‫תלמידים יקרים‪,‬‬

‫אני שולחת באופן מסודר עם הערות והנחיות את החומר שאתם צריכים ללמוד לבחינת הבגרות‪.‬‬
‫קראו אותו בעיון ולמדו לפי הנחיותיי‪.‬‬

‫תחילה אני שוב מציעה לבדוק אם יש לכם כל הדפים שחילקתי‪ ,‬לערוך רשימה מה חסר‪ ,‬ולבקש‬
‫ממני‪ .‬איני שולחת במייל את כל הדפים שחילקתי‪ .‬למי שאין הדפים‪ ,‬יכול לגשת אליי לחדר‬
‫המורים ואתן לו‪ ,‬כי יש לי דפים רזרביים‪ .‬אם חסר לכם רק דף אחד או שניים‪ ,‬אוכל לשלוח במייל‪.‬‬

‫אני ממליצה להתחיל ללמוד את החומר של שנה שעברה‪ :‬בית שני ולאומיות‪ ,‬ואז לעבור לחומר‬
‫שלימדתי השנה‪.‬‬

‫מבנה בחינת המתכונת והבגרות‬

‫בבחינה יש ארבעה פרקים‪ ,‬בכל פרק יינתנו שלוש שאלות בנות שני סעיפים‪ .‬סה"כ ‪ 12‬שאלות‪.‬‬

‫שאלה אחת בכל פרק תהיה שאלת מקור‪ ,‬והיא תוקף במסגרת‪ .‬סך הכול ארבע שאלות מקור‪.‬‬

‫התלמיד צריך לענות על חמש שאלות כדלקמן‪ :‬מפרק ראשון שאלה אחת‪ ,‬מפרק שני שתי‬
‫שאלות‪ ,‬מפרק שלישי שאלה אחת ומפרק רביעי שאלה אחת‪.‬‬

‫התלמיד חייב לבחור שתי שאלות מקור מפרקים שונים‪ ,‬לפיכך התלמיד יצטרך לבחור‬
‫תחילה את שאלות המקור‪ ,‬ורק אחר כך לבחור את שתי השאלות האחרות‪ .‬מותר לענות על יותר‬
‫משתי שאלות מקור‪ .‬בעת בחירת שאלות המקור‪ ,‬קראו תחילה את השאלות וראו מה נושא‬
‫המקור‪ ,‬ואז החליטו אם אתם רוצים לענות עליו‪ .‬אין צורך לקרוא את כל המקור כדי להחליט אם‬
‫אתם רוצים לענות עליו‪.‬‬
‫זכרו‪ ,‬אינכם יודעים באלו נושאים יהיו שאלות המקור‪ ,‬ולכן זה יוצר מגבלה בבחירת החומר‪ ,‬ולא‬
‫תוכלו לדלג על נושאים כאשר אתם מתכוננים לבחינה‪.‬‬

‫משך הבחינה שעתיים וחצי‪.‬‬

‫לימוד פורה ומוצלח לכולכם!‬

‫מיכל‬

‫ועכשיו לעבודה!‬
 ‫פרק ראשון‪ :‬ממדינת מקדש לעם הספר – בית שני‬
‫(ערכו ‪ 20‬נקודות)‬

‫א‪ .‬ציוני דרך עיקריים בבניית המדינה החשמונאית וביסוסה‬

‫נתנו דפים‪ )1 :‬דרכה של יהודה לעצמאות ‪ )2‬השינויים לטובה בארץ ישראל תחת החשמונאים‬

‫הכרת שליטי בית חשמונאי והשינויים שחוללו בתחומים השונים ‪ -‬קשיים והישגים‪( .‬יהודה המקבי‪ ,‬יונתן‪ ,‬שמעון‪,‬‬

‫יוחנן הורקנוס‪ ,‬אריסטובולוס‪ ,‬אלכסנדר ינאי‪ ,‬שלומציון)‬

‫קושי פוליטי ‪ -‬הצורך של השליטים החשמונאים לתמרן בין הכוחות המדיניים האזוריים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קושי כלכלי‪ -‬מתיחות בין נוכרים ליהודים על רקע כלכלי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קושי דמוגרפי‬ ‫‪‬‬
‫התייחסות לשליטי המדינה החשמונאית מן הבחינות הבאות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ .1‬התרחבות טריטוריאלית (הכרות עם המפה של "יהודה" שכללה את מרבית ארץ ישראל)‪,‬‬

‫‪ .2‬גידול דמוגרפי (כולל מדיניות הגיור)‬

‫‪ .3‬שינויים במעמד המנהיג ובסמכויותיו הפוליטיות והדתיות‪.‬‬

‫‪ .4‬היחס להלניזם‪.‬‬

‫ב‪ .‬דפוסי השלטון הרומאי בא"י ('מלך חסות' – הורדוס‪ ,‬הנציבים)‬

‫דפים‪ )1 :‬דפוסי השלטון הרומאי בארץ ‪ )2‬המאפיינים העיקריים של שלטון הורדוס כמלך חסות‬
‫השלטון הרומאי העקיף‪ :‬דמותו של "מלך החסות" הורדוס‬ ‫‪‬‬

‫מדוע העדיפו הרומאים לנקוט במדיניות של שלטון עקיף באמצעות שליטים מקומיים?‬ ‫‪‬‬
‫המאפיינים העיקריים של שלטון הורדוס‪ :‬נאמנות לרומא ולשליטיה המתחלפים‪ ,‬תמיכה באוכלוסייה‬ ‫‪‬‬

‫ההלניסטית בא"י‪ ,‬חיסול שרידי החשמונאים והאצולה ביהודה‪ ,‬התערבות בסדרי הכהונה והסנהדרין‪ ,‬מפעלי‬
‫הבנייה המפוארים‪.‬‬

‫השלטון הרומאי הישיר‪ :‬תקופת הנציבים הרומאים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ .1‬תפקיד הנציב וסמכויותיו דפים‪ :‬על תפקידי הנציבים ומאפייני תקופתם‪.‬‬

‫‪ .2‬מאפייני שלטונם של הנציבים שהובילו לעוינות ליישוב ביהודי והעדפת הלא יהודים בארץ‪ ,‬עול‬
‫כלכלי כבד‪ ,‬עושק ומעשי שחיתות‪ ,‬פעילות נגד תנועות משיחיות ומורדים‪.‬‬
 ‫ג‪ .‬הסיבות למרד הגדול והעמדות השונות בוויכוח על היציאה למלחמה‬
‫ברומאים‬
‫דפים‪ :‬יהודה תחת שלטון הנציבים והגורמים למרד הגדול ברומאים‬

‫הסיבות למרד הגדול‪ :‬פגיעה בחיי הדת וברגשות הדתיים של היהודים; מתח בין היהודים לנכרים עקב חיזוק‬ ‫‪‬‬
‫מעמד האוכלוסייה הלא יהודית ע"י השלטון הרומאי; מצוקה כלכלית‪ ,‬מעשי העושק של הנציבים‪ ,‬הגברת‬

‫הקיטוב הכלכלי; תסיסה משיחית והתגברות תופעות משיחיות בין היהודים; התגברות הקנאות הקיצונית ורוח‬
‫המרד‪ ,‬הופעת קבוצות קיצוניות‪.‬‬

‫הוויכוח על היציאה למלחמה ברומאים (נימוקי המתנגדים‪ ,‬נימוקי התומכים)‪ .‬שימו לב‪ ,‬נושא זה לא לימדתי‬ ‫‪‬‬

‫ד‪ .‬תוצאות המרד וחורבן בית המקדש‬

‫דפים‪ :‬החורבן והמשבר‬

‫תוצאות המרד ‪ :‬חורבן ירושלים וחורבן בית המקדש‪ -‬המרכז הדתי ‪ ,‬משפטי‪ ,‬מדיני‪ ,‬הרס דמוגרפי ‪ -‬דלדול‬ ‫‪‬‬
‫אוכלוסין‪ ,‬הרס כלכלי ‪,‬היעלמות מעמדות חברתיים וכתות ‪,‬אבדן המנהיגות הדתית‪ ,‬שינוי במעמדה של יהודה‬

‫לאחר החורבן‪.‬‬

‫בין ייאוש לבנייה‪ :‬מירושלים ליבנה‬

‫דפים‪ :‬המרכז היהודי ביבנה‬

‫א‪ .‬רבן יוחנן בן זכאי והקמת המרכז ביבנה‬

‫המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש והסכנות שנשקפו לחברה היהודית‬ ‫‪.1‬‬
‫עקב משבר זה‬

‫אווירת הייאוש והמשבר עקב התבוסה ותקנות הכיבוש שהנהיגו הרומאים‬ ‫‪‬‬
‫השלכות אובדן המרכז של הציבור היהודי (ההשלכות הדתיות והמוסדיות)‬ ‫‪‬‬

‫החשש מפני הכחדת הישוב בא"י והעם היהודי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בניית המרכז ביבנה‪ :‬עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש‪ ,‬יצירת גורמים מלכדים חדשים‪ :‬תקנות‬ ‫‪.2‬‬
‫חדשות 'זכר לחורבן'‪ ,‬בית הכנסת‪ ,‬לימוד התורה והתפילה‬

‫כינון החיים הציבוריים ועיצוב מחדש של החיים היהודיים ללא קיומו של המקדש‪:‬‬
 ‫כינון הנשיאות ובית הדין הגדול כמוסדות מרכזיים של העם היהודי‬ ‫‪‬‬
‫קביעת מיקומו של בית הכנסת כמקום פולחן במקום בית המקדש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קביעת דרכי כפרת עוונות ופולחן כחלופה להקרבת הקורבנות (התפילה‪ ,‬המצוות‪ ,‬התשובה ומעשי החסד‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫הניתנים לביצוע על ידי כל אדם)‪.‬‬

‫קביעת הלכה אחידה המחייבת את כולם‪ ,‬העדר זרמים ופלגים מנוגדים ביהדות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫('זכר‬ ‫התקנות העיקריות שתוקנו ביבנה (על ידי ריב"ז ורבן גמליאל) ועיצבו מחדש את החיים היהודיים‬ ‫‪‬‬

‫למקדש'‪' ,‬זכר לחורבן')‪.‬‬

‫דע להסביר באמצעות הדוגמאות במה היו שונות מהנהוג בבית המקדש טרם החורבן‪ ,‬ומה תרומתן לעיצוב‬

‫מחדש של החיים היהודיים‪.‬‬

‫פרק שני של הבחינה‪ :‬לאומיות וציונות עד ‪1920‬‬

‫(ערכו ‪ 30‬נקודות)‬

‫א‪ .‬הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה‪19-‬‬

‫ראה‬ ‫א‪ .1-‬מבוא להוראת נושא הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה‪19 -‬‬
‫פירוט‬
‫למטה‬ ‫א‪ .2-‬הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה‪19-‬‬

‫א‪ .3-‬המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה‪19 -‬‬
‫א‪ .4-‬תנועה לאומית מדגימה ‪ -‬יוון‬

‫בפרק זה אין הכוונה לתנועה הציונית‪.‬‬

‫סעיף א‪1-‬‬

‫מבוא להוראת נושא הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה‪19-‬‬

‫‪ .1‬מה קושר ומלכד את בני אותו לאום? (שפה‪ ,‬מנהגים ומסורות‪ ,‬עבר משותף‪ ,‬מוצא משותף‪ ,‬סמלים‪ ,‬זיקה‬

‫בספר‪ :‬ע"מ ‪- 20‬‬ ‫למולדת‪ ,‬השאיפה של בני הלאום לחיות במדינה עצמאית משלהם)‪.‬‬
‫‪22‬‬

‫‪ .2‬מה היו השינויים שיצרה הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה‪?19-‬‬

‫א‪ .‬חיזוק מסגרות השתייכות ויצירת מוקדי זהות חדשים לבני האדם‪.‬‬
‫ב‪ .‬התגבשותן של מסגרות חברתיות‪ ,‬פוליטיות ותרבותיות (התנועות הלאומיות) שטיפחו וחיזקו‬

‫את סימני הלאומיות ונאבקו ליצירת מסגרת מדינית עצמאית לבני אותו לאום‪.‬‬
‫ג‪ .‬שינויים במפה המדינית של אירופה‪( .‬השוואה בין מפת אירופה בשנת ‪ 1815‬למפה בשנת‬

‫דפים‪ :‬התפתחות הלאומיות במהלך המאה ה‪ 19 -‬באירופה עד ‪1920‬‬ ‫‪.)1920‬‬

‫סעיף א‪2-‬‬

‫הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה‪19-‬‬

‫דפים‪ :‬הגורמים להיווצרות הלאומיות‪ ,‬בספר‪ :‬ע"מ ‪19 - 12‬‬

‫‪ .1‬השפעת עקרונות תנועת ההשכלה ‪ -‬העקרונות המרכזיים של תנועת ההשכלה היוו את הבסיס שעליו נשענו‬
‫השינויים (שינויים במקור הידע‪ ,‬שימוש ביקורתי בידע‪ ,‬ההכרה שכל בני האדם שווים בזכויות היסוד לחיים‪,‬‬

‫לחירות ולקניין‪ ,‬ההכרה בעיקרון ריבונות העם והאמונה ב"קידמה")‪.‬‬

‫‪ .2‬השפעת תופעת החילון‪ ,‬שהלכה והתרחבה‪ ,‬על בני האדם (הבהרת מושג החילון‪ -‬שבירת הבלעדיות של הדת‬

‫ומוסדותיה בחיי הפרט והחברה ולא בהכרח נטישה של האמונה)‪.‬‬

‫‪ .3‬השפעת התנועה הרומנטית על התפתחות התנועות הלאומיות במאה ה‪( 19-‬חשיבות הרגש והדמיון‪ ,‬שיבה אל‬

‫העבר והעצמתו‪ ,‬חיפוש אחר סימנים ייחודיים של קבוצות בני אדם‪ ,‬כינוס והעצמה של התרבות העממית‪:‬‬
‫אגדות עם ופולקלור)‪.‬‬

‫‪ .4‬השפעת אירועים פוליטיים בשלהי המאה ה‪ 18-‬וראשית המאה ה‪ 19-‬על התפתחותן של תנועות לאומיות‬

‫באירופה במאה ה‪( 19-‬הדי המהפכה האמריקאית‪ ,‬הדי המהפכה הצרפתית ותקופת שלטונו של נפוליאון)‪.‬‬
‫‪ .5‬השפעת תהליכי התיעוש והעיור על אנשים שנדחקו לעולם חדש ומנוכר‪( .‬במה הלאומיות היוותה מענה‬
‫למציאות החדשה שנוצרה?)‬
‫‪ .6‬השפעתן של תמורות בתחבורה‪ ,‬בתקשורת‪ ,‬בחינוך ובתרבות על אורח החיים והחשיבה של בני האדם‪.‬‬

‫במה תמורות אלו סייעו להפצת הלאומיות‪.‬‬

‫יש להתמקד בהסבר תרומתו של כל אחד מהגורמים לגיבוש תופעת הלאומיות ולצמיחתן של התנועות‬
‫הלאומיות באירופה במאה ה‪19-‬‬

‫סעיף א‪3-‬‬

‫המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו במאה ה‪-‬‬

‫‪ 19‬באירופה‬
 ‫‪ .2‬שלבי התפתחות הפעילות‬ ‫הדפים שחולקו‪ .1 :‬מאפיינים של הלאומיות המודרנית‬
‫‪ .3‬המאפיינים של התנועות הלאומיות שהתגבשו‬ ‫הלאומית באירופה במאה ה‪19-‬‬
‫באירופה במאה ה‪.19-‬‬

‫החברתי אליו השתייכו‬ ‫‪ .1‬המאפיינים של מנהיגי התנועות הלאומיות ותומכיהם באירופה במאה ה‪( .19-‬המעמד‬
‫המנהיגים‪ ,‬מקור סמכות המנהיג ואמונה ביכולת לשנות את הסדר החברתי‪ -‬פוליטי הקיים)‪.‬‬

‫‪ .2‬תחומי הפעולה של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה‪( .19-‬טיפוח תודעה לאומית ופעילות פוליטית להקמת‬

‫מדינה לאומית)‪.‬‬
‫‪ .3‬שלבי ההתפתחות של הפעילות הלאומית באירופה במאה ה‪( .19-‬פעילות של אנשי רוח לגיבוש זהות לאומית‪,‬‬

‫פעילות תרבותית וארגונית להפצת הלאומיות‪ ,‬פעילות פוליטית למען הגשמת זכויות לאומיות‪ ,‬לדוגמא‪ -‬מהפכות‬
‫"אביב העמים"‪ ,‬פעילות דיפלומטית וצבאית להקמת מדינות לאומיות)‪.‬‬
‫‪ .4‬הגורמים המסייעים והגורמים המעכבים למימוש יעדי התנועות הלאומיות באירופה במאה ה‪( .19-‬אופי השלטון‪,‬‬
‫החברתי‪,‬‬ ‫הפיצול‬ ‫היקף המודרניזציה בתחומים שונים‪ ,‬כוחה של הכנסייה‪ ,‬מידת‬

‫המדיני והתרבותי)‪.‬‬

‫סעיף א‪4-‬‬

‫תנועה לאומית מדגימה יוון‬

‫בספר‪ :‬עמודים ‪ .27 – 26‬קיבלתם מקבץ דפים על‪ :‬הלאומיות היוונית – מלחמת העצמאות‬
‫של יוון בשנים ‪ .1830 – 1821‬מומלץ ללמוד ממנו‪ .‬על מאבק היוונים לעצמאות ראו גם‬
‫מחוון לבחינה שנייה‪.‬‬

‫‪ .1‬המצב המדיני‪ ,‬חברתי‪-‬כלכלי בארץ שנבחרה לפני תחילת המאבק הלאומי‪ ,‬הגבולות בהם חיו בני הלאום‪ ,‬מי‬

‫שלט במדינה‪.‬‬
‫‪ .2‬מטרת המאבק והכוחות הפעילים שהניעו את המאבק הלאומי בארץ שנבחרה‪,‬‬

‫‪ .3‬השלבים העיקריים במאבק של התנועה הלאומית בארץ שנבחרה‪.‬‬

‫‪ .4‬דרכי הפעולה שננקטו בשלבי המאבק השונים בארץ שנבחרה‪.‬‬

‫‪ .5‬הגורמים שסייעו והגורמים שעיכבו את המאבק הלאומי בארץ שנבחרה‪ ,‬והסבר כיצד סייעו או עיכבו‪.‬‬
‫‪ .6‬תוצאות המאבק הלאומי בארץ שנבחרה עד שלהי המאה ה‪.19-‬‬
‫‪ .7‬קווי הדמיון והשוני בין המאבק הלאומי בארץ שנבחרה לבין דפוסי הפעולה ושלבי המאבק של התנועות‬
‫הלאומיות באירופה במאה ה‪19-‬‬
 ‫ב‪ .‬התנועה הלאומית היהודית המודרנית ‪ -‬הציונות ומאפייניה‬
‫העיקריים‬

‫הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית‬

‫‪ .1‬דף‪ :‬הגורמים לצמיחת התנועה הלאומית יהודית – הציונות‪ .2 .‬דף מקורות חזותי‬
‫שממחיש את האנטישמית ומעבר לדף פירוט על גילויי האנטישמיות‪ .‬בספר‪ :‬ע"מ ‪– 50‬‬
‫‪.63‬‬

‫ראשית הטלת הספקות בפתרון האמנציפציה לאור גילויי האנטישמיות במערב ומרכז אירופה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫החשש מאובדן הזהות היהודית בד בבד עם תהליכי החילון וההשתלבות בחברת הרוב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גילויי האיבה כלפי היהודים מצד השלטון והחברה במזרח אירופה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השפעת רעיונות הלאומיות והפעילות של התנועות הלאומיות במאה ה‪ 19-‬באירופה על היהודים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫("וכי נופלים אנחנו מהם"? לצד דחיית היהודים מקבוצת ההשתייכות הלאומית)‪.‬‬

‫כאשר הבשילו התנאים השונים לצמיחתה של התנועה הציונית‪ ,‬היא הסתייעה רבות בכמיהה ארוכת‬

‫השנים של המוני בית ישראל לציון‪ ,‬אך אין לראות בכמיהה זאת סיבה להתעוררות הלאומיות היהודית‬
‫המודרנית‪.‬‬

‫פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה‬

‫בספר‪ :‬ע"מ ‪ .80 – 69‬הנך צריך גם לזכור מה שלימדתי על תנועת "חובבי ציון"‪.‬‬
‫חולקו הדפים‪ . 1 :‬הרצל ומדינת היהודים ‪ .2‬הרצל ‪ . 3‬דף ההזמנה לקונגרס הציוני הראשון‪)4 .‬‬
‫דף תמונות על קונגרס הציוני הראשון‪ . 4 .‬על פעולותיו של הרצל ועל פרשת אוגנדה ראו גם‬
‫מחוון לבחינה שנייה‪.‬‬

‫תחנות בחייו של הרצל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בעיית היהודים והפתרון המוצע לה בספרו של הרצל "מדינת היהודים"‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הקונגרס הציוני הראשון ותכנית באזל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הקמת המסגרות הארגוניות למימוש מטרות התנועה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ניסיונותיו של הרצל לקבל צ'רטר מהסולטן העות'מאני והשגת הסכמת המעצמות (גרמניה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הקיסרות הרוסית ובריטניה) למתן ערבויות לצ'רטר זה‪.‬‬

‫פולמוס אוגנדה‪.‬‬ ‫‪‬‬

 ‫ג‪ .‬פעולותיהם של הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה‬

‫בספר ע"מ‪ .129 – 98 :‬חולקו הדפים‪ )1 :‬חומר חזותי על מפעלי העולים לארץ ‪1914 – 1881‬‬
‫בצד השני של הדף יש תרשים על מפעלי עלייה שנייה ‪ )3 .1914 – 1904‬סיכום עלייה‬
‫ראשונה ושנייה‪.‬‬

‫העלייה לארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה‪ :‬סיבות לעלייה‪( ,‬דע להציג את דמות היהודי החדש) קשיי‬ ‫‪‬‬

‫‪ ) 2‬במחוון למועד ב' של בחינה שנייה יש חזון‬ ‫‪ )1‬ראה גם מחוון לבחינה שנייה‪,‬‬ ‫העולים‪.‬‬
‫החברה שרצו להקים‪ )3 .‬עליית התימנים‬

‫הקמת צורת התיישבות חדשות (מושבה וקבוצה)‪ ,‬הקמת העיר העברית ‪ -‬תל אביב‪ ,‬הכרת מפת ההתיישבות בארץ‬ ‫‪‬‬

‫חולקו הדפים‪ ) 1 :‬מקור השיר "מצבה"‪ ,‬בו יש גם מקור על הקבוצה‪ )3 .‬ראו מחוון‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫לבחינה שנייה‬

‫הקמת מסגרות חברתיות‪-‬פוליטיות‪( .‬ארגוני האיכרים במושבות‪ ,‬מפלגות הפועלים ומקומן בחיי חבריהן; אין‬ ‫‪‬‬

‫השונות)‪.‬יש רק לדעת לציין אותן‬ ‫הכוונה להשוואה בין מצעי המפלגות‬

‫הקמת מסגרות ביטחוניות‪( .‬השומר כארגון המשלב את רעיון "כיבוש העבודה" ברעיון "כיבוש השמירה" ומגלם‬ ‫‪‬‬

‫את דימויי היהודי החדש)‪.‬‬

‫‪ ‬הנחת התשתית לתרבות וחינוך עברי‪"( .‬מלחמת השפות"‪ ,‬עיתונות‪ ,‬פעילותו של אליעזר בן יהודה‪ ,‬הקמת‬

‫דפים‪ )1 :‬דף עם חומר חזותי ושיר על פעולות אליעזר‬ ‫הסתדרות המורים ומסגרות חינוכיות עבריות)‪.‬‬
‫בן יהודה ‪ )2‬דף "המאבק לשפה העברית והתפתחות תרבות וחינוך עבריים‪ )3 ".‬ראו גם מחוון‬
‫לבחינה שנייה‬

‫אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית‪'( .‬שיטת האפוטרופסות' והביקורת עליה (העזרה שהגיש הברון‬ ‫‪‬‬

‫רוטשילד למושבות)‪ ,‬תוכל גם לראות במחוון למועד ב' של בחינה שנייה‪ .‬פעילותו של ד"ר ארתור‬
‫ראו מחוון לבחינה שנייה‬ ‫רופין והמשרד הארץ ישראלי למען היישוב היהודי בא"י)‪.‬‬

‫ד‪ .‬התנועה הציונית והישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם‬
‫הראשונה‬
‫עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת העולם הראשונה‪ -‬הצגת‬ ‫‪.1‬‬

‫בספר‪:‬‬ ‫העמדות (ניטראליות‪ ,‬תמיכה במדינות המרכז‪ ,‬תמיכה בבריטניה) והשיקולים לכל אחת מן העמדות‪.‬‬
‫עמוד ‪ .132‬ראו דפים‪ :‬עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים במלחמת עולם‬
‫ראשונה‪.‬‬
‫מדיניות השלטון העות'מאני (ג'מל פחה) כלפי היישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת העולם הראשונה‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫בספר עמוד ‪ . 135‬ראו דפים‪ :‬מדיניות ג' מאל פאשה בארץ ישראל בתקופת מלחמת‬ ‫גורמים‪ ,‬יעדים ודרכי פעולה‪.‬‬
‫העולם הראשונה והתמודדות היישוב‪.‬‬

‫מה הניע את המדיניות העות'מאנית? (יחס עוין לעולים הציונים שהגיעו ממדינות שהשתייכו‬ ‫‪‬‬
‫ל'מדינות ההסכמה'; עוינות למיעוטים לאומיים)‪.‬‬

‫יעדי השלטון העות'מני‪ :‬פגיעה בפעילות התנועה הלאומית היהודית‪ -‬ציונות; סיפוק צרכי המלחמה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דרכי פעולה‪ :‬הצגת הצעדים שנקט השלטון העות'מני כלפי הישוב היהודי‪ .‬יש להתייחס לכך‬ ‫‪‬‬

‫שהיישוב היהודי התמודד עם קשיים שנבעו מעצם קיומה של המלחמה‪ ,‬לצד קשיים שנבעו‬
‫מהמדיניות האנטי‪-‬ציונית של ג'מאל פחה‪.‬‬

‫דרכי התמודדות של היישוב היהודי בא"י‪' :‬הוועד להקלת המשבר'‪ ,‬ארגון ניל"י‬ ‫‪.3‬‬
‫בספר עמוד ‪ 135‬אין מיצוי הנושא‪ .‬למד מהדפים שלי בנושא‪.‬‬

‫היישוב היהודי בא"י פעל למען שימור קיומו של המפעל הציוני על הישגיו‪ -‬בתחומי התרבות‪ ,‬ההתיישבות‪,‬‬
‫המסגרות הפוליטיות החברתיות והביטחוניות‪ -‬שעמדו בסכנה‪.‬‬

‫'הוועד להקלת המשבר'‪ -‬מטרות (שימור הישגי היישוב)‪ ,‬דרכי פעולה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ניל"י‪ -‬מטרות (שינוי המציאות על ידי סיוע לבריטים בכיבוש הארץ‪ ,‬מתוך רצון לזכות בתמיכה בריטית‬ ‫‪‬‬

‫לאחר המלחמה)‪ ,‬דרכי פעולה‪ ,‬הסיבות להתנגדות לפעולותיו בקרב בישוב היהודי‪.‬‬

‫‪ .4‬הצהרת בלפור‪ :‬תוכנה‪ ,‬הקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה‪ ,‬האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה‪ ,‬כיצד‬

‫בספר‪ :‬עמודים ‪ .138 – 136 ,139 – 138‬הדפים‪:‬‬ ‫קיבלו אותה הציונים‪ ,‬היהודים המשתלבים והערבים‪.‬‬
‫‪ )1‬האינטרסים של בריטניה במתן הצהרת בלפור ‪ )2‬תוכן ההצהרה‪ ,‬הקשיים העולים ממנה‪,‬‬
‫חשיבותה‪ ,‬והתגובות עליה‬

‫ה‪ .‬השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה לבין תנועות לאומיות של‬
‫עמים אחרים באירופה במאה ה‪19-‬‬

‫חולקו דפים בנושא ‪ :‬במה דומה התנועה הציונית לתנועות לאומיות אחרות באירופה במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬ובהמשך הדפים יש התייחסות לנקודות השוני בין התנועות הלאומיות לתנועה הציונית‪.‬‬
‫מומלץ ללמוד מדפים אלו‪.‬‬

‫במה דומה התנועה הציונית לתנועות לאומיות אחרות באירופה במאה ה‪( .19-‬הגורמים לצמיחתן‪ ,‬יעדים‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫טיפוסי המנהיגים‪ ,‬דפוסי פעילות)‪.‬‬

 ‫במה שונה התנועה הציונית מתנועות לאומיות אחרות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .1‬התנועה הציונית יכלה להישען על תפיסתם של היהודים את עצמם כעם ועל הכמיהה לציון ולהעניק להם‬
‫משמעות לאומית מודרנית‪.‬‬
‫‪ .2‬האתגרים הייחודיים שעמדו בפני התנועה הציונית (הריחוק הגיאוגרפי‪ ,‬הפיצול הקהילתי‪ ,‬הלשוני‬

‫והתרבותי‪ ,‬התלות בשליט החוקי על ארץ‪-‬ישראל ובהסכמת השלטונות המקומיים בארצות השונות‬
‫לפעילות הציונית)‪.‬‬

‫‪ .3‬ריבוי המתנגדים לתנועה הציונית בתוך החברה היהודית והגיוון במניעיהם‪( .‬אורתודוכסים‪ ,‬יהודים‬
‫משתלבים‪ ,‬תומכי הבונד ויהודים סוציאליסטים חברי התנועות המהפכניות)‪.‬‬

‫פרק שלישי‪ :‬המאבק על הקמת מדינת ישראל ‪1949 – 1945‬‬

‫(ערכו ‪ 25‬נקודות)‬

‫אתם צריכים לחזור על החומר שנתתי במבוא לפרק זה כדי להבין את החומר עליו אתם נבחנים‪ .‬חזרו ולמדו מהו מנדט‪,‬‬
‫מהם המוסדות הלאומיים‪ ,‬מהו הספר הלבן של ‪ 1939‬וחוק הקרקעות מ‪ .1940 -‬יש לדעת על המחתרות‪ :‬ההגנה‪ ,‬אצ"ל‬
‫ולח"י‪ .‬כמו כן יש להבין את נושא המלחמה הקרה‪.‬‬

‫‪ .1‬מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי‬

‫כדי לכתוב על מאבק היישוב יש לדעת תחילה את מדיניות בריטניה בא"י מנאום בווין ואילך‪ .‬דעו את תוכן‬
‫הנאום‪ ,‬דעו מה עשו הבריטים כדי למנוע עלייה יהודית‪ .‬את כל הפרקון ‪ 1‬למדו ממקבץ הדפים שחילקתי‬
‫"השנים ‪ : 1947 – 1945‬המאבק בבריטים להקמת המדינה היהודית בארץ ישראל"‪ ,‬וכן כדאי לעבור על ספר‬
‫הלימוד "בונים מדינה במזרח התיכון" בהוצאת מט"ח‪ ,‬עמודים ‪ . 84 – 75‬לקרוא מקורות היסטוריים מילוליים‬
‫ולעבוד עליהם כתרגול‪ .‬ראו גם תמונות רלבנטיות‪ ,‬הן יכולות להיות מקור חזותי‪.‬‬

‫החומר לבחינה ראשונה בנושא בונים מדינה במזרח התיכון‬

‫המאבק להקמת המדינה שנים ‪1947 – 1945‬‬

‫אתם צריכים לחזור על החומר שנתתי במבוא לפרק זה כדי להבין את החומר עליו אתם נבחנים‪ .‬חזרו ולמדו מהו‬

‫מנדט‪ ,‬מהם המוסדות הלאומיים‪ ,‬מהו הספר הלבן של ‪ 1939‬וחוק הקרקעות מ‪ .1940 -‬יש לדעת על המחתרות‪:‬‬
‫ההגנה‪ ,‬אצ"ל ולח"י‪ .‬כמו כן יש להבין את נושא המלחמה הקרה‪.‬‬
‫‪ .2‬מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי‬
‫כדי לכתוב על מאבק היישוב יש לדעת תחילה את מדיניות בריטניה בא"י מנאום בווין ואילך‪ .‬דעו את תוכן‬
‫הנאום‪ ,‬דעו מה עשו הבריטים כדי למנוע עלייה יהודית‪ .‬את כל הפרקון ‪ 1‬למדו ממקבץ הדפים שחילקתי‬
‫"השנים ‪ : 1947 – 1945‬המאבק בבריטים להקמת המדינה היהודית בארץ ישראל"‪ ,‬וכן כדאי לעבור על ספר‬
‫הלימוד "בונים מדינה במזרח התיכון" בהוצאת מט"ח‪ ,‬עמודים ‪ .84 – 75‬לקרוא מקורות היסטוריים מילוליים‬
‫ולעבוד עליהם כתרגול‪ .‬ראו גם תמונות רלבנטיות‪ ,‬הן יכולות להיות מקור חזותי‪.‬‬

‫המאבק הצבאי ‪ :‬ראה גם מחוון לבחינה ראשונה לבונים מדינה‬ ‫א‪.‬‬

‫הקמת תנועת המרי העברי – גורמים‪ ,‬דרכי פעולה‪ ,‬מבצעים עיקריים‪ ,‬נסיבות פירוקה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עיקרי המחלוקת בין עמדת היישוב המאורגן ל"פורשים" (אצ"ל ולח"י) מאפייני כל גישה והשוני‬ ‫‪‬‬
‫ביניהם‪.‬‬

‫ב‪ .‬העפלה – המאבק להבאת עולים לארץ‪:‬‬

‫היקף התופעה‪ ,‬בין ינואר ‪ 1947‬למאי ‪ 1948‬ניסו להגיע לחופי ישראל ‪ 58‬אניות מעפילים‪ 46 ,‬מהן‬ ‫‪‬‬

‫נתפסו על ידי הבריטים‪ 39 ,‬נשלחו לקפריסין‪.‬‬

‫המאבק המתמשך להבאת מעפילים חרף המדיניות המגבילה של הבריטים‪ .‬המאמצים הכרוכים‬ ‫‪‬‬

‫בהבאת כל אנייה ואנייה (רכישת האניות‪ ,‬ארגון צוות לאנייה‪ ,‬ארגון העולים המוכנים לעלות‪,‬‬
‫המסע‪ ,‬מבצע הורדת המעפילים לחוף והסתרתם בקיבוצים)‪.‬‬

‫ליווי המעפילים שנתפסו על ידי הבריטים למחנות או בחזרה לאירופה (האנייה אקסודוס)‬ ‫‪‬‬
‫הניסיון לפגוע בתחנות המכ"ם הבריטיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ )1‬בנוסף לקובץ הגדול שעוסק במאבק בבריטים קיבלתם גם דף עם מקר חזותי ומקור מילולי על המאבק‬
‫להעפלה‪ )2 .‬ראו גם מחוון לבחינה ראשונה לבונים מדינה‪.‬‬
‫ג‪ .‬התיישבות‬
‫רכישת קרקעות‬ ‫‪‬‬
‫התיישבות כובשת (ליל אחת עשרה הנקודות‪ ,‬סיפור היישוב בירייה)‬ ‫‪‬‬
‫ראו גם מחוון לבחינה ראשונה לבונים מדינה‪.‬‬

‫‪ .3‬העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם‬

‫(שיקולי מדיניות חוץ‬ ‫שיקולי הבריטים בשאלת העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם‬ ‫א‪.‬‬

‫קיבלתם מקבץ מקורות המתייחס לשאלה מה גרם לבריטניה להעביר את שאלת א"י לאו"ם‪,‬‬ ‫ופנים) ‪)1‬‬

‫קיבלתם גם דף המסכם "מה גרם‬ ‫הוא נמצא בקובץ הגדול של המאבק בבריטים שנים ‪)2 .1947 – 1945‬‬
‫קיבלתם דוגמה לתשובה‬ ‫לבריטניה להעביר את שאלת א"י לאו"ם – מה גרם לה לעזוב את א"י? ‪)3‬‬

‫ראו‬ ‫לשאלת עמדה לגבי איזה מאבק השפיע יותר על בריטניה לעזוב את הארץ‪ :‬מאבק צמוד או רצוף‪)4 .‬‬
‫גם מחוון לבחינה ראשונה לבונים מדינה לשאלה‪ :‬איזה מאבק הכי תרם לעזיבת הבריטים את הארץ‪.‬‬
‫הדיון בעצרת הכללית – נאום גרומיקו (חולק דף עם הנאום‪ ,‬וניתחנו אותו כמו כן באותו דף מקור‬ ‫ב‪.‬‬
‫של היסטוריון בעניין) כביטוי לעמדת ברית המועצות‪ ,‬ההסברים למדיניות הסובייטית‪ .‬ספר‬

‫ראו‬ ‫הלימוד עמודים ‪ .92 – 85‬הספר מצוין‪ ,‬מומלץ להיעזר בו ולעבור על מקורות חזותיים ומילוליים‪)2 .‬‬
‫מחוון בבחינה ראשונה לבונים מדינה‬
‫עמדת ארצות הברית והגורמים לעיצובה קיבלת דף המסביר מדוע תמכו ארה"ב ובריה"מ‬ ‫ג‪.‬‬
‫בהחלטה של כ"ט בנובמבר‪ .‬כמו כן ראו במחוון לבחינה ראשונה לבונים מדינה‪.‬‬
‫בנושא זה יש להדגיש את השפעת המלחמה הקרה על שתי מעצמות העל‪.‬‬
‫הוועדה שהוקמה על ידי האו"ם (אונסקו"פ) כדי להציע פתרון לשאלת ארץ ישראל‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫במקבץ הדפים של המאבק בבריטים ‪ 1947- 1945‬יש‬ ‫היכן גבו עדויות‪ ,‬מה היו המלצות הוועדה‪.‬‬
‫התייחסות לנושא‪ .‬כן קיבלת דף רשמים של אחד מחברי הוועדה בקיבוץ בית הערבה‬
‫החלטת כ"ט בנובמבר – הפעילות הדיפלומטית היהודית לגיוס תומכים בה‪ ,‬תוכנה‬ ‫ה‪.‬‬
‫במקבץ הדפים המאבק בבריטים ‪ 1947- 1945‬יש התייחסות לנושא‪ ,‬כן קיבלתם דף על‬ ‫ומשמעותה‪.‬‬
‫רשמים של חבר ועדת אונסקו"פ מביקורו בקיבוץ בית הערבה‪.‬‬

‫קיבלתם דף על‬ ‫התגובה להחלטה – בקרב היישוב היהודי‪ ,‬הפלסטינים ומדינות ערב‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫הבעיות הצפויות להגשמת ההחלטה‪ ,‬קשיים שעולים ממנה‪ ,‬תגובות מהיהודים‪ ,‬מהפלסטינאים וממדינות‬
‫ערב‪.‬‬

‫מלחמת העצמאות (דצמבר ‪ 1947‬עד הסכמי שביתת הנשק ‪)1949‬‬

‫א‪ .‬התקופה הנדונה‪ :‬מסוף נובמבר ‪( 1947‬יום למחרת החלטת החלוקה של האו"ם) עד המחצית הראשונה של‬

‫‪ 1949‬הסכמי שביתת נשק‪.‬‬

‫ב‪ .‬מאפייניה הייחודיים של המלחמה ‪:‬‬

‫‪ )1‬חלוקת המלחמה לשני שלבים עיקריים ונבדלים זה מזה (שני חלקים עיקריים) והכרת מטרות‬
‫העל של הצדדים הלוחמים בכל שלב‪ 15.5.1948 – 30.1.1947 :‬ערביי הארץ סירבו לקבל את רעיון‬

‫החלוקה וביקשו למנוע הקמת מדינה יהודית‪ ,‬לבין הישוב היהודי המבקש לממש את החלטת האו"ם ולהקים‬
‫מדינה יהודית‪ ,‬כאשר השלטון הוא עדיין המנדט הבריטי‪ .‬שלב על שני‪ 15.5.1948 :‬עד חלקה הראשון של‬

‫‪ 1949‬מלחמה בין מדינות ערב‪ ,‬המסרבות גם הן לקבל את רעיון חלוקת הארץ לשתי מדינות‪ ,‬לבין מדינת‬
‫ישראל הצעירה המתמודדת עם האיום על עצם קיומה‪ ,‬ומצליחה בסופו של דבר לשמור על גבולותיה ואף‬

‫להרחיבם ‪.‬‬

‫‪ )2‬הבהרת היסוד המארגן 'מלחמת העצמאות כמלחמה קיומית'‪.‬‬

‫‪ )3‬מקומה המרכזי של המלחמה בהתפתחות הסכסוך הערבי‪-‬ישראלי‪ ,‬ובכלל זה סוגיות שטרם‬

‫נפתרו‪ :‬היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים‪ ,‬קביעת גבולות המדינה‪ .‬עד מלחמת העצמאות התמקד הסכסוך‬
‫ביחסים בין ערביי הארץ לבין הישוב היהודי‪ ,‬וכי המלחמה היוותה נקודת מפנה שהעבירה את המוקד לסכסוך‬

‫בין מדינות ערב לבין מדינת ישראל‪ ,‬כאשר העניין הפלסטיני נדחק לשוליים למשך שנים רבות ‪.‬‬

‫‪ )4‬היעדר הבחנה בין חזית לבין עורף‪ :‬מיקומם של ישובים יהודיים על הגבול והאתוס הציוני לפיו ישוב‬
‫אזרחי קובע את הגבולות ומגן עליהם‪ ,‬לצד העובדה שהאוכלוסייה היהודית והערבית חיו בקרבה פיסית‬
‫(לעיתים באותה עיר)‪ ,‬יצרו מציאות של מלחמה שאין בה הבחנה בין חזית לעורף ושבה גם לחברה האזרחית‬

‫וליכולת עמידתה יש משקל מכריע ‪.‬‬

‫‪ )5‬נתוני פתיחה קשים לצד היהודי‪ :‬הקמת מדינה תוך כדי לחימה (כינון מוסדות מדינה‪ ,‬הקמת צבא‬
‫ופירוק מסגרות מחתרתיות פוליטיות‪ ,‬קליטת עלייה במספרים חסרי תקדים תוך כדי לחימה‪ ,‬בעיות כלכליות‬

‫קשות‪ ,‬פלישת צבאות ערב למדינה בת כמה שעות‪.‬‬

‫ג‪ .‬יש לדעת להתייחס למאפיינים של כל ארבע התקופות במלחמת העצמאות (אני כיניתי‬
‫אותן "שלבים") תקופה ראשונה – שלב ראשון ‪ - 30.12.1947‬סוף מרץ ‪1948‬‬

‫תקופה שנייה ‪ -‬שלב שני אפריל ‪14.5.1948 – 1947‬‬

‫תקופה שלישית – שלב שלישי ‪ – 15.5.1948‬יוני ‪1948‬‬

‫תקופה רביעית – שלב רביעי אמצע יוני ‪ 1948‬מחצית ראשונה של ‪1948‬‬

‫לצד ידיעת מאפייני התקופות הללו‪ ,‬יש לדעת להציג בכל אחת מהן אירוע אחד מדגים על פי בחירת המורה‪.‬‬
‫דף עם חלוקת המלחמה לתקופות = לשלבים‪ ,‬שני חלקים למלחמה ובכל חלק שני שלבים‪.‬‬ ‫קיבלתם דפים כדלקמן‪)1 :‬‬

‫‪ )2‬שרטוט גרף על מהלך מלחמת העצמאות‪ )3 .‬נשלחה מצגת על החלק הראשון של מלחמת העצמאות (‪30.11.48‬‬
‫מחוון לבחינה ראשונה לבונים‬ ‫– ‪ )4 )14.5.48‬קובץ מלחמת העצמאות בחלקה הראשון ‪ )5‬מחלקת הל"ה ‪)6‬‬

‫שלב שלישי‬ ‫מדינה יש מאפייני השלב הראשון של מלחמת העצמאות ויש סיפור הל"ה‪ )7 .‬כיבוש וטבח דיר יאסין ‪)8‬‬
‫מדוע דפי הקרב של‬ ‫– ‪ 15.5.1948‬פלישת צבאות מדינות ערב למדינה הצעירה שזה עתה קמה עד סיום המלחמה ‪)8‬‬
‫אבא קובנר עוררו דיון נוקב בצה"ל‪ .‬בספר הלימוד ע"מ ‪.123 – 112 ,104 – 94‬‬

‫ההכרזה על הקמת מדינת ישראל והקמת צה"ל‬

‫הוויכוח על הכרזת המדינה‪:‬‬

‫– נסיבות ההכרזה‪ ,‬המצב בחזיתות ( הישגי תכנית ד‪ ,‬נפילת גוש עציון‪ ,‬מצור בעיר העתיקה‪ ,‬עזיבת הבריטים)‬
‫– הדיון ב‪ 12.5.48 -‬הסבר מניעי התומכים בהכרזה על הקמת המדינה עם עזיבת הבריטים‪.‬‬

‫– השיקולים בעד דחיית ההכרזה על הקמת המדינה‪.‬‬

‫קיבלתם מקבץ דפים בנושא זה – ההכרזה על הקמת המדינה‪ ,‬השיקולים אם להכריז ומתי‪ ,‬סיכויים מול סיכונים‪.‬‬
‫ספר הלימוד בונים מדינה ע"מ ‪ ,111 – 105‬בספר יש מקורות רבים‪ ,‬עברו עליהם ותרגלו תשובה עם מקור חזותי‪.‬‬

‫הקמת צה"ל‪ ,‬פירוק המחתרות ופירוק מטה הפלמ"ח‬

‫קיבלתם מקבץ דפים על כך‪ .‬בספר‪ :‬ע"מ ‪.118 ,116 – 115‬‬

‫– הקמת צה"ל‪ ,‬נוסח השבועה‪.‬‬

‫– מניעי בן גוריון לפיזור מטה הפלמ"ח‪ ,‬השפעות צעד זה‪.‬‬

‫– פירוק אצ"ל ולח"י ושילובם במערך הצהל"י‬

 ‫– הקשיים בביצוע (פרשת אלטלנה כמקרה בוחן)‬

‫‪ .4‬הסכמי שביתת הנשק והיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינאים‬

‫הסכמי שביתת הנשק‬

‫– הבהרת המושגים‪ :‬הפסקת אש‪ ,‬שביתת נשק הסכם שלום‪.‬‬

‫– מניעי מדינת ישראל ומדינות ערב לחתימה על ההסכמים‪.‬‬
‫– הכרת הגבולות שנוצרו בעקבות ההסכמים והיו לגבולותיה הבינלאומיים והמוכרים של מדינת ישראל עד‬
‫מלחמת ששת הימים (הקו הירוק)‬
‫קיבלתם דפים על הסכמי שבית הנשק והבעיות שנותרו בלתי פתורות‪( .‬ספר הלימוד ע"מ ‪ 125 –124‬על הסכמי שביתת‬
‫הנשק) הנושא נלמד בחופשת פסח‪.‬‬
‫היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינאים‬

‫– קריסת החברה הפלסטינית – הגורמים לבריחת ערביי ישראל בחלק הראשון של מלחמת העצמאות (עד‬

‫פלישת צבאות ערב)‬

‫– עזיבה וגירוש הפלסטינים בחלק השני של המלחמה‪.‬‬
‫קיבלתם דף עם מקורות הנותנים הסברים שונים להיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינאים‬ ‫‪)1‬‬
‫דפים המתייחסים להיווצרות הבעיה הפלסטינאית‪.‬‬ ‫‪)2‬‬
‫בספר הלימוד "בונים מדינה" עמוד ‪.126‬‬

‫פרק רביעי ‪ :‬סוגיות נבחרות בתולדות מדינת ישראל‬

‫(ערכו ‪ 25‬נקודות)‬

‫תהליך הדה‪-‬קולוניזציה במזרח התיכון ובצפון אפריקה והקמת המדינות החדשות‬

‫א‪ .‬הבהרת המושג דה קולוניזציה (הסבר התופעה‪ ,‬זירת ההתרחשות‪ ,‬התקופה‪ 1945 :‬עד תחילת שנות הששים)‪.‬‬

‫ב‪ .‬הגורמים לתהליך הדה‪-‬קולוניזציה‬

‫ג‪ .‬מאפיינים עיקריים של תהליך הדה‪-‬קולוניזציה במזרח התיכון ובצפון אפריקה‬
‫(יש לדעת את השינויים המדיניים במפת המזרח התיכון בהשוואה למאה ה‪ 19-‬ומכיוון שגבולות‬ ‫ד‪ .‬תוצאות התהליך‬
‫המדינות העצמאיות החדשות‪ ,‬נקבעו על ידי המעצמות הקולוניאליות עוד בטרם הסתלקותן‪ ,‬ולא תמיד תאמו את‬
‫השוני האתני בין העמים והשבטים השונים‪ .‬הוביל הדבר בהמשך לסכסוכים מתמשכים בין המדינות השונות) ראה‬
‫מפה בספר בעמוד ‪.131‬‬

‫החומר נלמד בחופשת פסח‪ ,‬ואז חולקו הדפים בנושא זה‪ .‬בספר‪ :‬עמודים ‪( 130‬מעמים נאבקים לעצמאות) עד‬
‫‪ .137 – 136 ,133‬הספר אינו מספיק‪ ,‬נא ללמוד מהדפים שחולקו‪.‬‬
 ‫השפעת גורמים שונים על גורל היהודים בארצות האסלם‬
‫א‪ .‬מבט על ‪ :‬הגדרת האזור‪ ,‬מספרם‪ ,‬מעמדם והמצב הכללי של יהודי ארצות האסלם ערב הקמת מדינת ישראל‪.‬‬
‫את מספר היהודים בארצות האסלם תמצא בספר בעמוד ‪.143‬‬

‫ב‪ .‬הגורמים השונים שעיצבו את גורל יהודי ארצות האסלם החל מסוף שנות הארבעים‪.‬‬

‫ג‪ .‬הדגמה באמצעות המדינה לוב‪.‬‬

‫קיבלתם דפים בנושא בחופשת פסח‪ .‬ספר הלימוד עמוד ‪ ,142‬הספר אינו ממצה את הנושא‬

‫מלחמת יום כיפור‬

‫– הגורמים למלחמה‪ ,‬והנסיבות בהן פרצה (אירועי סוף השבוע בו פרצה המלחמה)‬
‫– תוצאות המלחמה בטווח המיידי‪.‬‬

‫– השפעות המלחמה על מדינת ישראל (חברתית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬ביטחונית ופוליטית)‬

‫– השפעות המלחמה על מדינות ערב‪.‬‬
‫הנושא נלמד בחופשת פסח‪ .‬חולקו דפים על המלחמה‪.‬‬

‫עד כאן החומר לבחינת מתכונת‪.‬‬

‫עלייה וקליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל‬

‫העלייה בשנות החמישים והששים בספר‪ .245 ,230 – 215 ,148 – 142 :‬מומלץ ללמוד מהדפים‬ ‫א‪.‬‬
‫שחולקו‪.‬‬

‫תקבלו טבלה עם נתונים על ארצות המוצא‪ ,‬השנים ומספר העולים‪.‬‬ ‫היקף העלייה וארצות המוצא‬ ‫‪‬‬
‫–תקבלו דפים על נושא זה‪.‬‬ ‫הגורמים לעלייה לישראל בשנות החמישים והששים‬ ‫‪‬‬

‫תקבלו דפים בנושא זה‬ ‫מאפייני העלייה ‪ :‬עליית הצלה‪ ,‬עלייה מבוקרת וסלקטיבית ועלייה חשאית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בכותרת‪" :‬שלושה דפוסי ארגן העלייה למדינת ישראל‪.‬‬

‫תהליך הקליטה‪ :‬הקשיים‪ ,‬השיקולים המשפיעים על תהליך הקליטה‪ ,‬כולל תפיסת "כור ההיתוך" (מיזוג‬ ‫‪‬‬

‫תקבלו כדלקמן‪:‬‬ ‫גלויות)‪ ,‬כמעצבת את התהליך הקליטה והגורמים לה‪.‬‬

‫‪" .1‬קליטת העלייה"‪ :‬דף עם פוסטרים המבטאים את המטרות שעמדו לנגד עיני הקולטים‪ ,‬וכיצד רצו לקלוט את‬
‫העולים‪.‬‬

‫‪ .2‬מקבץ עבה של דפים ‪" :‬הקליטה לפי תחומים"‪.‬‬

‫‪ .3‬דף‪" :‬מה ניתן ללמוד על השיקולים שהנחו את הממשלה במדיניות הקליטה שלה"?‬
‫‪ .4‬שרטוט בעיות התמודדות בקליטת העלייה בכלכלה‪ ,‬בדיור בתעסוקה ודף נפרד בחינוך‪.‬‬

‫י ש סיכום הנושא במקבץ הדפים על‬ ‫אירועי ואדי סאליב – משמעותם והשפעתם על החברה הישראלית –‬ ‫‪‬‬
‫הקליטה לפי תחומים‪.‬‬
 ‫ב‪ .‬המעבר מכור היתוך לחברה רב תרבותי‬
‫תקבלו מקבץ דפים שעוסק בכל הנושאים למטה‪ .‬מומלץ ללמוד מהם‪ .‬בספר הלימוד‪( 259 – 255 :‬אין בו כל‬
‫החומר הנדרש)‬

‫הכרת המושג "רב תרבותיות"‬ ‫‪‬‬

‫הגורמים למעבר מתפיסת "כור היתוך" לתפיסת הרב תרבותיות‪ .‬הקונטקסט ההיסטורי מתי ומדוע‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ביטוי הרב תרבותיות בתחומים שונים בחברה ובתרבות הישראלית (חגים עדתיים‪ ,‬תקשורת‪ ,‬אמנות לסוגיה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מוסיקה‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬קולנוע‪ ,‬ספרות אמנות חזותית)‬

‫לתשומת לבכם‪ :‬בפרק זה תופיע בבחינת הבגרות שאלה נוספת בנושא "התמודדות בעיצוב זיכרון‬
‫השואה"‪ .‬זהו נושא שנלמד בבתי ספר אחרים‪ ,‬והוא אינו רלבנטי לתלמידינו‪ .‬התעלמו ממנו‪ .‬יש‬
‫לענות רק על מה שאנחנו לימדנו בבית הספר שלנו‪.‬‬