‫‪10205‬‬

‫פוליטיקה עולמית‬

‫פוליטיקה עולמית‬ ‫מ ג מ ו ת‬
‫ו ת מ ו ר ו ת‬ ‫מ ג מ ו ת‬ ‫ספר זה הוא ספר מסע אל נבכי הפוליטיקה‬
‫העולמית והיחסים הבין־לאומיים‪ ,‬מגמותיהם‬
‫צ'ארלס וו' קגלי ושאנון ל' בלאנטון  מהדורת ‪2015-2014‬‬ ‫והתמורות שחלו וחלות בהם בשלהי המאה‬
‫ה־‪ 20‬ובראשית המאה ה־‪.21‬‬

‫ו ת מ ו ר ו ת‬
‫בספר מוצגות שאלות מפתח המנחות את הדיון בו‪ ,‬ביניהן‪:‬‬
‫האם אבד הכלח על המדינות? מהם סוגי הסכסוכים האלימים‬
‫הצפויים בעולם בעשורים הבאים ומהם מקורותיהם ומניעיהם?‬
‫האם ה"אקו־פוליטיקה" מחליפה את ה"גיאו־פוליטיקה"? האם‬
‫הגלובליזציה היא בבחינת ברכה או קללה לכלל האנושות? האם‬
‫חדשנות טכנולוגית היא נכס או נטל? האם התערבות הקהילה‬
‫הבין־לאומית לצורך הגנה על זכויות אדם היא אפשרית? האם‬
‫העולם נערך לקראת "המלחמה שהייתה" או לקראת "המלחמה‬
‫שתהיה"?‬

‫צ'ארלס וו' קגלי ושאנון ל' בלאנטון‬

‫הספר מיועד לסטודנטים הלומדים יחסים בין־לאומיים וכן למי‬

‫מהדורת ‪2015-2014‬‬
‫שמתעניין בפוליטיקה העולמית‪.‬‬

‫‪Untitled‬‬ ‫‪Page 1 of 1‬‬

‫האוניברסיטה הפתוחה‬

‫‪0 020810 205549‬‬ ‫מק"ט ‪10205-5043‬‬

‫דאנאקוד ‪208-1020554‬‬ ‫מסת"ב ‪ISBN 978-965-06-1513-0‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬
‫‪‬‬
‫‪ADCAFHDCF‬‬
‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬

‫ת נ א י ש י מ וש ב ק ובץ ה ד י גיט ל י ‪:‬‬

‫‪ .1‬הקובץ הוא לשימושך האישי בלבד‪ .‬פרטים מזהים שלך מוטבעים‬
‫בקובץ בצורה גלויה ובצורה סמויה‪.‬‬

‫‪ .2‬השימוש בקובץ הוא אך ורק למטרות לימוד‪ ,‬עיון ומחקר אישי‪.‬‬

‫‪ .3‬העתקה או שימוש בתכנים נבחרים מותרת בהיקף העומד בכללי‬

‫השימוש ההוגן‪ ,‬המפורטים בסעיף ‪ 19‬לחוק זכות יוצרים ‪.2007‬‬
‫במקרה של שימוש כאמור חלה חובה לציין את מקור הפרסום‪.‬‬

‫‪ .4‬הנך רשאי‪/‬ת להדפיס דפים מחומר הלימוד לצורכי לימוד‪ ,‬מחקר‬

‫ועיון אישיים‪ .‬אין להפיץ או למכור תדפיסים כלשהם מתוך חומר‬
‫הלימוד‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬
 ‫פוליטיקה עולמית‬
‫מגמות ותמורות‬
‫מהדורת ‪2015-2014‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 1‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:33‬‬

 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 2 30/08/2016 13:09:33

 ‫פוליטיקה עולמית‬
‫ו ת מ ו ר ו ת‬ ‫מ ג מ ו ת‬
‫צ'ארלס וו' קגלי ושאנון ל' בלאנטון  מהדורת ‪2015-2014‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 3‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:33‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬

‫‪World Politics‬‬
‫‪Trend and Transformation‬‬
‫‪By Charles William Kegley, Shannon Lindsey Blanton‬‬
‫‪2014-2015 Edition‬‬
‫‪2010, 2012, 2014, 2015 © Wadsworth, Cengage Learning‬‬

‫השתתפו בהכנת המהדורה העברית‬

‫עורך מדעי‪ :‬ד"ר אריה גרוניק‬
‫תרגום‪ :‬אורית פרידלנד‬
‫עורכת התרגום‪ :‬אהובה קרן‬

‫עיצוב גרפי ועיצוב עטיפה‪ :‬נאוה שנקמן בן־עמי‬

‫התקנה והבאה לדפוס‪ :‬נילי ברנר‬
‫סדר מחשב‪ :‬דלית סולומון‬
‫איורים‪ :‬רונית בורלא‬
‫טיפול בזכויות היוצרים‪ :‬פזית שני־שורץ‬

‫אלמנט בעטיפה‪ :‬דגלים ‪Shutterstock / ecco‬‬

‫מק"ט ‪10205-5043‬‬
‫‪ISBN‬‬ ‫מסת"ב ‪978-965-06-1513-0‬‬

‫תשע"ז—‪ .2016‬כל הזכויות שמורות לאוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬הקריה ע"ש דורותי דה רוטשילד‪ ,‬דרך האוניברסיטה ‪,1‬‬
‫ת"ד ‪ ,808‬רעננה ‪.4353701‬‬
‫‪The Open University of Israel, The Dorothy de Rothschild Campus, 1 University Road, P.O.Box 808,‬‬
‫‪Raanana 4353701. Printed in Israel.‬‬
‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪ ,‬לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל‬
‫אמצעי אלקטרוני‪ ,‬אופטי‪ ,‬מכני או אחר כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה‪ .‬שימוש מסחרי בחומר‬
‫הכלול בספר זה אסור בהחלט‪ ,‬אלא ברשות מפורשת ובכתב ממדור זכויות יוצרים של האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪.‬‬

‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-shar+tochen.indd 4‬‬ ‫‪27/11/2016 13:41:20‬‬

 ‫‪5‬‬ ‫ˆ‬ ‫תוכן העניינים‬

‫תוכן עניינים כללי‬

‫מגמות ותמורות בפוליטיקה העולמית ‪1‬‬ ‫חלק א‬
‫חקר הפוליטיקה העולמית ‪2‬‬ ‫פרק ‪1‬‬
‫תיאוריות של פוליטיקה עולמית ‪22‬‬ ‫פרק ‪2‬‬
‫תיאוריות של קבלת החלטות בזירה הבין־לאומית ‪55‬‬ ‫פרק ‪3‬‬

‫השחקנים בעולם והיחסים ביניהם ‪87‬‬ ‫חלק ב‬

‫יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות ‪88‬‬ ‫פרק ‪4‬‬
‫הדרום העולמי בעולם של מעצמות ‪122‬‬ ‫פרק ‪5‬‬
‫שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית ‪153‬‬ ‫פרק ‪6‬‬

‫התמודדות עם סכסוכים מזוינים ‪203‬‬ ‫חלק ג‬

‫איום המלחמות על העולם ‪204‬‬ ‫פרק ‪7‬‬
‫החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות ‪245‬‬ ‫פרק ‪8‬‬
‫החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי ‪289‬‬ ‫פרק ‪9‬‬

‫ביטחון אנושי‪ ,‬שגשוג ואחריות ‪337‬‬ ‫חלק ד‬

‫פרק ‪ 10‬הגלובליזציה של שוק הפיננסים הבין־לאומי ‪338‬‬
‫פרק ‪ 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי ‪369‬‬
‫פרק ‪ 12‬הממדים הדמוגרפיים והתרבותיים של הגלובליזציה ‪406‬‬
‫פרק ‪ 13‬קידום הפיתוח האנושי וזכויות אדם ‪435‬‬
‫פרק ‪ 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה ‪467‬‬

‫מחשבות על עתיד הפוליטיקה העולמית ‪503‬‬ ‫חלק ה‬

‫פרק ‪ 15‬מגמות ותמורות עולמיות ‪ -‬מבט לעתיד ‪504‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 5‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:33‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית‬ ‫ˆ‬ ‫‪6‬‬

‫תוכן העניינים‬
‫חלק א מגמות ותמורות בפוליטיקה העולמית ‪1‬‬

‫‪2‬‬ ‫חקר הפוליטיקה העולמית‬ ‫פרק ‪1‬‬

‫האתגר שבחקר יחסים בין־לאומיים ‪4‬‬
‫כיצד משפיעות התפיסות על דימויי המציאות העולמית? ‪5‬‬
‫טיב הדימויים ומקורותיהם ‪5‬‬
‫מחלוקת‪ :‬האם עלינו להאמין במה שאנו רואים? ‪6‬‬
‫השפעתן של תפיסות על הפוליטיקה העולמית ‪8‬‬
‫מבט מקרוב‪ :‬תפיסות‪ ,‬חופש ושוויון ‪10‬‬
‫מושגים ומונחי מפתח להבנת הפוליטיקה העולמית ‪11‬‬
‫הצגת המונחים ‪12‬‬
‫זיהוי שחקנים חוצי־לאומים עיקריים ‪12‬‬
‫הבחנה בין רמות ניתוח ‪14‬‬
‫הבחנה בין שינוי‪ ,‬המשכיות ומחזורים ‪16‬‬
‫הכנות למסע האינטלקטואלי ‪18‬‬
‫לימוד‪ .‬יישום‪ .‬ניתוח‪21 .‬‬

‫‪22‬‬ ‫תיאוריות של פוליטיקה עולמית‬ ‫פרק ‪2‬‬

‫‪23‬‬ ‫תיאוריות ושינוי בפוליטיקה העולמית‬
‫ריאליזם ‪25‬‬
‫מהי השקפת העולם הריאליסטית? ‪25‬‬
‫התפתחות הריאליזם ‪27‬‬
‫מגבלות החשיבה הריאליסטית ‪29‬‬
‫ליברליזם ‪30‬‬
‫מהי השקפת העולם של הליברליזם? ‪30‬‬
‫התפתחות הליברליזם ‪33‬‬
‫מגבלות הליברליזם ‪35‬‬
‫קונסטרוקטיביזם ‪37‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 6‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:34‬‬

 ‫העניינים ˆˆ ‪VII‬‬
‫‪VII‬‬ ‫תוכן העניינים‬
‫תוכן‬

‫מהי השקפת העולם הקונסטרוקטיביסטית? ‪37‬‬

‫התפתחות המחשבה הקונסטרוקטיביסטית ‪39‬‬
‫מחלוקת‪ :‬כיצד יגיבו ארצות שונות על מתקפת זֹומּבים? ‪41‬‬
‫מגבלות הקונסטרוקטיביזם ‪42‬‬
‫פרספקטיבות תיאורטיות נוספות‪ :‬הביקורת הפמיניסטית והביקורת‬
‫המרקסיסטית ‪44‬‬
‫הביקורת הפמיניסטית ‪44‬‬
‫הביקורת המרקסיסטית ‪48‬‬
‫מבט מקרוב‪ :‬ערכים ואינטרסים ‪51‬‬
‫תיאוריית היחסים הבין־לאומיים ועתיד העולם ‪52‬‬
‫לימוד‪ .‬יישום‪ .‬ניתוח‪54 .‬‬

‫‪55‬‬ ‫תיאוריות של קבלת החלטות בזירה הבין־לאומית‬ ‫פרק ‪3‬‬

‫ניהול מדיניות חוץ בעניינים בין־לאומיים ‪56‬‬
‫שחקנים חוצי־לאומים ותהליכי קבלת החלטות ‪56‬‬
‫השפעות על קבלת ההחלטות במדיניות החוץ ‪57‬‬
‫שלושה מודלים של קבלת החלטות של שחקנים חוצי־לאומים ‪60‬‬
‫קבלת החלטות כבחירה רציונלית ‪60‬‬
‫יכולת המינוף והשפעתם של מנהיגים ‪67‬‬
‫מחלוקת‪ :‬האם מנהיגים מצליחים להשפיע? ‪70‬‬
‫הפוליטיקה הביורוקרטית של קבלת ההחלטות במדיניות החוץ ‪72‬‬
‫מקורות ההשפעה המקומיים על החלטות במדיניות חוץ ‪77‬‬
‫השפעות גלובליות על מדיניות החוץ ‪80‬‬
‫מבט מקרוב‪ :‬משילות דמוקרטית — חולשה במדיניות החוץ? ‪81‬‬
‫חלוקת העצמה העולמית ‪82‬‬
‫גורמים גיאופוליטיים ‪82‬‬
‫לימוד‪ .‬יישום‪ .‬ניתוח‪85 .‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 7‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:34‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫‪ ˆ ˆ VIII‬פוליטיקה‬
‫פוליטיקהעולמית‬
‫עולמית‬ ‫‪VIII‬‬

‫חלק ב השחקנים בעולם והיחסים ביניהם ‪87‬‬

‫‪88‬‬ ‫יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות‬ ‫פרק ‪4‬‬

‫‪90‬‬ ‫החתירה להנהגת העולם‬
‫מלחמת העולם ה־‪92 I‬‬
‫הסיבות למלחמת העולם ה־‪92 I‬‬
‫תוצאות מלחמת העולם ה־‪94 I‬‬
‫מלחמת העולם ה־‪96 II‬‬
‫הסיבות למלחמת העולם ה־‪97 II‬‬
‫תוצאות מלחמת העולם ה־‪101 II‬‬
‫המלחמה הקרה ‪103‬‬
‫סיבותיה ודרך התפתחותה של המלחמה הקרה ‪103‬‬
‫מחלוקת‪ :‬האם האידיאולוגיה הייתה המקור העיקרי לסכסוך בין מזרח למערב? ‪104‬‬
‫תוצאות המלחמה הקרה ‪111‬‬
‫העידן שלאחר המלחמה הקרה ‪111‬‬
‫"הרגע החד־קוטבי" של ארצות הברית ‪112‬‬
‫מחד־קוטביות לרב־קוטביות‪ :‬העלייה של כל השאר? ‪113‬‬
‫מבט מקרוב‪ :‬האם סין מציבה אתגר רציני להגמוניה של ארצות הברית? ‪115‬‬
‫מבט לפנים‪ :‬מה צופן העתיד למעצמות הגדולות? ‪116‬‬
‫לימוד‪ .‬יישום‪ .‬ניתוח‪121 .‬‬

‫‪122‬‬ ‫הדרום העולמי בעולם של מעצמות‬ ‫פרק ‪5‬‬

‫מקורות הקולוניאליזם ותוצאותיו ‪123‬‬
‫הגל הראשון של האימפריאליזם האירופי ‪125‬‬
‫הגל השני של האימפריאליזם האירופי ‪127‬‬
‫הגדרה עצמית ודה־קולוניזציה במאה ה־‪129 20‬‬
‫צפון ודרום כיום‪ :‬עולמות נפרדים ‪131‬‬
‫מדוע מתמידים פערים אלה? ‪134‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 8‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:35‬‬

 ‫העניינים ˆˆ ‪IX‬‬
‫‪IX‬‬ ‫תוכן העניינים‬
‫תוכן‬

‫מקורות פנימיים לתת־פיתוח ‪134‬‬

‫מקורות בין־לאומיים לתת־פיתוח ‪135‬‬
‫מחלוקת‪ :‬תיאוריות של פיתוח ‪ -‬בחזרה למודרניזציה? ‪137‬‬
‫סגירת הפער? סיכוייו של הדרום העולמי בעולם של מעצמות גדולות ‪138‬‬
‫טכנולוגיה ותקשורת גלובלית ‪138‬‬
‫חוסר ביטחון ואמצעי לחימה ‪140‬‬
‫רפורמה בסדר הכלכלי ‪140‬‬
‫סיוע חוץ ומשלוחי כספים ‪141‬‬
‫סחר והשקעות זרות ישירות ‪144‬‬
‫ניהול החוב ושחיתות שלטונית ‪148‬‬
‫עתידו של הדרום העולמי ‪149‬‬
‫מבט מקרוב‪ :‬דמוקרטיה וסיוע חוץ ‪151‬‬
‫לימוד‪ .‬יישום‪ .‬ניתוח‪152 .‬‬

‫‪153‬‬ ‫שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬ ‫פרק ‪6‬‬

‫שחקנים לא־מדינתיים בפוליטיקה העולמית ‪155‬‬
‫ארגונים בין־ממשלתיים ‪155‬‬
‫ארגונים לא־ממשלתיים ‪156‬‬
‫ארגונים בין־ממשלתיים בולטים ‪158‬‬
‫ארגון האומות המאוחדות ‪158‬‬
‫מבט מקרוב‪ :‬האומות המאוחדות ומלחמת האזרחים בסוריה ‪165‬‬
‫ארגונים בין־ממשלתיים עולמיים בולטים נוספים ‪166‬‬
‫ארגונים בין־ממשלתיים אזוריים ‪170‬‬
‫האיחוד האירופי ‪170‬‬
‫ארגונים בין־ממשלתיים אזוריים נוספים ‪176‬‬
‫סוגים בולטים של ארגונים לא־ממשלתיים ‪178‬‬
‫אומות לא־מדינתיות‪ :‬קבוצות אתניות ועמים ילידים ‪178‬‬
‫תנועות דתיות חוצות־לאומים ‪182‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 9‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:35‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית‬
‫עולמית‬ ‫פוליטיקה‬ ‫ˆˆ‬ ‫‪XX‬‬

‫מחלוקת‪ :‬האם תנועות דת הן סיבות למלחמה או מקור להרמוניה‬

‫חוצת־לאומים? ‪184‬‬
‫תאגידים רב־לאומיים ‪187‬‬
‫קבוצות שדולה בין־לאומיות ‪192‬‬
‫שחקנים לא־מדינתיים זדוניים ‪195‬‬
‫קבוצות טרור חוצות־לאומים ‪195‬‬
‫ארגוני פשיעה חוצי־לאומים ‪198‬‬
‫שחקנים לא־מדינתיים ועתיד הפוליטיקה העולמית ‪200‬‬
‫לימוד‪ .‬יישום‪ .‬ניתוח‪202 .‬‬

‫התמודדות עם סכסוכים מזוינים ‪203‬‬ ‫חלק ג‬

‫‪204‬‬ ‫איום המלחמות על העולם‬ ‫פרק ‪7‬‬

‫מה גורם לסכסוך מזוין? ‪206‬‬
‫רמת הניתוח הראשונה‪ :‬רמת הפרט ‪206‬‬
‫רמת הניתוח השנייה‪ :‬המאפיינים הפנימיים של מדינה ‪208‬‬
‫רמת הניתוח השלישית‪ :‬המערכת הגלובלית ‪217‬‬
‫תדירות המלחמות וסוגיהן ‪223‬‬
‫סכסוכים מזוינים בתוך מדינות ‪225‬‬
‫סכסוכים תוך־מדינתיים ‪227‬‬
‫מבט מקרוב‪ :‬סודן והמחיר האנושי של המלחמה ‪229‬‬
‫הממדים הבין־לאומיים של סכסוכים פנימיים ‪231‬‬
‫טרור ‪234‬‬
‫הטרור העולמי החדש ‪238‬‬
‫עתיד המלחמות ‪240‬‬
‫מחלוקת‪ :‬האם אפשר לנצח במלחמה נגד הטרור העולמי? ‪242‬‬
‫לימוד‪ .‬יישום‪ .‬ניתוח‪244 .‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 10‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:35‬‬

 ‫‪XI‬‬ ‫ˆ‬ ‫תוכן העניינים‬

‫‪245‬‬ ‫החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬ ‫פרק ‪8‬‬

‫גישות הריאליזם למלחמה ושלום ‪246‬‬
‫עצמה בפוליטיקה העולמית ‪248‬‬
‫מרכיבי עצמת המדינה ‪248‬‬
‫"מחיר" ההוצאה הצבאית ‪251‬‬
‫שינויים ביכולות הצבאיות ‪256‬‬
‫מגמות בסחר הנשק ‪256‬‬
‫ההשלכות האסטרטגיות של מכירות נשק ‪258‬‬
‫מבט מקרוב‪ :‬חיילים פרטיים וניהול מלחמות ‪259‬‬
‫נשק גרעיני ‪261‬‬
‫המהפכה בטכנולוגיה הצבאית ‪264‬‬
‫נשק רובוטי ‪266‬‬
‫מחלוקת‪ :‬האם מותר להשתמש בכטב"מים לניהול מלחמה? ‪267‬‬
‫נשק ביולוגי וכימי ‪269‬‬
‫אסטרטגיות צבאיות ‪270‬‬
‫דיפלומטיה של אילוץ באמצעות התערבות צבאית ‪274‬‬
‫פרשנויות ריאליסטיות לבריתות בפוליטיקה העולמית ‪277‬‬
‫ריאליזם ומאזן הכוחות ‪279‬‬
‫כללים לניהול היריבות בתהליך איזון הכוחות ‪281‬‬
‫הקשיים בשמירה על מאזן הכוחות ‪283‬‬
‫מה צופן העתיד? ‪285‬‬
‫לימוד‪ .‬יישום‪ .‬ניתוח‪288 .‬‬

‫החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון‬ ‫פרק ‪9‬‬

‫הקיבוצי ‪289‬‬
‫דרכי הליברליזם והקונסטרוקטיביזם לשלום בין־לאומי ‪290‬‬
‫וכיתתו חרבותם לאתים ‪292‬‬
‫פירוק נשק מול בקרת נשק כדרכים לשלום ‪293‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 11‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:35‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית‬ ‫ˆ‬ ‫‪XII‬‬

‫הסכמים דו־צדדיים לבקרת הנשק ולפירוק הנשק ‪294‬‬

‫הסכמים רב־צדדיים לבקרת הנשק ולפירוק הנשק ‪296‬‬
‫מבט מקרוב‪ :‬עתיד הנשק הגרעיני ‪299‬‬
‫העתיד הבעייתי של בקרת הנשק ופירוק הנשק ‪300‬‬
‫שמירה על הביטחון הקיבוצי באמצעות ארגונים בין־לאומיים ‪306‬‬
‫חבר הלאומים‪ ,‬האומות המאוחדות והביטחון הקיבוצי ‪307‬‬
‫ארגוני ביטחון אזורי והגנה קיבוצית ‪312‬‬
‫המשפט ברמה הבין־לאומית ‪315‬‬
‫עקרונות הליבה של המשפט הבין־לאומי ‪315‬‬
‫מגבלותיה של מערכת המשפט הבין־לאומי ‪317‬‬
‫המסגרת השיפוטית של המשפט הבין־לאומי ‪319‬‬
‫תגובות משפטיות ודיפלומטיות לסכסוכים מזוינים ‪323‬‬
‫דוקטרינת המלחמה הצודקת ‪323‬‬
‫כללים חדשים להתערבות צבאית ‪326‬‬
‫יישוב מחלוקות ומשברים בין־לאומיים באמצעות משא ומתן ‪328‬‬
‫מחלוקת‪ :‬האם נשים יכולות לשפר את המשא ומתן העולמי ואת הסיכויים לשלום‬
‫עולמי? ‪332‬‬
‫מוסדות‪ ,‬נורמות וסדר עולמי ‪333‬‬
‫לימוד‪ .‬יישום‪ .‬ניתוח‪335 .‬‬

‫ח ל ק ד ביטחון אנושי‪ ,‬שגשוג ואחריות ‪337‬‬

‫‪338‬‬ ‫פרק ‪ 10‬הגלובליזציה של שוק הפיננסים הבין־לאומי‬

‫מתן פרשנות לשינויים הכלכליים בימינו ‪339‬‬
‫ענייני כספים‪ :‬החליפין הכספיים בין מדינות ‪341‬‬
‫הגלובליזציה של עולם הפיננסים ‪342‬‬
‫מדיניות מוניטרית‪ :‬מושגים וסוגיות מפתח ‪344‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 12‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:35‬‬

 ‫‪XIII‬‬ ‫ˆ‬ ‫תוכן העניינים‬

‫מּברטֹון וּודס ואילך ‪349‬‬

‫ֶ‬
‫ּברטֹון וּודס ‪350‬‬
‫היבטים פיננסיים ומוניטריים במערכת ֶ‬
‫מחלוקת‪ :‬קרן המטבע הבין־לאומית‪ ,‬הבנק העולמי ומדיניות התאמה מבנית‪ :‬האם‬
‫ה"תרופה" גרועה מן ה"מחלה"? ‪352‬‬
‫ּברטֹון וּודס ‪355‬‬
‫סופה של מערכת ֶ‬
‫שערי חליפין ניידים ומשברים פיננסיים ‪355‬‬
‫מבט מקרוב‪ :‬המשבר הכלכלי ביוון ‪358‬‬
‫המשבר הכלכלי העולמי של ‪359 2008‬‬
‫כיצד ייראה המבנה הפיננסי הבין־לאומי? ‪364‬‬
‫לימוד‪ .‬יישום‪ .‬ניתוח‪368 .‬‬

‫‪369‬‬ ‫פרק ‪ 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬

‫גלובליזציה וסחר ‪370‬‬
‫סחר‪ ,‬תאגידים רב־לאומיים והגלובליזציה של הייצור ‪372‬‬
‫הגלובליזציה של העבודה ‪375‬‬
‫אסטרטגיות סחר מנוגדות ‪378‬‬
‫הצל הכבד של השפל הגדול ‪378‬‬
‫ההתנגשות בין ערכים ליברליים ומרקנטיליסטיים ‪380‬‬
‫מרקנטיליזם ‪383‬‬
‫סחר והפוליטיקה הכלל־עולמית ‪384‬‬
‫מחלוקת‪ :‬סין וטאיוואן — האם קשרים כלכליים יכולים לגבור על יריבות‬
‫אסטרטגית? ‪386‬‬
‫גורל הסחר החופשי ‪390‬‬
‫תחבולות סחר ‪391‬‬
‫הדו־קיום הלא נוח של הליברליזם והמרקנטיליזם ‪393‬‬
‫ניצחונות או צרות לכלכלה העולמית? ‪394‬‬
‫התפתחות ארגון הסחר העולמי ‪394‬‬
‫מבט מקרוב‪ :‬סחר וסביבה ‪398‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 13‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:36‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית‬ ‫ˆ‬ ‫‪XIV‬‬

‫הסחר העולמי והמשבר הכלכלי העולמי ‪399‬‬

‫הסדרי סחר אזוריים והסדרים מר ֵּוּבי־צדדים‪ :‬השלמה או תחליף לארגון‬
‫הסחר העולמי? ‪402‬‬
‫לימוד‪ .‬יישום‪ .‬ניתוח‪405 .‬‬

‫פרק ‪ 12‬הממדים הדמוגרפיים והתרבותיים של‬

‫הגלובליזציה ‪406‬‬
‫שינויי אוכלוסין כבעיה כלל־עולמית ‪407‬‬
‫שיעורי הגידול באוכלוסיית העולם ‪408‬‬
‫חלוקות דמוגרפיות‪ :‬גושי אוכלוסייה צעירה ואוכלוסיות מזדקנות ‪410‬‬
‫מגמות בהגירה העולמית ‪414‬‬
‫בחיפוש אחר מחיה וחופש ‪415‬‬
‫מבט מקרוב‪ :‬ההגירה העולמית והחתירה לביטחון ‪419‬‬
‫עיור ‪419‬‬
‫מגיפות חדשות? השפעת המחלות על העולם ‪423‬‬
‫עידן המידע הכלל־עולמי ‪426‬‬
‫התפתחות התקשורת הכלל־עולמית ‪427‬‬
‫פוליטיקה ועסקים בתקשורת העולמית ‪429‬‬
‫גלובליזציה ועתיד העולם ‪431‬‬
‫מחלוקת‪ :‬האם הגלובליזציה מועילה או מזיקה? ‪433‬‬
‫לימוד‪ .‬יישום‪ .‬ניתוח‪434 .‬‬

‫‪435‬‬ ‫פרק ‪ 13‬קידום הפיתוח האנושי וזכויות אדם‬

‫להכניס בני אדם לתמונת הפוליטיקה העולמית ‪436‬‬
‫מה ְשלום האנושות? המצב האנושי כיום ‪438‬‬
‫מדידת הפיתוח האנושי והביטחון האנושי ‪441‬‬
‫גלובליזציה‪ ,‬דמוקרטיזציה ושגשוג כלכלי ‪444‬‬
‫זכויות אדם והגנה על בני אדם ‪446‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 14‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:36‬‬

 ‫העניינים ˆˆ ‪XV‬‬
‫‪XV‬‬ ‫תוכןהעניינים‬
‫תוכן‬

‫זכויות אדם המּוּכרות על־פי הדין הבין־לאומי ‪446‬‬

‫חייהם הלא יציבים של העמים הילידים ‪448‬‬
‫אי־שוויון מגדרי ותוצאותיו ‪450‬‬
‫מחלוקת‪ :‬מהו ביטחון? ‪451‬‬
‫רצח־מגדר‪ ,‬עבדות וסחר בבני אדם ‪455‬‬
‫ילדים וזכויות אדם ‪457‬‬
‫התגובה לקידום מעמד זכויות האדם ‪460‬‬
‫מבט מקרוב‪ :‬חוסר ביטחון בילדּות ‪461‬‬
‫המסגרת המשפטית של זכויות אדם ‪462‬‬
‫אתגר האכיפה ‪462‬‬
‫לימוד‪ .‬יישום‪ .‬ניתוח ‪466‬‬

‫‪467‬‬ ‫פרק ‪ 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה‬

‫הוויכוח האקולוגי ‪468‬‬
‫גלובליזציה והטרגדיה של נחלת הכלל ‪469‬‬
‫האקו־פוליטיקה של האטמוספרה ‪473‬‬
‫הידלדלות שכבת האוזון וההגנה עליה ‪478‬‬
‫האקו־פוליטיקה של מגוון ביולוגי‪ ,‬בירוא יערות ומחסור במים ‪479‬‬
‫מבט מקרוב‪ :‬המחסור העולמי במים ‪483‬‬
‫לקראת קיימּות וביטחון אנושי ‪487‬‬
‫החתירה לפיתוח בר־קיימא ‪487‬‬
‫מזון להמונים ‪489‬‬
‫מחלוקת‪ :‬מדוע יש משבר מזון עולמי? ‪491‬‬
‫הסבה למקורות אנרגיה מתחדשים ‪493‬‬
‫סחר‪ ,‬סביבה ופיתוח בר־קיימא ‪498‬‬
‫לימוד‪ .‬יישום‪ .‬ניתוח‪502 .‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 15‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:36‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫‪ ˆ ˆ XVI‬פוליטיקה‬
‫פוליטיקהעולמית‬
‫עולמית‬ ‫‪XVI‬‬

‫מחשבות על עתיד הפוליטיקה העולמית ‪503‬‬ ‫חלק ה‬

‫‪504‬‬ ‫פרק ‪ 15‬מגמות ותמורות עולמיות ‪ -‬מבט לעתיד‬

‫מגמות ותחזיות עולמיות ‪505‬‬
‫הדרכים שבהן בני אדם חושבים על העולם ‪506‬‬
‫קשיי העולם‪ :‬שאלות מפתח על עולם סוער ‪507‬‬
‫האם הגלובליזציה היא ברכה או קללה? ‪508‬‬
‫האם חדשנות טכנולוגית תפתור את הבעיות הבוערות? ‪510‬‬
‫אילו סוגי סכסוכים מזוינים יהפכו לקו השבר העיקרי במרחב הגיאו־אסטרטגי? ‪512‬‬
‫האם על הקהילה העולמית להתערב כדי להגן על זכויות אדם? ‪513‬‬
‫האם העולם נערך למלחמה הלא־נכונה? ‪515‬‬
‫האם זהו "קץ ההיסטוריה"‪ ,‬או ִקצם של הסופים השמחים? ‪516‬‬
‫סדר עולמי חדש או אי־סדר עולמי חדש? ‪517‬‬
‫לימוד‪ .‬יישום‪ .‬ניתוח‪520 .‬‬

‫מילון מונחים ‪521‬‬

‫רשימה ביבליוגרפית ‪533‬‬
‫רשימת בעלי זכויות היוצרים ‪581‬‬
‫מפתח נושאים ‪587‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 16‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:36‬‬

 ‫‪1‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 1‬חקר הפוליטיקה העולמית‬

‫מגמות ותמורות‬
‫א‬ ‫בפוליטיקה העולמית‬
‫אלה הם זמנים סוערים‪ ,‬המשרים חרדה ותקווה כאחת‪ .‬מה מצפה לעולם? מה‬
‫אנו אמורים לחשוב על העתיד הגלובלי? חלק א של ספר זה הוא מבוא לחקר‬
‫הפוליטיקה העולמית בתקופה של שינוי מהיר‪ .‬הוא פותח צוהר למגמות הרבות‬
‫ההולכות ומתבררות‪ ,‬שקצתן נעות בכיוונים מנוגדים‪ .‬פרק ‪ 1‬מצביע כי התפיסות‬
‫שלנו על אירועים ומציאויות בעולם עלולות להוביל להבנה מסולפת שלהם‪ ,‬ומציע‬
‫כיצד לחרוג מן הראייה הצרה של השקפות אלה‪ .‬בפרק ‪ 2‬נסקרות המסורות‬
‫‪NASA Images‬‬

‫התיאורטיות — הריאליסטית‪ ,‬הליברלית והקונסטרוקטיביסטית — שחוקרים ומדינאים‬

‫מרבים להשתמש בהן כדי לפרש את הפוליטיקה העולמית‪ .‬בפרק נבחנת גם‬
‫הביקורת הפמיניסטית והמרקסיסטית על מסורות אלה של הזרם המרכזי‪ .‬פרק ‪3‬‬
‫עולם בלא גבולות‬ ‫יעמיק את הבנתכם בפוליטיקה העולמית באמצעות הצגת שלוש דרכים לבחינת‬
‫במבט מן החלל נראה כדור הארץ‬ ‫תהליכי קבלת החלטות של שחקנים חוצי־לאומים בזירה הבין־לאומית‪.‬‬
‫כאילו יש בו רק יבשות בלא גבולות‪.‬‬
‫בהיזכרו בחוויותיו ממסעותיו במעבורת‬
‫החלל סיפר האסטרונאוט סולטן בין‬
‫סלמן אל־סעוד‪ ,‬כי "ביום הראשון‬
‫הצביע כל אחד מחברי הצוות על‬
‫הארץ שלו‪ .‬ביום השלישי או הרביעי‬
‫הצבענו על היבשות שלנו‪ .‬עד היום‬
‫החמישי כבר היינו מודעים לקיומו של‬
‫כדור הארץ בלבד"‪ .‬ואולם‪ ,‬מהתבוננות‬
‫בכותרות העיתונים‪ ,‬הפוליטיקה‬
‫העולמית נראית שונה מאוד‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 1‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:36‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪2‬‬

‫פרק‬
‫חקר הפוליטיקה העולמית‬
‫"העולם נמצא בצומת מכריע‪ ,‬וכך גם אתם‪ ...‬המשיכו לתכנן תכניות‪ ,‬ואל תפסיקו ללמוד‪.‬‬
‫אבל היו פתוחים לפיתולי הדרך המובילים לתגליות חדשות‪".‬‬
‫קופי אנאן‪ ,‬לשעבר מזכ"ל האו"ם‬
‫‪1‬‬
‫איזה עתיד צפוי למין האנושי?‬
‫מגמות גלובליות רבות סוחפות‬
‫המונים על פני כדור הארץ המשתנה‬
‫במהירות‪ .‬בין המגמות‪ ,‬תנועות‬
‫עממיות הקוראות להגדלת הייצוג‬
‫הפוליטי ולשיפור הביטחון האישי‬
‫של חלק משבעת מיליארדי האנשים‬
‫בעולמנו‪ .‬בתצלום‪ ,‬הפגנה ב־‪ 28‬ביולי‬
‫‪ 2013‬בעיר חלב‪ ,‬סוריה‪ .‬המפגינים‬
‫‪AP Photos/Aleppo Media Center AMC‬‬

‫מנופפים בדגלי המהפכה הסורית‬

‫וקוראים לסיום שלטון מפלגת הבעת'‬
‫הדכאנית‪.‬‬

‫ש א ל ו ת לח ש יב ה‬
‫‪ 0‬אילו אתגרים מציב חקר היחסים הבין־לאומיים?‬
‫‪ 0‬כיצד משפיעות התפיסות על דימויי המציאות הגלובלית שלנו?‬
‫‪ 0‬כיצד אנו ממשיגים פוליטיקה עולמית ודנים בה?‬
‫‪ 0‬מיהם השחקנים הראשיים חוצי־הלאומים?‬
‫‪ 0‬מהן רמות הניתוח?‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 2‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:37‬‬

 ‫‪3‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 1‬חקר הפוליטיקה העולמית‬

‫וו בנפשכם ששבתם הביתה מחופשה של שבועיים באי טרופי‪ ,‬שבו לא הייתה לכם‬
‫גישה לחדשות‪ .‬הטיול העניק לכם חופשה שהרווחתם ביושר קודם שאתם חוזרים‬
‫ללימודים‪ ,‬אבל אתם סקרנים לדעת מה התרחש בהיעדרכם‪ .‬אתם מביטים בעיתון‬
‫ש‬
‫והכותרות צדות את עיניכם‪ .‬מוות והרס משתוללים במזרח התיכון ובצפון אפריקה‪.‬‬
‫אף־על־פי שהלחימה בסוריה נמשכת‪ ,‬ומספר החללים עולה ככל שהמורדים חותרים לשינוי‬
‫המשטר‪ ,‬רוסיה תומכת במשטר המכהן ומתנגדת להתערבות בין־לאומית ישירה להפסקת‬
‫ההתקוממות‪ .‬העימות האלים בדרום סודן נמשך‪ ,‬ומלּווה במחסור במזון ובשחיתות‪.‬‬
‫המנהיג המצרי הנבחר מוחמד מּורסי הודח בהפיכה צבאית ומורשת האביב הערבי במצרים‪,‬‬
‫כמו במקומות אחרים‪ ,‬נותרה עמומה‪ .‬ארצות אחרות בצפון אפריקה‪ ,‬כמו תוניסיה ומאלי‪,‬‬
‫מתמודדות עם פגעי אלימות שמניעיהם אתניים ודתיים‪ .‬הממשלה החדשה בלּוב מתמודדת‬
‫עם התקפות של מיליציות המורדים המערערות על סמכותה‪ .‬בעיראק ובאפגניסטן נמשכת‬
‫האלימות‪ ,‬עם הסגת כוחותיה של ארצות הברית לאחר יותר מעשור של מלחמה וחתירתה‬
‫להקמת כוחות מגן יעילים בארצות אלה‪.‬‬

‫בדרך הביתה משדה התעופה‪ ,‬משדרים ברדיו תכנית על המצב הכלכלי ברחבי‬
‫העולם‪ .‬הצמיחה הכלכלית של סין הואטה‪ ,‬אם כי הערכות קרן המטבע הבין־לאומית‬
‫(‪ )IMF – International Monetary Fund‬עדיין חוזות קצב צמיחה בריא של ‪ 7.7%‬לשנת‬
‫‪ .2014‬ביוון המצב מעודד פחות מזה‪ ,‬נוכח הצורך בצעדי צנע לטיפול בחוב [החיצוני]‬
‫המאמיר ובניהול הכושל של כספי הציבור‪ .‬אף שהמצב הפיננסי ברחבי אירופה סוער‪,‬‬
‫יש סימנים שלפיהם ארצות מסוימות באירופה (בריטניה‪ ,‬גרמניה וצרפת) מתאוששות‬
‫באטיות מן המיתון‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬נראה כי השפל הכלכלי בארצות הברית מתייצב‪ ,‬אבל‬
‫נותרה הדאגה כי הקיצוצים המהירים בהוצאות הממשלה עלולים לחבל בהישגים אלה‪.‬‬
‫אתם מקווים שהתנאים ישתפרו לפני שתסיימו ללמוד ותיכנסו לשוק העבודה‪.‬‬

‫זמן קצר לאחר שהגעתם הביתה‪ ,‬אתם מתחברים לאינטרנט וקוראים על בריאותו הרופפת‬
‫של נלסון מנדלה‪ ,‬המהפכן המתנגד לאפרטהייד והנשיא לשעבר של דרום אפריקה‪ .‬כן נודע‬
‫לכם‪ ,‬כי ‪ 95‬אנשים נהרגו‪ ,‬ויותר מאלף נפצעו בשתי רעידות אדמה בצפון־מזרח סין‪ .‬וכן‪ ,‬כי‬
‫אדוארד סנודן — עובד קבלן שהועסק בסוכנות לביטחון לאומי (‪ )NSA‬של ארצות הברית‪,‬‬
‫ומסר לעיתונאים מסמכים סודיים שתיארו פעילויות נרחבות של ריגול דיגיטלי — מבקש‬
‫מקלט מדיני כדי לחמוק מתביעה של שלטונות ארצות הברית באשמת ריגול‪.‬‬

‫לסיום‪ ,‬בהאזינכם לרשת ‪ CNN‬באותו הערב‪ ,‬אתם שומעים דיווחים נוספים‪ :‬קיים חשש‬
‫ממאמציהן של פקיסטן‪ ,‬הודו ואיראן להרחיב את יכולותיהן הגרעיניות‪ ,‬וחשש מניסויים‬
‫גרעיניים נוספים של צפון קוריאה‪ .‬בצרפת הפגינו מוסלמים במחאה על הקנס שהטילה‬
‫ּבּורקה (בצעד של התרסה נגד האיסור ללבוש בגד מסורתי זה)‪.‬‬
‫ָ‬ ‫הממשלה על אישה שלבשה‬
‫נוסף על כך‪ ,‬יש סיקור על האלימות של קרטלי הסמים במקסיקו‪ ,‬ואתם מודאגים שמא‬
‫תהיה לכך השפעה על תכניתכם לצאת לסיור לימודים בחו"ל בחופשת החורף‪.‬‬

‫התרחיש שתואר כאן איננו היפותטי‪ .‬האירועים שצוינו מתעדים את מה שהתרחש בפועל‬
‫בעולם במהלך חודש יולי ‪ .2013‬אין ספק‪ ,‬כי אנשים רבים חוו פחד ובלבול בתקופה זו‪ .‬אך‬
‫למרבה הצער‪ ,‬תקופה זו אינה שונה מאוד מתקופות אחרות‪ .‬כאשר מצרפים את כל המידע‬
‫על האירועים המתרחשים‪ ,‬אי־אפשר להתעלם מן העובדה שלפיה יש חשיבות למתחולל‬
‫בעולם‪ ,‬וכי האירועים המתרחשים ברחבי העולם משפיעים מאוד על מצבכם ועתידכם‪.‬‬
‫ה"חדשות" שקיבלתם אינן באמת חדשות‪ ,‬שכן מהדהדים בהן סיפורים ישנים מן העבר על‬
‫הסערות המציפות את העולם שבו אנו חיים‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬התקווה שהעולם המדכא והכאוטי‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 3‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:37‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪4‬‬

‫הזה פשוט יתרחק מאתנו היא עצומה‪ .‬אילו רק היה עולם בלתי יציב זה יכול להתנהל‬
‫בשקט זמן ארוך דיו כדי שתשתרר בו תחושת סדר וביטחון במה שצפוי‪ ...‬אך למרבה הצער‪,‬‬
‫הסבירות לכך נמוכה‪ .‬לא תוכלו להימלט מן העולם או לשלוט בסערותיו‪ ,‬ואתם לבדכם לא‬
‫תוכלו לשנות את טיבו‪.‬‬

‫כולנו חלק מן העולם הזה‪ .‬כדי שנוכל להסתגל לרוחות העזות של השינוי הגלובלי‪,‬‬
‫עלינו להתמודד עם האתגר של גילוי אופייה הדינמי של הפוליטיקה העולמית‪ .‬מכיוון‬ ‫פוליטיקה עולמית‬
‫(‪)world politics‬‬
‫שהשפעתם של האירועים על כולנו גוברת‪ ,‬אנו יכולים לצאת נשכרים מחקירת האופן שבו‬
‫פועלת המערכת הגלובלית‪ ,‬והאופן שבו השינויים מעצבים מחדש את חיינו הפוליטיים‬ ‫חקר הדרכים שבהן פעילות‬
‫השחקנים העולמיים כרוכה‬
‫והכלכליים‪ .‬רק באמצעות הלמידה — כיצד ההחלטות וההתנהגות שלנו‪ ,‬ושל ממשלות‬ ‫בהפעלת השפעה‪ ,‬על מנת‬
‫חזקות ושל שחקנים חוצי־לאומים שאינם מדינות‪ ,‬תורמות למצב הגלובלי‪ ,‬וכיצד השינויים‬ ‫להשיג את היעדים והאידיאלים‬
‫בפוליטיקה העולמית משפיעים בתורם על כל העמים והקבוצות בעולם — נוכל להתמודד‬ ‫שלהם ולהגן עליהם‪ ,‬וכיצד זה‬
‫משפיע על העולם כולו‪.‬‬
‫עם מה שנשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון הגדיר‪ ,‬כ"שאלה של תקופתנו‪ :‬האם אנו‬
‫יכולים להפוך את השינוי לידידנו ולא לאויבנו"‪.‬‬

‫ההשכלה פועלת או כמכשיר המסייע לדור הצעיר להשתלב בהיגיון של השיטה הקיימת‬
‫ולהשיג קונפורמיות‪ ,‬או שהיא הופכת לפרקטיקה של חופש ‪ -‬הכלי שבאמצעותו גברים‬
‫ונשים מתמודדים עם המציאות באופן ביקורתי ויצירתי ומגלים כיצד להשתתף בשינוי עולמם‪.‬‬
‫ריצ'רד שאול‪ ,‬תיאולוג אמריקני‬

‫האתגר שבחקר יחסים בין־לאומיים‬

‫תפיסה מדויקת של תקופתנו היא חיונית להבנת התהפוכות הפוליטיות הפוקדות כיום את‬
‫שבעת מיליארדי בני האדם החיים על פני כדור הארץ‪ .‬ואולם‪ ,‬מתן פרשנות לעולם שבו אנו‬
‫חיים כעת וחיזוי העתיד הצפוי לעולם — ולכם — מציב קשיים כבירים‪ .‬למעשה‪ ,‬זוהי כנראה‬
‫המשימה הקשה ביותר שיהיה עליכם להתמודד עמה‪ .‬מדוע? במידה מסוימת מפני שחקר‬
‫יחסים בין־לאומיים מחייב להביא בחשבון כל גורם המשפיע על התנהגות האדם‪ .‬זוהי‬
‫משימה מאתגרת ביותר‪ ,‬כפי שסבר המדען החשוב אלברט איינשטיין‪ .‬הוא רמז על גודל‬
‫האתגר שבהסברת הפוליטיקה העולמית כאשר נשאל "כיצד אפשר להסביר את העובדה‬
‫שהמוח האנושי הצליח להגיע לגילוי מבנה האטום‪ ,‬אך לא הצליח להמציא מנגנון פוליטי‬
‫שימנע מן האטום להשמידנו?"‪ .‬איינשטיין השיב‪" :‬זה פשוט‪ ,‬ידידי‪ :‬זה מפני שהפוליטיקה‬
‫קשה יותר מן הפיזיקה"‪.‬‬

‫הקושי נובע גם מן העובדה שאנו מוצפים כל הזמן בכמות עצומה של מידע חדש‬
‫והתפתחויות חדשות‪ ,‬ובני אדם נוטים להתנגד למידע חדש ולרעיונות חדשים‪ ,‬המפריעים‬
‫להם להמשיך לחשוב על ענייני העולם כפי שהתרגלו לחשוב עליהם‪ .‬ידוע לנו ממחקרים‬
‫חוזרים‪ ,‬כי אנשים אינם מוכנים לקבל רעיונות שאינם מתיישבים עם האמונות שלהם‪.‬‬
‫אחת ממטרותיו של ספר זה לסייע לכם לפקפק באמונות הקיימות שלכם על הנעשה בעולם‬
‫ועל השחקנים הרבים הפועלים על הבמה העולמית‪ .‬לשם כך תתבקשו לבחון השקפות‬
‫מנוגדות על סוגיות עולמיות‪ ,‬גם אם הן שונות מן הדימוי שיש לכם כעת‪ .‬כן נחשוף אתכם‬
‫לאסכולות חשיבה נפוצות‪ ,‬שאולי ייראו לכם בלתי־משכנעות ואולי אף פוגעניות‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 4‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:37‬‬

 ‫‪5‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 1‬חקר הפוליטיקה העולמית‬

‫השקפות אלה כלולות בספר מכיוון שרבים אחרים מבססים עליהן את פרשנותם לעולם‬
‫הסובב אותם‪ ,‬ולכן הן צוברות חסידים רבים‪ .‬מסיבה זו מוצגות בטקסט תפיסות שונות‬
‫של הפוליטיקה העולמית‪ ,‬שאפילו מחברי ספר זה אינם מסכימים עמן‪ ,‬כדי שתוכלו‬
‫לשקול בעצמכם את מידת התבונה‪ ,‬או האיוולת‪ ,‬של תפיסות יריבות‪ .‬אתגר הפרשנות‬
‫הוא אפוא התבוננות אובייקטיבית במציאות העולמית המתפתחת במטרה לתארה‬
‫ולהסבירה במדויק‪.‬‬

‫כדי להבין כיצד דימויי המציאות שלנו מעצבים את ציפיותינו‪ ,‬נפתח במבוא קצר על‬
‫התפקיד שממלאים דימויים סובייקטיביים בהבנת הפוליטיקה העולמית‪ .‬בהמשך נציג‬
‫מערך כלי ניתוח שהספר משתמש בהם כדי לסייע לכם להתגבר על מכשולי תפיסה בהבנת‬
‫הפוליטיקה העולמית‪ ,‬ולהעצים אתכם כדי שתיטיבו לפרש את כוחות השינוי המשפיעים‬
‫על עולמנו‪.‬‬

‫כיצד משפיעות התפיסות על דימויי‬

‫המציאות העולמית?‬
‫גם אם לא ניסיתם מעולם להגדיר במפורש את תפיסותיכם על העולם‪ ,‬ברור שלכל אדם‬
‫יש בתודעתו דימוי מנטלי מסוים של הפוליטיקה העולמית‪ .‬בלי קשר לרמת המודעות‬
‫העצמית שלנו‪ ,‬התפקוד של דימויים אלה זהה‪ :‬הם מפשטים את ה"מציאות" באמצעות‬
‫הגזמה במאפיינים מסוימים של העולם האמתי‪ ,‬תוך התעלמות ממאפיינים אחרים‪ .‬אנו‬
‫חיים אפוא בעולם המוגדר באמצעות הדימויים שיש לנו עליו‪.‬‬

‫רבים מן הדימויים שיש לנו על המציאויות הפוליטיות בעולם בנויים על אשליות ותפיסות‬
‫מוטעות‪ .‬אין בכוחם ללכוד במלואן את המורכבות ואת שלל התצורות של אובייקטים‬
‫פיזיים‪ ,‬כמו כדור הארץ עצמו (ראו המאמר "מחלוקת‪ :‬האם עלינו להאמין במה שאנו‬
‫רואים?" בעמוד הבא)‪ .‬גם דימויים הנכונים בזמן מסוים עלולים להתיישן אם לא נשכיל‬
‫לזהות שינויים בעולם‪ .‬למעשה‪ ,‬עתיד העולם יוכרע לא רק באמצעות השינויים בעובדות‬
‫ה"אובייקטיביות" של הפוליטיקה העולמית‪ ,‬אלא גם באמצעות המשמעויות שאנשים‬
‫מייחסים לעובדות אלה‪ ,‬ההנחות שעליהן הם מבססים את פרשנויותיהם‪ ,‬והפעולות‬
‫הנובעות מתוך הנחות ופרשנויות אלה — בלי קשר למידת הדיוק שלהן‪.‬‬

‫טיב הדימויים ומקורותיהם‬

‫המאמץ של הפרט לפשט את תמונת העולם שלו הוא בלתי נמנע ואפילו הכרחי‪ .‬בדיוק כפי‬
‫שקרטוגרפים מפשטים מרחב גיאופיזי מורכב‪ ,‬על מנת שנוכל להיטיב להבין את העולם‪ ,‬כך‬
‫כל אחד מאתנו מייצר "מפה מנטלית" — הדרך הרגילה שבה אנחנו מארגנים מידע — כדי‬
‫להבין את השפע המבלבל של המידע‪ .‬מפות מנטליות כאלה אינן נכונות או שגויות מעצם‬
‫טיבן‪ ,‬והן חשובות מכיוון שאנו נוטים להגיב בהתאם לאופן שבו העולם נתפס בעינינו‬
‫באמצעותן‪ ,‬ולא כפי שהוא באמת‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 5‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:38‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪6‬‬

‫מחלוקת‬
‫האם עלינו להאמין במה שאנו רואים?‬
‫רבים מניחים בפשטות‪ ,‬כי לראות פירושו להאמין‪ ,‬מבלי להטיל ספק אם הדרך שבה הם מארגנים‬
‫את תפיסותיהם היא נכונה‪ .‬אבל‪ ,‬האם אפשר לראות יותר ממה שהעין רואה? חוקרי הפסיכולוגיה‬
‫התפיסתית חושבים שכן‪ .‬הם טוענים‪ ,‬כי ראייה איננה פעולה פסיבית לחלוטין‪ :‬מה שאנו מבחינים בו‬
‫תלוי חלקית בערכים ובציפיות הקודמים שיש לנו (וגם בהרגלים החזותיים המתגבשים ומתחזקים‬
‫באמצעות ההבניות שהחברה השליטה לגבי האופן שבו יש לראות דברים)‪ .‬חוקרי תפיסה טוענים‪ ,‬כי‬
‫מה שרואים זה מה שיש‪ ,‬וכי שני משקיפים המתבוננים באותו הדבר עצמו יכולים‪ ,‬בקלות‪ ,‬לראות‬
‫מציאויות שונות‪.‬‬

‫לעיקרון זה חשיבות עצומה בחקר יחסים בין־לאומיים‪ ,‬תחום שבו יכולים להיות הבדלים גדולים באופן‬
‫שבו אנשים שונים רואים אותם האירועים‪ ,‬השחקנים והסוגיות בזירה הבין־לאומית‪ ,‬בהתאם לנקודת‬
‫ההשקפה הפרטית שלהם‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬דימויים מתחרים אלה מעוררים מחלוקות קשות‪.‬‬

‫כדי לעמוד על עומק המחלוקת העלולה להתגלע כאשר אנשים שונים (שיש להם נקודות השקפה‬
‫שונות) רואים מציאויות שונות‪ ,‬אף־על־פי שהם מביטים באותו הדבר עצמו‪ ,‬נציע התבוננות אובייקטיבית‬
‫במיקומן של היבשות בעולמנו ובגודלן‪ .‬כל מפות כדור הארץ מעּוותות‪ ,‬משום שאי־אפשר לייצג באופן‬
‫מושלם את הכדור התלת־ממדי על פיסת נייר דו־ממדית‪ .‬נוכל להבין את הקושי שעמו מתמודדים‬
‫לש ֵטח קליפה של תפוז‪ .‬אפשר לשטח אותה רק באמצעות הפרדה וקיטוע של‬ ‫קרטוגרפים אם ננסה ַ‬
‫חלקים מן הקליפה‪ ,‬שהיו חתיכה אחת כאשר צורתה הייתה כדורית‪.‬‬

‫קרטוגרפים המנסים לשטח את צורת הכדור על נייר מבלי לקרוע אותו לחתיכות נפרדות ניצבים מול‬
‫בעיה דומה‪ .‬אף שקיימות דרכים רבות לייצוג אובייקט תלת־ממדי על נייר‪ ,‬כולן כרוכות בעיוות כלשהו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬קרטוגרפים נאלצים לבחור מבין הדרכים הלא־מושלמות לייצוג כדור הארץ באותם ההיבטים של‬
‫הגיאוגרפיה של העולם הנתפסים בעיניהם כחשובים ביותר לתיאור נכון‪ ,‬ומבצעים התאמות ותיקונים‬
‫שונים בייצוג של חלקים אחרים‪.‬‬

‫בקרב הקרטוגרפים שוררת מחלוקת ארוכת שנים באשר לדרך ה"נכונה" למיפוי הכדור‪ ,‬כלומר לשרטוט‬
‫היטל מדויק שלו‪ .‬הרעיונות השונים שהעלו‪ ,‬באשר לדברים החשובים ביותר בגיאוגרפיה של העולם‪ ,‬נבעו‬
‫מן השוני בנקודת ההשקפה שלהם על העולם‪ .‬לדיוק של המפות השונות יש אפוא חשיבות פוליטית‬
‫רבה‪ ,‬שכן הן מעצבות את האופן שבו אנשים תופסים מה חשוב‪.‬‬

‫התבוננו בארבע המפות שלפניכם (‪ 1.3 ,1.2 ,1.1‬ו־‪ .)1.4‬כל מפה מתארת את חלוקת האזורים‬
‫היבשתיים והשטחים של כדור הארץ‪ ,‬אך מציירת תמונה שונה‪ .‬כל אחת מהן היא דגם של מציאות‪,‬‬
‫הפשטה המבליטה מרכיבים מסוימים של כדור הארץ ומתעלמת מאחרים‪.‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫מהן כמה מן ההשלכות המדיניות הכרוכות בתמונת העולם כפי שהוא מתואר בכל אחד מן‬ ‫‪0‬‬

‫ההיטלים?‬
‫מדוע כמה ממרכיבי המפה מעּוותים? חשבו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על תפקידן האפשרי של הפוליטיקה‪,‬‬ ‫‪0‬‬

‫ההיסטוריה‪ ,‬התרבות והגזענות‪ .‬האם תוכלו לחשוב על דרכים נוספות שבאמצעותן יוכלו קרטוגרפים‬
‫בימינו לתקן היטלים אלה או לשנותם?‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 6‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:38‬‬

 ‫‪7‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 1‬חקר הפוליטיקה העולמית‬

‫כשאתם חושבים על דימויים ועל התפקיד החשוב שהם ממלאים במדיניות החוץ‪ ,‬האם לדעתכם דרושה הסכמה כללית על ההיטל‬ ‫‪0‬‬

‫המציג את תמונת העולם הפחות מעּוותת מכולן? האם המצב יהיה טוב יותר אם כולם ישתמשו במפה אחת‪ ,‬או שעדיף להשתמש‬
‫בסוגי היטל רבים ושונים? מדוע?‬

‫‪© Cengage Learning 2015‬‬

‫‪© Cengage Learning 2015‬‬

‫מפה ‪ 1.2‬היטל פיטרס ‪ #‬בהיטל פיטרס‪ ,‬כל יבשת מופיעה ביחס‬
‫נכון מול האחרות מבחינת הגודל‪ ,‬אבל בעיוות הצורה והמיקום‬
‫של האזורים היבשתיים על כדור הארץ‪ .‬בניגוד לרוב הייצוגים‬
‫הגיאוגרפיים המקובלים‪ ,‬היטל זה ממקד את תשומת הלב בארצות‬ ‫מפה ‪ 1.1‬היטל מרקטור ‪ #‬היטל מרקטור‪ ,‬הנקרא על שם‬
‫הפחות מפותחות של הדרום העולמי (‪ ,)Global South‬שבו חיים כיום‬ ‫הקרטוגרף ההולנדי ג'רארד מרקטור (‪ ,)Mercator‬רווח באירופה של‬
‫יותר משלושה רבעים מאוכלוסיית העולם‪.‬‬ ‫המאה ה־‪ ,16‬ומציג ראיית־עולם אירופוצנטרית קלאסית‪ .‬ההיטל‬
‫מיפה את כדור הארץ בלא עיוות של הכיוון‪ ,‬ולכן הוא נוח ומועיל‬
‫לניווט ימי‪ .‬ואולם‪ ,‬המרחקים בו מטעים‪ ,‬שכן הם מציבים את‬
‫אירופה במרכז העולם ומפריזים בחשיבותה של יבשת אירופה ביחס‬
‫לאזורים יבשתיים אחרים בעולם‪.‬‬
‫‪© Cengage Learning 2015‬‬

‫‪© Cengage Learning 2015‬‬

‫מפה ‪ 1.4‬היטל "עולם הפוך" ‪ #‬היטל זה מציג מבט אחר על‬

‫העולם‪ ,‬באמצעות תיאור הפוך שלו — הדרום העולמי ממוקם מעל‬
‫הצפון העולמי‪ .‬מפה זו קוראת תיגר על ההמשגה ה"אירופוצנטרית"‬
‫המודרנית של העמדות והמיקום היחסי של ארצות העולם ועמיו‬
‫באמצעות הצבת הדרום העולמי "בראש"‪.‬‬
‫מפה ‪ 1.3‬היטל אורתוגרפי ‪ #‬ההיטל האורתוגרפי‪ ,‬שמרכזו באמצע‬
‫האוקיאנוס האטלנטי‪ ,‬מעביר תחושה מסוימת של קימור כדור הארץ‬
‫באמצעות השימוש בקצוות מעוגלים‪ .‬הגודל והצורה של היבשות‬
‫הממוקמות בקצוות המעגל עוותו כדי להעניק לצופה תחושה של‬
‫כדוריּות העולם‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 7‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:39‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪8‬‬

‫האופן שבו אנו רואים את העולם (ולא העולם כפי שהוא באמת) הוא הקובע את עמדותינו‪,‬‬
‫אמונותינו והתנהגותנו‪ .‬רובנו — ומנהיגים פוליטיים בכלל זה — מחפשים מידע המחזק‬
‫את אמונותינו (הקיימות) על העולם‪ ,‬מטמיעים מידע חדש בדימויים מּוכרים‪ ,‬מזהים‬
‫בטעות את מה שאנחנו מאמינים בו ְּכמה שאנחנו יודעים‪ ,‬ומתעלמים ממידע הסותר את‬
‫ציפיותינו‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנו מסתמכים על האינטואיציה שלנו מבלי לחשוב‪ ,‬ושופטים במהירות‬
‫על בסיס הרגש (‪ .)Ariely, 2012; Walker et al., 2011‬חוקר מדעי המדינה ריצ'רד נד לבוב‬
‫מזהיר‪ ,‬כי בדיוק כמו כולנו גם "מדינאים מּועדים לסלף את המציאות בהתאם לצורכיהם‪,‬‬
‫אפילו במצבים הנראים‪ ...‬ברורים יחסית" (‪.)Lebow, 1981, p. 277‬‬

‫נוסף על כך‪ ,‬אנחנו מסתמכים על הרגלים נלמדים לצורך בחינת מידע חדש ושיפוטים‪,‬‬
‫מפני ש"סכמות" חשיבה אלה מנחות את תפיסותינו ועוזרות לנו לארגן מידע‪ .‬ממחקרים‬
‫בפסיכולוגיה קוגניטיבית עולה‪ ,‬כי בני אדם הם "מקטלגים"‪ ,‬המתאימים את מה שהם‬
‫חשיבה סכמתית‬
‫רואים לדימויים האגורים בזיכרונם על אירועים ואנשים אב־טיפוסיים‪ ,‬בניסיונם להבין‬ ‫(‪)schematic reasoning‬‬
‫את העולם באמצעות חשיבה סכמתית‪ .‬הפרופסור המפוזר‪ ,‬עורך הדין הנכלולי והסבתא‬ ‫תהליך חשיבה שבאמצעותו‬
‫טובת הלב הם דוגמאות לדימויים מתוך ה"מלאי"‪ ,‬שרבים מאתנו יצרו לעצמם על סוגי‬ ‫מידע חדש מתפרש על־פי מבנה‬
‫אנשים מסוימים‪ .‬ואף־על־פי שפרופסורים‪ ,‬עורכי דין וסבתות שאנו פוגשים מגלים דמיון‬ ‫זיכרון‪ ,‬סכמה‪ ,‬המכילה רשת‬
‫של סוגי תסריטים‪ ,‬מטפורות‬
‫שטחי לאותם הדימויים הסטריאוטיפיים‪ ,‬כאשר המידע שבידינו על מאן דהו מועט‪,‬‬ ‫ואפיונים פשטניים של התופעות‬
‫ציפיותינו יעוצבו על־פי דמיונו המשוער לאותן הדמויות הטיפוסיות‪.‬‬ ‫והאובייקטים הנצפים‪.‬‬

‫החברּות שעברנו בילדותנו;‬

‫גורמים רבים מעצבים את הדימויים שיש לנו‪ ,‬ביניהם‪ :‬אופן ִ‬
‫אירועים טראומטיים שחווינו‪ ,‬המעצבים את אישיותנו ואת הצרכים הפסיכולוגיים שלנו;‬
‫חשיפה לרעיונות של אנשים שאנו מכבדים את מומחיותם; ודעות על ענייני העולם‬
‫שמבטאים אנשים שעמם אנו מקיימים קשר תדיר‪ ,‬כגון חברים קרובים ועמיתים לעבודה‪.‬‬
‫מרגע שרכשנו לעצמנו דימוי מסוים‪ ,‬הוא נראה לנו מובן מאליו‪ .‬לכן אנו מנסים לשמור‬
‫על עקביות בין הדימוי שבתודעתנו לבין אמונות אחרות שיש לנו‪ ,‬ובאמצעות התהליך‬ ‫דיסוננס קוגניטיבי‬
‫(‪)cognitive dissonance‬‬
‫הפסיכולוגי הידוע בשם דיסוננס קוגניטיבי‪ ,‬לדחות כל מידע הסותר תמונת עולם זו‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫הנטייה הפסיכולוגית הכללית‬
‫מוחנו בוחר‪ ,‬מסתיר ומסנן מידע; בעקבות זאת‪ ,‬תפיסותינו תלויות לא רק במה שמתרחש‬ ‫של בני אדם להכחיש פערים בין‬
‫בחיי היום־יום‪ ,‬אלא גם באופן שבו אנו מפרשים ומפנימים את המתרחש‪.‬‬ ‫אמונות קיימות לבין מידע חדש‪.‬‬

‫השפעתן של תפיסות על הפוליטיקה העולמית‬

‫עלינו להיות זהירים כשאנו מניחים‪ ,‬באופן אוטומטי‪ ,‬כי מה שחל על יחידים חל גם על‬
‫ארצות שלמות‪ ,‬וכי האמונות של מנהיגים‪ ,‬כגון ראשי מדינות‪ ,‬זהות לאלה של האנשים‬
‫תחת שלטונם‪ .‬עם זאת‪ ,‬למנהיגים יש השפעה יוצאת דופן‪ ,‬ובמקרים רבים תמונת העולם‬
‫שלהם על הנסיבות ההיסטוריות מניעה אותם לנהוג באופנים מסוימים שאין להם כל קשר‬
‫לעובדות ה"אובייקטיביות"‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מותם של ‪ 26‬מיליון אזרחי ברית המועצות ב"מלחמה‬
‫הפטריוטית הגדולה" (השם שרוסים העניקו למלחמת העולם ה־‪ )II‬חיזק פחדים עתיקים‬
‫מפלישת כוחות זרים‪ ,‬ואלה גרמו לדור שלם של מדינאים סובייטים להתייחס בחשדנות‪,‬‬
‫ולעתים בדאגה רבה‪ ,‬למהלכים הגנתיים שנקטה ארצות הברית‪.‬‬

‫בדומה לכך‪ ,‬גם האבות המייסדים של ארצות הברית תפסו את פוליטיקת המעצמות של‬
‫אירופה במאה ה־‪ ,18‬על מלחמותיה הבלתי־פוסקות‪ ,‬כמערכת מושחתת‪ ,‬ותפיסה זו תרמה‬
‫להתגבשותן של שתי מגמות סותרות‪ ,‬לכאורה‪ ,‬במדיניות החוץ של ארצות הברית בשנים‬
‫הבאות‪ .‬המגמה הראשונה היא הנטייה של אמריקה לבודד את עצמה (נטייתה להסתגר‬
‫ולא להתערב בענייני העולם)‪ ,‬והמגמה השנייה היא נחישותה לתקן את העולם ואת הדימוי‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 8‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:39‬‬

 ‫‪9‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 1‬חקר הפוליטיקה העולמית‬

‫שלה בעולם בכל פעם שהנסיבות הגלובליות הופכות מאיימות‪ .‬מגמת ההתבדלות הובילה‬
‫את ארצות הברית להימנע מהצטרפות לחבר הלאומים לאחר מלחמת העולם ה־‪ ;I‬מגמת‬
‫ההתערבות בענייני העולם הולידה את מדיניות החוץ הגלובליסטית של ארצות הברית‬
‫מאז מלחמת העולם ה־‪ ,II‬שיצרה מחויבות אמריקנית למעורבות פעילה כמעט בכל מקום‬
‫בעולם וכמעט בכל נושא‪ .‬רוב האמריקנים‪ ,‬התופסים את ארצם כמדינה מוסרית וצודקת‪,‬‬
‫מתקשים להבין מדוע אחרים רואים לפעמים את האקטיביזם הבין־לאומי המרחיק־לכת‬
‫שלה כהתנהלות שחצנית או מאיימת; בשעה שהם עצמם רואים כוונות טובות בלבד‬
‫במדיניות ההתערבות הפעילה של ארצות הברית‪.‬‬

‫מכיוון שמנהיגים ואזרחים נוטים להתעלם מכל מידע העומד בסתירה לאמונותיהם‬
‫ולערכיהם או לפרשו מחדש‪ ,‬תפיסות מוטעות הדדיות אלה מזינות‪ ,‬לעתים קרובות‪,‬‬
‫סכסוכים בפוליטיקה העולמית‪ ,‬במיוחד כאשר שוררים יחסי עוינות בין המדינות (ראו‬
‫המאמר "מבט מקרוב‪ :‬תפיסות‪ ,‬חופש ושוויון" בעמוד הבא)‪ .‬אי־אמון וחשדנות מתפתחים‬
‫כאשר שני הצדדים בסכסוך רואים זה את זה באור שלילי — כלומר‪ ,‬כאשר מתפתחת‬
‫תמונת ראי‬ ‫תמונת ראי‪ .‬כך קרה במוסקווה ובוושינגטון בימי המלחמה הקרה‪ .‬כל צד תפס את פעולותיו‬
‫(‪)mirror images‬‬
‫כקונסטרוקטיביות‪ ,‬ואת תגובות היריב כעוינות‪ ,‬ושני הצדדים הניחו בטעות כי הצד שכנגד‬
‫הנטייה של מדינות ואנשים שיש‬
‫ביניהם אינטראקציה תחרותית‬
‫יפרש נכונה את הכוונות שמאחורי יזמותיהם המדיניות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במסעו של הפסיכולוג‬
‫לתפוס את זולתם באותו‬ ‫אורי ברונפנברנר (‪ )Bronfenbrenner, 1961‬למוסקווה‪ ,‬הוא נדהם לשמוע רוסים מתארים‬
‫האופן — לראות את האחרים‬ ‫את ארצות הברית במונחים שהיו דומים להפליא לאופן שבו האמריקנים תיארו את ברית‬
‫באותה דרך עוינת שבה האחרים‬
‫רואים אותם‪.‬‬
‫המועצות‪ :‬כל צד תפס את עצמו כצודק ושוחר שלום‪ ,‬ואילו הצד האחר נתפס כבלתי־אמין‪,‬‬
‫תוקפני ונשלט על־ידי ממשלה מושחתת‪.‬‬

‫יריבות מתמשכת‬ ‫תמונת ראי כזו מאפיינת כמעט כל סוג של יריבּות מתמשכת — תחרות רבת שנים בין‬
‫(‪)enduring rivalries‬‬
‫קבוצות מנוגדות‪ .‬לדוגמה‪ :‬היריבויות בין הנצרות לאסלאם בתקופת מסעי הצלב בימי‬
‫תחרות רבת שנים הניזונה‬
‫משנאה הדדית עמוקה‪ ,‬המובילה‬
‫הביניים; בין ישראל לפלסטין מאז הקמת המדינה הריבונית בישראל ב־‪ ;1948‬בין ארצות‬
‫את השחקנים היריבים לנקום‬ ‫הברית לאל קאעידה כיום‪ .‬שני הצדדים עושים דמוניזציה לצד היריב ואילו את עצמם‬
‫ולהילחם‪ ,‬לאורך תקופה‬ ‫הם תופסים כמוסריים וצודקים‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬צדקנות כזו מובילה צד אחד לתפוס את‬
‫ממושכת‪ ,‬מבלי לפתור את‬
‫הסכסוך ביניהם‪.‬‬
‫פעולותיו כקונסטרוקטיביות וחיוביות ואת תגובות היריב כשליליות ועוינות‪.‬‬

‫במצב כזה‪ ,‬קשה מאוד לפתור סכסוכים‪ .‬לא זו בלבד שהצדדים היריבים מעדיפים תוצאות‬
‫מסוימות מאחרות‪ ,‬הם גם אינם רואים את סוגיות היסוד באותה הבהירות‪ .‬על המורכבות‬
‫הזו מוסיפה העובדה שתמונות הראי של הצדדים נוטות להגשים את עצמן‪ .‬כאשר צד אחד‬
‫מצפה מן הצד השני להיות עוין‪ ,‬הוא יכול להתייחס ליריבו באופן המוביל את היריב לנקוט‬
‫פעולות־נגד המאששות את הציפייה המקורית‪ ,‬וכך נוצר "מעגל ֶרשע" (‪ )vicious circle‬של‬
‫מעשי עוינות והעמקת האיבה בין הצדדים‪ ,‬ואלה מפחיתים את הסיכוי לשלום (‪.)Sen, 2006‬‬
‫ביעור התפיסות המוטעות ההדדיות עשוי לסייע במשא ומתן בין הצדדים‪ ,‬אבל טיפוח שלום‬
‫אינו מתמצה בהרחבת הסחר ובצורות מגע נוספות בין מדינות‪ ,‬ואפילו לא בזימונם של‬
‫מנהיגים פוליטיים לוועידות פסגה בין־לאומיות‪ .‬שלום כרוך בשינוי אמונות מושרשות היטב‪.‬‬

‫המבנים את תמונת הפוליטיקה העולמית שלנו מתנגדים‬ ‫אף־על־פי שהדימויים ַ‬

‫מטבעם לשינוי‪ ,‬השלום אפשרי‪ .‬התגברות על הרגלי חשיבה ישנים מתרחשת‪ ,‬לעתים‪,‬‬
‫כשאנחנו נענשים או חשים אי נוחות בשל אחיזתנו בהנחות שגויות‪ .‬כפי שציין בנג'מין‬
‫פרנקלין‪" ,‬מה שמכאיב מלמד"‪ .‬לאירועים דרמטיים יש יכולת מיוחדת לשנות דימויים‬
‫בין־לאומיים‪ ,‬לפעמים באופן קיצוני‪ .‬מלחמת וייטנאם גרמה לאמריקנים רבים לדחות‬
‫מעליהם את הדימויים הקודמים שלהם באשר לשימוש בכוח צבאי בפוליטיקה העולמית‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 9‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:39‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪10‬‬

‫מבט מקרוב‬
‫תפיסות‪ ,‬חופש ושוויון‬
‫בשנת ‪ 1959‬הוביל פידל קסטרו מהפכה‪ ,‬שהביאה להפלת שלטון הדיקטטור פולחנסיו בטיסטה ולהקמת‬
‫ממשלה קומוניסטית‪ .‬בעקבות המהפכה הידרדרו היחסים בין קובה לארצות הברית במהירות‪ ,‬ושתי‬
‫הארצות פיתחו חשדנות הדדית‪.‬‬

‫הדימוי של משטר קסטרו בעיני ארצות הברית הוא של דיקטטורה קומוניסטית דכאנית‪ ,‬תוקפנית‪ ,‬בעלת‬
‫שאיפות התפשטות ועוינת לאינטרסים של ארצות הברית‪ .‬תפיסה זו איננה משוללת בסיס‪ .‬עם עלייתה‬
‫לשלטון‪ ,‬ממשלת קסטרו "השתלטה על קרקעות פרטיות‪ ,‬הלאימה מאות חברות פרטיות — ובכללן‬
‫כמה חברות־בת מקומיות של תאגידים מארצות הברית — והטילה מיסוי כבד על מוצרים אמריקניים‪ ,‬עד‬
‫שהיקף הייצוא מארצות הברית קטן בחצי בתוך שנתיים בלבד" (‪ .)Suddath, 2009‬לפי מקצת התיאורים‪,‬‬
‫משטר קסטרו הלאים רכוש פרטי בשווי של כ־‪ 25‬מיליארד דולר‪ ,‬שמתוכם מיליארד דולרים היו בבעלות‬
‫אמריקנית (‪ .)lazo, 1970‬בצעד שהוסיף על זעמה של ארצות הברית כרתה קובה בשנות השישים ברית‬
‫הגנה עם ברית המועצות‪ ,‬והתירה לסובייטים להציב בשטחה טילים (הגורם למשבר הטילים בקובה;‬
‫ראו פרק ‪ .)9‬כמו כן השתתפה קובה בכמה מלחמות "אנטי־אימפריאליסטיות" בארצות כמו אנגולה‬
‫ואתיופיה‪ .‬במישור הפנימי‪ ,‬ארגוני זכויות אדם האשימו את ממשלת קובה בדיכוי נרחב של כל התנגדות‬
‫פוליטית ובאכיפת "ציות פוליטי באמצעות מעצרים לתקופות קצרות‪ ,‬הכאות‪ ,‬מופעי גינוי בציבור‪,‬‬
‫הגבלות תנועה וגלות כפויה" (‪ .)HRW, 2013‬מספר עצום של קובנים חיפשו מקלט בארצות הברית; לשכת‬
‫מפקד האוכלוסין של ארצות הברית (‪ )U.S. Census Bureau, 2011‬מדווחת‪ ,‬כי נכון לשנת ‪ 2010‬התגוררו‬
‫בארצות הברית ‪ 1.8‬מיליונים ממוצא קובני‪.‬‬

‫קובה‪ ,‬מצדה‪ ,‬מחזיקה בדימוי של ממשל ארצות הברית שהוא‪ :‬תוקפני‪ ,‬בעל שאיפות התפשטות ועוין‬
‫את האינטרסים של קובה‪ .‬על מהלך הלאמת הרכוש הפרטי שנקט קסטרו הגיבה ארצות הברית‬
‫בהטלת הגבלות סחר על כל הסחורות‪ ,‬פרט לצורכי רפואה ומזון‪ ,‬ובשנת ‪ 1962‬הפך הנשיא ג'ון קנדי‬
‫סנקציות כלכליות אלה לקבועות‪ .‬כאשר הרחיבה קובה את הסחר שלה עם ברית המועצות‪ ,‬ניתקה‬
‫ארצות הברית את הקשרים הדיפלומטיים עם קובה‪ .‬הקובנים רואים באמברגו של ארצות הברית את‬
‫אחת הסיבות להימשכות מצבם הכלכלי הגרוע‪ ,‬והעצרת הכללית של האו"ם מקפידה בכל שנה‪ ,‬מאז‬
‫‪ ,1992‬לגנות את האמברגו ולקבוע שיש בו משום הפרה של החוק הבין־לאומי‪ .‬משטר קסטרו מצייר‬
‫את ארצות הברית כמעצמה אימפריאליסטית‪ ,‬אשר חתרה לאורך זמן‪ ,‬ובאגרסיביות‪ ,‬להרחיב את שטחה‬
‫וכוחה ביבשת אמריקה כולה‪ ,‬וכעדות הוא מצביע לא רק על רעיון "הייעוד הגלוי" (‪ )Manifest Destiny‬של‬
‫ארצות הברית ועל התערבויותיה החוזרות באמריקה הלטינית‪ ,‬אלא גם על מאמציה של סוכנות הביון‬
‫המרכזית (‪ )CIA‬של ארצות הברית להפיל את שלטון קסטרו ולהתנקש בחייו (‪.)Frasquieri, 2011‬‬

‫ב־‪ 2‬בפברואר ‪ 2012‬מלאו חמישים שנים להטלת האמברגו האמריקני על קובה‪ .‬רבים ציינו את חוסר‬
‫התועלת שבו וקראו לארצות הברית‪ ,‬וכפי שניסח הסנטור הרפובליקני ריצ'רד לוגר (‪" ,)Lugar‬לבחון‬
‫מחדש מערכת יחסים מורכבת המאופיינת באי הבנה‪ ,‬חשד ועוינות גלויה" (‪ .)Fetini, 2009‬ואולם‪ ,‬על אף‬
‫שאפילו "תומכי מדיניות האמברגו מכירים בעובדה שלפיה רבים מן השיקולים האסטרטגיים שהנחו‬
‫את ארצות הברית בשנות השישים‪ ,‬כמו בלימת ההשפעה הסובייטית ומניעת ייצוא המהפכה של פידל‬
‫קסטרו לרחבי אמריקה הלטינית הם כיום נחלת העבר" (‪ ,)NYT, 2012, p. A8‬נותרו הצדדים מבוצרים‬
‫בעמדותיהם ובדימויים הישנים שלהם‪ ,‬המקשים על השגת שינוי ביחסים בין שתי הארצות‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 10‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:39‬‬

 ‫‪11‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 1‬חקר הפוליטיקה העולמית‬

‫מה דעתכם?‬
‫‪ .1‬כיצד מעצבות תפיסותיכם את האופן שבו אתם רואים את הממשל בקובה ואת תושביה?‬
‫‪ .2‬ארצות הברית מנהלת עתה סחר עם סין‪ ,‬רוסיה ווייטנאם‪ .‬מדוע היא נוהגת אחרת עם קובה?‬
‫‪ .3‬האם הדימויים השליליים שיש לארצות הברית על קובה ולהפך יכולים להשתנות? אם כן‪ ,‬כיצד?‬
‫לחלופין‪ ,‬האם אתם סבורים שדימויים אלה עדיין מוצדקים?‬

‫תבוסת הרייך השלישי וחשיפת מעשי הזוועה של הנאצים לפני מלחמת העולם ה־‪II‬‬
‫ובמהלכה גרמו לגרמנים להתעמת עם עברם כהכנה לעתיד דמוקרטי שכפו עליהם בעלות‬
‫הברית המנצחות‪ .‬וקרוב יותר לזמננו‪ ,‬המחירים האנושיים והכספיים שגבתה המלחמה‬
‫הממושכת של ארצות הברית בעיראק הובילו מדינאים ופרשנים פוליטיים רבים לבחון‬
‫מחדש את הנחותיהם לגבי המשמעות של "ניצחון" וההשלכות האפשריות‪ ,‬ככל שמעורבות‬
‫ארצות הברית חרגה מן הלחימה הראשונית‪ ,‬על עיסוק בענייני משילּות ויציבות המשטר‪.‬‬

‫לעתים קרובות‪ ,‬חוויות מטלטלות מסוג זה מדרבנות אותנו לבנות מפות מנטליות‪" ,‬מסנני‬
‫תפיסה" וקריטריונים חדשים‪ ,‬אשר ישמשו אותנו בהמשך לפירוש אירועים ולהגדרת‬
‫מצבים‪ .‬כאשר אנו מגבשים‪ ,‬משנים ומעצבים מחדש את הדימויים המרכיבים בתודעתנו‬
‫את תמונת הפוליטיקה של העולם ועתידו‪ ,‬עלינו לחשוב באופן ביקורתי על היסודות‬
‫שעליהם נשענות תפיסותינו‪ .‬האם הן נכונות? האם הן מבוססות על מידע? האם עלינו‬
‫לשנותן כדי להגיע להבנה טובה יותר של זולתנו? הטלת ספק בדימויים שלנו היא אחד‬
‫האתגרים העיקריים שמציבה בפנינו ההתמודדות עם הפוליטיקה העולמית בימינו‪.‬‬

‫מושגים ומונחי מפתח להבנת‬

‫הפוליטיקה העולמית‬
‫אם אנו משוכנעים בנכונות תפיסותינו ומנסים לאשש אותן‪ ,‬כיצד נוכל לחמוק מן ההטיות‬
‫שמולידות תפיסותינו המוקדמות? כיצד נוכל להתעלם מתפיסות העומדות בסתירה‬
‫לאינטואיציה שלנו‪.‬‬

‫אין בנמצא פתרונות מושלמים‪ ,‬המבטיחים הבחנות נכונות‪ ,‬ואין כל ערובה שנצליח לגבש‬
‫השקפה בלתי־משוחדת על היחסים הבין־לאומיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש כמה כלים שבכוחם לשפר‬
‫את היכולת לפרש את הפוליטיקה העולמית‪ .‬בצאתכם למסע גילוי אינטלקטואלי יעמוד‬
‫לשירותכם מערך מפות דרכים שיספקו הנחיה לפרשנות ולהבנה שלכם את הפוליטיקה‬
‫העולמית בעבר‪ ,‬בהווה ובעתיד‪ .‬ספר זה יצייד אתכם בכלים שיסייעו לכם בכך‪.‬‬

‫האמונה שתפיסת המציאות שלך היא המציאות היחידה היא האשליה המסוכנת מכולן‪.‬‬
‫פול וצלביק‪ ,‬פסיכולוג אוסטרי‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 11‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:39‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪12‬‬

‫הצגת המונחים‬
‫אחד מיעדיו המרכזיים של ספר זה הוא להציג בפניכם את אוצר המילים המשמש חוקרים‪,‬‬
‫מדינאים ואת "הציבור הקשוב" העוקבים אחר ההתפתחויות בזירה הבין־לאומית‪ .‬יהיה‬
‫עליכם לפתח אוריינות ובקיאות במשמעות המקובלת של מילים נפוצות המשמשות‬
‫לדיון ולוויכוח על הפוליטיקה העולמית ומדיניות החוץ‪ .‬מקצת המילים נמצאות בשימוש‬
‫מאז העת העתיקה‪ ,‬ואחרות נכנסו רק לאחרונה למערכת המינוח המשמשת בחוגים‬
‫דיפלומטיים‪ ,‬במחקר האקדמי ובכלי התקשורת — טלוויזיה‪ ,‬עיתונות ואינטרנט‪ .‬מילים‬
‫אלה שייכות לאוצר המילים שבהן תיתקלו גם זמן רב לאחר סיום לימודיכם (והקורס‬
‫שבמסגרתו התבקשתם לקרוא ספר זה)‪ .‬זהו גם המינוח שהמעסיקים שלכם בעתיד‬
‫וחבריכם המשכילים יצפו מכם להכיר‪ .‬סביר להניח‪ ,‬כי מקצת ממילים אלה כבר נמצאות‬
‫באוצר המילים הפעיל שלכם‪ ,‬אבל אחרות אולי ייראו לכם חדשות‪ ,‬אזוטריות‪ ,‬דקדקניות‬
‫ומתוחכמות מדי‪ .‬בכל זאת‪ ,‬תצטרכו לדעת את משמעותן כדי לנתח סוגיות עולמיות‬
‫ביעילות ועל בסיס ידע‪ .‬לכן‪ ,‬היעזרו בספר זה‪ִ ,‬למדו את המילים והשתמשו בהן בהמשך —‬
‫לא על מנת להרשים אחרים‪ ,‬אלא כדי להבין ולתקשר בתבונה‪.‬‬

‫כפי שכבר הבחנתם‪ ,‬מונחים מסוימים מופיעים בטקסט בהדגשה ולצדם הגדרה רחבה‪.‬‬
‫המונחים המרכזיים וביאורם יופיעו גם במילון המונחים שבסוף הספר‪.‬‬

‫זיהוי שחקנים חוצי־לאומים עיקריים‬

‫העולם הוא במה‪ ,‬ובמחזה משתתפים שחקנים (‪ )players‬רבים‪ .‬חשוב לזהות ולסווג את‬
‫הקטגוריות העיקריות של השחקנים (הנקראים‪ ,‬לעתים‪ ,‬גם בשם "סוכנים" — ‪,)agents‬‬
‫המשתתפים במתרחש בעולם‪ .‬פעולותיו של כל שחקן חוצה־לאומים — ברמת היחיד או‬ ‫שחקן‬
‫(‪)actor‬‬
‫הקולקטיב‪ ,‬וברמות השפעה שונות — מעצבות את המגמות המשנות את פני הפוליטיקה‬
‫יחיד‪ ,‬קבוצה‪ ,‬מדינה או ארגון‬
‫העולמית‪ .‬אבל כיצד נוהגים החוקרים לחלק את סוגי השחקנים לקטגוריות המקובלות על‬ ‫הממלאים תפקיד מרכזי‬
‫ולהבנות את החשיבה עליהם כשחקנים בזירה הבין־לאומית?‬
‫דעת רבים‪ַ ,‬‬ ‫בפוליטיקה העולמית‪.‬‬

‫היחידות הבסיסיות הן‪ ,‬כמובן‪ ,‬פרטים יחידים — כל שבעת מיליארדי האדם על פני כדור‬
‫הארץ‪ .‬בכל יום‪ ,‬בין שאנו בוחרים להשליך פסולת ברחוב‪ ,‬להצית סיגריה‪ ,‬לגדל ילדים‪,‬‬
‫אנו משפיעים במידה מועטה על התפתחותן של מגמות עולמיות‪ .‬בני אדם מצטרפים‬ ‫עצמה‬
‫(‪)actor‬‬
‫גם לקבוצות שונות ומשתתפים בפעילויותיהן השונות; צירוף האנשים והבחירות שלהם‬
‫הגורמים המאפשרים לשחקן‬
‫יוצרים ישויות קולקטיביות שונות ובדרך זו מגדילים את העצמה של כל קבוצה‪ .‬במקרים‬ ‫אחד לשנות את התנהגותו של‬
‫רבים קבוצות אלה מתחרות ביניהן מפני שלכל אחת מהן יש אינטרסים ויעדים שונים‪.‬‬ ‫שחקן אחר בניגוד להעדפותיו‪.‬‬

‫במרבית התקופות בתולדות העולם‪ ,‬השחקנים הראשיים היו התקבצויות של דתות‪,‬‬

‫שבטים בעלי מוצא אתני משותף ואימפריות או מרכזי כוח עם שאיפות התפשטות‪ .‬כאשר‬
‫נוצר ביניהם מגע‪ ,‬לעתים הם שיתפו פעולה לתועלתם ההדדית; ברוב המקרים הם התחרו‬
‫ביניהם ונלחמו על משאבים בעלי ערך‪ .‬למעלה מ־‪ 8,000‬שנות היסטוריה של יחסים בין־‬
‫לאומיים בין הקבוצות האלה ובתוכן הן שסיפקו את התקדימים להתגבשות מערכת קשרי‬
‫הגומלין הקיימת כיום‪.‬‬

‫כרשת של קשרים בין יחידות טריטוריאליות עצמאיות‪ ,‬מערכת המדינה המודרנית‬

‫נולדה רק לאחר הסכם שלום וסטפליה ב־‪ ,1648‬שהביא לסיום מלחמת שלושים השנה‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 12‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:39‬‬

 ‫‪13‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 1‬חקר הפוליטיקה העולמית‬

‫ריבונות מדינתית‬ ‫(‪ )1648-1618‬באירופה‪ .‬מאז סירבו השליטים להכיר בסמכותה החילונית של הכנסייה‬
‫(‪)state sovereignty‬‬
‫הקתולית הרומית‪ ,‬והחליפו את מערכת השלטון האפיפיורית של ימי הביניים במדינות‬
‫הסמכות העליונה של מדינה‬
‫לנהל את ענייניה הפנימיים ואת‬
‫נפרדות‪ ,‬גיאוגרפית ופוליטית‪ ,‬שלא הכירו בשום סמכות עליונה‪ .‬כל המדינות העצמאיות‬
‫קשרי החוץ שלה‪.‬‬ ‫החדשות העניקו לשליטים אותן הזכויות החוקיות‪ :‬טריטוריה תחת שליטתם הבלעדית‪,‬‬
‫שליטה בלתי־מוגבלת בענייני פנים‪ ,‬והחופש לנהל קשרי חוץ ולשאת ולתת על אמנות‬
‫ובריתות עם מדינות אחרות‪ .‬התפיסה של ריבונות מדינתית — שלפיה שום שחקן אינו‬
‫מעל המדינה — עדיין מגלמת בתוכה אותן הזכויות החוקיות ומזהה את המדינה כשחקן‬
‫המרכזי גם כיום‪.‬‬

‫מדינה‬ ‫המערכת העולמית של שלום וסטפליה ממשיכה להשפיע על כל ממדי הפוליטיקה‬

‫(‪)state‬‬
‫העולמית ומספקת את המינוח המשמש לתיאור היחידות העיקריות בזירת היחסים הבין־‬
‫ישות משפטית עצמאית עם‬
‫ממשלה בעלת שליטה בלעדית‬
‫לאומיים‪ .‬אף שמרבים להחליף בין המונחים מדינת־לאום (‪ ,)nation-state‬מדינה ולאום‪,‬‬
‫על השטח ועל האוכלוסייה‬ ‫טכנית מדובר בשלושה מונחים שונים‪ .‬מדינה (‪ )state‬היא ישות משפטית שבה אוכלוסייה‬
‫שבתחומו‪.‬‬ ‫קבועה‪ ,‬טריטוריה מוגדרת היטב ושלטון המסוגל לממש את ריבונותה‪ .‬לאום (‪ )nation‬הוא‬
‫לאום‬ ‫קבוצת אנשים‪ ,‬אשר על בסיס מוצא אתני‪ ,‬שפה או תרבות משותפים‪ַ ,‬מ ְבנים את המציאות‬
‫(‪)nation‬‬ ‫שלהם באופן שבו הם תופסים את עצמם‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬כבני אותה קבוצה‪ ,‬והיא‬
‫קולקטיב שאנשיו רואים את‬ ‫המגדירה את זהותם‪ .‬משמעות המונח "מדינת־לאום" היא אפוא התלכדות של מדינה‬
‫עצמם כחברים באותה קבוצה‬
‫משום שהם חולקים מוצא אתני‪,‬‬ ‫טריטוריאלית עם ההזדהות הנפשית של האנשים החיים בשטחה (& ‪Steward, Gvosdev‬‬
‫תרבות או שפה משותפים‪.‬‬ ‫‪.)Andelman, 2008‬‬

‫קבוצות אתניות‬ ‫עם זאת‪ ,‬עלינו להיזהר בשימוש במינוח שגור זה‪ ,‬שכן הוא מגדיר מצב נדיר יחסית; רק‬
‫(‪)ethnic groups‬‬
‫קומץ מדינות עצמאיות מורכבות מלאום יחיד‪ .‬רוב המדינות כיום מאוכלסות בבני לאומים‬
‫אנשים שזהותם מוגדרת בעיקר‬
‫באמצעות התחושה שהם בנים‬
‫רבים‪ ,‬וישנם לאומים שאינם מדינות‪" .‬אומות לא־מדינתיות" אלה הן קבוצות אתניות —‬
‫לעם עתיק‪ ,‬שיש להם לאומיות‪,‬‬ ‫כגון האמריקנים הילידים בארצות הברית‪ ,‬הסיקים בהודו‪ ,‬הבסקים בספרד‪ ,‬הכורדים‬
‫שפה‪ ,‬תרבות ומורשת משותפת‪,‬‬ ‫בעיראק‪ ,‬בטורקיה‪ ,‬באיראן ובסוריה — המורכבות מבני אדם בלא סמכות ריבונית על‬
‫ויש ביניהם קרבה ודמיון‪.‬‬
‫השטח שבו הם חיים‪.‬‬

‫ההיסטוריה של הפוליטיקה העולמית מאז ‪ 1648‬היא בעיקרה תיעוד יחסי הגומלין בין‬
‫מדינות‪ ,‬שהן עדיין הארגונים הפוליטיים הדומיננטיים בעולם‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשנים האחרונות‬
‫התערערה מאוד עליונות המדינה‪ ,‬עקב פעילותם של שחקנים לא־מדינתיים‪ .‬ענייני‬
‫העולם מושפעים באופן הולך וגובר מפעולתם של ארגונים בין־ממשלתיים וארגונים לא־‬
‫ארגונים בין־ממשלתיים‬
‫(‪IGOs – Intergovernmental‬‬ ‫ממשלתיים‪.‬‬
‫‪)Organizations‬‬
‫מוסדות שהקימו ממשלות‪,‬‬ ‫ארגונים בין־ממשלתיים‪ ,‬החורגים מגבולות הלאום ואשר חבריהם הם מדינות‪ ,‬פועלים‬
‫וחבריהם הם מדינות‪ ,‬המעניקות‬ ‫על־פי מדיניות חוץ עצמאית משלהם‪ ,‬ולכן אפשר לראות בהם שחקנים עולמיים בזכות‬
‫למוסדות סמכות לקבל החלטות‬
‫קולקטיביות על ניהול בעיות‬ ‫עצמם‪ .‬גופים אלה הוקמו על־ידי מדינות מתוך מטרה לפתור בעיות משותפות‪ ,‬והם כוללים‬
‫ספציפיות שעל סדר היום‬ ‫ארגונים בין־לאומיים‪ ,‬כמו‪ :‬ארגון האומות המאוחדות (האו"ם) (‪)UN – United Nations‬‬
‫העולמי‪.‬‬ ‫וארגון הברית הצפון־אטלנטית (נאט"ו) (‪,)NATO – North Atlantic Treaty Organization‬‬
‫ארגונים לא־ממשלתיים‬ ‫השואבים את סמכותם מן הרצון של המדינות החברות בהם‪ .‬אלה גופי קבע בעלי מבנה‬
‫(‪NGOs – Nongovernmental‬‬
‫‪)Organizations‬‬ ‫מוסדי מובהק‪ ,‬הנבדלים ביניהם בגודלם ובמטרותיהם‪.‬‬
‫ארגונים חוצי־לאומים של אנשים‬
‫פרטיים המייעצים לאו"ם‪ .‬הם‬ ‫ארגונים לא־ממשלתיים‪ ,‬שחבריהם הם אנשים פרטיים וקבוצות‪ ,‬הם סוג עיקרי נוסף של‬
‫כוללים איגודים מקצועיים‪ ,‬קרנות‪,‬‬ ‫שחקנים שאינם מדינות‪ .‬גם הארגונים שונים מאוד זה מזה בגודלם ובמטרותיהם‪ ,‬והם‬
‫תאגידים רב־לאומיים במדינות‬
‫שונות‪ ,‬המתאגדים יחד לקידום‬ ‫שואפים לקדם את סדר היום שלהם ולהפעיל השפעה כלל־עולמית על סוגיות רבות‪,‬‬
‫אינטרסים משותפים‪.‬‬ ‫ביניהן‪ :‬הגנת הסביבה‪ ,‬פירוק הנשק וזכויות אדם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ארגון אמנסטי הבין־לאומי‪,‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 13‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:39‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪14‬‬

‫הקרן העולמית לשימור חיות הבר (‪ )WWF – World Wildlife Federation‬וארגון רופאים‬
‫ללא גבולות (‪ ,)Doctors Without Borders‬הם ארגונים השואפים לשנות את העולם‬
‫ולהשפיע על קבלת ההחלטות הבין־לאומיות‪ .‬ואולם‪ ,‬אף־על־פי שרוב הארגונים הלא־‬
‫ממשלתיים נתפסים באור חיובי‪ ,‬ארגונים אחרים‪ ,‬כגון קבוצות טרור וקרטלי סמים חובקי‬
‫עולם נתפסים כשחקנים לא־מדינתיים מאיימים‪.‬‬

‫במסגרת החשיבה על הפוליטיקה העולמית ועתידה‪ ,‬נבחן כאן את כל ה"יחידות" או‬

‫קטגוריות השחקנים האלה‪ .‬הדגש והיקף הדיון ישתנו בהתאם לנושאים הנבחנים בכל פרק‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי כיום כל סוגי השחקנים (יחידים‪ ,‬מדינות וארגונים לא־מדינתיים)‬
‫פעילים בו־בזמן בזירה הבין־לאומית‪ ,‬וכי חשיבותם ועצמתם תלויות במגמה או בסוגיה‬
‫הנבדקת‪ .‬לכן‪ ,‬שאלו את עצמכם כל הזמן‪ ,‬עכשיו ובעתיד‪ :‬מיהם השחקנים הפעילים ביותר‪,‬‬
‫המשפיעים ביותר‪ ,‬באילו סוגיות ובאילו תנאים? שאלות אלה יסייעו לכם לסגל את דרך‬
‫המחשבה של חוקרי יחסים בין־לאומיים‪.‬‬

‫הבחנה בין רמות ניתוח‬

‫כשאנו מתארים תופעות בין־לאומיות‪ ,‬אנו עונים על שאלת "מה"‪ .‬מה קורה? מה משתנה?‬
‫במעבר מתיאור להסבר‪ ,‬לפנינו משימה קשה מזו — לענות על שאלת "מדוע"‪ .‬מדוע התרחש‬
‫אירוע מסוים? מדוע מתרחשת ההתחממות הגלובלית? מדוע מתרחב הפער בין עשירים‬
‫לעניים?‬

‫אחת הדרכים להתמודד עם חידות אלה היא לראות באירוע או במגמה חלק מן התוצאה‬
‫הסופית של תהליך בלתי־ידוע כלשהו‪ .‬ראייה כזו מעודדת אותנו לחשוב על הסיבות שהיו‬
‫יכולות לייצר את התופעה שאנו מנסים להסביר‪ .‬רוב האירועים וההתפתחויות בפוליטיקה‬
‫העולמית מושפעים‪ ,‬בלי ספק‪ ,‬מגורמים רבים ושונים בו־בזמן‪ ,‬שכל אחד מהם קשור‬
‫באחרים ברשת סבוכה של זיקות סיבתיות‪.‬‬
‫רמות ניתוח‬
‫ספר זה מספק מערך קטגוריות ניתוח כדי לסייע במתן פרשנות לסיבות המרובות‬ ‫(‪)levels of analysis‬‬
‫להתרחשותם של אירועים בין־לאומיים‪ .‬הבחנה זו של ניתוח אירועים נשענת על ההסכמה‬ ‫ההיבטים השונים ביחסים בין־‬
‫הנרחבת בקרב חוקרי התחום‪ ,‬שלפיה הצעד הראשון בניתוח אירועים או התפתחויות‬ ‫לאומיים והסוכנים השונים‬
‫הפועלים בהם‪ ,‬הבוחרים להסביר‬
‫בעולם‪ ,‬והבנתם‪ ,‬הוא הפרדת החלקים הרבים המרכיבים את הפאזל לקטגוריות או לרמות‬ ‫תופעות גלובליות‪ ,‬על־פי השאלה‬
‫שונות‪ .‬השיטה המקובלת היא התמקדות של המחקר באחת (או יותר) מבין שלוש רמות‪.‬‬ ‫האם המנתח בוחר להתמקד‬
‫שיטת סיווג זו‪ ,‬הידועה בשם רמות ניתוח‪ ,‬ומוצגת באיור ‪ ,1.1‬מבחינה בין השפעות של‬ ‫ב"שלמים" (המערכת העולמית‬
‫בשלמותה וקולקטיבים גדולים)‬
‫יחידים‪ ,‬השפעות של מדינות או השפעות פנימיות והשפעות עולמיות על המערכת‬ ‫או ב"חלקים" (מדינות בודדות או‬
‫בכללותה‪.‬‬ ‫אנשים)‪.‬‬

‫כדי לחזות מראש אילו כוחות ישלטו בעתיד‪ ,‬עלינו גם להכיר בעובדה שהשפעות רבות‬
‫פועלות בעת ובעונה אחת‪ .‬אין מגמה או בעיה המתרחשת מעצמה; כולן מתרחשות בו־‬
‫בזמן ויש ביניהן קשרי גומלין‪ .‬העתיד מושפע מגורמים רבים‪ ,‬שכל אחד מהם קשור באחרים‬
‫בתוך רשת סבוכה של זיקות הדדיות‪ .‬יחד יכולים גורמים אלה להביא ליציבות‪ ,‬באמצעות‬
‫הגבלת ההשפעה המזיקה של גורם משבש יחיד‪ .‬ואולם‪ ,‬כאשר הכוחות הפועלים מתלכדים‪,‬‬
‫הצירוף של השפעותיהם יכול להאיץ את קצב השינוי בפוליטיקה העולמית ולהניע אותה‬
‫בכיוונים שלא היו מתאפשרים אחרת‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 14‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:39‬‬

 ‫‪15‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 1‬חקר הפוליטיקה העולמית‬

‫רמת ניתוח הפרט‬ ‫רמת ניתוח הפרט עוסקת במאפיינים האישיים של בני אדם‪ ,‬ובכללם מי שאחראים לקבלת‬
‫(‪)individual level of analysis‬‬
‫החלטות מכריעות בשמם של שחקנים מדינתיים ולא־מדינתיים‪ ,‬וכן אזרחים רגילים‬
‫גישה אנליטית המדגישה‬
‫את המשתנים הפסיכולוגיים‬
‫שלהתנהגותם יש השלכות פוליטיות חשובות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ברמת ניתוח זו אפשר להתחקות‬
‫והתפיסתיים המניעים בני אדם‪,‬‬ ‫אחר השפעת התפיסות המוקדמות שיש לאנשים על עמדותיהם הפוליטיות‪ ,‬אמונותיהם‬
‫כגון מקבלי החלטות במדיניות‬ ‫והתנהגותם‪ .‬אפשר גם לבחון שאלות כמו מדוע כל אדם הוא חלק מכריע מן הדרמה‬
‫חוץ בשם מדינות ושחקנים‬
‫גלובליים אחרים‪.‬‬
‫העולמית; ומדוע חקר הפוליטיקה העולמית רלוונטי לחיינו ולעתידנו‪.‬‬

‫מ‬ ‫ביחב“ל‬ ‫יסוד‬ ‫מושגי‬

‫ניתוח המדינה‬ ‫העבודה‪ :‬רמת‬
‫(‪)state level of analysis‬‬
‫החלטות‪ ,‬השולטות שם‬
‫בתהליכי מדיניות‬ ‫לקבלת בורלא‬
‫מכותרונית‬
‫ביצוע‪:‬‬
‫הס‬
‫רמת ניתוח המדינה עוסקת ביחידות ַ‬
‫החוץ של המדינות השונות ובתכונות הפנימיות של מדינות אלה (כגון סוג המשטר‪ ,‬רמת‬
‫גישה אנליטית המדגישה את‬ ‫העצמה הכלכלית והצבאית ומספר קבוצות הלאום בתוכן)‪ ,‬המגדירות ומגבילות את מרחב‬
‫איור ‪1-1‬‬
‫האופן שבו מאפיינים פנימיים של‬
‫המדינות משפיעים על התנהלותן‬ ‫הבחירה של המנהיגים בתחום מדיניות החוץ‪ .‬לדוגמה‪ ,‬התהליכים שבהם מדינות מקבלות‬
‫במדיניות החוץ‪.‬‬ ‫החלטות לגבי מלחמה ושלום והיכולות שלהן ליישם החלטות אלה שייכים לרמת ניתוח זו‪.‬‬

‫רמת ניתוח כלל־עולמית‬ ‫רמת הניתוח הכלל־עולמית עוסקת בקשרי הגומלין בין מדינות ושחקנים לא־מדינתיים‬
‫(‪)global level of analysis‬‬
‫על הבמה העולמית‪ ,‬שהתנהגויותיהם מעצבות את המערכת הפוליטית הבין־לאומית ואת‬
‫גישה אנליטית המדגישה את‬
‫דרגות הסכסוך ושיתוף הפעולה המאפיינות את הפוליטיקה העולמית‪ .‬יכולתן של מדינות‬
‫השפעת הנסיבות העולמיות על‬
‫ניהול מדיניות החוץ ועל רווחת‬ ‫עשירות להכתיב למדינות עניות את התנהלותן היא דוגמה של רמת ניתוח כלל־עולמית‪.‬‬
‫האנושות‪.‬‬ ‫כזו היא גם יכולתו (או אי־יכולתו) של האו"ם לשמור על השלום‪.‬‬

‫קיימות דוגמאות רבות של מגוון האופנים שבהם המגמות‬

‫והסוגיות העולמיות הן תוצאה של ההשפעות השונות הפועלות‬
‫בכל אחת מרמות הניתוח‪ .‬מדיניות הסחר המוגן (מדיניות שנועדה‬
‫השפעות על‬
‫מדיניות החוץ‬ ‫מתחרות) של מדינה מייבאת מגדילה‬‫להגן על התוצרת המקומית ַ‬
‫את העלויות לצרכני ביגוד ומכוניות ומורידה את רמת החיים‬
‫השפעות‬ ‫של אזרחי המדינות המייצרות‪ .‬מדיניות זו היא תוצאה של יזמה‬
‫כלל עולמיות‬ ‫ממשלתית (רמת המדינה)‪ ,‬אך היא פוגעת באיכות החיים‪ ,‬הן של‬
‫האנשים החיים במדינה שמדיניות הסחר המוגן ננקטת בה הן של‬
‫אלה החיים מחוצה לה (רמת הפרט) ומצמצמת את היקף הסחר‬
‫השפעות‬
‫ברמת המדינה‬ ‫העולמי אגב איום בצעדי תגמול ומלחמות סחר עולמיות (הרמה‬
‫הכלל־עולמית)‪.‬‬
‫השפעות‬
‫ברמת‬ ‫ברור כי במקצת הסוגיות וההתפתחויות‪ ,‬הגורמים והכוחות‬
‫הפרט‬ ‫העולים מרמת ניתוח אחת או משתי רמות ניתוח מסוימות‬
‫מעשירים את הניתוח יותר מגורמים וכוחות הפועלים ברמות‬
‫‪© Kegley and Blanton/Cengage Learning 2015‬‬

‫תהליך‬ ‫ניתוח אחרות‪ .‬לפיכך‪ ,‬בפרקים הבאים‪ ,‬בדיוננו בסוגיות‬

‫קבלת‬ ‫כלל־עולמיות ספציפיות נדגיש רמות ניתוח המספקות את מרב‬
‫החלטות‬
‫המידע הרלוונטי לבחינת סוגיות אלה‪.‬‬

‫החלטות‬ ‫איור ‪ 1.1‬שלוש רמות השפעה‪ :‬הגורמים העיקריים המעצבים החלטות במדיניות‬
‫במדיניות החוץ‬ ‫חוץ ויחסים בין־לאומיים ‪ 0‬אפשר לסווג את הגורמים המשפיעים על מדיניות החוץ‬
‫של מדינות ועל ההחלטות של כל השחקנים העולמיים האחרים לשלוש רמות‬
‫בסיסיות‪ .‬ברמה הכלל־עולמית אפשר למצוא מאפיינים מבניים של המערכת הבין־‬
‫לאומית‪ ,‬כגון מידת השכיחּות של מלחמות אזרחים ורמת התלות ההדדית בסחר‬
‫החוץ‪ .‬ברמת המדינה אפשר למצוא השפעות פנימיות או מקומיות‪ ,‬כגון סוג המשטר במדינה או דעותיהם של אזרחיה‪ .‬ברמת הפרט אפשר למצוא‬
‫מאפיינים אישיים של מנהיגים — אמונותיהם‪ ,‬ערכיהם ואישיותם‪ .‬כל שלוש הרמות משפיעות בו־בזמן על קבלת ההחלטות‪ ,‬אך משקלן היחסי תלוי‪ ,‬לרוב‪,‬‬
‫באופי הסוגיות והנסיבות הספציפיות בזמן ההחלטה‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 15‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:39‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪16‬‬

‫הבחנה בין שינוי‪ ,‬המשכיות ומחזורים‬

‫לאחר שזיהינו גורמים הנובעים מרמות ניתוח שונות‪ ,‬שצירופם יחד יכול לגרום לתוצאה‬
‫כלשהי‪ ,‬כדאי להציבם בסדר כרונולוגי‪ .‬כל מי שהשתמש אי פעם במנעול קומבינציה יודע‪,‬‬
‫כי לצורך פתיחתו יש להזין את המספרים הנכונים בסדר הנכון‪ .‬באופן דומה‪ ,‬בבואנו‬
‫להסביר מדוע חלה התרחשות כלשהי בפוליטיקה העולמית‪ ,‬עלינו לקבוע כיצד גורמים‬
‫שונים ברמת הפרט‪ ,‬המדינה והמערכת הכלל־עולמית מצטרפים יחד לתצורה הנפרשת‬
‫לפנינו במרוצת הזמן‪.‬‬

‫אחד המפתחות לחיזוי גורלה האפשרי של האנושות הוא התבוננות החורגת מן הזמן‬
‫הנוכחי שלנו‪ .‬חשוב להעריך את השפעתם של רעיונות ואירועים קודמים על המציאות‬
‫הנוכחית‪ .‬כפי שהזהיר הפילוסוף ג'ורג' סנטיאנה (‪" ,)Santayana‬מי שאינם יכולים לזכור את‬
‫העבר‪ ,‬נידונו לחזור עליו"‪ .‬גם וינסטון צ'רצ'יל‪ ,‬שכיהן בעבר כראש ממשלת בריטניה‪ ,‬יעץ‪:‬‬
‫"ככל שתרחיקו להביט אחורה‪ ,‬כך תרחיקו לראות קדימה"‪ .‬על מנת להבין את השינויים‬
‫הדרמטיים בפוליטיקה העולמית כיום‪ ,‬ולחזות כיצד יעצבו את העתיד‪ ,‬חשוב לראותם‬
‫מפרספקטיבה ארוכת־טווח‪ ,‬הבוחנת את השינויים שחלו בדפוסי האינטראקציה חוצת־‬
‫הלאומים ואת מאפייני היסוד שנותרו עמידים בפני שינויים‪.‬‬

‫מה נוכל ללמוד מן השינויים שחלו במלאכת הדיפלומטיה על מצבה הנוכחי של‬
‫הפוליטיקה העולמית? האם גלי ההלם המזעזעים את העולם מעת לעת מפנים את‬
‫הדרך לסדר עולמי חדש במאה ה־‪ ?21‬או שמא יתברר‪ ,‬כי רוב המהומות המתחוללות‬
‫כיום בעולם הן זמניות בלבד — שיאים חולפים בתרשים הסיסמוגרף של ההיסטוריה?‬
‫אנו מזמינים אתכם לחקור עמנו שאלות אלה‪ ,‬וכדי להתחיל בחיפושנו נדון כאן בשאלה‬
‫כיצד ההבדלים בין המשכיות‪ ,‬שינויים ומחזורים בתולדות העולם יכולים לסייע בהכוונת‬
‫הפרשנות שלכם‪.‬‬

‫כל התקופות בהיסטוריה מתאפיינות במידה מסוימת של שינוי‪ .‬אבל כיום נראה‪ ,‬כי קצב‬
‫השינוי מהיר יותר והשלכותיו מעמיקות מתמיד‪ .‬בעיני משקיפים רבים‪ ,‬השתלשלות‬
‫האירועים כיום מלמדת על שינויים מהפכניים בהבניית הפוליטיקה העולמית‪ .‬מספר רב‬
‫של מגמות משולבות מצביעות על אפשרות זו‪ .‬ארצות העולם מתקרבות זו לזו באמצעות‬
‫תקשורת וסחר ומייצרות שוק גלובלי‪ .‬במקביל פועלות גם מגמות של פירוק‪ ,‬המציירות‬
‫תמונה מבטיחה פחות‪ .‬תפוצת הנשק‪ ,‬הידרדרות הסביבה העולמית‪ ,‬והתפרצותם המחודשת‬
‫של סכסוכים אתניים‪ ,‬מבשרות על שינויים מבניים הכרוכים באי־סדר‪.‬‬

‫כפי שכבר ציינו‪ ,‬כדי לחזות אילו כוחות ישלטו בעתיד‪ ,‬עלינו להכיר בעובדה שלפיה‬
‫השפעות רבות חלות במקביל ואין מגמה העומדת לעצמה‪ ,‬וכי מגמות שונות עשויות‬
‫להביא ליציבות באמצעות הגבלת יכולת ההשפעה של כוח משבש יחיד כזה או אחר‪.‬‬
‫קיימת גם האפשרות שהמגמות הפועלות המתלכדות יחד יאיצו את קצב השינוי ויניעו את‬
‫הפוליטיקה העולמית שבמקרים אחרים לא היו מתאפשרים‪.‬‬ ‫טרנספורמציה‬
‫(‪)transformation‬‬
‫שינוי בדפוסי האינטראקציה‬
‫נראה כי הפוליטיקה העולמית נמצאת כיום בתקופת מעבר‪ .‬הכוחות המנוגדים של שילוב‬ ‫האופייניים בקרב המשתתפים‬
‫ופירוק מצביעים על אפשרות של טרנספורמציה (תמורה) באופק‪ ,‬אבל קשה להבחין‬ ‫הפעילים ביותר בפוליטיקה‬
‫בין קו פרשת מים היסטורי אמתי לבין שינוי שהוא זמני בלבד‪ .‬רגע המעבר ממערכת‬ ‫העולמית‪ ,‬שחשיבותו כה גדולה‬
‫עד כי נראה ש"מערכת גלובלית"‬
‫אחת למערכת אחרת אינו ברור מיד‪ .‬למרות זאת‪ ,‬על חוקרי ההיסטוריה העולמית להכיר‬ ‫שלמה החליפה את המערכת‬
‫בעובדה‪ ,‬שזמנים מסוימים מתאימים יותר מאחרים לשינוי ממין זה‪.‬‬ ‫הקודמת‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 16‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:39‬‬

 ‫‪17‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 1‬חקר הפוליטיקה העולמית‬

‫בעבר‪ ,‬נקודות המפנה הגדולות בפוליטיקה העולמית התרחשו‪ ,‬לרוב‪ ,‬עם סיומן של‬
‫מלחמות מרובות משתתפים‪ ,‬המשבשות או הורסות הסדרים בין־לאומיים קיימים‪ .‬במאה‬
‫ה־‪ ,20‬שתי מלחמות העולם והמלחמה הקרה הביאו לניתוק יסודי מדפוסי העבר והתניעו‬
‫תמורות גדולות‪ ,‬שסיפקו לארצות העולם תמריצים לחשיבה מחדש על ההנחות שביסוד‬
‫האינטרסים‪ ,‬המטרות והעדיפויות שלהן‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬רבים הגיעו למסקנה שפיגועי הטרור‬
‫ב־‪ 11‬בספטמבר ‪ 2001‬הביאו לתמורה מכרעת בפוליטיקה העולמית‪ .‬ואכן‪ ,‬אירועי ה־‪11‬‬
‫בספטמבר שינו הכול‪ ,‬כפי שהתנסח נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' וו' בוש‪" :‬הלילה‬
‫ירד על עולם אחר"‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬חשוב לא פחות לחפש גם אחר האפשרות להמשכיות בעיצומן של תמורות‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬חרף כל הדברים שהשתנו באופן קיצוני מאז פיגועי ה־‪ ,9/11‬דברים רבים נותרו‬
‫כפי שהיו‪ .‬כפי שכתב העיתונאי ויליאם דובסון (‪ )Dobson, 2006‬במלאת חמש שנים לאסון‪,‬‬
‫"מה שראוי לציון הוא כמה מעט השתנה העולם מאז"‪ .‬גם ההיסטוריון חואן קול מציין‪ ,‬כי‬
‫"הכוחות האדירים של הסחר הבין־לאומי והגלובליזציה לא נפגעו כמעט מן ההתקפות"‪.‬‬
‫כמו כן נותרו בעינם מוקדי ההתלקחות הפעילים זה עשרות שנים‪ ,‬ובכללם הסכסוכים‬
‫בין הודו לפקיסטן‪ ,‬צפון קוריאה לארצות הברית ובין ישראל למיליציות בדרום לבנון‬
‫ובשטחים הפלסטיניים‪ .‬קול מגיע למסקנה‪ ,‬כי "על אף הנִ ראּות והדרמה שלהם‪ ,‬פיגועי‬
‫ה־‪ 9/11‬הותירו בלא שינוי את רוב הכוחות היסודיים והמתחים המתמידים המעצבים את‬
‫הפוליטיקה הבין־לאומית" (‪.)Cole, 2006, p. 26‬‬

‫לעתים קרובות אנו מצפים שהעתיד יביא עמו באופן אוטומטי שינויים‪ ,‬ואז מופתעים לגלות‬
‫כי דפוסים מסוימים מן העבר הופיעו מחדש‪ .‬כותרות העיתונים אינן מגמות‪ ,‬וגם מגמה‬
‫אינה מבשרת‪ ,‬בהכרח‪ ,‬על תמורה‪ .‬נוכח ההמשכיות היציבה הנשמרת אפילו בעיצומם של‬
‫שינויים מהירים‪ ,‬מסוכן להניח כי בפוליטיקה העולמית מתחוללת כיום תמורה של ממש‪.‬‬

‫מפנה את מקומו‬
‫אם כך‪ ,‬אילו קריטריונים יכולים לסייע לנו לקבוע מתי דפוס יחסים קיים ַ‬
‫למערכת כלל־עולמית חדשה לגמרי? סטנלי הופמן (‪ )Hoffmann, 1961‬טוען‪ ,‬כי אפשר‬
‫לזהות מערכת גלובלית חדשה כאשר יש לנו תשובה חדשה על אחת משלוש השאלות‬
‫שלהלן‪ .‬על־פי קו טיעון זה נוכל להסיק על עלייתה של מערכת עולמית חדשה‪.‬‬
‫מהן יחידות הבסיס של מערכת המשילּות הגלובלית? אף־על־פי שהמדינות נותרו‬ ‫‪0‬‬

‫מרכיב קבוע במערכת הבין־לאומית‪ ,‬גוברת מאוד חשיבותם של מוסדות חוצי־לאומים‬

‫ושחקנים לא־ממשלתיים‪ .‬שותפויות סחר חדשות עוצבו באירופה‪ ,‬בקרן אמריקה‬
‫הדרומית‪ ,‬בצפון אמריקה ובאזור הטבעת הפסיפית [המקיפה את האוקיאנוס השקט]‪,‬‬
‫וגושי סחר אלה יכולים להתנהג כשחקנים לא־מדינתיים חד־צדדיים או עצמאיים‬
‫במסגרת התחרות ביניהם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ארגונים בין־לאומיים כמו האיחוד האירופי‬
‫(‪ )EU – European Union‬מפגינים כיום את כוחם הפוליטי בתחרויות עם מדינות‬
‫יחידות‪ ,‬ותנועות דתיות חוצות־לאומים דוגמת קבוצות האסלאם הקיצוני מאתגרות‬
‫את המערכת הגלובלית עצמה‪.‬‬
‫מהם היעדים המרכזיים במדיניות החוץ שיחידות אלה חותרות להשיג זו מול זו?‬ ‫‪0‬‬

‫כיבושי שטחים שוב אינם מהווים כיום יעד מרכזי במדיניות החוץ של המדינות‪ .‬לצורך‬
‫הפעלת השפעה‪ ,‬הדגש השתנה משימוש מסורתי בשיטות צבאיות לשימוש באמצעים‬
‫כלכליים‪ .‬במקביל‪ ,‬התחרות האידיאולוגית בין הקפיטליזם הדמוקרטי לבין הקומוניזם‬
‫המרקסיסטי־לניניסטי של עידן המלחמה הקרה שוב אינו מהווה את השסע העיקרי‬
‫בפוליטיקה הבין־לאומית‪ ,‬וטרם התחוור קיומו של ציר מרכזי חדש‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 17‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:39‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪18‬‬

‫מה מסוגלות יחידות אלה לעשות זו לזו באמצעות יכולותיהן הצבאיות והכלכליות?‬ ‫‪0‬‬

‫התפוצה הנרחבת של טכנולוגיות הנשק חוללה שינוי עמוק באופי הנזק שאויבים‬
‫יכולים להסב זה לזה‪ .‬כיום שוב אין המעצמות הגדולות שולטות לבדן על כלי הנשק‬ ‫מעצמות גדולות‬
‫(‪)great powers‬‬
‫הקטלניים ביותר בעולם‪ .‬עם זאת‪ ,‬באופן הולך וגובר‪ ,‬יכולת השגשוג של המעצמות‬
‫הארצות החזקות ביותר במערכת‬
‫הגדולות תלויה כיום בנסיבות הכלכליות ברחבי העולם‪ ,‬המפחיתות את יכולתן לתכנן‬ ‫הגלובלית‪ ,‬מבחינה צבאית‬
‫צמיחה‪.‬‬ ‫וכלכלית‪.‬‬

‫השינויים העמוקים שחלו בשנים האחרונות בסוגי השחקנים (יחידות)‪ ,‬היעדים‬

‫והיכולות חוללו שינוי דרמטי במיקומן של מדינות שונות במדרג (היררכיה) העצמה‪,‬‬
‫אבל המבנה המדרגי עצמו החזיק מעמד‪ .‬המדרג הכלכלי המבחין בין עשירים לעניים;‬
‫המדרג הפוליטי המפריד בין שליטים לנשלטים; מדרג המשאבים ההופך אחדים לספקים‬
‫ואחרים לתלויים בהם; והאסימטריות הצבאיות המעמתות חזקים מול חלשים — כל אלה‬
‫מעצבים עדיין את היחסים בין מדינות‪ ,‬כפי שעשו בעבר‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬הנצחת האנרכיה‬ ‫אנרכיה‬
‫הבין־לאומית‪ ,‬בהיעדר מוסדות שליטה בעולם‪ ,‬והימשכותו של חוסר הביטחון הלאומי‪,‬‬ ‫(‪)anarchy‬‬

‫מעודדות היערכות למלחמה ושימוש בכוח בלי מנדט בין־לאומי‪ .‬וכך‪ ,‬השינוי וההמשכיות‬ ‫מצב שבו היחידות במערכת‬
‫הגלובלית אינן כפופות כמעט‬
‫מתקיימים זה בצד זה‪ ,‬ושני כוחות אלה מעצבים בו־בזמן את פני הפוליטיקה העולמית‬ ‫לשום מוסדות עליונים השולטים‬
‫בימינו‪.‬‬ ‫בהתנהגותן‪.‬‬

‫האינטראקציה שבין הקביעּות לשינוי היא שתכריע בעתיד את היחסים בין השחקנים‬
‫הגלובליים‪ .‬ייתכן שיש בזאת כדי להסביר מדוע במקרים כה רבים נראה‪ ,‬כי מה שמאפיין‬
‫את הפוליטיקה העולמית הוא מחזורים‪ ,‬רצפי אירועים המופיעים אחת לתקופה ומזכירים‬ ‫מחזורים‬
‫(‪)cycles‬‬
‫דפוסים מתקופות קודמות‪ .‬מכיוון שהמערכת הגלובלית הצומחת חולקת מאפיינים‬
‫הופעתם המחודשת מעת לעת‬
‫משותפים רבים עם תקופות קודמות‪ ,‬משקיפים בעלי תודעה היסטורית עשויים לחוות‬ ‫של תנאים זהים לאלה שכבר‬
‫תחושת ֶדזָ 'ה וּו — האשליה שכבר חווינו משהו‪ ,‬כאשר בפועל אנו חווים אותו לראשונה‪.‬‬ ‫התקיימו בעבר‪.‬‬

‫הכנות למסע האינטלקטואלי‬

‫מכיוון שהפוליטיקה העולמית מורכבת‪ ,‬ולעתים קרובות הדימויים שלנו עליה שונים‪,‬‬
‫החוקרים חלוקים ביניהם בגישתם להבנת הפוליטיקה העולמית‪ .‬יש המשקיפים על העולם‬
‫דרך עדשה ַמקרו־פוליטית‪ .‬כלומר‪ ,‬הם בוחנים את הפוליטיקה העולמית "ממעוף הציפור"‬
‫ומבססים את הסברם על התנהגותם של שחקנים עולמיים על־פי עמדתם היחסית בתוך‬
‫המערכת הגלובלית‪ .‬אחרים מאמצים נקודת מבט מיקרו־פוליטית‪ ,‬הבודקת את הפוליטיקה‬
‫העולמית "מלמטה למעלה"‪ ,‬שבה הפרט הוא יחידת הניתוח שעל־פיה אפשר לאמוד את‬
‫ההתנהגות של ציבור גדול‪.‬‬

‫שתי הגישות לעיל העלו תרומה חשובה להבנת הפוליטיקה העולמית‪ :‬האחת חושפת‬
‫את האופן שבו הסביבה הגלובלית מציבה מגבלות לבחירה פוליטית; האחרת מפנה את‬
‫תשומת הלב לאופן שבו ההעדפות‪ ,‬היכולות והשיקולים האסטרטגיים של כל שחקן חוצה־‬
‫לאומים משפיעים על התנאים הגלובליים‪ .‬מהתבוננות על הפוליטיקה העולמית מנקודת‬
‫מבט מקרו־פוליטית אפשר להבין מדוע שחקנים שמיקומם במערכת דומה יכולים לנהוג‬
‫באותה הדרך‪ ,‬למרות המחלוקות ביניהם‪ .‬מנקודת מבט מיקרו־פוליטית אפשר להבין מדוע‬
‫שחקנים מסוימים נבדלים מאוד זה מזה או מתנהגים באופן שונה למרות מיקומם הדומה‬
‫במערכת הגלובלית (‪.)Waltz, 2000‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 18‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:39‬‬

 ‫‪19‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 1‬חקר הפוליטיקה העולמית‬

‫הגישה שהתווינו כאן עשויה לפתוח לפניכם צוהר לא רק‬
‫להבנת הפוליטיקה העולמית בימינו אלא גם לחיזוי עתידו‬
‫האפשרי של העולם‪ .‬יתרונה של גישה זו בהביאה בחשבון‬
‫את משחק הגומלין בין גורמים קרובים ורחוקים ברמות‬
‫הניתוח של הפרט‪ ,‬המדינה והמערכת הכלל־עולמית‪ ,‬ובתוך‬
‫כך נמנעת מלהתמקד בארצות‪ ,‬בפרטים או באירועים‬
‫חולפים מסוימים‪ ,‬שאפשר להניח כי חשיבותם תפחת‬
‫בטווח הארוך‪ .‬במקום זאת מנסה הספר לזהות התנהגויות‬
‫המתלכדות לכלל דפוסים כלליים שהשפעתם על תנאי‬
‫החיים בעולם ניתנת למדידה‪ .‬כך‪ ,‬תגלו את טבעה של‬
‫הפוליטיקה העולמית מנקודת מבט הממקמת אירועים‬
‫היסטוריים ועכשוויים בהקשר תיאורטי רחב ויציב יותר‪,‬‬
‫כדי להעמיד לרשותכם את הכלים המושגיים אשר יאפשרו‬
‫לכם לפרש התפתחויות עתידיות במהלך חייכם‪.‬‬
‫מתוך נקודת מבט אנליטית זו נבחנים בספר פוליטיקה‬
‫עולמית הנושאים האלה‪:‬‬
‫א‪ .‬מגמות המקרו העיקריות בפוליטיקה העולמית‪,‬‬
‫התוחמות את גבולות הפעולה; ב‪ .‬הערכים‪ ,‬האינטרסים‬
‫והיכולות של השחקנים הפרטיים המושפעים ממגמות‬
‫גלובליות אלה; ג‪ .‬דרכי האינטראקציה בין שחקנים אלה‬
‫במסגרת מאמציהם האישיים והקולקטיביים לשנות את‬
‫הנסיבות הגלובליות הקיימות‪ ,‬וכיצד אינטראקציות אלה‬
‫מעצבות את נתיבי ההתקדמות של מגמות עולמיות‪ .‬גישה‬
‫אנליטית זו בוחנת את משחק הגומלין הדינמי המתנהל‬
‫בין השחקנים לסביבתם‪ ,‬וגם את האופן שבו מגיבים‬
‫השחקנים על התנהגותם של אחרים וחותרים להשפיע‬
‫עליה‪.‬‬

‫האם היו פיגועי ה־‪ 11‬בספטמבר‬

‫אירוע ששינה את העולם? ‪0‬‬

‫התקפת הטרור על מגדלי התאומים‬

‫במרכז הסחר העולמי בניו יורק‪ ,‬ב־‪11‬‬
‫בספטמבר ‪ ,2001‬נתפסת בעיני רבים‬
‫כתאריך מהפכני בתולדות העולם‪,‬‬
‫שחולל תמורה עמוקה בפוליטיקה‬
‫העולמית‪ .‬רק הזמן יגלה אם אירוע‬
‫זה יימנה — לצד אירועים כמו הולדת‬
‫העידן האטומי ב־‪ 6‬באוגוסט ‪,1945‬‬
‫הטלת פצצת אטום על הירושימה‪ ,‬או‬
‫נפילת חומת ברלין בנובמבר ‪— 1989‬‬
‫‪AP Photo/Carmen Taylor‬‬

‫עם המאורעות ששינו את פני העולם‪.‬‬

‫לחלופין‪ ,‬סין העולה עלולה להציב אתגר‬
‫חדש‪ ,‬שיתפוס את מקומם של אירועי‬
‫ה־‪ 11‬בספטמבר כתופעה מחוללת‬
‫תמורה בפוליטיקה העולמית‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 19‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:40‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪20‬‬

‫היכולת ללמוד כיצד ללמוד היא הערובה היחידה לביטחונכם בעתיד‪.‬‬

‫תומס ל' פרידמן‪ ,‬עיתונאי פוליטי‬

‫‪Shannon Blanton‬‬

‫עולם קטן ‪ 0‬בתחילת המסע שלכם לגילוי הפוליטיקה העולמית והרחבת הידע שלכם אודותיה‪ ,‬חשוב שתהיו‬
‫מודעים לדימויים שיש לכם על העולם‪ ,‬ופתוחים לחוויות ולפרשנויות חדשות על העולם סביבכם‪ .‬נצלו במלואן‬
‫את כל ההזדמנויות הניתנות לכם לחקור וללמוד על הקהילה העולמית‪ .‬בתמונה שצולמה במרס ‪ 2013‬נראים‬
‫סטודנטים אמריקנים מאוניברסיטת ממפיס נהנים מתכנית לימודי חוץ בדרום אפריקה‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 20‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:40‬‬

 21 ˆ ‫ | חקר הפוליטיקה העולמית‬1 ‫פרק‬

.‫ ניתוח‬.‫ יישום‬.‫לימוד‬
‫מונחי מפתח‬
‫ריבונות מדינתית‬ ‫לאום‬ ‫אנרכיה‬
‫רמות ניתוח‬ ‫מדינה‬ ‫ארגונים בין־ממשלתיים‬
‫רמת ניתוח המדינה‬ ‫מחזורים‬ ‫ארגונים לא־ממשלתיים‬
‫רמת ניתוח הפרט‬ ‫מעצמות גדולות‬ ‫דיסוננס קוגניטיבי‬
‫רמת ניתוח כלל־עולמית‬ ‫עצמה‬ ‫חשיבה סכמתית‬
‫שחקן‬ ‫פוליטיקה עולמית‬ ‫טרנספורמציה‬
‫תמונת ראי‬ ‫קבוצות אתניות‬ ‫יריבות מתמשכת‬

‫קריאה מומלצת‬
Ellis, David C. (2009) “On the Possibility Puchala, Donald. (1994) “The History
of ‘International Community,’” The of the Future of International Relations,”
International Studies Review 11 (March): Ethics & International Affairs 8: 177–202.
1–26.
Rosenau, James N. (1992) “Normative
Friedman, George. (2011) The Next Challenges in a Turbulent World,” Ethics
Decade: Where We’ve Been... and Where & International Affairs 6:1–19.
We’re Going. New York: Doubleday,
Shapiro, Robert J. (2008) Futurecast:
Random House.
How Superpowers, Populations, and
Fukuyama, Francis. (2011) The Origins of Globalization Will Change the Way You
Political Order: From Prehuman Times to Live and Work. New York: St. Martin’s
the French Revolution. New York: Farar, Press.
Straus and Giroux.
Stewart, Devin T., Nikolas K. Glosdev, and
Holsti, K. J. (2004) Taming the David Andelman. (2008) “Roundtable: The
Sovereigns: International Change Nation-State,” www.carnegiecouncil.org.
in International Politics. New York:
Cambridge University Press.
Jervis, Robert. (2008) “Unipolarity: A
Structural Perspective,” World Politics
61:188–213.

Tzachi
Moskona

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 21 30/08/2016 13:09:40

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪22‬‬

‫פרק‬
‫תיאוריות של פוליטיקה‬
‫עולמית‬
‫"מי שאוהב את המעשה בלא ההלכה משול למלח העולה על ספינה בלי הגה ומצפן‬

‫ליאונרדו דה וינצ'י‬
‫ולעולם אינו יודע לאן ישליך אותו הים‪".‬‬
‫‪2‬‬
‫אתגרים תיאורטיים‬
‫אנו חיים בעולם שהתנאים בו‬
‫משתנים כל הזמן‪ .‬מגמות רבות‬
‫מתפתחות במקביל‪ ,‬קצתן בכיוונים‬
‫מנוגדים‪ ,‬ובדרך להבנה נכונה של‬
‫הפוליטיקה העולמית ניצבים מכשולים‬
‫רבים‪ .‬האתגר העומד בפני מי‬
‫שמתחיל ללמוד על מגמות ותמורות‬
‫בפוליטיקה העולמית הוא לפרש‬
‫ברמה התיאורטית את המשמעות של‬
‫עולם משתנה‪.‬‬

‫ש א ל ו ת לח ש יב ה‬
‫‪ 0‬מדוע התיאוריה חשובה?‬
‫‪ 0‬מהו ריאליזם?‬
‫‪ 0‬מהו ליברליזם?‬
‫‪ 0‬מהו קונסטרוקטיביזם?‬
‫‪ 0‬מהן כמה מנקודות המבט החלופיות לבחינת יחסים בין־לאומיים?‬
‫‪ 0‬מהן כמה מן החוזקות והחולשות של תיאוריות אלה להבנת הפוליטיקה העולמית?‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 22‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:41‬‬

 ‫‪23‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 2‬תיאוריות של פוליטיקה עולמית‬

‫מיינו לעצמכם שזה עתה נבחרתם לנשיאות ארצות הברית‪ .‬בקרוב יהיה עליכם לשאת‬
‫את "נאום מצב האומה"‪ ,‬שיציג את השקפותיכם על המצב הגלובלי העכשווי ואת‬
‫מדיניות החוץ שבכוונתכם לנקוט כדי להתמודד עמו‪ .‬במסגרת משימותיכם תגדירו את‬
‫ד‬
‫ההיבטים ביחסים הבין־לאומיים שיש להתמקד בהם ולהסביר את הסיבות לקדימותם‪ .‬כדי‬
‫לשכנע את האזרחים כי אלה סוגיות חשובות‪ ,‬תצטרכו להציגן כחלק מתמונת עולם רחבה‬
‫יותר‪ .‬לכן‪ ,‬יהיה עליכם להפעיל חשיבה תיאורטית על בסיס תפיסת הפוליטיקה העולמית‬
‫שלכם‪ .‬תצטרכו להיות זהירים‪ ,‬שכן הפרשנויות שלכם יתבססו‪ ,‬בהכרח‪ ,‬על הנחותיכם לגבי‬
‫המציאות הבין־לאומית – הנחות שהאזרחים יכולים לפקפק בנכונותן‪ .‬המאמץ להסביר את‬
‫העולם‪ ,‬לחזות בעיות עולמיות חדשות ולשווק לזולתכם מדיניות להתמודדות עמן‪ ,‬יוצר‬
‫בהכרח מחלוקת‪ ,‬שכן גם אנשים הגיוניים רואים לעתים קרובות את המציאות בצורה‬
‫שונה‪.‬‬

‫תיאוריה‬ ‫כאשר מנהיגים ניצבים מול אתגרים אינטלקטואליים מסוג זה‪ ,‬הם עשויים להפיק תועלת‬
‫(‪)theory‬‬
‫מהישענות על תיאוריות של פוליטיקה עולמית‪ .‬תיאוריה היא מערך מסקנות שנגזרו מתוך‬
‫מערך השערות בדבר היחסים‬
‫בין משתנים או תנאים‪ ,‬המשמש‬
‫הנחות וראיות לגבי תופעה כלשהי‪ ,‬ובכללן אופייה‪ ,‬סיבותיה‪ ,‬תוצאותיה האפשריות‬
‫לתיאור‪ ,‬להסבר או לחיזוי‬ ‫והשלכותיה האתיות‪ .‬תיאוריות מספקות מפה‪ ,‬מסגרת התייחסות‪ ,‬המאפשרת לקרוא‬
‫תופעות ולהתוויית הדרכים‬ ‫ולפענח את העולם המורכב והחידתי הסובב אותנו‪.‬‬
‫להשגת יעדים מוגדרים מתוך‬
‫דבקות בעקרונות אתיים‪.‬‬

‫תיאוריות ושינוי בפוליטיקה העולמית‬

‫תיאוריות של יחסים בין־לאומיים מפרטות את התנאים שבהם מתקיימות מערכות יחסים‬
‫בין שני גורמים או יותר‪ ,‬ומסבירות את הסיבות לקשרים אלה‪ .‬כפי שהסבירו חוקרי מדע‬
‫המדינה ברוס ג'נטלסון ואלי רטנר (‪" ,)Jentleson & Ratner, 2011, p. 9‬התיאוריה מעמיקה‬
‫את הבנת דפוסי הסיבתיות הפועלים בכל מקרה ספציפי‪ ,‬באמצעות חדירה אל מעבר‬
‫לגורמים נסיבתיים ופרטיקולריסטיים‪ ,‬כדי להרחיב את מידת הישימות שלהם"‪ .‬הבחירה‬
‫באיזו תיאוריה להשתמש היא משימה חשובה‪ ,‬שכן כל תיאוריה נשענת על הנחות יסוד‬
‫אחרות באשר לטבעה של הפוליטיקה הבין־לאומית‪ ,‬מקדמת טיעונים שונים לגבי סיבותיה‬
‫ומציעה מערך שונה של המלצות למדיניות החוץ‪.‬‬

‫למעשה‪ ,‬מגוון התיאוריות שאפשר לבחור מביניהן רחב מאוד‪ .‬קיימות שפע תיאוריות‬
‫מתחרות המסבירות את הפוליטיקה העולמית‪ ,‬ואין הסכמה באשר לשאלה מי מהן‬
‫השימושית ביותר (‪ .)Snyder, 2004; Walt, 1998‬הסיבה העיקרית לכך היא עולם המשתנה‬
‫בלא הרף‪ ,‬ואף לא תיאוריה אחת היכולה להסביר את האירועים הבין־לאומיים בכל‬
‫התנאים והנסיבות‪ .‬לכן‪ ,‬הפופולריות של תיאוריות שונות נתונה לאפנות ול"שיגעונות"‬
‫חולפים; הפופולריות והתועלת הנתפסת של התיאוריות עולות ונופלות עם הזמן‪ ,‬בהתאם‬
‫לתנאים השוררים בעולם בכל תקופה היסטורית נתונה‪.‬‬

‫פרדיגמה‬ ‫ההיסטוריה של העולם היא אפוא ההיסטוריה של השינויים בפרשנות התיאורטית של‬
‫(‪)paradigm‬‬ ‫היחסים הבין־לאומיים‪ .‬בכל עידן נתון קיימת פרדיגמה‪ ,‬או דרך מובילה לבחינת נושא‬
‫מונח שנגזר מן המילה היוונית‬ ‫כלשהו‪ ,‬כגון יחסים בין־לאומיים‪ ,‬המשפיעה על השיפוט וההכרעה בשאלות דוגמת‪ :‬אילו‬
‫‪ ,paradeigma‬שפירושה דוגמה‪,‬‬ ‫ממאפייניו של הנושא הם החשובים ביותר‪ ,‬אילו קושיות מחייבות פתרון ואילו קריטריונים‬
‫דגם‪/‬מודל‪ ,‬או דפוס יסודי;‬
‫הפרדיגמה ַמבנה את אופן‬ ‫אמורים להנחות את החקירה‪ .‬פרדיגמות משתנות‪ ,‬או נזנחות‪ ,‬במשך הזמן כאשר הטענות‬
‫החשיבה על התחום הנחקר‪.‬‬ ‫שביסודן אינן מצליחות עוד לשקף נאמנה את הדפוסים השליטים בהתנהגות הבין־לאומית‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 23‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:41‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪24‬‬

‫בפועל‪ .‬פרדיגמות אלה‪ ,‬או "הנחות היסוד שהחוקרים מגבשים על העולם שהם חוקרים"‬
‫(‪ ,)Vasquez, 1997‬נוטות להשתנות כדי להסביר התפתחויות חדשות‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬התיאוריות אינן משמשות רק להסבר אירועים היסטוריים‪ .‬מכיוון שפרספקטיבות‬

‫תיאורטיות מזינות את השקפות עולמם של מדינאים‪ ,‬יש להן השפעה מכרעת על החלטות‬
‫מדיניות‪ .‬בעבור מעצבי המדיניות‪ ,‬יש לתיאוריה שלושה תפקידים חשובים (& ‪Jentleson‬‬
‫‪:)Ratner, 2011‬‬
‫ערך מאבחן‪ .‬מסייע לקובעי המדיניות להעריך את הסוגיות שלפניהם באמצעות שכלול‬ ‫‪0‬‬

‫יכולתם להבחין בדפוסים ולהתמקד בגורמים סיבתיים חשובים‪.‬‬

‫ערך מנחה‪ .‬מספק מסגרת להמשגת אסטרטגיות ותגובות מדיניות נחוצות‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫ערך הפקת לקחים‪ .‬מסייע בהערכה ביקורתית‪ ,‬כדי שקובעי המדיניות יגיעו למסקנות‬ ‫‪0‬‬

‫נכונות באשר להצלחות ולכשלונות של מדיניותם‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬התובנות של התיאוריה הריאליסטית (ראו בהמשך הפרק)‪ ,‬בעיקר בנושא החשיבות‬
‫של מאזן הכוחות‪ ,‬הן שהניעו את נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון לכונן ב־‪ 1971‬יחסים‬
‫דיפלומטיים עם סין‪ .‬נאמן לעקרונות הריאליזם בחר ניקסון להתעלם מחוסר ההסכמה‬
‫האידיאולוגי העמוק בינו לבין ממשלת סין‪ ,‬וחתר לכונן יחסים שיתבססו על אינטרסים‬ ‫גישה ניאו־קונסרווטיבית‬
‫אסטרטגיים משותפים‪ ,‬במיוחד בתגובה על עצמתה של ברית המועצות‪ .‬בתקופה מאוחרת‬ ‫(‪)neoconservative‬‬
‫יותר הובילו הרעיונות הליברליים על התפשטות הדמוקרטיה בעולם‪ ,‬בדגש ריאליסטי‬ ‫תנועה פוליטית בארצות הברית‬
‫בעצמה הצבאית וזלזול במוסדות הבין־לאומיים‪ ,‬להתגבשות הגישה הניאו־קונסרווטיבית‬ ‫הקוראת להפעלת עצמה צבאית‬
‫וכלכלית במדיניות החוץ‪ ,‬כדי‬
‫במדיניות החוץ‪ ,‬ונודעה להם חשיבות מכרעת בהחלטת ארצות הברית לצאת למלחמה נגד‬ ‫להביא חופש ודמוקרטיה לארצות‬
‫עיראק ב־‪.2003‬‬ ‫אחרות‪.‬‬

‫הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס (‪ )Keynes, 1936, p. 241‬טען‪ ,‬כי "לרעיונותיהם של‬
‫כלכלנים ושל הוגים פוליטיים‪ ,‬בין שהם צודקים ובין שהם טועים‪ ,‬יש יותר כוח מכפי‬
‫שמקובל לחשוב‪ .‬למעשה‪ ,‬הם השולטים בעולם כמעט לבדם‪ .‬אנשים מעשיים‪ ,‬המאמינים‬
‫שהם משוחררים לחלוטין מכל השפעה רעיונית‪ ,‬משועבדים‪ ,‬לרוב‪ ,‬לתיאוריה מיושנת של‬
‫כלכלן שנשכח"‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬בין התיאוריה לבין האירועים ההיסטוריים מתקיימים קשרי גומלין – התיאוריות‬
‫משפיעות על אירועים והתנהגויות בפוליטיקה העולמית ומושפעות מהם כאחת‪ .‬מטרת‬
‫פרק זה להשוות בין הנחות היסוד‪ ,‬הטיעונים הסיבתיים וההתוויות המדיניות של‬
‫הריאליזם‪ ,‬הליברליזם והקונסטרוקטיביזם‪ ,‬שלוש התפיסות התיאורטיות הנפוצות ביותר‬
‫שמדינאים וחוקרים משתמשים בהן כדי לפרש את היחסים הבין־לאומיים‪ .‬נוסף על‬
‫כך‪ ,‬הפרק סוקר בהרחבה את ההגות בת זמננו באמצעות הצגת הביקורת הפמיניסטית‬
‫והביקורת הסוציאליסטית על הפוליטיקה העולמית‪ ,‬המביאה לידי ביטוי את נקודת המבט‬
‫התיאורטית שמספקת כל גישה על קשרי הגומלין הבין־לאומיים‪.‬‬

‫בחינה ביקורתית של המעשה היא תנאי לקשר בין הלכה למעשה‪ .‬שאם לא כן‪ ,‬ההלכה‬
‫היא סתם 'בלה־בלה־בלה'‪ ,‬והמעשה הוא פעלתנות בלבד‪.‬‬
‫פאולו פרייר‪ ,‬פדגוג ברזילאי‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 24‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:41‬‬

 ‫‪25‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 2‬תיאוריות של פוליטיקה עולמית‬

‫ריאליזם‬
‫ריאליזם‬ ‫ריאליזם היא הגישה הוותיקה ביותר מבין אסכולות החשיבה השליטות‪ ,‬ולה היסטוריה‬
‫(‪)realism‬‬
‫ארוכה ומפוארת המגיעה עד כתביו של תוקידידס על מלחמת הפלפונס ביוון העתיקה‪.‬‬
‫פרדיגמה המבוססת על ההנחה‬
‫שלפיה‪ ,‬באופן מהותי שאינו ניתן‬
‫בין הדמויות המשפיעות האחרות שתרמו לחשיבה הריאליסטית אפשר למצוא את ניקולו‬
‫לשינוי‪ ,‬הפוליטיקה העולמית היא‬ ‫מקיאוולי (‪ ,)Machiavelli‬הוגה דעות איטלקי בן המאה ה־‪ 16‬והפילוסוף האנגלי בן המאה‬
‫מאבק בין מדינות הפועלות על־‬ ‫ה־‪ ,17‬תומס הובס (‪ .)Hobbes‬הריאליזם מצדיק בחינה מעמיקה‪ ,‬שכן תפיסת העולם שהוא‬
‫פי האינטרס העצמי שלהן כדי‬
‫להשיג עצמה ומעמד בתנאים‬
‫מייצג ממשיכה להנחות את עיקר החשיבה בפוליטיקה הבין־לאומית‪.‬‬
‫של אנרכיה; וכל מדינה מתחרה‬
‫פועלת בשירות האינטרסים‬
‫הלאומיים שלה‪.‬‬
‫מהי השקפת העולם הריאליסטית?‬
‫ריאליזם‪ ,‬כפי שהוא מיושם בפוליטיקה העולמית בימינו‪ ,‬רואה במדינה את השחקן העיקרי‬
‫על בימת העולם‪ ,‬שכן המדינה אינה כפופה לשום סמכות פוליטית גבוהה ממנה‪ .‬מדינות‬
‫הן ריבוניות‪ :‬יש להן עצמה‪ ,‬והן הסמכות העליונה בשליטה על שטחן ואוכלוסייתן‪ ,‬ושום‬
‫שחקן אחר אינו ניצב מעליהן או מרכז בידיו את הלגיטימציה להפעלת סמכויות אכיפה‬
‫ומשילה על המערכת הגלובלית‪ .‬הריאליסטים מדגישים את היעדרה של סמכות שלטונית‬
‫גבוהה יותר‪ ,‬שאליה המדינות יכולות לפנות לצורך הגנה ופתרון סכסוכים‪ ,‬ומתארים את‬
‫הפוליטיקה העולמית כמאבק כוחות תמידי וחוזר על עצמו שבו החזקים שולטים בחלשים‪.‬‬
‫עזרה עצמית‬ ‫מכיוון שכל מדינה היא האחראית העליונה להישרדותה‪ ,‬ולעולם איננה בטוחה בכוונות‬
‫(‪)self-help‬‬ ‫שכנותיה‪ ,‬על־פי הריאליזם‪ ,‬שליטים הבונים צבאות וכורתים בריתות כדי לחזק את‬
‫העיקרון שלפיו באנרכיה הבין־‬ ‫הביטחון הלאומי הם מדינאים שקולים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬האנרכיה השוררת בעולם מובילה‬
‫לאומית כל השחקנים העולמיים‬ ‫אפילו מנהיגים בעלי כוונות טובות לפעול על־פי עקרון העזרה העצמית‪ :‬להגדיל את כוחם‬
‫הם עצמאיים‪ ,‬לפיכך עליהם‬
‫להסתמך רק על עצמם לצורכי‬ ‫הצבאי ולהפעיל שיקולים אופורטוניסטיים – באמצעות כריתת בריתות הגנה עם שחקנים‬
‫ביטחון ורווחה‪.‬‬ ‫אחרים – כדי להרתיע אויבים פוטנציאליים‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬התיאוריה הריאליסטית אינה שוללת לחלוטין את האפשרות שכוחות יריבים‬
‫ישתפו ביניהם פעולה בפיקוח על הנשק או בסוגיות ביטחוניות אחרות שיש להם בהן‬
‫עניין משותף‪ .‬ואולם‪ ,‬היא קובעת כי שיתוף פעולה כזה יהיה נדיר‪ ,‬שכן כל מדינה מוטרדת‬
‫רווחים יחסיים‬ ‫מן החלוקה הלא־שווה של הרווחים היחסיים‪ ,‬או החלוקה הבלתי־שוויונית של התועלת‬
‫(‪)relative gains‬‬
‫שמניב שיתוף הפעולה‪ ,‬ומן האפשרות שהצד האחר ירמה בכיבוד ההסכמים‪ .‬למנהיגים‬
‫התנאים שבהם כמה מן‬
‫המשתתפים במהלך שיתוף‬
‫אסור לעולם להפקיד את משימת ההגנה העצמית בידי גופי ביטחון בין־לאומיים או בידי‬
‫הפעולה מפיקים ממנו תועלת‬ ‫החוק הבין־לאומי‪ ,‬ועליהם להתנגד לכל מאמץ שתכליתו להסדיר ולווסת את ההתנהגות‬
‫יותר מאחרים‪.‬‬ ‫הבין־לאומית באמצעות משילּות גלובלית‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬אפשר לסכם את המסר של הריאליזם ולפשטו באמצעות הנחות היסוד שלפניכם‬
‫והקביעות המשתמעות מהן‪:‬‬
‫בני אדם הם אנוכיים מטבעם‪ ,‬ומונעים על־ידי הדחף להתחרות באחרים על שליטה ועל‬ ‫‪0‬‬

‫צבירת יתרונות לעצמם‪" .‬ההתמקדות ברווחים ובחמדנות היא אחת הסיבות שבגללה‬
‫אי־אפשר לצפות שהמוסר ימלא תפקיד כלשהו ביחסים בין מדינות" (‪Rathbun, 2012,‬‬
‫‪ )p. 611‬או בין בני אדם‪ .‬מקיאוולי מסכם את ההשקפה הריאליסטית על הטבע האנושי‬
‫בחיבורו הנסיך‪ ,‬בטענה שלפיה בני האדם‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬הם "כפויי טובה‪ ,‬הפכפכים‪,‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 25‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:41‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪26‬‬

‫רמאים‪ ,‬להוטים לחמוק מסכנה ותאבי בצע; כל זמן שאתה מביא להם תועלת הם יהיו‬
‫אתך‪ .‬הם יציעו לך את דמם‪ ,‬את רכושם ואת בניהם כל עוד הסכנה רחוקה‪ ,‬אך כשהיא‬
‫מתקרבת‪ ,‬הם יבגדו בך"‪.‬‬
‫מכאן נובע‪ ,‬כי חובתה העליונה של כל מדינה – היעד שאליו יש להכפיף את כל היעדים‬ ‫‪0‬‬

‫הלאומיים האחרים – היא לצבור עצמה‪ ,‬על מנת לקדם את האינטרס הלאומי‪ .‬עצמה‬ ‫אינטרס לאומי‬
‫(‪)national interest‬‬
‫היא "המטבע הסחיר החשוב ביותר בפוליטיקה העולמית; הן כדי לקחת אותו מאחרים‪,‬‬
‫הן כדי למנוע את המאמץ הבלתי־נמנע של אחרים לגנוב אותו" (‪Rathbun, 2012,‬‬ ‫היעדים שמדינות חותרות‬
‫להשיג כדי למקסם את מה‬
‫‪ .)p. 622‬כל דאלים גבר ("‪ ,)"Might is right‬והעדפותיה הפילוסופיות או האתיות של‬ ‫שהן תופסות באופן אנוכי כטוב‬
‫מדינה אינן טובות או רעות‪ .‬מה שחשוב הוא האם הן משרתות את האינטרסים שלה‪.‬‬ ‫בעבורן‪.‬‬
‫כפי שניסח זאת תוקידידס‪" ,‬אמת המידה של הצדק תלויה בשוויון הכוח לכפותו‪...‬‬
‫החזקים עושים את מה שיש להם הכוח לעשותו‪ ,‬והחלשים מסכימים למה שהם חייבים‬
‫להסכים"‪.‬‬
‫הפוליטיקה העולמית היא מאבק על עצמה – וכפי שניסח תומס הֹוּבס‪" ,‬מלחמת כול‬ ‫‪0‬‬

‫בכול" – והאפשרות של חיסול הדחף לעצמה היא שאיפה אוטופית חסרת סיכוי‪.‬‬
‫במרדף אחר העצמה‪ ,‬על המדינות לצבור יכולות צבאיות מספיקות כדי להרתיע‬
‫אויבים פוטנציאליים ולהשפיע; לכן‪ ,‬מדינות "נערכות למלחמה כדי לשמור על השלום"‪.‬‬
‫הצמיחה הכלכלית חשובה בעיקר כאמצעי להשגת עצמה ויוקרה מדינית ולהגדלתן‪,‬‬
‫והיא רלוונטית לביטחון הלאומי פחות מן הכוח הצבאי‪.‬‬
‫האנרכיה הבין־לאומית והיעדר האמון מנציחים את עקרון העזרה העצמית ומעלים את‬ ‫‪0‬‬

‫דילמת הביטחון‪ .‬ככל שמדינה מתעצמת‪ ,‬לצורך הגנה על עצמה‪ ,‬מדינות אחרות חשות‬ ‫דילמת הביטחון‬
‫(‪)security dilemma‬‬
‫מאוימות בהכרח‪ ,‬וגוברת הסבירות שיגיבו בהתעצמות דומה‪ .‬מקובל לראות במרוץ‬
‫הנטייה של מדינות לראות את‬
‫החימוש ביטוי של דילמת הביטחון‪ .‬שכן‪ ,‬גם אם מדינה מתחמשת לצורכי הגנתה בלבד‪,‬‬
‫ההתחמשות ההגנתית של‬
‫במערכת שעקרון העזרה העצמית שולט בה‪ ,‬זו תהיה תגובה רציונלית מצד יריביה‬ ‫יריביה כמאיימת‪ ,‬בתגובה לכך הן‬
‫להניח את הגרוע ביותר ולא לפגר במרוץ החימוש‪.‬‬ ‫מתחמשות‪ ,‬וכך נפגע הביטחון‬
‫הלאומי של כל המדינות‪.‬‬
‫אם כל המדינות שואפות למקסם את עצמתן‪ ,‬הרי שהיציבות נשמרת רק בשל קיומו‬ ‫‪0‬‬

‫של מאזן כוחות‪ ,‬ששמירתו מתאפשרת באמצעות שינויים במערך הבריתות בין מדינות‪,‬‬ ‫מאזן כוחות‬
‫במטרה לבלום התעצמות או מגמות התפשטות של מדינה אחרת‪ .‬לכן‪ ,‬מדינה יכולה‬ ‫(‪)balance of power‬‬

‫לחפש לעצמה בעלי ברית במטרה להגדיל את יכולת ההגנה שלה‪ ,‬אך אסור לה להניח‬ ‫התיאוריה שלפיה הסיכוי הגדול‬
‫ביותר לשמירה על השלום‬
‫שהיא יכולה לסמוך על נאמנותם ומהימנותם‪ .‬כמו כן‪ ,‬עליה להתנער מהתחייבויותיה‬ ‫והיציבות מתקיים כאשר העצמה‬
‫כלפי בעלי בריתה‪ ,‬אם האינטרס הלאומי שלה שוב אינו מצדיק את כיבודן (עוד בנושא‬ ‫הצבאית מחולקת בין מדינות‪ ,‬כדי‬
‫זה ראו פרק ‪.)8‬‬ ‫למנוע אפשרות שמעצמת־על‬
‫יחידה או גוש דומיננטי ישתלטו‬
‫על העולם‪.‬‬
‫בהדגישם את טבעם האכזרי של החיים הבין־לאומיים‪ ,‬הריאליסטים מפקפקים בתבונה‬
‫שבהכנסת שיקולים אתיים לדיון במדיניות החוץ‪ .‬על־פיהם‪ ,‬קיימים כמה סוגי מדיניות‬
‫המוכתבים על־ידי ציוויים אסטרטגיים‪ ,‬שבכוחם לאלץ מנהיגי מדינה להתעלם מנורמות‬
‫מוסר‪" .‬פילוסופיה של נחיצּות" מסוג זה מגלמת את ההבחנה בין מוסר פרטי‪ ,‬המנחה את‬
‫התנהגותם של בני אדם רגילים בחיי היום־יום שלהם‪ ,‬לבין הגיון המדינה (‪,)raison d’état‬‬
‫השולט בהתנהלות המנהיגים האחראים לביטחון המדינה ולהישרדותה‪ .‬יש לבצע את‬
‫הפעולות שמכתיב האינטרס הלאומי‪ ,‬ולא חשוב באיזו מידה הן נתעבות בראי המוסר‬
‫הפרטי‪ .‬בנאומו לרגל קבלת פרס נובל לשלום אמר הנשיא אובמה‪ ,‬בהתייחס להחלטתו‬
‫ב־‪ 2009‬לשלוח עוד כוחות של צבא ארצות הברית לאפגניסטן‪ ,‬כי "אני ניצב מול העולם‬
‫כפי שהוא‪ ,‬ואינני יכול לשבת בחיבוק ידיים נוכח האיומים על העם האמריקני"‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 26‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:41‬‬

 ‫‪27‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 2‬תיאוריות של פוליטיקה עולמית‬

‫התפתחות הריאליזם‬
‫למדנו כי שורשיו הרעיוניים של הריאליזם מגיעים עד יוון העתיקה‪ .‬הם גם חורגים מן‬
‫העולם המערבי להודו ולסין‪ .‬דיונים ב"מדיניות הכוח" מופיעים בשפע בחיבור ארתשסטרא‬
‫(‪ ,)Arthashastra‬מסה הינדית על מלאכת המדינאות‪ ,‬שכתב קאוטיליה (‪ )Kautilya‬במאה‬
‫הרביעית לפני הספירה‪ ,‬וגם בכתביהם של האן פיי (‪ )Han Fei‬ושנג יאנג (‪)Shang Yang‬‬
‫בסין העתיקה‪.‬‬

‫הריאליזם המודרני הופיע ערב מלחמת העולם ה־‪ ,II‬כשהאמונה השלטת בדבר קיומה‬
‫של הרמוניה טבעית בין האינטרסים הלאומיים של מדינות הייתה נתונה תחת מתקפה‪.‬‬
‫הסכם קלוג־בריאן‬ ‫רק עשור קודם לכן הובילה אמונה זו מדינות רבות לחתום‪ ,‬בשנת ‪ ,1928‬על הסכם‬
‫(‪)Kellogg-Briand Pact‬‬
‫קלוג־בריאן לשלום עולמי‪ ,‬שהתנגד למלחמה כמכשיר למימוש מדיניות לאומית‪ .‬כעת‪,‬‬
‫אמנה רב־צדדית שגובשה‬
‫לאחר שגרמניה הנאצית‪ ,‬איטליה הפשיסטית ויפן הקיסרית הפרו את ההסכם‪ ,‬התלונן‬
‫ב־‪ 1928‬ושללה את חוקיותה‬
‫של המלחמה כשיטה ליישוב‬ ‫ההיסטוריון והדיפלומט הבריטי א"ה קאר (‪ ,)Carr, 1939‬כי הנחת היסוד בדבר קיומו של‬
‫סכסוכים בין מדינות‪.‬‬ ‫אינטרס אוניברסלי בשלום אפשרה ליותר מדי אנשים "להתעלם מן העובדה הלא־נעימה‬
‫שיש הבדל יסודי בין אינטרסים של אומות הרוצות לשמור על הסטטוס קוו לבין אומות‬
‫השואפות לשנותו"‪.‬‬

‫‪Santi di Tito (1536-1603): Portrait of Niccolo' Machiavelli.‬‬

‫ריאליסטים חלוצי מדיניות הכוח ‪ #‬בחיבורים הנסיך (‪ )1532‬ולווייתן (‪ ,)1651‬טענו ניקולו מקיאוולי‬ ‫‪Florence, Palazzo Vecchio. © Photo SCALA, Florence‬‬
‫(מימין) ותומס הוּבס (משמאל)‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬בזכות ביסוס ההחלטות בזירה הבין־לאומית על אינטרס‬
‫עצמי‪ ,‬שיקול דעת זהיר‪ ,‬עצמה ותועלתיות‪ ,‬לפני כל שיקול אחר‪ .‬כך נוצר הבסיס למה שהפך לגוף גדל‬
‫של הגות ריאליסטית מודרנית‪ ,‬המקבלת את הדחף לעצמה ולשליטה באחרים כהכרחי‪ ,‬ואף רואה בו‬
‫התנהלות מדינית נחוצה ונבונה‪.‬‬

‫במאמץ לבלום את מה שנתפס בעיניהם כגישה אוטופית ומשפטנית ליחסי החוץ‪ ,‬הציגו‬
‫ריינהולד נייבור (‪ ,)Neibuhr, 1947‬הנס מורגנתאו (‪ )Morgenthau, 1948‬וריאליסטים נוספים‬
‫תמונה פסימית של טבע האדם‪ .‬בתשובה על משנתו של הפילוסוף בן המאה ה־‪ 17‬ברוך‬
‫שפינוזה‪ ,‬הצביעו רבים מהם על הקונפליקט המהותי בין תשוקה להיגיון; כמו כן‪ ,‬ברוח‬
‫המסורת של אוגוסטינוס הקדוש הם הדגישו‪ ,‬כי התאוות החומריות מאפשרות לתשוקה‬
‫להכריע את ההיגיון‪ .‬בעיניהם‪ ,‬המצב האנושי הוא מצב שבו כוחות האור והחושך נתונים‬
‫במאבק מתמיד על שליטה‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 27‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:41‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪28‬‬

‫תמונת העולם על־פי ההשקפה הריאליסטית נראתה משכנעת במיוחד לאחר מלחמת‬
‫העולם ה־‪ .II‬תחילת היריבּות בין ארצות הברית לברית המועצות‪ ,‬התרחבות המלחמה‬
‫הקרה לכלל מאבק רחב יותר בין מזרח למערב‪ ,‬ומשברים שאיימו להתפרץ ולהפוך‬
‫לאלימות כלל־עולמית נתפסו כתימוכין לתפיסה הריאליסטית‪ .‬תפיסה אשר שמה דגש‬
‫בטבעו הבלתי־נמנע של הקונפליקט‪ ,‬בסיכויים הקלושים לשיתוף פעולה ובהבדל היסודי‬
‫באינטרסים הלאומיים של מדינות אנוכיות ותאבות־כוח בלא תקנה‪.‬‬

‫הריאליסטים הקלאסיים (כפי שכונו) ביקשו להסביר התנהגות מדינות באמצעות בדיקת‬ ‫ניאו־ריאליזם‬
‫ההנחות לגבי המניעים של בני אדם ברמת ניתוח הפרט‪ ,‬ואילו הגל הבא של ההגות‬ ‫(‪)neorealism‬‬
‫הריאליסטית הדגיש את רמת הניתוח הכלל־עולמית‪ .‬הניאו־ריאליזם (הנקרא‪ ,‬לעתים‪,‬‬ ‫תיאור תיאורטי של התנהגות‬
‫מדינות‪ ,‬המסביר אותה כמוכתבת‬
‫גם בשם "ריאליזם מבני"; ‪ )structural realism‬מבין את הזהות‪ ,‬המוטיבציה וההתנהגות‬ ‫על־ידי ההבדלים בעצמתן היחסית‬
‫האנושית כמונָ עות על־ידי הסביבה שבה מוצבים השחקנים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הוא "מבוסס‬ ‫בתוך המדרג הגלובלי‪ ,‬המוגדר‬
‫על האמונה כי כוחם המעצב של התנאים גובר על כוח הסוכנּות" (‪Harknett & Yalcin,‬‬ ‫בעיקר על־פי התפלגות העצמה‬
‫הצבאית של המדינות‪ ,‬ולא על־פי‬
‫‪.)2012, p. 500‬‬ ‫גורמים אחרים‪ ,‬כגון‪ :‬ערכיהן‪ ,‬סוגי‬
‫המשטר הנהוגים בהן או הנסיבות‬
‫לטענתו של קנת וֹולץ (‪ ,)Waltz, 2013, 1979‬הנציג המוביל של הניאו־ריאליזם‪ ,‬האנרכיה‬ ‫הפנימיות והתנאים השוררים בהן‪.‬‬
‫הבין־לאומית – ולא צד מרושע כלשהו בטבע האדם – היא המסבירה מדוע ניטשת בין‬ ‫סוכנות‬
‫המדינות תחרות עזה‪ .‬היעדרו של פוסק עליון מרכזי הוא המאפיין המבני המגדיר את‬ ‫(‪)agency‬‬
‫זירת הפוליטיקה הבין־לאומית‪ .‬בהיותן פגיעות וחסרות ביטחון‪ ,‬בחרו המדינות להגן‬ ‫היכולת של שחקן לקבל‬
‫החלטות‪ ,‬לבחור ולהשיג יעדים‪.‬‬
‫על עצמן באמצעות הקמת בריתות נגד הופעת איומים‪ .‬על־פי וולץ‪ ,‬בסביבות אנרכיות‬
‫נוצרים באופן אוטומטי מאזני כוחות‪ .‬גם כאשר המאזן מופר‪ ,‬הוא משוקם במהירות‬
‫רבה‪.‬‬

‫אף שיש בהגות הריאליסטית כמה מוטיבים משותפים‪ ,‬גרסאות שונות של ריאליזם‬
‫שמות דגש במרכיבים שונים‪ .‬כפי שתראו בטבלה ‪ ,2.1‬הריאליזם הקלאסי מתמקד בעיקר‬
‫ב"מקורות ובשימושים של העצמה הלאומית‪ ...‬ובבעיות שמנהיגים נתקלים בהן בניהול‬
‫מדיניות החוץ" (‪ .)Taliaferro et al., 2009, p. 16‬הריאליזם המבני‪ ,‬על־פי חזונו של קנת‬
‫וולץ‪ ,‬מתקשר לעתים קרובות לריאליזם ההגנתי‪ ,‬כדי להבחין בינו לבין גרסה מאוחרת‬
‫יותר – הריאליזם ההתקפי‪ .‬אף־על־פי ששתי הגישות לעיל מבוססות על תיאוריות של‬
‫ריאליזם מבני‪ ,‬הן נבדלות ביניהן ביחסן למוטיבציה היסודית המניעה התנהגות של‬ ‫ריאליזם הגנתי‬
‫(‪)defensive realism‬‬
‫מדינות וקונפליקטים ביניהן‪ .‬הריאליזם ההגנתי תופס את המדינות כמתמקדות בשמירה‬
‫גרסה של התיאוריה הריאליסטית‬
‫על הביטחון באמצעות איזון העצמה של מדינות אחרות‪ ,‬ובתמצית – בשימור הסטטוס‬ ‫השמה דגש בשימור העצמה‪,‬‬
‫קוו; ואילו הריאליזם ההתקפי תופס מדינות כחותרות להבטיח את ביטחונן באמצעות‬ ‫בניגוד להגדלת העצמה‪ ,‬כיעד‬
‫מקסום תוקפני של עצמתן‪ .‬על־פי הריאליזם ההתקפי‪ ,‬המדינות לכודות במאבק נצחי‪,‬‬ ‫הביטחון העיקרי של השחקן‪.‬‬
‫ועליהן להיות "ערוכות למתקפה‪ ,‬שכן לעולם אינן יכולות להיות בטוחות לכמה יכולת‬ ‫ריאליזם התקפי‬
‫צבאית יזדקקו כדי לשרוד לטווח הארוך" (‪ .)Kaplan, 2012; Mearsheimer, 2001‬הריאליזם‬ ‫(‪)offensive realism‬‬
‫הניאו־קלאסי שואב גם מן הריאליזם הקלאסי וגם מן הריאליזם המבני‪ ,‬כדי להדגיש "כיצד‬ ‫גרסה של התיאוריה הריאליסטית‬
‫משתנים ברמת המערכת 'מתורגמים באמצעות משתנים מתערבים ברמת היחידה‪ ,‬כגון‬ ‫המדגישה‪ ,‬כי במערכת בין־‬
‫לאומית אנרכית‪ ,‬על המדינות‬
‫התפיסות של מקבלי ההחלטות והמבנה הפנימי של המדינה'" (‪Rynning & Ringsmose,‬‬ ‫לחפש תמיד הזדמנויות להשיג‬
‫‪.)2008, p. 2007‬‬ ‫לעצמן עצמה נוספת‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 28‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:41‬‬

 ‫‪29‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 2‬תיאוריות של פוליטיקה עולמית‬

‫טבלה ‪ 2.1‬טבלת סיכום ‪ -‬גישות שונות של התיאוריה הריאליסטית‬

‫העדפה מדינית רציונלית‬ ‫היעד המדיני העיקרי‬ ‫לחץ מערכתי‬ ‫תפיסת המערכת הבין־לאומית‬ ‫הגישה‬

‫סטטוס קוו‬ ‫הישרדות‬ ‫התעצמות לצורך הרתעת‬ ‫חשובה מאוד‬ ‫ריאליזם הגנתי‬
‫תוקפים פוטנציאליים‬

‫רביזיוניסטית (חוץ מההגמוניה)‬ ‫הישרדות‬ ‫דגש בצבירת עצמה נרחבת‬ ‫חשובה מאוד‬ ‫ריאליזם התקפי‬

‫סטטוס קוו או רביזיוניסטית‬ ‫משתנה (כגון ביטחון‪,‬‬ ‫הגנתי או התקפי‬ ‫חשובה במידה מסוימת‬ ‫ריאליזם קלאסי‬
‫עצמה או תהילה)‬

‫סטטוס קוו או רביזיוניסטית‬ ‫משתנה (כגון ביטחון‪,‬‬ ‫הגנתי או התקפי‬ ‫חשובה‬ ‫ריאליזם ניאו־קלאסי‬
‫עצמה או תהילה)‬

‫מקור‪ :‬מבוסס על ‪Taliaferro et al., 2009; Rynning & Ringsmose, 2008‬‬

‫מגבלות החשיבה הריאליסטית‬

‫על אף שהצגת התכונות המהותיות של הפוליטיקה הבין־לאומית‪ ,‬על־פי הריאליסטים‪,‬‬
‫משכנעת‪ ,‬הרי שהמלצות המדיניּות שלהם לקו בעמימות ובחוסר דיוק באופן שבו השתמשו‬
‫במונחי מפתח כגון עצמה ואינטרס לאומי‪ .‬לכן‪ ,‬ככל שהניתוח התקדם וחרג מעצם הקביעה‬
‫שלפיה מנהיגי מדינות חייבים להשיג עצמה כדי לשרת את האינטרס הלאומי‪ ,‬נשארו עדיין‬
‫כמה שאלות חשובות‪ :‬מהם מרכיבי המפתח של העצמה הלאומית? אילו שימושים בעצמה‬
‫זו מיטיבים‪ ,‬יותר מאחרים‪ ,‬לשרת את האינטרס הלאומי? האם התחמשות מספקת הגנה‬
‫או שהיא מדרבנת מרוץ חימוש יקר? האם בריתות הגנה מחזקות את יכולת ההתגוננות של‬
‫המדינה או מעודדות את התגבשותן של בריתות נגד מסוכנות?‬

‫מנקודת המבט של מבקרי ההשקפה הריאליסטית‪ ,‬השאיפה לביטחון באמצעות צבירת‬

‫עצמה מביסה את עצמה‪ .‬החתירה של מדינה אחת להבטיח ביטחון מוחלט תיתפס‬
‫כמייצרת חוסר ביטחון מוחלט בעבור חברות אחרות במערכת‪ ,‬והתוצאה תהיה כניסתן‬
‫של כל המדינות לסחרור חימוש‪ ,‬שיסכן את ביטחון כולן (‪.)Glaser, 2011‬‬

‫הריאליזם לא הציע שום קריטריונים להחלטה באשר לנתונים ההיסטוריים החשובים‪,‬‬

‫לצורך הערכת טענותיו‪ ,‬וגם לא כללים אפיסטמולוגיים [על־פי תורת ההכרה] שלפיהם‬
‫יש לפרש את המידע הרלוונטי (‪ .)Vasquez & Elman, 2003‬אפילו המלצות המדיניּות‬
‫הנובעות כביכול מן ההיגיון של התיאוריה הריאליסטית היו‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬סותרות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬הריאליסטים עצמם התפלגו למחנות יריבים בשאלה אם התערבותה של ארצות‬
‫הברית בווייטנאם שירתה את האינטרסים הלאומיים האמריקניים‪ ,‬ואם הנשק הגרעיני‬
‫תרם לביטחון העולם‪ .‬כך גם בשאלת הפלישה של ארצות הברית לעיראק ב־‪:2003‬‬
‫מקצת המשקיפים השתמשו בתיאוריה הריאליסטית כדי להסביר את הנימוקים לפלישה‬
‫(‪ ,)Gvosdev, 2005‬ואילו אחרים התבססו עליה כדי למתוח ביקורת על הפלישה (‪Mansfiled‬‬
‫‪.)& Snyder, 2005a; Mearsheimer & Walt, 2003‬‬

‫במקביל גדל גם מספר המבקרים שטענו‪ ,‬כי הריאליזם אינו יכול להסביר התפתחויות‬
‫חשובות חדשות בפוליטיקה העולמית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אין בכוחו להסביר את הקמתם של‬
‫מוסדות מסחריים ופוליטיים חדשים באירופה המערבית בשנות החמישים והשישים של‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 29‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:41‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪30‬‬

‫המאה ה־‪ ,20‬שבהן החתירה המשותפת להשגת יתרונות הדדיים הרחיקה את האירופים‬
‫ממדיניות הכוח חסרת המעצורים שהביאה עליהם מלחמות בלתי־פוסקות מאז הולדת‬
‫מדינת הלאום לפני כשלוש־מאות שנה‪ .‬מבקרים אחרים היו מוטרדים מנטייתו של‬
‫הריאליזם להתעלם מעקרונות אתיים ומן המחירים החומריים והחברתיים שכפו הצווים‬
‫המדיניים שלו‪ ,‬ביניהם עיכוב הצמיחה הכלכלית עקב הוצאות צבאיות בלתי מרוסנות‪.‬‬

‫אך למרות החסרונות של הריאליזם‪ ,‬רבים עדיין חושבים על הפוליטיקה העולמית בשפה‬
‫שהגו הריאליסטים‪ ,‬ובמיוחד בתקופות של מתח בעולם‪ .‬דוגמה לכך אפשר למצוא בהצהרת‬
‫ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו במרס ‪ ,2013‬שלפיה יש לישראל "גם הזכות וגם‬
‫היכולת" להגן על עצמה (‪ .)Yellin & Cohen, 2013‬הכרזתו‪ ,‬שהדגישה בתוקף את חשיבות‬
‫הביטחון הצבאי והאינטרס העצמי הלאומי של ישראל‪ ,‬באה על רקע הספקולציות בדבר‬
‫האפשרות של תקיפה צבאית ישראלית חד־צדדית בתגובה על המשך מאמציה של איראן‬
‫להצטייד בנשק גרעיני‪.‬‬

‫ליברליזם‬
‫הליברליזם הוגדר כ"אתגר הקשה ביותר לריאליזם בימינו" (‪ .)Caporaso, 1993, p. 465‬כמו‬ ‫ליברליזם‬
‫(‪)liberalism‬‬
‫לריאליזם‪ ,‬גם לליברליזם אילן יוחסין מכובד‪ ,‬ששורשיו הפילוסופיים מעמיקים עד ההגות‬
‫פרדיגמה המבוססת על התקווה‬
‫המדינית של ג'ון לוק (‪ ,)Locke‬עמנואל קאנט (‪ )Kant‬ואדם סמית (‪ .)Smith‬הליברליזם‬ ‫שהחלת ההיגיון והמוסר‬
‫מחייב את תשומת לבנו‪ ,‬שכן הוא מתייחס לסוגיות שהריאליזם מתעלם מהן‪ ,‬ביניהן‬ ‫האוניברסלי על היחסים הבין־‬
‫השפעת הפוליטיקה הפנימית על התנהגות המדינה בזירה העולמית‪ ,‬ההשלכות של קשרי‬ ‫לאומיים עשויה להוביל לעולם‬
‫מסודר‪ ,‬צודק ושיתופי יותר;‬
‫תלות כלכלית הדדיים‪ ,‬ותפקידם של נורמות ומוסדות גלובליים בקידום שיתוף פעולה‬ ‫הליברליזם מניח כי אנרכיה‬
‫בין־לאומי‪.‬‬ ‫ומלחמה ניתנות לשיטור‬
‫באמצעות רפורמות מוסדיות‪,‬‬
‫שיעצימו את סמכויות הגופים‬
‫והחוקים הבין־לאומיים‪.‬‬
‫מהי השקפת העולם של הליברליזם?‬
‫בתפיסה הליברלית אפשר למצוא כמה אסכולות נפרדות‪ ,‬ולפיכך קשה להסיק מסקנות‬
‫נרחבות מתוך גוף תיאורטי כה מגוון מבלי להסתכן בפרשנות שגויה על עמדותיו של כל‬
‫אחד מן הכותבים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש ביניהן כמה נקודות דמיון שאפשר להכליל מהן על נושאים‬
‫אחדים‪.‬‬

‫הליברלים נבדלים מן הריאליסטים בכמה אופנים‪ .‬בליבת הליברליזם עומדת האמונה‬

‫בתבונה ובהיגיון ובאפשרות של קדמה‪ .‬ליברלים רואים ביחיד את בסיס הערך המוסרי‬
‫וקובעים‪ ,‬כי יש להתייחס לבני אדם כאל מטרות ולא כאל אמצעים‪ .‬הריאליסטים מייעצים‬
‫למקבלי ההחלטות לשאוף אל הרע במיעוטו ולא אל הטוב המוחלט; ואילו הליברלים‬
‫מעדיפים את העיקרון האתי מרדיפת העצמה‪ ,‬ואת חשיבות המוסדות מן היכולות‬
‫הצבאיות (ראו ‪ .)Ikenberry, 2011; Wilkinson, 2011‬הריאליזם צופה תחרות וסכסוכים‬
‫בענייני עצמה ומשאבים‪ ,‬ואילו הליברליזם צופה "שיתוף פעולה וקדמה ההולכים וגדלים‬
‫או שיש להם פוטנציאל גדילה ביחסים הבין־לאומיים‪ ,‬המוגדרים באופן כללי במונחים של‬
‫הרחבת השלום והשגשוג" (‪ .)Rathbun, 2012, p. 612‬הפוליטיקה ברמה הגלובלית הופכת‬
‫אפוא למאבק להשגת הסכמה ורווחים הדדיים‪ ,‬יותר מאשר מאבק לעצמה וליוקרה‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 30‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:41‬‬

 ‫‪31‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 2‬תיאוריות של פוליטיקה עולמית‬

‫לפניכם כמה רעיונות נוספים המחדדים את ההגדרה של התיאוריה הליברלית‪ ,‬ביניהם‪:‬‬

‫הדגשת אחדות האנושות במקום נאמנויות לאומיות מקומיות למדינות ריבוניות‬ ‫‪0‬‬

‫עצמאיות‪.‬‬
‫חשיבותו של היחיד – כבוד האדם והשוויון היסודי בין כל בני האדם באשר הם –‬ ‫‪0‬‬

‫והצורך העולה ממנה להציב את ההגנה על זכויות האדם וחירותו ואת קידומן בעולם‬
‫לפני האינטרסים הלאומיים והאוטונומיה המדינתית‪.‬‬
‫הפצת רעיונות באמצעות חינוך כדי לעורר את דעת הקהל העולמית נגד מלחמות‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫תנאי החיים של בני אדם‪ ,‬ולא תאווה מּולדת לעצמה‪ ,‬כמקור העיקרי לסכסוכים בין‬ ‫‪0‬‬

‫מדינות‪ .‬לדעת הליברלים‪ ,‬השיפור בתנאים אלה יחזק את הסיכוי לשלום‪.‬‬

‫יסוד נוסף הרווח בגישות השונות של המחשבה הליברלית הוא הדגש בהנהגת רפורמות‬
‫פוליטיות שיביאו להקמת משטרים דמוקרטיים יציבים‪ .‬התרבות הפוליטית בדמוקרטיות‬
‫מתבססת על סובלנות‪ ,‬פשרה וחירויות אזרח‪ ,‬ועל־פי הטענה הן נרתעות משימוש בכוח‬
‫קטלני כאמצעי ליישוב סכסוכים‪ .‬נשיא ארצות הברית וּודרֹו וילסון‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הכריז‪ ,‬כי‬
‫"משטר דמוקרטי יפחית את הסבירות למלחמות"‪ .‬מאוחר יותר הסכים עמו גם פרנקלין‬
‫רוזוולט וקבע‪ ,‬כי "השמירה המתמדת על הדמוקרטיה והמשך שיפורה הם הערובה החשובה‬
‫ביותר להבטחת השלום בעולם"‪.‬‬

‫דיפלומטיה‬ ‫במקום שימוש בכוח‪ ,‬הדיפלומטיה מספקת אמצעים להשגת פתרונות המקובלים על כל‬
‫(‪)diplomacy‬‬
‫הצדדים בסכסוך‪ ,‬ומאפשרת למנהיגים לשאת ולתת ולהתפשר זה עם זה בדרכי שלום‪.‬‬
‫תקשורת ומשא ומתן בין‬
‫שחקנים גלובליים‪ ,‬שאינם‬
‫הפוליטיקה אינה נתפסת כמשחק סכום־אפס‪ ,‬שכן הפעלת כוח שכנוע במקום כוח כפייה‪,‬‬
‫נשענים על שימוש בכוח‬ ‫וההישענות על שיטות משפטיות ליישוב תביעות מנוגדות הן האמצעי העיקרי לטיפול‬
‫ומחפשים פתרון שיתופי‪.‬‬ ‫בקונפליקטים‪.‬‬

‫משחק סכום־אפס‬ ‫על־פי התיאוריה הליברלית‪ ,‬פרקטיקות המשמשות לפתרון סכסוכים בתוך מדינה‬
‫(‪)zero-sum game‬‬
‫החברות‬
‫יכולות לשמש גם להתמודדות עם סכסוכים בין־לאומיים‪ .‬מנהיגים שתהליך ִ‬
‫כל מהלך במערכת יחסים‬ ‫שלהם התרחש בתרבויות דמוקרטיות חולקים השקפת עולם משותפת‪ .‬הם תופסים את‬
‫קונפליקטואלית‪ ,‬שבה רווח של‬
‫מתחרה אחד הוא‪ ,‬בהכרח‪,‬‬ ‫הפוליטיקה הבין־לאומית כשלוחה של הפוליטיקה הפנימית‪ ,‬ועושים הכללות באשר לאופן‬
‫הפסד של מתחרה אחר‪.‬‬ ‫היישום של נורמות המקובלות בארצותיהם על הפוליטיקה הבין־לאומית‪ .‬ריבים בין‬
‫משטרים דמוקרטיים מסלימים לכדי מלחמה רק לעתים נדירות‪ ,‬מכיוון שכל צד מקבל את‬
‫הלגיטימיות של האחר ומצפה ממנו להסתמך על האמצעים המקובלים לפתרון סכסוכים‬
‫בדרכי שלום‪ .‬ציפיות אלה מתחזקות מעצם טבעם השקוף של משטרים דמוקרטיים‪ .‬כל‬
‫אחד יכול‪ ,‬ורשאי‪ ,‬לבחון ולבקר את המנגנונים הפנימיים הפועלים בגופים פוליטיים‬
‫פתוחים; לכן‪ ,‬קשה לעשות דמוניזציה למדינות בעלות משטר דמוקרטי ולהציג אותן כאויב‬
‫חורש מזימות‪.‬‬

‫מרכיב מרכזי נוסף בהגות הליברלית הוא הדגש על סחר חופשי‪ .‬שורשי הרעיון שלפיו‬
‫המסחר עשוי להפחית סכסוכים מופיעים בכתביהם של עמנואל קאנט (‪ ,)Kant‬שרל דה‬
‫סקונדט (‪ ,)de Secondat‬מונטסקיה (‪ ,)Montesquieu‬אדם סמית (‪ ,)Smith‬ז'אן־ז'אק רוסו‬
‫(‪ )Rousswau‬והוגים שונים של עידן הנאורות‪ .‬על־פי הוגה הדעות הליברלי דייויד יום‪,‬‬
‫"אין דבר מועיל יותר להתפתחותן של דרך ארץ והשכלה מאשר כמה מדינות שכנות‬
‫ועצמאיות שיש ביניהן קשרי מסחר" (‪ .)Hume, 1817‬קביעה זו אומצה מאוחר יותר‬
‫על־ידי אסכולת הכלכלה הפוליטית של מנצ'סטר ויצרה את הבסיס לחיבורו הנודע של‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 31‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:41‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪32‬‬

‫נורמן אנג'ל (‪ ,)Angell, 1910‬שהפריך את הטענה שלפיה כיבושים צבאיים מייצרים שגשוג‬
‫כלכלי‪.‬‬

‫‪Christie's Images/Corbis‬‬
‫‪The Granger Collection‬‬

‫חלוצי החתירה הליברלית לסדר עולמי ‪ #‬הפילוסוף הסקוטי דייויד יום (מימין)‪ ,‬תוצר הנאורות‪ ,‬ניסה‬
‫למתן את הדאגה הריאליסטית שלפיה ההיגיון הוא "עבד של התשוקות" באמצעות אימוץ האמונה‬
‫הליברלית בשווקים חופשיים מחוללי־עושר ובסחר חופשי‪ ,‬שיוכלו ללכד בין בני האדם לכדי יצירת חברה‬
‫אזרחית שלווה‪ .‬עמנואל קאנט (משמאל)‪ ,‬שהושפע מדייויד יום ומז'אן־ז'אק רוסו‪ ,‬תרם בחיבורו "לשלום‬
‫הנצחי" (‪ )1795‬להגדרתה מחדש של התיאוריה הליברלית המודרנית‪ ,‬כאשר קרא לאזרחות גלובלית (ולא‬
‫מדינתית)‪ ,‬סחר חופשי ופדרציה של דמוקרטיות ככלי לחיים בשלום‪.‬‬

‫כיום‪ ,‬על־פי מחקרים אחדים‪ ,‬מערכת קשרים כלכליים היא גורם חשוב בטיפוח השלום‬
‫אפילו יותר מן הדמוקרטיה (‪ .)Mousseau, 2013‬הדוקטרינה שלפיה סחר חופשי ממגבלות‬
‫מסייע במניעת סכסוכים מלהפוך למלחמות נשענת על כמה הנחות יסוד‪ .‬ראשית‪ ,‬קשרי‬
‫מסחר יוצרים תמריץ חומרי לפתרון סכסוכים בדרכי שלום‪ :‬המלחמה מקטינה רווחים‪ ,‬שכן‬
‫היא משבשת קשרי חליפין כלכליים חיוניים‪ .‬שנית‪ ,‬האליטות העסקיות הקוסמופוליטיות‪,‬‬
‫שהן המרוויחות הגדולות ביותר מקשרי חליפין אלה‪ ,‬מהוות קבוצת אינטרסים חוצת־‬
‫לאומים חזקה ביותר‪ ,‬שיש לה עניין ברור בקידום פתרונות ידידותיים למחלוקות קשות‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬רשת הסחר בין ארצות מרחיבה את התקשורת‪ ,‬שוחקת את האנוכיות הלאומית‬
‫ומעודדת את שני הצדדים להימנע מהתנגשויות הרסניות‪ .‬כפי שאמר ריצ'רד קובדן‬
‫(‪ ,)Cobden‬מן המתנגדים ל"חוקי הדגן" (‪[ )Corn Laws‬שנקבעו בתחילת המאה ה־‪ 19‬כדי‬
‫להגן על מגדלי החיטה בבריטניה‪ ,‬וקבעו שיעור מס גבוה על הייבוא] אשר הסדירו את סחר‬
‫הדגנים העולמי‪" :‬סחר חופשי! מה פירושו? פירושו להרוס את המחסומים המפרידים בין‬
‫מדינות; מחסומים אלה‪ ,‬שמאחוריהם מקננות תחושות הגאווה‪ ,‬הנקמה‪ ,‬השנאה והקנאה‪,‬‬
‫אשר מפעם לפעם פורצות מגבולותיהן ומטביעות ארצות שלמות בדם"‪.‬‬

‫עניין משותף נוסף להשקפות הליברליות הוא התמיכה במוסדות גלובליים‪ .‬הליברלים‬
‫ממליצים להחליף את הפוליטיקה הרצחנית של מאזן הכוחות בארגונים המבוססים על‬
‫העיקרון שלפיו כל איום על השלום‪ ,‬בכל מקום בעולם‪ ,‬מהווה סכנה משותפת לכולם‪.‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 32‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:43‬‬

 ‫‪33‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 2‬תיאוריות של פוליטיקה עולמית‬

‫הם תופסים את מדיניות החוץ כמתהווה ומתפתחת בחברה גלובלית חדשה‪ ,‬המאוכלסת‬
‫בשחקנים המכירים במחיר הקונפליקט‪ ,‬חולקים אינטרסים משותפים חשובים‪ ,‬ומסוגלים‬
‫להגשים אינטרסים אלה באמצעות שימוש במוסדות הבין־לאומיים‪ .‬זאת כדי לתווך‬
‫במריבות בכל מקרה שבו תפיסות שגויות‪ ,‬רגישויות או התלהטות יצרים לאומיים מעמידות‬
‫בסכנה את יחסי השלום‪ .‬מנגד טוענים הריאליסטים‪ ,‬כי "לא הגלובליזציה ולא המוסדות‬
‫הבין־לאומיים מציבים אילוצים אמתיים להגבלת מעצמות גדולות‪ ,‬פשוט מכיוון שלמדינות‬
‫יש די עצמה לפרש בעצמן את ריבונותן" (‪ ,)Ziegler, 2012, p. 402‬והן משתתפות במוסדות‬
‫הגלובליים רק במידה התואמת את האינטרס הלאומי שלהן‪.‬‬

‫התפתחות הליברליזם‬
‫בעקבות מלחמת העולם ה־‪ l‬עלתה קרנה של התיאוריה הליברלית בת זמננו‪ .‬לא זו בלבד‬
‫שבמלחמה זו היו מעורבים יותר משתתפים‪ ,‬על פני שטח גיאוגרפי גדול יותר מכל מלחמה‬
‫קודמת‪ ,‬אלא שהמדע והטכנולוגיה המודרניים הפכו אותה למלחמת מכונות‪ .‬חל שיפור‬
‫בכלי הנשק הישנים והיקף ייצורם גדל; מערכות נשק חדשות וקטלניות ביותר פותחו‬
‫והוכנסו לפעולה במהירות רבה‪ .‬עד תום ההרג הגיע מספר המתים לעשרים מיליון‪.‬‬

‫בעיני ליברלים‪ ,‬כמו נשיא ארצות הברית וּודרֹו וילסון‪ ,‬מלחמת העולם ה־‪ l‬הייתה "המלחמה‬
‫שתשים קץ לכל המלחמות"‪ .‬מתוך אמונה כי מלחמה נוראה נוספת עתידה להתפרץ אם‬
‫המדינות ישובו למדיניות הכוח‪ ,‬חתרו הליברלים להנהיג רפורמה במערכת הגלובלית‪.‬‬
‫"אידיאליסטים" אלה‪ ,‬כפי שכינו אותם הריאליסטים‪ ,‬נחלקו באופן כללי לשלוש קבוצות‬
‫(‪ .)Herz, 1951‬הקבוצה הראשונה קראה להקים מוסדות כלל־עולמיים שיגבילו את המאבק‬
‫ביטחון קיבוצי‬ ‫הפראי על עצמה‪ ,‬שבו מדינות פועלות בשירות האינטרסים האנוכיים שלהן מתוך חשדנות‬
‫(‪)collective security‬‬
‫הדדית‪ .‬חבר הלאומים (‪ )League of Nations‬גילם זרם זה במחשבה הליברלית‪ .‬מייסדיו קיוו‬
‫משטר ביטחון שהוסכם עליו בין‬
‫המעצמות הגדולות‪ ,‬הקובע כללים‬ ‫למנוע מלחמות עתידיות באמצעות הקמת מערכת ביטחון קיבוצי שתגייס את כלל הקהילה‬
‫לשמירה על השלום‪ ,‬המונחה‬ ‫הבין־לאומית נגד תוקפים עתידיים‪ .‬מייסדי חבר הלאומים הכריזו‪ ,‬כי השלום אינו ניתן‬
‫על־פי העיקרון שלפיו מעשה‬ ‫לחלוקה‪ :‬מתקפה על כל אחת מחברותיו תיחשב כמתקפה על כולן‪ .‬ומכיוון שאין מדינה‬
‫תוקפנות של כל מדינה יזכה‬
‫לתגובה קיבוצית של כל המדינות‬ ‫שהיא חזקה יותר מצירוף כל המדינות האחרות‪ ,‬יירתעו תוקפים פוטנציאליים מלתקוף‪,‬‬
‫האחרות‪.‬‬ ‫וכך תימנע המלחמה‪.‬‬

‫הקבוצה השנייה קראה לשימוש בהליכים משפטיים לניהול בוררות במקרי מחלוקת בין‬
‫מדינות‪ ,‬לפני שיסלימו לכלל סכסוך מזוין‪ .‬בוררות היא הליך משפטי לפתרון סכסוכים‬
‫באמצעות הפנייתם לגוף שיפוטי‪ ,‬שהחלטתו מחייבת את הצדדים‪ .‬מיד לאחר המלחמה‬
‫ניסחו כמה ממשלות הצעת חוק להקמת גוף קבע – בית הדין הבין־לאומי לצדק (– ‪PCIJ‬‬
‫‪ .)Permanent Court of International Justice‬הנשיא הראשון של בית הדין הבין־לאומי‪,‬‬
‫ברנרד לודר (‪ ,)Loder‬תפס בית דין זה כמבשר עידן חדש בתרבות האנושית‪ .‬מושב הפתיחה‬
‫הפומבי שלו התקיים בתחילת ‪ ,1922‬ושנה אחר־כך התפרסמה פסיקתו הראשונה בתביעה‬
‫עתירת מחלוקות‪ .‬התומכים הליברלים בהקמת בית הדין הבין־לאומי התעקשו שיחליף‬
‫בעתיד פעולות תגמול צבאיות בגוף שיפוטי‪ ,‬שיהיה בכוחו לחשוף את העובדות שבמוקד‬
‫המחלוקת ולגבש פסיקה צודקת‪.‬‬

‫הקבוצה השלישית של הליברלים דבקה בחזון התנ"כי‪ ,‬שלפיו יכתתו כל העמים את‬
‫לא ִּתים (ישעיהו‪ ,‬ב)‪ ,‬וחתרה לפירוק הנשק כאמצעי למניעת מלחמה‪ .‬מאמציהם‬
‫בֹותם ִ‬
‫ַח ְר ָ‬
‫באו לידי ביטוי בשנים ‪ 1922-1921‬בוועידת הצי בוושינגטון‪ ,‬שניסתה לרסן את התחרות‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 33‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:43‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪34‬‬

‫הימית בין ציי ארצות הברית‪ ,‬בריטניה‪ ,‬יפן‪ ,‬צרפת ואיטליה באמצעות הטלת מגבלות על‬
‫מספר אניות הקרב‪ .‬יעדה הסופי של קבוצה זו היה להפחית את המתחים הבין־לאומיים‬
‫לכנס ב־‪ 1932‬את‬‫באמצעות קידום פירוק הנשק ברמה כלל־עולמית‪ ,‬מה שהוביל אותם ַ‬
‫ועידת ז'נבה לפירוק הנשק‪.‬‬

‫על אף נימת האידיאליזם ששלטה ברטוריקה המדינית ובדיון האקדמי בתקופה שבין שתי‬
‫מלחמות העולם‪ ,‬לא נעשה מעולם ניסיון רציני ליישם אפילו מעט מתכנית הרפורמה‬
‫הליברלית‪ ,‬וההישגים היו אפילו מעטים מזה‪ .‬חבר הלאומים לא הצליח למנוע את הפלישה‬
‫היפנית למנצ'וריה (‪ )1931‬ולא את פלישת האיטלקים לאתיופיה (‪ ;)1935‬סכסוכים גדולים‬
‫הופנו אל בית הדין הבין־לאומי רק לעתים נדירות‪ּ ,‬וועידת ז'נבה לפירוק הנשק ב־‪1932‬‬
‫הסתיימה בכישלון‪ .‬בשנות השלושים המאוחרות‪ ,‬כאשר האיום במלחמה החל שוב לרחף‬
‫מעל שמי אירופה ואסיה‪ ,‬דעכה ההתלהבות מן האידיאליזם הליברלי‪.‬‬

‫הגל הבא בהגות הליברלית התעורר עשרות שנים מאוחר יותר‪ ,‬בתגובה על התעלמות‬ ‫יחסים חוצי־לאומים‬
‫(‪)transnational relations‬‬
‫המחשבה הריאליסטית מיחסים חוצי־לאומים (ראו ‪ .)Keohane & Nye, 1972‬אף־על־פי‬
‫קשרי גומלין החוצים גבולות‬
‫שהריאליסטים המשיכו להתמקד במדינה‪ ,‬האירועים סביב משבר הנפט‪ ,‬ב־‪ ,1973‬חשפו‬ ‫מדיניים‪ ,‬המערבים לפחות שחקן‬
‫את העובדה ששחקנים לא־מדינתיים מסוגלים להשפיע על מהלך האירועים הבין־לאומיים‬ ‫אחד שאיננו סוכן של ממשלה או‬
‫ומדי פעם אף להתחרות במדינות‪ .‬תובנה זו הולידה את ההכרה‪ ,‬שלפיה תלות הדדית‬ ‫של ארגון בין־ממשלתי כלשהו‪.‬‬
‫מורכבת (‪ )Keohane & Nye, 1977; 2013‬מציעה‪ ,‬לעתים‪ ,‬תיאור מוצלח של הפוליטיקה‬ ‫תלות הדדית מורכבת‬
‫העולמית יותר מאשר ההשקפה הריאליסטית‪ ,‬במיוחד בענייני הכלכלה והסביבה הכלל־‬ ‫(‪)complex interdependence‬‬
‫עולמיות‪.‬‬ ‫מודל של הפוליטיקה העולמית‬
‫המבוסס על ההנחות‪ ,‬כי המדינות‬
‫אינן השחקנים החשובים‬
‫בניגוד לתפיסה המגבילה את קיום המגעים בין ארצות לבכירי הממשל בלבד‪ ,‬ריבוי ערוצי‬ ‫היחידים; הביטחון איננו היעד‬
‫תקשורת מקדם את החיבור בין חברות שונות‪ .‬בניגוד לתפיסה המציבה את הביטחון‬ ‫הלאומי המכריע‪ ,‬וכוח צבאי איננו‬
‫כשיקול המכריע במדיניות החוץ‪ ,‬לסוגיות שעל סדר היום הלאומי אין‪ ,‬לרוב‪ ,‬סדר קדימות‬ ‫המכשיר החשוב היחיד למימוש‬
‫מדיניות חוץ‪ .‬תיאוריה זו מציעה‬
‫קבוע‪ .‬ואף־על־פי שהכוח הצבאי עדיין משמש‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬כמכשיר העיקרי לביצוע‬ ‫דרכים‪ ,‬שהקשרים המתפתחים‬
‫המדיניות‪ ,‬נראה כי במקרים רבים דווקא אמצעים אחרים מוכיחים את יעילותם במצבי‬ ‫באמצעותן בין שחקנים חוצי־‬
‫מיקוח בין ארצות שיש ביניהן קשרים כלכליים‪ .‬אם כן‪ ,‬ההתמקדות של הריאליסטים‬ ‫לאומים הופכים אותם פגיעים‬
‫יותר לפעולות השחקנים האחרים‬
‫ביחסים בין ממשלות התעלמה מן הרשת הסבוכה של קשרי חליפין ציבוריים ופרטיים‬ ‫ורגישים יותר לצורכיהם‪.‬‬
‫החוצים גבולות מדיניים‪ .‬המדינות הלכו ונעשו תלויות יותר זו בזו‪ ,‬כלומר התלות‬
‫ההדדית ביניהן הלכה וגברה‪ ,‬והן נעשו רגישות יותר ואף פגיעות יותר זו כלפי זו במובנים‬
‫שהתיאוריה הריאליסטית לא הביאה כלל בחשבון‪.‬‬

‫אף שהתלות ההדדית בין מדינות לא הייתה תופעה חדשה‪ ,‬צמיחתה המהירה ברבע האחרון‬
‫של המאה ה־‪ 20‬הובילה ליברלים רבים לקרוא תיגר על תפיסת האנרכיה של הריאליזם‪.‬‬
‫המׂשגה‬
‫ָ‬ ‫אף שהסכימו לקביעה שהמערכת הגלובלית היא אנרכית‪ ,‬הם הוסיפו וטענו‪ ,‬כי‬
‫נכונה יותר שלה היא אנרכיה "מסודרת"‪ ,‬שכן מרבית המדינות מכירות באמות המידה‬
‫הנורמטיביות המקובלות על הכול‪ ,‬גם בהיעדר אכיפה ממוסדת מגבוה‪ .‬כאשר קיומו של‬
‫גוף נורמות אחיד מטפח ציפיות משותפות המנחות דפוס מוסדר של שיתוף פעולה בסוגיה‬ ‫משטר בין־לאומי‬
‫ספציפית‪ ,‬אנו קוראים לו בשם משטר בין־לאומי‪ .‬משטרים מסוגים שונים הוקמו על מנת‬ ‫(‪)international regime‬‬
‫להסדיר את ההתנהלות בענייני סחר וכספים‪ ,‬וגם כדי לנהל את הגישה למשאבים משותפים‬ ‫משטר בין־לאומי מגלם את‬
‫כגון שטחי דיג ומי נהרות‪ .‬עד מפנה המאה‪ ,‬וככל שסדרי היום הלאומיים התמלאו בסוגיות‬ ‫הנורמות‪ ,‬העקרונות‪ ,‬הכללים‬
‫והמוסדות שסביבם מתאחדות‬
‫כלכליות וסביבתיות בוערות‪ ,‬צמח גוף גדול של הגות ליברלית "מוסדית"‪ ,‬שחקר כיצד‬ ‫הציפיות הכלל־עולמיות לגבי‬
‫משטרים כאלה מתפתחים ומה גורם למדינות לציית להנחיותיהם‪.‬‬ ‫בעיה בין־לאומית ספציפית‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 34‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:43‬‬

 ‫‪35‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 2‬תיאוריות של פוליטיקה עולמית‬

‫ניאו־ליברליזם‬ ‫בעשור האחרון של המאה ה־‪ 20‬הופיע הניאו־ליברליזם‪ ,‬שהונע בכוח ההיסטוריה של‬
‫(‪)neoliberalism‬‬
‫העת האחרונה‪ ,‬שהראתה כי יחסים בין־לאומיים יכולים להשתנות וכי תלות הדדית‬
‫ההשקפה התיאורטית הליברלית‬
‫ה"חדשה"‪ ,‬המסבירה כיצד‬
‫מוגברת עשויה להוביל לרמות גבוהות יותר של שיתוף פעולה‪ ,‬וקרא תיגר על הריאליזם‬
‫מוסדות בין־לאומיים מקדמים‬ ‫והניאו־ריאליזם‪ .‬תפנית חדשה זו זכתה לשמות שונים‪ ,‬ביניהם‪" :‬מוסדיות ניאו־ליברלית"‬
‫את השינוי‪ ,‬שיתוף הפעולה‪,‬‬ ‫(‪" ,)"neoliberal institutionalism"; Grieco, 1995‬ניאו־אידיאליזם" (‪"neoidealism"; Kegley,‬‬
‫השלום והשגשוג בעולם‪,‬‬
‫באמצעות תכניות רפורמה‬
‫‪ ,)1993‬ו"אידיאליזם ניאו־וילסוני" (‪.)"neo-Wilsonian idealism"; Fukuyama, 1992a‬‬
‫קיבוציות‪.‬‬
‫כמו הריאליזם והניאו־ריאליזם‪ ,‬גם הניאו־ליברליזם אינו מייצג תנועה רעיונית או אסכולת‬
‫מחשבה עקיבה‪ .‬אך למרות כל ההבדלים המפרידים ביניהם‪ ,‬לכל הניאו־ליברלים יש עניין‬
‫משותף בחקר התנאים שבהם האינטרסים המתלכדים והחופפים שיש לשחקנים חוצי־‬
‫לאומים בלתי־תלויים זה בזה מכל בחינה אחרת עשויים להביא לשיתוף פעולה ביניהם‪.‬‬

‫הניאו־ליברליזם שונה מן הניאו־ריאליזם ברבות מהנחות היסוד שלו‪ .‬הניאו־ליברליזם‬

‫מתמקד באופנים שבהם השפעות‪ ,‬כגון‪ :‬ממשל דמוקרטי‪ ,‬פעילות מסחרית ליברלית‪,‬‬
‫המשפט הבין־לאומי וגופים כלל־עולמיים‪ ,‬ביטחון קיבוצי ומדינאות אתית‪ ,‬יכולות לשפר‬
‫את החיים בעולמנו‪ .‬תיאורטיקנים ניאו־ליברלים תופסים את השינוי בתנאים העולמיים‬
‫כתהליך התקדמות המושג לאורך זמן הודות למאמצים משותפים‪ .‬לכן‪ ,‬הם טוענים כי‬
‫הרעיונות והאידיאלים של המורשת הליברלית מסוגלים לתאר‪ ,‬להסביר‪ ,‬לחזות ולהתוות‬
‫את ההתנהלות הבין־לאומית באופנים שלא היו אפשריים בתקופת המלחמה הקרה רוּויית‬
‫הסכסוכים‪.‬‬

‫מגבלות הליברליזם‬
‫תיאורטיקנים ליברלים מתעניינים בחקר התנאים שבהם אינטרסים דומים בקרב שחקנים‬
‫עשויים להוביל אותם לשתף פעולה‪ .‬הליברלים מוצאים חיזוק לתפיסתם באיסורים הבין־‬
‫לאומיים‪ ,‬שהושגו באמצעות הסכמה קהילתית רחבה‪ ,‬על פרקטיקות שהיו מושרשות‬
‫בעבר‪ ,‬כגון‪ :‬עבדות‪ ,‬פיראטיות‪ ,‬דו־קרב וקולוניאליזם‪ ,‬ומדגישים את הסיכוי להתקדמות‬
‫באמצעות רפורמות מוסדיות‪ .‬מחקרים על תהליכי האיחוד באירופה בשנות החמישים‬
‫והשישים של המאה ה־‪ 20‬סללו את הדרך לתיאוריות המוסדיות הליברליות שהופיעו‬
‫בשנות התשעים‪ .‬הרחבת הסחר‪ ,‬התקשורת‪ ,‬המידע‪ ,‬הטכנולוגיה ונדידת העובדים הזרים‬
‫גרמה לאירופים להקריב חלקים מן העצמאות הריבונית שלהם כדי להקים איחוד כלכלי‬
‫ופוליטי חדש מתוך יחידות שהיו בעבר נפרדות‪ .‬התפתחויות אלה חרגו מתמונת העולם‬
‫הריאליסטית‪ ,‬ויצרו תנאים שהפכו את הקריאה לתיאוריה המעוגנת במסורת הליברלית‬
‫למשכנעת יותר‪ .‬וכפי שניסח זאת נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון‪" ,‬בעולם שבו‬
‫החירות‪ ,‬ולא העריצות‪ ,‬צועדת קדימה‪ ,‬החישובים הציניים של מדיניות הכוח המוחלט‬
‫אינם עובדים‪ .‬מדיניות זו איננה מתאימה לעידן החדש"‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬אף־על־פי שהתיאוריה המוסדית הליברלית בת זמננו נשמעת משכנעת למדי בפתח‬
‫המאה ה־‪ ,21‬ריאליסטים רבים טוענים שלא התעלתה מעל המורשת האידיאליסטית שלה‪.‬‬
‫הם מאשימים‪ ,‬כי בדיוק כמו חבר הלאומים ובית הדין הבין־לאומי לצדק‪ ,‬גם למוסדות‬
‫הקיימים כיום יש יכולת השפעה מזערית על התנהגות המדינות‪ .‬ארגונים בין־לאומיים‬
‫אינם יכולים לעצור מדינות מלנהוג על־פי הלוגיקה של מאזן הכוחות‪ ,‬ומלחשב כיצד כל‬
‫מהלך אסטרטגי שלהן ישפיע על מיצובן היחסי בעולם של תחרות בלתי־פוסקת‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 35‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:43‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪36‬‬

‫מבקרי הליברליזם מוסיפים וטוענים‪ ,‬כי רוב המחקרים התומכים במוסדות בין־לאומיים‬
‫דנים בעיקר בזירת הסחר‪ ,‬הפיננסים והסביבה ולא בזירת ההגנה הלאומית‪ .‬אף שקשה‬
‫לשרטט קו ברור המפריד בין סוגיות כלכליות לסוגיות ביטחוניות‪ ,‬יש חוקרים המציינים‪,‬‬
‫כי בכל אחד מתחומים אלה קיימים "הסדרים מוסדיים שונים"‪ ,‬וכי הסיכויים לשיתוף‬
‫פעולה בין מדינות הפועלות בשירות האינטרס העצמי שלהן גדולים יותר בתחום הכלכלה‬
‫מאשר בתחום הביטחון (‪ .)Lipson, 1984‬על־פי הריאליסטים‪ ,‬ההישרדות הלאומית תלויה‬
‫בניהול יעיל של ענייני הביטחון‪ .‬לטענתם‪ ,‬מוסדות ביטחון קיבוצי מניחים בתמימותם‪ ,‬כי‬
‫כל המדינות החברות בהם תופסות את האיומים באותו האופן‪ ,‬וכי הן מוכנות ליטול אותם‬
‫הסיכונים ולשלם אותם המחירים הכרוכים בתגובה לאיומים אלה‪ .‬ואולם‪ ,‬מכיוון שלא‬
‫סביר להניח כי מדינות החותרות לעצמה יראו תמיד את האינטרסים החיוניים שלהן באור‬
‫כזה‪ ,‬הרי שהמוסדות הכלל־עולמיים אינם מסוגלים לספק מענה הולם ותקיף לתוקפנות‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬בענייני ביטחון‪ ,‬ריאליסטים מניחים‪ ,‬כי מדינות יבטחו בעצמה שלהן בלבד‪ ,‬ולא‬
‫בהבטחותיהם של מוסדות על־לאומיים‪.‬‬

‫תלונה נוספת נגד הליברליזם היא נטייתו להפוך את מדיניות החוץ למסע צלב מוסרי‪.‬‬
‫הריאליסטים טוענים‪ ,‬כי מה שמניע ראשי מדינות הוא צרכים אסטרטגיים‪ ,‬ואילו ליברלים‬
‫רבים מאמינים‪ ,‬כי ציוויים מוסריים יכולים להנחות מנהיגים ולהגבילם‪ .‬דוגמה לכך היא‬
‫המלחמה בקוסובו ב־‪ ,1991‬שהציבה את כוחות נאט"ו מול הרפובליקה הפדרלית של‬
‫יוגוסלביה‪ .‬מזכ"ל נאט"ו חאבייר סולאנה‪ ,‬ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר ונשיא ארצות‬
‫הברית ביל קלינטון הצביעו על דיכוי האלבנים שחיו בפרובינציה של קוסובו בהנהגתו של‬
‫סלובודן מילוסביץ‪ ,‬מנהיג יוגוסלביה‪ ,‬וטענו שהתערבות הומניטרית היא כורח מוסרי‪ .‬על‬
‫אף העובדה שמדיניות אי־התערבות בענייניהן הפנימיים של מדינות אחרות הייתה עיקרון‬
‫יסוד ותיק במשפט הבין־לאומי‪ ,‬הם ראו בפעולה צבאית נגד יוגוסלביה חובה מוסרית‪ ,‬שכן‬
‫זכויות אדם הן זכויות אוניברסליות‪ ,‬ושלטונות המפרים אותן אינם זכאים להגנת החוק‬
‫הבין־לאומי‪.‬‬

‫לדעת תיאורטיקנים ליברלים רבים‪ ,‬הריבונות איננה דבר קדוש‪ .‬על הקהילה הבין־לאומית‬
‫מוטלת החובה להגן (‪ )RtoP‬על אוכלוסיות פגיעות‪ ,‬ויש לה מחויבות להשתמש בכוח מזוין‬ ‫החובה להגן‬
‫(‪)responsibility to protect‬‬
‫כדי לעצור הפרות בוטות של זכויות אדם‪ .‬רעיונות אלה באו לידי ביטוי בנימוקי הנשיא‬
‫עיקרון שאומץ פה אחד בהחלטת‬
‫ברק אובמה‪ ,‬בעקבות התערבותה הצבאית של ארצות הברית בלוב במרס ‪ ,2011‬בהכריזו‬ ‫העצרת הכללית של האו"ם‬
‫כי על ארצות הברית מוטלות החובה והאחריות המוסרית להגיב על האלימות שנקטו‬ ‫ב־‪ ,2005‬ואשר לפיו‪ ,‬הקהילה‬
‫גייסותיו של שליט לוב מועמר אל־קדאפי‪" .‬יש אולי אומות המסוגלות להתעלם ממעשי‬ ‫הבין־לאומית מחויבת להגן על‬
‫אוכלוסיות מפשעי מלחמה‪,‬‬
‫זוועה בארצות אחרות"‪ ,‬הצהיר אובמה‪" ,‬ארצות הברית של אמריקה שונה מהן‪ .‬וכנשיא‪,‬‬
‫מטיהור אתני‪ ,‬מרצח־עם‬
‫סירבתי להמתין לתמונות הטבח וקברי ההמונים לפני שאנקוט פעולה"‪.‬‬ ‫ומפשעים נגד האנושות‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬הריאליסטים נותרו ספקנים לגבי הטענות הליברליות בדבר הכורח המוסרי‪,‬‬
‫וממשיכים לטעון כי "הפרות פנימיות על־ידי מדינות – כולל טבח אזרחים – אינן נחשבות‬
‫אוטומטית כאיומים 'בין־לאומיים'" (‪ .)Doyle, 2011‬מצד אחד‪ ,‬הם מתכחשים ליישומה‬
‫האוניברסלי של כל אמת מידה מוסרית בעולם רב־תרבותי‪ .‬מצד שני‪ ,‬הם מודאגים מן‬
‫העובדה שאימוץ אמת מידה כזו יוליד מדיניות חוץ צדקנית ומשיחית‪ .‬הריאליסטים‬
‫ּתֹוצ ָא ָתנּות‪ .‬אם אין בנמצא אמות מידה אוניברסליות‪ ,‬המקיפות את‬
‫מאמצים את גישת ה ָ‬ ‫תוצאתנות‬
‫(‪)consequentialism‬‬
‫כל המצבים הרבים שבהם מתעוררת בחירה מוסרית‪ ,‬הרי שהדרך היחידה לשפוט החלטות‬
‫גישה להערכת בחירות מוסריות‪,‬‬
‫מדיניות היא על־פי תוצאותיהן בנסיבות ספציפיות‪ .‬מנהיגים שקולים מכירים בעובדה‬
‫על בסיס תוצאותיה של הפעולה‬
‫שלפיה בכל מצב נתון יכולים ערכים מוסריים סותרים להיות מוטלים על הכף‪ ,‬ולכן‬ ‫הננקטת‪.‬‬
‫מחובתם לשקול תמיד את הפשרות המתחייבות מאותם ערכים‪ ,‬וכן לבחון כיצד הרדיפה‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 36‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:43‬‬

 ‫‪37‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 2‬תיאוריות של פוליטיקה עולמית‬

‫אחר ערכים אלה עלולה לסכן את הביטחון הלאומי ואינטרסים חשובים אחרים‪ .‬כפי‬
‫שניסח זאת ג'ורג' קינן‪ ,‬דיפלומט אמריקני בעבר ותיאורטיקן ריאליסט מפורסם‪ ,‬מחויבותו‬
‫העליונה של השלטון נתונה לשירות "האינטרסים הלאומיים של החברה שהוא מייצג‪ ,‬ולא‬
‫לדחפים המוסריים שאולי מקצת המרכיבים האינדיווידואליים של חברה זו מתנסים בהם"‬
‫(‪.)Kennan, 1985‬‬

‫חשוב להתבונן באופן קר ומפוכח‪ ...‬לא בעולם פשוט כלשהו המתנהל על טהרת הרצון‬
‫הטוב האוניברסלי או על עוינות אוניברסלית‪ ,‬אלא בעולם מורכב‪ ,‬משתנה ומסוכן לפעמים‬
‫שאכן קיים‪.‬‬
‫ג'ימי קרטר‪ ,‬נשיא ארצות הברית‬

‫קונסטרוקטיביזם‬
‫קונסטרוקטיביזם‬ ‫הקונסטרוקטיביזם הולך וצובר השפעה כגישה לחקר הפוליטיקה העולמית‪ .‬שורשיה‬
‫(‪)constructivism‬‬
‫הרעיוניים של התפיסה הקונסטרוקטיביסטית נעוצים בתיאוריה החברתית הביקורתית‪,‬‬
‫פרדיגמה המבוססת על ההנחה‬
‫שהפוליטיקה העולמית תלויה‬
‫שהתפתחה במאה ה־‪ 20‬במסגרת אסכולת פרנקפורט‪ .‬בין החוקרים בני זמננו שהשפיעו‬
‫באופנים שבהם מדינות ַמ ְבנות‬ ‫על התפתחותה התיאורטית של השקפה זו נמנים‪ :‬אלכסנדר ונדט (‪ ,)Wendt‬פרידריך‬
‫דימויים של המציאות ובהמשך‬ ‫קרטושוויל (‪ )Kratochwil‬וניקולס אונוף (‪ .)Onuf‬חשוב לדון בקונסטרוקטיביזם‪ ,‬שכן‬
‫מקבלות אותם‪ ,‬ואחר־כך‬
‫מגיבות בהתאם למשמעויות‬
‫מּובנֹות‪ ,‬ברמת היחיד והחברה‪,‬‬
‫ְ‬ ‫המודעּות לאופנים שבהם ההבנות שלנו את העולם‬
‫הניתנות למדיניות הכוח‪ .‬הגדרות‬ ‫והמודעות לדרכים שבהן הרעיונות הרווחים מעצבים את אמונותינו לגבי מה שאי־אפשר‬
‫מוסכמות אלה יכולות להשתנות‪,‬‬ ‫לשנות ומה שאפשר לתקן‪ ,‬היא המאפשרת לנו לראות יחסים בין־לאומיים באור חדש‬
‫מה שמאפשר התפתחות‬
‫פרקטיקות של סכסוך או של‬
‫וביקורתי‪.‬‬
‫שיתוף פעולה‪.‬‬

‫מהי השקפת העולם הקונסטרוקטיביסטית?‬

‫נוטים לתאר את הקונסטרוקטיביזם לא כתיאוריה כללית מגובשת אלא כהשקפה‬
‫פילוסופית‪ ,‬המניחה כי הדרך הטובה ביותר להבנת הפוליטיקה העולמית תיתכן באמצעות‬
‫בחינת הפעולות של בני אדם כסובייקטים‪ ,‬בינם לבין עצמם‪ ,‬והכרה בטבעם המּובנה‬
‫חברתית של החיים הפוליטיים (‪ .)DeBardeleben, 2012; Rathbun, 2012‬לפיכך‪ ,‬הבנה‬
‫מלאה של היחסים הבין־לאומיים מחייבת את ידיעת ההקשר החברתי המונח ביסוד יחסים‬
‫אלה – זהויות השחקנים‪ ,‬נורמות ההתנהגות שלהם והאינטראקציות החברתיות שלהם‬
‫בתוך המערכת הבין־לאומית‪.‬‬

‫כפי שציינו בפרק הקודם‪ ,‬הדימויים וההבנות שלנו על העולם מגדירים ומעצבים מציאות‪.‬‬
‫אף שהקונסטרוקטיביסטים אינם מגבילים את הניתוח שלהם לרמת הפרט‪ ,‬הם תופסים‬
‫את הרעיונות‪ ,‬הנורמות והאמירות של יחידים כמעצבים את המבנה הגלובלי (‪Simáo,‬‬
‫‪ ,)2012‬ומדגישים את האיכות הבין־סובייקטיבית (‪[ )intersubjective‬הקיימת בין שתי‬
‫תודעות או יותר] של דימויים – האופן שבו העמדות השליטות מעצבות את התפיסה‪.‬‬
‫בעיני הקונסטרוקטיביסטים‪ ,‬גישה זו מבליטה את פוטנציאל הסוכנות של השחקנים‪ ,‬שכן‬
‫הם יכולים לבחון את סביבתם ולחתור לשינויה‪ .‬רעיונות מגדירים זהויות‪ ,‬ואלה‪ ,‬בתורן‪,‬‬
‫מקנות משמעות ליכולות החומריות ולהתנהגות‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 37‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:43‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪38‬‬

‫בשנים שלאחר המלחמה הקרה עלו נורמות חדשות לגבי ריבונות המדינה‪ ,‬ובמיוחד‬
‫ביחס למידה שבה מתקבלת התערבות במקרים של הפרות בוטות של זכויות אדם‪ .‬כמו‬
‫הליברליזם‪ ,‬גם הקונסטרוקטיביזם מכיר בהתפתחותם של רעיונות משותפים כבסיס‬
‫הלגיטימציה המתרחבת של מושג "החובה להגן"‪ ,‬גם אם בפועל חובה זו כרוכה בהפרה של‬
‫עקרון הריבונות של שלום וסטפליה‪ .‬מנקודת מבט קונסטרוקטיביסטית‪ ,‬זהו סימן שלפיו‬
‫"מרכיבי מפתח של הריבונות‪ ,‬ביניהם‪ :‬הטריטוריה‪ ,‬הזהות הלאומית והסמכות המדינית‪,‬‬
‫אינם ערכים קבועים‪ ,‬אלא משתנים ומתפתחים באופן התלוי בחברה" (‪Ziegler, 2012,‬‬
‫‪.)p. 404‬‬

‫גם המשמעות של מושג כמו "אנרכיה" תלויה בבסיס ידע משותף‪ .‬כפי שניסח זאת ונדט‪,‬‬
‫"אנרכיה היא מה שמדינות מבינות כאנרכיה" (‪ .)Wendt, 1992, p. 395‬לדוגמה‪ ,‬לאנרכיה‬
‫בקרב בעלי ברית יש משמעות שונה מזו של אנרכיה בין יריבים מרים‪ .‬לכן‪ ,‬נשק גרעיני בידי‬
‫בריטניה מאיים על ארצות הברית פחות מאשר נשק כזה בידי צפון קוריאה‪ ,‬שכן הציפיות‬
‫האנגלו־אמריקניות המשותפות בין השתיים שונות מן הציפיות ההדדיות בין וושינגטון‬
‫לפיונגיאנג‪ .‬לכן‪ ,‬טבעה של מערכת בין־לאומית אנרכית איננו נתון מראש‪ .‬המשמעות של‬
‫המובנים חברתית‪ ,‬דוגמת "ריבונות" ו"עצמה"‪ ,‬היא זו‬ ‫ְ‬ ‫"אנרכיה"‪ ,‬ושל מושגים נוספים‬
‫שאנחנו בוחרים להעניק להם (‪.)Wendt, 2013‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬מכיוון שהמבנה החברתי שעליו מושתתים יחסים אלה ניתן לשינוי ולעיצוב‬
‫מחדש‪ ,‬הרי שגם הרעיונות והאינטרסים של השחקנים יכולים להשתנות כאשר חל שינוי‬
‫באופי קשרי הגומלין ביניהם ובאופן שבו הם מבינים את השחקנים האחרים‪ .‬וכך‪ ,‬מדינות‬
‫עם היסטוריה של יריבות ביניהן יכולות לשנות את הטבע המהותי של היחסים ביניהן‪ ,‬אם‬
‫הן מסוגלות למסד דפוסים של אינטראקציה בדרכי שלום ושיתוף פעולה לאורך זמן‪ .‬דוגמה‬
‫בולטת לכך היא האיחוד האירופי‪ ,‬המורכב ממדינות רבות שנלחמו זו בזו בשתי מלחמות‬
‫העולם‪ ,‬אך במחצית השנייה של המאה ה־‪ 20‬הצליחו לפתח זהות משותפת או "תחושת־‬
‫אנחנו"‪ .‬מושגי מפתח ביחסים בין־לאומיים‪ ,‬כגון מוסד המלחמה ומוסד העבדות‪ ,‬עשויים‬
‫גם הם להשתנות במרוצת הזמן‪ ,‬עם התפתחות קונצנזוס נורמטיבי לגביהם‪.‬‬

‫טבלה ‪ 2.2‬מציגה את ההבדלים בין קונסטרוקטיביסטים לבין ריאליסטים וליברלים‪ .‬בניגוד‬

‫לריאליזם ולליברליזם – המניחים כי מבני היסוד של הפוליטיקה העולמית הם חומריים‪,‬‬
‫ומדגישים את השפעתם של גורמים אובייקטיביים‪ ,‬כמו עצמה צבאית ועושר כלכלי‪ ,‬על‬
‫היחסים הבין־לאומיים – הקונסטרוקטיביזם תופס את מבני היסוד כחברתיים‪ .‬הריאליזם‬
‫והליברליזם מניחים שההעדפות של שחקן הן נתונות וקבועות – הריאליזם מתמקד בעצמה‬
‫והליברליזם בשלום ובשגשוג – ואילו הקונסטרוקטיביזם דוחה את הלאומיות כבסיס‬
‫ההתנהלות בזירה העולמית‪ ,‬וקובע כי המבנים החברתיים הם המעצבים את ההתנהגות‪,‬‬
‫בצד הזהות והאינטרסים של השחקן‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הריאליזם והליברליזם "מתארים‬
‫עולם המאוכלס בשחקנים רציונליים שאין ביניהם הבדלים (כלומר‪ ,‬מדינות הפועלות על־‬
‫פי האינטרס העצמי שלהן)‪ ,‬שהיחסים ביניהם נבנים בהתאם למאזן העצמה החומרית‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬הקונסטרוקטיביזם‪ ...‬ממקם את השחקנים בתוך מבנה חברתי‪ ,‬שגם בונה שחקנים‬
‫אלה וגם נבנה מתוך קשרי הגומלין ביניהם" (‪ .)Farrell, 2002, p. 50‬הריאליזם והליברליזם‬
‫תופסים אינטרסים וזהויות כנתונים‪ ,‬ואילו הקונסטרוקטיביזם רואה באינטרסים ובזהויות‬
‫את עיסוקו העיקרי‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 38‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:43‬‬

 ‫‪39‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 2‬תיאוריות של פוליטיקה עולמית‬

‫טבלה ‪ 2.2‬סיכום ההבדלים בין התיאוריות‪ :‬הריאליסטית‪ ,‬הליברלית והקונסטרוקטיביסטית‬

‫קונסטרוקטיביזם‬ ‫ליברליזם‬ ‫ריאליזם‬ ‫מאפיין‬

‫משמעויות ודימויים משותפים של‬
‫קבוצות חברתיות‪ :‬כיצד רעיונות‪ ,‬דימויים‬
‫וזהויות מתפתחים‪ ,‬משתנים ומעצבים‬
‫את הפוליטיקה העולמית‬
‫מיסוד השלום והשגשוג‪ :‬כיצד שחקנים‬
‫הפועלים על־פי האינטרס העצמי שלהם‬
‫לומדים להכיר ביתרונות של התנהגות‬
‫מתואמת באמצעות כללים וארגונים‪ ,‬על‬
‫מנת להשיג רווח קיבוצי‬
‫מלחמה וביטחון‪ :‬כיצד מדינות פגיעות‪,‬‬ ‫עיסוק עיקרי‬
‫הפועלות על־פי האינטרס העצמי‬
‫שלהן‪ ,‬שורדות בסביבה שבה אינן‬
‫בטוחות בכוונות וביכולות של מדינות‬
‫אחרות‬

‫יחידים‪ ,‬ארגונים לא־ממשלתיים‪ ,‬רשתות‬ ‫מדינות‪ ,‬מוסדות בין־לאומיים‪ ,‬תאגידים‬ ‫מדינות‬ ‫שחקנים עיקריים‬
‫חוצות־לאומים‬ ‫גלובליים‬

‫רעיונות‪ ,‬דימויים‪ ,‬ידע‪ ,‬זהויות‪ ,‬שיחים‬ ‫ביטחון קיבוצי‪ ,‬הדדיות‪ ,‬משטרים בין־‬ ‫אנרכיה‪ ,‬עזרה עצמית‪ ,‬אינטרס לאומי‪,‬‬ ‫מושגי מפתח‬
‫ואמונות משותפים‪ ,‬המובילים להבנות‬ ‫לאומיים‪ ,‬תלות הדדית מורכבת‪ ,‬יחסים‬ ‫רווחים יחסיים‪ ,‬מאזן כוחות‬
‫חדשות ולשינוי נורמות‬ ‫חוצי־לאומים‬

‫פעילים המקדמים רעיונות פרוגרסיביים‬ ‫רפורמה מוסדית באמצעות דמוקרטיזציה‪,‬‬ ‫הגנה על האוטונומיה הריבונית‬ ‫גישה לשלום‬
‫ומעודדים את המדינות לדבוק בנורמות‬ ‫שווקים פתוחים‪ ,‬משפט בין־לאומי‬ ‫והרתעת יריבים באמצעות מוכנות‬
‫של התנהגות הולמת‬ ‫וארגונים בין־לאומיים‬ ‫צבאית ובריתות הגנה‬

‫אגנוסטית‪ :‬סיכויי העולם תלויים בתוכנם‬ ‫אופטימית‪ :‬תפיסת הטבע האנושי כנוטה‬ ‫פסימית‪ :‬המעצמות הגדולות לכודות‬ ‫ראייה גלובלית‬
‫של הרעיונות והערכים השליטים‬ ‫לשיתוף פעולה ואמונה בקדמה‬ ‫בתחרות ביטחונית בלתי־פוסקת‬

‫התפתחות המחשבה הקונסטרוקטיביסטית‬

‫קריסתה של ברית ורשה והתפרקותה של ברית המועצות בעקבותיה‪ ,‬עליית הפונדמנטליזם‬
‫הדתי וצמיחת המיקרו־לאומיות (‪ )micro-nationalism‬בשנות התשעים‪ ,‬עוררו את העניין‬
‫המחקרי בפרשנויות קונסטרוקטיביסטיות לפוליטיקה העולמית‪ .‬כפי שציין חוקר מדעי‬
‫המדינה בארי בוזאן‪" ,‬לאחר תקופת הזנחה ממושכת‪ ,‬הממד החברתי של המערכת הבין־‬
‫לאומית חוזר לאופנה בחקר היחסים הבין־לאומיים‪ ,‬עם התגברות העניין בקונסטרוקטיביזם"‬
‫(‪ .)Buzan, 2004, p. 1‬לא הריאליזם ולא הליברליזם חזו מראש את סיום המלחמה הקרה‬
‫בדרכי שלום‪ ,‬ושתי התיאוריות התקשו להסביר מדוע התרחש כפי שהתרחש (ראו פרק‬
‫‪ ,4‬טבלה ‪ .)4.2‬הקונסטרוקטיביסטים ייחסו זאת להתמקדות של הריאליזם והליברליזם‬
‫בהיבטים חומריים ואינדיווידואליסטיים‪ ,‬וטענו כי הסבר המתייחס לתפקידם של שינויים‬
‫רעיוניים וזהויות משתנות מספק הסברים טובים יותר לשינוי מערכתי זה‪.‬‬

‫כמו בריאליזם ובליברליזם‪ ,‬גם בקונסטרוקטיביזם פועלים כמה זרמים‪ .‬אחד הבולטים‬
‫קונסטרוקטיביזם חברתי‬ ‫שבהם הוא קונסטרוקטיביזם חברתי‪ ,‬המדגיש את היווצרותה של זהות קיבוצית‪.‬‬
‫(‪)social constructivism‬‬ ‫אלכסנדר ונדט‪ ,‬שרבים זוקפים לזכותו את יישום רעיונות הקונסטרוקטיביזם החברתי על‬
‫זרם של קונסטרוקטיביזם המדגיש‬ ‫הפוליטיקה העולמית בימינו‪ ,‬מערער על היסודות החומריים והאינדיווידואליסטיים של‬
‫את תפקיד השיח החברתי‬
‫בהתפתחותם של רעיונות‬ ‫הריאליזם והליברליזם‪ .‬בעיני קונסטרוקטיביסטים חברתיים יש חשיבות מכרעת לאופן‬
‫וזהויות‪.‬‬ ‫ההבניה הרעיונית של העצמי ושל האחר‪" :‬אינטראקציה הדדית‪ ...‬היא המאפשרת לנו‬
‫ליצור ולהפעיל את המבנים החברתיים העמידים יחסית‪ ,‬אשר במונחיהם אנו מגדירים‬
‫את הזהויות והאינטרסים שלנו" (‪ .)Wendt, 2013‬הם רואים את מבנה המערכת הבין־‬
‫לאומית במונחי התפוצה של רעיונות משותפים‪ ,‬ואילו הניאו־ריאליסטים רואים את‬
‫מבנה המערכת בתוך ההקשר של חלוקת היכולות החומריות במערכת‪ ,‬והניאו־ליברלים‬
‫רואים אותו כחלוקת היכולות במסגרת מבנה־על מוסדי (ראו בהמשך הדיון‪" :‬מחלוקת‪:‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 39‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:43‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪40‬‬

‫כיצד יגיבו ארצות שונות על מתקפת זומבים?")‪ .‬על־פי הקונסטרוקטיביזם החברתי‪ ,‬כולנו‬
‫מושפעים מתפיסות קיבוציות של הפוליטיקה העולמית‪ ,‬המתחזקות עקב לחצים חברתיים‬
‫של קבוצות ההתייחסות שאליהן אנו משתייכים‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬עולה החשש‪ ,‬כי הקונסטרוקטיביזם החברתי מדגיש יתר על המידה את תפקיד‬
‫המבנים החברתיים על חשבון סוכנים בעלי מטרה – דוגמת מנהיגים פוליטיים של מדינה או‬
‫של ארגון – שהפרקטיקות שלהם עוזרות לבנות מבנים אלה ולשנותם‪ .‬הקונסטרוקטיביזם‬ ‫קונסטרוקטיביזם מונחה‬
‫סוכנים‬
‫החברתי נוטה להמחיש מדינות באמצעות הצגתן כיחידים‪ ,‬שהחלטותיהם מכוננות את‬ ‫(‪agent-oriented‬‬
‫החיים הבין־לאומיים‪ ,‬והקונסטרוקטיביזם כמעט שאינו מביא בחשבון "פרקטיקות‬ ‫‪)constructivism‬‬

‫המייצרות מדינות כיצרנים" (‪ .)Weber, 2005, p. 76‬זרם נוסף בקונסטרוקטיביזם –‬ ‫זרם של קונסטרוקטיביזם‪,‬‬
‫שלפיו שחקנים עצמאיים יכולים‬
‫קונסטרוקטיביזם מונחה סוכנים – מתמודד עם חולשה זו בהדגישו את ההשפעות שיש‬ ‫להשפיע חלקית על התגבשות‬
‫ליחידים על זהויות קיבוציות‪.‬‬ ‫רעיונות וזהויות‪.‬‬

‫בקונסטרוקטיביזם מונחה סוכנים‪ ,‬שחקנים עצמאיים בפוליטיקה העולמית נבדלים זה‬

‫מזה ברעיונותיהם או בזהותם‪ .‬לכן‪ ,‬לזהויות מקומיות או פנימיות יש "חשיבות מכרעת‬
‫לאופן שבו הם תופסים זה את זה בזירה הבין־לאומית" (‪.)Risse-Kappen, 1996, p. 367‬‬
‫שחקן יכול להיות בעל זהויות פנימיות ובין־לאומיות שונות‪ ,‬המתעצבות באמצעות דיאלוג‬
‫פנימי מבית וגם במסגרת הקהילה העולמית‪ .‬אם הקונסטרוקטיביזם החברתי מייחס את‬
‫התפתחותן של זהויות אלה לדפוסים חוזרים של פרקטיקות חברתיות‪ ,‬ותופס את הזהות‬
‫בעיקרה כהבנה משותפת או קיבוצית‪ ,‬הרי שקונסטרוקטיביזם מונחה סוכנים אינו רואה‬
‫הכרח בזהויות משותפות לכל העולם‪ ,‬ומאפשר את קיומה של זהות יחידנית או אוטונומית‬
‫בתוך הקבוצה‪ .‬הוגים במסורת זו זוקפים חלק מהתפתחות הרעיונות לזכותם של שחקנים‬
‫יחידים בעלי יכולת חשיבה עצמאית וביקורתית‪ ,‬שנוכחותם מקלה מאוד על רעיונות‬
‫חדשים להבנות מחדש ולשנות את המערכת הבין־לאומית‪.‬‬

‫ברוח זו מצביעים תיאורטיקנים של הקונסטרוקטיביזם המונחה סוכנים על האתגר שהציבה‬

‫"החשיבה החדשה" של מיכאיל גורבצ'ב לרעיונות שהנחו את תפיסת הביטחון הלאומי‬
‫הרוסית המסורתית‪ .‬החשיבה החדשה של גורבצ'ב נעה מן האמונה בסכסוך שאי־אפשר‬
‫ליישבו‪ ,‬בין הקפיטליזם לקומוניזם‪ ,‬לאפשרות של מדיניות חוץ המעוגנת בעקרונות מוסר‬ ‫נורמות‬
‫ואתיקה משותפים‪ .‬חשיבה זו התבטאה בהתחזקות הדגש על השפעה פוליטית‪ ,‬קשרים‬ ‫(‪)norms‬‬
‫דיפלומטיים ושיתוף פעולה כלכלי‪ ,‬במקום הפחדה ותמרוני ראווה באמצעות כוח צבאי‪.‬‬ ‫אמות מידה כלליות של‬
‫התנהגות‪ ,‬אשר‪ ,‬לאחר שהתקבלו‬
‫ברוח הקונסטרוקטיביזם המונחה סוכנים‪ ,‬אפשר לומר כי החשיבה החדשה של גורבצ'ב‬ ‫והוסכמו‪ ,‬מעצבות את הציפיות‬
‫הובילה לצמיחתן של נורמות חדשות להסדרת היחסים בין מוסקווה לוושינגטון‪.‬‬ ‫הקולקטיביות להתנהגות הולמת‪.‬‬

‫תפיסות משותפות של נורמות מוסריות ומשפטיות יכולות לשנות את העולם גם בסיועם‬

‫של ארגוני פעילים לא־ממשלתיים חוצי־לאומים – כגון משמר זכויות האדם (‪Human‬‬
‫‪ )Rights Watch‬או גרינפיס (‪ – )Greenpeace‬לקדם שינוי עולמי‪ ,‬באמצעות שכנוע אנשים‬
‫לקבל את רעיונותיהם בנושאי חירויות פוליטיות והגנת הסביבה‪ .‬כפי שכבר הוכח‪ ,‬הבנות‬
‫מוסכמות בדבר האינטרסים‪ ,‬הזהות העצמית‪ ,‬הדימויים והתפיסות שיש לנו ביחס לעולם –‬
‫מה אנשים חושבים על עצמם‪ ,‬מי הם ומה טיבם של אחרים בעולם – מסוגלים לשנות את‬
‫העולם כאשר מתחולל שינוי בהבניות אלה של המציאות העולמית (;‪Finnemore, 2013‬‬
‫‪.)Barnett, 2005‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 40‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:43‬‬

 ‫‪41‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 2‬תיאוריות של פוליטיקה עולמית‬

‫מחלוקת‬
‫כיצד יגיבו ארצות שונות על מתקפת זֹומּבים?‬
‫זומבים הם "דמויות פופולריות בתרבות הפופ‪/‬הבידור‪ ,‬ומוצגים לרוב כתוצר של התפרצות או מגֵ פה"‪ ,‬כפי‬
‫שציינו חוקרים מאוניברסיטת קרלטון והאוניברסיטה של אוטווה (‪ ,)Munz et al., 2009, p. 133‬שפיתחו מודל‬
‫מתמטי להתפשטות הזיהום הקטלני‪ .‬תפיסת ההתפרצות של מגפת זומבים כאיום אסטרטגי‪ ,‬והערכת‬
‫התועלת היחסית ומידת היישום של תיאוריות שונות ביחסים בין־לאומיים‪ ,‬מציעה דרך משעשעת‬
‫ללימוד התיאוריות‪ ,‬באמצעות יישומן במצבים שהם בבירור היפותטיים (יש לקוות)‪ .‬ואולם‪ ,‬אפשר להפיק‬
‫מתרגיל כזה תובנות אמתיות‪ ,‬המאפשרות לתלמידים לחקור את מידת יכולתן של תיאוריות שונות‬
‫ביחסים בין־לאומיים להסביר תגובות של מדינות ושל יחידים לשינוי מערכתי בתנאי אסון (‪.)Blanton, 2012‬‬
‫חשבו על השאלות שלפניכם‪ :‬בעולם הסובל מהתפרצות זומבים‪ ,‬אילו תוצאות מנבאות התיאוריות‬
‫השונות של מערכת היחסים הבין־לאומיים? האם ההשלכות יהיו מוגבלות‪ ,‬או שמא יביאו לקץ החברה‬
‫האנושית כפי שאנו מכירים אותה?‬
‫ריאליזם מבני‪ .‬עקב החלוקה הבלתי־שווה של יכולות בין מדינות‪ ,‬הריאליזם המבני צופה‪ ,‬כי חלק‬ ‫‪0‬‬

‫מן הארצות יהיו מסוגלות יותר מאחרות להדוף את מתקפת הזומבים‪ .‬כך‪ ,‬עלולה להיווצר מדיניות‬
‫של מאזן כוחות‪ ,‬שבה מדינות "אנושיות" יחברו למדינות "אנושיות" נוספות במטרה לבלום יחד את‬
‫התפשטות הזומביאיזם בעולם‪ .‬או‪ ,‬כפי שמציע החוקר דניאל דרזנר‪" ,‬מדינות יכולות לנצל את איום‬
‫ההתפרצות של המתים החיים כדי להשיג לעצמן שטחים חדשים‪ ,‬לדכא תנועות התנגדות מקומיות‪,‬‬
‫ליישב חשבונות ישנים‪ ,‬או להכניע יריבים ותיקים" (‪.)Drezner, 2010b, p. 37‬‬
‫מוסדיות ליברלית‪ .‬כזרם של הליברליזם‪ ,‬מוסדיות ליברלית רואה בהתפרצות זומבים בעיה החורגת‬ ‫‪0‬‬

‫מגבולות לאומיים ומסכנת את הקהילה העולמית כולה‪ .‬לכן‪ ,‬מדינות שקולות ישאפו לשתף פעולה‬
‫זו עם זו ולנקוט מאמצים מתואמים כדי להתמודד עם האיום‪ .‬משטרים ומוסדות עולמיים ואזוריים‬
‫עשויים לשמש כלים חשובים לייעול התקשורת והכוונת התגובה האנושית לסכנת הזומבים‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫ארגון הזומבים העולמי (‪ )WZO – World Zombie Organization‬יכול להועיל בניסוח כללים ונהלים בין־‬
‫לאומיים לצורך מענה על התקפת זומבים (ראו ‪.)Drezner, 2011‬‬
‫קונסטרוקטיביזם חברתי‪ .‬עקב הדגש שהוא שם בהתפתחותם של נורמות ורעיונות‪,‬‬ ‫‪0‬‬

‫הקונסטרוקטיביזם החברתי חוזה כמה תרחישים אפשריים שונים‪ .‬מצד אחד‪ ,‬ניתן לתמצת את‬
‫היחסים בין בני האדם לבין הזומבים באמצעות הכלל "הרֹוג או היהרג" ("‪ )"kill or be killed‬ברוח הֹוּבס‬
‫[שלפיו‪ ,‬מצבו של האדם הוא מצב של מלחמת אח באחיו]‪ .‬מצד שני‪ ,‬ייתכן שתתפתח קהילה‬
‫אנטי־זומבית פלורליסטית ברוח קאנט‪" ,‬שתחבר בין מדינות ותפורר את גדרות ההפרדה הלאומיות‬
‫במאמץ לכונן מדינה עולמית" (‪ .)Drezner, 2009‬מעשי העוינות בין בני אדם לזומבים עשויים גם לחזק‬
‫את הזהות הקבוצתית; וכך‪ ,‬אנשים שלא נדבקו במחלה יזדהו זה עם זה לעומת הזומבים‪ ,‬שנראה‬
‫כי הם מזהים זה את זה כ"זוללי מוחות" כמותם‪.‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫לו הייתם מנהיגי ארצכם‪ ,‬איזו גישה תיאורטית הייתה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬המועילה ביותר בהתמודדות עם‬
‫»‬
‫‪0‬‬

‫התפרצות הזומבים? מדוע?‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 41‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:43‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪42‬‬

‫חשבו על האתגרים העולמיים ה"אמתיים" הניצבים בפנינו כיום‪ ,‬החל באיום הטרור‪ ,‬ההתחממות‬
‫הגלובלית וכלה בשפל הכלכלי העולמי‪ .‬אילו בעיות הן המשפיעות ביותר על הביטחון שלנו‪ ,‬וכיצד‬
‫‪0‬‬
‫»‬
‫הריאליזם‪ ,‬הליברליזם והקונסטרוקטיביזם מתמודדים עם איומים אלה?‬
‫האם על המדינה לחתור לשיתוף פעולה בין־לאומי או להשיג שליטה עולמית? היעזרו בתשובתכם‬ ‫‪0‬‬

‫בתפיסות הריאליזם‪ ,‬הליברליזם או הקונסטרוקטיביזם‪.‬‬

‫מגבלות הקונסטרוקטיביזם‬
‫אף שהקונסטרוקטיביסטים הציעו "השקפות פורצות־דרך בחקר הפוליטיקה העולמית"‬
‫(‪ ,)Palan, 2000, p. 576‬שיש להן מוטיבים משותפים ברורים‪ ,‬יש הטוענים כי‬
‫הקונסטרוקטיביזם איננו תיאוריה כשהיא לעצמה‪ ,‬אלא מעין מסגרת התייחסות כללית‬
‫של מדעי החברה‪ ,‬או "מטא־גישה"‪ .‬לעומת פרדיגמות תיאורטיות המאמצות מערך הנחות‬
‫לגבי אופן הפעולה של הפוליטיקה‪" ,‬הקונסטרוקטיביזם הוא מערך הנחות לגבי האופן שבו‬
‫יש לחקור את הפוליטיקה"‪ ,‬ולכן הוא מתיישב היטב עם מגוון פרדיגמות שונות (‪Barkin,‬‬
‫‪ .)2003, p. 338; Rathbun, 2012‬לפי טיעון זה‪ ,‬יש בקונסטרוקטיביזם משום השלמה‪ ,‬ולא‬
‫תחליף‪ ,‬לריאליזם ולליברליזם‪.‬‬

‫הריאליסטים מבקרים את הקונסטרוקטיביזם בגלל החשיבות שהוא מייחס לנורמות‬

‫ולערכים‪ ,‬וטוענים כי נורמות אינן אלא ביטוי לאינטרסים של המדינה או של יחידים‪,‬‬
‫וכי אפשר לאמץ אותן רק למראית עין‪ ,‬מטעמים אסטרטגיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הליברלים טוענים‪,‬‬
‫כי אף שהקונסטרוקטיביסטים מייחסים חשיבות רבה לנורמות ולערכים בהסבריהם על‬
‫הפוליטיקה העולמית‪ ,‬הקונסטרוקטיביזם הוא במהותו אגנוסטי (מניח שאין לדעת שום‬
‫דבר בוודאות)‪ ,‬ואינו מספק רעיונות ליבה המכתיבים מה נכון או אתי ביחסים בין־לאומיים‬
‫(ראו ‪ .)Hoffmann, 2009‬אף שהקונסטרוקטיביזם שואף להסביר שינוי‪ ,‬מבקריו טוענים‬
‫כי הקונסטרוקטיביסטים אינם מבהירים מדוע רעיונות מסוימים הופכים דומיננטיים‬
‫ואחרים חסרי חשיבות‪ .‬רוברט ג'רוויס קובע‪ ,‬כי "הדבר המכריע איננו מה שאנשים‬
‫חושבים‪ ,‬אלא הגורמים שמניעים את חשיבתם" (‪ .)Jervis, 2005, p. 18‬הוא מוסיף וטוען‪,‬‬
‫כי לקונסטרוקטיביסטים יש אמונה מוגזמת ביכולתם של רעיונות הנראים כיום מובנים‬
‫מאליהם להשתכפל ולהמשיך את קיומם; אבל הדורות בעתיד‪ ,‬שמציאות חייהם תהיה‬
‫שונה‪ ,‬ואשר דרך חשיבתם תהיה שונה‪ ,‬יוכלו לדחות רעיונות אלה בנקל‪.‬‬

‫הקונסטרוקטיביזם תואר‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬כהיפוכו של הריאליזם בגלל ההבדלים ביניהם‪:‬‬

‫הדגש של הריאליזם בממד החומרי האובייקטיבי לעומת ההתמקדות של הקונסטרוקטיביזם‬
‫בממד הרעיוני הבין־סובייקטיבי – ונטייתם של חוקרים קונסטרוקטיביסטים רבים לנורמות‬
‫ליברליות – אבל כיום מקובל יותר לחשוב שהריאליזם והקונסטרוקטיביזם אינם הפכים‬
‫מוחלטים (‪ .)Jackson, 2004; Nexon, 2011‬אף שהקונסטרוקטיביסטים מכירים בעובדה‬
‫שרעיונות משותפים אינם נקבעים מראש‪ ,‬ועשויים להשתנות עם הזמן‪ ,‬הם טוענים כי מיזוג‬
‫בין הקונסטרוקטיביזם לבין הפרדיגמה הריאליסטית והפרדיגמה הליברלית עשוי להוביל‬
‫להרחבת ההבנה של שינויים במערכת הבין־לאומית‪ .‬קונסטרוקטיביזם ריאליסטי‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫יכול לבחון את האופן שבו מבני הכוח מעצבים דפוסים של שינוי נורמות (‪.)Barkin, 2003‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 42‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:43‬‬

 ‫‪43‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 2‬תיאוריות של פוליטיקה עולמית‬

‫אף שהגישה הקונסטרוקטיביסטית נתפסת כיום יותר ויותר כחיונית להבנת הפוליטיקה‬
‫העולמית‪ ,‬עדיין נמתחת עליה ביקורת בשל מיעוט תשומת הלב שהיא מייחדת לסוגיות‬
‫מתודולוגיות‪ .‬לדעת אמיר לופוביץ‪" ,‬חוקרים נוטים להזניח את הממד המתודולוגי ומספקים‬
‫מעט הדרכה לעריכת מחקר קונסטרוקטיביסטי" (‪ .)Lupovici, 2009, p. 197‬במאמץ לתקן‬
‫ליקוי זה החלו חוקרים לקרוא להקמת מסגרת שיטתית ואחידה יותר‪ ,‬שתשלב כמה שיטות‬
‫קיימות כדי לאפשר לנו "לבחון את ההשפעות ההדדיות של אפקטים מכוננים על אפקטים‬
‫סיבתיים ולהפך" (‪ .)Lupovici, 2009, p. 200; Pouliot, 2007‬במילים אחרות‪ ,‬מתודולוגיה‬
‫פלורליסטית כזו תסייע לנו לבחון‪ ,‬במקביל‪ ,‬את הגורמים החומריים והרעיוניים המעצבים‬
‫את הפוליטיקה העולמית‪.‬‬

‫אך למרות ביקורות אלה‪ ,‬הקונסטרוקטיביזם היא גישה תיאורטית פופולרית מאוד‬
‫מּובנים חברתית על‬
‫בפוליטיקה העולמית‪ .‬באמצעות הבלטת ההשפעה שיש לדימויי־עולם ְ‬
‫הפרשנויות שלנו לאירועים בעולם‪ ,‬ובאמצעות הגברת המודעות לטבעם הסובייקטיבי של‬
‫דימויים ופרשנויות אלה‪ ,‬הקונסטרוקטיביזם מזכיר לנו את עובדת היות הדברים תלויים‬
‫זה בזה‪ ,‬ואת אי יכולתה של תיאוריה אחת ויחידה של הפוליטיקה העולמית להקיף את‬
‫המורכבויות הגלובליות במלואן‪.‬‬

‫החלוצים שהשפיעו על המחשבה הקונסטרוקטיביסטית ‪ #‬קונסטרוקטיביסטים רבים הושפעו מן‬

‫התיאוריה הביקורתית‪ ,‬בעיקר כפי שפיתחו מקס הורקהיימר (‪ ,)Horkheimer, 1947‬מימין‪ ,‬ויורגן הברמאס‬
‫(‪ ,)Habermas, 1984‬משמאל‪ .‬במקום לראות את העולם כמערך של "עובדות" ניטרליות ואובייקטיביות‪,‬‬
‫שאפשר לתפוס אותן בנפרד מן המצב שבו מתרחשת התצפית‪ ,‬אנשי התיאוריה הביקורתית ראו את‬
‫כל התופעות כמשולבות בתוך ֶהקשר חברתי־היסטורי ספציפי‪ ,‬המעניק למידע משמעות נורמטיבית‪.‬‬

‫כשעבדתי בוושינגטון והשתתפתי בגיבוש מדיניות החוץ האמריקנית‪ ,‬מצאתי את עצמי‬

‫לוקח בהשאלה מכל שלושת סוגי החשיבה‪ :‬ריאליזם‪ ,‬ליברליזם וקונסטרוקטיביזם‪ .‬גיליתי‬
‫שכולם מועילים‪ ,‬אם כי באופנים שונים ובנסיבות שונות‪.‬‬
‫ג'וזף ס' ניי‪ ,‬חוקר יחסים בין־לאומיים ומדינאי בממשל ארצות הברית‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 43‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:44‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪44‬‬

‫פרספקטיבות תיאורטיות נוספות‪ :‬הביקורת‬

‫הפמיניסטית והביקורת המרקסיסטית‬
‫אף־על־פי שהריאליזם‪ ,‬הליברליזם והקונסטרוקטיביזם רווחים בחשיבה על אודות יחסים‬
‫בין־לאומיים בקהילה האקדמית והפוליטית בימינו‪ ,‬נמתחה עליהן גם ביקורת‪ .‬רבים ושונים‬
‫קראו עליהן תיגר‪ ,‬הבולטים מביניהם הם הפמיניזם והמרקסיזם‪.‬‬

‫הביקורת הפמיניסטית‬
‫מאז שנות השמונים המאוחרות החל הפמיניזם לערער על התיאוריה המקובלת להבנת‬
‫היחסים הבין־לאומיים‪ .‬המחקר הפמיניסטי בן ימינו הוצג כ"תיאוריה ביקורתית"‪ ,‬וקרא‬
‫ל"מעבר מהסברים סיבתיים מכניסטיים להגברת העניין בתיאוריות פרשניות של נסיבות‬
‫היסטוריות" (‪ .)Tickner, 2010, p. 37‬התיאוריה הפמיניסטית התמקדה במיוחד בהטיה‬
‫המגדרית הטבועה הן בתיאוריות הזרם המרכזי הן בפרקטיקות המקובלות ביחסים בין־‬
‫ממּוגדרות (‪ )gendered‬מחלחלות לפוליטיקה‬
‫ָ‬ ‫לאומיים‪ ,‬וביקשה להוכיח כיצד פרספקטיבות‬
‫העולמית‪ .‬עם התפתחות התיאוריה הפמיניסטית במרוצת הזמן‪ ,‬היא התרחקה מהתמקדות‬ ‫תיאוריה פמיניסטית‬
‫(‪)feminist theory‬‬
‫בתולדות האפליה והחלה לחקור כיצד הזהות המגדרית מעצבת את קבלת ההחלטות‬
‫תיאוריה המדגישה את המגדר‬
‫במדיניות החוץ‪ ,‬וכיצד ִמדרג (היררכיה) ממוגדר מחזק פרקטיקות המנציחות אי־שוויון בין‬ ‫בחקר הפוליטיקה העולמית‪.‬‬
‫גברים לנשים (ראו & ‪Ackerly & True, 2008; Bolzendahl, 2009; Enloe, 2004; Peterson‬‬
‫‪.)Runyan, 2009; Tickner, 2013‬‬

‫על־פי הביקורת הפמיניסטית‪ ,‬ספרות הזרם המרכזי על הפוליטיקה העולמית מתעלמת‬

‫מסבלן ומתרומתן של נשים ואינה מייחסת כל חשיבות להבדלים בין גברים לנשים במונחי‬
‫מעמד‪ ,‬אמונות והתנהגויות‪ .‬בדומה לקונסטרוקטיביזם החברתי‪ ,‬הביקורת הפמיניסטית‬
‫מדגישה את תפקיד הזהות בהבניית הידע – אך מתמקדת ספציפית בזהות המגדרית‬
‫וטוענת‪ ,‬כי חקר היחסים הבין־לאומיים מסתמך בעיקר על ניסיון הגברים להסביר את‬
‫ענייני העולם‪ ,‬תוך התעלמות כללית מן הממד הנשי‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬החוקרת הפמיניסטית ג'יי אן טיקנר טוענת‪ ,‬כי "אף שהריאליסטים מתעקשים‬
‫לטעון כי התיאוריות שלהם 'אובייקטיביות' ובעלות תוקף אוניברסלי‪ ,‬ההנחות המשמשות‬
‫אותם לניתוח ולהסבר התנהגותן של מדינות במערכת הבין־לאומית תלויות‪ ,‬במידה רבה‪,‬‬
‫במאפיינים שאנו‪ ,‬במערב‪ ,‬התרגלנו לקשר עם גבריּות‪ ...‬לכן‪ ,‬זוהי תפיסת עולם המציעה‬
‫לנו תמונה חלקית בלבד של המציאות‪ .)Tickner, 2013, p. 280( "...‬דוגמה לכך אפשר‬
‫למצוא בתיאור הריאליסטי הקלאסי של מורגנתאו‪ ,‬שבו המדינות נתונות בסביבה אנרכית‬
‫ועסוקות ברדיפה מתמדת אחר עצמה כדי לקדם את האינטרס העצמי שלהן (‪Hutchings,‬‬
‫‪ .)2008‬הפמיניזם מערער על עצם ההישענות על הנחות יסוד אלה‪ ,‬וקובע כי גם המאפיינים‬
‫שנהוג להתעלם מהם בשל טבעם ה"נשי" ממלאים תפקיד חשוב ביחסים בין־לאומיים‪.‬‬

‫הפמיניזם קורא תיגר על עקרונות היסוד של התיאוריה המסורתית על יחסים בין־לאומיים‬

‫בארבע דרכים עיקריות‪:‬‬
‫הטיה מגדרית יסודית‪ .‬הפמיניזם מבחין‪ ,‬כי הן הנחות היסוד של הזרם המרכזי בספרות‬ ‫‪0‬‬

‫התיאורטית הן הפרקטיקה של ניהול מדיניות החוץ צבועות בצבעי מסורת החשיבה‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 44‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:44‬‬

 ‫‪45‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 2‬תיאוריות של פוליטיקה עולמית‬

‫הגברית‪ .‬רציונליות‪ ,‬עצמאות‪ ,‬חוזק‪ ,‬עמדה מגוננת ופומביות‪ ,‬הן תכונות הנחשבות‬
‫גבריות מטבען; ואילו רגשנות‪ ,‬התייחסות‪ ,‬חולשה‪ ,‬עמדה מוגנת ופרטיות‪ ,‬הן איכויות‬
‫המתקשרות לנשיות (‪ .)Tickner & Sjoberg, 2006‬בין שהן מאפיינות יחידים ובין‬
‫מדינות‪ ,‬תכונות אלה נתפסות כבלתי־שוות‪" .‬להיות חייל פירושו להיות גבר‪ ,‬לא אישה;‬
‫יותר מכל מוסד חברתי אחר‪ ,‬הצבא מפריד גברים מנשים‪ .‬להיות חייל הוא תפקיד‬
‫מחּוברתים למלא בבית הספר ובמגרשי המשחקים‪ .‬חייל חייב להיות מגונן;‬ ‫ָ‬ ‫שבנים‬
‫עליו להפגין אומץ‪ ,‬חוזק ואחריות ולדכא תחושות של פחד‪ ,‬פגיעות וחמלה‪ .‬תחושות‬
‫כאלה הן תכונות נשיות‪ ,‬ובזמן מלחמה הן מהוות נטל" (‪ ;Tickner, 2013, p. 283‬ראו גם‬
‫‪.)Tickner & Sjoberg, 2007‬‬
‫ניסוח מחדש של מושגי הליבה‪ .‬הפמיניזם קורא לבחינה מדוקדקת יותר של מושגי‬ ‫‪0‬‬

‫מפתח בפוליטיקה העולמית – דוגמת‪ :‬מדינה‪ ,‬עצמה‪ ,‬אינטרס וביטחון – ושואל אם‬
‫המשגה "גברית" של רעיונות אלה מעצבת את ניהול מדיניות החוץ‪ .‬הריאליזם‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫מייחס למדינה תכונות גבריות של ריבונות‪ ,‬המדגישות מנהיג היררכי‪ ,‬יכולת לצאת‬
‫למלחמה‪ ,‬עושר ומוניטין כיעדים רצויים‪ ,‬וניהול העניינים הבין־לאומיים כתחום נפרד‬
‫מן הסוגיות הביתיות המעסיקות את אוכלוסיית המדינה‪ .‬לעומתו‪ ,‬חוקרות פמיניסטיות‬
‫כמו סינתיה אנלו (‪ )Enloe, 2007‬טוענות‪ ,‬כי המגדר משפיע על יחסי הכוח באופנים‬
‫המעצבים פרקטיקות של מלחמה וקשרים דיפלומטיים‪ ,‬וכי נוסחאות חלופיות להגדרת‬
‫מושגי מפתח בפוליטיקה העולמית מעניקות יתר רלוונטיּות למגוון רחב של נושאים‬
‫נוספים‪ ,‬ביניהם חברתיים וכלכליים‪ ,‬בפוליטיקה העולמית‪.‬‬
‫שילוב הפרספקטיבה הנשית‪ .‬לאורך ההיסטוריה נדחקו הנשים ברוב החברות לשוליים‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫כדי להבין כיצד יחסי המגדר הבלתי־שווים הדירו נשים ממדיניות החוץ‪ ,‬הנציחו אי־‬
‫צדק ודיכוי ועיצבו אינטרסים והתנהגות של מדינות‪ ,‬יש חשיבות מכרעת לחקירה‬
‫תכליתית של ההתנסות הנשית‪ .‬מחקריה של כריסטין סילבסטר (‪ )Sylvester, 2002‬על‬
‫קואופרטיבים של נשים בזימבבווה ועל פעילֹות השלום הבריטיות בגרינהם קומון (ראו‬
‫תצלום בעמוד הבא) מבטאים מחויבות פמיניסטית להבנה גמישה יותר של תפיסת‬
‫הביטחון – המרחיבה את ההמשגה המסורתית – המציבה את המדינה במרכז ואת‬
‫הביטחון כהתגוננות מפני תוקפים חיצוניים‪ ,‬ביניהם גם איומים כלכליים ומשפחתיים‪.‬‬
‫המחקר המדעי של הפוליטיקה העולמית‪ .‬כפי שכבר ציינו‪ ,‬התיאוריה המסורתית‬ ‫‪0‬‬

‫של היחסים הבין־לאומיים – והניאו־ריאליזם בעיקר – השפיעה על המחקר המדעי‬

‫של הפוליטיקה העולמית‪ ,‬המנסה להסביר התנהגות מדינות במערכת הבין־לאומית‬
‫באמצעות חוקים אובייקטיביים אוניברסליים‪ .‬ואולם‪ ,‬הפמיניזם מטיל ספק במידת‬
‫האובייקטיביות של גישות אלה‪ .‬ספייק פיטרסון‪ ,‬פמיניסטית בולטת‪ ,‬מציינת כי‬
‫במהפכה המדעית של המאה ה־‪ 17‬התקיימה הטיה גברית מפורשת‪ ,‬שבה מדע‪/‬חשיבה‬
‫הגיונית סווגו כתכונה "גברית" ורגש‪/‬אינטואיציה כתכונה "נשית"‪ .‬הפמיניזם אינו‬
‫מאמץ גישה מתודולוגית אחת ויחידה‪ ,‬ופמיניסטיות רבות אף דוחות את הרעיון‪,‬‬
‫שלפיו "פיתוח תיאוריה הוא פעולה 'אובייקטיבית'" ומעדיפות תחתיו "נקודת השקפה‬
‫המקשרת בין האפשרות להשיג תובנות לבין עמדות ואג'נדות פוליטיות ספציפיות"‬
‫(‪ ;Hutchings, 2008, p. 100‬ראו גם ‪.)Tickner, 2005‬‬

‫כמה ממבקרי הפמיניזם מביעים ספקנות באשר לגישה ההיסטורית והפרשנית לבדיקת‬
‫שאלות המחקר‪ .‬הם טוענים‪ ,‬כי המחקר הפמיניסטי צריך להתרכז בפיתוח השערות הניתנות‬
‫לבדיקה מדעית (‪ ;)Keohane, 1998‬כך יהיה קל יותר להעריך טענות מתחרות ולבסס את‬
‫תקפות המחקר הפמיניסטי‪ .‬מבקרים אחרים טוענים‪ ,‬כי יש בפמיניזם הטיה נורמטיבית‬
‫מולדת ואג'נדה פוליטית פעילה‪ ,‬ולכן הם ספקנים לגבי מידת האובייקטיביות של ההגות‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 45‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:44‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪46‬‬

‫הפמיניסטית‪ .‬כפי שהבחינה חוקרת הפמיניזם אן טיקנר‪ ,‬הזיקה בין תובנות פמיניסטיות‬
‫לבין פעולה פוליטית פמיניסטית "טורדת את מנוחתם של חסידי המתודולוגיות המדעיות‪,‬‬
‫המרבים לתייג טענות כאלה לידע כיחסיות וחסרות אובייקטיביות" (‪Tickner, 1997,‬‬
‫‪ .)p. 622‬אחרים טוענים שהפמיניזם טועה בהתייחסותו לנשים כאל קטגוריה הומוגנית‬
‫(‪ .)Mohanty, 1988‬לא כל הנשים דומות‪ ,‬ולא כולן שותפות לאותן התנסויות‪ ,‬ויש ביניהן‬
‫הבדלים חשובים המותנים בגורמים כמו מעמד חברתי‪ ,‬מוצא ותרבות‪.‬‬

‫‪AP Photo/David Caulkin‬‬

‫מוחות למען השלום ‪ #‬בין השנים ‪ 1981‬ל־‪ 2000‬התגייסו עשרות אלפי נשים בריטיות כדי למחות‬
‫נגד תפוצת הנשק הגרעיני ונגד הצבת טילי קרקע־אוויר גרעיניים של ארצות הברית בבסיס חיל האוויר‬
‫הבריטי גרינהם קומון (‪ )Greenham Common‬במחוז ברקשייר שבאנגליה‪ .‬הן ראו בשלום סוגיה פמיניסטית‪,‬‬
‫והפגינו את עצמתן באמצעות שילוב ידיהן ליצירת שרשרת אנושית‪ ,‬באורך של ‪ 22‬ק"מ‪ ,‬שבה הקיפו את‬
‫הבסיס‪ .‬לא זו בלבד שהמפגינות ראו בנשק הגרעיני איום ישיר עליהן ועל ילדיהן‪ ,‬הן מחו על המיליארדים‬
‫שמימנו נשק להשמדת המונים‪ ,‬בשעה שרבים ברחבי העולם סובלים ממחסור במזון ובמים‪ ,‬משירותי‬
‫בריאות נחשלים וממערכות חינוך דלות תקציב‪ .‬ההפגנה‪ ,‬שנמשכה ברציפות כמעט שני עשורים‪ ,‬משכה‬
‫את תשומת לבה של התקשורת העולמית והביאה לתמיכה של מיליוני אנשים ברחבי העולם‪.‬‬

‫אף שכל הפמיניסטים מדגישים את חשיבות המגדר בחקר היחסים הבין־לאומיים‪,‬‬

‫ומעוניינים בשחרור מגדרי‪ ,‬קיימות בפמיניזם השקפות תיאורטיות רבות ושונות‪ .‬פמיניזם‬ ‫פמיניזם ליברלי‬
‫(‪)liberal feminism‬‬
‫ליברלי הוא קטגוריה בולטת בתיאוריה הפמיניסטית‪ ,‬וכמו הליברליזם שם דגש בחירות‬
‫קטגוריה בתוך התיאוריה‬
‫ובשוויון‪ .‬פמיניסטיות ליברליות מתנגדות לדחיקת הנשים לשוליים ולהדרתן מסוגיות בין־‬
‫הפמיניסטית‪ ,‬הרואה גברים ונשים‬
‫לאומיות‪ .‬הן טוענות‪ ,‬כי הנשים מיומנות ומוכשרות בדיוק כמו הגברים וצריכות לקבל‬ ‫כשווים בכישוריהם וביכולותיהם‪,‬‬
‫הזדמנות שווה להשתתף בפוליטיקה העולמית‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬בין שמדובר בעמדות הנהגה‬ ‫ומקדמת את ההשתתפות‬
‫השוויונית של נשים בפרקטיקות‬
‫פוליטית ובין כלכלית או צבאית‪ ,‬הדרת הנשים היא בזבוז של כשרונות‪ ,‬והמשמעות היא‬
‫ובמוסדות הפוליטיים‪ ,‬המשפטיים‬
‫יכולות פוטנציאליות של מדינה וארגון שאינן מגיעות למיצוי מלא‪ .‬פמיניסטיות ליברליות‬ ‫והחברתיים הקיימים‪.‬‬
‫קוראות להסרת המחסומים המשפטיים והחברתיים המונעים מנשים להשתתף באופן‬
‫מלא‪ ,‬ולכן הן רואות במדינה ובקהילה הבין־לאומית בעלות ברית אפשריות (או במקרים‬
‫מסוימים‪ ,‬יריבות) במאבק לחיסול הדיכוי של נשים‪ .‬שלא כמו בזרמים אחרים של התיאוריה‬
‫הפמיניסטית‪ ,‬הפמיניזם הליברלי קורא להגדלת ההשתתפות של נשים במסגרת המבנים‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 46‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:44‬‬

 ‫‪47‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 2‬תיאוריות של פוליטיקה עולמית‬

‫כוח נשי ‪ #‬אף שמספר הגברים בעמדות הנהגה עדיין גדול במידה רבה ממספר הנשים‪ ,‬יותר ויותר‬
‫נשים שואפות כיום לאייש עמדות בכירות בפוליטיקה העולמית‪ .‬אף־על־פי שהילארי קלינטון לא ניצחה‬
‫במרוץ לנשיאות ארצות הברית‪ ,‬היא העניקה השראה לנשים רבות באמרה‪ ,‬כי "אף־על־פי שלא הצלחנו‬
‫הפעם לנפץ את תקרת הזכוכית המשוריינת הגבוהה ביותר‪ ,‬בזכותכן נוצרו בה בערך ‪ 18‬מיליון סדקים"‪.‬‬
‫בתצלום נראות שלוש ראשות מדינה המשתתפות במבנים הפוליטיים הקיימים‪ ,‬ברוח הפמיניזם הליברלי‪:‬‬
‫שנייה משמאל‪ ,‬נשיאת ברזיל דילמה רוסף‪ ,‬קנצלרית גרמניה אנג'לה מרקל ונשיאת ארגנטינה כריסטינה‬
‫פרננדז דה קירשנר‪ .‬האירוע‪ :‬פתיחת ועידת הפסגה הראשונה המשותפת של קהילת מדינות אמריקה‬
‫הלטינית והקריביים (‪ )CELAC‬והאיחוד האירופי (‪ )EU‬בסנטיאגו‪ ,‬צ'ילה‪ ,‬ב־‪ 26‬בינואר ‪.2013‬‬

‫הקיימים‪ ,‬מבלי לטעון שהכללת נשים בעמדות הנהגה תביא לשינוי מהותי בפרקטיקה של‬
‫הפוליטיקה העולמית או באופי המערכת הגלובלית‪.‬‬

‫פמיניזם של נקודת מבט‬ ‫על־פי הפמיניזם של נקודת מבט‪ ,‬בין גברים לנשים קיימים הבדלים של ממש‪ .‬בלי קשר‬
‫(‪)standpoint feminism‬‬
‫לשאלה אם מקור ההבדלים בביולוגיה או בתרבות‪ ,‬ברור שחייהן ותפקידיהן של נשים‬
‫קטגוריה של פמיניזם הרואה‬
‫בנשים מי שחוות מציאות שונה‬
‫ברוב החברות ברחבי העולם שונים מאוד מאלה של גברים‪ ,‬ולכן יש להן נקודת מבט או‬
‫מאוד מזו של גברים‪ ,‬ומסיבה זו‬ ‫השקפה ייחודית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מקובל לחשוב שלנשים יש יכולות גדולות יותר בטיפוח‪ ,‬בטיפול‬
‫יש להן נקודת מבט שונה על‬ ‫ובאינטראקציות חברתיות‪ ,‬ולכן ייתכן שהן גם מוכשרות יותר בבניית קהילה ובפתרון‬
‫היחסים הבין־לאומיים‪.‬‬
‫סכסוכים‪ .‬זרם זה בפמיניזם קורא לנו לבחון אירועים מנקודות המבט האישיות של אין־‬
‫ספור הנשים שהיו מעורבות בעניינים עולמיים כמטפלות‪ ,‬כפעילות שטח או כמשתתפות‬
‫בכוח עבודה בלתי־רשמי‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפמיניזם של נקודת מבט מתמקד בעיקר בהכפפה‬
‫של נשים‪ ,‬ובשאלה כיצד היא מעצבת את הפרספקטיבה הנשית (‪ .)Dietz, 2003‬החוויות‬
‫של נשים – אם כאזרחיות בארצות שבהן אין להן זכויות פוליטיות או קול פוליטי; אם‬
‫כקרבנות סחר בבני אדם‪ ,‬הדן אותן לחיים של זנות או עבדות; ואם ככוח עבודה זול שקל‬
‫לנצלו במפעלי ייצור בכל העולם – מספקות תובנות המציירות תמונה שונה מאוד של‬
‫היחסים הבין־לאומיים בהשוואה לתמונה המצטיירת מנקודת מבט גברית‪.‬‬

‫פמיניזם פוסט־סטרוקטורלי‬ ‫זרם נוסף של הפמיניזם‪ ,‬פמיניזם פוסט־סטרוקטורלי‪ ,‬טוען‪ ,‬כי "המציאות שלנו מתּווכת‬
‫(‪)post-structural feminism‬‬
‫באמצעות השימוש שלנו בשפה" (‪ .)Tickner & Sjoberg, 2006, p. 191‬זרם זה של הפמיניזם‬
‫קטגוריה בתיאוריה הפמיניסטית‬
‫מתמקד בדרכים שבהן השפה והפעולה הממוגדרת מחלחלות לפוליטיקה העולמית )‪Steans,‬‬
‫המתמקדת בהשלכות השפה‬
‫הממוגדרת על הפוליטיקה‬ ‫‪ .(2006‬לדוגמה‪ ,‬האופי הפאלי של כלי הנשק הצבאיים והשימוש בכוח – ה"און" של הנשק‪,‬‬
‫העולמית‪.‬‬ ‫ה"חדירה" למטרות וה"לוחם" הגברי – מעלים דימויים של און גברי וכניעה נשית‪ .‬בדומה‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 47‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:45‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪48‬‬

‫לכך‪ ,‬גם צירופים דיכוטומיים כמו רציונלי‪/‬אמוציונלי‪ ,‬חזק‪/‬חלש‪ ,‬מגונן‪/‬מּוגן‪ ,‬משדרים‬

‫העדפה ברורה לגברי‪ .‬פמיניסטיות מן הזרם הפוסט־סטרוקטורלי מותחות ביקורת על‬
‫הבניות לשוניות אלה ומאמינות שהן משפיעות באופן ממשי על הפוליטיקה העולמית‪.‬‬
‫שמבנים משמעות זו וקובעים מהו ידע לגיטימי‬
‫כמו כן הן מודאגות מן העובדה שלפיה מי ַ‬
‫(שהם‪ ,‬לרוב‪ ,‬גברים) צוברים עצמה נוספת (‪ .)Hooper, 2001‬פמיניסטיות מן הזרם הפוסט־‬
‫סטרוקטורלי טוענות‪ ,‬כי הנשים תמיד נדחקו לשוליים‪ ,‬הן כמחוללות ידע הן כסובייקטים‬
‫של ידע‪ ,‬אבל הן מאמינות כי המשמעות הניתנת למגדר באמצעות דיבור ניתנת לשינוי‪.‬‬

‫על־פי הפמיניזם הפוסט־קולוניאלי‪ ,‬לא רק שיש הבדלים בין גברים לנשים‪ ,‬אלא שיש‬ ‫פמיניזם פוסט־קולוניאלי‬
‫(‪)postcolonial feminism‬‬
‫הבדלים גם בין נשים מחלקי עולם שונים‪ .‬פמיניסטיות מן הזרם הפוסט־קולוניאלי סבורות‪,‬‬
‫קטגוריה של התיאוריה‬
‫כי גורמים דוגמת תרבות‪ ,‬מוצא אתני ומיקום גיאוגרפי חיוניים להבנת הדחיקה לשוליים‬
‫הפמיניסטית‪ ,‬הבוחנת הבדלים‬
‫והדיכוי של נשים‪ ,‬וכי "החוויות של נשים בעולם המתפתח שונות משמעותית מן החוויות‬ ‫בחוויה הנשית‪ ,‬וטוענת כי לא‬
‫של נשים לבנות הנהנות מזכויות יתר בעולם המערבי‪/‬המפותח" (‪Kaufmann & Williams,‬‬ ‫קיימת פרספקטיבה או גישה‬
‫נשית אוניברסלית אחת ויחידה‪.‬‬
‫‪ .)2007, p. 11‬אין אפוא בנמצא גישה אוניברסלית אחת להבנת ההכפפה של נשים ולא‬
‫לשאלה כיצד מתגברים עליה‪.‬‬

‫חשוב לזכור‪ ,‬כי הגישות השונות של התיאוריה הפמיניסטית אינן שוללות זו את זו‪ .‬להפך‪,‬‬
‫"ערבוב מתמיד הוא הכלל‪ ,‬לא היוצא מן הכלל‪ .‬לכן‪ ,‬ההנחה שראיית העולם דרך עדשות‬
‫שונות מייצרת 'קופסאות' סגורות נפרדות‪ ,‬מציגה באופן מסולף את המגוון העשיר‪ ,‬את‬
‫רוחב התחום‪ ,‬ובעיקר את החפיפה הנרחבת הקיימת בין פרספקטיבות רבות ושונות"‬
‫(‪ .)Peterson & Runyan, 2010, p. 80‬אך בלי קשר לעמדה שהן נוקטות בסוגיית הבדלי‬
‫המגדר‪ ,‬חוקרות פמיניסטיות מותחות ביקורת על פרספקטיבות תיאורטיות מסורתיות‪,‬‬
‫המתעלמות מן הדרכים שבהן המגדר מעצב את היחסים הבין־לאומיים‪.‬‬

‫הביקורת הפמיניסטית ממשיכה להתרחב ומקיפה טווח נושאים‪ ,‬החל במדיניות החוץ‪,‬‬
‫התערבות ממניעים הומניטריים‪ ,‬וכלה בטרור‪ ,‬והיא מקיפה מגוון שחקנים‪ ,‬ממדינות ועד‬
‫ארגונים לא־ממשלתיים‪" .‬הנשים מעולם לא נעדרו מן הפוליטיקה העולמית" כותבת פרנקי‬
‫וילמר (‪ .)Wilmer, 2000‬ברוב המקרים‪ ,‬הן נותרו "בלתי־נראות במסגרת השיח שניהלו‬
‫הגברים"‪ .‬כדי לבלום את דחיקת הנשים לשוליים‪" ,‬עלינו להעמיק את החיפוש אחר דרכים‬
‫מובנים חברתית‪ ,‬המנציחים את חוסר‬
‫שבהן המדרג המגדרי משמש לחיזוק אותם גבולות ְ‬
‫השוויון בין נשים לגברים" (‪.)Tickner, 2010, p. 38‬‬

‫הביקורת המרקסיסטית‬
‫במרבית שנות המאה ה־‪ 20‬היה הסוציאליזם החלופה הרדיקלית העיקרית לזרם המרכזי‬
‫בהגות על יחסים בין־לאומיים‪ .‬במחשבה הסוציאליסטית זרמים רבים‪ ,‬אבל רובם ככולם‬
‫מושפעים מן הטיעון של קרל מרקס‪ ,‬שלפיו כדי להסביר אירועים בעולם יש להבין את‬
‫ההשפעות המזיקות של הקפיטליזם על הזירה העולמית‪ .‬הריאליסטים מדגישים את‬
‫הביטחון הלאומי‪ ,‬הליברלים את חירויות הפרט‪ ,‬הקונסטרוקטיביסטים מתמקדים ברעיונות‬
‫ובזהויות‪ ,‬ואילו הסוציאליסטים עוסקים בקונפליקט בין המעמדות ובאינטרסים החומריים‬
‫של כל מעמד‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 48‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:45‬‬

 ‫‪49‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 2‬תיאוריות של פוליטיקה עולמית‬

‫קרל מרקס מערער על תפיסות‬

‫אורתודוקסיות ‪ #‬הפילוסוף הגרמני‬
‫קרל מרקס (‪ .)1883-1818‬התיאוריה‬
‫המהפכנית שלו על הגורמים הכלכליים‬
‫המכריעים בהיסטוריה העולמית העניקה‬
‫השראה להתפשטות הקומוניזם‪ ,‬במטרה‬
‫להתגבר על המאבק המעמדי ברוב‬
‫הארצות‪ .‬הוא מתח ביקורת על הדחף‬
‫של המעצמות הגדולות והעשירות לשעבד‬
‫עמים זרים באמצעות כוח צבאי ולהקים‬
‫קולוניות למטרת ניצול כספי‪ .‬מרקס הזהיר‪,‬‬
‫כי את הכיבוש האימפריאלי של העמים‬
‫הקולוניאליים אפשר למנוע רק באמצעות‬
‫מעבר האנושות מכלכלה קפיטליסטית‬
‫לכלכלה וחברה סוציאליסטית‪.‬‬

‫בחיבורם המניפסט הקומוניסטי הכריזו מרקס ושותפו לכתיבה פרידריך אנגלס‬

‫(‪ ,)1895-1820‬כי "ההיסטוריה של כל החברות שהתקיימו עד היום היא היסטוריה של‬
‫מאבק מעמדי"‪ .‬לטענתם‪ ,‬הקפיטליזם הצמיח שני מעמדות אנטגוניסטיים‪ :‬המעמד השליט‬
‫(בורגנות) שהוא הבעלים של אמצעי הייצור; והמעמד הכפוף (הפרולטריון) המוכר את‬
‫עבודתו תמורת פיצוי סמלי בלבד‪ .‬מעמד העובדים מורחק מתוצרי עבודתו ואין לו שום‬
‫סמכות עליהם‪ .‬תחת זאת‪ ,‬למעמד השליט יש שליטה על תוצרי העבודה של המעמד הכפוף‬
‫והוא נהנה מהם באופן בלתי־מידתי‪.‬‬

‫מערכת יחסים אנטגוניסטית זו‪ ,‬בתורה‪ ,‬ממלאת תפקיד מפתח בהכרעת אופי היחסים בין‬
‫מדינות‪ .‬על־פי המרקסיזם‪ ,‬הטבע האנושי כשהוא לעצמו אינו נתפס כנתון וגם לא כגורם‬
‫מכריע עיקרי ביחסים הבין־לאומיים‪ ,‬אלא כ"מתעצב באמצעות קשרי גומלין עם אחרים‬
‫ועם הסביבה" (‪ .)Brown, 2012, p. 650‬קשרי גומלין אלה יוצרים מערכת עולמית טורפנית‪,‬‬
‫שבה מדינות הליבה נהנות מהכפפתן של מדינות שוליות‪ .‬לפי מרקס ואנגלס‪" ,‬הצורך‬
‫בהרחבה מתמדת של השוק למוצריה‪ ,‬רודף את הבורגנות בכל רחבי העולם"‪ .‬באמצעות‬
‫ההתרחבות על פני העולם כולו‪ ,‬הבורגנים "מעניקים אופי קוסמופוליטי לייצור ולצריכה‬
‫בכל הארצות"‪.‬‬

‫בהתבססו על רעיונות אלה הרחיב ולדימיר איליץ' לנין (‪ )1924-1870‬בברית המועצות את‬
‫אימפריאליזם‬ ‫הניתוח המרקסיסטי‪ ,‬והחיל אותו על חקר האימפריאליזם‪ ,‬שאותו פירש כשלב בהתפתחות‬
‫(‪)imperialism‬‬
‫הקפיטליזם‪ ,‬שבו המונופולים משתלטים על התחרות בשוק החופשי‪ .‬לנין שאב מכתביו‬
‫מדיניות של הרחבת עצמתה‬
‫של מדינה באמצעות כיבוש ו‪/‬או‬
‫של הכלכלן הבריטי ג'ון הובסון (‪ )1940-1858‬וטען‪ ,‬כי מדינות קפיטליסטיות מפותחות‬
‫שליטה צבאית בשטח זר‪.‬‬ ‫נאלצות להתמודד בשלב מסוים עם הבעיה הכפולה של ייצור־יתר וצריכת־חסר‪ .‬בתגובה‪,‬‬
‫הן יוצאות למלחמות שתכליתן לחלק מחדש את העולם לאזורי השפעה‪ ,‬ומאלצות את‬
‫השווקים הזרים החדשים לצרוך את עודפי הסחורות וההון שלהן‪ .‬אף שקביעותיו של לנין‬
‫ספגו ביקורת קשה מטעמים רעיוניים ואמפיריים‪ ,‬ההתמקדות הסוציאליסטית במעמדות‬
‫חברתיים ובחוסר השוויון בהתפתחותם עוררה גלים חדשים של הגות על הקפיטליזם‬
‫כתופעה גלובלית‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 49‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:45‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪50‬‬

‫אחת הדוגמאות הבולטות היא תיאוריית התלות‪ .‬תיאורטיקנים של תיאוריית התלות‪ ,‬כפי‬ ‫תיאוריית התלות‬
‫(‪)dependency theory‬‬
‫שנוסחה בכתביהם של אנדרה גונדר פרנק (‪ ,)Gunder Frank, 1969‬אמיר סמין (‪Samin,‬‬
‫תיאוריה המניחה כי ארצות‬
‫‪ )1976‬ואחרים (‪ ;Dos Santos, 1970‬ראו פרק ‪ )4‬טענו‪ ,‬כי רוב העוני באסיה‪ ,‬באפריקה‬ ‫מפותחות פחות הן ארצות‬
‫ובאמריקה הלטינית מקורו בכלכלה העולמית הקפיטליסטית הנצלנית‪ .‬על־פי תפיסתם‪,‬‬ ‫מנוצלות‪ ,‬שכן הקפיטליזם‬
‫כלכלת הארצות הפחות מפותחות הפכה תלויה בייצוא של חומרי גלם זולים וסחורות‬ ‫הגלובלי הופך אותן לתלויות‬
‫בארצות העשירות‪ ,‬הקובעות כללי‬
‫חקלאיות למדינות מתועשות מתקדמות‪ ,‬במקביל לייבוא מוצרים מעובדים יקרים מאותן‬ ‫סחר וייצור נצלניים‪.‬‬
‫המדינות‪ .‬תיאוטוניו דוס סנטוס (‪ ,)Dos Santos, 1971, p. 158‬מן החוקרים הבולטים של‬
‫תיאוריית התלות‪ ,‬תיאר תלות כ"מצב היסטורי המעצב מבנה מסוים של הכלכלה העולמית‪,‬‬
‫המעדיף ארצות מסוימות באופן הפוגע באחרות"‪ .‬תיאוריית התלות ספגה ביקורת על‬
‫המלצתה לפרוש מן הכלכלה העולמית (‪ ,)Shannon, 1989‬ובמרוצת הזמן התפתח מאמץ‬
‫תיאורטי להתחקות אחר העלייה והנפילה הכלכלית של ארצות שונות‪ ,‬כחלק משינוי כלל־‬
‫מערכתי ארוך־טווח (‪.)Clark, 2008‬‬

‫תיאוריית המערכת העולמית‪ ,‬שהושפעה מהוגים מרקסיסטים וחוקרי תיאוריית התלות‬ ‫תיאוריית המערכת העולמית‬
‫(‪)world-system theory‬‬
‫כאחד‪ ,‬מייצגת את המאמץ ההגותי העדכני ביותר לפרש את הפוליטיקה העולמית במונחים‬
‫תיאוריה התופסת את הכלכלה‬
‫של חלוקת עבודה קפיטליסטית מלוכדת (‪ .)Wallerstein, 1988; 2005‬הכלכלה העולמית‬ ‫הקפיטליסטית העולמית‪ ,‬שנוצרה‬
‫הקפיטליסטית‪ ,‬שהופיעה באירופה של המאה ה־‪ 16‬ובהמשך התפשטה עד שהקיפה את‬ ‫במאה ה־‪ ,16‬כיחידת ניתוח אחת‬
‫העולם כולו‪ ,‬נתפסת כמכילה שלוש עמדות מבניות‪ :‬ליבה (מדינות חזקות ומלוכדות‬ ‫בעלת קשרים פנימיים‪ ,‬המקיפה‬
‫את העולם כולו‪ ,‬שבה חלוקת‬
‫שפעילותן הכלכלית מגוונת ומתרכזת בבעלות על ההון ובניצולו); פריפריה (אזורים שאין‬ ‫עבודה בין־לאומית‪ ,‬עם מספר רב‬
‫להם מנגנון מדינתי חזק ועוסקים‪ ,‬בעיקר‪ ,‬בייצור סוגים מעטים יחסית של סחורה גולמית‬ ‫של מרכזים פוליטיים ותרבויות‬
‫בידי עובדי כפיים בשכר זעום); וסמי־פריפריה (מדינות המגלמות יסודות ייצור של הליבה‬ ‫שהכללים שלהם מגבילים‬
‫ומעצבים את התנהגותם של כל‬
‫והפריפריה כאחת)‪ .‬בתוך הליבה‪ ,‬מדינה יכולה להגיע לעמדת בכורה כלכלית באמצעות‬ ‫השחקנים חוצי־הלאומים‪.‬‬
‫השגת עליונות בייצור‪ ,‬במסחר ובכספים בהשוואה ליריבותיה‪ .‬אך קשה לשלוט בעמדת‬
‫הבכורה לאורך זמן‪ .‬החידושים הטכנולוגיים‪ ,‬ההון הזורם אל המתחרים‪ ,‬בתוספת העלויות‬
‫הכבדות הכרוכות בשמירה על הסדר העולמי הקיים‪ ,‬שוחקים בהדרגה את היתרון הכלכלי‬
‫של המדינה הדומיננטית‪ .‬כך‪ ,‬נוסף על הבלטת הניצול של הפריפריה בידי הליבה‪ ,‬תיאוריית‬
‫המערכת העולמית מתמקדת גם במחזוריות עלייתן ונפילתן של מעצמות־על הגמוניות‪,‬‬
‫הניצבות בראש המדרג של מדינות הליבה‪.‬‬

‫תפיסות רדיקליות מגוונות אלה‪ ,‬המערערות על התיאוריות של הזרם המרכזי‪ ,‬מעשירות‬

‫את הבנתנו בפוליטיקה העולמית באמצעות הבלטת התפקידים שממלאים תאגידים‪,‬‬
‫תנועות דתיות חוצות־לאומים ושחקנים לא־מדינתיים נוספים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הן מדרבנות‬
‫תיאורטיקנים של הזרם המרכזי לזהות את הנחות היסוד והנטיות התיאורטיות שלהם‬
‫עצמם‪ ,‬לפקפק בהן וללבן אותן‪ .‬עם זאת‪ ,‬הן מפריזות בחשיבות הפרשנויות הכלכליות‬
‫לאירועים בין־לאומיים‪ ,‬ובעקבות זאת מתעלמות מגורמים אחרים בעלי פוטנציאל חשוב‪.‬‬
‫כמה ממבקרי המרקסיזם אף האשימו אותו באותה פשטנות־יתר שיצא נגדה‪ ,‬ובעמימות‬
‫רבה ביחס לרעיונות פוליטיים מרכזיים‪ ,‬כגון שינוי חברתי באמצעות מהפכה‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫חוקר היחסים הבין־לאומיים אנדרו דוונפורט (‪ )Davenport, 2013‬אף טוען‪ ,‬כי זהו אחד‬
‫הליקויים העיקריים בהגות המרקסיסטית בימינו‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 50‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:45‬‬

 ‫‪51‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 2‬תיאוריות של פוליטיקה עולמית‬

‫מבט מקרוב‬
‫ערכים ואינטרסים‬
‫אחד ממוקדי ההתלקחות בסכסוך המתמיד בין ישראל לפלסטינים הוא המשך ההתנחלות הישראלית‬
‫בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים‪ .‬רוב הקהילה הבין־לאומית רואה בקרקע שטח כבוש‪ ,‬ובהמשך‬
‫הבנייה בהתנחלויות הפרה של החוק הבין־לאומי‪ ,‬הפרת זכויות האדם של הפלסטינים ומכשול לתהליך‬
‫השלום‪ .‬הפלסטינים טוענים‪ ,‬כי פעילות זו היא מאמץ לרוקן מתוכנו או לחבל בכל הסכם עתידי שיעניק‬
‫ריבונות פלסטינית‪ ,‬וכי נוכחות ההתנחלויות היהודיות בשטח מונעת כל אפשרות להקמת מדינה בת־‬
‫קיימא (‪ )viable‬עם רצף טריטוריאלי סביר‪ .‬ישראל חולקת על דעות אלה וטוענת‪ ,‬כי רוב ההתנחלויות הן‬
‫חוקיות וחיוניות לביטחון ישראל (‪.)Balmer, 2012‬‬

‫כבת בריתה הנאמנה ביותר של ישראל‪ ,‬ארצות הברית נמצאת לא פעם במצב שיש בו מתח בין‬
‫האינטרס האסטרטגי שלה לבין הנורמות‪ ,‬הערכים וההעדפות שלה‪ .‬ביוני ‪ 2009‬מתח הנשיא ברק‬
‫אובמה ביקורת על ישראל ואמר‪ ,‬כי "ארצות הברית איננה מקבלת את הלגיטימיות של המשך מפעל‬
‫ההתנחלות הישראלי"‪ .‬הכרזה זו עוררה סערה בישראל‪ ,‬וכפי שניסח זאת שגריר ישראל בארצות הברית‪,‬‬
‫מייקל אורן‪ ,‬גרמה ל"שבר" ביחסי ארצות הברית–ישראל‪ ,‬והביאה אותם לנקודת השפל הנמוכה ביותר‬
‫מזה שלושים־וחמש שנים‪.‬‬

‫אך למרות מורת הרוח מהמשך ההתנחלות של ישראל‪ ,‬בינואר ‪ 2011‬התנגדה ארצות הברית בתוקף‬
‫למערכה מדינית‪ ,‬שנועדה להביא סוגיה זו לדיון במועצת הביטחון של האו"ם‪ .‬בנאום ששב ואישר את‬
‫עמדתה של ארצות הברית‪ ,‬שלפיה הפתרון לסכסוך הפלסטיני־ישראלי יימצא בדרך של משא ומתן‪,‬‬
‫אמרה שרת החוץ דאז‪ ,‬הילארי קלינטון‪ ,‬כי "אנו ממשיכים להאמין בכל לבנו כי ניו יורק [מושב מטה‬
‫האו"ם] איננה המקום לפתור את הסכסוך הממושך הזה"‪ .‬מבקרים טענו‪ ,‬כי עמדת ארצות הברית‬
‫מּונעת‪ ,‬בעיקרה‪ ,‬על־ידי השאיפה לשמור על יכולתה להשפיע אסטרטגית על סוגיות מפתח בתהליך‬
‫השלום במזרח התיכון‪.‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫האם בכל מדיניות נתונה עושים תמיד שקלול תמורות בין ערכים לאינטרסים?‬ ‫‪.1‬‬
‫האם אפשר לגשר על הפער באופן שבו הערכים והאינטרסים יעלו בקנה אחד?‬ ‫‪.2‬‬
‫כיצד‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬משתקפת דילמה זו ביחסים בין ארצות המערב‪ ,‬במיוחד ארצות הברית‪ ,‬לבין‬ ‫‪.3‬‬
‫ישראל?‬
‫באיזה אופן תורמות התיאוריות שהוצגו בפרק זה לחשיבתכם?‬ ‫‪.4‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 51‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:45‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪52‬‬

‫תיאוריית היחסים הבין־לאומיים‬

‫ועתיד העולם‬
‫כדי להבין את עולמנו המשתנה ולבנות תחזיות סבירות לגבי העתיד‪ ,‬עלינו להצטייד תחילה‬
‫במידע ובכלים מושגיים‪ ,‬לבחון פרשנויות מתחרות ב"שוק הגלובלי של הרעיונות"‪ ,‬ולפקפק‬
‫בהנחות היסוד שעליהן נשענות השקפות עולם מנוגדות אלה‪ .‬עקב המספר העצום (ההולך‬
‫וגדל) של הדרכים החלופיות‪ ,‬ולעתים סותרות‪ ,‬לארגון המחקר התיאורטי של הפוליטיקה‬
‫העולמית‪ ,‬אי־אפשר לצמצם את האתגר שבתפיסת הבעיות הפוליטיות של העולם לכדי‬
‫הסבר אחד‪ ,‬פשוט ומשכנע (‪ .)Chernoff, 2008‬כל הפרדיגמות שהתאמצו לעשות זאת בעבר‬
‫איבדו בסופו של דבר את תומכיהן‪ ,‬כאשר ההתפתחויות בזירה העולמית שחקו את יכולתן‬
‫להמשיך להיות רלוונטיות‪.‬‬

‫בשאיפתנו להבין את התנאים הגלובליים המשתנים‪ ,‬עלינו לגלות צניעות ולהכיר במגבלות‬
‫ההבנה שלנו את הפוליטיקה העולמית‪ ,‬אך בד בבד להתמיד בחקר טבעה‪ .‬הפרשנות היא‬
‫משימה מורכבת מכיוון שהעולם מורכב‪ .‬דונלד פוצ'לה (‪ )Puchala, 2008‬הגדיר אתגר זה‪:‬‬
‫מבחינה מושגית אפשר לדמות את הפוליטיקה העולמית בימינו לחלקים של משחק‬
‫תצרף (פאזל) המפוזרים על השולחן‪ .‬כל חלק מציג קטע קטן מתוך תמונה רחבה יותר‪,‬‬
‫אשר אי־אפשר להבחין בה לעת עתה‪ .‬יש חלקים המציגים לאומנות גואה; אחרים‬
‫מציגים דמוקרטיה מתפשטת; יש המתארים רצח־עם; ויש המציגים שגשוג והתעשרות‬
‫באמצעות סחר והשקעות; יש המראים את פירוק הנשק הגרעיני; אחרים מציגים את‬
‫התרחבות תפוצת הנשק הגרעיני; יש המציגים או"ם חזק ונמרץ; ויש המציגים אותו‬
‫כגוף חלוש וחסר תועלת; יש המציגים גלובליזציה תרבותית; ויש החוזים ציביליזציות‬
‫מתנגשות‪.‬‬
‫כיצד מצטרפים כל החלקים האלה יחד‪ ,‬ואיזו תמונה יציגו עם השלמת התצרף?‬

‫כל התיאוריות הן מפות של סוגי עתיד אפשריים‪ .‬תיאוריות יכולות להנחות אותנו להתאים‬
‫את כל החלקים ליצירת תמונה מדויקת‪ .‬ואולם‪ ,‬בהערכת התועלת שיש בכל תיאוריה‬
‫שהיא לפרש את המצב בעולם‪ ,‬הסקירה ההיסטורית שהוצגה בפרק זה מלמדת‪ ,‬כי תהיה‬
‫זו טעות לפשט את הדברים או להניח‪ ,‬כי תיאוריה כלשהי תישאר מועילה גם בעתיד‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬כפי שציין המשורר האמריקני רוברט פרוסט‪ ,‬סביר להניח כי כל אמונה שנדבק בה‬
‫די זמן תשוב להיות נכונה ביום מן הימים‪ ,‬שהרי "רוב השינוי שאנו חושבים שאנו רואים‬
‫בחיינו נובע מאמתות שונות המקבלות מעמד מועדף‪ ,‬ואז קרנן יורדת‪ ,‬וחוזר חלילה"‪ .‬לכן‪,‬‬
‫במחקר התיאורטי של הפוליטיקה העולמית‪ ,‬עלינו לבחון באופן ביקורתי את מידת הדיוק‬
‫של התרשמותנו‪ ,‬ולהישמר מן הפיתוי לאמץ השקפת עולם אחת ולזנוח אחרת בלא כל‬
‫ביטחון שהערך היחסי שלה יישאר קבוע לתמיד‪.‬‬

‫אף־על־פי שהריאליזם‪ ,‬הליברליזם והקונסטרוקטיביזם הן התיאוריות הדומיננטיות כיום‬

‫בתפיסת הפוליטיקה העולמית‪ ,‬אף לא אחת מהן מספקת לגמרי‪ .‬זכרו‪ ,‬כי הריאליזם ספג‬
‫ביקורת תכופה בשל הישענותו על מושגים עמומים; הליברליזם זכה לקיתונות של לעג‬
‫בשל המלצות מדיניות נאיביות‪ ,‬המבוססות על הנחות אידיאליסטיות; והקונסטרוקטיביזם‬
‫הואשם בהיותו מסגרת חשיבה של מדעי החברה ולא תיאוריה "אמתית"‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫כפי שעולה מן האתגרים שמציבות הביקורת הפמיניסטית והביקורת המרקסיסטית‪ ,‬ברור‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 52‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:45‬‬

 ‫‪53‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 2‬תיאוריות של פוליטיקה עולמית‬

‫כי שלוש תיאוריות מרכזיות אלה מתעלמות מהיבטים מכריעים בפוליטיקה העולמית;‬
‫התעלמות המגבילה את יכולתן להסביר אותה‪ .‬אך למרות חסרונות אלה‪ ,‬לכל אחת מהן‬
‫היכולת לפרש סוגים מסוימים של אירועים בין־לאומיים והתנהגויות במדיניות החוץ‪.‬‬

‫בהיעדר תיאוריה אחת מקיפה‪ ,‬שבכוחה להסביר את כל היבטי הפוליטיקה העולמית‪ ,‬נישען‬
‫בדיוננו בפרקים הבאים על המחשבה הריאליסטית‪ ,‬הליברלית והקונסטרוקטיביסטית‬
‫ונשלים אותן בתובנות מן הביקורת הפמיניסטית והמרקסיסטית‪ ,‬במקרים שבהם מסורות‬
‫תיאורטיות אלה מיטיבות להסביר את הנושא הנדון‪.‬‬

‫אם אתה אומר לאנשים שהעולם מסובך‪ ,‬אינך ממלא את תפקידך כחוקר מדעי החברה‪.‬‬
‫הם כבר יודעים שהעולם מסובך‪ .‬תפקידך הוא לזקק אותו‪ ,‬לפשט אותו ולתת להם מושג‬
‫על הסיבה האחת‪ ,‬או שתי הסיבות העיקריות והמשכנעות ביותר המסבירות את‬
‫התופעה האדירה הזאת‪.‬‬
‫סמואל הנטינגטון‪ ,‬חוקר מדע המדינה‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 53‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:45‬‬

 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 54

.‫ ניתוח‬.‫ יישום‬.‫לימוד‬
‫מונחי מפתח‬
‫קונסטרוקטיביזם חברתי‬ ‫משטר בין־לאומי‬ ‫אימפריאליזם‬
‫קונסטרוקטיביזם מוּנחה סוכנים‬ ‫נורמות‬ ‫אינטרס לאומי‬
‫רווחים יחסיים‬ ‫ניאו־ליברליזם‬ ‫ביטחון קיבוצי‬
‫ריאליזם‬ ‫ניאו־ריאליזם‬ ‫גישה ניאו־קונסרווטיבית‬
‫ריאליזם הגנתי‬ ‫סוכנות‬ ‫דילמת הביטחון‬
‫ריאליזם התקפי‬ ‫עזרה עצמית‬ ‫דיפלומטיה‬
‫תוצאתנות‬ ‫פמיניזם ליברלי‬ ‫החובה להגן‬
‫תיאוריה‬ ‫פמיניזם פוסט־סטרוקטורלי‬ ‫הסכם קלוג־בריאן‬
‫תיאוריה פמיניסטית‬ ‫פמיניזם פוסט־קולוניאלי‬ ‫יחסים חוצי־לאומים‬
‫תיאוריית המערכת העולמית‬ ‫פמיניזם של נקודת מבט‬ ‫ליברליזם‬
‫תיאוריית התלות‬ ‫פרדיגמה‬ ‫מאזן כוחות‬
‫תלות הדדית מורכבת‬ ‫קונסטרוקטיביזם‬ ‫משחק סכום־אפס‬

Drezner, Daniel W. (2011) Theories
of International Politics and Zombies.
Princeton, NJ: Princeton University Press.
Lobell, Steven E., Norrin M. ­Ripsman,
and Jeffrey W. ­Taliaferro. (2009)
Neoclassical Realism, the State, and
Foreign Policy. New York: Cambridge
University Press.
Puchala, Donald J. (2003) Theory and
History in International ­Relations.
New York: Routledge.
Smith, Martin A. (2012) Power in the
Changing Global Order: The US, Russia
and China. Cambridge: Polity Press.
‫קריאה מומלצת‬
Tickner, J. Ann and Laura ­Sjoberg
(Eds.). (2011) Conversations in Feminist
International Relations: Past, Present
and Future? New York: Routledge.
Waltz, Kenneth. (2001) Man, the State,
and War. New York: Columbia ­University
Press. Revised ed.
Wendt, Alexander. (1999) Social Theory
of International Politics. Cambridge:
Cambridge University Press.

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 54 30/08/2016 13:09:45

 ‫‪55‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 3‬תיאוריות של קבלת החלטות בזירה הבין־לאומית‬

‫פ רק‬

‫‪3‬‬ ‫תיאוריות של קבלת החלטות‬

‫בזירה הבין־לאומית‬
‫אפשר להבין‪ ,‬לחזות מראש ולשנות החלטות ופעולות בזירה הבין־לאומית רק אם אפשר‬

‫ארנולד וולפרס‪ ,‬חוקר מדע המדינה‬

‫לזהות ולבודד את הגורמים המשפיעים על ההחלטה‪.‬‬

‫בחירות והשלכותיהן‬
‫לבחירות המנהיגים ולהחלטות‬
‫שהם מקבלים יכולות להיות‬
‫השלכות מרחיקות־לכת ‪ -‬הן‬
‫על ארצם הן על העולם סביבם‪.‬‬
‫בתצלום‪ ,‬מפגינים מחוץ לבניין‬
‫הפרלמנט באתונה‪ ,‬שהם חלק‬
‫מתגובת מחאה ציבורית‪ ,‬נגד‬
‫גזירות הצנע שמנהיגי העולם הציעו‬
‫כפתרון למשבר הכלכלי ביוון‪ ,‬ואשר‬
‫התקבלו על־ידי קובעי המדיניות‬
‫‪AP Photo/Thanassis Stavrakis‬‬

‫במדינה‪.‬‬

‫ש א ל ו ת לח ש יב ה‬
‫‪ 0‬כיצד יכולה מסגרת רמת־ניתוח להסביר קבלת החלטות במדיניות חוץ?‬
‫‪ 0‬אילו גורמים מעצבים את קבלת ההחלטות של מנהיגים?‬
‫‪ 0‬מהם המקורות הפנימיים לעיצוב מדיניות חוץ?‬
‫‪ 0‬מהם המקורות הגלובליים לעיצוב מדיניות חוץ?‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 55‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:45‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪56‬‬

‫שלמתם את לימודיכם לתואר ביחסים בין־לאומיים ופתחתם בקריירה מקצועית‪.‬‬

‫עבודתכם מאפשרת לכם ליישם את הידע שרכשתם כדי להפוך את העולם למקום‬ ‫ה‬
‫טוב יותר‪ .‬הודות לשימוש נבון ויעיל ביכולות הניתוח שלכם בעבודתכם בארגון הבריאות‬
‫העולמי (‪ ,)WHO – World Health Organization‬אתם עומדים לקבל מינוי חשוב מאוד‪:‬‬
‫לעמוד בראש ארגון לא־ממשלתי (‪ )NGO – nongovernmental organization‬בתחום‬
‫מומחיותכם ולנהל אותו‪ .‬במסגרת תפקידכם החדש מצפים מכם לגבש את מדיניות החוץ‬
‫של הארגון‪ .‬האתגר העומד בפניכם הוא לקבל (על בסיס ערכי הארגון) החלטות על יעדי‬
‫מדיניות החוץ שאתם שואפים להשיג ועל האמצעים הטובים ביותר להגשמת יעדים בין־‬
‫לאומיים אלה‪.‬‬

‫ברכותינו! ניתנה לכם הסמכות לקבל החלטות‪ .‬משימתכם כעת היא לבחור בחירות‬
‫גורליות שיכריעו אם מדיניות החוץ שלכם תצליח או לא‪ .‬כבעלי הסמכות השלטונית בגוף‬
‫שהוא שחקן חוצה־לאומים על בימת העולם‪ ,‬כיצד תקבלו החלטות שייטיבו לשרת את‬
‫האינטרסים של הארגון שאתם עומדים בראשו ושל העולם כולו?‬

‫כמקבלי החלטות בזירה הבין־לאומית‪ ,‬גישתכם תתבסס‪ ,‬בחלקה‪ ,‬על העדפותיכם ועל‬
‫סדר הקדימות שלכם‪ ,‬אבל אין שום דרך בטוחה לקבלת החלטות מדיניֹות שיהיו מעשיות‪,‬‬
‫מוסריות ומוצלחות‪ .‬יהיה עליכם להתמודד עם מכשולים ואילוצים רבים כדי לבחור‬
‫בחירה מושכלת‪ .‬וכפי שהנרי קיסינג'ר‪ ,‬לשעבר שר החוץ של ארצות הברית‪ ,‬הזהיר‪,‬‬
‫רק לעתים נדירות יש למקבלי ההחלטות במדיניות החוץ גישה לכל העובדות; קובע‬
‫המדיניות "נאלץ לפעול בתוך ערפל של חוסר ידע‪ ,‬בלי המידע אשר יעמוד בעתיד לרשות‬
‫כל מי שינתח את האירועים בראייה לאחור"‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬כל בחירה שתבחרו כרוכה‪,‬‬
‫בהכרח‪ ,‬במחיר התפשרות על ערכים יקרים ללבכם‪ ,‬וערעור על מקצת היעדים האחרים‬
‫שברצונכם להשיג‪ .‬לפניכם אפוא אתגר מן הסוג המטריד את כל מקבלי ההחלטות‪ ,‬שיש‬
‫בידיהם הסמכות לקבל החלטות במדיניות החוץ בשם השחקנים חוצי־הלאומים שהם‬
‫מייצגים‪.‬‬

‫ניהול מדיניות חוץ בעניינים בין־לאומיים‬

‫מטרת פרק זה להציג בפניכם את הלקחים שההיסטוריה מספקת על הדפוסים‪ ,‬המכשולים‬
‫והתועלות סביב הגישות החלופיות לקבלת החלטות בזירה הבין־לאומית‪ .‬מבוא זה פותח‬
‫צוהר לדרכים שונות ומנוגדות לתיאור התהליכים שבהם שחקנים חוצי־לאומים מקבלים‬
‫החלטות במדיניות החוץ‪.‬‬

‫שחקנים חוצי־לאומים ותהליכי קבלת החלטות‬

‫פרק זה‪ ,‬המבוסס על הניסיון ההיסטורי ועל תיאוריות ביחסים בין־לאומיים‪ ,‬בוחן דפוסים‬
‫של קבלת החלטות במישור הבין־לאומי‪ ,‬בקרב כל השחקנים חוצי־הלאומים – יחידים‪,‬‬
‫קבוצות‪ ,‬מדינות וארגונים‪ ,‬הממלאים תפקיד בפוליטיקה העולמית‪ .‬לפיכך יקיף פרק זה‬
‫לא רק פרקטיקות של קבלת החלטות של ארצות אלא גם של ארגונים בין־לאומיים‪,‬‬
‫כגון‪ :‬האו"ם; ארגונים לא־ממשלתיים בין־לאומיים כגון אמנסטי אינטרנשיונל; תאגידים‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 56‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:45‬‬

 ‫‪57‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 3‬תיאוריות של קבלת החלטות בזירה הבין־לאומית‬

‫רב־לאומיים כמו חברת הנפט אקסון (‪ ;)Exxon‬קבוצות לאומיות ילידיות כמו הכורדים‬
‫באיראן‪ ,‬בעיראק ובטורקיה; ורשתות טרור בין־לאומי כמו אל קאעידה‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬חשוב לבדוק כיצד כל אחד מאתנו – כל בני האדם כיחידים – הוא חלק מן‬
‫המשוואה‪ .‬במובן מסוים‪ ,‬כולנו שחקנים חוצי־לאומים היכולים לבחור באופן חופשי בחירה‬
‫התורמת לכיוון המגמות השונות בפוליטיקה העולמית‪ .‬כאשר אנשים מתגייסים ומקבלים‬
‫השראה לפעול מתוך תחושת ייעוד‪ ,‬הם מסוגלים לחולל שינוי בהתנהלות ההיסטוריה‬
‫העולמית‪ .‬למעשה‪ ,‬ההחלטות שאנחנו מקבלים מדי יום והקבוצות שאליהן אנו בוחרים‬
‫להצטרף הן השתקפויות של "מדיניות החוץ" הפרטית שלנו‪ ,‬בין שאנו מודעים להשלכות‬
‫של בחירותינו היום־יומיות ובין שלא‪ .‬לכל אדם יש חשיבות‪ .‬כפי שייעצה האנתרופולוגית‬
‫האמריקנית מרגרט מיד (‪" ,)Mead‬לעולם אל תפקפקו ביכולתה של קבוצת קטנה של‬
‫אזרחים חושבים ומחויבים לשנות את העולם‪ .‬למעשה‪ ,‬זה הדבר היחיד שהצליח אי פעם‬
‫לשנות את העולם"‪.‬‬

‫כדי לעודד אתכם לחשוב על קבלת ההחלטות הבין־לאומיות של כל סוגי השחקנים חוצי־‬
‫הלאומים‪ ,‬יספק לכם ספר זה מסגרת לניתוח ולהסבר התהליכים שבאמצעותם מתגבשת‬
‫מדיניות החוץ‪.‬‬

‫השפעות על קבלת ההחלטות במדיניות החוץ‬

‫בחשיבה התיאורטית על קבלת החלטות במישור הבין־לאומי‪ ,‬כדאי להביא בחשבון גורמים‬
‫או סיבות המשפיעים על האופנים שבהם כל השחקנים חוצי־הלאומים מקבלים החלטות‬
‫במדיניות החוץ‪ .‬אילו משתנים או השפעות סיבתיות משפיעים על קבלת ההחלטות‬
‫במדיניות החוץ?‬

‫בראש ובראשונה חשוב להכיר בעובדה‪ ,‬כי אין סיבה אחת בלבד שאפשר להסביר‬
‫באמצעותה את כל ההחלטות במדיניות החוץ; תמיד קיימים גורמים אחדים‪ ,‬המתלכדים‬
‫לכדי החלטה משותפת‪ .‬בהתייחסו לקבלת ההחלטות במדיניות החוץ של ארצות הברית‬
‫ציין שר החוץ לשעבר הנרי קיסינג'ר‪ ,‬כי "אחד הדברים הכי מטרידים בעיני זרים הוא‬
‫הרושם שלהם שלפיו מדיניות החוץ שלנו יכולה להשתנות עם כל נשיא חדש על בסיס‬
‫העדפותיו האישיות"‪ .‬ואולם‪ ,‬אף־על־פי שהנטיות האישיות של הנשיא אכן יכולות‬
‫להשפיע על החלטותיו המדיניות‪ ,‬כל מנהיג פועל תחת אילוצים‪ ,‬המגבילים בנסיבות שונות‬
‫את יכולת הבחירה החופשית שלו‪ .‬כפי שציין ג'וזף א' קאליפנו (‪ ,)Califano‬לשעבר יועץ‬
‫לנשיא ארצות הברית‪" ,‬הנשיא הוא אסיר של כוחות היסטוריים‪ ,‬המחייבים את תשומת‬
‫לבו בלי שום קשר להעדפותיו בבחירת יעדים מדיניים"‪ .‬לכן‪ ,‬כדי להגיע למהות התהליך‬
‫שבו מתקבלות החלטות בין־לאומיות‪ ,‬עלינו לחרוג מהסבר המציג גורם יחיד‪ ,‬ולחשוב‬
‫במונחים של ריבוי סיבות‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬רצוי לזהות את אוסף המשתנים השונים‪ ,‬המשפיעים על בחירותיהם של כל סוגי‬

‫השחקנים חוצי־הלאומים בגיבוש מדיניות החוץ שלהם‪ .‬בדומה להבחנה בין רמות ניתוח‬
‫שהוצגה בפרק ‪( 1‬ראו איור ‪ ,)1.1‬נציג כעת גורמים מכריעים בקבלת ההחלטות בתהליך‬
‫גיבוש מדיניות החוץ‪ ,‬בשלוש קבוצות עיקריות של משתנים סיבתיים‪ ,‬ברמת הניתוח של‪:‬‬
‫הפרט (מקבלי החלטות יחידים)‪ ,‬הפנים (השפעות פנימיות) והחוץ (גורמים עולמיים)‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 57‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:45‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪58‬‬

‫מקבלי החלטות יחידים‪ .‬לתכונותיהם האישיות של המנהיגים העומדים בראש‬ ‫‪0‬‬

‫השחקנים הבין־לאומיים יש חשיבות רבה בקבלת החלטות במישור הבין־לאומי‪,‬‬

‫שכן ערכים אישיים‪ ,‬מבנה אישיות‪ ,‬אמונות‪ ,‬אינטליגנציה וחוויות קודמות של מנהיג‬
‫משפיעים עליו בבחירת עמדות מסוימות בסוגיות עולמיות‪ .‬כפי שהסביר חוקר מדעי‬
‫החברה ארנולד וולפרס (‪ ,)Wolfers, 1962, p. 50‬למנהיגים יש השפעה‪ ,‬כי‪:‬‬
‫גורמים חיצוניים לשחקן יכולים להפוך לגורמים מכריעים רק אם הם משפיעים על‬
‫התודעה‪ ,‬על הלב ועל הרצון של מקבל ההחלטות‪ .‬החלטה של אדם לפעול בדרך‬
‫מסוימת מייצגת‪ ,‬בהכרח‪ ,‬את החוליה האחרונה בשרשרת של תקדימים שיש לכל‬
‫צעד מדיני‪ .‬מערך תנאים גיאוגרפיים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬יכול להשפיע על ההתנהגות של‬
‫מדינה‪ ,‬רק במובן שאנשים ספציפיים תופסים ומפרשים תנאים אלה‪.‬‬
‫שינויים בתנאים העולמיים ובמאפיינים הפנימיים הקולקטיביים של השחקנים יכולים‬
‫להשפיע על שיקולי העלות והתועלת הכרוכים בחלופות מסוימות במדיניות החוץ‪,‬‬
‫ולעורר את הצורך להכריע ביניהן‪ .‬ואולם‪ ,‬חלופות אלה מתּווכות תמיד דרך תפיסות‬
‫המנהיג‪ .‬וכפי שטענו אנשי התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית‪ ,‬הרעיונות והציפיות‬
‫השוכנים בתודעת המנהיג הם מסננים אינטלקטואליים‪ ,‬שדרכם הוא מקבל פירוש על‬
‫המציאות האובייקטיבית‪ .‬לכן‪ ,‬כל הסבר על הסיבות לקבלת החלטה כלשהי במישור‬
‫הבין־לאומי‪ ,‬חייב להביא בחשבון כיצד הרעיונות והדימויים שיש למנהיגים על העולם‬
‫משפיעים על בחירותיהם‪.‬‬
‫השפעות פנימיות‪ .‬כל שחקן על הבמה העולמית מוגדר על־פי תכונותיו‪ ,‬המשפיעות‬ ‫‪0‬‬

‫על בחירותיו בסוגיות שונות במדיניות החוץ‪ .‬עם כל החשיבות שיש לזהותו של מקבל‬
‫ההחלטות‪ ,‬תהיה זו טעות לחשוב‪ ,‬כי המנהיגים האחראים למדיניות החוץ הם לבדם‬
‫מניעים את קבלת ההחלטות בזירה הבין־לאומית‪ .‬המאפיינים הפנימיים – כגון עושר‪,‬‬
‫כוח צבאי ודעת קהל – של שחקן חוצה־לאומים המקבל את ההחלטה מעצבים את‬
‫טווח הבחירה שלו‪.‬‬
‫כל קבוצת שחקנים בין־לאומיים המתארגנת לפעולה מחוץ לגבולות ארצם מורכבת‬
‫מאוסף של פרטים‪ .‬מנגנוני השליטה בקבוצות אנשים אלה והתהליכים והנהלים שעל‬
‫פיהם הם מתנהלים כדי להגיע להחלטות במדיניות החוץ‪ ,‬מהווים כוחות בפני עצמם‪,‬‬
‫המ ְבנים ומכריעים את ההחלטות שיתקבלו‪ .‬גודל הארגון‪ ,‬עצמתו היחסית לעומת‬ ‫ַ‬
‫שחקנים אחרים שעמם יש לו קשרי גומלין‪ ,‬משאביו הפיננסיים והתפלגות הדעות‬
‫בקרב השחקנים – כל אלה משפיעים על היכולת לקבל החלטות במדיניות החוץ‬
‫בתגובה לשינויים בנסיבות העולמיות‪.‬‬
‫גורמים עולמיים‪ .‬התנאים בעולם מספקים אילוצים והזדמנויות בקבלת ההחלטות‬ ‫‪0‬‬

‫הבין־לאומיות ומשפיעים על מידת היכולת לתלות את ההסבר להחלטות שהתקבלו‬

‫בתכונותיו הפנימיות של השחקן ובהעדפותיו האישיות של המנהיג‪ .‬המצב המשתנה‬
‫בעולם – כל מה שקורה מעבר לשליטת השחקן – משפיע על ההחלטות של שחקנים‬
‫בין־לאומיים‪ .‬הנסיבות השוררות בעולם מגדירות את המצב ברגע ההחלטה‪ ,‬שכן הן‬
‫מעלות את הצורך לקבל החלטות וגם מגבילות את מגוון החלופות המדיניות הפתוחות‬
‫בפני השחקן‪ .‬כפי שציין ג'ון קווינסי אדמס‪ ,‬בעת שכיהן כשר החוץ של ארצות הברית‪,‬‬
‫"אני לא מכיר שינוי במדיניות‪ ,‬רק שינוי בנסיבות"‪.‬‬
‫לגבי כל מגמה גלובלית הנדונה בספר זה‪ ,‬אפשר לשער בקלות כיצד ישפיעו השינויים‬
‫במצב העולם על אופי הסוגיות שעל סדר היום העולמי‪ :‬התחממות גלובלית‪ ,‬תפוצת‬
‫נשק גרעיני‪ ,‬סחר בין־לאומי‪ ,‬טרור בין־לאומי ואי שקט אזרחי – כל נושא שתבחרו‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 58‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:45‬‬

 ‫‪10205‬‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫הבין־לאומית ‪59‬‬
‫ˆ‬ ‫מספר‬
‫החלטות בזירה‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“לפרק ‪ | 3‬תיאוריות של קבלת‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬

‫איור ‪3-1‬‬
‫לכל שינוי בנסיבות העולמיות יש השפעה מכרעת על ההחלטות שמקבלים השחקנים‬
‫הבין־לאומיים‪ .‬את התפיסה שלפיה שינויים בנסיבות העולמיות פועלים כזרז לקבלת‬
‫החלטות בזירה הבין־לאומית סיכם הנשיא ניקסון בהצהירו‪" ,‬העולם השתנה‪ .‬מדיניות‬
‫החוץ שלנו חייבת להשתנות יחד אתו"‪.‬‬

‫מסגרת זו של שלושה מרכיבים מעודדת חשיבה במונחים סיבתיים על קטגוריות של תופעות‪,‬‬

‫המסבירות מדוע מתקבלות החלטות מסוימות‪ .‬כל קטגוריה מקיפה מספר רב של גורמים‪,‬‬
‫אשר יחד עם ההשפעות שקובצו בשתי הקטגוריות האחרות מצביעים על ההיבטים שצריך‬
‫לבדוק כאשר עונים על השאלה מדוע שחקן בין־לאומי מסוים קיבל החלטה מסוימת‪.‬‬
‫הגורמים הכלולים בשלוש קטגוריות אלה משמשים כ"תשומות"‪ ,‬המעצבות את תהליך‬
‫קביעת המדיניות‪ .‬בסופו של תהליך זה הם מובילים להחלטות ולתוצאות במדיניות החוץ‬
‫או ל"תפוקות" של מדיניות חוץ‪ ,‬אשר בתורן מספקות "משוב" אשר עשוי להשפיע בהמשך‬
‫על התשומות עצמן (ראו איור ‪.)3.1‬‬

‫החוץ‬
‫ניות‬
‫מדי‬
‫ב‬ ‫ת‬

‫או‬
‫תוצ‬
‫משוב‬

‫ות ו‬
‫החלט‬
‫תפוקות‬
‫תהליך קביעת‬
‫איור ‪ 3.1‬קבלת החלטות‬
‫המדיניות‬
‫בזירה הבין־לאומית ו"משפך‬

‫‪© Kegley and Blanton/Cengage Learning 2015‬‬

‫סיבתיּות" ‪ #‬גורמי ההכרעה‬ ‫תנאים גלובליים‬
‫המשפיעים על הבחירות של‬ ‫תשומות‬
‫שחקנים חוצי־לאומים במדיניות‬
‫החוץ שלהם מוצגים כאן‬ ‫מ‬
‫אפיינים פנימיים‬
‫כ"משפך סיבתיות"‪ .‬מבנה זה‬ ‫ש ל שח ק ן‬
‫מסווג שלוש קטגוריות השפעה‬
‫בתהליך קבלת ההחלטות‬ ‫מ נ הי ג י ם‬
‫במדיניות החוץ‪ ,‬שבו "תשומות"‬
‫מדיניות מעצבות את ההחלטות‬
‫שמייצרות "תפוקות" מדיניות‪.‬‬

‫פרשנות זו מאפשרת למצוא רמזים כאשר מחפשים תשובה על השאלה "מדוע" התקבלה‬
‫החלטה מסוימת במדיניות החוץ‪ .‬אפשר לראות בכל החלטת מדיניּות תוצאה של ריבוי‬
‫אירועים סיבתיים קודמים שהתרחשו בתוך המשפך‪ .‬המודל מפרט אפוא את התנאים‬
‫שקדמו להחלטות מדיניֹות וקידמו אותן (אך יש לזכור‪ ,‬כי ברוב המקרים קשה מאוד להבחין‬
‫בין קבלת ההחלטות עצמה לבין התנאים שקדמו לה)‪.‬‬

‫שימו לב‪ ,‬כי מתוך המסגרת שלנו משתמע גם ממד הזמן‪ ,‬או רצף הזמנים שבמהלכם‬
‫מתרחש המעבר מתשומות לתפוקות בתהליך עיצוב מדיניות החוץ‪ .‬כלומר‪ ,‬שינויים‬
‫בגורמים המכריעים במדיניות החוץ המתרחשים בזמן ‪ t‬מייצרים החלטות בזמן מאוחר‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 59‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:45‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪60‬‬

‫יותר (‪ ,)t + 1‬והחלטות אלה מובילות לתוצאות מדיניֹות המשפיעות על כל הגורמים‬

‫הסיבתיים בזמן מאוחר עוד יותר (‪ .)t + 2‬נוסף על כך‪ ,‬לתוצאות מדיניות אלה יש השלכות‬
‫על גורמי התשומה עצמם‪ ,‬בזמן מאוחר יותר (‪ ,)t + 3‬מכיוון שהם מפעילים "משוב"‬
‫על אותם גורמים סיבתיים‪ ,‬ככל שההחלטות במדיניות החוץ מובילות לשינוי התנאים‬
‫המשפיעים על ההחלטות הבאות (‪ .)t + 4‬לדוגמה‪ ,‬אוסף גורמים בנקודת זמן מסוימת (‪)t‬‬
‫גרם לארצות הברית לקבל במרס ‪ )t + 1( 2003‬את ההחלטה לפלוש לעיראק (‪ .)t + 2‬בהמשך‬
‫יצרה החלטה זו אפקט "משוב" שלילי וכואב בדעת הקהל בתוך אמריקה ומחוצה לה‪,‬‬
‫כאשר הפלישה רק הגבירה את רמת הטרור הבין־לאומי שאותו נועדה לחסל מלכתחילה‪.‬‬
‫תגובה זו‪ ,‬בתורה‪ ,‬הביאה בחלוף הזמן (‪ )t + 3‬לשינוי התנאים העולמיים וגם לשינוי עמדות‬
‫בקרב החברה בארצות הברית‪ ,‬ושינויים אלה התניעו מאוחר יותר (‪ )t + 4‬שינויים בהחלטה‬
‫המדינית המקורית‪.‬‬

‫המודל המוצע כאן הוא אפוא מודל דינמי‪ .‬אפשר להשתמש בו כדי להסביר החלטות‬
‫מדיניות והתנהגויות מן העבר‪ ,‬וגם להסביר את ההשפעות של אותן התוצאות על החלטות‬
‫מדיניות בהמשך‪ .‬דרך זו להתחקות אחר הגורמים המכריעים וההשלכות של החלטות‬
‫בין־לאומיות מספקת לנו נקודת מבט‪ ,‬המאפשרת לראות ולהסביר את מדיניות החוץ של‬
‫שחקנים בין־לאומיים מפרספקטיבה היסטורית‪ ,‬מכיוון שהמודל עצמו אינו מוגבל לניתוח‬
‫של תקופה או שחקן כלשהם‪.‬‬

‫ראייה מקוטעת ושטחית של מדיניות החוץ שלנו טומנת בחובה סכנה חמורה‪ ,‬שהמשמעות‬
‫הרחבה יותר של ההתפתחויות תלך לאיבוד בתוך קלידוסקופ של אירועים חסרי קשר‪.‬‬
‫הרצף יטושטש והגורמים הסיבתיים לא יזוהו‪.‬‬
‫ג'ורג' וו' בול‪ ,‬לשעבר תת־מזכיר המדינה של ארצות הברית‬

‫שלושה מודלים של קבלת החלטות‬

‫של שחקנים חוצי־לאומים‬
‫"משפך הסיבתיות" הוא כלי רעיוני‪ ,‬המסייע לחקר מעמיק יותר של קבלת החלטות בזירה‬
‫הבין־לאומית‪ .‬כדי להעמיק בניתוח הסיבות להחלטות אלה‪ ,‬נבחן עתה שלושה מודלים‬
‫של קבלת החלטות שפיתחו חוקרים בתחום זה‪ :‬בחירה רציונלית‪ ,‬פוליטיקה ביורוקרטית‪,‬‬
‫והפסיכולוגיה הפוליטית של מנהיגים ומנהיגּות‪.‬‬

‫קבלת החלטות כבחירה רציונלית‬

‫הריאליזם מניח‪ ,‬כי ניהול מדיניות חוץ מתמצה בעיקרו בשחקן בין־לאומי המתאים את‬
‫עצמו ללחציה של מערכת גלובלית אנרכית‪ ,‬שתכונותיה המהותיות אינן משתנות‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫הוא מניח שכל מקבלי ההחלטות דומים זה לזה מהותית בגישתם למדיניות החוץ‪:‬‬
‫אם הם פועלים לפי הכללים [של קבלת החלטות]‪ ,‬אין לנו צורך לדעת עליהם שום‬
‫דבר נוסף‪ .‬בתמצית‪ ,‬אם מקבל ההחלטה מתנהג באופן רציונלי‪ ,‬הרי שהמשקיף מבחוץ‪,‬‬
‫בהכירו את כללי הרציונליות‪ ,‬יכול לחזור בעצמו על תהליך ההחלטה‪ ,‬ואם הוא יודע‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 60‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:45‬‬

 ‫‪61‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 3‬תיאוריות של קבלת החלטות בזירה הבין־לאומית‬

‫מהם היעדים של מקבל ההחלטה‪ ,‬הוא יכול גם לצפות מראש איזו החלטה תתקבל‬
‫ולהבין מדוע התקבלה דווקא החלטה מסוימת זו (‪.)Verba, 1969, p. 225‬‬

‫מאחר שהריאליסטים מאמינים‪ ,‬כי היעדים של כל המנהיגים וכן הגישה המנחה אותם‬
‫בבחירת אופציות במדיניות החוץ הם זהים‪ ,‬הרי שאפשר לחקור את תהליכי קבלת‬
‫שחקן יחיד‬ ‫ההחלטות של כל שחקן כאילו היה שחקן יחיד – יחידה הומוגנית או מונוליתית‪ ,‬מקשה‬
‫(‪)unitary actor‬‬
‫אחת שאין בה כמעט הבדלים פנימיים המשפיעים על בחירותיה במדיניות החוץ‪ .‬מתוך‬
‫שחקן חוצה־לאומים (לרוב‪,‬‬ ‫הנחת יסוד זו‪ ,‬אפשר לצפות שכל השחקנים הבין־לאומיים מסוגלים לקבל‪ ,‬ואף מקבלים‪,‬‬
‫מדינה ריבונית) הנתפס כבעל‬
‫אחדות פנימית‪ ,‬שהשינויים‬ ‫החלטות על־פי חישובים רציונליים של העלות והתועלת הכרוכות בבחירות השונות‪ .‬אנו‬
‫בדעת הקהל ִמ ַּבית משפיעים‬ ‫מגדירים רציונליות‪ ,‬או בחירה רציונלית‪ ,‬כהתנהגות תכליתית‪ ,‬מודרכת יעדים‪ ,‬המופיעה‬
‫על מדיניות החוץ שלו פחות‬ ‫כאשר "אדם המגיב על אירוע בין־לאומי‪ ...‬משתמש במידע המיטבי הזמין‪ ,‬ובוחר מתוך‬
‫מן ההחלטות שמנהיגי השחקן‬
‫מקבלים על מנת להתמודד עם‬ ‫שפע התגובות האפשריות את התגובות שסיכוייהן למקסם את השגת יעדיו הם הגבוהים‬
‫השינויים בסביבתו העולמית‪.‬‬ ‫ביותר" (‪ .)Verba, 1969‬חוקרים מתארים רציונליות כרצף של פעילויות קבלת החלטה‪,‬‬
‫הכולל את השלבים הרעיוניים האלה‪:‬‬
‫בחירה רציונלית‬ ‫זיהוי הבעיה והגדרתה‪ .‬הצורך להחליט מתחיל כאשר קובעי המדיניות מבחינים בבעיה‬ ‫‪0‬‬
‫(‪)rational choice‬‬
‫חיצונית ומנסים להגדיר באופן אובייקטיבי את מאפייניה הייחודיים‪ .‬אובייקטיביות‬
‫הליכים לקבלת החלטות על־פי‬
‫הגדרה קפדנית של מצבים‪,‬‬
‫מחייבת מידע מלא על הפעולות‪ ,‬המניעים והיכולות של השחקנים האחרים‪ ,‬וכן על‬
‫שקילת יעדים‪ ,‬בחינת כל‬ ‫אופי הסביבה העולמית והמגמות הפועלות בה‪ .‬בעולם אידיאלי‪ ,‬החיפוש אחר מידע זה‬
‫החלופות‪ ,‬ובחירת האופציות‬ ‫יהיה ממצה‪ ,‬ובמסגרתו ייאספו כל העובדות הרלוונטיות‪.‬‬
‫שהסבירות להצלחתן בהשגת‬
‫היעדים היא הגבוהה ביותר‪.‬‬ ‫בחירת יעדים‪ .‬בשלב הבא‪ ,‬האחראים לבחירת מדיניות החוץ צריכים להחליט מה הם‬ ‫‪0‬‬

‫רוצים להשיג‪ .‬דרישה זו‪ ,‬הפשוטה לכאורה‪ ,‬היא לעתים קרובות משימה קשה‪ .‬היא‬
‫מצריכה זיהוי ודירוג של כל הערכים (כגון‪ ,‬ביטחון ושגשוג כלכלי) על־פי סדר העדיפות‬
‫שלהם‪.‬‬
‫זיהוי חלופות‪ .‬הרציונליות מחייבת ארגון רשימה ממצה של כל החלופות המדיניות‬ ‫‪0‬‬

‫הזמינות‪ ,‬ואומדן העלויות הכרוכות בכל חלופה‪.‬‬

‫בחירה‪ .‬לסיום‪ ,‬הרציונליות מחייבת לבחור בחלופה האחת בעלת הסיכויים הטובים‬ ‫‪0‬‬

‫ביותר להשגת היעד או היעדים הרצויים‪ .‬לצורך זה‪ ,‬על קובעי המדיניות לערוך ניתוח‬
‫עלות־תועלת קפדני‪ ,‬על בסיס תחזית מדויקת של סיכויי ההצלחה של כל אחת מן‬
‫החלופות‪.‬‬

‫קובעי מדיניות מרבים לראות בהתנהגותם תוצאה של תהליך קבלת החלטות רציונלי‪,‬‬
‫שתכליתו להגיע להחלטה "הטובה ביותר" האפשרית‪ ,‬ולשם כך הם מפעילים לוגיקה‬
‫תוצ ָא ָתנּות (‪ ,)consequentialism‬על מנת להעריך את התוצאות שאפשר לצפות להן‬
‫של ָ‬
‫בעקבות ההחלטה שהתקבלה‪.‬‬

‫החיפוש אחר קבלת החלטות רציונליות בלט‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בוויכוח על מידת המעורבות של‬
‫ארצות הברית באפגניסטן‪ ,‬לאחר מותו של אוסמה בן לאדן ב־‪ 2‬במאי ‪ .2011‬מי שתמכו‬
‫בהסגת כוחות ארצות הברית ובאסטרטגיית יציאה ברורה טענו‪ ,‬כי מותו של בן לאדן‬
‫מחייב הערכה מחדש של המלחמה‪ ,‬גם מפני שמנהיג ארגון הטרור אותר‪ ,‬בסופו של דבר‪,‬‬
‫בידי כוח משימה מיוחד שפעל בפקיסטן‪ ,‬ולא בידי ‪ 100,000‬חיילי כוחות היבשה המוצבים‬
‫באפגניסטן‪ .‬סוגיה שהעלתה את השאלה האם מחויבותה הגבוהה של ארצות הברית‪,‬‬
‫לצד הסיכון לחייהם של חיילים אמריקנים‪ ,‬היא אכן הדרך הטובה ביותר למלחמה באיום‬
‫הטרור‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬לדעת המבקרים‪ ,‬לאחר מות בן לאדן אמורים האפגנים להיות מסוגלים‬
‫לקחת עליהם יותר אחריות לביטחונם הלאומי‪ .‬כפי שטען ריצ'רד לוגר (‪ ,)Lugar‬לשעבר‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 61‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:46‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪62‬‬

‫יו"ר ועדת החוץ של הסנאט האמריקני‪" ,‬קשה מאוד להגיע למסקנה‪ ,‬שההוצאות האדירות‬
‫שלנו באפגניסטן מייצגות הקצאה רציונלית של נכסינו הצבאיים והכספיים"‪ .‬התבטאות זו‬
‫משקפת את השימוש בשפה של "בחירה רציונלית שקולה" כדי לשכנע את הספקנים‪ ,‬כי‬
‫העלות והתועלת הכרוכות בכל החלופות הזמינות נשקלו בקפידה‪.‬‬

‫אלא שבמקרים רבים הרציונליות‪ ,‬כמו היופי‪ ,‬נמצאת בעיני המתבונן‪ ,‬ולעתים קרובות בני‬
‫אדם שקולים ובעלי מחשבה צלולה אינם מסכימים ביניהם על העובדות ועל מידת התבונה‬
‫שביעדי מדיניות החוץ‪ .‬יושב ראש בית הנבחרים ג'ון ביינר (‪ )Boehner‬גינה את קריאות‬
‫עמיתיו הרפובליקנים בבית המחוקקים לצמצום המעורבות של ארצות הברית באפגניסטן‪,‬‬
‫והציג גישה שלפיה הריגת בן לאדן היא דווקא ההוכחה שארצות הברית צריכה לשוב‬
‫ולהתחייב לאסטרטגיה שהנחתה אותה בהתמודדות עם המורדים באפגניסטן‪ ,‬ולהמשיך‬
‫לנצל את יתרונה (‪ .)Fahrenthold & Kane, 2011‬על־פי ביינר‪" ,‬המלחמה בטרור הזה מכרעת‬
‫לשלומו ולביטחונו של העם האמריקני‪ .‬אנו מתמודדים עדיין עם איום טרור מורכב ומסוכן‪,‬‬
‫וחשוב מאוד שנמשיך לעמוד על המשמר"‪.‬‬

‫‪Charles Kegley, Jr.‬‬

‫"כיצד מגיעים להחלטות במדיניות החוץ?" ‪ #‬שאלה זו הוצגה בפני שר החוץ לשעבר הנרי א' קיסינג'ר‬
‫בריאיון שערך עמו אחד ממחברי ספר זה‪ ,‬צ'רלס קיגלי‪ .‬קיסינג'ר ציין‪ ,‬כי "הסבל העיקרי בעיסוק במדיניות‬
‫החוץ נובע מן הצורך להכריע באשר לדרגת הקדימות של צרכים מתחרים ולעתים אף מנוגדים"‪.‬‬

‫ויכוח זה מוכיח‪ ,‬כי אף־על־פי שהרציונליות היא יעד בקבלת החלטות‪ ,‬שכל השחקנים‬
‫בזירה הבין־לאומית שואפים אליו‪ ,‬קשה לקבוע מתי ההחלטות עומדות בקריטריונים של‬
‫בחירה רציונלית‪ ,‬או איזו צורה תהיה לבחירות רציונליות אלה בפועל‪ .‬מכאן עולה השאלה‪:‬‬
‫מהם המכשולים העומדים בפני בחירה רציונלית?‬

‫ספק אם מקבלי ההחלטות שומעים טיעונים בדבר היתרונות‪ ,‬ובוחנים אותם בשיקול דעת‬
‫לפני שהם בוחרים כיוון פעולה‪.‬‬
‫דניאל כהנמן וג'ונתן רנשון‪ ,‬חוקרי קבלת החלטות‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 62‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:46‬‬

 ‫‪63‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 3‬תיאוריות של קבלת החלטות בזירה הבין־לאומית‬

‫המכשולים העומדים בפני בחירה רציונלית‬

‫על אף יישומם לכאורה של עקרונות הרציונליות במשברים אלה‪ ,‬נראה כי במקרים רבים‬
‫בחירה רציונלית היא יותר נורמה הנתפסת כאידיאלית מאשר תיאור מדויק של ההתנהגות‬
‫בעולם הממשי‪ .‬תיאודור סורנסן – אחד מיועציו הקרובים של הנשיא קנדי וחבר בצוות‬
‫ניהול משבר הטילים בקובה – כתב לא רק על השלבים שעברו קובעי המדיניות בממשל‬
‫קנדי‪ ,‬בעודם מנסים לדבוק בעקרונות הבחירה הרציונלית‪ ,‬אלא גם על המקרים שבהם‬
‫סטתה קבלת ההחלטות מעקרונות אלה‪ .‬הוא תיאר תהליך של שמונה שלבים‪ ,‬התואם את‬
‫המודל הרציונלי שתיארנו‪ .1 :‬הסכמה על עובדות; ‪ .2‬הסכמה על היעד הכולל של המדיניות;‬
‫‪ .3‬הגדרה מדויקת של הבעיות; ‪ .4‬סקירת כל הפתרונות האפשריים; ‪ .5‬פירוט ההשלכות‬
‫הנובעות מכל פתרון; ‪ .6‬המלצה על חלופה אחת; ‪ .7‬פרסום החלופה שנבחרה; ‪ .8‬תמיכה‬
‫במימושה‪ .‬ואולם‪ ,‬סורנסן הסביר באיזו מידה קשה להתנהל על־פי שלבים אלה‪ ,‬שכן‪:‬‬
‫אי־אפשר לבצע את השלבים לפי הסדר‪ .‬יכולים לעלות ספקות או מחלוקות לגבי‬
‫העובדות‪ .‬יכולה להיות סתירה בין כמה קווי מדיניות שכולם טובים‪ .‬ייתכן שכל‬
‫האמצעים העומדים בפנינו גרועים‪ .‬יכולים להיות הבדלים בשיפוט ערכי‪ .‬ייתכן‬
‫שהיעדים המוצהרים אינם מדויקים לגמרי‪ .‬יכולות להיות פרשנויות רבות ושונות‬
‫באשר ְלמה נכון‪ ,‬מה אפשרי ומהו האינטרס הלאומי (‪.)Sorensen, 1963, pp. 19-20‬‬

‫רציונליות מוגבלת‬ ‫חרף היתרונות שמבטיחה הבחירה הרציונלית‪ ,‬המכשולים להגשמתה בקבלת החלטות בין־‬
‫(‪)bounded rationality‬‬
‫לאומיות רבים וקשים‪ .‬למעשה‪ ,‬רווחת רציונליות מוגבלת‪ ,‬שכן מקבלי ההחלטות מצליחים‬
‫התפיסה שלפיה יכולתם של‬
‫מקבלי ההחלטות לבחור באופציה‬
‫לרוב רק להתקרב לקבלת החלטה רציונלית במלואה‪ ,‬בשל האילוצים העומדים בפניהם‬
‫הטובה ביותר מוגבלת ברוב‬ ‫(‪.)Kahneman, 2011; Simon, 1997‬‬
‫המקרים בגלל מכשולים אנושיים‬
‫וארגוניים רבים‪.‬‬
‫כמה מן החסמים העיקריים שבגללם הטעויות בקבלת ההחלטות במדיניות החוץ הן‬
‫כה שכיחות הם אנושיים‪ ,‬כאלה הנובעים מליקויים באינטליגנציה‪ ,‬ביכולות‪ ,‬בצרכים‬
‫הפסיכולוגיים ובשאיפות של מקבלי ההחלטות במדיניות החוץ‪ .‬מכשולים אחרים הם‬
‫ארגוניים‪ ,‬מכיוון שרוב ההחלטות מחייבות הסכמה קבוצתית על טובת השחקן ועל כיוון‬
‫הפעולה הנבון ביותר‪ .‬ואולם‪ ,‬השגת הסכמה כזו איננה משימה קלה‪ ,‬שכן במקרים רבים‬
‫אנשים סבירים בעלי ערכים שונים אינם מסכימים ביניהם על היעדים‪ ,‬העדיפות והתוצאות‬
‫אשר סביר כי יהיו לחלופות השונות‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין להמעיט בחשיבות המכשולים המקשים‬
‫על ניהול מדיניות החוץ באופן רציונלי‪.‬‬

‫בחינת תהליך קבלת ההחלטה כפי שהוא מתרחש בפועל חושפת קשיים נוספים‪ .‬לעתים‬
‫קרובות‪ ,‬אין די במידע הזמין כדי לזהות במדויק בעיות מתפתחות‪ ,‬וכך ההחלטות‬
‫מתקבלות על סמך מידע חלקי בלבד וזיכרונות מעורפלים‪ .‬בעבודת הדוקטורט שלו‬
‫לאוניברסיטת פרינסטון ציטט הגנרל דייויד פטראוס‪ ,‬רמטכ"ל ארצות הברית במלחמות‬
‫עיראק ואפגניסטן‪ ,‬את צ'רלס קיגלי ויוג'ין ויטקופף שטענו‪ ,‬כי "כאשר מקבלי החלטות‬
‫ניצבים מול בעיה מידית וברשותם מידע חסר‪ ,‬אין פלא שהם פונים אל העבר" ומסתמכים‬
‫על מקבילות היסטוריות (‪ .)Petraeus, 1987; Kegley & Wittkopf, 1982‬נוסף על כך‪ ,‬לרוב‪,‬‬
‫המידע הזמין אינו מדויק‪ ,‬מכיוון שהגופים הביורוקרטיים‪ ,‬שהמנהיגים הפוליטיים סומכים‬
‫על עצתם‪ ,‬מסננים‪ ,‬ממיינים ומארגנים מחדש מידע זה‪.‬‬

‫בעיה נוספת היא נטייתם של מקבלי החלטות לגילויי דיסוננס קוגניטיבי – הם נוטים‪,‬‬
‫פסיכולוגית‪ ,‬לחסום כל מידע או השקפה העומדים בסתירה לבחירה המועדפת עליהם או‬
‫מתנגשת עמה‪ ,‬ולחפש במקומם מידע אחר המתאים לאמונותיהם‪ ,‬כדי להצדיק את בחירתם‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 63‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:46‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪64‬‬

‫‪AP Photos/Pool Reuters/Kevin Lamarque‬‬

‫מסעות דיפלומטיים ‪ #‬הנשיא ברק אובמה הדגיש את רצונו לנהל דיאלוג עם מנהיגי כל הארצות‪ ,‬כמרכיב עיקרי במחויבותו לדיפלומטיה‪ ,‬וכי הוא‬
‫חותר "להנהיג באופן אישי פרק חדש במעורבות האמריקנית בעולם"‪ .‬בתצלום (משמאל לימין) פגישה של ראשי המדינות החברות ב"שותפות‬
‫הסחר וההשקעות הטרנס־אטלנטית" (‪ )Transatlantic Trade and Investment Partnership‬במסגרת פסגת ה־‪ G-8‬בצפון אירלנד ב־‪ 17‬ביוני ‪ .2013‬אובמה‬
‫משוחח עם ראש ממשלת בריטניה דייויד קמרון‪ ,‬קנצלרית גרמניה אנג'לה מרקל ואחרים‪.‬‬

‫לכך מצטרפת נטייתם לקבל החלטות על סמך "רשמים ראשוניים‪ ,‬או אינטואיציה‪ ,‬או אותו‬
‫ערבוב לא מוגדר של 'מה שיש' עם 'מה שיכול להיות'‪ ,‬שאנחנו קוראים לו בשם 'דמיון'‪ .‬זאת‪,‬‬
‫למרות קיומו של גוף נתונים גדול שממנו עולה‪ ,‬כי ניתוח סטטיסטי פורמלי הוא דרך טובה‬
‫לבניית תחזיות‪ ...‬יותר מאשר האינטואיציה‪ ,‬אפילו אינטואיציה של מומחים" (‪Brooks,‬‬
‫‪ ;2005‬ראו גם ‪ ,Gladwell, 2001‬שטען‪ ,‬כי שיפוטים מהירים ו"חשיבה מהירה יכולים להיות‬
‫טובים לא פחות מהחלטות שהתקבלו בתהליך זהיר ושקול")‪ .‬אלה הנתפסים בעיני עצמם‬
‫כ"מומחים פוליטיים" מרבים לשגות בשיפוטיהם ובתחזיותיהם (‪ ,)Tetlock, 2006‬ומנהיגים‬
‫פוליטיים נוטים להאמין בדעות הקדומות שלהם‪ ,‬להצביע על הקבלות היסטוריות כוזבות‬
‫לאירועים מן העבר (‪ ,)Brunk, 2008‬ולקבל החלטות רגשיות (‪ .)McDermott, 2013‬כפי‬
‫תורת המשחקים‬
‫שמלמד ענף המחקר‪ ,‬הנקרא בשם "יחסים בין־לאומיים התנהגותיים" בקבלת החלטות‬ ‫(‪)game theory‬‬
‫ותורת המשחקים (‪ ,)Mintz, 2007‬יכולתם של מנהיגים לעבד מידע ולהימנע מהטיות היא‬ ‫מודל מתמטי של קשרי גומלין‬
‫מוגבלת‪ .‬בהיותם עסוקים במניעת הפסדים‪ ,‬הם נוטים "לראות מהרהורי לבם" ו"לירות מן‬ ‫אסטרטגיים‪ ,‬שבו התוצאות‬
‫המותן"‪ ,‬ולפיכך להחליט‪ ,‬תכופות‪ ,‬החלטות לא רציונליות‪ .‬נטיות חשיבה אלה מסבירות‬ ‫נקבעות לא רק בהתאם‬
‫להעדפות של שחקן יחיד‪ ,‬אלא‬
‫מדוע קובעי מדיניות מרבים להתעלם מאזהרות וממידע על אודות שינויים‪ ,‬וחוזרים על‬ ‫גם על־פי הבחירות של כל‬
‫טעויות שעשו בעבר‪.‬‬ ‫השחקנים המעורבים‪.‬‬
‫משחקים דו־שלביים‬
‫כדי להיטיב להבין את דרך קבלת ההחלטות המדיניות של רוב המנהיגים‪ ,‬טבע רוברט‬ ‫(‪)two-level games‬‬

‫ּפטנם את הביטוי משחקים דו־שלביים‪ .‬פטנם ערער על הנחות הריאליזם וקבע‪ ,‬כי על‬ ‫מושג המתייחס לצורך הגובר של‬
‫קובעי המדיניות לקבל החלטות‬
‫המנהיגים לגבש בו־בזמן את מדיניותם בזירה הבין־לאומית והביתית וכי עליהם להגיע‬ ‫העומדות הן ביעדים הפנימיים הן‬
‫לבחירותיהם בהתאם לכללים שמכתיב ה"משחק"‪:‬‬ ‫ביעדי מדיניות החוץ‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 64‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:47‬‬

 ‫‪65‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 3‬תיאוריות של קבלת החלטות בזירה הבין־לאומית‬

‫ברמת המדינה‪ ,‬הקבוצות המקומיות בתוכה חותרות להשגת האינטרסים שלהן‬

‫באמצעות הפעלת לחץ על הממשלה לאמץ מדיניות העדפה‪ ,‬והפוליטיקאים חותרים‬
‫לצבור עצמה באמצעות הקמת קואליציות בין קבוצות אלה‪ .‬ברמה הבין־לאומית‪,‬‬
‫הממשלות של המדינות שואפות למקסם את יכולתן לספק את הלחצים מבית‪ ,‬תוך‬
‫מזעור ההשלכות השליליות של ההתפתחויות מחוץ‪ .‬מקבלי ההחלטות אינם יכולים‬
‫להתעלם מאף לא אחד משני משחקים אלה‪ ,‬המתנהלים במקביל‪ ,‬כל עוד מתקיימת‬
‫תלות הדדית בין ארצותיהם‪ ,‬אף שהן ריבוניות (‪.)Putnam, 1988, p. 434‬‬

‫רוב המנהיגים נאלצים לעמוד בדרישות הסותרות‪ ,‬לעתים‪ ,‬של הפוליטיקה הפנימית‬
‫והדיפלומטיה החיצונית‪ ,‬ורק לעתים נדירות אפשר לקבל החלטות מדיניות המספקות מענה‬
‫רציונלי לשני מערכי היעדים גם יחד‪ .‬למדיניות הפנים יש‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬השלכות רבות‬
‫על מדיניות החוץ‪ .‬פעילויות השחקן בזירה הבין־לאומית משפיעות מאוד על מצבו הפנימי‪.‬‬
‫מסיבה זו‪ ,‬מנהיגים רבים נוטים למזג בין שני התחומים כשהם בוחנים החלטות מדיניות‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬מבקרים טוענים‪ ,‬כי מודל המשחק הדו־שלבי אינו מרחיק לכת דיו‪ ,‬וכי אפשר‬
‫לשפרו אם ישלבו בו תובנות מן הזרם הקונסטרוקטיביסטי‪ .‬מבקרים אלה קובעים‪ ,‬כי‬
‫גם המשחקים הדו־שלביים נשענים עדיין יותר מדי על הרציונליזם בהניחם‪ ,‬כי "למנהלי‬
‫המשא ומתן בזירה הבין־לאומית יש אינטרסים עצמיים ברורים‪ ,‬כי הם מייצגים אינטרסים‬
‫פנימיים ומדינתיים מסוימים‪ ,‬וכי הם שואפים למקסם אינטרסים אלה; אך השאלה כיצד‬
‫נוצרים אינטרסים אלה נותרה בלא מענה" (‪" .)Deets, 2009, p. 39‬האם פילוגים פנימיים –‬
‫המבוססים על אידיאולוגיה‪ ,‬על אינטרסים מנוגדים‪ ,‬על המאבק לעצמה הניטש בכל‬
‫המוסדות הפוליטיים – חמורים במידה כזו ההופכת את קבלת ההחלטות הרציונלית‬
‫למשימה בלתי־אפשרית" (‪?)Kanet, 2010, p. 127‬‬

‫מדינות מנוהלות על־ידי אנשים בעלי אמונות‪ ,‬ערכים‪ ,‬העדפות וצרכים פסיכולוגיים שונים‪.‬‬
‫הבדלים אלה מולידים חוסר הסכמה ומחלוקות על יעדים וחלופות‪ ,‬שרק לעתים רחוקות‬
‫ניתנים לפתרון בתהליכים רציונליים מוסדרים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬אנשים אלה מתעצבים‪,‬‬
‫במידה רבה‪ ,‬מתוך ההבנות המשותפות המקובלות חברתית בקהילה ובתרבות המדינית‬
‫שבה הם חיים (‪ .)O’Reilly, 2013‬על מנת להיטיב להבין את קבלת ההחלטות הבין־‬
‫לאומית חשוב להביא בחשבון לא רק את האינטרסים והזהויות המקומיים‪ ,‬אלא גם את‬
‫"תהליכי האינטראקציה בין שחקנים ביתיים ובין־לאומיים‪ ,‬שהאינטרסים והזהויות נוצרים‬
‫ומשתנים באמצעותם" (‪.)Deets, 2009, p. 39‬‬

‫תוצאות־לוואי חיצוניות‬ ‫אלא שרק לעתים נדירות קיים בסיס איתן לקבלת החלטות במדיניות החוץ‪ .‬במקרים‬
‫(‪)externalities‬‬
‫רבים‪ ,‬קבלת ההחלטות מתרכזת במשימה הקשה של הכרעה בין ערכים; ובחירה בחלופה‬
‫השפעות הלוואי הבלתי־מתוכננות‬
‫הנובעות מהכרעות שהתקבלו‪,‬‬
‫אחת פירושה ויתור על חלופות אחרות‪ .‬בפועל‪ ,‬החלטות רבות נוטות לייצר תוצאות‬
‫כגון אינפלציה הנובעת מחריגה‬ ‫שלא התכוונו אליהן – מה שהכלכלנים קוראים בשם תוצאות־לוואי חיצוניות‪ .‬במיוחד‬
‫בהוצאות הממשלה‪ ,‬אשר לא‬ ‫בתחום מדיניות החוץ‪ ,‬שם הסיכונים גבוהים ואי־הוודאות רבה‪ ,‬חוסר היכולת של מקבלי‬
‫הובאו בחשבון בעת ההחלטה‪.‬‬
‫ההחלטות לאסוף כמויות מידע גדולות ולעבד אותן בזריזות מגביל את יכולתם לבחור‬
‫בחירות מושכלות‪.‬‬
‫סדר יום מדיני‬
‫(‪)policy agenda‬‬ ‫מכיוון שקובעי המדיניות פועלים על־פי סדר יום מדיני עמוס מדי ובלחץ זמן מתמיד‪ ,‬רק‬
‫הרשימה המשתנה של בעיות‪,‬‬ ‫לעתים נדירות נערך חיפוש יסודי וממצה אחר חלופות מדיניות‪ .‬על־פי הנרי קיסינג'ר‬
‫או סוגיות‪ ,‬שממשלות מקדישות‬
‫להן תשומת לב מיוחדת בכל‬ ‫(‪" ,)Kissinger, 1979‬למנהיגים יש מעט מאוד זמן להרהורים‪ ,‬הם לכודים בקרב אין־סופי‪,‬‬
‫רגע נתון‪.‬‬ ‫שבו מה שדחוף גובר בהתמדה על מה שחשוב‪ .‬החיים הציבוריים של כל אישיות ציבורית‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 65‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:47‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪66‬‬

‫הם מאבק מתמשך לחילוץ מרכיב כלשהו של בחירה מתוך לחץ הנסיבות"‪ .‬לכן‪ ,‬בשלב‬
‫הבחירה‪ ,‬נדיר שהמחליטים יגיעו להחלטות הממקסמות ערך‪.‬‬

‫ערעור נוסף על הרעיון שלפיו מקבלי החלטות נוהגים באופן רציונלי הוא תורת הערך‪,‬‬ ‫תורת הערך‬
‫(‪)prospect theory‬‬
‫שהתפתחה מן הניסויים של עמוס טברסקי ודניאל כהנמן‪ ,‬זוכי פרס נובל לכלכלה ב־‪.2002‬‬
‫תיאוריה בפסיכולוגיה חברתית‪,‬‬
‫תורת הערך בוחנת כיצד אנשים תופסים את הערכת הסיכונים וטועים כשהם מקבלים‬ ‫המסבירה קבלת החלטות בתנאי‬
‫החלטות בתנאי אי־ודאות‪ ,‬וקובעת כי הדרך שבה אנשים סוטים מקבלת החלטה רציונלית‬ ‫אי־ודאות וסיכון‪ ,‬באמצעות בחינת‬
‫מציגה הטיות עקביות וניתנות לחיזוי‪ .‬אנשים תופסים חלופות במונחי ההערכות שלהם‬ ‫הקשר בין נטייתו של אדם לקחת‬
‫סיכון לבין הערך שהוא מייחס‬
‫לגבי סיכויי הרווח וההפסד הפוטנציאלי הכרוכים בכל בחירה – "מי שיש להם סיכוי‬ ‫להימנעות מהפסדים ולעשיית‬
‫להרוויח נוטים להתרחק מסיכונים‪ ,‬ואילו מי שצפויים להפסיד נוטים להסתכן הרבה יותר"‬ ‫רווחים גדולים‪.‬‬
‫(‪ .)McDermott et al., 2008, p. 335‬למעשה‪" ,‬מן הראיות עולה‪ ,‬כי הערך שאנשים מייחסים‬
‫להפסדים גבוה פי שניים מן הערך שהם מייחסים לרווחים" (‪.)Elms, 2008, p. 245‬‬

‫אחת ההשלכות של תורת הערך בתחום קבלת ההחלטות היא נטיית בני אדם ל"סטטוס‬
‫קוו"‪ ,‬או לשימור המצב הקיים (‪ .)Grunwald, 2009‬וכמו כל בני האדם באשר הם‪ ,‬גם מנהיגים‬
‫נוטים לייחס ערך־יתר לוודאות ול"שקט נפשי"‪ ,‬גם אם הם פועלים לרעתם‪ .‬הם אינם‬
‫מביאים בחשבון את תוצאות בחירותיהם‪ ,‬ועסוקים בחישוב ההפסדים הפוטנציאליים‪,‬‬
‫העלולים להיגרם בעקבות שינוי המצב‪ ,‬יותר מאשר ברווחים הפוטנציאליים‪ .‬על תוצאה‬
‫בעייתית זו נוספת טעות נפוצה בקבלת החלטות – הנטייה למסגר החלטות בראייה צרה‪,‬‬
‫המתמקדת בבחירות לטווח קצר במקום בבחירות לטווח ארוך (‪ .)Elms, 2008‬לדוגמה‪,‬‬
‫במקרים רבים‪ ,‬מנהיגי ארצות הברית עסוקים באבדן הריבונות והעצמה הצפויים בעקבות‬
‫הרחבת הסמכויות של מוסדות בין־לאומיים (כגון‪ ,‬האו"ם ובית הדין הפלילי הבין־לאומי)‪,‬‬
‫יותר מאשר ברווחים שהיה אפשר להשיג מהשתלבות עולמית גדולה יותר וממשל משותף‪.‬‬

‫השלכה נוספת של תורת הערך היא מנהיגים הנוטלים סיכונים‪ ,‬כדי ליזום כיוונים חדשים‬
‫ונועזים במדיניות החוץ‪ ,‬מתקשים ביותר להודות בטעותם ולתקן את בחירותיהם אם‬
‫נתגלו כמוטעות בשלב מאוחר יותר‪ .‬כך‪ ,‬נמתחה ביקורת על סירובו של ג'ורג' וו' בוש להכיר‬
‫בכשלים בקבלת ההחלטות‪ ,‬שהובילו למלחמה בעיראק (‪.)Draper, 2008; Goldsmith, 2008‬‬
‫מנהיגים נוטים להמשיך ולדבוק במדיניות כושלת זמן רב לאחר שחסרונותיה הפכו גלויים‬
‫לעין‪ .‬ביקורת דומה נמתחה גם על ההחלטות של ממשל ג'ונסון וממשל ניקסון להמשיך‬
‫ולשקוע במלחמה הלא־פופולרית בווייטנאם (‪.)Polsky, 2010‬‬

‫הדילמה שמציגה תורת הערך היא‪ ,‬כמובן‪ ,‬החשש שלפיו "אם אי־אפשר לסמוך על אנשים‬
‫שיבחרו בחירות נכונות בעבור עצמם‪ ,‬כיצד אפשר לסמוך עליהם שיקבלו את ההחלטות‬
‫הנכונות בעבור כולנו?" (‪ .)Kolbert, 2008‬ואולם‪ ,‬מסתבר כי אף־על־פי שקבלת החלטות‬
‫הסוטה מעקרונות הרציונליות עלולה להיות בעייתית‪ ,‬אי־רציונליות‪ ,‬כשהיא לעצמה‪,‬‬
‫עשויה להניב החלטות "טובות"‪ .‬ברוח זו מצביעה ספרות המחקר הניסויי‪ ,‬כי אנשים נוטים‬
‫לשלב בקבלת ההחלטות שלהם מרכיב של הוגנּות‪ ,‬גם אם שיקול כזה עומד בסתירה‬
‫לאינטרס העצמי הרציונלי שלהם‪ .‬כפי שעולה ממחקריו של חוקר הכלכלה ההתנהגותית דן‬
‫אריאלי (‪" ,)Ariely, 2008‬מתברר שאנשים רוצים להיות נדיבים ורוצים לשמור על כבודם –‬
‫אפילו אם אין בכך שום היגיון" (‪.)Kolbert, 2008, p. 79‬‬

‫חרף התדמית הרציונלית שקובעי מדיניות שואפים להקרין כלפי חוץ‪ ,‬במקרים רבים יש‬
‫"קשר רופף בלבד בין מידת הרציונליות שבהחלטותיהם לבין העולם שבו בעלי התפקידים‬
‫מנהלים את דיוניהם" (‪ .)Rosenau, 1980‬ואולם‪ ,‬אף שניהול מדיניות חוץ על־פי עקרונות‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 66‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:47‬‬

 ‫‪67‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 3‬תיאוריות של קבלת החלטות בזירה הבין־לאומית‬

‫הרציונליות הוא יותר בבחינת אידיאל מאשר מציאות‪ ,‬יש עדיין מקום להנחה שלפיה‬
‫מגבשי המדיניות שואפים להתנהגות רציונלית בקבלת ההחלטות‪ ,‬ואולי לפעמים אף‬
‫מצליחים להתקרב אליה‪ .‬למעשה‪ ,‬ראוי לראות בהתנהגות הרציונלית הן תמונה אידיאלית‬
‫המתארת את האופן שבו תהליך ההחלטה אמור להתנהל (תיאוריה)‪ ,‬הן תיאור המרכיבים‬
‫העיקריים של התנהלותו בפועל (פרקטיקה) (ראו טבלה ‪.)3.1‬‬

‫טבלה ‪ 3.1‬קבלת החלטות במדיניות החוץ ‪ -‬תיאוריה ופרקטיקה‬

‫הפרקטיקה הרווחת בפועל‬ ‫תהליך רציונלי אידיאלי‬

‫מידע מסולף וחסר‬ ‫מידע מדויק ומקיף‬
‫מניעים אישיים ואינטרסים ארגוניים מעצבים את בחירת היעדים הלאומיים‬ ‫הגדרה ברורה של האינטרסים הלאומיים‬
‫נשקל מספר מוגבל של חלופות; אף לא אחת מהן מנותחת ביסודיות‬ ‫ניתוח ממצה של כל החלופות‬
‫דרכי הפעולה נבחרות באמצעות התמקחויות ופשרות פוליטיות‬ ‫בחירת דרך פעולה מיטבית להפקת התוצאות הרצויות‬
‫הצגות מבלבלות וסותרות של ההחלטה‪ ,‬במקרים רבים כשהיא מוצגת בפני‬ ‫הצגה יעילה ואחידה של ההחלטה והנמקותיה על מנת לגייס‬
‫אמצעי התקשורת‬ ‫תמיכה מבית‬
‫הזנחת המטלה המייגעת של קבלת ההחלטה על־ידי הדרגים הביורוקרטיים‬ ‫מעקב קפדני אחר מימוש ההחלטה בדרגים הביורוקרטיים‬
‫המופקדים על ענייני חוץ‬ ‫המופקדים על ענייני חוץ‬
‫הערכה מדינית שטחית‪ ,‬אחריות לא ברורה‪ ,‬בירור כושל ועיכוב בתיקון‬ ‫הערכה מידית של ההשלכות ובעקבותיה תיקון טעויות‬

‫יכולת המינוף והשפעתם של מנהיגים‬

‫מהלך ההיסטוריה נקבע על־פי ההחלטות של האליטות הפוליטיות‪ .‬המנהיגים וסגנונות‬
‫המנהיגות שהם נוקטים מעצבים את הדרך שבה מתגבשת מדיניות החוץ ובעקבות זאת‬
‫את התנהגות השחקנים בפוליטיקה העולמית‪" .‬אין היסטוריה כלל‪ ,‬יש רק ביוגרפיה" – כך‬
‫ניסח‪ ,‬בתמציתיות‪ ,‬הוגה הדעות האמריקני ראלף וולדו אמרסון את ההשקפה‪ ,‬שלפיה‬
‫מנהיגים יחידים הם המניעים את מהלך ההיסטוריה‪.‬‬
‫מודל האנשים שעושים את‬
‫ההיסטוריה‬ ‫המנהיגים כמניעים את מהלך ההיסטוריה העולמית‬
‫(‪history-making individuals‬‬
‫‪)model‬‬ ‫מודל האנשים שעושים את ההיסטוריה בקבלת החלטות תופס את מנהיגי העולם כאנשים‬
‫פרשנות של הפוליטיקה‬ ‫היוצרים שינויים עולמיים‪ .‬ההיסטוריה משופעת בדוגמאות על חשיבותם המהותית של‬
‫העולמית הרואה בהחלטות של‬
‫מדיניות החוץ המשפיעות על‬ ‫מנהיגים פוליטיים‪ ,‬המופיעים בזמנים‪ ,‬במקומות ובנסיבות שונים כדי למלא תפקידים‬
‫מהלך ההיסטוריה תוצרים של‬ ‫מכריעים בעיצוב ההיסטוריה העולמית‪ .‬מיכאיל גורבצו'ב הוא דוגמה של אדם אחד‪ ,‬היכול‬
‫מנהיגים נחושים‪ ,‬הפועלים על־פי‬ ‫לשנות את מהלך ההיסטוריה‪ .‬מומחים רבים מאמינים‪ ,‬כי המלחמה הקרה לא הייתה יכולה‬
‫אמונותיהם האישיות‪.‬‬
‫להסתיים‪ ,‬שליטת המפלגה הקומוניסטית במוסקווה לא הייתה מגיעה אל קצה‪ ,‬והמדינה‬
‫דוקטרינת ּבּוש‬ ‫הסובייטית לא הייתה עולה על מסלול צמיחה לקראת משטר דמוקרטי ויזמה חופשית‪ ,‬בלא‬
‫(‪)Bush Doctrine‬‬ ‫החזון‪ ,‬האומץ והמחויבות האישית של גורבצ'וב להניע תמורות מערכתיות מהפכניות אלה‪.‬‬
‫המדיניות החד־צדדית של ממשל‬
‫הנשיא ג'ורג' וו' בוש‪ ,‬המכריזה‬
‫כי ארצות הברית תקבל החלטות‬ ‫אנו מצפים מן המנהיגים להנהיג‪ ,‬ומניחים שמנהיגים חדשים יביאו שינוי‪ .‬אנו מחזקים‬
‫על־פי האינטרסים הלאומיים‬ ‫דימוי זה בהצמידנו את שם המנהיג למדיניות מסוימת – כאילו יש זהּות בין המנהיגים לבין‬
‫של אמריקה‪ ,‬כפי שהיא תופסת‬ ‫התפתחויות מרכזיות בזירה הבין־לאומית – ובנטייה לייחס את רוב ההצלחות והכשלונות‬
‫אותם‪ ,‬ולא על־פי מענה על‬
‫תלונות של ארצות אחרות או‬ ‫בענייני חוץ למנהיגים שכיהנו באותה התקופה‪ .‬הזיהוי של מדיניות החוץ של ארצות‬
‫במטרה להשיג את הסכמתן‪.‬‬ ‫הברית עם דוקטרינת ּבּוש בשנות האלפיים הוא דוגמה לכך‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 67‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:47‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪68‬‬

‫האזרחים אינם היחידים הסבורים כי מנהיגים הם הגורמים המכריעים במדיניות החוץ‬

‫של המדינות‪ ,‬ובמובן רחב יותר‪ ,‬מכריעים במהלך ההיסטוריה העולמית‪ .‬כאשר מנהיגים‬
‫מייחסים כוחות חריגים למנהיגים אחרים‪ ,‬הם חותרים להאדרת החשיבות שלהם עצמם‪.‬‬
‫במודע או שלא במודע‪ ,‬הנחות המנהיג על אישיותם ויכולותיהם של מנהיגים מקבילים לו‬
‫משפיעות על התנהגותו ועל תפיסתו את יכולותיו‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬מנהיגים מגיבים באופן שונה‪ ,‬בהתאם לעמדות שהם מחזיקים‪ .‬כל מנהיג מושפע מן‬
‫מכוונים אותו לנהוג בהתאם לציפיות‬
‫התפקידים‪ ,‬או הציפיות‪ ,‬אשר מכוח החוק והמסורת ַ‬ ‫תפקידים‬
‫העבודה‪205 :‬‬ ‫מספר‬
‫ביחב“ל נכנעים ופועלים על־פי‬ ‫יסוד‬
‫רוב האנשים‬ ‫מושגי‬
‫התפקיד‪.‬‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫לבצע את‬ ‫הרֹווחות באשר שם‬
‫לאופן שבו יש‬ ‫(‪)roles‬ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫האילוצים הכתובים בחוק או‬
‫הכללים המגדירים את התפקידים שהם ממלאים‪ ,‬וכך הם נוטים להתנהג כפי שהתנהגו‬ ‫הנוהג‪ ,‬אשר מכתיבים למקבלי‬
‫קודמיהם כאשר כיהנו באותו התפקיד‪ .‬אך ישנם גם מנהיגים אחרים‪ ,‬אשר בשל מבנה‬
‫איור ‪3-2‬‬
‫ושאפתניים יותר‪ ,‬ונחושים לחמוק מאילוצי התפקיד‬ ‫אישיות‪ ,‬או מתוך העדפה‪ ,‬הם נועזים‬
‫ההחלטות בתפקיד ממשלתי נתון‬
‫לפעול באופן ובסגנון המתיישבים‬
‫עם הציפיות לגבי הדרך המקובלת‬
‫החדש באמצעות הגדרה מחדש של אופן ביצועו‪.‬‬ ‫לביצוע התפקיד‪.‬‬

‫בחתירה להבנה מעמיקה יותר של תפקיד אישיותו של המנהיג‪ ,‬מתגבשת כיום ההסכמה‬
‫כי אפשר לסווג את תכונות האישיות בחמש קטגוריות רחבות‪ :‬מוחצנות‪ ,‬נועם הליכות‪,‬‬
‫מצפוניות‪ ,‬יציבות רגשית ופתיחות להתנסויות‪ .‬אף־על־פי שהן מכילות אלפי תכונות‬
‫אישיות ייחודיות‪ ,‬קטגוריות רחבות אלה‪ ,‬המוכרות בשם "מודל חמש התכונות הגדולות"‬
‫(ראו איור ‪ ,)3.2‬מציגות במחקרים עקביות רבה למרות הבדלי מגדר‪ ,‬תרבות‪ ,‬מוצא אתני‬
‫וזמן‪ .‬הן מספקות תובנות על מניעי המנהיג ואפשר להשתמש בהן לחיזוי התנהגותו‬
‫(‪.)Gallagher & Allen, 2013; Mondak & Halperin 2008‬‬

‫בפוליטיקה העולמית‪" ,‬כל מנהיג מתמודד עם קבלת החלטות בתנאי אי־ודאות‪ .‬אישיותו‬
‫של מנהיג מסוים יכולה ללמד אותנו רבות על האופן שבו יבחר להתמודד עם אי־ודאות‬
‫זו" (‪ .)Gallagher & Allen, 2013, p. 7‬אפשר לראות‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬כי ברמות גבוהות של‬
‫מוחצנות ופתיחות וברמות נמוכות של מצפוניות יש סבירות גבוהה יותר לנטילת סיכונים‬

‫איור ‪ 3.2‬חמשת ַסמני‬

‫האישיות הגדולים ‪ #‬חמשת‬
‫סמני האישיות הגדולים מייצגים‬
‫ממדים רחבים המקיפים‬
‫מוחצנות‬ ‫נועם הליכות‬ ‫מצפוניות‬
‫היבטים רבים‪ .‬ציון גבוה‬
‫אסרטיביות‬ ‫אלטרואיזם‬ ‫משמעת עצמית‬
‫חברותיות‬ ‫שיקול דעת‬ ‫בממד המוחצנות מעיד על‬
‫אמון‬
‫חיפוש ריגושים‬ ‫ציות‬ ‫סדר‬ ‫חברותיות והנאה מחברתם‬
‫חמימות‬ ‫צניעות‬ ‫יכולת‬ ‫של אחרים; ציון גבוה בממד‬
‫אופטימיות‬ ‫ישירות‬ ‫תחושת חובה‬ ‫המצפוניות מעיד על העדפה של‬
‫אנרגטיות‬ ‫חמלה‬ ‫שאפתנות‬ ‫התנהגות מתוכננת; ציון גבוה‬
‫בממד הפתיחות להתנסויות‬
‫יציבות רגשית‬ ‫פתיחות‬
‫‪© Kegley and Blanton/Cengage Learning 2015‬‬

‫מעיד על יצירתיות וסקרנות‬

‫אימפולסיביות‬ ‫לרעיונות‬ ‫אינטלקטואלית; ציון גבוה‬
‫פגיעות‬ ‫לערכים‬ ‫בממד היציבות הרגשית מעיד‬
‫מודעות עצמית‬ ‫לרגשות‬ ‫על יכולת להימצא במצבי לחץ‬
‫חרדה‬ ‫לאסתטיקה‬
‫עוינות‬ ‫לפנטזיה‬ ‫ולשלוט ברגשות; ציון גבוה‬
‫דיכאון‬ ‫במדד נועם ההליכות מעיד על‬
‫שיתוף פעולה וגילויי אמפתיה‬
‫כלפי הזולת (ראו ‪Gallagher‬‬
‫‪& Allen, 2013; McCrae & Costa,‬‬
‫‪.)2003‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 68‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:47‬‬

 ‫‪69‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 3‬תיאוריות של קבלת החלטות בזירה הבין־לאומית‬

‫(‪ .)Kam & Simas, 2010‬יש לכך השלכות על הבנת המקורות לסכסוכים‪ ,‬שכן מנהיגים‬
‫המוכנים להסתכן נוטים יותר להתנהלות של "על־פי התהום" [כלומר‪ ,‬התקדמות לקראת‬
‫עימות מסוכן עד לסף הבטיחּות האפשרי‪ ,‬כדי להשיג תוצאה רצויה] ולשימוש בכוח‪.‬‬

‫אחת הבעיות העולות בהסברים הנשענים על אישיות המנהיג המקבל החלטות בזירה‬
‫הבין־לאומית היא המדיניות הלא רציונלית שנוקטים‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬האנשים המניעים‬
‫את מהלך ההיסטוריה‪ .‬קרוב לוודאי שלאישיות המנהיג יש חלק בכך‪ ,‬שכן מבנה האישיות‬
‫משפיע על התהליך שבו השחקן הרציונלי עושה שימוש יעיל (אופטימלי) בחלופות‬
‫הנתפסות בעיניו כראויות לקבלה (או להסכמה) בכל מצב נתון‪ .‬לדוגמה‪" ,‬מנהיגים הנוטלים‬
‫סיכונים עלולים לראות בשימוש בכוח חלופה אפשרית למימוש מדיניות החוץ שלהם‪,‬‬
‫ואילו מנהיגים הנמנעים מסיכונים לא ישקלו צעדים כאלה ברצינות" (‪Gallagher & Allen,‬‬
‫‪ .)2013, p. 2‬הדוגמה הקלאסית לכך היא אדולף היטלר‪ ,‬שנחישותו חסרת המעצורים‬
‫לחתור לכיבושה הצבאי של כל יבשת אירופה הוכחה כהרסנית לגרמניה‪.‬‬

‫כיצד אפשר ליישב התנהגות כזו עם הלוגיקה של הריאליזם? הריאליזם מפחית בחשיבותם‬
‫של מנהיגים כבני אדם מכוח ההנחה‪ ,‬שלפיה "על המנהיגים‪ ,‬כיחידים‪ ,‬עדיין מוטלים‬
‫אילוצים משמעותיים‪ ,‬המבטיחים כי למרות הבדלי האישיות בין המנהיגים השונים‪,‬‬
‫התוצאות המדיניות יהיו דומות‪ ,‬שכן הגורם המכריע ביותר הוא השפעת הלחצים‬
‫הסביבתיים" (‪ .)McDermott, 2013, p. 1‬על־פי הריאליזם‪ ,‬הישרדות היא היעד הראשון‬
‫במעלה של כל המדינות‪ ,‬וכל המנהיגים עוסקים בחישובים רציונליים במטרה לקדם את‬
‫האינטרסים העצמיים של ארצותיהם‪ .‬ואולם‪ ,‬הריאליזם אינו מצליח להסביר את המקרים‬
‫שבהם הכרעות המנהיגים מוכחות‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬כמזיקות‪ .‬אפילו הפגמים בתהליכי‬
‫גיבוש מדיניות החוץ של המדינות השונות אינם מצליחים להסביר את הפער העצום בין‬
‫ההחלטות שמנהיגים מקבלים בפועל לבין הבחירה העולה ומתבקשת מתוך שיקול קר של‬
‫עלות־תועלת‪.‬‬

‫אילוצים המגבילים את יכולת המנהיג לפעול כיחיד‬

‫מודל האנשים שעושים את ההיסטוריה אמנם משכנע למדי‪ ,‬אך יש לזכור כי המנהיגים‬
‫אינם גורמים מכריעים כל־יכולים בניהול מדיניות החוץ של מדינות‪ .‬אמט ג'ון יוז (‪Hughes,‬‬
‫‪ ,)1972‬שהיה יועץ הנשיא דווייט ד' אייזנהאואר‪ ,‬הגיע למסקנה‪ ,‬כי "כל נשיאי ארצות‬
‫הברית‪ ,‬למן ההרפתקני ביותר ועד למרוסן ביותר‪ ,‬התנסו בחוויה אחת משותפת ומטרידה‪:‬‬
‫גילוי המגבלות והחסמים – כפי שאלה הוכרעו על־פי חוק‪ ,‬לאורך ההיסטוריה ובתוקף‬
‫הנסיבות – שבכוחם לטשטש לפעמים את תכניותיהם הברורות ביותר ולעמעם גם את‬
‫המטרות המדויקות ביותר"‪.‬‬

‫ההשפעה האישית משתנה בהתאם להקשר‪ ,‬ובמקרים רבים ההקשר משפיע יותר מן‬
‫המנהיג (ראו "מחלוקת‪ :‬האם מנהיגים מצליחים להשפיע?")‪ .‬כפי שאנשי התיאוריה‬
‫הקונסטרוקטיביסטית מרבים לציין‪ ,‬הוויכוח על מקום "האישיות הדגולה" לעומת‬
‫צייטגייסט‪/‬רוח הזמן‬ ‫ה"צייטגייסט"‪/‬רוח הזמן רלוונטי לעניין זה‪ .‬בלב המחלוקת המתמדת הזו עומדת השאלה‬
‫(‪)Zeitgeist‬‬
‫האם תקופות מסוימות מובילות לעלייה של מנהיגים מסוימים‪ ,‬או שמא מנהיגים אלה‬
‫נורמות התרבות השליטות‪,‬‬
‫שעל־פי ההנחה משפיעות‬
‫היו מגיעים לעמדת השפעה בכל מקום ובכל זמן‪ .‬אולי אין תשובה על שאלה זו‪ ,‬אבל‬
‫על התנהגות האנשים החיים‬ ‫היא מזכירה לנו כי גורמים רבים משפיעים על החלטות מדיניות החוץ‪ .‬מודל האנשים‬
‫בתקופה מסוימת‪.‬‬ ‫שעושים את ההיסטוריה לבדו נראה כהסבר פשוט מדי לשאלה‪ ,‬כיצד שחקנים חוצי־‬
‫לאומים מגיבים על אתגרים חיצוניים‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 69‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:47‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪70‬‬

‫מחלוקת‬
‫האם מנהיגים מצליחים להשפיע?‬
‫תיאורטיקנים שונים‪ ,‬ביניהם חסידי הריאליזם‪ ,‬מאמצים את הנחת הרציונליזם ומניחים‪ ,‬כי כל מנהיג יגיב‬
‫לבחירה באותה הדרך‪ :‬המצב הוא אשר ַמבנה את התגובה על עלויות ותועלות הכרוכות בכל בחירה‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬האם הנחה זו מתיישבת עם העובדות? מה ידוע לנו על השפעת התפיסות והערכים שיש‬
‫לאנשים על האופן שבו הם שוקלים בחירה? הפסיכולוגיה הפוליטית והתיאוריה הקונסטרוקטיביסטית‬
‫מלמדות‪ ,‬כי לחלופה זהה יכול להיות ערך שונה בעיני מנהיגים שונים‪ .‬האם אפשר להבין מכך‪ ,‬כי‬
‫מנהיגים שונים יגיבו באופנים שונים על מצבים זהים?‬

‫‪Ap Photo‬‬
‫ניקח‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את ריצ'רד ניקסון‪ .‬בשנת ‪ 1971‬הפגינו האמריקנים בהמוניהם‪ ,‬מחוץ לבית הלבן‪ ,‬במחאה‬
‫על חוסר המוסריות שבהפצצות המסיביות בווייטנאם‪ .‬בתגובה התנתק ניקסון מקולות המחאה של‬
‫העם‪ ,‬אך הניסיון לא צלח‪ ,‬כידוע‪ .‬ניקסון הרבה להתלונן‪ ,‬כי "איש אינו יכול להבין את המשמעות של‬
‫להיות נשיא‪ ,‬היושב בבית הלבן ועובד עד שעה מאוחרת‪ ,‬בשעה שמאות אלפי מפגינים מסתערים על‬
‫הרחובות‪ .‬אפילו אטמי אוזניים אינם מצליחים לחסום את הרעש"‪.‬‬
‫שנים לפניו‪ ,‬באחר צהריים גשום אחד בשנת ‪ ,1962‬ניצב הנשיא קנדי מול מחאה אזרחית דומה‪ .‬הציבור‬
‫התאסף מול הבית הלבן והפגין בתביעה "לאסור את הפצצה"‪ .‬בתגובה שלח קנדי למפגינים קנקני קפה‬
‫וסופגניות‪ ,‬והזמין את מנהיגי המחאה להיכנס למשכן הנשיא כדי להציג את טענותיהם‪ ,‬בהאמינו כי‬
‫משטר דמוקרטי צריך לעודד דעות שונות ודיון פתוח‪.‬‬
‫ניקסון ראה במפגינים איום; קנדי ראה בהם הזדמנות‪ .‬מהשוואה זו עולה‪ ,‬כי לסוג המנהיג יכולה להיות‬
‫השפעה על קביעת סוגי הבחירות שמנהיג עושה בתגובה על מצבים דומים (ראו ‪.)Gallagher & Allen, 2013‬‬
‫ואולם‪ ,‬שאלה חשובה יותר מאופי הטיפול של כל נשיא במפגינים היא האם בפועל שינה הנשיא את‬
‫החלטותיו המדיניות בעקבות המחאה‪ .‬אף־על־פי שקנדי הסביר פנים למפגינים‪ ,‬הוא לא הטיל איסור על‬
‫נשק גרעיני; למעשה‪ ,‬ההוצאות הצבאיות בתקופת קנדי תפחו והגיעו לכדי מחצית מן התקציב הפדרלי‪.‬‬
‫רבים יטענו‪ ,‬כי לא היה אפשר לצפות שקנדי לבדו יחסל את הנשק הגרעיני ‪ -‬שכן רוח הזמן נשלטה אז‬
‫בידי הפחד מברית המועצות והדאגה הרבה לביטחון הלאומי‪ .‬לעומתם‪ ,‬המפגינים ב־‪ 1971‬התאימו הרבה‬
‫יותר לרוח הזמן‪ .‬אף שהם לבדם לא יכלו לשכנע את ניקסון לשנות את מדיניותו בווייטנאם‪ ,‬המחאה‬
‫הנרחבת והתרעומת הרבה על המלחמה‪ ,‬בצד חוסר היכולת של אמריקה לנצח בה‪ ,‬דחפו בסופו של‬
‫דבר את ניקסון להורות על יציאתם ההדרגתית של כוחות ארצות הברית מווייטנאם‪ ,‬אשר הביאה לסיום‬
‫ההשתתפות של ארצות הברית במלחמת וייטנאם‪ .‬תוצאות אלה מלמדות‪ ,‬כי המנהיגים שבויים ברוח‬
‫הזמן‪ ,‬או לכודים בידי כוחות גדולים מהם‪ ,‬המניעים את מהלך היחסים הבין־לאומיים בתקופתם‪.‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫האם קנדי וניקסון בחרו בדרכי פעולה ששיקפו את זהותם האינדיווידואלית? או שכל נשיא אחר‬ ‫‪0‬‬

‫בתקופתם היה בוחר כפי שבחרו?‬

‫כיצד היו תיאורטיקנים המצדדים בבחירה רציונלית מסבירים את התנהגותו של ניקסון? ושל קנדי?‬ ‫‪0‬‬

‫מהן מגבלותיה של גישת הבחירה הרציונלית בהסבר ההחלטות שלהם?‬

‫אילו גורמים נוספים‪ ,‬מקומיים או בין־לאומיים‪ ,‬חוץ מרוח הזמן‪ ,‬היו יכולים להשפיע על ההחלטות‬ ‫‪0‬‬

‫של קנדי ושל ניקסון באשר למעורבות הצבאית שלהם?‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 70‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:48‬‬

 ‫‪71‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 3‬תיאוריות של קבלת החלטות בזירה הבין־לאומית‬

‫השאלה איננה האם מנהיגים פוליטיים מגיעים משורות האליטה או האם יש חשיבות‬
‫לזהותם‪ .‬ברור שהתשובה חיובית‪ ,‬אבל למנהיגים אין שליטה מלאה‪ ,‬והשפעתם מוגבלת‬
‫בשל אילוצים חמורים‪" .‬אף שמנהיגים מזדרזים לזקוף לזכותם הצלחות במדיניות החוץ‪,‬‬
‫והציבור ממהר להאשים אותם בכישלונות‪ ,‬נדיר שהמנהיגים הם האחראים היחידים‬
‫למדיניות החוץ של ארצם" (‪ .)Bruening, 2007, p. 9‬כפי שהזהיר שר החוץ לשעבר הנרי‬
‫קיסינג'ר‪ ,‬אסור להסתמך יותר מדי על אישיות המנהיג ועל העדפות פוליטיות אישיות‪:‬‬
‫יש באמריקה פיתוי עצום להאמין‪ ,‬כי מדיניות חוץ היא מעין תת־מחלקה של‬
‫הפסיכיאטריה‪ ,‬וכי יחסים בין מדינות הם כמו יחסים בין בני אדם‪ .‬אבל הבעיה [ביישוב‬
‫סכסוכים ממושכים] אינה כה פשוטה‪ .‬למתחים‪ ...‬יש בהכרח סיבות אובייקטיביות‬
‫כלשהן‪ ,‬ואם לא נצליח לבטל סיבות אלה‪ ,‬שום יחסים אישיים לא יוכלו להפיג את‬
‫המתחים‪ .‬שום טובה לא תצמח לנו מצמצום הסוגיות של תחרות בין־אישית (בנאום‬
‫בטקס הבוגרים של אוניברסיטת דרום קרוליינה‪.)1985 ,‬‬

‫אם כן‪ ,‬השאלה הרלוונטית איננה האם יש חשיבות לתכונות האישיות של המנהיג‪ ,‬אלא‬
‫באילו תנאים יש לתכונות אלה השפעה‪ .‬על־פי מרגרט ג' הרמן‪ ,‬השפעת המנהיגים מעוצבת‬
‫באמצעות שישה גורמים לפחות‪:‬‬
‫א‪ .‬מהי השקפת עולמם; ב‪ .‬מהו סגנונם הפוליטי; ג‪ .‬מה מניע אותם לאמץ את עמדתם;‬
‫ד‪ .‬האם הם מתעניינים בענייני חוץ‪ ,‬והאם יש להם הכשרה כלשהי לעסוק בהם; ה‪ .‬איזה‬
‫אקלים שרר במדיניות החוץ בזמן שהמנהיג היה בראשית הקריירה הפוליטית שלו;‬
‫החברות של המנהיג לעמדתו הנוכחית‪ .‬השקפת עולם‪ ,‬סגנון‬ ‫ו‪ .‬כיצד התנהל תהליך ִ‬
‫פוליטי ומניעים מספקים מידע על אישיות המנהיג; שאר המאפיינים מספקים מידע‬
‫על התנסויותיו הקודמות ועל הרקע שלו (‪.)Hermann, 1988, p. 268‬‬

‫גדלה‪ ,‬בדרך־‬
‫השפעת התכונות האישיות של מנהיגים על ההחלטות במדיניות החוץ ֵ‬
‫כלל‪ ,‬כאשר הסמכות והלגיטימיות שלהם מקובלות על ציבור רחב‪ ,‬או כאשר הם חסינים‬
‫מפני ביקורת ציבורית נרחבת‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬נסיבות מסוימות יכולות לחזק את ההשפעה‬
‫הפוטנציאלית של מנהיגים כיחידים‪ .‬נסיבות אלה כוללות מצבים חדשים‪ ,‬המשחררים את‬
‫המנהיג מן הגישות המקובלות להגדרת המצב‪ ,‬מצבים מורכבים המערבים גורמים רבים‬
‫ושונים‪ ,‬ומצבים שאין עליהם ענישה חברתית‪ ,‬המאפשרים למנהיג חופש בחירה מכיוון‬
‫שהנורמות המגדירות את טווח החלופות המותרות אינן ברורות (‪.)DiRenzo, 1974‬‬

‫חֹוללּות פוליטית‬
‫ְ‬ ‫החֹוללּות [היכולת לגרום שינוי] הפוליטית של המנהיג או הדימוי העצמי שלו – האמונה‬
‫ְ‬
‫(‪)political efficacy‬‬ ‫של אדם ביכולתו האישית לשלוט באירועים פוליטיים – בצירוף מידת הרצון של ציבור‬
‫המידה שבה ביטחונם העצמי‬ ‫האזרחים לקבל עליהם את הנהגתו‪ ,‬משפיעים גם הם על מידת השליטה שיש לערכיו‬
‫של קובעי המדיניות נוטע בהם‬
‫את האמונה שהם מסוגלים‬ ‫האישיים ולצרכיו הפסיכולוגיים של המנהיג בתהליך קבלת ההחלטות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כאשר‬
‫לבחור בחירה רציונלית יעילה‪.‬‬ ‫דעת הקהל מעדיפה בבירור מנהיג חזק‪ ,‬וכאשר לראש המדינה יש צורך חריג בהערצה‪,‬‬
‫סביר להניח שמדיניות החוץ של המדינה תשקף את הצרכים הפנימיים של מנהיג זה‪ .‬כך‪,‬‬
‫אישיותו הנרקיסיסטית של הקיסר וילהלם השני פגשה את רצונו של העם הגרמני במנהיג‬
‫בעל עצמה סמלית רבה‪ ,‬והעדפותיו של הציבור הגרמני‪ ,‬מצדן‪ ,‬השפיעו על מדיניות החוץ‬
‫שגרמניה נקטה בתקופת שלטונו של הקיסר וילהלם‪ ,‬אשר הסתיימה במלחמת העולם ה־‪l‬‬
‫(‪.)Baron & Pletsch, 1985‬‬

‫גם המגדר של המנהיג יכול להשפיע על החלטותיו‪ .‬על־פי התיאוריה הפמיניסטית‪ ,‬גברים‬
‫ונשים נוטים לתפוס באופן שונה סוגיות כמו מלחמה‪ ,‬שלום‪ ,‬ביטחון ושימוש בכוח צבאי‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 71‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:48‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪72‬‬

‫שוני זה יכול להשפיע על הדרך שבה הם מקבלים החלטות ועל אופי האינטראקציות שלהם‬
‫עם העולם סביבם‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬הקונסטרוקטיביזם החברתי רואה בקיומם של הבדלי ערכים‬
‫והשקפות בין נשים לגברים תוצר של התנסויות ִחברות נפרדות ושונות‪" .‬מכיוון שנשים‬
‫נוטות‪ ,‬יותר מגברים‪ ,‬להגדיר את עצמן באמצעות מערכות היחסים שלהן‪ ,‬פעולותיהן‬
‫והרטוריקה שלהן‪ ...‬מוכוונות יותר לתחזוק יחסים אלה ולהגנה עליהם‪ .‬גברים‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫נוטים להתמקד ברווחים הסופיים; והשגת ההעדפות והיעדים האישיים שלהם" עומדת‬
‫במרכז תהליך קבלת ההחלטות שלהם (‪ .)Boyer et al., 2009, p. 27‬לכן סביר להניח‪ ,‬כי‬
‫ההשתייכות המגדרית משפיעה על תהליך קבלת ההחלטות‪ ,‬גם אם אין הבדל בתוצאה‬
‫הסופית של ההחלטה‪.‬‬

‫קיימים גורמים נוספים שהשפעתם על מידת היכולת של מנהיגים לעצב את ההכרעות‬

‫המדיניות של ארצותיהם אינה מוטלת בספק‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬כאשר מנהיגים סבורים כי נשקפת‬
‫סכנה לשלומם ולאינטרסים העצמיים שלהם‪ ,‬הם נוטים להגיב על־פי הצרכים הפרטיים‬
‫והדחפים הפסיכולוגיים האישיים שלהם‪ .‬ואולם‪ ,‬כאשר הנסיבות יציבות‪ ,‬והקשר בין האגו‬
‫של המנהיג לבין תוצאות המדיניות פחות מורכב‪ ,‬גם השפעת המאפיינים האישיים שלו‬
‫פחות בולטת‪ .‬גם לעיתוי העלייה לשלטון יש חשיבות‪ .‬כאשר מנהיג תופס לראשונה את‬
‫עמדת ההנהגה‪ ,‬הסיכוי שהדרישות הפורמליות של התפקיד יגבילו את צעדיו הוא הנמוך‬
‫ביותר‪ .‬הדבר נכון במיוחד בתקופת "ימי החסד"‪ ,‬שמהם נהנים נבחרים חדשים לעמדות‬
‫הנהגה‪ ,‬ואשר במהלכם הם חופשיים‪ ,‬יחסית‪ ,‬מביקורת ומלחצים מוגזמים‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫כאשר מנהיג נכנס לתפקידו בעקבות אירוע דרמטי (ניצחון סוחף בבחירות‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬או‬
‫התנקשות בחיי קודמו)‪ ,‬הוא נהנה מ"יד חופשית" למיסוד מדיניות חדשה‪ ,‬כי "ציבור‬
‫הבוחרים משהה את הביקורת שלו בתקופה זו" (‪.)Hermann, 1976‬‬

‫משבר לאומי הוא שעת כושר לחיזוק שליטת המנהיג בניהול מדיניות החוץ‪ .‬בעת משבר‪,‬‬
‫צמרת ההנהגה מקבלת‪ ,‬לרוב‪ ,‬באופן ריכוזי ובלעדי את ההחלטות‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬אין בנמצא‬
‫מידע חיוני‪ ,‬והמנהיגים תופסים את עצמם כאחראים אישית לתוצאות‪ .‬אין פלא אפוא‬
‫שמנהיגים דגולים (כגון נפוליאון בונפרטה‪ ,‬וינסטון צ'רצ'יל ופרנקלין ד' רוזוולט) צומחים‪,‬‬
‫בדרך־כלל‪ ,‬בתקופות סוערות במיוחד‪ .‬משבר יכול לשחרר את המנהיג מן האילוצים‪ ,‬אשר‬
‫בימים כתיקונם מגבילים את יכולתו לשלוט באירועים או להנהיג שינויים במדיניות החוץ‪.‬‬

‫לשום דבר שמגיע לשולחני אין פתרונות מושלמים‪ .‬לכל החלטה שתקבל‪ ,‬יש סיכוי של‬
‫‪ 40%-30%‬להיכשל‪ .‬אתה חייב לקבל זאת‪ ,‬וללמוד לחיות בשלום עם הדרך שבה הגעת‬
‫להחלטה‪.‬‬
‫ברק אובמה‪ ,‬נשיא ארצות הברית‬

‫הפוליטיקה הביורוקרטית של קבלת ההחלטות‬

‫במדיניות החוץ‬
‫כדי לבחור נכון‪ ,‬מנהיגים חייבים לבקש מידע וייעוץ‪ ,‬ועליהם לוודא כי הפעולות שההחלטות‬
‫שלהם מחוללות מתבצעות כראוי‪ .‬מי יכול לעזור להם במטלות אלה?‬

‫בעולם של ימינו‪ ,‬מנהיגים המתמודדים עם בחירה מכרעת במדיניות החוץ חייבים להישען‬
‫על ארגונים גדולים המספקים מידע וייעוץ‪" :‬למוסדות ולאנשים יש חשיבות רבה בגיבוש‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 72‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:48‬‬

 ‫‪73‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 3‬תיאוריות של קבלת החלטות בזירה הבין־לאומית‬

‫מדיניות החוץ ובמימושה" (‪ .)Kanet, 2010, p. 127‬גם שחקנים חוצי־לאומים‪ ,‬שאין להם‬
‫תקציבים גדולים ומנגנונים ביורוקרטיים מורכבים לניהול מדיניות החוץ‪ ,‬ממעטים לקבל‬
‫החלטות מבלי לקבל ייעוץ וסיוע מאנשים ומגופים אדמיניסטרטיביים רבים ושונים לצורך‬
‫התמודדות עם שינויים בנסיבות העולמיות‪.‬‬

‫היעילות והרציונלית של הדרג הפקידותי‬

‫ריבוי תומכים‬ ‫ברוח הגותו של הסוציולוג הגרמני מקס ובר (‪ ,)Weber‬מקובל להניח כי הדרג הפקידותי‬
‫(‪)multiple advocacy‬‬
‫מגדיל את היעילות והרציונליות באמצעות הטלת האחריות למטלות שונות על אנשים‬
‫התפיסה שלפיה בחירה היא‬
‫טובה ורציונלית יותר כאשר‬
‫שונים‪ .‬הדרג הפקידותי מגדיר כללים‪ ,‬תקנים ונוהלי תפעול המפרטים כיצד יש לבצע‬
‫ההחלטות מתקבלות בהקשר‬ ‫מטלות; הוא מסתמך על מערכות תיעוד ורישום לאיסוף מידע ולאחסונו; מחלק סמכות‬
‫קבוצתי‪ ,‬המאפשר לתומכים‬ ‫בין ארגונים כדי למנוע כפילות במאמצים‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬הביורוקרטיה מובילה להיווצרות‬
‫בחלופות השונות להשמיע את‬
‫קולם‪ ,‬וכך שאלת ההיתכנות של‬
‫מריטוקרטיה [‪ ,meritocracy‬שלטון המוכשרים ביותר שהגיעו לעמדותיהם בזכות כישוריהם‬
‫אופציות מתחרות זוכה להערכה‬ ‫והישגיהם] באמצעות גיוס העובדים המוכשרים ביותר וקידומם‪.‬‬
‫ביקורתית ראויה‪.‬‬

‫ביורוקרטיה‬
‫(‪)bureaucracy‬‬
‫הסוכנויות‪ ,‬הגופים‪ ,‬המשרדים‬
‫והמחלקות המנהלים את‬
‫ביצוע הפונקציות של השלטון‬
‫המרכזי ‪ -‬ממשלות של מדינות‬
‫או של שחקנים לא־מדינתיים‬
‫חוצי־לאומים‪.‬‬
‫הביורוקרטיה גם מאפשרת את המותרות שביכולת לתכנן את העתיד במטרה לקבוע מהם‬
‫הצרכים לטווח הארוך והאמצעים למילוי צרכים אלה‪ .‬בניגוד למנהיגים‪ ,‬שתפקידם מחייב‬
‫עיסוק ממוקד במשבר הנוכחי‪ ,‬ביורוקרטים יכולים להביא בחשבון גם את העתיד ולא רק‬
‫את ההווה‪ .‬נוכחותם של כמה דרגים ביורוקרטיים יכולה לגרום גם לריבוי תומכים כשהם‬
‫ניצבים מול בחירות (‪ ,)George, 1972‬ובאופן זה משפרת את הסיכוי שלפיו יישקלו בתהליך‬
‫קבלת ההחלטות כל האופציות המדיניות האפשריות‪.‬‬

‫מודל הפוליטיקה הביורוקרטית‬ ‫מגבלות הארגון הביורוקרטי‬

‫(‪bureaucratic politics‬‬
‫‪)model‬‬ ‫מתוך תיאור הביורוקרטיה שהצגנו לעיל עולה תמונה אידיאלית נוספת של תהליך קביעת‬
‫תיאור של קבלת החלטות שבו‬ ‫המדיניות‪ .‬ואולם‪ ,‬קודם שנזדרז להסיק כי קבלת ההחלטות בדרג הפקידותי היא תהליך‬
‫הבחירה במדיניות חוץ נתפסת‬ ‫מודרני מבורך‪ ,‬נדגיש כי ההצעות שהוצגו מלמדות אותנו כיצד צריכה להתרחש קבלת‬
‫כמבוססת על התמקחויות‬
‫ועסקאות פשרה בין סוכנויות‬
‫החלטות ביורוקרטית; לא כיצד היא מתרחשת בפועל‪ .‬מה שקורה בעולם המעשה ומדיניות‬
‫ממשל יריבות ומתחרות‪.‬‬ ‫החוץ שנבחרה בפועל מלמדים‪ ,‬כי הביורוקרטיה איננה רק נכס‪ ,‬אלא גם נטל כבד‪.‬‬

‫רשתות מדיניות‬ ‫דוגמה לכך היא משבר הטילים בקובה ב־‪ ,1962‬כנראה אחד המשברים המסוכנים ביותר‬
‫(‪)policy networks‬‬
‫מנהיגים ואינטרסים מאורגנים‬
‫בתקופה שלאחר מלחמת העולם ה־‪ .II‬חוקרים רבים תופסים את השיטה שנקטו קובעי‬
‫(כגון שדולות) המקימים‬ ‫המדיניות האמריקנית לצורך גיבוש ומימוש תגובת ארצות הברית למשבר כיישום כמעט‬
‫קואליציות זמניות כדי להשפיע‬ ‫מושלם של אידיאל הבחירה הרציונלית‪ .‬ואולם‪ ,‬מנקודת ראות אחרת של ניתוח קבלת‬
‫על החלטה מסוימת במדיניות‬
‫החוץ‪.‬‬
‫החלטות‪ ,‬משבר הטילים חושף כיצד קבלת החלטות בהקשר הארגוני דווקא פוגמת‬
‫באפשרות הבחירה הרציונלית במקום לסייע‪.‬‬
‫ועדות מרכזות‬
‫(‪)caucuses‬‬
‫בספרו הידוע על משבר הטילים (‪ ,)Allison, Essence of Decision, 1971‬קידם גרהם אליסון‬
‫קבוצות לא־פורמליות שאנשים‬
‫בממשלות ובקבוצות אחרות‬ ‫את מה שידוע כיום כמודל הפוליטיקה הביורוקרטית (ראו גם ‪.)Allison & Zelikow, 1999‬‬
‫מצטרפים אליהן על מנת לקדם‬ ‫מודל זה של קבלת החלטות מבליט את האילוצים שהארגונים המשתתפים ברשתות‬
‫את האינטרסים המשותפים‬ ‫מדיניּות מפעילים על יכולת הבחירה של מקבלי ההחלטות‪ ,‬ואת תמרוני "הסחבת"‬
‫שלהם‪.‬‬
‫המתרחשים בתהליך ההחלטה בין המשתתפים העיקריים והוועדות המרכזות של הדרגים‬
‫הליכי תפעול תקניים‬ ‫הביורוקרטיים‪.‬‬
‫(‪SOPs – standard operating‬‬
‫‪)procedures‬‬
‫כללים לקבלת החלטות על סוגי‬ ‫מודל הפוליטיקה הביורוקרטית מדגיש את חשיבות התרומה של גופים ביורוקרטיים גדולים‬
‫מצבים ספציפיים‪.‬‬ ‫לתהליך עיצוב המדיניּות‪ ,‬המתבטאת בגיבוש הליכי תפעול תקניים – שיטות ממוסדות שיש‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 73‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:48‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪74‬‬

‫לפעול על פיהן בעת ביצוע מטלות מוגדרות‪ .‬אין פלא שמי שמשתתפים בדיונים המובילים‬
‫לבחירת המדיניּות הם גם‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬מי שמגדירים את הסוגיות העומדות על הפרק‬
‫ומעדיפים חלופות מדיניות המשרתות את צורכי הארגון שלהם‪" .‬העמדה תלויה במקום‬
‫הישיבה" היא ִאמרה מקובלת המשקפת ציוויים ביורוקרטיים אלה‪ .‬שאלו את עצמכם מדוע‬
‫דיפלומטים מקצועיים מעדיפים‪ ,‬לרוב‪ ,‬גישות דיפלומטיות לפתרון בעיות מדיניות ואילו‬
‫קציני צבא מעדיפים פתרונות צבאיים‪.‬‬

‫התוצאה‪" :‬קבוצות שונות המושכות כל אחת לכיוון אחר מייצרות תוצאה‪ ,‬או ליתר דיוק‬
‫תולדה – תערובת של העדפות מנוגדות וכוחות לא־שווים של אנשים שונים – אחרת‬
‫ממה שכל אדם או קבוצה התכוונו אליה" (‪ .)Allison, 1971‬במקום להיות תהליך ממקסם־‬
‫ערך‪ ,‬תהליך המדיניות עצמו הוא אפוא משחק פוליטי תחרותי מאוד‪ .‬הפוליטיקה בדרג‬
‫הפקידותי איננה מניחה מראש את קיומו של שחקן יחיד‪ ,‬אלא דווקא ממחישה מדוע‬
‫המשחקים השונים‪ ,‬להציג את הקואליציות‪ ,‬את המקח‬ ‫המשחקים ואת ְ‬ ‫"הכרחי לזהות את ִ‬
‫והממכר‪ ,‬את הפשרות‪ ,‬ולקבל מושג כלשהו על ממדי התסבוכת" (‪.)Allison, 1971‬‬

‫המלחמות הפנימיות בין המשתתפים בתהליך קבלת ההחלטות במדיניות החוץ הן תופעות‬
‫מתמשכות בדרגי הממשל של כמעט כל שחקן חוצה־לאומים (אך במיוחד בקרב שחקנים‬
‫דמוקרטיים‪ ,‬המקבלים את השתתפותם של אנשים רבים בתהליך המדיני)‪ .‬בארצות הברית‬
‫מתגלעים‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬פיצול וחילוקי דעות בין יועצים בכירים בשאלות מרכזיות‬
‫במדיניות החוץ‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הנרי קיסינג'ר‪ ,‬שכיהן כשר החוץ בתקופת הנשיאים ניקסון‬
‫ופורד‪ ,‬ניהל מאבקים תכופים נגד ג'יימס שלזינגר ודונלד רמספלד‪ ,‬שכיהנו כשרי ההגנה‪,‬‬
‫בשאלת האסטרטגיה של ארצות הברית במלחמת וייטנאם; היועץ לביטחון לאומי של‬
‫הנשיא קרטר‪ ,‬זביגנייב בז'ז'ינסקי‪ ,‬הסתכסך שוב ושוב עם שר החוץ סיירוס ואנס בניהול‬
‫משבר בני הערובה באיראן; ובתקופת נשיאותו של רונלד רייגן‪ ,‬שר ההגנה קספר ויינברגר‬
‫ושר החוץ ג'ורג' שולץ נודעו בהתנגחויות ביניהם בכל סוגיה מדינית‪.‬‬

‫ניגודים כאלה אינם בהכרח דבר רע‪ ,‬שכן הם מכריחים את הצדדים להתאמץ יותר בהסבר‬
‫עמדותיהם‪ ,‬ובאופן זה מעניקים לראש המדינה הזדמנות לשקול את עצותיהם הסותרות‬
‫לפני שיקבל החלטה‪ .‬ואולם‪ ,‬קרבות בין יועצים עלולים גם להוביל לשיתוק או להחלטות‬
‫נמהרות‪ ,‬המולידות תוצאות גרועות‪ .‬כך קרה בסתיו ‪ ,2002‬כאשר בממשל ג'ורג' וו' בוש‬
‫נתגלעו חילוקי דעות עמוקים בשאלת ה"איך ולמה" של היעד שהציב הנשיא לצאת‬
‫למלחמה נגד סדאם חוסיין בעיראק‪ .‬אלה קיבלו ביטוי כאשר פקידי ממשל בכירים ניהלו‬
‫ויכוח פומבי על התבונה שבדיפלומטיה לעומת פלישה; ובהמשך‪ ,‬על הדרך הטובה ביותר‬
‫לביצוע הפלישה‪ .‬מתח זה בלט גם באזהרה של ג'ורג' וו' בול‪ ,‬לשעבר תת־מזכיר המדינה‪,‬‬
‫שלפיה טבעו של המנגנון המוסדי הוא שהוליד את ההחלטות שהביאו למלחמה הכושלת‬
‫של ארצות הברית בווייטנאם‪" :‬התהליך יצר את המדיניות"‪.‬‬

‫בצד ההשפעה שלהם על ההכרעות המדיניות של המנהיגים הפוליטיים‪ ,‬לגופים ביורוקרטיים‬

‫יש מאפיינים נוספים המשפיעים על קבלת ההחלטות‪ .‬יש הטוענים‪ ,‬כי גופים ביורוקרטיים‬
‫הם צרי אופקים מטבעם‪ ,‬וכי כל יחידת ִמנהל בתוך הדרג הפקידותי העוסק במדיניות החוץ‬
‫של שחקן חוצה־לאומים חותרת לקדם את מטרותיה ואת עצמתה‪ .‬צורכי הארגון של כל‬
‫יחידה‪ ,‬כגון סגל עובדים ותקציבים גדולים‪ ,‬קודמים לצורכי השחקן‪ ,‬ולפעמים אף מובילים‬
‫להקרבת האינטרסים של השחקן על מזבח האינטרס הביורוקרטי‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 74‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:48‬‬

 ‫‪75‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 3‬תיאוריות של קבלת החלטות בזירה הבין־לאומית‬

‫גופים ביורוקרטיים פועלים‪ ,‬בדרך־כלל‪ ,‬מתוך דחף להגדיל את סמכויות ההחלטה שלהם‬
‫ולהרחיב את תפיסת המשימה שלהם‪ ,‬בחתירה לקחת עליהם תפקידים‪ ,‬תחומי אחריות‬
‫וסמכויות של יחידות אחרות‪ .‬ארגונים ביורוקרטיים רחוקים מאוד מלהיות מנהלים‬
‫ניטרליים או חסרי פניות‪ ,‬שכל רצונם לבצע את פקודות המנהיגים‪ ,‬ולעתים קרובות הם‬
‫נוקטים עמדות מדיניות שתכליתן להגדיל את השפעתם ביחס להשפעה של סוכנויות‬
‫אחרות‪ .‬כמו כן‪ ,‬בניגוד גמור לתורת הבחירה הרציונלית‪ ,‬שלפיה החלטות במדיניות החוץ‬
‫מתקבלות על־ידי שחקן יחיד‪ ,‬הדרגים הפקידותיים ועובדיהם אינם מסכימים תמיד עם‬
‫הערכים ועם סדר הקדימות של המנהיג‪ .‬כפי שהזהיר היועץ לשעבר לביטחון לאומי זביגנייב‬
‫בז'ז'ינסקי (‪ ,)Brzezinski, 2010, p. 18‬פקידים שסדר הקדימות במדיניות החוץ של שחקן‬
‫אינו לרוחם‪ ,‬עלולים לרוקן אותו מתוכן או לעכב את מימושו‪ ,‬שכן "נדיר שפקידים אשר‬
‫אינם מגלים אהדה למדיניות שנבחרה יבצעו אותה כהלכה"‪.‬‬

‫התקפת הטרור הטרגית ב־‪ 11‬בספטמבר ‪ 2001‬מספקת דוגמה מאלפת למאפיינים אלה של‬
‫הפוליטיקה הביורוקרטית‪ .‬רבים תפסו התקפה זו ככישלון המודיעיני הנורא ביותר מאז‬
‫ההתקפה על ּפרל הארבור‪ .‬אזרחים מודאגים בארצות הברית שאלו מדוע למרות הצבא‬
‫האדיר של סוכנויות האיסוף והמודיעין‪ ,‬ההודעות וההתרעות הרבות על המתקפה במרכז‬
‫הסחר העולמי ובפנטגון‪ ,‬אשר יכלו למנוע את האסון‪ ,‬לא פוענחו במועד? מדוע לא חיברו‬
‫בין פריטי המידע? מדוע התעלמו מן האזהרות?‬

‫התשובה שהתקבלה תחילה הייתה – הסבך הביורוקרטי השתלט על מערכת המודיעין‬

‫הכאוטית של אמריקה וגרם לשיתוקה‪ .‬הביורוקרטים היו שקועים במאבקי שליטה הדדיים‬
‫ולא שיתפו זה את זה במידע החיוני‪ ,‬שלפי הטענה היה יכול לחשוף את המזימה של אל‬
‫קאעידה ולמנוע אותה‪ .‬הבעיה הייתה שיבושים בתקשורת וחוסר תקשורת; האותות על‬
‫המתקפה לא הועברו בזמן לרשות המבצעת‪ .‬מדוע? מורטון אברמוביץ (‪Abramowitz,‬‬
‫‪ ,)2002‬לשעבר עוזר שר החוץ בממשל רייגן‪ ,‬ניסח את ההסבר שלו כך‪" :‬במדיניות החוץ‬
‫של וושינגטון כיום שולטים שלושה מאפיינים‪ :‬עומס־יתר עצום‪ ,‬מלחמות פנימיות והטווח‬
‫הקצר גובר על הטווח הארוך"‪ .‬בעיות אלה קיימות בכל ממשל‪ ,‬אך הן חמורות במיוחד‬
‫כאשר נכנסות לתמונה השקפות אידיאולוגיות עקשניות‪.‬‬

‫אבל בהמשך‪ ,‬כשאימת פיגועי ה־‪ 9/11‬סירבה להתפוגג‪ ,‬גברו גם העניין והדאגה בשאלה מי‬
‫עשה מה כדי לשבש את פעולתה של רשת הטרור אל קאעידה עוד לפני ה־‪ 11‬בספטמבר‬
‫‪ .2001‬כדי לחקור מה השתבש הוקמה ועדת חקירה דו־מפלגתית של בית הנבחרים‪,‬‬
‫שמטרתה להנהיג את התיקונים הנחוצים בדרך שבה ממשלת ארצות הברית מקבלת‬
‫החלטות בנושאי ביטחון לאומי ומניעת טרור‪ .‬ועדת ה־‪)Commission, 2004 9/11( 9/11‬‬
‫העלתה מערך חדש של הסברים לשאלה מדוע הוחמצו הזדמנויות כה רבות למניעת האסון‪.‬‬

‫הוועדה לא הטילה את האשמה העיקרית בליקויים ובמאבקים הפנימיים בסוכנויות‬

‫המודיעין של המדינה‪ ,‬כגון סוכנות הביון המרכזית (‪ )CIA‬והבולשת הפדרלית (‪ .)FBI‬תחת‬
‫זאת הפנתה הוועדה את ביקורתה‪ ,‬ברוח התלונות שהלכו וגברו (‪Mann, 2004; Woodward,‬‬
‫‪ ,)2004‬נגד הימנעות הבית הלבן מלנקוט פעולה כלשהי ונגד הזלזול או ההתעלמות שלו מן‬
‫האזהרות הברורות והמפורשות‪ ,‬שהעבירו הדרגים הפקידותיים בגופי המודיעין של ארצות‬
‫הברית על הסכנות האמתיות והקרובות של פיגוע טרור אפשרי‪ .‬במקרה זה‪ ,‬כישלונו של‬
‫ממשל ארצות הברית להגן על אזרחיו נבע מאי־רצונה של ההנהגה האמריקנית להקשיב‬
‫לאזהרות של ביורוקרטיית הביטחון הלאומי שלה יותר משנבע מהשפעתם המשתקת של‬
‫המאבקים הביורוקרטיים‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 75‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:48‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪76‬‬

‫אך ִחשבו על הבעיות שבפניהן ניצב כל נשיא אמריקני‪ ,‬השואף לנהל בהצלחה מאות‬
‫סוכנויות וסוכנויות־משנה שונות ומתחרות‪ ,‬שכל אחת מהן נמנעת מלשתף את האחרות‬
‫במידע מחשש לחשוף ולסכן "מקורות ושיטות"‪ .‬כל סוכנות מתחרה ביריבותיה ומתנערת‬
‫מאשמה ומכישלון כדרך שגרה‪ ,‬ומטילה אותם על אחרים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬כפי שהעיד קולין‬
‫ראולי‪ ,‬סוכן מיוחד של ה־‪" ,FBI‬יש ברית הגנה הדדית בין כל הדרגים הפקידותיים‪.‬‬
‫מנהלים בדרג הביניים נמנעים מלקבל החלטות מחשש שמא טעות תפגע בקריירה שלהם‪,‬‬
‫וההיררכיה הנוקשה בארגון מרתיעה סוכנים מלקרוא תיגר על הממונים‪ .‬נוהגים לומר‪:‬‬
‫'תיקים גדולים‪ ,‬בעיות גדולות; תיקים קטנים‪ ,‬בעיות קטנות; אין תיקים‪ ,‬אין בעיות‪'.‬‬
‫הרעיון שחוסר עשייה הוא המפתח להצלחה עולה שוב ושוב" (‪.)Toner, 2002‬‬

‫תכונה נוספת של הפוליטיקה הביורוקרטית היא נטייתם הטבעית של אנשי מקצוע‬

‫העובדים בארגונים גדולים לאמץ את השקפת העולם והאמונות הקיימות במקום עבודתם‪.‬‬
‫כפי שמסבירה התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית‪ ,‬כל ביורוקרטיה מפתחת תודעה משותפת‪,‬‬
‫או דרך שלטת לבחינת המציאות‪ ,‬בדומה לחשיבה קבוצתית האופיינית לקבוצות קטנות‬ ‫חשיבה קבוצתית‬
‫(‪)groupthink‬‬
‫(‪ .)Janis, 1982‬חוקרים מרבים לציין חשיבה קבוצתית כתהליך השולט בקבלת החלטות‬
‫הנטייה של חברים בקבוצה לקבל‬
‫מדיניות ומוביל להכרעות מסוכנות יותר‪ .‬תהליך זה מוביל להקצנת המדיניות (שבסופו‬ ‫את העמדות השולטות בקבוצה‬
‫של דבר נכשלת כישלון חרוץ) עד לרמה גבוהה מזו שהייתה אילו נקבעה על־ידי בודדים‪,‬‬ ‫ולהסכים עמן‪ ,‬במקום להתייצב‬
‫מּובנה חברתית‬
‫בלא הלחצים הפועלים על קבוצות השווים‪ .‬תודעה מוסדית‪ ,‬או קונצנזוס ְ‬ ‫ולהגן על דעתם‪.‬‬
‫המייצר הסכמה ארגונית‪ ,‬אינם מעודדים יצירתיות‪ ,‬התנגדות וחשיבה עצמאית; הם‬
‫מעודדים הסתמכות על הליכי תפעול תקניים והיצמדות לתקדימים‪ ,‬במקום לחפש חלופות‬
‫חדשות להתמודדות עם אתגרים חדשים‪ .‬התוצאה – החלטות מדיניות הסוטות רק לעתים‬
‫נדירות מן ההעדפות המוסכמות‪.‬‬

‫קבלת החלטות קבוצתית ‪ #‬החלטות מדיניות מתקבלות‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬בקבוצות קטנות‪ .‬בתצלום‪,‬‬
‫הנשיא ברק אובמה‪ ,‬בפגישה עם חברי הקבינט והיועצים שלו ב־‪ 7‬בפברואר ‪ ,2013‬מאזין לדברי שר‬
‫החוץ ג'ון קרי על סוגיית ההגירה‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 76‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:49‬‬

 ‫‪77‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 3‬תיאוריות של קבלת החלטות בזירה הבין־לאומית‬

‫עם זאת‪ ,‬מחקרים מוכיחים כי ויכוחים וביקורת דווקא מעוררים רעיונות חדשים ולא‬
‫חוסמים אותם‪" .‬ישנה מין תפיסה תמימה ואופטימית‪ ,‬שלפיה הדבר הכי חשוב כאשר‬
‫עובדים יחד הוא לשמור על רוח חיובית‪ ,‬לא לריב ולא לפגוע ברגשותיו של איש"‪ ,‬מסביר‬
‫הפרופסור לפסיכולוגיה צ'רלן נמת'‪" .‬אבל זה פשוט לא נכון‪ .‬ייתכן שוויכוח הוא פחות‬
‫נעים‪ ,‬אבל תמיד הוא פורה יותר" (‪.)Lehrer, 2012, p. 24‬‬

‫בעבודתכם בעתיד תבחינו‪ ,‬בוודאי‪ ,‬במאמצי המעסיקים לקבל החלטות רציונליות‪ .‬תוכלו‬
‫המנהל הביורוקרטי‪ .‬סטודנטים רבים‬‫גם להיווכח ממקור ראשון ביתרונות ובחסרונות ִ‬
‫מגלים עם כניסתם לעולם העבודה‪ ,‬כי יתרונות הבחירה הרציונלית וסכנות הפוליטיקה‬
‫הביורוקרטית שתוארו כאן אינם פרי דמיונם של חוקרים‪ .‬תכונות ונטיות אלה בתחום‬
‫קבלת ההחלטות מוצאות ביטוי ממשי בהתנסות המקצועית של עובדים שהגיעו לכהונות‬
‫של קובעי מדיניות‪.‬‬

‫בסיווג הגורמים המכריעים במדיניות החוץ של שחקנים בזירה הבין־לאומית‪ ,‬מסגרת רמות‬
‫הניתוח שהוצגה בפרק ‪( 1‬ראו איור ‪ )1.1‬עוזרת לתאר את ריבוי ההשפעות על תהליך קבלת‬
‫ההחלטות‪ .‬יש לזכור‪ ,‬כי נוסף על רמת מקבל ההחלטות היחיד‪ ,‬רמת הניתוח המקומית‬
‫ורמת הניתוח העולמית משפיעות גם הן על ההחלטות במדיניות החוץ‪ .‬כדי למקם את‬
‫קבלת ההחלטות בפרספקטיבה הנכונה‪ ,‬יבחן הסעיף הבא את התובנות העולות מן המחקר‬
‫ההשוואתי במדיניות חוץ‪ ,‬המסייעות לנו להיטיב להעריך את האופן שבו מתגבשת קבלת‬
‫החלטות במדיניות חוץ‪.‬‬

‫מקורות ההשפעה המקומיים על‬

‫החלטות במדיניות חוץ‬
‫"מבית" הן הכוחות הפועלים ברמת השחקן הבין־לאומי‪ ,‬ולא‬ ‫השפעות פנימית או ִ‬
‫ברמת המערכת העולמית‪ .‬גם לשחקנים לא־מדינתיים יש‪ ,‬כמובן‪ ,‬מאפיינים פנימיים‬
‫המעצבים את החלטותיהם המדיניות‪ .‬ואולם‪ ,‬אנו נתמקד במדינות‪ ,‬שכן הן השחקנים‬
‫החזקים ביותר על הבמה העולמית‪ ,‬להחלטותיהן המדיניות יש יותר השלכות‪ ,‬והגורמים‬
‫המשפיעים על יכולתן לקבל החלטות שונים מאוד מן הגורמים המשפיעים על ההחלטות‬
‫של שחקנים אחרים בזירה הבין־לאומית‪ .‬כדי להמחיש את עצמת ההשפעה של גורמים‬
‫פנימיים‪ ,‬נבחן כיצד ההבדלים במאפייני המדינות השונות – כגון הבדלים ביכולות‬
‫הצבאיות‪ ,‬ברמת הפיתוח הכלכלי‪ ,‬בסוג המשטר – משפיעים על טיב ההכרעות במדיניּות‬
‫החוץ של ארצות שונות‪.‬‬

‫יכולות צבאיות‬
‫גישת הריאליזם‪ ,‬שלפיה היכולות הפנימיות של המדינות מעצבות את סדר הקדימות‬
‫במדיניות החוץ שלהן‪ ,‬מוצאת תמיכה בעובדה שההיערכות של מדינות למלחמה‬
‫משפיעה מאוד על השימוש שלהן בכוח בהמשך (‪ .)Levy, 2001‬לכן‪ ,‬אף־על־פי שרוב‬
‫המדינות חותרות ליעדים דומים‪ ,‬יכולתן לממש יעדים אלה משתנה בהתאם ליכולות‬
‫הצבאיות שלהן‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 77‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:49‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪78‬‬

‫מכיוון שהיכולות הצבאיות של מדינה מגבילות את טווח הבחירה המדינית השקולה שלה‪,‬‬
‫הן פועלות כגורם ממתן בהחלטות המנהיגים בסוגיות הביטחון הלאומי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בשנות‬
‫השמונים של המאה שעברה‪ ,‬מנהיג לוב מועמר קדאפי התגרה שוב ושוב בארצות הברית‬
‫באמצעות רטוריקה אנטי־אמריקנית ואנטי־ישראלית חריפה ותמיכה בפעילויות טרור‬
‫שונות‪ .‬קדאפי היה יכול לפעול כך בעיקר מפני שבלוב לא היו גופים ביורוקרטיים או‬
‫ציבור מגויס שהיו יכולים לרסן את שגיונותיו הפרטיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין ספק שהאילוצים‬
‫החיצוניים שפעלו על קדאפי היו גדולים במידה רבה מאלה שהגבילו את מנהיגי הארצות‬
‫החזקות יותר מבחינה צבאית‪ ,‬שכלפיהן הפנה את זעמו‪ .‬כוחו הצבאי המוגבל‪ ,‬בהשוואה‬
‫לארצות הברית‪ ,‬שלל כל אפשרות לצעדים מלחמתיים שבהם הרבה לאיים‪.‬‬

‫סדאם חוסיין‪ ,‬לעומתו‪ ,‬עשה מאמצים אדירים להגדיל את עצמתה הצבאית של עיראק‪,‬‬
‫וב־‪ 1990‬עמד לרשותו הצבא הרביעי בגודלו בעולם‪ .‬כך הפכה הפלישה לכוויית‪ ,‬במטרה‬
‫להשתלט על שדות הנפט שלה‪ ,‬לאופציה מדינית מעשית‪ .‬ואולם‪ ,‬בסופו של דבר אפילו‬
‫כוחה הצבאי המרשים של עיראק הוכח כחסר תועלת מול קואליציה חזקה לאין ערוך‬
‫של כוחות צבא בהנהגת ארצות הברית‪ .‬מלחמת המפרץ ב־‪ 1991‬אילצה את סדאם‬
‫חוסיין להיכנע ולסגת מן השטח שכבש‪ .‬שתים־עשרה שנה אחר־כך פלשה ארצות‬
‫הברית לעיראק והדיחה סופית את סדאם מן השלטון‪ .‬הלקח‪ :‬תפיסתן של מדינות באשר‬
‫ליכולות הצבאיות שלהן ושל יריביהן (ולכוונות של אויביהן) מנחה את החלטותיהן‬
‫בענייני מלחמה ושלום‪.‬‬

‫תנאים כלכליים‬
‫רמת הפיתוח הכלכלי והתעשייתי של מדינה משפיעה גם על היעדים שהיא יכולה להציב‬
‫לעצמה במדיניות החוץ‪ .‬באופן כללי‪ ,‬ככל שמדינה מפותחת יותר מבחינה כלכלית‪ ,‬כך סביר‬
‫יותר שתמלא תפקיד פעיל בכלכלה הפוליטית העולמית‪ .‬למדינות עשירות יש אינטרסים‬
‫החורגים הרבה מעבר לגבולותיהן‪ ,‬ולרוב יש להן האמצעים להגן עליהם‪ .‬אין זה מקרה‬
‫שמדינות הנהנות מיכולות תעשייתיות וממעורבות נרחבת בסחר העולמי נוטות גם להיות‬
‫חזקות מבחינה צבאית – גם מפני שבאופן כללי‪ ,‬כלכלה איתנה היא תנאי מקדים לחוסן צבאי‪.‬‬

‫אף שהמדינות המפותחות כלכלית פעילות יותר בזירה הגלובלית‪ ,‬אין להסיק מכך כי‬
‫עמדת היתרון שלהן מכתיבה‪ ,‬בהכרח‪ ,‬מדיניות הרפתקנית‪ .‬מדינות עשירות הן‪ ,‬במקרים‬
‫רבים‪ ,‬מדינות "מרוצות"‪ ,‬שיש להן מה להפסיד משינויים מהפכניים ומאי־יציבות בעולם‬
‫(‪ .)Wolfers, 1962‬לפיכך הן תופסות‪ ,‬בדרך־כלל‪ ,‬את הסטטוס קוו כמשרת את האינטרסים‬
‫שלהן‪ ,‬ובמקרים רבים מגבשות מדיניות כלכלית בין־לאומית המיועדת להגן על מעמדן‬
‫מעורר הקנאה בצמרת המדרג העולמי ולחזקו‪.‬‬

‫רמת פריון העבודה והעושר משפיעה גם על מדיניות החוץ של המדינות העניות המדורגות‬
‫בתחתית המדרג העולמי‪ .‬ישנן מדינות נחשלות כלכלית המגיבות בצייתנות כנועה לרצון‬
‫המדינות העשירות שבהן הן תלויות‪ .‬אחרות מתקוממות ולפעמים אף מצליחות (למרות‬
‫חולשת עמדת המיקוח שלהן) להתנגד למאמצי המעצמות הגדולות והמוסדות הבין־‬
‫לאומיים החזקים לשלוט בהתנהלותן‪.‬‬

‫מסיבה זו‪ ,‬ברוב המקרים ההכללות בעניין המניעים הכלכליים להתנהגותן הפוליטית של‬
‫מדינות בזירה הבין־לאומית מתבררות כשגויות‪ .‬אף שרמת הפיתוח הכלכלי אכן שונה‬
‫מאוד בין מדינות במערכת הגלובלית‪ ,‬אין בהבדלים אלה כדי להכריע לבדם בענייני‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 78‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:49‬‬

 ‫‪79‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 3‬תיאוריות של קבלת החלטות בזירה הבין־לאומית‬

‫מדיניות החוץ שלהן‪ .‬נראה‪ ,‬כי לתפיסות המנהיגים בדבר ההזדמנויות והאילוצים הגלומים‬
‫במשאבים הכלכליים של ארצם יש השפעה גדולה יותר על בחירותיהם המדיניות‪.‬‬

‫סוג המשטר‬
‫דמוקרטיה חוקתית‬ ‫מאפיין שלישי חשוב המשפיע על התנהגות המדינות בזירה הבין־לאומית הוא סוג המשטר‬
‫(‪)constitutional democracy‬‬
‫הנהוג בהן‪ .‬למרות תפיסת הריאליזם‪ ,‬שלפיה כל המדינות ינהגו באופן דומה כדי להגן על‬
‫תהליכים שלטוניים המאפשרים‬
‫לאנשים‪ ,‬באמצעות נציגיהם‬
‫האינטרסים שלהן‪ ,‬סוג המשטר במדינה מפעיל אילוצים ברורים על הכרעות מרכזיות‪,‬‬
‫הנבחרים‪ ,‬להפעיל את כוחם‬ ‫ביניהן השאלה האם לממש את איום השימוש בכוח צבאי‪ .‬ההבחנה החשובה כאן היא בין‬
‫ולהשפיע על מדיניות המדינה‪.‬‬ ‫דמוקרטיה חוקתית (שלטון יציג)‪ ,‬בקצה האחד של הקשת‪ ,‬לבין שלטון אוטוקרטי בצד האחר‪.‬‬
‫שלטון אוטוקרטי‬
‫(‪)autocratic rule‬‬ ‫גם במשטרים דמוקרטיים (הנקראים לפעמים בשם "פתוחים") וגם במשטרים אוטוקרטיים‬
‫שיטת ממשל סמכותני או‬ ‫("סגורים")‪ ,‬אין מנהיג פוליטי המסוגל לשרוד לאורך זמן בלא תמיכתם של אינטרסים‬
‫טוטליטרי‪ ,‬שבה מנהיג יחיד מרכז‬
‫בידיו עצמה וסמכויות בלתי־‬
‫פוליטיים מקומיים מאורגנים‪ ,‬ובמקרים מסוימים‪ ,‬בלא תמיכת האזרחים‪ .‬אבל במשטר‬
‫מוגבלות‪.‬‬ ‫דמוקרטי‪ ,‬אינטרסים אלה חורגים‪ ,‬לרוב‪ ,‬מחוגי המשטר עצמו‪ .‬בדמוקרטיה יש לדעת‬
‫הקהל‪ ,‬לקבוצות אינטרסים ולכלי תקשורת ההמונים תפקיד בולט יותר בתהליך המדיני‪.‬‬
‫גם הליכי הבחירות בחברה דמוקרטית משמעותיים יותר מאשר הליכי הבחירות במשטרים‬
‫רודניים‪ ,‬שם ההכרעות האמתיות נעשות בחדרי חדרים בידי קומץ מנהיגים חברי האליטה‪.‬‬
‫בדמוקרטיה יש חשיבות לדעת הציבור ולהעדפותיו‪ ,‬ולפיכך ההבדלים בין מדינות בשאלה‬
‫מי רשאים להשתתף בתהליך הפוליטי הפנימי ובאיזו מידה הם מממשים את זכותם‬
‫להשתתף בו הם גורמים מכריעים במדיניות החוץ‪.‬‬

‫הרעיון שלפיו גורמים מקומיים ולא רק אירועים בין־לאומיים הם מקור מדיניות החוץ אינו‬
‫חדש‪ .‬ביוון העתיקה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הבחין ההיסטוריון הריאליסט תוקידידס‪ ,‬כי מה שקרה בתוך‬
‫התיאוריה של מלחמה לשם‬ ‫ערי המדינה היווניות השפיע לעתים על התנהלותן כלפי חוץ יותר מאשר קשרי הגומלין‬
‫הסחה‬ ‫בין המדינות‪ .‬הוא הוסיף‪ ,‬כי מנהיגים ביוון נהגו לרכז את מאמציהם בהשפעה על האקלים‬
‫(‪)diversionary theory of war‬‬
‫הפוליטי בתוך מדינותיהם‪ .‬גם כיום‪ ,‬מנהיגים מקבלים לפעמים החלטות בנושאי מדיניות‬
‫ההשערה שלפיה מנהיגים יוזמים‪,‬‬
‫לעתים‪ ,‬מלחמה מעבר לגבול‬ ‫החוץ לצרכים פוליטיים מקומיים; לדוגמה‪ ,‬פעולה נועזת או תוקפנית מעבר לגבול מיועדת‬
‫כדרך לחיזוק האחדות הלאומית‬ ‫להסיט את תשומת הלב הציבורית מן החולאים הכלכליים במדינה‪ ,‬לשפר את דעת הציבור‬
‫הפנימית באמצעות הסחת דעת‬ ‫על מדיניות המנהיג או להשפיע על תוצאות הבחירות‪ .‬אסטרטגיה זו נקראת לפעמים בשם‬
‫הציבור במדינה מסוגיות מקומיות‬
‫מעוררות מחלוקת ומבעיות‬ ‫תופעת ה"שעיר לעזאזל" או התיאוריה של מלחמה לשם הסחה (‪DeRouen & Sprecher,‬‬
‫פנימיות‪.‬‬ ‫‪.)2006; Gallagher & Allen, 2013‬‬

‫יש הרואים בחדירת הפוליטיקה הפנימית לניהול מדיניות החוץ חיסרון של שיטת המשטר‬
‫הדמוקרטית‪ ,‬הפוגם ביכולתן של מדינות דמוקרטיות לטפל בנחישות במשברים‪ ,‬או לנהל‬
‫משא ומתן יעיל יותר מול יריבים ובעלי ברית דמוקרטיים פחות (ראו הדיון "מבט מקרוב‪:‬‬
‫משילות דמוקרטית – חולשה במדיניות החוץ?")‪ .‬משטרים דמוקרטיים פועלים באטיות‬
‫לפתרון בעיות‪ ,‬בשל ריבוי הגורמים השונים המעורבים בקבלת ההחלטות‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫בעלי התפקידים בדמוקרטיה חייבים במתן דין וחשבון לציבור‪ ,‬ונאלצים להגיב על לחצים‬
‫של מגוון קבוצות אינטרסים מקומיות (קבוצות המתגייסות כדי להפעיל השפעה על הכיוון‬
‫העתידי של מדיניות החוץ בארצן‪ ,‬בעיקר בסוגיות החשובות בעיניהן)‪.‬‬

‫כדי שיתחוללו שינויים נרחבים במדיניות‪ ,‬דרוש לפעמים משבר שיצליח לעורר את תשומת‬
‫הלב של חלקים גדולים באוכלוסייה ולגרום להם לפעול‪ .‬כפי שטען הוגה הדעות הצרפתי‬
‫אלכסיס דה טוקוויל ב־‪ ,1835‬דמוקרטיות נוטות לפעול על־פי "דחפים יותר מאשר על‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 79‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:49‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪80‬‬

‫שיקול דעת"‪ ,‬כי ברגע שהן מזהות סכנות חיצוניות הן מגיבות עליהן בהגזמה‪ .‬על־פיו‪" ,‬יש‬
‫שני דברים שעמים דמוקרטיים יתקשו בהם‪ :‬להתחיל מלחמה ולסיים אותה"‪.‬‬

‫בניגוד למדינות דמוקרטיות‪ ,‬משטרים רודניים יכולים "לקבל החלטות מהר יותר‪ ,‬להבטיח‬
‫מבית‪ ,‬ואולי אף לנהל מדיניות חוץ עקבית יותר" (‪.)Jensen, 1982‬‬‫ציות להחלטותיהם ַ‬
‫ואולם‪ ,‬יש לכך מחיר‪ :‬משטרים לא־דמוקרטיים הם "במקרים רבים יעילים פחות בפיתוח‬
‫מדיניות חוץ חדשנית בגלל הפחד הכללי של האזרחים לשאול שאלות"‪ .‬אם כן‪ ,‬לריכוז‬
‫הכוח ולדיכוי האופוזיציה הציבורית יש יתרונות וחסרונות כאחד‪.‬‬

‫נטל ההכרעה במדיניות חוץ בעבור המנהיגות הגלובלית ‪ #‬ארצות הברית נדרשת לספק הנהגה‬
‫שיש לה חזון עולמי‪ ,‬המחייב אותה להערכה זהירה של סדרי הקדימות והאסטרטגיות שלה‪ .‬ברק אובמה‬
‫הצהיר‪ ,‬כי "אחזק את הביטחון המשותף שלנו באמצעות השקעה במשותף לנו כבני אנוש‪ .‬אסור לנו‬
‫להגדיר את מעורבותנו בעולם באמצעות הדברים שאנחנו מתנגדים להם; מה שחייב להנחות את‬
‫מעורבותנו הוא הגדרה ברורה של הדברים שאנחנו מייצגים‪ .‬מוטלת עלינו החובה להבטיח‪ ,‬כי מי שחיים‬
‫כיום בתנאים של פחד ומחסור יוכלו לחיות בעתיד חיים של כבוד והזדמנויות"‪.‬‬

‫השפעות גלובליות על מדיניות החוץ‬

‫המאפיינים הפנימיים של מדינות משפיעים על מדיניות החוץ שלהן‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם הסביבה‬
‫הגלובלית שבה מדינות פועלות יוצרת הזדמנויות לפעולה‪ ,‬שכן היא מספקת ֶהקשר סביבתי‬
‫המגביל בחירות מדיניות מסוימות ומעודד בחירות אחרות (‪Sprout & Sprout, 1965; Starr‬‬
‫‪ .)& Most, 1978‬השפעות גלובליות או "חיצוניות" על מדיניות החוץ של מדינה כוללות את‬
‫כל הפעילויות המתרחשות מחוץ לגבולות המדינה‪ ,‬אך משפיעות על הכרעותיהם של בעלי‬
‫התפקידים בה והאנשים שבשליטתם‪ .‬לגורמים כגון בריתות הגנה צבאיות והיקף סחר עם‬
‫העולם יש‪ ,‬לעתים‪ ,‬השפעה עמוקה על ההכרעות של מקבלי ההחלטות‪ .‬כדי לזהות השפעה‬
‫של גורמים חיצוניים נדון בקצרה בהשפעתם של שני היבטים נוספים של הסביבה הבין־‬
‫לאומית – חלוקת העצמה העולמית והעמדה הגיאו־אסטרטגית (גורמים גיאופוליטיים) –‬
‫על קבלת ההחלטות בזירה הבין־לאומית‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 80‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:49‬‬

 ‫‪81‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 3‬תיאוריות של קבלת החלטות בזירה הבין־לאומית‬

‫מבט מקרוב‬
‫משילוּת דמוקרטית ‪ -‬חולשה במדיניות החוץ?‬
‫על־פי הגישה הריאליסטית‪ ,‬כדי להגן על האינטרסים הלאומיים שלהן בתנאים אידיאליים‪ ,‬מדינות צריכות‬
‫לנהל את מדיניות החוץ שלהן כשהן חופשיות מכל אילוץ אידיאולוגי וממגבלות הפוליטיקה המקומית‬
‫שלהן‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬אפשר לראות במדינות הדמוקרטיות מדינות "חלשות" באופן יחסי‪ ,‬שכן הן נשענות‬
‫על תמיכה ציבורית‪ ,‬ועצמתן הפוליטית ריכוזית פחות‪ .‬אנשי גישת הליברליזם משיבים‪ ,‬כי דווקא אילוצים‬
‫אלה יכולים להועיל לקידום השלום‪ ,‬שכן הם מונעים מן המנהיגים לקבל הכרעות מדיניות מתוך דחף‬
‫פתאומי‪.‬‬

‫מתח זה בין משילות דמוקרטית לבין ניהול יעיל של מדיניות החוץ בלט בארצות הברית לאחר תקיפת‬
‫לוב בהנהגת ארצות הברית‪ ,‬ב־‪ 19‬במרס ‪ .2011‬כחלק מקואליציה שהוקמה באישור מועצת הביטחון‬
‫של האו"ם‪ ,‬השתתפו כוחות צבא ארצות הברית בסדרת תקיפות מן האוויר על מערך ההגנה האווירית‬
‫של לוב וכוחות הממשלה‪ .‬אף שהבחירה להתעמת עם הסכנה לשלום ולביטחון שהציב משטרו של‬
‫מנהיג לוב מועמר קדאפי זכתה לתמיכתם של רבים בבית הנבחרים ‪ -‬למעשה‪ ,‬כבר ב־‪ 1‬במרס אישר‬
‫הסנאט פה אחד החלטה שקראה לאו"ם להטיל על לוב סגר אווירי ‪ -‬נמתחה ביקורת קשה על נשיא‬
‫ארצות הברית ברק אובמה מחברי שתי המפלגות‪ ,‬שהביעו את זעמם על שאובמה לא ביקש את‬
‫אישור הקונגרס לפני ההתחייבות הצבאית של ארצות הברית למשימה‪ .‬המתנגדים טענו‪ ,‬כי אובמה‬
‫חרג מסמכותו החוקתית‪ ,‬וכי "הטובה שתצמח מן המבצע" היא שאלה "נפרדת לחלוטין מן השאלה‬
‫המשפטית המקומית‪ ,‬שהיא בידי מי ‪ -‬אובמה או הקונגרס ‪ -‬נתונה הסמכות להחליט אם ארצות הברית‬
‫תשתתף בלחימה" (‪.)Savage, 2011, p. A14‬‬

‫אובמה‪ ,‬מצדו‪ ,‬השיב על הטענות בקביעה‪ ,‬כי לא זו בלבד שפעולותיו תאמו את האינטרס הלאומי‪ ,‬אלא‬
‫גם שכראש הרשות המבצעת וכמפקד העליון של צבא ארצות הברית הייתה לו הסמכות לאשר את‬
‫תקיפות חיל האוויר‪ .‬החלטתו של אובמה הייתה בין ההחלטות האחרונות בסדרה ארוכה של הכרעות‬
‫נשיאותיות ליזום פעולה צבאית‪ ,‬מבלי לקבל את אישור הקונגרס‪ ,‬ביניהן‪ :‬הכניסה למלחמת קוריאה‬
‫בתקופתו של הארי טרומן וההפצצות בקוסובו בהנהגת ביל קלינטון ב־‪ .1999‬עם זאת‪ ,‬מאוחר יותר‬
‫הקפיד אובמה לבקש את אישור הקונגרס בהמשך המעורבות הצבאית של ארצות הברית בלוב ואמר‪,‬‬
‫כי "מאז ומתמיד סברתי שעדיף לנקוט פעולה צבאית‪ ...‬בשיתוף הקונגרס‪ ,‬בעצתו ובתמיכתו"‪.‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫‪ .1‬האם טבעו של המשטר הדמוקרטי עוזר או מפריע ליכולת הממשלה להשיג את יעדי מדיניות החוץ‬
‫שלה?‬
‫‪ .2‬הציגו טיעונים והוכחות אשר יתמכו במסקנתכם‪.‬‬
‫‪ .3‬האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬משטרים רודניים מצליחים יותר בניהול מדיניות חוץ יעילה? נמקו (מדוע כן או מדוע‬
‫לא)‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 81‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:49‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪82‬‬

‫חלוקת העצמה העולמית‬

‫עצמה יכולה להתחלק באופנים רבים‪ .‬היא יכולה להתרכז בידיה של מדינה אחת‪ ,‬כמו בעת‬
‫העתיקה באגן הים התיכון‪ ,‬בשיאה של האימפריה הרומית‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא יכולה להתחלק‬
‫בין כמה מדינות יריבות‪ ,‬כפי שהתחלקה עם הולדתה של מערכת המדינות ב־‪,1648‬‬
‫בעקבות מלחמת שלושים השנה‪ ,‬אז שלטו בעולם קומץ מעצמות יריבות בעלות כוח דומה‪.‬‬ ‫קוטביות‬
‫חוקרים משתמשים במונח קוטביות כדי לתאר חלוקת כוחות בין מדינות החברות במערכת‬ ‫(‪)polarity‬‬
‫הגלובלית‪ .‬כפי שנציג בהרחבה בפרק ‪ ,4‬במערכות חד־קוטביות יש מרכז כוח דומיננטי‬ ‫מידת הריכוזיות של היכולות‬
‫הצבאיות והכלכליות במערכת‬
‫אחד‪ ,‬במערכות דו־קוטביות יש שני מרכזי כוח‪ ,‬ובמערכות רב־קוטביות יש שלושה מוקדי‬ ‫הגלובלית‪ ,‬הקובעת את מספר‬
‫כוח או יותר‪.‬‬ ‫מרכזי הכוח או ה"קטבים"‪.‬‬

‫גורם נוסף בחלוקת הכוח בעולם הוא דפוס ההזדהות בין מדינות המייצר ביניהן בריתות‪.‬‬
‫קיטוב מתייחס לדרגת ההתקבצות של מדינות סביב מדינות חזקות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מערכת דו־‬ ‫קיטוב‬
‫(‪)polarization‬‬
‫קוטבית חזקה היא מערכת שבה מדינות קטנות ובינוניות כורתות בריתות הגנה עם אחת‬ ‫התגבשות קואליציות או גושים‬
‫משתי המעצמות השליטות‪ .‬רשת הבריתות שהתגבשו סביב ארצות הברית וברית המועצות‬ ‫יריבים המורכבים מבעלות ברית‬
‫בתקופת המלחמה הקרה היא דוגמה למערכת כזו‪ .‬כיום‪" ,‬יש צורך לחשוב מחדש על אופי‬ ‫המזדהות עם אחד משני הקטבים‬
‫המנוגדים או מרכזי הכוח‬
‫המערכת הבין־לאומית‪ ,‬עקב עלייתם של כוחות חדשים‪ ,‬דעיכתם המתמשכת של כוחות‬ ‫העיקריים‪.‬‬
‫ישנים‪ ,‬ותשומת הלב העוברת מן האוקיאנוס האטלנטי אל האוקיאנוס השקט" (‪Mead,‬‬
‫‪ .)2010, p. 64‬התעצמותה המתמדת של סין כשחקן פעיל בפוליטיקה העולמית‪ ,‬ותשומת‬
‫הלב שארצות הברית מקדישה להתפתחויות באסיה‪ ,‬משקפות תמורות בחלוקת העצמה‬
‫המדינית ברחבי העולם‪.‬‬

‫הקוטביות והקיטוב משפיעים על מדיניות החוץ; הם משפיעים על דרגת חופש ההחלטה‬

‫שיש למדינות יחידות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כאשר הכוח מרוכז בידי מדינה יחידה במערכת חד־קוטבית‪,‬‬
‫קל לה לבחור בשימוש בכוח צבאי ולהתערב בעניינים של מדינות אחרות יותר מאשר‬
‫במערכת המתאפיינת בחלוקת הכוח המשותף‪ ,‬שבה יריבי המדינה יכולים להכשיל את‬
‫צעדיה (נושא זה יידון בהרחבה בפרקים ‪ 4‬ו־‪ .)8‬ואולם‪ ,‬כאשר בריתות ההגנה מהוות‬
‫גושים צבאיים מלוכדים‪ ,‬ייאלצו המדינות הקטנות החברות בכל אחת מבריתות אלה לציית‬
‫לתכתיבים של מנהיגת הברית‪.‬‬

‫ולהפך‪ ,‬כאשר הבריתות רופפות ונתונות לשינויים תכופים בהרכב החברות‪ ,‬למדינות‬
‫הקטנות קל יותר לבחור בגיבוש מדיניות חוץ עצמאית‪ ,‬שאינה כפופה לרצון המדינות‬
‫החזקות‪ .‬קיימות דוגמאות נוספות רבות‪ ,‬המראות כיצד תכונותיה המבניות של המערכת‬
‫הגלובלית משפיעות על חופש ההחלטה של המדינות‪ .‬כל הדוגמאות מראות‪ ,‬כי מידת‬
‫ההשפעה של מדיניות חוץ של קוטביות וקיטוב תלויה בעמדתה הגיאו־אסטרטגית של כל‬
‫מדינה נתונה‪.‬‬

‫גורמים גיאופוליטיים‬
‫חלק מההשפעות החזקות ביותר על התנהלות מדיניות החוץ של מדינה נובע ממיקומה מול‬
‫מדינות אחרות במערכת הבין־לאומית‪ ,‬וביתרונות הגיאו־אסטרטגיים הגלומים במיקום זה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬קיומם של גבולות טבעיים עשוי להנחות את בחירת קובעי המדיניות (ראו מפה‬
‫‪ .)3.1‬ביטחונה של ארצות הברית‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הובטח לאורך מרבית ההיסטוריה המוקדמת‬
‫שלה הודות לאוקיאנוסים האדירים שחצצו בינה לבין איומים פוטנציאליים באירופה‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 82‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:49‬‬

 ‫‪83‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 3‬תיאוריות של קבלת החלטות בזירה הבין־לאומית‬

‫ובאסיה‪ .‬היתרון באוקיאנוסים‪ ,‬המשמשים גבול טבעי החוסם פלישה זרה‪ ,‬בצירוף היעדרם‬
‫של שכנים בעלי צבא חזק‪ ,‬אפשרו לארצות הברית להתפתח לענק תעשייתי ולדבוק‬
‫במדיניות חוץ מתבדלת במשך יותר מ־‪ 150‬שנה‪ .‬גם שווייץ ההררית‪ ,‬שהמבנה הטופוגרפי‬
‫שלה מקל להגן על גבולותיה‪ ,‬הייתה יכולה לבחור באופציית הניטרליות כמדיניות חוץ‬
‫אפשרית‪.‬‬

‫בדומה לכך‪ ,‬השמירה על אוטונומיה מול הפוליטיקה היבשתית הייתה תמיד מוטיב מרכזי‬
‫במדיניות החוץ של בריטניה הגדולה‪ ,‬מדינת אי‪ ,‬שהניתוק הפיזי שלה מאירופה שימש‬
‫תמיד כחיץ מפני הסתבכותה במאבקי הכוח הגדולים ביבשת‪ .‬שימור החיץ המגונן הזה‬
‫עומד תמיד בראש מעייניה של בריטניה‪ ,‬ומסייע להסביר מדוע לונדון נרתעת זה עשרים‬
‫שנה מהשתלבות מלאה באיחוד האירופי‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬רוב הארצות אינן מדינות אי מבודדות‪ ,‬מדינות רבות גובלות עמן‪ ,‬ושוללות מהן‬
‫את האפשרות שלא להיות מעורבות בענייני העולם‪ .‬גרמניה‪ ,‬הממוקמת במרכז הגיאוגרפי‬
‫של אירופה‪ ,‬גילתה לאורך ההיסטוריה‪ ,‬כי עמדתה הגיאו־אסטרטגית מכתיבה את המשטר‬
‫הפוליטי הפנימי בתוכה ואת העדפותיה במדיניות החוץ‪ .‬במאה ה־‪ ,20‬לדוגמה‪ ,‬עברה‬
‫גרמניה לא פחות משישה שינויים רדיקליים במוסדות השלטון‪ ,‬שכל אחד מהם ניהל‬
‫מדיניות חוץ שונה לחלוטין‪ :‬א‪ .‬האימפריה של הקיסר וילהלם השני; ב‪ .‬רפובליקת ויימאר;‬
‫ג‪ .‬הדיקטטורה של אדולף היטלר; ושני המשטרים שקמו בגרמניה בעקבות מלחמת העולם‬
‫ה־‪ ;II‬ד‪ .‬הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (המערבית הקפיטליסטית); ה‪ .‬הרפובליקה‬
‫הדמוקרטית הגרמנית (המזרחית הקומוניסטית); ו‪ .‬גרמניה המאוחדת לאחר סוף המלחמה‬
‫הקרה‪ ,‬המחויבת כיום למשטר דמוקרטי ליברלי ולהשתלבות מלאה באיחוד האירופי‪ .‬כל‬
‫אחד ממשטרים אלה היה עסוק ביחסים עם שכניו‪ ,‬אבל יעדי מדיניות החוץ בתגובה‬
‫להזדמנויות ולאתגרים שהציב מיקומה של גרמניה במרכז יבשת אירופה היו שונים מאוד‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מדיניות גרמנית של התבדלות והסתגרות מכל מעורבות בענייני היבשת לא‬
‫הייתה מעולם אופציה גיאו־אסטרטגית מעשית‪.‬‬

‫ההיסטוריה משופעת בדוגמאות נוספות של השפעת הגיאוגרפיה על יעדי מדיניות החוץ‪.‬‬

‫גיאופוליטיקה‬ ‫מכאן החשיבות של תיאוריות גיאופוליטיות‪ .‬אסכולת הגיאופוליטיקה בזרם המחשבה‬
‫(‪)geopolitics‬‬ ‫הריאליסטית‪ ,‬וגיאוגרפיה פוליטית בכלל‪ ,‬מדגישה את ההשפעה של גורמים גיאוגרפיים‬
‫הקביעה התיאורטית‪ ,‬שלפיה‬ ‫על עצמת המדינה והתנהלותה בזירה הבין־לאומית (‪ .)Cohen, 2003‬דוגמה של חשיבה‬
‫מדיניות החוץ של מדינות נקבעת‬
‫על־פי מיקומן‪ ,‬משאבי הטבע‬ ‫גיאופוליטית מוקדמת היא ספרו של אלפרד תייר מייהן על חשיבות העצמה הימית לאורך‬
‫שלהן וסביבתן הפיזית‪.‬‬ ‫ההיסטוריה (‪ .)Mahan, The Influence of Sea Power in History, 1890‬על־פיו‪ ,‬השליטה‬
‫בימים היא המעצבת את עצמת המדינה ואת מדיניות החוץ שלה‪ .‬מדינות בעלות קווי‬
‫חוף ארוכים ונמלים רבים ומפותחים נהנו מיתרון תחרותי‪ .‬גיאופוליטיקאים מאוחרים‬
‫ממנו‪ ,‬כמו סיר הלפורד מקינדר (‪ )Mackinder, 1919‬וניקולס ספייקמן (‪,)Spykman, 1944‬‬
‫טענו‪ ,‬כי בצד המיקום‪ ,‬גם הטופוגרפיה‪ ,‬הגודל (שטח ואוכלוסייה)‪ ,‬האקלים והמרחק בין‬
‫המדינות הם גורמים מכריעים במדיניות החוץ של כל מדינה‪ .‬העיקרון המנחה את נקודת‬
‫המבט הגיאופוליטית ברור מאליו‪ :‬תפיסות המנהיגים את האופציות הקיימות במדיניות‬
‫החוץ מושפעות מן הנסיבות הגיאופוליטיות‪ ,‬המגדירות את מקומה של מדינתם על בימת‬
‫העולם‪.‬‬

‫האם שחקנים גלובליים‪ ,‬מדינתיים ולא־מדינתיים‪ ,‬יכולים לעמוד בדרישות שהאתגרים‬

‫מחוץ והפוליטיקה מבית מציבים למנהיגיהם? המגמות והתמורות המתחוללות כיום‬
‫בפוליטיקה העולמית הן תוצר של אין־ספור החלטות המתקבלות מדי יום ברחבי העולם‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 83‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:49‬‬

‫‪File‬העבודה‪10205 :‬‬
‫מספר‬‫‪#0001867 belongs‬‬ ‫‪to Tzachi‬‬
‫יסוד ביחב“ל‬ ‫‪Moskona-‬‬
‫העבודה‪ :‬מושגי‬ ‫‪ do not distribute‬שם‬
‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪84‬‬
‫מפה ‪3-1‬‬

‫כמה מן ההחלטות מכריעות יותר מאחרות‪ ,‬ולאופן שבו שחקנים מגיבים זה לזה יש‬
‫השלכות נרחבות על הדרמה הגדולה של הפוליטיקה העולמית‪ .‬כדי להיטיב להבין זאת‪,‬‬
‫חלק ב בספר פותח בבחינת דינמיקת היריבות בין המעצמות הגדולות בעולם (פרק ‪,)4‬‬
‫עורך סקירה של ארצות הדרום העולמי (פרק ‪ )5‬ושל שחקנים לא־מדינתיים (פרק ‪.)6‬‬

‫אוקיאנוס הקרח הצפוני‬

‫שוודיה‬
‫ים ברינג‬ ‫פינ‪ .‬נור‪.‬‬ ‫רוסיה‬
‫קנדה‬ ‫בריטניה‬
‫פול‪.‬גרמ‪ .‬הגדולה‬ ‫ימת‬
‫שוויץ צרפת‬ ‫אראלהים‬ ‫ימת‬
‫ארצות הברית‬ ‫האוקיאנוס‬ ‫ן‬
‫הכספי טורקיה התיכו ספרד‬ ‫סין‬ ‫יפן‬
‫האוקיאנוס‬ ‫האטלנטי‬ ‫מרוקו‬ ‫הים‬ ‫אפג‪ .‬אירן‬ ‫האוקיאנוס‬
‫הפסיפי‬ ‫הפסיפי‬
‫ערב‬ ‫הודו‬
‫מקסיקו‬ ‫הים הסעודית‬ ‫הים‬

‫י‬ ‫ם‬
‫הים הקריבי‬ ‫הפיליפיני‬

‫סין‬
‫הערבי‬
‫אתיופיה‬

‫הד‬
‫פפואה‬

‫רומי‬
‫טופוגרפיה עולמית‬ ‫גיניאה החדשה‬

‫‪© Kegley and Blanton/Cengage Learning 2015‬‬

‫רמה‬ ‫ברזיל‬ ‫האוקיאנוס‬
‫הרים גבוהים )‪ 3,000‬רגל ומעלה(‬ ‫פרו‬ ‫אנגולה‬ ‫ההודי‬ ‫ימת‬
‫האוקיאנוס‬ ‫קורל‬
‫גבעות )פחות מ־‪ 3000‬רגל(‬ ‫האטלנטי‬ ‫נמיביה‬ ‫מדגסקר‬ ‫אוסטרליה‬
‫רמות ומישורי שולחן‬ ‫דרום‬
‫אפריקה‬
‫כיפות קרח‬ ‫ארגנטינה‬ ‫ימת‬
‫טסמניה‬
‫שפלה‬
‫אזורים מישוריים‬
‫מישור גלי‬
‫מישור גבעות‬

‫מפה ‪ 3.1‬השפעות גיאוגרפיות על מדיניות החוץ ‪ #‬מספר המדינות השכנות וההגנה שמבטיחים הגבולות הטבעיים מעצבים את האופן שבו‬
‫מדינות מתקשרות זו עם זו‪ .‬מפה זו מציגה כיצד‪ ,‬עד לאחרונה‪ ,‬ההפרדה של ארצות הברית מאירופה ואסיה עודדה מדיניות של התבדלות במהלך‬
‫תקופות ארוכות בהיסטוריה של ארצות הברית‪ .‬שימו לב כיצד הטופוגרפיה‪ ,‬המיקום וגורמים גיאופוליטיים אחרים היו יכולים להשפיע על ההעדפות‬
‫במדיניות החוץ של בריטניה הגדולה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬סין‪ ,‬פינלנד ומדינות דרום אמריקה‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 84‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:49‬‬

 85 ˆ ‫ | תיאוריות של קבלת החלטות בזירה הבין־לאומית‬3 ‫פרק‬

.‫ ניתוח‬.‫ יישום‬.‫לימוד‬
‫מונחי מפתח‬
‫רציונליות מוגבלת‬ ‫חשיבה קבוצתית‬ ‫בחירה רציונלית‬
‫רשתות מדיניּות‬ ‫מודל האנשים שעושים את ההיסטוריה‬ ‫ביורוקרטיה‬
‫שחקן יחיד‬ ‫מודל הפוליטיקה הביורוקרטית‬ ‫גיאופוליטיקה‬
‫שלטון אוטוקרטי‬ ‫משחקים דו־שלביים‬ ‫דוקטרינת ּבּוש‬
‫תוצאות־לוואי חיצוניות‬ ‫סדר יום מדיני‬ ‫דמוקרטיה חוקתית‬
‫תורת המשחקים‬ ‫רוח הזמן‬/‫צייטגייסט‬ ‫הליכי תפעול תקניים‬
‫תורת הערך‬ ‫קוטביות‬ ‫התיאוריה של מלחמה לשם הסחה‬
‫תפקידים‬ ‫קיטוב‬ ‫ועדות מרכזות‬
‫ריבוי תומכים‬ ‫חֹוללּות פוליטית‬
ְ

‫קריאה מומלצת‬
Hermann, Margaret G., ed. (2007) Renshon, Jonathan, and Stanley A.
Comparative Foreign Policy Analysis: Renshon. (2008) “The Theory and
Theories and Methods. Upper Saddle River, Practice of Foreign Policy Decision
NJ: Prentice Hall. Making,” Political Psychology 29:
509–536.
Hudson, Valerie M. (2007) Foreign Policy
Analysis: Classic and Contemporary Rosenthal, Joel H. (2009, July 20)
Theory. Lanham, MD: Rowman & “Leadership as Practical Ethics,”
Littlefield Publishers. The Essence of Ethics, http://www.
carnegiecouncil.org/education/001/
Kahneman, Daniel. (2011) Thinking, Fast
ethics/0003.html.
and Slow. New York: Farrar, Straus, and
Giroux. Wittkopf, Eugene R., Christopher
Jones, and Charles W. Kegley, Jr.
Gallagher, Maryann E. and Susan H. Allen.
(2007) American Foreign Policy:
(2013) “Presidential Personality: Not Just a
Pattern and Process, 7th ed. Belmont,
Nuisance,” Foreign Policy Analysis (Feb):
CA: Thomson Wadsworth.
1–21.
McCausland, Jeffrey D. (2008, March 6)
“Developing Strategic Leaders for
the 21st Century,” http://www
.carnegiecouncil.org/resources/articles_
papers_reports/0004.html.

Tzachi
Moskona

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 85 30/08/2016 13:09:49

 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 86 30/08/2016 13:09:49

 ‫‪87‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 4‬יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות‬

‫השחקנים בעולם‬
‫ב‬ ‫והיחסים ביניהם‬
‫שייקספיר כתב‪ ,‬כי "כל העולם במה‪ ,‬וכל אנשיו ונשותיו שחקנים הם"‪ .‬כשמדובר‬
‫בפוליטיקה העולמית‪ ,‬לא רק בני אדם‪ ,‬אלא גם ארגונים‪ ,‬קבוצות וארצות מגלמים‬
‫מגוון תפקידים על במת העולם‪ .‬חלק ב בספר זה מזהה את השחקנים העיקריים‬
‫בפוליטיקה העולמית כיום ומתאר את התפקידים שהם מגלמים‪ ,‬המדיניות שהם‬
‫‪AP Photos/Ariana Cubillos‬‬

‫נוקטים והקשיים הניצבים בפניהם‪.‬‬

‫כל אחד משלושת הפרקים בחלק ב מתמקד בסוג אחר וחשוב של שחקנים‬
‫עולמיים‪ .‬פרק ‪ 4‬סוקר את המעצמות הגדולות ‪ -‬השחקנים בעלי היכולות‬
‫הצבאיות והכלכליות הגדולות ביותר‪ .‬פרק ‪ 5‬משווה בין המעצמות הגדולות לבין‬
‫צועדים לקראת שינוי‬ ‫הארצות החלשות מהן‪ ,‬המפותחות פחות מבחינה כלכלית‪ ,‬הידועות כיום בשם‬
‫בני אדם‪ ,‬כמו מדינות וארגונים בין־‬ ‫"הדרום העולמי" (‪ ,)Global South‬שגורלן מוכרע בידי אחרים‪.‬‬
‫לאומיים‪ ,‬הם שחקנים חוצי־לאומים‪.‬‬
‫פרק ‪ 6‬בוחן את תפקיד הארגונים העולמיים הבין־ממשלתיים‪ ,‬כגון האומות‬
‫ציבורים מגויסים מרבים להפגין‬
‫המאוחדות והאיחוד האירופי; והלא־ממשלתיים‪ ,‬כגון גרינפיס ואמנסטי הבן־‬
‫כדי לבטא את התנגדותם ולמשוך‬
‫לאומי‪ ,‬שחבריהם פועלים נמרצות לשינוי בעולם‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא פותח צוהר‬
‫תשומת לב עולמית למאבקם‪.‬‬
‫לבחינת הפעילות של שחקנים עולמיים לא־מדינתיים אחרים‪ ,‬ביניהם‪ :‬תאגידים‬
‫בתצלום‪ ,‬תומכי האופוזיציה‬
‫רב־לאומיים‪ ,‬קבוצות אתניות ותנועות דתיות‪.‬‬
‫בוונצואלה מפקפקים במהימנות‬
‫תהליך הבחירות‪ ,‬ומרעישים בסירי‬
‫בישול במחאה על תוצאות הבחירות‬
‫לנשיאות באפריל ‪.2013‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 87‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:50‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪88‬‬

‫פרק‬
‫יריבויות וקשרים‬
‫בין המעצמות הגדולות‬
‫מעצמות גדולות פוחדות זו מזו‪ .‬הן מתייחסות זו לזו בחשדנות ומודאגות ממלחמה‬
‫באופק‪ .‬הן צופות סכנה‪ .‬אין כמעט מקום לאמון‪ ...‬מנקודת המבט של כל מעצמה גדולה‪,‬‬
‫כל המעצמות הגדולות האחרות הן אויבים פוטנציאליים‪ ...‬הבסיס לפחד הזה הוא העובדה‬
‫‪4‬‬
‫שבעולם שבו למעצמות גדולות יש היכולת לתקוף זו את זו ואולי גם את המניע לעשות‬
‫כן‪ ,‬כל מדינה חפצת חיים מוכרחה לפחות לחשוד בכוונות המדינות האחרות ולהירתע‬
‫מלתת בהן אמון‪.‬‬
‫ג'ון מרשהיימר‪ ,‬תיאורטיקן פוליטי מאסכולת הריאליזם‬

‫הדרך שלא נבחרה?‬

‫עם סיום מלחמת העולם ה־‪ II‬ניצבו‬
‫ארצות הברית וברית המועצות על‬
‫פרשת דרכים‪ .‬ההחלטות שנתקבלו‬
‫והפעולות שננקטו קבעו האם השתיים‬
‫יהיו בנות ברית או יריבות‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫ייתכן מאוד שהמבוי הסתום בשאלת‬
‫הנשק התרמו־גרעיני‪ ,‬שהתפתח‬
‫למלחמה הקרה‪ ,‬לא היה נוצר אילו‬
‫היו שתי המעצמות בוחרות אחרת‪.‬‬
‫"המלחמה הקרה לא הייתה גזירה‬
‫(‪Leffler,‬‬ ‫משמים"‪ ,‬טען מלווין לפלר‬
‫‪" .)2007‬מנהיגים אלה בחרו בה‪".‬‬
‫בתצלום‪ ,‬הארי טרומן (משמאל)‬
‫ויוסיף סטאלין (מימין)‬

‫ש א ל ו ת לח ש יב ה‬
‫‪ 0‬האם יש דפוס מחזורי של שינויים בעצמה?‬
‫‪ 0‬מה היו הסיבות למלחמת העולם ה־‪ I‬ומה היו תוצאותיה?‬
‫‪ 0‬מה היו הסיבות למלחמת העולם ה־‪ II‬ומה היו תוצאותיה?‬
‫‪ 0‬מה היו הסיבות למלחמה הקרה ומה היו השלבים בהתפתחותה?‬
‫‪ 0‬איזה אופי קיבלו היחסים הבן־לאומיים בעידן שלאחר המלחמה הקרה?‬
‫‪ 0‬מה צופן העתיד למעצמות הגדולות?‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 88‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:50‬‬

 ‫‪89‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 4‬יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות‬

‫יהו מספר אחת? מי מאיים על המובילה בטבלה? מה המשמעות של שחקנים המאיימים‬

‫על עמדת השליטה של השחקן החזק ביותר? זהו סוג השאלות שחובבי ספורט שואלים‬
‫תכופות כאשר דירוג הקבוצות המובילות בטבלה משתנה בעקבות תוצאות התחרויות‬
‫מ‬
‫האחרונות‪ .‬גם מנהיגים בעולם מאמצים את מה ששר החוץ (לשעבר) של ארצות הברית‬
‫דין ראסק כינה בשם "גישת אצטדיון הכדורגל לדיפלומטיה"‪ .‬רבים ברחבי העולם משווים‬
‫בין ארצות ושואלים מי הכי גדולה‪ ,‬חזקה‪ ,‬עשירה ובעלת העצמה הצבאית הגדולה ביותר‪,‬‬
‫בניסיון להעריך אילו מדינות נמצאות בעלייה ואילו מדינות בירידה‪ ,‬בהשוואה לאחרות‪.‬‬

‫בדירוג מסוג זה‪ ,‬כל הקבוצות מתבוננות בפוליטיקה העולמית מבעד לעדשת הריאליזם‪.‬‬
‫על־פי ראייה זו‪ ,‬העולם הוא מערכת בין־לאומית של מתחרים‪ ,‬שיש בה מנצחים ומפסידים‬
‫בתחרות עתיקת יומין להשגת עליונות‪ .‬לבחינה המעמיקה ביותר זוכים השינויים‬
‫המתרחשים בצמרת הטבלה של מדרג העצמה הבין־לאומי – היריבויות והמאבקים בין‬
‫"המעצמות הגדולות"‪ .‬הקונפליקט על־פי תפיסה זו הוא נצחי ותמידי‪ .‬על־פי התיאוריה‬
‫הידועה של מחזוריות ההיסטוריה של ההיסטוריון ארנולד ג'יי טוינבי‪" :‬סימן הפיסוק‬
‫הבולט ביותר בסדרה אחידה של אירועים‪ ,‬החוזרים ומתרחשים במחזורים רצופים בזה‬
‫אחר זה‪ ,‬הוא פריצתה של מלחמה גדולה‪ ,‬שבה הניסיון של מעצמה אחת שפרצה קדימה‬
‫והשיגה את כל יריביה בניסיון להשתלט על העולם הוא כה מאיים‪ ,‬עד שהוא מוליד‬
‫קואליציה נגדית של כל המעצמות האחרות" (‪.)Toynbee, 1954‬‬

‫המסקנה של טוינבי לעיל היא ליבת ההשקפה הריאליסטית‪ .‬כפי שמסביר הנס מורגנתאו‪,‬‬
‫בין ההוגים המובילים של התיאוריה הריאליסטית לאחר מלחמת העולם ה־‪ ,II‬נקודת‬
‫המוצא להבנת הפוליטיקה העולמית היא ההכרה בעובדה‪ ,‬שלפיה "ההיסטוריה מוכיחה‪ ,‬כי‬
‫כל הארצות הפעילות בפוליטיקה הבין־לאומית נמצאות תמיד במצב של היערכות מתמדת‬
‫לקראת אלימות מאורגנת בצורת מלחמה‪ ,‬או שהן מעורבות במלחמה או שהן מתאוששות‬
‫ממלחמה" (‪ .)Morgenthau, 1985‬מחזורים של מלחמה ושלום אפיינו את הפוליטיקה‬
‫העולמית במאה ה־‪ ,20‬שבה פרצו שלוש מלחמות עולם‪ .‬מלחמות העולם ה־‪ I‬וה־‪ II‬היו‬
‫מלחמות של אש ודם; המלחמה הקרה לא זרעה הרס בהיקף דומה לקודמותיה‪ ,‬אך לא נפלה‬
‫מהן בעצמתה‪ .‬כל אחת ממלחמות אלה גרמה לתמורות אדירות בפוליטיקה העולמית‪.‬‬

‫פרק זה בוחן את הסיבות ליריבויות בין מעצמות גדולות ואת תוצאותיהן‪ .‬הבנת המקורות‬
‫וההשפעות של שלושת מאבקים אלה על הנהגת העולם תסייע לכם בניסיון לנבא האם‬
‫המעצמות הגדולות יצליחו למנוע מלחמת עולם נוספת במאה־‪.21‬‬

‫המין האנושי חייב לשים קץ למלחמה‪ ,‬שאם לא כן המלחמה תשים קץ למין האנושי‪.‬‬
‫ג'ון פ' קנדי‪ ,‬נשיא ארצות הברית‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 89‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:50‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪90‬‬

‫החתירה להנהגת העולם‬

‫יריבות בין מעצמות גדולות מאפיינת את הפוליטיקה העולמית מאז ומתמיד‪ .‬כפי שטען‬
‫טוינבי‪ ,‬סביר מאוד להניח שדפוס היסטורי זה הוא מחזורי‪ .‬תיאוריית המחזור הארוך‬ ‫תיאוריית המחזור הארוך‬
‫(‪)long-cycle theory‬‬
‫מרחיבה את הבנת הפוליטיקה העולמית‪ ,‬ומספקת מסגרת לניתוח היריבויות המתפתחות‬
‫בין מעצמות גדולות‪ .‬לפי תיאוריית המחזור הארוך (בפרק ‪ 7‬נרחיב בנושא זה)‪ ,‬השינויים‬ ‫תיאוריה המתמקדת בעלייתה‬
‫ובנפילתה של המעצמה המובילה‬
‫בהנהגת העולם מתפתחים בסדרה של שלבים מובחנים; בעקבות תקופות של מלחמה‬ ‫בעולם כתהליך הפוליטי המרכזי‬
‫עולמית מגיעות תקופות יציבות יחסית של קביעת כללים בין־לאומיים והקמת מוסדות‬ ‫במערכת העולמית המודרנית‪.‬‬
‫(ראו טבלה ‪ .)4.1‬השינויים במחזור מתרחשים במקביל לשינויים בעצמתן היחסית של‬
‫המדינות המרכזיות‪ ,‬ומולידים שינויים ביחסים ביניהן (ראו ‪Chase-Dunn & Anderson,‬‬ ‫הגמון‬
‫(‪)hegemon‬‬
‫‪ .)2005‬בחמש־מאות השנים האחרונות‪ ,‬כל מלחמה עולמית הובילה לעלייתו של הגמון‪.‬‬
‫מדינה בעמדת יתרון‪ ,‬המסוגלת‬
‫באמצעות עצמה בלא־מתחרים עיצב ההגמון מחדש את הכללים ואת המוסדות של‬ ‫לשלוט בהתנהלות היחסים הבין־‬
‫המערכת הגלובלית כדי לשמור על עמדת העליונות שלו‪.‬‬ ‫לאומיים הפוליטיים והכלכליים‪.‬‬

‫טבלה ‪ 4.1‬תולדות היריבות בין מעצמות גדולות על הנהגת העולם‪2025-1495 ,‬‬

‫מעצמות אחרות מתנגדות‬ ‫מדינה‪/‬ות בעמדת יתרון‬

‫סדר חדש לאחר מלחמת עולם‬ ‫מלחמות עולמיות‬ ‫להשתלטות‬ ‫החותרת‪/‬ות להגמוניה‬ ‫שנים‬

‫מלחמות איטליה והאוקיאנוס חוזה טֹורדֶ ִס ַיאס‪1517 ,‬‬ ‫לּואה‪ ,‬צרפת‪ ,‬בורגונדי‪ ,‬אנגליה‬
‫ספרד‪ ,‬וַ ָ‬ ‫פורטוגל‬ ‫‪1540-1495‬‬
‫ההודי‪1517-1494 ,‬‬

‫הסכם שביתת הנשק ‪ ;1608‬הקמת‬ ‫מלחמות ספרד‪-‬הולנד‪,‬‬ ‫הולנד‪ ,‬צרפת‪ ,‬אנגליה‬ ‫ספרד‬ ‫‪1609-1560‬‬
‫איחוד הכנסייה והליגה הקתולית‬ ‫‪1608-1580‬‬

‫שלום וסטפליה‪1648 ,‬‬ ‫מלחמת שלושים השנה‪,‬‬ ‫קואליציות משתנות לפי הצורך בין‬ ‫האימפריה הרומית הקדושה‬ ‫‪1648-1610‬‬
‫‪1648-1618‬‬ ‫מדינות פרוטסטנטיות בעיקר (שוודיה‪,‬‬ ‫(שושלת הבסבורג בספרד‬
‫הולנד) לבין נסיכויות גרמניות וכן צרפת‬ ‫ובאוסטריה־הונגריה)‬
‫הקתולית נגד שרידי שלטון האפיפיור‬

‫הסכם אוטרכט‪1713 ,‬‬ ‫מלחמת הברית הגדולה‪,‬‬ ‫איחוד הפרובינציות‪ ,‬אנגליה‪ ,‬הקיסרות‬ ‫צרפת (לואי ה־‪)14‬‬ ‫‪1713-1650‬‬
‫‪1713-1688‬‬ ‫ההבסבורגית‪ ,‬ספרד‪ ,‬מדינות מרכזיות‬
‫בגרמניה‪ ,‬רוסיה‬

‫קונגרס וינה וקונצרט אירופה‪1815 ,‬‬ ‫מלחמות נפוליאון‬ ‫בריטניה הגדולה‪ ,‬פרוסיה‪ ,‬אוסטריה‪,‬‬ ‫צרפת (נפוליאון)‬ ‫‪1815-1792‬‬
‫‪1814-1792‬‬ ‫רוסיה‬

‫חוזה ורסאי והקמת חבר הלאומים‪,‬‬ ‫מלחמת העולם ה־‪,I‬‬ ‫בריטניה הגדולה‪ ,‬צרפת‪ ,‬רוסיה‪ ,‬ארצות‬ ‫גרמניה‪ ,‬טורקיה‪ ,‬אוסטריה־‬ ‫‪1914-1871‬‬
‫‪1919‬‬ ‫‪1918-1914‬‬ ‫הברית‬ ‫הונגריה‬

‫הסכם ברטון וודס‪ ;1944 ,‬האומות‬ ‫מלחמת העולם ה־‪,II‬‬ ‫בריטניה הגדולה‪ ,‬צרפת‪ ,‬ברית‬ ‫גרמניה‪ ,‬יפן‪ ,‬איטליה‬ ‫‪1945-1933‬‬
‫המאוחדות‪ ,‬ועידת פוטסדאם‪1945 ,‬‬ ‫‪1945-1939‬‬ ‫המועצות‪ ,‬ארצות הברית‬

‫ברית נאט"ו‪"/‬שותפּות לשלום"‪,‬‬ ‫המלחמה הקרה‪,‬‬ ‫ארצות הברית‪ ,‬ברית המועצות בריטניה הגדולה‪ ,‬צרפת‪ ,‬סין‪ ,‬יפן‬ ‫‪1991-1945‬‬
‫‪ ;1995‬ארגון הסחר העולמי‪1995 ,‬‬ ‫‪1991-1945‬‬

‫משטר ביטחון חדש לשימור הסדר‬ ‫שלום קר או מלחמה על‬ ‫סין‪ ,‬האיחוד האירופי‪ ,‬יפן‪ ,‬רוסיה‪ ,‬הודו‬ ‫‪ ?2025-1991‬ארצות הברית‬
‫העולמי?‬ ‫ההגמוניה‪?2025-2015 ,‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 90‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:50‬‬

 ‫‪91‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 4‬יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות‬

‫עמדת ההגמוניה מטילה תמיד נטל כבד ביותר על מנהיגת העולם‪ .‬חוקר מדעי המדינה‬
‫רוברט ג'רוויס מציין‪ ,‬כי "מכוח המשאבים העצומים שבשליטתן‪ ,‬למעצמות הגדולות‪,‬‬
‫ועוד יותר מהן‪ ,‬למעצמות העל‪ ,‬יש זכויות מיוחדות וחובות מיוחדות‪ ,‬גם אם עצמתן‬
‫הרבה עלולה לפתותן להרחיק לכת ולהזניח את חובותיהן" (‪ .)Jervis, 2012, p. 623‬ההגמון‬
‫חייב לשאת בעלויות התחזוקה של הסדר הפוליטי והכלכלי הקיים‪ ,‬ובמקביל להגן על‬
‫מעמדו ולחזק את שליטתו‪ .‬במרוצת הזמן‪ ,‬ככל שנטל המעורבות העולמית גובה מחיר כבד‬
‫יותר‪ ,‬כל הגמון חורג לבסוף מיכולותיו‪ .‬כאשר מתחילים לערער על שליטתו של ההגמון‪,‬‬
‫מתערערים הסדרי הביטחון שגובשו בעמל רב לאחר המלחמה העולמית האחרונה‪ .‬במהלך‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬מאבק כוחות זה שב והכשיר את הקרקע למלחמה עולמית נוספת‪ ,‬לנפילתו‬
‫של הגמון אחד ולעלייתו של אחר‪ .‬טבלה ‪ 4.1‬מסכמת חמש־מאות שנות עלייה ונפילה של‬
‫המעצמות הגדולות‪ ,‬המלחמות העולמיות ביניהן‪ ,‬ובעקבותיהן המאמצים להשיב את הסדר‬
‫על כנו‪.‬‬

‫מבקרי תיאוריית המחזור הארוך מציינים את חילוקי הדעות בקרב התיאורטיקנים השונים‬
‫בשאלה האם מחזורים אלה הם תוצאה של גורמים כלכליים‪ ,‬צבאיים או מקומיים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הם חולקים על הנימה הדטרמיניסטית של התיאוריה‪ ,‬אשר על־פי הבנתם‪ ,‬גורל‬
‫העולם מוכרע מראש ואינו נתון לשליטתו של קובע מדיניות כלשהו‪ .‬אם כן‪ ,‬האם נגזר על‬
‫המעצמות הגדולות לעלות וליפול על־פי כללי כוח הכבידה – כל מה שעולה חייב לרדת?‬

‫למרות זאת‪ ,‬תיאוריית המחזור הארוך מציעה להתמקד בשינויים בכוחן היחסי של‬
‫המעצמות הגדולות ובהשפעת שינויים אלה על הפוליטיקה העולמית‪ .‬התיאוריה מתרכזת‬
‫בחילופי ההגמוניה‪ ,‬בעלייה ובנפילה של מדינות מובילות במערכת הגלובלית‪ ,‬ובתוך כך‬
‫היא מעלה את השאלה האם אפשר לקטוע רצף מחזורי זה‪ .‬כדי להדגיש את חשיבות‬
‫המאבקים על הנהגת העולם ואת השפעתם על מגמות ותמורות בפוליטיקה העולמית יבחן‬
‫פרק זה את שלוש המלחמות בין המעצמות הגדולות‪ ,‬במהלך המאה ה־‪ ,20‬ואת הלקחים‬
‫העולים מעימותים אלה בעבור המאה ה־‪.21‬‬

‫הכוח מפחיד ‪ #‬בתצלום‪,‬‬

‫דוגמה של התנגדות לעליונותה‬
‫העולמית של ארצות הברית‪:‬‬
‫פקיסטנים שורפים דגל ארצות‬
‫הברית בעצרת אנטי־אמריקנית‬
‫במחאה על התקפות כלי‬
‫טיס בלתי מאוישים (כטב"ם)‬
‫באזורים השבטיים של פקיסטן‪.‬‬
‫ראש סוכנות הביון המרכזית‬
‫ג'ון ברנאן הצדיק את התקפות‬
‫הכטב"ם בפקיסטן בטענו‪ ,‬כי‬
‫התקיפות מן האוויר שנועדו‬
‫לבצע "סיכולים ממוקדים"‬
‫מגנות על חיי אדם ומונעות‬
‫פיגועי טרור פוטנציאליים‪.‬‬
‫המפגינים הפקיסטנים‪ ,‬מנגד‪,‬‬
‫מאשימים כי בתקיפות אלה‬
‫נהרגים אזרחים רבים‪ ,‬ביניהם‬
‫ילדים חפים מפשע‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 91‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:52‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪92‬‬

‫ה־‪I‬‬ ‫מלחמת העולם‬

‫מלחמת העולם ה־‪ I‬פרצה כאשר לאומן סרבי‪ ,‬ששאף לשחרר את המיעוט הסרבי משלטון‬
‫אוסטרי‪ ,‬התנקש בעיר סרייבו ביוני ‪ 1914‬בחייו של הארכי־דוכס פרדיננד‪ ,‬יורש העצר‬
‫לבית הבסבורג‪ ,‬השושלת ששלטה בקיסרות האוסטרו־הונגרית‪ .‬במרוצת חמשת השבועות‬
‫הבאים הציתה ההתנקשות סדרה של פעולות ותגובות מצד המעצמות הגדולות‪ ,‬שמוטטו‬
‫את שלום העולם‪.‬‬

‫עד סיום המלחמה באירופה‪ ,‬הגדולה והראשונה בתולדות המאה ה־‪ ,20‬מתו כ־‪ 10‬מיליוני‬
‫בני אדם‪ ,‬שלוש אימפריות קרסו‪ ,‬מדינות חדשות נולדו‪ ,‬שבעה עשורים של שלטון‬
‫קומוניסטי החלו ברוסיה‪ ,‬והמפה הגיאופוליטית של העולם שורטטה מחדש באופן שסלל‬
‫את הדרך לעלייתו של אדולף היטלר בגרמניה הנאצית‪.‬‬

‫ה־‪I‬‬ ‫הסיבות למלחמת העולם‬

‫כיצד אפשר להסביר מלחמה כה נוראה? קיימות כמה תשובות אפשריות‪ .‬מרבית ההסברים‬
‫הרווחים הם ברוח הריאליזם המבני‪ ,‬שלפיהם מלחמת העולם ה־‪ I‬התרחשה במקרה ולא‬
‫בעקבות תכנית גדולה כלשהי‪ .‬ניאו־ריאליסטים מאמינים‪ ,‬כי זו הייתה מלחמה שנולדה‬
‫בנסיבות שמחוץ לשליטתם של המעורבים בה‪ ,‬מלחמה שאיש לא רצה בה ולא צפה‬
‫אותה‪ .‬לעומתם‪ ,‬היסטוריונים רוויזיוניסטים טענו‪ ,‬כי המלחמה הייתה תוצאה של הכרעות‬
‫שקולות – "קונפליקט טרגי ומיותר‪ ...‬שכן‪ ,‬את שלשלת האירועים שהביאו לפריצתה היה‬
‫אפשר לנתק בכל רגע במהלך חמשת שבועות המשבר שקדם להתנגשות המזוינת הראשונה‪,‬‬
‫אילו אפשרו לשיקול הדעת או לרצון הטוב להשמיע את קולם" (‪.)Keegan, 1999, p. 3‬‬

‫סטרוקטורליזם‬
‫תפיסת הסטרוקטורליזם‪ ,‬המתמקדת ברמת הניתוח העולמית‪ ,‬קובעת‪ ,‬כי השינויים בחלוקת‬ ‫סטרוקטורליזם‬
‫(‪)structuralism‬‬
‫העצמה במערכת הגלובלית האנרכית הם הגורם העיקרי המכתיב את התנהגות המדינה‪.‬‬
‫הטענה הניאו־ריאליסטית שלפיה‬
‫היסטוריונים רבים החוקרים את הנסיבות ערב מלחמת העולם ה־‪ I‬משערים‪ ,‬כי האופן‬ ‫התנהגות מדינות מתעצבת‪,‬‬
‫שבו המעצמות הגדולות נערכו זו מול זו יצר סביבה נוחה לסכסוך מזוין‪ .‬מאמצי החימוש‬ ‫בעיקר‪ ,‬באמצעות השינויים‬
‫המחודשים של המעצמות הגדולות לפני המלחמה‪ ,‬בצד בריתות ההגנה שכרתו והבריתות‬ ‫בתכונות המערכת הגלובלית‪,‬‬
‫כגון תזוזות במאזן הכוחות‪ ,‬ולא‬
‫הנגדיות שקמו בעקבות זאת‪ ,‬יצרו מומנטום‪ ,‬אשר בצירוף הלחצים שנוצרו בשל גיוס‬ ‫באמצעות הפרטים המכהנים‬
‫הצבאות ומרוץ החימוש גרר את מדינאי אירופה למלחמה (‪.)Tuchman, 1962‬‬ ‫כראשי המדינות או שינויים‬
‫במאפיינים הפנימיים של‬
‫המדינות‪.‬‬
‫הסבר זה ממקד את תשומת הלב במאה ה־‪ ,19‬אז שלטה בריטניה בפוליטיקה העולמית‪.‬‬
‫בריטניה הייתה מדינת־אי מבודדת ונפרדת מענייני היבשת מכוח האופי‪ ,‬המסורת‬
‫והגיאוגרפיה שלה‪ .‬עצמתה הימית של בריטניה העניקה לה שליטה בנתיבי הספנות‬
‫העולמיים ובאימפריה עצומה שהשתרעה מאגן הים התיכון ועד דרום־מזרח אסיה‪ .‬עליונות‬
‫זו סייעה בהרתעת תוקפנות כלפיה‪ .‬ואולם‪ ,‬גרמניה הציבה אתגר לעצמה הבריטית‪.‬‬

‫לאחר שהפכה למדינה מאוחדת‪ ,‬ב־‪ ,1871‬צברה גרמניה עושר רב והשתמשה בו להקמת‬
‫צבא וצי חזקים‪ .‬חוזק זה העצים את השאפתנות הגרמנית ואת הטינה על עליונותה של‬
‫בריטניה‪ .‬בהיותה המעצמה הצבאית והתעשייתית השלטת ביבשת אירופה ביקשה גרמניה‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 92‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:52‬‬

 ‫‪93‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 4‬יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות‬

‫להתחרות על עמדת ההובלה ולשפר את מעמדה הבין־לאומי‪ .‬כפי שהכריז הקיסר וילהלם‬
‫השני ב־‪ ,1898‬לגרמניה יש "משימות גדולות מחוץ לגבולות הצרים של אירופה הישנה"‪.‬‬
‫עצמתה הגוברת של גרמניה ושאיפותיה הגלובליות שינו את הנוף הגיאופוליטי של אירופה‪.‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬גרמניה לא הייתה המעצמה העולה היחידה במפנה המאה‪ .‬גם רוסיה הלכה‬
‫והתפשטה והחלה לאיים על גרמניה‪ .‬ירידתה של הקיסרות האוסטרו־הונגרית‪ ,‬בת בריתה‬
‫היחידה של גרמניה‪ ,‬הגבירה את חששותיה של גרמניה מרוסיה‪ ,‬ואלה באו לידי ביטוי‬
‫בתגובתה התקיפה של גרמניה להתנקשות בחיי יורש העצר פרדיננד‪ .‬בחששה כי מלחמה‬
‫ממושכת תשנה לרעה את מעמדה במאזן הכוחות‪ ,‬ביקשה גרמניה לנהל מלחמה מקומית‬
‫קצרה שתוצאתה תהיה חיובית בעבורה‪ .‬לפיכך בחרה לתמוך במתקפה חסרת רסן של‬
‫האימפריה האוסטרו־הונגרית על סרביה‪.‬‬

‫אף־על־פי שההיגיון אשר עמד ביסוד החישובים של גרמניה נראה ברור – ניצחון במלחמה‬
‫יחזק את אוסטרו־הונגריה ויחליש את השפעת רוסיה – הוא התברר כטעות חמורה‪.‬‬
‫צרפת ורוסיה שילבו כוחות כדי להגן על סרביה‪ ,‬ובמהרה הצטרפה אליהן גם בריטניה‬
‫במאמץ להתנגד לגרמניה ולהגן על הניטרליות של בלגיה‪ .‬באפריל ‪ 1917‬הפכה המלחמה‬
‫לגלובלית במלוא מובן המילה‪ ,‬עם הצטרפותה של ארצות הברית לעימות בתגובה על‬
‫לוחמת הצוללות של גרמניה‪.‬‬
‫ֲ‬

‫אם כן‪ ,‬על־פי התיאור לעיל נוכל להבחין‪ ,‬ברמת הניתוח העולמית‪ ,‬בדינמיקה של שינויים‬
‫במאזן הכוחות כגורם סיבתי‪ :‬הנטייה ההיסטורית להתגבשות קואליציות נגדיות במטרה‬
‫"לאזן" את השינוי בחלוקת העצמה הצבאית‪ ,‬על מנת למנוע מכל מעצמה יחידה או גוש‬
‫לאיים על אחרים‪ .‬שינויים אלה התרחשו בעשור שקדם לרצח הארכי־דוכס פרדיננד‪.‬‬
‫בבריתות ההגנה הצבאית באירופה חל קיטוב‪ ,‬שהציב את "הברית המשולשת" של גרמניה‪,‬‬
‫אוסטרו־הונגריה והאימפריה העות'מאנית מול "ההסכמה המשולשת" בין בריטניה‪ ,‬צרפת‬
‫ורוסיה‪ .‬על־פי פרשנות מבנית זו‪ ,‬לאחר שרוסיה גייסה את צבאותיה בתגובה על המתקפה‬
‫האוסטרית על סרביה‪ ,‬המחויבויות שיצרו בריתות ההגנה גררו למלחמה‪ ,‬בזו אחר זו‪ ,‬את‬
‫כל המעצמות הגדולות באירופה‪.‬‬

‫לאומיות‬
‫לאומיות‬ ‫היסטוריונים רבים רואים את צמיחת הלאומיות‪ ,‬בעיקר בדרום־מזרח אירופה‪ ,‬כגורם‬
‫(‪)nationalism‬‬
‫אשר יצר אקלים דעות‪ ,‬שהגביר את הסבירות למלחמת העולם ה־‪ .I‬זוהי פרשנות חלופית‬
‫השקפת עולם המאדירה מדינה‬
‫מסוימת ואת הקבוצה הלאומית‬
‫לזו המתמקדת ברמת הניתוח של המדינה‪ .‬קבוצות שהאדירו את הייחודיות של מורשתן‬
‫שחיה בה‪ ,‬ורואה את האינטרס‬ ‫הלאומית החלו להציג את ארצם כעליונה מכל האחרות (‪ .)Woodwell, 2008‬בתוך זמן קצר‬
‫של המדינה כערך עליון‪.‬‬ ‫צפו על פני השטח דעות קדומות על רקע אתני‪ ,‬שהושתקו זמן רב‪ ,‬גם בקרב המנהיגים‪ .‬שר‬
‫החוץ הרוסי סרגיי סזונוב הצהיר שהוא "מתעב" את אוסטריה‪ ,‬ואילו קיסר גרמניה וילהלם‬
‫השני הכריז "אני שונא את הסלאבים" (‪.)Tuchman, 1962‬‬

‫אי השקט הפנימי גרם להתלהטות רגשות אלה והקשה לראות את הדברים מנקודת מבט‬
‫אחרת‪ .‬האוסטרים האמינו שהם מגנים על כבודם הלאומי ולא הצליחו להבין מדוע הרוסים‬
‫רואים בהם את התוקפן‪ .‬חוסר הרגישות של הגרמנים לרגשותיהם של אחרים מנע מהם‬
‫להבין "את כוחה של הגאווה הרוסית‪ ,‬את הפחד של הרוסים מפני השפלה אם יניחו‬
‫לגרמנים ולאוסטרים להשמיד את סרביה‪ ,‬בת חסותם הזעירה‪ ,‬ואת עצמת הזעם הרוסי"‬
‫(‪ .)White, 1990‬כשכל צד מפגין זלזול באופי הלאומי ובתכונות האתניות של הצד האחר‪,‬‬
‫לא היה אפשר עוד לקדם חלופות דיפלומטיות למלחמה‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 93‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:52‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪94‬‬

‫בחירה רציונלית‬
‫ברמת הניתוח של הפרט‪ ,‬תיאוריית הבחירה הרציונלית מציעה פרשנות שלישית לסיבות‬
‫למלחמה העולם ה־‪ .I‬מנקודת המבט של תיאוריית הבחירה הרציונלית‪ ,‬מנהיגים מקבלים‬
‫החלטות בהתבסס על הערכה זהירה של התועלת היחסית של החלופות‪ ,‬לצורך מימוש‬
‫מיטב האינטרסים שלהם ושל מדינותיהם (ראו פרק ‪ .)3‬ואמנם‪ ,‬המלחמה הייתה תוצר‬
‫של העדפת האליטות בגרמניה לצאת למלחמה מול צרפת ורוסיה‪ ,‬כדי לחזק את עמדתה‬
‫של גרמניה ביבשת אירופה ולבסס את מעמדה כמעצמה עולמית‪ ,‬ולהסיח את תשומת‬
‫הלב המקומית מבעיות פנים (‪ .)Kaiser, 1990‬על־פי פרשנות זו‪ ,‬האנשים בארמון הקיסרי‬
‫בברלין הם שדחקו את אירופה אל הקצה‪.‬‬

‫מודל הבחירה הרציונלית לקבלת החלטות מציע לראות במלחמת העולם ה־‪ I‬תוצאה של‬
‫יעד‪ ,‬הדוחף מעצמות גדולות יריבות להתחרות זו בזו על עצמה עולמית‪ .‬זהו כוח מניע‪,‬‬
‫שהריאליסטים מאמינים כי הוא "חוק ברזל בהיסטוריה"‪ .‬המלחמה נבעה מ"ניסיונה של‬
‫גרמניה להגן על מעמדה מול רוסיה המתעצמת‪ ,‬שהגיעה לעמדת שוויון עם גרמניה (אשר‬
‫ציפתה כי תושג רק ב־‪.)Levy, 1998b( ")1917‬‬

‫כפי שעולה מפרשנויות מתחרות אלה‪ ,‬הוויכוח על הסיבות למלחמת העולם ה־‪ I‬לא נגמר‪.‬‬
‫הסברים סטרוקטורליסטיים מדגישים את חלוקת העצמה בעולם‪ ,‬פרשנויות מקומיות‬
‫בוחנות גורמים סיבתיים בתוך המדינות‪ ,‬והסברים מתחום הבחירה הרציונלית מתמקדים‬
‫בחישובים וביעדים של מנהיגים מסוימים‪ .‬כל אחת מן הפרשנויות תורמת את חלקה‬
‫להבנת רצף האירועים שהולידו את המלחמה הכלל־עולמית הראשונה בעולם‪.‬‬

‫ה־‪I‬‬ ‫תוצאות מלחמת העולם‬

‫מלחמת העולם ה־‪ I‬שינתה את פניה של אירופה (ראו מפה ‪ .)4.1‬בעקבותיה קרסו שלוש‬
‫אימפריות רב־אתניות – האוסטרו־הונגרית‪ ,‬הרוסית והעות'מאנית (הטורקית)‪ ,‬ובמקומן‬
‫קמו המדינות העצמאיות פולין‪ ,‬צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה‪ .‬נוסף על כך קמו פינלנד‪ ,‬אסטוניה‪,‬‬
‫לטביה וליטא‪ .‬המלחמה גם תרמה לעצמאות הרפובליקה של אירלנד משלטון בריטניה‬
‫ב־‪ ,1920‬ולהפלת הצאר הרוסי ב־‪ 1917‬בידי הבולשביקים‪ .‬עליית הקומוניזם בהנהגתו של‬
‫ולדימיר לנין הביאה לשינוי במשטר ובאידיאולוגיה‪ ,‬שהשלכותיו הגיאופוליטיות עתידות‬
‫להימשך עוד ‪ 70‬שנה‪.‬‬

‫למרות המחיר‪ ,‬הקואליציה שהורכבה מבריטניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬רוסיה‪ ,‬ובהמשך ארצות הברית‬
‫ואיטליה‪ ,‬הביסה את איום השליטה העולמית שהציבו מעצמות המרכז (גרמניה‪ ,‬אוסטרו־‬
‫הונגריה‪ ,‬טורקיה ובעלות בריתן)‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬המלחמה הכשירה את הקרקע למאמץ נחוש‬
‫להקים מערכת גלובלית חדשה‪ ,‬שתוכל למנוע מלחמה נוספת‪:‬‬
‫בעבור רוב האירופים‪ ,‬המלחמה הגדולה גרמה אכזבה והתפכחות‪ ...‬עם סיומה‪ ,‬כמעט‬
‫שלא נותרו אנשים שלא השתכנעו כי אסור בשום אופן שמלחמה כזאת תתרחש שנית‪.‬‬
‫אוכלוסיות נרחבות האמינו‪ ,‬כי הפעם הצדדים מוכרחים לגבש תכנית לשלום שלא רק‬
‫ישים קץ למלחמה‪ ,‬אלא יוכל לשנות עמדות ולהקים סדר עולמי מסוג חדש‪...‬‬
‫לראשונה בהיסטוריה היו הציבור הרחב והמדינאים עושי השלום שותפים להכרה‪ ,‬כי‬
‫המלחמה היא בעיה מרכזית ביחסים הבין־לאומיים‪ .‬בעבר‪ ,‬הבעיה הייתה הגמוניה‪,‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 94‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:52‬‬

 ‫‪95‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 4‬יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות‬

‫פעולות תוקפניות של מדינה מסוימת או מהפכה‪ .‬ב־‪ ,1648‬ב־‪ 1713‬וב־‪ ,1815‬ניסו‬

‫המדינאים שחתמו על הסכמי השלום לפתור סוגיות מן העבר ולהקים סדר עולמי‪,‬‬
‫שיוכל למנוע את הופעתן מחדש‪ .‬ואולם‪ ,‬ב־‪ 1919‬היו הציפיות גדולות מזה‪ .‬המקורות‬
‫למלחמה היו חשובים פחות מן המלחמה עצמה‪ .‬נוצר הצורך להביט יותר אל העתיד‬
‫ופחות אל העבר‪ .‬הבעיה לא הייתה רק בכינון שלום‪ ,‬אלא גם בבניית סדר עולמי של‬
‫חיי שלום‪ ,‬שיוכל לנהל בהצלחה את כל הקונפליקטים הבין־לאומיים שיתעוררו בעתיד‬
‫(‪.)K. Holsti, 1991, pp. 175-176, 208-209‬‬

‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫יסוד ביחב“ל‬

‫ומתיאוריות‬ ‫מושגי‬
‫המלחמה‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫מודגשת מן‬ ‫שם סלידה‬
‫בורלא העולם ה־‪ I‬הייתה‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית‬
‫מתוצאות מלחמת‬ ‫אחת‬
‫ברוח הריאליזם‪ ,‬אשר הצדיקו את התחרות בין המעצמות‪ ,‬את מרוץ החימוש‪ ,‬את‬
‫בריתות ההגנה הסודיות ואת הפוליטיקה של מאזן הכוחות‪ .‬המחירים המחרידים –‬
‫‪4-1‬הנציגים בוועידת‬ ‫מפה‬
‫לרבים מן‬ ‫אנושיים וחומריים – שגבו ארבע השנים האחרונות גרמו‬
‫השלום‪ ,‬שהתכנסה ב־‪ 1919‬בוורסאי שבפאתי פאריס‪ ,‬לבחון מחדש את אמונותיהם‬
‫על מלאכת המדינאות‪ .‬זו הייתה שעת כושר לצמיחתה של גישה חדשה לבניית הסדר‬
‫העולמי‪ .‬מאוכזבים מן הריאליזם‪ ,‬פנו רבים אל הליברליזם בחיפוש אחר הדרך לניהול‬
‫עתיד העולם‪.‬‬

‫אירופה ב־‪1920‬‬ ‫אירופה ב־‪1914‬‬

‫איסלנד‬ ‫איסלנד‬

‫האוקיאנוס‬ ‫פינלנד‬ ‫האוקיאנוס‬

‫האטלנטי‬ ‫נורבגיה‬ ‫האטלנטי‬ ‫נורבגיה‬
‫שוודיה‬
‫הים‬ ‫שוודיה‬ ‫הים‬
‫הים‬

‫אלסטר‬ ‫הים‬ ‫אסטוניה‬

‫הצפוני‬ ‫לטביה‬ ‫האיחוד של‬ ‫הצפוני‬
‫הבל‬
‫הבל‬

‫דנמרק‬ ‫רפובליקות‬ ‫אירלנד‬ ‫דנמרק‬ ‫האימפריה‬

‫מדינת‬ ‫טי‬ ‫ליטא‬
‫סוציאליסטיות‬
‫טי‬
‫בריטניה‬ ‫בריטניה‬ ‫הרוסית‬
‫אירלנד‬ ‫סובייטיות‬ ‫האימפריה הולנד הגדולה‬
‫החופשית‬ ‫גרמניה הולנד הגדולה‬
‫בלגיה‬ ‫פולין‬ ‫בלגיה‬ ‫הגרמנית‬
‫בקיה‬
‫לוקסמבורג‬ ‫וסלו‬ ‫לוקסמבורג‬
‫צ'כ‬ ‫האימפריה‬
‫אוסטריה שווייץ צרפת‬ ‫שווייץ צרפת‬ ‫האוסטרו‪-‬הונגרית‬
‫הונגריה‬
‫רומניה‬
‫הים‬ ‫רומניה‬ ‫הים‬
‫ליה‬ ‫יוגוסלביה‬ ‫השחור‬ ‫ליה‬ ‫השחור‬
‫ביה‬

‫פורטוגל‬ ‫קורסיקה‬ ‫איט‬ ‫בולגריה‬ ‫פורטוגל‬ ‫מונטנגרו איט‬ ‫בולגריה‬

‫קורסיקה‬
‫סר‬

‫ספרד‬ ‫ספרד‬
‫סרדיניה‬ ‫אלבניה‬ ‫סרדיניה‬ ‫אלבניה‬
‫יון‬ ‫טורקיה‬ ‫יון‬ ‫האימפריה‬
‫סיציליה ת י כ ו ן‬ ‫סיציליה ת י כ ו ן‬ ‫העות'מאנית‬
‫ה‬ ‫ה‬
‫י‬ ‫י‬
‫ה טוניס‬ ‫ה טוניס‬
‫ם‬

‫ם‬

‫מרוקו‬ ‫אלג'יריה‬ ‫קפריסין‬ ‫מרוקו‬ ‫אלג'יריה‬ ‫קפריסין‬

‫כרתים‬ ‫כרתים‬
‫טורקיה‬ ‫רוסיה הסובייטית‬ ‫ההסכמה המשולשת ובעלי בריתה‬
‫מדינות חדשות‬ ‫גרמניה‬ ‫מעצמות המרכז ובעלות בריתן‬
‫בולגריה‬ ‫מדינות ניטרליות‬

‫מפה ‪ 4.1‬השינויים הטריטוריאליים באירופה בעקבות מלחמת העולם ה־‪ # I‬המפה מימין מציגה את גבולות המדינות ערב המלחמה ב־‪ 1914‬ואת‬
‫המדינות החברות בשתי הקואליציות היריבות שהתגבשו לקראתה‪ .‬המפה משמאל מציגה את הגבולות החדשים ב־‪ ,1920‬ואת תשע המדינות החדשות‬
‫שקמו בעקבות המלחמה‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 95‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:53‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪96‬‬

‫העשור שלאחר מלחמת העולם ה־‪ I‬היה נקודת השיא של האידיאליזם הליברלי‪ .‬הרעיונות‬
‫של וודרֹו וילסון על הסדר העולמי‪ ,‬שביטא בנאום "ארבע־עשרה הנקודות" בינואר ‪,1917‬‬
‫היו מעוגנים באמונה שלפיה באמצעות הסדרתה מחדש של המערכת הגלובלית על־פי‬
‫עקרונות ליברליים‪" ,‬המלחמה הגדולה" (כפי שנקראה אז מלחמת העולם ה־‪ )I‬תהיה‬
‫"המלחמה שתשים קץ לכל המלחמות"‪ .‬וילסון הציע להקים "חבר לאומים" (‪League of‬‬
‫‪ )Nations‬שיבטיח את עצמאותן ושלמותן הטריטוריאלית של כל המדינות‪ .‬המלצותיו‬
‫האחרות כללו חיזוק המשפט הבין־לאומי‪ ,‬יישוב תביעות טריטוריאליות על בסיס ההגדרה‬
‫העצמית של התושבים‪ ,‬קידום הדמוקרטיה‪ ,‬פירוק הנשק וסחר חופשי‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬מיד עם פתיחת ועידת השלום שבו ועלו האינטרסים הלאומיים הצרים והכשילו את‬
‫הצעותיו של וילסון‪ ,‬שכן מנהיגים אירופים רבים נעלבו מהטפותיו של הנשיא האמריקני‪.‬‬
‫ז'ורז' קלמנסו‪ ,‬ראש ממשלת צרפת הריאליסט הציניקן‪ ,‬רטן נגדו‪ ,‬כי "אלוהים הסתפק‬
‫בעשרת הדיברות; וילסון מתעקש על ארבעה־עשר"‪.‬‬

‫עם התקדמות המשא ומתן בוועידת ורסאי גבר כוחה של מדיניות הכוח הקשוחה‪ .‬בסופו‬
‫של דבר‪ ,‬התברר כי הנציגים מוכנים לתמוך רק באותם המרכיבים מתוך ארבע־עשרה‬
‫הנקודות אשר שירתו את האינטרסים הלאומיים שלהם‪ .‬לאחר ויכוחים רבים הוכללה‬
‫הקמת חבר הלאומים בחוזה השלום עם גרמניה‪ ,‬כסעיף הראשון מבין ‪ 440‬סעיפים‪ .‬שאר‬
‫החוזה התייחס לצעדי ענישה‪ ,‬שנועדו לשלול מגרמניה את מעמדה כמעצמה גדולה‪.‬‬
‫הסכמים דומים נכפו בהמשך על אוסטרו־הונגריה ועל בנות בריתה הנוספות של גרמניה‬
‫במלחמה‪.‬‬

‫חוזה ורסאי צמח מתוך שאיפת נקמנות‪ .‬על הצבא הגרמני נכפה קיצוץ דרסטי בגודלו;‬
‫נאסר עליו להחזיק בארטילריה כבדה‪ ,‬בכלי טיס צבאיים או בצוללות; ונאסר על הכוחות‬
‫להיכנס לחבל הריין‪ .‬כמו כן איבדה גרמניה שטחים רבים – במערב לטובת צרפת ובלגיה‪,‬‬
‫בדרום למדינה החדשה של צ'כוסלובקיה ובמזרח למדינות החדשות של פולין וליטא‪ .‬מעבר‬
‫לים איבדה גרמניה את כל מושבותיה‪ .‬לסיום‪ ,‬בסעיף המשפיל ביותר בחוזה‪ ,‬הוטלה על‬
‫גרמניה האחריות למלחמה‪ ,‬והיא חויבה לשלם פיצויים כספיים גדולים על הנזקים שגרמה‪.‬‬
‫מספרים‪ ,‬כי כאשר הקיסר הגרמני הגולה למד לראשונה על תנאי ההסכם הקשים‪ ,‬הוא‬
‫הכריז‪" :‬המלחמה שנועדה לשים קץ לכל המלחמות הולידה שלום ששם קץ לשלום"‪.‬‬

‫ה־‪II‬‬ ‫מלחמת העולם‬

‫תבוסת גרמניה במלחמת העולם ה־‪ I‬והשפלתה בחוזה ורסאי לא חיסלו את שאיפותיה‬
‫להגמוניה‪ .‬להפך‪ ,‬הן רק התחזקו‪ .‬כך הבשילו התנאים למלחמה השנייה בין המעצמות‬
‫הגדולות במאה ה־‪ ,20‬שהציבה את שלישיית מעצמות "הציר"‪ :‬גרמניה‪ ,‬יפן ואיטליה‪ ,‬נגד‬
‫"הברית הגדולה" המשונה בין ארבע מעצמות גדולות‪ ,‬שחברו יחד למרות האידיאולוגיות‬
‫הסותרות שלהן – קומוניזם בברית המועצות וקפיטליזם דמוקרטי בבריטניה‪ ,‬בצרפת‬
‫ובארצות הברית‪.‬‬

‫גורל העולם היה תלוי בתוצאתו של מאבק איתנים זה‪ ,‬שנועד להביס את איום מעצמות‬
‫הציר‪ .‬כוחות הברית השיגו הצלחה‪ ,‬אך במחיר נורא‪ :‬בכל יום איבדו את חייהם ‪ 23,000‬בני‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 96‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:53‬‬

 ‫‪97‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 4‬יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות‬

‫אדם‪ ,‬ולפחות ‪ 53‬מיליון אנשים מתו במהלך שש שנות הלחימה‪ .‬כדי להבין את מקורותיו‬
‫של עימות קטלני זה‪ ,‬נבחן גם הפעם את הגורמים הסיבתיים הפועלים ברמות ניתוח שונות‪.‬‬

‫ה־‪II‬‬ ‫הסיבות למלחמת העולם‬

‫בעקבות כניעת גרמניה ב־‪ 1918‬ניסחה אספת הנציגים שהתכנסה בעיר ויימאר הצעת‬
‫חוקה דמוקרטית‪ .‬גרמנים רבים לא התלהבו מן הרפובליקה של ויימאר‪ .‬לא זו בלבד‬
‫שהמשטר החדש התקשר בתודעתם לחוזה ורסאי המשפיל‪ ,‬הוא סבל גם מכיבוש חבל‬
‫הרּור התעשייתי בידי צרפת‪ ,‬מהתקוממויות פוליטיות שונות ומן הקריסה הכלכלית‬
‫ההרסנית של ‪ .1929‬בבחירות הפרלמנטריות של ‪ 1932‬תמכו יותר ממחצית הבוחרים‬
‫בגרמניה במפלגות קיצוניות‪ ,‬שבזו לצורת הממשל הדמוקרטית‪ .‬הגדולה במפלגות אלה‬
‫הייתה המפלגה הנאצית – מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית־סוציאליסטית (‪National‬‬
‫‪ .)Socialist German Workers‬כך נפתחה הדרך הארוכה והטרגית שהובילה למלחמת העולם‬
‫ה־‪.II‬‬

‫הסיבות האפשריות למלחמה‬

‫ב־‪ 30‬בינואר ‪ 1933‬התמנה מנהיג המפלגה הנאצית אדולף היטלר לקנצלר גרמניה‪ .‬לאחר‬
‫פחות מחודש עלה באש בניין הרייכסטאג (משכן הפרלמנט) בנסיבות חשודות‪ .‬היטלר‬
‫ניצל את השרפה כדי להצדיק את ההכרזה על מצב חירום‪ ,‬שאפשרה לו להשהות חירויות‬
‫אזרחיות ולדכא פעילים קומוניסטים ויריבים פוליטיים אחרים‪ .‬משהצליח לחסל כל‬
‫אופוזיציה פרלמנטרית העבירו המחוקקים חברי המפלגה הנאצית את חוק ההסמכה‬
‫(‪ ,)enable act‬שהשהה את תוקף החוקה והעניק להיטלר סמכויות של דיקטטור‪.‬‬

‫בספרו מיין קאמפף (מלחמתי) (  ‪ )Mein Kampf‬מ־‪ 1924‬קרא היטלר לגרמניה להחזיר‬
‫לעצמה את השטחים שנלקחו ממנה בתוקף חוזה ורסאי‪ ,‬לספח לשטחה את ריכוזי הגרמנים‬
‫שהתגוררו בארצות שכנות ולהתיישב במזרח אירופה‪ .‬ואולם‪ ,‬בשנתו הראשונה בשלטון‬
‫טיפח היטלר תדמית שוחרת שלום‪ ,‬וב־‪ 1934‬חתם על הסכם אי־התקפה עם פולין‪ .‬שנה‬
‫לאחר מכן עלו היעדים שהותוו לראשונה בספר מיין קאמפף אל ראש סדר היום במדיניות‬
‫החוץ של היטלר‪ .‬הוא התעלם לחלוטין מהסכם קלוג‪-‬בריאן‪ ,‬שאסר על השימוש בכוח‬
‫צבאי כאמצעי לפתרון סכסוכים בין מדינות‪ .‬ב־‪ 1935‬התנער היטלר מן הסעיפים הצבאיים‬
‫בחוזה ורסאי; ב־‪ 1936‬פקד על כוחותיו להיכנס לחבל הריין המפורז; במרס ‪ 1938‬סיפח את‬
‫פייסנות‬ ‫אוסטריה; ובספטמבר ‪ 1938‬תבע את שליטת גרמניה בחבל הסודטים‪ ,‬אזור בצ'כוסלובקיה‬
‫(‪)appeasement‬‬ ‫שחלק מתושביו היו ממוצא גרמני‪ .‬כדי לטפל בשאלת הגרמנים בחבל הסודטים כונסה‬
‫אסטרטגיה שלפיה מדינה אחת‬ ‫ועידה במינכן‪ ,‬בהשתתפות היטלר‪ ,‬ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין ומנהיגי צרפת‬
‫עושה ויתורים למדינה אחרת‪,‬‬ ‫ואיטליה (למרבה האירוניה‪ ,‬מנהיגי צ'כוסלובקיה לא הוזמנו)‪ .‬מתוך אמונה כי מדיניות של‬
‫מתוך תקווה שאם תבוא על‬
‫סיפוקה‪ ,‬לא תבוא בתביעות‬ ‫פייסנות תבלום את המשך מגמת ההתפשטות של גרמניה‪ ,‬הסכימו צ'מברליין והמדינאים‬
‫נוספות‪.‬‬ ‫האחרים לדרישותיו של היטלר‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬במקום לספק את גרמניה‪ ,‬הפייסנות רק הגבירה את תיאבונה ואת התיאבון של‬
‫הקואליציה הפשיסטית החדשה שהקימו גרמניה‪ ,‬איטליה ויפן‪ ,‬ואשר נועדה למוטט את‬
‫הסטטוס קוו הבין־לאומי‪ .‬בחצי הכדור המזרחי‪ ,‬יפן התפכחה מן הליברליזם המערבי‪,‬‬
‫התאכזבה מהסכמי פאריס ונפגעה מן ההרס הכלכלי בעקבות השפל הגדול‪ .‬כמו גרמניה‪ ,‬גם‬
‫יפן אימצה את המיליטריזם כאמצעי להתפשטותה הגלובלית‪ .‬באקלים שבו החזק צודק –‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 97‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:53‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪98‬‬

‫שהחתירה האימפריאליסטית של גרמניה להאדרתה הלאומית סייעה בהיווצרותו – הובילו‬

‫הלאומנים היפנים את ארצם לאימפריאליזם ולקולוניאליזם‪ .‬הפלישה של יפן למנצ'וריה‬ ‫קולוניאליזם‬
‫(‪)colonialism‬‬
‫ב־‪ 1931‬והפשיטה על סין ב־‪ 1937‬מצאו מקבילה בכיבוש האיטלקי של אביסיניה (כיום‬
‫שליטה בחבל ארץ של מעצמה‬
‫אתיופיה) ב־‪ 1935‬ושל אלבניה ב־‪ .1939‬נוסף על כך‪ ,‬גם גרמניה וגם איטליה התערבו‬ ‫ריבונית חיצונית‪.‬‬
‫במלחמת האזרחים בספרד בשנים ‪ 1939-1936‬לטובת הפשיסטים‪ ,‬בהנהגת הגנרל‬
‫פרנסיסקו פרנקו‪ ,‬ואילו ברית המועצות תמכה בכוחות האנטי־פשיסטים‪.‬‬

‫לאחר שגרמניה כבשה את שאר צ'כוסלובקיה‪ ,‬במרס ‪ ,1939‬כרתו בריטניה וצרפת ברית‬
‫כדי להגן על הקרבן האפשרי הבא‪ ,‬פולין‪ .‬כמו כן פתחו במשא ומתן עם מוסקווה בתקווה‬
‫לפתות את ברית המועצות להצטרף לברית‪ ,‬אך המשא ומתן נכשל‪ .‬ואז‪ ,‬ב־‪ 23‬באוגוסט‬
‫‪ ,1939‬היטלר (הפשיסט) והדיקטטור הסובייטי יוסיף סטאלין (הקומוניסט) הדהימו את‬
‫העולם בהחלטתם לחתום על הסכם אי־התקפה‪ ,‬והבטיחו שלא לתקוף זה את זה‪ .‬עתה‪,‬‬
‫בהיותו בטוח כי בריטניה וצרפת לא יתערבו‪ ,‬פלש היטלר לפולין‪ .‬ואולם‪ ,‬בריטניה וצרפת‬
‫עמדו בהבטחתן להגן על פולין‪ ,‬ויומיים אחר־כך הכריזו מלחמה על גרמניה‪ .‬מלחמת‬
‫העולם ה־‪ II‬החלה‪.‬‬

‫המלחמה התרחבה במהירות‪ .‬היטלר הפנה כעת את כוחותיו אל חבל הבלקן‪ ,‬צפון אפריקה‪,‬‬
‫ומערבה‪ ,‬במקביל פלשו גייסות גרמניה הממונעים לנורבגיה וצעדו דרך דנמרק‪ ,‬בלגיה‪,‬‬
‫לוקסמבורג והולנד‪ .‬הצבא הגרמני תקף את קו ַמז'ינו‪ ,‬קו הביצורים שהוקם על הגבול‬
‫המזרחי של צרפת‪ ,‬ואשר צרפת התגאתה כי אינו חדיר‪ .‬הניצחון הגרמני המהיר‪ ,‬כמעט‬
‫בלא הרוגים‪ ,‬אילץ את הבריטים לפנות כוח נחיתה של כ־‪ 340,000‬חיילים מחופי צרפת‬
‫באזור דנקרק‪ .‬פאריס עצמה נפלה ביוני ‪ .1940‬בתוך שישה שבועות נכנעה צרפת כולה‪,‬‬
‫אף־על־פי שכוחות גרמניה נפלו מבחינה מספרית מכוחות צרפת ובנות בריתה‪ .‬בחודשים‬
‫הבאים‪ ,‬חיל האוויר הגרמני‪ ,‬הלופטוואפה (‪ ,)Luftwaffe‬הפציץ בשמי בריטניה בניסיון‬
‫לאלץ גם אותה להיכנע‪ .‬ואולם‪ ,‬במקום לפלוש לבריטניה‪ ,‬ביוני ‪ 1941‬בחר הצבא הנאצי‬
‫להנחית מתקפת פתע על ברית המועצות‪ ,‬לכאורה בת בריתו של היטלר‪ .‬מהלך זה יתברר‬
‫בהמשך כשגיאה אסטרטגית גסה‪.‬‬

‫בינתיים גברו המתחים במזרח‪ .‬ארצות הברית‪ ,‬בריטניה הגדולה וצרפת ראו במגמות‬
‫ההתפשטות האימפריאליסטית של יפן איום על האינטרסים שלהן באזור‪ .‬במאמץ לפגוע‬
‫ביכולתה של יפן לממש את שאיפותיה הגלובליות הטילה ארצות הברית אמברגו על‬
‫מכירת חומרי גלם אסטרטגיים ליפן‪ ,‬כגון גרוטאות ברזל‪ ,‬פלדה ונפט‪.‬‬

‫יפן הענייה במשאבי טבע ראתה בארצות הברית איום חמור על ביטחונה הלאומי‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1940‬כרתה יפן הסכם תלת־צדדי ("הסכם הציר") עם גרמניה ואיטליה‪ ,‬שבו‬
‫התחייבו שלוש המעצמות לסייע זו לזו אם יותקפו על־ידי מעצמה גדולה אחרת‪ ,‬כגון‬
‫ארצות הברית‪ .‬יפן המשיכה בהתפשטותה התוקפנית‪ ,‬וביולי ‪ 1941‬פלשה לדרום הודו־סין‬
‫(חבל ארץ בדרום־מזרח אסיה שבו המדינות הידועות כיום‪ :‬לאוס‪ ,‬וייטנאם וקמבודיה)‪.‬‬
‫בתגובה הקפיאה ארצות הברית את הנכסים היפניים בארצות הברית ודרשה את נסיגת יפן‪.‬‬
‫יפן החליטה כי הדיפת ארצות הברית מאגן האוקיאנוס השקט חיונית לאינטרס הלאומי‬ ‫בדלנות‬
‫שלה‪ ,‬וב־‪ 7‬בדצמבר ‪ 1941‬הנחיתה מתקפת פתע על ארצות הברית במתקני הצי בפרל‬ ‫(‪)isolationism‬‬
‫הארבור‪ .‬בעקבות ההתקפה מיהרה גרמניה להכריז מלחמה על ארצות הברית‪ .‬התקיפה‬ ‫מדיניות של פרישה מכל‬
‫היפנית וההתגרות הגרמנית שמו קץ לריחוק של ארצות הברית מזירת העולם ולמדיניות‬ ‫השתתפות פעילה לצד שחקנים‬
‫אחרים בענייני העולם‪ ,‬ותחת‬
‫הבדלנות שנקטה עד אז‪ ,‬ואפשרה לנשיא פרנקלין רוזוולט להקים קואליציה עם בריטניה‬ ‫זאת ריכוז מאמצי המדינה בניהול‬
‫ועם ברית המועצות נגד הפשיסטים‪.‬‬ ‫ענייניה הפנימיים‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 98‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:53‬‬

 ‫‪99‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 4‬יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות‬

‫הסיבות המונחות ביסוד שלוש רמות הניתוח‬

‫נציג להלן את הסיבות לפרוץ מלחמת העולם ה־‪ ,II‬על־פי שלוש רמות ניתוח‪ :‬רמת הניתוח‬
‫הגלובלית; רמת הניתוח של המדינה; רמת הניתוח של הפרט‪ .‬הריאליזם המבני מדגיש‬
‫את הקוטביות כמאפיין מגדיר של המערכת הבין־לאומית‪ ,‬וברמת הניתוח הגלובלית הוא‬
‫רב־קוטביות‬ ‫רואה בהופעתה המחודשת של הרב־קוטביות בחלוקת הכוח בעולם גורם מרכזי לפרוץ‬
‫(‪)multipolarity‬‬
‫מלחמת העולם ה־‪ .II‬המערכת הגלובלית לאחר מלחמת העולם ה־‪ I‬הייתה בלתי יציבה‪,‬‬
‫חלוקת העצמה העולמית‬
‫לשלושה‪ ,‬או יותר‪ ,‬מרכזי עצמה‬
‫שכן מספר המדינות הריבוניות גדל בזמן שמספר המעצמות הגדולות פחת‪ .‬ב־‪ 1914‬היו‬
‫גדולים‪ ,‬שבהם רוב המדינות‬ ‫באירופה ‪ 22‬מדינות בלבד‪ ,‬ואילו ב־‪ 1921‬היה מספרן כמעט כפול‪ .‬שילוב התרעומת על‬
‫האחרות מזדהות עם אחת‬ ‫חוזה ורסאי‪ ,‬המהפכה הרוסית ועליית הפשיזם‪ ,‬מספרן הגדל של המדינות וההתלקחות‬
‫היריבות‪.‬‬
‫המחודשת של התקוממויות ומשברים לאומיים הפכו את "השנים שבין המלחמות לתקופה‬
‫האלימה ביותר ביחסים הבין־לאומיים מאז מלחמת שלושים השנה ומלחמות המהפכה‬
‫הצרפתית ונפוליאון" (‪.)K. Hoslti, 1991, p. 216‬‬

‫התמוטטות המערכת הכלכלית העולמית בשנות השלושים תרמה אף היא למלחמה‪.‬‬

‫כלכלה פוליטית‬ ‫בריטניה לא יכלה עוד למלא את תפקידי ההנהגה והפיקוח שהיו לה בכלכלה הפוליטית‬
‫(‪)political economy‬‬
‫העולמית לפני מלחמת העולם ה־‪ .I‬אף שארצות הברית הייתה היורשת המתבקשת‪,‬‬
‫שדה מחקר המתמקד‬
‫בהצטלבות הפוליטיקה והכלכלה‬
‫סירובה למלא תפקיד הנהגה זירז את המלחמה‪ .‬בעקבות השפל הכלכלי בשנים ‪1931-1929‬‬
‫ביחסים הבין־לאומיים‪.‬‬ ‫התכנסה ב־‪" 1933‬ועידה מוניטרית וכלכלית עולמית שכשלונותיה – בתכנון ארצות‬
‫הברית – העמיקו את העגמומיות‪ ,‬האיצו הקמת חסמי הגנה מול סחר החוץ‪ ,‬כגון מכסי־‬
‫מגן ומכסות והצמיחו מהפכה" (‪ .)Calvocoressi, Wint & Pritchard, 1989, p. 6‬באווירת‬
‫הדכדוך הגלובלית‪ ,‬שהחריפה בעקבות הידרדרות המצב הכלכלי מבית‪ ,‬חיפשו גרמניה ויפן‬
‫פתרונות מחוץ‪ ,‬באמצעות אימפריאליזם‪.‬‬

‫ברמת הניתוח של המדינה היו גם כוחות פסיכולוגיים קיבוציים‪ ,‬שהובילו למלחמת‬

‫העולם ה־‪ .II‬כוחות אלה כללו את "שעבוד השיח האזרחי לתעמולה צבאית‪ ,‬שהכינה‬
‫את העולם למלחמה"‪ ,‬את "נחשול הלאומנות האדיר שסחף את אירופה‪[ ,‬כאשר] כל‬
‫ִא ֶיר ֶדנטיזם‬
‫(‪)irredentism‬‬ ‫מדינה חיברה לעצמה היסטוריה מיתולוגית וזלזלה בהיסטוריה המיתולוגית של מדינות‬
‫תנועה של קבוצה לאומית‬ ‫אחרות"‪ ,‬ואת "נפילת המשילּות הדמוקרטית" (‪ .)Van Evera, 1990-1991, p. 18, 23‬במהלך‬
‫אתנית לכיבוש מחדש בכוח של‬ ‫משפטי נירנברג‪ ,‬לאחר מלחמת העולם ה־‪ ,II‬כאשר בכירי הנאצים הובאו לדין על פשעי‬
‫שטחים שאבדו‪ ,‬כדי שגבולותיה‬
‫החדשים של המדינה לא יפרידו‬
‫מלחמה שביצעו במהלכה‪ ,‬דיבר הרמן גרינג על הצלחת התעמולה הנאצית‪" :‬טוב‪ ,‬ברור‬
‫עוד בין חברי הקבוצה‪.‬‬ ‫שהעם לא רוצה במלחמה‪ ,‬אבל תמיד אפשר לגרור אותו למלחמה‪ ,‬ולא משנה אם מדובר‬
‫במשטר דמוקרטי‪ ,‬או בדיקטטורה פשיסטית‪ ,‬או בדמוקרטיה פרלמנטרית‪ ,‬או בדיקטטורה‬
‫פשיזם‬
‫(‪)fascism‬‬ ‫קומוניסטית‪ ...‬כל מה שצריך להגיד להם זה שהם מותקפים‪ ,‬ולהוקיע את שוחרי השלום על‬
‫אידיאולוגיה ימנית קיצונית‬ ‫היעדר פטריוטיות ועל חשיפת המדינה לסכנה"‪.‬‬
‫המקדמת לאומנות קיצונית‬
‫והקמת חברה סמכותנית‪ ,‬הבנויה‬
‫סביב מפלגה יחידה בהנהגת‬
‫איר ֶדנטיזם רדום וסיפקה הסבר רציונלי להרחבת‬‫ֶ‬ ‫מבית‪ ,‬הלאומנות הגרמנית עוררה‬
‫דיקטטור‪.‬‬ ‫גבולות גרמניה – הן כדי לכבוש מחדש שטחים שאיבדה במלחמות העבר‪ ,‬הן כדי‬
‫לקלוט חזרה את הגרמנים שהתגוררו באוסטריה‪ ,‬צ'כוסלובקיה ופולין‪ .‬עליית הפשיזם –‬
‫אידיאולוגיה‬
‫(‪)ideology‬‬ ‫האידיאולוגיה של המשטר הנאצי‪ ,‬שנשאה על נס את הדגל‪ ,‬המולדת‪/‬ארץ האבות‪,‬‬
‫מערך עקרונות יסוד פילוסופיים‬ ‫הלאומיות‪ ,‬האימפריאליזם והאנטישמיות – הפיחה חיים חדשים בדחף האימפריאליסטי‬
‫שמנהיגים ואזרחים ַמ ְבנים‬ ‫המחודש והטיפה לגרסה קיצונית של ריאליזם מדיני‪ ,‬שהדגישה את מדיניות הכוח כדי‬
‫כקולקטיב לגבי הפוליטיקה‪,‬‬ ‫להצדיק את ההתפשטות הכוחנית של המדינה הגרמנית ושל מעצמות הציר האחרות‬
‫האינטרסים של שחקנים‬
‫פוליטיים‪ ,‬והדרך שבה על אנשים‬ ‫שהזדהו עמה‪" .‬הכול למען המדינה‪ ,‬שום דבר חוץ מהמדינה‪ ,‬המדינה מעל לכול" – כך ניסח‬
‫להתנהג‪.‬‬ ‫שליט איטליה‪ ,‬בניטו מוסֹוליני‪ ,‬את הבנתו את תמצית התפיסה הפוליטית הפשיסטית‪,‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 99‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:53‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪100‬‬

‫בהגדרה שאימצה את הרעיון הריאליסטי הקיצוני שלפיו מדינה רשאית לשלוט בכוח בכל‬
‫ממד של חיי האדם‪.‬‬

‫‪#‬‬‫עליית היטלר והלאומנות הגרמנית‬

‫בהתאם להשקפה הריאליסטית‪,‬‬
‫שלפיה יש למדינות הזכות הטבעית‬
‫להרחיב את גבולן‪ ,‬שכנע אדולף היטלר‬
‫את העם הגרמני בצורך לרדוף את‬
‫היהודים ולהרחיב את גבולות גרמניה‬
‫באמצעות התחמשות ותוקפנות‪ .‬הוא‬
‫בנה וטיפח תפיסה רווחת בגרמניה‪,‬‬
‫שלפיה‪ ,‬לדבריו‪" ,‬ישנו רוע המאיים על‬
‫כל איש‪ ,‬אישה וילד באומה הגדולה‬
‫הזו‪ .‬מחובתנו לנקוט צעדים כדי‬
‫להבטיח את ביטחוננו הפנימי ולהגן על‬
‫מולדתנו"‪.‬‬

‫ברמת ניתוח הפרט בולטת מאוד חשיבותם של מנהיגים‪ .‬המלחמה לא הייתה מתאפשרת‬
‫אילולא אדולף היטלר ותכניותיו לכבוש את העולם‪ .‬מלחמת העולם ה־‪ II‬פרצה בעיקר‬
‫בגלל תוקפנותה של גרמניה‪ .‬בהכריזו על עליונותם של הגרמנים כ"גזע אדונים"‪ ,‬בצד‬
‫האנטישמיות והאנטי־קומוניזם הארסיים‪ ,‬בחר היטלר לצאת למלחמה כדי להקים אימפריה‬
‫שהוא האמין כי תוכל לפתור אחת ולתמיד את כל היריבויות ההיסטוריות ואת הדו־קיום‬
‫הבלתי יציב של המעצמות הגדולות באירופה‪ ,‬באמצעות חיסול כל היריבים של גרמניה‪:‬‬
‫החזון המקיף של הרייך בן אלף השנים היה‪ ...‬ליבה גרמנית שתגדל לממדים עצומים‬
‫ותמשיך להתפשט‪ ,‬עמוק לתוך רוסיה‪ ,‬עם מדינות חסות ואזורי שליטה רבים‪ ,‬ובהם‬
‫צרפת‪ ,‬ארצות השפלה‪ ,‬סקנדינביה‪ ,‬מרכז אירופה וחבל הבלקן‪ ,‬אשר יספקו לליבה את‬
‫המשאבים וכוח העבודה הדרושים‪ .‬האימפריאליזם הגרמני לא כלל בתוכו שום משימה‬
‫של הנחלת תרבות‪ .‬להפך‪ ,‬העמים הנחותים היו אמורים ללמוד רק עבודת כפיים‪,‬‬
‫או כפי שהיטלר התבדח פעם‪ ,‬לרכוש השכלה רק במידה שתאפשר להם לקרוא את‬
‫התמרורים‪ ,‬כדי שלא יידרסו על־ידי כלי רכב גרמניים‪ .‬העמים הבזויים ביותר‪ ,‬הפולנים‬
‫והיהודים‪ ,‬נועדו להשמדה‪ ... .‬בעיני היטלר‪ ...‬מטרת המדיניות הייתה להרוס את‬
‫המערכת הקיימת ולבנות אותה מחדש על־פי קווי הגזע‪ ,‬כשגרמניה העצומה שולטת‬
‫בה באמצעות סדר היררכי ונצלני במובהק‪ .‬מדיניות הכיבוש הגרמנית במהלך המלחמה‪,‬‬
‫שלפיה המדינות שנכבשו הפכו למדינות לוויין‪ ,‬שטחי כיבוש ומאגרי כוח אדם לעבודת‬
‫עבדים‪ ,‬הייתה יישומה המעשי של תפיסת הסדר העולמי החדש על־פי היטלר‪ .‬היא לא‬
‫הייתה מאולתרת‪ ,‬ולא תוכננה לענות על צרכים צבאיים" (‪.)Holsti, 1991, pp. 224-225‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 100‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:53‬‬

 ‫‪101‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 4‬יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות‬

‫תוצאות מלחמת העולם ה־‪II‬‬

‫במאי ‪ ,1945‬לאחר המפלה והאבדות שספגה גרמניה ברוסיה ומסע הפצצה מסיבי של‬
‫בעלות הברית על עריה‪ ,‬נחרב כליל הרייך הגרמני‪ ,‬אשר בחזונו של היטלר היה עתיד‬
‫להימשך אלף שנים‪ .‬באוגוסט ‪ 1945‬אילצו פצצות האטום – שארצות הברית הטילה על‬
‫הירושימה ונגסקי – את יפן לחדול ממלחמת הכיבושים שלה‪ .‬ניצחון בעלות הברית על‬
‫מעצמות הציר חילק מחדש את העצמה בעולם ושרטט מחדש את הגבולות; התוצאה‬
‫הייתה תנאי שטח גיאופוליטיים חדשים‪.‬‬

‫ברית המועצות סיפחה לעצמה כמעט ‪ 600,000‬קילומטרים משטחי המדינות הבלטיות‬

‫אסטוניה‪ ,‬לטביה וליטא‪ ,‬וכן מפינלנד‪ ,‬צ'כוסלובקיה‪ ,‬פולין ורומניה – והחזירה לעצמה‬
‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫ביחב“ל)‪ ,‬שנחתם‬ ‫יסוד‬
‫‪Brest-Litovsk‬‬ ‫העבודה‪ :‬מושגי‬
‫ברסט־ליטובסק (‬ ‫בורלאארץ שאיבדה שם‬
‫במסגרת הסכם‬ ‫רונית זה חבלי‬
‫באופן‬ ‫ביצוע‪:‬‬
‫עם סיום מלחמת העולם ה־‪ I‬ב־‪ .1918‬פולין‪ ,‬שנפלה קרבן למדיניות ההתפשטות‬
‫גרמניה עצמה חולקה לאזורי‬‫‪4-2‬‬ ‫הסובייטית‪ ,‬פוצתה באמצעות שטחים שנלקחומפה‬
‫מגרמניה‪.‬‬
‫כיבוש‪ ,‬שבהמשך שימשו בסיס לחלוקתה לגרמניה המזרחית והמערבית בעידן המלחמה‬
‫הקרה‪ .‬ברחבי מזרח אירופה הוקמו משטרים פרו־סובייטיים (ראו מפה ‪ .)4.2‬במזרח הרחוק‬

‫אירופה ב־‪1945‬‬ ‫אירופה ב־‪1943‬‬

‫איסלנד‬ ‫איסלנד‬

‫‪Based on Europe in 1945 Strategic Atlas, Comparative Geopolitics of world's Powers, revised edition, copyright 1990‬‬
‫פינלנד‬ ‫נורבגיה‬ ‫פינלנד‬
‫נורבגיה‬
‫שוודיה‬ ‫האיחוד של‬
‫הים‬ ‫שוודיה‬

‫הים‬
‫אסטוניה‬ ‫הים‬ ‫רפובליקות‬
‫הים‬

‫הצפוני‬ ‫הצפוני‬ ‫סוציאליסטיות‬

‫דנמרק‬ ‫לטביה‬ ‫האימפריה‬ ‫דנמרק‬ ‫הבל‬
‫הבל‬

‫אירלנד‬ ‫ליטא‬ ‫אירלנד‬ ‫טי‬ ‫סובייטיות‬

‫בריטניה‬ ‫טי‬ ‫הרוסית‬ ‫בריטניה‬
‫הולנד הגדולה‬ ‫הגדולה‬
‫האוקיאנוס‬ ‫גרמניה בלגיה‬ ‫פולין‬ ‫האוקיאנוס‬ ‫גרמניה‬
‫האטלנטי‬ ‫ה‬ ‫קי‬ ‫האטלנטי‬
‫לוקסמבורג‬ ‫צ'כוסלוב‬ ‫צרפת‬ ‫סלובקיה‬
‫הונגריה אוסטריה שווייץ צרפת‬ ‫הונגריה אוסטריה שווייץ‬
‫רומניה‬ ‫צרפת‬
‫הים‬ ‫של וישי‬ ‫רומניה‬ ‫הים‬
‫יוגוסלביה‬ ‫סרביה קרואטיה‬
‫ליה‬

‫פורטוגל‬ ‫ליה‬ ‫השחור‬

‫איט‬ ‫השחור בולגריה‬ ‫פורטוגל‬ ‫בולגריה‬
‫איט‬

‫ספרד‬ ‫קורסיקה‬ ‫ספרד‬ ‫קורסיקה‬

‫מונטנגרו‬
‫אלבניה‬
‫‪by Gerard Chaliand and Jean-Pierre Rageau‬‬

‫סרדיניה‬ ‫אלבניה‬
‫סרדיניה‬ ‫יון‬ ‫טורקיה‬ ‫סיציליה ת י כ ו ן‬ ‫יון‬ ‫טורקיה‬
‫סיציליה ת י כ ו ן‬ ‫ה‬
‫ה‬ ‫ים‬
‫ים‬ ‫ה‬
‫מרוקו‬ ‫אלג'יריה‬ ‫ה‬ ‫אלג'יריה‬ ‫טוניס‬
‫כרתים‬ ‫קפריסין‬ ‫מרוקו‬ ‫כרתים‬ ‫קפריסין‬

‫שטחי כיבוש ארה"ב‬ ‫צרפת‬ ‫ברה"מ לפני המלחמה‬ ‫מדינות לוויין של מעצמות הציר‬ ‫מעצמות הציר‬
‫מדינות מערביות בעלות ברית‬ ‫שטחי כיבוש צרפתי‬ ‫שטחים שסופחו לברה"מ‬ ‫שטחי בעלות הברית‬ ‫תחת שלטון גרמניה‬
‫מדינות ניטרליות‬ ‫בריטניה‬ ‫תחת השפעה סובייטית‬ ‫שטח כיבוש של בעלות הברית‬ ‫שטח כיבוש צבאי של מעצמות הציר‬
‫מסך הברזל )‪(1947‬‬ ‫שטחי כיבוש בריטי‬ ‫שטחי כיבוש סובייטי‬ ‫מדינות ניטרליות‬ ‫גבולות הרייך הגרמני‬

‫מפה ‪ 4.2‬מלחמת העולם ה־‪ II‬משרטטת מחדש את מפת אירופה ‪ #‬המפה מימין מציגה את שיא ההתפשטות של גרמניה ב־‪ ,1943‬אז כבשה את‬
‫אירופה מן האוקיאנוס האטלנטי והים הבלטי והגיעה עד לשערי מוסקווה בברית המועצות‪ .‬המפה משמאל מציגה את התצורה החדשה של אירופה‬
‫לאחר ש"הקואליציה הגדולה" של צבאות בעלות הברית ‪ -‬בריטניה הגדולה‪ ,‬ארצות הברית וברית המועצות ‪ -‬הביסו את מעצמות הציר בניסיונן להשתלט‬
‫על העולם‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 101‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:54‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪102‬‬

‫כבשה ברית המועצות מיפן את ארבעת איי קוריל (‪ – )Kurile‬או "השטחים הצפוניים"‪ ,‬כפי‬
‫שיפן קוראת להם – וקוריאה חולקה לאזורי כיבוש של ברית המועצות ושל ארצות הברית‬
‫לאורך קו הרוחב ‪ 38°‬צפון‪.‬‬

‫עם תבוסת מעצמות הציר באה אל קצה מערכת גלובלית אחת‪ ,‬אבל המאפיינים המגדירים‬
‫את המערכת החדשה טרם התבהרו‪ .‬אף שארגון האומות המאוחדות הוקם כדי להחליף‬
‫את חבר הלאומים הישן והכושל‪ ,‬ניהול ענייני העולם עדיין נמסר לידי המנצחים‪ .‬אלא‬
‫שהניצחון רק הגביר את חשדנותם ההדדית‪.‬‬

‫בפברואר ‪ 1945‬נפגשו "שלושת הגדולים" – וינסטון צ'רצ'יל‪ ,‬פרנקלין רוזוולט ויוסיף‬ ‫ועידת יאלטה‬
‫(‪)Yalta Conference‬‬
‫סטאלין – בוועידת יאלטה‪ ,‬כדי לתכנן סדר עולמי חדש‪ .‬ואולם‪ ,‬הפשרות העמומות‬
‫מפגש הפסגה ב־‪ 1945‬בין‬
‫שהסכימו עליהן שלושת המנהיגים הסתירו את חילוקי הדעות שרחשו מתחת לפני השטח‪.‬‬ ‫בעלות הברית המנצחות כדי‬
‫בעקבות כניעתה בלי תנאי של גרמניה‪ ,‬במאי ‪ ,1945‬נפגשו שלושת הגדולים פעם נוספת‬ ‫לפתור סוגיות טריטוריאליות‬
‫(את ארצות הברית ייצג הפעם הארי טרומן) ביולי ‪ ,1945‬בעיר פוטסדאם‪ .‬המפגש הסתיים‬ ‫שעלו בעקבות המלחמה‪,‬‬
‫ולהסכים על הליכי ההצבעה‬
‫בלא הסכם‪ ,‬והחזית המאוחדת לכאורה של בנות הברית החלה להתפורר‪.‬‬ ‫בארגון האומות המאוחדות‬
‫במטרה לנהל‪ ,‬כקולקטיב‪ ,‬את‬
‫לאחר המלחמה היו ארצות הברית וברית המועצות המעצמות היחידות שנותרו חזקות‬ ‫הסדר העולמי החדש‪.‬‬
‫דיין ובעלות יכולת לכפות את רצונן‪ .‬מעצמות גדולות מנצחות אחרות‪ ,‬במיוחד בריטניה‬
‫הגדולה‪ ,‬התישו את עצמן במלחמה ואיבדו את מעמדן בפסגת מדרג העצמה העולמית‪ .‬גם‬
‫מעצמות הציר המנוצחות איבדו את מעמדן כמעצמות גדולות‪ .‬וכך‪ ,‬כפי שחזה אלכסיס דה‬
‫טוקוויל כבר ב־‪ ,1835‬האמריקנים והרוסים שלטו כעת בגורלה של מחצית האנושות‪ .‬כל‬
‫המדינות האחרות התגמדו בהשוואה אליהן‪.‬‬

‫באווירה זו התעורר ויכוח אידיאולוגי בשאלה האם המאה ה־‪ 20‬עתידה להיות "המאה‬
‫האמריקנית" או "המאה הרוסית"‪ .‬נראה אפוא כי התולדה החשובה ביותר של מלחמת‬
‫‪Courtesy of the Franklin D. Roosevelt Library, Hyde Park, New York‬‬

‫בעלי ברית או יריבים חדשים? ‪#‬‬

‫"שלושת הגדולים" (וינסטון צ'רצ'יל‪,‬‬

‫פרנקלין רוזוולט ויוסיף סטאלין)‬
‫נפגשים ביאלטה כנציגי המעצמות‬
‫הגדולות המנצחות‪ ,‬כדי לקבוע‬
‫את הכללים שלפיהם יתנהלו כל‬
‫המדינות בסדר העולמי העתיד‬
‫לקום לאחר מלחמת העולם ה־‪.II‬‬
‫ואולם‪ ,‬שיתוף הפעולה עתיד‬
‫להתחלף במהרה ביריבות מרה‪.‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 102‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:55‬‬

 ‫‪103‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 4‬יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות‬

‫דו־קוטביות‬ ‫העולם ה־‪ II‬הייתה התמורה שחוללה בתוך זמן קצר בחלוקת העצמה העולמית‪ ,‬אשר‬
‫(‪)bipolarity‬‬
‫עברה מרב־קוטביות לדו־קוטביות‪ .‬דו־קוטביות זו נודעה לאחר ‪ 1949‬בכינוי המלחמה‬
‫מצב שבו העצמה מרוכזת בשני‬
‫מרכזים מתחרים‪ ,‬ושאר המדינות‬
‫הקרה‪ ,‬שבה השתמשו וושינגטון ומוסקווה במוסד האו"ם שזה עתה נולד‪ ,‬לא לשמירה על‬
‫מגדירות את הזדהותן על־פי‬ ‫השלום‪ ,‬אלא להמשך התחרות ביניהן‪ .‬המלחמה הקרה הייתה המאבק העולמי השלישי‬
‫היחסים שלהן עם שתי מדינות‬ ‫והאחרון במאה ה־‪ ,20‬ולקחיה עדיין מטילים צל כבד על הנוף הגיאו־אסטרטגי בימינו‪.‬‬
‫העל‪ :‬המעצמות הגדולות היריבות‬
‫או ה"קטבים"‪.‬‬

‫המלחמה הקרה‬ ‫ארצות הברית צריכה ליטול לידיה את ההנהגה ולנהל את העולם‬
‫(‪)Cold War‬‬
‫בדרך שבה הוא אמור להתנהל‪.‬‬
‫יריבות שארכה ‪ 44‬שנים‬ ‫הארי ס' טרומן‪ ,‬נשיא ארצות הברית‬
‫(‪ )1991-1947‬בין ארצות‬
‫הברית לברית המועצות‪ ,‬וכן‬
‫בין הקואליציות המתחרות‬
‫בהנהגתן‪ ,‬שבה ביקשה כל‬
‫אחת ממעצמות העל לבלום‬
‫את התפשטותה של האחרת‬
‫ולהשיג עליונות עולמית‪.‬‬ ‫המלחמה הקרה‬
‫המלחמה השנייה בגודלה במאה ה־‪ ,20‬שלא הייתה לה מקבילה במספר המשתתפים‬
‫ובהיקף ההרס‪ ,‬יצרה מערכת גלובלית בשליטת שתי מעצמות־על‪ ,‬שהנשק הגרעיני שבידיהן‬
‫שינה באופן קיצוני את התפקיד שמילאו איומי מלחמה בפוליטיקה העולמית‪ .‬התחרות בין‬
‫ארצות הברית לברית המועצות על ההגמוניה בהנהגת העולם צמחה מתוך נסיבות אלה‪.‬‬

‫סיבותיה ודרך התפתחותה של המלחמה הקרה‬

‫חוקרים חלוקים ביניהם באשר למקורות המאבק על השליטה בעולם‪ ,‬שכן את העדויות‬
‫ההיסטוריות אפשר לפרש בצורות שונות (ראו ‪ .)Leffler & Westad, 2009‬בין הסיבות‬
‫המוצעות בולטות כמה אפשרויות‪ .‬ברמת הניתוח הכלל־עולמית‪ ,‬הסיבה הראשונה נשענת‬
‫על המחשבה הריאליסטית‪ :‬המלחמה הקרה הייתה תוצאה של חילופי עצמה והנהגה‬
‫שהזניקו את ארצות הברית ואת ברית המועצות אל צמרת המדרג הבין־לאומי והפכו את‬
‫היריבות ביניהן לבלתי־נמנעת‪" .‬ככל ששני הצדדים הרחיבו את החיפוש אחר יתרונות‬
‫אסטרטגיים‪ ,‬מעבר לבריתות ההגנה המרכזיות שלהן‪ ,‬כך החלה המלחמה הקרה להשפיע‬
‫על דרכי ההתנהלות של מדינות ושל תנועות פוליטיות בכל רחבי העולם" (‪Freedman,‬‬
‫מרחב השפעה‬
‫(‪)sphere of influence‬‬ ‫‪ .)2010, p. 137‬הנסיבות סיפקו לכל אחת מן המעצמות סיבות לחשוש מן האפשרות‬
‫אזור בעולם הנתון לשליטת‬ ‫שהאחרת תנהיג את העולם ולהיאבק נגדה‪ ,‬ודרבנו את שתי המתחרות לפלס לעצמן מרחב‬
‫מעצמה גדולה‪.‬‬ ‫השפעה נרחב‪ ,‬או להתבסס באזורים ספציפיים של העולם‪.‬‬

‫על־פי פרשנות נוספת‪ ,‬ברמת הניתוח של המדינה‪ ,‬המלחמה הקרה לא הייתה אלא‬
‫הרחבה של הבוז ההדדי שרחשו שתי מעצמות העל זו כלפי אמונותיה המוצהרות של‬
‫האחרת בעניינים פוליטיים וכלכליים‪ .‬איבתה של ארצות הברית כלפי ברית המועצות‬
‫התעוררה בעקבות המהפכה הבולשביקית ב־‪ ,1917‬שהעלתה לשלטון ממשלה אשר אימצה‬
‫את הביקורת המרקסיסטית הרדיקלית על האימפריאליזם הקפיטליסטי (ראו פרק ‪.)2‬‬
‫הפחדים האמריקניים מן המרקסיזם הזינו את צמיחת האנטי־קומוניזם כאידיאולוגיה‬
‫נגדית‪ .‬ברוח אידיאולוגיה זו יצאה ארצות הברית למסע צלב בשליחות עצמה‪ ,‬שנועד‬
‫לבלום‪ ,‬ובסופו של דבר לחסל‪ ,‬את הסכנה הקומוניסטית האתאיסטית ולמחות אותה‬
‫מעל פני האדמה‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 103‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:55‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪104‬‬

‫מחלוקת‬
‫האם האידיאולוגיה הייתה המקור העיקרי לסכסוך בין מזרח למערב?‬
‫"הפחד הגדול" שאחז בארצות הברית של עידן המלחמה הקרה לא היה רק פחד מברית המועצות אלא‬
‫גם מן הקומוניזם‪ .‬הסנאטור ג'וזף מקארתי (‪ )McCarthy‬עמד בראש מסע ציד ידוע לשמצה אחר אוהדי‬
‫הקומוניזם בממשל ארצות הברית; חברות ההפקה בהוליווד ניהלו "רשימה שחורה" של אוהדי הקומוניזם‪,‬‬
‫שהמופיעים בה נפסלו לעבודה באולפנים; ואזרחים מן השורה נדרשו לא פעם להצהיר במקומות העבודה‬
‫שלהם על נאמנותם‪ .‬ברחבי ארצות הברית הפך הקומוניזם למילה נרדפת לפעילות "אנטי־אמריקנית"‬
‫שיש בה משום בגידה‪ .‬ככל שמרוץ החימוש הגרעיני צבר תאוצה וממשלת ארצות הברית נקטה צעדים‬
‫צבאיים לבלימת ברית המועצות‪ ,‬בוטאו הצידוקים לכך במונחים אידיאולוגיים‪ .‬הסכנה‪ ,‬כפי שהאוכלוסייה‬
‫האמריקנית למדה לתפוס אותה‪ ,‬הייתה בקיומה של מערכת קומוניסטית אתאיסטית שקראה תיגר‬
‫על עקרונות היסוד האמריקניים של הקפיטליזם הדמוקרטי‪ .‬כמו כן‪ ,‬ברוח תיאוריית הדומינו‪ ,‬שלפיה‬ ‫תיאוריית הדומינו‬
‫הקומוניזם מּונע מעצם טבעו על־ידי הדחף למוטט בזו אחר זו את כל הארצות‪ ,‬הקומוניזם הסובייטי‬ ‫(‪)domino theory‬‬
‫נתפס כמקדם מדיניות התפשטות‪ .‬גם המשטר הקומוניסטי עטף את רטוריקת המלחמה הקרה שלו‬ ‫דימוי רווח בתקופת‬
‫המלחמה הקרה‪ ,‬שלפיו‬
‫במונחים אידיאולוגיים ובהתנגדות לשיטה הקפיטליסטית האימפריאליסטית‪ .‬הסובייטים טענו‪ ,‬כי אמריקה‬
‫אם מדינה אחת תיפול לידי‬
‫זוממת להשליט שיטה זו על העולם כולו‪.‬‬ ‫הקומוניזם‪ ,‬גם שכנותיה‬
‫ייפלו לידיו בתגובת שרשרת‪,‬‬
‫יש שיטענו‪ ,‬כי החשש משליטה סובייטית בעולם מילא תפקיד חשוב במלחמה הקרה‪ ,‬יותר מן‬
‫כמו שורת אבנים במשחק‬
‫האידיאולוגיה הטהורה‪ .‬ייתכן שממשל ארצות הברית וממשל ברית המועצות כאחד נכנסו למלחמה‬ ‫הדומינו‪.‬‬
‫הקרה במטרה להבטיח את עצמתן היחסית בסדר העולמי‪ ,‬לא פחות מאשר להגן על עקרונות נעלים‪.‬‬
‫אחרי ככלות הכול‪ ,‬ארצות הברית וברית המועצות הצליחו להתעלות מעל הפערים האידיאולוגיים ביניהן‬
‫כאשר שיתפו פעולה כבנות ברית במלחמת העולם ה־‪ .II‬ואולם‪ ,‬לאחר מלחמת העולם ה־‪ ,II‬החלל הריק‬
‫שנפער במבנה העצמה העולמית‪ ,‬עם נפילת המעצמות הגדולות המסורתיות של אירופה‪ ,‬גרר אותן‬
‫לעימות ישיר זו מול זו‪ ,‬וככל שגברה התחרות על העצמה‪ ,‬כך עלו על פני השטח צידוקים אידיאולוגיים‬
‫למאבק‪.‬‬
‫ליברליזם‪ ,‬קומוניזם‪ ,‬סוציאליזם וקפיטליזם הם דוגמאות של אידיאולוגיות בפוליטיקה הבן־לאומית‪.‬‬
‫האידיאולוגיות עוזרות לנו לפרש את החיים ומשמעותם‪ ,‬ולכן הן חיוניות לארגון המחשבה והערכים‪ .‬כפי‬
‫שעולה מזרם הקונסטרוקטיביזם החברתי‪ ,‬האידיאולוגיה מספקת משמעות במסגרת ֶהקשר חברתי‪,‬‬
‫ומאפשרת לחברה להשתמש בערכים ובנורמות שלה למסגור האינטרסים והאמונות שלה‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫מחויבות לאידיאולוגיה יכולה‪ ,‬לעתים‪ ,‬לעורר שנאה ועוינות‪ .‬חסידי התפיסה הרואה באידיאולוגיה מוסד‪,‬‬
‫אמתותן של אמונות היסוד של‬ ‫נוטים לתפוס את האידיאולוגיות האחרות כמתחרות ‪ -‬כקריאת תיגר על ִ‬
‫האידיאולוגיה שלהם‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬אידיאולוגיה יכולה להפוך לתירוץ להפעיל אלימות מזוינת‪ .‬האידיאולוג‬
‫המרקסיסטי ולדימיר לנין תיאר את המצב הקשה‪ ,‬שלפי תפיסתו היה הסיבה המרכזית למלחמה הקרה‪.‬‬
‫הוא חזה ‪ -‬ברוח נבואית‪ ,‬כפי שיתברר בהמשך ‪ -‬כי "כל עוד הקפיטליזם והסוציאליזם קיימים‪ ,‬לא‬
‫נוכל לחיות בשלום; בסופו של דבר‪ ,‬אחד מן השניים עתיד לנצח ‪ -‬אז יישמע ניגון האשכבה על מות‬
‫הרפובליקה הסובייטית‪ ,‬או על מות הקפיטליזם העולמי"‪ .‬אף שהחוקרים ממשיכים להתווכח ביניהם‬
‫על הסיבות למלחמה הקרה‪ ,‬ראוי לשאול האם זו הייתה‪ ,‬למעשה‪ ,‬תחרות אידיאולוגית על רעיונות או‬
‫שמא מאבק כוח כולל מזה‪.‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫האמנם הייתה המלחמה הקרה תחרות אידיאולוגית בין קומוניזם בין־לאומי לבין קפיטליזם של שוק‬ ‫‪0‬‬

‫חופשי שאימצו הדמוקרטיות הליברליות‪ ,‬או שמא היו מעורבים בה ניגודי אינטרסים עמוקים מאלה?‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 104‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:55‬‬

 ‫‪105‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 4‬יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות‬

‫האם קץ המלחמה הקרה סימן את ניצחון הערכים המערביים על ערכי הקומוניזם? מהו הסיכוי‬ ‫‪0‬‬

‫שחילוקי דעות אידיאולוגיים יתעוררו מחדש ויציתו סכסוך בין שתי הארצות?‬
‫האם תוכלו להציג דוגמאות נוספות מן השנים האחרונות של מקרים שבהם הבדלים אידיאולוגיים‬ ‫‪0‬‬

‫מילאו תפקיד בעיצוב קונפליקטים בין ארצות? שימו לב במיוחד להשלכות של עלייתה של סין‪.‬‬

‫בדומה לכך‪ ,‬גם המדיניות הסובייטית ניזונה מן האמונה שלא ייתכן דו־קיום בין קפיטליזם‬
‫לקומוניזם‪ .‬לכן‪ ,‬מטרת המדיניות הסובייטית הייתה להאיץ את קצב התהליך ההיסטורי‬
‫שבסופו עתיד הקומוניזם לנצח‪ .‬אלא שהמתכננים הסובייטים לא האמינו כי תוצאה‬
‫היסטורית כזו אכן מובטחת‪ .‬בעיניהם‪ ,‬המדינות הקפיטליסטיות בהנהגת ארצות הברית‬
‫לכתר את ברית המועצות ולחסל את הקומוניזם בעודו באבו‪ ,‬וחובתם הייתה‬ ‫חתרו ַ‬
‫להיאבק בכך‪ .‬בעקבות זאת נראה‪ ,‬כי הפערים האידיאולוגיים שללו כל אפשרות לפשרה‬
‫(ראו "מחלוקת‪ :‬האם האידיאולוגיה הייתה המקור העיקרי לסכסוך בין מזרח למערב?")‪.‬‬

‫על־פי פרשנות הנשענת על רמת הניתוח של הפרט‪ ,‬המלחמה הקרה ניזונה מן התפיסות‬
‫המוטעות‪ ,‬שלפיהן כל מעצמת־על תופסת את המניעים של יריבתה‪ .‬מנקודת מבט‬
‫קונסטרוקטיביסטית כזו‪ ,‬המתמקדת בהבניות השולטות בתפיסות‪ ,‬ניגודי האינטרסים היו‬
‫משניים בהשוואה לאי־הבנות ולפער האידיאולוגי‪ .‬שחקנים שאין להם אמון זה בזה נוטים‬
‫לראות בפעולות שלהם עצמם כוונות טובות בלבד וכוונות זדון בקרב יריביהם‪ .‬נטייה זו‬
‫לראות את היריב כהיפוך מוחלט או כתמונת ראי של העצמי הופכת את העוינות לבלתי־‬
‫נמנעת‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬כאשר התפיסה לגבי כוונותיו המרושעות של היריב מובנית מבחינה‬
‫חברתית‪ ,‬מונחלת ומתקבלת כאמת‪ ,‬יכולה להתפתח נבואה המגשימה את עצמה; וכך‪,‬‬
‫העתיד יכול להיות מושפע מן האופן שבו מצפים שיתרחש‪ .‬כל אחת מן היריבות הענקיות‬
‫התייחסה לאחרת בחשדנות ופעלה בדרכים עוינות‪ ,‬אשר דחפו את היריבה להתנהגות‬
‫שבה נחשדה מלכתחילה‪.‬‬

‫אין ספק‪ ,‬כי גם גורמים נוספים – מעבר לסיבות הנטועות בניגודי אינטרסים‪ ,‬אידיאולוגיות‪,‬‬
‫תפיסות ודימויים – חברו ליצירת היריבות הנפיצה הזו בין ברית המועצות לארצות הברית‬
‫על ההגמוניה העולמית‪ .‬כדי לברר את ההשפעה הסיבתית היחסית של כל אחד מן הגורמים‬
‫השונים‪ ,‬עלינו לבחון כיצד השתנתה המלחמה הקרה במרוצת ‪ 44‬השנים שחלפו‪ ,‬מאז‬
‫שפרצה לאחר שהבשילה בין השנים ‪ .1948-1945‬אופייה של המלחמה הקרה השתנה‬
‫בשלושה שלבים במהלך ההיסטוריה הארוכה שלה (ראו איור ‪ ,)4.1‬שבה מתבלטים כמה‬
‫דפוסים ברורים‪ ,‬שאינם מספקים רק תובנות על מה שהניע את המלחמה הקרה‪ ,‬אלא גם‬
‫ממחישים את המאפיינים הכלליים של יריבות בין מעצמות גדולות גם במקרים אחרים‪.‬‬

‫עימות‪1962-1947 ,‬‬
‫במשך תקופה קצרה לאחר מלחמת העולם ה־‪ II‬שררו בין הסובייטים לאמריקנים יחסי‬
‫חמימות זהירים‪ ,‬אך הרצון הטוב נעלם במהרה עם התנגשות האינטרסים החיוניים של‬
‫שתי מעצמות הענק‪ .‬בצומת מכריע זה שלח ג'ורג' פ' קנאן‪ ,‬דיפלומט בשגרירות ארצות‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 105‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:55‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪106‬‬

‫הברית במוסקווה‪ ,‬את "המברק הארוך" המפורסם שלו לוושינגטון הבירה‪ ,‬שבו העריך‬
‫את הסיבות להתנהגות הסובייטים‪ .‬תוכן המברק פורסם ב־‪ 1947‬בכתב העת רב ההשפעה‬
‫‪ Foreign Affairs‬בעילום שם‪ ,‬כדי להסתיר את זהות הכותב‪ .‬במברק טען קנאן‪ ,‬כי מנהיגי‬
‫ברית המועצות תמיד יהיו חסרי ביטחון ביכולתם הפוליטית לשמור על עצמתם מול‬
‫כוחות הפועלים נגדם הן בתוך החברה הסובייטית הן בעולם החיצוני‪ .‬חוסר ביטחון זה‬
‫יוביל אותם לניהול מדיניות חוץ פעילה ואולי אף תוקפנית‪ .‬ואולם‪ ,‬בכוחה של ארצות‬
‫הברית להגביר את הלחצים‪ ,‬אשר יאלצו את ההנהגה הסובייטית לפעול ויובילו להתרככות‬
‫הדרגתית או אף ישימו קץ לעצמה הסובייטית‪ .‬קנאן סיכם את הערכתו במילים‪" :‬בנסיבות‬
‫‪10205‬‬ ‫העבודה‪:‬‬ ‫מספר‬
‫ברית המועצות‬ ‫ביחב“להברית תנקוט כלפי‬ ‫בכל יסוד‬
‫מדיניות שארצות‬ ‫מושגי‬
‫העבודה‪:‬העיקרי‬ ‫אלה שם‬
‫ברור‪ ,‬כי המרכיב‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫חייב להיות בלימה סבלנית אך איתנה וערנית לטווח הארוך של נטיות ההתפשטות של‬
‫הרוסים" (‪.)Kennan, 1947‬‬
‫איור ‪4-1‬‬
‫זמן קצר אחר־כך הפך הנשיא הארי ס' טרומן את ההערכה של קנאן לאבן הפינה במדיניות‬
‫החוץ של ארצות הברית לאחר המלחמה‪ .‬בעקבות אירועי אלימות בטורקיה וביוון‪ ,‬שטרומן‬
‫ואחרים האמינו כי פרצו בהשראה קומוניסטית‪ ,‬הכריז טרומן‪ ,‬כי לדעתו "ארצות הברית‬

‫עימות‬ ‫מדו־קיום לדטנט‬ ‫מהתחדשות העימות להתקרבות‬

‫שיתוף פעולה‬
‫‪+1.00‬‬
‫ברית המועצות‬
‫המלחמה‬ ‫מוחלפת‬
‫במזרח‬ ‫בחבר המדינות‬
‫הסכם‬
‫התיכון‬ ‫העצמאיות ארצות הברית‬

‫מקור‪ ;Conflict and Peace Data Bank (COPDAB) :‬ואחרי שנת ‪World Event International Survey (WEISS) ,1964‬‬
‫‪SALT I‬‬
‫אמנה חלקית‬ ‫הסכמי‬ ‫פולשת לגרנדה‬
‫למניעת ניסויים‬ ‫ניקסון‬
‫‪+0.50‬‬ ‫ולדיווֹסטוק‬ ‫ועידת וושינגטון‬
‫גרעיניים‬ ‫מתמנה מפגש‬
‫פסגת‬ ‫לנשיא גלסבורו‬
‫פסגת מלטה‬
‫התקרית וינה‬ ‫נחתם‬ ‫פסגת ריקיאוויק‬
‫פסגת‬ ‫במפרץ טונקין‬ ‫הסכם‬ ‫נפילת‬
‫ז'נבה‬ ‫הלסינקי‬
‫ניטרליות ‪0‬‬ ‫פסגת המרד‬ ‫חומת ברלין ועידת ז'נבה‬
‫קמפ ההונגרי‬ ‫המעצמות‬
‫דייויד‬ ‫המשבר‬ ‫מגנות את‬
‫בפולין‬ ‫פלישת עיראק‬
‫מלחמת‬ ‫חומת‬ ‫לכוויית‬
‫קוריאה‬ ‫ברלין‬ ‫לחיסול‬ ‫האמנה‬
‫ארה"ב וסין‬ ‫טילים גרעיניים‬
‫קושרות יחסים‬ ‫לטווח קצר‬
‫‪-0.50‬‬ ‫דיפלומטיים‬
‫הסגר‬
‫ֶ‬ ‫הפלישה‬ ‫ובינוני )‪ (INF‬ברית המועצות‬
‫על ברלין‬ ‫משבר‬ ‫לצ'כוסלובקיה‬ ‫מפילה מטוס‬
‫שביתת‬ ‫הטילים‬ ‫נוסעים קוריאני‬
‫הנשק‬ ‫שיגור‬ ‫בקובה‬ ‫התקפה סובייטית‬
‫יירוט מטוסהספוטניק בקוריאה;‬ ‫התעצמות‬ ‫על יזמת זכויות‬
‫מות סטאלין הקמת‬ ‫צבאית‬ ‫האדם של ארה"ב‬
‫הריגול ‪U-2‬‬ ‫בווייטנאם‬
‫‪-1.00‬‬ ‫ברית נאט"ו‬
‫סכסוך‬
‫‪1947‬‬ ‫‪1951‬‬ ‫‪1955‬‬ ‫‪1959‬‬ ‫‪1963‬‬ ‫‪1967‬‬ ‫‪1971‬‬ ‫‪1975‬‬ ‫‪1979‬‬ ‫‪1983‬‬ ‫‪1987‬‬ ‫‪1991‬‬

‫צעדים במדיניות החוץ של ארצות הברית מול ברית המועצות‬ ‫צעדים במדיניות החוץ של ברית המועצות מול ארצות הברית‬

‫הערה‪ :‬המדד הוא היחס נטו בין צעדי שיתוף פעולה לבין צעדים עוינים‬

‫איור ‪ 4.1‬אירועים מרכזיים בהתפתחות היחסים בין ארצות הברית לברית המועצות במלחמה הקרה (‪ # )1991-1947‬התפתחות היחסים בין ארצות‬
‫הברית לברית המועצות במהלך המלחמה הקרה מציגה סדרת מעברים‪ ,‬מתקופות של סכסוך לתקופות של שיתוף פעולה‪ .‬כפי שאפשר לראות בתרשים‪,‬‬
‫ההתנהגות של כל אחת ממעצמות העל כלפי זולתה נטתה לדפוס של הדדיות וגומלין‪ ,‬וברוב התקופות שקדמו ל־‪ 1983‬גברה מגמת העימות על מגמת‬
‫שיתוף הפעולה‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 106‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:55‬‬

 ‫‪107‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 4‬יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות‬

‫מחויבת לנקוט מדיניות של תמיכה בעמים חופשיים‪ ,‬הנאבקים בניסיונות שעבוד של‬
‫דוקטרינת טרומן‬ ‫מיעוטים חמושים או של לחץ חיצוני"‪ .‬הכרזה זו‪ ,‬שנודעה לימים בשם דוקטרינת טרומן‪,‬‬
‫(‪)Truman Doctrine‬‬
‫הגדירה את האסטרטגיה שארצות הברית עתידה לדבוק בה בארבעים השנים הבאות‪ ,‬חרף‬
‫הכרזתו של הנשיא הארי ס'‬
‫טרומן‪ ,‬שלפיה מדיניות החוץ של‬
‫התנגדויותיו של קנאן עצמו‪ .‬אסטרטגיה זו‪ ,‬שנקראה בשם תורת הבלימה‪ ,‬חתרה למנוע את‬
‫ארצות הברית תפעיל התערבות‬ ‫התפשטות ההשפעה הסובייטית באמצעות כיתורה של ברית המועצות והפחדתה באיומי‬
‫צבאית התומכת בעמים שיזדהו‬ ‫תקיפה צבאית‪.‬‬
‫עם ארצות הברית נגד הכפפתם‬
‫לשליטה קומוניסטית חיצונית‪.‬‬
‫בתוך זמן קצר פרצה סדרת משברים אין־סופית לכאורה‪ .‬בין המשברים‪ :‬ההפיכה‬
‫תורת הבלימה‬ ‫הסגר שהסובייטים הטילו על ברלין ביוני אותה‬
‫הקומוניסטית בצ'כוסלובקיה ב־‪ֶ ;1948‬‬
‫(‪)Containment‬‬
‫השנה; עליית הקומוניסטים לשלטון בסין היבשתית ב־‪ ;1949‬פרוץ מלחמת קוריאה‬
‫אסטרטגיה של התעמתות עם‬
‫ניסיונותיה של מעצמה יריבה‬
‫ב־‪ ;1950‬פלישת הסינים לטיבט ב־‪ ;1950‬והמשברים החוזרים ונשנים בשאלת מיצרי‬
‫להגדיל את מרחב ההשפעה‬ ‫טייוואן‪ .‬ב־‪ 1949‬שברו הסובייטים את המונופול האמריקני על פצצת האטום‪ .‬החל משלב‬
‫שלה‪ ,‬אם באמצעות הפעלת‬ ‫זה‪ ,‬הסכנה שבהשמדת המונים אילצה את הצדדים לגלות יתר איפוק ושינתה את תנאי‬
‫כוח ואם באיום להפעיל כוח‪ ,‬וכך‬
‫למנוע ממנה לשנות את מאזן‬
‫היריבות בין המעצמות הגדולות‪.‬‬
‫הכוחות‪.‬‬
‫מכיוון שברית המועצות נותרה בעמדת נחיתות אסטרטגית לעומת ארצות הברית‪ ,‬דבק‬
‫דו־קיום בשלום‬ ‫ניקיטה חרושצ'וב (שבא לאחר מותו של סטאלין‪ ,‬ב־‪ )1953‬במדיניות של דו־קיום בשלום‬
‫(‪)peaceful coexistence‬‬
‫עם הקפיטליזם‪ .‬עם זאת המשיכה ברית המועצות לנסות‪ ,‬אם כי בזהירות רבה‪ ,‬להגדיל‬
‫הדוקטרינה שגיבש מנהיג ברית‬
‫המועצות ניקיטה חרושצ'וב‬
‫את כוחה במקומות שבהם זיהתה הזדמנות‪ .‬בעקבות זאת פרצו‪ ,‬לאחר מותו של סטאלין‪,‬‬
‫ב־‪ ,1956‬שלפיה המלחמה בין‬ ‫עימותים רבים במסגרת המלחמה הקרה‪ ,‬ומוקדי ההתלקחות העיקריים היו הונגריה‪ ,‬קובה‪,‬‬
‫הקפיטליזם לקומוניזם איננה‬ ‫מצרים וברלין‪.‬‬
‫בלתי־נמנעת וכי אפשר לנהל‬
‫את התחרות הבין־גושית בדרכי‬
‫שלום‪.‬‬ ‫ההצבה החשאית של טילים סובייטיים בקובה ב־‪ 1962‬הכשירה את הקרקע למבחן הגדול‬
‫ביותר ליכולתן של מעצמות העל לנהל את הסכסוך ביניהן – משבר הטילים בקובה‪.‬‬
‫מעצמות העל התייצבו זו מול זו לעימות ישיר‪ .‬למרבה המזל‪ ,‬אחת מהן (ברית המועצות)‬
‫"מצמצה" ראשונה‪ ,‬והמשבר הסתיים‪ .‬הלקח הכואב שנלמד מן האירוע הפחית את‬
‫ההתלהבות מניהול המלחמה הקרה באמצעים צבאיים והעלה את המודעות לתוצאותיה‬
‫האבדניות של מלחמה גרעינית‪.‬‬

‫מדו־קיום לדטנט‪1978-1963 ,‬‬

‫נוכח האיום הגובר בהשמדה הדדית‪ ,‬לצד ההתקרבות לקראת שוויון ביכולות האמריקנים‬
‫והסובייטים‪ ,‬נראה כי החלופות היחידות היו דו־קיום או אי־קיום‪ .‬בנאומו בטקס פתיחת‬
‫שנת הלימודים ב־‪ American University‬ב־‪ 1963‬הזהיר הנשיא ג'ון פ' קנדי‪ ,‬כי‪:‬‬
‫אם אי פעם תפרוץ שוב מלחמה כוללת – ולא חשוב באיזה אופן – שתי ארצותינו‬
‫יהפכו למטרות העיקריות‪ .‬יש אירוניה בעובדה ששתי המעצמות החזקות ביותר הן גם‬
‫השתיים הנתונות בסכנת החורבן הגדולה ביותר‪ ...‬שני הצדדים לכודים במעגל רשע‬
‫מסוכן‪ ,‬שבו חשדנות בצד אחד מולידה חשדנות בצד השני‪ ,‬וכלי נשק חדשים מולידים‬
‫כלי נשק מנגד‪ .‬בקיצור‪ ,‬גם לארצות הברית ובעלות בריתה וגם לברית המועצות ובעלות‬
‫בריתה יש אינטרס עמוק והדדי בשלום צודק ואמתי ובעצירת מרוץ החימוש‪...‬‬
‫לכן‪ ,‬אל לנו להתעלם מחילוקי הדעות בינינו‪ ,‬אך עלינו להקדיש תשומת לב גם‬
‫לאינטרסים המשותפים שלנו ולכלים שבהם אפשר לפתור את חילוקי הדעות האלה‪.‬‬
‫ואם נבצר מאתנו לפתור אותם כעת‪ ,‬לפחות נוכל לסייע בהפיכת העולם למקום בטוח‬
‫למגוון ולשוני‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 107‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:55‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪108‬‬

‫קנדי אותת בנאומו על השינוי שארצות הברית קיוותה לחולל בניהול הקשרים העתידיים‬ ‫דטנט‬
‫(‪)détente‬‬
‫עם יריבתה‪ ,‬ובתגובה הביעה ברית המועצות עניין בהגברת שיתוף הפעולה ביחסים בין‬
‫אסטרטגיה השואפת להרפות את‬
‫השתיים‪ .‬מהלך זה התקדם צעד נוסף עם בחירתו של ריצ'רד ניקסון לנשיאות ב־‪.1968‬‬ ‫המתיחות בין יריבים ולהפשיר‬
‫בתמיכת היועץ שלו לביטחון לאומי‪ ,‬הנרי א' קיסינג'ר‪ ,‬יזם הנשיא ניקסון גישה חדשה‬ ‫ביניהם את היחסים‪ ,‬כדי לצמצם‬
‫ליחסים עם ברית המועצות‪ ,‬אשר ב־‪ 1969‬העניק לה את השם הרשמי ֶד ַטנְ ט‪ .‬כפי שהסביר‬ ‫את האפשרות למלחמה‪.‬‬
‫קיסינג'ר‪ ,‬הדטנט היה אסטרטגיה במדיניות החוץ‪ ,‬שביקשה ליצור "סביבה שבה המתחרות‬
‫יכולות לנהל ולרסן את חילוקי הדעות ביניהן‪ ,‬ובסופו של דבר אף לעבור מתחרּות לשיתוף‬ ‫אסרטגיית זיקה‬
‫(‪)linkage strategy‬‬
‫פעולה"‪ .‬לפי עקרונות אלה‪ ,‬היעד של אסטרטגיית הזיקה‪/‬לינקג' של ארצות הברית היה‬
‫מערך קביעות שלפיו מנהיגים‬
‫לעצב את היחסים בין מעצמות העל באופן שיקטין את התמריצים למלחמה באמצעות‬ ‫חייבים להביא בחשבון את‬
‫המשך המגעים וקיום קשרי חליפין‪ ,‬המתגמלים את שני הצדדים‪ .‬קשרי הגומלין ושיתופי‬ ‫ההתנהגות הכוללת של ארץ‬
‫הפעולה גברו בהדרגה על העוינות ביחסים (ראו איור ‪ .)4.1‬את האיומים‪ ,‬האזהרות‬ ‫אחרת כשהם מחליטים להגיע‬
‫עמה להסכמה בסוגיה כלשהי‪,‬‬
‫והעימותים החליפו ביקורים הדדיים‪ ,‬חילופי תרבות‪ ,‬הסכמי סחר‪ ,‬שיחות על בקרת נשק‬ ‫כדי ליצור זיקה ברורה בין שיתוף‬
‫ויזמות טכנולוגיות משותפות‪.‬‬ ‫פעולה לבין התגמול שיצמח ממנו‪.‬‬

‫‪Biber/SIPA Press‬‬

‫הפגת מתחים‪ :‬הדטנט בין ארצות הברית לברית המועצות ‪ #‬בתצלום‪ ,‬הנשיא ריצ'רד ניקסון‪ ,‬שפיתח‬
‫יחד עם שר החוץ הנרי קיסינג'ר את אסטרטגיית הזיקה של ארצות הברית‪ ,‬מרים כוסית לחיי המזכיר‬
‫הכללי הסובייטי ליאוניד ברז'נייב ונכבדים נוספים בעת מפגש שנועד לדון בגישות שונות להרפיית‬
‫המתחים בין שתי מעצמות העל‪.‬‬

‫מהתחדשות העימות להתקרבות‪1991-1979 ,‬‬

‫למרות הניסיונות לטפח את מדיניות הדטנט‪ ,‬רוח הדטנט לא שרדה‪ .‬כאשר הפלישה‬
‫הסובייטית לאפגניסטן ב־‪ 1979‬גרמה לחיסול הדטנט‪ ,‬הגדיר הנשיא ג'ימי קרטר את המצב‬
‫כ"אתגר האסטרטגי הרציני ביותר מאז תחילת המלחמה הקרה"‪ .‬בתגובה על הפלישה‪,‬‬
‫הצהיר הנשיא על נכונותה של ארצות הברית להשתמש בכוח צבאי כדי להגן על גישתה‬
‫לאספקת הנפט מן המפרץ הפרסי‪ ,‬השהה את יצוא הדגנים מארצות הברית לברית‬
‫המועצות‪ ,‬וב־‪ 1980‬ניסה לארגן חרם כלל־עולמי על האולימפיאדה במוסקווה‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 108‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:56‬‬

 ‫‪109‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 4‬יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות‬

‫בעקבות זאת חלה הידרדרות דרמטית ביחסים בין המעצמות‪ .‬הנשיא רונלד רייגן ומקביליו‬
‫הסובייטים (תחילה יורי אנדרופוב ואחריו קונסטנטין צ'רנֶ נקו) החליפו ביניהם מהלומות‬
‫מילוליות‪ .‬רייגן הכריז‪ ,‬כי ברית המועצות "עומדת מאחורי כל חוסר השקט" ותיאר את‬
‫ברית המועצות כ"מוקד הרשע בעולם המודרני"‪ .‬להחרפת האווירה תרמה ההתגרות הנועזת‬
‫של ריצ'רד פייפס‪ ,‬יועצו המדיני של רייגן‪ ,‬שקבע ב־‪ ,1981‬כי הסובייטים ייאלצו לבחור‬
‫בין "שינוי השיטה הקומוניסטית שלהם בדרכי שלום‪ ...‬או יציאה למלחמה"‪ .‬הרטוריקה‬
‫הסובייטית הייתה בלתי־מרוסנת וזורעת בהלה באותה המידה‪.‬‬

‫ככל שגברו הדיבורים על מלחמה‪ ,‬כך הסלימו ההכנות לקראתה‪ .‬מרוץ החימוש התחדש‬
‫בקצב קדחתני‪ ,‬במקרים רבים על חשבון הטיפול בבעיות כלכליות פנימיות‪ .‬מעצמות העל‬
‫אף הרחיבו את הסכסוך לאזורים חדשים‪ ,‬כגון אמריקה המרכזית‪ ,‬וחידשו את מאמצי‬
‫הדיפלומטיה הציבורית (תעמולה) שלהן‪ ,‬שנועדו להלל ברחבי העולם את מעלותיה של‬
‫שיטת המשטר של כל אחת מהן‪ .‬רייגן התחייב כי ארצות הברית תתמוך במורדים אנטי־‬
‫קומוניסטים באפגניסטן‪ ,‬באנגולה ובניקרגואה‪ ,‬שביקשו להפיל את השלטון בארצותיהם‬
‫אשר שלט בתמיכת ברית המועצות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מנהיגים אמריקנים רמזו על "יכולת‬
‫לנצח" במלחמה גרעינית באמצעות אסטרטגיה צבאית "שלטת"‪ ,‬שיש לה היכולת לעשות‬
‫"שימוש ראשון" בנשק הגרעיני במלחמה קונוונציונלית‪ .‬המחירים שנודעו לכל מהלך כזה‬
‫ולמהלכי התגובה שבאו בעקבותיו גרמו להידרדרות נוספת ביחסים‪ .‬המנהיג הסובייטי‬
‫החדש‪ ,‬מיכאיל גורבצ'ב‪ ,‬סיכם את מצב היחסים המדאיג בין המעצמות ב־‪ 1985‬בקביעה‪ ,‬כי‬
‫"המצב מורכב ביותר‪ ,‬מתוח ביותר‪ .‬הייתי אפילו מרחיק לכת ואומר שהוא על סף פיצוץ"‪.‬‬

‫מכל מקום‪ ,‬המצב לא התפוצץ‪ .‬להפך‪ ,‬הסיכויים לפתיחת שלב פורה יותר ביחסים השתפרו‬
‫התקרבות‬ ‫במידה רבה לאחר שגורבצ'ב אימץ "חשיבה חדשה" במטרה להשיג התקרבות‪ ,‬או פיוס‪ ,‬בין‬
‫(‪)rapprochement‬‬
‫בדיפלומטיה‪ ,‬מדיניות החותרת‬ ‫האינטרסים של המדינות היריבות‪ .‬הוא ביקש ליישב את חילוקי הדעות בין ברית המועצות‬
‫לבסס מחדש יחסים תקינים‬ ‫למערב הקפיטליסטי‪ ,‬כדי לעצור את ההידרדרות במעמדה הכלכלי והבין־לאומי של ארצו‪.‬‬
‫ולבביים בין אויבים‪.‬‬
‫רֹויקה"‪.‬‬
‫וה"ּפ ֶר ְס ְט ָ‬
‫ֶ‬ ‫ה"גלסנֹוסט"‬
‫ַ‬ ‫עיקרי הדברים בחשיבה החדשה שקידם גורבצ'ב היו‬
‫הגלסנוסט‪ ,‬שפירושו "פתיחות"‪ ,‬קרא ליתר פתיחות של המשטר ושל חירויות הפרט‪,‬‬
‫והפרסטרויקה‪ ,‬שפירושה "בנייה מחדש"‪ ,‬קראה לבנייה מחדש של השיטה הפוליטית‬
‫והכלכלית‪ .‬עם אימוץ עקרונות אלה יצא גורבצ'ב ברפורמות פנימיות לקידום הדמוקרטיזציה‬
‫והמעבר לכלכלת שוק‪ ,‬והצהיר על שאיפתו לשים קץ למרוץ המלחמה הקרה‪" .‬אנו מכירים‬
‫בהבדלים היסודיים ההיסטוריים‪ ,‬האידיאולוגיים‪ ,‬החברתיים־כלכליים והתרבותיים‬
‫המפרידים בינינו"‪ ,‬ציין בנאום שנשא במהלך ביקורו הראשון בארצות הברית בשנת ‪.1987‬‬
‫"אבל התבונה הפוליטית כיום דורשת מאתנו להימנע משימוש בהבדלים אלה כאמתלה‬
‫לעימותים‪ ,‬לטינה ולמרוץ החימוש‪ ".‬דובר השלטון הסובייטי גיאורגי ארבטוב הרחיב את‬
‫ההצהרה כשהודיע לארצות הברית‪ ,‬כי "אנחנו הולכים לעשות לכם משהו נורא – אנחנו‬
‫עומדים לשלול מכם אויב"‪.‬‬

‫במהלך שהפתיע את חסידי הריאליזם‪ ,‬שראו בתחרות על הבכורה בין המעצמות הגדולות‬
‫כורח בלתי־נמנע‪ ,‬ולא הכירו באפשרות של כניעה או הכרה בתבוסה כמהלך אסטרטגי‪ ,‬קיימו‬
‫הסובייטים את הבטחתם‪ :‬הם החלו להתנהג כבעלי ברית ולא כאויבים‪ .‬ברית המועצות‬
‫הסכימה להפסיק את הסיוע והתמיכה שלה למשטרו של קסטרו בקובה‪ ,‬נסוגה מאפגניסטן‪,‬‬
‫והכריזה על צמצום חד־צדדי בהוצאותיה הצבאיות‪ .‬כמו כן הסכים גורבצ'ב לחתום על‬
‫שני הסכמים חדשים לפירוק הנשק‪ :‬האמנה להפחתת נשק אסטרטגי (‪START – Strategic‬‬
‫‪ ,)Arms Reduction Treaty‬שהכתיבה קיצוצים עמוקים במחסני הנשק האסטרטגי; ואמנת‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 109‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:56‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪110‬‬

‫הנשק הקונוונציונלי באירופה (‪ )CFE – Conventional Forces in Europe‬לצמצום הנוכחות‬

‫הסובייטית באירופה‪.‬‬

‫ב־‪ 1989‬נפלה חומת ברלין‪ ,‬ועד ‪ 1991‬הגיעה המלחמה הקרה לסיומה האמתי – ברית‬
‫המועצות התפרקה‪ ,‬קיבלה עליה את עקרונות השוק החופשי הקפיטליסטי והנהיגה‬
‫רפורמות דמוקרטיות‪ .‬ברית המועצות הדהימה את כל העולם כמעט כאשר השלימה עם‬
‫תבוסת הקומוניזם‪ ,‬עם האיחוד מחדש של גרמניה‪ ,‬ועם התפוררות הגוש המזרחי של‬
‫בעלות בריתה‪ ,‬ברית ורשה‪ .‬סיום היריבות הממושכת בין מזרח למערב‪ ,‬ועמו גם סיום‬
‫ויכוח אידיאולוגי של שבעים שנה‪ ,‬היה מאורע ששינה את מהלך ההיסטוריה‪" .‬נראה היה‬
‫שהליברליזם ניצח – לא רק הקפיטליזם‪ ,‬אלא גם הדמוקרטיה ושלטון החוק‪ ,‬כפי שהם‬
‫מיוצגים במערב‪ ,‬ובמיוחד בארצות הברית" (‪.)Keohane & Nye, 2001a‬‬

‫הלקח של המלחמה הקרה היה שונה לחלוטין מן הלקח של שתי מלחמות העולם במאה‬
‫ה־‪ ,20‬שלפיו נגזר על יריבויות בין מעצמות גדולות להסתיים תמיד בעימות מזוין‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫התוצאה הבלתי־צפויה ערערה את הביטחון בתקפות התיאוריות הריאליסטיות המקובלות‪,‬‬
‫שטענו כי אין בנמצא מעצמה גדולה שתשלים‪ ,‬בלי מאבק‪ ,‬עם אבדן מעמדה לטובת יריב‬
‫הגמוני‪ .‬המלחמה הקרה הייתה שונה; היא הגיעה לסיומה בדרכי שלום‪ ,‬עקב צירוף גורמים‬
‫אשר בשלבים שונים במהלכה הפכו את היריבות העולמית למערכת יחסים יציבה ואפילו‬
‫שיתופית (ראו טבלה ‪ .)4.2‬מכאן עולה‪ ,‬כי מעצמות יריבות יכולות לפעמים ליישב את‬
‫חילוקי הדעות והיריבות ביניהן בלא מלחמה‪.‬‬

‫טבלה ‪ 4.2‬פרשנויות מנוגדות על הסיבות לסיום המלחמה הקרה‬

‫פרספקטיבה תיאורטית‬

‫קונסטרוקטיביזם‬ ‫ליברליזם‬ ‫ריאליזם‬ ‫רמת ניתוח‬

‫השפעות חיצוניות על ההנהגה‬ ‫מנהיגים כמניעים היסטוריה‬ ‫מדיניות הכוח‬

‫"המדיניות ה'קשוחה' של רייגן ומרוץ החימוש‬
‫המואץ [לא שכנעו] את הקומוניסטים‬
‫'לוותר'‪ .‬זו שטות מוחלטת‪ .‬להפך‪ ,‬המדיניות‬
‫שלו הקשתה עוד יותר על חייהם של כל‬
‫חסידי הרפורמה‪ ,‬כל מי שהשתוקקו לשינוי‬
‫דמוקרטי בחייהם‪ ...‬היא העניקה לכוחות‬
‫השמרניים והריאקציונריים [מובילי הקו‬
‫הנוקשה בקומוניזם] השפעה מכרעת‪"...‬‬
‫גיאורגי ארבטוב‪ ,‬מנהל המכון ללימודי ארצות‬
‫הברית וקנדה בברית המועצות‬
‫"[סיום המלחמה הקרה התאפשר]‬ ‫"האנשים שתמכו בהרתעה גרעינית‬
‫בעיקר הודות לאדם אחד ‪ -‬מיכאיל‬ ‫וביכולות צבאיות של ממש תרמו רבות‬
‫גורבצ'ב‪ .‬השינויים‪ ...‬לא היו מתחילים‬ ‫לעמדת הכוח‪ ,‬שהובילה בסופו של דבר‬
‫אלמלא הוא‪".‬‬ ‫את ההנהגה הסובייטית לבחור בגישה‬
‫ג'יימס א' בייקר השלישי‪,‬‬ ‫פחות לוחמנית‪ ,‬פחות מאיימת‪ ,‬בעבור‬
‫שר החוץ של ארצות הברית‬ ‫הפוליטיקה הבין־לאומית‪".‬‬
‫ריצ'רד פרלה (‪,)Perle‬‬
‫יועץ לנשיא ארצות הברית‬

‫רעיונות ואידיאלים‬ ‫תנועות עממיות‬ ‫ניהול כלכלי כושל‬ ‫המדינה‬

‫"שורש הקונפליקט היה התנגשות בין‬
‫מערכות חברתיות והעדפות אידיאולוגיות של‬
‫סדר עולמי‪ .‬בנסיבות אלה אי־אפשר להשיג‬
‫ביטחון הדדי‪ .‬סיום אמתי של המלחמה‬
‫הקרה לא היה אפשרי עד שחלו שינויים‬
‫יסודיים במדיניות החוץ הסובייטית‪".‬‬
‫רוברט ג'רוויס (‪ ,)Jervis‬חוקר מדע המדינה‬
‫"אם לא שמתם לב‪ ,‬אדם הוא זה ששם‬
‫קץ למלחמה הקרה‪ .‬לא מערכות נשק‪,‬‬
‫לא טכנולוגיה‪ ,‬לא כוחות צבא ולא‬
‫מערכות קרב‪ .‬זה היה אדם‪ .‬והעובדה‬
‫היא שלא היה אפילו אדם מערבי‪ ,‬אלא‬
‫האויב המושבע שלנו במזרח; הוא זה‬
‫שירד לרחוב‪ ,‬התייצב מול הקליעים‬
‫והאלות ואמר‪' :‬די'‪".‬‬
‫ַ‬
‫"המיליטריזם הסובייטי‪ ,‬שנרתם‬
‫לשירות הקומוניזם‪ ,‬הרס את הכלכלה‬
‫הסובייטית וזירז באופן זה את‬
‫תהליך ההרס העצמי של האימפריה‬
‫הסובייטית‪".‬‬
‫פרד צ'רלס איקלי (‪,)Iklé‬‬
‫סגן שר ההגנה של ארצות הברית‬

‫»‬ ‫ג'ון לה קארה‪ ,‬סופר‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 110‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:56‬‬

 ‫‪111‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 4‬יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות‬

‫קונסטרוקטיביזם‬
‫פרספקטיבה תיאורטית‬

‫ליברליזם‬ ‫ריאליזם‬ ‫רמת ניתוח‬

‫»‬
‫השפעות חיצוניות על ההנהגה‬ ‫מנהיגים כמניעים היסטוריה‬ ‫מדיניות הכוח‬

‫השפעות מידבקות חוצות־גבולות‬ ‫דעת הקהל הבין־לאומית‬ ‫בלימה‬ ‫כלל־עולמית‬

‫"השלב הקשה של נפילת הקומוניזם התחיל‬
‫מחוץ לברית המועצות והתפשט אל ברית‬
‫המועצות עצמה‪ .‬ב־‪ 1987‬הבהיר גורבצ'ב‪,‬‬
‫כי אין לו כוונות להתערב בניסויים הפנימיים‬
‫שנערכו בארצות הגוש הסובייטי‪ ...‬ברגע‬
‫שהקומוניזם נפל במזרח אירופה‪ ,‬הברירה‬
‫שעמדה בפני ברית המועצות הייתה מלחמת‬
‫אזרחים או פירוק‪".‬‬
‫דניאל קלנברוט (‪ ,)Klenbort‬כתב מדיני‬
‫"השינויים שחוללו אלפי אנשים‬ ‫"אסטרטגיית הבלימה שניצחה‬
‫ששירתו בשוחות [בכל רחבי העולם]‪,‬‬ ‫במלחמה הקרה הייתה פרי ההגות‬
‫היו אחראים לפחות באופן חלקי לסיום‬ ‫הריאליסטית‪ ...‬הבלימה התמקדה‬
‫המלחמה הקרה‪".‬‬ ‫בראש ובראשונה במאמץ למנוע‬
‫דייויד קורטרייט (‪,)Cortright‬‬ ‫ממוסקווה להשתלט על מרכזי‬
‫חוקר מדע המדינה‬ ‫העצמה התעשייתית‪ ,‬השוכנים בקרבת‬
‫גבולותיה‪ ,‬תוך כדי הדיפת הניסיונות‬
‫להשליט את הקומוניזם בכוח צבאי‪".‬‬
‫סטפן וולט (‪ ,)Walt‬חוקר מדע המדינה‬

‫תוצאות המלחמה הקרה‬

‫על אף העובדה שבין ארצות הברית לברית המועצות שררה יריבות גיאו־אסטרטגית‪,‬‬
‫שהניגודים האידיאולוגיים והתפיסות המוטעות ההדדיות תרמו להחרפתה‪ ,‬הצליחו‬
‫השתיים להימנע מעימות ישיר גורלי‪ .‬בהשלימם עם התפוררות האימפריה שלהם ביצעו‬
‫מנהיגי רוסיה‪ ,‬בדרכי שלום‪ ,‬את הנסיגה הדרמטית ביותר בתולדות העולם מעמדת כוח‪.‬‬
‫קץ המלחמה הקרה שינה את פני העולם במובנים עמוקים ומגוונים‪ .‬עם התפרקות ברית‬
‫המועצות ב־‪ 1991‬לא קמה תחתיה כל מעצמה גדולה אחרת לקרוא תיגר על עמדת‬
‫ההנהגה ההגמונית של ארצות הברית‪ .‬ואולם‪ ,‬החלו להופיע איומים ביטחוניים חדשים‪,‬‬
‫החל במעצמות בעלות שאיפות גרעיניות דוגמת צפון קוריאה ואיראן וכלה ברשתות טרור‬
‫כאל קאעידה‪ .‬לקראת סוף המאה ה־‪ 20‬הסוערת‪ ,‬העולם הפשוט של המלחמה הקרה‪ ,‬שבו‬
‫היריבים הוגדרו בבירור‪ ,‬פינה את מקומו לעולם צללים של אויבים חמקמקים‪.‬‬

‫העידן שלאחר המלחמה הקרה‬

‫שינויים מהירים ובלתי צפויים בפוליטיקה העולמית יוצרים אי־ודאות לגבי עתיד העולם‪.‬‬
‫בעיני האופטימיסטים‪ ,‬התמורות המהירות שהתחוללו בעולם בעקבות נפילת הקומוניזם‬
‫"בישרו על תחילתה של תקופת יציבות מדינית יחסית" (‪ ,)Zakaria, 2009‬והעידו על‬
‫"אוניברסליזציה של הדמוקרטיה הליברלית המערבית כצורת המשטר הסופית" (‪Fukuyama,‬‬
‫‪ .)1989‬בעיני הפסימיסטים‪ ,‬שינויים אדירים אלה לא סימנו את קץ ההיסטוריה אלא את‬
‫התחדשותם של מאבקים על שליטה הגמונית בעולם ושל עימות רעיוני ואידיאולוגי‪.‬‬

‫גם האופטימיסטים וגם הפסימיסטים הכירו בעובדה‪ ,‬כי בשנים שלאחר סיום המלחמה‬
‫חד־קוטביות‬ ‫הקרה פינתה הדו־קוטביות את מקומה לחד־קוטביות – מערך של עצמה הגמונית שיש בה‬
‫(‪)unipolarity‬‬
‫רק מדינת־על שלטת אחת‪ .‬ואולם‪ ,‬במרוצת הזמן החלו מעצמות גדולות נוספות להתחרות‬
‫מצב שבו למערכת הגלובלית יש‬
‫מרכז עצמה אחד או הגמון יחיד‪.‬‬
‫על הגדלת השפעתן ועל הנראּות שלהן בפוליטיקה העולמית‪ .‬התחדשות התחרות עוררה‬
‫את הוויכוח בשאלה האם רב־קוטביות מיטיבה לתאר את חלוקת הכוח המתפתחת כיום‬
‫בעולם‪ .‬שאלה מעניינת היא כיצד משפיע השינוי על היחסים בין המעצמות הגדולות‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 111‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:56‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪112‬‬

‫בהתמודדותן עם האתגרים החדשים ועם הקשיים בפוליטיקה העולמית‪ ,‬בעידן שלאחר‬

‫המלחמה הקרה‪.‬‬

‫"הרגע החד־קוטבי" של ארצות הברית‬

‫חד־קוטביות היא ריכוז העצמה בידי מדינה אחת שלטת‪ .‬עם סיום המלחמה הקרה‪,‬‬
‫ב"רגע" היסטורי בתולדות העולם (‪ ,)Krauthammer, 2003‬ניצבה ארצות הברית לבדה‬
‫בצמרת ההיררכיה העולמית‪ .‬היא עדיין הארץ היחידה בעולם שנכסיה הצבאיים‪ ,‬הכלכליים‬
‫והתרבותיים הופכים אותה לשחקן מכריע בכל מקום בעולם שבו היא בוחרת לשחק‪ .‬לא‬
‫זו בלבד שהצבא שלה הוא החזק ביותר מכל הצבאות; תקציב הביטחון של ארצות הברית‬
‫לשנת ‪ 2013‬היה גדול יותר מסך תקציבי הביטחון של כל שאר הארצות‪.‬‬

‫את כוחה הצבאי האדיר של ארצות הברית משלימה עצמתה הכלכלית הכבירה‪ .‬אוכלוסיית‬
‫ארצות הברית מהווה פחות מ־‪ 5%‬מאוכלוסיית העולם‪ ,‬אך ארצות הברית אחראית‬
‫לחמישית מכלל ההכנסה העולמית ולשתי־חמישיות מסך ההוצאה הכלל־עולמית למחקר‬
‫ולפיתוח‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬ארצות הברית ממשיכה להפעיל עצמה רכה‪ ,‬שכן היא משמשת כמרכז‬ ‫עצמה רכה‬
‫(‪)soft power‬‬
‫של עולם התקשורת והתרבות הפופולרית‪ ,‬שבאמצעותן מתפשטים הערכים האמריקניים‬
‫היכולת לצרף אחרים למעגל‬
‫ברחבי העולם (‪ .)Nye, 2008‬וכפי שהתנסח שר החוץ הצרפתי לשעבר‪ ,‬הּובר ודרין (‪,)Vedrine‬‬ ‫ההשפעה באמצעות גורמים‬
‫ארצות הברית איננה רק מעצמת־על; היא "היפר־מעצמה"‪.‬‬ ‫מופשטים‪ ,‬דוגמת הפופולריות‬
‫של ערכי המדינה ומוסדותיה‪,‬‬
‫בניגוד ל"עצמה קשה" הכופה‬
‫המיזוג הנדיר בין עצמה צבאית‪ ,‬כלכלית ותרבותית מעניק לארצות הברית את מה‬ ‫את רצונה בכוח צבאי‪.‬‬
‫שמצטייר כיכולת חריגה לעצב את עתיד העולם כרצונה‪ .‬זו הסיבה שמעמדה הייחודי‬
‫של ארצות הברית‪ ,‬כמעצמת־על בראש פירמידת העצמה העולמית‪ ,‬מאפשר לה לפעול‬
‫באופן עצמאי ובלא חשש מהתנגדותם של כוחות חלשים ממנה‪ .‬במקום לעבוד בתיאום‬
‫עם אחרים‪ ,‬הגמון חזק ודומיננטי יכול לטפל בבעיות בין־לאומיות מבלי להיעזר בארגונים‬
‫כלל־עולמיים‪ ,‬ו"להסתדר לבד" גם מול ביקורת חריפה מבחוץ‪.‬‬

‫חד־צדדיּות זו נובעת מן הרצון לשלוט בניהול הגמיש של יחסי החוץ של מעצמה גדולה‪,‬‬ ‫חד־צדדיות‬
‫(‪)unilateralism‬‬
‫באופן עצמאי שאינו תלוי בשליטה או בלחצים של מעצמות גדולות אחרות‪ .‬חד־צדדיות‬
‫גישה הנשענת על אסטרטגיות‬
‫יכולה להיות כרוכה במדיניות התבדלות‪ ,‬בניסיון להנהיג שליטה הגמונית בעולם‪,‬‬ ‫עצמאיות במדיניות החוץ‪.‬‬
‫באסטרטגיה של מעורבּות בררנית‪ ,‬המרכזת מהלכי התערבות חיצונית רק באינטרסים‬
‫לאומיים חיוניים‪ ,‬או במאמץ למלא תפקיד של "מאזֵ ן"‪ ,‬התומך במיומנות בצד זה או‬ ‫מעורבות בררנית‬
‫(‪)selective engagement‬‬
‫אחר בוויכוח בין מעצמות גדולות (אבל רק כשהדבר הכרחי לשמירת האיזון הצבאי בין‬
‫אסטרטגיה־רבתי (‪)grand strategy‬‬
‫המעצמות המתעמתות)‪.‬‬ ‫של מעצמה גדולה‪ ,‬המפעילה‬
‫עצמה כלכלית וצבאית לצורך‬
‫ואולם‪ ,‬לחד־צדדיות יש מחיר‪ .‬פעולה עצמאית יכולה אמנם להיתפס כיעילה‪ ,‬אך היא‬ ‫השפעה רק כשמדובר בנסיבות‪,‬‬
‫בארצות או בסוגיות עולמיות‬
‫שוחקת את התמיכה הבין־לאומית בסוגיות כגון מלחמה בטרור‪ ,‬שבה ארצות הברית‬ ‫חשובות במיוחד‪ ,‬באמצעות יצירת‬
‫זקוקה מאוד לשיתוף פעולה עם אחרים‪ .‬בצורתה הקיצונית‪ ,‬חד־צדדיות יכולה להוביל את‬ ‫איזון בין דמות "השוטר העולמי"‪,‬‬
‫מנהיגת העולם לגלם את תפקיד הבריון העולמי‪ ,‬המעוניין לשלוט בעולם‪ .‬כפי שציין הנרי‬ ‫המרבה להתערב בענייני מדינות‬
‫אחרות‪ ,‬לבין מדינה מסתגרת‬
‫קיסינג'ר‪ ,‬עצמה מרשימה כזו "מעירה באופן כמעט אוטומטי את רצונן של חברות אחרות‬ ‫ומתבדלת שאיננה מתערבת‬
‫לחתור להשגת השפעה גדולה יותר‪ ...‬ולצמצם את כוחה היחסי של החברה החזקה ביותר"‪.‬‬ ‫בענייני העולם‪.‬‬
‫הדגש על חד־צדדיות בשירות האינטרס העצמי‪ ,‬שאפיין את דוקטרינת בוש‪ ,‬מדיניות החוץ‬
‫של ארצות הברית בתחילת המאה ה־‪ ,21‬הוביל להתפרצות אנטי־אמריקנית רחבה בשנים‬
‫‪.2008-2003‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 112‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:56‬‬

 ‫‪113‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 4‬יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות‬

‫נראה כי הגל האנטי־אמריקני לא בא בתגובה על החלטות שנבעו ממדיניות חוץ שנויה‬

‫במחלוקת‪ ,‬אלא בעיקר בתגובה על החלטות שלא נבדקו ובוצעו באופן חד־צדדי‪ .‬על־פי‬
‫דעת הקהל העולמית‪ ,‬מידת הלגיטימיות של התהליך המדיני חשובה יותר מתוצאותיו‬
‫(‪.)Fabbrini, 2010, p. 557‬‬

‫התפשטות־יתר אימפריאלית‬ ‫המעמד של מעצמת־על‪ ,‬כ"קוטב" או כמרכז עצמה אחד ויחיד שאין לו מתחרים אמתיים‪,‬‬
‫(‪)imperial overstretch‬‬
‫הטיל על ארצות הברית אחריות כבדה וקשה‪ .‬אף־על־פי שלארצות הברית אין כיום מתחרים‪,‬‬
‫הנטייה של כל הגמון לאורך‬
‫ההיסטוריה להתיש את כוחו‬
‫הסיכוי שהחד־צדדיות תימשך זמן רב הוא קלוש ביותר‪ .‬למעשה‪ ,‬כל מעצמה גדולה מובילה‬
‫ברדיפה אחר יעדים אימפריאליים‬ ‫בהיסטוריה סבלה מהתפשטות־יתר אימפריאלית – הפער בין המשאבים הפנימיים לבין‬
‫והוצאות צבאיות‪ ,‬המחלישות‬ ‫המחויבויות החיצוניות (‪ .)Kennedy, 1987‬במהלך ההיסטוריה חזרו ההגמונים והגדירו את‬
‫את כלכלתו בהשוואה ליכולות‬
‫הכלכליות של יריביו‪.‬‬
‫האינטרסים הביטחוניים שלהם באופן רחב יותר ממדינות אחרות‪ ,‬ואז איבדו את עצמתם‬
‫בניסיון להשיג את מה שמעבר לכוחם‪.‬‬

‫מחד־קוטביות לרב־קוטביות‪ :‬העלייה של כל השאר?‬

‫המחירים המופרזים הכרוכים בשימור האימפריה האמריקנית באמצעים צבאיים עלולים‬
‫לפוצץ בעתיד את "בועת העליונות האמריקנית" (‪ .)Sanger, 2005; Soros, 2003‬על־פי‬
‫דו"ח עדכני (‪ ,)Bilmes, 2013‬המלחמות בעיראק יעלו לארצות הברית בין ארבעה לשישה‬
‫מיליארדי דולרים‪ .‬סכום זה כולל את עלויות העימות‪ ,‬כגון‪ :‬מבצעים צבאיים‪ ,‬אבטחת‬
‫בסיסים‪ ,‬בנייה מחדש ושיקום‪ ,‬סיוע חוץ‪ ,‬תפעול שגרירויות ותכניות אחרות הקשורות‬
‫במלחמה נגד הטרור‪ .‬ואולם‪ ,‬את המחיר הגבוה ביותר יגבו עלויות הטיפול הרפואי לטווח‬
‫ארוך שהלוחמים יזדקקו לו בהמשך‪.‬‬

‫בחישוב כולל‪ ,‬הוצאות הביטחון של ארצות הברית הוכפלו‪ ,‬ואף למעלה מזה‪ ,‬מאז פיגועי‬
‫הטרור ב־‪ 11‬בספטמבר ‪ ,2001‬ולאחר התאמה לשיעור האינפלציה‪ ,‬היקפן הוא הגדול ביותר‬
‫מאז מלחמת העולם ה־‪ .II‬רוברט גייטס‪ ,‬שר ההגנה לשעבר של ארצות הברית‪ ,‬מודאג מן‬
‫העובדה שמבנה הכוח הנוכחי של ארצות הברית חורג מדרישות האיומים הקיימים‪" .‬האם‬
‫מספר המשחתות שיש לנו ושאנו ממשיכים לייצר באמת מציב אותנו בסיכון‪ ,‬כאשר הצי‬
‫הקרבי של ארצות הברית גדול יותר מצירוף כל שלושה־עשר הציים הקרביים הבאים אחריו‪,‬‬
‫שאחד־עשר מתוכם שייכים לבעלי בריתנו ושותפינו? האם העובדה שעד ‪ 2020‬יהיו לארצות‬
‫הברית רק פי עשרים יותר מטוסי קרב חמקנים מאשר לסין היא באמת סכנה כה נוראה?"‪.‬‬

‫הפשרות המתחייבות מהקצאת משאבים לאומיים אדירים להיערכות צבאית באו לידי‬
‫ביטוי באזהרתו של נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר‪ ,‬שלפיה "הבעיה בהוצאות‬
‫הביטחון היא להבין באיזו מידה אפשר להרחיק לכת מבלי להרוס מבפנים את מה שאנחנו‬
‫מנסים להגן עליו מבחוץ"‪ .‬ואולם‪ ,‬העלות הכספית הכרוכה במחויבויות הצבאיות הנרחבות‬
‫איננה הדבר היחיד המדאיג באשר ליכולתה של ארצות הברית לשמור על מעמדה השליט‬
‫במערכת הבין־לאומית; עליונותה בעולם הוסיפה להישחק בעקבות המשבר הכלכלי של‬
‫‪ ,2008‬שפרץ בארצות הברית וממנה התפשט לכל רחבי מערכת הכספים העולמית‪.‬‬

‫אף־על־פי שארצות הברית ממשיכה לשמור על מעמדה בפסגה‪ ,‬במונחי גודל הצבא‪,‬‬
‫סימנים אחרים מעידים על ירידה יחסית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בשנת ‪ 2000‬היווה המשק האמריקני‬
‫‪ 31%‬מן המשק העולמי‪ ,‬אבל ירד ל־‪ 23.5%‬ב־‪ ,2010‬והוא צפוי להוסיף ולרדת ולהגיע‬
‫ל־‪ 16%‬בלבד ב־‪ .)Debusmann, 2012( 2020‬לאחר שנים של גירעונות הולכים וגדלים‪,‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 113‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:56‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪114‬‬

‫ארצות הברית היא כיום בעלת החוב החיצוני הגדול ביותר בעולם‪ ,‬והיא חייבת יותר מ־‪5.7‬‬
‫טריליון דולרים לארצות אחרות; סין ויפן הן הנושות הגדולות ביותר‪ ,‬עם שליש מהיקף‬
‫החוב (‪ .)U.S. Treasury Department, 2013‬בשל החוב העצום טוענים הכלכלנים סטיבן‬
‫כהן וג'יי ברדפורד דה לונג (ראו אצל ‪ ,)Thomson, 2011, p. 14‬כי "אמריקה פעלה על־פי‬
‫דפוס מוכר‪ ,‬שלפיו ארצות שהיו חזקות בעבר נמצאות בתהליך ירידה אטי‪ ,‬בעקבות כספים‬
‫שלוותה בחוסר תבונה – ובתכיפות גדולה מדי – על חשבון העתיד"‪ .‬לטענתם‪ ,‬ארצות‬
‫הברית שוחקת בהדרגה את הבסיס שעליו נשען מעמדה כמעצמת־על‪.‬‬

‫הכתב המדיני חסיד הריאליזם פאריד זכריה חוזה עולם שיתאפיין ב"עלייה של כל השאר"‬
‫("‪ .)"rise of the rest‬את הצמיחה הכלכלית של ארצות ברחבי העולם בעידן שלאחר המלחמה‬
‫הקרה והבעיות הכלכליות שיצר המיתון האחרון‪ ,‬אשר רבים רואים בו את המשבר החמור‬
‫ביותר מאז השפל הכלכלי הגדול‪ ,‬הוא רואה כמחוללות מהפך בפוליטיקה העולמית‪:‬‬
‫העלייה של כל השאר היא בעיקרה תופעה כלכלית‪ ,‬אבל השינוי שאנו עדים לו איננו‬
‫מתמצה בדולרים ובסנטים‪ .‬יש לו השלכות פוליטיות‪ ,‬צבאיות ותרבותיות‪ .‬בעוד‬
‫הארצות מתחזקות ומתעשרות‪ ,‬וארצות הברית נאבקת להחזיר לעצמה את אמון‬
‫העולם‪ ,‬סביר להניח שנראה הרבה יותר התגרויות ויתר תקיפות של מדינות עולות‬
‫(‪.)Zakaria, 2009. p. xxiii‬‬

‫כיום גוברת ההכרה שלפיה חלוקת העצמה במערכת הבין־לאומית משתנה והופכת למה‬
‫שחוקר מדע המדינה סמואל הנטינגטון (‪ )Huntington, 2005‬תיאר כמערכת חד־רב־‬ ‫חד־רב־קוטבית‬
‫(‪)uni-multipolar‬‬
‫קוטבית‪ .‬לפי השקפה זו‪ ,‬אף־על־פי שארצות הברית ממשיכה להיות מעצמת העל היחידה‪,‬‬ ‫מערכת כלל־עולמית שיש‬
‫לא קל לה לשלוט במדינות אחרות‪ .‬הפוטנציאל ליריבות בין המעצמות הגדולות הולך וגדל‬ ‫בה מעצמה שלטת יחידה‪,‬‬
‫ככל שארצות אחרות – בעיקר באירופה ובאסיה – מתחילות לגלות התנגדות ולערער על‬ ‫אבל יישוב סוגיות בין־לאומיות‬
‫חשובות מחייב תמיד פעולה‬
‫ההגמוניה של ארצות הברית (ראו "מבט מקרוב‪ :‬האם סין מציבה אתגר רציני להגמוניה‬ ‫של המעצמה השלטת בצירוף‬
‫של ארצות הברית?")‪ .‬אף שמעורבותה של ארצות הברית נותרה חיונית להתמודדות עם‬ ‫פעולתן של מעצמות גדולות‬
‫סוגיות בין־לאומיות מרכזיות‪ ,‬כל פתרון לבעיות חוצות־לאומים מחייב גם שיתוף פעולה‬ ‫נוספות‪.‬‬
‫כלשהו של מדינות חשובות נוספות‪ .‬מגבלותיה של המערכת החד־קוטבית בטיפול באיומים‬
‫ביטחוניים מורכבים התגלו על רקע פיגועי ה־‪ 9/11‬והמלחמה בטרור בעקבותיהם‪:‬‬
‫פגיעותה של ארצות הברית לאיומים של גופים לא־וסטפליים [שאינם מדינות] חייבה‬
‫אותה לחשוב מחדש כיצד להמשיג את תפיסת הביטחון ולהפוך אותה לתפיסה מבצעית‪.‬‬
‫אף־על־פי שארצות הברית הייתה עדיין המעצמה הצבאית החשובה ביותר‪ ,‬מגמת‬
‫החד־צדדיות שהניעה את ממשל בוש הבן בראשית דרכו הוחלפה במהרה בהקמת‬
‫קואליציות מרצון ובהישענות גוברת על הקהילה הבין־לאומית‪ ,‬במאמץ לתרום להשגת‬
‫שלום מתמשך לטווח ארוך באזורים רחוקים כמו אפגניסטן ועיראק (‪,Simáo, 2012‬‬
‫‪.)p. 487‬‬

‫מגבלות השליטה האמריקנית הולכות וגדלות‪ ,‬ו"לתזוזות בחלוקת העצמה הכלכלית‬

‫והמדינית יש השלכות חשובות על הסדר העולמי‪ .‬ארצות הברית חלשה יותר תהיה מוכנה‬
‫פחות ומסוגלת פחות למלא תפקיד מוביל בפתרון המשברים הכלכליים והפוליטיים של‬
‫העולם" (‪ .)Drezner, Rachman & Kagan, 2012‬אם צירוף כלשהו של התפשטות־יתר‬
‫אימפריאלית של ארצות הברית‪ ,‬לצד גידול ההשפעה הכלכלית והמדינית של המערערות‬
‫העיקריות על שליטתה‪ ,‬ישנה את החלוקה הנוכחית של העצמה בעולם‪ ,‬חוקרים ומדינאים‬
‫רבים צופים את הופעתה של מערכת כלל־עולמית רב־קוטבית שיהיו בה יותר משני מרכזי‬
‫כוח דומיננטיים‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 114‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:56‬‬

 ‫‪115‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 4‬יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות‬

‫מבט מקרוב‬
‫האם סין מציבה אתגר רציני להגמוניה של ארצות הברית?‬
‫קיימת הסכמה רחבה שלפיה אנו חיים כיום בעולם "שבו לאף לא מדינה יחידה או גוש מדינות אין‬
‫המינוף המדיני והכלכלי הדרוש ‪ -‬או הרצון ‪ -‬לקדם סדר יום בין־לאומי אמתי" (‪Bremmer & Rubini, 2011,‬‬
‫‪ .)p. 2‬עם זאת‪ ,‬ישנן השקפות שונות באשר לסיכויים להמשך השליטה של ארצות הברית במערכת‬
‫הבין־לאומית‪ .‬אמנם‪ ,‬אפשר לטעון כי שבעת העשורים האחרונים של התנהגות אמריקנית תקיפה‬
‫לשלו ולמשגשג יותר‪ ,‬וכי ארצות הברית "רצתה בתפקיד אימפריאלי בעולם המודרני‬ ‫ֵ‬ ‫הפכו את העולם‬
‫ושילמה תמורתו" (‪ .)Ajami, 2010, p. 195‬גם לאחר חלוקת העצמה העולמית והחדשנות‪ ,‬ארצות הברית‬
‫היא עדיין המעצמה בעלת הצבא הגדול ביותר ואחת הכלכלות הדינמיות ביותר בעולם‪ ,‬והנהגתה בזירה‬
‫הבין־לאומית נותרה חיונית (‪.)Gelb, 2009; Von Drehle, 2011‬‬
‫עם זאת‪ ,‬רבים כיום מזהים אילוצים כלכליים על עצמת ארצות הברית‪ ,‬ומפקפקים אם יש לה המשאבים‬
‫הדרושים כדי להמשיך להיות הספקית העיקרית של הביטחון בעולם ושל מוצרים ציבוריים עולמיים‬
‫נוספים (‪ .)Bermmer & Roubini, 2011; Mandelbaum, 2010‬במקביל‪ ,‬נוכח עלייתה המטאורית של סין על הבמה‬
‫הבין־לאומית‪ ,‬רבים תוהים מה יהיה תפקידה העתידי של סין במערכת הבין־לאומית‪" .‬ארצות הברית היא‬
‫עדיין מעצמת העל השליטה‪ ,‬אך עצמתה העולה של סין מציבה לה אתגר‪ ,‬בדיוק כפי שקרתגו קראה‬
‫תיגר על רומא העתיקה‪ ,‬וגרמניה קראה תיגר על בריטניה בשנים שלפני מלחמת העולם ה־‪Feldman,( "I‬‬
‫‪ .)2013‬האם סין היא מתחרה רצינית להחלפת ארצות הברית כמעצמה העולמית השלטת?‬
‫אחדים‪ ,‬כמו קרדנל ואראּוז'וֹ (‪ ,)Cardenal & Araújo, 2013‬טוענים שהעולם ייכנע בסופו של דבר להנהגתה‬
‫של סין‪ .‬הם מצביעים על הקשרים הכלכליים המתהדקים של סין עם הדרום העולמי‪ ,‬וצופים אפשרות‬
‫של "כיבוש עתידי של השווקים המערביים‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬סדר עולמי חדש בשליטת בייג'ינג" (בתוך ‪Anderlini,‬‬
‫‪ .)2013‬המשך ההתעצמות הצבאית של סין‪ ,‬בצד כלכלתה המתרחבת‪ ,‬מעידים גם הם על שאיפות‬
‫גלובליות‪ .‬אחרים‪ ,‬לעומתם‪ ,‬מאמינים כי סין תישאר "מעצמה חלקית" בלבד‪ ,‬שכן למרות הנוכחות הבין־‬
‫לאומית החזקה שלה‪ ,‬אין לסין היכולת להשפיע על אירועים בין־לאומיים (‪.)Shambaugh, 2013‬‬
‫מה שאינו מוטל בספק הוא שסין כמעצמה עולמית אינה עומדת לדעוך ולהיעלם בזמן הקרוב‪ .‬מה אפשר‬
‫להסיק מכך על היחסים בין ארצות הברית לסין? האם שתי הארצות יתייצבו זו מול זו לעימות גיאופוליטי‬
‫עוין‪ ,‬שיזכיר את המלחמה הקרה? או שימשיכו במגעים הדדיים מתוך מטרה לנהל בדרכי שלום את‬
‫האיום האסטרטגי שכל אחת מהן מציבה לזולתה?‬
‫ייתכן שארצות הברית וסין יתקדמו בנתיב שונה מזה שבו התנהלו מאבקי הכוח העולמיים בעבר‪ .‬ובעיקר‪,‬‬
‫אם "לא הממשלות אלא המוסדות הכלכליים הם האחראים לשלום בין עמים" (‪,)Mousseau, 2013, p. 1194‬‬
‫ייתכן מאוד שהיחסים בין השתיים יתאפיינו ב"שלום כלכלי"‪ .‬כפי שמציין נח פלדמן‪ ,‬פרופסור למשפטים‬
‫בהרווארד‪" ,‬בין המעצמה העיקרית בעולם לבין המאתגרת המובילה שלה מתקיימת תלות כלכלית‬
‫הדדית ברמה חסרת תקדים‪ .‬סין זקוקה לארצות הברית כדי שתמשיך לקנות ממנה את מוצריה‪ .‬ארצות‬
‫הברית זקוקה לסין כדי שזו תמשיך להלוות לה כסף‪ .‬בעתיד הנראה לעין‪ ,‬גורלה הכלכלי של כל אחת‬
‫מהן תלוי בגורל הכלכלי של זולתה" (‪.)Feldman, 2013‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫‪ .1‬באיזו מידה חשוב שארצות הברית תמשיך למלא תפקיד מרכזי בפוליטיקה העולמית?‬
‫‪ .2‬אם לא‪ ,‬האם ארצות הברית צריכה להגדיר באופן צר יותר את האינטרסים שלה‪ ,‬ומה צריכים‬
‫»‬ ‫אינטרסים אלה לכלול?‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 115‬‬ ‫‪30/08/2016 13:09:56‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪116‬‬

‫‪ .3‬האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬סין מציבה אתגר רציני להגמוניה של ארצות הברית? אם כן‪ ,‬האם זה מציב בפני‬
‫ארצות הברית בעיה?‬
‫»‬
‫‪ .4‬האם התנועה לקראת מערכת רב־קוטבית היא ביטוי לירידה בעצמה האמריקנית‪ ,‬או שהיא תוצאה‬
‫של עליית כל השאר? לחלופין‪ ,‬האם לדעתכם אנו עדים כיום למעבר למערכת דו־קוטבית בשליטת‬
‫ארצות הברית וסין?‬

‫רוסיה מתחדשת ‪ #‬לאחר המלחמה הקרה‪ ,‬עם הירידה בעצמתה‪ ,‬עשתה רוסיה מאמצים להבליט‬
‫את הדימוי של "לא רק המדינה החשובה ביותר בקהיליית המדינות העצמאיות באסיה ובאירופה‪ ,‬אלא‬
‫גם מעצמה עולמית הלכודה בתחרות עם ארצות הברית על סוגיות עולמיות" (‪.)Nygron, 2012, p. 520‬‬
‫בתצלום‪ ,‬נשיא רוסיה‪ ,‬ולדימיר פוטין‪ ,‬נכנס לקרמלין ב־‪ 7‬במאי‪ ,2012 ,‬עם היבחרו‪ ,‬בפעם השלישית‪,‬‬
‫לנשיא רוסיה‪.‬‬

‫מבט לפנים‪ :‬מה צופן העתיד למעצמות‬

‫הגדולות?‬
‫כיום הולכת ומעמיקה התחושה שמתחוללים שינויים בחלוקת העצמה בעולם‪ .‬על הפרק‬
‫עומדת השאלה באיזו מידה תוכל ארצות הברית להמשיך לשמור על מעמדה כמנהיגה‬
‫העיקרית של העולם‪ .‬לסלי גֶ לב‪ ,‬מומחה ידוע למדיניות חוץ‪ ,‬דוחה את הרעיון שלפיו אנו‬
‫מתקדמים לקראת תקופה שבה ארצות הברית שוב לא תהיה חשובה יותר משאר המעצמות‬
‫הגדולות‪ .‬הוא מאמין‪ ,‬כי ארצות הברית תמשיך להיות מנהיגה חיונית עוד שנים רבות‪:‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 116‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:08‬‬

 ‫‪117‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 4‬יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות‬

‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫העצמה העולמית בנויה‪ ,‬בבירור‪ ,‬בצורת פירמידה – ארצות הברית לבדה ניצבת בראש‪,‬‬
‫‪4-3‬‬
‫הודו‪ ,‬רוסיה‪ ,‬בריטניה‪ ,‬צרפת‪,‬‬ ‫מתחתיה שכבה שנייה של מדינות חשובותמפה‬
‫(סין‪ ,‬יפן‪,‬‬
‫גרמניה וברזיל)‪ ,‬ותחתיהן שכבות נוספות‪ .‬אפילו הארצות הקטנות ביותר תופסות כיום‬
‫חלק בפירמידה העולמית‪ ,‬ויש להן די עצמה להתנגד לארצות חזקות מהן‪ .‬אבל מבין‬
‫כל הארצות‪ ,‬רק ארצות הברית לבדה היא מעצמה עולמית אמתית בעלת טווח שליטה‬
‫עולמי (‪.)Gelb, 2009, p. xv‬‬

‫אחרים רואים את העולם מנקודת מבט שונה במקצת‪ ,‬ומזהים תמורה אדירה המאופיינת‬
‫בעלייתן של מעצמות גדולות אחרות בעולם הנקרא בשם "פוסט־אמריקני"‪ ,‬שבו שחקנים‬
‫רבים אחרים‪ ,‬מדינות ולא־מדינות‪ ,‬מסייעים להגדיר ולכוון את האופן שבו אנו מגיבים‬
‫לאתגרים עולמיים‪" .‬ברמה הפוליטית־צבאית‪ ,‬נשארנו בעולם שיש בו רק מעצמת־על אחת‪.‬‬
‫אבל בכל ממד אחר – תעשייתי‪ ,‬פיננסי‪ ,‬חינוכי‪ ,‬חברתי‪ ,‬תרבותי – חלוקת העצמה משתנה‪,‬‬
‫והיא הולכת ומתרחקת משליטה אמריקנית" (‪ .)Zakaria, 2009, p. 4‬כפי שאפשר לראות‬
‫במפה ‪ ,4.3‬כאשר מביאים בחשבון ממדים רבים של משמעות העושר‪ ,‬ארצות הברית‬
‫נותרת אמנם ברובד העליון‪ ,‬בצד רבות מבעלות בריתה המערביות‪ ,‬אך היא איננה עוד‬
‫הארץ העשירה ביותר בעולם‪.‬‬

‫עשר הארצות‬
‫הראשונות בדירוג‬
‫‪ .1‬נורבגיה‬ ‫‪1‬‬
‫‪ .2‬שווייץ‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪ .3‬קנדה‬ ‫‪6‬‬
‫‪ .4‬שוודיה‬ ‫‪9‬‬
‫‪ .5‬ניו זילנד‬ ‫‪3‬‬
‫‪ .6‬דנמרק‬

‫מקור‪The 2013 Legatum Prosperity IndexTM. Legatum Institute :‬‬

‫‪ .7‬אוסטרליה‬
‫‪ .8‬פינלנד‬ ‫‪10‬‬ ‫‪139‬‬ ‫דירוג ארצות‪:2013 ,‬‬
‫‪ .9‬הולנד‬ ‫‪2‬‬ ‫ארצות בדירוג גבוה‬
‫‪ .10‬לוקסמבורג‬
‫‪134‬‬ ‫‪142‬‬ ‫ארצות בדירוג בינוני‬
‫עשר הארצות‬
‫בתחתית הרשימה‬ ‫‪136‬‬ ‫ארצות בדירוג בינוני־נמוך‬
‫‪ .133‬אנגולה‬ ‫‪135‬‬ ‫‪141‬‬
‫‪ .134‬האיטי‬ ‫ארצות בדירוג נמוך‬
‫‪ .135‬גינאה‬ ‫‪137‬‬ ‫‪140‬‬
‫‪ .136‬תימן‬ ‫‪138‬‬ ‫אין מספיק נתונים‬
‫‪ .137‬טוגו‬ ‫‪133‬‬
‫‪ .138‬בורונדי‬ ‫‪7‬‬
‫‪ .139‬אפגניסטן‬ ‫‪5‬‬
‫‪ .140‬קונגו‬
‫‪.141‬הרפובליקה‬
‫המרכז־אפריקנית‬
‫‪ .142‬צ'אד‬

‫מפה ‪ 4.3‬העושר בעולם ‪ #‬מדד העושר העולמי לשנת ‪ 2013‬מבוסס על ‪ 89‬מדדים של עושר ורווחה‪ ,‬ומעריך‬
‫את ביצועי המדינות בתחומים שונים‪ :‬מצב הכלכלה‪ ,‬יזָ מּות והזדמנויות‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬משילּות‪ ,‬בטיחות וביטחון‪,‬‬
‫הון חברתי וחופש אישי‪ .‬חרף המשבר הפיננסי החמור ביותר בעידן המודרני ולמרות התקוממויות אזרחיות נגד‬
‫משטרים רודניים ברחבי העולם‪ ,‬העושר העולמי בכל אזורי העולם גדל בחמש השנים האחרונות‪ .‬ארצות הברית‬
‫מדורגת במקום ה־‪ 11‬מתוך ‪ 142‬ארצות במדד העושר הכולל; נורבגיה‪ ,‬שווייץ וקנדה נהנות מרמות העושר‬
‫הגבוהות ביותר‪.‬‬

‫קשה לחזות מראש איזה פילוג ואילו שותפויות יתפתחו בעתיד בין המעצמות הגדולות‪,‬‬
‫שכן קשה לצפות מהי יהיה ציר העימות העיקרי הבא‪ .‬כיום‪ ,‬לאחר שנים של שפל‪ ,‬בעקבות‬
‫המלחמה הקרה‪ ,‬רוסיה מעוניינת להשיב לעצמה את מקומה הראוי‪ ,‬לתפיסתה‪ ,‬כמנהיגה‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 117‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:08‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪118‬‬

‫עולמית בין שאר המעצמות הגדולות‪ .‬אף שרוסיה איננה מעוניינת במיוחד להתגרות‬
‫במערב במישרין (‪ ,)Mankoff, 2009‬יחסיה עם ארצות הברית נעים בין חמימים לצוננים‪.‬‬
‫שיתוף הפעולה ביניהן בלט מאוד במלחמה העולמית בטרור‪ ,‬במאבק להפחתת הנשק‬
‫הגרעיני ובהצטרפותה של רוסיה לארגון הסחר העולמי‪ .‬עם זאת‪ ,‬התעוררו גם מתחים‬
‫על רקע האביב הערבי‪ ,‬הפלת שליט לוב מועמר קדאפי‪ ,‬ומה שנתפס בעיני ארצות הברית‬
‫כבחירות בלתי־דמוקרטיות‪ ,‬שהחזירו את ולדימיר פוטין אל כס הנשיאות‪.‬‬

‫למרות זאת‪ ,‬ארצות הברית ורוסיה ממשיכות לקיים דיאלוג בסוגיות מרכזיות בעולם‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬למרות ההתנגשות שיצרה התנגדותה של רוסיה להתערבות בין־לאומית‪ ,‬כדי‬
‫להדיח מן השלטון ממשלות לא רצויות‪ ,‬ולקריאות לארצות הברית לפעול ביתר כוח‬
‫בסוריה‪ ,‬שר החוץ הרוסי סרגי לברוב (‪ )Lavrov‬ושר החוץ של ארצות הברית ג'ון קרי נפגשו‬
‫במאי ‪ 2013‬ודנו בסיכויים להשגת הסדר מוסכם לסיום מלחמת האזרחים בסוריה (‪Meyers‬‬
‫‪" .)& Herszenhorn, 2013‬העולם השתנה"‪ ,‬אומר מיכאיל מרגלוב (‪ ,)Margelov‬יו"ר ועדת‬
‫החוץ של הבית העליון בפרלמנט הרוסי; "הוא כבר לא עולם דו־קוטבי‪ .‬אנחנו ניצבים מול‬
‫איומים רבים‪ ,‬ורובם דומים‪ .‬מוכרחים לשתף פעולה"‪.‬‬

‫מעמדה של סין כתחנת כוח כלכלית הוביל כמה מומחים לנבא‪ ,‬כי העצמה העולמית תעבור‬
‫מארצות הברית לסין‪ .‬כפי שקיסינג'ר מזכיר לנו (‪" ,)Kissinger, 2012a, p. 546‬סין אינה‬
‫נתפסת בעיני עצמה ככוכב עולה‪ ,‬אלא כמעצמה החוזרת לזירה‪ ...‬היא אינה תופסת את‬
‫הסיכוי לסין חזקה המפעילה את השפעתה בעניינים כלכליים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬מדיניים וצבאיים‬
‫כקריאת תיגר חריגה המאיימת על הסדר העולמי – אלא כחזרה למצב העניינים הרגיל"‪.‬‬
‫על־פי הערכות שונות‪ ,‬ב־‪ 2040‬יגיע היקף הכלכלה הסינית ל־‪ 123‬טריליון דולר‪ ,‬כמעט פי‬
‫שלושה מגודל התפוקה הכלכלית של העולם כולו בשנת ‪ .2000‬ההכנסה לנפש בסין תגיע‬
‫ל־‪ 85,000‬דולר‪ ,‬כפליים מן ההכנסה הצפויה לתושבי האיחוד האירופי ואף יותר מכך‬
‫בהשוואה לחיים בהודו וביפן‪ .‬אף שסין לא תעבור את ארצות הברית במונחי עושר לנפש‪,‬‬
‫חלקה בתוצר המקומי הגולמי העולמי יגיע ל־‪ ,40%‬ויאפיל על חלקה של ארצות הברית‬
‫(‪ )14%‬ושל האיחוד האירופי (‪ .)5%‬נתונים אלה מובילים להשערה‪ ,‬כי אנו עומדים בפתחה‬
‫של 'המאה האסיאתית'" (‪.)Fogel, 2010‬‬

‫"כאשר העליונות הכלכלית והמדינית של המערב‪ ,‬ובמיוחד של אמריקה‪ ,‬מאוימת באופנים‬

‫שלא היו בעבר‪ ,‬השפל עלול להביא לחלוקה מחדש של העצמה וההשפעה" (‪Bradsher,‬‬
‫‪ .)2009, p.1‬טבלה ‪ 4.3‬משתמשת במדד שווי כוח הקנייה (‪)PPP – Purchasing Power Parity‬‬
‫לקיזוז ההבדלים בין רמות המחיר הנהוגות בארצות השונות‪ ,‬ומצביעה על גודלן הצפוי של‬
‫הכלכלות הגדולות ביותר בעולם בשנת ‪ .2050‬תחזיות אלה מלמדות‪ ,‬כי דירוג הכלכלות‬
‫החזקות ביותר עד ‪ 2050‬יהיה שונה מאוד מן הדירוג הנוכחי‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬אף שאסיה אכן מגדילה את השפעתה הכלכלית בעולם‪" ,‬היא עדיין מפגרת אחרי‬
‫ארצות הברית בכוח צבאי‪ ,‬בהשפעה פוליטית ודיפלומטית ואפילו ברוב המדדים ליציבות‬
‫כלכלית"‪ ,‬כך על־פי ג'ושוע קורלנצ'יק (‪ ,)Kurlantzick, 2010‬עמית בכיר במועצה ליחסי‬
‫חוץ‪" .‬לצמיחה של אסיה‪ ,‬שהיא מקור כוחה הנוכחי‪ ,‬יש גם מגבלות של ממש – הגידול‬
‫באי־שוויון‪ ,‬דמוגרפיה הרת אסון ואי־שקט גובר העלול לבלום את התפתחותה‪".‬‬

‫גילויי עוינות נרחבים עלולים להתגלות בין כל שתי מעצמות גדולות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬התחרות‬
‫בין שתי המתחרות העיקריות על העליונות העולמית‪ ,‬ארצות הברית וסין‪ ,‬תסלים‬
‫וארצות הברית תפעיל מדיניות בלימה כדי לנסות למנוע את עלייתה של סין (ראו "מבט‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 118‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:08‬‬

 ‫‪119‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 4‬יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות‬

‫טבלה ‪ 4.3‬שינויים בעושר ובעצמה הכלכלית?‬

‫תמ"ג חזוי לפי מדד‬ ‫דירוג תמ"ג חזוי ב־‪2050‬‬ ‫תמ"ג לפי מדד‬ ‫דירוג תמ"ג (תוצר מקומי גולמי)‬
‫שווי כוח הקנייה‬ ‫ארץ‬ ‫לפי מדד שווי כוח הקנייה‬ ‫שווי כוח הקנייה‬ ‫ארץ‬ ‫‪ 2012‬לפי מדד שווי כוח הקנייה‬

‫‪59,475$‬‬ ‫סין‬ ‫‪1‬‬ ‫‪14,991$‬‬ ‫ארצות הברית‬ ‫‪1‬‬

‫‪43,108$‬‬ ‫הודו‬ ‫‪2‬‬ ‫‪11,290$‬‬ ‫סין‬ ‫‪2‬‬

‫‪37,876$‬‬ ‫ארצות הברית‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4,532$‬‬ ‫הודו‬ ‫‪3‬‬

‫‪9,762$‬‬ ‫ברזיל‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4,303$‬‬ ‫יפן‬ ‫‪4‬‬

‫‪7,664$‬‬ ‫יפן‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3,227$‬‬ ‫גרמניה‬ ‫‪5‬‬

‫‪7,559$‬‬ ‫רוסיה‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3,134$‬‬ ‫רוסיה‬ ‫‪6‬‬

‫‪6,682$‬‬ ‫מקסיקו‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2,306$‬‬ ‫צרפת‬ ‫‪7‬‬

‫‪6,205$‬‬ ‫אינדונזיה‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2,289$‬‬ ‫ברזיל‬ ‫‪8‬‬

‫‪5,707$‬‬ ‫גרמניה‬ ‫‪9‬‬ ‫‪2,234$‬‬ ‫בריטניה‬ ‫‪9‬‬

‫‪5,628$‬‬ ‫בריטניה‬ ‫‪10‬‬ ‫‪1,984$‬‬ ‫איטליה‬ ‫‪10‬‬

‫הסכומים במיליארדי דולרים‬

‫מקור‪"The World in 2050", 2011, London: PwC; World Bank, 2013 :‬‬

‫מקרוב‪ :‬האם סין מציבה אתגר רציני להגמוניה של ארצות הברית?")‪ .‬ואולם‪ ,‬אין‬
‫הכרח שתתפתח יריבות ממין זה; תיתכן גם האפשרות‪ ,‬ששיתוף הפעולה ביניהן יגדל‬
‫(‪ .)Kissinger, 2012b‬עולמות הכלכלה והצבא יכולים להצמיח סוגים שונים מאוד של‬
‫יחסים מדיניים בין המעצמות הגדולות‪ .‬סביר להניח‪ ,‬כי היריבות הכלכלית תגדל ככל‬
‫שהסחר העולמי ירחיב את היקף ההשתלבות של כלכלות המדינות ברשת של תלות‬
‫גומלין‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם הסבירות לשיתוף פעולה ביטחוני במסגרת יחסים אלה גבוהה למדי‪.‬‬
‫בנסיבות כאלה‪ ,‬יהיה אפשר להתגבר על סכנת הקיטוב אם המעצמות הגדולות יפתחו‬
‫כללים ומוסדות בין־לאומיים לצורך ניהול היחסים הנזילים ביניהן‪ ,‬שהמניעים לקיומם‬
‫מגוונים‪ .‬פוטנציאל לשיתוף פעולה מסוג זה בא לידי ביטוי בקביעתו של שר הביטחון‬
‫לשעבר של סין‪ ,‬ליאנג גואנגלי‪:‬‬
‫שיתוף הפעולה של סין בביטחון הבין־לאומי איננו בשום אופן הרחבת תחום ההשפעה‬
‫או התפשטות טריטוריאלית‪ ...‬סיועו של הצבא הסיני לשיתוף פעולה ביטחוני בין־לאומי‬
‫לא נועד לפגוע במערכת הבין־לאומית‪ ,‬אלא להפוך את סין לשחקנית ולמשתתפת‬
‫בבניית המערכת‪ ,‬שתספק לקהילה הבין־לאומית תוצרים נוספים‪ ,‬כדי שהתועלת‬
‫הביטחונית אכן תהיה משותפת לכול‪.‬‬

‫כיום רווח הפרדוקס‪ ,‬שלפיו רוב המעצמות הגדולות הפועלות בזוגות‪ ,‬שהן שותפות הסחר‬
‫הפעילות ביותר‪ ,‬הן גם היריבות הצבאיות הגדולות ביותר‪ .‬ואולם‪ ,‬השאלה המרכזית היא‬
‫האם שיתוף הפעולה הכלכלי אכן יסייע בהפחתת הפוטנציאל לתחרות צבאית בעתיד‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬ההזדמנויות והאתגרים הניצבים בפנינו מחייבים גישה רב־צדדית‪ ,‬שבה כל המעצמות‬
‫הגדולות עובדות בשיתוף פעולה להשגת פתרונות גלובליים‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 119‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:08‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪120‬‬

‫הגמון עולמי חדש? ‪ #‬לדברי כריס‬

‫פאטן (‪ ,)Patten‬לשעבר המושל הבריטי‬
‫של הונג קונג‪ ,‬סין הייתה המעצמה‬
‫הכלכלית המובילה בעולם במשך ‪18‬‬
‫מתוך ‪ 20‬המאות האחרונות‪ .‬הכלכלן‬
‫רוברט פוגל (‪ )Fogel, 2010, p. 75‬מציין‪,‬‬
‫כי "בעיני המערב‪ ,‬הרעיון של עולם שבו‬
‫מרכז הכובד הכלכלי העולמי נמצא‬
‫באסיה נראה אולי דמיוני‪ ,‬אבל זו לא‬
‫תהיה הפעם הראשונה"‪ .‬בתצלום‪,‬‬
‫שר החוץ של ארצות הברית ג'ון קרי‬
‫נפגש עם שר החוץ הסיני וואנג יִי‬
‫ב־‪ 13‬באפריל ‪ .2013‬קרי מציג את‬
‫חזונו על "חלום האוקיאנוס השקט"‪,‬‬
‫שבו בעשורים הבאים יוכלו "ארצות‬
‫אסיה להתקרב זו אל זו ואל ארצות‬
‫הברית יותר מאי פעם בסוגיות כלכליות‬
‫וביטחוניות" (‪.)Taylor, 2013‬‬

‫אחת האפשרויות הנובעות מתפיסה זו היא התפתחות קונצרט‪ ,‬או הסכם שיתוף פעולה‬ ‫קונצרט‬
‫(‪)concert‬‬
‫כולל בין המעצמות הגדולות לניהול משותף של המערכת הגלובלית ולמניעת הסלמה של‬ ‫הסכם שיתוף פעולה בין‬
‫סכסוכים בין־לאומיים לכלל מלחמה‪" .‬קונצרט אירופה"‪ ,‬שהיה בשיאו בשנים ‪,1822-1815‬‬ ‫המעצמות הגדולות לניהול‬
‫היה התגלמות המאמצים של המעצמות הגדולות דאז בשאיפתן לשלום‪ .‬המאמץ להקים‬ ‫משותף של המערכת הכלל־‬
‫עולמית‪.‬‬
‫קואליציה של מעצמות גדולות שתילחם בטרור העולמי לאחר פיגועי ‪ 9/11‬הוא דוגמה‬
‫עדכנית יותר של רב־צדדיות‪ ,‬שמטרתה בניית קונצרט באמצעות פעולה קיבוצית‪ .‬יש‬
‫מדינאים הממליצים למעצמות הגדולות בימינו לאחד כוחות עם מדינות חלשות מהן‬
‫בהקמת מערכת אמתית של ביטחון קיבוצי‪ .‬ייסוד חבר הלאומים ב־‪ 1919‬הוא הדוגמה‬
‫הטובה ביותר לגישה רב־צדדית זו להשגת שלום בתנאי רב־קוטביות‪ .‬ואכן‪ ,‬למרות הפלישה‬
‫של רוסיה לשכנתה גיאורגיה ב־‪ ,2008‬יש המאמינים כי התחייבותה של רוסיה לשתף‬
‫פעולה עם ברית נאט"ו מייצגת את פרי המאמץ של הביטחון הקיבוצי לשמור על השלום‬
‫באמצעות ברית בין ארצות חזקות‪.‬‬

‫האתגר וההזדמנות מגיעים תמיד יחד ‪ -‬בתנאים מסוימים הם יכולים להתחלף זה בזה‪.‬‬
‫הו ג'ינטאו‪ ,‬נשיא סין לשעבר‬

‫אין בידינו‪ ,‬כמובן‪ ,‬האפשרות לצפות את העתיד‪ .‬דפוסים ופרקטיקות יכולים להשתנות‪,‬‬
‫וקובעי מדיניות יכולים ללמוד מטעויות העבר ולהימנע מלחזור עליהן‪ .‬הגורם המכריע‬
‫הוא האופן שבו יגיבו המעצמות הגדולות על הופעתה בשלב מסוים של מערכת גלובלית‬
‫חדשה‪ ,‬שבה העצמה והאחריות מתחלקות באופן רחב יותר‪ .‬ברור כי ההחלטות שיקבלו‬
‫המעצמות הגדולות בענייני מלחמה ושלום יקבעו את גורל העולם‪ .‬בפרק ‪ 5‬נסיט את דיוננו‬
‫מן המעצמות הגדולות העשירות‪ ,‬החזקות והפעילות מסחרית‪ ,‬הנמצאות במרכז המערכת‬
‫העולמית‪ ,‬ונתרכז במדינות העניות‪ ,‬החלשות והתלויות כלכלית השוכנות בדרום העולמי‪,‬‬
‫ובמעצמות העולות במזרח העולמי‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 120‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:10‬‬

 121 ˆ ‫ | יריבויות וקשרים בין המעצמות הגדולות‬4 ‫פרק‬

.‫ ניתוח‬.‫ יישום‬.‫לימוד‬
‫מונחי מפתח‬
‫סטרוקטורליזם‬ ‫התפשטות־יתר אימפריאלית‬ ‫אידיאולוגיה‬
‫עצמה רכה‬ ‫התקרבות‬ ‫אירדנטיזם‬
ֶ
‫פייסנות‬ ‫ועידת יאלטה‬ ‫אסטרטגיית זיקה‬
‫פשיזם‬ ‫חד־צדדיות‬ ‫בדלנות‬
‫קולוניאליזם‬ ‫חד־קוטביות‬ ‫דו־קוטביות‬
‫קונצרט‬ ‫חד־רב־קוטביות‬ ‫דוקטרינת טרומן‬
‫רב־קוטביות‬ ‫כלכלה פוליטית‬ ‫דו־קיום בשלום‬
‫תורת הבלימה‬ ‫לאומיות‬ ‫דטנט‬
‫תיאוריית הדומינו‬ ‫מעורבות בררנית‬ ‫הגמון‬
‫תיאוריית המחזור הארוך‬ ‫מרחב השפעה‬ ‫המלחמה הקרה‬

‫קריאה מומלצת‬
Cohen, Steven, and J. Bradford DeLong. Power Politics. New York: Rowman and
(2010) The End of Influence: What Littlefield.
Happens When Other Countries Have the
Morris, Ian. (2010) Why the West Rules
Money. New York: Basic Books.
‒ for Now: The Patterns of History, and
Gelb, Leslie H. (2009) Power Rules: What They Reveal about the Future.
How Common Sense Can Rescue New York: Farrar, Straus, and Giroux.
American Foreign Policy. New York:
Shambaugh, David. (2013) China Goes
HarperCollins.
Global: The Partial Power. Oxford, UK:
Kissinger, Henry. (2012b) “The Future Oxford University Press.
of U.S.-Chinese Relations: Conflict Is a
Speedie, David C. (April 15, 2010) “Rise
Choice, Not a Necessity,” Foreign Affairs
of the Rest,” http://www.carnegiecouncil.
91(2):44–55.
org/resources/articles_papers_
Mandelbaum, Michael. (2010) The reports/0049.html.
Frugal Superpower: America’s Global
Zakaria, Fareed. (2009) The Post ‒
Leadership in a Cash-Strapped Era.
American World. New York:
Philadelphia, PA: Public Affairs.
W.W. Norton.
Mankoff, Jeffrey. (2009) Russian
Foreign Policy: The Return of Great

Tzachi
Moskona

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 121 30/08/2016 13:10:10

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪122‬‬

‫פרק‬
‫הדרום העולמי בעולם‬
‫של מעצמות‬
‫חברה אנושית גלובלית המבוססת על עוני לרבים ועושר למעטים‪ ,‬המאופיינת באיים של‬
‫שפע מוקפים בים של דלות‪ ,‬לא תוכל להתקיים לאורך זמן‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ת ' א ב ו מ ב ק י ( ‪ , )T h a b o M b e k i‬ל ש ע ב ר נ ש י א ד ר ו ם א פ ר י ק ה‬

‫חברויות חדשות‬
‫גורלן של מדינות קטנות משולב באופן‬
‫הולך וגובר במעצמות הגדולות‪ .‬לפי‬
‫נתוני קרן המטבע העולמית (‪,)IMF‬‬
‫השקעות של סין הביאו לצמיחה‬
‫כלכלית באפריקה‪ ,‬מדרום לסהרה ‪-‬‬
‫‪ 5.5%‬ב־‪ 2013‬לפי ההערכות ‪ -‬וסין‬
‫היא כיום השותפה העסקית הגדולה‬
‫ביותר של אפריקה‪ ,‬עם היקף סחר‬
‫(‪IMF,‬‬ ‫העולה על ‪ 166‬מיליארד דולר‬
‫‪" .)2013; The Economist, 2013‬באמצעות‬
‫השקעה משמעותית ביבשת‪ ,‬הידועה‬
‫בסיכוניה הפוליטיים והחברתיים‪ ,‬סייעה‬
‫סין לארצות אפריקה רבות לפתח‬
‫את תעשיות הנפט המתפתחות‬
‫שלהן‪ ,‬ובתוך כך נהנית מן הנפט הזה‬
‫ש א ל ו ת לח ש יב ה‬
‫‪ 0‬מדוע התיישבו המעצמות הגדולות בדרום העולמי?‬ ‫באמצעות עסקאות סחר בתנאים‬
‫‪ 0‬מהי מורשת הקולוניאליזם?‬ ‫נוחים" (‪ .)Alessi & Hanson, 2012‬בתצלום‪,‬‬
‫‪ 0‬מהם ההבדלים בין הצפון העולמי לדרום העולמי?‬ ‫מטופלים יוצאים מבית חולים בניהול‬
‫‪ 0‬מהם המקורות לתת־התפתחות של הדרום העולמי?‬
‫‪ 0‬מהם הסיכויים לסגירת הפער בין הדרום העולמי לצפון העולמי?‬ ‫סיני הפועל בדאר א־סלאם‪ ,‬טנזניה‪.‬‬
‫‪ 0‬מה צופן העתיד לדרום העולמי?‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 122‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:15‬‬

 ‫מפה ‪5-1‬‬

‫‪123‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 5‬הדרום העולמי בעולם של מעצמות‬

‫דור הארץ מחולק לשני חצאים‪ ,‬הצפוני והדרומי‪ ,‬שביניהם מפריד קו המשווה‪ .‬קו‬
‫סימון מלאכותי זה הוא‪ ,‬כמובן‪ ,‬חסר משמעות חוץ מאשר לצורכי שרטוט מפות ולציון‬
‫מרחקים ומיקומים‪ .‬ואולם‪ ,‬חלוקה זו מייצגת גם דרך רווחת לתיאור האי־שוויון המפריד‬
‫כ‬
‫בין מדינות עשירות לעניות‪ .‬באופן כללי‪ ,‬שתי קבוצות אלה ממוקמות משני צדדיו של קו‬
‫המשווה (ראו מפה ‪.)5.1‬‬

‫מפה ‪ 5.1‬הצפון העולמי‬

‫והדרום העולמי ‪ #‬ארצות הצפון‬
‫העולמי הן מדינות עשירות‬
‫ודמוקרטיות‪ .‬לעומתן‪ ,‬על־פי‬
‫נתוני הבנק העולמי‪ ,‬בארצות‬
‫הדרום העולמי חיים ‪83.7%‬‬
‫מאוכלוסיית העולם‪ ,‬אבל העמים‬
‫המרוששים המתגוררים בהן‬
‫אחראים ל־‪ 46.4%‬בלבד מן‬
‫התוצר המקומי הגולמי העולמי‬
‫(‪ .)WDI, 2013‬עם זאת‪ ,‬קיימת‬

‫‪© Kegley and Blanton/Cengage Learning 2015‬‬

‫שונות ניכרת בין ארצות הדרום‬
‫העולמי‪ ,‬שחלקן נהנות מרמות‬
‫שגשוג והשפעה עולמית גבוהות‬
‫במידה רבה מזו של ארצות‬
‫אחרות‪" .‬מעצמות עולות" אלה‬
‫קמו מתוך הדרום העולמי‬ ‫הצפון העולמי‬
‫לשעבר‪ ,‬וכיום הן מאתגרות את‬ ‫הדרום העולמי‬
‫הצפון העולמי בשאיפתן למלא‬ ‫מעצמות עולות‬
‫תפקיד גדול יותר בממשל‬
‫העולמי ובמוסדותיו‪.‬‬

‫הצפון העולמי‬ ‫חייהם של מרבית בני האדם בחצי הכדור הצפוני שונים מאוד מן החיים של תושבי חצי‬
‫(‪)Global North‬‬
‫הכדור הדרומי‪ .‬הפערים עמוקים מאוד‪ ,‬ובמקומות רבים נראה שהם אף ממשיכים לגדול‪.‬‬
‫מונח המשמש לתיאור הארצות‬
‫העשירות והמתועשות בעולם‪,‬‬
‫פערי העצמה והעושר המאפיינים את הצפון העולמי והדרום העולמי מציבים בעיות מוסריות‬
‫הממוקמות בעיקר בחצי הכדור‬ ‫וביטחוניות כאחד‪ .‬כפי שייעץ הפילוסוף היווני אפלטון במאה החמישית לפני הספירה‪,‬‬
‫הצפוני‪.‬‬ ‫"אסור שיהיו עוני קיצוני או עושר מופרז‪ ,‬שכן שניהם מייצרים רוע רב"‪ .‬אף שהעוני וחוסר‬
‫הדרום העולמי‬
‫השוויון התקיימו לכל אורך ההיסטוריה המתועדת‪ ,‬הפערים כיום מגיעים לרמה קיצונית‪.‬‬
‫(‪)Global South‬‬ ‫הארצות העניות נדחקות לשוליים ומוצאות את עצמן בעמדה נחותה במדרג העולמי‪ .‬מהן‬
‫מונח המחליף כיום את המונח‬ ‫הסיבות לחוסר השוויון הבולט בין המעצמות הגדולות לבין הארצות הנחשלות הלכודות‬
‫"עולם שלישי"‪ ,‬ובא לתאר ארצות‬ ‫בעוני; ומהן התוצאות? זוהי השאלה המרכזית הנדונה בפרק זה‪.‬‬
‫פחות מפותחות‪ ,‬הממוקמות‬
‫בעיקר בחצי הכדור הדרומי‪.‬‬

‫מקורות הקולוניאליזם ותוצאותיו‬

‫חוקרים רבים מחפשים את שורשי האי־שוויון הקיים כיום בין המדינות ברמת הניתוח‬
‫מּובנות המסבירות את‬
‫הכלל־עולמית‪ ,‬שכן הם מאמינים כי למערכת העולמית יש תכונות ְ‬
‫חוסר יכולתן של מרבית הארצות העניות לסגור את הפער בינן לבין הארצות העשירות‪.‬‬
‫על יסוד ההשערה שלפיה התנאים השוררים בעולם הם חלק מדפוס היסטורי ארוך ביותר‪,‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 123‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:16‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪124‬‬

‫חוקרים מבחינים כי הכללים המסדירים את התנהלות הפוליטיקה הבין־לאומית כיום‬

‫גובשו בהסכם שלום וסטפליה ב־‪ ,1648‬אשר נחתם בעקבות מלחמת שלושים השנה‬
‫באירופה‪ .‬כללים אלה נוסחו על־ידי השחקנים החזקים ביותר על במת העולם – המעצמות‬
‫הגדולות באותה התקופה – כדי לשרת את האינטרסים הצרים שלהן באמצעות שימור‬
‫עמדות השליטה שלהן במערכת הבין־לאומית ומניעת הצטרפותן של מדינות פחות חזקות‬
‫מהן למעגל השליטה (ראו ‪.)Kegley & Raymond, 2002a‬‬

‫המקורות לחוסר השוויון בין מדינות ולהימשכותו עד ימינו נובעים‪ ,‬בחלקם‪ ,‬מן העובדה‬ ‫עמים ילידים‬
‫(‪)indigenous peoples‬‬
‫שהמערכת העולמית המודרנית הקיימת כיום הייתה מראשיתה‪ ,‬ועודנה‪ ,‬מציאות שהמדינות‬
‫החזקות ביותר ִה ְבנּו ביזמתן ולצורכיהן‪ .‬הארצות החזקות לא תכננו מערכת גלובלית‬ ‫האוכלוסיות הילידות‪ ,‬במוצאן‬
‫האתני ובתרבותן‪ ,‬בארצות‬
‫שוויונית; המעצמות הגדולות דבקו בתכתיבי החשיבה הריאליסטית‪ ,‬החותרת להשיג יתרון‬ ‫הידועות בשם "העולם הרביעי"‪.‬‬
‫עצמי‪ .‬השאיפה למנוע מן המדינות החלשות והמקופחות מלהפוך לקרבנות השיטה לא‬
‫הייתה אפוא חלק מן השיקולים שהנחו את המעצמות הגדולות בהקמת המערכת העולמית‪.‬‬ ‫עולם שלישי‬
‫(‪)Third World‬‬
‫מונח מימי המלחמה הקרה‬
‫אם כן‪ ,‬כדי לבדוק את הפער בימינו‪ ,‬יש להביא בחשבון את המורשת שהותירה אחריה‬ ‫לתיאור הארצות הפחות‬
‫מערכת גלובלית זו‪ .‬חוקרים רבים תופסים את ההיסטוריה של הקולוניאליזם – כיבוש העמים‬ ‫מפותחות באפריקה‪ ,‬אסיה‪,‬‬
‫הילידים ותפיסת שטחים בארצותיהם לתועלתם הבלעדית של עמי אירופה – כשורש הבעיה‪.‬‬ ‫האיים הקריביים ואמריקה‬
‫הלטינית‪.‬‬
‫חוקרים אלה מציינים‪ ,‬כי כמעט כל המדינות הריבוניות העצמאיות בחצי הכדור הדרומי‬
‫היו פעם קולוניות‪ ,‬וטוענים כי חוסר השוויון הקיים כיום הוא תוצר הקולוניזציה בעבר‪.‬‬ ‫עולם ראשון‬
‫(‪)First World‬‬
‫בתקופת המלחמה הקרה שימש המושג עולם שלישי לציון המספר הגדל של מדינות חדשות‬ ‫הארצות המתועשות העשירות‬
‫יחסית שהמשותף ביניהן הוא‬
‫משני צדדיו של קו העימות במלחמה הקרה‪ ,‬שזכו מקרוב לעצמאות אך היו פחות מפותחות‬ ‫מחויבות לצורות שונות של‬
‫מבחינה כלכלית‪ ,‬ואשר ברוב המקרים חלקו עבר קולוניאלי משותף‪ .‬ואולם‪ ,‬בתוך זמן קצר‬ ‫מוסדות פוליטיים דמוקרטיים‬
‫גבר השימוש במונח "עולם שלישי" לציון הארצות שלא הצליחו להשיג צמיחה כלכלית‬ ‫ולכלכלת שוק מפותחת‪ ,‬הכוללות‬
‫את ארצות הברית‪ ,‬יפן‪ ,‬האיחוד‬
‫שאפשר להשוותה לזו של ארצות העולם הראשון‪ ,‬המעצמות הגדולות המתועשות‪ ,‬דוגמת‬ ‫האירופי‪ ,‬קנדה‪ ,‬אוסטרליה וניו‬
‫אירופה‪ ,‬צפון אמריקה ויפן‪ .‬האזור שזכה לכינוי עולם שני‪ ,‬ברית המועצות ובנות בריתה‪,‬‬ ‫זילנד‪.‬‬
‫הובחן במחויבותו לאידיאולוגיה קומוניסטית הדוגלת במדיניות כלכלית מתוכננת ולא‬
‫בהישענות על כוחות השוק החופשי‪.‬‬ ‫עולם שני‬
‫(‪)Second World‬‬
‫בזמן המלחמה הקרה‪ ,‬קבוצת‬
‫המונחים "עולם שני" ו"עולם שלישי" טעונים במשקעי המלחמה הקרה שהם נחלת‬ ‫הארצות שכללה את ברית‬
‫העבר‪ .‬המונחים הנפוצים כיום הם "הצפון העולמי"‪ ,‬המציין את מה שנודע בעבר בשם‬ ‫המועצות‪ ,‬את בעלות בריתה‬
‫"העולם הראשון"; ו"הדרום העולמי"‪ ,‬המציין את הארצות הפחות מפותחות השוכנות‬ ‫(דאז) במזרח אירופה‪ ,‬ואת סין‪,‬‬
‫שאימצו את הקומוניזם ואת‬
‫בעיקר בחצי הכדור הדרומי‪ .‬כמו כן‪ ,‬המונחים העכשוויים מתיישבים בעיקר עם ההבחנה‬ ‫התכנון הריכוזי לקידום צמיחה‬
‫בין מעצמות גדולות לבין מדינות קטנות (‪ .)Kassimeris, 2009‬בתוך ארצות הדרום‬ ‫כלכלית‪.‬‬
‫העולמי קיימת הבחנה נוספת‪ ,‬המזהה את המעצמות העולות כארצות השואפות למלא‬
‫מדינות קטנות‬
‫תפקיד מרכזי יותר בענייני העולם‪ ,‬שיש להן די משאבים פוטנציאליים להגשמת יעדיהן‪,‬‬ ‫(‪)small powers‬‬
‫והן חוות כיום גידול ניכר במידת השפעתן על הפוליטיקה העולמית – במיוחד בכל הנוגע‬ ‫ארצות בעלות יכולת והשפעה‬
‫לכלכלה העולמית‪.‬‬ ‫פוליטית‪ ,‬צבאית או כלכלית‬
‫מוגבלת‪.‬‬
‫השיוך של מדינות ספציפיות לקטגוריות אלה איננו משימה קלה‪ .‬עיתונאים‪ ,‬מדינאים‬ ‫מעצמות עולות‬
‫ואנשי אקדמיה נוטים תכופות לחטוא בהכללות על הדרום העולמי‪ ,‬אבל בפועל יש באוסף‬ ‫(‪)emerging powers‬‬
‫מדינות זה גיוון רב‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יש בו מדינות מעוטות הכנסה כמו גאנה והאיטי‪ ,‬שבהן‬ ‫ארצות שהיכולת וההשפעה‬
‫רוב האוכלוסייה מנסה לשרוד באמצעות חקלאות המאפשרת קיום בלבד; ארצות בעלות‬ ‫הפוליטית והכלכלית שלהן‬
‫בתהליך עלייה‪ ,‬והן שואפות‬
‫הכנסה בינונית דוגמת ברזיל ומלזיה‪ ,‬שהן יצרניות סחורות מעובדות; וכמה ארצות כמו‬ ‫למלא תפקיד בעל השפעה‬
‫כוויית וקטאר‪ ,‬שיצוא הנפט שלהן מניב הכנסות המתחרות באלה של הצפון העולמי‪.‬‬ ‫בסוגיות בין־לאומיות‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 124‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:16‬‬

 ‫‪125‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 5‬הדרום העולמי בעולם של מעצמות‬

‫ארצות הדרום העולמי שונות זו מזו גם במובנים נוספים‪ .‬הן כוללות גם את אינדונזיה –‬
‫מדינת ארכיפלג שיש בה יותר מ־‪ 17,500‬איים ואיונים הפזורים במרחב אוקיאני‪ ,‬ששטחו‬
‫גדול משטח ארצות הברית – וגם את טימור־לסטה‪ ,‬מדינת אי זעירה שגודלה זהה לזה‬
‫של מדינת קונטיקט בארצות הברית‪ .‬לקטגוריית הדרום העולמי משתייכות גם ניגריה‪,‬‬
‫שאוכלוסייתה מונה ‪ 148‬מיליון תושבים‪ ,‬וגם גינאה־בסאו‪ ,‬שיש בה רק מיליון תושבים‬
‫וחצי‪ .‬נוסף על ההבדלים הגיאוגרפיים והדמוגרפיים הגדולים‪ ,‬ארצות הדרום העולמי‬
‫נבדלות זו מזו גם במישור הפוליטי והתרבותי‪ ,‬החל מקוסטה ריקה הדמוקרטית ועד‬
‫מיאנמר שיש בה שלטון יחיד‪.‬‬

‫עליית הדרום העולמי כקבוצת מדינות מזּוהה היא תופעה עכשווית מובהקת‪ .‬רוב ארצות‬
‫אמריקה הלטינית קיבלו‪ ,‬אמנם‪ ,‬עצמאות לפני מלחמת העולם ה־‪ ,II‬אך ארצות אחרות‬
‫בדרום העולמי זכו למעמד זה רק לאחר המלחמה‪ .‬ב־‪ 1947‬העניקה בריטניה עצמאות‬
‫דה־קולוניזציה‬ ‫להודו ולפקיסטן‪ ,‬ותהליך הדה־קולוניזציה – שחרור העמים הקולוניאליים ממעמד התלות‬
‫(‪)decolonization‬‬
‫שלהם – צבר תאוצה בהמשך‪ .‬מאז הצטרפו לקהילה העולמית מדינות ריבוניות חדשות‬
‫התהליך שבו ארצות שהיו בעבר‬
‫קולוניות של המעצמות הגדולות‬ ‫רבות ומגוונות‪ ,‬שכמעט כולן היו חלק מתוך האימפריות הבריטית‪ ,‬הספרדית‪ ,‬הפורטוגזית‪,‬‬
‫השיגו עצמאות ריבונית‪.‬‬ ‫ההולנדית והצרפתית‪ ,‬שקמו על יסודות הקולוניאליזם ארבע־מאות שנה קודם לכן‪.‬‬

‫כיום נותרו בעולם קולוניות מעטות‪ ,‬ותהליך הדה־קולוניזציה כמעט הושלם‪ .‬אבל‬
‫השפעותיו נמשכות‪ .‬למרבית הסכסוכים הלאומיים האתניים‪ ,‬השכיחים כיום בעולמנו‪,‬‬
‫יש שורשים קולוניאליים‪ ,‬שכן המעצמות האימפריאליות שרטטו את הגבולות בין ובתוך‬
‫שטחי השליטה שלהן בלי להתחשב בזהויות הלאומיות והמקומיות של העמים הילידים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬גם הפער בעושר בין הצפון העולמי העשיר לבין הדרום העולמי העני מיוחס בחלקו‬
‫ליחסים הבלתי־שוויוניים והנצלניים ששררו בתקופה הקולוניאלית‪ ,‬וכמותו גם המורשת‬
‫של חוסר אמון וחוסר ביטחון‪ ,‬הנמשכת לא רק לאורך קו הגבול העולמי הזה אלא גם בתוך‬
‫הארצות שהיו בעבר קולוניאליות (ראו מפה ‪.)5.2‬‬

‫קונגו היא אחת הדוגמאות לאופן שבו שחק העבר הקולוניאלי את כוחה של ארץ שהייתה‬
‫מעצמה גדולה בימי הביניים (‪ .)Gebrekidan, 2010‬ארבע־מאות שנות סחר עבדים תחת‬
‫שלטון פורטוגזי גבו את חייהם של יותר מ־‪ 13‬מיליון בני אדם‪ .‬מאז ‪ 1885‬עברו על קונגו‬
‫עשרות שנים נוספות שבהן נמשך הניצול תחת שלטונו של ליאופולד השני מלך בלגיה‪,‬‬
‫שהיה אחראי‪ ,‬לפחות בעקיפין‪ ,‬למותם של ‪ 10‬מיליוני בני אדם‪ ,‬כאשר הפך את הארץ‬
‫כולה למעין מחנה עבודה‪ ,‬וצבר לעצמו הון עתק מהפקת גומי מעצי הגומי (‪.)Haskin, 2005‬‬
‫העצמאות הושגה אמנם בשנת ‪ ,1960‬אבל השלום והשגשוג לא הגיעו בעקבותיה‪ .‬תחת זאת‬
‫התחלף השלטון הקולוניאלי בפילוגים פנימיים אלימים‪ .‬הגנרל מֹוּבּוטּו ֶס ֶסה ֶסקֹו‪ ,‬שתפס‬
‫את השלטון ב־‪ ,1965‬הקים מדינה רודנית ושלט בעמו באמצעות הפחדה ודיכוי עד להפלתו‬
‫ב־‪ .1997‬במהלך שנות שלטונו הנציח מובוטו את מורשת הניצול הקולוניאלית‪ .‬לפי נתוני‬
‫ארגון שקיפות בין־לאומית (‪ )Transparency International‬הוא שלשל לכיסו יותר מ־‪5‬‬
‫מיליארדי דולרים מכספי המדינה‪ .‬נתון זה מדרג אותו כמנהיג האפריקני המושחת ביותר‬
‫בשני העשורים האחרונים‪.‬‬

‫הגל הראשון של האימפריאליזם האירופי‬

‫הגל הראשון של הקמת אימפריות אירופיות החל בסוף המאה ה־‪ ,15‬כאשר ההולנדים‪,‬‬
‫האנגלים‪ ,‬הצרפתים‪ ,‬הפורטוגזים והספרדים ניצלו את עצמתם הימית לכיבוש טריטוריות‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 125‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:16‬‬

‫מספר העבודה‪205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫‪File #0001867 belongs‬‬ ‫‪to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫מפה ‪5-2‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪126‬‬

‫מפה ‪ 5.2‬מורשת של חוסר‬

‫אמון ‪ #‬בחיפושן אחרי כוח‬
‫עבודה זול בעולם החדש‬
‫(התברר כי האפריקנים‬
‫חסינים יותר מן העמים‬
‫הילידים של אמריקה למחלות‬
‫שהביאו האירופים)‪ ,‬המעצמות‬
‫הקולוניאליות שהתרחבו נרתמו‬
‫בהתלהבות להקמת מפעל‬
‫טרנס־אטלנטי של סחר עבדים‪,‬‬
‫שפעל מאמצע המאה ה־‪16‬‬
‫ועד סוף המאה ה־‪ .18‬הכלכלן‬
‫נתן נאן (‪ )Nunn‬מהרווארד‬
‫מייחס את הפיגור בהתפתחות‬
‫הכלכלית של מרבית ארצות‬
‫אפריקה לטראומה שהותירה‬
‫בהן המורשת הקולוניאלית‪,‬‬

‫מעובד מתוך ‪Foreign Policy, May/June 2009, p. 28‬‬

‫אזורים שנפגעו באופן הקשה‬ ‫וטוען כי זעזועים קשים יכולים‬
‫ביותר מסחר עבדים מציגים את‬
‫רמת האמון הנמוכה ביותר‬ ‫"לשנות לצמיתות התנהגות‬
‫של בני אדם"‪ .‬ואכן‪" ,‬התושבים‬
‫רמת אמון‬ ‫באותם האזורים באפריקה‬
‫שבהם התרכז סחר העבדים‬
‫הנמוכה ביותר‬ ‫הגבוהה ביותר‬ ‫מפגינים כיום פחות אמון‬
‫ריכוז סחר עבדים‬ ‫כלפי אנשים אחרים; ולא רק‬
‫כלפי זרים‪ ,‬אלא גם כלפי קרובי‬
‫הנמוך ביותר‬ ‫הגבוה ביותר‬ ‫משפחה ושכנים" (‪Keating, 2009,‬‬
‫‪.)p. 28‬‬

‫מעבר לים לצורך הפקת רווחים מסחריים‪ .‬החידושים המדעיים שהושגו באותה העת‬
‫אפשרו למגלי הארצות האירופים לצאת להרפתקאותיהם‪ ,‬ובעקבותיהם הגיעו גם הסוחרים‪,‬‬
‫"שמיהרו לנצל את ההזדמנויות להרחיב את עסקיהם ולהגדיל את רווחיהם‪ .‬ממשלות‬
‫אירופה זיהו אף הן את האפשרויות להגדיל את עצמתן ועושרן‪ .‬הן העניקו זיכיונות ומימון‬
‫לחברות מסחריות‪ ,‬ושלחו בעקבותיהן כוחות צבא וצי כדי להבטיח את שליטתן הפוליטית‬
‫בשטחים שכבשו מעבר לים" (‪.)Cohen, 1973, p. 20‬‬

‫האסטרטגיה הכלכלית שעמדה בבסיס היחסים בין המושבות לבין המתיישבים בתקופה זו‬
‫של "אימפריאליזם קלאסי" נודעה בשם מרקנטיליזם – תפיסה כלכלית הדוגלת באסדרה‬ ‫מרקנטיליזם‬
‫(‪)mercantilism‬‬
‫(רגולציה) ממשלתית של חיי הכלכלה במטרה להגדיל את עצמת המדינה‪ .‬שליטי אירופה‬
‫אסטרטגיית סחר של שלטונות‬
‫האמינו‪ ,‬כי העצמה נובעת מן הבעלות על אוצרות המדינה‪ ,‬כפי שהם נמדדים בזהב ובכסף‪,‬‬ ‫המדינה המיועדת לצבירת עושר‬
‫וכי טיפוח מפעלי כריית מחצבים ותעשייה להשגת מאזן סחר חיובי (כאשר היקף היצוא‬ ‫ועצמה באמצעות עידוד היצוא‬
‫עולה על היקף היבוא) היא הדרך הטובה ביותר להתעשרות‪.‬‬ ‫וחסימת היבוא‪.‬‬

‫מושבות מעבר לים היו נחשקות לצורך זה‪ ,‬שכן הן סיפקו הזדמנות לחסום תחרות‬
‫מסחרית; הן הבטיחו גישה בלעדית לשווקים חדשים ולמקורות אספקה של חומרים‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 126‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:17‬‬

 ‫‪127‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 5‬הדרום העולמי בעולם של מעצמות‬

‫זולים (ובמקרים רבים גם למקורות הישירים של כריית המתכות היקרות עצמן)‪ .‬כל‬
‫מדינה הייתה נחושה להשתלט בלעדית‪ ,‬הרבה ככל האפשר‪ ,‬על ההזדמנויות המסחריות‬
‫שמעבר לים (‪.)Cohen, 1973, p. 21‬‬

‫מדינות שדגלו בהסברים ברוח המחשבה הריאליסטית‪ ,‬המצדיקים את הדחף התחרותי‬

‫לשליטה בעולם‪ ,‬ראו בכיבוש האימפריאלי של שטחים זרים באמצעות מלחמות תוצר־‬
‫לוואי טבעי של ניהול הכלכלה בפועל בידי השלטונות‪.‬‬

‫לקראת סוף המאה ה־‪ 18‬התפרסו מעצמות אירופה בכל רחבי העולם‪ ,‬אם כי בפריסה‬
‫התיאוריה הכלכלית הליברלית‬ ‫דלילה‪ .‬ואולם‪ ,‬האימפריות הקולוניאליות שהקימו החלו להתפורר‪ .‬שלוש־עשרה המושבות‬
‫הקלאסית‬ ‫הבריטיות בצפון אמריקה הכריזו על עצמאותן ב־‪ ,1776‬ורוב השטחים שכבשה ספרד‬
‫(‪classical liberal economic‬‬
‫‪)theory‬‬ ‫בדרום אמריקה זכו בחירותם בתחילת המאה ה־‪ .19‬במהלך חצי המאה שהסתיימה ב־‪1825‬‬
‫זרם חשיבה המבוסס על‬ ‫הגיעו אל קצן כמאה מערכות יחסים קולוניאליות ברחבי העולם (‪Bergesen & Schoenberg,‬‬
‫רעיונותיו של אדם סמית בדבר‬ ‫‪.)1980‬‬
‫כוחות ההיצע והביקוש הפועלים‬
‫בשוק‪ ,‬המדגיש את התועלות‬
‫החברתיות והכלכליות במערכת‬ ‫עם דעיכת האימפריות הקולוניאליות של אירופה דעכה גם האמונה בתפיסה‬
‫שבה כל אדם פועל בשירות‬ ‫המרקנטיליסטית‪ .‬כפי שטען אדם סמית‪ ,‬איש הכלכלה המדינית הליברלית‪ ,‬בחיבורו עושר‬
‫האינטרס העצמי שלו‪.‬‬
‫האומות שראה אור ב־‪ ,1776‬עושרן של מדינות אינו גדל באמצעות צבירת מתכות יקרות‬
‫כלכלת לסה פר‬
‫אלא מן ההון שהן יכולות לרכוש‪ .‬רעיונותיו של סמית על יתרונותיה של "היד הנעלמה"‪,‬‬
‫(‪)laissez-faire economics‬‬ ‫המכוונת שוק החופשי מכל אסדרה‪ ,‬הניחו את היסודות העיקריים לבניית התיאוריה‬
‫העיקרון הפילוסופי של שווקים‬ ‫הכלכלית הליברלית הקלאסית‪ .‬בעקבות סמית‪ ,‬ותיאורטיקנים ליברלים נוספים חסידי‬
‫חופשיים וסחר חופשי‪ ,‬במטרה‬ ‫הסחר החופשי‪ ,‬התרחבה והתחזקה האמונה בעקרונות של כלכלת ֶל ֶסה ֶפר (התערבות‬
‫להעניק לבני אדם בחירה‬
‫חופשית‪ ,‬שבה מעט אסדרה‬ ‫מינימלית של הממשלה בשוק) (ראו גם פרק ‪ .)12‬משלב זה‪ ,‬מעצמות אירופה המשיכו‬
‫ממשלתית‪.‬‬ ‫לחתור להשגת קולוניות מעבר לים‪ ,‬אך ההנמקה למדיניותן האימפריאלית החלה להשתנות‪.‬‬

‫אני שונא את האימפריאליזם‪ .‬אני מתעב את הקולוניאליזם‪ .‬ואני חושש מן ההשלכות שיהיו‬
‫למאבק ההישרדות האחרון שלהם‪ .‬אנו נחושים בהתנגדותנו לעובדה‪ ,‬שארצנו‪ ,‬והעולם כולו‪,‬‬
‫יהפכו לצעצוע של פינה קטנה אחת של העולם‪.‬‬
‫ס ּו ק א ר נ ֹו ‪ ,‬ל ש ע ב ר נ ש י א א י נ ד ו נ ז י ה‬

‫הגל השני של האימפריאליזם האירופי‬

‫גל שני של אימפריאליזם שטף את העולם כאשר אירופה – שאליה הצטרפו מאוחר יותר‬
‫ארצות הברית ויפן – כבשה שטחים חדשים והתיישבה בהם‪ ,‬מאז שנות השבעים של המאה‬
‫ה־‪ 19‬ועד פרוץ מלחמת העולם ה־‪ .I‬ב־‪ 1800‬שלטו האירופים בשליש מן העולם; ב־‪1878‬‬
‫הם שלטו בשני שלישים מן העולם; וב־‪ 1914‬היו בשליטתם ארבע־חמישיות מן העולם‬
‫(‪ .)Fieldhouse, 1973‬כפי שאפשר לראות במפה ‪ ,5.3‬במהלך עשרים השנים האחרונות של‬
‫המאה ה־‪ 19‬הייתה אפריקה נתונה לשליטתן של שבע מעצמות אירופיות (בלגיה‪ ,‬בריטניה‪,‬‬
‫צרפת‪ ,‬גרמניה‪ ,‬איטליה‪ ,‬פורטוגל וספרד)‪ ,‬ובכל רחבי המזרח הרחוק והאוקיאנוס השקט‬
‫נותרו רק סין‪ ,‬יפן וסיאם (תאילנד) שלא נכבשו כיבוש מלא‪ .‬עם זאת‪ ,‬המעצמות הזרות‬
‫הגדולות חילקו ביניהן את סין לאזורים מסחריים נפרדים‪ ,‬שבהם שלטה כל אחת מהן‬
‫באופן בלעדי וניצלה אותם להפקת רווחים‪ .‬יפן עצמה אף פלשה לקוריאה ולפורמוזה (כיום‬
‫טייוואן) וכבשה אותן‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 127‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:17‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪128‬‬

‫גרינלנד‬
‫אלסקה‬ ‫הולנד‬
‫האימפריה‬ ‫האימפריה הרוסית‬
‫קנדה‬ ‫הממלכה המאוחדת‬ ‫הגרמנית‬
‫בלגיה‬ ‫אוסטריה‬
‫הונגריה צרפת‬ ‫מונגוליה‬
‫ארצות הברית‬ ‫האימפריה יון איטליהספרד פורטוגל‬ ‫יפן קוריאה‬
‫האוקיאנוס‬ ‫העות'מאנית‬
‫קפריסין טוניס‬ ‫אפג‪.‬‬ ‫סין‬
‫האטלנטי‬ ‫מרוקו‬ ‫פרס‬ ‫טיבט‬ ‫האוקיאנוס‬
‫מצרים לוב‬ ‫נפאל‬ ‫השקט‬
‫איי הוואי‬ ‫ריו דה אורו‬ ‫הודו‬
‫מקסיקו‬ ‫ערב הסעודית‬ ‫הודו סין בורמה‬
‫אריתריאה‬
‫סודן‬ ‫חצרמות‬ ‫הפיליפינים הצרפתית סיאם‬
‫הונדורס‬ ‫גמביה‬ ‫עדן‬
‫ונצואלה‬ ‫פורט גיניאה‬ ‫הצרפתית‬ ‫סומליה‬
‫סיירה גיאנה הבריטית‬

‫‪.‬‬
‫האוקיאנוס‬ ‫סומליה הבריטית חבש‬ ‫ברוניי‬
‫קולומביה‬ ‫גיאנה‬ ‫ליאונה‬ ‫צילון‬
‫השקט‬ ‫טוגו ליבריה‬ ‫אוגנדה‬ ‫סומליה‬
‫הצרפתית‬ ‫ריו מוני‬ ‫האיטלקית‬ ‫מלאיה‬ ‫סראוואק‬
‫אקוודור‬ ‫גינאה החדשה‬
‫בשליטת בלגיה‬ ‫קבינדה‬ ‫איי הודו המזרחיים ההולנדיים מזרח אפריקה הגרמנית‬
‫ברזיל‬ ‫ניסלנד‬

‫‪© Kegley and Blanton/Cengage Learning 2015‬‬

‫בשליטת בריטניה‬ ‫פרגוואי‬ ‫האוקיאנוס‬ ‫אנגולה‬ ‫מוזמביק‬ ‫האוקיאנוס‬
‫בשליטת צרפת‬ ‫האטלנטי‬ ‫צ' רודזיה‬ ‫ההודי‬
‫ד' רודזיה דרום מערב‬ ‫מדגסקר‬
‫בשליטת גרמניה‬
‫פרגוואי‬ ‫בוטסואנה אפריקה הגרמנית‬
‫בשליטת הולנד‬ ‫צ'ילה‬ ‫אוסטרליה‬
‫מפרץ וולויס‬
‫בשליטת איטליה‬ ‫אורוגוואי‬ ‫איחוד‬
‫בשליטת פורטוגל‬ ‫ארגנטינה‬ ‫דרום אפריקה‬
‫ניו זילנד‬
‫בשליטת ספרד‬
‫בשליטת ארה"ב‬
‫בשליטת יפן‬

‫מפה ‪ 5.3‬האימפריאליזם העולמי ב־‪ # 1914‬עשר המעצמות האימפריאליות המובילות התחרו ביניהן על כיבוש‬
‫קולוניות מסביב לעולם באזור הידוע כיום כדרום העולמי‪ ,‬וערב מלחמת העולם ה־‪ I‬שלטו יחד ברוב חלקי העולם‪.‬‬

‫במקביל הרחיבה ארצות הברית את שטחה ברחבי יבשת אמריקה; כבשה את פורטו‬
‫ריקו ואת הפיליפינים במלחמת ארצות הברית‪-‬ספרד ב־‪ ;1898‬הרחיבה את אחיזתה‬
‫הקולוניאלית במערב עד הוואי; חכרה "לתמיד" את אזור תעלת פנמה מן המדינה החדשה‬
‫של פנמה (יציר כפיה של ארצות הברית עצמה); ושלטה ביד חזקה על כמה איים בים‬
‫הקריבי‪ ,‬ובמיוחד בקובה‪ .‬המעצמה האימפריאלית החזקה ביותר‪ ,‬בריטניה הגדולה‪ ,‬הקימה‬
‫אימפריה שהקיפה חמישית משטח היבשה של כדור הארץ וכרבע מכלל אוכלוסיית העולם‬
‫(‪ .)Cohen, 1973‬כך יכלו האימפריאליסטים הבריטים להתרברב‪ ,‬כי השמש איננה שוקעת‬
‫לעולם באימפריה הבריטית‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬מדוע בחרו רוב המעצמות הגדולות – והמדינות ששאפו להשיג לעצמן מעמד של‬
‫מעצמה גדולה – להשתתף בתחרות יקרה ואכזרית זו על השליטה בעמים זרים ובשטחים‬ ‫קומוניזם‬
‫לא להן? מה יכול להסביר את האימפריאליזם החדש?‬ ‫(‪)communism‬‬
‫אידיאולוגיה מרקסיסטית שלפיה‬
‫אם חברה תהיה מאורגנת באופן‬
‫תשובה אחת נעוצה בטבעה של הכלכלה העולמית‪ .‬עם המהפכה התעשייתית צמח‬
‫שבו כל אדם מייצר לפי יכולתו‬
‫הקפיטליזם – המדגיש שוק חופשי‪ ,‬בעלות פרטית על אמצעי הייצור וצבירת עושר‪ .‬לדעת‬ ‫וצורך על־פי צרכיו‪ ,‬תקום קהילה‬
‫אנשי הזרם הרדיקלי‪ ,‬בעקבות קרל מרקס וולדימיר לנין‪ ,‬שקראו לעצמם בשם חסידי‬ ‫שאין בה הבדלי מעמד‪ ,‬לא יהיה‬
‫הקומוניזם‪ ,‬הסיבה לתחרות הכוחנית של האימפריאליזם הייתה הצורך הקפיטליסטי‬ ‫עוד צורך במדינות ריבוניות‪,‬‬
‫והמלחמות האימפריאליות‬
‫בשווקים רווחיים מעבר לים לצורך מכירת עודפי הייצור‪ .‬תיאוריית המערכת העולמית‪,‬‬ ‫לכיבוש קולוניות מעבר לים‬
‫השותפה לתפיסה הביקורתית על המשק העולמי הקפיטליסטי‪ ,‬ראתה חלוקת עבודה‬ ‫ייעלמו מן ההיסטוריה‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 128‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:17‬‬

 ‫‪129‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 5‬הדרום העולמי בעולם של מעצמות‬

‫בעולם‪ ,‬שבה אזורי ה"מרכז" (התעשייתיים) מנצלים את ה"פריפריה" (שאינה מתועשת)‪,‬‬

‫והקולוניזציה מספקת את האמצעים לשליטה אימפריאלית בארצות זרות‪ .‬מנגד‪ ,‬כלכלנים‬
‫אנשי הזרם הליברלי לא ראו באימפריאליזם החדש תוצר של קפיטליזם‪ ,‬אלא מענה על‬
‫עיוותים מסוימים שאפשר לתקנם‪ .‬למרות הבדלים אלה‪ ,‬שלוש התפיסות שותפות לאמונה‬
‫שההסבר לאימפריאליזם החדש הוא כלכלי‪ :‬האימפריאליזם צמח מן הצרכים החומריים‬
‫של החברות הקפיטליסטיות המתקדמות בחומרי גלם זולים ובשווקים נוספים שיצרכו את‬
‫הייצור ההולך וגדל (ראו פרק ‪.)2‬‬

‫על־פי הסבר אחר‪ ,‬המקור לגל השני של האימפריאליזם נובע מגורמים פוליטיים בלבד‪ .‬כפי‬
‫שטען הכלכלן הליברלי הבריטי הובסון בספרו רב ההשפעה אימפריאליזם (‪J.A. Hobson,‬‬
‫ריאלפוליטק‬ ‫‪ ,)Imperialism, 1902‬ההתגוששות בין אימפריות המתחרות על עצמה ויוקרה אפיינה מאז‬
‫(‪)realpolitik‬‬ ‫ומעולם את התנהגות המעצמות הגדולות במערכת מאזן הכוחות באירופה‪ .‬הובסון האמין‪,‬‬
‫ההשקפה התיאורטית המכתיבה‬ ‫כי אימפריאליזם המתפשט מעבר לים הוא פשוט הרחבה של זירת התחרות הבין־אירופית‬
‫לארצות להגדיל את עצמתן‬
‫ועושרן כדי להתחרות בארצות‬ ‫על השליטה בעולם‪ ,‬בהשראת הנחת היסוד של תיאוריית הריאלפוליטיק‪ ,‬שלפיה לכל‬
‫אחרות ולהשתלט עליהן‪.‬‬ ‫המדינות יש רעב שאינו יודע שובעה לצבור עוד ועוד עצמה‪.‬‬

‫בראשית המאה ה־‪ 19‬יצאה בריטניה מתוך רצף הסכסוכים המתמשך באירופה כשהיא‬
‫המעצמה המובילה בעולם‪ .‬ואולם‪ ,‬עד ‪ 1870‬התחילה ההגמוניה הבריטית להתפורר‪.‬‬
‫גרמניה עלתה כמדינה תעשייתית חזקה‪ ,‬וכך גם ארצות הברית‪ .‬בריטניה ניסתה‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫להגן על מעמדה המיוחס בעולם מול התחרות הגוברת מצד מדינות ליבה חדשות‬
‫בתהליכי התעצמות‪ .‬מאמציה לשמר את הסטטוס קוו עוזרים להסביר את הגל השני‬
‫של התפשטות האימפריות‪ ,‬במיוחד באפריקה‪ ,‬שם חלוקת הנכסים הקולוניאליים‬
‫בין המעצמות האימפריאליות שירתה את האינטרסים שלהן על חשבון האוכלוסיות‬
‫המקומיות‪.‬‬

‫הגדרה עצמית ודה־קולוניזציה במאה ה־‪20‬‬

‫אקלים הדעות נגד האימפריאליזם השתנה באופן נחרץ לאחר שהסכמי השלום של ורסאי‪,‬‬
‫הגדרה עצמית‬ ‫אשר שמו קץ למלחמת העולם ה־‪ ,I‬אימצו את הליברליזם – אסכולת החשיבה המדגישה‬
‫(‪)self-determination‬‬ ‫את חשיבות הרעיונות‪ ,‬האידיאלים והמוסדות ביצירת קדמה‪ ,‬שגשוג ושלום‪ .‬אחד היסודות‬
‫הדוקטרינה הליברלית שלפיה‬ ‫בתכנית הרפורמה העולמית היה עקרון ההגדרה העצמית הלאומית שקידם נשיא ארצות‬
‫לבני אדם יש הזכות להחליט‬
‫בעצמם על אופי השלטון הרצוי‬ ‫הברית וּודרֹו וילסון‪ .‬עקרון ההגדרה העצמית דגל בהענקת הזכות המוסרית לבני עמים‬
‫להם‪.‬‬ ‫ולאומים ילידים להחליט איזה שלטון ימשול בהם‪.‬‬

‫וילסון ותיאורטיקנים ליברלים נוספים (ראו פרק ‪ )2‬חשבו כי שחרור העמים יוביל להקמת‬
‫מדינות וממשלות שיסתפקו בגבולות הטריטוריה שלהן‪ ,‬ולפיכך תפחת נטייתן לנהל‬
‫מלחמות‪ .‬אבל בפועל‪ ,‬המאמץ לשרטט מחדש את גבולות המדינות על־פי חלוקה לקבוצות‬
‫לאומיות נפרדות התרכז באופן כמעט בלעדי באירופה השסועה‪ ,‬שבה הוקמו מתוך‬
‫השטחים שבשליטת הקיסרות האוסטרו־הונגרית לשעבר שש מדינות חדשות (אוסטריה‪,‬‬
‫צ'כוסלובקיה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬פולין‪ ,‬רומניה ויוגוסלביה המחולקת בין קבוצות אתניות שונות)‪.‬‬
‫ברחבי אירופה הוכנסו תיקונים טריטוריאליים נוספים‪ ,‬אך הרעיון שלפיו עקרון ההגדרה‬
‫העצמית צריך לחול גם על השטחים שבשליטת האימפריות האירופיות מעבר לים לא זכה‬
‫לתמיכה רצינית‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 129‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:17‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪130‬‬

‫עם זאת‪ ,‬שטחי הקולוניות של המעצמות שהובסו במלחמת העולם ה־‪ I‬לא חולקו בין‬
‫בעלות הברית המנצחות כפי שהיה נהוג בעבר‪ .‬תחת זאת‪ ,‬השטחים שהיו עד אז‬
‫בשליטת גרמניה והאימפריה העות'מאנית נמסרו בחסות חבר הלאומים לארצות שהיו‬
‫אמורות לשלוט בהן כ"מנדטים" עד שישיגו בבוא העת שלטון עצמי‪ .‬רבות מן ההחלטות‬
‫הטריטוריאליות האלה גרמו בהמשך לסכסוכים קשים ברחבי העולם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬חבר‬
‫הלאומים קרא להקמתו בבוא העת של בית לאומי יהודי בפלסטינה‪ ,‬והסדיר את מסירת‬
‫השליטה בדרום־מערב אפריקה (שנקראה בשם נמיביה) לידי מה שעתיד להיות משטר‬
‫המיעוט הלבן בדרום אפריקה‪.‬‬

‫העיקרון המובלע בשיטת המנדטים של חבר הלאומים הוליד את הרעיון‪ ,‬שלפיו "המושבות‬
‫נמסרות בנאמנות ולא כנכס גרידא שאפשר לנצלו ולהתייחס אליו כאילו לעמים היושבים‬
‫שם אין כל זכויות משל עצמם" (‪ .)Easton, 1964, p. 124‬עיקרון זה יצר תקדים חשוב‪,‬‬
‫שהבטיח כי לאחר מלחמת העולם ה־‪ ,II‬השטחים שהיו בשליטת המעצמות המובסות‬
‫ואשר נמסרו בנאמנות לשליטת האומות המאוחדות לא סופחו למעצמות אחרות‪ ,‬והובטח‬
‫להן שלטון עצמי בבוא העת‪ .‬כך צברה התמיכה בעקרון ההגדרה העצמית תנופה רבה‪.‬‬

‫תהליך הדה־קולוניזציה הואץ ב־‪ ,1947‬כאשר הסכימו הבריטים להעניק עצמאות להודו‬
‫ולפקיסטן‪ .‬בהמשך פרצו מלחמות בין שתי המדינות העצמאיות החדשות‪ ,‬שבהן ניסתה‬

‫‪PHILIP DHIL/EPA/Newscom‬‬

‫חופש והגדרה עצמית ‪ #‬ערב פרוץ מלחמת העולם ה־‪ I‬היו בעולם רק ‪ 62‬מדינות עצמאיות‪ .‬דרום סודן‪,‬‬
‫המדינה הצעירה ביותר בעולם‪ ,‬שהתנתקה מסודן ביולי ‪ ,2011‬הביאה את מניין המדינות העצמאיות כיום‬
‫ל־‪ ,195‬כך על־פי נתוני משרד החוץ של ארצות הברית‪ .‬בתצלום‪ ,‬נשיא סודן עומר אל־בשיר (משמאל)‬
‫סאלוָ וה קיר (מימין) עומדים דום לנגינת ההמנון הלאומי של דרום סודן‪ .‬אל־בשיר ביקר‬
‫ונשיא דרום סודן ַ‬
‫בעיר ג'ּובה בירת דרום סודן ביום שישי‪ 12 ,‬באפריל ‪ ,2013‬לראשונה מאז השיגה עצמאות‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 130‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:19‬‬

 ‫‪131‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 5‬הדרום העולמי בעולם של מעצמות‬

‫כל אחת מהן להשתלט על שטחי המריבה בחבל קשמיר‪ ,‬ב־‪ ,1965‬ב־‪ 1971‬ופעם נוספת‬
‫ב־‪ ,2002‬כאשר השתיים הפכו למדינות גרעיניות‪ .‬בשנות החמישים והשישים פרצה‬
‫אלימות גם בווייטנאם ובאלג'יריה‪ ,‬כאשר ביקשו הצרפתים לחדש את שליטתם בשטחים‬
‫שהיו מושבות צרפתיות לפני מלחמת העולם ה־‪ .II‬גם לשחרור קונגו נלוותה שפיכות‬
‫דמים‪ ,‬לאחר שהבלגים העניקו למושבה האפריקנית שלהם עצמאות ב־‪ ,1960‬אשר שיבשה‬
‫את מאמציה של פורטוגל להדוף את רוחות הדה־קולוניזציה שסחפו את אפריקה במהלך‬
‫שנות השישים‪.‬‬

‫חרף התהפוכות המדיניות הסוערות‪ ,‬תהליך הדה־קולוניזציה היה ברובו לא רק מהיר‬

‫להפתיע אלא גם ָש ֵלו באופן ראוי לציון‪ .‬אפשר להסביר זאת בעובדה‪ ,‬שלפיה מלחמת‬
‫העולם ה־‪ II‬התישה את כוחן הכלכלי והמדיני של רוב המעצמות הקולוניאליות‪ .‬חוקרים‬
‫מאסכולת תיאוריית המערכת העולמית טוענים‪ ,‬כי גם ההכרה הגוברת בעלויות הכרוכות‬
‫בתחזוקה של אימפריה תרמה לשחיקת התמיכה באימפריות קולוניאליות (‪.)Strang, 1991‬‬
‫תהיה הסיבה אשר תהיה‪ ,‬הקולוניאליזם הפך להיות פחות מתקבל על הדעת‪ .‬בעולם‬
‫ששלטה בו יריבות בין מזרח למערב‪ ,‬התחרות על גיוס בעלי ברית מדיניים בעידן המלחמה‬
‫הקרה סיפקה לשתי מעצמות העל היריבות תמריץ לתמוך בשחרור האימפריות מעבר‬
‫לים‪ .‬הדה־קולוניזציה "ניצחה"‪ ,‬כפי שמסביר איניס קלוד (‪ ,)Claude, 1967, p. 55‬גם "מפני‬
‫שהמערב נתן עדיפות לבלימת הקומוניזם ולא להנצחת הקולוניאליזם"‪.‬‬

‫עם התפוררות הסדר הישן – וכפי שגילו מנהיגי השטחים המשוחררים החדשים‪ ,‬כי החופש‬
‫אינו מיתרגם אוטומטית לאוטונומיה‪ ,‬לעצמאות כלכלית או לשגשוג מקומי – החל הסכסוך‬
‫בין הצפון העולמי העשיר לבין המדינות העולות של הדרום העולמי‪.‬‬

‫צפון ודרום כיום‪ :‬עולמות נפרדים‬

‫הדרום העולמי נקרא לעתים בשם "אזור סערה" או "ציר מהומות"‪ ,‬בעיקר משום שבניגוד‬
‫הש ֵלו והדמוקרטי‪ ,‬רוב האנשים בדרום העולמי מתמודדים כל חייהם עם‬ ‫לצפון העולמי ָ‬
‫עוני מתמשך בתנאי מלחמה‪ ,‬עריצות ואנרכיה‪ .‬במדינות העניות ביותר של הדרום העולמי‪,‬‬
‫שהשלטון בהן רודני והאופק הפיננסי קודר‪ ,‬גדלים הסיכויים למלחמות אזרחים ולעימותים‬
‫מזוינים ביניהן (‪ .)Collier, 2005; Ferguson, 2009‬ואכן‪ ,‬יותר מ־‪ 90%‬מכלל הסכסוכים‬
‫בין מדינות ובתוך מדינות ו־‪ 90%‬מן ההרוגים בעולם ב־‪ 60‬השנים האחרונות היו בדרום‬
‫העולמי (ראו פרק ‪.)7‬‬

‫מאז שנות השמונים של המאה ה־‪ 20‬הלכה הדמוקרטיה והתפשטה במהירות ובאזורים‬
‫נרחבים‪ ,‬והפכה לשיטת המשטר המועדפת ברוב רחבי הדרום העולמי‪ ,‬כאמצעי לקידום‬
‫הפיתוח הכלכלי והשלום כאחד‪ .‬מכיוון שההיסטוריה של הצפון העולמי מלמדת‪ ,‬כי "פיתוח‬
‫כלכלי וטכנולוגי מייצר מערך לכיד וברור של שינויים חברתיים‪ ,‬תרבותיים ופוליטיים‪...‬‬
‫ומביא גם לצמיחה בביקוש הציבורי למוסדות דמוקרטיים ולהתנהגות מתחשבת יותר‬
‫של האליטות" (‪ ,)Inglehart & Welzel, 2009, p. 39‬סביר להניח‪ ,‬כי המשך ההתפשטות‬
‫של כלכלת השוק ברחבי הדרום העולמי בעידן הקפיטליזם עתיד להאיץ את תהליך‬
‫הדמוקרטיזציה‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 131‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:19‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪132‬‬

‫למרות זאת‪ ,‬המשך ההתפשטות של הקהילה הדמוקרטית הליברלית אינו מובטח‪ ,‬ויש‬
‫הרואים במהלך הדמוקרטיזציה כישלון‪ ,‬אף־על־פי שקיום בחירות נעשה נפוץ יותר‪.‬‬
‫במקומות רבים‪ ,‬הדמוקרטיזציה היא "רק למראית עין"‪ .‬וכפי שניסח זאת הכלכלן פול‬
‫קולייר מאוקספורד‪:‬‬
‫במערכת הבחירות הממוצעת בקרב מיליארד העניים ביותר באוכלוסיית העולם‪ ,‬על‬
‫אף העובדה שלבוחרים יש בדרך־כלל סיבות רבות להתלונן‪ ,‬השליט המכהן "זוכה"‬
‫ברוב גורף של ‪ 74%‬מכלל הקולות‪ .‬כאשר הבחירות נערכות תחת פיקוח רופף במיוחד‪,‬‬
‫מגיעים לשיעור תמיכה גבוה מזה – ‪ 88%‬מן הקולות‪ .‬כך או אחרת‪ ,‬השליטים המכהנים‬
‫בחברות אלה מצטיינים מאוד בזכייה בבחירות (‪.)Collier, 2009, p. 149‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬בארצות רבות בדרום העולמי אין כלכלת שוק מקומית מפותחת המבוססת‬ ‫ארצות מתפתחות‬
‫על יזָ מּות ויזמה פרטית‪ .‬למעשה‪ ,‬המשבר הפיננסי העולמי אף החריף את אכזבתם של‬ ‫(‪)developing countries‬‬

‫רבים בדרום העולמי "מכשלון מדיניות השוק החופשי להביא לצמיחה כלכלית של ממש‬ ‫קטגוריה המשמשת את הבנק‬
‫העולמי לזיהוי ארצות מעוטות‬
‫ולהפחית את האי־שוויון התהומי באזור" (‪ ,)Schmidt & Malkin, 2009, p. 5‬וגרם לעניין‬ ‫הכנסה בדרום העולמי‪ ,‬שבהן‬
‫מחודש ברעיונותיו הרדיקליים של קרל מרקס‪ ,‬שהיה בוודאי רואה במשבר הזה תוצר־‬ ‫שיעור ההכנסה הלאומית‬
‫לוואי טבעי של "ה'סתירות' המולדות הקיימות בעולם‪ ,‬המורכב משווקים תחרותיים‪ ,‬ייצור‬ ‫הגולמית לנפש עומד על ‪1,025$‬‬
‫או פחות‪ ,‬וארצות בעלות הכנסה‬
‫סחורות וספקולציות פיננסיות" (‪.)Panitch, 2009, p. 140‬‬ ‫בינונית שבהן שיעור ההכנסה‬
‫הלאומית הגולמית לנפש עומד‬
‫על יותר מ־‪ ,1,026$‬אך פחות‬
‫העובדה ש־‪ 83.7%‬מאוכלוסיית העולם הם עניים היא גם הביטוי וגם הסיבה לחלוקת‬ ‫מ־‪.)WDI, 2013( 12,476$‬‬
‫המשאבים הבלתי־שוויונית‪ .‬לצורך מדידת פערים אלה מבחין הבנק העולמי בין כלכלות‬
‫"מעוטות הכנסה" לכלכלות "בעלות הכנסה נמוכה ובינונית" בקרב ארצות מתפתחות‪,‬‬
‫הכנסה לאומית גולמית ‪-‬‬
‫ששיעור ההכנסה הלאומית הגולמית שלהן עומד על ‪ 256‬מיליארד דולר בממוצע‪ ,‬לבין‬ ‫הל"ג‬
‫ארצות מפותחות בעלות "הכנסה גבוהה"‪ ,‬שממוצע ההכנסה הלאומית הגולמית של כל‬ ‫(‪GNI – gross national‬‬
‫‪)income‬‬
‫אחת מהן מגיע ל־‪ 624‬מיליארד דולר (‪.)WDI, 2013‬‬
‫מדד היקף הייצור של סחורות‬
‫ושירותים במדינה בנקודת‬
‫הנתונים המספריים על החלוקה בין הצפון העולמי לדרום העולמי מצביעים על פערים‬ ‫זמן נתונה‪ ,‬המשמש להגדרת‬
‫אכזריים ועל אי־שוויון‪ .‬כאשר משווים בין הנתונים במדדי המפתח המבדילים בין‬ ‫התחום הגיאוגרפי של הייצור‪.‬‬
‫שיעור זה מודד את היקף הייצור‬
‫ארצות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית לבין ארצות בעלות הכנסה גבוהה מגלים פערים‬ ‫של אזרחים או חברות מבלי‬
‫אדירים‪ .‬כפי שאפשר לראות בטבלה ‪ ,5.1‬מקום המגורים של בני האדם בעולם משפיע‬ ‫להתייחס למקום הייצור‪.‬‬
‫על צורת חייהם‪ .‬המצב בארצות המפותחות של הצפון העולמי טוב במידה רבה – ואיכות‬
‫החיים בו גבוהה יחסית – מזה שבחצי הכדור הדרומי‪ ,‬שבו שוכנות כמעט כל ארצות‬
‫הדרום העולמי‪.‬‬ ‫ארצות מפותחות‬
‫(‪)developed countries‬‬
‫תמונה זו נעשית קודרת יותר כאשר מתמקדים במצבן העגום של המדינות העניות ביותר‬ ‫קטגוריה המשמשת את הבנק‬
‫העולמי לזיהוי ארצות בצפון‬
‫מבין הארצות המתפתחות מעוטות ההכנסה‪ .‬יותר מ־‪ 816.8‬מיליון בני אדם (‪ 11.7%‬מכלל‬ ‫העולמי‪ ,‬שבהן שיעור ההכנסה‬
‫האנושות) חיים באחת מבין שלושים־ושש המדינות הנמצאות בתחתית הסולם העולמי‪,‬‬ ‫הלאומית הגולמית השנתית‬
‫הידועות כארצות הפחות מפותחות מכולן בקטגוריית הארצות הפחות מפותחות‪ ,‬שבהן‬ ‫לנפש עומדת על ‪ 12,476$‬או‬
‫יותר (‪.)WDI, 2013‬‬
‫רטר) של סחורה חקלאית אחת‬ ‫(ּב ֶ‬
‫החליפין הכלכליים האופייניים הם עסקאות החלפה ַ‬
‫בסחורה אחרת (ולא בכסף) (‪ .)WDI, 2013‬ארצות אלה מתוארות לפעמים כ"עולם השלישי‬ ‫הארצות הפחות מפותחות‬
‫מכולן בקטגוריית הארצות‬
‫של העולם השלישי"‪ ,‬והן העניות המרודות ביותר; כמעט שאין בהן צמיחה כלכלית‪,‬‬ ‫הפחות מפותחות‬
‫(‪LLDCs – least developed of‬‬
‫והגידול המהיר באוכלוסייה מוסיף על הנטל‪ ,‬העצום ממילא‪ ,‬שיש על החברה והסביבה‪.‬‬ ‫‪)the less developd countries‬‬
‫ארצות אלה אינן נמצאות בתהליך עלייה או בתהליך התחדשות כדי להתנער מכבלי העוני;‬ ‫הארצות העניות ביותר בדרום‬
‫הן מפגרות אחרי הארצות האחרות של הדרום העולמי‪.‬‬ ‫העולמי‪.‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 132‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:19‬‬

 ‫‪133‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 5‬הדרום העולמי בעולם של מעצמות‬

‫טבלה ‪ 5.1‬שני עולמות‪ :‬פער מעמדי בין־לאומי בהתפתחות‬

‫צפון גלובלי‬ ‫דרום גלובלי‬ ‫המאפיין‬

‫מפותח‬ ‫מתפתח‬

‫‪80‬‬ ‫‪146‬‬ ‫מספר ארצות‪/‬כלכלות‬

‫‪1,135‬‬ ‫‪5,839.2‬‬ ‫אוכלוסייה (במיליונים)‬

‫‪0.7%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫שיעור ממוצע של גידול אוכלוסייה שנתי‪2020-2010 ,‬‬

‫‪33‬‬ ‫‪61‬‬ ‫צפיפות אוכלוסייה (נפשות לקמ"ר)‬

‫‪24%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫נשים בבית הנבחרים (‪ %‬מכלל המושבים)‬

‫‪33,991.4‬‬ ‫‪95,718.5‬‬ ‫שטח הקרקע (באלפי קמ"ר)‬

‫‪38,471$‬‬ ‫‪6,451$‬‬ ‫הכנסה לאומית גולמית לנפש (אחרי התאמת שווי כוח קנייה)‬

‫‪1.5%‬‬ ‫‪6.3%‬‬ ‫שיעור גידול ממוצע שנתי בתמ"ג (תוצר מקומי גולמי)‪2011-2010 ,‬‬

‫‪2.1%‬‬ ‫‪2.8%‬‬ ‫זרימת השקעות ישירות זרות נטו (‪ %‬מהתמ"ג)‬

‫‪15,509.8$‬‬ ‫‪7,009.4$‬‬ ‫יצוא — סחורות ושירותים (במיליארדי דולרים)‬

‫‪15,306.3$‬‬ ‫‪7,031.0$‬‬ ‫יבוא — סחורות ושירותים (במיליארדי דולרים)‬

‫‪120,853$‬‬ ‫‪358,394$‬‬ ‫משלוחי כספים של עובדים זרים (במיליונים)‬

‫‪77.5‬‬ ‫‪10,032.6‬‬ ‫פליטים לפי ארץ מוצא (באלפים)‬

‫‪100%‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫גישה לתברואה משופרת (‪ %‬מהאוכלוסייה)‬

‫‪5%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫שכיחות תת־תזונה (‪ %‬מהאוכלוסייה)‬

‫‪12.3%‬‬ ‫‪5.8%‬‬ ‫הוצאה לבריאות (‪ %‬מהתמ"ג)‬

‫‪76‬‬ ‫‪24‬‬ ‫משתמשי אינטרנט לכל ‪ 100‬אנשים‬

‫‪80‬‬ ‫‪68‬‬ ‫תוחלת חיים בלידה (בשנים)‬

‫‪80%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫שיעור האוכלוסייה המתגוררת בערים (‪ %‬מכלל האוכלוסייה)‬

‫‪626‬‬ ‫‪63‬‬ ‫מספר מכוניות נוסעים לכל ‪ 1,000‬אנשים‬

‫‪9,415‬‬ ‫‪1,661‬‬ ‫צריכת חשמל לאדם (קילוואט לשעה)‬

‫‪5,618‬‬ ‫‪22,402‬‬ ‫כוחות מזוינים (באלפים)‬

‫מקור‪WDI, 2013 :‬‬

‫הממדים המחרידים של אומללות ודחיקה לשוליים בולטים אפוא בכל רחבי הדרום העולמי‪,‬‬
‫ורק מעט ארצות בתוכו מתחילות להיחלץ מהן‪ .‬העתיד ברוב ארצות הדרום העולמי הוא‬
‫קודר‪ ,‬ואין להן ההזדמנויות או אפשרויות הבחירה הבסיסיות להבטיח חופש מפחד ומעוני‪.‬‬
‫אם נביא בחשבון‪ ,‬כי כמעט כל הגידול באוכלוסיית העולם במאה ה־‪ 21‬עתיד להתרחש‬
‫בדרום העולמי‪ ,‬בארצות העניות ביותר‪ ,‬המנותקות לחלוטין ממחזור הפעילות בשוק‬
‫העולמי‪ ,‬קשה לדמיין כיצד יהיה אפשר לסגור את הפער הזה וכיצד יהיה אפשר למנוע‬
‫מדלות זו להצמיח טרור ומלחמות אזרחים‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 133‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:19‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪134‬‬

‫תמונה טרגית זו של ייאוש‪ ,‬שאין לתארו במילים‪ ,‬השורר במדינות כה רבות בדרום העולמי‬
‫מעלה את השאלה התיאורטית היסודית‪ :‬מדוע הדרום העולמי‪ ,‬בנקודה זו בהיסטוריה‪,‬‬
‫סובל מעוני כה מחפיר?‬

‫מדוע מתמידים פערים אלה?‬

‫מדוע הדרום העולמי מפגר כה הרחק מאחורי הצפון העולמי ברמת הרווחה והפיתוח?‬ ‫פיתוח‬
‫(‪)development‬‬
‫ומדוע ניסיונות הפיתוח בדרום העולמי נבדלים ביניהם זה מזה?‬
‫התהליכים הכלכליים והפוליטיים‬
‫שבאמצעותם מדינה מתפתחת‬
‫הסיבה לתת־פיתוח בדרום העולמי היא צירוף של גורמים אחדים‪ .‬יש הרואים בתת־פיתוח‬ ‫כדי להגדיל את יכולתה לענות‬
‫של רוב הכלכלות המתפתחות תוצאה של סיבות פנימיות בעיקר‪ ,‬בתוך המדינות עצמן‪.‬‬ ‫על הצרכים האנושיים הבסיסיים‬
‫של אזרחיה ולהעלות את רמת‬
‫אחרים מתמקדים בסיבות בין־לאומיות חיצוניות‪ ,‬כגון מעמדן של הארצות המתפתחות‬ ‫חייהם‪.‬‬
‫בתוך הכלכלה הפוליטית העולמית‪ .‬נסקור בקצרה כל אחת מאסכולות חשיבה אלה‪.‬‬

‫מקורות פנימיים לתת־פיתוח‬

‫תיאוריות כלכליות ליברליות של פיתוח באמצעות מודרניזציה הופיעו לראשונה בשנים‬ ‫מודרניזציה‬
‫(‪)modernization‬‬
‫שמיד לאחר מלחמת העולם ה־‪ .II‬על־פי טענת כלכלני תיאוריות אלה‪ ,‬המאפיינים‬
‫הפנימיים של ארצות הדרום העולמי מציבים חסמים רבים וקשים לפיתוח‪ .‬כדי להתגבר‬ ‫השקפה על פיתוח הרווחת‬
‫בדמוקרטיות ליברליות בצפון‬
‫על מחסומים אלה המליצו מרבית התיאורטיקנים הקלאסיים שהארצות העשירות יספקו‬ ‫העולמי‪ ,‬שלפיה העושר נוצר‬
‫את "המרכיבים החסרים" לפיתוח‪ ,‬דוגמת השקעות הון באמצעות סיוע חוץ או השקעות‬ ‫באמצעות ייצור יעיל‪ ,‬יזמה‬
‫ישירות של הון פרטי זר‪.‬‬ ‫חופשית וסחר חופשי‪ ,‬וכי העושר‬
‫היחסי של ארצות תלוי בחדשנות‬
‫טכנולוגית ובהשכלה יותר מאשר‬
‫על־פי התחזית של הוגים ליברלים אלה‪ ,‬לאחר שיצטבר הון די הצורך לקידום הצמיחה‬ ‫ב"מתנות מן הטבע" דוגמת תנאי‬
‫אקלים או משאבים‪.‬‬
‫הכלכלית‪" ,‬יחלחלו" תועלותיה בהמשך לרבדים נרחבים בחברה‪ .‬כולם‪ ,‬ולא רק קומץ‬
‫מיוחסים‪ ,‬יתחילו ליהנות מן השפע העולה‪ .‬וולט וו' רוסטו‪ ,‬היסטוריון כלכלי ומקובעי‬
‫המדיניות בממשל ארצות הברית‪ ,‬ניסח תיאוריה זו בספרו שלבי הצמיחה הכלכלית‬
‫(‪ .)W.W. Rostow, The Stages of Economic Growth, 1960‬הוא צפה שהחברות המסורתיות‬
‫אשר יתחילו בפיתוח יעברו‪ ,‬באופן בלתי נמנע‪ ,‬שלבים שונים שמכתיבה כלכלת השוק‬
‫החופשי‪ ,‬ובסופו של דבר "ימריאו" וידמו בכול לחברות צריכת ההמונים של ארצות הצפון‬
‫העולמי הקפיטליסטי‪ .‬גם אם נכונה הטענה שלפיה בעקבות זאת יתעשרו העשירים‪ ,‬הרי‬
‫שככל שההכנסות בעולם כולו יגדלו‪ ,‬כך יגדלו הסיכויים להתפתחות מהירה יותר של‬
‫כלכלה קדם־מתועשת בדרום העולמי‪ ,‬אשר תצמצם בסופו של דבר את הפער בינה לבין‬
‫כלכלת הארצות העשירות ממנה‪.‬‬

‫ארצות הדרום העולמי דחו צפי זה וכן את הנחות היסוד שנשענו עליהן‪ .‬מנהיגיהן דחו‬
‫את טענת הליברליזם הקלאסי שלפיה ארצות הצפון העולמי התעשרו מפני שהתרכזו‬
‫בעבודה קשה‪ ,‬בחידושים ובהמצאות של מוצרים חדשים‪ ,‬והשקיעו בהשכלה‪ .‬יתרה מזו‪,‬‬
‫כבר באמצע שנות השבעים היה ברור‪ ,‬כי הסיוע שהתקבל מן הארצות העשירות של הצפון‬
‫העולמי לא הביא עמו לארצות הדרום העולמי את השגשוג או הדמוקרטיה המצופים‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 134‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:19‬‬

 ‫‪135‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 5‬הדרום העולמי בעולם של מעצמות‬

‫ארצות הדרום העולמי השתכנעו מתיאוריה מתחרה‪ ,‬אשר ייחסה את היעדר הפיתוח שלהן‬
‫ליחסים הבין־לאומיים בין ארצות מתפתחות לבין הנהגת הצפון העולמי בזירת הכלכלה‬
‫הפוליטית העולמית‪.‬‬

‫מקורות בין־לאומיים לתת־פיתוח‬

‫לעומת התיאוריה הקלאסית המייחסת את נחשלותן של רוב הארצות המתפתחות לתנאים‬
‫הפנימיים השוררים בהן‪ ,‬תיאוריית התלות מדגישה את חשיבותם של גורמים בין־לאומיים‪,‬‬
‫ובעיקר את תלותו של הדרום העולמי במעצמות הגדולות השליטות‪ .‬כפי שציינו בפרק ‪,2‬‬
‫תיאוריית התלות מתבססת על הביקורת המרקסיסטית של ולדימיר לנין על האימפריאליזם‪,‬‬
‫אך מרחיבה אותה כדי להסביר את השינויים שהתרחשו בעולם בעשורים האחרונים‪ .‬על־פי‬
‫הטיעון העיקרי של תיאוריית התלות‪ ,‬המבנה של הכלכלה הקפיטליסטית העולמית מבוסס‬
‫על חלוקת עבודה בין מרכז שליט לבין פריפריה הכפופה לו‪ .‬בעקבות הקולוניאליזם נכפה‬
‫על ארצות הדרום העולמי‪ ,‬המהוות את הפריפריה העולמית‪ ,‬תפקיד כלכלי שבמסגרתו‬
‫הן מייצאות חומרי גלם ומייבאות מוצרים מוגמרים‪ .‬בניגוד לתיאורטיקנים של מסורת‬
‫הליברליזם הקלאסי‪ ,‬הטוענים כי התמחות בייצור המבוסס על יתרון תחרותי תגדיל את‬
‫ההכנסות בשוק לא מרוסן ובאופן זה תסייע לסגור את הפער בין מי שיש להם לבין מי‬
‫שאין להם בעולם‪ ,‬תיאורטיקנים של תיאוריית התלות סבורים שאי־אפשר לצמצם את‬
‫חוסר השוויון בעולם כל עוד הארצות המתפתחות ממשיכות להתמחות בייצור מוצרים‬
‫ראשוניים‪ ,‬אשר ברוב המקרים אפשר להשיגם ממקורות אספקה מתחרים רבים והביקוש‬
‫להם מוגבל‪.‬‬

‫תיעוש במקום יבוא‬
‫(‪import-substitution‬‬
‫‪)industrialization‬‬
‫אסטרטגיה לפיתוח כלכלי‬
‫המתרכזת במתן תמריצים‬
‫למשקיעים מקומיים לייצור‬
‫מוצרים‪ ,‬אשר יחליפו בהדרגה‬
‫מוצרים שיובאו בעבר מחוץ לארץ‪.‬‬
‫בעבור ארצות הדרום העולמי‪ ,‬שחרור ממעמד התלות והתמקדות בפיתוח תעשייתי‬
‫מבית הם הסוגיות החשובות ביותר במדיניות החוץ שלהן‪ .‬כדי להשיג מטרה זו נקטו‬
‫כמה מארצות הדרום העולמי (בעיקר ארצות באמריקה הלטינית) אסטרטגיית פיתוח של‬
‫תיעוש במקום יבוא‪ ,‬שנועדה לעודד יזמים מקומיים לייצר מוצרים אשר יובאו בעבר מחוץ‬
‫לארץ‪ .‬השלטונות (לרוב רודניים) גילו מעורבות עמוקה בניהול הכלכלה‪ ,‬ובמקרים מסוימים‬
‫הפכו לבעלי המפעלים ומנהלי התעשיות המקומיות‪.‬‬

‫תיעוש להגדלת היצוא‬ ‫עם הזמן דעכה ההתלהבות מתכנית התיעוש במקום יבוא‪ ,‬בין השאר משום שהיצרנים גילו‬
‫(‪export-led‬‬
‫‪)industrialization‬‬ ‫שהם עדיין תלויים בטכנולוגיה של הצפון העולמי לייצור מוצרים לשווקים המקומיים‪ .‬כיום‬
‫אסטרטגיית צמיחה כלכלית‬ ‫מעדיפים תיעוש להגדלת היצוא‪ ,‬אסטרטגיה המבוססת על ההכרה שלפיה "מה שהעשיר‬
‫המתרכזת בפיתוח תעשיות יצוא‬ ‫את המדינות העשירות לא היה חסימת היבוא (שכן בפועל‪ ,‬ארצות עשירות מייבאות‬
‫מקומיות‪ ,‬המסוגלות להתחרות‬ ‫מוצרים מכל הסוגים)‪ ,‬אלא הצלחתן בייצוא מוצרים מעובדים‪ ,‬שאפשר לדרוש תמורתם‬
‫בשווקים מעבר לים‪.‬‬
‫מחירים גבוהים יותר ממחירי חומרי הגלם [שהדרום העולמי מייצא]" (‪.)Sklair, 1991‬‬

‫תיאורטיקנים של תיאוריית התלות מוסיפים וטוענים‪ ,‬כי ארצות הדרום העולמי חשופות‬
‫לחדירה תרבותית של תאגידים רב־לאומיים ושל כוחות חיצוניים נוספים‪ ,‬המציפים את‬
‫החברה המקומית בערכים זרים לתרבותה‪ .‬כאשר חדירה כזו מתרחשת‪ ,‬בני האליטות‬
‫והמנהיגים של אותן החברות ממשיכים לקיים את קשרי החליפין הבלתי־שוויוניים‬
‫מיסודם‪ ,‬המחברים בין המנצלים למנוצלים‪ ,‬ומקריבים את טובת ארצם תמורת טובות‬
‫הנאה אישיות‪ .‬הטענה שקומץ מיוחסים מפיק רווחים מיחסי התלות על חשבון כלל החברה‬
‫בארצם מבליטה את השניּות המאפיינת ארצות מתפתחות רבות‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 135‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:19‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪136‬‬

‫שניּות מתייחסת לקיומם של שני מגזרים כלכליים וחברתיים נפרדים הפועלים זה בצד‬ ‫ְשנִ יּות‬
‫(‪)dualism‬‬
‫זה באותה הארץ‪ .‬בחברות שמתקיימת בהן שניות יש‪ ,‬לרוב‪ ,‬מגזר כפרי עני ומוזנח הפועל‬
‫בהקשר שלנו‪ ,‬מצב שבו הארץ‬
‫לצד מגזר עירוני‪ ,‬מתפתח או מתקדם – שיש ביניהם מעט מאוד קשרי גומלין‪ .‬התאגידים‬ ‫מופרדת לשני מגזרים‪ ,‬האחד‬
‫הרב־לאומיים תורמים לשניות זו‪ ,‬בהעניקם עדיפות לקבוצת מיעוט של עובדים מקומיים‪,‬‬ ‫מודרני ומשגשג המרוכז בערים‬
‫המשתכרים היטב ויותר מאחרים‪ ,‬וכך מעמיקים פערי השכר ומחריפים ההבדלים בין הכפר‬ ‫הגדולות‪ ,‬והשני בשוליים‪ ,‬מוזנח‬
‫ועני‪.‬‬
‫לעיר במונחי הזדמנויות כלכליות‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬אף־על־פי שתיאוריית התלות רווחת בארצות הדרום העולמי‪ ,‬היא איננה מספקת‬
‫הסבר לפיתוח הכלכלי המהיר בארצות הנקראות בשם ארצות מתועשות חדשות‪ .‬כיום‪,‬‬ ‫ארצות מתועשות חדשות‬
‫(‪NICs – newly industrialized‬‬
‫ארצות אלה נמנות עם היצואניות הגדולות ביותר של מוצרים מעובדים‪ ,‬והן מובילות‬ ‫‪)countries‬‬
‫בתעשיית עיבוד המידע‪ .‬כמו כן‪ ,‬תיאוריית התלות איננה מצליחה להסביר את חוסר‬ ‫הארצות העשירות ביותר בדרום‬
‫הפיתוח המתמשך בארצות דוגמת‪ :‬קובה‪ ,‬מיאנמר וצפון קוריאה‪ ,‬אשר מיקדו את מאמצי‬ ‫העולמי‪ ,‬שהפכו ליצואניות‬
‫הצמיחה הכלכלית שלהן במישור המקומי ומעורבותן בסחר העולמי מועטה מאוד‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫חשובות של מוצרים מעובדים‬
‫ומהוות שווקים חשובים לארצות‬
‫לאחרונה זכתה תיאוריית המודרניזציה לעניין מחודש‪ .‬התיאוריה בוחנת כיצד מאפיינים‬ ‫המתועשות הגדולות המייצאות‬
‫פנימיים‪ ,‬דוגמת תנאים חברתיים ותרבותיים‪ ,‬יכולים לעצב את התפתחותן הפוליטית‬ ‫אליהן מוצרי הון‪.‬‬
‫והכלכלית של ארצות (ראו "מחלוקת‪ :‬תיאוריות של פיתוח – בחזרה למודרניזציה?")‪.‬‬

‫‪AP Photo/Ismael Francisco, Cubadebate‬‬

‫פנים חדשות של סוציאליזם בדרום העולמי ‪ #‬אף־על־פי שעד עתה‪ ,‬למרבה האכזבה‪ ,‬נעשה מעט‬
‫מאוד להקלת העוני והדיכוי בקובה‪ ,‬קיימים סימנים המעידים על מה שתיאורטיקנים של מסורת‬
‫הקונסטרוקטיביזם החברתי מזהים כשינויים של ממש בחשיבה הכלכלית במדינה‪ .‬ראול קסטרו‪ ,‬שהחליף‬
‫את אחיו פידל קסטרו נשיא קובה ב־‪ ,2008‬דיבר על הצורך לשים קץ לשיטה שבה המדינה משלמת על‬
‫הכול‪ ,‬בטענו‪ ,‬כי סוציאליזם פירושו "צדק ושוויון חברתי‪ ,‬אבל שוויון בזכויות‪ ,‬בהזדמנויות‪ ,‬לא בהכנסה‪.‬‬
‫השוויון אינו דומה לשוויוניּות‪ .‬שוויוניות היא צורה של ניצול‪ :‬ניצול של העובדים הטובים על־ידי מי שהם‬
‫פחות יצרנים מהם ועצלים"‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 136‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:20‬‬

 ‫‪137‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 5‬הדרום העולמי בעולם של מעצמות‬

‫מחלוקת‬
‫תיאוריות של פיתוח ‪ -‬בחזרה למודרניזציה?‬
‫במרוצת הזמן עלתה ופחתה מידת היעילות והאמינות המיוחסת לתיאוריות הפיתוח השונות‪ ,‬לפחות‬
‫באופן חלקי‪ ,‬על־פי מידת יכולתן להסביר ולחזות את האירועים המתרחשים בעולם‪ .‬בתקופת השיא שלה‪,‬‬
‫בשנות השישים של המאה ה־‪ ,20‬קבעה התיאוריה הקלאסית‪ ,‬כי ארצות צריכות לחקות את דרכן של‬
‫הדמוקרטיות התעשייתיות כדי להתפתח‪ .‬ואולם‪ ,‬בשנות השבעים היה ברור לכול‪ ,‬כי מאמצים אלה לא‬
‫הביאו להתפשטות העושר או לדמוקרטיה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ארצות רבות באמריקה הלטינית סבלו ממשטרים‬
‫רודניים ומעוני מרוד‪ .‬בתקופה זו גברה הפופולריות של תיאוריית התלות‪ ,‬שהתמקדה בשיטה הקפיטליסטית‬
‫העולמית ‪ -‬ולא בבעיות הפנימיות של ארצות הדרום העולמי ‪ -‬כסיבה לנחשלותן המתמשכת‪ .‬אלא שגם‬
‫מידת הרלוונטיות של הסבר תיאורטי זה הוטלה בספק‪ ,‬במיוחד בעקבות הצלחתן של ארצות שחוו צמיחה‬
‫של ממש בשל השתתפות בשוק העולמי ושימוש באסטרטגיות שהתמקדו בהגדלת היצוא‪.‬‬
‫עם ירידת קרנן של שתי השקפות אלה‪ ,‬טענו מבקריהן כי תיאוריית המודרניזציה מתה‪ .‬עם זאת‪ ,‬עם‬
‫תום המלחמה הקרה הופיעה גרסה שונה מעט של תיאוריית המודרניזציה‪ ,‬הצוברת כיום אמינות‪ .‬הנחת‬
‫היסוד של התיאוריה‪ ,‬המתמקדת בשינויים בעולם ‪ -‬כגון נפילת הקומוניזם והצלחתן הכלכלית של‬
‫ארצות מזרח אסיה ‪ -‬קובעת‪ ,‬כי ייצור עבור השוק העולמי מאפשר למדינה צמיחה כלכלית; השקעת‬
‫תשואות הייצור בהון אנושי; ושדרוג כוח העבודה לייצור מוצרים עתירי טכנולוגיה המניבים תשואה‬
‫גבוהה יותר ומגדילים את מעמד הביניים המשכיל‪ .‬כאשר מעמד הביניים גדול דיו ורוכש את היכולת‬
‫לבטא את עצמו ברהיטות‪ ,‬הוא יוצא בתביעה להקמת דמוקרטיה ליברלית ‪ -‬שהיא השיטה הפוליטית‬
‫היעילה ביותר לחברות תעשייתיות מתקדמות (‪.)Inglehart & Welzel, 2009, p. 36‬‬
‫כמו גלגולים קודמים של תיאוריית המודרניזציה‪ ,‬גם גרסה עדכנית זו רואה בפיתוח הכלכלי את הגורם‬
‫המחולל שינויים חשובים הניתנים לחיזוי בפוליטיקה‪ ,‬בתרבות ובחברה‪ .‬עם זאת‪ ,‬היא מספקת הבנה‬
‫מורכבת יותר בכמה היבטים חשובים (‪:)Inglehart & Welzel, 2009‬‬
‫להיסטוריה יש חשיבות‪ .‬האמונות‪ ,‬הערכים והמסורות של החברה מעצבים את השקפת העולם‬ ‫‪0‬‬

‫הרחבה שלה ואת אופי ההתנהלות שלה מול כוחות המודרניזציה‪.‬‬

‫מודרניזציה אין פירושה התמערבּות‪ .‬הצלחת התיעוש במזרח העולמי מערערת הנחות אתנו־‬ ‫‪0‬‬

‫צנטריות קודמות‪.‬‬
‫מודרניזציה אין פירושה דמוקרטיזציה‪ .‬גידול בתמ"ג לנפש אינו מביא אוטומטית לדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫מודרניזציה איננה תהליך לינארי‪ .‬נתיב המודרניזציה ארוך ומפותל‪ ,‬שכן כל שלב במודרניזציה‬ ‫‪0‬‬

‫נוטה להתקשר עם שינויים מסוימים בחברה‪.‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫כיצד משקפות הגרסאות השונות של תיאוריית המודרניזציה את התפיסות של הליברליזם‪,‬‬ ‫‪0‬‬

‫הקונסטרוקטיביזם והמרקסיזם?‬
‫מהן השלכותיה של תיאוריית המודרניזציה החדשה על צמיחת השוויון המגדרי? על רפורמות‬ ‫‪0‬‬

‫פוליטיות ודמוקרטיזציה? על ארגונים בין־לאומיים כמכשירי פיתוח?‬

‫על־פי תיאוריית המודרניזציה החדשה‪ ,‬עליית מעמד הביניים חיונית להתפתחות דמוקרטיה במדינה‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫כיצד אפשר להפוך הנחה זו להשקפה מדינית מרכזית בקרב מקבלי ההחלטות‪ ,‬הן במישור המקומי‬
‫הן בזירה הבין־לאומית?‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 137‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:20‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪138‬‬

‫סגירת הפער? סיכוייו של הדרום העולמי‬

‫בעולם של מעצמות גדולות‬
‫מן ההבדלים הפוליטיים‪ ,‬הכלכליים והחברתיים העצומים המפרידים בין הצפון העולמי‬
‫לדרום העולמי עולה‪ ,‬כי ארצות בדרום העולמי נמצאות במצב של פגיעּות‪ ,‬חוסר ביטחון‬
‫וחוסר הגנה גוברים‪ ,‬וכי תנאים אלה הם תוצר של גורמים פנימיים ובין־לאומיים כאחד‪.‬‬
‫נוכח ריבוי הבעיות העומדות בדרכן של ארצות הדרום העולמי לביטחון ולשגשוג‪ ,‬שאלו‬
‫את עצמכם כיצד הייתם מתמודדים עם אתגרים עצומים אלה‪ ,‬אילו התמניתם לראש‬
‫מדינה באחת מארצות הדרום העולמי‪ .‬בלי ספק‪ ,‬תוכלו להפיק תועלת אם תבחנו את‬
‫הגישות השונות שנקטו ארצות הדרום העולמי כדי להשיג את יעדיהן‪ ,‬במיוחד ביחסיהן‬
‫עם הצפון העולמי‪.‬‬

‫טכנולוגיה ותקשורת גלובלית‬

‫הצפון העולמי והדרום העולמי נבדלו ביניהם מאז ומתמיד ביכולותיהם הטכנולוגיות‪:‬‬
‫לפני עשרים שנה הייתה לצפון אמריקה‪ ,‬לאירופה וליפן שליטה על רוב המחקר המדעי‬
‫בעולם‪ .‬הן היו אצולת הידע הטכני ושלטו בו מאות בשנים‪ .‬הן השקיעו את מרבית‬
‫הכספים‪ ,‬פרסמו את מרבית הפרסומים המדעיים ורשמו את מרבית הפטנטים‪ .‬אלה‬
‫שימשו משוב למערכות התעשייה‪ ,‬הצבא והרפואה שלהן לקידום החדשנות‪ ,‬פריון‬
‫העבודה והייצור‪ ,‬העצמה‪ ,‬הבריאות והשגשוג (‪.)The Economist, 2010b, p. 95‬‬

‫ארצות הדרום העולמי התאפיינו בחוסר יכולתן לפתח טכנולוגיה מקומית המתאימה‬
‫למשאביהן‪ ,‬ופיתחו תלות בתאגידים רב־לאומיים חזקים מן הצפון העולמי (ראו פרק ‪)6‬‬
‫לצורך העברת ידע טכני חיוני‪ .‬המשמעות היא תקציבי מחקר ופיתוח המוזרמים לפתרון‬
‫בעיות של הצפון העולמי‪ .‬ההישגים הטכנולוגיים שהם מניבים אינם מספקים מענה לצורכי‬ ‫פער דיגיטלי‬
‫הדרום העולמי‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלקו של הצפון העולמי בכלל ההוצאה העולמית למחקר ולפיתוח‪,‬‬ ‫(‪)digital divide‬‬
‫שהסתכם ב־‪ 1990‬ביותר מ־‪ ,95%‬ירד ב־‪ 2009‬ל־‪ 72.9%‬בלבד (‪.)UNESCO, 2013‬‬ ‫החלוקה בין הצפון העולמי‬
‫העשיר בטכנולוגיית אינטרנט‬
‫לבין הדרום העולמי על־פי שיעור‬
‫ארצות אחדות בדרום העולמי מצליחות להתקדם מבחינה טכנולוגית (ראו איור ‪.)5.1‬‬ ‫המשתמשים באינטרנט ומספר‬
‫התאגידים הרב־לאומיים העולים של הדרום העולמי התחזקו מאוד‪ ,‬והם "מבהילים את‬ ‫השרתים‪.‬‬
‫התאגידים הרב־לאומיים הממוסדים בעולם עם מוצרים חדשניים והשתלטויות נועזות"‬
‫טכנולוגיית תקשורת‬
‫(‪ .)The Economist, 2009i, p. 20‬עם זאת‪ ,‬הטכנולוגיה אינה מתחלקת באופן שווה; השיעור‬ ‫(‪communications‬‬
‫הנמוך בעולם של צפיפות מחשבים עם חיבור לאינטרנט נמדד בדרום העולמי (ראו מפה‬ ‫‪)technology‬‬
‫‪.)5.4‬‬ ‫האמצעים הטכנולוגיים להעברת‬
‫מידע ותקשורת‪.‬‬

‫גדלה‪ ,‬כך גובר חששם של‬ ‫ככל שחשיבות האינטרנט למסחר ולתקשורת העולמיים ֵ‬
‫טכנולוגיית מידע‬
‫המבקרים שמא הפער הדיגיטלי ברמת הגישה לטכנולוגיית תקשורת אינו נסגר בקצב מהיר‬ ‫(‪IT – information‬‬
‫דיו‪ ,‬עובדה המציבה יזמים קטנים בדרום העולמי בעמדת נחיתּות‪ .‬לפי שעה‪ ,‬הצפון העולמי‬ ‫‪)technology‬‬

‫(ובמיוחד ארצות הברית‪ ,‬מולדת האינטרנט) שומר על שליטתו והוא הנהנה העיקרי‬ ‫טכניקות לאחסון‪ ,‬לאחזור‬
‫ולהפצת נתונים מתועדים וידע‬
‫ממהפכת טכנולוגיית המידע‪ .‬עם זאת‪ ,‬עיקר הצמיחה בתעשיות המדיה והטלקומוניקציה‬ ‫מחקרי באמצעות מחשוב‬
‫צפוי להתרחש בדרום העולמי‪.‬‬ ‫ורשתות תקשורת‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 138‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:20‬‬

 ‫‪139‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 5‬הדרום העולמי בעולם של מעצמות‬

‫מקור‪ :‬מעובד מתוך ‪Maplecroft, 2013‬‬

‫רמת גישה דיגיטלית‬
‫גישה נמוכה מאוד‬
‫גישה נמוכה‬
‫גישה בינונית‬
‫גישה גבוהה‬
‫אין נתונים‬

‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל‬

‫מפה ‪ 5.4‬הפער הדיגיטלי בטכנולוגיות מידע ותקשורת ‪ #‬טכנולוגיות מידע ותקשורת (‪ )ICT‬התפשטו בעולם בקצב מהיר בשנים האחרונות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫ע‪ :‬רונית בורלא‬
‫התפשטותן שונה מאוד גם בין ארצות וגם בתוך ארצות; נוצר פער דיגיטלי‪ ,‬שבו לחלק מן הארצות רמת גישה גבוהה ולאחרות ‪ -‬מוגבלת בלבד‪ .‬המפה‬
‫‪5-1‬‬ ‫איור‬
‫מתבססת על מדד הסיכון להיכללות בעולם הדיגיטלי (‪ ,)Digital Inclusion Risk Index, 2013‬המחושב על סמך נתונים על רמת הגישה למחשבים אישיים‪,‬‬
‫לאינטרנט ותקשורת פס רחב‪ ,‬לטלפונים ניידים ולקווי טלפון קבועים‪ ,‬ומציגה את ההבדלים ברמת הגישה לטכנולוגיות מידע ותקשורת ברחבי העולם‪.‬‬
‫הארצות מחולקות לארבע קטגוריות של רמת גישה לטכנולוגיות מידע ותקשורת ‪ -‬מגבוהה לנמוכה‪ .‬כפי שאפשר לראות‪ ,‬ארצות הברית נהנית מרמת‬
‫גישה גבוהה‪ ,‬ואילו בארצות החוף המערבי של אפריקה הגישה לטכנולוגיות מידע ותקשורת נמוכה‪.‬‬

‫מחקר ופיתוח )מו"פ( עולמי‬

‫גודל העיגול של כל ארץ משקף את הכמות היחסית של ההוצאה השנתית למו"פ בארץ זו‬
‫‪8000‬‬
‫צפון אמריקה‬
‫דרום אמריקה‬
‫אירופה‬ ‫פינלנד‬

‫מקור‪Battelle, R&D Magazine, International Monetary Fund, World Bank, CIA World Factbook, OECD :‬‬
‫‪7000‬‬ ‫אפריקה‬ ‫סינגפור‬
‫איור ‪ 5.1‬מחקר ופיתוח‬ ‫המזרח התיכון‬
‫עולמי ‪ #‬כמות הכסף שמדינה‬ ‫אסיה והאוקיאנוס השקט‬
‫מוציאה על מחקר ופיתוח‬ ‫רוסיה – חבר המדינות העצמאיות ‪6000‬‬
‫(מו"פ) מדעי היא אחד המדדים‬ ‫נורווגיה‬ ‫דנמרק‬ ‫יפן‬
‫מדענים ומהנדסים‪/‬למיליון נפש‬

‫למעמדה המדעי בעולם‪ .‬איור‬ ‫‪5000‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫שוודיה דרום‬

‫זה משווה בין שיעורי ההוצאה‬ ‫אוסטרליה‬ ‫קוריאה‬
‫המקומית הגולמית למו"פ‬ ‫קנדה‬ ‫טייוואן‬
‫(‪ )GERD‬באחוזים מהתמ"ג‬ ‫‪4000‬‬ ‫אוסטריה‬
‫בלגיה פורטוגל‬
‫הכולל של מדינות ומראה‪ ,‬כי‬ ‫אירלנד רוסיה‬ ‫גרמניה צרפת‬
‫ב־‪ 2013‬הוציאה ישראל את‬ ‫שווייץ‬
‫‪3000‬‬ ‫ספרד‬
‫הנתח הגדול ביותר ‪4.2% -‬‬ ‫הרפובליקה הצ'כית‬ ‫הולנד‬
‫מהתמ"ג שלה ‪ -‬על מחקר‬ ‫אנגליה‬
‫הונגריה‬
‫מדעי‪ .‬ארצות הברית והאיחוד‬ ‫‪2000‬‬ ‫פולין‬ ‫ישראל‬
‫האירופי המשיכו אמנם‬ ‫איטליה‬
‫להשקיע בפיתוח מדעי‪ ,‬אך‬ ‫טורקיה אוקראינה‬ ‫סין‬
‫ארגנטינה ‪1000‬‬
‫במקביל‪ ,‬כמה מעצמות עולות‬ ‫אירן‬ ‫ברזיל‬
‫בדרום העולמי הגדילו מאוד את‬ ‫מקסיקו‬ ‫מלזיה‬ ‫קאטר‬
‫הוצאותיהן למו"פ מדעי‪ ,‬עדות‬ ‫דר' אפריקה הודו פקיסטן אינדונזיה‬
‫נוספת לתופעה שרבים רואים‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪4.5‬‬
‫בה את "עליית כל השאר"‪.‬‬ ‫מו"פ כ־‪ %‬מהתמ"ג )תוצר מקומי גולמי(‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 139‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:20‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪140‬‬

‫חוסר ביטחון ואמצעי לחימה‬

‫ארצות הדרום העולמי נאלצות להתמודד עם שאלה הרת־גורל‪ :‬האם יעזו לקרוא לעזרת‬
‫המעצמות הגדולות והגופים הבין־לאומיים השליטים במקרה של אלימות‪ ,‬טרור ואנרכיה?‬
‫הקריאה לעזרה כרוכה בסיכונים‪ ,‬שכן מעורבות חיצונית נוטה להביא עמה גם השפעות‬
‫חיצוניות‪ ,‬שלא כולן רצויות‪ .‬קו דק מפריד בין מעורבות חיצונית לבין התערבות‪ .‬על דאגה‬
‫זו נוסף עוד איום‪ :‬הסכנה שהמעצמות הגדולות יגלו אדישות לקריאה‪ ,‬או שלא יצליחו‬
‫להגיע להסכמה מתי‪ ,‬היכן‪ ,‬מדוע וכיצד עליהן להיות מעורבות בצורה משותפת בתוך‬
‫גבולות הדרום העולמי כאשר מתרחשים בו מעשי אלימות‪ ,‬טיהור אתני וטרור‪.‬‬

‫בשל התמודדותן של ארצות הדרום העולמי עם סכסוכים אין־סופיים מבית או מחוץ‪,‬‬

‫ושאיפתן לטפל בבעיות הביטחון הצבאי שלהן על־פי שיקוליהן העצמאיים‪ ,‬אין זה‬
‫מפתיע שגם הן הצטרפו למרוץ הכלל־עולמי להשגת אמצעי לחימה מודרניים – כולל נשק‬
‫גרעיני‪ ,‬כפי שעשו סין‪ ,‬הודו‪ ,‬צפון קוריאה ופקיסטן‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬נטל ההוצאה הצבאית‬
‫(הנמדדת על־פי שיעור ההוצאה הצבאית מתוך התל"ג) הוא הגבוה ביותר דווקא בקרב‬
‫מדינות שהיכולת שלהן לשאת בו היא הנמוכה ביותר (‪ .)SIPRI, 2013‬בארצות הדרום‬
‫העולמי‪ ,‬תקציבי הצבא עולים‪ ,‬בדרך־כלל‪ ,‬על תקציבי הבריאות והחינוך; מדינות מרוששות‬
‫המתמודדות עם מלחמות דת או עם סכסוכים שבטיים מבית מוכנות בהחלט להקריב את‬
‫פיתוחן הכלכלי כדי להשיג נשק‪.‬‬

‫רק קומץ מדינות בדרום העולמי מייצרות את הנשק שלהן בעצמן‪ .‬רובן המכריע של ארצות‬
‫הדרום העולמי הגדילו מאוד את תקציבן הצבאי כדי לרכוש מערכות נשק מתוצרת הצפון‬
‫העולמי (‪ .)SIPRI, 2013‬לפיכך נראה‪ ,‬כי בתגובה לעולם של מעצמות‪ ,‬הדרום העולמי מגדיל‬
‫את תלותו (באמצעות רכישת מערכות נשק) דווקא באותן המדינות העשירות‪ ,‬ששליטתן‬
‫הצבאית והכלכלית לאורך ההיסטוריה היו מקור לכעס וחשש‪.‬‬

‫רפורמה בסדר הכלכלי‬

‫אף־על־פי שכמה מארצות הדרום העולמי אכן מפיקות תועלת מן ההשתלבות בכלכלה‬ ‫קבוצת ה־‪77‬‬
‫הגלובלית ומשגשגות‪ ,‬נראה כי אחרות אינן מסוגלות לנצל את היתרונות לכאורה של‬ ‫(‪)G-77 – Group of 77‬‬
‫הגלובליזציה‪ ,‬והן חשופות במיוחד למצבי שפל ומיתון בכלכלה העולמית‪ .‬ההתמודדות עם‬ ‫קואליציה של ארצות העולם‬
‫השלישי שבחסותה פורסמה‬
‫שליטה ותלות נותרה אפוא אחת הבעיות העיקריות של הדרום העולמי‪.‬‬
‫ב־‪ 1963‬ההצהרה המשותפת‬
‫של הארצות המתפתחות‪ ,‬אשר‬
‫קראה לרפורמה שנועדה לאפשר‬
‫ארצות הדרום העולמי הנמצאות כיום בעלייה נולדו לתוך סדר מדיני־כלכלי שעל גיבוש‬ ‫יתר שוויוניות ביחסי הסחר בין‬
‫כלליו לא הייתה להן כל השפעה‪ .‬כדי להשיג שליטה בעתידן הכלכלי החלו ארצות אלה‬ ‫הצפון לדרום‪.‬‬
‫לתאם את מאמציהן עם האו"ם‪ ,‬שם מספרן הגדל וכוח ההצבעה שלהן העניקו להן‬
‫יותר השפעה משהיו יכולות לגייס בדרכים אחרות‪ .‬בשנות השישים של המאה ה־‪20‬‬ ‫סדר כלכלי עולמי חדש‬
‫הקימו מדינות הדרום העולמי קואליציה‪ ,‬קבוצת ה־‪ ,)G-77( 77‬והשתמשו בכוח ההצבעה‬ ‫(‪NIEO – New International‬‬
‫‪)Economic Order‬‬
‫שלהן לכינוס ועידת האו"ם לסחר ופיתוח )‪UNCTAD – UN Conference on Trade and‬‬
‫החלטה מדינית של האו"ם‬
‫‪ (Development‬ב־‪ .1963‬ועידת האו"ם לסחר ופיתוח הפכה בהמשך לגוף קבע של האו"ם‪,‬‬ ‫ב־‪ 1974‬שקראה לדו־שיח בין‬
‫שבאמצעותו מביא הדרום העולמי לידי ביטוי את האינטרסים שלו בסוגיות של פיתוח‪.‬‬ ‫הצפון לדרום‪ ,‬כדי לאפשר‬
‫עשור אחר־כך שוב השתמשה הקבוצה (שמנתה אז יותר מ־‪ 120‬מדינות חברות) ברוב‬ ‫לארצות הפחות מפותחות של‬
‫הדרום העולמי להשתתף באופן‬
‫המספרי שלה באו"ם כדי להקים סדר כלכלי עולמי חדש שיחליף את המשטר הכלכלי‬ ‫יותר מלא בקביעת המדיניות‬
‫הכלכלית העולמית‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 140‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:21‬‬

 ‫‪141‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 5‬הדרום העולמי בעולם של מעצמות‬

‫מעוני לעושר ‪ #‬כמה מארצות הדרום העולמי שהיו בעבר עניות זינקו לעושר גדול‪ ,‬אם באמצעות שוק חופשי וסחר תוקפני ואם באמצעות‬
‫ניצול משאבי טבע שופעים‪ .‬דובאי (בתצלום מימין) וכוויית (משמאל) הן דוגמאות בולטות‪ .‬מחירי הנפט הגואים יצרו שפע כלכלי ההופך את שתי‬
‫הממלכות הערביות לאזורים משגשגים‪ .‬בדובאי‪ ,‬פרויקט הבנייה של אחד ממרכזי הקניות הגדולים ביותר בעולם‪ ,‬שבו האקווריום הגדול ביותר‬
‫בעולם ומלון שחמש מתוך קומותיו בנויות מתחת למים‪ ,‬מצביע על עושרה‪ .‬כוויית נהנית משגשוג דומה; היקף הפרויקטים שנבנו בה ב־‪2013‬‬
‫הוערך ב־‪ 250.6‬מיליארד דולר (‪.)Kuwait Times, 2013‬‬

‫הבין־לאומי‪ ,‬שארצות הברית הנהיגה יחד עם מעצמות קפיטליסטיות נוספות מאז מלחמת‬
‫העולם ה־‪ .II‬הדרום העולמי שאב מוטיבציה מן הגידול בכוח המיקוח של הארצות יצואניות‬
‫הנפט‪ ,‬ושאף לכפות על הצפון העולמי לזנוח דרכי פעולה והתנהלות שנתפסו כמנציחות‬
‫את תלותו של הדרום העולמי‪.‬‬

‫אין זה מפתיע שהצפון העולמי דחה הצעות רבות שהעלה הדרום‪ ,‬אם כי כמה מן הסוגיות‬
‫שהועלו אז (כגון שמיטת חובות) נותרו על סדר היום הגלובלי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בוועידת ארגון‬
‫בקנקון‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬תבעו הארצות העניות ויתורים גדולים‬‫הסחר העולמי שהתכנסה ב־‪ָ 2003‬‬
‫מן הארצות העשירות‪ ,‬במיוחד בכל הקשור לסיוע חוץ‪ .‬ב־‪ 2008‬עשו צעד נוסף עם ייסודו‬
‫של "בנק הדרום" (‪ )Banco el Sur‬בהנהגת ברזיל וארגנטינה‪ ,‬שנועד להתחרות במישרין‬
‫עם הבנק העולמי במימון פרויקטים גדולים‪ ,‬באמצעות ההון המקומי שהגיע משדות הנפט‬
‫החדשים באזור‪ ,‬בלא התערבות הצפון העולמי‪ .‬הוויכוחים על השילוב המתאים בין משילּות‬
‫עולמית לבין ריבונות לאומית נמשכים גם כיום – הצפון העולמי מעוניין שקרן המטבע‬
‫הבין־לאומית תיקח עליה יותר אחריות ותנהל מעקב גלוי אחר המדיניות המאקרו־כלכלית‬
‫של המדינות החברות בקרן; ואילו הדרום העולמי מתנגד להרחבת תפקידי הקרן (‪Patrick,‬‬
‫‪.)2010‬‬

‫סיוע חוץ ומשלוחי כספים‬

‫אחת הדרכים לסגירת הפער בין הדרום העולמי לצפון העולמי היא החלוקה של סיוע חוץ‪.‬‬
‫בפברואר ‪ 2009‬קרא נשיא סין הּו ג'ינטאּו לארצות העשירות לסייע לארצות העניות ביותר‪,‬‬
‫והצהיר‪ ,‬כי "על הארצות המפותחות לעמוד באחריותן ובהתחייבויותיהן‪ ,‬להמשיך לספק‬
‫את הסיוע שלהן‪ ,‬לקיים את הבטחותיהן לשמיטת חובות‪ ,‬להגדיל את הסיוע לארצות‬
‫מתפתחות‪ ,‬ולסייע להן לשמור על יציבות פיננסית וצמיחה כלכלית"‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 141‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:21‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪142‬‬

‫חלק מסיוע החוץ מורכב ממענקים ישירים של כסף‪ ,‬חלקו בצורת הלוואות בתנאים מקלים‬ ‫סיוע חוץ‬
‫(‪)foreign aid‬‬
‫וחלקו בשיתוף במומחיות טכנית‪ .‬אף־על־פי שרוב סיוע החוץ מתנהל כקשר דו־צדדי בין‬
‫עזרה כלכלית באמצעות הלוואות‬
‫ממשלות של שתי מדינות ומוגדר כסיוע מדינתי לפיתוח – כלומר‪ ,‬הכסף זורם במישרין‬ ‫ומענקים שהארץ התורמת‬
‫ובאופן רשמי בין ממשלות‪ ,‬ממדינה למדינה – חלק הולך וגדל מכספי הסיוע מוזרם כיום‬ ‫מספקת לארץ המקבלת למטרות‬
‫באמצעות מוסדות בין־ממשלתיים גלובליים‪ ,‬כגון הבנק העולמי‪ ,‬ולכן נקרא בשם "סיוע‬ ‫מגוונות‪.‬‬
‫רב־צדדי" (ראו פרק ‪.)6‬‬ ‫קשר דו־צדדי‬
‫(‪)bilateral‬‬

‫מטרות הסיוע וגילוייו מגּוונות‪ .‬הגדרת היעדים המוצהרים של סיוע החוץ אינה מסתפקת‪,‬‬ ‫קשרי גומלין בין שני שחקנים‬
‫בין־לאומיים‪.‬‬
‫בדרך־כלל‪ ,‬בצמצום העוני באמצעות פיתוח כלכלי‪ ,‬וכוללת גם פיתוח אנושי‪ ,‬הגנת‬
‫הסביבה‪ ,‬קיצוץ בהוצאות הצבאיות‪ ,‬ניהול כלכלי משופר‪ ,‬פיתוח יזמה פרטית‪ ,‬הרחבת‬ ‫סיוע מדינתי לפיתוח‬
‫(‪ODA – official development‬‬
‫זכויות הנשים‪ ,‬קידום משילּות דמוקרטית וזכויות אדם‪ ,‬סיוע הומניטרי במצבי אסון ועזרה‬ ‫‪)assistance‬‬
‫לפליטים (‪ .)Barrett, 2007; Dimiral-Pegg & Moskowitz, 2009; Woods, 2008‬גם יעדים‬ ‫מענקים או הלוואות שארצות‬
‫ביטחוניים הם מניעים בולטים למתן סיוע כלכלי וצבאי כאחד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ארצות הברית‬ ‫תורמות מעניקות לארצות‬
‫ממשיכה לראות בישראל ובמצרים יעדים עיקריים לקבלת סיוע‪ ,‬שמטרתו לסמל ידידות‪,‬‬ ‫אחרות‪ ,‬המוזרמים כיום בעיקר‬
‫באמצעות מוסדות סיוע רב־‬
‫לשמור על מאזן הכוחות ולהטות את הכף לכיוון של שלום במזרח התיכון‪ .‬ביטחון היה גם‬ ‫צדדיים‪ ,‬כגון הבנק העולמי‪ ,‬ואשר‬
‫המניע העיקרי להכפלת תקציב סיוע החוץ של ארצות הברית לאחר פיגועי ה־‪ 11‬בספטמבר‬ ‫מטרתם העיקרית לקדם פיתוח‬
‫‪ ,2001‬לשימוש בעלות הברית של ארצות הברית במלחמה העולמית בטרור‪.‬‬ ‫כלכלי ורווחה כלכלית במדינות‬
‫עניות‪.‬‬

‫ההנחה שהפיתוח יתמוך בהשגת יעדים נוספים‪ ,‬דוגמת טיפוח הסולידריות בין בעלות‬
‫ברית וקידום היתרון המסחרי‪ ,‬שוק חופשי‪ ,‬או דמוקרטיזציה‪ ,‬עדיין עומדת בבסיסן‬
‫של רוב תכניות הסיוע של המדינות התורמות‪ .‬בתכנית "חשבון אתגר המילניום"‬
‫(‪ )MCA – Millennium Challenge Account‬התחייבה ארצות הברית לספק‪ ,‬החל משנת‬
‫‪ 2006‬ואילך‪ ,‬סיוע בהיקף שנתי של ‪ 5‬מיליארדי דולרים לפחות ל־‪ 17‬מדינות זכאיות‪ ,‬אשר‬
‫"מקיימות ממשל צודק‪ ,‬משקיעות בבני עמן‪ ,‬ומעודדות חופש כלכלי"‪ .‬התחייבות זו מייצגת‬
‫את הגידול הגבוה ביותר בהיקף הסיוע של ארצות הברית לפיתוח העולמי מאז תכנית‬
‫מרשל ב־‪.1948‬‬

‫מאז ‪ 1970‬גדלה בהדרגה המגמה העולמית בהיקף ההקצאות לסיוע חוץ‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫היקף סיוע החוץ‪ ,‬כאחוז מסך ההכנסה הלאומית הגולמית של המדינה התורמת‪ ,‬נותר‬
‫כשהיה (‪ .)OECD, 2013‬ארצות תורמות רבות לא עמדו במכסות הסיוע המדינתי לפיתוח‬
‫שהתחייבו עליהן‪ ,‬גם בגלל השפל הכלכלי העולמי (ראו איור ‪.)5.2‬‬

‫בקרב רבות מן המדינות התורמות גבר התסכול מקצב הצמיחה האטי של ארצות הדרום‬
‫העולמי המקבלות סיוע‪ ,‬ובעקבותיו גם הספק באשר לתועלת של תכניות הסיוע שלהן‪ ,‬על‬
‫אף קיומן של ראיות מוצקות שלפיהן הייתה לסיוע החוץ השפעה חיובית (‪Easterbrook,‬‬
‫‪ .)2002‬מי שמתחו ביקורת הסתייגו במיוחד ממה שנתפס בעיניהם כהתעקשותן של‬
‫תרבויות רבות בדרום העולמי להתחפר בעמדה המכשילה את פיתוחן הכלכלי; עמדה‬
‫המקוננת על העוני של הדרום אך מגנה בתוקף את הדחף לעשות רווחים‪ ,‬את רוח התחרות‬
‫ואת התרבות הצרכנית העומדים בלב הקפיטליזם‪ .‬הארצות התורמות התרעמו במיוחד‬
‫בשל העובדה שהארצות המבקשות סיוע אינן מעריכות את ערכי הליבה המערביים של‬
‫עבודה קשה‪ ,‬תחרות כלכלית ויצירתיות יזמית‪ ,‬הנתפסים כהכרחיים לקדמה ולעושר‪.‬‬

‫בשל עמדה זו חיזקו המדינות התורמות את התעקשותן על "התניה" או דרישות שלפיהן‬

‫המדינות המקבלות סיוע חייבות לעמוד בהן כדי להמשיך ולקבל סיוע‪ .‬כמו כן‪ ,‬המדינות‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 142‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:21‬‬

 ‫‪143‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 5‬הדרום העולמי בעולם של מעצמות‬

‫היקף נטו של הסיוע המדינתי לפיתוח כ־‪ %‬מההל"ג‪,‬‬

‫נטו סיוע מדינתי לפיתוח ‪2011-1970‬‬ ‫לפי התורמות הגדולות‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 0.8 0.9 1.0 1.1 1.2‬‬
‫‪$140‬‬ ‫‪0.60‬‬
‫סיוע מדינתי לפיתוח‪/‬הכנסה לאומית גולמית‬ ‫יון‬
‫סך כולל של הסיוע המדינתי לפיתוח‬ ‫קוריאה‬

‫המאמץ הממוצע לארץ ‪0.46‬‬

‫יעד האו"ם ‪0.7‬‬

‫‪$120‬‬ ‫יפן‬
‫במיליארדי דולרים ארצות הברית‪ ,‬מחירים קבועים‬

‫‪0.50‬‬ ‫איטליה‬
‫ארה"ב‬

‫סיוע מדינתי לפיתוח כ־‪ %‬מההל"ג‬

‫‪$100‬‬ ‫אוסטריה‬
‫‪0.40‬‬ ‫ניו זילנד‬
‫ספרד‬
‫‪$80‬‬ ‫פורטוגל‬
‫קנדה‬
‫‪0.30‬‬ ‫אוסטרליה‬
‫גרמניה‬
‫‪$60‬‬ ‫שווייץ‬
‫צרפת‬
‫‪0.20‬‬ ‫אירלנד‬
‫‪$40‬‬
‫פינלנד‬
‫בלגיה‬
‫‪$20‬‬ ‫‪0.10‬‬ ‫בריטניה‬
‫הולנד‬
‫דנמרק‬
‫לוקסמבורג‬
‫‪$0‬‬

‫מקור‪OECD 2013 :‬‬

‫‪0.0‬‬ ‫נורבגיה‬
‫‪70‬‬

‫‪80‬‬

‫‪90‬‬

‫‪00‬‬

‫‪10‬‬

‫שוודיה‬
‫‪19‬‬

‫‪19‬‬

‫‪19‬‬

‫‪20‬‬

‫‪20‬‬

‫איור ‪ 5.2‬הבטחות שהופרו ‪ #‬בהחלטה ‪ 2626‬של האו"ם מ־‪ 1970‬הסכימו המדינות העשירות של הצפון העולמי להקצות ‪ 0.7%‬מן התל"ג (תוצר לאומי‬
‫גולמי) שלהן לפיתוח ארוך־טווח של הארצות העניות ביותר של הדרום העולמי‪ .‬היקף הסיוע המדינתי לפיתוח גדל מ־‪ 1970‬עד ‪ 2011‬במונחים ריאליים‪,‬‬
‫אך לא כאשר נערך חישוב באחוזים מהיקף ההכנסה הלאומית הגולמית (משמאל)‪ .‬בפועל‪ ,‬הממוצע העולמי למענקי פיתוח מדינתיים‪ ,‬כאחוז מן ההל"ג‬
‫(הכנסה לאומית גולמית) ב־‪ ,2011‬היה פחות מחצי אחוז (‪ .)0.46‬בדולרים מוחלטים‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬גרמניה‪ ,‬בריטניה וצרפת היו התורמות הגדולות‬
‫ביותר; אבל במונחי תרומה יחסית לגודל הכלכלה הלאומית‪ ,‬לוקסמבורג‪ ,‬שוודיה ונורבגיה היו התורמות הנדיבות ביותר (מימין)‪.‬‬

‫התורמות מקפידות "לקשור" בין הענקת הסיוע לפיתוח לבין טובתן הן‪ ,‬כגון באמצעות‬
‫הדרישה שירכשו מהן מוצרים‪ ,‬אף־על־פי שלפי הערכת הבנק העולמי‪ ,‬שיטה זו מפחיתה‬
‫‪ 30%-15%‬מערך הסיוע‪ ,‬מורידה את יעילותו‪ ,‬ומפרה באופן בוטה את עקרונות השוק‬
‫החופשי שהצפון העולמי מתיימר לקדמם‪.‬‬

‫נוסף על כך‪ ,‬מדינות הדרום העולמי אף מתלוננות‪ ,‬כי המדינות התורמות של הצפון העולמי‬
‫מבטיחות זה ארבעים שנה להקצות ‪ 0.7%‬מן התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) שלהן לסיוע‬
‫חוץ‪ ,‬אך רק מעטות מביניהן עמדו בהבטחתן או התקרבו לכך (ראו איור ‪ .)5.2‬זאת‪ ,‬על אף‬
‫העדויות הברורות שלפיהן הגדלת הסיוע אכן תורמת לפיתוח אם הסיוע מתוכנן כראוי‬
‫ומועבר באופן קבוע ויציב לארצות המצליחות לקיים משילות דמוקרטית ולשפרה (‪Sachs,‬‬
‫‪ .)2005‬עם זאת‪ ,‬לאחרונה הצטרפו רבים ממנהיגי הדרום העולמי למבקרים מן הצפון‬
‫העולמי בהתנגדותם לסיוע חוץ; הם מפרשים את הסיוע כמכשיר של ניאו־קולוניאליזם‬
‫וניאו־אימפריאליזם‪ ,‬ומתנגדים להתניית הסיוע בעמידה בדרישות הנכפות עליהם מטעם‬
‫קרן המטבע הבין־לאומית וארגונים רב־צדדיים נוספים‪ .‬כפי שהסביר נשיא רואנדה פול‬
‫קגאמה במאי ‪" ,2009‬אנו מעריכים תמיכה מן החוץ‪ ,‬אך עליה לתמוך בדברים שאנחנו‬ ‫ֶ‬
‫עצמנו שואפים להשיג"‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 143‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:22‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪144‬‬

‫סכומים גדולים מאלה – יותר מכפליים מסך כל תקציב סיוע החוץ העולמי – מועברים‬
‫לכלכלות הדרום העולמי באמצעות משלוחי כסף שמהגרי העבודה המועסקים בצפון‬ ‫משלוחי כסף‬
‫העולמי שולחים במסירות למשפחותיהם‪ .‬משלוחי כסף אלה "רגישים" למיתון כלכלי פחות‬ ‫(‪)remittances‬‬

‫מאשר הזרמות הון פרטי‪ ,‬ומאז שנות השבעים של המאה ה־‪ 20‬היקפם גדל בהתמדה בכל‬ ‫הכסף ששולחים מהגרים‬
‫העובדים בארצות עשירות (שהוא‬
‫שנה‪ .‬במרוצת שתים־עשרה השנים האחרונות הוכפל היקף העברות הכספים של מהגרי‬ ‫כמעט תמיד גבוה יותר מן‬
‫העבודה פי ארבעה – מ־‪ 132‬מיליארד דולר בשנת ‪ 2000‬ל־‪ 529‬מיליארד דולר ב־‪.2012‬‬ ‫ההכנסה שהיו יכולים להשתכר‬
‫על־פי הערכת הבנק העולמי‪ ,‬היקף משלוחי הכסף שהועברו לארצות מתפתחות בשנת‬ ‫בעבודה בארצם) למשפחותיהם‬
‫בארצות המוצא‪.‬‬
‫‪ 2012‬הסתכם ב־‪ 401‬מיליארד דולר (‪ ,)World Bank, 2013a‬וסביר להניח שהסכום האמתי‬
‫של ההעברות גדול אף יותר מן המספרים הרשמיים‪ ,‬שכן במקרים רבים משלוח הכספים‬
‫והסחורות נעשה באמצעות רשתות בלתי־רשמיות (ראו מפה ‪ 5.5‬ואיור ‪.)5.3‬‬

‫הכסף המתקבל בדרך זו הוא מקור הכנסה חשוב של המשפחה (והמדינה) בכלכלות‬
‫מתפתחות רבות‪ ,‬ובמקרים אחדים הוא מייצג אחוז ניכר ביותר מן התמ"ג של המדינות‬
‫המקבלות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בלבנון ובטג'יקיסטן‪ ,‬משלוחי הכסף שהועברו בשנים מסוימות מהווים‬
‫יותר מחמישית מן התמ"ג‪ .‬הנס טימר‪ ,‬מנהל קבוצת סיכויי פיתוח בבנק העולמי‪ ,‬מסביר‪ ,‬כי‬
‫"תפקידם של משלוחי הכסף כמסייעים בהוצאת אנשים ממעגל העוני היה ידוע מזמן‪ ,‬אבל‬
‫כיום קיימות גם עדויות רבות שלפיהן הגירת העבודה ומשלוחי הכספים הביתה מסייעים‬
‫לארצות המוצא להשיג התקדמות לקראת‪ ...‬גישה להשכלה‪ ,‬מים בטוחים לשתייה‪ ,‬תברואה‬
‫ושירותי בריאות"‪.‬‬

‫סחר והשקעות זרות ישירות‬

‫זמן רב ביקשו הארצות המתפתחות "סחר‪ ,‬לא סיוע" (‪ )trade, not aid‬כדי לשפר את מעמדן‬
‫הגלובלי‪ ,‬והצביעו על הניסיון של הארצות המתועשות החדשות ושל המזרח העולמי‬
‫לתמוך בהשקפה שלפיה הגישה לשווקים של הצפון העולמי חיונית לצמיחתו הכלכלית‬
‫של הדרום העולמי‪ .‬בקשות אלה להגדלת הסחר באמצעות ביטול חסמים זכו‪ ,‬בדרך־כלל‪,‬‬
‫להצלחה‪ :‬ב־‪ ,2012‬מספר הסכמי הסחר החופשי שהיו בתוקף בין ארצות הדרום העולמי‬
‫לבין ארצות הצפון העולמי ובתוכן תפח ליותר מ־‪ .)World Bank, 2013c( 350‬ואכן‪ ,‬ארצות‬
‫רבות בדרום העולמי נהנו מ"מעגל חסד" (‪ ,)Blanton & Blanton, 2008‬שבו הגדלת הסחר‬
‫מובילה לשיפור התנאים המקומיים‪ ,‬ואלה בתורם מסייעים לסחר‪ .‬להלן כמה התפתחויות‬
‫של הזמן האחרון‪ ,‬שנועדו לקדם צמיחה באמצעות הסכמים אזוריים לשיתוף פעולה כלכלי‪:‬‬
‫האמריקות‪ :‬הסכם הסחר החופשי של ארצות הברית עם מרכז אמריקה והרפובליקה‬ ‫‪0‬‬

‫הדומיניקנית (קפט"א – ‪ )CAFTA-DR‬שואף לחקות את הסכמי נפט"א וליצור אזור‬ ‫נפט"א‬

‫(‪NAFTA – North American‬‬
‫סחר חופשי הכולל את ארצות הברית‪ ,‬הרפובליקה הדומיניקנית‪ ,‬גואטמלה‪ ,‬אל סלבדור‪,‬‬ ‫‪)Free Trade Agreement‬‬
‫ניקרגואה‪ ,‬הונדורס וקוסטה ריקה‪ .‬ההסכם נועד להביא לליברליזציה של השווקים‬ ‫הסכם הסחר החופשי של צפון‬
‫בארצות הברית ובאמריקה המרכזית‪ ,‬והוא ההסכם ה"תת־אזורי" הראשון הגדול‬ ‫אמריקה‪.‬‬
‫שנחתם בין שני שותפי סחר שאין ביניהם שוויון – בלא שותפותה של ארצות הברית‪,‬‬
‫צירוף התמ"ג של כל החברות בקפט"א הוא קצת יותר מאחוז אחד מן התמ"ג של‬
‫ארצות הברית (‪ . )WDI, 2013‬מרקוסור (‪ ,)Mercosur‬המּוכר יותר בשם "השוק המשותף‬
‫של הדרום"‪ ,‬הוא גוש הסחר הגדול ביותר בדרום אמריקה השואף להשתלבות כלכלית‬
‫מלאה של כל מדינות האזור‪ .‬המדינות במעמד חברּות מלאה במרקוסור הן ארגנטינה‪,‬‬
‫ברזיל‪ ,‬פרגואי‪ ,‬אורוגואי וונצואלה‪ ,‬ואילו חברותן של בוליביה‪ ,‬קולומביה‪ ,‬אקוודור‪ ,‬פרו‬
‫וצ'ילה היא חלקית‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 144‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:22‬‬

‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫‪145‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 5‬הדרום העולמי בעולם של מעצמות‬
‫מפה ‪ + 5-5‬איור ‪5-3‬‬

‫עשרת הפרוזדורים הראשיים שבאמצעותם מועברים משלוחי הכספים‬

‫מקור‬ ‫נמען‬ ‫סכום במיליארדי דולרים‬ ‫‪0.0‬‬

‫מקור‪ :‬אומדני הבנק העולמי‪ ,‬המבוססים על מסד הנתונים הסטטיסטי של מאזן התשלומים (‪ )Balance of Payments Statistics Database‬בניהול קרן המטבע העולמית‬
‫‪12.2‬‬
‫בריטניה‬

‫‪4.1‬‬ ‫‪4.1‬‬
‫‪22.2‬‬ ‫ארצות הברית‬ ‫‪12.0‬‬ ‫סין‬ ‫יפן‬
‫‪13.5‬‬
‫משלוחי כסף‬ ‫מק‬ ‫הונג קונג‬
‫כ־‪ %‬מהתמ"ג‬ ‫סיקו‬ ‫‪13.8‬‬ ‫הודו‬
‫ב־‪2011‬‬ ‫‪5.3‬‬
‫‪>10‬‬ ‫ערב הסעודית‬
‫‪10.0-5.1‬‬ ‫‪4.2‬‬
‫‪5.0-1.1‬‬ ‫וי‬
‫יטנ‬ ‫‪10.1‬‬
‫‪1.0-0.5‬‬ ‫אם‬
‫פי‬
‫‪5.0-0.0‬‬ ‫ליפ‬
‫ינים‬
‫אין נתונים‬

‫עשר המקבלות הראשיות של משלוחי כסף ממהגרי עבודה‪,‬‬ ‫עשר המקבלות הראשיות של משלוחי כסף ממהגרי עבודה‬
‫‪) 2011‬במיליארדי דולרים(‬ ‫‪70‬‬
‫כאחוז מהתמ"ג‪2011 ,‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪45‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪35‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫ה‬
‫ודו‬
‫סין‬

‫מ ים‬
‫פ‬

‫ני‬
‫צר‬

‫גר‬

‫מ‬
‫פק‬

‫ב‬

‫סור‬

‫ל‬

‫כ‬
‫לב‬

‫מ‬

‫נ‬
‫רו‬

‫גו‬

‫ל‬

‫ד ורי‬
‫נגל‬

‫מיב‬
‫ילי‬

‫טב‬
‫ק‬

‫צר‬

‫סו‬
‫גר‬

‫ווי‬

‫רום אה‬
‫יק‬

‫יא‬
‫מנ‬

‫אנ‬
‫פת‬

‫יס‬

‫נון‬
‫סי‬

‫ק‬
‫יה‬

‫טו‬
‫יה‬

‫ית‬
‫פינ‬

‫ים‬

‫ר‬
‫דש‬

‫יה‬
‫נה‬
‫יה‬

‫יה‬

‫דה‬
‫טן‬
‫קו‬

‫ונז‬
‫יה‬

‫מפה ‪ 5.5‬ואיור ‪ 5.3‬שולחים כסף הביתה ‪ #‬מיליארדי הדולרים שמהגרי עבודה שולחים הביתה בכל שנה חיוניים לכלכלת הארצות המתפתחות‪ .‬משלוחי‬
‫הכסף נותרו יציבים יחסית לתזרימי משאבים אחרים בזמן המשבר הכלכלי העולמי של השנים האחרונות‪ ,‬והיקפם צפוי לגדול ב־‪ 8.8%‬בכל שנה‪ ,‬ולהגיע‬
‫בשנת ‪ 2015‬ל־‪ 515‬מיליארד דולר (‪ .)World Bank, 2013b‬הודו וסין נמנות עם הנהנות העיקריות ממשלוחי הכסף של מהגרי העבודה‪ ,‬אם כי גם מדינות‬
‫מעוטות־הכנסה כמו טג'יקיסטן וליבריה נמנות עם המקבלות העיקריות‪.‬‬

‫אסיה‪ :‬הפורום לשיתוף פעולה כלכלי אסיה־האוקיאנוס השקט (‪APEC – Asia-‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪ )Pacific Economic Cooperation‬נוסד כקבוצה בלתי־רשמית ב־‪ ,1989‬המחויבת‬

‫להנהיג סחר חופשי והשתלבות כלכלית אזורית‪ .‬גם החברֹות באיגוד מדינות דרום־‬
‫מזרח אסיה (‪ ,)ASEAN – Association of Southeast Asian Nations‬שהקימו ב־‪1967‬‬
‫ּברּוניי‪ ,‬אינדונזיה‪ ,‬מלזיה‪ ,‬הפיליפינים‪ ,‬סינגפור ותאילנד‪ ,‬וכיום חברות בו גם וייטנאם‪,‬‬
‫קמבודיה‪ ,‬לאוס ומיאנמר‪ ,‬הסכימו להקים ביניהן אזור סחר חופשי‪ .‬בהמשך נחתמה‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 145‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:22‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪146‬‬

‫אמנת השותפּות הטרנס־פסיפית (‪TPP – Trans-Pacific‬‬

‫‪ – )Partnership‬שהחותמות המקוריות עליה ב־‪ 2005‬היו‬
‫ברוניי‪ ,‬צ'ילה‪ ,‬סינגפור וניו זילנד‪ ,‬ובהמשך הצטרפו אליה גם‬
‫אוסטרליה‪ ,‬קנדה‪ ,‬יפן‪ ,‬מלזיה‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬פרו‪ ,‬ארצות הברית‬
‫ווייטנאם – המעמיקה את היקף הסחר וההשקעות באזור‬

‫‪Face to Face/UPPA/Photoshot, Inc.‬‬

‫האחראי ליותר מ־‪ 40%‬מכלל הסחר העולמי (‪Kaneko,‬‬
‫‪.)2013‬‬
‫‪ 0‬המזרח התיכון‪ :‬הסכם אזור הסחר החופשי של ארצות‬
‫הברית עם המזרח התיכון (‪MEFTA – Middle East Free‬‬
‫‪ )Trade Area‬כולל הסכמים בין ארצות הברית לבין בחריין‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬ירדן‪ ,‬מרוקו ועומאן‪ .‬ארצות הברית יזמה מהלך זה‬
‫ענקי שיווק עולים טאטה נאנו‪ ,‬שהושקה במארס ‪ ,2009‬היא‬
‫‪#‬‬

‫ב־‪ ,2003‬ומדינות נוספות עשויות להצטרף אליו בקרוב‪,‬‬ ‫המכונית הזולה ביותר בעולם‪ .‬היא מציגה חידוש עולמי של תאגיד‬
‫ביניהן‪ :‬אלג'יריה‪ ,‬כוויית ותימן‪ .‬מועצת שיתוף הפעולה של‬ ‫רב־לאומי עולה ממומבאי‪ ,‬הודו‪ .‬חברות בדרום העולמי נשענות‬
‫מדינות המפרץ (‪GCC – Gulf Cooperation Council for‬‬ ‫על מודל ייצור בעלות נמוכה‪ ,‬המתבסס על כוח עבודה מקומי זול‬
‫‪ )the Arab States of the Gulf‬נוסדה ב־‪ 1981‬כשוק משותף‬ ‫והתרחבות השווקים המקומיים‪ ,‬ומצליחות להתחרות בתאגידים‬
‫הרב־לאומיים של הארצות העשירות של הצפון העולמי‪.‬‬
‫אזורי‪ ,‬שכלל גם מועצת ביטחון‪ .‬המשטרים הפוליטיים‬
‫בארצות החברות במועצה דומים ונטועים בדת האסלאם‪.‬‬
‫בין המדינות החברות המייסדות‪ :‬בחריין‪ ,‬כוויית‪ ,‬עומאן‪ ,‬קטאר‪ ,‬ערב הסעודית ואיחוד‬
‫האמירויות הערביות‪.‬‬
‫אפריקה שמדרום לסהרה‪ :‬קהילת הפיתוח של אפריקה הדרומית (‪SADC – Southern‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪ )African Development Community‬היא אזור הסחר החופשי הגדול ביותר מבין‬

‫שנים־עשר אזורים כאלה באפריקה הדרומית‪ .‬הארגון מונה חמש־עשרה מדינות חברות‬
‫באפריקה הדרומית‪ ,‬ומטרתו לסייע בשיתוף פעולה כלכלי־חברתי ביניהן‪ .‬באזור מערב‬
‫אפריקה‪ ,‬ארגון הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (‪ECOWAS – Economic‬‬
‫‪ )Community of West African States‬נוסד ב־‪ 1975‬כאיחוד כלכלי ומסחרי אזורי‪.‬‬

‫האם ציפיותיהן הנשגבות של קבוצות מדיניות־כלכליות אזוריות אלה עתידות להתממש?‬

‫העבר הוכיח‪ ,‬כי רצון מדיני וחזון משותף הם יסודות חיוניים להצלחתם של משטרי סחר‬
‫אזוריים‪ ,‬הקובעים כללים לשיתוף הפעולה בין המדינות החברות‪ .‬יסוד חיוני נוסף הוא‬
‫ַמ ׁ ְש ִלימּות (‪ )complementarity‬כלכלית‪ ,‬שכן היעד הוא להמריץ את הגדלת הסחר גם בין‬
‫המדינות החברות באזור הסחר החופשי לבין עצמן‪ ,‬ולא רק בין האזור לבין אזורים אחרים‪.‬‬

‫במאמץ לתמוך בכלכלה העולמית התחייבו מנהיגי העולם לממן את הסחר‪ ,‬למנוע נקיטת‬
‫אמצעים של סחר מוגן‪ ,‬ולסייע לדרום העולמי‪ .‬מאמצים אלה עלו יפה‪ ,‬כפי שאפשר‬
‫לראות בהתאוששות שחלה בנפח הסחר העולמי בתחילת ‪ ,2010‬לאחר הירידה החדה‬
‫ב־‪ .)Gregory et al., 2010( 2008‬עם זאת‪ ,‬כפי שהעיד השינוי בהתמקדותה של ועידת‬
‫הפסגה של מדינות קבוצת העשרים (‪ )G-20‬בטורונטו ב־‪ ,2010‬מתכניות להוצאת כספים‬
‫לתכניות לצמצום חובות בתגובה למשבר הכלכלי העולמי‪ ,‬קיימת גם האפשרות שהארצות‬
‫המפותחות והעולות שיש בהן כלכלת שוק יבחרו לצמצם את הוצאותיהן‪ ,‬ינקטו כלכלת‬
‫מגן‪ ,‬ויעדיפו להתמקד בבעיות הכלכליות שלהן‪ .‬גישה זו עלולה לשבש את תהליך השיקום‬
‫השברירי של הכלכלה העולמית ולהזיק לדרום העולמי‪.‬‬

‫"הפער בין הצפון לדרום לא הצטמצם עד כה‪ ,‬במהלך רוב עידן הגלובליזציה" (‪Reuveny‬‬
‫‪ .)& Thompson, 2008, p. 8‬ארצות רבות בדרום העולמי לא שיפרו את מצבן‪ :‬גישתן לשוק‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 146‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:23‬‬

 ‫‪147‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 5‬הדרום העולמי בעולם של מעצמות‬

‫העולמי נותרה חסומה מכיוון שקבוצות לחץ מקומיות באותן הארצות מעוטות־הצמיחה‬
‫בדרום העולמי הפעילו שדולות‪ ,‬שאילצו את השלטונות לצמצם יבוא מוצרים מארצות‬
‫אחרות המתחרים בתעשיות המקומיות שבבעלותן‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מקצת הארצות ממשיכות‬
‫לסבול מתוצאותיהם השליליות של גירעונות סחר – גירעון הסחר הממוצע בקרב המדינות‬
‫הפחות מפותחות מכולן עומד על יותר מ־‪ 15%‬מן התמ"ג – וחוסר איזון כזה עלול לעכב‬
‫צמיחה כלכלית ולהגביר את תלותו של הדרום (‪ .)WDI, 2013‬ייתכן שהסחר עדיף מן‬
‫הסיוע‪ ,‬אבל לעתים קרובות החסמים הפוליטיים מפריעים לסחר החופשי‪.‬‬

‫השקעות זרות ישירות‬
‫(‪FDI – foreign direct‬‬
‫‪)investment‬‬
‫השקעה חוצת־גבולות‬
‫שבאמצעותה אדם או חברה‬
‫המבוססים בארץ אחת רוכשים‬
‫או מקימים נכס כגון מפעל או‬
‫בנק בארץ אחרת; כך נוצרים‬
‫קשרים ארוכי טווח ושליטה של‬
‫תושבים זרים בנכסים מקומיים‪.‬‬
‫טקטיקה חשובה נוספת ששימשה את הדרום העולמי להיחלץ מן העוני ומהיעדר צמיחה‬
‫כלכלית הייתה משיכת סכום גדול יותר מהיקף ההשקעות הזרות הישירות‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫"היקף ההשקעות הזרות הישירות בדרום העולמי גדל מהר יותר מהסחר‪ ,‬ועלה בהיקפו‬
‫על סיוע החוץ כמקור העיקרי להון בארצות מתפתחות" (‪Blanton & Blanton, 2012a,‬‬
‫‪ .)p. 1‬השקעות זרות ישירות מהוות גורם משיכה לארצות מארחות פוטנציאליות בדרום‬
‫העולמי‪ ,‬שכן הן תורמות להיווצרות הון‪ ,‬משפרות את הגישה לרשתות שיווק בין־לאומיות‪,‬‬
‫ומאפשרות העברה של טכנולוגיות ייצור‪ ,‬מיומנויות ופרקטיקות ארגוניות בין מדינות‬
‫(‪.)Blanton & Blanton, 2009‬‬

‫ואולם‪ ,‬תמיד היו מי שמתחו ביקורת על אסטרטגיה זו של צמיחה כלכלית‪ ,‬ואשר פקפקו‬
‫ביעילותן של השקעות הון של תאגידים רב־לאומיים (ובמידה פחותה מזו‪ ,‬של משקיעים‬
‫זרים פרטיים) במיזמים עסקיים מקומיים או ביתיים כתרופה לחוליי הכלכלה‪ .‬אסטרטגיה‬
‫זו הייתה תמיד שנויה במחלוקת מכיוון שמתן הרשאה לתאגידים הנשלטים מחו"ל להקים‬
‫עסקים במדינה המארחת למטרות עשיית רווחים כרוך תמיד בעלויות סמויות‪ .‬מי אמור‬
‫להיות הנהנה העיקרי מפירות ההשקעה – המשקיע הזר או המדינות המארחות? האם‬
‫תושבי ארצות הדרום העולמי יוצאים נשכרים מפעולת התאגידים והאליטות המקומיות או‬
‫שהם מנוצלים על ידם? מדיניות השקעות כזו כרוכה בסיכונים רבים ובהתפשרויות‪ ,‬והיא‬
‫עלולה ליצור קונפליקט בין ערכים ויעדים סותרים‪.‬‬

‫הסכנה העיקרית באסטרטגיה זו היא האפשרות שההשקעות הזרות יובילו לשליטה‬

‫זרה‪ ,‬ולשחיקת היכולת של הממשלות הריבוניות המקומיות לווסת את הכלכלה בתוך‬
‫גבולותיהן‪ .‬סכנה נוספת היא האפשרות שתאגידי ההשקעות הרב־לאומיים לא ישקיעו‬
‫במדינה את הרווחים שהפיקו ממנה‪ ,‬אלא יפנו אותם לחו"ל לצורך השקעות חדשות או‬
‫שיחלקו אותם כדיבידנדים לבעלי המניות העשירים שלהם בצפון העולמי‪ .‬כמו כן‪ ,‬תמיד‬
‫קיים הפחד מ"מרוץ לתחתית"‪ ,‬העלול להתרחש כאשר השלטונות המקומיים מגבילים את‬
‫זכויות העובדים וזכויות האדם במדינה במטרה לשפר את מידת האטרקטיביות שלה בעיני‬
‫משקיעים זרים (‪.)Blanton & Blanton, 2012a, 2012b‬‬

‫אך למרות כל הסיכונים‪ ,‬ארצות מתפתחות רבות רופפו את המגבלות על השקעות הון‬
‫זר כדי למשוך אליהן משקיעים זרים‪ .‬הן מתמקדות פחות בהנהגת ליברליזציה בהגבלות‬
‫על ההשקעות ובעידוד תחרות כלכלית מקומית פתוחה‪ ,‬ויותר בהצעת תמריצים מפתים‬
‫למשקיעים זרים בצורת הקלות במיסוי‪ ,‬מענקים במזומן והזדמנויות להקים מיזמים‬
‫משותפים‪ .‬מהלכים אלה חוללו לאחרונה גאות ניכרת בזרימת הון השקעות אל ארצות‬
‫הדרום העולמי (ראו איור ‪.)5.4‬‬

‫בכלכלות הקטנות יחסית של הדרום העולמי הייתה ל"עירוי" זה של השקעות זרות בארצות‬
‫המתפתחות השפעה ניכרת‪ .‬ההון הזר סלל את הדרך להאצת קצב הפיתוח הכלכלי בשווקים‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 147‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:23‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪148‬‬

‫במיליארדי דולרים‬ ‫תזרימי משאבים לדרום העולמי‪2012-1990 ,‬‬

‫ארצות הברית‬
‫‪700‬‬

‫‪600‬‬

‫‪500‬‬

‫איור ‪ 5.4‬עלייתה ונפילתה של‬

‫‪400‬‬
‫הכלכלה העולמית ‪ #‬במרוצת‬
‫העשור האחרון היה ההון‬
‫‪300‬‬ ‫הזר למקור הצמיחה העיקרי‬
‫של הדרום העולמי‪ .‬ואולם‪,‬‬

‫מקור‪ :‬על־פי ‪ ;Ratha & Silwal, 2012‬מעודכן על־פי ‪WDI 2013‬‬

‫‪200‬‬ ‫השפל הכלכלי העולמי האחרון‬
‫מאיים על המשך הצמיחה‪.‬‬
‫בין ‪ 2007‬ל־‪ 2009‬התחוללו‬
‫‪100‬‬ ‫טלטלות רבות בשוק ההון‬
‫הפרטי‪ ,‬בהשקעות המוסדיות‬
‫‪0‬‬ ‫ובהשקעות הישירות הזרות‪,‬‬
‫ואילו היקף משלוחי הכספים‬
‫‪1990‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫של מהגרי עבודה והסיוע‬
‫סיוע מדינתי לפיתוח‬ ‫משלוחי כספים של מהגרי עבודה‬ ‫המדינתי לפיתוח שמרו על‬
‫חוב פרטי והשקעות הון מניות‬ ‫השקעה ישירה של הון זר‬ ‫יציבותם‪ .‬מאז נרשם גידול‬
‫בהיקף זרימת ההון לדרום‬
‫העולמי‪.‬‬

‫העולים‪ ,‬על אף התנגדותן של התעשיות המקומיות‪ ,‬המאוימות מן התחרות החדשה‪ ,‬ועל‬

‫אף המבקרים הטוענים כי ההשקעות הזרות מגדילות את פערי ההכנסה והאי־שוויון‪ .‬על‬
‫אף חששות והשלכות אלה‪ ,‬הארצות המתפתחות מגבירות כיום את התחרות ביניהן על‬
‫הון ההשקעות הזרות במטרה להשתחרר מן התלות והעוני‪ .‬השקעות זרות ישירות הן‬
‫הגורם המוביל למעבר מעבודה חקלאית לעבודות שירות בחבלים העירוניים של ארצות‬
‫הדרום העולמי (כיום‪ ,‬מרוכזים שם ‪ 47%‬מאוכלוסיית הארצות המתפתחות)‪ ,‬המוציא‬
‫מיליוני אנשים ממעגל העוני‪ ,‬ובתוך כך עושה שימוש במיקור חוץ לעובדים מקצועיים מן‬
‫הצפון העולמי (‪.)WDI, 2011, p. 168; WDI, 2013‬‬

‫ניהול החוב ושחיתות שלטונית‬

‫הסיכוי שסיוע חוץ‪ ,‬סחר או השקעות ישירות של הון זר יתרמו לפיתוחו העתידי של הדרום‬
‫העולמי ויקלו את העוני בו תלוי בגורמים רבים נוספים‪ .‬גורם מרכזי הוא השאלה באיזו‬
‫מידה אפשר לשלוט ברמת החוב החיצוני העצום של רוב ארצות הדרום העולמי ולנהל‬
‫אותו‪ .‬על־פי הערכת הבנק העולמי‪ ,‬החוב הכולל של הדרום העולמי ב־‪ 2009‬היה גדול‬
‫מ־‪ 4,076‬מיליארד דולר‪ ,‬ותשלומי החובות של ארצות אלה היוו ‪ 21%‬מן ההכנסה הלאומית‬
‫הגולמית שלהן (‪ .)WDI, 2012‬אי־אפשר לקיים מצב כזה לאורך זמן‪ ,‬והוא מאיים על החוסן‬
‫הכלכלי ועל סיכויי הצמיחה העתידית של ארצות אלה‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬החוב הלאומי איננו האחראי היחיד לריקון המשאבים הכלכליים והפוליטיים של‬
‫המדינות; גם השחיתות חותרת תחת מבנים מוסדיים חיוניים ומעודדת תרבות של פחד‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 148‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:24‬‬

 ‫‪149‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 5‬הדרום העולמי בעולם של מעצמות‬

‫וחוסר אמון‪ .‬הניצול לרעה של סמכויות שלטוניות לקבלת טובות הנאה אישיות גובה‬
‫מחירים אדירים‪ ,‬בארבעה ממדים (‪:)Transparency International, 2013‬‬
‫פוליטי‪ :‬השחיתות היא מחסום בפני משילּות דמוקרטית ושלטון החוק‪ .‬כאשר נושאי‬ ‫‪0‬‬

‫משרות ציבוריות משתמשים במשרותיהם כדי להפיק רווחים אישיים‪ ,‬הם חותרים‬
‫תחת הלגיטימיות השלטונית והציפייה הציבורית לאחריותיות (‪.)accountability‬‬
‫כלומר‪ ,‬המחויבות למתן דין וחשבון‪.‬‬
‫כלכלי‪ :‬מעשי שחיתות מדלדלים את העושר הלאומי‪ .‬לרוב‪ ,‬המשאבים הציבוריים אינם‬ ‫‪0‬‬

‫מופנים לפיתוח תשתיות בתחומי חינוך או בריאות‪ .‬שחיתות נרחבת מסכנת גם את‬
‫מבני השוק ומרתיעה משקיעים זרים‪.‬‬
‫חברתי‪ :‬הפרת אמון הציבור בעקבות שחיתות נרחבת מחלישה את החברה האזרחית‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫אדישות כללית והתנתקות של האזרחים פותחת פתח לנושאי תפקידים ציבוריים לנצל‬
‫את עמדותיהם ואת הנכסים הלאומיים להפקת רווחים אישיים‪ .‬מתן שוחד וקבלתו‬
‫הופכים לנורמה‪.‬‬
‫סביבתי‪ :‬לעתים קרובות מתעלמים מאסדרה (רגולציה) בענייני הגנת הסביבה‪ ,‬וקל מאוד‬ ‫‪0‬‬

‫לנצל פרויקטים סביבתיים להפקת רווחים אישיים‪ .‬בעקבות זאת מובילה השחיתות‪,‬‬
‫לעתים קרובות‪ ,‬להידרדרות סביבתית ניכרת במדינה‪.‬‬

‫גם הצפון העולמי אינו חסין מפני שחיתות ציבורית‪ ,‬אבל בארצות רבות ברחבי הדרום‬
‫העולמי מדובר ב"מכת מדינה" (ראו מפה ‪ .)5.6‬בעקבות מהפכת היסמין בתוניסיה ב־‪2011‬‬
‫נחשפו העומק וההיקף של מעשי השחיתות של משפחת השליט בן עלי‪ .‬על־פי דו"ח‬
‫של ארגון ‪( Global Financial Integrity‬העומד על משמר היושרה בניהול כספים בעולם)‪,‬‬
‫"כמות הכספים הבלתי־חוקיים שתוניסיה איבדה בין השנים ‪ ,2008-2000‬בעקבות שחיתות‪,‬‬
‫שוחד‪ ,‬עמלות‪ ,‬מרמה במחירי עסקאות סחר ופעילות פלילית‪ ,‬הסתכמה בממוצע ביותר‬
‫ממיליארד דולרים בשנה" (‪ .)The Economist, 2011h, p. 32‬בארץ שהתל"ג שלה אינו עולה‬
‫על ‪ 80‬מיליארד דולר בשנה‪ ,‬זהו סכום מזעזע‪.‬‬

‫עתידו של הדרום העולמי‬

‫חשוב לזכור את המגמות ההיסטוריות שביסוד עלייתו של הדרום העולמי כשחקן על‬
‫הבמה הגלובלית‪ .‬רוב ארצות הדרום העולמי דומות זו לזו במאפיינים אחדים‪ :‬רובן היו‬
‫קולוניות שיּושבו ונשלטו על־ידי בני גזע אחר; הן חוות עוני ורעב ברמות שונות; וחשות‬
‫חוסר אונים במערכת עולמית שבה שולטות אותן הארצות העשירות ששלטו בהן בעבר‪,‬‬
‫ואולי עדיין שולטות בהן‪ .‬שינויים חשובים התרחשו בקרב המדינות העולות החדשות מאז‬
‫החל תהליך הדה־קולוניזציה לאחר מלחמת העולם ה־‪ ,II‬אך דברים רבים נותרו כשהיו‪.‬‬

‫אין ספק שהיחסים בין המעצמות הגדולות לבין הארצות הקטנות ימשיכו להשתנות – אך‬
‫לא ברור באיזה אופן (ראו "מבט מקרוב‪ :‬דמוקרטיה וסיוע חוץ")‪ .‬ואולם‪ ,‬ברור כי עתיד‬
‫הפיתוח של הדרום העולמי תלוי‪ ,‬בחלקו‪ ,‬בפעילויותיו של הצפון העולמי‪ .‬תפנית כלפי פנים‬
‫לקראת מדיניות חוץ מתבדלת בצפון העולמי עלולה להוביל למצב של "הזנחה שולית"‬
‫של הדרום העולמי‪ .‬עם זאת‪ ,‬ייתכן עידן חדש של שיתוף פעולה בין צפון־דרום־מזרח‪,‬‬
‫שייוחד למציאת פתרונות לבעיות משותפות; החל במסחר‪ ,‬בסביבה וכלה בביטחון‪ .‬יסודות‬
‫מסוימים של שתי הגישות מסתמנים כבר עתה בבירור‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 149‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:24‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪150‬‬

‫מקור‪Transparency International, 2013 :‬‬

‫ציון‬
‫מושחתת מאוד‬ ‫נקייה מאוד‬
‫‪0-9‬‬ ‫‪10-19‬‬ ‫‪20-29‬‬ ‫‪30-39‬‬ ‫‪40-49‬‬ ‫‪50-59‬‬ ‫‪60-69‬‬ ‫‪70-79‬‬ ‫‪80-89‬‬ ‫‪90-100‬‬

‫מפה ‪ 5.6‬בעיית השחיתות ‪ #‬מדד השחיתות העולמי (‪ )CPI – Corruption Perceptions Index‬מבוסס על שאלונים הבודקים תשלומי עמלות על עסקאות‬
‫רכש ציבורי‪ ,‬מתן שוחד לנבחרי ציבור‪ ,‬מעילה בכספי ציבור‪ ,‬ומידת היעילות של מאמצי המגזר הציבורי להילחם בשחיתות; ומעריך באמצעותם את מידת‬
‫השחיתות הנתפסת של המגזר הציבורי ‪ -‬ציון ‪ 0‬מעיד על רמת שחיתות גבוהה ו־‪ 100‬מציין שהמגזר הציבורי נתפס כנקי ביותר‪ .‬כפי שחושפת המפה‪,‬‬
‫שחיתות היא בעיה חמורה בכל רחבי העולם‪ ,‬ו־‪ 70%‬מ־‪ 176‬הארצות הנבדקות במדד קיבלו ציון נמוך מ־‪ .50‬הּוגֶ ט לאּבל מארגון שקיפות בין־לאומית‬
‫אומרת‪ ,‬כי "ראינו את השחיתות על שלטי המפגינים בכל ארצות העולם‪ ,‬עשירות כעניות‪ .‬בין שמדובר באירופה הסובלת ממשבר חובות ובין שמדובר‬
‫בעולם הערבי הנמצא על סף עידן פוליטי חדש ‪ -‬המנהיגים מוכרחים להקשיב לדרישת הציבור לשיפור השלטון"‪.‬‬

‫היחסים בין הדרום העולמי לבין הצפון העולמי נותרו בשליטת המעצמות הגדולות‪.‬‬
‫שליטה זו מנותבת‪ ,‬בחלקה‪ ,‬באמצעות הארגונים הבין־לאומיים הגדולים‪ ,‬דוגמת‬
‫האומות המאוחדות והבנק העולמי‪ ,‬שהקימו המעצמות הגדולות‪ .‬במקביל‪ ,‬ארגונים‬
‫בין־ממשלתיים (‪ )IGOs – intergovernmental organizations‬מספקים הזדמנות למדינות‬
‫הקטנות של הדרום העולמי להפעיל את השפעתן על הפוליטיקה העולמית‪ .‬כדי להבין את‬
‫הפוליטיקה העולמית ואת שורשי השינויים המתחוללים ביחסים הבין־לאומיים‪ ,‬חשוב‬
‫שנבין את השפעת הארגונים הבין־ממשלתיים האלה בזירה העולמית‪ .‬כדי להשלים את‬
‫התמונה יש לבחון גם את אלפי הארגונים הלא־ממשלתיים (‪NGOs – nongovernmental‬‬
‫‪ ,)organizations‬שנוכחותם והלחצים שהם מפעילים כשחקנים לא־מדינתיים משנים את‬
‫פני הפוליטיקה הבין־לאומית‪ ,‬בעבור הצפון העולמי והדרום העולמי כאחד‪ .‬בפרק ‪ 6‬נדון‬
‫בשני סוגי השחקנים חוצי־הלאומים האלה‪.‬‬

‫עולם רב־קוטבי אינו יכול להתקיים בלי להכיר במעמדן ובהשתתפותן של הארצות‬
‫המתפתחות‪.‬‬
‫ל י ֶּפ נ ג ‪ ,‬ל ש ע ב ר ר א ש מ מ ש ל ת ס י ן‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 150‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:24‬‬

 ‫‪151‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 5‬הדרום העולמי בעולם של מעצמות‬

‫מבט מקרוב‬
‫דמוקרטיה וסיוע חוץ‬
‫האביב הערבי של ‪ 2011‬הוביל גל מחאות והפגנות מהפכניות‪ .‬ממהפכות בתוניסיה ובמצרים למלחמת‬
‫אזרחים בלוב ועד מהומות באלג'יריה‪ ,‬סוריה‪ ,‬תימן ובחריין‪ ,‬יצא העם בהמוניו למחות נגד דיקטטורים‬
‫מושחתים‪ .‬כפי שהמחיש באופן דרמטי המקרה של מוחמד בועזיזי‪ ,‬ירקן תוניסאי בוגר אוניברסיטה‬
‫בן ‪ 26‬שהצית את עצמו במחאה נגד הדרישות למתן שוחד וההצקות של המשטרה; זו הייתה תנועה‬
‫שקראה לצדק ולשוויון לא פחות משקראה לדמוקרטיה‪ .‬בחברות שבהן "אוכלוסיות צעירות‪ ,‬אבטלה‬
‫גבוהה‪ ,‬אי־שוויון מחריד‪ ,‬משטרה המנצלת את כוחה לרעה‪ ,‬מנהיגים שנואים ומושמצים ומשטרים‬
‫עריצים החונקים את חופש הביטוי" (‪ ,)Coll, 2011, p. 21‬מפגן זה של עצמת העם חשף את התסכול‬
‫הנרחב ואת חוסר היציבות העמוק של המשטרים הקיימים‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬איזה תפקיד על הצפון העולמי למלא בתגובה על התפתחויות אלה? ז'אן־מארי גֶ ֶאנו (‪,)Guéhenno‬‬
‫סגן מזכ"ל האו"ם למבצעי שמירה על השלום מציין‪ ,‬כי "התנועות העממיות מתייחסות להתערבות‬
‫זרה בחשד עמוק‪ ,‬והן ינצלו את קשריהן עם ארצות המערב‪ ,‬אשר במשך שנים רבות ניהלו יחסים‬
‫חמים ונוחים עם דיקטטורים ורודפי בצע‪ ,‬אבל לא סביר שייתנו בהן אמון‪ ,‬או שישמשו בעבורן דוגמה‬
‫לחיקוי‪ ,‬כפי ששימשו ב־‪ ,"1989‬עם קריסת המשטר הקומוניסטי‪ .‬יש חשיבות מכרעת לעובדה שהצפון‬
‫העולמי ימצא את האיזון הנכון בין מעורבות לבין איפוק; יציע תמיכה לדמוקרטיות העולות ויכבד את‬
‫התפתחותם של תהליכים פוליטיים מקומיים‪.‬‬

‫על אף תמיכתה ארוכת השנים של ארצות הברית במשטרים הרודניים באזור‪ ,‬בנאום שנשא ב־‪ 19‬במאי‬
‫‪ 2011‬העלה הנשיא אובמה על נס את יתרונות הדמוקרטיה והכבוד לזכויות אדם‪ ,‬ואותת על תמיכת‬
‫ארצות הברית בהתקוממויות העממיות‪ .‬אובמה הכריז על מחויבות ארצות הברית לסיוע חוץ בהיקף‬
‫של מיליארדי דולרים לתוניסיה‪ ,‬למצרים ולארצות נוספות המאמצות את הדמוקרטיה‪ .‬ארצות הברית‬
‫יצרה במדיניות החוץ שלה הקבלה בין מאמץ הסיוע הזה לבין הסיוע שהוגש לארצות הגוש הקומוניסטי‬
‫לשעבר לאחר נפילת חומת ברלין ב־‪.)MacAskil, 2011( 1989‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫‪ .1‬איזה תפקיד צריך הצפון העולמי למלא (וארצות הברית במיוחד) בקידום הדמוקרטיה במזרח התיכון‬
‫ובצפון אפריקה?‬
‫‪ .2‬מה יהיו ההשלכות האפשריות אם הצפון העולמי לא יציע את תמיכתו הכספית והמדינית?‬
‫‪ .3‬האם המדינות המסייעות צריכות לשתף פעולה עם קבוצות מקומיות אנטי־דמוקרטיות או קיצוניות‬
‫מבחינה פוליטית?‬
‫‪ .4‬או שמא עליהן להציב מגבלות להגשת הסיוע הכספי שלהן‪ ,‬באופן המדיר קבוצות כאלה מן התהליך‬
‫המדיני?‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 151‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:24‬‬

 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 152

.‫ ניתוח‬.‫ יישום‬.‫לימוד‬
‫מונחי מפתח‬
‫עמים ילידים‬ ‫טכנולוגיית תקשורת‬ ‫ארצות מפותחות‬
‫פיתוח‬ ‫כלכלת ֶל ֶסה ֶפר‬ ‫ארצות מתועשות חדשות‬
‫פער דיגיטלי‬ ‫מדינות קטנות‬ ‫ארצות מתפתחות‬
77‫קבוצת ה־‬ ‫מודרניזציה‬ ‫דה־קולוניזציה‬
‫קומוניזם‬ ‫מעצמות עולות‬ ‫דו־צדדי‬
‫קשר דו־צדדי‬ ‫מרקנטיליזם‬ ‫הארצות הפחות מפותחות מכולן‬
‫ריאלפוליטיק‬ ‫משלוחי כסף‬ ‫בקטגוריית הארצות הפחות‬
‫שניּות‬ ‫נפט"א‬ ‫מפותחות‬
‫[ה]תיאוריה הכלכלית הליברלית‬ ‫סדר כלכלי עולמי חדש‬ ‫הגדרה עצמית‬
‫הקלאסית‬ ‫סיוע חוץ‬ ‫הדרום העולמי‬
‫תיעוש במקום יבוא‬ ‫סיוע מדינתי לפיתוח‬ ‫ הל"ג‬- ‫הכנסה לאומית גולמית‬
‫תיעוש להגדלת היצוא‬ ‫עולם ראשון‬ ‫הצפון העולמי‬
‫עולם שלישי‬ ‫השקעות זרות ישירות‬
‫עולם שני‬ )IT( ‫טכנולוגיית מידע‬

Barry, Christian. (2003) “Privatization
and GATS: A Threat to Development?”
(September 9)
http://www .carnegiecouncil.org/resources/
articles_papers_reports/1016.html.
Chant, Sylvia, and Cathy McIlwaine. (2009)
Geographies of Development in the 21st
Century: An Introduction to the Global
South. New York: Edward Elgar Publishing.
Halperin, Sandra. (2013) Re-Envisioning
Global Development: A Horizontal
Perspective. New York: Taylor and Francis.
Mahbubani, Kishore. (2009) The New Asian
Hemisphere: The Irresistible Shift of Global
Power to the East. New York: Basic Civitas
Books.
Palley, Thomas I. (2003) “Sovereign Debt
Restructuring Proposals: A Comparative
Look,” Ethics & International Affairs 17,
no. 2 (Fall):26–33.
‫קריאה מומלצת‬
Pettifor, Ann. (2003) “Resolving International
Debt Crises Fairly,” Ethics & International
Affairs 17 no.2 (Fall):2–9.
Prashad, Vijay. (2013) The Poorer Nations:
A Possible History of the Global South.
London, UK: Verso.
Reuveny, Rafael, and William R. Thompson,
eds. (2008) North and South in the World
Political Economy. Malden, MA: Blackwell.
Williams, Glyn, Paula Meth, and Katie Willis.
(2009) New Geographies of the Global South:
Developing Areas in a Changing World. New
York: Taylor & Francis.
Woodward, Susan L. (2009) “Shifts in Global
Security Policies: Why They Matter for the
South,” IDS Bulletin 40:121–128.
World Bank. (2011) Atlas of Global
Development, 3rd edition. Washington, DC:
World Bank.

523750230 tzachi.oneatgmail.com ADCAFHDCF

10205-Book 1-592.indb 152 30/08/2016 13:10:24

 ‫‪153‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫פר ק‬
‫‪6‬‬ ‫שחקנים לא־מדינתיים‬
‫והחתירה לקהילה עולמית‬
‫כיום נערכת חלוקה מחדש של עצמה עולמית בין מדינות‪ ,‬שווקים והחברה האזרחית‪,‬‬
‫השמה קץ לצבירת העצמה המתמשכת של מדינות שנולדו בעקבות הסכם שלום‬
‫וסטפאליה ב־‪.1648‬‬
‫ג'סיקה ט' מאתיוס‪ ,‬חוקרת יחסים בין־לאומיים‬

‫כוח אנושי‬
‫בתצלום‪ ,‬חברי ארגון הצלב האדום‪,‬‬
‫גוף הומניטרי בין־לאומי‪ ,‬הפועל ברוח‬
‫הקהילה העולמית‪ ,‬המסייע לעם‬
‫הסורי‪ .‬מאז פרוץ ההתקוממות נגד‬
‫הנשיא בשאר אל־אסאד חילקה ועדת‬
‫הצלב האדום הבין־לאומית לאזרחים‬
‫מזון ותרופות‪ .‬בהיותו סוכנות הסיוע‬
‫הבין־לאומי היחידה המפעילה עובדים‬
‫בסוריה‪ ,‬הצלב האדום מספק שירותי‬
‫רפואה וסיוע אזרחי במהלך ההפוגות‬
‫בלחימה‪ .‬זהו "משבר הומניטרי‪,‬‬
‫המידרדר בהתמדה" אמר דובר הצלב‬
‫האדום ביהאן פרנּודי בהוסיפו‪ ,‬כי "יש‬
‫מחסור חמור במוצרי יסוד‪ ,‬וגם אם‬
‫הם נמצאים בהישג יד‪ ,‬לאנשים אין‬ ‫ש א ל ו ת לח ש יב ה‬
‫גישה אליהם‪ ,‬מכיוון שהם פוחדים‬ ‫‪ 0‬מהם הסוגים השונים של שחקנים לא־מדינתיים?‬
‫לצאת מן הבית" (‪.)Epatko, 2012‬‬
‫‪ 0‬מהם הארגונים הבין־ממשלתיים החשובים ביותר ומה תפקידם?‬
‫‪ 0‬מהם המאפיינים הבסיסיים של ארגונים בין־ממשלתיים אזוריים?‬
‫‪ 0‬מהם כמה מן הסוגים הבולטים של ארגונים לא־ממשלתיים ומה תפקידם?‬
‫‪ 0‬מהם כמה מן השחקנים הלא־מדינתיים הזדוניים ואיזה תפקיד הם ממלאים‬
‫ביחסים הבין־לאומיים?‬
‫‪ 0‬האם חשיבותם של שחקנים לא־מדינתיים בפוליטיקה העולמית עולה או פוחתת?‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 153‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:26‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪154‬‬

‫תם נמנים עם המין האנושי‪ ,‬ועתידכם ייקבע במידה רבה על־פי יכולתה של האנושות‬
‫לשתף פעולה בניהול הבעיות המשותפות הרבות הניצבות בפני העולם כולו‪ .‬אבל כיצד‬
‫נענה העולם לאתגר זה?‬
‫א‬
‫במשך מאות שנים נשענה התשובה על שאלה זו‪ ,‬בעיקר‪ ,‬על קיומן של מדינות‬
‫טריטוריאליות ריבוניות‪ .‬וכפי שהתפיסה הריאליסטית מניחה‪ ,‬המדינות נשארו השחקנים‬
‫המשפיעים ביותר על במת העולם‪ .‬החלטות של מדינות בתחום מדיניות החוץ וקשרי‬
‫הגומלין ביניהן אחראיות יותר מכל גורם אחר למגמות ולתמורות בפוליטיקה העולמית‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כיום‪ ,‬על־פי התיאוריה הליברלית‪ ,‬עצמתן החריגה של המדינות ושליטתן בגורל‬
‫העולם הולכות ונשחקות‪ ,‬ככל שעולמנו הופך מורכב יותר ומרובה בתלויות הדדיות‪,‬‬
‫וככל ששחקנים לא־מדינתיים ממשיכים להתרבות ומבקשים להשיג השפעה גדולה‬
‫יותר בקהילה העולמית‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬תפיסה חדשה ריבונות אחראית – העיקרון הדורש‬ ‫ריבונות אחראית‬
‫(‪)responsible sovereignty‬‬
‫מן המדינות להגן לא רק על העמים שלהן אלא גם לשתף פעולה מעבר לגבולותיהן‪,‬‬
‫עיקרון המחייב מדינות להגן לא‬
‫כדי להגן על משאבים גלובליים ולטפל באיומים חוצי־לאומים – החלה רווחת כיום‬ ‫רק על העמים שלהן אלא גם‬
‫בקרב מנהיגים בעולם‪ .‬עיקרון זה "כרוך במחויבויות ובחובות המדינה כלפי אזרחיה‬ ‫לשתף פעולה מעבר לגבולותיהן‬
‫וכלפי מדינות אחרות"‪ ,‬ומעניק לארגונים בין־ממשלתיים ולא־ממשלתיים תפקיד גדול‬ ‫כדי להגן על משאבים גלובליים‬
‫ולטפל באיומים חוצי־לאומים‪.‬‬
‫יותר‪ ,‬שכן הוא "שונה מן הפרשנות המסורתית של הריבונות (הנקראת לעתים בשם‬
‫"ריבונות וסטפאלית") בהימנעות מלהתערב בעניינים הפנימיים של מדינות אחרות"‬
‫(‪.)Jones, Pascual & Stedman, 2009, p. 9‬‬

‫אם כן‪ ,‬שאלה חשובה שיש להביא בחשבון היא האם הירידה הצפויה בסמכותן הריבונית‬
‫של מדינות אכן תתברר כתרופה לתחלואי העולם; או שמא ההפך‪ :‬האם הצמצום ביכולתה‬
‫של המדינה הבודדת לפעול בכוחות עצמה ולהסתמך על אמצעי עזרה עצמית כדי לטפל‬
‫בבעיותיה באופן חד־צדדי עתיד להתברר כקללה?‬

‫פרק זה מספק מידע ותובנות שיעזרו לבחון שאלה זו‪ .‬באופן ספציפי יותר‪ ,‬הפרק מאפשר‬
‫לבחון את ההשערה התיאורטית של המדינאי העולמי ז'אן־פרנסואה רישאר‪ ,‬לשעבר סגן‬
‫נשיא הבנק העולמי לענייני אירופה‪ ,‬הטוען‪ ,‬כי "דבר אחד בטוח‪ :‬המורכבות הגלובלית‬
‫מייצרת משבר משילּות גלובלי שיהיה עליו להיפתר באמצעות דרכים חדשות של עבודה‬
‫גלובלית משותפת‪ ,‬והתרחקות אמיצה מתפיסות ישנות ובטוחות"‪.‬‬

‫בעיות עולמיות מחייבות‪ ,‬לרוב‪ ,‬פתרונות עולמיים‪ .‬מספר מרשים של שחקנים לא־‬
‫מדינתיים על במת העולם מפגינים באופן הולך וגובר את כוחם המדיני‪ ,‬במאמץ להביא‬
‫לשינויים בעולם‪ .‬בפרק זה ייבחנו שני סוגים רחבים של שחקנים לא־מדינתיים – ארגונים‬
‫בין־לאומיים בעלי מדיניות חוץ עצמאית‪ ,‬הפועלים כשחקנים חוצי־לאומים; וארגונים לא־‬
‫ממשלתיים‪ ,‬המורכבים מיחידים המתאגדים בקואליציות של אזרחים פרטיים כדי להפעיל‬
‫השפעה בין־לאומית‪ .‬נפתח את דיוננו בבחינת המאפיינים הכלליים של שני סוגי שחקנים‬
‫לא־מדינתיים‪.‬‬

‫החיפוש אחר ביטחון כלל־עולמי כרוך בוויתור (בלי תנאים) של כל המדינות על מידה‬
‫מסוימת של חופש הפעולה שלהן‪ ,‬כלומר על ריבונותן‪ ,‬וברור מעל לכל ספק‪ ,‬שאין כל דרך‬
‫אחרת היכולה להוביל לביטחון כזה‪.‬‬
‫אלברט איינשטיין‪ ,‬פיזיקאי זוכה פרס נובל‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 154‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:26‬‬

 ‫‪155‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫שחקנים לא־מדינתיים בפוליטיקה העולמית‬

‫שני סוגים עיקריים של שחקנים בין־לאומיים לא־מדינתיים פועלים בזירה העולמית‪:‬‬
‫ארגונים בין־ממשלתיים (‪ )IGOs‬וארגונים לא־ממשלתיים (‪ .)NGOs‬שני סוגי ארגונים‬
‫אלה שונים זה מזה בהרכבם‪ :‬הארגונים הבין־ממשלתיים הם גופים בין־לאומיים‬
‫שהחברים בהם הם מדינות; ואילו ארגונים לא־ממשלתיים הם התאגדויות המורכבות‬
‫מאנשים פרטיים‪ .‬במהלך המאה ה־‪ 20‬חל גידול חד בשני הסוגים‪ :‬ב־‪ 1909‬היו ‪ 37‬ארגונים‬
‫בין־ממשלתיים ו־‪ 176‬ארגונים לא־ממשלתיים; עד ‪ 1960‬עלה מספרם ל־‪ 154‬ארגונים‬
‫בין־ממשלתיים ו־‪ 1,255‬ארגונים לא־ממשלתיים; ובתחילת ‪ 2012‬טיפס מספרם ל־‪262‬‬
‫ארגונים בין־ממשלתיים קונוונציונליים ו־‪ 8,382‬ארגונים לא־ממשלתיים קונוונציונליים‬
‫(ראו איור ‪ .)6.1‬מספרים אלה אינם כוללים את ‪ 707‬הארגונים הבין־ממשלתיים הלא־‬
‫קונוונציונליים‪ ,‬ו־‪ 4,566‬הארגונים הלא־ממשלתיים הלא־קונוונציונליים (גופים כמו‬
‫קרנות בין־לאומיות) כפי שהם רשומים בשנתון הארגונים הבין־לאומיים (‪Yearbook of‬‬
‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל‬ ‫‪ Organizations,‬שם‬
‫‪.)International‬‬ ‫בורלא‬ ‫ביצוע‪vol.:‬רונית‬
‫‪2012/2013,‬‬ ‫‪5, p. 25‬‬

‫איור ‪6-1‬‬
‫ארגונים בין־ממשלתיים‬
‫ארגונים בין־ממשלתיים מוקמים על־ידי מדינות לצורך פתרון בעיות‪ .‬נהוג לתפוס אותם‬
‫כחשובים יותר מן הארגונים הלא־ממשלתיים‪ ,‬בין היתר מפני שהחברים בארגונים בין־‬
‫ממשלתיים הם גופי שלטון של ממשלות המדינות‪ ,‬והם נוטים יותר להיות גופי קבע‪.‬‬

‫מדינות וארגונים בין־ממשלתיים קונוונציונליים‬ ‫ארגונים לא־ממשלתיים קונוונציונליים‬

‫‪Figures for states are based on the Correlates of War (COW, 2010), IGOs and NGOs are‬‬
‫‪8500‬‬

‫‪from the Yearbook of International Organizations (2012/2013, p. 25), and moving‬‬

‫‪400‬‬
‫מדינות‬
‫ארגונים בין־ממשלתיים‬ ‫‪8000‬‬
‫‪350‬‬
‫‪7500‬‬
‫‪300‬‬

‫‪250‬‬ ‫‪7000‬‬

‫‪200‬‬ ‫‪6500‬‬

‫‪150‬‬ ‫‪6000‬‬
‫‪averages are from prior volumes‬‬

‫‪100‬‬ ‫‪5500‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪5000‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪1900 '10 '20 '30 '40 '50 '60 '70 '80 '90 2000 '10 '20‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪'60‬‬ ‫‪'70‬‬ ‫‪'80‬‬ ‫‪'90‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪'10‬‬ ‫‪'20‬‬

‫איור ‪ 6.1‬מגמות במספר הארגונים הבין־ממשלתיים‪ ,‬הארגונים הלא־ממשלתיים והמדינות מאז ‪ # 1900‬מאז ‪ 1900‬עלה מספר המדינות העצמאיות‬
‫באופן מרשים‪ .‬הקצב הואץ לאחר מלחמת העולם ה־‪ ,II‬כשהחלה תנועת הדה־קולוניזציה‪ .‬עם זאת‪ ,‬שימו לב כי באותה התקופה גדל מספר הארגונים‬
‫הלא־ממשלתיים‪/‬הבין־ממשלתיים בקצב מהיר ביותר‪ ,‬שהחל לרדת רק מסוף שנות השמונים של המאה ה־‪ ,20‬כאשר החלו מיזוגים בין ארגונים בין־‬
‫ממשלתיים אחדים שהיו עצמאיים בעבר‪ .‬גם מספר הארגונים הלא־ממשלתיים גדל במהירות רבה‪ ,‬וכיום יש בעולם יותר מ־‪ 8,000‬ארגונים בין־ממשלתיים‬
‫קונוונציונליים‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 155‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:26‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪156‬‬

‫הנהלות הארגונים הבין־ממשלתיים נפגשות באופן סדיר‪ ,‬ויש להן כללים מגובשים לקבלת‬
‫החלטות ולהיערכות של צוותי מטה קבועים‪.‬‬

‫הארגונים הבין־ממשלתיים שונים זה מזה בגודלם ובמטרותיהם‪ .‬רק ‪ 34‬ארגונים בין־‬

‫ממשלתיים עונים להגדרה "ארגונים בין־יבשתיים"‪ ,‬ורק ‪ 36‬ארגונים בין־ממשלתיים (דוגמת‬
‫האו"ם) עונים להגדרה "חברּות אוניברסלית"‪ .‬שאר הארגונים‪ ,‬שהם יותר מ־‪ 73%‬מכלל‬
‫הארגונים‪ ,‬הם בעלי היקף מוגבל ופועלים באזורי עולם מוגדרים‪ .‬השונות בין הארגונים‬
‫בכל תת־קטגוריה רבה‪ ,‬בעיקר בקרב הארגונים הבין־ממשלתיים שהוקמו לתכלית יחידה‪,‬‬
‫והחברּות בהם מוגבלת‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ארגון הברית הצפון־אטלנטית – נאט"ו (‪NATO – North‬‬
‫‪ )Atlantic Treaty Organization‬הוא בעיקרו ברית צבאית‪ ,‬ואילו ארגונים אחרים‪ ,‬כגון‬
‫ארגון מדינות אמריקה (‪ ,)OAS – Organization of American States‬מקדמים פיתוח כלכלי‬
‫ורפורמות דמוקרטיות כאחד‪ .‬למרות זאת‪ ,‬רוב הארגונים הבין־ממשלתיים מרכזים את‬
‫פעילותם בעניינים כלכליים או חברתיים שיש להם עניין מיוחד בהם‪ ,‬כגון ניהול סחר או‬
‫תעבורה‪.‬‬

‫התפשטות הארגונים הבין־ממשלתיים יצרה רשת מורכבת של גופים בין־לאומיים חופפים‪,‬‬

‫המשתפים ביניהם פעולה בהתמודדותם עם טווח רחב של סוגיות גלובליות‪ .‬הם תומכים‬
‫זה בזה בסוגיות מגוונות‪ ,‬כגון‪ :‬סחר‪ ,‬הגנה‪ ,‬פירוק הנשק‪ ,‬פיתוח כלכלי‪ ,‬חקלאות‪ ,‬בריאות‪,‬‬
‫תרבות‪ ,‬זכויות אדם‪ ,‬אמנויות‪ ,‬סמים בלתי־חוקיים‪ ,‬תיירות‪ ,‬עבודה‪ ,‬אי־שוויון מגדרי‪,‬‬
‫חינוך‪ ,‬חוב לאומי‪ ,‬הגנה על סביבה‪ ,‬פשיעה‪ ,‬סיוע הומניטרי‪ ,‬סיוע לאזרחים בעת משבר‪,‬‬
‫תקשורת‪ ,‬מדע‪ ,‬גלובליזציה‪ ,‬הגירה ופליטים‪.‬‬

‫ארגונים לא־ממשלתיים‬
‫המונח ארגון לא־ממשלתי (‪ )NGO‬יכול לחול על כל הארגונים הלא־מדינתיים והמוסדות‬
‫בלא כוונת רווח (מלכ"רים)‪ ,‬הפועלים כמתווכים בהקמת גשרים חוצי־לאומים בין גורמים‬
‫בעלי משאבים לבין קבוצת מטרה‪ .‬מסיבה זו נהוג לתפוס ארגונים אלה גם כגופים בין־‬
‫חברתיים התורמים למשא ומתן בין המדינות ובתוכן‪ ,‬בתקווה להשיג הסכמים להשלטת‬
‫משילּות עולמית כמעט בכל סוגיה הנוגעת למדיניות ציבורית בין־לאומית‪ .‬ארגונים‬
‫אלה מחברים את החברה הגלובלית באמצעות יצירת "רשתות תמיכה חוצות־לאומים"‬
‫הפועלות לשינוי המדיניות (‪ .)Keck & Sikkink, 2008‬מנקודת המבט של התפיסה‬
‫הקונסטרוקטיביסטית‪ ,‬ארגונים אלה שואבים את ההשראה לפעילותם מתוך האינטרסים‬
‫והערכים שלהם‪.‬‬

‫בדומה לארגונים בין־ממשלתיים‪ ,‬גם הארגונים הלא־ממשלתיים נבדלים ביניהם‬

‫במאפייניהם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מקצתם ארגונים קטנים המונים מאות חברים; אחרים הם גופי‬
‫ענק‪ ,‬שאחד הגדולים בהם הוא ארגון אמנסטי הבין־לאומי‪ ,‬אשר מנה ב־‪ 2013‬שלושה‬
‫מיליוני חברים הפזורים ביותר מ־‪ 150‬ארצות וחבלים ברחבי העולם‪ .‬איחוד ההתאגדויות‬
‫הבין־לאומיות (‪ )Union of International Associations‬סיווג ב־‪ 2013‬את הארגונים הלא־‬
‫ממשלתיים ה"קונוונציונליים" הגדולים בעולם לקטגוריות נפרדות‪ ,‬שביניהן‪ :‬כ־‪ 6%‬מן‬
‫הארגונים "אוניברסליים"‪ ,‬יותר מ־‪ 15%‬הם "בין־יבשתיים"‪ ,‬והרוב המוחץ‪ ,‬כ־‪ ,79%‬מיועדים‬
‫ל"פעילות אזורית"‪ .‬מבחינת תפקודם‪ ,‬הארגונים הלא־ממשלתיים מקיפים כמעט כל היבט‬
‫בפעילות הפוליטית‪ ,‬החברתית והכלכלית בעולם שהפך חסר גבולות עקב הגלובליזציה‪,‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 156‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:26‬‬

 ‫‪157‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫החל במדעי כדור הארץ‪ ,‬דרך אחדות אתנית‪ ,‬טיפול רפואי‪ ,‬שפה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬תרבות‪ ,‬חינוך‪,‬‬
‫דת‪ ,‬משפט‪ ,‬אתיקה‪ ,‬וכלה בביטחון ובהגנה‪.‬‬
‫ארגונים לא־ממשלתיים אינם קבוצה הומוגנית‪ .‬הרשימה המתארכת של ראשי‬
‫התיבות שלהם יכולה להמחיש זאת‪ .‬בני אדם מציינים שמות‪ ,‬דוגמת‪INGOs ,NGOs :‬‬
‫(‪ NGOs‬בין־לאומיים)‪ NGOs( BINGOs ,‬עסקיים בין־לאומיים)‪NGOs( RINGOs ,‬‬
‫דתיים בין־לאומיים)‪ NGOs( ENGOs ,‬סביבתיים)‪( QUANGOs ,‬ארגונים מעין־לא־‬
‫ממשלתיים – שהמדינות הקימו או שהן תומכות בהם באופן חלקי)‪ ,‬ועוד סוגים רבים‬
‫אחרים‪ .‬כל סוגי הארגונים הלא־ממשלתיים האלה ועוד רבים אחרים נמנים כיום עם‬
‫הגופים הנהנים ממעמד של סוכנויות מייעצות לארגון האומות המאוחדות‪ .‬ביניהם ניתן‬
‫למנות את המועצה האקדמית של האו"ם (‪,)Academic Council on the UN System‬‬
‫ועידת הנשים של כל הודו (‪ ,)All India Women's Conference‬איגוד יצרני הכימיקלים‬
‫של קנדה (‪ CARE ,)Canadian Chemical Producers Association‬הבין־לאומי‪ ,‬איגוד‬
‫הצעירות הנוצריות העולמי (‪ ,)World Young Women's Christian Association‬הקרן‬
‫העולמית לשימור חיות הבר (‪,)WWF – World Wide Fund for Nature International‬‬
‫איגוד הבנקים הערביים (‪ ,)Union of Arab Banks‬ליגת הנשים הבין־לאומית למען‬
‫שלום וחירות (‪ ,)Women's International League for Peace and Freedom‬המועצה‬
‫העולמית לאנרגיה (‪ ,)World Energy Council‬ההסתדרות העולמית של איגודי העובדים‬
‫(‪ ,)World Federation of Trade Unions‬ואיגוד ותיקי מלחמות העולם (‪World Veterans‬‬
‫‪ .)Association‬מסיבה זו יש קושי לעשות הכללה על הארגונים הלא־ממשלתיים באו"ם‬
‫(‪.)Stephenson, 2000, p. 271‬‬

‫באופן כללי‪ ,‬ההבניה החברתית הרווחת של תדמית הארגונים הלא־ממשלתיים בעולם היא‬
‫חיובית ביותר – לרובם יעדים משותפים המקובלים על שדרות נרחבות בחברה‪ ,‬ולכן אינם‬
‫מעוררים התנגדות רבה‪ .‬נקודת מבט זו משתקפת בהגדרה של הבנק העולמי לארגונים‬
‫לא־ממשלתיים‪" :‬גופים פרטיים הפועלים להקלת הסבל‪ ,‬מקדמים את האינטרסים של‬
‫העניים‪ ,‬מגנים על הסביבה‪ ,‬מספקים שירותים חברתיים בסיסיים או מקדמים יזמות‬
‫של פיתוח קהילתי" (‪ .)World Bank, 2013m‬לדוגמה‪ ,‬ארגונים כמו אמנסטי הבין־לאומי‪,‬‬
‫לשכת המסחר הבין־לאומית‪ ,‬הצלב האדום הבין־לאומי‪ ,‬הצילו את הילדים או הקרן‬
‫העולמית לשימור חיות הבר‪ ,‬נהנים מתמיכה עממית נרחבת‪ .‬עם זאת‪ ,‬ארגונים אחרים‬
‫מעוררים מחלוקת‪ ,‬מכיוון שהם מאחדים בני אדם לפעולה קיבוצית בדרכים העלולות‬
‫לפגוע באחרים‪ ,‬קבוצות טרור‪ ,‬למשל‪ ,‬קרטלי סמים בין־לאומיים או כנופיות פיראטים‬
‫חוצות־לאומים‪.‬‬

‫ארגונים לא־ממשלתיים רבים מקיימים קשרי גומלין רשמיים עם ארגונים בין־ממשלתיים‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬יותר מ־‪ 3,000‬ארגונים לא־ממשלתיים מקיימים קשרי ייעוץ שוטפים עם סוכנויות‬
‫שונות של מערכת האו"ם הנרחבת‪ ,‬מחזיקים משרדים במאות ערים בעולם‪ ,‬ובמקביל‬
‫מקיימים מפגשי פסגה עם הארגונים הבין־ממשלתיים שהמדינות שולחות אליהם את‬
‫נציגיהן‪ .‬השותפויות בין ארגונים לא־ממשלתיים לארגונים בין־ממשלתיים מאפשרות‬
‫לשני סוגי הגופים לעבוד יחד (ואף לפעול כשדולה) לקידום מדיניות ותכניות משותפות‪.‬‬
‫הגידול במספר הארגונים הבין־ממשלתיים והלא־ממשלתיים ובהשפעתם מחייב לבחון את‬
‫שאלת המפתח‪ ,‬האם תיתכן "חברה גלובלית" שיש בכוחה להתגבר על המערכת הגלובלית‬
‫המסורתית המתרכזת במדינות‪ ,‬ואם כן‪ ,‬האם שינוי מבני כזה יביא לדמוקרטיזציה של‬
‫המשילּות הגלובלית או יפגע בה‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 157‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:26‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪158‬‬

‫ארגונים בין־ממשלתיים בולטים‬

‫נמשיך בניתוח השחקנים הלא־מדינתיים בזירה העולמית באמצעות בחינת הארגונים הבין־‬
‫ממשלתיים הבולטים והמייצגים ביותר‪ :‬האומות המאוחדות‪ ,‬האיחוד האירופי וארגונים‬
‫אזוריים שונים נוספים‪ .‬במסגרת דיוננו‪ ,‬שאלו את עצמכם האם פעילות הארגונים הבין־‬
‫ממשלתיים מספיקה לטיפול באיומים הבוערים ביותר על טובת האנושות ורווחתה‪ ,‬האם‬
‫ארגונים בין־ממשלתיים כאלה חותרים תחת המשך האוטונומיה של מדינות‪ ,‬ואם כן‪ ,‬האם‬
‫השחיקה בעצמת המדינה עתידה להועיל או להזיק‪.‬‬

‫ארגון האומות המאוחדות‬

‫ארגון האומות המאוחדות (האו"ם) הוא הארגון העולמי הידוע ביותר‪ .‬ההבדל בינו לבין‬
‫ארגונים בין־ממשלתיים אחרים הוא הממד האוניברסלי של החברּות בתוכו‪ ,‬המקיפה‬
‫כיום ‪ 193‬מדינות חברֹות עצמאיות מכל רחבי הצפון העולמי והדרום העולמי‪ .‬הגידול‬
‫במספר המדינות החברֹות‪ ,‬כמעט פי ארבעה לעומת חמישים־ואחת המדינות שהצטרפו‬
‫לאו"ם עם הקמתו ב־‪ ,1945‬הוא עצום‪ ,‬אבל תהליך הקבלה לאו"ם מיום היווסדו היה‬
‫רצוף קונפליקטים פוליטיים‪ .‬קונפליקטים אלה חושפים את העובדה שהאו"ם הוא‬
‫השתקפות היחסים בין חמש המעצמות הגדולות שהקימו אותו ושולטות בו מאז‬
‫באמצעות זכות הווטו המוקנית להן כחברֹות במועצת הביטחון‪ .‬כעיקרון‪ ,‬כל מדינה‬
‫ריבונית המקבלת עליה את מטרות האו"ם ותקנותיו יכולה להצטרף אליו‪ ,‬אבל במקרים‬
‫רבים הניחו המעצמות הגדולות לתפיסה הריאליסטית – שלפיה על הארצות להציב תמיד‬
‫את האינטרס הלאומי שלהן מעל הדאגה לשלום הקהילה העולמית – להנחות אותן בקבלת‬
‫ההחלטות באשר להצטרפות מדינות חדשות‪ .‬מצב זה היה נכון במיוחד בעידן המלחמה‬
‫הקרה‪ ,‬שבו גם ארצות הברית וגם ברית המועצות מנעו מארצות המזוהות עם יריבתן‬
‫להצטרף לאו"ם‪.‬‬

‫סדר היום של האו"ם‬

‫שלום וביטחון היו העקרונות שהנחו את חשיבתן של המעצמות הגדולות האחראיות‬
‫להקמת האו"ם והגוף שקדם לו‪ ,‬חבר הלאומים‪ .‬צורות מוסדיות אלה קיבלו את השראתן‬
‫מן התפיסה הליברלית‪ ,‬שלפיה אפשר להשיג את השליטה הטובה ביותר‪ ,‬הן במלחמה הן‬
‫בניהול בעיות גלובליות אחרות‪ ,‬באמצעות ניהול אנרכיה גלובלית בזירה הבין־לאומית‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬היעדרה של סמכות על־לאומית לאסדרת היחסים בין מדינות‪ .‬חבר הלאומים‬
‫שאף למנוע מלחמה נוראה נוספת‪ ,‬דוגמת מלחמת העולם ה־‪ ,I‬באמצעות החלפת השיטה‬
‫של מאזן הכוחות בשיטה המבוססת על בניית משטר של ביטחון קיבוצי‪ ,‬המיוסד על‬
‫כללים ברורים לשמירת השלום‪ .‬על־פיהם‪ ,‬כל מעשה תוקפנות של כל מדינה ייענה‬
‫בתגובת גמול קיבוצית של כל שאר המדינות‪ .‬חבר הלאומים נכשל במשימתו לרסן את‬
‫התפשטותן התוקפנית של גרמניה‪ ,‬יפן ואיטליה בשנות השלושים של המאה ה־‪ ,20‬והוא‬
‫קרס‪.‬‬

‫במהלך מלחמת העולם ה־‪ II‬החלו בעלות הברית – ארצות הברית‪ ,‬בריטניה ורוסיה –‬
‫בתכנון גוף בין־לאומי חדש‪ ,‬האומות המאוחדות‪ ,‬שיופקד על שמירת השלום העתיד לקום‬
‫לאחר המלחמה‪ .‬שכן‪ ,‬בעלות הברית האמינו‪ ,‬כי אין מעצמה גדולה יחידה שתוכל להבטיח‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 158‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:26‬‬

 ‫‪159‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫לבדה‪ ,‬ובאופן חד־צדדי‪ ,‬את השמירה על השלום בעולם‪ .‬סעיף ‪ 1‬במגילת היסוד של האו"ם‬
‫מגדיר את היעדים המרכזיים של האו"ם‪:‬‬
‫לשמור על השלום והביטחון העולמיים‬ ‫‪0‬‬

‫לפתח קשרי ידידות בין עמים ומדינות המבוססים על כבוד לעקרונות של שוויון זכויות‬ ‫‪0‬‬

‫וזכות ההגדרה העצמית של עמי העולם‬

‫להשיג שיתוף פעולה בין־לאומי בפתרון בעיות בין־לאומית בעלות אופי כלכלי‪ ,‬חברתי‪,‬‬ ‫‪0‬‬

‫תרבותי או הומניטרי‪ ,‬ובקידום ועידוד הכבוד לזכויות אדם ולחירויות היסוד לכול‬
‫לשמש מרכז הרמוני המתאם בין הפעולות של המדינות החברֹות בהשגת מטרות‬ ‫‪0‬‬

‫משותפות אלה‬

‫תולדות האו"ם משקפות את העובדה שארצות הצפון העולמי והדרום העולמי כאחד‬
‫הצליחו לקדם את יעדי מדיניות החוץ שלהן בסיועו‪ .‬התנהלות זו הניבה את אישורם של‬
‫יותר משלוש־מאות אמנות והסכמים‪ ,‬העולים בקנה אחד עם "ששת ערכי היסוד" של‬
‫האו"ם‪ :‬חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬סולידריות‪ ,‬סובלנות‪ ,‬כבוד לטבע ותחושת אחריות משותפת‪ .‬אף‬
‫שהאמון ביכולותיו של האו"ם נשחק בעקבות שיתוקו בזמן המלחמה הקרה הבלתי־צפויה‬
‫בין ארצות הברית לברית המועצות‪ ,‬בעידן שלאחר המלחמה הקרה השתחרר האו"ם מן‬
‫השיתוק שאחז בו ושב למשימותיו המקוריות‪.‬‬

‫על סדר היום של האו"ם כיום עומד הטיפול בבעיות צבאיות ולא־צבאיות דחופות‪ .‬בתגובה‬
‫על צרכים גלובליים אלה החל האו"ם להפעיל במרוצת הזמן מנגנון אדמיניסטרטיבי ענק‬
‫(ראו מפה ‪ .)6.1‬כדי להעריך את יכולתו של האו"ם למלא את משימותיו המתרבות‪ ,‬נבחן‬
‫את מבנהו הארגוני‪.‬‬

‫מבנה ארגוני‬
‫מגבלות התפקוד של האו"ם נעוצות‪ ,‬כנראה‪ ,‬באופן שבו הוא מאורגן לעמידה במטרותיו‬
‫הרבות והמגוונות‪ .‬על־פי מגילת הייסוד של האו"ם‪ ,‬המבנה שלו מכיל את ששת הגופים‬
‫העיקריים האלה‪:‬‬
‫העצרת הכללית (‪ .)General Assembly‬הוקמה כדי לשמש כגוף הדיונים וההחלטות‬ ‫‪0‬‬

‫העיקרי של האומות המאוחדות‪ ,‬וכל המדינות החברות בה מיוצגות בהתאם לנוסחה –‬

‫מדינה אחת‪/‬קול אחד‪ .‬ההחלטות מתקבלות בהצבעת רוב פשוטה‪ ,‬למעט שאלות‬
‫המוגדרות חשובות‪ ,‬המחייבות רוב של שני שלישים‪ .‬ואולם‪ ,‬ההחלטות המתקבלות‬
‫בעצרת הכללית הן בגדר המלצות בלבד‪.‬‬
‫מועצת הביטחון (‪ .)Security Council‬על־פי מגילת האו"ם‪ ,‬המועצה נושאת באחריות‬ ‫‪0‬‬

‫העיקרית לטיפול באיומים על השלום והביטחון בעולם‪ .‬במועצה חמש חברות קבועות‬
‫(ארצות הברית‪ ,‬בריטניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬רוסיה והרפובליקה העממית של סין)‪ ,‬שיש להן‬
‫הסמכות להטיל וטו על החלטות חשובות‪ ,‬ועוד עשר חברות זמניות הנבחרות לסירוגין‬
‫בעצרת הכללית לפרקי זמן של שנתיים בכל פעם‪.‬‬
‫המועצה הכלכלית־חברתית (‪ .)Economic and Social Council‬אחראית על תיאום‬ ‫‪0‬‬

‫התכניות‪ ,‬ועדות התפעול והסוכנויות הייעודיות להגשת הסיוע החברתי והכלכלי של‬
‫האו"ם‪ .‬חמישים־וארבע החברות במועצה הכלכלית־חברתית נבחרות לסירוגין בעצרת‬
‫הכללית‪ ,‬לפרקי זמן של שלוש שנים‪ .‬גוף זה פעיל במיוחד בטיפול בסוגיות של פיתוח‬
‫כלכלי וזכויות אדם‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 159‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:26‬‬

 ‫מפה ‪6-1‬‬
‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪160‬‬

‫ז'נבה‬
‫פירוק נשק‬
‫מונטריאול‬ ‫בריאות‬
‫תעופה אזרחית‬
‫האג‬ ‫זכויות אדם‬
‫משפט‬ ‫†קניין רוחני‬
‫עבודה‬
‫לונדון‬ ‫אוכלוסייה‬
‫†‬
‫ימייה‬ ‫פליטים‬
‫וושינגטון‬ ‫†‬

‫קרן המטבע‬ ‫• •‬
‫הבין־לאומית‪,‬‬ ‫•‬ ‫פאריס‬ ‫• •‬ ‫•‬
‫וינה‬
‫הבנק העולמי‬ ‫•‬ ‫חינוך‬ ‫•‬
‫אטומית‬ ‫אנרגיה‬

‫מתוך‪The UN Handbook. © United Nations. Reprinted with permission :‬‬

‫•‬ ‫†‬
‫סמים‬ ‫•‬
‫רומא‬ ‫•‬ ‫תעשייה‬
‫ניו יורק‬ ‫†‬
‫מזון‬
‫•‬
‫מזון וחקלאות מזכירוּת האו"ם‬ ‫טוקיו‬
‫ילדים‬
‫פיתוח‬
‫†‬ ‫אוניברסיטה‬
‫ג'מייקה‬ ‫נשים‬
‫עזה‬

‫הטקסט אינו תרגום של האומות המאוחדות‪.‬‬

‫קרקעית הים‬ ‫•‬
‫פלסטין‬
‫פליטים‬

‫ניירובי‬
‫סביבה‬

‫מפה ‪ 6.1‬מטה האו"ם ורשת הפעילות העולמית ‪ #‬כדי לצמצם את הפער בין שאיפות להישגים‪ ,‬שלח האו"ם זרועות אדמיניסטרטיביות לכל פינה ברחבי‬
‫העולם‪ ,‬על מנת למלא את ייעודו העיקרי כראש חץ לשיתוף פעולה בין־לאומי‪" .‬אף שהאו"ם נודע בעיקר בתפקידי שמירה על השלום‪ ,‬השכנת שלום‪,‬‬
‫מניעת סכסוכים וסיוע הומניטרי‪ ,‬קיימות דרכים רבות נוספות שבהן האו"ם ומערכת הארגונים שלו (סוכנויות ייעודיות‪ ,‬קרנות ותכניות סיוע) משפיעים‬
‫על חיינו והופכים את העולם למקום טוב יותר‪ .‬טווח הפעילות של הארגון רחב‪ :‬החל בפיתוח בר־קיימא‪ ,‬הגנת הסביבה ופליטים‪ ,‬דרך סיוע במצבי אסון‪,‬‬
‫מלחמה בטרור‪ ,‬פירוק הנשק ומניעת הפצתו כדי לקדם דמוקרטיה‪ ,‬זכויות אדם‪ ,‬משילּות‪ ,‬פיתוח כלכלי וחברתי‪ ,‬שירותי בריאות ורפואה ברחבי העולם‪,‬‬
‫וכלה בפינוי מוקשים‪ ,‬ייצור מזון ועוד ‪ -‬כל זאת כדי להשיג את יעדיו ולתאם בין המאמצים לבנות עולם בטוח יותר לדור שלנו ולדורות הבאים" (‪United‬‬
‫‪.)Nations, May 8, 2013‬‬

‫מועצת הנאמנּות (‪ .)Trusteeship Council‬מפקחת על ניהול שטחים שלא השיגו עדיין‬ ‫‪0‬‬

‫שלטון עצמי‪ .‬פעילות המועצה הושהתה מאז ‪ ,1994‬כשהטריטוריה האחרונה שנמסרה‬

‫לשליטת האו"ם בנאמנות קיבלה את עצמאותה‪.‬‬
‫בית הדין הבין־לאומי לצדק (‪ .)International Court of Justice‬הגוף השיפוטי העיקרי‬ ‫‪0‬‬

‫של האומות המאוחדות‪ .‬בית הדין הבין־לאומי לצדק מורכב מחמישה־עשר שופטים‬
‫בלתי־תלויים הנבחרים לכהונה של תשע שנים על־ידי העצרת הכללית ומועצת‬
‫הביטחון (ראו פרק ‪ .)9‬תחום השיפוט של בית הדין מוגבל לדיון בסכסוכים בין מדינות‪,‬‬
‫וסמכותו מבוססת על הסכמת המתדיינים‪ .‬כמו כן מוסמך בית הדין לתת ייעוץ לא‬
‫מחייב בשאלות משפטיות העולות בעצרת הכללית‪ ,‬במועצת הביטחון או בסוכנויות‬
‫אחרות של האו"ם‪.‬‬
‫מזכירּות (‪ .)Secretariat‬גוף בהנהגת המזכיר הכללי של האו"ם‪ .‬המזכירות מורכבת‬ ‫‪0‬‬

‫מעובדי ִמנהל ציבורי בין־לאומי המבצעים את תפקידי המנהל והמזכירות באו"ם‪.‬‬

‫מייסדי האו"ם ציפו שמועצת הביטחון תהיה הגוף העיקרי של הארגון‪ ,‬שכן היא נועדה‬
‫לשמור על השלום והחברות הקבועות בה היו המעצמות הגדולות‪ ,‬בעלות הברית המנצחות‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 160‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:26‬‬

 ‫‪161‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫במלחמת העולם ה־‪ .II‬מגילת האו"ם מתירה למועצת‬

‫הביטחון בלבד ליזום פעולות‪ ,‬ובמיוחד שימוש בכוח‪,‬‬
‫ואילו העצרת הכללית יכולה להמליץ בלבד‪.‬‬

‫למרות כוונותיהם של מייסדי האו"ם‪ ,‬העצרת הכללית‬

‫דאג ַה ֶמרשלד‪1961-1953 ,‬‬
‫המנהיג המשפיע ביותר של‬
‫האו"ם‪ .‬המרשלד מת בעת‬
‫שליחות למשימת שמירה על‬
‫השלום בקונגו‪.‬‬
‫נטלה עליה סמכויות נרחבות יותר ככל שארצות הדרום‬
‫הגדל בהתאם‬‫העולמי – אשר ניצלו את יתרונן המספרי ֵ‬
‫לכללי ההצבעה של מדינה אחת‪/‬קול אחד בעצרת הכללית‬
‫ְטריגוֶ וה ִלי‪1952-1946 ,‬‬ ‫– הסיטו את מעורבּות האו"ם לכיוונים שעניינו אותן‪.‬‬
‫המדינאי המחוספס סייע‬
‫בהקמת הארגון אך לא השיג‬
‫כיום‪ ,‬קואליציה של מדינות ארצות הדרום העולמי‪,‬‬
‫הרבה בעת כהונתו‪.‬‬ ‫המהווה שלושה רבעים מכלל המדינות החברות באו"ם‪,‬‬
‫מתנגדת לשליטת הצפון העולמי‪ .‬כאשר האו"ם מתעלם‬
‫מן האינטרסים המיוחדים של הדרום העולמי‪ ,‬קואליציה‬
‫זו מאלצת אותו להתמודד עם מחאות ודרישות כלכליות‬
‫וחברתיות‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬אין די בגידול כוחה של העצרת הכללית להבטיח‬

‫קּורט ולדהיים‪1981-1972 ,‬‬
‫פקיד יעיל‪ ,‬הזכור כיום בעיקר‬
‫בגלל עברו הנאצי‪.‬‬
‫את כוחות האו"ם לשמירה על‬
‫את שליטתו של הדרום העולמי בסדר היום העולמי‪ ,‬שכן‬
‫חמש המעצמות הגדולות‪ ,‬החברות המקוריות במועצת‬
‫הביטחון‪ ,‬ממשיכות לנהל את העניינים – כשארצות הברית‬
‫היא ההגמון הבכיר בזירה‪ .‬ב־‪ 2005‬התנגדה ארצות הברית‬
‫להצעה להרחיב את מועצת הביטחון לעשרים־וארבע‬
‫חברות‪ ,‬מכיוון שהרחבה כזו עתידה לדלל את עצמתה‪,‬‬
‫והודיעה כי לא תתמוך בהרחבת זכות הווטו (המוקנית‬
‫אּו תאנט‪1971-1961 ,‬‬ ‫לחמש החברות הקבועות) לחברות נוספות‪ .‬במהלך דומה‪,‬‬
‫תאנט הרגוע שמר על פרופיל‬ ‫וכדי לשמור על כוחה באו"ם‪ ,‬הפתיעה סין רבים בסירובה‬
‫נמוך‪ ,‬אך ספג ביקורת כשהוציא‬ ‫לתמוך בבקשתה של הודו לקבל מושב קבוע במועצת‬
‫השלום מחצי האי סיני‪.‬‬ ‫הביטחון ב־‪.2008‬‬

‫באן קי־מון‪,‬‬ ‫קופי אנאן‪,‬‬ ‫ּבּוטרּוס ּבּוטרּוס־ראלי‪,‬‬ ‫חוויאר פרז דה קוויאר‪,‬‬

‫‪ - 2007‬עד ימינו‬ ‫‪2006-1996‬‬
‫אחד המנהיגים הפופולריים‬ ‫בעל כריזמה שקטה‪ ,‬אבל‬
‫ביותר בעולם‪ ,‬הנהנה ממוניטין‬ ‫המלחמה בעיראק ושערוריית‬
‫שלפיו יעשה תמיד את הדבר‬ ‫הנפט־תמורת־מזון הכתימו את‬
‫הנכון‪.‬‬ ‫תקופת כהונתו השנייה‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬
‫‪1996-1992‬‬
‫ארצות הברית נפטרה מן‬
‫המצרי העוקצני וחסר הגינונים‬
‫הדיפלומטיים לאחר תקופת‬
‫כהונה סוערת אחת‪.‬‬
‫‪1991-1982‬‬
‫הנהיג בשקט את יציאת הארגון‬
‫מן השיתוק שאחז בו בימי‬
‫המלחמה הקרה והחזיר אותו‬
‫לפעילות שגרתית‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 161‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:27‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪162‬‬

‫המחלוקת התקציבית‬
‫חילוקי הדעות הבולטים ביותר בין הצפון העולמי לדרום העולמי‪ ,‬בשאלת העדיפויות של‬
‫הסוגיות השונות‪ ,‬באים לידי ביטוי בוויכוחים הסוערים המתנהלים על תקציב האו"ם‪.‬‬
‫מחלוקת זו מתרכזת בשאלה כיצד יפרשו המדינות החברות את מגילת האו"ם הקובעת‪ ,‬כי‬
‫"הוצאות הארגון ימומנו על־ידי המדינות החברות‪ ,‬על־פי קביעת העצרת הכללית"‪.‬‬

‫תקציב האו"ם מורכב משלושה יסודות מובחנים‪ :‬תקציב הליבה‪ ,‬תקציב השמירה על‬
‫השלום ותקציב לתכניות התנדבות‪ .‬המדינות תורמות לתכניות התנדבות ולחלק ממשימות‬
‫השמירה על השלום לפי ראות עיניהן‪ .‬תקציב הליבה והמימון לפעילויות נוספות לשמירה‬
‫על השלום נקבעים על־פי הערכות (ראו איור ‪.)6.2‬‬

‫המנגנון המדויק שעל־פיו נקבעות ההערכות של גובה תרומתן של מדינות הוא מורכב‪,‬‬
‫אבל ההערכות לאורך ההיסטוריה נעשו בהתאם ליכולת התשלום של מדינות‪ .‬וכך‪ ,‬ארצות‬
‫הברית‪ ,‬שהיא בעלת המשאבים הרבים ביותר‪ ,‬נדרשת לשלם ‪ 22%‬מן התקציב השוטף‬
‫של האו"ם; ב־‪ 2013‬הסתכם שיעור זה בתרומה נטו של יותר מ־‪ 618‬מיליון דולר‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬שלושים־ושלוש הארצות העניות ביותר‪ ,‬שהן ‪ 17%‬מכלל המדינות החברות באו"ם‪,‬‬
‫ׁשּומת סף (‪ ,)0.001%‬שלפיה כל אחת מהן תורמת רק ‪ 28,113‬דולר לשנה‪ ,‬וביחד‬
‫משלמות ַ‬
‫השּומה של המדינות‬
‫ָ‬ ‫פחות מאחוז מתקציב האו"ם לשנת ‪ .2013‬בהשוואה אליהן‪ ,‬הערכת‬
‫המהוות את ‪ 20%‬העשירים ביותר בעולם חייבה אותן לשלם כמעט ‪ 95%‬מכלל תקציב‬
‫האו"ם לשנת ‪ .2013‬השימוש בנוסחה זו נמשך על אף הביקורת הרבה של מדינות עשירות‬
‫רבות‪.‬‬

‫ההתנגדות לנוסחת תקציב זו‪ ,‬המממנת את עבודת האו"ם‪ ,‬התקיימה מאז היווסדו‪ .‬אך היא‬
‫הלכה והחריפה‪ ,‬מכיוון שהעצרת הכללית הנוקבת בהערכות שומה למימון ההוצאות‪ ,‬עושה‬
‫זאת בהצבעת רוב‪ .‬וכך‪ ,‬למדינות שמספר הקולות שלהן הוא הגבוה ביותר (הארצות הפחות‬
‫מפותחות) אין די כסף‪ ,‬ואילו למדינות העשירות ביותר אין די קולות‪.‬‬

‫כך צמחו פערים רחבים – התורמות הגדולות ביותר מהוות עשרה קולות בלבד‪ ,‬אך מממנות‬
‫‪ 65%‬מן העלות‪ ,‬ואילו המדינות החברות האחרות מממנות רק ‪ 35%‬מתקציב האו"ם‪,‬‬
‫אך ברשותן ‪ 183‬קולות‪ .‬גם לאחר שתקציב האו"ם גדל ב־‪ 2013‬ב־‪ ,8.7%‬ואולי בגלל זה‪,‬‬
‫החברות העשירות טוענות‪ ,‬כי הנהלים הקיימים ממסדים שיטת מיסוי שאין לה ייצוג הוגן‪.‬‬
‫המבקרים משיבים בטיעון שלפיו‪ ,‬מטעמי הוגנות וצדק‪ ,‬המעצמות הגדולות צריכות לשאת‬
‫באחריות על המימון באופן פרופורציונלי לעושרן ולהשפעתן‪.‬‬

‫ברור שהבעיה איננה כסף גרידא‪ ,‬שכן מדובר בסכומים זניחים‪" .‬האו"ם וכל סוכנויותיו‬
‫וקרנותיו מוציאים כ־‪ 30‬מיליארד דולר בשנה‪ ,‬או ‪ 4‬דולרים לכל תושב על פני כדור הארץ‪.‬‬
‫זהו סכום זעיר בהשוואה לתקציבים של רוב המדינות‪ ,‬והוא מהווה פחות מ־‪ 3%‬מהיקף‬
‫ההוצאה הצבאית בעולם‪ ".‬לצורך השוואה‪ ,‬בתחילת ‪ 2013‬הסתכם היקף ההוצאה הצבאית‬
‫העולמית ב־‪ 1.76‬טריליון דולרים – או בממוצע גלובלי‪ 249 ,‬דולר לנפש (‪.)SIPRI, 2013‬‬
‫הסוגיה החשובה היא חילוקי הדעות בשאלה מה חשוב‪ ,‬ולאילו מדינות תהיה השפעה‬
‫מדינית‪ .‬מדינות עניות טוענות‪ ,‬כי הצורך ולא האינטרסים של הארצות העשירות הוא‬
‫שאמור להכתיב את רמת ההוצאה‪ ,‬ואילו התורמות העיקריות אינן מעוניינות לממן‬
‫תכניות שהן מתנגדות להן‪ .‬בתחילת ‪ 2013‬פיגרו ‪ 22‬מדינות בתשלום השומות לאו"ם‪,‬‬
‫ויכולתן להצביע בעצרת הכללית הועמדה בסכנה (‪.)UN, 2013‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 162‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:27‬‬

 ‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫‪163‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬ ‫איור ‪ 6-2‬א‘‬

‫תקציב התכניות של האו"ם‪2013-2002 ,‬‬

‫‪6000.0‬‬

‫‪5000.0‬‬
‫‪1200.0‬‬
‫‪862.3‬‬ ‫‪1083.1‬‬

‫במיליוני דולרים ארצות הברית‬

‫‪4000.0‬‬ ‫‪606.5‬‬
‫‪355.9‬‬
‫‪3000.0‬‬
‫‪193.4‬‬

‫מספר העבודה‪10205 :‬‬

‫‪2000.0‬‬ ‫יסוד ביחב“ל‬
‫‪3587.3‬‬
‫מושגי‬
‫העבודה‪4002.8:‬‬
‫‪ 4069.2‬שם ‪4167.2‬‬ ‫ע‪ :‬רונית בורלא‬
‫‪3252.3‬‬
‫‪2697.4‬‬
‫‪1000.0‬‬ ‫איור ‪ 6-2‬ב‘‬

‫מעובד על בסיס נתונים מתוך‪"United Nations Regular Budget 2012-2013", United Nations, Department of Management, February 2012 :‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪2002–2003‬‬ ‫‪2004–2005‬‬ ‫‪2006–2007‬‬ ‫‪2008–2009‬‬ ‫‪2010–2011‬‬ ‫‪2012–2013‬‬

‫הערכות מתוקנות‬ ‫הערכה ראשונית‬

‫משימות מדיניות מיוחדות‬ ‫תקציב שוטף )בלא משימות מדיניות מיוחדות(‬

‫קטגוריות תקציב‪2013 ,‬‬

‫איור ‪ 6.2‬סדר העדיפויות‬
‫בתקציב האו"ם ‪ #‬העצרת‬
‫הכללית של האו"ם אישרה‬
‫תקציב תכניות בסך של ‪5.15‬‬
‫מיליארד דולרים לשנת הכספים‬
‫(שנה פיסקלית) ‪2013-2012‬‬
‫(ראו האיור העליון)‪ .‬אף שסכום‬
‫זה מבטא ירידה תקציבית‬
‫כללית לעומת השנה הקודמת‪,‬‬
‫הערכת עובדים ‪8.8%‬‬
‫תקציב פיתוח ‪0.6%‬‬
‫אבטחה וביטחון ‪4.1%‬‬
‫ניהול ותיאום פעילות‬
‫הוצאות הון ‪1.3%‬‬ ‫מדינית כוללת ‪14.0%‬‬
‫פעילויות אדמיניסטרטיביות‬
‫במימון משותף והוצאות‬
‫מיוחדות ‪2.5%‬‬
‫פיקוח פנימי ‪0.7%‬‬

‫הטקסט אינו תרגום של האומות המאוחדות‪.‬‬

‫שירותי תמיכה‬ ‫סוגיות פוליטיות ‪25.9%‬‬
‫הכמות שהוקצתה למשימות‬
‫מדיניות מיוחדות גדלה ל־‪21%‬‬ ‫משותפים ‪11.6%‬‬
‫מכלל התקציב‪ ,‬לעומת ‪6.7%‬‬ ‫מידע לציבור ‪3.5%‬‬
‫בלבד עשור לפני כן‪ .‬מבין‬
‫קטגוריות התקציב השונות‬ ‫זכויות אדם וסוגיות‬ ‫צדק ומשפט בין־לאומי ‪1.8%‬‬
‫(ראו האיור התחתון)‪ ,‬סוגיות‬ ‫הומניטריות ‪6.3%‬‬
‫מדיניות הן הסעיף הגדול‬ ‫שיתוף פעולה אזורי‬ ‫שיתוף פעולה בין־לאומי‬
‫ביותר‪ ,‬המתוקצב ב־‪ 25.9%‬מן‬ ‫לפיתוח ‪10.3%‬‬ ‫לפיתוח ‪8.5%‬‬
‫התקציב הכולל‪.‬‬

‫אתגרים עתידיים‬
‫עתיד האו"ם נותר לא ודאי‪ ,‬וצרותיו הכספיות הבלתי פוסקות מותירות אותו בלי‬
‫המשאבים הנחוצים למאבק בבעיות גלובליות ולעמידה בחובות שהוטלו עליו‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫בעקבות הצלחתו של הארגון בשנות קיומו להתאים את עצמו לאתגרים‪ ,‬יש לחסידיו‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 163‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:27‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪164‬‬

‫סיבות לאופטימיות באשר לסיכוייו בטווח הארוך להצליח להתמודד עם בעיות העולם‬
‫בתוקף הסמכות שהגדירו מייסדיו (ראו "מבט מקרוב‪ :‬האומות המאוחדות ומלחמת‬
‫האזרחים בסוריה")‪ .‬למרות התנגדותן של המדינות החברות מן הדרום העולמי‪ ,‬שחששו‬
‫כי מזכ"ל האו"ם באן קי־מון ייכנע ללחצי התורמות הגדולות ויתפשר על האינטרסים של‬
‫מדינות קטנות‪ ,‬הנהיג האו"ם מאז ‪ 2006‬סדרת רפורמות שנועדו לשנות את הליכי הניהול‬
‫של הארגון וליצור הלימה בין משימות הגיוס‪ ,‬ההתקשרות בחוזים והכשרת העובדים של‬
‫האו"ם לבין תחומי האחריות החדשים והנרחבים שלו‪ .‬רפורמות אלה כוללות הגנה על‬
‫מי שחושפים מעשי שחיתות ומדווחים על שערוריות‪ ,‬גיבוש מדיניות למאבק במרמה‬
‫ובשחיתות‪ ,‬תקנון התנהלות אחיד לכוחות השמירה על השלום למניעת ניצול מיני‪ ,‬והרחבת‬
‫הדרישות להתנהלות כספית נאותה של פקידים בכירים‪ .‬רפורמות מקיפות אלה אף הביאו‬
‫לקיצוץ בהיקף של שליש מעלויות המנהלה של מזכירות האו"ם‪ ,‬מ־‪ 38%‬מתקציב הליבה‬
‫ל־‪ ,25%‬והזרימו את הכספים שנחסכו לקרן פיתוח לארצות עניות‪.‬‬

‫האו"ם ימשיך‪ ,‬כנראה‪ ,‬להיות זירת התגוששות סוערת של המדינות החברות והגושים‬
‫העולמיים‪ ,‬עובדה הפוגמת ביכולתו לפתור בעיות גלובליות חדשות‪ .‬מרבים להאשים את‬
‫האו"ם בכשלונות שהאחריות להם מוטלת על המדינות החברות בו‪ ,‬ובמיוחד ארצות הצפון‬
‫העולמי‪" .‬מעצמות אלה מוכנות רק לעתים נדירות להעניק לאו"ם די משאבים‪ ,‬תשומת‬
‫לב וכוחות בשטח כדי להשיג את המשימות השאפתניות שהציבו לו" (‪Fukuyama, 2008,‬‬
‫‪ .)p. 14‬יתר כל כן‪ ,‬האו"ם ניצב לעתים קרובות בפני בעיות קשות‪ ,‬שמדינות יחידות לא‬
‫תאנְ ט‪ ,‬מזכיר האו"ם לשעבר‪" ,‬בעיות גדולות‬
‫הצליחו לפתור בכוחות עצמן‪ .‬כפי שהבחין אּו ַ‬
‫מגיעות‪ ,‬בדרך־כלל‪ ,‬לאו"ם מפני שהממשלות במדינות לא היו מסוגלות לחשוב על משהו‬
‫אחר שאפשר לעשות בקשר אליהן‪ .‬הפנייה לאו"ם היא בבחינת ניסיון אחרון‪ ,‬או מוצא‬
‫אחרון‪ ,‬ואין זה מפתיע שמרבים להאשים את הארגון בכישלון לפתור בעיות שממשלות‬
‫כבר גילו שאין להן פתרון"‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬האו"ם אינו יכול להיות יותר מן הכוח והסמכויות שהמדינות החברות מעניקות‬
‫לו‪ .‬אבל כפי שמציינים תומכיו‪ ,‬האו"ם הוא עדיין "הפורום המועדף לניהול משא־ומתן על‬
‫שינויים בצורת המשטר ולקידום נורמות אחידות לטיפול באתגרים עכשוויים" (‪Thakur‬‬
‫‪ .)& Weiss, 2009, p. 18‬מנקודת המבט הקונסטרוקטיביסטית‪ ,‬הלגיטימיות של האו"ם‬
‫מושתתת על יכולתו לייצג את הרצון המשותף של המדינות החברות בו‪ ,‬ו"במקרים‬
‫מסוימים‪ ,‬האו"ם אף טוען לייצוג הרצון הקיבוצי של האנושות כולה" (‪– )Ellis, 2009, p. 4‬‬
‫אם כי גם חסידי התפיסה הקונסטרוקטיביסטית מכירים בעובדה‪ ,‬כי הזיהוי של מהו אותו‬
‫רצון יכול להיות סוגיה דינמית ומעוררת מחלוקת‪.‬‬

‫האו"ם נמצא בעמדה נוחה לעיצוב מדיניות כלל־עולמית‪ ,‬שהיא רלוונטית וישימה‪ ,‬כפי‬
‫שמפרים זכויות אדם באמצעות החלטות‬ ‫שאפשר לראות בהצלחתו להוקיע את מי ֵ‬
‫בוועדת זכויות האדם של האו"ם (‪ ,)Lebovic & Voeten, 2009‬במאמציו להילחם במגפות‬
‫גלובליות דוגמת ‪ ,)Thakur & Weiss, 2009( HIV/AIDS‬ובתפקידו בקידום צעדים בוני־‬
‫אמון‪ ,‬אשר אינם מסתפקים במניעת קונפליקטים אלא מעודדים את המדינות החברות‬
‫לדון בעוולות הטעונות תיקון ביניהן ולתקן אותן ביזמתן (‪ .)Shannon, 2009‬אף־על־פי‬
‫שמרבים להשמיצו‪ ,‬האו"ם הוא גוף נחוץ ביותר‪" .‬רק ארגון כלל־עולמי מסוגל להיענות‬
‫לאתגרים כלל־עולמיים"‪ ,‬אמר קופי אנאן לשעבר מזכ"ל האו"ם; "כשאנו פועלים יחד‪ ,‬אנו‬
‫חזקים יותר ופגיעים פחות לאסון יחיד"‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 164‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:27‬‬

 ‫‪165‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫מבט מקרוב‬
‫האומות המאוחדות ומלחמת האזרחים בסוריה‬
‫בהשראתו החלקית של האביב הערבי החלו במארס ‪ 2011‬פעולות איבה בין המורדים בסוריה לבין‬
‫הכוחות הנאמנים לנשיא סוריה בשאר אל־אסאד‪ .‬המפגינים יצאו לרחובות במחאה שקטה על מאסרם‬
‫ועינויים של סטודנטים צעירים שהציגו ציורי גרפיטי נגד השלטון‪ .‬ואולם‪ ,‬לאחר שהכוחות ירו אש חיה‬
‫על ההמונים המוחים‪ ,‬הפכו המחאות לסכסוך מזוין על עצם הלגיטימיות של שלטון אסאד‪ .‬הלחימה‬
‫נמשכה בין צבא סוריה לבין כוחות אופוזיציה שונים‪ ,‬ובמאי ‪ 2013‬העריך נשיא העצרת הכללית של‬
‫האו"ם וּוק גֶ ֶ'ר ִמיק‪ ,‬כי "לפחות ‪ 80,000‬בני אדם נספו מאז תחילת הלחימה‪ ,‬וכפי הנראה היו רובם‬
‫אזרחים" (‪ .)Nichols, 2013‬כמו כן‪ ,‬על־פי הערכת האו"ם‪ ,‬לפחות ‪ 4‬מיליוני סורים הפכו עקורים בעקבות‬
‫הלחימה (‪.)Abedine et al., 2013‬‬

‫על אף הדאגה הבין־לאומית הרבה בעניין סוריה‪ ,‬נוצרה מחלוקת‪ ,‬בעיקר בקרב החברות במועצת‬
‫הביטחון‪ ,‬בשאלת מידת ההתערבות הראויה‪ .‬האו"ם וממשלות מערביות רבות גינו את התגובה האכזרית‬
‫של שלטונות סוריה על המחאות‪ ,‬וקראו לאסאד לוותר על כסאו‪ .‬הם תמכו בהרחבת סמכויותיו‬
‫של האו"ם בטיפול בסכסוכים אלימים‪ .‬תומכים רבים רואים בהתערבות האו"ם עיקרון מוצהר של‬
‫מגילת האו"ם‪ ,‬שלפיו ההגנה על זכויות אדם היא באחריותה של החברה הכלל־עולמית‪ .‬גם דוקטרינת‬
‫האחריות להגן‪ ,‬שאושרה באו"ם ב־‪ 2005‬פה אחד‪ ,‬דוגלת בהתערבות הקהילה הבין־לאומית אם מדינה‬
‫אינה מצליחה להגן על אזרחיה מפני פשעי מלחמה‪ ,‬טיהור אתני‪ ,‬רצח־עם ופשעים נגד האנושות‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬המתנגדים להתערבות טוענים‪ ,‬כי פעולה שמניעיה אינם הומניטריים עומדת בסתירה למגילת‬
‫האו"ם‪ ,‬הנשענת על עקרון הריבונות ואוסרת על התערבות בכוח‪ ,‬המפרה את עקרון העצמאות הפוליטית‬
‫והשלמות הטריטוריאלית של מדינה‪ .‬סין ורוסיה התנגדו לצעדים של האו"ם‪ ,‬שבהם הן רואות התערבות‬
‫בענייניה הפנימיים של מדינה ריבונית‪ .‬אף שהצטרפו לארצות הברית ולמדינות נוספות בקריאה לתהליך‬
‫שלום‪ ,‬שיביא לסיום מלחמת האזרחים בסוריה‪ ,‬הן שבו והפעילו את זכות הווטו שלהן כחברות במועצת‬
‫הביטחון של האו"ם‪ ,‬כדי לחסום כל פעולה נחרצת של האו"ם מעבר למשימת הפיקוח שהוא ממלא‬
‫(‪ .)UN, 2012‬רוסיה מתחה ביקורת מפורשת על החלטות האו"ם‪ ,‬כגון ההחלטה שהועברה במועצת זכויות‬
‫האדם של האו"ם במאי ‪ ,2013‬שגינתה את ההתערבות של לוחמים זרים לטובת הממשלה‪ ,‬וכפי שניסח‬
‫זאת שר החוץ הרוסי סרגי לברוב‪ ,‬זהו "צעד דוחה וחד־צדדי"‪.‬‬

‫המבוי הסתום וחוסר היכולת של האו"ם לעצור את האלימות בסוריה מעלים שאלות באשר ליעילותו‬
‫של ארגון זה‪ .‬הם גם מבליטים את המתח שבין סמכותה הריבונית של מדינה על הטריטוריה שלה‪,‬‬
‫אחריותה להגן על עמה ולספק את צרכיו הדחופים לבין ההצדקות להתערבות הקהילה הבין־לאומית‪.‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫‪ .1‬במשברים הומניטריים‪ ,‬האם עקרון האחריות להגן גובר על עקרון הריבונות? אם כן‪ ,‬מי אמור‬
‫להתערב?‬
‫‪ .2‬האם המבנה של מועצת הביטחון משקף‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬את חלוקת העצמה הנוכחית בעולם? האם‬
‫צריך לשנות אותו? האם יש למועצת הביטחון של האו"ם הסמכות והלגיטימציה לקבל החלטות‬
‫כאלה‪ ,‬בעיקר בשל הפוטנציאל הרב להגיע למבוי סתום?‬
‫‪ .3‬האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬האו"ם צריך להתערב בסוריה?‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 165‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:27‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪166‬‬

‫ארגונים בין־ממשלתיים עולמיים בולטים נוספים‬

‫חוץ מן האו"ם קיימים מאות ארגונים בין־ממשלתיים נוספים הפועלים בזירה הבין־‬
‫לאומית‪ .‬נבחן בקצרה שלושה מבין הארגונים הבולטים ביותר בקבוצה זו‪ ,‬המתמקדים‬
‫בכלכלה הפוליטית העולמית‪ :‬ארגון הסחר העולמי (‪,)WTO – World Trade Organization‬‬
‫הבנק העולמי (‪ )World Bank‬וקרן המטבע הבין־לאומית (‪IMF – International Monetary‬‬
‫‪.)Fund‬‬

‫שימו לב‪ ,‬כי כל אחד מארגונים בין־ממשלתיים אלה נוסד על־ידי המעצמות הגדולות‬
‫כדי לתת מענה לצורך שלהן בסדר כלכלי עולמי יציב‪ ,‬אף־על־פי שלשם כך היה עליהן‬
‫להקריב את ריבונותן מרצונן‪ .‬מאליה עולה השאלה‪ :‬מדוע מדינות בוחרות לוותר מרצונן‬
‫על חלק מן האוטונומיה שלהן‪ ,‬אם ויתור כזה מצמצם את יכולתן לשלוט בגורלן? הסיבה‬
‫העיקרית היא שיתוף פעולה רב־צדדי המאפשר למדינות המשתתפות להפיק תועלות שלא‬
‫היו יכולות להשיג בדרך אחרת‪ .‬הקמת משטרים בין־לאומיים וארגונים בין־ממשלתיים‬ ‫משטרים‬
‫(‪)regimes‬‬
‫סמכותיים‪ ,‬הפועלים כמוסדות להבטחת המשילּות העולמית‪ ,‬עשויה להשתלם‪ .‬במקרים‬
‫רבים‪ ,‬אי־אפשר לפתור בעיות משותפות בלא שיתוף פעולה רב־צדדי‪ .‬בסוגיות רבות‪,‬‬ ‫נורמות‪ ,‬כללים והליכים מוסכמים‬
‫לניהול קשרי גומלין בין מערך‬
‫נקיטת צעדים חד־צדדיים ופעולה עצמאית אינן פותרות דבר‪ ,‬גם אם מדובר במעצמות‬ ‫מדינות‪.‬‬
‫הגדולות והחזקות ביותר‪.‬‬

‫ארגון הסחר העולמי‬

‫זכרון הקשיים שגרם השפל הכלכלי הגדול של ‪ 1929‬הוא שהניע את ארצות הברית‬
‫להקים לאחר מלחמת העולם ה־‪ II‬מוסדות כלכליים בין־לאומיים‪ ,‬שיהיה בכוחם למנוע‬
‫משבר כלכלי עולמי נוסף באמצעות קידום הסחר העולמי‪ .‬אחד המוסדות שהציעה‬
‫ארצות הברית היה ארגון הסחר הבין־לאומי (‪,)ITO – International Trade Organization‬‬
‫שתוכנן תחילה להיות סוכנות ייעודית בתוך המסגרת הכוללת של האו"ם‪ .‬המשא־ומתן‬
‫על הקמת הארגון התנהל בעצלתיים ורבים תבעו פעולה מידית‪ .‬קריאות אלה הובילו‬
‫ב־‪ 1947‬למפגש בז'נבה‪ ,‬שבו הסכימו ‪ 23‬מדינות לוויתורים דו־צדדיים בגובה תעריפי‬
‫המכס בין כל צמד מדינות‪ .‬אמנות סחר אלה נכללו בנוסח הסופי של ההסכם הכללי על‬
‫תעריפים וסחר (גאט"ט) (‪ ,)GATT – General Agreement on Tariffs and Trade‬שנתפס‬
‫בראשית הדרך כהסדר זמני שיהיה בתוקף עד שארגון הסחר הבין־לאומי המתוכנן‬
‫יתחיל לפעול‪.‬‬

‫כאשר התברר כי השגת הסכם סופי על הקמת ארגון הסחר הבין־לאומי היא עניין חמקמק‪,‬‬
‫סיפק גאט"ט מנגנון להמשך המשא־ומתן הרב־צדדי על הפחתת המסים והמכסים והסרת‬
‫חסמים נוספים לסחר בין מדינות‪ .‬במרוצת העשורים הבאים התקיימו שמונה סבבים של‬
‫משא־ומתן‪ ,‬במטרה לחולל ליברליזציה בסחר הבין־לאומי‪ .‬על־פי העיקרון של אי־אפליה‪,‬‬
‫כל המדינות החברות בהסכם גאט"ט היו אמורות להעניק זו לזו אותו היחס שעד אז‬
‫העניקו רק לשותפות הסחר ה"מועדפות עליהן"‪.‬‬

‫ב־‪ 1‬בינואר ‪ 1995‬הוחלף מנגנון גאט"ט בארגון הסחר העולמי (‪WTO – World Trade‬‬
‫‪ .)Organization‬אף־על־פי שגוף זה לא היה התגשמותו המדויקת של חזון ארגון הסחר‬
‫הבין־לאומי כפי שתוכנן עם תום מלחמת העולם ה־‪ ,II‬הוא עדיין מייצג את המוסד‬
‫השאפתני ביותר שהוקם בעולם לצורך הפחתת תעריפי המכס‪ .‬בניגוד לגאט"ט‪ ,‬ארגון‬
‫הסחר העולמי הוא ארגון בין־ממשלתי במלואו‪ ,‬שההחלטות בו מתקבלות על־פי הליכים‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 166‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:27‬‬

 ‫‪167‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫רשמיים‪ .‬ארגון הסחר העולמי קיבל מנדט לניהול הסכסוכים המתגלעים בין שותפֹות הסחר‬
‫שלו‪ ,‬ויש לו הסמכות לאכוף את כללי הסחר ולהכריע במחלוקות בענייני סחר‪.‬‬

‫כיום‪ ,‬ארגון הסחר העולמי שואף לחרוג מן הדפוס הקיים של הסכמי סחר חופשי בין‬
‫צמדי מדינות ובתוך אזורים מוגדרים‪ ,‬או גושי סחר חופשי‪ ,‬ולהחליף אותם במערכת‬
‫כלל־עולמית אחידה‪ ,‬משולבת ומקיפה של סחר חופשי או ליברלי בכל רחבי העולם‪ .‬סדר‬
‫יום ליברלי זה מציב איום על כמה מדינות‪ .‬על־פי תלונתן המרכזית‪ ,‬ארגון הסחר העולמי‬
‫מערער על העיקרון המשפטי המסורתי האוסר על התערבות בעניינים הפנימיים של‬
‫מדינות ריבוניות‪ ,‬כולל בהתנהלות הכלכלית הנהוגה בתוך תחומי השיפוט של כל מדינה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי ארגון הסחר העולמי צמח בעקבות הסכמים שהמדינות חתמו עליהם‬
‫מרצונן ואשר בהם הסכימו לוותר על חלק מן החופש שלהן לקבל החלטות ריבוניות‪ ,‬מאחר‬
‫שהשתכנעו כי צירוף הריבונות שלהן יצמיח תועלת יותר מאשר נזק‪ .‬ואולם‪ ,‬ארגון הסחר‬
‫העולמי סופג ביקורת חריפה שעל־פיה "יש מעט הוכחות לפעילותו הדמוקרטית" (‪Smith‬‬
‫‪ .)& Moran, 2001‬בדיוק כמו באו"ם‪ ,‬המדיניות של ארגון הסחר מתואמת ומנוהלת על־ידי‬
‫חברותיו החזקות ביותר‪ ,‬במקרים רבים במהלך פגישות בלתי־רשמיות שאינן כוללות את‬
‫כל המדינות החברות‪.‬‬

‫הבנק העולמי‬
‫ביולי ‪ ,1944‬במסגרת ועידת האו"ם להסדרת המערכת המוניטרית והפיננסית‪ ,‬שנערכה‬
‫בברטון וודס (‪ )Bretton Woods‬בניו המפשייר‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬הקימו ‪ 44‬מדינות את הבנק‬
‫העולמי (‪ ,)World Bank‬או בשמו המלא‪ ,‬הבנק הבין־לאומי לשיקום ופיתוח (‪International‬‬
‫‪ ,)Bank for Reconstruction and Development‬שנוסד במקורו כדי לתמוך במאמצי‬
‫השיקום והבנייה מחדש באירופה שלאחר מלחמת העולם ה־‪ .II‬במהלך העשור הבא עברה‬
‫התמקדותו של הבנק העולמי משיקום לסיוע בפיתוח‪ .‬מכיוון שארצות הדרום העולמי‬
‫מתקשות תכופות לקבל הלוואות למימון פרויקטים המיועדים לעידוד הצמיחה הכלכלית‪,‬‬
‫הבנק העולמי מציע להן הלוואות בשיעורי ריבית נמוכים יותר ובפריסת תשלומים רחבה‬
‫יותר מכפי שהיו יכולות להשיג בתנאי הלוואה אופיינית של הבנקים המסחריים‪ .‬לאחרונה‬
‫הציב הבנק העולמי לעצמו מטרה לחסל את העוני הקיצוני בעולם עד ‪ .2030‬הבנק שואף‬
‫"לצמצם את העוני הקיצוני לשיעור של ‪ 3%‬בעולם כולו‪ ,‬ומתמקד ב־‪ 40%‬התחתונים של‬
‫האוכלוסייה המתגוררת בכל אחת מארצות העולם המתפתח" (‪ .)Wroughton, 2013‬מטרה‬
‫שאפתנית זו זכתה לשבחי הארצות התורמות‪.‬‬

‫מבחינה אדמיניסטרטיבית‪ ,‬הסמכות לקבל החלטות בבנק העולמי מוקנית לדירקטוריון‪,‬‬

‫המורכב מנגיד הבנק וממלא מקום ממונה‪ ,‬בהצבעה של כל אחת מ־‪ 188‬המדינות החברות‬
‫בבנק העולמי‪ .‬על־פי הנוהג‪ ,‬הנגיד הוא שר האוצר או פקיד בכיר בדרג מקביל בממשלה‬
‫של אחת מן המדינות החברות‪ .‬הדירקטוריון מתכנס אחת לשנה במטה הבנק בוושינגטון‬
‫הבירה כדי לגבש כיווני מדיניות ולייפות את כוחם של ‪ 24‬הדירקטורים החברים בוועד‬
‫המנהל בתפעול השוטף של הבנק‪ .‬חמש הארצות שחלקן בהון המניות של הבנק העולמי‬
‫הוא הגדול ביותר (ארצות הברית‪ ,‬גרמניה‪ ,‬יפן‪ ,‬צרפת ובריטניה) ממנות דירקטורים‬
‫משלהן לתפקידי ניהול‪ ,‬ושאר הדירקטורים חברי הוועד המנהל מתמנים לתפקידם (ערב‬
‫הסעודית)‪ ,‬או נבחרים על־ידי מדינותיהם (סין‪ ,‬רוסיה ושווייץ) או שהם נבחרים על־ידי‬
‫קבוצות של מדינות‪ .‬שיטת הצבעה משוקללת זו מכירה בהבדלים בין מערכות האחזקות‬
‫של המדינות החברות ומגֵ נה על האינטרסים של המעצמות הגדולות‪ ,‬המעבירות למשאבי‬
‫הבנק העולמי תרומות נכבדות‪ .‬אם במרוצת הזמן משתנה מעמדה הכלכלי של אחת‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 167‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:27‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪168‬‬

‫המדינות‪ ,‬משנים את המכסה שלה‪ ,‬והקצאת המניות ומשקל הקולות שלה משתנים‬
‫בהתאם‪.‬‬

‫במהלך השנים חל שינוי הן בדימוי העצמי של הבנק העולמי הן בפעילותו – מארגון בין־‬
‫ממשלתי העוסק בעניינים פיננסיים בלבד‪ ,‬לגוף המסייע בתכנון הפיתוח וההכשרה של‬
‫מדינות‪ .‬ג'ים יֹונג קים‪ ,‬שהתמנה לנגיד הבנק העולמי ביולי ‪ ,2012‬הצהיר על מחויבותו‬
‫לדאוג שהבנק העולמי "יספק תוצאות מרשימות יותר כדי לתמוך בצמיחה יציבה; יעדיף‬
‫פתרונות מוכחים מאידיאולוגיה; יגביר את קולן של הארצות המתפתחות; ויישען על‬
‫מומחיותם וניסיונם של האנשים" שהוא משרת (‪.)Lowrey, 2012, p. B3‬‬

‫הצלחתו של הבנק העולמי בהתמודדות עם העוני יוחסה בחלקה להנהגת אסטרטגיה של‬
‫צמצום העוני (‪ )PRS – Poverty Reduction Strategy‬הכוללת תשומות מן המדינות העניות‬
‫עצמן (‪ .)Blackmon, 2008‬כיום‪ ,‬כשהבנק העולמי הציב לעצמו יעד לצמצם את העוני עד‬
‫‪ ,2030‬הוא פועל במרץ בדרכים חדשניות לטיפול בסוגיה בוערת זו‪ .‬ג'ים יונג קים חלק‬
‫לאחרונה שבחים לפרויקט חדשני של כספומטים ניידים בהודו‪ ,‬ששיפר מאוד את מנגנון‬
‫תשלום המשכורות‪ ,‬ואמר כי "בחשיבה בקנה מידה גדול יותר‪ ,‬עלינו למצוא דרך לשלב‬
‫את הטכנולוגיה החדשה במאמץ להרחיב את הגישה לשירותים פיננסיים" )‪World Bank,‬‬
‫‪ .(2013d‬הבנק העולמי גם הרחיב את השתתפותו בהסדרי ַמ ֲאגָ ד (קונסורציום) לצורך מימון‬
‫מוסדות הלוואה פרטיים‪ ,‬בהתעקשו להנהיג רפורמות דמוקרטיות כתנאי לקבלת סיוע‬
‫כלכלי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬על רקע ההאשמות נגד הבנק בשוחד‪ ,‬בטובות הנאה‪ ,‬במעשי מרמה‬
‫ובמעילה בפרויקטים של הבנק העולמי‪ ,‬החל בסלילת כבישים בקניה וכלה בהקמת סכרים‬
‫בלסֹוטֹו‪ ,‬התעקשו שלושת הנגידים האחרונים של הבנק העולמי (ג'יימס וולפנזון‪ ,‬פול‬
‫וופוביץ ורוברט זוליק) להתנות את הלוואות הבנק בהנהגת רפורמות המונעות שחיתות‬
‫במדינה הלֹווה‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬הבנק העולמי אינו מסוגל לענות לבדו על כל צורכי הסיוע הפיננסי לארצות‬
‫מתפתחות‪ .‬על הליקויים בעבודת הבנק העולמי מפצה באופן חלקי פעילותה של קרן‬
‫המטבע הבין־לאומית‪ ,‬שהיא ארגון בין־ממשלתי נוסף למתן הלוואות למדינות‪.‬‬

‫קרן המטבע הבין־לאומית‬

‫לפני מלחמת העולם ה־‪ II‬לא היו לקהילה הבין־לאומית מנגנונים מוסדיים לניהול החליפין‬
‫הכספיים בין גבולות המדינות‪ .‬בוועידת ברטון וודס ב־‪ 1944‬מילאה ארצות הברית תפקיד‬
‫ראשי בהקמת קרן המטבע הבין־לאומית (‪ ,)IMF – International Monetary Fund‬ארגון‬
‫בין־ממשלתי כלל־עולמי אמתי‪ ,‬שנועד לשמור על יציבות שערי החליפין של המטבעות‬
‫בעולם באמצעות קידום שיתוף פעולה מוניטרי בין־לאומי והסדרי חליפין יציבים‪ .‬יתר‬
‫על כן‪ ,‬קרן המטבע הבין־לאומית מלווה‪ ,‬לעתים‪ ,‬כספים לארצות הנתונות במשברי מימון‬
‫חריפים‪ ,‬כמוצא אחרון‪.‬‬

‫קרן המטבע הבין־לאומית היא כיום אחת משש־עשרה הסוכנויות הייעודיות המרכיבות‬
‫את האו"ם‪ .‬כל מדינה החברה בקרן המטבע הבין־לאומי מיוצגת בוועד הנגידים של הקרן‪,‬‬
‫המתכנס אחת לשנה לקביעת המדיניות הכללית של הקרן‪ .‬התפעול השוטף של הקרן‬
‫מנוהל על־ידי ועד מנהל של ‪ 24‬חברים בראשות מנהל כללי‪ ,‬המכהן גם כראש המטה‬
‫האדמיניסטרטיבי של הקרן‪ ,‬המונה כ־‪ 2,000‬עובדים‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 168‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:27‬‬

 ‫‪169‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫קרן המטבע הבין־לאומית מקבלת את תקציב התפעול שלה מ־‪ 188‬המדינות החברות‬
‫בה‪ .‬תרומות המדינות מבוססות על שיטת מכסות הנקבעת על־פי ההכנסה הלאומית של‬
‫המדינה‪ ,‬העתודות הכספיות שלה‪ ,‬וגורמים נוספים המשפיעים על יכולתה לתרום לקרן‪.‬‬
‫באופן זה פועלת הקרן כקופת אשראי‪ ,‬הדורשת מכל מדינה חברה לתרום למאגר כספים‬
‫משותף שממנו תוכל ללוות בעת הצורך‪ .‬ההצבעה בקרן המטבע הבין־לאומית היא הצבעה‬
‫משוקללת‪ ,‬בהתאם לתרומתה הכספית של כל מדינה‪ ,‬וכך בעצם מעניקה יותר קולות‬
‫למדינות היותר עשירות‪.‬‬

‫קרן המטבע הבין־לאומית מעמידה תנאים מחמירים למתן ההלוואות שלה (ראו פרק‬
‫‪" ,10‬מחלוקת‪ :‬קרן המטבע הבין־לאומית‪ ,‬הבנק העולמי ומדיניות התאמה מבנית")‪ .‬על‬
‫מדיניות זו נמתחה ביקורת‪ ,‬שכן נמצא קשר בין מסלולי ההלוואה של קרן המטבע הבין־‬
‫לאומית לבין צמיחה כלכלית אטית יותר במדינות שלקחו הלוואות (‪ ,)Vreeland, 2003‬וכן‬
‫גידול בהיקף ההפרה של זכויות אדם (‪ .)Abouharb & Cingranelli, 2007‬ג'וזף שטיגליץ‪,‬‬
‫זוכה פרס נובל לכלכלה ולשעבר הכלכלן הראשי של הבנק העולמי‪ ,‬מתלונן על התוצאות‬
‫המאכזבות של מדיניות הבנק וטוען‪ ,‬כי הסיבה לכך היא מדיניות המעוגנת בדֹוגמת השוק‬
‫החופשי‪ ,‬המתעלמת לחלוטין מן ההקשרים החברתיים־תרבותיים הייחודיים של הארצות‬
‫שבהן היא מיושמת‪ .‬כאשר מביאים בחשבון את הגיוון הרב של ארצות הדרום העולמי‪,‬‬
‫על אסטרטגיות הפיתוח לעתיד להימנע מכל יומרה גרנדיוזית לאוניברסליות וממדיניות‬
‫אחידה בנוסח "גודל־אחד־מתאים־לכול"‪ .‬מה ש"עובד" בארץ אחת יכול להיות לא־מעשי‬
‫או לא־רצוי בארץ אחרת‪.‬‬

‫‪Beth A. Keiser/AP Images‬‬

‫זעם נגד הסמלים המוסדיים של הגלובליזציה ‪ #‬בעבר הקרוב התמקדו המפגינים במפגשי הפסגה‬
‫המתוקשרים של שני ארגונים בין־ממשלתיים חזקים ‪ -‬הבנק העולמי וקרן המטבע הבין־לאומית‪ .‬בתצלום‪,‬‬
‫התפרצות מפגינים כאשר ועידת הפסגה של ארגון הסחר העולמי גייסה קואליציה רחבה של ארגונים‬
‫לא־ממשלתיים כדי לבקר בחריפות את השפעות הגלובליזציה הכלכלית‪ .‬ואולם‪ ,‬בשנים האחרונות פחת‬
‫מספר ההפגנות‪ .‬חוקר מדע המדינה דניאל דרזנר (‪ )Drezner, 2010c‬משער‪ ,‬כי הזעם הציבורי קשור‬
‫לתפקיד השנוי במחלוקת שמילאה מערכת הבנקאות העולמית (בניגוד לסחר) במשבר הפיננסי של‬
‫‪ 2008‬ובשפל הכלכלי שפקד את העולם בעקבותיו‪ ,‬וגם לחוסר היכולת של ארגון הסחר העולמי לקדם‬
‫צעדי ליברליזציה שהוכרזו ב־‪ 2001‬בוועידת השרים הרביעית בדוחה‪ ,‬קטאר‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 169‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:28‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪170‬‬

‫ארגונים בין־ממשלתיים אזוריים‬

‫מאבקי הכוח הנמשכים בין מדינות יחידות לבין קבוצות מדינות במסגרת האו"ם‪ ,‬ארגון‬ ‫האיחוד האירופי‬
‫(‪)EU – European Union‬‬
‫הסחר העולמי‪ ,‬הבנק העולמי וקרן המטבע הבין־לאומית משמשים תזכורת לעקרון היסוד‪,‬‬
‫ארגון אזורי שנוצר בעקבות‬
‫שלפיו הארגונים הבין־ממשלתיים מנוהלים על־ידי המדינות המצטרפות אליהם‪ .‬עיקרון‬ ‫מיזוג בין קהילת הפחם והפלדה‬
‫זה מגביל מאוד את יכולתם של ארגונים בין־ממשלתיים להתעלות מעל לתחרות בין‬ ‫האירופית‪ ,‬קהילת האנרגיה‬
‫המדינות ולפעול בצורה עצמאית להשגת מטרות הארגון‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬על־פי נקודת המבט‬ ‫האטומית של אירופה והקהילה‬
‫הכלכלית האירופית (שנקראה עד‬
‫הריאליסטית‪ ,‬הארגונים הבין־ממשלתיים הכלל־עולמיים נתפסים תכופות כמכשירים‬ ‫‪ 1993‬בשם "הקהילייה האירופית‪/‬‬
‫למימוש מדיניות החוץ של המדינות החברות בהם וכזירות דיון‪ ,‬ולא כשחקנים לא־‬ ‫השוק המשותף")‪ ,‬ומאז התרחב‬
‫מדינתיים עצמאיים‪ .‬כאשר מדינות שולטות בארגונים בין־לאומיים כמו האו"ם‪ ,‬פוחתים‬ ‫הן גיאוגרפית הן בסמכויותיו‪.‬‬
‫הסיכויים לשיתוף פעולה בין־לאומי‪ ,‬שכן כפי שמדגישה התיאוריה הריאליסטית‪ ,‬מדינות‬
‫חוששות מארגונים רב־צדדיים‪ ,‬הפוגעים באינטרסים הלאומיים החיוניים שלהן‪ .‬חשש זה‬ ‫קהיליית ביטחון‬
‫(‪)security community‬‬
‫מגביל את יכולתו של כל ארגון בין־ממשלתי נתון לטפח תהליך קבלת החלטות רב־צדדי‬
‫כדי להביא לשינוי עולמי‪.‬‬ ‫קבוצת מדינות שיש ביניהן רמה‬
‫גבוהה של שיתוף פעולה ממוסד‬
‫או מכוח הנוהג‪ .‬בשל שיתוף‬
‫התיאוריה הליברלית מעלה השערה מנוגדת‪ ,‬שלפיה שיתוף פעולה בין מדינות חזקות הוא‬ ‫פעולה זה‪ ,‬יישוב הסכסוכים ביניהן‬
‫אפשרי‪ ,‬וארגונים בין־לאומיים מסייעים לו‪ .‬על־פי נקודת ראות זו‪" ,‬במציאות של עולם‬ ‫נעשה בדרך של פשרה ולא בכוח‬
‫צבאי‪.‬‬
‫שבו איומים וסכנות חוצות־לאומים‪ ,‬שיש ביניהם קשרי גומלין מורכבים היא פשוטה‪:‬‬
‫עליך לשתף פעולה עם אחרים כדי לגרום להם לשתף פעולה אתך" (‪Jones et al., 2009,‬‬ ‫דרך שלישית‬
‫‪ .)p. 5‬נקודת מבט זו מיושמת בארגונים בין־ממשלתיים אזוריים‪ ,‬שהבולט ביניהם הוא‬ ‫(‪)Third Way‬‬
‫האיחוד האירופי‪ .‬האיחוד האירופי משמש מודל חיקוי לארגונים בין־ממשלתיים אזוריים‬ ‫גישת משילּות שמנהיגים רבים‪,‬‬
‫אחרים‪ ,‬בהיותו הדוגמה המוצלחת ביותר בעולם לשיתוף פעולה חוצה־גבולות בדרכי‬ ‫בעיקר באירופה‪ ,‬דוגלים בה; אף‬
‫שהם מכירים במיעוט החלופות‬
‫שלום‪ ,‬שבעקבותיו קמה קהיליית ביטחון משולבת בעלת כלכלה אחת משותפת‪ .‬נוסף על‬ ‫לקפיטליזם הליברלי‪ ,‬הם שואפים‬
‫כך‪ ,‬מסירותו של האיחוד האירופי לעקרונות של משילּות דמוקרטית ליברלית ושוק חופשי‬ ‫לרכך את השפעתו החברתית‬
‫קפיטליסטי‪ ,‬לצד התמקדותו בחיפוש אחר דרך שלישית להקלת הסבל האנושי‪ ,‬סוללות את‬ ‫האכזרית של האינדיווידואליזם של‬
‫השוק החופשי באמצעות מתן‬
‫הדרך לארגונים בין־ממשלתיים אזוריים נוספים‪.‬‬ ‫אפשרות להתערבות ממשלתית‪,‬‬
‫המיועדת לשמר צדק חברתי‬
‫ולמנוע את הקיפוח והמחסור‬
‫הנגרמים משיבושים בכלכלה‬
‫האיחוד האירופי‬ ‫העולמית‪.‬‬

‫האיחוד האירופי איננו‪ ,‬בדיוק‪ ,‬ארגון על־לאומי נפרד ועצמאי‪ ,‬שכל תכליתו ניהול קיבוצי של‬
‫ענייני הפנים והחוץ של אירופה‪ .‬האיחוד האירופי מתקיים לצד מספר רב של ארגונים בין־‬
‫ממשלתיים אירופיים נוספים‪ ,‬המשולבים במסגרתו‪ ,‬ואשר יחד עמם הוא מקבל החלטות‬
‫משותפות‪ .‬מבין אלה‪ ,‬הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (‪OSCE – Organization‬‬
‫‪ )for Security and Cooperation in Europe‬ומועצת אירופה (‪ )Council of Europe‬בולטים‬
‫כמוסדות אזוריים‪ ,‬שמדינות אירופה משתתפות בהם כשותפֹות שוות‪ ,‬המיועדים לניהול‬
‫ביטחון אזורי ולקידום זכויות אדם של מיעוטים באמצעות דמוקרטיזציה‪ .‬גם בתוך הרשת‬
‫החופפת הזו של ארגונים בין־ממשלתיים אירופיים‪ ,‬האיחוד האירופי מתבלט כדוגמה‬
‫לאופן שבו ארגון חזק הפך את עצמו משחקן לא־מדינתי חד־תכליתי לשחקן בין־לאומי‬
‫רב־תכליתי‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 170‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:28‬‬

 ‫‪171‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫הרחבת האיחוד האירופי והאינטגרציה הפוליטית של אירופה‬

‫אינטגרציה פוליטית‬ ‫כפי שטוענת התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית‪ ,‬לרעיונות יש תוצאות‪ .‬רעיונות גדולים‬
‫(‪)political integration‬‬
‫נובעים לעתים קרובות מחוויות כואבות וממשברים‪ ,‬כגון מלחמות הרסניות‪ .‬זו הייתה‬
‫התהליכים והפעילויות‬
‫שבאמצעותם האוכלוסיות של‬
‫המציאות לאחר מלחמת העולם ה־‪ – II‬מנהיגי אירופה הגו תכנית נועזת לחיסול קללת‬
‫רוב המדינות‪ ,‬או כולן‪ ,‬מעבירות‬ ‫המלחמה באמצעות סילוק התמריצים להילחם‪ .‬על־פי תכנית הרפורמה שלהם תביא‬
‫את נאמנותן המדינית ליחידה‬ ‫האינטגרציה הפוליטית של אירופה לכינונו של מוסד על־לאומי חדש‪ ,‬השואף לשנות את‬
‫פוליטית וכלכלית אחת משולבת‪.‬‬
‫היחסים הבין־לאומיים‪.‬‬

‫תהליך האינטגרציה של אירופה החל עם הקמת קהילת הפחם והפלדה האירופית‬

‫(‪ )ECSC – European Coal and Steel Community‬ב־‪ ,1951‬סוכנות האטום האירופית‬
‫(]‪ )European Atomic Energy Community [Euratom‬ב־‪ ,1957‬והקהילה הכלכלית האירופית‬
‫(‪ )EEC – European Economic Community‬ב־‪ .1957‬יזמות אלה התרכזו בפיתוח הסחר‬
‫בין מדינות אירופה‪ .‬מאז סוף שנות השישים חלקו כל שלוש הקהילות מנגנון ארגוני‬
‫משותף‪ ,‬ובסדרת צעדים מוצלחים הרחיבו את משימת האיחוד האירופי‪ ,‬שהפך ל"קהילייה‬
‫האירופית"‪ .‬מספר החברות באיחוד האירופי גדל‪ ,‬ושטחו הגיאוגרפי הלך והתרחב ככל‬
‫שהארגון התפשט‪ .‬מדינות הצטרפו אליו במהלך השנים‪ ,‬עד שמנה ב־‪ 15 1997‬מדינות‪:‬‬
‫בלגיה‪ ,‬צרפת‪ ,‬גרמניה‪ ,‬איטליה‪ ,‬לוקסמבורג והולנד ("שש החברות המקוריות"); דנמרק‪,‬‬
‫אירלנד ובריטניה (שהצטרפו ב־‪ ;)1973‬יוון (ב־‪ ;)1981‬פורטוגל וספרד (ב־‪ ;)1986‬ואוסטריה‪,‬‬
‫פינלנד ושוודיה (ב־‪ .)1995‬ב־‪ 2004‬הגיע האיחוד האירופי לנקודת ציון חדשה בהתרחבותו‪,‬‬
‫כאשר קיבל רשמית לשורותיו ‪ 10‬חברות חדשות (הרפובליקה הצ'כית‪ ,‬סלובקיה‪ ,‬אסטוניה‪,‬‬
‫הונגריה‪ ,‬לטביה‪ ,‬ליטא‪ ,‬מלטה‪ ,‬פולין‪ ,‬סלובניה והרפובליקה של קפריסין היוונית)‪ .‬מהלך‬
‫הרחבה נועז זה הוסיף לאיחוד האירופי ‪ 75‬מיליון בני אדם‪ ,‬ויצר את גוש הסחר החופשי‬
‫הגדול ביותר בעולם; אירופה שינתה פניה עם מחיקת החלוקה הפנימית של היבשת‪ .‬תהליך‬
‫הרחבה זה נמשך עם הצטרפותן של בולגריה ורומניה ב־‪ ,2007‬ושל קרואטיה ב־‪ ,2013‬אז‬
‫הגיע מספר החברות באיחוד האירופי ל־‪ 28‬מדינות (ראו מפה ‪.)6.2‬‬

‫בקרוב אף תיתכן התרחבות נוספת של האיחוד האירופי‪ ,‬מכיוון שכיום מתנהלים הליכי‬
‫קבלה בעבור שמונה מדינות נוספות‪ .‬טורקיה פתחה בשיחות הצטרפות ב־‪ ,2005‬והיא‬
‫עשויה להתקבל בין ‪ 2015‬ל־‪ .2020‬ארצות אחרות במערב חבל הבלקן – אלבניה‪ ,‬סרביה‪,‬‬
‫מונטנגרו‪ ,‬קוסובו‪ ,‬הרפובליקה היוגוסלבית לשעבר של מקדוניה‪ ,‬ובוסניה והרצגובינה –‬
‫מפעילות שדולות כדי להתקבל בעתיד‪ .‬ב־‪ 2009‬פנתה איסלנד‪ ,‬מדינה שבכוחה להרחיב את‬
‫הגישה לחוג הארקטי עתיר המשאבים‪ ,‬בבקשה להתקבל לאיחוד האירופי עד ‪ .2011‬ואולם‪,‬‬
‫שיחות ההצטרפות הוקפאו עקב מחלוקת בענייני דיג מקרל ובסוגיה הרגישה של הרפורמה‬
‫בענף הבנקאות במדינה‪.‬‬

‫הליך ההרחבה ִאפשר לאיחוד האירופי‪ ,‬כפי שמציין כריסטוף הליון‪ ,‬פרופסור למשפט‬
‫אירופי‪" ,‬להפעיל את סמכותו הנורמטיבית ולארגן את היבשת בדמותו" (‪Hellion, 2010,‬‬
‫‪ .)p. 6‬לנוכח השפעתה של התמורה שחוללה הרחבת האיחוד‪ ,‬אין זה מפתיע שהיא עוררה‬
‫גם ביקורת ומחלוקת‪ .‬בשנים האחרונות החלה הלאומיות לחלחל לתהליך האיחוד ולהציב‬
‫מכשולים משפטיים ופוליטיים להצטרפותן של מדינות חדשות‪ ,‬המעלים ספק בכנותן‬
‫ובאמינותן של התחייבויות האיחוד האירופי כלפי המדינות השואפות להצטרף אליו‪.‬‬
‫"הלאומיות עלולה גם להפר את תנאי האמנה‪ ,‬והיא עומדת בסתירה לעקרונות היסוד של‬
‫חוקי האיחוד האירופי‪ ,‬ולא פחות מכך‪ ,‬לעצם היעד של איחודה (מחדש) של אירופה כפי‬
‫שהוצהר באמנת ליסבון" (‪.)Hellion, 2010, p. 6‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 171‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:28‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪172‬‬

‫המשך ההתרחבות וההשתלבות המדינית כרוך באתגרים רבים‪ .‬אחד מהם הוא הסיכוי‬
‫שטורקיה המוסלמית מרובת האוכלוסייה תצטרף לאיחוד האירופי‪ ,‬והוא מעלה שאלות‬
‫יסודיות לגבי זהותה של אירופה‪ .‬כפי שמציינים אנשי התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית‪,‬‬
‫‪10205‬‬
‫העבודה‪:‬כך גם את‬
‫מספרשלהם‪ ,‬ומתוך‬ ‫ביחב“ל‬
‫רואים את האינטרסים‬ ‫יסודסוכנים‬ ‫מושגי‬
‫האופן שבו‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫מעצבות את‬ ‫שםזהויות‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫דרכי הפעולה שלהם‪ .‬להצטרפות האפשרית של טורקיה לאיחוד האירופי‪ ,‬ואולי גם של‬
‫‪6-2‬‬
‫יותר ממנה מבחינה תרבותית‪ ,‬יהיו השלכות חשובות על האופן‬ ‫מפה‬
‫ושונות‬ ‫מדינות מרוחקות‬

‫‪1951‬‬ ‫‪1973‬‬ ‫‪1981‬‬

‫‪EU-6‬‬ ‫‪EU-9‬‬ ‫‪EU-10‬‬

‫מבוסס על ‪"Few to Many: The Expansion of the European Union, 1951-2005," Wall St. Journal Europe, May 3, 2004, p. A6‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1 3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬

‫‪10‬‬

‫בלגיה )‪ ;(1‬צרפת )‪ ;(2‬גרמניה )‪ ;(3‬איטליה )‪;(4‬‬ ‫דנמרק )‪ ;(7‬אירלנד )‪ ;(8‬בריטניה )‪(9‬‬ ‫יוון )‪(10‬‬
‫לוקסמבורג )‪ ;(5‬הולנד )‪(6‬‬

‫‪1986‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪2004‬‬

‫‪EU-12‬‬ ‫‪EU-15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪EU-25‬‬
‫‪14‬‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪23‬‬
‫‪17‬‬
‫‪24‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪19‬‬
‫‪25‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪22‬‬ ‫‪16‬‬
‫פורטוגל )‪ ;(11‬ספרד )‪(12‬‬ ‫אוסטריה )‪ ;(13‬פינלנד )‪ ;(14‬שוודיה )‪(15‬‬ ‫קפריסין )‪ ;(16‬הרפובליקה הצ'כית )‪ ;(17‬אסטוניה )‪;(18‬‬
‫הונגריה )‪ ;(19‬לטביה )‪ ;(20‬ליטא )‪ ;(21‬מלטה )‪;(22‬‬
‫פולין )‪ ;(23‬סלובקיה )‪ ;(24‬סלובניה )‪(25‬‬

‫‪2007‬‬ ‫‪2013‬‬
‫‪EU-27‬‬ ‫‪EU-28‬‬

‫מפה ‪ 6.2‬ממעטים לרבים‪ :‬התרחבות האיחוד‬

‫האירופי‪ # 2014-1951 ,‬האיחוד האירופי הוא‬
‫הדוגמה הראשונה להתגבשותו ולצמיחתו‬
‫האינטגרטיבית של ארגון בין־ממשלתי אזורי‬
‫על־לאומי‪ .‬האיחוד האירופי התרחב שבע‬
‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫פעמים‪ ,‬משש חברות ב־‪ 1951‬ועד עשרים‬
‫‪26‬‬ ‫ושבע ב־‪( 2007‬כפי שאפשר לראות במפה)‪,‬‬
‫ועוד שמונה מדינות נוספות‪ ,‬ביניהן קרואטיה‬
‫וטורקיה‪ ,‬הממתינות להצטרפותן‪ .‬ההתרחבות‬
‫אפשרה לאיחוד האירופי למצב את עצמו‬
‫בולגריה )‪ ;(26‬רומניה )‪(27‬‬ ‫קרואטיה )‪(28‬‬ ‫כמעצמת־על אמתית (ראו פרק ‪.)4‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 172‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:29‬‬

 ‫‪173‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫שבו אנשים רבים תופסים את אירופה‪ ,‬ובמיוחד בקרב שש המייסדות המערביות של‬
‫האיחוד האירופי‪.‬‬

‫נטיות לאומיות אלה קיבלו ביטוי נוסף בקריאות לשינוי תנאי אמנת ֶשנגֶ ן‪ ,‬בזמן שאלפי‬
‫צפון־אפריקנים חיפשו מפלט בתקופת המחאות והאלימות של האביב הערבי ב־‪2011‬‬
‫– לצד פליטים סורים המבקשים מאז מקלט בטוח באירופה‪ .‬משבר ההגירה העמיד‬
‫בסכנה את קיומו של האזור בלא גבולות פנימיים על־פי אמנת שנגן‪ ,‬הנחשבת לאחד‬
‫ממפעלי האיחוד הגדולים ביותר‪ ,‬שכן כלליה מאפשרים חופש תנועה בתוך גבולות‬
‫האיחוד האירופי‪ .‬איטליה‪ ,‬צרפת ובלגיה קראו "לשינוי החוקים‪ ,‬כדי שממשלות המדינות‬
‫יוכלו לשוב ולהפעיל ביתר קלות מערכות של ביקורת גבולות" בנסיבות חריגות (‪The‬‬
‫‪ ,)Economist, 2011a, p. 57‬במסגרת מאמציהן לבלום את זרם המהגרים הבלתי־חוקיים‬
‫מצפון אפריקה בין שטחיהן‪.‬‬

‫מכשול נוסף בדרך להרחבת האיחוד האירופי בהתפשטותו מזרחה הוא העובדה ש־‪12‬‬
‫החברות החדשות ביותר‪ ,‬שהכלכלות של כולן יחד מהוות פחות מ־‪ 10%‬מזו של כלל‬
‫האיחוד האירופי‪ ,‬הן עניות ואוכלוסייתן קטנה במידה רבה מזו של ‪ 15‬המדינות שהצטרפו‬
‫לפניהן‪ .‬לפיכך‪ ,‬למדינות המצטרפות החדשות יש צרכים ואינטרסים שונים מאוד‪ ,‬העלולים‬
‫להוסיף על הקושי הניצב מול האיחוד להגיע להסכמה על החלטות בענייני מדיניות‪ .‬קושי‬
‫זה התגלה ב־‪ ,2010‬כאשר יוון ניהלה משא־ומתן מול האיחוד האירופי וקרן המטבע הבין־‬
‫לאומית לגיבוש חבילה‪ ,‬שתמנע קריסה כלכלית למשך שלוש שנים – הראשונה מסוגה‬
‫למדינה באזור האירו – בתמורה לצעדי צנע של ממשלת יוון‪ .‬עסקה זו היא שהציתה את‬
‫גל המחאות האלימות שגבה‪ ,‬לראשונה ביוון לאחר עשרים שנה‪ ,‬קרבנות בנפש‪.‬‬

‫במקביל גוברים החששות מן המצב הכלכלי הגרוע והגירעון הממשלתי הגואה בארצות‬
‫מסוימות‪ ,‬ובעקבות זאת מהכבדת הנטל הצפוי על החברות האחרות באיחוד האירופי‪.‬‬
‫ההתנגדות לאירו גוברת בקרב כמה מדינות חברות בצפון אירופה‪ ,‬שם מתחזקת‬
‫ההתנגדות למימון שמטרתו למנוע קריסה כלכלית של ארצות באזור האירו‪ ,‬אשר נפגעו‬
‫מן המשבר הכלכלי העולמי בכספי המסים של תושבי האיחוד האירופי (‪ .)Ward, 2011‬לפי‬
‫מדד ה"אירוברומטר" (‪ ,)Eurobarometer‬סקר דעת קהל באירופה‪ ,‬צידדו בתחילת ‪2013‬‬
‫רק ‪ 30%‬מן האירופים באיחוד האירופי‪ .‬זוהי ירידה חדה מ־‪ 52%‬תמיכה רק חמש שנים‬
‫קודם לכן (‪ .)Spiegel, 2013‬אם גרמניה‪ ,‬צרפת וארצות נוספות בצפון אירופה יתאחדו‬
‫בהתנגדותן לחברות החדשות‪ ,‬הקטנות והפחות מפותחות‪ ,‬עלול להיווצר "מועדון בתוך‬
‫מועדון"‪ ,‬שיפצל את האיחוד האירופי לשתי קואליציות מנוגדות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הרעיון של‬
‫אירופה אחת משולבת מדינית נראה נכון למי שרדוף על־ידי זיכרון הסכסוכים בין‬
‫לאומים ומדינות באירופה‪ ,‬שלא הפסיקו להילחם זה בזה מאז קריסתו של השלום הרומי‬
‫לפני ‪ 1,800‬שנים‪.‬‬

‫ארגון האיחוד האירופי וניהולו‬

‫עם צמיחת האיחוד האירופי והרחבת סמכויותיו חלו שינויים במוסדות המשילּות העיקריים‬
‫שלו‪ .‬כפי שאפשר לראות באיור ‪ ,6.3‬ארגון האיחוד האירופי כולל את מועצת השרים‪,‬‬
‫הנציבות האירופית‪ ,‬הפרלמנט האירופי ובית הדין האירופי לצדק‪.‬‬

‫היחידה האדמיניסטרטיבית המרכזית של האיחוד האירופי היא מועצת איחוד אירופה‬

‫(הידועה גם בכינוי "מועצת השרים")‪ ,‬המייצגת את הממשלות של המדינות החברות‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 173‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:29‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪174‬‬

‫באיחוד האירופי ובידיה סמכות ההחלטה הסופית בענייני מדיניות האיחוד‪ .‬המועצה‬
‫קובעת את העקרונות המנחים של המדיניות הכוללת של הנציבּות האירופית‪ ,‬המורכבת‬ ‫הנציבות האירופית‬
‫(‪)European Commission‬‬
‫מ־‪ 32‬נציבים (שני נציבים לכל אחת מן המדינות‪ :‬בריטניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬גרמניה‪ ,‬איטליה וספרד‪,‬‬
‫הגוף המבצע האחראי לניהול‬
‫ונציב אחד לכל אחת מן המדינות החברות האחרות)‪ .‬הנציבים ממונים על־ידי הממשלות‬ ‫האדמיניסטרטיבי של האיחוד‬
‫של המדינות החברות באיחוד האירופי ומינויים מחייב את אישור הפרלמנט האירופי‪ .‬מטה‬ ‫האירופי‪.‬‬
‫הנציבות האירופית שוכן בבריסל‪ ,‬ותפקידיה העיקריים הם להציע חוקים חדשים לאיחוד‬
‫האירופי‪ ,‬לפקח על המשא־ומתן לקראת חתימת הסכמים של האיחוד האירופי‪ ,‬לבצע את‬
‫החלטות מועצת אירופה ולנהל את תקציב האיחוד האירופי (אשר בניגוד לתקציביהם של‬
‫רוב הארגונים הבין־לאומיים שואב חלק מהכנסותיו ממקורות שאינם בשליטת המדינות‬
‫החברות)‪.‬‬

‫הפרלמנט האירופי מייצג את המפלגות הפוליטיות ואת דעת הציבור בתוך אירופה‪ .‬ראשית‬
‫קיומו בתחילת דרכה של אירופה לאיחוד מדיני‪ ,‬אם כי בתחילת דרכו החברים בו התמנו‬
‫‪10205‬‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫החברות באיחוד‬ ‫מספר‬
‫המדינות‬ ‫ביחב“ל‬
‫המצב שונה‪ ,‬ואזרחי‬ ‫היו יסוד‬
‫מעטות‪ .‬כיום‬ ‫מושגי‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫וסמכויותיו‬ ‫שם‬
‫ולא נבחרו‪,‬‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫האירופי בוחרים לפרלמנט האירופי בבחירות ישירות‪ .‬הדיונים בגוף זה‪ ,‬המונה יותר‬
‫איור ‪6-3‬‬
‫מ־‪ 600‬נציגים‪ ,‬מתקיימים במבנה הזכוכית המונומנטלי המשמש כמטה הארגון בבריסל‬
‫ובארמונו המפואר בשטרסבורג‪ ,‬במתכונת זהה לגופים המחוקקים הלאומיים במשטרים‬

‫בוחרים‬
‫‪ 27‬ממשלות‬ ‫‪ 27‬הגופים הבוחרים‬
‫המדינות החברות‬ ‫של המדינות החברות‬
‫בוחרים‬
‫מועצת אירופה‬
‫)ועידות פסגה של‬ ‫הפרלמנט האירופי‬
‫ראשי מדינות ונשיאי‬
‫הנציבות לגיבוש‬ ‫מתייעץ ומדווח‬ ‫שאלות‬
‫קווים מנחים(‬
‫ממנה‬
‫מציעה ומחליטה‬ ‫הנציבות האירופית‬
‫מועצת השרים‬

‫ועדת הנציגים‬
‫הוועדה‬ ‫מייעצת‬ ‫הקבועים‬
‫הכלכלית־חברתית‬
‫מקור‪European Commission :‬‬

‫ועדת האזורים‬

‫בית המשפט האירופי‬ ‫בית הדין האירופי‬

‫לביקורת‬ ‫לצדק‬

‫איור ‪ 6.3‬ההתפתחות ההדרגתית במבנה הממשל של האיחוד האירופי ‪ #‬האיחוד האירופי הוא גוף מורכב‪ ,‬שבו יחידות שונות שיש להן תחומי אחריות‬
‫שונים‪ .‬האיור מציג את המוסדות העיקריים ואת מערכות הקשרים ביניהם‪ ,‬המובילות להתגבשות קולקטיבית של ההחלטות והמדיניות של האיחוד‬
‫האירופי‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 174‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:29‬‬

 ‫‪175‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫דמוקרטיים‪ .‬הפרלמנט האירופי חולק את סמכויותיו עם מועצת השרים‪ ,‬אבל השפעתו‬

‫גדלה מאוד במרוצת השנים‪ .‬הנציגים הנבחרים מעבירים חוקים יחד עם מועצת השרים‪,‬‬
‫מאשרים את תקציב האיחוד ומפקחים על הנציבות האירופית‪ ,‬שהפרלמנט מוסמך להפוך‬
‫את החלטותיה‪.‬‬

‫גם בית הדין האירופי לצדק‪ ,‬שמושבו בלוקסמבורג‪ ,‬צבר יוקרה ועצמה רבה עם התפתחות‬
‫האינטגרציה באירופה‪ .‬בית הדין נוסד כדי לפסוק בתביעות ובסכסוכים בין ממשלות‬
‫החברות באיחוד האירופי וכן בין אותן הממשלות לבין המוסדות החדשים שהאיחוד‬
‫האירופי הקים‪ .‬בית הדין מפרש את חוקי האיחוד האירופי לבתי המשפט של המדינות‪,‬‬
‫פוסק בשאלות משפטיות המתעוררות במוסדות האיחוד‪ ,‬ומכריע בתיקים העוסקים‬
‫באזרחים בודדים‪ .‬העובדה שפסיקותיו מחייבות היא המבחינה בין בית הדין האירופי‬
‫לצדק לבין מרבית בתי הדין הבין־לאומיים האחרים‪.‬‬

‫אתגרי קבלת ההחלטות של האיחוד האירופי‬

‫השאלה באיזו מידה האיחוד האירופי צריך להפוך למדינת־על יחידה ומאוחדת‪ ,‬מעין‬
‫"ארצות הברית של אירופה"‪ ,‬עוררה מחלוקת עזה‪ .‬גם הוויכוח בשאלה לאן ובאיזו‬
‫ריבונות מקובצת‬ ‫מהירות יש להתקדם בתהליך לקראת ריבונות מקובצת וחלק מהמאמצים לשילוב מלא‬
‫(‪)pooled sovereignty‬‬
‫יותר של ארצות אירופה נתקלו בהתנגדות – הדנים התנגדו לאמנת מאסטריכט ב־‪,1992‬‬
‫סמכות משפטית שהמדינות‬
‫החברות בארגון בין־ממשלתי‬
‫האירים התנגדו לאמנת ניס ב־‪ 2001‬והצרפתים וההולנדים התנגדו לחוקת האיחוד‬
‫מאצילות לארגון כדי שיקבל‬ ‫האירופי ב־‪ .2005‬מנהיגי ‪ 27‬המדינות החברות הסכימו על טיוטה סופית של יזמת‬
‫החלטות קולקטיביות באשר‬ ‫החקיקה האחרונה‪ ,‬אמנת ליסבון‪ ,‬רק באוקטובר ‪ .2007‬ההסכם הוצג כאמנה מוסדית‬
‫להיבטים מוגדרים במדיניות‬
‫הציבורית‪ ,‬שעד אז היו נתונים‬
‫שתייעל את תהליך קבלת ההחלטות באיחוד האירופי באמצעות יצירת כהונה חדשה‬
‫להחלטתה הבלעדית של כל‬ ‫של נשיא במשרה מלאה ואחראי יחיד למדיניות חוץ‪ ,‬שתייצג את כל ממשלות האיחוד‬
‫אחת מן הממשלות הריבוניות‪.‬‬ ‫האירופי כאחת‪ .‬האמנה גם מבטלת את זכות הווטו השמורה למדינות בתחומים אחדים‪,‬‬
‫משנה את משקל קולות ההצבעה של המדינות החברות‪ ,‬ומעניקה לפרלמנט האירופי‬
‫סמכויות נוספות‪.‬‬

‫תומכים באמנת ליסבון טענו‪ ,‬כי הרפורמה המוסדית חיונית להמשך תהליך הרחבת‬
‫האיחוד ולהבטחת מעמדה של אירופה כמעצמה עולמית מאוחדת שבכוחה להוות משקל‬
‫נגד למעצמות גדולות אחרות‪ .‬ואולם‪ ,‬ההתנגדות לאמנה בתוך גבולות האיחוד האירופי‬
‫מלמדת‪ ,‬כי מדינות רבות היו דווקא מרוצות מן המצב הקיים‪ .‬המתנגדים להרחבה נותרו‬
‫מסויגים מן המגמה לאינטגרציה מדינית עמוקה יותר ולהגבלה נוספת של יכולת המדינות‬
‫לפעול על־פי האינטרסים העצמיים שלהן; המתנגדים אף הביעו חשש כי קבלת ההחלטות‬
‫באיחוד האירופי איננה מתנהלת באופן דמוקרטי דיו‪ .‬כדי שלאמנה יהיה תוקף משפטי‬
‫נדרשו כל ‪ 27‬המדינות לאשרר אותה במוסדותיהן הלאומיים‪ ,‬ובתחילה היה צפוי שיעשו‬
‫זאת עד סוף ‪ .2008‬ואולם‪ ,‬בהצבעה שנערכה במשאל עם דחו האירים את האמנה‪ ,‬תוצאה‬
‫שהעלתה ספקות באשר למידת התמיכה העממית ברעיון של אירופה פדרלית‪ .‬באוקטובר‬
‫‪ 2009‬נערך באירלנד משאל עם נוסף שבו התהפכה ההחלטה‪ ,‬ועם האישור הסופי של‬
‫הרפובליקה הצ'כית הפכה אמנת ליסבון לחוק ב־‪ 1‬בדצמבר ‪ .2009‬הרמן ואן רּומּפיי הבלגי‬
‫התמנה לנשיאו הראשון של האיחוד האירופי‪ ,‬במשרה מלאה‪ ,‬ונכנס לתפקידו ב־‪ 4‬בינואר‬
‫‪.2010‬‬

‫הוויכוח בסוגיות אלה יימשך גם בעתיד‪ ,‬ורק הזמן יגיד אם יימצא להן פתרון‪ .‬יש‬
‫לציין‪ ,‬כי האיחוד האירופי מייצג סיפור הצלחה מרשים בהיסטוריה העולמית‪ .‬מי היה‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 175‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:29‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪176‬‬

‫מאמין שהמדינות התחרותיות‪ ,‬שנלחמו זו בזו רוב תולדותיהן‪ ,‬יצליחו להניח לשאיפות‬
‫האידיאולוגיות והטריטוריאליות המנוגדות שלהן ויבנו יחד זהות משותפת של "אירופיּות"‬
‫המושתתת על אחדות וקבלת החלטות משותפת בין בעלות ברית?‬

‫ארגונים בין־ממשלתיים אזוריים נוספים‬

‫מאז נעשו הצעדים הראשונים לקראת האינטגרציה של אירופה‪ ,‬בשנות החמישים‪ ,‬הוקמו‬
‫יותר מתריסר ארגונים בין־ממשלתיים אזוריים נוספים באזורים אחרים של העולם‪,‬‬
‫ובמיוחד בקרב מדינות הדרום העולמי‪ .‬מרביתם שואפים להמריץ את הצמיחה הכלכלית‬
‫באזורם‪ ,‬אך במשך הזמן הוסיפו רבים מהם ליעד המקורי יעדים נוספים רבים‪ ,‬מדיניים‬
‫וצבאיים‪ .‬הארגונים האזוריים העיקריים הם‪:‬‬
‫הפורום לשיתוף פעולה כלכלי אסיה־האוקיאנוס השקט (‪APEC – Asia Pacific‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪ .)Economic Cooperation Forum‬הוקם ב־‪ 1989‬כהתחברות של שתים־עשרה מדינות‬

‫בלא יעד מוגדר‪ ,‬ומספרן גדל לעשרים־ואחת מדינות (כולל ארצות הברית)‪ .‬באוקטובר‬
‫‪ 2013‬קיים הפורום מפגש מנהיגים כלכליים בּבאלי‪ ,‬אינדונזיה‪ ,‬כדי להמשיך ולדון‬
‫בשאלה כיצד לקדם שילוב כלכלי אזורי‪ ,‬להגיע לפיתוח משותף ולהשיג שגשוג לכל‬
‫החברֹות‪ ,‬להבטיח צמיחה בת־קיימא וכוללנית‪ ,‬ולטפח את הפוטנציאל העצום הטמון‬ ‫ֵ‬
‫הח ָברֹות העסקיות והעובדים באזור‪.‬‬
‫בשותפויות בין מדינות הפורום לבין ֲ‬
‫איגוד מדינות דרום־מזרח אסיה (‪ASEAN – Association of Southeast Asian‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪ .)Nations‬ארגון זה נוסד ב־‪ 1967‬על־ידי חמש חברות מייסדות כדי לקדם שיתוף‬
‫פעולה אזורי כלכלי‪ ,‬חברתי ותרבותי‪ .‬ב־‪ 1999‬ייסד האיגוד אזור סחר חופשי בין‬
‫עשר המדינות החברות בו בדרום־מזרח אסיה כמשקל נגד לגושי הסחר של יפן‪ ,‬סין‪,‬‬
‫ארצות הברית ומעצמות גדולות נוספות‪ ,‬כדי שיוכל להתחרות כגוש אחד בזירת‬
‫הסחר הבין־לאומי‪.‬‬
‫המועצה לאחדות כלכלית ערבית (‪ .)CAEU – Council of Arab Economic Unity‬הוקמה‬ ‫‪0‬‬

‫ב־‪ 1964‬בהתאם להסכם משנת ‪ ,1957‬שנועד לקדם סחר הדדי ושילוב כלכלי בין ‪18‬‬
‫חברותיו בצפון אפריקה ובמזרח התיכון‪.‬‬
‫הקהילייה הקריבית (‪ .)CARICOM – Caribbean Community‬הוקמה ב־‪ 1973‬כשוק‬ ‫‪0‬‬

‫משותף לקידום הפיתוח הכלכלי והשילוב האזורי בין ‪ 15‬הארצות והטריטוריות החברות‬
‫בו‪.‬‬
‫הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (‪ECOWAS – Economic Community‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪ .)of West African States‬הוקמה ב־‪ 1975‬כדי לקדם שיתוף פעולה כלכלי אזורי בין‬
‫חמש־עשרה החברות בו‪ ,‬אך כיום מטרותיה רחבות מזה‪ .‬ב־‪ 7‬ביוני ‪ 2011‬הכריז נשיא‬
‫הקהילה‪ ,‬ג'יימס ויקטור גּבהו (‪ ,)Gbeho‬על מחויבות הארגון "להגדיל את המוסדות‬
‫ולחזקם‪ ,‬לחולל רפורמה במערכת הביטחון כדי שתהיה יותר קשובה לפיקוח דמוקרטי‬
‫ולכיבוד זכויות אדם; ולהבטיח הפרדה גדולה יותר בין הרשויות‪ ,‬נאמנות לשלטון החוק‬
‫ולעקרונות המאבק בשחיתות"‪.‬‬
‫האיגוד לאינטגרציה של אמריקה הלטינית (‪LAIA – Latin American Integration‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪ .)Association‬נודע גם בשמו (‪.)ALADI – Asociación Latinoamericana de Integración‬‬

‫האיגוד הוקם ב־‪ 1980‬כדי לקדם ולווסת את הסחר ההדדי בין ‪ 14‬חברותיו‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 176‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:29‬‬

 ‫‪177‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫ארגון האמנה הצפון־אטלנטית ‪ -‬נאט"ו (‪.)NATO – North Atlantic Treaty Organization‬‬ ‫‪0‬‬

‫ברית הגנה צבאית שנוסדה ב־‪ ,1949‬בעיקר כדי להרתיע את ברית המועצות מלפעול‬
‫באירופה המערבית‪ .‬גוף ביטחוני זה הגדיל במשך השנים את מספר החברות בו ל־‪28‬‬
‫ארצות‪ ,‬והרחיב את משימתו לקדם דמוקרטיזציה ולפקח על מלחמות אזרחים וטרור‬
‫מחוץ לטריטוריה המסורתית של הברית בתוך גבולות אירופה‪ .‬גם ארצות הברית וקנדה‬
‫חברות בנאט"ו‪.‬‬
‫קהילת הפיתוח של אפריקה הדרומית (‪SADC – Southern African Development‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪ .)Community‬גוף זה נוסד ב־‪ 1992‬כדי לקדם פיתוח כלכלי ושילוב אזורי ולצמצם את‬
‫ממדי העוני בקרב ‪ 14‬חברותיו‪.‬‬

‫כפי שאפשר ללמוד מן הדוגמאות לעיל‪ ,‬רוב הארגונים הבין־ממשלתיים בנויים על בסיס‬
‫אזורי ולא כלל־עולמי‪ .‬הממשלות המקימות אותם מתרכזות‪ ,‬לרוב‪ ,‬ביעד מרכזי אחד או‬
‫שניים (דוגמת ליברליזציה של הסחר או קידום השלום באזור)‪ ,‬במקום לנסות לטפל בבת‬
‫אחת בכל קשת הבעיות המשותפות המטרידות אותן‪.‬‬

‫הקשיים העצומים שבהם נתקלו רוב האזורים בניסיונם להשיג רמת אינטגרציה מוסדית‬
‫שהשיג האיחוד האירופי מלמדים על המכשולים הרבים העומדים בפני הקמת קהילות‬
‫מדיניות חדשות מתוך קהילות שהיו מפולגות בעבר‪ .‬ישנן סיבות רבות ושונות לכשלונם‬
‫של ארגונים בין־ממשלתיים אזוריים רבים; אין די בבחירתן של שתי ארצות או יותר לקיים‬
‫קשרי גומלין ולשתף פעולה‪ .‬בהיעדר קרבה גיאוגרפית‪ ,‬צמיחה כלכלה יציבה‪ ,‬משטרים‬
‫פוליטיים דומים‪ ,‬דעת קהל תומכת בהנהגת מנהיגים‪ ,‬הומוגניות תרבותית‪ ,‬יציבות פוליטית‬
‫פנימית‪ ,‬חוויות דומות בהיסטוריה ובהתפתחות החברתית הפנימית‪ ,‬שיטות כלכליות‬
‫תואמות ותמיכה מצד אינטרסים עסקיים‪ ,‬תפיסה דומה של האיום החיצוני המשותף‪,‬‬
‫התאמה בין הדרגים הביורוקרטיים‪ ,‬ומאמצי שיתוף פעולה קודמים – הסיכוי לאינטגרציה‬
‫פוליטית נותר קלוש (‪.)Deutsch, 1957‬‬

‫כל החסמים האלה נובעים ממקור אחד‪ :‬כל הארגונים הבין־ממשלתיים מוגבלים בשל‬
‫רתיעתם של מנהיגי המדינות החברות לקבל החלטות שמחירן הפוליטי גבוה‪ ,‬והחשש‬
‫שיפגעו בפופולריות האישית שלהם בארצותיהם ויחתרו תחת הריבונות של ממשלותיהם‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬היזמות הרבות לשיתוף פעולה אזורי מוכיחות‪ ,‬כי מדינות רבות מכירות כיום‬
‫בעובדה שאין בכוחן להתמודד לבדן עם רוב הבעיות שהן מתמודדות עמן כקבוצה‪ .‬רשתות‬
‫התלות ההדדית ההולכות ומתפשטות באמצעות הרחבת הארגונים הבין־ממשלתיים‬
‫האזוריים מפרות את סמכות המדינה היחידה ומשנות את אופי היחסים של המדינות‬
‫עם שאר העולם‪ .‬בשל כשלונה הברור של מדינה יחידה לטפל ברוב הבעיות המחייבות‬
‫מדיניות חוצת־לאומים‪ ,‬סביר להניח כי פתרון בעיות קולקטיבי‪ ,‬באמצעות ארגונים בין־‬
‫ממשלתיים‪ ,‬יימשך גם בעתיד‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬ארגונים בין־ממשלתיים אינם השחקנים הלא־מדינתיים היחידים המובילים את‬

‫השינוי הפוטנציאלי בפוליטיקה העולמית‪ .‬מערך נוסף של סוכני שינוי הוא הארגונים הלא־‬
‫ממשלתיים (‪ ,)NGOs – nongovernmental organizations‬הכוללים ארגונים הומניטריים‬
‫חוצי־לאומים‪ ,‬תאגידים רב־לאומיים‪ ,‬דתות וקבוצות אתניות חוצות־לאומים‪ ,‬ורשתות‬
‫טרור ופשע כלל־עולמיות‪ .‬ארגונים לא־ממשלתיים אלה הולכים ומתרבים‪ ,‬ואי־אפשר‬
‫להתעלם מן הקול שהם משמיעים‪ ,‬המגדיל את השפעתם על הפוליטיקה העולמית‪ .‬בהמשך‬
‫נבחן את התנהלותם ואת משקלם בזירה העולמית‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 177‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:29‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪178‬‬

‫כיום‪ ,‬למעלה ממאה תשעים מדינות בעולם מתקיימות לצד מספר גדול יותר של שחקנים‬
‫חזקים‪ ,‬שאינם מדינות ריבוניות‪ ,‬עצמאיים באופן חלקי לפחות (ובמקרים רבים כמעט‬
‫לגמרי)‪ ,‬החל בתאגידים עסקיים וכלה בארגונים לא־ממשלתיים‪ ,‬החל בארגוני טרור וכלה‬
‫בקרטלי סמים‪ ...‬המונופול הכמעט־מלא שממנו נהנו פעם הישויות הריבוניות הולך ונשחק‪.‬‬
‫ריצ'רד נ' האס‪ ,‬נשיא המועצה ליחסי חוץ של ארצות הברית‬

‫סוגים בולטים של ארגונים לא־ממשלתיים‬

‫לאחרונה עולה מספרם של בני אדם ברחבי העולם המגלים כי באמצעות ההצטרפות‬
‫לארגונים לא־ממשלתיים יש בכוחם להשפיע על קבלת ההחלטות הבין־לאומית‪.‬‬
‫באמצעות הבחירה להצטרף לארגון לא־ממשלתי אחד או יותר‪ ,‬הם בחרו להפוך בעצמם‬
‫למקבלי החלטות בין־לאומיים‪ .‬עשרות־אלפי בני אדם אלה‪ ,‬שהם "פעילי שינוי"‪ ,‬משפיעים‬
‫על המדיניות של ממשלות המדינות ושל ארגונים בין־ממשלתיים באמצעות מגוון‬
‫אסטרטגיות‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬אופי האקטיביזם של ארגונים לא־ממשלתיים מתעלה מעל‬
‫להבחנות המסורתיות בין המקומי לעולמי (‪.)Tarrow, 2006‬‬

‫כיום‪ ,‬תת־קבוצה קטנה של ארגונים לא־ממשלתיים פעילים ותקיפים זוכה לרוב תשומת‬
‫הלב ומעוררת את רוב המחלוקת וההתנגדות‪ .‬כדי להעריך האם ארגונים בין־ממשלתיים‬
‫תורמים לשינויים בעולם ובאיזה אופן‪ ,‬נבחן בדיוננו רק את ארבעת סוגי השחקנים‬ ‫אומות לא־מדינתיות‬
‫(‪)nonstate nations‬‬
‫הלא־מדינתיים הפעילים והבולטים ביותר בקבוצת הארגונים הלא־ממשלתיים‪ :‬אומות‬
‫קבוצות לאומיות או אתניות‬
‫לא־מדינתיות‪ ,‬הכוללות לאומים אתניים ועמים ילידים‪ ,‬תנועות דתיות חוצות־לאומים‪,‬‬ ‫הנאבקות להשגת עצמה ו‪/‬או‬
‫תאגידים רב־לאומיים וקבוצות שדולה בין־לאומיות‪.‬‬ ‫מעמד של מדינה‪.‬‬

‫אומות לא־מדינתיות‪ :‬קבוצות אתניות ועמים ילידים‬

‫כשליטה האוטונומית‬
‫חסידי התפיסה הריאליסטית מבקשים לדמיין את המדינה הכל־יכולה ַ‬
‫של אומה מאוחדת‪ ,‬כלומר כשחקן יחיד‪ .‬ואולם‪ ,‬למען האמת‪ ,‬הבניה זו עלולה להטעות‪ .‬רוב‬
‫המדינות מפולגות מבפנים וקל לחדור אליהן מבחוץ‪ ,‬ורק מעט מהן הן ישויות מלוכדות‬
‫המסוגלות לפעול כגוף אחד בעל תכלית משותפת‪.‬‬

‫אף שהמדינה הייתה‪ ,‬ונותרה‪ ,‬בלי ספק השחקן הבולט ביותר בזירה העולמית‪ ,‬התפיסה‬ ‫לאומיּות אתנית‬
‫(‪)ethnic nationalism‬‬
‫הקונסטרוקטיביסטית מייחסת חשיבות רבה ללאומיות האתנית (נאמנות של אנשים‬
‫נאמנות לקהילה תרבותית‪,‬‬
‫לקבוצת לאום אתנית מסוימת והזדהות עמה)‪ ,‬המפחיתה את מידת הרלוונטיות של‬ ‫אתנית או לשונית‪.‬‬
‫תיאוריות המניחות את קיומה של מדינה מאוחדת‪ .‬בפועל‪ ,‬מדינות רבות הן מפולגות‪ ,‬רב־‬
‫אתניות ורב־תרבותיות‪ ,‬ומורכבות ממגוון גדול של קבוצות פעילֹות פוליטית‪ ,‬השואפות‬ ‫קבוצה אתנית‬
‫להשיג אם לא עצמאות מוחלטת כי אז לפחות רמה גבוהה יותר של אוטונומיה אזורית‬ ‫(‪)ethnic group‬‬
‫וביטוי ברור יותר במדיניות הפנים והחוץ של המדינה‪ .‬אנשים בעלי תפיסות לאומניות‬ ‫אנשים שזהותם מוגדרת‪ ,‬בראש‬
‫אינם נוטים להיות נאמנים בראש ובראשונה למדינה ולממשלה השולטת בהם‪ ,‬אלא דווקא‬ ‫ובראשונה‪ ,‬על־ידי התחושה שהם‬
‫חולקים לאומיות עתיקת יומין‪,‬‬
‫לקבוצה אתנית פעילה פוליטית‪ ,‬שחבריה מזדהים זה עם זה מפני שהם תופסים את עצמם‬ ‫שפה‪ ,‬מורשת תרבותית וקשרי‬
‫כמחוברים זה לזה באמצעות קשרי דם‪ ,‬שפה ותרבות משותפים‪.‬‬ ‫קרבה משותפים‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 178‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:29‬‬

 ‫‪179‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫אתניּות‬ ‫אתניּות היא הבניה חברתית‪ ,‬שלפיה חברים בקבוצה אתנית או גזעית מסוימת לומדים‬
‫(‪)ethnicity‬‬
‫לראות את עצמם כחברים באותה הקבוצה‪ ,‬ולכן תופסים את זהותם כמוכרעת על־ידי‬
‫תפיסת דמיון בין חברים בקבוצת‬
‫גזע‪ ,‬המובילה אותם לגבש דעות‬
‫חברותם בקבוצה‪ ,‬שהתקבעה בעצם לידתם‪ .‬סיכוייה של תפיסה כזו להתחזק ולהשתרש‬
‫קדומות על קבוצות לאומיות‬ ‫גדלים כאשר גם קבוצות אתניות אחרות מכירות בקבוצה‪ .‬לפיכך‪ ,‬האתניות היא בעיני‬
‫אחרות הנתפסות בעיניהם כזרות‬ ‫להקשר‬‫המתבונן – היא זהות מובנית‪" .‬הזהות‪ ,‬או ליתר דיוק‪ ,‬הזהויות‪ ,‬נוצרות בתגובה ֶ‬
‫וכחיצוניות להם‪.‬‬
‫ההיסטורי והחברתי הספציפי שבו ממוקמים הקבוצה או היחיד‪ .‬זהויות אלה מאפשרות‬
‫לבעליהן לתמרן ביניהן בקלות רבה והן ספציפיות להקשר נתון‪ .‬ואולם‪ ,‬קיים גם מרכיב של‬
‫זהות שהוא קבוע ועמיד בלא תלות במצב ובשאלה איזו מבין הזהויות היא החזקה ביותר‬
‫בכל זמן נתון" (‪.)Townsend-Bell, 2007‬‬

‫על־פי ההערכות‪ ,‬יש בשלושה רבעים מבין הארצות הגדולות ביותר בעולם מיעוטים‬
‫פוליטיים בעלי חשיבות‪ ,‬ומאז ‪ 1998‬סּווגו ברחבי העולם ‪ 283‬קבוצות מיעוטים‪ ,‬שהן ‪18.5%‬‬
‫(יותר משישית) מכלל אוכלוסיית העולם‪ ,‬כ"נתונות בסיכון" עקב רדיפות של המדינה‬
‫שבה הן נמצאות‪ .‬קבוצות אלה מגויסות להגנה קולקטיבית מפני השלטונות‪ ,‬שהן תופסות‬
‫ככאלה המפלים אותן (‪ .)Minorities at Risk, 2013‬נגד סין נמתחה ביקורת בין־לאומית‬
‫קשה בשל התקפותיה על קבוצות אתניות טיבטיות בעקבות המהומות בלהסה‪ ,‬עיר הבירה‬
‫של טיבט‪ .‬הדלאי למה‪ ,‬המייצג את האינטרסים של טיבט‪ ,‬ביקש לחדש את השיחות עם‬
‫סין "למען היציבות‪ ,‬האחדות וההרמוניה של כל הלאומים ברפובליקה העממית של סין"‪.‬‬

‫הגנה על עמים ילידים ‪ #‬במקרים רבים גילו קבוצות עמים ילידים כי זכויותיהם ורווחתם נפלו קרבן‬
‫לאינטרס לאומי רחב יותר של ִקדמה ופיתוח‪ ,‬כפי שקבעו שלטונות המדינה שבה הם חיים‪ .‬בתצלום‪,‬‬
‫נציגי קהילות ילידיות מקומיות מפגינים במאי ‪ 2013‬בסאו פאולו‪ ,‬ברזיל‪ ,‬נגד בניית סכר ֶּבלֹו מֹונְ ֶטה על‬
‫הנהר ריו שינְ גּו ביערות האמזונס בברזיל‪ .‬בעקבות החששות מהשפעת הסכר על אדמותיהם ותנאי‬
‫מחייתם‪ ,‬ובהיותם "מתוסכלים מהיעדר ההתייעצות עמם וזועמים על הפרת זכויותיהם‪ ,‬פנו העמים‬
‫הילידים של ברזיל לפעולה ישירה‪ :‬הסתערות על בית הנבחרים‪ ,‬השתלטות על אתרי בנייה בתוואי‬
‫הסכר‪ ,‬חסימת מסילות רכבת‪ ,‬תפיסת אדמות מקודשות שנגזלו מהם‪ ,‬ארגון שביתות רעב והתאבדויות"‬
‫(‪.)Watson, 2013‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 179‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:32‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪180‬‬

‫ואולם‪ ,‬הסינים תופסים את המנהיג הרוחני הנודע כמי שעומד בראש ארגון בדלני השואף‬
‫להתפצל מסין‪ ,‬מאז נמלט מטיבט ב־‪ 1959‬בעקבות התקוממות מזוינת כושלת נגד השלטון‬
‫הקומוניסטי הסיני (‪ .)Freeman, 2010‬פילוגים אתניים כמו אלה מערערים את תפיסת‬
‫"כדורי הביליארד" של הזרם הריאליסטי‪ ,‬הרואה ביחסים בין־לאומיים מערכת של קשרי‬
‫גומלין הומוגניים בין מדינות יחידות מאוחדות‪.‬‬

‫עמים ילידים הם קבוצות אתניות ותרבותיות שהן אוכלוסיות ילידות המקום‪ .‬ברוב המקרים‬ ‫עמים ילידים‬
‫(‪)indigenous peoples‬‬
‫נהנו העמים הילידים בעבר מריבונות פוליטית ואף סיפקו את צורכיהם הכלכליים בעצמם‪,‬‬
‫האוכלוסיות האתניות‬
‫אך כיום הם נתונים לשליטת שלטונות המדינה שבשטחה הם חיים‪ .‬על־פי ההערכות‪ ,‬יש‬ ‫והתרבותיות ילידות המקום‬
‫כיום בעולם ‪ 370‬מיליון בני עמים ילידים‪ ,‬או ‪ 5.2%‬מאוכלוסיית העולם‪ ,‬הפזורים ביותר‬ ‫החיות בתוך ארצות בשליטת‬
‫משבעים ארצות (‪.)International Work Group for Indigenous Affairs, 2013‬‬ ‫ממשלה הנשלטת על־ידי אחרים‪.‬‬

‫מספר האומות הלא־מדינתיות המובחנות נמדד‪ ,‬בדרך־כלל‪ ,‬על־פי מספר השפות הדבּורות‬
‫הידועות‪ ,‬שכן כל שפה מעניקה לדובריה זהות אתנית ותרבותית (ראו מפה ‪ .)6.3‬על־פי‬
‫השערת ספיר־וורף (‪ )Sapir-Whorf‬משנות השלושים‪ ,‬שפות שונות משקפות תפיסות עולם‬
‫שונות‪ ,‬המכתיבות לדובריהן צורות חשיבה שונות‪ .‬על־פי מדד זה‪ ,‬תרבויות ילידיות הולכות‬
‫ונעלמות‪" .‬יש מומחים הטוענים‪ ,‬כי ‪ 90%‬מהשפות בעולם ייעלמו או יוחלפו בשפות‬
‫דומיננטיות אחרות עד סוף המאה הנוכחית" (‪ .)Vital Signs, 2006-2007, p. 112‬כלומר‪,‬‬
‫העמים הילידים נתונים בסכנה שבה סיכוי גבוה להכחדה‪.‬‬

‫אף שהעמים הילידים שוכנים בתוך רבות מן המדינות הפלורליסטיות בעולם‪ ,‬יש להם גם‬
‫ממד החוצה גבולות מדיניים‪ ,‬שכן מבחינה גיאוגרפית הם מתפרסים על פני שטחים שאינם‬
‫חופפים לגבולות המדינות הקיימות כיום וחורגים מהם‪ .‬פיזור גיאוגרפי זה גדל עם נדידתם‬
‫של העמים הילידים וחציית הגבולות המדיניים במסעות ההגירה שלהם מארץ אבותיהם‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬בני עמים ילידים דוגמת המיעוטים הכורדיים הגדולים בטורקיה‪ ,‬בעיראק‪ ,‬באיראן‬
‫ובסוריה חיים ביותר ממדינה אחת מבין המדינות העצמאיות הקיימות כיום בעולם‪ ,‬אבל‬
‫אין עדיין ארץ ריבונית אחת שהכורדים יכולים לקרוא לה מולדת‪.‬‬

‫בשל פילוגים אלה אפשר לזהות כיום ברחבי העולם ‪ 11‬זהויות תרבותיות חוצות־לאומים‪,‬‬
‫או "ציביליזציות" נפרדות (ראו מפה ‪ .)6.4‬ההשלכות של מצב זה אינן ודאיות‪ ,‬אבל חלק מן‬
‫האפשרויות בזירת הפוליטיקה העולמית מדאיגות למדי‪ .‬סמואל פ' הנטינגטון (‪Huntington,‬‬
‫‪ )1996, 2001a‬חוזה את התוצאה הפסימית ביותר‪ :‬סיכוי להתנגשות ציביליזציות שתתרחש‬ ‫התנגשות ציביליזציות‬
‫(‪)clash of civilizations‬‬
‫בין כמה מאותן זהויות מובחנות של ציביליזציה‪ ,‬ובמיוחד בין המערב לאסלאם‪.‬‬
‫התזה השנויה במחלוקת של‬
‫חוקר מדע המדינה סמואל‬
‫תחזית זו התבררה כנבואית‪ ,‬ב־‪ 11‬בספטמבר ‪ ,2001‬כאשר ארגון הטרור "אל קאעידה"‬ ‫הנטינגטון‪ ,‬שלפיה במאה ה־‪21‬‬
‫תקף את ארצות הברית כדי לבטא את זעמם של חבריו האסלאמים הקיצוניים נגד המערב‪.‬‬ ‫יתנגשו הציביליזציות העיקריות‬
‫בעולם זו בזו‪ ,‬מה שיוביל לאנרכיה‬
‫"האירועים האחרונים מוכיחים‪ ,‬כי אתניות וגזע [וקונפליקט בין תרבויות] הם סוגיות‬ ‫ולמלחמות דומות לאלה שפרצו‬
‫שאינן נעלמות ואינן מאבדות מחשיבותן‪ ...‬תהליכי השינוי שהעולם עובר בעת האחרונה‪,‬‬ ‫בין מדינות העולם לכל אורך‬
‫תחת מסווה של גלובליזציה‪ ,‬משנים במהירות את ההקשרים שבהם מתעוררים סכסוכים‬ ‫חמש־מאות השנים האחרונות‪.‬‬

‫אתניים [ותרבותיים]‪ ,‬אשר אינם עוד מקומיים בלבד‪ ,‬אם היו אי פעם" (‪T. Hall, 2004,‬‬
‫‪ .)p. 150‬מסיבה זו נסיט את דיוננו מארגונים לא־ממשלתיים של קבוצות אתניות לבחינת‬
‫הדרכים שבהן גם תנועות דתיות יכולות לפעול כארגונים לא־ממשלתיים‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 180‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:32‬‬

 ‫‪181‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫מדד הגיוון הלשוני‬ ‫מפה ‪6-4‬‬

‫מקור‪ :‬מעובד מתוך ‪ChartBin.Com‬‬

‫פחות מ־‪0.1‬‬
‫‪0.3–0.2‬‬
‫‪0.5–0.4‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.8‬‬
‫יותר מ־‪0.9‬‬
‫אין גיוון‬

‫מפה ‪ 6.3‬חלוקה אתנו־לינגוויסטית ‪ #‬הבדלי שפה משקפים‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬הבדלים באינטרסים ובעמדות‪ .‬במקומות שמגוון השפות בהם רחב‪ ,‬ניצבות‬
‫הממשלות של מדינות אלה בפני האתגר האדיר של יישוב הבדלים ויצירת זהות משותפת ויעדים משותפים‪" .‬מחקרים אמפיריים חוצי־ארצות מלמדים‪,‬‬
‫כי החלוקה הנגרמת בעקבות הבדלי שפה פוגעת בביצועים הכלכליים" ובאיכות השלטון (‪ .)WDR, 2009, p. 104‬כפי שאפשר לראות במפה‪ ,‬רמת הגיוון של‬
‫קבוצות שפה אתניות באפריקה ובדרום אסיה גבוהה ביותר‪.‬‬

‫אפריקנית‬
‫בודהיסטית‬
‫הינדית‬
‫הינדית‪/‬אסלאמית‬
‫אסלאמית‬ ‫מקור‪Huntington, 1999b, p. 17 :‬‬
‫יפנית‬
‫לטינו־אמריקנית‬
‫אורתודוקסית‬
‫סינית‬
‫סינית‪/‬מערבית‬
‫מערבית‬

‫מפה ‪ 6.4‬הציביליזציות העיקריות בעולם‪ :‬האם התנגשות ביניהן תביא לאי־סדר עולמי? ‪ #‬מפה זו מציגה את מיקומן של הציביליזציות העיקריות בעולם‬
‫על־פי תפיסתו מעוררת המחלוקת של סמואל פ' הנטינגטון‪ ,‬הצופה התפרצות מלחמה עולמית בעתיד בעקבות "התנגשות בין ציביליזציות"‪ .‬מבקרי‬
‫תפיסתו מציינים‪ ,‬כי אין בנמצא "ציביליזציה" שהיא הומוגנית בשפה או באמונה‪ ,‬וכי המאפיינים של כל ציביליזציה אינם יכולים לנבא כיצד יפעלו האנשים‬
‫המזדהים עמה‪ ,‬ואפילו קבוצות זהּות מובהקות כגון תרבויות מובחנות ונפרדות למדו במקרים רבים לדבר זו עם זו על אף ההבדלים ביניהן‪ ,‬ולחיות בדו־‬
‫קיום בשלום (‪.)Appiah, 2006; Huntington, 1999b; Sen, 2006‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 181‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:32‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪182‬‬

‫תנועות דתיות חוצות־לאומים‬

‫בתנאים אידיאליים הייתה הדת נתפסת ככוח טבעי כלל־עולמי‪ ,‬המביא עמו אחדות‬
‫והרמוניה‪ .‬ואולם‪ ,‬בשם הדת מתו מיליוני אנשים‪ .‬את מסעות הצלב‪ ,‬שהתרחשו בין המאה‬
‫ה־‪ 11‬למאה ה־‪ ,14‬הצדיק האפיפיור אורבן השני ב־‪ 1095‬בצורך להילחם בתוקפנות‬
‫המוסלמית‪ ,‬אבל הלחימה גבתה קרבנות של מיליוני נוצרים ומוסלמים‪ ,‬ו"מבחינת מאזן‬
‫מעשי הזוועה היה שוויון בין הצדדים שכן [שתי הדתות] אימצו אידיאולוגיה שראתה‬
‫בלחימה מעשה ההופך את הלוחמים לקדושים" (‪ .)Riley-Smith, 1995‬בדומה לכך‪ ,‬גם‬
‫העימותים בין הקתולים לפרוטסטנטים בתקופת מלחמת שלושים השנה (‪)1648-1618‬‬
‫קטלו כמעט רבע מאוכלוסיית אירופה‪.‬‬

‫רובם המכריע של יותר מ־‪ 7‬מיליארדי בני האדם בעולם משתייכים ברמה כלשהי לתנועות‬ ‫תנועות דתיות חוצות־לאומים‬
‫(‪transnational religious‬‬
‫דתיות חוצות־לאומים‪ .‬ברמה המופשטת ביותר‪ ,‬דת היא מערכת חשיבה המשותפת‬ ‫‪)movements‬‬
‫לקבוצה‪ ,‬מספקת לחבריה מושא של אמונה דתית ותקנון התנהגות שלפיו הם יכולים‬ ‫מערך אמונות‪ ,‬מנהגים ורעיונות‬
‫לשפוט את פעולותיהם מבחינה מוסרית‪ .‬הגדרה זו מצביעה‪ ,‬אמנם‪ ,‬על נקודות דמיון‬ ‫שארגונים דתיים מאמצים‬
‫רבות בין מגוון הדתות הרחב‪ ,‬אבל בין הדתות המרכזיות בעולם קיימים גם הבדלים‬ ‫ומפיצים כדי לקדם את האמונה‬
‫באלוהות טרנסצנדנטית כלשהי‪,‬‬
‫עצומים בדוקטרינות התיאולוגיות ובאמונות שהן מאמצות‪ .‬כמו כן הן נבדלות ביניהן‬ ‫שבה הם מאמינים‪ ,‬ובעקרונות‬
‫בגודל ציבור המאמינים שלהן (ראו איור ‪ ,)6.4‬באזורים הגיאוגרפיים שבהם הן נפוצות‬ ‫ההתנהגות שאלוהות זו מתווה‪.‬‬
‫ביותר (ראו מפה ‪ ,)6.5‬ובמידת המעורבות שלהן במאמצים הפוליטיים לנהל את ענייני‬
‫העולם‪.‬‬

‫בשל הבדלים אלה‪ ,‬כל ניסיון לעשות הכללה על מידת ההשפעה של תנועות דתיות על‬
‫ענייני העולם הוא מסוכן (‪ .)Haynes, 2004‬העוסקים במחקר השוואתי של תנועות דת‬
‫סבורים‪ ,‬כי מערכת האמונה מספקת למאמינים את מקור זהותם העיקרי‪ ,‬וכי הזדהות זו‬
‫עם דתם לצד דבקותם בה נובעות מן הצורך האנושי הטבעי למצוא מערכת ערכים שאפשר‬
‫לקבוע על־פיהם את משמעות החיים ואת ההשלכות של בחירות שונות במהלך החיים‪.‬‬
‫לעתים‪ ,‬צורך אנושי זה גורם למאמינים לתפוס את ערכי הדת שלהם כנעלים יותר מערכי‬
‫דתות אחרות‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬תפיסה זו מובילה תכופות לאי־סובלנות‪.‬‬

‫חסידיהן של רוב התנועות הדתיות המאורגנות בעולם מאמינים‪ ,‬כי הדת שלהם‬
‫צריכה להיות אוניברסלית – כלומר‪ ,‬כל אדם בעולם צריך לקבל עליו את דתם‪ .‬כדי‬
‫לאשר את אמונתן בעליונותה הטבעית של התנועה הדתית שלהן‪ ,‬דתות מאורגנות‬
‫רבות פועלות להעביר על דתם אנשים שאינם בני הדת שלהן‪ ,‬באמצעות הטפה‬
‫ומסעות התעוררות דתית‪ ,‬כדי לסחוף אחריהן את חסרי האמונה ואת המאמינים‬
‫בדתות אחרות‪ .‬המרת הדת מושגת‪ ,‬לרוב‪ ,‬באמצעות פעילות מיסיונרית‪ .‬ואולם‪ ,‬בעבר‬
‫הושגה המרת הדת גם בכוח החרב‪ ,‬שהכתימה את המוניטין של חלק מן התנועות‬
‫הדתיות הבין־לאומיות (ראו "מחלוקת‪ :‬האם תנועות דת הן סיבות למלחמה או‬
‫מקור להרמוניה חוצת־לאומים?")‪.‬‬

‫כשאנו מעריכים את השפעתן של תנועות דתיות על ענייני העולם חשוב להקפיד‬

‫על ההבחנה בין האידיאלים הנשגבים של הדוקטרינה הדתית לבין פעילותם של מי‬
‫שעומדים בראש גופים דתיים אלה‪ .‬שני התחומים אינם זהים‪ ,‬ואפשר לשפוט כל אחד‬
‫מהם בהגינות רק על־פי אמות המידה שהם מציבים לעצמם‪ .‬גינוי של תנועות דתיות‬
‫גדולות על מעשיהן‪ ,‬הנעשים לעתים תוך ניצול לרעה של עקרונות הדת שלהן אין פירושו‬
‫כי העקרונות עצמם ראויים לגינוי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬האידיאולוגיה ההינדית של סובלנות כלפי‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 182‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:32‬‬

 ‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫‪183‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬ ‫מפה ‪6-5‬‬
‫ואיור ‪6-4‬‬

‫אמריקה‬
‫הצפונית‬ ‫אירופה‬ ‫קייב‬
‫הוותיקן‬ ‫אסיה‬
‫סאלט לייק סיטי‬
‫ירושלים‬ ‫להסה‬
‫אמריטסאר‬
‫מדינה‬
‫מכה‬ ‫ורנאסי‬
‫אפריקה‬

‫מקור‪National Geographic maps/NGS Image Collection, 1999 :‬‬

‫הדתות העיקריות‬
‫אורתודוקסית־מזרחית‬
‫פרוטסטנטית‬
‫קתולית‬ ‫אמריקה‬
‫נוצרית אחרת‬ ‫הדרומית‬
‫יהודית‬
‫מוסלמית שיעית‬ ‫אוסטרליה‬
‫מוסלמית סונית‬
‫הינדואיזם‬
‫בודהיזם למאיסטי‬
‫בודהיזם טהרוואדה‬
‫בודהיזם ושינטו‬
‫בודהיזם מהיָ אנה‪,‬‬
‫קונפוציוניזם‪ ,‬טאואיזם‬
‫סיקית‬
‫ילידית‬

‫הדתות העיקריות בעולם כשיעור מאוכלוסיית העולם‬

‫‪1‬‬
‫‪0.9‬‬

‫מפה ‪ 6.5‬ואיור ‪ 6.4‬הדתות‬ ‫‪0.8‬‬

‫העיקריות בעולם ‪ #‬המפה‬ ‫‪0.7‬‬
‫היחס באוכלוסיית העולם‬

‫לעיל מציגה את האזורים‬

‫שבהם מספר המאמינים הגדול‬ ‫‪0.6‬‬
‫ביותר של הדתות העיקריות‬ ‫‪0.5‬‬
‫בעולם‪ .‬התרשים מציג את‬
‫‪0.4‬‬
‫מספר המאמינים בדתות‬
‫העיקריות בעולם מאז ‪,1945‬‬
‫מקור‪Maoz and Henderson, 2013, p. 278 :‬‬
‫‪0.3‬‬
‫כשיעור מאוכלוסיית העולם‪.‬‬
‫‪0.2‬‬
‫בתקופה זו היו ברוב המדינות‬
‫שזכו בעצמאותן אוכלוסיות‬ ‫‪0.1‬‬
‫גדולות של מאמינים (‪Maoz‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ .)& Henderson, 2013‬צפוי‬ ‫‪1945 1950 1955 1960 1965 1970 1975 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010‬‬
‫שהנצרות תמשיך להיות הדת‬ ‫שנה‬
‫בעלת מספר המאמינים הגדול‬ ‫חסרי דת‬ ‫נוצרים מוסלמים בודהיסטים הינדים דתות אחרות‬
‫ביותר‪ ,‬ולאחריה האסלאם‪.‬‬

‫דתות אחרות מלמדת את מאמיניה כי דרכים רבות מוליכות אל האמת‪ ,‬ומקבלת את‬
‫קיומו של פלורליזם אמּוני בקרב אוכלוסיות מגוונות‪ .‬גם הבודהיזם מטיף לפציפיזם‪ ,‬וכך‬
‫גם הנצרות הקדומה‪ ,‬שאסרה על הנוצרים לשרת בצבאות האימפריה הרומית (מאוחר‬
‫יותר‪ ,‬במאה הרביעית‪ ,‬כשהכנסייה והמדינה הפכו בעלות ברית‪ ,‬הרשו לנוצרים בלבד‬
‫להצטרף ליחידות הצבא הרומי)‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 183‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:33‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪184‬‬

‫מחלוקת‬
‫האם תנועות דת הן סיבות למלחמה או מקור להרמוניה חוצת־לאומים?‬
‫לאחר ה־‪ 11‬בספטמבר ‪ 2001‬התעצם הוויכוח בדבר השפעת הדת על סכסוכים בין־לאומיים‪ ,‬בשל‬
‫התפקיד שמילאה רשת הטרור האסלאמית העולמית אל קאעידה בארגון ההתקפה‪ .‬בעקבות זאת זכו‬
‫"שורשי הדת של הטרוריזם" (‪ )Juergensmeyer, 2003‬וההתנגדות הדתית לדמוקרטיה בדרום העולמי (‪Shah,‬‬
‫‪ )2004‬לתשומת לב רבה‪ ,‬וכן הדתות וגופי הדת הפועלים באופן כללי כארגונים לא־ממשלתיים המהווים‬
‫שחקנים גלובליים (‪.)Haynes, 2004‬‬
‫הלחימה בין נוצרים למוסלמים במצרים הובילה ב־‪ 2000‬לשפיכות דמים‪ ,‬שעליה אמר האפיפיור יוחנן‬
‫פאולוס השני בעת ביקורו במצרים‪ ,‬כי "עשיית רע‪ ,‬ליבוי אלימות וסכסוכים בשם הדת‪ ,‬הם סתירה נוראה‬
‫ועבירה קשה נגד אלוהים‪ .‬אך ההיסטוריה הרחוקה והקרובה מספקות לנו דוגמאות רבות לניצול הדת‬
‫לרעה בדרך זו"‪ .‬למרות זאת‪ ,‬קשה להבין את המקורות הדתיים של האלימות‪ ,‬שכן רוב האנשים מזהים‬
‫דת עם שלום‪ ,‬חמלה וסלחנות‪ ,‬ולא עם שנאה או חוסר־סובלנות‪ .‬התנועות הדתיות הגדולות בעולם‬
‫מבטאות כבוד ויראה כלפי קדושת החיים ומקבלות את כל בני האדם כברואים שווים שיצרה אלוהות‬
‫כלשהי‪ ,‬בלי הבדל גזע או צבע‪ .‬אלה הם רעיונות נאצלים‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬בעידן של קונפליקטים דתיים ואלימות פוליטית יש לארגונים לא־ממשלתיים דתיים תפקיד‬
‫שנוי במחלוקת ביחסים הבין־לאומיים‪ .‬יש הסבורים‪ ,‬כי מקור העוינות הדתית בעובדה שלפיה הדתות‬
‫השואפות להיות אוניברסליות מנוהלות על־ידי גופים‪ ,‬המאמצים במקרים רבים השקפה פרטיקולריסטית‬
‫צרה ודוגמטית (‪ .)Juergensmeyer, 2003‬יש בכך משום אירוניה‪ ,‬שכן דווקא העקרונות הנשגבים שבהם‬
‫דוגלת הדת יכולים להפוך לנשק נגד מי שאינם מחזיקים בהם‪ .‬במאמצם להאמין בדוקטרינות שאינן‬

‫מערכת היחסים בין דתות חוצות־לאומים לבין ממשלות המדינות היא סוגיה מרכזית‬
‫בקהילה העולמית‪ .‬בארצות אחדות‪ ,‬שני התחומים נפרדים פוליטית‪ ,‬חופש הדת מעוגן‬
‫בחוק‪ ,‬והמדינה אינה תומכת (או שהיא מעניקה תמיכה מועטה בלבד) בדת ממוסדת‬
‫מסוימת‪ .‬ואולם‪ ,‬בארצות רבות אחרות מתקיימים קשרים הדוקים מאוד בין דת למדינה‪,‬‬
‫וכמעט שאי־אפשר להפריד ביניהן‪ .‬זוהי תיאוקרטיה‪ ,‬מוסדות הדת מכפיפים את הדת‬ ‫תיאוקרטיה‬
‫(‪)theocracy‬‬
‫לשליטת המדינה כדי לשרוד‪ ,‬לצמוח‪ ,‬לקבל מענקים ממשלתיים ולחזק את השפעתם‬
‫ארץ שהשלטון בה מאורגן סביב‬
‫הפוליטית‪ .‬בארצות אלה השלטון והכנסייה מגוננים זה על זה ומשמרים את כוחם‬ ‫דֹוגמה דתית‪.‬‬
‫באמצעות ברית שותפּות‪.‬‬

‫בעיה קשה מזו מציבות התנועות הדתיות הקיצוניות‪ ,‬שהן גופים לוחמניים המקדישים‬
‫את עצמם בקנאות לקידום מטרותיהם ברחבי העולם באמצעות אלימות וטרור (‪Kifner,‬‬
‫‪ .)2005‬מנהיגיהם של תנועות דתיות לוחמניות קיצוניות משוכנעים‪ ,‬כי מי שאינם שותפים‬ ‫תנועות דתיות לוחמניות‬
‫(‪militant religious‬‬
‫לאמונותיהם חייבים להיענש על כך‪ ,‬וכי אין לקבל כל פשרה שהיא‪ .‬ביסודה של השקפה זו‬ ‫‪)movements‬‬
‫עומדות כמה אמונות ותפיסות המשותפות לתנועות דתיות קיצוניות‪:‬‬ ‫ארגונים פעילים פוליטית‬
‫המבוססים על אמונות דתיות‬
‫הן תופסות את סמכות השלטון הקיים כמושחתת וכבלתי־לגיטימית‪ ,‬מכיוון שהיא‬ ‫‪0‬‬
‫חזקות‪ ,‬שחבריהם מקדישים את‬
‫סמכות חילונית שאיננה מקפידה די הצורך על קדושת הסמכות הדתית או על הערכים‬ ‫עצמם בקנאות לקידום אמונות‬
‫החברתיים והמוסריים שהדת מקדשת‪.‬‬ ‫אלה ברחבי העולם‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 184‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:33‬‬

 ‫‪185‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫ניתנות לערעור‪ ,‬המאמינים דוחים כל ניסיון להפריד בין האמת שהיו רוצים בה‪ ,‬לבין מה שהם‪ ,‬או בני‬
‫דתות אחרות‪ ,‬חושבים שהוא האמת‪ .‬המציאות הנולדת מהבניה זו מעניקה השראה לאתיקה המצדיקה‬
‫אלימות‪ ,‬ביזה וכיבוש‪ .‬חלקם נוטים לראות בכל מי שאינם נמנים עם שורותיהם יריבים מסוכנים‪ ,‬שעצם‬
‫העובדה שנאמנותם ואמונתם נתונות לאלוהויות אחרות חותרת תחת יומרת האוניברסליות של הדת‬
‫שלהם‪ .‬אם כן‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬תנועות דתיות נוהגות בחוסר סובלנות ‪ -‬אינן מכבדות את הגיוון ומזלזלות‬
‫בזכותם של בני אדם לאמץ כרצונם את האמונות של דת אחרת‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש סכנה בתפיסה הסטריאוטיפית שלפיה קבוצות דתיות אחראיות לרצף פיגועי טרור נחוש‬
‫וחסר רחמים‪ .‬גם בחברות פגאניות ואתיאיסטיות‪ ,‬שאינן מכירות באלוהות עליונה‪ ,‬אפשר למצוא‬
‫היסטוריה ארוכה של מלחמות אלימות נגד אויבים חיצוניים ונגד עמיהן הן‪ .‬ומנגד‪ ,‬דתות רבות מצליחות‬
‫לפעול בשליחות השלום העולמי‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬רוב הגופים הדתיים הצליחו במהלך ההיסטוריה לחיות‬
‫בדו־קיום בתנאי שלום במשך מאות שנים‪ .‬לכן חשוב לשקול באובייקטיביות את הראיות לכאורה של‬
‫השפעת ארגונים לא־ממשלתיים של תנועות דתיות על הזירה העולמית‪.‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫אם כל התנועות הדתיות הגדולות בעולם מאמצות ערכים אוניברסליים‪ ,‬מדוע מתחזקת הביקורת‬ ‫‪0‬‬

‫נגד אותן דתות כמקור לסכסוכים בין־לאומיים‪ ,‬וכאחראיות להדרה‪ ,‬לשנאה‪ ,‬לטרור ולמלחמה?‬
‫על בסיס העובדה שלפיה מלחמות רבות בהיסטוריה היו מלחמות דת‪ ,‬כיצד מפרשת התפיסה‬ ‫‪0‬‬

‫הריאליסטית את השפעת התנועות הדתיות על הפוליטיקה העולמית?‬

‫מי מבין השחקנים העולמיים מתאים יותר להתמודדות עם האתגרים שארגונים לא־ממשלתיים‬ ‫‪0‬‬

‫אלימים מציבים לקהילה העולמית? מי מסוגל להגיב יותר ביעילות‪ ,‬מדינות או ארגונים בין־‬
‫ממשלתיים? מדוע?‬

‫הן תוקפות את חוסר היכולת של השלטונות לטפל בתחלואי החברה המקומית‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫במקרים רבים‪ ,‬התנועה הדתית משמשת תחליף לשלטונות ברמה המקומית‪ ,‬ומעורבת‬
‫בהענקת שירותי חינוך‪ ,‬בריאות ותכניות נוספות של רווחה חברתית‪.‬‬
‫הן דוגלות במערך מוגדר של התנהגויות ודעות אשר על־פי אמונתן השלטון המדיני‬ ‫‪0‬‬

‫חייב לשקף‪ ,‬לקדם ולהגן עליהן בכל פעילותו השלטונית והחברתית‪ .‬כלומר‪ ,‬השלטון‬
‫וכל פעילויותיו בענייני פנים וענייני חוץ חייבים להתנהל תחת סמכותם של אנשים‬
‫מאמינים או כאלה הכפופים לפיקוחם הצמוד‪.‬‬
‫הן תנועות אוניברסליסטיות הנוטות‪ ,‬בניגוד לתנועות עממיות‪ ,‬לראות בהשקפותיהן‬ ‫‪0‬‬

‫חלק מן המורשת של כל מאמין‪ .‬תפיסה זו מעניקה לתנועות אלה מוטיבציה החוצה‬

‫גבולות מדיניים‪ ,‬ה"מתרגמת" את השקפותיהן על מידת הלגיטימיות של השלטון‬
‫המדיני להקשר רחב יותר של מרחב פעולה‪ .‬במקרים מסוימים‪ ,‬תנועות אלה אינן‬
‫מכירות בגבולות בין־לאומיים כמחסומים נגד הפצת האמונה‪ ,‬גם אם עליהן לנקוט‬
‫באלימות לצורך זה‪.‬‬
‫הן תנועות מדירות‪ ,‬הדוחקות לשוליים כל דעה מנוגדת על הסדר הפוליטי והחברתי‬ ‫‪0‬‬

‫הראוי (אלא אם כן הן שוללות אותה לחלוטין)‪ .‬בחברה שהשקפה כזו שולטת בחשיבתה‬
‫החברתית והפוליטית‪ ,‬כל מי שאינו מאמין הוא אזרח סוג ב (‪Shultz & Olson, 1994,‬‬
‫‪.)pp. 9-10‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 185‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:33‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪186‬‬

‫תנועות דת לוחמניות נוטות לנקוט חמישה סוגים ספציפיים של פעילות בין־לאומית‪ .‬הסוג‬ ‫פרישה או מרד בדלני‬
‫(‪secession, or separatist‬‬
‫הראשון הוא אירדנטיזם – ניסיון של דת שלטת (או קבוצה אתנית שלטת) להשיב לעצמה‬ ‫‪)revolts‬‬
‫טריטוריה שהייתה ברשותה בעבר‪ ,‬ואשר נשלטת עתה על־ידי מדינה זרה; לעתים קרובות‬ ‫מאמצים של מיעוט דתי או אתני‪,‬‬
‫באמצעות הפעלת כוח‪ .‬הסוג השני הוא פרישה או מרד בדלני – ניסיון של מיעוט דתי (או‬ ‫לעתים קרובות באמצעים אלימים‪,‬‬
‫אתני) להתקומם ולהתנתק ממדינה שהמוסדות הבין־לאומיים מכירים בה‪ .‬סוג הפעילות‬ ‫להשיג עצמאות מדינית באמצעות‬
‫הפרדת השטח מן הטריטוריה של‬
‫השלישי הוא נטייתן של דתות לוחמניות ליצור גלי הגירה‪ ,‬יציאת המונים של מיעוטים‬ ‫מדינה ריבונית קיימת‪.‬‬
‫דתיים מארצות המוצא שלהם כדי להימלט מרדיפות‪ .‬בין שהם מגורשים בכוח ובין שהם‬
‫יוצאים מרצונם‪ ,‬התוצאה היא אותה תוצאה‪ ,‬והיא ההשלכה הרביעית של לוחמנות דתית‪:‬‬
‫המהגרים יוצרים ּפזּורֹות – קהילות החיות בחו"ל‪ ,‬בארצות מארחות‪ ,‬אך ממשיכות לקיים‬ ‫פזורות‬
‫(‪)diasporas‬‬
‫קשרים כלכליים‪ ,‬פוליטיים ורגשיים עם המולדת (‪ .)Sheffer, 2003‬בסופו של דבר‪ ,‬כפי‬
‫הגירה של קבוצות דתיות או‬
‫שנראה בהמשך פרק זה‪ ,‬הפעילות החמישית של הדתות הלוחמניות היא הטרור הבין־‬ ‫אתניות לארצות זרות‪ ,‬אף שהן‬
‫לאומי המתעצם עם התפתחות הרשתות הדתיות המעניקות תמיכה לחוגי מאמינים‬ ‫ממשיכות להשתייך לארץ המוצא‬
‫רדיקלים בחו"ל (‪.)Homer-Dixon, 2005; Sageman, 2004‬‬ ‫ולקיים את מנהגיה‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬תנועות דתיות חוצות־לאומים לא רק מאחדות בין אנשים‪ ,‬אלא גם מפלגות‬

‫ביניהם‪ .‬באמצעות הגלובליזציה‪ ,‬הדתות משנות את הכוחות החברתיים‪ ,‬היוצרים קהילות‬
‫חוצות־לאומים של מאמינים שיש להם "נאמנות כפולה" ליותר מארץ אחת; ההגירה‬
‫של מאמינים מפגישה בין בני דתות שונות ומביאה להקמת רשתות גלובליות החוצות‬
‫את גבולות המדינות (‪ .)Levitt, 2007‬אף־על־פי־כן‪ ,‬הדתות חוצות־הלאומים מתחרות זו‬
‫בזו‪ ,‬והיריבות ביניהן נוטה לפלג את האנושות ולהוליד שאיפות בדלניות היכולות לקרוע‬
‫מדינות לגזרים‪.‬‬

‫דיפלומטיה כנסייתית ‪#‬‬

‫אין ספק‪ ,‬כי קבוצות דתיות‬

‫הן שחקנים לא־מדינתיים‬
‫חשובים מאוד על במת העולם‪.‬‬
‫בתצלום‪ ,‬האפיפיור פרנציסקוס‬
‫פוגש ב־‪ 9‬באפריל ‪2013‬‬
‫את מזכ"ל האו"ם ּבאן קי־מון‬
‫בוותיקן‪ .‬באן עמד בנאומו על‬
‫הדאגות המשותפות שבהן דן‬
‫בפגישתו עם האפיפיור וציין‪ ,‬כי‬
‫האפיפיור "מדגיש את מחויבותו‬
‫לעניים‪ ,‬הוא ניחן בענווה‬
‫עמוקה‪ ,‬בחמלה ובלהט לשפר‬
‫את המצב האנושי"‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 186‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:34‬‬

 ‫‪187‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫תאגידים רב־לאומיים‬
‫תאגידים רב־לאומיים – ֲח ָברות עסקיות שנוסדו בארץ אחת ויש להן פעילויות בארצות‬
‫זרות בעקבות השקעה ישירה בחו"ל – הם הסוג העיקרי השלישי של ארגונים לא־‬
‫ממשלתיים‪ .‬התאגידים הרב־לאומיים גדלו מאוד במספרם ובהיקף השפעתם במקביל‬
‫לגלובליזציה של הכלכלה הפוליטית העולמית מאז מלחמת העולם ה־‪( II‬ראו פרקים‬
‫‪ 10‬ו־‪ .)11‬בשל כוחם ומשאביהם האדירים מעוררים התאגידים הרב־לאומיים אהדה‬
‫ואיבה כאחת‪ .‬כמי שתומכים בסחר החופשי הליברלי וכתורמים פעילים לגלובליזציה של‬
‫הפוליטיקה העולמית‪ ,‬התאגידים הרב־לאומיים נתפסים גם כאחראים להיבטים החיוביים‬
‫של הסחר החופשי והגלובליזציה‪ ,‬וגם כאשמים בנזקיהם‪ .‬מעמד זה הפך אותם לשחקנים‬
‫לא־מדינתיים מעוררי מחלוקת עזה‪ ,‬במיוחד בדרום העולמי‪ ,‬שם רבים רואים בהם את‬
‫הסיבה לניצול ולעוני‪.‬‬

‫בעבר התרכזו מטות התאגידים הרב־לאומיים כמעט בלעדית בארצות הברית‪ ,‬באירופה‬
‫וביפן‪ ,‬ודרך הפעילות המקובלת שלהם הייתה להשקיע השקעות קצרות־טווח במפעלים‪,‬‬
‫בחברות השיווק ובתעשיות כריית המחצבים של הדרום העולמי‪ .‬בתחילת המאה ה־‪,21‬‬
‫כ־‪ 80%‬מכלל המועסקים בתאגידים הרב־לאומיים עבדו בארצות המתפתחות‪ ,‬שבהן השכר‬
‫החברה־האם בצפון העולמי – אך‬
‫ֵ‬ ‫נמוך יותר‪ ,‬וכך הגדילו התאגידים את הרווחים במטה‬
‫מצב זה השתנה‪" .‬יותר ויותר תאגידים רב־לאומיים צפויים להעביר את התפעול והשליטה‬
‫במשימות עסקיות מרכזיות הרחק ממטה הבית‪ ...‬מספר הולך וגדל של חברות עסקיות‬
‫מקימות כיום מטות אזוריים או מעבירות תפקידי מטה מרכזיים למקומות אחרים"‬
‫(‪.)Hindle, 2004, pp. 97-98‬‬

‫מיקּור חוץ‬ ‫סביר להניח כי מיקּור חוץ זה לאזורים שבהם השכר והעלויות נמוכים אך מיומנות‬
‫(‪)outsourcing‬‬
‫העובדים גבוהה יימשך‪ ,‬והוא עתיד להאיץ את תהליך ההתגבשות של הכלכלה העולמית‬
‫העברת משרות על־ידי תאגיד‬
‫שהמטה שלו נמצא‪ ,‬בדרך־כלל‪,‬‬
‫לרשת משולבת אחידה ויעילה‪ .‬יש הרואים במיקור חוץ ובשינויים המבניים בתאגידים‬
‫בצפון העולמי למדינה בדרום‬ ‫הרב־לאומיים מהלכים חיוניים לניהול עסקים בלי גבולות‪ ,‬שכן הם מאפשרים לתאגיד‬
‫העולמי‪ ,‬המסוגלת לספק עובדים‬ ‫להשיג צמיחה ורווחיות וניצול יעיל יותר של עובדים מיומנים הן בצפון העולמי הן בדרום‬
‫מיומנים בשכר נמוך יותר‪.‬‬
‫העולמי‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיימת מחלוקת נרחבת באשר לאיום שהעברת העבודה אל מעבר לים‬
‫מציבה לעובדים בצפון העולמי‪ ,‬כאשר "אפילו אנשי מקצוע בעלי השכלה גבוהה בתעשיות‬
‫הטכנולוגיה והשירותים‪ ...‬מתחרים כיום נגד המוני בוגרי מכללות רעבים בהודו‪ ,‬בסין‬
‫ובפיליפינים‪ ,‬המוכנים לעבוד קשה כפליים תמורת חמישית מן השכר" (‪Engardio, Arndt‬‬
‫‪.)& Foust, 2006‬‬

‫השפל הכלכלי העולמי שהתרחש לאחרונה זירז את השינוי המבני הזה בכלכלה העולמית‪.‬‬
‫רוברט רייך‪ ,‬לשעבר מזכיר העבודה של ארצות הברית‪ ,‬ציין לאחרונה‪ ,‬כי‪:‬‬
‫חברות עסקיות רבות ניצלו את השפל הכלכלי כדי לקצץ באופן אגרסיבי בשכר‬ ‫ָ‬
‫העובדים‪ ,‬והנהיגו קיצוצים שנמנעו מלעשותם בעבר‪ .‬הפנייה למיקור חוץ בחו"ל גברה‬
‫מאוד‪ .‬חברות עסקיות רבות גילו‪ ,‬כי תוכנות וטכנולוגיות מחשוב חדשות הפכו עובדים‬
‫רבים באסיה ובאמריקה הלטינית ליעילים ופוריים כמעט כמו עובדים אמריקנים‪ ,‬וכי‬
‫הודות לאינטרנט הן יכולות להעביר ביעילות עבודה רבה יותר לארץ אחרת‪ ,‬מבלי‬
‫לאבד שליטה (‪.)Reich, 2010‬‬

‫בניגוד לעבר‪ ,‬מיקור החוץ מתקבל כיום בארצות המתפתחות של הדרום העולמי בהתלהבות‬
‫רבה כמכשיר לצמיחה כלכלית‪ .‬אלא שהעושר והעצמה נותרו מרוכזים בשכבה צרה מאוד;‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 187‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:34‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪188‬‬

‫וגדלים‪ .‬הנכסים שבשליטת מאה התאגידים הרב־‬ ‫נראה כי התאגידים הגדולים רק הולכים ֵ‬
‫לאומיים הגדולים ביותר בדרום העולמי מהווים ‪ 20%‬מכמות הנכסים שבשליטת מאה‬
‫התאגידים הרב־לאומיים הגדולים ביותר בצפון העולמי (‪.)Oatley, 2012, p. 164‬‬

‫תאגידים רב־לאומיים הם ארגונים לא־ממשלתיים שהשפעתם כיום הולכת וגדלה מכיוון‬

‫שתאגידי הענק העולמיים העוסקים בייצור‪ ,‬בסחר ובשירותים הפכו לסוכניה העיקריים‬
‫של הגלובליזציה של הייצור‪ .‬טבלה ‪ 6.1‬מציגה את חשיבותם בפוליטיקה העולמית‪ ,‬ומדרגת‬
‫חברות עסקיות על־פי היקף המכירות השנתי ומדינות על־פי ההל"ג (הוצאה לאומית‬
‫גולמית) שלהן‪ .‬בטבלה אפשר לראות‪ ,‬כי בקרב ‪ 35‬הגופים הכלכליים הגדולים ביותר בעולם‬
‫יש‪ ,‬אמנם‪ ,‬רק חמישה תאגידים רב־לאומיים‪ ,‬אבל ב־‪ 35‬המקומות הבאים יש ‪ 12‬תאגידים‪.‬‬
‫ובסך הכול‪ ,‬התאגידים הרב־לאומיים מהווים כמעט רבע מבין שבעים הגופים הכלכליים‬
‫המובילים בעולם‪ ,‬נתון הממחיש את העובדה שמבחינת כוחם הפיננסי הם חזקים לפחות‬
‫כמו מדינות‪ ,‬ואף יותר ממרביתן‪.‬‬

‫טבלה ‪ 6.1‬ארצות ותאגידים‪ :‬דירוג על־פי גודל הכלכלה והיקף ההכנסות‬

‫הל"ג‪/‬הכנסות (במיליארדי דולרים)‬ ‫ארץ‪/‬תאגיד‬ ‫דירוג‬

‫‪15,211.3‬‬ ‫ארצות הברית‬ ‫‪1‬‬
‫‪7,305.4‬‬ ‫סין‬ ‫‪2‬‬
‫‪6,041.6‬‬ ‫יפן‬ ‫‪3‬‬
‫‪3,667.9‬‬ ‫גרמניה‬ ‫‪4‬‬
‫‪2,825.3‬‬ ‫צרפת‬ ‫‪5‬‬
‫‪2,469.9‬‬ ‫בריטניה‬ ‫‪6‬‬
‫‪2,429.9‬‬ ‫ברזיל‬ ‫‪7‬‬
‫‪2,177.3‬‬ ‫איטליה‬ ‫‪8‬‬
‫‪1,856.8‬‬ ‫הודו‬ ‫‪9‬‬
‫‪1,797.6‬‬ ‫רוסיה‬ ‫‪10‬‬
‫‪1,705.5‬‬ ‫קנדה‬ ‫‪11‬‬
‫‪1,447.1‬‬ ‫ספרד‬ ‫‪12‬‬
‫‪1,323.3‬‬ ‫אוסטרליה‬ ‫‪13‬‬
‫‪1,162.5‬‬ ‫מקסיקו‬ ‫‪14‬‬
‫‪1,119.3‬‬ ‫הרפובליקה של קוריאה‬ ‫‪15‬‬
‫‪843.3‬‬ ‫הולנד‬ ‫‪16‬‬
‫‪822.7‬‬ ‫אינדונזיה‬ ‫‪17‬‬
‫‪767.2‬‬ ‫טורקיה‬ ‫‪18‬‬
‫‪676.1‬‬ ‫שווייץ‬ ‫‪19‬‬
‫‪587.2‬‬ ‫ערב הסעודית‬ ‫‪20‬‬

‫»‬ ‫‪549.2‬‬ ‫שוודיה‬ ‫‪21‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 188‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:34‬‬

 ‫‪189‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫הל"ג‪/‬הכנסות (במיליארדי דולרים)‬ ‫ארץ‪/‬תאגיד‬ ‫דירוג‬ ‫»‬

‫‪519.3‬‬ ‫בלגיה‬ ‫‪22‬‬
‫‪494.4‬‬ ‫פולין‬ ‫‪23‬‬
‫‪494.3‬‬ ‫נורבגיה‬ ‫‪24‬‬
‫‪469.2‬‬ ‫‪Wal-Mart‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪467.2‬‬ ‫‪Royal Dutch Shell‬‬ ‫‪26‬‬
‫‪435.2‬‬ ‫ארגנטינה‬ ‫‪27‬‬
‫‪420.7‬‬ ‫‪Exxon Mobil‬‬ ‫‪28‬‬
‫‪416.2‬‬ ‫אוסטריה‬ ‫‪29‬‬
‫‪411.7‬‬ ‫‪Sinopec-China Petroleum‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪399.1‬‬ ‫דרום אפריקה‬ ‫‪31‬‬
‫‪370.9‬‬ ‫‪BP‬‬ ‫‪32‬‬
‫‪360.2‬‬ ‫איחוד האמירויות הערביות‬ ‫‪33‬‬
‫‪341.7‬‬ ‫דנמרק‬ ‫‪34‬‬
‫‪334.4‬‬ ‫תאילנד‬ ‫‪35‬‬
‫‪328.6‬‬ ‫איראן‬ ‫‪36‬‬
‫‪317.6‬‬ ‫קולומביה‬ ‫‪37‬‬
‫‪308.9‬‬ ‫‪PetroChina‬‬ ‫‪38‬‬
‫‪308.8‬‬ ‫ונצואלה‬ ‫‪39‬‬
‫‪281.2‬‬ ‫יוון‬ ‫‪40‬‬
‫‪280.8‬‬ ‫מלזיה‬ ‫‪41‬‬
‫‪264.4‬‬ ‫פינלנד‬ ‫‪42‬‬
‫‪257.4‬‬ ‫הונג קונג‬ ‫‪43‬‬
‫‪254.0‬‬ ‫‪Volkswagen Group‬‬ ‫‪44‬‬
‫‪240.5‬‬ ‫‪Total‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪236.7‬‬ ‫ישראל‬ ‫‪46‬‬
‫‪234.6‬‬ ‫צ'ילה‬ ‫‪47‬‬
‫‪234.5‬‬ ‫סינגפור‬ ‫‪48‬‬
‫‪228.6‬‬ ‫פורטוגל‬ ‫‪49‬‬
‫‪226.1‬‬ ‫פיליפינים‬ ‫‪50‬‬
‫‪224.5‬‬ ‫‪Toyota Motor‬‬ ‫‪51‬‬
‫‪223.5‬‬ ‫מצרים‬ ‫‪52‬‬
‫‪222.6‬‬ ‫‪Chevron‬‬ ‫‪53‬‬

‫»‬ ‫‪221.0‬‬ ‫ניגריה‬ ‫‪54‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 189‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:35‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪190‬‬

‫הל"ג‪/‬הכנסות (במיליארדי דולרים)‬ ‫ארץ‪/‬תאגיד‬ ‫דירוג‬ ‫»‬

‫‪219.8‬‬ ‫פקיסטן‬ ‫‪55‬‬
‫‪214.4‬‬ ‫‪Glencore International‬‬ ‫‪56‬‬
‫‪201.8‬‬ ‫צ'כיה‬ ‫‪57‬‬
‫‪187.3‬‬ ‫‪Samsung Electronics‬‬ ‫‪58‬‬
‫‪187.3‬‬ ‫רומניה‬ ‫‪59‬‬
‫‪181.2‬‬ ‫אלג'יריה‬ ‫‪60‬‬
‫‪178.2‬‬ ‫אירלנד‬ ‫‪61‬‬
‫‪174.2‬‬ ‫‪E.ON‬‬ ‫‪62‬‬
‫‪169.3‬‬ ‫קטאר‬ ‫‪63‬‬
‫‪166.1‬‬ ‫‪Phillips 66‬‬ ‫‪64‬‬
‫‪164.7‬‬ ‫‪Apple‬‬ ‫‪65‬‬
‫‪163.7‬‬ ‫‪ENI‬‬ ‫‪66‬‬
‫‪163.2‬‬ ‫פרו‬ ‫‪67‬‬
‫‪162.5‬‬ ‫‪Berkshire Hathaway‬‬ ‫‪68‬‬
‫‪143.3‬‬ ‫‪ENI‬‬ ‫‪69‬‬
‫‪142.4‬‬ ‫‪Samsung Electronics‬‬ ‫‪70‬‬

‫מקור‪ :‬הכנסה לאומית גולמית (הל"ג)‪ ;World Bank, 2013 World Development Indicators ,‬הכנסות תאגידים רב־לאומיים‪( Forbes ,‬כניסה ב־‪3‬‬
‫ביוני ‪)2013‬‬

‫מעורבותם של התאגידים הרב־לאומיים בענייניהן הפוליטיים הפנימיים של המדינות‬

‫המקומיות או המארחות היא סוגיה מעוררת מחלוקת‪ ,‬גם בגלל הפריסה הכלל־עולמית‬
‫והעצמה הכלכלית שלהם‪ .‬במקרים מסוימים מצטרפת דאגה זו לחשש ממעורבותם של‬
‫התאגידים הרב־לאומיים גם בפוליטיקה הפנימית של ארצות מוצאם‪ ,‬שם הם מפעילים‬
‫שדּולות חזקות כדי להשפיע על הממשלות להנהיג מדיניות סחר והשקעות ליברלית יותר‪,‬‬
‫במטרה להגדיל את רווחיות עסקיהם‪ .‬במקביל‪ ,‬גם הממשלות המארחות וגם הממשלות‬
‫בארצות המוצא מנצלות את התאגידים הרב־לאומיים לצורכיהן ומשתמשות בהם כחלק‬
‫מאסטרטגיית מדיניות החוץ שלהן‪.‬‬

‫מקרה ידוע לשמצה בתולדות ההתערבות של תאגידים רב־לאומיים בפוליטיקה של‬

‫המדינות המארחות אותם התרחש‪ ,‬כנראה‪ ,‬בצ'ילה בראשית שנות השבעים‪ ,‬כאשר‬
‫התאגיד הבין־לאומי ‪ (International Telephone and Telegraph) ITT‬ניסה להגן על‬
‫האינטרסים שלו בחברת הטלפוניה הצ'יליאנית המצליחה צ'ילטלקו (‪ )Chiltelco‬באמצעות‬
‫ינדה (‪ )Allende‬המרקסיסטי בהשקפותיו לנשיא‬
‫הניסיון למנוע את בחירתו של סלבדור ַאיֶ ֶ‬
‫המדינה‪ .‬כמו כן‪ ,‬לאחר שאיינדה נבחר לנשיאות הפעילו לחץ כבד על ממשל ארצות‬
‫הברית לשבש את הכלכלה הצ'יליאנית‪ .‬בסופו של דבר הודח איינדה מנשיאותו על־ידי‬
‫דיקטטורה צבאית‪ .‬במקרה אחר‪ ,‬הרווחים העצומים והפעילות הנרחבת של תאגיד הענק‬
‫הליּברטון (‪ )Halliburton‬בשיקום התשתיות בעיראק‪ ,‬בעקבות ההרס שגרמה פלישת‬
‫ארצות הברית ב־‪ ,2003‬עוררו מחאות‪ ,‬בטענה כי תאגיד רב־לאומי זה מנצל את הנסיבות‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 190‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:35‬‬

 ‫‪191‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫ל"ריפוד כיסיו" – על חשבון משלמי המסים בארצות הברית‪ .‬עוד אחד מסימני הזמן‪:‬‬
‫ב־‪ 2007‬העבירה הליּברטון את מטה החברה מטקסס לדובאי‪.‬‬

‫חדירה גלובלית זו מציבה את התאגידים הרב־לאומיים הגדולים ביותר בעמדות המאפשרות‬

‫להם להניע שינויים נרחבים ביחסים בין מדינות ובתוכן‪ ,‬וכן בשוק העולמי‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫התאגידים הרב־לאומיים נקטו לאחרונה צעדים לקראת תכנון "מהפכה באחריות חברתית"‬
‫באמצעות ההתחייבות ל"ייצר מוצרים ולספק שירותים המביאים רווחים והמסייעים‬
‫לעולם להתמודד עם אתגרים‪ ,‬דוגמת‪ :‬שינוי אקלימי‪ ,‬אבטחת אנרגיה‪ ,‬רפואה ועוני‪ .‬אין‬
‫מדובר עוד ביחסי ציבור בלבד‪ .‬החברות העסקיות גורפות רווחים גדולים מפתרונות‬
‫ירוקים" (‪ .)Piasecki, 2007‬לדוגמה‪ ,‬וול־מרט (‪ ,)Wal-Mart‬רשת מרכולים שמחזור המכירות‬
‫השנתי שלה עולה על ‪ 469‬מיליארד דולרים (יותר מהתמ"ג של כל ארצות העולם מלבד‬
‫‪ 24‬המובילות) המעסיקה יותר מ־‪ 2‬מיליוני עובדים (‪ ,)Rothkopf, 2012‬פיתחה את יזמת‬
‫הקיימּות שלה (‪ )Sustainability 360‬למכירת מוצרים ידידותיים לסביבה‪ ,‬כדי להגדיל את‬
‫מספר לקוחותיה‪ ,‬המגיע כיום למאה מיליון צרכנים ברחבי העולם‪ ,‬שהרשת מושכת אליה‬
‫בכל שבוע‪.‬‬

‫בשם האינטרס המוצהר של גילוי אחריות חברתית תאגידית‪ ,‬תאגידים רב־לאומיים במגזרים‬
‫שונים מגלים רגישות הולכת וגוברת לזכויות אדם במדינות מארחות פוטנציאליות‪ ,‬וכן‬
‫להשפעות של פעילותם הם על מצב זכויות האדם באותן המדינות‪ .‬פיתוח שותפויות‬
‫עסקיות עם ארצות הדרום העולמי‪ ,‬הנוטות יותר לכבד את זכויות האדם‪ ,‬מפחית‪ ,‬בדרך־‬
‫כלל‪ ,‬את הסיכון הפוליטי ויוצר כוח עבודה יעיל יותר בעבור המשקיעים (& ‪Blanton‬‬
‫‪ .)Blanton, 2009‬זאת ועוד‪ ,‬בשל הגברת הפיקוח של פעילים‪ ,‬העוקבים אחר מעורבות‬
‫התאגידים בהפרות של זכויות אדם ודואגים לפרסם אותן ברבים‪ ,‬התאגידים הרב־לאומיים‬
‫מודעים לעובדה שהתחברות קרובה מדי עם גורמים המעורבים בהפרת זכויות אדם עלולה‬
‫להזיק לתדמית החברה – ואולי גם לערך המניות שלה (‪.)Spar, 1999‬‬

‫הגבולות העמומים בין עניינים פנימיים לעניינים חיצוניים מעניקים משקל נוסף לחשיבות‬
‫התפקיד הפוליטי שהתאגידים הרב־לאומיים ממלאים‪ ,‬בעל כורחם‪ ,‬כשחקנים לא־‬
‫מדינתיים בצומת הבעייתי של מדיניות חוץ ופנים‪ .‬מכיוון שתאגידים רב־לאומיים מרבים‬
‫לקבל החלטות שלמנהיגי המדינות אין כמעט כל שליטה עליהן (כגון השקעות)‪ ,‬נראה‬
‫כי השפעתם הגוברת תורמת לשחיקה של העיקרון המארגן המרכזי של המערכת הכלל־‬
‫עולמית – שלפיו רק המדינה לבדה יכולה להיות ריבונית‪ .‬המשאבים הפיננסיים האדירים‬
‫של התאגידים הרב־לאומיים גדולים במידה רבה ממה שמלמדים הנתונים הסטטיסטיים‬
‫הרשמיים‪ ,‬ומסיבה זו מדינות רבות חוששות שהתאגידים הרב־לאומיים‪ ,‬המתעקשים על‬
‫החופש שלהם להתחרות בכל רחבי העולם‪ ,‬גוזלים מהן את ריבונותן‪ .‬ואמנם‪ ,‬במובנים‬
‫מסוימים‪ ,‬המדינות אכן מאבדות שליטה בכלכלה הלאומית שלהן כאשר תאגידים רב־‬
‫למדינת־אם או לאזור‬
‫ֵ‬ ‫לאומיים מתמזגים ביניהם‪ ,‬ומפסיקים‪ ,‬בתוך כך‪ ,‬להיות קשורים‬
‫כלשהו בעולם‪.‬‬
‫עסקים משולבים גלובלית‬
‫(‪globally integrated‬‬
‫‪)enterprises‬‬ ‫כיום אי־אפשר עוד לענות על השאלה "מי שייך למי?"‪ .‬שכן‪ ,‬תאגידים רב־לאומיים רבים‬
‫תאגידים רב־לאומיים המאורגנים‬ ‫הם כיום עסקים משולבים גלובלית המייצרים את אותן הסחורות בארצות שונות‪ ,‬והמבנה‬
‫במבנה אופקי‪ ,‬שבו הניהול‬ ‫הארגוני האופקי שלהם אינו קושר אותם לארץ אחת כלשהי‪ .‬שערו בנפשכם‪ ,‬כי "מחצית‬
‫והייצור ממוקמים במפעלים‬ ‫מעובדי חברת זירוקס עובדים בארצות זרות‪ ,‬ופחות ממחצית העובדים של חברת סוני‬
‫מקומיים במדינות רבות‪,‬‬
‫המייצרים אותם המוצרים‬ ‫הם יפנים‪ .‬יותר מ־‪ 50%‬מן הרווחים של ‪ IBM‬מגיעים מעבר לים; כך גם הרווחים של‬
‫שהתאגיד משווק בכל העולם‪.‬‬ ‫‪ ,Citigroup, ExxonMobil, DuPont, Procter & Gamble‬ותאגידי ענק רבים נוספים‪ .‬מיזמים‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 191‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:35‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪192‬‬

‫משותפים שוב אינם עניין להחלטה מקומית‪ Corning .‬גורפת מחצית מרווחיה ממיזמים‬
‫משותפים עם שותפים זרים‪ ,‬כמו ‪ Samsung‬בקוריאה‪ Asahi Glass ,‬ביפן ו־‪Ciba-Geigy‬‬
‫בשווייץ" (‪ .)Weidenbaum, 2004, pp. 26-27‬לכן‪ ,‬כיום נכון יותר לראות בגופים עסקיים‬
‫אלה תאגידים "גלובליים"‪ ,‬ולא "רב־לאומיים"‪.‬‬

‫הרשתות הסבוכות של הקשרים הפנימיים בתוך התאגידים העולמיים‪ ,‬המיזמים המשותפים‬

‫ומארג הבעלויות המשותפות אינם מאפשרים כמעט שום פיקוח או שליטה חיצונית של‬
‫המדינה‪ .‬בין השנים ‪ 2008-1988‬גדל מספר התאגידים הרב־לאומיים ליותר מ־‪82,000‬‬
‫חברות זרות המסונפות אליהן‪ ,‬ופרוסות בכל יבשת‬ ‫חברות־אם‪ ,‬השולטות ב־‪ָ 810,000‬‬
‫בעולם (‪ .)Oatley, 2012‬פריסה זו פוגעת ביכולת המדינות לדעת מהי זהותם המדויקת של‬
‫התאגידים הרב־לאומיים‪ ,‬שעל פעילותם הן מבקשות לפקח‪ ,‬ותורמת להתחזקות התפיסה‬
‫שלפיה תאגידים רב־לאומיים כיום הולכים והופכים ל"חסרי מדינה"‪ .‬אם כן‪ ,‬כיצד יכולה‬
‫מדינה יחידה כלשהי לשלוט בתאגידי ענק רב־לאומיים כאלה‪ ,‬אם אין מדינה היכולה‬
‫לטעון‪ ,‬כי תאגיד כזה הוא "אחד משלנו"?‬

‫"בתוך קצת יותר מארבעים שנה גדל פי אחד־עשר מספר החברות העסקיות העוסקות‬
‫בייצור בין־לאומי" (‪ ,)Oatley, 2012, p. 161‬והתפקיד שממלאים התאגידים הרב־לאומיים‬
‫בפוליטיקה העולמית גדל בהתאם‪ .‬מציאות זו מאלצת את המדינות הריבוניות להתמודד‬
‫עם אתגרים רבים‪ .‬כיצד יגיבו? הערכת העתיד מצריכה בחינה של תיאוריות בנות ימינו‬
‫העוסקות בתאגידים רב־לאומיים ובסוגים נוספים של ארגונים לא־ממשלתיים‪.‬‬

‫קבוצות שדולה בין־לאומיות‬

‫ככל שעלה מספר האזרחים המשתתפים בפעילותם של ארגונים לא־ממשלתיים כדי‬
‫להשמיע את קולם ולהשפיע על המוסדות המעצבים את תנאי חייהם‪ ,‬כך גדל היקף הפעילות‬
‫של קבוצות שדולה בין־לאומיות‪ ,‬והגיע לרמה חסרת תקדים‪ .‬קבוצות אלה מקדמות סוגיות‬
‫באמצעות פעולות תמיכה (‪" .)issue-advocacy group‬בצורתה הפשוטה ביותר‪ ,‬תמיכה‬
‫למען סוגיה עוסקת בשלושה דברים‪ :‬הגדרת הבעיה (חברתית‪ ,‬סביבתית‪ ,‬כלכלית וכדומה);‬
‫זיהוי פתרון ספציפי וקידומו; הנעת אחרים לפעולה" (‪ .)Hannah, 2009‬גרינפיס‪ ,‬אמנסטי‬
‫ורופאים ללא גבולות הם רק מעט דוגמאות של קבוצות תמיכה חוץ־ממשלתיות‪ ,‬העוסקות‬
‫בקידום סוגיות מוגדרות ופועלות להשפיע על המצב בעולם ולשנותו‪.‬‬

‫רבים רואים כיום בארגונים אלה אמצעי להעצמת אנשים‪ ,‬כדי שיכניסו שינויים במצב‬
‫העניינים העולמי‪ .‬רשתות הפעילים‪ ,‬החוצות גבולות מדיניים‪ ,‬הקימו ארגונים לא־‬
‫ממשלתיים בקצב מהיר מאוד‪ ,‬ובאמצעות מינופם הצליחו לספק שירותי חינוך ציבורי‬
‫שתרמו תרומה של ממש לעלייתה של חברה אזרחית גלובלית‪ .‬צמיחת האקטיביזם החוצה‬ ‫חברה אזרחית‬
‫(‪)civil society‬‬
‫גבולות מדיניים באמצעות ארגונים לא־ממשלתיים "מובילה לזליגת העצמה מן השלטון‬
‫המרכזי" (‪ ,)Nye, 2007‬והרשתות המאגדות תנועות חברתיות חוצות־לאומים משנות את‬ ‫קהילה המאמצת נורמות ואמות‬
‫מידה מוסריות משותפות לניהול‬
‫התרבות הבין־לאומית באמצעות עיצוב מחדש של ערכי ההתנהלות הבין־לאומית (‪Heins,‬‬ ‫קולקטיבי של בעיות בלא כפייה‪,‬‬
‫‪.)2008; Keck & Sikkink, 1998‬‬ ‫בדרכי שלום ובאמצעות קבלת‬
‫החלטות בהליכים דמוקרטיים‬
‫מתוך מטרה לשפר את רווחת‬
‫במקביל התפתחה מגמה בקרב ידוענים המעוניינים לחולל שינוי‪ ,‬ומקימים ארגונים לקידום‬ ‫האנושות‪.‬‬
‫הסוגיות הקרובות ללבם‪ .‬שחקן הקולנוע האמריקני שון פן הקים ארגון סיוע הומניטרי (‪J/P‬‬
‫‪ )Haitian Relief Organization‬כדי לספק פתרונות דיור זמניים וסיוע רפואי לנפגעי רעידת‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 192‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:35‬‬

 ‫‪193‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫כוחה של תהילה ‪ #‬ג'ורג' קלוני היה מעורב בפוליטיקה בדרום סודן למעלה משש שנים‪ ,‬במאמץ להילחם‬
‫ברצח־עם‪ ,‬ופעל לסייע לתושבי החבל להשיג עצמאות‪ .‬לדבריו‪" ,‬ידוענים יכולים למקד את חדשות‬
‫המדיה במקומות שבהם היא זנחה את אחריותה‪ .‬איננו יכולים לנהל מדיניות‪ ,‬אבל אנחנו יכולים ל'עודד'‬
‫פוליטיקאים יותר מבעבר"‪ .‬בתצלום‪ ,‬קלוני משוחח עם אנשים בכפר מרוחק בדרום סודן‪.‬‬

‫האדמה בהאיטי; הזמרת אלישיה קיז הייתה אחת המייסדות של ארגון סיוע‪ ,‬המגיש‬
‫תמיכה רפואית ליתומים חולי איידס באפריקה (‪ ;)Keep a Child Alive‬השחקן דון צ'ידל‬
‫הקים יחד עם ג'ורג' קלוני‪ ,‬מאט דיימון‪ ,‬בראד פיט‪ ,‬דייויד פרסמן וג'רי ויינטראוב‬
‫את "לא במשמרת שלנו" (‪ ,)Not on Our Watch‬נגד רצח־עם‪ .‬יש ידוענים המשרתים‬
‫כ"מדינאים ידוענים‪ ,‬הפועלים כדיפלומטים עצמאיים‪ ,‬מתעמקים בסוגיה שנלחמים עליה‬
‫ומגייסים מומחים לעניין" (‪ .)Avlon, 2011, p. 17‬ב־‪ 2012‬היה לג'ורג' קלוני תפקיד מרכזי‬
‫במיקוד תשומת הלב הציבורית באלימות הפוליטית בדרום סודן ובמאמצי החבל להשגת‬
‫עצמאות (‪ .)The Economist, 2012c‬אנג'לינה ג'ולי ביקרה במרס ‪ 2013‬ברפובליקה‬
‫הדמוקרטית של קונגו וברואנדה כשליחה מיוחדת של האו"ם במאמץ להפנות את‬
‫תשומת הלב העולמית למעשי הזוועה שהתבצעו שם (‪ .)Blas, 2013‬כפי שציין העיתונאי‬
‫ניקולס קריסטוף‪" ,‬האמת היא שמיקוד תשומת הלב הציבורית אכן מציל חיים – אם‬
‫מרצח־עם‪ ,‬ואם ממחלות או רעב‪ ...‬הכוכבים מסוגלים להסב תשומת־לב ובהמשך לעורר‬
‫מהלך פוליטי לפתרון הבעיה"‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬מחקרים שעסקו בהשפעת הלחץ שמפעילים ארגונים לא־ממשלתיים על מלאכת‬
‫המדינאות העולמית מעלים כמה מסקנות‪ ,‬המערערות את האמונה שלפיה לחץ של ארגונים‬
‫לא־ממשלתיים עשוי להוביל לרפורמות מרחיקות־לכת בהתנהלות היחסים הבין־לאומיים‪:‬‬
‫קבוצות אינטרסים מפעילות אילוץ מתמיד‪ ,‬אם כי מוגבל‪ ,‬על עבודת המדינאות‬ ‫‪0‬‬

‫העולמית‪ .‬קבוצות אינטרסים של ארגונים לא־ממשלתיים לקידום סוגיה יחידה‬

‫משפיעות יותר מאשר ארגונים גדולים שמטרותיהם מרובות‪ .‬עם זאת‪ ,‬היקף ההשפעה‬
‫משתנה בהתאם לסוגיה‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 193‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:35‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪194‬‬

‫באופן כללי‪ ,‬השפעתן של קבוצות שדולה המתמקדות בקידום סוגיות בזירת הביטחון‬ ‫‪0‬‬

‫הצבאי חלשה‪ ,‬שכן המדינות עדיין שולטות במדיניות ההגנה ואינן מושפעות‪ ,‬יחסית‪,‬‬
‫מן הלחצים של ארגונים לא־ממשלתיים חיצוניים‪.‬‬
‫ולהפך‪ ,‬כוחן של קבוצות שדולה בין־לאומיות רב ביותר בטיפול בסוגיות אחרות‬ ‫‪0‬‬

‫חוצות־לאומים‪ ,‬דוגמת ההגנה על מינים בסכנת הכחדה או התמודדות עם שינויי‬

‫אקלים‪ ,‬המדאיגות מעצמות גדולות ומדינות קטנות באותה המידה‪.‬‬
‫קיימת מידה מסוימת של השפעה הדדית בין ממשלות המדינות לבין הארגונים הלא־‬ ‫‪0‬‬

‫ממשלתיים‪ .‬ואולם‪ ,‬סביר להניח‪ ,‬כי לפקידי השלטון יש השפעה על קבוצות אינטרסים‬
‫חוצות־לאומים‪ ,‬יותר מאשר להשפעה שיש לארגונים לא־ממשלתיים על מדיניות החוץ‬
‫של השלטונות‪.‬‬
‫קבוצות שדולה בין־לאומיות מעוניינות לעתים בחוסר פעולה של הממשלה ובשימור‬ ‫‪0‬‬

‫המצב הקיים‪ .‬המאמצים למניעת פעולה מצליחים‪ ,‬לרוב‪ ,‬יותר ממאמצים להביא‬
‫לשינויים גדולים ביחסים הבין־לאומיים‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬נתפסים הארגונים הלא־ממשלתיים‪,‬‬
‫בדרך־כלל‪ ,‬כסוכני המשכיות של המדיניות הקיימת‪ ,‬ולא כסוכני שינוי המדיניות‪.‬‬

‫מאפייני המאמץ שארגונים לא־ממשלתיים עושים כדי לשנות את כיוון המדיניות העולמית‪,‬‬
‫כפי שתוארו לעיל‪ ,‬מלמדים כי עצם קיומם ועצם העובדה שהוקמו במטרה לשכנע אין בהם‬
‫כדי להבטיח את מעורבותם בתהליכים מדיניים עולמיים‪ .‬ככלל‪ ,‬ארגונים לא־ממשלתיים‬
‫הם משתתפים חסרי עצמה אמתית וחסרי השפעה אמתית‪ ,‬בהתחשב בעובדה שהיכולת‬
‫של כל אחד מהם להשפיע מתקזזת בהתמדה עם הנטייה של כוחות אחרים‪ ,‬מנוגדים‪,‬‬
‫להדוף את ההשפעה ולהתנגד לה‪ .‬כלומר‪ ,‬בכל פעם שקואליציה כלשהי של קבוצות‬
‫אינטרסים מכוונת את המדיניות לכיוון אחד‪ ,‬שחקנים לא־מדינתיים אחרים – המוטרדים‬
‫מפגיעה באינטרסים הממוסדים שלהם – נוטים לכוון את המדיניות לכיוון ההפוך‪ .‬אם‬
‫כן‪ ,‬אפשר לדמות את תהליך עבודת המדינאות העולמית למשחק משיכה בחבל‪ :‬כל אחד‬
‫מן השחקנים הלא־מדינתיים מנסה למשוך את המדיניות לכיוונו ולהתנגד למשיכות של‬
‫האחרים‪.‬‬

‫במקרים רבים‪ ,‬התוצאה היא כישלון השאיפה לקונצנזוס‪ .‬יכולתה של רשת אינטרסים‬
‫לדחוף את ההיסטוריה במהירות לכיוון מסוים מוגבלת; והיערכות הקהילה הבין־לאומית‬
‫לטיפול בבעיות עולמיות רבות אינה מצליחה להתקדם לשום כיוון‪ .‬התוצאה היא‪ ,‬בדרך־‬
‫כלל‪ ,‬שדה קרב מתמיד שנלחמים בו על הסוגיות העיקריות בעולם מבלי שיתגבש פתרון‬
‫קבע למאבק‪ .‬הוויכוח והעימותים בין מי שרוצים להעמיד את הגנת הסביבה בראש סדר‬
‫היום העולמי לבין מי שמציבים צמיחה כלכלית לפני הגנת הסביבה הם דוגמה אחת מני‬
‫רבות‪.‬‬

‫גם החלשים הופכים חזקים כשהם מאוחדים‪.‬‬

‫פרידריך שילר‪ ,‬פילוסוף גרמני‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 194‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:35‬‬

 ‫‪195‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫שחקנים לא־מדינתיים זדוניים‬

‫האם נכון לראות בארגוני טרור חוצי־לאומים ובארגוני פשיעה עולמיים קטגוריה מוגדרת‬
‫של שחקנים לא־מדינתיים – ארגונים לא־ממשלתיים – על הבמה העולמית? בניסיון‬
‫להמשיג ארגונים לא־ממשלתיים כהתאגדויות של אנשים פרטיים‪ ,‬חוצות־לאומים ולא־‬
‫ממשלתיות‪ ,‬אפשר לראות בקבוצות אלה זן עוין של ארגונים לא־ממשלתיים‪ .‬ואולם‪ ,‬יש‬
‫הטוענים כי ארגונים אלה אינם עומדים בציפיות מארגון לא־ממשלתי‪ ,‬בשל הפעילות‬
‫הבלתי־חוקית שלהם והשימוש שלהם באלימות‪ .‬בכל דרך שנבחר כדי לסווג קבוצות אלה‪,‬‬
‫ברור שהן שחקנים לא־מדינתיים‪ ,‬שהתנהגותן חורגת מגבולות המדינות ומהווה איום על‬
‫שלום העולם כולו‪.‬‬

‫קבוצות טרור חוצות־לאומים‬

‫טרוריזם‬ ‫הטרוריזם מעסיק את הפוליטיקה העולמית זה מאות שנים‪ ,‬ולדעת ההיסטוריון מקס בוט‬
‫(‪)terrorism‬‬ ‫(‪ ,)Boot, 2013‬שורשיה של לוחמה לא סדירה זו עתיקים מאלה של הלוחמה הקונוונציונלית‪.‬‬
‫אלימות מתוכננת המכוונת נגד‬ ‫יש המצביעים על ראשית הטרור במאה הראשונה לפנה"ס‪ ,‬אז פעלה ביהודה קבוצת‬
‫מטרות אזרחיות‪ ,‬באמצעות‬
‫קבוצות לאומניות‪ ,‬חוצות־לאומים‬ ‫הקנאים הסיקריקים‪ ,‬שהתנקשו בחיי הכוהנים הגדולים‪ ,‬שעל־פי תפיסתם שיתפו פעולה‬
‫או סוכנויות חשאיות‪ ,‬לרוב‬ ‫עם השלטון הרומאי בחילול קודשי ההלכה היהודית‪ .‬ואולם‪ ,‬הטרור בימינו שונה מאוד מזה‬
‫כדי להשפיע ולהשיג מטרות‬ ‫שבעבר‪ .‬כיום הטרור נתפס‪ ,‬כ‪:‬‬
‫פוליטיות ואחרות‪.‬‬
‫כלל־עולמי‪ ,‬שכן בשל הטכנולוגיה החדשה‪ ,‬המגדירה מחדש את מגבלות המרחק‪,‬‬ ‫‪0‬‬

‫הגבולות המדיניים שוב אינם מהווים מחסום לטרור‪.‬‬

‫קטלני‪ ,‬שכן הטרוריסטים כיום שינו את הטקטיקה שלהם ועברו ממעשי אלימות‬ ‫‪0‬‬

‫דרמטיים‪ ,‬מתוך מטרה למקד אליהם את תשומת הלב התקשורתית‪ ,‬להשמדה תכליתית‬
‫ומתוכננת של אזרחים שאינם מעורבים בלחימה במדינת המטרה שלהם; ומתוך כוונה‬
‫להרוג הרבה ככל האפשר כדי להטיל אימה‪.‬‬
‫מתבצע על־ידי אזרחים בלא רשות וסמכות מדינתית‪ ,‬בשיטות ובאמצעים המוחקים‬ ‫‪0‬‬

‫את קו הגבול הקלאסי המפריד בין טרור לבין מלחמה המוכרזת בין מדינות‪.‬‬
‫נשען על הטכנולוגיות המודרניות ביותר של הציביליזציה המודרנית‪ ,‬אף־על־פי שהוא‬ ‫‪0‬‬

‫רואה בחברות טכנולוגיות מודרניות ומתוחכמות איום על המסורות המקודשות שלו‪.‬‬

‫טרוריזם פוסט־מודרני‬ ‫מתוזמר על־ידי ארגונים לא־מדינתיים חוצי־לאומים‪ ,‬באמצעות רשתות חתרניות כלל־‬ ‫‪0‬‬
‫(‪)postmodern terrorism‬‬
‫עולמיות של תאי טרור הממוקמים בארצות רבות‪ ,‬שפעילותם כרוכה ברמות תקשורת‬
‫לפי וולטר לקר‪ ,‬זהו טרוריזם‬
‫הנשען על מערך מתעצם של‬
‫ותיאום חסרות־תקדים (‪.)Sageman, 2004‬‬
‫שחקנים מגוונים‪ ,‬שיש להם כלי‬
‫נשק חדשים "כדי לזרוע בהלה‬ ‫ההיסטוריון הנודע והמומחה לטרור עולמי וולטר לקר (‪ )Laqueur‬צופה עתיד של טרוריזם‬
‫בחברה ולהביא לשינוי מדיני"‪.‬‬
‫פוסט־מודרני המציב סכנה גדולה לחברות מתקדמות טכנולוגית‪ ,‬שבהן הטרוריסטים נוטים‬
‫עידן המידע‬ ‫להיות פחות אידיאולוגיים ולהתמקד יותר בעוולות על רקע אתני‪ ,‬וכך גובר הקושי להבחין‬
‫(‪)information age‬‬ ‫ביניהם לבין פושעים אחרים‪ .‬התופעה הנקראת בשם טרוריזם פוסט־מודרני עתידה כנראה‬
‫עידן שבו הקצב המהיר של‬ ‫להתרחב‪ ,‬מכיוון שהסביבה הבין־לאומית בעידן הגלובליזציה‪ ,‬שאין בה מחסומים של ממש‬
‫יצירת מידע והעברתו‪ ,‬באמצעות‬
‫תקשורת המונים‪ ,‬תורמות‬ ‫המפרידים בין הארצות‪ ,‬מאפשרת לטרוריסטים לשכלל את מלאכתם העתיקה באמצעות‬
‫לגלובליזציה של הידע‪.‬‬ ‫שיטות וכללי משחק חדשים‪ .‬עידן המידע מקל מאוד על ארגוני הטרור את ההתרשתות‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 195‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:35‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪196‬‬

‫טרוריסט על ‪ #‬אוסמה בן לאדן‪ ,‬מנהיג אל‬

‫קאעידה‪ ,‬שהיה אחראי למתקפת הטרור‬
‫ב־‪ 9/11‬בארצות הברית‪ ,‬נהרג על־ידי כוחות‬
‫צבא ארצות הברית ב־‪ .1/5/2011‬עשור לאחר‬
‫המתקפה הרצחנית חגגו האמריקנים כאשר‬
‫הנשיא אובאמה הכריז "הצדק נעשה"‪ .‬כשנה‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬ביוני ‪ ,2012‬נהרג סגנו אבו יחיא‬
‫‪AP Photo‬‬

‫א־ליבי בהתקפה אווירית של כלי טיס בלתי‬

‫מאויש בפקיסטן‪.‬‬

‫הבין־לאומית‪ ,‬ומציע מגוון שיטות חדשות‪ ,‬כגון "טרור־סייבר" אלקטרוני ואסטרטגיות של‬
‫"לוחמת־רשת"‪.‬‬
‫ַ‬

‫יתר על כן‪ ,‬הסביבה הגלובלית החדשה מעודדת את הפצתן המהירה של מערכות נשק‬
‫וטכנולוגיות חדשות מעבר לגבולות המדיניים‪ ,‬ואלה מספקות לטרוריסטים הזדמנויות‬
‫חסרות־תקדים לבצע מעשי זוועה ולשנות את הטקטיקות שלהם בתגובה על פעולות מוצלחות‬
‫הננקטות נגדם במסגרת המלחמה נגד הטרור‪ .‬הקושי הגובר בזיהוי פיגועים ובהרתעה של‬
‫רשתות טרור עולמיות מתואמות מחריף עוד יותר בשל הקשרים שהן מקיימות עם קרטלים‬
‫בין־לאומיים של פשע מאורגן (‪ )IOC – international organized crime‬ועם רשתות קשרים‬
‫המחברות בין אלפי כנופיות פשע ברחבי העולם‪ ,‬המנצלים את הרווחים שהם גורפים מן‬
‫הסחר העולמי בסמים ומספקים משאבים לתמיכה בפעילות טרוריסטית‪.‬‬

‫נראה כי פעילות ארגוני הטרור הלא־מדינתיים תמשיך להיות מאפיין בעייתי בפוליטיקה‬
‫העולמית‪ ,‬גם מכיוון שכל פיגוע טרור ראוותני מחולל זעזוע רב־עצמה וזוכה לפרסום כלל־‬
‫עולמי באמצעות כלי התקשורת הגלובליים‪ .‬במאמץ לצמצם את יכולתם של הטרוריסטים‬
‫לזכות בתשומת לב עולמית רחבה קרא חבר הסנאט של ארצות הברית ג'ו ליברמן לחברת‬
‫גוגל ולחברות נוספות להסיר מן האינטרנט תוכני וידיאו שהופקו על־ידי ארגוני טרור‪:‬‬
‫"ארגוני טרור אסלאמיים מנצלים את יוטיוב להפצת התעמולה שלהם‪ ,‬לגיוס תומכים‬
‫ולאימונים בנשק‪ ...‬מבלי להתכוון לכך‪ ,‬יוטיוב מאפשר לקבוצות טרור אסלאמי להשמיע‬
‫קול‪ ,‬המתפשט לכל מקום וזוכה לתהודה נרחבת למרות כשלונותיהן הצבאיים"‪.‬‬

‫טבלה ‪ 6.2‬מציגה כמה מן הארגונים הלא־ממשלתיים הידועים כקבוצות טרור‪ .‬כפי שאפשר‬
‫לראות‪ ,‬היעדים העיקריים של הקבוצות השונות מגוונים מאוד‪ .‬מקצתן‪ ,‬דוגמת ‪FARC‬‬
‫ו־‪( ETA‬ראו פירוט בטבלה) מתמקדות ביעדים חילוניים לא־דתיים‪ ,‬כגון הגדרה עצמית‬
‫על בסיס אתני או הפלת השלטון‪ .‬אחרות‪ ,‬ובמיוחד אל קאעידה‪ ,‬מּונעות על־ידי אמונות‬
‫דתיות ומצהירות על יעדים גורפים יותר‪ .‬קיימת גם שונּות במבנה הארגוני של הגופים‬
‫השונים‪ ,‬מקצתם מאורגנים במבנה ִמדרגי ברור‪ ,‬ואחרים‪ ,‬בעיקר קבוצות חדשות‪ ,‬מעדיפים‬
‫מבנה רופף של רשת תאים מבודדים הפזורים ברחבי העולם‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 196‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:35‬‬

 ‫‪197‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫טבלה ‪ 6.2‬ארגוני טרור לא־מדינתיים‪ :‬מיקום עיקרי ויעדים‬

‫יעד‬ ‫מיקום עיקרי‬ ‫שם‬

‫לכונן שלטון פאן־אסלאמי ברחבי העולם‬
‫באמצעות שיתוף פעולה עם קבוצות אסלאם‬
‫קיצוני מתואמות‪ ,‬להפלת משטרים אשר לדעת‬
‫הארגון "אינם אסלאמיים" ולגירוש מערביים ולא־‬
‫מוסלמים אחרים מארצות מוסלמיות‪.‬‬
‫רשת עולמית שיש לה תאים בארצות אחדות‪,‬‬ ‫אל קאעידה‬
‫הקשורה לרשתות הסונים הקיצוניים‪ .‬על אף מותו‬
‫של בין לאדן‪ ,‬על־פי החשד‪ ,‬עמיתיו הבכירים עדיין‬
‫שוהים באפגניסטן‪ ,‬באזור הספר של פקיסטן‪,‬‬
‫בסומליה ובתימן‪.‬‬

‫להחליף את הממשל הקיים במשטר‬ ‫קולומביה‪ ,‬חלק מן הפעולות (כגון סחיטה‪ ,‬חטיפה‪,‬‬ ‫כוחות המהפכנים המזוינים של קולומביה‬
‫מרקסיסטי‪.‬‬ ‫לוגיסטיקה) מתבצעות בוונצואלה‪ ,‬בפנמה ובאקוודור‪.‬‬ ‫(‪)FARC‬‬

‫להגדיל את כוחו הפוליטי בלבנון‪ ,‬ולהתנגד‬ ‫עמק ַּבקעה‪ ,‬הפרוורים הדרומיים של ביירות ודרום‬ ‫חזּבאללה ("מפלגת האל")‪ ,‬הידועה‬
‫לישראל ולמשא ומתן לשלום במזרח התיכון‪.‬‬ ‫לבנון‪ .‬הארגון הקים תאים באירופה‪ ,‬באפריקה‪,‬‬ ‫גם כ"ג'יהאד האסלאמי"‪" ,‬ארגון הצדק‬
‫בדרום אמריקה‪ ,‬בצפון אמריקה ובאסיה‪.‬‬ ‫המהפכני"‪" ,‬ארגון המדוכאים עלי אדמות"‬
‫ו"הג'יהאד האסלאמי לשחרור פלסטין"‬

‫לכונן מדינה פלסטינית אסלאמית במקום ישראל‬ ‫בעיקר בשטחים הכבושים‪ ,‬ישראל‪.‬‬ ‫חמאס ("תנועת התנגדות אסלאמית")‬
‫ולהשיג הסכמה בין־לאומית לשלטונו בעזה‪.‬‬

‫לכונן בית לאומי עצמאי המבוסס על עקרונות‬ ‫בעיקר באזורי האוטונומיה של חבל הבסקים בצפון‬ ‫"מולדת וחירות הּבסקים" (‪ ,)ETA‬ידוע גם‬
‫מרקסיסטיים בחבל האוטונומיה הבסקית‪.‬‬ ‫ספרד ובדרום־מערב צרפת‬ ‫בשם ‪Euzkadi Ta Askatasuna‬‬

‫להפיל את השלטון במצרים ולהחליפו במדינה‬ ‫בעיקר בדרום מצרים‪ ,‬אבל עם נוכחות כלל־‬ ‫אל ג'מאעה אל אסלאמייה‬
‫אסלאמית; לתקוף אינטרסים של ארצות הברית‬ ‫עולמית‪ ,‬כולל באפגניסטן‪ ,‬בתימן‪ ,‬בסודן‪ ,‬באוסטריה‬
‫וישראל במצרים ובחו"ל‪.‬‬ ‫ובבריטניה‪.‬‬

‫לכונן מדינה טמילית עצמאית‪ .‬ב־‪ 19‬במאי ‪2009‬‬ ‫סרי לנקה‬ ‫הנמרים הטמיליים‬
‫הצהירה ממשלת סרי לנקה על סיום ‪ 25‬שנות‬
‫מלחמת האזרחים ועל הנחלת מפלה לארגון‪,‬‬
‫שנודע ככוח הטרור הנועז ביותר בעולם‪.‬‬

‫להשתלט על יפן ואחר־כך על העולם כולו‪.‬‬ ‫החברות בארגון מוגבלת ליפן בלבד‪ .‬אך ברוסיה‬ ‫מפלגת האמת הצרופה (‪ ,)Aum‬לשעבר‬
‫נתגלה ענף שיורי שמספר חסידיו לא ידוע‪.‬‬ ‫‪ ,Aum Shinrikyo‬כיום ‪Aleph‬‬

‫להרוס את מוסדות השלטון הקיימים בפרו‬ ‫פרו‬ ‫‪"( Sendero Luminoso‬הנתיב הזוהר")‬
‫ולהחליף אותם במשטר קומוניסטי‪ ,‬באמצעות‬
‫מהפכת איכרים עניים‪.‬‬

‫להפיל את השלטון בפיליפינים‪.‬‬ ‫פיליפינים‬ ‫הצבא העממי החדש (‪)NPA‬‬

‫מקור‪ :‬עיבוד מתוך )‪Center for Defense Information (accessed June 17, 2011‬‬

‫אף שמקובל לתאר את הטרוריסטים כ"מטורפים" תאבי הרג והרס‪ ,‬מומחה הטרור רוברט‬
‫פאפ קבע‪ ,‬כי גם "טרור מתאבדים מתנהל על־פי היגיון אסטרטגי‪ .‬גם אם המחבלים־‬
‫המתאבדים עצמם אינם רציונלים או פנאטים‪ ,‬קבוצות ההנהגה המגייסות ומדריכות‬
‫אותם אינן כאלה" (‪ .)Pape, 2003, p. 344‬בבואנו לבחון קבוצות המשתייכות‪ ,‬לדעתנו‪,‬‬
‫לקטגוריה מסוכנת זו של שחקנים לא־מדינתיים‪ ,‬חשוב שנבחין כיצד השיפוט הערכי שלנו‬
‫יכול להשפיע על הפרשנות שאנו מעניקים לזהות הקבוצה ולמטרותיה‪ .‬מקור הקלישאה‬
‫הידועה "טרוריסטים בעיני צד אחד הם לוחמי חופש בעיני צד שני" הוא המודעות לעובדה‬
‫שתפיסות מוקדמות וסובייקטיביות של רוב האנשים משפיעות על הגדרת המציאות‬
‫האובייקטיבית שלהם‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 197‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:35‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪198‬‬

‫ארגוני פשיעה חוצי־לאומים‬

‫כמו ארגוני הטרור‪ ,‬גם קבוצות פשע חוצות־לאומים מציבות אתגר של ממש לביטחון‬
‫ראש‪10205‬‬
‫העבודה‪:‬‬
‫מספרלואיז ֶשלי‪,‬‬
‫ביחב“לשכן‪ ,‬כפי שמסבירה‬
‫יסוד להתרבות‪.‬‬
‫מושגילהמשיך‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫והן צפויות‬ ‫שםבמאה ה־‪,21‬‬
‫העולם‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫המרכז לחקר טרור‪ ,‬פשיעה בין־לאומית ושחיתות‪" ,‬קבוצות פשיעה אלה הן בין הנהנות‬
‫מנצלות את תנועת התיירות‪ ,‬הסחר‪ ,‬העברת הכספים‬ ‫‪6-5‬‬ ‫איור‬
‫הגלובליזציה‪ .‬הן‬ ‫העיקריות מן‬
‫המהירה‪ ,‬קשרי התקשורת והמחשוב העולמיים‪ ,‬ונמצאות בעמדת יתרון להמשך צמיחה"‪.‬‬
‫בהתפרסם על פני ארצות רבות‪ ,‬ארגוני הפשע פועלים באלימות ובשחיתות שיטתית כדי‬
‫לבצע את הפעילויות הבלתי־חוקיות שלהם‪ ,‬הכוללות בדרך־כלל פשעי סייּבר‪ ,‬הלבנת‬
‫כספים‪ ,‬גניבת קניין רוחני‪ ,‬פיראטיות ימית‪ ,‬סחר בבני אדם‪ ,‬בסמים‪ ,‬בנשק‪ ,‬באיברי גוף‪,‬‬
‫במיני בעלי חיים בסכנת הכחדה‪ ,‬במשאבי סביבה או בחומרים גרעיניים (ראו איור ‪.)6.5‬‬
‫מכיוון שפעילות טרור מחייבת משאבים ניכרים‪ ,‬נוצרת לעתים קרובות חפיפה בין ארגוני‬
‫טרור לבין ארגוני פשע חוצי־לאומים‪ ,‬שכן במקרים רבים הטרוריסטים עוסקים בפשע‬
‫מגוון במישור המקומי והבין־לאומי כאחד‪.‬‬

‫אחת מרשתות הפשע הידועות ביותר היא המאפיה הרוסית‪ ,‬שבה ‪ 200‬קבוצות רוסיות‬
‫הפועלות ביותר מ־‪ 60‬ארצות‪ .‬ארגון נוסף הוא ה"קוזה נוסטרה"‪ ,‬הידוע גם כמאפיה‬
‫האיטלקית‪ .‬בין השנים ‪ 1990-1920‬הייתה המאפיה האיטלקית ארגון הפשע המאורגן הבין־‬

‫אוקראינה‬
‫הפדרציה‬
‫הרוסית‬
‫מערב‬ ‫אוקראינה‬
‫אירופה‬ ‫מרכז אסיה‬
‫ארצות הברית‬ ‫ומרכזה‬ ‫דרום‬
‫מזרח‬ ‫יפן‬
‫אירופה‬ ‫אפגניסטן‬ ‫סין‬
‫אזור המפרץ‪,‬‬
‫צפון‬

‫‪Copyright ©2010, United Nations Office on Drugs and Crime. Reproduced by Permission‬‬
‫המזרח התיכון‬
‫אפריקה‬ ‫הודו‬
‫הקריביים מקסיקו‬ ‫מיאנמר‬
‫מרכז אמריקה‬
‫מזרח מרכז‬ ‫קרן‬ ‫דרום‬
‫מערב‬ ‫אפריקה אפריקה‬ ‫אפריקה‬ ‫מזרח‬
‫אפריקה‬ ‫אסיה‬
‫אזור‬ ‫הרפובליקה‬
‫האנדים‬ ‫הדמוקרטית‬
‫ברזיל‬ ‫של קונגו‬
‫הטקסט אינו תרגום של האומות המאוחדות‪.‬‬
‫דרום‬
‫אפריקה‬

‫הרואין‬ ‫הברחת מהגרים‬ ‫זיוף תרופות‬ ‫עץ‬

‫קוקאין‬ ‫סחר בנשים‬ ‫פירטיות בקרן אפריקה‬ ‫זהב‬
‫נשק‬ ‫זיוף סחורות‬ ‫חיות בר‬ ‫מחצבים‬

‫איור ‪ 6.5‬מוקדי פשע עיקריים ‪ #‬קיימות תנודות רצופות בשווקים המוגדרים של ארגוני פשע חוצי־לאומים‪ .‬עלייה ונפילה של נגע הסמים; סחר בבני אדם‬
‫ובנשק מתרחב במהירות באזורי עימות ושוכך בעתות שלום‪ .‬על־פי דיווחי ארגון האו"ם למלחמה בפשע ובסמים "מגמות עתידיות נוטות להיות מושפעות‬
‫משינויים עולמיים בדמוגרפיה‪ ,‬בהגירה‪ ,‬בעיור ובכלכלה" (‪ .)UNODC, 2010 ,p. 3‬לכן חשוב שהקהילה הבין־לאומית תיטיב להבין את ההשפעה שיש לפשע‬
‫החוצה־לאומים על השינויים החברתיים הרחבים‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 198‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:36‬‬

 ‫‪199‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫לאומי הבולט ביותר בעולם‪ .‬מאמצי אכיפה ממוקדים מטעם רשויות החוק בארצות הברית‬
‫הצליחו לצמצם את פעילות הארגון שם‪ ,‬אך הוא נותר פעיל מאוד באיטליה ובמקומות‬
‫נוספים בעולם‪ .‬קבוצת פשע מאורגן ידועה נוספת היא ה"יאקוזה" ביפן‪ ,‬המעורבת בסחר‬
‫בבני אדם ברחבי העולם‪.‬‬

‫הפעילות הפלילית הבין־לאומית מציבה איום על הצמיחה הכלכלית של פעילות עסקית‬

‫חוקית‪ ,‬בעיקר במדינות עולות‪ ,‬שהן פגיעות במיוחד לפשע מאורגן בין־לאומי‪ .‬קבוצות‬
‫פשע מאורגן הפועלות ברמה הבין־לאומית מטילות עול כבד גם על מוסדות המדינה‬
‫המקומית (‪ .)Zartner, 2010‬על־פי נתוני המכון הלאומי למשפט של ממשל ארצות הברית‪:‬‬

‫הפעילות של רשתות פשע חוצות־לאומים מחלישה כלכלות ומערכות בנקאות וחותרת‬

‫תחת הדמוקרטיה‪ .‬רשתות אלה "משחרות לטרף" אחר ממשלות שאינן חזקות דיין‬
‫כדי להתנגד להן‪ ,‬ומתעשרות מפעילות בלתי־חוקית כגון סחר בסמים‪ ,‬שבה הן גורפות‬
‫רווחים עצומים‪ .‬בביצוע פעילות עבריינית הן מערערות את השלום והיציבּות של‬
‫ארצות בכל רחבי העולם‪ ,‬תוך שימוש תכוף בשוחד‪ ,‬באלימּות או בטרור להשגת יעדיהן‬
‫(‪.)National Institute of Justice, 2012‬‬

‫כפי שמציין יורי וורונין‪ ,‬פרופסור למשפט פלילי‪" ,‬רשתות הפשע הבין־לאומיות מתעצמות‬
‫והופכות כלל־עולמיות‪ ,‬והניידות שלהן גדלה‪ .‬אין באמצעים ובמשאבים של כל מדינה‬
‫בנפרד כדי להסב להן נזק של ממש"‪ .‬כדי לבלום את הפעילות הבין־לאומית של ארגוני‬
‫פשע מאורגן חוצה־לאומים‪ ,‬תגובות המדינה צריכות להשתלב במסגרת אסטרטגיות‬
‫אזוריות ובין־לאומיות למניעת פשיעה‪:‬‬
‫שיתוף פעולה בין מדינות‪ .‬באופן מסורתי נקטו המדינות בתפיסה הריאליסטית של‬ ‫‪0‬‬

‫ריבונות‪ ,‬והתמקדו בשמירה קפדנית על הטריטוריה שלהן‪ .‬ואולם‪ ,‬כפי שמזהיר אנטוניו‬
‫מריה קֹוסטה‪ ,‬מנכ"ל סוכנות האו"ם למאבק בסמים ופשיעה‪" ,‬אם המשטרה נעצרת‬
‫בגבול המדינה בשעה שהפושעים חוצים אותו בחופשיות‪ ,‬ריבונות המדינה מופרת"‪.‬‬
‫כדי להילחם בתופעה נאלצות המדינות לפעול בשיתוף עם רשויות האכיפה של מדינות‬
‫אחרות ולשתף אותן במידע מודיעיני‪.‬‬
‫פירוק השווקים הפליליים‪ .‬אין די בגירוש ארגוני פשע בין־לאומיים מן המדינה‪ ,‬שכן‬ ‫‪0‬‬

‫קבוצות חדשות ימלאו במהירות את החלל שהותירו הארגונים‪ .‬כדי למנוע זאת צריך‬
‫לפרק את השווקים המניעים ומזינים את הפשע המאורגן‪.‬‬
‫חיזוק שלטון החוק‪ .‬קבוצות פשע משגשגות באזורים נחשלים שיש בהם שחיתות‬ ‫‪0‬‬

‫גורפת‪ ,‬אי־יציבות והיעדר פיתוח‪ .‬חיזוק שלטון החוק לא רק מספק בסיס יציב יותר‬
‫למאבק בארגוני הפשע‪ ,‬אלא גם הופך את האזור מלכתחילה למזמין פחות פעילות‬
‫עבריינית‪.‬‬
‫פיקוח והבטחת יושרת ההתנהלות הפיננסית‪ .‬קבוצות פשע חוצות־לאומים מּונעות‬ ‫‪0‬‬

‫על־ידי כסף‪ .‬כדי לשבש את תזרים המזומנים חשוב שהממשלות והמוסדות הפיננסיים‬
‫ישתפו ביניהם פעולה בוויסות העברות כספים בלתי־רשמיות ובפיקוח עליהן‪ ,‬מניעת‬
‫הלבנה ומחזור של כספי פשע באמצעות רכישות נדל"ן‪ ,‬שירותי בנקאות חיצוניים‬
‫ונהלים בנקאיים לשמירת סודיות הלקוחות‪ ,‬המעניקים חיסיון לרווחים פליליים‪.‬‬

‫ככל שגוברת התלות ההדדית בין מדינות העולם – והיקף העסקאות החוצות גבולות‬
‫גדל באמצעות תנועת בני אדם‪ ,‬מידע וסחורות – כך עולה הסבירות שהפוליטיקה‬
‫מדיניים ֵ‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 199‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:36‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪200‬‬

‫העולמית תהיה נתונה יותר ויותר להשפעת הפעילות של ארגונים בין־ממשלתיים ושל‬
‫ארגונים לא־ממשלתיים לא־מדינתיים‪ .‬רבים מן הארגונים האלה פועלים לשיפור מצב‬
‫האנושות‪ ,‬אבל חלק מן השחקנים הלא־מדינתיים‪ ,‬כגון ארגוני טרור ופשיעה חוצי־לאומים‪,‬‬
‫ניזונים מפגיעותם ומאומללותם של אחרים‪ .‬כדי להיאבק בהצלחה ב"צד האפל" הזה של‬
‫הגלובליזציה נחוץ שיתוף פעולה כלל־עולמי‪ .‬שאם לא כן‪ ,‬המאמצים שמדינות וגופים‬
‫נוספים משקיעים במלחמה בטרור ובפשע הבין־לאומיים יעבירו את הבעיה מארץ אחת‬
‫לארץ אחרת‪.‬‬

‫שחקנים לא־מדינתיים ועתיד הפוליטיקה‬

‫העולמית‬
‫צמיחתם וחשיבותם העולה של שחקנים לא־מדינתיים יציבו כנראה בקרוב אתגר לשליטתן‬
‫המוחלטת של המדינות הריבוניות בקביעת המבנה וכללי ההתנהלות של המערכת הגלובלית‬
‫מאז החתימה על הסכם שלום וסטפאליה ב־‪:1648‬‬
‫הרעיון של שוויון ריבוני שיקף החלטה מודעת שממשלות המדינות קיבלו לפני שישים‬
‫שנה‪ ,‬שלפיה מצבן יהיה טוב יותר אם יבחרו להתנער מזכותן להתערב בעניינים‬
‫הפנימיים של מדינות אחרות‪ .‬ואולם‪ ,‬כיום אין כל היגיון בבחירה זו‪ .‬בעידן של‬
‫גלובליזציה מהירה‪ ,‬התפתחויות פנימיות במדינות רחוקות משפיעות על רווחתנו‬
‫ואפילו על ביטחוננו‪ .‬אלה הן מסקנות ה־‪ 11‬בספטמבר‪ .‬כיום‪ ,‬עלינו להתנות את כיבוד‬
‫ריבונותה של המדינה בהתנהגותה מבית‪ ,‬ולא רק כלפי חוץ‪ .‬ריבונות פירושה האחריות‬
‫להגן על אזרחים מפני אלימות נרחבת‪ ,‬והחובה למנוע התפתחויות פנימיות המסכנות‬
‫אחרים‪ .‬עלינו לבנות סדר עולמי חדש שישקף את המבנה הארגוני הפנימי של מדינות‬
‫העולם (‪.)Daalder & Lindsay, 2004‬‬

‫האם שחקנים לא־מדינתיים חוצי־לאומים אכן מסוגלים להשתמש בכוחם באופנים‬

‫היכולים לאתגר במישרין את שליטתן הריבונית של המדינות במדיניות החוץ והפנים שלהן‬
‫כאחד? ואם כן‪ ,‬האם ייתכן שעמודי התווך של מערכת המדיניות הווסטפאלית מתחילים‬
‫להתפורר‪ ,‬כפי שצופים כמה מן החוקרים (‪Falk & Strauss, 2001; Kegley & Raymond,‬‬
‫‪?)2002a‬‬

‫כשאנו בוחנים שאלות אלה‪ ,‬עלינו לזכור לקח ברור אחד‪ :‬טעות היא לחשוב שהפוליטיקה‬
‫עוסקת רק במדינות טריטוריאליות המקיימות ביניהן קשרי גומלין ומהוות את הסמכות‬
‫הריבונית העליונה בתוך גבולותיהן‪ .‬ייתכן שאנו עדים כיום להתגבשותה של מערכת‬
‫גלובלית עתידית בעלת אופי כפול‪ ,‬שתפעל בעת ובעונה אחת גם מכוח היחסים בין‬
‫המדינות‪ ,‬שיישארו חשובים מאוד‪ ,‬וגם מכוח ההשפעה הגוברת של ריבוי העסקאות וערוצי‬
‫התקשורת הקיימים בין שחקנים לא־מדינתיים‪ ,‬תוך חציית גבולות המדינות‪.‬‬

‫האם יש מן הצדק בתפיסה הליברלית ובתפיסה הקונסטרוקטיביסטית על התהליכים‬

‫המתניעים מגמות בפוליטיקה העולמית? האם נכונה ההבחנה שלפיה ככל שהשחקנים הלא־‬
‫מדינתיים "מרחיבים את ערוצי הגישה שלהם למערכת הבין־לאומית‪ ,‬כך הם מטשטשים‬
‫את הגבולות בין יחסי המדינה עם אזרחיה לבין יכולת הגישה של אזרחים ומדינות גם‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 200‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:36‬‬

 ‫‪201‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 6‬שחקנים לא־מדינתיים והחתירה לקהילה עולמית‬

‫יחד אל המערכת הבין־לאומית?" (‪ ,)Keck & Sikkink, 2008, p. 222‬ובכך הם סוללים את‬
‫הדרך לשינוי יסודי של פני הפוליטיקה העולמית? שינוי זה יוביל לעולם היברידי‪ ,‬או עולם‬
‫דו־שכבתי‪ ,‬שבו הכוח והסמכות של שלטונות המדינות הולכים ודועכים ואילו עצמתם‬
‫היחסית של שחקנים לא־מדינתיים עולה ומתחזקת‪.‬‬

‫הספקנים משיבים‪ ,‬כי שחקנים לא־מדינתיים לא הצליחו להפוך ל"יריב רציני למדינה‬
‫ולתהליכיה"‪ ,‬שכן יעדיהם – לשנות את התהליכים הדומיננטיים של עבודת המדינאות‬
‫ושל הקפיטליזם התאגידי – לא הושגו (‪ .)Price, 2003, p. 591‬למעשה‪ ,‬היו מי שטענו‬
‫כי הארגונים הבין־ממשלתיים והלא־ממשלתיים אף "סייעו למדינות לשמר – ובמקרים‬
‫מסוימים אף להגדיל – את יכולת השליטה‪ ,‬האוטונומיה והלגיטימיות שלהן כלפי פנים‬
‫וכלפי חוץ" (‪ .)Weir, 2007‬מנקודת מבטה של התיאוריה הריאליסטית‪ ,‬את הבחירות‬
‫המכוונות את גורל העולם עושות המדינות החזקות ביותר‪.‬‬
‫ַ‬ ‫המכריעות‬

‫ואולם‪ ,‬השערות אלה אינן מתקרבות לפתרון השאלה‪ :‬האם עידן שליטת המדינות אכן‬
‫מגיע לקצו ואילו כוחם של שחקנים לא־מדינתיים עולה? היחסים בין השחקנים העולמיים‪,‬‬
‫לצד התפתחויות רחבות בפוליטיקה העולמית‪ ,‬הם תולדה של החלטות רבות שקיבלו‬
‫מדינות‪ ,‬ארגונים חוצי־לאומים ויחידים‪ .‬בחלק ג של ספר זה נבחן בפרוטרוט סוגיות‬
‫העולות בהתמודדות עם תוקפנות מזוינת‪ .‬בפרק ‪ 7‬נתוודע לאופי ולהשלכות הגלובליות של‬
‫איומים אלימים על ביטחון העולם‪ .‬בפרקים ‪ 8‬ו־‪ 9‬נבחן את הרעיונות המנוגדים שמציגות‬
‫התיאוריה הריאליסטית (לסוגיית הביטחון) והתיאוריה הליברלית (לסוגיית השלום)‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬נציג תובנות שמספקות התיאוריות הקונסטרוקטיביסטית‪ ,‬המרקסיסטית והפמיניסטית‬
‫להתמודדות עם האתגר של מציאת פתרונות לאיום החמור של מלחמות‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 201‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:36‬‬

 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
‫פוליטיקה עולמית‬ ˆ 202

.‫ ניתוח‬.‫ יישום‬.‫לימוד‬
‫מונחי מפתח‬
‫קבוצה אתנית‬ ‫טרוריזם פוסט־מודרני‬ ‫אומות לא־מדינתיות‬
‫קהיליית ביטחון‬ ‫לאומיות אתנית‬ ‫אינטגרציה פוליטית‬
‫ריבונות אחראית‬ ‫מיקור חוץ‬ ‫אתניּות‬
‫ריבונות מקובצת‬ ‫משטרים‬ ‫דרך שלישית‬
‫תיאוקרטיה‬ ‫עידן המידע‬ ‫האיחוד האירופי‬
‫תנועות דתיות חוצות־לאומים‬ ‫עמים ילידים‬ ‫הנציבּות האירופית‬
‫תנועות דתיות לוחמניות‬ ‫עסקים משולבים גלובלית‬ ‫התנגשות ציביליזציות‬
‫פזורות‬ ‫חברה אזרחית‬
‫פרישה או מרד בדלני‬ ‫טרוריזם‬

Boehmer, Charles, and Timothy
Nordstrom. (2008) “Intergovern­mental
Organization Memberships: Examining
Political Community and the Attributes
of International Organizations,”
International Interactions 34:282–309.
Buchanan, Allen, and Robert
O.Keohane.2006 “The Legitimacy of
Global Governance Institutions,” Ethics
& International Affairs 20, no. 4 (Winter):
405–437.
Jones, Bruce, Carlos Pascual, and
Stephen John Stedman. (2009) Power &
Responsibility: Building International
Order in an Era of Transnational Threats.
Washington, DC: Brookings.
Milner, Helen V., and Andrew Moravcsik.
(2009) Power, Interdependence, and
Nonstate Actors in World Politics.
Princeton, NJ: Princeton University Press.
‫קריאה מומלצת‬
Rothkopf, David. (2012) Power, Inc: The
Epic Rivalry between Big Business and
Government – and the Reckoning that Lies
Ahead.
New York: Farrar, Straus, and Giroux.
Stephenson, Max, and Laura Zanotti.
(2012) Peacebuilding Through
Community-Based NGOs: Paradoxes and
Possibilities. Boulder, CO: Kumarian
Press.
Thakur, Ramesh, and Thomas G. Weiss,
eds. (2009) The United Nations and
Global Governance: An Unfinished
Journey. Bloomington: Indiana University
Press.
Zoellick, Robert B. (2012) “Why We Still
Need the World Bank: Looking Beyond
Aid,” Foreign Affairs 91, no. 2:66–78.

523750230 tzachi.oneatgmail.com ADCAFHDCF

10205-Book 1-592.indb 202 30/08/2016 13:10:36

 ‫‪203‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫התמודדות‬
‫ג‬ ‫עם סכסוכים מזוינים‬
‫מהו הדימוי הראשון העולה בדעתכם כשאתם חושבים על פוליטיקה עולמית? בעיני‬
‫רבים‪ ,‬הפוליטיקה העולמית עוסקת בנשק‪ ,‬בבריתות צבאיות ובהפעלת כוח צבאי‬
‫נגד יריבים ושחקנים אחרים על הבמה העולמית‪ .‬ואכן‪ ,‬רבים רואים בפוליטיקה‬
‫העולמית מלחמות וסכנות הנובעות מהן‪ ,‬לארצם‪ ,‬לעירם ולעולם כולו‪ .‬דאגות אלה‬
‫מלוות את האנושות משחר ההיסטוריה‪ ,‬מסיבות ברורות‪ :‬מתקפת אויב היא האיום‬
‫הישיר המסוכן ביותר על ההישרדות‪ ,‬ומניעת הרג והרס מסוג זה היא תנאי מקדים‬
‫להשגת כל הערכים החשובים האחרים‪ ,‬דוגמת‪ :‬מזון‪ ,‬מים‪ ,‬חופש ובעלּות על שטח‬
‫בבטחה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬המלחמה היא בעיה‪ ,‬ואם ברצוננו לשלוט‬ ‫שבו אפשר לחיות ִ‬
‫בסכסוכים מזוינים ולהפחית את תדירותם ואת הרסנותם‪ ,‬עלינו להנהיג שינויים‬
‫ניסויים בנשק גרעיני‬
‫בהתנהלות המדינות זו מול זו‪.‬‬
‫בתצלום‪ ,‬ניסוי גרעיני שערכה‬
‫צרפת בדרום האוקיאנוס השקט‪,‬‬ ‫בחלקו השלישי של ספר זה תוכלו לבחון את מגוון הרעיונות וההשקפות‬
‫שבו הטילה פצצת אטום קטנה‬ ‫התיאורטיות על הדרך הטובה ביותר לשיפור ניהול הסכסוכים המזוינים בעולם‪.‬‬
‫מפצצת המימן שהטילה ארצות‬ ‫פרק ‪ 7‬סוקר את האיומים הצבאיים שמלחמות בין מדינות ובתוך מדינות והטרור‬
‫הברית‪ ,‬אשר יצרה ב־‪ 1952‬כדור‬ ‫הבין־לאומי מציבים על ביטחון העולם‪ .‬פרק ‪ 8‬בוחן את דרכי הפעולה בשירות‬
‫אש בגודל חמישה קילומטרים‪.‬‬ ‫האינטרס הלאומי במונחים של עצמה צבאית‪ ,‬מנקודת הראות של גישות‬
‫עצמתו גדולה פי אלף מזו של כל‬ ‫ריאליסטיות לביטחון הלאומי והבין־לאומי‪ ,‬ובודק את המגמות בתחומי מערכות‬
‫אחת מפצצות האטום שהטילה‬ ‫נשק‪ ,‬שיטות צבאיות חלופיות ובריתות הגנה‪ .‬פרק ‪ 9‬בוחן רעיונות ליברליים‬
‫ארצות הברית על הירושימה‬ ‫לניהול משא ומתן ליד שולחן הדיונים במקום בשדה הקרב לצורך יישוב סכסוכים‬
‫ונגסקי‪ .‬מאז ‪ 1945‬נערכו בעולם‬ ‫בין מדינות‪ ,‬וסוקר את תפקידם של המשפט הבין־לאומי‪ ,‬פירוק הנשק‪ ,‬סנקציות‬
‫יותר מאלפיים ניסויים בנשק‬ ‫כלכליות והעצמת המוסדות הבין־לאומיים לצורך שמירה על הביטחון הקיבוצי‬
‫גרעיני‪.‬‬ ‫של כל ארצות העולם‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 203‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:37‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪204‬‬

‫פרק‬
‫איום המלחמות‬
‫על העולם‬
‫אין ולו מקרה אחד שבו מדינה יוצאת נשכרת ממלחמה ממושכת‪.‬‬
‫ס ּו ן צ ּו ‪ ,‬מ צ ב י א ב ן ה מ א ה ה ־ ‪ 6‬ל פ נ ה " ס‬
‫‪7‬‬
‫הגלובליזציה של סכסוכים מזוינים‬
‫במהלך שני העשורים האחרונים‬
‫התערבו שחקנים חיצוניים ישירות‪,‬‬
‫באמצעות כוח צבאי‪ ,‬ביותר מרבע‬
‫מכלל הסכסוכים המזוינים הפנימיים‬
‫במדינות העולם‪ .‬ואולם‪ ,‬רוב הניסיונות‬
‫להשפיע על התוצאות של סכסוכים‬
‫אלה נעשים בעקיפין‪ ,‬כמו‪ :‬אספקת‬
‫נשק‪ ,‬איתות על כוונה לספק נשק‬
‫‪AP Photo/Shaam News Network via AP video‬‬

‫או גיוס תמיכה בין־לאומית באחד‬

‫הצדדים‪ .‬בתצלום‪ ,‬שלטונות סוריה‬
‫מפציצים בקרבת דמשק ב־‪20‬‬
‫במאי ‪ ,2013‬בעיצומה של המלחמה‬
‫הנמשכת בסוריה‪ .‬כשחקנים חיצוניים‬
‫במלחמה‪ ,‬רוסיה התנגדה להתערבות‬

‫ש א ל ו ת לח ש יב ה‬ ‫האו"ם וסיפקה לשלטון בסוריה‬

‫‪ 0‬מה גורם לסכסוך מזוין?‬ ‫מערכות נשק‪ ,‬ואילו ארצות הברית‬
‫‪ 0‬מהם הסוגים השונים של סכסוכים ובאיזו תדירות הם פורצים?‬ ‫הביעה תמיכה בכוחות האופוזיציה‬
‫‪ 0‬מהם המאפיינים החשובים ביותר של סכסוך מזוין בתוך מדינה?‬
‫וקראה להעביר באו"ם החלטות‬
‫‪ 0‬במה שונה הטרור מצורות אחרות של סכסוך מזוין?‬
‫‪ 0‬מהו עתיד הסכסוך המזוין?‬ ‫להפעלת סנקציות נגד ממשלת סוריה‬
‫על השימוש שלה בכוח‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 204‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:37‬‬

 ‫‪205‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫קיץ הרגוע של שנת ‪ 2001‬שררה שאננות בצפון העולמי המתנהל בדרכי שלום‪,‬‬
‫ומשקיפים רבים שהבחינו בהיעדר מלחמה בין מדינות בקרב המעצמות הכלכליות‬
‫הגדולות החלו לשאול‪ ,‬האם ייתכן שהמלחמות הן נחלת העבר‪ .‬הלך רוח זה נעלם זמן קצר‬
‫ב‬
‫אחר־כך‪ ,‬ב־‪ 11‬בספטמבר ‪ ,2001‬כשטרוריסטים בין־לאומיים הרסו את מרכז הסחר העולמי‬
‫בניו יורק‪ .‬התקפות ה־‪ 9/11‬ומלחמת ארצות הברית באפגניסטן; פיגועי הטרור במקומות‬
‫אחרים ברחבי העולם‪ ,‬כמו במדריד ב־‪ ,2004‬בלונדון ב־‪ ,2005‬במוסקווה ב־‪ ;2011‬המאבק‬
‫הצבאי בעיראק בהנהגת ארצות הברית; המלחמה בין ישראל לחזבאללה בלבנון ב־‪;2006‬‬
‫וגל של מלחמות אזרחים ברחבי העולם ניפצו את כל התקוות הקודמות לשלום מתמשך‪.‬‬
‫ההפגנות והמחאות העממיות של ‪ 2011‬ברחבי העולם הערבי עוררו תקוות לתהליך‬
‫של דמוקרטיזציה‪ ,‬אבל ההתנגשויות האלימות עם שלטונות המדינות ועם מפגינים מן‬
‫הצד השני של המתרס העמידו בסכנה את עתיד הרפורמות שייחלו להן והעלו חששות‬
‫להתפשטות האלימות‪.‬‬

‫מלחמה‬ ‫אפילו על בסיס אירועים ספורים אלה‪ ,‬אפשר להבין מדוע רבים סבורים‪ ,‬כי סכסוכים‬
‫(‪)war‬‬
‫מזוינים הם מהותה ותמציתה של הפוליטיקה העולמית‪ .‬בחיבורו על המלחמה הציג‬
‫מצב שנוצר בתוך מדינות‬
‫(מלחמת אזרחים) או בין מדינות‬
‫האסטרטג הפרוסי קרל פון קלאוזביץ את משנתו הידועה‪ ,‬שלפיה המלחמה אינה אלא המשך‬
‫(מלחמה בין־מדינתית)‪ ,‬שבו‬ ‫הדיפלומטיה באמצעים אחרים‪ ,‬אם כי בצורתה הקיצונית‪ .‬תובנה זו עומדת בבסיס האמונה‬
‫השחקנים משתמשים באמצעים‬ ‫הריאליסטית‪ ,‬שלפיה מלחמה היא מכשיר מדיני‪ ,‬ששחקנים חוצי־לאומים משתמשים בו‬
‫אלימים כדי להשמיד את אויביהם‬
‫או לכפות עליהם כניעה וכיבוש‪.‬‬
‫כדי לפתור את סכסוכיהם‪ .‬ואולם‪ ,‬מלחמה היא המכשיר הקטלני ביותר לפתרון סכסוכים‪.‬‬
‫ולרוב‪ ,‬אם פרצה מלחמה נכשלו‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬מאמצי השכנוע והמשא ומתן‪.‬‬

‫סכסוך‬ ‫ביחסים בין־לאומיים‪ ,‬סכסוכים פורצים‪ ,‬בדרך־כלל‪ ,‬כאשר בין השחקנים המקיימים קשרי‬
‫(‪)conflict‬‬
‫גומלין מתעוררות מריבות עקב אינטרסים מנוגדים של כל צד‪ .‬כשהוא לעצמו‪ ,‬הסכסוך‬
‫מריבה הפורצת לעתים קרובות‬
‫ביחסים הבין־לאומיים‪ ,‬עקב‬ ‫איננו בהכרח איום‪ ,‬שכן יש הבדל בין מלחמה לסכסוך‪ .‬אפשר לראות סכסוכים כמצבים‬
‫תפיסה מנוגדת של אינטרסים‪.‬‬ ‫בלתי־נמנעים המתרחשים בכל פעם ששני צדדים מגיעים לחילוקי דעות ביניהם ומבקשים‬
‫לפתור חילוקי דעות אלה לשביעות רצונם‪ .‬סכסוכים פורצים כאשר בני אדם מנהלים‬
‫ביניהם קשרי גומלין‪ ,‬ויכולים להתרחש על רקע‪ :‬דתי‪ ,‬אידיאולוגי‪ ,‬אתני‪ ,‬כלכלי‪ ,‬פוליטי או‬
‫טריטוריאלי; לכן אין לראות בסכסוך תופעה חריגה‪ .‬וכן‪ ,‬אין לתפוס‪ ,‬בהכרח‪ ,‬את הסכסוך‬
‫כהרסני‪ .‬סכסוכים עשויים לקדם סולידריות חברתית‪ ,‬חשיבה יצירתית‪ ,‬למידה ותקשורת –‬
‫כולם גורמים חיוניים לפתרון מחלוקות ולשיתוף פעולה ממושך ויציב‪ .‬למרות זאת‪ ,‬מחיר‬
‫הסכסוך הופך מאיים כאשר הצדדים משתמשים בנשק כדי להכריע מחלוקות שאי־אפשר‬
‫ליישבן או כדי ליישב חשבונות ישנים‪.‬‬

‫סכסוך מזוין‬ ‫פרק זה מציג מידע ורעיונות שבאמצעותם אפשר לבחון את אופי הסכסוך המזוין בעולמנו –‬
‫(‪)armed conflict‬‬
‫סיבותיו‪ ,‬מאפייניו המשתנים ותדירותו‪ .‬הדיון מחייב התמודדות עם הדילמות האתיות‬
‫לחימה בין כוחות צבאיים של‬
‫שתי מדינות (או קבוצות) או‬
‫שיוצרים איומים צבאיים אלה ועם השאלה‪ :‬מתי השימוש בנשק מוסרי ומתי אינו מוסרי?‬
‫יותר‪.‬‬ ‫בספר זה נתמקד בשלושת הסוגים השכיחים ביותר של הסכסוך המזוין כיום‪ :‬מלחמות בין‬
‫מדינות‪ ,‬מלחמות בתוך מדינות וטרור‪ .‬סוגים אלה יידונו באמצעות תיאוריות מובילות‪,‬‬
‫המבקשות להסביר את הסיבות לקיומם בפוליטיקה העולמית‪.‬‬

‫רק המתים רואים את סוף המלחמה‪.‬‬

‫ג'ורג' סנטיאנה‪ ,‬פילוסוף ספרדי־אמריקני‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 205‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:37‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪206‬‬

‫מה גורם לסכסוך מזוין?‬

‫במהלך ההיסטוריה ניסו להסביר מדוע בני אדם עוסקים באלימות מאורגנת‪ .‬חוקרים‬
‫ניסו להצביע על המקורות למלחמה (ראו ‪Bennet & Stam, 2004; Cashman & Robinson,‬‬
‫‪ )2007; Vasquez, Justino & Bruck, 2009‬והם מסכימים ביניהם‪ ,‬כי מעשי עוינות נובעים‬
‫מריבוי גורמים הנמצאים ברמות ניתוח שונות (כפי שהוסבר בפרקים ‪ 1‬ו־‪ .)3‬מקצת הסיבות‬
‫משפיעות במישרין על הסיכויים למלחמה; אחרות מרוחקות ועקיפות‪ ,‬אך יוצרות את‬
‫ההקשר שבו כל אחד מתוך כמה גורמים עלול לעורר אלימות‪ .‬את הסיבות השכיחות‬
‫ביותר לסכסוכים מזוינים נהוג לחלק לשלוש קטגוריות עיקריות‪ :‬תכונות ונטיות תוקפניות‬
‫הקשורות בטבע האדם ובהתנהגותם של יחידים; תכונות לאומיות שליליות המגבירות את‬
‫סיכוייהן של מדינות מסוימות להיות מעורבות בסכסוכים מזוינים; ותנאים נפיצים בתוך‬
‫המערכת הגלובלית‪ ,‬המעודדים את הפיכת המחלוקת לעימות בין צבאות‪ .‬נציג להלן את‬
‫שלוש רמות הניתוח‪.‬‬

‫רמת הניתוח הראשונה‪ :‬רמת הפרט‬

‫"ברמה היסודית ביותר‪ ,‬סכסוך נובע מהתנהגות של יחידים ומקשרי הגומלין הרצופים‬
‫שהם מנהלים עם סביבתם" (‪ .)Verwimp, Justino & Bruck, 2009, p. 307‬במובן מסוים‪,‬‬
‫מקור כל המלחמות הוא בהחלטות של מנהיגי מדינות ושל שחקנים לא־מדינתיים חוצי־‬
‫לאומים‪ ,‬כגון ארגוני טרור‪ .‬הכרעות המנהיגים‪ ,‬ואפילו רגשותיהם‪ ,‬הם המכתיבים בסופו‬
‫של דבר אם יפרוץ סכסוך מזוין (‪ ;McDermot, 2013‬ראו גם פרק ‪ .)3‬לכן‪ ,‬בחינת הקשר‬
‫בין סכסוך מזוין לבין הכרעות של מנהיגים יחידים היא נקודת מוצא טובה להסבר מדוע‬
‫פורצות מלחמות‪ .‬ברמת הניתוח האישית‪ ,‬יש חשיבות מרכזית לשאלות על טבע האדם‪.‬‬

‫מלחמות חוזרות ונשנות הובילו רבים‪ ,‬ביניהם הפסיכיאטר זיגמונד פרויד‪ ,‬למסקנה שלפיה‬
‫התכנות הפסיכולוגי הגנטי‬
‫תוקפנות היא חלק אינסטינקטיבי מטבע האדם‪ ,‬הנובע מן ִ‬
‫של האנושות‪ .‬גם ֶאתֹולוגים (חוקרי התנהגות בעלי חיים)‪ ,‬כמו קונרד לורנץ (‪Lorenz,‬‬
‫‪ ,)1963‬המגדירים את ההומו סּפיאנס כמין הרצחני ביותר בעולם החי‪ ,‬טוענים‪ ,‬כי בני‬
‫אדם הם אחד המינים המעטים הנוהגים בתוקפנות תוך־קבוצתית (הרג שגרתי של בני‬ ‫תוקפנות תוך־קבוצתית‬
‫(‪)intraspecific aggression‬‬
‫מינם)‪ ,‬בהשוואה לרוב המינים האחרים‪ ,‬הנוהגים בתוקפנות בין־קבוצתית (הרג מינים‬
‫הרג פרטים בני אותו המין‪.‬‬
‫אחרים בלבד‪ ,‬למעט נסיבות חריגות ביותר – קניבליזם בקרב מיני דגים טרופיים מסוימים‬
‫הוא אחד היוצאים מן הכלל)‪ .‬גם תיאורטיקנים של הגישה הריאליסטית סבורים‪ ,‬כי כל‬ ‫תוקפנות בין־קבוצתית‬
‫בני האדם נולדים עם דחף מולד לעצמה שאין להתעלם ממנו‪ ,‬וכי אינסטינקט זה מוביל‬ ‫(‪)interspecific aggression‬‬
‫לתחרות ולמלחמה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הם מקבלים את הנחת היסוד הסוציולוגית‪ ,‬העולה מתיאוריות‬ ‫הרג אחרים שאינם בני אותו‬
‫האבולוציה והברירה הטבעית של צ'רלס דרווין‪ .‬החזקים ביותר נאבקים על הישרדותם‪,‬‬ ‫המין‪.‬‬
‫והברירה הטבעית מחסלת את התכונות המפריעות לתחרות מוצלחת‪ .‬בעיני הריאליסטים‪,‬‬
‫פציפיזם‬
‫הפציפיזם מזיק‪ ,‬שכן הוא נוגד את טבע האדם מיסודו‪ ,‬הנתפס כתוקפני‪ ,‬חמדן ותאב־כוח‪.‬‬ ‫(‪)pacifism‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בשללו כל פעולה צבאית‪ ,‬הפציפיזם דוחה למעשה את מה שהגישה הריאליסטית‬ ‫האסכולה הרעיונית הליברלית‬
‫רואה כמכשיר המדיני העיקרי להבטחת ביטחון המדינה‪.‬‬ ‫של המחשבה המוסרית‪ ,‬שאינה‬
‫מכירה בשום תנאים או מצבים‬
‫המצדיקים נטילת חיים של אדם‬
‫רבים מטילים ספק בתיאוריות אלה‪ ,‬מטעמים אמפיריים ולוגיים כאחד‪ .‬אם התוקפנות‬ ‫אחר‪ ,‬גם אם הדבר נעשה ברשות‬
‫היא אכן דחף בלתי־נמנע הנובע מטבע האדם‪ ,‬מדוע אפוא אין בני האדם כולם מציגים‬ ‫ובסמכות ראש מדינה‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 206‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:37‬‬

 ‫‪207‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫התנהגות תוקפנית שהגנטיקה מכתיבה להם? רוב בני האדם‪ ,‬לפחות כלפי חוץ‪ ,‬פוסלים את‬
‫ההרג‪ ,‬על בסיס עקרונות מוסריים מסוימים‪ .‬למעשה‪ ,‬ברמה גנטית עמוקה כלשהי‪ ,‬בני אדם‬
‫מתוכנתים לשאוף לקונצנזוס דווקא ולא לסכסוך‪ .‬מכל מקום‪ ,‬כך טוענים תיאורטיקנים‬
‫מסוימים בחקר היחסים הבין־לאומיים‪ ,‬כגון פרנסיס פוקויאמה (‪:)Fukuyama, 1999a‬‬
‫"אנשים מרגישים אי־נוחות רבה אם הם חיים בחברה שאין בה כללי מוסר"‪.‬‬

‫התיאוריה הליברלית וחקר מדעי ההתנהגות מלמדים‪ ,‬כי הגנטיקה איננה מצליחה להסביר‬
‫הישרדות החזקים ביותר‬
‫(‪)survival of the fittest‬‬
‫תפיסה ריאליסטית שנגזרה‬
‫מתיאוריית האבולוציה של‬
‫צ'ארלס דרווין‪ ,‬שלפיה תחרות‬
‫חסרת מעצורים היא התנהגות‬
‫מקובלת מבחינה מוסרית לצורך‬
‫הישרדות‪ ,‬גם אם המעשים‬
‫מפרים את הציווי המוסרי לא‬
‫להרוג‪.‬‬
‫מדוע הפרט מפגין לוחמנות בנסיבות מסוימות בלבד‪ .‬מול הפרשנות ברוח הדרוויניזם‬
‫החברתי‪ ,‬המתמקדת בהשפעות הביולוגיות על התנהגות האדם‪ ,‬אפשר לשאול מדוע‬
‫אנשים משתפים פעולה עם אחרים ופועלים באופן מוסרי‪ .‬כפי שטען ג'יימס וילסון‬
‫(‪ ,)Wilson, 1993, p. 23‬התיאוריה הריאליסטית‪ ,‬הדוגלת בהישרדות החזקים ביותר ברוח‬
‫ההסבר הדרוויניסטי על האבולוציה‪ ,‬מתעלמת מן העובדה ש"לתחושת המוסר היה צורך‬
‫בערך הסתגלותי; שאם לא כן הייתה הברירה הטבעית פועלת נגד אנשים בעלי תכונות‬
‫חסרות־תועלת‪ ,‬כמו אהדה לזולת‪ ,‬שליטה עצמית או שאיפה להתנהלות הוגנת‪ ,‬ומעדיפה‬
‫אנשים שהנטיות שלהם הפוכות"‪.‬‬

‫תורשה מול סביבה‬ ‫אף־על־פי שהוויכוח בשאלה על תורשה מול סביבה והבסיס הביולוגי של התוקפנות טרם‬
‫(‪)nurture-versus-nature‬‬
‫הסתיים (‪ ,)Kluger, 2007; McDermott, 2013; Ridley, 2003‬מרבית החוקרים במדעי החברה‬
‫המחלוקת בשאלה האם‬
‫התנהגות האדם מוכתבת על־ידי‬
‫כיום מתנגדים בתוקף להנחת היסוד הריאליסטית‪ ,‬שלפיה בהיות בני האדם אנוכיים מעצם‬
‫הבסיס הביולוגי של "טבע האדם"‬ ‫טבעם‪ ,‬הם גם תוקפנים – מה שמוביל אותם לרצח ולהרג‪ .‬במקום זאת הם מפרשים את‬
‫יותר משהיא מטופחת באמצעות‬ ‫המלחמה כהרגל תרבותי נלמד‪ .‬תוקפנות היא תכונה הנרכשת בשלב מוקדם בחיים בעקבות‬
‫תנאי הסביבה שבה הוא חי‪.‬‬
‫תהליך ִח ְברּות‪ .‬לפיכך‪ ,‬תוקפנות היא התנהגות נלמדת‪ ,‬לא התנהגות המוכתבת על־ידי‬
‫ִח ְברּות‬ ‫הביולוגיה של המין האנושי‪ ,‬ו"הטבע האנושי האלים הוא מיתוס בלבד" (‪.)Murithi, 2004‬‬
‫(‪)socialization‬‬
‫תהליכים שבאמצעותם בני אדם‬ ‫נכונותם של בני אדם להקריב את חייהם במלחמה מתוך תחושת חובה כלפי מנהיגיהם‬
‫לומדים לקבל אמונות‪ ,‬ערכים‬
‫וארצם היא אחת החידות הגדולות של ההיסטוריה‪ .‬נראה כאילו הקרבה עצמית זו נובעת‬
‫והתנהגויות הרווחים בתרבות של‬
‫חברה נתונה‪.‬‬ ‫מתוך אמונות נלמדות‪ ,‬שעל פיהן יש עקרונות שראוי למות למענם‪ ,‬דוגמת נאמנות האדם‬
‫לארצו‪" .‬קיימת הבחנה גורפת שלפיה חיילים נלחמים – ואלה שאינם לוחמים מסכימים‬
‫למלחמה – לא מתוך תוקפנות אלא מתוך צייתנות" (‪ .)Caspary, 1993‬ואולם‪ ,‬אין בכך‬
‫כדי לקבוע כי טבע האדם הוא הסיבה למלחמות‪ ,‬גם אם ההרגלים הנלמדים של צייתנות‪,‬‬
‫המוקנים לחיילים באימונים צבאיים‪ ,‬הם הבסיס להשתתפותם במעשי תוקפנות ברשות‬
‫ובסמכות של אחרים‪ ,‬וגם אם לעתים ההתלהבות השוביניסטית של הציבור לגלות תוקפנות‬
‫כלפי יריבים זרים מעודדת מנהיגים לצאת למלחמות‪.‬‬

‫אופי לאומי‬ ‫מכאן עולה‪ ,‬כי גורמים אחרים חוץ מן האופי הלאומי (התכונות הקיבוציות המולדות של‬
‫(‪)national character‬‬
‫עמים מסוימים) עשויים להציע הסבר טוב יותר לשאלה‪ :‬מדוע ארצות מסוימות נוטות‬
‫המאפיינים הקיבוציים המיוחסים‬
‫לאנשים החיים במדינה‪.‬‬
‫לאלימות מאורגנת? סכסוכים מזוינים מתרחשים‪ ,‬ברוב המקרים‪ ,‬בעקבות הכרעות שקיבלו‬
‫מנהיגים‪ ,‬ולא בשל העדפות החברה והעם‪ .‬כפי שציין המדינאי האנגלי תומס מור (‪Thomas‬‬
‫‪" ,)More, 1478-1535‬העם הפשוט אינו יוצא למלחמה מרצונו‪ ,‬אלא נדחף אליה בשל‬
‫טירופם של מלכים"‪ .‬ברוח דומה טען הדיפלומט האמריקני ראלף ּבאנץ' בנאומו באו"ם‪ ,‬כי‬
‫"אין עמים לוחמניים – יש רק מנהיגים לוחמניים"‪.‬‬

‫רעיון זה מעלה את השאלה‪ :‬האם המאפיינים של תרבויות ושל אוכלוסיות בתוך מדינות‬
‫כמכלול שלם יכולים לנבא התנהגויות של יחידים בתוך קבוצות אלה? התשובה היא‬
‫לא‪ .‬הכללה מן השלם אל חלק ממנו היא טעות לוגית שמומחי דמוגרפיה וסטטיסטיקה‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 207‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:37‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪208‬‬

‫מגדירים ככשל אקולוגי‪ .‬מדוע? אם כל החברים בקבוצה אינם דומים זה לזה באופן מוחלט‪,‬‬ ‫כשל אקולוגי‬
‫(‪)ecological fallacy‬‬
‫מאפייני הקבוצה (המדינה או התרבות בכללותן‪ ,‬לדוגמה) אינם יכולים לנבא במהימנות‬
‫הטעות ביסוד ההנחה שלפיה‬
‫את האמונות וההתנהגויות של יחידים בתוך קבוצה‪.‬‬ ‫תכונות של אוכלוסייה שלמה ‪-‬‬
‫תרבות‪ ,‬ארץ או ציביליזציה ‪ -‬הן‬
‫האם כל האמריקנים חושבים באופן דומה? כל המוסלמים? כל הסינים? ברור שלא‪ .‬תפיסה‬ ‫התכונות והעמדות של כל אדם‬
‫הנמנה עם אוכלוסייה זו‪.‬‬
‫סטריאוטיפית של גזע ותרבות היא תפיסה מטעה‪ .‬רק לעתים נדירות נוכל לעשות הכללה‬
‫נכונה מן הקבוצה אל היחיד‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם הנטייה ההפוכה‪ ,‬שלוגיקנים קוראים לה בשם‬
‫כשל אינדיווידואליסטי‪ ,‬היא טעות לוגית‪ .‬איננו יכולים להכליל בביטחון מתוך האמונות‬ ‫כשל אינדיווידואליסטי‬
‫(‪)individualistc fallacy‬‬
‫או ההתנהגות של מנהיגים יחידים (אנג'לה מרקל בגרמניה; שי ג'ינפינג בסין; ברק אובמה‬
‫הטעות הלוגית בהנחה שלפיה‬
‫בארצות הברית; דייויד קמרון בבריטניה או ולדימיר פוטין ברוסיה) ולייחס אותן להעדפות‬
‫מנהיג יחיד‪ ,‬בעל הסמכות‬
‫הרווחות של הקבוצה התרבותית והמדינה שבראשה הם עומדים‪.‬‬ ‫החוקית למשול‪ ,‬מייצג את‬
‫האנשים והדעות של האוכלוסייה‬
‫שבה הוא מושל‪ ,‬וכך כל‬
‫ברור אפוא כי מנהיגי מדינות אכן מקבלים‪ ,‬לעתים‪ ,‬החלטות לא מוסריות במדיניות החוץ‬
‫האזרחים נתפסים‪ ,‬בהכרח‪,‬‬
‫שלהם‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬רבות מן ההחלטות שהם מקבלים הן תוצאה של תהליכי החלטה לקויים;‬ ‫כמי שאחראים למידות הרעות‬
‫הן אינן מצייתות למודל הבחירה הרציונלית לקבלת החלטות במדיניות חוץ‪ ,‬המניח כי‬ ‫והטובות של המנהיג ומואשמים‪,‬‬
‫או זוכים לשבחים‪ ,‬על התנהגות‬
‫מקבלי ההחלטות מגיעים לבחירותיהם באמצעות חישובי עלות‪-‬תועלת קרים‪ ,‬במטרה‬
‫המנהיגים שהוסמכו לדבר בשמם‪.‬‬
‫לבחור באופציה שיש לה הסיכויים הטובים ביותר להשיג יעדים מועדפים‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫גם מנהיגים נבונים ומוסריים נוטים לפעמים לקבל החלטות שיש בהן סיכונים‪ ,‬ולצאת‬
‫למלחמה מפני שהם נתונים ללחצים של חשיבה קבוצתית של יועצים רבי השפעה‪ ,‬במקום‬
‫לפעול על־פי מה שהם עצמם מאמינים שהוא הבחירה הרציונלית ביותר‪.‬‬

‫הבחנה זו באשר לגורמים המכתיבים את הערכות המנהיגים בענייני מלחמה ושלום מבליטה‬
‫את חשיבותם של הגורמים הפנימיים‪ ,‬המעודדים מדינות אחדות להפנות תוקפנות כלפי‬
‫חוץ‪ .‬אותם הגורמים המקומיים הפנימיים יוצרים את ההקשר המגביל או המאפשר את‬
‫יכולת ההחלטה המדינית של המנהיגים‪.‬‬

‫רמת הניתוח השנייה‪ :‬המאפיינים הפנימיים של מדינה‬

‫נבחן עתה כמה תיאוריות על המאפיינים הפנימיים של מדינות‪ ,‬אשר משפיעים על החלטות‬
‫המנהיגים לבחור בשימוש בכוח‪ .‬הניסיון להסביר את הסכסוך המזוין ברמת הניתוח של‬
‫המדינה מבליע בתוכו את ההנחה‪ ,‬שלפיה ההבדלים בין סוגי מדינות או קטגוריות של‬
‫מדינות יקבעו האם המדינה תנהל מלחמות‪ .‬הטענה שהסיכויים למלחמה מושפעים בעיקר‬
‫מתכונות לאומיות מערערת את הנחת היסוד של הריאליזם המבני‪ ,‬הטוען כי מלחמה היא‬
‫בלתי־נמנעת וכי תנאים גלובליים‪ ,‬ולא גורמים פנימיים‪ ,‬הם הגורמים המכריעים החשובים‬
‫ביותר בשאלת המלחמה‪.‬‬

‫גורמים גיאופוליטיים ומשך העצמאות‬

‫מבין כל הסוגיות המציתות סכסוכים‪ ,‬למחלוקות על שטחים יש הסיכוי הגבוה ביותר‬
‫להסלים ולהפוך למלחמות (‪ .)Vasquez, 2009; Wiegand, 2011‬מיקומן של מדינות – ובכלל‬
‫זה נסיבות גיאוגרפיות חשובות‪ ,‬דוגמת מחסור באדמות חקלאיות‪ ,‬במי שתייה ובמשאבי‬
‫טבע יקרים כמו עתודות נפט וגז – והמרחק שלהן זו מזו משפיעים על מידת הסבירות‬
‫למחלוקות ולמלחמה (‪ .)Gibler, 2007; Starr, 2006‬כמות המשאבים ומחיר השוק של‬
‫משאבים אלה משפיעים גם על עצמת הסכסוך (‪" .)van der Ploeg, 2012‬כאשר מתגלים‬
‫משאבי טבע חשובים בחבל ארץ מסוים‪ ,‬יש לאנשים המתגוררים במקומות אלה תמריץ‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 208‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:37‬‬

 ‫‪209‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫כלכלי להצליח ולנצח‪ ,‬גם אם יידרשו לצורך זה אמצעים אלימים‪ ...‬הסבירות לסכסוך גבוהה‬
‫גם בארצות התלויות במשאבי הטבע להכנסות מיצוא‪ ,‬גם משום שקבוצות מורדים יכולות‬
‫לסחוט את רווחי הסחר ולהשתמש בהם למימון פעולותיהם" (‪.)Collier, 2003, p. 41‬‬

‫גם משך העצמאות של מדינה יכול להשפיע על מידת הסבירות להתפרצותו של סכסוך‬
‫מזוין ולמחלוקות על שטחים‪ .‬מדינות שזכו לאחרונה בעצמאותן עוברות‪ ,‬בדרך־כלל‪,‬‬
‫תקופה של חוסר יציבות פוליטית לאחר שהושגה עצמאותן כחברות ריבוניות בקהילת‬
‫המדינות הבין־לאומית‪ .‬בשלב זה עולה הסיכוי שישאפו "לסגור חשבונות" פנימיים ישנים‬
‫ולצאת למלחמה עם שכנותיהן על שטחי מריבה (‪ .)Rasler & Thompson, 2006‬לעתים‪,‬‬
‫מחלוקות חיצוניות אלה מתרחבות למלחמות גדולות יותר‪ ,‬משום שלאורך ההיסטוריה הן‬
‫הובילו תמיד להתערבות המעצמות הגדולות‪ ,‬או להתערבות חיצונית של מדינות אחרות‬
‫מלחמות אזרחים‬ ‫או ארגונים בין־ממשלתיים לא־מדינתיים בעניינים הפנימיים של המדינות היריבות‪ .‬את‬
‫(‪)civil wars‬‬
‫מספרן הגבוה של מלחמות אזרחים ושל מלחמות בין מדינות שכנות בכל רחבי הדרום‬
‫מלחמות בין קבוצות יריבות‬
‫בתוך אותה מדינה או של כוחות‬ ‫העולמי אפשר להסביר באמצעות העובדה‪ ,‬שכמעט כל הארצות הפחות מפותחות זכו רק‬
‫מורדים נגד השלטונות‪.‬‬ ‫לאחרונה בעצמאותן‪ ,‬ומרביתן בדרך של מהפכה אלימה‪.‬‬

‫לאומיות ומסורות תרבותיות‬

‫התנהגות המדינה מושפעת במידה רבה מן המסורות התרבותיות והאתיות של תושביה‪.‬‬
‫במערכת המדינות הנשלטת באמצעות הכללים שהתווה הריאליזם הפוליטי‪ ,‬אין הסכמה‬
‫רחבה באשר לאילוצים המוסריים של שימוש בכוח (‪ .)Hensel, 2007‬להפך‪ ,‬רוב הממשלות‬
‫מעודדות את אוכלוסיותיהן להאדיר את המדינה ולהסכים לכל החלטה שמנהיגי המדינה‬
‫מכריזים על חיוניותה לביטחון הלאומי‪ ,‬כולל יציאה למלחמה‪ .‬המצדדים בתפיסת המקורות‬
‫התרבותיים למלחמה טוענים‪ ,‬כי רוב האנשים ברוב החברות בעולם מנותקים‪ ,‬או "אדישים"‬
‫למתרחש סביבם‪ ,‬מה שמונע מהם לגלות התנגדות להחלטות מנהיגיהם לצאת למלחמה‪.‬‬
‫המדינה המודרנית מארגנת אפוא את החברה שלה להסכים למלחמה‪ ,‬ו"יוצרת תרבות‬
‫המקדשת את המוות" ומסכימה עם טבח חסר־הבחנה (‪.)Caspary, 1993‬‬

‫הלאומיות‪ ,‬כהרחבה טבעית של הנאמנות הבלתי־מעורערת לאומה‪ ,‬נתפסת בעיני רבים‬

‫כמקור המלחמות (‪ .)Van Evera, 1994‬הלאומיות הופיעה לראשונה ככוח בולט באירופה‬
‫לפני ‪ 350‬שנה‪ ,‬כאשר מלכי ספרד‪ ,‬פרדיננד ואיזבלה‪ ,‬פנו ל"בניית אומה" והשתמשו‬
‫בהתססת רגשות לאומיים לגיוס אוכלוסייה ולשליטה בה‪ ,‬ואלה הולידו חוסר סובלנות דתית‬
‫ופוליטית‪ ,‬דיכוי מיעוטים ובסופו של דבר מלחמה (‪ .)Marx, 2003‬המסאי האנגלי אלדוס‬
‫האקסלי ראה בלאומיות את "הדת של המאה ה־‪ – "20‬שבמהלכה התרחשו המלחמות‬
‫הבין־מדינתיות ההרסניות ביותר בהיסטוריה – ומאז הוסיפה להתחזק הזיקה בין לאומיות‬
‫למלחמה (‪ .)Woodwell, 2008‬כיום‪ ,‬הלאומיות ממלאת תפקיד בהתססת העוינות במזרח‬
‫אסיה‪ ,‬בעיקר בין סין ליפן‪ ,‬בשאלת שטחי המריבה בים סין הדרומי (‪.)Dittmer, 2013‬‬

‫לפי ג'ק לוי‪" ,‬נטייתם של מרבית בני האדם למקד את נאמנותם העליונה במדינת הלאום"‬
‫היא זָ ָרז רב־עצמה למלחמות‪ .‬כשאנשים "מפתחים מחויבות חזקה לעצמת המדינה ולעושרה‪,‬‬
‫ומחויבות זו מחוזקת באמצעות מיתוסים לאומיים המדגישים את החוזק המוסרי‪ ,‬הפיזי‬
‫והפוליטי של המדינה‪ ,‬ובאמצעות תחושת חוסר האונים של בני אדם כפרטים‪ ,‬שבעקבותיה‬
‫גוברת נטייתם לבקש את זהותם ואת הגשמתם העצמית באמצעות המדינה‪ ...‬הלאומיות‬
‫תורמת למלחמה" (‪ .)Levy, 1989a, p. 271‬השקפה זו הובילה לביקורת על הלאומיות‪ ,‬אם‬
‫כי יש מי שהגנו עליה כערך חשוב המייצר אחדות וסולידריות במדינה‪ .‬יהיו תוצאותיה‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 209‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:37‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪210‬‬

‫אשר יהיו‪ ,‬הלאומיות נתפסת כיום ככוח הפוליטי הפוטנציאלי החזק ביותר בעולם‪ ,‬כרעיון‬
‫וכאידיאולוגיה המפעילה את הבניית התפיסות והדימויים של רבים ברחבי העולם‪.‬‬

‫נוסף על כך‪ ,‬מבקרי הלאומיות המצדדים בתפיסת התיאוריות הפמיניסטיות על יחסים בין־‬
‫לאומיים טוענים‪ ,‬כי הבסיס למלחמה ברחבי העולם‪ ,‬לצד האדישות התרבותית‪ ,‬מושתת‬
‫על האתוס הגברי ברוח הריאליזם‪ ,‬המכשיר את המלחמה ורואה בלוחם גיבור (ראו ‪Enloe,‬‬
‫‪ .)2000, 2004; Tickner, 2002‬על־פי התיאוריה הפמיניסטית‪ ,‬חלוקת התפקידים המגדרית‪,‬‬
‫שערכי הריאליזם תומכים בה‪ ,‬תורמת לשכיחות המיליטריזם והמלחמה‪ .‬בעיני פמיניסטיות‬
‫ותיאורטיקנים קונסטרוקטיביסטיים אחרים‪ ,‬המאמצים פרשנות תרבותית‪ ,‬הנטייה‬
‫למלחמה אינה מתפתחת בחלל ריק‪ ,‬אלא נוצרת באמצעות הדרכים שבהן חברות מעצבות‬
‫את האמונות והנורמות של אוכלוסיותיהן‪ .‬באמצעות תכניות החינוך שהן מממנות בבתי‬
‫הספר ובמוסדות אחרים‪ ,‬ממשלות רבות מנחילות ומחדירות לתרבות הפוליטית השלטת‬
‫במדינה ערכים מיליטריסטיים‪ ,‬אשר בגרסתם הקיצונית תומכים במלחמה‪ .‬באופן אירוני‪,‬‬
‫בעולם של תרבויות לאומיות מגוונות‪ ,‬העברת מסרים של צייתנות וחובת ההקרבה למען‬
‫המדינה באמצעות התניה תרבותית מסוג זה נפוצה מאוד‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬מדינות מפיצות‬ ‫התניה תרבותית‬
‫את האמונה שלפיה אין להטיל ספק בזכותן המלאה לצאת למלחמה‪ ,‬וכי במלחמה יש‬ ‫(‪)cultural conditioning‬‬

‫להתעלם מן העקרונות המוסריים של התפיסות הדתיות והחילוניות האוסרות על אלימות‪.‬‬ ‫השפעת המסורות הלאומיות‬
‫והערכים החברתיים על התנהגות‬
‫לכן‪ ,‬מבקרים מדגישים את קיומם של מוסדות חזקים‪ ,‬הגורמים ליחיד להסכים למלחמה‬ ‫מדינות‪ ,‬במסגרת ההנחה שלפיה‬
‫באופן לא־מודע‪ ,‬ולקבל אותה כהכרחית וכלגיטימית‪.‬‬ ‫התרבות משפיעה על קבלת‬
‫ההחלטות הלאומית בסוגיות כגון‬
‫קבלת השימוש בתוקפנות‪.‬‬
‫התיאוריה הפמיניסטית מרחיבה הסבר זה של תוקפנות מזוינת‪ .‬על־פי ההסבר‪ ,‬הסבירות‬
‫לאלימות עולה בתרבויות שבהן אפליה מגדרית‪ ,‬חוסר שוויון ואלימות כלפי נשים הם דרך‬
‫חיים מקובלת (‪ .)Hudson, 2012‬במקומות שבהם הנורמות התרבותיות מקבלות בסלחנות‬

‫העבר האפל והרצחני של הלאומיות ‪ 0‬הממשלה הנאצית תחת שלטון הדיקטטורה הפשיסטית של אדולף היטלר (מימין) היללה את המדינה‬
‫וטענה‪ ,‬כי העם הגרמני הוא הגזע העליון‪ .‬צורה קיצונית זו של לאומיות הולידה מלחמה אכזרית של גרמניה נגד העולם ומסע רצח־עם שהשמיד‬
‫שישה מיליוני יהודים ומיעוטים אתניים אחרים‪ .‬צבאות ארצות הברית בפיקודו של הגנרל ג'ורג' ּפאטון (משמאל) שחררו את מחנה הריכוז בּבּוכנוולד‬
‫במאי ‪ ,1945‬אך איחרו את המועד ולא הצליחו להציל את חיי האסירים‪ ,‬ששומרים נאצים המיתו בתאי הגזים‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 210‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:38‬‬

 ‫‪211‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫התעללות בנשים ומונעות מנשים הזדמנויות להשכלה ולתעסוקה‪ ,‬יש יותר מלחמות‬
‫אזרחים (‪.)Caprioli, 2005; Melander, 2005‬‬

‫עוני‪ ,‬קיפוח יחסי ולחץ דמוגרפי‬

‫רמת הפיתוח הכלכלי של מדינה משפיעה על מידת הסבירות למעורבותה במלחמות‬
‫ובמהפכות מזוינות‪ .‬למעשה‪" ,‬תת־פיתוח הוא גורם מנבא מלחמה מובהק סטטיסטית"‬
‫(‪ ,)Lemke, 2003, p. 58‬וחוסר שביעות הרצון מן הגלובליזציה והליברליזציה הכלכלית הזרה‬
‫יכול לגרום למחאות אלימות ולמלחמת אזרחים (‪.)Bussmann & Schneider, 2007‬‬

‫קיפוח יחסי‬ ‫סכסוך מזוין‪ ,‬הפורץ במקרים רבים בשל רגשות תסכול‪ ,‬הוא תולדה של קיפוח יחסי –‬
‫(‪)relative deprivation‬‬
‫בני אדם התופסים את עצמם כמקופחים באופן לא הוגן‪ ,‬שנשללו מהם העושר והמעמד‬
‫אי־שוויון בין העושר והמעמד של‬
‫יחידים וקבוצות‪ ,‬והזעם שהוא‬
‫שהם מאמינים כי הם ראויים להם‪ ,‬בהשוואה לאחרים שמצבם טוב מהם‪ .‬על־פי דיווחי‬
‫מעורר באלה שבתחתית עקב‬ ‫האו"ם‪ ,‬אלימות פורצת לעתים קרובות מפני שמאות מיליוני אנשים "משתייכים לקבוצות‬
‫מה שהם תופסים כניצולם על־ידי‬ ‫הסובלות מצורה כלשהי של הדרה תרבותית והן מקופחות או מופלות לרעה באופן יחסי‬
‫מי שנמצא בפסגה‪.‬‬
‫לאחרים בתוך אותה הארץ"‪ .‬הדברים נכונים גם לדימויים הלאומיים של הקיפוח היחסי‬
‫בהשוואה בין מדינות‪ .‬יש בכך כדי להסביר‪ ,‬באופן חלקי‪ ,‬מדוע הסבירות לסכסוך מזוין‬
‫בדרום העולמי היא הגבוהה ביותר‪ .‬בדרום העולמי‪ ,‬ציפיות האנשים לקבל את מה שמגיע‬
‫להם עולות במהירות על יכולותיהם החומריות‪ ,‬והפער הקיים בחלוקת העושר וההזדמנויות‬
‫רק מתרחב‪.‬‬

‫תמיכה עממית חיונית להצלחת התקוממות מזוינת‪ ,‬והעוני הוא מניע חזק ביותר להצטרפות‬
‫לקבוצות חמושות‪ ,‬המבטיחות ביטחון ושיפור ברמת החיים‪ .‬משפחות החיות "באזורי‬
‫עימות נעזרות בקבוצות חמושות מקומיות כדי להגן על מעמדן הכלכלי מפני אלימות‬
‫צפויה‪ ...‬וככל שהמשפחה ענייה יותר בעת פרוץ הסכסוך‪ ,‬כך עולה הסבירות להשתתפותה‬
‫ולתמיכתה בקבוצה חמושה" (‪ .)Justino, 2009, p. 315‬ואמנם‪ ,‬ככל שהעוני מצמצם את‬
‫"עלויות הגיוס"‪ ,‬הקשורות בכל תנועה חברתית שהיא‪ ,‬כך קיימים פחות תמריצים שליליים‬
‫ללחימה (‪.)Kuhn & Weidmann, 2013‬‬

‫גוש אוכלוסייה צעירה‬ ‫קשר זה בין עוני לבין מלחמות בולט במיוחד בארצות שיש בהן גוש אוכלוסייה צעירה‪,‬‬
‫(‪)youth bulge‬‬
‫המהווה שיעור ניכר מכלל האוכלוסייה‪ ,‬שבה צעירים‪ ,‬אשר אינם מצליחים להבטיח לעצמם‬
‫אוכלוסייה צעירה שיש לה קצב‬
‫גידול מהיר‪ ,‬הנחשבת לגורם‬
‫מקומות עבודה‪ ,‬לפרנס משפחה ולהשיג ביטחון כלכלי‪" .‬גברים צעירים – שאינם לומדים‪,‬‬
‫המגביר את נטייתן של מדינות‬ ‫אינם עובדים וחדורי שנאה – הם תמצית העימות הקטלני‪ .‬בארצות שיש בהן שיעור גבוה‬
‫למלחמות אזרחים‪.‬‬ ‫של בוגרים בני פחות משלושים‪ ,‬הסבירות להתפרצות חדשה של מלחמת אזרחים גבוהה פי‬
‫שניים וחצי בהשוואה לארצות שהרכב האוכלוסייה שלהן כולל שיעור מבוגרים גבוה יותר‬
‫ביחס לגודל האוכלוסייה" (‪.)Cincotta & Engleman, 2004, p. 18‬‬

‫העתיד הקרוב מציב אפוא איום גובר – "התנגשות דורות" – שלפיו ריבוי האוכלוסיות‬
‫הצעירות מגדיל את הסיכון לסכסוך מזוין ולאלימות פוליטית בתוך המדינה (‪.)Urdal, 2011‬‬
‫סכנה זו נתפסת כאחד מן הגורמים הרבים שימשיכו לתרום לחוסר יציבות במזרח התיכון‪,‬‬
‫שבו שיעור האבטלה בקרב הצעירים ממשיך לנוע בכ־‪ .25%‬רמת אבטלה זו‪ ,‬שהיא בין‬
‫הגבוהות בעולם‪ ,‬היא מקור עיקרי לזעם שהצית את מהומות האביב הערבי (‪.)Schuman, 2012‬‬

‫עם זאת‪ ,‬מדיניות ממשלתית ושינוי מגמות דמוגרפיות יכולים לחולל שינוי בתחזית לטווח‬
‫רחוק‪ .‬אפשר לצמצם‪ ,‬במידה מסוימת‪ ,‬את סכנת האלימות הפוליטית באמצעות השכלה‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 211‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:38‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪212‬‬

‫חסרי כול ‪ 0‬בתצלום‪ ,‬מפגינים‬

‫התומכים בדמוקרטיה צועדים‬
‫בעיר צנעא‪ ,‬תימן‪ ,‬ב־‪ 27‬בינואר‬
‫‪ ,2013‬בתביעה להעמיד לדין את‬
‫הנשיא לשעבר עלי עבדאללה‬
‫סאלח‪ .‬הזעם שגרם לסאלח לוותר‬
‫על השלטון ניזון בעיקר ממחסור‬
‫במקומות עבודה ובמשאבים‪,‬‬
‫ומתפיסת השחיתות והאפליה‬
‫במדינה‪ 74% .‬מן האוכלוסייה‬
‫בתימן הם צעירים בני פחות‬
‫משלושים‪ ,‬וכמעט מחציתם אינם‬
‫לומדים ואינם עובדים‪ .‬העיתונאית‬

‫‪AP Photo/Hani Mohammed‬‬

‫התימנייה נאדיה אל־סקאף אמרה‪,‬‬
‫כי "אם אתה צעיר תימני‪ ,‬אין לך‬
‫שום סיבה לתקווה‪ .‬אין לך שום‬
‫סיבה לחשוב שהחיים שלך יהיו‬
‫טובים מאלה של הוריך" (‪Ghosh,‬‬
‫‪.)2011, p. 49‬‬

‫והזדמנויות לתעסוקה הולמת‪ .‬נוסף על כך‪" ,‬החשיבות של אוכלוסיות צעירות כגורם‬

‫לאלימות צפויה לדעוך ברוב חלקי העולם במהלך העשורים הבאים עקב ירידה בשיעור‬
‫הילודה" (‪.)Urdal, 2011, p. 9‬‬

‫אך לפני שנסיק‪ ,‬כי העוני מוליד תמיד סכסוכים מזוינים‪ ,‬שימו לב כי דווקא הארצות‬
‫העניות ביותר נטו פחות לפתוח במלחמות‪ .‬הארצות העניות ביותר אינן יכולות לפרוק‬
‫את תסכוליהן באמצעות תוקפנות‪ ,‬מכיוון שאין להן המשאבים הצבאיים או הכלכליים‬
‫הנחוצים לכך‪ .‬אין להסיק מכך‪ ,‬כי הארצות העניות ביותר מתנהלות תמיד בדרכי שלום‪.‬‬
‫אם אפשר ללמוד מן העבר על העתיד‪ ,‬הרי שהארצות המרוששות‪ ,‬המצליחות להתפתח‬
‫כלכלית‪ ,‬הן בעלות הסיכוי הגדול ביותר לרכוש נשק ולנהל מלחמות חיצוניות בעתיד‪ .‬לרוב‪,‬‬
‫מדינות יוזמות מלחמות לאחר תקופות ממושכות של צמיחה כלכלית – כלומר‪ ,‬בתקופות‬
‫של שגשוג גובר‪ ,‬כאשר הן יכולות לממן מלחמה (‪ .)Cashman & Robinson, 2007‬עובדה‬
‫זו מרמזת‪ ,‬כי סכנת המלחמה עלולה להתעצם אם הכלכלות הצומחות בקצב המהיר ביותר‬
‫בדרום העולמי יַ פנו את משאביהן הגדלים להתחמשות‪ ,‬במקום להשקיע בהמשך הפיתוח‪.‬‬

‫מיליטריזציה‬
‫על־פי הריאליזם‪" ,‬הרוצה בשלום ייכון למלחמה"‪ .‬ספק אם עצם ההצטיידות בעצמה צבאית‬
‫מוביל לשלום או למלחמה‪ ,‬אבל אין ספק שרוב מדינות הדרום העולמי מסכימות עם הנחת‬
‫היסוד הריאליסטית‪ ,‬שלפיה התחמשות תורמת לביטחון‪ .‬מדינות הדרום העולמי נמנות‬
‫עם הלקוחות הגדולים ביותר בשוק הנשק העולמי המשגשג‪ ,‬והן הקימו צבאות עצומים‬
‫כדי להתגונן מפני תוקפנות פוטנציאלית של מדינות שכנות וגם כדי לשלוט באזרחיהן‬
‫(‪ ;Blanton & Nelson, 2012‬וראו פרק ‪.)8‬‬

‫ככל שארצות הדרום העולמי ממשיכות לצייד את צבאותיהן‪ ,‬כך גוברת דאגתם של רבים‬
‫כי המלחמות ילכו וייעשו תכופות יותר‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬המיליטריזציה לא הביאה לשלום‬
‫בדרום העולמי‪ .‬האם יש סיכוי שקללת האלימות תוסר ממנו ביום מן הימים?‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 212‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:40‬‬

 ‫‪213‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫אחד הרמזים לבאות עולה מבחינת הקשר בין השינויים ביכולות הצבאיות לבין המלחמות‬
‫שהתחוללו באירופה במשך מאות שנים‪ .‬במהלך התקופה שהובילה לשיא הפיתוח באירופה‪,‬‬
‫התרחשו בה המלחמות הקטלניות ביותר בעולם‪ .‬מדינות אירופה הגדולות התחמשו‬
‫והתעצמו ובמאות ה־‪ 16‬וה־‪ 17‬וניהלו מלחמות במשך כ־‪ 65%‬מן הזמן (‪.)Wright, 1942‬‬
‫כשלוש־חמישיות מכלל המלחמות הבין־מדינתיות בין השנים ‪ 1945-1816‬היו באירופה‪,‬‬
‫והן פרצו בתדירות של אחת לשנה בערך (‪ .)Singer, 1991‬העובדה שמלחמות פרצו בזמן‬
‫שהמדינות המתפתחות של אירופה עסקו בפיתוח צבאותיהן תוך תחרות מתמדת זו בזו‬
‫איננה צירוף מקרים‪ .‬ייתכן כי בעקבות זאת‪ ,‬המעצמות הגדולות – המדינות בעלות הכוחות‬
‫המזוינים הגדולים ביותר – היו המעורבות ביותר במלחמות‪ ,‬וברוב המקרים ביזמתן‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫פרט למלחמה בין המדינות העצמאיות שהיו בעבר חלק מיוגוסלביה ולמלחמה בין רוסיה‬
‫לגיאורגיה‪ ,‬מאז ‪ 1945‬לא פרצה באירופה מלחמה בין־מדינתית‪ .‬ככל שארצות אירופה‬
‫טיפסו בסולם הפיתוח הכלכלי והפוליטי‪ ,‬כך הלכו והתרחקו ממלחמה זו בזו‪.‬‬

‫לעומתן‪ ,‬הארצות המתפתחות כיום מזכירות את אירופה שלפני ‪ .1945‬אם הדרום העולמי‬
‫יאמץ בעתיד הקרוב את המודל של אירופה שלפני ‪ ,1945‬נהיה כנראה עדים לנחשול‬
‫אלימות‪ ,‬שיציף את הדרום העולמי ויקיף את אירופה (והצפון עולמי) – אי של שלום‬
‫ושגשוג‪.‬‬

‫השיטה הכלכלית‬
‫האם אופי השיטה הכלכלית הנהוגה במדינה משפיע על תדירות המלחמות? שאלה זו‬
‫מעוררת מחלוקת זה מאות שנים; במיוחד מאז השתרש המרקסיזם ברוסיה‪ ,‬בעקבות‬
‫המהפכה הבולשביקית ב־‪ .1917‬תיאורטיקנים קומוניסטים טענו‪ ,‬כי הקפיטליזם היה‬
‫הסיבה העיקרית למלחמות האימפריאליסטיות ולקולוניאליזם‪ .‬הם אהבו לצטט את ההסבר‬
‫שנתן ולדימיר לנין ב־‪ 1916‬למלחמת העולם ה־‪ .I‬על־פיו‪ ,‬המלחמה נגרמה בעקבות מאמצי‬
‫האימפריות הקפיטליסטיות "להסיח את דעתם של המוני הפועלים מן המשבר הפוליטי‬
‫הפנימי" של קריסת הכנסותיהם תחת השיטה הקפיטליסטית‪.‬‬

‫התיאוריה הקומוניסטית של‬
‫האימפריאליזם‬
‫(‪communist theory of‬‬
‫‪)imperialism‬‬
‫הפרשנות הכלכלית מיסודם של‬
‫מרקס ולנין‪ ,‬הרואה במלחמות‬
‫הכיבוש האימפריאליסטיות צורך‬
‫לצורכי עשיית רווחים כלכליים‪ .‬תיאורטיקנים של התיאוריה המרקסיסטית עמדו על דפוס‬
‫של הקפיטליזם בשווקים זרים‬
‫כדי לצבור הון‪.‬‬
‫על־פי התיאוריה הקומוניסטית של האימפריאליזם‪ ,‬הקפיטליזם שקוע בייצור עודף‪ .‬הצורך‬
‫לייצא את עודפי הייצור מעורר מלחמות‪ ,‬שנועדו לכבוש שווקים זרים ולהגן עליהם‪.‬‬
‫ה־פר – המבוססת על העיקרון הפילוסופי של שווקים חופשיים‪ ,‬עם‬
‫מסיבה זו‪ ,‬כלכלת ֶל ֶס ֵ‬
‫מעט אסדרה (רגולציה) ממשלתית של השוק – הצדיקה את המיליטריזם והאימפריאליזם‬
‫התכיפות הגבוהה שבה מדינות קפיטליסטיות עשירות מתערבות התערבות צבאית בשטחי‬
‫מדינה זרה לצורך עשיית הון; והם עדיין מאמינים‪ ,‬כי הדרך הטובה ביותר לשים קץ‬
‫למלחמות בין־לאומיות היא לשים קץ לקפיטליזם‪.‬‬

‫בניגוד לתיאוריה המרקסיסטית‪ ,‬על־פי גישת הליברליזם המסחרי‪ ,‬כלכלות שוק חופשי‬
‫מקדמות את השלום ולא את המלחמה‪ .‬חסידי הקפיטליזם משוכנעים‪ ,‬כי ארצות שיש‬
‫בהן שוק חופשי ואשר מקיימות יחסי סחר חופשי עם חו"ל הן ארצות שלוות יותר‪ .‬הם‬
‫שלום כלכלי‬ ‫מציינים סיבות רבות לכך‪ ,‬אך מתמקדים בעיקר בהנחה‪ ,‬כי יזמות מסחריות הן שדולה‬
‫(‪)economic peace‬‬ ‫טבעית לקידום שלום כלכלי‪ ,‬מכיוון שהרווחים שלהן תלויים בקיומו (‪.)Mousseau, 2013‬‬
‫ההנחה שהמוסדות הכלכליים‬ ‫המלחמה משבשת את הסחר‪ ,‬חוסמת רווחים‪ ,‬הורסת נכסים‪ ,‬גורמת לאינפלציה‪ ,‬צורכת‬
‫הקשורים בניהול כלכלה עתירת־‬
‫חוזים הם המקור לשלום בין‬ ‫משאבים יקרים ונדירים ומחייבת ממשלה גדולה‪ ,‬אסדרה של הפעילות העסקית באופן‬
‫ארצות‪.‬‬ ‫הפוגע בתפוקתה ומסים גבוהים‪ .‬גם מלחמה פנימית בתוך מדינה מצמצמת את היקף‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 213‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:40‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪214‬‬

‫הסחר הבין־לאומי שלה (‪ .)Magee & Massoud, 2011‬על־פי קו מחשבה זה‪ ,‬ככל שתפחת‬
‫האסדרה הממשלתית על השווקים הפנימיים‪ ,‬כך יגדל השגשוג ויפרצו פחות מלחמות‪.‬‬

‫הראיות לצדקתן של תיאוריות מנוגדות אלה אינן חד־משמעיות‪ ,‬כצפוי‪ .‬המסקנות תלויות‪,‬‬
‫בחלקן‪ ,‬בתפיסת ההשפעה שיש לכלכלה על ההתנהגות הבין־לאומית‪ ,‬מכיוון שתפיסות‬
‫שונות מתמקדות בממדים שונים של הזיקה בין כלכלה ליחסים בין־לאומיים‪ .‬מחלוקת‬
‫זו עמדה בלב הוויכוח האידיאולוגי בין מזרח למערב בעידן המלחמה הקרה‪ ,‬כאשר מאזן‬
‫היתרונות והחסרונות של שתי שיטות כלכליות שונות זו מזו באופן קיצוני – קומוניזם‬
‫וקפיטליזם – תפס מקום מרכזי בתודעת רבים בעולם‪.‬‬

‫קץ המלחמה הקרה לא הביא לסיום הוויכוח ההיסטורי על הקשר בין כלכלה למלחמה‪.‬‬
‫העניין בשאלת יסוד תיאורטית זו גובר כיום‪ ,‬במיוחד בעקבות "השינוי במידת הרלוונטיות‬
‫והתועלת של משאבי עצמה שונים‪ ,‬כאשר העצמה הצבאית נמצאת בירידה ואילו חשיבות‬
‫העצמה הכלכלית מתעצמת" (‪.)Huntington, 1991b, p. 5‬‬

‫סוג המשטר‬
‫תיאוריות ריאליסטיות ממעיטות בחשיבותו של סוג השלטון כגורם המשפיע על מלחמה‬
‫ושלום‪ .‬תפיסות הליברליזם הן שונות‪ .‬כפי שציינו בפרק ‪ ,2‬התיאוריה הליברלית מייחסת‬
‫משקל רב לסוגי המוסדות הפוליטיים שמדינות מכוננות על מנת לקבל בהם החלטות‬
‫מדיניות‪ ,‬ומנבאת כי התפשטותם של משטרים "חופשיים" המתנהלים על־פי כללי‬
‫הדמוקרטיה תביא לקידום יחסי שלום בין מדינות‪.‬‬

‫כפי שטען הפילוסוף עמנואל קאנט ב־‪ ,1795‬בספרו השלום הנצחי‪ ,‬במשטרים שבהם‬
‫אזרחים מקבלים זכויות אדם יסודיות‪ ,‬כמו בחירה במנהיגיהם באמצעות הצבעה וכן‬
‫חירויות אזרח כמו חופש הדיבור וחופש העיתונות‪ ,‬הסבירות שמדינות דמוקרטיות אלה‬
‫ייזמו מלחמה נמוכה במידה רבה מזו של ארצות שדיקטטורים ומלכים שולטים בהן‪ .‬שכן‪,‬‬
‫ממשלה החייבת בדין וחשבון לעם תהיה מוגבלת ביכולתה לצאת למלחמה בשל דעת‬
‫הציבור‪ .‬בין אנשי הרפורמה הליברלית שהסכימו עם קאנט היו‪ :‬נשיאי ארצות הברית‬
‫תומס ג'פרסון‪ ,‬ג'יימס מדיסון‪ ,‬וודרו וילסון‪ .‬אישים אלה האמינו‪ ,‬כי "אימפריה של חירות"‬
‫(שמדיסון ראה בחזונו כקהילה צומחת של דמוקרטיות ליברליות בעולם) תהיה אימפריה‬
‫המשוחררת מקללת המלחמה‪ ,‬וכי אם מוסדות השלטון הדמוקרטי יתפשטו ברחבי העולם‪,‬‬
‫כל דפוסי העבר של יחסים בין־לאומיים לוחמניים יפנו את מקומם לדפוס חדש של יחסי‬
‫שלום‪.‬‬

‫ההשפעה שיש לסוג המשטר על הנטייה לצאת למלחמה קיבלה משמעות רבה בעקבות‬
‫המעבר של דיקטטורות רבות לשלטון דמוקרטי‪ .‬המעבר למשטר דמוקרטי התרחש‬
‫בשלושה "גלים" מוצלחים‪ ,‬שהחלו לקראת סוף המאה ה־‪ .)Huntington, 1991a( 19‬הגל‬
‫הראשון הופיע בין ‪ 1878‬ל־‪ ,1926‬והגל השני בין ‪ 1943‬ל־‪ .1962‬הגל השלישי החל בשנות‬
‫השבעים של המאה ה־‪ ,20‬כאשר מספר גדול של ארצות לא־דמוקרטיות החלו להחליף‬
‫את משטריהן לשלטון דמוקרטי‪ .‬הרעיון שנתפס עד אז כרדיקלי‪ ,‬ואשר לפיו הדמוקרטיה‬
‫היא הצורה האידיאלית לקבלת החלטות‪ ,‬נחל ניצחון שחולל תמורה דרמטית בעולם‪.‬‬
‫על־פי נתוני מכון המחקר ‪ ,Freedom House‬כמעט שני שלישים מארצות העולם כיום הן‬
‫דמוקרטיות באופן מלא או חלקי (ראו איור ‪.)7.1‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 214‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:40‬‬

 ‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל‬ ‫רלא‬
‫‪215‬‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬
‫איור ‪7-1‬‬
‫ˆ‬

‫איור ‪ 7.1‬התקדמות הדמוקרטיה‬

‫‪Data from 1770-1985 based on Global Trends 2005, by Michael J. Mazarr‬‬

‫‪(1999). Reprinted with Premission of Palgrave McMillan. Data from 1995-‬‬
‫האלקטורלית‪ 0 2013-1700 ,‬במשך‬
‫מספר הארצות שהן דמוקרטיה אלקטורלית ושיעורן‬
‫‪ 250‬שנה מאז ‪ ,1700‬מלכים‪ ,‬רודנים‪,‬‬
‫דיקטטורים ושליטים יחידים עריצים היו מי‬ ‫‪140‬‬
‫שהכריעו בענייני מלחמה‪ .‬כפי שאפשר‬ ‫שיעור‬
‫לראות באיור‪ ,‬המצב השתנה עם צמיחת‬ ‫‪120‬‬ ‫מספר‬
‫"הדמוקרטיה האלקטורלית" ברחבי‬ ‫‪100‬‬
‫העולם‪ ,‬שבמסגרתה נערכות בחירות רב־‬ ‫‪80‬‬
‫מפלגתיות תחרותיות וסדירות המתקיימות‬
‫בגלוי ובלא זיופים מסיביים של תוצאות‬ ‫‪60‬‬

‫‪2013 based on Freedom House‬‬

‫ההצבעה‪ .‬ב־‪ ,1974‬רק אחת מכל ארבע‬ ‫‪40‬‬
‫מדינות הייתה דמוקרטיה אלקטורלית‪ .‬עד‬
‫‪20‬‬
‫תחילת ‪ 2013‬גדל המספר ל־‪ 118‬ארצות‪,‬‬
‫או כ־‪ 61%‬ממדינות העולם (‪Freedom‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪5‬‬

‫‪5‬‬

‫‪5‬‬

‫‪3‬‬
‫‪170‬‬

‫‪185‬‬

‫‪190‬‬

‫‪195‬‬

‫‪198‬‬

‫‪199‬‬

‫‪200‬‬

‫‪201‬‬
‫‪ .)House, 2013‬לא ברור עדיין אם שינוי‬
‫ארוך־טווח זה כן יוביל לשלום עולמי‪.‬‬

‫שלום דמוקרטי‬ ‫מחקרים רבים מוכיחים‪ ,‬כי מדינות דמוקרטיות פותרות את חילוקי הדעות ביניהן ליד‬
‫(‪)democratic peace‬‬
‫שולחן המשא ומתן ולא בשדה הקרב‪ ,‬וכי סיכוייהן לנצח במלחמות גדולים מאלה של‬
‫התיאוריה שלפיה אף־על־פי‬
‫שמדינות דמוקרטיות פותחות‬
‫מדינות שאינן דמוקרטיות‪ .‬דפוס זה הוא אבן הפינה של רעיון השלום הדמוקרטי‪:‬‬
‫לעתים במלחמה נגד מדינות‬
‫לא־דמוקרטיות‪ ,‬הן אינן נלחמות‬
‫הסיכוי שיתקיימו בין מדינות דמוקרטיות סכסוכים צבאיים מכל סוג שהוא או שיניחו‬
‫זו בזו‪.‬‬ ‫למריבות ביניהן להסלים למלחמה הוא קלוש ביותר‪ .‬רק לעתים נדירות הן מגיעות לכלל‬
‫התכתשות‪ .‬הסבירות שצמדים של מדינות דמוקרטיות יאיימו זו על זו בהפעלת כוח‪,‬‬
‫תיווך‬
‫(‪)mediation‬‬ ‫היא שמינית בלבד מן הסבירות לכך במדינות שיש בהן משטרים אחרים‪ ,‬ועשירית בלבד‬
‫הליך ליישוב סכסוכים‪ ,‬שבו צד‬ ‫מן הסבירות לממש את האיום‪ ...‬יש סיכוי גדול יותר שמדינות דמוקרטיות ישתמשו‬
‫שלישי מציע לצדדים המסוכסכים‬ ‫באמצעים "דמוקרטיים" כדי ליישב סכסוכים בדרכי שלום‪ .‬מדינות דמוקרטיות מוכנות‬
‫פתרון בלתי־מחייב‪.‬‬ ‫יותר ממדינות לא דמוקרטיות לנהוג בהדדיות ביחסים ביניהן‪ ,‬בהתאם להתנהגות‬
‫שירותים טובים‬ ‫המדינה האחרת‪ ,‬להסכים לתיווך של צד שלישי‪ ,‬או לקבל שירותים טובים של צד שלישי‬
‫(‪)good offices‬‬ ‫לצורך יישוב סכסוכים‪ ,‬ולהסכים לבוררות ולפסיקה מחייבות של צד שלישי (‪Russett,‬‬
‫הצעה של צד שלישי להעמיד‬ ‫‪ ;2001a, p. 235‬וראו גם ‪.)Russett, 2005‬‬
‫לרשות הצדדים מקום מתאים‬
‫לניהול משא ומתן ביניהם;‬
‫אבל הצד השלישי אינו משמש‬ ‫גוף נכבד של ראיות אמפיריות תומך בהנחה‪ ,‬שלפיה מדינות דמוקרטיות אינן יוצאות‬
‫כמתווך במשא ומתן המתנהל‬ ‫למלחמה זו נגד זו (‪ .)Dafoe, Oneal & Russett, 2013; Rasler & Thompson, 2005‬קיים‪,‬‬
‫בפועל בין הצדדים‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬ויכוח על המנגנונים הסיבתיים הספציפיים‪ ,‬אבל נראה כי סוג המשטר‪ ,‬ובמיוחד‬
‫בוררּות‬ ‫קיום בחירות רב־מפלגתיות במדינה‪ ,‬משפיעים מאוד על יעדי מדיניות החוץ של המדינה‬
‫(‪)arbitration‬‬
‫(‪ .)Ungerer, 2012‬אחרים מצביעים על מנטליות של "אנחנו נגד הם"‪ ,‬המובילה מדינות‬
‫הליך ליישוב סכסוכים שבו צד‬ ‫דמוקרטיות לחבור זו לזו נוכח האיום המשותף הנשקף להן ממשטרים אוטוקרטיים‬
‫שלישי מקבל החלטה המחייבת‬
‫את הצדדים המסוכסכים‬ ‫(‪ .)Gartzke & Wiesiger, 2013‬שלום דמוקרטי מיוחס גם ל"יכולת הגדולה [של מדינות‬
‫באמצעות ועד מנהל זמני‪,‬‬ ‫דמוקרטיות] לחשוף זו בפני זו מידע מהימן יותר מאשר סוגי משטר אחרים" (& ‪Lektzian‬‬
‫שהוקם לצורך פסיקה בעניין זה‪.‬‬ ‫‪.)Souva, 2009, p. 35‬‬
‫פסיקה‬
‫(‪)adjudication‬‬ ‫ההכרה המתפתחת‪ ,‬שלפיה הקלפיות הן המציבות מחסום נגד השימוש של מדינות‬
‫הליך ליישוב סכסוכים שבו צד‬ ‫דמוקרטיות בקליעים ובפצצות זו נגד זו‪ ,‬שואבת את השראתה מצמיחת המשילּות‬
‫שלישי מגיע להחלטה מחייבת‬
‫לגבי הסכסוך במסגרת הרכב‬ ‫הדמוקרטית בשלוש מאות השנים האחרונות (ראו איור ‪ .)7.1‬עם זאת‪ ,‬אין כל ודאות‬
‫שופטים (טריבונל) בין־לאומי‪.‬‬ ‫שהדמוקרטיה הליברלית תהפוך לצורת המשטר האוניברסלית‪ ,‬או שהמשך הרפורמות‬
‫הדמוקרטיות ייצור באופן אוטומטי סדר עולמי של שלום‪ .‬למעשה‪ ,‬דווקא הדמוקרטיות‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 215‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:40‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪216‬‬

‫החדשות נוטות יותר לצאת למלחמות (‪ .)Mansfield & Snyder, 2005a‬גם אם המנהיגים‬
‫הנבחרים במדינות דמוקרטיות מחויבים לתת לציבור דין וחשבון ולקבל את אישורו‪ ,‬אין‬
‫בהתנגדות הציבור כדי למנוע מן המנהיגים שימוש בכוח לצורך יישוב מחלוקות עם מדינות‬
‫דמוקרטיות אחרות‪.‬‬

‫דוגמה בולטת של שבריריות המוסדות הדמוקרטיים היא זיוף מערכת הבחירות מחדש‬
‫של נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד ב־‪ .2009‬על אף שהמשקיפים צפו מרוץ צמוד‪,‬‬
‫הראתה התוצאה הרשמית כי הנשיא המכהן נבחר מחדש ברוב מוחץ של ‪ 63%‬מקולות‬
‫הבוחרים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬רוב האיראנים מאמינים כי הזיוף בבחירות התרחש בקנה מידה‬
‫עצום‪ ,‬ושלושה ימים לאחר הבחירות יצאו מאות אלפי איראנים לרחובות במחאה על‬
‫התרמית‪ .‬יומרתה של הרפובליקה האסלאמית האיראנית לקיים משטר דמוקרטי הוסיפה‬
‫להתערער כאשר שלטונות איראן הגיבו בצעדי דיכוי אלימים‪ ,‬שריסקו את המחאה‬
‫והגבילו את האופוזיציה‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬בבחירות שהתקיימו ביוני ‪ ,2013‬זכה חסן רּוחאני בבחירות לנשיאות איראן‪.‬‬
‫רוחאני הוא איש מרכז שגרף קולות גם מחוגי השמרנים המסורתיים וגם ממצדדי‬
‫הרפורמה‪ ,‬בהבטיחו לתמוך בהרחבת חירויות הפרט‪ ,‬לשפר את הכלכלה באמצעות יצירת‬
‫הזדמנויות תעסוקה‪ ,‬ולהפחית את המתיחות העולמית בנושא תכנית הגרעין האיראנית‪.‬‬
‫בהציעו תקווה למתינות‪ ,‬לרפורמה ולכיבוד כללי הדמוקרטיה הכריז רוחאני‪ ,‬כי "שמש‬
‫הרציונליּות והמתינות זורחת שוב מעל איראן ושולחת את קול האחדות והליכוד של‬
‫איראן אל העולם"‪.‬‬

‫‪AP Photo/Ben Curtis‬‬

‫התפכחות מאשליה ואי שקט אזרחי ‪ 0‬בתגובה על התוצאה המפוקפקת של הבחירות לנשיאות‬
‫איראן ב־‪ 2009‬הייתה המדינה עדה להפגנות הרחוב הגדולות ביותר מאז המהפכה האסלאמית ב־‪.1979‬‬
‫בתצלום‪ ,‬מפגינים בעצרת המונים בכיכר אזאדי ("כיכר החירות") בטהרן‪ .‬אחד המפגינים אמר‪" :‬אנשים‬
‫מדוכאים‪ ,‬הם מרגישים שרימו אותם‪ ,‬גזלו מהם את זכויותיהם‪ ,‬ועכשיו גם מעליבים אותם‪ ...‬זה לא סתם‬
‫שקר; זהו שקר ענק" (‪ .)Fathi, 2009, p. A6‬ניצחונו של מועמד המרכז חסן רּוחאני בבחירות לנשיאות‬
‫ב־‪ 2013‬העניק לאיראנים רבים תקווה למשטר מתון יותר שיפגין יותר כבוד לזכויות הפרט‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 216‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:41‬‬

 ‫‪217‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫בדיוננו על המאפיינים המשפיעים על נטייתן של מדינות לנהל מלחמות‪ ,‬לא הקפנו את‬
‫הנושא כולו‪ .‬קיימות סיבות רבות אחרות הקשורות לתנאים הפנימיים במדינה‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫למרות חשיבותן הרבה של השפעות מקומיות כמקור למלחמה‪ ,‬רבים מאמינים כי טבעה‬
‫של המערכת הגלובלית הוא גורם מכריע ביותר‪ .‬בסעיף הבא נלמד על ההקשר הגלובלי שבו‬
‫שחקנים מחליטים אם לפתוח בסכסוך מזוין אם לאו‪.‬‬

‫רמת הניתוח השלישית‪ :‬המערכת הגלובלית‬

‫על־פי התפיסה הריאליסטית‪ ,‬שורשי הסכסוך המזוין נעוצים בטבע האדם‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫הריאליזם המבני‪ ,‬או הניאו־ריאליזם‪ ,‬רואה במלחמה תולדה של שינויים ברמת הניתוח‬
‫הגלובלית‪ ,‬כלומר תוצר של אופייה המבוזר של המערכת הכלל־עולמית‪ ,‬המחייב את‬
‫המדינות הריבוניות להישען על עזרה עצמית ולהבטיח את ביטחונן בכוחות עצמן‪:‬‬
‫אף־על־פי שהתיאוריות הריאליסטיות השונות מציגות תחזיות סותרות‪ ,‬הן חולקות‬
‫מערך משותף של הנחות יסוד‪ :‬השחקנים העיקריים בפוליטיקה העולמית הם מדינות‬
‫ריבוניות הפועלות באופן רציונלי כדי לקדם את ביטחונן‪ ,‬עצמתן ועושרן‪ ,‬בתוך מערכת‬
‫בין־לאומית עתירת קונפליקטים‪ ,‬המשוללת סמכות שלטונית לגיטימית לפיקוח על‬
‫סכסוכים או לאכיפת הסכמים‪.‬‬
‫בעיני הריאליסט‪ ,‬מלחמות פורצות לא רק מפני שמדינות מסוימות מעדיפות מלחמה‬
‫משלום‪ ,‬אלא גם בשל התוצאות הבלתי־מכוונות של פעולות שנוקטות המדינות‬
‫המעדיפות שלום ממלחמה‪ ,‬ואשר יש להן עניין בשימור עמדתן הקיימת יותר מאשר‬
‫בשיפורה‪ .‬אפילו המאמצים שמדינות עושות מתוך דאגה לביטחונן העצמי – באמצעות‬
‫התחמשות‪ ,‬בריתות הגנה ואיומים המיועדים להרתיע – נתפסים לרוב כמאיימים בעיני‬
‫הצד השני ומובילים‪ ,‬בהכרח‪ ,‬למהלכים נגדיים המדרדרים את הסכסוך למצבים שקשה‬
‫לסגת מהם‪ .‬זוהי דילמת הביטחון – האפשרות שפעולות של מדינה‪ ,‬המיועדות להגן על‬
‫ביטחונה‪ ,‬יביאו דווקא לירידה בביטחון של כל מדינות העולם‪ ,‬כולל היא עצמה (‪Levy,‬‬
‫‪.)1998b, p. 145‬‬

‫אנרכיה עולמית‪ ,‬או היעדר מוסדות של משילּות כלל־עולמית‪ ,‬עלולה לעודד התפרצות של‬
‫מלחמה‪ .‬ואולם‪ ,‬האנרכיה אינה מספקת הסבר מלא לשינויים ברמות המלחמה והשלום‬
‫לאורך הזמן‪ ,‬או לשאלה מדוע מלחמות מסוימות פורצות‪ .‬כדי לעמוד על הגורמים הכלל־‬
‫עולמיים הרבים המכריעים גורל מלחמות‪ ,‬יש גם להביא בחשבון כיצד מתחוללים שינויים‬
‫במערכת הגלובלית ומדוע‪ .‬לשם כך יש לחקור את השפעתם של גורמים גלובליים‪ ,‬דוגמת‬
‫חלוקת היכולות הצבאיות בעולם‪ ,‬מאזן הכוחות (או חוסר מאזן)‪ ,‬מספר בריתות ההגנה‬
‫והארגונים הבין־לאומיים וכללי המשפט הבין־לאומי‪ .‬השאלה היא כיצד משפיע הצירוף‬
‫של מאפייני המערכת ומוסדותיה על השינויים בתדירות המלחמות בעולם‪ .‬רבים מגורמים‬
‫אלה יידונו בפרקים ‪ 8‬ו־‪ .9‬דיוננו כאן מתמקד במחזורים של מלחמה ושלום ברמה הכלל־‬
‫עולמית‪.‬‬

‫האם אלימות מולידה אלימות?‬

‫פרשני תולדות העולם מבחינים‪ ,‬כי במקרים רבים‪ ,‬זרעי המלחמות הבאות נטמנו במלחמות‬
‫העבר (ראו ‪ .)Walter, 2004‬התיאולוג ההולנדי ארסמוס איש רוטרדם שאל פעם‪" :‬מה יכולה‬
‫המלחמה להוליד חוץ ממלחמה? אבל הטוב יכול להוליד רצון טוב‪ ,‬הגינות וצדק"‪ .‬באופן‬
‫דומה‪ ,‬בנאומו לרגל קבלת פרס נובל לשלום ב־‪ ,2002‬ציין נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ימי‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 217‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:41‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪218‬‬

‫קרטר‪ ,‬כי "אלימות מולידה רק את התנאים המולידים אלימות בעתיד"‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מלחמת‬
‫העולם ה־‪ II‬צמחה מתוך מלחמת העולם ה־‪ ;I‬תקיפת ארצות הברית בעיראק ב־‪2003‬‬
‫הייתה הרחבה של מלחמת המפרץ ב־‪ ;1990‬וגלי המחאה האלימה‪ ,‬והדיכוי האכזרי של‬
‫השלטונות במזרח התיכון מאז ‪ ,2011‬נתפסים בעיני רבים כ"אפקט דומינו"‪ ,‬שבו כל סכסוך‬
‫מזוין מעורר סכסוך חדש‪.‬‬

‫מאחר שנמצא מתאם מובהק בין תדירות המלחמות בעבר לבין שכיחותן בתקופות מאוחרות‬
‫יותר‪ ,‬נראה כי המלחמה היא מחלה מידבקת‪ ,‬וכי התפרצותה בעתיד היא בלתי־נמנעת‪ .‬אם‬
‫כך‪ ,‬הרי שיש משהו בדינמיקה של הפוליטיקה העולמית – טבעה האנרכי‪ ,‬חולשת המערכת‬
‫המשפטית שלה‪ ,‬חלוקת העצמה הבלתי־שוויונית‪ ,‬השינויים הבלתי־נמנעים בעצמתם‬
‫היחסית של השחקנים‪ ,‬המגבירים בהכרח את חוסר היציבות של המערכת‪ ,‬או צירוף‬
‫כלשהו של תכונותיה המבניות – אשר הופך את המערכת העולמית המבוססת על מדינות‬
‫ל"מערכת מלחמתית"‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬אין להסיק מכך‪ ,‬כי מלחמות העבר גורמות בהכרח למלחמות בהמשך‪ .‬אין להסיק מן‬
‫העובדה שאם למלחמה המאוחרת קדמה מלחמה בעבר‪ ,‬הרי שהמלחמה בעבר היא זו שגרמה‪,‬‬
‫בהכרח‪ ,‬לזו שבאה בעקבותיה‪ .‬לכן‪ ,‬חוקרים רבים דוחים את ההשקפה הדטרמיניסטית‬
‫הרואה בהיסטוריה גורל מוכתב מראש‪ ,‬שתוצאותיו הן תולדה של אירועים קודמים‪.‬‬
‫לפיכך הם מאמצים את מודל המלחמה כתהליך מיקוח‪ ,‬הרואה במלחמה תוצר של בחירה‬ ‫מודל המלחמה כתהליך מיקוח‬
‫(‪)bargaining model of war‬‬
‫רציונלית שבה נשקלות העלויות לעומת התועלות הצפויות‪ .‬ההחלטה לנהל מלחמה –‬
‫פרשנות הרואה את הפתיחה‬
‫וכן ההחלטה לסיימה – היא חלק מניתוח עלות־תועלת ותהליך מיקוח המתקיימים בין‬ ‫במלחמה בחירה של הצד היוזם‬
‫הצדדים היריבים לצורך יישוב סכסוכים ומחלוקות "על מצרכים נדירים‪ ,‬דוגמת סימון קו‬ ‫לנהל עם האויב תהליך מיקוח‬
‫הגבול‪ ,‬הרכב הממשלה‪ ,‬או השליטה על משאבים לאומיים" (‪ ;Reiter, 2003, p. 27‬ראו גם‬ ‫באמצעות תוקפנות‪ ,‬במטרה‬
‫לנצח בסוגיה כלשהי או להשיג‬
‫‪.)Reiter, 2009‬‬ ‫דברי ערך כמו שטחים או נפט‪.‬‬

‫התפרצויותיהן החוזרות של מלחמות במהלך ההיסטוריה אין בהן‪ ,‬בהכרח‪ ,‬כדי להניח‬
‫שתמיד יפרצו מלחמות‪ .‬מלחמה איננה מוסד אוניברסלי; יש בעולם חברות שלא חוו‬
‫מלחמה מעולם‪ ,‬ויש שהצליחו להימנע ממנה למשך תקופות ארוכות‪ .‬כמו כן‪ ,‬מאז ‪1945‬‬
‫חלה ירידה גדולה בשיעור ההתפרצות של תוקפנות מזוינת בין מדינות‪ ,‬למרות הגידול הרב‬
‫במספר המדינות העצמאיות‪ .‬עובדה זו מצביעה‪ ,‬כי סכסוך מזוין אינו‪ ,‬בהכרח‪ ,‬בלתי־נמנע‪,‬‬
‫וכי כוחות היסטוריים אינם שולטים בחופש הבחירה או בהתנסות האישית של בני אדם‪.‬‬

‫חילופי עצמה‬
‫על אף מגמות אלה‪ ,‬ברוב המקרים שבהם חל שינוי ביכולותיהן הצבאיות של המדינות‬
‫הגדולות‪ ,‬פרצה מלחמה‪ .‬אף־על־פי שמלחמה איננה בלתי־נמנעת סביר להניח‪ ,‬כי בכל‬
‫פעם שיחס הכוחות (ההבדלים בין יכולותיהן) בין מדינות יריבות מצטמצם תפרוץ ביניהן‬
‫מלחמה‪ .‬ברוח מסקנתה של מוניקה טופט‪" ,‬ברור שהשלום הוא ערך המשותף לרוב‬
‫המדינות‪ ,‬אך לא תמיד‪ ,‬ולא תמיד הוא ניצב מעל כל הערכים האחרים‪ ...‬השינויים בחלוקת‬
‫תיאוריית חילופי עצמה‬
‫העצמה מיטיבים להסביר את הסבירות להתפרצות אלימה" (‪.)Toft, 2007, pp. 244-246‬‬ ‫(‪)power transition theory‬‬
‫התיאוריה שלפיה קיימת סבירות‬
‫השערה זו ידועה בשם תיאוריית חילופי עצמה‪ .‬הסבר תיאורטי זה לסכסוך מזוין הוא‬ ‫גבוהה למלחמה כאשר מעצמה‬
‫עיקרון מרכזי בתפיסת הריאליזם המבני – התיאוריה הניאו־ריאליסטית המדגישה את‬ ‫דומיננטית גדולה חשה מאוימת‬
‫עקב התעצמות מהירה של‬
‫החשיבות שיש בשינוי יכולותיהן הצבאיות של המעצמות הגדולות באופן יחסי ליכולותיהן‬ ‫יכולות היריבה‪ ,‬המצמצמת את‬
‫הצבאיות של יריבותיהן הקרובות ביותר‪ .‬התיאוריה רואה בשינוי גורם מכריע המכתיב‬ ‫ההבדל בעצמתן היחסית‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 218‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:41‬‬

 ‫‪219‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫את התנהגות המדינות בתוך המערכת הכלל־עולמית וקובע את מידת הסבירות למלחמה‬
‫(‪ .)Palmer & Morgan, 2007‬כפי שמסבירה מישל בנסון‪" ,‬תיאוריה זו על מלחמה הוכיחה‬
‫את עצמה כתיאוריה המבנית המוצלחת ביותר‪ ,‬ולפיה כדי שתפרוץ מלחמה בין המעצמות‬
‫הגדולות צריכים להתקיים שלושה תנאים בסיסיים – חילופי עצמה‪ ,‬שוויון יחסי בעצמה‬
‫והעדפות מנוגדות ביחס לסטטוס קוו" (‪.)Benson, 2007‬‬

‫במהלך המעבר ממעמד של מדינה מתפתחת למדינה מפותחת‪ ,‬מדינות עולות המערערות‬
‫על המצב הקיים עשויות להשתמש בכוח כדי להשיג את ההכרה המדינית שכוחן הצבאי‬
‫החדש מקנה להן‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם מעצמות ממוסדות שבראשן עומדים מנהיגים נוטלי־סיכונים‬
‫מוכנות במקרים רבים להפעיל כוח כדי לנסות לבלום את הירידה בכוחן היחסי‪ .‬וכך‪ ,‬בזמן‬
‫‪10205‬‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫המשנים את‬ ‫מספר העצמה‬
‫ביחב“ללהתמודד עם חילופי‬ ‫התקדמותיסוד‬
‫ונסיגה מנסות‬ ‫בתהליכימושגי‬
‫העבודה‪:‬‬ ‫שם‬
‫שמדינות‬ ‫ורלא‬
‫עצמתן היחסית‪ ,‬הסבירות למלחמה בין המדינה או המדינות העולות לבין המעצמה או‬
‫גבוהה במיוחד (ראו איור ‪ .)7.2‬לדוגמה‪ ,‬השינויים המהירים‬‫‪7-2‬‬‫איורתהיה‬
‫המעצמות השוקעות‬
‫בעצמה ובסטטוס של מדינות אירופה‪ ,‬שהביאו לחלוקתה בין שבע מעצמות גדולות בעלות‬
‫כוחות צבאיים כמעט שווים (ובריתות ההגנה שהולידה חלוקה זו)‪ ,‬נתפסים כחבית אבק‬
‫השריפה שהציתה את מלחמת העולם ה־‪.I‬‬

‫איור ‪ 7.2‬חילופי עצמה במדרג העולמי‬

‫‪Implications of the War in Iraq," International Studies Review, Vol. 6, issue 4,‬‬
‫‪J. Kugler, R. Tammen, and B. Efird, "Integrating Theory and Policy: Global‬‬
‫‪0‬‬

‫‪165. Copyright © 2004 by Blackwell Publishing. Reprinted by permission‬‬

‫מיקומן של מדינות בפירמידת העצמה העולמית‬ ‫לא מרוצות‬
‫מנבא את עמדתן כלפי שינויים בעולם‪ .‬כפי‬ ‫מרוצות‬
‫שעולה מאיור זה‪ ,‬ככל שמעמדה של מדינה‬ ‫מעצמה‬
‫במדרג העולמי גבוה יותר‪ ,‬כך היא יותר מרוצה‬ ‫שלטת‬
‫מן הסטטוס קוו הבין־לאומי; ולהפך‪ ,‬מדינות‬
‫שמקומן במדרג העולמי נמוך יותר‪ ,‬פחות‬ ‫מעצמות גדולות‬
‫מרוצות ממצבן ולפיכך מנסות לקדם שינוי‪.‬‬
‫תיאוריית חילופי העצמה מספקת בסיס ליכולת‬
‫"לחזות מתי והיכן תימצא הסבירות הגבוהה‬ ‫מעצמות בינוניות‬
‫ביותר למלחמות בין המעצמות הגדולות‬
‫ולמלחמות אזוריות‪ .‬יכולת ההתרעה זמן‬
‫רב מראש מספקת הזדמנות לגבש מדיניות‬
‫מדינות קטנות‬
‫שוטפת‪ ,‬שבכוחה לשלוט באירועים המובילים‬
‫לסכסוכים עתידיים" (‪Kugler, Tammen & Efird,‬‬
‫‪.)2004‬‬

‫שינויים מהירים בחלוקת העצמה הצבאית בעולם קדמו‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬להתפרצויות של‬
‫תוקפנות‪ ,‬במיוחד כאשר חלוקת העצמה החדשה מתקרבת לשוויון ביחסי הכוחות‪ ,‬ומפתה‬
‫את היריבות לצאת למלחמה נגד המדינות המאיימות על ההגמוניה שלהן‪ .‬על־פי תיאוריית‬
‫חילופי העצמה‪ ,‬התקופות שבהן היכולות הצבאיות של המדינות היריבות מתקרבות לאיזון‬
‫יוצרות את "התנאים הנחוצים למלחמה עולמית‪ ,‬ואילו אי־שוויון חמור ביכולות צבאיות‬
‫מבטיח שלום‪ ,‬או במקרה הגרוע‪ ,‬מלחמה מוגבלת ואסימטרית" (‪ .)Kugler, 2001‬נוסף על‬
‫כך‪ ,‬השינויים ביכולותיהן היחסיות של מדינות יכולים להוביל את הצד החלש יותר לפתוח‬
‫במלחמה‪ ,‬כדי לגבור על היריב או להגן על עצמו מפני השתלטות‪ .‬על־פי ההנחה‪ ,‬חוסר‬
‫הוודאות הנוצר בשל שיווי המשקל בין הכוחות היריבים מדרבן את מאמצי הצד הקורא‬
‫להילחם נגד יריב חזק ממנו‪ .‬אף־על־פי שהוא נוטה להיכשל בניסיונו לנצח‪ ,‬קיימים גם‬
‫כמה יוצאים מן הכלל‪ ,‬שבהם הצד היוזם את המלחמה נהנה מיתרונות (למשל‪ :‬מלחמות‬
‫וייטנאם‪ ,‬ששת הימים‪ ,‬בנגלדש‪ ,‬יום כיפור‪/‬רמדאן‪ ,‬פוקלנד והמפרץ)‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 219‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:41‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪220‬‬

‫כיום מרבים לדון בשאלה האם חילופי העצמה בין המעצמות יביאו לשינויים בחלוקת‬
‫העצמה העולמית‪ ,‬לשקיעתה של ארצות הברית ולהתחזקותן של מעצמות עולות לא־‬
‫מערביות‪ ,‬ובמיוחד סין (‪ .)Kastner & Saunders, 2012; Kissinger, 2012‬במקביל‪ ,‬גוברת‬
‫הדאגה מן השינוי האפשרי של הרעיונות והעקרונות שעליהם מושתת הסדר העולמי‬
‫הקיים – שינוי שיביא להחלפת המחויבות לדמוקרטיה ולעקרונות השוק החופשי‪ ,‬ולהחלפת‬
‫עליונותה הצבאית של ארצות הברית‪ ,‬בהבניות אחרות לא־ליברליות‪ ,‬המציגות חלופה‬
‫קפיטליסטית סמכותנית‪ .‬ג'ון אייקנברי מציג נקודת מבט מורכבת יותר‪ ,‬וטוען כי‬
‫נרטיב מבוהל זה מחמיץ מציאות עמוקה יותר‪ :‬אף־על־פי שמעמדה של ארצות הברית‬
‫במערכת הכלל־עולמית אכן משתנה‪ ,‬הסדר העולמי הליברלי יציב‪ .‬המאבק על הסדר‬
‫העולמי כיום אינו מתנהל על עקרונות פונדמנטליסטיים‪ .‬סין ומעצמות עולות אחרות‬
‫אינן שואפות לערער על הכללים ועקרונות היסוד של הסדר העולמי הליברלי; הן רוצות‬
‫להשיג יותר סמכות ומנהיגות במסגרתו (‪.)Ikenberry, 2011, p. 57‬‬

‫בשעה שהעושר והעצמה מחלחלים לרחבי העולם‪ ,‬המעצמות העולות מפיקות תועלת מן‬
‫הכללים והמוסדות הקיימים‪ ,‬שאת מרביתם עיצבה ארצות הברית; ועד עתה לא קמו שום‬
‫חלופות מעשיות המערערות על ההבניה הנוכחית של הסדר העולמי הקיים‪.‬‬

‫תיאוריות מחזוריֹות‬
‫אם המלחמה היא תופעה חוזרת אבל לא בהכרח בלתי־נמנעת‪ ,‬האם ישנם גורמים כלל־‬
‫עולמיים נוספים מלבד השינויים בעצמת המדינות‪ ,‬העשויים להסביר את השינויים לאורך‬
‫זמן בדפוס ההתפרצות של סכסוכים מזוינים? היעדר מגמה ברורה בתדירות המלחמות‬
‫מאז שלהי המאה ה־‪ ,15‬ונטייתן של מלחמות לפרוץ מדי פעם בעקבות פרקי זמן של שלום‪,‬‬
‫מצביעים כי ההיסטוריה נעה בין מחזורים ארוכים של מלחמה ושלום‪ .‬דפוס זה מספק‬
‫הסבר שלישי להתפרצות מלחמות ברמת הניתוח הגלובלית‪.‬‬

‫תיאוריית המחזור הארוך מבקשת להסביר את נקודות השיא והשפל בתדירות ההתפרצות‬
‫התקופתית של מלחמות גדולות בעת המודרנית‪ .‬כפי שציינו בפרק ‪ ,4‬חסידי תיאוריה זו‬
‫טוענים כי לאורך חמש המאות האחרונות התחוללו בעולם מחזורים של הנהגה עולמית‬
‫ומלחמה עולמית‪ ,‬שבמהלכם פרצה "מלחמה כוללת" בערך פעם במאה שנה‪ ,‬אף־על־פי‬
‫שפרקי הזמן בין המלחמות לא היו סדירים (‪Ferguson, 2010; Modelski & Thompson,‬‬
‫‪.)1996; Wallerstein, 2005‬‬

‫תיאוריית המחזור הארוך שואבת את תובנותיה מן ההבחנה שלפיה אחת לשמונים עד‬
‫מאה שנים לערך הופיעה בעולם מעצמה גדולה שעלתה למעמד הגמוני‪ .‬כאשר משתמשים‬
‫בעצמתה הימית הבלתי־פרופורציונלית של מדינה כמדד לדומיננטיות שלה‪ ,‬אפשר להבחין‬
‫בעלייה של מעצמה הגמונית אחת המופיעה באופן קבוע אחרי מלחמות ספציפיות על‬
‫הגמוניה (ראו איור ‪ .)7.3‬פורטוגל עלתה בתחילת המאה ה־‪ 16‬והולנד עלתה בתחילת‬
‫המאה ה־‪ ;17‬בריטניה העפילה להגמוניה עולמית בתחילת המאה ה־‪ 18‬ושוב בתחילת‬
‫המאה ה־‪ ;19‬וארצות הברית הפכה למנהיגה עולמית עם תום מלחמת העולם ה־‪ ,II‬והשיבה‬
‫לעצמה את עליונותה פעם נוספת עם סיום המלחמה הקרה ב־‪ .1991‬כעת נותרה השאלה‪:‬‬
‫האם עלייתה של סין תימשך‪ ,‬ואם כן‪ ,‬האם היא מסמנת מחזור נוסף של שינויי עצמה‬
‫ודומיננטיות הגמונית בעולם (‪?)Doran, 2012‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 220‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:41‬‬

 ‫איור ‪7-3‬‬

‫‪221‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫מלחמות עולמיות‬
‫מדד ריכוז העצמה הימית‬
‫‪1,000‬‬
‫איטליה‪/‬הודו‬ ‫מלחמות נפוליאון‬
‫‪900‬‬ ‫‪1517-1494‬‬ ‫‪1815-1792‬‬
‫‪800‬‬ ‫ספרד‪/‬הולנד‬
‫‪1609-1580‬‬ ‫מלחמת העולם‬
‫מלחמות לואי‬ ‫ה־‪ I‬ו־‪II‬‬
‫‪700‬‬ ‫ה־‪14‬‬ ‫‪1945-1914‬‬
‫‪1713-1688‬‬

‫נתוני המגמות סופקו על־ידי ‪William R. Thompson‬‬

‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬ ‫המחזור של‬ ‫המחזור של‬ ‫המחזור הראשון‬ ‫המחזור השני‬ ‫המחזור של‬
‫פורטוגל‬ ‫הולנד‬ ‫של בריטניה‬ ‫של בריטניה‬ ‫ארצות הברית‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1500‬‬ ‫‪1540‬‬ ‫‪1580‬‬ ‫‪1620‬‬ ‫‪1660‬‬ ‫‪1700‬‬ ‫‪1740‬‬ ‫‪1780‬‬ ‫‪1820‬‬ ‫‪1860‬‬ ‫‪1900‬‬ ‫‪1940‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪2020‬‬

‫איור ‪ 7.3‬המחזור הארוך של הנהגת העולם והמלחמות העולמיות‪ 0 2020-1494 ,‬במהלך חמש־מאות השנים האחרונות עלו חמש מעצמות גדולות‬
‫שהשתלטו בזו אחר זו על המערכת הכלל־עולמית‪ .‬ואולם‪ ,‬עם הזמן הידרדרה כל אחת מן המנהיגויות ההגמוניות הקודמות‪ ,‬ומולה הופיעה והתעצמה‬
‫יריבה חדשה‪ ,‬שיצאה למלחמה עולמית במאמץ להפוך למנהיגה הבאה של העולם‪ .‬השאלה המטרידה היא האם יהיה אפשר בעתיד לנתק את השלשלת‬
‫הארוכה של מלחמות‪ ,‬אם יריבה צבאית עולה כמו סין תקרא תיגר על עמדת ההנהגה העולמית של ארצות הברית‪.‬‬

‫בתקופת שלטונן נהנו מעצמות הגמוניות אלה ממונופול מוחלט על העצמה הצבאית והסחר‬
‫תיאוריית היציבות ההגמונית‬ ‫בעולם‪ ,‬והן שהכתיבו את כללי המערכת הגלובלית‪ .‬תיאוריית היציבות ההגמונית קובעת‪,‬‬
‫(‪)hegemonic stability theory‬‬
‫כי יציבות הסדר העולמי מחייבת הנהגה עולמית שבראשה מעצמה גדולה אחת‪ .‬באמצעות‬
‫אסכולת מחקר שלפיה מעצמה‬
‫גדולה יחידה המקימה הגמוניה‬
‫הפעלת כוחו העודף‪ ,‬ההגמון מכתיב ומבסס את התנאים הנחוצים להשלטת סדר במערכת‬
‫לצורך שליטה בעולם היא תנאי‬ ‫הבין־לאומית‪ ,‬ומרתיע תוקפנים המעוניינים לערער את הסטטוס קוו העולמי‪.‬‬
‫הכרחי לקיום סדר עולמי המסדיר‬
‫עסקאות מסחריות והסדרי‬
‫ביטחון צבאיים בין־לאומיים‪.‬‬
‫אלא שעד היום לא קמה שום מעצמה הגמונית שהצליחה לשמור לנצח על מעמדה‬
‫כ"מנהיג הלהקה" הבלתי־מעורער (ראו פרק ‪ ,4‬טבלה ‪ .)4.1‬הנרי סיינט ג'ון‪ ,‬פילוסוף מדיני‬
‫בריטי‪ ,‬קבע ב־‪ ,1738‬כי "מוסדות השלטון הטובים ביותר נושאים בתוכם את זרעי ההרס‬
‫שלהם; ואף־על־פי שהם מתפתחים ומשתפרים במשך זמן מסוים‪ ,‬הם נוטים להידרדר‬
‫במהירות ולהתפרק‪ .‬כל שעה שהם קיימים היא שעה המקצרת את קיומם"‪ .‬בכל מחזור כזה‪,‬‬
‫שהתרחש בכל מאה החל מ־‪ ,1400‬ריבוי המחויבויות הסותרות‪ ,‬העלויות הכרוכות בתחזוקת‬
‫האימפריה‪ ,‬ובסופו של דבר הופעת כוחות יריבים‪ ,‬הובילו בהדרגה לדה־לגיטימציה של‬
‫סמכות ההגמון ולביזור העצמה ברחבי העולם‪ .‬כשעצמת הכוחות המערערים על שלטון‬
‫ההגמון גדלה‪ ,‬פרצה "מלחמה עולמית" לאחר תקופה ארוכה של שלום‪ .‬בסיום כל מלחמה‬
‫כוללת כזו הופיעה מנהיגה עולמית חדשה‪ ,‬והתהליך המחזורי התחיל מחדש‪ .‬כפי שמסכמים‬
‫ומסבירים טסמן וצ'אן‪:‬‬
‫על־פי התיאוריה של מחזורי עצמה‪ ,‬הצמיחה והשקיעה של עצמה לאומית הן המפתח‬
‫להבנת התרחשותן של מלחמות גדולות‪ .‬נקודות הכרעה מסוימות בנתיב העצמה של‬
‫המדינה מהוות רגעים מסוכנים במיוחד להתפרצות התנגשויות מזוינות כאלה‪ ,‬שמהן‬
‫אפשר לגזור על הנטייה של המדינות לקחת סיכונים בתקופות שונות במחזור העצמה‬
‫שלהן‪ ...‬נקודות הכרעה אלה נוטות להועיד את המדינות ליזום עימותים לצורכי הרתעה‪,‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 221‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:41‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪222‬‬

‫ולהסלים אותם למצב מלחמה‪ ...‬שינויים בעצמה הלאומית נוטים להתרחש על־פי דפוס‬
‫קבוע של עליונות‪ ,‬הבשלה ודעיכה‪ ...‬דפוסים אלה משקפים את עמדותיהן היחסיות של‬
‫המדינות בתחרות על ההגמוניה הבין־לאומית‪ .‬כאשר מדינות אלה ניצבות מול מהפך‬
‫בלתי־צפוי בשינוי העצמה או בשיעורה‪ ,‬הן נתונות לשליטתם של דחפים פסיכולוגיים‬
‫שונים או לוקות בשיפוט‪ ,‬המגדילים את הסכנה למלחמה גדולה (‪Tessman & Chan,‬‬
‫‪.)2004, p. 131‬‬

‫לתיאוריות דטרמיניסטיות מסוג זה יש קסם מיוחד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬קל להשתכנע כי בדיוק כפי‬
‫שתקופות ארוכות של מיתון כלכלי ושיקום אטי במחזור העסקים משפיעים על התנהגות‬
‫השוק והתנאים שישררו בו בעתיד‪ ,‬גם המלחמות מייצרות תופעות־לוואי שהשפעתן‬
‫ניכרת גם לאחר דורות‪ .‬הרעיון שלפיו מדינה הנתונה במלחמה תגיע למצב של התשה ולא‬
‫תגלה התלהבות לצאת למלחמה נוספת‪ ,‬אבל רק לפרק זמן מסוים‪ ,‬ידוע בשם השערת‬ ‫השערת העייפות ממלחמה‬
‫(‪)war weariness hypothesis‬‬
‫העייפות ממלחמה (‪ .)Pickering, 2002‬ההיסטוריון האיטלקי לואיג'י דה פורטו ניסח את‬
‫הרעיון שלפיו לחימה גדולה היא‬
‫אחת הגרסאות‪" :‬שלום מביא עושר; עושר מביא גאווה; גאווה מביאה כעס; כעס מביא‬ ‫עסק יקר מאוד במונחי אבדן‬
‫מלחמה; מלחמה מביאה עוני; עוני מביא אנושיות; אנושיות מביאה שלום; שלום‪ ,‬כפי‬ ‫חיים והכנסות‪ ,‬וכי עלויות אלה‬
‫שכבר אמרתי‪ ,‬מביא עושר‪ ,‬וכך ממשיכים ענייני העולם להסתובב כגלגל"‪ .‬ומכיוון שנדרש‬ ‫מפחיתות את סובלנותה של‬
‫המדינה לנהל מלחמה נוספת‪,‬‬
‫זמן כדי לעבור בין השלבים האלה‪ ,‬נראה כי המעבר מתקופות של התלהבות ממלחמה‬ ‫עד שיחלוף די זמן שישכיח את‬
‫והשכחה במהלך הזמן‪.‬‬
‫לתקופות של עייפות ממלחמה מושפע מן הלמידה ִ‬ ‫זיכרון המחירים שגבתה‪.‬‬

‫ריבונות המדינה והשימוש בכוח ‪ 0‬העיקרון של אי־התערבות קובע‪ ,‬כי אסור למדינות להתערב בענייניהן‬
‫הפנימיים של מדינות ריבוניות אחרות‪ .‬אלא שעיקרון זה הולך ומתערער‪ ,‬בעקבות התערבויות צבאיות של‬
‫מדינות חזקות בענייניהן של מדינות קטנות מהן‪ ,‬מסיבות הומניטריות ואסטרטגיות שונות‪ .‬ב־‪ 2011‬תמכו‬
‫כוחות נאט"ו בכוחות המורדים בלוב‪ ,‬שביקשו להפיל את שלטונו הרודני של מנהיג לוב מועמר קדאפי‪.‬‬
‫בתצלום‪ ,‬פצצה של ‪ 250‬ק"ג פוגעת במאחז המורדים בכפר ראס לאנּוף‪.‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 222‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:44‬‬

 ‫‪223‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫תדירות המלחמות וסוגיהן‬

‫עד עתה סקרנו כמה מן ההשערות והתיאוריות הסותרות העיקריות המנסות להסביר את‬
‫מקורות הסכסוך המזוין‪ .‬בעולם המשתנה לכאורה כל הזמן‪ ,‬בולטת נוכחות קבועה וקודרת‪:‬‬
‫האלימות‪ ,‬או כפי שניסח זאת ּבּוטרּוס בוטרוס־גאלי‪ ,‬לשעבר המזכיר הכללי של האו"ם‪,‬‬
‫"תרבות של מוות"‪.‬‬

‫מאז ‪ 1900‬פרצו בעולם לפחות ‪ 750‬סכסוכים מזוינים‪ ,‬שבהם נהרגו מיליוני בני אדם והמונים‬
‫אחרים הפכו לפליטים; הם עלו טריליוני דולרים וגרמו סבל אנושי בל יתואר‪ .‬האמונה כי‬
‫"רק המתים רואים את סוף המלחמה" מבוססת על העובדה שלפיה בעולם שאינו מפסיק‬
‫להשתנות‪ ,‬המלחמה היא מרכיב קבוע ומכוער‪ .‬במהלך ‪ 3,400‬השנים האחרונות‪" ,‬בני האדם‬
‫נהנו משלווה מלאה רק ב־‪ 268‬שנים מתוכן‪ ,‬או ‪ 8%‬בלבד מן ההיסטוריה המתועדת"‬
‫(‪.)Hedges, 2003‬‬

‫מדענים החוקרים מלחמות על־פי מדדים כמותיים‪ ,‬באמצעות מתודולוגיות מדעיות‬

‫מאסכולת הביהביוריזם‪ ,‬ניסו להעריך את תדירות הסכסוכים המזוינים ולמדוד מגמות‬
‫ומחזוריּות ברמת הסכסוכים האלימים במערכת העולמית‪ .‬הגדרות שונות ומדדים אחרים‬
‫מציגים תמונות שונות במקצת של מידת השינוי לאורך זמן (כצפוי על־פי התפיסה‬
‫הקונסטרוקטיביסטית; ראו ‪ .)Gleditsch, 2004‬על אף ההבדלים‪ ,‬כל המדדים‪ ,‬בתקופות‬
‫מדידה שונות‪ ,‬מצביעים על אותם מגמות ודפוסים בסיסיים‪ .‬בטווח הארוך (במשך‬
‫שש־מאות השנים האחרונות) נמשכו הסכסוכים המזוינים‪ ,‬עם מגמת עלייה מתמדת‬
‫בשכיחותם‪ .‬ואולם‪ ,‬בטווח הקצר יחסית (מאז ‪ )1950‬נרשם דפוס של פחות סכסוכים‬
‫מזוינים‪ ,‬אבל קטלניים במידה רבה יותר‪ .‬מחקרים אלה מדווחים‪ ,‬באופנים שונים‪ ,‬על מה‬
‫שכלי תקשורת ההמונים מדווחים לנו – האלימות וחוסר הביטחון בעולם הם מהותיים‬
‫לפוליטיקה העולמית‪ .‬המלחמות ב־‪ 2013‬בסוריה‪ ,‬בסודן‪ ,‬בדרום סודן‪ ,‬בלבנון ובמקומות‬
‫נוספים – וכן המתיחות סביב שטחי המריבה בים סין הדרומי – מטילות צל כבד‪.‬‬

‫בעבר‪ ,‬כאשר אנשים חשבו על סכסוכים מזוינים‪ ,‬הם חשבו בעיקר על מלחמות בין‬
‫מדינות‪ ,‬ובמקום השני ניצבו מלחמות אזרחים בתוך מדינות ריבוניות קיימות‪ .‬מלחמות‬
‫משני סוגים אלה התחוללו בתדירות גבוהה ובקצב זהה בכל שנה מאז ‪ 1816‬ועד מלחמת‬
‫העולם ה־‪ .II‬ואולם‪ ,‬מאז גדל מאוד חלקן של המלחמות הפנימיות והן המגדירות כיום‬
‫את הנוף העולמי‪.‬‬

‫איור ‪ 7.4‬מתעד את השינויים הן במספר הסכסוכים במהלך חצי המאה האחרונה הן‬
‫באופיים‪ .‬דפוס חדש זה של מלחמות אזרחים וסכסוכים מזוינים‪ ,‬אשר לפחות בצד אחד‬
‫של המתרס אינם מערבים כוחות ממשלה רשמיים‪ ,‬החל רווח במיוחד מאז ‪ .1990‬ואכן‪ ,‬בין‬
‫‪ 1989‬ל־‪ ,2012‬רק ‪ 9‬מבין כל ‪ 141‬הסכסוכים המזוינים הפעילים בעולם (שהם ‪ 6%‬בלבד)‪,‬‬
‫היו מלחמות בין־מדינתיות שהתנהלו בין ארצות‪ .‬הסכסוך בין אריתריאה לאתיופיה‬
‫(‪ )2000 -1998‬והסכסוך בין הודו לפקיסטן (‪ )2003-1997‬נגעו לשטחי מריבה‪ ,‬ואילו‬
‫המלחמה בין עיראק לארצות הברית ובנות בריתה (‪ )2003‬הייתה מלחמה על סמכות‬
‫שלטונית‪ .‬ב־‪ ,2012‬כל ‪ 32‬הסכסוכים המזוינים בעולם באותה השנה (למעט אחד) היו‬
‫מלחמות אזרחים פנימיות בתוך מדינות‪ 8 .‬מבין הסכסוכים המזוינים העיקריים בתוך‬
‫מדינות הפכו למלחמות בין־לאומיות‪ ,‬שבהן כוחות צבא ממדינות שלא היו צד עיקרי‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 223‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:44‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪224‬‬

‫בסכסוך סייעו לכוחות השלטון – כפי שקרה במלחמה בין ארצות הברית לאל קאעידה‪,‬‬
‫באפגניסטן‪ ,‬בסומליה‪ ,‬ברואנדה‪ ,‬בתימן‪ ,‬באזרבייג'ן‪ ,‬ברפובליקה המרכז־אפריקנית‬
‫וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו‪ .‬במרוצת שבע השנים האחרונות גברה המעורבות‬
‫החיצונית בסכסוכים מזוינים; ב־‪ 2012‬אפיינה תופעה זו ‪ 25%‬מכלל הסכסוכים המזוינים‬
‫בעולם (‪.)Themnér & Wallensteen, 2013‬‬

‫‪Themnér, Lotta, and Peter Wallensteen, "Armed Conflicts, 1946-2012," Journal of Peace‬‬
‫‪60‬‬

‫‪50‬‬

‫‪Research, 50, no. 4 (2013), p. 512. Reprinted with permission from PRIO‬‬
‫‪40‬‬
‫מספר סכסוכים‬

‫‪30‬‬

‫‪20‬‬

‫‪10‬‬

‫‪0‬‬
‫‪1946‬‬
‫‪1949‬‬
‫‪1952‬‬
‫‪1955‬‬
‫‪1958‬‬
‫‪1961‬‬
‫‪1964‬‬
‫‪1967‬‬
‫‪1970‬‬
‫‪1973‬‬
‫‪1976‬‬
‫‪1979‬‬
‫‪1982‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2012‬‬
‫חוץ־מערכתי‬ ‫בין מדינות‬ ‫בתוך מדינה שהפכו למלחמה בין־לאומית‬ ‫בתוך מדינה‬

‫איור ‪ 7.4‬השינויים בתדירות הסכסוך המזוין ובסוגיו ‪ 0‬האיור מציג את תדירות הסכסוכים המזוינים בכל שנה‬
‫מאז ‪ ,1946‬ומתאר עלייה הדרגתית בתדירות הסכסוכים עד השיא‪ ,‬שנרשם ב־‪ ,1992‬ואחריו ירידה שנמשכה‬
‫כעשור‪ .‬ב־‪ 2003‬שב ועלה מספר הסכסוכים המזוינים‪ .‬במהלך כל התקופה חלו שינויים באופי הסכסוכים‪,‬‬
‫בתקווה שתוקפנות מזוינת חוץ־מערכתית תיכחד מן העולם‪ ,‬ומלחמות בין מדינות יהיו נדירות ביותר‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫שכיחות הסכסוכים המזוינים בתוך מדינות עלתה במקביל‪ ,‬וכך גם מספר הסכסוכים הפנימיים שיש בהם‬
‫התערבות של מדינה שלישית המסייעת לאחד הצדדים בסכסוך‪.‬‬

‫עד פיגועי ה־‪ 11‬בספטמבר סברו רוב החוקרים‪ ,‬כי מלחמות אזרחים ימשיכו להיות סוג‬
‫האלימות הנפוץ ביותר בעולם‪ ,‬אך הם נאלצו לשנות את האסטרטגיות ואת אופני החשיבה‬
‫שלהם כדי שיתאימו למציאות המשתנה‪ .‬כיום‪ ,‬מי שעוסקים בתכנון צבאי מתמודדים עם‬
‫שני אתגרי ביטחון חסרי תקדים‪ .‬כפי שתיאר הנרי קיסינג'ר‪ ,‬אתגרים אלה הם "פעילויות‬
‫טרור שנתפסו עד לאחרונה כעניין לכוחות המשטרה הפנימיים ולא כסוגיה מדינית‬
‫בין־לאומית; והפיתוחים המדעיים והפצתם‪ ,‬המאפשרים מצב שבו כל ההתפתחויות‬
‫המתרחשות בשטחה של מדינה אחרת מאיימות על הישרדות המדינה"‪ .‬כלומר‪ ,‬הסיכוי‬
‫שהתוקפנות המזוינת בעתיד תגבר‪ ,‬וכוחות מיליציה בלתי־סדירים וצבאות פרטיים או‬
‫פרטיים־למחצה (כגון ארגוני טרור) יילחמו נגד צבאות המדינות‪ ,‬או נגד "לוחמי צללים"‬
‫שהמדינות יגייסו כ"מיקור־חוץ" כשכירי חרב או ככוחות מיליציה בתשלום‪.‬‬

‫נראה אפוא כי מאפייני הלוחמה בזמננו עוברים תמורה של ממש‪ ,‬על אף העובדה שרבים‬
‫מן המאפיינים המסורתיים של הסכסוך המזוין נותרו כשהיו‪ .‬המגמות הכלליות מצביעות‬
‫על השינויים האלה‪:‬‬
‫ירד שיעורן של הארצות המנהלות מלחמות‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 224‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:44‬‬

 ‫‪225‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫רוב המלחמות כיום מתחוללות בדרום העולמי‪ ,‬שבו מספר המדינות הגבוה ביותר‪,‬‬ ‫‪0‬‬

‫בעלות האוכלוסיות הגדולות ביותר‪ ,‬ההכנסה הדלה ביותר‪ ,‬והממשלים הלא יציבים‬
‫ביותר‪.‬‬
‫היציאה למלחמה כדי לכבוש שטחים זרים שוב איננה המניע למלחמה‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫שלום ארוך‬ ‫המלחמות בין המעצמות הגדולות נעלמו; מאז ‪ 1945‬חווה העולם שלום ארוך – תקופת‬ ‫‪0‬‬
‫(‪)long peace‬‬
‫השלום הארוכה ביותר בהיסטוריה המודרנית (מאז ‪ ,)1500‬שבה לא פרצו מלחמות בין‬
‫תקופות ממושכות של שלום‬
‫בין המעצמות הגדולות והחזקות‬
‫הארצות החזקות ביותר‪.‬‬
‫ביותר מבחינה צבאית‪.‬‬
‫אף שבטווח הארוך ייתכן שהסכסוכים המזוינים בין מדינות אכן ייעלמו‪ ,‬תדירות הסכסוכים‬
‫המזוינים בתוך מדינות קיימות עולה בהתמדה‪ .‬נבחן עתה את מאפייני הסכסוך המזוין‬
‫בתוך מדינות‪.‬‬

‫טבעה המשתנה של המלחמה ‪ 0‬המאבק האסימטרי המתחולל באפגניסטן בין הצבא החזק ביותר‬
‫בעולם לבין כוחות המורדים העלה שאלות לגבי ההבנה המקובלת של המלחמה ‪ -‬ובעיקר‪ ,‬כיצד מנהלים‬
‫מלחמה ומהו "ניצחון"‪ .‬המלחמה באפגניסטן היא המלחמה הארוכה ביותר שארצות הברית ניהלה אי‬
‫פעם‪ ,‬וכוחותיה היו אמורים לסגת מתפקידי לחימה עד סוף ‪ ;2014‬רק כוחות קטנים יישארו שם כדי‬
‫לאמן את הכוחות האפגניים ולפעול ככוח משימה נגד טרור‪ .‬מזכיר ההגנה של ארצות הברית צ'אק‬
‫הייגל אמר ביוני ‪ ,2013‬כי "אנחנו משנים את היערכותנו‪ ,‬איננו עוזבים‪ .‬בכוונתנו להישאר באפגניסטן‬
‫חֹורה‪ ,‬אפגניסטן‪ ,‬ב־‪ 23‬בפברואר ‪.2013‬‬
‫עוד זמן רב"‪ .‬בתצלום‪ ,‬חיילי ארצות הברית במשימת סיור בעיר ָ‬

‫סכסוכים מזוינים בתוך מדינות‬

‫מלחמת אזרחים בהיקף נרחב היא תולדה של כשלון השלטונות במדינה למשול ביעילות‬
‫בתוך גבולות הטריטוריה שלהם‪ .‬ניהול כושל של ממשלות חסרות סמכות‪ ,‬שאינן מסוגלות‬
‫לספק את צורכיהם הבסיסיים של אזרחי המדינה הוא כיום מגמה כלל־עולמית‪ .‬חוסר‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 225‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:47‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪226‬‬
‫מפה ‪7-1‬‬
‫יכולת זו הוביל למגיפה של מדינות כושלות ברחבי העולם‪ .‬כיום‪ ,‬יש בעולם לפחות שבעים‬ ‫מדינות כושלות‬
‫(‪)failed states‬‬
‫מדינות‪ ,‬שהשלטון בהן נתון ללחצים כבדים והן חשופות להתפרצות של מלחמת אזרחים‬
‫ארצות ששלטונותיהן מנהלים את‬
‫(ראו מפה ‪ .)7.1‬לעתים הסכסוך המזוין מוגבל לחבלים מקומיים השואפים להיפרדות‬ ‫מדיניותן בצורה כושלת במידה‬
‫ולעצמאות‪ ,‬ולעתים המדינות הכושלות נמצאות במלחמה נרחבת אך לא רצופה‪ ,‬המתנהלת‬ ‫כזו שאזרחיהן מתמרדים נגדם‬
‫בין כוחות המורדים לבין מנהיגי הצבא‪ .‬אזרחי המדינה הכושלת משלמים את מחירו הגבוה‬ ‫ומאיימים במהפכה שתחלק‬
‫את ארצם למדינות נפרדות‬
‫ביותר של הסכסוך הפנימי – אלימות פוליטית ואסון הומניטרי בהיקף רחב‪ ,‬הפוקדים‬ ‫ועצמאיות‪.‬‬
‫לרוב מדינות שאינן מסוגלות לבצע תפקידים שלטוניים בסיסיים‪ .‬ריבוי המדינות הכושלות‬
‫בעולם אף מגביר את הסכנה הכלל־עולמית‪ ,‬מכיוון ש"רק במקרים נדירים אפשר להכיל‬
‫בתוך הגבולות הלאומיים את העימותים האלימים‪ ,‬זרם הפליטים‪ ,‬הברחות הנשק והמחלות‬
‫האופייניות למלחמה" (‪.)Patrick, 2011, p. 55‬‬

‫מבוסס על נתונים של מדינות כושלות מתוך )‪The Fund for Peace and Foreign Policy (2013‬‬
‫קריטי‬
‫בסכנה‬
‫גבולי‬
‫יציב‬
‫היציב ביותר‬

‫מפה ‪ 7.1‬סכנת המדינות הכושלות ‪ 0‬בהתבסס על ‪ 12‬מדדים חברתיים‪ ,‬כלכליים ופוליטיים‪ ,‬מפה זו מזהה את ‪ 16‬הארצות הפגיעות ביותר בעולם‪,‬‬
‫שיש לשלטונותיהן הסיכוי הגבוה ביותר להיכשל‪ ,‬והסיכוי הגבוה ביותר להתפרצות מלחמת אזרחים ואנרכיה‪ .‬עוד במפה‪ 54 ,‬ארצות הנמצאות "בסכנה"‪,‬‬
‫הקדמה‬‫שמרכיבים חשובים בחברה ובמוסדות השלטון שלהן פגיעים ומועדים לכישלון‪ .‬ארצות אלה‪ ,‬העלולות להפוך ל"מדינות כושלות"‪ ,‬מאיימות על ִ‬
‫והיציבות של מדינות שכנות‪ .‬כשל מדינתי ומלחמת אזרחים הם תופעות בולטות במיוחד במדינות החלשות‪ ,‬המרוששות והמסוכנות ביותר באפריקה‪.‬‬
‫בדירוג הסכנה לכשל מדינתי ניצבת סומליה בראש הרשימה‪ ,‬מבין ‪ 178‬ארצות ב־‪ ,2013‬זו השנה השישית ברציפות‪ ,‬ואחריה בהפרש קטן‪ ,‬הרפובליקה‬
‫הדמוקרטית של קונגו‪.‬‬

‫לכשל מדינתי ולהתפוררות החברה האזרחית ישנן סיבות רבות‪ ,‬אך כל המדינות הכושלות‬
‫חולקות כמה מאפיינים מרכזיים‪ ,‬המגבירים את פגיעותן לסכנת קריסה‪ ,‬למלחמת אזרחים‬
‫ולטרור‪ .‬באופן כללי‪ ,‬המחקרים שהתמקדו בתופעה זו מצביעים על המאפיינים שלפניכם‬
‫(‪:)Collier, 2007; Acemoglu & Robinson, 2012; Piazza, 2008‬‬
‫אחד המנבאים המדויקים של כשל מדינתי הוא עוני‪ ,‬אבל פערי הכנסה ופערי מגדר‬ ‫‪0‬‬

‫קיצוניים בתוך המדינה הם אפילו מהימנים ממנו‪.‬‬

‫המדינות הכושלות הפגיעות ביותר להתקוממות פנימית נשלטות על־ידי ממשלות‬ ‫‪0‬‬

‫מושחתות הנתפסות בעיני רוב הציבור כלא לגיטימיות ולא יעילות‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 226‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:47‬‬

 ‫‪227‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫משטר דמוקרטי‪ ,‬ובעיקר אם יש לו פרלמנט חזק‪ ,‬מפחית בדרך־כלל את הסיכון לכשל‬ ‫‪0‬‬

‫מדינתי; שלטון יחיד מגביר את הסיכון‪.‬‬

‫מדינות דמוקרטיות עניות או צעירות סובלות מחוסר יציבות יותר מדמוקרטיות‬ ‫‪0‬‬

‫עשירות או ממוסדות מהן‪ ,‬וגם יותר ממדינות עניות שאין בהן משטר דמוקרטי;‬
‫מדינות דמוקרטיות עניות שאינן משפרות את רמת החיים בהן‪ ,‬פגיעות במיוחד‪.‬‬
‫לחצי האוכלוסייה‪ ,‬המחריפים בשל גידול אוכלוסיית העקורים במדינה‪ ,‬זרם הפליטים‬
‫ֵ‬ ‫‪0‬‬

‫ומחסור במזון‪ ,‬תורמים לכשל מדינתי ולמהומות אזרחים‪.‬‬

‫משטרים שאינם מגנים על זכויות האדם מועדים במיוחד לכישלון‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫מדינות שכלכלתן מתבססת על הכנסות מתעשיות נפט וגז הן בלתי יציבות‪ ,‬במיוחד‬ ‫‪0‬‬

‫אם סמכות השלטון חלשה ומאפשרת את קיומם של פערים עצומים בחלוקת העצמה‬
‫הפוליטית והעושר הלאומי‪.‬‬
‫מדינות ששלטונותיהן אינם מגנים על חופש הדת מועדות במיוחד להיכשל‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫מדינות שיש בהן חוקים חזקים להגנת הסחר החופשי הבין־לאומי מגיעות ליציבות;‬ ‫‪0‬‬

‫מדינות ששיעור האינפלציה בהן גבוה מועדות להיכשל‪.‬‬

‫נוכחות גוש גדול של אוכלוסייה צעירה מגבירה את הסיכון לכשל מדינתי עקב מלחמה‪,‬‬ ‫‪0‬‬

‫שכן קל לגייס צעירים מובטלים רבים לפעולה צבאית‪.‬‬

‫העולם משופע במוקדי התלקחות רבים ומסוכנים‪ ,‬שבהם המדינות פגיעֹות מאוד‬
‫להתפוררות בשל כשל מדינתי‪ ,‬ניהול כושל ומושחת‪ ,‬מרי אזרחי ותפיסת השלטון‬
‫באמצעים אלימים‪ .‬ומכיוון שלרוב המדינות הריבוניות יש לפחות מאפיין אחד מבין אלה‬
‫שצוינו לעיל‪ ,‬שכיחותן של המדינות הכושלות היא בעיה העתידה להחמיר עם התגברות‬
‫הגלובליזציה במאה ה־‪.21‬‬

‫סכסוכים תוך־מדינתיים‬
‫סכסוכים מזוינים בתוך מדינות פורצים בתכיפות גבוהה מזו שבה פורצים סכסוכים מזוינים‬
‫בין מדינות‪ .‬בין השנים ‪ ,2014-1989‬סכסוכים מזוינים פנימיים על השלטון או על שטחים‬
‫היו שכיחים יותר מאשר מלחמות בין מדינות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מבין ‪ 32‬הסכסוכים המזוינים שהיו‬
‫פעילים בשנת ‪ 2012‬ב־‪ 26‬מקומות שונים מסביב לעולם‪ ,‬כולם פרט לאחד היו עימותים‬
‫פנים־מדינתיים‪ ,‬שבהם נלחם השלטון נגד קבוצת אופוזיציה מבית‪ ,‬ובחלק מן המקרים עם‬
‫יותר מקבוצת אופוזיציה אחת באותו הזמן (‪.)Themnér & Wallensteen, 2013‬‬

‫מלחמת אזרחים‪ ,‬שבה עצמת הסכסוך המזוין הפנימי גובה לפחות אלף הרוגים מדי שנה‪,‬‬
‫פרצה בעולם ‪ 155‬פעמים בתקופה שבין ‪ 1816‬לתחילת ‪ .2013‬התפרצות של מלחמות‬
‫אזרחים אינה מציגה דפוס קבוע; יותר מ־‪ 60%‬ממלחמות האזרחים בתקופה זו פרצו‬
‫לאחר ‪ ,1946‬ותכיפותן עולה בהתמדה בכל עשור (ראו טבלה ‪ .)7.1‬עם זאת‪ ,‬מגמה‬
‫מואצת זו היא‪ ,‬בחלקה‪ ,‬תוצאת הגידול במספר המדינות העצמאיות במערכת העולמית‪,‬‬
‫המגדיל את ההסתברות הסטטיסטית לשכיחותה של מלחמת אזרחים‪ .‬ואולם‪ ,‬ב־‪2012‬‬
‫פחת מספר הסכסוכים המזוינים הפנימיים (שבהם היו לפחות עשרים־וחמישה מקרי‬
‫מוות בקרב) בחמישה לעומת השנה הקודמת‪ ,‬ומספר מלחמות האזרחים שגבו לפחות‬
‫אלף הרוגים נותר צנוע באופן יחסי – שש מלחמות פעילות (‪Themnér & Wallensteen,‬‬
‫‪.)2013‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 227‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:47‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪228‬‬

‫טבלה ‪ 7.1‬מלחמות אזרחים‪2012-1816 ,‬‬

‫מספר מלחמות‬ ‫גודל המערכת‬ ‫מאפיינים עיקריים‬ ‫תקופה‬

‫האזרחים שפרצו‬ ‫(מספר מדינות ממוצע)‬
‫‪12‬‬ ‫‪28‬‬ ‫הממלכות של "קונצרט אירופה"‬ ‫‪1848-1816‬‬
‫מדכאות מהפכות דמוקרטיות‬
‫‪20‬‬ ‫‪39‬‬ ‫עליית הלאומיּות ומלחמות‬ ‫‪1881-1849‬‬
‫האזרחים‬
‫‪18‬‬ ‫‪40‬‬ ‫אימפריאליזם וקולוניזציה‬ ‫‪1914-1882‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪59‬‬ ‫מלחמות עולמיות וקריסה‬ ‫‪1945-1915‬‬
‫כלכלית‬
‫‪65‬‬ ‫‪117‬‬ ‫דה־קולוניזציה ועצמאות לארצות‬ ‫‪1988-1946‬‬
‫הדרום העולמי המתעורר‬
‫בתקופת המלחמה הקרה‬
‫‪26‬‬ ‫‪198‬‬ ‫עידן המדינות הכושלות ומלחמות‬ ‫‪2012-1989‬‬
‫האזרחים‬
‫‪155‬‬ ‫‪2012-1816‬‬
‫מקור‪ :‬הנתונים לשנים ‪ 1945-1816‬באדיבות פרויקט ‪ Correlates of War‬בהנחיית ‪ ;J. David Singer and Melvin Small‬הנתונים לשנים ‪-1946‬‬
‫‪ 2012‬על סכסוכים מזוינים תוך־מדינתיים שבהם אלף הרוגים בקרבות או יותר לקוחים מתוך ‪Uppsala Conflict Data Program Dyadic Dataset‬‬
‫‪( v. 1-2013‬ראו ‪.)Themnér and Wallensteen, 2013‬‬

‫מלחמות אזרחים הן המלחמות הדומיננטיות כיום בזירה הבין־לאומית‪ ,‬משום שהן פורצות‬
‫ומתלקחות מחדש בשיעור גבוה מזה שבו הן מסתיימות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הן נמשכות זמן ארוך‬
‫יותר (‪ .)Hironaka, 2005‬בארצות שחוו מלחמת אזרחים אחת קיימת נטייה להתפרצות‬
‫מלחמות אזרחים נוספות (‪ ,)Quinn, Mason & Gurses, 2007‬ודפוס זה בולט במיוחד‬
‫בסכסוכים המתאפיינים ביריבות פנימית מתמשכת‪ .‬על־פי ראיות אמפיריות‪ 76%" ,‬מכל‬ ‫יריבּות פנימית מתמשכת‬
‫(‪enduring internal rivalry‬‬
‫מלחמות האזרחים בשנים ‪ 2004-1946‬התחוללו בשל יריבויות פנימיות מתמשכות"‪.‬‬ ‫]‪)[EIR‬‬
‫מלחמות אזרחים כאלה נוטות להתלקח מחדש‪ ,‬ובעקבותיהן באות תקופות קצרות יותר‬ ‫סכסוך אלים ממושך בין שלטונות‬
‫של שלום יחסי (‪ .)DeRouen & Bercovitch, 2008, p. 55‬נוסף על כך‪ ,‬פרק הזמן הממוצע‬ ‫לבין קבוצות מורדים בתוך מדינה‪.‬‬
‫של מלחמות אזרחים הלך והתארך; על־פי הערכת אחד המחקרים‪ 130 ,‬מלחמות האזרחים‬
‫שהתחוללו ברחבי העולם מאז מלחמת העולם ה־‪ II‬נמשכו בממוצע אחת־עשרה שנים‬
‫(‪ .)Stark, 2007‬להלן דוגמאות של מדינות שבהן מלחמות אזרחים ממושכות ומתחדשות‪:‬‬
‫אוגנדה‪ ,‬אינדונזיה‪ ,‬איראן‪ ,‬אפגניסטן‪ ,‬בורונדי‪ ,‬חוף השנהב‪ ,‬טורקיה‪ ,‬לבנון‪ ,‬ליבריה‪ ,‬מיאנמר‪,‬‬
‫פרו‪ ,‬פיליפינים‪ ,‬סודן‪ ,‬סומליה‪ ,‬סוריה‪ ,‬סרי לנקה‪ ,‬עיראק‪ ,‬צ'אד‪ ,‬קולומביה‪ ,‬קונגו ורואנדה‪.‬‬

‫מאפיין בולט נוסף של סכסוכים מזוינים תוך־מדינתיים הוא חומרתם‪ .‬מספר קרבנות‬
‫האלימות במלחמות אזרחים היה תמיד גבוה מאוד‪ ,‬ומספר ההרוגים במלחמות האזרחים‬
‫שהתחוללו מאז מלחמת העולם ה־‪ II‬גדל בשיעורים מדאיגים‪ ,‬במיוחד בקרב ילדים‪ ,‬הן‬
‫כקרבנות חפים מפשע הן כמשתתפים פעילים בלחימה‪ .‬בהתחשב בעובדה שרוב מלחמות‬
‫האזרחים הקטלניות ביותר בהיסטוריה פרצו בעת האחרונה‪ ,‬הקלישאה שלפיה "הסכסוכים‬
‫האכזריים ביותר מתרחשים בתוך הבית" אכן מתמצתת את המציאות המכוערת; רצח־‬
‫עם וטבח המונים המיועדים לחסל אוכלוסיות שלמות בחבלי ארץ גדולים הפכו שכיחים‬
‫למדי במלחמות האזרחים בעת האחרונה (ראו "מבט מקרוב‪ :‬סודן והמחיר האנושי של‬
‫המלחמה")‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 228‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:47‬‬

 ‫‪229‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫מבט מקרוב‬
‫סודן והמחיר האנושי של המלחמה‬
‫סודן היא דוגמה מחרידה שבה נטבחו המוני אזרחים‪ ,‬בשל שאיפת הממשלה לשמור על השלטון‬
‫באמצעות השמדת קבוצות מיעוט המתנגדות לה‪ .‬מאז פרוץ מלחמת האזרחים ב־‪ 1955‬נמצאה סודן‬
‫במצב מתמשך של סכסוך פנימי מזוין‪ .‬השלב הראשון של מלחמת האזרחים פרץ כאשר ממשלת‬
‫חרטּום‪ ,‬בהובלת העולם הערבי‪ ,‬הפרה את הבטחתה לתושבי חבל הדרום לכונן מערכת פדרלית‪ ,‬כדי‬
‫להבטיח את ייצוגם ואת האוטונומיה האזורית שלהם במדינה שזה עתה זכתה לעצמאות‪ .‬התוקפנות‬
‫האלימה החמירה בשל הבדלי תרבות ודת עמוקים בין הצדדים‪ ,‬ובמרוצת הזמן שילמו בחייהם יותר‬
‫מחצי מיליון בני אדם ‪ -‬שרק ‪ 20%‬מתוכם היו לוחמים חמושים ‪ -‬ומאות אלפי אחרים הפכו עקורים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1972‬הושג הסכם אדיס אבבה בתיווכם של ארגונים לא־ממשלתיים דתיים‪ ,‬שבמסגרתו הוקם‬
‫חבל דרומי עם שלטון מקומי‪ ,‬אשר שם קץ ללחימה‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬הפסקת האש התבררה כשלום חולף וקצר־ימים‪ .‬התסיסה בדרום גברה בעקבות מה שנתפס‬
‫כהפרת ההסכם של הצפון‪ .‬ב־‪ 1983‬פרצה שוב מלחמת אזרחים על רקע מתחים גזעיים ודתיים‪,‬‬
‫תחרות על משאבי נפט ומאבקי כוח פוליטיים‪ .‬ב־‪ 1989‬השעתה הממשלה הסודנית בתמיכת העולם‬
‫הערבי וכוחות המיליציה של הג'נג'וויד‪ ,‬בגיבוי הממשלה‪ ,‬את המשטר הדמוקרטי בסודן ופתחה במסע‬
‫טרור בחסות המדינה‬ ‫"הפרד והשמד" של טרור בחסות המדינה נגד תושבי הדרום‪.‬‬
‫(‪state-sponsored‬‬
‫‪)terrorism‬‬ ‫הסכסוך ההיסטורי בין הצפון לדרום החל להיפתר‪ ,‬וב־‪ 2005‬נחתם בין הצדדים הסכם שלום שקרא‬
‫סיוע‪ ,‬הכשרה‪ ,‬אימון וחימוש‬ ‫לחלוקת העושר והעצמה‪ ,‬וכלל הסדרי ביטחון הדדיים‪ .‬ואולם‪ ,‬התקפות על אזרחים שאינם ערבים בחבל‬
‫טרוריסטים זרים על־ידי‬ ‫דארפור הנידח והמקופח נמשכו ואף הסלימו‪ .‬ביולי ‪ 2005‬הגדיר נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו' בוש‬
‫מדינה במטרה להשיג יעדים‬
‫במדיניות החוץ‪.‬‬ ‫את המצב בדארפור כ"רצח־עם מובהק"‪ .‬לפי הערכות האו"ם‪ ,‬עד פברואר ‪ ,2010‬אז חתמה ממשלת‬
‫סודן על הסכם הפסקת אש עם "תנועת הצדק והשוויון" (‪ ,)JEM – Justice and Equality Movement‬קבוצת‬
‫המורדים הגדולה ביותר בדארפור‪ ,‬הגיע מספר ההרוגים לכ־‪ 300,000‬איש‪ ,‬ועוד כ־‪ 2.5‬מיליונים ברחו‬
‫מבתיהם והפכו פליטים‪.‬‬
‫ב־‪ 2011‬החל תהליך היפרדות מסודרת של דרום סודן מסודן‪ ,‬שהתנהל ברובו בדרכי שלום‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫ב־‪ 2012‬פרץ משבר חדש ‪ -‬סכסוך מזוין ואלים בין שתי המדינות לאורך קו הגבול ביניהן על השליטה‬
‫נּוּבה‬
‫באזורים העשירים בנפט‪ ,‬המרוכזים ברובם בדרום סודן‪ .‬נוסף על כך נמשכו הקרבות העזים בהרי ָ‬
‫במרכז סודן‪ ,‬כחלק מן המערכה התוקפנית שניהל צבא סודן הצפונית במאמץ לכתוש את כוחות‬
‫המורדים‪ .‬מרחץ הדמים ששטף את סודן ודרום סודן הפך מקום טרגי זה לזירת המוות הנוראה ביותר‬
‫מאז מלחמת העולם ה־‪ ,II‬והוא מעלה תהיות קשות על הסיכויים לשלום מתמשך‪.‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫‪ .1‬באיזה שלב המלחמה שוב אינה רציונלית? האם מודל השחקן הרציונלי מצליח להסביר את‬
‫הימשכות המלחמות? אילו תובנות בנושא זה מספקות המסורות התיאורטיות?‬
‫‪ .2‬נוכח היסטוריה של אלימות ממושכת בסודן‪ ,‬באילו תנאים אפשר להגיע לשלום מתמשך?‬
‫‪ .3‬מדוע נפגעו אזרחים רבים במלחמה זו‪ ,‬והאם על הקהילה הבין־לאומית מוטלת האחריות להגן‬
‫עליהם?‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 229‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:47‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪230‬‬

‫מאפיין בולט נוסף של סכסוכים מזוינים פנימיים הוא ההתנגדות ליישובם באמצעות‬
‫משא ומתן‪ .‬קשה מאוד להשכין שלום בין סיעות יריבות הנאבקות ביניהן על השלטון‪,‬‬
‫כשהשנאה מניעה את הצדדים הלוחמים וכוח האינרציה של ההרג המתמשך מרעיל‬
‫אותם‪ .‬מעטים המקרים שבהם אויבים מבית המנהלים ביניהם מלחמת אזרחים הצליחו‬
‫לשים קץ לקרבות באמצעות פשרה שהושגה במשא ומתן‪ .‬ההתחדשות של מלחמות‬
‫אזרחים נובעת‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬מחוסר מחויבות להסכם ומחוסר ודאות לגבי היכולות‬
‫הצבאיות של היריב‪ .‬בדרך־כלל‪ ,‬הסכם לסיום מלחמת אזרחים דורש מכוחות המורדים‬
‫להניח את נשקם‪ .‬מהלך זה מטה את מאזן הכוחות לטובת השלטונות‪ ,‬היכולים להתפתות‬
‫לממש את יתרונם ולנצל את הפסקת האש‪" .‬מכיוון שהמורדים מבינים את התמריץ‬
‫שיש לשלטון לסגת מן ההסכם‪ ,‬הסיכוי שיהיו מוכנים לחתום על הסכם שלום ולקיימו‬
‫הולך וקטן" (‪ .)Mattes & Savun, 2010, p. 512‬הקושי להתחייב להסכם מתעורר אפוא‬
‫כאשר השלטון אינו מסוגל להתחייב באופן מעורר אמון לפתרון הסכסוך בדרכי שלום‬
‫(‪.)Hartzell & Hoddie, 2007‬‬

‫מסיבה זו‪ ,‬מדינות בוחרות לכבול את עצמן להסכמים בין־לאומיים‪ ,‬או "להתחייב‬
‫באופן מעורר אמון" באמצעות הצטרפות למוסדות‪ ,‬כגון בית הדין הפלילי הבין־לאומי‬
‫(‪ .)Simmons & Danner, 2010‬ראיות נוספות מעידות‪ ,‬כי אפשר לטפל בנושאים המטרידים‬
‫את המורדים באמצעות מתן ערובות מטעם צד שלישי‪ ,‬אימוץ מנגנוני הגנה מוסדיים‬
‫המקדמים שיתוף וחלוקת סמכות שלטונית בין הקבוצות המקומיות‪ ,‬ושקיפות בשיתוף‬
‫המידע על היכולות הצבאיות של הצדדים ועל האופציות לפתרון הסכסוך‪" .‬הסכמי שלום‬
‫שגובשו בקפידה יכולים לשמש הגנה מפני התחדשותה של מלחמת אזרחים באמצעות‬

‫ילדים ומלחמה ‪ 0‬ילדים הם‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬הקרבנות העיקריים של מלחמות אזרחים‪ ,‬והם אף פעילים‬
‫בהן כחיילים־ילדים‪ .‬הם מצטרפים ללחימה מסיבות רבות ‪ -‬מקצתם נחטפים ומגויסים בכפייה; אחרים‬
‫מתפתים להבטחות כספיות; יש שאיבדו קרובים אהובים והם שוחרי נקם‪ .‬פיליפ אּודָ ר‪ ,‬מייסד קרן סיוע‬
‫לילדים־לוחמים (‪ ,)Developing Minds Foundation‬אומר‪ ,‬כי לאחר שהם מניחים את נשקם‪" ,‬האתגר הגדול‬
‫ביותר הוא להחזיר להם את שלמותם הרגשית‪ ...‬להפוך אותם ממכונות הרג לבני אנוש נורמליים" (‪Drost,‬‬
‫‪ .)2009, p.8‬בתצלום‪ ,‬ילדים חמושים בצבא אנגולה‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 230‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:49‬‬

 ‫‪231‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫הדרישה לניטור ולבקרה בין־לאומיים‪ ,‬חיוב הצדדים הלוחמים לספק מידע צבאי לצד‬
‫שלישי ופעולות המאמתות מידע זה" (‪ .)Mattes & Savun, 2010, p. 511‬עם זאת‪ ,‬בוררּות‬
‫צד שלישי עלולה גם להוביל להמשך האלימות‪ ,‬לדוגמה – ארצות רבות בעלות אינטרסים‬
‫מנוגדים מעורבות בניהול המשא ומתן (‪ .)Aydin & Regan, 2012‬דוגמה לכך אפשר לראות‬
‫בהתנהלות המשא ומתן הבין־לאומי – ובהשקפות המנוגדות של ארצות הברית ורוסיה –‬
‫בעניין מלחמת האזרחים בסוריה‪ .‬נדון עתה אפוא בדינמיקה הבין־לאומית של סכסוכים‬
‫מזוינים פנימיים‪.‬‬

‫הממדים הבין־לאומיים של סכסוכים פנימיים‬

‫ריבוי המדינות הכושלות ומעורבותן התכופה בסכסוכים פנימיים יכולים לחזק את התפיסה‬
‫שלפיה סכסוכים מזוינים תוך־מדינתיים נובעים באופן בלעדי מן התנאים השוררים באותן‬
‫המדינות‪ .‬אלא ש"מדינות אינן מתקיימות בחלל ריק‪ ,‬אלא מושפעות משחקנים חיצוניים"‬
‫(‪ .)Thyne, 2006, p. 937‬כפי שהסביר ג'ורג' מודלסקי (‪" ,)Modelski, 1964, p. 41‬שתי‬
‫פנים למלחמה‪ ...‬מלחמות פנימיות משפיעות על המערכת הבין־לאומית; והמערכת הבין־‬
‫לאומית משפיעה על מלחמות פנימיות"‪.‬‬

‫הפיכה‬ ‫לדוגמה‪ ,‬ההשלכות שיש לתפיסת השלטון באמצעות הפיכה לאורך ההיסטוריה הובילו‬
‫(‪)coup d’etat‬‬
‫הפיכות מוצלחות‪ ,‬בדרך־כלל‪ ,‬לתפיסת השלטון על־ידי משטר אוטוריטרי – פינושה בצ'ילה‬
‫השתלטות פתאומית של קבוצה‬
‫קטנה על השלטון‪ ,‬המתבצעת‬
‫או סוהארטו באינדונזיה‪ .‬בין השנים ‪ 2013-1950‬נערכו ‪ 475‬ניסיונות הפיכה ב־‪ 96‬ארצות‬
‫לרוב באמצעים אלימים או בלתי־‬ ‫ברחבי העולם (ראו מפה ‪ .)7.2‬בשנות השישים של המאה ה־‪ 20‬נרשמה התכיפות הגבוהה‬
‫חוקיים במטרה למנות את מנהיגי‬ ‫ביותר של ניסיונות הפיכה; בשנות השבעים ושוב בתחילת שנות התשעים נרשמו שיאים‬
‫הקבוצה לשליטי המדינה‪.‬‬
‫נוספים (‪ .)Powell & Thyne, 2011‬ניסיונות הפיכה אמנם ממשיכים להתרחש – ב־‪ 1‬במאי‬
‫‪ 2013‬נכשלה קבוצת מורדים בניסיונה להפיל את שלטונו של נשיא צ'אד‪ ,‬אידריס ֶד ִּבי –‬
‫אבל מאז תום המלחמה הקרה ירדה תכיפות ההפיכות כמעט במחצית‪ ,‬וברוב המקרים‪,‬‬
‫הממשלות שקמו בעקבות ההפיכות התירו לערוך בחירות חופשיות במדינה בתוך חמש‬
‫שנים מהקמתן‪ .‬חוקרי מדע המדינה היין גֹוימנס וניקולאי מרינוב מייחסים את שינוי‬
‫הדפוס הזה בחלקו לגורם חיצוני‪" :‬מאז תום היריבּות על שטחי השפעה‪ ,‬שאפיינה את עידן‬
‫המלחמה הקרה‪ ,‬פחתה מוכנותן של מעצמות המערב לסבול משטרים דיקטטוריים – והן‬
‫נוטות להתנות מתן סיוע בקיום בחירות חופשיות" (‪.)Keating, 2009b, p. 28‬‬

‫מכיוון שלמעצמות הגדולות יש אינטרסים חובקי־עולם‪ ,‬הן ממלאות תפקידים שונים‬

‫"מאחורי הקלעים"; לא רק בהפיכות עצמן‪ ,‬אלא גם באמצעות מעורבות צבאית בסכסוכים‬
‫תוך־מדינתיים‪ ,‬כדי לתמוך בממשלות ידידותיות ולהפיל ממשלות עוינות‪ .‬יחסים בין‬
‫ממשלות משפיעים גם על התפרצותם של סכסוכים מזוינים פנימיים וגם על אופן‬
‫התנהלותם‪" ,‬שכן‪ ,‬יש בהם כדי לאותת על מידת הסבירות ששחקן חיצוני יסייע לשלטונות‬
‫או לכוחות האופוזיציה אם תפרוץ מלחמת אזרחים" (‪ ;Thyne, 2006, p. 939‬וראו גם‬
‫‪ .)Thyne, 2009‬גם מדינות שכנות יכולות להתערב בנעשה בארץ אחרת במאמץ לסכל‬
‫את התפשטות המלחמה אל מעבר לקווי הגבול המשותפים (‪ .)Kathman, 2010‬התערבות‬
‫חיצונית בסכסוכים תוך־מדינתיים היא תופעה שכיחה למדי‪ ,‬שהתרחשה ביותר מרבע‬
‫מכלל הסכסוכים המזוינים התוך־מדינתיים מאז ‪.)Themnér & Wallensteen, 2012( 1989‬‬

‫בעקבות הפלישות מבחוץ חלו תמורות נרחבות בחברות המקומיות‪ ,‬ששימשו מטרה‬
‫להתערבות חיצונית‪ .‬במקצת המקרים שלחו שחקנים חיצוניים (מדינות וארגונים בין־‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 231‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:49‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪232‬‬

‫;‪Powell and Thyne (2011, p. 255); 2011-May 2012 data, Powell and Thyne dataset‬‬
‫‪May 2012-May 2013 added by Shannon Blanton and Drew Wagstaff.‬‬
‫אירופה‪:‬‬
‫‪ 12‬הפיכות‬
‫)‪ 33.3%‬מוצלחות(‬
‫אסיה‪:‬‬
‫‪ 62‬הפיכות‬
‫)‪ 54.8%‬מוצלחות(‬

‫אפריקה‪:‬‬ ‫המזרח התיכון‪:‬‬

‫האמריקות‪:‬‬ ‫‪ 184‬הפיכות‬ ‫‪ 72‬הפיכות‬
‫‪ 145‬הפיכות‬ ‫)‪ 50.6%‬מוצלחות(‬ ‫)‪ 45.8%‬מוצלחות(‬
‫‪0‬‬
‫‪3–1‬‬ ‫)‪ 48.3%‬מוצלחות(‬
‫‪6–4‬‬
‫‪9–7‬‬
‫‪10+‬‬

‫מפה ‪ 7.2‬ניסיונות הפיכה‪ 0 2019-1950 ,‬מבין ‪ 476‬ניסיונות ההפיכה שנערכו בין השנים ‪ ,2013-1950‬כ־‪ )233( 49%‬הצליחו‪ .‬ההפיכות שכיחות ביותר‬
‫בדרום העולמי; אפריקה ואמריקה הלטינית הן המובילות במספר ההפיכות‪ .‬ביולי ‪ 2013‬פרצה במצרים הפיכה צבאית מוצלחת‪ ,‬שהדיחה מן השלטון את‬
‫מוחמד מורסי‪ ,‬שרבים רואים בו את הנשיא המצרי הראשון שנבחר בבחירות דמוקרטיות‪.‬‬

‫ממשלתיים) כוחות מזוינים מטעמם לתוך מדינות כושלות‪ ,‬כדי לשלוט בהתנהלות הסכסוך‬
‫האזרחי שהביא לאלימות‪ ,‬ולנסות לכונן מחדש את הסמכות השלטונית‪ .‬אחת החריגות מן‬
‫המסלול המקובל‪ ,‬שבו סכסוך תוך־מדינתי הופך למלחמה בין־לאומית בעקבות התערבות‬
‫זרה‪ ,‬היא הפלישה לעיראק בהנהגת ארצות הברית‪" :‬ההתפתחויות בעיראק ב־‪ 2004‬היו‬
‫היפוך מוחלט של המקרה הקלאסי שבו גולש סכסוך תוך־מדינתי למלחמה בין מדינות; הן‬
‫העלו את הסיכוי שלפיו מלחמה בין־לאומית תרחיב דווקא את העימות הפנימי ותעורר‬
‫מלחמת אזרחים כוללת"‪ ,‬ולא ישיבו את השלום על כנו (‪.)SIPRI, 2009‬‬

‫לבנאּום של סכסוכים תוך־מדינתיים יש ממד חשוב נוסף‪ .‬חוקרים רבים סבורים‪ ,‬כי‬ ‫ִ‬
‫התקוממויות פנימיות הופכות למלחמות חיצוניות כאשר מנהיגי מדינה הניצבים מול‬
‫אופוזיציה פנימית בוחרים‪ ,‬במתכוון וביודעין‪ ,‬לעורר משבר בין־לאומי‪ ,‬מתוך תקווה‬
‫שאזרחי המדינה יהיו מרדניים פחות אם תשומת לבם תוסח לתוקפנות הצפויה מבחוץ‪.‬‬
‫רעיון זה נודע בשם תיאוריית המלחמה כפעולת הסחה‪ .‬תיאוריה זו מצביעה על קשר ישיר‬
‫בין עימות אזרחי פנימי לבין תוקפנות כלפי חוץ‪ .‬על־פיה‪ ,‬כאשר מדינה סובלת מסכסוכים‬
‫פנימיים‪ ,‬המנהיגים נוטים לנסות ולבלום את העימות המקומי באמצעות פתיחה במלחמה‬
‫נגד גורמים זרים – בתקווה שהסכנה מבחוץ תסיח את דעת האזרחים מחוסר שביעות‬
‫רצונם מן השלטון בארצם‪.‬‬

‫יש היגיון בהנחתם של מנהיגים‪ ,‬שלפיה האחדות הלאומית תתחזק נוכח יריבות עם גורם‬
‫זר‪ .‬יש בעובדה זו כדי לפתות מנהיגים לנסות ולשלוט בתסיסה המקומית באמצעות יציאה‬
‫להרפתקאות זרות‪ ,‬שיפגינו את כישוריהם‪ .‬ובניסוח ציני‪" ,‬כאשר התסיסה המקומית‬
‫מאיימת לגרום לאבדן התמיכה של קבוצות בעלות חשיבות פוליטית להנהגה‪ ...‬אנו צופים‬
‫שהמנהיגים ינסו לגייס מחדש את תמיכתן באמצעות ִּבינאּום הסכסוך והחרפתו" (‪Nichols,‬‬
‫‪ ;Huth & Appel, 2010, p. 915‬וראו גם ‪.)Münster & Staal, 2011‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 232‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:49‬‬

 ‫‪233‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫ואכן‪ ,‬יועצים מדיניים רבים קידמו אסטרטגיה זו‪ ,‬כפי שנהג ניקולו מקיאוולי‪ ,‬תיאורטיקן‬
‫ואיש התיאוריה הפוליטית־ריאלית ב־‪ ,1513‬כאשר יעץ למנהיגים לפתוח במלחמה עם‬
‫מדינה אחרת בכל פעם שהתסיסה הפנימית במדינתם גדולה מדי‪ .‬ג'ון פוסטר דאלס התבטא‬
‫ברוח משנתו של מקיאוולי ב־‪ ,1939‬כאשר המליץ קודם מינויו לשר החוץ של ארצות‬
‫הברית על "התרופה הקלה והמהירה ביותר למרי פנימי היא להציג סכנה מבחוץ"‪ .‬יש‬
‫להניח שנשיא אוגנדה‪ ,‬אידי אמין‪ ,‬נקט אסטרטגיה זו בפלישתו לטנזניה ב־‪ ,1978‬שנבעה‬
‫לפחות בחלקה מן המאמץ לבלום מרי פנימי מתעצם ולהסתיר את המרד שהתפשט בקרב‬
‫כוחות הצבא שהוצבו בחבל הדרום־מערבי של ארצו‪.‬‬

‫הוויכוח על השאלה האם מנהיגים יוצאים למלחמות כדי להסיט את העימות מבית ולחזק‬
‫את תמיכת הציבור נשאר שנוי במחלוקת‪ .‬אי־אפשר להוכיח‪ ,‬כי מנהיגים רבים נוקטים‬
‫במכוון בפעולות הסחה כדי להגן על עצמם מפני אופוזיציה מבית‪ ,‬אפילו במשטרים‬
‫דמוקרטיים בתקופות של שפל כלכלי‪ ,‬או כדי להשפיע על תוצאות חקיקה (‪Oneal & Tir,‬‬
‫‪ .)2006‬דווקא למנהיגים שאינם נהנים מאהדת הציבור יכולה להיות מוטיבציה גבוהה‬
‫להפגין משנה זהירות בענייני חוץ ולהימנע משימוש בכוח מול גורמים חיצוניים‪ ,‬במטרה‬
‫לטפח לעצמם מוניטין של עושי שלום‪ .‬מוטב שמנהיגים הניצבים מול התנגדות מבית ינסו‬
‫למנוע ביקורת נוספת על המניפולטיביות המכּוונת שלהם‪ ,‬באמצעות התמקדות בטיפול‬
‫בבעיות פנים במקום לצאת למלחמות נמהרות בחוץ – ובמיוחד למלחמות לא־פופולריות‪,‬‬
‫המעוררות הפגנות מחאה ומצמצמות את שיעור התמיכה הציבורית במנהיג‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬מחקרים אחרונים מצביעים על סבירות מוגברת ליציאה למלחמה כאשר מנהיג‬
‫מתקרב לסוף תקופת כהונתו (‪ .)Ziegler, Pierskalla & Mazumder, 2013‬ייתכן שהדבר‬

‫‪AP Photo/Mohammad Sajjad‬‬

‫המורשת הכואבת של הסכסוך המזוין ‪ 0‬מאבקים מזוינים בתוך ארצות מתחוללים לעתים תכופות‬
‫יותר מאשר מלחמות בין מדינות‪ ,‬אבל לרוב הסכסוכים התוך־מדינתיים המתנהלים כיום בעולם יש‬
‫השלכות ברורות גם על הפוליטיקה העולמית במובנה הרחב‪ .‬בתצלום‪ ,‬תושבי חבל דיר בפקיסטן נמלטים‬
‫מן הקרבות בין לוחמי טליבאן לבין כוחות הממשלה‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 233‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:50‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪234‬‬

‫נובע מן העובדה שמנהיגים בסוף כהונתם משוחררים מאילוצי המאמץ להיבחר מחדש‬
‫(‪ .)Williams, 2013‬הסבר אפשרי אחר הוא "מורכבות התפיסה" של המנהיג‪ ,‬או רמת‬
‫המּודעות שלו לדקויות הכרוכות בתפיסת היחסים הבין־לאומיים‪ .‬מחקר עדכני (& ‪Foster‬‬
‫‪ )Keller, 2013‬מצא‪ ,‬כי מנהיגים בעלי "מורכבות תפיסה" נמוכה נטו יותר ממנהיגים בעלי‬
‫"מורכבות תפיסה" גבוהה להפעיל טקטיקות הסחה‪ .‬נטייה זו גוברת אם המנהיג נוטה‬
‫לתפוס את השימוש בכוח ככלי מדיני לגיטימי ויעיל‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬סכסוכים תוך־מדינתיים יכולים להפוך למלחמות בין מדינות הן בשל הנטייה‬
‫שלהם להזמין התערבות חיצונית הן בשל הנטייה של ראשי ממשלות כושלות לצאת‬
‫למלחמות חיצוניות כאמצעי למניעת התקוממות מבית‪ .‬שתי מגמות אלה מניעות את‬
‫הגלובליזציה של סכסוכים מזוינים‪ .‬גלובליזציה זו של מלחמות בעולם בולטת גם בסוג‬
‫נוסף של תוקפנות חמושה‪ ,‬המאפיינת את האלימות בפוליטיקה העולמית‪ :‬איּום הטרור‬
‫הבין־לאומי שאינו יודע גבולות ומתפשט ברחבי העולם‪.‬‬

‫טרור‬
‫מאז הולדתה של מערכת המדינות המודרנית‪ ,‬לפני כשלוש מאות שנה‪ ,‬נערכו מנהיגי‬ ‫מלחמה אסימטרית‬
‫(‪)asymmetric warfare‬‬
‫המדינות למלחמות נגד ארצות אחרות‪ .‬בתקופה זו נתפסה המלחמה כאלימות מאורגנת‬
‫סכסוך מזוין בין צדדים לוחמים‬
‫בהיקף גדול בין הצבאות הסדירים של מדינות ריבוניות‪ .‬אף־על־פי שגם כיום מנהיגים‬ ‫שהפערים בכוחם הצבאי רחבים‬
‫נערכים להתנגשויות מסוג זה‪ ,‬הם נאלצים‪ ,‬באופן הולך וגובר‪ ,‬להתמודד עם סכנת המלחמה‬ ‫לאין שיעור; לרוב‪ ,‬הצד החלש‬
‫האסימטרית – סכסוך מזוין בין רשתות טרור לבין כוחות צבא קונוונציונליים‪.‬‬ ‫בסכסוך זה הוא שחקן לא־‬
‫מדינתי הנשען על טקטיקות לא‬
‫קונוונציונליות‪.‬‬
‫כפי שלמדנו בפרק ‪ ,6‬קבוצות טרור הן סוג של שחקן לא־מדינתי חוצה־לאומים‪ ,‬שייחודן‬
‫בעובדה שהן משתמשות באלימות כשיטה העיקרית להפעלת השפעה‪ .‬טרוריזם היה תופעה‬
‫מוכרת היטב גם בעת העתיקה‪ ,‬שבאה לידי ביטוי במסע הרציחות שניהלו הסיקריקים‬
‫יקה" – פגיון קצר) בממלכת יהודה במאה הראשונה לפנה"ס‪.‬‬ ‫ה"ס ָ‬
‫(שקיבלו את שמם מן ִ‬
‫וכפי שמסביר ההיסטוריון מקס בוט‪:‬‬
‫המומחים והעיתונות מרבים לראות בטרור ובטקטיקות של לוחמת גרילה תופעה‬
‫חדשה‪ ,‬חריגה מן הדרכים הישנות לניהול מלחמה‪ .‬אבל תפיסה זו רחוקה מן האמת‪.‬‬
‫משחר ההיסטוריה‪ ,‬במשך רוב המסע הארוך והעקוב מדם שבו מתנהל המין האנושי‪,‬‬
‫התנהלו המלחמות בין חבורות של מתנדבים חמושים בנשק קל‪ ,‬שהתאפיינו בארגון‬
‫רופף ובמשמעת ירודה‪ ,‬ובמקום לנהל קרבות בשטח פתוח העדיפו פשיטות פתע‬
‫ומארבים‪ :‬האסטרטגיות המאפיינות הן לוחמים שבטיים הן כוחות גרילה וטרוריסטים‬
‫מודרניים (‪.)Boot, 2013, p. 100‬‬

‫כיום‪ ,‬הטרור הוא פרקטיקה מקובלת בקרב תנועות מגוונות (ראו פרק ‪ ,6‬טבלה ‪ .)6.3‬כפי‬
‫שמסביר טוד סנדלר (‪ ,)Sandler, 2010, p. 205‬טרור מדיני הוא "שימוש מכוון ומתוכנן‬
‫מראש באלימות‪ ,‬או איום בשימוש באלימות על־ידי יחידים או קבוצות תת־לאומיות‪ ,‬כדי‬
‫להשיג יעד פוליטי או חברתי באמצעות הפחדה של קהל גדול מזה של ציבור הקרבנות‬
‫המידיים"‪ .‬מכיוון שהפגיעות של הטרוריסטים במטרות סמליות הן מחרידות‪ ,‬ההשפעה‬
‫הפסיכולוגית שמותיר פיגוע כזה יכולה להיות גדולה מן הנזק הפיזי‪ .‬הטרור הוא תערובת‬
‫של דרמה ואימה‪ ,‬ואיננו אלימות חסרת היגיון; הטרור הוא אסטרטגיה פוליטית מתוכננת‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 234‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:50‬‬

 ‫‪235‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫מראש‪ ,‬המאיימת על בני אדם בסכנה מידית‪ ,‬כזו שאי־אפשר לחמוק ממנה‪ ,‬ואף לא‬
‫לחזותה מראש‪.‬‬

‫עצמתו הגוברת של איום הטרור זכתה להערכות שונות‪ .‬על־פי נתוני לשכת ְמתאם‬
‫הפעולות נגד טרור במשרד החוץ של ארצות הברית‪ ,‬מספר פיגועי הטרור הבין־לאומי‬
‫לשנה גדל בהתמדה‪ ,‬מ־‪ 174‬ב־‪ 1968‬לשיא של ‪ 666‬פיגועים ב־‪ ,1987‬אבל מאז החל לרדת‬
‫בהתמדה והגיע ל־‪ 200‬פיגועים ב־‪ .2002‬לאחר שארצות הברית הרחיבה את הקריטריונים‬
‫להגדרת טרור‪ ,‬כדי שיכללו גם את הרג הקרבנות האזרחיים בעיראק‪ ,‬נרשמה עלייה‬
‫דרמטית במספר פיגועי הטרור בעולם (ראו מפה ‪ .)7.3‬מומחים רבים מאמינים‪ ,‬כי נוכחותם‬
‫של חיילי ארצות הברית על אדמה אסלאמית בעיראק הזיקה והציתה גל חדש של פעילות‬
‫טרוריסטית קטלנית ברחבי העולם‪ .‬גם לאחר שהכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית‬
‫הרגו במאי ‪ 2011‬את מנהיג אל קאעידה‪ ,‬אוסמה בין לאדן‪ ,‬לא הוסר איום פיגועי הטרור‪.‬‬
‫מומחה הטרור ריצ'רד בלום מזהיר‪ ,‬כי "האיום הביטחוני נמשך‪ .‬אנחנו עדיין נתונים בסיכון‬
‫גבוה מאוד"‪.‬‬

‫טרור עשוי לשמש לתמיכה בסטטוס קוו הפוליטי או לשינויו‪ .‬טרור דכאני‪ ,‬שנועד להבטיח‬
‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫ביחב“ל‬
‫לידיהם"‪.‬‬ ‫יסוד‬
‫את החוק‬ ‫מושגי‬
‫ה"לוקחים‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫גורמים‬ ‫בורלאהקיים‪ ,‬משמש גםשם‬
‫ממשלות וגם‬ ‫רוניתהפוליטי‬
‫את הסדר‬ ‫ביצוע‪:‬‬
‫האלימות שנוקט הממסד – החל בגסטאפו (המשטרה החשאית) בגרמניה הנאצית וכלה‬
‫‪7-3‬‬
‫באמצעות חיסול מנהיגי‬ ‫מפה‬
‫הפוליטי‬ ‫ב"פלוגות המוות" בארצות שונות – מנסה להגן על הסדר‬
‫האופוזיציה והפחדה של כל השאר‪.‬‬

‫טרוריסטים אינם חסרי בינה; הם הוכיחו שיש להם יעדים ארוכי־טווח‪ ,‬והם מחשבים באופן‬
‫רציונלי את הדרך שבה מבצעים שונים יקדמו את מטרותיהם‪ .‬למעשה‪ ,‬דווקא יכולתם של‬

‫גרינלנד‬
‫פינלנד שוודיה איסלנד‬
‫נורבגיה‬ ‫רוסיה‬
‫קנדה‬ ‫הממלכה‬ ‫פולין‬
‫גרמניה צרפת המאוחדת‬ ‫קזחסטן‬
‫אוקראינה‬ ‫מונגוליה‬
‫ארצות הברית‬ ‫צפון‬ ‫ספרד‬ ‫טורקיה‬ ‫דרום‬
‫האוקיאנוס‬ ‫אפגניסטןאיראןעירק‬ ‫יפן קוריאה סין‬
‫האטלנטי‬ ‫פקיסטן ערב מצרים לוב אלג'יריה‬
‫מקסיקו‬
‫צפון‬ ‫ניגר מאלי מאוריטניה‬ ‫הסעודית‬ ‫הודו‬
‫האוקיאנוס‬ ‫סודן צ'אד‬
‫ניגריה‬
‫)‪U.S. National Counterterrorism Center (NCTC, 2011‬‬

‫השקט‬ ‫ונצואלה‬
‫קולומביה‬ ‫אתיופיה הרפובליקה‬
‫קניה הדמוקרטית‬ ‫פפואה‬
‫קונגו‬ ‫של‬ ‫טנזניה‬ ‫אינדונזיה‬ ‫גיניאה‬
‫פרו דרום‬ ‫ברזיל‬ ‫החדשה‬
‫אנגולה‬
‫בוליביה האוקיאנוס‬ ‫מדגסקר‬
‫השקט‬ ‫דרום‬ ‫בוטסואנה נמיביה‬
‫האוקיאנוס‬ ‫אוסטרליה‬
‫ארגנטינה צ'ילה‬ ‫האטלנטי‬ ‫דרום‬
‫פיגוע אחד‬ ‫אפריקה‬
‫‪ 10-1‬פיגועים‬ ‫ניו זילנד‬
‫‪ 100-11‬פיגועים‬
‫‪ 1,000-101‬פיגועים‬
‫‪ – 1,001‬מקסימום פיגועים‬

‫המתמיד של הטרור העולמי ‪ 0‬במפה מוצגים המיקומים של פיגועי הטרור‪ ,‬החל מ־‪ 2005‬ועד תחילת ‪ .2011‬רוב התקריות התרכזו‬ ‫‪,‬‬ ‫מפה ‪ 7.3‬האיום‬
‫במזרח הקרוב‪ ,‬בדרום ‪,‬אסיה ובאפריקה‪ .‬בסקירת היזמות למלחמה בטרור ציין מזכ"ל האו"ם‪ ,‬באן־קי מון‪ ,‬כי "המורכבות וקשרי התלות ההדדית בין סוגיות‬
‫אלה פירושם‪ ,‬כי אין מדינה יחידה או ארגון יחיד היכולים לספק לבדם פתרונות לבעיה‪ .‬הדיאלוג ושיתוף הפעולה חיוניים"‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 235‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:50‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪236‬‬

‫הטרוריסטים לתכנן‪ ,‬לבצע ולהפיק לקחים ממבצעים אלה הופכת אותם למסוכנים‪ .‬נוסף‬
‫על כך‪ ,‬היחשפות של מדינה לפגיעת טרור עלולה לעודד מדיניות של הדרה פוליטית‪ ,‬ולסכן‬
‫באופן זה את עקרונות המשילּות הדמוקרטית (‪.)Sandler, 2011‬‬
‫לצד האבדן הכבד והפחד שהוא גורם‪ ,‬הטרור מעמיד אתגר עצום למרקם החיים‬
‫בחברה דמוקרטית‪ .‬במקרים רבים קיים מתח פנימי חמור בין הצורך הבסיסי בתחושת‬
‫ביטחון לבין השאיפה לקיים ערכים דמוקרטיים ולשמור על תרבות דמוקרטית‪ .‬ואמנם‪,‬‬
‫בתקופות של סכנת טרור ואבדנים קשים‪ ,‬כאשר עימות ישיר עם מבצעי הפיגועים‬
‫אינו אפשרי‪ ,‬או שהוא מסוכן לשלום הציבור‪ ,‬הזעם מופנה במקרים רבים כלפי קבוצות‬
‫מיעוטים וכלפי חברים בקבוצות אלה‪ .‬את הזעם הזה אפשר לתרגם בקלות לתמיכה‬
‫בפרקטיקות לא־דמוקרטיות לטיפול במיעוטים‪ .‬לכן‪ ,‬אחת התוצאות הפסיכולוגיות־‬
‫חברתיות־פוליטיות של הטרור היא התפתחות של רגשות עוינות‪ ,‬עמדות והתנהגויות‬
‫עוינות כלפי קבוצות מיעוט (‪.)Canetti-Nisim et al., 2009, p. 364‬‬

‫מתנגדים לשלטון הנוקטים בדרך הטרור כדי לשנות את הסטטוס קוו הפוליטי הם‬
‫קטגוריה מגוונת מאוד‪ .‬יש קבוצות‪ ,‬כמו התנועה העממית לשחרור אנגולה (– ‪MPLA‬‬
‫‪ ,)Popular Movement for the Liberation of Angola‬שהשתמשו בטרור כדי להדיח שליטים‬
‫קולוניאליסטים; אחרות‪ ,‬כמו המחתרת הבאסקית (‪ – ETA‬מולדת וחירות לבאסקים)‪,‬‬
‫מאמצות את הטרור כחלק ממאבק בדלני אתנו־לאומי; ויש קבוצות – ביניהן הג'יהאד‬
‫האסלאמי‪ ,‬תנועת הזהות הנוצרית‪ ,‬הקבוצה הסיקית ָּב ָּבר ַח ְל ָסה‪ ,‬ומיליטנטים יהודים חברי‬
‫"כך" – המפעילות טרור בשירות מה שהן תופסות כמצוות הדת‪ .‬לסיום‪ ,‬קבוצות כמו‬
‫הצבא האדום היפני והמסדר השחור האיטלקי מפעילות טרור מטעמים אידיאולוגיים –‬
‫שמאלניים או ימניים‪ .‬טרור התנגדות מסוג זה יכול להיות מעוגן באידיאולוגיה אנטי־‬
‫קולוניאליסטית‪ ,‬בדלנית‪ ,‬דתית או חילונית‪.‬‬

‫טרוריסטים מפעילים מגוון טקטיקות להשגת יעדיהם‪ ,‬ביניהן‪ :‬פיצוץ מטענים‪ ,‬התקפות‪,‬‬
‫חטיפות ולקיחת בני ערובה (ראו איור ‪ .)7.5‬פיגועי פיצוץ לבדם מהווים יותר משליש‬
‫מכלל תקריות הטרור המתועדות‪ .‬חטיפה ולקיחת בני ערובה הן‪ ,‬לרוב‪ ,‬מורכבות יותר‬
‫מאשר פיצוץ מטען נפץ בחנות כלבו צפופה או ירי על נוסעים בתחנת רכבת‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫פעילויות אלה ממשיכות להתרחש‪ ,‬ועל התכנון הקפדני הנדרש לשם כך מעידה החטיפה‬
‫המתואמת של חמישה מטוסים בספטמבר ‪ ,1970‬על־ידי פלסטינים‪ ,‬שהסתיימה בפיצוץ‬
‫מטוס אחד בקהיר ושלושה מטוסים בירדן‪.‬‬

‫הצלחה בפיגועי חטיפה מסוג זה מחייבת הכנות מפורטות ויכולת לשמור על השבויים‬
‫למשך תקופות ארוכות‪ .‬תוצאה רצויה של מאמץ כזה בעבור החוטפים היא ההזדמנות‬
‫לבטא את מצוקתם ולנסח את דרישותיהם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הקבוצה הלבנונית שעמדה מאחורי‬
‫חטיפת טיסה ‪ 847‬של חברת התעופה ‪ TWA‬הצטיינה בניצול רשתות הטלוויזיה בארצות‬
‫הברית כדי להציג את טענותיה בפני הציבור האמריקני‪ ,‬באופן שצמצם את טווח החלופות‬
‫שעמדו בפני ממשל רייגן במציאת פתרונות למשבר‪.‬‬

‫מעבר לטקטיקות הקונוונציונליות של פיצוצים‪ ,‬התקפות‪ ,‬חטיפות ושבי של בני ערובה‪,‬‬

‫קיימות שתי סכנות נוספות – שריצ'רד דנציג‪ ,‬לשעבר שר הצי האמריקני‪ ,‬כינה בשם‬
‫"מלחמה בלי חומרי נפץ" – העלולות להפוך לחלק מרפרטואר הטרור‪ .‬בראש ובראשונה‪,‬‬
‫מתנגדי השלטון עלולים לרכוש נשק להשמדת המונים כדי להנחית באמצעותו מכת‬
‫מוות על אויביהם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬קיים חשש רב שההידרדרות במצב הפוליטי הפנימי בפקיסטן‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 236‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:50‬‬

 ‫איור ‪7-5‬‬

‫‪237‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫איור ‪ 7.5‬כלי המלחמה של‬

‫הטרור ‪ 0‬האיור מצביע על‬ ‫חטיפות‪1,283 ,‬‬ ‫לא ידוע‪898 ,‬‬
‫השיטות העיקריות שבהן‬
‫השתמשו טרוריסטים ברחבי‬ ‫פצצות‪4,275 ,‬‬ ‫הצתה‪/‬בקבוקי תבערה‪707 ,‬‬
‫העולם ב־‪ ,2010‬ומספר‬
‫ההתקפות שבוצעו בכל שיטה‪.‬‬ ‫תקיפה‪444 ,‬‬
‫הטקטיקה השנייה במונחי‬
‫התאבדות‪263 ,‬‬
‫תכיפות השימוש בה הייתה‬ ‫אחר‪192 ,‬‬
‫פיצוץ מטעני תופת‪ ,‬שמספרם‬
‫כולל את כל ‪ 263‬פיגועי‬

‫)‪U.S. National Counterterrorism Center (NCTC, 2011‬‬

‫ההתאבדות שבוצעו באותה‬
‫השנה‪ .‬איש הג'יהאד הפלסטיני‬
‫רמדאן סלאח הסביר את‬
‫ההיגיון הצבאי המנחה טקטיקות‬
‫התאבדות בלוחמה אסימטרית‬
‫כאשר הכריז‪ ,‬כי "האויב‬
‫שלנו מצויד במערכות הנשק‬ ‫מתקפה מזויינת‪4,833 ,‬‬
‫המתוחכמות ביותר בעולם‪ ...‬לנו‬
‫אין כלום‪ ...‬חוץ מלהיות שהיד‪ .‬זה‬
‫קל‪ ,‬והמחיר היחיד הוא חיינו"‪.‬‬

‫תאפשר מצב שבו יפלו חומרים גרעיניים לידיהם של ארגונים קיצוניים (‪.)Clarke, 2013‬‬
‫לדברי ראש סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית (‪ )CIA‬ג'ון ברנמן‪" ,‬איּום הטרור‬
‫הגרעיני הוא סכנה אמתית‪ ,‬חמורה‪ ,‬ההולכת ומתעצמת‪ ,‬והוא נמנה עם האיומים הגדולים‬
‫ביותר על ביטחוננו הלאומי‪ ,‬ובפועל‪ ,‬על ביטחון העולם כולו"‪.‬‬

‫נשק גרעיני הוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬נשק הטרור האולטימטיבי‪ ,‬אבל גם מערכות נשק רדיולוגי‪ ,‬כימי‬
‫וביולוגי מציבות סכנה אדירה‪ .‬אפשר להרכיב מערכות נשק רדיולוגי בסיסיות באמצעות‬
‫שילוב חומרי נפץ רגילים בפסולת גרעינית או באיזוטופים רדיואקטיביים שנגנבו מבתי‬
‫חולים‪ ,‬ממפעלי תעשייה או ממעבדות מחקר‪ .‬אפשר לייצר נשק כימי בסיסי מקוטלי‬
‫עשבים‪ ,‬מקוטלי מזיקים ומחומרים רעילים נוספים הזמינים לרכישה באופן מסחרי‪ .‬בדרך־‬
‫כלל קשה יותר לייצר נשק ביולוגי המבוסס על נגיפים‪ ,‬אבל הפצת נבגי אנתרקס במעטפות‬
‫באמצעות הדואר בסתיו ‪ 2001‬המחישה את העובדה‪ ,‬שפיגועי טכנולוגיה לא מתוחכמת‬
‫באמצעות הפצת חיידקים בצורת אבקה הם אפשרות קיימת ומפחידה‪.‬‬

‫הסכנה השנייה באופק הטרור היא טרור הסייבר‪ .‬קיצונים יכולים להשתמש באינטרנט‬
‫ככלי לגיוס חברים וכאמצעי לתיאום פעילויותיהם עם קבוצות בעלות השקפה דומה‪ ,‬ואף‬
‫יכולים לחדור למערכות המחשוב של האויב כדי לנהל מעקב ולאסוף מידע על מטרות‬
‫לוחמת מידע‬
‫ַ‬ ‫לוחמת מידע עלולים להמיט אסון אם‬
‫ַ‬ ‫פוטנציאליות‪ .‬גם וירוסי מחשב וכלי נשק אחרים של‬
‫(‪)information warfare‬‬
‫יצליחו לשתק מוסדות פיננסיים‪ .‬מתקפות סייבר עלו כסוגיה טעונה ביחסים בין ארצות‬
‫התקפות על רשתות התקשורת‬
‫והמחשבים של היריב במטרה‬
‫הברית לסין‪ .‬ארצות הברית האשימה את סין באחריות למבצע ריגול‪ ,‬באמצעות שימוש‬
‫לפגוע במערכות הטכנולוגיות‬ ‫בטכנולוגיה עלית‪ ,‬ב־‪ ,2013‬שהסב נזקים נרחבים לכעשרים־וחמש מערכות נשק מרכזיות‬
‫החיוניות להגנתו ולחוסנו הכלכלי‪.‬‬ ‫של צבא ארצות הברית‪ .‬סין‪ ,‬מנגד‪ ,‬טענה‪ ,‬כי גם היא נתונה למתקפות מחשוב של ארצות‬
‫הברית‪ ,‬וכי "אם ממשלת ארצות הברית רוצה שתכניות הנשק שלה יישארו מוגנות‪ ,‬עליה‬
‫למנוע אפשרות גישה מקוונת אליהן" (‪.)Jones, 2013‬‬

‫נשק ביולוגי ומתקפות סייבר כאחד מציבים אתגר חשיבה על עתיד הטרור והמלחמות‪,‬‬
‫המבצעים‪,‬‬
‫שכן הם מציבים דילמה אסטרטגית‪ :‬מכיוון שקשה מאוד להתחקות אחר ְ‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 237‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:50‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪238‬‬

‫הרתעה אינה מרתיעה אותם והם מצליחים לחמוק דרך מנגנוני ההגנה‪" .‬רעיון ההרתעה‬ ‫הרתעה‬
‫(‪)deterrence‬‬
‫תלוי בקיומו של איום בתגמול ודאי‪ ,‬האמור לגרום לתוקף רציונלי לחשוב פעמיים‪ .‬לכן‪,‬‬
‫אסטרטגיות מניעה המיועדות‬
‫כאשר אי־אפשר למצוא את התוקף‪ ,‬ודאות התגמול מתפוגגת‪ ,‬והרתעה איננה אפשרית"‬
‫להניא את היריב מלעשות‬
‫לצפות לאזהרה מפני התקפה מתקרבת‪,‬‬ ‫(‪ .)Hoffman, 2011, p. 78‬יתר על כן‪ ,‬אנו נוטים ַ‬ ‫מעשים שהיה עושה אלמלא‬
‫ולאפשרות להתגונן מפניה‪ ,‬אבל‪ ,‬כפי שהזהיר זוכה פרס נובל ג'ושוע לדרברג‪ ,‬לא סביר‬ ‫ההרתעה‪.‬‬
‫שהתוקף "יעניק לך הזדמנות כזו"‪.‬‬

‫הטרור העולמי החדש‬

‫אירועי ה־‪ 11‬בספטמבר ‪ 2001‬קראו תיגר על ההשקפה הרווחת שראתה בטרור איום‬
‫נדיר ורחוק יחסית‪ .‬פיגועי התופת במרכז הסחר העולמי ובפנטגון‪ ,‬וקרבנות ההתרסקות‬
‫בפנסילבניה אילצו את העולם להתייצב מול מציאות חדשה ואכזרית‪ :‬הטרוריסטים‬
‫מסוגלים להוציא לפועל פיגועים קטסטרופליים כמעט בכל מקום‪ ,‬גם בלי מחסנים של‬
‫נשק מתוחכם‪ .‬לא זו בלבד שקבוצות כמו אל קאעידה מסוגלות לפעול בכל העולם‪ ,‬אלא‬
‫שחשאיות‪ ,‬תושייה ותכנון מושלם עשויים לפצות גם על המחסור בעצמת אש‪ .‬אוסמה‬
‫בין לאדן הכריז בשביעות רצון‪ ,‬כי "אמריקה מלאה פחד‪ ,‬איש בארצות הברית לא ירגיש‬
‫בטוח"‪.‬‬

‫ייתכן שמה שהפך את פיגועי ה־‪ 9/11‬לקו פרשת מים סמלי היא העובדה שהם גילמו זן‬
‫חדש של טרור קטלני‪ .‬בעבר נתפס הטרור כמעין תיאטרון פוליטי‪ ,‬דרמה מפחידה שבה‬
‫הטרוריסטים מעוניינים שבני אדם רבים יצפו בה‪ ,‬אך לא רבים ימותו‪ .‬כיום נראה‪ ,‬שיש‬
‫רצון להרוג הרבה ככל האפשר‪ .‬ארגוני הטרור העולמי מונעים על־ידי שנאה יוקדת‪ ,‬ונראה‬
‫כי חשוב להם להשמיד את אויביהם יותר מאשר לזכות באהדה כלפי מטרותיהם‪.‬‬

‫מאפייניו הנוספים של זן טרור חדש זה הם המבנה הארגוני והדגשים האידיאולוגיים‬

‫שלו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬המבנה של אל קאעידה אינו שרשרת פיקוד מדרגית‪ ,‬אלא מערך אופקי‬
‫מבוזר‪ .‬ההנהגה אמנם מספקת השראה אידיאולוגית לתאים קטנים נפרדים המפוזרים‬
‫ברחבי העולם‪ ,‬אבל מנהיגי הארגון אינם מתכננים או מבצעים במישרין את רוב הפיגועים‬
‫הנעשים בשמו‪.‬‬

‫מה שהופך את הטרוריסטים מן הזן החדש‪ ,‬המשתייכים לארגונים דוגמת אל קאעידה‪,‬‬

‫לקטלניים יותר מטרוריסטים בעבר‪ ,‬הוא קנאותם הדתית‪ ,‬שבגינה הם תופסים את פעולות‬
‫הטרור בשתי רמות‪ .‬ברמה אחת‪ ,‬הטרור הוא אמצעי לשינוי הסטטוס קוו באמצעות‬
‫הענשת האשמים במצוקותיהם‪ ,‬על־פי תפיסתם‪ .‬ברמה אחרת‪ ,‬הטרור הוא מטרה בפני‬
‫עצמה‪ ,‬שיש לו קשר לאמונה בחיי העולם הבא ולטרוריסטים יש הנכונות להקריב את‬
‫חייהם למען האמונה‪ ,‬כחלק מן העימות הנצחי בין הטוב לרע בעולם (‪Juergensmeyer,‬‬
‫‪ .)2003‬רוב קבוצות הטרור החילוני פועלות ברמה הראשונה בלבד‪ ,‬ושולחות את פעיליהן‬
‫למשימות התאבדות לעתים רחוקות בלבד‪ .‬קבוצות טרור דתי‪ ,‬הפועלות בשתי הרמות‪,‬‬
‫רואות במותו של מי שמקריב את חייו למען הדת הן תועלת גשמית בעולם הזה הן מצווה‬
‫נעלה המבטיחה לו את חסדי העולם הבא (‪.)Bloom, 2005; Pape, 2005a‬‬

‫את האתגרים האלה מעצימה העובדה‪ ,‬שלפיה במקרים רבים המדינות הן שהעניקו מימון‪,‬‬
‫אימון‪ ,‬ציוד‪ ,‬חימוש ומקלט לטרוריסטים שפעילותם משרתת את יעדי מדיניות החוץ‬
‫שלהן‪ .‬בעקבות התקפות הטרור על ארצות הברית ב־‪ 11‬בספטמבר ‪ 2001‬תיאר נשיא‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 238‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:50‬‬

 ‫‪239‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫‪Alissa Everett/ZUMA/Press/Newscom‬‬
‫טרוריסטים מאחורי מסכות ‪ 0‬בתצלום‪ ,‬חברי מיליציה רעולי־פנים תוקפים צבאות במדים‪ :‬ארגוני טרור‬
‫רבים נראים ככנופיות פשע במימון עצמי‪ ,‬בלא דרגות ובלא נאמנויות ברורות; חבריהם מסתירים את‬
‫זהותם ואינם כפופים למפקדים‪.‬‬

‫ארצות הברית ג'ורג' וו' בוש את הסכנה‪ ,‬כרשת של קבוצות טרור ושל מדינות מרושעות‬
‫המספקות להן מחסה‪ .‬בוש הדגיש‪ ,‬כי מאמצי הלחימה בסכנה זו "לא יסתיימו עד שכל‬
‫ארגוני הטרור בעולם יאותרו‪ ,‬ייבלמו ויובסו"‪ .‬במסגרת התפיסה שזכתה בהמשך לכינוי‬
‫"דוקטרינת בוש" הכריז הנשיא‪ ,‬כי כל מדינה בעולם חייבת לבחור‪" :‬או שאתם לצדנו‪ ,‬או‬
‫שאתם לצד הטרוריסטים"‪.‬‬

‫הטרור מציב איום כבד על ביטחון העולם‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין הסכמה באשר לטבעו ולסיבותיו‬
‫של הטרור העולמי‪ ,‬ובלא הסכמה על מאפייני היסוד האלה לא תיתכן תמימות דעים באשר‬
‫לדרך הטובה ביותר להתמודד עמו‪ .‬כמו מחלה‪ ,‬שאי־אפשר לטפל בה קודם שהתקבל‬
‫האבחון הנכון‪ ,‬כך אי־אפשר לחסל את הטרור העולמי החדש לפני שהובנו מקורותיו‪ .‬מי‬
‫שמשוכנעים בנכונותו של דימוי מסוים של הטרור נמשכים למדיניות מסוימת של מלחמה‬
‫בטרור‪ ,‬ואילו מי שרואים את הטרור באופן אחר ממליצים על מדיניות מנוגדת‪ .‬וכפי‬
‫שמציעות התיאוריות הקונסטרוקטיביסטיות‪ :‬מה שאנו רואים תלוי במה שאנו מצפים‬
‫לראות‪ ,‬במה שאנו מתבוננים‪ ,‬ובמה שהיינו רוצים לראות‪.‬‬

‫דוגמה לכך היא ההשקפות הסותרות באשר לשאלה מהי המדיניות היעילה ביותר נגד‬
‫טרור – דיכוי או פייסנות‪ .‬המצדדים בדיכוי תופסים את הטרור כנובע מחישובים של‬
‫קנאים קיצוניים‪ ,‬שיש לנטרל באמצעות פעולות ממוקדות‪ .‬בניגוד לגישה זו‪ ,‬יש המזהים‬
‫את שורשי הטרור בתסכול הנובע מהיעדר חירויות אזרחיות וזכויות אדם (‪)Krueger, 2007‬‬
‫או מעוני ובערות בהיקף נרחב (‪ ,)Kavanagh, 2012‬וקוראים לנהל משא ומתן ולנקוט‬
‫גישות לא־צבאיות לשיתוף פעולה (‪ .)Cortright & Lopez, 2008‬במקום לתמוך במכות מנע‬
‫צבאיות המיועדות לחסל את העוסקים בטרור‪ ,‬הם מצדדים במדיניות פייסנית המיועדת‬
‫לצמצם את כוח המשיכה של הטרור‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 239‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:52‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪240‬‬

‫הוויכוח בסוגיית ההתמודדות עם הטרור העולמי החדש עורר דאגות כבדות באשר‬
‫לאסטרטגיות המתאימות ללחימה באיום עולמי זה (ראו "מחלוקת‪ :‬האם אפשר לנצח‬
‫במלחמה נגד הטרור העולמי?")‪ .‬ויכוח זה נסב על סדרת שאלות הקשורות זו בזו‪ :‬האם‬
‫מדיניות של דיכוי טרור בכוח היא מוסרית? האם מדיניות כזו מתיישבת עם הליכים‬
‫דמוקרטיים? האם היא מחייבת קבלת גיבוי רב־צדדי (בין־לאומי) כדי להיות מדיניות‬
‫חוקית‪ ,‬או שמדינה יכולה לנקוט בה באופן חד־צדדי? האם פייסנות יעילה יותר מדיכוי‬
‫צבאי? מהם המחירים‪ ,‬הסיכונים והיתרונות היחסיים של גישות מנוגדות אלה למאבק‬
‫בטרור? אף־על־פי שרוב המומחים יסכימו‪ ,‬כי אי־אפשר למחות את הטרור מעל פני‬
‫האדמה‪" ,‬צריכה להיות אפשרות לצמצם את שכיחותו ואת יעילותו" (;‪Bapat, 2011‬‬
‫‪.)Mentan, 2004, p. 364‬‬

‫עתיד המלחמות‬
‫עד עתה סקרנו מגמות העולות מן הסוגים העיקריים של הסכסוך המזוין בעולם‪ :‬מלחמות‬
‫בין מדינות‪ ,‬מלחמות בתוך מדינות וטרור עולמי‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬כמה ממגמות אלה‬
‫מבטיחות‪ .‬המלחמות בין מדינות הולכות ונעלמות‪ ,‬ואופטימיסטים המקווים כי מלחמות‬
‫ייעלמו לחלוטין מן הנוף האנושי שואבים מכך עידוד‪ .‬כפי שחוזים כמה מומחים ללימודי‬
‫ביטחון‪" ,‬שלא כמו נשימה‪ ,‬אכילה או מין‪ ,‬המלחמה איננה דבר המתחייב מן המצב האנושי‬
‫או מכוחות היסטוריים‪ .‬לפיכך‪ ,‬המלחמה עשויה להצטמק ולהיעלם‪ ,‬ונראה שתהליך כזה‬
‫מתרחש כיום" (‪.)Mueller, 2004, p. 4‬‬

‫ואולם‪ ,‬איום המלחמה נותר כשהיה‪ ,‬ומכיוון שסכסוכים מזוינים בין מדינות ובתוכן‬
‫מאיימים על כל אדם בעולם חסר הגבולות שיצרה הגלובליזציה‪ ,‬הרי שכל המין האנושי‬
‫נתון בסכנה‪ .‬בין ‪ 2008‬ל־‪ 2013‬ירדה רמת השלום בעולם ב־‪( 5%‬ראו מפה ‪ ,)7.4‬בעיקר‬
‫בשל "התפרצויות רחבות של אלימות במזרח התיכון‪ ,‬בעקבות האביב הערבי; הידרדרות‬
‫במצב הביטחון באפגניסטן ובפקיסטן; מלחמות אזרחים בלוב ובסוריה; הסלמה במלחמות‬
‫הסמים באמריקה המרכזית; המשך ההידרדרות במצב השלום בסומליה‪ ,‬ברפובליקה‬
‫הדמוקרטית של קונגו וברואנדה‪ ,‬והפגנות אלימות בשל השפל הכלכלי בכמה מארצות‬
‫אירופה‪ ,‬כגון יוון" (‪ .)The Institute for Economics and Peace, 2013, p. 1‬ובצד כל אלה‪,‬‬
‫איום הטרור הבין־לאומי‪ ,‬המטיל צל קודר על עתיד העולם‪.‬‬

‫אין כל דרך לדעת בוודאות מה צופן העתיד‪ .‬אבל החדשות הרעות הן‪ ,‬שהתפרצויות של‬
‫סכסוכים מזוינים ימשיכו לסכן את עתידנו‪ .‬סכנה זו מאיימת על עתידנו ומשפיעה על כל‬
‫ההיבטים האחרים של הפוליטיקה העולמית – ולכן‪ ,‬רוב ההיסטוריה העולמית נכתבת על‬
‫הסיבות והתוצאות של סכסוכים מזוינים מנקודת המבט של השפעתם על כל העמים וכל‬
‫העיסוקים‪ .‬כפי שכתב המשורר הבריטי פרסי ב' שלי‪ ,‬ב־‪:1813‬‬
‫‪War is the statesman's game, the priest's delight,‬‬
‫‪The lawyer's jest, the hired assassin's trade,‬‬
‫‪And to those royal murderers whose mean thrones‬‬
‫‪Are bought by crimes of treachery and gore,‬‬
‫‪The bread they eat, the staff on which they lean.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 240‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:52‬‬

 ‫‪241‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫ַה ִּמ ְל ָח ָמה ִהיא ַל ְּמ ִדינָ ִאים ִמ ְש ָׂחק‪ ,‬וְ ַל ְּכ ָמ ִרים ִהיא עֹנֶ ג‪,‬‬
‫צֹוע‪,‬‬
‫יחה‪ַ ,‬ל ִּמ ְתנַ ְּק ִׁשים ִמ ְק ַ‬ ‫יטים ְּב ִד ָ‬‫ַל ְּפ ַר ְק ִל ִ‬
‫לּובים‬
‫יהם ָה ֲע ִ‬ ‫כּותיִ ים ֲא ׁ ֶשר ֶאת ִּכ ְת ֵר ֶ‬‫רֹוצ ִחים ַמ ְל ִ‬ ‫אֹותם ְ‬ ‫ְּול ָ‬
‫ּובנְ ָהרֹות ׁ ֶשל ָּדם‪,‬‬‫ִה ִשּׂיגּו ְּב ִפ ְש ֵעי ְּבגִ ָידה ִ‬
‫ּומ ׁ ְש ַענְ ָּתם‪.‬‬
‫ַה ִּמ ְל ָח ָמה ִהיא ֶל ֶחם ִּבׁ ְש ִב ָילם ִ‬
‫‪Queen Mab, 1813‬‬
‫תרגמה‪ :‬אורית פרידלנד‬

‫לוציוס אנאוס ֶסנקה‪ ,‬מדינאי ופילוסוף רומי בן המאה הראשונה לספירה‪ ,‬ציין ביובש‪,‬‬
‫כי "בני אדם מתעניינים בתוצאות המלחמה‪ ,‬לא בסיבותיה"‪ .‬ואולם‪ ,‬כדי לצמצם‪ ,‬ואולי‬
‫‪10205‬‬ ‫אלימים‪.‬העבודה‪:‬‬
‫מספר‬ ‫ביחב“למניע סכסוכים‬
‫יסודתחילה מה‬
‫מושגי להבין‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫בעולם‪ ,‬עלינו‬ ‫שם המלחמות‬ ‫בורלא לחסל‪ ,‬את מגיפת‬
‫אף‬ ‫צוע‪ :‬רונית‬
‫ומתאם בין מלחמה לבין שלום‪ .‬מסיבה זו בחנו בפרק זה את מגוון הסיבות‬ ‫יש קשר ִ‬
‫מפה ‪7-4‬‬
‫תיאורטיקנים שונים כדי להסביר מדוע פורצת‬ ‫שהציעו‬ ‫מזוינים‪,‬‬ ‫לסכסוכים‬ ‫העיקריות‬
‫אלימות פוליטית על מגוון צורותיה‪.‬‬

‫מבוסס על נתונים מתוך (‪The Institute for Economics and Peace (2013‬‬
‫רמת השלום ‪2013‬‬
‫גבוהה מאוד‬
‫גבוהה‬
‫בינונית‬
‫נמוכה‬
‫נמוכה מאוד‬
‫לא נכללת‬

‫מפה ‪ 7.4‬השאיפה לשלום עולמי ‪ 0‬מדד השלום העולמי לשנת ‪ ,2013‬המבוסס על ‪ 22‬מדדים שנבדקו ב־‪162‬‬
‫ארצות‪ ,‬שבהן חיים ‪ 99%‬מאוכלוסיית העולם‪ ,‬מודד את רמת השלום במונחי מידת המעורבות של כל מדינה‬
‫בסכסוכים בין־לאומיים ותוך־מדינתיים‪ ,‬רמת המיליטריזציה של המדינה ורמת הביטחון האישי והביטחון הלאומי‬
‫בכל מדינה‪ .‬הירידה החדה ביותר בציונים לשנת ‪ 2013‬נרשמה בסוריה‪ ,‬חוף השנהב‪ ,‬ובורקינה פסו; אירופה‬
‫נותרה האזור השלו ביותר בעולם‪ ,‬על אף התסיסה הנובעת מן המצב הכלכלי הקשה בארצות כמו יוון‪ ,‬ספרד‪,‬‬
‫פורטוגל וצרפת‪.‬‬

‫בפרק ‪ 8‬נדון בבחינת הדרכים החלופיות הפוטנציאליות לשלום‪ ,‬ביטחון וסדר עולמיים‪.‬‬
‫נבדוק בפרק את החזון של התמודדות עם איום המלחמה שמקדמת התפיסה הריאליסטית‪,‬‬
‫ובמיוחד את אופן התמודדותה עם סוגיות של אמצעי לחימה‪ ,‬אסטרטגיה צבאית‪ ,‬בריתות‬
‫הגנה ומאזן כוחות‪.‬‬

‫אי־אפשר לשמור על השלום בכוח; אפשר להשיגו באמצעות הבנה בלבד‪.‬‬

‫אלברט איינשטיין‪ ,‬פיסיקאי זוכה פרס נובל‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 241‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:52‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪242‬‬

‫מחלוקת‬
‫האם אפשר לנצח במלחמה נגד הטרור העולמי?‬
‫לאחר פיגועי ה־‪ 11‬בספטמבר ‪ 2001‬הופיעה תפיסה חדשה ‪ -‬ועל־פי ניסוחו של מזכיר ההגנה של‬
‫ארצות הברית דאז‪ ,‬דונלד רמספלד‪" ,‬אם ארצות הברית למדה לקח אחד בלבד מאירועי ה־‪ 11‬בספטמבר‪,‬‬
‫הלקח הזה צריך להיות ‪ -‬הדרך היחידה להביס טרוריסטים היא לתקוף אותם‪ .‬אין ברירה‪ .‬אי־אפשר‬
‫להתגונן בכל מקום‪ ,‬כל הזמן‪ ,‬נגד כל השיטות‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬כל היתרונות נמצאים בידי הטרוריסטים‪ ,‬ולכן‬
‫אין ברירה אלא לרדוף אותם בכל מקום שבו הם נמצאים"‪.‬‬
‫אחרים טוענים‪ ,‬כי כדי לחסל את הטרור‪ ,‬חייבים לטפל בתנאי היסוד המעניקים לטרור את כוח המשיכה‬
‫שלו‪ .‬המאמצים להביס את אל קאעידה בפקיסטן חייבים לכלול גם הקמת ממשלה‪ ,‬שתהיה מסוגלת‬
‫לענות על צורכי העם ולספק מקומות עבודה שיוכלו לספק חלופה תעסוקתית ללוחמים‪ .‬לויטנט ברט‬
‫ג'נקינסון‪ ,‬מפקד כוחות ארצות הברית בעמק קורנגל באפגניסטן‪ ,‬העריך את סיכויי הניצחון במלחמה‬
‫בטרור באפגניסטן באמרו‪ ,‬כי "מה שאנחנו צריכים הוא סיסמת גיוס טובה יותר כדי לפנות אל צעירים‬
‫ממורמרים‪ .‬אי־אפשר לבנות תקווה באמצעות כוח צבאי‪ .‬תקווה בונים באמצעות פיתוח וממשל יעיל"‬
‫(‪.)Baker & Kolay, 2009, p. 27‬‬
‫עדיין נותרה המחלוקת בשאלה איזו גישה לנקוט כדי לשלוט בטרור העולמי‪ .‬ניהול מלחמה כלל־עולמית‬
‫דורש מחויבות מתמשכת שעלויותיה גבוהות‪ .‬לכן‪ ,‬ההצעות לתגובה יעילה וצודקת לטרור העולמי החדש‬
‫שונות זו מזו במידה רבה‪ ,‬וכמותן שונות גם ההמלצות בשאלה‪ ,‬כיצד העולם יכול להפחית את הטרור‬
‫בצורה היעילה ביותר‪.‬‬
‫מה שהופך את המלחמה בטרור לבעייתית כל־כך הוא העובדה‪ ,‬שלפיה במקרים רבים‪ ,‬מי שעוסקים‬
‫בתכנון אסטרטגי נכשלים בהבחנה בין הסוגים השונים של תנועות טרור והמקורות השונים לצמיחתן‪.‬‬
‫לכן הם מפתחים אסטרטגיות מופשטות של מלחמה בטרור ‪ -‬באמצעות נוסחה אחידה ‪ -‬במקום‬
‫להתאים את הגישות לטיפול ממוקד בצורותיו השונות של הטרור העולמי‪ .‬כפי שהמליץ אחד היועצים‪,‬‬
‫"אחד הלקחים מפיגועי ה־‪ 11‬בספטמבר הוא נקודת המבט שיצרה הרחבת המלחמה בטרור; נקודת‬
‫מבט המעוותת את הראייה שלנו ופוגמת ביכולתנו להבחין בדינמיקה הפוליטית המורכבת של ארצות‬
‫בעולם" (‪.)Menkhaus, 2002, p. 210‬‬
‫הערכה מפוכחת של השיטות המוצעות למאבק בגל האחרון של הטרור העולמי דורשת התמודדות עם‬
‫סדרת מסקנות סותרות‪" :‬ויתורים רק מגבירים את התיאבון של הטרוריסטים להמשיך בטרור"‪ ,‬לעומת‬
‫"ויתורים יכולים לתקן את העוולות המולידות טרור"‪ .‬חיפוש הפתרונות נובע‪ ,‬בהכרח‪ ,‬מהנחות היסוד‬
‫לגבי טבעו ומקורותיו של הטרור‪ ,‬וברור שהנחות יסוד אלה משפיעות מאוד על המסקנות בדבר התועלת‬
‫או חוסר ההצלחה שבפתרונות הנשקלים‪.‬‬
‫שימו לב‪ ,‬כי מה שעשוי להצטייר כמדיניות שאפשר לבסס עליה תכנית יעילה למניעת טרור עלול דווקא‬
‫להחמיר את הבעיה‪ .‬המאבק בטרור שנוי במחלוקת מפני שפתרון של צד אחד הוא הבעיה של צד‬
‫שני‪ .‬במקרים רבים התשובות אינן חד־משמעיות‪ ,‬ואמות המידה המוסריות ליישום פשוט של תיאוריות‬
‫המאבק בטרור אינן ברורות דיין (‪.)Patterson, 2005‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫כיצד תוקפנות מזוינת‪ ,‬כמו הטרור שנוקטים שחקנים לא־מדינתיים‪ ,‬משנה את נסיבות המלחמה‬ ‫‪0‬‬

‫בעיני קובעי המדיניות? כיצד היא משנה בעיניהם את התנאים להתערבות צבאית?‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 242‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:53‬‬

 ‫‪243‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 7‬איום המלחמות על העולם‬

‫אילו עצות הייתם מייעצים לממשלות לגבי השיטות הטובות ביותר למלחמה בטרור? הביאו בחשבון‬ ‫‪0‬‬

‫את ההבטחות והסכנות הגלומות בכל אפשרות לפתרון‪.‬‬

‫כיצד ארגונים בין־ממשלתיים‪ ,‬דוגמת האו"ם‪ ,‬מסייעים ליכולתן של מדינות להילחם בטרור או פוגמים‬ ‫‪0‬‬

‫ביכולת זו?‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 243‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:53‬‬

 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 244

.‫ ניתוח‬.‫ יישום‬.‫לימוד‬
‫מונחי מפתח‬
‫פציפיזם‬ ‫יריבות פנימית מתמשכת‬ ‫אופי לאומי‬
‫קיפוח יחסי‬ ‫כשל אינדיווידואליסטי‬ ‫בוררות‬
‫שירותים טובים‬ ‫כשל אקולוגי‬ ‫גוש אוכלוסייה צעירה‬
‫שלום ארוך‬ ‫לוחמת מידע‬ ֲ ‫הישרדות החזקים ביותר‬
‫שלום דמוקרטי‬ ‫מדינות כושלות‬ ‫הפיכה‬
‫שלום כלכלי‬ ‫מודל המלחמה כתהליך מיקוח‬ ‫הרתעה‬
‫תוקפנות בין־קבוצתית‬ ‫מלחמה‬ ‫השערת העייפות ממלחמה‬
‫תוקפנות תוך־קבוצתית‬ ‫מלחמת אזרחים‬ ‫התיאוריה הקומוניסטית של‬
‫תורשה מול סביבה‬ ‫מלחמה אסימטרית‬ ‫האימפריאליזם‬
‫תיאוריית היציבות ההגמונית‬ ‫סכסוך‬ ‫התניה תרבותית‬
‫תיווך‬ ‫סכסוך מזוין‬ ‫ִחברּות‬
‫פסיקה‬ ‫טרור בחסות המדינה‬

Combs, Cynthia C. (2013) Terrorism
in the Twenty-First Century, 7th edition.
Boston, MA: Pearson.
Levy, Jack, and William R. Thompson.
(2010) Causes of War. Malden, MA:
Wiley-Blackwell.
Kegley, Charles W., ed. (2003) The
New Global Terrorism: Characteristics,
Causes, Controls. Upper Saddle River,
NJ: Prentice Hall.
‫קריאה מומלצת‬
Thyne, Clayton. (2009) How International
Relations Affect Civil Conflict: Cheap
Signals, Costly Consequences. Lexington,
MA: Lexington Books.
Vasquez, John. (2009) War Puzzle
Revisited. Cambridge: Cambridge
University Press.
Wallensteen, Peter. (2011) Understanding
Conflict Resolution: War, Peace, and the
Global System. London: Sage.

Lemke, Douglas. (2008) “Power Politics Zalman, Amy, and Jonathan Clarke. (2009)
and Wars without States,” American “The Global War on Terror: A Narrative in
Journal of Political Science 52:774–786. Need of a Rewrite,” Ethics & International
Affairs 23, no. 2:101–113.
Sandler, Todd. (2011) “New Frontiers of
Terrorism Research: An Introduction,”
Journal of Peace Research 48:279–286.

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 244 30/08/2016 13:10:53

 ‫‪245‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫פר ק‬
‫‪8‬‬ ‫החתירה לעצמה‬
‫באמצעות חימוש ובריתות‬
‫עצמה פוליטית צומחת מתוך קנה הרובה‪.‬‬
‫מאו צה־טונג‪ ,‬האב המייסד של סין הקומוניסטית‬

‫טילים‪ ,‬פצצות וקליעים!‬

‫במהלך ההיסטוריה השתמשו ארצות‬
‫העולם בטילים‪ ,‬בפצצות ובקליעים‬
‫כאמצעים לכפות על אויביהם כניעה‪.‬‬
‫חסידי התפיסה הריאליסטית רואים‬
‫בשימוש שקול בכוח מזוין מכשיר‬
‫יעיל לשמירה על הביטחון והיציבות‬
‫בפוליטיקה העולמית‪ .‬בתצלום‪ ,‬אחת‬
‫הדוגמאות לשימוש כזה‪ :‬הפעלת כוח‬
‫אווירי כדי להכניע יריב מבלי לצאת‬
‫למלחמה קרקעית‪ .‬כלי טיס בלתי־‬
‫מאוישים חמושים מדגם "פרדטור"‬
‫‪AP Photo/US Airforce‬‬

‫עומדים כיום במוקד מחלוקת עזה‬

‫על נסיבות הפעלתם; בין השנים‬
‫‪ 2013-2001‬ביצעה ארצות הברית‬
‫באמצעותם כ־‪ 425‬סיכולים ממוקדים‬
‫ש א ל ו ת לח ש יב ה‬
‫בפקיסטן‪ ,‬בתימן ובסומליה‪ ,‬שמניין‬ ‫‪ 0‬איזו נקודת מבט מציע הריאליזם בשאלת מלחמה ושלום?‬
‫ההרוגים בהם הגיע לכ־‪ 3,000‬בני‬ ‫‪ 0‬מהו תפקיד העצמה בפוליטיקה העולמית?‬
‫‪ 0‬כיצד מתפתחות יכולות צבאיות?‬
‫אדם (‪.)Lobe, 2013‬‬
‫‪ 0‬מהן האסטרטגיות הצבאיות השונות הכרוכות בדיפלומטיה של אילוץ?‬
‫‪ 0‬מהם היתרונות והחסרונות של בריתות הגנה על־פי התפיסה הריאליסטית?‬
‫‪ 0‬מהן הנחות היסוד והטענות המרכזיות של תיאוריית מאזן הכוחות?‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 245‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:53‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪246‬‬

‫ניח שיום אחד אתם מתמנים לתפקיד המזכיר הכללי הבא של ארגון האומות‬
‫המאוחדות‪ .‬מוטלת עליכם אחריות כבדה – להגשים את משימתו של האו"ם לשמור‬
‫על שלום העולם‪ .‬ואולם‪ ,‬בעודכם בוחנים את העולם כולו תבחינו‪ ,‬בוודאי‪ ,‬כי ארצות רבות‬
‫נ‬
‫בעולם מעורבות בסכסוכים מזוינים‪ ,‬וכי מלחמות אלה הורסות חיים ורכוש‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬
‫בוודאי תהיו מוטרדים נוכח מספר הארצות‪ ,‬ואולי גם כמה מקבוצות הטרור הבין־לאומי‪,‬‬
‫המצוידות ביכולת חדשה לחסל את אויביהן באמצעות נשק להשמדת המונים‪ .‬במהרה‬
‫תגיעו להכרה שלפיה מדינות רבות חיות כיום בפחד מתמיד מאיומים על ביטחונן‪ ,‬בשעה‬
‫שהשחקנים החמושים מגדילים בהתמדה את עצמתם הצבאית ואת מחסני הנשק שלהם‪.‬‬

‫בשל ההסלמה בעצמת ההרס של אמצעי הלחימה המודרניים‪ ,‬אי־אפשר שלא להבחין כי‬
‫מבין המדינות החברות באו"ם‪ ,‬המדינות הפועלות בדחיפות להגביר את יכולתן לעמוד‬
‫באיומים על הישרדותן הפיזית הן אותן המדינות שהביטחון הלאומי שלהן‪ ,‬או היעדר‬ ‫ביטחון לאומי‬
‫(‪)national security‬‬
‫הפחד מתוקפנות זרה‪ ,‬מידרדר במהירות הגדולה ביותר‪ .‬תמונת הפחדים המאיימים על‬
‫החופש הפסיכולוגי של מדינה מן‬
‫העולם מובילה למסקנה שהם מולידים דילמת ביטחון אמתית‪ :‬אותו נשק שהמדינות‬ ‫הפחד שמא לא תהיה מסוגלת‬
‫צברו למטרת הגנה עצמית‪ ,‬על־פי טענתן‪ ,‬נתפס בעיני זולתן כאיום‪ ,‬ואיום זה מניע את‬ ‫לעמוד מול איומים מחוץ או‬
‫המתחרות המודאגות לתגובת־נגד של התעצמות צבאית נוספת‪ .‬התוצאה – חוסר הביטחון‬ ‫מבית על הישרדותה ועל ערכיה‬
‫הלאומיים‪.‬‬
‫של המדינות המתחמשות הולך וגדל במקביל לכוחן הצבאי‪.‬‬

‫בתוך התחרות המתמדת בין המדינות החברות באו"ם על עצמה ומעמד תוכלו להבחין‪ ,‬כי‬
‫מדינות נוטות ליצור שותפויות‪ ,‬המבוססות על אינטרסים וערכים דומים אך גם סותרים‪.‬‬
‫כפי שציין סטיבן רוזן‪ ,‬מדינאי חסיד הריאליזם‪" ,‬קיומו של אויב מעורר את הצורך בבעלי‬
‫ברית‪ ,‬והשאיפה לנצח במלחמה היא המניע לכריתת בריתות"‪ .‬כאשר מערכות היחסים‬
‫והתנאים משתנים‪ ,‬נוצרות בריתות חדשות והבריתות הישנות מתפוגגות‪ ,‬בזמן ששחקנים‬
‫חוצי־לאומים – הרדופים בסוגיית העצמה של יריביהם – נערכים מחדש‪.‬‬

‫באיזו דרך תייעצו למדינות החברות באו"ם לבחור כדי לחמוק מדילמת חוסר הביטחון‬
‫הגובר שבתוכה כלאו את עצמן? למרבה הצער‪ ,‬החלופות שלכם מוגבלות‪ ,‬ועצותיכם זוכות‬
‫להתעלמות‪ .‬מדוע? מפני שבסוגיות של מלחמה ושלום ובתקופות של מתיחות רבה בזירה‬
‫הבין־לאומית‪ ,‬קובעי המדיניות (וגם התיאורטיקנים) נעזרים בתיאוריה הריאליסטית‪.‬‬

‫יריבים בעולם אינם מנהלים מלחמות מפני שהם מצוידים בנשק‪ .‬הם מצטיידים בנשק מפני‬
‫שהם מנהלים מלחמות וטרם למדו לפתור בדרכי שלום את ניגודי האינטרסים ביניהם‪.‬‬
‫ריצ'רד מ' ניקסון‪ ,‬נשיא ארצות הברית‬

‫גישות הריאליזם למלחמה ושלום‬

‫כמעט כל המדינות ממשיכות להאמין‪ ,‬כי המערכת הכלל־עולמית‪ ,‬האנרכית מטבעה‪,‬‬
‫מחייבת אותן להסתמך על עצמן בלבד לצורכי הביטחון הלאומי שלהן‪ .‬הן שיננו היטב את‬
‫לקחי הריאליזם – אסכולת החשיבה המלמדת אותנו‪ ,‬כי הדחף לעצמה ולשליטה באחרים‬
‫כדי להשיג יתרון עצמי הוא מניע אוניברסלי ומתמיד לאורך כל ההיסטוריה העולמית‪.‬‬
‫מסיבה זו‪ ,‬בבואן להשיג ביטחון לאומי ובין־לאומי‪ ,‬בוחרות רוב המדינות בדרכי הריאליזם‪.‬‬
‫השקפת עולם זו‪ ,‬או הפרדיגמה שעל־פיה מתארגנת התפיסה‪ ,‬מציגה את הבחירות‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 246‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:53‬‬

 ‫‪247‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫הפתוחות בפני מדינות כמשתייכות לשלוש קטגוריות עיקריות‪ :‬א‪ .‬התחמשות; ב‪ .‬כריתת‬
‫בריתות עם ארצות אחרות או הפרתן; או ג‪ .‬בניית אסטרטגיות לשליטה בגורלן באמצעות‬
‫דיפלומטיה של אילוץ‬ ‫גישות צבאיות ודיפלומטיה של אילוץ‪ ,‬כגון פעולות התערבות צבאית נגד אויביהן‪.‬‬
‫(‪)coercive diplomacy‬‬
‫שימוש באיומים או בכוח צבאי‬ ‫פרק זה בוחן את מאמצי המדינות לעקוב אחר הוראות ה"מתכון" הריאליסטי לצמצום‬
‫מוגבל כדי לשכנע את היריב‬
‫לשנות את מדיניות החוץ ו‪/‬או‬ ‫איומים על הביטחון הלאומי‪ ,‬באמצעות יצירת מאזן כוחות הנוטה לטובתן‪ .‬ברוח הגותו‬
‫הפנים שלו‪.‬‬ ‫של הפילוסוף האנגלי בן המאה ה־‪ 17‬תומס הובס‪ ,‬שראה את הטבע האנושי כמצב‬
‫של "מלחמת כול בכול" וקבע‪ ,‬כי מדינות מצליחות הן מדינות המאמצות "עמדה של‬
‫גלדיאטורים בקרב‪ :‬כלי הנשק מכוונים קדימה והעיניים נעוצות ביריב"‪ .‬פרק זה מציג את‬
‫ההצטיידות ואת השימוש באמצעי לחימה; והתפקיד שממלאות בריתות הגנה בהבטחת‬
‫הביטחון הלאומי והאינטרסים הלאומיים ובשמירת מאזן הכוחות בין יריבים‪ ,‬המונע מכל‬
‫שחקן חוצה־לאומים יחיד להפעיל כוח נגד אחרים‪.‬‬

‫הדיון נפתח בהדגשת החשיבות הרבה שחסידי הריאליזם מייחסים לעצמה‪ ,‬שהיא‪ ,‬על־‬
‫פי תפיסתם‪ ,‬הגורם המרכזי המניע את הפוליטיקה העולמית לכל אורך ההיסטוריה‪.‬‬
‫הביטחון הלאומי הוא אכן השיקול החשוב ביותר בסדר הקדימות של מדינאים האחראים‬
‫לגיבוש יעדי מדיניות החוץ של ארצם‪ .‬מכיוון שאיום הסכסוך המזוין הוא איום מתמיד‪,‬‬
‫הריאליזם ממליץ להציב את המלחמה בראש דאגותיה של מדינה‪ ,‬וקובע כי הרדיפה אחר‬
‫עצמה חייבת להיות בעדיפות עליונה‪ .‬כפי שאפשר לראות בטבלה ‪ ,8.1‬דגש זה הוא חלק‬
‫בלתי נפרד מהמלצות רבות למדיניות החוץ‪ ,‬שהריאליסטים מאמצים במטרה לשרטט את‬
‫הדרכים הבטוחות ביותר להשגת הביטחון הלאומי והבין־לאומי (ראו גם פרק ‪.)2‬‬

‫טבלה ‪ 8.1‬הדרכים לביטחון על־פי הריאליזם‪ :‬הנחות יסוד והמלצות מדיניות‬

‫ההשקפה הריאליסטית על הסביבה העולמית‬

‫מצב עיקרי של העולם‪ :‬אנרכיה; או היעדר מוסדות משילה סמכותיים‬
‫סבירות להחלפת המערכת או שינויה‪ :‬נמוכה‪ ,‬חוץ מאשר בתגובה לאירועים חריגים‪ ,‬כמו ה־‪9/11‬‬
‫שחקנים חוצי־לאומים עיקריים‪ :‬מדינות‪ ,‬ובמיוחד המעצמות הגדולות‬
‫יעדיו העיקריים של השחקן‪ :‬שליטה על אחרים‪ ,‬שימור עצמי וביטחון פיסי‬
‫דפוס אינטראקציה שולט בין שחקנים‪ :‬תחרות וקונפליקט‬
‫דאגה עליונה‪ :‬ביטחון לאומי‬
‫בראש סולם העדיפות של מדינה‪ :‬רכישת יכולות צבאיות‬
‫פרקטיקה מדינתית נפוצה‪ :‬שימוש בכוח מזוין לצורך דיפלומטיה של אילוץ‬
‫הנחות יסוד של מדיניות ריאליסטית‬
‫הרוצה שלום‪ ,‬ייכון למלחמה‬
‫אין לבטוח בשום מדינה מעבר למה שמתחייב מהאינטרס הלאומי שלה‬
‫אמות מידה של צדק ומוסר חלות על יחידים אבל לא על מדינות; בענייני העולם‪ ,‬פעולות לא־מוסריות‬
‫נחוצות לעתים לצורכי ביטחון‬
‫מדיניות של התבודדות איננה חלופה למעורבות פעילה בעולם‬
‫לשאוף להגדלת היכולות הצבאיות ולהילחם‪ ,‬ולא להשלים עם כניעה וכיבוש‬
‫אין לאפשר לשום מדינה אחרת או לקואליציה של מדינות להיות השליטה‬
‫לנהל משא ומתן על בריתות הגנה כדי לשמור על מאזן כוחות חיובי‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 247‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:53‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪248‬‬

‫עצמה בפוליטיקה העולמית‬

‫תיאורטיקנים של המסורת הריאליסטית מאז העת העתיקה מבססים את חשיבתם ואת‬
‫המלצותיהם המדיניות על האמונה שלפיה כל בני האדם וכל המדינות חותרים לעצמה‪ .‬גם‬
‫טקסטים דוגמת התנ"ך משקפים הנחה זו‪ ,‬בהזהירם כי האדם נולד לחטא וכי הדחף לעצמה‬
‫כדי לשלוט באחרים הוא אחד הצרכים האנושיים היסודיים שאי־אפשר לשנות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫המונח המופשט הנקרא בשם "עצמה"‪ ,‬שחסידי הריאליזם מניחים כי הוא היעד העיקרי של‬
‫האנושות‪ ,‬חומק מהגדרה מדויקת‪ .‬תיאורטיקנים אנשי התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית‬
‫מבחינים כי במובן הרחב ביותר‪ ,‬הפירוש המקובל של עצמה הוא יכולתו הפוליטית של‬
‫שחקן אחד להפעיל השפעה על שחקן אחר לתועלתו‪.‬‬

‫רוב המנהיגים נוהגים על־פי עקרונות הריאלפוליטיק ופועלים על סמך ההבניה המסורתית‬
‫הרואה בעצמה צירוף של גורמים המעניק למדינות את היכולת לקדם את האינטרסים‬
‫הלאומיים שלהן‪ ,‬לנצח בתהליך מיקוח בין־לאומי‪ ,‬ולעצב את הכללים המסדירים את קשרי‬
‫הגומלין בתוך המערכת הכלל־עולמית‪ .‬כפי שציינה שרת החוץ לשעבר של ארצות הברית‪,‬‬
‫קונדוליזה רייס‪" ,‬עצמה היא לא כלום‪ ,‬אם אי־אפשר לתרגם אותה להשפעה"‪ .‬אבל מעבר‬
‫להגדרה הסמנטית של עצמה כפוליטיקה – הפעלת השפעה כדי לשלוט באחרים – העצמה‬
‫היא מושג עמום וקשה למדידה‪ .‬הגדרה מילונית מחייבת את השאלה‪ :‬מהם הגורמים‬
‫המאפשרים לשחקן אחד לשלוט בשחקן אחר או לכפות עליו את רצונו?‬

‫מרכיבי עצמת המדינה‬

‫מבין כל היסודות המרכיבים את עצמת המדינה‪ ,‬חסידי הריאליזם רואים ביכולת הצבאית‬
‫את המרכיב הראשון בחשיבותו‪ .‬התיאוריה הריאליסטית קובעת‪ ,‬כי היכולת לכפות בכוח‬
‫צבאי חשובה יותר מהענקת טובות הנאה או קניית ויתורים‪ .‬לכן‪ ,‬ריאליסטים דוחים את‬
‫דעתם של אסטרטגים מן האסכולה הליברלית‪ ,‬הטוענים כי בתנאים של גלובליזציה –‬
‫המחברת בין ארצות באמצעות קשרים כלכליים‪ ,‬פוליטיים ותרבותיים היוצרים רשתות של‬
‫תלות הדדית – החשיבות של משאבים כלכליים הופכת מכרעת לחוסן הלאומי ולביטחון‬
‫הלאומי הרבה יותר מאשר יכולות צבאיות (‪.)Nye, 2008‬‬

‫על־פי המסורת הריאליסטית‪ ,‬אחת הדרכים להערכת פוטנציאל העצמה של מדינות היא‬ ‫פוטנציאל העצמה‬
‫(‪)power potential‬‬
‫לערוך השוואה בין הוצאותיהן הצבאיות‪ .‬בממד זה‪ ,‬אין כל ספק כי ארצות הברית היא‬
‫היכולות או המשאבים שיש‬
‫המעצמה הצבאית החזקה ביותר בעולם‪ ,‬ותקציב הביטחון שלה מותיר את כל שאר המדינות‬ ‫למדינה‪ ,‬הנתפסים כחיוניים‬
‫מאחור בהפרש ניכר‪ .‬איור ‪ 8.1‬מציג את המגמה בתקציבי הביטחון של ארצות הברית‬ ‫להפעלת השפעה על אחרים‪.‬‬
‫במהלך שישה עשורים‪ ,‬שהפכה את ארצות הברית לחסרת מתחרות בהוצאות לצורכי צבא‪:‬‬
‫תקציב הביטחון שלה לשנת ‪ 2012‬הסתכם ב־‪ 669‬מיליארד דולר‪ ,‬שהם ‪ 39%‬מכלל ההוצאה‬
‫הצבאית בעולם באותה השנה‪ .‬לציון מיוחד ראויה העובדה‪ ,‬שב־‪ 2012‬התחוללה הירידה‬
‫הראשונה מאז ‪ 1998‬בהיקף ההוצאה הצבאית בעולם‪ ,‬שהסתכמה באותה השנה ב־‪1.76‬‬
‫טריליון דולרים (‪ .)SIPRI, 2013‬למרות זאת‪ ,‬באגף התקציבים של בית הנבחרים של ארצות‬
‫הברית מצפים‪ ,‬כי במהלך שנות הכספים ‪ 2018-2012‬תוציא ארצות הברית יותר מ־‪5.54‬‬
‫טריליון דולרים לצורכי ביטחון (‪.)Adams & Leatherman, 2011‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 248‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:53‬‬

 ‫‪249‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫יותר משישה עשורים של הוצאות צבאיות בארצות הברית )בדולרים‪ ,‬לשנת הכספים ‪(2013‬‬
‫‪ 800‬מיליארד ‪$‬‬

‫‪ 700‬מיליארד ‪$‬‬
‫מימון למלחמות‬
‫‪ 600‬מיליארד ‪$‬‬
‫עיראק ואפגניסטן‬

‫‪ 500‬מיליארד ‪$‬‬

‫‪ 400‬מיליארד ‪$‬‬

‫מקור‪Center for Strategic and Budgetary Assessments :‬‬

‫‪ 300‬מיליארד ‪$‬‬

‫‪ 200‬מיליארד ‪$‬‬

‫‪ 100‬מיליארד ‪$‬‬

‫‪ 0‬מיליארד ‪$‬‬
‫‪1947‬‬
‫‪1949‬‬
‫‪1951‬‬
‫‪1953‬‬
‫‪1955‬‬
‫‪1957‬‬
‫‪1959‬‬
‫‪1961‬‬
‫‪1963‬‬
‫‪1965‬‬
‫‪1967‬‬
‫‪1969‬‬
‫‪1971‬‬
‫‪1973‬‬
‫‪1975‬‬
‫‪1977‬‬
‫‪1979‬‬
‫‪1981‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪1987‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2017‬‬
‫איור ‪ 8.1‬יותר משישה עשורים של הוצאה צבאית בארצות הברית ‪ 0‬ההוצאות הצבאיות של ארצות הברית‬
‫זינקו בזמן מלחמת קוריאה ומלחמת וייטנאם‪ ,‬גדלו בהדרגה בשנות השמונים תחת ממשל הנשיא רונלד רייגן‪,‬‬
‫צנחו לאחר סיום המלחמה הקרה‪ ,‬וגדלו במהירות מאז פיגועי ה־‪ 9/11‬ותחילת "המלחמה בטרור" העולמי‪.‬‬
‫גם בשל יכולותיה הצבאיות הנרחבות‪ ,‬ארצות הברית עדיין נחשבת למעצמת־על הגמונית שאין לה מתחרים‪.‬‬
‫ב־‪ 2014‬צפוי היקף ההוצאות הצבאיות של ארצות הברית להגיע ל־‪ 526.6‬מיליארד דולר בתקציב היסוד‪ ,‬שאינו‬
‫כולל הוצאות גרעין‪ ,‬ועוד ‪ 88.5‬מיליארד דולר למימון המלחמות באפגניסטן ובעיראק ודיכוי ההתקוממויות‬
‫בפקיסטן‪ .‬תקציב הביטחון של ארצות הברית לשנת ‪ 2014‬צפוי אפוא להגיע ל־‪ 615.1‬מיליארד דולר (‪.)DDD, 2013‬‬

‫פוטנציאל העצמה נובע גם מגורמים נוספים על אלה של ההוצאות הצבאיות‪ .‬מומחי‬

‫ביטחון מונים בין הסעיפים הנקראים בשם "מרכיבי עצמה" גם יכולות‪ ,‬כגון‪ :‬הגודל היחסי‬
‫של כלכלת המדינה‪ ,‬גודל האוכלוסייה וגודל השטח‪ ,‬מקומה הגיאוגרפי‪ ,‬חומרי גלם‪ ,‬יכולת‬
‫טכנולוגית‪ ,‬תרבות פוליטית וערכים פוליטיים‪ ,‬יעילות קבלת ההחלטות בממשלה‪ ,‬נפח‬
‫הסחר‪ ,‬רמת ההשכלה‪ ,‬מצב המורל הלאומי והסולידריות הפנימית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אילו היו‬
‫מודדים את פוטנציאל העצמה על־פי גודל השטח בלבד‪ ,‬רוסיה‪ ,‬ששטחה כפול מזה של‬
‫יריבותיה הקרובות ביותר (קנדה‪ ,‬סין‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬ברזיל ואוסטרליה‪ ,‬בסדר זה)‪ ,‬הייתה‬
‫הארץ החזקה ביותר בעולם‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬אילו היו מודדים את העצמה רק על־פי תחזיות‬
‫האו"ם לגודל האוכלוסייה הצפוי בשנת ‪ ,2025‬היו הארצות החזקות ביותר‪ :‬סין‪ ,‬הודו‪,‬‬
‫ארצות הברית‪ ,‬אינדונזיה‪ ,‬פקיסטן‪ ,‬ניגריה וברזיל‪ ,‬בסדר זה‪ .‬בהשוואה דומה‪ ,‬על־פי היקף‬
‫ההוצאות למחקר ולפיתוח (באחוזים מהתמ"ג) המיועד למימון צמיחה כלכלית וחוסן צבאי‬
‫בעתיד‪ ,‬המדינות הראשונות בדירוג‪ ,‬שצפוי להן העתיד הזוהר ביותר‪ ,‬היו‪ :‬ישראל‪ ,‬פינלנד‪,‬‬
‫דרום קוריאה‪ ,‬שוודיה‪ ,‬יפן‪ ,‬דנמרק‪ ,‬שווייץ‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬גרמניה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬איסלנד‪,‬‬
‫סינגפור ואוסטרליה (‪ .)WDI, 2013‬ברור שהחוזק הוא עניין יחסי‪ .‬המדינות המובילות‬
‫בממדים מסוימים של פוטנציאל העצמה אינן המובילות בממדים אחרים‪ ,‬שכן העצמה‬
‫מופיעה בצורות רבות ושונות (ראו מפות ‪ 8.1‬ו־‪.)8.2‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 249‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:53‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪250‬‬

‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪8‬‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬

‫מפה ‪8-2‬‬

‫מבוססת על נתונים מתוך‬

‫‪World Development‬‬
‫)‪Indicators (2013‬‬
‫במיליארדי דולר ארה"ב‬
‫גבוה )יותר מ־‪100‬‬
‫מיליארד דולר(‬
‫בינוני )‪100-10‬‬
‫מיליארד דולר(‬
‫נמוך )פחות מ־‪10‬‬
‫מיליארד דולר(‬
‫אין נתונים‬

‫)‪Based on data from World Development Indicators (2013‬‬

‫סך הכוחות המזוינים‬

‫גבוה )יותר ממיליון(‬
‫בינוני )‪ 1 – 500,000‬מיליון(‬
‫נמוך )פחות מ־‪(500,000‬‬
‫אין נתונים‬

‫מפות ‪ 8.1‬ו־‪ 8.2‬שני מדדים לפוטנציאל העצמה‪ :‬עושר המדינות וגודל הצבא הלאומי ‪ 0‬המפה העליונה מודדת את ההכנסה הלאומית הגולמית (הל"ג)‬
‫של המדינות‪ ,‬כדי להעריך את ההבדלים בעושר הלאומי התורמים לעצמת המדינה; חלוקה המייצרת קטגוריות לפי כלכלתן של המדינות‪ ,‬המפרידות בין‬
‫מדינות עשירות למדינות עניות (ובין מדינות חזקות למדינות חלשות)‪ .‬מדד נוסף לחישוב העצמה הוא מספר לובשי המדים בצבא‪ ,‬בצי ובחיל האוויר של‬
‫כל מדינה‪ .‬המפה התחתונה מסווגת את הגדלים השונים של הכוחות המזוינים בכל ארץ‪ ,‬הזמינים למבצעים צבאיים‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 250‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:54‬‬

 ‫‪251‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫לכן‪ ,‬אין הסכמה באשר לדרך הטובה ביותר לשקלול הגורמים השונים התורמים ליכולת‬
‫צבאית ולעצמה לאומית‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬המדינות שברשותן מחסני הנשק הגדולים ביותר‬
‫אינן‪ ,‬בהכרח‪ ,‬המנצחות במלחמות‪ .‬למעשה‪ ,‬מאז ‪ ,1950‬דווקא מדינות חלשות ניצחו ביותר‬
‫ממחצית המלחמות האסימטריות שהתנהלו בין צדדים לוחמים‪ ,‬שהפערים בכוחם הצבאי‬
‫היו רבים ביותר‪ .‬אפשר להסביר זאת בעובדה שלצד החלש יש אינטרס הישרדות גדול יותר‪,‬‬
‫והבדל זה‪ ,‬יותר מן ההבדלים ביכולות הצבאיות‪ ,‬הוא הגורם המכריע העיקרי במלחמות בין‬
‫חזקים לחלשים (‪.)Arrenguín-Toft, 2006‬‬

‫אפשר להצביע על מקרים רבים שבהם שחקנים חוצי־לאומים חלשים ניצחו יריבים חזקים‬
‫מהם‪ .‬אף־על־פי שווייטנאם הייתה חלשה במובן הצבאי הקונוונציונלי‪ ,‬היא הצליחה לנצח‬
‫את צרפת החזקה ממנה לאין שיעור‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬גם את ארצות הברית‪ .‬כמו כן‪ ,‬עצמתה‬
‫הצבאית העליונה של ארצות הברית לא מנעה מצפון קוריאה להשתלט על אניית הביון‬
‫של צי ארצות הברית‪ּ" ,‬פּואבלו"‪ ,‬ב־‪ ;1968‬לא מנעה מאיראן לקחת דיפלומטים משגרירות‬
‫ארצות הברית כבני ערובה עשר שנים אחר־כך; ולא מנעה את פיגועי הטרור של רשת‬
‫אל קאעידה ב־‪ 11‬בספטמבר ‪ .2001‬חוסר היכולת של ברית המועצות‪ ,‬לפני קריסתה‪,‬‬
‫לשלוט באירועים הפוליטיים באפגניסטן‪ ,‬במזרח אירופה‪ ,‬או אפילו בתוך הרפובליקות‬
‫שהרכיבו אותה (למרות כוחה הצבאי האדיר) מוכיח שהאין־אונות של העצמה הצבאית‬
‫איננה תופעה ייחודית לארצות הברית בלבד‪.‬‬

‫ההיסטוריה משופעת בדוגמאות של ארצות קטנות שניצחו במלחמות או שהגנו על‬

‫עצמאותן נגד אויבים חזקים מהם מבחינה צבאית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬המלחמה של שווייץ נגד‬
‫האימפריה של בית הבסבורג‪ ,‬הולנד נגד ספרד‪ ,‬ויוון נגד האימפריה העות'מאנית‪ .‬בכל‬
‫אחד מן המקרים פעלו גורמים בלתי־מוחשיים‪ ,‬כגון הרצון של אוכלוסיית היעד להתנגד‬
‫לצבא חזק יותר ונכונות האזרחים למות על הגנת המולדת‪ ,‬שהיו מרכיבי מפתח ביכולת של‬
‫כל אחת מאותן ארצות חלשות להגן על עצמן מפני כוח צבאי החזק מהן עשרות מונים‪.‬‬
‫בריטניה הגדולה נאלצה להכיר בכך ב־‪ ,1781‬כאשר הגיעה למסקנה‪ ,‬כי על אף שמושבותיה‬
‫באמריקה חלשות ממנה במידה רבה‪ ,‬המחיר שיידרש כדי להחזיר אותן לשליטתה גבוה‬
‫מדי‪.‬‬

‫למרות כל זאת‪ ,‬החתירה להשיג ביטחון באמצעות חימוש והאמונה על־פי הגישה‬
‫הריאליסטית בכוח צבאי עדיין רווחו בפוליטיקה העולמית‪ .‬רוב מומחי הביטחון מאמינים‪,‬‬
‫כי הסיבה לכך היא העובדה‪ ,‬שיכולת צבאית היא תנאי מקדים להפעלתה המוצלחת של‬
‫דיפלומטיה של אילוץ באמצעות האיום להפעיל כוח מוגבל‪ .‬ייתכן שתפיסה זו היא‬
‫שהעניקה לנשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' וו' בוש את ההשראה להכריז‪ ,‬כי "עולם‬
‫מסוכן וחסר־ודאות מחייב את אמריקה לאחוז בחרב מושחזת"‪.‬‬

‫"מחיר" ההוצאה הצבאית‬

‫העצמה הצבאית ממלאת מקום מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי של מנהיגי מדינות‪ ,‬ואף־‬
‫על־פי שקץ המלחמה הקרה הפחית את המתיחות ברחבי העולם‪ ,‬ובעקבות זאת את הצורך‬
‫בהיערכות צבאית‪ ,‬ההוצאה הצבאית בעולם גדלה בהתמדה והגיעה בשנת ‪ 2012‬ל־‪1.76‬‬
‫מיליארד דולרים – ירידה של פחות מאחוז מאז ‪ ,2011‬ועלייה של ‪ 55%‬מאז ‪ .2000‬מספר‬
‫עצום זה שווה ל־‪ 2.5%‬מן התוצר המקומי הגולמי העולמי‪ ,‬או ‪ 246.9‬דולר לכל אדם בעולם‬
‫(‪ .)WDI, 2013; SIPRI, 2013‬העולם מוציא בכל דקה ‪ 3,329,528‬דולר על היערכות צבאית‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 251‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:54‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪252‬‬

‫לכל אורך ההיסטוריה הוציאו הארצות העשירות ביותר את רוב כספן על רכישת מערכות‬
‫נשק‪ ,‬ודפוס זה נמשך (ראו איור ‪ .)8.2‬בתחילת ‪ 2013‬הוציא הצפון העולמי ‪ 1,304‬מיליארד‬
‫דולרים לצורכי ביטחון‪ ,‬לעומת ‪ 494‬מיליארד דולר בדרום העולמי המתפתח‪ .‬חלקן של‬
‫הארצות המפותחות ועתירות ההכנסה בהוצאה העולמית לביטחון היה אפוא כ־‪.75%‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ההבדלים מתבהרים כאשר המדידה מביאה בחשבון גורמים נוספים‪ .‬ההוצאה‬
‫הצבאית הממוצעת בצפון העולמי הייתה ‪ 2.8%‬מהתמ"ג‪ ,‬ואילו הדרום העולמי הוציא‬
‫בממוצע ‪ – 2.1%‬באופן יחסי‪ ,‬הקרבה גבוהה יותר של משאבי מימון זמינים לפיתוח אנושי‬
‫ולצמיחה כלכלית בקרב העניים (‪.)WDI, 2013‬‬

‫כמו כן‪ ,‬רמות ההוצאה הצבאית של שתי הקבוצות הולכות ומתקרבות עם השנים‪ .‬ב־‪1961‬‬
‫היה היקף ההוצאה הצבאית של הדרום העולמי כ־‪ 7%‬מסך ההוצאה העולמית‪ ,‬אבל עד‬
‫‪ 2013‬הגיע חלקו בהוצאה העולמית ל־‪ .)WDI, 2013( 25%‬מגמה זו מלמדת כי בענייני‬
‫תקציב צבאי‪ ,‬המדינות העניות מחקות את ההרגלים היקרים והישנים של המדינות‬
‫העשירות ביותר‪.‬‬

‫הוצאות צבאיות כרוכות בעלויות הזדמנות – כאשר השגת תקציב כלשהו למימון מטרה‬ ‫עלויות הזדמנות‬
‫(‪)opportunity costs‬‬
‫אחת הוא הפסד תקציב בעבור מטרות אחרות – וכך‪ ,‬לכל הכרעה ספציפית מתלווה מחיר‪,‬‬
‫המחיר שיש לתוצאת ההחלטה‬
‫שיש לשלם על ההזדמנות שאבדה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הוצאות צבאיות גורמות להאטת הצמיחה‬ ‫לבחור חלופה אחת‪ ,‬שפירושה‬
‫הכלכלית ויוצרות גירעונות כספיים‪ .‬עלויות ביטחון גדולות עלולות לשחוק את רמת‬ ‫אבדן ההזדמנות לממש רווחים‬
‫הרווחה הלאומית – שהיא בדיוק מה שהמדינאים מקווים להגן עליו באמצעות כוח צבאי‪.‬‬ ‫מחלופות אחרות‪.‬‬
‫כפי שמציין חוקר מדעי המדינה ריצ'רד רוזנקרנץ‪" ,‬מדינות יכולות להרשות לעצמן יותר‬
‫'חמאה' ככל שהן צריכות פחות 'רובים'‪ .‬שני יעדים אלה מחייבים לעתים ויתורים‪ :‬השגת‬
‫האחד יכולה לצמצם את הגשמת האחר"‪.‬‬

‫מאז ‪ 1945‬נאלצו רק קומץ מדינות לשאת בהוצאות צבאיות כבדות‪ .‬איור ‪ 8.3‬מראה‪,‬‬
‫כי ההוצאה הצבאית של ארצות הברית ב־‪ 2012‬הייתה ‪ 39%‬מכלל ההוצאה העולמית;‬
‫אחריה סין עם ‪ ,9.5%‬רוסיה עם ‪ 5.2%‬ובריטניה עם ‪ .)SIPRI, 2013( 3.5%‬ארצות רבות‬
‫השיגו יתרון יחסי בתחרות באמצעות השקעות במחקר לפיתוח מוצרים ליצוא‪ ,‬ובמקביל‬
‫חסכו משאבים יקרים הודות להישענותן על בריתות הגנה ועל המוסדות העולמיים לצורך‬
‫התגוננות מפני איומים פוטנציאליים‪ .‬במובן זה‪ ,‬ארצות הברית היא תופעה חריגה‪ :‬אף־‬
‫על־פי שהיא אחראית ל־‪ 39%‬מההוצאה העולמית לביטחון ב־‪ ,2012‬היא גם המשקיעה‬
‫הגדולה ביותר במימון מחקר ופיתוח‪ .‬עם זאת‪ ,‬עיקר ההשקעה במחקר ופיתוח נועד לצורכי‬
‫היערכות צבאית‪ ,‬המתעלת אליה את "רוב תקציב המו"פ הפדרלי של ארצות הברית"‬
‫(‪.)Battelle, 2008, p. 16; SIPRI, 2013‬‬

‫יש המאמינים‪ ,‬כי תשלובת צבאית־תעשייתית זו מפעילה השפעה עצומה על תקציב‬ ‫תשלובת צבאית־תעשייתית‬
‫(‪)military-industrial complex‬‬
‫הביטחון של ארצות הברית ועל הסכמי הסחר בנשק‪ .‬אחד מתסמיני השפעה זו הוא היכולת‬
‫צירוף של מוסדות וגופים‬
‫של קבלני תעשיות הביטחון לגבות מן הפנטגון מחירים מנופחים תמורת מוצריהם‪ .‬על־‬ ‫במערכת הביטחון‪ ,‬קבלנים‬
‫פי ההערכות‪ ,‬ממשלת ארצות הברית משלמת מחירים גבוהים בכ־‪ 20%‬תמורת מוצרים‬ ‫המספקים להם מערכות נשק‪,‬‬
‫צבאיים במסגרת תכנית הרכש מרשימת יצרנים נבחרים של הפנטגון; תכנית זו היא‬ ‫וסוכנויות ממשלתיות הנהנות‬
‫מהגדלת ההוצאה הביטחונית‬
‫שאפשרה מכירה של סיר טיגון עמוק תמורת ‪ 5,919‬דולר‪ ,‬מכשיר לקליית וופל בלגי תמורת‬ ‫של המדינה‪ ,‬הפועלים כקואליציה‬
‫‪ 1,781‬דולר; ומצנם תמורת ‪ 1,025‬דולר (‪.)Borenstein, 2006; Markoe & Borenstein, 2005‬‬ ‫שתדלנית להפעלת לחץ על‬
‫העובדה שיצרני נשק מבקשים להגדיל את רווחיהם אינה צריכה להפתיע איש‪ ,‬אבל‬ ‫הממשלה להקצות תקציבים‬
‫גדולים למטרות היערכות צבאית‪.‬‬
‫חמדנותם כתאגידים מסחריים מדאיגה מאוד את המבקרים‪ ,‬המוטרדים מהצלחת מאמצי‬
‫השתדלנות של היצרנים לשכנע את בית הנבחרים ואת משרד הביטחון של ארצות הברית‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 252‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:54‬‬

 ‫איור ‪8-2‬‬

‫‪253‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫להגדיל את תקציב הביטחון במטרה להשיג את אישור הממשלה למכור מערכות נשק‬
‫חדשות מתוצרתם ברחבי העולם‪.‬‬

‫לאחרונה הפכה השאלה האם לצמצם את הוצאות הביטחון או לא לסוגיה המעוררת‬

‫מחלוקת עזה‪ ,‬בעיקר נוכח המשבר הכלכלי‪ .‬ב־‪ 2012‬התחילו ההוצאות הצבאיות בעולם‬
‫לשקף את המציאות הכלכלית החדשה‪ ,‬ובהיקף ההוצאה הצבאית העולמית נרשמה הירידה‬
‫הראשונה מאז ‪ ;1998‬היא נבעה במידה רבה מן הירידה בהיקף הוצאות הביטחון של ארצות‬
‫הברית‪ ,‬ככל שהתקדמה התנתקותה ההדרגתית מן המלחמות שהיא מנהלת באפגניסטן‬
‫ובעיראק (‪.)SIPRI, 2013‬‬

‫מספר העבודה‪205 :‬‬ ‫מושגיאזוריסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪8‬‬

‫העבודה‪:‬צבאיות לפי‬
‫הוצאות‬ ‫שם‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫‪1800‬‬
‫תקציב קבוע בדולרים‪ ,‬ארצות הברית )‪(2010‬‬

‫‪1600‬‬
‫‪1400‬‬ ‫איור ‪8-3‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪88 989 990 991 992 993 994 995 996 997 998 999 000 001 002 003 004 005 006 007 008 009 010 011 012‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2 2‬‬
‫שנה‬
‫צפון אמריקה‬ ‫אירופה המערבית והמרכזית‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫אמריקה הלטינית‬ ‫אסיה ואוקיאניה‬ ‫אפריקה המזרח התיכון‬

‫נתח המדינה מתוך סך ההוצאות הצבאיות בעולם‬

‫איורים ‪ 8.2‬ו־‪ 8.3‬הגידול בהיקף ההוצאה‬

‫אחרים‬ ‫הצבאית בעולם ‪ 0‬גודל תקציבי הביטחון בעולם‬
‫‪27.6%‬‬ ‫ארצות הברית‬
‫‪39.0%‬‬ ‫ידע תנודות מאז ‪ .1960‬השיא העולמי נרשם‬
‫ב־‪ ,1987‬ומאז חלה ירידה של כשליש‪ ,‬עד‬
‫פיגועי ה־‪ 11‬בספטמבר ‪ .2001‬כפי שאפשר‬
‫גרמניה‬ ‫לראות באיור העליון‪ ,‬התקציב הצבאי הכולל‬
‫‪2.6%‬‬ ‫של הארצות המתפתחות בדרום העולמי‪,‬‬
‫הודו‬ ‫במיוחד של ארצות אסיה ואוקיאניה‪ ,‬גדל מאוד‬
‫‪2.6%‬‬
‫סין‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬והוא מהווה נתח משמעותי‬
‫ערב הסעודית‬ ‫‪9.5%‬‬ ‫מתקציב הביטחון הכלל־עולמי ‪ 22% -‬מסך‬
‫)‪Based on data from SIPRI (2013‬‬

‫‪3.2%‬‬ ‫ההוצאה לביטחון בעולם ב־‪ .2012‬עם זאת‪,‬‬

‫צרפת‬ ‫כפי שאפשר לראות באיור התחתון‪ ,‬תקציב‬
‫יפן ‪3.4%‬‬
‫הביטחון של ארצות הברית גדול במידה רבה‬
‫רוסיה בריטניה ‪3.4%‬‬ ‫מזה של כל ארץ אחרת בעולם‪ ,‬פי ארבעה‬
‫‪3.5%‬‬ ‫‪5.2%‬‬ ‫מזה של המדינה הבאה אחריה ‪ -‬סין (‪SIPRI,‬‬
‫‪.)2013‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 253‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:54‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪254‬‬

‫הפוליטיקה מחייבת לקבל הכרעות קשות בנושא סדר הקדימות והקצאת כספי הציבור‪.‬‬ ‫ביטחון אנושי‬
‫(‪)human security‬‬
‫הדילמה של "רובים או חמאה" – כיצד אפשר להקצות משאבים כספיים נדירים להיערכות‬
‫מדד נפוץ בתיאוריה הליברלית‪,‬‬
‫צבאית‪ ,‬במקום להשקיע אותם בצרכים האנושיים של האזרחים ובאפשרות לספק להם‬ ‫המודד את רמת ההגנה על‬
‫הראשונה‪10205‬‬
‫העבודה‪:‬‬ ‫מספר‬ ‫העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪8‬‬
‫חיים בטוחים וארוכים – מעוררת ויכוחים סוערים בכל המדינות‪ .‬האפשרות‬
‫מתמקדת בחימוש‪ ,‬כדי להילחם באיומים ולשמור על הביטחון הלאומי‪ ,‬ואילו השנייה‬
‫שם‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫רווחת היחיד וקידום ביטחונו‬
‫האישי; בניגוד לתיאוריה‬
‫הריאליסטית‪ ,‬המדגישה את‬
‫מדגישה את הביטחון האנושי‪ ,‬שבו היעד החשוב ביותר הוא ההגנה על שלומו ורווחתו של‬ ‫הצבת האינטרסים של המדינה‬
‫אחד משני היעדים מבלי להקריב משהו לטובת האחר‪,‬‬ ‫‪8-3‬‬‫מפה אף לא‬
‫היחיד‪ .‬אי־אפשר להשיג‬ ‫בתחום הצבא והביטחון הלאומי‬
‫וארצות שונות מתמודדות עם דילמה זו באופנים שונים‪.‬‬ ‫לפני כל יעד אחר‪.‬‬

‫שוני זה מתבטא בטווח המוכנות של מדינות שונות לשאת בנטל כבד למען הביטחון‬ ‫הנטל היחסי של ההוצאה‬
‫הצבאית‬
‫הלאומי – הנמדד באמצעות ריכוז המדינות על־פי החלק מתוך התמ"ג שהן מקדישות‬ ‫(‪relative burden of military‬‬
‫לצבא‪ ,‬והצבת נטל הביטחון היחסי לעומת התמ"ג‪ .‬הנטל היחסי של ההוצאה הצבאית‪,‬‬ ‫‪)spending‬‬
‫שהוא היחס בין היקף ההוצאה לביטחון לבין היקף התמ"ג של המדינה‪ ,‬נחשב לדרך‬ ‫מדד של הנטל הכלכלי בעקבות‬
‫פעילות צבאית‪ ,‬המחושב על־פי‬
‫המקובלת למדידת הקרבנות שגובה ההוצאה לביטחון (ראו מפה ‪ .)8.3‬המגמה העולמית‬ ‫החלק מתוך התוצר המקומי‬
‫מלמדת‪ ,‬כי נתח המשאבים המשמש למטרות צבאיות גדל בהתמדה מאז שנת ‪ ,2000‬וכיום‬ ‫הגולמי שכל מדינה מקצה‬
‫נטל ההוצאה הצבאית הוא ‪ 2.5%‬מן התמ"ג העולמי (‪.)SIPRI, 2013‬‬ ‫להוצאות צבאיות‪.‬‬

‫)‪Based on data from the World Development Indicators (2013‬‬

‫הוצאות צבאיות‬
‫כשיעור מן התמ"ג‬
‫גבוה )יותר מ־‪(5%‬‬
‫בינוני )‪(5%-2%‬‬
‫נמוך )פחות מ־‪(2%‬‬
‫אין נתונים‬

‫מפה ‪ 8.3‬ההוצאה הצבאית כשיעור מהתמ"ג ‪ 0‬כפי שנראה במפה‪ ,‬קיימים הבדלים גדולים מאוד בשיעור‬
‫ההקצאה להוצאות צבאיות כאחוזים מתוך התוצר המקומי הגולמי של מדינה‪ .‬מדינות רבות מקציבות שיעור‬
‫גבוה מן התמ"ג הכולל שלהן לביטחון‪ ,‬ואילו אחרות מוציאות את כספן על שיפור הביטחון האנושי‪ .‬ב־‪2011‬‬
‫היו ערב הסעודית וישראל המדינות עם נטל ההוצאה הצבאית הגדול ביותר בעולם באופן יחסי‪ ,‬ואחריהן איחוד‬
‫האמירויות הערביות‪ ,‬אזרבייג'ן ואפגניסטן (‪.)WDI, 2013‬‬

‫למעשה‪ ,‬יש ארצות עשירות יחסית (ערב הסעודית‪ ,‬ישראל וברוניי) הנושאות בנטל ביטחון‬
‫כבד‪ ,‬ואילו נטל הביטחון של ארצות אחרות‪ ,‬המספקות לאזרחיהן הכנסה ממוצעת גבוהה‬
‫(יפן‪ ,‬אוסטריה ולוקסמבורג)‪ ,‬נמוך ממנו‪ .‬במקביל‪ ,‬אזרחיהן של כמה מדינות עניות מאוד‬
‫(סיירה לאון‪ ,‬מוזמביק וצ'אד) נושאים בנטל ביטחון עצום‪ ,‬ואילו אחרים (בהוטן והרפובליקה‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 254‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:54‬‬

 ‫‪255‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫הדמוקרטית של קונגו) משוחררים ממנו‪ .‬לכן‪ ,‬קשה להגיע להכללות על הקשרים המדויקים‬
‫בין נטל הביטחון של מדינה לבין רמת החיים של אזרחיה‪ ,‬הפיתוח האנושי או שלב‬
‫ההתפתחות שלה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬מבט במפה זו מגלה‪ ,‬כי רוב הארצות הנושאות בנטל הביטחון‬
‫הכבד ביותר הן גם הארצות החוות סכסוכים מזוינים ברמות הגבוהות ביותר‪ ,‬או שהן‬
‫שוכנות באזורים משופעים בבעיות ביטחון קשות‪ ,‬כגון המזרח התיכון ואפריקה (חזרו‬
‫ועיינו בפרק ‪.)7‬‬

‫כמה צריכה המדינה להקריב למען ביטחונה הלאומי? בעיני רבים מחסידי הריאליזם‪,‬‬
‫המחיר לעולם אינו גבוה מדי‪ .‬ואולם‪ ,‬אחרים מציעים למנהיגים לנהוג בזהירות ולהקשיב‬
‫לאזהרתו של נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר‪" :‬עולם במלחמה אינו מבזבז רק‬
‫כסף‪ .‬עולם כזה מבזבז את זיעת ילדיו"‪ .‬מי שמתייחסים בספקנות לתועלת שיש בהוצאה‬
‫גבוהה על ביטחון מאמינים‪ ,‬כי המחירים הגבוהים גורמים לצמצום רמת הביטחון האנושי‬
‫במדינה‪ .‬מזכיר ההגנה לשעבר של ארצות הברית רוברט גייטס הזהיר‪ ,‬כי "חשוב לזכור שכל‬
‫דולר בתקציב הביטחון שהוצא כדי לרכוש ביטוח־יתר נגד סיכון רחוק או מתמעט‪ ,‬הוא‬
‫דולר שנשלל מן התקציב לטיפול בצורכי בני אדם‪ ,‬לבניית הכוח‪ ,‬להשגת ניצחון מכריע‬
‫במלחמות שאנו מנהלים‪ ,‬ולשיפור היכולות שלנו בתחומים הסובלים אצלנו מתת־השקעה‪,‬‬
‫ואולי משום כך גם פגיעים יותר"‪ .‬התוצאות מבחינת ארצות הברית אינן מעודדות‪ .‬אם‬
‫נביא בחשבון את בחירתה להעניק קדימות עליונה להוצאות הביטחון‪ ,‬מיקומה של ארצות‬
‫הברית בדירוג העולמי על־פי מדדים לא־צבאיים שונים של הביטחון האנושי מדבר בעד‬
‫עצמו (ראו טבלה ‪.)8.2‬‬

‫טבלה ‪ 8.2‬ביטחון אנושי‪ :‬כיצד מדורגת ארצות הברית בעולם‬

‫מקום בדירוג‬ ‫מדד‬

‫‪9‬‬ ‫הל"ג לנפש‬

‫‪29‬‬ ‫שיעור אבטלה (‪ %‬מכוח העבודה)‬

‫‪65‬‬ ‫שיעור הפעילות הכלכלית של נשים (מגיל ‪ 15‬ומעלה)‬

‫‪3‬‬ ‫פיתוח אנושי (מדד הפיתוח האנושי ‪)HDI -‬‬

‫‪42‬‬ ‫אי־שוויון מגדרי‬

‫‪42‬‬ ‫תוחלת חיים‬

‫‪10‬‬ ‫פליטות פחמן דו־חמצני (לנפש)‬

‫‪47‬‬ ‫שיעורי תמותה מתחת לגיל ‪5‬‬

‫‪46‬‬ ‫ההוצאה לחינוך יסודי ציבורי לכל תלמיד (‪ %‬מהתמ"ג)‬

‫‪3‬‬ ‫סך ההוצאה לבריאות (‪ %‬מהתמ"ג)‬

‫)‪Based on data from World Development Indicators (2013); Human Development Report (2013‬‬

‫דירוגים אלה מעלים תהיות קשות לגבי העלויות האמתיות של הביטחון הלאומי‪ .‬הבחירות‬
‫המתחייבות מאיזון הצורך בהגנה מול הצורך לדאוג לרווחת הכלל הן קשות‪ ,‬שכן הן‬
‫כרוכות תמיד בפשרה הכרחית בין ערכים מנוגדים‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬ההחלטות על תקציב הצבא‬
‫מעוררות מחלוקת עזה בכל מקום בעולם‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 255‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:55‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪256‬‬

‫חלוקת התקציב של הממשלה חושפת את סדר הקדימות המנחה אותה‪ .‬בדיקת התקציב‬
‫הלאומי של מדינות שונות מצביעה על דפוס שאין לטעות בו‪ :‬גם אם מקורות העצמה‬
‫הפוליטית בעולם משתנים‪ ,‬מדינות רבות עדיין ממשיכות לחתור להבטחת הביטחון‬
‫הלאומי שלהן באמצעות הקדשת נתחים ניכרים מאוצר המדינה להתחמשות‪.‬‬

‫מדינה הממשיכה שנה אחר שנה להוציא כסף על הגנה צבאית יותר מאשר על תכניות‬
‫לקידום חברתי צועדת לקראת חורבן רוחני‪.‬‬
‫מרטין לותר קינג הבן‪ ,‬פעיל אמריקני למען זכויות האזרח‬

‫שינויים ביכולות הצבאיות‬

‫המיליטריזציה הגוברת של ארצות הברית‪ ,‬של המעצמות הגדולות האחרות‪ ,‬וכיום גם של‬
‫שירותים צבאיים פרטיים‬
‫מגויסי ארגוני הטרור הלא־מדינתי‪ ,‬שינתה את התפלגות היכולות הצבאיות בעולם‪ .‬אחת‬ ‫(‪)private military services‬‬
‫הסיבות לכך היא הפיזור הנרחב של יכולות הייצור של אמצעי לחימה‪ ,‬והעובדה שלפיה גם‬ ‫מיקור חוץ של פעילויות בעלות‬
‫ארצות הדרום העולמי וארגוני הטרור משתתפים בעסקי הייצור של כלי טיס‪ ,‬טנקים וכלי‬ ‫אופי צבאי־ספציפי לחברות‬
‫נשק קטנים חדשים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אחת המגמות שהתחזקו מאז תחילת המלחמה בעיראק היא‬ ‫פרטיות‪ ,‬כגון חברות לאספקת‬
‫מאבטחים חמושים‪ ,‬תחזוקת‬
‫השימוש הגובר בשירותים צבאיים פרטיים‪ ,‬המרחיב את היכולות הצבאיות של מדינה‪ ,‬שכן‬ ‫ציוד ומערכות‪ ,‬שירותי טכנולוגיות‬
‫הוא מאפשר לשלטונות לצאת למבצעים תוך הפעלת פחות כוחות סדירים‪.‬‬ ‫מידע ושירותי ביון‪.‬‬

‫מגמות בסחר הנשק‬

‫בתקופת המלחמה הקרה ביקשו מדינות רבות להגביר את הביטחון הלאומי שלהן באמצעות‬
‫רכישת נשק מתוצרת מדינות ספקיות‪ ,‬שהיו מעוניינות הן למצוא לעצמן בעלות ברית‬
‫הן להפיק רווחים מיצוא הנשק‪ .‬ב־‪ 1961‬הוערך היקף סחר הנשק העולמי ב־‪ 4‬מיליארדי‬
‫דולרים‪ .‬מאז גדל היקף עסקאות הנשק במהירות רבה והגיע לשיא ב־‪ ,1987‬כשסך המכירות‬
‫הגיע ל־‪ 82‬מיליארד דולר (‪ .)U.S. ACDA, 1997, pp. 10, 100‬ואולם‪ ,‬קץ המלחמה הקרה‬
‫לא שם קץ לסחר הנשק‪ .‬מאז ‪ ,1991‬עת הסתיימה המלחמה הקרה‪ ,‬ובמהלך כל עידן הטרור‬
‫העולמי – שהחל ב־‪ 11‬בספטמבר ‪ ,2001‬ועד סוף ‪ – 2012‬עלה סך עסקאות הנשק הבין־‬
‫לאומיות על ‪ 535‬מיליארד דולר‪ ,‬והיקף העסקאות השנתי גדל בהתמדה (‪.)SIPRI, 2013‬‬

‫בשנים האחרונות התפתחו כמה מגמות מטרידות בסחר הנשק העולמי‪ .‬בין השנים‬
‫‪ 2012-2002‬גדל יבוא הנשק של שלטונות אלג'יריה ב־‪ .277%‬יבוא הנשק לניגריה‪,‬‬
‫המתמודדת עם אלימות פוליטית מתמדת‪ ,‬הוכפל בעשור האחרון‪ .‬מבין המעצמות‬
‫הגדולות‪ ,‬סין צמצמה ב־‪ 2012‬את יבוא הנשק ב־‪ ,47%‬אך ייתכן שהירידה היא תוצאה‬
‫של גידול בייצור המקומי של אמצעי לחימה‪ ,‬ולאו דווקא של מפנה מדיני ואימוץ עמדה‬
‫שוחרת שלום במדיניות החוץ של סין‪ .‬למעשה‪ ,‬ב־‪ 2012‬תפסה סין את מקומה של בריטניה‬
‫כיצואנית הנשק החמישית בגודלה בעולם (‪.)SIPRI, 2013‬‬

‫ככלל‪ ,‬המקבלות העיקריות של כל משלוחי הנשק בעולם מרוכזות‪ ,‬ברובן‪ ,‬כתת־קבוצה‬

‫בקרב המדינות הרוכשות נשק בדרום העולמי‪ .‬בין השנים ‪ 2012-2003‬תפסו הודו‪ ,‬סין‪,‬‬
‫דרום קוריאה‪ ,‬פקיסטן וסינגפור את חמשת המקומות הראשונים ברשימת המדינות‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 256‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:55‬‬

 ‫‪257‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫הרוכשות נשק בעולם‪ .‬לציון מיוחד ראויה העובדה שהודו החליפה את סין כיבואנית הנשק‬
‫הגדולה ביותר (‪ .)SIPRI, 2013‬לא נראה כי בעתיד הקרוב תיפסק זרימת הנשק אל קונות‬
‫נלהבות וחסרות יציבות פוליטית‪ ,‬שיש להן כסף לבזבז‪ .‬לצורך קידום תהליך‪ ,‬שארצות‬
‫הברית קוראת לו בשם "הדיאלוג הביטחוני" במפרץ הפרסי‪ ,‬היא הציעה לאחרונה להעביר‬
‫למזרח התיכון במהלך העשור הקרוב ‪ 63‬מיליארד דולר לרכישת נשק חדש‪ ,‬וזאת אף־על־‬
‫פי שעיקר יצוא הנשק מארצות הברית בשנים האחרונות זרם לאסיה‪ ,‬והגיע ל־‪ 45%‬מכלל‬
‫יצוא הנשק שלה (‪.)Hartung, 2007, p. 8; SIPRI, 2013‬‬

‫לצד הדרישות המשתנות של יבואניות הנשק‪ ,‬נודעת חשיבות רבה גם לשינויים באופי‬
‫הפעילות של ספקיות הנשק‪ .‬בתקופת המלחמה הקרה שלטו המעצמות הגדולות בשוק‬
‫יצוא הנשק‪ .‬בשנים ‪ 1989-1975‬הגיע נתח יצוא הנשק מתוצרת ארצות הברית וברית‬
‫המועצות לבין חצי ועד שלושה רבעים מכלל היצוא העולמי‪ ,‬ולאחר סיום המלחמה‬
‫הקרה שלטה ארצות הברית לבדה ב־‪ 40%‬מן השוק העולמי ליצוא נשק (‪U.S. ACDA,‬‬
‫‪ .)1997‬בתקופה זו "סיפקו שתי המעצמות יחד מערכות נשק ותחמושת בשווי מוערך של‬
‫‪ 325‬מיליארד דולר לעולם השלישי" (‪ .)Klare, 1994, p. 139‬בתקופת המלחמה העולמית‬
‫בטרור‪ ,‬בעקבות פיגועי ה־‪ 11‬בספטמבר ‪ ,2001‬הרחיבה ארצות הברית את היקף אספקת‬
‫הנשק שלה ברחבי העולם לכל המדינות שהסכימו להיות שותפות ב"קואליציה מרצון"‬
‫במלחמותיה באפגניסטן ובעיראק‪ .‬מעניין לציין‪ ,‬כי גם כיום אותן שתי מעצמות על –‬
‫ארצות הברית ורוסיה – עדיין שולטות בשוק יצוא הנשק; בין השנים ‪ 2012-2008‬סיפקה‬
‫ארצות הברית ‪ 30%‬ורוסיה – ‪ 26%‬מכלל יצוא הנשק הקונוונציונלי בעולם (‪.)SIPRI, 2013‬‬

‫ואולם‪ ,‬אף־על־פי שהמדינות עצמן מזוהות‪ ,‬לרוב‪ ,‬כספקיות נשק‪ ,‬בארצות מסוימות פועלות‬
‫חברות פרטיות שהן יצרניות נשק גדולות‪ ,‬המתחרות בהצלחה בשוק הנשק עתיר הרווחים (ראו‬
‫טבלה ‪ .)8.3‬היקף מכירות הנשק של היצרנית האמריקנית ‪ Lockheed Martin‬לשנת ‪ 2011‬היה‬
‫גדול מצירוף התמ"ג של ‪ 107‬מדינות‪ .‬היקף מכירות הנשק של החברה הבריטית ‪BAE Systems‬‬
‫(‪ 29.1‬מיליארד דולר) היה גדול בכ־‪ 5‬מיליארדי דולרים מתקציב הבסיס של חיל הנחתים‬
‫האמריקני לשנת ‪.2012‬‬

‫טבלה ‪ 8.3‬מוכרים ביטחון או סוחרים במוות? עשרים יצרניות הנשק המובילות בעולם‬

‫מכירות נשק (במיליארדי דולרים)‬ ‫מקום בדירוג‬

‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫חברה (מדינה)‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬

‫‪36.3‬‬ ‫‪35.7‬‬ ‫‪( Lockheed Martin‬ארצות הברית)‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪31.8‬‬ ‫‪31.4‬‬ ‫‪( Boeing‬ארצות הברית)‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪29.1‬‬ ‫‪32.9‬‬ ‫‪( BAE Systems‬בריטניה)‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪23.8‬‬ ‫‪23.9‬‬ ‫‪( General Dynamics‬ארצות הברית)‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪22.5‬‬ ‫‪23.0‬‬ ‫‪( Raytheon‬ארצות הברית)‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪21.4‬‬ ‫‪28.2‬‬ ‫‪( Northrop Grumman‬ארצות הברית)‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪16.4‬‬ ‫‪16.4‬‬ ‫‪( EADS‬מערב אירופה)‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪14.6‬‬ ‫‪14.4‬‬ ‫‪( Finmeccanica‬איטליה)‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬

‫»‬ ‫‪12.5‬‬ ‫‪13.1‬‬ ‫‪( L-3 Communications‬ארצות הברית)‬ ‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 257‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:55‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪258‬‬

‫מכירות נשק (במיליארדי דולרים)‬ ‫מקום בדירוג‬ ‫»‬

‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫חברה (מדינה)‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬

‫‪9.5‬‬ ‫‪10.0‬‬ ‫‪( Thales‬צרפת)‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪7.9‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪( SAIC‬ארצות הברית)‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪6.4‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪( Huntington Ingalls‬ארצות הברית)‬ ‫‪13‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪5.3‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪( Honeywell‬ארצות הברית)‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪5.2‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‪( Safran‬צרפת)‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪4.9‬‬ ‫‪5.9‬‬ ‫‪( Computer Sciences Corp.‬ארצות הברית)‬ ‫‪16‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪4.7‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪( Rolls-Royce‬בריטניה)‬ ‫‪17‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪4.4‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪( United Aircraft Corp.‬רוסיה)‬ ‫‪18‬‬ ‫‪21‬‬

‫‪4.4‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫‪( Oshkosh Truck‬ארצות הברית)‬ ‫‪19‬‬ ‫‪13‬‬

‫‪4.1‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪( General Electric‬ארצות הברית)‬ ‫‪20‬‬ ‫‪18‬‬

‫)‪Based on data from SIPRI (2013‬‬

‫התפתחות נוספת בעידן שלאחר המלחמה הקרה‪ ,‬אשר רבים רואים בה התגלמות מודרנית‬
‫של תופעת שכירי החרב‪ ,‬היא הגידול הניכר במספר החברות המספקות שירותים צבאיים‬
‫פרטיים להשכרה בשוק העולמי‪ .‬מיקור חוץ של פעילויות כמו־צבאיות מאפשר לממשלות‬
‫להחזיק מבנה כוח של צבא סדיר בעלויות נמוכות‪ .‬ואולם‪ ,‬ההישענות על קבלני צבא פרטי‬
‫באזורי מלחמה מסכנת את מנגנוני האחריות לדיווח במשטר דמוקרטי (אחריותיות) ואת‬
‫המונופול שיש למדינה על השימוש בכוח צבאי‪ ,‬ונוסף על כך היא עלולה לעורר סוגיות של‬
‫מעמד משפטי (ראו "מבט מקרוב‪ :‬חיילים פרטיים וניהול מלחמות")‪.‬‬

‫ההשלכות האסטרטגיות של מכירות נשק‬

‫העברת נשק בין גבולות של מדינות הולידה תוצאות בלתי־מכוונות ומזיקות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בזמן‬
‫המלחמה הקרה חשבו ארצות הברית וברית המועצות שיוכלו לשמור על השלום באמצעות‬
‫הפצת מערכות נשק מתוצרתן ופריסתן בארצות חשובות מבחינה אסטרטגית‪ .‬בין השנים‬
‫‪ 1987-1983‬סיפקה ארצות הברית נשק ל־‪ 59‬מדינות בדרום העולמי‪ ,‬וברית המועצות‬
‫סיפקה נשק ל־‪ 42‬מדינות (‪ .)Klare, 1990, p. 12‬ואולם‪ ,‬רבות מן המדינות שקיבלו נשק זה‬
‫יצאו למלחמה נגד שכנותיהן או השתמשו בו כדי לדכא מרידות פנימיות‪ .‬מבין ‪ 20‬יבואניות‬
‫הנשק הגדולות ביותר ב־‪ ,1998‬שלטו ביותר ממחציתן "ממשלות שנודעו בשימוש תכוף‬
‫באלימות" (‪ .)Sivard, 1991, p. 17‬מספר הקרבנות במלחמות הדרום העולמי מאז ‪1945‬‬
‫עולה על עשרות מיליוני אנשים‪.‬‬

‫אין ספק‪ ,‬כי יבוא מצבורי נשק עצומים אלה סייע לגרימת רמת הרס זו‪ .‬יצואני‬
‫הנשק ה"המוכרים מוות לעניים" אינם מוכנים‪ ,‬לרוב‪ ,‬להכיר בעובדה שהחיפוש‬
‫שלהם אחר לקוחות חדשים עומד בסתירה ליעדים מוצהרים אחרים של מדיניות‬
‫החוץ‪ .‬לדוגמה‪ ,‬דווקא הארצות הפחות דמוקרטיות מקבלות מארצות הברית את כמויות‬
‫הנשק הגדולות ביותר‪ ,‬מתוך שאיפה לקדם בהן תהליך דמוקרטיזציה (‪.)Blanton, 2005‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 258‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:55‬‬

 ‫‪259‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫מבט מקרוב‬
‫חיילים פרטיים וניהול מלחמות‬
‫ב־‪ 26‬בספטמבר ‪ ,2007‬עובדי חברת בלקווטר (‪ ,)Blackwater‬קבלנית אבטחה פרטית שהייתה אחראית‬
‫לשמירה על דיפלומטים אמריקנים בעיראק‪ ,‬פתחו באש חיה בכיכר ניסּור‪ ,‬צומת עמוס בבגדאד‪.‬‬
‫ממשלת עיראק הזועמת האשימה אותם בהרג שבעה־עשר אזרחים ובפציעת עשרים אזרחים נוספים ‪-‬‬
‫מקצתם נשים וילדים‪ .‬אף־על־פי שהחברה טענה להגנתה כי השומרים הגיבו למארב של מורדים והם‬
‫חפים מפשע‪ ,‬אחרים טענו‪ ,‬כי לירי לא קדמה שום פרובוקציה‪ ,‬וכי המאבטחים של בלקווטר פתחו‬
‫בירי בלא הבחנה‪ .‬התקרית הציתה בעיראק רגשות אנטי־אמריקניים עזים (החברה החליפה את שמה‬
‫ל־‪ Xe Services‬במאמץ להרחיק כל קשר לאירוע) והעלתה שאלות באשר לתפקיד ולאחריותיות של קבלני‬
‫צבא פרטי באזורי מלחמה‪.‬‬

‫עיראק איננה המקום היחיד שבו שולטים חיילים פרטיים; ב־‪ 2011‬גייסה ממשלתו של מועמר קדאפי‬
‫שכירי חרב מגינאה ומניגריה‪ ,‬תמורת שכר של עד ‪ 2,000‬דולר לאדם‪ ,‬כדי לדכא את המחאות‬
‫המתמשכות ברחבי לוב נגד שלטונו‪ .‬התומכים בשירותי צבא פרטי מציינים‪ ,‬כי אין כל דמיון בין קבלני‬
‫צבא פרטי דוגמת החברות האמריקניות ‪ Blackwater, Triple Canopy‬ו־‪ DynCorp‬לבין כנופיות שכירי החרב‬
‫שגייס קדאפי‪ ,‬המגיעים מרשתות קשר בלתי־רשמיות של ותיקי מלחמות אזרחים בעבר‪ .‬לטענתם‪,‬‬
‫קבלני צבא פרטי העובדים עם חברות מכובדות נוטים להיות מקצועיים‪ ,‬יעילים ומועילים‪ .‬שכירת חיילים‬
‫פרטיים למשימה יחידה עולה פחות מהפעלת צבא קבוע‪ ,‬ויש הטוענים כי חיילים אלה נוטים פחות‬
‫מחיילי הצבא להתעלל באזרחים "דווקא משום שהמניעים שלהם כספיים ולא אידיאולוגיים או נובעים‬
‫מנאמנות למדינה‪ ,‬לקבוצה‪ ,‬לחמולה או לשבט כלשהם" (‪ .)Leander, 2005, p. 609‬נוסף על כך "הם מחויבים‬
‫לציית לחוקי המדינות שבהן הם שוהים ופועלים‪ ,‬ולפחות להלכה שוכרות את שירותיהם למשימות לא‬
‫קרביות דוגמת אבטחה (אם כי באזורי מלחמה קו ההפרדה הזה דק במיוחד)" (‪.)Keating, 2011‬‬

‫ואולם‪ ,‬מבקרי התופעה מציינים‪ ,‬כי חברות הצבא הפרטי פועלות בשטח אפור מבחינה משפטית וכי‬
‫אין עליהן די פיקוח והערכות תקופתיות‪ .‬בפרשת בלקווטר לא היה ברור אם המאבטחים היו כפופים‬
‫לחוק העיראקי‪ ,‬לחוק האמריקני או לחוק הצבאי‪ .‬גם אם יימצאו אשמים‪ ,‬קשה מאוד לבסס את חבּות‬
‫התאגיד‪ ,‬אלא אם יהיה אפשר להוכיח שהחברה עצמה התכוונה במפורש לעבור על החוק‪ .‬מבקרים‬
‫אחרים מודאגים מן העובדה שלפיה יש לצבאות הפרטיים תמריץ כספי ברור להימשכות הסכסוך‬
‫המזוין‪ ,‬וכן מן העובדה שתהליך מיקור החוץ של חוזים ממשלתיים רווחיים אינו תחרותי מספיק‪ .‬וכך‪,‬‬
‫מרגע שחברות השירותים הצבאיים הפרטיים זוכות בחוזה לטווח ארוך הן יוצרות לעצמן מונופול בפועל‬
‫(‪.)Markusen, 2003‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫‪ .1‬האם שכירת שירותים צבאיים פרטיים מעודדת שימוש בכוח לפתרון סכסוכים‪ ,‬ומקלה עלינו‬
‫להתעלם מן ההרג וההרס של המלחמה?‬
‫‪ .2‬האם שירותים צבאיים פרטיים פוגעים במונופול שיש למדינות על השימוש בכוח? האם לדעתכם‬
‫יש להמשיך ולהסתמך על שירותים אלה?‬
‫‪ .3‬האם קיימים תחומים שבהם קבלני צבא פרטי עשויים להיות שימושיים במיוחד?‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 259‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:55‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪260‬‬

‫מאז ‪ ,2001‬פחות משלוש חמישיות מכלל יצוא הנשק של ארצות הברית הועברו למשטרים‪,‬‬
‫אשר סווגו על־ידי ‪( Freedom House‬שהוא ארגון לא־ממשלתי) כ"חופשיים" (‪O'Reilly,‬‬
‫‪ .)2005, p. 11‬כיום‪ ,‬ארבע חמישיות מן המדינות המקבלות משלוחי נשק מארצות הברית‬
‫מסווגות על־ידי משרד החוץ של ארצות הברית כמדינות לא־דמוקרטיות או כמדינות‬
‫שיחסן לזכויות אדם הוא בעייתי (‪.)Jackson, 2007, p. A9‬‬

‫חוסר יכולתם של ספקי הנשק לשלוט בשימוש הצבאי הנעשה בתוצרתם מטריד ביותר‪.‬‬
‫ידידים יכולים להפוך אויבים‪ ,‬ואספקת נשק עלולה להתברר כבומרנג – ו"להתפוצץ לנו‬ ‫בומרנג‬
‫(‪)blowback‬‬
‫בפרצוף"‪ ,‬כפי שמקובל לתאר ב־‪ CIA‬את מה שעלול להתרחש כאשר פעילויות חשאיות‬
‫הנטייה של פעולות הננקטות‬
‫מחוץ לגבולות המדינה‪ ,‬כמו משלוחי נשק סודיים‪ ,‬משמשות מאוחר יותר לפעולות גמול‬ ‫למען הביטחון הלאומי להביא‬
‫נגד המדינה המספקת את הנשק (‪ .)C. Johnson, 2004a‬ארצות הברית למדה לקח כואב זה‬ ‫לתוצאה בלתי־מכוונת ובלתי־‬
‫בדרך הקשה‪ .‬הנשק שסיפקה לעיראק בשנות השמונים‪ ,‬כשסדאם חוסיין נלחם נגד איראן‪,‬‬ ‫רצויה המולידה התקפות גמול‬
‫לאחר שחלה הרעה ביחסים בין‬
‫שימש מאוחר יותר נגד כוחות ארצות הברית במלחמת המפרץ (‪ .)Timmerman, 1991‬כך‬ ‫המדינות‪.‬‬
‫גם טילי ה"סטינגר" – שארצות הברית סיפקה ב־‪ 1979‬לכוחות הטליבאן‪ ,‬אשר התנגדו‬
‫לפלישת ברית המועצות לאפגניסטן – הגיעו לידי טרוריסטים שהשתמשו בהם מאוחר‬
‫יותר נגד ארצות הברית‪.‬‬

‫עולם משופע ברובים ‪ 0‬מכירות נשק הן עסקים גדולים וחוצי־גבולות‪ .‬אחת הסיבות לגידול בענף היא טשטוש‬
‫הקו המפריד בין סחר חוקי לבין סחר בלתי־חוקי ‪ -‬קיים שוק שחור פעיל מאוד למכירת נשק לקבוצות בלתי־‬
‫חוקיות‪ ,‬וזאת אף־על־פי ש"כמעט כל כלי ירי המוצע למכירה בשוק השחור נרכש במקור בעסקת סחר חוקית"‬
‫(‪ .)De Soysa, Jackson & Ormhaug, 2009, p. 88‬בתצלום‪ ,‬דוגמה של סחר הנשק הבין־לאומי המשגשג‪" :‬בזאר נשק"‬
‫אחד מני רבים הפועלים בשוק הנשק העולמי‪ .‬כיום מופצים בעולם יותר מ־‪ 875‬מיליון רובים‪ ,‬וכפי שציין בעצב‬
‫זוכה פרס הנובל אוסקר אריאס סנצ'ז‪" ,‬השיעור הגבוה ביותר של מקרי מוות אלים בעולם מקורו בשימוש בנשק‬
‫קל ובכלי ירי קטנים"‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 260‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:55‬‬

 ‫‪261‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫כך קרה גם ב־‪ ,1982‬כשבריטניה שלחה ציוד צבאי לארגנטינה שמונה ימים בלבד לפני‬
‫שארגנטינה תקפה את איי פוקלנד שבשליטה הבריטית; וב־‪ ,1998‬הטכנולוגיה הצבאית‬
‫שארצות הברית מכרה לסין יּוצאה משם לפקיסטן‪ ,‬והיא שאפשרה לה להתחיל בביצוע‬
‫ניסויים גרעיניים‪.‬‬

‫להתפתחויות כאלה יש השלכות ארוכות־טווח והן מדאיגות ביותר‪ ,‬כמו במקרה של‬
‫פקיסטן‪ ,‬המעורר חשש כבד לגבי יכולתה של המדינה להבטיח את בטיחות החומרים‬
‫הגרעיניים שברשותה‪ .‬לדעת גרהם אליסון‪ ,‬מומחה מוביל לענייני גרעין‪" ,‬רמת הבטיחות‬
‫של הארסנל הגרעיני כיום טובה במידה רבה מבעבר‪ .‬ואולם‪ ,‬משתנה לא ידוע הוא עתידה‬
‫של פקיסטן עצמה‪ ,‬שכן לא קשה לדמיין מצב שבו סמכות המדינה קורסת‪ ,‬ולא ברור מי‬
‫שולט בפצצות‪ ,‬במעבדות הגרעין‪ ,‬בחומרים הבקיעים" (‪.)Sanger, 2009b‬‬

‫נשק גרעיני‬
‫התקדמות המחקר והפיתוח הטכנולוגי הגדילה באופן קיצוני את עצמת ההרס של מחסני‬
‫הנשק בעולם‪ .‬אלברט איינשטיין‪ ,‬הפיסיקאי זוכה פרס נובל שרעיונותיו שימשו בסיס‬
‫לפיתוח פצצת האטום‪ ,‬היה מודאג מאוד מן הסכנה הגלומה בה‪ .‬איינשטיין טען‪ ,‬כי אינו‬
‫יודע באיזה נשק יילחמו במלחמת העולם השלישית‪ ,‬אך אין ספק כי במלחמת העולם‬
‫הרביעית יילחמו ב"מקלות ואבנים"‪ .‬הוא הזהיר‪ ,‬כי נוכח העובדה ש"העצמה הבלתי־‬
‫מרוסנת של פצצת האטום שינתה הכול חוץ מאשר את אופן החשיבה שלנו‪ ,‬אנו נסחפים‬
‫לעבר אסון חסר תקדים"‪.‬‬

‫תפוצת הנשק‬ ‫השימוש בנשק אטומי מסוגל לא רק להחריב ערים וארצות שלמות‪ ,‬אלא גם להשמיד את‬
‫(‪)proliferation‬‬
‫אוכלוסיית העולם כולו‪ .‬הפצצות הגדולות ביותר שהוטלו במלחמת העולם ה־‪ II‬שחררו‬
‫התפשטות היכולות הגרעיניות‬
‫מקומץ מדינות למספר גדול של‬
‫עצמת הרס של ‪ 10‬טון חומר נפץ‪ .‬פצצת האטום שמחקה את הירושימה הייתה בעצמה של‬
‫מדינות בתגובת שרשרת‪ ,‬וכך‬ ‫‪ 15,000‬טון חומר נפץ‪ .‬פחות מעשרים שנה אחר־כך בנתה ברית המועצות פצצה גרעינית‬
‫יותר ויותר מדינות משיגות את‬ ‫בעלת כוח פיצוץ של ‪ 57,000,000‬טון חומר נפץ‪.‬‬
‫היכולת לפתוח במתקפה על‬
‫מדינות אחרות באמצעות כלי‬
‫נשק הרסניים (לדוגמה‪ ,‬גרעיניים)‪.‬‬ ‫מאז ‪ 1945‬נבנו בעולם יותר מ־‪ 130,000‬ראשי חץ גרעיניים‪ ,‬שכולם חוץ מ־‪ 2%‬היו מתוצרת‬
‫בעיית סופיּות התפוצה‬
‫ארצות הברית (שייצרה ‪ )55%‬וברית המועצות (‪ .)43%‬שנת ‪ 1986‬הייתה שנת השיא‪ ,‬ורוב‬
‫(‪)Nth country problem‬‬ ‫ראשי החץ הגרעיניים פורקו מאז‪ ,‬אבל נכון לתחילת ‪ ,2013‬כ־‪ 4,000‬מהם עדיין פרוסים‬
‫הגידול במספר המדינות החדשות‬ ‫ברחבי העולם‪ .‬בבעלות ארצות הברית ‪ 1,950‬ראשי נפץ; רוסיה‪ ;1,740 ,‬צרפת‪ ,‬פחות מ־‪;300‬‬
‫שברשותן נשק גרעיני‪.‬‬ ‫ובריטניה‪ ,‬פחות מ־‪ .160‬עוד ארצות שיש ברשותן ראשי נפץ גרעיניים‪ ,‬שאינם פרוסים‬
‫תפוצה גרעינית אופקית‬ ‫לקראת שיגור‪ ,‬הם‪ :‬סין (‪ ,)300‬הודו (‪ ,)100-80‬פקיסטן (‪ )110-90‬וישראל (כ־‪ .)80‬גודלו של‬
‫(‪horizontal nuclear‬‬ ‫מלאי הנשק הגרעיני בצפון קוריאה אינו ידוע בוודאות‪ ,‬אך סביר להניח כי יש ברשותה‬
‫‪)proliferation‬‬
‫עשרה ראשי חץ גרעיניים (‪.)The Center for Arms Control and Non-Proliferation, 2013‬‬
‫גידול במספר המדינות שברשותן‬
‫נשק גרעיני‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬יש בעולם עוד לפחות עשרים־ואחת מדינות (ביניהן איראן וברזיל) או ארגוני‬
‫תפוצה גרעינית אנכית‬
‫(‪vertical nuclear‬‬ ‫טרור לא־ממשלתיים‪ ,‬שעל־פי ההערכה שואפים להצטרף למועדון הגרעין‪ .‬תפוצת הנשק‬
‫‪)proliferation‬‬ ‫הגרעיני היא בעיה עולמית חמורה‪ ,‬שכן בעיית סופיּות התפוצה (הופעת מדינות גרעיניות‬
‫התרחבות היכולות של מעצמות‬ ‫חדשות) צפויה להוסיף ולהחריף‪ .‬סביר להניח שהיא תתבטא הן בממד התפוצה הגרעינית‬
‫הגרעין הקיימות לחולל הרס‬
‫בהיקף הולך וגדל באמצעות‬ ‫האופקית (הגידול במספר המדינות הגרעיניות) הן בממד התפוצה הגרעינית האנכית‬
‫הנשק הגרעיני שברשותן‪.‬‬ ‫(התרחבות היכולות הגרעיניות של מעצמות גרעין קיימות)‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 261‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:55‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪262‬‬

‫להודו ולפקיסטן תכניות גרעין מצליחות; צפון קוריאה עורכת ניסויים גרעיניים; ואיראן‬
‫וסוריה מצהירות על כוונותיהן לרכוש יכולות גרעיניות‪ .‬תפוצת הנשק הגרעיני עתידה‬
‫להימשך‪ ,‬שכן למדינות יש תמריץ להצטרף למועדון הגרעין ולרכוש טילים לשיגור‬
‫ומטוסים להטלת פצצות גרעיניות‪ .‬ככל שהתמריץ ימשיך להתקיים‪ ,‬תמשיך להתקיים גם‬
‫הסכנה שארגנטינה‪ ,‬ברזיל‪ ,‬לוב וטאיוואן‪ ,‬שהיו להן בעבר תכניות גרעין פעילֹות‪ ,‬יחדשו‬
‫את פעילותן ואת יכולותיהן לייצור נשק גרעיני‪.‬‬

‫באופן דומה מתעצמת הדאגה הכלל־עולמית בסוגיית ההרחבה של תכניות גרעין קיימות‪.‬‬
‫תכנית הגרעין של פקיסטן מתקדמת בקצב המהיר ביותר בעולם; הבנייה המואצת באתר‬
‫חּושאּב צפויה להגדיל את ארסנל הנשק הגרעיני של פקיסטן ב־‪ 100%‬עד שנת ‪.2021‬‬ ‫ַ‬
‫"פקידים פקיסטנים טוענים‪ ,‬כי ההתעצמות היא תגובה לאיום של הודו‪ ,‬שהקציבה ‪50‬‬
‫מיליארד דולרים לחמש השנים הבאות לצורכי הוצאות צבאיות" (‪ ,)Bast, 2011, p. 45‬ועל־‬
‫פי ההערכות‪ ,‬עתידה להגדיל עד שנת ‪ 2021‬את כמות הנשק הגרעיני שברשותה ב־‪.67%‬‬
‫באפריל ‪ ,2012‬בהפרש של ימים ספורים זו מזו‪ ,‬ערכו פקיסטן והודו ניסויים מוצלחים‬
‫בשיגור טילים‪ ,‬המסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים למרחק של אלפי קילומטרים (‪Abbot,‬‬
‫‪ .)2012‬לאחרונה‪ ,‬באפריל ‪ ,2013‬הגיעו סין ופקיסטן להסכם רשמי שבמסגרתו תסייע סין‬
‫לפקיסטן לבנות כור גרעיני שלישי באתר צ'שמה‪ .‬מהלך זה נתפס בעיני רבים כחותר תחת‬
‫המאמצים למניעת הפצת נשק גרעיני בפקיסטן (‪.)Gertz, 2013‬‬

‫ההחלטה להצטייד בנשק גרעיני "מעוגנת במסורת‬

‫הגישות הריאליסטיות והביטחוניות לתפוצת הנשק‬
‫הגרעיני וההרתעה הגרעינית"‪ ,‬וההנמקה לכך ברורה‪,‬‬
‫שכן "בממוצע‪ ,‬ועל־פי מדדים רבים‪ ,‬נשק גרעיני אכן‬
‫מגדיל את הביטחון ואת כוח ההשפעה הדיפלומטית‬
‫של בעליו" (‪ .)Gartzke & Kroenig, 2009, p. 152‬נשיא‬
‫צרפת לשעבר שרל דה גול טען‪ ,‬כי בלי יכולת גרעינית‬
‫עצמאית‪ ,‬צרפת לא תוכל "לשלוט בגורלה"‪ .‬טענה זו‬
‫מבטאת היטב את המניע שיש למדינות שאינן גרעיניות‬
‫לפתח נשק גרעיני דומה לזה שיש לחברות הנוכחיות‬
‫במועדון הגרעין‪ .‬באופן דומה‪ ,‬ב־‪ 1960‬הצהיר המדינאי‬
‫הבריטי אניירין ֶּבוואן‪ ,‬כי בלי פצצת אטום תיאלץ‬
‫בריטניה "לבוא עירומה לישיבות ההנהגה העולמית"‪.‬‬
‫‪Sipa Press Xinhua/Zhang Li/Xinhua/Sipa Press/Newscom‬‬

‫מעצמת גרעין סוררת ‪ 0‬בתצלום‪ ,‬באפריל ‪ 2012‬שיגרה צפון קוריאה‬

‫טיל בליסטי‪ ,‬תוך הפרה בוטה של החלטות מועצת הביטחון של‬
‫האו"ם ושל הסכם עם ארצות הברית‪ .‬לדברי השגריר לשעבר של‬
‫ארצות הברית בדרום קוריאה‪ ,‬דונלד גרג‪" ,‬זו דרכו של קים ג'ונג־‬
‫און להפגין כוח ולהוכיח לעמו כי הוא שולט במצב וכי ארצו מצוידת‬
‫ביכולות עתירות טכנולוגיה‪ .‬זהו מפגן כוח"‪ .‬אף־על־פי שהשיגור‬
‫נכשל‪ ,‬עצם ביצועו עורר גינוי בין־לאומי נרחב ‪ -‬כפי שעורר גם הניסוי‬
‫הגרעיני החשאי שערכה צפון קוריאה ב־‪.2013‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 262‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:56‬‬

 ‫‪263‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫הלך רוח זה נמשך גם כיום‪ ,‬כפי שמוכיחות המדינות השואפות להיות מעצמות גרעין‪.‬‬
‫בעקבות הניסויים בשיגור טילים ובפיצוצים גרעיניים שערכה צפון קוריאה ב־‪,2009‬‬
‫החריפה מועצת הביטחון את הסנקציות שהטילה עליה‪ ,‬אך צפון קוריאה טענה בכל‬
‫תוקף‪ ,‬כי "מבחינתנו אין שום אופציה אפילו לחשוב על הרעיון לוותר על הנשק הגרעיני‬
‫שלנו" (‪ .)Fackler, 2009, p. A12‬ב־‪ 2013‬המשיכה צפון קוריאה לערוך ניסויים גרעיניים‪,‬‬
‫והרטוריקה המתריסה של מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג־און הוסיפה למתיחות העולמית‪,‬‬
‫כאשר התגרה בנאומו בארצות אחרות‪ ,‬וארצות הברית ביניהן‪ ,‬ואיים בהשמדה גרעינית‪.‬‬

‫בשל התפיסה הרווחת‪ ,‬ששורשיה בתפיסה הריאליסטית‪ ,‬שלפיה עצמה צבאית מעניקה‬
‫אמנה למניעת הפצת נשק‬
‫גרעיני‬
‫(‪NPT – Nuclear‬‬
‫‪)Nonproliferation Treaty‬‬
‫הסכם בין־לאומי שמטרתו למנוע‬
‫הפצה אופקית באמצעות האיסור‬
‫על המשך המכירות‪ ,‬הרכישות‬
‫והייצור של נשק גרעיני‪.‬‬
‫מעמד מדיני‪ ,‬מדינות רבות‪ ,‬דוגמת איראן וצפון קוריאה‪ ,‬רואות באמנה למניעת הפצת‬
‫נשק גרעיני הסדר צבוע‪ ,‬שכן היא מעניקה חותמת הכשר לארצות הברית‪ ,‬רוסיה‪ ,‬סין‪,‬‬
‫בריטניה וצרפת על הנשק הגרעיני שברשותן‪ ,‬אך מונעת אותו מכל השאר‪ .‬את האמונה‬
‫שביסוד תפיסה זו‪ ,‬שלפיה פיתוח יכולת גרעינית לצורכי הרתעה‪ ,‬השפעה פוליטית ויוקרה‬
‫הוא מהלך מדיני לגיטימי‪ ,‬ביטא ב־‪ּ 1999‬בראגֶ 'ש מיׁשרה‪ ,‬היועץ לביטחון לאומי של הודו‪,‬‬
‫בהצדיקו את תכנית הגרעין של ארצו בקביעה‪ ,‬כי "מגיע להודו שארצות הברית ומדינות‬
‫אחרות יתייחסו אליה בכבוד ויראה לא פחות משהן מתייחסות כיום אל סין"‪.‬‬

‫ברור אפוא מדוע קיים בעולם ביקוש לנשק גרעיני‪ ,‬אבל העובדה שקיים גם היצע לנשק‬
‫גרעיני נתפסת כפחות הגיונית‪ .‬מלבד המניעים הכלכליים‪ ,‬קשה להבין מדוע בחרו המדינות‬
‫הגרעיניות‪ ,‬מרצונן‪ ,‬לתרום להפצת הנשק הגרעיני ברחבי העולם באמצעות אספקת ידע‬
‫גרעיני רגיש למדינות לא־גרעיניות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ישראל בנתה את הפצצה הגרעינית הראשונה‬
‫שלה שנתיים בלבד לאחר שקיבלה סיוע גרעיני מצרפת בראשית שנות השישים‪ .‬כך‪ ,‬גם‬
‫פקיסטן ייצרה את פצצת הגרעין הראשונה שלה לאחר שקיבלה סיוע מסין בתכנית הגרעין‬
‫שלה בשנות השמונים הראשונות‪ .‬מדען הגרעין הפקיסטני עבד אלקדיר חאן הפעיל בסוף‬
‫שנות התשעים רשת חשאית להפצת נשק גרעיני בשוק השחור‪ ,‬אשר על־פי החשד סייעה‬
‫ללוב‪ ,‬איראן וצפון קוריאה במאמציהן לפתח נשק גרעיני‪.‬‬

‫חוקר מדע המדינה מתיו קרוניג מתמקד בסוגיית האספקה של תפוצת הנשק הגרעיני‪,‬‬
‫ומזהה שלושה תנאים בסיסיים שלפיהם סביר שמדינות יחלקו ביניהן סיוע גרעיני רגיש‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬ככל שהמדינה המספקת חזקה יותר באופן יחסי מן המדינה המקבלת‪ ,‬כך‬
‫פוחתת הסבירות שהיא תספק לה סיוע גרעיני רגיש‪ .‬שנית‪ ,‬סביר יותר שמדינות‬
‫יספקו סיוע גרעיני רגיש למדינות שעמן הן חולקות אויב משותף‪ .‬שלישית‪ ,‬סביר יותר‬
‫שמדינות אשר יספקו מידע גרעיני רגיש יהיו מדינות שהן פחות חשופות ללחצים של‬
‫מעצמות העל (‪.)Kroenig, 2009, p. 114‬‬

‫מאפיינים אסטרטגיים אלה של המספקים סיוע מעניקים תובנה חלקית על בעיית תפוצת‬
‫הנשק הגרעיני‪ ,‬המחריפה גם בשל זמינותם של החומרים הנחוצים לייצור פצצה גרעינית‪.‬‬
‫אחת הסיבות לכך היא השימוש הנפוץ בטכנולוגיה גרעינית לייצור חשמל‪ .‬כיום‪ ,‬פועלים‬
‫בעולם כ־‪ 437‬כורים גרעיניים אזרחיים ב־‪ 32‬מדינות‪ .‬מספר הכורים הגרעיניים הפעילים‬
‫החדשים עתיד לגדול‪ ,‬שכן יש כיום לפחות ‪ 68‬כורים גרעיניים חדשים הנמצאים בשלבי‬
‫תכנון או בנייה‪.‬‬

‫נוסף על הפצת הידע הגרעיני‪ ,‬מדינות יכולות לבחור לעבד מחדש את פסולת האורניום‬
‫והפלוטוניום הנוצרת בתהליך ייצור החשמל בכורים הגרעיניים ולהשתמש בה לייצור חשאי‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 263‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:56‬‬

 ‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪8‬‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫איור ‪8-4‬‬ ‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪264‬‬

‫של נשק גרעיני‪ .‬כורי עיבוד מסחריים מייצרים פלוטוניום בכמות המספיקה לייצור ‪40,000‬‬
‫פצצות גרעיניות‪ .‬הסבת כורים גרעיניים בעתות שלום לצרכים צבאיים יכולה להתרחש גם‬
‫בגלוי‪ ,‬וגם בחשאי‪ ,‬כפי שקרה בהודו ובפקיסטן‪ .‬מנגנוני הבטיחות של משטר האי הפצה‬ ‫משטר אי הפצה‬
‫אינם מספיקים לאיתור ולמניעה של תכניות סודיות לפיתוח נשק גרעיני‪.‬‬ ‫(‪)nonproliferation regime‬‬
‫כללים לבלימת מרוץ החימוש‪,‬‬
‫המיועדים למניעת ההתפשטות‬
‫לא סביר להניח כי האיום הגרעיני ייעלם מן העולם (ראו איור ‪ .)8.4‬מאתיו ּבאן‪ ,‬עורך‬ ‫של נשק גרעיני או טכנולוגיה‬
‫כתב העת ‪ ,Arms Control Today‬מסביר‪ ,‬כי "אין לנו שמץ של סיכוי למחות את כל הנשק‬ ‫גרעינית למדינות שעדיין לא‬
‫הגרעיני מעל פני האדמה‪ .‬השד הזה כבר יצא מן הבקבוק‪ ,‬ואין שום סיכוי להחזירו פנימה"‪.‬‬ ‫השיגו יכולת גרעינית‪.‬‬

‫‪1950‬‬ ‫‪1960‬‬ ‫‪1970‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫העברת‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2010‬‬

‫טכנולוגיה גרעינית‬ ‫בלרוס‬ ‫חומרים גרעיניים‬
‫קזחסטן‬ ‫איראן‬
‫אוקראינה‬
‫‪1996‬‬
‫עבּ‬
‫הכור בבושהר‬ ‫דא‬ ‫לק‬
‫דיר‬
‫חאן‬
‫סין‬ ‫העברה מלאה של טכנולוגיה גרעינית‬ ‫מבקרים צפון‬
‫ברה"מ‬ ‫סוריה‬
‫‪1949‬‬ ‫‪1964‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫נ‬ ‫קוריאה ב‬
‫קלא‬ ‫‪CSS-‬‬ ‫ר‬
‫אל סלאם בהו‬
‫‪2006‬‬
‫וק‬ ‫וס פ‬ ‫טיים ‪2‬‬ ‫ט‬
‫קל וקס‬

‫ם בליס‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫כור‬

‫ס וא‬ ‫עבד‬
‫פ‬

‫טילי‬
‫‪erim and‬‬
‫‪ar‬‬
‫אוס‬

‫חרים‬ ‫אלג'יריה‬
‫‪s‬‬
‫‪cle‬‬

‫‪ent‬‬

‫אל‬
‫קדי‬
‫‪exp igns‬‬
‫‪Nu‬‬

‫ר‬
‫חאן‬
‫‪des‬‬

‫ארה"ב‬ ‫ותיקי פרויקט‬ ‫צרפת‬ ‫מפעל העיבוד בצ'שמה‬ ‫מבקרים וכספים פקיסטן‬ ‫ערב‬
‫‪1945‬‬ ‫מנהטן‬ ‫‪1960‬‬ ‫יר חאן ‪1990‬‬ ‫הסעודית‬
‫אוזיראק‬ ‫לקד‬
‫כור‬ ‫בּד א‬
‫וגיה‬ ‫לוגיה‬ ‫ע‬
‫חרים‬ ‫כנול‬ ‫טכנו‬
‫וא‬ ‫ט‬ ‫עיראק‬ ‫לוב‬
‫י' רבי‬
‫בריטניה‪,‬‬ ‫זידור‬ ‫ישראל‬ ‫הודו‬ ‫דרא"פ‬ ‫‪1991‬‬ ‫‪2003‬‬
‫קנדה‬ ‫ב־‪ 1967‬אי‬ ‫ב־‪1982‬‬
‫‪1952‬‬ ‫לערך‬ ‫‪1974‬‬ ‫לערך‬

‫‪Cirus Reactor‬‬

‫‪Kanupp Reactor‬‬

‫)‪New York Times Syndicate (Paris‬‬

‫מדינות המעוניינות להצטרף‬
‫למועדון מעצמות הגרעין‬
‫ריבועים מייצגים מדינות שתכניות‬
‫הגרעין שלהן נמצאות בראשית דרכן‪.‬‬
‫כולן מכחישות את שאיפותיהן לפתח‬
‫נשק גרעיני‪.‬‬
‫תכניות גרעין שנזנחו‬
‫משושים מייצגים מדינות שזנחו את תכניות הנשק‬
‫הגרעיני שלהן‪ .‬מדינות נוספות‪ ,‬שאינן מוצגות באיור‪,‬‬
‫וזנחו את תכניות הנשק הגרעיני שלהן הן‪:‬‬
‫שוודיה )‪ ,(1970‬שווייץ וטאיוואן )‪,(1988‬‬
‫ארגנטינה וברזיל )‪.(1994‬‬
‫מדינות גרעיניות‬
‫עיגולים מייצגים מדינות גרעיניות‪ ,‬המסודרות‬
‫על ציר הזמן לפי השנה שבה ביצעו את הפיצוץ‬
‫הגרעיני הראשון )או במקרה של ישראל‬
‫ודרום אפריקה‪ ,‬השנה שבה השיגו יכולת לערוך‬
‫ניסוי גרעיני(‪.‬‬

‫איור ‪ 8.4‬תגובת השרשרת של הפצת הנשק הגרעיני ‪ 0‬מאז ראשית העידן הגרעיני נפוצו הסודות לייצור נשק גרעיני‪ ,‬אם באמצעות מסירה מכוונת‪,‬‬
‫הדלפה או ריגול‪ .‬הקשרים המתוארים באיור מצביעים על כיווני זרימת המידע והטכנולוגיה באופן חד־כיווני או דו־כיווני‪ .‬כיום‪ ,‬יש בעולם חמש מדינות‬
‫גרעיניות רשמיות (ארצות הברית‪ ,‬רוסיה‪ ,‬בריטניה‪ ,‬סין וצרפת)‪ ,‬ועוד ארבע מדינות גרעיניות בפועל (הודו‪ ,‬פקיסטן‪ ,‬צפון קוריאה וישראל)‪ .‬מדינות רבות‬
‫אחרות מעוניינות להצטרף למועדון מעצמות הגרעין‪ ,‬כפי שנראה באיור‪ .‬בלימת ההפצה של הנשק הגרעיני נתפסת עדיין כאחד האתגרים הדחופים‬
‫ביותר שהעולם חייב להתמודד עמם; צורך זה קיבל ביטוי בוועידת האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני המתכנסת אחת לחמש שנים ‪ -‬במפגש במאי‬
‫‪ ,2010‬כל ‪ 189‬המדינות החתומות על האמנה אישררו אותה מחדש פה אחד‪.‬‬

‫המהפכה בטכנולוגיה הצבאית‬

‫מגמה נוספת המעצימה את קטלניּות הנשק היא מהירות ההתקדמות הטכנולוגית‪,‬‬
‫המשכללת את יכולת המדינות לשגר את אמצעי הלחימה שלהן למרחק גדול ברמת דיוק‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 264‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:56‬‬

 ‫‪265‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫המשתפרת בהתמדה‪ .‬יש כיום טילים המסוגלים לשגר ראשי קרב ממרחק של כ־‪18,000‬‬
‫קילומטרים‪ ,‬המסוגלים להגיע לטווח של ‪ 30‬מטרים מן היעד בתוך פחות מ־‪ 30‬דקות‪ .‬אחת‬
‫הדוגמאות לכך היא היכולת שפיתחו ארצות הברית ורוסיה לחמש את הטילים הבליסטיים‬
‫ראשי חץ מתפצלים‬ ‫שלהן בראשי חץ מתפצלים‪ .‬יכולת זו מאפשרת להן לשגר בו־בזמן מספר גדול של ראשי‬
‫(‪MIRVs – multiple‬‬
‫‪independently targetable‬‬
‫קרב נפרדים על גבי טיל יחיד‪ ,‬המתפצלים ומשוגרים בהנחיה מדויקת ליעדים נפרדים‪ .‬טיל‬
‫‪)reentry vehicles‬‬ ‫אחד כזה מדגם ‪ MX Peacekeeper‬מתוצרת ארצות הברית יכול לשאת עד עשרה ראשי‬
‫חידוש טכנולוגי המאפשר לשגר‬ ‫קרב גרעיניים מתפצלים – המסוגלים למחוק עיר שלמה ואת כל סביבותיה ברדיוס של ‪80‬‬
‫מספר רב של אמצעי לחימה‬ ‫קילומטרים‪.‬‬
‫מתוך טיל יחיד‪.‬‬

‫שיפורים טכנולוגיים נוספים הגדילו את המהירות‪ ,‬הדיוק‪ ,‬הטווח והיעילות של הנשק‬

‫הגרעיני‪ .‬מערכות לייזרים‪ ,‬טילי קרקע־אוויר טקטיים‪ ,‬טילי שיוט לשיגור ממטוסי חמקן‬
‫ונשק אנטי־לווייני‪ ,‬שבכוחם להנחית מכה ולפתוח במלחמה מן החלל החיצון‪ ,‬כבר הפכו‬
‫חלק מן הנוף הצבאי‪.‬‬

‫שדה הקרב העולמי משתנה גם בשל המהפך בסוגי הנשק שמפתחים כיום לצורכי מלחמה‪:‬‬
‫נשק לא קטלני‬ ‫מערכות נשק לא קטלני חדישות ועתירות טכנולוגיה‪ ,‬שפיתוחן התאפשר הודות למהפכה‬
‫(‪)NLWs – nonlethal weapons‬‬
‫בטכנולוגיה הצבאית‪ .‬הדור החדש עושה שימוש בצלילים‪ ,‬בהלם ובריחות לפיזור או לנטרול‬
‫מגוון רחב של שיטות "הרג‬ ‫התקהלויות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬נשק אקוסטי ארוך־טווח המשמיע צלילים מחרישי־אוזניים בגובה‬
‫רך" בעצימות נמוכה‪ ,‬המיועדות‬
‫לנטרול אנשים‪ ,‬כלי רכב‪,‬‬ ‫‪ 150‬דציבלים‪ ,‬הגורמים לכאב ראש מידי וחזק המנטרל כל אדם בטווח של ‪ 300‬מטרים‪.‬‬
‫מערכות תקשורת‪ ,‬או ערים‬ ‫דוגמה נוספת היא "טכנולוגיית מניעת גישה פעילה" של חיל האוויר האמריקני‪ ,‬המאפשרת‬
‫שלמות של האויב‪ ,‬מבלי להרוג‬ ‫להפעיל קרינה אלקטרומגנטית החודרת מבעד לבגד ומחממת פרודות מים הצורבות את‬
‫לוחמים או מי שאינם מעורבים‬
‫בלחימה‪.‬‬ ‫רקמת העור‪ .‬ויש גם סיפור משעשע‪ ,‬אך אמתי‪ ,‬על הניסויים שערך הפנטגון בחיפושיו‬
‫אחר נשק כימי לא קטלני לשיבוש המשמעת והמורל של האויב; ביניהם נשק כימי שיפעל‬
‫מהפכה בטכנולוגיה צבאית‬ ‫כאפרודיזיאק‪ ,‬אשר "יגרום לחיילי האויב להימשך מינית זה לזה באופן בלתי־נשלט"‬
‫(‪RMT – revolution in military‬‬
‫‪)technology‬‬
‫(‪.)Hecht, 2007‬‬
‫הטכנולוגיות המתוחכמות של‬
‫אמצעי הלחימה החדשים‪,‬‬ ‫לוחמת מידע‬
‫ַ‬ ‫ובנימה רצינית מזו‪ ,‬מערכות נשק לא קטלני מופעלות כבר היום ביחידות של‬
‫המאפשרות לנהל מלחמות בלי‬ ‫כדי להגן על רשתות מחשּוב צבאיות מפריצה אלקטרונית‪ .‬צורות נוספות של מערכות נשק‬
‫צבאות גדולים‪.‬‬
‫לא קטלני כוללות הפעלת מכות חשמל להכנעת אויבים מבלי להרוג אותם בהכרח‪ ,‬טכניקת‬
‫ביופידבק‪ ,‬שימוש בגלים אלקטרומגנטיים ובגלי קול לשינוי התנהגות היעד (לדוגמה‪,‬‬
‫פצצות חכמות‬ ‫הרדמה באמצעות הקרנת חום אלקטרומגנטי וקרינה מגנטית)‪ ,‬ופצצות חכמות חודרות־‬
‫(‪)smart bombs‬‬
‫קרקע‪ ,‬המסוגלות לחדור לבונקר קבור במהירות של ‪ 300‬מטרים לשנייה‪ ,‬ולשחרר בדיוק‬
‫טכנולוגיה צבאית של הנחיה‬ ‫במילי־שנייה הנכונה פצצה במשקל ‪ 250‬ק"ג כדי להשמיד את מלאי הנשק הכימי והביולוגי‬
‫מדויקת‪ ,‬המאפשרת לפצצה‬
‫לחפש את מטרתה ולשחרר את‬ ‫הסודי של האויב‪.‬‬
‫המטען שלה בדיוק ברגע שבו‬
‫היא יכולה לגרום נזק מרבי‪.‬‬
‫הדיוק והעצמה של המערכות המודרניות של הנשק הקונוונציונלי גדלו לאין שיעור‬
‫בדיוק בזמן שהמהפכה בטכנולוגיה הצבאית מובילה ל"סוף עידן חיל הרגלים"‪ .‬מדינות‬
‫רבות (וכיום גם ארגוני טרור) מרבות להישען על מגוון אסטרטגיות סייבר חדשות‬
‫המנצלות חידושים בטכנולוגיות מידע להרתעה ולנטרול אויבים ( & ‪Dombrowski‬‬
‫‪ .)Gholz, 2007‬לדוגמה‪ ,‬אמצעי לחימה עתידניים כמו פצצת פעימה אלקטרומגנטית‪,‬‬
‫הניתנת לנשיאה במזוודה ומסוגלת לשתק את כל מערכות המחשוב והתקשורת של‬
‫עיר שלמה; וירוסי מחשב בצורת מיקרובייטים בתוך מוצרי אלקטרוניקה‪ ,‬שבכוחם‬
‫לחסל את רשת הטלפונים הארצית; ופצצות לוגיות המסוגלות לשבש את תנועת‬
‫המטוסים והרכבות במדינת היעד‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 265‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:56‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪266‬‬

‫‪K9 Storm Inc.‬‬

‫כלבי מלחמה ‪ 0‬אף־על־פי שההתקדמות הטכנולוגית מחוללת שינויים גדולים ביכולות הצבאיות‪ ,‬חלק מן‬
‫החידושים חוזרים לפשטות‪ .‬לכלבים הלוחמים לצד חיילים יש היסטוריה ארוכה‪ ,‬אבל השימוש הרשמי‬
‫בכלבים בצבא ארצות הברית החל רק ב־‪ .1942‬כיום‪ ,‬כלבים ממלאים תפקידי מפתח במאמצים הצבאיים‬
‫של ארצות הברית באפגניסטן ובעיראק — ב־‪ 2010‬היו בצבא ארצות הברית ‪ 2,800‬כלבים בשירות פעיל‪,‬‬
‫והיו תכניות להוסיף עוד ‪ 600‬כלבי שירות עד ‪ .)Frankel, 2011( 2013‬לצד נאמנותם העזה ויכולתם לתקוף‬
‫כדי להרוג‪ ,‬יש לכלבים תפקיד חשוב‪ ,‬שכן חוש הריח שלהם מפותח פי ארבעים מזה של האדם‪ ,‬והוא‬
‫מנוצל להרחת יעדים אנושיים ופצצות‪ .‬בתצלום‪ ,‬כלבן מיחידת המבצעים המיוחדים של צבא ארצות‬
‫הברית וכלבו‪ ,‬לבושים באפוד הסתערות ייעודי‪ ,‬צונחים מגובה ‪ 30,100‬רגל‪.‬‬

‫נשק רובוטי‬
‫מהפכה מתחוללת כיום גם בתחום הטכנולוגיה הצבאית הרובוטית (ראו "מחלוקת‪ :‬האם‬
‫מותר להשתמש בכטב"מים [להזכירכם‪ :‬כטב"ם = כלי טיס בלתי מאויש] לניהול מלחמה?")‪,‬‬
‫שבו מערכות בלתי מאוישות חדשות‪ ,‬כמו הרובוט המבצעי ‪ ,PackBot‬השוקל פחות מ־‪20‬‬
‫קילוגרם‪ ,‬שנעשה בו שימוש בעיראק ובאפגניסטן לאיתור מטעני נפץ מאולתרים‪" .‬כאשר‬
‫נכנסו כוחות צבא ארצות הברית לעיראק‪ ,‬ב־‪ ,2003‬לא היו להם כלל יחידות רובוטיות‬
‫על הקרקע‪ .‬עד סוף ‪ 2004‬הגיע מספרן ל־‪ .150‬עד סוף ‪ 2005‬היו בשטח ‪ 2,400‬יחידות‬
‫רובוטיות‪ ,‬ומספרן הוכפל ואף למעלה מזה בשנה שלאחריה" (‪ .)Singer, 2009b‬עד תחילת‬
‫‪ 2013‬היו בצבא ארצות הברית יותר מ־‪ 12,000‬רובוטים קרקעיים בלתי־מאוישים (‪Singer,‬‬
‫‪ .)2013‬בסך הכול‪ ,‬לפחות ‪ 22‬מערכות רובוטיות שונות מופעלות כיום על הקרקע‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫קיים מגוון אבטיפוסים למערכות רבות נוספות‪ ,‬החל במכונות ירייה אוטומטיות‪ ,‬רובוטים‬
‫נושאי אלונקה וכלה ברובוטים קטלניים בגודל חרקים‪ .‬קיימים גם רובוטים חיילים‬
‫המסוגלים לחשוב‪ ,‬לראות‪ ,‬ולהגיב כמו בני אנוש‪ ,‬המבוססים על ננוטכנולוגיה (המדע של‬
‫מבנים זעירים ביותר); ועל־פי התחזית של רוברט פינקלסטיין‪ ,‬מהנדס ותיק העומד בראש‬
‫חברת ‪" ,Robotic Technologies Inc.‬עד שנת ‪ 2035‬יהיו לנו בשדה הקרב רובוטים בעלי‬
‫יכולות זהות לאלה של חיילים אנושיים"‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 266‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:56‬‬

 ‫‪267‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫מחלוקת‬
‫האם מותר להשתמש בכטב"מים לניהול מלחמה?‬
‫אחת ההתפתחויות המרכזיות בניהול מלחמות היא השימוש הנרחב בכלי טיס בלתי־מאוישים (כטב"מים)‪,‬‬
‫הידועים גם כמל"טים‪/‬מזל"טים (מטוס [זעיר] ללא טייס‪ ,‬ובאנגלית‪ .)drones :‬כ־‪ 70‬מדינות מחזיקות כיום‬
‫ביכולות אלה‪ ,‬וארצות הברית מפעילה את המספר הגדול ביותר‪ ,‬לפחות ‪ 679‬כטב"מים (‪.)Rogers, 2012‬‬
‫לכטב"מים יכולות מעקב נרחבות‪ ,‬והם מסוגלים לטוס בגובה ‪ 17,500‬רגל ועדיין לספק תצפית על שטח‬
‫של ‪ 24‬קמ"ר בתמונה אחת‪ ,‬בדרגת חדּות המאפשרת להבחין בדגם הטלפון הנייד שאדם אוחז בידו (‪Gayle,‬‬
‫‪ .)2013‬אף־על־פי שרוב הכטב"מים הפרוסים ברחבי העולם מתפקדים כאמצעי מעקב לא חמושים‪ ,‬השימוש‬
‫המוגבר שארצות הברית עושה לאחרונה בכטב"מים כרובוטי מלחמה קטלניים בשדה הקרב ומחוצה לו‬
‫מעורר מחלוקת רבה בעולם‪ .‬במהלך כהונתו של הנשיא בוש נעשה שימוש בכטב"מים בכ־‪" 50‬סיכולים‬
‫ממוקדים שלא בשדה הקרב"‪ ,‬ועד ‪ ,2013‬תחת ממשל אובמה‪ ,‬זינק מספרם ל־‪ 387‬ויותר (‪.)Zenko, 2013a‬‬

‫יכולות כאלה מעלות שאלות חשובות על המגבלות האמורות‪ ,‬או שאינן אמורות‪ ,‬לחול על השימוש‬
‫בכטב"מים‪ .‬באשר לסוגיית הפרטיות של אזרחים מן השורה‪ ,‬המצדדים בשימוש בכטב"מים מדגישים‪ ,‬כי‬
‫הפעלתם נעשית בידי כוח אדם מיומן‪ ,‬כחלק מאסטרטגיה ביטחונית; מפעיליהם אינם חובבים מציצנים‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬בהינתן התועלת האסטרטגית שלהם בתקיפת יעדים מוגדרים‪ ,‬הכטב"מים חוסכים בחיי אדם‪,‬‬
‫שכן הם מבטלים את הסכנה שבהפלת טייס‪ ,‬והודות לדיוקם הרב‪ ,‬אפשר לטעון שהם ממזערים את‬
‫הנזק הנלווה (‪ .)Shwayder & Mahapatra, 2013‬הכטב"מים גם חסכוניים‪ ,‬משום שהם מבטלים את הצורך‬
‫בהכשרת טייסי קרב ובהצבתם (‪.)Faust & Boyle, 2012‬‬

‫המבקרים את השימוש בכטב"מים מציירים תמונה שונה לחלוטין‪ .‬הם מעלים שאלות באשר לבסיס‬
‫המוסרי והמשפטי של השימוש בכטב"מים בציינם‪ ,‬כי הפרמטרים המשפטיים הנוגעים להפעלתם‬
‫עמומים; הממשל מפעיל אותם‪ ,‬לרוב‪ ,‬בחשאי; והתקיפות התכופות על־פי "סימני היכר" כלליים ‪-‬‬
‫סיכולים ממוקדים של גברים אלמונים בגיל צבא "העונים לתיאור" ‪ -‬אינן מתיישבות עם עקרון ההבחנה‪,‬‬
‫תקפות בלבד (‪ .)Davis et al., 2013; Zenko, 2013b‬השימוש בכטב"מים‬
‫שלפיו מותר לפגוע במטרות צבאיות ֵ‬
‫לתקיפת יעדים מחוץ לגבולות המדינה עלול אף לגרום נזק‪ ,‬שכן התקפות כאלה מכעיסות את המקומיים‬
‫והם עלולים להצטרף לכוחות הלוחמים (‪ .)Shwayder & Mahapatra, 2013‬כמו כן‪ ,‬מתגברת הדאגה בשאלת‬
‫השימוש בכטב"מים למטרות תצפית בתוך המדינה על אזרחים שאינם מעורבים בלחימה‪ ,‬לצורכי ביטחון‬
‫פנימיים שאינם צבאיים‪ .‬נעמי גילנס מן האגודה האמריקנית לזכויות האזרח מזהירה‪ ,‬כי "השימוש‬
‫בכטב"מים הולך וגדל‪ ,‬וחשוב ביותר שהשימוש שהממשלה עושה במכונות ריגול אלה יהיה שקוף וכפוף‬
‫למתן דין וחשבון ציבורי לעם האמריקני‪ ...‬אנחנו לא אמורים לנסות ולנחש אם הממשלה שלנו מפעילה‬
‫'עיניים מן השמיים' כדי לרגל אחרינו"; את התלונה הזו אפשר להפנות לגופים רבים‪ִ .‬מנהל התעופה‬
‫הפדרלי של ארצות הברית פרסם ב־‪ 2013‬רשימה של ‪ 81‬ארגונים בארצות הברית‪ ,‬שהגישו בקשות‬
‫לקבלת היתר להטיס כטב"מים‪ ,‬ועל־פי הערכתו‪ ,‬עד ‪ 2018‬יהיו בארצות הברית לבדה ‪ 10,000‬כטב"מים‬
‫מסחריים פעילים (‪.)Davis, Litvan & Stohr, 2013‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫בשקלול היתרונות והחסרונות של כטב"מים‪ ,‬האם הם אמצעי לחימה יעיל?‬ ‫‪0‬‬
‫הערה‪ :‬ויליאם ווגסטף‬
‫(‪ )Wagstaff‬ייעץ וסייע‬ ‫האם האפשרות להשתמש בכטב"מים באופן חשאי מפקידה בידי המנהיג עצמה רבה מדי?‬ ‫‪0‬‬

‫בכתיבת סעיף זה‪.‬‬ ‫עם העלייה בייצור הכטב"מים ברחבי העולם‪ ,‬האם הם נשק העתיד? באיזו מידה קיים סיכון‬ ‫‪0‬‬

‫שהשימוש בהם מהווה הפרת זכויות (של אזרחים מן השורה)?‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 267‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:56‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪268‬‬

‫הפנטגון מתלהב מחזון זה‪ ,‬שכן בתנאי הלוחמה האסימטרית של ימינו אין תועלת רבה‬
‫באמצעי לחימה שהם סמל של כוח צבאי‪ ,‬דוגמת מפציצים חמקנים וצוללות גרעיניות‪.‬‬
‫לוחמה אסימטרית מחייבת הפעלה של יחידות קומנדו שבהן חיילים המצוידים בטכנולוגיות‬
‫החדישות ביותר למשימות חיפוש וחיסול של מיליציות גרילה‪ .‬כמו כן‪ ,‬כוחות רובוטיים‬
‫אינם חשופים לחולשות אנוש‪ .‬גורדון ג'ונסון‪ ,‬ממפקדת הכוחות המשולבים במשרד ההגנה‬
‫האמריקני‪ ,‬מונה את יתרונות הכוחות הרובוטיים‪" :‬הם אינם פוחדים‪ .‬הם אינם שוכחים‬
‫את הפקודות שקיבלו‪ .‬לא אכפת להם אם הבחור שלצדם נורה זה עתה‪ .‬האם הם יעשו‬
‫עבודה טובה יותר מבני אדם? כן"‪ .‬ייתכן אפוא שהחידושים הטכנולוגיים יגרמו להתיישנות‬
‫השיטות המקובלות לסיווג אמצעי לחימה ולמדידת עצמה יחסית‪.‬‬

‫אף־על־פי שאמצעי לחימה חדשים אלה מוצגים כדרך להשגת המשימה מבלי לחשוף‬
‫חיילים לסיכוני הקרב‪ ,‬השלכות השימוש בהם לטווח הארוך מעוררות דאגה רבה‪ .‬הגנרל‬
‫רוברט אי לי נודע באמירה "טוב שאנחנו רואים במלחמה דבר כה נורא‪ ,‬שאם לא כן היינו‬
‫מתחילים לחבב אותה"‪ .‬יש המודאגים מן העובדה שהזמנים משתנים‪ ,‬וחוששים כי ניהול‬
‫המלחמה בשלט־רחוק יהיה קל ופשוט מדי‪ ,‬ויציב פיתוי שאין לעמוד בפניו להשתמש בה‬
‫ככלי לפתרון סכסוכים‪ .‬הגנרל לי "לא הביא בחשבון מצב שבו טייס יוכל 'לצאת למלחמה'‬
‫באמצעות נסיעה לעבודה כל בוקר בטויוטה שלו אל משרד קטן שממנו יוכל לירות טילים‬
‫על אויב הנמצא במרחק אלפי קילומטרים ממנו‪ ,‬ואז להגיע הביתה בזמן כדי להסיע את‬
‫ילדיו לאימון כדורגל" (‪.)Singer, 2009a‬‬

‫‪AP Photo/Wally Santana‬‬

‫לוחמה בשלט־רחוק? ‪ 0‬ארצות הברית מפתחת דור חדש של אמצעי לחימה מתוחכמים טכנולוגית‪.‬‬
‫בתצלום‪ ,‬חיילי ארצות הברית עם גלאי מוקשים קרקעיים ממתינים בעיירה קיקאי בגבולה המזרחי של‬
‫מכוון רובוט לתוך מערה כדי לחפש בה מוקשים‪ ,‬מלכודות ואמצעי לחימה‬
‫אפגניסטן‪ ,‬בזמן שחייל אחר ַ‬
‫נוספים שאולי הוחבאו בה בידי כוחות טאליבן או אל קאעידה שנמלטו‪ .‬במלחמה באפגניסטן עשה צבא‬
‫ארצות הברית לראשונה שימוש ברובוטים למטרות לחימה‪ .‬הפעלתם נועדה לסייע במניעת אבדות בנפש‬
‫לכוחות ארצות הברית‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 268‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:57‬‬

 ‫‪269‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫נשק ביולוגי וכימי‬

‫אמצעי לחימה ביולוגיים וכימיים מציבים איום גובר‪ ,‬במיוחד בידיהם של טרוריסטים‬
‫שמטרתם לזרוע הרס נרחב‪ ,‬ולא להשפיע על דעת הקהל‪ .‬מערכות נשק לא קונוונציונלי‬
‫להשמדת המונים נתפסות לעתים כ"פצצת אטום לעניים"‪ ,‬מכיוון שהן זולות יחסית לייצור‬
‫וגורמות לפציעה ולמוות רחבי היקף‪ .‬הפצת הנשק הכימי מטרידה את כל העולם‪ .‬נוסף‬
‫על ארצות הברית‪ ,‬שהובילה בייצור אמצעים אלה‪ ,‬הצהירו עוד ‪ 12‬מדינות כי ייצרו בעבר‬
‫נשק כימי; אחרות חשודות בייצור חשאי; וארגוני טרור רבים טוענים כי בכוונתם לרכוש‬
‫אמצעי לחימה כימיים ולהשתמש בהם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בעקבות פיגועי ה־‪ 11‬בספטמבר בארצות‬
‫הברית גבר החשש כי הפצת חיידקי אנתרקס באמצעות דואר ארצות הברית היא רק הצעד‬
‫הראשון במתקפה האין־סופית של לוחמה ביולוגית של רשתות הטרור‪.‬‬

‫החוק הבין־לאומי אוסר על השימוש בנשק כימי‪ .‬פרוטוקול ועידת ז'נבה מ־‪ 1925‬אסר על‬
‫השימוש בנשק כימי במלחמה; ואמנת הנשק הכימי‪ ,‬ש־‪ 188‬מדינות (‪ 96%‬ממדינות העולם)‬
‫אשררו אותה‪ ,‬דורשת מן המדינות להשמיד את המלאי הקיים שברשותן‪ .‬ישראל ומיאנמר‬
‫חתמו על האמנה ב־‪ ,1993‬אבל מאז מועד כתיבת ספר זה היא לא אושררה‪ .‬רק סוריה‪,‬‬
‫צפון קוריאה‪ ,‬אנגולה‪ ,‬מצרים‪ ,‬סומליה ודרום סודן נמנעו מלהצטרף לאמנת הנשק הכימי‬
‫או לאשרר אותה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬השימוש שעשו איראן ועיראק בגז בשמונה שנות המלחמה‬
‫ביניהן בשנות השמונים‪ ,‬והשימוש שעשתה עיראק בנשק כימי נגד האוכלוסייה הכורדית‬
‫שלה ב־‪ ,1989‬מעידים על חולשתם של חסמים משפטיים אלה ודומים להם‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫גורמים קיצוניים רבים‪ ,‬הנמצאים במקרים רבים מחוץ לפיקוחן של ממשלות חלשות‪,‬‬
‫רואים בנשק כימי וביולוגי שיטת טרור זולה ויעילה‪.‬‬

‫רוב העולם נמצא כיום בתחושת חוסר ביטחון רחבת היקף‪ ,‬מכיוון שאין בנמצא מנגנוני‬
‫פיקוח על־לאומיים אמתיים לבקרת ההפצה של נשק ביולוגי וכימי‪ .‬המאה ה־‪ 21‬לא הפכה‬
‫לעידן השלום והשגשוג העולמי כפי שרבים ציפו‪ .‬במאי ‪ 2013‬העריך "שעון יום הדין"‬
‫המפורסם‪ ,‬כי העולם נמצא "חמש דקות" ממלחמת גוג ומגוג גרעינית – שתי דקות פחות‬
‫מאז הופעל השעון לראשונה ב־‪ ,1947‬כאשר איום סוף העולם היה גדול במיוחד‪ .‬מנקודת‬
‫מבט אנטי־מלחמתית פמיניסטית‪ ,‬הרואה במלחמה תוצר של הבניית זהות ממוגדרת‬
‫ושואפת לשנות את התהליכים החברתיים הספציפיים הקושרים גבריות עם אלימות‬
‫צבאית‪" ,‬המלחמה אולי תורמת לפעמים לביטחון המדינה‪ ,‬אך ברוב המקרים אינה תורמת‬
‫דבר לביטחון האנושי" (‪.)Cohn & Ruddick, 2008, p. 459‬‬

‫העולם לא נעשה מקום בטוח יותר‪ .‬בתגובתם לסכנה צבאית‪ ,‬מנהיגים רבים כיום עדיין‬
‫דבקים באקסיומה הריאליסטית שלפיה "הרוצה בשלום‪ ,‬ייכון למלחמה"‪ .‬חסידי הריאליזם‬
‫מתעקשים לטעון כי הביטחון מחייב יכולות צבאיות‪ .‬ואולם‪ ,‬נוכח העובדה שעצם קיומן‬
‫של יכולות הכרעה צבאיות מתקדמות אינו מבטיח אוטומטית שייעשה בהן שימוש זהיר‬
‫ושקול‪ ,‬הריאליסטים טוענים כי מה שחשוב ביותר במאמץ להשגת הביטחון הלאומי‬
‫הוא השיטות שהמדינות נשענות עליהן לצורך שימוש ביכולות שרכשו‪ .‬מהו השימוש‬
‫היעיל ביותר בנשק לקידום האינטרסים הלאומיים ולהפעלת השפעה בין־לאומית? שאלה‬
‫זו מדגישה את חשיבותן המכרעת של ההחלטות המתקבלות לגבי סוגי האסטרטגיות‬
‫הצבאיות שיש להפעיל‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 269‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:57‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪270‬‬

‫אסטרטגיות צבאיות‬
‫האירוע החשוב ביותר שסימן את ההבחנה בין הפוליטיקה העולמית לפני מלחמת העולם‬
‫ה־‪ II‬לבין הפוליטיקה שנוצרה לאחריה התרחש ב־‪ 6‬באוגוסט ‪ ,1945‬כאשר ארצות הברית‬
‫הטילה את פצצת האטום הראשונה על העיר הירושימה‪ ,‬יפן‪ .‬עם הטלת פצצה יחידה זו‪,‬‬
‫וצל ענן הפטרייה שיצרה‪ ,‬עבר העולם ממערכת של "מאזן כוחות" למערכת של "מאזן‬
‫אימה"‪ .‬מאז נאלצו המדינאים להתמודד עם שתי שאלות מדיניות מרכזיות‪ :‬א‪ .‬האם עליהם‬
‫להשתמש בנשק להשמדת המונים? ב‪ .‬כיצד למנוע מאחרים להשתמש בנשק כזה?‬

‫לחיפוש התשובות על שאלות אלה חשיבות מכרעת‪ ,‬שכן תוצאות השימוש בנשק להשמדת‬
‫המונים מחרידות בטווח המידי והארוך‪ .‬אפילו מלחמה גרעינית קצרה‪ ,‬שבה יעשו שימוש‬ ‫חורף גרעיני‬
‫בחלקיק מארסנל הנשק הגרעיני של כל אחת מן המעצמות הגדולות‪ ,‬עתידה להרוס כל‬ ‫(‪)nuclear winter‬‬

‫היבט בחיים המוכרים לנו‪ .‬התוצאה תהיה חורף גרעיני‪ ,‬שתוצאותיו ההרסניות יסכנו את‬ ‫הקור הצפוי לרדת על העולם‬
‫בשל שינוי האקלים של כדור‬
‫המשך הקיום על כדור הארץ‪ .‬אפילו סכסוך גרעיני מוגבל יגרום נזק כבד לאטמוספרה – אור‬ ‫הארץ בעקבות הנשורת‬
‫השמש ייחסם‪ ,‬לפחות חלקית‪ ,‬על־ידי כתמים גדולים של עשן סמיך שינועו סביב העולם‬ ‫הרדיואקטיבית במקרה של‬
‫(‪ .)Wentin, 2013‬על־פי ההערכות‪" ,‬די במערך הטילים על סיפונה של צוללת גרעינית אחת‬ ‫שימוש בנשק גרעיני; אלה יחסמו‬
‫את אור השמש וישמידו את‬
‫של צבא ארצות הברית כדי להביא חורף גרעיני על העולם" (‪– )Quester, 1992, p. 43‬‬ ‫בעלי החיים והצמחים שיצליחו‬
‫ולשים קץ לקיום האנושי‪.‬‬ ‫לשרוד את הפיצוץ הראשון‪.‬‬

‫מאז מלחמת העולם ה־‪ ,II‬לא זו בלבד שמחסני הנשק הגרעיני ומספר המדינות המחזיקות‬
‫ביכולת גרעינית גדלו‪ ,‬אלא שרבים רואים כיום גם בנשק הביולוגי‪ ,‬הכימי והרדיולוגי‬
‫נשק להשמדת המונים‪ ,‬בשל יכולתם של אמצעים אלה להסב הרס נרחב ולהרוג רבים‪.‬‬
‫גם מדינות סוררות ושחקנים לא־מדינתיים‪ ,‬דוגמת ארגוני טרור‪ ,‬מאיימים על הביטחון‬
‫העולמי בשימוש אפשרי בנשק להשמדת המונים‪ .‬מכאן החשיבות המכרעת בגיבוש‬
‫אסטרטגיות צבאיות‪ ,‬הנותנות מענה לשינויים בטכנולוגיות‪ ,‬בצורכי ההגנה וביכולות‪,‬‬
‫ולשינויים בתנאים ובהרכב השחקנים העולמיים‪ .‬נבחן עתה שלוש עמדות רחבות‪ :‬כפייה‪,‬‬
‫הרתעה ומכה מקדימה‪.‬‬

‫כפייה‬
‫ארצות רבות הנהנות מעליונות צבאית רואות באמצעי הלחימה כלי למיקוח דיפלומטי‪.‬‬ ‫כפייה‬
‫אין צורך להפעיל את היכולות הצבאיות כדי לעשות בהן שימוש; מדינה יכולה להפעיל‬ ‫(‪)compellence‬‬
‫השפעה על אויביה באמצעות הפגנת העצמה של אמצעי הלחימה שלה‪ ,‬ובאיתות על‬ ‫שיטה של דיפלומטיית אילוץ‬
‫נכונותה לעשות בהם שימוש‪ .‬באמצעות מפגן כוח כזה‪ ,‬או איום משכנע להשתמש בו‪,‬‬ ‫הכרוכה‪ ,‬לרוב‪ ,‬במהלך צבאי שיש‬
‫בו משום הכרזת מלחמה או איום‬
‫ארצות יכולות להשתמש בכפייה כאסטרטגיה לשכנוע אחרים לעשות את מה שאלמלא‬ ‫לנקוט מהלך כזה‪ ,‬כדי להכריח את‬
‫הכפייה לא היו עושים‪.‬‬ ‫היריב לעשות ויתורים נגד רצונו‪.‬‬

‫ארצות הברית‪ ,‬בהיותה המעצמה הגרעינית הראשונה בעולם‪ ,‬אשר נהנתה במשך שנים‬
‫רבות ממעמד בלתי־מעורער‪ ,‬אימצה את אסטרטגיית הכפייה בתקופה שבה נהנתה‬
‫מעליונות גרעינית ברורה על ברית המועצות‪ .‬ארצות הברית שאפה להשיג עליונות במיקוח‬
‫באמצעות יצירת הרושם שבכוונתה להפעיל את הנשק הגרעיני שברשותה‪ .‬עמדה זו בלטה‬ ‫"על סף התהום"‬
‫במיוחד בממשל הנשיא אייזנהאואר‪ ,‬כאשר שר החוץ ג'ון פוסטר דאלס נקט מדיניות של‬ ‫(‪)brinkmanship‬‬
‫התנהלות "על סף התהום"‪ ,‬שבמסגרתה איים במפורש על יריבותיה של ארצות הברית‬ ‫נטילה מכוונת ומסוכנת של‬
‫סיכונים עצומים בתהליך המיקוח‬
‫בהשמדה גרעינית‪ ,‬כדי שרגע לפני פרוץ מלחמה יעדיפו להיכנע לדרישות ארצות הברית‪.‬‬ ‫עם האויב‪ ,‬כגון איום בהתקפה‬
‫מדיניות ההליכה על סף התהום הייתה חלק מדוקטרינה אסטרטגית כוללת של ארצות‬ ‫גרעינית‪ ,‬כדי לכפות עליו כניעה‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 270‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:57‬‬

 ‫‪271‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫תגמול מסיבי‬ ‫הברית‪ ,‬שנודעה בשם תגמול מסיבי‪ .‬כדי לבלום את התפשטות הקומוניזם ואת השליטה‬
‫(‪)massive retaliation‬‬
‫הסובייטית קראה דוקטרינה זו לכוון את הנשק הגרעיני שבידי ארצות הברית אל מה‬
‫הדוקטרינה המדינית של ממשל‬
‫אייזנהאואר לבלימת הקומוניזם‬ ‫שהסובייטים החשיבו כיקר מכול – מרכזי האוכלוסייה והתעשייה שלהם‪.‬‬
‫הסובייטי‪ ,‬באמצעות ההתחייבות‬
‫להגיב על כל מהלך תוקפני‬ ‫איום התגמול המסיבי הגביר את חשש הקרמלין מן האפשרות שמלחמה גרעינית תחריב‬
‫בהפעלת היכולות ההרסניות שיש‬
‫לארצות הברית‪ ,‬כולל נשק גרעיני‪.‬‬
‫את ברית המועצות אך תאפשר לארצות הברית לשרוד‪ .‬בתגובה על האיום הגדילו מנהיגי‬
‫ברית המועצות את היכולות הגרעיניות שלה‪ ,‬ונוסף על כך האיצו את תכנית החלל‬
‫הסובייטית ואף השיקו בהצלחה את לוויין החלל הראשון בעולם (הספוטניק)‪ .‬הישג זה‬
‫הוכיח את יכולתה של מוסקווה לשגר טילים גרעיניים אל מעבר למרחב יבשת אירו־אסיה‪.‬‬
‫בעקבות זאת התחולל מפנה דרמטי בתחרות האסטרטגית בין מעצמות העל‪ ,‬ולראשונה‬
‫בתולדותיה ניצבה ארצות הברית מול איום גרעיני על שטחה‪.‬‬

‫הרתעה‬
‫ראינו כי אסטרטגיית הכפייה מסתמכת על איום התקפי שמטרתו לשכנע את היריב לוותר‬
‫על משהו בלא התנגדות‪ .‬ההרתעה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬שואפת להניא את היריב מלבצע פעולה‬
‫עתידית כלשהי‪ .‬על־פי הנחת היסוד של תיאוריית ההרתעה‪ ,‬הצד המתגונן מצויד ביכולת‬
‫להנחית על היריב מכה שלא יוכל לעמוד במחירה אם יפתח במתקפה‪ .‬ואלה מרכיבי‬
‫המפתח של ההרתעה‪:‬‬
‫יכולות‪ .‬המדינה מצוידת במשאבים צבאיים המאותתים ליריב‪ ,‬כי האיומים בתגמול‬ ‫‪0‬‬

‫צבאי אפשריים ועשויים להתממש‪.‬‬

‫אמינות‪ .‬האמונה שלפיה המדינה אכן מוכנה לממש את איומיה המוצהרים‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫תקשורת‪ .‬היכולת להעביר לתוקף הפוטנציאלי את המסר הברור שהאיום אכן ימומש‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫אסטרטגיית ההרתעה תלויה בהשגת יכולת ודאית להסב לאויב נזק כבד‪ .‬כלומר‪ ,‬מדינה‬
‫יכולת מכה שנייה‬ ‫השואפת להרתיע אויב חייבת לפתח מערכות נשק שתהיה להן יכולת מכה שנייה‪ ,‬ויכולת‬
‫(‪)second-strike capability‬‬
‫כזו מחייבת קיומו של מלאי מספיק של אמצעי לחימה הרסניים כדי להבטיח שהמדינה‬
‫יכולת המדינה להשיב תגמול גם‬
‫לאחר שספגה מן היריב מתקפת‬
‫תוכל לעמוד במכה הראשונה של היריב‪ ,‬ועדיין להשיב במתקפת־נגד שתחריב אותו סופית‪.‬‬
‫מכה ראשונה של נשק להשמדת‬ ‫כדי להבטיח שהיריב מודע לקיומה של יכולת מכה שנייה‪ ,‬תיאוריית ההרתעה מצדיקה‬
‫המונים‪.‬‬ ‫חתירה חסרת־מעצורים להשגת יכולות תגמול מתוחכמות‪ .‬כפי שציין הנשיא קנדי ב־‪,1961‬‬
‫"רק אם נהיה בטוחים לחלוטין כי יש בידינו כמות נשק מספקת‪ ,‬נוכל להיות בטוחים‬
‫בוודאות‪ ,‬כי לעולם לא ייעשה בו שימוש"‪.‬‬

‫השמדה הדדית מובטחת‬
‫(‪MAD – mutual assured‬‬
‫‪)destruction‬‬
‫מצב של הרתעה הדדית‪ ,‬שבו‬
‫שני הצדדים מצוידים ביכולת‬
‫לשרוד מכה ראשונה של נשק‬
‫להשמדת המונים ולשגר מתקפת‬
‫תגמול שתביא להרס מוחלט של‬
‫היריב‪.‬‬
‫הביטוי השמדה הדדית מובטחת נטבע על מנת לתאר את המאזן האסטרטגי שנוצר בין‬
‫ארצות הברית לבין ברית המועצות לאחר שהגיעו אל סף מלחמה גרעינית בעת משבר‬
‫הטילים בקובה‪ ,‬ב־‪ .1962‬הצד המותקף היה יכול להשמיד את הצד התוקף ראשון‪ .‬בנסיבות‬
‫אלה‪ ,‬החלטה ליזום מלחמה גרעינית לא הייתה בחירה רציונלית‪ ,‬שכן המחיר הכבד הכריע‬
‫את הכף מול כל תועלת שהיה אפשר להעלות על הדעת וכפי שניסח זאת ניקיטה חרושצ'ב‪,‬‬
‫מנהיג ברית המועצות‪" ,‬בחירה ללחוץ על הכפתור פירושה בחירה בהתאבדות"‪ .‬וכפי‬
‫שהתנסח ראש ממשלת בריטניה לשעבר וינסטון צ'רצ'יל‪" ,‬ביטחון יהיה התוצר היציב של‬
‫האימה; והישרדות – תאומתה של ההשמדה"‪.‬‬

‫כיום‪ ,‬אסטרטגיית ההרתעה באה לידי ביטוי במאמצי ארצות הברית ליצור מעטה הגנה‬
‫נגד טילים בליסטיים (ראו מפה ‪ .)8.4‬טכנולוגיית הגנה זו משתמשת במערכת משולבת של‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 271‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:57‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪272‬‬

‫בתצלום‪ ,‬פיצוץ גרעיני‬

‫בניסוי שערכה ארצות‬
‫הברית ב־‪ ,1954‬כאשר רק‬
‫לארצות הברית ולברית‬
‫המועצות היו יכולות‬
‫גרעיניות‪ .‬כיום‪ ,‬היכולת‬
‫להשתמש בנשק להשמדת‬
‫המונים התפשטה לארצות‬
‫רבות‪ ,‬ותפוצתה משנה‬
‫את מאזן העצמה העולמי‪.‬‬
‫השאלה איזה שימוש‬
‫לעשות בנשק זה לצורכי‬
‫מלחמה ושלום היא‬
‫נושא מרכזי בתיאוריה‬
‫הריאליסטית‪ ,‬הרואה‬
‫בהשגת עצמה צבאית‬
‫ובהשלכותיה את הממד‬
‫החשוב ביותר בפוליטיקה‬
‫העולמית‪.‬‬

‫אמצעי לחימה ומכ"ם קרקעיים‪ ,‬ימיים וחלליים כדי לאתר‪ ,‬ליירט ולהשמיד אמצעי לחימה‬
‫המשוגרים לעברה מתוך פחד‪ ,‬זעם או בשוגג‪ .‬וכפי שהתנסח נשיא ארצות הברית לשעבר‬
‫רונלד רייגן‪ ,‬היעד של מערך ההגנה נגד טילים בליסטיים להפוך את הנשק הגרעיני ל"חסר־‬ ‫הגנה נגד טילים בליסטיים‬
‫(‪BMD – ballistic missile‬‬
‫אונים ומיושן"‪ ,‬ולחלץ את האסטרטגיה הגרעינית מן המבוי הסתום של השמדה הדדית‬ ‫‪)defense‬‬
‫מובטחת‪ .‬ארצות הברית הקימה מערך הגנה נגד טילים בליסטיים המונה כיום ‪ 26‬מערכות‬ ‫מערכת מתוכננת נגד טילים‬
‫הגנה נגד טילים‪ ,‬על גבי משחתות "אייגיס" הפרוסות בין זירות האוקיאנוס האטלנטי‬ ‫בליסטיים המשתמשת בלייזרים‬
‫והשקט‪ ,‬ויש לה תכניות רחבות היקף‪ ,‬הכוללות הצבת טילי יירוט על חופי אירופה ויפן‪,‬‬ ‫חלליים להשמדת הטילים‬
‫הגרעיניים של האויב לפני‬
‫ופריסת טילי ‪ SM-3 Block II‬המסוגלים ליירט טילים בליסטיים בעלי טווח טיסה ארוך‬ ‫חדירתם לאטמוספרה של כדור‬
‫יותר (‪.)Missile Defense Agency, 2013a‬‬ ‫הארץ‪.‬‬

‫מבקרים מפקפקים בתבונה שבהקצאת משאבים להגנה נגד טילים בליסטיים‪ .‬כפי שציין‬
‫ב־‪ 2006‬פיליפ קויל‪ ,‬לשעבר בוחן המערכות הראשי בפנטגון‪ ,‬מערכת ההגנה "לא הפגינה‬
‫שום יכולת מוכחת להגן על ארצות הברית מפני התקפות אויב בתנאים מציאותיים"‪.‬‬
‫אחרים חוששים שמערך ההגנה נגד טילים מכשיל את אסטרטגיית ההרתעה במקום‬
‫להשלים אותה‪ ,‬ועלול להגדיל את כמות הטילים הגרעיניים בעולם במקום לצמצמה‪.‬‬

‫"רוסיה מוטרדת מן העובדה שטילי ‪ Block II‬משופרים ליירוט טילי אויב מסוגלים לנטרל‬
‫חלק מן הכוחות הגרעיניים שלה‪ ,‬ולכן עלולים להפר את האיזון העדין שעליו הוסכם בהסכם‬
‫‪ START‬החדש" (‪ – )Butt, 2011‬אמנה לבקרת הנשק הגרעיני שאושררה ב־‪ ,2010‬שהוסכם‬
‫בה על חיסול מחסני הנשק הגרעיני מתקופת המלחמה הקרה‪ .‬במאי ‪ 2011‬הזהיר נשיא‬
‫רוסיה מדבדב‪ ,‬כי "רוסיה תהיה חייבת להאיץ את פיתוח יכולות התקיפה הגרעינית שלה‬
‫אם ארצות הברית לא תצליח לשכנע את מוסקווה שמערך ההגנה נגד טילים שהיא מציבה‬
‫איננו מכוון אל רוסיה" (‪ .)Eschenko & Tkachenko, 2011‬חששות הרוסים פחתו מעט‬
‫במארס ‪ ,2013‬כאשר ארצות הברית ביטלה חלק מתכניות הפריסה של מערך ההגנה נגד‬
‫טילים בעקבות לחצי הקרמלין‪ ,‬שמנהיגיו ממשיכים לראות בפריסת מערך ההגנה נגד טילים‬
‫באירופה את המחסום העיקרי לצמצום הנשק הגרעיני (‪.)Herszenhorn & Gordon 2013‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 272‬‬ ‫‪30/08/2016 13:10:59‬‬

 ‫‪273‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫‪Rendered based on data from the Arms Control Association‬‬

‫מפה ‪ 8.4‬יכולות הטילים הבליסטיים בעולם ‪ 0‬המפה מציגה ארצות שיש ברשותן טילים בליסטיים‪ .‬אף־על־פי‬
‫שהאיום הישיר מוגבל‪ ,‬קיומה של יכולת צבאית כזו מעורר חשש גדול‪" .‬מספר הטילים לטווח ארוך שיש בידי‬
‫סין ורוסיה פחת ב־‪ 71%‬מאז ‪ .1987‬מספר הטילים הבליסטיים לטווח בינוני‪ ,‬המכוונים אל בעלות בריתה של‬
‫ארצות הברית באירופה ובאסיה‪ ,‬ירד ב־‪ .80%‬רוב הארצות שיש ברשותן טילים בליסטיים‪ ,‬מחזיקות רק טילי‬
‫סקאד לטווח קצר ‪ -‬המגיעים למרחק של פחות מ־‪ 500‬קילומטרים‪ ,‬והם מתיישנים ומאבדים במהירות את‬
‫אמינותם" (‪ .)Cirincione, 2008, p. 68‬למרות זאת‪ ,‬עד ‪ 2013‬הייתה ארצות הברית אמורה להוציא יותר מ־‪157‬‬
‫מיליארד דולר על מערך ההגנה נגד טילים‪ ,‬ומיליארד נוסף להרתעת צפון קוריאה (;‪Missile Defense Agency, 2013b‬‬
‫‪.)Shanker et al., 2013‬‬

‫מכה מקדימה‬
‫לוחמת מכה מקדימה‬
‫ַ‬ ‫התכנון האסטרטגי מוצא תמיד דרכים חדשות להתמודדות עם הסכנה המתמדת של‬
‫(‪)preemptive warfare‬‬
‫איומים צבאיים‪ .‬ארצות הברית מובילה בגיבוש אסטרטגיות חדשות לטיפול בטרור העולמי‬
‫מתקפת מכה ראשונה מהירה‪,‬‬
‫המיועדת להביס את היריב לפני‬
‫ובאויבים לוחמניים בעולם שלאחר ה־‪ 11‬בספטמבר‪ .‬מתוך איום זה צמחה אסטרטגיה של‬
‫שהוא מסוגל להתארגן ולהנחית‬ ‫לוחמת מכה מקדימה‪ ,‬הקוראת לתקוף אויב פוטנציאלי קודם שהוא נוקט תוקפנות מזוינת‪.‬‬
‫ַ‬
‫בעצמו מכה ראשונה או תגובת‬
‫תגמול‪.‬‬
‫על־פי הערכת מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארצות הברית לשנת ‪,2002‬‬
‫"תפיסות הרתעה מסורתיות לא 'יעבדו' נגד אויב טרוריסטי‪ ,‬שהטקטיקות המוצהרות שלו‬
‫הן הרס חסר־מעצורים ופגיעה בחפים מפשע; שהמתגייסים לשורותיו שואפים להקריב‬
‫את חייהם; ואשר ההגנה החזקה ביותר שלו היא היותו חסר־מדינה"‪ .‬אסטרטגיית מכה‬
‫מלחמת מנע‬
‫(‪)preventive warfare‬‬ ‫מקדימה קוראת לתקוף את האויב הפוטנציאלי עוד קודם שהוא פותח בתוקפנות מזוינת‪,‬‬
‫התנהלות אסורה לחלוטין על־‬ ‫אם בתמיכה של בעלי ברית ומוסדות בין־לאומיים ואם בלעדיה‪ .‬כפי שהכריז הנשיא ג'ורג'‬
‫פי החוק הבין־לאומי; מלחמת‬ ‫וו' בוש‪" ,‬עלינו להביא את שדה הקרב אל האויב‪ ,‬ולהתעמת עם האיומים הקשים ביותר‬
‫ברירה שמדינה בוחרת ליזום‬ ‫לפני שהם מופיעים"‪.‬‬
‫מול אויב‪ ,‬במטרה למנוע ממנו‬
‫אפשרות לממש כוונות שהוא‬
‫נחשד בהן‪ ,‬לתקוף אותה במועד‬ ‫אף־על־פי שהמשפט הבין־לאומי מעניק למדינות את הזכות החוקית להגן על עצמן מפני‬
‫כלשהו בעתיד הרחוק ‪ -‬אם‬ ‫תוקפנות ומפני התקפה מתקרבת‪ ,‬מבקרים מאשימים‪ ,‬כי מאחורי הדיבורים על מכה צבאית‬
‫וכאשר יצליח אויב זה להשיג‬
‫את היכולות הצבאיות הנחוצות‬ ‫מקדימה מסתתרת מדיניות רדיקלית יותר של מלחמת מנע (ראו פרק ‪ .)9‬מכה מקדימה‬
‫לצורך זה‪.‬‬ ‫היא שימוש בכוח לשיבוש או לסיכול מתקפה מתקרבת של היריב‪ .‬מלחמת מנע היא‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 273‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:00‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪274‬‬

‫שימוש בכוח כדי לחסל כל אפשרות למכה עתידית‪ ,‬גם אם אין סיבה להאמין שליריב יש‬
‫כרגע יכולת לפתוח במתקפה‪ .‬הנימוקים למכה מקדימה מבוססים על ראיות ברורות לאיום‬
‫אמתי וקרוב‪ ,‬ואילו הבסיס למלחמת מנע נשען על חשד לאיום ראשוני שהתפתחותו‬
‫תלויה בנסיבות (‪.)Kegley & Raymond, 2004‬‬

‫לדעת מבקרים‪ ,‬שימוש בכוח צבאי למטרות מניעה יוצר תקדים מסוכן‪ .‬קשה לחזות מראש‬
‫את התנהגותו העתידית של היריב‪ ,‬מכיוון שאין דרך טובה לעמוד על כוונות מנהיגיו;‬
‫המידע על יעדיו לטווח הארוך אפוף מעטה סודיות; ובתוך שפע המידע המודיעיני חסר‬
‫החשיבות‪ ,‬קל מאוד להחמיץ סימנים המעידים על כיוון המדיניות של היריב‪ .‬אם חשד כלפי‬
‫היריב הופך סיבה מוצדקת לפעולה צבאית‪ ,‬הרי שלכל מנהיג עוין יהיה תירוץ מן המוכן‬
‫להורות על מכה מקדימה‪.‬‬

‫ב־‪ 2009‬אותת הנשיא אובמה על התרחקות ממדיניות המכה המקדימה ומן החד־צדדיות‬
‫של הממשל הקודם‪ .‬במקום זאת קרא הנשיא לגישה השומרת על כוחה הצבאי של ארצות‬
‫הברית אך גם מבקשת להרחיב את המגעים עם הקהילה הכלל־עולמית‪ .‬אובמה הגדיר את‬
‫הפצת הנשק והטרור הגרעיני כ"איום העולה בדחיפותו על כל האחרים"‪ ,‬וביקש לחדש את‬
‫פעילות הדיפלומטיה האמריקנית מתוך מוכנות לנהל דיאלוג במטרה לקדם את האינטרסים‬
‫של ארצות הברית (‪.)Allison, 2010; Ferguson, 2010‬‬

‫הסכנה המתמדת של תוקפנות מזוינת מעוררת שאלות נצחיות על התנאים והמטרות‬

‫המצדיקים שימוש בכוח צבאי‪ .‬איזו משמעות יש לשיקול דעת זהיר כאשר ארצות חסרות‬
‫מעצורים ואויבים חסרי שמות ופנים מבצעים פיגועי התאבדות חסרי הבחנה נגד אזרחים‬
‫חפים מפשע? כיצד אפשר להשתמש בכוח כדי להשפיע על שיקולי קבלת ההחלטות של‬
‫היריב? אילו תנאים משפיעים על סיכויי ההצלחה של דיפלומטיה של אילוץ?‬

‫דיפלומטיה של אילוץ באמצעות‬

‫התערבות צבאית‬
‫דיפלומטיה של אילוץ בתהליך המיקוח הבין־לאומי היא השימוש‪ ,‬או האיום להשתמש‪,‬‬
‫בכוח מוגבל כדי לשכנע יריב לחדול מפעולה שכבר החל בביצועה‪ .‬איומים להשתמש בכוח‬
‫שואבים את כוחם מהיבטים מסוימים של אסטרטגיית כפייה‪ ,‬והם ננקטים כדי להכריח‬
‫את היריב להסכים לפשרה או‪ ,‬במקרה הטוב‪ ,‬לשנות את מדיניותו‪ .‬המטרה היא לשנות‬
‫את שיקולי העלות־תועלת של מדינת היעד‪ ,‬באופן שהאויב ישתכנע כי הסכמה לדרישות‬
‫עדיפה מהתנגדות‪ .‬תוצאה כזו אפשר להשיג באמצעות שיגור אולטימטום המבטיח הסלמה‬
‫מידית ומשמעותית‪ ,‬או באמצעות התראה והגברה הדרגתית של הלחץ המופעל על היעד‬
‫(‪.)Craig & George, 1990‬‬
‫דיפלומטיה של ספינת‬
‫דיפלומטיה של אילוץ משתמשת באיומים להפעיל כוח‪ ,‬כדי למנוע אבדן חיים והוצאות‬ ‫תותחים‬
‫הכרוכות בניהול מערכה צבאית מסורתית‪ .‬ניהול מתוזמר היטב של תמהיל האיומים ומהלכי‬ ‫(‪)gunboat diplomacy‬‬
‫התוקפנות המזוינת יכול להתבצע באופנים שונים‪ .‬השיטות מגוונות ונעות מדיפלומטיה של‬ ‫הפגנת כוח צבאי‪ ,‬שלאורך‬
‫ההיסטוריה התבטאה בצי של‬
‫ספינת תותחים שמטרתה לאיים על האויב באמצעות הצבת כוחות ימיים ו‪/‬או קרקעיים‬ ‫ספינות מלחמה‪ ,‬במטרה להפחיד‬
‫בקרבת גבולותיו‪ ,‬ועד "דיפלומטיה של טילי שיוט" ("‪ ,)"tomahawk diplomacy‬המשגרת‬ ‫את היריב‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 274‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:00‬‬

 ‫‪275‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫אל האויב טילי שיוט מונחים‪ .‬אלה הם כמה מן הכלים בארסנל האופציות הצבאיות‬
‫שנוקטת דיפלומטיה של אילוץ‪ ,‬על־פי החזון של מדינאים מבית המדרש הריאליסטי‪.‬‬

‫אפשר להתערב בדרכים שונות – התערבות פיזית באמצעות כניסה ישירה של כוחות‬
‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫‪-‬פרק או‪8‬‬ ‫תעמולהביחב“ל‬
‫לאוכלוסיית היעד;‬ ‫שידורי יסוד‬
‫באמצעותמושגי‬
‫העבודה‪:‬‬‫שםעקיפה‬
‫התערבות‬‫בורלא‬
‫רונית אחרת;‬ ‫ביצוע‪:‬‬
‫צבא לארץ‬
‫פעילות סמויה‬ ‫התערבות באמצעות פעילות סמויה‪ .‬כמו כן‪ ,‬שחקנים עולמיים יכולים לאמץ גישה חד־‬
‫(‪)covert operation‬‬
‫צדדית או רב־צדדית להתערבות‪ .‬התערבות צבאית גלויה בתוך גבולותיה של ארץ אחרת‬
‫פעילות חשאית בחסות המדינה‬
‫מחוץ לגבולותיה‪ ,‬כדי להשיג‬
‫‪8-5‬הכי שנויה במחלוקת‬ ‫איור‬
‫ההתערבות‬ ‫היא שיטת ההתערבות הבולטת ביותר‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬זוהי‬
‫מטרות פוליטיות או צבאיות‬ ‫(וגם היקרה ביותר)‪.‬‬
‫מסוימות‪.‬‬
‫מאז מלחמת העולם ה־‪ II‬היו התערבויות כאלה לעתים קרובות‪ ,‬אם גם בלא דפוס קבוע‬
‫(ראו איור ‪ .)8.5‬תנודות אלה מלמדות‪ ,‬כי רמת ההתערבויות הצבאיות עולה ויורדת בתגובה‬
‫לשינויים בנסיבות הגלובליות וגם לשינויים בתפיסת היתרונות והחסרונות הגלומים‬
‫בהתערבות כשיטה יעילה להפעלת דיפלומטיה של אילוץ‪.‬‬

‫לכל פעולה של התערבות צבאית ניתנו נימוקים שונים‪ ,‬וכולן הניבו תוצאות שונות‪ .‬אירועי‬
‫העבר מעלים שאלות קשות באשר לשימוש בהתערבות צבאית לצורך הפעלת דיפלומטיה‬
‫של אילוץ‪ .‬האם העדויות מלמדות‪ ,‬כי פעולות ההתערבות עמדו ביעדים שהציבו המדינות‪,‬‬
‫כגון ענישה יעילה של ארצות‪ ,‬שבעקבותיה חדלו מלהפר את זכויות האדם של אזרחיהן?‬

‫מספר‬
‫ההתערבויות‬
‫‪50‬‬

‫‪45‬‬

‫‪40‬‬

‫‪Based on intentories derived from Pickering (2009), since 2005 from Facts on File‬‬
‫‪35‬‬

‫‪30‬‬

‫‪25‬‬

‫‪20‬‬

‫‪15‬‬

‫‪10‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬
‫‪1946‬‬ ‫‪'50‬‬ ‫‪'55‬‬ ‫‪'60‬‬ ‫‪'65‬‬ ‫‪'70‬‬ ‫‪'75‬‬ ‫‪'80‬‬ ‫‪'85‬‬ ‫‪'90‬‬ ‫‪'95‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪'05‬‬ ‫‪'10‬‬

‫איור ‪ 0 8.5‬שינויים בהיקף ההתערבות הצבאית החד־צדדית למטרות דיפלומטיה של אילוץ‪ ,‬מאז ‪1945‬‬
‫כפי שאפשר לראות באיור‪ ,‬מדינות שלחו לאחרונה כוחות צבא לשטחי מדינות ריבוניות אחרות במטרה להשפיע‪ ,‬אף־על־פי שהתערבות צבאית נאסרה‬
‫באופן מסורתי‪ ,‬על־ידי החוק הבין־לאומי‪ .‬בתדירותה של דיפלומטיה זו של אילוץ חלו עליות וירידות כל שנה‪ ,‬ואפשר לראות כי תנודות אלה תלויות‬
‫בבחירותיהם האישיות של מנהיגים‪ ,‬המאשרים שימוש בכוח ומעורבות צבאית מחוץ לגבולות ארצם‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 275‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:00‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪276‬‬

‫האם ההתערבויות הצליחו להשיב את הסדר על כנו בחברות שנקרעו במלחמה? או שבסופו‬
‫של דבר ההתערבויות רק הרעו את המצב?‬

‫כיום‪ ,‬הוויכוח בשאלות אלה מחריף יותר מבעבר‪ ,‬בשל ריבוי המדינות הכושלות בעולם‪.‬‬
‫המעצמות הגדולות לא הגיעו להסכמה בשאלה אם צריך להתערב בנעשה במדינה ריבונית‬
‫כאשר שליטיה העריצים פוגעים באזרחים חפים מפשע‪ .‬מדוע? בעיקר מפני שהתערבויות‬
‫אלה חותרות תחת ריבונות המדינה ונורמת האי־התערבות שמתחפרים בה‪ .‬קריאת האו"ם‬ ‫נורמת האי־התערבות‬
‫(‪)nonintervention norm‬‬
‫ל"מחויבות חדשה להתערב" הציתה מחדש את הוויכוח המתמיד בסוגיית ההתערבות‬
‫עיקרון יסוד בין־לאומי‪ ,‬שהגדיר‬
‫הצבאית‪ ,‬ולו גם בשם המוסר‪ ,‬הצדק וזכויות האדם‪.‬‬ ‫התערבות של מדינה אחת‬
‫בענייניה הפנימיים של מדינה‬
‫קובעי המדיניות כיום חלוקים ביניהם באשר לשימוש ההולם בכפייה צבאית‪ .‬מחקר על‬ ‫אחרת כלא חוקית‪.‬‬
‫דיפלומטיה של אילוץ מלמד‪ ,‬כי הצלחתה תלויה בהקשר הספציפי של כל מקרה‪ .‬על־פי‬
‫התפיסה הרווחת‪ ,‬להלן התנאים התורמים ליעילות השימוש בדיפלומטיה של אילוץ (‪Art,‬‬
‫‪:)2005; George, 1992‬‬
‫המאלצת חייבות להיות מובנות היטב‬
‫ַ‬ ‫יעדי המשתמש ברורים‪ .‬דרישות המעצמה‬ ‫‪0‬‬

‫למדינת היעד‪.‬‬
‫אסימטריה במוטיבציה של הצדדים‪ ,‬המקנה עדיפות למשתמש‪ .‬למעצמה המאלצת‬ ‫‪0‬‬

‫חייבת להיות מוטיבציה גבוהה מזו של מדינת המטרה באשר לנושא המוטל על הכף‪.‬‬
‫כפייה צבאית נוטה להיות יעילה כאשר היא מתרחשת לפני שמדינת המטרה נכנסה‬
‫למחויבות גדולה מדי בסוגיה הנדונה‪ ,‬וכאשר הממשלה במדינה מפוצלת בין סיעות‬
‫שונות‪ .‬דיפלומטיה של אילוץ תתקשה מאוד לכפות על מדינת היעד לוותר על דבר‬
‫שכבר השיגה‪.‬‬
‫פחד היריב מפני הסלמה ואמונתו בדחיפות הצורך לציית‪ .‬המעצמה המאלצת חייבת‬ ‫‪0‬‬

‫לשכנע את היריב כי הציות לדרישתה הוא עניין דחוף‪ .‬לשני גורמים יש השפעה על‬
‫תפיסת היריב‪ :‬א‪ .‬המוניטין שיצאו להצלחותיה של המעצמה המאלצת להשתמש בכוח‬
‫מזוין; ב‪ .‬יכולתה של המעצמה המאלצת להגביר את הלחץ עד לרמה בלתי נסבלת‪.‬‬
‫בדרך־כלל‪ ,‬האילוץ נכשל כאשר המדינה שהלחץ מופעל עליה מסוגלת לספוג את‬
‫העונש‪.‬‬
‫המשתמש נהנה מתמיכה מספקת מבית ובעולם‪ .‬נוסף על התמיכה הפוליטית מבית‪,‬‬ ‫‪0‬‬

‫מצב המעצמה המאלצת משתפר אם היא יכולה לסמוך גם על תמיכה של מדינות‬

‫מרכזיות וארגונים בין־לאומיים חשובים‪.‬‬
‫התנאים המדויקים של הסכם הפשרה ברורים‪ .‬המעצמה המאלצת חייבת להיות מסוגלת‬ ‫‪0‬‬

‫לנסח במדויק את התנאים הספציפיים לסיום המשבר‪ ,‬וכן להבטיח שלא תעלה דרישות‬
‫חדשות לוויתורים גדולים יותר ברגע שהמטרה תיכנע‪.‬‬

‫אף שעמידה בתנאים אלה משפרת את סיכויי ההצלחה של דיפלומטיה של אילוץ‪ ,‬אין בה‬
‫כדי להבטיח הצלחה‪ .‬ההיסטוריה מלמדת‪ ,‬כי מנהיגים הנשענים על התערבות צבאית כדי‬
‫להפעיל דיפלומטיה של אילוץ מתחילים בתהליך אשר בהמשך הם מגלים כי אין ביכולתם‬
‫לשלוט בו‪ ,‬ומדינות רבות שבחרו בדרך זו התחרטו על כך לימים‪ .‬אף שבמקרים רבים‬
‫ההתערבות ננקטת כדי לטפל במצבים חמורים בנושא זכויות אדם‪ ,‬יש ראיות שלפיהן‬
‫התערבות צבאית דווקא "תורמת להתגברות הדיכוי של שלטונות המדינה‪ ,‬שכן היא‬
‫מחזקת את כוח הכפייה של המדינה ומעודדת התנהגות יותר דכאנית" (‪Peksen, 2012,‬‬
‫‪ .)p. 558‬בעקבות התערבויות כושלות בעבר התפוגג האמון בשיטה הצבאית כדרך להפעלת‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 276‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:00‬‬

 ‫‪277‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫דיפלומטיה של אילוץ‪ ,‬והחיפוש אחר אמצעים אחרים להפעלת כוח בפוליטיקה העולמית‬
‫מתגבר‪.‬‬

‫רוב חסידי הריאליזם‪ ,‬ורבים אחרים‪ ,‬ממשיכים לשמור אמונים להנחת היסוד של הריאליזם‪,‬‬
‫שלפיה בטוח יותר להסתמך על כוח הנשק מאשר על כוח הטיעון לפתרון מוצלח של‬
‫סכסוכים‪ .‬ואולם‪ ,‬נראה‪ ,‬כי הביטחון תלוי ביכולת לשלוט בכוח לא פחות משהוא תלוי‬
‫בהפעלתו‪ .‬השאלה היא האם המסורת הריאליסטית – המדגישה את חשיבות אמצעי‬
‫הלחימה והאסטרטגיות הצבאיות המחייבות איום להשתמש בכוח או שימוש בפועל‬
‫בנשק להפעלת דיפלומטיה של אילוץ – היא אכן הדרך הטובה והבטוחה ביותר להשגת‬
‫ביטחון לאומי ובין־לאומי‪ .‬ברור כי ההסתמכות הריאליסטית המסורתית על יכולות‬
‫צבאיות להגדלת הביטחון הלאומי ממשיכה למצוא אוזן קשבת בבירות העולם‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫יש גם ריאליסטים הממליצים על דרך חלופית – שבה התועלת הגדולה ביותר לאינטרסים‬
‫הלאומיים צומחת לא מרכישת נשק והפעלתו‪ ,‬אלא מרכישת בעלי ברית על מנת לשמור‬
‫על מאזן כוחות בין היריבים‪ ,‬אשר ימנע מכל שחקן חוצה־לאומים להשתמש בכוח נגד‬
‫האחרים‪ .‬המצדדים בזרם זה של החשיבה הריאליסטית סבורים כי זוהי הדרך הבטוחה‬
‫ביותר להשיג ביטחון‪ .‬האם הצדק עמם?‬

‫מלחמה איננה עניין של כוח חייתי‪ ,‬אלא של מציאת חברים ואיבוד חברים‪.‬‬
‫הרוזן דייגו סרמיינטו גונדומאר‪ ,‬שגריר ספרד בלונדון ב־ ‪1618‬‬

‫פרשנויות ריאליסטיות לבריתות‬

‫בפוליטיקה העולמית‬
‫בריתות הגנה בפוליטיקה העולמית מחייבות הסכמים בין הצדדים לצורך שיתוף פעולה‪.‬‬
‫מסיבה זו נראה‪ ,‬כי התיאוריה הליברלית‪ ,‬המדגישה את האפשרות של הקרבת האינטרס‬
‫העצמי לצורך השגת תועלת הדדית‪ ,‬עשויה לספק מפתח להבנה מדוע מדינות חוברות זו‬
‫לזו בהסכמי ברית ובאיזה אופן‪ .‬על־פי התיאוריה הליברלית‪ ,‬מדינות יכולות להקים ביניהן‬
‫בריתות גם אם האינטרס העצמי שלהן אינו מתממש במסגרתן‪ ,‬מתוך מטרה למקסם את‬
‫האינטרס הקיבוצי שלהן לטווח הארוך‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬בפרשנות המקובלת לדינמיקה של היווצרות בריתות והתפוררותן ולהשפעת‬

‫הדינמיקה הזו על הביטחון העולמי שלטת דווקא התפיסה הריאליסטית‪ .‬כפי שכבר למדנו‪,‬‬
‫הריאליזם מתאר את הפוליטיקה העולמית כמאבק על עצמה בתנאי אנרכיה בין יריבים‬
‫תחרותיים‪ ,‬הפועלים בשירות האינטרסים העצמיים שלהם בלבד (ולא על־פי עקרונות‬
‫מוסריים ואידיאלים כלל־עולמיים‪ ,‬דוגמת שיפור הביטחון והרווחה של כל בני האדם בכל‬
‫בריתות‬
‫(‪)alliances‬‬ ‫העולם)‪ .‬חסידי הריאליזם תופסים בריתות כהסכמים אופורטוניסטיים זמניים לשיתוף‬
‫קואליציות של שתי מדינות או‬ ‫פעולה‪ ,‬הנולדים‪ ,‬כצפוי‪ ,‬כאשר שני צדדים או יותר ניצבים מול איום ביטחוני משותף‪.‬‬
‫יותר‪ ,‬המשלבות את יכולותיהן‬ ‫"ברית הגנה (או הזדהות) היא הצהרת מחויבות רשמית (או בלתי רשמית) לשיתוף פעולה‬
‫הצבאיות ומבטיחות לתאם את‬ ‫ביטחוני בין שתי מדינות או יותר‪ ,‬שמטרתו לחזק את העצמה‪ ,‬הביטחון ו‪/‬או ההשפעה של‬
‫מדיניותן כדי להגביר את ביטחונן‬
‫ההדדי‪.‬‬ ‫כל אחת מבעלות הברית" (‪ ;Walt, 2009, p. 86‬ראו גם ‪.)Fordham, 2010‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 277‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:00‬‬

 ‫מפה ‪8-5‬‬
‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪278‬‬

‫הריאליזם מציע את ההסבר המשכנע ביותר למניעים הקרים והמחושבים העומדים‬

‫ביסוד ההחלטות שמדינות מקבלות ביחס לבריתות; ריאליסטים רואים בבריתות‪ ,‬בראש‬
‫ובראשונה‪ ,‬שיטה שבאמצעותה מדינות מגנות על עצמן מפני איומים שמציבים להן‬
‫אויבים משותפים המשחרים לקרב‪ ,‬ומנגנון שבאמצעותו אפשר לשמור על "מאזן כוחות"‪.‬‬
‫"באשר למקורות ולמטרות של בריתות בין מדינות‪ ,‬הריאליסטים מתעקשים על גישה‬
‫מצמצמת ביותר‪ ,‬הרואה במדינות שחקנים רציונליים המביאים למקסימום את הביטחון‪,‬‬
‫ואשר התנהגותם בשירות האינטרס העצמי שלהם מוכתבת בעיקרה על־ידי מבנה המערכת‬
‫הבין־לאומית" (‪ .)Byrne, 2013‬על־פי הריאליזם‪ ,‬בריתות צבאיות נכרתות כאשר הצדדים‬
‫סבורים שיתרונות הברית עולים על חסרונותיה‪ .‬נוכח איום משותף‪ ,‬הברית מספקת‬
‫לחבריה את האמצעים להפחתת הסבירות שיותקפו (הרתעה)‪ ,‬להשגת כוח גדול יותר בעת‬
‫התקפה (הגנה)‪ ,‬ולשלילת היכולת של חברותיהן לברית להזדהות עם האויב או לכרות עמו‬
‫ברית (‪.)Snyder, 1991‬‬

‫מייל ‪0 1000 2000‬‬ ‫‪© Kegley and Blanton/Cengage Learning 2015‬‬

‫‪0‬‬ ‫ק"מ ‪3000‬‬

‫נאט"ו וארגון‬ ‫המועצה לשיתוף‬ ‫ארגון האמנה‬ ‫האיחוד האפריקני‬ ‫ארגון הברית‬
‫מדינות אמריקה‬ ‫פעולה של מדינות‬ ‫לביטחון משותף‬ ‫הצפון־אטלנטית‪/‬‬
‫)‪(OAS‬‬ ‫המפרץ והליגה הערבית‬ ‫)‪(CSTO‬‬ ‫נאט"ו )‪(NATO‬‬
‫אחרים‬ ‫האיחוד האפריקני‬ ‫איגוד מדינות‬ ‫הליגה הערבית‬ ‫ארגון מדינות‬
‫והליגה הערבית‬ ‫דרום מזרח‬ ‫אמריקה‬
‫אסיה )‪(ASEAN‬‬
‫המועצה לשיתוף פעולה‬
‫של מדינות המפרץ‬

‫מפה ‪ 8.5‬שותפויות ביטחוניות ‪ 0‬במפה מוצגות כמה בריתות‪ ,‬שנועדו בחלקן לשלב אינטרסים צבאיים משותפים‬
‫או כאלה הקשורים לכלכלת הביטחון‪ ,‬ולקדם שיתוף פעולה ביטחוני‪ .‬הנשיא אובמה הדגיש את חשיבות הבריתות‬
‫באסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארצות הברית בהכריזו‪ ,‬כי "אנו מחויבים לחיזוק בריתות ישנות אלה ששירתו‬
‫אותנו בנאמנות כה רבה‪ ...‬ככל שהשפעתנו גדלה ומתפשטת לעוד ארצות ובירות‪ ,‬כך גדלה חובתנו לבנות‬
‫שותפויות חדשות‪ ,‬ולגבש סטנדרטים ומוסדות בין־לאומיים חזקים יותר"‪.‬‬

‫חרף יתרונות אלה‪ ,‬חסידי הריאליזם רואים בדרך־כלל את החסרונות וממליצים להימנע‬
‫מבריתות; כפי שנהג לורד פלמרסטון‪ ,‬שר החוץ של בריטניה ב־‪ ,1848‬כאשר ייעץ למדינות‬
‫"שלא יהיו להן בעלות ברית נצחיות ולא אויבים נצחיים"‪ .‬בתנאי אנרכיה‪ ,‬כל מדינה חייבת‬
‫להישען על עצמה לצורך ביטחונה‪ ,‬ואיננה יכולה לסמוך על בעלות בריתה שיבואו להגן‬
‫עליה אם תותקף‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בריתות כובלות את המדינה למחויבות אשר עלולה לפעול‬
‫לרעתה בהמשך‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 278‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:00‬‬

 ‫‪279‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫ההיסטוריון תוקידידס המליץ‪ ,‬כי "יש לנהוג כידיד או כאויב בהתאם לנסיבות"; והבחירה‬
‫כיצד לנהוג נעשית בזירה גיאו־אסטרטגית מורכבת שבה האויב של היום יכול להיות בעל‬
‫הברית של מחר‪ ,‬ותמיד קיים חשש ממלכודת‪ ,‬מנטישה או מבגידה‪ .‬מסיבה זו‪" ,‬מדינאים‬
‫נבונים ומנוסים נרתעים‪ ,‬לרוב‪ ,‬ממחויבויות המציבות מגבלות להתנהגות המדינה במועד‬
‫בלתי־ידוע בעתיד מול מצבים שאי־אפשר לצפותם מראש" (‪.)Kennan, 1984a, p. 238‬‬
‫מכיוון שברור שהתנאים ישתנו במוקדם או במאוחר‪ ,‬וכמו כן ברור שמידת התועלת של‬
‫הברית – כל ברית – עתידה להשתנות ברגע שייחלש האיום המשותף אשר חיבר בין‬
‫בעלות הברית‪ ,‬המסורת הריאליסטית מייעצת למדינות שלא לאמץ שום עמדה קבועה‬
‫באשר לאינטרסים הלאומיים‪ ,‬ובמקום זאת לכרות בריתות כדי להתמודד עם איומים‬
‫מידיים‪.‬‬

‫כאשר בוחנים את השאלה האם הצטרפות לברית חדשה היא בחירה רציונלית שבה‬
‫התועלת גדולה מן העלות‪ ,‬נראה כי מנהיגי מדינות מבינים‪ ,‬בדרך־כלל‪ ,‬כי בעלות ברית‬
‫יכולות לגרום נזק יותר מאשר תועלת‪ .‬ג'ורג' וושינגטון טען‪ ,‬כי אף־על־פי שהמדינה "יכולה‬
‫אולי לבטוח בבריתות זמניות במצבי חירום חריגים‪ ,‬תהיה זו אשליה לצפות שמדינות יעשו‬
‫זו לזו טובות אמתיות"‪ ,‬או להסתמך על אפשרות כזו‪ ,‬וקבע כי על ארצות הברית "להתרחק‬
‫ככל האפשר מבריתות קבועות"‪ .‬ברוח זו‪ ,‬ריאליסטים רבים ממליצים למדינות להימנע‬
‫מהקמת בריתות לצורכי הגנה‪ ,‬ומבססים את פחדיהם על חמישה פגמים יסודיים‪:‬‬
‫בריתות מאפשרות למדינות תוקפניות לצרף את יכולותיהן הצבאיות לצורכי מלחמה‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫בריתות מאיימות על האויב ומעודדות הקמת בריתות נגדיות‪ ,‬המפחיתות את הביטחון‬ ‫‪0‬‬

‫של שתי הקואליציות כאחד‪.‬‬

‫הקמת בריתות יכולה לעודד צדדים שהיו עד כה ניטרליים להצטרף לקואליציה נגדית‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫מרגע שמדינות משלבות כוחות‪ ,‬הן חייבות לשלוט בהתנהגותן של בעלות בריתן כדי‬ ‫‪0‬‬

‫להניא כל אחת מהן מתוקפנות נמהרת נגד אויביה‪ ,‬החותרת תחת ביטחונן של בעלות‬
‫הברית האחרות‪.‬‬
‫תמיד קיימת האפשרות שבעל ברית היום יהפוך לאויב מחר‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫על אף חוסר הוודאות באשר ליעילותן של בריתות‪ ,‬בחרו מדינות רבות לאורך ההיסטוריה‬
‫לכרות ביניהן בריתות‪ ,‬שכן חרף הסיכונים הידועים‪ ,‬התועלות הנתפסות לביטחון המדינה‬
‫בזמן איום הצדיקו את ההחלטה‪.‬‬

‫כדי להיטיב להבין את השפעת הבריתות על הביטחון העולמי‪ ,‬נעבור מרמת הניתוח של‬
‫המדינה‪ ,‬הבוחנת החלטות על בריתות מנקודת המבט של ביטחון המדינה היחידה‪ ,‬לרמת‬
‫הניתוח הכלל־עולמית (חזרו ועיינו בפרק ‪ ,)1‬ונבחן את השפעת הבריתות על תכיפות‬
‫המלחמות בין מדינות‪ .‬מבט כזה ממקד את תשומת הלב בתרומה האפשרית של בריתות‬
‫לשמירה על מאזן הכוחות‪.‬‬

‫ריאליזם ומאזן הכוחות‬

‫לתפיסה של מאזן הכוחות יש היסטוריה ארוכה ושנויה במחלוקת‪ .‬התומכים בתפיסה זו‬
‫רואים בה תהליך המביא לשיווי משקל ושומר על השלום באמצעות הצבת משקל־נגד‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 279‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:00‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪280‬‬

‫מול כל מדינה החותרת לעליונות צבאית‪ ,‬וחלוקת העצמה בעולם באופן שווה באמצעות‬
‫הסכמי הגנה והזדהות או מעבר של מדינות בלתי־מזדהות אל אחת מן הקואליציות‬ ‫הסכמי הגנה‬
‫(‪)alignments‬‬
‫היריבות‪ .‬מבקרי התפיסה של מאזן הכוחות מבטלים את יעילותה וטוענים שהיא מולידה‬
‫ההסכמה של מדינה ניטרלית‬
‫קנאה‪ ,‬תככים ועוינות‪.‬‬ ‫המאוימת על־ידי אויבים זרים‬
‫לקשר מיוחד שאינו מגיע לכדי‬
‫בלב תפיסת "מאזן הכוחות" עומד הרעיון שהביטחון הלאומי מתחזק כאשר היכולות‬ ‫ברית רשמית עם מעצמה חזקה‬
‫ממנה‪ ,‬המסוגלת להגן עליה מפני‬
‫הצבאיות בעולם מתחלקות באופן שבו לא תהיה מדינה יחידה שתהיה לה היכולת‬ ‫התקפה‪.‬‬
‫להשתלט על כל האחרות‪ .‬תיאוריית מאזן הכוחות צופה‪ ,‬כי אם מדינה אחת תצבור‬
‫כוח חריג‪ ,‬היא תנצל את כוחה לתקיפת שכנות חלשות ממנה‪ ,‬ובאופן זה תספק תמריץ‬
‫למדינות המאוימות להתאחד נגדה בקואליציה הגנתית‪ .‬על־פי התיאוריה‪ ,‬הכוח הצבאי‬
‫המשולב של המדינות המאוימות ירתיע (או במקרה הצורך‪ ,‬יביס) את המדינה השואפת‬
‫הלסה־פר בין‬
‫להתפשט‪ .‬וכך‪ ,‬על־פי התפיסה הריאליסטית‪ ,‬תחרות חופשית ברוח ֶ‬
‫מדינות השואפות להביא למקסימום את עצמתן הלאומית מניבה שיווי משקל בין־‬
‫לאומי‪ ,‬המבטיח את הישרדות כל המדינות באמצעות ריסון השאיפות להגמוניה של כל‬
‫אחת מהן‪.‬‬

‫תיאוריית מאזן הכוחות מושתתת גם על ההנחה הריאליסטית שלפיה חולשה מזמינה‬

‫התקפה‪ ,‬וכי כדי להרתיע תוקפנים פוטנציאליים על המדינה להפעיל כוח נגדי‪ .‬חסידי‬
‫הריאליזם מניחים‪ ,‬שהדחף לעצמה הוא המנחה כל פעולה של המדינה‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל המדינות‬
‫הן יריבות פוטנציאליות‪ ,‬וכל אחת מהן חייבת לחזק את יכולותיה הצבאיות כדי להגן‬
‫על עצמה‪ .‬חשיבה כזו סיפקה תמיד צידוק והנמקה לחתירה לעליונות צבאית‪ ,‬שהרי כל‬
‫האחרים חותרים לכך באותה המידה‪ .‬הנמקה זו נובעת מן האמונה הריאליסטית‪ ,‬שמערכת‬
‫המונעת על־ידי חשד‪ ,‬תחרות ואנרכיה מולידה זהירות; חוסר־ודאות מייצר בלמים נגד‬
‫הנטייה לצאת למלחמות‪ .‬כפי שציין הנשיא ג'ורג' וושינגטון‪" ,‬כלל ידוע‪ ,‬המבוסס על‬
‫ההתנסות האוניברסלית של המין האנושי‪ ,‬הוא שאסור לסמוך על אף לא מדינה אחת‬
‫שתעשה יותר ממה שמחייב האינטרס העצמי שלה"‪.‬‬

‫השימוש בבריתות הגנה כדי לאזן את העצמה בעולם כרוך‪ ,‬מעצם טבעו‪ ,‬בשינויים‬
‫המתחוללים במבנה הכלל־עולמי של המערכת הבין־לאומית‪ .‬העצמה הצבאית בעולם‬
‫יכולה להתרכז במרכז כוח אחד או להתחלק בין כמה מרכזי כוח באופנים שונים – רעיון‬
‫שהחוקרים קראו לו בשם "קוטביות" (חזרו ועיינו בפרק ‪ .)4‬במהלך ההיסטוריה נעה‬
‫העצמה בין חד־קוטביות‪ ,‬שבה ריכוז עצמה גבוה בידי הגמון יחיד‪ ,‬לבין רב־קוטביות‪ ,‬שבה‬
‫מתחלקת העצמה בין שחקנים רבים‪ .‬דוגמאות של חד־קוטביות הן אימפריות אזוריות‪,‬‬
‫דוגמת האימפריה הרומית‪ ,‬וכן ארצות הברית בשנים שמיד לאחר מלחמת העולם ה־‪,II‬‬
‫שנים שלא היו לה בהן מתחרים‪ ,‬ואף לא מדינה אחת היכולה לשמש משקל־נגד‪ .‬דוגמה‬
‫של רב־קוטביות היא שוויון הכוחות שנוצר בין מעצמות אירופה עם סיום המלחמות‬
‫הנפוליאוניות ב־‪.1815‬‬

‫בין שני הקצוות של רצף הקוטביות נמצאת הדו־קוטביות – חלוקת מאזן הכוחות לשתי‬
‫קואליציות נגדיות‪ ,‬שבראשן עומדות מעצמות צבאיות יריבות‪ ,‬שכל אחת מהן חותרת‬
‫לבלום את התפשטותה של האחרת‪ .‬ב־‪ ,1949‬כאשר הסובייטים שברו את המונופול‬
‫הגרעיני שהיה לארצות הברית עד אז‪ ,‬התחילה חלוקה מחדש של העצמה בעולם‪ .‬היכולות‬
‫הצבאיות התרכזו כעת בידיהן של שתי "מעצמות־על" מתחרות‪ ,‬שהיכולת שלהן להשמיד‬
‫את כל המדינות האחרות הפכה את ההשוואה בינן לבין כל מעצמה גדולה אחרת בעולם‬
‫לחסרת חשיבות‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 280‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:00‬‬

 ‫‪281‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫שתי מעצמות העל ייחסו חשיבות עצומה לאיזון העצמה וגייסו בעלות ברית חדשות‬
‫נאטו ‪ -‬ארגון הברית הצפון־‬ ‫לצדן‪ .‬נאטו — ארגון הברית הצפון אטלנטית‪ ,‬שקישרה את ארצות הברית להגנה על אירופה‬
‫אטלנטית‬
‫(‪NATO – North Atlantic‬‬ ‫המערבית; וברית ורשה‪ ,‬שקישרה את ברית המועצות לשעבר עם מדינות החסות שלה‬
‫‪)Treaty Organization‬‬ ‫באירופה המזרחית במסגרת ברית רשמית‪ ,‬קמו והתגבשו בגלל קיטוב זה‪ .‬שני הגושים‬
‫ברית צבאית שהוקמה ב־‪1949‬‬ ‫היריבים קמו גם מפני שמעצמות העל התחרו ביניהן על גיוס בעלות ברית‪ ,‬וגם מפני‬
‫כדי להרתיע התקפה סובייטית‬ ‫שהמדינות החלשות יותר נאלצו לפנות לאחת ממעצמות העל לצורכי הגנה‪.‬‬
‫על מערב אירופה‪ ,‬ומאז התרחבה‬
‫והגדירה מחדש את משימתה —‬
‫לא רק שמירה על השלום אלא‬ ‫חסידי הריאליזם מבינים‪ ,‬כי לצורך איזון הכוחות על השחקנים המדינתיים להבין את‬
‫גם קידום הדמוקרטיה בעולם‪.‬‬ ‫חשיבותם של שינויים מהירים בהרכב הבריתות‪ .‬אף שיש המתארים את תהליך האיזון‬
‫כמהלך אוטומטי‪ ,‬המתאים את עצמו לנסיבות‪ ,‬רוב הריאליסטים רואים בו תוצאה של‬
‫הכרעות שקולות‪ ,‬שמנהיגים לאומיים מקבלים במטרה לאזן את הכוחות ולשמור על‬
‫שיווי משקל בין מדינות יריבות‪ .‬כדי להצליח בכך יש לפעול על־פי הכללים לקבלת‬
‫החלטות‪.‬‬

‫כללים לניהול היריבות בתהליך איזון הכוחות‬

‫כל המנהיגים חייבים לעקוב בהתמדה אחר השינויים ביכולות היחסיות של המדינות‪ ,‬כדי‬
‫שיוכלו להתאים את מדיניותם בענייני חימוש וגיוס בעלות ברית לתיקון האיזון אם יופר‬
‫(ראו מפה ‪ .)8.6‬הכרעות מסוג זה חייבות להתקבל על־ידי שחקנים רציונליים הפועלים‬
‫בשירות האינטרס העצמי שלהם ומבינים את העלויות והתועלות הכרוכות בכל אחת מן‬
‫האופציות האסטרטגיות השונות‪ .‬תיאורטיקנים רבים ניסו לגבש מערך כללים שעל המנהיג‬
‫לציית להם כדי לאזן ביעילות את הכוח של מדינות אחרות‪ .‬ואלה הכללים‪:‬‬
‫שמור על ערנות מתמדת‪ .‬עקוב בהתמדה אחר התפתחויות חיצוניות כדי לזהות איומים‬ ‫‪0‬‬

‫והזדמנויות עם הופעתם‪ .‬מכיוון שהאנרכיה הבין־לאומית הופכת כל מדינה יחידה‬

‫לאחראית לביטחונה הלאומי‪ ,‬ואין מדינה היכולה להיות בטוחה לחלוטין בכוונות‬
‫זולתה‪ ,‬האינטרס העצמי מדרבן אותן להביא למקסימום את כוחן היחסי‪ .‬כפי שכתב‬
‫מורטון קפלן "פעל להגביר את היכולות‪ ,‬אך העדף משא־ומתן ממלחמה‪ ...‬עם זאת‪,‬‬
‫מדינות צריכות להילחם במקום לוותר על הזדמנות להעצים את יכולותיהן" (‪Kaplan,‬‬
‫‪.)1957, p. 35‬‬
‫חפש בעלי ברית אם המדינה איננה מסוגלת להשוות את יכולות החימוש שלה לאלה‬ ‫‪0‬‬

‫של היריב‪ .‬מדינות כורתות הסכמי הגנה זו עם זו כשהן מאמצות עמדה משותפת בעת‬
‫התמודדות עם בעיה ביטחונית משותפת כלשהי‪ .‬הברית ביניהן נוצרת כשהן מסכימות‬
‫באופן רשמי לתאם את מהלכיהן בנסיבות מסוימות המפורטות בהסכם‪ .‬בהיותן‬
‫טרמפיסטים‬ ‫שחקנים רציונליים‪ ,‬גם מדינות הבוחרות לשבת לצד הדרך‪ ,‬או טרמפיסטים‪ ,‬אינן‬
‫(‪)free riders‬‬
‫יכולות להסתכן באי־הזדהות‪ .‬אם יסרבו לחתום על הסכמי הגנה‪ ,‬פגיעותן כמדינות‬
‫מי שמשיגים יתרונות על חשבון‬
‫אחרים‪ ,‬מבלי להשקיע את‬
‫יחידות תעודד‪ ,‬במוקדם או במאוחר‪ ,‬מדינה עם שאיפות התפשטות לתקוף אותן‪.‬‬
‫המחירים והמאמץ הכרוכים בכך‪.‬‬ ‫שמור על גמישות בעת כריתת בריתות‪ .‬בריתות נוצרות ומופרות בהתאם לצרכים‬ ‫‪0‬‬

‫ְמ ַא ֵּזן‬
‫האסטרטגיים של הרגע‪ ,‬ולכן יש ליצור בריתות בלי להביא בחשבון נקודות דמיון‬
‫(‪)balancer‬‬ ‫תרבותיות או קרבה אידיאולוגית (‪ ,)Owen, 2005‬וגם ניסיון העבר אינו אמור להנחות‬
‫במערכת של מאזן כוחות‪,‬‬ ‫את המדינה לקבל מראש או לדחות שותף פוטנציאלי כלשהו‪ .‬ביטוי מושלם של‬
‫מעצמה גדולה בעלת השפעה‬ ‫השקפה זו הוא תפקיד ה ְמאזן‪ ,‬שבריטניה מילאה בעבר בדיפלומטיה האירופית‪ .‬מאז‬
‫אזורית או עולמית המפעילה את‬
‫כובד משקלה להשגת הכרעה‬ ‫המאה ה־‪ 17‬ועד ראשית המאה ה־‪ 20‬חזרו הבריטים והעבירו את משקלם מכף אחת‬
‫כדי לתמוך בקואליציה הגנתית‪.‬‬ ‫של המאזניים היבשתיות לכף האחרת‪ ,‬בטענה שאין להם ידידים תמידיים או אויבים‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 281‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:00‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪282‬‬

‫תמידיים‪ ,‬רק עניין תמידי במניעת מצב שבו יופר האיזון והכף תוכרע לכיוון זה או‬
‫אחר (‪ .)Dehio, 1962‬על־פי תיאורו של וינסטון צ'רצ'יל‪ ,‬מטרתה של בריטניה הייתה‬
‫"להתנגד למעצמה החזקה‪ ,‬התוקפנית והשתלטנית ביותר ביבשת‪ ...‬היא תמיד הצטרפה‬
‫למדינות החלשות יותר‪ ,‬יצרה צירוף של כולן‪ ,‬ובדרך זו הצליחה להביס ולסכל את‬
‫תכניותיו של הרודן הצבאי היבשתי‪ ,‬יהיה אשר יהיה"‪.‬‬
‫התנגד לכל מדינה השואפת להגמוניה‪ .‬מטרת העיסוק בפוליטיקה של מאזן כוחות היא‬ ‫‪0‬‬

‫לשרוד בעולם של מעצמות גדולות‪ ,‬היכולות להיות מסוכנות‪ .‬מדינה המצליחה להשיג‬
‫שליטה מוחלטת על כל המדינות האחרות‪ ,‬יכולה לפעול בחופשיות‪ .‬בנסיבות אלה‬
‫השלמּות הטריטוריאלית והאוטונומיה המדינית של המדינות האחרות‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫יועמדו בסכנה‬
‫באמצעות שילוב כוחות עם הצד החלש‪ ,‬כדי למנוע מן הצד החזק להגיע לעליונות‪,‬‬
‫מדינות יכולות לשמר את עצמאותן‪ .‬כפי שניסח ג'וזף ניי (‪" ,)Nye, 2008‬מאזן כוחות‬
‫הוא מדיניות של עזרה לצד החלש‪ ,‬כי אם תעזור לצד החזק‪ ,‬הוא עלול בסופו של‬
‫דבר לפנות נגדך ולטרוף אותך"‪ .‬בשנים האחרונות ביקשו סין ורוסיה להותיר מאחור‬
‫את היריבות של עידן המלחמה הקרה‪ ,‬לחזק ביניהן את הקשרים הדו־צדדיים כדי‬
‫להוות משקל־נגד לשליטתה הגלובלית של ארצות הברית‪ .‬במפגש במרס ‪ 2010‬עם‬
‫ראש ממשלת רוסיה דאז‪ ,‬ולדימיר פוטין‪ ,‬הביע סגן נשיא סין דאז‪ ,‬שי ג'ינפינג‪ ,‬את‬
‫דעתו‪ ,‬שלפיה "סין ורוסיה צריכות לקדם בעתיד את הקמתו של עולם רב־קוטבי ולחולל‬
‫דמוקרטיזציה ביחסים הבין־לאומיים"‪.‬‬
‫גלה נדיבות של מנצחים‪ .‬בעת מלחמה‪ ,‬על הצד המנצח להימנע מחיסול טוטלי של‬ ‫‪0‬‬

‫המובסים‪ .‬עליו להביט לפנים ולא לאחור‪ ,‬ולהזיק למובסים פחות ככל האפשר‪ ,‬שכן‬
‫האויב של אתמול עשוי להיות דרוש כבעל ברית מחר‪ .‬מנצחים המצליחים לשלב‬
‫נוקשות ביחס לאינטרסים העצמיים שלהם עם הוגנות ביחס לאינטרסים של אחרים‪,‬‬
‫מעודדים את המדינות המובסות להשתלב במסגרת מאזן הכוחות החדש שנוצר‬
‫בעקבות המלחמה‪ .‬באופן דומה‪ ,‬מדינות המנצחות בשולחן הדיונים יכולות לייצב את‬
‫מאזן הכוחות באמצעות הבטחה לפצות את הצד השני בתמורה לוויתוריו‪.‬‬

‫"מרשמים" מדיניים אלה‪ ,‬על־פי התפיסה הריאליסטית‪ ,‬דורשים מכל מדינה לרסן את‬
‫שאיפותיה של כל מעצמה גדולה‪ ,‬המאיימת לצבור עצמה מכרעת‪ ,‬שכן מדינות השואפות‬
‫להגמוניה מהוות איום פוטנציאלי על כולם‪ .‬חסידי הריאליזם טוענים‪ ,‬כי בני אדם ומדינות‬
‫הם אנוכיים מטבעם‪ ,‬וכי הצורך להגיע לאיזון מול אינטרסים זרים הוא גורם מייצב בקשרי‬
‫הגומלין ביניהם‪ .‬על־פי הריאליסטים‪ ,‬חולשה מזמינה תוקפנות‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר מנהיגי מדינות‬
‫ניצבים מול עצמה לא מאוזנת‪ ,‬עליהם לגייס משאבים מקומיים או להקים ברית עם מדינות‬
‫אחרות כדי להחזיר את שיווי המשקל של חלוקת העצמה בעולם )‪Schweller, 2004; Waltz,‬‬
‫‪.(1979‬‬

‫ההתנגדות של גרמניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬וארצות רבות אחרות‪ ,‬להחלטתה של ארצות הברית ב־‪2003‬‬
‫להנחית מכה ַמקדימה על עיראק במטרה למנוע ממנה לרכוש ולהפעיל נשק להשמדת‬
‫המונים – בעיקר בשל העדויות שלפיהן עיראק מחזיקה נשק כזה – ממחישה את תהליך‬
‫האיזון‪ .‬הדאגה שהתעוררה בקרב המדינות הבלטיות – אסטוניה‪ ,‬לטביה וליטא – בעקבות‬
‫החלטתה של צרפת למכור לרוסיה ספינות תקיפה מדגם "מיסטרל"‪ ,‬אשר יוכנסו לשירות‬
‫ב־‪ ,2015‬היא דוגמה נוספת של תהליך האיזון‪ .‬קארל קאס‪ ,‬חוקר מדיניות במרכז הבין־‬
‫לאומי ללימודי ביטחון בטאלין‪ ,‬אסטוניה‪ ,‬מזהיר‪ ,‬כי כלי שיט אלה "יפרו את מאזן הכוחות"‬
‫בגבולות רוסיה (‪.)Kaas, The Economist, 2010i, p. 54‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 282‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:00‬‬

 ‫‪283‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫‪Past European alliances from U.S. News and World Report, July 14, 1997. Copyright © 1997, U.S.‬‬
‫‪1914-1879‬‬
‫‪1991-1949‬‬ ‫הבריתות הראשונות שנכרתו‬ ‫‪1812‬‬
‫המלחמה הקרה‬ ‫באירופה בימי שלום‬ ‫האימפריה של נפוליאון‬

‫‪News and World Report, L.P. Reprinted with permission.‬‬

‫חברות נאט"ו המקוריות‬ ‫הברית המשולשת‬ ‫האימפריה והמדינות המזוהות עמה‬
‫הצטרפו לנאט"ו לאחר ‪1952‬‬ ‫ההסכמה המשולשת‬ ‫מדינות שהקימו ברית נגד נפוליאון‬
‫מדינות ברית ורשה )אלבניה פרשה ב־‪(1968‬‬

‫מפה ‪ 8.6‬שינויים במערך הבריתות באירופה ‪ 0‬כאשר משתנים היחסים והתנאים‪ ,‬נוצרות בריתות חדשות ובריתות ישנות מתפוגגות‪ ,‬בזמן שהשחקנים‬
‫חוצי הלאומים ‪ -‬העסוקים באופן כפייתי בעצמה של יריביהם ‪ -‬מתארגנים מחדש‪ .‬באיור מוצגות שלוש חלוקות עצמה על־פי הבריתות שנוצרו באירופה‬
‫בעבר‪.‬‬

‫הקשיים בשמירה על מאזן הכוחות‬

‫האם תהליך איזון הכוחות יכול לעזור בשמירה על הסדר בעולם‪ ,‬כפי שמאמינים רוב‬
‫הריאליסטים? מבקרי תיאוריית מאזן הכוחות מעלים כמה טיעונים נגד הרעיון‪ ,‬שלפיו‬
‫איזון הכוחות מקדם את השלום‪:‬‬
‫חוקרים טוענים‪ ,‬כי כללי ההתנהגות לפי התיאוריה של מאזן הכוחות מלאים סתירות‬ ‫‪0‬‬

‫(‪ .)Riker, 1962‬מצד אחד‪ ,‬מדינות נקראות להגדיל את עצמתן‪ .‬מצד שני‪ ,‬הן נקראות‬
‫"לקפוץ על העגלה"‬
‫(‪)bandwagoning‬‬ ‫להתנגד לכל מדינה השואפת לעליונות‪ .‬ואולם‪ ,‬לעתים‪ ,‬דווקא "לקפוץ על העגלה"‬
‫הנטייה של מדינות חלשות‬ ‫ולתמוך במדינה השלטת‪ ,‬במקום הניסיון להגיע לאיזון מולה‪ ,‬עשוי להגדיל את‬
‫לחפש בריתות הגנה עם‬ ‫יכולותיה של מדינה חלשה‪ ,‬שכן בדרך זו היא תוכל אולי להשתתף בחלוקת השלל של‬
‫המעצמה החזקה ביותר‪ ,‬בלי‬ ‫ניצחון עתידי‪ .‬ההיסטוריה מלמדת‪ ,‬כי מדינות המרוצות מן המצב הקיים נוטות לנסות‬
‫קשר לאידיאולוגיה של מעצמה‬
‫זו או לסוג המשטר הנהוג בה‪,‬‬ ‫לאזן כוחות מול מעצמות עולות יותר מאשר מדינות שאינן מרוצות מן המצב הקיים‪.‬‬
‫כדי להגדיל את הביטחון הלאומי‬ ‫על־פי תיאוריית מאזן הכוחות‪ ,‬קובעי המדיניות מחזיקים במידע מדויק ועדכני על‬ ‫‪0‬‬
‫שלהן‪.‬‬
‫אודות מדינות אחרות‪ .‬זכרו‪ ,‬כי למושג "עצמה" משמעויות רבות‪ .‬קשה מאוד להשוות‬
‫בין גורמים מוחשיים‪ ,‬כגון יכולות הביצוע של סוגים שונים של אמצעי לחימה הנמצאים‬
‫בארסנל היריב; וקשה מזה למדוד גורמים לא מוחשיים‪ ,‬דוגמת כישורי מנהיגות‪ ,‬מורל‬
‫הכוחות הלוחמים או תמיכת הציבור במדיניות חוץ הרפתקנית או תוקפנית‪ .‬במקרים‬
‫רבים‪ ,‬חוסר הוודאות במאמץ לאזן את הכוחות‪ ,‬בשל הידיעה על כוחו של היריב‪ ,‬או‬
‫היכולת לסמוך על בעלי ברית‪ ,‬גורמים למתכננים הצבאיים להתמקד בעיקר בניתוחי‬
‫המקרה הגרוע‪ ,‬העלולים להצית מרוץ חימוש‪ .‬החרדה ההדדית האופפת את פוליטיקת‬
‫מאזן הכוחות מזינה הערכות מוגזמות על עצמת היריב‪ .‬אלה‪ ,‬בתורן‪ ,‬מדרבנות כל אחד‬
‫מן הצדדים להגדיל את כמות אמצעי הלחימה שבידיו ולשדרג את איכותם‪ .‬מבקרי‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 283‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:01‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪284‬‬

‫התפיסה הריאליסטית מזהירים‪ ,‬כי במקרה של עימות חמור בין מדינות הלכודות‬
‫במרוץ חימוש חסר רחמים‪ ,‬בתנאים המבטיחים חשדות הדדיים מתמידים‪ ,‬עולה‬
‫הסבירות למלחמה‪.‬‬
‫על־פי תיאוריית מאזן הכוחות‪ ,‬קובעי מדיניות נרתעים מסיכונים – כאשר יתעמתו עם‬ ‫‪0‬‬

‫כוח נגדי‪ ,‬יימנעו מלהילחם‪ ,‬מכיוון שהסכנות בהתעמתות עם יריב שווה־כוח רבות מדי‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬כפי שמבהירה תורת הערך (ראו פרק ‪ ,)3‬מנהיגים לאומיים מעריכים סיכונים‬
‫בצורות שונות; ומקצתם מוכנים ליטול סיכונים‪ .‬במקום להירתע מעצמה שווה‪ ,‬הם‬
‫מעדיפים להמר על הסיכוי להשיג ניצחון‪ ,‬גם אם הסיכויים לכך קלושים‪ .‬התייצבות‬
‫בעצמה שווה מול יריבים בעלי סבולת גבוהה לסיכונים לא תשיג אפקט הרתעה דומה‬
‫לזה שיהיה למדינה מול יריבים המעדיפים להימנע מסיכונים‪.‬‬
‫ביצועי העבר של תיאוריית מאזן הכוחות אינם אחידים‪ .‬אם הנחות היסוד של התיאוריה‬ ‫‪0‬‬

‫אמנם נכונות‪ ,‬הרי שתקופות שבהן צייתו מנהיגים לכללי התיאוריה היו אמורות‬
‫להיות תקופות שבהן היו המלחמות פחות תכופות‪ .‬ואולם‪ ,‬המאפיין הבולט בתקופות‬
‫אלה הוא דווקא תכיפות המלחמות‪ .‬לאחר הסכם שלום וסטפאליה ב־‪ ,1648‬אשר‬
‫יצר את המערכת הכלל־עולמית של המדינות הטריטוריאליות העצמאיות‪ ,‬השתתפו‬
‫המעצמות הגדולות בסדרת מלחמות כוללות‪ ,‬שהלכו ונעשו הרסניות ואיימו להציף‬
‫את המערכת הרב־מדינתית העולמית ולהרוס אותה‪ .‬על־פי המסקנה המפוכחת של‬
‫איניס קלאוד (‪ ,)Claude, 1989, p. 78‬קשה לראות במלחמות אלה "דבר מלבד כישלונות‬
‫קטסטרופליים‪ ,‬קריסות מוחלטות‪ ,‬של מערכת מאזן הכוחות‪ .‬אין כל אפשרות לסווג‬

‫‪ALEXANDER JOE/AFP/Getty Images‬‬

‫חברים לנצח או שותפים לרגע? ‪ 0‬ב־‪ 27-26‬במרס ‪ ,2013‬קיימו מדינות ‪( BRICS‬ברזיל‪ ,‬רוסיה‪ ,‬הודו‪ ,‬סין‬
‫ודרום אפריקה) את ועידת הפסגה החמישית שלהם בדרּבן‪ ,‬דרום אפריקה‪ .‬יזמה זו של שיתוף פעולה‬
‫היא מהלך הנובע מן הרצון הגובר של מדינות אלה להשתתף באופן פעיל יותר בעיצוב הכלכלה העולמית‬
‫ובסדר המדיני העולמי‪ .‬ואולם‪ ,‬אף־על־פי שיש לקבוצה כוח כלכלי‪ ,‬כוחה הפוליטי אינו ברור‪ָ .‬ל ִליט מנסינג‪,‬‬
‫לשעבר שגריר הודו בארצות הברית‪ ,‬אומר‪ ,‬כי "בסוגיות בין־לאומיות רבות אין הסכמה בין המדינות‪ .‬אין‬
‫שום עיקרון משותף המחבר ביניהן"‪ .‬בתצלום‪ :‬משמאל‪ ,‬ראש ממשלת הודו ַמנמֹוהן סינג‪ ,‬נשיא סין ִשי‬
‫זּומה‪ ,‬נשיאת ברזיל דילמה רוסף ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין‪.‬‬‫ג'ינפינג‪ ,‬נשיא דרום אפריקה ג'ייקוּב ָ‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 284‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:03‬‬

 ‫‪285‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫אותן כתמרונים המיועדים לייצב את הסדר העולמי או כתהליכים המיועדים להשיג‬

‫שיווי משקל‪ ,‬ואי־אפשר להתייחס ברצינות לשום יומרה לשמור על היציבות הבין־‬
‫לאומית‪ ,‬שאיננה מתחייבת למנוע אסונות כאלה"‪ .‬ואכן‪ ,‬עדויות היסטוריות הובילו‬
‫כמה תיאורטיקנים לפתח את תיאוריית היציבות ההגמונית כחלופה לתיאוריית מאזן‬
‫הכוחות‪ .‬תיאוריה זו קובעת‪ ,‬כי הגמון אחד שליט מסוגל להבטיח את השלום טוב‬
‫יותר מכמה מעצמות גדולות ומתחרות המציגות שוויון גס ביכולות הצבאיות שלהן‬
‫(‪.)Ferguson, 2004; Mandelbaum, 2006a‬‬

‫בעיה של ממש במערכת מאזן הכוחות היא אופייה האקראי‪ .‬האפשרות שההרמוניה בין‬
‫המעצמות הגדולות תתחלף ביריבות בין המעצמות הגדולות היא שמדאיגה משקיפים‬
‫רבים מן הזרם הריאליסטי‪ .‬אם יגיע "קץ הבריתות"‪ ,‬עלול להיווצר בעולם ואקום עצמה‬
‫מסוכן‪ ,‬שבו הקשרים הצבאיים הרשמיים יתפוגגו ויתחלפו בהסכמי הגנה גמישים וזמניים‬
‫בין המתחרים (‪ .)Menon, 2007‬קשיים אלה באיזון הכוחות מובילים את רוב הריאליסטים‬
‫למסקנה שלפיה הסכסוכים והתחרות בין המדינות הם מאפיינים קבועים של הפוליטיקה‬
‫העולמית‪.‬‬

‫מה צופן העתיד?‬

‫במוקדם או במאוחר תדעך עליונותה של ארצות הברית‪ ,‬ובעולם תתפתח חלוקת עצמה‬
‫חדשה‪ .‬ההשלכות האפשריות של תמורה כזו בפוליטיקה העולמית אינן ברורות‪ .‬יש החוזים‬
‫חזרה לדפוס הדו־קוטבי של עימות ישיר‪ ,‬שבו יתייצב נגד ארצות הברית גוש חדש‪ ,‬היכול‬
‫להיות‪ :‬סיני־רוסי‪ ,‬או הסכמה אירופית־רוסית‪ ,‬או ברית סינית־יפנית (‪.)Brzezinski, 2004‬‬

‫אחרים צופים דפוס רב־קוטבי מורכב מזה בתחרות מאזן הכוחות‪ ,‬שבה ארצות הברית‪ ,‬סין‪,‬‬
‫יפן‪ ,‬רוסיה‪ ,‬הודו והאיחוד האירופי יכוננו שישה מרכזי כוח עולמיים‪ .‬בתמונה זו של העתיד‪,‬‬
‫ככל שהעצמה תתחלק באופן שוויוני יותר‪ ,‬כך יהפוך בהדרגה כל אחד מן השחקנים תקיף‬
‫יותר‪ ,‬עצמאי יותר ותחרותי יותר‪" .‬לוח השחמט העולמי" יגדל ויתפתחו בו מערכות רבות‬
‫של יחסים גיאו־אסטרטגיים‪ ,‬שיובילו לאי־ודאות באשר לנאמנויות של שחקנים אחרים‪.‬‬
‫במצב זה‪ ,‬השחקנים העיקריים חוברים בבריתות זמניות נגד אחרים בסוגיות ספציפיות‪,‬‬
‫בהתאם לאינטרסים שלהם‪ .‬ואולם‪ ,‬מאחורי לחיצות הידיים והחיוכים הדיפלומטיים‪,‬‬
‫ידידים ובעלי ברית מתחילים להתרחק זה מזה‪ ,‬קשרים "ייעודיים" רשמיים מתחילים‬
‫להתפוגג‪ ,‬ואויבים לשעבר יוצרים קשרי ידידות ומתחילים לשתף פעולה בהתמודדות עם‬
‫איומים משותפים אחרים‪" .‬במציאות בין־לאומית מורכבת זו‪ ,‬לבריתות קבועות ולארגונים‬
‫רשמיים יש פחות משקל מאשר לקואליציות זמניות עקב אינטרס משותף" (‪Patrick, 2010,‬‬
‫‪.)p. 51‬‬

‫בבריתות גמישות ונזילות כאלה מתחוללים מעברים מתמידים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בין ארצות הברית‬
‫לבעלות בריתה הקרובות ביותר נוצר חיכוך בשאלה כיצד להילחם בטרור‪ ,‬בעיקר בשאלת‬
‫המלחמה בעיראק‪ .‬על מידת הרגישות של סוגיות מסוימות ביחסי המעצמות הגדולות‬
‫אפשר ללמוד מן ההתבטאויות הזועמות של שר החוץ של האיחוד האירופי כריסטופר‬
‫ַּפאטן ושל שר החוץ הגרמני יושקה פישר‪ ,‬שנזפו בנשיא בוש על יחסו לשותפותיה של‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 285‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:03‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪286‬‬

‫אמריקה לקואליציה כאל "מדינות־לוויין" הכפופות לשירותה‪ .‬במאמציו לחדש את יחסי‬

‫השותפות‪ ,‬שהפכו מתוחים בגלל המלחמה בעיראק‪ ,‬הודה הנשיא אובמה‪ ,‬כי "בשנים‬
‫האחרונות אפשרנו סחף בקשרי הברית בינינו"‪ .‬בנאומו בפסגת נאט"ו לרגל יובל ה־‪60‬‬
‫של הברית קרא אובמה לכל המדינות להשתתף במאבק נגד אל קאעידה‪ ,‬והזכיר למנהיגי‬
‫עשרים־ושמונה המדינות החברות‪ ,‬כי "יש לנו אינטרס משותף לוודא שארגונים כמו אל‬
‫קאעידה לא יוכלו לפעול"‪.‬‬

‫קשה לחזות בוודאות כיצד תיראה המאה ה־‪ 21‬ואם תהיה כאוטית או יציבה‪ .‬חסידי‬
‫הריאליזם נחושים בדעתם‪ ,‬כי המאבק הטרגי על הביטחון בין המעצמות הגדולות יימשך‬
‫(‪ .)Mearsheimer, 2001‬ציפיותיהם זכו לחיזוק בעקבות עלייתה המהירה של סין לעמדת‬
‫בכורה בכלכלה העולמית‪ ,‬והחשש הגובר מתרגומו של כוח פיננסי אדיר זה לעצמה ולאיום‬
‫צבאי‪ .‬אם העתיד שייך לסין‪ ,‬סביר להניח שהמעצמות הגדולות האחרות יחברו לקואליציה‬
‫נגדית‪ ,‬כדי לאזן את כוחה (‪ .)Kugler, 2006‬כמו כן סבורים הריאליסטים‪ ,‬כי התחרות בין‬
‫המעצמות הגדולות תימשך‪ ,‬מפני שלא סביר שהענק הצבאי האמריקני יעבור בשתיקה על‬
‫הירידה במעמדו‪.‬‬

‫יהיה אשר יהיה‪ ,‬במרכז הוויכוח תעמוד בלי ספק השאלה המכרעת‪ :‬האם מה שיבטיח את‬
‫הביטחון העולמי הוא המשך החתירה הצבאית של כל מדינה להבטחת הביטחון הלאומי‬
‫שלה‪ ,‬או שמא דווקא המרדף הצבאי אחר הביטחון הלאומי באמצעות חימוש‪ ,‬בריתות‬
‫ואיזון כוחות מתמיד הוא שזורע את זרעי החורבן של העולם‪ .‬בפרק הבא נסיט את דיוננו‬

‫התיידד עם חברים חדשים ושמור על הוותיקים ‪ 0‬ועידות פסגה גלובליות מזמנות למנהיגים את האפשרות להיפגש‪ ,‬להקשיב זה לזה ולחזק‬
‫בריתות‪ .‬דניס מק'דונה‪ ,‬ראש סגל הבית הלבן‪ ,‬מסביר‪" :‬זוהי הזדמנות להמריץ מחדש את בעלי הברית שלנו להתעמת עם האיומים המגיחים‬
‫לפתחה של המאה ה־‪ ."21‬בתצלום‪ :‬מנהיגים מכל העולם בוועידת הפסגה הבין־לאומית לביטחון גרעיני‪ ,‬שנערכה בסיאול‪ ,‬במרס ‪ .2012‬המנהיגים‬
‫נאספו כדי לשוחח על הדרכים להביס את איום טרור הנשק הגרעיני ואת הסחר הלא חוקי בו‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 286‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:05‬‬

 ‫‪287‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 8‬החתירה לעצמה באמצעות חימוש ובריתות‬

‫מן התיאוריה הריאליסטית ומפוליטיקת מאזן הכוחות‪ ,‬ונבחן את דעתם של תיאורטיקנים‬

‫ליברלים על רפורמות מוסדיות‪ ,‬היכולות‪ ,‬לטענתם‪ ,‬לשפר את הסדר העולמי‪.‬‬

‫אלה הבזים ל"דיפלומטיה של מאזן כוחות" צריכים להבין‪ ,‬כי החלופה לאיזון כוחות היא‬
‫חוסר איזון בין כוחות ‪ -‬וההיסטוריה מלמדת אותנו‪ ,‬כי אין דבר המסוכן יותר להסלמת איום‬
‫המלחמה מאשר מצב של חוסר איזון‪.‬‬
‫ריצ'רד מ' ניקסון‪ ,‬נשיא ארצות הברית‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 287‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:05‬‬

 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 288

.‫ ניתוח‬.‫ יישום‬.‫לימוד‬
‫מונחי מפתח‬
‫עלויות הזדמנות‬ ‫טרמפיסטים‬ ‫[ה]אמנה למניעת הפצת נשק גרעיני‬
"‫"על סף התהום‬ ‫יכולת מכה שנייה‬ ‫בומרנג‬
‫עקרון האי־התערבות‬ ‫כפייה‬ ‫ביטחון אנושי‬
‫פוטנציאל העצמה‬ ‫לוחמת מכה מקדימה‬ ‫ביטחון לאומי‬
‫פעילות סמויה‬ "‫"לקפוץ על העגלה‬ ‫בעיית סופיות התפוצה‬
‫פצצות חכמות‬ ‫ְמ ַא ֵּזן‬ ‫בריתות‬
‫ראשי חץ מתפצלים‬ ‫מהפכה בטכנולוגיה צבאית‬ ‫דיפלומטיה של אילוץ‬
‫שירותים צבאיים פרטיים‬ ‫מלחמת מנע‬ ‫דיפלומטיה של ספינת תותחים‬
‫תגמול מסיבי‬ ‫משטר אי הפצה‬ ‫הגנה נגד טילים בליסטיים‬
‫תפוצה גרעינית אופקית‬ ‫ ארגון הברית‬- ‫נאט"ו‬ ‫הנטל היחסי של ההוצאה הצבאית‬
‫תפוצה גרעינית אנכית‬ ‫הצפון־אטלנטית‬ ‫הסכמי הגנה‬
‫תפוצת הנשק‬ ‫נורמת האי־התערבות‬ ‫השמדה הדדית מובטחת‬
‫תשלובת צבאית־תעשייתית‬ ‫נשק לא קטלני‬ ‫חורף גרעיני‬

Allison, Graham. (2010) "Nuclear
Disorder: Surveying Atomic Threats,"
Foreign Affairs 89:74-85.
Coker, Christopher. (2012) Warrior
Geeks: How 21st Century Technology
Is Changing the Way We Fight and
Think About War. New York: Columbia
University Press.
Dombrowski, Peter, and Eugene Gholz.
(2007) Buying Military Transformation:
Technological Innovation and the Defense
Industry. New York: Columbia University
Press.
Finnemore, Martha. (2009) “Legitimacy,
Hypocrisy, and the Social Structure of
Unipolarity: Why Being a Unipole Isn’t
All It’s Cracked Up to Be,” World Politics
61, no. 1:58–85.
‫קריאה מומלצת‬
Gartzke, Erik, and Matthew Kroenig.
(2009) “A Strategic Approach to Nuclear
Proliferation,” Journal of Conflict
Resolution 53:151–160.
Singer, P. W. (2009) Wired for War: The
Robotics Revolution and Conflict in the 21st
Century. New York: The Penguin Press.
Shearman, Peter. (2013) Power Transition
and International Order in Asia:
Issues and Challenges. New York, NY:
Routledge.
Snyder, Glenn H. (2007) Alliance Politics.
Ithaca: Cornell University Press.
Walt, Stephen M. (2009) “Alliances in a
Unipolar World,” World Politics 61, no.
1:86–120.

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 288 30/08/2016 13:11:05

 ‫‪289‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫פר ק‬ ‫החתירה לשלום באמצעות‬

‫‪9‬‬ ‫המשפט הבין־לאומי‬
‫והביטחון הקיבוצי‬
‫שני כוחות בלבד יש בעולם ‪ -‬החרב והרוח‪ .‬בטווח הארוך‪ ,‬הרוח תמיד תכריע את החרב‪.‬‬
‫נפוליאון בונפארטה‪ ,‬קיסר צרפת לשעבר‬

‫חיפוש חלופות למלחמה‬

‫בתצלום‪ ,‬מפגינים נאספים בסיאול‪,‬‬
‫בירת דרום קוריאה‪ ,‬כדי לקרוא‬
‫למדינות העולם לחפש פתרונות לא‬
‫אלימים לסכסוכים ביניהן‪ .‬הליברלים‪,‬‬
‫ורבים מן הקונסטרוקטיביסטים‪ ,‬אינם‬
‫מרוצים ממצב העולם ורוצים לשנותו‪.‬‬
‫הם מתגייסים כדי להפעיל לחץ‬
‫לבלימת מרוץ החימוש‪ ,‬המלחמות‬
‫והעוני בעולם‪.‬‬

‫ש א ל ו ת לח ש יב ה‬
‫‪ 0‬מהי השקפת הליברליזם על הסיכויים לשלום?‬
‫‪ 0‬אילו תובנות על השלום העולמי מציע הקונסטרוקטיביזם?‬
‫‪ 0‬כיצד תורמים הפיקוח על הנשק ופירוק הנשק לקידום השלום בעולם?‬
‫‪ 0‬כיצד מקדמים המוסדות הבין־לאומיים את השלום בעולם?‬
‫‪ 0‬כיצד משפיעים כללי המשפט על השימוש בכוח ובאיזה אופן הם עוסקים בו?‬
‫‪ 0‬איזה תפקיד ממלאות התגובות הדיפלומטיות בפתרון סכסוכים?‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 289‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:05‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪290‬‬

‫תעלמתם מן הסיכויים הקלושים וקניתם כרטיס פיס‪ .‬זכיתם בפרס הגדול! אתם עשירים‬
‫מאוד! מה הלאה? אתם זוכרים את התחייבותכם להפוך את העולם למקום טוב יותר‪,‬‬
‫ומחליטים להציב את העקרונות המוסריים שלכם לפני הרצון לעצמה‪ .‬כדי לחולל שינוי‬
‫ה‬
‫אתם מחליטים להשקיע את הונכם החדש במיזמים ש"ייתנו צ'אנס לשלום"‪ .‬ברכותינו!‬
‫הצטרפתם לאנדרו קרנגי‪ ,‬ביל גייטס‪ ,‬וורן באפט ונדבנים נוספים‪ ,‬עשירים כקורח‪ ,‬שבחרו‬
‫בנדיבותם להעניק נתחים נכבדים מהונם לגופים שתכליתם לחולל בעולם שינוי לטובה‪.‬‬

‫באילו מיזמים תבחרו להשקיע את הונכם? לפניכם אפשרויות רבות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תוכלו‬
‫לספק סיוע הומניטרי לפליטים‪ ,‬להיאבק בעוני ובמחלות ברחבי העולם‪ ,‬להצטרף לאחרים‬
‫במאמצים לבלום את סכנת ההתחממות הגלובלית‪ ,‬או לממן מערכה עולמית לחינוך כל‬
‫הנוער בעולם‪ .‬הצרכים הם אין־סופיים‪ .‬ואולם‪ ,‬לאחר שבחנתם את ערכי המוסר שלכם‪,‬‬
‫אתם מגיעים למסקנה‪ ,‬כי הסכנה הגדולה ביותר המאיימת על העולם היא סכנת התוקפנות‬
‫המזוינת‪ .‬מתוך תפיסה זו‪ ,‬אתם שמים לכם למטרה לעזור לאחרים ליישב סכסוכים בדרכי‬
‫שלום‪ .‬במהלך ההיסטוריה חזרו והסתמכו על אמצעי לחימה ועל מאזני כוחות‪ ,‬אך בלא‬
‫הצלחה לאורך זמן‪ .‬אם כן‪ ,‬מצאתם את יעדכם – ליישב בדרכי שלום מחלוקות העלולות‬
‫לגלוש לאלימות‪.‬‬

‫במאמץ להעמיק את הבנתכם בנושא הגישות הלא־אלימות להבטחת הביטחון העולמי‬

‫תשאבו תובנות ממדינאים ומהוגי דעות שהקדישו את חייהם לבחינת השאלה שאתם‬
‫שואלים את עצמכם כרגע – כיצד לעשות טוב בעולם רע? פרק זה מציג כמה מן הדרכים‬
‫העיקריות שבהן המחשבה הליברלית מערערת את הנחות היסוד של החשיבה הריאליסטית‬
‫על הפוליטיקה העולמית‪ .‬כמו כן‪ ,‬נבחנים בפרק חשיבותם של נורמות ושל רעיונות‬
‫פרוגרסיביים לעיצוב ההתנהגות המקובלת ביחסים הבין־לאומיים ולגיבוש תפיסה קיבוצית‬
‫של הפוליטיקה העולמית מנקודת המבט של הקונסטרוקטיביזם ושל פוליטיקת הזהויות‪ .‬מה‬
‫צפוי להתרחש אם העולם יבחר בדרך שמציעים הליברליזם והקונסטרוקטיביזם – ובאופן‬
‫ספציפי‪ ,‬אם העולם יאמץ את פירוק הנשק‪ ,‬את הבטחת הביטחון הקיבוצי באמצעות‬
‫מוסדות וארגונים בין־לאומיים‪ ,‬וניהול סכסוכים באמצעות משא ומתן ועל־פי כללי‬
‫המשפט הבין־לאומי? שאלות אלה ינחו את דיוננו‪.‬‬

‫אף־על־פי שעולם תקיף יותר פירושו יותר יריבים ודמגוגים‪ ,‬פירושו גם יותר מתווכים ויותר‬
‫מנהיגים אזוריים שיש להם עניין בשמירה על השלום בעולם‪ .‬אם נצליח למסד ולעודד את‬
‫הרצון הזה‪ ,‬יהיה העולם מקום טוב יותר‪.‬‬
‫פריד זכריה‪ ,‬עיתונאי פוליטי‬

‫דרכי הליברליזם והקונסטרוקטיביזם‬

‫לשלום בין־לאומי‬
‫חוקרת מדע המדינה קימברלי הדסון (‪ )Hudson, 2009, p. 1‬מסכמת את הגישות העיקריות‬
‫לשליטה בסכסוכים מזוינים ומציינת‪ ,‬כי‬
‫שינוי העמדות באשר לריבונות בא לידי ביטוי בנורמות של תפיסת "הריבונות‬
‫כאחריות"‪ ,‬ה"אחריות להגן" וה"אחריות למנוע"‪ ,‬המתפתחות כיום‪ ,‬וכן בכתביהם של‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 290‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:05‬‬

 ‫‪291‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫חוקרי יחסים בין־לאומיים מן האסכולה הליברלית והקונסטרוקטיביסטית‪ .‬בשונה מן‬

‫הריאליסטים‪ ...‬הנוטים לראות ביחסים הבין־לאומיים חתירה רציונלית‪ ,‬א־מוסרית‬
‫להשגת אינטרס עצמי צר של מדינות ריבוניות רציונליות‪ ,‬שכל אחת מהן פועלת‬
‫כיחידה אחידה‪ ,‬הליברלים מדגישים את יחסי התלות ההדדית בין המדינות ואת‬
‫האפשרות לשיתוף פעולה ביניהן‪ ,‬ואילו הקונסטרוקטיביסטים מתמקדים במרכזיותם‬
‫של הרעיונות להבנת היחסים הבין־לאומיים והסברתם‪.‬‬

‫אנשי התיאוריה הליברלית מתארים דרכים שונות להשגת הסדר העולמי‪ ,‬אך הכול חולקים‬
‫את החשש מן הנטייה של מדינות לצאת למלחמות‪ .‬התיאוריה הליברלית נשענת על‬
‫הנחות היסוד‪ ,‬שלפיהן התנהגות על־פי עקרונות המוסר מניבה תועלת ותגמול גדולים‬
‫יותר לכולם‪ ,‬שכן יחס הוגן תורם לקידום השלום ולשיתוף פעולה‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא מדגישה‬
‫את חשיבות התפקיד של שיתוף פעולה וגיבוש כללי התנהגות בעיצוב ההתנהגות בזירת‬
‫הפוליטיקה העולמית‪.‬‬

‫כדי להבין את האופן שבו נוצרים הכללים ונורמות ההתנהגות ביחסים הבין־לאומיים‪,‬‬
‫הקונסטרוקטיביזם מלמד אותנו‪ ,‬כי לרעיונות פופולריים יש תוצאות משמעותיות‪ ,‬וכי כאשר‬
‫מובנים‬
‫הם מתגבשים לכדי הסכמה על האופן המועדף לניהול היחסים בין מדינות‪ ,‬דימויים ְ‬
‫אלה משפיעים על התפיסות לגבי הכללים שלפיהם צריכה הפוליטיקה העולמית להתנהל‪.‬‬
‫לעומת הריאליסטים‪ ,‬ואפילו הליברלים‪ ,‬המדגישים את היסודות החומריים של מלחמה‬
‫ושלום‪ ,‬הקונסטרוקטיביסטים מביאים בחשבון את המקורות החומריים והתקשורתיים‬
‫כאחד‪ .‬מכיוון שרעיונות "אינם מרחפים להם באוויר החופשי‪ ,‬אלא משולבים בתוך מערך‬
‫מורכב של כללים‪ ,‬נורמות‪ ,‬משטרים ומוסדות" (‪ ,)Kolodziej, 2005, p. 297‬ההשקפה‬

‫קריאה נרגשת לשלום ‪ 0‬ההשקפות הליברליות והקונסטרוקטיביסטיות על מלחמה ושלום מושפעות‬

‫מן החשיבות של עקרונות מוסר ואתיקה משותפים לכל העולם‪ .‬בתצלום‪ ,‬קהל אבלים מתאסף לזכר‬
‫אחד־עשר הרוגי הפיצוץ בבית קפה בעיר ּפּונֶ ה שבהודו‪ .‬הודים רבים הפנו אצבע מאשימה כלפי פקיסטן‪,‬‬
‫וארגון צבאי פקיסטני בשם ַלשּכאר־א־טייבה אל עלאמי ("צבא הצדיקים") לקח עליו את האחריות לביצוע‬
‫הפיגוע‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 291‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:07‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪292‬‬

‫הקונסטרוקטיביסטית מצטרפת להשקפה הליברלית השמה דגש בהשגת שלום באמצעות‬

‫מוסדות ונורמות‪ ,‬וגם לרעיון שלפיו הטלת מגבלות על פיתוח והפצת אמצעי לחימה‬
‫היא בעלת חשיבות מכרעת לביטחון העולם‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬ובאופן המתיישב עם התיאוריה‬
‫הקונסטרוקטיביסטית‪ ,‬מומחים רבים רואים בהתפתחות המשפט הבין־לאומי ובהקמת‬
‫משטרי ביטחון קיבוצי ביטוי לשינויים המתחוללים בהבניית הדימויים והתפיסות הרווחות‬
‫ביותר לגבי התנהגות המדינות זו כלפי זו‪ ,‬אם בפועל ואם כפי שהן אמורות לנהוג בכל‬
‫תקופה בהיסטוריה‪.‬‬

‫זכרו נקודות אלה כאשר תבחנו את היתרונות והחסרונות של דרכים חלופיות להשגת‬
‫שלום‪ .‬בשלב זה‪ ,‬נתמקד בתקווה כי צמצום החימוש יוביל לפחות מלחמות ולעולם בטוח‬
‫ויציב יותר‪.‬‬

‫וכיתתו חרבותם לאתים‬

‫על־פי הדרך הריאליסטית להשגת ביטחון לאומי‪" :‬הרוצה בשלום ייכון למלחמה"‪ .‬על פניו‪,‬‬
‫יש בכך היגיון‪ .‬אם המדינה חזקה מבחינה צבאית יותר מיריביה‪ ,‬הסבירות שתותקף נמוכה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מה יקרה אם כל הארצות יישמעו לעצה זו? ייתכן שמדינה הופכת פחות בטוחה‪,‬‬
‫ולא יותר‪ ,‬כשהיא בונה את כוחה הצבאי‪.‬‬

‫זו המסקנה שהגיעה אליה המחשבה הליברלית‪ .‬בהבניה כזו יש חשיבות מכרעת לדילמת‬
‫הביטחון – כאשר מדינה מתחמשת‪ ,‬שכנותיה אינן מאמינות להצהרותיה‪ ,‬שלפיהן הנשק‬
‫שבידיה נועד למטרות הגנה בלבד‪ ,‬ומתוך חשש זה הן מתחילות להתחמש במהירות‪.‬‬
‫התוצאה היא מרוץ חימוש שאינו מותיר אף לא מדינה אחת בטוחה יותר‪ .‬בשלב זה‪ ,‬כל‬ ‫מרוץ חימוש‬
‫(‪)arms race‬‬
‫הצדדים המתחמשים פגיעים יותר – מתוך הרצון בשלום‪ ,‬ההכנות למלחמה מגבירות את‬ ‫צבירה והגדלה של אמצעי לחימה‬
‫הסבירות למלחמה‪ .‬ישוע הנוצרי ביטא אמונה ליברלית זו כאשר הזהיר‪" ,‬כי כל האוחזים‬ ‫וכוחות מזוינים בידי שתי מדינות‬
‫בחרב‪ ,‬בחרב יאבדו" (מתי כ"ו‪ .)52 ,‬מאות שנים לפניו פנה הנביא העברי ישעיהו בקריאה‪,‬‬ ‫או יותר‪ ,‬המאיימות זו על זו‪,‬‬
‫כשאת התחרות מניעה האמונה‬
‫שנוסחה חרות כיום על קיר מטה האומות המאוחדת בניו יורק‪" :‬וכיתתו חרבותם לאתים"‬ ‫שכדי להשיג ביטחון מוכרחים‬
‫(ישעיהו‪ ,‬ב‪.)4 ,‬‬ ‫להשיג יתרון‪.‬‬

‫קריאה זו והעיקרון הליברלי המובלע בה נשמעה פעמים רבות במהלך ההיסטוריה‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫סיר ג'ון פרדריק מוריס כתב בזיכרונותיו‪" :‬הצטרפתי לצבא הבריטי מתוך האמונה שאם‬
‫רוצים שלום‪ ,‬חייבים להתכונן למלחמה‪ .‬כיום אני מאמין‪ ,‬שאם מתכוננים היטב למלחמה‪,‬‬
‫מקבלים מלחמה"‪ .‬הפילוסוף המדיני הצרפתי שרל דה מונטסקייה ביטא תפיסה ליברלית‬
‫דומה‪ ,‬כשקבע כי החתירה לעליונות על יריבים "הופכת בעל כורחה למחלה מידבקת; שכן‬
‫ברגע שמדינה אחת מגדילה את מה שהיא מכנה 'כוחותיה'‪ ,‬המדינות האחרות מגדילות אף‬
‫הן את כוחותיהן‪ ,‬והדבר היחיד שהן משיגות הוא הרס הדדי"‪.‬‬

‫כוח ההרס של אמצעי הלחימה המודרניים דחף רבים לאמץ את המסקנה‪ ,‬שצמצום הנשק‬
‫בעולם עשוי להגדיל את הסיכויים לשלום עולמי‪ .‬אף שאין עמדה קונסטרוקטיביסטית‬
‫אחידה בשאלת החימוש או הסכסוכים המזוינים בעולם‪ ,‬יש עניין רב ונרחב בחריגתה‬
‫מתפיסת הביטחון המסורתית המוגבלת ובמעבר לתפיסה המביאה בחשבון את תפקיד‬
‫הרעיונות הפרוגרסיביים והיצירתיות האנושית‪ .‬קונסטרוקטיביסטים טוענים‪ ,‬כי "אפשר‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 292‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:07‬‬

 ‫‪293‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫להסביר‪ ,‬ואף להבין‪ ,‬התנהגות פוליטית אלימה‪ ,‬וממנה גם את פתרונותיה ומניעתה בעתיד‪,‬‬
‫באמצעות התמקדות בתפקיד הנורמות והרעיונות כגורמים המכריעים בהתנהגות זו"‬
‫(‪.)Conteth-Morgan, 2005, p. 72‬‬

‫חוקרות פמיניסטיות רבות מותחות ביקורת על תפקיד הנשק להשמדת המונים בהבטחת‬
‫הביטחון העולמי‪ .‬המסורת "הפמיניסטית האנטי־מלחמית" דוחה ואף מנסה לשנות את‬
‫התהליכים החברתיים המחברים בין נורמות של גבריות לבין אלימות צבאית ומלחמה (ראו‬
‫פרק ‪ .)2‬מסורת זו קוראת "לאמץ דרכי חשיבה החושפות את ההשפעות המורכבות שיש‬
‫לפיתוח ולפריסה של מערכות נשק אלה על החברות המחזיקות בהן‪ ,‬ואת ההתמודדות עם‬
‫ההשלכות המוסריות שיש לעצם הנכונות להסתכן בחורבן נורא כזה" (‪Cohn & Ruddick,‬‬
‫‪.)2008, p. 459‬‬

‫יש מן האופטימיות במחשבה שאם יקטן היצע הנשק שאפשר לספק‪ ,‬תקטן הסבירות‬
‫לסכסוכים מזוינים‪ ,‬והתוצאה תהיה עולם בטוח יותר‪ .‬קידום רפורמות ברוח זו נעשה במקביל‬
‫להסכמה של מדינאים ליברלים לרעיון‪ ,‬שאפשר להצדיק מוסרית שימוש בכוח צבאי מוגבל‬
‫ומידתי כדי להדוף מתקפה צבאית קרובה של יריב (‪ .)Mapel, 2007‬עם זאת יש לזכור‪ ,‬כי‬
‫רעיון הפיקוח על תפוצת הנשק ברחבי העולם איננו רעיון מובהק של התיאוריה הליברלית‬
‫או הקונסטרוקטיביסטית‪ .‬הריאליסטים‪ ,‬אמנם‪ ,‬מסרבים לראות בפיקוח על הנשק אמצעי‬
‫לשלום‪ ,‬אך רוב המדינאים שהיו מעורבים בשיחות על הגבלת תפוצת הנשק היו ריאליסטים‬
‫בהשקפתם‪ ,‬וראו בהסכמים למניעת הפצה כלים שאפשר להשתמש בהם באופן שקול‬
‫לקידום הביטחון העולמי באמצעות איזון העצמה הצבאית עד למזעור סכנת המלחמה‪.‬‬

‫פירוק נשק מול בקרת נשק כדרכים לשלום‬

‫לדיון בגישה זו של ביטחון עולמי נחוצות כמה הבחנות חשובות‪ .‬הראשונה היא ההבחנה‬
‫בין המונח "פירוק נשק" לבין "בקרת נשק"‪ .‬לעתים קרובות נעשה שימוש בשני המונחים‬
‫פירוק נשק‬ ‫לאותה המטרה‪ ,‬אך הם אינם מונחים נרדפים‪ .‬פירוק נשק הוא רעיון שאפתני‪ .‬מטרתו‬
‫(‪)disarmament‬‬
‫לצמצם‪ ,‬או לחסל לחלוטין‪ ,‬אמצעי לחימה או סוגים מסוימים של אמצעי לחימה‪ ,‬בדרך־‬
‫הסכמים לצמצום או להשמדת‬
‫מערכות נשק או אמצעים‬ ‫כלל באמצעות הסכמים הדדיים‪ ,‬המושגים בתהליכי משא ומתן בין שני יריבים או יותר‪,‬‬
‫התקפיים אחרים‪.‬‬ ‫מתוך מאמץ למנוע הפעלת אמצעים אלה בעת מלחמה‪.‬‬

‫בקרת נשק‬ ‫בקרת נשק היא מטרה פחות שאפתנית‪ .‬בקרת נשק נועדה לווסת את רמות הנשק בעולם‪,‬‬
‫(‪)arms control‬‬ ‫אם באמצעות הגבלת הצמיחה של אמצעי הלחימה ואם באמצעות הגבלת אופני השימוש‬
‫הסכמים רב־צדדיים או דו־צדדיים‬ ‫בהם‪ .‬בקרת הנשק היא תוצאה של הסכמים בין אויבים פוטנציאליים‪ ,‬המוכנים לשתף‬
‫לבלימת מרוצי חימוש באמצעות‬
‫הגבלות על הכמויות והסוגים‬ ‫פעולה כדי להקטין את הסבירות שניגודי אינטרסים ביניהם יובילו לפרוץ מלחמה‪ ,‬ולצמצם‬
‫השונים של כלי הנשק המותרים‬ ‫את היקף האלימות של כל סכסוך מזוין‪ ,‬אם בכל זאת יתפרץ‪.‬‬
‫למדינות‪.‬‬
‫הן הליברלים הן הריאליסטים רואים תועלת בהגבלות על הפצת הנשק‪ .‬אך הם נבדלים‬
‫בעמדותיהם לגבי היתרונות של פירוק הנשק לעומת בקרת הנשק‪ .‬הליברלים מוכנים יותר‬
‫לבצע "זינוק אמונה" ולראות בפירוק הנשק אפשרות מעשית להשגת שלום‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫בקרת הנשק‪ ,‬בהיותה מושתתת על ההכרה כי בין יריבים קיים תמיד ניגוד אינטרסים אמתי‬
‫ומובהק‪ ,‬היא ההשקפה המועדפת על הריאליסטים‪ ,‬הרואים תועלת בעובדה שאויבים‬
‫מנהלים משא ומתן כדי להשיג איזון בין אמצעי הלחימה שבידיהם‪ ,‬ובאמצעות מאזן‬
‫כוחות זה הם בונים אמון הדדי‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 293‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:07‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪294‬‬

‫הרעיון של שליטה במלחמות באמצעות צמצום מלאי הנשק שבידי הצדדים איננו חדש‪ .‬עם‬ ‫הסכמים דו־צדדיים‬
‫זאת‪ ,‬עד לאחרונה נשאו ונתנו מעט מדינות על פירוק הנשק‪ .‬אמנם‪ ,‬במהלך ההיסטוריה‬ ‫(‪)bilateral agreements‬‬

‫היו ארצות שצמצמו את התחמשותן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בשנת ‪ 600‬לפנה"ס הקימו המדינות הסיניות‬ ‫מגעים והסכמות בין שתי‬
‫מדינות‪ ,‬כגון הסכמי בקרת נשק‬
‫ברית לפירוק נשק הדדי‪ ,‬שהולידה מאה שנות שלום בין המדינות החברות‪ .‬קנדה וארצות‬ ‫המושגים במשא ומתן מתוך‬
‫הברית הפכו את אזור הימות הגדולות לשטח מפורז במסגרת הסכם ראש־בגוט שנחתם‬ ‫שיתוף פעולה‪ ,‬לקביעת תקרה‬
‫ב־‪ .1817‬ואולם‪ ,‬הישגים אלה היו נדירים למדי בהיסטוריה העולמית‪ .‬רוב מהלכי פירוק‬ ‫מוסכמת לרמת הכוח הצבאי‬
‫שלהן‪.‬‬
‫הנשק לא הושגו מרצון אלא בכפייה‪ ,‬תוצאת הצמצומים שכפו המדינות המנצחות על‬
‫המדינות המובסות מיד עם סיום המלחמה ביניהן‪ ,‬כפי שקרה כאשר ניסו בעלות הברית‬ ‫הסכמים רב־צדדיים‬
‫לפרק את גרמניה המובסת מנשקה לאחר מלחמת העולם ה־‪.I‬‬ ‫(‪)multilateral agreements‬‬
‫הסכמי שיתוף פעולה בין‬
‫שלוש מדינות או יותר‪ ,‬שנועדו‬
‫במקביל להבחנה בין בקרת נשק לבין פירוק נשק‪ ,‬חשוב להבחין גם בין הסכמים דו־צדדיים‬
‫להבטיח את מימושה של‬
‫להסכמים רב־צדדיים‪ .‬מכיוון שבהסכמים דו־צדדיים מעורבות שתי מדינות בלבד‪ ,‬קל יותר‬ ‫מדיניות מוסכמת ומתואמת‬
‫להשיג הסכמים ולאכוף אותם בהשוואה להסכמים רב־צדדיים‪ ,‬שבהם מעורבות שלוש‬ ‫לטיפול בבעיה משותפת‪ ,‬כגון‬
‫רמות היכולת של מערכות נשק‬
‫מדינות או יותר‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬הסכמי נשק דו־צדדיים נוטים להיות מוצלחים יותר מהסכמים‬ ‫עתידיות‪.‬‬
‫רב־צדדיים‪.‬‬
‫הסכמי סאלט‪/‬השיחות‬
‫הדוגמאות המאלפות ביותר בעניין זה הן ההסכמים שנחתמו בין מעצמות העל לבקרת‬ ‫להגבלת נשק אסטרטגי‬
‫(‪SALT – Strategic Arms‬‬
‫הנשק הגרעיני‪ .‬פרק זה יסקור בקצרה את תולדות המשא ומתן בין ברית המועצות לארצות‬ ‫‪)Limitation Talks‬‬
‫הברית‪ ,‬קודם שיבחן את ההיסטוריה הבעייתית של ההסכמים הרב־צדדיים לבקרת הנשק‬ ‫שני מערכי הסכמות שהושגו‬
‫ולפירוק הנשק‪.‬‬ ‫בסדרת שיחות שהתנהלו בשנות‬
‫השבעים בין ארצות הברית‬
‫לברית המועצות‪ ,‬והציבו הגבלות‬
‫על פריסת מערכות אסטרטגיות‬
‫לשיגור נשק גרעיני‪.‬‬
‫הסכמים דו־צדדיים לבקרת הנשק ולפירוק הנשק‬
‫ההסכם לפירוק נשק גרעיני‬
‫המלחמה הקרה בין ברית המועצות לארצות הברית לא הידרדרה מעולם לכלל מבחן כוח‬ ‫לטווח בינוני‪/‬אמנת ‪INF‬‬
‫(‪Intermediate Range‬‬
‫של עצמתן הצבאית‪ .‬אחת הסיבות לכך הייתה סדרה של יותר מ־‪ 25‬הסכמים לפיקוח נשק‬ ‫‪)Nuclear Forces [INF] Treaty‬‬
‫ולבקרת נשק‪ ,‬שהמשא ומתן עליהם נפתח בין מוסקווה לוושינגטון בעקבות משבר הטילים‬ ‫ההסכם בין ארצות הברית‬
‫בקובה‪ .‬המגעים החלו ב־‪ ,1963‬עם החתימה על "הסכם הקו החם"‪ ,‬שבמסגרתו הוקמה‬ ‫לרוסיה לחיסול קטגוריה שלמה‬
‫מערכת תקשורת ישירה (רדיו וטלגרף) בין שתי הממשלות‪ .‬במהלך השנים הגיעו מנהיגי‬ ‫של כלי נשק גרעיניים באמצעות‬
‫פירוק ופינוי כל הטילים‬
‫ברית המועצות וארצות הברית לסדרת הסכמים‪ ,‬צנועים בהיקפם‪ ,‬שנועדו לייצב את מאזן‬ ‫הקרקעיים והמשגרים לטווח‬
‫הכוחות הצבאי ביניהן ולהפחית את הסיכון למלחמה‪ .‬כל אחת מאותן אמנות דו־צדדיות‬ ‫בינוני וקצר (בין ‪ 480‬ל־‪5,600‬‬
‫הקטינה את המתיחות בין שתי מעצמות העל וסייעה ליצור אווירה של אמון הדדי‪ ,‬אשר‬ ‫ק"מ) הפרוסים באירופה‪.‬‬
‫עודדה את המשך המאמצים להשיג הסכמות נוספות‪.‬‬
‫הסכמי סטארט‪/‬האמנה‬
‫להפחתת נשק אסטרגי‬
‫ההסכמים החשובים ביותר בין מעצמות העל היו הסכמי סאלט‪/‬השיחות להגבלת נשק‬ ‫(‪START – Strategic Arms‬‬
‫‪)Reduction Treaty‬‬
‫אסטרטגי שנחתמו ב־‪ 1972‬וב־‪;1979‬‬
‫ההסכם לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני‪/‬אמנת ‪INF‬‬
‫סדרת שיחות משא ומתן בין‬
‫שנחתם ב־‪ ;1987‬הסכמי סטארט‪/‬האמנה להפחתת נשק אסטרטגי שנחתמו בשנים ‪,1991‬‬ ‫ארצות הברית לרוסיה‪ ,‬שהחלו‬
‫‪ 1997 ,1993‬ו־‪ ;2010‬והסכם סורט‪/‬האמנה לצמצום נשק אסטרטגי התקפי (ראו המונח‬ ‫ב־‪ 1993‬ונמשכו בהסכם‬
‫בעמוד הבא)‪ ,‬שנחתם ב־‪ .2002‬שני ההסכמים הראשונים תרמו לייצוב מרוץ החימוש‬ ‫‪ START-III‬מ־‪ ,1997‬שרוסיה‬
‫אישרה ב־‪ ;2000‬ההסכמים‬
‫הגרעיני‪ ,‬והאחרים הקטינו את מאגר הנשק הגרעיני שבידי כל אחד מן הצדדים‪ .‬ואולם‪ ,‬גם‬ ‫כוללים התחייבות לצמצם את‬
‫לאחר מהלכים ראשוניים אלה‪ ,‬עם תום המלחמה הקרה נותרו בידי ארצות הברית יותר‬ ‫ארסנל הנשק הגרעיני שבידי שני‬
‫מ־‪ 9,500‬ראשי קרב גרעיניים‪ ,‬ובידי רוסיה כ־‪ .8,000‬רק אז החלו המאמצים האמתיים‬ ‫הצדדים ב־‪ 80%‬לעומת השיא‬
‫שנרשם בתקופת המלחמה‬
‫לפירוק הנשק (ראו איור ‪ .)9.1‬מאז נקודת השיא ב־‪ 1986‬חלה ירידה של יותר מ־‪ 90%‬בגודל‬ ‫הקרה‪ ,‬במטרה להפחית את‬
‫מחסני הנשק הגרעיני של שתי מעצמות העל‪ ,‬ואם יתממשו תנאי האמנה החדשה להפחתת‬ ‫הסיכון לפרוץ מלחמה גרעינית‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 294‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:07‬‬

 ‫‪295‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪9‬‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫הסכם סורט‪/‬האמנה לצמצום‬ ‫נשק אסטרטגי (‪ ,)SART‬שנכנסו לתוקפם ב־‪ 5‬בפברואר ‪ ,2011‬צפויה ירידה גדולה נוספת‪.‬‬
‫נשק אסטרטגי התקפי‬
‫(‪SORT – Strategic Offensive‬‬ ‫מספר ראשי הקרב הגרעיניים שבידיהם‬‫בהדרגה את‪9-1‬‬
‫על־פי הסכם זה‪ ,‬שני הצדדים יפחיתו איור‬
‫‪)Reduction Treaty‬‬ ‫ל־‪ 1,500‬בתוך שבע שנים – צמצום של ‪ 74%‬בהשוואה להגבלה שנקבעה בהסכמי סטארט‬
‫הסכם בין ארצות הברית לרוסיה‬ ‫ב־‪ ,1991‬ו־‪ 30%‬פחות מ־‪ – 2,200‬הגבול העליון שנקבע באמנה הקודמת לצמצום נשק‬
‫על הפחתת מספר ראשי הקרב‬
‫האסטרטגיים שבידיהן לטווח שבין‬
‫אסטרטגי התקפי (סורט)‪.‬‬
‫‪ 2,200-1,700‬ראשי קרב לכל‬
‫אחת מהן‪ ,‬עד ‪.2012‬‬

‫מאגר ראשי קרב גרעיניים‪ ,‬באלפים‬

‫מקור‪Bulletin of the Atomic Scientists, as depicted in The Economist, Feb 23 (2013) :‬‬
‫רוסיה עורכת‬ ‫משבר‬ ‫נפילת‬
‫את הניסוי‬ ‫הטילים‬ ‫חומת‬ ‫סטארט‬
‫האטומי הראשון‬ ‫בקובה‬ ‫סאלט* ‪ II‬סאלט* ‪I‬‬ ‫סטארט‪ I +‬ברלין‬ ‫≠‬ ‫סורט‬ ‫‪+‬‬
‫החדש‬
‫‪50‬‬
‫רוסיה‬
‫‪40‬‬
‫ארצות הברית‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫§‬ ‫‪10‬‬
‫**‬
‫‪0‬‬
‫‪1949‬‬ ‫‪1960‬‬ ‫‪1970‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2012‬‬

‫* השיחות על הגבלת נשק אסטרטגי‬

‫** לא כולל ראשי קרב מושבתים‬
‫‪ +‬האמנה להפצת נשק אסטרטגי‬
‫≠ האמנה לצמצום נשק אסטרטגי התקפי‬
‫§ כולל ‪ 5,500‬ראשי קרב שהושבתו וממתינים לפירוק‬

‫איור ‪ 9.1‬צמצום המאגרים ‪ 0‬כלל המהלכים המוצלחים שהתנהלו בין ארצות הברית לרוסיה במסגרת ההסכמים‬
‫הדו־צדדיים לבקרת הנשק ואף לפירוק הנשק שבידיהן מעידים על האפשרויות העומדות בפני מעצמות יריבות‬
‫צבאיות לבלום מרוץ חימוש מסוכן באמצעות הסכם‪ .‬כפי שאפשר לראות באיור‪ ,‬מאגר ראשי הקרב הגרעיניים‬
‫שבידי שתי המדינות הוקטן באופן משמעותי בתקופה שלאחר תום המלחמה הקרה‪ .‬עם זאת‪ ,‬השבריריות של‬
‫הסכמים אלה מלמדת על הקשיים הכרוכים בקיומן ובמימושן של ההתחייבויות הכלולות בהם‪.‬‬

‫הישג זה העניק השראה למעצמות גרעין נוספות לחדול מייצור מאגרי הנשק הגרעיני שלהן‬
‫ומהגדלתן‪ .‬רוב המעצמות הגרעיניות לא הגדילו את מאגר הנשק הגרעיני שלהן‪ ,‬וארבעים‬
‫מדינות המצוידות ביכולת הטכנית לייצר ולצבור נשק גרעיני זנחו את תכניות הגרעין‬
‫שלהן‪ .‬עם זאת‪ ,‬תמיד קיים הפיתוי לשוב ולהתחמש בתגובה על איומים חדשים‪ ,‬ולכן‬
‫רבים חוששים‪ ,‬כי קלושים הסיכויים להמשך פירוק הנשק (‪.)Ferguson, 2010; Lodal, 2010‬‬
‫למעשה‪ ,‬אפילו ההתקדמות שהשיגו רוסיה וארצות הברית בהגבלת מאגרי הנשק הגרעיני‬
‫שלהן הועמדה לאחרונה בסכנה‪ ,‬בעקבות הוויכוח המדיני ביניהן על פריסת מערכת ההגנה‬
‫נגד טילים של ארצות הברית באירופה‪ .‬באפריל ‪ 2013‬הגדיר סגן ראש ממשלת רוסיה‬
‫דמיטרי רוגוזין את מערכת ההגנה נגד טילים כנשק "מוגזם" ו"פרובוקטיבי"‪ ,‬המעורר‬
‫בקרב הרוסים את הצורך לפתח אמצעים צבאיים יעילים‪ ,‬שיהוו משקל נגד (‪.)Groll, 2013‬‬
‫ולמרות הכול‪ ,‬ההתקדמות שארצות הברית ורוסיה הצליחו להשיג בצמצום מאגרי הנשק‬
‫הגרעיני שלהן מוכיחה כי קיימת אפשרות שיריבים צבאיים ינקטו מהלכים הדדיים יזומים‬
‫לצורך האטה של מרוץ חימוש מסוכן‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 295‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:07‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪296‬‬

‫הסכמים רב־צדדיים לבקרת הנשק ולפירוק הנשק‬

‫ההיסטוריה מספקת דוגמאות רבות של מאמצים רב־צדדיים לבקרת נשק ולפירוק נשק‪.‬‬
‫כבר במאה ה־‪ 11‬אסרה המועצה הלטרנית השנייה של הכנסייה הקתולית על השימוש‬
‫בקשת מוצלבת לירי על נוצרים‪ .‬הצהרת סנט פטרסבורג מ־‪ 1868‬אסרה על השימוש‬
‫בקליעים מתפוצצים‪ .‬ב־‪ 1899‬וב־‪ 1907‬התקבלו בוועידות השלום הבין־לאומיות בהאג‬
‫הגבלות על השימוש באמצעי לחימה מסוימים ואיסורים מוחלטים על כלי נשק אחרים‪.‬‬
‫מנהיגי ארצות הברית‪ ,‬בריטניה‪ ,‬יפן‪ ,‬צרפת ואיטליה חתמו על הסכמי הוועידה הימית‬
‫בוושינגטון (‪ ,)1922-1921‬אשר חייבו אותן להגביל את גודל הציים שלהן‪.‬‬

‫מאז מלחמת העולם ה־‪ II‬נחתמו בעולם כשלושים הסכמים רב־צדדיים מרכזיים‬
‫(ראו טבלה ‪ .)9.1‬ביניהם בולטת בחשיבותה האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני‬
‫(‪ )NPT – Nuclear Nonproliferation Treaty‬משנת ‪ ,1968‬שאסרה על העברת נשק גרעיני‬
‫וטכנולוגיות לייצורו אל מדינות שאין ברשותן נשק גרעיני‪ .‬רבים מאמינים‪ ,‬כי ‪2,400‬‬
‫המילים המופיעות בחוזה זה הצילו את העולם‪ ,‬והוא נתפס כהסכם היסטורי וסמל של‬
‫המאמץ הרב־צדדי של הפיקוח על הנשק הגרעיני בעולם‪.‬‬

‫טבלה ‪ 9.1‬האמנות וההסכמים הרב־צדדיים העיקריים שהושגו מאז ‪1945‬‬

‫מספר הצדדים‬
‫(שחתמו עד‬
‫יעדים עיקריים‬ ‫‪)2013‬‬ ‫הסכם‬ ‫תאריך‬
‫איסור על שימוש צבאי ביבשת אנטרקטיקה‪ ,‬כולל עריכת‬ ‫‪49‬‬ ‫הברית האנטרקטית‬ ‫‪1959‬‬
‫ניסויים בנשק גרעיני‬ ‫(‪)Antarctic Treaty‬‬
‫איסור לערוך ניסויים גרעיניים באטמוספרה‪ ,‬בחלל החיצון‪,‬‬ ‫‪137‬‬ ‫האמנה החלקית למניעת ניסויים‬ ‫‪1963‬‬
‫ומתחת לפני המים‬ ‫(‪)Partial Test Ban Treaty‬‬
‫איסור על השימוש בחלל החיצון לניסויים או להצבת מערכות‬ ‫‪137‬‬ ‫אמנת החלל החיצון‬ ‫‪1967‬‬
‫נשק כלשהן‪ ,‬כולל למטרת תמרונים צבאיים‬ ‫(‪)Outer Space Treaty‬‬
‫פירוז אמריקה הלטינית מנשק גרעיני באמצעות איסור על‬ ‫‪33‬‬ ‫הסכם טלטלולקו‬ ‫‪1967‬‬
‫עריכת ניסויים והחזקה במתקנים גרעיניים למטרות צבאיות‬ ‫(‪)Treaty of Tlatelolco‬‬
‫מניעת התפשטות נשק גרעיני וטכנולוגיות לייצור נשק גרעיני‬ ‫‪190‬‬ ‫האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני‬ ‫‪1968‬‬
‫אל מדינות שאינן גרעיניות‬ ‫(‪)Nuclear Nonproliferation Treaty‬‬
‫איסור על פיתוח נשק להשמדת המונים ונשק גרעיני על‬ ‫‪117‬‬ ‫אמנת בקרת הנשק על קרקעית הים‬ ‫‪1971‬‬
‫קרקעית האוקיאנוס במרחק של יותר מ־‪ 22‬ק"מ מקו החוף‬ ‫(‪)Seabed Treaty‬‬
‫איסור על פיתוח ואחסון רעלנים ביולוגיים; דרישה להשמדת‬ ‫‪179‬‬ ‫אמנת הנשק הביולוגי‬ ‫‪1972‬‬
‫מאגרי הנשק הביולוגי הקיימים‬ ‫(‪)Biological and Toxic Weapons Convention‬‬
‫איסור על השימוש בטכנולוגיות היכולות לשנות את דפוסי‬ ‫‪92‬‬ ‫האמנה לאיסור שינויים בסביבה באמצעים צבאיים‬ ‫‪1977‬‬
‫האקלים‪ ,‬הזרמים בים‪ ,‬שכבת האוזון או האקולוגיה של כדור‬ ‫(‪ENMOD Convention – Environmental Modifications‬‬
‫הארץ‬ ‫‪)Convention‬‬
‫החובה להגן על חומרים גרעיניים למטרות שלום‪ ,‬במהלך‬ ‫‪146‬‬ ‫האמנה לאבטחה פיזית של חומרים גרעיניים‬ ‫‪1980‬‬
‫העברתם בים או באוויר‬ ‫(‪)Protection of Nuclear Material Convention‬‬
‫איסור לערוך ניסויים‪ ,‬לרכוש או לפרוס נשק גרעיני באזור‬ ‫‪13‬‬ ‫אמנת רורטונגה לפירוז דרום האוקיאנוס האטלנטי‬ ‫‪1985‬‬
‫דרום האוקיאנוס השקט‬ ‫מנשק גרעיני (‪South Pacific Nuclear Free Zone‬‬

‫»‬ ‫‪)[Roratonga] Treaty‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 296‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:07‬‬

 ‫‪297‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫מספר הצדדים‬
‫(שחתמו עד‬
‫»‬
‫יעדים עיקריים‬ ‫‪)2013‬‬ ‫הסכם‬ ‫תאריך‬
‫הגבלה על יבוא טילים בליסטיים ומתקני ייצור גרעיניים‬ ‫‪34‬‬ ‫משטר הפיקוח על טכנולוגיות טילים‬ ‫‪1987‬‬
‫(‪)MTCR – Missile Technology Control Regime‬‬
‫הטלת הגבלות על חמש קטגוריות של נשק גרעיני באירופה‬ ‫‪30‬‬ ‫האמנה לצמצום הכוחות הקונוונציונליים באירופה‬ ‫‪1990‬‬
‫וצמצום רמות הכוח הצבאי‬ ‫(‪)CFE – Conventional Forces in Europe‬‬
‫שיפור האמצעים לחילופי מידע מפורט על אמצעי לחימה‪,‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הסכם צעדים בוני אמון וביטחון‬ ‫‪1990‬‬
‫סדר הכוחות ותרגילים צבאיים‬ ‫(‪Confidence-and Security-Building Measures‬‬
‫‪)Agreement‬‬
‫חיוב כל המדינות למסור מידע מפורט על שבע קטגוריות‬ ‫‪101‬‬ ‫מנגנון דיווח לאו"ם על עסקאות נשק קונוונציונלי‬ ‫‪1991‬‬
‫נשק עיקריות‪ ,‬שייצאו או ייבאו בשנה האחרונה‬ ‫(‪)UN Register of Conventional Arms‬‬
‫התרת טיסות של כלי טיס בלתי־מאוישים למטרות מעקב‬ ‫‪35‬‬ ‫אמנת השמיים הפתוחים (‪)Open Skies Treaty‬‬ ‫‪1992‬‬
‫מעל שטחי המדינות החתומות‬
‫התחייבות להשמיד את כל מאגרי הנשק הכימי‬ ‫‪190‬‬ ‫אמנת הנשק הכימי‬ ‫‪1993‬‬
‫(‪)CWC – Chemical Weapons Convention‬‬
‫הפיכת דרום־מזרח אסיה לאזור מפורז מנשק גרעיני‬ ‫‪10‬‬ ‫אמנת בנגקוק (‪)Treaty of Bangkok‬‬ ‫‪1995‬‬
‫הסדרת ההעברה של חומרים וטכנולוגיות דו־שימושיים‬ ‫‪40‬‬ ‫הסדר ואסנאר לפיקוח על יצוא חומרים וטכנולוגיות‬ ‫‪1995‬‬
‫רגישים [שאפשר להשתמש בהם לצרכים אזרחיים וצבאיים]‬ ‫דו־שימושיים‬
‫לארצות שאינן חתומות על ההסדר‬ ‫(‪)Wassenaar Export-Control Treaty‬‬
‫איסור על המדינות החתומות בדרום־מזרח אסיה לייצר‪,‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ההסכם לפירוז דרום מזרח אסיה מנשק גרעיני‬ ‫‪1996‬‬
‫להחזיק‪ ,‬לאחסן או לבצע ניסויים בנשק גרעיני‬ ‫(‪)Southeast Asian Nuclear Free Zone Treaty‬‬
‫איסור לערוך את כל הניסויים בנשק גרעיני‬ ‫‪180‬‬ ‫האמנה המקיפה למניעת ניסויים גרעיניים (– ‪CTBT‬‬ ‫‪1996‬‬
‫‪)Comprehensive Test Ban Treaty‬‬
‫הפיכת אפריקה לאזור מפורז מנשק גרעיני‬ ‫‪52‬‬ ‫אמנת פלינדבה‪/‬ההסכם לפירוז אפריקה מנשק‬ ‫‪1996‬‬
‫גרעיני (‪)Treaty of Pelindaba‬‬
‫איסור ייצור ויצוא מוקשים נגד אדם ודרישה לממש תכניות‬ ‫‪160‬‬ ‫האמנה לאיסור על השימוש במוקשים‬ ‫‪1997‬‬
‫לפינוי כל שדות המוקשים‬ ‫(‪)APLT – Antipersonnel Landmines Treaty‬‬
‫איסור על סוגים מסוימים של אמצעי לחימה בטכנולוגיות לייזר‬ ‫‪100‬‬ ‫הפרוטוקול הרביעי של האמנה למניעת נשק‬ ‫‪1998‬‬
‫הגורמים לאבדן ראייה קבוע‬ ‫בלתי־אנושי (‪Protocol IV of the Inhumane Weapons‬‬
‫‪)Convention‬‬
‫דרישה מכל ‪ 34‬החברות בארגון מדינות אמריקה (‪ )OAS‬לדווח‬ ‫‪21‬‬ ‫האמנה הבין־אמריקנית לשקיפות בעסקאות רכש‬ ‫‪1999‬‬
‫אחת לשנה על כל עסקאות הרכש‪ ,‬היצוא והיבוא של מערכות‬ ‫של מערכות נשק קונוונציונלי‬
‫נשק‬ ‫(‪Inter-American Convention on Transparency in‬‬
‫‪)Conventional Weapons Acquisitions‬‬
‫ההודעה לתקשורת בסיכום הוועידה ביטאה את הסכמת‬ ‫‪( 123‬נציגים)‬ ‫ועידת המעקב לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני‬ ‫‪2005‬‬
‫הנציגים להמשך תמיכה באמנה למניעת הפצת נשק גרעיני‬ ‫(‪)Nuclear Nonproliferation Treaty Review Conference‬‬
‫(‪)NPT‬‬
‫חיוב כל הצדדים להימנע מרכישת נשק גרעיני‬ ‫‪5‬‬ ‫האמנה לפירוז מרכז אסיה מנשק גרעיני‪/‬אמנת‬ ‫‪2007‬‬
‫סמיפולינסק (‪Treaty on Nuclear Free Zone Central‬‬
‫‪)Asia/Treaty of Semipolinsk‬‬
‫איסור על שימוש‪ ,‬ייצור‪ ,‬אגירה והעברה של פצצות מצרר‬ ‫‪110‬‬ ‫אמנת פצצות מצרר‬ ‫‪2008‬‬
‫(‪)Convention on Cluster Munition‬‬
‫אישרור התמיכה בהסכמי האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני‬ ‫‪( 189‬נציגים)‬ ‫ועידת המעקב לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני‬ ‫‪2010‬‬
‫(‪)NPT‬‬ ‫(‪)Nuclear Nonproliferation Treaty Review Conference‬‬
‫מבוסס על נתונים מתוך שנתון )‪SIPRI (SIPRI Yearbook, 2013‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 297‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:07‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪298‬‬

‫האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני‪ ,‬ש־‪ 190‬מדינות חתומות עליה‪ ,‬זכתה להצלחה ניכרת‬
‫בקידום מניעת ההפצה של נשק גרעיני בעולם‪ ,‬והמאמצים לחיזוק המהלך והרחבתו‬
‫נמשכים‪ .‬באפריל ‪ 2010‬אירחה ארצות הברית ועידת פסגה בנושא ביטחון גרעיני‪ ,‬שבה‬
‫קבעו ‪ 47‬המדינות המשתתפות מסגרת זמן של ארבע שנים להפעלת מנגנוני ביטחון להגנה‬
‫על חומר בקיע שאפשר להשתמש בו לייצור פצצות‪ ,‬והסכימו ביניהן‪ ,‬כי "טרור גרעיני הוא‬
‫אחד האיומים המאתגרים ביותר על הביטחון הבין־לאומי" (‪.)The Economist, 2010j, p. 67‬‬
‫שנתיים אחר־כך‪ ,‬בוועידת הפסגה בנושא ביטחון הגרעין‪ ,‬שהתקיימה בסיאול‪ ,‬בדרום‬
‫קוריאה‪ ,‬נראה כי קצב ההתקדמות הואט‪ .‬תנאי הסף החדשים דרשו התחייבות רופפת‬
‫של המדינות החתומות‪ ,‬והמהלכים לצמצום מאגרי החומר הּבקיע שבידי המדינות הראו‬
‫ירידה שולית בהיקפם העולמי‪ ,‬מאז המפגש ב־‪ .)The Economist, 2012d( 2010‬המגמות‬
‫בעת האחרונה מצביעות‪ ,‬כי במקום לאמץ את רעיונות האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני‪,‬‬
‫מדינות רבות מגדילות את הארסנל הגרעיני שלהן (‪.)Nuclear Threat Initiative, 2013‬‬

‫מימוש עקרונות האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ידע גם כשלונות בולטים‪ .‬אף־על־‬
‫פי שהודו ופקיסטן מעולם לא חתמו על האמנה‪ ,‬הן פרצו ב־‪ 1998‬את גבולותיה והפכו‬
‫למעצמות גרעין‪ ,‬העסוקות מאז במרוץ חימוש מתעצם (ראו "מבט מקרוב‪ :‬עתיד הנשק‬
‫הגרעיני")‪ .‬כך גם צפון קוריאה‪ ,‬אשר חתמה תחילה על האמנה‪ ,‬אך הפרה בהמשך את‬
‫תנאיה כאשר ניהלה תכנית חשאית לפיתוח נשק גרעיני‪.‬‬

‫החששות מתפוצת הנשק הגרעיני בעולם ניצתו מחדש עקב חתירתה של איראן להשיג‬
‫יכולות גרעיניות‪ .‬בספטמבר ‪ 2009‬ערכה איראן ניסוי בירי טילים‪ ,‬המסוגלים לפגוע‬
‫בישראל‪ ,‬באירופה‪ ,‬ובבסיסים של ארצות הברית במפרץ הפרסי‪ .‬בתגובה אימץ האו"ם‬
‫סנקציות חדשות נגד איראן‪ ,‬ביניהן איסור על השקעה איראנית בכריית אורניום ועל כל‬
‫פעילות הנוגעת לטילים בליסטיים המסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים‪.‬‬

‫החששות באשר ליכולותיה הצבאיות של איראן גברו בעקבות הודעתה על ניסוי בשיגור‬
‫טיל קרקע־ים בליסטי באפריל ‪ .2013‬ארצות רבות במזרח התיכון מעוניינות למנוע מאיראן‬
‫להפוך למעצמה גרעינית‪ ,‬אך האינטרס של ישראל הוא החזק ביותר‪ .‬נוסף על הצהרתו של‬
‫ראש ממשלת ישראל‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬שלפיה ארצו מוכנה לתקוף את איראן אם הלחץ‬
‫הבין־לאומי לבלימת תכנית הפיתוח הגרעיני של איראן לא יועיל‪ ,‬החלה ישראל לשפר‬
‫את יכולת המכה השנייה שלה באמצעות צוללות גרעיניות שרכשה מגרמניה (‪Federman,‬‬
‫‪ .)2013‬ואולם‪ ,‬למרות הדאגות שהתעוררו‪ ,‬קיים עדיין ספק רב אם איראן מסוגלת לפתח‬
‫את החומרים הגרעיניים הנחוצים לבניית פצצה מתפקדת בעתיד הקרוב (‪.)Hymans, 2012‬‬

‫מול המאמצים לבקרת הנשק ולפירוק הנשק הגרעיני ניצבים שלושה מכשולים מאיימים‪:‬‬
‫חוסר הביטחון של מדינות; הרעיון שלפיו נשק גרעיני מייצר שוויון כוחות אמתי; וסכנת‬
‫המשך ההפצה של נשק גרעיני‪ ,‬הנוצרת כאשר מעצמה גרעינית בונה כורים גרעיניים‬
‫אזרחיים בעבור מדינה שאיננה גרעינית (‪ .)Ferguson, 2010‬נוסף על כך‪ ,‬חלק מן המדינות‬
‫שחתמו על ההסכם המקורי למניעת הפצת נשק גרעיני תוהות כיום אם העסקה שחברות‬
‫"מועדון הגרעין" הציעו להן ב־‪ 1968‬הייתה הוגנת‪ .‬מדינות אלה עדות למחדלי המעצמות‬
‫הגרעיניות המקוריות שלא עמדו בהתחייבותן להתפרק מן הנשק הגרעיני שבידיהן‪ ,‬ורואות‬
‫באמנה "מכשיר המשמש את מי שיש להם [נשק גרעיני] כדי למנוע אותו ממי שאין להם"‬
‫(‪.)Allison, 2010, p. 80‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 298‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:07‬‬

 ‫‪299‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫מבט מקרוב‬
‫עתיד הנשק הגרעיני‬
‫על־פי התפיסה הריאליסטית‪ ,‬הדינמיקה של תחרות החימוש נובעת מדילמת הביטחון‪ .‬זכרו‪ ,‬כי במערכת‬
‫בין־לאומית אנרכית‪ ,‬שבה כל מדינה חייבת להבטיח את הישרדותה ‪ -‬כל המדינות חייבות לחתור להיות‬
‫מודל הספירלה‬ ‫חזקות יותר מיריבותיהן הפוטנציאליות‪ .‬ואולם‪ ,‬כפי שעולה מן הדימוי של מודל הספירלה‪ ,‬תהליך זה‬
‫(‪)spiral model‬‬
‫של חיזוק יכולות צבאיות למטרות הגנה נוטה להביא להסלמה במרוצי החימוש‪ ,‬ולהקטין את רמת‬
‫דימוי המשמש לתיאור הנטייה‬ ‫הביטחון של כל הצדדים‪ .‬סר אדוארד גריי‪ ,‬שר החוץ הבריטי לפני מלחמת העולם ה־‪ ,I‬היטיב לתאר‬
‫של המאמצים לחזק את‬
‫ההגנה‪ ,‬ולהביא להסלמת‬ ‫את התהליך‪:‬‬
‫מרוץ החימוש‪.‬‬ ‫הגדלת ההתחמשות‪ ,‬שנועדה ליצור בכל מדינה מודעות לכוח ותחושת ביטחון‪ ,‬איננה מייצרת‬
‫תוצאות אלה‪ .‬להפך‪ ,‬היא מייצרת מודעות לכוחן של מדינות אחרות ותחושת פחד‪ .‬הפחד מוליד‬
‫חשד וחוסר אמון‪ ,‬וחששות מסוגים שונים‪ ,‬במידה כזו שכל ממשלה מרגישה שאם לא תנקוט‬
‫בכל אמצעי הזהירות האפשריים‪ ,‬יהיה זה פשע של בגידה במדינתה; ובמקביל‪ ,‬כל ממשלה רואה‬
‫באמצעי הזהירות שנוקטת כל ממשלה אחרת הוכחה לכוונותיה העוינות" (‪.)Wight, 2002, p. 254‬‬

‫דוגמה לכך היא תחרות החימוש המתמדת בין פקיסטן להודו‪ .‬המתיחות ביחסים בין פקיסטן להודו‬
‫גברה על רקע מאמציה של פקיסטן להכפיל את מאגר הנשק הגרעיני שבידיה עד ‪ .2021‬בכירים‬
‫בממשלת פקיסטן אומרים‪ ,‬כי מאמצי הגרעין שלהם אינם מעידים על תוקפנות‪ ,‬אלא על תגובה למה‬
‫שהם תופסים כאיום מצד הודו‪ ,‬המגדילה אף היא את המאגר הגרעיני שלה‪ ,‬ומקציבה ‪ 50‬מיליארד דולר‬
‫להתעצמות צבאית בחמש השנים הבאות (‪ .)Bast, 2011‬היריבות החמירה ב־‪ ,2012‬כאשר שתי המדינות‬
‫ערכו‪ ,‬בזו אחר זו‪ ,‬ניסויי שיגור של טילים‪ ,‬המסוגלים לשאת ראשי קרב גרעיניים (‪ .)Abbot, 2012‬ואולם‪,‬‬
‫למרות המתיחות‪ ,‬ב־‪ 2013‬קרא ראש ממשלת פקיסטן נוואז שריף‪ ,‬אשר הוביל בעבר את תכנית‬
‫ההתעצמות הגרעינית של פקיסטן‪ ,‬להידוק היחסים עם הודו (‪.)Georgy, 2013‬‬

‫על־פי התיאוריה הליברלית‪ ,‬הביטחון תלוי ביכולת השליטה על הכוח לא פחות מאשר בחתירה להשגתו‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬כיצד יכולות המדינות להימנע ממרוץ חימוש או לפרוש ממנו? הרחבה של צעדים בוני־אמון‪,‬‬
‫המפחיתים פחד וחשד ‪ -‬ובהם הגברת השקיפות והנחלת תרבות גלובלית של גילוי נאות ‪ -‬חיונית‬
‫להתמודדות עם חוסר הוודאות‪ ,‬הכרוך בדילמת הביטחון‪ ,‬ולכינון יסודות של אמון לקראת פירוק הנשק‬
‫בעתיד‪ .‬בעולם שבו הפצת נשק גרעיני ומרוצי חימוש ממשיכים להציב איום על הביטחון העולמי‪ ,‬בניסוחו‬
‫של נשיא ארצות הברית דווייט ד' אייזנהאואר‪" ,‬פירוק הנשק‪ ,‬מתוך כבוד ואמון הדדיים‪ ,‬הוא ציווי מתמיד"‪.‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫‪ .1‬האם הנשק הגרעיני הוא אסון ליחסים הבין־לאומיים? או שיש לו אפקט מרתיע בעל ערך?‬
‫‪ .2‬האם נגזר על מרוצי החימוש להסתיים בסכסוך אלים? אילו צעדים אפשר לנקוט כדי למתן את‬
‫התחרות?‬
‫‪ .3‬האם פירוק הנשק יביא לעולם שלו יותר?‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 299‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:07‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪300‬‬

‫עד עתה נותרו בעולם יותר מ־‪ 4,400‬ראשי קרב גרעיניים (‪ ,)SIPRI, 2013‬וארצות בדרום‬
‫העולמי‪ ,‬כגון ערב הסעודית‪ ,‬איחוד האמירויות הערביות ומצרים‪ ,‬כבר רמזו על כוונותיהן‬
‫לבחון אופציות גרעיניות‪ ,‬אם כי למטרות שלום (‪ .)Coll, 2009‬נוכח מגמה זו מטרידה העובדה‪,‬‬
‫שלפיה "מדינות גרעיניות חדשות‪ ,‬שיש בידיהן ארסנל חדש אך הן חסרות ניסיון בניהול‬
‫עימותים גרעיניים‪ ,‬משתמשות ב'קלף הגרעיני' בתדירות גבוהה מזו של מדינות שצברו ותק‬
‫וניסיון כזה‪ ,‬מה שמגביר את הסבירות שיגיבו בעימות צבאי" (‪.)Horowitz, 2009, p. 235‬‬

‫הספק בדבר היכולת והרצון לבלום את המשך ההפצה של נשק גרעיני נותר בעינו‪ ,‬והנשיא‬
‫אובמה‪ ,‬בהכירו במגמות חמורות אלה‪ ,‬קרא לעולם לחדש את מחויבותו למאבק בהפצת‬
‫הנשק הגרעיני‪ .‬אובמה הדגיש בנאומו את מה שמוטל על הכף בסוגיה זו‪ ,‬והזהיר‪ ,‬כי "יש‬
‫הטוענים שאי־אפשר לעצור את התפשטות הנשק הגרעיני‪ ...‬פטליזם כזה הוא יריב קטלני‪.‬‬
‫שהרי‪ ,‬אם נאמין שהתפשטות הנשק הגרעיני היא בלתי־נמנעת‪ ,‬הרי שבמובן מסוים אנחנו‬
‫מודים שגם השימוש בנשק גרעיני הוא בלתי־נמנע"‪.‬‬

‫העתיד הבעייתי של בקרת הנשק ופירוק הנשק‬

‫המכשולים הניצבים בפני בקרת הנשק הגרעיני ופירוקו הם אדירים‪ .‬מבקרי ההסכמים‬
‫מתלוננים‪ ,‬כי במקרים רבים ההסכמים עוסקים רק בפיקוח על אמצעי לחימה מיושנים או‬
‫כאלה שלצדדים להסכם אין ממילא תמריץ של ממש להמשיך בפיתוחם‪ .‬גם כאשר הושגו‬
‫הסכמים על בקרת נשק מודרני ומתוחכם‪ ,‬הצדדים מציבים בדרך־כלל תקרות גבוהות יותר‬
‫ממספר מערכות הנשק הקיימות בפריסה הנוכחית‪ ,‬וכך המדינות אינן צריכות לקצץ בהיקף‬
‫המאגרים שבידיהן‪.‬‬

‫מכשול נוסף הוא הנטייה להטיל הגבלות על קטגוריה אחת של אמצעי לחימה כדי להאיץ‬
‫את פיתוחו של אמצעי לחימה אחר‪ .‬כמו בלון שלוחצים עליו בקצה אחד והוא מתרחב‬
‫מיד בקצהו השני‪ ,‬כך האילוצים המופעלים על חלקים מסוימים במאגר הנשק הגרעיני של‬
‫מדינה יכולים להוביל להתעצמות בהיבטים אחרים‪ .‬דוגמה לכך אפשר לראות בהסכם סאלט‬
‫הראשון‪ ,‬שנחתם ב־‪ ,1972‬שבו הוגבל מספר הטילים הבליסטיים הבין־יבשתיים שמותר‬
‫לארצות הברית ולברית המועצות להחזיק‪ .‬על אף שמספר הטילים הוגבל‪ ,‬לא הוגבל מספר‬
‫ראשי הקרב הגרעיניים שאפשר להתקין על כל טיל‪ .‬בעקבות זאת פיתח כל אחד מן הצדדים‬
‫טילים בעלי יכולת לשאת ראשי חץ מתפצלים לכמה יעדים נפרדים‪ .‬אם כן‪ ,‬הקפאת הכמות‬
‫הובילה לשיפור האיכות של המערכות לשיגור ראשי קרב שבידי המעצמות‪.‬‬

‫נוסף על כך‪ ,‬האטיות ואזלת היד של הקהילה הבין־לאומית במאמציה לאסור לחלוטין על‬
‫השימוש בכמה מכלי הנשק המסוכנים והמזיקים ביותר מצננות את האופטימיות באשר‬
‫מוקשי נעל‬
‫לבקרת נשק משמעותית בעתיד‪ .‬דוגמה לכך הם‪ ,‬מוקשי הנעל שאינם מבחינים בין חיילים‬ ‫(‪APLs – antipersonnel‬‬
‫לאזרחים‪ .‬על־פי ההערכות‪ ,‬פזורים כיום בין מאה לשלוש־מאות מיליון מוקשי נעל ביותר‬ ‫‪)landmines‬‬
‫משבעים מדינות (ועוד כמאה מיליון במחסני הנשק)‪ .‬על־פי ההערכה‪ ,‬על כל חמישים בני‬ ‫אמצעי לחימה הקבורים מתחת‬
‫לפני הקרקע המתפוצצים ברגע‬
‫אדם בעולם יש מוקש נעל אחד‪ ,‬ובכל שנה נהרגים ממוקשים אלה יותר מ־‪ 26,000‬בני אדם –‬ ‫שאדם ‪ -‬חייל או אזרח ‪ -‬דורך‬
‫כמעט כולם אזרחים‪ .‬זהו קצב של קרבן אחד כל עשרים דקות‪.‬‬ ‫עליהם‪.‬‬

‫ב־‪ 1994‬אף לא מדינה אחת בעולם אימצה את האיסור על אמצעים קטלניים אלה‪ .‬פעילת‬
‫השלום ג'וֹדי ויליאמס ארגנה את המסע הבין־לאומי לאיסור השימוש במוקשים‪ ,‬אשר‬
‫הוביל לגיבוש האמנה לאיסור השימוש‪ ,‬האגירה‪ ,‬הייצור וההעברה של מוקשים נגד אדם‪,‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 300‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:07‬‬

 ‫‪301‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫מורשת המלחמה ‪ 0‬מוקשי נעל מופעלים‬

‫באמצעות מגע או נוכחות של אדם‪ .‬אמצעי‬
‫לחימה חסרי הבחנה‪ ,‬שאינם מכירים‬
‫בהפסקת אש או בסיום לחימה‪ ,‬וממשיכים‬
‫להרוג או לגרום לפציעות קשות דוגמת‬

‫‪AP Photo/Pier Paolo Cito‬‬

‫ריסוק גפיים‪ ,‬כוויות ועיוורון‪ .‬בתצלום‪ ,‬קרבן‬
‫בן ‪ 12‬כשאמו לצדו‪ ,‬בבית החולים שם‬
‫אושפז לאחר שספג פציעות קשות ורגלו‬
‫הימנית נקטעה בזמן שקטף תות־שדה‬
‫בחלקה בדרום קוסובו‪.‬‬

‫שנפתחה לחתימה בדצמבר ‪ .1997‬על מאמציה זכתה ויליאמס בפרס נובל לשלום‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫ארצות הברית‪ ,‬רוסיה‪ ,‬ומעצמות גדולות נוספות‪ ,‬התמידו בהתנגדותן העיקשת לאמנה‬
‫למניעת השימוש במוקשים‪ ,‬עד שקואליציה עולמית של ארגוני שלום לא־ממשלתיים‬
‫הצליחה להפעיל לחצים‪ ,‬שהובילו אותן לנסח אמנה חשובה זו (עדיין בלא הסכמת ארצות‬
‫הברית)‪ .‬עד כה חתמו על האמנה ‪ 161‬מדינות‪ ,‬אך הקשיים באכיפת האיסור ובפינוי‬
‫המוקשים המוטמנים עדיין ברחבי העולם נותרו עצומים‪.‬‬

‫הבעיה האחרונה שתומכים בבקרת הנשק ובפירוק הנשק מתמודדים עמה היא החדשנות‬
‫המתמדת בתעשיית הביטחון‪ .‬עד שמושגות ההסכמות על הגבלת קטגוריה מסוימת של‬
‫אמצעי לחימה‪ ,‬צומח דור חדש ומשוכלל של אמצעי לחימה‪ .‬הטכנולוגיה המודרנית מייצרת‬
‫טווח הולך ומתרחב של כלי נשק חדשניים – קטנים יותר‪ ,‬קטלניים יותר וקלים יותר להסתרה‪.‬‬

‫מדוע מדינות מקבלות לעתים קרובות החלטות התחמשות‪ ,‬המציבות אותן במצב של‬
‫חוסר ביטחון כרוני? על פניו נראה‪ ,‬כי קיימים תמריצים רבים לביצוע בקרת נשק של ממש‪.‬‬
‫אמצעי פיקוח נרחבים עשויים לחסוך כסף‪ ,‬להפחית מתחים‪ ,‬לצמצם סכנות סביבתיות‬
‫ולהקטין את היקף ההרס הפוטנציאלי של המלחמה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬רוב המדינות מסרבות‬
‫להגביל את התחמשותן‪ ,‬שכן המערכת הבין־לאומית‪ ,‬המושתתת על העיקרון שלפיו כל‬
‫מדינה יכולה לסמוך על עצמה בלבד‪ ,‬מחייבת כל מדינה להגן על עצמה‪ .‬כך‪ ,‬המדינות‬
‫מוצאות את עצמן לכודות במעגל רשע‪ ,‬המתמצה בשני עקרונות יסוד‪ :‬א‪" .‬אל תנהל משא‬
‫ומתן כשאתה מאחור‪ .‬מדוע עליך לקבל את היותך תמיד במקום השני?" ו־ב‪" .‬אל תנהל‬
‫משא ומתן כשאתה מוביל‪ .‬מדוע עליך להסכים להקפאת המצב בתחום שיש בו תחרות‬
‫צבאית‪ ,‬אם הצד השני לא הצליח להדביק את הקצב שלך?" (‪.)Barnet, 1977‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 301‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:07‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪302‬‬

‫ריאליסטים וליברלים כאחד תמימי דעים‪ ,‬כי העולם היה יכול להיות מקום טוב יותר‬
‫אילו האמינו המדינות ששיתוף פעולה בין־לאומי יכול לקדם את האינטרסים העצמיים‬
‫שלהן‪ .‬ואולם‪ ,‬מדינות מחזיקות בתפיסות שונות לגבי הסיכויים לשיתוף פעולה‪ .‬הריאליזם‬
‫מתעקש לטעון‪ ,‬כי את ההגנה הטובה ביותר על הביטחון הלאומי משיגים באמצעות פיתוח‬
‫יכולות צבאיות ולא באמצעות צמצום ההתחמשות או הקטנת ההוצאה לצרכים צבאיים‪,‬‬
‫כפי שממליצה התפיסה הליברלית‪ .‬חסידי הריאליזם רואים בהסכמי הפיקוח על הנשק דבר‬
‫מסוכן בעולם אנרכי‪ ,‬שבו אי־אפשר לבטוח בהבטחותיהם של יריבים הפועלים בשירות‬
‫האינטרס העצמי שלהם‪ .‬הם מייעצים להימנע מלתת אמון באמנות לבקרת הנשק‪ ,‬מכיוון‬
‫ששקרים והפרת הבטחות מצופים מטעמם של מנהיגים חסרי מעצורים בג'ונגל הגלובלי‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬במקום להתחייב להסכמי בקרת נשק שאינם ניתנים לאכיפה‪ ,‬ריאליסטים מייעצים‬
‫להסתמך על עזרה עצמית חד־צדדית באמצעות היערכות צבאית‪.‬‬

‫העבודה‪10205 :‬‬ ‫מספר‬

‫הנסיבתיים‬ ‫היטב‪9‬את החסמים‬
‫‪-‬פרק‬‫ביחב“ל מבהיר‬
‫יסודהמפורסמת‬
‫מושגיהאסיר"‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫מאחורי "דילמת‬ ‫שםהעומד‬
‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא ההיגיון‬
‫לשיתוף פעולה‪ ,‬הקיימים בקרב שחקנים חוצי־לאומים שאין ביניהם אמון (ראו איור ‪.)9.2‬‬
‫חשודים למעצר במשטרה‪ ,‬ונכלאים בשני תאים‬ ‫איור שני‪9-2‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬לאחר שוד מזוין נלקחים‬
‫נפרדים על־ידי התובע המחוזי‪ ,‬המשוכנע שהם אשמים אך ההוכחות שבידיו מספיקות‬
‫רק להרשעתם בעבירה משנית של החזקת נשק בלתי־חוקי‪ .‬התובע המחוזי אומר לשני‬
‫האסירים שעומדות לפניהם שתי אפשרויות‪ :‬להודות בביצוע השוד או לשמור על זכות‬
‫השתיקה‪ .‬אם אחד האסירים מודה והאחר אינו מודה‪ ,‬האסיר שהודה יקבל חסינות‬
‫מתביעה בתמורה לאספקת הוכחות‪ ,‬ואילו שותפו יישפט לעשר שנות מאסר‪ .‬אם שניהם‬
‫יודו‪ ,‬הם יקבלו גזר־דין מופחת של חמש שנות מאסר‪ .‬אם איש מהם לא יודה‪ ,‬שניהם‬
‫יורשעו בהחזקת נשק לא־חוקי אך יישבו בכלא שישה חודשים בלבד‪.‬‬

‫אסיר א‬
‫הודאה‬ ‫שמירה על זכות השתיקה‬
‫עריקה‬ ‫שיתוף פעולה‬

‫‪4 ,1‬‬ ‫‪2 ,2‬‬

‫מפסיד יותר‪-‬מרוויח יותר‬ ‫מרוויח‪-‬מרוויח‬ ‫שמירה על‬
‫זכות השתיקה‬

‫אסיר ב‬

‫‪3 ,3‬‬ ‫‪1 ,4‬‬

‫מפסיד‪-‬מפסיד‬ ‫מרוויח יותר‪-‬מפסיד יותר‬ ‫הודאה‬

‫איור ‪ 9.2‬דילמת האסיר ‪ 0‬הטבלה מתארת את התוצאות שיתקבלו בהתאם‪ ,‬אם כל אסיר יבחר לשתף פעולה‬
‫עם שותפו לפשע באמצעות שמירה על זכות השתיקה‪ ,‬או שיבחר למסור הודאה לתובע המחוזי‪ .‬מכיוון ששני‬
‫האסירים מעוניינים לבלות בכלא פחות זמן ככל האפשר‪ ,‬ההעדפות שלהם מדורגות בסדר יורד‪ ,‬מן התוצאה‬
‫הרצויה ביותר אל התוצאה הכי פחות רצויה‪ .1 :‬חסינות מהעמדה לדין; ‪ .2‬שישה חודשים בכלא; ‪ .3‬חמש שנים‬
‫בכלא; ‪ .4‬עשר שנים בכלא‪ .‬המספר הראשון המופיע בכל משבצת הוא התוצאה של שחקן א; המספר השני‬
‫הוא התוצאה של שחקן ב‪.‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 302‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:07‬‬

 ‫‪303‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫מה על כל אחד מן האסירים לעשות במצב זה? שניהם רוצים לשבת בכלא פחות זמן ככל‬
‫האפשר‪ ,‬והם נחקרים בנפרד כדי שלא יוכלו לתקשר ביניהם‪ .‬כמו כן‪ ,‬איש מן האסירים אינו‬
‫בטוח שיוכל לבטוח בזולתו‪ .‬למצב זה‪ ,‬שאפשר להחילו גם על האינטראקציה בין שחקנים‬
‫חוצי־לאומים‪ ,‬כמה תוצאות מעניינות‪.‬‬

‫אף שהאסטרטגיה המיטבית של שני האסירים תהיה לשתף פעולה ולשמור על זכות‬
‫השתיקה‪ ,‬כדי שכל אחד מהם יקבל עונש מאסר של שישה חודשים (ראו "מרוויח־מרוויח" –‬
‫‪ 2 ,2‬באיור ‪ ,)9.2‬במצב זה יש לחשודים תמריצים המניעים כל אחד מהם להודות‪ ,‬כלומר‬
‫לבגוד באחר ולמסור לתובע המחוזי עדות מפלילה‪ .‬ראשית‪ ,‬לכל אחד מהם יש תמריץ‬
‫התקפי להלשין ולהודות‪ ,‬שכן הודאה תבטיח תוצאה (חסינות)‪ ,‬שהיא אפילו טובה יותר‬
‫מזו שתתקבל אם השותפים ישתפו פעולה וישתקו (מאסר של חצי שנה לשניהם)‪ .‬שנית‪,‬‬
‫לכל אחד מהם יש תמריץ הגנתי להודות‪ ,‬מחשש שהשותף לדבר עבירה יבגוד וילשין‬
‫למשטרה‪ ,‬ואז הוא יקבל את התוצאה הגרועה ביותר (עשר שנים בכלא) ואילו שותפו ייצא‬
‫לחופשי‪.‬‬

‫מכיוון שאף לא אחד מהם רוצה להיות ה"פראייר" המבלה עשור מחייו במאסר‪ ,‬בעוד‬
‫שותפו לפשע יוצא לחופשי‪ ,‬על־פי ההיגיון של דילמת האסיר‪ ,‬שני האסירים מגיעים‪ ,‬כל‬
‫אחד בנפרד‪ ,‬למסקנה שלטובת האינטרס העצמי שלהם כדאי להם להודות‪ ,‬ולהעיד זה נגד‬
‫זה‪ ,‬במאמץ "להרוויח עוד"‪ .‬התוצאה‪ ,‬שניהם מקבלים תוצאה פחות מיטבית (ראו "מפסיד־‬
‫מפסיד" – ‪ 3 ,3‬באיור ‪ – 9.2‬חמש שנות מאסר) מזו שהיו מקבלים אילו שיתפו ביניהם‬
‫פעולה ושמרו על זכות השתיקה‪ .‬הדילמה נובעת מן העובדה‪ ,‬שהחישובים הרציונליים‪,‬‬
‫לכאורה‪ ,‬שכל אחד מן השחקנים עושה בנפרד עלולים להניב במשותף בעבור שניהם‬
‫תוצאות גרועות מאלה שהיו מקבלים אילו בחרו באסטרטגיות אחרות‪.‬‬

‫רבים מן הריאליסטים מדמים את מרוץ החימוש לדילמת האסיר‪ .‬במקום אסירים הם‬
‫מניחים שתי מדינות שיש להן יכולות צבאיות שוות פחות או יותר‪ ,‬שאינן בטוחות אם‬
‫הן יכולות לתת אמון זו בזו‪ ,‬וניצבות כעת בפני שתי אפשרויות‪ :‬לשתף פעולה באמצעות‬
‫קיצוץ בהוצאות לחימוש‪ ,‬או לערוק מן ההסכמה באמצעות הגדלת ההוצאות לחימוש‪.‬‬
‫נניח שכל אחת מן הארצות מעדיפה להשיג יתרון צבאי על זולתה‪ ,‬וחוששת להיות בפיגור‬
‫העלול להיווצר אם אחת מהן תגדיל את הוצאות החימוש שלה ואילו האחרת תצמצם‬
‫את הוצאותיה לחימוש (תוצאות מרוויח יותר־מפסיד יותר ‪ 4 ,1‬ו־‪ 1 ,4‬בטבלה באיור ‪.)9.2‬‬
‫אילו שיתפו ביניהן פעולה בהקטנת ההוצאות לחימוש היו שתי המדינות יכולות להקדיש‬
‫יותר משאבים לצרכים לאומיים אחרים‪ ,‬כגון חינוך ובריאות (תוצאה ‪ ;)2 ,2‬אבל בהינתן‬
‫תמריצים התקפיים והגנתיים‪ ,‬הדומים במהותם לאלה המפתים את שני האסירים בדוגמה‬
‫הקודמת‪ ,‬שתי הארצות מגיעות למסקנה‪ ,‬כי לטובת האינטרס העצמי שלהן מוטב להן‬
‫"ללכת על בטוח" ולהתחמש‪ .‬בבחירתן לבגוד זו בזו (תוצאה ‪ )3 ,3‬הן משיגות תוצאה‬
‫גרועה יותר‪ ,‬שכן כעת הן לכודות במרוץ חימוש יקר‪ ,‬העלול לערער את יציבות מאזן‬
‫הכוחות הקיים‪.‬‬

‫אף שגרסה זו של דילמת האסיר היא פשטנית ואיננה מביאה בחשבון את ההתרחשות‬
‫במשחקים חוזרים לאורך זמן (ראו ‪ ,)Axelrod, 1983‬יש בה כדי להבליט כמה מן הקשיים‬
‫הכרוכים בהשגת הסכמים המועילים הדדית לבקרת הנשק בין שחקנים הפועלים בשירות‬
‫האינטרס העצמי שלהם ואשר אינם נותנים אמון בזולתם‪ .‬הלך רוח זה בלט מאוד‬
‫בהחלטותיה של ארצות הברית במפנה המאה להתנער מכמה אמנות בין־לאומיות שנועדו‬
‫להגביר את הפיקוח על סכנת הנשק הגרעיני‪ .‬במהלך ‪ 2001‬החליטה ארצות הברית לבטל‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 303‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:07‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪304‬‬

‫את האמנה על טילים אנטי־בליסטיים שנחתמה ב־‪ ,1972‬ולדחות את הצעדים שהוצעו‬

‫להגברת האכיפה של אמנת הנשק הביולוגי מ־‪ .1972‬התעלמותה של ארצות הברית‬
‫מהסכמי בקרת הנשק הציבו סטנדרט שמדינות אחרות נהגו על־פיו‪.‬‬

‫מטרידה במיוחד הייתה התנערותה של ארצות הברית מאמנת הטילים הבליסטיים (‪)ABM‬‬
‫שנחתמה ב־‪ ,1972‬שרבים ראו בה את אבן הפינה של מאמצי הפיקוח על הנשק הגרעיני‪,‬‬
‫שכן ההכרזה על כך הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של העת החדשה שבה ביטלה‬
‫ארצות הברית הסכם בין־לאומי חשוב‪ .‬הצעד עורר חשש מתגובת שרשרת כלל־עולמית‪,‬‬
‫שבה מדינות נוספות יתנערו מהסכמי בקרת הנשק‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ב־‪ 2007‬איימה רוסיה לנטוש‬
‫את ההסכם לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני‪/‬אמנת ‪ INF‬ולהקפיא את יישום האמנה‬
‫לצמצום הכוחות הקונוונציונליים באירופה (‪ .)CFE‬ואולם‪ ,‬הנשיא אובמה‪ ,‬אף־על־פי‬
‫שהכיר בהמשך המחויבות להיערכות צבאית הגנתית‪ ,‬ביטא עניין מחודש בבקרת התפוצה‬
‫של אמצעי לחימה קטלניים‪ ,‬באמרו‪ ,‬כי "אנחנו מוציאים מיליארדי דולרים על מערכות‬
‫טילים להגנה‪ .‬ואני באמת מאמין שאנחנו זקוקים למערכות כאלה‪ ...‬אבל אני גם מאמין‪,‬‬
‫שכאשר אנחנו מוציאים רק כמה מאות מיליוני דולרים על בקרת ההפצה של נשק גרעיני‪,‬‬
‫אנחנו עושים טעות"‪.‬‬

‫נטייתן של מדינות להעדיף לשפר את אמצעי הלחימה שבידיהן מאשר להטיל פיקוח על‬
‫אמצעים אלה מוצאת ביטוי בשכיחות הניסויים הגרעיניים (ראו מפה ‪ 9.1‬ואיור ‪.)9.3‬‬
‫נכון לראשית ‪ ,2013‬שמונה המדינות הגרעיניות הידועות ערכו בסך הכול ‪ 2,055‬פיצוצים‬
‫גרעיניים מאז ‪ – 1945‬ממוצע של ניסוי אחד כל ‪ 12‬ימים‪ ,‬אף־על־פי שקיים חשד שלפיו‬
‫מספר הניסויים שנערכו ולא דווחו גבוה מזה (‪ .)SIPRI, 2013‬הן סין הן ארצות הברית‬
‫עורכות ניסויים גרעיניים באופן שוטף‪ ,‬באפס עצמת פיצוץ (‪ ,)zero-yield‬והן חשודות‬
‫בעריכת ניסויים בפצצות גרעיניות‪ ,‬שהן זעירות במידה כזו שאי־אפשר לגלות את‬
‫עקבותיהן‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬האמנה החלקית למניעת ניסויים גרעיניים‪ ,‬שנחתמה ב־‪– 1963‬‬
‫ואסרה על עריכת ניסויים גרעיניים באטמוספרה ומתחת לפני המים‪ ,‬אך לא כללה איסור‬
‫על פיצוצים תת־קרקעיים – לא האטה את קצב הניסויים הגרעיניים‪ .‬יותר מ־‪ 75%‬מכלל‬
‫הניסויים הגרעיניים נערכו לאחר שהאמנה קיבלה תוקף‪ .‬לדוגמה‪ ,‬צפון קוריאה לא הראתה‬
‫כל סימן שלפיו היא זונחת את תכנית הגרעין שלה‪ ,‬וערכה ב־‪ 12‬בפברואר ‪ 2013‬ניסוי‬
‫גרעיני מתחת לפני הקרקע‪.‬‬

‫עדויות מן העבר על מאמצי בקרת הנשק ופירוק הנשק מייאשות את חסידי הרפורמה‬
‫ברוח הליברליזם והקונסטרוקטיביזם‪ ,‬המקווים כי הסכמי פשרה המושגים באמצעות משא‬
‫ומתן יוכלו לבלום את מרוץ החימוש העולמי‪ .‬נראה כי התפיסה הריאליסטית‪ ,‬שלפיה‬
‫יושג השלום באמצעות היערכות למלחמה‪ ,‬גוברת בינתיים על ההנחה הליברלית‪ ,‬שלפיה‬
‫התחמשות איננה דרך בטוחה להשגת סדר עולמי‪ .‬כל עוד ימשיך איום המלחמות לרדוף‬
‫את העולם‪ ,‬אין סיכוי שמנהיגים יחשבו כי התפרקות מנשק היא צעד נבון‪ .‬ואולם‪ ,‬ליברלים‬
‫וקונסטרוקטיביסטים רבים רואים את ההבטחה הגלומה בדרכים אחרות‪ .‬ההיסטוריה של‬
‫הקמת ארגונים בין־לאומיים להבטחת הביטחון הקיבוצי אכן מעודדת יותר‪ ,‬גם בשל ריבוי‬
‫המשברים הצבאיים שרק שיתוף פעולה רב־צדדי עשוי לסייע בניהולם בדרכי שלום‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 304‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:07‬‬

 ‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪9‬‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫מפה ‪9-1‬‬
‫‪305‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שוודיהביחב“ל ‪-‬פרק ‪9‬‬

‫יסוד‬‫שם העבודה‪ :‬מושגיפינלנד‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫נורבגיה‬ ‫ברית המועצות לשעבר‪/‬רוסיה‬
‫בריטניה‬ ‫סלובקיה‬ ‫‪715‬‬
‫קנדה‬ ‫‪45‬‬
‫בלגיה ‪1991‬‬ ‫איור ‪9-3‬‬
‫הולנד‬
‫פולין‬ ‫הונגריה‬
‫אוקראינה גרמניה‬
‫‪1990‬‬
‫ארצות הברית‬ ‫שוויץ צרפת‬ ‫רומניה‬
‫ניסויים‬ ‫‪210‬‬ ‫ספרד‬ ‫בולגריה איטליה‬ ‫סין‬ ‫צפון קוריאה‬
‫גרעיניים‬ ‫‪1030‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫טורקיה אוסטריה‬ ‫‪2‬‬
‫‪1992‬‬ ‫אירן‬ ‫‪45‬‬ ‫דרום‬
‫מאז ‪1945‬‬ ‫ישראל‬ ‫קוריאה ‪1996‬‬ ‫‪ 2009‬יפן‬
‫אלג'יריה‬ ‫מצרים‬ ‫הודו‬
‫ניסוי אחרון‬ ‫מקסיקו‬ ‫‪3‬‬
‫‪1998‬‬ ‫וייטנאם‬
‫פקיסטן‬ ‫בנגלדש‬
‫‪2‬‬
‫קולומביה‬ ‫הרפובליקה‬ ‫‪1998‬‬
‫הדמוקרטית‬ ‫אינדונזיה‬
‫של קונגו‬

‫‪Based on data from the Comprehensive Test Ban Treaty Preparatory Commission (2013) and “Nuclear Weapons Test Times”, Economist.com/graphicdetail, Feb 12, 2013‬‬
‫פרו‬ ‫ברזיל‬

‫אוסטרליה‬
‫דרום‬
‫אישררו את האמנה‬ ‫ארגנטינה צ'ילה‬ ‫אפריקה‬
‫הכוללת )‪(159‬‬
‫חתמו אבל לא אישררו‬
‫)‪(24‬‬

‫עריכת ניסויים גרעיניים‬

‫‪180‬‬

‫‪160‬‬

‫‪140‬‬

‫‪120‬‬

‫‪100‬‬

‫‪80‬‬

‫*‬ ‫‪60‬‬

‫‪40‬‬

‫‪20‬‬

‫‪0‬‬
‫‪1945 1950 1955 1960 1965 1970 1975 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010 '13‬‬
‫מספר‬ ‫* כולל ניסוי לא מזוהה )סבורים כי נערך על־ידי ישראל או דרום אפריקה(‬
‫צפון קוריאה‬ ‫פקיסטן‬ ‫הודו‬ ‫סין‬ ‫בריטניה‬ ‫צרפת‬ ‫ברית המועצות‬ ‫ארצות הברית‬

‫מפה ‪ 9.1‬ואיור ‪ 9.3‬תחבולה או הסכם? האם בקרת הנשק יכולה לעצור את תפוצת הנשק? ‪ 0‬כפי שאפשר לראות בציר הזמן (ראו איור ‪ ,)9.3‬מספר‬
‫הניסויים הגרעיניים פחת מאוד מאז שנות השישים של המאה ה־‪ .20‬מחויבות זו לבקרת הנשק הגרעיני באה לידי ביטוי בתמיכה הנרחבת באמנה‬
‫הכוללת למניעת ניסויים גרעיניים‪ .‬כפי שאפשר לראות במפה‪ ,‬נכון למאי ‪ 2013‬חתמו ‪ 183‬מדינות על האמנה הכוללת למניעת ניסויים גרעיניים‬
‫(‪ 159 ;)CTBT – Comprehensive Test Ban Treaty‬מדינות אישררו את האמנה בהצבעה בפרלמנטים המקומיים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬פקיסטן‪ ,‬הודו וצפון קוריאה טרם‬
‫חתמו על האמנה‪ ,‬ומדינות רבות אחרות ‪ -‬ביניהן ארצות הברית‪ ,‬סין‪ ,‬איראן וישראל ‪ -‬לא אישררו אותה‪ .‬מסיבה זו נותר בעינו החשש מפני התעצמות‬
‫היריבות הגרעינית בעולם ומפני גל נוסף של ניסויים גרעיניים‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 305‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:08‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪306‬‬

‫שמירה על הביטחון הקיבוצי באמצעות‬

‫ארגונים בין־לאומיים‬
‫אחת ההצדקות העיקריות להקמת ארגונים בין־לאומיים היא שמירה על השלום‪.‬‬
‫בחשיבה הליברלית והקונסטרוקטיבית‪ ,‬הדרך לשלום בין־לאומי עוברת במוסדות‬
‫עולמיים‪ .‬הליברלים מתמקדים בקשרי התלות ההדדית ובשיתוף הפעולה בין מדינות‪,‬‬
‫והקונסטרוקטיביסטים מדגישים את המרכזיות של רעיונות ונורמות משותפים‪ .‬גישות‬
‫אלה מוצגות כחלופות לתפיסת מאזן הכוחות שמקדמים חסידי התפיסה הריאליסטית‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬הקהילה הגלובלית בחרה בשלום המושג באמצעות ארגונים בין־לאומיים‪ ,‬רק‬
‫לאחר שמאזן הכוחות הקודם קרס והביא למלחמה בהיקף גדול (כפי שקורה‪ ,‬במוקדם או‬
‫במאוחר‪ ,‬בכל מאזן כוחות)‪.‬‬

‫חשוב לציין‪ ,‬כי הריאליזם הקלאסי מתנגד נחרצות לכל הישענות על ארגונים בין־לאומיים‪.‬‬
‫זכרו‪ ,‬כי הריאליזם דוגל בעצמאות הריבונית של המדינה כערך ליבה‪ ,‬ומזלזל בכל ארגון‬
‫בין־לאומי‪ ,‬הנתפס בעיניו כמחסום בפני המדינה בניהול מדיניות חוץ אוטנומית‪ ,‬בחופש‬
‫ובגמישות פעולותיה החד־צדדיות‪ .‬ואכן‪ ,‬הריאליזם דוחה את התכתיב הממליץ לקהילה‬
‫הגלובלית "להתארגן" באמצעות הקמת מוסדות העומדים מעל למדינות‪ ,‬כדרך להשגת‬
‫יציבות עולמית‪ .‬החריגה היחידה מעמדה זו התרחשה כאשר המעצמות הגדולות בחרו‪,‬‬
‫מרצונן‪ ,‬להקים מוסדות רב־צדדיים על־לאומיים לניהול כוח צבאי בזירה הבין־לאומית‪,‬‬
‫וגם זאת רק כאשר המעצמות הגדולות שהקימו מוסדות אלה היו בטוחות שהן עצמן ינהלו‬
‫אותם בסמכות מלאה ולתועלת האינטרסים העצמיים שלהן (‪.)Claude, 1962‬‬

‫בעיני רפורמיסטים ליברלים וקונסטרוקטיביסטים‪ ,‬הביטחון הקיבוצי נתפס כחלופה‬

‫לפוליטיקת מאזן הכוחות שהריאליסטים מעדיפים‪ .‬הביטחון הקיבוצי‪ ,‬בהגדרה‪ ,‬מחייב‬
‫החלטות קיבוציות להשגת יעדים קיבוציים‪ ,‬כגון בלימת סכסוכים מזוינים‪ ,‬על־פי העיקרון‬
‫שלפיו מעשה תוקפנות של כל מדינה ייתקל בתגובה מאוחדת של כל האחרות‪ .‬כפי‬
‫שהסביר שר החוץ לשעבר של ארצות הברית הנרי קיסינג'ר‪" ,‬הביטחון הקיבוצי מניח‪ ,‬כי‬
‫כל המדינות תופסות כל ערעור על הסדר העולמי באופן זהה‪ ,‬ומוכנות ליטול סיכונים זהים‬
‫כדי לשמור עליו"‪ .‬ארגונים בין־לאומיים נתפסים כמפתח לניהול סכסוכים בדרכי שלום‪,‬‬
‫שכן "ארגונים שיש להם היכולות להתערב מעודדים את המדינות החברות המסוכסכות‬
‫לנסות ולפתור את הסכסוך בדרכי שלום" (‪.)Shannon, 2009, p. 145‬‬

‫הביטחון הקיבוצי מבוסס על אמונה דומה לזו שהנחתה את ד'ארטניאן וחבריו המוסקטרים‬
‫גיבורי ספריו של אלכסנדר דיומא‪" :‬אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד!"‪ .‬התומכים‬
‫בתפיסת הביטחון הקיבוצי מתרגמים את הקוד האתי של המוסקטרים לכמה כללי מדינאות‬
‫שיבטיחו את תפקודו‪:‬‬
‫כל איום על השלום אמור להטריד את כולם במידה שווה‪ .‬על־פי תפיסת הביטחון‬ ‫‪0‬‬

‫הקולקטיבי‪ ,‬השלום אינו ניתן לחלוקה‪ .‬אם מתעלמים מתוקפנות באזור כלשהו‪ ,‬היא‬
‫עתידה להתפשט לארצות אחרות‪ ,‬ויהיה קשה יותר לעצור אותה; לכן‪ ,‬חובה לראות‬
‫בכל התקפה על מדינה כלשהי התקפה על כל המדינות‪.‬‬
‫כל מדינה החברה במערכת הכלל־עולמית חייבת להצטרף לארגון הביטחון הקיבוצי‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫במקום לתמרן זו נגד זו בבריתות יריבות‪ ,‬על המדינות לחבור זו לזו בברית "מלכדת"‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 306‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:08‬‬

 ‫‪307‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫אחת‪ .‬ההנחה היא שקיבוציות אוניברסלית כזו תיהנה מלגיטימיות בין־לאומית ומעצמה‬
‫מספקת לשמירה על השלום‪.‬‬
‫על החברות בארגון להתחייב ליישב את הסכסוכים ביניהן בדרכי שלום‪ .‬הביטחון‬ ‫‪0‬‬

‫הקיבוצי אינו מחובר‪ ,‬בהכרח‪ ,‬לסטטוס קוו‪ .‬הוא מבוסס על ההנחה‪ ,‬שאפשר להשיג‬
‫שינוי בדרכי שלום כאשר יש מוסדות היכולים למצוא פתרונות לניגודי אינטרסים‪.‬‬
‫מוסד הביטחון הקיבוצי יתווך במקרים של חוסר הסכמה‪ ,‬ויכלול גם ערכאת שיפוט‬
‫שיש להן הסמכות להוציא פסק דין מחייב במקרים של מחלוקת קשה‪.‬‬
‫אם יופר השלום‪ ,‬הארגון יטיל מיד סנקציות חזקות כדי להעניש את התוקפן‪ .‬על־פי‬ ‫‪0‬‬

‫ההנחה האחרונה של תיאוריית הביטחון הקיבוצי‪ ,‬מדינות החברות בארגון הביטחון‬

‫הקיבוצי יהיו ערוכות ומוכנות להעניק סיוע הדדי לכל מדינה שתותקף‪ .‬הסנקציות‬
‫יכולות לנוע מגינוי ציבורי לחרם כלכלי ועד לפעולת גמול צבאית‪.‬‬

‫גישה זו להשגת שלום בין־לאומי‪ ,‬באמצעות ארגוני ביטחון קיבוצי‪ ,‬מצרפת את כל‬
‫ההנחות האלה כדי להשיג שליטה במלחמות אנרכיות בין מדינות הסומכות רק על עצמן‬
‫על־ידי הבטחת מערכות ההגנה של כל מדינה באמצעות פיקוח קיבוצי‪ .‬יש משום אירוניה‬
‫בעובדה שחסידי הרפורמה הליברלית מסכימים לשימוש בכוח צבאי – אך לא כדי להגדיל‬
‫את עצמת המדינה אלא כדי להרתיע תוקפים פוטנציאליים באמצעות התעמתות צבאית‬
‫ישירה‪ ,‬שהתארגנה בחסות האופוזיציה המאוחדת של כלל הקהילה העולמית‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫אפשר להפעיל כוח כדי להילחם למען הצדק‪.‬‬

‫חבר הלאומים‪ ,‬האומות המאוחדות והביטחון הקיבוצי‬

‫אולי יותר מכל אירוע אחר‪ ,‬מלחמת העולם ה־‪ I‬הפריכה את הטיעון הריאליסטי שלפיו‬
‫השלום הוא תוצר־לוואי של מאזן כוחות יציב‪ .‬ליברלים רבים הצביעו על מרוצי חימוש‪,‬‬
‫הסכמים סודיים ובריתות יריבות כמקורות למתחים מפלגים‪ ,‬וראו במהלכים לאיזון‬
‫העצמה סיבה למלחמה ולא מכשיר למניעתה‪ .‬נשיא ארצות הברית וודרו וילסון ניסח את‬
‫ההתנגדות החזקה ביותר לפוליטיקת מאזן הכוחות; הנקודה השלוש־עשרה בהצעת ארבע־‬
‫עשרה הנקודות שלו לשלום‪ ,‬בתום מלחמת העולם ה־‪ ,I‬קראה להקים "התאגדות כללית של‬
‫מדינות לצורך שמירה על עצמאות מדינית ועל שלמות טריטוריאלית של מעצמות גדולות‬
‫ומדינות קטנות כאחת"‪ .‬קריאה זו הביאה להקמת חבר הלאומים (‪,)League of Nations‬‬
‫שקדם לארגון האומות המאוחדות‪ ,‬כדי להחליף את פוליטיקת מאזן הכוחות במערכת‬
‫משילּות כלל־עולמית‪ ,‬לצורך הנהגת סדר עולמי שבו תוקפנות של כל מדינה שהיא תיתקל‬
‫בתגובה מאוחדת‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬רעיון הביטחון הקיבוצי קיבל ביטוי בתכניות שלום שונות בהיסטוריה‪ ,‬זמן‬
‫רב לפני שווילסון ורבים אחרים‪ ,‬שדגלו ברפורמה בסדר העולמי‪ ,‬קראו להקמת חבר‬
‫הלאומים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בין המאה ה־‪ 11‬למאה ה־‪ 13‬התכנסו בצרפת מועצות כנסייתיות‬
‫בפואטיה (בשנת ‪ ,)1000‬בלימוז' (‪ )1031‬ובטולוז (‪ ,)1210‬שדנו בגרסאות ראשוניות של‬
‫ביטחון קיבוצי‪ .‬הצעות דומות עלו גם בכתביו של פייר דובואה (‪ ,)1306‬המלך גיאורג‬
‫פודברד שליט בוהמיה (‪ ,)1462‬הדוכס דה סּולי (‪ )1641-1560‬והאב דה סן־פייר (‪.)1713‬‬
‫הבסיס להצעות אלה היה האמונה‪ ,‬כי "קהילה" מאורגנת של עצמה קיבוצית תהיה יעילה‬
‫בשמירה על השלום יותר מאשר כריתת בריתות בלתי־יציבות המיועדות לאיזון כוחות‬
‫בין יריבים‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 307‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:08‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪308‬‬

‫לאכזבת חסידיו‪ ,‬לא הפך חבר הלאומים מעולם למנגנון ביטחון קיבוצי יעיל‪ .‬הוא לא זכה‬
‫לתמיכת ארצות הברית‪ ,‬המעצמה שעמדה בראש הקוראים להקמתו בחודשים האחרונים‬
‫של מלחמת העולם ה־‪ .I‬יתר על כן‪ ,‬בין המדינות החברות נתגלעו חילוקי דעות בשאלה‬
‫כיצד להגדיר "תוקפנות"‪ ,‬וכן בשאלה כיצד לחלק ביניהן את המחירים והסיכונים הכרוכים‬
‫בגיבוש תגובה מאורגנת לתוקפנות פוטנציאלית‪ .‬ואולם‪ ,‬אף־על־פי שחבר הלאומים לא‬
‫הצליח להגשים את יעדיו הנשגבים‪ ,‬עקרונות הביטחון הקיבוצי שעמדו ביסוד הקמתו הם‬
‫שהנחו גם את הקמת ארגון האומות המאוחדות בהמשך‪.‬‬

‫כמו חבר הלאומים‪ ,‬גם ארגון האומות המאוחדות הוקם כדי לקדם את השלום והביטחון‬
‫העולמי לאחר מלחמת עולם נוראה‪ .‬וכפי שהתנסח נשיא ארצות הברית הארי טרומן‪,‬‬
‫היעד היה לבנות "שותפות קבועה‪ ...‬בין עמי העולם למען שלומם המשותף ורווחתם‬
‫המשותפת"‪ .‬למורת רוחם היו "אדריכלי" האומות המאוחדות מודעים לניסיון המאכזב של‬
‫חבר הלאומים להשיג ביטחון קיבוצי‪ .‬הם קיוו‪ ,‬כי מבנה חדש יהפוך את האו"ם למוסד יעיל‬
‫יותר מזה שהיה חבר הלאומים‪ ,‬שחדל מלפעול‪.‬‬

‫כפי שלמדנו בפרק ‪ ,6‬בהתאם למגילת האו"ם הוקמה מועצת ביטחון שבה ‪ 15‬חברות‪,‬‬
‫עצרת כללית המורכבת מנציגי כל המדינות החברות ומנגנון אדמיניסטרטיבי (המזכירות)‪,‬‬
‫בהנהגתו של מזכיר כללי‪ .‬אף־על־פי שמייסדי האו"ם הביעו תמיכה בתפיסת הביטחון‬
‫הקיבוצי‪ ,‬הם הושפעו מאוד מן הרעיון של קונצרט של מעצמות גדולות‪ ,‬אשר ינהלו יחד את‬
‫הסוגיות הנוגעות לכלל העולם‪ .‬מגילת האו"ם התירה לכל אחת מחמש החברות הקבועות‬
‫במועצות הביטחון (ארצות הברית‪ ,‬ברית המועצות [רוסיה כיום]‪ ,‬בריטניה‪ ,‬צרפת וסין)‬
‫להטיל וטו ובכך לחסום כל הצעה לפעולה צבאית מאורגנת‪.‬‬

‫מכיוון שמועצת הביטחון יכלה לאשר פעולות צבאיות רק כאשר כל החברות הקבועות‬
‫הסכימו על כך‪ ,‬יכולת הפעולה של האו"ם נפגעה מן היריבויות בין המעצמות הגדולות‪,‬‬
‫ובעיקר בין ארצות הברית לברית המועצות‪ .‬במהלך המלחמה הקרה הפך האו"ם ל"נוסחה‬
‫לשיתוק מדיני" (‪ ,)Urquhart, 2010, p. 26‬כאשר חברות במועצת הביטחון השתמשו בזכות‬
‫הווטו שלהן יותר מ־‪ 230‬פעמים‪ ,‬וחסמו כל אפשרות לפעולה מכל סוג שהוא ביותר משליש‬
‫מהחלטות האו"ם באותה התקופה‪ .‬מכיוון שמבנה האו"ם הגביל את יכולתו לתפקד כארגון‬
‫ביטחון קיבוצי אמתי‪ ,‬הוא נכשל בזמן המלחמה הקרה בהגשמת רבים מן האידיאלים‬
‫השאפתניים שלו‪.‬‬ ‫שמירה על השלום‬
‫(‪)peacekeeping‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬כמו כל ארגון סתגלני מצא האו"ם דרכים אחרות להתגבר על המגבלות‬ ‫מאמצים של צד שלישי‪ ,‬כגון‬
‫המשפטיות המחלישות אותו ועל היעדר שיתוף הפעולה בין המעצמות הגדולות‪ ,‬אשר פגעו‬ ‫ארגון האומות המאוחדות‪,‬‬
‫להתערב במלחמות אזרחים ו‪/‬או‬
‫ביכולתו לשמור על הסדר העולמי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בניגוד לאכיפת השלום‪ ,‬כפי שנעשתה במלחמת‬ ‫במלחמות בין מדינות או למנוע‬
‫קוריאה‪ ,‬נקט האו"ם גישה חדשה‪ ,‬הנקראת בשם שמירה על השלום‪ ,‬שנועדה להפריד בין‬ ‫ממעשי עוינות בין יריבים להסלים‬
‫האויבים (‪ .)Urquhart, 2010‬כוח החירום של האו״ם (‪,)UNEF – UN Emergency Force‬‬ ‫למלחמה כוללת‪ ,‬באמצעות‬
‫יצירת חציצה בין האויבים‪,‬‬
‫שהעצרת הכללית של האו"ם אישרה את הקמתו ב־‪ 1956‬במסגרת "החלטת האיחוד למען‬ ‫המאפשרת השגת פתרון‬
‫השלום" בתגובה על המשבר בתעלת סואץ‪ ,‬היה הראשון מבין כוחות רבים שהוקמו כדי‬ ‫לסכסוך באמצעות משא ומתן‪.‬‬
‫לשמור על השלום ברחבי העולם‪.‬‬
‫דיפלומטיה של מניעה‬
‫(‪)preventive diplomacy‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬ב־‪ 1960‬חתר מזכ"ל האו"ם דאז דאג האמרשילד לנהל את ביטחון העולם‬
‫באמצעות מה שכינה דיפלומטיה של מניעה‪ ,‬בניסיון ליישב סכסוכים לפני שיהפכו‬ ‫פעולות דיפלומטיות הננקטות‬
‫לפני משבר שאפשר לצפותו‬
‫למשברים‪ ,‬בניגוד למאמצים לסיים מלחמות לאחר שכבר פרצו‪ .‬ב־‪ ,1989‬מזכ"ל האו"ם דאז‬ ‫מראש כדי למנוע את מעשי‬
‫יאר‪ ,‬שהיה מתוסכל מן העובדה שהמעצמות הגדולות אינן מאפשרות‬ ‫ּפרז דה קּווֵ ַ‬
‫חוויאר ֶ‬ ‫האלימות או להגבילם‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 308‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:08‬‬

 ‫‪309‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫השכנת שלום‬ ‫לאו"ם למלא "תפקיד יעיל ותקיף כפי שעולה בבירור ממגילת הייסוד שלו"‪ ,‬נקט יזמות‬
‫(‪)peacemaking‬‬
‫להשכנת שלום‪ .‬תכניות אלה נועדו לשים קץ ללחימה‪ ,‬כדי שמועצת הביטחון של האו"ם‬
‫תהליך של דיפלומטיה‪ ,‬תיווך‪,‬‬
‫משא ומתן‪ ,‬או צורות אחרות‬
‫תוכל לשלוח‪ ,‬בהמשך‪ ,‬כוחות למשימות שמירה על השלום‪ .‬מאוחר יותר ריכז מזכ"ל‬
‫של יישוב סכסוכים בדרכי שלום‪,‬‬ ‫האו"ם קופי אנאן את מאמצי האו"ם בבניית שלום באמצעות יצירת תנאים המקטינים את‬
‫המסדיר את סיום הסכסוך ופותר‬ ‫הסבירות להתחדשות המלחמה‪ :‬פעולות לשמירה על השלום (סיום הלחימה שכבר פרצה);‬
‫את הסוגיות שהובילו אליו‪.‬‬
‫וניהול מבצעי שלום של האו"ם‪ ,‬שנועדו למטרות שיטור ופיקוח בסכסוכים שיש בהם סכנה‬
‫להתחדשות הלחימה בין האויבים‪ .‬מאמצים אלה של האו"ם התמקדו במשימות של אכיפת‬
‫בניית שלום‬
‫(‪)peace building‬‬ ‫שלום‪ ,‬הנשענות על כוחות של חיילי או"ם מאומנים ומצוידים‪ ,‬המסוגלים להפעיל כוח‬
‫פעולות הנעשות לאחר מלחמה‪,‬‬ ‫צבאי במקרה הצורך גם בלא הסכמה קודמת של הצדדים המסוכסכים‪.‬‬
‫בעיקר בעלות אופי דיפלומטי‬
‫וכלכלי‪ ,‬המחזקות ומקימות‬
‫מחדש את התשתיות והמוסדות‬ ‫במשך יותר מארבעה עשורים היה האו"ם קרבן ליריבות המתמדת בין מעצמות העל‪.‬‬
‫השלטוניים‪ ,‬כדי למנוע את‬ ‫למרות זאת‪ ,‬סיום המלחמה הקרה הסיר חלק גדול מן המכשולים שעמדו בדרכו של האו"ם‬
‫התחדשות הלחימה‪.‬‬
‫בשמירה על השלום‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ב־‪ 1990‬נכנסה מועצת הביטחון לפעולה והעניקה אישור‬
‫מבצעי שלום‬
‫להפעיל כוח צבאי כדי להכריח את עיראק לסגת מכוויית‪ ,‬לאחר שפלשה אליה‪ .‬יזמת‬
‫(‪)peace operations‬‬ ‫ביטחון קיבוצי מוצלחת זו עוררה אופטימיות באשר לתועלת של מאמצי השמירה על‬
‫קטגוריה כללית המקיפה גם‬ ‫השלום בהנהגת האו"ם‪ .‬מספר משימות השלום שהאו"ם השיק לאחר ‪ 1990‬היה גדול פי‬
‫פעולות של השכנת שלום וגם‬ ‫שלושה ממספר המשימות שביצע במשך ארבעים שנות קיומו‪ .‬בממוצע‪ ,‬מאז ‪ 1990‬ניהל‬
‫מהלכי אכיפה‪ ,‬שמטרתם לכונן‬
‫ולקיים את השלום בין הצדדים‬ ‫האו"ם כמעט שש משימות של שמירה על השלום בכל שנה (ראו מפה ‪.)9.2‬‬
‫היריבים‪.‬‬
‫אף שהליברלים מטפחים תקוות גדולות לגבי האו"ם כאמצעי לקידום זכויות האדם ושלטון‬
‫אכיפת שלום‬
‫(‪)peace enforcement‬‬ ‫החוק ברחבי העולם (‪ ,)Mertus, 2009b‬האילוצים הנכפים עליו כארגון נובעים‪ ,‬בחלקם‪,‬‬
‫שימוש בכוח צבאי נגד הצדדים‬ ‫דווקא מן החשיבות שהאו"ם מייחס לעקרון הריבונות של המדינות ומן התלות שלו‬
‫הלוחמים‪ ,‬או האיום להשתמש‬ ‫בפוליטיקת העצמה‪ .‬מנקודת מבט ריאליסטית‪" ,‬האו"ם נוסד כדי להנציח את השליטה של‬
‫בו‪ ,‬בדרך־כלל בעקבות הסכמה‬ ‫בריטניה ואמריקה בעולם תוך התמודדות עם עלייתה הלא רצויה של ברית המועצות‪...‬‬
‫בין־לאומית‪ ,‬כדי לכפות על‬
‫הצדדים ציות להחלטות או‬ ‫כמוסד שבאמצעותו יהיה אפשר להמשיך להפעיל את פוליטיקת העצמה באמצעים אחרים"‬
‫לסנקציות שנועדו לקיים או‬ ‫(‪.)Gray, 2010, p. 79; Mazower, 2009‬‬
‫לשקם את השלום והסדר‪.‬‬

‫כדי להגדיל באופן יסודי את יכולת האו"ם לתפקד כסמכות כלל־עולמית אמתית ייאלצו‬
‫המדינות החברות בו לוותר על זכויותיהן כמדינות יחידות ולהעניק יותר סמכויות לאו"ם‬
‫(‪ .)Weiss et al., 2009‬חוקר האו"ם בריאן ארקהרט (‪ )Urquhart, 2010, p. 28‬מאמץ השקפה‬
‫זו‪ ,‬שהוא תופס כהכרחית להמשך הרלוונטיות של האו"ם בעידן הגלובליזציה‪:‬‬
‫אילו ממשלות המדינות היו סבורות‪ ,‬כי יעילותו של האו"ם היא סוגיה דחופה‪ ,‬ריבונות‬
‫המדינות הייתה הבעיה הראשונה שהיו חייבות לפתור‪ .‬במצב כיום‪ ,‬אפשר רק לתהות‬
‫איזו מבין הבעיות העולמיות הגדולות תביא לאסון הקוסמי‪ ,‬אשר יוכיח מעבר לכל ספק‪,‬‬
‫וכנראה גם מאוחר מדי‪ ,‬כי מצבנו הנוכחי מחייב סדר בין־לאומי פוסט־וסטפאלי חדש‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1945‬היו בעולם רק מעט בעיות שמדינה יחידה לא הייתה יכולה להתמודד עמן‬
‫בהצלחה‪ .‬כיום‪ ,‬העולם ניצב בפני אתגרים מאיימים‪ ,‬דוגמת‪ :‬המשך ההפצה של נשק גרעיני‪,‬‬
‫טרור בין־לאומי‪ ,‬מגיפות עולמיות‪ ,‬הידרדרות סביבתית ומחסור במשאבים – בעיות כלל־‬
‫עולמיות המחייבות פתרונות באמצעות שיתוף פעולה‪" .‬כארגון בין־לאומי‪ ,‬האו"ם אמור‬
‫לספק הנהגה ולתאם את הפעילות בנושאים אלה‪ ,‬אך יכולתן של המדינות החברות בו‬
‫להשתמש בו לצורך שיתוף פעולה בבעיות כלל־עולמיות מסוכנות היא מוגבלת ומאכזבת"‬
‫(‪.)Urquhart, 2010, p. 26‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 309‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:08‬‬

 ‫העבודה‪10205 :‬‬ ‫‪ belongs‬מספר‬
‫‪File #0001867‬‬ ‫ביחב“ל‪-to‬פרק ‪9‬‬ ‫יסוד‬
‫‪Tzachi‬‬ ‫העבודה‪ :‬מושגי‬
‫‪Moskona-‬‬ ‫שם‪do not‬‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫‪distribute‬‬

‫מפה ‪9-2‬‬ ‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪310‬‬

‫‪UNIIMOG‬‬
‫‪1988–1991‬‬

‫‪MINUSTAH DOMREP‬‬ ‫‪UNMIBH‬‬ ‫‪UNFICYP‬‬ ‫‪UNAMIC‬‬

‫‪2004-‬‬ ‫‪1995–2002‬‬ ‫–‪1964‬‬ ‫‪1991–1992‬‬
‫‪1965–1966‬‬ ‫‪UNTAES‬‬
‫‪UNMIH‬‬ ‫‪UNCRO‬‬ ‫‪1996-1998‬‬
‫‪1993–1996‬‬ ‫‪UNOMSIL‬‬ ‫‪UNOGIL‬‬ ‫‪UNIPOM‬‬ ‫‪UNTAC‬‬
‫‪UNPROFOR‬‬ ‫‪1995–1996‬‬ ‫‪1958‬‬
‫‪UNSMIH‬‬ ‫‪1998–1999‬‬ ‫‪UNMOP‬‬ ‫‪1965–1966‬‬ ‫‪1992–1993‬‬
‫‪1992–1995‬‬ ‫‪UNMOGIP‬‬ ‫‪UNSF‬‬
‫‪1996–1997‬‬ ‫‪1996–2000‬‬ ‫‪UNIFIL‬‬ ‫‪1962–1963‬‬
‫‪MINURSO‬‬ ‫–‪1949‬‬
‫‪UNTMIH‬‬ ‫–‪1978‬‬
‫‪1997‬‬ ‫–‪1991‬‬ ‫‪UNMIK‬‬
‫‪UNOMIG‬‬ ‫‪UNMOT‬‬
‫–‪1999‬‬ ‫‪1994–2000‬‬
‫‪MIPONUH‬‬ ‫‪1993–2009‬‬
‫‪1997–2000‬‬
‫‪UNPREDEP‬‬
‫‪1995–1999‬‬
‫‪UNSMIS‬‬
‫‪2012‬‬

‫‪UNDOF‬‬
‫–‪1974‬‬

‫‪UNMISS‬‬
‫–‪2011‬‬
‫‪UNISFA‬‬
‫–‪2011‬‬

‫‪UNIKOM‬‬
‫‪1991–2003‬‬
‫‪UNDOF‬‬
‫–‪1974‬‬
‫‪MONUC‬‬ ‫‪UNTSO‬‬
‫‪1999–2010‬‬ ‫‪ONUB‬‬ ‫–‪1948‬‬
‫‪2004–2006‬‬
‫‪UNYOM‬‬
‫‪MINURCA‬‬ ‫‪ONUMOZ‬‬ ‫‪1963–1964‬‬ ‫‪UNTAET‬‬
‫‪UNOMIL‬‬ ‫‪1998–2000‬‬ ‫‪1992–1994‬‬
‫‪1993–1997‬‬ ‫‪1999–2002‬‬
‫‪MINUGUA‬‬ ‫‪UNAMID‬‬ ‫‪UNOSOM I‬‬
‫‪MINURCAT‬‬ ‫‪1992–1993‬‬ ‫‪UNMISET‬‬
‫‪1997‬‬ ‫–‪2007‬‬ ‫‪2002–2005‬‬
‫‪2007–2010‬‬ ‫‪UNOSOM II‬‬
‫‪MONUSCO‬‬
‫‪ONUCA‬‬ ‫‪UNASOG‬‬ ‫–‪2010‬‬ ‫‪1993–1995‬‬ ‫‪UNMIT‬‬
‫‪1989–1992‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪2006–2012‬‬
‫‪UNMIL‬‬
‫–‪2003‬‬ ‫‪UNOCI‬‬ ‫‪UNMEE‬‬

‫המחבר יצר את המפה על־פי נתונים של האו"ם‬

‫–‪2004‬‬ ‫‪ONUC‬‬ ‫‪2000–2008‬‬
‫‪ONUSAL‬‬ ‫‪1960–1964‬‬
‫‪1991–1995‬‬ ‫‪UNOMSIL‬‬
‫‪1998–1999‬‬ ‫‪UNTAG‬‬
‫‪1989–1990‬‬
‫‪UNAMSIL‬‬ ‫‪UNEF I‬‬
‫‪1999–2005‬‬ ‫‪UNAVEM I‬‬ ‫‪1956–1967‬‬
‫‪1989–1991‬‬ ‫‪UNEF II‬‬
‫‪UNAVEM II‬‬ ‫‪1973–1979‬‬
‫‪MINUSMA‬‬ ‫‪1991–1995‬‬
‫–‪2013‬‬ ‫‪UNAVEM II‬‬
‫‪1995–1997‬‬
‫‪MONUA‬‬
‫‪1997–1999‬‬ ‫‪UNAMIR‬‬
‫משימות שהושלמו‬ ‫‪1993–1996‬‬
‫‪UNAMID‬‬
‫משימות נמשכות‬ ‫–‪2007‬‬

‫מפה ‪ 9.2‬משימות של האו"ם לשמירה על השלום ‪ 0 2014-1948 -‬ב־‪ 40‬השנים הראשונות לקיומו לקח עליו האו"ם רק ‪ 18‬משימות של שמירה‬
‫על השלום בעולם‪ .‬ואולם‪ ,‬מאז ‪ 1990‬היה האו"ם פעיל יותר‪ ,‬ושלח כוחות למשימות של שמירה על השלום ב־‪ 49‬מוקדי התלקחות ברחבי העולם‪ .‬כפי‬
‫שאפשר לראות במפה‪ ,‬מרבית ‪ 67‬המשימות של שמירה על השלום בין ‪ 1948‬ל־‪ 2014‬נמשכו לפחות עשור‪ .‬נכון לאוקטובר ‪ 2013‬היו כוחות האו"ם‬
‫פרוסים ב־‪ 15‬מוקדים בעולם‪ ,‬ועוד כוח משימה מדיני מיוחד הפועל באפגניסטן‪.‬‬

‫לא רק האינטרסים העצמיים של החברות הקבועות במועצת הביטחון מגבילים את‬

‫האו"ם‪ ,‬אלא גם התשתית והמשאבים הפיננסיים המוגבלים שלו‪ .‬כדי שהאו"ם יוכל‬
‫להצליח‪ ,‬על הקהילה העולמית להתאים את האמצעים המוענקים לאו"ם לדרישות ממנו‪.‬‬
‫סך כל ההוצאות לתמיכה ב־‪ 67‬מבצעי שמירה על השלום של האו"ם מאז ‪ 1948‬הסתכם‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 310‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:08‬‬

 ‫‪311‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫בכ־‪ 84.33‬מיליארד דולר‪ .‬בתקופה שבין יולי ‪ 2012‬ליוני ‪ 2013‬הסתכם תקציב התמיכה‬
‫ביותר מ־‪ 113,000‬חיילי כוחות השמירה על השלום ב־‪ 7.33‬מיליארדי דולרים‪ .‬כדי לראות‬
‫סכום זה בפרספקטיבה הנכונה‪ ,‬אפשר להשוות אותו לתקציב הצבאי של ארצות הברית‬
‫לאותה התקופה‪ ,‬שהסתכם ב־‪ 685.3‬מיליארד דולר‪.‬‬

‫היקף פעילות זה מייצג גידול של פי תשעה במשימות השמירה על השלום של האו"ם מאז‬
‫‪ ,1999‬שהמימון שלהן מגיע לפחות מחצי אחוז (‪ )0.42%‬מכלל ההוצאה הצבאית בעולם‪.‬‬
‫עלות ההפעלה של כוחות השמירה על השלום של האו"ם נמוכה‪ ,‬בדרך־כלל‪ ,‬במידה רבה‬
‫מעלויות הפריסה של כוחות הצבא של מדינות הצפון העולמי‪ ,‬ברית נאט"ו‪ ,‬או הארגונים‬
‫הבין־ממשלתיים האזוריים‪ .‬לדברי סוזן רייס‪ ,‬היועצת לביטחון לאומי של ארצות הברית‪,‬‬
‫"אילו הייתה ארצות הברית צריכה לפעול לבדה – באופן חד־צדדי – ולפרוס את כוחותיה‬
‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫‪-‬פרק ‪9‬‬
‫בלבד"‪.‬‬ ‫ביחב“ל‬
‫מוציא ‪ 12‬סנט‬ ‫יסודהאו"ם‬ ‫מושגי‬
‫מוציאה‪ ,‬היה‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫הייתה‬ ‫בורלאכל דולרשם‬
‫שארצות הברית‬ ‫רונית אלה‪ ,‬על‬
‫בארצות‬ ‫ביצוע‪:‬‬
‫‪9-4‬יעילותו בארגון שיתוף‬ ‫למרות פגמיו נותר האו"ם המוסד העולמי היחידאיור‬
‫שהוכיח את‬
‫פעולה בין־לאומי להתמודדות עם משברי ביטחון במצבים שבהם המדינות אינן מוכנות‪,‬‬
‫או אינן ערוכות‪ ,‬לפעול לבדן‪ .‬עם זאת‪ ,‬השימוש בארגוני ביטחון אזורי הולך ומתרחב ככל‬
‫שהארגונים הבין־ממשלתיים האזוריים נכנסים לפעולה במצבים שבהם חובשי הקסדות‬
‫הכחולות של האו"ם אינם מקבלים את התמיכה הנחוצה לביצוע המשימה‪.‬‬

‫מספר המשרתים במדים במשימות השמירה על השלום של האו"ם‪ :‬מ־‪ 1991‬ועד ימינו‬
‫‪120,000‬‬
‫אוגוסט ‪96,877 :2013‬‬
‫)‪(UNAMID, MONUSCO‬‬
‫‪100,000‬‬
‫יולי ‪78,444 :1983‬‬ ‫אוקטובר ‪80,976 :2006‬‬
‫)‪(UNPROFOR, UNOSOM, UNTAC‬‬ ‫)‪(MONCU, UNMIL, UNMIS, UNIFIL‬‬
‫מספר המשרתים במדים‬

‫‪80,000‬‬

‫נובמבר ‪47,778 :2001‬‬

‫‪Based on data from United Nations Peacekeeping Operations, 2013‬‬

‫‪60,000‬‬
‫)‪(UNAMSIL, UNTAET‬‬

‫‪40,000‬‬

‫‪20,000‬‬

‫‪0‬‬
‫ינו' ‪1992‬‬

‫ינו' ‪1993‬‬

‫ינו' ‪1994‬‬

‫ינו' ‪1995‬‬
‫ינו' ‪1996‬‬

‫ינו' ‪1997‬‬

‫ינו' ‪1998‬‬

‫ינו' ‪1999‬‬

‫ינו' ‪2000‬‬

‫ינו' ‪2001‬‬

‫ינו' ‪2002‬‬

‫ינו' ‪2003‬‬

‫ינו' ‪2004‬‬

‫ינו' ‪2005‬‬

‫ינו' ‪2006‬‬

‫ינו' ‪2007‬‬

‫ינו' ‪2008‬‬
‫ינו' ‪2009‬‬
‫ינו' ‪2010‬‬
‫ינו' ‪2011‬‬
‫ינו' ‪2012‬‬
‫ינו' ‪2013‬‬
‫ינו' ‪2014‬‬

‫סך הכול‬ ‫משקיפים צבאיים‬ ‫שוטרים‬ ‫חיילים‬

‫איור ‪ 9.4‬הביקוש הגובר ל"שלום" ‪ 0‬הטבלה מציגה מגמה ברורה של גידול בביקוש לכוחות שמירה על השלום על ציר הזמן‪ ,‬שכן המספר הכולל של‬
‫המועסקים במשימות השמירה על השלום ‪ -‬הנקראים לעתים גם בשם "הקסדות הכחולות"‪ ,‬בשל הכומתות והקסדות הכחולות שלהם ‪ -‬גדל פי חמישה‬
‫מאז ‪ .1999‬קווי המגמות הנוספות מצביעים על שני תפקידים מרכזיים נוספים‪ ,‬שחיילים אלה מבצעים כיום‪ :‬משקיפים צבאיים (העוקבים אחר התנאים‬
‫בשטח אך אין להם סמכות לפעול צבאית) ושוטרים‪ .‬נכון לסוף אוגוסט ‪ ,2013‬הגיע מספר המשרתים במדים ל־‪ 82,127‬חיילים‪ 12,930 ,‬שוטרים ו־‪1,802‬‬
‫משקיפים צבאיים‪ ,‬ש־‪ 116‬מדינות תרמו לאו"ם‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 311‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:08‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪312‬‬

‫ארגוני ביטחון אזורי והגנה קיבוצית‬

‫אם ארגון האומות המאוחדות משקף את היעדר הערכים המשותפים והתכלית המשותפת‬
‫המאפיינים קהילה עולמית מפולגת‪ ,‬ייתכן שהארגונים האזוריים‪ ,‬שהמדינות החברות בהם‬
‫חולקות אינטרסים משותפים ומסורות תרבותיות משותפות מציעים סיכויי הצלחה טובים‬
‫יותר‪ .‬סוגי המלחמות הניטשות כיום בעולם אינם מתאימים לפיקוח של גוף כלל־עולמי‪,‬‬
‫שכן כמעט כל הסכסוכים האלה כיום הם מלחמות אזרחים‪ .‬האו"ם מתמודד עם מלחמות‬
‫בין־לאומיות בין מדינות; הוא אינו מאורגן‪ ,‬או מוסמך מבחינה משפטית‪ ,‬להתערב בקרבות‬
‫פנימיים המתחוללים בתוך הגבולות הריבוניים של מדינה‪.‬‬

‫ארגונים בין־ממשלתיים אזוריים הם שונים‪ .‬גופים אלה רואים את עומק ההשפעה של‬
‫סכסוכים מזוינים המתחוללים בתוך ארצות באזורם על האינטרסים הביטחוניים שלהם‪,‬‬
‫ולאורך ההיסטוריה הוכיחו את נחישותם ואת יכולתם לפקח על מלחמות פנימיות אכזריות‬
‫אלה‪" .‬תיחום" של מבצעי השלום לאזורים הוא כיום מגמה כלל־עולמית‪ .‬בתחילת ‪2013‬‬
‫היו בעולם כ־‪ 53‬משימות שלום‪ ,‬שבמסגרתן שירתו ‪ 233,642‬חיילים ואזרחים‪ ,‬שהועסקו‬
‫בארגונים אזוריים ובכוחות של קואליציית מדינות באישור האו"ם ובתמיכתו (‪SIPRI,‬‬
‫‪ .)2013‬אפשר לצפות‪ ,‬כי תפקיד ארגוני הביטחון האזורי ילך ויגדל‪.‬‬

‫ארגון הברית הצפון־אטלנטית (נאט"ו) הוא ארגון הביטחון האזורי הידוע ביותר‪ .‬ארגוני‬
‫ביטחון אזורי נוספים הם‪ :‬הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (‪ ,)OSCE‬הברית‬
‫הצבאית של ניו זילנד‪ ,‬אוסטרליה וארצות הברית (‪ )ANZUS‬וארגון ברית דרום־מזרח‬
‫אסיה (‪ .)SEATO‬אזורים בעלי מנדט מדיני רחב יותר‪ ,‬החורג מענייני הגנה אזורית‪ ,‬הם‪:‬‬
‫ארגון מדינות אמריקה (‪ ,)OAS‬הליגה הערבית (‪ ,)LAS‬הארגון לאחדות אפריקה (‪,)OAU‬‬
‫המועצה הנורדית (‪ ,)NC‬איגוד מדינות דרום־מזרח אסיה (‪ )ASEAN‬ומועצה לשיתוף‬
‫פעולה של מדינות המפרץ (‪.)GCC‬‬

‫רבים מארגוני הביטחון האזורי הפועלים כיום ניצבים מול האתגר לשמר את ההסכמה‬
‫והסולידריות בין המדינות החברות‪ ,‬בהיעדר תחושת ייעוד ברורה‪ .‬נאט"ו הוא דוגמה לכך‪.‬‬
‫בשנים שמאז תום המלחמה הקרה‪ ,‬התאפיין המצב הביטחוני העמום באירופה בסכסוכים‬
‫אתניים ודתיים‪ ,‬שברית נאט"ו לא נועדה במקורה לטפל בהם‪ .‬מגילת הייסוד של נאט"ו‬
‫ייעדה לברית תכלית אחת ויחידה – התגוננות עצמית הדדית מפני ברית המועצות‪ .‬הברית‬
‫לא הגדירה מעולם את הסכסוכים הפנימיים בתוך מדינה כיעד לפיקוח‪.‬‬

‫מסיבה זו‪ ,‬עד ‪ ,1995‬כאשר לקחה ברית נאט"ו מידי האו"ם את הפיקוד על כל הפעולות‬
‫הצבאיות בבוסניה־הרצגובינה‪ ,‬לא היה ברור אם הברית תוכל להתאים את עצמה לסביבה‬
‫הביטחונית החדשה‪ .‬מאז התערבות זו‪ ,‬ברית נאט"ו הגדירה את עצמה מחדש‪ .‬ב־‪1999‬‬
‫היא התערבה לצורך פיקוח על האלימות האזרחית בחבל קוסובו‪ .‬ב־‪ 2001‬עשתה ברית‬
‫נאט"ו שימוש ראשון בסעיף ‪ 5‬למגילת הייסוד שלה‪ ,‬המחייב הגנה קיבוצית על מדינה‬
‫חברה שהותקפה‪ ,‬והצטרפה למלחמה באפגניסטן במפגן תמיכה בארצות הברית לאחר‬
‫פיגועי הטרור של ה־‪ 11‬בספטמבר‪ .‬לאחרונה‪ ,‬במארס ‪ ,2011‬לקחה עליה ברית נאט"ו את‬
‫האחריות לפעילות הצבאית בלוב מידי ארצות הברית‪ ,‬צרפת ובריטניה‪ ,‬שיצאו לפעולה‬
‫ביזמתן‪.‬‬

‫ברית נאט"ו התרחבה מאז הקמתה‪ ,‬ומ־‪ 12‬המדינות שהקימו אותה ב־‪ 1949‬גדלה ל־‪28‬‬
‫חברות‪ ,‬בשישה סבבים של הרחבה‪ ,‬שהתקיימו בשנים ‪2004 ,1999 ,1982 ,1955 ,1952‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 312‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:08‬‬

 ‫‪313‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫ו־‪( 2009‬ראו מפה ‪ .)9.3‬כמה מדינות במזרח אירופה מועמדות לחברות בעתיד‪ ,‬ורבים‬
‫סבורים‪ ,‬כי לטובת האינטרסים של נאט"ו ושל אירופה רצוי שגם רוסיה תצטרף לברית‪.‬‬

‫האוקיאנוס האטלנטי‬ ‫חברות נאט"ו ‪2012‬‬

‫שוודיה‬ ‫פינלנד‬ ‫תאריכי הצטרפות‪:‬‬
‫נורבגיה‬ ‫הים‬ ‫רוסיה‬
‫הבלטי‬ ‫מייסדות* )‪(1949‬‬
‫‪2000-1950‬‬
‫אסטוניה‬ ‫‪ – 2000‬עד היום‬
‫דנמרק הים‬ ‫לטביה‬ ‫מועמדות מובילות‬
‫הצפוני‬ ‫להצטרפות‬
‫ליטא‬
‫בריטניה‬ ‫הולנד‬ ‫)רוסיה(‬ ‫*כולל גם איסלנד‪,‬‬
‫אירלנד‬ ‫בלרוס‬
‫בלגיה‬ ‫ארצות הברית וקנדה‬
‫פולין‬
‫גרמניה‬ ‫אוקראינה‬
‫לוקסמבורג‬ ‫הרפובליקה‬
‫סלובקיה הצ'כית‬ ‫מולדובה‬
‫שווייץ‬

‫‪© Kegley and Blanton/Cengage Learning 2015‬‬

‫הונגריה אוסטריה‬
‫צרפת‬ ‫רומניה‬
‫סלובניה‬ ‫קרואטיה‬ ‫הים השחור‬
‫סרביה בוסניה‬ ‫גורגיה‬
‫הרצגובינה איטליה‬
‫מונטנגרו‬
‫בולגריה‬
‫פו‬

‫אלבניה‬
‫רטוגל‬

‫ספרד‬
‫טורקיה‬ ‫איראן‬
‫יון‬

‫מקדוניה‬
‫סוריה‬ ‫עיראק‬
‫תוניסיה‬

‫מרוקו‬ ‫אלג'יריה‬ ‫הים התיכון‬

‫מפה ‪ 9.3‬ברית נאט"ו המורחבת במאזן הכוחות הגיאו־אסטרטגי החדש ‪ 0‬הנוף הגיאו־אסטרטגי של המאה‬
‫ה־‪ 21‬השתנה מאוד בעקבות התרחבותה של נאט"ו ל־‪ 28‬חברות מלאות ב־‪ 1‬באפריל ‪ ,2009‬כאשר אלבניה‬
‫וקרואטיה הצטרפו רשמית כחברות הברית החדשות ביותר‪ .‬כפי שאפשר לראות במפה‪ ,‬מטריית הביטחון של‬
‫נאט"ו פרוסה כיום על פני אירופה כולה ומעבר לה‪ ,‬בחתירתה ליצור משטר ביטחון קיבוצי‪ ,‬שיכלול מדינות שהיו‬
‫בעבר אויבותיה של הברית‪ .‬יאּפ דה הופ שפר‪ ,‬לשעבר מזכ"ל הארגון‪ ,‬הדגיש את חשיבותה הנמשכת של השגת‬
‫הביטחון באמצעות שיתוף פעולה רב־לאומי‪ ,‬והצהיר‪ ,‬כי "נאט"ו חיה ובועטת מכיוון שיש לה עדיין תפקיד ייחודי‪:‬‬
‫להיות המקום שבו אירופה וצפון אמריקה עומדות יחד‪ ,‬מתייעצות יחד ופועלות יחד להבטחת ביטחונן המשותף"‪.‬‬

‫נוסף על כך‪ ,‬ברית נאט"ו עברה שינויים כדי להפוך הן לברית צבאית (להבטחת הביטחון‬
‫בין מדינות ובתוכן‪ ,‬ולצורך בלימת התפשטות הטרור העולמי)‪ ,‬הן לברית פוליטית (לעידוד‬
‫התפשטות הדמוקרטיה בעולם)‪ .‬אף־על־פי שנאט"ו נתפסת כמשרתת את האינטרסים של‬
‫הצפון העולמי‪ ,‬פעילותה בשירות הביטחון הקיבוצי במבצעים המתנהלים תחת סמכותה‬
‫מעניקים לה את הלגיטימציה שאין ברוב המקרים להתערבויות חד־צדדיות‪" .‬הדבר נכון‬
‫במיוחד לגבי בריטניה וצרפת‪ ,‬שעברן הקולוניאלי מביא למזרח התיכון ולצפון אפריקה‬
‫מטען שלילי עצום – וכמובן ארצות הברית‪ ,‬עם העבר המורכב שלה באזור" (‪Joyner,‬‬
‫‪.)2011‬‬

‫למרות זאת‪ ,‬כמו האו"ם וארגונים אזוריים נוספים‪ ,‬גם ברית נאט"ו נתקלת בחסמים‬
‫להצלחתה כארגון ביטחון אזורי‪ .‬נאט"ו מצליחה במשימות של שמירה על השלום רק כאשר‬
‫המדינות החברות החזקות ביותר מגיעות להסכמה על מבצע מתוכנן כלשהו‪ .‬במקרה של‬
‫לוב‪ ,‬המנדט שהוענק למבצע‪ ,‬כפי שנוסח בהחלטת מועצת הביטחון‪ ,‬התמקד באופן צר‬
‫ביותר בהגנה על האזרחים‪ ,‬כדי להבטיח הסכמה שבשתיקה באמצעות הימנעות מהצבעה‪,‬‬
‫ולמנוע התנגדות ישירה של רוסיה וסין‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 313‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:09‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪314‬‬

‫‪AP Photo/Aaron Favila‬‬

‫האם התערבות צבאית היא הדרך הליברלית לשלום? ‪ 0‬מדינות וארגונים בין־ממשלתיים רבים‬
‫נרתעים‪ ,‬לרוב‪ ,‬מהתערבות צבאית בסכסוכים פנימיים שמחוץ לתחום ההשפעה שלהם‪ ,‬וההתערבות של‬
‫נאט"ו בלוב ב־‪ 2011‬היא מקרה חריג‪ .‬מועצת הביטחון טענה‪ ,‬כי תגובתו של שליט לוב מועמר קדאפי‬
‫להתקוממות העממית ‪ -‬בין היתר שימוש נרחב בטילים נגד מטוסים לירי במפגינים וההבטחה "לטהר‬
‫את לוב בית אחר בית" מן "המקקים" המורדים ‪ -‬היא בגדר פשעים נגד האנושות‪ .‬אף שההחלטה‬
‫להתערב בנעשה בלוב עוררה מחלוקת‪ ,‬היה להתערבות עצמה תפקיד מרכזי בסיוע להפלת משטרו של‬
‫קדאפי‪ .‬בתצלום‪ ,‬מפגינים קוראים להסגת כוחות ארצות הברית ונאט"ו מלוב‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬היקף המשימה של נאט"ו מוגבל‪ ,‬שכן לא סביר שהברית תתקוף מדינה שהיא‬
‫מעצמה גדולה או מדינה שיש לה ברית צבאית עם מעצמה כזו‪ .‬אויבתה המסורתית של‬
‫הברית‪ ,‬רוסיה‪ ,‬מסכימה אף היא‪ ,‬כי במאה ה־‪ 21‬על נאט"ו ורוסיה מוטלת החובה לפעול‬
‫יחד כדי להתמודד עם הטרור‪ ,‬תפוצת הנשק הגרעיני‪ ,‬הפיראטיות והסחר הלא חוקי בסמים‪.‬‬
‫אלא ש"רוסיה עדיין רחוקה מלהשלים עם נוכחות נאט"ו בארצות שהיא תופסת כשייכות‬
‫ל'מרחב האינטרסים המיוחסים' שלה" (‪.)The Economist, 2010a, p. 67‬‬

‫חוסר רצונן של מדינות אירופה החברות בברית לתקצב כראוי את צבאותיהן מציב בפני‬
‫נאט"ו בעיה חמורה‪ .‬מדינות אירופה בוחרות להישאר תלויות בארצות הברית‪ ,‬שתיקח‬
‫עליה אחריות למבצעים הצבאיים ותספק את רוב אמצעי הלחימה‪ .‬ארצות הברית אחראית‬
‫לכשלושה רבעים מסך ההוצאה הצבאית של כל מדינות נאט"ו‪ .‬כמו כן‪ ,‬להשקעה המוגבלת‬
‫של חברות נאט"ו האחרות מצטרף‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬גם רצון מדיני מוגבל‪ .‬במלחמה‬
‫באפגניסטן הציבו רבות ממדינות אירופה מגבלות ללחימה‪ ,‬ולא ששו להשתתף בכוח‬
‫הסיוע לביטחון בין־לאומי (‪ )ISAF – International Security Assistance Force‬של נאט"ו‪.‬‬
‫הלוחמים האמריקנים התלוצצו ביניהם וטענו‪ ,‬כי משמעות ראשי התיבות של כוח המשימה‬
‫של הברית היא "‪"( "I Saw America Fight‬ראיתי את אמריקה נלחמת")‪.‬‬

‫"בעולם שלאחר המשטר הסובייטי גוברת בוושינגטון התרעומת על שנאט"ו מממנת‪,‬‬

‫בעצם‪ ,‬את הוצאות ההגנה של ארצות אירופה העשירות" (‪ .)Shanker & Erlanger, 2011‬כפי‬
‫שהזהיר שר ההגנה לשעבר רוברט גייטס‪" ,‬המציאות הבוטה היא שבקרוב יתמעטו החשק‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 314‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:11‬‬

 ‫‪315‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫והסבלנות של הקונגרס האמריקני – ושל המדינה האמריקנית בכללותה – לבזבז תקציבים‬

‫יקרים על ארצות שכנראה אינן מוכנות להשקיע בעצמן את המשאבים הדרושים או לערוך‬
‫את השינויים הדרושים כדי להיות שותפות רציניות וכשירות לצורכי הגנתן"‪ .‬ברית נאט"ו‬
‫היא מוסד חשוב שהוכיח את יכולתו להסתגל לנסיבות העולמיות המשתנות‪ ,‬אבל יכולת זו‬
‫תעמוד למבחן אם ארצות הברית תבחר להסיט את האינטרסים שלה מאירופה ולהתמקד‬
‫בשנים הבאות באסיה (‪.)The Economist, 2012e‬‬

‫ארגוני ביטחון קיבוצי מייצגים דרך ליברלית מרכזית להשגת שלום בין־לאומי‪ .‬חסידי‬
‫ההשקפה הליברלית מצדדים מזה שנים בחיזוק המשפט הבין־לאומי כדי שיוכל להבטיח‬
‫את קיום הסדר העולמי‪ .‬נדון עתה בבחינת מקומו של המשפט הבין־לאומי בפוליטיקה‬
‫העולמית ובכללים שנתגבשו לצורכי בקרה וניהול של סכסוכים מזוינים בין מדינות ובתוכן‬
‫באמצעים משפטיים‪.‬‬

‫המשפט ברמה הבין־לאומית‬

‫מלחמה – התקפה מתוך בחירה של מדינה אחת נגד מדינה אחרת‪ ,‬בלא איום מידי‪ ,‬ולפיכך‬
‫לא מתוך הגנה עצמית – היא מנהג מרושע ומסוכן; שהקהילה העולמית הייתה אמורה‬
‫לאסור באיסור מוחלט‪ .‬האמנם? באותה רוח נוכל לשאול‪ :‬האם הקהילה הבין־לאומית‬
‫מחויבת להגן על אזרחים חפים מפשע מפני התעללות ומעשי זוועה שהמדינה שלהם‬
‫מבצעת נגדם? התשובה על כך‪ ,‬למען האמת‪ ,‬היא לא‪ ,‬ורעיונות אלה התפתחו רק לאחרונה‪.‬‬

‫עקרונות הליבה של המשפט הבין־לאומי‬

‫המשפט הבין־לאומי נהגה ונוסח על־ידי ריאליסטים‪ ,‬שהציבו בראש מעייניהם את‬
‫הפריווילגיות של החזקים‪ ,‬ולאורך ההיסטוריה צידדו בהשקפה שלפיה השימוש בכוח צריך‬
‫להיות פרקטיקה קבילה‪ ,‬שמדינה דומיננטית רשאית לנקוט לצורך הגנה על מעמדה במדרג‬
‫העצמה העולמי‪ .‬כפי שכתב הנרי וויטון (‪" ,)Wheaton, 1846‬לכל מדינה יש זכות לכוח"‪.‬‬

‫אין במשפט הבין־לאומי עיקרון חשוב יותר מעקרון ריבונות המדינה‪ .‬כזכור‪ ,‬ריבונות‬
‫פירושה שאין סמכות משפטית שהיא מעל המדינה‪ ,‬אלא אם המדינה מעניקה סמכות‬
‫כזו מרצונה‪ .‬מאז הסכם שלום וסטפאליה ב־‪ 1648‬ניסו המדינות לשמר את זכותן לפעול‬
‫בתוך שטחיהן בכל דרך שהשלטון בוחר‪ .‬נורמה זו היא הבסיס לכל הלכה משפטית אחרת;‬
‫כל תפיסות המפתח במשפט הבין־לאומי עוסקות בכללים שלפיהם המדינות הריבוניות‬
‫אומרות שהן רוצות להתנהל‪ .‬בפועל‪ ,‬כפי שניסחו אנשי המסורת הריאליסטית מאז המאה‬
‫ה־‪ ,17‬כללי המשפט הבין־לאומי מבטאים קוד התנהגות שנועד להגן על חירות המדינה‪,‬‬
‫לשמור על עצמאותה הריבונית ולפעול בהתאם למה שהיא תופסת כאינטרס הלאומי שלה‪.‬‬
‫שוויון ריבוני‬
‫(‪)sovereign equality‬‬ ‫על אף שההצהרה האוניברסלית על זכויות האדם מ־‪ 1948‬נגעה לסוגיות של יחס המדינה‬
‫העיקרון שלפיו המדינות שוות‬ ‫ליחידים שבתוכה‪ ,‬נותרה המדינה הסמכות העליונה‪ .‬לפיכך‪ ,‬רוב הכללים מתייחסים לזכויות‬
‫ביניהן מבחינה משפטית‪ ,‬בהגנה‬
‫שהן מקבלות משלטון החוק‬
‫המדינות ולחובותיהן ולא לבני האדם‪ .‬כפי שציין גדעון גוטליב‪" ,‬החוקים נועדו להגן על‬
‫הבין־לאומי‪.‬‬ ‫המדינה מפני היחיד‪ ,‬ולא על היחיד מפני המדינה"‪ .‬לדוגמה‪ ,‬העיקרון של שוויון ריבוני מעניק‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 315‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:11‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪316‬‬

‫לכל מדינה את הזכות לכבוד מלא מטעם מדינות אחרות‪ ,‬וכן הגנה מלאה באמצעות‬ ‫ניטרליות‬
‫(‪)neutrality‬‬
‫הכללים המשפטיים של המערכת‪ .‬הזכות לעצמאות מבטיחה גם את האוטונומיה המלאה‬ ‫דוקטרינה משפטית המעניקה‬
‫של המדינות בענייניהן הפנימיים ובקשרי החוץ שלהן‪ ,‬על־פי ההיגיון שעצמאותה של‬ ‫למדינות את הזכות לשמור על‬
‫כל מדינה מניחה מראש את עצמאותן של כל המדינות האחרות‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬דוקטרינת‬ ‫אי־הזדהות ולא לכרות בריתות‬
‫הגנה הדדיות עם אחד מן‬
‫הניטרליות מתירה למדינה להימנע ממעורבות בסכסוכים ובקואליציות של מדינות‬
‫הצדדים היריבים הנלחמים זה‬
‫אחרות‪.‬‬ ‫בזה‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬עקרון ההימנעות מהתערבות בענייניה הפנימיים של מדינה ריבונית מהווה את‬
‫הבסיס לנורמת האי־התערבות‪ ,‬הדורשת מן המדינות להימנע מלנקוט כל פעולה בתוך‬
‫שטחה של מדינה אחרת מבלי שקיבלו אישור לכך‪ .‬כלל קלאסי זה‪ ,‬שאינו נשמר לעתים‬
‫פשעים נגד האנושות‬
‫קרובות‪ ,‬מעניק לשלטונות את סמכות השיפוט העליונה בכל דבר ועניין המצויים בתוך‪,‬‬ ‫(‪)crimes against humanity‬‬
‫על‪ ,‬מעל או מתחת לשטח המדינה‪ .‬למעשה‪ ,‬המשפט הבין־לאומי היה בעבר מתירני ביחס‬ ‫קטגוריה של פעילויות שהוכרזו‬
‫לשליטת המדינה בענייניה הפנימיים במידה כזו‪ ,‬שלפני שנת ‪" 1952‬לא היה שום תקדים‬ ‫כבלתי־חוקיות במשפטי נירנברג‪,‬‬
‫במשפט הבין־לאומי שבו מדינת־לאום לקחה עליה אחריות לפשעים שביצעה נגד מיעוט‬ ‫שנערכו נגד פשעי המלחמה‬
‫שביצעו הנאצים‪ ,‬ומשמשת‬
‫בתחום השיפוט שלה" (‪ .)Wise, 1993‬האזרח לא זכה להגנה מפני פגיעה בזכויות אדם‬ ‫להוקעת מדינות הפוגעות בזכויות‬
‫בחסות המדינה או מפני פשעים נגד האנושות‪.‬‬ ‫אדם‪.‬‬

‫על אף פגמיו‪ ,‬המשפט הבין־לאומי אינו בלתי־רלוונטי או חסר־תועלת‪ .‬מדינות מוצאות‬

‫שהמשפט הבין־לאומי מועיל ומשקיעות מאמצים רבים בעיצוב התפתחותו‪ .‬התנהגות‬
‫זו מוכיחה כי מדינות מפרשות את המשפט הבין־לאומי כמערכת חוקים אמתית‪ ,‬וברוב‬
‫המקרים אף מצייתות לו (‪.)Joyner, 2005‬‬

‫אפשר להקביל מצב זה למשחק ה"תופסת" בחצר האחורית‪ ,‬שבו הילדים קובעים את כללי‬
‫המשחק‪ .‬כללים אלה יכולים לקבוע כי העץ הוא מחוץ לתחום; הנדנדה היא בסיס בטוח‬
‫שלא נתפסים בו; ברגע שנוגעים בשחקן הוא "תפוס" ואסור לו לזוז; וכן הלאה‪ .‬אין מנגנון‬
‫אכיפה או ענישה על הפרת כללים‪ ,‬אך הם מסייעים לארגן את המשחק‪ ,‬מייצרים ציפיות‬
‫מסוימות והופכים את האינטראקציה למהנה‪.‬‬

‫באופן דומה‪ ,‬מדינות מעריכות את המשפט הבין־לאומי ומצהירות על מחויבותן לחוקיו‪,‬‬

‫כפי שמבהירה התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית‪ ,‬מכיוון שהן זקוקות להבנה משותפת של‬
‫"כללי המשחק"‪ .‬החוק עוזר לעצב את הציפיות‪ ,‬והכללים מפחיתים את העמימות‪ ,‬וכך‬
‫משתפרת יכולת החיזוי בזירה הבין־לאומית‪ .‬פונקציות תקשורת אלה משרתות את כל‬
‫המדינות החברות במערכת הכלל־עולמית‪ ,‬שכן הן מאפשרות למדינות לבטוח זו בזו‪.‬‬

‫גם המדינות החזקות ביותר מצייתות‪ ,‬לרוב‪ ,‬לחוקי המשפט הבין־לאומי‪ ,‬מפני שהן מכירות‬
‫בעובדה‪ ,‬כי ברוב המקרים התועלת שהן יכולות להפיק מציות לחוקים גדולה במידה רבה‬
‫מן המחירים הכרוכים בהפרתם‪ .‬שחקנים בין־לאומיים המצייתים לחוקים זוכים בתגמול‪,‬‬
‫ואילו שחקנים המתעלמים מכללי המשפט הבין־לאומי‪ ,‬או מפרים נורמות מתוך התנהלות‬
‫אופורטוניסטית כזו‪ ,‬סופגים עונשים על הבחירה לעשות ככל העולה על רוחם‪ .‬למוניטין‬
‫הבין־לאומי של מדינה יש חשיבות‪ ,‬שכן הוא תורם לעצמה הרכה שלה‪ .‬מדינות הנוהגות‬
‫להפר את כללי המשפט הבין־לאומי עלולות לגלות‪ ,‬כי מדינות אחרות מסרבות לשתף עמן‬
‫פעולה‪ .‬לצד אבדן שמן הטוב ויוקרתן‪ ,‬על המדינות העברייניות לחשוש‪ ,‬בהכרח‪ ,‬מפעולות‬
‫גמול של קרבנותיהן‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬רק מדינות שאפתניות או פזיזות מאוד יבחרו לזלזל בכללי‬
‫ההתנהגות המקובלים‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 316‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:11‬‬

 ‫‪317‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫מגבלותיה של מערכת המשפט הבין־לאומי‬

‫תיאורטיקן המשפט ויליאם קוּבדן ציין‪ ,‬כי "המשפט הבין־לאומי הוא כלי מוסדי להפצת‬
‫קונצנזוס בין קובעי המדיניות במדינות השונות באשר לטבעה של המערכת הבין־לאומית"‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬אנשי התיאוריה הליברלית רואים בהצבת המדינה לפני הקהילה הכלל־עולמית פגם‬
‫חמור‪ ,‬המחבל בתועלתו הפוטנציאלית של המשפט הבין־לאומי‪ .‬רבים תופסים את מערכת‬
‫המשפט הבין־לאומי כמוסד פגום מיסודו בשל תלותו בהשתתפות המדינות‪ .‬ברמה הכלל‬
‫עולמית‪ ,‬המוסדות המשפטיים הפורמליים הם חלשים‪ ,‬ומבקרי השיטה מצביעים על כמה‬
‫מגבלות עיקריות‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬בפוליטיקה העולמית אין רשות מחוקקת שבכוחה לחוקק חוקים מחייבים במלוא‬
‫מובן המילה‪ .‬כללים חלים רק כאשר מדינות מוכנות לציית להם או לאמץ אותם‪ ,‬במסגרת‬
‫האמנות שעליהן הן חותמות מרצונן‪ .‬מקובל לראות בסעיף ‪ 38‬לחוק בית הדין הבין־‬
‫לאומי לצדק את ההגדרה הסמכותית ל"מקורות החוק הבין־לאומי"‪ .‬סעיף זה מכריז‪ ,‬כי‬
‫מקורות המשפט הבין־לאומי הם‪ :‬א‪ .‬נוהג; ב‪ .‬אמנות והסכמים בין־לאומיים; ג‪ .‬פסיקות‬
‫של בתי משפט לאומיים ובין־לאומיים; ד‪ .‬כתביהם של בני־סמכא ומומחים משפטיים;‬
‫ה‪" .‬העקרונות הכלליים" של המשפט‪ ,‬כפי שהם מוכרים מאז ימי האימפריה הרומית כחלק‬
‫מן "החוק הטבעי" ו"השכל הישר"‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬בפוליטיקה העולמית אין רשות שופטת בעלת סמכויות לזיהוי ולתיעוד הכללים‬
‫המוסכמים על המדינות‪ ,‬מתן פרשנות לשאלות מתי וכיצד חלים הכללים‪ ,‬ובהמשך – זיהוי‬
‫הפרות של הכללים‪ .‬המדינות הן האחראיות לביצוע משימות אלה‪ .‬לבית הדין הבין־לאומי‬
‫אין סמכות לבצע תפקידים אלה בלי הסכמת המדינות‪ ,‬והאו"ם אינו רשאי להביע דעה‬
‫בעניינים משפטיים בשם הקהילה העולמית בכללותה (אם כי לאחרונה הרחיב האו"ם‬
‫את תחולת פרק ‪ VII‬של מגילת הייסוד של האו"ם‪ ,‬הקובע כי לאו"ם מוקנית הזכות למתן‬
‫פרשנות מעין־משפטית סמכותית לחוקים כלל־עולמיים)‪.‬‬

‫לסיום‪ ,‬בפוליטיקה העולמית אין רשות מבצעת שבכוחה לאכוף את הכללים‪ .‬האכיפה‬
‫מתרחשת‪ ,‬בדרך־כלל‪ ,‬באמצעות פעולות חד־צדדיות של עזרה עצמית שנוקטים קרבנות‬
‫העבירה‪ ,‬או בסיוע בני בריתם או צדדים אחרים בעלי עניין‪ .‬לא קיימים הליכי אכיפה‬
‫ריכוזיים‪ ,‬והציות לכללים בא מבחירה‪ .‬כל המערכת נשענת אפוא על מוכנותן של המדינות‬
‫לציית לכללים שהן מסכימות עליהם‪ ,‬ועל יכולתה של כל מדינה להשתמש באמצעי גמול‬
‫כדי להעניש על הפרת הנורמות וכללי ההתנהגות החשובים בעיניה‪.‬‬

‫מעבר לחסמים שריבונות המדינות מציבה למוסדות המשפט הבין־לאומיים‪ ,‬חולשות‬

‫נוספות מקטינות את מידת האמון במשפט הבין־לאומי‪ ,‬ביניהן‪:‬‬
‫המשפט הבין־לאומי איננו אוניברסלי‪ .‬מערכת משפטית יעילה חייבת לייצג את‬ ‫‪0‬‬

‫הנורמות המשותפות לכל מי שהיא שולטת עליהם‪ .‬על־פי תפיסת המשפט הרומי‪,‬‬
‫בכל מקום שיש בו חברה‪ ,‬יש חוק (‪ ;)ubi societas, ibi jus‬קיום ערכי קהילה משותפים‬
‫הוא תנאי סף מינימלי לגיבוש מערכת משפט‪ .‬ואולם‪ ,‬הסדר הבין־לאומי בימינו‬
‫הוא מערכת רבגונית להפליא של תרבות ואידיאולוגיה‪ ,‬ולפיכך אין בה קונצנזוס על‬
‫ערכים משותפים‪ .‬העובדה שבכל רחבי העולם פועלות‪ ,‬במקביל‪ ,‬מערכות חוק בעלות‬
‫מסורות משפטיות הסותרות לעתים‪ ,‬מכשילה את הקמתה של מערכת אוניברסלית‬
‫וקוסמופוליטית תרבותית ומשפטית‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 317‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:11‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪318‬‬

‫במשפט הבין־לאומי‪ ,‬חוקיּות ולגיטימיּות אינן הולכות תמיד "יד ביד"‪ .‬כמו בכל מערכת‬ ‫‪0‬‬

‫משפטית‪ ,‬גם בפוליטיקה העולמית לא כל מה שחוקי הוא‪ ,‬בהכרח‪ ,‬לגיטימי‪ .‬אף שלממד‬
‫החוקיות יש חשיבות בהכרעת מידת הלגיטימיות של פעולה כלשהי‪ ,‬הוא איננו היחיד;‬
‫ערכים נוספים ממלאים תפקיד – ביניהם מידת הקבלה הציבורית של נורמות המשפט‬
‫הבין־לאומי כגורם סמכותי‪ .‬על כך יש להוסיף‪ ,‬כי עצם חוקיותה של פעולה‪ ,‬אין בה כדי‬
‫להעיד על תבונה או תועלת‪" .‬לדוגמה‪ ,‬החלטת מועצת הביטחון של האו"ם שלא לספק‬
‫נשק לקרבנות הרדיפה האתנית והדתית ביוגוסלביה‪ ,‬בתחילת שנות התשעים‪ ,‬הייתה‬
‫אמנם חוקית‪ ,‬אך אפשר לטעון שהייתה לא־לגיטימית; ואילו השימוש של נאט"ו בכוח‬
‫בלא אישור‪ ,‬כדי למנוע מעשי זוועה בקוסובו היה אמנם בלתי־חוקי‪ ,‬אך אפשר לטעון‬
‫שהיה לגיטימי" (‪.)Sofaer, 2010, p. 117‬‬
‫המשפט הבין־לאומי הוא מכשיר בידי החזקים לדיכוי החלשים‪ .‬במערכת שיש בה‬ ‫‪0‬‬

‫הסכמה לציית מרצון‪ ,‬הכללים שהחזקים מסכימים לציית להם הם‪ ,‬כמובן‪ ,‬אותם‬
‫הכללים המשרתים את האינטרסים שלהם‪ .‬לכן‪ ,‬כללים אלה משמרים את ההיררכיה‬
‫הקיימת (‪ .)Goldsmith & Posner, 2005‬כפי שמניחה התיאוריה המרקסיסטית‪" ,‬צורת‬
‫המשפט הבין־לאומי מורכבת מן המאבק בין ההשקפות של מדינות שונות על זכויותיהן‬
‫החוקיות‪ ,‬והשאלה איזו השקפה תנצח במאבק זה תלויה בשאלה מי מהמדינות תהיה‬
‫החזקה יותר" (‪.)Carty, 2008, p. 122‬‬
‫המשפט הבין־לאומי הוא יותר מהצדקה לפרקטיקות הקיימות ממילא‪ .‬כאשר דפוס‬ ‫‪0‬‬

‫התנהגות מסוים מתרחב‪ ,‬הוא נעשה מחייב מבחינה משפטית; כללי התנהגות הופכים‬
‫לכללים המכתיבים התנהגות (‪ .)Leopard, 2010‬טענתו של המשפטן הבכיר הנס קלסן‬
‫(‪ ,)Kelsen, 2009, p. 369‬כי "על המדינות להמשיך לנהוג בדיוק כפי שנהגו מאז ומעולם"‬
‫תיאוריית הפוזיטיביזם‬
‫משקפת את תיאוריית הפוזיטיביזם המשפטי‪ ,‬שלפיה התנהגות מסוג מסוים המתרחשת‬ ‫המשפטי‬
‫בתדירות גבוהה‪ ,‬הופכת להיות חוקית‪ .‬למעשה‪ ,‬הפוזיטיביזם המשפטי קובע‪ ,‬כי המשפט‬ ‫(‪)positivist legal theory‬‬
‫הוא תוצר של הבניה חברתית‪ .‬בהיעדר מנגנון רשמי ליצירת כללי משפט בין־לאומיים‪,‬‬ ‫תיאוריה המדגישה את המנהגים‬
‫והרגלי ההתנהלות המקובלים‬
‫המוסכמות והפרקטיקטות המשפטיות של המדינות הן המקור החשוב ביותר שממנו‬ ‫של מדינות כמקור החשוב ביותר‬
‫נגזרים החוקים‪.‬‬ ‫לחוקים‪.‬‬
‫עמימות המשפט הבין־לאומי מצמצמת את המשפט למכשיר פוליטי לצורכי תעמולה‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫הניסוחים המעורפלים והגמישים של המשפט הבין־לאומי מקלים על המדינות‬

‫להגדיר ולפרש כמעט כל פעולה כצעד לגיטימי‪ .‬על־פי סמואל קים (‪Kim, 1991,‬‬
‫‪" ,)p. 111‬הבעיה כאן היא חוסר הבהירות והעקביות [המאפשרים] למתוח בקלות את‬
‫לשון החוק הבין־לאומי כדי שישמש כעלה תאנה גמיש במיוחד או כמנגנון תעמולה"‪.‬‬
‫עמימות זו מאפשרת למדינות לנצל את המשפט הבין־לאומי כדי להשיג מה שאפשר‬
‫וכדי להצדיק את מה שכבר השיגו‪.‬‬

‫התוצאה – המדינות עצמן‪ ,‬ולא סמכות גבוהה מהן‪ ,‬הן המחליטות מהם הכללים‪ ,‬מתי הם‬
‫חלים וכיצד יש לאכוף אותם‪ .‬סוגיה זו מעלה את השאלה המדאיגה ביותר את המחנה‬
‫הליברלי של חסידי המשפט העולמי‪ :‬אם כולם נמצאים מעל החוק‪ ,‬האם הם אמנם נתונים‬
‫לשלטון החוק? מסיבה זו בדיוק מנסים התומכים ברפורמה במשפט הבין־לאומי להגביל‬
‫את החירות הריבונית של המדינות ולחזק את חתירתן המשותפת לנורמות משפטיות‬
‫המקובלות על כולן במטרה לקדם אינטרסים קיבוציים כלל־עולמיים ולהעדיף אותם מן‬
‫האינטרסים של מדינות יחידות‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 318‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:11‬‬

 ‫‪319‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫המסגרת השיפוטית של המשפט הבין־לאומי‬

‫דרך ארוכה מצפה לחסידי הרפורמה הליברלים והקונסטרוקטיביסטים לפני שיוכלו להגשים‬
‫את חלומם לחזק את המשפט הבין־לאומי כדי שיוכל לפקח ביתר יעילות על קונפליקטים‬
‫בין־לאומיים‪ .‬ואולם‪ ,‬הם שואבים עידוד רב מן המגמות המסתמנות לאחרונה‪ ,‬אשר אפשרו‬
‫למשפט הבין־לאומי להרחיב את יכולתו להתמודד עם איום המלחמות בתוך מדינות‬
‫וביניהן ועם איום הטרור העולמי – ומפקפקים בתפיסתם של הציניקנים המתעקשים‬
‫לטעון‪ ,‬כי המשפט הבין־לאומי אינו רלוואנטי לשימוש שהמדינות עושות בכוחן הצבאי‬
‫וכך עליו להישאר‪ .‬מצדדי הרפורמה טוענים‪ ,‬כי‪:‬‬
‫המשפט הבין־לאומי לא נועד למנוע את כל המלחמות‪ .‬מלחמה תוקפנית היא בלתי־‬ ‫‪0‬‬

‫חוקית‪ ,‬אבל מלחמת מגן איננה בלתי־חוקית‪ .‬לכן תהיה זו טעות לטעון להפרת החוק‬
‫הבין־לאומי בכל פעם שפורצת מלחמה – וזאת אף־על־פי שהתשובה על השאלה האם‬
‫מלחמה נתפסת כמלחמת מגן או כמלחמה תוקפנית תלויה‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬בשאלה‬
‫באיזה צד של המתרס נמצאים המשתתפים בסכסוך‪.‬‬
‫במקום לשים קץ לכל המלחמות‪ ,‬המשפט הבין־לאומי משמר את אופציית המלחמה‬ ‫‪0‬‬

‫כסנקציה נגד הפרת הכללים‪ .‬אם כן‪ ,‬על־פי תפיסה זו‪ ,‬המלחמה היא מוצא אחרון‬
‫להענשת התוקפן תוך כדי שימור המסגרת המשפטית של המערכת הכלל־עולמית‪.‬‬
‫המשפט הבין־לאומי הוא תחליף מוסדי למלחמה‪ .‬הוא מספק הליכים משפטיים‬ ‫‪0‬‬

‫המיועדים ליישב סכסוכים לפני שהם מתפרצים ללחימה גלויה‪ .‬אף־על־פי שהחוק אינו‬
‫יכול למנוע מלחמה‪ ,‬במקרים רבים ההליכים המשפטיים מייתרים את הצורך להשתמש‬
‫בכוח באמצעות יישוב מחלוקות‪ ,‬שהיו יכולות להסלים ולהפוך למלחמה‪.‬‬

‫כדי ששלטון החוק יוכל לצבור כוח בפוליטיקה העולמית עליו לחזק גם את מנגנוני השיפוט‬
‫בית הדין הבין־לאומי לצדק‬
‫(‪ICJ – International Court of‬‬
‫‪)Justice‬‬
‫המוסד המשפטי העיקרי שהקים‬
‫האו"ם ליישוב סכסוכים משפטיים‬
‫בין מדינות ולמתן חוות דעת‬
‫מייעצות בסוגיות משפטיות‬
‫לגופים ביו־לאומיים ולעצרת‬
‫הכללית של האומות המאוחדות‪.‬‬
‫הבין־לאומיים כדי להגביר את יעילותו ולבסס את הלגיטימיות שלו‪ .‬בית הדין הבין־לאומי‬
‫לצדק (ידוע גם בשם ‪ )World Court‬נוסד ב־‪ 1945‬כדי לשמש הערכאה השיפוטית העליונה‬
‫על פני כדור הארץ – בית המשפט הבין־לאומי היחיד שפסיקותיו חלות על כל תושבי‬
‫העולם‪ ,‬ותחום השיפוט שלו הוא העולם כולו‪ .‬באופן עקרוני‪ ,‬בית הדין הבין־לאומי לצדק‬
‫זכה לכבוד רב‪ :‬מאה תשעים־ושתיים מדינות חתומות על החוק שמתוקפו הוקם‪ ,‬ויותר‬
‫משלוש־מאות אמנות דו־צדדיות או רב־צדדיות העניקו לו סמכות שיפוטית לפתרון‬
‫מחלוקות המתעוררות בפרשנות של כללי המשפט הבין־לאומי או ביישומם‪.‬‬

‫אחת מנקודות התורפה של בית הדין הבין־לאומי לצדק היא יכולתו לפסוק רק במחלוקות‬
‫שהמדינות עצמן מביאות לפסיקתו מרצונן החופשי; בית הדין אינו יכול לפסוק במקרים‬
‫שהמדינות אינן מביאות לשיפוטו‪ .‬וכך‪ ,‬עקרון ריבונות המדינה מוגן בבית הדין‪ ,‬אך מדינות‬
‫רבות מהססות להביא את עניינן לפניו בשל העובדה שהחלטותיו נחשבות סופיות‪ ,‬ואין‬
‫כל אפשרות לערער‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬בין השנים ‪ 1946‬ל־‪ 2013‬העניקו המדינות לבית הדין‬
‫הבין־לאומי לצדק רשות לדון ב־‪ 153‬תיקים בלבד; ברבע מן התיקים לערך נסוגו הצדדים‬
‫מתביעתם‪ ,‬לפני שבית הדין גיבש את החלטתו‪.‬‬

‫מנקודת מבטם של המצדדים במשפט הבין־לאומי‪ ,‬המגמות המסתמנות בעבודת בית הדין‬
‫הבין־לאומי לצדק אינן מעודדות‪ .‬מספר המדינות הריבוניות בעולם גדל מאז ‪ 1950‬פי‬
‫שלושה‪ ,‬ואילו עומס התיקים על בית הדין הבין־לאומי לצדק לא גדל בהתאמה‪ .‬לצורך‬
‫המחשה‪ ,‬יותר ממחצית המדינות כיום לא התייצבו מעולם בבית הדין הבין־לאומי לצדק;‬
‫רק המדינות הדמוקרטיות הליברליות של הצפון העולמי הסכימו בפועל להביא את עניינן‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 319‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:11‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪320‬‬

‫‪AP Images‬‬

‫פשעי מלחמה ואבדן הלגיטימיות בעולם ‪ 0‬ב־‪ 2004‬פרצה שערורייה כאשר יותר מאלף תצלומים‬
‫שצולמו בכלא אבו גרייב בבגדאד הופיעו בשידורי הטלוויזיה בעולם כולו‪ .‬בתצלומים אפשר לראות‪ ,‬בבירור‪,‬‬
‫חיילים אמריקנים מענים אסירים עיראקים‪ .‬שיטות דומות ‪ -‬ביניהן הלם חשמלי‪ ,‬חשיפה ממושכת לקור‬
‫מקפיא והדמיה של טביעה ‪ -‬שימשו על־פי הטענה גם לחקירת חשודים בטרור שנכלאו בבסיס הצי‬
‫האמריקני בגואנטנמו‪ .‬שני בתי כלא אלה נודעו לשמצה בעולם המוסלמי‪ ,‬כסמל שלילי לעצמת ארצות‬
‫הברית‪ ,‬והעלו ספקות בדבר מחויבותה לעקרונות מוסרים ואתיים‪.‬‬

‫לדיון בבית הדין (ארצות הברית‪ 22 ,‬תיקים; בריטניה‪ ;13 ,‬צרפת‪ ;13 ,‬גרמניה‪ ;7 ,‬בלגיה‪,)5 ,‬‬
‫ואחריהן בהפרש קטן מדינות אמריקה המרכזית (ניקרגואה‪ ;8 ,‬הונדורס‪ .)6 ,‬לאחר שבית‬
‫הדין הבין־לאומי לצדק פסק באותם תיקים‪ ,‬צייתו הצדדים לפסיקתו רק בכמחצית מן‬
‫המקרים‪ .‬נתונים אלה מלמדים‪ ,‬כי אף־על־פי שההסכמה לשימוש בבית הדין הבין־לאומי‬
‫לצדק לפתרון סכסוכים בין־לאומיים מקבלת כיום ביטוי בולט יותר‪ ,‬לרוב המדינות אין‬
‫כל עניין להפעיל מרצונן הליכים שיפוטיים ליישוב המחלוקות הבין־לאומיות החשובות‬
‫ביותר שלהן‪.‬‬

‫ובכל זאת‪ ,‬הניסיונות להכפיף את המלחמה לשליטה משפטית חזקה יותר רווחים כיום בכל‬
‫תחומי השיפוט של כמה גופי שיפוט בין־לאומיים נוספים‪ .‬מבשרת טובות היא העובדה‪,‬‬
‫שהקהילה הבין־לאומית הכניסה תיקונים מרחיקי־לכת במשפט הבין־לאומי‪ ,‬כדי למנוע את‬
‫זוועות הפגיעה באזרחים ולעצור את התופעה המתרחבת של טבח המונים בעת מלחמה;‬
‫וכיום‪ ,‬החוק מגדיר כפושעי מלחמה את מנהיגי המדינות הנאשמות בביצוע פשעי מלחמה‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 320‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:12‬‬

 ‫‪321‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫המשפט הבין־לאומי אוסר על מנהיגים להרשות לכוחות הצבא תחת פיקודם לבצע פעולות‬
‫שיש בהן משום הפרה של עקרונות המוסכמים על הקהילה הבין־לאומית‪ ,‬כגון הגנה על חיי‬
‫חפים מפשע‪ ,‬שאינם מעורבים בלחימה‪.‬‬

‫לפני ההתפתחויות האחרונות במשפט הבין־לאומי‪ ,‬כאשר התרחשו הפרות כאלה‪,‬‬

‫אפשרויות התגובה היו מוגבלות‪ ,‬למעט הוקעת המעשים במילים‪ ,‬שכן המשפט הבין־לאומי‬
‫בגלגולו הקודם פטר את המנהיגים מאחריות משפטית במסגרת דוקטרינת "החסינות‬
‫הריבונית"‪ .‬כך קרה גם כאשר מנהיגים התעלמו באופן בוטה מן החוקים המסדירים‬
‫התנהגות הולמת במלחמה‪ .‬אף־על־פי שנהגו כפושעים‪ ,‬היחס המסורתי שהוענק למנהיגים‬
‫היה יחס של כבוד (אולי משום שהיו האנשים היחידים שעמם אפשר לנהל משא ומתן‬
‫כלשהו לצורך יישוב המחלוקת)‪ .‬מסורת זו נפסלה לבסוף מטעמים משפטיים‪ ,‬שבאו לידי‬
‫ביטוי בהנחת היסוד של בית הדין הצבאי הבין־לאומי‪ ,‬שדן במשפטי נירנברג (נגד פושעי‬
‫המלחמה של גרמניה הנאצית לאחר מלחמת העולם ה־‪ ,)II‬שלפיה "פשעים נגד המשפט‬
‫הבין־לאומי מבוצעים בידי בני אדם‪ ,‬לא בידי ישויות מופשטות עלומות‪ ,‬ורק באמצעות‬
‫הענשת היחידים המבצעים פשעים כאלה אפשר לאכוף את סעיפי החוק הבין־לאומי"‪.‬‬

‫בתי הדין הפליליים הבין־‬ ‫בתי הדין הפליליים הבין־לאומיים שנוסדו ב־‪ 1993‬אותתו לעבריינים־בכוח‪ ,‬כי הקהילה‬
‫לאומיים‬
‫(‪international criminal‬‬ ‫העולמית לא תסבול מעשי זוועה כאלה‪ .‬בית הדין הפלילי הבין־לאומי ליוגוסלביה לשעבר‬
‫‪)tribunals‬‬ ‫(‪ )ICTY – International Criminal Tribunal for the former Yugoslavia‬הוקם ב־‪,1993‬‬
‫בתי דין מיוחדים שהאו"ם הקים‬ ‫ובעקבותיו קם בית הדין הפלילי הבין־לאומי לרואנדה (‪ICTR – International Criminal‬‬
‫כדי להעמיד לדין את האחראים‬
‫למעשי זוועה במלחמות ולרצח־‬
‫‪ .)Tribunal for Rwanda‬אחד העצורים המפורסמים ביותר שהובאו לפני בית הדין לענייני‬
‫עם‪ ,‬לעשות צדק עם הקרבנות‬ ‫מילוסביץ'‪ .‬נשיא יוגוסלביה לשעבר‪ ,‬שניהל בשנות התשעים ארבע‬
‫ֶ‬ ‫יוגוסלביה היה סלובודן‬
‫ולהרתיע מביצוע פשעים כאלה‬ ‫מלחמות‪ ,‬שקטלו יותר מ־‪ 250,000‬בני אדם וביתרו את חבל הבלקן‪ ,‬מת מהתקף לב במרס‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫‪ 2006‬בתא הכלא שלו בהאג‪ ,‬בעודו ממתין למשפט‪ .‬ארגון האומות המאוחדות הקים את‬
‫בתי המשפט הפליליים הבין־לאומיים ליוגוסלביה ולרואנדה על בסיס אד הוק למסגרת זמן‬
‫מוגבלת‪ ,‬עם סמכות שיפוט ספציפית‪ ,‬ושניהם הבליטו את הצורך בקיומו של בית משפט‬
‫פלילי עולמי קבוע‪.‬‬

‫עם אישרור אמנת רומא על־ידי ‪ 116‬ארצות (כיום חתומות עליה ‪ 139‬מדינות‪ ,‬והחברה‬
‫בית הדין הפלילי הבין־לאומי‬ ‫החדשה ביותר‪ ,‬תוניסיה‪ ,‬הצטרפה ב־‪ 24‬ביוני ‪ ,)2011‬הוקם ב־‪ 2002‬בית הדין הפלילי הבין־‬
‫(‪ICC – International Criminal‬‬
‫‪)Court‬‬ ‫לאומי‪ ,‬כבית דין עצמאי וכמוצא אחרון‪ ,‬החוקר ותובע על פשעי מלחמה נוראים בהמונים‬
‫בית משפט שנוסד מכוח אמנה‬ ‫כגון רצח־עם‪ ,‬פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה שבוצעו מאז הקמתו (ראו מפה ‪.)9.4‬‬
‫בין־לאומית כדי להביא לדין‬ ‫בית הדין הפלילי הבין־לאומי מטפל בתיק רק כאשר מערכת המשפט של המדינה אינה‬
‫ולהעניש אנשים שביצעו פשעי‬ ‫מוכנה או אינה יכולה לעשות זאת‪ ,‬והוא מגיש כתבי אישום נגד בני אדם בלבד‪ ,‬ולא נגד‬
‫מלחמה‪.‬‬
‫מדינות‪.‬‬

‫עד כה פתח בית הדין הפלילי הבין־לאומי בחקירות על מעשי זוועה באוגנדה‪ ,‬ברפובליקה‬
‫הדמוקרטית של קונגו‪ ,‬ברפובליקה המרכז־אפריקנית ובחבל דארפור‪ .‬חרף התנגדותן של‬
‫כמה מחברות האיחוד האפריקני‪ ,‬פסק בית הדין הפלילי הבין־לאומי‪ ,‬בפברואר ‪ ,2010‬כי‬
‫אפשר להאשים את נשיא סודן עומאר אל־באשיר ברצח־עם ועל חלקו במסע אלימות של‬
‫חמש שנים בחבל דארפור שבסודן‪ ,‬אשר לפי הערכות האו"ם עלה בחייהם של ‪300,000‬‬
‫בני אדם ואילץ עוד ‪ 2.5‬מיליוני בני אדם לעזוב את בתיהם‪ .‬לאחרונה‪ ,‬במאי ‪ ,2012‬הרשיע‬
‫בית הדין המיוחד של האו"ם לסיירה ליאון את צ'רלס טיילור‪ ,‬לשעבר נשיא ליבריה‪ ,‬ודן‬
‫אותו לחמישים שנות מאסר על חלקו בחימוש כוחות המורדים בסיירה ליאון בתמורה‬
‫ל"יהלומי דמים"‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 321‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:12‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬

‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪9‬‬

‫שם ותמורות‬ ‫בורלא‬
‫עולמית | מגמות‬ ‫רוניתפוליטיקה‬
‫ביצוע‪322 :‬‬
‫ˆ‬

‫מפה ‪9-4‬‬

‫מפת המדינות החברות‬

‫באמנת בית הדין הפלילי‬
‫הבין־לאומי‪ ,‬נכון ל־‪2013‬‬
‫חברות‬
‫לא חברות‬

‫מפה ‪ 9.4‬איזה בית משפט עולמי? ‪ 0‬בית הדין הבין־לאומי לצדק (‪ )ICJ‬נוסד על־פי‬
‫מגילת האו"ם בשנת ‪ .1945‬זהו הגוף השיפוטי העיקרי של האומות המאוחדות‪,‬‬
‫שתחום השיפוט שלו הוא העולם כולו והוא מוסמך לפסוק בוויכוחים משפטיים בין‬
‫מדינות ולתת חוות דעת מייעצות לגופים בין־לאומיים ולעצרת הכללית של האו"ם‪.‬‬
‫בתצלום מימין נראה ארמון השלום‪ ,‬מקום משכנו של בית הדין הבין־לאומי לצדק‬
‫בעיר האג שבהולנד‪ .‬גם בית הדין הפלילי הבין־לאומי (‪ )ICC‬ידוע כ"בית המשפט‬
‫העולמי"‪ ,‬אך הוא מהווה ערכאה עצמאית המשמשת מוצא אחרון‪ ,‬המעמיד לדין‬
‫נאשמים בביצוע פשעים מחרידים ביותר בהמונים‪ .‬בית הדין הפלילי הבין־לאומי‬
‫הוקם ב־‪ 2002‬והוא אינו כפוף משפטית לאו"ם‪ .‬עם אישרור ההצטרפות של חוף‬
‫השנהב‪ ,‬ב־‪ 15‬בפברואר ‪ ,2013‬חתומות כיום ‪ 122‬מדינות על אמנת הייסוד (ראו‬
‫מפה) ‪ -‬אך ארצות הברית‪ ,‬רוסיה וסין אינם נמנות עמן‪.‬‬

‫בית הדין הפלילי הבין־לאומי הולך וצובר לגיטימיות כערכאה המשפטית המתאימה‬
‫כמוצא אחרון בתיקים העוסקים בפשעים נגד האנושות‪ ,‬ברצח־עם ובפשעי מלחמה‪ ,‬אך‬
‫גם סופג ביקורת תכופה על משך הזמן הארוך החולף עד שהתיקים מגיעים לדיון‪ ,‬ועל‬
‫חוסר עצמאותו באכיפת החלטותיו או ביכולתו לעצור פיסית את הנאשמים‪ .‬בהינתן טבעה‬
‫המורכב של המשימה‪ ,‬חיוני ביותר שבית הדין הפלילי הבין־לאומי לא יואשם בכניעה‬
‫פשעי מלחמה‬
‫ללחצים פוליטיים או במשוא פנים (‪ .)Struett, 2012‬אחת הסוגיות המשפטיות העיקריות‬ ‫(‪)war crimes‬‬
‫המעסיקה את בית הדין הפלילי הבין־לאומי היא הצורך למקד את ההגדרה העמומה של‬ ‫מעשים המבוצעים בזמן מלחמה‪,‬‬
‫"פשעי תוקפנות"‪ ,‬סוגיה רגישה שהבהרתה עומדת בניגוד לאינטרסים של מדינות רבות‪.‬‬ ‫שהקהילה הבין־לאומית מגדירה‬
‫ובכל זאת‪ ,‬היכולת להפליל שליטים בעבירת טרור בחסות המדינה מעלה את רף המגבלות‬ ‫כפשעים נגד האנושות‪ ,‬ביניהם‬
‫מעשי זוועה בשבויי מלחמה של‬
‫המשפטיות החלות על יציאה למלחמה וניהולה לשיא היסטורי‪ ,‬ומרחיבה מאוד את טווח‬ ‫האויב‪ ,‬באזרחים או באוכלוסיות‬
‫המעשים המסווגים כיום כפשעי מלחמה‪.‬‬ ‫מיעוטים בתוך המדינה‪.‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 322‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:16‬‬

 ‫‪323‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫ממשלות החוסמות את שאיפות העם‪ ,‬גונבות או מושחתות‪ ,‬מדכאות ומענות‪ ,‬או‬

‫מתכחשות לחופש הביטוי וזכויות האדם‪ ,‬צריכות לזכור‪ ,‬כי לא יוכלו לחמוק מעונש מידי‬
‫העם‪ ,‬או לפי הצורך‪ ,‬מידו של המשפט הבין־לאומי‪.‬‬
‫ויליאם הייג‪ ,‬מדינאי בריטי‬

‫תגובות משפטיות ודיפלומטיות‬

‫לסכסוכים מזוינים‬
‫מוסר‬ ‫המשפט הבין־לאומי מבלבל רבים‪ ,‬שכן הוא אוסר על השימוש בכוח ובמקביל מצדיק אותו‪.‬‬
‫(‪)morals‬‬
‫בלבול זה נובע‪ ,‬בחלקו‪ ,‬ממסורת המלחמה הצודקת של "הריאליזם הנוצרי"‪ ,‬שלפיה כללי‬
‫עקרונות המבהירים את ההבדל‬
‫בין טוב לרע‪.‬‬
‫המלחמה מושתתים מבחינה פילוסופית על מוסר (עקרונות התנהגות) ואתיקה (הסברים‬
‫מדוע עקרונות אלה הולמים)‪ .‬לפיכך‪ ,‬חשוב להבין את המקורות לתיאוריית המלחמה‬
‫אתיקה‬ ‫הצודקת ואת השינויים המתחוללים בה כיום‪ ,‬וגם לבחון כיצד מעצבים כללי המשפט את‬
‫(‪)ethics‬‬
‫אופי ההתערבויות הצבאיות ואת אופי הפתרונות המוסכמים למחלוקות בין־לאומיות‪,‬‬
‫קריטריונים להערכה של‬
‫התנהגות טובה ורעה ושל מניעי‬ ‫שהושגו באמצעות משא ומתן‪.‬‬
‫יחידים וקבוצות‪.‬‬

‫דוקטרינת המלחמה הצודקת‬

‫במאה ה־‪ 4‬לספירה הטיל אוגוסטינוס הקדוש ספק בהשקפה הצרה שלפיה מי שנוטל חיי‬
‫אדם אחר כדי להגן על המדינה מפר בהכרח את הדיבר "לא תרצח"‪ .‬במקום זאת קבע‪,‬‬
‫כי "המעשה הרע של הצד שמנגד הוא הכופה על האדם הנבון לצאת למלחמות צודקות"‪.‬‬
‫לדעת אוגוסטינוס הקדוש‪ ,‬על הנוצרי מוטלת החובה להילחם ברוע וברשעות‪ .‬בעיניו‪" ,‬עיר‬
‫האדם" היא מקום של חטא מטבעה‪ ,‬בניגוד מוחלט ל"עיר האלוהים" המושלמת‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫בעולם של חול מותר לעתים להרוג – כדי להעניש על חטא שחטא אויב תוקפן (אך עדיין‬
‫דוקטרינת המלחמה הצודקת‬ ‫לאהוב את החוטא) ולהשיג "שלום צודק"‪ .‬האפיפיור ניקולאס ה־‪ I‬הרחיב ב־‪ 866‬את קו‬
‫(‪)just war doctrine‬‬
‫המחשבה הריאליסטי הזה כאשר הכריז‪ ,‬כי כל מלחמת מגן היא מלחמה צודקת‪.‬‬
‫הקריטריונים המוסריים‬
‫המשמשים לזיהוי הזמן שבו‬
‫אפשר לצאת למלחמה צודקת‪,‬‬ ‫דוקטרינת המלחמה הצודקת המודרנית צמחה מתוך השקפה זו‪ ,‬כפי שפיתחו אותה‬
‫וכיצד יש להילחם מרגע‬ ‫רפורמטורים הומניסטים כמו הוגו גרֹוטיוס‪ .‬הוא דרש מן המעצמות הנוצריות הקתוליות‬
‫שהתחילה‪.‬‬
‫והפרוטסטנטיות שנלחמו זו בזו במלחמת שלושים השנה (‪ )1648-1618‬לציית לאמות מידה‬
‫דיני שימוש בכוח‬ ‫של התנהגות אנושית‪ ,‬וביקש להחליף את תפיסת "שתי הערים"‪ ,‬או שתי ממלכות המוסר‬
‫(‪)jus ad bellum‬‬ ‫הנפרדות מבית מדרשו של אוגוסטינוס הקדוש‪ ,‬בחברה כלל־עולמית אחת המלוכדת תחת‬
‫מרכיב בדוקטרינת המלחמה‬ ‫שלטון החוק‪ .‬בעיני גרוטיוס‪ ,‬מלחמה צודקת היא רק מלחמה להגנה עצמית‪ ,‬שנועדה‬
‫הצודקת הקובע את הקריטריונים‬
‫שעל־פיהם אפשר לפתוח‬ ‫להעניש את היריב על הנזקים שנגרמו בעקבות מעשי האלימות הבוטה שלו‪" :‬לא תיתכן‬
‫במלחמה צודקת‪.‬‬ ‫כל סיבה מוצדקת שהיא ליציאה למלחמה חוץ מן התגמול על פגיעה קודמת"‪.‬‬

‫דיני לחימה‬ ‫כדי שמלחמה תהיה מוסרית‪ ,‬יש להילחם במלחמה כזו גם באמצעים צודקים‪ ,‬מבלי לגרום‬
‫(‪)jus in bello‬‬
‫נזק לחפים מפשע שאינם מעורבים בלחימה‪ .‬הגרסה המודרנית של דוקטרינת המלחמה‬
‫מרכיב בדוקטרינת המלחמה‬
‫הצודקת המציב מגבלות לשימוש‬ ‫הצודקת התפתחה מתוך הבחנה זו‪ ,‬והיא מורכבת משתי קטגוריות של הלכות מלחמה‪ :‬דיני‬
‫קביל בכוח‪.‬‬ ‫שימוש בכוח (ההצדקה למלחמה) ודיני לחימה (צדק בזמן המלחמה)‪ .‬הראשונה קובעת מהן‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 323‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:16‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪324‬‬

‫אמות המידה המשפטיות שעל־פיהן רשאי המנהיג לפתוח במלחמה‪ .‬השנייה מפרטת את‬
‫האילוצים המגבילים את טווח הטקטיקות המותרות לשימוש במלחמה צודקת‪.‬‬

‫בלב מסורת המלחמה הצודקת ניצבת האמונה שנטילת חיי אדם עשויה להיות "הרע‬
‫במיעוטו" כאשר צריך למנוע את המשך התוקפנות המזוינת (‪ .)Ignatieff, 2004b‬התיאולוג‬
‫הנוצרי תומס מור (‪ )1535-1478‬טען‪ ,‬כי התנקשות בחיי מנהיג מרושע האחראי לפתיחה‬
‫במלחמה היא מוצדקת‪ ,‬אם בכוחה למנוע אבדן חיי חפים מפשע‪ .‬הנחה זו עומדת בבסיס‬
‫הדיונים במשפט בין־לאומי ציבורי בימינו (‪ )Wills, 2004‬ומשמשת תשתית לכמה עקרונות‬
‫מפתח נוספים‪:‬‬
‫יש למצות את כל האמצעים האחרים למציאת פתרון צודק מוסרית‪ ,‬לפני שמחליטים‬ ‫‪0‬‬

‫לאחוז בנשק‪.‬‬
‫מלחמה יכולה להיות צודקת רק אם נועדה להגן על סדר פוליטי יציב או על מטרה‬ ‫‪0‬‬

‫עדיפה מבחינה מוסרית‪ ,‬נגד איום אמתי‪ ,‬או כדי לגמול בצדק על פגיעה קודמת‪.‬‬
‫מלחמה צודקת חייבת להיות בעלת סיכוי סביר להצליח בהשגת יעדים מוגבלים אלה‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫רק סמכות שלטונית לגיטימית יכולה להכריז על מלחמה צודקת‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫תכלית המלחמה חייבת להיות תיקון עוול ולא נקמה‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫המשא ומתן לסיום המלחמה חייב להימשך כל עוד נמשכת הלחימה‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫אנשים מסוימים בקרב האוכלוסייה‪ ,‬בעיקר אזרחים שאינם מעורבים בלחימה‪ ,‬חייבים‬ ‫‪0‬‬

‫להיות מוגנים מפני התקפה יזומה‪.‬‬

‫בניהול מלחמה צודקת אפשר להפעיל רק אמצעים חוקיים ומוסריים‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫לא יהיה חוסר התאמה בין הנזק הצפוי ממלחמה צודקת לבן הפגיעה שקדמה לה‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫היעד הסופי של מלחמה חייב להיות השבת השלום והצדק על כנם‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫אמות מידה מוסריות אלה ממשיכות לעצב את החשיבה על הלכות המלחמה ועל הנסיבות‬
‫שבהן השימוש בכוח מזוין מותר מבחינה משפטית‪ .‬נשיא ארצות הברית תיאודור רוזוולט‬
‫טען‪ ,‬כי "בטווח הארוך‪ ,‬מלחמה צודקת מיטיבה עם נשמת האומה הרבה יותר מכל שלום‬

‫המלחמה והולדת המשפט הבין־לאומי‬

‫המודרני ‪ 0‬הרפורמטור ההולנדי הוגו גרֹוטיּוס‬
‫(‪ ,)1645-1583‬שהיה מתוסכל מן המציאות‬
‫הבלתי אנושית בתקופתו‪ ,‬כתב את הספרון‬
‫דיני מלחמה ושלום (‪Grotius, De Jure Belli‬‬
‫‪ )et Pacis‬ב־‪ ,1625‬בעיצומה של מלחמת‬
‫שלושים השנה‪ .‬בחיבורו קרא גרוטיוס‬
‫‪Erich Lessing/Art Resource, Inc.‬‬

‫למעצמות הגדולות לפתור את הסכסוכים‬

‫ביניהן באמצעות הליכים משפטיים ולא‬
‫בשדה הקרב‪ ,‬ופירט את העקרונות‬
‫המשפטיים שהאמין‪ ,‬כי בכוחם לעודד‬
‫ולקדם שיתוף פעולה‪ ,‬שלום ויחס אנושי‬
‫יותר לבני האדם‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 324‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:16‬‬

 ‫‪325‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫ושגשוג כלכלי שהושגו מתוך השלמה עם עוול ואי־צדק"‪ .‬ואולם‪ ,‬הופעת כלי הנשק‬
‫הגרעיני‪ ,‬הכימי והביולוגי להשמדת המונים‪ ,‬הפרו את רוב העקרונות האלה‪ ,‬ועוררו ויכוח‬
‫סוער על מידת הרלוואנטיות של דוקטרינת המלחמה הצודקת (‪ .)Hensel, 2007‬ויכוח זה‬
‫הוסיף להחריף בעקבות המגמה המתחזקת כיום של ריבוי סכסוכים פנים־מדינתיים‪ ,‬שבהם‬
‫מעורבים שחקנים מדינתיים ולא־מדינתיים כאחד (‪.)Hudson, 2009‬‬

‫החידושים הטכנולוגיים המתקדמים טשטשו רבים מן הקווים המפרידים בין התנהלות‬

‫קבילה ובלתי־קבילה בעת מלחמה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כוחות טרוריסטים מורדים‪ ,‬וכיום גם הצבאות‬
‫הנלחמים בהם‪ ,‬מרבים להשתמש במטעני נפץ מאולתרים‪ ,‬הנשתלים בפגרי בעלי חיים‪,‬‬
‫בטלפונים ניידים או על גופות של בני אדם‪ ,‬נוסף על מטענים ממולכדים שהם מניחים‬
‫בשטחים פתוחים כדי לגרום הרג תוך סיכון מזערי לתוקף‪ .‬המטענים המאולתרים‪ ,‬שהומצאו‬
‫לראשונה בארצות הברית וכיום הם זמינים לכל דורש בשוק השחור העולמי‪ ,‬הם התקנים‬
‫זולים וקלים להכנה‪ ,‬דוגמת שלט לפתיחת דלת מוסך‪ ,‬המשמשים להפעלת מטעני נפץ‪.‬‬
‫כיצד יכול המשפט הבין־לאומי לשלוט בשיטות הרג חדשות וחדשניות אלה‪ ,‬אם התוקפים‬
‫המשתמשים בהן אינם נתפסים כפושעים? מכיוון שבלימת האלימות ומניעתה הפכו כיום‬
‫למטרות העיקריות של הצבאות בעולם‪ ,‬מנהיגים וחוקרים כאחד עושים מאמץ לתקן את‬
‫דוקטרינת המלחמה הצודקת כדי שתוכל להתמודד גם עם המציאות האסטרטגית החדשה‬
‫של כלי הנשק ואופי הלחימה בימינו (‪.)J. Johnson, 2005‬‬

‫כפי שאפשר לראות באיור ‪ ,9.5‬מאז מלחמת העולם ה־‪ I‬הלכה הקהילה הבין־לאומית‬
‫ודחתה את זכותן המסורתית של מדינות להשתמש בכוח צבאי כדי להשיג את יעדי מדיניות‬
‫החוץ שלהן‪ .‬תיאוריית המלחמה הצודקת משקפת את החתירה הבלתי־פוסקת להטיל‬
‫מגבלות משפטיות על השימוש בכוח מזוין‪ ,‬כדי לגבש קונצנזוס מוסרי באשר לתנאים‬
‫שבהם המטרה מקדשת את האמצעים‪ ,‬גם אם המחלוקת העזה בעניין אמות המידה שיש‬
‫לאמץ כדי לבחון שאלה זו עדיין לא נפתרה‪ .‬הבדלי עמדות אלה קיבלו ביטוי בולט במיוחד‬
‫בוויכוח שהתעורר ב־‪ 2003‬בעקבות פלישת ארצות הברית לעיראק כמכה מקדימה‪ .‬רבים‬
‫גינו את פלישת ארצות הברית‪ ,‬ראו בה הפרה בוטה של המשפט הבין־לאומי‪ ,‬וקראו‬
‫לארצות הברית "מדינה סוררת" ומדינה "פורעת חוק" (‪.)Hathaway, 2007; Paust, 2007‬‬
‫אחרים (‪ )Elsthain, 2003‬חלקו עליהם בטענה‪ ,‬כי יציאת ארצות הברית למלחמה הייתה‬
‫מוצדקת‪ ,‬שכן סדאם חוסיין הניח לארצות הברית להאמין‪ ,‬במכוון‪ ,‬כי עיראק מחזיקה‬
‫בנשק להשמדת המונים‪.‬‬

‫פלישת ארצות הברית לעיראק הפכה את שאלת חוקיות השימוש בכוח לנושא חם‪ ,‬ועוררה‬
‫חששות באשר לשימוש בכוח לצורך הנחתת מכה מקדימה ולצורכי מניעה‪ .‬התמיכה של‬
‫ממשל בוש הבן בפעולת מניעה נרחבת – העושה שימוש בכוח נגד מדינות שתמכו בטרור‬
‫או שלא פעלו נגדו – עוררה מחלוקת עזה במיוחד‪ ,‬שכן שימוש כזה בכוח נתפס‪ ,‬לרוב‪,‬‬
‫כהפרה של החוק הבין־לאומי‪" .‬בית הדין הבין־לאומי לצדק ורוב הערכאות המשפטיות‬
‫הבין־לאומיות מפרשים את מגילת האו"ם כאוסרת על כל שימוש בכוח שלא באישור‬
‫צורך צבאי‬ ‫מועצת הביטחון של האו"ם‪ ,‬חוץ מפעולות הננקטות לצורך הגנה עצמית מפני 'מתקפה‬
‫(‪)military necessity‬‬
‫מזוינת' בחסות מדינה‪ ,‬שכבר מתרחשת או עומדת להתרחש" (‪.)Sofaer, 2010, p. 110‬‬
‫העיקרון המשפטי המצדיק הפרה‬
‫של דיני מלחמה לצורכי הגנה‬
‫למרות זאת‪ ,‬דוקטרינת הצורך הצבאי עדיין מקבלת את השימוש בכוח צבאי כחוקי – אם‬
‫בזמני חירום קיצוניים‪.‬‬ ‫כי רק כמוצא אחרון לצורך הגנה עצמית (‪.)Raymond, 1999‬‬

‫הדרכים הליברליות לבקרת סכסוכים מזוינים מאמצות את האמונה שמלחמות וחוסר‬

‫יציבות בין מדינות נגרמים בעיקר בשל ליקויים מוסדיים כלל־עולמיים עמוקים ומושרשים‪,‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 325‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:16‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪326‬‬

‫‪Adapted and updated from the Transnational Rules Indicators project (TRIP), a time-series data set, as described in Charles W.‬‬
‫סכסוך מזוין‬
‫‪ 4‬בלתי‬
‫חוקי‬ ‫פיגועי הטרור ב־‪ 11‬בספטמבר‬

‫‪Kegley, Jr., and Gregory A. Raymond, When Trust Breaks Down (Columbia: University of South California Press, 1990).‬‬
‫הסכם סטארט‬
‫מלחמת המפרץ‬
‫‪3.5‬‬
‫הסכם סאלט ה־‪I‬‬

‫משבר הטילים‬
‫‪3‬‬ ‫מלחמת‬ ‫בקובה‬
‫רוסיה‪-‬טורקיה‬ ‫הסכם פירוק‬
‫‪1878‬‬ ‫הסכם קלוג‪-‬בריאן‬
‫‪1928‬‬ ‫הנשק הגרעיני‬
‫מרידות פנימיות‬ ‫ועידות השלום‬ ‫לטווח בינוני‬
‫‪2.5‬‬ ‫ברחבי אירופה‬ ‫בהאג‪1907 ,1899 ,‬‬
‫‪1854-1848‬‬ ‫דוקטרינת המכה‬
‫קונגרס‬ ‫המקדימה של‬
‫וינה‬ ‫מלחמת‬ ‫ארצות הברית ‪2002‬‬
‫‪2‬‬
‫העולם ה־‪II‬‬ ‫מלחמת‬
‫ישראל‪-‬חזבאללה‬
‫בלבנון ‪2006‬‬
‫‪1.5‬‬ ‫מלחמות איחוד‬
‫לאומי באירופה‬ ‫ההתערבות בגיאורגיה ‪2008‬‬
‫מלחמת קרים‬ ‫‪1878-1854‬‬
‫‪1854‬‬
‫‪ 1‬חוקי‬
‫‪1815‬‬ ‫‪1835‬‬ ‫‪1855‬‬ ‫‪1875‬‬ ‫‪1895‬‬ ‫‪1915 1935‬‬ ‫‪1955‬‬ ‫‪1975‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪2015‬‬
‫ציר זמן )שנים(‬

‫איור ‪ 9.5‬האיסור המשפטי על פתיחה במלחמה‪ 0 2011-1815 ,‬המגבלות המשפטיות שהוטלו על זכותן‬
‫ההיסטורית של מדינות לפתוח במלחמה עברו תנודות רבות במהלך השנים‪ ,‬אך מספרן הלך וגדל מאז מלחמת‬
‫העולם ה־‪ ,I‬כאשר ממדי ההרג דחפו את הקהילה הכלל־עולמית להוציא מלחמות כיבוש אל מחוץ לחוק‪ .‬מאז‬
‫‪ 9/11‬הועמדו איסורים משפטיים אלה בספק‪ ,‬בעקבות מאמציה של ארצות הברית לקדם את האפשרות‬
‫להנחית מכה מקדימה‪ ,‬כזכותה החוקית של מדינה להדוף תוקפנות פוטנציאלית של מדינה אחרת או של ארגון‬
‫טרור בלתי־מדינתי‪ ,‬גם לפני שאיום ההתקפה עומד להתרחש בקרוב‪ .‬שכן‪ ,‬הגדרה כזו מטשטשת לחלוטין את‬
‫ההבחנה בין מכה מקדימה למלחמת מנע‪.‬‬

‫המקטינים את התמריצים לשיתוף פעולה בין־לאומי (‪ .)Barrett, 2007‬לפיכך‪ ,‬חסידי‬

‫הליברליזם ממליצים על שיטות מוסדיות היוצרות ריבונות קולקטיבית לניהול בעיות‬
‫העולם‪ .‬עם התפשטותן של נורמות גלובליות התומכות בפתרונות קיבוציים לקונפליקטים‬
‫בפוליטיקה העולמית‪ ,‬חסידי הקונסטרוקטיביזם חוזים את הרחבת האפשרויות של יישוב‬
‫קונפליקטים בדרכי שלום במצבים שהיו יכולים להסתיים בתוקפנות מזוינת‪ .‬בעניין זה כדאי‬
‫לבחון כיצד השינויים המתחוללים כיום בתפיסת הריבונות והאחריות הגלובלית מעצבים‬
‫את אופי התגובות של המדינות בהתערבות צבאית ובפתרונות דיפלומטיים במצבי משבר‪.‬‬

‫כללים חדשים להתערבות צבאית‬

‫המשפט הבין־לאומי החל להכניס לאחרונה שינויים באיסור המסורתי על התערבות‬
‫צבאית‪ ,‬וזאת בעקבות גל הטרור שמדינות מפעילות כיום נגד תושביהן‪ .‬הבלתי־מעורבים‬
‫בלחימה הם כיום הקרבנות העיקריים של המלחמות‪" .‬מלחמת העולם ה־‪ I‬הייתה מלחמה‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 326‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:16‬‬

 ‫‪327‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫דמוקרטית שהתבססה על גיוס המונים‪ ,‬אבל השפעתה הישירה על חיי האזרחים הייתה‬
‫עדיין מוגבלת‪ .‬יחס ההרוגים בין חיילים לאזרחים בשנים ‪ 1918-1914‬היה בערך ‪.10:90‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬במלחמת העולם ה־‪ II‬היה היחס ‪ .50:50‬ובשנים האחרונות‪ ,‬היחס עומד על‬
‫‪ 90‬אזרחים הרוגים על כל ‪ 10‬אבדות לצבא – היפוך מוחלט של היחס בין אזרחים לחיילים‬
‫הרוגים במלחמת העולם ה־‪.(Pfaff, 1999, p. 8) "I‬‬

‫התפיסה שלפיה יש לשלטונות הזכות‪ ,‬ואפילו החובה‪ ,‬להתערב בעניינים של מדינות‬

‫אחרות בתנאים מסוימים למטרות הומניטריות קנתה לה תומכים‪ .‬נורמה זו של "אחריות‬
‫להגן" זכתה לתמיכתו של שר החוץ לשעבר של אוסטרליה‪ ,‬גארת' אוונס‪ ,‬הסבור כי היעד‬
‫שלנו צריך להיות "מיסוד הרעיון שלפיו כל המדינות מחויבות להגן על אזרחיהן מפני‬
‫מעשי זוועה המוניים‪ ,‬ואם מדינה נכשלת במשימה זו‪ ,‬מדינות אחרות צריכות לקחת עליהן‬
‫העבודה‪10205 :‬‬ ‫מספר‬ ‫‪-‬פרק ‪9‬‬
‫המשפט הבין־לאומי‬ ‫ביחב“ל ‪.)Doyle,‬‬ ‫בורלא שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד‬
‫את האחריות לכך" (‪ ;Malcomson, 2008, p. 9‬וראו גם ‪2011‬‬
‫בן זמננו הגדיר התערבות צבאית כזכות וכחובה להקל את הסבל האנושי‪ ,‬לעצור רצח־עם‬
‫יצוע‪ :‬רונית‬
‫וטיהור אתני ולמנוע דיכוי והפרה של זכויות אדם וחירויות אזרח יסודיות על־ידי המשטר‬
‫‪9-6& Slaughter,‬‬
‫‪.)Feinstein‬‬ ‫במדינה (‪ 2004; Finnemore, 2003‬איור‬
‫בעקבות שינוי זה קרס העיקרון הווסטפאלי‪ ,‬שלפיו כל מה שמדינה עושה בתוך גבולותיה‬
‫הוא עניינה הפרטי בלבד‪ .‬המשפט הבין־לאומי רופף את ההגדרה המחמירה‪ ,‬שהגבילה את‬
‫התנאים שבהם הקהילה הכלל־עולמית יכולה לנקוט התערבות צבאית באופן חוקי לצורך‬
‫התערבות בעניינים הפנימיים של מדינות אחרות (ראו איור ‪ .)9.6‬העולם קיבל החלטה‬
‫בעניין רצח־עם‪ ,‬ובחר להוציא מעשי טבח מאורגנים אל מחוץ לחוק‪ :‬במרוצת חמישים‬
‫השנים האחרונות התגבשה תמיכה‪ ,‬כמעט אוניברסלית‪ ,‬בהתערבות צבאית למטרות‬
‫הומניטריות‪ ,‬כזכות החוקית להגן על זכויות האדם‪ .‬וכיום‪ ,‬הקהילה העולמית מכירה‬
‫עמ' ‪ ,301‬איור ‪6‬‬

‫ההתערבות אינה‬

‫‪ 5‬ההתערבות‬

‫מקור‪From Transnational Rules Indicators Project, as originally measured in :‬‬

‫פרק ‪10‬‬ ‫חוקית‬
‫עמ' ‪ 312‬מפה ‪.1‬‬
‫מקרא‪:‬‬ ‫‪4‬‬
‫אין נ‬ ‫אפור‬

‫עמ' ‪ 319‬איורים‬
‫משמאל‪:‬‬ ‫‪3‬‬
‫רמות אינפלציה‬ ‫)‪Kegley, Raymond, and Hermann (1998‬‬
‫אדום‪ :‬הדרום הע‬
‫שחור‪ :‬העולם‬
‫כחול‪ :‬הצפון הע‬ ‫‪2‬‬
‫מימין‪:‬‬
‫ערך מטבע מקומ‬
‫מחיר ביג מק )ב‬
‫‪ 1‬ההתערבות‬
‫נורבגיה‬ ‫‪ 1820 1840 1860 1880 1900 1920 1940 1960 1980 2000 2020‬אינה חוקית‬
‫ונצואלה‬
‫שווייץ‬
‫שוודיה‬ ‫איור ‪ 9.6‬השינוי במעמדה של נורמת האי־התערבות במשפט הבין־לאומי מאז ‪ 0 1820‬במרוצת הזמן חלו‬
‫ברזיל‬ ‫שינויים במידת החוקיות של התערבות מבחוץ בענייניהן הפנימיים של מדינות ריבוניות‪ ,‬הנמדדת כאן על־פי‬
‫קנדה‬ ‫השינויים שחלו במשפט הבין־לאומי‪ ,‬בהתאם לקונצנזוס הקיים לגבי כללי ההתנהגות בזירה הבין־לאומית‪ .‬מאז‬
‫אורוגוואי‬ ‫‪ 1960‬אימץ המשפט הבין־לאומי עמדה מתירנית כלפי צורה זו של "דיפלומטיה של אילוץ" למטרות מגוונות‪,‬‬
‫דנמרק‬ ‫ביניהן‪ :‬סיוע הומניטרי‪ ,‬מניעת רצח־עם‪ ,‬הגנה על חירויות אזרח‪ ,‬קידום הדמוקרטיה באמצעות "התערבות‬
‫ישראל‬
‫אזור האירו‬ ‫להנהגת רפורמות" ומלחמה בטרור העולמי‪.‬‬
‫אוסטרליה‬
‫ארצות הברית‬ ‫‪Tzachi‬‬
‫קולומביה‬ ‫‪Moskona‬‬
‫טורקיה‬
‫קוסטה ריקה‬
‫ניו זילנד‬
‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫בריטניה‬
‫‪10205-Book 1-592.indb‬‬ ‫‪327‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:16‬‬
 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪328‬‬

‫בזכויות הפוליטיות ובחירויות האזרח כזכויות מוקנות שאינן ניתנות לשלילה וחלות על‬
‫כל בני אנוש‪ .‬שינוי זה מתיר למדינות ולארגונים בין־לאומיים להעניש על מעשי רצח־‬
‫עם באמצעות פרשנות מחודשת לכלל המסורתי‪ ,‬שאסר על מדינות להתערב בענייניהן‬
‫הפנימיים של מדינות אחרות‪ ,‬כולל פלישה וכיבוש בכוח צבאי‪.‬‬

‫מהפך תפיסתי זה מלמד‪ ,‬כי המשפט הבין־לאומי מתפתח ומשתנה בצורה המהירה ביותר‬
‫כאשר מתעוררות בעיות כלל־עולמיות‪ ,‬המצריכות פתרונות משפטיים קולקטיביים‪.‬‬
‫התפשטות התופעות של רצח־עם ומעשי זוועה המוניים במדינות כושלות ובמדינות‬
‫הנשלטות על־ידי רודנים הולידה מערכים חדשים של חוקים‪ ,‬המנסים לעצור סכנות אלה‬
‫ולאפשר התערבות חיצונית בתוך אותן המדינות‪ .‬גם תכיפותם הגוברת של משברים כלל־‬
‫עולמיים הוסיפה על הצורך לשכתב את כללי המשפט הבין־לאומי‪ ,‬כדי שיקלו על ניהול‬
‫משא ומתן דיפלומטי המיישב עימותים באופן לא־אלים‪.‬‬

‫יישוב מחלוקות ומשברים בין־לאומיים באמצעות משא ומתן‬

‫תכיפות המשברים בעת החדשה גבוהה מאוד‪ .‬בעת משבר פוחתת מאוד היכולת להגיע‬ ‫משבר‬
‫(‪)crisis‬‬
‫להחלטות רציונליות שקולות וקרות‪ .‬איום הכוח מייצר לחץ ומקצר את משך הזמן העומד‬
‫לרשות הצדדים להגיע להחלטות‪ ,‬שיוכלו להביא לסיום מוצלח של המשבר בדרכי שלום‪.‬‬ ‫מצב שבו סכנת ההסלמה לכלל‬
‫מלחמה היא גבוהה‪ ,‬והזמן‬
‫העומד לרשות הצדדים כדי לקבל‬
‫דוגמה לכך היא משבר הטילים בקובה ב־‪ ,1962‬שהתרחש כאשר ברית המועצות הציבה‬ ‫החלטות ולהגיע באמצעות משא‬
‫בקובה מערך טילים גרעיניים לטווח בינוני‪ ,‬וארצות הברית הגיבה בהטלת מצור ימי‪ .‬סכנת‬ ‫ומתן לפתרונות של פשרה הולך‬
‫ואוזל‪.‬‬
‫המלחמה הגרעינית החמירה במהירות‪ .‬לאחר מעשה העריך נשיא ארצות הברית ג'ון פ'‬
‫קנדי‪ ,‬כי הסיכויים לחילופי מהלומות גרעיניות שהיו יכולים להשמיד את העולם כולו היו‬
‫‪ .50:50‬במקרים רבים‪ ,‬משברים דומים שנולדו מדיפלומטיה של אילוץ הסלימו במהירות‬
‫לשימוש בכוח‪ ,‬לאחר שהליכי המיקוח נכשלו והיריבים החליטו לבחור בנשק‪.‬‬

‫על־פי חסידי הרפורמה הליברלית‪ ,‬את המשברים האלה – והסכסוכים המזוינים שהם‬
‫מולידים – היה אפשר ליישב באמצעות משא ומתן דיפלומטי‪ ,‬אילו נעשה ניסיון לבחור‬
‫בדרך זו כדי ליישב מחלוקות‪ .‬בעיני הליברלים‪ ,‬תמיד עדיף לשוחח על סוגיות מפלגות‬
‫ליד שולחן הדיונים מאשר להניח לכעס ולחרדות להגיע לנקודת רתיחה‪ ,‬אשר תפתה את‬
‫הצדדים לצאת למלחמה‪ .‬רק באמצעות דיון ומיקוח אפשר להבהיר את עמדות הצדדים‪,‬‬
‫ואולי אף להשיג ויתורים ופשרות שבכוחם לחסל את האיום במלחמה‪.‬‬

‫משא ומתן הוא נדבך יסודי במשפט הבין־לאומי‪ ,‬והוא מהווה תהליך מיקוח בין שני‬ ‫משא ומתן‬
‫(‪)negotiation‬‬
‫שחקנים או יותר במאמץ להתמודד עם סוגיה או מצב ולהגיע להסכם‪ .‬ברמה הבסיסית‬
‫ביותר‪ ,‬משא ומתן כרוך בחילופים תקשורתיים‪ ,‬שבהם הדיון נע אחורה וקדימה בין‬ ‫שיחה ודיון דיפלומטי בין שני‬
‫צדדים או יותר‪ ,‬במטרה ליישב‬
‫הצדדים המתמקחים‪ .‬היעד במשא ומתן הוא להקל על הצדדים לתקשר זה עם זה‪ ,‬להציג‬ ‫ניגודי אינטרסים ולפתור את‬
‫את כוונותיהם ויעדיהם‪ ,‬ולייצר אפשרויות פעולה המביאות בחשבון את האינטרסים של‬ ‫הסכסוכים שהם מייצרים‬
‫הצדדים המעורבים‪ .‬בתהליך תן וקח‪ ,‬הנחוץ לניהול משא ומתן על פתרון‪ ,‬קיימת נטייה‬ ‫באמצעות מיקוח וויתורים הדדיים‬
‫בשיטת תן וקח‪.‬‬
‫להתפתחות כלשהי של הדדיות‪ ,‬העולה מתוך רצף הפעולה־תגובה המאפיין את התקשורת‬
‫בין הצדדים – רצון להשיב לצד השני באותו המטבע‪ :‬בידידותיות או בעוינות‪.‬‬

‫לכן חשוב להבחין‪ ,‬כי הדדיות תקשורתית יכולה לייצר שיתוף פעולה גדול יותר או עימות‬
‫חריף יותר‪ .‬התרגום הסיני ל"משבר" פירושו הן "הזדמנות" הן "סכנה"‪ ,‬והמאמצים לשאת‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 328‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:16‬‬

 ‫‪329‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫ולתת עד להשגת פשרה מספקים הזדמנות ליצירת הסכמה חיובית או ליצירת תוצאה‬
‫שלילית‪ ,‬המגבירים את האיומים והמתיחות‪ .‬לכן‪ ,‬משא ומתן איננו הדרך המושלמת‬
‫לפתרון סכסוכים ומשברים בעולם‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬ניהול משא ומתן מאפשר יישוב מחלוקות באמצעות ויתורים הדדיים בין הצדדים‬
‫אסטרטגיית מידה־כנגד־מידה‬ ‫בסכסוך‪ .‬נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ציין בתבונה‪ ,‬כי "כיום‪ ,‬כדי להצליח אתה חייב להיות‬
‫(‪)tit-for-tat strategy‬‬
‫מסוגל להגיע להסכמים‪ .‬היכולת למצוא פשרה איננה גינונים דיפלומטיים‪ ,‬אלא התייחסות‬
‫גישת מיקוח הגומלת בעקביות‬
‫על כל הצעה או איום של הצד‬ ‫מכבדת והתחשבות באינטרסים הלגיטימיים של שותפיך"‪ .‬מחוות הדדיות של רצון טוב‬
‫השני במשא ומתן בהצעה או‬ ‫ואמפתיה למצבו של היריב סוללות את הדרך לפשרה‪ .‬ואכן‪ ,‬אחת מגישות המיקוח הנפוצות‬
‫באיום נגדיים; כך‪ ,‬על כל תגמול‬ ‫לשכנוע הצד השני להגיע להסכמות היא אסטרטגיית מידה־כנגד־מידה‪ ,‬הנענית לכל הצעה‬
‫משיבים בתגמול שווה־ערך‪ ,‬ועל‬
‫כל צעד מעניש משיבים בעונשים‬ ‫לשיתוף פעולה בהצעה הדדית מידית לשיתוף פעולה זהה; התגמול המצטבר דרך ויתורים‬
‫מקבילים‪.‬‬ ‫הדדיים חוזרים ונשנים עשוי לסייע בהשגת הסכם שיספק את שני הצדדים‪.‬‬

‫היסטוריון הדיפלומטיה הבריטי סר הרולד ניקולסון הגדיר דיפלומטיה כ"ניהול יחסים‬

‫בין מדינות עצמאיות באמצעות תהליך של משא ומתן"‪ .‬הדיפלומטיה שואפת ליישב‬
‫מחלוקות בין־לאומיות בדרכי שלום‪ ,‬ולכן היא חביבה על הליברלים‪ .‬מנגד‪ ,‬חסידי התפיסה‬
‫הריאליסטית‪ ,‬הרואים בחתירתה של מדינה לעצמה את האינטרס העליון‪ ,‬מאמינים כי‬
‫איומים במלחמה שומרים על השלום טוב יותר מכל מאמץ דיפלומטי‪ .‬אף המרקסיזם‬
‫פסימי באשר לאמונתו ביכולתן של גישות דיפלומטיות להשיג שלום‪ ,‬והוא קובע‪ ,‬כי‬
‫"כשנוצרת התנגשות בין זכויות שוות‪ ,‬מה שמכריע הוא הכוח" (‪ .)Carty, 2008, p. 122‬שר‬
‫החוץ לשעבר של סין‪ ,‬צ'ו אן־לאי‪ ,‬התבטא באופן דומה בצטטו את קלאוזביץ באמרו‪ ,‬כי‬
‫"הדיפלומטיה היא המשכה של המלחמה באמצעים אחרים"‪.‬‬

‫כדי לנהל משא ומתן מוצלח בדרכי שלום‪ ,‬הדיפלומטיה דורשת מידה רבה של תבונה‪,‬‬
‫מידע‪ ,‬מעוף‪ ,‬גמישות‪ ,‬תושייה וכנות‪ .‬לאתגר זה מיתוסף הקושי השכיח שלפיו דיפלומטים‪,‬‬
‫אמנם‪ ,‬נשלחים לנהל משא ומתן בשם ארצותיהם‪ ,‬אך יהיו מיומנותם או כנות כוונותיהם‬
‫כאשר יהיו‪ ,‬אין כל סיכוי שיצליחו במשימתם אם לא יקבלו גיבוי מלא של שליטיהם‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬חשיפה ציבורית עלולה לחבל במשא ומתן‪ .‬לפעמים יש צורך בחשאיות ובוויתורים כדי‬
‫להשיג פשרות מבלי להתבזות; כפי שהזהיר נשיא ארצות הברית‪ ,‬ריצ'רד מ' ניקסון‪" ,‬בלא‬
‫השגת הסכמות חשאיות‪ ,‬לא יהיה על מה להסכים בפומבי"‪.‬‬

‫כפי שהזהיר דאג האמרשילד‪ ,‬לשעבר מזכ"ל האו"ם‪" ,‬בחיים הבין־לאומיים כמו בחיים‬
‫הפרטיים‪ ,‬אי־אפשר להשיג תוצאות מיטביות במשא ומתן המתנהל תחת מבטה הנוקב‬
‫של הציבוריות הביקורתית; כשברקע מתנהלים ויכוחים מתמידים על כל מהלך‪ ,‬נוצרות‬
‫אי־הבנות בלתי־נמנעות‪ ,‬הצדדים מתחפרים בעמדותיהם עקב שיקולי יוקרה‪ ,‬וגדל הפיתוי‬
‫לשלב את דעת הקהל כמרכיב במשא ומתן עצמו"‪ .‬ואולם‪ ,‬למרות הבעיות‪ ,‬המכשולים‬
‫והמלכודות האלה‪ ,‬הליברלים מעדיפים משא ומתן בניסיון להביא לשלום עולמי‪.‬‬
‫החלופה – שימוש כוחני בעצמה צבאית – אינה חלופה קבילה מבחינה מוסרית בעיני מי‬
‫ששואפים למנוע מלחמה‪.‬‬

‫למזלנו‪ ,‬המדינאים המשתתפים במשחקי הפוליטיקה הבין־לאומית גילו כושר המצאה‬

‫ופיתחו שיטות משלימות‪ ,‬המאפשרות למשא ומתן להפחית את האיום במלחמה‪ .‬כל‬
‫השיטות שלהלן מעוגנות כיום בחוקים שהקהילה הכלל־עולמית קיבלה עליה‪:‬‬
‫תיווך‪ .‬כאשר שחקן חיצוני שהוא צד שלישי בסכסוך – או מדינה אחרת או קבוצת‬ ‫‪0‬‬

‫מדינות החברות בארגון בין־ממשלתי – משתתף במישרין במשא ומתן בין הצדדים‪,‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 329‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:16‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪330‬‬

‫רונלד רייגן ומיכאיל גורבצ'וב‪1988 ,‬‬ ‫ריצ'ארד ניקסון וליאוניד ברז'נייב‪1972 ,‬‬ ‫וינסטון צ'רצ'יל‪ ,‬פרנקלין ד' רוזוולט‬
‫ויוסיף סטאלין‪1945 ,‬‬

‫דמיטרי מדבדב וברק אובמה‪2009 ,‬‬ ‫ולדימיר פוטין וג'ורג' וו' בוש‪2002 ,‬‬ ‫בוריס ילצין וביל קלינטון‪1994 ,‬‬

‫הדיאלוג הדיפלומטי ‪ 0‬בעיני הליברלים חסידי הרפורמה‪ ,‬משא ומתן ישיר בין יריבים הוא צעד חיוני בדרך‬
‫להפוך את השלום לאפשרי‪ .‬ניהול שיחות מאפשר לשני הצדדים "להניח" את האינטרסים שלהם על‬
‫שולחן המיקוח ולדון בסוגיות חשובות בפתיחות ‪ -‬עדיף מאשר לפתור אותן בשדה הקרב‪ .‬בתצלומים‪,‬‬
‫אפשר לראות‪ ,‬כי על אף תקופות של עוינות גלויה וניגודי אינטרסים‪ ,‬מפגשי הפסגה הדיפלומטיים‬
‫בין ארצות הברית לרוסיה סייעו לעימותים בין שתי המעצמות הגדולות להישאר "קרים"‪ .‬אף־על־‬
‫פי שהמתיחות נמשכת‪ ,‬תמיד "שווה לנסות את הדיפלומטיה‪ .‬שהרי‪ ,‬האמת לא השתנתה מאז ימי‬
‫המלחמה הקרה‪ :‬כאשר רוסיה וארצות הברית אינן מסתדרות ביניהן‪ ,‬לשאר העולם יש הזכות המלאה‬
‫לחוש אי־נוחות" (‪.)Ghosh, 2009, p. 14‬‬

‫כדי לעזור להם להכיר באינטרסים המשותפים שלהם ולהציע להם פתרונות המבוססים‬
‫על אותם אינטרסים משותפים‪.‬‬
‫שירותים טובים‪ .‬כאשר לשני צדדים מסוכסכים יש היסטוריה מוצלחת יחסית של ניהול‬ ‫‪0‬‬

‫משא ומתן בדרכי שלום‪ ,‬במקרים רבים צד שלישי יכול לספק להם "שירותים טובים"‬
‫בצורת מקום ניטרלי לניהול המשא ומתן‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬סּפק השירותים הטובים אינו‬
‫משתתף במשא ומתן עצמו‪.‬‬
‫פיוס‪ .‬כאשר שני צדדים מסוכסכים‪ ,‬או יותר‪ ,‬מעוניינים לשאת ולתת על פתרון‬ ‫‪0‬‬

‫למחלוקת אך מעוניינים לשמור על השליטה בפשרה הסופית‪ ,‬צד שלישי יכול לעזור‬
‫לשני הצדדים במהלך המשא ומתן ולנסות להציע דעות והצעות שאינן מוטות‪ ,‬כדי‬
‫לסייע להם להשיג פתרון‪ ,‬תוך שמירה על ניטרליות והימנעות מהצעת פתרון‪.‬‬
‫בוררות‪ .‬כאשר הצדדים המסוכסכים מעוניינים להרשות לצד שלישי לקבל החלטה‬ ‫‪0‬‬

‫מחייבת ליישוב המחלוקת‪ ,‬הרכב שופטים זמני בוחן את טיעוני שני הצדדים ומגיע‬
‫להחלטה‪.‬‬
‫פסיקה‪ .‬אולי החלופה הפורמלית ביותר ליישוב מחלוקות; שיטה זו היא המקבילה‬ ‫‪0‬‬

‫להצגת טיעונים בתיק בבית משפט וקבלת פסק דין מחייב או החלטה סופית של‬
‫השופט‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 330‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:22‬‬

 ‫‪331‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫‪Photo Courtesy of Charles Kegley, Jr.‬‬

‫מפגש מומחים למשא ומתן ‪ 0‬נשיא ארצות הברית ג'ורג' ה' בוש נפגש עם צ'רלס קיגלי‪ ,‬אחד מכותבי‬
‫ספר זה‪ .‬הנושאים העיקריים שדנו בהם‪ :‬השימושים והמגבלות של שיטות שונות ליישוב מחלוקות בלי‬
‫להפעיל כוח צבאי‪ .‬בין השיטות‪ :‬משא ומתן דיפלומטי‪ ,‬בתי דין בין־לאומיים‪ ,‬ביטחון קיבוצי ודרכים נוספות‬
‫ליישוב סכסוכים שמציעים מדינאים‪ ,‬שהשקפותיהם על הפוליטיקה העולמית נשענות על התיאוריות‬
‫הליברליות והקונסטרוקטיביסטיות‪.‬‬

‫לשיטת התיווך יש הישגים מרשימים במיוחד בחיסול משברים בין־לאומיים (‪Bercovitch‬‬

‫‪ )& Gartner, 2008‬וההיסטוריה מלמדת‪ ,‬כי היא מצליחה במיוחד כאשר מדינות בעלות‬
‫משטר דמוקרטי או מוסדות בין־לאומיים מנהלים את המשא ומתן‪ ,‬וכן הודות להשפעה‬
‫של נורמות חברתיות דמוקרטיות ליישוב סכסוכים (‪Mitchell et al., 2008; Shannon,‬‬
‫‪ .)2009‬הגדלת מעורבותן של נשים בתהליכי משא ומתן בין־לאומיים עשויה אף היא‬
‫להגדיל את הסיכויים ליישוב סכסוכים (ראו "מחלוקת‪ :‬האם נשים יכולות לשפר את‬
‫המשא ומתן העולמי ואת הסיכויים לשלום עולמי?")‪ .‬ובנימה פסימית‪ ,‬נראה כי המאמצים‬
‫ליישוב סכסוכים בעולם באמצעות משא ומתן מצליחים פחות כאשר חלק מן השחקנים‬
‫במשבר שהוביל לתוקפנות המזוינת הם קבוצות אתניות (‪Ben-Yehuda & Mishali-Ran,‬‬
‫‪.)2006‬‬

‫החיפוש אחר ביטחון בין־לאומי כרוך בוויתור בלא תנאים של כל מדינה על מידה מסוימת‬
‫של חופש הפעולה שלה‪ ,‬כלומר על ריבונותה‪ ,‬ואין כל ספק שאין כל דרך אחרת אשר‬
‫תוכל להביא לביטחון כזה‪.‬‬
‫אלברט איינשטיין‪ ,‬פיסיקאי זוכה פרס נובל‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 331‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:23‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪332‬‬

‫מחלוקת‬
‫האם נשים יכולות לשפר את המשא ומתן העולמי ואת‬
‫הסיכויים לשלום עולמי?‬
‫התיאוריה הפמיניסטית מדגישה את חשיבות המגדר בחקר הפוליטיקה העולמית‪ ,‬ובוחנת באיזו מידה‬
‫ההמשגה ה"גברית" של רעיונות מרכזיים ‪ -‬כגון עצמה‪ ,‬אינטרס וביטחון ‪ -‬מעצבת את האופן שבו‬
‫שחקנים חוצי־לאומים מנהלים את ענייני החוץ שלהם‪ .‬ספרות המחקר הפמיניסטית מכירה‪ ,‬אמנם‪,‬‬
‫בהשפעת המסורת הגברית על הפוליטיקה העולמית‪ ,‬אך יש גם פמיניסטיות הטוענות‪ ,‬כי בפועל‪,‬‬
‫בממוצע‪ ,‬אין הבדל מובהק בין היכולות של גברים ונשים‪ .‬אחרות טוענות‪ ,‬כי ההבדלים קיימים‪ ,‬והם‬
‫תלויי־הקשר‪ ,‬וכי לכל מגדר יש יכולות מפותחות יותר הבאות לידי ביטוי במשימות מסוימות‪ .‬האם‬
‫אפשר ליישם טענה זו גם על ניהול משא ומתן בין־לאומי? האם נשים מביאות עמן יתרונות לשולחן‬
‫המיקוח ומשפרות את הסיכויים ליישוב סכסוכים? או שמא גברים מתאימים יותר לניהול סכסוכים?‬

‫מאז שנות התשעים הצביעו חוקרות פמיניסטיות על הדרכים השונות שבהן משפיעה זהות המגדר‬
‫על קבלת ההחלטות במישור הבין־לאומי (‪.)Ackerly & True, 2008; Bolzendahl, 2009; Peterson & Runyan, 2009‬‬
‫האסכולה הריאליסטית‪ ,‬המדגישה את תפקיד העצמה ברדיפה א־מוסרית של שחקנים רציונליים אחר‬
‫האינטרס העצמי הצר שלהם‪ ,‬מתארת עולם תחרותי שבו שולטת גישה גברית לקבלת החלטות‪.‬‬
‫העצמה נתפסת‪ ,‬בדרך־כלל‪ ,‬כיכולת להשפיע על האחר לעשות את מה שאתה רוצה שהוא יעשה‪,‬‬
‫ובהקשר זה‪ ,‬צבירת עצמה מושגת באמצעות יותר כוח ויותר סמכויות‪ ,‬ועל חשבון אחרים‪ .‬בקרב הגברים‬
‫לסכמה־עצמית עצמאית‪ ,‬הגורמת להם להגדיר את עצמם כמובחנים ונפרדים מאחרים‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫קיימת נטייה‬
‫ובתהליך קבלת החלטות הם "נוטים להתמקד ברווחים הסופיים שלהם; והשגת ההעדפות והיעדים‬
‫שלהם הופכת ליעד העיקרי של המשא ומתן" (‪ .)Boyer et al., 2009, p. 27‬לפיכך‪ ,‬נוח לגברים רבים לנהל‬
‫משא ומתן במצבים שבהם צפוי עימות מבוקר‪.‬‬

‫יש הטוענים‪ ,‬כי בשל התפקידים החברתיים המסורתיים של נשים‪ ,‬הן נוטות לגבש סכמה עצמית של‬
‫קשרי תלות עם אחרים ואוריינטציה מזינה ומטפחת‪ ,‬המעניקה להן נקודות מבט בעלות ערך ייחודי‪,‬‬
‫המהוות נכס לניהול משא ומתן ותיווך בסכסוכים‪ .‬הצורה שבה נשים מנהלות משא ומתן מושפעת‬
‫מ"השקפה המתייחסת לאחרים‪ ,‬תפיסה מושרשת של יכולת עשייה (‪ ,)agency‬הבנה של שליטה מתוך‬
‫ַה ֲעצמה ופתרון בעיות באמצעות דיאלוג" (‪ .)Kolb, 1996, p. 139‬מכיוון שנשים נוטות "להגדיר את עצמן‬
‫באמצעות מערכות היחסים שלהן יותר מאשר גברים‪ ,‬ייתכן שהפעולות והאמירות שלהן במסגרת‬
‫תהליך המשא ומתן מכּוונות יותר לטיפוח ולשמירה על יחסים אלה" (‪ .)Boyer et al., 2009, p. 27‬נוסף על‬
‫כך‪ ,‬נשים מבינות אירועים מתוך ֶהקשר‪ ,‬המביא בחשבון הן מערכות יחסים הן מצבים מתפתחים‪ .‬נשים‬
‫דוחות את ההשקפה הריאליסטית על עצמה המושגת בתחרות‪ ,‬ונוטות להשקפה ליברלית יותר של‬
‫ַה ֲעצמה הדדית המושגת באמצעות מגעים ושיתוף פעולה הבונים קשרים והבנות‪ .‬לא זו בלבד שנשים‬
‫נוטות יותר מגברים לשתף פעולה זו עם זו‪" ,‬הגברת זרם המידע בין הצדדים בתהליך המשא ומתן‬
‫חיונית להשגת פתרון עדיף בעסקת מיקוח משולבת‪ ...‬ונשים נוטות יותר להשתמש בשיטות כאלה"‬
‫(‪.)Babcock & Laschever, 2003, pp. 169-170‬‬

‫אם הבדלי המגדר אכן מייצרים תהליכים שונים ותוצאות שונות בניהול משא ומתן בין־לאומי‪ ,‬הרי שיש‬
‫מקום להשערה המקובלת על רבים‪ ,‬שלפיה הגדלת מספר הנשים המשתתפות בקבלת החלטות עשויה‬
‫להניב גישות רעננות לניהול סכסוכים (‪ .)Anderlin, 2007‬החלטה ‪ 1325‬של האו"ם מושתתת על ההנחה‪,‬‬
‫מחברּות לתוך המגדר שלהן‪,‬‬‫שנשים מביאות ערכים מסוימים לניהול משא ומתן והליכי תיווך‪ ,‬הנובעים ִ‬
‫וכי התובנות וההמלצות המדיניות שלהן נעדרו עד כה מן העולם בשל ההדרה המגדרית האופיינית‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 332‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:23‬‬

 ‫‪333‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 9‬החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬

‫לתהליכי משא ומתן בין־לאומיים (‪ ;)Hudson, 2005‬ההחלטה נועדה "להגדיל את השתתפות הנשים בדרג‬
‫קבלת ההחלטות בתהליכי יישוב סכסוכים והשגת שלום" מתוך מטרה להציע פרספקטיבות וחלופות‬
‫חדשות ליישוב סכסוכים ממושכים‪.‬‬

‫על־פי תפיסת הקונסטרוקטיביזם החברתי‪" ,‬התפקידים של גברים ונשים אינם מּולדים או נגזרים מראש‪,‬‬
‫אלא עובדה חברתית‪ ,‬היכולה להשתנות באמצעות אימון‪ ,‬פעילות גומלין ושינוי הדרגתי של רעיונות‬
‫ונורמות" (‪ .)Boyer et al., 2009, p. 26‬ייתכן כי ככל שיגדל מספרן של הנשים השותפות בתהליכי המשא‬
‫ומתן הבין־לאומיים‪ ,‬שבהם שלטו הגברים באופן מסורתי‪ ,‬כך יפיקו שני המגדרים תועלת מנקודת המבט‬
‫השונה של זולתם‪ ,‬ותפקידה של הדיפלומטיה במניעת סכסוכים ופתרונם יגדל‪.‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫כראשי צוות תיווך המנסה ליישב סכסוך קשה בין שתי מדינות‪ ,‬איזה ערך תייחסו לנוכחות נשים‬ ‫‪0‬‬

‫ליד שולחן המיקוח?‬

‫האם קיימים הבדלים בתפקידי הנשים במשא ומתן בין אזורים שונים בעולם? כיצד משפיעה‬ ‫‪0‬‬

‫התרבות על העצמת נשים ועל הלגיטימציה להשתתפותן בשולחן הדיונים?‬

‫חשבו על שתי דמויות מובילות במדיניות החוץ של ארצות הברית‪ :‬שרת החוץ לשעבר הילרי‬ ‫‪0‬‬

‫קלינטון והנשיא ברק אובמה‪ .‬כיצד הייתם מסווגים את נטיותיהם של השניים במשא ומתן? האם הן‬
‫תואמות את דפוס המגדר שהוצג בדיון? מדוע‪ ,‬או מדוע לא? אילו לקחים לפתרון סכסוכים עליהם‬
‫להציע?‬

‫מוסדות‪ ,‬נורמות וסדר עולמי‬

‫השקפות הליברליזם והקונסטרוקטיביזם על מלחמה ושלום‪ ,‬סכסוכים מזוינים וביטחון בין־‬
‫לאומי התעצבו מיסודן מכוח החשיבות שזרמי חשיבה אלה מייחסים לאתיקה ולעקרונות‬
‫מוסריים משותפים בניהול הפוליטיקה העולמית‪ .‬הליברליזם מציב את עצמת העיקרון‬
‫לפני עקרון העצמה (‪ ,)Kegley, 1992‬שכן הוא מבוסס על הרעיון שהשלום תלוי בפעולות‬
‫המּונעות מאמונה מוסרית‪ .‬חשיבות רעיון זה מוטמעת גם במרקם הרעיוני של דתות רבות‬
‫בעולם‪ ,‬והנצרות ביניהן‪ ,‬כפי שהיא מופיעה בהכרזתו של ישוע הנוצרי‪" :‬אשרי רודפי שלום‬
‫כי בני אלוהים ייקראו" (מתי ה‪.)9 ,‬‬

‫הדרך הליברלית לשלום מתחילה בהתמסרות למעשים טובים ולהימנעות ממעשים‬

‫רעים; והזרם הקונסטרוקטיביסטי‪ ,‬אף־על־פי שמקובל לראותו כניטרלי מבחינה מוסרית‪,‬‬
‫מספק כלים להסבר מערכות של אמונה מוסרית‪ .‬תפיסה זו שונה לחלוטין מן התפיסה‬
‫הריאליסטית‪" ,‬התופסת את הפוליטיקה הבין־לאומית כחורגת מתחום העיסוק של‬
‫המוסר" (‪.)Suganami, 1983‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 333‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:23‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪334‬‬

‫רק הדורות הבאים יוכלו לשפוט אם הסכמי פירוק הנשק‪ ,‬הארגונים הבין־לאומיים הרב־‬
‫צדדיים והמשפט הבין־לאומי אכן מסוגלים לענות באופן קולקטיבי על צרכיו הרבים של‬
‫העולם‪ .‬ואולם‪ ,‬ברור כי מדינות עושות מאמצים נועזים להתאחד במסגרת תרבות אזרחית‬
‫משותפת‪ ,‬על בסיס ערכים משותפים‪ ,‬להקמת מוסדות כלל־עולמיים‪ ,‬כדי להגן במשותף‬
‫על עצמן מפני הבעיות הרבות המשותפות לכולן‪ .‬נראה כי מדינות כיום מוכנות‪ ,‬יותר‬
‫מבעבר‪ ,‬לקבל את ההשקפה הליברלית שנתפסה בעבר כרדיקלית – ברוח טענתו של קופי‬
‫אנאן‪ ,‬שלפיה "דרושה הגדרה חדשה ורחבה יותר של האינטרס הלאומי" – אשר תלכד את‬
‫המדינות לעבודה משותפת למען יעדים משותפים‪ ,‬המתעלים מעל לאינטרסים הלאומיים‬
‫שלהן‪.‬‬

‫אם העולם אכן יבחר בדרכים שנסקרו בפרק זה‪ ,‬הייתכן כי התפיסה שלפיה מדיניות‬
‫מוסרית היא הדרך הטובה ביותר לשמור על השלום אכן תצליח לשבור את דפוס האלימות‬
‫והמלחמה לאורך ההיסטוריה? העולם ממתין לתשובה‪ .‬ואולם‪ ,‬ברור כבר עתה‪ ,‬כי רשימת‬
‫הנושאים על סדר היום העולמי ארוכה מאוד‪ .‬הבעיות הגדולות ביותר הניצבות בפני‬
‫האנושות הן בעיות חוצות־לאומים‪ ,‬ואף לא אחת מהן ניתנת לפתרון יעיל באמצעות מענה‬
‫חד־צדדי של מדינה יחידה‪ .‬נדרשת גישה רב־צדדית כדי לטפל בכמות העצומה של הבעיות‬
‫העולמיות המחייבות ניהול בדרכי שלום באמצעות פתרונות קיבוציים‪.‬‬

‫בחלק ד ייסקרו המגמות בתנאים הכלכליים‪ ,‬האנושיים והסביבתיים השוררים בעולם בזמן‬
‫שהפוליטיקה העולמית עוברת תהליך גלובליזציה מואץ‪ .‬סקירה זו תסייע בהבנת העולם‬
‫כפי שהוא מתנהל כיום‪ ,‬ותאפשר לכם לשקול‪ ,‬כאזרחים מעורבים ואחראים בעולמנו‪ ,‬את‬
‫הסיכויים למהפך שבכוחו לברוא עולם טוב יותר‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 334‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:23‬‬

 335 ˆ ‫ | החתירה לשלום באמצעות המשפט הבין־לאומי והביטחון הקיבוצי‬9 ‫פרק‬

.‫ ניתוח‬.‫ יישום‬.‫לימוד‬
‫מונחי מפתח‬
‫משא ומתן‬ ‫השיחות‬/‫הסכמי סאלט‬ ‫אכיפת שלום‬
‫משבר‬ ‫להגבלת נשק אסטרטגי‬ ‫אסטרטגיית מידה־כנגד־מידה‬
‫ניטרליות‬ ‫האמנה לצמצום‬/‫הסכמי סורט‬ ‫אתיקה‬
‫פיוס‬ ‫נשק אסטרטגי התקפי‬ ‫בית הדין הפלילי הבין־לאומי‬
‫פירוק נשק‬ ‫האמנה‬/‫הסכמי סטארט‬ ‫בית הדין הבין־לאומי לצדק‬
‫פשעי מלחמה‬ ‫להפחתת נשק אסטרטגי‬ ‫בניית שלום‬
‫פשעים נגד האנושות‬ ‫הסכמים דו־צדדיים‬ ‫בקרת נשק‬
‫צורך צבאי‬ ‫הסכמים רב־צדדיים‬ ‫בתי הדין הפליליים הבין־לאומיים‬
‫שוויון ריבוני‬ ‫השכנת שלום‬ ‫דוקטרינת המלחמה הצודקת‬
‫שמירה על השלום‬ ‫מבצעי שלום‬ ‫דיני לחימה‬
‫תיאוריית הפוזיטיביזם‬ ‫מודל הספירלה‬ ‫דיני שימוש בכוח‬
‫המשפטי‬ ‫מוסר‬ ‫דיפלומטיה של מניעה‬
‫מוקשי נעל‬ ‫ההסכם לפירוק נשק גרעיני לטווח‬
‫מרוץ חימוש‬ INF ‫אמנת‬/‫בינוני‬

‫קריאה מומלצת‬
Armstrong, David, and Jutta Brunée. (2009)
Routledge Handbook of International Law.
New York: Taylor & Francis.
Chatterjee, Deen K., ed. (2013) The
Ethics of Preventive War. Cambridge, UK:
Cambridge University Press.
Cohn, Carol, and Sara Ruddick. (2008) “A
Feminist Ethical Perspective on Weapons
of Mass Destruction.” In Essential
Readings in World Politics, 3rd edition.
Karen A. Mingst and Jack L. Snyder,
editors, New York: W.W. Norton &
Company, pp. 458–477.
Diehl, Paul F., and J. Michael Greig.
(2012) International Mediation.
Cambridge, UK: Polity Press.
Evans, Gareth. (2008) The Responsibility
to Protect: Ending Mass Atrocity Crimes
Once and for All. Washington, DC:
Brookings Institution Press.
Hudson, Kimberly A. (2009) Justice,
Intervention and Force in International
Relations: Reassessing Just War Theory
in the 21st Century. New York: Taylor
& Francis.
Jolly, Richard, Louis Emmerij, and
Thomas G. Weiss (2009) UN Ideas That
Changed the World. Bloomington, IN:
Indiana University Press.
Puchala, Donald, Katie Verlin
Laatikainen, and Roger A. Coate. (2007)
United Nations Politics. Upper Saddle
River, NJ: Prentice Hall.
Simmons, Beth. (2009) Mobilizing for
Human Rights: International Law in
Domestic Politics. New York: Cambridge
University Press.

Tzachi
Moskona

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 335 30/08/2016 13:11:23

 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 336 30/08/2016 13:11:23

 ‫‪337‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 10‬הגלובליזציה של שוק הפיננסים הבין־לאומי‬

‫ביטחון אנושי‪,‬‬
‫ד‬ ‫שגשוג ואחריות‬
‫כאשר כסף‪ ,‬סחורות ובני אדם חוצים את הגבולות הלאומיים במהירות מסחררת‪ ,‬הגלובליזציה‬
‫משנה את פני הפוליטיקה העולמית‪ .‬הפרקים בחלקו הרביעי של ספר זה סוקרים את המצב‬
‫הגלובלי ואת הדרכים שבהן שחיקת הגבולות הלאומיים משנה את אופי היחסים הבין־‬
‫לאומיים ומשפיעה על רווחת העולם כולו‪ .‬כל פרק בוחן היבט מסוים של האתגרים שאנו‬
‫ניצבים בפניהם בעולמנו הגלובלי‪ ,‬ואת מידת יכולתנו‪ ,‬ואחריותנו‪ ,‬להגיב עליהם ולחפש להם‬
‫פתרונות‪.‬‬

‫פרק ‪ 10‬בודק כיצד משנה הגלובליזציה של עולם הפיננסים את הנוף הכלכלי הבין־לאומי‪,‬‬

‫הבנה הדדית בעולם שעבר גלובליזציה‬ ‫ופרק ‪ 11‬בוחן כיצד משנה הגלובליזציה של הסחר הבין־לאומי את העולם‪ .‬פרק ‪ 12‬בוחן‬

‫הרשת הצומחת של הגלובליזציה מגדילה‬ ‫את ההיבטים הדמוגרפיים של הגלובליזציה‪ ,‬וכן את השאלה כיצד מעצבת התרחבות הגישה‬

‫את הסיכויים לסובלנות הדדית ולשיתוף‬ ‫למידע תרבות ותפיסות של זהות‪ .‬פרק ‪ 13‬מתמקד במצב האנושי‪ ,‬ובשאלה כיצד משפיעים‬

‫פעולה ואת הצורך בהם‪ .‬בתצלום‪,‬‬ ‫שחקנים גלובליים והפעילויות שלהם על רווחתם ועל זכויות היסוד של כל בני האדם‪ .‬לסיום‪,‬‬

‫פתיחת המשחקים האולימפיים בלונדון‪,‬‬ ‫פרק ‪ 14‬דן באיומים על הסביבה הגלובלית‪ ,‬המציבים אתגר קשה לגורל כדור הארץ ולהמשך‬

‫‪ .2012‬האולימפיאדה נוסדה במקורה כדי‬ ‫הישרדותה של האנושות‪.‬‬

‫לקדם שלום ולגשר על פערי תרבות‪,‬‬

‫ורוח הרנסנס של המשחקים מצאה‬
‫ביטוי בדבריו של ראש ממשלת בריטניה‬
‫דאז טוני בלייר‪ ,‬שתמך בבקשתה של‬
‫לונדון לארח את האולימפיאדה ב־‪:2012‬‬
‫"כמנהיגים‪ ,‬בממשלה או בספורט‪ ,‬מוטלת‬
‫עלינו החובה לחרוג אל מעבר לזמננו‬
‫ולגבולותינו‪ .‬לקדם חזון המשרת את‬
‫הדורות הבאים"‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 337‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:23‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪338‬‬

‫פרק‬
‫הגלובליזציה של שוק‬
‫הפיננסים הבין־לאומי‬
‫כבר נאמר‪ ,‬כי ויכוח עם הגלובליזציה כמוהו כוויכוח עם חוקי הכבידה‪.‬‬
‫קופי אנאן‪ ,‬לשעבר מזכ"ל האו"ם‬
‫‪10‬‬
‫בחתירה ליציבות ולצמיחה‬
‫פיננסית גלובלית‬
‫במסגרת ההתמודדות הנמשכת עם‬
‫השלכות המשבר הכלכלי העולמי‬
‫שפרץ ב־‪ ,2008‬נפגשו מנהיגי‬
‫‪ -‬קבוצה בלתי־רשמית של‬ ‫ה־‪G-20‬‬

‫עשרים הכלכלות הגדולות ביותר‬

‫בעולם שמנהיגיהן נפגשים מעת לעת‬
‫כדי לדון בתיאום המדיניות הפיננסית‬
‫העולמית ‪ -‬בספטמבר ‪ 2013‬בסנט‬
‫פטרסבורג‪ ,‬רוסיה‪ ,‬במטרה לדון‬
‫ביזמות להרגעת השווקים הפיננסיים‬
‫העולמיים ולעידוד הצמיחה‪ .‬מנהיגי‬
‫העולם התמקדו בצעדים לקידום‬
‫צמיחה כלכלית מאוזנת ויציבה‬
‫ש א ל ו ת לח ש יב ה‬ ‫באמצעות אסדרה (רגולציה) יעילה‪,‬‬
‫‪ 0‬מהי גלובליזציה וכיצד היא משפיעה על הכלכלה העולמית?‬ ‫יצירת מקומות עבודה‪ ,‬השקעות‬
‫‪ 0‬עם אילו מגבלות ויתרונות מתמודדות המדינות המשתלבות במערכת הפיננסית העולמית?‬
‫וחיזוק האמון והשקיפות‪.‬‬
‫ּברטֹון וּודס?‬
‫‪ 0‬מהי מערכת ֶ‬
‫‪ 0‬מהן הסיבות למשבר הכלכלי העולמי של ‪ 2008‬ומהן השלכותיו?‬
‫‪ 0‬מהו עתיד המערכת הפיננסית הבין־לאומית הקיימת?‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 338‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:26‬‬

 ‫‪339‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 10‬הגלובליזציה של שוק הפיננסים הבין־לאומי‬

‫סף "מסובב" את העולם‪" .‬כסף הוא שורש כל רע‪" ".‬לא כל הנוצץ זהב הוא‪" ".‬כסף אינו‬
‫קונה אושר‪" ".‬לא לעשות כסף זה גיהינום‪".‬‬ ‫כ‬
‫יש להניח כי כולכם שמעתם בשלב כלשהו אמרות ישנות אלה‪ .‬גם אם אמירות וקלישאות‬
‫אלה סותרות לכאורה‪ ,‬הרי שיש בהן גרעין של אמת‪ .‬עלינו להפריד אפוא בין עובדות‬
‫לבדיות באמצעות זיהוי מקומו של הכסף בחיינו ובעולם הסובב אותנו‪ .‬ההצלחה במשימה זו‬
‫תלויה‪ ,‬בעיקרה‪ ,‬בערכים האישיים שלנו ובהעדפותינו האישיות‪ .‬עם זאת‪ ,‬איכות המסקנות‬
‫שלנו תלויה ביכולות הניתוח שלנו לבחון את האופן שבו הכסף משפיע על ממדים רבים‬
‫בפוליטיקה העולמית – ועל גורלנו הכספי כיחידים‪.‬‬

‫כיום‪ ,‬יותר מתמיד‪ ,‬הכסף אכן מסובב את העולם ומניע אותו במהירות גוברת‪ .‬הזרימה‬
‫המהירה של הפיננסים הבין־לאומיים משפיעה במישרין על איכות החיים שלנו‪ .‬כשאנו‬
‫מבצעים רכישה‪ ,‬רוב הסיכויים שהסחורה שרכשנו יוצרה בחו"ל‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬כשאתם קונים‬
‫כריך‪ ,‬חולצה‪ ,‬מכונית או דלק הנחוץ להנעתה‪ ,‬רב הסיכוי שהמחיר שתידרשו לשלם הוא‬
‫תוצאה של דירוג המטבע של ארצכם ושער החליפין שלו מול המטבע של ארץ הייצור‪ .‬כל‬
‫מי שהזדמן לו לטייל בחו"ל מגלה כיצד שערי החליפין של המטבעות הלאומיים מכתיבים‬
‫את הוצאותיו – האם ירשה לעצמו לרכוש כרטיס לקונצרט רוק או בקבוק יין נוסף‪.‬‬

‫פרק זה מציג בפניכם את המערכת הפיננסית העולמית‪ .‬הפרק בוחן את התהליכים‬

‫המסדירים את החליפין בשוק המטבע הבין־לאומי‪ ,‬ובמיוחד כיצד משפיעה העברת כסף‬
‫בין גבולות המדינות על רמות השגשוג והביטחון האנושי של המדינות השונות‪ .‬שימו לב‪,‬‬
‫כי נושא זה הוא חלק מנושא רחב יותר של הכלכלה העולמית בכללותה‪ ,‬והוא משמש‬
‫גם כמבוא לסחר בין־לאומי‪ ,‬שבו נדון בפרק ‪ .11‬אי־אפשר לבחון אף לא אחד מממדי‬
‫הכלכלה הבין־לאומית – כסף או סחר – מבלי לדון גם באחר‪ .‬הם קשורים באופן הדוק‪,‬‬
‫ורק באמצעות בחינתם יחד תוכלו להבין כיצד הכסף והשווקים מניעים את עלייתו ונפילתו‬
‫של העושר האישי והלאומי‪ .‬בדיוננו נבחן תופעה שימיה כימי ההיסטוריה המתועדת של‬
‫העולם‪ ,‬ונבדוק כיצד היא משפיעה על החיים במאה ה־‪.21‬‬

‫כמראה של המין האנושי‪ ,‬ובכל שעה של כל יום עבודה הם‬

‫ָ‬ ‫השווקים הפיננסיים כמוהם‬
‫חושפים את הדרך שבה אנו מעריכים את עצמנו ואת המשאבים של העולם הסובב אותנו‪.‬‬
‫ניאל פרגוסון‪ ,‬היסטוריון בריטי‬

‫מתן פרשנות לשינויים הכלכליים בימינו‬

‫כאשר מתחוללים שינויים בעולם‪ ,‬הם מכריחים את בני האדם לחשוב על הפוליטיקה‬
‫העולמית ולפרשה בדרכים חדשות‪ .‬מבין כל השינויים הרבים בעת האחרונה‪ ,‬נראה כי‬
‫גיאו־כלכלה‬ ‫השינויים שהתרחשו בעולם הכלכלה היו הפולשניים ביותר ובעלי ההשלכות המרחיקות‬
‫(‪)geo-economics‬‬
‫לכת ביותר‪ .‬ואכן‪ ,‬בעיני אנליסטים אחדים‪ ,‬הגיאו־כלכלה (החלוקה הגיאוגרפית של‬
‫הקשר בין גיאוגרפיה לבין התנאים‬
‫הכלכליים וההתנהגות של מדינות‪,‬‬
‫העושר) עתידה להחליף את הגיאופוליטיקה (חלוקת העצמה האסטרטגית‪ ,‬הצבאית‬
‫הקובע את רמות הייצור‪ ,‬הסחר‬ ‫והמדינית) כציר המרכזי והחשוב ביותר שעליו ייסובו התחרות הבין־לאומית‪ ,‬ובסופו של‬
‫והתצרוכת של סחורות ושירותים‪.‬‬ ‫דבר‪ ,‬גורל העולם כולו (ראו פרק ‪.)4‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 339‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:26‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪340‬‬

‫את התפתחות התלות ההדדית בין הכלכלות של המדינות השונות אפשר לתפוס כחלק‬
‫ממגמה לקראת גלובליזציה שהחלה כבר לפני יותר ממאה שנים‪ ,‬וככל שהתהדק הקשר בין‬ ‫גלובליזציה‬
‫‪10205‬‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫ריבונות‬ ‫הרעיונות מספר‬
‫המסורתיים על‬ ‫‪-‬פרקאת‪10‬‬ ‫ביחב“ל‬
‫לבחון מחדש‬ ‫יסוד‬
‫גבר הצורך‬ ‫מושגי‬
‫השונות כך‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫המדינות‬ ‫כלכלות‬ ‫שם‬ ‫‪)globalization‬בורלא‬
‫ביצוע‪ :‬רונית‬ ‫(‬
‫המדינות‪ ,‬מנגנונים של שערי חליפין‪ ,‬סחר בין־לאומי ושווקים (ראו מפה ‪ .)10.1‬רכישת‬ ‫תהליך ההשתלבות של מדינות‬
‫באמצעות הגברת המגעים‪,‬‬
‫‪10-1‬‬
‫אפילו הצהרות על כוונות רכישה בעתיד‪ ,‬משפיעות על‬ ‫מפה‬
‫סינים‪ ,‬או‬ ‫מניות על־ידי משקיעים‬ ‫התקשורת והסחר ביניהן‪ ,‬וכן‬
‫הערך היחסי של המטבע ברחבי העולם; משברים פיננסיים בתוך ארצות הברית יכולים‬ ‫העלאת המודעות העולמית‬
‫לחולל סערה בשווקים מסביב לעולם‪ .‬פעילות מהפכנית במזרח התיכון גורמת לעלייה‬ ‫לתהליך ההשתלבות‪.‬‬
‫מהירה במחיר הנפט בעולם‪ .‬אלה הן רק מעט דוגמאות של השלכות הגלובליזציה‪ ,‬וזרמי‬
‫המעמקים של הכלכלה הכלל־עולמית נתפסים כיום כחשובים במיוחד בשל הזיקה ההדוקה‬
‫שלהם לפוליטיקה העולמית‪.‬‬

‫מקור‪Based on the 2013 KOF Index of Globalization :‬‬

‫מקרא‬
‫אין נתונים‬
‫‪20-0‬‬
‫‪40->20‬‬
‫‪60->40‬‬
‫‪80->60‬‬
‫‪100->80‬‬

‫מפה ‪ 10.1‬גלובליזציה מסביב לעולם ‪ 0‬מפה זו מתארת את מידת הגלובליזציה ברחבי העולם (לקוחה מתוך מדד הגלובליזציה של ‪ ,2013‬כפי שפרסם‬
‫המכון הכלכלי השווייצרי ‪ .)KOF‬מדד זה מבוסס על ‪ 24‬מדדים שונים המודדים היבטים כלכליים‪ ,‬חברתיים ופוליטיים של גלובליזציה‪ ,‬ביניהם‪ :‬זרמי סחר‪,‬‬
‫קשרים אישיים חוצי גבולות לאומיים והשתתפות בארגונים בין־לאומיים‪ .‬כפי שאפשר לראות במפה‪ ,‬מידת הגלובליזציה משתנה מארץ לארץ ומאזור‬
‫לאזור‪ .‬ארצות אירופה הן בין המתקדמות ביותר בתהליך הגלובליזציה (‪ 18‬מתוך ‪ 20‬הארצות המתקדמות ביותר בתהליך הגלובליזציה נמצאות באזור זה)‪.‬‬
‫ארצות הברית מדורגת במקום ה־‪ ,34‬עם ציון של ‪ 74.76‬מתוך ‪ 100‬במדד הגלובליזציה‪ .‬אפשר לזהות מגמות שונות גם בין הארצות הפחות מתקדמות‬
‫בתהליך הגלובליזציה‪ ,‬שכן הן נוטות לסבול מתת־פיתוח וממשטר אוטוקרטי בעיקרו‪ ,‬כגון בהוטן‪ ,‬ליבריה ואיי קֹומֹורֹו‪.‬‬

‫יש הרואים בגלובליזציה לא יותר מאשר מילה מכובסת לקפיטליזם (‪Petras & Veltmeyer,‬‬
‫‪ ,)2004‬אך הגלובליזציה היא תופעה רבת־פנים המקיפה גם את התפתחות הקשרים‬
‫החומריים השונים וקשרי הגומלין ביניהם‪ ,‬גם את המהירות הגוברת שבה הם נוצרים וגם‬
‫את התמורה שחלה בתפיסה הציבורית של שינויים אלה‪ .‬ריבוי פנים זה בולט בהגדרתה‬
‫של הסוציולוגית פראן טונקיס (‪ ,)Tonkiss, 2012‬שלפיה גלובליזציה כלכלית היא "השילוב‬
‫הגובר בין מעגלים להעברת סחורות‪ ,‬ייצור‪ ,‬דימוי‪ ,‬מידע וכסף בין גבולות מדיניים‪ ...‬שילוב‬
‫המתאפיין לא רק ברמת סחר גבוהה‪ ,‬אלא גם בהגברת השקעות זרות ישירות ומיקור חוץ‪,‬‬
‫וכן בזיקות מורכבות הכרוכות בעשיית עסקאות פיננסיות במרחב העולמי"‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 340‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:26‬‬

 ‫‪341‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 10‬הגלובליזציה של שוק הפיננסים הבין־לאומי‬

‫גלובליזציה היא אפוא מונח מקוצר לאוסף תופעות הקשורות זו בזו‪ ,‬המשמש בו־בזמן‬
‫לתיאור תהליך‪ ,‬מדיניות‪ ,‬מצב בעייתי או תוצר של כוחות בין־לאומיים עצומים המייצרים‬
‫שינויים מסיביים בעולם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬רוב המומחים יסכימו ביניהם מן הסתם‪ ,‬כי גלובליזציה‬
‫היא מגמה קבועה העתידה לחולל תמורה יסודית בפוליטיקה העולמית – סופו של דפוס‬
‫היסטורי אחד ותחילתו של דפוס היסטורי חדש‪ .‬כפי שטען הכתב הפוליטי תומס ל'‬
‫פרידמן (‪ ,)Friedman, 2007c, pp. 48-49‬לגלובליזציה תהיה השפעה עמוקה על המערכת‬
‫הכלל־עולמית בשלמותה‪:‬‬
‫עידן חדש זה של גלובליזציה עתיד להתגלות כתופעה כה שונה בממדיה‪ ,‬עד שבמרוצת‬
‫הזמן תיתפס כשונה גם בסוגה‪ ...‬הגלובליזציה תיזכר כאחד מאותם השינויים‬
‫היסודיים – כמו עליית מדינת הלאום או המהפכה התעשייתית – שכל אחד מהם‪,‬‬
‫בשעתו‪ ,‬חולל שינויים בתפקידו של היחיד‪ ,‬בתפקיד השלטון ובצורתו וכן בחדשנות‬
‫בעשיית עסקים‪.‬‬

‫בשל ההיבטים הרבים והנרחבים של הגלובליזציה‪ ,‬יידונו בפרק זה ובפרקים הבאים אחריו‬
‫הממדים השונים של הגלובליזציה והשלכותיהם‪ .‬יותר מבכל תחום אחר‪ ,‬תהליך עולמי‬
‫זה בולט במיוחד בעולם המימון וההון הבין־לאומי‪ .‬לפיכך‪ ,‬נתמקד עתה בדינמיקה של‬
‫מערכת מוניטרית בין־לאומית‬ ‫המערכת המוניטרית הבין־לאומית המשמשת לחישוב שערי מטבע ותשלומים בין מדינות‪,‬‬
‫(‪international monetary‬‬
‫‪)system‬‬ ‫בעוד ההון נע בעולם בחופשיות וחוצה גבולות לאומיים באמצעות השקעות‪ ,‬עסקאות‬
‫ההליכים הפיננסיים המשמשים‬
‫סחר‪ ,‬סיוע חוץ והלוואות‪.‬‬
‫לחישוב ערך המטבע והתשלומים‬
‫בין מדינות‪ ,‬כאשר ההון מועבר‬
‫בין גבולות המדינות באמצעות‬
‫עסקאות סחר‪ ,‬השקעות‪ ,‬סיוע‬
‫חשיבות הכסף נובעת מהיותו חוליה המקשרת בין הווה לעתיד‪.‬‬
‫חוץ והלוואות‪.‬‬ ‫ג'ון מיינרד קיינס‪ ,‬כלכלן בריטי‬

‫ענייני כספים‪ :‬החליפין הכספיים בין מדינות‬

‫אחד האיברים במשוואה שבה תלוי גורלו הכלכלי של העולם הוא אופיו של הקפיטליזם‬
‫ברוח ה"לסה פר"‪ ,‬הקובע כי מנגנוני השוק החופשי – בהתערבות מזערית בלבד של‬
‫המדינה – הם יסודותיה של ה"דינמיות המייצרת את תועלותיו הכלכליות והתרבותיות‬
‫העצומות של הקפיטליזם" (‪ .)Muller, 2013, p. 31‬המדינה‪ ,‬מצדה‪ ,‬חותרת להציב למערכת‬
‫כללי תפעול מסוימים ואמצעים להקלת ההשפעות הקשות ביותר של כוחות השוק על‬
‫ציבור אזרחיה‪ .‬בתחום שערי החליפין‪ ,‬ממשלות אחדות נקטו צעדים התחלתיים לגיבוש‬
‫כללים לתיאום הדדי של שערי המטבע שלהן ולייצוב תנודות חדות מדי בשערי החליפין‬
‫שלו‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬התהליך שבאמצעותו מתבצעים החליפין הכספיים בין מדינות אינו כפוף למוסדות‬
‫מאסדרים (מפקחים ומווסתים) על־לאומיים חזקים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬למדינות עצמן יש‪ ,‬לרוב‪,‬‬
‫יכולת מוגבלת מאוד לשלוט בעסקאות חליפין אלה או בערך היחסי של המטבע שלהן‬
‫בשוק החליפין העולמי‪ .‬במקביל‪ ,‬כפי שכבר ציינו‪ ,‬מהירות הביצוע של העסקאות עולה‪.‬‬
‫מהי אפוא המשמעות האמתית של הנתונים לעיל‪ ,‬ומהן השלכותיהם?‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 341‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:26‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪342‬‬

‫הגלובליזציה של עולם הפיננסים‬

‫שוק הפיננסים הגלובלי מכיל בתוכו מגוון רחב של עסקאות כספיות‪ ,‬ביניהן‪ :‬הלוואות‬
‫בין־לאומיות‪ ,‬סיוע חוץ‪ ,‬תשלומי העברה וסחר במטבע חוץ‪ ,‬לצד השקעות החוצות גבולות‬
‫לאומיים כגון רכישת מניות‪ ,‬איגרות חוב וניירות ערך נגזרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא כולל שירותי‬
‫בנקאות המתנהלים מעבר לגבולות הלאומיים‪ .‬היבט חשוב נוסף של שוק הפיננסים הבין־‬
‫לאומי הוא השקעות ישירות זרות – עסקאות "הכרוכות בשליטה משמעותית בחברות‬
‫יצרניות" (‪ ,)Cohen, 2005‬החל ברכישת נתח משמעותי ממניותיה של חברה זרה וכלה‬
‫בהקמת מפעלי ייצור במדינה אחרת (ראו פרק ‪.)5‬‬

‫גלובליזציה של פיננסים פירושה עלייה במגמה של חציית גבולות הלאום ובריכוזיות‬ ‫גלובליזציה של פיננסים‬
‫(‪)globalization of finance‬‬
‫של שווקים פיננסיים אלה באמצעות אינטגרציה כוללת של זרימת ההון ברחבי העולם‪.‬‬
‫החריגה הגוברת של השווקים‬
‫המאפיין המובהק ביותר של מערכת עולה זו של הסדרים פיננסיים עולמיים הוא העובדה‬ ‫המקומיים מגבולות הלאום‬
‫שאיננה מתרכזת במדינה אחת כלשהי‪ .‬אם כן‪ ,‬גלובליזציה היא צמיחתו של שוק גלובלי‬ ‫באמצעות שילוב זרימת ההון‬
‫אחד ומאוחד בעולם‪ .‬כפי שמומחים בתחום התקשורת מדברים על "מות המרחק"‪ ,‬מומחים‬ ‫ברחבי העולם‪.‬‬
‫בתחום הפיננסים מדברים על "קץ הגיאוגרפיה"‪ ,‬שכן המיקום הגיאוגרפי שוב אינו מהווה‬
‫מחסום לפעילות פיננסית גלובלית‪.‬‬

‫קיימות הוכחות רבות לתהליך הגלובליזציה של הפיננסים‪ .‬אף שהיקף הסחר העולמי גדל‬
‫דרמטית‪ ,‬מאז מלחמת העולם ה־‪ II‬גדל היקף זרימת ההון מעבר לגבולות הלאום אפילו‬
‫יותר‪ .‬ב־‪ 2012‬הגיע היקף ההזרמה של השקעות זרות ישירות בעולם ל־‪ 1.4‬טריליון דולרים‪.‬‬
‫מדובר‪ ,‬אמנם‪ ,‬ברמות נמוכות מאלה שהושגו לפני המשבר הכלכלי העולמי של ‪ ,2008‬אך הן‬
‫עדיין גבוהות פי שלושה מרמת ההשקעות הזרות הישירות לשנת ‪ ,1997‬וכמעט פי עשרה‬
‫בהשוואה לכמות ההשקעות הזרות הישירות ב־‪.)OECD, 2013b( 1980‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬בשוק הארביטראז' העולמי‪ ,‬שבו קונים ומוכרים מט"ח למטרות רווח על בסיס‬ ‫ארביטראז'‬
‫(‪)arbitrage‬‬
‫התנודות בערכיו היחסיים‪ ,‬חלה טלטלה‪ .‬מאז ‪ 1973‬צמח שוק זה במהירות גדולה פי ‪60‬‬
‫מכירה של מטבע (או מוצר)‬
‫מערך הסחר הכלל־עולמי (‪ ,)McGrew, 2008‬וטיפול בעסקאות מטבע בשווי של יותר מ־‪4‬‬ ‫אחד וקנייתו של אחר כדי להפיק‬
‫טריליוני דולרים ליום הוא עניין שבשגרה (‪ .)Malmgren & Stys, 2011‬לצורך השוואה‪,‬‬ ‫רווחים מן השינויים בשערי‬
‫הערך הכולל של כל הסחורות והשירותים שיוצרו בארצות הברית במהלך ‪ – 2011‬התמ"ג‬ ‫החליפין‪.‬‬
‫(תוצר מקומי גולמי) שלה – היה ‪ 15.0‬טריליון דולר‪ .‬מזווית אחרת‪ ,‬כמות הכסף הזורמת‬
‫בשוק המסחר במט"ח במשך ארבעה ימים גדולה יותר מהיקף הייצור השנתי הכולל במשק‬ ‫תמ"ג (תוצר מקומי גולמי)‬
‫(‪GDP – Gross Domestic‬‬
‫האמריקני‪.‬‬ ‫‪)Product‬‬
‫הערך הכולל של כל הסחורות‬
‫כיום מופעלים בשוק המימון מכשירים פיננסיים ספקולטיביים במידה גבוהה מזו‪ ,‬אשר‬ ‫והשירותים המיוצרים במדינה‬
‫הביאו לצמיחה מהירה מאוד של מחזור זרמי הון אלה והיקפם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬עד ‪ 2011‬הגיע‬ ‫במשך שנה‪.‬‬
‫הערך הכולל של כל שוקי המניות בעולם ל־‪ 54.6‬טריליון דולר‪ ,‬שהיו קצת פחות מהתמ"ג‬
‫העולמי בפועל‪ ,‬שעמד על ‪ 70‬טריליון דולר‪ .‬באותה התקופה הוערך שוק איגרות החוב‬
‫(הכלי שבעזרתו ממשלות ותאגידים צוברים חובות) ב־‪ 158‬טריליון דולר‪ ,‬או קצת יותר‬
‫מכפליים משווי התמ"ג העולמי (‪.)Roxburgh, Lund & Piotrowski, 2011; IMF, 2012a‬‬
‫ואולם‪ ,‬שוויו של שוק הנגזרות הפיננסיות – מכשירי מימון חדישים יותר‪ ,‬שהם למעשה‬
‫"הימורים מהצד" על הערך העתידי הצפוי של נכסים כמו מניות ואג"ח – היה גדול מזה‪.‬‬
‫מכיוון שעסקאות רבות בתחום הנגזרות הפיננסיות הן חוזים פרטיים‪ ,‬ולפיכך אינן‬
‫מוצהרות באופן רשמי ופומבי‪ ,‬קשה לדייק באשר לשווי הכולל של עסקאות אלה (‪Sivy,‬‬
‫‪ .)2013‬ואולם‪ ,‬גם על־פי האומדנים השמרניים ביותר‪ ,‬ערך הנגזרות הפיננסיות שנקנו‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 342‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:26‬‬

 ‫‪343‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 10‬הגלובליזציה של שוק הפיננסים הבין־לאומי‬

‫ונמכרו ב־‪ 2012‬נע בין ‪ 600‬ל־‪ 700‬טריליון דולר (‪ .)The Economist, 2013‬במילים אחרות‪,‬‬
‫השוק לאותם מכשירים פיננסיים חדישים‪ ,‬המשרתים ספקולנטים בלבד‪ ,‬היה גדול כמעט‬
‫פי עשרה מכמות הסחורות והשירותים שיוצרו בפועל בעולם כולו! אם כן‪" ,‬כוכב הלכת‬
‫'כסף' מתחיל לגמד את כוכב הלכת 'ארץ'" (‪.)Ferguson, 2008, p. 4‬‬

‫זרימת ההון הגלובלית איננה תופעה חדשה לחלוטין‪ .‬אחת הצורות המוקדמות של‬
‫גלובליזציה התפתחה כרשת מרכזים פיננסיים‪ ,‬אשר פרחה לאורך הים הבלטי והים הצפוני‪,‬‬
‫וערים כמו ליבק‪ ,‬המבורג וברגן שלטו בעסקאות המימון והסחר העולמי‪ .‬במפנה המאה‬
‫ה־‪ 19‬החליפה לונדון את אמסטרדם כמרכז הפיננסי המוביל בעולם‪ ,‬ובראשית המאה‬
‫ה־‪ 20‬החלה ניו יורק להתחרות בלונדון – תחלופה שבישרה את מעבר המרכזים הפיננסיים‬
‫העולמיים לטוקיו‪ ,‬לסינגפור ולדובאי‪ .‬גם משברים פיננסיים בין־לאומיים אינם דבר חדש;‬
‫הכלכלן צ'רלס קינדלברגר (‪ )Kindlberger, 2000‬מציין‪ ,‬כי "התקפי הטירוף‪ ,‬הפאניקה‬
‫וההתרסקויות" בשוק ההון העולמי החלו כבר בראשית המאה ה־‪ ,17‬ומתעד לא פחות‬
‫מ־‪ 27‬משברים פיננסיים גדולים שהתרחשו לפני ראשית המאה ה־‪.20‬‬

‫ההבדל הוא במהירות וברוחב הזרימה של ההון ברחבי כדור הארץ‪ .‬לדוגמה‪ ,‬רוב עסקאות‬
‫הרכישה של מניות מתבצעות על־ידי חברות העוסקות במסחר בתדירות גבוהה ומסתמכות‬
‫על תוכנות מחשב לביצוע מהלכי סחר רבים בפרק זמן קצר – חברות אחדות אף מודדות‬
‫את מהירות ביצוע עסקאות הסחר שלהן בפיקו־שניות (טריליונית השנייה; & ‪Malmgren‬‬
‫‪ .)Stys, 2011‬בנסיבות מיוחדות‪ ,‬צירוף זה של מסחר מהיר וממוחשב‪ ,‬עם היקף מניות אדיר‪,‬‬
‫עלול ליצור תנודות גדולות ומהירות מאוד בשוקי ההון העולמיים‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬ב־‪ 23‬באפריל ‪ ,2013‬בשעה ‪ 1:08‬בצהריים‪ ,‬התרסק לרגע שוק ההון העולמי‪,‬‬
‫כאשר מישהו פרץ לחשבון הטוויטר של סוכנות הידיעות ‪ Associated Press‬ודיווח‪ ,‬כי‬
‫זה עתה היו שני פיצוצים בבית הלבן וכי הנשיא אובמה נפגע‪ .‬בתוך שתי דקות התחוללה‬
‫בשוק המניות בארצות הברית צניחה של ‪ 200‬מיליארד דולר‪ .‬בשעה ‪ ,1:13‬כאשר גילו‬
‫המשקיעים שהסיפור אינו נכון‪ ,‬החל שוק המניות להתאושש‪ ,‬ומדד ממוצע התעשייה של‬
‫דאו ג'ונס (מדד המשמש להערכת הביצועים של שוק המניות) נסגר באותו היום בעלייה‬
‫נטו (‪.)Lauricella et al., 2013‬‬

‫מבחינה פוליטית‪ ,‬שוק ההון העולמי חושף מגבלות של עצמת המדינה‪ .‬נפח הכספים‬
‫הנסחרים עולה במידה רבה על הכמות בפועל של עתודות המטבע שבידי הממשלות‪ ,‬עובדה‬
‫המגבילה את יכולת הממשלות להשפיע על שערי החליפין‪ .‬ב־‪ 2011‬עלתה המתיחות בעניין‬
‫שערי החליפין‪ ,‬כאשר ממשל ארצות הברית ומנהיגי ה־‪ G-20‬הפעילו לחץ על שלטונות סין‬
‫לבחון מחדש את ערך המטבע שלה‪ ,‬היּואן‪ ,‬ולתקן את הערך שבו ייסחר בעתיד‪ .‬אף שנגיד‬
‫שיֹושּואן‪ ,‬הכיר בפומבי‪ ,‬כי סין "צריכה להנהיג משטר שער חליפין‬
‫ַ‬ ‫הבנק העממי של סין‪ ,‬ז'ּו‬
‫שיישלט על־ידי השוק"‪ ,‬הוא טען‪ ,‬כי התהליך צריך להתרחש "באופן הדרגתי‪ ...‬ולא בדרך‬
‫של טיפול בהלם"‪ .‬באפריל ‪ 2012‬רשמה סין התקדמות ניכרת לקראת רפורמה במדיניות‬
‫שערי החליפין שלה והנהגת ליברליזציה בשווקים הפיננסיים שלה (‪ .)Qing, 2012‬אף־על־‬
‫פי שסוגיה זו עדיין מעוררת מחלוקת בין ארצות הברית לסין‪ ,‬שוררת אופטימיות לגבי‬
‫המשך הרפורמה והתועלות הרבות שיצמחו ממנה (‪.)He, 2013‬‬

‫לגלובליזציה של שוק הפיננסים יש גם השלכות על הסחר הבין־לאומי (ראו פרק ‪,)11‬‬

‫ובעולם מתנהל ויכוח על הגורמים המוניטריים המניעים עסקאות סחר‪ .‬ואכן‪ ,‬הקשר בין‬
‫שער החליפין לבין הסחר העולמי עומד במרכז הוויכוחים על ערך המטבע הסיני‪ ,‬שכן שער‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 343‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:26‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪344‬‬

‫החליפין הנמוך יחסית של היואן הסיני מנמיך את העלות היחסית של סחורות סיניות‬
‫הנשלחות לחו"ל‪ ,‬ומעניק להן יתרון בתחרות מול סחורות המיוצרות בארצות אחרות‪.‬‬
‫כפי שיובהר בהמשך‪ ,‬שער החליפין של המטבע הלאומי משפיע ישירות על המחירים‪,‬‬
‫ובאופן זה משפיע על זרימת הסחר הבין־לאומי‪ .‬למעשה‪ ,‬המערכת המוניטרית הבין־‬
‫לאומית היא הגורם המכריע ביותר המאפשר את הסחר הבין־לאומי‪ ,‬שכן עסקאות כאלה‬
‫לא היו יכולות להתקיים בלא שיטה יציבה וניתנת לחיזוי לצורך חישוב ערך המכירות‬
‫וההשקעות‪.‬‬

‫חסידי הליברליזם המסחרי‪ ,‬ענף של התיאוריה הליברלית המתמקד בתוצרי הלוואי‬

‫החיוביים הנובעים מקשרים כלכליים בין מדינות (ראו פרק ‪ ,)2‬טוענים‪ ,‬כי חליפין פתוחים‬
‫החוצים גבולות לאומיים מיטיבים עם כל ארצות העולם‪ .‬אלא שהגלובליזציה של הפיננסים‬
‫אינה משפיעה על כל הארצות באופן שווה‪ .‬אף־על־פי שרובו המכריע של ההון העולמי‬
‫זורם לצפון העולמי ולמזרח‪ ,‬כל ארצות העולם עלולות להיפגע מהעברות הון מהירות‬
‫במערכת גלובלית זו‪.‬‬

‫כפי שהוכיח המשבר הפיננסי של ‪ ,2008‬הצפון הגלובלי אינו נטול בעיות משלו )& ‪Laeven‬‬
‫‪ .(Valencia, 2012‬עם זאת‪ ,‬הדרום העולמי הוא התלוי ביותר בשינויים בשוק ההון הבין־‬
‫לאומי והפגיע ביותר‪ .‬מבין ‪ 431‬המשברים במערכת הבנקאית‪ ,‬בשערי המטבע או במאזן‬
‫החובות שחלו בעולם מאז ‪ 341 ,1970‬מביניהם חלו בעולם המתפתח (‪Laeven & Valencia,‬‬
‫‪ .)2012‬בהתאם לגישות המוסדיות הניאו־ליברליות‪ ,‬ריבוי משברים זה מסביר מדוע בנקאים‬
‫וכלכלנים קוראים להנהיג מנגנונים רב־צדדיים אמינים יותר לתיאום המדיניות הכספית‬
‫העולמית‪ ,‬כדי להיטיב לנהל את זרימת ההון המסיבית בין גבולות המדינות‪ .‬מסיבה זו‬
‫הוקמה קבוצת ה־‪ ,G-20‬המאגדת את עשרים הכלכלות הגדולות ביותר בעולם; הקבוצה‬
‫הוקמה לאחר המשבר הפיננסי באסיה‪.‬‬

‫בניסיון להעריך את ההשלכות של ניידות ההון על המערכת הפיננסית הכלל־עולמית‪,‬‬

‫ועל הכלכלה העולמית בכללותה‪ ,‬חשוב להבין את המערכת המוניטרית הבין־לאומית‬
‫ואת התהליכים שבאמצעותם נקבע ערך המטבע היחסי של כל מדינה‪ .‬לפיכך נבחן עתה‬
‫את מושגי הליבה של המערכת המוניטרית הכלל־עולמית‪ ,‬נבחן כמה מסוגיות המפתח‬
‫והדילמות העיקריות הכרוכות בהפעלת מדיניות מוניטרית ואת הקשרן ההיסטורי‪.‬‬

‫מדיניות מוניטרית‪ :‬מושגים וסוגיות מפתח‬

‫המדיניות המוניטרית והמדיניות הפיננסית ארוגות זו בזו בתוך רשת קשרים מורכבת‬
‫בין המדינות לבין המערכת הכלל־עולמית‪ ,‬ונשענות על מערכת מינוח המובנת למעטים‬
‫בלבד‪ .‬טבלה ‪ 10.1‬נועדה לסייע בהבנת הסוגיות שצוינו‪ ,‬ומציגה כמה ממושגי המפתח של‬
‫המדיניות המוניטרית ושל תפקיד המטבע‪ .‬זכרו במהלך הקריאה‪ ,‬כי התופעות המוצגות‬
‫אינן תופעות נפרדות אלא מערך גורמים שיש ביניהם קשר‪ ,‬שבאמצעותם פועלת מערכת‬
‫הכספים הגלובלית‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 344‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:26‬‬

 ‫‪345‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 10‬הגלובליזציה של שוק הפיננסים הבין־לאומי‬

‫טבלה ‪ 10.1‬הבנת שוק המטבע‪ :‬מונחים ומושגי יסוד‬

‫תפיסה‬ ‫מונח‬

‫חישוב המסכם את היקף העסקאות הכספיות של המדינה עם העולם החיצוני‪ ,‬הנקבע על־פי רמת התקבולים (רווחי‬ ‫מאזן תשלומים‬
‫יצוא‪ ,‬רווחים מהשקעות בחו"ל‪ ,‬קבלת סיוע חוץ) פחות סך החובות הבין־לאומיים של המדינה (יבוא‪ ,‬תשלומי ריבית על‬
‫חובות בין־לאומיים‪ ,‬השקעות זרות ישירות וכד')‪.‬‬

‫כמות החוב השנתית הדרושה למימון גירעון במאזן התשלומים‪ .‬הצורה הנפוצה ביותר לגיוס כספים היא מכירת איגרות‬ ‫גירעון תקציבי‬
‫חוב למשקיעים זרים ומקומיים‪.‬‬

‫החוב המצטבר שהמדינה חייבת למחזיקים השונים באיגרות החוב שלה‪ ,‬הן זרים הן מקומיים‪.‬‬ ‫חוב לאומי‬

‫הרשות המוניטרית העליונה בתוך מדינה‪ .‬הבנק המרכזי אחראי להנפקת כסף‪ ,‬לגיבוש מדיניות מוניטרית‪ ,‬לפעולות‬ ‫בנק מרכזי‬
‫בנקאיות בשירות הממשלה ולסיוע בניהול תעשיית הבנקאות במדינה‪.‬‬

‫כלי המדיניות של הבנק המרכזי לניהול הכלכלה‪ .‬המדיניות נחלקת לשתי קטגוריות יסוד‪ :‬שינוי בהיצע הכסף (כמות‬ ‫מדיניות מוניטרית‬
‫הכסף במחזור); והתאמת שיעורי הריבית (ה"מחיר" היחסי של השימוש בכסף)‪" .‬מדיניות מוניטרית מרחיבה" מצריכה‬
‫צעדים כמו מכירת איגרות חוב נוספות והנמכת שיעורי הריבית‪ .‬מדיניות כזו מביאה לגידול יחסי בכמות הכסף ומוזילה‬
‫את מחיר הלוואתו‪.‬‬

‫כלי המדיניות של הממשלה לניהול הכלכלה‪ .‬אופציות המדיניות הבסיסיות הן מיסוי והוצאה‪" .‬מדיניות פיסקלית‬ ‫מדיניות פיסקלית‬
‫מרחיבה" מורכבת מהורדת מסים ו‪/‬או מהגדלת ההוצאה‪ ,‬ואילו מדיניות "קמצנית" או מצמצמת כרוכה בהעלאת מסים‬
‫ו‪/‬או בהקטנת ההוצאה‪.‬‬

‫הורדת שער החליפין הרשמי של המטבע הלאומי באופן יחסי למטבעות אחרים‪ .‬לרוב משתמשים בצעד זה כדי להגדיל‬ ‫פיחות‬
‫את היצוא‪ ,‬שכן הפיחות מוזיל את המחיר היחסי של מוצרי היצוא של המדינה‪ .‬ואולם‪ ,‬פיחות יכול גם לצמצם את כוח‬
‫ההוצאה של האזרחים באותה המדינה‪.‬‬

‫היחס שעל פיו אפשר להחליף מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת בשוק המטבע העולמי‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫שער חליפין‬
‫ב־‪ 17‬באוקטובר ‪ ,2012‬דולר ארצות הברית היה שווה ‪ 0.76‬אירו או ‪ 12.8‬פזו מקסיקני‪ .‬שערי החליפין נתונים לתנודות‬
‫מתמידות‪ .‬השינויים היומיים הם‪ ,‬לרוב‪ ,‬קטנים למדי‪ ,‬אך יכולים להיות גדולים מאוד על פני תקופה ארוכה‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫ב־‪ 28‬ביוני ‪ ,2001‬דולר ארצות הברית היה שווה ‪ 1.17‬אירו או ‪ 9.08‬פזו מקסיקני‪.‬‬

‫שיטה שבה הממשלה קובעת את ערך המטבע שלה בשער חליפין קבוע לעומת מטבע של ארץ אחרת (בדרך־כלל‬ ‫שער חליפין קבוע‬
‫דולר ארצות הברית) או לעומת מדד ערך אחר (כגון קבוצת מטבעות שונים או מתכת יקרה דוגמת זהב); וכך שער‬
‫החליפין אינו חופשי להתנודד בשוק הכספים העולמי‪.‬‬

‫שיטה שבה כוחות השוק מכתיבים את הערך היחסי של המטבע הלאומי‪ .‬בעיקרון‪ ,‬ערך המטבע של המדינה מלמד על‬ ‫שער חליפין נייד‬
‫נקודות החוזק והחולשה של כלכלתה‪.‬‬

‫שיטה שבה הממשלה קובעת את ערך המטבע שלה ביחס למטבע של ארץ אחרת‪ ,‬אך עדיין יכולה לשנות את המחיר‬ ‫שיטת שער חליפין‬
‫הקבוע כדי לשקף שינויים בנקודות החוזק והחולשה של כלכלתה‪ .‬קיימת ציפייה שלפיה שינויים כאלה הם נדירים‬ ‫קבוע־אך־ניתן־להתאמה‬
‫ומתרחשים רק בנסיבות מיוחדות ומוגדרות היטב מראש‪.‬‬

‫ירידה בערך הכסף‪ ,‬המעלה את המחיר המשולם תמורת מוצרים ושירותים‪ .‬מקובל לבטא אינפלציה באחוזים‪ ,‬והיא‬ ‫אינפלציה‬
‫מחושבת על בסיס שנתי‪ .‬אינפלציה מצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים‪ ,‬שכן היא מורידה את ערך המטבע‬
‫שבידיהם‪ .‬רמות אינפלציה גבוהות מאוד (אינפלציה דוהרת) עלולות לגרום שיבושים חמורים בחברה‪ ,‬כאשר הכסף‬
‫מאבד מערכו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שיעור האינפלציה בזימבבווה ב־‪ 2010‬היה יותר מ־‪ 12,000‬אחוזים‪ .‬שנה אחר־כך בחרה‬
‫זימבבווה לזנוח את המטבע המקומי שלה ולאמץ את הדולר‪.‬‬

‫מאמצי הממשלה להגביל‪ ,‬או למנוע‪ ,‬עסקאות כספיות עם העולם‪ .‬הדוגמאות לכך נעות מהטלת מסים על עסקאות‬ ‫פיקוח על ההון‬
‫חליפין עם גורמים זרים עד איסור מוחלט ומפורש על תנועת הון אל מחוץ למדינה‪ .‬צעדים מדיניים אלה מיועדים‪,‬‬
‫בדרך־כלל‪" ,‬לבודד" את כלכלת המדינה משוק ההון העולמי‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 345‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:26‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪346‬‬

‫כדי להבין את הקשר בין הגורמים השונים ואת חשיבות המדיניות המוניטרית של המדינה‬ ‫מדיניות מוניטרית‬
‫(‪)monetary policy‬‬
‫לרווחתה‪ ,‬נבחן מדוע שער החליפין של המטבע הלאומי נתון לתנודות תכופות‪ ,‬ואת‬
‫ההחלטות שמקבלים הבנקים‬
‫הקשיים שתנודות אלה גורמות למדינות‪ .‬כפי שתראו‪ ,‬מדינות נאלצות להתמודד עם‬
‫המרכזיים של המדינות במטרה‬
‫ויתורים ופשרות בניהול המדיניות המוניטרית שלהן‪ ,‬והן חייבות להתמיד בניסיונן להשיג‬ ‫לשנות את היצע הכסף של‬
‫איזון (בעייתי) בין ערכים‪ ,‬יעדים וסדרי עדיפות סותרים ומתחרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בסופו של דבר‪,‬‬ ‫המדינה‪ ,‬במאמץ לשלוט בכלכלה‬
‫הלאומית ולרסן אינפלציה‪ ,‬למשל‬
‫יכולת המדינה לשלוט בתוצאות המוניטריות שלה מוגבלת למדי‪.‬‬
‫באמצעות שינוי כמות הכסף‬
‫במחזור והעלאת שיעורי הריבית‬
‫כסף "עובד" בדרכים רבות ומשרת מטרות שונות‪ .‬ראשית‪ ,‬הכסף חייב להיות מקובל על‬ ‫או הורדתם‪.‬‬
‫הכול‪ ,‬כדי שמי שמרוויחים אותו יוכלו להשתמש בו לקניית מוצרים ושירותים מאחרים‪.‬‬ ‫שער חליפין‬
‫שנית‪ ,‬הכסף חייב לשמור על ערכו‪ ,‬כדי שבני אדם יהיו מוכנים לשמור על חלק מעושרם‬ ‫(‪)exchange rate‬‬
‫באמצעות השקעה בו‪ .‬שלישית‪ ,‬הכסף חייב לשמש כתקן קבוע לביצוע תשלומים דחויים‪,‬‬ ‫היחס שעל־פיו אפשר להחליף‬
‫מטבע של מדינה אחת במטבע‬
‫כדי שבני אדם יהיו מוכנים להלוות כסף בידיעה שכאשר יוחזר להם בעתיד‪ ,‬יהיה לו עדיין‬ ‫של מדינה אחרת בשוק המטבע‬
‫כוח קנייה‪.‬‬ ‫העולמי‪.‬‬

‫התנועות בשער החליפין של המדינה מתרחשות‪ ,‬בחלקן‪ ,‬כאשר חלים שינויים בהערכה‬
‫המקובלת של החוסן הכלכלי העומד מאחורי המטבע של המדינה‪ ,‬או של יכולת הממשלה‬
‫שלה לשמור על ערך הכסף‪ .‬גירעון במאזן התשלומים של מדינה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬עלול להביא‬
‫לירידה בערך המטבע שלה יחסית למטבעות של ארצות אחרות‪ .‬זה קורה כאשר היצע‬
‫המטבע גדול מן הביקוש‪ .‬כך גם כאשר מנהלי עסקאות כלכליות בין־לאומיות משנים את‬
‫ציפיותיהם לגבי הערך העתידי של מטבע מסוים‪ ,‬ומחליטים לשנות את מדיניות ההלוואות‬
‫שלהם‪ ,‬היכולה לגרום לתנודות בשערי החליפין‪.‬‬

‫ספקולנטים בשוק הארּביטראז'‪ ,‬הקונים מט"ח ומוכרים אותו‪ ,‬משפיעים גם הם על יציבות‬

‫המטבע של המדינה‪ .‬ספקולנטים מרוויחים כסף מניחוש הערך העתידי של מטבעות‬
‫שונים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם הם מאמינים‪ ,‬כי בעוד שלושה חודשים יהיה ערכו של הין היפני‬
‫גבוה מכפי שהוא היום‪ ,‬הם יכולים לקנות ינים היום ולמכור אותם ברווח בעוד שלושה‬
‫חודשים‪ .‬ולהפך‪ ,‬אם הם מאמינים‪ ,‬כי בעוד שלושה חודשים יהיה ערכו של הין נמוך מכפי‬
‫שהוא היום‪ ,‬הם יכולים למכור היום ינים תמורת כמות מסוימת של דולרים‪ ,‬ולקנות שוב‬
‫אותה כמות הינים בעוד שלושה חודשים‪ ,‬תמורת פחות דולרים‪ .‬כמו בהזרמות ההון בשוק‬
‫העולמי‪ ,‬הגלובליזציה של שוק הפיננסים מאפשרת למשקיעים להעביר במהירות כספים‬
‫ממטבע אחד למטבע אחר כדי לממש רווחים מן ההבדלים בשערי הריבית של המדינות‬
‫השונות ומירידת הערך של מטבעות אחרים‪ .‬הזרמת כספים לטווחים קצרים היא כיום‬
‫הנורמה המקובלת; קרן המטבע הבין־לאומית מעריכה‪ ,‬כי יותר מ־‪ 80%‬מסך העסקאות‬
‫בשערי חליפין עתידיים (שווקים ספקולטיביים המבוססים על השווי העתידי של נכסים)‬
‫ובקנייה ומכירה של מט"ח מסתיימות בתוך שבוע או פחות‪ ,‬ובתוך כך מספקות הזדמנויות‬
‫לרווחים של ממש בתוך ימים ספורים‪.‬‬

‫כפי שהממשלות מנסות להגן על ערך המטבע שלהן בבית‪ ,‬כך הן מנסות לעתים קרובות‬
‫להגן עליו בשוק הכספים הבין־לאומי באמצעות התערבות בשוק המטבע‪ .‬נכונותן של‬
‫ממשלות לעשות זאת היא בעלת חשיבות מכרעת ליבואנים וליצואנים‪ ,‬שהצלחתם יכולה‬
‫להיות תלויה ביכולת לחזות מראש את ערך המטבעות שבהם הם משתמשים לביצוע‬
‫עסקאות חליפין בחו"ל‪ .‬ממשלות מתערבות בשוק המטבע באמצעות הבנקים המרכזיים‬
‫שלהן‪ ,‬הקונים או מוכרים מט"ח כדי לשנות את הערך היחסי של המטבע שלהן‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫שלא כמו הספקולנטים‪ ,‬ממשלות מנועות מלנצל את ההפרשים בשערי הריבית לצורך השגת‬
‫יתרונות בלתי־הוגנים‪ .‬שכן‪ ,‬צעד כזה עלול להכתים את המוניטין שלהן כמי שמופקדות על‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 346‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:26‬‬

 ‫‪347‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 10‬הגלובליזציה של שוק הפיננסים הבין־לאומי‬

‫מספר העב‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪10‬‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫להשפיע‪10-1‬‬
‫שמירת היציבות המוניטרית‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הספק לגבי עצם יכולתן של ממשלותאיור‬
‫על ערך המטבע גובר כיום מול התנועה האדירה בשוק ההון הבין־לאומי (ראו איורים ‪10.1‬‬
‫ו־‪.)10.2‬‬
‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪10‬‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫בתוך מערכת זו‪ ,‬ממשלות המדינות מתמודדות עם משימה קשה של מציאת איזון בין‬
‫הדרישות של שוק המטבע הבין־לאומי לבין הצורך לנהל את כלכלתן‪ .‬קיים קושי רב בניווט‬
‫איור ‪10-2‬‬
‫בערוצים אלה‪ ,‬והמדינות מתמודדות מול שלושה מערכים עיקריים של ערכים מתחרים‪,‬‬
‫ועליהן לשקלל תמורות (‪[ )trade-off‬ולחשב את היתרונות או החסרונות שבבחירת חלופה‬
‫מתוך השתיים]‪ :‬אינפלציה לעומת אבטלה; אסטרטגיית ניהול ערך המטבע של המדינה –‬

‫רמות אינפלציה‬ ‫ערך מטבע מקומי נמוך )‪/(-‬גבוה )‪ (+‬לעומת דולר ארצות הברית )באחוזים(‬
‫נורבגיה‬ ‫‪7.51‬‬

‫מחיר ביג מק )בדולרים*(‬

‫ונצואלה‬ ‫‪7.15‬‬
‫‪10‬‬ ‫שווייץ‬ ‫‪6.72‬‬
‫הדרום העולמי‬ ‫שוודיה‬ ‫‪6.16‬‬
‫ברזיל‬ ‫‪5.28‬‬
‫‪8‬‬ ‫קנדה‬ ‫‪5.26‬‬
‫אורוגוואי‬ ‫‪4.98‬‬
‫‪6‬‬ ‫דנמרק‬ ‫‪4.91‬‬
‫ישראל‬ ‫‪4.80‬‬
‫אזור האירו‬ ‫‪4.66‬‬
‫‪4‬‬ ‫העולם‬ ‫אוסטרליה‬ ‫‪4.62‬‬
‫ארצות הברית‬ ‫‪4.56‬‬
‫קולומביה‬ ‫‪4.48‬‬
‫‪2‬‬ ‫טורקיה‬ ‫‪4.34‬‬
‫הצפון העולמי‬ ‫קוסטה ריקה‬ ‫‪4.31‬‬
‫‪0‬‬ ‫ניו זילנד‬ ‫‪4.30‬‬
‫בריטניה‬ ‫‪4.02‬‬
‫צ'ילה‬ ‫‪3.94‬‬
‫‪–2‬‬ ‫ארגנטינה‬ ‫‪3.88‬‬
‫‪2000‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫הונגריה‬ ‫‪3.76‬‬
‫סינגפור‬ ‫‪3.69‬‬
‫פרו‬ ‫‪3.59‬‬
‫איורים ‪ 10.1‬ו־‪ 10.2‬חישוב השינויים במחירי סחורות‬ ‫הרפובליקה הצ'כית‬ ‫‪3.49‬‬
‫ומוצרים בכלכלה העולמית ‪ 0‬הנוסעים מארצות הברית‬ ‫דרום קוריאה‬ ‫‪3.43‬‬

‫מקור‪Major Currencies Index, U.S. Federal Reserve; Big Mac Index, The Economist, July 11, 2013 :‬‬
‫לחו"ל חייבים להשתמש בשערי החליפין של מטבע חוץ‬ ‫איחוד הנסיכויות הערביות‬ ‫‪3.27‬‬
‫ליטא‬ ‫‪3.20‬‬
‫כדי להמיר את מחיר הרכישות שלהם בחו"ל לערכן בדולר‬ ‫יפן‬ ‫‪3.20‬‬
‫ארצות הברית; ולעתים הם מופתעים מן המחיר הגבוה‪.‬‬ ‫לטביה‬ ‫‪3.09‬‬
‫כלכלנים נוהגים לחשב את שערי החליפין של מטבע חוץ‬ ‫פקיסטן‬ ‫‪3.00‬‬
‫במונחי שוויון כוח קנייה (‪,)PPP – purchasing power of parity‬‬ ‫מקסיקו‬ ‫‪2.86‬‬
‫תאילנד‬ ‫‪2.85‬‬
‫שכן מדד זה של ערך שער החליפין מודד את העלות‬ ‫סרי לנקה‬ ‫‪2.83‬‬
‫של מוצרים או שירותים זהים בכל צמד ארצות‪ .‬באיור‬ ‫אינדונזיה‬ ‫‪2.80‬‬
‫מימין‪ ,‬המדד מציג מחיר של כריך ביג מק של מק'דונלדס‪,‬‬ ‫פולין‬ ‫‪2.73‬‬
‫ערב הסעודית‬ ‫‪2.67‬‬
‫שאפשר לקנותו ביותר מ־‪ 130‬ארצות‪ .‬ב־‪ 11‬ביולי ‪,2013‬‬ ‫הפיליפינים‬ ‫‪2.65‬‬
‫היה אפשר לקנות את הכריך הזול ביותר בהודו‪ ,‬תמורת‬ ‫רוסיה‬ ‫‪2.64‬‬
‫‪ 1.50‬דולר‪ ,‬לעומת מחיר ממוצע של ‪ 4.56‬דולר ברחבי‬ ‫טאיוואן‬ ‫‪2.63‬‬
‫סין‬ ‫‪2.61‬‬
‫ארצות הברית‪ .‬בוונצואלה עלה אותו הכריך ‪ 7.15‬דולר‪ .‬גם‬ ‫מצרים‬ ‫‪2.39‬‬
‫האינפלציה משפיעה על עלות המוצרים והשירותים‪ ,‬שכן‬ ‫אוקראינה‬ ‫‪2.33‬‬
‫עלייה כללית ברמת המחירים לצרכן פירושה שכל יחידת‬ ‫מלזיה‬ ‫‪2.30‬‬
‫הונג קונג‬ ‫‪2.19‬‬
‫מטבע יכולה לרכוש פחות‪ .‬כפי שאפשר לראות באיור‬ ‫דרום אפריקה‬ ‫‪1.82‬‬
‫(משמאל)‪ ,‬אף ששיעור האינפלציה בדרום העולמי גבוה‬ ‫הודו‬ ‫‪1.50‬‬
‫יותר משיעור האינפלציה בצפון העולמי‪ ,‬רמות האינפלציה‬ ‫‪-75 -55 -25‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪50 75‬‬
‫הכוללות בעולם ירדו מאז המשבר הכלכלי העולמי ב־‪.2008‬‬ ‫* לפי שע"ח קנייה‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 347‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:27‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪348‬‬

‫כלי המדיניות‬
‫מטבע "חזק" או "חלש"; יציבות לעומת אוטונומיה‪ .‬שקלול התמורות בצד ֵ‬
‫המיועדים למימושן מוצגים בטבלה ‪.10.2‬‬

‫טבלה ‪ 10.2‬יעדים מנוגדים במדיניות הפיננסית‬

‫דילמה‬ ‫כלי מדיניות‬ ‫שקלול תמורות (‪)trade-off‬‬

‫מדיניות מרחיבה (ממריצה) עלולה ליצור אינפלציה‪.‬‬ ‫מדיניות מוניטרית‬ ‫אינפלציה לעומת אבטלה‬
‫מדיניות מוניטרית מצמצמת (מגבילה) עלולה ליצור אבטלה‪.‬‬ ‫(שערי ריבית והיצע הכסף)‬

‫כל אחת מן הבחירות פוגעת בפלחים מסוימים בתוך המדינה‪,‬‬ ‫פיקוח על תנועת ההון‬ ‫מטבע חזק לעומת מטבע חלש‬
‫כגון תעשיות היצוא או הצרכנים‪.‬‬ ‫בחירת משטר שער חליפין‬
‫פיחות מטבע‬
‫מדיניות מוניטרית‬

‫בכלכלה פתוחה אי־אפשר להשיג גם יציבות וגם אוטונומיה‪.‬‬ ‫בחירת משטר שער חליפין‬ ‫יציבות המטבע לעומת מדיניות אוטונומית‬

‫ממשלות המדינות מנסות לשלוט במטבע שלהן כדי למנוע אינפלציה‪ .‬אינפלציה מתרחשת‬
‫כאשר הממשלה מייצרת יותר מדי כסף ביחס להיקף המוצרים והשירותים המיוצרים‬
‫במשק המדינה‪ .‬כפי שאפשר לראות בטבלה ‪ ,10.1‬דרגות גבוהות של אינפלציה עלולות‬
‫לחבל ביכולת המטבע המקומי לשמש כאמצעי יעיל לשמירת ערך הכסף או כמטבע עובר‬
‫היצע הכסף‬
‫לסוחר בעסקאות חליפין‪ .‬עם זאת‪ ,‬יצירת כסף – אם באמצעות הגדלת היצע הכסף ואם‬ ‫(‪)money supply‬‬
‫באמצעות הורדת שער הריבית – אכן תורמת להמרצת הכלכלה‪ .‬לחלופין‪ ,‬מדיניות מוניטרית‬ ‫סך כל כמות הכסף במחזור‪,‬‬
‫מצמצמת עשויה להועיל מאוד בבלימת האינפלציה או בסיוע לממשלה בצמצום חובות‪.‬‬ ‫בחישוב הכולל פקדונות ביקוש‬
‫מידי‪ ,‬כגון חשבונות עו"ש בבנקים‬
‫אלא שצעדים כאלה מביאים להאטה בכלכלה‪ ,‬העלולה להוביל לגידול בשיעורי האבטלה‬ ‫מסחריים‪ ,‬והפקדות לזמן קצוב‪,‬‬
‫ואפילו למיתון‪ .‬זהו אחד משקלולי התמורות המרכזיים שמציבה המדיניות המוניטרית –‬ ‫כגון חשבונות חיסכון ואיגרות‬
‫אינפלציה מול אבטלה‪.‬‬ ‫חוב‪.‬‬

‫דילמה נוספת הקשורה בסוגיה זו נוגעת לערכי המטבע‪ ,‬ובאופן ספציפי לשאלה האם על‬
‫המדינות לשאוף לשמור על מטבע "חזק" או "חלש" באופן יחסי למטבעות אחרים‪ .‬במשטר‬
‫שער חליפין גמיש‪ ,‬שער החליפין של כל מטבע נתון אמור באופן אידיאלי לשקף את‬
‫בריאות הכלכלה של ארצו (או את היעדרה)‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬לרוב‪ ,‬קיימת ציפייה מן המדינות‬
‫להימנע מביצוע מניפולציות למטרות רווח בערך המטבעות שלהן או של ארצות אחרות‪,‬‬
‫כדי לשמור על יכולת חיזוי ועל יציבות השוק‪ .‬ואולם‪ ,‬גם לשמירה על ערך מטבע חלש‬
‫יש יתרונות‪ ,‬המושגים באמצעים כגון פיקוח על תנועת ההון‪ ,‬קביעת שערי החליפין או‬
‫אפילו ביצוע פיחות במטבע‪ .‬מטבע מקומי חלש משפיע‪ ,‬אמנם‪ ,‬לרעה על כוח הקנייה של‬
‫הצרכנים המקומיים‪ ,‬אבל הוא מגדיל את יכולת התחרות של תעשיות היצוא‪ ,‬שכן המחירים‬
‫של תוצרתן יקרים פחות באופן יחסי בשוק העולמי‪ ,‬בהשוואה לארצות בעלות מטבע חזק‬
‫יותר‪ .‬סוגיה זו היא המקור למחלוקת המתמדת ביחס למטבע הסיני; המבקרים טוענים‬
‫כי שער החליפין הנמוך בלי הצדקה של המטבע הסיני יוצר תחרות בלתי־הוגנת בשוק‬
‫העולמי‪ .‬לחלופין‪ ,‬מטבעות חזקים יחסית מתמודדים עם דילמה הפוכה – אף שהצרכנים‬
‫המקומיים נהנים מכוח קנייה גדול יותר באופן יחסי‪ ,‬גם בבית וגם בחו"ל‪ ,‬תעשיות היצוא‬
‫של המדינה סובלות‪ ,‬וסיכוייהן להיקלע לגירעון במאזן המסחרי גוברים‪.‬‬

‫תופעה זו קשורה בשקלול תמורות נוסף הניצב בלב המדיניות המוניטרית העולמית –‬
‫הבחירה בין יציבות המטבע לבין החופש לנקוט מדיניות מטבע אוטונומית‪ .‬אחת הבעיות‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 348‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:27‬‬

 ‫‪349‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 10‬הגלובליזציה של שוק הפיננסים הבין־לאומי‬

‫היא העובדה שבמערכת כלכלית שבה ההון זורם בחופשיות (כלומר‪ ,‬אין בה פיקוח חזק‬
‫על תנועת ההון)‪ ,‬אי־אפשר להשיג הן יציבות הן אוטונומיה‪ .‬בעיקרון‪ ,‬לכל אחת מן‬
‫האפשרויות יש יתרונות מובהקים‪ .‬שערי חליפין יציבים מבטיחים שהמטבע המקומי יוכל‬
‫למלא את התפקידים העיקריים של הכסף כפי שכבר פורטו‪ ,‬והיעדר התנודתיות מספק גם‬
‫לקובעי המדיניות וגם למשקיעים פוטנציאליים אופק ציפיות לעתיד‪ .‬האוטונומיה מעניקה‬
‫למדינה את הגמישות הנחוצה להשגת המדיניות המוניטרית המתאימה ביותר לנסיבותיה‬
‫הכלכליות המיוחדות‪ ,‬כגון שימוש במדיניות מרחיבה כדי לעודד צמיחה‪.‬‬

‫משטר של שער חליפין גמיש מעניק למדינה אוטונומיה וחופש פעולה לניהול המדיניות‬
‫המוניטרית שלה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כשכל התנאים האחרים שווים‪ ,‬יגיב השוק על מדיניות מוניטרית‬
‫מרחיבה בהורדת שער החליפין של המטבע (שכן‪ ,‬כמות המטבע תהיה גדולה יותר‪ ,‬ו‪/‬או‬
‫שהוא ייסחר בשערי ריבית נמוכים יותר)‪ .‬במקרה זה אמנם הושגה אוטונומיה‪ ,‬אף־על־פי‬
‫שאין כל ערובה ליציבות‪ ,‬שכן המטבע נתון לתהפוכות המתמידות בשוק המטבע העולמי‪.‬‬

‫משטר של שער חליפין קבוע מספק יציבות מטבע‪ ,‬אך אינו מאפשר למדינה כל חופש‬
‫לנהל מדיניות מוניטרית עצמאית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם מדינה שיש לה שער חליפין קבוע מורידה‬
‫את שערי הריבית‪ ,‬אי־אפשר לשנות את שער החליפין בהתאם‪ ,‬כדי שישקף את הירידה‬
‫אשר תחול בביקוש למטבע זה‪ .‬התוצאה – המדינה נכנסת לגירעון במאזן התשלומים‪ .‬כדי‬
‫למלא את הגירעון שנוצר‪ ,‬המדינה צריכה להתערב בשוק החליפין הבין־לאומי במטרה‬
‫להקטין את עודפי ההיצע של המטבע שלה – כלומר‪ ,‬לנקוט מדיניות מוניטרית "הדוקה"‬
‫(מצמצמת) המבטלת למעשה את המדיניות הקודמת – או להתפטר לגמרי משער החליפין‬
‫ּברטֹון וּודס‪,‬‬
‫הקבוע‪ .‬מי שהתמודדו עם דילמות דומות היו‪ :‬ארצות הברית לקראת תום עידן ֶ‬
‫ארגנטינה בסוף שנות התשעים‪ ,‬ויוון בשנים ‪.2012-2010‬‬

‫כל מדינה נאלצת אפוא לגבש את מדיניותה המוניטרית בניסיונותיה לאזן בין אינטרסים‬
‫מתחרים – הסתירה בין הרצון לסייע לכלכלתה לבין הצורך להגן על המטבע שלה‪ ,‬בין‬
‫התועלת היחסית שבהנהגת ערך מטבע חזק לעומת מטבע חלש‪ ,‬ובין יציבות המטבע‬
‫לבין מדיניות מוניטרית אוטונומית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬כל המדינות בעולם מתמודדות עם אותן‬
‫דילמות מול מערכת מוניטרית כלל־עולמית שאין להן עליה כמעט שליטה‪ .‬חשוב לזכור‬
‫את כל שקלול התמורות והמגבלות האלה על עצמת המדינה כאשר בוחנים את המדיניות‬
‫ּברטֹון וּודס ועוד כמה מן הסוגיות בעולם הפיננסים הבין־לאומי כיום‪.‬‬
‫המוניטרית בעידן ֶ‬

‫מּברטֹון וּודס ואילך‬

‫ֶ‬
‫ביולי ‪ 1944‬התכנסו ‪ 44‬מן המדינות שכרתו ברית נגד מעצמות הציר לוועידת פסגה כלכלית‬
‫בעיירה ברטון וודס‪ ,‬אתר נופש במדינת ניו המפשייר‪ ,‬כדי לקבוע כללים ולכונן מוסדות‬
‫חדשים‪ ,‬שיסדירו את קשרי המסחר ואת היחסים המוניטריים הבין־לאומיים לאחר מלחמת‬
‫העולם ה־‪ .II‬כמעצמה הכלכלית והצבאית החזקה ביותר בעולם‪ ,‬מילאה ארצות הברית את‬
‫התפקיד הראשי‪.‬‬

‫הסיבות הנתפסות לאסונות הכלכליים שפקדו את העולם בעשור הקודם‪ ,‬לצד אמונת‬
‫המדינות בצורך בהנהגתה הפעילה של ארצות הברית‪ ,‬הן שעיצבו את ההצעות שהועלו‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 349‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:27‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪350‬‬

‫בכנס‪ .‬ארצות הברית שאפה להנהיג סחר חופשי‪ ,‬שווקים חופשיים ויציבות מוניטרית – כולם‬
‫עקרונות מרכזיים במה שעתיד להיות "מערכת ברטון וודס" – המתבססים על ההנחות‬
‫התיאורטיות של תפיסת הליברליזם המסחרי‪ ,‬הדוגלת בשוק חופשי שבו מעט חסמים‬
‫לסחר ולזרימת ההון‪.‬‬

‫גם בריטניה מילאה תפקיד חשוב בוועידה‪ .‬בהנהגת הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס – שהתיאוריות‬
‫שלו על תפקיד המדינה בניהול אינפלציה‪ ,‬אבטלה וצמיחה עדיין משפיעות על החשיבה‬
‫הכלכלית ברחבי העולם – השיגה המשלחת הבריטית תמיכה בעיקרון של פעולה ממשלתית‬
‫נמרצת כאשר המדינה נקלעת לבעיות כלכליות‪ .‬אידיאולוגיה זו קרובה לליברליזם פחות‬
‫מאשר למרקנטיליזם‪ ,‬המייעד למדינה תפקיד גדול יותר בניהול האינטראקציות הכלכליות‪,‬‬
‫כאסטרטגיה לצבירת עושר לאומי (ראו פרק ‪ 5‬ופרק ‪.)11‬‬

‫למרות הבדלים אלה‪ ,‬הכללים שנקבעו בוועידת ברטון וודס שיקפו רמת הסכמה ראויה‬
‫לציון‪ .‬כללים אלה נשענו על שלושה יסודות פוליטיים‪ .‬ראשית‪ ,‬העצמה התרכזה בידי‬
‫המדינות העשירות של אירופה המערבית וצפון אמריקה‪ ,‬עובדה שהקטינה את מספר‬
‫המדינות הדרוש לקבלת החלטות‪ .‬גם פתיחת המלחמה הקרה סייעה בהידוק אחדות‬
‫המערב‪ .‬שנית‪ ,‬הושגה פשרה בין האידיאולוגיות המנוגדות של ארצות הברית ובריטניה‪.‬‬ ‫ליברליזם מוטמע‬
‫(‪)embedded liberalism‬‬
‫ההסדר החדש כיבד גם את העדפותיו של הליברליזם המסחרי לכלכלה בין־לאומית‬
‫הגישה הכלכלית השלטת‬
‫פתוחה וגם את הרצונות המרקנטיליסטיים יותר להתערבות פעילה של המדינה בכלכלה‬ ‫בתקופת מערכת ברטון וודס‪,‬‬
‫המקומית‪ .‬תערובת אידיאולוגית זו‪ ,‬שעמדה בבסיס הסדר שנקבע בברטון וודס‪ ,‬קיבלה‬ ‫ששילבה שווקים בין־לאומיים‬
‫בהמשך את השם ליברליזם מוטמע (‪ .)Ruggie, 1982‬שלישית‪ ,‬הסכמי ברטון וודס הצליחו‪,‬‬ ‫פתוחים עם התערבות המדינה‬
‫בכלכלה המקומית‪ ,‬כדי להשיג‬
‫שכן ארצות הברית לקחה עליה את נטל ההנהגה ההגמונית‪ ,‬שהמדינות האחרות הסכימו‬ ‫יעדים כגון תעסוקה מלאה ורווחה‬
‫לה מרצונן‪.‬‬ ‫חברתית‪.‬‬

‫ההעדפה של הליברליזם המסחרי לשווקים פתוחים התפשטה ברחבי העולם באותה‬

‫התקופה‪ ,‬ושלטת בעולם גם כיום‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש עדיין תועלת באפיון המערכת הכלכלית‬
‫הבין־לאומית בימינו כסדר כלכלי ליברלי בין־לאומי – כזה המבוסס על עקרונות‬ ‫סדר כלכלי ליברלי בין־לאומי‬
‫(‪LIEO – Liberal International‬‬
‫שוק חופשי‪ ,‬כגון פתיחות וסחר חופשי‪ .‬כדי לקיים את הסדר הכלכלי הליברלי‬ ‫‪)Economic Order‬‬
‫הבין־לאומי הוקמו שלושה מוסדות‪ .‬הסכם הסחר הבין־לאומי להסדרת תעריפים ומכסים‬ ‫מערך המשטרים שהוקמו לאחר‬
‫(‪( )GATT – General Agreement on Tariffs and Trade‬גאט"ט)‪ ,‬שהפך בהמשך לארגון‬ ‫מלחמת העולם ה־‪ ,II‬שנועדו‬
‫הסחר העולמי (‪ ,)WTO – World Trade Organization‬נוסד כדי לעודד ליברליזציה של‬ ‫לקדם יציבות מוניטרית ולצמצם‬
‫את החסמים לזרימה חופשית‬
‫הסחר העולמי‪ .‬הבנק הבין־לאומי לשיקום ופיתוח‪ ,‬שהפך בהמשך לבנק העולמי (‪the World‬‬ ‫של סחר והון בעולם‪.‬‬
‫‪ ,)Bank‬וקרן המטבע הבין־לאומית (‪ )IMF – International Monetary Fund‬הוקמו כדי‬
‫לחזק את הקשרים הפיננסיים והמוניטריים בין המדינות (ראו פרק ‪.)5‬‬

‫היבטים פיננסיים ומוניטריים במערכת ברטון וודס‬

‫התמוטטות הכלכלה העולמית בשנות השלושים של המאה ה־‪ 20‬שימשה לקח בנושא‬
‫היחסים המוניטריים בין מדינות‪ .‬בסוף שנות העשרים התכווצו הכלכלות הגדולות בעולם‬
‫ולא הצליחו לשמור על משטר שער החליפין הקבוע שלהן‪ .‬משטר המטבע הגמיש שנוצר‬
‫בעקבות המשבר היה בלתי־יציב‪ ,‬עתיר מתקפות ספקולטיביות על מטבעות ופיחותים‬ ‫מתקפות ספקולטיביות‬
‫(‪)speculative attacks‬‬
‫עמוקים‪ .‬עם הזמן החלו המדינות לסגור את המשטר המוניטרי והמסחרי שלהן בפני כוחות‬
‫מכירה מסיבית של מטבע‬
‫השוק העולמי‪ ,‬והכלכלה העולמית קרסה ל"גושים אימפריאליים סגורים" (‪Ravenhill,‬‬ ‫המדינה‪ ,‬הנובעת מציפייה לירידה‬
‫‪.)2008, p. 12‬‬ ‫עתידית בערכו‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 350‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:27‬‬

 ‫‪351‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 10‬הגלובליזציה של שוק הפיננסים הבין־לאומי‬

‫צמיחה מתוך השתלבות כלכלית ‪ 0‬גורדי שחקים חדשים ‪ -‬סמל לצמיחה כלכלית ‪ -‬מנקדים את קו‬
‫הרקיע של בייג'ין‪ ,‬בירת סין‪ ,‬המוכרת כיום כאחד המרכזים הפיננסיים המובילים בעולם‪ .‬פסקל לאמי‪,‬‬
‫לשעבר מנכ"ל ארגון הסחר העולמי‪ ,‬אמר כי "העושר של ערי המסחר הגדולות חורג מעבר לכסף‪.‬‬
‫כאשר הערים נפתחות למסחר ולסוחרים‪ ,‬הן הופכות לבורסת חליפין של רעיונות ותרבויות ולא רק של‬
‫מוצרים ושירותים"‪.‬‬

‫כדי שההיסטוריה לא תחזור על עצמה‪ ,‬שאפו המנהיגים שהתכנסו בברטון וודס לבנות מערך‬
‫משותף של פרקטיקות מקובלות במדיניות המוניטרית ובמדיניות המטבע של המדינות‪ ,‬על‬
‫מנת לפשט את זרימת הסחר והממון בשוק הבין־לאומי‪ .‬הצדדים למשא ומתן הסכימו‬
‫שערי חליפין קבועים‬ ‫ביניהם‪ ,‬כי המשטר המוניטרי העתיד לקום לאחר המלחמה צריך להתבסס על שערי חליפין‬
‫(‪)fixed exchange rates‬‬
‫קבועים‪ ,‬והמשימה של קיום משטר המטבע החדש הוטלה על ממשלות המדינות‪ .‬כדי‬
‫שיטה שבה הממשלה קובעת‬
‫את ערך המטבע שלה ביחס‬
‫להעמיד קרן ייצוב (‪ ,)stabilization fund‬שתסייע בפתרון בעיות מאזן התשלומים של‬
‫למטבע של מדינה אחרת‬ ‫המדינות לטווח הקצר‪ ,‬ייסדו קברניטי ברטון וודס את מה שנודע בהמשך כקרן המטבע‬
‫בשיעור קבוע ואינה מאפשרת‬ ‫הבין־לאומית‪ .‬הקרן הייתה אמורה לתפקד כמעין אגודת אשראי עולמית – המדינות תרמו‬
‫תנודות בערך המטבע שלה‬
‫בשוק הכספים העולמי‪.‬‬
‫כספים לקרן ובתמורה היו זכאיות למשוך ממנה כספים כדי לשמור על מאזן התשלומים‬
‫שלהן‪ ,‬ובדרך זו לשמר את יציבות שער החליפין‪ .‬באופן דומה ייסדו את הבנק הבין־לאומי‬
‫לשיקום ולפיתוח‪ ,‬שנודע אחר־כך בשם "הבנק העולמי"‪ ,‬שנועד לספק הון למיזמי פיתוח‬
‫ושיקום לטווח ארוך יותר‪.‬‬

‫כיום‪ ,‬קרן המטבע הבין־לאומית והבנק העולמי ממשיכים להיות שחקנים חשובים‪ ,‬אם כי‬
‫שנויים במחלוקת‪ ,‬במערכת המוניטרית והפיננסית העולמית‪ 85% .‬מן המדינות החברות‬
‫בהן חברות בשני הארגונים‪ ,‬המשמשים כמקורות ל"הלוואת מוצא אחרון" למדינות חברות‬
‫הנתונות במשבר כספי‪ ,‬כל עוד המדינות המבקשות סיוע מסכימות לעמוד בתנאי ההלוואה‪,‬‬
‫המחייבים צעדים כואבים (ראו "מחלוקת‪ :‬קרן המטבע הבין־לאומית‪ ,‬הבנק העולמי‬
‫ומדיניות התאמה מבנית")‪ .‬בתקופה שמיד לאחר מלחמת העולם ה־‪ II‬היו למוסדות אלה‬
‫סמכויות ומשאבים מועטים בלבד להתמודדות עם ההרס האדיר שהותירה המלחמה‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 351‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:29‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪352‬‬

‫מחלוקת‬
‫קרן המטבע הבין־לאומית‪ ,‬הבנק העולמי ומדיניות התאמה‬
‫מבנית‪ :‬האם ה"תרופה" גרועה מן ה"מחלה"?‬
‫ההפגנות שפרצו ביוון מאז ‪ 2010‬הן‪ ,‬אולי‪ ,‬הדוגמה הבולטת ביותר של פעולה אלימה נגד קרן המטבע‬
‫הבין־לאומית והבנק העולמי‪ .‬במקרים מסוימים‪ ,‬כגון מחאות יום שישי השחור בבוליביה ב־‪ ,2003‬שבהן‬
‫נהרגו ‪ 33‬בני אדם‪ ,‬האלימות עלולה להיות קטלנית‪ .‬באינדונזיה‪ ,‬ב־‪ ,1998‬תרמו המחאות והמהומות‬
‫להפלת הממשלה‪.‬‬
‫מה גורם למחלוקת החריפה סביב ארגונים‪ ,‬שמטרתם העיקרית היא להמריץ את קצב הפיתוח של‬
‫הדרום העולמי‪ ,‬ואשר הצהרת הכוונות שלהם כוללת יעדים ראויים לכל שבח‪ ,‬דוגמת "צמצום העוני‬
‫בעולם ושיפור רמת החיים" וטיפוח "צמיחה כלכלית ורמות תעסוקה גבוהות"?‬
‫המקורות העיקריים למתח הם הסעיפים המפרטים "מדיניות התאמה מבנית" (‪SAPs – structural‬‬
‫‪ - )adjustment policies‬דרישות שקרן המטבע הבין־לאומית והבנק העולמי מעמידים כתנאי לקבלת סיוע‬
‫כספי‪ .‬המטרה הבסיסית של מדיניות ההתאמה המבנית היא לסייע למדינות לשלם את חובן החיצוני‬
‫באמצעות צירוף של רפורמות במדיניות הפיסקלית והמוניטרית שלהן‪ ,‬והגדלת השתתפותן בכלכלה‬
‫העולמית‪ .‬סעיפי מדיניות התאמה מבנית הונהגו לראשונה בתחילת שנות השמונים כדי לסייע לארצות‬
‫אמריקה הלטינית להתאושש ממשבר החוב‪ .‬מאז‪ ,‬למעלה ממאה מדינות התחייבו להנהיג מדיניות‬
‫כלשהי של התאמת מבנה הכלכלה לדרישות הגופים המלווים (‪ .)Abouharb & Cingranelli, 2007‬תכניות‬
‫להנהגת מדיניות התאמה מבנית מבוססות על "כללי משחק" משותפים‪:‬‬
‫"צנע" פיסקלי (קיצוצים בהוצאות המדינה)‬ ‫‪0‬‬

‫צמצום תפקידה של המדינה בכלכלה‪ ,‬כולל הפחתת גודלו הכולל של המגזר הציבורי והפרטת‬ ‫‪0‬‬

‫תעשיות שבניהול המדינה (לרוב‪ ,‬שירותים ציבוריים‪ :‬מים‪ ,‬חשמל וכו')‬

‫שינויים במדיניות המוניטרית‪ ,‬כולל העלאת שיעורי הריבית ופיחות המטבע‬ ‫‪0‬‬

‫ליברליזציה של הסחר‪ ,‬כגון ביטול תעריפים‪ ,‬מכסים וחסמים אחרים לסחר הבין־לאומי‬ ‫‪0‬‬

‫היעד הכולל של מדיניות ההתאמה המבנית הוא לסייע למדינת המטרה לפתור את בעיות מאזן‬
‫התשלומים שלה באמצעות קיצוץ בהוצאות והגברת זרימת ההון‪ .‬ואולם‪ ,‬אף־על־פי ש"כללי משחק"‬
‫אלה מתיישבים היטב עם עקרונות היסוד המקרו־כלכליים לצמצום הגירעון‪ ,‬התוצאות הפוליטיות‬
‫והכלכליות של צעדים אלה מעוררות ביקורת חריפה‪.‬‬
‫מדיניות התאמה מבנית ‪ -‬שיישומה מהיר מאוד במקרים רבים ‪ -‬מובילה למיתון חריף‪ ,‬בעיקר בטווח‬
‫הקצר‪ .‬קיצוץ בהוצאות הממשלה מתבטא במקרים רבים בקיצוץ מידי במשרות (ובאופן זה לעלייה‬
‫בשיעור האבטלה)‪ ,‬ובקיצוץ ברמת התמיכה בתקציבי חינוך‪ ,‬בריאות ורווחה כלכלית‪ .‬העלייה בשער‬
‫הריבית מייקרת את עלות ההלוואות שהאזרחים יכולים לקבל‪ ,‬והפיחות בערך המטבע מקטין את‬
‫כוח הקנייה של הפרט‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬הקטנת הסובסידיה הממשלתית עלולה להביא לעלייה דרסטית‬
‫במחירים שהאזרחים נדרשים לשלם תמורת שירותים בסיסיים‪ ,‬כגון חשמל ומים‪ ,‬או תמורת מצרכים‬
‫שסובסדו בעבר‪ ,‬כמו דלק ומזון‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ב־‪ 2001‬אולצה גאנה להעלות את מחיר המים ב־‪ ,95%‬ואילו‬
‫ניקרגואה נדרשה להעלות את המחיר ב־‪ .)Grusky, 2001( 30%‬קשיים אלה יכולים להחמיר עם הנהגת‬
‫ליברליזציה של הסחר‪ ,‬שכן התעשיות המקומיות הנחשלות אינן מסוגלות להתחרות בתעשיות מקבילות‬
‫בחו"ל‪ .‬התוצאה היא קיצוץ משרות או סגירת מפעלים‪.‬‬
‫אימוץ מדיניות התאמה מבנית הוא צעד בעייתי גם ברמה הפוליטית‪ .‬קרן המטבע הבין־לאומית והבנק‬
‫העולמי נשלטים ברובם על־ידי מדינות הצפון העולמי ‪ -‬תמהיל המדיניות שקרן המטבע הבין־לאומית‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 352‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:29‬‬

 ‫‪353‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 10‬הגלובליזציה של שוק הפיננסים הבין־לאומי‬

‫מייצגת זכה לכינוי "קונצנזוס וושינגטון"‪ .‬ארצות הדרום העולמי עלולות לראות במוסדות אלה ביטוי נוסף‬
‫ל"ניאו־קולוניאליזם"‪ ,‬המיועד לשרת את האינטרסים של משקיעים ותאגידים גלובליים יותר מאשר את‬
‫צורכי האזרחים בדרום העולמי‪ .‬ואכן‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬בעקבות הפרטת התעשיות‪ ,‬החברות המקומיות‬
‫הגדולות שהיו בניהול הממשלה נמכרות לתאגידים רב־לאומיים מן הצפון העולמי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כאשר‬
‫בוליביה אולצה להפריט את תעשיית המים שלה‪ ,‬הוענק החוזה לחברה פרטית בשליטת תשלובת‬
‫בכטל (‪ ,)Forero, 2005‬ואילו בהפרטת שירותי המים בארגנטינה הוענק החוזה לתשלובת אנרון (‪Nichols,‬‬
‫‪.)2002‬‬
‫הביקורת שנמתחה נגד קרן המטבע הבין־לאומית התמקדה תחילה בעיקרה במקרים פרטיים‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫מחקרים החלו לבחון בשיטתיות את ההשפעות של מדיניות ההתאמה המבנית על המדינות שהסכימו‬
‫להטמיע אותה‪ .‬התוצאות האמפיריות מצביעות על תמונה שלילית ביותר ‪ -‬נמצא קשר ברור בין הנהגת‬
‫מדיניות התאמה מבנית לבין צמצומים בהוצאה החברתית‪ ,‬הגדלת פערי הכנסה ואי־שוויון‪ ,‬וירידה ברמת‬
‫הצמיחה הכלכלית (‪ .)Vreeland, 2003‬יתר על כן‪ ,‬מדינות מגיבות‪ ,‬לרוב‪ ,‬בדיכוי כאשר פורצות מהומות‬
‫חברתיות בעקבות הנהגת מדיניות התאמה מבנית (‪.)Abouharb & Cingranelli, 2007‬‬
‫אף שקרן המטבע הבין־לאומית והבנק העולמי מכירים בהתנהלותם הפגומה בעבר‪ ,‬ועוסקים כיום‬
‫בתיקונה‪ ,‬הם ממשיכים להגן על עצם תפקידם במערכת הפיננסית הבין־לאומית‪ .‬פקידי קרן המטבע‬
‫מצביעים על הצלחות (פולין למשל)‪ ,‬ומציינים כי הקרן מילאה תפקיד מפתח בשיקום מדינות‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫מכיוון שמדינות פונות לסיוע המוסדות הבין־לאומיים רק כשהן נקלעות לקשיים כלכליים‪ ,‬קשה להאשים‬
‫את המוסדות בבעיות שהמדינות התמודדו עמן מלכתחילה‪ .‬לסיום‪ ,‬מנהיגים פוליטיים משתמשים‬
‫לעתים בקרן המטבע הבין־לאומית ובבנק העולמי כ"שעיר לעזאזל" שנוח להאשימם; וכך‪ ,‬מוסדות אלה‬
‫מספקים למעשה לממשלה תירוץ להנהיג מדיניות כלכלית שאיננה פופולרית‪ ,‬אך הכרחית‪ .‬וכפי שטען‬
‫כלכלן קרן המטבע הבין־לאומית קנת רוגוף‪ ,‬מצבן של המדינות היה יכול להיות גרוע מכפי שהיה אילו‬
‫בודדו את עצמן מן הכלכלה העולמית‪" .‬ייתכן כי למדינות עניות אין צורך דווקא במומחיות המקרו־‬
‫כלכלית הספציפית של קרן המטבע הבין־לאומית ‪ -‬אבל יש להן צורך דחוף בתכנית כלכלית דומה‬
‫מאוד" (‪.)Rogoff, 2003‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫מה חושפת המחלוקת בעניין הדרישה להנהיג מדיניות התאמה מבנית על "שקלול התמורות"‬ ‫‪0‬‬

‫(‪ )trade-off‬בין יציבות למדיניות אוטונומית? אינפלציה מול אבטלה?‬

‫אילו צעדים‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬אפשר לנקוט כדי לשפר את האופן שבו נתפסת קרן המטבע הבין־לאומית‬ ‫‪0‬‬

‫בעיני העולם המתפתח?‬

‫כיצד תופסות התיאוריות השונות העוסקות בפיתוח‪ ,‬ובמיוחד גישת המודרניזציה וגישת התלות‪ ,‬את‬ ‫‪0‬‬

‫קרן המטבע הבין־לאומית?‬

‫לתוך חלל זה נכנסה ארצות הברית‪ .‬דולר ארצות הברית הפך להיות המפתח לתפקיד‬
‫ההגמון שארצות הברית הייתה להוטה לקבל עליה‪ ,‬כמנהלת המערכת המוניטרית הבין־‬
‫לאומית‪ .‬בגיבוי הכלכלה הפורחת והחוסן הכלכלי של ארצות הברית‪ ,‬היחס הקבוע בין‬
‫הזהב לדולר (שנקבע לפי ‪ 35‬דולר לאונקיית זהב)‪ ,‬והתחייבותה של ארצות הברית להמיר‬
‫זהב בדולרים בכל כמות ובכל זמן שיידרש (שנודעה במונח "היות הדולר בר־המרה")‪,‬‬
‫הפך דולר ארצות הברית ל"מטבע מקביל" המקובל בכל העולם‪ .‬הדולר התקבל בשוקי‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 353‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:29‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪354‬‬

‫החליפין כעתודה הרשמית‪ ,‬המשמשת את הרשויות המוניטריות ברוב המדינות בעולם‬

‫לניהול יתרות המט"ח שלהן‪ ,‬וגם בנקים פרטיים‪ ,‬תאגידים ויחידים‪ ,‬לביצוע עסקאות סחר‬
‫והעברות הון בין־לאומיות‪.‬‬

‫כדי לשמור על ערך המטבע שלהם השתמשו בנקים מרכזיים בארצות אחרות בדולר ארצות‬
‫הברית‪ ,‬כדי לייסף או לפחת את ערכו בהתאם לשער הדולר‪ .‬המשטר המוניטרי שגובש‬
‫בברטון וודס היה מבוסס אפוא על שיטה של שערי ריבית קבועים־אך־ניתנים־להתאמה‬
‫(ראו טבלה ‪ ,)10.1‬שהוצמדו לשער הדולר והזהב‪ ,‬אשר לצורך השמירה על יציבותם נדרשה‬
‫התערבות ממשלתית‪.‬‬

‫כדי להעביר את הדולרים של ארצות הברית לידי מי שנזקקו להם יותר מכול‪ ,‬סייעה‬
‫תכנית מרשל והזרימה לארצות אירופה המערבית מיליארדי דולרים‪ ,‬כדי לרכוש טובין‬
‫מתוצרת ארצות הברית שהיו דרושים לשיקום כלכלת אירופה‪ ,‬אשר נהרסה במלחמת‬
‫העולם ה־‪ .II‬ארצות הברית אף עודדה את מדינות אירופה לצבור גירעונות במאזן‬
‫נזילּות בין־לאומית‬
‫התשלומים שלהן מולה‪ ,‬כדי ליצור בעבורן נזילּות בין־לאומית‪ .‬נזילות זו נועדה לאפשר‬ ‫(‪)international liquidity‬‬
‫לארצות אלה לנקוט מדיניות מוניטרית ופיננסית מרחיבה‪ ,‬וגם להקל עליהן להשתתף‬ ‫עתודות נכסים המשמשות‬
‫בכלכלה העולמית‪.‬‬ ‫ליישוב חשבונות בין־לאומיים‪.‬‬

‫נוסף על יצירת נזילּות בכלכלה הבין־לאומית‪ ,‬נטלה עליה ארצות הברית נתח לא־‬
‫פרופורציונלי מנטל השיקום וההבראה של מדינות אירופה המערבית ויפן‪ .‬היא תמכה‬
‫בתחרותיות מסחרית של אירופה ויפן‪ ,‬אפשרה צורות מסוימות של מדיניות מגן (כמו‬
‫המגבלות שהטילה יפן על יבוא מוצרים מארצות הברית)‪ ,‬והסכימה לאפליית הדולר (כפי‬
‫שעשה איחוד התשלומים האירופי כאשר קידם את הסחר בתוך אירופה על חשבון הסחר‬
‫עם ארצות הברית)‪ .‬ארצות הברית הסכימה מרצונה לשלם את מחיר ההנהגה הזה‪ ,‬משום‬
‫שסבסוד הצמיחה הכלכלית באירופה וביפן הרחיב את שוקי היצוא שלה‪ ,‬וחיזק את אחדות‬
‫המערב נגד כוח המשיכה האפשרי של הקומוניזם‪.‬‬

‫ענייני כספים ‪ 0‬כיום נע הכסף בחופשיות בין גבולות לאומיים‪ ,‬והגלובליזציה של שוק הפיננסים הבין־לאומי מחבלת במאמצי הממשלות המקומיות‬
‫לשלוט בתנודות מהירות בתנאי הכלכלה‪ .‬בתצלומים‪ ,‬דוגמאות של התפרצות זעם בעקבות הנהגת מדיניות פיננסית‪ :‬כחלק מהתנועה לכיבוש וול‬
‫סטריט (‪ ,)Occupy‬מפגינים בעצרת האחד במאי מביעים את הכעס והתסכול הציבורי על השחיתות והרמאות של המוסדות הפיננסיים‪ ,‬ועל כשלון‬
‫הממשלה לקבל מהם דין וחשבון‪ .‬בתצלום מימין‪ ,‬כ־‪ 32,000‬אנשים יצאו לרחובות טוקיו ביום האחד במאי ‪ 2013‬כדי למחות על המצב הכלכלי‬
‫של האנשים הפשוטים‪ .‬בתצלום משמאל‪ ,‬קצין משטרה מתעמת עם מפגינים בניו יורק‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 354‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:31‬‬

 ‫‪355‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 10‬הגלובליזציה של שוק הפיננסים הבין־לאומי‬

‫סופה של מערכת ברטון וודס‬

‫אף שמערכת זו פעלה היטב בראשיתה‪ ,‬היא הפכה עם השנים לנטל‪ .‬בשנות השישים‬
‫כבר היה ברור שלא תחזיק מעמד‪ .‬ככל שהשימוש בדולר – וגם כמות הדולרים במחזור –‬
‫המשיך לגדול‪ ,‬כך החריפה הבעייתיות של הגירעון במאזן התשלומים של ארצות הברית‪.‬‬
‫בניגוד לארצות אחרות‪ ,‬לא יכלה ארצות הברית לבצע התאמות בערך המטבע שלה‪ ,‬מכיוון‬
‫שהיה צמוד למחיר הזהב‪ .‬כפי שאפשר לראות בטבלה ‪ ,10.2‬היצמדות קפדנית למשטר שער‬
‫חליפין קבוע מגבילה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬את יכולת המדינה לנקוט מדיניות מוניטרית אוטונומית‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬בשנות השישים החלה ארצות הברית לנקוט במקביל מדיניות מקרו־כלכלית‬
‫מרחיבה‪ ,‬במטרה לממן את מדיניותה הכוללת‪ ,‬כגון הקצאת משאבים למלחמה בווייטנאם‬
‫פער הדולר‬ ‫והגדלת ההוצאה בסעיפים חברתיים‪ .‬הוצאות אלה הוסיפו והחמירו את הגירעון במאזן‬
‫(‪)dollar overhang‬‬
‫התשלומים של ארצות הברית‪ .‬הסכום הכולל של שווי הדולרים בשוק המט"ח הבין־לאומי‬
‫התנאים שהביאו לסיום עידן‬
‫ברטון וודס‪ ,‬שבו סך האחזקות‬ ‫ב־‪ 47 – 1970‬מיליארד דולר – היה גדול פי ארבעה ויותר משווי עתודות הזהב שהיו בידי‬
‫בדולרים מחוץ לבנק המרכזי של‬ ‫ארצות הברית (‪ .)Oatley, 2012, p. 217‬פער זה בין כמות הדולרים במחזור בפועל לבין‬
‫ארצות הברית היה גדול מכמות‬ ‫כמות הדולרים שהייתה אמורה להימצא בו בהתאם למלאי עתודות הזהב שבידי ארצות‬
‫עתודות הזהב שהיו בפועל‬
‫ברשות ארצות הברית כגיבוי‬ ‫הברית נודע כפער הדולר‪ .‬כלומר‪ ,‬אף־על־פי שבאופן רשמי נחשב הדולר "טוב בדיוק כמו‬
‫לערכו‪.‬‬ ‫זהב"‪ ,‬הייתה המציאות המוניטרית שונה לחלוטין‪.‬‬

‫מציאות זו העמידה את מערכת ברטון וודס במצב "עדין"‪ ,‬ולא הותירה לארצות הברית‬
‫ברירות רבות‪ .‬הנהגת מדיניות מוניטרית מצמצמת של ארצות הברית הייתה עשויה להקטין‬
‫את הגירעון במאזן התשלומים‪ .‬ואולם‪ ,‬בהינתן היקף הגירעון‪ ,‬היו קיצוצים בהיקף כזה‬
‫גורמים זעזוע אדיר לכלכלת ארצות הברית‪ .‬בנקיטת מדיניות כזו היו גם השלכות בין־‬
‫לאומיות מרחיקות לכת‪ ,‬שכן הקטנת היצע הדולרים הייתה גורמת נזק למדינות שהסתמכו‬
‫על דולר ארצות הברית למטרות נזילות‪ .‬חלופה אפשרית אחרת‪ ,‬פיחות המטבע‪ ,‬הייתה‬
‫יכולה גם היא להקטין את בעיית מאזן התשלומים‪ .‬אבל גם היא הייתה בעייתית‪ ,‬שכן‬
‫התועלת שבה בטלה ברגע שמדינות אחרות היו מבצעות פיחות במטבעות שלהן (כדי שלא‬
‫להעניק לארצות הברית יתרון במכירת סחורות בשוק העולמי)‪ .‬אף שכמה מן הכלכלות‬
‫הגדולות האחרות היו מוכנות להתערב כדי לתמוך בדולר‪ ,‬יכולת הפעולה שלהן הייתה‬
‫מוגבלת‪ ,‬והיה ברור לכול כי המצב הקיים אינו יכול להימשך‪.‬‬

‫רפורמה במבנה המערכת הפיננסית הבין־לאומית היא תנאי הכרחי לצמצום פגיעותה‬
‫למשברים‪ .‬המפתח העיקרי לכך איננו הכלכלה או הכספים‪ ,‬אלא הפוליטיקה ‪ -‬האמנות‬
‫של בניית תמיכה במדיניות נחושה‪.‬‬
‫רוברט רובין‪ ,‬לשעבר שר האוצר של ארצות הברית‬

‫שערי חליפין ניידים‬

‫(‪)floating exchange rates‬‬
‫תהליך בלתי־מנוהל‪ ,‬שבו‬
‫הממשלות אינן קובעות שער‬ ‫שערי חליפין ניידים ומשברים פיננסיים‬
‫רשמי למטבע שלהן וגם אינן‬
‫מתערבות כדי להשפיע על‬ ‫ב־‪ 1971‬חתך נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון את הקשר הגורדי הזה בהכריזו‬
‫ערכו בשוק המט"ח‪ ,‬ובמקום‬ ‫לפתע – מבלי להיוועץ בבעלות בריתה של ארצות הברית – כי ארצות הברית תחדל‬
‫זאת מאפשרות לכוחות השוק‬ ‫להמיר דולרים בזהב‪ .‬ברגע שמחיר הזהב הפסיק להיות קבוע‪ ,‬ולא הייתה עוד התחייבות‬
‫ולמשקיעים פרטיים להשפיע על‬
‫שער החליפין היחסי למטבעות‬ ‫להיות הדולר בר־המרה‪ ,‬פינתה מערכת ברטון וודס את מקומה למערכת המבוססת על‬ ‫ֱ‬
‫של מדינות אחרות‪.‬‬ ‫שערי חליפין ניידים‪ .‬כוחות השוק‪ ,‬ולא התערבות ממשלתית‪ ,‬הם שהכתיבו מעתה את ערך‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 355‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:31‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪356‬‬

‫המטבעות‪ .‬כיום‪ ,‬ערך המטבע של מדינה הנתונה בקשיים כלכליים צונח בגלל החלטות‬
‫של סוחרי בורסה‪ ,‬בנקאים ואנשי עסקים‪ .‬הייתה ציפייה שלפיה העברת המערכת לשערי‬
‫חליפין ניידים תוזיל את מחיר היצוא ותייקר את מחיר היבוא‪ ,‬וכך ערך המטבע יעלה ויגיע‬
‫לאיזון – וכל זאת‪ ,‬מבלי שהבנק המרכזי יצטרך להתערב ולתמוך בערך המטבע של המדינה‪.‬‬

‫שערי חליפין גמישים מעניקים לממשלת המדינה את האוטונומיה הדרושה לניהול מדיניות‬
‫פיסקלית ומוניטרית עצמאית‪ ,‬ואילו כוחות השוק מכריחים את הממשלה לשאת באחריות‬
‫למדיניותה ולצעדיה‪ .‬חשיפה לכוחות השוק פועלת אפוא כ"מנגנון משמעתי לניהול מדיניות‬
‫עצמאית אחראית‪ ,‬מכיוון שזרימת ההון בשוק הבין־לאומי גורמת נזק מידי למדיניות ַמקרו־‬
‫כלכלית חסרת אחריות" (‪ .)IMF, 2005‬לפיכך‪ ,‬מדינות חייבות להפעיל פיקוח הדוק על‬
‫המדיניות הפיסקלית והמוניטרית שלהן‪ ,‬כדי למנוע גירעון במאזן התשלומים ואינפלציה‪.‬‬

‫ציפיות אלה לא התממשו‪ .‬מאז סוף שנות השבעים התחולל בעולם גל של משברים פיננסיים‪,‬‬
‫‪10205‬‬ ‫העבודה‪:‬‬ ‫מספר‬
‫הבנקאות (ראו‬ ‫‪-‬פרק ‪10‬‬
‫המטבע הן בתחום‬ ‫ביחב“ל הן בשוק‬
‫יסוד עד ימינו –‬
‫מושגי ונמשך‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫בשנות השמונים‬ ‫שםשהסלים‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫מפה ‪ .)10.2‬בשנות השמונים והתשעים היה המצב בדרום העולמי קשה במיוחד‪ .‬משבר‬
‫החובות העמוק באמריקה הלטינית‪ ,‬לצד רמות חוב שאי־אפשר לעמוד בהן בכל המדינות‬
‫מפה ‪10-2‬‬
‫המתפתחות‪ ,‬ובכלכלות שהיו בשלבי מעבר‪ ,‬עוררו דאגה רבה ברחבי המערכת הפיננסית‬
‫הכלל־עולמית‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬במאה ה־‪ 21‬השתפרה מאוד תמונת החוב בעולם המתפתח‪ .‬לשיפור זה תרמו תכניות‬
‫למחילת חובות‪ ,‬כגון‪ :‬יזמת הסיוע למדינות עניות בעלות חובות כבדים (‪HIPC – Heavily‬‬
‫‪ )Indebted Poor Countries‬שהחלה ב־‪ 1996‬והתמקדה בהקטנת רמת החוב החיצוני של ‪40‬‬

‫מקור‪Adapted from International Monetary Fund Working Paper "Systemic Banking Crises :‬‬
‫‪Database: An Update" by Luc Laeven and FabiÃin Valencia‬‬

‫תכיפות המשברים הבנקאיים‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4-3‬‬
‫אין משבר במערכת הבנקאות‬

‫מפה ‪ 10.2‬משברים פיננסיים מאז ברטון וודס ‪ 0‬מפה זו מציגה את החלוקה והתדירות של משברים במערכת הבנקאות העולמית‪ ,‬סוגי משבר פיננסי‬
‫המתאפיינים במצוקה פיננסית קשה במערכת הבנקאית‪ ,‬המוצאת ביטוי בלקוחות המסתערים על בנקים ובחיסול בנקים‪ .‬בסך הכול‪ ,‬בין השנים‬
‫‪ 2011-1970‬התרחשו ‪ 147‬משברים במערכת הבנקאות‪ .‬רובם התמקדו באזור מסוים‪ ,‬ועד למשבר הפיננסי העולמי ב־‪ 2008‬התרכזו בדרום העולמי‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 356‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:31‬‬

 ‫‪357‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 10‬הגלובליזציה של שוק הפיננסים הבין־לאומי‬

‫מדינות מתפתחות‪ ,‬שעומס החוב שלהן היווה לפחות ‪ 280%‬מן התמ"ג שלהן; ויזמת הסיוע‬
‫הרב־צדדי להקלת נטל החוב (‪ ,)MDRI – Multilateral Debt Relief Initiative‬שהעניקה‬
‫מחילת חובות לארצות מתפתחות‪ .‬גם השיפור בביצועי היצוא‪ ,‬והעלייה במחירן של כמה‬
‫מן הסחורות שמדינות אלה מכרו בחו"ל‪ ,‬תרמו לשיפור המצב הכלכלי‪ .‬בסך הכול‪ ,‬החוב‬
‫החיצוני של הדרום העולמי ירד מ־‪ 37.9%‬מן ההל"ג (הכנסה לאומית גולמית) בשנת ‪2000‬‬
‫ל‪ 22.1%-‬ב־‪.)World Bank, 2013( 2011‬‬

‫עם זאת‪ ,‬רמות חוב גבוהות נפוצו מאוד גם בארצות מפותחות רבות מאז מפנה המאה‬
‫הנוכחית‪ ,‬בעיקר עקב המשבר הכלכלי העולמי ב־‪ .2008‬בקרב מדינות קבוצת ה־‪ G-7‬של‬
‫הצפון העולמי‪ ,‬החוב החיצוני מהווה ‪ 126%‬מן ההל"ג‪ ,‬רמה גבוהה כמעט פי שישה מרמת‬
‫החוב בארצות הדרום העולמי (‪ .)World Bank, 2013‬יוון‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מתמודדת מזה שנים‬
‫עם בעיות חוב קשות‪ ,‬והמדיניות הפיסקלית הנוקשה שנכפתה עליה כדי לצמצם את החוב‬
‫מעוררת מחלוקת רבה‪ .‬ואמנם‪ ,‬מאז ‪ 2009‬קיצצה יוון יותר מ־‪ 32%‬בהוצאות הממשלה‬
‫(‪ .)Trading Economics, 2013‬קיצוצים אלה התבטאו בפיטורים נרחבים של עובדי ממשלה‪,‬‬
‫הקטנת ההוצאות לשירותים חברתיים – ובכלל זה קיצוץ של ‪ 40%‬בתקציב בריאות הציבור‬
‫(‪ – )Stuckler & Basu, 2013‬העלאות מסים ודחיית גיל הפרישה‪ .‬אף־על־פי שיוון הצליחה‬
‫להוריד את רמת החוב מ־‪ 170%‬מן התמ"ג ל־‪ ,157%‬עדיין נדרשים צעדים דרסטיים לריסון‬
‫החוב הלאומי (‪ ;Eurostat, 2013‬ראו גם "מבט מקרוב‪ :‬המשבר הכלכלי ביוון")‪ .‬נוסף על‬
‫היותם מעוררי מחלוקת‪ ,‬כיווצו צעדים אלה את הכלכלה היוונית והגדילו את שיעורי‬
‫האבטלה‪ ,‬שהגיעו ב־‪ 2013‬ל־‪.)Trading Economies, 2013( 27%‬‬

‫גם המדינות החזקות ביותר חשופות למשברים פיננסיים‪ .‬ארצות הברית היא אולי ההגמון‬
‫השליט ובעלת הכלכלה הגדולה ביותר בעולם‪ ,‬אך היא לֹווָ ה יותר מ־‪ 46%‬על כל דולר‬
‫שהיא מוציאה (‪ .)Dinan, 2013‬נכון למרס ‪ 2013‬הסתכם החוב הכולל של ארצות הברית‬
‫למשקיעים זרים ב־‪ 16‬טריליון דולר‪ ,‬שהם ‪ 107%‬מתמ"ג ארצות הברית (‪U.S. Department‬‬
‫‪ .)of Treasury, 2013‬לצורך השוואה‪ ,‬אף־על־פי שהחוב הלאומי של ארצות הברית הוא‬
‫הגדול ביותר בעולם‪ ,‬החוב שלה באחוזים מן התמ"ג מדורג במקום ה־‪ 35‬בעולם‪ ,‬אחרי יפן‬
‫ומדינות אירופיות רבות (‪.)CIA, 2013‬‬

‫היקף החוב העצום ומהירות התנועה של הכסף בין גבולות לאומיים מייצרים תנאים‬
‫להתפרצות משברים פיננסיים‪ ,‬אם בשל התנהלות גרועה של ממשלות (לוקחים עליהם‬
‫חובות רבים מדי)‪ ,‬ואם בשל דפוסי "שגשוג וקריסה" המקובלים בשוק ההשקעות והכספים‪.‬‬
‫בסך הכול‪ ,‬מאז קץ המערכת המוניטרית של ברטון וודס התחוללו בעולם ‪ 147‬משברים‬
‫פיננסיים‪ ,‬שהשפיעו במישרין על ‪ 120‬מדינות ברחבי העולם‪ .‬ההפסדים הכספיים בעקבות‬
‫משברים אלה היו עצומים‪ .‬מאז ‪ ,1970‬הפסדי התפוקה בעקבות כל משבר – כלומר‪ ,‬מידת‬
‫הסטייה של עקומת הצמיחה של התמ"ג אחרי המשבר מדפוסי הצמיחה ששררו לפני‬
‫המשבר – היו בממוצע ‪ 23%‬מהתמ"ג (‪ .)Laeven & Valencia, 2012‬ממדי הפסד זה ברורים‬
‫יותר כאשר מבינים‪ ,‬כי אילולא המשבר הפיננסי היו ארצות אלה מייצרות כמעט רבע יותר‬
‫מוצרים ושירותים‪.‬‬

‫כדי להיטיב להבין את הדינמיקה וההשפעות המרחיקות־לכת של משברים פיננסיים‪,‬‬

‫נתמקד בסעיף הבא בסיבות‪ ,‬בהשלכות ובהשפעות של אחת הקריסות הפיננסיות הגדולות‬
‫ביותר בהיסטוריה – המשבר הכלכלי העולמי של ‪ .2008‬משבר זה‪ ,‬שפרץ בארצות הברית‬
‫והתפשט במהירות ברחבי העולם‪ ,‬חולל משברים נוספים ביותר מעשרים ארצות (‪Laeven‬‬
‫‪.)& Valencia, 2012‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 357‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:31‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪358‬‬

‫מבט מקרוב‬
‫המשבר הכלכלי ביוון‬
‫מאז ‪ 2010‬טלטלו את אתונה הפגנות מחאה ומהומות רחוב‪ .‬המפגינים השליכו רהיטים‪ ,‬אבנים ואפילו‬
‫יוגורט על כוחות משטרה‪ ,‬אשר הגיבו בשימוש נרחב בגז מדמיע ובאלות לפיזור ההמונים‪ .‬המחאות באו‬
‫בתגובה על הנהגת צעדי צנע‪ ,‬ביניהם קיצוצים נרחבים בהוצאה לבריאות ולחינוך‪ ,‬פיטורים של עובדי‬
‫ציבור‪ ,‬הפרטת תעשיות לאומיות בניהול המדינה והעלאת מסים על פריטים כגון דלק להסקה (‪Donadio,‬‬
‫‪ .)2011‬הכלכלה היוונית נכנסה לסחרור ‪ -‬שיעור האבטלה הרשמי הכולל הוא ‪ ,26.8%‬ומגיע ליותר‬
‫מ־‪ 62.5%‬בקרב עובדים בני פחות מ־‪ .25‬כפי שאמר אחד המפגינים‪" ,‬אני כאן כי איבדתי כל תקווה‪...‬‬
‫יש לי שני ילדים באוניברסיטה‪ .‬איזה עתיד מצפה להם?" (‪.)Donadio & Sayare, 2011‬‬

‫ממשלת יוון אישרה צעדים כואבים כדי להימנע מאי־עמידה בתשלום החוב החיצוני שלה‪ ,‬שהגיע‬
‫בתחילת ‪ 2013‬ל־‪ 583.3‬מיליארד דולר (‪ 17%‬מהתמ"ג השנתי)‪ .‬המשבר פרץ בדצמבר ‪ ,2009‬לאחר‬
‫שהנשיא פפנדראּו "תיקן" את הערכת הגירעון התקציבי של יוון מ־‪ 6.7%‬מן התמ"ג ל־‪ ,12.7%‬מהלך‬
‫שפגע קשות באמון בממשלתו‪ .‬ואולם‪ ,‬החוב שהצטבר נבע מכמה גורמים ארוכי־טווח‪ ,‬ביניהם הוצאות‬
‫ממשלתיות כבדות‪ ,‬מערכת גביית מסים נחשלת ומושחתת‪ ,‬תשתית תעשייתית שאין לה היכולת‬
‫להתחרות בשוק העולמי‪ ,‬גישה קלה להשגת אשראי זול ואכיפה רופפת של כללי ההתנהלות הכספית‬
‫של האיחוד האירופי (‪ .)Nelson, Belkin & Mix, 2010‬כדי להימנע מאי־עמידה בהחזר החובות‪ ,‬יהיה על יוון‬
‫להפוך את הגירעון התקציבי שלה לעודף תקציבי של ‪ .7.5%‬זהו שינוי אדיר‪ ,‬וכנראה בלתי־אפשרי‬
‫(‪ .)Manasse, 2011‬למרות זאת‪ ,‬רבים טוענים‪ ,‬כי יוון היא ארץ "גדולה מכדי להיכשל"‪ ,‬וכי אי־עמידה בהחזר‬
‫החובות יפגע בשווקים ברחבי האיחוד האירופי וברחבי העולם כולו‪.‬‬

‫בנקי השקעות פרטיים‪ ,‬כגון גולדמן סאקס‪ ,‬בהתפתחות המשבר ביוון עורר מחלוקת‪.‬‬ ‫התפקיד שמילאו ֵ‬
‫דיווחים עדכניים מלמדים‪ ,‬כי במהלך העשור האחרון‪ ,‬בנקי השקעות פרטיים סייעו ליוון להסתיר מעין‬
‫הציבור חלקים גדולים מהחוב שלה באמצעות מערך מורכב של "נגזרות פיננסיות" ועסקאות צדדיות‬
‫מפוקפקות‪ ,‬כגון‪ :‬תשלום ליוון תמורת מכירת הזכויות העתידיות של הכנסות הממשלה‪ ,‬ביניהן מסי‬
‫נמל ותקבולים ממפעל הפיס‪ .‬ואכן‪" ,‬החטא הקדמון" של יוון עם הצטרפותה לגוש האירו היה הסתרת‬
‫החוב הלאומי האמתי שלה באמצעות תרגילים פיננסיים מעין אלה‪ ,‬כדי לעמוד בדרישות הכניסה לאיחוד‬
‫האירופי (‪ .)Story, Thomas & Schwartz, 2010‬עם זאת‪ ,‬שיטות אלה הן חוקיות‪ ,‬שכן אין בנמצא פיקוח‬
‫המסדיר את ניהול החוב החיצוני של מדינה ריבונית‪ .‬כפי שציין אנליסט של קרן המטבע הבין־לאומית‪,‬‬
‫"אם ממשלה רוצה לרמות‪ ,‬היא יכולה לרמות" (‪.)Story et al., 2010‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫‪ .1‬איזו מדיניות צריכה ממשלת יוון לנקוט?‬
‫‪ .2‬איזה תפקיד ממלאים המוסדות הבין־לאומיים במניעת משברים פיננסיים או בסיוע להשתקם מהם?‬
‫‪ .3‬מה אפשר ללמוד על המערכת הפיננסית הגלובלית מחשיפת המצב ביוון?‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 358‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:31‬‬

 ‫‪359‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 10‬הגלובליזציה של שוק הפיננסים הבין־לאומי‬

‫המשבר הכלכלי העולמי של ‪2008‬‬

‫המערכת הפיננסית העולמית כיום עדיין מתאוששת מן המשבר הגדול שהגיע לשיאו‬
‫ב־‪ .2008‬מספר עצום של גורמים כלכליים ופוליטיים גרמו להתרסקות זו‪ ,‬והפרטים‬
‫המייחדים משבר זה‪ ,‬ובעיקר מרכיבי ההשקעה‪ ,‬מורכבים ביותר‪ .‬אלאן גרינספן‪ ,‬יו"ר‬
‫ה"פדרל רזרב" לשעבר‪ ,‬אמר‪ ,‬כי אחת הסיבות העיקריות למשבר הייתה חוסר יכולתם‬
‫של "המשקיעים המתוחכמים ביותר" – האנשים שהגו והפעילו את המכשירים הפיננסיים‬
‫האלה – להבין אותם לעומקם (‪.)Comisky & Madhogarhia, 2009‬‬

‫ואולם‪ ,‬הדינמיקה הכוללת של המשבר בוודאי אינה חסרת תקדים‪ ,‬שכן היא דומה מאוד‬
‫למחזור הבסיסי המתואר בסיפור ההיסטוריה של משברים פיננסיים אצל קינדלברגר‬
‫(‪ .)Kindleberger, Aliber & Solow, 2005‬השלב הראשון במחזור המשבר הוא "העברה" –‬
‫שינוי במערכת‪ ,‬המייצר הזדמנויות חדשות לעשיית רווחים‪ ,‬הגורמות להעברת השקעות‪.‬‬
‫התפתחויות אחדות הביאו לעליית העניין בשוקי המשכנתאות וניירות הערך בתחילת‬
‫המאה הנוכחית‪ ,‬ביניהן‪ :‬הצטברות אחזקות מזומנים גדולות בידי מדינות כמו סין וחברות‬
‫אופ"ק (‪( )OPEC‬ארגון יצואניות הנפט); הגאות בשוק הנדל"ן בארצות הברית; שערי‬
‫ריבית נמוכים במיוחד בארצות הברית; ומכשירים פיננסיים חדשים להשקעות‪ ,‬שהבנקים‬
‫וחברות ההשקעות יצרו לצורכיהם‪ .‬כל הגורמים האלה היו קשורים באופן הדוק; והדילמה‬
‫הראשונית שהביאה למשבר זה הייתה כיצד לנצל את "מאגר הכסף העצום" (& ‪Glass‬‬
‫‪ )Davidson, 2008‬שהצטבר בידי סין‪ ,‬מדינות אופ"ק ומשקיעים נוספים‪.‬‬

‫שערי הריבית בארצות הברית היו נמוכים מאוד‪ ,‬כלומר ההשקעה בדולרים – שנתפסה בעבר‬
‫כמהלך הבטוח ביותר למשקיעים שברשותם כמויות כסף גדולות – לא הניבה די רווחים‬
‫(איגרות החוב של אוצר ארצות הברית באותה העת הניבו ‪ 1%‬תשואה בלבד)‪ .‬במקביל‪,‬‬
‫שערי הריבית הנמוכים בארצות הברית גרמו לירידה במחירי המשכנתאות לרוכשי דירות‪,‬‬
‫ואפשרו לחברות עסקיות גישה להלוואות זולות מאוד שיכלו למנף להשקעות‪ .‬מכיוון‬
‫שמחירי הדיור היו בעלייה‪ ,‬רכישת בית חדש או בית גדול יותר (במימון משכנתא) הייתה‬
‫השקעה טובה‪ .‬הבנקים זיהו את ההזדמנות ויצרו מכשירים פיננסיים חדשים‪ ,‬שנועדו‬
‫להעביר את "מאגר הכסף" אל שוק הדיור‪ ,‬באמצעות מכירת ניירות ערך שערכם מבוסס‬
‫על ערך משכנתאות אלה‪ ,‬בעיקר למשקיעים גדולים‪ .‬התוצאה – המשקיעים הגדולים‬
‫הפיקו תשואה גבוהה יותר מן המשכנתאות‪ ,‬רוכשי הבתים נהנו משערי הריבית הנמוכים‪,‬‬
‫והבנקים גרפו מיליארדי דולרים כמתווכים‪.‬‬

‫כך החל השלב השני של המשבר – תקופה שנקראה בשם "ּבּום" – שבו זרם הכסף למימוש‬
‫הזדמנויות חדשות שנפתחו בשוק המשכנתאות‪ .‬ככל שהמשקיעים והבנקים המשיכו‬
‫לגרוף רווחים‪ ,‬הוסיף "מאגר הכסף" לגדול‪ ,‬וטריליוני דולרים המשיכו לזרום לשוק זה‪ .‬כדי‬
‫להרחיב את סל השירותים שלהם ל"מאגר הכסף" החלו הבנקים להמציא מכשירי השקעה‬
‫חדשים (שהם‪ ,‬בעיקרם‪ ,‬דרכים שונות ליצירת "חבילות" הכורכות יחדיו את איגרות החוב‬
‫עם המשכנתאות המגבות אותן); מוצרים פיננסיים אלה הצמיחו שוק ענק של "נגזרות‬
‫פיננסיות"‪ ,‬שהתבססו על הביצועים הצפויים של אותן ההשקעות‪.‬‬

‫זה הוביל לשלב הבא‪" ,‬מסחר יתר"‪ ,‬המתאפיין ב"ציפייה ספקולנטית לעליית מחירים‪,‬‬
‫הערכת־יתר של התשואה העתידית" ומינוף (‪ )leveraging/ gearing‬מוגזם‪ ,‬או שימוש‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 359‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:31‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪360‬‬

‫חורג בהלוואות מימון‪ ,‬שבו המשקיעים צוברים חובות נוספים כדי לממן השקעות‬
‫נוספות (‪ .)Kindleberger, 2000‬בשלב מסוים בתהליך זה נוצרה רוויה בשוק למשכנתאות‬
‫מסורתיות; שכן‪ ,‬כל מי שרצה‪ ,‬או היה יכול‪ ,‬לרכוש בית ו‪/‬או למשכן בית כדי לרכוש בית‬
‫חדש או גדול יותר‪ ,‬כבר עשה זאת‪ .‬אבל "מאגר הכסף" המשיך לגדול‪ ,‬והביקוש להשקעות‬
‫מסוג זה הלך ועלה‪.‬‬

‫כדי שהשוק ימשיך לפעול החלו הבנקים למכור משכנתאות בריבית גבוהה גם ללווים שיש‬
‫להם אשראי בעייתי (‪ ,)subprime‬ואשר בנסיבות רגילות לא היו עומדים בתנאים לקבלת‬
‫משכנתא‪ .‬הבנקים הנהיגו הקלות בתנאי ההלוואה‪ ,‬וכך מבקשי ההלוואות לא נדרשו עוד‬
‫לספק הוכחות ליכולתם לעמוד בהחזרים‪ .‬מעתה‪ ,‬במקום הדרישה להציג הוכחה ברורה‬
‫להכנסה‪ ,‬כגון תלוש משכורת או דוחות מצב חשבון מן הבנק‪ ,‬התבקשו הלווים לספק‬
‫הערכות על אחזקותיהם הפיננסיות ועל כושר ההשתכרות העתידי שלהם (שזכו לכינוי‬
‫הגנאי "הלוואות לשקרנים")‪ .‬הבנקים הצדיקו מדיניות זו בנימוק שלפיו גם אם חלק מן‬
‫ההלוואות לא יוחזרו‪ ,‬תהיה עדיין זרימת הון מספקת לפדיון כל האג"ח שמכרו‪ .‬וכן‪ ,‬גם אם‬
‫ההלוואות לא ישולמו‪ ,‬יקבלו הבנקים לידיהם את הנכסים הממושכנים עצמם‪ ,‬מה שנתפס‬
‫באותה העת כנכס מניב שערכו גדל בהתמדה‪.‬‬

‫הבנקים להשקעות‪ ,‬מצדם‪ ,‬המשיכו להפעיל מערך מסובך ומבולבל של אפיקי השקעה‬
‫ספקולטיביים מובהקים‪ ,‬שהסתמכו על "אג"ח מגּוּבה־משכנתא" (‪MBS – mortgage-‬‬
‫‪ ,)backed securities‬ביניהם "נגזרות פיננסיות" שהוצמדו לביצועים הצפויים של איגרות‬
‫החוב שהמשכנתאות שימשו לגיבויין‪ ,‬וגם ניירות ערך שנקראו בשם "סינתטיים"‪ ,‬שהיו‬
‫למעשה נגזרות פיננסיות שונות המבוססות על אג"ח מגּוּבי־משכנתא‪ .‬כך החלה פריחה‬
‫בשוק לאג"ח מגובה־נכסים (‪ ,)CDOs – collateralized debt obligations‬אשר שימשו‬
‫למעשה כמעין ביטוח לאג"ח מגובי־משכנתא ולכל הנגזרות הפיננסיות שהבנקים המציאו‬
‫והצמידו אליהן‪ .‬נוכח תצוגה מרשימה זו של כלים פיננסיים היו בנקי ההשקעות הפרטיים‬
‫בטוחים שזהו מצב שאי־אפשר להפסיד בו ("‪ ,)"no lose‬שכן הם גבו עמלות שוטפות על‬
‫הטיפול בכל תזרימי השקעות אלה‪ ,‬וידעו שגם אם יקרסו איגרות החוב‪ ,‬הם עדיין יוכלו‬
‫להחזיר לעצמם את הפסדיהם באמצעות מכירת אג"ח מגובה־נכסים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הבנקים‬
‫להשקעות הוסיפו ומיקסמו את רווחיהם‪ ,‬ובתוך כך גם את החשיפה שלהם לסיכונים‪,‬‬
‫באמצעות שימוש מופרז במינוף למימון השקעות נוספות‪ .‬עד ‪ 2007‬הגיע שיעור המינוף‬
‫הממוצע של חמשת הבנקים להשקעות הגדולים ביותר (בר סטרנס‪ ,‬גולדמן סאקס‪ ,‬להמן‬
‫ברדרס‪ ,‬מריל לינץ' ומורגן סטנלי) ליותר מ־‪ 30‬ל־‪ .1‬כלומר‪ ,‬גופים אלה החזיקו בנכסים –‬
‫שאת רכישתם מימנו באמצעות לקיחת הלוואות – ששוויים גדול פי שלושים משווי העסק‬
‫עצמו (‪.)Government Accounting Office, 2009‬‬

‫ואולם‪ ,‬ב־‪ 2007‬וב־‪ 2008‬החל שלב ה"נסיגה" או ה"פאניקה"‪ ,‬בשל גורמים אחדים שיש‬
‫ביניהם קשר ישיר‪ :‬הגידול בפיגור בתשלומי החזר משכנתאות‪ ,‬הצניחה בשווי הנדל"ן‪ ,‬ובעיות‬
‫נזילּות חמורות בבנקים שהסתבכו בהלוואות גדולות מדי‪ .‬מכיוון שהלֹווים (רוכשי הדיור)‬
‫חדלו לשלם החזרי משכנתא‪ ,‬נקלעו הבנקים במהרה למצב שבו לא היה תזרים הכנסות‬
‫מבעלי המשכנתאות‪ ,‬ערכם של הנכסים שבידיהם צנח‪ ,‬והם לא הצליחו למכור אותם‪.‬‬
‫הבנקים להשקעות שהסתבכו במינוף־יתר נאלצו להחזיר חובות הגדולים פי ‪ 30‬משוויים‬
‫העצמי‪ .‬כאשר התחיל שוק המשכנתאות ליפול‪ ,‬קרסו גם כל השווקים הספקולטיביים וכל‬
‫מכשירי המימון להשקעה‪ ,‬שהבנקים יצרו לשירות שוק המשכנתאות – שהשווי שלו במזומן‬
‫עלה עשרות מונים על שווי המשכנתאות עצמן‪ .‬בעקבות זאת נותרו הבנקים והמשקיעים‬
‫בלא כסף‪ ,‬וכך התמוטט גם שוק האשראי בארצות הברית וברוב חלקי העולם‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 360‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:31‬‬

 ‫‪361‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 10‬הגלובליזציה של שוק הפיננסים הבין־לאומי‬

‫אף־על־פי שמשברים כלכליים אינם תופעה חדשה במערכת הפיננסית העולמית‪ ,‬למשבר‬
‫הכלכלי העולמי של ‪ 2008‬נודעה השפעה עמוקה ונרחבת במיוחד‪ .‬ראשית‪ ,‬סכומי הכסף‬
‫שהתגלגלו בו היו עצומים – על־פי כמה הערכות‪ ,‬ממשלת ארצות הברית לבדה הקדישה ‪13‬‬
‫טריליון דולר לחילוץ המגזר הפיננסי שלה‪ ,‬שכלל סיוע כספי ישיר לבנקים ומכירת איגרות‬
‫חוב לסיוע בהגדלת היצע הכסף (‪ .)French, 2009‬המשבר הביא לשפל חסר תקדים בנפח‬
‫ההשקעות הזרות הישירות והסחר הבין־לאומי ב־‪ – 2009‬תזרים ההשקעות הישירות הזרות‬
‫ירד בכ־‪ ,42%‬והיקף הסחר העולמי ירד ביותר מ־‪ .12%‬בסך הכול‪ ,‬התפוקה העולמית כפי‬
‫שהיא נמדדת בתמ"ג הצטמקה ב־‪ 2.3%‬ב־‪ – 2009‬השפל החמור ביותר ברחבי העולם מאז‬
‫מלחמת העולם ה־‪ .)IMF Survey, 2009; WTO, 2010b( II‬השווקים ברחבי העולם עדיין‬
‫מתאוששים מן המשבר הזה; אף לא אחד מן המדדים האלה חזר לרמות של ‪ .2007‬לדוגמה‪,‬‬
‫על־פי הערכות ועידת האו"ם לסחר ופיתוח (‪ ,)UNCTAD‬רמת ההשקעות הישירות הזרות‬
‫לא תחזור לרמה של ‪ 2007‬עד אחרי שנת ‪.)UNCTAD, 2013( 2015‬‬

‫שנית‪ ,‬משבר זה נוצר בארצות הברית‪ ,‬ו"רוב העולם‪ ...‬מאשים את החריגות הפיננסיות של‬
‫ארצות הברית בשפל העולמי" (‪ .)Altman, 2009, p. 2‬מכיוון שארצות הברית מילאה עד‬
‫אז תפקיד מוביל בשמירה על הסדר הפיננסי הליברלי בעולם‪ ,‬העלה המשבר תהיות קשות‬
‫באשר ליכולתה של ארצות הברית להנהיג את הכלכלה העולמית‪ .‬אף שיש הטוענים‪ ,‬כי‬
‫ארצות הברית עתידה לעלות מחדש כ"קטר של צמיחה כלכלית עולמית" (‪Altman, 2013,‬‬
‫‪ ,)p. 8‬אחרים צופים את שקיעת ארצות הברית בעקבות המשבר (‪.)Keohane, 2012‬‬

‫המשבר הכלכלי העולמי של ‪ 2008‬העלה גם שאלות לגבי תפקיד הדולר כמטבע המוביל‬
‫במערכת הפיננסית העולמית‪ .‬לפי נתוני קרן המטבע הבין־לאומית בסוף ‪62% ,2012‬‬
‫מסך יתרות המט"ח (כספים שהמדינות מחזיקות כדי לשלוט במאזן התשלומים שלהן)‬
‫בעולם הוחזקו בדולרים‪ 17 .‬ארצות משתמשות בדולר כמטבע הלאומי שלהן‪ ,‬ועוד ‪49‬‬
‫ארצות מעגנות או "מצמידות" את ערך המטבע שלהן לדולר בשיטה כלשהי (;‪IMF, 2012b‬‬
‫‪ .)2013b‬אף־על־פי שערך הדולר בשווקים העולמיים התאושש מאז תחילת המשבר‪ ,‬כמה‬
‫מן הכלכלות הגדולות בעולם – ובעיקר סין – הציעו להחליף את הדולר במטבע אחר‬
‫כמטבע המוביל בשוק הכספים הבין־לאומי‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬הדולר עדיין "נהנה מפריבילגיה מופרזת" (‪ )Eichengreen, 2011a‬הנובעת ממעמדו‬
‫כמטבע העולמי הנבחר‪ ,‬שאף לא מטבע אחר מאיים עליו (‪ .)Stokes, 2013‬המתחרים‬
‫האפשריים על תואר זה אינם נטולי בעיות משל עצמם‪ .‬אין אפשרות מעשית להשתמש‬
‫ב"זכויות המשיכה המיוחדות" (‪ – )SDRs – special drawing rights‬ה"מטבע" שקרן המטבע‬
‫הבין־לאומית משתמשת בו לעתודותיה – כמטבע של מדינה (‪ .)Bosco, 2011‬האירו עדיין‬
‫מתמודד‪ ,‬מכיוון שחלק מחברות גוש האירו – ביניהן יוון‪ ,‬איטליה‪ ,‬פורטוגל וספרד –‬
‫שקועות בצרות כספיות משלהן‪ .‬שוק הכספים הסיני סגור ברובו הגדול למשקיעים זרים‪,‬‬
‫על אף הנהגת רפורמות מסוימות בתחום זה (‪ .)The Economist, 2011; Pei, 2013‬עם זאת‪,‬‬
‫עצם הדיבור על מציאת חלופות לדולר ארצות הברית מבטא חוסר אמון בכלכלת ארצות‬
‫הברית וערעור על הנהגתה‪.‬‬

‫במובן רחב יותר‪ ,‬המשבר העלה ספקות באשר ליסודותיה האידיאולוגיים של המערכת‬
‫הפיננסית הבין־לאומית‪ :‬כלכלת שוק חופשי ברוח "קונצנזוס וושינגטון"‪ .‬אף־על־פי‬
‫שהחליפין החופשיים בשוק המט"ח ותנועת ההון החופשית נתפסים כאבני יסוד של‬
‫הכלכלה הליברלית‪ ,‬המשבר הכלכלי העולמי ערער את האמון באשר ליעילותו של השוק‬
‫החופשי‪ .‬מבין הכלכלות הגדולות בעולם‪ ,‬הודו וסין נפגעו פחות מאחרות מן המשבר‪ ,‬ויש‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 361‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:31‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪362‬‬

‫התולים זאת בעובדת היותן שתי המדינות הגדולות המבודדות ביותר מן הסדר הפיננסי‬
‫העולמי‪ .‬מעניין לציין‪ ,‬כי מולדובה‪ ,‬מדינה זעירה שמערכת הכספים שלה פועלת על בסיס‬
‫"מזומן בלבד" (‪ – )Tayler, 2009‬כמעט שאין בה בנקים או כרטיסי אשראי‪ ,‬והחסכונות‬
‫האישיים נאגרים לרוב מתחת למזרנים או במגירות – דורגה ב־‪ 2009‬בפרסום פיננסי‬
‫מוביל ככלכלה החמישית ביציבותה בעולם‪ .‬כפי שציין רוג'ר אלטמן‪ ,‬לשעבר פקיד במשרד‬
‫האוצר האמריקני‪ ,‬ויועץ בכיר לנשיא קלינטון‪" ,‬התנועה הארוכה לקראת ליברליזציה של‬
‫השוק נעצרה" ו"הגלובליזציה עצמה נמצאת בנסיגה‪ .‬האמונה הישנה שלפיה בשוק עולמי‬
‫אחד כולם מרוויחים התערערה" (‪.)Altman, 2009, p. 2‬‬

‫אנליסטים אחדים טוענים אפילו‪ ,‬כי "קונצנזוס בייג'ין"‪ ,‬המועיד למדינה תפקיד נכבד‬
‫ביותר בשוק הכספים‪ ,‬יכול להיות חלופה אפשרית לליברליזם המסחרי ברוח קונצנזוס‬
‫וושינגטון (‪ .)Halper, 2010‬גם תגובות המדינות השונות למשבר הכלכלי העולמי של‬
‫‪ 2008‬העלו סוגיות רחבות יותר בשאלת תפקיד הממשלה בניהול כלכלת המדינה‪.‬‬
‫מדינות אחדות‪ ,‬כמו בריטניה וספרד‪ ,‬נקטו צעדי צנע – מדיניות פיסקלית "מצמצמת"‬
‫כגון קיצוץ בהוצאה הציבורית – במטרה להפחית את רמות החוב המופרזות ובאופן זה‬
‫למנוע אינפלציה‪ .‬מדינות אחרות‪ ,‬כמו ארצות הברית‪ ,‬התמקדו יותר בתמריצים לקידום‬
‫השיקום הכלכלי‪ .‬שני דרכי מדיניות אלה עוררו מחלוקות פוליטיות‪ .‬בבריטניה פרצו‬
‫מהומות נרחבות בתגובה על קיצוץ שהנהיגה הממשלה במקומות עבודה ובסובסידיות‬
‫לדיור (‪ ;)Kilkenny, 2013‬בארצות הברית קבוצות ממפלגת "מסיבת התה" (‪)Tea Party‬‬
‫התנגדו להוצאות הממשל; ו"התנועה לכיבוש וול סטריט" (‪ )Occupy Wall Street‬הפגינה‬
‫במחאה על מאמציו הכושלים של ממשל ארצות הברית להפוך את המערכת הכלכלית‬
‫לשוויונית וצודקת יותר‪.‬‬

‫נוסף על שקלול התמורות הכרוך בשמירה על מאזן הולם בין כלים פיסקליים‬
‫ומוניטריים – במקרה זה‪ ,‬השקלול בין "אינפלציה מול אבטלה"‪ ,‬השימוש בתכניות צנע או‬
‫במדיניות של קיצוב הוצאות הממשלה העלה סוגיות רחבות יותר באשר לתפקיד המדינה‬
‫בכלכלה העולמית‪ .‬יש הסבורים‪ ,‬כי יש במדיניות צנע משום נטישה של עקרונות הליברליזם‬
‫המוטמע שעליהם הושתת הסדר שנקבע בברטון וודס (‪ .)Bugaric, 2013‬יתר על כן‪ ,‬מדיניות‬
‫הצנע הבליטה את הקשיים העומדים בפני מדינה המנסה לתמרן את האינטרס הציבורי‬
‫שלה בשוק חופשי בעיקרו‪ ,‬שאם יתאפשר לו לפעול בחופשיות מוחלטת‪ ,‬עלול להרחיב את‬
‫הפערים הכלכליים ולחבל בלכידות החברתית (‪ .)Muller, 2013‬אם כן‪ ,‬המדינות מוצאות‬
‫את עצמן במלכודת כפולה‪ ,‬כאשר הן מנסות לאזן בין הצרכים הסותרים של "התרת‬
‫הרסן כדי לאפשר קפיטליזם יצירתי‪ ...‬והתערבות ממשלתית ישירה כדי להבטיח ששווקים‬
‫מסוימים יפעלו באופן מיטבי" (‪ )Breznitz & Zysman, 2013, p. 1‬במטרה להשיג יעדים‬
‫חברתיים רחבים‪.‬‬

‫בעיני רבים‪ ,‬המשבר חשף את חוסנן של ההשקפות התיאורטיות הביקורתיות בנושא‬

‫הליברליזם המסחרי‪ .‬חוקרים מרקסיסטים כבר הצביעו בעבר על חוסר היציבות הנובע‬
‫מעצם טבעו של הקפיטליזם‪ ,‬על היותו חשוף להתקפי פאניקה ספקולטיביים‪ ,‬ועל הצורך‬
‫בהתערבות תקיפה של המדינה במערכת הפיננסית‪ .‬במקביל‪ ,‬המשבר הכלכלי העולמי‬
‫ב־‪ 2008‬חשף את הפגמים המבניים העמוקים של השיטה הקפיטליסטית‪ ,‬ובעיקר את‬
‫הנטייה להשקעות־יתר‪ ,‬היוצרת מערכת חסרת יציבות מטבעה (‪ .)Kotz, 2013‬נשיא קובה‬
‫ראול קסטרו‪ ,‬שהביע ספק ביעילותה של הכלכלה הליברלית‪ ,‬טען בתוקף‪ ,‬כי היא "נכשלה‬
‫כמדיניות כלכלית"‪ ,‬וכי "כל ניתוח אובייקטיבי מעלה שאלות רציניות לגבי מיתוס 'השוק‬
‫הטוב' והיתרונות שבהסרת הפיקוח‪ ...‬ועל אמינות המוסדות הפיננסיים"‪ .‬כפי שסיכם אחד‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 362‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:31‬‬

 ‫‪363‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 10‬הגלובליזציה של שוק הפיננסים הבין־לאומי‬

‫האנליסטים‪ ,‬הקפיטליזם הגלובלי "נכנס לסחרור אידיאולוגי"‪ ,‬והמשבר הכלכלי "הוליד‬

‫התעניינות מחודשת בקרל מרקס" (‪.)Panitch, 2009, p. 140‬‬

‫חוקרות פמיניסטיות מציינות‪ ,‬כי הגברים הם גם האחראים העיקריים למשבר וגם‬

‫הסובלים העיקריים מתוצאותיו‪ .‬רוב העובדים במגזר הפיננסי הם גברים (‪,)Griffin, 2013‬‬
‫ותכונות "גבריות" מסורתיות – נטילת סיכונים‪ ,‬כוחנות ותחרותיות גבוהה – היו הכוחות‬
‫המניעים מאחורי גלי ההשקעה הספקולטיבית שסייעו ליצירת המשבר‪ .‬בביקורתן הצביעו‬
‫על "תרבות מסחר רוויית־טסטוסטרון" (‪ )Scherer, 2010‬ותהו אם "נוכחותן של יותר נשים‬
‫בוול סטריט הייתה יכולה למנוע את הנפילה" (‪.)Kay & Shipman, 2009‬‬

‫נשים בשוק הפיננסים העולמי ‪ 0‬על־פי מדד ‪ ,Fortune 500‬רק ‪ 4%‬מבין ‪ 500‬החברות הגדולות מנוהלות‬
‫על־ידי אישה‪ ,‬וכל הבנקים הגדולים ‪ -‬מסיטיגרופ ועד גולדמן סאקס ‪ -‬מעסיקים מעט נשים בעמדות‬
‫בכירות‪ .‬בענפי הבנקאות והביטוח בארצות הברית‪ ,‬נשים מהוות רק ‪ 14%‬מדרג המנהלים הבכירים‬
‫והדירקטורים (‪ .)Goudreau, 2013‬בתצלום מימין‪ ,‬מרגרט ויטמן‪ ,‬מנכ"לית היולט־פקארד‪ ,‬שדורגה ביוני‬
‫‪ 2013‬כמנכ"לית החזקה ביותר בדירוג ‪ .Fortune 500‬בתצלום משמאל‪ ,‬כריסטין לגארד‪ ,‬לשעבר שרת‬
‫האוצר של צרפת‪ ,‬שהיא האישה הראשונה המכהנת בתפקיד מנכ"ל קרן המטבע הבין־לאומית‪.‬‬

‫כפי שהדומיננטיות הגברית היא שהניעה את המשבר‪ ,‬כך גם השפעותיו פוגעות בעיקר‬
‫בגברים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בארצות הברית יותר מ־‪ 80%‬מן המפוטרים מאז נובמבר ‪ 2008‬היו גברים‪,‬‬
‫שכן מגזרים גבריים מסורתיים (דוגמת בנייה וייצור) הם שספגו את הפגיעה הקשה ביותר‪.‬‬
‫יש שכינו את המשבר בשם "‪"( "he-cession‬מיתון של גברים")‪ .‬אחד החוקרים סיכם ואמר‪,‬‬
‫כי המשבר הכלכלי "יהיה לא רק מכה קשה למועדון הגברי המצ'ואיסטי הנקרא בשם‬
‫קפיטליזם פיננסי‪ ,‬אשר המיט על העולם את האסון הכלכלי הנוכחי; הוא יהיה משבר‬
‫קולקטיבי של מיליוני גברים עובדים בכל רחבי העולם" (‪.)Salam, 2009, p. 66‬‬

‫למשבר יכולות להיות גם השלכות גיאופוליטיות‪ .‬ככל שהמשבר מחליש את העצמה‬

‫הכלכלית והאידיאולוגית של ארצות הברית ושל בעלות בריתה במערב‪ ,‬כך פוחתת יכולתה‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 363‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:33‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪364‬‬

‫של ארצות הברית לעמוד על שלה בזירת המשא ומתן הבין־לאומי‪ .‬המשבר תרם גם לשיפור‬
‫מעמדה העולמי היחסי של סין‪ ,‬שהנתח שלה מכלל השוק העולמי גדל בתקופת המיתון‬
‫לכמעט ‪ 10%‬ב־‪ ,2010‬וצפוי להגיע ל־‪ 12%‬עד ‪ .2014‬נתונים אלה הופכים אותה ליצואנית‬
‫הגדולה בעולם‪ .‬המשבר הכלכלי והמיתון בארצות הברית העצימו באופן קיצוני את חשיבותה‬
‫של סין כמחזיקת חובות האג"ח הגדולה ביותר של ארצות הברית‪ ,‬והנתח שלה בחוב הכולל‬
‫של ארצות הברית גדל בכ־‪ 50%‬מאז ‪ .2008‬נכון למארס ‪ ,2013‬הייתה ארצות הברית חייבת‬
‫לסין יותר מ־‪ 1.2‬טריליוני דולרים (‪.)U.S. Department of Treasury, 2013b‬‬

‫המשבר יכול לתרום להתגבשותו של סדר פיננסי רב־קוטבי יותר מבעבר; בזמן שאירופה‬
‫עודנה מתמודדת עם הקשיים הכלכליים‪ ,‬התמודד הדרום העולמי עם המשבר הכלכלי‬
‫בצורה טובה מן הצפוי‪ .‬למרות המשברים הפיסקליים הקשים שפקדו את בריטניה‪,‬‬
‫פורטוגל‪ ,‬אירלנד‪ ,‬ספרד ובעיקר יוון (ראו "מבט מקרוב‪ :‬המשבר הכלכלי ביוון")‪ ,‬גברה‬
‫מאוד התחרותיות של כלכלת גרמניה בשוק העולמי‪ .‬אשר לדרום העולמי‪ ,‬בורסות הכספים‬
‫שלו התאוששו מן המשבר בתוך זמן קצר‪ ,‬זרימת ההון הפרטי התחדשה במהירות‪ ,‬ורמות‬
‫החוב שלו נותרו נמוכות במידה רבה מאלה של מדינות רבות בצפון העולמי‪.‬‬

‫כיצד ייראה המבנה הפיננסי הבין־לאומי?‬

‫משברים פיננסיים מלּווים לרוב בשפע של הצעות לתיקונים‪ .‬לדוגמה‪" ,‬לאחר המשבר‬
‫במזרח אסיה‪ ,‬גדשו את מדפי הספריות שפע הצעות למבנה פיננסי עולמי חדש" (‪Pauly,‬‬
‫‪ .)2005, p. 199‬במסגרת ההתמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי של ‪ 2008‬נעשו מאמצים‬
‫לשפר את מערכת שיתוף הפעולה הפיננסי בין המדינות‪ ,‬שאיננה מוסדרת באופן רשמי‪.‬‬

‫בעבר נדונו סוגיות אלה באופן מסורתי בקרב שבע או שמונה המדינות בעלות הכלכלות‬
‫הגדולות בעולם (מועדון ה־‪ G-7‬או ה־‪ ;)G-8‬כעת התכנסה קבוצה גדולה מזו‪ 20 ,‬הכלכלות‬
‫הגדולות בעולם (מועדון ה־‪ ,)G-20‬כדי לדון בדרכים להתמודדות עם המשבר הפיננסי‪.‬‬
‫את הגדלת הקבוצה הצדיקו בעובדה‪ ,‬שלפיה מן הראוי שהכלכלות העולות הגדולות‬
‫בעולם – כגון‪ :‬ארגנטינה‪ ,‬ברזיל‪ ,‬אינדונזיה וערב הסעודית – יהיו שותפות לגיבוש הפתרון‬
‫להתמודדות עם המשבר‪.‬‬

‫ההבדל העיקרי בין קזינו רגיל‪ ,‬שאפשר להיכנס אליו או לבחור להתרחק ממנו‪ ,‬לבין‬
‫הקזינו העולמי של שוק הפיננסים‪ ,‬הוא שבזה האחרון כולנו שותפים בעל כורחנו‬
‫במשחק הרולטה היומי‪.‬‬
‫סוזן סטריינג'‪ ,‬כלכלנית וחוקרת יחסים בין־לאומיים‬

‫הצעה זו ואחרות שואפות להקים מנגנון‪ ,‬שיבטיח את יציבות המטבע וגמישותו‪ ,‬החיוניים‬
‫לשגשוג הכלכלי‪ .‬ואולם‪ ,‬לא קיימת הסכמה על הדרך להנהגת רפורמות במערכת הקיימת‪.‬‬
‫עם התפשטות הדמוקרטיה ברחבי העולם‪ ,‬רוב הממשלות כיום נתונות ללחצים גוברים‬
‫מבית‪ ,‬התובעים להקריב יעדים כגון יציבות שער החליפין לטובת צמצום האבטלה‪ .‬נראה‬
‫אפוא כי הדרך להקמת מערכת פיננסית חדשה עודנה רחוקה‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 364‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:33‬‬

 ‫‪365‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 10‬הגלובליזציה של שוק הפיננסים הבין־לאומי‬

‫התוצאות המבלבלות של מפגשי פסגת ה־‪ G-20‬בעקבות המשבר ממחישות את הקשיים‬

‫הכרוכים בהשגת שינוי יסודי‪ .‬על אף העניין המשותף שיש לחברות הקבוצה בהתאוששות‬
‫מן המשבר הנוכחי ובמניעת משברים עתידיים‪ ,‬הן לא הצליחו להסכים על קווי מדיניות‬
‫משותפים שיעזרו לכלכלותיהן להשתקם‪ ,‬ולא היו מעוניינות לכונן גוף פיקוח על־לאומי‬
‫לטיפול בשוק הכספים העולמי‪ .‬במקום זאת התמקדו בעיקר בסוגיות מדיניות מוגבלות‬
‫בהיקפן‪ .‬המפגשים ב־‪ 2009‬התמקדו בשאלה כיצד אמורה כל מדינה לטפל בצמצום החוב‬
‫החיצוני שלה‪ .‬מקצת המדינות החברות‪ ,‬ארצות הברית לדוגמה‪ ,‬העדיפו להמשיך במדיניות‬
‫ממריצה והביעו את חששן מצעדי צנע וקיצוב מוגזמים העלולים לחבל בהתאוששות‬
‫הכלכלה; ואילו מדינות אחרות התרכזו במשברי החוב באירופה ודרשו צמצום בהוצאות‬
‫הממשלה וקיצוץ מחצית החוב הלאומי עד ‪ .2013‬עד כה התמידה קבוצת ה־‪ G-20‬בדרך‬
‫"מיקרו־כלכלית" זו‪ ,‬והתמקדה יותר בסוגיות פרטניות‪ ,‬כגון העלמות מס (‪.)Jolly, 2013‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מפגשי הקבוצה מספקים גם פורום לדיון בסוגיות קשות מאלה‪ ,‬כגון משטר שער‬
‫החליפין של סין (‪.)Clover et al., 2013‬‬

‫באופן כללי אפשר לקבוע‪ ,‬כי אף־על־פי שקבוצת ה־‪ G-20‬הביאה תועלת כפורום משותף‬
‫לכלכלות העיקריות בעולם‪ ,‬היא נמנעה מלכונן מוסדות משותפים ולא הקימה מבנה פיננסי‬
‫עולמי חדש‪ .‬יתר על כן‪ ,‬המלצות הקבוצה עומדות לעתים בסתירה למדיניות קרן המטבע‬
‫הבין־לאומית – לדוגמה‪ ,‬המלצות ה־‪ G-20‬תמכו בפיקוח על ההון בדרום העולמי‪ ,‬מדיניות‬
‫שקרן המטבע הבין־לאומית נטתה להתייחס אליה בחשדנות (‪.)Gallagher, 2011‬‬

‫קרן המטבע הבין־לאומית‪ ,‬מצדה‪ ,‬מודעת היטב לביקורת שנמתחה נגד מדיניותה (ראו‬
‫"מחלוקת‪ :‬קרן המטבע הבין־לאומית‪ ,‬הבנק העולמי ומדיניות התאמה מבנית")‪ ,‬ואף הנהיגה‬
‫כמה רפורמות כדי לחזק את מעמדה ולהעניק לגיטימציה לתפקידה במערכת הפיננסית‬
‫הבין־לאומית‪ .‬הקרן ביקשה להעניק למדינות הלֹוֹות גמישות יתר באמצעות הקלה בתנאים‬
‫לקבלת הלוואות‪ ,‬כדי להתחשב בצרכים הספציפיים של כל מדינה לווה (‪ .)IMF, 2009‬הקרן‬
‫אף הודתה באופן גלוי וראוי לציון בכשלונה לחזות את המשבר הכלכלי העולמי של ‪,2008‬‬
‫והיא שוקדת על פיתוח "מערכת התרעה מוקדמת" יעילה יותר‪ ,‬שתזהיר מפני משברים‬
‫פיננסיים עתידיים (‪ .)Beattie, 2011; IMF, 2011‬כמו כן‪ ,‬הקרן פועלת להנהגת רפורמות‬
‫בשיטת ההצבעה שלה‪ ,‬במטרה להעניק לסין ולהודו השפעה רבה יותר בתוך הארגון‪ ,‬ככל‬
‫שתרומתן הכספית לקרן ממשיכה לגדול (‪ .)Wroughton, 2013‬תיקונים ברוח זו יכולים‬
‫לתת מענה לביקורות‪ ,‬שלפיהן ארצות הברית ואירופה מנהלות את הקרן לבדן (‪Mallaby,‬‬
‫‪.)2011‬‬

‫אף־על־פי שמרבית האנליסטים מתייחסים באופטימיות לשינויים הצפויים בהתנהלות‬

‫קרן המטבע הבין־לאומית (‪ ,)Stiglitz, 2011‬אין בהם די‪ .‬קרן המטבע הבין־לאומית עדיין‬
‫איננה מסוגלת להתמודד עם רוב סוגיות המפתח שביסוד המערכת הפיננסית העולמית‪,‬‬
‫ביניהן היעדר איזון בהיקף רחב במאזן התשלומים של כלכלות רבות בעולם – אם כי יש‬
‫לציין שארצות מסוימות‪ ,‬ובמיוחד סין‪ ,‬שומרות על עודפי יתר‪ .‬רבים סבורים‪ ,‬כי מצב‬
‫זה מעודד חוסר יציבות בתזרים ההשקעות (‪ .)Eichengreen, 2011b‬כמו כן‪ ,‬הפיקוח על‬
‫הבנקים להשקעות נותר חלקי בלבד‪ ,‬והוא בבחינת פרצה הקוראת לגנב‪.‬‬

‫וכך‪ ,‬למרות הנהגת רפורמות מסוימות נותרה עדיין עבודה רבה‪ .‬בהשתמשו בדימוי מתחום‬
‫הבייסבול תיאר הנשיא אובמה את קצב ההתקדמות של קרן המטבע הבין־לאומית ושל‬
‫קבוצת ה־‪ ,G-20‬בציינו‪ ,‬כי "במקום להשלים בכל ריצה הקפה מלאה‪ ,‬אנחנו מתקדמים‬
‫לבסיס הראשון בלבד" (‪ .)Kirk, 2010b‬אנו נמצאים אפוא במצב מדאיג‪ :‬ההון להשקעות‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 365‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:33‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪366‬‬

‫ספקולטיביות ברחבי העולם ממשיך לגדול‪ ,‬ונראה כי הדילמות הכספיות שהעולם מתמודד‬
‫עמן כיום ילכו ויחריפו‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא נראה כי בעתיד הקרוב תתחולל רפורמה יסודית‬
‫במערכת הפיננסית הבין־לאומית הנוכחית‪.‬‬

‫נוכח הקשיים הכרוכים בהקמת מבנה פיננסי חדש‪ ,‬והיעדר האמון של ארצות רבות‬ ‫איחוד מטבע אזורי‬
‫(‪)regional currency union‬‬
‫במוסדות הפיננסיים הבין־לאומיים‪ ,‬היו מי שסברו כי פתרונות אזוריים לסוגיות כספיות‬
‫צירוף של ריבונות המדינות‬
‫יכולים לשמש חלופה מוצלחת יותר (‪ .)Desai & Vreeland, 2011‬ואכן‪ ,‬האיחוד האירופי‬ ‫המשתתפות לצורך יצירת‬
‫"פתר" ב־‪ 2002‬את בעיית התנודות הבלתי יציבות בשערי החליפין באמצעות הקמת איחוד‬ ‫מטבע אחיד משותף (כגון האירו‬
‫מטבע אזורי‪ ,‬המרוכז סביב מטבע משותף‪ ,‬בתקווה שכסף אחיד יהפוך את האיחוד האירופי‬ ‫של האיחוד האירופי) ומערכת‬
‫מוניטרית יחידה לכל מדינות‬
‫לשוק מאוחד; וכי האירו יקדם צמיחה כלכלית‪ ,‬השקעות חוצות גבולות‪ ,‬חדשנות ויעילות‬ ‫האזור החברות באיחוד‪ ,‬בפיקוחו‬
‫של תאגידים והשתלבות מדינית‪.‬‬ ‫של בנק מרכזי אזורי האחראי על‬
‫גוש המטבע‪.‬‬
‫האירו אכן הצליח במידה רבה‪ .‬הוא הפך במהירות למטבע העתודה השני בפופולריות‬
‫שלו (אחרי הדולר)‪ ,‬ומהווה כיום כמעט ‪ 24%‬מכלל עתודות המט"ח ברחבי העולם (‪IMF,‬‬ ‫עתודות מט"ח‬
‫(‪)reserve currency‬‬
‫‪ .)2013b‬עם זאת‪ ,‬האירו אינו יכול לשמש מודל מתאים לחיקוי עבור ארצות ואזורים‬
‫יתרות מט"ח גדולות‬
‫אחרים בעולם‪ .‬המטבע המשותף של האיחוד האירופי מייצג הרבה יותר מאשר מדיניות‬ ‫שהממשלות מחזיקות לצורך‬
‫כלכלית; הוא התוצאה הסופית של תהליך שילוב כלכלי הנמשך עשרות שנים‪ .‬האירו נותר‬ ‫סילוק חובות בין־לאומיים‬
‫שנוי במחלוקת אפילו בתוך אירופה‪ ,‬בעיקר בקרב מדינות חשובות באיחוד (בריטניה‪,‬‬ ‫ותמיכה בערך המטבע המקומי‪.‬‬
‫דנמרק ושוודיה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬סירבו בינתיים לאמץ אותו)‪ .‬בעיני המבקרים מדובר בשינוי‬
‫פוליטי הלוקה בשאפתנות יתר‪ ,‬שמטרתו להקים מדינת־על אירופית‪ ,‬ובאופן זה לבטל‬
‫את ריבונותן הכלכלית והמדינית של מדינות אירופה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬כמה ממדינות האיחוד‬
‫האירופי נקלעו לקשיים עם האירו בעקבות המשבר הכלכלי העולמי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בהקשר‬
‫לדיוננו בשקלול תמורות‪ ,‬כאשר הצטרפה יוון לגוש האירו היא ויתרה על האוטונומיה‬
‫שלה בקביעת מדיניות לייצוב המטבע‪ .‬מאחר שממשלת יוון איננה יכולה להגדיל את היצע‬
‫הכסף שלה כדי לטפל בבעיותיה הפיננסיות‪ ,‬היא נאלצת להתמודד עם צעדי צנע קיצוניים‬
‫כדי לפתור את הבעיות במאזן התשלומים שלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברור כי אילו הייתה יוון בוחרת‬
‫ב"אוטונומיה" ו"לוקחת חופשה מהאירו" (‪ ,)Feldstein, 2010‬המטבע המקומי שלה היה‬
‫סובל מחוסר יציבות וסביר להניח שהיה מתמוטט‪.‬‬

‫אף שהאירו אינו פותר את כל הבעיות‪ ,‬מתעוררת מגמה לקראת הקמת קרנות מטבע‬
‫אזוריות‪ ,‬אשר ישמשו מקור ל"הלוואת מוצא אחרון"‪ ,‬ויהיו "בעמדה נוחה יותר לתיאום‬
‫צעדים כלכליים" (‪ )Desai & Vreeland, 2011, p. 114‬הודות לקרבתן למדינה הנזקקת‪.‬‬
‫בדומה לכך‪ ,‬ייתכן שגוף אזורי יתאים יותר להגשת סיוע למדינות במצוקה כדי לשמור על‬
‫דירוג האשראי שלהן‪ ,‬שכן גופים כאלה יכולים להפעיל על המדינה לחצים בלתי־רשמיים‪,‬‬
‫במקום לכפות צעדים כלכליים נוקשים כתנאי לקבלת הלוואה‪ ,‬כדי לעודד מדינות להחזיר‬
‫את חובותיהן‪ .‬בעולם המתפתח יוכלו ארגונים מסוג זה גם לסייע בטיפוח זהות אזורית –‬
‫שכן‪ ,‬בניגוד לקרן המטבע הבין־לאומית ולבנק העולמי‪ ,‬הם לא ייתפסו כפועלים בשליחותן‬
‫של קומץ מדינות מפותחות ועשירות‪ .‬מאמצים להקים קרנות מטבע אזוריות נעשו עד כה‬
‫במזרח אסיה‪ ,‬באמריקה הלטינית‪ ,‬באפריקה ובמזרח התיכון‪ .‬באופן אידיאלי‪ ,‬ארגונים‬
‫כאלה היו יכולים להשלים את פועלם של קרן המטבע הבין־לאומית והבנק העולמי לייצובו‬
‫של הסדר הפיננסי העולמי‪.‬‬

‫אמנם‪ ,‬ארגונים כאלה עשויים להתברר כמועילים במתן סיוע למדינות המתמודדות עם‬
‫משברים כלכליים‪ ,‬אלא שרוב הגורמים לחוסר היציבות המתמיד של המערכת הפיננסית‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 366‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:33‬‬

 ‫‪367‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 10‬הגלובליזציה של שוק הפיננסים הבין־לאומי‬

‫העולמית – היעדר מערך משותף של פרקטיקות ותקנות לניהול פיננסי‪ ,‬האופי התזזיתי‬
‫של שוקי ההון והארביטראז' העולמיים‪ ,‬והמדיניות של שקלול תמורות המתחייבת מנקיטת‬
‫מדיניות פיסקלית ומוניטרית כלשהי – נותרו בעינם‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬הוויכוח על המטבע ועל המדיניות המוניטרית ימשיך להתקיים‪ .‬לוויכוח זה‬
‫מצטרפת זירת הסחר הבין־לאומי המורכבת והבעייתית‪ .‬הסחר הבין־לאומי הוא "תאום"‬
‫לגלובליזציה של הכלכלה‪ ,‬ובו נעסוק בפרק ‪.11‬‬

‫‪Muchtar Zakaria/AP Photo‬‬

‫כניעה לקרן המטבע הבין־לאומית? ‪ 0‬המחלוקת סביב מוסדות רב־צדדיים‪ ,‬דוגמת קרן המטבע הבין־‬
‫לאומית‪ ,‬נסבה על המדיניות שלהם‪ ,‬הנתפסת כעוד דרך שבאמצעותה מדינות חזקות בצפון העולמי‬
‫מנסות לשלוט על מדינות בדרום העולמי‪ .‬בתצלום‪ :‬נשיא אינדונזיה‪ ,‬סוהארטו‪ ,‬חותם ב־‪ 15‬בינואר ‪1998‬‬
‫על הסכם של חבילת סיוע בהיקף של ‪ 43‬טריליון דולר כשיו"ר הקרן‪ ,‬מישל קמדסוס‪ ,‬צופה בו‪ .‬התצלום‬
‫גרם נזק הן לסוהארטו הן לקרן המטבע הבין־לאומית‪ .‬האינדונזים‪ ,‬המייחסים חשיבות רבה לסמליות‬
‫ולשפת הגוף‪ ,‬ראו בתצלום משום השפלה לנשיא‪ ,‬אשר נאלץ ארבעה חודשים אחר־כך להתפטר‬
‫מתפקידו‪ .‬גם בעבור קרן המטבע העולמית נתפס התצלום כאסון ביחסי ציבור‪ ,‬שסייע לחזק את הדעות‬
‫השליליות על התנהלות קרן המטבע הבין־לאומית בעולם המתפתח (מאוחר יותר התנצל קמדסוס על‬
‫שילוב הידיים ועל אופן עמידתו)‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 367‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:33‬‬

 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 368

.‫ ניתוח‬.‫ יישום‬.‫לימוד‬
‫מונחי מפתח‬
‫עתודות מט"ח‬ ‫ליברליזם מוטמע‬ ‫איחוד מטבע אזורי‬
‫פער הדולר‬ ‫מדיניות מוניטרית‬ '‫ארביטראז‬
‫שער חליפין‬ ‫מערכת מוניטרית בין־לאומית‬ ‫גיאו־כלכלה‬
‫שערי חליפין ניידים‬ ‫מתקפות ספקולטיביות‬ ‫גלובליזציה‬
‫שערי חליפין קבועים‬ ‫נזילּות בין־לאומית‬ ‫גלובליזציה של פיננסים‬
)‫תמ"ג (תוצר מקומי גולמי‬ ‫סדר כלכלי ליברלי בין־לאומי‬ ‫היצע הכסף‬

Chinn, Menzie and Jeffry Freiden. (2011)
Lost Decades: The Making of America’s
Debt Crisis and the Long Recovery. New
York: W.W. Norton and Company, Inc.
Dowell Jones, Mary, and David Kinley.
(2011) “Minding the Gap: Global
Finance and Human Rights,” Ethics
& International Affairs 25, no. 2
(Summer):183–210.
Eichengreen, Barry. (2011) Exorbitant
Privilege: The Rise and Fall of the Dollar
and the Future of the International
Monetary System. New York: Oxford
University Press.
Erturk, Korkut. (2009) “Decouple the World
from the Dollar,” Carnegie Council, http://
www.carnegiecouncil.org/publications/
articles_papers_reports/0070.html
‫קריאה מומלצת‬
Lewis, Michael. (2011) The Big Short:
Inside the Doomsday Machine. New York:
W.W. Norton.
Oatley, Thomas. (2012) International
Political Economy, 5th edition. New York:
Pearson.
Raffer, Kunibert. (2004) “International
Financial Institutions and Financial
Accountability,” Ethics & International
Affairs 18, no. 2 (Summer):61–77.
Reinhart, Carmen M. and Kenneth S.
Rogoff. (2009) This Time Is Different:
Eight Centuries of Financial Folly.
Princeton, NJ: Princeton University Press.
World Bank. (2013) Capital for the
Future: Saving and Investment in an
Interdependent World. Washington, DC:
World Bank.

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 368 30/08/2016 13:11:33

 ‫‪369‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬

‫פרק‬

‫‪11‬‬ ‫סחר בין־לאומי‬

‫בשוק הגלובלי‬
‫הגלובליזציה הפכה אותנו לחברה המחפשת בכל העולם‪ ,‬לא רק לצורכי מכירה או מיקור‪,‬‬
‫אלא גם כדי למצוא הון אינטלקטואלי ‪ -‬את הכשרונות והרעיונות הטובים בעולם‪.‬‬
‫ג'ק וולץ'‪ ,‬לשעבר מנכ"ל ג'נרל אלקטריק‬

‫גלובליזציה מּוגזת‬
‫תאגידים רב־לאומיים הם שחקנים‬
‫מרכזיים בגלובליזציה של הכלכלה‬
‫העולמית‪ .‬קוקה־קולה ‪ -‬אחד המותגים‬
‫המזוהים ביותר בעולם ‪ -‬היא דוגמה‬
‫לכך‪ ,‬שכן היקף המכירות של מוצריה‬
‫בעולם רחב ביותר‪ .‬לפי דוחות החברה‪,‬‬
‫בכל יום נצרכות בעולם יותר מ־‪1.7‬‬
‫מיליארד מנות קוקה־קולה‪ .‬בתצלום‬
‫נראים כמה ממוצרי החברה המיוצרים‬
‫בסין‪ ,‬שהיא אחד משוקי הצמיחה‬
‫‪Imaginechina/AP Imeges‬‬

‫העיקריים‪ ,‬וב־‪ 2011‬היוותה ‪ 7%‬מנפח‬

‫‪AP Photo/US Airforce‬‬

‫המכירות העולמי של התאגיד‪ .‬קוקה־‬

‫קולה התחילה לפעול בסין לפני יותר‬
‫מ־‪ 80‬שנה‪ ,‬ותכננה להשקיע בסין‬
‫יותר מ־‪ 4‬מיליארדי דולרים עד ‪.2014‬‬
‫ש א ל ו ת לח ש יב ה‬
‫היא מעסיקה ‪ 50,000‬עובדים סינים‬ ‫‪ 0‬מהן הסיבות לגלובליזציה של הסחר ומהן השלכותיה?‬
‫מקומיים ב־‪ 42‬מפעלים ברחבי סין‬ ‫‪ 0‬מהם המאפיינים של שתי אסטרטגיות הסחר המנוגדות העיקריות?‬
‫(‪.)Xinhuanet, 2013‬‬ ‫‪ 0‬כיצד אפשר להשתמש במדיניות כלכלית ככלי לניהול מדיניות חוץ?‬
‫‪ 0‬כיצד יכולות מדינות לעקוף את הליברליזם המסחרי? מהן ההשלכות?‬
‫‪ 0‬האם האמון בסחר חופשי ובהמשך הסדר המסחרי הליברלי יחזיק מעמד?‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 369‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:34‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪370‬‬

‫ניח כי בזמן שאתם מתקשים לעמוד בתשלום שכר הלימוד באוניברסיטה‪ ,‬אביכם‬
‫מתקשר ובפיו חדשות רעות‪ :‬המעסיק שלו החליט להעביר את הייצור להודו‪ ,‬כדי לחסוך‬
‫כסף באמצעות העסקת עובדים זרים במשכורת נמוכה במדינה שאין בה ועדי עובדים‪.‬‬
‫נ‬
‫בקרוב יהיה אביכם מובטל‪ .‬ההיבט השלילי של הגלובליזציה של הסחר הבין־לאומי הגיע‬
‫אליכם הביתה‪ ,‬ואיכות החיים שלכם בירידה‪ .‬או לפחות כך זה נראה‪ ,‬כשהג'ינס של לווי'ס‬
‫אינם מיוצרים עוד בארצות הברית‪ ,‬והחולצות של קלווין קליין מיוצרות בסין‪ .‬בניסיון‬
‫להבין את משמעותה של מערבולת הסחר הבין־לאומי הגועשת סביבכם‪ ,‬אתם ממהרים‬
‫לשיעור בכלכלה בין־לאומית ומקווים לשאוב ממנו תובנות‪ .‬התמזל מזלכם‪ .‬נושא ההרצאה‬
‫היום הוא "השפעת הסחר הבין־לאומי על המצב העולמי והלאומי"‪ .‬המרצה מציגה את‬
‫הנושא ומציינת‪ ,‬כי הסחר החוצה גבולות לאומיים הוא הגורם המכריע ביותר המניע את‬
‫הגלובליזציה של הפוליטיקה העולמית‪ .‬היא פותחת בציטוט של פול וולפוביץ‪ ,‬לשעבר‬
‫נשיא הבנק העולמי‪" :‬אני אוהב את הגלובליזציה‪ .‬הייתי רוצה לומר שהיא עובדת; אבל‬
‫קשה לומר דבר כזה בזמן שבו שש מאות מיליון בני אדם מידרדרים לתהום"‪.‬‬

‫בשיעור אתם לומדים‪ ,‬כי החוקרים חלוקים ביניהם באשר להשלכות הגלובליזציה של‬
‫הסחר הבין־לאומי‪ .‬כדי לגבש הערכה אובייקטיבית על הפרשנויות הסותרות‪ ,‬תצטרכו‬
‫לבחון את הרעיונות העיקריים המנחים סוגים שונים של מדיניות סחר‪ ,‬רעיונות שמקורם‬
‫בתפיסות ישנות מן העבר‪ .‬בפרק זה נתמקד בתחרות בין הליברליזם למרקנטיליזם‪ ,‬שתי‬
‫מערכות ערכים מובילות‪ ,‬שהניחו את היסודות הרעיוניים לאסטרטגיות הסחר השונות‬
‫שהמדינות נוקטות במאמציהן להשיג עצמה ועושר‪ .‬ואולם‪ ,‬נקודת המוצא הטובה ביותר‬
‫היא זיהוי המגמות העולות בתהליך הגלובליזציה של הסחר הבין־לאומי‪.‬‬

‫מחובתנו להבטיח שהשוק הגלובלי יטמיע פרקטיקות מוסכמות וערכים משותפים‪,‬‬

‫המשקפים את הצרכים החברתיים של העולם‪ ,‬וכי כל בני האדם בעולם ייהנו מפירות‬
‫הגלובליזציה‪.‬‬
‫קופי אנאן‪ ,‬לשעבר מזכ"ל האו"ם‬

‫גלובליזציה וסחר‬
‫עדּות לסחר הגלובלי אפשר למצוא בבגדים שאתם לובשים ובקפה שאתם שותים‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫כיצד נוכל למדוד את מידת הגלובליות של המסחר בעולם? האם הגידול בסחר הבין־לאומי‬
‫אכן משמעותי‪ ,‬או שהוא תוצר־לוואי חסר משמעות של הגידול בכמות הסחורות הכוללת –‬
‫מתוצרת זרה ומקומית כאחד – הזמינה לכולנו כיום? למזלנו‪ ,‬קיים מדד פשוט יחסית‬
‫המספק תובנות על מידת האינטגרציה של הסחר בכלכלה העולמית‪ .‬המדד הנפוץ ביותר‬ ‫אינטגרציה של הסחר‬
‫(‪)trade integration‬‬
‫להערכת מידת האינטגרציה של הסחר הוא ההפרש בין שיעור הצמיחה של נפח הסחר‬
‫ההפרש בין שיעורי הצמיחה‬
‫גדלה‪ ,‬כך‬
‫העולמי לבין שיעור הצמיחה של התמ"ג העולמי‪ .‬ככל שהאינטגרציה של הסחר ֵ‬
‫בהיקף הסחר לבין התוצר‬
‫גדלה ככל שהיצוא תופס נתח גדול‬‫גם הגלובליזציה‪ ,‬מכיוון שהתלות ההדדית בין המדינות ֵ‬ ‫המקומי הגולמי (תמ"ג)‪.‬‬
‫יותר מהתמ"ג שלהן (ערך המוצרים והשירותים המיוצרים במדינה)‪.‬‬

‫מדד האינטגרציה של הסחר מגלה‪ ,‬כי סחר בין מדינות הפך כלל־עולמי יותר בעשורים‬
‫האחרונים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מאז מלחמת העולם ה־‪ II‬גדלה הכלכלה העולמית (כפי שהיא נמדדת‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 370‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:34‬‬

 ‫‪371‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬

‫בתמ"ג העולמי) פי שישה‪ ,‬ואילו הסחר העולמי גדל פי עשרים; ובשנת ‪ 2011‬הגיע היקף‬
‫היצוא העולמי לכ־‪ 18‬טריליון דולר (‪ .)Samuelson, 2006; 2012‬כפי שאפשר לראות באיור‬
‫‪ ,11.1‬מגמות אלה מתמידות‪ ,‬ככל שהגידול בהיקף הסחר העולמי ממשיך לעלות על הגידול‬
‫העבודה‪10205 :‬‬ ‫מספר‬ ‫‪-‬פרק ‪11‬‬
‫כלכלית גוברת‪ ,‬רמת‬ ‫ביחב“לאינטגרציה‬ ‫יסוד‬
‫היא לקראת‬ ‫מושגי‬
‫הכללית‬ ‫שהמגמה‬‫העבודה‪:‬‬ ‫בתמ"ג שם‬
‫הכלל־עולמי‪ .‬אף‬ ‫בורלא‬ ‫צוע‪ :‬רונית‬
‫ההשתתפות הכלכלית של המדינות השונות במסחר העולמי אינה אחידה‪ .‬האינטגרציה של‬
‫הסחר העולמי התרחבה במהירות גדולה בעקבות הגדלת ההשתתפות של הדרום העולמי‬
‫איור ‪11-1‬‬
‫בסחר העולמי‪ ,‬המזינה‪ ,‬מצדה‪ ,‬את הצמיחה הכלכלית בצפון העולמי‪ .‬חלקו של הדרום‬
‫העולמי ביצוא העולמי של מוצרי תעשייה גדל מ־‪ 10%‬ב־‪ 1980‬ל־‪ 33.4%‬ב־‪WDI,( 2011‬‬
‫‪ ,)2013‬והוא ניזון ברובו מן הגידול בחלקה של אסיה ביצוא מוצרים חדשים‪.‬‬

‫‪15‬‬
‫גידול ממוצע ביצוא‬
‫‪2012-1992‬‬
‫‪10‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬

‫גידול ממוצע בתמ"ג‬

‫‪Based on data from World Trade Organization, 2013‬‬

‫‪2012-1992‬‬
‫‪–5‬‬

‫‪–10‬‬
‫יצוא סחורות‬
‫תמ"ג‬
‫‪–15‬‬
‫‪2005‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬
‫הנתונים ל־‪ 2013‬ול־‪ 2014‬הם תחזיות בלבד‬

‫איור ‪ 11.1‬הגידול באינטגרציה של הסחר העולמי בשנים ‪ 0 2014-2005‬כאשר שיעור השינוי השנתי באחוזים‬
‫בנפח הסחר העולמי גדֵ ל בקצב מהיר יותר מסך הכלכלה העולמית‪ ,‬מידת "האינטגרציה של הסחר" גדלה‪ .‬כפי‬
‫שאפשר לראות באיור‪ ,‬לרוב‪ ,‬הסחר העולמי גדל יותר מן התמ"ג העולמי‪ .‬ואולם‪ ,‬ב־‪ 2009‬חלה ירידה דרמטית‬
‫של ‪ 12.2%‬בהיקף הסחר העולמי‪ ,‬בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של ‪ .2008‬ההתאוששות ב־‪ 2010‬הייתה‬
‫דרמטית לא פחות‪ ,‬עם זינוק של ‪ 13.8%‬בנפח היצוא‪ .‬אף־על־פי־כן‪ ,‬ב־‪ 2012‬הואט הגידול ל־‪ ,2%‬עם ציפייה‬
‫לצמיחה של ‪ 3.3%‬בלבד ב־‪.)WTO, 2013a( 2013‬‬

‫גם היקף הסחר בשירותים (מוצרים בלתי־מוחשיים כגון תיירות ובנקאות למימון השקעות)‬
‫ובמערכות תקשורת גדל מאוד‪ .‬הקשרים המסחריים במגזרים אלה התרחבו פי שלושה‬
‫ויותר מאז ‪ .1980‬ואולם‪ ,‬התפשטות טכנולוגיית המידע‪ ,‬הקלות שבה אפשר להשתמש‬
‫בתוכנות עסקיות חדשות‪ ,‬ועלויות השכר הנמוכות יותר באופן יחסי הנהוגות בכלכלות‬
‫המתפתחות‪ ,‬הן רק חלק מן הסיבות הרבות שבגללן הבנק העולמי צופה‪ ,‬כי המדינות‬
‫המתפתחות עתידות לכבוש נתח הולך וגדל מן הסחר העולמי בשירותים‪ .‬מדינות שיש בהן‬
‫מספר לא מבוטל של אזרחים דוברי אנגלית‪ ,‬דוגמת הודו‪ ,‬כבר מפעילות מוקדי שירות וקווי‬
‫סיוע טלפוני לצרכנים בשירות חברות עסקיות מן הצפון העולמי‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 371‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:34‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪372‬‬

‫הסחר הוא אחד ההיבטים הנפוצים והבולטים ביותר של הכלכלה העולמית בעידן‬
‫הגלובליזציה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הגלובליזציה היא תופעה רבת־פנים‪ ,‬המכילה מגוון רב של פעולות‪,‬‬
‫אשר ברוב המקרים יש ביניהן קשרים מורכבים‪ .‬קיים קשר הדוק בין הסחר לבין שוק‬
‫ההון העולמי‪ ,‬שכן שערי החליפין מכתיבים את ערך הסחורות הנסחרות בשוק העולמי‪,‬‬
‫וברוב המקרים נדרשת הזרמת הון למימון פעילויות מסחריות אלה‪ .‬הסחר קשור בקשר‬
‫הדוק לשני היבטים חשובים נוספים של הגלובליזציה‪ :‬גלובליזציה של הייצור וגלובליזציה‬
‫של העבודה‪ .‬כדי להבין את מורכבות הכלכלה העולמית‪ ,‬חשוב להבין מרכיבים אלה של‬
‫הגלובליזציה ואת הקשר ביניהם לבין הסחר העולמי‪.‬‬

‫התלות ההדדית העולמית כיום פירושה ‪ -‬אסונות כלכליים בארצות המתפתחות עלולים‬
‫לחולל משבר בארצות מפותחות‪.‬‬
‫אטאל ביהארי ואג'פאי‪ ,‬לשעבר ראש ממשלת הודו‬

‫סחר‪ ,‬תאגידים רב־לאומיים והגלובליזציה של הייצור‬

‫מכירת מוצרים לצרכנים בארץ אחרת מחייבת‪ ,‬לרוב‪ ,‬את החברות המייצרות לבנות נוכחות‬
‫בחו"ל‪ ,‬שם הן יכולות לייצר מוצרים ולהציע שירותים‪ .‬באופן מסורתי‪ ,‬הפעילות של‬
‫תאגידים רב־לאומיים (ראו פרק ‪ )5‬בחו"ל הייתה "שלוחה" של מטה ריכוזי בארץ המוצא‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬הדפוס מפוזר מזה‪ .‬הודות למהפכת התקשורת והתעבורה‪ ,‬אפשר להקים כיום מפעלי‬
‫ייצור בכל מקום בעולם‪.‬‬

‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את אופי הייצור הגלובלי של חברת המחשבים ֶדל (‪ ,)Dell‬ששרשרת האספקה‬
‫שלה עוברת דרך שמונה ארצות מחוץ לארצות הברית (ראו מפה ‪ .)11.1‬כל מחשב ֶדל שנמכר‪,‬‬
‫מייצר סחר בין תשע ארצות שונות‪" .‬כפי שציין הכלכלן ריצ'רד בולדווין ‪...‬ההתגבשות של‬
‫רשתות ייצור ושרשרות אספקה גלובליות שינתה את מרכז הכובד של הכלכלה העולמית"‬
‫(‪ .)Baldwin et al., 2013, p. 3‬הסחר אינו נתפס עוד כאינטראקציה דו־צדדית‪ ,‬אלא כחלק‬
‫משרשרת רב־ארצית ארוכה של ייצור ומסחר‪.‬‬

‫הגלובליזציה של הייצור משנה את פני הכלכלה הפוליטית הבין־לאומית‪ .‬בעבר הייתה‬ ‫גלובליזציה של הייצור‬
‫(‪)globalization of production‬‬
‫משמעות למדידת היקף המסחר במונחים של זרימת הסחורות בין ארצות‪ ,‬והמנהג הזה‬
‫העברת תהליכי הייצור למדינות‬
‫נמשך מכיוון שהנתונים הסטטיסטיים על חשבונות הסחר של המדינות עדיין נאספים‬ ‫שונות‪ .‬וכך‪ ,‬המוצרים המוגמרים‬
‫במתכונת שבה יחידת הניתוח היא המדינה הבודדת‪ .‬אלא שהתמונה העולה מניתוח זה‬ ‫תלויים בתשומות מארצות רבות‬
‫אינה מתאימה עוד לתיאור המציאות כיום‪ .‬שכן‪ ,‬כיום לא מתקיים סחר של ממש בין‬ ‫שמחוץ לשוק היעד שלהם‪.‬‬
‫מדינות; התאגידים הם הסוחרים‪ .‬בסך הכול‪ ,‬תאגידים רב־לאומיים אחראים כיום ליותר‬
‫מרבע מכלל הייצור העולמי ולשני שלישים מכלל היצוא העולמי‪ .‬למעשה‪ ,‬חלק ניכר מנפח‬
‫הסחר העולמי כיום הוא סחר פנים־תאגידי‪ ,‬כלומר‪ ,‬מסחר המתבצע בין כמה יחידות‬ ‫סחר פנים־תאגידי‬
‫(‪)intra-firm trade‬‬
‫נפרדות של אותו תאגיד רב־לאומי הפרוסות בארצות שונות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יותר מ־‪ 40%‬מכלל‬
‫סחר במוצרים במצבי גימור‬
‫הסחר של ארצות הברית הוא סחר פנים־תאגידי (‪.)Lanz & Miroudot, 2011‬‬ ‫שונים ובשירותים שונים החוצה‬
‫גבולות לאומיים שיחידות נפרדות‬
‫התאגידים הרב־לאומיים הם הסוכנים העיקריים של הגלובליזציה של הייצור‪ .‬באמצעות‬ ‫של אותה חברה עסקית מייצרות‬
‫ומספקות‪.‬‬
‫הקמת בריתות תאגידיות אסטרטגיות עם חברות אחרות באותו ענף ומיזוגן לחברת־‬
‫ענק אחת‪ ,‬רבים מן התאגידים הרב־לאומיים הופכים‪ ,‬למעשה‪ ,‬לארגונים לא־ממשלתיים‬
‫גדולים שמשאביהם הכספיים מתחרים בהיקפם במשאבים שבידי המדינות (ראו טבלה‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 372‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:34‬‬

 ‫‪373‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬

‫אוסטין‪ ,‬טקסס‬ ‫צרפת‬

‫כרטיסי קול‬ ‫יפן‬
‫מפעל הייצור של ֶדל‬ ‫שבבי זיכרון‪,‬‬
‫כונני תקליטורים‬
‫סין‬ ‫טאיוואן‬
‫מקסיקו‬ ‫ספקי כוח‬ ‫כרטיסי רשת‪,‬‬
‫מקלדות‬ ‫צגים‪ ,‬מאווררי‬
‫קירור‬
‫סינגפור‬
‫כרטיסי ממשק‬
‫מלזיה‬ ‫לציוד היקפי‪,‬‬
‫כונני דיסקים‬ ‫התקני דיסקים‬
‫הונג קונג‬
‫כרטיסי וידאו‪,‬‬
‫מיקרו־מעבדים‬

‫מפה ‪ 11.1‬שרשרת האספקה העולמית ‪ 0‬הגלובליזציה של הייצור פירושה‪ ,‬לעתים‪ ,‬הקושי לדעת בדיוק "מאין" מגיע המוצר‪ .‬במפה מוצגת שרשרת‬
‫האספקה לייצור מחשבים של חברת ֶדל‪ .‬שרשרות אספקה כגון זו משפיעות מאוד על כלכלת העולם‪ ,‬ומשקפות רמות הולכות וגבוהות של אינטגרציה‬
‫חוצת־גבולות ושל רשתות התלות ההדדית שהיא יוצרת‪ .‬העיתונאי תומס פרידמן אף הציע את "תיאוריית דל" למניעת מלחמות‪ ,‬שלפיה מדינות שהן‬
‫חוליות בשרשרות אספקה משותפות גדולות נוטות פחות לצאת למלחמות‪.‬‬

‫‪ .)6.1‬קונגלומרטים (התאגדויות) עולמיים אלה יוצרים זרמי מסחר גדולים החורגים‬

‫מגבולות לאומיים‪ ,‬ובדרך זו מסייעים בהשתלבות הכלכלות המקומיות בשוק הכלל־‬
‫עולמי‪ .‬תנועת ההשקעות בין הגבולות במסגרת תהליך האינטגרציה הכלכלית מסייעת‬
‫ביצירת מידה של הומוגניות חברתית‪ ,‬שכן היא גורמת ל"ארצות לאמץ מוסדות ומנהגים‬
‫דומים לארגון החיים הכלכליים‪ ...‬אפיק ההשקעות הזרות הישירות משמש להעברת‬
‫נורמות‪ ,‬טכנולוגיות ופרקטיקות של התנהלות תאגידית" (‪Prakash & Potoski, 2007‬‬
‫‪ .)p. 738‬בקצרה‪ ,‬ההשקעות הזרות הישירות משפיעות על הזהויות בעולם לא פחות‬
‫משהן משפיעות על הסחר העולמי‪.‬‬

‫אף־על־פי שהתוצאות הסופיות של השקעות זרות ישירות מעוררות מחלוקת (ראו פרק ‪,)5‬‬
‫רבים מסכימים כי הגלובליזציה של הייצור עתידה רק לגדול‪ .‬זרימת כספי ההשקעות הזרות‬
‫הישירות ברחבי העולם גדלה מאז ‪ 1970‬פי מאה עד ‪ 2000‬והסתכמה ב־‪ 1.4‬טריליון דולרים‪,‬‬
‫וב־‪ 2007‬הגיעה לשיא של ‪ 1.9‬טריליון דולרים‪ .‬בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של ‪2008‬‬
‫צנחה רמת ההשקעה הזרה הישירה ב־‪ 2009‬ל־‪ 1.1‬טריליון דולרים‪ ,‬אך מאז חלה התאוששות‪,‬‬
‫וב־‪ 2011‬הסתכמו ההשקעות הזרות הישירות ב־‪ 1.65‬טריליון דולרים (‪ .)WDI, 2013‬עקב‬
‫התהפוכות המתמידות בכלכלה העולמית נמשכו התנודות החדות ברמת ההשקעה הזרה‬
‫הישירה‪ ,‬ועד סוף ‪ 2012‬היא ירדה ל־‪ 1.35‬טריליון דולרים (‪.)UNCTAD, 2013‬‬

‫בתוך מגמות רחבות אלה בולטת במיוחד עלייתו של הדרום העולמי כמשתתף מלא‬
‫בתנועת ההשקעות הזרות הישירות‪ .‬הארצות המתפתחות כיום הן יעד מושך להשקעות‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 373‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:34‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪374‬‬

‫מחו"ל‪ .‬בין השנים ‪ 2001-1995‬גדלה זרימת ההון להשקעות זרות ישירות כמעט פי ארבעה‪,‬‬
‫מ־‪ 98‬מיליארד דולר ליותר מ־‪ 648‬מיליארד דולר‪ .‬גם ארצות הדרום העולמי משקיעות‬
‫כיום מחוץ לגבולות הלאומיים שלהן‪ .‬ב־‪ 2011‬הסתכם ההון שהזרימו ארצות מתפתחות‬
‫להשקעות זרות ישירות בכ־‪ 26.9%‬מכלל זרימת ההון להשקעות זרות בעולם‪ ,‬לאחר‬
‫שב־‪ 2010‬הגיע לשיא של ‪ 31.8%‬מסך ההשקעות הזרות (‪.)Al-Sadig, 2013‬‬

‫המשבר הכלכלי העולמי שהתחולל לאחרונה הדגיש דפוס זה‪ .‬אף־על־פי שהארצות‬
‫ההשקעות ‪10205‬‬
‫העבודה‪:‬‬‫מספרהיקף‬
‫‪ 11‬זרות ישירות‪,‬‬ ‫‪-‬פרק‬
‫להשקעות‬ ‫ביחב“לההון‬ ‫יסוד‬
‫‪ 25%‬בזרימת‬ ‫מושגי של‬
‫העבודה‪:‬חוו ירידה‬
‫שם המפותחות‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫בארצות הדרום העולמי המשיך לגדול (‪ .)WIPS, 2009‬עם זאת‪ ,‬קיימים פערים גדולים בין‬
‫לצורך הרחבת נוכחותן הפיננסית והיקף הסחר העולמי‬‫‪11-2,3‬‬ ‫החברות השונותאיורים‬
‫המשקיעות בחו"ל‬
‫שלהן‪ .‬כמו כן קיים פער בהזרמת ההון הזר בין מדינות היעד (ראו איורים ‪ 11.2‬ו־‪.)11.3‬‬

‫עשרים הכלכלות המארחות הגדולות בעולם‪2012 ,‬‬ ‫הזרמת השקעות זרות ישירות‪ ,‬בעולם ולפי קבוצות של‬
‫)במיליארדי דולרים(‬ ‫סוגי כלכלות‪) 2012-1995 ,‬במיליארדי דולרים(‬

‫‪ 1‬ארצות הברית‬ ‫‪168‬‬ ‫‪2,500‬‬

‫סך הכול בעולם‬
‫‪ 2‬סין‬ ‫‪121‬‬ ‫‪2,000‬‬
‫כלכלות‬ ‫כלכלות‬
‫‪ 3‬הונג קונג סין‬ ‫‪75‬‬ ‫מפותחות מתפתחות‬
‫‪1,500‬‬
‫‪ 4‬ברזיל‬ ‫‪65‬‬
‫כלכלות‬
‫‪65‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫בשלבי‬
‫‪ 5‬איי הבתולה הבריטיים‬
‫מעבר‬
‫‪ 6‬בריטניה‬ ‫‪62‬‬ ‫‪500‬‬
‫‪ 7‬אוסטרליה‬ ‫‪57‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1995‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2010‬‬
‫‪ 8‬סינגפור‬ ‫‪57‬‬
‫‪ 9‬הפדרציה הרוסית‬ ‫‪51‬‬
‫‪ 10‬קנדה‬ ‫‪45‬‬
‫‪ 11‬צ'ילה‬ ‫‪30‬‬

‫‪ 12‬אירלנד‬ ‫‪29‬‬ ‫איורים ‪ 11.2‬ו־‪ 11.3‬השינויים בחלוקת ההון להשקעות זרות ישירות‬
‫‪ 0‬כפי שאפשר לראות באיור מימין‪ ,‬מאז ‪ 1990‬חל גידול דרמטי‬
‫‪ 13‬לוקסמבורג‬ ‫‪28‬‬ ‫בהשקעות זרות ישירות‪ .‬בשנים ‪ 2007-1990‬גדל היקף ההשקעות‬
‫‪ 14‬ספרד‬ ‫‪28‬‬ ‫הזרות הישירות בעולם בערך פי עשרה‪ ,‬מ־‪ 200‬מיליארד דולר לשיא של‬
‫‪ 1.98‬טריליון דולרים‪ .‬לאחרי העלייה באה ירידה חדה בהיקף ההשקעות‬
‫‪ 15‬הודו‬ ‫‪26‬‬ ‫הזרות הישירות בעולם בשנים ‪ 2008‬ו־‪ ,2009‬בעקבות המשבר הפיננסי‬
‫‪ 16‬צרפת‬ ‫‪25‬‬ ‫העולמי‪ .‬אף־על־פי שחלה מאז התאוששות בהיקף ההשקעות הזרות‬
‫הוא עדיין נמוך מזה שהיה ב־‪ .2007‬נוסף על כך‪ ,‬לראשונה‪ ,‬ב־‪2012‬‬
‫מקור‪World Investment Report, 2013 :‬‬

‫‪ 17‬אינדונזיה‬ ‫‪20‬‬ ‫היו הארצות המתפתחות אחראיות לרוב ההשקעות הזרות הישירות‬
‫‪ 18‬קולומביה‬ ‫(‪ .)52%‬משמאל מופיעים היעדים הפופולריים ביותר בעולם להשקעות‬
‫‪16‬‬ ‫כלכלות מתפתחות‬
‫חוץ‪ ,‬על בסיס סקר של תאגידים רב־לאומיים‪ .‬ברשימת עשר המדינות‬
‫‪ 19‬קזחסטן‬ ‫כלכלות מפותחות‬
‫‪14‬‬ ‫המארחות העיקריות של הון להשקעות זרות ישירות מופיעות שש‬
‫כלכלות בשלבי מעבר‬ ‫כלכלות מתפתחות וכלכלות בשלבי מעבר לכלכלת שוק‪ ,‬מה שמעיד‬
‫‪ 20‬שוודיה‬ ‫‪14‬‬ ‫לכלכלת שוק‬ ‫על העניין הגדל בהשקעה בכלכלות מתפתחות ובכלכלות הנמצאות‬
‫בשלבי מעבר לכלכלת שוק חופשי‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 374‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:35‬‬

 ‫‪375‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬

‫הגלובליזציה של העבודה‬
‫אי־אפשר לייצר מוצרים בלא עבודה‪ .‬הגלובליזציה של הייצור קשורה אפוא באופן הדוק‬
‫גלובליזציה של העבודה‬ ‫לגלובליזציה של העבודה‪ .‬העבודה היא היבט בעייתי במיוחד של הגלובליזציה‪ ,‬שכן היא‬
‫(‪)globalization of labor‬‬
‫יוצרת זיקה ישירה בין האדם העובד לבין הכלכלה העולמית‪ ,‬כפי שאפשר לראות בסוגיות‬
‫אינטגרציה של שוקי העבודה‪,‬‬
‫המתחייבת מן האופי הגלובלי של‬
‫דוגמת הגירה בלא מסמכים (ראו פרק ‪ ,)12‬ילדים ככוח עבודה ומיקור חוץ‪.‬‬
‫הייצור וגם מן הגידול בהיקף כוח‬
‫העבודה העולמי ובניידותו‪.‬‬ ‫הגלובליזציה של העבודה צמחה בעקבות שינויים בכלכלה העולמית ובדמוגרפיה‬
‫הגלובלית‪ .‬כפי שאפשר לראות מן הגידול בהיקף ההשקעות הזרות הישירות בעולם‪,‬‬
‫חלק הולך וגדל מכמות ההון למימון הייצור הוא הון נייד‪ ,‬שאפשר להעבירו בקלות‬
‫ממקום למקום בהתאם למטרות העסק וליתרונות שמציעות הארצות המארחות‪ .‬כיום‪,‬‬
‫חברות עסקיות יכולות להשתמש בעובדים מארצות רבות ושונות‪ ,‬ולהחליף מקום כאשר‬
‫התנאים משתנים‪.‬‬

‫במקביל גדלה הניידות של כוח העבודה‪ ,‬שכן יותר אנשים עוברים מארץ לארץ‪ .‬אי־אפשר‬
‫לקבל אומדנים מדויקים על זרמי ההגירה בעולם‪ ,‬אבל האו"ם מעריך כי כ־‪ 215‬מיליון בני‬
‫אדם עובדים כיום מחוץ לארץ המוצא שלהם‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬הגודל הכולל של כוח העבודה‬
‫בעולם גדל מאוד בעשורים האחרונים‪ .‬עד ‪ 2011‬הגיע גודלו הכולל של כוח העבודה בעולם‬
‫ל־‪ 3.26‬מיליארדי בני אדם‪ ,‬גידול של יותר מפי ארבעה לעומת ‪ .1980‬עיקר הגידול הזה‬
‫התחולל במדינות ‪( BRICS‬ברזיל‪ ,‬רוסיה‪ ,‬הודו‪ ,‬סין ודרום אפריקה)‪ ,‬וכן בכמה מדינות‬
‫בדרום־מזרח אסיה (‪ .)WDI, 2013‬השוואה בין הנתונים מגלה‪ ,‬כי ניידות העובדים‪ ,‬על אף‬
‫היקפה הרחב‪ ,‬קטנה במידה רבה מניידות ההון‪ ,‬שכן רק חלק קטן ממאגר העובדים הכולל‬
‫מעתיק בפועל את מגוריו לארצות אחרות‪.‬‬

‫לכאורה‪ ,‬מדובר בתחזית קודרת לשוק העבודה העולמי‪ .‬במונחי היצע וביקוש‪ ,‬ההיצע‬
‫המוגדל של עובדים – בהיעדר גידול מקביל בביקוש – פועל להורדת "מחיר" העבודה‬
‫(השכר לעובדים)‪ .‬היכולת של ההון לחפש מקורות עבודה זולים יותר ברחבי העולם‪,‬‬
‫שהוגדרו כ"מיקור גלובלי" או "מיקור חוץ"‪ ,‬מצאה ביטוי במגזרי תעשייה רבים‪ ,‬ובעיקר‬
‫בענפי ייצור שאינם מצריכים כישורים מקצועיים גבוהים‪ ,‬שבהם קל להחליף עובדים‬
‫בעובדים אחרים‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬מיקור חוץ נפוץ גם במגזרי תעשייה‪ ,‬המחייבים כישורים מקצועיים גבוהים – החל‬
‫בטכנולוגיות מידע וכלה במחקר משפטי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בעיר גּורגָ אֹון‪ ,‬הודו‪ ,‬משתכרת עורכת‬
‫הדין ריטּו סֹולאנקי ‪ 50‬דולר לשעה תמורת כתיבת חוזים ומזכרים משפטיים לחברת מיקור‬
‫חוץ לשירותים משפטיים‪ .‬לצורך השוואה‪ ,‬משרד עורכי דין בלונדון היה גובה כ־‪ 400‬דולר‬
‫לשעה בעבור אותה העבודה‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬משרדי עורכי דין ומחלקות משפטיות של תאגידים‬
‫גדולים מתחילים לבחון מיקור חוץ כשיטה לקיצוץ בעלויות‪ .‬על־פי אומדנים שנערכו‬
‫בהודו‪ ,‬היקף מיקור החוץ של שירותים משפטיים גדל מ־‪ 146‬מיליון דולר ב־‪ 2006‬ל־‪440‬‬
‫מיליון דולר ב־‪ ,2010‬והוא צפוי לגדול ל־‪ 1.1‬מיליארד דולרים ב־‪The Economist,( 2014‬‬
‫‪.)2010n, p. 69‬‬

‫כשבוחנים סוגיה זו בהקשר רחב יותר‪ ,‬השאלה היסודית היא באיזו מידה הגלובליזציה‬
‫חותרת תחת כוח המיקוח של עובדים בשאיפתם להשיג שני יעדים עיקריים‪ :‬שכר מחיה‬
‫הוגן וזכויות עובדים‪ .‬ההיגיון הפשוט של היצע וביקוש – שלפיו הגדלת היצע העובדים‬
‫מוזילה את "מחיר" העובד – אכן אינו מבשר טובות בעניין רמות השכר‪ ,‬אך ההתייחסות‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 375‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:35‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪376‬‬

‫לעבודה כאל מוצר או סחורה הומוגנית יחסית שאפשר להחליפם בקלות לוקה בפשטנות־‬
‫יתר‪ .‬תפיסה כזו מתעלמת מגורם מרכזי בקבלת החלטות עסקיות – פריון העבודה‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫אין כל היגיון במעבר של תאגיד למקום שבו העבודה זולה ב־‪ ,50%‬אם רמת התפוקה של‬
‫עובדים אלה נמוכה ב־‪ 75%‬מזו של כוח העבודה שבידיו‪ ,‬שכן מעבר כזה יביא לגידול נטו‬
‫בהוצאות התפעול‪ .‬לפיכך‪ ,‬שכר העובדים אינו הגורם היחיד הקובע היכן ימוקם ההון‬
‫העולמי‪.‬‬

‫כשבוחנים זאת בהקשר של מיקור חוץ – שבו התאגיד מנצל את פערי השכר בין ארצות‬
‫שונות כדי למקסם את רווחיו – יש ראיות שלפיהן פרקטיקה זו שוב אינה יעילה כבעבר‪.‬‬
‫נוסף על ההבדלים ברמת התפוקה בין ארצות שונות‪ ,‬מקצת התאגידים מתחילים לגלות‬ ‫מיקור קרוב‬
‫מחדש את היתרונות שבייצור המוצרים סמוך למקומות שבהם הם עתידים להימכר‪ ,‬שכן‬ ‫(‪)nearsourcing‬‬
‫עלויות העבודה הגבוהות יותר מתקזזות מול גורמים אחרים‪ ,‬כגון היכולת להפחית את‬ ‫מיקום פעילות הייצור או השירות‬
‫קרוב יותר למקום המכירה‬
‫כמויות המלאי‪ ,‬מתן שירות מהיר יותר ללקוח‪ ,‬והחיסכון בעלויות השינוע‪ .‬בעקבות הכרה‬ ‫של המוצר או השירות‪ ,‬לצורכי‬
‫זו גדל לאחרונה השימוש במיקור קרוב (‪.)Asbury, 2013‬‬ ‫התייעלות‪.‬‬

‫יתרה מזו‪ ,‬קיימות עדויות שלפיהן בטווח הארוך‪ ,‬הפער בין עלויות שכר העבודה במדינות‬
‫השונות נוטה להצטמצם‪ .‬ככל שרמות הכישורים וההשכלה עלו בדרום העולמי‪ ,‬ובעקבות‬
‫זאת גם התפוקה‪ ,‬מדינות שהיו בעבר מקורות משופעים בכוח עבודה זול חוו בשנים‬
‫האחרונות עלייה חדה בעלויות העבודה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מאז ‪ 2002‬עלה שכר העובדים הלא־‬
‫מקצועיים בסין ב־‪ 12%‬בכל שנה‪ .‬ברוב אזורי התעשייה של סין השתוותה עלות העבודה‬
‫ב־‪ 2015‬לזו של ארצות הברית (‪ .)LeBeau, 2013‬מקובל למצוא קשר בין העלייה במחיר‬
‫העבודה לצמיחתו המהירה של מעמד הביניים בסין (‪ ,)Ranasinghe, 2013‬ומגמות אלה‬
‫תומכות בהשקפה הכלכלית הליברלית‪ ,‬שלפיה המסחר העולמי – על אף השיבושים שהוא‬
‫גורם בטווח הקצר – יכול להביא לפיתוח ולשגשוג כלכלי בטווח הארוך‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬מחקרים אמפיריים בסוגיה זו מלמדים‪ ,‬כי הגלובליזציה בעייתית בעבור מגזר‬
‫העובדים הלא־מקצועיים‪ ,‬שקל להחליפם בעובדים זולים מהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬אף־על־פי שמקצת‬
‫העובדים ייאלצו להתמודד עם שכר נמוך יותר‪ ,‬הגלובליזציה פועלת גם להגדלת כוח‬
‫הקנייה שלהם‪ .‬בהתאם לתיאוריה הכלכלית הליברלית‪ ,‬המסחר הגלובלי מאפשר לצרכנים‬
‫לקנות מבחר סחורות גדול יותר במחיר נמוך מזה שהיו משלמים אלמלא הגלובליזציה‪.‬‬
‫מחקר עדכני מטעם קרן המטבע הבין־לאומית מצא‪ ,‬כי אף שהגלובליזציה גרמה להורדת‬
‫רמות השכר בכמה ארצות‪ ,‬התקזז הפסד זה עם הגידול בכוח הקנייה‪ .‬אם כן‪ ,‬אף־על־פי‬
‫שהגלובליזציה "הקטינה את נתח העובדים בעוגה‪ ,‬היא הגדילה את העוגה כולה" (‪The‬‬
‫‪.)Economist, 2007b, p. 84‬‬

‫דינמיקה דומה מתרחשת בין הגלובליזציה של העבודה לבין זכויות העובדים‪ .‬במקרה זה‪,‬‬
‫קיים חשש שהתחרות על ההון והגידול בהיצע העובדים יפגעו בזכויות העובדים‪ ,‬כולל‬
‫הזכות להתאגד (לצורך ניהול משא ומתן קיבוצי) והזכות להגנה משפטית מפני פרקטיקות‬
‫פסולות מוסרית דוגמת ניצול ילדים ככוח עבודה ועבודת עבדים‪ .‬הצטברו עדויות על‬
‫פעילותן של "סדנאות יזע" נצלניות ועל דיכוי זכויות ההתאגדות של עובדים לצורך הגדלת‬
‫יּונֹוקל‪ ,‬וולט דיסני‪ ,‬נייקי ואפל ספגו מבוכה ציבורית וקנסות‬
‫ַ‬ ‫רווחים; חברות שונות כמו‬
‫כספיים עקב התנהלותן הפגומה בתחום יחסי העבודה‪.‬‬

‫ועדיין‪ ,‬מחקרים מקיפים חושפים מציאות מורכבת מזו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬התאגידים‬
‫הרב־לאומיים מביאים עמם מדיניות יחסי עבודה וטכנולוגיות טובות יותר בהשוואה‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 376‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:35‬‬

 ‫‪377‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬

‫קשיי הגלובליזציה ‪ 0‬לאחר עשרות שנים של שלטון קומוניסטי נפתחה וייטנאם אל הכלכלה העולמית‪,‬‬
‫ומאז ‪ 1990‬היא נהנית מצמיחה מהירה‪ .‬הצמיחה נובעת‪ ,‬בחלקה‪ ,‬מזרימת הון זר אל וייטנאם‪ ,‬הידועה‬
‫כמקום "זול יותר מסין" להזרמת השקעות זרות ישירות (‪ .)Bloomberg, 2011‬עם זאת‪ ,‬התהליך רצוף‬
‫קשיים‪ ,‬ודיכוי זכויות עובדים הוא מכת מדינה‪ .‬הדבר נכון במיוחד לגבי כוח העבודה של נשים‪ ,‬שהן רוב‬
‫בקרב העובדים בתעשיות הייצור הקלות‪ .‬בתצלום‪ ,‬פועלות פס ייצור במפעל נעליים בכפר ליד האנוי‪.‬‬

‫לעסקים המקומיים (‪ .)Graham, 2000‬תאגידים רב־לאומיים המנצלים מאגרים מקומיים‬

‫של עובדים מקצועיים עשויים גם לעודד את המדינות המארחות להרחיב את כישורי‬
‫העובדים ולהגדיל את התפוקה של כוח העבודה שלהן באמצעות רפורמות בתחום החינוך‬
‫והבריאות (‪ .)Blanton & Blanton, 2012a; Mosley, 2011‬יתרה מזו‪ ,‬נמצא קשר בין הגדלת‬
‫ההשקעה הזרה לבין ירידה בשכיחות מקרים של עבודת ילדים (‪Neumayer & de Soysa,‬‬
‫‪.)2005‬‬

‫אף שרוב המחקרים הראו‪ ,‬כי הגלובליזציה של הייצור והגלובליזציה של העבודה – בסך‬
‫הכול – הן התפתחות חברתית חיובית‪ ,‬אין כל ספק כי הרווחים שהופקו מתהליכים אלה‬
‫לא חולקו באופן שווה בין בני החברה המקומית או בין החברות השונות המעורבות בהם‪.‬‬
‫כפי שציין הכלכלן דני רודריק (‪" ,)Rodrik, 2008‬הגלובליזציה חשפה קו שבר עמוק בין‬
‫קבוצות המצוידות בכישורים ובניידות המאפשרים להן לפרוח בשווקים העולמיים‪ ,‬לבין‬
‫קבוצות שאין להן יתרונות כאלה או הרואות בהרחבת שווקים בלי אסדרה של המדינה‬
‫סכנה ליציבות החברתית"‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬אף־על־פי שהקשר הכולל בין גלובליזציה לבין רווחה חברתית בעולם אינו‬
‫חד־משמעי‪ ,‬החשש מפני גלובליזציה נותר בעינו‪ .‬אף שהגלובליזציה יוצרת מרוויחים‬
‫ומפסידים כאחד‪ ,‬ההשלכות השליליות שלה – חברות המעבירות את פעילותן למיקור‬
‫חוץ או מנצלות עבודת ילדים – בולטות יותר לעין וגורמות לאנשים זעזוע עמוק‪ .‬דברים‬
‫שאמר אמריקני אשר הועסק בבדיקת תוכנה ואיבד את מקום עבודתו לטובת מיקור חוץ‬
‫בהודו מאירים נקודה זו‪" :‬העובדה שהם העבירו למיקור חוץ לא רק את המשרה שלי‪,‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 377‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:35‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪378‬‬

‫אלא את כל הענף התעשייתי שבו אני עובד‪ ,‬גורמת לי להרגיש‬

‫חסר אונים ומשותק‪ ...‬האמת היא שהמצב הזה יצר בעיות הרבה‬
‫יותר גדולות ממה שאדם אחד כמוני יכול לפתור" (& ‪Cook‬‬
‫‪ .)Nyhan, 2004‬לעומת זאת‪ ,‬קשה להבחין בתועלת שהגלובליזציה‬
‫מביאה – מוצרים זולים יותר וחלחול הדרגתי של טכנולוגיות‬
‫מתקדמות – מכיוון שהיא פזורה במרחב ומשותפת לכול‪ .‬לכן‪,‬‬
‫אף־על־פי שהגלובליזציה אולי טובה לחברה בכללותה‪ ,‬המפסידים‬
‫ממנה מושכים תשומת לב רבה יותר מן המרוויחים‪ .‬כפי שנראה‪,‬‬
‫דינמיקה דומה בולטת ברוב הוויכוחים העוסקים במדיניות הסחר‪.‬‬

‫אסטרטגיות סחר מנוגדות‬

‫כפי שלמדנו‪ ,‬הסחר הבין־לאומי הוא ממד נרחב ומעורר מחלוקות‬

‫‪AP Photo/Pavel Rahman‬‬

‫בתהליך הגלובליזציה‪ ,‬וכל אחד מן הצדדים בוויכוח על הסחר מציע‬
‫מרשם אחר למדיניות‪ .‬כדי להבין את אסטרטגיות הסחר שמדינות‬
‫נוקטות‪ ,‬חשוב להבין את ההיבטים השונים של הליברליזם הכלכלי‬
‫ושל המרקנטיליזם הכלכלי‪ ,‬ואת ההקשר ההיסטורי של התפתחות‬
‫מערכת הסחר העולמית‪ ,‬המנחים את ההחלטות הכלכליות של‬ ‫עבודת ילדים במערכת העולמית ‪ 0‬הגלובליזציה לא רק‬
‫המדינות‪.‬‬ ‫האיצה את ההתפשטות המהירה של הטכנולוגיה‪ ,‬אלא גם‬
‫הגדילה את זמינות העבודה הזולה בארצות המנצלות את‬
‫השכר הנמוך של תושביהן כדי לייצר מוצרים תחרותיים‬
‫בשוק הגלובלי‪ .‬בתצלום‪ ,‬ילדים עובדים בתנאים מסוכנים‬
‫הצל הכבד של השפל הגדול‬ ‫ובשכר זעום בבנגלדש‪ ,‬ומייצרים מוצרים זולים במידה רבה מן‬
‫המוצרים המיוצרים במפעלים שבהם האיגודים המקצועיים‬
‫הבסיס המוסדי לסדר הכלכלי העולמי שהוקם לאחר מלחמת העולם‬ ‫מגנים על העובדים‪.‬‬
‫ה־‪ II‬החל להיבנות בוועידה שהתכנסה ב־‪ 1944‬בברטון וודס שבניו‬
‫המפשייר (ראו פרק ‪ .)10‬במהלך שלוש השנים הבאות ייסדו מנהיגי‬ ‫הדדיות‬
‫(‪)reciprocity‬‬
‫הוועידה את הסדר הכלכלי הליברלי‪ ,‬שהתבסס על מטבעות ברי המרה ועל סחר חופשי‪ .‬קרן‬
‫הורדה הדדית של חסמים לסחר‪.‬‬
‫המטבע הבין־לאומית והבנק העולמי התגבשו כמוסדות הפיננסיים המובילים‪ ,‬ואילו משימת‬
‫הליברליזציה של הסחר העולמי הוטלה על ארגון ההסכם הכללי לתעריפי מכס וסחר בין־‬ ‫אי אפליה‬
‫(‪)nondiscrimination‬‬
‫לאומי (גאט"ט – ‪.)GATT – General Agreement on Tariffs and Trade‬‬ ‫העיקרון שלפיו מוצרים שיוצרו‬
‫בכל המדינות החברות צריכים‬
‫משימת היסוד של גאט"ט הייתה לעודד סחר חופשי בין מדינות‪ ,‬באמצעות צמצום‬ ‫לקבל יחס שווה‪ ,‬כפי שהוא‬
‫מתגלם ברעיון המדינה המועדפת‬
‫החסמים על סחר‪ ,‬ולשמש כפורום ליישוב סכסוכי סחר‪ .‬שלושה עקרונות הנחו את‬ ‫וברעיון הטיפול הלאומי‪.‬‬
‫פעילותו‪ :‬הדדיות‪ ,‬אי אפליה ושקיפות‪ .‬הדדיות קוראת להורדה הדדית של המחסומים‬ ‫עקרון המדינה המועדפת‬
‫המכשילים סחר חופשי‪ ,‬וכך יוכלו הארצות שהורידו את מכסי המגן שלהן לצפות‬ ‫(]‪most-favored nation [MFN‬‬
‫ששותפות הסחר שלהן ינהגו כמותן‪ .‬על־פי עקרון האי אפליה‪ ,‬כל המדינות החברות‬ ‫‪)principle‬‬

‫נהנות מאותה רמת גישה לשוקי המדינות החברות האחרות‪ .‬האי אפליה התבטא בפועל‬ ‫עקרון היסוד של גאט"ט הדורש‬
‫מכל הצדדים יחס לא מותנה של‬
‫בשתי צורות ספציפיות‪ :‬עקרון המדינה המועדפת ו"טיפול לאומי"‪ .‬עקרון המדינה‬ ‫אי אפליה בסחר ביניהם‪ ,‬ומדגיש‬
‫המועדפת קובע‪ ,‬כי אם מפחיתים מכסים למדינה אחת חייבים להפחית גם לכל המדינות‬ ‫את כלל היסוד של ארגון הסחר‬
‫האחרות – ובמילים אחרות‪ ,‬לא תיתכן "מדינה מועדפת" בין המדינות החברות‪ .‬על־פי‬ ‫העולמי‪ ,‬שלפיו כל יתרון שאחת‬
‫המדינות החברות מעניקה למדינה‬
‫הטיפול הלאומי‪ ,‬מוצרים מתוצרת חוץ יקבלו טיפול זהה לזה של מוצרים מקומיים‪,‬‬ ‫אחרת חייב להינתן לכל המדינות‬
‫ומדינות מנועות מלהנהיג מדיניות מגן עקיפה כגון מיסוי או ויסות באמצעים אחרים‬ ‫החברות בארגון הסחר העולמי‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 378‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:36‬‬

 ‫‪379‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬

‫שקיפות‬ ‫כדי להעניק למוצרים המקומיים שלהן יתרון על פני מוצרים זרים‪ .‬לסיום‪ ,‬גאט"ט קרא‬
‫(‪)transparency‬‬
‫לשקיפות במדיניות הסחר‪ ,‬כלומר כל צעדי האסדרה והחסמים שהמדינה מציבה לקיום‬
‫בהתייחס לסחר חופשי‪ ,‬עקרון‬
‫השקיפות קובע כי החסמים‬
‫סחר חופשי חייבים להיות גלויים ומוצהרים בבירור‪.‬‬
‫לסחר חייבים להיות גלויים כדי‬
‫שיהיה קל להתמקד בהם‪.‬‬

‫‪0‬‬ ‫מפלים של גלובליזציה‪ :‬סין הקומוניסטית בוחרת לאמץ את הקפיטליזם ותרבות הצריכה‬
‫בתצלום‪ ,‬אחת הדוגמאות לתרבות הצריכה המתפתחת בסין‪ :‬הקניון העצום של דרום סין בעיר דֹונגּואן‪,‬‬
‫שהוא מרכז הקניות הגדול ביותר בעולם‪ .‬הקניון נפתח ב־‪ 2005‬וכולל כ־‪ 2.5‬קמ"ר של חנויות המוקפות‬
‫בטחנות רוח ובפארקי שעשועים‪ .‬שניים מבין עשרת הקניונים הגדולים בעולם נמצאים בסין (‪Emporis,‬‬
‫‪ .)2012‬סין אימצה מזמן את האתוס האמריקני של "קונים־עד־אפיסת כוחות" ("‪ ,)"shop-'til-you-drop‬וכיום‬
‫היא משיגה את ארצות הברית בתחומים רבים של הוצאה צרכנית (‪.)Ranasinghe, 2013‬‬

‫ככלל‪ ,‬גאט"ט הצליח להביא לליברליזציה של הסחר העולמי‪ .‬כאשר הוקם הארגון‪,‬‬
‫המחסום העיקרי לסחר חופשי היה היטלים ומכסי מגן (מסים על מוצרים מיובאים)‪.‬‬
‫בסדרת מפגשים עוקבים‪ ,‬או "סיבובים"‪ ,‬שנערכו בין השנים ‪ ,1994-1947‬הצליחו להוריד‬
‫את הרמה הממוצעת של המכסים מ־‪ 40%‬לפחות מ־‪ .5%‬עם נעילת "סיבוב אורוגוואי"‬
‫ב־‪ ,1994‬הפך גאט"ט לארגון הסחר העולמי‪ ,‬שהלך והתחזק הודות לסמכות שניתנה לו‬
‫ליישב מחלוקות בין המדינות החברות‪ .‬מנגנון זה ליישוב מחלוקות העניק לארגון הסחר‬
‫העולמי את היכולת לאכוף את כלליו על המדינות החברות‪ ,‬ומאז ‪ 1994‬הצליח ליישב מאות‬
‫סכסוכים בין המדינות החברות בו‪ .‬נוסף על צבירת עצמה נוספת כמוסד‪ ,‬התחזק הארגון‬
‫גם במספר המדינות החברות – מאז ‪ 1947‬גדל מספר החברות בו מ־‪ 23‬מדינות ל־‪.159‬‬

‫אף־על־פי שהליברליזציה התפשטה ברחבי העולם כעיקרון מדיני מנחה (& ‪Simmons‬‬
‫‪ ,)Elkins, 2004‬לא כל המדינות תומכות בעקביות בעיקרון הליברלי שלפיו אסור לממשלות‬
‫לנהל באופן פעיל את זרימת הסחר‪ .‬למעשה‪ ,‬הליברליזם המסחרי (ראו פרק ‪ )10‬מותקף‬
‫במדינות רבות‪ ,‬ביניהן גם כמה מן המדינות התומכות לכאורה בתפיסה הליברלית‪,‬‬
‫אשר מופעלים עליהן לחצים פנימיים התובעים להגן על התעשיות המקומיות ועל מצב‬
‫התעסוקה‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 379‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:36‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪380‬‬

‫נסקור עתה את אמונות היסוד הפילוסופיות שעליהן מושתתת מדיניות הסחר‪ ,‬ואת תפקיד‬
‫הסחר במערכת הפוליטית העולמית‪ ,‬כדי שנוכל להעריך כמה מן הכלים של המדיניות‬
‫שהמדינות מפעילות בזירת הסחר העולמי‪.‬‬

‫ההתנגשות בין ערכים ליברליים ומרקנטיליסטיים‬

‫כיצד צריכות מדינות להתמודד עם הכלכלה הפוליטית בעידן הגלובליזציה‪ ,‬כדי לנהל‬
‫באופן מיטבי את השינוי הכלכלי העובר עליהן? ההכרח לבחור מאלץ ממשלות למצוא‬
‫פשרה בין הצורך הברור בשיתוף פעולה בין־לאומי בתהליך הליברליזציה של הסחר אם‬
‫ברצונן להרבות את עושרן‪ ,‬לבין הרצון התחרותי הטבעי של כל מדינה לדאוג בראש‬
‫ובראשונה לרווחתה היא‪ .‬את רוב המחלוקות בכלכלה הפוליטית הבין־לאומית אפשר‬
‫לצמצם להבדלים בין הליברליזם למרקנטיליזם‪ .‬השוואה בין העמדות המנוגדות של שתי‬
‫תיאוריות אלה‪ ,‬באשר לחמש שאלות מרכזיות‪ ,‬מאירה את עיקרי הוויכוח המפלג כיום בין‬
‫שתי האסכולות (ראו טבלה ‪.)11.1‬‬

‫טבלה ‪ 11.1‬הבדלים עיקריים בין ליברליזם למרקנטיליזם‬

‫מרקנטיליזם‬ ‫ליברליזם‬

‫קונפליקטואליים‬ ‫הרמוניים‬ ‫יחסים כלכליים‬

‫מדינות‬ ‫משקי בית‪ ,‬חברות עסקיות‬ ‫שחקנים עיקריים‬

‫שירות האינטרס הלאומי‬ ‫מקסום הרווחה העולמית‬ ‫יעד הפעילות הכלכלית‬

‫הפוליטיקה מכתיבה את הכלכלה‬ ‫הכלכלה מכתיבה את הפוליטיקה‬ ‫סדר החשיבות של הכלכלה‬

‫מול הפוליטיקה‬

‫שיווי משקל דינמי המשתנה כל הזמן תוצר השינויים בהתפלגות העצמה‬ ‫הסבר לשינוי העולמי‬
‫היחסית בין מדינות‬

‫ליברליזם מסחרי‬
‫מקור הליברליזם המסחרי ברעיון שלפיו בני אדם נוטים מטבעם לשתף פעולה‪ .‬מסיבה‬
‫זו אפשר להשיג קדמה באמצעות חליפין הדדיים המועילים לשני הצדדים‪ ,‬הן להגדלת‬
‫העושר הן להרחבת חירות הפרט על־פי חוק‪ .‬על־פי הליברליזם המסחרי‪ ,‬פעילות כלכלית‬
‫יכולה לתרום לרווחת העולם‪ ,‬והבעיות העיקריות של הקפיטליזם (מחזורי שגשוג וקריסה‪,‬‬
‫מלחמות סחר‪ ,‬עוני ופערי הכנסה) ניתנות לניהול‪ .‬אחת "המטרות העליונות" של העולם‬
‫(‪ )Bhagwati, 2004‬היא לקדם סחר בין־לאומי חופשי‪ ,‬כדי לחלץ את העניים ממצב העוני‬
‫ולהרחיב את החירויות הפוליטיות‪.‬‬

‫אדם סמית הניח את יסודות הליברליזם המסחרי ב־‪ 1776‬בספרו הקלאסי עושר העמים‪.‬‬
‫בספר זה הסביר כיצד "היד הנעלמה" של שוק נטול אסדרה‪ ,‬המונחה על־ידי הנטייה‬
‫הטבעית של האנושות "להעביר‪ ,‬לסחור ולהחליף" בשירות האינטרס הפרטי‪ ,‬יכולה לשרת‬
‫את האינטרס הקולקטיבי‪ ,‬או הציבורי של העולם‪ ,‬באמצעות יעילות והפקת רווחים‪ .‬על־‬
‫פי סמית‪ ,‬כאשר בני אדם פועלים באופן רציונלי בשירות האינטרס העצמי שלהם‪ ,‬הם‬
‫ממקסמים‪ ,‬במקביל‪ ,‬את האינטרס של החברה‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 380‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:36‬‬

 ‫‪381‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬

‫יתרון מוחלט‬ ‫באשר לסחר בין מדינות‪ ,‬מושג המפתח שאימץ סמית היה הרעיון של יתרון מוחלט —האמונה‬
‫(‪)absolute advantage‬‬
‫שארצות צריכות לייצר מוצרים‪ ,‬שעלות ייצורם המקומי היא הנמוכה ביותר בהשוואה‬
‫רעיון של הכלכלה הליברלית‪,‬‬
‫שלפיו מדינה צריכה להתמחות‬
‫לארצות אחרות‪ .‬על־פי ההיגיון של סמית‪" ,‬אם ארץ זרה מסוגלת לספק לנו את הסחורה‬
‫רק בייצור המוצרים שעלות‬ ‫במחיר זול יותר מכפי שאנו יכולים לייצר‪ ,‬מוטב לקנות אותה ממנה תמורת חלק מתוצרת‬
‫הייצור המקומי שלהם היא‬ ‫התעשייה שלנו‪ ,‬וכך להשתמש בה בדרך המקנה לנו יתרון כלשהו"‪ .‬על אף היות הרעיון‬
‫הנמוכה ביותר בשוק‪ ,‬בהשוואה‬
‫למחירי מוצרים זהים של ארצות‬
‫מהפכני‪ ,‬הוא מעלה דילמה ברורה – מה באשר למדינה שאין לה ולו יתרון מוחלט אחד?‬
‫אחרות‪.‬‬
‫דייויד ריקרדו‪ ,‬כלכלן פוליטי בריטי בן המאה ה־‪ ,18‬דן בסוגיה זו באמצעות המושג‬
‫יתרון יחסי‬ ‫יתרון יחסי שהגה‪ .‬ריקרדו טען‪ ,‬כי כל הצדדים‪ ,‬גם כאלה שאין להם יתרון מוחלט בשום‬
‫(‪)comparative advantage‬‬
‫דבר‪ ,‬יכולים להפיק תועלת מן הסחר‪ .‬כיצד? על־פי עקרון היתרון היחסי‪ ,‬כל ארץ צריכה‬
‫תפיסה בכלכלה הליברלית‪,‬‬
‫שלפיה גם אם אין למדינה יתרון‬ ‫להתמחות ("להתמקצע") בייצורו של כל מוצר שעלות ההזדמנות שלו (הערך של כל מוצר‬
‫מוחלט בייצור מוצר כלשהו‪,‬‬ ‫שהמדינה מחליטה שלא לייצר) נמוכה מזו שבארצות אחרות‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬כל מדינה‬
‫היא עדיין תפיק תועלת אם‬ ‫צריכה להתרכז בייצור המוצרים שהיא מייצרת בזול באופן יחסי‪ ,‬במקום במוצרים אחרים‬
‫תתמחה בייצור אותם המוצרים‬
‫שהיא יכולה לייצר תמורת עלות‬ ‫שיש לה אפשרות לייצר‪ ,‬אבל רק בעלות גבוהה יותר‪.‬‬
‫הזדמנות נמוכה יותר‪.‬‬
‫זו הייתה תפיסה עמוקה מאוד שהיו לה השלכות חשובות על התיאוריה הליברלית ועל‬
‫תחום הכלכלה כולו‪ .‬היתרון היחסי מראה‪ ,‬כי סחר מועיל לכל הצדדים המשתתפים בו‪.‬‬
‫עיקרון זה הוא הבסיס לטענת הליברליזם המסחרי‪ ,‬שלפיו הסחר החופשי יאפשר לכל‬
‫הארצות להשיג יחד קדמה כלכלית‪.‬‬

‫כדי להראות כיצד סחר יכול להניב תועלות לשני שותפים‪ ,‬הניחו מצב היפותטי בזירת‬
‫הסחר בין סין לארצות הברית‪ ,‬שבו כל אחת מהן מייצרת מוצרי טקסטיל וכלי רכב‪ ,‬אך‬
‫באמצעות רמות שונות של פריון עובדים (תפוקה לשעה) בכל ארץ‪ ,‬כפי שאפשר לראות‬
‫בטור הראשון בטבלה ‪.11.2‬‬

‫טבלה ‪ 11.2‬יתרון יחסי ותועלות הסחר‬

‫התמחות‪ ,‬בלא סחר התמחות עם סחר‬ ‫לפני התמחות‬ ‫פריון עבודה לשעה‬
‫מדינה‬
‫רכב‬ ‫טקסטיל‬ ‫רכב‬ ‫טקסטיל‬ ‫רכב‬ ‫טקסטיל‬ ‫רכב‬ ‫טקסטיל‬

‫‪300‬‬ ‫‪910‬‬ ‫‪270‬‬ ‫‪990‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪9‬‬ ‫סין‬

‫‪210‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ארצות הברית‬

‫מן הטבלה עולה‪ ,‬כי לסין יתרון מוחלט בשני המוצרים‪ ,‬שכן תפוקת העובדים שלה‪ ,‬הן‬
‫בייצור טקסטיל הן בייצור רכב‪ ,‬גדולה מזו של העובדים האמריקנים‪ .‬האם אפשר להסיק‬
‫מכך כי שתי הארצות אינן יכולות להפיק תועלת מן הסחר ביניהן? התשובה היא לא; כל‬
‫עוד קיים ביניהן פער כלשהו בעלויות היחסיות הכרוכות בייצור המוצרים‪ ,‬שתיהן יכולות‬
‫עדיין להפיק תועלת מן ההתמחות והסחר‪.‬‬

‫על־פי ההיגיון של היתרון היחסי‪ ,‬כל מדינה אמורה לייצר רק את הפריט שבו עלות‬
‫ההזדמנות שלה נמוכה באופן יחסי מזו של ארץ אחרת‪ .‬אם נבחן את הטור הראשון‬
‫במונחים של עלות ההזדמנות‪ ,‬ה"עלות" של סין על ייצור כל מכונית נוספת היא שלוש‬
‫יחידות טקסטיל‪ .‬לחלופין‪ ,‬אם סין תייצר מכונית אחת פחות‪ ,‬היא תוכל לייצר עוד שלוש‬
‫יחידות טקסטיל‪ .‬בארצות הברית‪ ,‬ה"עלות" של ייצור מכונית נוספת היא שתי יחידות‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 381‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:36‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪382‬‬

‫טקסטיל בלבד‪ .‬כלומר‪ ,‬ארצות הברית תרוויח שתי יחידות טקסטיל אם תייצר מכונית‬
‫אחת פחות‪ .‬אם כן‪ ,‬החיסרון של ארצות הברית בייצור רכב הוא קטן יותר‪ ,‬שכן עלות‬
‫ההזדמנות שלה בייצור רכב (שתי יחידות טקסטיל) קטנה יותר מעלות ההזדמנות של סין‬
‫על אותו הייצור (שלוש יחידות טקסטיל)‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אף־על־פי שארצות הברית‬
‫נמצאת בעמדת חיסרון בייצור של שני המוצרים‪ ,‬החיסרון היחסי שלה קטן יותר בייצור‬
‫רכב‪.‬‬

‫התרחישים האחרים מציגים בפירוט כיצד יכול הסחר להועיל לכל אחת מן המדינות‬
‫באפשרו למדינה להעמיק את התמחותה בייצור המוצר שבו היא נהנית מיתרון יחסי‪.‬‬
‫דמיינו מאה עובדים בכל אחת מן התעשיות‪ ,‬בלא התמחות ובלא סחר (ראו טבלה ‪,11.2‬‬
‫טור שני)‪ .‬עתה‪ ,‬הוסיפו לייצור התמחות‪ ,‬באמצעות העברת ‪ 10‬עובדים סינים מייצור רכב‬
‫לייצור טקסטיל‪ ,‬ו־‪ 20‬עובדים אמריקנים מייצור טקסטיל לייצור רכב (הטור השלישי)‪.‬‬
‫הטור הרביעי מציג כיצד שתי הארצות יכולות לצאת נשכרות מן הסחר ביניהן‪ .‬אם נאפשר‬
‫סחר בין שתי הארצות‪ ,‬אזי ‪ 80‬יחידות טקסטיל יימכרו או ייוצאו לארצות הברית‪ ,‬ו־‪30‬‬
‫מכוניות מתוצרת ארצות הברית יישלחו לסין‪ .‬באמצעות העברת המשאבים הסיניים‬
‫לתחום הטקסטיל‪ ,‬העברת המשאבים של ארצות הברית לתעשיית הרכב‪ ,‬ומתן אפשרות‬
‫לסחר ביניהן‪ ,‬הקצאה כוללת זהה תביא להגדלת תפוקת הטקסטיל והרכב גם יחד ב־‪10‬‬
‫יחידות לכל תעשייה‪ .‬כעת‪ ,‬המשאבים מנוצלים ביתר יעילות‪ ,‬ושתי הארצות נהנות – לסין‬
‫יש עתה מוצרי טקסטיל יותר מכפי שהיו לה לפני ההתמחות והסחר‪ ,‬ומספר המכוניות‬
‫נשאר כשהיה‪ .‬לארצות הברית יש יותר מכוניות ומספר מוצרי הטקסטיל נשאר כשהיה‪.‬‬
‫השגת תפוקה מוגדלת עם אותו מספר עובדים פירושה ששתי הארצות נהנות מרמת חיים‬
‫גבוהה יותר‪.‬‬

‫על־פי ההנחה המובלעת בתיאוריה הליברלית‪ ,‬שווקים מצליחים כשהם פועלים על־פי‬
‫ההיגיון הפנימי שלהם‪ .‬מכאן‪ ,‬אפשר לגזור מערך פשוט למדי של המלצות מדיניּות‪ .‬לדעת‬
‫הליברלים‪ ,‬מינימום אסדרה של הכלכלה הלאומית מטעם המדינה יביא למקסום הצמיחה‬
‫והשגשוג‪ .‬הממשלה הטובה ביותר היא זו שאינה מתערבת בעסקים‪ ,‬והפוליטיקה צריכה‬
‫להיות מופרדת מן השוק הכלכלי‪ .‬השוק החופשי הוא היסוד של צמיחה כלכלית נרחבת‬
‫ויציבה המאפשרת למוסדות הדמוקרטיים לפרוח (‪ .)Naím, 2007‬כפי שהתבדח פעם‬
‫בנג'מין פרנקלין‪" ,‬אין בנמצא מדינה שנחרבה בשל סחר"‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬יש לפחות בעיה אחת‪ .‬התיאוריה הליברלית מבטיחה אמנם‪ ,‬כי "היד הנעלמה"‬
‫תמקסם את היעילות וכך כולם ירוויחו‪ ,‬אבל איננה מבטיחה שכולם ירוויחו באופן שווה‪.‬‬
‫במקום זאת‪" ,‬כל אחד ירוויח בהתאם לתרומה שלו או שלה לכלל‪ ,‬אבל‪ ...‬לא כל אחד‬
‫ירוויח במידה שווה מפני שהתפוקות האישיות הן שונות‪ .‬בתנאי חליפין חופשיים‪ ,‬החברה‬
‫ככלל תהיה עשירה יותר‪ ,‬אבל הפרטים בתוכה יתוגמלו במונחי התפוקה השולית שלהם‬
‫והתרומה היחסית שלהם לתוצר החברתי הכולל" (‪.)Gilpin, 2001‬‬

‫הדברים נכונים ביחסים בין מדינות כפי שהם נכונים בתוך כל מדינה‪ .‬הרווחים מן הסחר‬
‫הבין־לאומי מתחלקים בצורה בלתי־שווה בעליל‪ ,‬גם אם המדינות עצמן נוהגות בהתאם‬
‫לעקרון היתרון היחסי‪ .‬הגלובליזציה לא היטיבה עם ארצות בעלות הכנסה בינונית כפי‬
‫שהיטיבה עם מדינות עשירות מהן ועניות מהן (‪ .)Garrett, 2004‬תיאוריית הליברליזם‬
‫המסחרי מתעלמת מן ההבדלים האלה‪ ,‬שכן היא מתמקדת בתועלות מוחלטות לכול יותר‬
‫מאשר בתועלות יחסיות‪ .‬התיאוריה המרקנטיליסטית‪ ,‬לעומתה‪ ,‬עוסקת יותר בתחרות‬
‫הפוליטית בין מדינות‪ ,‬וקובעת כיצד מתחלקים ביניהן התגמולים הכלכליים‪.‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 382‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:36‬‬

 ‫‪383‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬

‫מרקנטיליזם‬
‫המרקנטיליזם במהותו הוא הרחבה של החשיבה הריאליסטית לתחום הכלכלה‪ .‬בניגוד‬
‫לליברלים‪ ,‬המתמקדים ברציונליות של השוק‪ ,‬בתועלות הדדיות ובהתערבות מינימלית‬
‫ככל האפשר של המדינה בכלכלה‪ ,‬המרקנטיליסטים רואים את הצורך במדינאות כוחנית‬
‫כגורם מכריע בכלכלה וטוענים‪ ,‬כי לממשלה יש תפקיד חשוב בהבטחת רווחתה הכלכלית‬
‫של המדינה (ראו פרק ‪.)5‬‬

‫המרקנטיליזם הקלאסי צמח בסוף המאה ה־‪ ,15‬עם הגל הראשון של הקולוניאליזם‬
‫(‪ .)Wallerstein, 2005‬חסידי המרקנטיליזם הקלאסי ראו בצבירת זהב וכסף את הנתיב‬
‫לעצמת המדינה ועושרה‪ ,‬וצידדו באימפריאליזם כאמצעי למטרה זו‪ .‬בראשית המאה ה־‪,19‬‬
‫התפיסה הידועה כיום בשם "מרקנטיליזם" (הנקראת גם בשם "לאומיות כלכלית") צמחה‬
‫בעיקר בתגובה על עליית הליברליזם – למעשה‪ ,‬אחד מן הפרסומים המרכזיים בתורת‬
‫המרקנטיליזם‪ ,‬השיטה הלאומית של הכלכלה הפוליטית מאת פרידריך ליסט (‪List, The‬‬
‫‪ ,)National System of Political Economy‬יכול להיתפס כביקורת ישירה על עושר העמים‬
‫של אדם סמית‪ .‬אף שחסידי הלאומיות הכלכלית שואבים כמה מרעיונות הליבה של‬
‫הליברליזם‪ ,‬כגון חשיבות פריון העבודה‪ ,‬תועלות ההתמחות ויעילות השוק‪ ,‬הם מסיקים‬
‫מהם מסקנות פוליטיות שונות לחלוטין‪.‬‬

‫המרקנטיליסטים חולקים על דרך המחשבה הליברלית בשלושה היבטים מרכזיים‪:‬‬

‫בניגוד לליברלים‪ ,‬הרואים בעושר ובצמיחה כלכלית מטרות בפני עצמן‪ ,‬המרקנטיליסטים‬ ‫‪0‬‬

‫רואים בהם מכשירים בידי המדינה להשגת עצמה לאומית‪ .‬תפיסה זו מתיישבת היטב‬
‫עם הדגש ששמים הריאליסטים בחשיבות האינטרס הלאומי‪ ,‬שלפיו "הפעילות הכלכלית‬
‫מוכפפת‪ ,‬כפי שעליה להיות‪ ,‬להשגת היעד של המדינה – לבנייתה ולשירות האינטרסים‬
‫שלה" (‪.)Gilpin, 2001‬‬
‫המחשבה הליברלית מדגישה את התועלות שבהתמחות‪ ,‬ומשתמע ממנה כי כל‬ ‫‪0‬‬

‫ההתמחויות שוות בערכן‪ .‬המרקנטיליסטים מפקפקים בהנחה זו וקובעים‪ ,‬כי "הכוח‬

‫לייצר עושר חשוב לאין ערוך מן העושר עצמו" (‪ .)List, 1841‬לדוגמה‪ ,‬בראשית ימיה‬
‫של ארצות הברית‪ ,‬המליץ שר האוצר אלכסנדר המילטון על התמחות בייצור במקום‬
‫בחקלאות‪ ,‬אשר ייטיב לשרת את האינטרסים הלאומיים של ארצות הברית‪ .‬בניגוד‬
‫לחקלאות‪ ,‬הייצור דורש רמה גבוהה יותר של קדמה טכנולוגית‪ .‬תיעוש כזה יגדיל‬
‫את "מגוון הכשרונות"‪ ,‬ובעקבות זאת יהיה אפשר להסב ביתר קלות את היכולות‬
‫התעשייתיות לעצמה צבאית‪.‬‬
‫המרקנטיליסטים תופסים את המדינה כמי שממלאת תפקיד פעיל וחיוני בכלכלה‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫מכיוון שחלק מן ההתמחויות עולות בערכן על האחרות‪ ,‬מדינות יכולות לעודד פיתוח‬
‫תעשיות מסוימות באמצעות סבסוד ומימון הפיתוח ו"להגן" עליהן מפני תחרות זרה‪.‬‬
‫כפי שציין המילטון (‪ ,)Hamilton, 1791‬בעניינים חשובים הנוגעים לאינטרס הלאומי‪,‬‬
‫"הארנק הציבורי חייב להשלים את החסר במשאבים פרטיים"‪.‬‬

‫השקפה זו מניבה מערך שונה של עקרונות של מדיניות כלכלית‪ .‬בניגוד לחסידי הליברליזם‬
‫המסחרי‪ ,‬המדגישים את התועלות ההדדיות הגלומות בהסכמים על שיתוף פעולה כלכלי‪,‬‬
‫המרקנטיליסטים מתמקדים בתחרות סכום־אפס‪ ,‬ולפיכך הם חוששים כי כל תועלת שצד‬
‫אחד מפיק מן החליפין המסחרי תבוא על חשבון הצד השותף לעסקת החליפין‪ .‬בעיני‬
‫המרקנטיליסטים‪ ,‬תועלת יחסית לצד אחד חשובה יותר מן התועלות המוחלטות לשני‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 383‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:36‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪384‬‬

‫הצדדים‪ .‬אף־על־פי שהמרקנטיליסטים מכירים ביעילותו של הסחר החופשי‪ ,‬דעתם על‬

‫תועלותיו המדיניות מסויגת יותר‪ .‬הם רואים בסחר החופשי פרקטיקה מקובלת של ארצות‬
‫חזקות‪ ,‬שכן ברוב המקרים הסחר עוזר לביסוס העצמה‪ .‬ואולם‪ ,‬במדינות מתפתחות‪ ,‬יש‬
‫סכנה שקיום קשרי מסחר עם מדינה חזקה ומפותחת יותר יביא לניצול ותיעול הסחר‬
‫לביסוס היתרון הכלכלי של השותפה החזקה (‪.)Hirschman, 1945‬‬

‫במקרים רבים‪ ,‬ניהול סחר בשיטה הליברלית עלול לחבל בביטחון הלאומי ובפיתוח הכלכלי‬
‫לטווח ארוך‪ .‬למעשה‪ ,‬וכפי שמצביעים המרקנטיליסטים‪ ,‬ארצות חזקות המצהירות על‬
‫אידיאלים ליברליים‪ ,‬ובמיוחד ארצות הברית ובריטניה‪ ,‬נקטו מדיניות מובהקת של סחר‬
‫מוגן‪ ,‬כאשר התעשיות שלהן היו בתהליך צמיחה‪ .‬נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן היה‬
‫חסיד נלהב של הטלת מכסי מגן‪ ,‬פקפק בתועלות הסחר הבין־לאומי וראה בהטלת מכסים‬
‫דרך להגנה על הבסיס התעשייתי של ארצות הברית‪ .‬ובניסוחו התמציתי‪" ,‬הפוליטיקה שלי‬
‫קצרה ומתוקה‪ ,‬כמו ריקוד של אישה זקנה‪ .‬אני בעד בנק לאומי‪ ...‬ומכסי מגן גבוהים"‪ .‬אם‬
‫כן‪" ,‬כל עוד התעשייה האמריקנית הייתה בתהליך פיתוח‪ ,‬לא הייתה ארצות הברית פנויה‬
‫למדיניות של 'לסה פר'‪ .‬לאחר שהתחזקה‪ ,‬החלה ארצות הברית להטיף על 'לסה פר' לשאר‬
‫העולם" (‪.)Fallows, 1993‬‬

‫סחר והפוליטיקה הכלל־עולמית‬

‫הסחר ממלא תפקיד מרכזי במערכת הכלל־עולמית‪ .‬נוסף על היותו היבט מרכזי של‬
‫הגלובליזציה הכלכלית‪ ,‬יש לו השלכות רבות על המערכת הפוליטית העולמית‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫חלק גדול מן המחקרים העוסקים בכלכלה הפוליטית הבין־לאומית מתמקדים בהיבט‬
‫כלשהו של הקשר בין הסחר לבין הפוליטיקה העולמית‪ .‬חשוב לזכור זאת כאשר בוחנים‬
‫כמה ממושגי המפתח והסוגיות העיקריות ברמת הניתוח המערכתית וברמת המדינה (ראו‬
‫פרק ‪.)1‬‬

‫ברמה המערכתית‪ ,‬אחת התיאוריות המשפיעות ביותר בתחום הסחר העולמי היא תיאוריית‬
‫היציבות ההגמונית‪ .‬תיאוריה זו‪ ,‬המשמשת גם להסבר המלחמות בעולם (ראו פרק ‪,)7‬‬
‫מבוססת על ההנחה‪ ,‬שקיומם של סחר חופשי ושלום בין־לאומי תלוי במעצמה אחת גדולה‬ ‫מוצר ציבורי‬
‫שלטת‪ ,‬או הגמון‪ ,‬הרוצה ויכולה להשתמש בעצמתה הכלכלית והצבאית כדי לאכוף כללים‬ ‫(‪)public good‬‬
‫לקיום אינטראקציות בזירה הבין־לאומית‪ .‬ההגמון הוא הרבה יותר מסתם מדינה חזקה;‬ ‫מוצרים קיבוציים‪ ,‬כגון אוויר נקי‬
‫או אור השמש‪ ,‬שהשימוש בהם‬
‫במעמד זה‪ ,‬מדינה אחת עולה על כל שאר המדינות בעצמתה הכלכלית והצבאית‪ ,‬מובילה‬ ‫לתועלת הציבור פתוח וחופשי‬
‫אידיאולוגיה דומיננטית שהעולם שותף לה‪ ,‬ומוכנה להפעיל את כוחה והשפעתה‪.‬‬ ‫לכול ואין להם מתחרים‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫אם כל אחד יכול להשתמש‬
‫במוצר‪ ,‬המוצר זמין לכול‪.‬‬
‫על־פי הנחת היסוד של תיאוריית היציבות ההגמונית‪ ,‬כלכלה עולמית יציבה ועשירה דומה‬
‫למוצר ציבורי או קיבוצי‪ ,‬שכן היא מספקת תועלות משותפות שאי־אפשר לשלול מאיש‪ .‬אם‬
‫דילמת הפעולה הקיבוצית‬
‫כן‪ ,‬אם המוצר הציבורי נגיש ומשותף לכול‪ ,‬מדוע יש צורך בהגמון כדי לספק אותו? הסיבה‬ ‫(‪)collective action dilemma‬‬
‫היא הטבע הבעייתי של אספקת מוצרים ציבוריים‪ ,‬או דילמת הפעולה הקיבוצית‪ ,‬שלפיה‬ ‫פרדוקס בשאלת האספקה של‬
‫אספקת מוצרים ציבוריים היא בעייתית בשל שתי בעיות יסוד – אחריותיּות ורציונליּות‪.‬‬ ‫מוצרים קיבוציים‪ ,‬שלפיו אם‬
‫ראשית‪ ,‬אף־על־פי שמוצר ציבורי משרת את טובת הציבור ומניב תועלות‪ ,‬אספקתו או‬ ‫אין שום אחריותיות לתשלום‬
‫עלויות התחזוקה או האספקה‬
‫שמירתו כרוכות בעלויות מסוימות‪ .‬אם יש קבוצה גדולה של נהנים פוטנציאליים מן‬ ‫של המוצר‪ ,‬הוא עלול לחדול‬
‫התועלות שבמוצר הציבורי‪ ,‬הרי שאין לראות בצד הנהנה מי שאחראי לתשלום החלק‬ ‫מלהתקיים‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 384‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:36‬‬

 ‫‪385‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬

‫שלו בעלות הדרושה לאספקת המוצר הציבורי‪ .‬כל הנהנים ניצבים אפוא מול דילמה‪ :‬מדוע‬
‫לשלם בעד המוצר אם אפשר ליהנות ממנו מבלי לשלם בעבורו? אם נניח שהשחקנים‬
‫רציונליים‪ ,‬הרי שישאפו ליהנות מן המוצר כ"טרמפיסטים"‪ ,‬הקוצרים את התועלת מבלי‬
‫לשלם בעבורה‪ .‬אבל‪ ,‬אם כל השחקנים יהיו "רציונליים"‪ ,‬אף לא אחד ישלם כדי שהמוצר‬
‫יישמר‪ ,‬ובסופו של דבר ייעלם המוצר הציבורי‪.‬‬

‫כדי להבהיר עיקרון זה‪ִ ,‬חשבו על העלות הכרוכה בקיומו של פארק ציבורי‪ .‬אם אין ממשלה‬
‫מרכזית המספקת שירותי תחזוקה לפארק‪ ,‬יהיה על בני האדם עצמם‪ ,‬כיחידים‪ ,‬לשתף‬
‫פעולה כדי לשמור על הפארק (גיזום עצים‪ ,‬כיסוח דשא‪ ,‬פינוי פסולת וכד')‪ .‬ואולם‪ ,‬תמיד‬
‫יהיו מי שינסו להתחמק; יגיעו לפארק וייהנו מתועלותיו בלי להשתתף בתחזוקתו‪ .‬אם יהיו‬
‫די בני אדם שיבינו כי אפשר לחמוק מתשלום – הם יכולים ליהנות מפארק יפה מבלי לסייע‬
‫בתחזוקתו – יהפוך הפארק היפה בתוך זמן קצר לפארק מוזנח‪ .‬אם כן‪ ,‬אם אפילו צורה‬
‫בסיסית זו של שיתוף פעולה קשה להשגה‪ ,‬תארו לעצמכם את הקשיים הכרוכים בהשגת‬
‫שיתוף פעולה מתמשך במערכת הבין־לאומית‪.‬‬

‫היגיון דומה חל גם על המוצר הקיבוצי של הכלכלה הליברלית הבין־לאומית‪ .‬מכיוון‬

‫שמדינות רבות נהנות מן המוצר הקיבוצי של כלכלת שוק חופשי מוסדרת ופתוחה‪ ,‬יש גם‬
‫מדינות "טרמפיסטיות" רבות‪ .‬ואולם‪ ,‬ההגמון מוכן לקבל טרמפיסטים‪ ,‬גם מפני שהתועלות‬
‫שההגמון מספק‪ ,‬כגון יציבות בשוק הכספים העולמי‪ ,‬מעודדות מדינות אחרות להסכים‬
‫לתכתיבים שלו‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬ההגמון עשוי לחשוב‪ ,‬כי כדאי לו לשמור על המערכת גם‬
‫אם הוא מממן נתח לא מידתי מן העלות שלה‪ .‬המרוויחים העיקריים הם אפוא ההגמון‬
‫והמדינות הקטנות יותר‪ .‬ואולם‪ ,‬כאשר עלויות ההגמוניה מתחילות לגדול‪ ,‬ההגמון נוטה‬
‫להפגין פחות סובלנות כלפי הטרמפיסטים‪ .‬במצב כזה‪ ,‬שיתוף הפעולה נתפס כחד־צדדי‪,‬‬
‫או סכום־אפס‪ ,‬שכן רוב התועלות הגלומות בו באות על חשבון ההגמון‪ .‬בנסיבות אלה‪,‬‬
‫הכלכלה העולמית הפתוחה יכולה לקרוס ולהפוך למרוץ להשגת תועלת אישית על חשבון‬
‫אחרים‪.‬‬

‫מדובר אפוא בתיאוריה מצמצמת למדי‪ ,‬שכן היא מסבירה מגמות פוליטיות וכלכליות‬
‫רחבות מאוד על בסיס מצב אחד בלבד – הנהגה הגמונית‪ .‬אף־על־פי שקיימת מחלוקת‬
‫בין התיאורטיקנים השונים באשר לאופן שבו התקיימו הגמוניות במהלך ההיסטוריה‪ ,‬יש‬
‫ביניהם הסכמה רחבה על המקרה הנוכחי – ארצות הברית בתקופה שלאחר מלחמת העולם‬
‫ה־‪ .II‬המחקרים בתחום זה בחנו את סוגיית הירידה של ארצות הברית ממעמד ההגמון‪,‬‬
‫ואת השלכותיה על הסדר הכלכלי העולמי (;‪Keohane, 1984; Shifrinson & Beckley, 2013‬‬
‫‪.)Wallerstein, 2002; Zakaria, 2009‬‬

‫ברמת הניתוח של המדינה‪ ,‬מחקרים בדקו את הקשר בין סחר לעימותים צבאיים‪ ,‬ורובם‬
‫סיפקו תמיכה לטענת הליברליזם המסחרי‪ ,‬שלפיה קשרי סחר נוטים להרתיע מדינות‬
‫מעימות צבאי (‪.)Hegre, Oneal & Russett, 2010; Lupu & Traag, 2013; Mousseau, 2013‬‬
‫על־פי הטיעון הבסיסי‪ ,‬תלות הדדית בקשרי הסחר מייקרת את ההתמודדות עם האלימות –‬
‫נוסף על העלויות המובנות הכרוכות בעימותים מזוינים‪ ,‬יהיו למדינה עלויות נוספות‪ ,‬שכן‬
‫מדינה אשר תנקוט פעולה צבאית נגד שותפת סחר תוותר בזאת גם על כל תועלות הסחר‬
‫(ראו להלן "מחלוקת‪ :‬סין וטאיוואן – האם קשרים כלכליים יכולים לגבור על יריבות‬
‫אסטרטגית?")‪ .‬בהקשר רחב יותר‪ ,‬חוקרים (‪ )Russett & Oneal, 2001‬טוענים‪ ,‬כי לצד‬
‫הדמוקרטיה והמוסדות הבין־לאומיים‪ ,‬הסחר הוא הצלע השלישית ב"משולש הקנטיאני"‪,‬‬
‫המעודד שלום מתמשך בין מדינות‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 385‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:36‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪386‬‬

‫מחלוקת‬
‫סין וטאיוואן ‪ -‬האם קשרים כלכליים יכולים לגבור על‬
‫יריבות אסטרטגית?‬
‫בשנת ‪ 1949‬הובסו צ'יאנג קאי־שק ומפלגתו (קּוֹומינטנג ‪ -‬המפלגה הלאומית הסינית ;‪ )KMT‬במלחמת‬
‫האזרחים הסינית‪ ,‬ונסוגו מסין לטאיוואן בלוויית מיליון עד שני מיליוני תומכים וחיילים‪ .‬מאז נהנתה‬
‫טאיוואן מריבונות למעשה‪ ,‬אם כי לא להלכה‪ ,‬בעניינים בין־לאומיים‪ .‬מאז איבדה את מעמדה כחברה‬
‫מוּכרת בארגון האומות המאוחדות ב־‪ ,1971‬טאיוואן חותרת להכרה בין־לאומית רחבה כמדינה ריבונית‪.‬‬
‫סין‪ ,‬מצדה‪ ,‬רואה בטאיוואן "מחוז מורד" שהוא חלק מסין על־פי כל דין‪ .‬הסינים דבקים בתוקף בעיקרון‬
‫של "סין אחת" שלפיו קיימת אומה סינית אחת בלבד‪ ,‬וטאיוואן היא חלק ממנה‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל הכרזה‬
‫רשמית על עצמאות טאיוואן נתפסת כהכרזת מלחמה‪ .‬ב־‪ 2005‬חוקקה סין את "החוק נגד היפרדות"‪,‬‬
‫שעיגן באופן רשמי את מחויבותה של סין לנקוט ב"אמצעים שאינם דרכי שלום" אם טאיוואן תצא‬
‫בהכרזת עצמאות רשמית‪.‬‬

‫לנוכח ההבדלים הפוליטיים המהותיים ביניהן‪ ,‬היחסים בין סין לטאיוואן נגועים בחשדות ובעוינות‪.‬‬
‫בתקופות הגרועות ביותר עמד האזור על סף מלחמה גלויה‪ .‬ב־‪ 1958‬הפגיזה סין כמה איים שהם חלק‬
‫מטאיוואן‪ .‬הפגזה זו כמעט הציתה מלחמה בין ארצות הברית‪ ,‬שהיא בעלת ברית צבאית קרובה של‬
‫טאיוואן‪ ,‬לבין סין‪ .‬ב־‪ ,1996‬לפני הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בטאיוואן‪ ,‬ערכה סין ניסויים בשיגור‬
‫טילים בקרבת שתי ערי נמל גדולות בטאיוואן‪ ,‬ושוב גבר הסיכון למלחמה מול טאיוואן וארצות הברית‬
‫כאחד‪ .‬הנשיא קלינטון הגיב בפריסת מערך קרבי של נושאות מטוסים אמריקניות באזור‪.‬‬

‫המצב האסטרטגי הנוכחי ממשיך להיות בלתי־יציב במובנים רבים‪ .‬דיווחים מלמדים‪ ,‬כי ברשות סין מאגר‬
‫נשק הולך וגדל המכיל יותר מ־‪ 1,200‬טילים המכוונים לעבר טאיוואן (‪ .)Capaccio, 2013‬חרף גודלה הקטן‬
‫מזה של סין‪ ,‬לטאיוואן יש צבא חזק ‪ -‬אחד הדיווחים מציב אותה במקום ה־‪ 18‬בעולם (‪globalfirepower.‬‬
‫‪ .)com, 2013‬טאיוואן היא גם קניינית מובילה של מערכות נשק מתוצרת ארצות הברית‪ ,‬והיא עצמה‬
‫מייצרת כיום ‪ 50‬טילים לטווח בינוני‪ ,‬המיועדים לתקיפת מתקנים צבאיים סיניים (‪Agence France-Presse,‬‬
‫‪.)2013‬‬

‫ואף־על־פי־כן‪ ,‬במקביל גדלה מאוד האינטגרציה הכלכלית בין סין לטאיוואן‪ .‬הסחר הדו־צדדי גדל דרמטית‬
‫מאז ‪ ,2000‬מ־‪ 31.3‬מיליארד דולר ליותר מ־‪ 121.6‬מיליארד דולר ב־‪ .)Kan & Morrison, 2013( 2012‬סין היא‬
‫כיום שותפת הסחר הגדולה ביותר של טאיוואן‪ ,‬ואחראית ל־‪ 21.9%‬מנפח הסחר הכולל של טאיוואן‪,‬‬
‫ואילו טאיוואן מדורגת במקום החמישי ברשימת שותפות הסחר של סין‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬סין היא היעד‬
‫העיקרי להשקעות זרות ישירות מטאיוואן‪ ,‬ומאז ‪ 1988‬הושקעו בה יותר מ־‪ 150‬מיליארד דולר שמקורם‬
‫בטאיוואן (‪.)Roberge, 2009‬‬

‫כיצד אפשר ליישב בין דפוסים מנוגדים אלה ‪ -‬שנהוג לכנותם "כלכלה חמה‪ ,‬פוליטיקה קרה"? מנקודת‬
‫המבט של התיאוריה הליברלית‪ ,‬היינו מצפים שהתלות ההדדית בין הכלכלות תפחית את הסבירות‬
‫למלחמה בין שתי המדינות‪ .‬לנוכח האינטגרציה הכלכלית ההדוקה בין הצדדים‪ ,‬יהיה לכל עימות צבאי‬
‫מחיר יקר‪ ,‬שכן הוא יפגע בחלקים גדולים מכלכלתם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הקשרים הכלכליים עוזרים לחזק‬
‫אינטרסים עסקיים‪ ,‬ואלה מעוניינים מטבעם בשמירה על השלום בין שתי הארצות‪ .‬אינטרסים אלה‬
‫עשויים‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬להביא להתלכדות ההעדפות הפוליטיות שלהן (‪ .)Kastner, 2010‬לסיום‪ ,‬התלות‬
‫ההדדית הכלכלית מעניקה לכל אחת מן המדינות אמצעים להפעיל "איתותים על עלות יקרה"‪ ,‬כלומר‬
‫שיטה לניהול סכסוכים באמצעים כלכליים ולא פוליטיים‪ .‬ואכן‪ ,‬אחד המחקרים מצביע על קשרים אלה‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 386‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:36‬‬

 ‫‪387‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬

‫כעל הסיבה שבגללה הבחירות בטאיוואן ב־‪ 2000‬לא גררו פעולה צבאית של סין‪ ,‬כפי שקרה בבחירות‬
‫ב־‪.)Gartzke & Li, 2003( 1996‬‬

‫יש עדויות לשיפור היחסים בין שתי הארצות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ב־‪ 2009‬התירה סין לטאיוואן להשתתף בוועידת‬
‫העצרת הכללית של ארגון הבריאות העולמי‪ ,‬וזו הייתה הפעם הראשונה שטאיוואן הורשתה להשתתף‬
‫במפגש כלשהו של ארגון המסונף לאו"ם (‪ .)Bush, 2011‬רוב המומחים מציינים‪ ,‬כי עצמת "הפחד ההדדי"‬
‫בין שתי המדינות נחלשה‪ ,‬ויש הצופים כי בשנתיים הקרובות ייתכן אפילו סוג של הסכם שלום ביניהן‬
‫(‪ .)Saunders & Kastner, 2009‬עם זאת‪ ,‬ההבדלים הפוליטיים העמוקים ביניהן נותרו בעינם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תוצאות‬
‫סקרים מלמדות‪ ,‬כי רובם המכריע של תושבי טאיוואן מעדיפים את הסטטוס קוו הנוכחי בין שתי‬
‫הארצות‪ ,‬ואילו תושבי סין היבשתית מעדיפים ששתי הארצות יתאחדו לאומה אחת (‪ .)Bush, 2011‬אם כן‪,‬‬
‫הסוגיות המדיניות העיקריות טרם נפתרו‪ ,‬על אף ההשתלבות הכלכלית‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬המתיחות הגוברת‬
‫עקב התביעות הטריטוריאליות של סין בים סין הדרומי עלולה לגרור את טאיוואן וסין למלחמה‪ .‬רק הזמן‬
‫יגיד אם הצדק היה עם האופטימיסטים או עם הפסימיסטים‪.‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫מה אפשר ללמוד ממקרה זה על כוחם של קשרים כלכליים למנוע עימות צבאי?‬ ‫‪0‬‬

‫אילו תובנות אפשר להפיק ממקרה זה מנקודת מבט ריאליסטית ומנקודת מבט קונסטרוקטיביסטית?‬ ‫‪0‬‬

‫מכיוון שלארצות הברית יש קשרים הדוקים עם שתי הארצות‪ ,‬איזו מדיניות תמליצו לה לנקוט?‬ ‫‪0‬‬

‫הערה‪ William C. Vocke, PhD. :‬ייעץ וסייע בכתיבת סעיף זה‪.‬‬

‫בתוך המדינה‪ ,‬הליברליזציה של הסחר מיטיבה עם החברה‪ ,‬שכן במחקרים נמצא מתאם‬
‫חיובי בין ליברליזציה לבין צמיחה כלכלית‪ ,‬רמות דמוקרטיזציה‪ ,‬תוחלת חיים‪ ,‬השכלה‪,‬‬
‫זכויות אדם וביטחון תזונתי; ומתאם שלילי בין ליברליזציה של הסחר לבין עבודת ילדים‪,‬‬
‫עוני וירידה באיכות הסביבה (‪" .)Bhagwati, 2008b; Wolf, 2005‬על אף כל החששות מן‬
‫הסחר הבין־לאומי‪ ,‬עובדה היא שקצב הצמיחה בארצות שבהן קצב הפעילות הכלכלית‬
‫הקשורה ביצוא מהיר פי אחד וחצי מקצב הצמיחה של ארצות שהיצוא שלהן אטי" (‪Naím,‬‬
‫‪ .)2007, p. 95‬עובדה זו מסבירה את הפופולריות הנמשכת של האמונה הליברלית‪ ,‬שלפיה‬
‫גידול מהיר בסחר תורם תרומה אדירה לשגשוג כלכלי‪ ,‬כפי שמלמדות ‪ 60‬השנים האחרונות‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬למרות יתרונות אלה‪ ,‬למדינות יש עדיין סיבות רבות לנסות להעלות את רמת החיים‬
‫המקומית באמצעות מדיניות המגנה על התעשייה המקומית מפני תחרות‪ .‬מדינות אחדות‬
‫סבורות‪ ,‬כי הסחר החופשי אינו חופשי ואינו הוגן מפני שאינו מיטיב עם כולם במידה‬
‫שווה‪ .‬אף שהמגמה הכוללת בעולם היא לקראת ליברליזציה גוברת‪ ,‬מדינות רבות עדיין‬
‫מסרבות לפתוח את השווקים המקומיים שלהן לתחרות זרה גם מפני שאינן מעוניינות‬
‫להנהיג רפורמות בשוק הביתי‪ .‬על־פי מדד החופש הכלכלי של ‪,Heritage Foundation‬‬
‫בתחילת ‪ 2013‬רק חמש ארצות‪ ,‬או פחות מ־‪ ,3%‬מתוך ‪ 185‬מדינות העולם היו "חופשיות"‪.‬‬
‫‪ 30‬מדינות (‪ )16%‬היו "חופשיות ברובן"‪ ,‬והנותרות (‪ )81%‬היו "חופשיות במידה בינונית"‪,‬‬
‫"לא־חופשיות ברובן" או "מדוכאות" (ראו מפה ‪.)11.2‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 387‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:36‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪388‬‬

‫מקור‪.Based on the 2013 Index of Economic Freedom :‬‬

‫מקור‪Based on the 2013 Index of Economic Freedom :‬‬

‫ציון במדד החופש הכלכלי‬
‫‪ 100-80‬חופשיות‬
‫‪ 79.9-70‬חופשיות ברובן‬
‫‪ 69.9-60‬חופשיות במידה בינונית‬
‫‪ 59.9-50‬לא־חופשיות ברובן‬
‫‪ 0.49-0‬מדוכאות‬
‫אין ציון‬

‫מפה ‪ 11.2‬חופש כלכלי בעולם ‪ 0‬חסידי הליברליזם הכלכלי והמרקנטיליזם מציגים שני חזונות שונים לכלכלה הבין־לאומית‪ :‬האחד חוזה מצב שבו תהיה‬
‫לשוק החופשי שליטה מלאה בכלכלה‪ ,‬והשני חוזה התערבות פעילה של המדינות כדי לפקח על כוחות השוק ולנצלם‪ .‬ואולם‪ ,‬המציאות מורכבת מזה‪,‬‬
‫שכן קיימים הבדלים בדרגות חופש הפעולה הניתנות לכוחות השוק בכל מדינה‪ .‬המפה מציגה את החופש הכלכלי בעולם‪ ,‬כפי שנמדד על־פי מדד החופש‬
‫הכלכלי לשנת ‪ .2013‬מדד החופש הכלכלי מבוסס על מדדים של עשרה תחומים כלכליים‪ ,‬ביניהם‪ :‬מדיניות הממשלה בענייני סחר‪ ,‬עבודה‪ ,‬השקעות‬
‫וזכויות קניין‪ .‬על סמך מדדים אלה‪ ,‬מוערכת המידה שבה מדינות שונות מעודדות תחרות ומקדמות העצמה אישית ואי־אפליה‪ .‬אף־על־פי שקיימים הבדלים‬
‫בדרגת החופש הכלכלי שממנו נהנות ארצות שונות‪ ,‬נראה כי קיים קשר הדוק בין חופש כלכלי לבין שגשוג‪.‬‬

‫אף־על־פי שמדינות נתונות ללחצים פוליטיים הקוראים לסגור את כלכלת המדינה‬

‫לפעילות זרה‪ ,‬יש למדיניות כזו‪ ,‬לרוב‪ ,‬השלכות שליליות‪ .‬מדינות סגורות כלכלית נוטות‬
‫להיות המדינות העניות והמושחתות ביותר‪ .‬ואכן‪ ,‬מדינות רבות שיש בהן רמה נמוכה‬
‫של חופש כלכלי‪ ,‬כגון‪ :‬מיאנמר‪ ,‬צ'אד וצפון קוריאה‪ ,‬הן גם המובילות ברשימת המדינות‬
‫המושחתות ביותר בעולם (‪ .)Transparency International, 2013‬דפוסים אלה מבליטים את‬
‫השפעת התנאים הפנימיים במדינה על המדיניות הכלכלית הבין־לאומית שלה‪ ,‬ומלמדים‬
‫כי שימורו העתידי של משטר סחר חופשי עולמי עלול להיפגע‪ ,‬אם מספר הממשלות‬
‫החופשיות והכלכלות החופשיות בעולם לא יגדל‪.‬‬

‫סחר יכול לתפקד גם ככלי במדיניות החוץ של מדינות‪ ,‬והוא משמש הן כ"גזר" הן כ"מקל"‬
‫ביחסים בין מדינות‪ .‬קשרי סחר עם מדינות מתפתחות והענקת גישה מועדפת לשווקים‬
‫הבין־לאומיים היא דרך מקובלת לסייע כלכלית למדינות המעוניינות להתחרות בשוק‬
‫העולמי‪ ,‬ובדרך זו להגיע לצמיחה כלכלית‪ .‬דוגמאות בולטות הן שיטת ההעדפות הכללית‬
‫(‪ )Generalized System of Preferences‬שהנהיג ארגון הסחר העולמי‪ ,‬הפוטרת מדינות‬
‫מתפתחות מכמה מן העקרונות של הארגון – ביניהן איסור האפליה וההדדיּות; אמנת‬
‫לֹומה‪ ,‬שהעניקה ל־‪ 71‬מדינות מתפתחות גישה מועדפת לשוקי האיחוד האירופי; ו"חוק‬ ‫ֵ‬
‫הצמיחה וההזדמנות לאפריקה"‪ ,‬המעניק לארצות אפריקה שמדרום לסהרה גישה פטורה‬
‫ממכס לשוקי ארצות הברית‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 388‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:37‬‬

 ‫‪389‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬

‫סנקציות כלכליות‬ ‫סנקציות כלכליות – פעולות יזומות נגד מדינת מטרה כדי לשלול ממנה את התועלות‬
‫(‪)economic sanctions‬‬
‫שבקשרים כלכליים – הן הדרך הנפוצה ביותר שבה הסחר הבין־לאומי יכול לעשות שימוש‬
‫פעולות ענישה כלכליות‪ ,‬כגון‬
‫הפסקת הסחר או ניתוק קשרים‬ ‫ב"מקל" לצורך הפעלת דיפלומטיה של אילוץ‪ .‬לסנקציות היסטוריה ארוכה; כפי שטען נשיא‬
‫פיננסיים‪ ,‬ששחקן עולמי אחד‬ ‫ארצות הברית וודרו וילסון ב־‪" ,1919‬מדינה מוחרמת היא מדינה הקרובה לכניעה‪ .‬אם‬
‫נוקט נגד שחקן אחר כפעולת‬ ‫נשתמש בתרופה כלכלית זו‪ ,‬שהיא שלווה‪ ,‬שקטה וקטלנית‪ ,‬לא יהיה עוד צורך בהפעלת כוח‪...‬‬
‫גמול על התנהגות מעוררת‬
‫התנגדות‪.‬‬ ‫היא אינה עולה בחיי אדם מחוץ למדינה המוחרמת‪ ,‬אך היא מפעילה עליה לחץ‪ ,‬שלפי דעתי‬
‫אין מדינה מודרנית המסוגלת לעמוד בו" (‪ ;Hufbauer et al., 2007‬וראו גם ‪.)Rowe, 2010‬‬

‫סנקציות כלכליות מופעלות לעתים קרובות‪ ,‬והשימוש בהן עלה במהירות מאז סיום‬
‫המלחמה הקרה‪ .‬ואכן‪ ,‬מספר הסנקציות שהוטלו מאז ‪ 1990‬שווה בערך למספר הסנקציות‬
‫שהוטלו מ־‪ 1900‬ועד ‪ .)Drezner, 2011( 1990‬מבחינה פוליטית‪ ,‬סנקציות הן כלי יעיל מפני‬
‫שהן קלות להפעלה באופן יחסי (בניגוד לעימות צבאי)‪ ,‬ונתפסות כ"נטולות עלות" למדינה‬
‫המפעילה אותן‪.‬‬

‫מחקרים רבים הוקדשו לסנקציות כלכליות‪ ,‬ורוב החוקרים ספקניים לגבי התועלת שלהן‬
‫ככלי אסטרטגי‪ .‬ראשית‪" ,‬רק לעתים נדירות הסנקציות מצליחות לפגוע בפוטנציאל הצבאי"‬
‫של מדינות המטרה (‪ ,)Hufbauer, Schott & Elliot, 1990, p. 94‬ונדיר שהן מצליחות לשמש‬
‫תחליף למלחמה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מעט מאוד סנקציות הצליחו להשיג את היעדים המדיניים‬
‫המוצהרים שלהן; שיעור הסנקציות שהצליחו נע בין ‪ ,33%-5%‬בהסתמך על השאלה כיצד‬
‫מודדים "הצלחה" (‪.)Elliott, 1998; Pape, 1997‬‬

‫אף שלסנקציות אין כמעט כל השפעה על השלטונות במדינות המטרה‪ ,‬אזרחי המדינות‬
‫שהסנקציות מוטלות עליהן משלמים מחיר כבד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הועלתה טענה‪ ,‬שלפיה הסנקציות‬
‫שארצות הברית הטילה על עיראק בשנות התשעים היו "סנקציות להשמדת המונים"‬
‫(‪ ,)Mueller & Mueller, 1999‬שכן המחסור במזון ובתרופות בעקבות הסנקציות הביא‬
‫למותם של כ־‪ 250,000‬ילדים עיראקים (‪ .)Garfield, 1999‬למרות היותו מקרה קיצוני‪,‬‬
‫מחקרים מצביעים על מתאם שלילי עקבי בין הטלת סנקציות כלכליות לבין הרווחה‬
‫החברתית של אזרחי מדינת המטרה (‪.)Allen & Lektzian, 2013; Peksen, 2011‬‬

‫כדי למזער את הבעיות ההומניטריות הצומחות בעקבות הטלת סנקציות כלכליות‪ ,‬החלו‬
‫המדינאים להפעיל סנקציות ממוקדות ומוגדרות יותר‪ ,‬הידועות בכינוי "סנקציות חכמות"‪.‬‬
‫הם מנסים למקד את הסנקציות במרכיבים ספציפיים של מדינת המטרה‪ ,‬כגון הקפאת‬
‫נכסים או הפסקת המסחר רק בפריטים שיש להם חשיבות אסטרטגית‪ ,‬כגון משלוחי נשק‪,‬‬
‫במקום ניתוק כל הקשרים הכלכליים‪ .‬אף שסנקציות חכמות עשויות לצמצם את הפגיעה‬
‫באזרחים‪ ,‬אין הוכחה שהן יעילות יותר (‪.)Drezner, 2011; Gordon, 2011‬‬

‫באופן כללי נתפסות הסנקציות הכלכליות באופן שלילי‪ ,‬אך יש מחקרים המציגים תמונה‬
‫מורכבת יותר של הפוטנציאל של השימוש בסנקציות ככלי מדיני‪ .‬ראשית‪ ,‬יש הטוענים‪,‬‬
‫כי חלק גדול מספרות המחקר העוסקת בסנקציות סובל מ"אפקט הסלקציה"‪ .‬מכיוון‬
‫שמחקרים אלה מתמקדים רק במקרים שבהם הופעלו סנקציות ממניעים אסטרטגיים‪,‬‬
‫ולפיכך מספר המקרים שהם בוחנים הוא מוגבל‪ ,‬עלולות התוצאות להמעיט ביעילות‬
‫הסנקציות בפועל‪ .‬מחקרים הבוחנים מדגם רחב יותר של סנקציות‪ ,‬ביניהן גם סנקציות‬
‫סביב פולמוסים בענייני כלכלה וסביבה‪ ,‬ומתמקדים יותר באיום שבהפעלת הסנקציות (ולא‬
‫בהטלתן בפועל)‪ ,‬מלמדים‪ ,‬כי ייתכן שיעילות הסנקציות בפועל גדולה ממה שנהוג לחשוב‬
‫(‪.)Bapat, Heinrich, Kobayashi, & Morgan, 2013; Lopez, 2012‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 389‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:37‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪390‬‬

‫ההתמקדות בהצלחה לעומת כישלון היא‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬דרך פשטנית מדי לבחינת יעילותן‬
‫של סנקציות‪ ,‬או של כל כלי אחר בניהול המדיניות הכלכלית (‪ .)Rowe, 2010‬לרשות קובעי‬
‫המדיניות עומד מגוון כלים רחב‪ ,‬ולכל אחד מהם עלויות ותועלות משלו‪ .‬לעתים‪ ,‬מחיר השגת‬
‫היעדים המוצהרים של המדיניות‪ ,‬ובעיקר יעדים אסטרטגיים דוגמת ויתור על שטחים או‬
‫שינוי המשטר‪ ,‬יכול להיות יקר מכדי לנסות להשיגם בפועל‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬אפשר להשתמש‬
‫בסנקציות כסמל שלפיו המדינה "עושה משהו"‪ ,‬גם אם אין לה סיכוי להשיג את יעדיה‬
‫המוצהרים‪ .‬לכן‪" ,‬אין די בהצגת החסרונות של הסנקציות; חייבים להוכיח שקיימת חלופה‬
‫מדינית אחרת שהיא טובה יותר" לכל מצב נתון (‪.)Baldwin, 1999/2000, p. 84‬‬

‫המקלות והאבנים של המדינאות הכלכלית ‪ 0‬ב־‪ 1962‬הרחיבה ארצות הברית את הסנקציות‬

‫הכלכליות על קובה והטילה עליה אמברגו מסחרי‪ ,‬כלכלי ופיננסי כמעט מוחלט‪ .‬אף־על־פי שהמלחמה‬
‫הקרה הסתיימה לפני עשרות שנים‪ ,‬הסנקציות נמשכות‪ ,‬והן עולות לכלכלת ארצות הברית בין ‪1.2‬‬
‫ל־‪ 3.6‬מיליארדי דולרים בשנה (‪ .)Hanson et al., 2013‬בתצלום‪ ,‬מפגינים דורשים לשים קץ להסגר על קובה‪.‬‬
‫בשלט שבידיהם רשום‪" :‬קובה היא אמריקה ‪ -‬די להסגר!" ב־‪ 2010‬הקלה ארצות הברית את הסנקציות‬
‫והתירה לחברות אמריקניות לייצא שירותים ותוכנה לשימושי תקשורת אישית באינטרנט‪ .‬הגבלות‬
‫הנסיעה מארצות הברית לקובה התרופפו‪ ,‬בעיקר למעבר סטודנטים ומורים (‪.)Higgins, 2011‬‬

‫גורל הסחר החופשי‬

‫הסחר העולמי ממשיך להתרחב ומדיניות המגן ירדה לשפל היסטורי‪ .‬אבל הטיעונים‬
‫בזכות מדיניות מגן עדיין נשמעים‪ ,‬והם ניזונים בחלקם מתחושות חברתיות של חוסר‬
‫ביטחון בכלכלה העולמית‪ .‬טיעונים אלה מפתים במיוחד בזמנים של שפל כלכלי‪ ,‬שכן סחר‬
‫החוץ מהווה מטרה נוחה להאשמות‪ .‬אפילו במדינות פתוחות כלכלית‪ ,‬הלחצים להפעיל‬
‫מדיניות מגן גוברים לנוכח אבדן מקומות עבודה‪ .‬אלה באו לידי ביטוי בקריאתה של חברת‬
‫הקונגרס האמריקני מקסין ווטרס (דמוקרטית מקליפורניה) "להחזיר הביתה את מקומות‬
‫העבודה"‪ ,‬ובספקנות הרווחת בקרב השמרנים אנשי תנועת "מסיבת התה" כלפי הסכמי‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 390‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:37‬‬

 ‫‪391‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬

‫סחר (‪ .)The Economist, 2010q‬נראה אפוא כי הוויכוח העתיק בין חסידי הסחר החופשי‬
‫לבין המרקנטיליסטים עתיד להימשך כסוגיה כלל־עולמית‪.‬‬

‫כמו בדיון על שוק הכספים הבין־לאומי (ראו פרק ‪ ,)10‬גם בתחום מדיניות הסחר קיים‬
‫אוצר מונחים אזוטרי המאפיין אותו‪ .‬לכן‪ ,‬לפני שנבחן את הסוגיות העומדות על סדר היום‬
‫של מערכת הסחר העולמית‪ ,‬ננסה להבין את "תחבולות הסחר" שהמדינות יכולות לנקוט‬
‫כדי להשפיע על זרימת הסחר‪.‬‬

‫תחבולות סחר‬
‫הליברליזציה של הסחר מילאה תפקיד מרכזי בצמיחת הכלכלה העולמית מאז מלחמת‬
‫העולם ה־‪ ,II‬וכלכלנים תמימי דעים ביניהם לגבי התועלת הגלומה בסחר חופשי‪ .‬וכפי‬
‫שציין פול קרוגמן‪ ,‬זוכה פרס נובל לכלכלה‪" ,‬אילו היה 'אני מאמין' לכלכלנים‪ ,‬אני בטוח‬
‫שהיו מופיעים בו המשפטים‪' :‬אני מבין את עקרון היתרון היחסי'‪ ,‬ו'אני תומך בסחר‬
‫חופשי'" (‪.)Krugman, 1987, p. 131‬‬

‫אבל מבחינה פוליטית‪ ,‬סחר חופשי פחות אטרקטיבי ממרקנטיליזם‪ .‬חיסרון זה נובע מאופי‬
‫העלויות והתועלות הכרוכות בסחר חופשי‪ .‬בסך הכול‪ ,‬התועלות לחברה מקיום סחר‬
‫חופשי עולות במידה רבה על העלויות‪ .‬אלא שתועלות אלה‪ ,‬ובמיוחד הרווח לצרכן בשל‬
‫יבוא‪ ,‬מתפזרות על פני החברה כולה ובמקרים רבים אין מבחינים בהן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אף שסחר‬
‫החוץ מאפשר לכם לחסוך עשרה דולרים על חולצה‪ ,‬ספק אם אתם מודעים לעובדה כי‬
‫הסיבה לחיסכון היא היבוא‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין תמריץ להתארגנות פוליטית שתתמוך באינטרסים‬
‫של היבוא – אילו הייתם מגלים שמחיר החולצות עלה בעשרה דולרים‪ ,‬סביר להניח שלא‬
‫הייתם מקדישים מזמנכם לארגון מצעדי מחאה לתמיכה ביבוא‪.‬‬

‫לעומת זאת‪" ,‬עלויות" הסחר החופשי מרוכזות מאוד וברורות לעין כול‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אנו‬
‫מרבים לשמוע על מפעלים שנסגרים ועל אנשים שאיבדו את מקום עבודתם בשל תחרות‬
‫עם מוצרי יבוא זולים‪ .‬לכן‪ ,‬קיים תמריץ פוליטי גדול יותר להתארגן במחאה נגד הסחר‬
‫החופשי ולרתום כוחות אלה להשפעה על התהליך המדיני‪ .‬אם כן‪" ,‬כלכלה גרועה היא‬
‫מדיניות מגן‬ ‫במקרים רבים אבן הפינה של פוליטיקה טובה" (‪.)Drezner, 2000, p. 70‬‬
‫(‪)protectionism‬‬
‫חסמים לסחר חוץ‪ ,‬כגון מכסי‬ ‫בשל דילמה זו‪ ,‬סביר להניח כי הוויכוח בנושא הסחר יימשך‪ ,‬שכן למדינות יש תמריץ‬
‫מגן ומכסות‪ ,‬המגנים על‬ ‫פוליטי לנקוט מדיניות מרקנטיליסטית‪ .‬נציג עתה כמה מן הכלים‪ ,‬המשתייכים לקטגוריה‬
‫התעשיות המקומיות מפני‬
‫תחרות זרה‪.‬‬ ‫הרחבה של מדיניות מגן – מדיניות המיועדת "להגן" על התעשיות המקומיות מפני תחרות‬
‫זרה‪.‬‬
‫מכסי מגן‬ ‫מכסי מגן – מסים המוטלים על מוצרים מיובאים – הם הכלים הידועים ביותר של‬ ‫‪0‬‬
‫(‪)tariffs‬‬
‫מדיניות מגן‪ .‬אף־על־פי שרמת המכסים הממוצעת ירדה מאוד בעקבות הסכמי ארגון‬
‫מס המוטל על מוצרים מיובאים‪.‬‬
‫הסחר העולמי והתערבותו‪ ,‬עדיין נעשה בהם שימוש מדי פעם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ב־‪ 2002‬הטיל‬
‫הנשיא בוש מכסים בגובה ‪ 30%-8%‬על יבוא פלדה‪.‬‬
‫מכסות יבוא‬ ‫מכסות יבוא מגבילות את הכמויות המותרות ליבוא של מוצר מסוים מחו"ל‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫‪0‬‬
‫(‪)import quotas‬‬
‫בסוף שנות החמישים קבעה ארצות הברית מכסות יבוא לנפט‪ ,‬בטענה שהן הכרחיות‬
‫הגבלה מספרית על כמות‬
‫המוצרים הספציפיים המותרת‬ ‫להגנה על הביטחון הלאומי של ארצות הברית‪ .‬הממשלה‪ ,‬ולא כוחות השוק‪ ,‬היא‬
‫ליבוא‪.‬‬ ‫שהכתיבה את כמות היבוא ומקורותיו‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 391‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:37‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪392‬‬

‫מכסות יצוא הן‪ ,‬לרוב‪ ,‬תוצאה של הסכמים שהושגו במשא ומתן בין יצרנים לצרכנים‪,‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מכסות יצוא‬
‫(‪)export quotas‬‬
‫ומגבילות את זרימת המוצרים (כגון נעליים או סוכר) מן היצרן אל הצרכן‪ .‬בדומה‬
‫חסמים לסחר חופשי ששתי‬
‫לכך‪ ,‬הסכמים להסדרת השוק הם הסכמים רשמיים‪ ,‬שבמסגרתם המדינה מקבלת עליה‬
‫מדינות שותפות סחר מסכימות‬
‫להגביל יצוא מוצרים‪ ,‬העלולים לפגוע בעובדים בארץ המייבאת‪ ,‬בדרך־כלל בכפוף‬ ‫עליהם‪ ,‬כדי להגן על היצרנים‬
‫לכללים מפורטים המיועדים לפיקוח ולניהול זרמי הסחר‪ .‬ארצות מייצאות מוכנות‬ ‫המקומיים שלהן‪.‬‬
‫לקבל עליהן מגבלות כאלה בתמורה לוויתורים שונים של המדינות המייבאות‪ .‬ה"הסדר‬ ‫הסכמים להסדרת השוק‬
‫של תעשיות הטקסטיל והביגוד" (‪ )MFA – Multi-Fiber Arrangement‬היה דוגמה‬ ‫(‪OMAs – orderly market‬‬
‫‪)arrangements‬‬
‫של הסכם הסדרת שוק‪ ,‬שהגביל יצוא טקסטיל וביגוד‪ .‬מקור ההסדר בראשית שנות‬ ‫הגבלות מרצון על היצוא‪,‬‬
‫השישים‪ ,‬אז הסכימה ארצות הברית על הגבלות מרצון על היצוא מול יפן והונג קונג‪,‬‬ ‫במסגרת הסכמים בין ממשלות‬
‫במטרה להגן על יצרנים אמריקנים מקומיים מפני יבוא של מוצרי כותנה זולים‪ .‬שיטת‬ ‫להתנהלות על־פי כללי סחר‬
‫מוגדרים‪.‬‬
‫המכסות הורחבה בהמשך למדינות מייבאות ומייצאות נוספות‪ ,‬ובשנות השבעים גם‬
‫לסוגי טקסטיל נוספים‪ ,‬ואז הפכה ל"הסדר המיוחד של תעשיות הטקסטיל והביגוד"‪,‬‬ ‫הגבלות מרצון על היצוא‬
‫(‪VERs – voluntary export‬‬
‫שתוקפו פקע ב־‪.1995‬‬ ‫‪)restrictions‬‬
‫אמצעי הגנה על התעשייה‬
‫עם הפחתת המכסות והמכסים נוצרה קטגוריה רחבה יותר של הגבלות סחר‪ ,‬הידועה‬ ‫‪0‬‬
‫המקומית‪ ,‬שלפיו המדינות‬
‫בשם חסמים לא־מכסיים‪ ,‬במטרה להקשות על היבוא מבלי להטיל עליו מיסוי ישיר‪.‬‬ ‫המייצאות מסכימות ביניהן‬
‫חסמים אלה מקיפים טווח רחב של תקנות ממשלתיות יצירתיות‪ ,‬שמטרתן להגן על‬ ‫להגביל את המשלוחים של‬
‫מוצר מסוים לארץ מסוימת‪ ,‬כדי‬
‫תעשיות מקומיות מסוימות מפני תחרות זרה‪ ,‬ביניהן‪ :‬תקנות בריאות וגהות‪ ,‬נוהלי‬
‫להרתיע אותה מהטלת מכסות‬
‫רכש ממשלתיים וסבסוד‪ .‬בניגוד למכסים ולמכסות‪ ,‬חסמים לא־מכסיים קשים יותר‬ ‫יבוא מכבידות עוד יותר‪.‬‬
‫לזיהוי ולביטול‪.‬‬
‫חסמים לא־מכסיים‬
‫(‪)NTBs – nontariff barriers‬‬
‫שתי צורות פופולריות במיוחד של חסמים לא־מכסיים‪ ,‬המשמשות מדינות מייבאות‬ ‫‪0‬‬
‫אמצעים שאינם מכסי מגן‪,‬‬
‫כאמצעי־נגד לנטרול המדיניות של מדינות מייצאות‪ ,‬הן היטלים נוגדי סבסוד והיטלים‬
‫המפלים לרעה מוצרי יבוא מבלי‬
‫למניעת היצף‪ .‬היטלים נוגדי סבסוד הם מכסי מגן‪ ,‬המיועדים לקיזוז הסובסידיות‬ ‫להטיל מיסוי ישיר‪ ,‬ונמצאים‬
‫שניתנו לכאורה למוצר יבוא במדינה המייצאת אותו‪ ,‬והשימוש בהם נפוץ למדי לקיזוז‬ ‫מחוץ לתחום הפיקוח של מנגנוני‬
‫האסדרה הבין־לאומיים‪.‬‬
‫סובסידיות שניתנו בצורת סיוע לחקלאים‪ .‬היטלים למניעת היצף מונעים מהמתחרים‬
‫למכור מוצרים במחיר הנמוך מעלות הייצור שלהם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במאי ‪ 2013‬הקימו המדינות‬ ‫היטלים נוגדי סבסוד‬
‫(‪)countervailing duties‬‬
‫החברות בארגון הסחר העולמי ועדת בדיקה לבחינת ההאשמות‪ ,‬שלפיהן כפתה סין‬
‫מכסי מגן ממשלתיים שנועדו‬
‫היטלים למניעת היצף על צינורות משוכללים בלא תפר מפלדת אל־חלד תוצרת יפן‬ ‫לקזז סובסידיות שהוענקו‬
‫(‪.)WTO Dispute Settlement, 2013‬‬ ‫על־פי החשד ליצרנים זרים על־ידי‬
‫ממשלותיהם‪.‬‬
‫בארצות מתפתחות‪ ,‬שיעדי התיעוש המקומי שלהן עלולים להיפגע בהיעדר הגנה מפני‬ ‫‪0‬‬
‫היטלים למניעת היצף‬
‫העסקים היעילים יותר של הצפון העולמי‪ ,‬מרבים להשתמש בטיעון של תעשיות ינוקא‬ ‫(‪)antidumping duties‬‬
‫כדי להצדיק מדיניות סחר מרקנטיליסטית‪ .‬לפי טיעון זה‪ ,‬השימוש במכסי מגן‪ ,‬או‬ ‫מכסים המוטלים על מדינה‬
‫בצורות אחרות של מדיניות הגנה על השוק המקומי‪ ,‬הכרחי לטיפוח תעשיות צעירות‬ ‫מייצאת‪ ,‬כדי למנוע מכירת מוצר‬
‫החשוד שהוא נמכר במחיר‬
‫עד שהן מגיעות לבגרות ויכולות להוריד את עלויות הייצור כדי להתחרות בהצלחה‬
‫הנמוך מן העלות הדרושה לייצורו‪.‬‬
‫בשוק העולמי‪ .‬מדיניות התיעוש־במקום־יבוא‪ ,‬שהייתה פופולרית בעבר במדינות‬
‫תעשיות ינוקא‬
‫אמריקה הלטינית ובמקומות נוספים‪ ,‬נשענה ברוב המקרים על מתן הגנה לתעשיות‬ ‫(‪)infant industry‬‬
‫ינוקא (ראו פרק ‪.)5‬‬ ‫תעשיות צעירות בראשית דרכן‬
‫("תינוקות")‪ ,‬שעדיין אינן חזקות‬
‫בצפון העולמי‪ ,‬יצירת יתרון יחסי היא כיום המניע לאימוץ מדיניות סחר אסטרטגית‬ ‫‪0‬‬
‫דיין להתחרות נגד יצרנים זרים‬
‫כשיטה מרקנטיליסטית‪ ,‬המיועדת להבטיח כי התעשיות המקומיות במדינה יישארו‬ ‫בוגרים בשוק העולמי‪.‬‬
‫תחרותיות‪ .‬מדיניות סחר אסטרטגית ממקדת את הסיוע הממשלתי בתעשיות מסוימות‬ ‫מדיניות סחר אסטרטגית‬
‫באופן המאפשר להן להשיג יתרון יחסי על פני יצרנים זרים‪ .‬דוגמה בולטת של‬ ‫(‪)strategic trade policy‬‬
‫אסטרטגיה זו היא חברת איירבוס (‪ ,)Airbus‬יצרנית אירופית של מטוסים רחבי־גוף‪.‬‬ ‫תמיכה ממשלתית בתעשיות‬
‫מקומיות מסוימות במטרה לעזור‬
‫המייסדות העיקריות הן צרפת‪ ,‬גרמניה ובריטניה‪ ,‬ובמהלך רוב שנות קיומה זכתה‬ ‫להן להשיג יתרון תחרותי על פני‬
‫החברה לסבסוד נכבד‪.‬‬ ‫יצרנים זרים‪.‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 392‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:37‬‬

 ‫‪393‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬

‫אף שהסחר החופשי עומד בבסיס הליברליזם הכלכלי‪ ,‬התיאוריה הריאליסטית עוזרת‬
‫להסביר מה מניע מדינות לאמץ מדיניות מרקנטיליסטית‪ .‬כזכור‪ ,‬על־פי הריאליזם‪ ,‬מדינות‬
‫בוחרות להתחרות זו בזו ולא לשתף פעולה‪ ,‬מפני שהפחד מפני אנרכיה בין־לאומית‬
‫נעדרת משילות כלל־עולמית מזין את חשדנותן ההדדית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מדינות חותרות‬
‫ליתרון עצמי ולעליונות כלכלית‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬מדיניות סחר אסטרטגית ברוח המרקנטיליזם‬
‫היא דוגמה מובהקת לאופן שבו הריאליזם מסביר את דאגת המדינה לאינטרס העצמי‬
‫ולרווחים היחסיים שלה‪ ,‬שכן המדינה "מתמקדת בפיתוח הכלכלי שלה כעניין בעל חשיבות‬
‫אסטרטגית" (‪.)Holstein, 2005‬‬

‫הדו־קיום הלא נוח של הליברליזם והמרקנטיליזם‬

‫לנוכח היתרונות הפוליטיים של המרקנטיליזם‪ ,‬מדינות מתקשות לעתים להתעלם‬
‫מקריאת התעשיות וקבוצות האינטרסים המקומיות‪ ,‬הדורשות מן המדינה להגן עליהן‪.‬‬
‫מדינות רבות נוקטות מדיניות מגן אף־על־פי שעל־פי התורה הליברלית‪ ,‬הקשרים שלהן‬
‫עם שותפות הסחר עתידים להידרדר בעקבות זאת‪ ,‬ובטווח הארוך כולם יסבלו‪ .‬שכן‪,‬‬
‫שותפות הסחר שלהן גומלות להן בשלל תחבולות יצירתיות המבטלות למעשה את‬
‫מדיניות המגן‪.‬‬

‫התוצאה היא מדיניות ליברלית ומרקנטיליסטית שמדינות נוקטות בעת ובעונה אחת‪.‬‬
‫גישה פרדוקסלית זו למדיניות הסחר משקפת את נחישות המדינה לקצור את ֵפרות התלות‬
‫ההדדית בסחר החוץ תוך מזעור העלויות‪ .‬השילוב הפרדוקסלי חושף גם את המתח בין‬
‫המדינה לבין השוק‪ ,‬בין ההבטחה שכולם ירוויחו לבין החשש שהרווחים לא יתחלקו‬
‫באופן שווה‪ .‬היעדר ממשלת־על עולמית מעודד כל מדינה לעסוק במצבה שלה – ברווחים‬
‫היחסיים שלה – יותר מאשר ברמה הקיבוצית של הרווחים המוחלטים לכול‪.‬‬

‫המתחרות של ארצות הברית בסחר העולמי כבר הבחינו מזמן‪ ,‬כי נושאת הדגל העיקרית‬
‫של הסחר החופשי בעידן שלאחר מלחמת העולם ה־‪ II‬כשלה בעצמה‪ ,‬לעתים קרובות‪,‬‬
‫בקיום הערכים שהרטוריקה שלה מצהירה עליהם‪ .‬ארצות הברית עצמה מפעילה מגוון‬
‫בכלי מדיניות החוץ הכלכלית שלה כדי להתערב בשוקי הסחר העולמיים‬ ‫שיטות לשימוש ֵ‬
‫ולהגן על כלכלתה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬חלק גדול מתקציב סיוע החוץ של ארצות הברית מותנה‬
‫ברכש של מוצרים ושירותים מתוצרת ארצות הברית‪ .‬בדוח מטעם הסוכנות האמריקנית‬
‫לפיתוח בין־לאומי (‪ )USAID – U.S. Agency for International Development‬נרשם‪ ,‬כי‬
‫"הנהנית העיקרית מתכניות סיוע החוץ של ארצות הברית הייתה תמיד ארצות הברית‬
‫עצמה‪ .‬קרוב ל־‪ 80%‬מן החוזים והמענקים של ‪ USAID‬זורמים במישרין לחברות עסקיות‬
‫אמריקניות" (‪ .)Easterly & Pfutze, 2008; Terlinden & Hilditch, 2003‬מנגנון זה הופך את‬
‫סיוע החוץ לסובסידיה דה פקטו‪ ,‬המוענקת לתאגידים מקומיים בארצות הברית‪.‬‬

‫מאמציה של ארצות הברית להנהיג ליברליזציה של הסחר מיועדים גם להשיג יעדים‬

‫ביטחוניים‪" .‬חוק הצמיחה וההזדמנות לאפריקה" (‪AGOA – African Growth and‬‬
‫‪ )Opportunities Act‬הוא מהלך בעייתי במיוחד בהקשר זה‪ .‬מטרתו המקורית המוצהרת של‬
‫החוק הייתה קידום משטרים דמוקרטיים וכיבוד זכויות אדם במדינות אפריקה (& ‪Blanton‬‬
‫‪ .)Blanton, 2001‬ואולם‪ ,‬על־פי הדיווחים‪ ,‬התמקדות זו התחלפה באינטרסים אסטרטגיים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬כאשר ביקשה ארצות הברית להבטיח את הסכמת מועצת הביטחון של האו"ם‬
‫לפעולה צבאית בעיראק‪ ,‬נוצל חוק הצמיחה וההזדמנות לאפריקה למינוף התמיכה של‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 393‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:37‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪394‬‬

‫מדינות אפריקה החברות במועצת הביטחון – "המסר היה ברור‪ :‬או שתצביעו בעדנו‪ ,‬או‬
‫שתאבדו את פריבילגיות הסחר שלכם" (‪.)Dren, 2009‬‬

‫נוסף על כך‪ ,‬רמת מכסי המגן הנהוגה בארצות הברית אמנם נמוכה יותר מאשר בעולם‬
‫המתפתח‪ ,‬אך ארצות הברית‪ ,‬כמו שאר המדינות המפותחות‪ ,‬עדיין מעניקה הגנה לכמה‬
‫מגזרי מפתח בכלכלתה‪ ,‬ובמיוחד לחקלאות‪ .‬בין השנים ‪ 2012-1995‬קיבלו החקלאים‬
‫בארצות הברית סיוע חקלאי בסכום של ‪ 256‬מיליארד דולר (‪ .)EWG, 2013‬לנוכח הרטוריקה‬
‫הליברלית של ארצות הברית ומעמדה העולמי כמעצמת העל הכלכלית המובילה‪ ,‬ברור‬
‫שטקטיקות מרקנטיליסטיות מובהקות אלה מזיקות לקיומו של משטר הסחר הליברלי‪.‬‬
‫מצב זה מטריד במיוחד את המדינות המתפתחות‪ ,‬שכן גם להן יש מגזרים חקלאיים גדולים‬
‫וחזקים מאוד התובעים הגנה וסיוע‪ .‬הפער בין האידיאלים שהצפון העולמי מצהיר עליהם‬
‫לבין מעשיו מחזיר לתודעה את זיכרון הקולוניאליזם והצביעות ההיסטורית של הארצות‬
‫העשירות‪ .‬כפי שכתב הכלכלן איאן קמפבל‪" ,‬הצביעות הגדולה ביותר היא אולי העובדה‬
‫שארצות הברית‪ ,‬המטיפה לכל העולם על מעלותיו של הסחר החופשי הרבה יותר מכל‬
‫ארץ אחרת‪ ,‬מוציאה בעצמה עשרות מיליארדי דולרים כדי למנוע חופש מן השווקים שלה"‬
‫(‪.)Campbell, 2004, p. 112‬‬

‫לדעת הליברלים חסידי השוק החופשי‪ ,‬וכן לדעת המרקסיסטים‪ ,‬הסחר הוא "משחק‬
‫מכור" בגלל הפרקטיקה המושחתת המקובלת‪ ,‬הידועה בכינוי הגנאי "רדיפת רנטות" (‪rent-‬‬
‫‪ ,)seeking‬שבאמצעותה ממשלות כופות על המתחרים בתעשייה המקומית מגבלות שיווק‬
‫מפלות‪ .‬רנטות המציבות מכשול למדינות המשתתפות בשוק העולמי מזיקות לכולם‪ ,‬אך‬ ‫רנטות‬
‫(‪)rents‬‬
‫פגיעתן במדינות העניות קשה במיוחד (‪ .)Klein, 2007‬צוות מומחים לחיזוי צפה‪ ,‬כי עד‬
‫תשואות כספיות גבוהות מן‬
‫‪" 2020‬יתרונות הגלובליזציה לא יהיו גלובליים‪ ...‬הפערים בין המדינות הנהנות מפרות‬ ‫הרגיל על השקעות‪ ,‬הנובעות‬
‫הגלובליזציה הכלכלית‪ ...‬לבין אותן ארצות נחשלות או המוצרים של אותן ארצות שיישארו‬ ‫מפגמים בשוק‪ ,‬כגון השפעה‬
‫מאחור‪ ,‬עתידים להתרחב‪ ,‬וזאת למרות התחזית‪ ,‬שלפיה הכלכלה העולמית ב־‪ 2020‬תהיה‬ ‫ממשלתית‪.‬‬
‫גדולה ב־‪ 80%‬משהייתה ב־‪.)National Intelligence Council, 2004( "2000‬‬

‫ניצחונות או צרות לכלכלה העולמית?‬

‫חרף הלחצים המכבידים על הסחר החופשי‪" ,‬הגלובליזציה המהירה לא ערערה כלל את‬
‫אמונתם של הליברלים בסחר‪ .‬אף לא כלכלן רציני אחד מפקפק בטיעון בזכות האינטגרציה‬
‫הבין־לאומית באמצעות זרימה הדדית של מוצרים ושירותים‪ ,‬אם כי קיים ויכוח ער בשאלה‬
‫על הדרכים להשגת אינטגרציה באמצעות סחר חוץ" (‪ .)Crook, 2003, p. 3‬האם אמון זה‬
‫עתיד להימשך? כדי להיטיב לבחון סוגיה זו‪ ,‬נבחן עתה את התפתחות מערכת הסחר‬
‫הליברלית‪ ,‬ואת הבעיות שעמן היא מתמודדת כיום‪.‬‬

‫התפתחות ארגון הסחר העולמי‬

‫אף־על־פי שקשה לקיים משטר סחר ליברלי – והבעיות הקיימות במערכת הסחר העולמית‪,‬‬
‫בהשוואה למבנה המערכת הפיננסית העולמית – התפתחות המבנה של מערכת הסחר‬
‫הייתה טובה יותר‪ .‬כפי שצוין בפרק ‪ ,10‬מערכת ההסדרים הפיננסיים שהוקמה במסגרת‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 394‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:37‬‬

 ‫‪395‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬

‫ההסדר של ברטון וודס קרסה ב־‪ ,1971‬והמערכת הנוכחית מּועדת ל"התקפי טירוף‪ ,‬פאניקה‬
‫והתרסקויות" (‪ – )Kindleberger, 2000‬השוק הוא שמכתיב את התנודות בשוק המט"ח;‬
‫הטיפול בסוגיות של שיתוף פעולה בין המערכת המוניטרית למערכת הפיננסית אינו‬
‫חורג מקבוצות דיון; וקרן המטבע הבין־לאומית עוסקת רק בפיקוח על מערכות פיננסיות‬
‫ובניהול משברים כלכליים בארצות השרויות בקשיים כספיים חמורים‪ .‬היא איננה קובעת‬
‫כללים ודפוסי התנהלות רחבים‪ ,‬הניתנים לאכיפה‪ ,‬לצורך שליטה בזרימת הכסף בעולם‪.‬‬

‫ארגון הסחר העולמי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מספק מבנה מוסדי מפותח היטב לניהול מערכת‬
‫הסחר העולמית‪ .‬ההיסטוריה של ארגון גאט"ט‪/‬ארגון הסחר העולמי הייתה סוערת‬
‫ועתירת קשיים‪ ,‬ובשנות קיומו ספג הארגון ביקורת קשה על חוסר ההתקדמות שלו‪ .‬שנות‬
‫החמישים הוגדרו כ"עשור אבוד"‪ ,‬ובתקופת המשא ומתן ב"סיבוב אורוגוואי" נכתבו על‬
‫הארגון "ניתוחים לאחר המוות"; ביקורת חריפה נמתחה גם ב"סיבוב דוחה"‪ ,‬המתנהל‬
‫בעצלתיים מאז ‪ .)Stiles, 2005; Pakpahan, 2013( 2002‬בעקבות המשבר הכללי של ‪2008‬‬
‫הכריז מומחה המשפט ריצ'רד סטיינברג‪ ,‬כי "כפורום למשא ומתן בענייני סחר‪ ,‬ארגון‬
‫הסחר העולמי מת" (‪.)Steinberg, 2009‬‬

‫ואולם‪ ,‬ברוח התבטאותו של מארק טוויין‪ ,‬השמועות על מותו של ארגון הסחר העולמי‬
‫"היו מוגזמות מאוד"‪ ,‬והוא ממשיך לפעול‪ .‬בעידן ברטון וודס‪ ,‬המפגשים התקופתיים‪ ,‬או‬
‫ה"סיבובים" של הסכמי גאט"ט‪ ,‬קצרו הצלחה רבה בהפחתת המכסים‪ .‬סבב השיחות הראשון‪,‬‬
‫שהתקיים בז'נבה ב־‪ ,1947‬הפחית ב־‪ 35%‬את גובה המכסים‪ ,‬והסבבים הבאים בשנות‬
‫החמישים והשישים ("סיבוב קנדי")‪ ,‬בשנות השבעים ("סיבוב טוקיו") ובשנות השמונים‬
‫והתשעים ("סיבוב אורוגוואי") הביאו לביטול כמעט מוחלט של כל מכסי המגן על מוצרי‬
‫תעשייה‪ .‬כיום‪ ,‬פחות מ־‪ 0.25%‬מכלל הסחר העולמי כפופים לתשלום מכס (‪.)Ali et al., 2011‬‬

‫"סיבוב דוחה"‪ ,‬שנפתח רשמית ב־‪ ,2002‬קבע סדר יום שאפתני ביותר לליברליזציה של‬
‫הסחר העולמי‪ ,‬שהתמקד ברבים מן החסמים הלא־מכסיים לסחר חופשי‪ ,‬וכן בסעיפים‬
‫נוספים הנוגעים לסחר המופיעים בסדר היום העולמי‪ ,‬ביניהם‪ :‬זכויות קניין רוחני‪ ,‬בעיות‬
‫סביבה‪ ,‬סחר בשירותים ואמצעי השקעה מבוססי־סחר‪ .‬הוכחה נוספת להצלחת הארגון‬
‫היא הגידול במספר המדינות החברות בו‪ .‬ארגון הסחר העולמי מונה כיום ‪ 159‬חברות‪ ,‬ועוד‬
‫‪ 25‬מדינות במעמד של "מדינה משקיפה"‪ ,‬שכבר נקטו מהלכים לקראת הצטרפות לחברות‬
‫מלאה בארגון (ראו מפה ‪.)11.3‬‬

‫"סיבוב אורוגוואי" הפך את גאט"ט לארגון הסחר העולמי‪ ,‬משטר מבוסס כללים המצויד‬
‫במנגנון חזק ליישוב מחלוקות‪ ,‬המשמש כבורר בסכסוכים הקשורים בסחר בין המדינות‬
‫החברות‪ ,‬ותובע מדינות על נקיטת צעדים מרקנטיליסטיים‪ .‬מאז ‪ 1995‬טיפל ארגון הסחר‬
‫העולמי ביותר מ־‪ 459‬סכסוכים (‪ ,)WTO, 2013c‬ויש לו הסמכות לדרוש אפילו מן המדינות‬
‫החברות החזקות ביותר לשאת באחריות לפרקטיקות הסחר שהן נוקטות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ארגון‬
‫הסחר העולמי מילא תפקיד מכריע באילוץ ארצות הברית לבטל את מכסי הפלדה שהטילה‬
‫ב־‪ – 2002‬על־פי פסיקת הארגון‪ ,‬אם ארצות הברית לא הייתה מבטלת את הגנתה על שוק‬
‫הפלדה המקומי‪ ,‬האיחוד האירופי היה יכול לאכוף עליה סנקציות סחר בגובה ‪ 4‬מיליארדי‬
‫דולרים (‪.)Becker, 2003‬‬

‫נוסף על מדיניות ה"מקל" שארגון הסחר העולמי יכול לנקוט בה כדי לקרוא את המדינות‬
‫החברות לסדר‪ ,‬ה"גזר" של מעמד החברּות בארגון‪ ,‬המקנה לכל מדינה חברה גישה‬
‫לשווקים של ‪ 159‬חברות הארגון‪ ,‬יכול לשמש לקידום כלכלה וחברה פתוחים יותר ולשיפור‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 395‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:37‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪396‬‬

‫‪Author created map based on World Trade Organization data, 2013‬‬

‫חברה בארגון הסחר העולמי‬
‫"מדינה משקיפה"‪ ,‬במגעים‬
‫לקראת הצטרפות‬
‫לא חברה‬

‫מפה ‪ 11.3‬ארגון הסחר העולמי עובר גלובליזציה ‪ 0‬בעת הקמת גאט"ט היו בארגון ‪ 23‬מדינות חברות‪ .‬ביולי ‪ 2013‬היו בארגון הסחר העולמי ‪ 159‬מדינות‬
‫חברות‪ .‬נוסף על כך‪ 25 ,‬מדינות במעמד "מדינה משקיפה" נמצאות במגעים לקראת הצטרפות כחברות רשמיות (ביניהן תימן)‪ .‬על אף המחלוקות סביב‬
‫ארגון הסחר העולמי‪ ,‬העובדה שכמעט כל מדינות העולם חברות בו מעידה על כוח המשיכה שיש לארגון בקרב מדינאים‪.‬‬

‫המשילות במדינה‪ .‬המדינות שהצטרפו לאחרונה לארגון הסחר העולמי – רוסיה‪ ,‬לאוס‪,‬‬
‫סין וערב הסעודית – הנהיגו רפורמות במשטרי הסחר שלהן‪ ,‬כולל הרחבת האחריותיות‬
‫והשקיפות במדיניות הסחר שלהן‪ ,‬כדי להתקדם בשלבים הדרושים לתהליך ההצטרפות‬
‫לארגון‪ .‬לדעת פיטר סאתרלנד‪ ,‬אחד המנהלים־מייסדים של ארגון הסחר העולמי‪ ,‬מדינות‬
‫עוברות שינויים "דרמטיים – רובם לטובה – במסגרת מאמציהן להצטרף לארגון הסחר‬
‫העולמי" (‪ .)Sutherland, 2008, p. 127‬גם לאחר ההצטרפות נמשכות ההשפעות הפוליטיות;‬
‫ממחקרים עולה‪ ,‬כי קיים מתאם חיובי בין חברּות בארגון הסחר העולמי לבין תהליכים‬
‫דמוקרטיים מסוימים‪ ,‬כגון השתתפות פוליטית ובחירות חופשיות והוגנות (& ‪Aaronson‬‬
‫‪.)Abouharb, 2011; Aaronson & Zimmerman, 2007‬‬

‫ואולם‪ ,‬ארגון הסחר העולמי הוא‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬קרבן להצלחתו שלו‪ .‬כאשר הוקם גאט"ט‪,‬‬
‫היו בו ‪ 23‬חברות והוא נועד להשיג מטרה מרכזית אחת ויחידה – הפחתת מכסים‪ .‬לאחר‬
‫שהפחתת המכסים וביטולם הפכו למדיניות רווחת ברוב מגזרי התעשייה‪ ,‬הפנה ארגון‬
‫הסחר העולמי את תשומת לבו לתעשיות שלא דנו בהם בסבבים הקודמים‪ ,‬והחל לטפל‬
‫במגוון רחב של חסמים לא־מכסיים‪ ,‬המחבלים בקיום סחר חוץ‪ .‬הרחבת הפעילות של‬
‫ארגון הסחר העולמי בכל אחד מתחומים אלה נתקלה בקשיים פוליטיים רבים‪ ,‬אם כי‬
‫מסיבות שונות‪.‬‬

‫כפי שכבר צוין‪ ,‬חרף יתרונותיו הכלכליים של הסחר הליברלי‪ ,‬להגנה על התעשייה המקומית‬
‫באמצעות מדיניות מרקנטיליסטית יש‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬יתרונות פוליטיים ברורים‪ .‬זהו המצב‬
‫בענף החקלאות‪ ,‬שזמן רב נתפס כ"מגזר המעּוות ביותר בכלכלה העולמית" (‪Panagariya,‬‬
‫‪ ,)2005, p. 1277‬שכן מדינות רבות מסבסדות בקביעות את היצרנים החקלאיים שלהן‬
‫ומפעילות אמצעים שונים כדי להגן עליהם מפני תחרות זרה‪ .‬אף שליברליזציה כלל־‬
‫עולמית של החקלאות הייתה יכולה להכפיל את היקף היצוא החקלאי של הצפון העולמי‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 396‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:38‬‬

 ‫‪397‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬

‫והדרום העולמי כאחד (‪ ,)Grant & Boys, 2011‬מדינות‬

‫אינן מוכנות לשלם את המחירים הפוליטיים הכרוכים‬
‫בביטול הסובסידיות לחקלאים המקומיים‪ ,‬ולהסיר‬
‫חסמים נוספים לסחר החקלאי‪ .‬במקרים מסוימים‪,‬‬
‫צעדים להנהגת ליברליזציה בסחר החקלאי נתקלו בגלי‬
‫מחאה ואפילו במהומות‪ ,‬דוגמת אלה שפרצו בדרום‬
‫קוריאה נגד יבוא בשר מארצות הברית (‪Sang-Hun,‬‬
‫‪ ,)2008‬והפגנות המחאה ברוסיה נגד האפשרות לייבא‬
‫תוצרת חקלאית שעברה שינויים גנטיים (‪Russian‬‬
‫‪.)Times, 2012‬‬

‫"מלחמות הכותנה" בין ארצות הברית לברזיל ממחישות‬

‫את הלחצים המנוגדים הפועלים בתחרות בין ליברליזם‬
‫למרקנטיליזם‪ .‬ארצות הברית מסבסדת זה שנים את‬
‫יצרני הכותנה שלה‪ ,‬וברזיל‪ ,‬החותרת להשיג גישה לשוקי‬
‫האם ארגון הסחר העולמי "הורג חקלאים"? הליברליזציה של‬
‫‪0‬‬ ‫ארצות הברית‪ ,‬פנתה לארגון הסחר העולמי והגישה‬
‫החקלאות היא אחד הנושאים המורכבים ביותר על סדר היום של ארגון‬ ‫נגדה תביעות רבות – ואף זכתה בהן (‪.)Schnepf, 2011‬‬
‫הסחר העולמי‪ ,‬והוא מעורר לעתים קרובות תגובות נסערות על כל‬ ‫ואולם‪ ,‬ארצות הברית המשיכה לערער על פסיקות‬
‫"איום" פוטנציאלי על הסטטוס קוו‪ .‬דרום קוריאה אינה יוצאת מכלל‬
‫זה‪ ,‬במיוחד בכל הנוגע לשוק האורז שלה‪ .‬בתצלום‪ ,‬שצולם בזמן ועידת‬ ‫הארגון וסירבה לבטל את הסובסידיות למגדלי הכותנה‬
‫השרים של ארגון הסחר העולמי בקנקון‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬ב־‪ ,2003‬מופיע לי‬ ‫המקומיים‪ .‬לאחר שמונה שנות התדיינות העמידו‬
‫קיּונג האי (משמאל‪ ,‬נושא שלט)‪ ,‬מגדל אורז מדרום קוריאה‪ ,‬המוחה על‬ ‫לארצות הברית אולטימטום‪ :‬ביטול הסובסידיות‬
‫הליברליזציה בשוק האורז‪ .‬זמן קצר לאחר שצולמה ההפגנה‪ ,‬לי‪ ,‬שנודע‬ ‫למגדלי הכותנה שלה‪ ,‬או תשלום מכסים גבוהים‬
‫כפעיל ותיק בהגנת מגדלי האורז‪ ,‬דקר את עצמו בלבו במפגן דרמטי‬
‫שתטיל ברזיל על מגוון רחב של מוצרים שארצות‬
‫של התנגדות לליברליזציה של הסחר; הוא מת זמן קצר לאחר מכן‪.‬‬
‫הברית מייצאת אליה‪ ,‬החל בתמרוקים וכלה במכוניות‬
‫(‪ .)Politi & Wheatley, 2010‬ארצות הברית ניצבה בפני‬
‫שתי חלופות קשות מבחינה פוליטית – ביטול הסובסידיות לכותנה המקומית‪ ,‬או יציאה‬
‫ל"מלחמת סחר" עם ברזיל – ומצאה פתרון חדשני‪ .‬בתמורה להסכמת ברזיל לבטל את‬
‫תביעותיה‪ ,‬הסכימה ארצות הברית לסבסד את מגדלי הכותנה בארצות הברית ובברזיל‬
‫כאחד‪ .‬וכך‪ ,‬נוסף על המשך תשלום הסובסידיות לחקלאים האמריקנים‪ ,‬בהיקף של מאות‬
‫מיליארדי דולרים‪ ,‬הסכימו פקידי ִמנהל הסחר של ארצות הברית להעביר למגדלי הכותנה‬
‫הברזילאים תשלומים בהיקף של יותר מ־‪ 150‬מיליון דולר בכל שנה (‪.)Joffe-Walt, 2013‬‬

‫כאשר החל ארגון הסחר העולמי להתמקד בחסמים לא־מכסיים לסחר העולמי‪ ,‬הוא החל‬
‫להתמודד גם עם סוגיות‪ ,‬החורגות מעבר לדיכוטומיה המסורתית בין סחר חופשי למדיניות‬
‫מחּברות את הסחר‬ ‫מגן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הבעיות הקשורות ביחסי עבודה ובתקנים סביבתיים ַ‬
‫העולמי למחלוקות נרחבות יותר על זכויות אדם מול פיתוח כלכלי (ראו "מבט מקרוב‪:‬‬
‫סחר וסביבה")‪ .‬לטענת א"מ דסטלר‪ ,‬מומחה למדיניות סחר‪ ,‬בשנים האחרונות התפתחה‬
‫"פוליטיקה חדשה" של סחר בין־לאומי‪ .‬הסוגיות החדשות אינן עוסקות "באיזון הדרוש בין‬
‫אינטרסים כלכליים ליעדים מדיניים‪ ,‬אלא באיזון הנכון בין שיקולים כלכליים לבין ערכים‬
‫חברתיים אחרים"‪ .‬מקובל‪ ,‬אמנם‪ ,‬להכניס ערכים ויעדים אחרים אלה תחת המטרייה של‬
‫"סחר הוגן"‪ ,‬אלא שאי־אפשר לקטלג אותם בקלות כטיעונים בעד או נגד סחר חופשי;‬
‫שכן‪ ,‬סקרים מלמדים‪ ,‬כי גם מי שתומכים בסחר ליברלי עדיין מייחסים חשיבות רבה‬
‫לעקרונות הסחר ההוגן‪ ,‬ביניהם הגנה על זכויות עובדים ועל הסביבה (‪ .)Ehrlich, 2011‬אלה‬
‫הן סוגיות שקשה הרבה יותר ליישבן‪ ,‬והן מציבות "אתגר שהמוסדות הוותיקים להסדרת‬
‫מדיניות הסחר לא השכילו להתמודד אתו או אפילו להבינו" (‪.)Destler, 2005, p. 253‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 397‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:39‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪398‬‬

‫מבט מקרוב‬
‫סחר וסביבה‬
‫הקשר בין סחר לסביבה עומד במרכזה של מחלוקת עזה‪ .‬המבקרים מאשימים את הגלובליזציה‪,‬‬
‫שהסחר הוא חלק ממנה‪ ,‬בהובלה ל"מרוץ לתחתית" בהקפדה על תקנים סביבתיים‪ ,‬בשעה שכל‬
‫הארצות משפרות את התחרותיות שלהן באמצעות הקלה על תקנות הפיקוח על איכות הסביבה‪ .‬אך‬
‫ממחקרים רבים עולה‪ ,‬כי הסחר עשוי דווקא להוביל לשיפור מצב הסביבה‪ ,‬שכן הוא תורם להפצת‬
‫טכנולוגיות מתקדמות והתנהלות ידידותית לסביבה‪ ,‬בתהליך שנודע בכינוי "אפקט קליפורניה" (‪Prakash‬‬
‫‪.)& Potoski, 2007; Vogel, 1995‬‬
‫ביסוד המחלוקת על סחר‪/‬סביבה בולט היעדר מוסד של משילות עולמית‪ .‬הסכם מרקש‪ ,‬שבמסגרתו‬
‫נוסד ארגון הסחר העולמי‪ ,‬קורא לארגון "להגן על הסביבה ולשמר אותה"‪ .‬יתר על כן‪ ,‬סעיף ‪ 20‬להסכם‬
‫גאט"ט המקורי מאפשר לארצות לאכוף חוקי סחר "הנחוצים להגנה על חייהם ובריאותם של בני אדם‪,‬‬
‫בעלי חיים או צמחים" ועוסקים ב"שימור משאבי טבע סופיים"‪ .‬ואולם‪ ,‬מעבר למנדט עמום זה‪ ,‬אין לארגון‬
‫הסחר העולמי שום מערך מפורש של כללי סביבה שינחו את החלטותיו‪ .‬להפך‪ ,‬עקרון "הטיפול הלאומי"‬
‫מחייב התייחסות שווה לכל המוצרים למטרות סחר‪ ,‬בלא עיסוק בשאלה כיצד הם נוצרו‪ .‬על־פי עיקרון‬
‫זה‪ ,‬אפליה נגד מוצר מארץ מסוימת בגלל אופן הייצור שלו מייצרת מדיניות מגן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ארגון הסחר‬
‫העולמי פסק‪ ,‬כי התיוג "דיג בטוח לדולפינים" על מוצרי הטונה של ארצות הברית מהווה אפליה בלתי־‬
‫הוגנת כלפי טונה תוצרת מקסיקו‪ ,‬שדייגיה אינם משתמשים ברשתות "בטוחות לדולפינים"‪ .‬ארגון הסחר‬
‫העולמי פסק גם במקרים נוספים נגד חוקי הסביבה של ארצות הברית‪ ,‬כגון סעיפי דרישה לשיטות דיג‬
‫חסילונים "בטוח לצבים"‪ ,‬ותקנים לאיכות דלק‪ .‬שכן‪ ,‬אף־על־פי שחבר השופטים תמך בחוקים עצמם‪,‬‬
‫הוא קבע כי אכיפתם נועדה לפגוע באופן בלתי־הוגן בארצות מסוימות‪.‬‬
‫מצב זה מעלה דילמה מרכזית‪ .‬ברור כי למדינות יש הזכות להנהיג פרקטיקות ותקנים סביבתיים‬
‫ולהקפיד על שמירתם‪ ,‬אבל קיימים הבדלים גדולים בין דפוסי הפעולה של המדינות השונות בתחום זה‪.‬‬
‫כיצד אפשר‪ ,‬על־פי הבדלים אלה‪ ,‬למתוח קו מפריד בין אסדרה ופיקוח סביבתי לגיטימי לבין הניסיונות‬
‫לנצל אסדרה זו כ"עוד תירוץ נוח להגבהת המחסומים לסחר" (‪?)Anderson, 1996‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫‪ .1‬מה אפשר ללמוד מן הדיון לעיל על הקשיים ביישוב הסתירה בין סחר חופשי לבין הגנת הסביבה?‬
‫‪ .2‬כיצד אפשר ליישב בין הסחר העולמי לבין הצורך להגן על הסביבה?‬
‫‪ .3‬האם ארגון הסחר העולמי הוא הפורום המיטבי לקבלת החלטות בסוגיות אלה?‬

‫הגידול במספר החברות בארגון הסחר העולמי הצמיח אתגרים נוספים‪ .‬באופן מסורתי‪,‬‬
‫סבבי המשא ומתן בגאט"ט‪/‬ארגון הסחר העולמי התנהלו על־פי "מודל המועדון" (‪Esty,‬‬
‫‪ ,)2002‬שבו קבוצה קטנה של שרי מסחר – לרוב של ארצות הברית‪ ,‬האיחוד האירופי ויפן –‬
‫עיבדה את פרטי המדיניות‪ ,‬והמדינות האחרות צייתו לה‪ .‬הסבבים התנהלו בפרטיות‬
‫גמורה‪ ,‬והציבור כמעט שלא התעניין בהם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הידיעה על סיום "סיבוב טוקיו"‬
‫ב־‪ ,1979‬שהמומחים ראו בו ניצחון סוחף לליברליזציה של הסחר‪ ,‬נדחקה לעמוד ‪18‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 398‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:39‬‬

 ‫‪399‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬

‫במדור העסקים (חלק ד) של העיתון "וושינגטון פוסט" – בוודאי לא המיקום הבולט‬

‫ביותר לחדשות‪.‬‬

‫כיום המצב שונה‪ .‬כפי שמעידות מחאות ההמונים‪ ,‬המלוות כל מפגש של ראשי ארגון‬
‫הסחר העולמי‪ ,‬סבבי השיחות מושכים כיום תשומת לב ציבורית רבה‪ .‬במקביל‪ ,‬מבנה‬
‫הכוח בארגון נעשה רב־קוטבי יותר מבעבר‪ .‬הדרום העולמי הפך פעיל מאוד במערכת‬
‫הסחר הבין־לאומית‪ ,‬והוא אחראי כיום לכשליש מכלל הסחר העולמי (‪ .)WDI, 2013‬וכך‪,‬‬
‫המדינות המתפתחות‪ ,‬ובמיוחד ה־‪ ,G-5‬חמש הכלכלות העולות – סין‪ ,‬הודו‪ ,‬ברזיל‪ ,‬מקסיקו‬
‫ודרום אפריקה – מתנהלות בתקיפות רבה בשיחות הסחר (‪.)Meltzer, 2011‬‬

‫ארגון הסחר העולמי ניצב אפוא בפני דילמה מעניינת – לאחר שהצליח להשיג את היעד‬
‫של הורדת המכסים‪ ,‬ולאחר שהצליח לצרף אליו את כל מדינות העולם כמעט‪ ,‬מוטל עליו‬
‫כעת לנסות לגרום למספר רב של מדינות להסכים על מספר רב של סוגיות קשות ומעוררות‬
‫מחלוקת עזה‪ .‬ואכן‪ ,‬הסבב האחרון של שיחות הסחר‪" ,‬סיבוב דוחה"‪ ,‬נפתח בבירת קטאר‬
‫רק לאחר שבע שנים של משא ומתן מקדים על תוכן השיחות; והוא מתנהל בעצלתיים מאז‬
‫‪ .2002‬הסבב נתקל במכשולים רבים וקשים ועתידו אינו ברור (‪Bhatia, 2011; Pakpahan,‬‬
‫‪ .)2013‬ההקשר הכלכלי בעולם כיום אינו תורם לפתרון קשיים אלה‪.‬‬

‫הסחר העולמי והמשבר הכלכלי העולמי‬

‫כאשר בוחנים את הסחר העולמי חשוב לזכור את ההקשר העולמי‪ ,‬שכן הסוגיות והמאבקים‬
‫שהתפתחו לאחרונה הופיעו בעקבות המשבר הכלכלי הגדול ביותר בעולם מאז השפל‬
‫הכלכלי הגדול‪ .‬היקף הסחר העולמי ירד ב־‪ 9%‬ב־‪ – 2008‬הפעם הראשונה שהיקף הסחר‬
‫העולמי השנתי ירד מאז ‪ – 1982‬וב־‪ 2009‬הוסיף לרדת בעוד ‪ .12.2%‬צניחה זו בהיקף‬
‫הסחר הייתה תלולה ופתאומית יותר מן הנפילה שהתלוותה לשפל הגדול (& ‪Eichengreen‬‬
‫‪ .)O’Rourke, 2009‬ב־‪ 2010‬חלה התאוששות ניכרת של הסחר העולמי‪ ,‬והוא גדל ב־‪,13.8%‬‬
‫אבל מאז‪ ,‬קצב הצמיחה הצפוי הוא ‪ 4.5%‬לשנה בלבד (‪ .)WTO, 2012; 2013d‬בדיקת‬
‫ההשפעות של המשבר העולמי של ‪ 2008‬על הסחר העולמי מרחיבה את הבנתנו בקשרי‬
‫הגומלין בין היבטים שונים של הגלובליזציה הכלכלית‪ ,‬ובמיוחד הסחר והכספים‪ .‬בתוך כך‬
‫היא גם מוכיחה את עמידותן של נורמות הסחר הליברלי גם בעת משבר כלכלי‪.‬‬

‫המשבר הכלכלי העולמי של ‪ 2008‬גרם לירידה היסטורית ברמת הסחר העולמי‪ ,‬בשל שלושה‬
‫גורמים עיקריים‪ .‬ראשית‪ ,‬המשבר הפיננסי הוביל למיתון כולל בכלכלה העולמית‪ ,‬שגרם‬
‫לנפילה אדירה בביקוש הצרכנים‪ .‬השוק למוצרים זרים ולמוצרים באופן כללי התכווץ‪.‬‬
‫הגלובליזציה של הייצור‪ ,‬ובעיקר האופי של שרשרות האספקה‪ ,‬הוסיפה והעצימה השפעות‬
‫אלה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כל ירידה במכירות של מחשבי ֶדל בארצות הברית מקטינה את היקף הסחר‬
‫בין תשע מדינות‪ .‬וכך‪ ,‬בשרשרות האספקה הגלובליות יש לצמצום הסחר "אפקט מכפיל";‬
‫קבוצה גדולה של חברות עסקיות ומדינות סובלות מהתכווצות זו של הסחר‪.‬‬

‫נוסף על כך‪ ,‬עם קריסת שוקי האשראי "התייבש" המימון לסחר חוץ; סחר בין־לאומי‬
‫מחייב‪ ,‬לרוב‪ ,‬רמת אשראי לטווח קצר עד בינוני‪ ,‬ובעקבות המשבר לא היה אפשר להשיג‬
‫עוד אשראי כזה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יצואנים נזקקים לעתים להלוואות לטווח קצר לצורך גישור‬
‫על התקופה החולפת ממועד ייצור המוצרים ועד שההכנסה ממכירותיהם חוזרת אליהם‪.‬‬
‫במקרים מסוימים‪ ,‬אם גם המוכר וגם הקונה אינם יכולים להשיג אשראי לביצוע העסקה‪ ,‬לא‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 399‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:39‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪400‬‬

‫יתבצע סחר (‪ .)Auboin, 2009; Chauffour & Malouche, 2011‬התוצאה הייתה התכווצות‬
‫"פתאומית‪ ,‬קשה ובו־זמנית" (‪ )Baldwin & Evenett, 2009‬בהיקף הסחר‪ ,‬אשר פגעה בכל‬
‫המדינות הסוחרות העיקריות‪.‬‬

‫מיתון כלכלי נוטה לעודד מדיניות מגן‪ .‬השפל הגדול דרבן את ארצות הברית לחוקק‬
‫ב־‪ 1932‬את חוק סמּוט־האּולי‪ ,‬שהעלה את מכסי המגן של ארצות הברית ב־‪ 50%‬ותרם‬
‫לקריסת הסחר העולמי‪ .‬כמה מן התגובות לצעד זה עוררו דאגה רבה‪ .‬בעיקר יש לציין את‬
‫הופעתה של מדיניות מגן עמומה (‪ .)Baldwin & Evenett, 2009; Drezner, 2009‬הכוונה‬ ‫מדיניות מגן עמומה‬
‫(‪)murky protectionism‬‬
‫לסוגי חסמים לא־מכסיים סמויים יותר‪ ,‬שאינם מהווים הפרה ישירה של חוקי ארגון הסחר‬
‫העולמי‪ ,‬אך מהווים בהחלט "שימוש לרעה בשיקול דעת לגיטימי" של קובעי המדיניות‪,‬‬ ‫חסמים לא־מכסיים לסחר‪,‬‬
‫שאפשר "להחביאם" בתוך‬
‫המסייעים לצמצום הסחר‪.‬‬ ‫מדיניות ממשלתית שאינה‬
‫קשורה במישרין לסחר‪ ,‬כגון‬
‫אחת הדוגמאות הבולטות לכך הייתה ה"חילוץ" שהעניקה ארצות הברית לתעשיות הרכב‬ ‫יזמות סביבתיות והוצאות‬
‫ממשלתיות‪.‬‬
‫המקומיות באמצעות תשלום סובסידיות בגובה ‪ 30‬מיליארד דולר‪ .‬ממשלות זרות רבות‪,‬‬
‫שגם הכלכלות שלהן נפגעו וגם התעשיות המקומיות שלהן ביקשו סיוע‪ ,‬מיהרו להציג את‬
‫צעדי החילוץ שנקטה ארצות הברית כהפרה של עקרונות הסחר החופשי‪ .‬כפי שטען ניקולא‬
‫סרקוזי‪ ,‬לשעבר נשיא צרפת‪" ,‬אי־אפשר להאשים אף לא מדינה אחת במדיניות מגן כאשר‬
‫האמריקנים עצמם מקציבים ‪ 30‬מיליארד דולר לתמיכה בתעשיית הרכב שלהם"‪ .‬בעקבות‬
‫זאת‪ ,‬ממשלות של מדינות אחרות‪ ,‬שיש להן תעשיות רכב‪ ,‬העבירו סובסידיות בסכום‬
‫של כ־‪ 13‬מיליארד דולר לתמיכה בתעשיית הרכב המקומית (‪Gamberoni & Newfarmer,‬‬
‫‪.)2009‬‬

‫ואולם‪ ,‬למרות החששות‪ ,‬לא מיהרו המדינות לאמץ מדיניות מגן נרחבת יותר‪ ,‬וב־‪ 2010‬חלה‬
‫התאוששות מהירה בהיקף הסחר העולמי‪ .‬קיימות כמה סיבות לעובדה שהסחר העולמי לא‬
‫"נפל טרף" למדיניות מגן ולא קרס באופן מוחלט‪ .‬אף־על־פי שמדינות נקטו צעדים שונים‬
‫של מדיניות מגן‪ ,‬היא הייתה מוגבלת בהיקפה; בשיא המשבר‪ ,‬צעדי המגן השונים שמדינות‬
‫נקטו השפיעו על ‪ 2%‬בלבד מכלל היבוא העולמי‪ .‬כפי שציין פסקל לאמי‪ ,‬לשעבר מנכ"ל‬
‫ארגון הסחר העולמי‪" ,‬הממשלות נהגו באיפוק רב"‪ .‬אף שארגון הסחר העולמי היה רק אחד‬
‫מבין גורמים רבים שסייעו במניעת הקריסה של הסחר העולמי‪ ,‬הסדר הרב־צדדי שהארגון‬
‫הצליח להשליט בעולם מילא תפקיד חשוב‪ ,‬שכן "מערכת הכללים והאמצעים המשמעתיים‪,‬‬
‫שהוסכמו במהלך יותר משישים שנות משא ומתן‪ ,‬נותרה יציבה" (‪.)Lamy, 2011‬‬

‫הסדר הליברלי של הסחר העולמי אמנם נותר על כנו‪ ,‬אבל "סיבוב דוחה" עדיין ממשיך‬
‫לקפוא על שמריו וסיומו אינו נראה באופק‪ .‬המצדדים בהמשך הסבב טוענים‪ ,‬כי המשך‬
‫התהליך נחוץ כדי לעזור לארגון הסחר העולמי "לעבור מודרניזציה"‪ ,‬וכדי שיוכל להתחשב‬
‫יותר בכלכלות העולות ולהמשיך להרחיב את פעילותו לתחומים נוספים של הכלכלה‬
‫העולמית (‪ .)Lamy, 2011‬נוסף על כך‪ ,‬לדברי שרת המסחר של אינדונזיה‪ ,‬מארי ַּפנגֶ סטּו‪,‬‬
‫על אף קיומם של "פערים בלתי־ניתנים לגישור"‪ ,‬המדינות כבר הגיעו להסכמה על מרבית‬
‫הסוגיות העיקריות‪ ,‬ובעיקר בתחום החקלאות ובטיחות המזון‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מדינות עולות‬
‫רבות ממתינות ל"תוצרים" שרק השלמת "סיבוב דוחה" תוכל לספק להן (‪.)Pangestu, 2011‬‬

‫ואולם‪ ,‬מספר עולה של אנליסטים רואים את "סיבוב דוחה" באור עגום‪ ,‬בטענם כי "הגיע‬
‫הזמן שהקהילה הבין־לאומית תכיר בכישלון 'סיבוב דוחה' " (;‪Schwab, 2011, p. 104‬‬
‫‪ .)Rodrik, 2011‬למרות גודלו של הארגון וכוחן הגדל של רבות מחברותיו‪ ,‬נראה כי קיום‬
‫סבבים רחבים ושאפתניים מדי אינו אפשרי עוד‪ .‬יש הסבורים‪ ,‬כי הקיפאון הנוכחי פוגע‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 400‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:39‬‬

 ‫‪401‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬

‫בארגון הסחר העולמי‪ ,‬וכי מוטב לארגון לסיים את הסבב ולשים קץ לגישת "הכול או לא‬
‫כלום" שהוא מייצג (‪ .)Schwab, 2011‬הקיפאון מעלה תהיות‪ :‬האם דפוסי ההתנהלות וסדרי‬
‫הקדימות של ארגון הסחר העולמי אכן משקפים נאמנה את מבנה הסחר העולמי בפועל?‬
‫האם קיימים מבני משילּות אחרים – אזוריים‪ ,‬רב־צדדיים או דו־צדדיים – שבכוחם לעודד‬
‫את הסחר העולמי ביעילות רבה יותר?‬

‫הסכנות המאיימות על הסחר הליברלי נותרו בעינן‪ ,‬אך קיבלו צורות אחרות‪ .‬השימוש‬
‫באמצעים המסורתיים לנקיטת מדיניות מגן בתחום הסחר אכן הפך נדיר ביותר‪ ,‬אבל‬
‫מדיניות המגן העמומה נמשכת וממשיכה לעורר דאגה‪ .‬שכן‪ ,‬נוסף על סובסידיות‬
‫ממשלתיות המוענקות לתעשיות במצוקה‪ ,‬ממשלות נוקטות צעדים אחרים‪ ,‬כגון תמריצים‬
‫לעידוד היצוא ותקנות בריאות‪ ,‬סביבה ובטיחות‪ ,‬שגם הם מעוותים את הסחר העולמי‪ ,‬וגם‬
‫אם אינם מהווים עבירה מפורשת על חוקי ארגון הסחר העולמי‪ ,‬הרי שהם סוטים בבירור‬
‫מרוח העקרונות שלו‪ .‬כפי שמסכם הכלכלן סיימון אבנט‪ ,‬אף־על־פי שהבעיות הכרוכות‬
‫בשיטות המסורתיות של מדיניות המגן נשארו‪" ,‬העיסוק בהן נדחק לשוליים‪ ,‬עם פרוץ‬
‫המשבר הכלכלי העולמי‪ .‬בסבב זה הגיע תורה של מדיניות המגן העמומה" לעמוד במוקד‬
‫הדיונים של ארגון הסחר העולמי (‪.)Evenett, 2013, p. 71‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬חלק הולך וגדל מנפח הסחר העולמי‪ ,‬במיוחד בכלכלות צומחות כמו במדינות‬
‫‪( BRICS‬ברזיל‪ ,‬רוסיה‪ ,‬הודו‪ ,‬סין ודרום אפריקה)‪ ,‬מתרכז בשרשרות אספקה‪ .‬יותר מ־‪60%‬‬
‫מן הסחר העולמי הוא מסחר ברכיבים – כלומר‪ ,‬בחלקי מוצרים מוגמרים המייצגים חלקים‬
‫משרשרת ייצור גדולה יותר (‪ ;Baldwin, Kawai & Wignaraja, 2013, p. 16‬ראו גם ‪Gereffi‬‬
‫‪ .)& Lee, 2012; World Bank, 2013‬מכיוון שתהליכי הייצור כיום מפוצלים בין ארצות‬
‫שונות‪ ,‬ההשתתפות בסחר העולמי מתבטאת פחות במשלוח מוצרים מוגמרים אל השוק‪,‬‬
‫ויותר בהשתתפות ברשתות כלל־עולמיות של שרשרות ייצור‪ .‬לסיכום‪ ,‬חלק גדול מן הסחר‬
‫העולמי אינו עוסק עוד במכירת מוצרים לארצות אחרות‪ ,‬אלא בייצור משותף של מוצרים‬
‫יחד עם ארצות אחרות (‪ .)Baldwin, 2011‬בהקשר זה‪ ,‬הנהגת ליברליזציה בסחר החוץ של‬
‫מדינות – באמצעים אזוריים או אפילו באופן חד־צדדי – היא כיום המפתח להצטרפותן‬
‫של מדינות לשרשרות אספקה אלה בשלב התפתחותן‪.‬‬

‫גדלה ויש לכך משמעות‬ ‫חשיבותם של שרשרות האספקה ושל ארגון הסחר העולמי ֵ‬
‫במדיניות הסחר של מדינות‪ .‬רוב שרשרות אספקה אלה נמצאות בשליטת תאגידים‬
‫רב־לאומיים‪ ,‬ולכן מדינות מארחות פוטנציאליות מייחסות חשיבות עצומה להשקעות‬
‫זרות ישירות ולקשר בינן לבין הסחר העולמי‪ .‬מבחינת ארגון הסחר העולמי‪ ,‬מצב זה‬
‫מצביע על הצורך לשנות את התמקדותו ב"סוגיות הסחר של המאה ה־‪Baldwin,( "20‬‬
‫‪ ,)2013, p. 25‬כגון מכסי מגן וחקלאות‪ ,‬ולעסוק בתחומים הקשורים באופן ישיר יותר‬
‫להקמת שרשרות אספקה‪ ,‬ובהן המדיניות כלפי השקעות זרות ישירות ומנגנוני סיוע‬
‫לסחר – שהם "אבני היסוד של מכונת הסחר העולמי" (‪ – )Lamy, 2013‬כולל תקנות‬
‫בענייני מכסים והובלות‪.‬‬

‫בשל היעדים השאפתניים של ארגון הסחר העולמי והעובדה שכמעט כל מדינות העולם‬
‫חברות בו‪ ,‬בצד הקשיים המכשילים את סיומו המוצלח של "סיבוב דוחה"‪ ,‬התפתחו‬
‫בשנים האחרונות כמה מבנים מוסדיים חלופיים‪ ,‬שמספר המדינות החברות בהם קטן‬
‫יותר‪ ,‬או שתחום הפעולה שלהם צר יותר‪ .‬נסקור עתה את הארגונים השונים‪ ,‬ונתמקד‬
‫בעיקר במוסדות הסחר הנפוצים ביותר – הסכמי סחר אזוריים (‪RTAs – regional trade‬‬
‫‪.)agreements‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 401‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:39‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪402‬‬

‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ביחב“ל ‪-‬פרק‬

‫מרובי־צדדים‪:‬‬ ‫מושגי יסוד‬
‫והסדרים‬ ‫העבודה‪:‬אזוריים‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא שם‬
‫הסדרי סחר‬
‫הסחר העולמי?‬ ‫לארגון‬
‫‪11-4‬‬ ‫השלמה או תחליףמפה‬
‫בהיעדר כל התקדמות בארגון הסחר העולמי‪ ,‬הפכו הסכמי הסחר האזוריים והדו־צדדיים –‬
‫המאמצים של צמדי מדינות או של קבוצות קטנות של מדינות להעמיק את קשרי הסחר‬
‫ביניהן – לחלופה פופולרית לשליטה בפעילות המסחרית בין מדינות (ראו מפה ‪.)11.4‬‬
‫האיחוד האירופי היה הדוגמה הראשונה והמוצלחת ביותר של אינטגרציה אזורית‪,‬‬
‫ובעקבותיו קמו יזמות דומות‪ ,‬אם כי מוצלחות פחות‪ ,‬גם בדרום העולמי בשנות השישים‬
‫הסכמי סחר אזוריים‬
‫והשבעים של המאה שעברה‪ .‬ואולם‪ ,‬הריבוי המהיר והממשי של הסכמי סחר אזוריים‬ ‫(‪RTAs – regional trade‬‬
‫והסכמי סחר דו־צדדיים התחיל רק בראשית שנות התשעים‪ .‬על־פי נתוני ארגון הסחר‬ ‫‪)agreements‬‬
‫העולמי‪ ,‬מספר הסכמי הסחר בתוקף גדל פי עשרה ויותר מאז ‪ .1990‬נכון ל־‪ 10‬בינואר‬ ‫אמנות המביאות לאינטגרציה‬
‫כלכלית של המדינות החברות‬
‫‪ 2013‬היו רשומים בארגון הסחר העולמי ‪ 546‬הסכמי סחר אזוריים‪ ,‬ו־‪ 354‬מתוכם היו‬ ‫באמצעות הנמכת המחסומים‬
‫בתוקף (‪.)WTO, 2013e‬‬ ‫לסחר ביניהן‪.‬‬

‫מקור‪Based on World Trade Organization, 2013 :‬‬

‫ארגון הסחר העולמי‬
‫השתתפות בהסכמי סחר‬
‫אזוריים של מוצרים‬
‫ושירותים‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬

‫‪40‬‬

‫מפה ‪ 11.4‬החברּות בארגוני סחר אזוריים ‪ 0‬ארגוני הסחר האזוריים התרבו מאוד מאז שנות התשעים‪ ,‬וצמחו‬
‫ברחבי העולם כמנגנונים להרחבת קשרי הסחר בין קבוצת מדינות‪ .‬כפי שאפשר לראות במפה‪ ,‬מדינות רבות‪,‬‬
‫בעיקר בדרום העולמי‪ ,‬מצטרפות למספר גדול של הסכמים אזוריים‪ .‬בצפון העולמי‪ ,‬רבות מארצות האיחוד‬
‫האירופי משתייכות ליותר מ־‪ 30‬הסכמי סחר אזוריים‪ .‬לרוב‪ ,‬החברּות נבנית על־פי קווים גיאוגרפיים ‪ -‬לדוגמה‪,‬‬
‫רוב הסכמי הסחר האזוריים שארצות הברית חברה בהם מרוכזים בחצי הכדור המערבי‪ .‬הסכמים אזוריים יכולים‬
‫לומה‪ ,‬המצרפת בין חברות‬ ‫גם להגדיר קבוצות של ארצות שיש ביניהן קשרי מסחר מסורתיים‪ ,‬כמו אמנת ֵ‬
‫האיחוד האירופי לבין מדינות רבות שהיו בעבר קולוניות שלהן‪.‬‬

‫הסכמים כאלה קיימים כיום בכל מקום; המדינות היחידות בעולם שאינן שותפות לשום‬
‫הסכם סחר אזורי הן סומליה‪ ,‬מונגוליה‪ ,‬הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ומאוריטניה‪.‬‬
‫קיימות הוכחות חלקיות שלפיהן הסכמי סחר אזוריים אכן מגדילים את היקף הסחר בין‬
‫המדינות החברות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬היקף הסחר בין המדינות החברות המלאות בארגון מרקוסור‬
‫(‪ – )Mercusor‬ארגנטינה‪ ,‬ברזיל‪ ,‬פרגוואי ואורוגוואי (בארגון עוד שש חברות חלקיות) –‬
‫גדל מ־‪ 8‬מיליארדי דולרים ב־‪ 1990‬ל־‪ 44.2‬מיליארד דולר ב־‪ .2010‬עוד גוש סחר גדול‪,‬‬
‫איגוד מדינות דרום־מזרח אסיה (‪ )ASEAN‬המונה עשר חברות‪ ,‬הרחיב מאוד את הסחר‬
‫בין חברותיו והגיע ב־‪ 2012‬להיקף סחר פנימי כולל של ‪ 598‬מיליארד דולר בין חברות‬
‫האיגוד (‪ .)Ng, 2013‬מבחינה פוליטית‪ ,‬הסכמי סחר אזוריים קלים יותר למימוש מכיוון‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 402‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:40‬‬

 ‫‪403‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 11‬סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬

‫שמעורבים בהם פחות שחקנים‪ ,‬ובמקרים רבים הם נהנים מתמיכתם של מגזרים חזקים‬
‫פוליטית בתעשיות היצוא המקומיות (‪.)Dur, 2010‬‬

‫הסכמי סחר אזוריים רבים מתיישבים היטב עם עקרונות ארגון הסחר העולמי‪ ,‬ואף‬
‫נתפסים כזָ ָרזים של הסחר העולמי‪ ,‬מכיוון שהם מעודדים ליברליזציה של הסחר‪ ,‬גם אם‬
‫בקרב קבוצות קטנות יותר של מדינות‪ .‬למעשה‪ ,‬מדינאים רבים אינם רואים כל סתירה‬
‫מהותית בין דו־צדדיּות‪ ,‬אזוריּות ורב־צדדיּות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬רוברט זוליק‪ ,‬לשעבר נשיא הבנק‬
‫העולמי‪ ,‬טען כי הודות לתהליך של "ליברליזציה תחרותית"‪ ,‬דווקא ההתגבשות של הסכמי‬
‫סחר דו־צדדיים ואזוריים יכולה להגביר את הלחץ על מדינות לחזק את המוסדות הרב־‬
‫צדדיים העולמיים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מקובל לתפוס את המאבקים הפוליטיים על עסקאות סחר‬
‫אלה – דוגמת נפטא והסכמי הסחר הדו־צדדיים בין ארצות הברית לדרום קוריאה – בעיקר‬
‫כמאבק בין סחר חופשי לסחר מוגן‪ ,‬שבו הסכמי הסחר מייצגים את צד הסחר החופשי‬
‫(‪ .)Destler, 2005‬בהתאם לתיאוריה הליברלית‪ ,‬התפתחותם של הסכמי סחר דו־צדדיים‬
‫ואזוריים מועילה גם במישור הפוליטי – שכן‪ ,‬בלי קשר לתוצאותיה הכלכליות‪ ,‬עצם‬
‫האינטגרציה הכלכלית בין המדינות משמש לחיזוק קשרי מדיניות החוץ בקרב המדינות‬
‫החברות‪ ,‬ובכך מפחית את הסבירות לעימותים (‪.)Aydin, 2010; Mousseau, 2013‬‬

‫ואולם‪ ,‬אחרים התומכים בסדר של הסחר העולמי הרב־צדדי מגלים פחות אופטימיות ביחס‬
‫להסכמים אלה‪ .‬לטענתם‪ ,‬מבחינה פוליטית הסכמים כאלה הם "דמיון כוזב"‪ ,‬שבו "תשומת‬
‫הלב ומאמצי השתדלנות מופנים לעיסוק בהסכמים חסרי חשיבות" (‪ )Bhagwati, 2008a‬על‬
‫חשבון החתירה לרב־צדדיות‪ .‬מבחינה משפטית‪ ,‬מכיוון שמדינות רבות מצטרפות להסכמי‬
‫סחר אזוריים מרובים‪ ,‬התוצאה הסופית של העסקאות השונות היא "קערת ספגטי" של‬
‫תקנות ונהלים מבלבלים ולפעמים סותרים‪ ,‬המציבה בסיס משפטי רעוע להתנהלות הסחר‬
‫העולמי (‪ .)Suominen, 2013‬לסיום‪ ,‬אף־על־פי שארגון הסחר העולמי הגדיר דרישות‬
‫משפטיות מפורטות להסכמי סחר אזוריים‪ ,‬אין ספק שהסכמים אלה מהווים הפרה בוטה‬
‫של עקרון הליבה של הארגון – איסור האפליה ועקרון המדינה המועדפת‪ ,‬שכן הם מעניקים‬
‫לחלק מן המדינות החברות בארגון הסחר העולמי יתרונות על פני מדינות אחרות‪ .‬כפי‬
‫שהתבדח הכלכלן ג'גדיש בהגוואטי (‪ ,)Bhagwati, 2008a‬הטוען זה שנים‪ ,‬כי הסכמים אלה‬
‫הם "טרמיטים המכרסמים במערכת המסחרית"‪:‬‬
‫גיליתי כי האיחוד האירופי‪ ,‬שהתחיל את מגיפת האזוריּות‪ ...‬הטיל "מכס מדינה מועדפת"‬
‫על שש מדינות בלבד – אוסטרליה‪ ,‬ניו זילנד‪ ,‬קנדה‪ ,‬יפן‪ ,‬טאיוואן וארצות הברית –‬
‫בשעה שכל המדינות האחרות שילמו מכס נמוך יותר‪ .‬שאלתי את פסקל לאמי‪ ,‬שהיה‬
‫אז נציב הסחר של האיחוד האירופי‪" :‬למה שלא תקראו לו 'מכס מדינה מקופחת'"?‬

‫הסכמים מרובי־צדדים‬ ‫הסכמים מרובי־צדדים הנחתמים בין כמה מדינות בארגון הסחר העולמי‪ ,‬הם אמנות‬
‫(‪)plurilateral agreements‬‬
‫המסדירות סוגיה ספציפית‪ ,‬ומייצגים גישה גמישה יותר לליברליזציה של הסחר (‪Hoekman,‬‬
‫אמנות בין קבוצת מדינות‬
‫החברות בארגון הסחר העולמי‪,‬‬
‫‪ .)2013‬תקנות ארגון הסחר העולמי מתירות למדינות זה זמן רב לגבש הסכמים כאלה‪,‬‬
‫המיועדות להסדרה של סוגיה‬ ‫שהיה מקובל לראות בהם בעבר "קודים" או "תקנונים"‪ .‬כיום‪ ,‬קיימים מעט הסכמים מסוג‬
‫ספציפית מוגדרת‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬ביניהם ההסכם לטכנולוגיות מידע (‪)ITA – Information Technology Agreement‬‬
‫בין ‪ 29‬מדינות‪ ,‬שנכנס לתוקף ב־‪ 1996‬והסכם הרכש הממשלתי (‪GPA – Government‬‬
‫‪ ,)Procurement Agreement‬שגם הוא נכנס לתוקף ב־‪ 1996‬וחברות בו כיום ‪ 43‬מדינות‪.‬‬

‫יש הרואים בהסכמים אלה דרך מבטיחה להתקדמות ארגון הסחר העולמי‪ ,‬שכן הם מספקים‬
‫פורום גמיש יותר לטיפול בסוגיה צרה שיש עליה מחלוקת (‪ .)Bacchus, 2012‬המשא‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 403‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:40‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪404‬‬

‫ומתן על הסכמים מרובי־צדדים פתוח לכל המדינות החברות בארגון הסחר העולמי‪ ,‬אך‬
‫ההשתתפות כצד בהסכם היא מרצון‪ ,‬ואפשר לאכוף את תנאיו רק על מדינות שהצטרפו‬
‫אליו רשמית‪ .‬כך‪ ,‬ההסכם מחבר בין ארצות שיש ביניהן הסכמה מסוימת בסוגיה נתונה‪.‬‬
‫מכיוון שמספר החברות קטן יותר‪ ,‬הסכמים אלה הם גם גמישים יותר‪ ,‬ולפיכך קל יותר‬
‫לממש אותם או לשנותם (‪.)Hoekman & Marviodis, 2012; Nakatomi, 2013‬‬

‫מבחינה אידיאלית‪ ,‬גישה מרובת־צדדים יכולה להועיל לארגון הסחר העולמי‪ ,‬שכן‬
‫הסכם בתחום נתון עשוי להתרחב בהמשך ולהעניק דחיפה להשגת "מסה קריטית" של‬
‫תמיכה בעקרונותיו בתוך הארגון בכללותו (‪ .)Saner, 2012‬יתר על כן‪ ,‬בניגוד להסכמי‬
‫אזור סחר מועדף (‪ ,)PTAs – Preferential Trade Areas‬המשא ומתן על הסכמים מרובי־‬
‫צדדים מתנהל במסגרת ארגון הסחר העולמי ובחסותו‪ ,‬ובכך מקטין את הסיכוי להיווצרות‬
‫סתירות אפשריות בין הסכמים אלה לבין התקנות והעקרונות הרחבים של ארגון הסחר‬
‫העולמי‪ .‬כלכלנים אחדים סבורים‪ ,‬כי אפשר‪ ,‬וכדאי‪ ,‬להרחיב את יישום הגישה מרובת־‬
‫הצדדים למגוון רחב של סוגיות סחר‪ ,‬כגון‪ :‬שירותים‪ ,‬מכשירי השקעה מבוססי סחר ומסחר‬
‫אלקטרוני (‪.)Nakatomi, 2013‬‬

‫באופן כללי‪ ,‬אף־על־פי שהסדר המסחרי הליברלי הוכיח את איתנותו‪ ,‬נמשכים קשיי‬
‫ארגון הסחר העולמי בהרחבת הסמכויות והלגיטימציה שלו בתוך מערכת ההולכת‬
‫והופכת רב־קוטבית‪ .‬בעיות מסוג זה במערכת המסחרית מספקות תמיכה חלקית להשקפה‬
‫הריאליסטית‪ ,‬שלפיה יש מגבלות ברורות לכוחם של ארגונים בין־לאומיים‪ .‬שכן‪ ,‬אם מדינה‬
‫מתמודדת עם איום – כלכלי או פוליטי – היא תעדיף תמיד את האינטרסים המקומיים‬
‫שלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אפשר להציג טיעון בזכות ההשקפה הליברלית – עצם העובדה שארגון‬
‫הסחר העולמי מצליח לשמור על הלגיטימיות שלו בזמנים סוערים מעידה על חוסנו ועל‬
‫תועלתו לכלכלה העולמית‪ .‬יהיה אשר יהיה ה"מאזן" הנוכחי בין שתי הגישות‪ ,‬הקרב הנצחי‬
‫בין המרקנטיליזם לליברליזם עתיד להימשך‪ ,‬והמדינות והארגונים הבין־לאומיים ימשיכו‬
‫להתחבט בשאלה כיצד לאזן בין אינטרסים מסחריים לבין סוגיות שאינן כלכליות‪ ,‬כגון‬
‫זכויות אדם ואיכות הסביבה‪.‬‬

‫בפרק זה‪ ,‬כמו בקודמו‪ ,‬ראינו כיצד הגלובליזציה משמשת כ"חרב פיפיות" – אותם התהליכים‬
‫והקשרים העוזרים לכלכלת המדינות לצמוח מבטיחים כי גם לכל משבר יהיה אפקט כלל־‬
‫עולמי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬למדנו על קשרי התלות ההדדית המאפיינים את ההיבטים השונים של‬
‫הגלובליזציה הכלכלית‪ ,‬כגון הזיקות בין שוקי הכספים‪ ,‬הייצור‪ ,‬העבודה והסחר העולמיים‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬הגלובליזציה איננה כלכלה גרידא; היא נוגעת גם ליחידים ולתרבויות‪ .‬כדי להבין‬
‫חלק זה בתצרף הגדול של הגלובליזציה‪ ,‬יעבור הדיון בפרק הבא מן ההיבטים הכלכליים של‬
‫הגלובליזציה לממדים התרבותיים והדמוגרפיים של החברה הגלובלית בת ימינו‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 404‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:40‬‬

 405 ˆ ‫ | סחר בין־לאומי בשוק הגלובלי‬11 ‫פרק‬

.‫ ניתוח‬.‫ יישום‬.‫לימוד‬
‫מונחי מפתח‬
‫מכסות יצוא‬ ‫הסכמים להסדרת השוק‬ ‫אי אפליה‬
‫מכסי מגן‬ ‫הסכמים מרובי־צדדים‬ ‫אינטגרציה של הסחר‬
‫סחר פנים־תאגידי‬ ‫חסמים לא־מכסיים‬ ‫גלובליזציה של הייצור‬
‫סנקציות כלכליות‬ ‫יתרון יחסי‬ ‫גלובליזציה של העבודה‬
‫עקרון המדינה המועדפת‬ ‫יתרון מוחלט‬ ‫דילמת הפעולה הקיבוצית‬
‫מדיניות מגן‬ ‫מדיניות מגן‬ ‫הגבלות מרצון על היצוא‬
‫מדיניות מגן עמומה‬ ‫מדיניות סחר אסטרטגית‬ ‫הדדיות‬
‫רנטות‬ ‫מוצר ציבורי‬ ‫היטלים למניעת היצף‬
‫שקיפות‬ ‫מיקור קרוב‬ ‫היטלים נוגדי סבסוד‬
‫תעשיית ינוקא‬ ‫מכסות יבוא‬ ‫הסכמי סחר אזוריים‬

Bhagwati, Jadish. (2008) In Defense
of Globalization. New York: Oxford
University Press.
Breznitz, Dan, and John Zysman, eds.
(2013) The Third Globalization: Can
Wealthy Nations Stay Rich in the Twenty-
First Century? New York, NY: Oxford
University Press.
‫קריאה מומלצת‬
Rodrik, Dani. (2011) The Globalization
Paradox: Democracy and the Future of
the World Economy. New York: W.W.
Norton.
Stiglitz, Joseph, and Andrew Charlton.
(2006) Fair Trade for All: How Trade
Can Promote Development. New York:
Oxford University Press.

Hernandez-Truyol, Berta Esperanza, and Wenar, Leif. (2011) “Clean Trade

Stephen J. Powell. (2012) Just Trade: in Natural Resources,” Ethics &
A New Covenant Linking Trade and International Affairs 25, no. 1 (Spring):
Human Rights. New York: NYU Press. 27–39.

Irwin, Douglas. (2009) Free Trade under World Trade Organization. (2013f) World
Fire, 3rd edition. Princeton, NJ: Princeton Trade Report 2013: Factors Shaping the
University Press. Future of World Trade. Geneva: WTO.

Tzachi
Moskona

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 405 30/08/2016 13:11:40

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪406‬‬

‫פרק‬
‫הממדים הדמוגרפיים‬
‫והתרבותיים של הגלובליזציה‬
‫בעידן הגלובליזציה‪ ,‬ייתכן שעולמנו מתקדם לקראת כפר גלובלי‪ ,‬אבל בכפר הגלובלי הזה‬
‫יש המוני בני אדם שונים‪ ,‬בעלי רקע שונה בעלי רעיונות שונים ושאיפות רבות ושונות‪.‬‬
‫ַל ח ָד ר ּב ר ה י מ י ‪ ,‬ש ל י ח ו י ו ע ץ ה א ו " ם‬
‫‪12‬‬
‫ההבדל בין מי שיש להם‬
‫לבין מי שאין להם‬
‫בקרב שבעת מיליארדי בני האדם‬
‫בעולם‪ ,‬אחד מתוך שבעה חי בשכונת‬
‫עוני‪ .‬בתצלום‪ ,‬ילדים רוקדים באחת‬
‫המעברות המקיפות את קרקאס‪,‬‬
‫ונצאולה; עיר של ‪ 3.2‬מיליוני תושבים‪.‬‬
‫אספקת דיור משופר‪ ,‬שירותים‬
‫חברתיים וחינוך הם אתגר אדיר‬
‫בחתירה לשיפור הביטחון האישי‬
‫ולמימוש יתרונות העיור‪.‬‬

‫ש א ל ו ת לח ש יב ה‬
‫‪ 0‬מהם המאפיינים הבולטים ביותר של שינויי האוכלוסייה ברחבי העולם?‬
‫‪ 0‬כיצד מעצבת ההגירה העולמית את העולם?‬
‫‪ 0‬כיצד השפיעה הגלובליזציה על התפשטות מחלות בעולם?‬
‫‪ 0‬כיצד השפיעה טכנולוגיית המידע על הפוליטיקה העולמית?‬
‫‪ 0‬מהו עתיד הגלובליזציה? האם הוא מועיל או מזיק?‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 406‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:41‬‬

 ‫‪407‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 12‬הממדים הדמוגרפיים והתרבותיים של הגלובליזציה‬

‫כל יום הופכים כל בני האדם בעולם דומים יותר זה לזה‪ .‬אחרי ככלות הכול‪ ,‬העולם‬
‫אכן קטן‪ .‬כפי שבוודאי חשבתם לעצמכם לא פעם‪ ,‬כל בני האדם זהים ביסודם; כולנו‬
‫חולקים אותו כוכב לכת‪ .‬כולנו נוטים להגיב לאותן החוויות שכל אדם מתנסה בהן בזמן‬
‫ב‬
‫כלשהו בחייו – אהבה‪ ,‬פחד‪ ,‬ניכור‪ ,‬או תחושת שייכות לקהילה כלשהי ואחדות גורל‪.‬‬
‫כולנו גם שותפים לשאיפה לעולם טוב יותר‪ ,‬כפי שביטא אותה העתידן רפאל מ' סלאס‬
‫(‪" :)Salas‬כולנו שואפים לעצב עתיד מספק יותר לדורות הבאים‪ ,‬חברה כלל־עולמית שבה‬
‫יוכל הפרט לפתח את מלוא הפוטנציאל שלו‪ ,‬כשהוא חופשי מאי־שוויון שרירותי ומאיומי‬
‫הידרדרות באיכות הסביבה"‪.‬‬

‫כיום גוברת האופטימיות באשר למימושה של תקווה זו‪ .‬מדוע? אחד ההסברים לכך הוא‬
‫מספרם ההולך ועולה של בני אדם ברחבי העולם השואפים להשיג יעדים אלה מכיוון‬
‫שהגלובליזציה מקרבת בין כל בני האדם ויוצרת ביניהם קשרי תלות הדדית שלא התקיימו‬
‫בעבר‪ .‬האם גם אתם סבורים שהסרת מחסומים וביטול גבולות יכולים לקרב בין בני אדם‬
‫ולהפוך אותם למשפחה אנושית שאיננה מכירה במזרח‪ ,‬במערב‪ ,‬בצפון או בדרום‪ ,‬אלא‬
‫בכל פרט כחלק מן המין האנושי כולו? ואם זוהי השאיפה‪ ,‬האם לא עדיף לנהוג במוסריות‬
‫במקום לנהל פוליטיקה רצחנית? ואם אתם משתוקקים להשיג יעד זה‪ ,‬האם עליכם לפעול‪,‬‬
‫כמו רבים אחרים המצטרפים לארגונים לא־ממשלתיים ברחבי העולם‪ ,‬לקידום מדיניות‬
‫שקולה ונבונה יותר במקום מפלגתיות עיוורת?‬

‫האם צמיחה זו של מודעות ואקטיביזם עולמיים מוצדקת? האם יש היגיון בעובדה שלפיה‬
‫מספר הולך וגובר של בני אדם מגדירים עצמם כיום כאזרחי העולם? האמנם תתגבש‬
‫בעתיד חברה גלובלית המּונעת על־ידי סדרת פעולות גלובליות – שבהן פעולה גוררת‬
‫פעולה – ההורסות בדרכן את החזונות הנפרדים של מדינות‪ ,‬עמים וגזעים‪ ,‬אשר פילגו‬
‫ופיצלו במהלך ההיסטוריה את המין האנושי? פרק זה פותח צוהר להערכת הסיכויים של‬
‫התפתחות כזו‪ .‬הוא בוחן האם מגמות כאלה יכולות לשנות את העולם‪ ,‬ואת הפוליטיקה‬
‫המ ְתנה שינוי כזה‪.‬‬
‫העולמית ַ‬

‫מרגע שהצצת לעולם כפי שהוא יכול להיות‪ ,‬כפי שהוא צריך להיות‪ ,‬כפי שהוא עתיד להיות‬
‫(תלוי כיצד הופיע חזון זה לנגד עיניך)‪ ,‬לא תוכל עוד לחיות חיים צייתניים ושאננים בעולם‬
‫כפי שהוא‪.‬‬
‫ויקטוריה סאפורד‪ ,‬כומרית בכנסייה האוניטרית‬

‫שינויי אוכלוסין כבעיה כלל־עולמית‬

‫כדי שתוכלו לגבש פרשנות משלכם על הממד האנושי של הגלובליזציה והפוליטיקה‬
‫העולמית‪ ,‬יש להבין תחילה‪ ,‬כי השינויים באוכלוסיית העולם הם חלק מתהליך הגלובליזציה‬
‫של הפוליטיקה העולמית‪.‬‬
‫דמוגרפיה‬
‫(‪)demography‬‬
‫חקר שינויים באוכלוסייה‪,‬‬ ‫ג'פרי קלוגר‪ ,‬מומחה לדמוגרפיה‪ ,‬קבע כי "רבים הסיכויים שלעולם לא תפגשו אף לא‬
‫מקורותיהם והשפעתם‪.‬‬ ‫אחד מ־‪ 247‬האנשים שנולדו בעולם בדקה שחלפה‪ ...‬בדקה שקדמה לה‪ ,‬נולדו עוד ‪247‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 407‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:41‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪408‬‬

‫אנשים‪ .‬ובדקות הבאות ייוולדו עוד‪ ,‬ואז עוד‪ ,‬ואז עוד‪ .‬בעוד שנה מהיום‪ ,‬יביאו כל אותן‬
‫הדקות מיליוני מצטרפים חדשים לזירה הגלובלית‪ .‬קשה מאוד שלא להבחין בקהל זה"‬
‫(‪.)Kluger, 2006‬‬

‫ככל שאוכלוסיית העולם גדֵלה‪ ,‬כך הגלובליזציה מקרבת בינינו והופכת אותנו לכפר גלובלי‬ ‫כפר גלובלי‬
‫(‪)global village‬‬
‫צפוף‪ ,‬המתמודד עם אתגרים חוצי־לאומים בעולם חסר גבולות‪ .‬קיימות ראיות מוצקות‬
‫השקפה קוסמופוליטית פופולרית‪,‬‬
‫שלפיהן גידול אוכלוסייה בלא פיקוח עתיד לגרום לעימותים ולהידרדרות הסביבה (ראו‬ ‫המתארת את צמיחת המודעות‬
‫פרקים ‪ 7‬ו־‪ .)14‬שינויי האוכלוסייה מחייבים גם בחינה מחודשת של אמות מידה מוסריות‬ ‫לעובדה שלפיה כל בני האדם‬
‫(הקריטריונים שעל פיהם אפשר להבחין בין התנהגות ומניעים טובים ורעים)‪ .‬יש הרואים‬ ‫חולקים גורל משותף‪ ,‬מכיוון‬
‫שהעולם הולך והופך לשלם אחד‬
‫בחופש להיות הורים זכות אנושית בסיסית‪ .‬אחרים טוענים‪ ,‬כי הגבלת גודל המשפחה‬ ‫משולב‪ ,‬המורכב מקשרי תלות‬
‫היא צעד הכרחי‪ ,‬שכן גידול אוכלוסייה בלא אסדרה עתיד להוליד עולם צפוף שאי־אפשר‬ ‫בין כולם‪.‬‬
‫לחיות בו‪ ,‬ואין בו די משאבים חיוניים לקיום החיים של כל יושביו‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬הדיון‬
‫במדיניות אוכלוסין מתנהל ברמת הפוליטיקה – שבה כל צד מפעיל השפעה‪ ,‬בניסיון‬
‫לפתור סוגיות שנויות במחלוקת לטובת האינטרס שלו‪ .‬כדי להבין מדוע הגלובליזציה‬
‫של אוכלוסיית העולם הפכה לשנויה במחלוקת‪ ,‬כדאי להתחקות אחר המגמות העולמיות‬
‫בגידול האוכלוסייה‪ ,‬שהפכו נושא זה לכה בעייתי‪.‬‬

‫שיעורי הגידול באוכלוסיית העולם‬

‫הגידול המהיר באוכלוסיית העולם מתואר באמצעות עיקרון מתמטי פשוט‪ ,‬שהכומר‬
‫תומס מלתּוס (‪ )Malthus‬זיהה ב־‪ :1798‬בלא פיקוח‪ ,‬האוכלוסייה גדלה בטור גיאומטרי‬
‫או אקספוננציאלי‪/‬מעריכי (כלומר‪ ,‬מ־‪ 1‬ל־‪ 2 ,2‬ל־‪ 4 ,4‬ל־‪ ,)8‬ואילו צורכי הקיום הבסיסיים‬
‫גדלים בטור חשבוני (‪ 1‬ל־‪ 2 ,2‬ל־‪ 3 ,3‬ל־‪ .)4‬כאשר האוכלוסייה צומחת בשיעורים כאלה‪,‬‬
‫התאוצה בקצב הגידול מקבלת ממדים מרשימים‪ .‬קרל סייגן הדגים את העיקרון השולט‬
‫בקצב הגידול בעזרת משל‪ ,‬שקרא לו בשם "הסוד של לוח השחמט הפרסי"‪:‬‬
‫בפעם הראשונה ששמעתי את הסיפור הוא התרחש בפרס הקדומה‪ .‬אבל ייתכן‬
‫שהתרחש בהודו‪ ,‬ואולי בסין‪ .‬מכל מקום‪ ,‬זה קרה לפני זמן רב‪ .‬הווזיר הגדול‪ ,‬היועץ‬
‫הבכיר של המלך‪ ,‬המציא משחק חדש‪ ,‬שבו משחקים בעזרת כלים נעים על לוח של ‪64‬‬
‫משבצות‪ .‬הכלי החשוב ביותר היה המלך‪ .‬הכלי השני בחשיבותו היה הווזיר הגדול –‬
‫בדיוק כפי שהיינו מצפים ממשחק שהמציא וזיר גדול‪ .‬מטרת המשחק הייתה לקחת‬
‫בשבי את המלך של האויב‪ ,‬ולכן נקרא שמו של המשחק בפרסית "שחמט" – שח‬
‫פירושו מלך‪ ,‬מט הוא מת‪ .‬מוות למלך‪ .‬ברוסיה עדיין קוראים לו "שחמטי"‪ ,‬שם המשמר‬
‫בתוכו להט מהפכני ישן‪ .‬אפילו בשמו האנגלי‪ ,‬מהדהד השם הפרסי – המהלך האחרון‬
‫במשחק נקרא בשם ‪.checkmate‬‬
‫בחלוף הזמן השתנו הכלים‪ ,‬המהלכים והחוקים של המשחק‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אין יותר כלי‬
‫הנקרא בשם "הווזיר הגדול" – הוא התחלף במלכה‪ ,‬שיש לה כוחות רבים יותר‪.‬‬
‫השאלה מדוע התענג המלך על משחק ששמו "מוות למלך" נותרה בגדר תעלומה‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬לפי הסיפור‪ ,‬המלך היה מרוצה במידה כזו שביקש מן הווזיר הגדול לנקוב בשכרו‬
‫על ההמצאה הנפלאה‪ .‬לווזיר הגדול הייתה תשובה מוכנה‪ :‬הוא אדם צנוע‪ ,‬כך אמר‬
‫למלך‪ ,‬ולכן הוא רוצה שכר צנוע‪ .‬בהצביעו על שמונה השורות ושמונת הטורים של לוח‬
‫השחמט שבנה‪ ,‬ביקש הווזיר לקבל גרגר חיטה אחד על המשבצת הראשונה‪ ,‬כפליים‬
‫מזה על המשבצת השנייה‪ ,‬כפליים מזה על השלישית‪ ,‬וכך הלאה‪ ,‬עד שכל משבצת‬
‫תקבל את מספר הגרגרים הנדרש‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 408‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:41‬‬

 ‫‪409‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 12‬הממדים הדמוגרפיים והתרבותיים של הגלובליזציה‬

‫המלך מחה בתוקף‪ .‬המחיר בעבור המצאה כה חשובה צנוע מדי‪ .‬הוא הציע תכשיטים‪,‬‬
‫רקדניות‪ ,‬ארמונות‪ .‬ואולם‪ ,‬הווזיר הגדול השפיל מבטו וסירב לכל ההצעות‪ .‬הוא רצה‬
‫אך ורק ערימות קטנות של חיטה‪ .‬המלך השתאה בלבו על צניעותו של היועץ שלו‪,‬‬
‫והסכים ברוב חסדו לבקשה‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬כאשר התחיל האחראי על ממגורות החיטה של הממלכה לספור את הגרגרים‪,‬‬
‫ציפתה למלך הפתעה לא נעימה‪ .‬מספר הגרגרים היה אמנם צנוע למדי בשורה‬
‫הראשונה‪ ... 1,024 ,512 ,256 ,128 ,64 ,32 ,16 ,8 ,4 ,2 ,1 :‬אך בהתקרבו למשבצת ה־‪,64‬‬
‫הפך מספרם עצום‪ .‬למעשה‪ ,‬המספר הוא כ־‪ 18.5‬קווינטיליון [מיליארד מיליארדים]‬
‫גרגרי חיטה‪ .‬אולי הקפיד הווזיר הגדול על תפריט עשיר בדגנים‪.‬‬
‫כמה שוקלים ‪ 18.5‬קווינטיליון גרגרי חיטה? אם גודלו של כל גרגר הוא ‪ 2‬מ"מ‪ ,‬אזי‬
‫משקלם של כל הגרגרים יחד מגיע ל־‪ 75‬מיליארד טונות‪ ,‬הרבה יותר מן הכמות‬
‫שממגורות הדגן של המלך יכלו להכיל‪ .‬למעשה‪ ,‬זוהי כמות המקבילה לכמות שהייתה‬
‫מצטברת כיום ב־‪ 150‬שנות ייצור חיטה בעולם כולו (‪.)Sagan, 1989, p. 14‬‬

‫הנתונים הסטטיסטיים מעידים על גידול האוכלוסייה‪ .‬שיעור הגידול השנתי באוכלוסיית‬

‫העולם גדל במרוצת המאה ה־‪ 20‬מפחות מ־‪ 1%‬ב־‪ 1900‬לשיא של ‪ 2.2%‬ב־‪ .1964‬מאז ירד‬
‫שיעור הגידול לכ־‪ 1.3%‬בשנה‪ ,‬והוא צפוי להוסיף ולרדת ולהגיע ל־‪ 1.1%‬ב־‪ ,2015‬כאשר‬
‫בכל שנה עתידים להיתוסף לעולם ‪ 74‬מיליון בני אדם חדשים (מספר השווה לאוכלוסיית‬
‫טורקיה)‪ .‬במונחים של מספרים מוחלטים‪ ,‬אוכלוסיית העולם גדלה במאה ה־‪ 20‬באופן‬
‫דרמטי‪ .‬רק בעשרים השנים האחרונות גדלה האוכלוסייה מ־‪ 6.1‬מיליארדים בשנת ‪2000‬‬
‫ל־‪ 7.0‬מיליארדים ב־‪ ,2011‬ועד ‪ 2020‬היא צפויה להגיע ל־‪ 7.6‬מיליארדים (‪.)WDI, 2013‬‬
‫רוברט מקנמארה‪ ,‬לשעבר נשיא הבנק העולמי‪ ,‬ציין כי "בהנחה שהמין האנושי התחיל‬
‫בזוג הורים אחד‪ ,‬כדי להגיע למספר העצום כיום נדרש גידול של פי שלושים ואחד בלבד"‪.‬‬
‫כיום ברור שעד אמצע המאה ה־‪ 21‬יהיו בעולם הרבה יותר משבעת המיליארדים שיהיו‬
‫בו ב־‪.2014‬‬

‫רמת תחלופה בין־דורית‬ ‫גודל האוכלוסייה העולמית נקבע על־פי שיעורי הפריון העולמיים‪ ,‬והוא עתיד להתייצב רק‬
‫(‪)replacement-level fertility‬‬
‫לאחר שירד אל מתחת לרמת התחלופה הבין־דורית‪ .‬ירידה כזו לא תתרחש לפני ששיעור‬
‫שיעור פריון ממוצע שבו כל זוג‬
‫הפריון הכולל‪ ,‬שהוא מספר הילדים הממוצע לאישה‪ ,‬ירד מתחת ל־‪ .2.1‬אף־על־פי ש"כיום יש‬
‫הורים מחליף את עצמו בשני‬
‫ילדים‪ ,‬באופן שבו אוכלוסיית‬ ‫ירידה עולמית בשיעורי הפריון והילודה" (‪ – )Eberstadt, 2010, p. 55‬אחרי ששיעורי הפריון‬
‫המדינה תישאר יציבה כל עוד‬ ‫הכוללים ירדו מ־‪ 4.8‬ב־‪ 1965‬ל־‪ 2.4‬כיום‪ ,‬הגידול באוכלוסיות העולם צפוי להימשך‪ ,‬עקב‬
‫שיעור פריון זה יישאר יציב‪.‬‬
‫"תנופת אוכלוסין" שמקורה בגידול במספרן של נשים הנכנסות כיום לתקופת ההולדה שלהן‪.‬‬
‫שיעור פריון‬
‫(‪)fertility rate‬‬ ‫בדומה לכוח ההתמד של מטוס הנוחת ונוגע לראשונה בקרקע‪ ,‬גם הגידול באוכלוסייה אינו‬
‫מספר הילדים הממוצע שאישה‬ ‫ניתן לעצירה גם אם תופעל כל עצמת הבלמים‪" .‬משפחות גדולות בדור הקודם פירושן‬
‫(או קבוצת נשים) יולדת בימי‬ ‫יותר אמהות בדור הנוכחי‪ ,‬ולפיכך גם יותר ילדים‪ ,‬גם אם המשפחות קטנות יותר‪ ,‬ותנופת‬
‫חייה‪.‬‬
‫הגידול כבר נחלשה" (‪ .)Parker, 2010, p. 28‬רק כאשר דור המולידים לא יעלה בגודלו על‬
‫דור המתים‪ ,‬יוכל "מטוס" האוכלוסייה להאט ולהיעצר‪ .‬ואולם‪ ,‬בעקבות מאמצים מכּוונים‬
‫ומתמשכים לבקרת הילודה‪" ,‬עד ‪ 2020‬עתיד שיעור הפריון העולמי לרדת בפעם הראשונה‬
‫אל מתחת לרמת התחלופה הבין־דורית העולמית" (‪ ,)The Economist, 2010a, p. 29‬אם כי‬
‫עד אז ייתכן שאוכלוסיית העולם תחצה את קו ה־‪ 8‬מיליארדים (‪.)Wall, 2013‬‬

‫גם השינויים בתוחלת החיים מסבירים את הגידול באוכלוסיית העולם‪" .‬במהלך המאה‬
‫ה־‪ 20‬עלתה תוחלת החיים בעת הלידה ביותר מכפליים‪ ,‬ועלתה במהירות מ־‪ 30‬שנים‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 409‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:41‬‬

 ‫העבודה‪10205 :‬‬ ‫‪ belongs‬מספר‬
‫‪File #0001867‬‬ ‫‪-‬פרק ‪12‬‬ ‫יסוד ביחב“ל‬
‫‪to Tzachi‬‬ ‫העבודה‪ :‬מושגי‬
‫‪Moskona-‬‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא שם‬
‫‪do not distribute‬‬
‫איור ‪12-1‬‬ ‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪410‬‬

‫ב־‪ 1900‬ל־‪ 65‬שנים ב־‪ .)Eberstadt, 2010, p. 55( "2000‬עד ‪ 2015‬צפויה תוחלת החיים‬
‫בלידה להגיע ל־‪ 75‬שנים‪ .‬השיפור במצב הבריאות הכולל בעולם הביא לירידה בתמותה‪,‬‬
‫ואוכלוסיית העולם גדלה ככל שאנשים מאריכים ימים‪.‬‬

‫ב־‪ 2050‬צפויה אוכלוסיית העולם להגיע ל־‪ 9.3‬מיליארדים‪ ,‬ואז היא צפויה להתייצב‪.‬‬
‫במהלך תקופה זו‪ ,‬ההבדלים הגדולים בין חלקי העולם השונים צפויים להוסיף ולגדול‪90% .‬‬
‫מכלל הגידול באוכלוסייה ב־‪ 15‬השנים הבאות יתרחש בדרום העולמי (ראו איור ‪.)12.1‬‬

‫אוכלוסיית העולם לפי אזורים‪2100-1950 ,‬‬

‫‪1950‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2050‬‬ ‫‪2100‬‬

‫‪5.0%‬‬ ‫‪4.8%‬‬ ‫‪5.2%‬‬

‫מקור‪Adapted from the United Nations Population Division :‬‬

‫‪0.5%‬‬ ‫‪0.5%‬‬ ‫‪0.6%‬‬ ‫‪0.7%‬‬
‫‪6.6%‬‬
‫‪6.8%‬‬ ‫‪8.6%‬‬ ‫‪8.1%‬‬ ‫‪6.8%‬‬

‫‪9.1%‬‬
‫‪55.4%‬‬ ‫‪14.8%‬‬ ‫‪55.3%‬‬ ‫‪45.4%‬‬
‫‪60.4%‬‬ ‫‪23.6%‬‬
‫‪35.3%‬‬
‫‪21.6%‬‬ ‫‪10.7%‬‬
‫‪7.7%‬‬
‫‪6.7%‬‬

‫אוקיאניה‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫אמריקה הלטינית‪ ,‬הקריביים‬ ‫אפריקה‬ ‫אירופה‬ ‫אסיה‬

‫איור ‪ 12.1‬תחזיות הגידול באוכלוסיית העולם לשנת ‪ 0 2100‬עד ראשית המאה ה־‪ 18‬הגיעה אוכלוסיית העולם‬
‫למיליארד בני אדם‪ ,‬ואילו כיום נוספים מיליארד בני אדם כל ‪ 14-12‬שנים‪ .‬עד ‪ 2050‬צפויה אוכלוסיית העולם‬
‫להגיע ל־‪ 9.3‬מיליארדים‪ .‬גם חלוקת האוכלוסייה בעולם צפויה להשתנות באופן משמעותי‪ .‬כפי שאפשר לראות‬
‫באיור‪ ,‬באפריקה צפוי גידול אוכלוסייה מהיר‪ ,‬וב־‪ 2100‬היא תהיה אחראית לשליש מאוכלוסיית העולם; אירופה‬
‫צפויה להמשיך ולרדת מ־‪ 22%‬לערך ב־‪ 1950‬לפחות מ־‪ 7%‬מאוכלוסיית העולם ב־‪.2100‬‬

‫חלוקות דמוגרפיות‪ :‬גושי אוכלוסייה צעירה ואוכלוסיות‬

‫מזדקנות‬
‫האוכלוסייה העולמית ממשיכה לגדול‪ ,‬אם כי קצב הגידול מהיר בארצות המתפתחות‬
‫של הדרום העולמי (המסוגלות פחות לתמוך באוכלוסייתן הקיימת) יותר מאשר בארצות‬
‫הצפון העולמי העשיר‪ ,‬שבהן כמות האוכלוסייה מתמעטת בהדרגה על אף העלייה הגבוהה‬
‫בתוחלת החיים‪ .‬רוב הגידול באוכלוסיית העולם מאז ‪ 80% – 1900‬מאז ‪ – 1950‬התרכז‬
‫בדרום העולמי‪ .‬נתון זה מחזק את התחזיות ל"פער דמוגרפי"‪ ,‬המבוססות על ההסתברות‬
‫שאוכלוסיית הצפון העולמי תוסיף לרדת (מ־‪ 23%‬מאוכלוסיית העולם ב־‪ 1950‬ו־‪15.5%‬‬
‫ב־‪ ,)2020‬ותגיע ב־‪ 2050‬ל־‪ 10%‬בלבד (‪.)WDI, 2013; 2010‬‬

‫אפריקה שמדרום לסהרה ואירופה המערבית מציגות שתי תמונות שונות של תנופת‬
‫אוכלוסייה‪ .‬אפריקה מציגה פרופיל דמוגרפי של גידול אוכלוסייה מהיר‪ ,‬שבו כל קבוצת גיל‬
‫חדשה מכילה יותר פרטים מן הקבוצה שקדמה לה‪ .‬לכן‪ ,‬גם אם זוגות אפריקנים‪ ,‬כיחידים‪,‬‬
‫יבחרו להביא לעולם פחות ילדים משהביאו הוריהם‪ ,‬תמשיך אוכלוסיית אפריקה לגדול‪,‬‬
‫שכן מספר הגברים והנשים בגיל ההולדה באפריקה כיום גדול מאי פעם‪ .‬ב־‪ 50‬השנים‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 410‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:42‬‬

 ‫‪411‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 12‬הממדים הדמוגרפיים והתרבותיים של הגלובליזציה‬

‫האחרונות גדלה האוכלוסייה באפריקה שמדרום לסהרה ביותר מפי שלושה – מ־‪230‬‬
‫מיליון ל־‪ 820‬מיליון (‪.)World Bank, 2013e‬‬

‫גדלה באטיות‪ ,‬שכן הדורות האחרונים היו קטנים מאלה‬‫לעומת זאת‪ ,‬אוכלוסיית אירופה ֵ‬
‫‪10205‬‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫מספרוהפכה‬ ‫‪-‬פרק ‪12‬‬
‫התחלופה הבין־דורית‬ ‫ביחב“ללרמת‬
‫יסודאל מתחת‬‫מושגי ירדה‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫למעשה‪ ,‬אירופה‬ ‫שם להם‪.‬‬
‫שקדמו‬ ‫‪ :‬רונית בורלא‬
‫לאוכלוסייה בקיפאון‪ ,‬עם שיעורי ילודה נמוכים מאוד ומספר הולך וגדל של אנשים‬
‫השורדים מעבר לגיל העמידה‪ .‬אוכלוסיית אירופה היא תוצר של תקופה ממושכת של‬
‫‪12-2‬ועלייה בתוחלת החיים‪ .‬אפשר לתאר אפוא‬ ‫שיעורי ילודה נמוכים‪ ,‬שיעוריאיור‬
‫תמותה נמוכים‪,‬‬
‫את אירופה כחברה מזדקנת‪ ,‬שבה שיעור הילודה הנמוך והזדקנות האוכלוסייה מעוררים‬
‫דאגה‪ .‬שכן‪ ,‬מספר התינוקות באירופה לא יספיק להתחדשות האוכלוסייה או לנשיאה‬
‫בנטל הכספי של תמיכה בחברה שהזדקנה‪.‬‬

‫נבחן עתה את הפער הדמוגרפי בין הדרום העולמי לצפון העולמי‪ .‬שיעורי הפריון בדרום‬
‫העולמי גבוהים בממוצע באחוז שלם מאלה של הצפון העולמי‪ .‬מכיוון שכל קבוצת גיל‬
‫גדולה במספרה מזו שקדמה לה‪ ,‬מספר הצעירים הנכנסים לגיל הפריון שלהם ממשיך‬
‫לצמוח (ראו איור ‪ .)12.2‬אמנם‪ ,‬הגיל הממוצע בדרום העולמי עולה בקצב מהיר יותר מזה‬
‫שבצפון העולמי – עד ‪ 2050‬יגיע שיעורם של בני ‪ 65‬ומעלה ל־‪ 35%‬מכלל האוכלוסייה‬
‫בארצות הפחות מפותחות – אבל ברוב ארצות אפריקה‪ ,‬צעירים בני פחות מ־‪ 30‬עדיין‬
‫מהווים יותר מ־‪ 70%‬מכלל האוכלוסייה (‪ ,)Lin, 2012‬וברחבי הדרום העולמי‪ ,‬ילדים מתחת‬
‫לגיל ‪ 15‬מהווים כ־‪ 28%‬מכלל האוכלוסייה (‪.)WDI, 2013‬‬

‫פריון כולל לפי אזור‪2100-1950 ,‬‬

‫‪7.0‬‬
‫‪6.5‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪4.5‬‬
‫ילדים לאישה‬

‫‪4.0‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪5‬‬

‫‪65‬‬

‫‪75‬‬

‫‪985‬‬

‫‪995‬‬

‫‪005‬‬

‫‪015‬‬

‫‪025‬‬

‫‪035‬‬

‫‪045‬‬

‫‪085‬‬
‫‪5‬‬

‫‪65‬‬

‫‪075‬‬

‫‪095‬‬
‫‪5‬‬

‫‪5‬‬
‫‪–19‬‬

‫‪9‬‬

‫‪9‬‬

‫‪–20‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0–1‬‬

‫‪0–1‬‬

‫‪0–1‬‬

‫‪0–1‬‬

‫‪0–2‬‬

‫‪0–2‬‬

‫‪0–2‬‬

‫‪0–2‬‬

‫‪0–2‬‬

‫‪0–2‬‬

‫‪0–2‬‬

‫‪0–2‬‬

‫‪0–2‬‬
‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫מקור‪United Nations :‬‬

‫‪196‬‬

‫‪197‬‬

‫‪198‬‬

‫‪199‬‬

‫‪200‬‬

‫‪201‬‬

‫‪202‬‬

‫‪203‬‬

‫‪204‬‬

‫‪205‬‬

‫‪209‬‬
‫‪206‬‬

‫‪207‬‬

‫‪208‬‬

‫‪210‬‬

‫אפריקה‬ ‫אסיה‬ ‫אירופה‬

‫אמריקה הלטינית‪ ,‬הקריביים‬ ‫צפון אמריקה‬ ‫אוקיאניה‬

‫איור ‪ 12.2‬פער האוכלוסייה בחלוקה גיאוגרפית ‪ 0‬קצב הגידול באוכלוסיית העולם צפוי‪ ,‬אמנם‪ ,‬להאט במחצית‬
‫השנייה של המאה ה־‪ ,21‬אבל עד ‪ 2100‬יגיע מספר בני האדם בעולם ל־‪ 10.1‬מיליארד‪ .‬תחזיות האו"ם לשיעורי‬
‫הגידול מבוססות על ציפיות להתייצבותם של שיעורי הפריון על רמת התחלופה הבין־דורית‪ ,‬ועל הירידה‬
‫בתמותה ברוב חלקי העולם‪ .‬העקומה מתארת מגמות לאורך זמן ומראה‪ ,‬כי שיעור הפריון באפריקה נותר‬
‫הגבוה ביותר‪ ,‬וכי צפויות ירידות גדולות בכל האזורים העיקריים‪ ,‬חוץ מאירופה ומצפון אמריקה‪ .‬אם שיעור הפריון‬
‫ברחבי העולם יישאר כפי שהיה ב־‪ ,2010‬תמנה אוכלוסיית העולם ב־‪ 2100‬כ־‪ 27‬מיליארד בני אדם‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 411‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:42‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪412‬‬

‫שיעורי ילודה גבוהים מציבים אתגר לצמיחה הכלכלית וליציבות הפוליטית‪ ,‬ויש הרואים‬
‫בשיעור ילודה נמוך תנאי מקדים להתפתחות מוצלחת‪ .‬המדיניות הציבורית אינה יכולה‬
‫לספק את צורכי האזרחים ולייצר עושר לאומי בשעה ש"האבטלה גואה‪ ,‬העוני מתפשט‬
‫כמגיפה‪ ,‬ומערכת החינוך קורסת‪ ,‬שכן בכל שנה נוספים עוד ועוד אנשים" (& ‪Ports‬‬
‫‪ .)Campbell, 2009, p. 30‬נוסף על כך‪ ,‬עם התפתחותו של גוש אוכלוסייה צעירה‪ ,‬המתרבה‬
‫גדלה בתנאי עוני כלכלי ובהיעדר משאבים לפרנסת המשפחה‪,‬‬ ‫במהירות בדרום העולמי‪ֵ ,‬‬
‫פונים רבים מן הצעירים לפונדמנטליזם הדתי בתגובה על התסכול והייאוש‪ ,‬ומניעים‬
‫תחייה אסלאמית נרחבת בארצותיהם‪ .‬במחקרים נמצא קשר מובהק בין גושי אוכלוסייה‬
‫צעירה‪ ,‬בעיקר בתנאי נחשלות כלכלית‪ ,‬לבין מעורבות בטרור ובפשיעה (‪.)Schuman, 2012‬‬
‫מישל גאווין‪ ,‬חוקרת יחסים בין־לאומיים במועצה ליחסי חוץ‪ ,‬מסבירה‪" :‬כאשר אין לך‬
‫שום אופציות אחרות ודבר לא קורה‪ ,‬עלות ההזדמנות של ההצטרפות לתנועה חמושה‬
‫יכולה להיות נמוכה למדי"‪.‬‬

‫במקביל מתחוללת מהפכה באורך החיים‪ ,‬שבה תוחלת החיים בעת הלידה ברחבי העולם‬
‫עומדת על שיא של ‪ 70‬שנים וממשיכה לגדול (‪ .)WDI, 2013‬תוחלת החיים בעת הלידה‬
‫צפויה לגדול ל־‪ 75‬עד ‪ .2015‬מגמה זו יוצרת בעולם אוכלוסייה גדולה‪ ,‬המזדקנת במהירות‪,‬‬
‫ומשנה את המבנה של הקהילה העולמית‪ .‬עד ‪ 9% ,2025‬מן האוכלוסייה בדרום העולמי יהיו‬
‫בני ‪ 65‬ויותר – עלייה של ‪ 45%‬מאז ‪ .2008‬מגמה זו בולטת יותר בצפון העולמי – כ־‪20%‬‬
‫מכלל האוכלוסייה יהיו ב־‪ 2025‬בני ‪ 65‬ויותר (‪.)World Bank, 2011‬‬

‫ההזדקנות בעולם מתרחשת בקצב חסר תקדים‪ ,‬גם בשל ההתפתחות ברפואה ובשירותי‬
‫הבריאות; וכיום רווחת בקרב הרופאים ההבחנה בין הזדקנות כרונולוגית להזדקנות‬
‫ביולוגית‪ .‬גם מספר האנשים המגיעים כיום לגיל ‪ 80‬נמצא בעלייה‪ .‬ב־‪ 1950‬היו בעולם ‪14.5‬‬
‫מיליון בני אדם שהגיעו לגיל ‪ .80‬עד ‪ 2009‬גדל מספרם ל־‪ 101.9‬מיליון‪ ,‬ועד ‪ 2050‬הוא צפוי‬
‫להגיע לכ־‪ 395‬מיליון (‪.)Time, 2010‬‬

‫אף־על־פי שהזדקנות האוכלוסייה היא מגמה דמוגרפית כלל־עולמית‪ ,‬המציבה דילמות‬

‫למדיניות הציבורית‪ ,‬היא בולטת בצפון העולמי יותר מאשר בדרום העולמי (ראו מפה‬
‫‪ .)12.1‬בשל ההזדקנות המהירה של האוכלוסייה בארצות הצפון העולמי קיים החשש‪,‬‬
‫שנטל הטיפול בזקנים יהיה כבד במיוחד‪ ,‬והצפון העולמי ייאלץ להתמודד עם אתגרים‬
‫כלכליים‪ ,‬תקציביים וחברתיים כבירים‪ .‬אף־על־פי שהזדקנות האוכלוסייה צפויה להשפיע‬
‫על כל אחת מן המדינות המפותחות בצורה שונה‪ ,‬ברור שיהיה על כולן להתמודד עם‬
‫ירידה בכוח העבודה; ירידה בצמיחה הכלכלית ובהכנסה לנפש; דרישה גוברת להגדלת‬
‫ההוצאה הציבורית על שירותי בריאות‪ ,‬טיפול סיעודי ממושך וקצבאות זקנה; והעלייה‬
‫בצורך להשקיע בהון האנושי של הדורות הבאים כדי להגביר את התפוקה הכוללת‪.‬‬

‫כדי לפתור את דילמת ההזדקנות של הצפון העולמי צריך לעודד התחדשות דמוגרפית‪.‬‬
‫בשנים האחרונות החריף בצפון העולמי הוויכוח בשאלה‪ ,‬האם קובעי מדיניות צריכים‬
‫לאמץ מדיניות לעידוד הילודה‪ ,‬שמטרתה להגדיל את שיעור הלידות ולהיאבק בנורמות‬
‫המכתיבות משפחות קטנות‪ .‬רוסיה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬פתחה במאמץ מתמשך לעידוד נישואין‬
‫וילודה באמצעות הצעת תמריצים כספיים לנשים היולדות יותר מילד אחד‪.‬‬

‫הפתרון להזדקנות האוכלוסייה מחייב גם רפורמה בהוצאה הציבורית לקשישים בצפון‬

‫העולמי‪ ,‬ובעיקר בתחום שירותי בריאות‪ ,‬טיפול סיעודי ממושך‪ ,‬וקצבאות זקנה במימון‬
‫ממשלתי‪ .‬כפי שמצוין בדוח ההזדקנות של הנציבות האירופית לשנת ‪:2012‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 412‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:42‬‬

 ‫‪413‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 12‬הממדים הדמוגרפיים והתרבותיים של הגלובליזציה‬

‫מקור‪Author created map based on data from 2.1: Population Dynamics, World :‬‬
‫‪Development Indicators, 2013, World Bank‬‬
‫שיעור בני ‪65‬‬
‫ומעלה באוכלוסייה‬
‫אין נתונים‬
‫‪<3‬‬
‫‪3–3.9‬‬
‫‪4–6.9‬‬
‫‪7–13‬‬
‫‪>13‬‬

‫מפה ‪ 12.1‬עולם מזדקן ‪ 0‬הירידה בשיעורי הפריון לצד העלייה בתוחלת החיים מקרבות את העולם לשינוי‬
‫דמוגרפי גדול ‪ -‬הזדקנות עולמית ‪ -‬שבו הזקנים מהווים שיעור הולך וגדל מכלל האוכלוסייה במדינה‪ .‬ההזדקנות‬
‫"תציב אתגר ליכולתן של רוב מדינות העולם לספק רמת חיים נאותה לזקנים מבלי להעמיס נטל כבד מדי על‬
‫הצעירים" (‪ .)Jackson, 2013‬כפי שאפשר לראות במפה‪ ,‬שינוי זה כבר נמצא בעיצומו בצפון העולמי‪ .‬בגרמניה‪,‬‬
‫לדוגמה‪ 21% ,‬מן האוכלוסייה הם בני ‪ 65‬ומעלה‪ ,‬לעומת ‪ 2%‬בלבד באנגולה‪.‬‬

‫אוכלוסייה מזדקנת מציבה אתגרים לחברה ולכלכלה שלנו ברמה התרבותית‪ ,‬הארגונית‬
‫והכלכלית‪ .‬קובעי מדיניות מודאגים מן הפגיעה ברמת החיים‪ ,‬שכן כל עובד אמור לספק‬
‫את הצרכים של מספר הולך וגדל של קשישים התלויים בו‪ .‬השווקים מוטרדים בשאלת‬
‫הקיימּות הפיסקלית והיכולת של קובעי מדיניות בחלק מן המדינות החברות להתייחס‬
‫לאתגרים האלה במועד ובמידה המספקת‪ .‬חומרת הבעיה תלויה בשאלה כיצד יגיבו‬
‫ויסתגלו הכלכלות והחברות שלנו לתנאים הדמוגרפיים המשתנים‪ .‬במבט קדימה‪ ,‬על‬
‫קובעי המדיניות להבטיח קיימּות פיסקלית לטווח הארוך נוכח האתגרים הגדולים‪ ,‬אך‬
‫הצפויים‪ ,‬ולהיערך לתנאים של אי־ודאות גדולה‪ .‬קשיים אלה מחמירים בשל העובדה‬
‫שאירופה חוותה לאחרונה את המיתון הקשה ביותר מזה עשרות שנים‪ .‬מיתון זה יוצר‬
‫לחץ גדול על עובדים ועל עסקים‪ ,‬ויש לו השפעה שלילית עצומה על התקציבים למימון‬
‫ההוצאה הציבורית (‪.)European Commission, 2012, p. 21‬‬

‫הבדלי התנופה הדמוגרפית הנובעים ממגמות אלה יוצרים פרופיל אוכלוסייה שונה לגמרי‬
‫בעולם המפותח ובעולם המתפתח‪ ,‬ו"הביטחון הבין־לאומי במאה ה־‪ 21‬יהיה תלוי פחות‬
‫במספר האנשים החיים בעולם‪ ,‬ויותר בשאלת ההרכב והחלוקה של אוכלוסיית העולם;‬
‫היכן מידלדלת האוכלוסייה והיכן היא צומחת; אילו ארצות הן 'זקנות' באופן יחסי ואילו‬
‫'צעירות'; וכיצד משפיעה הדמוגרפיה על תנועת האוכלוסייה בין אזורים שונים בעולם"‬
‫(‪ .)Goldstone, 2010, p. 31‬הדרום העולמי העני משמש בית לאוכלוסייה צעירה עודפת‪ ,‬עם‬
‫גידול מתמיד בשיעורי הילודה ובגודל האוכלוסייה; הצפון העולמי העשיר הולך ומזדקן‪,‬‬
‫עם ירידה מתמדת בשיעורי הילודה ובגודל האוכלוסייה‪ .‬בדרום העולמי‪ ,‬האוכלוסייה בגיל‬
‫העבודה עתידה לשאת עוד שנים רבות בנטל המחיה של ילדיה‪ ,‬ואילו בצפון העולמי הולך‬
‫וגדל שיעור הזקנים העתידים להפוך לנטל על הצעירים‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 413‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:42‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪414‬‬

‫קל לראות‪ ,‬כי דווקא היבט זה של הגלובליזציה אינו הופך את בני האדם בעולם לדומים‬
‫יותר‪ .‬להפך‪ ,‬השוני בחלוקה הגיאוגרפית של האוכלוסייה מעמיק את הפערים באיכות‬
‫החיים של אנשים שונים ברחבי העולם‪ .‬מגוון דמוגרפי זה הוא תוצאה של שינויים בגורמים‬
‫העיקריים המכתיבים צמיחת אוכלוסייה ומבנה אוכלוסייה – פריון‪ ,‬תמותה והגירה‪ .‬נבחן‬
‫עתה כיצד תנועת אנשים בין ארצות ובתוכן מעצבת את מבנה האוכלוסייה העולמית‪.‬‬

‫‪Alexei Filippov/ITAR-TSS‬‬

‫מרוסיה באהבה ‪ 0‬בתגובה למשבר הדמוגרפי ברוסיה‪ ,‬קובעי המדיניות מציעים לזוגות נשואים תמריצים‬
‫כדי להביא ילדים לעולם‪ .‬ה־‪ 12‬בספטמבר הוכרז כיום חגיגת הקשר המשפחתי ברחבי רוסיה‪ ,‬במאמץ‬
‫לעודד אינטימיות בחיי הנישואין‪ .‬מושל מחוז אוליינובסק קרא ליום זה בשם "יום ההתעברות"‪ ,‬והציע‬
‫מתנות ופרסים לזוגות שילדם ייוולד בדיוק תשעה חודשים אחריו‪ ,‬ב־‪ 12‬ביוני‪ ,‬שהוא יום חג העצמאות של‬
‫רוסיה‪ .‬בתצלום‪ ,‬זוג יושב על "ספסל ההתפייסות" בגן ציבורי במוסקווה‪ ,‬שעיצובו נועד לעודד מגע גופני‬
‫ולסייע לזוגות ליישב את המחלוקות ביניהם‪.‬‬

‫מגמות בהגירה העולמית‬

‫תנועת האוכלוסייה בין גבולות המדינות הגיעה לממדים חסרי תקדים‪ ,‬והעלתה כמה‬
‫שאלות מוסריות‪ ,‬כגון‪ :‬המאזן האתני בתוך הארצות המארחות‪ ,‬המשמעות של אזרחות‬
‫ושל ריבונות‪ ,‬חלוקת ההכנסות‪ ,‬היצע עובדים‪ ,‬שנאת זרים‪ ,‬השפעות הרב־תרבותיּות‪,‬‬ ‫שנאת זרים‬
‫(‪)xenophobia‬‬
‫והגנה על זכויות אדם יסודיות ומניעת ניצול‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬זרם המהגרים והפליטים‬
‫ממדינות כושלות – מדינות שבהן איבדו השלטונות את תמיכת האזרחים‪ ,‬המתקוממים‬ ‫יחס חשדני של איבה‪ ,‬זלזול‬
‫וחוסר התחשבות כלפי בני‬
‫נגדם‪ ,‬ובני עמים עקורים נמלטים ממדינה המתנכלת להם או מארגנים התקוממויות כדי‬ ‫קבוצה לאומית או אתנית זרה או‬
‫לפצל את המדינה ליחידות עצמאיות קטנות יותר – עלול לערער את המשטר הדמוקרטי‬ ‫דוברי שפה זרה‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 414‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:44‬‬

 ‫‪415‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 12‬הממדים הדמוגרפיים והתרבותיים של הגלובליזציה‬

‫ואת יציבות המדינה‪ ,‬ולכן יש בו משום איום פוטנציאלי של ממש (ראו פרקים ‪ 6‬ו־‪.)7‬‬
‫השלטונות במדינות הריבוניות מאבדים בהדרגה את שליטתם בפיקוח על תנועת הזרים‬
‫בתוך גבולותיהן‪ ,‬אבל אין בנמצא ארגון בין־ממשלתי רב־צדדי בעל יכולת משילות בין־‬
‫לאומית משמעותית‪ ,‬המסוגל להתמודד עם ההשלכות של תנועת ההגירה המסלימה של‬
‫אנשים (וכוח עבודה) ברחבי העולם‪ .‬הגבולות החדירים מולידים עמימות מוסרית באשר‬
‫לתנועות הגירה של המונים‪ ,‬אבל דבר אחד ברור‪ :‬בגלובליזציה של ההגירה יש מרוויחים‬
‫ומפסידים כאחד‪.‬‬

‫בחיפוש אחר מחיה וחופש‬

‫בני אדם מהגרים‪ ,‬בדרך־כלל‪ ,‬בחיפוש אחר מקום עבודה טוב יותר‪ .‬בעבור המדינות‬
‫המארחות‪ ,‬מהגרים עשויים לתרום לצמיחה כלכלית‪ .‬בעבור ארצות המוצא‪ ,‬מרביתן מדינות‬
‫עניות בדרום העולמי‪ ,‬הזרם המתחזק של משלוחי כספים‪ ,‬אותם הכספים שמהגרי העבודה‬
‫מרוויחים בעבודתם בחו"ל ושולחים למשפחות שהותירו בארצות המוצא‪ ,‬הוא כיום אחד‬
‫ממקורות המט"ח העיקריים (‪ .)Lopez et al., 2010; Singer, 2010‬ב־‪ 2011‬העבירו מהגרי‬
‫עבודה בני הדרום העולמי למשפחותיהם סכום של ‪ 358.4‬מיליארד דולר (‪.)WDI, 2013‬‬

‫ואולם‪ ,‬יש החוששים כי ההגירה תצמצם את הזדמנויות התעסוקה של ילידי המדינה‬

‫המארחת ותגדיל את העומס על השירותים הציבוריים‪ .‬הכלכלה העולמית הרעועה מעצימה‬
‫חששות אלה‪ ,‬ומדינות רבות כבר נקטו צעדים שנועדו לעצור את זרם המהגרים בגבולותיהן‬
‫(‪ .)Koser, 2010; Traynor & Hooper, 2011‬בארצות הברית נמשכת הקמת גדרות חוסמות‬
‫לאורך הגבול עם מקסיקו‪ .‬ב־‪ 2009‬הנהיג הפרלמנט האירופי כללי הגירה שנויים במחלוקת‪,‬‬
‫המתירים לכלוא מהגרים בלתי־חוקיים במתקני שהייה לתקופה של עד ‪ 18‬חודשים ולגרשם‬
‫בתום התקופה‪ .‬איטליה וצרפת קראו ב־‪ 2011‬לתיקון אמנת שנגן‪ ,‬המסדירה את מדיניות‬
‫הגבולות הפתוחים באיחוד האירופי‪ ,‬כדי להתמודד עם יותר מ־‪ 25,000‬מהגרים שנכנסו‬
‫לאיטליה מצפון אפריקה‪ ,‬ואשר רבים מהם עברו בהמשך לארצות נוספות באירופה‪ .‬גם‬
‫ארצות בדרום העולמי‪ ,‬כגון ניגריה‪ ,‬נקטו צעדים בתגובה למה שנתפס כאיום הביטחוני‬
‫שמציבים גלי הגירה של מהגרים בלתי־חוקיים (‪.)Ekhoragbon, 2008‬‬

‫מגמה נוספת ב"עידן ההגירה" הנוכחי היא בריחה של אנשים מארצם‪ ,‬לא בחיפוש אחר‬
‫פליטים‬ ‫הזדמנויות כלכליות‪ ,‬אלא בשל פחד מרדיפות‪ .‬פליטים הם בני אדם שהגזע‪ ,‬הדת‪ ,‬הלאום‬
‫(‪)refugees‬‬
‫שלהם‪ ,‬השתייכותם לקבוצה חברתית מסוימת‪ ,‬או דעותיהם הפוליטיות‪ ,‬הופכים אותם‬
‫אנשים הנמלטים מארצם כדי‬
‫למצוא מקלט בארץ אחרת עקב‬
‫למטרה לרדיפות במולדתם‪ ,‬ולכן הם מהגרים מארצותיהם ואינם יכולים לחזור אליהן‪.‬‬
‫פחד מוצדק מרדיפה פוליטית‪,‬‬ ‫על־פי נתוני נציבות האו"ם לענייני פליטים (‪UNHCR – UN High Commissioner for‬‬
‫מהידרדרות הסביבה או ממחסור‬ ‫‪ ,)Refugees‬בתחילת ‪ 2012‬מנתה אוכלוסיית הפליטים בעולם ‪ 15.2‬מיליארד בני אדם‪,‬‬
‫חמור‪.‬‬
‫שמתוכם ‪ 10.4‬מיליון נמצאים באחריות הנציבות‪ ,‬ועוד ‪ 4.8‬מיליוני פליטים פלסטינים‬
‫שהאחריות לטיפול בהם מוטלת על אונר"א – סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם‬
‫לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (‪UNRWA – United Nations Relief and Works Agency‬‬
‫‪ .)for Palestine Refugees in the Near East‬אוכלוסיות נוספות שהנציבות מטפלת בהן‬
‫("‪ )"persons of concern‬הם עקורים בארצם (‪[ )IDPs – internally displaced persons‬בני‬
‫אדם שאולצו לברוח מבתיהם עקב מלחמה‪ ,‬אלימות‪ ,‬הפרת זכויות אדם‪ ,‬אסונות טבע או‬
‫מעשי ידי אדם‪ ,‬אך אינם מוגדרים כפליטים‪ ,‬שכן לא חצו גבולות בין־לאומיים בבריחתם]‪,‬‬
‫שנציבות האו"ם לענייני פליטים מעריכה את מספרם ב־‪ 29.5‬מיליון בני אדם ברחבי העולם‬
‫(ראו איור ‪ .)12.3‬כמו כן‪ ,‬יש רבים במעמד של חסרי מדינה ו־‪ 895,000‬מבקשי מקלט‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 415‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:44‬‬

‫מספר העבודה‪0205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪12‬‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫איור ‪12-3‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪416‬‬

‫מדיני (‪ .)UNHCR, 2012‬מספרים אלה אינם מביאים בחשבון את מיליוני הילדים והנשים‬
‫שנחטפו בידי ארגוני פשע במסגרת הסחר העצום בבני אדם למטרות ניצול מיני‪ ,‬ושבויים‬
‫לצורך עבודה בזנות‪.‬‬

‫האוכלוסייה באחריות סוכנות הפליטים של האו"ם ‪) 2012-1990‬במיליונים(‬

‫‪45‬‬
‫סך כל האוכלוסייה‬
‫‪40‬‬ ‫פליטים‬
‫עקורים‬
‫‪35‬‬

‫‪30‬‬

‫‪25‬‬

‫‪20‬‬

‫מבוסס על נתונים מתוך‪UNHCR, 2009; UNHCR, 2012 :‬‬

‫‪15‬‬

‫‪10‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1998 '99 2000 '01‬‬ ‫‪'02‬‬ ‫‪'03‬‬ ‫‪'04‬‬ ‫‪'05‬‬ ‫‪'06‬‬ ‫‪'07‬‬ ‫‪'08‬‬ ‫‪'09‬‬ ‫‪'10‬‬ ‫‪'11‬‬ ‫‪'12‬‬ ‫‪'13‬‬

‫איור ‪ 12.3‬משבר הפליטים הכרוני בעולם ‪ 0‬סוכנות הפליטים של האו"ם מגדירה את האוכלוסיות שבאחריותה‬
‫כפליטים ועקורים בארצם‪ .‬הבעיה עצומה‪ ,‬והיא מחריפה בהתמדה מאז ‪ .2004‬בתחילת ‪ 2012‬הגיע מספר‬
‫העקורים שאולצו לעזוב את ביתם ליותר מ־‪ 42.5‬מיליון בני אדם ברחבי העולם (‪ .)UNHCR, 2012‬מתוך כלל‬
‫הפליטים‪ ,‬כ־‪ 50%‬חיים באסיה וכרבע חיים באפריקה‪.‬‬

‫הן הפליטים הן העקורים הם במקרים רבים קרבנות של מלחמות ואלימות פוליטית‪.‬‬ ‫ג'נוסייד‬
‫(‪)genocide‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬הג'נוסייד (השמדת עם) ברואנדה ב־‪ 1994‬הבריח יותר מ־‪ 1.7‬מיליוני פליטים‬
‫ממולדתם; הרדיפות‪ ,‬הטיהור האתני והמלחמה הממושכת‪ ,‬שליוו את התפרקות יוגוסלביה‬ ‫הניסיון להשמיד‪ ,‬לחלוטין או‬
‫באופן חלקי‪ ,‬קבוצת מיעוט אתני‪,‬‬
‫לשעבר עקרו מבתיהם כמעט ‪ 3‬מיליוני קרבנות‪ ,‬והכניסו את אירופה לרשימת היבשות שיש‬ ‫גזעי‪ ,‬דתי או לאומי‪.‬‬
‫בהן מספר גדול של פליטים – יותר מ־‪ 6‬מיליונים – לראשונה מאז מלחמת העולם ה־‪.II‬‬
‫טיהור אתני‬
‫לאחרונה העריכה נציבות האו"ם לענייני פליטים‪ ,‬כי כמחצית ממספר הפליטים בעולם‬ ‫(‪)ethnic cleansing‬‬
‫הם פליטים מאפגניסטן ומעיראק‪ .‬בתחילת ‪ ,2012‬כאחד מכל ארבעה פליטים בעולם היה‬ ‫חיסול של קבוצת מיעוט אתני‬
‫מאפגניסטן‪ ,‬ו־‪ 1.2‬פליטים עיראקיים חיפשו מקלט בארצות אחרות (‪.)UNHCR, 2012‬‬ ‫על־ידי המדינה‪.‬‬

‫חלק גדול מן הפליטים והעקורים בעולם נמלטים מארצם בעקבות התפרצותם של‬
‫סכסוכים אתניים ודתיים במדינות כושלות‪ ,‬שהשלטונות בהן אינם מצליחים לשמור‬
‫על החוק והסדר‪ .‬כמו כן‪ ,‬מיליוני פליטים נמלטים ממולדתם‪ ,‬שכן בעת משבר נמנעות‬
‫מהם זכויות אדם בסיסיות כגון הגנת המשטרה‪ ,‬אפשרות לזכות במשפט צדק במערכת‬
‫המשפטית וסיוע ציבורי‪ .‬מגמת ההגירה כיום מּונעת מצירוף של כוחות הדוחפים מצד אחד‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 416‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:44‬‬

 ‫‪417‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 12‬הממדים הדמוגרפיים והתרבותיים של הגלובליזציה‬

‫‪0‬‬ ‫פליטים נואשים בנתיב הבריחה‬

‫במהלך העשור האחרון נוספו בכל‬
‫שנה עוד כ־‪ 15‬מיליון פליטים‪,‬‬
‫שהפכו חסרי בית ואשר מחפשים‬
‫אחר מחסה בטוח‪ .‬למעלה‪ ,‬נשים‬
‫סומליות וילדיהן‪ ,‬שהיו בין יותר‬
‫מ־‪ 6,000‬הפליטים שחיפשו ביטחון‬
‫ומקלט במאי ‪ ,2012‬בזמן שכוחות‬
‫הצבא הסומלי והאיחוד האפריקני‬
‫לחמו נגד מורדי אל־שּבאּב בחבל‬
‫אפגּויה שבסומליה‪ .‬למטה‪ ,‬השחקנית‬
‫אנג'לינה ג'ולי בפגישה עם נשים‬
‫במחנות הפליטים ברפובליקה‬
‫הדמוקרטית של קונגו במארס‬
‫‪ .2013‬ג'ולי פועלת כשליחה מיוחדת‬
‫של נציבות האו"ם לענייני פליטים‪,‬‬
‫המסייעת כיום ליותר מ־‪ 20‬מיליון‬
‫פליטים בכ־‪ 120‬מדינות‪ ,‬ומצליחה‬
‫למשוך תשומת לב עולמית למאבק‬
‫נגד אונס כאמצעי לחימה‪ .‬היא‬
‫מסבירה‪" :‬התקווה והחלום שלי‪...‬‬
‫שיהיה ידוע לכול‪ ,‬כי מי שמנצל‬
‫נשים‪ ,‬אונס נשים‪ ,‬יצטרך לתת את‬
‫הדין על מעשיו‪ .‬זה יוגדר כפשע‬
‫מלחמה‪ ,‬ולא יהיה אפשר לחמוק‬
‫מעונש"‪.‬‬

‫ומושכים מצד שני‪ .‬הפרה של זכויות אדם‪ ,‬זיהום סביבתי‪ ,‬אבטלה‪ ,‬התפוצצות אוכלוסין‪,‬‬
‫מעשי זוועה‬ ‫רעב‪ ,‬מלחמה‪ ,‬סכסוכים אתניים ומעשי זוועה בתוך מדינות – כל אלה דוחפים מיליונים אל‬
‫(‪)atrocities‬‬
‫מחוץ לגבולות ארצם (ראו מפה ‪.)12.2‬‬
‫פעולות אכזריות ואלימות נגד‬
‫קבוצות מטרה של אזרחים‬
‫או שבויי מלחמה‪ ,‬המוגדרות‬ ‫כוח חזק המושך מהגרים לחו"ל הוא ההבטחה לחופש פוליטי במקום אחר‪ ,‬בעיקר במדינות‬
‫כבלתי־חוקיות על־פי המשפט‬ ‫הדמוקרטיות של הצפון העולמי‪" .‬אנו מתמודדים כיום עם תערובת מורכבת של אתגרים‬
‫הבין־לאומי‪.‬‬
‫גּוט ֶרס‪,‬‬
‫גלובליים‪ ,‬המאיימים להגביר את תופעת העקירה הכפויה בעתיד"‪ ,‬הסביר אנטוניו ֶ‬
‫נציב האו"ם לענייני פליטים‪" .‬טווח האתגרים נע ממצבי חירום חדשים במוקדי התלקחות‬
‫שונים בעולם בעקבות מלחמות‪ ,‬משילות גרועה‪ ,‬הידרדרות סביבתית עקב שינויי אקלים‪,‬‬
‫המגבירה את התחרות על משאבים נדירים וגורמת לעליית מחירים קיצונית; כל אלה‬
‫פוגעים בעניים ביותר‪ ,‬ומערערים את היציבות במקומות רבים בעולם" (‪International‬‬
‫‪.)Herald Tribune, 2008, p. 3‬‬

‫ואולם‪ ,‬הפליטים כיום אינם מוצאים מקלט בטוח; רבים רואים בנעילת הדלתות את‬
‫הפתרון המועדף‪ ,‬ושנאת הזרים מתעצמת (ראו "מבט מקרוב‪ :‬ההגירה העולמית והחתירה‬
‫לביטחון")‪ .‬בקרב הארצות המפותחות והמתפתחות כאחד גובר חוסר הרצון לספק מפלט‬
‫למי שמחפשים חיים טובים יותר‪ .‬עם היחלשות הכלכלה העולמית‪ ,‬רבים מקשיחים את‬
‫עמדתם כלפי הזרים המתחרים בהם על מקומות העבודה והמשאבים המקומיים‪ .‬יתר על‬
‫כן‪ ,‬בעקבות פיגועי ה־‪ 9/11‬הסלים החשש לביטחון העולם‪ ,‬והקישור בין פליטים לבין‬
‫היתכנות של פיגועי טרור הביא להידוק הפיקוח על ההגירה‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 417‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:46‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪418‬‬

‫מקור‪Author created map based on Data from UNHCR, 2012 :‬‬

‫מדינות המוצא העיקריות‬
‫של הפליטים‬
‫‪>500,000‬‬
‫‪ 250,000‬עד ‪500,000‬‬
‫‪ 1000,00‬עד ‪250,000‬‬
‫‪ 10,000‬עד ‪100,000‬‬
‫‪<10,000‬‬

‫מפה ‪ 12.2‬מאין הם נמלטים? ‪ 0‬בשל תנאים של דיכוי ואלימות‪ ,‬רבים עוזבים את בתיהם כדי להבטיח את‬
‫ביטחונם האישי והישרדותם‪ .‬בתחילת ‪ 2012‬היו בעולם ‪ 2.7‬מיליוני פליטים מאפגניסטן‪ ,‬שהיא ארץ המוצא‬
‫המובילה באוכלוסיית הפליטים העולמית‪ .‬עיראק‪ ,‬שממנה ברחו ‪ 1.4‬מיליון פליטים‪ ,‬הייתה ארץ המוצא השנייה‬
‫ברשימה‪ .‬סומלי במקום השלישי עם מיליון פליטים‪ ,‬ואינדונזיה במקום הרביעי עם חצי מיליון פליטים‪ .‬אף־על־‬
‫פי שמקובל להניח‪ ,‬כי מדינות המערב קולטות את רוב פליטי המלחמות‪ ,‬נתונים מוכיחים‪ ,‬כי רובם נמלטים‬
‫למדינות שכנות בדרום העולמי‪ .‬נציבות האו"ם לענייני פליטים מעריכה‪ ,‬כי ‪ 93%-75%‬מן הפליטים נשארים‬
‫באזור המוצא שלהם‪.‬‬

‫לא רק ארצות הצפון העולמי הגבילו את זרם הפליטים דרך גבולותיהן; גם הדרום העולמי‬
‫אינו מעוניין לשאת בנטל האירוח של הפליטים‪ .‬גישה זו רואה בקרבנות – הפליטים‬
‫המחפשים מקום מפלט – את האשמים בהתערערות הביטחון‪ ,‬שכן "ככלל‪ ,‬אנשים‬
‫וקהילות אינם נוטשים את בתיהם אלא אם הם מתמודדים עם איום חמור על חייהם‬
‫וחירותם‪ .‬בריחה מבית ומארץ המוצא היא אסטרטגיית ההישרדות האחרונה שנותרה‬
‫להם‪ ...‬הפליטים הם עדות להתערערות הסדר הפנימי במדינה‪ ,‬וכן להפרת זכויות אדם‬
‫ופגיעה בתנאי מחיה הומניטריים" (‪.)Loescher, 2005, p. 47‬‬

‫עם זאת‪ ,‬המאמצים לעצור את זרם המהגרים לא הצליחו לצמצם את מגמת הגידול‬
‫במספר מבקשי המחסה‪ .‬במהלך ‪ 2011‬הוגשו לשלטונות המקומיים ולמשרדי הנציבות‬ ‫מחסה‬
‫(‪)sanctuary‬‬
‫ב־‪ 171‬מדינות ברחבי העולם ‪ 876,100‬בקשות לקבלת מקלט מדיני או להענקת מעמד פליט‬
‫מקום מפלט המעניק הגנה‪.‬‬
‫(‪ .)UNHCR, 2012‬זוהי עלייה של ‪ 3%‬במספר מבקשי מקלט מדיני לעומת השנה הקודמת‪,‬‬
‫שבה נרשמה ירידה של ‪ .11%‬דרום אפריקה היא המובילה ברשימת המדינות המקבלות‬ ‫מקלט מדיני‬
‫(‪)asylum‬‬
‫בקשות למקלט מדיני‪ ,‬עם ‪ 107,000‬מבקשים‪ ,‬ואחריה ארצות הברית וצרפת‪ .‬נוסף על‬
‫הענקת הגנה לפליטים הנמלטים‬
‫כך‪ ,‬כ־‪ 17,700‬בקשות למקלט מדיני הוגשו ב־‪ 69‬מדינות על־ידי ילדים בלי ליווי‪ ,‬רובם‬ ‫מאימת הרדיפות בארץ שבה יש‬
‫מאפגניסטן וסומלי (‪.)UNHCR, 2012‬‬ ‫להם אזרחות‪.‬‬

‫השאלה המוסרית היא כיצד יגיבו המדינות העשירות לסבלם של הנזקקים – באדישות או‬
‫בחמלה‪ .‬כיצד אפשר ליישב בין ביטחון אנושי לביטחון לאומי? רווחתם והישרדותם של בני‬
‫אדם מן השורה עומדות בסכנה‪ ,‬והצורך להגן עליהם גובר‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 418‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:47‬‬

 ‫‪419‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 12‬הממדים הדמוגרפיים והתרבותיים של הגלובליזציה‬

‫מבט מקרוב‬
‫ההגירה העולמית והחתירה לביטחון‬
‫באביב ‪ ,2011‬עם התפשטות המהומות ברחבי צפון אפריקה‪ ,‬נמלטו ‪ 25,000‬בני אדם לאיטליה דרך האי‬
‫הזעיר למפדוזה‪ .‬רובם היו תוניסאים‪ ,‬שחיפשו מפלט מפני הקשיים הכלכליים והתהפוכות הפוליטיות‬
‫בארצם‪.‬‬

‫זרם הפליטים הגובר מצפון אפריקה הציב בעיות קשות לממשלת השמרנים באיטליה‪ ,‬והיא אימצה‬
‫עמדה נוקשה נגד ההגירה הבלתי־חוקית‪ .‬למרבה תסכולה של איטליה‪ ,‬שאר המדינות החברות באיחוד‬
‫האירופי סירבו להתחלק עמה בנטל ההגירה הבלתי־חוקית‪ .‬איטליה ביקשה מן האיחוד האירופי ליישם‬
‫חוק חירום לפיזור הפליטים בין המדינות החברות‪ ,‬אך בקשתה נדחתה‪ .‬במאמציה להתמודד עם משבר‬
‫ההגירה החזירה איטליה חלק מן המהגרים לארצם‪ ,‬אך לאלפים רבים אחרים הנפיקה רשיונות תושבּות‪.‬‬
‫רשיונות אלה אפשרו לצפון־אפריקנים להישאר באיטליה‪ ,‬ואף לנצל את הגבולות הפתוחים של אירופה‬
‫למעבר לארצות אחרות‪ ,‬על־פי אמנת שנגן‪.‬‬

‫צעד זה הכעיס את צרפת‪ ,‬שכן אלפי מהגרים עברו מאיטליה לצרפת בתקווה להצטרף לקרוביהם‬
‫שם‪ .‬על רקע המתיחות הגוברת בין איטליה לצרפת‪ ,‬יצאו מנהיגי שתי המדינות ‪ -‬נשיא צרפת ניקולא‬
‫סרקוזי וראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני ‪ -‬בקריאה משותפת להכניס תיקונים בחוקי אמנת‬
‫שנגן‪ ,‬שהגדירה את מדיניות הגבולות הפתוחים ואפשרה לתושבים החוקיים של רוב מדינות האיחוד‬
‫האירופי לנוע בין המדינות כמעט בלא ביקורת גבולות‪ .‬אף־על־פי שצרפת ואיטליה היו מעוניינות בהמשך‬
‫קיומה של האמנה הן טענו‪ ,‬כי בנסיבות מיוחדות יש להתיר למדינות להפעיל אמצעי בקרה זמניים על‬
‫התנועה בגבולותיהן‪ .‬במכתב משותף לבכירי האיחוד האירופי טענו מנהיגי צרפת ואיטליה‪ ,‬כי "המצב‬
‫בעניין ההגירה באגן הים התיכון עלול להפוך במהירות למשבר‪ ,‬אשר יערער את האמון של בני עמנו‬
‫בעקרון חופש התנועה במסגרת אמנת שנגן"‪ .‬הם דרשו שהמדינות החברות באיחוד האירופי יצהירו על‬
‫מחויבותן ל"עקרון הסולידריות"‪ ,‬ויסייעו למדינות הדרומיות שלחוף הים התיכון בהתמודדותן עם הבעיות‬
‫שיצרה הגירת ההמונים‪.‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫‪ .1‬האם ההגירה העולמית עוזרת למדינה המארחת או מזיקה לה?‬
‫‪ .2‬כיצד יכולות מדינות דמוקרטיות ליישב בין עקרונות מנוגדים‪ :‬מצד אחד‪ ,‬תמיכה בזכות היסוד של בני‬
‫אדם להגר; ומצד שני‪ ,‬המחויבות לזכותה המוחלטת של מדינה ריבונית להציב בקרה על גבולותיה?‬
‫‪ .3‬האם עמדתכם בשאלת ההגירה העולמית תואמת את העיקרון הכלל־עולמי של "החובה להגן"?‬

‫צפיפות אוכלוסין‬ ‫עיור‬

‫(‪)population density‬‬
‫מספר האנשים החיים בכל ארץ‪,‬‬ ‫כאשר בוחנים דפוסי הגירה ומפרשים תחזיות דמוגרפיות‪ ,‬חשוב לבחון גם את הריכוז‬
‫אזור‪ ,‬או עיר‪ ,‬המשמש מדד‬ ‫הגיאוגרפי של בני אדם בתוך ארצות‪ .‬צפיפות אוכלוסין היא מדד לקרבה הגיאוגרפית בין‬
‫לריכוז הגיאוגרפי של האוכלוסייה‪,‬‬ ‫אנשים‪ .‬יש ארצות ואזורים צפופים מאוד ואחרים שאינם צפופים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מונקו היא‬
‫כפי שהוא מתבטא במרחב‬
‫הממוצע הזמין לכל תושב‬ ‫המדינה הצפופה ביותר בעולם‪ ,‬עם ‪ 17,714‬נפש לקמ"ר‪ ,‬ואילו לתושבים בגרינלנד יש‬
‫[כלומר‪ ,‬במספר נפשות לקמ"ר]‪.‬‬ ‫המרחב הגדול ביותר – פחות מאדם אחד לקמ"ר (‪.)WDI, 2013‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 419‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:47‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪420‬‬

‫כיום‪ ,‬כמחצית מאוכלוסיית העולם מתגוררת בערים‪ ,‬ותהליך העיור של העולם מואץ‬
‫ומתרחב בהתמדה‪ .‬בתחילת ‪ 2011‬התגוררו ‪ 3.6‬מיליארדי בני אדם‪ ,‬שהם כ־‪52%‬‬
‫מאוכלוסיית העולם‪ ,‬באזורים עירוניים‪ ,‬ותחזית הגידול באוכלוסייה העירונית הייתה ‪2.1%‬‬
‫בשנה (‪ .)WDI, 2013‬על־פי תחזיות האו"ם‪ ,‬יתגוררו עד ‪ 6.3 2050‬מיליארדי בני אדם – שני‬
‫שלישים מכלל האוכלוסייה בעולם – בסביבה עירונית (‪.)UNDESA, 2012‬‬

‫בהתייחסו לתהליך העיור המהיר התבדח הכלכלן אדוארד גלייזר‪ ,‬כי "העולם אינו שטוח‪,‬‬
‫הוא מרוצף בכבישים ובמדרכות" (‪ .)Glaeser, 2011‬כ־‪ 80%‬מאוכלוסיות הצפון העולמי כבר‬
‫וגדלות (‪ ,)WDI, 2013‬אך קצב הצמיחה העירונית המהיר‬ ‫חיים בערים גדולות ההולכות ֵ‬
‫ביותר נרשם כיום במדינות המתפתחות של הדרום העולמי‪" .‬בכל חודש עוברים ‪ 5‬מיליוני‬
‫בני אדם מן הכפר אל העיר באזור כלשהו בעולם המתפתח" (‪The Economist, 2011f,‬‬
‫‪ .)p. 91‬התופעה בולטת במיוחד באסיה ובמדינות האוקיאנוס השקט‪ ,‬שבהן ממוקמות‬
‫שלוש מבין עשר הערים הגלובליות ביותר בעולם‪.‬‬

‫מגמת העיור יוצרת חלוקה דמוגרפית מקבילה‪ :‬ריכוז גובר של אנשים בערי־על‪,‬‬ ‫ערי־על‬
‫(‪)megacities‬‬
‫שאוכלוסייתן עולה על ‪ 10‬מיליונים (ראו איור ‪ .)12.4‬ככל ששיעור האוכלוסייה המתגוררת‬
‫אזורים עירוניים שאוכלוסייתם‬
‫במרכזים עירוניים צפופים הולך ועולה בכל העולם‪ ,‬הדואליות היוצרת הפרדה מגזרית בין‬ ‫עולה על ‪ 10‬מיליוני בני אדם‪.‬‬
‫יושבי הערים המודרניות לבין תושבי הפריפריה הכפרית הנחשלת מגבירה את הדמיון בין‬
‫יושבי הערים המרכזיות בעולם מבחינת השקפת עולמם‪ ,‬ערכיהם וסגנון חייהם‪ .‬תושבי‬
‫הערים הגדולות בעולם מקיימים ביניהם קשרי תקשורת ומחשוב בתדירות גבוהה מזו‬
‫שהם מקיימים עם בני ארצם תושבי הכפרים‪" .‬נראה כי תהליך העיור‪ ,‬המגדיל את ריכוזי‬
‫האוכלוסייה ביישובים עירוניים ובערים גדולות‪ ,‬מתגבר וקשור בעלייה ברמת החיים‪ .‬אף‬
‫לא אחת מן החברות המפותחות בעולם היא חברה כפרית בעיקרה" (‪Skeldon, 2010,‬‬
‫‪ .)p. 25‬לעיור תוצאות חיוביות במישורים רבים‪" :‬הצפיפות מעודדת חדשנות וכושר‬
‫המצאה‪ ,‬שכן מוחות מבריקים מפרים זה את זה; היא מגדילה תפוקה‪ ,‬שכן הגודל‬
‫מאפשר יותר תחומי התמחות והתמקצעות; והיא ידידותית יותר לסביבה‪ ,‬שכן יושבי‬
‫הערים מתנייעים יותר ברגל‪ ,‬באוטובוס או ברכבת" (;‪The Economist, 2011f, p. 91‬‬
‫‪.)Glaeser, 2011‬‬

‫ואולם‪ ,‬תהליך העיור והצמיחה של ערי־על מציב אתגר למשילות הלאומית‪ .‬פוליטיקת‬
‫מאזן הכוחות בין מדינות אינה יכולה לסייע לנו בהערכת ההשלכות של הגלובליזציה על‬
‫התפתחות היכולת של ערים מרכזיות לקרוא תיגר על ריבונות המדינה ולהתנתק ממדינות‬
‫הבית שלהן‪:‬‬
‫צמיחת מרכזים גלובליים וערי־על מכריחה אותנו לבחון מחדש את השאלה האם‬
‫התנאי המקדים להשתתפות בדיפלומטיה הכלל־עולמית כיום הוא ריבונות מדינתית‬
‫או עצמה כלכלית‪ .‬התשובה היא‪ ,‬כמובן‪ ,‬שתיהן כאחת‪ .‬ואולם‪ ,‬בעוד ריבונות המדינה‬
‫נשחקת ומתערערת‪ ,‬הערים הגדולות מתחרות כיום במדינות על השפעה גלובלית‬
‫(‪.)Khanna, 2010, p. 126‬‬

‫נחשול העיור סוחף את העולם‪ ,‬וזרימת ההון‪ ,‬שרשרות האספקה‪ ,‬ורשתות התקשורת‬
‫הכלל־עולמיות יוצרות בין הערים בעולם קשר המסלק את המרכיב הלאומי מן היחסים‬
‫הבין־לאומיים (‪ .)denationalization‬כיום‪ ,‬הערים המבורג ודובאי יצרו שותפות‪ ,‬שנועדה‬
‫להרחיב את קשרי הכלכלה והמחקר המשותף במדעי החיים בין שתי הערים‪ .‬גם אבו דאבי‬
‫וסינגפור יצרו קשרי מסחר חדשים‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 420‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:47‬‬

 ‫‪421‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 12‬הממדים הדמוגרפיים והתרבותיים של הגלובליזציה‬

‫ארבעים הערים הגלובליות ביותר‬

‫דירוג‬
‫‪2012‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2008‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ניו יורק‬ ‫‪6.35‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לונדון‬ ‫‪5.79‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫פאריס‬ ‫‪5.48‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫טוקיו‬ ‫‪4.99‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הונג קונג‬ ‫‪4.56‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫לוס אנג’לס‬ ‫‪3.94‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫שיקגו‬ ‫‪3.66‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫סיאול‬ ‫‪3.41‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪13‬‬ ‫בריסל‬ ‫‪3.33‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪13‬‬ ‫וושינגטון הבירה ‪11‬‬ ‫‪3.22‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫סינגפור‬ ‫‪3.20‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪16‬‬ ‫סידני‬ ‫‪3.13‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬ ‫וינה‬ ‫‪3.11‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪12‬‬ ‫בייג'ין‬ ‫‪3.05‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪29‬‬ ‫בוסטון‬ ‫‪2.94‬‬

‫מקור‪Based on Foreign Policy, A. T. Kearney, and the Chicago Council on Global Affair's 2012 Global Cities Index :‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪10‬‬ ‫טורונטו‬ ‫‪2.92‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪15‬‬ ‫סן פרנציסקו‬ ‫‪2.89‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מדריד‬ ‫‪2.80‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪19‬‬ ‫מוסקווה‬ ‫‪2.77‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ברלין‬ ‫‪2.76‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪20‬‬ ‫שנחאי‬ ‫‪2.73‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪33‬‬ ‫בואנוס איירס‬ ‫‪2.71‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫פרנקפורט‬ ‫‪2.69‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪26‬‬ ‫לא ברשימה‬ ‫ברצלונה‬ ‫‪2.59‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪26‬‬ ‫ציריך‬ ‫‪2.53‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪23‬‬ ‫אמסטרדם‬ ‫‪2.45‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫שטוקהולם‬ ‫‪2.43‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪30‬‬ ‫רומא‬ ‫‪2.36‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪27‬‬ ‫דובאי‬ ‫‪2.32‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫לא ברשימה‬ ‫מונטריאול‬ ‫‪2.32‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪35‬‬ ‫מינכן‬ ‫‪2.31‬‬
‫‪32‬‬ ‫לא ברשימה לא ברשימה‬ ‫מלבורן‬ ‫‪2.25‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪31‬‬ ‫סאו פאולו‬ ‫‪2.19‬‬
‫‪34‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪25‬‬ ‫מקסיקו סיטי‬ ‫‪2.18‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪32‬‬ ‫לא ברשימה‬ ‫ז'נבה‬ ‫‪2.13‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מיאמי‬ ‫‪2.13‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪28‬‬ ‫איסטנבול‬ ‫‪2.10‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪38‬‬ ‫לא ברשימה‬ ‫יוסטון‬ ‫‪2.08‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪37‬‬ ‫אטלנטה‬ ‫‪2.06‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪34‬‬ ‫טאיפיי‬ ‫‪2.05‬‬
‫ערכי רמת הגלובליזציה חושבו על סולם מ־‪ 0‬עד ‪10‬‬

‫חילופי מידע )‪(15%‬‬ ‫מעורבות פוליטית )‪(10%‬‬ ‫הון אנושי )‪(30%‬‬ ‫חוויה תרבותית )‪(15%‬‬ ‫פעילות עסקית )‪*(30%‬‬

‫איור ‪ 12.4‬ארבעים הערים הגדולות בעולם ‪" 0‬בעולם כיום‪ ,‬הערים חשובות מן הארצות‪ ,‬ולסיאול‪ ,‬למשל‪ ,‬יש יותר מן המשותף עם סינגפור ועם הונג‬
‫קונג מאשר עם ערים קטנות יותר בקוריאה" (‪ .)Hales & Pena, 2012, p. 4‬האיור מתבסס על מדד הערים העולמיות לשנת ‪ ,2012‬ומתאר את הפעילות‬
‫העולמית של מרכזים מטרופוליניים גדולים בעולם על פני חמישה ממדים‪ :‬פעילות עסקית‪ ,‬הון אנושי‪ ,‬חילופי מידע‪ ,‬חוויה תרבותית ומעורבות פוליטית‪.‬‬
‫בצמרת הדירוג נשמרת היציבות‪ :‬ניו יורק‪ ,‬לונדון‪ ,‬טוקיו ופאריס ממוקמות בין עשר הערים הראשונות בכל שלוש נקודות הזמן שנבדקו; לפחות שלוש‬
‫ערים באסיה הופיעו ברשימת עשר הערים הגדולות‪ ,‬עדּות לחשיבותה הגוברת של יבשת אסיה בענייני העולם‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬העצמה וההשפעה של ערים גדולות אינן ייחודיות לזמננו בלבד‪ .‬על־פי‬
‫הסוציולוגית ססקיה סאסן‪ ,‬המדינות והאימפריות בזמנים עברו לא ניסו לרסן את עצמת‬
‫הערים‪ ,‬אלא מימשו באמצעותן את שאיפותיהן הגלובליות‪ .‬באירופה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערי הרנסנס‬
‫האוטונומיות ברוז' ואנטוורפן הן שהניחו את היסודות המשפטיים החדשניים להקמת‬
‫בורסות החליפין הבין־לאומיות‪ ,‬אשר שימשו בהמשך בסיס להקמת רשתות האשראי‬
‫והסחר הבין־לאומיים‪ ,‬ונתנו ביטוי ליכולתן של הערים לנהל דיפלומטיה "ריבונית" משלהן‬
‫(‪.)Khanna, 2010; Sassen, 2008‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 421‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:47‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪422‬‬

‫אם כן‪ ,‬ערים גדולות יכולות לשמש כמנֹועי צמיחה ופיתוח‪ ,‬אך גם יכולות להציב סיכון‬
‫לביטחון האנושי‪ .‬בכל שנה נוהרים לערים הגדולות מיליוני מהגרים חסרי דיור‪ ,‬וחוסר‬
‫השוויון הכלכלי והרס המרחב העירוני הם בעיה נפוצה וקשה במטרופולינים הגדולים‬
‫בעולם‪ .‬המהגרים חיים בשכונות עוני בתנאי מצוקה ומחסור‪ ,‬ובשכנּות קרובה לגורדי‬
‫שחקים מנקרי עיניים ולשכונות פרטיות מוגנות במחסומים בערים כמו סאו פאולו‪ ,‬שנחאי‬
‫מּוקש אמּבאני‪ ,‬הרביעי ברשימת האנשים העשירים בעולם‪,‬‬ ‫ואיסטנבול‪" .‬המיליארדר ההודי ֶ‬
‫מוציא על־פי הדיווחים כ־‪ 2‬מיליארד דולרים על בניית ביתו הפרטי – מבנה של ‪ 27‬קומות‬
‫שבו גנים תלויים‪ ,‬מרכז בריאות ומנחתים למסוקים – המשקיף מקרוב על ָד ָרוִ וי‪ ,‬שכונת‬
‫העוני הגדולה ביותר במומביי" (‪.)Khanna, 2010, p. 126‬‬

‫העיור העולמי יחריף בוודאי את בעיות הבריאות ואיכות הסביבה‪ ,‬שכן הוא מייצר לחצים‬ ‫קריסת אוכלוסין‬
‫(‪)population implosion‬‬
‫כבדים על אספקת מים נקיים‪ ,‬מחסה ושירותי תברואה‪ .‬אם העיור ברחבי הקהילה העולמית‬
‫ירידה מהירה בגודל האוכלוסייה‪,‬‬
‫יימשך בקצב הנוכחי – והסבירות לכך גבוהה – עתידה מגמה זו לחולל בעולם קשיים‬ ‫עד כדי היפוך המגמה הקודמת‬
‫חמורים נוספים‪ .‬איומים‪ ,‬דוגמת התפרצות מחלה קטלנית המתפשטת במהירות‪ ,‬עלולים‬ ‫של גידול מתמיד בגודל‬
‫להביא לקריסת אוכלוסין‪ .‬נבחן עתה דוגמאות של מחלות מסכנות־חיים המתפשטות‬ ‫האוכלוסייה; שפל חמור בגודל‬
‫האוכלוסייה העולמית‪.‬‬
‫בעולם שאין בו גבולות‪.‬‬

‫‪R. Keidrowski/Acro Images GmbH/Age Fotostock‬‬

‫לחוש בדופק של האנושות ‪ 0‬אוכלוסיית העולם ממשיכה לגדול‪ ,‬ובתחילת ‪ 2014‬מנתה יותר מ־‪7‬‬
‫מיליארדי בני אדם‪ .‬מחציתם מתגוררים בערים‪ ,‬והעיור הולך ומתפשט‪ .‬ב־‪ 1975‬היו בעולם שלוש ערים‬
‫בלבד‪ ,‬שאוכלוסייתן עלתה על ‪ 10‬מיליארדים‪ .‬לפי תחזיות האו"ם‪ ,‬ב־‪ 2025‬יהיו בעולם ‪ 37‬ערי־על‪ ,‬וכולן‬
‫פרט ל־‪ 8‬יתרכזו בדרום העולמי (‪ .)Mead, 2012‬בתצלום‪ ,‬רוכלים‪ ,‬הולכי רגל וכלי רכב מתחרים ביניהם על‬
‫המרחב ברחובות כלכותה שבהודו‪ ,‬שאוכלוסייתה מונה ‪ 16‬מיליון בני אדם‪.‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 422‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:50‬‬

 ‫‪423‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 12‬הממדים הדמוגרפיים והתרבותיים של הגלובליזציה‬

‫מגיפות חדשות? השפעת המחלות על‬

‫העולם‬
‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫‪-‬פרקעדיין‪12‬‬
‫ביחב“לרבות‪ ,‬אך‬
‫יסודמתפתחות‬
‫מושגיבארצות‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫במגמת ירידה‬ ‫תינוקותשם‬
‫וילדים נמצא‬ ‫בורלא‬ ‫רונית‬
‫התמותה של‬ ‫ביצוע‪:‬‬
‫שיעור‬
‫נשאר גבוה‪ .‬ברמה הכלל־עולמית‪ ,‬תוחלת החיים בעת הלידה התארכה בכל שנה מאז ‪,1950‬‬
‫‪12-5‬‬
‫ואולם‪ ,‬מגמת התארכות‬ ‫איור‬
‫‪.)WDI,‬‬ ‫ולפי הערכות האו"ם הגיעה לאחרונה ל־‪ 70‬שנים (‪2013‬‬
‫החיים עלולה להתהפך אם יתפשטו בעולם מחלות המקצרות חיים והמונעות מאנשים‬
‫ליהנות מן השיפורים בבריאות‪ ,‬בתזונה‪ ,‬באיכות המים וברמת התברואה הציבורית‪.‬‬

‫במהלך ההיסטוריה‪ ,‬התפשטות החיידקים‪ ,‬הטפילים‪ ,‬הנגיפים‪ ,‬המגיפות והמחלות לאזורים‬

‫נרחבים‪ ,‬באופן שאינו מבחין בגבולות מדיניים‪ ,‬גרמה במקרים רבים לבלימת הפיתוח של‬
‫מדינות ואימפריות אדירות או לקריסתן המוחלטת (‪ .)Kolbert, 2005‬בעידן הגלובליזציה‬
‫בימינו‪ ,‬מחלה כמו שחפת – מזנים שפיתחו עמידות לתרופות הידועות‪ ,‬הפוגעת ב־‪125‬‬
‫מתוך ‪ 100,000‬איש ברחבי העולם (‪ – )WDI, 2013‬איננה מכירה בגבולות‪ .‬היא יכולה‬
‫להתפשט בקלות באמצעות עיטוש או שיעול בטיסה בין־לאומית‪ .‬בכל שנה נוספים ‪219‬‬
‫מיליון מקרים חדשים של מלריה‪ ,‬אשר ב־‪ 2010‬גבתה את חייהם של יותר מ־‪ 660,000‬בני‬
‫אדם (‪ .)WHO Malaria Report, 2012‬מכיוון שמחלות מידבקות הן כיום הגורם ל־‪27%‬‬
‫מכלל התמותה השנתית בעולם (‪ ,)WDI, 2013‬הבריאות העולמית היא סוגיה מדאיגה‪,‬‬
‫המהווה איום ממשי על הביטחון האנושי (ראו איור ‪.)12.5‬‬

‫מיתות לפי קבוצות סיבות‬ ‫הבדלים אזוריים‬

‫הצפון העולמי‬ ‫הדרום העולמי‬
‫זיהומים‬
‫ומחלות טפיליות‬

‫‪9% 14%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫אחר‬ ‫דלקות בדרכי הנשימה‬

‫פציעות‬ ‫מצבים סב־לידתיים‬

‫‪37%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫של אימהות ותינוקות‬

‫‪77%‬‬ ‫מחלות נשימה‬ ‫חוסרים תזונתיים‬

‫לא מידבקות‬
‫מחלות לב וכלי דם‬ ‫גידולים ממאירים ואחרים‬

‫העולם‬
‫מערב אירופה‬
‫פציעות‬ ‫מצבי בריאות לא מידבקים‬ ‫מחלות מידבקות‬ ‫דרום־מזרח אסיה‬
‫אמריקה הלטינית‬
‫אפריקה שמדרום לסהרה‬
‫אסיה ומערב האוקיאנוס השקט‬

‫איור ‪ 12.5‬נטל המחלות ‪ 0‬אחד מכל שלושה בני אדם בעולם מת ממחלה מידבקת‪ ,‬אך קיים פער תמותה ברור בין הצפון העולמי לדרום העולמי‪.‬‬
‫משמאל‪ ,‬סיבת המוות ביותר ממחצית המיתות בדרום העולמי היא מחלה מידבקת‪ ,‬והשכיחה ביותר היא איידס (תסמונת כשל חיסוני נרכש)‪ .‬בצפון‬
‫העולמי‪ ,‬אנשים נוטים לחיות יותר שנים ולמות ממחלות לא מידבקות‪ ,‬כגון מחלות לב וכלי דם וסרטן‪ .‬מימין‪ ,‬תרשים הרדאר מציג הבדלים אזוריים‬
‫בסיבות המוות‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 423‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:51‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪424‬‬

‫האפשרות הקודרת שלפיה מחלה קטלנית תחסל את אוכלוסיית העולם‪ ,‬מכיוון שהסביבה‬ ‫נגיף הכשל החיסוני האנושי‬
‫(‪human immunodeficiency‬‬
‫העולמית משותפת לכול‪ ,‬היא התפשטות נגיף הכשל החיסוני האנושי (‪ ,)HIV‬הגורם‬ ‫]‪)virus [HIV‬‬
‫לתסמונת הכשל החיסוני הנרכש‪/‬איידס (‪ .)AIDS‬על־פי הערכת האו"ם‪ ,‬מאז פרוץ מגיפת‬ ‫נגיף היכול להוביל למחלה‬
‫האיידס בשנות השבעים‪" ,‬בכל יום מתים מאיידס ‪ 8,000‬אנשים בעולם‪ .‬בכל שעה נדבקים‬ ‫הקטלנית הידועה כתסמונת‬
‫כמעט ‪ 600‬בני אדם‪ .‬בכל דקה ילד מת מהנגיף"‪ .‬כיום‪ 55.8 ,‬מיליון בני אדם ברחבי העולם‬ ‫הכשל החיסוני הנרכש (איידס)‪.‬‬
‫בין הגילים ‪ 49-15‬הם נשאי נגיף ה־‪ ,)WDI, 2013( HIV‬אך אזורים אחדים בעולם סובלים‬
‫תסמונת הכשל החיסוני‬
‫מן המחלה יותר מאחרים‪ .‬באפריקה שמדרום לסהרה‪ ,‬שבה יותר מ־‪ 10%‬מכלל האוכלוסייה‬ ‫הנרכש‪/‬איידס‬
‫העולמית‪ ,‬נמצאים ‪ 67%‬מן הנשאים והחולים (‪.)Iqbal & Zorn, 2010‬‬ ‫(‪acquired immune‬‬
‫]‪)deficiency syndrome [AIDS‬‬
‫מחלה קטלנית במקרים רבים‪,‬‬
‫זוהי מציאות טרגית‪ ,‬ועצירת טרגדיה זו היא "חובה מוסרית"‪ .‬לשמחתנו‪ ,‬קיימים סימנים‬ ‫היכולה להתפתח בעקבות‬
‫שלפיהם המגיפה מאבדת תנופה‪ ,‬שכן בכל שנה מתים פחות נשאים וחולים (‪Purlain,‬‬ ‫הידבקות בנגיף הכשל החיסוני‬
‫‪ .)2013‬ב־‪ 2011‬מתו ‪ 1.7‬מיליוני בני אדם ממחלות הקשורות באיידס – ירידה ניכרת לעומת‬ ‫האנושי (‪.)HIV‬‬
‫‪ 2.3‬מיליוני מקרי מות ב־‪( 2005‬שנת השיא) (‪ .)UNAIDS, 2013‬ואולם‪ ,‬אין להסיק מכך כי‬
‫המגיפה נעצרה‪ :‬במדינות שנפגעו מן המחלה במידה הגבוהה ביותר‪ ,‬צפוי שהתמותה תהיה‬
‫גבוהה מן הילודה‪ ,‬ותביא לירידה בגודל האוכלוסייה במהלך השנים הקרובות‪ .‬לכן‪ ,‬כפי‬
‫שמציינת לורי גארט‪ ,‬מומחית עולמית לבריאות הציבור‪" ,‬בלימת המחלות בעולם הפכה‬
‫למרכיב מרכזי במדיניות החוץ של מדינות רבות"‪.‬‬

‫למרבה הצער‪ ,‬קיימות בעולם מחלות רבות נוספות המציבות איום של ממש לרווחת האדם‪,‬‬
‫ומזכירות לנו את חדירותם של גבולות מדיניים‪ .‬שחפת היא כיום גורם המות השני (אחרי‬
‫האיידס) בעקבות מחלות זיהומיות; ארגון הבריאות העולמי הגדיר את מגיפת השחפת‬
‫כמצב חירום בריאותי חמור‪ ,‬ומאז ‪ 1993‬עושה מאמצים רבים לשיפור הטיפול במחלה‬
‫ובבלימתה‪ .‬שחפת היא מחלה זיהומית מידבקת‪ ,‬באמצעות חיידקים הנישאים באוויר‪,‬‬
‫ואף־על־פי שאפשר למנוע אותה ואף להחלים ממנה‪ ,‬היא גובה בכל שנה את חייהם של‬
‫מיליוני אנשים‪ .‬ב־‪ 2011‬נמנו כ־‪ 8.7‬מיליוני מקרי שחפת חדשים‪ ,‬ו־‪ 1.4‬מיליון מקרי מוות‪.‬‬
‫המחלה נפוצה במיוחד באסיה ובאפריקה‪ ,‬וכמעט ‪ 40%‬מכלל המקרים בעולם מתרכזים‬
‫בהודו ובסין‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשנים האחרונות הושגה התקדמות ניכרת בבלימת מגיפת השחפת‬
‫העולמית והיפוך מגמת ההתפשטות‪" .‬שיעור התמותה משחפת ירד ב־‪ 41%‬מאז ‪,1990‬‬
‫והעולם מתקדם בדרך הנכונה להשגת היעד העולמי של צמצום שיעורי התמותה ב־‪50%‬‬
‫עד ‪.)WHO, 2012b( "2015‬‬

‫גם המלריה מהווה איום חמור על בריאות העולם‪ .‬המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (– ‪CDC‬‬
‫‪ )Centers for Disease Control and Prevention‬בארצות הברית מדווח על ‪ 500-300‬מיליון‬
‫מקרי מלריה חדשים בכל שנה‪ ,‬אשר יותר ממיליון מתוכם מסתיימים במות (‪.)Lyons, 2010‬‬
‫זהו מצב טרגי‪ ,‬שכן המחלה‪ ,‬המועברת לבני אדם על־ידי יתושים‪ ,‬ניתנת ברוב המקרים‬
‫למניעה ולטיפול‪ .‬המאמצים להיאבק בהתפשטות המחלה כוללים חלוקת מיליוני כילות נגד‬
‫יתושים המצופות בחומרים קוטלי חרקים‪.‬‬

‫בעשור האחרון התחוללו גם התפרצויות קטלניות של מחלת השפעת‪ ,‬שעוררו דאגה‬

‫רבה בעולם‪ .‬ההבדל בין שפעת לבין מחלות עולמיות אחרות הוא הקלות המפחידה‬
‫שבה היא מתפשטת‪ .‬חלק מזני השפעת‪ ,‬כמו שפעת העופות‪ ,‬מתפשטים מבעלי כנף לבני‬
‫אדם‪ .‬מומחים מאמינים‪ ,‬כי המחלה מתפשטת באמצעות טיפול בתרנגולות ועיבוד בשר‪,‬‬
‫ומודאגים מן האפשרות שזן חדש של המחלה יוכל להתפשט בקלות מאדם לאדם (‪Mo,‬‬
‫‪ .)2013‬זן שפעת קטלני אחר‪ ,‬הידוע בכינוי ‪ ,H1N1‬או שפעת החזירים‪ ,‬חצה את מחסום‬
‫המינים בין חזיר לאדם‪ .‬הנגיף הקטלני הופיע לראשונה במקסיקו במרס ‪ ,2009‬ומשם‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 424‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:51‬‬

 ‫‪425‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 12‬הממדים הדמוגרפיים והתרבותיים של הגלובליזציה‬

‫התפשט במהירות לארצות הברית‪ ,‬ובשיאו‪ ,‬ב־‪ ,2010‬התגלה ב־‪ 214‬ארצות ואזורים‬
‫ברחבי העולם‪ .‬אף־על־פי שהמגיפה נעצרה‪ ,‬היא הבהירה את ממדי האתגר העומד בפני‬
‫נבחרי הציבור בחיפוש אחר דרכים ואמצעים להגן על האוכלוסייה‪ .‬כמה ארצות‪ ,‬בעיקר‬
‫סין ורוסיה‪ ,‬נקטו צעדי הסגר תקיפים נגד מי שביקרו בארצות שהתגלה בהן שיעור‬
‫נפגעים גבוה‪.‬‬

‫המשימה לבלום את התפשטות המחלות הזיהומיות ומניעתן ניצבת על סדר היום של‬
‫קובעי המדיניות ברחבי העולם‪ .‬בין המחלות‪ :‬איידס‪ ,‬שחפת‪ ,‬מלריה‪ ,‬כולרה‪ ,‬קדחת ָל ָסה‪,‬‬
‫אּבֹולה‪ ,‬פיילת‪ ,‬שפעת העופות‪ ,‬מחלת הפרה המשוגעת ושפעת החזירים‪ .‬על אלה יש‬
‫להוסיף את העלייה בשכיחותן של מחלות לא מידבקות‪ ,‬כמו‪ :‬סרטן‪ ,‬שבץ וסוכרת; על־פי‬
‫ההערכות‪ ,‬עד ‪ 2030‬יהיו מחלות אלה "סיבת המוות והנכות המובילה בכל חלקי העולם"‬
‫(‪ .)Bollyky, 2012‬מחלות אלה לא ייעלמו מעצמן בזמן הקרוב‪ ,‬והן מהוות תזכורת עגומה‬
‫לסכנות החוצות לאומים הקיימות בעולמנו חסר הגבולות‪ ,‬ומחייבות שיתוף פעולה ותיאום‬
‫בין־לאומי‪.‬‬

‫יש קשר בין בריאות האנשים במדינה לבין ביטחונה הלאומי‪ .‬לבריאות האוכלוסייה יש‬
‫חשיבות עצומה ליכולת ההישרדות של מדינה‪.‬‬
‫ג'רמי יודה‪ ,‬מומחה לבריאות עולמית‬

‫‪AP Photo‬‬

‫האם הגלובליזציה מביאה מחלות לכל העולם? ‪ 0‬הסכנה החמורה של מגיפת שפעת עולמית‬
‫"מדורגת גבוה יותר מפיגוע טרור גדול‪ ,‬ואפילו ממתקפה שייעשה בה שימוש בנשק להשמדת המונים"‬
‫(‪ .)Newsweek, 2005‬בתצלום‪ ,‬סיבה לדאגה כלל־עולמית‪ :‬עובדים ישנים עם עופות בשוק בשאנגחאי‪ .‬מגע‬
‫קרוב עם עופות חולים הוא המקור העיקרי להיווצרות זני כלאיים קטלניים של נגיפים‪ ,‬הפוגעים גם בבני‬
‫אדם וגם בבעלי חיים‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 425‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:53‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪426‬‬

‫עידן המידע הכלל־עולמי‬

‫על־פי תחזית של רואי שחורות‪ ,‬אחת מתוצאות הגלובליזציה תהיה תחרות בין מדינות‬
‫בחתירתן לשמר את עצמאותן הריבונית‪ ,‬לחזק את נאמנות האזרחים למדינה‪ ,‬להתנגד‬
‫לכוחות ההומוגניזציה הסוחפים כיום את העולם ולהבטיח את ביטחונן הלאומי‪ .‬על־פי‬
‫תרחיש מנוגד ואופטימי מזה‪ ,‬התיאוריה הליברלית חוזה גלובליזציה של תרבויות‪ ,‬החורגת‬ ‫קוסמופוליטיּות‬
‫מן הגבולות הגיאו־פוליטיים הנוכחיים ומביאה לשחיקת המשמעות של זהות לאומית‬ ‫(‪)cosmopolitan‬‬
‫ושל ריבונות המדינה ומייצרת "אזרחי עולם"‪ ,‬שנאמנותם נתונה לאינטרסים המשותפים‬ ‫השקפה המייחסת חשיבות‬
‫לתפיסת הקוסמוס‪ ,‬או העולם‬
‫לכל העמים ולכל בני האדם באשר הם‪ .‬המגמות בממד התרבותי של הגלובליזציה גורמות‬ ‫כולו‪ ,‬כיחידה הפוליטית המוצלחת‬
‫לשינויים באופן שבו ַמבנים בני אדם את זהותם ומעודדות השקפה יותר קוסמופוליטית‪.‬‬ ‫ביותר‪ ,‬הן מבחינת המשילּות‬
‫המקור העיקרי לתמורה עולמית זו הוא מהירות הצמיחה של התקשורת‪ ,‬שהיא המאפיין‬ ‫הן מבחינת הזהות האישית‪,‬‬
‫בניגוד לצורות ממשל או יחידות‬
‫הבולט ביותר של הכפר הגלובלי – דימוי שמרבים להשתמש בו כדי לתאר עתיד שבו כל‬ ‫פוליטיות אחרות‪ ,‬כגון המטרופולין‬
‫הגבולות ייעלמו והעולם יהפוך לקהילה אחת‪.‬‬ ‫העירוני המקומי או עיר המגורים‪.‬‬

‫‪AP Photo/Jan Bauer‬‬

‫העולם בקצות האצבעות ‪ 0‬האינטרנט מזין את הגלובליזציה ומאפשר ליחידים להפוך חלק מ"ציבור‬
‫דיגיטלי" החוצה גבולות לאומיים וחורג מזהויות מקומיות (‪ .)Tiessen, 2010‬יותר מ־‪ 73.4%‬מאזרחי הצפון‬
‫העולמי משתמשים באינטרנט‪ ,‬לעומת ‪ 21.5%‬מתושבי הדרום העולמי (‪ ,)WDI, 2012‬והשימוש בו ממשיך‬
‫לעלות‪ .‬בתצלום‪ ,‬ראש שבט הּולי מפפואה גינאה החדשה המציג למצלמה את האתר החדש שלו‪ ,‬הוא‬
‫הוכחה לאופן שבו התפשטות טכנולוגיות המידע מסייעת לזרימת הרעיונות והמידע בעולם‪.‬‬

‫בעידן התקשורת הגלובלית הולכת ונעלמת המשמעות של "בית"‪" ,‬חוץ לארץ"‪" ,‬רחוק"‬
‫ו"קרוב"‪ ,‬המשנה תפיסות ודימויים רֹווחים של קהילה ושל זהּות‪ .‬האם ייתכן שטלפונים‬
‫ניידים‪ ,‬אינטרנט‪ּ ,‬בלֹוגים‪ ,‬ואמצעים אחרים של תקשורת חוצת־לאומים‪ ,‬מבשרים את‬
‫התגבשותו של קונצנזוס כלל־עולמי‪ ,‬ואולי אפילו כפר גלובלי מלוכד? או שמא חזון זה‪,‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 426‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:56‬‬

 ‫‪427‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 12‬הממדים הדמוגרפיים והתרבותיים של הגלובליזציה‬

‫שבו שיתוף במידע מוליד הבנה ושלום‪ ,‬איננו בר־השגה? או גרוע מזה‪ ,‬האם רשת קשרי‬
‫הגומלין חסרת הגבולות שהולידה הגלובליזציה תביא קץ לחיים הפרטיים‪ ,‬תטשטש את‬
‫הזהות האישית‪ ,‬האינדיווידואליזם והעצמאות האישית?‬

‫התפתחות התקשורת הכלל־עולמית‬

‫הקלות הרבה שבאמצעותה מתקיימת התקשורת הבין־לאומית והנפח העצום שלה יוצרים‬
‫את "מות המרחק" ומביאים לשינויים קיצוניים בהחלטותיהם של בני אדם היכן לעבוד‬
‫ולחיות‪ ,‬וכן באופן ההבניה של הדימויים "אנחנו" ו"הם"‪ .‬אין כיום בעולם אזור גיאוגרפי‪,‬‬
‫זירה פוליטית או כלכלית‪ ,‬חברה או תרבות כלשהם‪ ,‬החסינים מפני השפעתה הנרחבת‬
‫של טכנולוגיית התקשורת‪ .‬המחשבים האישיים ו"עולם האלחוט" של הטלפונים הניידים‬
‫סייעו לתקשורת בין בני אדם באזורים מגוונים כמו קהילות כפריות בדרום העולמי‬
‫וארצות עתירות־טכנולוגיה בצפון העולמי‪" .‬יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם נהנית‬
‫מגישה כלשהי לשימוש בטלפונים ניידים (‪ 5‬מיליארדי משתמשים) ואינטרנט (‪ 2‬מיליארדי‬
‫משתמשים)‪ .‬בני אדם אלה מתקשרים ביניהם בתוך גבולות המדינות ומחוצה להן‪ ,‬ויוצרים‬
‫רשתות תקשורת וירטואליות המעצימות את האזרחים" (‪.)Schmidt & Cohen, 2010, p. 75‬‬

‫מרחב סייבר‬ ‫תוצאת השימוש הנרחב באינטרנט ברחבי העולם היא יצירת מרחב ממוחשב‪ ,‬או מרחב‬
‫(‪)cyberspace‬‬
‫מטאפורה המשמשת לתיאור‬
‫סייּבר‪ ,‬אוטוסטרדת מידע גלובלית מהירה ועתירת נתיבים‪ ,‬המאפשרת לאנשים בכל‬
‫הרשת האלקטרונית העולמית‬ ‫מקום בעולם לתקשר ביניהם בחופשיות באמצעות גלישה ברשת‪ ,‬חילופי דואל והצטרפות‬
‫המקשרת בין אנשים‪ ,‬רעיונות‬ ‫לרשתות חברתיות מקוונות‪ .‬מספרם הגדל של המשתמשים באינטרנט בעולם (בקצב של‬
‫ואינטראקציות באמצעות‬
‫האינטרנט‪ ,‬מבלי להתחשב‬
‫מיליון מצטרפים חדשים בכל שבוע) מקדם מהפכה תרבותית בהעניקו לראשונה לרוב‬
‫בגבולות העולם הגיאו־פוליטי‪.‬‬ ‫העולם גישה למידע בלתי־מסונן‪ ,‬ובייצרו עולם אחד‪ ,‬המאוחד באמצעות מידע משותף‪.‬‬
‫היבט זה של הגלובליזציה מוחק קווי גבול ופורץ מחסומים‪ .‬הוא מקים את הבסיס לעולם‬
‫קטן ושטוח יותר‪ ,‬ההולך ומתכווץ במהירות‪ ,‬ומקדם "עידן חדש ומסעיר של קשרי גומלין‬
‫כלל־עולמיים‪ ,‬המפיצים רעיונות וחידושים ברחבי העולם במהירות גדולה מאי פעם"‬
‫(‪.)Giles, 2010, p. 4‬‬

‫ּבלֹוגים‬ ‫צמיחת עולם הּבלֹוגים באינטרנט ועלייתם של כותבים ומתעדים פעילים‪ ,‬הנקראים בשם‬
‫(‪)blogs‬‬
‫יומנים מקוונים המפיצים מידע‬
‫"ּבלֹוגרים"‪ ,‬המשתפים בדעותיהם קהל עולמי רחב‪ ,‬מוסיפות על ההשפעה של מה שהפך‬
‫ורעיונות ברחבי העולם‪ ,‬בסגנון‬ ‫להיות "עידן המידע"‪ .‬בלוגרים שואבים מן התכנים של ערוצי התקשורת הבין־לאומיים‬
‫כתבות עיתונאיות‪.‬‬ ‫והאינטרנט‪ ,‬וטֹווים באמצעותם רשת סבוכה‪ ,‬שבכוחה לקבוע את סדר היום בסוגיות‬
‫מגוונות‪ :‬החל בזכויות האדם בסין‪ ,‬דרך המעקב החשאי של הרשויות בארצות הברית‬
‫על האינטרנט‪ ,‬וכלה בתגובה האלימה של השלטונות למחאה נגד הממשלה בטורקיה‪.‬‬
‫"מה שהתחיל כתחביב מתפתח למדיום חדש‪ ,‬המשנה את הנוף התקשורתי של עיתונאים‬
‫וקובעי מדיניות כאחד" (‪.)Drezner & Farrell, 2006‬‬

‫הזינוק במגמה זו מתאפשר בשל התפוצה המהירה והנרחבת של אייפודים‪ ,‬מסרונים‬

‫ושירות טוויטר‪ ,‬ש"השכילה לחרוג ממערכת מסרונים ורשת חברתית" (‪Kutcher, 2009,‬‬
‫‪ .)p. 60‬בארצות‪ ,‬דוגמת סין‪ ,‬שהשלטון בהן מגביל את הגישה לרשתות חברתיות‪ ,‬צמחו‬
‫פודקסטים‬ ‫אתרים חקיינים המציעים שירותי תקשורת‪ .‬על כך יש להוסיף את הפופולריות העצומה‬
‫(‪)podcasts‬‬ ‫של הפודקסטים‪ ,‬המאפשרים לאנשים ליצור ערוצי שידור משלהם ברשת העולמית ולשתף‬
‫תכניות רדיו וטלוויזיה שאנשים‬
‫מפיקים ומפיצים בצורת קבצים‬ ‫קהל מכל העולם בחומרי מולטימדיה חדשים שהם מעלים לרשת‪ ,‬ושל אתרי רשת חברתית‬
‫דיגיטליים להורדה‪.‬‬ ‫כמו פייסבוק‪ ,‬המאפשרים לאנשים לשתף במידע את חבריהם ומכריהם‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 427‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:56‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪428‬‬

‫הדבר היחיד הקבוע בתופעה זו הוא השינויים המתמידים בעקבות החידושים הטכנולוגיים‪.‬‬
‫קצב הפיתוח המהיר של טכנולוגיות מידע חדשות הוא המניע את הגלובליזציה בתחום זה‪.‬‬
‫מהירות זו תגרום לשיטות התקשורת העכשוויות להיראות עתיקות בעוד שנים ספורות‪,‬‬
‫ובתוך כך היא עתידה לשנות את דרכי התקשורת בין אנשים ואת רשימת המדינות‬
‫המובילות (והמצליחות) והמובלות בתחום החדשנות הטכנולוגית‪.‬‬

‫חסידי התקשורת מאמינים‪ ,‬כי יתרונותיה של מהפכת התקשורת העולמית מביאים ברכה‬
‫לאנושות‪ .‬כאשר בני אדם ברחבי העולם מתחברים זה לזה הודות למהפכת התקשורת‬
‫הדיגיטלית‪ ,‬השיתוף במידע מקדם את הפיתוח האנושי ואת פריון העבודה והתפוקה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬המהפכה הדיגיטלית הגלובלית מצמיחה גם תועלות נלוות‪ :‬צמצום הסמכות של‬
‫דיקטטורים‪ ,‬מתן אפשרות לעסקים קטנים להתחרות בשוק העולמי‪ ,‬העצמת השפעתם‬
‫של פעילים בארגונים חוצי־לאומים ומתן הזדמנויות למגוון קולות ותרבויות‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫ב־‪ ,2011‬הודות לשימוש בטכנולוגיות מידע כמו טוויטר‪ ,‬פייסבוק ואתר יוטיוב לשיתוף‬
‫מקוון בסרטוני וידיאו‪ ,‬הצליחו תושבי מצרים לארגן הפגנות מחאה‪ ,‬לתעד את מראות‬
‫הדיכוי‪ ,‬להפיצם בעולם‪ ,‬ולהפיח באופן זה חיים בתנועת השחרור הדיגיטלית‪ .‬פעולות אלה‬
‫הביאו בסופו של דבר להדחתו של נשיא מצרים חוסני מובארק מן השלטון‪ .‬השחקן אשטון‬
‫קוצ'ר‪ ,‬הידוע כפעיל טוויטר נלהב‪ ,‬התבטא באופטימיות‪ ,‬כי "ברגעים אלה המילה 'מהפכה'‬
‫נכתבת ב־‪ 140‬תווים"‪ .‬מזכ"ל האום באן קי־מון ביטא תחושה דומה כשציין‪ ,‬כי יש כיום‬
‫דיקטטורים ה"מפחדים מציוצים בטוויטר יותר מאשר מצבאות האויב"‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬למהפכת התקשורת העולמית יש גם "צד אפל"‪ .‬אמנם‪ ,‬הרשת החברתית יכולה‬
‫לעודד תנועות מחאה‪ ,‬אבל למהירות שבה הן צומחות יש גם השלכה שלילית‪ ,‬שכן לרוב‬
‫אין די זמן לבנות ליבת הנהגה איתנה דיה‪ ,‬מבנה יציב‪ ,‬וגוף חברים נאמנים שלא רק יתפוס‬
‫את השלטון‪ ,‬אלא גם יפעיל אותו ביעילות לאחר הניצחון‪" .‬מהפכנים־צייצנים טובים‬
‫בהפלת משטרים‪ ,‬אבל במזרח התיכון ובצפון אפריקה הם מובסים על־ידי האסלאמיסטים‪,‬‬
‫שהקימו תנועות מחאה בדרך הישנה" (‪.)Freeland, 2012, p. 64‬‬

‫נוסף על כך‪ ,‬כפי שמציין ההיסטוריון ניאל פרגוסון (‪" ,)Ferguson, 2011, p. 9‬רשתות‬ ‫וירטואליות‬
‫(‪)virtuality‬‬
‫חברתיות אולי מקדמות את הדמוקרטיה‪ ,‬אך גם מחזקות את אויבי החירות"‪ .‬המבקרים‬
‫עולם דימויים של אובייקטים‬
‫מתלוננים‪ ,‬כי הרשת האלקטרונית המתרחבת יצרה מצב גלובלי חדש הנקרא בשם‬ ‫ותופעות‪ ,‬הנוצר באמצעות‬
‫וירטואליות‪ .‬בעולם כזה‪ ,‬אדם יכול להסתיר את זהותו האמתית‪ ,‬מה שמקל מאוד על‬ ‫טכנולוגיית מחשב‪ ,‬המייצר תמונה‬
‫פעילותם של ארגוני פשע וטרור עולמיים‪:‬‬ ‫דמיונית של אירועים‪ ,‬חוויות‬
‫ואנשים אמתיים‪.‬‬
‫המשטרים הדּכאניים ביותר והקבוצות האלימות ביותר בעולם – החל באל קאעידה‪,‬‬
‫קרטלי הסמים במקסיקו וכלה במאפיה ובטליבאן – עושים שימוש יעיל בטכנולוגיות‬
‫מידע לגיוס מצטרפים חדשים‪ ,‬להטלת אימה על אוכלוסיות מקומיות ולאיום על‬
‫מוסדות הדמוקרטיה‪ .‬כדי להמחיש את השלכות ההתנגדות לפעילותם‪ ,‬קרטלי הסמים‬
‫של מקסיקו מפיצים סרטונים המציגים עריפת ראשים של מי שהעזו לשתף פעולה עם‬
‫רשויות אכיפת החוק‪ ,‬ואל קאעידה והארגונים המסונפים לו יצרו סרטונים ויראליים‬
‫המציגים הרג זרים שהוחזקו כבני ערובה בעיראק (‪.)Schmidt & Cohen, 2010, p. 78‬‬

‫יש החוששים‪ ,‬כי "הפרטיות תהפוך לנחלת העבר עקב התפשטות טכנולוגיות המעקב ועליית‬
‫אתרים כמו יוטיוב‪ ,‬המעלה לרשת בכל יום יותר מ־‪ 65,000‬סרטונים‪ ,‬ומניע מגמה של‬
‫אקסהיביציוניזם במרחב הממוחשב" (‪ .)Futurist, 2007, p. 6‬המאמץ המחקרי והחתירה של‬
‫התאגידים העסקיים להבין כיצד אפשר להשתמש בכל המידע הנאסף על מיקום המשתמשים‪,‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 428‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:56‬‬

 ‫‪429‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 12‬הממדים הדמוגרפיים והתרבותיים של הגלובליזציה‬

‫הנאסף באמצעות שירותי טכנולוגיית המידע שספקי האינטרנט וחברות הטלפונים הניידים‬
‫מציעים ללקוחותיהם‪ ,‬צפויים להעלות סוגיות חדשות הנוגעות לפרטיות המשתמשים‪" .‬אתה‬
‫אולי משתמש בטלפון שלך כדי למצוא חברים ומסעדות‪ ,‬אבל מישהו אחר משתמש בטלפון‬
‫שלך כדי לאתר אותך ולגלות עליך מידע" (‪ .)Markoff, 2009, p. 1‬בדומה לכך‪ ,‬רשתות חברתיות‬
‫מקוונות‪ ,‬כמו פייסבוק‪ ,‬שאילו היה מדינה היה מדורג במקום השלישי בעולם מבחינת גודל‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬מעודדות את המשתמשים לשתף במידע שלהם‪ .‬תאגידי הרשת עצמם דולים‬
‫את נתוני ההעדפות האישיות של המשתמשים לצרכים מסחריים (‪.)Fletcher, 2010‬‬

‫בשם הביטחון הלאומי‪ ,‬גם שלטונות המדינות מפתחים מערכות בילוש ומעקב מקיפות‪,‬‬
‫המבצעות ניטור חשאי של הפעילות ברשתות ובמרחב הציבורי‪ .‬אחת הדוגמאות לכך היא‬
‫מערכת המעקב המשוכללת המופעלת בסין‪ ,‬הידועה בכינוי "מגן הזהב"; המערכת מסוגלת‬
‫לזהות גילויי התנגדות ומאפשרת לממשלה לטפל בהם לפני שיהפכו לתנועת המונים‪ .‬בסיס‬
‫המערכת הוא טכנולוגיית מעקב אחר אנשים‪ ,‬שפיתחו תאגידים אמריקניים‪ ,‬כמו ג'נרל‬
‫אלקטריק‪ ,‬אי בי אם והאניוול‪ ,‬שנועדה להקים "רשת ארצית יחידה‪ ,‬מערכת רואת־כול‪,‬‬
‫היכולה לזהות כל מי שנכנס לתחומה ולנהל אחריו מעקב" (‪.)Klein, 2008, p. 60‬‬

‫גם מערך הבילוש והמעקב המקיף של ארצות הברית על התקשורת באינטרנט‪ ,‬שעמד‬
‫במוקד ביקורת בין־לאומית חריפה ב־‪ ,2013‬הוא דוגמה נוספת למגמה זו‪ .‬סוכנות הביטחון‬
‫הלאומי (‪ ,)NSA‬הבולשת הפדרלית (‪ )FBI‬וסוכנות המודיעין המרכזית (‪ )CIA‬של ארצות‬
‫הברית פעלו במשותף לאיסוף חשאי של מיליוני מסמכים מחברות התקשורת והטכנולוגיה‬
‫בארצות הברית‪ .‬יש המצדיקים את תכנית המעקב בטיעון שהיא מהווה הפרה הכרחית של‬
‫הזכות לפרטיות לצורך מלחמה בטרור ובפשיעה חמורה‪ ,‬אך מבקריה קובעים כי הפעלת‬
‫תכנית המעקב מהווה חריגה בוטה מסמכות וסכנה ברורה לדמוקרטיה‪ .‬על־פי הסנאטור‬
‫הדמוקרטי מארק יודול‪ ,‬מוועדת המודיעין של הסנאט בארצות הברית‪" :‬יש כאן חוק שזכה‬
‫לפרשנות סודית‪ ,‬בבית משפט סודי‪ ,‬שהוציא צווים סודיים להפעלת תכנית סודית‪ .‬איני‬
‫סבור שזו צריכה להיות הגישה האמריקנית לעולם שבו אנו מתמודדים עם איומים גדולים"‪.‬‬
‫השערורייה העולמית גברה כאשר התפרסמו ראיות שלפיהן סוכנות המודיעין הבריטית‬
‫(‪ )GCHQ‬יירטה הודעות דואל ומסרונים מן הטלפונים הניידים של נציגי המדינות במפגשי‬
‫הפסגה של ‪ G-20‬ב־‪ ,2009‬כדי להעניק לבריטניה יתרון במפגשים (‪.)MacAskill et al., 2013‬‬

‫פוליטיקה ועסקים בתקשורת העולמית‬

‫תעשיית התקשורת העולמית‪ ,‬המגלגלת יותר מטריליון דולרים בשנה‪ ,‬היא בלא ספק הכלי‬
‫העיקרי להפצה מהירה של רעיונות‪ ,‬מידע ותמונות ברחבי העולם‪ .‬השפעה זו הואצה מאוד‬
‫לאחר שארגון הסחר העולמי יצר ב־‪ 1997‬את "הסכם הטלקומוניקציה העולמי"‪ .‬הסכם‬
‫זה שם קץ למונופול התקשורת שממנו נהנו השלטונות וחברות עסקיות פרטיות במדינות‬
‫רבות‪ ,‬ורבים ראו בקיצוצים הגדולים בעלויות התקשורת הטלפונית‪ ,‬שנבעו מהפעלת‬
‫ההסכם‪ ,‬זרז להתרחבות הכלכלה העולמית באותה התקופה‪.‬‬

‫ההתקדמות בטכנולוגיית המידע והרחבת הטווח של כלי התקשורת העולמיים תרמו‬

‫להתפתחות זו‪ .‬ואולם‪ ,‬בניגוד לסברה המקובלת שלפיה תקשורת יכולה להניע את מדיניות‬
‫החוץ של מדינה‪ ,‬בפועל‪ ,‬העצמה שיש לכלי התקשורת בזירת היחסים הבין־לאומיים‬
‫מוגבלת מטבעה‪ .‬התקשורת מתפקדת בעיקר כמשפיעה על סדר היום בדיון הציבורי‪ ,‬אך‬
‫אינה מכתיבה את דעתה‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 429‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:56‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪430‬‬

‫באמצעות קביעת סדר יום‪ ,‬התקשורת מעצבת את המדיניות הציבורית הבין־לאומית‬ ‫קביעת סדר יום‬
‫(‪)agenda setting‬‬
‫באופן הניתן להוכחה (ראו ‪ .)Gilboa, 2002‬לדוגמה‪ ,‬השידורים ברחבי העולם שעסקו‬
‫ההנחה שלפיה כלי תקשורת‪,‬‬
‫במשטר הדיכוי האכזרי ובטקטיקות העברייניות שנקשרו במאמציו של רוברט מוגאּבה‬ ‫בעזרת יכולתם לזהות נושאים‬
‫להיבחר מחדש לנשיאות זימבבווה ב־‪ 2008‬הציתו בעולם תגובת שרשרת – הושטת סיוע‬ ‫ולתת להם פרסום‪ ,‬הם המכתיבים‬
‫לפליטים ממדינה זו והפעלת לחץ על השלטון להנהיג רפורמות‪ .‬באופן דומה‪ ,‬הדיווחים‬ ‫אילו בעיות יזכו בתשומת הלב‬
‫של ממשלות ושל ארגונים בין־‬
‫שפרסמו עיתונאים מקצועיים ופעילים יחידים סייעו לחיזוק ההתנגדות והמחאות‬ ‫לאומיים‪.‬‬
‫באיראן בתגובה על הצהרתו של הנשיא המכהן מחמוד אחמדינג'אד על ניצחונו בבחירות‬
‫ב־‪ .2009‬במקרה נוסף‪ ,‬ב־‪ ,2011‬סייעה התקשורת בהרחבת ההתנגדות העממית ובארגון‬
‫הפגנות‪ ,‬באמצעות אספקת מערכת קשר ומתן השראה ועידוד למפגינים במהלך "האביב‬
‫הערבי"‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬למרות דוגמאות אלה של עצמת הטכנולוגיה של המידע בזירת הפוליטיקה הבין־‬
‫לאומית‪ ,‬יש המזהירים‪ ,‬כי קיימות מגבלות אמתיות לסוג זה של "דיפלומטיה וירטואלית"‪.‬‬
‫לא זו בלבד שפעולתה עלולה להגביל את החלופות המדיניות העומדות בפני מקבלי‬
‫ההחלטות בעולם‪ ,‬היא גם עלולה לספק מידע מוטה או חלקי‪ ,‬העלול לתרום להבנה שגויה‬
‫או מוגבלת של בעיות העולם‪.‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬אף־על־פי שמרבים להציג את תקופתנו כעידן המידע‪ ,‬חלק גדול מאוד מן‬
‫המידע הזמין נמצא‪ ,‬למעשה‪ ,‬בשליטת קרטל של תאגידי תקשורת רב־לאומיים ענקיים‪.‬‬ ‫קרטל‬
‫(‪)cartel‬‬
‫ענקי תעשייה אלה‪ ,‬שהמטה שלהם ממוקם לרוב בצפון העולמי העשיר‪ ,‬מבצעים מיזוגים‬
‫התאגדות של חברות מסחריות‬
‫לצורך צירוף משאבים‪ ,‬ובתוך כך מרחיבים את טווח הפעולה שלהם ברחבי העולם‪ .‬תאגידי‬ ‫עצמאיות‪ ,‬או קבוצות פוליטיות‬
‫התקשורת מקפידים "לספק לנו בידור מלא ומידע חלקי; הם תמיד צומחים במקום אחד‬ ‫המצטרפות לפעולה קולקטיבית‪,‬‬
‫ונובלים במקום אחר‪ ,‬מקצת גופי התקשורת מתחזקים ואילו אחרים מתפרקים בהדרגה‬ ‫כגון הגבלת תחרות‪ ,‬תיאום‪,‬‬
‫קביעת מחירים לשירותים שהן‬
‫או נבלעים בשלמותם בתוך גופי תקשורת אחרים‪ .‬אבל בעוד השחקנים באים והולכים –‬ ‫מספקות‪ ,‬או הקמת קואליציה‬
‫ותמיד יש יוצאים מן הכלל הנותרים בזירה – המפלצת העצומה של התקשורת ממשיכה‬ ‫לקידום האינטרסים של הקבוצה‪.‬‬
‫לגדול‪ ,‬להיות קולנית יותר וחזקה יותר‪ ,‬ולהשתלט בהתמדה על עוד זמן ועוד מרחב‪ ,‬בכל‬
‫רחוב‪ ,‬באין־ספור בתים ובתוך ראשיהם של המוני בני אדם" (‪ .)Miller, 2006‬אוכלוסיית‬
‫העולם היא קהל שבוי‪ ,‬והמידע שתאגידי ענק אלה מספקים לנו מעצב את ערכינו ואת‬
‫תפיסותינו על העולם‪.‬‬

‫מנגד ל־‪ – McWorld‬עולם תרבות הצריכה‪ ,‬שכלי התקשורת העולמיים מעודדים –‬

‫ניצב עולם ה"ג'יהאד"‪ ,‬עולם המונע על־ידי "שנאה צרת אופקים" ולא על־ידי "שווקים‬
‫אוניברסליים" (‪ .)Barber, 1995‬מכיוון שהתקשורת והמידע בעידן הגלובליזציה יכולים‬
‫לשמש ככלי עזר לטרור עולמי ולמהפכות באותה המידה שהם יכולים לקדם קהילתיות‬
‫ושלום עולמיים‪ ,‬עולם חסר גבולות‪ ,‬שבו כל אחד יודע הכול על מעשיו של האחר‪ ,‬לא יהיה‬
‫בהכרח עולם טוב יותר‪ .‬עלינו לשאול את עצמנו‪ :‬האם העולם יהיה מקום טוב יותר או רע‬
‫יותר‪ ,‬אם יהפוך למקום שאין בו יחס אישי‪ ,‬המאוכלס ביחידים תלושים וחסרי שורשים‪,‬‬
‫שהקשר שלהם לתרבות ולהיסטוריה של ארצם הולך ומתרופף?‬

‫אנשים מכל רחבי העולם ישאבו ידע והשראה מתוך אותו מצע טכנולוגי‪ ,‬אבל התרבויות‬
‫שיצמחו על מצע זה יהיו שונות‪ .‬זוהי אותה הקרקע‪ ,‬אך יצמחו מתוכה עצים שונים‪ .‬השלב‬
‫הבא בגלובליזציה יהיה גלוקליזציה ‪ -‬יותר ויותר תכנים מקומיים יהפכו לתכנים עולמיים‪.‬‬
‫תומס ל' פרידמן‪ ,‬עיתונאי בין־לאומי‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 430‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:56‬‬

 ‫‪431‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 12‬הממדים הדמוגרפיים והתרבותיים של הגלובליזציה‬

‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪12‬‬ ‫רונית בורלא‬
‫גלובליזציה ועתיד העולם‬
‫איור ‪12-6‬‬
‫אפשר לקבוע כמעט בוודאות‪ ,‬כי הגלובליזציה המהירה‪ ,‬המונעת בעיקר ממהפכות‬
‫טכנולוגיות‪ ,‬עתידה להימשך‪ .‬יש לצפות שהמחלוקות בעניין היתרונות והחסרונות לכאורה‬
‫של הגלובליזציה יחריפו ככל שיימשך תהליך ההתלכדות של עולמות הכספים‪ ,‬המסחר‪,‬‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬העבודה‪ ,‬התקשורת והתרבות‪.‬‬

‫אף־על־פי שהגלובליזציה קיצרה את המרחק בין בני האדם בעולם‪ ,‬יש מי שהרוויחו מכך‬
‫ויש מי שהפסידו‪ .‬הכפר הגלובלי לא הוכח כבית שוויוני לכל תושבי העולם‪ .‬למעשה‪ ,‬קיימים‬
‫פערים בין הארצות השונות ברווח שהפיקו מן הגלובליזציה הדוהרת‪ ,‬וגם במידת החיבור‬
‫של ארצות ואנשים שונים אל העולם באמצעות כוחות הגלובליזציה (ראו איור ‪.)12.6‬‬
‫המרוויחים מן הגלובליזציה ממעיטים בהערכת עלויות האינטגרציה של העולם‪ ,‬ואילו‬
‫המבקרים מתכחשים לתועלותיה‪ .‬הוויכוח בדבר השפעותיה הבעייתיות של הגלובליזציה‬
‫הולך ומתחזק‪ ,‬אך אינו מתקרב לפתרון‪ ,‬שכן הצדדים רק מקשיחים את עמדותיהם ואינם‬
‫מקשיבים לטיעונים נגדיים‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫‪60‬‬

‫מקור‪Based on data from the 2013 KOF Index of Globalization :‬‬

‫‪50‬‬

‫‪40‬‬

‫‪30‬‬
‫‪1980‬‬ ‫‪1985‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2010‬‬

‫גלובליזציה כלכלית‬ ‫רמת גלובליזציה כוללת‬

‫גלובליזציה פוליטית‬ ‫גלובליזציה חברתית‬

‫איור ‪ 12.6‬רמות גלובליזציה ‪ 0‬מדד הגלובליזציה של ‪( KOF‬מכון שווייצרי למחקר כלכלי) לשנת ‪ 2013‬מנסה‬
‫למדוד את התקדמות הגלובליזציה באמצעות בחינת הממד הפוליטי‪ ,‬החברתי והכלכלי של הגלובליזציה‪ ,‬על סמך‬
‫מדדים רבים בתחום הסחר‪ ,‬העסקים‪ ,‬הפוליטיקה וטכנולוגיית המידע‪ ,‬שעל פיהם הוא מדרג ‪ 207‬מדינות‪ .‬מאז‬
‫שנות השבעים נרשמה מגמת עלייה בכל שלושת ממדי הגלובליזציה‪ ,‬שהתחזקה מאוד לאחר סיום המלחמה‬
‫הקרה‪ .‬המשבר הכלכלי העולמי האחרון האט את קצב ההתקדמות בתהליך הגלובליזציה הכלכלית‪ ,‬ואילו‬
‫הגלובליזציה החברתית והפוליטית ממשיכה לצמוח‪.‬‬

‫עד עתה למדנו על כמה מהיבטי הגלובליזציה – בכלכלה העולמית‪ ,‬בדמוגרפיה‪ ,‬בתקשורת‪,‬‬
‫ובפוטנציאל ההתפשטות של ערכים אוניברסליים בכל העולם‪ .‬אם המגמות שסקרנו כאן‬
‫אכן יגיעו לשיאן בהתגבשות קונצנזוס גלובלי ראשון מסוגו בהיסטוריה‪ ,‬אשר ילכד את‬
‫האנושות כולה‪ ,‬ערכים והבנות אלה יוכלו אולי לאחד את כל בני האדם על כדור הארץ‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 431‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:56‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪432‬‬

‫ליצירת תרבות כלל־עולמית משותפת‪ .‬כך תיסלל הדרך להקמת חברה אזרחית כלל־עולמית‪,‬‬
‫ואולי אף לצמיחת מוסדות ממשל על־לאומיים שישלטו בכל בני האדם בכל העולם‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬השקפת עולם זו ומערך הנחות היסוד שלה מעוררים חרדה בלב רבים החווים‬
‫דיסוננס קוגניטיבי כשהם נתקלים בחזון מאיים‪ ,‬המערער את דרך החשיבה המקובלת‬
‫שלהם על ענייני העולם‪ .‬אנשים כאלה (והם רבים מאוד) דוחים על הסף את הרעיון שלפיו‬
‫אפשר‪ ,‬או צריך‪ ,‬להחליף את המערכת המסורתית של מדינות ריבוניות עצמאיות בקהילה‬
‫עולמית בעלת מוסדות אסדרה על־לאומיים חזקים‪ ,‬שיחזקו את המשילות העולמית‪.‬‬

‫כדי להשלים את בחינתנו בנושא השפעות‬

‫הגלובליזציה על הפוליטיקה העולמית‪,‬‬
‫ננסה עתה להעריך את הראיות הקיימות‪,‬‬
‫יש הרואים בגלובליזציה‬
‫ולבחון את מאזן העלות מול תועלת‬ ‫לא יותר מהפצת ערכים‬
‫של הגלובליזציה (ראו "מחלוקת‪ :‬האם‬ ‫ואמונות של ההגמון השליט‬
‫הגלובליזציה מועילה או מזיקה?")‪ .‬מה נוכל‬ ‫בעולם ‪ -‬ארצות הברית‪.‬‬
‫ללמוד מן המגמות השולטות כיום? האם‬ ‫בתצלום‪ ,‬אחד הדימויים‬
‫המובהקים המזינים השקפה‬
‫נכונה תפיסת "העולם השטוח" של תומס‬ ‫זו ‪ -‬בלון ענק בדמות סנטה‬
‫פרידמן‪ ,‬שלפיה הגלובליזציה סירסה את‬ ‫קלאוס מוצב בכניסה למלון‬
‫המדינה בדיוק בזמן ש"העדר האלקטרוני"‬ ‫בהאנוי‪ ,‬בירת וייטנאם‪ ,‬עיר‬
‫רומס את גבולותיה המסורתיים? או‬ ‫בודהיסטית במובהק הנאמנה‬
‫שמא צודק דניאל דרזנר (‪)Drezner, 2007‬‬ ‫עדיין לעקרונות הקומוניזם‪,‬‬
‫המדגישים את תאוות‬
‫הטוען‪ ,‬כי "מדינות קובעות את החוקים"‪,‬‬ ‫הבצע של הקפיטליזם‬
‫וכי הממשלות החזקות עדיין שולטות‬
‫‪AP Photo/Richard Vogel‬‬
‫וכלכלת השוק ואת החלוקה‬
‫בעיצוב גורל העולם‪ ,‬שכן "המעצמות‬ ‫המעמדית שהם יוצרים‪.‬‬
‫הגדולות משדלות ומכריחות את מי‬ ‫היקף המכירות של עצי‬
‫אשוח לחג המולד בהאנוי‬
‫שלא מסכים אתן לקבל עליו את אותם‬
‫גדל גם הוא לאחרונה‪.‬‬
‫חוקים"‪.‬‬

‫לטוב או לרע‪ ,‬הגלובליזציה היא תהליך אמתי‪ .‬רבים ממליצים על גלובליזציה גם בתחום‬
‫המדיניות הציבורית העולמית‪ ,‬שכן הם מאמינים כי תוצאותיה מיטיבות עם האנושות‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬מבקריה טוענים‪ ,‬כי עלויות הגלובליזציה גדולות במידה רבה מתועלותיה‪ .‬ככל‬
‫שהתחזקה ההכרה בעובדה שקצב הגלובליזציה הוא כוח מרכזי בפוליטיקה העולמית‪,‬‬
‫כך התלהט הוויכוח בשאלה זו‪ .‬הגלובליזציה נתקלה ב"פס האטה" פוליטי‪ ,‬שהאט את‬
‫התקדמותה‪ ,‬ועורר ביקורת חריפה על סיבותיה‪ ,‬מאפייניה ותוצאותיה‪ ,‬בצד בחינה מחודשת‬
‫של ההיבטים המוסריים של קשרי התלות שהיא כופה על ארצות ובני אדם‪ .‬הספק במידת‬
‫התבונה והמוסריות של הגלובליזציה הוא כיום הסוגיה המדוברת ביותר על סדר היום‬
‫העולמי‪ ,‬הזוכה לתשומת לב רבה יותר מסוגיות העוני‪ ,‬המחלות‪ ,‬העיור‪ ,‬או שימור הזהות‬
‫בעידן הגלובליזציה‪.‬‬

‫לעידן הגלובליזציה יש השלכות מרחיקות־לכת על האנושות‪ .‬בפרק הבא נבחן את תנאי‬

‫החיים של ‪ 7‬מיליארדי בני האדם על כדור הארץ‪ ,‬השואפים לקיים את עצמם‪ ,‬לשפר את‬
‫הקיום האנושי ולהגן על זכותם לחיים‪ ,‬לחופש ולאושר‪.‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 432‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:57‬‬

 ‫‪433‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 12‬הממדים הדמוגרפיים והתרבותיים של הגלובליזציה‬

‫מחלוקת‬
‫האם הגלובליזציה מועילה או מזיקה?‬
‫בעיני רבים העוסקים בחקר יחסים בין־לאומיים‪ ,‬יש לגלובליזציה שני פנים ‪ -‬האחד חיובי והאחר שלילי‪.‬‬
‫בעיני מי שרואים בגלובליזציה תופעה חיובית‪ ,‬היא נתפסת כמסייעת לביטול החלוקות המסורתיות של‬
‫המין האנושי ‪ -‬בין גזעים‪ ,‬עמים ותרבויות ‪ -‬המהוות מכשול לשלום‪ ,‬לשגשוג ולצדק‪ .‬אחרים רואים בה‬
‫תופעה מזיקה‪ ,‬המולידה סכנות כמו התפשטות מחלות בעולם ואיום על הביטחון התעסוקתי המקומי‪,‬‬
‫ולפיכך היא כוח שיש להתנגד לו‪.‬‬
‫הניחו שעליכם לכתוב דוח דומה לזה שפרסם ארגון העבודה הבין־לאומי (‪ILO – International Labor‬‬
‫‪ ,)Organization‬סוכנות האו"ם לענייני יחסי עבודה‪ ,‬במאמץ לספק "חשיבה חדשה לפתרון המבוי הסתום‬
‫ולגישור הפערים בוויכוח על התועלת שבגלובליזציה"‪ .‬ועתה‪ ,‬בדקו אם ההערכה שלכם תומכת במסקנת‬
‫ועדת הבדיקה העולמית של הארגון או מערערת עליה (‪:)Somavia, 2004, p. 6‬‬
‫הגלובליזציה יכולה וחייבת להשתנות‪[ .‬אנו מכירים ב]פוטנציאל החיובי של הגלובליזציה ‪ -‬קידום‬
‫חברות פתוחות‪ ,‬כלכלות פתוחות וחליפין חופשיים יותר של סחורות‪ ,‬ידע ורעיונות‪ .‬עם זאת‪ ,‬ועדת‬
‫הבדיקה מצאה בהתנהלות הנוכחית של הכלכלה העולמית גם עיוותים רבים וחוסר איזון עמוק‬
‫ומתמשך‪ ,‬שאינם קבילים מבחינה מוסרית‪ ,‬ואי־אפשר להמשיך לקיימם מבחינה פוליטית‪ .‬פער‬
‫ההכנסה בין תושבי הארצות העשירות ביותר והעניות ביותר גדול מאי פעם‪ ...‬יותר ממיליארד בני‬
‫אדם הם מובטלים‪ ,‬או בתת־תעסוקה‪ ,‬או שהם עובדים עניים‪ .‬ברור לחלוטין‪ ,‬כי בני אדם רבים ברחבי‬
‫העולם אינם נהנים מתועלות הגלובליזציה‪.‬‬
‫הניחו כי עליכם לנסות ולגבש הערכה אתית באשר למידת המוסריות של הגלובליזציה‪ .‬הפילוסוף‬
‫פיטר סינגר (‪ )Singer, 2004‬ניסה לעשות זאת בהחילו על הגלובליזציה את העיקרון התועלתני‪ ,‬שלפיו‬
‫החתירה למקסום האושר והרווחה של כל בני האדם‪ ,‬ושל בעלי החיים‪ ,‬היא בגדר חובה מוסרית‪ .‬סינגר‬
‫רואה תועלת רבה בשחיקת ריבונותה של מדינה ומאמין‪ ,‬כי העולם כולו צריך להיות יחידת הניתוח‬
‫המוסרי‪ .‬דעתו נובעת מדוח או"ם שקבע‪ ,‬כי "בכפר הגלובלי‪ ,‬עוניו של האחד הופך במהירות לבעייתו של‬
‫האחר‪ :‬הגירה בלתי־חוקית‪ ,‬זיהום אוויר‪ ,‬מחלות מידבקות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬קנאות דתית‪ ,‬טרור"‪ .‬בתנאי‬
‫גלובליזציה יש תמורה לאלטרואיזם ולדאגה לאחרים‪ ,‬ואילו התנהגות אנוכית בשירות האינטרס הצר‬
‫גורמת למתחרה האנוכי נזק ופוגעת בתפוקה‪.‬‬
‫ולסיום‪ ,‬נסו לחשוב כמו כלכלנים‪ .‬האם הניתוח הכלכלי שלכם מתיישב עם מסקנותיו של מדען החברה‬
‫הנודע ג'גדיש בהגוואטי (‪ ?)Bhagwati, 2004‬ריצ'רד קופר (‪ )Cooper, 2004, pp. 152-53‬מסכם את עמדתו‬
‫הליברלית והמלצותיו של בהגוואטי‪:‬‬
‫[בהגוואטי] מתמודד עם ביקורות הנמתחות נגד הגלובליזציה‪ ...‬לפני שהוא ניגש להצעת פתרונות‬
‫לנקודות התורפה של הגלובליזציה‪ :‬שיפור המשילות והאצת הטיפול בסוגיות חברתיות בוערות‪.‬‬
‫בנושאים מסוימים הוא אפילו מסכים עם מבקרי הגלובליזציה‪ ,‬אך בעזרת היגיון ועובדות הוא מצליח‬
‫למוטט את רוב ההאשמות נגדה‪ .‬מסקנתו‪ :‬העולם‪ ,‬ובעיקר האזורים העניים ביותר‪ ,‬זקוק ליותר‬
‫גלובליזציה ולא לפחות‪ ...‬ובאשר לטענה שלפיה הגלובליזציה מגבירה את העוני‪ ,‬הוא עונה‪' :‬שטויות'‪.‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫במאזן הכולל‪ ,‬האם לדעתכם תועלות הגלובליזציה גדולות מעלויותיה?‬ ‫‪0‬‬

‫מכיוון שהגלובליזציה מייצרת מרוויחים ומפסידים כאחד‪ ,‬איזו מדיניות יש לנקוט‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬כדי להגן‬ ‫‪0‬‬

‫על "המפסידים" מן הגלובליזציה?‬

‫כיצד‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬יתפסו הריאליסטים את הוויכוח על הגלובליזציה? באיזו מידה הם חולקים על‬ ‫‪0‬‬

‫הפרשנות הליברלית והקונסטרוקטיביסטית של הגלובליזציה?‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 433‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:57‬‬

 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 434

.‫ ניתוח‬.‫ יישום‬.‫לימוד‬
‫מונחי מפתח‬
‫קוסמופוליטיות‬ ‫מקלט מדיני‬ ‫ּבלֹוגים‬
‫קרטל‬ ‫מרחב סייבר‬ )‫ג'נוסייד (השמדת עם‬
‫קריסת אוכלוסין‬ )HIV( ‫נגיף הכשל החיסוני האנושי‬ ‫דמוגרפיה‬
‫רמת תחלופה בין־דורית‬ ‫ערי־על‬ ‫וירטואליות‬
‫שיעור פריון‬ ‫פודקסטים‬ ‫טיהור אתני‬
‫שנאת זרים‬ ‫פליטים‬ ‫כפר גלובלי‬
‫ איידס‬/ ‫תסמונת הכשל החיסוני הנרכש‬ ‫צפיפות אוכלוסין‬ ‫מחסה‬
‫קביעת סדר יום‬ ‫מעשי זוועה‬

Bromley, Daniel, and Glen Anderson.
(2013) Vulnerable People, Vulnerable
States: Redefining the Development
Challenge. London: Routledge.
Carns, Katie. (November 25, 2009)
“Globalization and Opportunity,”
Carnegie Council.
Friedman, Thomas L. (2007) The World Is
Flat: A Brief History of the 21st Century.
New York: Farrar, Straus, and Giroux.
Glaeser, Edward. (2011) Triumph of the
City: How Our Greatest Invention Makes
Us Richer, Smarter, Greener, Healthier
and Happier. New York: Penguin.
Grewal, David Singh. (Spring 2009)
“Network Power: The Social Dynamics of
Globalization,” Carnegie Council.
‫קריאה מומלצת‬
Risse, Mathias. (2008) “On the Morality
of Immigration,” Ethics & International
Affairs 22, no. 1 (Spring):25–33.
Trask, Bahira Sherif. (2010) Globalization
and Families: Accelerated Systemic Social
Change. New York: Springer.
UNHCR. (2011) UNHCR Global Trends.
Geneva: UN High Commissioner for
Refugees.
World Bank. (2013f) Atlas of Global
Development, 4th edition. Washington,
DC: World Bank.

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 434 30/08/2016 13:11:57

 ‫‪435‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 13‬קידום הפיתוח האנושי וזכויות אדם‬

‫פר ק‬

‫‪13‬‬ ‫קידום הפיתוח האנושי‬

‫וזכויות אדם‬
‫שלילת זכויות אדם של בני אדם היא ערעור על עצם אנושיותם‪.‬‬
‫נלסון מנדלה‪ ,‬לשעבר נשיא דרום אפריקה‬

‫למען בני האדם‬

‫ממשלות המדינות מקבלות החלטות‬
‫על סדר הקדימּות שהן מעניקות‬
‫לפיתוח‪ .‬ביוני ‪ 2013‬יצאו יותר ממיליון‬
‫מפגינים לרחובותיהן של ‪ 80‬ערים‬
‫ברחבי ברזיל‪ ,‬ומה שהתחיל כמחאה‬
‫על העלאת תעריפי הנסיעה באוטובוס‬
‫התרחב במהירות לזעם על השירותים‬
‫הציבוריים הכושלים‪ ,‬בעיקר שירותי‬
‫הבריאות ומערכת החינוך‪ ,‬וגם על‬
‫המסים הגבוהים‪ ,‬האינפלציה‪ ,‬מחירי‬
‫המזון המאמירים ושחיתותה של‬
‫הממשלה‪ .‬נוכח בעיות עמוקות אלה‪,‬‬
‫ברזילאים רבים דוגמת אלה המופיעים‬
‫בתצלום זועמים על בחירת הממשלה‬
‫להוציא כ־‪ 26‬מיליארד דולרים על‬ ‫ש א ל ו ת לח ש יב ה‬
‫מיזמים הקשורים באירוח משחקי‬ ‫‪ 0‬איזה תפקיד ממלאים בני אדם יחידים כשחקנים בפוליטיקה העולמית?‬
‫הגביע העולמי ב־‪ 2014‬והאולימפיאדה‬ ‫‪ 0‬כיצד משתנה רמת הביטחון האנושי ברחבי העולם?‬
‫‪ 0‬אילו קבוצות פגיעות ביותר להפרת זכויות האדם שלהן? אילו סכנות מאיימות עליהן?‬
‫ב־‪.2016‬‬
‫‪ 0‬מהן הסיבות והתוצאות של אי־שוויון מגדרי?‬
‫‪ 0‬מהו תפקיד הקהילה הבין־לאומית בקידום זכויות אדם ובאכיפתן?‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 435‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:58‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪436‬‬

‫ם גלשתם הלילה ברשת נתקלתם‪ ,‬בוודאי‪ ,‬במידע חדש שתיאר זוועה יום־יומית‪ ,‬שהיא‬
‫מנת חלקם של רבים בעולם – מתנאי מחיה מזעזעים של זוהמה ועוני ועד אונס וביזה‬
‫בידי כוחות צבאיים למחצה‪ .‬אתם המומים נוכח התלאות והייסורים שרבים – אשר היה‬
‫א‬
‫להם פחות מזל משלכם – נאלצים לסבול‪ .‬כמו רוב בני האדם‪ ,‬גם אתם מקווים לעתיד טוב‬
‫יותר למען האנושות כולה‪ .‬אם כן‪ ,‬מה אפשר לעשות כדי לקדם ערכים מוסריים ולחולל‬
‫שינוי בפוליטיקה העולמית?‬

‫רבים צופים עתיד קודר‪ ,‬דומה לזה שתיאר הפילוסוף המדיני האנגלי תומס הובס כאשר‬
‫כתב‪ ,‬כי "חייו של אדם הם בודדים‪ ,‬עניים‪ ,‬מגעילים‪ ,‬אכזריים וקצרים"‪ .‬בעבור רוב בני‬
‫האדם החיים בארצות העניות ביותר בדרום העולמי‪ ,‬ההזדמנויות ואפשרויות הבחירה‪,‬‬
‫שהן בסיס חיוני לחיים של חופש מפחד ומעוני‪ ,‬פשוט אינן קיימות‪ .‬הם חווים קצב פיתוח‬
‫אטי ורמת ביטחון אנושי נמוכים מאלה של בני האדם החיים בצפון העולמי‪ ,‬והסיכויים‬
‫לעתיד טוב יותר של "מי שאין להם" אינם משתפרים‪.‬‬

‫הקיפוח והמחסור החמורים שעמם מתמודדים בני אדם רבים בעולם מעוררים דאגה רבה‪.‬‬
‫ההתכחשות לזכויות היסוד שאין להפקיע מאיש‪ ,‬ואשר כל בני האדם בעולם אמורים‬
‫ליהנות מהן – הזכות "לחיים‪ ,‬לחירות והשאיפה לאושר" כפי שמופיעה בהצהרת העצמאות‬
‫של ארצות הברית – מעידה על הכשל העמוק בהבטחת ביטחון אנושי בסיסי‪ .‬בעיה זו‬
‫דחפה את מארי רובינסון‪ ,‬לשעבר הנציבה העליונה של האו"ם לזכויות אדם‪" ,‬לקרוא‬
‫לשחקנים העולמיים – תאגידים‪ ,‬ממשלות וארגוני מימון בין־לאומיים – להצטרף לחברה‬
‫האזרחית הכלל־עולמית ולשאת באחריות להומניזציה של הגלובליזציה"‪.‬‬

‫חייו של כל אדם הם יקרים‪ ...‬אין מדובר רק במערכת המשפט הפלילי שלנו‪ ,‬שהיינו רוצים‬
‫שגם היא תהיה מידתית ושיקומית; מדובר בסוג החברה שאנו רוצים להקים ‪ -‬חברה‬
‫המעריכה כל אדם ואדם‪ ,‬שאינה מוותרת על אף לא אחד מאנשיה‪.‬‬
‫לורנס לין‪ ,‬חבר בפרלמנט של סינגפור‬

‫להכניס בני אדם לתמונת הפוליטיקה‬

‫העולמית‬
‫עד לאחרונה הזניח המחקר התיאורטי של הפוליטיקה העולמית את הצרכים היסודיים של‬
‫כל מיליארדי בני האדם הרגילים וחסרי הפנים‪ .‬בעבר הציגה המורשת התיאורטית את רוב‬
‫האנושות כציבור של קרבנות שנדחקו לשוליים‪ ,‬או שהותירה אותם בלתי־נראים וציירה‬
‫את גורלם כנשלט בידי כוחות שאין להם היכולת להתנגד להם‪ .‬ההיסטוריון הצרפתי ֶפרנן‬
‫ברודל (‪ ,)Braudel, 1973, p. 1244‬אבי תיאוריית המערכות העולמיות (‪)world-systems‬‬
‫כתב‪ ,‬כי "כשאני חושב על היחיד‪ ,‬אני נוטה לראות אותו ככלוא בתוך גורל שלא הוא בחר‬
‫ואשר אין לו כמעט כל השפעה עליו‪ ,‬כלוא בתוך נוף שבו כל אין־סוף הפרספקטיבות‬
‫לטווח הארוך משתרעות למרחקים‪ ,‬הן לפנים הן לאחור"‪.‬‬

‫בחשיבה הרווחת על ענייני העולם נדחק האדם הממוצע‪ ,‬במשך שנים רבות‪ ,‬לעמדה של‬
‫"אזרח" בלבד‪ ,‬שהשליטים ניצלו באופן מסורתי כדי לקדם את האינטרסים של מדינתם‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 436‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:58‬‬

 ‫‪437‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 13‬קידום הפיתוח האנושי וזכויות אדם‬

‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪13‬‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫וכיום ‪13-1‬‬
‫התגבשה במקומה הסכמה רחבה‬ ‫מפה‬‫תפיסה זו נדחתה במרוצת הזמן בכל רחבי העולם‪,‬‬
‫התומכת בתפיסה‪ ,‬שלפיה בני האדם חשובים‪ ,‬יש להם ערך‪ ,‬ולכן המוסר וערכיו חשובים‬
‫לחקר היחסים הבין־לאומיים‪ .‬כפי שהגדיר פילוסוף המוסר רונלד דבורקין (‪Dworkin,‬‬
‫‪" ,)2001, p. 485‬תורת המוסר היא מערך של אמונות יסוד לגבי השאלה אילו חיים הם‬
‫טובים או רעים בעבור האדם‪ ,‬ומוסריות היא מערך של עקרונות באשר לדרך שבה עליו‬
‫להתנהג כלפי זולתו"‪ .‬עקרונות אלה חלים גם על יחסים בין מדינות‪ ,‬והם עומדים במוקד‬
‫המחקר על מקום הביטחון האנושי בפוליטיקה העולמית‪.‬‬

‫על אף ההסכמה הנרחבת על עקרונות אלה‪ ,‬רבים מאמצים את הנחת היסוד הריאליסטית‬
‫המסורתית‪ ,‬שלפיה בני אדם הם חסרי אונים מול כוחות עולמיים אדירים‪ .‬חסידי הריאליזם‬
‫מכירים‪ ,‬אמנם‪ ,‬בעובדה שבני אדם משתתפים בפוליטיקה‪ ,‬אך טוענים שהם חסרי עצמה‬
‫אמתית‪ ,‬מכיוון שקיים מערך בלתי־נראה של כוחות אדירים‪ ,‬שכבר תוארו לעיל כ"מערכת"‪,‬‬
‫המאפשרת לבני אדם מעורבות שטחית בלבד בפוליטיקה‪ ,‬ואינה מעניקה להם השפעה של‬
‫ממש‪.‬‬

‫ארצות שהוציאו בני אדם להורג ב־‪2012‬‬

‫איחוד הנסיכויות הערביות‬ ‫‪1‬‬
‫פקיסטן‬ ‫‪1‬‬
‫הודו‬ ‫‪1‬‬
‫בנגלדש‬ ‫‪1‬‬
‫בוטסואנה‬ ‫‪2‬‬
‫בלארוס‬ ‫‪3+‬‬
‫דרום סודן‬ ‫‪5+‬‬
‫טאיוואן‬ ‫‪6‬‬
‫הרשות הפלסטינית )עזה(‬ ‫‪6‬‬
‫סומליה‬ ‫‪6+‬‬
‫צפון קוריאה‬ ‫‪6+‬‬
‫יפן‬ ‫‪7‬‬
‫מספר העבודה‪:‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪13‬‬
‫גמביה‬
‫אפגניסטן‬
‫‪9‬‬
‫‪14‬‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫סודן‬ ‫‪19‬‬
‫תימן‬
‫ארצות הברית‬
‫‪28+‬‬
‫‪43‬‬ ‫איור ‪13-1‬‬
‫ערב הסעודית‬ ‫‪79+‬‬ ‫מספר הוצאות להורג‬
‫עיראק‬ ‫‪129+‬‬ ‫אלפי הוצאות להורג‬
‫איראן‬ ‫‪314+‬‬ ‫מאות הוצאות להורג‬
‫סין‬ ‫‪1,000+‬‬ ‫‪ 99-10‬הוצאות להורג‬
‫‪ 9-1‬הוצאות להורג‬ ‫מקור‪Rendered based upon Amnesty International (2013) data and figures :‬‬

‫אוכלוסייה המתקיימת על פחות מ–‪ 1.25‬דולר ליום‬

‫‪45‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪41 39 40‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מפה ‪ 13.1‬ואיור ‪ 13.1‬זכויות אדם מול זכויות מדינות‬
‫‪37‬‬ ‫‪37‬‬ ‫אף־על־פי שיותר משני שלישים ממדינות העולם כבר ביטלו‬
‫‪35‬‬ ‫‪35‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31 31‬‬ ‫את עונש המוות בפועל‪ ,‬או בחקיקה‪ ,‬היו ב־‪ 2012‬לפחות‬
‫‪30‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ 682‬הוצאות להורג‪ ,‬ב־‪ 21‬מדינות ‪ -‬ומספר זה אינו כולל‬
‫‪25‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪25 24 25‬‬
‫‪23‬‬ ‫את ההוצאות להורג בסין‪ .‬באותה השנה הוטלו לפחות ‪1,722‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪21‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫גזרי דין מוות ב־‪ 58‬ארצות (‪ .)Amnesty International, 2013‬חמש‬
‫‪15‬‬ ‫הארצות שמספר ההוצאות להורג בהן ב־‪ 2012‬היה הגבוה‬
‫‪10‬‬ ‫ביותר הן סין ‪ -‬שסירבה לחשוף נתונים רשמיים‪ ,‬אך ידוע כי‬
‫‪5‬‬ ‫אלפי בני אדם הוצאו להורג במדינה זו ‪ -‬איראן (לפחות ‪;)314‬‬
‫‪0‬‬ ‫עיראק (לפחות ‪ ;)129‬ערב הסעודית (לפחות ‪ ;)79‬וארצות‬
‫‪91 92 93 94 95 96 97 98 99 00 01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 11 12‬‬ ‫הברית (‪.)43‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 437‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:59‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪438‬‬

‫התכחשות לחשיבותה ולהשפעתה של הסוכנות – היכולת של אדם להחליט ולפעול‬

‫בחופשיות – היא עמדה מוזרה מאוד‪ ,‬שכן כבר החשיבה הקלאסית על העולם התרכזה‬
‫בבני אדם ובמאפיינים המהותיים של טבע האדם‪ .‬כפי שטען האנתרופולוג רוברט רדפילד‬
‫(‪" ,)Redfield, 1962‬טבע האדם כשהוא לעצמו הוא חלק מכל שיטת ניתוח‪ .‬אדם חייב‬
‫להשתמש באנושיות שלו כאמצעי להבנת דברים‪ .‬הפיזיקאי אינו חייב לגלות אהדה כלפי‬
‫האטומים שלו‪ ,‬והביולוג אינו חייב לרחוש חיבה לזבובי הפירות שלו‪ .‬אך מי שחוקר את‬
‫האדם ואת מוסדותיו מחויב להשתמש ברגשי האהדה הטבעיים שלו כדי לגלות מה בני‬
‫אדם חושבים או מרגישים"‪ .‬לצורך זה נחוצה פרשנות הומניסטית‪ ,‬המעניקה לבני אדם‬
‫מעמד וערך‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בקהילה העולמית הולכת ומתפתחת חברה אזרחית‪ .‬התגבש‬
‫קונצנזוס ערכי לגבי הערך והמעמד המוסרי הטבוע בכל אדם‪ ,‬ומתוך קונצנזוס זה צמחה‬
‫מחויבותן המוסרית של מדינות להכיר במעמד זה ולהגן עליו (‪.)Fields & Lord, 2004‬‬

‫כיצד נוכל לברוא עולם חופשי מעוני ומרדיפות? כסטודנטים ליחסים בין־לאומיים‪ ,‬אם‬ ‫זכויות אדם‬
‫(‪)human rights‬‬
‫ברצונכם להבין את הכוחות המניעים את המגמות הרווחות בפוליטיקה העולמית‪ ,‬חשוב‬
‫הזכויות הפוליטיות והחירויות‬
‫לבחון את התנאים שהאנושות ניצבת בפניהם‪ .‬בפרק זה תתוודעו למצב האנושי‪ ,‬ולוויכוח‬ ‫האזרחיות שהקהילה הבין־לאומית‬
‫המתפתח על תפקידם של בני אדם כשחקנים על במת העולם; כמו כן תתוודעו לסיכויים‬ ‫מכירה בהן כטבעיות‪ ,‬שאי־אפשר‬
‫לפיתוח אנושי ולכללי המוסר של זכויות אדם‪ .‬האם האנושות תיתפס כבעלת ערך? האם‬ ‫לשלול אותן‪ ,‬ואשר תקפות לכל‬
‫בני האדם בכל הארצות מכוח‬
‫רווחת האדם וזכויותיו יזכו להגנה?‬ ‫היותם בני אנוש‪.‬‬

‫לשאלות אלה חשיבות מכרעת‪ .‬היכן משתלבת האנושות בפרדיגמות הרווחות והפופולריות‬
‫ביותר‪ ,‬המשמשות את קובעי המדיניות והחוקרים השונים בהבניית הפוליטיקה העולמית?‬
‫התפיסה הריאליסטית הקלאסית מתמקדת במדינה ובחירות הריבונית של שליטיה‬
‫בלבד‪ ,‬ומתעלמת מתפקידם של מנהיגים ושל ארגונים לא־ממשלתיים שאנשים מקימים‪.‬‬
‫הליברלים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מייחסים לבני אדם חשיבות גדולה מזו‪ ,‬בעקבות העיקרון המוסרי‬
‫שניסח הוגה הדעות הגרמני עמנואל קאנט‪ ,‬שלפיו האדם הוא תכלית בפני עצמו ולא כלי‪,‬‬
‫וזכויות האדם וכבודו טעונים הגנה‪ .‬התפיסה הקונסטרוקטיביסטית מרחיבה עיקרון זה;‬
‫היא הופכת את האנושות ליחידת הניתוח הראשית‪ ,‬ומדגישה את הדרך שבה רעיונות‬
‫אנושיים מגדירים זהויות‪ ,‬אשר מעניקות מצדן משמעות ליכולות החומריות של השחקנים‬
‫ולהתנהגותם (ראו פרק ‪.)2‬‬

‫מה ְשלום האנושות? המצב האנושי כיום‬

‫"האדם נולד חופשי‪ ,‬ובכל מקום הוא נתון בכבלים"‪ ,‬קבל הוגה הדעות המדיני ז'אן ז'אק‬
‫רוסו בספרו הידוע האמנה החברתית (‪ .)1762‬הזמנים אמנם השתנו מאז‪ ,‬אך במובנים‬
‫רבים‪ ,‬האופן שבו אפיין רוסו את המצב האנושי נותר מדויק כשהיה‪ .‬נוכח עובדה זו‪ ,‬כיצד‬
‫אנו אמורים להעריך את עומק הקיפוח והייאוש האנושי? האם העניים ביותר אכן יכולים‬
‫לנתק את שלשלאות הקיפוח הכובלות אותם כדי להגשים את הפוטנציאל האנושי שלהם‬
‫ולהשיג את האידיאלים הנשגבים של ביטחון אנושי‪ ,‬חירות וכבוד?‬

‫חוסר השוויון והפערים העמוקים הבולטים ברמת החיים של בני אדם אינם יכולים שלא‬
‫לעורר אהדה לתנאים הקשים שבהם חיים רבים‪ ,‬במיוחד בארצות הנחשלות של הדרום‬
‫העולמי‪ .‬בריאן וולאס‪ ,‬דוקטורנט אמריקני‪ ,‬נתקל במציאות זו ב־‪ ,1978‬כאשר ערך מחקר‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 438‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:59‬‬

 ‫‪439‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 13‬קידום הפיתוח האנושי וזכויות אדם‬

‫שדה בדרום אמריקה‪ .‬הוא גילה שם מציאות שונה לחלוטין מזו שגדל בה בדרום ארצות‬
‫הברית‪ .‬הגילוי הניע אותו לכתוב‪:‬‬
‫את ‪ 24‬השנים הראשונות לחיי ביליתי בדרום קרוליינה‪ .‬כשנסעתי לקולומביה (בדרום‬
‫אמריקה)‪ ,‬ציפיתי שבוגוטה תהיה דומה לכל עיר גדולה בארצות הברית‪ ,‬למעט התושבים‬
‫המדברים ספרדית‪ .‬כשהגעתי לבוגוטה התברר לי שהציפיות שלי היו מוטעות‪ .‬לא‬
‫הייתי בארצות הברית‪ ,‬הייתי על המאדים! הייתי קרבן של הלם תרבותי‪ .‬כהתנסות‬
‫אישית‪ ,‬ההלם הזה היה לפעמים מצחיק ולפעמים עצוב‪ .‬לאחר שגמרתי לצחוק ולבכות‪,‬‬
‫אילץ אותי ההלם הזה להעריך מחדש גם את חיי וגם את החברה שבה אני חי‪.‬‬
‫על־פי אמות מידה אמריקניות‪ ,‬קולומביה היא ארץ ענייה‪ .‬התל"ג לנפש הוא ‪ 550‬דולר‪,‬‬
‫והאי שוויון בחלוקת ההכנסה בולט מאוד‪ .‬את העובדות האלה ידעתי לפני הנסיעה‪.‬‬
‫אבל "לדעת" דברים כאלה באמצעות השכל אינו דומה כלל להתנסות ישירה‪ ,‬המשפיעה‬
‫על חיי אדם‪ .‬מצד אחד‪ ,‬להרצות בכיתת לימוד ממוזגת על בעיית העוני העולמי‪ ,‬ומצד‬
‫שני לראות ילדים בני ארבע מקבצים נדבות או ישנים ברחובות‪.‬‬
‫ראיית המציאות של מה שלמדתי במשך שנים ארוכות קרעה אותי רגשית‪" :‬תל"ג‬
‫נמוך לנפש וחלוקת הכנסות בלתי־הוגנת"‪ .‬משמעות עובדות אלה במונחים אנושיים‬
‫היא ילדים עם פנים מלוכלכות‪ ,‬המקבצים נדבות כדי לקנות לחם‪ ,‬או ילדים ההופכים‬
‫לכייסים‪ ,‬שכן בטן ריקה מטשטשת את עקרון הקניין הפרטי‪.‬‬
‫המשמעות היא ילדים ששכלם וגופם לא יתפתחו במלואם לעולם‪ ,‬מפני שסבלו מתת־‬
‫תזונה בינקותם‪ .‬המשמעות היא רוכלי רחוב זעירים‪ ,‬המוכרים ממתקים וסיגריות במשך‬
‫‪ 14‬שעות ביממה כדי להאכיל את משפחותיהם‪.‬‬
‫המשמעות היא גם אנשי עסקים ופקידים זוטרים לבושים היטב‪ ,‬החולפים באדישות על‬
‫פני דלות זו מדי יום‪ ,‬בדרכם אל המקלט הבטוח של בתיהם המבוצרים בצפון העיר‪.‬‬
‫המשמעות היא אנשים עשירים‪ ,‬המעדיפים שלא לראות את העניים‪ ,‬אלא בתפקידי‬
‫משרתות ושומרים‪.‬‬
‫המשמעות היא זרים כמוני‪ ,‬המגיעים לקולומביה ומבזבזים בחודש אחד יותר ממה‬
‫שהקולומביאני הממוצע מרוויח במשך שנה‪.‬‬
‫המשמעות היא פוליטיקאים מכל הקשת האידיאולוגית‪ ,‬העסוקים בגיבוש פתרונות‬
‫מופשטים או במימוש תאוות הבצע שלהם עד שהם שוכחים שהם עוסקים באנשים‬
‫אמתיים‪.‬‬
‫אי שם‪ ,‬בוויכוח בין הפוליטיקאים לבין ה"אובייקטיביות" של מדעני החברה‪ ,‬הלך‬
‫האדם לאיבוד‪.‬‬

‫למרות ההבדלים העצומים‪ ,‬המאפשרים לחלק מן האנושות ליהנות מרמת חיים גבוהה מאי‬
‫פעם‪ ,‬ההיקף המחריד של העוני והאומללות בולט לעין בכל רחבי העולם‪ ,‬ולרוב בני האדם‬
‫אין כל תקווה להיחלץ מהם בעתיד הקרוב (ראו מפה ‪ 13.2‬ואיור ‪ .)13.2‬אחד המדדים של‬
‫מציאות זו הוא כסף‪ .‬על־פי הגדרת הבנק העולמי לעוני קיצוני‪ ,‬הכנסה של ‪ 1.25‬דולרים‬
‫ליום או פחות‪ 1.2 ,‬מיליארדי בני אדם (כ־‪ 20.6%‬מאוכלוסיית העולם) חיים בתנאים של‬
‫עוני קיצוני‪ ,‬ועוד ‪ 2.5‬מיליארדי בני אדם (כ־‪ 36%‬מאוכלוסיית העולם) מתקיימים משני‬
‫דולרים או פחות ליום (‪.)WDI, 2013‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 439‬‬ ‫‪30/08/2016 13:11:59‬‬

 ‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪13‬‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫‪13-2 Moskona-‬‬
‫‪File #0001867 belongs to Tzachi‬‬ ‫מפה‬ ‫‪do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪440‬‬
‫מספר העב‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪13‬‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫איור ‪13-2‬‬

‫אוכלוסייה המתקיימת‬
‫על פחות מ־‪ 1.25‬דולרי‪ 0‬ליום‬
‫‪ 50%‬או יותר‬
‫‪49.9% – 25.0%‬‬
‫‪24.9% – 10.0%‬‬
‫‪9.9% – 2.0%‬‬
‫פחות מ־‪2.0%‬‬
‫אין נתונים‬

‫מספר האנשים המתקיימים על פחות מ־‪ 1.25‬דולרים* ליום‪,‬‬

‫במיליונים‬
‫‪1,385‬‬

‫מקור למפה‪Rendered based on data from WDI, 2013 :‬‬

‫בעולם‬ ‫‪1,274‬‬
‫מפה ‪ 13.2‬ואיור ‪ 13.2‬היכן שורר עוני בעולם ‪ 0‬כפי שאפשר לראות‬
‫מקור‪The Economist, March 3rd 2012 :‬‬

‫דרום אסיה‬
‫במפה‪ ,‬כ־‪ 1.3‬מיליארדי בני אדם בארצות רבות נאבקים על קיומם‬
‫אפריקה‬
‫שמדרום לסהרה‬ ‫בתנאי עוני קיצוני (פחות מ־‪ 1.25‬דולרים ליום)‪ .‬רוב בני האדם‬
‫מזרח אסיה‬ ‫החיים בעוני קיצוני גרים באסיה‪ ,‬אך המספר הגבוה ביותר של‬
‫והאוקיאנוס השקט‬ ‫מדינות עניות מאוד מרוכז באפריקה‪ .‬אף־על־פי שמספר האנשים‬
‫סין‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫המתקיימים מ־‪ 1.25‬דולרים ליום או פחות ירד בהדרגה‪ ,‬אפשר‬
‫לראות בתרשים‪ ,‬כי מאות מיליוני בני אדם עדיין מרוששים‪ .‬הבנק‬
‫‪0‬‬ ‫‪100 200 300 400 500 600‬‬ ‫העולמי מזהיר‪ ,‬כי ארצות רבות בדרום העולמי לא יעמדו ביעד‬
‫* לפי שערי חליפין של שוויון כוח קנייה (‪.)PPP exchange rates‬‬ ‫שהציב האו"ם ‪ -‬להפחית את העוני בחצי עד ‪.2015‬‬

‫חוסר השוויון בהכנסות הוא בעיה עולמית קשה‪ ,‬היוצרת קשיים וויכוחים נוספים‪ ,‬והיא‬
‫עמוקה ומחמירה‪ :‬דפוסי צריכה בעולם מוכיחים‪ ,‬כי הפער בין עשירים לעניים הולך ומתרחב‪.‬‬
‫כחמישית מקרב האנשים העשירים ביותר בעולם צורכים בין שני שלישים לתשע עשיריות‬
‫מן המשאבים העולמיים‪ .‬יחסים אלה משקפים את הערכות הבנק העולמי‪ ,‬שלפיהן רק‬
‫ב־‪ 24.3%‬ממשקי הבית בארצות שבהן ההכנסה נמוכה או בינונית יש מחשב‪ ,‬בהשוואה‬
‫ל־‪ 77.3%‬מן האוכלוסייה בארצות שבהן ההכנסה גבוהה‪ .‬גם מצב התשתיות מבטא את‬
‫הפער בעושר – בדרום העולמי‪ ,‬רק ‪ 38.4%‬מן הדרכים הם כבישים סלולים‪ ,‬לעומת ‪84.6%‬‬
‫מן הדרכים בצפון העולמי (‪.)WDI, 2013‬‬

‫רק קומץ נבחר מצליח ומתעשר‪ ,‬בהשוואה לרבים המתקשים לשרוד‪ ,‬ו"יש ראיות מסוימות‬
‫שלפיהן כוחות הגלובליזציה של הסחר‪ ,‬ההשקעות וכוח העבודה פועלים להגדלת הפער‬
‫בין עשירים לעניים‪ ,‬כפי שהם פועלים להרחבת הפער בין הצפון העולמי העשיר לבין‬
‫ארצות הדרום העניות" (‪ ;Babones & Turner, 2004, p. 117‬ראו גם פרק ‪" .)5‬חמישית‬
‫מכלל האנושות חיה בארצות שבהן תושבים רבים אינם חושבים פעמיים קודם שהם קונים‬
‫כוס קפה בשני דולרים (בכל יום)‪ .‬חמישית אחרת מכלל האנושות שורדת על פחות מדולר‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 440‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:00‬‬

 ‫‪441‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 13‬קידום הפיתוח האנושי וזכויות אדם‬

‫ליום‪ ,‬וחיה בארצות שבהן ילדים מתים מפני שאין להם כילה נגד יתושים"‪ ,‬כך על־פי נתוני‬
‫ִמנהל הפיתוח של האו"ם (‪ .)UNDP‬מגמה זו יצרה עולם שבו חמישית האוכלוסייה הענייה‬
‫ביותר מייצרת וצורכת רק ‪ 2%‬מן המוצרים והשירותים בעולם‪ .‬ממדי האי־שוויון הם אפוא‬
‫אדירים‪" .‬במונחי חלוקת הכנסה‪ ,‬קבצן חסר בית המצליח לאסוף ברחובות בוסטון שני‬
‫דולרים ליום‪ ,‬ממוקם במחצית העליונה של העולם" (‪.)Dollar, 2005, p. 80‬‬

‫לסבלם הקיצוני של בני אדם בחלקי עולם רבים‪ ,‬ובמיוחד בארצות מעוטות ההכנסה של‬
‫הדרום העולמי‪ ,‬השלכות רבות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תוחלת החיים הממוצעת בדרום העולמי היא ‪68‬‬
‫שנים‪ ,‬לעומת ‪ 80‬בצפון העולמי‪ .‬שיעורי תמותת התינוקות בארצות הדרום העולמי הם‬
‫בין הגבוהים בעולם‪ ,‬החקלאות נותרה הפעילות היצרנית העיקרית‪ ,‬ו־‪ 53%‬מן התושבים‬
‫חיים באזורים כפריים‪ ,‬למרות תהליך העיור העולמי המהיר (‪ .)WDI, 2013‬ג'יימס וולפנזון‬
‫(‪ ,)Wolfensohn, 2004‬לשעבר נשיא הבנק העולמי‪ ,‬הודה בקיומה של סכנה חמורה בדמות‬
‫עוני כלל־עולמי‪ ,‬בציינו כי "לשני מיליארדי בני אדם אין גישה למים נקיים; ל־‪ 120‬מיליון‬
‫ילדים אין סיכוי כלל ללמוד בבית ספר; ויותר מ־‪ 40‬מיליון בני אדם בארצות המתפתחות‬
‫הם נשאי נגיף האיידס‪ ,‬שהסיכוי שלהם לקבל טיפול במחלה נוראה זו הוא נמוך‪ .‬העולם‬
‫עומד אפוא בפני נקודת הכרעה‪ :‬או שנשוב ונתחייב להשיג את היעדים‪ ,‬או שנחמיץ אותם‪,‬‬
‫ואז עניי העולם יישארו הרחק מאחור – והילדים שלנו יצטרכו להתמודד עם התוצאות"‪.‬‬

‫מול תמונה קודרת זו מסתמנות גם מגמות המעוררות תקווה‪ .‬יש שנהנו משיפור של ממש‪:‬‬
‫בממוצע‪ ,‬אנשים בארצות המתפתחות הם כיום בריאים יותר‪ ,‬משכילים יותר ומרוששים‬
‫פחות – ורובם חיים תחת משטר דמוקרטי רב־מפלגתי‪ .‬מאז ‪ 1990‬עלתה תוחלת החיים‬
‫בארצות המתפתחות בחמש שנים‪ ,‬מ־‪ 63‬ל־‪ .68‬במהלך תקופה זו גדל מספר המסיימים בית‬
‫ספר יסודי מ־‪ 78%‬ל־‪ .89%‬בסך הכול‪ ,‬מאז ראשית שנות השמונים של המאה ה־‪ 20‬הצליחו‬
‫יותר מ־‪ 600‬מיליון בני אדם להיחלץ מחיים בתנאי עוני קיצוני (‪ .)WDI, 2013‬אין להקל‬
‫ראש בהישגים אלה‪ ,‬אך גם אין להגזים בחשיבותם‪.‬‬

‫כדי להציב את קידום הפיתוח האנושי בראש סדר הקדימות העולמי יש צורך במדד מדויק‬
‫לרווחה האנושית‪ .‬מהי הדרך הטובה ביותר למדידת רווחה אנושית – רמת הרווחה וסיכוייה‬
‫של האנושות להיחלץ מעוני?‬

‫עוני הוא צורתה הגרועה ביותר של האלימות‪.‬‬

‫מהטמה גאנדי‪ ,‬מנהיג לאומי הודי‬

‫מדידת הפיתוח האנושי והביטחון האנושי‬

‫ממד הפיתוח האנושי זכה לראשונה לתשומת לב מחקרית בשנות השבעים של המאה ה־‪,20‬‬
‫בתגובה על הפופולריות הגוברת של תיאוריית התלות (ראו פרק ‪ .)5‬תיאוריה זו‪ ,‬המקובלת‬
‫צורכי אדם‬ ‫על כמה ממנהיגי הדרום העולמי‪ ,‬מייחסת את העוני המתמיד לניצול הנובע מקשרי התלות‬
‫(‪)human needs‬‬ ‫של הארצות הנחשלות בצפון העולמי העשיר‪ .‬עמדה זו משקפת גם את ההכרה שלפיה‬
‫צורכי היסוד הפיזיים‪ ,‬החברתיים‬ ‫"יותר" אין פירושו‪ ,‬בהכרח‪ ,‬טוב יותר‪ .‬המצדדים בתפיסת צורכי אדם יסודיים חיפשו דרכים‬
‫והפוליטיים‪ ,‬כגון מזון וחופש‪,‬‬
‫הנחוצים להישרדות האדם‬ ‫חדשות למדידת הפיתוח בעולם‪ ,‬במושגים החורגים מהתמקדות בלעדית במדדים כלכליים‬
‫ולביטחונו‪.‬‬ ‫גרידא כמו ההכנסה הממוצעת לנפש בכל מדינה‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 441‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:00‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪442‬‬

‫מדד הפיתוח האנושי מודד את היכולת של מדינות לדאוג לשלומם ולרווחתם של אזרחיהן‪,‬‬ ‫מדד הפיתוח האנושי‬
‫(‪HDI – Human Development‬‬
‫בהשוואה למדינות אחרות‪ .‬על־פי הגדרת ִמנהל הפיתוח של האו"ם‪ ,‬מדד הפיתוח האנושי‬ ‫‪)Index‬‬
‫שואף להכיל היבטים רבים ככל האפשר של פיתוח אנושי בתוך מדד מורכב אחד פשוט‪,‬‬ ‫מדד המשתמש בנתונים של‬
‫ולדרג לפיו את ההישגים בפיתוח אנושי לפי מדינות‪ .‬אף־על־פי שאין בנמצא אמת מידה‬ ‫תוחלת חיים‪ ,‬מספר ממוצע של‬
‫מרובת־מדדים (מערך מפורט של מדידות סטטיסטיות נפרדות) היכולה לעקוב באופן‬ ‫שנות לימוד והכנסה‪ ,‬כדי להעריך‬
‫את ביצועי המדינה בדאגתה‬
‫מושלם אחר התקדמות הפיתוח האנושי‪ ,‬מדד הפיתוח האנושי עשוי לשמש ככלי להערכת‬ ‫לרווחתם ולשלומם של תושביה‪.‬‬
‫ההתקדמות‪ .‬המדד מבוסס על שלושה ממדים של רווחה אנושית – חיים ארוכים ובריאים‪,‬‬
‫השכלה וקיום ברמת חיים הוגנת‪.‬‬

‫מדד הפיתוח האנושי הוא מדד מקיף במידה רבה ממדד ההכנסה לנפש‪ ,‬ונוסף עליו הוא‬
‫מציע את היתרון של הפניית תשומת הלב מנכסים חומריים אל צורכי האדם‪ .‬הכנסה היא‬
‫רק אמצעי לפיתוח אנושי‪ ,‬ולא מטרה בפני עצמה‪ .‬חיי אדם אינם מתמצים בהכנסותיו‪.‬‬
‫בהתמקדותו בהיבטים של רווחה אנושית‪ ,‬החורגים מן ההכנסה הממוצעת לנפש –‬
‫בהתייחסו להכנסה כמייצגת רמת חיים נאותה בלבד – מספק מדד הפיתוח האנושי תמונה‬
‫שלמה של חיי האדם יותר מאשר נתונים על הכנסתו בלבד‪ .‬באמצעות מדד זה‪ ,‬אפשר‬
‫לגבש מתוך הנתונים פרופיל בסיסי של מידת ההצלחה או הכישלון של המדינה בהגשמת‬
‫שאיפותיה ההומניטריות‪.‬‬

‫ערכי מדד הפיתוח האנושי נעים בין ‪ 0‬ל־‪ .1‬הערך למדינה מציג את המרחק שעשתה‬
‫המדינה לקראת ערך המקסימום האפשרי‪ ,‬שהוא ‪ ,1‬ומאפשר השוואה בינה לבין ארצות‬
‫אחרות‪ .‬ההפרש בין הערך שהמדינה השיגה לבין ערך המקסימום האפשרי מבטא את‬
‫המרחק שנותר להתקדמותה; והאתגר העומד בפני כל אחת מן המדינות הוא למצוא‬
‫דרכים להשתפר‪ .‬כאשר בוחנים את יכולת המדינה לתרום לפיתוח האנושי של תושביה‪,‬‬
‫כפי שהיא נמדדת במדד הפיתוח האנושי‪ ,‬מתגלה תמונה מאלפת של הבדלים בין מדינות‬
‫בדאגתן לרווחת האדם (ראו איור ‪ .)13.3‬מדדים אלה מראים‪ ,‬כי צריכה אינה שווה‬
‫לרווחה אנושית‪ ,‬וכי צמיחה כלכלית איננה מביאה באופן אוטומטי לפיתוח אנושי‪.‬‬

‫לצורך הערכה נוספת של הרווחה האנושית‪ ,‬ב־‪ 2010‬צורף למדד הפיתוח האנושי כלי‬
‫מדידה נוסף – מדד הפיתוח האנושי בחישוב פערי אי־שוויון – המשנה את נוסחת החישוב‬ ‫מדד הפיתוח האנושי בחישוב‬
‫פערי אי־שוויון‬
‫כדי להביא בחשבון את השפעת האי־שוויון על חלוקת משאבי הבריאות‪ ,‬החינוך‬ ‫(‪IHDI - Inequality-adjusted‬‬
‫וההכנסות על הפיתוח האנושי בחברה נתונה‪ .‬בארץ שיש בה שוויון מושלם‪ ,‬הציון במדד‬ ‫‪)Human Development Index‬‬
‫הפיתוח האנושי ובמדד הפיתוח האנושי בחישוב פערי אי־שוויון יהיה זהה; בארץ שיש‬ ‫מדד המביא בחשבון את השפעת‬
‫האי־שוויון על רמת הפיתוח‬
‫בה אי־שוויון בולט‪ ,‬הציון במדד הפיתוח האנושי בחישוב פערי אי־שוויון יהיה נמוך‬ ‫האנושי של התושבים במדינה‪.‬‬
‫יותר מן הציון במדד הפיתוח האנושי‪ .‬כלומר‪ ,‬מי שיש להם ומי שאין להם חיים בתנאים‬
‫שונים מאוד‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬באמריקה הלטינית נרשמת צניחה של כ־‪ 38.5%‬בשיעורי הפיתוח האנושי עקב‬
‫פערי הכנסה גדולים‪ .‬ההבדלים בתוחלת החיים של תושבי מדינות שונות באפריקה‬
‫שמדרום לסהרה קשורים לירידה של ‪ 39%‬במדד הפיתוח האנושי באותן הארצות שאורך‬
‫החיים הצפוי בהן הוא הנמוך ביותר‪ .‬בדרום אסיה‪ ,‬לרמות הגבוהות של אי־שוויון‬
‫בהשכלה יש השפעה שלילית עמוקה על הפיתוח האנושי של חלק מן התושבים –‬
‫צניחה של כ־‪ 42%‬במדד הפיתוח האנושי (‪ .)UNDP, 2013‬ככלל‪ ,‬ארצות ששיעור הפיתוח‬
‫האנושי שלהן נמוך יותר סובלות מהרמות הגבוהות ביותר של אי־שוויון מערכתי ורב־‬
‫ממדי‪ .‬ולהפך‪ ,‬ארצות בצפון העולמי נהנות משיעורי האי־שוויון הנמוכים ביותר במדד‬
‫הפיתוח האנושי‪.‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 442‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:00‬‬

 ‫‪443‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 13‬קידום הפיתוח האנושי וזכויות אדם‬

‫מדד הפיתוח האנושי מתמקד בבני אדם וביכולותיהם‪ ,‬ולא בצמיחה הכלכלית לבדה‪,‬‬
‫כקריטריון המרכזי להערכת הפיתוח במדינה‪:‬‬
‫אפשר להשתמש במדד הפיתוח האנושי כדי להציג שאלות על החלטות מדיניות‪,‬‬
‫מספר העבודה‪10205 :‬‬
‫‪13‬לנפש משיגות‬
‫‪-‬פרקדומה‬ ‫ביחב“ל‬
‫רמת הל"ג‬ ‫יסודשיש להן‬
‫מושגימדינות‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫ייתכן ששתי‬ ‫ביניהן שם‬
‫השאלה‪ :‬כיצד‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫תוצאות כה שונות במדד הפיתוח האנושי? לדוגמה‪ ,‬לאיי בהאמה ולניו זילנד אותה‬
‫‪13-3‬‬
‫עצומים בתוחלת החיים ובמספר שנות‬ ‫איורהבדלים‬
‫רמת ההכנסה לנפש‪ ,‬אך קיימים ביניהן‬
‫הלימוד הצפוי‪ ,‬ולפיהם הציון של ניו זילנד במדד הפיתוח האנושי גבוה במידה רבה‬
‫מזה של איי בהאמה‪ .‬ניגודים בולטים אלה מעוררים שאלות הקשורות במישרין לסדר‬
‫הקדימות במדיניות השלטונות (‪.)UNDP, 2011‬‬

‫הל"ג לנפש* ציון במדד הפיתוח האנושי‬

‫בחישוב פערי אי¯שוויון‬
‫ציון במדד הפיתוח האנושי‬

‫נורבגיה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬

‫אוסטרליה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪16‬‬
‫ארצות הברית‬ ‫‪3‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪10‬‬
‫קנדה‬ ‫‪11‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪18‬‬
‫ישראל‬ ‫‪16‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪33‬‬
‫צרפת‬ ‫‪20‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪22‬‬
‫בריטניה‬ ‫‪26‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪21‬‬
‫פורטוגל‬ ‫‪43‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪39‬‬
‫מקסיקו‬ ‫‪61‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪57‬‬
‫פרו‬ ‫‪77‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪88‬‬
‫טורקיה‬ ‫‪90‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪55‬‬
‫סין‬ ‫‪101‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪96‬‬
‫פיליפינים‬ ‫‪114‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪127‬‬
‫הונדורס‬ ‫‪120‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪130‬‬
‫אינדונזיה‬ ‫‪121‬‬ ‫‪118‬‬ ‫‪123‬‬
‫טג'יקסטן‬ ‫‪125‬‬ ‫‪127‬‬ ‫‪149‬‬
‫הודו‬ ‫‪136‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪134‬‬
‫נפאל‬ ‫‪157‬‬ ‫‪157‬‬ ‫‪172‬‬
‫תימן‬ ‫‪160‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪154‬‬
‫זמביה‬ ‫‪163‬‬ ‫‪165‬‬ ‫‪166‬‬
‫סיירה לאונה‬ ‫‪177‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪177‬‬
‫מוזמביק‬ ‫‪185‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪181‬‬
‫ניז'ר‬ ‫‪186‬‬ ‫‪186‬‬ ‫‪185‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪1‬‬
‫מדד הפיתוח האנושי‬ ‫מדד הפיתוח האנושי בחישוב פערי אי־שוויון‬

‫* לפי שערי חליפין של שוויון כוח קנייה )‪(PPP exchange rates‬‬

‫איור ‪ 13.3‬מדידת הפיתוח האנושי‪ :‬מהי איכות חיים? ‪ 0‬כאשר משתמשים במדד הפיתוח האנושי כדי למדוד‬
‫את רווחת האדם ורמת הפיתוח האנושי בקרב אוכלוסיות שונות‪ ,‬חשוב להבחין‪ ,‬כי הדירוג של מדינה יכול‬
‫להשתנות באופן ניכר כאשר משתמשים במדד מצטבר כמו הכנסה לאומית גולמית (הל"ג) לנפש‪ .‬בחישוב‬
‫פערי אי־שוויון מביא מדד הפיתוח האנושי בחשבון את ההשפעה שיש לשוני במצב האנושי בתוך מדינה על‬
‫הציון שלה במדד הפיתוח האנושי‪ .‬נורבגיה מדורגת גבוה מאוד וניז'ר מדורגת נמוך מאוד בכל שלושת המדדים;‬
‫ואילו מדינות אחרות‪ ,‬כמו טג'יקיסטן ונפאל‪ ,‬חוו ירידה בהכנסה לנפש‪ ,‬אך השיגו שיפור בתוחלת החיים ובשיעורי‬
‫ההרשמה ללימודים (‪.)UNDP, 2013‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 443‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:00‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪444‬‬

‫אחד החסרונות של מדד הפיתוח האנושי הוא העובדה ש"אינו מודד היבטים אחרים של‬
‫פיתוח אנושי‪ ,‬ביניהם‪ :‬פנאי‪ ,‬ביטחון‪ ,‬צדק‪ ,‬חופש‪ ,‬זכויות אדם וכבוד עצמי‪ .‬גם גן חיות או‬
‫בית סוהר מנוהל היטב יכולים להשיג ציון גבוה במדד הפיתוח האנושי‪ .‬כמו כן‪ ,‬אף־על־פי‬
‫שידוע כי בתנאים של הכנסה נמוכה‪ ,‬מחלה מובילה במקרים רבים למוות‪ ,‬מדד הפיתוח‬
‫האנושי אינו מודד באופן נפרד את רמת התחלואה‪ ,‬והיעדרו של פרמטר כזה הוא בלי ספק‬
‫אחד מצורכי המדד הבסיסיים‪ .‬חיי אדם יכולים להיות קשים‪ ,‬אכזריים וארוכים" (‪Streeten,‬‬
‫‪ .)2001‬וכך‪ ,‬על אף מעלותיו של מדד הפיתוח האנושי‪ ,‬כאמת מידה לרווחת האדם ברחבי‬
‫העולם‪ ,‬קיימים היבטים רבים וחשובים של ביטחון אנושי וזכויות אדם שהוא איננו מודד‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬אילו גורמים משפיעים על יכולת האדם לחיות חיים טובים? ומדוע קיימים בין‬
‫ארצות העולם הבדלים כה גדולים ברמת הפיתוח האנושי? נבחן עתה כמה מן ההסברים‪.‬‬

‫גלובליזציה‪ ,‬דמוקרטיזציה ושגשוג כלכלי‬

‫זרימת ההון בעולם והשקעות חוצות גבולות יצרו שילוב כלכלי‪ ,‬שגרם לרבים לקוות‪ ,‬כי‬
‫הגלובליזציה תביא מרפא לעוני המתמשך שממנו סובלים רוב בני האדם בעולם‪ .‬התפתח‬
‫"דימוי שרבים שותפים לו – גלובליזציה כתהליך התכנסות כלל־עולמי של רמת ההכנסה‬
‫ואורחות החיים‪ ,‬שמניעים אותו זרמים כלל־עולמיים מתחזקים של סחורות ומוצרים‪,‬‬
‫דימויים‪ ,‬הון ואנשים; זרמים אלה פועלים להגדלת השוויון‪ ,‬שכן הגדלת הפתיחות‬
‫הכלכלית הפכה חלקים קטנים בתוך העולם המשתנה בהתמדה לחברים מלאים בקהילת‬
‫הכפר הגלובלי‪ ...‬כך נוצרו גם בארצות מתפתחות רבות איים של עושר ושגשוג בעקבות‬
‫הגלובליזציה" (‪.)Heredia, 1999‬‬

‫מנגד‪ ,‬מבקרי הגלובליזציה טוענים כי היא אשמה בעוני – וכי במקום לרפא אותו היא‬
‫מחמירה את הקיפוח היחסי‪ .‬הם תופסים את הגלובליזציה כחלק מבעיית הסבל האנושי‬
‫ולא כפתרונו‪ .‬ההון אולי זורם בעולם ביתר חופשיות‪ ,‬אך הוא זורם לאט דווקא למקומות‬
‫ולאנשים הזקוקים לו ביותר‪ .‬בהבניית תוצאות הגלובליזציה על־פי תפיסה זו‪ ,‬הכלכלה‬
‫הגלובלית מגדילה את האי־שוויון בארצות מסוימות‪ ,‬בעיקר בדרום העולמי‪.‬‬

‫מבקרים מגנים את "הנזקים לאדם" שהגלובליזציה אחראית להם‪ ,‬וטוענים כי "אין דבר‬
‫ודאי יותר מהאי־שוויון והניצול שמחֹולל שוק חופשי לחלוטין‪ .‬האי־שוויון שהקפיטליזם‬
‫הגלובלי מחֹולל הוא אי־צדק‪ ,‬שכן הוא מפר את עקרונות השוויון בין בני אדם‪ "...‬ויוצר‬
‫"סיכונים של פציעות ונכּות‪ ,‬הפוגעים בעצם ההוויה האנושית של האדם" (‪Boli, Elliott‬‬
‫‪ .)& Bieri, 2004, p. 395‬הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס התייחס למתחים אלה בקביעה‪ ,‬שלפיה‬
‫"הבעיה הפוליטית של המין האנושי היא כיצד לחבר בין שלושה דברים‪ :‬יעילות כלכלית‪,‬‬
‫צדק חברתי וחירות אישית"‪ .‬הטענה היא שלא זו בלבד שהגלובליזציה כשלה בהבאת‬
‫תועלת דווקא לנזקקים ביותר אלא‪ ,‬כפי שקבע הכלכלן רומברט ויקלנד‪ ,‬ש"העניים הם מי‬
‫שמשלמים את מחיר העושר של כל האחרים"‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬במקומות שבהם חל גידול בפיתוח האנושי‪ ,‬שב ומתבלט גורם אחד – רמת‬
‫המשטר הדמוקרטי בארצות אלה ומידת הגנתו על זכויות האזרח של התושבים‪ .‬במקומות‬
‫שבהם הדמוקרטיה משגשגת‪ ,‬משגשגים גם הפיתוח האנושי וזכויות האדם‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫מדינות שיש בהן משטר דמוקרטי וזכויות פוליטיות (ראו פרק ‪ ,7‬איור ‪ .)7.1‬בתחילת ‪2013‬‬
‫היו בעולם ‪ 118‬מדינות דמוקרטיות (יותר ממחצית ממדינות העולם – ‪ ,)61%‬המעניקות‬
‫לאזרחיהן חירויות פוליטיות (‪.)Freedom House, 2013‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 444‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:00‬‬

 ‫‪445‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 13‬קידום הפיתוח האנושי וזכויות אדם‬

‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪-‬פרק‬

‫המציגה‬ ‫ביחב“ל‬
‫מפה ‪,13.3‬‬ ‫יסוד‬
‫אלה‪ ,‬מול‬ ‫מושגי‬
‫מחירויות‬ ‫העבודה‪:‬נהנים‬ ‫המקומותשם‬
‫שבהם בני אדם‬ ‫בורלא‬ ‫רונית‬
‫עתה בין‬ ‫ביצוע‪:‬נשווה‬
‫את הרמות השונות של הפיתוח האנושי בארצות ברחבי העולם‪ .‬הדמוקרטיה והשגשוג‬
‫‪13-3‬‬
‫הפיתוח האנושי משגשג‪.‬‬ ‫חוברים זה לצד זה‪ :‬במקומות שבהם הדמוקרטיהמפה‬
‫פורחת‪ ,‬גם‬
‫ואולם‪ ,‬במדינות שהמשטר בהן אוטוקרטי ואשר השלטון בהן אינו מייצג את רצון העם‪,‬‬
‫לא מתרחש פיתוח אנושי וקיימות הפרות תכופות של זכויות האדם‪.‬‬

‫מקור‪Rendered based on data from the Human Development Report, 2013 :‬‬
‫רמות הפיתוח האנושי‬
‫גבוהה מאוד )הציון במדד הפיתוח‬
‫האנושי גבוה מ־‪(0.79‬‬
‫גבוהה )הציון במדד הפיתוח האנושי‬
‫‪(0.79-0.67‬‬
‫בינונית )הציון במדד הפיתוח האנושי‬
‫‪(0.67-0.45‬‬
‫נמוכה )הציון במדד הפיתוח האנושי‬
‫נמוך מ־‪(0.45‬‬
‫אין נתונים‬

‫מפה ‪ 13.3‬מפת הפיתוח האנושי ‪ 0‬מפה זו מודדת את רמת הפיתוח האנושי בארצות העולם‪ ,‬לפי הציון שלהן‬
‫בסולם הפיתוח האנושי‪ .‬ההבדלים בולטים לעין‪ .‬אף־על־פי שכמה ממדינות הדרום העולמי הגיעו להישגים רבים‬
‫בעשרים־וחמש השנים האחרונות (בעקבות רפורמות פוליטיות שהרחיבו את הדמוקרטיה; ורפורמות כלכליות‬
‫שהובילו לפתיחת השוק לתחרות חופשית)‪ ,‬הפער באיכות החיים וברמת הפיתוח האנושי עדיין ניכר‪ ,‬והוא חופף‬
‫במידה רבה את הפער הקיים בין הצפון העולמי לדרום העולמי‪.‬‬

‫בצד הדמוקרטיזציה‪ ,‬גם שגשוג כלכלי מתמשך במדינה מגביר בבירור את קצב הפיתוח‬
‫שוויון כוח קנייה‬ ‫האנושי‪ ,‬כפי שאפשר לראות באיור ‪ ,13.3‬המציג את רמת העושר לנפש במדינות שונות‪,‬‬
‫(‪PPP – purchasing power‬‬
‫‪)parity‬‬ ‫בהתבסס על השוואה בין שערי חליפין לפי מדד שוויון כוח קנייה‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬רמות הפיתוח‬
‫מדד המחשב את שער החליפין‬ ‫האנושי הגבוהות ביותר מופיעות בצפון העולמי‪ ,‬שם גם השפע הכלכלי הממוצע הוא הגדול‬
‫האמתי בין מטבעות‪ ,‬בתנאים‬ ‫ביותר (לעומת הדרום העולמי מעוט ההכנסה)‪ .‬קיימות ראיות העשויות לתמוך במסקנה‪,‬‬
‫של שוויון — כאשר הכסף מספיק‬ ‫שלפיה ארצות המכבדות זכויות אדם גם מעודדות את הסחר‪ ,‬אשר‪ ,‬מצדו‪ ,‬מפחית את‬
‫לביצוע רכישה זהה; המדד קובע‬
‫מה אפשר לקנות ביחידת מטבע‬ ‫העוני (‪ ,)Blanton & Blanton, 2007; Ibrahim, 2013‬אך זוהי מסקנה שנויה במחלוקת‪ .‬עם‬
‫של כל מדינה‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬גם המקרים היוצאים מכלל זה מוכיחים את הכלל‪ ,‬שלפיו סוג המשטר במדינה ומידת‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 445‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:00‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪446‬‬

‫ההגנה שלו על הזכויות האזרחיות והפוליטיות של האוכלוסייה‪ ,‬משפיעים באופן מכריע‬

‫על יכולת המדינה להשיג רמה גבוהה של פיתוח אנושי‪.‬‬

‫יש המפקפקים בהשערת ה"חלחול" (‪ ,trickle-down hypothesis‬שלפיה אם העשירים‬

‫יתעשרו תחילה‪ ,‬יחלחלו הרווחים בסופו של דבר גם אל העניים ויסייעו להם)‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הם מסכימים כי מענה על צורכי אדם בסיסיים אכן מקדם צמיחה כלכלית בטווח הארוך‪.‬‬
‫אחרים רואים סתירה מהותית בין מדיניות של חלוקת רווחים מחדש לצורך שיפור רווחת‬
‫האדם‪ ,‬לבין מדיניות צמיחה המתמקדת בתועלות החלחול הצפויות‪ ,‬שכן צמיחה כזו אפשר‬
‫להשיג רק על חשבון רווחת האדם‪.‬‬

‫כיום‪ ,‬רבים ממליצים לטפח את הפיתוח האנושי באמצעות אסטרטגיית "הדרך השלישית"‪,‬‬
‫המשלבת את היעילות של שוק קפיטליסטי של יזמה חופשית עם תכנון כלכלי "רחום"‬
‫של הממשלה ועם אסדרה‪ ,‬במאמץ להביא את התועלת המרבית למספר האנשים הגדול‬
‫ביותר‪ .‬תומכיה של אסטרטגיה זו סבורים‪ ,‬כי הגישה המשולבת תאפשר לשוק החופשי‬
‫לחולל צמיחה מהירה ותספק רשת ביטחון למי שזקוקים לעזרה יותר מכול‪ ,‬וכי נוסחה‬
‫זו היא הפתרון המוצלח ביותר להשגת צמיחה כלכלית שיש לה תכלית אנושית מוסרית‪.‬‬

‫זכויות אדם והגנה על בני אדם‬

‫רוב המדינות אימצו בפומבי את "הטענה האוניברסליסטית כי לכל בני האדם מעמד‬
‫לעקרון זכויות האדם האוניברסליות פירושה הטלת אחריות וחובה‬ ‫מוסרי זהה; הסכמה ֶ‬
‫מוסרית על המדינות לכבד את חייהם‪ ,‬שלומם‪ ,‬רווחתם ושגשוגם של‪ ...‬כל בני האדם"‬
‫(‪ .)Vandersluis & Yeros, 2000a‬טיעון זה מצא ביטוי בנוסח "ההכרזה האוניברסלית בדבר‬
‫זכויות אדם" (‪ ,)Universal Declaration of Human Rights‬שהאו"ם אימץ ב־‪" :1948‬הכרה‬
‫בכבודם הטבעי של כל בני משפחת האדם ובזכויותיהם השוות והבלתי־נפקעות‪ ,‬היא יסוד‬
‫החופש‪ ,‬הצדק והשלום בעולם"‪ .‬אמנה זו ביטאה את הרעיון שבני אדם זקוקים להעצמה‬
‫ולפיכך יש להפסיק ולראות בהם "קרבנות אומללים של הגורל‪ ,‬משוללים כל יכולת עשייה‬
‫לאורך ההיסטוריה של האנושות" (‪.)Saurin, 2000‬‬

‫חופש פירושו עליונות של זכויות האדם בכל מקום‪ .‬אנו תומכים במי שנאבקים להשיג‬
‫זכויות אלה או להגן עליהן‪.‬‬
‫פרנקלין דלאנו רוזוולט‪ ,‬נשיא ארצות הברית‬

‫זכויות אדם המוכרות על־פי הדין הבין־לאומי‬

‫אוסף הכללים המשפטיים והנורמות המקובלות שתכליתם להגן על בני האדם כיחידים‬
‫מעוגן בדרישה המוסרית להעניק לכל אדם יחס של דאגה וכבוד בלא אפליה‪" .‬ההכרזה‬
‫האוניברסלית בדבר זכויות אדם" מ־‪ 1948‬היא ההצהרה הסמכותית ביותר ומכוננת "טווח‬
‫רחב של זכויות אזרחיות ופוליטיות‪ ,‬ביניהן החופש להתאסף‪ ,‬חופש המחשבה והביטוי‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 446‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:00‬‬

 ‫‪447‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 13‬קידום הפיתוח האנושי וזכויות אדם‬

‫והזכות להשתתף בשלטון‪ .‬כמו כן מכריזה ההצהרה‪ ,‬כי זכויות חברתיות וכלכליות הן‬
‫זכויות יסוד חיוניות‪ ,‬ביניהן‪ :‬הזכות ללמוד‪ ,‬הזכות לעבוד והזכות להשתתף בחיי התרבות‬
‫של הקהילה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בפתיחה להכרזה נקבע באומץ‪ ,‬כי 'כדי למנוע מן האדם‪ ,‬כמוצא‬
‫אחרון‪ ,‬להתקומם נגד העריצות והדיכוי‪ ,‬הכרח חיוני הוא שזכויות האדם יהיו מוגנות בכוח‬
‫שלטון החוק'" (‪.)Clapham, 2001‬‬

‫זכויות אלה הפכו מאז לחוקים מחייבים‪ ,‬וניסוחן הורחב בסדרת אמנות בין־לאומיות של‬
‫חוקי זכויות אדם‪ .‬שתי האמנות המרכזיות הן "האמנה הבין־לאומית בדבר זכויות אזרחיות‬
‫ומדיניות" (‪ )ICCPR – International Covenant on Civil and Political Rights‬ו"האמנה‬
‫הבין־לאומית בדבר זכויות כלכליות‪ ,‬חברתיות ותרבותיות" (‪ICESCR – International‬‬
‫‪ .)Covenant on Economic, Social and Cultural Rights‬קיימות דרכים רבות לסיווג הזכויות‬
‫המפורטות באמנות אלה‪ .‬צ'רלס בייץ (‪ ,)Beitz, 2001, p. 271‬מומחה עולמי לאתיקה‪ ,‬מקבץ‬
‫אותן לחמש קטגוריות עיקריות‪:‬‬
‫זכויות היחיד‪" .‬הזכות לחיים‪ ,‬לחירות ולביטחון של האדם; פרטיות וחופש תנועה;‬ ‫‪0‬‬

‫זכות הקניין; חופש המחשבה‪ ,‬המצפון והדת‪ ,‬ביניהם חופש ההוראה והפולחן הדתי‬
‫'באופן פומבי ובאופן פרטי'; ואיסור על עבדות‪ ,‬עינויים ועונשים אכזריים ומשפילים‪".‬‬
‫זכויות הקשורות בשלטון החוק‪" .‬הכרה שוויונית בפני החוק והזכות להגנה שווה של‬ ‫‪0‬‬

‫החוק‪ ,‬תיקון יעיל נגד הפרת זכויות חוקיות‪ ,‬שימוע ומשפט הוגן בלא משוא פנים‪,‬‬
‫ֶחזקת החפות‪ ,‬ואיסור על מעצר שרירותי‪".‬‬
‫זכויות פוליטיות‪" .‬חופש הביטוי‪ ,‬ההתאספות וההתאגדות; הזכות להשתתף בשלטון;‬ ‫‪0‬‬

‫קיום בחירות תקופתיות ונקיות‪ ,‬שזכות הבחירה בהן כללית ושווה‪".‬‬

‫זכויות כלכליות וחברתיות‪" .‬רמת חיים נאותה; בחירה חופשית בתעסוקה; הגנה מפני‬ ‫‪0‬‬

‫אבטלה; 'שכר עבודה הוגן וצודק'; הזכות להצטרף לאיגוד מקצועי; 'הגבלה הגיונית‬
‫של שעות העבודה'; חינוך יסודי חינם; ביטוח לאומי; והזכות ליהנות מ'רמת הבריאות‬
‫הגופנית והנפשית הגבוהה ביותר שאפשר להשיג'‪".‬‬
‫זכויות קהילתיות‪" .‬זכות ההגדרה העצמית והגנה על תרבויות מיעוט‪".‬‬ ‫‪0‬‬

‫אף־על־פי שהאמנות הרב־צדדיות המפרטות זכויות אלה מחייבות את המדינות‬

‫החתומות עליהן מבחינה משפטית‪ ,‬מדינות רבות לא אישררו את חתימתן‪ ,‬או שעשו‬
‫זאת בהסתייגויות משמעותיות‪ .‬מדינות המפרטות את הסתייגויותיהן מנוסח האמנות‬
‫מבטאות בכך את הסכמתן הכללית להצהרות העקרוניות הגורפות המופיעות באמנות‬
‫אלה‪ ,‬אך בתוך כך הן מציינות את התנגדותן לסעיפים ספציפיים מסוימים ובוחרות‬
‫שלא להתחייב לקיימם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ארצות הברית אישררה ב־‪ 1992‬את האמנה הבין־‬
‫לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות עם רשימת הסתייגויות‪ ,‬אך מעולם לא אישררה‬
‫את האמנה הבין־לאומיות בדבר זכויות כלכליות‪ ,‬חברתיות ותרבותיות‪ .‬גם מדינות‬
‫המסכימות לעיקרון הכללי שלפיו לכל בני האדם יש זכויות מסוימות שאינן ניתנות‬
‫להפקעה עדיין יכולות להתווכח על היקפן של זכויות אלה‪ .‬וכך‪ ,‬יש מדינות המדגישות‬
‫את הזכויות הנוגעות לשלטון החוק והזכויות המדיניות‪ ,‬ואילו אחרות מדגישות את‬
‫חשיבות הזכויות הכלכליות והחברתיות‪.‬‬

‫למרבה הצער‪ ,‬לא כל בני האדם נהנים מזכויות האדם המוכרות על־פי הדין הבין־לאומי‪.‬‬
‫סוגיית זכויות האדם בעייתית במיוחד בעבור שלוש קבוצות בני אדם‪ :‬עמים ילידים‪ ,‬נשים‬
‫וילדים‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 447‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:00‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪448‬‬

‫‪AP Photo/Heri Juanda‬‬

‫עונש אכזרי וחריג או עניין שבשגרה? ‪ 0‬נציבות האו"ם לזכויות אדם מקיימת מושבים שנתיים בסוגיית‬
‫ההאשמות נגד כמה מן המדינות החברות באו"ם‪ ,‬המפרות סעיפים שונים באמנות המפרטות את זכויות‬
‫האדם‪ .‬מן התצלום אפשר ללמוד על אופי ההפרות המקובלות במדינות אחדות‪ :‬בעיר ג'נתֹו שבחבל‬
‫ָא ֶצ'ה באינדונזיה‪ ,‬אדם נענש בשל הימורים על־ידי רשויות החוק‪ ,‬המתנהלות על־פי חוקי השריעה‪ .‬עונש‬
‫המלקות נזכר בקוראן ‪ -‬הספר הקדוש לאסלאם ‪ -‬והוא עדיין רווח בחלק מן המדינות המוסלמיות‪.‬‬

‫חייהם הלא יציבים של העמים הילידים‬

‫כפי שכבר למדנו בפרק ‪ ,6‬בהקדמה לדיון בשחקנים לא־מדינתיים‪ ,‬עמים ילידים הם נציגים‬
‫של קבוצה אתנית ותרבותית‪ ,‬שהיו בעבר תושבים ילידים של מקום גיאוגרפי מסוים‪ .‬ברוב‬
‫המקרים‪ ,‬לעמים הילידים היו בעבר ריבונות מדינית ויכולת קיום עצמאית מבחינה כלכלית‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬חיים בעולם כ־‪ 370‬מיליון בני עמים ילידים‪ ,‬המתגוררים ביותר מ־‪ 90‬מדינות‪ ,‬רובם‬
‫חסרי מולדת ושלטון עצמי‪ ,‬ולכל אחד מעמים אלה יש שפה‪ ,‬תרבות ייחודית וקשרים‬
‫חזקים‪ ,‬רוחניים ברובם‪ ,‬עם ארץ אבותיהם (‪.)UNDESA, 2013‬‬

‫עמים ילידים רבים חשים נרדפים בשל הסכנה המאיימת על מחייתם‪ ,‬אדמותיהם ותרבותם‪.‬‬
‫השמדת הארמנים בידי הטורקים‪ ,‬השמדת היהודים (וקבוצות נוספות) בתקופת השואה‪,‬‬
‫הטּוטסי על־ידי בני ההּוטּו ברואנדה‪ ,‬הם‬
‫ִ‬ ‫רצח הקמבודים בידי החמר רוז'‪ ,‬וטבח בני‬
‫דוגמאות של מעשי זוועה שבוצעו במהלך המאה ה־‪.20‬‬

‫בתיאור הטרגדיה של השואה טבע המשפטן הפולני רפאל למקין (‪ )Lemkin‬את המונח‬
‫כהלחם של המילה היוונית "גֶ נֹוס" (‪ ,)genos‬שהוראתה‬
‫"השמדת עם‪/‬רצח־עם" (‪ֶ )genocide‬‬
‫"גזע‪ ,‬עם"‪ ,‬והפועל הלטיני ‪( caedere‬להרוג)‪ ,‬וקרא לראות בו את ההפרה החמורה ביותר‬
‫של זכויות האדם‪ ,‬פשע מתועב שהקהילה הבין־לאומית מחויבת מוסרית להעניש את‬
‫מבצעיו‪" .‬כאשר מדינה או תנועה תובעת לעצמה את הזכות להחליט לאילו קבוצות יש‬
‫זכות קיום‪ ,‬היא מציבה איום על כל הקבוצות באשר הן" (‪ .)Smith, 2010, p. 434‬ג'נוסייד‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 448‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:03‬‬

 ‫‪449‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 13‬קידום הפיתוח האנושי וזכויות אדם‬

‫‪AP Photo/Karel Prinsloo‬‬

‫טיהור אתני ‪ 0‬ב־‪ 1994‬הסלים הסכסוך האתני ברואנדה והפך לרצח־עם‪ ,‬כאשר כוחות חמושים בני שבט‬
‫הוטו תקפו בני טוטסי‪ .‬בהמשך יצאו כוחות "החזית הפטריוטית של רואנדה" בהנהגת בני טּוטסי לפעולות‬
‫גמול נגד בני הוטו‪ .‬בתצלום‪ ,‬התוצאות של אחד ממעשי הטבח הגדולים במסגרת מרחץ הדמים הזה‪,‬‬
‫שבו מתו כ־‪ 800,000‬בני טּוטסי‪.‬‬

‫מתמקד בהשמדת קבוצות‪ ,‬ולא בבני אדם כיחידים‪ ,‬ויש בו ממדים אחדים‪ :‬הממד הפיזי‬
‫(השמדה של חברי הקבוצה); הממד הביולוגי (צמצום יכולת הקבוצה להתרבות); והממד‬
‫התרבותי (מאמצים להכחיד את השפה‪ ,‬הספרות‪ ,‬האמנות ומוסדות אחרים המקיימים‬
‫את חיי הקבוצה)‪.‬‬

‫אתנוצנטריּות‬ ‫במקרים רבים‪ ,‬הבסיס למדיניות של רצח־עם הוא אתנוצנטריּות‪ .‬חוקר מדע המדינה ָמנוס‬
‫(‪)ethnocentrism‬‬
‫מידלרסקי מסכם‪" :‬מדיניות 'ריאל־פוליטיק' כוחנית ואכזרית מרבה להשתמש בנימוקים‬
‫נטייה של הפרט לראות‬
‫בלאומיותו או במדינתו את‬
‫ששורשיהם נטועים באתנוצנטריּות‪ ,‬כדי להצדיק את ההשמדה הפיזית של קרבנות בני‬
‫מרכז העולם‪ ,‬ולפיכך נבחרות‬ ‫מיעוטים בידי מנהיגים הטוענים‪ ,‬כי רצח־עם הוא 'ענישה אלטרואיסטית' הנחוצה לטובת‬
‫ומיוחדות; התוצאה היא חוסר‬ ‫הלאום השליט" (‪.)Midlarski, 2006‬‬
‫הבנה של הערכים וההשקפות‬
‫של קבוצות אחרות וזלזול בהם‪.‬‬
‫עמים ילידים רבים ברחבי העולם משיבים כיום מלחמה נגד העוולות שגרמו להם מדינות‬
‫שונות‪ .‬ואולם‪ ,‬החברים באומות לא־מדינתיות אלה הם‪ ,‬לרוב‪ ,‬מעטים מדי ומפולגים‬
‫בינם לבין עצמם בשאלת יעדיהם‪ .‬רוב התנועות הילידיות מבקשות אך ורק לקבל יותר‬
‫ביטוי בהליכי שינוי המדיניות ובהקצאה מחדש של המשאבים בתוך המדינות הקיימות‪,‬‬
‫העברת סמכויות שלטוניות‬ ‫והן מגייסות לעזרתן תמיכה של ארגונים לא־ממשלתיים וארגונים בין־ממשלתיים‪ ,‬כדי‬
‫(‪)devolution‬‬
‫להפעיל על המדינות לחץ להכיר בתביעותיהן ולהגן על זכויותיהן‪.‬‬
‫הענקת סמכות מדינית לקבוצות‬
‫מיעוטים אתניים ועמים ילידים‬
‫באזורים מסוימים בתוך המדינה‪,‬‬ ‫בעשור האחרון הצליחו כמה תנועות ילידיות להשיג הסדרים‪ ,‬באמצעות משא ומתן‪,‬‬
‫מתוך התפיסה שלפיה מתן‬ ‫שהביאו להעברת סמכויות שלטוניות – הענקת סמכות מדינית באזור מוגבל‪ ,‬המרחיבה‬
‫אוטונומיה רחבה יותר יחליש את‬
‫מאמצי הקבוצה להשיג לעצמה‬ ‫את השלטון העצמי המקומי‪ .‬דוגמאות של הישגים אלה הם עמי המיסקיטו בניקרגואה‪,‬‬
‫עצמאות כמדינה חדשה נפרדת‪.‬‬ ‫הגָ גאּוזים במולדובה ורוב השבטים הבדלניים באתיופיה ובמחוז אסאם שבהודו‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 449‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:03‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪450‬‬

‫פעולות האיבה בין הצ'צ'נים לבין הפדרציה הרוסית מלמדות‪ ,‬כי קשה מאוד ליישב‬
‫סכסוכים בין עמים הדורשים הגדרה עצמית לבין מדינות ממוסדות‪.‬‬

‫היעד המוצהר במגילת האו"ם לקידום ולטיפוח "כבוד האדם באשר הוא‪ ,‬וכיבוד זכויות‬
‫האדם וחירויות היסוד"‪ ,‬מציב אתגר קשה למדינות שיש בהן יותר מלאום אחד‪ .‬חלוקה‬
‫פנימית על־פי קווי הפרדה אתניים ותרבותיים מביאה לחוסר יציבות במדינות והופכת‬
‫אותן לפגיעות‪ .‬שיעור המיעוטים באוכלוסיית המדינה מהווה מדד ליציבותה‪ :‬העמים‬
‫הילידים בבוליביה מהווים ‪ 62%‬מכלל האוכלוסייה‪ ,‬ובפרו – ‪The Hunger Project,( 48%‬‬
‫‪ .)2009‬כך גם מספר השפות הנפרדות המדוברות במדינה‪ :‬בפפואה גינאה החדשה דוברים‬
‫‪ 830‬שפות שונות‪ ,‬באינדונזיה ‪ ,719‬בניגריה ‪ ,514‬בהודו ‪ ,438‬בסין ‪ 292‬ובמקסיקו ‪291‬‬
‫שפות שונות (‪ ;The Economist, 2012g‬ראו גם מפה ‪.)6.3‬‬

‫גזענות וחוסר סובלנות הם חממה לקנאות ולאלימות‪ .‬עצם התפיסה של אדם שלפיה הלאום‬
‫שלו נעלה מזה של אחרים היא פגיעה בזכויות אדם‪ .‬התחרות בין קבוצות אתניות שונות‬
‫היא תופעה עתיקה‪ ,‬ועדיין קיימת‪ .‬על־פי נתוני "פרויקט מיעוטים בסיכון" (‪Minorities‬‬
‫‪ ,)at Risk Project, 2011‬מאז ‪ ,1998‬יותר מ־‪ 283‬קבוצות מיעוטים בעלי שאיפות מדיניות‬
‫ברחבי העולם נפגעו מאפליה מאורגנת והתגייסו לקידום ולהגנה על אינטרס ההגדרה‬
‫העצמית שלהם במולדתם‪ .‬אנליסטים צופים‪ ,‬כי מלחמות בתוך מדינות המפולגות אתנית‪,‬‬
‫וביניהן‪ ,‬יהפכו לציר המרכזי שעליו תיסוב הפוליטיקה העולמית במאה ה־‪.21‬‬

‫המאמצים להקשיח את החקיקה נגד פליטים בארצם ואת הקריטריונים להענקת מקלט‬
‫מדיני מעוררים סוגיות מוסריות חשובות‪ .‬היכן יימצא מחסה לכל אותם חסרי הבית‪,‬‬
‫הנואשים‪ ,‬החלשים והעניים – מקום בטוח לחיים שבו נשמרות זכויות האדם? האם‬
‫המדינות העשירות יגיבו בחמלה או באדישות? איזו היא הדרך הטובה ביותר לבחון את‬
‫שאלת הביטחון האנושי‪ ,‬וכיצד ליישב את הסתירה בינו לבין ביטחון לאומי (ראו "מחלוקת‪:‬‬
‫מהו ביטחון?")? הצעות מדיניות שגובשו כדי לענות על שאלות אלה מחייבות פשרות‬
‫וויתורים מעוררי מחלוקת‪ ,‬המצביעים על הקשיים במציאת מענה הולם למשבר הפליטים‬
‫העולמי בפרט (ראו פרק ‪ ,)12‬ולהפרות של זכויות האדם בכלל‪.‬‬

‫אי־שוויון מגדרי ותוצאותיו‬

‫במהלך יותר משלושה עשורים התכנסו ועידות עולמיות בענייני נשים‪ ,‬שהבליטו את‬
‫תפקידן המכריע של סוגיות הקשורות בזכויות האדם של נשים (ראו טבלה ‪ .)13.3‬במרוצת‬
‫השנים התגבש קונצנזוס עולמי שלפיו לא תיתכן התקדמות בתחום זכויות האדם והפיתוח‬
‫האנושי אם לא ישתפר מעמדן של הנשים‪ .‬ועידות אלה הן ציוני דרך בהתקדמות לקראת‬
‫שוויון מגדרי והעצמת נשים כזכות יסוד בפוליטיקה‪ ,‬בחברה ובכלכלה‪ .‬הוועידות הציגו‬
‫לעולם ראיות מוצקות שלפיהן למעמד הנשים בחברה‪ ,‬ובמיוחד להשכלת נשים‪ ,‬יש השפעה‬
‫עצומה על הפיתוח האנושי‪ ,‬וכי היחס לנשים הוא סוגיה עולמית של זכויות אדם הנוגעת‬
‫לכל אדם בעולם‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 450‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:03‬‬

 ‫‪451‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 13‬קידום הפיתוח האנושי וזכויות אדם‬

‫מחלוקת‬
‫מהו ביטחון?‬
‫כיצד נגדיר ביטחון? הדעות בקרב קובעי מדיניות חלוקות‪ .‬יש התופסים את הביטחון בעיקר במונחים‬
‫צבאיים‪ ,‬ואחרים במונחי רווחה אנושית‪ .‬בבסיס הוויכוח עומדת תפיסה שונה לחלוטין לגבי הסעיף‬
‫החשוב ביותר על סדר היום העולמי‪ .‬מסורת אחת מעניקה קדימות עליונה למדינות‪ ,‬מתוך הנחת היסוד‪,‬‬
‫כי בראש מעייניהם של מנהיגי מדינות חייבת לעמוד ההגנה על השלמות הטריטוריאלית של מדינתם‪.‬‬
‫מסורות חשיבה אחרות מתנגדות לתפיסה זו ומציבות במקום הראשון את ביטחון האדם‪ ,‬בטענה כי‬
‫החובה להגן על החברה ועל הסביבה היא הראשונה בסדר הקדימות העולמי‪.‬‬
‫בדיון בשאלה זו‪ ,‬היזכרו בהשקפה הריאליסטית המסורתית‪ ,‬שלפיה הביטחון הלאומי הוא ביסודו החופש‬
‫מפחד מפני התקפה של ארץ אחרת או מתקפת טרור לא־מדינתי‪ .‬על־פי הריאליסטים‪ ,‬תוקפנות מזוינת‬
‫היא האיום הביטחוני הגדול ביותר‪ ,‬וההיערכות למלחמה כדי למנוע מלחמה גוברת על כל שיקול ביטחוני‬
‫אחר‪ .‬הגנה על מדינה באמצעות כוח צבאי היא הדבר החשוב ביותר‪ .‬לפיכך‪ ,‬ה"ביטחון" מוגדר בעיקר‬
‫במונחי היכולת של כל מדינה לעמוד מול איומים מזוינים‪ .‬הגדרה זו מציבה את הגנת האינטרסים של‬
‫המדינה בכללותה מעל להגנת האינטרסים של היחיד‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬המושג "ביטחון אנושי" התפתח לאחרונה כתפיסה המתמקדת בהגנה על בני אדם מפני כל איום‬
‫שהוא‪" .‬המרכז לביטחון אנושי" (‪ )Human Security Centre, 2006, p. 35‬מרחיב תפיסה חדשה זו‪ ,‬הנגזרת‬
‫מתוך המחשבה הליברלית‪ ,‬ומסביר כי "מדינה בטוחה אין פירושה תושבים בטוחים‪ .‬ההגנה על אזרחים‬
‫מפני התקפה זרה היא אולי תנאי הכרחי לביטחון האישי‪ ,‬אך איננה תנאי מספיק‪ .‬ואמנם‪ ,‬במאה השנים‬
‫האחרונות נהרגו בני אדם על־ידי הממשלות שלהם יותר מאשר על־ידי צבאות זרים‪ .‬כל המצדדים‬
‫בתפיסת הביטחון האנושי מסכימים ביניהם‪ ,‬כי היעד העיקרי הוא הגנה על בני אדם‪ .‬ואולם‪ ,‬הסכמה זו‬
‫מתערערת ברגע שהדיון מגיע לשאלה‪ :‬אילו איומים על האדם מצריכים הגנה?‪ ...‬נציבות האו"ם לזכויות‬
‫אדם טוענת‪ ,‬כי צריך להרחיב את רשימת האיומים ולכלול בה גם רעב‪ ,‬מחלות ואסונות טבע‪ ,‬מכיוון‬
‫שגורמים אלה הורגים בני אדם הרבה יותר מאשר מלחמה‪ ,‬רצח־עם וטרור"‪.‬‬
‫שימו לב‪ ,‬כי במושג "ביטחון סביבתי" בולט ההבדל בין גישת "הביטחון האנושי" לגישת הביטחון הלאומי‬
‫‪ -‬ההתמקדות באיומים שהידרדרות הסביבה מציבה לשלום האדם ולרווחתו בכל מקום על פני כדור‬
‫הארץ (ראו פרק ‪ .)14‬עמדה ליברלית זו "נשענת בעיקר על הראיות שלפיהן חלה הידרדרות חמורה‬
‫במשאבי טבע (מים נקיים‪ ,‬קרקעות‪ ,‬יערות‪ ,‬מקורות דגה ומגוון ביולוגי)‪ ,‬ובמערכות חיוניות תומכות־‬
‫חיים (שכבת האוזון‪ ,‬מערכת האקלים‪ ,‬הימים והאוקיאנוסים והאטמוספרה)‪ ,‬ורואה בשינויים פיזיים‬
‫עולמיים אלה‪ ...‬איומים המשתווים בחומרתם לרוב האיומים הצבאיים שממסדי הביטחון הלאומי נערכים‬
‫לקראתם" (‪.)Porter, 1995, p. 216‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫במה שונה גישת "הביטחון הלאומי"‪ ,‬שהריאליסטים מדגישים את חשיבותו‪ ,‬מגישת "הביטחון‬ ‫‪0‬‬

‫האנושי" שהליברלים מעדיפים? האם ייתכן שהן עשויות דווקא להשלים ולחזק זו את זו?‬
‫אילו שיקולים תכלול חוקרת פמיניסטית בניתוח סוגיה זו? כיצד ישפיעו שיקולים אלה על תפיסת‬ ‫‪0‬‬

‫הביטחון שלכם?‬
‫כקובעי מדיניות‪ ,‬אילו היבטים ביטחוניים הייתם מדגישים כהיבטים היכולים להבטיח את שלום‬ ‫‪0‬‬

‫מדינתכם? מדוע?‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 451‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:03‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪452‬‬

‫טבלה ‪ 13.1‬צעדים חשובים בדרך לזכויות אדם ולזכויות נשים‬

‫החלטות עיקריות‬ ‫ועידה‬ ‫שנה‬

‫משיקה את הדיאלוג העולמי בנושא שוויון מגדרי ומובילה להקמת קרן האו"ם לפיתוח נשים‬ ‫הוועידה העולמית לציון שנת האישה‬ ‫‪1975‬‬
‫(‪)UNIFEM‬‬ ‫הבין־לאומית (מקסיקו סיטי)‬

‫סעיף ‪ 12‬קורא למדינות "לנקוט את כל הצעדים המתאימים למיגור האפליה נגד נשים בתחום‬ ‫האמנה למיגור כל צורות האפליה‬ ‫‪1979‬‬
‫שירותי הבריאות כדי להבטיח‪ ,‬על בסיס שוויון מלא בין גברים לנשים‪ ,‬גישה לשירותי בריאות‪,‬‬ ‫נגד נשים (עצרת האו"ם‪ ,‬ניו יורק)‬
‫לרבות שירותים הנוגעים לתכנון המשפחה"‬

‫קוראת לממשלות לנקוט צעדים תקיפים יותר שיבטיחו לנשים בעלּות על קניין ושליטה בו‪ ,‬ישפרו‬ ‫ועידת האו"ם העולמית השנייה‬ ‫‪1980‬‬
‫את זכויות הנשים בענייני ירושה‪ ,‬משמורת על ילדים והכרה בלאומיות‬ ‫לענייני נשים (קופנהגן)‬

‫מכירה בחובת הממשלות להציב את סוגיית המגדר במרכז הדיון החברתי ולפתח מנגנונים‬ ‫ועידת האו"ם העולמית השלישית‬ ‫‪1985‬‬
‫מוסדיים לקידום שוויון מגדרי והעצמת נשים על בסיס רחב‬ ‫לענייני נשים (ניירובי)‬

‫הצהרת וינה מכילה תשעה סעיפים העוסקים ב"שוויון המעמד וזכויות האדם של נשים"‪ ,‬ומכירה‬ ‫ועידת האו"ם לזכויות אדם (וינה)‬ ‫‪1993‬‬
‫לראשונה בעובדה‪ ,‬כי "אלימות נגד נשים היא הפרה של זכויות אדם"‬

‫מציבה סדר יום שאפתני ומקיף לקידום הפיתוח האנושי באמצעות התייחסות לאי־שוויון מגדרי‬ ‫ועידת האו"ם העולמית הרביעית‬ ‫‪1995‬‬
‫ולזכויות נשים‬ ‫לענייני נשים (בייג'ין)‬

‫שואפת לגבש אמנה להתמודדות עם הבעיה המחריפה של סחר בבני אדם ויצוא בני אדם בין‬ ‫ועידת נאט"ו לסחר בבני אדם‬ ‫‪2004‬‬
‫גבולות לאומיים ‪ -‬בעיקר נשים וילדים‬ ‫(בריסל)‬

‫משיקה תכנית פעולה להגנה על "זכויות האדם היסודיות של הנשים‪ ,‬כולל הזכות לבריאות מינית‬ ‫ועידת האו"ם לזכויות מיניות ורבייה‬ ‫‪2004‬‬
‫ולרבייה"‬ ‫(ניו יורק)‬

‫"מצע הפעולה" (‪ַ )Platform for Action‬מתווה את האסטרטגיות להעצמת נשים וילדות‬ ‫ועידת האו"ם העולמית לענייני נשים‬ ‫‪2005‬‬
‫(בייג'ין)‬

‫מנהלת מעקב לאורך ‪ 15‬שנים אחר ההתקדמות במימוש הצהרת בייג'ין‪ ,‬ומעריכה את הביצועים‬ ‫ועדת האו"ם לענייני מעמד האישה‬ ‫‪2010‬‬
‫על־פי סעיפי "מצע הפעולה"‬ ‫(ניו יורק)‬

‫על־פי מדד האי־שוויון המגדרי של ִמנהל הפיתוח של האו"ם (‪ ,)UNDP‬נשים בכל רחבי‬ ‫מדד אי־שוויון מגדרי‬
‫(‪GII – Gender Inequality‬‬
‫העולם ממשיכות להיות מקופחות יחסית לגברים בתחומים רבים (‪ .)UNDP, 2013‬המדד‬ ‫‪)Index‬‬
‫המורכב‪ ,‬שהציונים בו נעים מאפס (אין אי־שוויון) לאחד (אי־שוויון קיצוני)‪ ,‬מלמד על‬ ‫מדד המשתמש בנתונים על‬
‫שונות בין גברים לנשים בשלושה ממדים‪ :‬בריאות מערכת המין והרבייה הנשית‪ ,‬העצמה‬ ‫בריאות מערכת המין והרבייה‬
‫ושוק העבודה‪ .‬אי־שוויון מגדרי – ההבדל ברמת החיים בין גברים לנשים – שוחק את‬ ‫הנשית‪ ,‬העצמה פוליטית‬
‫והעצמה באמצעות חינוך לנשים‪,‬‬
‫הישגי הפיתוח האנושי ואת זכויות האדם‪ ,‬ומשתקף בהבדלים בשיעורי התמותה והפריון‬ ‫והשתתפות נשים בכוח העבודה‪,‬‬
‫של נשים‪ ,‬בעצמה הפוליטית ובהשכלה שהן מצליחות לרכוש‪ ,‬ובשיעור ההשתתפות שלהן‬ ‫כדי להעריך באיזו מידה האי־‬
‫בכוח העבודה‪ ,‬בהשוואה לגברים‪ .‬לרוב‪ ,‬נשים נהנות פחות מגברים מגישה ללימודים‬ ‫שוויון המגדרי שוחק את הישגי‬
‫המדינה במדד הפיתוח האנושי‪.‬‬
‫מתקדמים ולהכשרה מקצועית בעבודה‪ ,‬וברוב המקרים משתכרות פחות מהם‪.‬‬
‫אי־שוויון מגדרי‬
‫רמות האי־שוויון המגדרי שונות מאוד בין מדינות העולם‪ ,‬ובולטות בעיקר בשלושה אזורים‬ ‫(‪)gender inequality‬‬

‫של הדרום העולמי‪ :‬דרום אסיה‪ ,‬המזרח התיכון ואפריקה שמדרום לסהרה‪ .‬בתחילת ‪,2013‬‬ ‫הבדלים בין גברים לנשים‬
‫בהזדמנויות ובתגמול‪ ,‬שמכתיבים‬
‫שיעור האי־שוויון המגדרי בהולנד היה נומינלי בלבד‪ ,‬עם ציון של ‪ .045‬במדד האי־שוויון‬ ‫הערכים המנחים את מדיניות‬
‫המגדרי‪ .‬בהשוואה למצב בתימן (‪ ).747‬או בניז'ר (‪.)UNDP, 2013( ).707‬‬ ‫החוץ והפנים של המדינה‪.‬‬

‫הצורך להרחיב את שוויון הזכויות לנשים ברור לחלוטין‪" .‬כאשר נשים משכילות ומסוגלות‬
‫להתפרנס ולשלוט בהכנסה‪ ,‬התוצאות החיוביות הן רבות‪ :‬ירידה בתמותת תינוקות‪ ,‬שיפור‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 452‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:04‬‬

 ‫‪453‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 13‬קידום הפיתוח האנושי וזכויות אדם‬

‫בבריאות ילדים ובתזונתם‪ ,‬עלייה בתפוקה החקלאית‪ ,‬האטה בקצב גידול האוכלוסייה‪,‬‬
‫התרחבות כלכלית ויציאה ממעגל העוני" (‪ .)Coleman, 2010b, p. 13‬כאשר נשים ונערות‬
‫צוברות הכנסה‪ ,‬הן משקיעות ‪ 90%‬ממנה ברווחת משפחותיהן‪ ,‬ברכישת ספרים‪ ,‬כילות נגד‬
‫יתושים ותרופות – בניגוד לגברים‪ ,‬המקצים ‪ 30%‬או ‪ 40%‬בלבד מהכנסתם למימון צרכים‬
‫אלה (‪ .)Gibbs, 2011‬ואולם‪ ,‬למרות העובדה ש"מאז המאה ה־‪ ,18‬פמיניסטיות‪ ,‬חוקרות‬
‫ופעילות נטלו עליהן את המשימה לחשוף את העובדה שהחיים הפוליטיים מתבססים‬
‫על הנחות שגויות לגבי נשיות וגבריות‪ ...‬קיימות ראיות רבות שלפיהן משטרים פוליטיים‬
‫לשמר את חלוקת‬‫ֵ‬ ‫ומדינות המתנהלות תחתיהם נקטו צעדים יזומים ומכוונים שמטרתם‬
‫העבודה המדרגית והממוגדרת‪ ,‬המנצלת את הכוח היצרני של נשים תמורת שכר זעום‪,‬‬
‫ובמקרים רבים אף בלא כל תשלום" (‪.)Enloe, 2001, p. 311‬‬

‫המצב בפוליטיקה דומה‪ :‬מאז ‪ ,1900‬רק ‪ 15%‬ממדינות העולם העמידו בראשן אישה או‬
‫נשים (‪ .)Harper’s, 2008‬הנשים סובלות עד היום מייצוג־חסר (בממדים עצומים) בעמדות‬
‫של קבלת החלטות שלטוניות‪ ,‬גם במדינות דמוקרטיות ומפותחות‪ .‬הפער המגדרי בבתי‬
‫המחוקקים של מדינות העולם נוטה בבירור לטובת הגברים‪ .‬בתחילת ‪ 2013‬תפסו הנשים‬
‫רק ‪ 21%‬מכלל המושבים בבתי המחוקקים בעולם‪ ,‬לעומת ‪ 13%‬ב־‪ ;WDI, 2013( 1990‬ראו‬
‫גם מפה ‪.)13.4‬‬

‫ברוב החברות‪ ,‬הפוליטיקה נתפסת כ"ספורט גברי ברובו – מלחמה בלי נשק – ובמקרים‬
‫רבים הגברים מתעלמים מן הנשים או דוחקים אותן הצדה במאמציהם להשיג או לצבור‬
‫עצמה"‪ ,‬מסבירה הילארי קלינטון‪ ,‬שרת החוץ לשעבר של ארצות הברית‪ .‬לדבריה‪" ,‬אנו‬
‫רואים‪ ,‬כי במקומות שיש בהם החלשה ודה־הומניזציה של נשים‪ ,‬קיימים לא רק כוחות‬
‫אנטי־דמוקרטיים חזקים‪ ,‬אלא גם קיצוניות פוליטית‪ ,‬היוצרת בעיות ביטחוניות"‪ ,‬הן בתוך‬
‫המדינה הן בעולם כולו‪ .‬ברור לכול‪ ,‬כי "בחברות שיש בהן יותר שוויון‪ ,‬הסיכוי לשגשוג‬
‫ולקיום מוסדות שלטון דמוקרטיים יציבים גבוה יותר" (‪.)Htun & Weldon, 2010, p. 207‬‬

‫פערי המגדר מתמידים ברמות הבסיסיות ביותר של הפיתוח האנושי‪ ,‬וקל מאוד להגיע‬
‫למסקנה‪ ,‬כי הנשים היו ונותרו קרבנות של הפרת זכויות אדם ואפליה כמעט בכל מקום‬
‫בעולם‪ .‬בנות מתות בגיל צעיר יותר מאשר בנים‪ ,‬והגישה של נשים לשירותי בריאות‬
‫נאותים מוגבלת (‪" .)WDI, 2013‬במזרח התיכון ובדרום אסיה‪ ,‬נשים שלבושן אינו צנוע‬
‫דיו מותקפות בהתזת חומצה‪ .‬ברחבי אפריקה‪ ,‬היקף השימוש באונס המוני כאמצעי‬
‫לחימה מוסיף לגדול מעימות לעימות" (‪ .)Coleman, 2010a, p. 128‬נשים ממשיכות‬
‫להיות הקרבנות העיקריים של סחר בבני אדם למטרות ניצול מיני ואלימות מינית‪ ,‬ורק‬
‫"שעבוד מיני" הוא פשע מלחמה – עובדה‬ ‫ב־‪ 2001‬קבע בית הדין הפלילי הבין־לאומי‪ ,‬כי ִ‬
‫שהפמיניסטיות מצביעות עליה כעל דוגמה לזלזול המסורתי המתמשך בזכויות האדם‬
‫של האישה‪.‬‬

‫ההגנה על זכויות הנשים קשה‪ ,‬מפני שהסוגיות הכרוכות בכך נוגעות באמונות יסוד‬
‫דתיות ותרבותיות עמוקות‪ ,‬שיש ביניהן פערים רבים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בארצות אסלאמיות רבות‪,‬‬
‫נשים מחויבות להסתיר את פניהן ברעלה כאשר הן מופיעות בציבור‪ ,‬ויש הפרדה מלאה‬
‫בין נשים לגברים באירועים חברתיים ודתיים‪ .‬כפי שאומר הסוציולוג האמריקני הרברט‬
‫ספנסר‪" ,‬אפשר לשפוט מצב של עם על־פי היחס שנשים מקבלות"‪ .‬רבים בארצות המערב‬
‫הליברליות‪ ,‬המתמקדות בשוויון חברתי‪ ,‬פוליטי וכלכלי בין המינים‪ ,‬מתקשים מאוד להבין‬
‫מסורות אלה‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 453‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:04‬‬

 ‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪13‬‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫איור ‪13-4‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪454‬‬

‫המספר הגבוה ביותר של שרות בממשלה‬

‫הממוצע העולמי ‪21%‬‬
‫קובה ‪ 45%‬שוודיה ‪ 45%‬אנדורה ‪50%‬‬
‫רואנדה ‪58%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫אמריקה הלטינית‬
‫‪28%‬‬ ‫גוש האירו‬
‫‪22%‬‬ ‫אפריקה שמדרום לסהרה‬
‫‪20%‬‬ ‫דרום אסיה‬
‫המזרח התיכון‪/‬צפון אפריקה ‪14%‬‬

‫המספר הנמוך‬

‫מקור‪Rendered based on data from World Development Indicators 2013 :‬‬

‫ביותר של‬
‫שרות בממשלה‬

‫ארצות הברית‬ ‫לבנון‬

‫‪18%‬‬ ‫‪3%‬‬
‫נשים על המפה‪:‬‬
‫שיעור הנשים בבית המחוקקים‪2011 ,‬‬ ‫פפואה גינאה‬
‫החדשה‬
‫‪50%-45%‬‬ ‫עומאן‬ ‫איי שלמה‬ ‫מצרים‬ ‫‪3%‬‬
‫‪44.9%-30%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪2%‬‬
‫‪29.9%-15%‬‬
‫‪14.9%-3%‬‬
‫‪2.9%-0%‬‬ ‫ועוד שש מדינות שאין בהן אף לא שרה אחת‪:‬‬
‫אין נתונים‬ ‫מיקרונזיה‪ ,‬פלאוּ‪ ,‬קטאר‪ ,‬ערב הסעודית‪ ,‬ונוּאטוּ‪ ,‬תימן‬

‫מפה ‪ 0 13.4‬כיום‪ ,‬יש יותר מאי פעם נשים בעמדות שלטוניות‪ .‬שיעור הנשים בבתי המחוקקים של מדינות גדל בין השנים ‪ 1995-1975‬באחוז אחד‬
‫בלבד‪ ,‬לעומת גידול של ‪ 8%‬בין השנים ‪ .2008-1998‬עם זאת‪ ,‬שוויון מגדרי הוא מצב נדיר גם במשטרים דמוקרטיים‪ .‬בבתי המחוקקים בעולם יש אישה‬
‫אחת בלבד מול ארבעה גברים‪ ,‬ובאמצע ‪ 2013‬רק ‪ 17‬ראשי ממשלות בעולם היו נשים‪ .‬על־פי תחזית האו"ם‪" ,‬מדינות שהבחירות בהן נערכות בשיטת‬
‫הרוב ('המנצח לוקח הכול'‪ ,‬או '‪ ,)'first-past-the-post‬שאין בהן הסדרי ִמכסות או שריּון לייצוג נשים‪ ,‬לא יגיעו אל הסף שהוגדר לכהונת נשים בתפקידי‬
‫ציבור ‪ - 40% -‬אלא לקראת סוף המאה" (‪.)UNIFEM, 2013‬‬

‫"העצמה מגדרית" מתבססת על התפיסה שפיתוח אנושי יכול להתרחש רק באמצעות‬

‫מימוש מלוא הפוטנציאל של כל בני האדם‪ ,‬ובכלל זה זכויות האדם של נשים‪ .‬רק לאחר‬
‫שתפיסה זו התקבלה ככלי שבאמצעותו אפשר לבחון את סוגיות הליבה שעל סדר היום‬
‫העולמי‪ ,‬קיבל העיסוק בסוגיות מגדר מקום מרכזי בדיון הציבורי‪ .‬אף־על־פי שהאיום‬
‫החמור על זכויותיהן וביטחונן של נשים וילדות ברחבי העולם נותר בעינו‪ ,‬קיימים סימנים‬
‫שחל שינוי מסוים‪ .‬בארצות רבות נעשים מאמצים לקידום השוויון המגדרי‪:‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 454‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:04‬‬

 ‫‪455‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 13‬קידום הפיתוח האנושי וזכויות אדם‬

‫כיצד לגשר על הפער המגדרי? ‪ 0‬בתצלומים‪ ,‬שתי דוגמאות של שינוי בהעצמת נשים‪ .‬מימין‪ ,‬דילמה רּוסף‪ ,‬האישה הראשונה שנבחרה‬
‫לנשיאות ברזיל‪ ,‬ב־‪ 1‬בינואר ‪ .2011‬משמאל‪ ,‬מגי וּודוורד‪ ,‬אלופה בצבא ארצות הברית‪ ,‬אשר ב־‪ 2011‬הייתה לאישה הראשונה בהיסטוריה של‬
‫ארצות הברית שפיקדה על מערכה צבאית אווירית‪ ,‬בזמן שארצות הברית השתתפה בהתקפות נגד לוב‪ .‬כאשר נשאלה מה היא חושבת על‬
‫היותה מודל לחיקוי‪ ,‬ענתה‪" :‬לא ניכנס עכשיו לעניין 'האישה הראשונה'‪ ,‬בסדר?‪ ...‬אני רוצה לקוות שאני דמות משפיעה על ילדים וילדות רבים"‬
‫(‪.)Thompson, 2011, p. 38‬‬

‫הגדלת ההעצמה הכלכלית של נשים הושגה באמצעות חקיקה מתקדמת‪ ,‬שאסרה‬

‫על התנהלות מפלה‪ ,‬הבטיחה שכר שווה‪ ,‬התירה חופשות לידה לאם ולאב‪ ,‬והתקינה‬
‫מנגנוני הגנה מפני הטרדה מינית במקום העבודה‪ .‬הממשלות הפנו עורף לתפיסה‬
‫שלפיה אלימות נגד נשים היא עניין פרטי; וכיום‪ ,‬בכל מקום בעולם קיימים חוקים‬
‫המגדירים רעה חולה זו‪ ,‬על כל גילוייה הרבים‪ ,‬כעבירה על החוק‪ .‬החקיקה האוסרת‬
‫אפליה על בסיס מין בענייני ירושה ואזרחות‪ ,‬חוקים המבטיחים שוויון בתוך המשפחה‪,‬‬
‫ומדיניות המבטיחה לנשים ולילדות גישה לשירותים הכוללים בריאות וחינוך – כל אלה‬
‫תרמו גם הם לשיפורים של ממש ברמת החיים של נשים (‪.)UNIFEM, 2011, p. 8‬‬

‫בניגוד לתיאוריה הריאליסטית הקלאסית‪ ,‬התיאוריה הפמיניסטית שואפת לתקן את‬

‫הדימויים המקובלים‪ ,‬אך המעּוותים‪ ,‬של הפוליטיקה העולמית‪ ,‬באמצעות תיקון האופן‬
‫מובנים חברתית‪ ,‬כפי שמלמדת אותנו התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית (ראו פרק‬ ‫שבו הם ְ‬
‫‪ .)2‬המטרה היא להראות לעולם את ההזנחה והקיפוח של סוגיות מגדר ושל נשים בחברה‬
‫העולמית‪ ,‬ולהציע חזון תיאורטי חלופי‪ ,‬המעצים נשים‪ ,‬מבטיח את זכויות האדם היסודיות‬
‫שלהן‪ ,‬וקורא תיגר על תיאוריות ריאליסטיות המעדיפות את המדינה והעצמה הצבאית‬
‫(‪.)Enloe, 2007; Tickner, 2010‬‬

‫רצח־מגדר‪ ,‬עבדות וסחר בבני אדם‬

‫בנסיבות רגילות‪ ,‬נשים מאריכות ימים יותר מגברים‪ ,‬ולפיכך ברוב חלקי העולם יש יותר‬
‫נשים מגברים‪ ,‬אפילו באזורים עניים כמו רוב מדינות אמריקה הלטינית ואפריקה‪" .‬ובכל‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 455‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:20‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪456‬‬

‫זאת‪ ,‬במקומות שבהן מעמד הבנות נחות מאוד‪ ,‬הן פשוט נעלמות" (‪Kristof & WuDunn,‬‬
‫‪ .)2009, p. xv‬בצפון הודו ובסין‪ ,‬על כל ‪ 100‬בנות נולדים יותר מ־‪ 117‬בנים‪ ,‬בשל העדפה‬
‫תרבותית לבנים‪ ,‬העדפה מודרנית למשפחות קטנות‪ ,‬וזמינות הטכנולוגיה המאפשרת‬
‫לזוגות לדעת את מין העובר לפני הלידה‪ .‬מספר הולך וגדל של מדינות‪ ,‬בעיקר באסיה‪,‬‬
‫אמרטיה‬‫חוות כיום את השפעותיו של דור שלם שנעשה בו רצח־מגדר; הכלכלן ההודי ָ‬ ‫רצח־מגדר‬
‫(‪)gendercide‬‬
‫ֶסן מעריך‪ ,‬כי יותר מ־‪ 107‬מיליון בנות "נעדרות‪/‬חסרות" בעקבות הפלות‪ ,‬רצח ומוות של‬
‫הריגה שיטתית של בני מגדר‬
‫ילדות עקב הזנחה חמורה‪ .‬במהלך ‪ 50‬השנים האחרונות‪ ,‬מספר הילדות שנהרגו בשל מינן‬ ‫מסוים‪.‬‬
‫גדול יותר ממספר כל הגברים שנהרגו בכל המלחמות במאה ה־‪Coleman, 2010a;( 20‬‬
‫‪.)Kristof & WuDunn, 2009‬‬

‫תופעה נוספת מעוררת אימה בתחום זכויות אדם‪ ,‬הפוגעת בעיקר בנשים ובילדים‪ ,‬היא‬
‫הסחר בבני אדם (ראו ‪ .)Brysk & Choi-Fitzpatrick, 2013‬רבים מניחים בטעות‪ ,‬כי העבדות‬
‫פסה מן העולם‪ ,‬אך בפועל‪ ,‬היקף הסחר בבני אדם הוא אדיר‪ .‬סחר העבדים המודרני הגדל‬
‫מתנהל בכל רחבי העולם‪ ,‬ו"אף־על־פי שב־‪ 150‬השנים האחרונות נחתמו יותר מתריסר‬
‫אמנות בין־לאומיות שאסרו על עבדות‪ ,‬יש כיום בעולם יותר עבדים מאשר בכל תקופה‬
‫אחרת בהיסטוריה האנושית" (‪.)Skinner, 2010, p. 56‬‬

‫בשיאו של עידן הסחר בעבדים‪ ,‬בשנות השמונים של המאה ה־‪ ,18‬הובאו בכל שנה‬
‫כ־‪ 80,000‬אפריקנים אל העולם החדש‪ .‬לצורך השוואה‪ ,‬כיום‪ ,‬על־פי נתוני משרד החוץ של‬
‫ארצות הברית‪ ,‬מועברים בכל שנה באופן בלתי־חוקי בין גבולות בין־לאומיים בין ‪600,000‬‬
‫ל־‪ 800,000‬בני אדם‪ ,‬שנגזר עליהם להיות שפחות מין או עבדים נרצעים (‪Coleman,‬‬
‫‪ .)2010a‬כפי שמסביר החוקר איתן קפסטין‪:‬‬
‫העבדות וסחר העבדים העולמי ממשיכים לשגשג עד ימינו; למעשה‪ ,‬סביר להניח‬
‫שכיום יש יותר בני אדם הנסחרים בין גבולות בניגוד לרצונם מאשר בכל תקופה אחרת‬
‫בעבר‪ .‬הכתם האנושי הזה איננו רק כתם זעיר על ה"שטיח" המפואר של המסחר‬
‫הבין־לאומי‪ .‬הוא תוצר של אותם כוחות פוליטיים‪ ,‬טכנולוגיים וכלכליים שהזינו את‬
‫הגלובליזציה‪ .‬בדיוק כפי שהעובדות הנוראות על סחר העבדים האטלנטי הביאו בסופו‬
‫של דבר לבחינה מחודשת של ההיסטוריה של ארצות הברית – שכן‪ ,‬עד שנות השישים‬
‫של המאה ה־‪ ,20‬ההיסטוריוגרפיה האמריקנית התרכזה ברובה בתיאור עבר מפואר –‬
‫כך המודעות הגוברת לקיומו של סחר העבדים המודרני חייבת להביא להכרה בפגמיהם‬
‫של ההסדרים הכלכליים והשלטוניים שלנו כיום‪ .‬השיטה הקיימת מציעה לפושעים‬
‫ולמדינות עברייניות יותר מדי תמריצים לסחר בבני אדם ומספקת מעט מדי סנקציות‬
‫להענשתם‪ .‬העבדות המודרנית פוגעת‪ ,‬בדרך־כלל‪ ,‬בנשים ובילדים‪ ,‬שחיי העבדות נכפים‬
‫עליהם בכוח‪ ,‬באמצעות שימוש באלימות ובמניעת צורכי יסוד (‪.)Kapstein, 2006, p. 103‬‬

‫על־פי דיווחי האו"ם‪ ,‬הצורה המובילה בסחר בבני אדם‪ ,‬האחראית ל־‪ 79%‬מהיקף סחר‬
‫העבדים‪ ,‬היא ניצול מיני‪ .‬רוב הקרבנות הן נשים וילדות‪ .‬הצורה המובילה השנייה היא‬
‫עבודת כפייה (‪ ,)18%‬ואחד מכל חמישה קרבנות הם ילדים‪ .‬כיום‪ ,‬יש בעולם כ־‪ 8.5‬מיליוני‬
‫ילדים עבדים‪ .‬רובם המכריע של ילדים אלה מוחזקים כעובדי כפייה‪ ,‬כרבע מהם עובדים‬
‫בזנות‪ ,‬וכחצי מיליון מגויסים בכפייה לשירות בצבא כילדים חיילים (‪.)Aljazeera, 2011‬‬
‫על־פי דוח האו"ם‪" ,‬אצבעותיהם הקטנות והזריזות של הילדים מנוצלות לפתיחת קשרים‬
‫ברשתות דיג‪ ,‬לתפירת מוצרי מותרות או לקטיף הקקאו‪ .‬תמימותם מנוצלת לקיבוץ נדבות‪,‬‬
‫ככלות קטינות‪,‬‬‫או למטרות מין כמו זנות‪ ,‬פדופיליה או פורנוגרפיית ילדים‪ .‬ילדות נמכרות ַ‬
‫וילדים נמכרים כרוכבי גמלים"‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 456‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:20‬‬

 ‫‪457‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 13‬קידום הפיתוח האנושי וזכויות אדם‬

‫רבים מקרבנות הסחר בבני אדם מועברים בין יבשות‪ ,‬אך הסחר הבין־אזורי והמקומי בבני‬
‫סיד ָּבקה‪,‬‬
‫אדם נפוץ ממנו‪ .‬סחר בבני אדם הוא פעילות פלילית רווחית ביותר‪ .‬לדברי לואיס ֶ‬
‫השגריר המיוחד למאבק בסחר בבני אדם במשרד החוץ האמריקני‪ ,‬כלכלת צללים שחורה‬
‫זו "מגלגלת לכיסי הסוחרים רווחים של ‪ 32‬מיליארד דולרים בשנה" (‪ .)Ireland, 2010‬עסקי‬
‫הסחר בבני אדם מדורגים במקום השלישי‪ ,‬אחרי הסחר בסמים והסחר בנשק‪ ,‬ברשימת‬
‫העסקים הבלתי־חוקיים הגדולים ביותר בעולם (‪" .)Obuah, 2006‬הרווח המצטבר לכל‬
‫החיים מהעסקת פועל בניין בתנאי עבדות הוא ‪ 8,700‬דולר בברזיל‪ ,‬ו־‪ 2,000‬דולר בהודו‪.‬‬
‫שפחת מין מכניסה לבעליה רווח מצטבר של ‪ 18,000‬דולר בתאילנד‪ ,‬ו־‪ 49,000‬דולר בלוס‬
‫אנג'לס" (‪.)Hardy, 2013‬‬

‫‪Shiho Fukada/WpN/Photoshot‬‬
‫‪AP Photo/Alexander Mueller‬‬

‫עבדות מודרנית ‪" 0‬צריך לעשות יותר כדי להפחית את פגיעּות הקרבנות‪ ,‬להגדיל את הסכנות לסוחרי‬
‫העבדים‪ ,‬ולהקטין את הביקוש לסחורות ולשירותים שהעבדים המודרניים מספקים"‪ ,‬אומר אנטוניו מריה‬
‫קוסטה‪ ,‬לשעבר מנהל משרד האו"ם לסמים ופשיעה‪ .‬בתצלום מימין‪ ,‬עובדת מין בת ‪ 17‬בבנגלדש‬
‫לאחר מתן שירות ללקוח‪ .‬היא ברחה מביתה כדי להימלט מנישואין בכפייה בגיל ‪ ,15‬וחיפשה עבודה‬
‫במפעל‪ ,‬שם רימו אותה ומכרו אותה לבית זונות‪ .‬בתצלום משמאל‪ ,‬השחקנית מירה סורבינו‪ ,‬שהתמנתה‬
‫לשגרירת רצון טוב מטעם האו"ם למאבק בסחר בבני אדם‪ ,‬במאמץ להעלות את המודעות הציבורית‬
‫לסחר בבני אדם ולהעמיק את המחויבות להילחם בבעיה‪.‬‬

‫ילדים וזכויות אדם‬

‫ילדים הם אחת הקבוצות התלויות והפגיעות ביותר בחברה‪ ,‬וזכויות האדם שלהם מופרות‬
‫לעתים קרובות‪ .‬הם מתמודדים עם הזנחה והתעללות פושעת‪ ,‬ביניהם‪ :‬סבל‪ ,‬רעב מתמיד‪,‬‬
‫מחלות בלא טיפול‪ ,‬עבדות לצורכי עבודת כפייה או ניצול מיני וגיוס בכפייה כחיילים‬
‫ילדים‪ .‬אמנסטי‪ ,‬ארגון לא־ממשלתי בין־לאומי‪ ,‬העוסק בזכויות אדם‪ ,‬מתאר את התנאים‬
‫שמהם סובלים ילדים רבים ברחבי העולם‪:‬‬
‫ילדים סובלים מעינויים ומהתעללות בידי פקידי מדינה; הם נעצרים בשרירות או על־‬
‫פי חוק‪ ,‬במקרים רבים בתנאי מעצר מחרידים; בארצות מסוימות חל עליהם עונש‬
‫מוות‪ .‬אלפים נהרגים או נפצעים והופכים לנכי מלחמות‪ ,‬ורבים מהם בורחים מבתיהם‬
‫והופכים לפליטים‪ .‬ילדים שהעוני או ההתעללות דחפו אותם לחיות ברחובות נעצרים‪,‬‬
‫מותקפים‪ ,‬ואפילו נרצחים בשירות 'טיהור חברתי'‪ .‬מיליוני ילדים עובדים בעבודות‬
‫נצלניות או מסוכנות‪ ,‬או שהם קרבנות של סחר בילדים ושל העסקה כפויה בזנות‪.‬‬
‫מכיוון שילדים הם 'מטרות קלות'‪ ,‬במקרים רבים מאיימים עליהם‪ ,‬מכים אותם או‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 457‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:21‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪458‬‬

‫אונסים אותם במטרה להעניש בני משפחה אחרים‪ ,‬שקשה להגיע אליהם (‪Amnesty‬‬
‫‪.)International, 2009b‬‬

‫הפרת זכויות האדם של ילדים מתרחשת בכל רחבי העולם‪ .‬עם זאת‪" ,‬מצבן של זכויות‬
‫האדם במדינות חלשות גרוע‪ ,‬בדרך־כלל‪ ,‬ממצבן במדינות חזקות"‪ ,‬שכן הן חסרות יכולת‬
‫להגן ביעילות (‪ .)Englehart, 2009, p. 163‬מדינות אלה מוכות שחיתות‪ ,‬אין בהן כוח שיטור‬
‫יעיל‪ ,‬ואין ביכולתן לספק שירותים בסיסיים‪.‬‬

‫על־פי יוניצף‪ ,‬קרן החירום הבין־לאומית של האו"ם למען ילדים (‪ ,)UNICEF‬כדי לחולל‬
‫שינוי במצב האנושי‪" ,‬חיוני לשפר את שירותי בריאות הציבור‪ ,‬ובכלל זה גישה למים נקיים‬
‫ושיפור התברואה‪ .‬רכישת השכלה‪ ,‬בעיקר בקרב בנות ואימהות‪ ,‬עשויה להציל חיי ילדים‪.‬‬
‫הגדלת ההכנסה עשויה אמנם לסייע‪ ,‬אך דבר לא יושג קודם שייעשה מאמץ מוגבר להבטיח‬
‫ששירותים אלה יגיעו למי שזקוקים להם ביותר"‪ .‬אף־על־פי ששיעורי תמותת הילדים ירדו‬
‫בכל חלקי העולם מאז ‪ ,1960‬כמעט ‪ 10‬מיליוני ילדים בכל שנה לא יזכו לחגוג את יום‬
‫הולדתם החמישי‪" .‬רובם המכריע מתים מסיבות שהיה אפשר למנוע באמצעות צירוף של‬
‫טיפול הולם‪ ,‬תזונה נאותה וטיפול רפואי פשוט" (‪.)World Bank, 2009, p. 44‬‬

‫רוב הילדים המתים בכל שנה חיים בדרום העולמי‪ ,‬שבו מתים בכל שנה יותר מחמישה מכל‬
‫מאה ילדים מתחת לגיל חמש‪ ,‬לעומת הצפון העולמי‪ ,‬שבו היחס הוא פחות מ־‪ 1‬ל־‪100‬‬
‫(‪ .)WDI, 2013‬תזונה לקויה היא הגורם ליותר ממחצית ממקרי המוות של ילדים בכל העולם;‬
‫חוסרים תזונתיים מחלישים את המערכת החיסונית של ילדים ומותירים אותם פגיעים‬
‫יותר למחלות זיהומיות ולמגיפות כמו מלריה‪ ,‬דלקת ריאות‪ ,‬שלשולים‪ ,‬חצבת ואיידס (ראו‬
‫פרק ‪ .)12‬למרות זאת‪" ,‬נרשמה ירידה מהירה בשיעורי התמותה של ילדים מתחת לגיל‬
‫חמש (יותר מ־‪ )50%‬באמריקה הלטינית ובאיים הקריביים‪ ,‬באירופה המרכזית והמזרחית‪,‬‬
‫בחבר המדינות העצמאיות שקמו לאחר קריסת ברית המועצות‪ ,‬וכן במזרח אסיה וארצות‬
‫האוקיאנוס השקט‪ .‬ואולם‪ ,‬עדיין נותרו ארצות רבות ששיעורי תמותת הילדים בהן גבוהים‬
‫מאוד‪ ,‬בעיקר באפריקה שמדרום לסהרה ובדרום אסיה" (‪.)UNICEF, 2009‬‬

‫מצב זכויות האדם מחמיר בארצות שמתחולל בהן סכסוך מזוין‪ .‬לא זו בלבד שילדים‬
‫רבים מתייתמים או מופרדים ממשפחותיהם‪ ,‬בלא מזון או השגחה‪ ,‬במקרים רבים הם גם‬
‫מעורבים בלחימה במישרין‪ .‬לפי הערכות האו"ם (‪ 300,000 ,)United Nations, 2013a‬בנים‬
‫ובנות בני שבע עד שמונה־עשרה גויסו לצבא ושירתו כילדים חיילים ביותר מ־‪ 50‬מדינות‪,‬‬
‫בתוך הפרה בוטה של הוראות הדין הבין־לאומי‪ .‬מכיוון שהם צעירים וקל להפחידם‪ ,‬הם‬
‫לרוב חיילים צייתנים‪ .‬מקצתם נחטפים מבתיהם‪ ,‬אחרים לוחמים תחת איום במות‪ ,‬ויש‬
‫המצטרפים לצבא מתוך ייאוש או רצון לנקום את מות בני משפחתם‪.‬‬

‫דוח האו"ם על ילדים במלחמה‪ ,‬שפורסם במאי ‪ ,2013‬מתמקד בהרחבה בנזק הנגרם לילדים‪,‬‬
‫ומביע דאגה כי‪:‬‬
‫השינויים באופי הסכסוכים המזוינים ובטקטיקות המשמשות לניהולם יוצרים איומים‬
‫חסרי־תקדים על ילדים‪ .‬בהיעדר קווי חזית ברורים ויריבים שאפשר לזהותם‪ ,‬השימוש‬
‫הגובר של קבוצות חמושות בטקטיקות טרור ובשיטות מסוימות שמפעילים כוחות‬
‫הביטחון מגביר את פגיעּות הילדים‪ .‬הילדים משמשים כמחבלים מתאבדים וכמגן‬
‫אנושי‪ ,‬הלוחמים תוקפים בהתמדה בתי ספר‪ ,‬תקיפות הפוגעות בעיקר בחינוך הילדות;‬
‫ובתי הספר עצמם משמשים למטרות צבאיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ילדים מוחזקים במעצר ביטחוני‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 458‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:21‬‬

 ‫‪459‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 13‬קידום הפיתוח האנושי וזכויות אדם‬

‫‪Eros Hoagland/The New York Times‬‬

‫‪Piers Benetar/Panos Pictures‬‬
‫הפרת זכויות אדם ‪" 0‬לנשים בגילאי ‪ 44-15‬יש סיכוי להפוך לנכֹות או להיהרג בעקבות אלימות גברית יותר מאשר ממלחמה‪ ,‬מסרטן‪ ,‬ממלריה‬
‫ומתאונות דרכים גם יחד" (‪ .)Coleman, 2010a, p. 127‬בתצלום מימין‪ ,‬ביבי איישה‪ ,‬אישה אפגנית שבעלה קצץ את אפה ואוזניה כעונש על בריחתה‬
‫מבית הוריו המתעללים‪ .‬גם ילדים נופלים קרבן להפרת זכויות אדם‪ .‬משמאל‪ ,‬אחתר מוחמד‪ ,‬חקלאי אפגני מורעב‪ ,‬מביט בבנו בן העשר ׁ ֶשר; הוא‬
‫מכר את בנו לאיכר עשיר בתמורה לאספקה חודשית של חיטה‪" .‬מה עוד יכולתי לעשות?" הוא שואל‪" .‬בני יחסר לי‪ ,‬אבל לא היה לנו מה לאכול"‪.‬‬

‫בחשד להשתייכות לקבוצות חמושות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬ילדים רבים נפגעים בהתקפות‬
‫כטב"מים‪ ,‬הגורמות נזק חמור לבריאותם הנפשית (‪.)UN, 2013b, p. 2‬‬

‫כדי להתמודד עם תוצאות אלה של הסכסוכים המזוינים בעולם‪ ,‬על המנהיגים הפוליטיים‬
‫להיות מחויבים לשלום הילדים ולרווחתם‪ .‬ב־‪ 4‬באוגוסט ‪ 2009‬אימצה מועצת הביטחון‬
‫של האו"ם פה אחד את נוסח ההחלטה הקובעת‪ ,‬שיש להרחיב את הדוח השנתי של‬
‫מזכ"ל האו"ם על פגיעות חמורות בילדים בידי קבוצות המעורבות בסכסוכים מזוינים;‬
‫וכי הדוח יכלול מעתה רשימה שמית מפורטת של קבוצות ההורגות ילדים או גורמות‬
‫להם נכות בניגוד להוראות הדין הבין־לאומי‪ ,‬או הנוקטות אלימות מינית קשה נגד ילדים‬
‫בזמן מלחמה‪" .‬זהו צעד חשוב במלחמה נגד הפטור הגורף מעונש על פשעים נגד ילדים‪,‬‬
‫ובהכרה במציאות שבה במלחמות‪ ,‬ילדות וילדים מהווים מטרות והופכים קרבנות‪ ,‬נהרגים‬
‫ונאנסים‪ ,‬ואף מגויסים לקבוצות חמושות"‪ ,‬אמרה ָרדיקה קּומרסּוואמי‪ ,‬האחראית מטעם‬
‫האו"ם על ילדים באזורי מלחמה‪ .‬ביולי ‪ 2011‬חזרה מועצת הביטחון של האו"ם והדגישה‬
‫את מחויבותה להגן על ילדים; מועצת הביטחון אימצה פה אחד את נוסח ההחלטה המגנה‬
‫התקפות על ילדים או התעללות בילדים וגיוס ילדים חיילים‪.‬‬

‫באופן מסורתי‪ ,‬הטיפול בילד נתפס‪ ,‬לרוב‪ ,‬כסוגיה "פרטית" של חיי המשפחה‪ ,‬המושרשת‬
‫עמוק בערכי תרבות ובמסורות קדומות‪ .‬ואולם‪ ,‬רבים מאמינים כי בהיות הילדים תמימים‬
‫וחפים מפשע‪ ,‬ביטחון וצורכי מחיה הם זכויות אדם בסיסיות שכל ילד זכאי להם‪ ,‬וכי‬
‫הקהילה הבין־לאומית מחויבת לסייע בהגנה על זכויות אלה (ראו "מבט מקרוב‪ :‬חוסר‬
‫ביטחון בילדות")‪ .‬האמנה לזכויות הילד (‪)CRC – Convention on the Rights of the Child‬‬
‫אימצה מחויבות זו‪ ,‬וב־‪ 20‬בנובמבר ‪ 1989‬אימץ האו"ם את נוסח האמנה‪ .‬זכויות האדם‬
‫היסודיות שהאמנה לזכויות הילד מכוננת לכל ילד בעולם מפורטות ב־‪ 54‬סעיפים‪ ,‬ובשני‬
‫פרוטוקולים נוספים הנתונים לבחירה‪ .‬בין הזכויות‪:‬‬
‫הזכות לשרוד‬ ‫‪0‬‬

‫הזכות להתפתחות מלאה‬ ‫‪0‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 459‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:23‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪460‬‬

‫הזכות להגנה מפני השפעות מזיקות‪ ,‬התעללות וניצול‬ ‫‪0‬‬

‫הזכות להשתתף באופן מלא בחיי המשפחה‪ ,‬התרבות והחברה‬ ‫‪0‬‬

‫האמנה מדגישה את זכותו של כל ילד בעולם לכבוד אנושי ולהתפתחות הרמונית ושלמה‪,‬‬
‫וחוץ מארצות הברית וסומליה‪ ,‬כל המדינות החברות באו"ם אישררו אותה והיא נתפסת‬
‫כניצחון גדול לזכויות האדם‪ .‬כפי שהכריז ארגון אמנסטי הבין־לאומי עם חתימת האמנה‪,‬‬
‫"בפעם הראשונה בהיסטוריה התגבשה אמנה השואפת לטפל בזכויות האדם המיוחדות‬
‫שיש לילדים‪ ,‬ולהציב אמות מידה לשמירה על זכויותיהם‪ .‬זוהי האמנה הבין־לאומית‬
‫היחידה המבטיחה זכויות מדיניות ואזרחיות בצד זכויות כלכליות‪ ,‬חברתיות ותרבותיות"‪.‬‬

‫התגובה לקידום מעמד זכויות האדם‬

‫השאיפה לקדם ולאכוף את זכויות האדם ולהפכם לחובתה ולאחריותה של הקהילה‬
‫העולמית מעוררת התנגדות‪ ,‬ואפשר להציג לפחות שלושה טיעונים נגדה‪ .‬כפי שמסביר‬
‫ויליאם שולץ‪ ,‬מנכ"ל ארגון אמנסטי הבין־לאומי‪ ,‬חסידי הריאליזם מתנגדים לחובה לקדם‬
‫את זכויות האדם‪ ,‬שכן הם "רואים את החתירה לזכויות אדם כיומרנית‪ ,‬מיותרת‪ ,‬ולפעמים‬
‫אפילו מסוכנת‪ ,‬ועומדת בסתירה לאינטרס הלאומי"‪ .‬מי שמנמקים את התנגדותם לחובה‬
‫זו מטעמים מדיניים או משפטיים טוענים‪ ,‬כי פעולה כזו מהווה התערבות חסרת הצדקה‬
‫בעניינים הפנימיים של מדינות אחרות ופגיעה בריבונותן‪ .‬המתנגדים לקידום זכויות‬
‫אדם במדינות אחרות‪ ,‬מתוך עמדה רלטיביסטית או פלורליסטית‪ ,‬רואים בכך סוג של‬
‫אימפריאליזם מוסרי (‪.)Blanton & Cingranelli, 2010; Donnelly, 2003‬‬

‫עם זאת‪ ,‬קיימת כיום "נכונות גוברת לראות בדאגה לזכויות אדם ובעיסוק בהפרתן נימוק‬
‫המצדיק סוגים שונים של התערבות בין־לאומית בענייניהן הפנימיים של מדינות‪ ,‬החל‬
‫בהטלת סנקציות דיפלומטיות וכלכליות וכלה בפעולה צבאית נגדן" (‪.)Beitz, 2001, p. 269‬‬
‫על־פי הקונסטרוקטיביסטים‪ ,‬לשינוי התודעתי במערכת הערכים הגלובלית עשויה להיות‬
‫השפעה עצומה על ההתנהגות הבין־לאומית‪" .‬כל הסבר לעליית החשיבות של זכויות אדם‬
‫חייב להביא בחשבון את העצמה הפוליטית שיש לנורמות ולרעיונות‪ ,‬ואת ההתפשטות‬
‫והחלחול של רעיונות אלה מעבר לגבולות לאומיים" (‪.)Sikkink, 2008, p. 172‬‬

‫ביטוייה הנפוצים ביותר של תופעה זו הם החוקים הרבים המרחיבים את היקף הפיקוח‬

‫והאסדרה של דפוסי הפעולה המותרים למדינות‪ .‬מהפכת זכויות האדם קידמה ִקדמה‬
‫מוסרית באמצעות שבירת המונופול שיש למדינות על ענייני חוץ ועל אזרחים‪ .‬מבחינה‬
‫זו‪ ,‬הליברליזם ניצח והריאליזם גּונה ונדחה‪ ,‬שכן תנועת זכויות האדם דחתה את החזון‬
‫הריאליסטי האכזרי מבית מדרשו של תומס הובס‪ ,‬אשר טען במאה ה־‪ ,17‬כי מכיוון‬
‫שהפוליטיקה העולמית היא "מלחמת כל בכול‪ ,‬אין בעולם מקום לכל תפיסה מוסרית של‬
‫טוב ורע ושל צדק ועוול"‪.‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬הדין הבין־לאומי שינה מן היסוד את התפיסה הריאליסטית המסורתית של‬
‫מדינה‪ ,‬בהגדירו מחדש את מערכת היחסים בין מדינה לאדם‪ .‬כפי שציין קופי אנאן‪,‬‬
‫לשעבר מזכ"ל האו"ם‪" ,‬כיום מקובל לראות במדינה כלי בשירות העם‪ ,‬ולא להפך‪ .‬בפרשנות‬
‫שלנו כיום למגילת האו"ם‪ ,‬אנו מודעים יותר מתמיד‪ ,‬כי מטרת האו"ם להגן על בני אדם‬
‫כיחידים‪ ,‬ולא להגן על מי שמתעללים בהם"‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 460‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:23‬‬

 ‫‪461‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 13‬קידום הפיתוח האנושי וזכויות אדם‬

‫מבט מקרוב‬
‫חוסר ביטחון בילדות‬
‫באפריל ‪ 2012‬העריכה קרן האו"ם לילדים במצבי חירום (‪ ,)UNICEF‬כי מבין עשרות האלפים שנמלטו מן‬
‫האירועים האלימים בסוריה‪ 50% ,‬מכל הפליטים שחיפשו מקלט בירדן‪ ,‬בלבנון ובטורקיה היו ילדים ובני‬
‫נוער‪ .‬ההתקוממות בסוריה התחילה בהפגנות פומביות ב־‪ ,2011‬כחלק מן "האביב הערבי"‪ ,‬והסלימה‬
‫כשהצבא הסורי הגיב בכוח על קריאות מפגינים לשים קץ לשלטונו של הנשיא בשאר אל־אסד‪ .‬במהלך‬
‫העימות‪ ,‬שהפך במהרה למלחמת אזרחים כוללת‪ ,‬הגיעו דיווחים רבים שלפיהם השלטונות הסוריים‬
‫פוגעים באזרחים במכוון ‪ -‬ובכלל זה הרג ועינויים של ילדים ונשים חפים מפשע ‪ -‬ואלה עוררו גינוי‬
‫בין־לאומי חריף‪.‬‬

‫סוריה מציגה תמונה קודרת של ילדים רבים שנגזר עליהם לסבול מטראומות פיזיות ונפשיות בעקבות‬
‫אלימות ועקירה מבתיהם‪ .‬לרוע המזל‪ ,‬סיפור זה חוזר על עצמו לעתים קרובות בארצות אחרות בעולם‪,‬‬
‫שבהן ילדים סובלים מרעב‪ ,‬היעדר חינוך‪ ,‬מחלות מסכנות־חיים‪ ,‬התעללות פיסית‪ ,‬עבודות כפייה ועבדות‬
‫מינית‪ .‬אך באיזו מידה מוטלת על הקהילה העולמית החובה להגן על ילדים ברחבי העולם?‬

‫המצדדים בהתערבות הקהילה הבין־לאומית טוענים‪ ,‬כי "מדיניות חוץ ערכית ואחראית עומדת בסתירה‬
‫מוחלטת לחזון הריאליסטי של חתירה חסרת מעצורים למימוש האינטרס הלאומי" (‪.)Brysk, 2009, p. 4‬‬
‫בניגוד גמור לכך‪ ,‬על מדינות ושחקנים לא־מדינתיים כאחד מוטלת החובה לפעול כ"שומרוני העולמי‬
‫הטוב"‪ ,‬ברוח היהדות (ויקרא יט‪ ,‬יח) והנצרות (מתי ‪" — )39 ,22‬ואהבת לרעך כמוך"‪.‬‬

‫בקריאתו לקהילה העולמית לנקוט פעולה אמר ג'סטין פורסיית‪ ,‬מנכ"ל הארגון הלא־ממשלתי ‪Save the‬‬
‫‪ ,Children‬כי "ההרג חסר ההבחנה הזה חייב להסתיים עכשיו‪ .‬העולם אינו יכול לשבת מנגד ולאפשר‬
‫זאת‪ .‬ילדים סובלים סבל נוראי במלחמה הזאת"‪ .‬לשם כך דרושים אמצעי הגנה מיוחדים לילדים‪ ,‬הבטחת‬
‫צורכי התזונה שלהם ותמיכה בתכניות חינוך‪ .‬מנכ"ל ‪ UNICEF‬אנתוני לייק הבליט בדבריו את חומרת‬
‫הסכנות המאיימות על ילדים רבים‪ ,‬ולא רק בסוריה‪ ,‬ובקריאתו למענה מהיר ונחרץ למשבר בסוריה‬
‫שאל‪" :‬כמה עוד ילדים צריכים למות? קריאותיהם החוזרות של כל הצדדים הנאבקים בסוריה להגן על‬
‫הילדים לא הניבו בינתיים שום פעולה חיובית‪ .‬מוטלת עלינו החובה לתת ביטוי לזעמנו כאשר אנו עדים‬
‫לרצח של חפים מפשע‪ ...‬אשר אינם אחראים בשום צורה לאלימות ואסור שיהיו קרבנותיה"‪.‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫‪ .1‬אילו השלכות יש להפרות החמורות של זכויות האדם של ילדים‪ ,‬ושל הזנחת הפיתוח האנושי‬
‫שלהם‪ ,‬לטובת פיתוח לאומי וביטחון עולמי?‬
‫‪ .2‬איזה תפקיד מוטל על מדינות אחרות‪ ,‬ארגונים בין־ממשלתיים וארגונים לא־ממשלתיים‪ ,‬בהתמודדות‬
‫עם מצב הילדים בעולם?‬

‫מי שבוחר בעמדה ניטרלית במצב של אי צדק‪ ,‬בוחר בצד המדכא‪.‬‬

‫ה א ר כ י ב י ש ו ף ד ז מ ו נ ד ט ּו ט ּו ‪ ,‬ז ו כ ה פ ר ס נ ו ב ל‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 461‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:23‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪462‬‬

‫המסגרת המשפטית של זכויות אדם‬

‫במרוצת שישים השנים האחרונות הרחיבה הקהילה העולמית את ההגנה המשפטית שהיא‬
‫מעניקה לזכויות אדם‪ .‬במסגרת המאמץ העולמי לגבש הסכמה על זכויות היסוד של בני‬
‫אדם ולשים קץ להפרת זכויות אדם נחתמו אמנות רב־צדדיות רבות‪ .‬בהסכמים קיימים‬
‫רבים הורחבה ההכרה בזכויות האדם של יחידים באמצעות הקביעה‪ ,‬כי חובה לראות‬
‫בכל אדם זכאי לחירות ולכבוד‪ ,‬שהדין הבין־לאומי העניק באופן מסורתי רק למדינות‬
‫ולשליטים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מנקודת המבט של הדין הבין־לאומי‪ ,‬המדינה מחויבת לכבד את‬
‫זכויות האדם של אזרחיה ושל אזרחי מדינות אחרות‪ ,‬ולקהילה הבין־לאומית יש הזכות‬
‫והחובה להתעמת עם כל מדינה שאיננה מכבדת זכויות אלה‪ .‬בטבלה ‪ 13.2‬מופיעים שמונה‬
‫הסכמים בין־לאומיים‪ ,‬אשר בצד ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות אדם‪ ,‬מעניקים בסיס‬
‫למסגרת המשפטית של זכויות האדם הבין־לאומיות‪.‬‬

‫טבלה ‪ 13.2‬האמנות העיקריות המרכיבות את המסגרת המשפטית של זכויות אדם בין־לאומיות‬

‫ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות אדם‬ ‫‪1948‬‬

‫האמנה הבין־לאומית למיגור אפליה גזעית על כל צורותיה (‪)ICERD‬‬ ‫‪1965‬‬

‫האמנה הבין־לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (‪)ICCPR‬‬ ‫‪1966‬‬

‫האמנה הבין־לאומית בדבר זכויות כלכליות‪ ,‬חברתיות ותרבותיות (‪)ICESCR‬‬ ‫‪1966‬‬

‫האמנה למיגור כל צורות האפליה נגד נשים (‪)CEDAW‬‬ ‫‪1979‬‬

‫האמנה נגד עינויים ונגד עונשים אכזריים‪ ,‬בלתי־אנושיים או משפילים אחרים (‪)CAT‬‬ ‫‪1984‬‬

‫האמנה לזכויות הילד (‪)CRC‬‬ ‫‪1989‬‬

‫האמנה הבין־לאומית להגנה על זכויות כל מהגרי העבודה ובני משפחותיהם (‪)ICRMW‬‬ ‫‪1990‬‬

‫האמנה הבין־לאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות (‪)CRPD‬‬ ‫‪2006‬‬

‫מבין האמנות והכלים הנוספים של מערכת המשפט הבין־לאומי‪ ,‬אפשר לומר‪ ,‬כי ההכרזה‬
‫האוניברסלית בדבר זכויות אדם; האמנה הבין־לאומית בדבר זכויות כלכליות‪ ,‬חברתיות‬
‫ותרבויות; והאמנה הבין־לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות‪ ,‬יוצרות יחד את "מגילת‬
‫זכויות האדם הבין־לאומית"‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬קיימים מאות מנגנונים משפטיים והצהרות‬
‫פוליטיות הנוגעים לעניינים רבים של זכויות אדם‪ .‬כל אלה מספקים אמות מידה מפורטות‬
‫להגנה על זכויות האדם של קבוצות פגיעות כמו נשים‪ ,‬ילדים‪ ,‬מהגרי עבודה‪ ,‬נכים‬
‫ומוגבלים‪ ,‬וכן להגנה על הזכויות הקיבוציות של מיעוטים ושל קבוצות ילידיות‪ .‬האו"ם‬
‫והמדינות החברות בו היו הכוח המניע לפיתוחה של מערכת משפטית עולמית להגנה על‬
‫זכויות אדם‪ .‬גם ארגון העבודה הבין־לאומי (‪)ILO – International Labor Organization‬‬
‫וארגונים אזוריים כמו האיחוד האפריקני‪ ,‬הוועדה הבין־אמריקנית לזכויות אדם ובית הדין‬
‫האירופי לזכויות אדם‪ ,‬גיבשו מנגנונים משלהם להגנה על זכויות אדם‪.‬‬

‫אתגר האכיפה‬
‫לאחר שהמחויבות לזכויות אדם נוסחה בפרוטרוט באמנות הרב־צדדיות הרבות‪ ,‬הופנתה‬
‫תשומת הלב הבין־לאומית למימוש הזכויות ולפיקוח על הפרתן‪ .‬למרבה הצער‪" ,‬משטר‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 462‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:23‬‬

 ‫‪463‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 13‬קידום הפיתוח האנושי וזכויות אדם‬

‫זכויות האדם הבין־לאומי המתחזק מאפשר לשלטונות המפרים זכויות הזדמנות להפגין‬
‫מחויבות לנורמות עולמיות ולהשיג לעצמם לגיטימציה במחיר זול‪ ,‬מה שמוביל אותם‬
‫לאשרר אמנות העוסקות בזכויות אדם בלי היכולת או הרצון לעמוד בתנאיהן" (‪Hafner-‬‬
‫‪ ;Burton et al., 2008, p. 115‬ראו גם ‪ .)Powell & Staton, 2009‬כמו כן‪ ,‬ארצות אחדות‬
‫מאמצות את האמנות לזכויות אדם באופן סמלי בלבד‪ ,‬וממשיכות בהפרת זכויות אדם‪.‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬עדיין לא התגבשה בעולם הסכמה מלאה לגבי מידת האחריות המוטלת‬
‫על הקהילה הבין־לאומית להתערב‪ ,‬במטרה לאכוף כיבוד זכויות אדם‪ .‬כפי שציינה‬
‫הוועדה הבין־לאומית על התערבות וריבונות המדינה (‪International Commission on‬‬
‫‪ )Intervention and State Sovereignty‬בדוח שפרסמה תחת הכותרת "האחריות להגן"‬
‫(‪" ,)The Responsibility to Protect‬אם תתקבל הסכמה על התערבות למטרות הגנה על‬
‫זכויות אדם‪ ,‬ובכלל זה האפשרות לנקוט פעולה צבאית נגד מדינה‪ ,‬זוהי חובתה הברורה‬
‫של הקהילה הבין־לאומית לפתח אמות מידה עקביות‪ ,‬אמינות וניתנות לאכיפה‪ ,‬שינחו‬
‫פרקטיקות מדיניות ובין־ממשלתיות"‪ .‬אף־על־פי שההתפשטות העולמית של נורמות‬
‫המאדירות את חשיבות הביטחון האנושי תורמת רבות לקידום זכויות אדם בעולם‪ ,‬עדיין‬
‫נותרו שאלות רבות באשר למדיניות שיש‪ ,‬וצריך‪ ,‬לנקוט כדי להגן על זכויות אלה ולמנוע‬
‫את הפרתן (‪.)Ramcharan, 2010‬‬

‫התערבות הומניטרית‬ ‫התערבות הומניטרית מקיפה את הפעולות שהקהילה הבין־לאומית נוקטת כדי לסייע‬
‫(‪)humanitarian intervention‬‬
‫לאוכלוסייה במדינה שיש בה סבל אנושי חמור‪ ,‬אשר נגרם בעקבות קריסה פוליטית‪,‬‬
‫מדינות זרות או ארגונים בין־‬
‫לאומיים המשתמשים בכוחות‬
‫מדיניות ממשלתית מכּוונת או אסון טבע (ראו פרקים ‪ 6‬ו־‪ .)7‬העקרונות המנחים התערבות‬
‫לשמירה על השלום‪ ,‬כדי להגן‬ ‫הומניטרית ממשיכים לעורר מחלוקת‪ .‬השאלה איננה האם יש צורך דחוף‪ ,‬וחובה מוסרית‪,‬‬
‫על בני אדם הנתונים בסיכון של‬ ‫לדאוג לאוכלוסיות הנתונות בסכנת טבח‪ ,‬הרעבה או רדיפות; השאלה היא כיצד לגבש‬
‫הפרות גסות של זכויות האדם‬
‫שלהם ושל רצח המונים‪.‬‬
‫מענה צודק‪ ,‬אם יש בכל תגובה שהיא משום התערבות בענייניה הפנימיים של מדינה‬
‫ריבונית‪ .‬התערבות הומניטרית היא סוגיה שנויה במחלוקת‪ ,‬מכיוון שהיא מציבה את עקרון‬
‫הריבונות הטריטוריאלית של המדינה כמנוגד למה שרבים רואים כאחריות וכחובה מוסרית‬
‫להגן על אוכלוסיות פגיעֹות מפני הפרה גסה של זכויות האדם שלהן‪.‬‬

‫אף־על־פי שגיבוש הנורמות העולמיות בדבר זכויות אדם התקדם מאוד בשישים השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬האכיפה של נורמות ודינים מפגרים אחריו‪ .‬במסגרת האו"ם‪ ,‬משרד הנציב‬
‫העליון לענייני זכויות אדם (‪OHCHR – Office of the High Commissioner for Human‬‬
‫‪ )Rights‬הוא האחראי למימוש ההסכמים הבין־לאומיים להגנה על זכויות אדם‪ ,‬לפיקוח‬
‫ומעקב אחר תכניות מרכזיות של האו"ם לקידום זכויות אדם‪ ,‬ולאספקת הנהגה עולמית‬
‫לקידום זכויות אדם ולהגנה עליהן‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא ממונה על מועצת האומות המאוחדות‬
‫לזכויות אדם (‪.)HRC – Human Rights Council‬‬

‫המועצה לזכויות אדם הוקמה על־ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות ב־‪ 15‬ביולי‬
‫‪ ,2006‬והיא ארגון בין־ממשלתי חדש יחסית‪ ,‬שנועד לבחון חשדות להפרת זכויות אדם‬
‫ולגבש המלצות על דרך הפעולה המיטבית להתמודדות עמה‪ .‬במועד ייסוד המועצה‪ ,‬ארצות‬
‫הברית‪ ,‬איי מרשל ופלאו הצביעו נגד ההחלטה; איראן‪ ,‬ונצואלה ובלארוס לא השתתפו‬
‫בהצבעה‪ .‬הביקורות על הקמת הגוף התמקדו בחוסר יכולתו למנוע ממדינות המפרות‬
‫זכויות אדם להיות חברֹות במועצה‪ ,‬ובהגדרת המשימה של המועצה‪ ,‬החותרת תחת עקרון‬
‫האי־התערבות בעניינים הפנימיים של מדינות ריבוניות‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 463‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:23‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪464‬‬

‫ביוני ‪ 2008‬ויתרה ארצות הברית על מעמדה כמדינה משקיפה‪ ,‬ופרשה מן המועצה לזכויות‬
‫אדם‪ ,‬צעד שעורר חשש בקרב התומכים בזכויות אדם‪ ,‬שחשו כי פרישת ארצות הברית‬
‫פגעה מאוד ביכולת המועצה למלא את תפקידה בעולם‪ ,‬ושלחה מסר שלילי באשר‬
‫לחשיבותן של זכויות אדם ברחבי העולם‪ .‬ואולם‪ ,‬במאי ‪ 2009‬שבה ארצות הברית וביקשה‬
‫להתקבל למועצה לזכויות אדם‪ ,‬ואף נבחרה כחברה לתקופה של שלוש שנים‪ .‬סוזן רייס‪,‬‬
‫לשעבר שגרירת ארצות הברית באו"ם‪ ,‬נימקה את המהלך‪" :‬אנו אמנם מכירים בעובדה‬
‫שהמועצה לזכויות אדם היא גוף פגום‪ ,‬שלא מיצה עד כה את מלוא הפוטנציאל שלו‪ ,‬אך‬
‫אנו מאמינים‪ ,‬כי בעבודה מבפנים נוכל להפוך את המועצה לפורום יעיל יותר לקידום‬
‫זכויות אדם ולהגנתן"‪.‬‬

‫ממחקרים עולה‪ ,‬כי ארגונים בין־לאומיים כמו האו"ם "ממלאים תפקיד חשוב" בענישה‬
‫על הפרת זכויות אדם‪ ,‬וכי "ההחלטות הסמליות לכאורה של ארגון בין־לאומי הפועל‬
‫ממניעים פוליטיים יכולות להביא לתוצאות ממשיות" (;‪Lebovic & Voeten, 2009, p. 79‬‬
‫ראו גם ‪ .)Greenhill, 2010; Mertus, 2009‬עם זאת‪ ,‬ולמרות המאמצים הניכרים לעקוב אחר‬
‫מצב זכויות האדם בעולם ולאכוף נורמות והסכמים‪ ,‬יעילותם של האו"ם ושל ארגונים בין־‬
‫ממשלתיים אחרים מוגבלת‪ ,‬מכיוון שהסמכות היחידה שהם יכולים להפעיל היא הסמכות‬
‫שהאצילו להם המדינות החברות עצמן‪.‬‬

‫בשל מגבלות אלה לקחו עליהם הארגונים הלא־ממשלתיים תפקיד מרכזי בקידום זכויות‬
‫האדם‪ .‬ארגונים אלה פיתחו מערך נרחב של רשתות תמיכה ואסטרטגיות חוצות־לאומים‪,‬‬
‫שנועדו להפעיל לחץ על ממשלות לתקן את התנהגותן ולציית לנורמות ולדינים התקפים‬
‫של זכויות אדם (‪ .)Keck & Sikkink, 2008‬כפי שהסבירה אלן לוץ‪ ,‬מנכ"לית ארגון‬
‫"הישרדות תרבותית" (‪( )Cultural Survival‬ארגון לא־ממשלתי המגן על זכויות אדם של‬
‫עמים ילידים)‪:‬‬
‫ארגונים אלה חוקרים הפרות של זכויות אדם בכל מקום שבו הן מתרחשות‪ ,‬גם‬
‫במקומות שיש בהם סכסוך מזוין‪ .‬הודות למוניטין שיצאו לדייקנותם‪ ,‬ערוצי החדשות‪,‬‬
‫ממשלות רבות‪ ,‬ורוב המוסדות הבין־ממשלתיים סומכים כיום על הממצאים שלהם‪.‬‬
‫ארגונים לא־ממשלתיים אלה מקווים שהדוחות שלהם יביאו לשינוי בהתנהגותם של‬
‫השלטונות או של כל ישות אחרת שהם מצביעים עליה‪ ,‬אבל היעדים העיקריים שלהם‬
‫הם קובעי המדיניות‪ ,‬הנמצאים בעמדת כוח גבוהה משלהם ויכולים להפעיל לחצים‬
‫על מפרי זכויות אדם‪ .‬הארגונים מפעילים מאמצי שתדלנות בקרב ממשלות זרות‪ ,‬כדי‬
‫שיביאו בחשבון סוגיות של זכויות אדם כאשר הן מחליטות על סיוע חוץ‪ ,‬ומפעילים‬
‫לחץ על האו"ם ועל ארגונים בין־ממשלתיים אחרים‪ ,‬כדי שאלה יפעילו לחץ על מפרי‬
‫זכויות אדם (‪.)Lutz, 2006, p. 25‬‬

‫בעקבות הפתיחּות הגוברת לאקטיביזם מוסדי בעידן שלאחר המלחמה הקרה‪ ,‬לחצו‬
‫פעילי זכויות אדם לחיזוק מנגנוני האכיפה‪ .‬בעקבות מאמציהם הוקמו בתי משפט‬
‫מיוחדים (טריּבונלים) של האו"ם‪ ,‬כדי לבחון הפרות גסות של זכויות אדם‪ ,‬כמו במקרים‬
‫של יוגוסלביה לשעבר ורואנדה‪ ,‬וכן בית הדין הפלילי הבין־לאומי‪ .‬לזכותם של הפעילים‬
‫נזקפת גם הקמת מנגנוני מעקב על מצב זכויות האדם בעולם‪ ,‬וכן הפניית זרקור תקשורתי‬
‫וציבורי לעוולות בתחום זה‪ ,‬במטרה לבייש את מי שמפרים זכויות אדם ולגרום להם‬
‫לשנות את דרכם (& ‪Barry, Clay & Flynn, 2012; Blanton & Blanton, 2012a; Murdie‬‬
‫‪" .)Davis, 2012‬כאשר אזרחים‪ ,‬אפילו בני קבוצות חלשות יחסית‪ ,‬מקימים שותפות עם‬
‫ארגונים לא־ממשלתיים וארגונים בין־ממשלתיים‪ ,‬הם מצליחים לקדם שינוי חיובי במצב‬
‫זכויות האדם" (‪.)Smith-Cannoy, 2012, p. 3‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 464‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:23‬‬

 ‫‪465‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 13‬קידום הפיתוח האנושי וזכויות אדם‬

‫חיים בלא חירות ‪" 0‬מחיר החירות‬

‫נמוך ממחיר הדיכוי"‪ ,‬טען הסוציולוג‬
‫האפרו־אמריקני וא"ב דּובֹויז‪ .‬בתצלום‪,‬‬
‫נשים מפגינות בקאבול‪ ,‬בירת‬
‫אפגניסטן‪ ,‬בדרישה לפסול חוק המאשר‬
‫הפרות קיצוניות של זכויות אדם‪,‬‬
‫ביניהם אונס בנישואים‪ .‬פטימה חוסייני‪,‬‬
‫לוחמת למען זכויות ושוויון לנשים‪,‬‬
‫אמרה‪" :‬המשמעות היא שהאישה היא‬
‫סוג של קניין‪ ,‬שהגבר יכול להשתמש‬
‫בו כרצונו"‪.‬‬

‫אף־על־פי שיש המפקפקים בטענה שלפיה מוטלת על כולנו אחריות מוסרית עליונה כלפי‬
‫האנושות כולה‪ ,‬יש המאמינים שלכל אדם‪ ,‬מעצם היותו בן אנוש‪ ,‬יש זכויות מולדות‬
‫טבעיות מסוימות שאי־אפשר לשלול‪ ,‬המבטיחות לו הגנה בין־לאומית‪ .‬מנכ"ל אמנסטי‬
‫ויליאם שולץ‪ ,‬הפוסל את הנחת היסוד הריאליסטית שלפיה יש סתירה בין בני אדם‬
‫כיחידים לבין האינטרס הלאומי‪ ,‬קובל‪ ,‬כי חסידי הריאליזם "אינם מצליחים להבין‪ ,‬כי‬
‫במקרים רבים מכפי שהם מוכנים להודות‪ ,‬ההגנה על זכויות אדם היא תנאי מקדים הכרחי‬
‫להגנה על האינטרס הלאומי"‪ .‬זכויות אדם תומכות בחופש פוליטי וכלכלי‪" ,‬הנוטה‪ ,‬מצדו‪,‬‬
‫להביא סחר בין־לאומי ושגשוג כלכלי‪ .‬ממשלות המתייחסות לתושביהן בסובלנות ובכבוד‬
‫נוטות להתייחס כך גם לשכנותיהן"‪.‬‬

‫קידום הזכויות והכבוד האנושי של אנשים מן השורה‪ ,‬בכל רחבי העולם‪ ,‬הוא עדיין‬
‫אתגר עצום‪ .‬ואולם‪ ,‬כפי שציין המומחה לביטחון עולמי דייויד ריף‪" ,‬ההנחה המסורתית‪,‬‬
‫שהריבונות הלאומית גוברת על כל עיקרון אחר ביחסים הבין־לאומיים מותקפת כיום‬
‫יותר מאי פעם"‪ .‬כפי שמציינת חוקרת מדעי החברה אליסון בריסק (‪,)Brysk, 2009, p. 4‬‬
‫"גם בעולם של דילמות ביטחוניות‪ ,‬יש חברות המתחילות להכיר‪ ,‬בהדרגה‪ ,‬בקשר שבין‬
‫האינטרס שלהן לטווח ארוך לבין טובת הכלל – בתקופות ובמקומות מסוימים‪ ,‬מדינות‬
‫יכולות לחרוג מתפקידן המקורי המוגבל כמנהלות הביטחון הריבוני‪ ,‬ולפעול כ'אזרחיות‬
‫העולם'"‪ .‬מכיוון שהסוגיות הנוגעות לזכויות אדם זכו להכרה ולמעמד בדין הבין־לאומי‪,‬‬
‫וכיום יותר מאי פעם יש ארגונים בין־ממשלתיים וארגונים לא־ממשלתיים העוסקים‬
‫בפיקוח ובמעקב אחר כיבוד זכויות אדם ברחבי העולם‪ ,‬קיימת ציפייה שזכויות אדם‬
‫ימשיכו לעמוד במרכז תשומת הלב‪ ,‬כל זמן שיהיו בעולם בני אדם במצבי חירום כמו‬
‫רצח־עם או סכנת רעב‪ .‬אלינור רוזוולט הגנה על העיקרון הקוסמופוליטי‪ ,‬ולמנהיגותה‬
‫הנמרצת היה חלק מרכזי בהשגת ההסכמה העולמית לנוסח "ההכרזה האוניברסלית בדבר‬
‫זכויות אדם" ב־‪ .1948‬כשאנו בוחנים את מצבו של האדם בתחילת המאה ה־‪ ,21‬נוכל לקבל‬
‫השראה מן התפילה שרוזוולט נהגה לשאת בכל לילה‪" :‬הצל אותנו מעצמנו והראה לנו חזון‬
‫של עולם חדש"‪.‬‬

‫ג'ון ד' רוקפלר הבן אמר פעם‪" :‬אני מאמין שבכל זכות יש גם אחריות; בכל הזדמנות‬
‫יש גם התחייבות; ובכל בעלות יש חובה"‪ .‬בפרק הבא תתוודעו לסוגיה חשובה נוספת‬
‫הקשורה לזכויות האדם ולאחריותו‪ .‬ככל שהגלובליזציה שוטפת אותנו ומתעצמת‪ ,‬כך‬
‫גדלות החשיבות וההשפעה של בחירות האדם‪ ,‬ביחס לסביבה הטבעית‪ ,‬על שלום כדור‬
‫הארץ ועל המשך יכולתו לספק לאנושות קיום בטוח‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 465‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:26‬‬

 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 466

.‫ ניתוח‬.‫ יישום‬.‫לימוד‬
‫מונחי מפתח‬
‫מדד הפיתוח האנושי‬ ‫אי־שוויון מגדרי‬
‫מדד הפיתוח האנושי בחישוב פערי אי־שוויון‬ ‫אתנוצנטריות‬
‫צורכי אדם‬ ‫העברת סמכויות שלטוניות‬
‫רצח־מגדר‬ ‫התערבות הומניטרית‬
‫שוויון כוח קנייה‬ ‫זכויות אדם‬
‫מדד אי־שוויון מגדרי‬

‫קריאה מומלצת‬
Blanton, Shannon Lindsey, and David Philosophical Perspectives. Cambridge,
L. Cingranelli. (2010) “Human Rights UK: Cambridge University Press.
and Foreign Policy Analysis,” in The
Mertus, Julie. (2009) Human Rights
International Studies Compendium
Matters: Local Politics and National
Project, Robert Denemark et al. (eds.).
Human Rights Institutions. Stanford, CA:
Oxford: Wiley-Blackwell.
Stanford University Press.
Brysk, Alison, and Austin Choi-
Pogge, Thomas. (2005) “World
Fitzpatrick, eds. From Human
Poverty and Human Rights,” Ethics
Trafficking to Human Rights: Reframing
& International Affairs 19, no. 1
Contemporary Slavery. Philadelphia, PA:
(Spring):1–7.
University of Pennsylvania Press.
Ramcharan, Bertrand. (2010) Preventive
Kristof, Nicholas D., and Sheryl
Human Rights Strategies. New York:
WuDunn. (2009) Half the Sky: Turning
Routledge.
Oppression into Opportunity for
Women Worldwide. New York: Random Smith-Cannoy, Heather. (2012) Insincere
House. Commitments: Human Rights Treaties,
Abusive States, and Citizen Activism.
Føllesdal, Andreas, Johan Karlsson
Washington, DC: Georgetown University
Schaffer, and Geir Ulfstein, eds. (2013)
Press.
The Legitimacy of International Human
Rights Regimes: Legal, Political and UNDP. (2013) Human Development
Report 2013. New York: United Nations.

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 466 30/08/2016 13:12:26

 ‫‪467‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה‬

‫פרק‬

‫‪14‬‬ ‫האחריות הכלל־עולמית‬

‫לשימור הסביבה‬
‫הבזבוז וההרס של משאבי הטבע שלנו‪ ,‬ניצול הארץ ודלדולה במקום להשתמש בה‬
‫באופן המגדיל את תועלתה‪ ,‬יביאו לפגיעה אנושה בשגשוג ובעושר שהיינו אמורים להגדיל‬
‫ולפתח למען ילדינו‪.‬‬
‫תיאודור רוזוולט‪ ,‬נשיא ארצות הברית‬

‫שימור משאבים לקיום חיים‬

‫רבים מנתיבי המים עומדים בפני‬
‫סכנת זיהום חמורה ממקורות כמו‬
‫שפכים תעשייתיים‪ ,‬ביוב גולמי‪ ,‬אשפה‬
‫ודליפות נפט ‪ -‬המהווים סיכון עצום‬
‫לבריאות האדם ולקיימּות הסביבה‪.‬‬
‫בתצלום‪ ,‬שני אנשים מחטטים בזבל‬
‫הצף במימיו המזוהמים של הנהר‬
‫צ'יליוּונג‪ ,‬בקרבת ג'קרטה בירת‬
‫אינדונזיה‪.‬‬

‫ש א ל ו ת לח ש יב ה‬
‫‪ 0‬מהן אסכולות החשיבה העיקריות בסוגיות הביטחון הסביבתי?‬
‫‪ 0‬באיזה מובן חורג הדיון בסוגיות סביבתיות מן הגבולות הלאומיים?‬
‫‪ 0‬מהן כמה מן הסוגיות האקו־פוליטיות העיקריות הנוגעות לשינוי אקלים‪,‬‬
‫מגוון ביולוגי ובירוא יערות?‬
‫‪ 0‬אילו מתחים אקו־פוליטיים מתעוררים סביב משאבי מים‪ ,‬מזון ואנרגיה?‬
‫‪ 0‬מהם הסיכויים לפיתוח בר־קיימא?‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 467‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:28‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪468‬‬

‫" עמדה תלויה במקום הישיבה" היא אמרה המשמשת לתיאור הגורמים המכריעים‬
‫בהחלטות של בני אדם (חזרו ועיינו בפרק ‪ .)3‬מהי עמדתכם באחת המחלוקות‬
‫ה"חמות" ביותר‪ ,‬שהתעוררה בשל ההתחממות הגלובלית והידרדרות הסביבה? ייתכן שכבר‬
‫ה‬
‫יש לכם דעות מוצקות; ויש להניח כי יהיו חוקרים או פוליטיקאים השותפים לדעתכם‪.‬‬

‫פוליטיקאים אחדים‪ ,‬תאגידים ומדענים דוחים את הרעיון שלפיו כדור הארץ נמצא בסכנה‬
‫אמתית; הם טוענים שלא קיימת בעיה אמתית‪ ,‬שכן החדשנות הטכנולוגית מסוגלת לעצור‬
‫את התחממות כדור הארץ (אשר‪ ,‬לטענתם‪ ,‬איננה "אמתית"‪ ,‬מכיוון שהדפוס המחזורי‬
‫ההיסטורי באבולוציה של כדור הארץ מלמד‪ ,‬כי תקופה זו של העלייה בטמפרטורות היא‬
‫מצב זמני)‪ .‬הם טוענים‪ ,‬כי הידרדרות הסביבה והידלדלות המשאבים העולמית מדאיגות‬
‫בני אדם רבים בלי כל סיבה‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬רוב המדענים פסימיים‪ ,‬ובטוחים לחלוטין כי איום ההתחממות הגלובלית הוא סכנה‬
‫ממשית‪ .‬הם מודאגים מאוד מעמדתם של האופטימיסטים המסרבים להכיר ב"סכנה ברורה‬
‫ומידית" של איומים על הסביבה הגלובלית‪ ,‬ולהנהיג את הרפורמות הנחוצות לבלימת‬
‫השינוי הגלובלי הגואה‪ .‬האיומים האקולוגיים המדאיגים את חברי הקהילה המדעית הובילו‬
‫רבים מהם לקרוא לשינויים מידיים וגורפים בהנהגת הממשלות‪ ,‬לפני שיהיה מאוחר מדי‬
‫להציל את המין האנושי מאבדון‪.‬‬

‫פרק זה יסייע לכם לגבש עמדה בסוגיית ההתחממות הגלובלית‪ ,‬באמצעות בחינת‬
‫הראיות הקיימֹות‪ ,‬המשפיעות על הסביבה המשותפת לכולנו‪ .‬סקירת הממדים השונים של‬
‫האקולוגיה העולמית המשתנה תאפשר לכם לבסס את עמדתכם בסוגיות סביבתיות על‬
‫יסוד מידע רלוונטי‪ .‬כמו כן‪ ,‬הפרק בוחן את מידת האחריות והחובה המוטלות על האנושות‬
‫לשימור הסביבה העולמית‪.‬‬

‫העולם מספק את צורכי האדם‪ ,‬אך לא את חמדנותו‪.‬‬

‫מוהנדס גנדי‪ ,‬פעיל שלום הודי‬

‫הוויכוח האקולוגי‬
‫הסביבה קשורה בסוגיות אחרות‪ ,‬כמו ביטחון‪ ,‬שגשוג כלכלי ורווחה חברתית‪" .‬ביטחון"‬
‫פירושו החופש מפחד‪ ,‬מסיכונים ומסכנה‪ .‬מכיוון שהפחדים משואה גרעינית ומצורות‬
‫אחרות של אלימות מטרידים את העולם שנים ארוכות‪ ,‬התגבשה מוסכמה שלפיה ביטחון‬
‫פירושו ביטחון לאומי‪ ,‬מאבק הכוחות בין מדינות‪ ,‬העומד במרכז התיאוריה הריאליסטית‬
‫השמה דגש בסכסוכים מזוינים‪.‬‬

‫ביטחון סביבתי מרחיב את תפיסת הביטחון הלאומי באמצעות ההתמקדות באופי הסכנות‬ ‫ביטחון סביבתי‬
‫(‪)environmental security‬‬
‫המאיימות על הסביבה העולמית‪ ,‬אשר אינו מתחשב בגבולות לאומיים – התחממות הסביבה‪,‬‬
‫הידלדלות שכבת האוזון ואבדן יערות הגשם ובתי גידול ימיים‪ .‬בעיות אלה מאיימות על‬ ‫תפיסה שלפיה איומים סביבתיים‬
‫על מערכות החיים העולמיות‬
‫האנושות לא פחות משהן מסוכנות לסביבה‪ .‬מכיוון שהידרדרות הסביבה פוגעת ברווחה‬ ‫מסוכנים לא פחות מאיום‬
‫הכלכלית ובאיכות החיים של האדם‪ ,‬התפיסה הליברלית מציעה דרכים שבאמצעותן‬ ‫המלחמה‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 468‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:28‬‬

 ‫‪469‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה‬

‫יס ֶטמית‬
‫קהילה ֶא ִּפ ְ‬ ‫מדינות יכולות לשתף פעולה עם מוסדות בין־לאומיים (ארגונים בין־ממשלתיים) וארגונים‬
‫(‪)epistemic community‬‬
‫יס ֶטמית הליברלית הגדירה מחדש‬ ‫לא־ממשלתיים בשימור הסביבה העולמית‪ .‬הקהילה ֶ‬
‫הא ִּפ ְ‬
‫מומחים בנושא או במחקר‬ ‫את המושג "ביטחון" כדי שיחרוג מן התיאור הרווח של הפוליטיקה הבין־לאומית על־פי‬
‫בתחום מסוים‪ ,‬כגון התחממות‬
‫כדור הארץ‪ ,‬המתארגנים במישור‬ ‫תפיסת הריאליזם‪ ,‬המתמקדת במדינה ובעצמה צבאית‪.‬‬
‫הבן־לאומי ‪ -‬למשל‪ ,‬בארגון לא־‬
‫ממשלתי ‪ -‬ומקיימים ביניהם‬ ‫כיום‪ ,‬מומחים רבים קוראים לבני אדם ולממשלות לגבש הגדרה רחבה יותר של מרכיבי‬
‫קשרים ומשתמשים ב"ידע"‬
‫שהבנו על־פי הבנתם המקצועית‬ ‫ִ‬ ‫הביטחון‪ ,‬כפי שנהג משרד הביטחון של ארצות הברית באפריל ‪ ,2007‬כאשר הזהיר‪ ,‬כי יש‬
‫להפעלת שדולה לשינוי עולמי‪.‬‬ ‫לראות בהתחממות כדור הארץ איום על הביטחון הלאומי של ארצות הברית‪ .‬שינוי גישה‬
‫זה תואם את התיאוריה הליברלית‪ ,‬הדורשת להגדיר ביטחון כיכולת להגן על איכות החיים‪.‬‬
‫פוליטיקת מחסור‬ ‫תנאי העוני והמצוקה בעולם הולידו את פוליטיקת המחסור‪ ,‬הצופה כי הסיבה למלחמות‬
‫(‪)politics of scarcity‬‬
‫בעתיד לא תהיה התגרות צבאית גלויה‪ ,‬אלא מחסור במשאבים – כגון גישה מוגבלת למזון‪,‬‬
‫תפיסה שלפיה חוסר זמינות של‬ ‫לנפט ולמים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬משאבים דלים או מזוהמים יביאו לירידה בתנאי המחיה של כל‬
‫משאבים הנחוצים לקיום חיים‪,‬‬
‫כגון מזון‪ ,‬אנרגיה או מים‪ ,‬עלול‬ ‫בני האדם על פני כדור הארץ‪ ,‬אך בעיקר לירידה בתנאי החיים של תושבי הדרום העולמי‪,‬‬
‫לפגוע בביטחון לא פחות מנזקי‬ ‫שם היכולת והרצון הפוליטי להתמודד עם בעיות הסביבה מוגבלים‪.‬‬
‫מלחמה‪.‬‬
‫חסידי קרן השפע‬ ‫שתי תפיסות מנוגדות בולטות בסוגיות הסביבה העולמית‪ :‬האופטימיסטים‪ ,‬חסידי קרן‬
‫(‪)Cornucopians‬‬
‫השפע‪ ,‬והפסימיסטים הניאו־מלתוסיאנים‪ .‬חסידי קרן השפע מאמינים‪ ,‬כי אם השווקים‬
‫אופטימיסטים המפקפקים‬ ‫והסחר העולמי יתנהלו בחופשיות ובלא פיקוח‪ ,‬חוסר האיזון האקולוגי המאיים על‬
‫בגישות מגבילות־צמיחה‬
‫וטוענים‪ ,‬כי השוק החופשי שומר‬ ‫האנושות ייפתר מעצמו בהדרגה‪ .‬בעבורם‪ ,‬המחיר הוא המנגנון העיקרי‪ ,‬המניב בסופו של‬
‫ביעילות על איזון טבעי בין גודל‬ ‫דבר את מרב התועלת למרב האנשים‪.‬‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬המשאבים והסביבה‪.‬‬
‫ניאו־מלתוסיאנים‬ ‫לעומתם‪ ,‬הניאו־מלתוסיאנים שותפים לרבים מעקרונות המרקנטיליזם הכלכלי‪ ,‬הטוען‬
‫(‪Malthusians‬־‪)neo‬‬
‫כי השוק החופשי אינו מסוגל למנוע ניצול מופרז של משאבים סופיים‪ ,‬ולפיכך נחוצה‬
‫פסימיסטים המזהירים מפני‬ ‫התערבותם של מוסדות ממשל‪ .‬המחזיקים בהשקפה זו דוחים את התפיסה כי השוק‬
‫הסכנות האקו־פוליטיות לגורל‬
‫העולם בעקבות גידול אוכלוסין‬ ‫החופשי ימקסם תמיד את הרווחה החברתית‪.‬‬
‫בלתי־מבוקר‪.‬‬
‫הפסימיסטים הניאו־מלתוסיאנים‪ ,‬המשמיעים אזהרות על הידרדרות הסביבה‪,‬‬
‫והאופטימיסטים המאמינים בקרן השפע‪ ,‬המעלים על נס את יתרונות השוק החופשי‬
‫וחידושי הטכנולוגיה‪ ,‬מציגים עמדות שונות באשר לעתיד העולם‪ .‬האופן שבו אנו מגבשים‬
‫את הבנתנו באשר לאתגרים הסביבתיים העומדים לפנינו משפיע על המדיניות שנגבש‬
‫לפתרונם‪ .‬הבנה זו תשפיע גם על מידת הרצון הפוליטי והיכולת של הקהילה העולמית‬
‫להתמודד עם בעיות אקולוגיות ולהרחיב את האפשרויות להשגת ביטחון אנושי‪.‬‬

‫נחלת הכלל‬
‫(‪)the global commons‬‬
‫המאפיינים והמשאבים הפיזיים‬
‫והאורגניים של כדור הארץ‬ ‫גלובליזציה והטרגדיה של נחלת הכלל‬
‫כולו ‪ -‬האוויר באטמוספרה‬
‫והתנאים ביבשה ובים ‪ -‬שבהם‬ ‫אקולוגים – העוסקים בחקר הקשרים הפנימיים בין אורגניזמים חיים לבין הסביבה‬
‫תלוי קיום חיי האדם‪ ,‬ואשר‬
‫מהווים את המורשת המשותפת‬
‫הפיזית של כדור הארץ – משתמשים במונח נחלת הכלל‪ ,‬כדי להבליט את התחזקות‬
‫של האנושות כולה‪.‬‬ ‫קשרי התלות ההדדית‪ ,‬שכן הם רואים את העולם כסביבה משותפת השייכת לכול‪ ,‬מחוץ‬
‫לשליטתה הפוליטית של כל מדינה או קבוצה שהיא‪ .‬בעולם שבו כל דבר משפיע על כל‬
‫יכולת נשיאה‬ ‫דבר אחר‪ ,‬גורלה של נחלת הכלל הוא גורלה של האנושות כולה‪ .‬במרכז דיון זה עומדת‬
‫(‪)carrying capacity‬‬
‫יכולת הנשיאה של העולם – היכולת של כדור הארץ לתמוך בחיים בני־קיימא‪ .‬לסטר ר'‬
‫המספר המרבי של בני אדם‬
‫ומינים של בעלי חיים היכולים‬ ‫בראון (‪ ,)Brown, 2012, p. 9‬נשיא המכון למדיניות כדור הארץ (‪,)Earth Policy Institute‬‬
‫להתקיים בתוך שטח נתון‪.‬‬ ‫ביטא דאגה רבה‪:‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 469‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:28‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪470‬‬

‫הלילה יסבו לארוחת הערב ‪ 219,000‬בני אדם שלא היו שם אמש‪ ,‬רובם מול צלחות‬
‫ריקות‪ .‬מחר בלילה ישבו ליד השולחן עוד ‪ 219,000‬בני אדם‪ .‬גידול האוכלוסייה המתמיד‬
‫מעמיס לחצים גדולים על משאבי הקרקע והמים המקומיים בארצות רבות‪ ,‬ומקשה על‬
‫החקלאים לעמוד בקצב‪.‬‬

‫האנושות ניצבת מול אתגרים עצומים‪ ,‬שהיקפם וסכנותיהם חסרי תקדים‪ :‬בלימת שינויי‬
‫האקלים העולמי‪ ,‬שימור המגוון הביולוגי‪ ,‬אספקת מים נקיים; ושיקום היערות‪ ,‬אזורי הדגה‬
‫ומשאבים מתחדשים נוספים הסובלים מניצול־יתר‪ .‬למגמות המדאיגות בסביבה העולמית‬
‫אין סיבה אחת בלבד‪ .‬קיימות סיבות רבות שיש ביניהן קשרי גומלין‪ ,‬האחראים לסכנות‬
‫הפוגעות במערכות החיים העולמיות שעליהן נשען הקיום האנושי‪ .‬עם זאת‪ ,‬בקרב אקולוגים‬
‫החוקרים את המקורות לתחלואי העולם רווח ההסבר שלפיו הידרדרות הסביבה‪ ,‬לפחות‬
‫בחלקה‪ ,‬היא תוצר של מרדף הפרט אחר טובות הנאה אישיות‪ .‬הטרגדיה של נחלת הכלל‬ ‫הטרגדיה של נחלת הכלל‬
‫(‪)tragedy of the commons‬‬
‫היא מונח שגור לתיאור המקורות האנושיים לאיומים המתעצמים על משאבי העולם ועל‬
‫דימוי רווח המסביר את השפעת‬
‫האיזון העדין של המערכת האקולוגית העולמית‪ .‬חוקר הכלכלה המדינית האנגלי ויליאם‬ ‫התנהגות האדם על המערכת‬
‫פוסטר לויד טבע את המונח לראשונה ב־‪ .1833‬התפיסה‪ ,‬שצברה פופולריות‪ ,‬הורחבה על־‬ ‫האקולוגית‪ ,‬המסבירה כיצד‬
‫ידי חוקר האקולוגיה של האדם גארט הרדין (‪ ,)Hardin‬לדיון בבעיות הסביבה בעולמנו‪,‬‬ ‫להתנהגות רציונלית של יחידים‬
‫בשירות האינטרס העצמי האנוכי‬
‫במאמרו הידוע שפורסם בכתב העת ‪ Science‬ב־‪ .1968‬תפיסה זו מדגישה את ההשפעה של‬ ‫שלהם יכולה להיות השפעה‬
‫התנהגות האדם‪ ,‬המונע על־ידי החיפוש אחר תועלת אישית‪ .‬אף־על־פי שתפיסה זו שמה‬ ‫הרסנית ובלתי־רצויה לכול‪.‬‬
‫דגש בפעולות הפרט ובמניעיו‪ ,‬היא מייחסת מניעים דומים גם לקולקטיבים או לקבוצות‬
‫כגון תאגידים ומדינות שלמות‪.‬‬

‫‪AP Photo/Rafiq Maqbool‬‬

‫מחיר האסון ‪ 0‬ההצפות והמפולות בחבלי הצפון ההררי של הודו בעונת המונסון של אמצע יוני ‪2013‬‬
‫גרמו למותם של כ־‪ 600‬איש והותירו ‪ 84,000‬בני אדם לכודים ומנותקים‪ ,‬מכיוון שדרכים וגשרים נהרסו‬
‫או נחסמו על־ידי ההריסות (‪ .)Associated Press, 2013‬באזורים אחדים ייחסו את החורבן לאסון טבע‪ ,‬ואילו‬
‫במקומות אחרים הובלט הקשר בין ההצפות והמפולות לבין תכנון ממשלתי כושל בחבל ההימלאיה‪.‬‬
‫הפעילה החברתית ההודית ֶמדהה פטקאר אמרה‪ ,‬כי "בירוא יערות‪ ,‬כריית חול‪ ,‬חציבה באבן ובנייה חריגה‬
‫אּוטאר ְקהאנד"‪ .‬בתצלום‪ ,‬רכב נע בזהירות בדרך שנהרסה‬
‫ַ‬ ‫בלא פיקוח‪ ,‬הם שהחריבו את הסביבה בחבל‬
‫במפולת‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 470‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:29‬‬

 ‫‪471‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה‬

‫השאלה המרכזית שמעלה האנלוגיה של "נחלת הכלל" היא‪ :‬מהי הגישה הסבירה למשאבים‪,‬‬
‫שהבעלות עליהם משותפת‪ ,‬בסביבה נטולת פיקוח? אם בני אדם (וכן תאגידים ומדינות)‬
‫מעוניינים‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬ברווחתם האישית‪ ,‬מה יהיה על המשאבים המוגבלים‬
‫המשותפים לכולם?‬

‫לויד‪ ,‬והרדין בעקבותיו‪ ,‬הציע לבחון את ההתנהלות בכפרי אנגליה בימי הביניים‪ ,‬שבהם‬
‫שדות המרעה הפתוחים של הכפר (‪ )village green‬נתפסו כנחלת הכלל‪ ,‬רכוש משותף‬
‫שכל תושבי הכפר רשאים להשתמש בו לרעיית עדריהם‪ .‬חופש הגישה לשדות המרעה‬
‫המשותפים היה ערך מקודש בכפרים‪ .‬השימוש המשותף בשטחי המרעה התנהל כסדרו‬
‫כל זמן שאיש מבני הכפר (ועדריהם) לא ניצל את השדה באופן שצמצם את תועלתו לכל‬
‫האחרים‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬בהנחה שהכפריים היו מונעים על־ידי תאוות רווח אישית‪ ,‬ובהיעדר כל חוק שירסן‬
‫את חמדנותם‪ ,‬היה לבעלי העדרים תמריץ להגדיל ככל האפשר את עדריהם‪ .‬כאשר הופעלו‬
‫עליהם לחצים נאלצו בעלי העדרים להסכים‪ ,‬כי לתועלת האינטרס הקיבוצי של כל תושבי‬
‫הכפר‪ ,‬מן הראוי שכל אחד יגביל את גודל העדר שלו במקום להגדילו‪ ,‬כדי לשמור על‬
‫קיומו של שדה המרעה המשותף‪ .‬אך הדרישה לריסון עצמי – צמצום מרצון של גודל העדר‬
‫הפרטי כדי להפחית את הלחץ על שדה המרעה המשותף לכולם – לא התקבלה באהדה‪.‬‬
‫והדבר נכון שבעתיים כאשר אין ערובה שלפיה גם האחרים ירסנו את עצמם‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫הכנסת עדרים גדולים יותר אל שדה המרעה המשותף הניבה רווח אישי‪ ,‬שכל תושבי הכפר‬
‫נאלצו לשלם את מחירו‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬בהתאם לעקרון הבחירה הרציונלית הכלכלית‪ ,‬הרדיפה האישית אחר עושר עודדה‬
‫את כולם להגדיל את עדריהם בלא הבחנה‪ ,‬והרתיעה אותם מלהקריב את האינטרס האישי‬
‫שלהם למען רווחת הכלל‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬שדה המרעה המשותף לא היה יכול לשאת‬
‫את העומס שנבע מן המאמצים האישיים למקסם את הרווח הפרטי‪ .‬בטווח הארוך‪ ,‬שדה‬
‫המרעה המשותף נהרס בגלל רעיית יתר‪ .‬והלקח? כפי שסיכם הרדין‪" ,‬חורבן הוא היעד‬
‫שאליו ממהרים כל בני האדם‪ ,‬וכל אחד מהם רודף אחר האינטרס האישי שלו" (‪Hardin,‬‬
‫‪.)1968‬‬

‫"הטרגדיה של נחלת הכלל" הפכה למושג רווח בתפיסה האקולוגית‪ ,‬מפני שהוא מבהיר‬
‫היטב את הגורמים להידרדרות הסביבה‪ ,‬לצד בעיות וחולאים עולמיים רבים נוספים‪ .‬הוא‬
‫רלוונטי במיוחד לוויכוח בנושא הלחצים על הסביבה העולמית‪ ,‬שכן שדה המרעה המשותף‬
‫של אנגליה הוא בר השוואה ל"רכוש המשותף" של כדור הארץ‪ ,‬כגון האוקיאנוסים‬
‫והאטמוספרה‪ ,‬שבני אדם מנצלים למקסום רווחיהם האישיים‪ ,‬על בסיס העיקרון של "כל‬
‫הקודם זוכה"‪ .‬ניצול היתר של הרכוש המשותף בולט במיוחד כאשר תאגידים משתמשים‬
‫באוקיאנוסים ובאטמוספרה כביב שופכין למזהמים סביבתיים‪ ,‬וכולנו משלמים את המחיר‪.‬‬

‫האם הדינמיקה האנושית המייצרת את הטרגדיה של נחלת הכלל אחראית לסכנות‬

‫המאיימות על הסביבה העולמית? רבים סבורים כך‪ .‬עם זאת‪ ,‬כבר הבחנתם בוודאי כי‬
‫מומחים חלוקים ביניהם בנושא ההשלכות המוסריות והאתיות העולות מן הפרשנות של‬
‫הרדין‪ .‬שימו לב‪ ,‬המסקנה ההגיונית העולה מדבריו היא הצורך ברפורמות כדי להציל את‬
‫כדור הארץ‪ .‬השינויים הנחוצים ידרשו הן ריסון עצמי של חופש הבחירה האישי הן מידה‬
‫מסוימת של אסדרה ופיקוח כדי לשלוט בתוצאותיה ההרסניות של הטרגדיה של נחלת‬
‫הכלל הגלובלית‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 471‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:29‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪472‬‬

‫תיאורטיקנים חסידי התיאוריה הריאליסטית והמרקנטיליזם של השוק החופשי תומכים‬

‫נחרצות בחופש הבחירה הכלכלי‪ ,‬שאין בו אסדרה‪ ,‬כדרך הטובה ביותר להשגת מרב התועלת‬
‫למרב האנשים‪ .‬תיאורטיקנים הנאמנים למסורות אלה מאמינים‪ ,‬כי הרדיפה אחר האינטרס‬
‫העצמי והרווח האישי תועיל לכולם בטווח הארוך‪ ,‬שכן היא תייצר יותר הכנסה ויותר‬
‫חדשנות טכנולוגית מאשר בתנאים של אסדרה ופיקוח על תאגידים‪ ,‬יזמים ומשקיעים‪ .‬הם‬
‫גם מאמינים‪ ,‬כי התערבות מזערית ככל האפשר במרדף אחר הרווח האישי מועילה לשימור‬
‫הסביבה העולמית‪ .‬לשיטתם‪ ,‬המרדף אחר הרווח האישי הוא יתרון ולא חיסרון‪.‬‬

‫כמעט כל תורות המוסר הדתי מפקפקות במסקנה זו של הריאליזם והמרקנטיליזם‪.‬‬

‫הנצרות‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הולכת בעקבות תורת המוסר העברית הקדומה ומגדירה את החמדנות‬
‫כאחד משבעת החטאים שהעונש עליהם הוא מות הנפש‪ .‬וכפי שמזהירה האיגרת הראשונה‬
‫אל טימותיאוס בספרי הברית החדשה‪" ,‬הלא שורש כל הרעות הוא אהבת הכסף"‬
‫(טימותיאוס ‪ .)10 ,6‬התוצאה הידועה מראש של אנוכיות והתמסרות עיוורת להשגת רווח‬
‫כספי אישי על חשבון ערכים אחרים‪ ,‬כמו אהבה אלטרואיסטית וחמלה כלפי המין האנושי‪,‬‬
‫מובילה להרס ולחטא‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬המסורות הדתיות מאמצות חלקים מן המחשבה העומדת‬
‫ביסוד ההגות המרקסיסטית הרדיקלית (ראו פרק ‪ .)2‬על־פי קו מחשבה זה‪ ,‬הדאגה לרווחת‬
‫הכלל מעניקה אושר ומביאה תועלת‪ ,‬מכיוון שרק אם האינטרסים של הקהילה מוגנים‪,‬‬
‫היחיד יכול לממש את האינטרסים האישיים שלו‪ ,‬ובתוך כך לקדם ערכים משותפים‪ ,‬כגון‬
‫שמירה על סביבת חיים נקייה ובת־קיימא‪.‬‬

‫‪AP Photo/Joana Coutinho, MCRCP‬‬

‫על סף הכחדה? ‪ 0‬ב־‪ 2013‬דיווח האיגוד הבין־לאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (נקרא גם בשם‬
‫"איגוד השימור העולמי"; ‪ ,)International Union for Conservation of Nature‬כי "מבין ‪ 5,495‬מיני היונקים‬
‫בעולם‪ 78 ,‬הוכחדו לחלוטין או נכחדו מן הטבע‪ ,‬ועוד ‪ 191‬מינים נמצאים בסכנת הכחדה חמורה‪447 ,‬‬
‫בסכנת הכחדה ו־‪ 496‬פגיעים לסכנת הכחדה"‪ ,‬וכי "הכחדת המינים הנוכחית מתרחשת בקצב מהיר פי‬
‫‪ 1,000‬עד ‪ 10,000‬מן הקצב שבו הייתה מתרחשת באופן טבעי [אלמלא פעילות האדם]" (‪.)IUCN, 2013‬‬
‫בתצלום‪" ,‬יער מת" במדגסקר‪ ,‬שאיבדה יותר מ־‪ 80%‬משטחי היערות שלה‪ ,‬בעיקר בשל הכשרת שטחי‬
‫יער לגידול אורז בשיטת "כריתה ושריפה"‪ ,‬שגם מדלדלת את הקרקע ומשמידה את בתי הגידול של‬
‫אין־ספור מיני בעלי חיים‪.‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 472‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:30‬‬

 ‫‪473‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה‬

‫האקו־פוליטיקה מחייבת אותנו לשקול פרספקטיבות שונות ומגוונות‪ .‬האם אתם‬

‫רוצים הכנסה ועושר? כמובן! אבל באיזה מחיר? כל מדינה וכל חברה עסקית מעוניינות‬
‫בעושר‪ .‬ואולם‪ ,‬האם רדיפת הבצע שלהן מצדיקה שפיכת פסולת רעילה לאגמים‪ ,‬לנהרות‬
‫ולאוקיאנוסים‪ ,‬בידיעה שאחרים נושאים בתוצאות של מעשים אלה?‬

‫שאלות מוסריות אלה ואחרות נוגעות‪ ,‬במישרין‪ ,‬לוויכוח המתנהל על הסיבות להידרדרות‬
‫"השדות המשותפים" של כדור הארץ‪ ,‬ומה‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬יש לעשות כדי להתמודד עמה‪,‬‬
‫ובאיזה מחיר‪ .‬השלב הבא הוא אפיון והערכת טבעם וגודלם של האיומים והאתגרים‬
‫הסביבתיים‪ .‬נבחן עתה שלוש קבוצות של בעיות הקשורות זו לזו‪ ,‬העומדות על סדר היום‬
‫האקו־פוליטי של העולם‪ )1( :‬שינוי אקלים והתמעטות האוזון; (‪ )2‬מגוון ביולוגי ובירוא‬
‫יערות; (‪ )3‬היצע אנרגיה וביקוש‪ .‬בעיות אלה ממחישות כמה מן המכשולים העומדים בפני‬
‫שימור הנכסים והמשאבים המתחדשים המשותפים לעולם כולו‪.‬‬

‫האקו־פוליטיקה של האטמוספרה‬
‫עשרות נציגי הממשלות והארגונים הלא־ממשלתיים שהתכנסו בריו דה ז'נרו ב־‪,1992‬‬
‫הגיעו לשם לאחר העשור החם ביותר שתועד אי פעם‪ .‬במשך שנים הזהירו מדענים‪ ,‬כי‬
‫התחממות כדור הארץ – העלייה ההדרגתית של הטמפרטורות בעולם – עתידה להביא‬
‫לשינויים הרסניים בדפוסי האקלים העולמי‪ ,‬וכי עלייה בגובה פני הים‪ ,‬המסת קרחונים‬
‫וסערות חריגות יחוללו שינויים נרחבים במערכת הקשרים המדיניים והכלכליים בעולם‪.‬‬
‫ייתכן כי גל החום של שנות השמונים גרם לנציגים להסכים ל״אמנת מסגרת לשינוי‬
‫אקלימי״ (‪ .)Framework Convention on Climate Change‬על רקע ההתחממות המתמדת‬
‫והתכיפות הגוברת של אירועי מזג אוויר חריגים וקיצוניים גברו הפחדים; ובמקביל גברו גם‬
‫המודעּות וההתמקדות בחומרים המזהמים המואשמים בהתחממות הגלובלית‪.‬‬

‫שינוי האקלים והתחממות כדור הארץ‬

‫מרבית מדעני האקלים כיום משוכנעים‪ ,‬כי העלייה ההדרגתית בטמפרטורה של כדור‬
‫הארץ – הבולטת במיוחד מאז סוף המאה ה־‪ ,18‬כאשר המצאת המכונה הממונעת התניעה‬
‫את התפתחות המהפכה התעשייתית – היא תוצאה של גידול בכמות הגזים שהאדם יוצר‪,‬‬
‫המשנה את יכולת הבידוד של האטמוספרה‪ .‬מולקולות הגז הנפלט‪ ,‬בעיקר פחמן דו־חמצני‬
‫(‪ )CO2‬ותרכובות של כלור פלואור ופחמן (‪ ,)CFCs‬יוצרות מעטפת דמוית חממה באמצעות‬
‫כליאת החום הנפלט מכדור הארץ במקום לאפשר לו להשתחרר לחלל החיצון‪ .‬מאז המאה‬
‫ה־‪ 18‬עלתה רמת הפליטה של פחמן דו־חמצני בכ־‪ .)EPA, 2013( 40%‬כמו כן‪ ,‬גם לעלייה‬
‫בבירוא היערות יש תרומה של ממש להתחממות העולמית‪ ,‬שכן "אבדן העצים אחראי‬
‫ל־‪ 18%‬מנפח הפליטה השנתי של פחמן דו־חמצני‪ ,‬והוא הגורם השני בחשיבותו להיווצרות‬
‫אפקט החממה" (‪.)Badwal, 2012‬‬
‫אפקט החממה‬
‫(‪)greenhouse effect‬‬ ‫כאשר גזים אלה משתחררים לאטמוספרה‪ ,‬הם יוצרים את אפקט החממה‪ ,‬הגורם לעליית‬
‫תופעה הגורמת להתחממות‬ ‫הטמפרטורה בעולם (ראו איור ‪ .)14.1‬מאז סוף המאה ה־‪ ,19‬העלייה הממוצעת בטמפרטורת‬
‫כדור הארץ‪ ,‬כאשר הגזים‬ ‫שטח הפנים של כדור הארץ נעה בין ‪ 0.4‬ל־‪ 0.8‬מעלות צלזיוס‪ .‬שינויי הטמפרטורה צפויים‬
‫המשתחררים משריפת דלק‬ ‫להשפיע עמוקות על עולם החי והצומח ברחבי העולם‪ .‬יתר על כן‪" ,‬קיים כיום קונצנזוס‬
‫מאובנים פועלים כשמיכה‬
‫המכסה את האטמוספרה‪,‬‬ ‫רחב שלפיו העלייה של ‪ –16.6‬מעלות צלזיוס (שתי מעלות פרנהייט) בתהליך ההתחממות‬
‫וגורמים לעליית הטמפרטורות‪.‬‬ ‫הגלובלית במאה האחרונה היא האחראית לעלייה בגובה מפלס פני הים‪ ,‬להוריקנים תכופים‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 473‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:30‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪474‬‬

‫וחזקים יותר‪ ,‬ולגידול בכמות גלי החום‪ ,‬עונות הבצורת והשטפונות בעולם" (‪Begley, 2011,‬‬
‫‪.)p. 43‬‬

‫על־פי התחזיות כיום‪ ,‬הטמפרטורה העולמית צפויה לעלות באופן קיצוני לקראת ‪ ,2100‬אם‬
‫לא יינקטו פעולות נמרצות (ראו מפה ‪ .)14.1‬צוות האו"ם המונה ‪ 600‬מדענים מ־‪ 40‬ארצות‪,‬‬
‫‪10205‬‬ ‫העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪ 14‬מספר העבודה‪:‬‬
‫הידוע בשם "הפאנל הבין־ממשלתי לשינויי אקלים" (‪IPCC – Intergovernmental Panel on‬‬
‫שם‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫‪ )Climate Change‬צופה‪ ,‬כי על־פי רמת הפליטה של גזי חממה‪ ,‬עד ‪ 2100‬תחול עלייה של‬
‫(‪ 12-2‬מעלות פרנהייט) בטמפרטורה העולמית‪ ,‬ובמהלך‬ ‫‪14-1‬‬ ‫איורצלזיוס‬
‫‪ –16.6‬עד ‪ –11.11‬מעלות‬
‫‪10205‬‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫החלל‬ ‫מספר סוכנות‬ ‫‪-‬פרק ‪14‬‬
‫מבעבר‪ .‬התחזית של‬ ‫ביחב“לוממושכים‬ ‫החוםיסוד‬
‫להיות גבוהים‬ ‫מושגי‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫צפויים גלי‬ ‫התקופה‬ ‫שם‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫והתעופה של ארצות הברית (‪)NASA – National Aeronautics and Space Administration‬‬
‫‪14-1‬‬
‫תהיה בטווח של יותר מ־‪ –16.38‬ועד ‪ –12‬מעלות צלזיוס‬ ‫דומה‪ ,‬ולפיה העלייהמפה‬
‫בתקופה זו‬
‫(‪ 10.4-2.5‬פרנהייט)‪.‬‬

‫הבדלי טמפרטורה בעולם )במעלות צלזיוס(‬

‫ממוצע שנתי‬
‫‪0.6‬‬ ‫ממוצע חמש־שנתי‬

‫‪0.4‬‬

‫‪0.2‬‬

‫‪NASA Goddard Institute for Space Studies‬‬

‫‪0‬‬

‫‪–0.2‬‬

‫‪–0.4‬‬
‫‪1880‬‬ ‫‪1900‬‬ ‫‪1920‬‬ ‫‪1940‬‬ ‫‪1960‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2020‬‬

‫‪"Historical Warnings of Future Food Insecurity with Unprecedented‬‬

‫‪Seasonal Heat", by D. Battisti and R. Naylor, Science, 2009‬‬

‫הסבירות שהטמפרטורות הממוצעות‬

‫בקיץ ‪ 2090‬יהיו גבוהות מטמפרטורות‬
‫השיא שנמדדו ותועדו עד כה‪ ,‬באחוזים‬
‫‪69-50‬‬ ‫מעל ‪90‬‬
‫מתחת ל־‪50‬‬ ‫‪89-70‬‬

‫איור ‪ 14.1‬ומפה ‪ 14.1‬העלייה הממוצעת של הטמפרטורות בעולם ‪ 0‬מכון גודארד לחקר החלל של סוכנות החלל האמריקנית (‪NASA Goddard Institute‬‬
‫‪ )for Space Studies‬מנטר את טמפרטורת שטח הפנים של כדור הארץ ברחבי העולם‪ .‬הנתונים מעידים‪ ,‬כפי שאפשר לראות בגרף העליון‪ ,‬כי תשע מתוך‬
‫עשר השנים החמות ביותר מאז ‪ 1880‬נרשמו לאחר שנת ‪ .2000‬עקב העלייה בפליטת גזי החממה וברמת הפחמן הדו־חמצני באטמוספרה‪ ,‬מדענים‬
‫צופים‪ ,‬כי הטמפרטורות ימשיכו לעלות‪ .‬המפה מציגה תחזית של המקומות החמים ביותר בעולם בשנת ‪.2090‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 474‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:30‬‬

 ‫‪475‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה‬

‫קיימות גם ראיות מדעיות שלפיהן "נהיה עדים לעליות של ‪ –13.88‬מעלות צלזיוס – יותר‬
‫מ־‪ 7‬מעלות פרנהייט – כבר לקראת שנות השישים של המאה הנוכחית" (‪McKibben, 2011,‬‬
‫‪ .)p. 62‬אף־על־פי שחמצן דו־פחמני הוא גז החממה העיקרי‪ ,‬ריכוזי גז המתאן באטמוספרה‬
‫גדלים בקצב מהיר יותר‪ .‬מקור פליטות המתאן‪ :‬גידול עדרי צאן ובקר‪ ,‬גידול אורז וייצור‬
‫ושינוע גז טבעי‪ .‬מדענים רבים מביעים דאגה בשל העובדה שהריכוזים הגבוהים ביותר של‬
‫גז מתאן אינם נמצאים באטמוספרה אלא "כלואים" בתוך הקרח‪ ,‬בשכבת האדמה הקפואה‪,‬‬
‫ובמרבצים ימיים לאורך החופים‪ .‬לפיכך‪ ,‬ככל שתעלה הטמפרטורה ישתחרר יותר מתאן‬
‫לאטמוספרה‪ ,‬שיגרום לעלייה נוספת בטמפרטורה העולמית בשל פוטנציאל ההתחממות‬
‫הגבוה של המתאן‪.‬‬

‫מדענים אחדים טוענים‪ ,‬כי עליית הטמפרטורה העולמית היא רק חלק משינוי מחזורי‬
‫שהעולם חֹווה כבר אלפי שנים‪ .‬לטענתם‪ ,‬הם מסוגלים להוכיח‪ ,‬כי "תנודות פתאומיות‬
‫ודרמטיות בגובה הטמפרטורה העולמית התחוללו במהלך ‪ 400,000‬השנים האחרונות‪,‬‬
‫החל באקלים חם וכלה בעידני קרח ממושכים‪ .‬הספקנים [בסוגיית ההתחממות הגלובלית]‬
‫טוענים‪ ,‬כי שינויי האקלים שאנו עדים להם כיום משקפים שינויים טבעיים אלה"‬
‫(‪ ,)Knickerbocker, 2007‬ולדעתם יש לשפוך מים קרים על כל "האוויר החם"‪ ,‬מכיוון‬
‫שהתחממות כדור הארץ היא מיתוס בלבד‪.‬‬

‫ואולם‪" ,‬רוב מדעני האקלים מסכימים ביניהם‪ ,‬כי גזי חממה שמקורם בפעילות האדם‬
‫הם האחראים להתחממות‪ ,‬ומציינים כי קיים ִמתאם ברור בין שינויי הטמפרטורה לבין‬
‫השינויים ברמת הפליטה של פחמן דו־חמצני" (‪ .)Knickerbocker, 2007‬הפאנל הבין־‬
‫ממשלתי לשינויי אקלים הודיע כבר ב־‪ ,1995‬כי "לא סביר שמגמות השינוי האקלימי הן‬
‫תוצאה של סיבות טבעיות בלבד"; שכן‪ ,‬בני האדם אחראים לפחות לחלק מן הבעיה; וכי‬
‫יהיו לכך השלכות מזיקות ויקרות מאוד‪ .‬מדען הקרחונים לוני תומפסון דיבר בשם קהילת‬
‫מדעני האקלים בהכריזו‪" :‬כולנו משוכנעים כיום‪ ,‬כי התחממות כדור הארץ היא סכנה‬
‫ברורה ומידית לאנושות" (‪.)McKibben, 2011, p. 62‬‬

‫השפעותיה של העלייה הנמשכת בטמפרטורה ברחבי העולם יהיו דרמטיות והרסניות‬

‫כאחד‪:‬‬
‫גובה מפלס פני הים יעלה‪ ,‬בעיקר בגלל הימסות הקרחונים והתפשטות המים בעקבות‬ ‫‪0‬‬

‫התחממותם‪ .‬אלה יגרמו לשטפונות אדירים‪ ,‬אשר יציפו שטחים נרחבים של קרקעות‬
‫שפלה בקרבת החופים‪ ,‬בעיקר באסיה ובחוף המערבי של האוקיאנוס האטלנטי (החוף‬
‫המזרחי של ארצות הברית)‪ .‬העיר ניו יורק עלולה לשקוע מתחת למים‪ .‬בכל שנה ייעקרו‬
‫מיליוני אנשים מבתיהם עקב שטפונות גדולים‪.‬‬
‫החורפים ילכו וייעשו חמים יותר‪ ,‬וגלי חום יופיעו בתדירות גבוהה יותר ובעצמה‬ ‫‪0‬‬

‫גוברת‪ ,‬שיגרמו למפולות מקרחונים נמסים בגובה רב‪.‬‬

‫כמות הגשם בעולם תגדל‪ ,‬וסערות קטלניות דוגמת הציקלון ההרסני שפקד את אסיה‬ ‫‪0‬‬

‫ב־‪ 2008‬יהפכו לשגרה‪ .‬ככל שטמפרטורת האוקיאנוסים תעלה‪ ,‬כך יגדלו התכיפות‬
‫והעצמה של סופות ההוריקן‪ ,‬השואבות את האנרגיה שלהן מן האוקיאנוסים החמים‪.‬‬
‫מכיוון שמים מתאדים מהר יותר באקלים חם‪ ,‬האזורים המועדים לבצורת יהפכו יבשים‬ ‫‪0‬‬

‫עוד יותר‪.‬‬
‫עד ‪ 30%‬ממיני בעלי החיים יהיו בסכנת הכחדה גוברת‪ ,‬ככל שמערכות אקולוגיות‬ ‫‪0‬‬

‫שלמות ילכו וייעלמו מעל פני האדמה‪ .‬כדור חם יותר יגרום למיני צמחים לנדוד לגבהים‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 475‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:30‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪476‬‬

‫ולקווי רוחב גבוהים או נמוכים יותר‪ ,‬מה שיחייב את המגדלים להחליף גידולים ולשנות‬
‫פרקטיקות חקלאיות‪.‬‬
‫צירוף של שטפונות ובצורות יביא להתפשטות מחלות טרופיות‪ ,‬כמו מלריה וקדחת‬ ‫‪0‬‬

‫דנגי‪ ,‬באזורים שהיו בעבר ממוזגים וקרים מדי להישרדות החרקים המעבירים מחלות;‬
‫"עולם חם יותר ועשיר יותר בפחמן דו־חמצני הוא סביבה מצוינת להתפתחות צמחים‪,‬‬
‫חרקים ומיקרובים המחוללים מחלות ומפיצים אותן" (‪.)Begley, 2007‬‬
‫העולם יתמודד עם רעב גובר ומחסור במים‪ ,‬בעיקר בארצות העניות‪ .‬אפריקה תספוג‬ ‫‪0‬‬

‫את המכה הקשה ביותר‪ ,‬וכ־‪ 250‬מיליון בני אדם צפויים לסבול ממחסור חמור במים‬
‫כבר ב־‪.)Bates et al., 2008( 2020‬‬

‫ארצות העולם אינן תורמות להתחממות הגלובלית באותה המידה‪ .‬מדינות הצפון העולמי‬
‫עתירות ההכנסה אחראיות ליותר ממחצית פליטות הפחמן בעולם‪ ,‬בעיקר בשל הבניינים‬
‫הגדולים‪ ,‬מיליוני כלי הרכב וחוסר היעילות היחסי של התעשיות‪ .‬ואולם‪ ,‬גם המעצמות‬
‫העולות של אסיה‪ ,‬סין והודו‪ ,‬הגבירו במהירות את שיעורי הפליטה שלהן עם צמיחת‬
‫הכלכלה‪ ,‬אשר יצרה ביקושים גבוהים לאנרגיה שמקורה בדלק מאובנים‪ .‬ב־‪ 2008‬השיגה‬
‫סין את ארצות הברית בדירוג העולמי של האחראים לפליטת גזי חממה‪ ,‬והיא אחראית‬
‫ל־‪ 24%‬מנפח הפליטות הכולל (‪ .)WDI, 2013‬סוכנות האנרגיה הבין־לאומית צופה‪ ,‬כי‬
‫הגידול בהיקף הפליטה של גזי חממה מסין בלבד בין ‪ 2000‬ל־‪ 2030‬ישתווה לנפח הגידול‬
‫בכלל העולם המתועש‪ .‬הודו אמנם מפגרת אחר סין‪ ,‬יריבתה העיקרית‪ ,‬אך כבר עתה היא‬
‫אחראית ל־‪ 75%‬מכלל נפח הפליטה של גזי חממה בדרום אסיה (‪.)World Bank, 2013g‬‬

‫בהשוואה בין רמת צריכת האנרגיה ופליטת גזי החממה של ענקיות התעשייה הישנות‬
‫והחדשות לבין אלה של ארצות הדרום העולמי דלות ההכנסה‪ ,‬ברור כי גם הן חוות צמיחה‬
‫מהירה (ראו פרק ‪ ,)5‬וכי התיאבון שלהן למקורות אנרגיה של דלק מאובנים גדל במהירות‪.‬‬
‫‪AP Photo/Fang kuang‬‬

‫התחממות כדור הארץ‪ ,‬פגעי אקלים וסבל של המוני בני אדם ‪" 0‬מצפים כי התחממות כדור הארץ תגרום לאקלים העולמי להיות יותר חם‪,‬‬
‫רטוב ופראי‪ .‬צפוי כי אקלים כזה יגביר את חומרתם ואת תכיפותם של אסונות תלויי־אקלים‪ ,‬כגון‪ :‬שטפונות פתאומיים‪ ,‬נחשולי ענק‪ ,‬ציקלונים‬
‫וסופות קשות" (‪ .)Bergholt & Lujala, 2012, p. 147‬בתצלום מימין‪ ,‬בינואר ‪ 2013‬חוותה ירושלים את סערת השלגים הקשה ביותר זה עשרים שנה‪,‬‬
‫אשר שיתקה לחלוטין את החיים בעיר‪ .‬משמאל‪ ,‬גשמי הסופה שהיכתה בבייג'ין בירת סין ביולי ‪ .2012‬סופת הגשמים הייתה החמורה ביותר זה‬
‫שישים שנה‪ ,‬וגרמה לאנדרלמוסיה כללית‪ .‬רבים רואים בעלייה של אירועי מזג אוויר קיצוניים מסוג זה הוכחה לשינוי האקלים העולמי‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 476‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:32‬‬

 ‫‪477‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה‬

‫מספר העב‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪14‬‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫הדרום העולמי מייצר יותר מ־‪ 62.6%‬מן האנרגיה העולמית‪,‬‬
‫איור ‪14-3‬‬
‫פליטות גזי חממה לפי מגזר‬ ‫וצורך ‪ 55.7%‬מתצרוכת האנרגיה הכוללת בעולם (‪WDI,‬‬
‫‪ .)2013‬אם כן‪ ,‬כל הארצות בכל האזורים בעולם תורמות‪,‬‬
‫חשמל וחימום‬
‫בשיעורים שונים‪ ,‬למגמת העלייה העולמית בכמות הפחמן‬
‫‪48.2%‬‬ ‫ייצור ובנייה‬ ‫המיתוספת בהתמדה לאטמוספרה‪.‬‬
‫‪21.2%‬‬

‫‪World Development Indicators, 2013‬‬

‫האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית‬
‫(‪)Proceedings of the National Academy of Sciences‬‬
‫בנייני מגורים‬ ‫קבעה‪ ,‬כי אין מקום להשוות בין מדינות עשירות למדינות‬
‫אחר ‪1.9%‬‬ ‫ומסחר‬ ‫עניות‪ ,‬וכי "האנשים העשירים‪ ,‬ולא הארצות העשירות‪,‬‬
‫תובלה ‪19.3%‬‬ ‫‪9.3%‬‬
‫הם אלה שצריכים לשנות את דרכיהם‪ .‬הכותבים מציעים‬
‫לקבוע רף עליון לנפח הכולל של הפליטות‪ ,‬ולתרגם אותו‬
‫למכסה עולמית לנפש‪ ...‬וכך המיעוט העשיר בהודו ובסין‬
‫פליטות גזי חממה לפי אזור‬ ‫החי חיי מותרות 'זוללי אנרגיה' לא יוכל עוד להסתתר‬
‫מאחורי העם הפשוט העני והחסכן" (‪The Economist,‬‬
‫‪12,000‬‬
‫‪ .)2009l, p. 62‬אף־על־פי שהצעה זו קשה למימוש‪ ,‬היא‬
‫‪10,000‬‬
‫מבליטה את העובדה שרמת הפליטה של הפחמן הנמוכה‬
‫כל העולם‬
‫‪Energy Information Administration, 2003‬‬

‫‪8,000‬‬ ‫יותר בדרום העולמי מסתירה את השונּות בין המדינות‪,‬‬

‫‪6,000‬‬ ‫שכן המדינות העשירות תורמות לירידה באיכות הסביבה‬
‫‪4,000‬‬ ‫ארצות מתועשות‬
‫הרבה יותר מן המדינות העניות‪.‬‬
‫מזרח אירופה‪/‬‬
‫ארצות מתפתחות ‪2,000‬‬ ‫ברית המועצות לשעבר‬ ‫מגמות אלה של פליטות גזי חממה‪ ,‬לצד שינויים בשיעורי‬
‫‪0‬‬
‫‪2001‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪2025‬‬
‫הפליטה בחלוקה לפי מגזרים‪ ,‬מלמדות כי תמונת האנרגיה‬
‫העולמית עתידה להשתנות‪ ,‬אבל התחממות כדור הארץ‬
‫והנזקים הסביבתיים שהיא גורמת הם בעיות שאינן‬
‫איור ‪ 14.2‬ואיור ‪ 14.3‬מגמות בפליטת גזי חממה ‪ 0‬ריכוזי הפחמן הדו־‬
‫עתידות להיעלם בזמן הקרוב (ראו איורים ‪ 14.2‬ו־‪.)14.3‬‬
‫חמצני באטמוספרה גדלו בכ־‪ 40%‬מאז התקופה שקדמה לתיעוש‪ ,‬ועלו‬
‫מכ־‪ 280‬חל"מ (חלקים למיליון) בנפח (‪ )ppmv‬במאה ה־‪ ,18‬ל־‪399.89‬‬
‫חל"מ במאי ‪ - 2013‬הרמה הגבוהה ביותר ב־‪ 800,000‬השנים האחרונות‬ ‫ביטוי לפוליטיקה של התחממות כדור הארץ אפשר למצוא‬
‫(‪ .)EPA, 2013; WDI, 2013‬התרשים העליון מציג את המקורות לפליטת גזי‬ ‫במתיחויות שנוצרו בין מדינות המנסות לחלק ביניהן‬
‫חממה לפי מגזרים עיקריים‪ .‬התרשים התחתון מזהה את חלוקת הפליטות‬ ‫את האזור הארקטי כדי לגרוף רווחים כלכליים מניצול‬
‫של גזי חממה בערכי פחמן מאז ‪ 2001‬לפי אזורים בעולם‪ ,‬ומתאר את‬
‫הגידול הצפוי עד ‪.2025‬‬
‫המשאבים שמתחת לכיפת הקרח של הקוטב הצפוני‪.‬‬
‫השינוי באקלים פוגע קשות באזור הארקטי‪ ,‬מכיוון‬
‫שהטמפרטורה הממוצעת בו עלתה בקצב מהיר וכפול מן‬
‫הטמפרטורה בשאר העולם; ים הקרח הארקטי נמס בקצב מהיר מזה שחזה הפאנל הבין־‬
‫ממשלתי לשינויי אקלים‪" ,‬בעיקר מכיוון שנפח הפליטות של פחמן דו־חמצני לאטמוספרה‬
‫היה גדול מן הצפוי" (‪ .)Begley, 2009a, p. 30‬מגמה זו סוללת את הדרך למאבק גיאופוליטי‬
‫בסוגיות אקו־פוליטיות בין חמש הארצות שכבר תבעו בעלות על שטחים באזור המרכזי‬
‫עתיר המשאבים של החוג הארקטי (רוסיה‪ ,‬נורבגיה‪ ,‬קנדה‪ ,‬ארצות הברית ודנמרק)‪.‬‬

‫המניע העיקרי הוא‪ ,‬כמובן‪ ,‬השתלטות על כרבע מכלל עתודות הנפט והגז שנותרו בעולם‪,‬‬
‫הקבורות מתחת לקרקעית הים תחת שכבת הקרח הארקטי‪ .‬על משקל "הבהלה לזהב"‪,‬‬
‫מתרחשת כיום "הבהלה לקרח" בקרב על הצפון הנמס (‪ .)Funk, 2007‬הקרח ההולך ונעלם‬
‫פותח גם אפשרויות לנתיבים ימיים חדשים‪ ,‬אשר ייפתחו לפחות בחלק מן השנה‪ .‬נתיבים‬
‫אלה עתידים לקצר באופן משמעותי את הזמן הדרוש לשיט מאירופה לאסיה‪" .‬עם‬
‫ההתחממות הגלובלית‪ ,‬הממיסה את הקרח הארקטי‪ ,‬מתעוררים מחדש חלומות ישנים‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 477‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:33‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪478‬‬

‫לפריצת נתיב ימי קצר לאסיה – ולמרבצי העושר שמתחת לפני השטח‪ .‬דגל רוסיה כבר‬
‫מתנוסס בקרקעית האוקיאנוס באזור הקוטב הצפוני‪ ,‬קנדה מקשיחה את עמדותיה וגם‬
‫וושינגטון רוצה להשתתף במשחק‪ .‬מי תהיה המנצחת במשחק החדש הגדול בעולם?"‬
‫(‪ .)Graff, 2007‬חיכוכים אלה בין המדינות לא היו נוצרים כלל אלמלא התחממות כדור‬
‫הארץ‪ ,‬שהפכה את עצם התחרות על השליטה בזירה גיאו־אסטרטגית זו לאפשרית‪.‬‬

‫הידלדלות שכבת האוזון וההגנה עליה‬

‫ההתמודדות העולמית עם השינוי האקלימי דומה למאמצי המדינות להתמודד עם‬
‫ההידלדלות של שכבת האוזון המגוננת על האטמוספרה‪ .‬אך בהתמודדות עם ההידלדלות‬ ‫שכבת האוזון‬
‫(‪)ozone layer‬‬
‫בשכבת האוזון צמח משטר בין־לאומי שהלך והתחזק עם הצטברותן של ראיות מדעיות‬
‫מוצקות שלפיהן הנזק הסביבתי הוא תוצאה ישירה של מעשי ידי האדם‪.‬‬ ‫שכבת המגן של האטמוספרה‬
‫מעל פני כדור הארץ‪ ,‬המגוננת‬
‫עליו מפני ההשפעות המזיקות‬
‫האוזון הוא חומר מזהם כשהוא נמצא בשכבה התחתונה של האטמוספרה‪ ,‬אך בשכבה‬ ‫של קרינת השמש על יצורים‬
‫העליונה של האטמוספרה הוא מספק לכדור הארץ שכבת הגנה חיונית להתגוננות מפני‬ ‫חיים‪.‬‬

‫קרינת העל־סגול של השמש‪ .‬מדענים גילו דלדול ניכר בשכבת האוזון – והמקרה הבולט‬
‫ביותר הוא "החור באוזון" שמעל אנטארקטיקה‪ ,‬ששטחו כיום גדול מזה של ארצות הברית‬
‫היבשתית‪ .‬מדענים זיהו בוודאות את הקשר בין התמעטות שכבת האוזון לבין תרכובות‬
‫כלור‪ ,‬פלואור ופחמן (‪ – )CFCs‬משפחה של תרכובות קרובות כמו האלונים‪ ,‬תרכובות של‬
‫‪ CFC‬ומימן (‪ ,)HCFCs‬מתיל ברומיד וכימיקלים נוספים‪ .‬הידלדלות שכבת האוזון חושפת‬
‫את האדם לסכנות בריאותיות מסוגים שונים‪ ,‬בעיקר סרטן העור‪ ,‬ומאיימת על קיומן של‬
‫צורות חיים נוספות בים וביבשה‪.‬‬

‫מדענים התחילו לקשר בין האלונים ותרכובות ‪ CFC‬לבין הידלדלות שכבת האוזון בתחילת‬
‫שנות השבעים‪" .‬הסכם מונטריאול על חומרים המכלים את שכבת האוזון" (‪Montreal‬‬
‫‪ ,)Protocol on Substances That Deplete the Ozone Layer‬אמנה שהפכה ב־‪ 1987‬לציון דרך‬
‫חשוב בשמירה על הסביבה‪ ,‬נחתם ואושרר על־ידי ‪ 197‬מדינות‪ .‬מאז סוף שנות השמונים‬
‫הצליח הסכם מונטריאול להפחית ‪ 90%‬מריכוז תרכובות ה־‪ CFC‬באטמוספרה העולמית‬
‫(‪ .)UNEP, 2011; WDI, 2007‬הרחבת משטר האוזון התאפשרה הודות להצטברות ראיות‬
‫מדעיות‪ ,‬ולקיומה של קהילה פעילה של ארגונים לא־ממשלתיים שפעלו לקידום האמנה‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬למרות ההפחתה בתרכובות ‪ CFC‬ב־‪ 20‬השנים האחרונות‪ ,‬החור באוזון מעל‬
‫אנטארקטיקה ממשיך לגדול‪ ,‬ולפני ששכבת המגן של האוזון תוכל להתחיל להתחדש צפוי‬
‫לה דלדול נוסף‪.‬‬

‫היקף הייצור של תרכובות ‪ CFC‬בצפון העולמי ירד באופן חד בשנות התשעים; היצרנים‬
‫(והצרכנים) הגדולים של חומרים מדלדלי־אוזון אלה הפסיקו בהדרגה את הייצור והשימוש‬
‫בהם‪ .‬ואולם‪ ,‬במקביל הלך וגדל הייצור בדרום העולמי‪ ,‬והביקוש העולה למקררים‪ ,‬מזגנים‪,‬‬
‫ומוצרים נוספים המשתמשים בתרכובות ‪ ,CFC‬קיזז את כל התועלת שהניבה הפסקת‬
‫הייצור והשימוש ב־‪ CFC‬בצפון העולמי‪ .‬המדינות המפותחות הסכימו לסייע למדינות‬
‫מתפתחות לאמץ חלופות לשימוש ב־‪ ,CFC‬אך נכשלו באספקת כל המשאבים שהבטיחו‬
‫להעמיד לרשותן‪ .‬בהיעדר תמיכה כזו‪ ,‬מדינות רבות בדרום העולמי לא יצליחו לעמוד‬
‫בתנאים שהתחייבו עליהם בהסכם העולמי להפחתת השימוש בחומרים המזיקים לשכבת‬
‫האוזון‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 478‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:33‬‬

 ‫‪10205‬‬
‫העבודה‪10205:‬‬
‫מספרהעבודה‪:‬‬
‫‪-‬פרק‪ 1414‬מספר‬
‫ביחב“ל‪-‬פרק‬
‫יסודביחב“ל‬
‫מושגייסוד‬
‫העבודה‪:‬מושגי‬
‫בורלא שםשםהעבודה‪:‬‬
‫רוניתבורלא‬
‫ביצוע‪:‬רונית‬
‫ביצוע‪:‬‬
‫‪479‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה‬ ‫‪479‬‬
‫בעמוד‪479‬‬
‫איורבעמוד‬
‫איור‬

‫‪NASA Images‬‬
‫‪20122012‬‬
‫ביוליביולי‬
‫‪12 12‬‬ ‫‪20122012‬‬
‫ביוליביולי‬
‫‪8 8‬‬
‫נמס נמס‬
‫קרח קרח‬

‫מרגישים את החום ‪ 0‬הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם (‪ )IPCC‬הגיע למסקנה‪ ,‬כי‬
‫ההוכחות לעליית הטמפרטורה של כדור הארץ הן "חד־משמעיות"‪ ,‬וכי יש סבירות גבוהה מ־‪90%‬‬
‫שההתחממות הגלובלית היא מעשי ידי אדם‪ .‬במפות אפשר לראות אחת מן התוצאות‪ :‬הימסות‬
‫דרמטית של יריעת הקרח המכסה את גרינלנד‪ .‬מפות לוויין מראות‪ ,‬כי ב־‪ 8‬ביולי ‪( 2012‬מימין)‪ ,‬כ־‪40%‬‬
‫משטח הפנים של יריעת הקרח נמסו‪ .‬ב־‪ 12‬ביולי (משמאל) הזדעזעו המדענים לראות‪ ,‬כי ‪ 97%‬מיריעת‬
‫הקרח הפכו לשלוליות שלג‪ .‬ייתכן שהאירוע היה חריג והתרחש בשל גל חום נדיר ‪ -‬ויש ראיות שלפיהן‬
‫אירועים דומים מתרחשים אחת ל־‪ 150‬שנה ‪ -‬אך רבים חוששים‪ ,‬כי הפשרת קרח בהיקף כה נרחב‬
‫היא תוצאה של השינוי האקלימי‪ ,‬אשר אם תימשך תביא לעליית מפלס פני הים‪" .‬מדענים מעריכים‪ ,‬כי‬
‫אם כל יריעת הקרח המכסה את גרינלנד תימס‪ ,‬יעלה גובה מפלס פני הים בכל העולם ב־‪ 7‬מטרים"‬
‫(‪.)Than, 2012‬‬

‫האקו־פוליטיקה של מגוון ביולוגי‪ ,‬בירוא יערות ומחסור במים‬

‫ההצלחה בבלימת תהליך ההידלדלות של שכבת האוזון עוררה תקווה שגם איומים‬
‫סביבתיים אחרים יקבלו קדימות על פני אינטרסים כספיים‪ .‬ליערות חשיבות מכרעת‬
‫מגוון ביולוגי‬ ‫לשימור המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ ולהגנה על האטמוספרה ומשאבי הקרקע‪.‬‬
‫(‪)biodiversity‬‬
‫מסיבה זו‪ ,‬סוגיית היערות תופסת מקום מרכזי בסדר היום האקולוגי העולמי‪ .‬בעניין שימור‬
‫כלל המגוון של מיני החי והצומח‬
‫החיים במערכות האקולוגיות‬
‫המגוון הביולוגי התגבשו כמה כללים מנחים להתנהלות הבין־לאומית‪ ,‬אבל ההתמודדות‬
‫המגוונות שעל פני כדור הארץ‪.‬‬ ‫עם סוגיות הנוגעות ליערות מורכבת יותר‪.‬‬

‫האיומים על המגוון הביולוגי בעולם‬

‫"מגוון ביולוגי" הוא מושג רחב‪ ,‬המקיף את מגוון צורות החיים על פני כדור הארץ‪ .‬טכנית‪,‬‬
‫הוא מקיף שלוש רמות ארגון בסיסיות של מערכות חיים‪ :‬מגוון גנטי‪ ,‬מגוון מינים ומגוון‬
‫מערכות אקולוגיות‪ .‬עד לאחרונה התמקדה תשומת הלב הציבורית באופן כמעט בלעדי‬
‫בשימור מגוון המינים באמצעות הגנה על המערכות האקולוגיות‪ ,‬ביניהן‪ :‬יערות עד‪ ,‬ערבות‬
‫עשב גבוה‪ ,‬אדמות ביצה‪ ,‬בתי גידול חופיים ושוניות אלמוגים‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 479‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:33‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪480‬‬

‫ליערות‪ ,‬ובעיקר ליערות הגשם הטרופיים‪ ,‬חשיבות רבה בשימור המגוון הביולוגי‪ ,‬בשל‬
‫היותם בית לאין־ספור מינים של בעלי חיים וצמחים‪ ,‬שרבים מהם טרם זוהו מדעית‪.‬‬
‫מדענים מאמינים‪ ,‬כי בית הגידול העולמי מכיל בין שמונה לעשרה מיליוני מינים‪ .‬מתוכם‬
‫רק כ־‪ 1.5‬מיליון מינים זוהו וקיבלו שמות מדעיים; מרביתם באזורי האקלים הממוזג של‬
‫צפון אמריקה‪ ,‬אירופה‪ ,‬רוסיה ואוסטרליה‪ .‬הרס יערות הגשם שבהם חיים‪ ,‬על־פי הסברה‪,‬‬
‫בין שני שלישים לשלושה רבעים מכלל המינים בכדור הארץ‪ ,‬מאיים להשמיד חלקים‬
‫גדולים מתוך המגוון הביולוגי והמורשת הגנטית של העולם שטרם נתגלו‪.‬‬

‫מומחים רבים חוששים‪ ,‬כי העולם צועד לקראת הכחדת מינים נרחבת‪ .‬מבין כ־‪300,000‬‬
‫מיני צמחים שנכללו בסקר איגוד השימור העולמי‪ ,‬יותר מ־‪ 8,000‬נמצאים בסכנת הכחדה‪,‬‬
‫בעיקר בעקבות בירוא יערות לצורך הכשרת שטחים להקמת בתים‪ ,‬כבישים ומפעלי‬
‫תעשייה‪ .‬הפאנל הבין־ממשלתי לשינויי אקלים צופה‪ ,‬כי התחממות כדור הארץ תגדיל את‬
‫סכנת ההכחדה של כ־‪ 70%‬מכלל המינים בעולם‪ ,‬וכי בעלי החיים בחוג הארקטי‪ ,‬דוגמת דוב‬
‫הקוטב‪ ,‬נמצאים בסכנה החמורה ביותר‪ .‬יש המטילים ספק בתחזית ההיכחדות של המינים‪,‬‬
‫ומעריכים כי בפועל‪ ,‬רק חלקיק מכלל המינים על פני הכדור נעלם לחלוטין במרוצת המאות‬
‫האחרונות‪ .‬למעשה‪ ,‬חסידי תפיסת "קרן השפע" אף טוענים‪ ,‬כי היכחדות המינים אינה‬
‫דבר רע‪ ,‬שכן בעקבותיה יכולים להתפתח מינים חדשים שתועלתם לאנושות תהיה גדולה‬
‫יותר (‪.)McKibben, 2006‬‬

‫מכיוון שרוב המורשת הביולוגית של כדור הארץ מרוכזת באזורים המשווניים‪ ,‬נוספה לדרום‬
‫העולמי הדאגה להגנת האינטרסים המקומיים מפני מאמצי התאגידים הרב־לאומיים לקצור‬
‫רווחים ממכירת מוצרים ביולוגיים‪ .‬התאגידים הרב־לאומיים בצפון העולמי הם שחקנים‬
‫מרכזיים במהלך הנקרא בשם תנועת גידור‪ ,‬שמטרתה להפריט ולמסחר את המוצרים‬ ‫תנועת גידור‬
‫(‪)enclosure movement‬‬
‫הנגזרים מגֶ נים של מיני צמחים ובעלי חיים המהווים את הבסיס הגנטי לקיום חיים‪.‬‬
‫חברות עסקיות‪ ,‬בעיקר בתעשיית התרופות‪ ,‬כבר השתלטו על משאבי הטבע של הדרום‬ ‫השתלטות של מדינות או של‬
‫אינטרסים פרטיים על נחלת‬
‫העולמי‪ .‬חברות אלה מחפשות ביערות הגשם הטרופיים מיני צמחים‪ ,‬מיקרואורגניזמים‬ ‫הכלל‪.‬‬
‫ואורגניזמים חיים נוספים שיוכלו לשמש לפיתוח תרופות מרשם‪ .‬בדרום העולמי חוששים‪,‬‬
‫כי האופי הגנטי של מיני צמחים ובעלי חיים רבים הוא נכס שצריך להיות נחלת הכלל‪,‬‬
‫ולפיכך זמין לכול לשימוש מסחרי לצרכים רפואיים‪.‬‬

‫ההנדסה הביו־גנטית מאיימת להחמיר את הרס המגוון הביולוגי בעולם‪ .‬המשאבים‬

‫הביולוגיים – מיני בעלי חיים וצמחים – אינם מפוזרים בעולם באופן אחיד‪ .‬מפה ‪ 14.2‬מציגה‬
‫את "מעוזי המגוון הביולוגי" העיקריים‪ ,‬שבהם מתרכזים יותר ממחצית המינים בעולם‪.‬‬
‫אזורים אלה ממוקמים בעיקר בשטחים גדולים של יער טרופי המשופעים במיני חי וצומח‪,‬‬
‫אך הם תופסים רק ‪ 2%‬מכלל השטח היבשתי של כדור הארץ‪ .‬המפה מציגה גם את מיקומם‬
‫של "מוקדים בסכנת הכחדה"‪ ,‬שבהם פעילות האדם מאיימת לשבש ואף להרוס את חייהם‬
‫של מינים רבים שהחוק הבין־לאומי מגדיר כמוצרים ציבוריים (נחלת הכלל) – משאב המיועד‬
‫לאנושות כולה‪ ,‬וכל בני האדם יכולים להפיק ממנו תועלת‪ .‬על־פי הערכות האו"ם‪ ,‬בכל שנה‬
‫נכחדים כ־‪ 50,000‬מיני צמחים ובעלי חיים‪ ,‬בזמן שהקהילה העולמית ממשיכה להתחבט‬
‫בהיבטים המוסריים של מדיניות השימור והניהול של המגוון הביולוגי בעולם‪.‬‬

‫התכווצות יערות‪" ,‬קערות אבק" ומחסור במים‬ ‫בירוא יערות‬

‫(‪)deforestation‬‬
‫מאז שנות השמונים מסתמנת מגמה בולטת של ֵּבירּוא יערות בקצב גובר ברוב חלקי העולם‪.‬‬ ‫תהליך של כריתת הצומח‬
‫המכון למשאבים עולמיים (‪ )World Resources Institute‬מעריך‪ ,‬כי במהלך ‪ 8,000‬השנים‬ ‫ביערות והשמדתם‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 480‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:33‬‬

 ‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪14‬‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫מפה ‪14-2‬‬
‫‪481‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה‬

‫אגן הים התיכון‬

‫‪13,000‬‬ ‫רכס הקווקז‬
‫‪1,600‬‬
‫ממלכת הצומח בקליפורניה‬ ‫הרי דרום־מרכז סין‬
‫הודו‪-‬בורמה‬ ‫‪3,500‬‬
‫‪2,125‬‬ ‫‪7,000‬‬
‫האיים הקריביים‬
‫‪7,000‬‬ ‫הפיליפינים‬
‫‪5,832‬‬
‫התיכונה סוגי מערכות אקולוגיות‬
‫‪5,000‬‬
‫יערות אמריקה‬ ‫הודו המערבית‬
‫בתוך מוקדי סכנת הכחדה‬ ‫הסראדו של ברזיל אגן נהר‬
‫ֶ‬ ‫אגן נהר הקונגו‬ ‫וסרי לנקה‬
‫יער גשם טרופי‬ ‫‪4,400‬‬ ‫סונדאלנד ‪2,180‬‬
‫יער טרופי יבש‬ ‫האמזונס יערות צ'וקו‪/‬דריין‪/‬‬ ‫יערות גינאה‬ ‫‪15,000‬‬
‫גינאה החדשה‬
‫מערב אקוודור‬ ‫‪2,250‬‬ ‫ואיי הארכיפלג‬
‫מערכת אקולוגית צחיחה‬ ‫‪2,250‬‬ ‫הרי הקשת המזרחית‬ ‫השכן‬
‫יער ממוזג‬ ‫האנדים הטרופיים‬ ‫וואלאסיה ויערות החופים‪,‬‬
‫מערכת אקולוגית‬ ‫טנזניה וקניה‬ ‫‪1,500‬‬
‫‪20,000‬‬
‫ים־תיכונית‬ ‫‪1,400‬‬ ‫ניו קלדוניה‬
‫ערבות עשב‬ ‫צמחייה בשרנית ברמת‬ ‫מדגסקר‪/‬איי‬ ‫מיקרונזיה ‪2,551‬‬
‫האוקיאנוס ההודי קארוּ דרום אפריקה‬ ‫דרום־מערב‬ ‫ופולינזיה‬
‫מדבר‬ ‫צ'ילה התיכונה‬ ‫היער האטלנטי‬ ‫אוסטרליה‬
‫מנגרובים‬ ‫‪1,940‬‬ ‫‪8,904‬‬ ‫‪4,331‬‬ ‫‪3,334‬‬
‫‪1,605‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫צמחיית הכֵּ ף‬ ‫ניו זילנד‬
‫מוקד סכנה למגוון הביולוגי‬
‫אזור שממה משוונית‬ ‫‪5,682‬‬ ‫‪1,865‬‬

‫מפה ‪ 14.2‬מיקומם של "מעוזי המגוון הביולוגי" ומוקדים בסכנת הכחדה ‪ 0‬מפה זו מציגה תמונה של "אזורי סכנה" בעולם‪ ,‬על־פי ההערכות למספר‬
‫מיני החי והצומח הנמצאים בסכנת הכחדה‪ .‬זיגמר גבריאל‪ ,‬השר לשעבר לענייני סביבה בממשלת גרמניה‪ ,‬העריך‪ ,‬כי "בכל יום נכחדים מן העולם עד‬
‫‪ 150‬מינים"‪.‬‬

‫האחרונות‪ ,‬כמעט מחצית היערות שכיסו את פני האדמה הוסבו לשימושים חקלאיים‬
‫כשדות מרעה וגידול יבולים‪ ,‬וכי "רק חמישית משטח היער המקורי על פני כדור הארץ‬
‫נותרה כפי שהייתה במערכות אקולוגיות גדולות ובסביבה טבעית – לרוב‪ ,‬שטחים הידועים‬
‫כיום כ'יערות ְספר'‪ ".‬מתוך יערות העולם‪ 76.1% ,‬מרוכזים בשטח הדרום העולמי (‪WDI,‬‬
‫‪" .)2013‬בירוא היערות מתרחש בקצב המהיר ביותר במה שנותר מיערות הגשם הלחים של‬
‫האמזונס‪ ,‬מערב אפריקה וחלקים מדרום־מזרח אסיה" (‪ .)WDR, 2008, p. 191‬הרס יערות‬
‫הגשם בארצות כמו ברזיל‪ ,‬אינדונזיה ומלזיה מעורר דאגה רבה מכיוון שרוב המורשת‬
‫הגנטית של העולם נמצאת שם‪.‬‬

‫ואף־על־פי־כן‪ ,‬הדרום העולמי מתנגד בתקיפות לתפיסה החברתית המקובלת‪ ,‬שלפיה‬

‫היערות בעולם נתפסים כמשאב שהוא נחלת הכלל‪ ,‬כ"מורשת המשותפת של כלל‬
‫האנושות"‪ .‬הארצות המתפתחות של הדרום העולמי חוששות שהמשמעות המשפטית של‬
‫הסכמתן לתפיסה זו תאפשר לצפון העולמי להתערב בניהול המקומי של משאבי היער‬
‫הטרופי שבשטחיהן‪ .‬אֹוגָ ר ָאסאם ֶא ָפה‪ ,‬מנהל מטעי עצים בניגריה‪ ,‬מסביר‪" ,‬הארצות‬
‫המפותחות רוצות שאנחנו נשמור על היערות‪ ,‬כי האוויר שאנחנו נושמים הוא הדבר‬
‫החשוב ביותר לכולנו‪ ,‬לארצות עשירות ולארצות עניות‪ .‬אבל‪ ,‬אנחנו נושמים את האוויר‬
‫הזה על בטן ריקה"‪ .‬והוא שואל‪" :‬האם האוויר יכול לספק לנו חלבונים? האם האוויר יכול‬
‫לספק לנו פחמימות? היה אפשר לשכנע אנשים להפסיק לברא את היערות אילו נמצא‬
‫פתרון חלופי" (‪.)Harris, 2008, p. A2‬‬
‫ִמדּבּור‬
‫(‪)desertification‬‬ ‫ובינתיים‪ ,‬תהליכים מהירים של גידול אוכלוסייה‪ ,‬תיעוש ועיור מגדילים את הלחצים להסב‬
‫היווצרות מדבריות עקב אירוזיה‪,‬‬ ‫שטחי יערות לקרקע חקלאית ולעבד קרקעות באיכות ירודה‪ ,‬שאינן מתאימות לגידול‬
‫ניצול־יתר חקלאי ובירוא יערות‪,‬‬ ‫המדּבּור‪ ,‬שהפכו חלקים הולכים וגדלים מן המסה‬‫מזון‪ .‬כך התרחב בירוא היערות ועמו ִ‬
‫ההופכים קרקעות חקלאיות‬
‫לאדמת חול צחיחה שאינה‬ ‫היבשתית של כדור הארץ למדבריות‪ ,‬שהם שטחים חסרי תועלת הן לעיבוד חקלאי הן‬
‫מצמיחה דבר‪.‬‬ ‫כבתי גידול לחיות הבר‪" .‬המים הנקיים בעולם הולכים ואוזלים‪ .‬יש כמובן מים בכל מקום‪,‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 481‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:33‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪482‬‬

‫אבל רק פחות משלושה אחוזים מהם הם מים מתוקים‪ ,‬ורובם לכודים בתוך כיפות הקרח‬
‫העבודה‪205 :‬‬ ‫מספר‬ ‫אגמים‪14 ,‬‬
‫נהרות‪ ,‬אקוויפרים‬ ‫בהם‪-.‬פרק‬ ‫ביחב“ל‬
‫להשתמש‬ ‫יסוד‬ ‫מושגי‬
‫אי־אפשר‬ ‫העבודה‪:‬‬
‫ולפיכך‬ ‫שםובקרחונים‪,‬‬
‫בורלאהקטבים‬
‫של‬ ‫ביצוע‪ :‬רונית‬
‫והאדים באטמוספרה מהווים פחות מאחוז אחד מכלל המים בעולם‪ ,‬ובני אדם משתמשים‬
‫‪14-3‬הזמינים" (‪.)Finnegan, 2002, p. 43‬‬ ‫כבר היום ביותר ממחצית ממקורותמפה‬
‫המים הזורמים‬
‫במקומות רבים בעולם‪ ,‬הביקוש למים והשימוש בהם עולים במידה רבה על קצב ההתחדשות‬
‫הטבעית של מקורות המים (ראו "מבט מקרוב‪ :‬המחסור העולמי במים")‪ ,‬ומגמה זו צפויה‬
‫להימשך‪ ,‬שכן עד ‪ 2025‬עתיד הביקוש למים לעלות על ההיצע ב־‪.56%‬‬

‫‪Adapted from U.S. Department of Agriculture‬‬

‫סיכון‬
‫נמוך‬
‫מתון‬
‫גבוה‬
‫גבוה מאוד‬

‫מפה ‪ 14.3‬מדבריות מעשה ידי אדם ‪ 0‬המדבור פוגע בכ־‪ 25%‬מכלל המסה היבשתית של כדור הארץ‪.‬‬
‫במאמץ להגביר את המודעות לבעיה ולקדם פעילות השיק האו"ם את תכנית הפעולה "עשור למען המדבריות‬
‫ומאבק במדבור" (‪ .)2020-2010‬המפה מציגה את היקף התרומה מעשי ידי אדם‪ ,‬בניגוד לגורמי טבע וסביבה‪,‬‬
‫להתרחבות המדבור או ליצירת שטחים נרחבים של אדמה חרבה בכל רחבי העולם‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬הירידה באיכות הקרקע חיסלה את יכולת התנובה החקלאית של מיליארדי‬
‫דונמים רבים ברחבי העולם‪ .‬הארוזיה של הקרקע וזיהומה הם בעיות קשות גם בארצות‬
‫המתפתחות צפופות האוכלוסין וגם באזורים מפותחים שיש בהם חקלאות תעשייתית‬
‫ממוכנת‪" .‬הביקוש העולמי למזון צפוי להכפיל את עצמו בחמישים השנים הבאות‪ ,‬ככל‬
‫שתהליך העיור יימשך וההכנסה תגדל‪ .‬אבל יחס האדמה המתאימה לעיבוד לנפש מתכווץ‬
‫במהירות" (‪ .)WDI, 2007, p. 124‬איום זה צפוי להחמיר‪ ,‬שכן הירידה באיכות הקרקע גדלה‪,‬‬
‫ובירוא היערות נמשך בקצב של כ־‪ 44,000‬קמ"ר בשנה (‪ .)WDI, 2013‬מפה ‪ 14.3‬מציגה את‬
‫המגמות באזורים שקצב המדבור בהם הוא המהיר ביותר‪.‬‬

‫מגמת הייעור מחדש בצפון העולמי החלה לצמצם חלק מן הסכנות‪ .‬המצב שונה בארצות‬
‫מרוששות רבות בדרום העולמי‪ ,‬שבהן ההרס המהיר של הסביבה נובע מסיבות אחרות‪.‬‬
‫בדרום־מזרח אסיה שורפים או כורתים יערות‪ ,‬כדי לפנות שטחים לנטיעת דקלים לצורך‬
‫הפקת שמן דקלים‪ ,‬המשמש כיום לתעשיית מוצרים רבים‪ ,‬ביניהם תכשירי קוסמטיקה‬
‫ומזונות מעובדים‪ .‬באפריקה‪ ,‬אנשים פרטיים מבראים חלקות יער קטנות כדי לקיים‬
‫בהן חקלאות זעירה (‪ .)Harris, 2008‬ואת יערות הגשם של דרום אמריקה‪ ,‬בעיקר בחבל‬
‫האמזונס‪ ,‬שורפים כדי לייסד בשטחיהם חקלאות מתועשת לגידול פולי סויה או כדי להפוך‬
‫אותם לאדמות מרעה לתעשיית הבקר‪.‬‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 482‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:34‬‬

 ‫‪483‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה‬

‫מבט מקרוב‬
‫המחסור העולמי במים‬
‫ב־‪ 22‬במארס מציינים ברחבי העולם את יום המים העולמי‪ .‬האו"ם קבע מועד שנתי זה ב־‪1993‬‬
‫במטרה למקד את תשומת הלב העולמית בתפקידם החיוני של המים לקיום חיי האדם ורווחתו‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫"מספר בני האדם החיים בארצות שיש בהן מחסור חמור במים‪ ,‬אשר במפנה המאה ה־‪ 21‬הסתכם‬
‫ב־‪ 500( 8%‬מיליון נפש)‪ ,‬צפוי לגדול ולהגיע ל־‪ 45%‬עד ‪ .)Grimond, 2010, p. 3( "2050‬יתר על כן‪ ,‬לאחד‬
‫מכל חמישה אנשים בעולם אין גישה למים בטוחים לשתייה‪ .‬ארגון הבריאות העולמי מעריך‪ ,‬כי מיליוני‬
‫אנשים מתים בכל שנה ממחלות שנגרמו בשל איכות מים ירודה‪ ,‬ליקויי תברואה או היגיינה לקויה‪ .‬כפי‬
‫שמופיע בסיכום דוח עדכני של תכנית המעקב של האו"ם לבעיית המים בעולם (‪WWAP – UN World Water‬‬
‫‪" ,)Assessment Programme‬ברור שדרושה פעולה דחופה אם ברצוננו למנוע משבר מים עולמי"‪.‬‬

‫חלק מן הבעיה הוא דמוגרפי‪ .‬עם הגידול באוכלוסיית העולם גדל גם הביקוש למים‪ .‬עקב הגידול המקביל‬
‫בהיקף העיור‪ ,‬הביקוש ברחבי הדרום העולמי עלה על קיבולת התשתית הקיימת לאספקת מים ולצורכי‬
‫תברואה‪ ,‬שגם קודם לכן לא עמדה בביקוש‪ .‬לפי הערכות שונות‪" ,‬תצרוכת המים העולמית מוכפלת‬
‫אחת לעשרים שנה‪ ,‬והאו"ם צופה‪ ,‬כי עד ‪ 2040‬יעלה הביקוש על ההיצע ביותר מ־‪Interlandi,( "30%‬‬
‫‪ .)2010, 0. 42‬נוסף על כך‪ ,‬כאשר ארצות מתעשרות‪ ,‬התושבים נוטים להחליף את תפריטם הצמחוני‬
‫בתפריט בשרי‪ ,‬המכיל מזונות שייצורם דורש יותר מים‪ .‬כמו כן‪" ,‬מתרבות הראיות שלפיהן התחממות‬
‫כדור הארץ מאיצה את מחזור המים בטבע ‪ -‬כלומר‪ ,‬את הקצב שבו המים מתאדים ויורדים שוב בצורת‬
‫גשם או שלג‪ ...‬ההאצה גורמת לתקופות בצורת ארוכות יותר המפרידות בין תקופות גשומות סוערות‬
‫יותר" (‪ .)The Economist, 2009h, p. 60‬הגידול באוכלוסייה ובתצרוכת ‪ -‬בהיעדר צעדים נחושים לשימור המים‬
‫ובהיעדר שיתוף פעולה בין כל המשתמשים במים לשימור קווי פרשת המים ‪ -‬מבטיח כי בעיית זמינות‬
‫המים תמשיך להחמיר‪.‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫‪ .1‬האם גישה למים ראויים לשתייה היא זכות יסוד של האדם?‬
‫‪ .2‬איזו מחויבות‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬יש למדינות העולם להבטיח את קיימּות מקורות מי השתייה של ‪7‬‬
‫מיליארדי התושבים בעולם?‬
‫‪ .3‬אילו תובנות מספקת "הטרגדיה של נחלת הכלל" בנושא אתגר המים?‬

‫בירוא יערות האמזונס נמשך בקצב מדאיג ובמקביל לוויכוח הלאומי בברזיל בשאלה‪ ,‬האם‬
‫להגמיש את חוק היערות הלאומי‪ ,‬המחייב כי ‪ 80%‬מכל רכוש קרקעי באמזונס יישארו‬
‫מיוערים‪ .‬המצדדים בחוק הקיים חוששים‪ ,‬כי שינויו יגדיל את ההרס של יערות הגשם‪,‬‬
‫ואילו מי ששואפים לצמצם את המגבלות טוענים‪ ,‬כי החוק בנוסחו הנוכחי מונע התפתחות‬
‫כלכלית‪ .‬ג'ון קרטר‪ ,‬שהקים עמותה לקידום חקלאות משק חי בר־קיימא בחבל האמזונס‪,‬‬
‫מבכה את המצב‪" :‬אי־אפשר להגן על היער‪ .‬הכריתה משתלמת יותר מדי"‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫לאחרונה חלה ירידה מסוימת בקצב הבירוא‪ ,‬ובמקביל הושגה צמיחה כלכלית מתמשכת‪.‬‬
‫מצב זה מעורר תקווה שלפיה הקשר בין בירוא יערות לבין צמיחה כלכלית הולך ונחלש‬
‫(‪.)Butler, 2012‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 483‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:34‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪484‬‬

‫מאדמה חקלאית ל"קערת אבק" ‪ 0‬המדבור פגע קשות בשטחים עצומים‪ ,‬ו"השינוי האקלימי מעשה ידי אדם גורם אף הוא לגידול במספר‬
‫עונות הבצורת‪ ,‬נוסף על אלה שהיו מתרחשות באופן טבעי" (‪ .)Begley, 2008, p. 53‬ב־‪ 2012‬הזהיר ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (‪UN Food and‬‬
‫‪ ,)Agriculture Organization‬כי הבצורת במרכז אפריקה צמצמה את ייצור הדגנים ב־‪ ,50%‬והעמידה יותר מ־‪ 16‬מיליון בני אדם בסיכון למות מרעב‪.‬‬

‫לאחרונה‪ ,‬קצב בירוא היערות מואץ בשל הגידול בביקוש העולמי לדלק ביולוגי (‪.)biofuels‬‬
‫אף־על־פי שמי שמשווקים דלק ביולוגי מציגים את האתנול‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬כידידותי לסביבה‪,‬‬
‫מבקרים מציינים‪ ,‬כי האתנול משמיד יערות‪ ,‬תורם להתחממות כדור הארץ ומייקר את‬
‫מחירי המזון‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הבירוא והשריפה של יערות הגשם המשווניים לצורך פינוי מקום‬
‫לחוות ולשטחים חקלאיים גורמים הרס כפול ומכופל‪ ,‬שכן החקלאות מנצלת ‪ 70%‬מכלל‬
‫המים המתוקים בעולם (‪ .)WDI, 2013‬מנקודת המבט של שינוי האקלים‪ ,‬צמחים ירוקים‬
‫קולטים ומסלקים פחמן־דו־חמצני מן האטמוספרה בתהליך הפוטוסינתזה‪ .‬בתהליך כריתת‬
‫היערות נהרסים גם תהליכי האגירה הטבעיים‪ ,‬הקולטים ומסלקים גזי חממה‪ ,‬וכאשר‬
‫יערות אלה מרקיבים או נשרפים‪ ,‬כמות הפחמן הדו־חמצני המשתחררת לאטמוספרה‬
‫גדלה‪ .‬יערות הגשם של האמזונס "קולטים ואוגרים פחמן בכמויות שאין להן מקבילה‬
‫בעולם; כאשר פחמן זה משתחרר לאטמוספרה הוא גורם להתחממות העולם" (‪Grunwald,‬‬
‫‪.)2008, p. 40‬‬

‫האקו־פוליטיקה של היצע האנרגיה וביקושה‬

‫לדעת חוקר הטבע לורן אייזלי‪ ,‬אפשר לראות את תולדות האנושות כ"טיפוס בסולם‬
‫החום"‪ ,‬שבו "הפחם ניצח את העצים למדורה כדי להגביר את התפוקה‪ ,‬והנפט והגז הטבעי‬
‫ניצחו את הפחם" (‪ .)Owen, 2009, p. 21‬במהלך המאה ה־‪ 20‬חל גידול עצום בביקוש‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 484‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:34‬‬

 ‫‪485‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה‬

‫לנפט – דלק המאובנים העיקרי לאספקת אנרגיה – ובצריכתו‪ .‬ההיצע הרב של נפט זול‬
‫סייע לשיקומן של אירופה המערבית ויפן לאחר מלחמת העולם ה־‪ ,II‬ועודד את הצרכנים‬
‫להשתמש בטכנולוגיות זוללות אנרגיה כמו המכונית הפרטית‪.‬‬

‫בעקבות זאת חל גידול עצום בביקוש העולמי לאנרגיה ובהיקף התצרוכת‪ .‬סוכנות האנרגיה‬
‫הבין־לאומית של האו"ם חוזה‪ ,‬כי גם בחישוב הכולל את רווחי ההתייעלות (ארצות הברית‬
‫הכפילה את יעילות ניצול האנרגיה שלה מאז שנות השבעים)‪ ,‬ב־‪ 2030‬יצרוך העולם נפט‬
‫בכמות העולה ב־‪ 50%‬מזו שהוא צורך כיום‪ .‬אף־על־פי שהצפון העולמי הוא עדיין צרכן‬
‫נפט ענקי‪ ,‬תהליך הגלובליזציה העלה את הביקוש לנפט‪ ,‬ו־‪ 85%‬מן הזינוק בביקוש מקורם‬
‫בשווקים מתעוררים כגון סין‪ ,‬הודו והמזרח התיכון (‪.)Yergin, 2009‬‬

‫ואקסונמוביל‪,‬‬
‫בעשור האחרון השתנו גם ספקיות הנפט‪ .‬חברות נפט ענקיות‪ ,‬כמו ֶשברון ֶ‬
‫ממשיכות להוביל בתעשיית הנפט העולמית‪ ,‬ואילו אחרות‪ ,‬דוגמת ָאמֹוקֹו‪ ,‬נעלמו‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫התאגידים הרב־לאומיים המסורתיים שוב אינם שולטים בענף באופן מוחלט כבעבר‪ .‬כיום‬
‫פועלות במקומם "חברות גדולות בבעלות המדינות‪ ,‬אשר שולטות כיום לצד הממשלות‬
‫ביותר מ־‪ 80%‬מכלל עתודות הנפט בעולם‪ .‬חמש־עשרה מתוך עשרים חברות הנפט‬
‫הגדולות בעולם הן חברות בבעלות המדינה" (‪ .)Yergin, 2009, p. 92‬נוסף על כך‪ ,‬הנפט‬
‫כיום אינו נתפס עוד כסחורה פיזית בלבד אלא גם‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬כנכס פיננסי‪ ,‬המושך אליו‬
‫משקיעים וסוחרים רבים‪.‬‬

‫שחקנים ותיקים כמו ארגון אופ"ק (ארגון המדינות המייצאות נפט; ‪OPEC – Organization‬‬
‫‪ )of Petroleum Exporting Countries‬ממלאים אף הם תפקיד חשוב בשוק האנרגיה‪ .‬אופ"ק‬
‫התפתח כארגון בין־ממשלתי‪ ,‬שמטרתו למקסם את רווחי יצוא הנפט של החברות בו‪.‬‬
‫מכיוון שלמשאבים אשר בשליטת אופ"ק אין תחליף פשוט או זמין‪ ,‬הארגון נהנה מעצמה‬
‫של מונופול‪ .‬במארס ‪ 1999‬התחיל אופ"ק להפגין את כוחו הכלכלי באמצעות צמצום‬
‫תפוקת הנפט‪ ,‬כדי להגביל את ההיצע‪ .‬בתוך שנה שולשו מחירי הנפט‪ ,‬והוכיחו כי אופ"ק‬
‫עדיין מסוגל להפוך את הנפט לסוגיה פוליטית עולמית חמורה – כפי שעשה שוב מאז‬
‫‪ ,2004‬במאמץ להשתמש במחירי הנפט כמכשיר בדיפלומטיה של אילוץ‪ ,‬כדי להשפיע‬
‫באמצעות איומים על המלחמה בטרור‪.‬‬

‫לאספקת הנפט יש חשיבות עצומה בפוליטיקה העולמית מכיוון שקצב הגילוי של עתודות‬
‫נפט חדשות אינו זהה לקצב הניצול שלו‪ .‬על כל שתי חביות נפט הנשאב מן האדמה‪,‬‬
‫תאגידי הנפט הענקיים מגלים חבית חדשה אחת‪ .‬התפוקה בארצות הברית הגיעה לשיאה‬
‫לפני שלושים שנה‪ ,‬וברוסיה נרשם השיא ב־‪ .1987‬כ־‪ 70%‬מכלל תצרוכת הנפט כיום נמצאו‬
‫לפני ‪ 25‬שנה או יותר (‪ .)Klare, 2008‬ובינתיים‪ ,‬הביקוש לנפט ממשיך לגדול‪ ,‬ועידן הנפט‬
‫הזול והשופע הגיע לקצו‪.‬‬

‫כך חשבו מומחי הענף‪ ,‬כאשר ב־‪ 11‬ביולי ‪ 2008‬הגיע מחיר החבית לשיא של ‪ 147.27‬דולר‪.‬‬
‫על־פי התפיסה שרווחה אז‪ ,‬תמו ימי הנפט במחיר בר־השגה‪ .‬עובדה זו נכונה‪ ,‬כנראה‪ ,‬גם‬
‫כיום‪ ,‬אבל ההתרחשות מאז מעידה בעיקר‪ ,‬כי מחיר הנפט כסחורה נתון לתנודות קיצוניות‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 2008‬צנח מחיר הנפט ל־‪ 32.40‬דולר לחבית; ב־‪ 11‬ביולי ‪ ,2009‬בדיוק שנה לאחר‬
‫מחיר השיא‪ ,‬נרשם מחיר של ‪ 59.87‬דולר לחבית‪ .‬עד אמצע יוני ‪ 2013‬שב המחיר ועלה‪,‬‬
‫והגיע לכ־‪ 99‬דולר לחבית‪ .‬תנודות דרמטיות אלה במחיר הנפט עלולות להיות מסוכנות‬
‫יותר ממחירם הזול‪ ,‬שכן הן מכניסות למערכת הכלכלית והפוליטית העולמית מידה רבה‬
‫של אי־יציבות; משפיעות על מגוון רחב של ענפי תעשייה ועל הצרכן הפרטי; ומקשות‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 485‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:34‬‬

 ‫איור ‪14-4‬‬

‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬

‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪486‬‬

‫מאוד על תכנון השקעות עתידיות בתחום האנרגיה (ראו איור ‪ .)14.4‬חרף החיפוש אחר‬
‫יציבות‪" ,‬השינויים במאזן בין היצע לביקוש – הנגרמים על־ידי הכלכלה‪ ,‬הפוליטיקה‪,‬‬
‫הטכנולוגיה‪ ,‬טעם הצרכנים‪ ,‬תקריות ותאונות מסוגים שונים – ימשיכו לטלטל את מחירי‬
‫הנפט" (‪.)Yergin, 2009, p. 95‬‬

‫מחירי הנפט בעולם )שלושה תרחישים(‪ ,‬מחלקת האנרגיה של ארצות הברית‬

‫‪$200‬‬
‫‪$200‬‬
‫מחיר גבוה‬

‫‪$150‬‬

‫מקור‪Rendered from Foreign Policy, September/October 2009, p. 97 :‬‬

‫‪$130‬‬
‫‪$100‬‬ ‫מחיר ייחוס‬

‫‪$50‬‬
‫‪$50‬‬
‫מחיר נמוך‬

‫היסטוריה‬ ‫השלכות‬
‫‪0‬‬
‫‪1980‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2030‬‬

‫איור ‪ 14.4‬עליות וירידות במחיר הנפט ‪ 0‬התרשים מציג שלושה תרחישים של מחירי נפט בעולם‪ ,‬משנת ‪1980‬‬
‫ועד ‪ .2030‬רוב האנליסטים מצפים‪ ,‬כי הביקוש לנפט יגדל במהירות עם השתקמות הכלכלה העולמית‪ .‬לעלייה‬
‫במחיר הנפט גורמים רבים‪ ,‬ביניהם‪ :‬הגבלת היצע הנפט על־ידי אופ"ק‪ ,‬ציפייה של הסוחרים למחסור עתידי‬
‫בנפט‪ ,‬והלהיטות של הדרום העולמי לאנרגיה ‪ -‬הצפויה לגרום למצב שבו בעשור הקרוב‪ 90% ,‬מן הגידול בביקוש‬
‫לנפט יתרכזו בדרום העולמי‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיימת גם האפשרות לירידת מחירים עקב עלייה בתפוקת הנפט בעיראק‬
‫ובארצות הברית (‪.)Macalister, 2012‬‬

‫העוסקים בחקר היצע הנפט לעומת הביקוש הגואה מודאגים מן ה"אשליה" הרווחת שלפיה‬
‫הנפט הוא משאב שופע‪ .‬הדלדול בעתודות הנפט העולמיות יגביל בעתיד את המשך הגידול‬
‫בתפוקת הנפט (‪ .)Samuelson, 2008‬מצב מדאיג זה פירושו התפתחות "גיאופוליטיקה‬
‫חדשה של נפט"‪ ,‬שבמרכזה עומדת השאלה כיצד ישתמשו המדינות יצרניות הנפט בהיצע‬
‫שבידיהן מול המדינות יבואניות הנפט‪ ,‬הפגיעות לשיבושים באספקת הנפט‪ .‬כיום‪ ,‬העולם‬
‫אינו מתמודד עם סכנה של נפט ההולך ואוזל‪ ,‬אלא עם העובדה שיותר ממחצית מעתודות‬
‫הנפט המוכחות בעולם מרוכזות בידי מספר קטן של מדינות אופ"ק‪ ,‬המפיקות את עתודות‬
‫הנפט שלהן בקצב הנמוך בחצי מממוצע התפוקה העולמית‪ ,‬ולא מן הנמנע שהנתח של‬
‫מדינות אלה בשוק הנפט העולמי עתיד לגדול‪.‬‬

‫מכאן משתמע‪ ,‬כי לאופ"ק תפקיד מכריע בהיצע הנפט העולמי; המזרח התיכון הוא בעל‬
‫חשיבות מכרעת לאופ"ק; וכי המדינות התלויות ביבוא נפט ממקור לא יציב והפכפך זה‬
‫פגיעות מאוד לשיבושים באספקת הנפט שלהן‪" .‬ככל שמרכז הכובד של תפוקת הנפט‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 486‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:34‬‬

 ‫‪487‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה‬

‫העולמית עובר באופן ברור אל ספקיות אופ"ק ואל יצרניות אנרגיה שיש בהן משטר‬
‫שליטה ריכוזי של המדינה‪ ,‬דוגמת רוסיה‪ ,‬כך תוכרע השליטה בשוק הנפט על־ידי גורמים‬
‫גיאופוליטיים יותר מאשר על־ידי כוחות השוק" (‪ .)Klare, 2008, p. 19‬ואכן‪ ,‬רבים ראו‬
‫במלחמה בין רוסיה לגיאורגיה ב־‪" 2008‬תחרות גיאופוליטית עזה על הזרמת אנרגיה מן‬
‫הים הכספי אל השווקים במערב"‪.‬‬

‫אתגר נוסף שהעולם ניצב מולו‪ ,‬ואשר קיבל המחשה בוטה בעת דליפת הנפט הענקית‬
‫במפרץ מקסיקו ב־‪ ,2010‬הוא השאלה כיצד לאזן בין הביקוש לנפט לבין הסכנות‬
‫הסביבתיות‪ ,‬הכלכליות והבריאותיות הכרוכות בקידוחים‪ .‬ועדה נשיאותית בארצות הברית‬
‫"הגיעה למסקנה‪ ,‬כי כשלים טכניים וניהוליים – ביניהם ביצוע כושל של יציקת בטון –‬
‫גרמו לאסון" (‪ .)Burdeau & Weber, 2011‬ואולם‪ ,‬הציבור השתמש בתיבת הקלפי כדי‬
‫להפגין את העדפתו לנפט זול המופק מקידוחים מסוכנים מממשל המחויב לאסדרה של‬
‫תעשיית הנפט‪ .‬כפי שאמרה שרה אלקינד‪ ,‬היסטוריונית של הפוליטיקה‪" ,‬הכשל השלטוני‬
‫הוא ממשל‪ ,‬הפועל בדרך שהעם האמריקני רוצה שיפעל"‪.‬‬

‫האם יש לנו היכולת והרצון לחולל שינויים בהפקת האנרגיה ובצריכתה? במענה לאיום‬
‫במחסור העתידי ובסיכונים הכרוכים בתלות בנפט‪ ,‬ייתכן שהצפון העולמי הגיע לצומת‬
‫הרה משמעות היסטורית‪ ,‬שבו יודח הנפט ממעמדו כציר המרכזי בכלכלה הפוליטית‬
‫העולמית‪ .‬ב־‪ 2008‬פתרו סין ויפן מחלוקת ממושכת בהסכימם לפתח במשותף שני שדות‬
‫גז טבעי שהתגלו בים סין המזרחי; באוגוסט ‪ 2009‬הגיעה רוסיה להסכם עם טורקיה על‬
‫הקמת צינור גז‪ ,‬שיוביל מהים השחור אל הים התיכון דרך חצי האי אנטוליה‪ .‬כמו כן נעשים‬
‫מאמצים רבים לפתח מקורות חלופיים לאנרגיה נקייה‪ ,‬כגון אנרגיית הרוח והשמש‪ ,‬כדי‬
‫להשתחרר מן התלות העולמית בדלק מאובנים‪.‬‬

‫לקראת קיימּות וביטחון אנושי‬

‫בני אדם בכל רחבי העולם רוצים לחיות בסביבה נקייה וירוקה ושואפים להתרחק מסביבות‬
‫מזוהמות‪ ,‬לא בריאות‪ ,‬ומועדות לפגעי טבע כמו שטפונות‪ ,‬הוריקנים‪ ,‬סופות טורנדו‬
‫וטייפונים‪ .‬אם כן‪ ,‬מדוע מתרבים האיומים מעשי ידי אדם על האקולוגיה העולמית‪ ,‬למרות‬
‫הסתירה הברורה בינם לבין האינטרסים והערכים האנושיים? פעילי סביבה טוענים‪ ,‬כי‬
‫כדור הארץ נמצא במצב קריטי וכי יש לייחד יותר תשומת לב לשימור הסביבה‪.‬‬

‫השגשוג והיציבות בעתיד מחייבים אותנו לחשוב מחדש כיצד לנצל‬

‫את הנכסים הטבעיים של כדור הארץ‪.‬‬
‫באן קי־מון‪ ,‬מזכ"ל האו"ם‬

‫החתירה לפיתוח בר־קיימא‬

‫הידרדרות הסביבה אינה יודעת גבולות; היא בעיה כלל־עולמית‪ ,‬ומתרחשת בארצות‬
‫עשירות ועניות כאחד‪ .‬המכון למשאבים עולמיים הזהיר‪ ,‬כי "בראייה כוללת‪ ,‬קיימים‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 487‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:34‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪488‬‬

‫סימנים שיכולתן של המערכות האקולוגיות להמשיך לייצר רבים מן המוצרים שאנו תלויים‬
‫בהם נמצאת בירידה" (‪ .)World Resources Institute, 2009‬שינוי זה מעלה את הצורך להגן‬
‫על סביבת כדור הארץ‪ ,‬אלא שקשה למצוא פתרונות כאשר רבים כל־כך מציבים את‬
‫רווחתם האישית לפני רווחת האנושות בכללותה‪ .‬השינויים המומלצים לצורך הגנה ושימור‬
‫האקולוגיה של כדור הארץ אמנם יקרים‪ ,‬אך חשוב לנסות‪.‬‬

‫פיתוח בר־קיימא נתפס כיום בקרב רבים כחלופה לחתירה לצמיחה חסרת רסן‪ .‬תנועה זו‬ ‫פיתוח בר־קיימא‬
‫(‪)sustainable development‬‬
‫נולדה ב־‪ ,1972‬כאשר העצרת הכללית של האו"ם כינסה בשטוקהולם את ועידת האו"ם‬
‫צמיחה כלכלית שאיננה מדלדלת‬
‫הראשונה לאיכות הסביבה האנושית‪ .‬מאז התכנסו ועידות רבות שעסקו במגוון רחב של‬ ‫את המשאבים הדרושים לקיום‬
‫נושאים סביבתיים‪ ,‬הולידו עשרות אמנות‪ ,‬והקימו סוכנויות בין־לאומיות חדשות לקידום‬ ‫חיים ולשגשוג‪.‬‬
‫שיתוף הפעולה בענייני סביבה ולמעקב אחר התפתחויות בסביבה העולמית‪.‬‬

‫התפיסה של פיתוח בר־קיימא התפתחה במישרין ממסמך בשם "עתידנו המשותף"‬

‫(‪ ,)Our Common Future‬דוח משנת ‪ 1987‬של הנציבות העולמית לסביבה ופיתוח‬
‫(‪ ,)World Commission on Environment and Development‬שנודעה בציבור בשם "ועדת‬
‫ּברּונדטלנד" על שם ראש ממשלת נורבגיה שעמדה בראשה‪ .‬הוועדה הגיעה למסקנה‪ ,‬כי‬
‫העולם לא יהיה מסוגל לקיים את הצמיחה הדרושה כדי לענות על הצרכים והשאיפות של‬
‫אוכלוסיית העולם הגדלה‪ ,‬אם לא יאמץ גישות שונות לפתרון סוגיות היסוד של התרחבות‬
‫כלכלית‪ ,‬שוויון‪ ,‬ניהול משאבים וניצול אנרגיה‪ ,‬בין יתר הנושאים העומדים על סדר היום‬
‫העולמי‪ .‬דוח ועדת ברונדטלנד דחה את עקרון ה"מגבלות לצמיחה"‪ ,‬הרווח בקרב הניאו־‬
‫מלתוסיאנים‪ ,‬ובמקומו בחר להדגיש את העיקרון של "צמיחת מגבלות"‪ .‬הוועדה הגדירה‬
‫"חברה בת־קיימא" כחברה ה"עונה על צורכי ההווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות‬
‫הבאים לענות על צורכיהם"‪.‬‬

‫אבן דרך נוספת בערעור האמונה בקרן השפע הבלתי־נדלית‪ ,‬שהייתה אז הפרדיגמה‬
‫החברתית השלטת‪ ,‬הונחה בוועידת הפסגה למען כדור הארץ שהתכנסה ב־‪ 1992‬בריו‬
‫דה ז'נרו‪ ,‬ברזיל‪ ,‬במלאת עשרים שנה לוועידת שטוקהולם‪ .‬במפגש השתתפו יותר מ־‪150‬‬
‫מדינות‪ 1,400 ,‬ארגונים לא־ממשלתיים ו־‪ 8,000‬עיתונאים‪ .‬לפני ועידת הפסגה למען כדור‬
‫הארץ‪ ,‬סוגיות הסביבה וסוגיות של פיתוח כלכלי טופלו בנפרד; תחומים אלה נתפסו‬
‫כסותרים‪ ,‬שכן במרבית המקרים צמיחה כלכלית מסכנת את הסביבה ופוגעת באיכותה‪.‬‬
‫בפסגת ריו הצליח מושג הקיימות לעודד פעילות בו־זמנית המשלבת סוגיות סביבה עם‬
‫פיתוח כלכלי‪.‬‬

‫ועידות בין־לאומיות אחדות התכנסו מאז קיבעו את הקונצנזוס הרחב שהתגבש סביב‬
‫הרעיון שלפיו כל פוליטיקה – גם הפוליטיקה הכלל־עולמית – היא פוליטיקה מקומית‪ ,‬שכן‬
‫אירוע המתרחש במקום כלשהו על פני הכדור משפיע‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬על התנאים בכל‬
‫המקומות האחרים‪ ,‬ולפיכך ההגנה על סביבת כדור הארץ היא סוגיה מרכזית של הביטחון‬
‫הבין־לאומי‪ .‬לקראת ועידת האקלים בקופנהגן‪ ,‬בדצמבר ‪ ,2009‬קרא מזכ"ל האו"ם באן קי־‬
‫מון לכל המדינות החברות לטפל בדחיפות בסוגיות שינוי האקלים ופליטות גזי החממה‪,‬‬
‫וקבע‪" :‬מחובתנו לרתום את הרצון המדיני לחתימת הסכם אקלים חדש ושאפתני‪ ...‬אם‬
‫לא נצליח‪ ,‬נצטרך להתמודד עם נזק קטסטרופלי לאדם ולעולם כולו"‪ .‬אחרים הצביעו על‬
‫הקשיים העצומים הכרוכים בהשגת הסכם כלל־עולמי וחזו‪ ,‬כי בוועידת קופנהגן לא תושג‬
‫אמנה כוללת (‪.)Bueno de Mesquita, 2009; Levi, 2009‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 488‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:34‬‬

 ‫‪489‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה‬

‫חוקרים ומדינאים רבים משוכנעים‪ ,‬כי אותן הסכנות המאיימות על המשך קיומם של‬
‫השדות המשותפים העולמיים מאיימות גם על הרווחה והביטחון האנושי הבסיסי‪ .‬פיתוח‬
‫בר־קיימא חיוני להשגת איזון אחראי בין שמירה על הסביבה העולמית לבין אספקת‬
‫המשאבים הנחוצים לקיום חיי האדם ורווחתו‪ .‬ואולם‪ ,‬אי־אפשר להגשים קיימות מבלי‬
‫לחולל שינויים יסודיים‪ .‬האם שינויים כאלה אפשריים? האם בני אדם מוכנים להקריב את‬
‫הצריכה הפרטית שלהם לטובת הכלל? האם יהיו מוכנים להקריב עכשיו כדי להעשיר את‬
‫הדורות הבאים? אילו גישות מתגבשות כיום?‬

‫אף־על־פי שהיעד של פיתוח בר־קיימא נותר רחוק‪ ,‬והתסכול שבהחמצת הזדמנויות‬

‫להגשמתו הולך וגדל‪ ,‬עצם ההטמעה של מושג הקיימּות בקרב שחקנים ממשלתיים‬
‫ולא־מדינתיים מעורר השראה לפתח פתרונות סביבה יצירתיים‪ .‬בעולם פוליטי שבו‬
‫גידול אוכלוסין פירושו גידול בביקוש לאנרגיה‪ ,‬למזון‪ ,‬ולמשאבים נוספים‪ ,‬פוליטיקת‬
‫המחסור תופסת מקום מרכזי‪ .‬קשרי התלות שיצרה הגלובליזציה הם האחראים לפגיעות‬
‫זו‪ .‬אם האיומים על הביטחון הסביבתי לא ייבלמו‪ ,‬הם עתידים לפגוע בביטחון האנושי‪.‬‬
‫"לממשלות יש תפקיד מכריע‪ ...‬אבל גם ארגונים לא־ממשלתיים‪ ,‬נדבנים‪ ,‬המגזר הפרטי‪,‬‬
‫יזמים חברתיים ומומחי טכנולוגיה יכולים לעזור" כדי להתגבר על ההשפעות השליליות‬
‫של הידרדרות הסביבה (‪ .)Brainard et al., 2009, p. 1‬נדון עתה בכמה מן היזמות העולמיות‬
‫העיקריות לבלימת ההידרדרות באיכות הסביבה‪.‬‬

‫מזון להמונים‬
‫על־פי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם‪ ,‬כדי לענות על הצרכים הגדלים של‬
‫אוכלוסיית העולם‪ ,‬הצפויה לגדול ולהגיע ליותר מ־‪ 9‬מיליארדים עד ‪ ,2050‬ייצור המזון‬
‫חייב לגדול ב־‪ 70%‬לפחות‪ .‬ואולם‪ ,‬קיימים חששות שלפיהם חוסר הביטחון התזונתי‬
‫גדל‪ ,‬וחששות אלה מובילים לחוסר שקט פוליטי‪ .‬ב־‪ 2008‬פרצו מהומות עממיות נרחבות‬
‫בכ־‪ 40‬ארצות‪ ,‬עקב עלייה במחירי המזון והתגברות הפחד מפני מחסור במזון‪" .‬גם אם‬
‫זה נשמע מוזר‪ ,‬כמעט אף לא אחת מן המהומות פרצה בשל מחסור במזון‪ ...‬המהומות‬
‫התחוללו עקב מחסור בכסף לקניית מזון" (‪ .)Kaufman, 2009, p. 51‬ב־‪ 2011‬חלה עלייה‬
‫נוספת במחירי המזון (ראו איור ‪ ,)14.5‬ששברה את השיא שנרשם שלוש שנים קודם‬
‫לכן ופגעה קשות באנשים העניים ביותר ברחבי העולם (ראו מפה ‪ .)14.4‬מחירי המזון‬
‫המאמירים היו גורם מרכזי לתסיסה הפוליטית ולגלי המחאה שפרצו באותה השנה‬
‫במדינות ערביות רבות‪.‬‬

‫שלוש סיבות מזינות את הפחדים ממחסור במזון בעתיד‪ :‬מסתמנת האטה בקצב הגידול‬
‫של יבולים חקלאיים בעולם; ההוצאות למחקר חקלאי הצטמצמו (בעיקר באפריקה);‬
‫היצע המזון העולמי החל להידלדל ביחס לרמת הביקוש‪ ,‬ככל שמחירי המזון האמירו‬
‫(‪ .)Runge & Runge, 2010‬מקצת הסיבות לעלייה במחירי המזון קשורות לסביבה‪ .‬שחיקת‬
‫פוריות הקרקע ובירוא היערות מקשים על קיום חקלאות מצליחה (‪ .)Daniel, 2011‬אירועי‬
‫מזג אוויר קיצוניים – בצורות בסין‪ ,‬ברוסיה ובארגנטינה‪ ,‬ושטפונות בקנדה‪ ,‬בפקיסטן‬
‫ובארצות הברית – משמידים גידולים חקלאיים ומשבשים את התנהלות השוק של התוצרת‬
‫החקלאית‪ .‬סיבות נוספות לחוסר ביטחון תזונתי בעולם הן תוצאה של הכנסת שינויים‬
‫מבניים במערכת הכלכלית‪ ,‬המתנגדת לשינוי בטווח הקצר (ראו "מחלוקת‪ :‬מדוע יש משבר‬
‫מזון עולמי?")‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 489‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:34‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪490‬‬

‫בריטניה‬ ‫שיעור ההוצאות על מצרכי‬

‫‪9%‬‬ ‫בלארוס‬ ‫איראן‬ ‫רוסיה‬
‫‪26%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫מזון מתוך התצרוכת‬
‫‪43%‬‬ ‫הכוללת למשפחה‬
‫‪15%-6%‬‬
‫ארצות הברית‬ ‫תוניסיה‬ ‫‪25%-16%‬‬
‫‪36%‬‬ ‫סין‬
‫מספר העב‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪14‬‬
‫‪7%‬‬
‫ביצוע‪ :‬רונית‪33%‬בורלא‬ ‫‪35%-26%‬‬
‫‪+36%‬‬
‫מצרים‬ ‫אין נתונים‬

‫מקסיקו‬
‫איור ‪14-5‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫פקיסטן‬
‫ניגריה‬ ‫‪46%‬‬
‫‪24%‬‬ ‫ברזיל‬ ‫‪40%‬‬
‫‪25%‬‬ ‫קניה‬ ‫אינדונזיה‬
‫‪45%‬‬ ‫‪43%‬‬
‫הודו‬ ‫אוסטרליה‬
‫‪35%‬‬ ‫‪11%‬‬

‫מדד מחירי הסחורות במאות דולרים‪2005 ,‬‬

‫‪250‬‬ ‫מפה ‪ 14.4‬ואיור ‪ 14.5‬עולם רעב ‪ 0‬המחיר המאמיר של תוצרת‬
‫מזון‬
‫חקלאית גרם לאינפלציה במחירי המזון בארצות רבות ברחבי‬
‫‪200‬‬ ‫העולם‪ .‬הגרף מראה‪ ,‬כי למרות הצניחה החדה ב־‪ ,2008‬מחירי‬
‫המזון (ומחיריהם של מוצרים אחרים) עלו לאורך זמן‪ .‬כפי שאפשר‬
‫‪150‬‬ ‫לראות במפה‪ ,‬הדרום העולמי פגיע במיוחד לאינפלציה במחיר‬
‫כל‬
‫המוצרים‬ ‫המזון‪ ,‬שכן משקי הבית נאלצים להקדיש חלק גדול מהכנסותיהם‬

‫‪U.S. Department of Agriculture‬‬

‫‪100‬‬ ‫הזעומות כדי לרכוש מוצרי מזון בסיסיים בעבור משפחותיהם‪ .‬לפי‬
‫‪The Economist, 2012h‬‬

‫סחורות תעשייתיות‬ ‫נתוני משרד החקלאות של ארצות הברית‪" ,‬כמעט ‪ 850‬מיליון‬

‫‪50‬‬
‫אנשים ב־‪ 77‬ארצות דלות־הכנסה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי‪,‬‬
‫והמצב עלול להוסיף ולהחמיר בארצות העניות ביותר" (‪Rosen et‬‬
‫‪2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012‬‬
‫‪.)al., 2012‬‬

‫גידול האוכלוסין והתפוצצות ערי הענק בדרום העולמי גרמו לשינויים בתפריט‪ ,‬בעקבות‬
‫התעשרות ותהליך העיור‪ .‬הגאות במחירי הדלק – בשל הגידול בביקוש העולמי לדלק‬
‫והמהומות במזרח התיכון ובצפון אפריקה ב־‪ – 2011‬תרמה אף היא לעלייה במחירי המזון‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬הסיכוי להגדלת הייצור של המזון בעולם קלוש‪" ,‬מפני שאין עוד קרקעות בלתי־‬
‫מעובדות שאפשר להתחיל בעיבודן‪ ,‬אין עוד מים‪ ,‬ויש מקומות שבהם אין עוד תועלת‬
‫בהוספת דשנים לקרקע המדולדלת" (‪.)The Economist, 2011d, p. 12‬‬

‫אם כן‪ ,‬עולה השאלה‪ :‬כיצד עלינו להתמודד עם משבר זה? ככל שמחירי המזון עולים‪ ,‬כך‬
‫הסוגיות הנוגעות לביטחון תזונתי מושכות יותר תשומת לב ועולות על סדר היום המדיני‪.‬‬
‫בקריאתו לפעולה נמרצת יותר של הקהילה העולמית הזהיר נשיא צרפת לשעבר ניקולא‬
‫סרקוזי מפני ההשלכות החמורות של הימנעות מפעולה‪" :‬אם לא נעשה דבר‪ ,‬אנו מסתכנים‬
‫במהומות בארצות העניות ביותר‪ ,‬בשל מחסור במזון‪ ,‬ובהשפעה שלילית על הצמיחה‬
‫הכלכלית העולמית"‪ .‬גם ג'וזט שיראן‪ ,‬לשעבר מנכ"לית תכנית המזון העולמית של האו"ם‪,‬‬
‫הדגישה בנאומה חששות אלה‪ ,‬וקבעה בצער‪ ,‬כי "אם לא נפעל במהירות‪ ,‬מיליארד בני אדם‬
‫יהפכו בן־לילה לשני מיליארדים‪ ,‬כי כוח הקנייה שלהם יתקצץ במחצית עקב הכפלת מחירי‬
‫המזון והדלק"‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 490‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:35‬‬

 ‫‪491‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה‬

‫מחלוקת‬
‫מדוע יש משבר מזון עולמי?‬
‫גיחה קצרה לחנות המכולת מגלה‪ ,‬כי מאז ‪ 2003‬עלו מחירי הלחם בכ־‪ ,75%‬מחיר הבשר הוכפל ויותר‪,‬‬
‫ומחיר הבננות עלה למעלה מ־‪ .)Dykman, 2008, p. 35( 45%‬העלייה במחירי המזון גרמה לתסיסה אזרחית‬
‫ברחבי העולם ויצרה גל של משברים הומניטריים בעולם המתפתח‪ .‬בין ‪ 2007‬לתחילת ‪ 2009‬התחוללו‬
‫מהומות מזון בכ־‪ 40‬ארצות ‪ -‬ביניהן "מהומות הטורטייה" במקסיקו ו"מהומות הפסטה" באיטליה‬
‫(‪ .)Landau, 2010‬ב־‪ 2011‬גרמה העלייה במחירי המזון לגלי תסיסה ולמחאות נגד השלטונות‪ ,‬שסחפו‬
‫מדינות ערביות רבות (‪ .)Zurayk, 2011‬עם התפשטות הפחד מפני מחסור במזון פרצה בהלת קניות‪,‬‬
‫והשלטונות הגיבו בהטלת איסורים על היצוא וצווי חירום לפיקוח על המחירים‪.‬‬

‫בשל דילמות אלה‪ ,‬המטרידות בעיקר את העניים‪ ,‬הזהיר אחד המשקיפים‪ ,‬כי מהומות המזון ילכו ויתרבו‬
‫ויהפכו לתופעה שגרתית (‪ .)Ahmed, 2013‬יתרה מזו‪ ,‬לא זו בלבד שמחירי מזון גבוהים עם תנודות חדות‬
‫תורמים למצבי רעב ולתת־תזונה‪ ,‬הם משפיעים גם על בעיות בריאות נוספות כמו "שיעור השמנת יתר‪,‬‬
‫ההולך וגדל ככל שמחירי המזון יקרים יותר‪ ,‬שכן אנשים בוחרים לקנות מזונות זולים יותר ומזינים פחות‬
‫כדי להאכיל את משפחותיהם" (‪.)World Bank, 2013h‬‬

‫אילו גורמים דחפו אותנו ל"אזור הסכנה" של הדלות? בחינה של כמה מגורמי היסוד העיקריים לחוסר‬
‫ביטחון תזונתי מספקת תובנות על קשרי התלות המאפיינים את האיומים העולמיים בתחום המזון‪,‬‬
‫שקלול התמורות בניסיון לספק את צורכי האדם‪ ,‬והדרכים שבהן המדיניות של ממשלות שונות וארגונים‬
‫בין־לאומיים יכולה להשפיע על המערכת הבין־לאומית כולה‪:‬‬

‫לחץ (‪ )stress‬סביבתי‪ .‬השינויים הדמוגרפיים ושינויי האקלים תורמים למשבר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תהליך‬ ‫‪0‬‬

‫העיור המתרחב הכביד מאוד על המגזרים החקלאיים ‪ -‬לא די שקרקע חקלאית חיונית מסופחת‪,‬‬
‫במקרים רבים‪ ,‬למרחבים העירוניים ההולכים ומתפשטים‪ ,‬גם התמיכה הממשלתית אשר יועדה‬
‫בעבר למגזר החקלאי (כגון סיוע בציוד השקיה ומשק חי) מופנית כיום לפיתוח עירוני (‪.)Teslik, 2008‬‬
‫אחת ההשפעות המרכזיות של שינוי האקלים היא העלייה במספרם של אירועי "מזג אוויר קיצוני";‬
‫אירועים אלה מילאו תפקיד מפתח בהרס הייצור החקלאי‪" .‬מדענים אומרים לנו שאם הטמפרטורה‬
‫בעולם תעלה ב־‪ - 2ºC‬התחממות שאנו עלולים להגיע אליה בתוך ‪ 20‬או ‪ 30‬שנים ‪ -‬התוצאה תהיה‬
‫מחסור נרחב במזון‪ ,‬גלי חום חסרי־תקדים וסופות ציקלון עזות יותר"‪ ,‬הזהיר נשיא הבנק העולמי‬
‫ג'ים יונג קים ביוני ‪ .2013‬לדוגמה‪ ,‬עונות הבצורת בסין קיצצו את ייצור החיטה כמעט בשליש‪,‬‬
‫והשטפונות באקוודור היו אחד הגורמים המרכזיים לעלייה במחיר הבננות‪ .‬במקביל גובר החשש‪ ,‬כי‬
‫"במהלך ‪ 40‬השנים הקרובות יתקשו החקלאים‪ ,‬יותר מבעבר‪ ,‬לייצר די הצורך לכולם בשל אילוצים‬
‫בתחום הקרקע‪ ,‬המים והדשנים" (‪ .)The Economist, 2011e, p. 16‬כמו כן‪ ,‬כפי שמציין מזכ"ל האו"ם באן‬
‫קי־מון‪" ,‬המשך ההידרדרות באיכות הקרקע ‪ -‬בין בשל שינויי אקלים‪ ,‬חקלאות שאינה בת־קיימא‪,‬‬
‫ובין בשל ניהול כושל של משאבי המים ‪ -‬הוא איום חמור על הביטחון התזונתי‪ ,‬הגורם לרעב בקרב‬
‫קהילות הנפגעות במישרין ובאופן החמור ביותר‪ ,‬וגוזל מן העולם אדמות פוריות"‪.‬‬

‫מדיניות ממשלתית‪ .‬כפי שצוין בפרק ‪ ,11‬ממשלות המדינות פעלו מאז ומתמיד להגן על השווקים‬ ‫‪0‬‬

‫החקלאיים המקומיים באמצעות סובסידיות סיוע ומכסי מגן‪ ,‬אשר גרמו לעלייה במחירי מוצרים‬
‫חקלאיים רבים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬אירועי המחסור במזון לאחרונה הביאו לריבוי צעדים ממשלתיים‪ ,‬שהם‬
‫צורה נוספת של התערבות בשוק ‪ -‬הטלת מגבלות על יצוא תוצרת חקלאית כגון חיטה ואורז‪.‬‬
‫»‬ ‫למעשה‪ ,‬על־פי דיווחי תכנית המזון העולמית של האו"ם‪ 40 ,‬ארצות הטילו איסורים כאלה על היצוא‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 491‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:35‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪492‬‬

‫(‪ .)Teslik, 2008‬איסורים אלה מצמצמים את ההיצע העולמי למוצרים‪ ,‬והקטנת ההיצע מביאה לעליית‬
‫מחירים‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬גם העידוד הממשלתי לייצר דלקים ביולוגיים משפיע על מחירי המזון‪" .‬אפשר‬
‫»‬
‫לייחס כ־‪ 30%‬מן העלייה הצפויה במחירי המזון בעולם בעשורים הבאים לעלייה בייצור דלק ביולוגי‬
‫בעולם" (‪.)Runge & Runge, 2010, p. 14‬‬

‫מחירים‪ .‬מחירי התשומות לחקלאות עלו מאוד‪ .‬החקלאות תלויה בנפט לצורך היבטים רבים של‬ ‫‪0‬‬

‫הייצור‪ ,‬וכן לשינוע‪ ,‬ולפיכך המגזר החקלאי נפגע קשות מעליית מחירי הדלק‪ .‬יתר על כן‪ ,‬גם במחיר‬
‫הדשנים חלה עלייה של ממש‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מחירי דשנים המכילים חנקן עלו מאז ‪ 1999‬ביותר מ־‪350%‬‬
‫(‪.)Financial Times, 2007‬‬

‫דפוסי תצרוכת מזון‪ .‬בשווקים המתעוררים‪ ,‬כמו סין‪ ,‬הודו‪ ,‬רוסיה וברזיל‪ ,‬שינו התושבים את הרגלי‬ ‫‪0‬‬

‫האכילה שלהם ככל שארצותיהם התפתחו‪ .‬במיוחד גדלו תצרוכת הבשר ומוצרי החלב‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫תצרוכת הבשר בסין‪ ,‬שהיא חברה צמחונית מסורתית‪ ,‬גדלה ביותר מכפליים מאז ‪ - 1980‬וכיום‬
‫היא כפולה מתצרוכת הבשר בארצות הברית ‪ -‬ותצרוכת מוצרי החלב שולשה (;‪Larsen, 2012‬‬
‫‪ .)Dykman, 2008‬תצרוכת מוצרי החלב בברזיל הוכפלה בין השנים ‪.)Financial Times, 2007( 2007-2005‬‬
‫גידול זה הביא לעלייה בביקוש למוצרים אלה‪ ,‬וכן לגידול בחומרים הנחוצים לייצורם (כגון מזון לעדרי‬
‫הבקר)‪.‬‬

‫הפרדיגמה החברתית השלטת‪ ,‬המתבססת על האמונה בקרן השפע והמדגישה את הזכות לצריכה‬
‫ראוותנית‪ ,‬נמצאת כיום תחת מתקפה עולמית‪ .‬ואולם‪ ,‬הדרך להשגת פיתוח בר־קיימא רצופה אתגרים‬
‫רבים‪.‬‬

‫מה דעתכם?‬
‫מבין הסיבות למשבר המזון שמנינו לעיל ‪ -‬לחץ סביבתי‪ ,‬מדיניות ממשלתית‪ ,‬מחירי התשומות‬ ‫‪0‬‬

‫החקלאיות ודפוסי תצרוכת של מזון ‪ -‬מהו‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הגורם החשוב ביותר שיש לטפל בו כדי‬
‫להתגבר על משבר זה? מדוע?‬
‫אם הייתם מדינאים‪ ,‬כיצד הייתם מאזנים בין הצורך לטפל בעוני במדינתכם לבין הצורך לסייע‬ ‫‪0‬‬

‫במשבר המזון העולמי?‬

‫משבר המזון מעלה שאלה יסודית לקיומנו‪ :‬האם עולמנו מסוגל לקיים את עצמו? אילו תובנות‬ ‫‪0‬‬

‫מספקות התיאוריות הריאליסטית‪ ,‬הליברלית והקונסטרוקטיביסטית באשר לעתיד הצפוי?‬

‫ארגונים בין־לאומיים רבים כבר החלו לגבש תגובות משלהם‪ .‬ב־‪ 2011‬הגיש הבנק העולמי‬
‫סיוע בסך ‪ 1.5‬מיליארד דולרים ל־‪ 40‬מיליון בני אדם‪ ,‬כדי להבטיח להם אספקת ירקות‪,‬‬
‫בשר‪ ,‬פירות ושמן לבישול‪ ,‬והתחייב להגדיל את ההוצאה לחקלאות ל־‪ 7‬מיליארדי דולרים‬
‫בשנה (‪ .)Sambidge, 2011‬הבנק העולמי אף חרג מהתחייבות זו ב־‪ ,2012‬כאשר הקציב‬
‫לחקלאות ולמגזרים הקשורים בה ‪ 9.3‬מיליארדי דולרים‪ ,‬וחזה כי הסיוע יוגדל עד ‪10‬‬
‫מיליארדי דולרים לקראת ‪.)World Bank, 2013( 2015‬‬

‫עם זאת‪ ,‬תמיד קיים הקושי לשמר את הרצון המדיני לנקוט שינויים יסודיים‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫הארצות המפותחות מתנגדות לצמצום הסיוע החקלאי‪ .‬יתר על כן‪ ,‬חלק מן הפתרונות‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 492‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:35‬‬

 ‫‪493‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה‬

‫הנדסה גנטית‬ ‫המוצעים‪ ,‬כגון הנדסה גנטית‪ ,‬גידולים מהונדסים גנטית והכנסת שינויים גנטיים בחיות‬
‫(‪)genetic engineering‬‬
‫משק‪ ,‬שנויים במחלוקת ואינם זוכים לתמיכה של ארצות וארגונים לא־ממשלתיים‪.‬‬
‫מכלול של כלים המאפשרים‬
‫העברת גנים שונים‪ ,‬כולל כאלה‬
‫המגיעים ממינים שאינם בני‬ ‫רוב הפתרונות לחוסר ביטחון תזונתי מתרכזים בהגדלת הכמות והאיכות של המזון‬
‫הכלאה‪ ,‬במטרה להשביח גידולים‪.‬‬ ‫המיוצר בעולם‪ ,‬אבל חשוב לציין‪ ,‬כי "רוב תקופות הרעב בעת האחרונה התרחשו בשל‬
‫גידולים מהונדסים גנטית‬
‫משילות גרועה ולא מפני שלא היה מזון זמין – כשלים מוסדיים שגרמו לחלוקה לקויה של‬
‫(‪)transgenic crops‬‬ ‫מזון זמין‪ ,‬ואף לתופעות של אגירת מזון במחסנים נוכח מחסור ורעב במקומות אחרים"‬
‫סוגי גידולים חדשים בעלי תכונות‬ ‫(‪ .)Banerjee & Duflo, 2011, p. 71‬וכפי שציין הכלכלן ההודי הנודע אמרטיה סן‪" ,‬מעולם‬
‫משופרות שנוצרו באופן מלאכותי‬ ‫לא התרחש רעב גדול בארץ עצמאית ודמוקרטית‪ ,‬שיש בה עיתונות חופשית יחסית"‪.‬‬
‫באמצעות הנדסה גנטית‪,‬‬
‫המכליאה גנים של מינים שאינם‬
‫הנהגת רפורמות בהתנהלות המדינה ובמדיניות הממשלתית חייבת להיות חלק בלתי נפרד‬
‫מתרבים ביניהם בדרך הטבע‪.‬‬ ‫מכל מאמץ המיועד למנוע חוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬להתמודד עם מצבים של חוסר ביטחון‬
‫תזונתי ולקדם פיתוח בר־קיימא‪.‬‬

‫הסבה למקורות אנרגיה מתחדשים‬

‫האופן שבו ארצות מתמודדות עם הביקוש הגדל לאנרגיה משפיע ישירות על התפתחות‬
‫נחלת הכלל העולמית ושימורה‪ .‬ייתכן כי בקרוב יימצא מקור אנרגיה חדש והרסני פחות‪,‬‬
‫הודות להופעת טכנולוגיות מהפכניות חדשות להפקת אנרגיה מן השמש‪ ,‬מן הרוח‬
‫וממקורות אנרגיה אחרים הנמצאים בשפע ומתחדשים בהתמדה (מימן לדוגמה)‪ .‬לתמורה‬
‫עולמית כזו יהיו השלכות כבירות‪ ,‬שיביאו למהפך מוחלט בדפוסי פיתוח האנרגיה ותצרוכת‬
‫האנרגיה בעולם ב־‪ 125‬השנים האחרונות‪ .‬האם עידן חברות הנפט הגדולות אכן מגיע‬
‫לקצו? העלייה והתנודות הפראיות במחירי הנפט לצד החשש הציבורי מפני התחממות‬
‫כדור הארץ חברו יחד לדחוף את העולם‪ ,‬גם אם בצעדים מהוססים‪ ,‬לשיטות נקיות וזולות‬
‫יותר להפקת אנרגיה ולניצולה‪.‬‬

‫ההיצע העולמי של דלק מאובנים לא יאזל בקרוב‪ ,‬אבל תוצאות הלוואי‪ ,‬או ההשלכות‬
‫הנרחבות של האיום הסביבתי והבריאותי הכרוך בשימוש בשריפת דלק מאובנים‪ ,‬הופכות‬
‫אותו למסוכן באופן קיצוני‪ .‬נמצא קשר ברור בין בעירה של נפט ופחם לבין סרטן הריאות‬
‫וסיכונים בריאותיים רבים אחרים‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬השימוש בנפט ובפחם גורם לזיהום אוויר‪,‬‬
‫גשם חומצי‬ ‫לערפיח בערים ולגשם חומצי‪ ,‬המזיקים ליערות ופוגעים באיכות המים והקרקע‪ .‬כיום‬
‫(‪)acid rain‬‬
‫מוצעים תמריצים לגיוס הטכנולוגיה לצורך מעבר למקורות אנרגיה שאפשר לחדשם‪.‬‬
‫משקעים שהפכו חומציים עקב‬
‫מגע בין המים לבין גופרית דו־‬
‫האנרגיה המופקת מן השמש‪ ,‬מכוחות הגאות והשפל‪ ,‬מן הרוח וכן אנרגיה גיאו־תרמית‬
‫חמצנית ותחמוצות חנקן‪.‬‬ ‫ואנרגיה המופקת מפירוק ביולוגי‪ ,‬הן כיום החלופות העיקריות לנפט‪ ,‬שיש להן גם סיכוי‬
‫מעשי מבחינה טכנולוגית וכלכלית‪ ,‬כפי שאפשר לראות באיור ‪.14.6‬‬

‫מבין הטכנולוגיות הידועות‪ ,‬האנרגיה הגרעינית‪ ,‬שבה תהליכים גרעיניים מתמידים‬

‫מחוללים חשמל וחום‪ ,‬נתפסת לעתים קרובות כחלופה המובילה לתלות העולמית בדלק‬
‫מאובנים (ראו איור ‪ .)14.7‬הכורים הגרעיניים כיום מספקים כ־‪ 19%‬מן החשמל בארצות‬
‫הברית (‪ .)Nuclear Energy Institute, 2013‬עם זאת‪ ,‬ארצות הברית משקיעה כיום מיליארדי‬
‫דולרים בהרחבת הכורים הגרעיניים שלה כדי להפחית את תלותה בספקים זרים‪ ,‬אשר‬
‫סיפקו כ־‪ 40%‬מכלל הנפט שנצרך בארצות הברית ב־‪U.S. Energy Information( 2012‬‬
‫‪.)Administration, 2013‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 493‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:35‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪494‬‬

‫תצרוכת אנרגיה לנפש‬ ‫תחזיות למקורות האנרגיה עד ‪2100‬‬

‫טון שווה ערך‬ ‫אקסג'ול*‬
‫נפט‪/‬אדם‬ ‫‪1,000‬‬
‫‪7‬‬
‫‪900‬‬
‫‪6‬‬
‫‪800‬‬
‫‪5‬‬
‫‪700‬‬
‫‪4‬‬
‫‪600‬‬
‫‪3‬‬
‫‪500‬‬
‫‪2‬‬

‫מקור‪ :‬מבוסס על נתוני תצרוכת אנרגיה מתוך ‪ ;World Development Report 2010‬התחזיות למקורות אנרגיה‬
‫‪1‬‬ ‫‪400‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪300‬‬
‫‪1980‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2030‬‬
‫‪200‬‬
‫שנה‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1988 2000 '10‬‬ ‫‪'20‬‬ ‫‪'30‬‬ ‫‪'40‬‬ ‫‪'50‬‬ ‫‪'60‬‬ ‫‪'70‬‬ ‫‪'80‬‬ ‫‪'90 2100‬‬
‫תצרוכת אנרגיה כוללת‬
‫במיליוני טון‬ ‫נפט‬ ‫הידרואלקטרית‪/‬גיאו־תרמית‬ ‫גרעינית‬
‫שווה ערך נפט‬ ‫דלקים ביולוגיים‬ ‫שמש‪/‬רוח‬
‫‪12,000‬‬ ‫פחם‬ ‫גז טבעי‬
‫‪10,000‬‬
‫‪8,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫איור ‪ 14.6‬אספקת צורכי האנרגיה הגדלים של העולם עד שנת ‪2100‬‬
‫מקור‪WDR team, based on data from IEA 2008c :‬‬

‫עד שנת ‪( 2100‬מימין) מתוך ‪Crump, 1988, p. 323‬‬

‫‪6,000‬‬ ‫הביקוש לאנרגיה ממשיך לעלות‪ ,‬וכמות האנרגיה הדרושה גדולה במידה‬
‫רבה מן הכמות הזמינה ממקורות שאינם מתחדשים‪ .‬הצפון העולמי‬
‫‪4,000‬‬
‫צורך בממוצע פי ארבעה וחצי יותר אנרגיה לנפש מן הדרום העולמי‬
‫‪2,000‬‬ ‫(משמאל למעלה)‪ .‬עם זאת‪ ,‬תצרוכת האנרגיה בארצות המתפתחות עולה‬
‫‪0‬‬ ‫במהירות ‪ -‬ובמהלך עשרים השנים הבאות היא צפויה להגיע ל־‪90%‬‬
‫‪1980‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2030‬‬ ‫מכלל הגידול הצפוי בתצרוכת האנרגיה העולמית (משמאל למטה)‪.‬‬
‫שנה‬
‫ככל שתגדל הסבירות לקיומו של היצע זמין של אנרגיה‪ ,‬שמקורה אינו‬
‫במאובנים (מימין)‪ ,‬כך יגדלו הסיכויים לממש את האפשרות לנצל מקורות‬
‫הדרום העולמי‬ ‫הצפון העולמי‬ ‫מתחדשים‪ ,‬שיוכלו לענות על כל צורכי האנרגיה של העולם עד סוף המאה‬
‫ה־‪.21‬‬

‫אלא שעלויות הבטיחות והמימון עלולות להגביל את התרחבות השימוש באנרגיה‬

‫גרעינית; קשיים אלה גרמו למדינות אחדות לצמצם (או‪ ,‬כמו גרמניה‪ ,‬שוודיה וספרד‪,‬‬
‫לבטל) את תכניות הגרעין שלהן‪ .‬האסונות הגרעיניים הידועים שהתרחשו בארצות‬
‫הברית בכור הגרעיני ‪ Three Mile Island‬שבפנסילבניה ב־‪ ,1979‬ובצ'רנוביל שבאוקראינה‬
‫ב־‪ ,1986‬ולפחות חמש תאונות גדולות בין ‪ 1995‬ל־‪ 1999‬ב־‪ 52‬הכורים הגרעיניים של יפן‬
‫(המספקים כשליש מתצרוכת החשמל של יפן)‪ ,‬המחישו את הסכנות הכרוכות בניצול‬
‫אנרגיה גרעינית‪.‬‬

‫ואז‪ ,‬ב־‪ 11‬במארס ‪ ,2011‬החרידה את יפן רעידת אדמה בעצמה של ‪ 9.0‬בסולם ריכטר‪,‬‬
‫ובעקבותיה גל צונאמי אימתני‪ ,‬שזרעו הרס וגרמו נזק אדיר לתחנות הכוח הגרעיניות שלה‪.‬‬
‫כ־‪ 700,000‬בני אדם נאלצו להתפנות משטח ברדיוס של ‪ 20‬קילומטרים מן הכור הגרעיני‬
‫פּוקּושימה דאיצ'י עקב דליפת חומרים רדיואקטיביים‪ .‬בעקבות הדליפה גברו החששות‬
‫באשר לבטיחות השימוש באנרגיה גרעינית והתפשטו ברחבי העולם‪ .‬במאי ‪ 2011‬הכריזה‬
‫גרמניה‪ ,‬כי בכוונתה לסגור את כל הכורים הגרעיניים שלה עד ‪ .2022‬אף־על־פי ש־‪40%‬‬
‫מן החשמל של שווייץ מופקים מאנרגיה גרעינית‪ ,‬הודיעה גם שווייץ כי תסגור את הכורים‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 494‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:35‬‬

 ‫מספר העבודה‪10205 :‬‬ ‫שם העבודה‪ :‬מושגי יסוד ביחב“ל ‪-‬פרק ‪14‬‬ ‫צוע‪ :‬רונית בורלא‬
‫איור ‪14-7‬‬
‫‪495‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה‬

‫בבנייה‬

‫כורים גרעיניים ברחבי העולם‬ ‫פעילים‬

‫ארצות הברית‬ ‫‪104‬‬ ‫‪1‬‬

‫צרפת‬ ‫‪58‬‬ ‫‪1‬‬
‫יפן‬ ‫‪50‬‬ ‫‪3‬‬
‫רוסיה‬ ‫‪33‬‬ ‫‪11‬‬
‫דרום קוריאה‬ ‫‪23‬‬ ‫‪3‬‬
‫הודו‬ ‫‪20‬‬ ‫‪7‬‬
‫קנדה‬ ‫‪19‬‬ ‫‪0‬‬
‫סין‬ ‫‪17‬‬ ‫‪29‬‬
‫בריטניה‬ ‫‪16‬‬ ‫‪0‬‬
‫אוקראינה‬ ‫‪15‬‬ ‫‪2‬‬
‫שוודיה‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬
‫גרמניה‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬
‫ספרד‬ ‫‪8‬‬ ‫‪0‬‬
‫בלגיה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪0‬‬
‫סין‪ ,‬טאיוואן‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬
‫הרפובליקה הצ'כית‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬
‫שווייץ‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬
‫פינלנד‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬
‫הונגריה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬
‫סלובקיה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫פקיסטן‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫ארגנטינה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫מקור‪Based on data from the European Nuclear Society :‬‬

‫ברזיל‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫בולגריה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬
‫מקסיקו‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬
‫רומניה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬
‫דרום אפריקה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬
‫ארמניה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫איראן‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫הולנד‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫סלובניה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬
‫מספר כורים‬

‫איור ‪ 14.7‬מפצצות לנורות חשמל ‪ 0‬ב־‪ 26‬ביוני ‪ 1954‬היה הכור הגרעיני באֹוּבנינסק שבברית המועצות למפעל‬
‫הראשון בעולם שייצר חשמל לשימוש מסחרי‪ .‬כפי שאפשר לראות באיור‪ ,‬עד ‪ 2013‬הגיע מספר הכורים‬
‫הגרעיניים בעולם ל־‪ 437‬כורים ב־‪ 31‬ארצות‪ ,‬ועוד ‪ 68‬כורים נמצאים בתהליך בנייה ב־‪ 15‬ארצות‪ .‬ארצות הברית‬
‫אישרה לאחרונה את המיזם הגרעיני החדש הראשון שלה מאז שנות השמונים‪ ,‬וסיפקה ערבויות פדרליות בגובה‬
‫‪ 8.3‬מיליארדי דולרים לבניית שני כורים גרעיניים חדשים‪ .‬עם הפעלת הכורים החדשים ב־‪ ,2017‬הם יספקו‬
‫חשמל ל־‪ 1.5‬מיליון בני אדם‪.‬‬

‫הגרעיניים שלה כאשר יגיעו לסוף "תוחלת החיים" שלהם; הכור האחרון ייסגר אפוא‬
‫ב־‪.)Mufson, 2011( 2034‬‬

‫החששות מסכנות האנרגיה הגרעינית חורגים מן ההיבט הבטיחותי‪ .‬השיטות והאתרים‬

‫לסילוק פסולת גרעינית ברמת קרינה רדיואקטיבית גבוהה‪ ,‬שמקורה ב־‪ 437‬הכורים‬
‫הגרעיניים הפועלים בעולם‪ ,‬נותרו סוגיה חסרת פתרון המעסיקה את העולם כולו (‪European‬‬
‫‪ .)Nuclear Society, 2013‬אין בנמצא נוהלי בטיחות לטיפול ב־‪ 52,000‬הטונות של הפסולת‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 495‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:35‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪496‬‬

‫המחיר האכזרי של אסון גרעיני ‪ 0‬בתצלום‪ ,‬העיר פריפאט שבאוקראינה‪ ,‬שננטשה לאחר אסון הכור‬
‫בצ'רנוביל‪ .‬במקום להפיק לקחים‪ ,‬ולמרות התנגדות ציבורית חזקה‪ ,‬פתחה רוסיה את גבולותיה והפכה‬
‫למחסן הבין־לאומי הגדול בעולם להשלכת פסולת גרעינית רדיואקטיבית‪ ,‬בתקווה להרוויח מכך מיליארדים‬
‫במהלך שני העשורים הקרובים‪.‬‬

‫הגרעינית הרדיואקטיבית הרעילה‪ ,‬שחלקים ממנה ימשיכו להיות מסוכנים למשך מאות‬
‫אלפי שנים‪ .‬ההתנגדות למיקום אתרי סילוק הפסולת בקרבת ריכוזי אוכלוסייה (‪NIMBY‬‬
‫"‪ )– "Not In My Back Yard‬מפלגת את המאמץ העולמי בענייני הסביבה‪ :‬הצפון העולמי‬
‫מעדיף להשליך את הפסולת שלו מחוץ לטריטוריה שלו‪ ,‬ואילו הדרום העולמי מעדיף שלא‬
‫לשמש כמזבלה – אך במקרים רבים הוא הופך לכזה‪.‬‬

‫קיים חשש נוסף שלפיו ארצות שאין כיום ברשותן ידע גרעיני יפתחו נשק גרעיני בעתיד‬
‫(ראו פרק ‪ .)8‬רוב המתקנים המיועדים לייצור אנרגיה גרעינית ממשיכים לייצר חומרים‬
‫באיכות הנחוצה לפיתוח אמצעי לחימה‪ .‬מבין חומרים אלה‪ ,‬אורניום ופלוטוניום מועשרים‬
‫באחוזים גבוהים מדאיגים במיוחד מבחינת הביטחון הלאומי‪ ,‬שכן "מרגע שהתשתית‬
‫הטכנית הבסיסית של הכור מסוגלת לתמוך גם בייצור נשק וגם בהפקת חשמל‪ ,‬אין כל‬
‫דרך ברורה לוודא שפיתוח אנרגיה גרעינית לא יבנה גם יכולות התחמשות בנשק גרעיני"‬
‫(‪ .)Vital Signs 2006-2007, p. 34‬דילמה זו קיבלה ביטוי בתכנית הפיתוח הגרעיני של צפון‬
‫קוריאה‪.‬‬

‫במקביל פתחו ביזמות נוספות לפיתוח מקורות דלק חלופיים פוטנציאליים‪ ,‬בתקווה‬
‫להשתחרר מן התלות העולמית בדלק מאובנים‪ .‬בהכירו בחשיבות מאמצים אלה הצהיר‬
‫הנשיא אובמה‪ ,‬כי "כדי לחולל שינוי אמתי בכלכלה שלנו‪ ,‬להגן על ביטחוננו ולהציל את‬
‫עולמנו מן החורבן הצפוי בעקבות שינוי האקלים‪ ,‬אנו חייבים לדאוג שאנרגיה נקייה‬
‫ומתחדשת תהיה גם אנרגיה רווחית"‪ .‬העיתונאי תומס ל' פרידמן (‪ )Friedman, 2008‬שב‬
‫והדגיש נקודה זו וטען‪ ,‬כי בארצות הנאחזות בדלק מאובנים תחול ירידה ברמת הביטחון‬
‫הלאומי והשגשוג הכלכלי‪ ,‬בהשוואה לארצות שישכילו להיות חלוצות בפיתוח טכנולוגיות‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 496‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:39‬‬

 ‫‪497‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה‬

‫להפקת אנרגיה מתחדשת‪ .‬תפיסה זו משקפת את העברת מוקד ההתייחסות מן העיסוק‬

‫בזיהום קונוונציונאלי‪ ,‬כפי שהיה לפני עשור או שניים‪ ,‬לחיפוש אנרגיה נקייה בעתיד‪.‬‬

‫כיום גדל השימוש בגגות לבנים מחזירי־קרינה‪ ,‬המפחיתים את עלויות מיזוג האוויר‬
‫ב־‪ ,20%‬ובאופן זה פולטים פחות פחמן דו־חמצני (וגזי חממה למיניהם)‪ ,‬ואפשר לחסוך‬
‫באמצעותם באנרגיה ולהילחם בהתחממות כדור הארץ (‪ .)Barringer, 2009‬יש הצופים‬
‫גל פוטנציאלי של חקלאות ימית לגידול אצות מסוגים שונים‪ ,‬שכן "אפשר להפיק ולעבד‬
‫משמן אצות דלק ביולוגי שאינו נפט; את הפחמימות אפשר להפוך לאתנול; ואת החלבון‬
‫למזון לחיות משק או לתוספי תזונה לאדם‪ .‬כל הביומסה יכולה לייצר מתאן‪ ,‬שאפשר‬
‫להפיק ממנו חשמל בתהליך בעירה" (‪ .)Gies, 2008, p. 3‬אינדונזיה והפיליפינים‪ ,‬השוכנות‬
‫ב"טבעת האש של האוקיאנוס השקט"‪ ,‬בודקות דרכים שבאמצעותן יהיה אפשר לרתום‬
‫אנרגיה געשית כמקור לחשמל בשיטה גיאו־תרמית‪ .‬באינדונזיה יש לפחות ‪ 130‬הרי געש‬
‫פעילים‪ ,‬ולדעת לסטר בראון‪ ,‬נשיא המכון למדיניות כדור הארץ‪" ,‬אינדונזיה תוכל להפעיל‬
‫את כל הכלכלה שלה באמצעות אנרגיה גיאו־תרמית‪ ,‬ועד כה לא התקרבה אפילו למיצוי‬
‫מלוא הפוטנציאל הזה" (‪.)Davies & Lema, 2008, p. 13‬‬

‫חברת מנועי הונדה החלה בייצור המכונית הראשונה בעולם (היקרה מדי בעבור מרבית בני‬
‫האדם)‪ ,‬שהמנוע שלה פועל באמצעות תא דלק מימני‪ .‬נשיא הונדה טקיאו פוקואי אמר‪ ,‬כי‬
‫"זוהי טכנולוגיה חיונית לעתיד כדור הארץ" (‪ .)Fackler, 2008, p. 16‬השינויים הטכנולוגיים‪,‬‬
‫הכלכליים‪ ,‬התרבותיים והסביבתיים מלמדים‪ ,‬כי השינוי העומד להתרחש בתחום האנרגיה‬
‫בשל המחסור בהיצע והגידול בביקוש נמצא בשלביו הראשונים‪.‬‬

‫ההסבה למקורות אנרגיה מתחדשת מייצגת דרך אפשרית לבלימת הידרדרות הסביבה‪.‬‬
‫רבים מאמינים‪ ,‬כי היא תגיע מאוחר מדי ומציעים דרך אחרת להפחתת הסכנות‪ :‬גיבוש‬
‫הסכמים בין־לאומיים בין המדינות‪ ,‬שיבטיחו את הגנת הסביבה וימסדו מנגנוני ציות‬
‫ואכיפה‪.‬‬

‫אמנות בין־לאומיות להגנת הסביבה‬

‫ועידת הפסגה של כדור הארץ ב־‪ 1992‬יצרה תקדימים‪ .‬הוועידה הוציאה אמנה נפרדת‬
‫לגיבוש הסכם כולל לשימור המגוון הביולוגי ברחבי העולם‪ .‬ההסכם חייב את ממשלות‬
‫המדינות לגבש אסטרטגיה לאומית לשימור בתי גידול‪ ,‬להגן על מינים הנמצאים בסכנת‬
‫הכחדה‪ ,‬להרחיב את שטחי השמורות ולשקם שטחים מוגנים שניזוקו‪ .‬מאז ניסו מדינות‬
‫העולם לשתף פעולה באמצעות יזמות‪ ,‬שרמת התיאום שלהן הלכה והשתפרה‪ ,‬להשגת‬
‫הסכמים ולהבטחת מימושם באמצעות אמנות שאושררו בבתי המחוקקים המקומיים‪,‬‬
‫המבטיחות את שימורם וקיומם של השדות המשותפים העולמיים‪.‬‬

‫הצלחה מולידה הצלחה‪ .‬בעקבות האמנה לשימור המגוון הביולוגי (‪)Biodiversity Treaty‬‬
‫הגיעו יזמות בין־לאומיות נוספות להתמודדות עם בעיות הסביבה באמצעות הסכמים כלל־‬
‫עולמיים‪ .‬דוגמה בולטת למגמה זו היא הסכם קיוטו מ־‪ ,2005‬שבמסגרתו התחייבו ‪156‬‬
‫מדינות‪ ,‬האחראיות ל־‪ 55%‬לפחות מכלל פליטות גזי החממה בעולם‪ ,‬להפחית את רמת‬
‫הפליטות של גזי חממה‪ ,‬שתפקידם בהתחממות כדור הארץ הוכח; ועד שנת ‪ 2012‬להפחית‬
‫את רמת הפליטות לרמה נמוכה מזו שנרשמה ב־‪ .1990‬ארצות הברית הייתה המדינה‬
‫היחידה שסירבה לשתף פעולה‪ .‬עם התקרב תאריך היעד (‪ ,)2012‬מועד חידוש המשא ומתן‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 497‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:39‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪498‬‬

‫לקראת הסכם שיחליף את פרוטוקול קיוטו‪ ,‬התחייב הצפון העולמי להזרים לדרום העולמי‬
‫עד שנת ‪ 2020‬סך של ‪ 100‬מיליארד דולר למאבק בבעיות שיצר שינוי האקלים‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫המדינות לא הצליחו להגיע להסכם מחייב לטווח ארוך לגבי שינוי האקלים העולמי‪ ,‬והסיכוי‬
‫לגבש מסגרת‪ ,‬לאחר שנת ‪ ,2012‬שתרחיב את היעדים הקודמים קלוש‪ .‬לאחר שיחות דרּבן‪,‬‬
‫ב־‪ ,2011‬רק ‪ 34‬מדינות מתועשות (האחראיות ל־‪ 15%‬בלבד מכלל הפליטות העולמיות של‬
‫גזי חממה) הסכימו להתחייב לתנאי ההסכם לתקופה נוספת‪ ,‬שהתחילה ב־‪.2013‬‬

‫מספר האמנות הבין־לאומיות בענייני שימור והגנה על הסביבה גדל לאין שיעור במהלך‬
‫‪ 130‬השנים האחרונות‪ .‬ואולם‪ ,‬ספקנים רבים חוששים כי נעשה מעט מדי‪ ,‬מאוחר מדי‪,‬‬
‫וכי לא נעשה די להצלת השדות המשותפים העולמיים למען הדורות הבאים‪ .‬רבים כיום‬
‫מפקפקים ביכולתן של האמנות לנהל את הסיכונים הסביבתיים שעמם נועדו להתמודד‪.‬‬
‫מקצת האמנות רופפות ואין בהן מנגנון לאכיפת שינויי המדיניות הנחוצים לתיקון הבעיות‬
‫השונות שעליהן הן מצביעות‪ .‬אחת הבעיות המרכזיות היא הימנעותה של ארצות הברית‬
‫ממתן סיוע וגיבוי למהלכים אלה‪ .‬ארצות הברית אישררה רק שליש מתוך ‪ 31‬ההסכמים‬
‫העולמיים המרכזיים שנחתמו בענייני סביבה בחסות האו"ם‪ .‬פעילי הגנת הסביבה חוששים‪,‬‬
‫כי אם ההגמון האמריקני מסרב להוביל את המהלך‪ ,‬פוחתים הסיכויים לחיזוק הכללים‬
‫והנורמות של משטר שימור הסביבה‪.‬‬

‫סחר‪ ,‬סביבה ופיתוח בר־קיימא‬

‫תאגידים בין־לאומיים הם שחקני מפתח במשחק האקו־פוליטיקה‪ ,‬שבכוחו להכריע את‬
‫גורל כדור הארץ‪ .‬תאגידים שולטים בעולם כולו‪ ,‬והם חסידים של סחר חופשי‪ ,‬המפעילים‬
‫שדולות רבות עצמה‪ .‬האם כוחם של תאגידים ושאיפתם לשוק חופשי תומכים בפיתוח בר־‬
‫קיימא‪ ,‬או שהם מזיקים לו? שאלה זו רלוונטית במיוחד בעולם העובר גלובליזציה מהירה‪,‬‬
‫שבו הסחר מחבר את הפוליטיקה‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬האקולוגיה‪ ,‬החברה והתרבויות השונות של‬
‫מדינות העולם ברשתות סבוכות של קשרי תלות הדדית ההולכים ומתהדקים‪.‬‬

‫מעבר לסוגיית התועלות והעלויות של הסחר‪ ,‬שומרי הסביבה וכלכלנים אנשי האסכולה‬
‫הליברלית חלוקים בהערכותיהם לגבי מידת התבונה שבשימוש בחוקי סחר כדי לקדם‬
‫ולאכוף תקנים סביבתיים‪ .‬כלכלנים אנשי האסכולה הליברלית תופסים יזמות כאלה‬
‫כשיבוש של השוק‪ ,‬ואילו פעילי איכות הסביבה רואים בהן מכשירים מועילים לתיקון‬
‫הכשלים של השוק‪ ,‬כגון חוסר היכולת של כוחות השוק לפצות על ניצול הסביבה (לדוגמה‪,‬‬
‫זיהום האטמוספרה על־ידי יצרניות כימיקלים)‪ .‬ואולם‪ ,‬מדינות אחדות‪ ,‬בעיקר בדרום‬
‫העולמי‪ ,‬רואות בשימוש במנגנוני הסחר להגנת הסביבה שיטה נוספת שבאמצעותה‬
‫המדינות העשירות חוסמות את הכניסה לשווקים המניבים של הצפון העולמי‪ ,‬ומשמרות‬
‫את הקיפוח של הדרום העולמי‪.‬‬

‫לעתים‪ ,‬אין מנוס מהתפשרות על יעדים‪ ,‬אשר ברמה העקרונית נדמה כי נועדו להגדיל‬
‫את רווחת הפרט וביטחונו‪ .‬על־פי פרשנות אחרת‪ ,‬הסחר מעודד מדינות לחיות מעבר‬
‫לאמצעים שברשותן‪ .‬על־פי אקולוגים אחדים‪ ,‬הסחר מעצים את השפעות הנזק הסביבתי‬
‫שגורמים הייצור והצריכה‪ ,‬באמצעות הרחבת השוק למוצרים שמקורם מחוץ לגבולות‬
‫המדינה‪ .‬מדינות שדלדלו את בסיס המשאבים שלהן‪ ,‬או העבירו חוקים נוקשים להגנתם‪,‬‬
‫יכולות לפנות מחוץ לגבולן בחיפוש אחר מוצרים נחשקים‪ ,‬באופן המעביר את הלחץ‬
‫הסביבתי הנגרם מן הצריכה הגבוהה שלהן לחצר האחורית של מדינות אחרות‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 498‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:39‬‬

 ‫‪499‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה‬

‫‪RUTH FREMSON /The New York Times/Redux Pictures‬‬

‫משחקים ב"אגם הרעל" ‪ 0‬ילדים משחקים בצל מפעל נטוש של תאגיד הכימיקלים יוניון קרּבייד בלב‬
‫העיר ּבוּפאל‪ ,‬הודו‪ ,‬שם התרחש אחד האסונות התעשייתיים החמורים ביותר בהיסטוריה‪ .‬ה"אגם" שבו‬
‫הם משחקים היה בור בוץ תעשייתי לאגירת תוצרי לוואי כימיים מן המפעל‪ ,‬שעסק בייצור חומר הדברה‪.‬‬
‫אף־על־פי שדליפת הכימיקלים בּבוּפאל‪ ,‬שגרמה למותם המידי של יותר מ־‪ 3,000‬איש‪ ,‬התרחשה‬
‫ב־‪ ,1984‬השטח ‪ -‬המכיל עדיין יותר מ־‪ 400‬טונות של פסולת רעילה ‪ -‬טרם נוקה‪ .‬התצלום הוא תזכורת‬
‫נוקבת לעובדה שמשברים סביבתיים מאריכים ימים יותר מן הרצון הפוליטי הנחוץ לפתרונם‪.‬‬

‫הטרגדיה של השדות המשותפים (נחלת הכלל) מציגה עתיד קודר לעולמנו‪ .‬האם היעד‬
‫שהאנושות ממהרת אליו הוא‪ ,‬בהכרח‪ ,‬חורבן? או שמא קיים גם תרחיש אופטימי מזה?‬

‫בתרבות התאגידים הפיננסיים העולמיים מתפתחת כיום מגמה מעודדת‪ ,‬המכירה בעובדה‬
‫שלפיה רווחיהם יגדלו בעקבות פיתוח מוצרים "ירוקים"‪ ,‬שהביקוש להם עולה בהתמדה בכל‬
‫העולם‪ .‬במקביל מתגבשת הסכמה רחבה על "קוד אחריות תאגידית" חדש‪ ,‬על רקע עלייתן‬
‫של תעשיות ירוקות‪ ,‬המעוניינות למכור מוצרים ידידותיים לסביבה‪ ,‬שהביאו לעידן חדש‬
‫בפיתוח מוצרים המיועדים להגנת הסביבה (ראו טבלה ‪ .)14.1‬עצם האפשרות שהכלכלה‬
‫הפוליטית הבין־לאומית תספק תמריצים כלכליים לפיתוח מוצרים שבכוחם לתרום‬
‫לקיימות הסביבה העולמית עוררה את התקווה‪ ,‬כי אפשר לעצור את הסכנות המאיימות‬
‫על הסביבה‪ .‬תקווה זו צומחת בשל ממשלות‪ ,‬תאגידים ויחידים העוסקים בחיפוש אחר‬
‫פתרונות מקומיים לקיימות הסביבה‪.‬‬

‫אחת הבעיות המרכזיות היא העובדה שמדינות חזקות מאוד‪ ,‬התופסות עמדת יתרון‬
‫בולט במדרג העולמי‪ ,‬מתנגדות כיום באנוכיות לצעדי תיקון כואבים ויקרים‪ .‬מדינות‬
‫אלה מסרבות לשנות את מדיניותן בנושא ההגנה על הסביבה‪ .‬ואולם‪ ,‬יש גם יוצאים מן‬
‫הכלל בהתמודדות עם הידרדרות הסביבה‪ .‬מדינות רבות כבר הצליחו לאזן בין הסיכון של‬
‫הפסד כלכלי לטווח הקצר לבין הציפייה לצמיחה כלכלית לטווח הארוך‪ ,‬באמצעות השקעה‬
‫בתכניות יקרות להפקת אנרגיה מתחדשת‪ ,‬שתוכל לאפשר להן לחוות צמיחה כלכלית‪.‬‬
‫איור ‪ 14.8‬מציג את דירוג המדינות על־פי הציון שלהן במדד הביצועים הסביבתיים‬
‫(‪ .)Environmental Performance Index‬הציון מודד את היקף ההשקעה של מדינות שונות‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 499‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:40‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪500‬‬

‫טבלה ‪ 14.1‬דירוג הביצועים הירוקים של התאגידים העולמיים הגדולים‬

‫ציון ההשפעה ציון בניהול ציון בגילוי נאות ציון ירוק‬ ‫חברה‪ /‬מגזר‪/‬‬
‫פעולות עיקריות‬ ‫כולל‬ ‫הסביבה בענייני סביבה‬ ‫על הסביבה‬ ‫דירוג מדינה‬
‫תאגיד בנקאות זה בודק את הפרקטיקות הסביבתיות של‬ ‫‪85.7‬‬ ‫‪61.5‬‬ ‫‪88.4‬‬ ‫‪88.5‬‬ ‫‪/Santander Brasil‬‬ ‫‪1‬‬
‫לקוחות פוטנציאליים ודורש מהם לתקן בעיות פוטנציאליות‬ ‫בנקאות‪/‬‬
‫לפני שהוא מאשר להם הלוואות או פותח להם קווי אשראי‪.‬‬ ‫ברזיל‬

‫לתאגיד זה עבר מכובד בשימור הסביבה‪ .‬לתאגיד יש תכניות‬ ‫‪85.4‬‬ ‫‪88.3‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪70.2‬‬ ‫‪/Wipro‬‬ ‫‪2‬‬
‫להמשיך במסורת זו‪ ,‬ולהפוך במרוצת השנים הקרובות‬ ‫טכנולוגיות‬
‫חמישה מן האזורים שהוא פועל בהם ל"אזורי מגוון ביולוגי"‪.‬‬ ‫ושירותי מידע‪/‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מרכז הנתונים של התאגיד בצפון קרוליינה זכה‬ ‫הודו‬
‫במדליית הזהב על הטמעת התקן האמריקני לבנייה ירוקה‬
‫(‪ - )LEED‬אות למחויבותו של תאגיד זה לקיימות‪.‬‬

‫נוסף על הצעת מימון לחברות המעוניינות להתחיל בהנהגת‬ ‫‪83.7‬‬ ‫‪99.9‬‬ ‫‪75.9‬‬ ‫‪87.9‬‬ ‫‪Bradesco‬‬ ‫‪3‬‬
‫רפורמות סביבתיות‪ ,‬ובמטרה לצמצם את פליטת הפחמן‪,‬‬ ‫בנקאות‪/‬‬
‫הקים הבנק עמותה בלא כוונת רווח‪ ,‬שהצליחה לשמר עד‬ ‫ברזיל‬
‫כה שטח של ‪ 100‬דונם ביערות הגשם של האמזונס‪.‬‬

‫היסטוריה של הצלחה בשיפור יעילות התפעול‪ ,‬הפחתת‬ ‫‪82.9‬‬ ‫‪82.9‬‬ ‫‪87.0‬‬ ‫‪78.9‬‬ ‫‪/IBM‬‬ ‫‪4‬‬
‫צריכת האנרגיה של התאגיד עצמו ב־‪ 5.1‬מיליארדי קוט"ש‬ ‫טכנולוגיות מידע‬
‫(קילוואט־שעה) בשנות התשעים‪ ,‬וייצור מערכות מחשב‪,‬‬ ‫ושירותים‪/‬‬
‫המסייעות לעסקים אחרים להשיג הפחתה דומה‪.‬‬ ‫ארצות הברית‬

‫הבנק הצליח לחסל את פליטת הפחמן שלו עד סוף ‪,2010‬‬ ‫‪82.7‬‬ ‫‪99.8‬‬ ‫‪79.5‬‬ ‫‪82.0‬‬ ‫‪National Australia‬‬ ‫‪5‬‬
‫וממשיך להתחשב בשיקולי סביבה באמצעות מחזור‪ ,‬יזמות‬ ‫‪Bank‬‬
‫נוספות לחיסכון בנייר והטמעת תקנים סביבתיים בהקמת‬ ‫‪Financial/‬‬
‫בניינים חדשים‪.‬‬ ‫אוסטרליה‬

‫לאחר שקיצצה ‪ 59%‬מפליטת הפחמן‪ ,‬הקבוצה מתכננת‬ ‫‪82.7‬‬ ‫‪99.8‬‬ ‫‪84.2‬‬ ‫‪77.3‬‬ ‫‪/BT Group‬‬ ‫‪6‬‬
‫להפחית את פליטות גזי חממה עד שנת ‪ 2020‬לשיעור של‬ ‫תקשורת‪/‬‬
‫‪ .80%‬בין היזמות‪ ,‬הקמת חוֹות רוח להפקת ‪ 25%‬מתצרוכת‬ ‫בריטניה‬
‫החשמל של הקבוצה עד ‪.2016‬‬

‫לחברה היסטוריה ארוכה של אחריות סביבתית‪ .‬החברה‬ ‫‪82.5‬‬ ‫‪79.0‬‬ ‫‪78.2‬‬ ‫‪87.6‬‬ ‫‪/Munich Re‬‬ ‫‪7‬‬
‫חוקרת את שינויי האקלים מאז ‪ ,1974‬והחלה להשתמש‬ ‫בנקאות‪/‬‬
‫לאחרונה בממצאים שהעלתה כדי לסייע לענף הביטוח‬ ‫גרמניה‬
‫למצוא דרכים להקטין את השפעותיו על האקלים‪.‬‬

‫החברה מייצרת מוצרים לחיסכון באנרגיה‪ ,‬שעל־פי ההערכות‬ ‫‪81.8‬‬ ‫‪99.8‬‬ ‫‪78.9‬‬ ‫‪80.7‬‬ ‫‪/SAP‬‬ ‫‪8‬‬
‫חסכו ‪ 8‬מיליארדי קוט"ש ‪ -‬שהם חשמל בשווי של כ־‪550‬‬ ‫טכנולוגיות‬
‫מיליון דולר‪ .‬וכמובן‪ ,‬הצליחה לצמצם את פליטת הפחמן‪.‬‬ ‫מידע ושירותים‪/‬‬
‫גרמניה‬

‫החברה עונה כיום כמעט על כל צורכי האנרגיה שלה‬ ‫‪80.6‬‬ ‫‪98.3‬‬ ‫‪81.3‬‬ ‫‪76.1‬‬ ‫‪/KPN‬‬ ‫‪9‬‬
‫באמצעות "אנרגיה ירוקה"‪ ,‬ומתקדמת לקראת חיסול מוחלט‬ ‫תקשורת‪/‬‬
‫של פליטת הפחמן עד ‪.2020‬‬ ‫הולנד‬

‫רשת הקמעונאות הבריטית הצליחה לחסל את פליטת‬ ‫‪80.5‬‬ ‫‪95.8‬‬ ‫‪92.0‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪Marks & Spencer‬‬ ‫‪10‬‬
‫הפחמן באמצעות תכנית חומש להשגת קיימות‪ ,‬וכיום‬ ‫‪/Group‬‬
‫אינה מקיימת שום פעילות הכרוכה בהטמנת פסולת‪ .‬כמו‬ ‫קמעונאות‪/‬‬
‫כן‪ ,‬כל הדגים הנמכרים בחנויות המזון של הרשת מגיעים‬ ‫בריטניה‬
‫מ"מקורות שקיימּותם מובטחת"‪.‬‬
‫מקור‪ :‬הטבלה מבוססת על "הדירוג הירוק של התאגידים העולמיים" )‪ )Green Rankings 2012 of Global Companies, October 2012‬של השבועון ‪" .Newsweek‬הציון הירוק" (‪ )Green Score‬הוא ממוצע‬
‫משוקלל של "ציון ההשפעה הסביבתית" (‪ 45%( )Environment Impact Score‬מן הציון)‪ ,‬המבוסס על יותר משבע־מאות מדדים שונים; של ה"ציון בניהול הסביבה" (‪Environmental Management‬‬
‫ה‬

‫‪ 45%( )Score‬מן הציון)‪ ,‬המשמש להערכת היזמות והמדיניות הסביבתית של תאגידים; ושל ה"ציון על גילוי נאות בענייני סביבה" (‪ 10%( )Environmental Disclosure Score‬מן הציון)‪ ,‬המבוסס על‬
‫מ‬ ‫מ‬

‫סקר בקרב מנכ"לי תאגידים‪ ,‬אקדמאים ובעלי תפקידים בשמירה על הסביבה‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 500‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:40‬‬

 ‫‪501‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 14‬האחריות הכלל־עולמית לשימור הסביבה‬

‫דירוג ‪EPI‬‬ ‫מדינה‬ ‫ציון ‪EPI‬‬

‫‪1‬‬ ‫שווייץ‬ ‫‪76.7‬‬
‫‪3‬‬ ‫נורבגיה‬ ‫‪69.9‬‬
‫‪7‬‬ ‫אוסטריה‬ ‫‪68.9‬‬
‫‪14‬‬ ‫ניו זילנד‬ ‫‪66.0‬‬
‫‪20‬‬ ‫קרואטיה‬ ‫‪64.2‬‬

‫מקור‪Figure created from data from the 2012 Environmental Performance Index :‬‬
‫‪26‬‬ ‫ברוניי‬ ‫‪62.5‬‬
‫איור ‪ 14.8‬מדד מחויבות‬ ‫‪38‬‬ ‫נפאל‬ ‫‪58.0‬‬
‫‪0‬‬ ‫המדינות לקיימות הסביבה‬ ‫‪46‬‬ ‫אורוגוואי‬ ‫‪57.0‬‬
‫ממדידת ביצועי המדינות בהגנה‬ ‫‪49‬‬ ‫ארצות הברית‬ ‫‪56.6‬‬
‫‪79‬‬ ‫וייטנאם‬ ‫‪50.6‬‬
‫על הסביבה עולה‪ ,‬כי מדינות‬
‫‪99‬‬ ‫תוניסיה‬ ‫‪46.7‬‬
‫אחדות פועלות יותר ממדינות‬ ‫‪115‬‬ ‫בנגלדש‬ ‫‪42.6‬‬
‫אחרות כדי להגן על סביבתן‪.‬‬ ‫‪116‬‬ ‫סין‬ ‫‪42.2‬‬
‫מדד הביצועים הסביבתיים (– ‪EPI‬‬ ‫‪119‬‬ ‫ניגריה‬ ‫‪40.1‬‬
‫‪)Environmental Performance Index‬‬ ‫‪120‬‬ ‫פקיסטן‬ ‫‪39.6‬‬
‫מודד את הביצועים היחסיים של‬ ‫‪125‬‬ ‫הודו‬ ‫‪36.2‬‬
‫המדינות על־פי קטגוריות של‬ ‫‪126‬‬ ‫כוויית‬ ‫‪35.5‬‬
‫בריאות הסביבה‪ ,‬זיהום אוויר‪,‬‬ ‫‪128‬‬ ‫דרום אפריקה‬ ‫‪34.6‬‬
‫מקורות מים‪ ,‬מגוון ביולוגי ובתי‬ ‫‪131‬‬ ‫טורקמניסטן‬ ‫‪31.8‬‬
‫גידול‪ ,‬משאבי טבע מניבים ושינויי‬ ‫‪132‬‬ ‫עיראק‬ ‫‪25.3‬‬
‫האקלים‪ .‬בתרשים מופיעים דירוגי‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪90 100‬‬
‫‪ EPI‬של מדינות נבחרות‪ ,‬המציגים‬
‫את ההבדלים ביניהן‪.‬‬

‫במאמציהן להגן על הסביבה העתידית שלהן‪ .‬מן האיור עולה‪ ,‬כי מדינות אחדות נותנות‬
‫דרגת קדימות עליונה לקיימות הסביבה‪ ,‬ורואות בה יעד המשרת את האינטרס הלאומי‬
‫שלהן‪.‬‬

‫העולם כולו ניצב כיום בפני צומת מכריע‪ .‬הדרך שהאנושות תבחר בה תשפיע על הביטחון‬
‫האנושי גם בעתיד הרחוק‪ .‬אי־אפשר להתעלם עוד מן ההוכחות לקיומן של בעיות‬
‫אקולוגיות חמורות‪ .‬מכיוון שהסכנה גדולה‪ ,‬יש לטפל בכל מרכיביה – גידול האוכלוסין‪,‬‬
‫משאבי טבע‪ ,‬טכנולוגיה ושינויים בהעדפות ובסגנון חיים – בו־בזמן ומיד‪.‬‬

‫אם ההכרח הוא אבי ההמצאה‪ ,‬הרי שיש תקווה‪ .‬יש להציל את כדור הארץ‪ ,‬שאם לא כן‬
‫ייחסמו כל ההזדמנויות האחרות‪ ,‬הסביבה העולמית תעמוד בפני חורבן ודאי‪ ,‬ויקיץ הקץ‬
‫על סיפור תולדות האנושות‪ .‬ומכיוון שמה שמוטל על הכף הוא כה יקר‪ ,‬ייתכן כי בכל זאת‬
‫יימצאו פתרונות‪ .‬בעוד העולם נאבק על קיומו‪ ,‬נראה כי הוויכוח על הפתרונות ימשיך‬
‫להתקיים בין שני מחנות‪ :‬מי שסבורים כי המין האנושי צריך להתרכז בניסיון לעצור את‬
‫הידרדרות הסביבה‪ ,‬ומי שמעדיפים להתרכז ביצירת טכנולוגיות חדשות כדי לבלום את‬
‫הנזק הסביבתי‪ .‬שתי אסטרטגיות אלה נחוצות בדחיפות‪.‬‬

‫כל עולמנו‪ ,‬על יבשותיו ומימיו‪ ,‬שטח פניו ושכבות הקרקע שלו‪ ,‬הוא כיום זירת כלכלה‬
‫כלל־עולמית‪ ,‬שקשרי התלות ההדדית בין חלקיה השונים אינם ניתנים עוד להתרה‪.‬‬
‫ליאון טרוצקי‪ ,‬תיאורטיקן קומוניסטי רוסי‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 501‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:40‬‬

 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 502

.‫ ניתוח‬.‫ יישום‬.‫לימוד‬
‫מונחי מפתח‬
‫מגוון ביולוגי‬ ‫אפקט החממה‬
‫ִמדּבּור‬ ‫ביטחון סביבתי‬
‫מלתוסיאנים‬-‫ניאו‬ ‫בירוא יערות הגשם‬
‫נחלת הכלל‬ ‫גידולים מהונדסים גנטית‬
‫פוליטיקת מחסור‬ ‫גשם חומצי‬
‫פיתוח בר־קיימא‬ ‫הטרגדיה של נחלת הכלל‬
‫קהילה ֶא ִּפ ְיס ֶטמית‬ ‫הנדסה גנטית‬
‫שכבת האוזון‬ ‫חסידי קרן השפע‬
‫תנועת גידור‬ ‫יכולת נשיאה‬

Brainard, Lael, Abigail Jones, and Nigel
Purvis, eds. (2009) Climate Change and
Global Poverty.
Washington, DC: Brookings
Institution Press.
Brown, Lester B. (2012) Full Planet,
Empty Plates: The New Geopolitics of
Food Scarcity. New York: W. W. Norton
& Co.
Friedman, Thomas L. (2008) Hot, Flat,
and Crowded: Why We Need a Green
Revolution, and How It Can Renew
America. New York: Farrar, Straus and
Giroux.
Hannigan, John. (2012) Disasters
Without Borders: The International
Politics of Natural Disasters.
Cambridge: Polity.
Hittner, Jeffrey. (2010, September 23)
“Sustainability: An Engine for Growth,”
‫קריאה מומלצת‬
http://www.carnegiecouncil.org/­resources/
ethics_online/0049.html.
Levi, Michael A. (2009) “Copenhagen’s
Inconvenient Truth: How to Salvage the
Climate Conference.” Foreign Affairs 88,
no. 5: 92–104.
Coyle, Eugene D. and Melissa J. Dark,
eds. (2014) Understanding the Global
Energy Crisis. West Lafayette, IN: Purdue
University Press.
Vanderheiden, Steve. (2011) “Globalizing
Responsibility for Climate Change,”
Ethics & International Affairs 25, no. 1
(Spring):65–84.
World Bank. (2010) World Development
Report 2010: Development and
Climate Change. Washington, DC: The
International Bank for Reconstruction
and Development/The World Bank.

523750230 tzachi.oneatgmail.com ADCAFHDCF

10205-Book 1-592.indb 502 30/08/2016 13:12:40

 ‫‪503‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 15‬מגמות ותמורות עולמיות ‪ -‬מבט לעתיד‬

‫מחשבות על‬
‫עתיד הפוליטיקה‬
‫ה‬ ‫העולמית‬
‫רוב התחזיות על עתיד העולם מתבססות על הערכות קודמות של אירועים מן העבר‬
‫וניסיון קודם‪ .‬לרוב‪ ,‬בני אדם מעריכים את מה שיקרה בעתיד על בסיס הבנת המגמות‬
‫העכשוויות‪ .‬קושי מרכזי בחיזוי העתיד הוא עצם המורכבות והאי־ודאות העצומה המאפיינות‬
‫את הפוליטיקה העולמית ‪ -‬חלק מן המגמות מתקדמות לכיוון אחד‪ ,‬ואילו אחרות משנות‬
‫כיוון; מקצתן מצטלבות ואילו אחרות מתפצלות; יש מגמות גלובליות שהן זרז למגמות‬
‫אחרות‪ ,‬וכאלה המעכבות מגמות אחרות ומכשילות אותן‪ .‬פענוח המגמות המנוגדות לעתים‬
‫מציב אתגר כפול‪ :‬להבחין בין מגמות חולפות לבין מגמות שיותירו מן הסתם חותם מתמשך‬
‫על הפוליטיקה העולמית; לחזות את המבנה העתידי של המגמות החשובות ביותר‪ ,‬במקום‬
‫לעסוק בכל מגמה בנפרד‪.‬‬
‫גורל העולם‪ :‬הנאה או ייאוש?‬
‫כיצד ישפיע צירוף המגמות העיקריות המסתמנות כיום בפוליטיקה העולמית על עתיד‬
‫התצלום מציג את חוסר השוויון‬
‫העולם? האם יתברר‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬כי המאמצים שנעשו בעבר כדי לבנות סדר עולמי הועילו‪ ,‬או‬
‫העצום הקיים ברוב הערים בעולם‪,‬‬
‫שמא גישות מן העבר ייפסלו כאשר יועלו סוגיות חדשות על סדר היום העולמי?‬
‫אם לא בכולן ‪ -‬יש הנהנים משגשוג‬
‫חלק ה בספר אינו מציע תשובות או תחזיות‪ ,‬אלא מציג שאלות מעוררות מחשבה באשר‬
‫ועושר ויש מי שחיים בעוני נואש‪ .‬שני‬
‫לצפוי במאה ה־‪ .21‬כאשר אתם בוחנים שאלות אלה‪ ,‬שאלו את עצמכם כיצד אפשר לטפל‬
‫המצבים הם תוצר המגמות הקיימות‬
‫בסוגיות העולות מתוך השאלות כדי ליצור עולם עתידי שלו וצודק יותר‪.‬‬
‫כיום בפוליטיקה העולמית‪ .‬באיזה עולם‬
‫יחיו רוב בני האדם בעתיד?‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 503‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:40‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪504‬‬

‫פרק‬
‫מגמות ותמורות עולמיות —‬
‫מבט לעתיד‬
‫במובנים רבים‪ ,‬אנחנו חיים בעידן הנפלא ביותר אי פעם‪ .‬אפשר לדמיין שאנו מתקדמים‬
‫לעבר אוטופיה‪ ,‬שבה אנחנו עשירים מאוד ומצליחים מאוד‪ ,‬וכדור הארץ בריא‪ .‬אבל יש‬
‫סיבות לחשש שאנו מתקדמים לעבר דיסטופיה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ראמז נעאם‪ ,‬מדען מחשבים‬

‫מדמיינים את גורל העולם‬

‫תמונת לוויין זו של העולם בלילה‬
‫מציגה קהילה עולמית משולבת בעולם‬
‫שאין בו גבולות‪ ,‬אך יש בו הבדלים‬
‫ניכרים ברמת העושר והפיתוח‪ .‬על‬
‫רקע המגמות המשתנות בעולם‪,‬‬
‫האנושות מתמודדת עם דילמות‬
‫רבות‪ .‬כפי שציינה שרת החוץ לשעבר‬
‫של ארצות הברית הילארי קלינטון‪,‬‬
‫"אתגרי השינוי הם תמיד קשים‪ .‬חשוב‬
‫שנתחיל לטפל באתגרים אלה‪ ...‬ולהבין‬
‫כי לכל אחד מאתנו יש תפקיד הדורש‬
‫מאתנו להשתנות ולהיות אחראים‬
‫יותר לעיצוב העתיד שלנו"‪.‬‬
‫‪NASA‬‬
‫‪NASA‬‬

‫ש א ל ו ת לח ש יב ה‬
‫‪ 0‬האם משקיפים יכולים לנבא בדייקנות את המגמות הבולטות ביותר‬
‫בפוליטיקה העולמית?‬
‫‪ 0‬מה משפיע על אופן החשיבה של בני אדם על עתיד הפוליטיקה העולמית?‬
‫‪ 0‬לאילו שאלות הנוגעות לעתיד הפוליטיקה יש לתת מענה?‬
‫‪ 0‬האם אנו מתקדמים לקראת סדר עולמי חדש או אי־סדר עולמי חדש?‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 504‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:41‬‬

 ‫‪505‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 15‬מגמות ותמורות עולמיות ‪ -‬מבט לעתיד‬

‫עולם רווחות מגמות רבות‪ ,‬לעתים מנוגדות‪ .‬מקצתן משתלבות ביניהן ומקצתן לא;‬
‫נראה שהעולם מתלכד ומתפרק בעת ובעונה אחת‪ .‬באופק מצטיירת מערכת עולמית‬
‫חדשה‪ ,‬אך מאפייניה טרם גובשו; אי־ודאות וחוסר אפשרות לצפות את העתיד שולטים‬
‫ב‬
‫בהלך הרוח הנוכחי‪ .‬ואולם‪ ,‬דבר אחד ברור‪ :‬בעולם כיום מתחוללים שינויים המערערים‬
‫אמונות ומסורות חשיבה ישנות‪ .‬מכיוון שהיחסים הבין־לאומיים כיום מתאפיינים‬
‫בתהפוכות ובתנודות סוערות‪ ,‬הם מחייבים אותנו לשאול שאלות לא קונווציונאליות על‬
‫רעיונות קונוונציונאליים‪ .‬הם דוחפים אותנו לחשוב על הלחצים הפוליטיים‪ ,‬הצבאיים‪,‬‬
‫הכלכליים‪ ,‬הדמוגרפיים והסביבתיים הפועלים על ארצות העולם‪ ,‬על בני האדם המתגוררים‬
‫בהן ועל קשרי הגומלין ביניהם‪.‬‬

‫לצפות מה יהיו קווי המתאר העתידיים‬ ‫ההתמודדות עם העתיד מציבה אתגר למחקר‪ְ :‬‬
‫של הפוליטיקה העולמית ולפרשם; להציע הסברים תיאורטיים משכנעים באשר לסיבות‬
‫ולתוצאות‪ .‬לצורך זה‪ ,‬יש לבחון שאלות קשות ומעוררות מחלוקת‪ ,‬העומדות כיום בראש‬
‫סדר היום העולמי‪ .‬מומחים שזו מומחיותם יכולים‪ ,‬אולי‪ ,‬לסייע במידע ובתובנות‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫רוב התחזיות הסותרות של "נביאים־בעיני־עצמם" אינן מקיפות ומתפזרות לכיוונים רבים‪.‬‬

‫אלה הלכודים בתוך שינוי מהפכני מבינים רק לעתים נדירות את משמעותו האמתית‪.‬‬
‫בוטרוס בוטרוס־ראלי‪ ,‬לשעבר מזכ"ל האו"ם‬

‫מגמות ותחזיות עולמיות‬

‫במאה ה־‪ 21‬צפויה האנושות להתמודד עם בעיות ואתגרים רבים‪ .‬כפי שכתב מזכ"ל‬
‫האו"ם לשעבר קופי אנאן (‪" ,)Annan, 2006, p. 205‬אנו מתמודדים עם עולם של אתגרים‬
‫יוצאי דופן – שיש ביניהם קשר הדוק‪ .‬כולנו חשופים לאיומים ביטחוניים חדשים‬
‫ולאיומים ישנים המתפתחים באופנים מורכבים ובלתי־צפויים"‪ .‬דוח האו"ם "עולם בטוח‬
‫יותר" )‪ )UN, A More Secure World, 2004, p. 2‬מציג איומים אלה במסגרת שש קטגוריות‪,‬‬
‫שהעולם חייב להתמודד עמן כיום ובעשורים הבאים‪:‬‬
‫איומים כלכליים וחברתיים‪ ,‬ביניהם‪ :‬עוני‪ ,‬חוב לאומי‪ ,‬מחלות מידבקות והידרדרות‬ ‫‪0‬‬

‫הסביבה‬
‫סכסוכים בין מדינות‬ ‫‪0‬‬

‫סכסוכים פנימיים בתוך מדינות‪ ,‬ביניהם‪ :‬מלחמת אזרחים‪ ,‬רצח־עם ומעשי זוועה‬ ‫‪0‬‬

‫אחרים בהיקפים גדולים‬

‫אמצעי לחימה גרעיניים‪ ,‬רדיולוגיים‪ ,‬כימיים וביולוגיים‬ ‫‪0‬‬

‫טרור‬ ‫‪0‬‬

‫פשיעה מאורגנת על־לאומית‬ ‫‪0‬‬

‫רשימה זו מרמזת על סוג העולם הצפוי לנו בשנים הבאות‪ .‬כדי לבנות את הדימויים שלכם‬
‫על עתיד העולם יש להתחיל בחשיבה על סוגיות המפתח שישלטו ביחסים הבין־לאומיים‬
‫בעשורים הבאים‪ .‬השאלות שתזהו יגדירו אילו סוגי תרחישים ותיאוריות יתאימו יותר‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 505‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:41‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪506‬‬

‫להבנתכם את עתיד העולם‪ .‬כדי לסייע לכם בתהליך זה‪ ,‬הפרק האחרון של ספר זה מציג‬
‫שאלות נוספות שיש להביא בחשבון‪ .‬שאלות אלה ידרשו מכם לשקול פרשנויות שונות‪ ,‬כדי‬
‫להבין את עתיד הפוליטיקה העולמית‪.‬‬

‫הדרכים שבהן בני אדם‬

‫חושבים על העולם‬
‫כאשר אתם בונים תרחישים על עתידים אפשריים שונים לעולם‪ ,‬עליכם להביא בחשבון‪,‬‬
‫כי הדימויים שלכם‪ ,‬כמו אלה של כל האחרים‪ ,‬מושפעים מתפיסות קודמות שיש לכם על‬
‫המציאות‪ ,‬והערכים והציפיות שביסודן (ראו פרק ‪ .)1‬מסיבה זו‪ ,‬יש להתקדם בזהירות‪,‬‬
‫ולהקפיד על פתיחות לדעות שונות מאלה שאתם מחזיקים בהן כעת‪ .‬היעזרו בתובנות‬
‫שלפניכם‪:‬‬
‫"כל מתקפה על בערות נועדה להיכשל‪ ,‬שכן ההמונים מוכנים תמיד להגן על רכושם‬ ‫‪0‬‬

‫היקר ביותר – בּורותם‪".‬‬

‫הנדריק וילם ואן לון‪ ,‬עיתונאי אמריקני ממוצא הולנדי‬

‫"האשליה המסוכנת ביותר היא נקודת השקפה מקובעת‪ .‬מכיוון שהחיים הם צמיחה‬ ‫‪0‬‬

‫ותנועה‪ ,‬נקודת השקפה מקובעת הורגת את כל מי שמחזיק בה‪".‬‬

‫ברוקס אטקינסון‪ ,‬מבקר תיאטרון אמריקני‬

‫"קנאות מוגזמת פירושה להכפיל מאמצים כאשר שוכחים מהו היעד‪".‬‬ ‫‪0‬‬

‫ג'ורג' סנטיאנה‪ ,‬פילוסוף ספרדי‬

‫"בני אדם נוטים לשגות בהכללות יותר מאשר בהבחנות ספציפיות‪".‬‬ ‫‪0‬‬

‫ניקולו מקיאוולי‪ ,‬הוגה איטלקי ריאליסט בן המאה ה־‪17‬‬

‫"אחת הסיבות לגאוה בהיותך אדם היא היכולת לשאת תסכולים כעת למען מטרות‬ ‫‪0‬‬

‫בטווח הארוך‪".‬‬
‫הלן מרל לינד‪ ,‬סוציולוגית אמריקנית‬

‫"התורות של עידן אחד הפכו לשטויות של העידן הבא‪ ,‬האיוולת של האתמול הפכה‬ ‫‪0‬‬

‫לחכמת המחר‪".‬‬
‫סיר ויליאם אוסלר‪ ,‬רופא ומחנך קנדי‬

‫"מוטב לדעת חלק מן השאלות מאשר את כל התשובות‪".‬‬ ‫‪0‬‬

‫ג'יימס ת'רבר‪ ,‬סופר אמריקני‬

‫מצוידים בהבנה כיצד רעיונות על יחסים בין־לאומיים נוצרים ומשתמרים‪ ,‬נפסלים או‬
‫מוחלפים‪ ,‬הניחו כי אתם נמצאים בסוף הסמסטר‪ ,‬מתכוננים לבחינה הסופית בקורס‬
‫ביחסים בין־לאומיים‪ .‬נאמר לכם‪ ,‬כי הציון כולו ייקבע על־פי תשובה על שאלה אחת‪.‬‬
‫אתם פותחים את מחברת הבחינה‪ ,‬ונדהמים מן ההנחיות‪ .1" :‬נסחו את השאלה שהייתם‬
‫מעוניינים להישאל עליה במבחן זה; ‪ .2‬השיבו על השאלה שניסחתם; הציון שלכם ייקבע‬
‫הן על־פי רמת ההבנה שהצגתם בניסוח השאלה הן על־פי התשובה שתספקו"‪ .‬כיצד הייתם‬
‫מגיבים?‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 506‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:41‬‬

 ‫‪507‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 15‬מגמות ותמורות עולמיות ‪ -‬מבט לעתיד‬

‫האמינו או לא‪ ,‬זו אינה שאלה שהמצאנו‪ .‬היא שימשה למיון מועמדים לבחינות הכניסה‬
‫לשירות החוץ של כמה מדינות‪ .‬ביחסים בין־לאומיים אין שאלות נכונות או שגויות‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬קיימת הסכמה מועטה באשר לשאלה מהן המגמות והסוגיות החשובות ביותר‬
‫ביחסים בין־לאומיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא קיים שום קונצנזוס בין החוקרים לגבי השאלות הראויות‬
‫כיום למרב תשומת הלב המחקרית‪.‬‬

‫בהתבסס על מה שלמדתם בספר זה‪ ,‬נסו להכין רשימה ראשונית של השאלות שיש‬
‫להן‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬חשיבות מכרעת לעתיד העולם‪ .‬כיצד הייתם מפרשים שאלות אלה? אילו‬
‫תיאוריות מנוגדות (ראו פרק ‪ )2‬ישמשו לארגון הניתוח שלכם? שאלות אלה יחדדו גם את‬
‫כישורי החשיבה האנליטית שלכם ויסייעו לכם להבין את הפוליטיקה העולמית המשתנה‪.‬‬
‫גם מחברי ספר זה ניסו להציג שאלות מסוג זה‪ ,‬וכדאי לבחון אותן באופן ביקורתי‪ .‬נציג‬
‫בהמשך שאלות על העתיד‪ ,‬העומדות כיום בראש סדר היום העולמי‪.‬‬

‫קשיי העולם‪ :‬שאלות מפתח על עולם סוער‬

‫בספר זה מוצגת הטענה‪ ,‬שלפיה יחסים בין־לאומיים מתנהלים על־פי דפוסים החוזרים על‬
‫עצמם‪ .‬על אף שינויים מתמידים וכאוס כללי‪ ,‬התנהגותם של שחקנים חוצי־לאומים איננה‬
‫אקראית‪ .‬היא נשלטת על־ידי נטיות קבועות‪ ,‬וקביעּות זו מאפשרת לגלות בה "חוקיות"‪,‬‬
‫או דפוסים כלליים של פעולה־ותגובה (‪ .)action-and-reaction‬כפי שטען הנס יואכים‬
‫מורגנתאּו‪ ,‬מאבות ההגות הריאליסטית‪ ,‬בחיבורו הקלאסי ‪ 1,Politics Among Nations‬רצף‬
‫התיעוד ההיסטורי העומד לרשותנו מעניק הצדקה לחקירה המדעית של הפוליטיקה הבין־‬
‫לאומית כמפעל רעיוני בעל משמעות‪ .‬חלק מן הלקחים שניתן להפיק ממנו באשר לקשרי‬
‫הגומלין בין מדינות נותרו קבועים על פני זמנים ומקומות שונים‪" .‬התבניות הסדירות‬
‫והמנגנונים הסיבתיים מושכים תשומת לב רבה כאשר נראה שיש בהם כדי להסביר‪ ,‬וחשוב‬
‫עוד יותר‪ ,‬לחזות מראש‪ ,‬תוצאות שיש להן חשיבות בעינינו" (‪ .)Lebow, 2010, p. 4‬מטרת‬
‫המחקר לחשוף דפוסים אלה ולהשפיע על קבלת החלטות מדיניות שקולות‪ ,‬המבוססות על‬
‫לקחים שאפשר ללמוד מן ההיסטוריה‪.‬‬

‫בתנאים מסוימים‪ ,‬אפשר להניח כי סוגים מסוימים של שחקנים חוצי־לאומים יגיבו‬

‫באופנים דומים לגירויים מאותו הסוג‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש יוצאים מן הכלל‪ .‬לעתים‪ ,‬שחקנים‬
‫דומים במצבים דומים מקבלים החלטות שונות‪ .‬וכך‪ ,‬למרות הדפוסים הקיימים בפוליטיקה‬
‫העולמית‪ ,‬חוקרי מדעי החברה אינם יכולים להישען על גוף של חוקים דטרמיניסטיים‬
‫אחידים כדי לחזות על פיהם בדייקנות את עתיד העולם‪" .‬הכללה ופירוט הם שתי פעולות‬
‫שונות במחקר‪ ,‬אך אינן בהכרח דיכוטומיות או נפרדות" (‪.)Yetiv, 2011, p. 94‬‬

‫גורם נוסף המקשה על חיזוי העתיד הוא התפקיד שממלאת המקריות בפוליטיקה‬
‫העולמית‪ .‬את החיפוש אחר דפוסים בפוליטיקה העולמית "צריך להשלים בחקר‬
‫הבקיעים‪ ...‬המשבשים את הסדר הקיים ואת ההבנות של השחקנים‪ ,‬שעליהן היא מבוססת"‬

‫‪ 1‬ספר זה תורגם לעברית‪ :‬האנס י' מורגנתאו (‪ ,)1968‬פוליטיקה בין האומות‪ :‬המאבק לשלטון ולשלום‪,‬‬
‫תרגם והקדים מבוא יוסף נדבה‪ ,‬הוצאת יחדיו‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 507‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:41‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪508‬‬

‫(‪ .)Lebow, 2010, p. 5‬ההיסטוריה משופעת במה שהפילוסוף היווני אריסטו תפס‬
‫כמקריות – מצבים שבהם דברים מתחברים פתאום במקרה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כפי שלמדנו בפרק‬
‫‪ ,4‬אחת הסיבות לפרוץ מלחמת העולם ה־‪ I‬הייתה ההתנקשות בחייו של הארכידוכס‬
‫האוסטרי פרנץ פרדיננד בסרייבו‪ ,‬ב־‪ 28‬ביוני ‪ .1914‬מוקדם יותר באותו היום נכשלו‬
‫כמה מתנקשים בניסיונם למצוא הזדמנות לרצוח את הארכידוכס‪ .‬ואולם‪ ,‬כאשר שיירת‬
‫המכוניות של פרנץ פרדיננד טעתה בדרכה לביקור רשמי בבית החולים העירוני‪ ,‬היא‬
‫עצרה לרגע מול בית קפה‪ ,‬שגברילו פרינציפ‪ ,‬אחד מן המתנקשים המתוסכלים‪ ,‬הלך אליו‬
‫כדי לקנות לעצמו דבר מאכל‪ .‬פרינציפ‪ ,‬שנדהם לגלות את מכונית השרד הפתוחה של‬
‫הארכידוכס חונה במרחק חמישה צעדים ממנו‪ ,‬ירה שתי יריות והרג את הארכידוכס‬
‫ואשתו‪ .‬בהינתן האקלים הפוליטי ששרר באירופה באותה העת‪ ,‬סביר להניח שגם אם‬
‫פרנץ פרדיננד לא היה נרצח‪ ,‬גורם אחר היה מביא לפרוץ המלחמה‪ .‬ואולם‪ ,‬כפי ששואל‬
‫חוקר מדעי המדינה סטוארט ברמר (‪" ,)Bremer, 2000, p. 35‬מי יכול לומר בוודאות‪ ,‬כי‬
‫אירוע אחר‪ ,‬ביום אחר או בחודש אחר‪ ,‬או שנה אחר־כך‪ ,‬היה מוביל לאותה שרשרת‬
‫אירועים שהולידה את מלחמת העולם ה־‪."?I‬‬

‫סוגי עתיד רבים עומדים לפנינו‪ .‬מקצתם רצויים; אחרים מפחידים‪ .‬אף־על־פי שאין‬
‫ביכולתנו לחזות בוודאות איזה מהם יתממש‪ ,‬אנו יכולים לצמצם את טווח האפשרויות‬
‫באמצעות חיזוי האופן שבו יתפתחו המגמות הקיימות‪ ,‬והצעדים שיינקטו כדי לתעל את‬
‫מהלך האירועים בכיוון העתיד הרצוי לעולם‪.‬‬

‫בסעיפים הבאים בפרק זה יוצגו שש שאלות מנחות‪ ,‬שנועדו לסייע לכם לחשוב על עתיד‬
‫הפוליטיקה העולמית‪ .‬כל שאלה מבוססת על מידע שהוצג בפרקים הקודמים‪ .‬בשעה שאתם‬
‫חושבים על ההשלכות לטווח ארוך של שאלות אלה נסו להביא בחשבון את הגורמים להלן‪:‬‬
‫העלו אפשרויות שונות לעתיד העולם;‬ ‫‪0‬‬

‫החליטו אילו מבין אפשרויות אלה הן התרחישים הסבירים ביותר;‬ ‫‪0‬‬

‫שקלו איזו מדיניות תביא את העתיד העולמי הרצוי‪.‬‬ ‫‪0‬‬

‫הדבר הנהדר במין האנושי‪ ,‬שהוא אכן משנה את העולם ‪ -‬כל הזמן‪ .‬יכולתו של האדם‬
‫להיאבק ולא לוותר היא מרשימה ומפעימה‪.‬‬
‫לוריין הנסברי‪ ,‬סופרת אמריקנית‬

‫האם הגלובליזציה היא ברכה או קללה?‬

‫מדוע נדמה לנו שהעולם‪ ,‬והמדינות בתוכו‪ ,‬יוצא כיום משליטה? אחת התשובות נוגעת‬
‫ל"גלובליזציה"‪ ,‬מילה המבטאת הבניה חברתית‪ ,‬שאפשר להבינה ככוח מחולל־שינוי‪ ,‬היוצר‬
‫משברי משילות גורפים בעידן חדש של קשרי תלות מורכבים ומתהדקים‪ .‬גלובליזציה‬
‫מייצגת את הרעיון שלפיו בעולם כיום‪ ,‬הקשרים חזקים ומורכבים כפי שלא היו מעולם‪ ,‬אך‬
‫התשתית המוסדית לניהול קשרים אלה בלתי יציבה ואינה ערוכה לקראת העתיד‪.‬‬

‫האינטגרציה הכלל־עולמית בעולם שונה‪ ,‬חסר גבולות ועתיר קשרים‪ ,‬ועלייתה של‬
‫תרבות קוסמופוליטית משותפת‪ ,‬הפחיתו מאוד את הרגשות הישנים של עצמאות‪ ,‬זהות‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 508‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:41‬‬

 ‫‪509‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 15‬מגמות ותמורות עולמיות ‪ -‬מבט לעתיד‬

‫ואוטונומיה‪ ,‬ודחפו מדינות רבות לוותר על חלק מריבונותן כדי ליהנות מפירותיו של‬
‫שיתוף פעולה נרחב בשוק העולמי התחרותי‪" .‬הגלובליזציה מאפשרת לכל אחד מאתנו‪,‬‬
‫בכל מקום‪ ,‬להרחיק‪ ,‬להעמיק ולהגיע לכל רחבי העולם במהירות ובזול יותר מאי פעם‪,‬‬
‫ובמקביל היא מאפשרת לעולם להגיע לכל אחד מאתנו" (‪Friedman & Kaplan, 2002,‬‬
‫‪ .)p. 64‬המסר ברור‪ :‬אי־אפשר עוד להחזיר את הגבולות והמחסומים במאמץ לאומי לבודד‬
‫את המדינה‪" .‬הצטרפו לעולם או שלא תהיו רלוונטיים" כך תיאר ראש ממשלת צרפת‬
‫לשעבר‪ ,‬אדוארד באלאדּור‪ ,‬את "קץ הלאומיות"‪.‬‬

‫האופטימיסטים‪ ,‬המודעים לגורל המשותף לכול ולירידה ביכולתן של מדינות ריבוניות‬

‫רבות להתמודד עם בעיות כלל־עולמיות‪ ,‬מתוך גישה חד־צדדית של עזרה עצמית‪,‬‬
‫משקיעים את מאמציהם בביטול התחרות בין מדינות‪ .‬על־פי היגיון זה‪ ,‬עימותים ייעלמו‬
‫ככל שהאנושות תשכיל להכיר בעובדה‪ ,‬כי גבולות לאומיים ואוקיאנוסים אינם מספקים‬
‫הגנה מפני שפע האתגרים שמציבה המהפכה הכלל־עולמית בתחום התעבורה‪ ,‬התקשורת‬
‫והסחר‪ .‬הדרך היחידה לניהול בעיות משותפות אלה היא באמצעות שיתוף פעולה קיבוצי‬
‫רב־צדדי‪ .‬הגלובליזציה יוצרת רשת חזקה של אילוצים להתנהגות בתחום מדיניות החוץ‪,‬‬
‫המוטלים על כל המדינות המחוברות לרשת העסקאות הכלל־עולמית (‪.)Rodrik, 2011‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מכיוון שגלובליזציה מחייבת שיתוף פעולה‪ ,‬החיוני להבטחת טובת הכלל‪ ,‬הידוק‬
‫הקשרים בין מדינות הוא תופעה שיש לברך עליה‪.‬‬

‫המייחד את הגלובליזציה הוא העובדה שהכול חייבים לעבוד יחד‪ ,‬שכן כל אחד תלוי באחר‪.‬‬
‫קשרי התלות ההדדית הכלל־עולמיים מחייבים את המדינות לגנות את התחרות הכוחנית‬
‫ולהתנער ממנה‪ ,‬שכן יש להן כיום אינטרס משותף לשתף פעולה‪ ,‬ופחות תמריצים לנהל‬
‫וקדמה שאי־אפשר‬ ‫מלחמות‪ .‬לטענת האופטימיסטים‪ ,‬הגלובליזציה היא מנוע של אחדות ִ‬
‫לעצרו‪ ,‬ויש לקדמה‪ ,‬מכיוון שבסופו של דבר היא עתידה להגדיל את העושר של כל אדם‬
‫בכל מקום בעולם (‪.)Norberg, 2006‬‬

‫הפסימיסטים‪ ,‬לעומתם‪ ,‬מציינים כי נראה שהגלובליזציה נמצאת בהאטה (& ‪Abdelal‬‬

‫‪ .)Segal, 2007‬גם אם התקופה הנוכחית של הגלובליזציה תימשך‪ ,‬הפסימיסטים מודאגים‬
‫מן הצורך להתמודד עם כדור הארץ שלנו "השטוח‪ ,‬החם והצפוף" (‪ .)Friedman, 2008‬יתר‬
‫על כן‪ ,‬חרף הצלחות הגלובליזציה‪ ,‬קשה מאוד ברוב המקרים לגייס ולקיים לאורך זמן‬
‫את הרצון המדיני לתמוך ביזמות כלל־עולמיות – במיוחד בנושאי גלובליזציה כלכלית –‬
‫והגופים הבין־לאומיים ממלאים את החלל הזה באופן חלקי בלבד‪ .‬כפי שטוען הכלכלן דני‬
‫רודריק (‪" ,)Rodrik, 2011, p. 88‬חסרות לנו האסטרטגיות המקומיות והעולמיות הנחוצות‬
‫לניהול השיבושים שיצרה הגלובליזציה"‪ .‬גם כשהצורך בשיתוף פעולה ברור‪ ,‬והתועלת‬
‫שתצמח ממנו ברורה‪ ,‬הרחבת המגעים בין מדינות והשתלבותן של מדינות ליצירת חברה‬
‫מאוחדת עלולות להוליד איבה דווקא ולא ידידות‪.‬‬

‫בעיה נוספת של הגלובליזציה היא חלוקת תועלותיה‪ .‬מבקרי הגלובליזציה טוענים שהיא‬
‫מעניקה עדיפות למדינות מפותחות ומגבילה את הסיכויים של מדינות חלשות להתחזק‪,‬‬
‫ובאופן זה מחריפה את האי־שוויון ומרחיבה את הפער בין מדינות עשירות למדינות‬
‫עניות‪ .‬על־פי ג'יימס סורוויצקי‪" ,‬הבעיה היא שמספר המדינות ששיפרו באופן דרמטי את‬
‫רמת החיים בעידן הגלובליזציה הוא נמוך באופן מפתיע‪ ...‬מה שלא מפתיע הוא שבני אדם‬
‫אינם ששים לראות אחרים מתעשרים‪ ,‬בשעה שהם עצמם נשארים עניים או אף נעשים‬
‫עניים משהיו" (‪.)Surowiecki, 2007, pp. 137-138‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 509‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:41‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪510‬‬

‫מכיוון שתועלותיה של הגלובליזציה אינן מחולקות באופן שווה היא עלולה לייצר עימותים‬
‫בין מנצחים למפסידים‪ .‬על־פי הבחנתו של התיאורטיקן הניאו־ריאליסט קנת וולץ‪" ,‬תלות‬
‫הדדית מקדמת מלחמה באותה המידה שהיא מקדמת שלום"‪ .‬קשרי תלות כלכליים סבוכים‬
‫אינם משפרים את היחסים בין מדינות אלא מקלקלים אותם‪ .‬בתנאים של תחרות עזה‪,‬‬
‫מחסור ותחייה לאומית‪ ,‬גובר הפיתוי של מדינות להתגונן מפני מתקפת הגלובליזציה על‬
‫האוטונומיה הלאומית שלהן באמצעות הקמת חסמים לסחר ולקשרים עסקיים עם שאר‬
‫העולם‪.‬‬

‫גלובליזציה בכל מקום ‪ 0‬קופי אנאן‪ ,‬לשעבר מזכ"ל האו"ם‪ ,‬אמר‪" :‬כבר נאמר כי התנגדות לגלובליזציה‬
‫כמוה כהתנגדות לחוק הכבידה"‪ .‬במהלך הקריאה בספר זה בחנתם היבטים רבים של הגלובליזציה‪ ,‬ואת‬
‫ההשלכות החיוביות והשליליות של התהדקות הקשרים והתלות ההדדית בין מדינות העולם‪ .‬בתצלום‪,‬‬
‫מרכבות רתומות לסוסים חונות בכניסה לסניף מקדונלדס במצרים‪ .‬התצלום משקף את מיזוג התרבויות‪,‬‬
‫הכלכלות‪ ,‬המסורת והמודרניּות‪ .‬חרף העובדה שהגלובליזציה מציבה אתגרים רבים‪ ,‬היא גם מעניקה‬
‫הזדמנויות ללמוד‪ ,‬להתעשר וליהנות מעולם מגוון ועתיר אפשרויות‪.‬‬

‫האם חדשנות טכנולוגית תפתור את הבעיות הבוערות?‬

‫נחשול הגלובליזציה ששטף את העולם בעקבות תגליות וחידושים בטכנולוגיות מיקרו־‬
‫אלקטרוניקה ובעיבוד מידע בסוף המאה ה־‪ 20‬חולל שינויים מהפכניים‪ .‬הפיזיקאי‬
‫והפילוסוף פרימן דייסון (‪ )Dyson, 2007‬צופה‪ ,‬כי "הביוטכנולוגיה תשלוט בחיינו בחמישים‬
‫השנים הבאות‪ ,‬לפחות כפי שהמחשבים שלטו בחיינו בחמישים השנים האחרונות"‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬תוצאות המהפכה הטכנולוגית אינן ודאיות‪ .‬חידושים טכנולוגיים פותרים בעיות‬
‫אחדות‪ ,‬אך יוצרים בעיות אחרות‪ .‬הכלכלן זוכה פרס נובל וסילי ליאונטיף (‪)Leontief‬‬
‫מציין‪ ,‬כי "כמו כל כוח שאי־אפשר לעצרו‪ ,‬הטכנולוגיה יכולה להעתיר עלינו יתרונות שלא‬
‫חלמנו עליהם‪ ,‬אבל גם לגרום נזק שאי־אפשר לתקנו"‪ .‬הטכנולוגיה יכולה להגדיל את פריון‬
‫העבודה ואת התפוקה הכלכלית‪ ,‬אך יכולה גם לגרום לפיטורי עובדים‪ ,‬לתסיסה חברתית‬
‫ולנזק סביבתי‪.‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 510‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:42‬‬

 ‫‪511‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 15‬מגמות ותמורות עולמיות ‪ -‬מבט לעתיד‬

‫על אף ההכרה שלפיה קיים ברוב המקרים פער זמן ניכר בין חלחול הטכנולוגיה החדשה לבין‬
‫השינויים החברתיים שהיא מחוללת‪ ,‬יש המשוכנעים כי החדשנות הטכנולוגית מבטיחה‬
‫לאנושות עתיד בטוח ושופע יותר (‪ .)Fidler & Gostin, 2008‬למעשה‪ ,‬אופטימיסטים‬
‫מאמינים‪ ,‬כי הודות להתפתחויות מבטיחות בתחומים כמו ביוטכנולוגיה ומחשוב‪,‬‬
‫האנושות נכנסת כיום לתקופה החדשנית ביותר בתולדותיה‪ .‬מנקודת המבט שלהם‪ ,‬אם‬
‫נתאזר בסבלנות יימצאו בסופו של דבר הפתרונות הטכנולוגיים‪ ,‬אשר יקלו על העולם את‬
‫ההתמודדות עם הבעיות הניצבות לפניו‪.‬‬

‫על־פי גישה זו‪ ,‬תת־תזונה ומחלות עדיין קיימות בעולם‪ ,‬אך בשל התקדמות הטכנולוגיה‪,‬‬
‫בחקלאות וברפואה‪ ,‬חיים כיום בעולם בני אדם רבים שלא היו שורדים בלעדיה‪ .‬חדשנות‬
‫בתחום החקלאות האקולוגית עשויה להגדיל את תפוקת המזון‪ ,‬ובתוך כך לשקם כלכלות‬
‫כפריות ולהבטיח את המשך קיומו של בסיס המשאבים הטבעיים (‪Worldwatch Institute,‬‬
‫‪ .)2013a‬אחרים תולים את תקוותיהם בתפקידה הפוטנציאלי של הטכנולוגיה ביזמות‬
‫עתידניות של הנדסת אקלים (‪ )geo-engineering‬לבלימת ההתחממות של כדור הארץ‪,‬‬
‫כגון "קרצוף ישיר של האוויר בעזרת מתקנים דמויי מגדלי קירור עצומים" (‪Victor et al.,‬‬
‫‪.)2009, p. 68‬‬

‫לטכנולוגיה חשיבות מכרעת גם לעתיד האנרגיה (ראו פרק ‪ ,)14‬הן בזיהוי מקורות חלופיים‬
‫הן בניצול יעיל יותר של המשאבים הקיימים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬חוקרים ב־‪ MIT‬ובהרווארד הצליחו‬
‫ליצור עלה מלאכותי‪ ,‬המסוגל להפיק אנרגיה משמש ומים‪ ,‬ומצויד ביכולות ריפוי עצמי‬
‫(‪ .)Quick, 2013‬ככל שהטכנולוגיה הופכת זולה ונגישה יותר‪ ,‬כך יש לה השפעה נרחבת‬
‫יותר‪ .‬גוגל‪ ,‬תאגיד רב־לאומי המתמחה במוצרים ושירותים לאינטרנט‪ ,‬נוקט צעדים יזומים‬
‫להרחבת השימוש באנרגיה ירוקה‪ ,‬שכן בזמן שמקורות האנרגיה המסורתיים הולכים‬
‫ומתייקרים‪ ,‬יחס העלות‪/‬תועלת של אנרגיה ירוקה הולך ומשתפר (‪.)Kanellos, 2013‬‬
‫התפתחויות מסוג זה עשויות להפחית תחרות בין מדינות על משאבי אנרגיה נדירים‪,‬‬
‫ובאופן זה לצמצם את אחד המקורות הפוטנציאליים לסכסוכים בעולם‪.‬‬

‫בניגוד למי שרואים בחדשנות הטכנולוגית דרך להגדלת הצמיחה הכלכלית ולהקלה על‬
‫בעיות הרווחה החברתית‪ ,‬יש החוששים כי הפתרונות הטכנולוגיים המוצעים יחמירו את‬
‫הבעיות הקיימות‪ .‬האופטימיסטים רואים בגידולים מהונדסים גנטית דרך לצמצום הרעב‬
‫בעולם‪ ,‬ואילו הפסימיסטים חוששים מהשלכותיהם על בריאות הציבור‪ .‬לטענתם‪ ,‬גם‬
‫המגמה הנקראת בשם "מהפכה ירוקה" אינה חפה מחסרונות‪ .‬אף־על־פי שהדשנים‪ ,‬קוטלי‬
‫המזיקים וקוטלי העשבים סייעו תחילה בהגדלת התנובה החקלאית בארצות שונות בדרום‬
‫העולמי‪ ,‬הם הולידו בסופו של דבר בעיות חדשות‪ ,‬כגון זיהום מקורות המים‪ .‬בלא ניהול‬
‫נבון‪ ,‬חידושים טכנולוגיים יכולים להזיק‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬נבחן את מצב הדיג בעולם‪ .‬בראשית הדרך‪ ,‬כלי שיט גדולים יותר ושיפורים‬
‫בטכנולוגיה הימית הביאו להגדלת כמות הדגים שנאספה מן האוקיאנוסים בעולם‪ .‬אבל‬
‫עם הזמן הידלדלו רבים משטחי הדיג בעולם‪ .‬מרגע שהמערכת האקולוגית קרסה‪ ,‬לא‬
‫היה אפשר להגדיל את תפוקת הדיג‪ .‬כפי שכתב אל גור בספרו אמת מטרידה‪" ,‬רבות מן‬
‫הטכנולוגיות החדשות מעניקות לנו כוחות חדשים‪ ,‬מבלי להעניק לנו באופן אוטומטי גם‬
‫תבונה חדשה כדי להשתמש בהם" (‪.)Gore, 2006, p. 247‬‬

‫מבקרים מגנים גם את האופן שבו אפשרו החידושים הטכנולוגיים לשלטונות לערוך‬

‫מעקבים נרחבים וחיסולים ממוקדים מרחוק‪ .‬השימוש הגובר בכטב"מים (כלי טיס בלתי‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 511‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:42‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪512‬‬

‫מאוישים)‪ ,‬תכניות המעקב האלקטרוני החשאיות – כל אלה מעלים את הצורך בהגדלת‬

‫השקיפות ובהרחבת הדיון העולמי בשאלה מהו שימוש לגיטימי בטכנולוגיות אלה ומהי‬
‫הפרה בוטה ובלתי־קבילה של ריבונות המדינה‪ ,‬זכויות האדם והזכות להליך משפטי הוגן‪.‬‬
‫בעקבות המחלוקת בעניין השימוש הכבד שארצות הברית עושה בכטב"מים‪ ,‬ציינה חוקרת‬
‫המדיניות הציבורית אודרי קורת' קרונין‪ ,‬כי "אין כל פסול בהחלפת טייסים אנושיים‬
‫במפעילים בשלט־רחוק‪ ...‬הבעיה היא שההנחיות של וושינגטון להפעלת כטב"מים מפגרות‬
‫אחרי הקלות שבה ארצות הברית מפעילה אותם בשטח‪ ,‬וכך היתרונות לטווח קצר מצליחים‬
‫להאפיל על הסיכונים לטווח ארוך" (‪.)Cronin, 2013, p. 54‬‬

‫מה דעתכם? האם יש תוקף לנטייה לתפוס תגליות טכנולוגיות כמניעות את הקדמה? או‬
‫שמא הנטייה להפריז בהערכת ההשפעה החיובית של טכנולוגיה חדשה נובעת ממשאלת‬
‫לב? "ללמוד כיצד ליצור טכנולוגיה חדשה זה דבר אחד; ללמוד כיצד להשתמש בה זה דבר‬
‫אחר לגמרי" (‪ .)Shapin, 2007, p. 146‬לכן‪ ,‬כשאתם בוחנים טכנולוגיות חדשות (תאי גזע‪,‬‬
‫ננוטכנולוגיה‪ ,‬הגנום האנושי וכו')‪ ,‬נסו לחשוב באופן המנוגד לעובדות ולדמיין מה היה‬
‫קורה אילולא הומצאו טכנולוגיות חדשות‪ ,‬או כיצד יכולות טכנולוגיות חדשות להשפיע על‬
‫החיים בכדור הארץ‪ ,‬לטוב ולרע‪.‬‬

‫אילו סוגי סכסוכים מזוינים יהפכו לקו השבר העיקרי‬

‫במרחב הגיאו־אסטרטגי?‬
‫פרקטיקות שליטות נוטות לחלוף מן העולם כאשר הן חדלות לשרת את המטרה שנועדו‬
‫לשרתה‪ ,‬כפי שממחישות היטב דוגמאות מן ההיסטוריה‪ :‬עבדות‪ ,‬דו־קרב וקולוניאליזם‪.‬‬
‫מגמות מצביעות על האפשרות שגם מלחמות בין מדינות נעלמות כמעט לחלוטין מן‬
‫ההיסטוריה המודרנית‪ .‬מרשימה העובדה שלפיה התקופה מאז ‪ 1945‬הייתה משך הזמן‬
‫הארוך ביותר מאז המאה ה־‪ ,16‬ששרר בו שלום בין המעצמות העולמיות‪ .‬הישג זה מעורר‬
‫ציפיות שהמלחמות העולמיות הגדולות ייעלמו והעימותים המזוינים בין מדינות יהפכו‬
‫מיושנים‪ .‬חלק מן הביטחון באמונה זו מבוסס על ההנחה‪ ,‬ששום מנהיג לאומי שפוי לא‬
‫יעז לצאת למלחמה נגד מדינה אחרת‪ ,‬מכיוון שמחיר ההרס יעלה במידה רבה על כל רווח‬
‫שאפשר להעלות על הדעת‪.‬‬

‫אין ספק‪ ,‬כי רוב המנהיגים נערכים עדיין למלחמה מן הסוג המסורתי נגד מדינות אחרות‪,‬‬
‫נאמנים לתבונתו של הפילוסוף היווני אריסטו‪ ,‬שלפיה "עם בלא חומות הוא עם בלא‬
‫ברירה"‪ .‬עם זאת‪ ,‬ספק אם כלי המלחמה המסורתיים יכולים להועיל נגד האיומים על שלום‬
‫העולם כיום‪ .‬כיצד יכולות מדינות להילחם ביעילות בסכנות שמציבים להם ארגוני טרור‬
‫לא־מדינתיים‪ ,‬חסרי פנים ובלתי־נראים‪ ,‬המוכנים למות בפיגועי התאבדות למען מטרתם?‬
‫האם אפשר להרתיע התקפות כאלה כאשר אין ליריב נקודות תורפה נראות לעין? כיצד‬
‫יכולה מדינה להשמיד את אויביה במכת מנע אם ליריביה אין מקום או נכסים שאפשר‬
‫לתקוף?‬

‫נראה כי הצורות הישנות של עצמה צבאית‪ ,‬שמדינות כיום עדיין משתמשות בהן‪ ,‬הולכות‬
‫ומאבדות את כוחן‪ ,‬ושום רמה של כוח צבאי לא תוכל להבטיח את ביטחון המדינה‪ .‬כאשר‬
‫הבעיה הביטחונית העיקרית של מדינה שוב איננה מתקפה של מדינה אחרת‪ ,‬אלא איום‬
‫של מלחמת אזרחים‪ ,‬או התקפת טרור של רשת חוצת־לאומים כמו אל קאעידה‪ ,‬המדינות‬

‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬ ‫‪ADCAFHDCF‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 512‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:43‬‬

 ‫‪513‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 15‬מגמות ותמורות עולמיות ‪ -‬מבט לעתיד‬

‫ניצבות מול השאלה המאתגרת‪ ,‬כיצד להילחם באיומים הצבאיים הלא־קונוונציונאליים‬

‫בעולמנו‪.‬‬

‫ניהול המלחמה עבר כמה שינויים "דוריים" מאז שמלחמת שלושים השנים הסתיימה‬
‫בהולדתה של מערכת המדינות המודרנית‪ .‬החשיבה הצבאית של "הדור השלישי" השפיעה‬
‫על רוב המדינות מאז מלחמת העולם ה־‪ ,II‬אך כיום פחתה סכנת המתקפה הצבאית של‬
‫מדינה אחרת‪ ,‬בעיקר בצפון העולמי‪ .‬כך צמח "דור רביעי" של ניהול מלחמות‪ ,‬שבו מדינות‬
‫ניצבות מול שחקנים עוינים לא־מדינתיים‪ ,‬שאין בפעילותם קווי חזית או הבחנה ברורה בין‬
‫חיילים לאזרחים (‪ .)Hammes, 2004‬הכוחות הבלתי־סדירים אינם מסוגלים להביס צבאות‬
‫קונוונציונאליים בשדה הקרב‪ ,‬ולכן מפעילים טקטיקות לא קונוונציונאליות‪ ,‬המתמקדות‬
‫ברצון ובנכונות של היריב להילחם‪ ,‬ומשתמשים בסבלנות‪ ,‬בתחכום ובמעשי אלימות‬
‫מבעיתים כדי לשכנע את היריב להכיר במחיר המאמיר של מלחמת התשה מתמשכת‪.‬‬

‫כיום‪ ,‬הן מדינות הן שחקנים לא־מדינתיים משתמשים בטכנולוגיית מידע ובאינטרנט‬

‫כאמצעי לחימה לא קונוונציונאליים‪ .‬בכל רחבי העולם‪" ,‬צבאות וגופי מודיעין מכינים‬
‫את שדה הקרב העתידי למלחמות סייבר באמצעות 'תוכנת חבלה' ו'פתחי חדירה'‪ ,‬כדי‬
‫להחדיר פצצות וירטואליות למדינות אחרות בזמן שלום" (‪.)Clark & Knake, 2010, p. xi‬‬
‫יכולתם של אמצעי לחימה עתירי טכנולוגיה לתקוף במהירות ולשתק אלפי מטרות בבת‬
‫אחת הולידה את האפשרות להיווצרותם של משברים נפיצים מאוד‪" .‬אפשר להנחית עלינו‬
‫מתקפת סייבר הזהה בעצמתה לפרל הארבור"‪ ,‬הזהיר ליאון ּפאנֶ ָטה‪ ,‬שר ההגנה לשעבר של‬
‫ארצות הברית‪" ,‬שתשבית את רשת החשמל שלנו‪ ,‬תשבית את מערכות המסחר הפיננסי‬
‫שלנו‪ ,‬תשבית את המערכות הממשלתיות שלנו‪ ,‬תשבית את מערכת הבנקאות‪ .‬הם יכולים‬
‫לשתק את כל המדינה‪ .‬עלינו להיות ערוכים להתמודדות כזו"‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬כמה מנהיגים פוליטיים וצבאיים ממשיכים לחשוב במושגי הדור השלישי‪ ,‬ומבטלים‬
‫את פניה החדשים של המלחמה‪ ,‬הנתפסת בעיניהם כמטרד הפוגם בהיערכות לקראת‬
‫מלחמות הכרעה גדולות (‪ .)Woodward, 2006‬האם המלחמות באפגניסטן ובעיראק‬
‫מספקות הצצה לעתיד? האם רוב העימותים הצבאיים הצפויים בראשית המאה ה־‪21‬‬
‫יתנהלו על־פי דפוס זה?‬

‫האם על הקהילה העולמית להתערב כדי להגן על‬

‫זכויות אדם?‬
‫סכסוכים בתוך מדינות קיימים בכל רחבי העולם‪ .‬אזרחים רבים חשופים לדיכוי‬
‫ולאלימות של שלטונות‪ ,‬בהנהגת ממשלות שהוקמו לכאורה כדי לשמור על החוק והסדר‪.‬‬
‫אך אין די בזעזוע המוסרי של הקהילה הכלל־עולמית כדי לקדם התערבות בין־לאומית‬
‫מתואמת למשימות של שמירה על השלום והשכנת שלום‪ ,‬המיועדות לשים קץ לפגיעה‬
‫בזכויות אדם באותן הארצות המפרות באופן בוטה את הדין הבין־לאומי‪ .‬מעשי הזוועה‬
‫המתרחשים בכל שנה במדינות סוררות רבות גורמים לגירוש מיליוני פליטים ועקורים‬
‫מבתיהם‪ .‬האידיאלים של הקהילה העולמית עומדים למבחן‪ ,‬וכן יכולתה של הקהילה להגן‬
‫על אידיאלים אלה‪ ,‬גם במחיר אשר עלול להיות כבד ביותר‪ .‬האם הדאגה ההומניטרית‬
‫לגורל הקרבנות המועדים למות תתגבש לכלל תגובה ממשית? או שמא יאבדו הקרבנות‬
‫בים של אדישות?‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 513‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:43‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪514‬‬

‫מתי הופכת הפגיעה בזכויות אדם לסוגיה חשובה? ‪ 0‬ב־‪ 2011‬הגדילו בריטניה ומדינות נוספות‬
‫באירופה את היקף סיוע החוץ שלהן לאתיופיה‪ ,‬בעיצומו של גל האשמות על התעלמותן מן הדיווחים‬
‫על "טיהור אתני מתמשך‪ ,‬מעצרים המוניים‪ ,‬שימוש נרחב בעינויים ובחיסולים בלא משפט על־ידי כוחות‬
‫הממשל האתיופי"‪ ,‬במטרה לקדם את האינטרסים האסטרטגיים האנוכיים שלהן מול בעלת ברית חשובה‬
‫באפריקה (‪ .)Waterfield, 2011‬מהלכים אלה מעלים חשש כבד שלפיו המעצמות הגדולות יהיו מוכנות‬
‫להתערב כדי להגן על זכויות האדם רק אם תישקף סכנה לאינטרסים הביטחוניים החיוניים שלהן או‬
‫למשאבים הנחוצים להן‪ .‬בתצלום‪ ,‬אישה מקבלת טיפול לאחר שנפצעה בהתנגשות בין כוחות צבא‬
‫אתיופיה לבין כוחות מורדים נגד הממשלה‪.‬‬

‫ברמת העיקרון‪ ,‬חוק זכויות האדם מעניק כיום הגנה חסרת תקדים לאדם באשר הוא‬
‫ולזכותו לחיות חיי חופש בלא פחד‪ .‬הכלל המשפטי המסורתי בדבר ריבונות המדינה‪,‬‬
‫והנורמה של אי־התערבות הנובעת ממנו – כלומר‪ ,‬התנגדות להתערבות חיצונית בענייניה‬
‫הפנימיים של מדינה אחרת – נוסחו מחדש‪ .‬בקהילה הבין־לאומית יש כיום תמיכה גוברת‬
‫בתפיסת החובה להגן‪ ,‬אחריות עולמית להגן על מי שסובלים מהתעללות של שלטונות‬
‫מדינתם‪ .‬קופי אנאן‪ ,‬לשעבר מזכ"ל האו"ם‪ ,‬היטיב לתאר את ההגדרה מחדש בציינו‪ ,‬כי‬
‫"כיום רווחת ההבנה כי המדינה היא מכשיר בשירות העם‪ ,‬ולא להפך"‪.‬‬

‫ואולם‪ ,‬עיקרון לחוד; ומציאות (שבה נמנע הסבל האנושי) לחוד‪ .‬האם המעצמות הגדולות‬
‫והשחקנים הלא־מדינתיים בקהילה הכלל־עולמית יְ גבו את אמונתם המוצהרת בפעולה‬
‫לשחרור האנושות מדיכוי ומרצח המונים? האם הם מסוגלים להסכים ביניהם על כללים‬
‫ברורים להתערבות הומניטרית‪ ,‬אשר יגדירו מתי תגובה צבאית על הפרה גסה של זכויות‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 514‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:43‬‬

 ‫‪515‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 15‬מגמות ותמורות עולמיות ‪ -‬מבט לעתיד‬

‫אדם היא פעולה לגיטימית? לאחר עשור רווי טיהורים אתניים‪ ,‬רצח־עם‪ ,‬מעשי טבח‬
‫המוניים ופגיעה בזכויות אדם בארצות‪ ,‬ביניהן‪ :‬בוסניה והרצגובינה‪ ,‬האיטי‪ ,‬רואנדה‪,‬‬
‫סומליה וסרביה (‪ ,)Slaughter, 2005‬קרא קופי אנאן לבאי העצרת הכללית של האו"ם‬
‫לשאול את עצמם "האם העולם מסוגל להגיע להסכמה – אבל לא רק על העיקרון שיש‬
‫לרסן את הפגיעה הנרחבת והשיטתית בזכויות אדם‪ ,‬בכל מקום שבו היא מתרחשת‪ ,‬אלא‬
‫גם על הדרכים לקבלת החלטה על הפעולה הנחוצה‪ ,‬על הזמן שבו תתקבל ועל־ידי מי?"‪.‬‬
‫המחלוקת בשאלה האם הקהילה הבין־לאומית חייבת להתערב כדי לשים קץ לסבל האנושי‬
‫בסוריה‪ ,‬אשר עלתה שוב במלוא חריפותה בעקבות הטענות לשימוש לכאורה שעשה‬
‫המשטר הסורי בנשק כימי נגד אזרחים ב־‪ ,2013‬מלמדת כי טרם נמצא פתרון לשאלות‬
‫אלה‪.‬‬

‫האתגר הוא להתעלות מעל המסורת הרעיונית של ריבונות המדינה‪ ,‬ולבנות קונצנזוס כלל־‬
‫עולמי להתערבות‪ ,‬אשר על־פי דברי פעיל זכויות האדם ד"ר מרטין לותר קינג הבן‪ ,‬תהיה‬
‫מבוססת על האמונה‪ ,‬שלפיה "חוסר צדק במקום אחד מאיים על הצדק בכל מקום"‪ .‬אם‬
‫הקהילה הכלל־עולמית תגיע להכרה אמתית‪ ,‬שלפיה לכל אדם יש זכויות החורגות מגבולות‬
‫המדינה‪ ,‬ותגדיר זכויות אלה כחלק מליבת "האינטרס העולמי המשותף"‪ ,‬יהיה עליה להשיב‬
‫תחילה על כמה שאלות בלתי־פתורות‪ :‬מהו האינטרס המשותף? מי יגדיר אותו? מי יגן‬
‫עליו? מכוח סמכותו של מי? ובאילו אמצעי התערבות?‬

‫האם העולם נערך למלחמה הלא־נכונה?‬

‫הרוצה בשלום ייכון למלחמה‪ .‬זו הייתה‪ ,‬ונותרה‪ ,‬נוסחת הריאליזם הקלאסי לביטחון‬
‫לאומי‪ .‬ואולם‪ ,‬אולי כדאי שמדינות ייערכו למלחמה בגורמים המאיימים על השגשוג‪,‬‬
‫החירות והרווחה‪ ,‬במקום להילחם זו בזו?‬

‫מנהיגים רבים מסרבים זה זמן רב לחשיבה החד־ממדית‪ ,‬המחייבת את המדינה להיערך‬

‫לתחרות עם מדינות אחרות‪ .‬כפי שטען פרנסואה מיטראן‪ ,‬לשעבר נשיא צרפת‪" ,‬עלינו‬
‫למצוא יחד ובדחיפות את הפתרונות לבעיות האמתיות שלפנינו – בעיקר אבטלה ותת־‬
‫פיתוח‪ .‬זהו שדה הקרב שבו ישורטטו קווי המתאר של העתיד"‪ .‬אינדירה גנדי‪ ,‬לשעבר‬
‫ראש ממשלת הודו‪ ,‬הזהירה‪ ,‬כי "או שמלחמה גרעינית תשמיד את המין האנושי ותחסל‬
‫את כדור הארץ‪ ,‬ואז לא יהיה שום עתיד‪ ,‬או שגברים ונשים בכל העולם יצטרכו להרים‬
‫את קולם בעד שלום ולמען מאמץ דחוף לשלב את התובנות של ציביליזציות שונות עם‬
‫הידע בן זמננו‪ .‬נוכל לשרוד בשלום וברצון טוב רק אם נראה את המין האנושי כמין אחד‪,‬‬
‫ונראה את בעיות העולם כולו"‪ .‬דברי המנהיגים לעיל מחזקים את דברי מרטי אהטיסארי‪,‬‬
‫נשיא פינלנד דאז‪" :‬כדי להתמודד עם אתגרי הביטחון העצומים של זמננו‪ ,‬ביניהם‪ :‬גידול‬
‫אוכלוסין‪ ,‬התפשטות הנשק להשמדת המונים‪ ,‬פשע‪ ,‬הידרדרות הסביבה וסכסוכים אתניים‪,‬‬
‫עלינו לאמץ בנחישות שיטות חדשות לניהול שינויים ולבניית הביטחון העולמי"‪.‬‬

‫עמדות רטוריות אלה משקפות את הבעיות ואת האינטרסים הצרים שמנהיגי מדינות‬
‫מתמודדים עמם‪ ,‬מבית ומחוץ‪ .‬עם זאת‪ ,‬הן מבטאות את דעתם של מעט בני אדם‪.‬‬
‫המלחמות בין עמים נמשכות; הביטחון האנושי נותר בלתי יציב‪.‬‬

‫חלק גדול מן האנושות סובל מרעב‪ ,‬מעוני ומשלילת זכויות אדם יסודיות‪ .‬מיליונים נמצאים‬
‫בסכנת רצח־עם וטרור בחסות ממשלותיהם‪ .‬אריק אסדוריאן מ־‪WorldWatch Institute‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 515‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:43‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪516‬‬

‫טוען‪ ,‬כי "ככל שמעשי אדם משבשים מערכות אקולוגיות‪ ,‬כך מתברר כי האיום הגדול‬
‫ביותר על הביטחון הלאומי הוא מצבו הבלתי יציב של כדור הארץ" (‪Assadourian,‬‬
‫‪ .)2010, p. 117‬המין האנושי עלול להשמיד את עצמו‪ ,‬ולא מפני שחסרות לו הזדמנויות‪,‬‬
‫אלא בשל חוסר היכולת שלו כקולקטיב לזַ הֹות הזדמנויות ולנצלן‪ .‬האסטרונום הנודע‬
‫קרל סייגן (‪ )Sagan, 1988‬טען‪ ,‬כי "יכול להיות שנשמיד את עצמנו‪ .‬יכול להיות שהאויב‬
‫המשותף שבקרבנו יהיה חזק מכדי שנוכל להכיר בו ולהתגבר עליו‪ .‬אבל‪ ,‬יש לי תקווה‪...‬‬
‫אולי אנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬נתעשת סוף סוף ונתחיל לפעול יחד למען המין האנושי ולמען‬
‫כדור הארץ?"‪.‬‬

‫האם זהו "קץ ההיסטוריה" או קצם של הסופים השמחים?‬

‫רבים תופסים את ההיסטוריה של העולם כמאבק בין עריצות לחירות‪ .‬עימות זה לבש‬
‫צורות רבות מאז העת העתיקה‪ :‬בין מלכים לבין העם‪ ,‬בין רודנות לדמוקרטיה‪ ,‬בין‬
‫עקרונות אידיאולוגיים לפוליטיקה פרגמטית‪ .‬תגיות אלה מטעות‪ ,‬ולעתים אף מסוכנות‪,‬‬
‫אך הן מספקות את "אוצר המילים" הדיפלומטי‪ ,‬ומעצבות את הדיון התיאורטי בממשל‬
‫ובמדינאות‪ .‬ההיסטוריה‪ ,‬על־פי דימוי זה‪ ,‬היא מאבק על הלב ועל הראש‪ ,‬תחרות בין‬
‫אידיאולוגיות שונות על נאמנותם של בני אדם לצורה מסוימת של ארגון מדיני‪ ,‬חברתי‬
‫וכלכלי‪.‬‬

‫עם הבסת הפשיזם במלחמת העולם ה־‪ II‬וקריסת התנועה הקומוניסטית הבין־לאומית‬
‫לאחר דור‪ ,‬רווחה התפיסה‪ ,‬כי העולם היה עד לסופה של תחרות היסטורית אדירת‬
‫ממדים – שהסתיימה בניצחון הליברליזם‪ ,‬ובמה שפרנסיס פוקויאמה (‪Fukuyama, 1989,‬‬
‫‪ )p. 3‬כינה בשם "קץ ההיסטוריה"‪.‬‬

‫המאה ה־‪ 20‬ראתה את העולם המפותח מידרדר לאלימות על רקע אידיאולוגי‪ ,‬שבו‬
‫הליברליזם נלחם תחילה נגד שרידי האבסולוטיזם‪ ,‬אחר־כך נגד הבולשביזם והפשיזם‪,‬‬
‫ולבסוף נגד מרקסיזם "מעודכן"‪ ,‬שאיים להוביל לאפוקליפסה סופית של מלחמה גרעינית‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬נדמה כי המאה ה־‪ 20‬שהחלה בביטחון עצום בניצחונה של הדמוקרטיה המערבית‬
‫הליברלית‪ ,‬הסתיימה בסגירת מעגל ובחזרה לנקודת ההתחלה‪..." :‬אל ניצחונו המוחץ של‬
‫הליברליזם הכלכלי והפוליטי‪ .‬שקיעתו הפתאומית של הקומוניזם העלתה את הציפיות‬
‫ל'קץ' ההיסטוריה‪ ,‬שכן הקפיטליזם הליברלי־דמוקרטי נחל ניצחון בלתי־מעורער‬
‫ברוב חלקי העולם"‪ .‬בהשראת האמונה‪ ,‬כי "דמוקרטיה ליברלית וסדר כלכלי על־פי‬
‫כוחות השוק החופשי הם האופציות המעשיות היחידות לקיומה של חברה מודרנית"‬
‫(‪ ;Fukuyama, 1999b‬ראו גם ‪ ,)Fukuyama, 2004‬הליברלים שואבים עידוד מן העובדה‬
‫שמספר הארצות שיש בהן בחירות רב־מפלגתיות הוכפל‪ ,‬וגם משליטתו המוחלטת של‬
‫הקפיטליזם בשווקים המקומיים ובסחר החוץ מאז אמצע שנות השמונים‪ .‬כפי שטען‬
‫וודרו וילסון‪ ,‬הפיכת העולם למקום "בטוח לדמוקרטיה" תהפוך את העולם עצמו למקום‬
‫בטוח‪ .‬מתוך תפיסה ליברלית זו‪ ,‬החלחול של הקפיטליזם הדמוקרטי בעולם מבשר טובות‬
‫לעתיד הפוליטיקה העולמית‪.‬‬

‫על־פי אפשרות מעודדת פחות‪ ,‬ההיסטוריה לא הגיעה אל "קצה"‪ ,‬והקרב בין שיטת‬
‫הממשל הטוטליטרי לבין שיטת הממשל הדמוקרטי טרם הסתיים‪" .‬המשך התפשטותה‬
‫של הדמוקרטיה במאה ה־‪ 21‬הוא בלתי־נמנע באותה המידה שהוא בלתי־אפשרי"‬
‫(‪ .)Mandelbaum, 2007‬קיימים סימנים המעידים‪ ,‬כי התפשטות הדמוקרטיה מתעכבת‪ ,‬וכי‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 516‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:43‬‬

 ‫‪517‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 15‬מגמות ותמורות עולמיות ‪ -‬מבט לעתיד‬

‫ארצות רבות הן מדינות דמוקרטיות למראית עין בלבד‪ .‬המשטר במדינות אלה הוא חד־‬
‫מפלגתי‪ ,‬והמנהיגים העריצים‪ ,‬למרות היותם נבחרי ציבור‪ ,‬מתעלמים בגסות מן המגבלות‬
‫החוקתיות על עצמתם‪ ,‬ושוללים מאזרחיהם את חירויות היסוד הפוליטיות‪ ,‬הדתיות‬
‫והכלכליות שלהם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בדמוקרטיות שקמו לאחרונה אין שלטון חוק‪ ,‬מפלגות‪ ,‬או‬
‫כלי תקשורת חופשיים לדיווח חדשותי‪ ,‬ולפיכך הן בלתי יציבות ולוחמניות (‪Mansfield‬‬
‫‪ .)& Snyder, 2005b‬עצם העובדה שיש עדיין בעולם מנהיגים שאינם מחויבים לתת דין‬
‫וחשבון לציבור שבחר בהם‪ ,‬מראה כי עדיין איננו עדים לקץ ההיסטוריה‪.‬‬

‫גם המשבר הכלכלי העולמי הוביל לחידוש הספקות באשר ליתרונותיו ולחסרונותיו של‬
‫הקפיטליזם הגלובלי‪" .‬אילו היה מרקס צופה בשפל הנוכחי‪ ,‬היה נהנה בוודאי להצביע על‬
‫האופן שבו הפגמים הטבועים בקפיטליזם הובילו למשבר‪ .‬הוא היה מזהה כיצד אפשרו‬
‫הפיתוחים המודרניים בשוק הפיננסים‪ ,‬כגון האיגוח והיצע המוצרים הנגזרים‪ ,‬לשווקים‬
‫העולמיים להגדיל את הסיכונים הכרוכים באינטגרציה הכלכלית של העולם" (‪Panitch,‬‬
‫‪ .)2009, p. 141‬אף־על־פי שמדינות רבות מתחילות לשקם כיום את מעמדן הפיננסי‪,‬‬
‫הקונצנזוס הרחב לגבי מעלותיו של הליברליזם המסחרי נסדק בלא תקנה‪ .‬מדינות שכלכלתן‬
‫התנהלה על־פי עקרונות השוק החופשי‪ ,‬ואשר נחשפו לכלכלה העולמית במידה הגבוהה‬
‫ביותר‪ ,‬נפגעו מן המשבר הכלכלי במידה רבה‪ ,‬ואילו מדינות שהיו פתוחות פחות לכוחות‬
‫השוק – מהודו וסין ועד מולדובה הזעירה – נפגעו פחות מן המשבר הכלכלי‪.‬‬

‫שינוי הוא חוק החיים‪ .‬ומי שמביטים בעבר בלבד או בהווה מחמיצים את העתיד‪.‬‬
‫ג'ון פ' קנדי‪ ,‬נשיא ארצות הברית‬

‫סדר עולמי חדש או אי־סדר עולמי חדש?‬

‫הפרדוקס של הפוליטיקה העולמית בימינו הוא היעדר החשש ממלחמה כוללת המאיימת‬
‫לפרוץ בין המעצמות הגדולות‪ ,‬וההתמודדות עם אתגרים מאיימים לא פחות‪ ,‬שאולי אינם‬
‫ניתנים לניהול‪ .‬הגלובליזציה הגדילה‪ ,‬בעת ובעונה אחת‪ ,‬את האחריות‪ ,‬והחמירה את‬
‫הסוגיות שיש להתמודד עמן‪ .‬ואולם‪ ,‬גם בתקופה של שגשוג ויציבות‪ ,‬כאשר הביטחון‬
‫בשלום ובצמיחה כלכלית היה בשיאו‪ ,‬בחר נשיא ארצות הברית דאז ביל קלינטון להזהיר‪,‬‬
‫כי "כוחות עמוקים וחזקים מטלטלים את עולמנו ומשנים אותו‪ .‬והשאלה הדחופה של‬
‫זמננו היא האם נוכל להפוך את השינוי לידיד ולא לאויב"‪.‬‬

‫השינויים שהתחוללו בשנים האחרונות הולידו איומים חוצי־לאומים על הסדר העולמי‪,‬‬

‫נוסף על סכנות רבות אחרות‪ ,‬ביניהן‪ :‬התעוררות הלאומנות‪ ,‬סכסוכים אתניים‪ ,‬מדינות‬
‫כושלות ומרידות של גורמים בדלניים‪ .‬בין איומים אלה אפשר למנות‪ :‬מחלות מידבקות‪,‬‬
‫סחר בבני אדם ובסמים‪ ,‬שינוי אקלים‪ ,‬אי־שוויון מגדרי‪ ,‬מחסור באנרגיה ובמזון‪ ,‬מדבור‬
‫ובירוא יערות‪ ,‬גושי אוכלוסייה צעירה‪ ,‬משברים פיננסיים וכלכלות קורסות‪.‬‬

‫ההשפעה הפוטנציאלית של האיומים שנוספו היא עצומה‪ ,‬שכן המגמות העולות כיום‬
‫ועמן גם האיומים המתמידים בתחום‬
‫מלמדות‪ ,‬כי הסכנות הלא־צבאיות עתידות לגדול‪ִ ,‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 517‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:43‬‬

 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪518‬‬

‫החימוש ובהפעלת כוחות חמושים במלחמות אזרחים‪ ,‬וכן המלחמות בין מדינות באזורים‬
‫מסוימים ופיגועי הטרור המתרחשים כיום כמעט בכל מקום ובכל זמן ברחבי העולם‪ .‬כך‬
‫מיטשטשת ההבחנה בין סוגיות ביטחוניות גיאו־אסטרטגיות הנוגעות לענייני מלחמה‬
‫ושלום‪ ,‬לבין ההיבטים הכלכליים‪ ,‬החברתיים‪ ,‬הדמוגרפיים והסביבתיים של היחסים בין‬
‫ממשלות ועמים‪ .‬כיצד תקבע האנושות את סדר העדיפות לפעולה כאשר עומדות לפניה‬
‫סוגיות ובעיות רבות‪ ,‬שיש ביניהן קשרי גומלין הדוקים‪ ,‬וכולן מחייבות טיפול כדי להבטיח‬
‫את נצחון השלום והשגשוג בעולם צודק?‬

‫ספר זה התמקד בשינויים עולמיים‪ .‬בספר הוצגו השינויים החשובים ביותר המתרחשים‬
‫כיום‪ ,‬שינויים המובילים לתמורות פוטנציאליות גדולות בפוליטיקה העולמית‪ .‬כפי שראינו‪,‬‬
‫השינוי יכול להיות פתאומי ומהיר או אטי‪ .‬הוא נע כל הזמן‪ ,‬בקצב שלו‪ ,‬וההיסטוריה‬
‫מזכירה לנו כי אין כל ודאות באשר לכיוון השינוי העולמי‪ .‬מגמות רבות מתפתחות‬
‫ומבשילות במקביל‪ ,‬וצירוף ההשפעות של כל אחת מהן יכול לדחוף את העולם למסלול‬
‫בלתי־צפוי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מגמות יכולות להתהפך‪ ,‬וכל מגמה מתקדמת בקצב שלה‪ .‬יש‬
‫מגמות המתקדמות לאט‪ ,‬בתהליך אבולוציוני היכול להוליד תמורות דרמטיות רק כעבור‬
‫מאות שנים; ואילו אחרות מפגינות פרצי שינוי קצרים ומהירים‪ ,‬שביניהם מפרידות‬
‫תקופות ארוכות בלא שינוי ניכר‪.‬‬

‫כדי להעריך נכונה את מגוון הדרכים שבהן‬

‫מגמות עשויות להשתלב ולהשפיע זו על‬
‫זו‪ ,‬כדאי להבנות את התפיסות והדימויים‬
‫שלכם על העולם באמצעות זיכרונות מן‬
‫העבר וחזונות על עתיד אפשרי‪ .‬ב־‪1775‬‬
‫הבליט המהפכן האמריקני פטריק הנרי‬
‫את חשיבות ההיסטוריה‪ ,‬בהכריזו‪ ,‬כי‬
‫"רק פנס אחד מאיר את דרכי‪ ,‬והוא פנס‬
‫הניסיון הקודם‪ .‬איני מכיר כל דרך אחרת‬
‫לשפוט את העתיד‪ ,‬אלא על־פי העבר"‪.‬‬
‫עשרות שנים מאוחר יותר‪ ,‬ב־‪,1848‬‬
‫הדגיש פטריוט אחר‪ ,‬המנהיג האיטלקי‬
‫ג'וזפה מאציני‪ ,‬את חשיבות החשיבה‬
‫‪Wang Janmin/Xinhua/Photoshot/Newscom‬‬
‫לעתיד‪ ,‬בהכריזו‪ ,‬כי "אם מצליחים לנחש‬
‫את הכיוון שהעולם יתקדם אליו במאה‬
‫הזו‪ ,‬אפשר להשיג דברים גדולים"‪ .‬כולנו‬
‫צריכים לאמץ שתי פרספקטיבות אלה‪,‬‬
‫ולהיות מודעים לעובדה‪ ,‬כי בתהליך‬
‫הבניית הדימויים שלנו על העבר ועל‬
‫העתיד אסור לנו להתפתות ולראות‬
‫את עצמנו ואת ארצנו באור הרצוי לנו‬ ‫הס ָפר הבא? ‪ 0‬הודו וסין מצטרפות לארצות הברית‪ ,‬רוסיה‪ ,‬אירופה ויפן כשחקניות‬ ‫ְ‬
‫ולהתעלם מן האפשרות שאחרים רואים‬ ‫מרכזיות בחקר החלל‪ .‬האם החתירה לידע‪ ,‬טריטוריות ועצמה בחלל תתאפיין בהזדמנויות‪,‬‬
‫אותנו ואת מדינתנו באור שונה לחלוטין‪.‬‬ ‫במתחים ובאינטרסים דומים לאלה המעצבים את פני הפוליטיקה העולמית כיום? בתצלום‪,‬‬
‫האסטרונאוטית הסינית הראשונה‪ ,‬ליּו יאנג‪ ,‬בטקס פרידה ב־‪ 16‬ביוני ‪ .2012‬על־פי פתגם‬
‫סיני ידוע‪ :‬הנשים מחזיקות במחצית השמיים‪ .‬ההישגים שלה מוכיחים‪ ,‬כי חלקן של הנשים‬
‫נראה כי ההשפעה הקולקטיבית של‬ ‫בשמיים גדל (‪.)Branigan, 2012‬‬
‫המגמות השונות כיום מבשרת תמורה‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 518‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:44‬‬

 ‫‪519‬‬ ‫ˆ‬ ‫פרק ‪ | 15‬מגמות ותמורות עולמיות ‪ -‬מבט לעתיד‬

‫מכרעת בפוליטיקה העולמית‪ .‬עם זאת‪ ,‬לצד המהפכנות ניצבת היציבות – הטקסים‬
‫שהשתמרו‪ ,‬הכללים והחוקים הקיימים‪ ,‬המוסדות הוותיקים‪ ,‬והמנהגים המושרשים המגלים‬
‫התנגדות לכוחות השינוי האדירים הפועלים לאחרונה על הפוליטיקה העולמית‪ .‬ההתמדה‬
‫והשינוי חיים בדו־קיום מתוח‪ ,‬והצירוף ביניהם הוא ההופך את העתיד ללא ודאי‪.‬‬

‫תוצאות שני המרוצים המתנהלים כיום בעולם יכריעו את ההבדל בין העולם כפי שהוא‬
‫לבין העולם כפי שיהיה‪ .‬המרוץ הראשון מתנהל בין הידע לבין האבדון‪ .‬הבורות עומדת‬
‫בדרכו של העולם לקראת קדמה וצדק‪ .‬ההתקדמות במדע ובטכנולוגיה גדולה ומהירה‬
‫במידה רבה מפיתוח היכולת לפתור את שפע הבעיות החברתיות והפוליטיות שהיא‬
‫יוצרת‪ .‬לפיכך נראה‪ ,‬כי בניית הידע הדרוש להתמודדות עם בעיות אלה היא כיום האתגר‬
‫הקשה ביותר‪ .‬אלברט איינשטיין הזהיר‪ ,‬כי "ביקוע האטום שינה את הכול‪ ,‬חוץ מדרכי‬
‫החשיבה שלנו‪ .‬וכך אנו נסחפים לעבר קטסטרופה שאין דומה לה‪ .‬אם לא יחול שינוי‬
‫יסודי ביחסים בין אדם לחברו וגם בתפיסתנו את העתיד‪ ,‬יעמוד העולם בפני אסון חסר‬
‫תקדים"‪.‬‬

‫עתיד הפוליטיקה העולמית נשען גם על תוצאת התחרות בין יכולת המדינות לשתף פעולה‬
‫לבין נטייתן ההיסטורית להתחרות ולהילחם זו בזו‪ .‬רק שיתוף פעולה בין־לאומי במאמץ‬
‫מתואם יכול לבלום את החזרה לאחור‪ ,‬אל עידן של מלחמות כוללות ותחרות חסרת‬
‫מעצורים‪ .‬כדי להיענות לאתגרי העתיד‪ ,‬וכדי לקבל החלטות נבונות כיצד להנהיג שינויים‬
‫נחוצים ליצירת עולם בטוח וצודק יותר‪ ,‬דרוש חזון‪.‬‬

‫אילו הדימוי שלנו על העתיד היה שונה‪ ,‬ההחלטות המתקבלות כיום היו שונות‪.‬‬
‫[חזון מעורר השראה] היה יכול להניע אותנו לפעול‪ .‬אבל אם אין לחברה דימוי משותף על‬
‫מה ששווה להיאבק למענו‪ ,‬כי אז חסרים לה הן מוטיבציה הן כיוון‪.‬‬
‫ויליס הרמן‪ ,‬מנתח מדיניות‬

‫העתיד טרם נקבע‪ ,‬וכותרות עיתונים אינן מבטאות מגמה‪ .‬אנו יכולים עדיין להתגבר על‬
‫הסכנות המאיימות כיום באמצעות קבלת החלטות נבונות ומוסריות‪ .‬אם כן‪ ,‬כיצד עלינו‬
‫לפעול?‬

‫העתידן דייוויד פירס סניידר (‪ )Snyder, 2006, p. 17‬מייעץ‪" :‬בזמנים כאלה‪ ,‬העצה הטובה‬
‫ביותר מגיעה מן הרעיונות העתיקים שעמדו במבחן הזמן"‪ .‬כפי שאמר הפילוסוף היווני‬
‫הרקליטוס לפני ‪ 2,500‬שנה‪" ,‬שום דבר בעתיד אינו בלתי־נמנע‪ ,‬חוץ משינוי"‪ .‬מאתיים‬
‫שנה אחריו‪ ,‬אמר המצביא הסיני סּון ְטסּו‪ ,‬כי "מנהיג נבון מנצל את הבלתי־נמנע"‪ .‬צירוף‬
‫המסרים שלהם ברור‪" :‬מנהיג נבון מנצל את השינוי"‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬במקום לחשוש מן העתיד‪ ,‬מוטב לנו לברך על האפשרויות שהוא מזמן לנו לבנות‬
‫עולם שלו וצודק יותר‪ .‬דבריו המרגשים של הנשיא לשעבר ג'ון פ' קנדי מציגים תפיסה‬
‫ראויה לאימוץ‪" :‬גם אם לעתים נראה שאנו קרובים לתהום אפלה וסופית‪ ,‬אל יתייאשו‬
‫שוחרי השלום והחירות‪ .‬כי הם אינם לבדם‪ ...‬יחד נציל את כדור הארץ שלנו או נישרף‬
‫בלהבותיו‪ .‬אנו יכולים להצילו‪ ,‬ואנו מוכרחים להצילו‪ ,‬והמין האנושי יכיר לנו תודה על כך‬
‫לנצח"‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 519‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:44‬‬

 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
.‫ ניתוח‬.‫ יישום‬.‫לימוד‬
Bueno de Mesquita, Bruce. (2009)
The Predictioneer’s Game: Using the
Logic of Brazen Self-Interest to See &
Shape the Future. New York: Random
House.
Carland, Maria Pinto, and
Candace Faber, eds. (2008) Careers
in International Affairs. Washington, DC:
Georgetown
University Press.
Denemark, Robert A., ed. (2010)
The International Studies Encyclopedia.
Boston, MA: Blackwell Publishing.
Detraz, Nicole. (2012) International
Security and Gender. Malden, MA: Polity
Press.
Haigh, Stephen Paul. (2013) Future
States: From International to Global
Order. Burlington, VT: Ashgate
Publishing Company.
10205-Book 1-592.indb 520
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 520
‫קריאה מומלצת‬
Glenn, Jerome C., Theodore J Gordon,
and Elizabeth Florescu. (2011) 2011
State of the Future. Washington, DC: The
Millennium Project.
Lebow, Richard Ned. (2010) Forbidden
Fruit: Counterfactuals and International
Relations. Princeton, NJ: Princeton
University Press.
The World Bank. (2013) World
Development Report 2013: Jobs.
Washington, DC: The World Bank.
Worldwatch Institute. (2013b) State of
the World 2013: Is Sustainability Still
Possible? New York: Norton.
Yetiv, Steve. (2011) “History,
International Relations, and Integrated
Approaches: Thinking about Greater
Interdisciplinarity,” International Studies
Perspectives 12, no. 2 (May):94–118.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:44
 ‫‪521‬‬ ‫ˆ‬ ‫מילון מונחים‬
‫ארצות מתועשות חדשות (‪NICs – newly‬‬
‫‪ )industrialized countries‬הארצות‬
‫העשירות ביותר בדרום העולמי‪ ,‬שהפכו‬
‫ליצואניות חשובות של מוצרים מעובדים ומהוות‬
‫שווקים חשובים לארצות המתועשות הגדולות‬
‫המייצאות אליהן מוצרי הון‪.‬‬
‫ארצות מתפתחות (‪developing‬‬
‫‪ )countries‬קטגוריה המשמשת את הבנק‬
‫העולמי לזיהוי ארצות מעוטות הכנסה בדרום‬
‫העולמי‪ ,‬שבהן שיעור ההכנסה הלאומית‬
‫הגולמית לנפש עומד על ‪ 1,025$‬או פחות‪,‬‬
‫וארצות בעלות הכנסה בינונית שבהן שיעור‬
‫ההכנסה הלאומית הגולמית לנפש עומד על‬
‫יותר מ־‪ ,1,026$‬אך פחות מ־‪12,476$‬‬
‫(‪.)WDI, 2013‬‬
‫אסרטגיית זיקה (‪ )linkage strategy‬מערך‬
‫אתיקה (‪ )ethics‬קריטריונים להערכה של‬
‫התנהגות טובה ורעה ושל מניעי יחידים וקבוצות‪.‬‬
‫את ההתנהגות הכוללת של ארץ אחרת כשהם‬
‫אתנוצנטריּות (‪ )ethnocentrism‬נטייה של‬
‫הפרט לראות בלאומיותו או במדינתו את מרכז‬
‫העולם‪ ,‬ולפיכך נבחרות ומיוחדות; התוצאה היא‬
‫חוסר הבנה של הערכים וההשקפות של קבוצות‬
‫אחרות וזלזול בהם‪.‬‬
‫אתניּות (‪ )ethnicity‬תפיסת דמיון בין חברים‬
‫בקבוצת גזע‪ ,‬המובילה אותם לגבש דעות‬
‫קדומות על קבוצות לאומיות אחרות הנתפסות‬
‫בעיניהם כזרות וכחיצוניות להם‪.‬‬
‫אפקט החממה (‪ )greenhouse effect‬תופעה‬
‫ב‬
‫בדלנות (‪ )isolationism‬מדיניות של פרישה‬
‫מכל השתתפות פעילה לצד שחקנים אחרים‬
‫בענייני העולם‪ ,‬ותחת זאת ריכוז מאמצי המדינה‬
‫בניהול ענייניה הפנימיים‪.‬‬
‫בומרנג (‪ )blowback‬הנטייה של פעולות‬
‫הננקטות למען הביטחון הלאומי להביא לתוצאה‬
‫בלתי־מכוונת ובלתי־רצויה המולידה התקפות‬
‫גמול לאחר שחלה הרעה ביחסים בין המדינות‪.‬‬
‫בוררּות (‪ )arbitration‬הליך ליישוב סכסוכים‬
‫שבו צד שלישי מקבל החלטה המחייבת את‬
‫הצדדים המסוכסכים באמצעות ועד מנהל זמני‪,‬‬
‫שהוקם לצורך פסיקה בעניין זה‪.‬‬
‫בחירה רציונלית (‪)rational choice‬‬
‫הליכים לקבלת החלטות על־פי הגדרה קפדנית‬
‫של מצבים‪ ,‬שקילת יעדים‪ ,‬בחינת כל החלופות‪,‬‬
‫ובחירת האופציות שהסבירות להצלחתן בהשגת‬
‫היעדים היא הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫ביורוקרטיה (‪ )bureaucracy‬הסוכנויות‪,‬‬
‫הגופים‪ ,‬המשרדים והמחלקות המנהלים‬
‫את ביצוע הפונקציות של השלטון‬
‫המרכזי ‪ -‬ממשלות של מדינות או של שחקנים‬
‫לא־מדינתיים חוצי־לאומים‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬
‫‪10205-Book 1-592.indb 521‬‬
‫מילון מונחים‬
‫אכיפת שלום (‪)peace enforcement‬‬
‫שימוש בכוח צבאי נגד הצדדים הלוחמים‪,‬‬
‫או האיום להשתמש בו‪ ,‬בדרך־כלל בעקבות‬
‫הסכמה בין־לאומית‪ ,‬כדי לכפות על הצדדים‬
‫ציות להחלטות או לסנקציות שנועדו לקיים או‬
‫לשקם את השלום והסדר‪.‬‬
‫[ה]אמנה למניעת הפצת נשק גרעיני‬
‫(‪)NPT – Nuclear Nonproliferation Treaty‬‬
‫הסכם בין־לאומי שמטרתו למנוע הפצה‬
‫אופקית באמצעות האיסור על המשך המכירות‪,‬‬
‫הרכישות והייצור של נשק גרעיני‪.‬‬
‫אנרכיה (‪ )anarchy‬מצב שבו היחידות‬
‫במערכת הגלובלית אינן כפופות כמעט לשום‬
‫מוסדות עליונים השולטים בהתנהגותן‪.‬‬
‫קביעות שלפיו מנהיגים חייבים להביא בחשבון‬
‫מחליטים להגיע עמה להסכמה בסוגיה כלשהי‪,‬‬
‫כדי ליצור זיקה ברורה בין שיתוף פעולה לבין‬
‫התגמול שיצמח ממנו‪.‬‬
‫ברעיון המדינה המועדפת וברעיון הטיפול הלאומי‪.‬‬
‫אסטרטגיית מידה־כנגד־מידה (‪tit-for-tat‬‬
‫‪ )strategy‬גישת מיקוח הגומלת בעקביות על‬
‫כל הצעה או איום של הצד השני במשא ומתן‬
‫בהצעה או באיום נגדיים; כך‪ ,‬על כל תגמול‬
‫משיבים בתגמול שווה־ערך‪ ,‬ועל כל צעד מעניש‬
‫משיבים בעונשים מקבילים‪.‬‬
‫הגורמת להתחממות כדור הארץ‪ ,‬כאשר הגזים‬
‫המשתחררים משריפת דלק מאובנים פועלים‬
‫כשמיכה המכסה את האטמוספרה‪ ,‬וגורמים‬
‫לעליית הטמפרטורות‪.‬‬
‫ארביטראז' (‪ )arbitrage‬מכירה של מטבע‬
‫(או מוצר) אחד וקנייתו של אחר כדי להפיק‬
‫רווחים מן השינויים בשערי החליפין‪.‬‬
‫באיחוד‪ ,‬בפיקוחו של בנק מרכזי אזורי האחראי‬
‫ארגונים בין־ממשלתיים (– ‪IGOs‬‬
‫‪)Intergovernmental Organizations‬‬
‫מוסדות שהקימו ממשלות‪ ,‬וחבריהם הם‬
‫מדינות‪ ,‬המעניקות למוסדות סמכות לקבל‬
‫החלטות קולקטיביות על ניהול בעיות ספציפיות‬
‫שעל סדר היום העולמי‪.‬‬
‫ארגונים לא־ממשלתיים (– ‪NGOs‬‬
‫‪)Nongovernmental Organizations‬‬
‫ארגונים חוצי־לאומים של אנשים פרטיים‬
‫המייעצים לאו"ם‪ .‬הם כוללים איגודים מקצועיים‪,‬‬
‫קרנות‪ ,‬תאגידים רב־לאומיים במדינות שונות‪,‬‬
‫המתאגדים יחד לקידום אינטרסים משותפים‪.‬‬
‫ארצות מפותחות (‪)developed countries‬‬
‫קטגוריה המשמשת את הבנק העולמי לזיהוי‬
‫ארצות בצפון העולמי‪ ,‬שבהן שיעור ההכנסה‬
‫הלאומית הגולמית השנתית לנפש עומדת על‬
‫‪ 12,476$‬או יותר (‪.)WDI, 2013‬‬
‫שאבדו‪ ,‬כדי שגבולותיה החדשים של המדינה לא‬
‫"לקפוץ על העגלה" (‪ )bandwagoning‬הנטייה‬
‫של מדינות חלשות לחפש בריתות הגנה עם‬
‫המעצמה החזקה ביותר‪ ,‬בלי קשר לאידיאולוגיה‬
‫של מעצמה זו או לסוג המשטר הנהוג בה‪ ,‬כדי‬
‫להגדיל את הביטחון הלאומי שלהן‪.‬‬
‫"על סף התהום" (‪ )brinkmanship‬נטילה‬
‫מכוונת ומסוכנת של סיכונים עצומים בתהליך‬
‫המיקוח עם האויב‪ ,‬כגון איום בהתקפה גרעינית‪,‬‬
‫כדי לכפות עליו כניעה‪.‬‬
‫א‬
‫אומות לא־מדינתיות (‪)nonstate nations‬‬
‫קבוצות לאומיות או אתניות הנאבקות להשגת‬
‫עצמה ו‪/‬או מעמד של מדינה‪.‬‬
‫אופי לאומי (‪ )national character‬המאפיינים‬
‫הקיבוציים המיוחסים לאנשים החיים במדינה‪.‬‬
‫אי אפליה (‪ )nondiscrimination‬העיקרון‬
‫שלפיו מוצרים שיוצרו בכל המדינות החברות‬
‫צריכים לקבל יחס שווה‪ ,‬כפי שהוא מתגלם‬
‫אי־שוויון מגדרי (‪)gender inequality‬‬
‫הבדלים בין גברים לנשים בהזדמנויות ובתגמול‪,‬‬
‫שמכתיבים הערכים המנחים את מדיניות החוץ‬
‫והפנים של המדינה‪.‬‬
‫אידיאולוגיה (‪ )ideology‬מערך עקרונות יסוד‬
‫פילוסופיים שמנהיגים ואזרחים ַמ ְבנים כקולקטיב‬
‫לגבי הפוליטיקה‪ ,‬האינטרסים של שחקנים‬
‫פוליטיים‪ ,‬והדרך שבה על אנשים להתנהג‪.‬‬
‫איחוד מטבע אזורי (‪regional currency‬‬
‫‪ )union‬צירוף של ריבונות המדינות‬
‫המשתתפות לצורך יצירת מטבע אחיד משותף‬
‫(כגון האירו של האיחוד האירופי) ומערכת‬
‫מוניטרית יחידה לכל מדינות האזור החברות‬
‫על גוש המטבע‪.‬‬
‫אימפריאליזם (‪ )imperialism‬מדיניות של‬
‫הרחבת עצמתה של מדינה באמצעות כיבוש‬
‫ו‪/‬או שליטה צבאית בשטח זר‪.‬‬
‫אינטגרציה של הסחר (‪)trade integration‬‬
‫ההפרש בין שיעורי הצמיחה בהיקף הסחר לבין‬
‫התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג)‪.‬‬
‫אינטגרציה פוליטית (‪)political integration‬‬
‫התהליכים והפעילויות שבאמצעותם האוכלוסיות‬
‫של רוב המדינות‪ ,‬או כולן‪ ,‬מעבירות את נאמנותן‬
‫המדינית ליחידה פוליטית וכלכלית אחת משולבת‪.‬‬
‫אינטרס לאומי (‪ )national interest‬היעדים‬
‫שמדינות חותרות להשיג כדי למקסם את מה‬
‫שהן תופסות באופן אנוכי כטוב בעבורן‪.‬‬
‫ִא ֶיר ֶדנטיזם (‪ )irredentism‬תנועה של קבוצה‬
‫לאומית אתנית לכיבוש מחדש בכוח של שטחים‬
‫יפרידו עוד בין חברי הקבוצה‪.‬‬
‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬
‫‪30/08/2016 13:12:44‬‬
 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫דו־קיום בשלום (‪)peaceful coexistence‬‬
‫הדוקטרינה שגיבש מנהיג ברית המועצות‬
‫ניקיטה חרושצ'וב ב־‪ ,1956‬שלפיה המלחמה בין‬
‫הקפיטליזם לקומוניזם איננה בלתי־נמנעת וכי‬
‫אפשר לנהל את התחרות הבין־גושית בדרכי‬
‫שלום‪.‬‬
‫דוקטרינת ּבּוש (‪)Bush Doctrine‬‬
‫המדיניות החד־צדדית של ממשל הנשיא ג'ורג'‬
‫וו' בוש‪ ,‬המכריזה כי ארצות הברית תקבל‬
‫החלטות על־פי האינטרסים הלאומיים של‬
‫אמריקה‪ ,‬כפי שהיא תופסת אותם‪ ,‬ולא על־פי‬
‫מענה על תלונות של ארצות אחרות או במטרה‬
‫להשיג את הסכמתן‪.‬‬
‫דוקטרינת המלחמה הצודקת (‪just war‬‬
‫‪ )doctrine‬הקריטריונים המוסריים המשמשים‬
‫לזיהוי הזמן שבו אפשר לצאת למלחמה צודקת‪,‬‬
‫וכיצד יש להילחם מרגע שהתחילה‪.‬‬
‫דוקטרינת טרומן (‪)Truman Doctrine‬‬
‫הכרזתו של הנשיא הארי ס' טרומן‪ ,‬שלפיה‬
‫מדיניות החוץ של ארצות הברית תפעיל‬
‫התערבות צבאית התומכת בעמים שיזדהו‬
‫עם ארצות הברית נגד הכפפתם לשליטה‬
‫קומוניסטית חיצונית‪.‬‬
‫דטנט (‪ )détente‬אסטרטגיה השואפת‬
‫להרפות את המתיחות בין יריבים ולהפשיר‬
‫ביניהם את היחסים‪ ,‬כדי לצמצם את האפשרות‬
‫למלחמה‪.‬‬
‫דילמת הביטחון (‪)security dilemma‬‬
‫הנטייה של מדינות לראות את ההתחמשות‬
‫ההגנתית של יריביה כמאיימת‪ ,‬בתגובה לכך הן‬
‫מתחמשות‪ ,‬וכך נפגע הביטחון הלאומי של כל‬
‫המדינות‪.‬‬
‫דילמת הפעולה הקיבוצית (‪collective action‬‬
‫‪ )dilemma‬פרדוקס בשאלת האספקה של‬
‫מוצרים קיבוציים‪ ,‬שלפיו אם אין שום אחריותיות‬
‫לתשלום עלויות התחזוקה או האספקה של‬
‫המוצר‪ ,‬הוא עלול לחדול מלהתקיים‪.‬‬
‫דיני לחימה (‪ )jus in bello‬מרכיב בדוקטרינת‬
‫המלחמה הצודקת המציב מגבלות לשימוש‬
‫קביל בכוח‪.‬‬
‫גישה ניאו־קונסרווטיבית (‪)neoconservative‬‬
‫דיני שימוש בכוח (‪ )jus ad bellum‬מרכיב‬
‫בדוקטרינת המלחמה הצודקת הקובע את‬
‫הקריטריונים שעל־פיהם אפשר לפתוח‬
‫במלחמה צודקת‪.‬‬
‫דיסוננס קוגניטיבי (‪)cognitive dissonance‬‬
‫הנטייה הפסיכולוגית הכללית של בני אדם‬
‫להכחיש פערים בין אמונות קיימות לבין מידע‬
‫דיפלומטיה (‪ )diplomacy‬תקשורת ומשא‬
‫חדש‪.‬‬
‫ומתן בין שחקנים גלובליים‪ ,‬שאינם נשענים על‬
‫שימוש בכוח ומחפשים פתרון שיתופי‪.‬‬
‫דיפלומטיה של אילוץ (‪coercive‬‬
‫‪ )diplomacy‬שימוש באיומים או בכוח צבאי‬
‫מוגבל כדי לשכנע את היריב לשנות את מדיניות‬
‫החוץ ו‪/‬או הפנים שלו‪.‬‬
‫‪523750230 tzachi.oneatgmail.com‬‬
‫‪10205-Book 1-592.indb 522‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬
‫ג‬
‫בתיאוריה הליברלית‪ ,‬המודד את רמת ההגנה‬
‫גוש אוכלוסייה צעירה (‪)youth bulge‬‬
‫אוכלוסייה צעירה שיש לה קצב גידול מהיר‪,‬‬
‫הנחשבת לגורם המגביר את נטייתן של מדינות‬ ‫האינטרסים של המדינה בתחום הצבא והביטחון‬
‫למלחמות אזרחים‪.‬‬
‫גיאו־כלכלה (‪ )geo-economics‬הקשר בין‬
‫גיאוגרפיה לבין התנאים הכלכליים וההתנהגות‬ ‫הפסיכולוגי של מדינה מן הפחד שמא לא תהיה‬
‫של מדינות‪ ,‬הקובע את רמות הייצור‪ ,‬הסחר‬
‫והתצרוכת של סחורות ושירותים‪.‬‬
‫גיאופוליטיקה (‪ )geopolitics‬הקביעה‬
‫התיאורטית‪ ,‬שלפיה מדיניות החוץ של מדינות‬
‫נקבעת על־פי מיקומן‪ ,‬משאבי הטבע שלהן‬
‫וסביבתן הפיזית‪.‬‬
‫גידולים מהונדסים גנטית (‪transgenic‬‬
‫‪ )crops‬סוגי גידולים חדשים בעלי תכונות‬
‫משופרות שנוצרו באופן מלאכותי באמצעות‬
‫הנדסה גנטית‪ ,‬המכליאה גנים של מינים שאינם‬
‫מתרבים ביניהם בדרך הטבע‪.‬‬
‫גלובליזציה (‪ )globalization‬תהליך‬
‫ההשתלבות של מדינות באמצעות הגברת‬
‫המגעים‪ ,‬התקשורת והסחר ביניהן‪ ,‬וכן העלאת‬
‫המודעות העולמית לתהליך ההשתלבות‪.‬‬
‫גלובליזציה של הייצור (‪globalization‬‬
‫‪ )of production‬העברת תהליכי הייצור‬
‫למדינות שונות‪ .‬וכך‪ ,‬המוצרים המוגמרים תלויים‬
‫בתשומות מארצות רבות שמחוץ לשוק היעד‬
‫שלהם‪.‬‬
‫גלובליזציה של העבודה (‪globalization‬‬
‫‪ )of labor‬אינטגרציה של שוקי העבודה‪,‬‬
‫המתחייבת מן האופי הגלובלי של הייצור וגם מן‬
‫הגידול בהיקף כוח העבודה העולמי ובניידותו‪.‬‬
‫גלובליזציה של פיננסים (‪globalization of‬‬
‫‪ )finance‬החריגה הגוברת של השווקים‬
‫המקומיים מגבולות הלאום באמצעות שילוב‬
‫זרימת ההון ברחבי העולם‪.‬‬
‫ג'נוסייד (‪ )genocide‬הניסיון להשמיד‪,‬‬
‫לחלוטין או באופן חלקי‪ ,‬קבוצת מיעוט אתני‪,‬‬
‫גזעי‪ ,‬דתי או לאומי‪.‬‬
‫תנועה פוליטית בארצות הברית הקוראת‬
‫להפעלת עצמה צבאית וכלכלית במדיניות החוץ‪,‬‬
‫כדי להביא חופש ודמוקרטיה לארצות אחרות‪.‬‬
‫גשם חומצי (‪ )acid rain‬משקעים שהפכו‬
‫חומציים עקב מגע בין המים לבין גופרית דו־‬
‫חמצנית ותחמוצות חנקן‪.‬‬
‫ד‬
‫דה־קולוניזציה (‪)decolonization‬‬
‫התהליך שבו ארצות שהיו בעבר קולוניות של‬
‫המעצמות הגדולות השיגו עצמאות ריבונית‪.‬‬
‫דו־קוטביות (‪ )bipolarity‬מצב שבו העצמה‬
‫מרוכזת בשני מרכזים מתחרים‪ ,‬ושאר המדינות‬
‫מגדירות את הזדהותן על־פי היחסים שלהן עם‬
‫שתי מדינות העל‪ :‬המעצמות הגדולות היריבות‬
‫או ה"קטבים"‪.‬‬
‫ˆ‬ ‫‪522‬‬
‫ביטחון אנושי (‪ )human security‬מדד נפוץ‬
‫על רווחת היחיד וקידום ביטחונו האישי; בניגוד‬
‫לתיאוריה הריאליסטית‪ ,‬המדגישה את הצבת‬
‫הלאומי לפני כל יעד אחר‪.‬‬
‫ביטחון לאומי (‪ )national security‬החופש‬
‫מסוגלת לעמוד מול איומים מחוץ או מבית על‬
‫הישרדותה ועל ערכיה הלאומיים‪.‬‬
‫ביטחון סביבתי (‪)environmental security‬‬
‫תפיסה שלפיה איומים סביבתיים על מערכות‬
‫החיים העולמיות מסוכנים לא פחות מאיום‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫ביטחון קיבוצי (‪)collective security‬‬
‫משטר ביטחון שהוסכם עליו בין המעצמות‬
‫הגדולות‪ ,‬הקובע כללים לשמירה על השלום‪,‬‬
‫המונחה על־פי העיקרון שלפיו מעשה תוקפנות‬
‫של כל מדינה יזכה לתגובה קיבוצית של כל‬
‫המדינות האחרות‪.‬‬
‫בירוא יערות (‪ )deforestation‬תהליך של‬
‫כריתת הצומח ביערות והשמדתם‪.‬‬
‫בית הדין הבין־לאומי לצדק (– ‪ICJ‬‬
‫‪ )International Court of Justice‬המוסד‬
‫המשפטי העיקרי שהקים האו"ם ליישוב‬
‫סכסוכים משפטיים בין מדינות ולמתן חוות דעת‬
‫מייעצות בסוגיות משפטיות לגופים ביו־לאומיים‬
‫ולעצרת הכללית של האומות המאוחדות‪.‬‬
‫בית הדין הפלילי הבין־לאומי (– ‪ICC‬‬
‫‪ )International Criminal Court‬בית משפט‬
‫שנוסד מכוח אמנה בין־לאומית כדי להביא לדין‬
‫ולהעניש אנשים שביצעו פשעי מלחמה‪.‬‬
‫ּבלֹוגים (‪ )blogs‬יומנים מקוונים המפיצים‬
‫מידע ורעיונות ברחבי העולם‪ ,‬בסגנון כתבות‬
‫עיתונאיות‪.‬‬
‫בניית שלום (‪ )peace building‬פעולות‬
‫הנעשות לאחר מלחמה‪ ,‬בעיקר בעלות אופי‬
‫דיפלומטי וכלכלי‪ ,‬המחזקות ומקימות מחדש את‬
‫התשתיות והמוסדות השלטוניים‪ ,‬כדי למנוע את‬
‫התחדשות הלחימה‪.‬‬
‫בעיית סופיּות התפוצה (‪Nth country‬‬
‫‪ )problem‬הגידול במספר המדינות החדשות‬
‫שברשותן נשק גרעיני‪.‬‬
‫בקרת נשק (‪ )arms control‬הסכמים‬
‫רב־צדדיים או דו־צדדיים לבלימת מרוצי חימוש‬
‫באמצעות הגבלות על הכמויות והסוגים השונים‬
‫של כלי הנשק המותרים למדינות‪.‬‬
‫בריתות (‪ )alliances‬קואליציות של שתי‬
‫מדינות או יותר‪ ,‬המשלבות את יכולותיהן‬
‫הצבאיות ומבטיחות לתאם את מדיניותן כדי‬
‫להגביר את ביטחונן ההדדי‪.‬‬
‫בתי הדין הפליליים הבין־לאומיים‬
‫(‪ )international criminal tribunals‬בתי דין‬
‫מיוחדים שהאו"ם הקים כדי להעמיד לדין את‬
‫האחראים למעשי זוועה במלחמות ולרצח־עם‪,‬‬
‫לעשות צדק עם הקרבנות ולהרתיע מביצוע‬
‫פשעים כאלה בעתיד‪.‬‬
‫‪ADCAFHDCF‬‬
‫‪30/08/2016 13:12:44‬‬
 ‫‪523‬‬ ‫ˆ‬ ‫מילון מונחים‬
‫הנדסה גנטית (‪)genetic engineering‬‬
‫מכלול של כלים המאפשרים העברת גנים‬
‫שונים‪ ,‬כולל כאלה המגיעים ממינים שאינם בני‬
‫הכלאה‪ ,‬במטרה להשביח גידולים‪.‬‬
‫הנטל היחסי של ההוצאה הצבאית (‪relative‬‬
‫‪)burden of military spending‬‬
‫מדד של הנטל הכלכלי בעקבות פעילות צבאית‪,‬‬
‫המחושב על־פי החלק מתוך התוצר המקומי‬
‫הגולמי שכל מדינה מקצה להוצאות צבאיות‪.‬‬
‫הנציבות האירופית (‪European‬‬
‫‪ )Commission‬הגוף המבצע האחראי לניהול‬
‫האדמיניסטרטיבי של האיחוד האירופי‪.‬‬
‫הסכמי סאלט‪/‬השיחות להגבלת נשק‬
‫אסטרטגי (‪SALT – Strategic Arms‬‬
‫‪ )Limitation Talks‬שני מערכי הסכמות‬
‫שהושגו בסדרת שיחות שהתנהלו בשנות‬
‫השבעים בין ארצות הברית לברית המועצות‪,‬‬
‫והציבו הגבלות על פריסת מערכות אסטרטגיות‬
‫לשיגור נשק גרעיני‪.‬‬
‫הסכם סורט‪/‬האמנה לצמצום נשק אסטרטגי‬
‫התקפי (‪SORT – Strategic Offensive‬‬
‫המסבירה כיצד להתנהגות רציונלית של יחידים‬
‫‪ )Reduction Treaty‬הסכם בין ארצות‬
‫הברית לרוסיה על הפחתת מספר ראשי הקרב‬
‫האסטרטגיים שבידיהן לטווח שבין ‪2,200-1,700‬‬
‫ראשי קרב לכל אחת מהן‪ ,‬עד ‪.2012‬‬
‫הסכם קלוג־בריאן (‪)Kellogg-Briand Pact‬‬
‫אמנה רב־צדדית שגובשה ב־‪ 1928‬ושללה את‬
‫חוקיותה של המלחמה כשיטה ליישוב סכסוכים‬
‫בין מדינות‪.‬‬
‫הסכמי הגנה (‪ )alignments‬ההסכמה של‬
‫מדינה ניטרלית‪ ,‬המאוימת על־ידי אויבים זרים‪,‬‬
‫לקשר מיוחד שאינו מגיע לכדי ברית רשמית‬
‫עם מעצמה חזקה ממנה‪ ,‬המסוגלת להגן עליה‬
‫מפני התקפה‪.‬‬
‫הסכמי סחר אזוריים (‪RTAs – regional trade‬‬
‫‪ )agreements‬אמנות המביאות לאינטגרציה‬
‫כלכלית של המדינות החברות באמצעות‬
‫הנמכת המחסומים לסחר ביניהן‪.‬‬
‫הסכמי סטארט‪/‬האמנה להפחתת נשק‬
‫אסטרגי (‪START – Strategic Arms‬‬
‫תחרות חסרת מעצורים היא התנהגות מקובלת‬
‫‪ )Reduction Treaty‬סדרת שיחות משא‬
‫ומתן בין ארצות הברית לרוסיה‪ ,‬שהחלו ב־‪1993‬‬
‫ונמשכו בהסכם ‪ START-III‬מ־‪ ,1997‬שרוסיה‬
‫אישרה ב־‪ ;2000‬ההסכמים כוללים התחייבות‬
‫לצמצם את ארסנל הנשק הגרעיני שבידי שני‬
‫הצדדים ב־‪ 80%‬לעומת השיא שנרשם בתקופת‬
‫המלחמה הקרה‪ ,‬במטרה להפחית את הסיכון‬
‫לפרוץ מלחמה גרעינית‪.‬‬
‫הסכמים דו־צדדיים (‪bilateral‬‬
‫‪ )agreements‬מגעים והסכמות בין שתי‬
‫מדינות‪ ,‬כגון הסכמי בקרת נשק המושגים‬
‫במשא ומתן מתוך שיתוף פעולה‪ ,‬לקביעת‬
‫תקרה מוסכמת לרמת הכוח הצבאי שלהן‪.‬‬
‫הסכמים להסדרת השוק (‪OMAs – orderly‬‬
‫‪ )market arrangements‬הגבלות מרצון‬
‫על היצוא‪ ,‬במסגרת הסכמים בין ממשלות‬
‫להתנהלות על־פי כללי סחר מוגדרים‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬
‫‪10205-Book 1-592.indb 523‬‬
‫הדרום העולמי (‪ )Global South‬מונח‬
‫המחליף כיום את המונח "עולם שלישי"‪ ,‬ובא‬
‫לתאר ארצות פחות מפותחות‪ ,‬הממוקמות‬
‫בעיקר בחצי הכדור הדרומי‪.‬‬
‫ההסכם לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני‪/‬‬
‫אמנת ‪Intermediate Range Nuclear( INF‬‬
‫‪ )Forces [INF] Treaty‬ההסכם בין ארצות‬
‫הברית לרוסיה לחיסול קטגוריה שלמה של כלי‬
‫נשק גרעיניים באמצעות פירוק ופינוי כל הטילים‬
‫הקרקעיים והמשגרים לטווח בינוני וקצר (בין‬
‫‪ 480‬ל־‪ 5,600‬ק"מ) הפרוסים באירופה‪.‬‬
‫החובה להגן (‪)responsibility to protect‬‬
‫עיקרון שאומץ פה אחד בהחלטת העצרת‬
‫הכללית של האו"ם ב־‪ ,2005‬ואשר לפיו‪,‬‬
‫הקהילה הבין־לאומית מחויבת להגן על‬
‫אוכלוסיות מפשעי מלחמה‪ ,‬מטיהור אתני‪,‬‬
‫שמנהיגים רבים‪ ,‬בעיקר באירופה‪ ,‬דוגלים בה;‬
‫מרצח־עם ומפשעים נגד האנושות‪.‬‬
‫אף שהם מכירים במיעוט החלופות לקפיטליזם‬
‫הטרגדיה של נחלת הכלל (‪tragedy of the‬‬
‫‪ )commons‬דימוי רווח המסביר את השפעת‬
‫התנהגות האדם על המערכת האקולוגית‪,‬‬
‫להתערבות ממשלתית‪ ,‬המיועדת לשמר צדק‬
‫בשירות האינטרס העצמי האנוכי שלהם יכולה‬
‫להיות השפעה הרסנית ובלתי־רצויה לכול‪.‬‬
‫היטלים למניעת היצף (‪antidumping‬‬
‫‪ )duties‬מכסים המוטלים על מדינה מייצאת‪,‬‬
‫כדי למנוע מכירת מוצר החשוד שהוא נמכר‬
‫במחיר הנמוך מן העלות הדרושה לייצורו‪.‬‬
‫היטלים נוגדי סבסוד (‪countervailing‬‬
‫‪ )duties‬מכסי מגן ממשלתיים שנועדו לקזז‬
‫סובסידיות שהוענקו על־פי החשד ליצרנים זרים‬
‫על־ידי ממשלותיהם‪.‬‬
‫היצע הכסף (‪ )money supply‬סך כל כמות‬
‫הכסף במחזור‪ ,‬בחישוב הכולל פקדונות ביקוש‬
‫מידי‪ ,‬כגון חשבונות עו"ש בבנקים מסחריים‪,‬‬
‫והפקדות לזמן קצוב‪ ,‬כגון חשבונות חיסכון‬
‫ואיגרות חוב‪.‬‬
‫הישרדות החזקים ביותר (‪survival of‬‬
‫‪ )the fittest‬תפיסה ריאליסטית שנגזרה‬
‫מתיאוריית האבולוציה של צ'ארלס דרווין‪ ,‬שלפיה‬
‫התעשייה המקומית‪ ,‬שלפיו המדינות המייצאות‬
‫מבחינה מוסרית לצורך הישרדות‪ ,‬גם אם‬
‫המעשים מפרים את הציווי המוסרי לא להרוג‪.‬‬
‫הכנסה לאומית גולמית ‪ -‬הל"ג (‪GNI – gross‬‬
‫‪ )national income‬מדד היקף הייצור של‬
‫סחורות ושירותים במדינה בנקודת זמן נתונה‪,‬‬
‫המשמש להגדרת התחום הגיאוגרפי של הייצור‪.‬‬
‫שיעור זה מודד את היקף הייצור של אזרחים או‬
‫חברות מבלי להתייחס למקום הייצור‪.‬‬
‫הליכי תפעול תקניים (‪SOPs – standard‬‬
‫‪ )operating procedures‬כללים לקבלת‬
‫החלטות על סוגי מצבים ספציפיים‪.‬‬
‫המלחמה הקרה (‪ )Cold War‬יריבות שארכה‬
‫‪ 44‬שנים (‪ )1991-1947‬בין ארצות הברית‬
‫לברית המועצות‪ ,‬וכן בין הקואליציות המתחרות‬
‫בהנהגתן‪ ,‬שבה ביקשה כל אחת ממעצמות העל‬
‫לבלום את התפשטותה של האחרת ולהשיג‬
‫עליונות עולמית‪.‬‬
‫דיפלומטיה של מניעה (‪preventive‬‬
‫‪ )diplomacy‬פעולות דיפלומטיות הננקטות‬
‫לפני משבר שאפשר לצפותו מראש כדי למנוע‬
‫את מעשי האלימות או להגבילם‪.‬‬
‫דיפלומטיה של ספינת תותחים (‪gunboat‬‬
‫‪ )diplomacy‬הפגנת כוח צבאי‪ ,‬שלאורך‬
‫ההיסטוריה התבטאה בצי של ספינות מלחמה‪,‬‬
‫במטרה להפחיד את היריב‪.‬‬
‫דמוגרפיה (‪ )demography‬חקר שינויים‬
‫באוכלוסייה‪ ,‬מקורותיהם והשפעתם‪.‬‬
‫דמוקרטיה חוקתית (‪constitutional‬‬
‫‪ )democracy‬תהליכים שלטוניים המאפשרים‬
‫לאנשים‪ ,‬באמצעות נציגיהם הנבחרים‪ ,‬להפעיל‬
‫את כוחם ולהשפיע על מדיניות המדינה‪.‬‬
‫דרך שלישית (‪ )Third Way‬גישת משילּות‬
‫הליברלי‪ ,‬הם שואפים לרכך את השפעתו‬
‫החברתית האכזרית של האינדיווידואליזם‬
‫של השוק החופשי באמצעות מתן אפשרות‬
‫חברתי ולמנוע את הקיפוח והמחסור הנגרמים‬
‫משיבושים בכלכלה העולמית‪.‬‬
‫ה‬
‫האיחוד האירופי (‪)EU – European Union‬‬
‫ארגון אזורי שנוצר בעקבות מיזוג בין קהילת‬
‫הפחם והפלדה האירופית‪ ,‬קהילת האנרגיה‬
‫האטומית של אירופה והקהילה הכלכלית‬
‫האירופית (שנקראה עד ‪ 1993‬בשם "הקהילייה‬
‫האירופית‪/‬השוק המשותף")‪ ,‬ומאז התרחב הן‬
‫גיאוגרפית הן בסמכויותיו‪.‬‬
‫הארצות הפחות מפותחות מכולן בקטגוריית‬
‫הארצות הפחות מפותחות (– ‪LLDCs‬‬
‫‪least developed of the less developd‬‬
‫‪ )countries‬הארצות העניות ביותר בדרום‬
‫העולמי‪.‬‬
‫הגבלות מרצון על היצוא (‪VERs – voluntary‬‬
‫‪ )export restrictions‬אמצעי הגנה על‬
‫מסכימות ביניהן להגביל את המשלוחים של‬
‫מוצר מסוים לארץ מסוימת‪ ,‬כדי להרתיע אותה‬
‫מהטלת מכסות יבוא מכבידות עוד יותר‪.‬‬
‫הגנה נגד טילים בליסטיים (‪BMD – ballistic‬‬
‫‪ )missile defense‬מערכת מתוכננת נגד‬
‫טילים בליסטיים המשתמשת בלייזרים חלליים‬
‫להשמדת הטילים הגרעיניים של האויב לפני‬
‫חדירתם לאטמוספרה של כדור הארץ‪.‬‬
‫הגדרה עצמית (‪)self-determination‬‬
‫הדוקטרינה הליברלית שלפיה לבני אדם יש‬
‫הזכות להחליט בעצמם על אופי השלטון הרצוי‬
‫להם‪.‬‬
‫הגמון (‪ )hegemon‬מדינה בעמדת יתרון‪,‬‬
‫המסוגלת לשלוט בהתנהלות היחסים הבין־‬
‫לאומיים הפוליטיים והכלכליים‪.‬‬
‫הדדיות (‪ )reciprocity‬הורדה הדדית של‬
‫חסמים לסחר‪.‬‬
‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬
‫‪30/08/2016 13:12:44‬‬
 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫ז‬
‫זכויות אדם (‪ )human rights‬הזכויות‬
‫הפוליטיות והחירויות האזרחיות שהקהילה‬
‫הבין־לאומית מכירה בהן כטבעיות‪ ,‬שאי־אפשר‬
‫לשלול אותן‪ ,‬ואשר תקפות לכל בני האדם בכל‬
‫הארצות מכוח היותם בני אנוש‪.‬‬
‫ח‬
‫שלפיה מנהיגים יוזמים‪ ,‬לעתים‪ ,‬מלחמה מעבר‬
‫חברה אזרחית (‪ )civil society‬קהילה‬
‫המאמצת נורמות ואמות מידה מוסריות‬
‫משותפות לניהול קולקטיבי של בעיות בלא‬
‫מקומיות מעוררות מחלוקת ומבעיות פנימיות‪.‬‬
‫כפייה‪ ,‬בדרכי שלום ובאמצעות קבלת החלטות‬
‫בהליכים דמוקרטיים מתוך מטרה לשפר את‬
‫רווחת האנושות‪.‬‬
‫ִח ְברּות (‪ )socialization‬תהליכים‬
‫שבאמצעותם בני אדם לומדים לקבל אמונות‪,‬‬
‫ערכים והתנהגויות הרווחים בתרבות של חברה‬
‫נתונה‪.‬‬
‫חד־צדדיות (‪ )unilateralism‬גישה הנשענת‬
‫על אסטרטגיות עצמאיות במדיניות החוץ‪.‬‬
‫חד־קוטביות (‪ )unipolarity‬מצב שבו‬
‫למערכת הגלובלית יש מרכז עצמה אחד או‬
‫הגמון יחיד‪.‬‬
‫חד־רב־קוטבית (‪ )uni-multipolar‬מערכת‬
‫כלל־עולמית שיש בה מעצמה שלטת יחידה‪,‬‬
‫אבל יישוב סוגיות בין־לאומיות חשובות מחייב‬
‫תמיד פעולה של המעצמה השלטת בצירוף‬
‫פעולתן של מעצמות גדולות נוספות‪.‬‬
‫של הפרות גסות של זכויות האדם שלהם ושל‬
‫חֹוללּות פוליטית (‪ )political efficacy‬המידה‬
‫ְ‬
‫שבה ביטחונם העצמי של קובעי המדיניות נוטע‬
‫בהם את האמונה שהם מסוגלים לבחור בחירה‬
‫רציונלית יעילה‪.‬‬
‫ההיסטוריה להתיש את כוחו ברדיפה אחר יעדים‬
‫חורף גרעיני (‪ )nuclear winter‬הקור הצפוי‬
‫לרדת על העולם בשל שינוי האקלים של כדור‬
‫הארץ בעקבות הנשורת הרדיואקטיבית במקרה‬
‫של שימוש בנשק גרעיני; אלה יחסמו את אור‬
‫השמש וישמידו את בעלי החיים והצמחים‬
‫שיצליחו לשרוד את הפיצוץ הראשון‪.‬‬
‫חסידי קרן השפע (‪)Cornucopians‬‬
‫אופטימיסטים המפקפקים בגישות מגבילות־‬
‫צמיחה וטוענים‪ ,‬כי השוק החופשי שומר‬
‫ביעילות על איזון טבעי בין גודל האוכלוסייה‪,‬‬
‫המשאבים והסביבה‪.‬‬
‫חסמים לא־מכסיים (‪NTBs – nontariff‬‬
‫‪ )barriers‬אמצעים שאינם מכסי מגן‪ ,‬המפלים‬
‫לרעה מוצרי יבוא מבלי להטיל מיסוי ישיר‪,‬‬
‫ונמצאים מחוץ לתחום הפיקוח של מנגנוני‬
‫האסדרה הבין־לאומיים‪.‬‬
‫חשיבה סכמתית (‪)schematic reasoning‬‬
‫תהליך חשיבה שבאמצעותו מידע חדש מתפרש‬
‫על־פי מבנה זיכרון‪ ,‬סכמה‪ ,‬המכילה רשת של‬
‫סוגי תסריטים‪ ,‬מטפורות ואפיונים פשטניים של‬
‫התופעות והאובייקטים הנצפים‪.‬‬
‫חשיבה קבוצתית (‪ )groupthink‬הנטייה של‬
‫חברים בקבוצה לקבל את העמדות השולטות‬
‫בקבוצה ולהסכים עמן‪ ,‬במקום להתייצב ולהגן‬
‫על דעתם‪.‬‬
‫‪10205-Book 1-592.indb 524‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪524‬‬
‫התיאוריה הקומוניסטית של האימפריאליזם‬
‫(‪)communist theory of imperialism‬‬
‫הסכמים מרובי־צדדים (‪plurilateral‬‬
‫‪ )agreements‬אמנות בין קבוצת מדינות‬
‫הפרשנות הכלכלית מיסודם של מרקס ולנין‪,‬‬ ‫החברות בארגון הסחר העולמי‪ ,‬המיועדות‬
‫הרואה במלחמות הכיבוש האימפריאליסטיות‬ ‫להסדרה של סוגיה ספציפית מוגדרת‪.‬‬
‫צורך של הקפיטליזם בשווקים זרים כדי לצבור‬
‫הסכמים רב־צדדיים (‪multilateral‬‬
‫הון‪.‬‬ ‫‪ )agreements‬הסכמי שיתוף פעולה בין‬
‫התיאוריה של מלחמה לשם הסחה‬ ‫שלוש מדינות או יותר‪ ,‬שנועדו להבטיח את‬
‫(‪ )diversionary theory of war‬ההשערה‬
‫מימושה של מדיניות מוסכמת ומתואמת‬
‫לטיפול בבעיה משותפת‪ ,‬כגון רמות היכולת של‬
‫לגבול כדרך לחיזוק האחדות הלאומית הפנימית‬ ‫מערכות נשק עתידיות‪.‬‬
‫באמצעות הסחת דעת הציבור במדינה מסוגיות‬
‫העברת סמכויות שלטוניות (‪)devolution‬‬
‫הענקת סמכות מדינית לקבוצות מיעוטים‬
‫התנגשות ציביליזציות (‪clash of‬‬ ‫אתניים ועמים ילידים באזורים מסוימים בתוך‬
‫‪ )civilizations‬התזה השנויה במחלוקת של‬ ‫המדינה‪ ,‬מתוך התפיסה שלפיה מתן אוטונומיה‬
‫חוקר מדע המדינה סמואל הנטינגטון‪ ,‬שלפיה‬ ‫רחבה יותר יחליש את מאמצי הקבוצה להשיג‬
‫במאה ה־‪ 21‬יתנגשו הציביליזציות העיקריות‬ ‫לעצמה עצמאות כמדינה חדשה נפרדת‪.‬‬
‫בעולם זו בזו‪ ,‬מה שיוביל לאנרכיה ולמלחמות‬
‫הפיכה (‪ )coup d’etat‬השתלטות פתאומית‬
‫דומות לאלה שפרצו בין מדינות העולם לכל‬ ‫של קבוצה קטנה על השלטון‪ ,‬המתבצעת לרוב‬
‫אורך חמש־מאות השנים האחרונות‪.‬‬ ‫באמצעים אלימים או בלתי־חוקיים במטרה‬
‫התניה תרבותית (‪)cultural conditioning‬‬ ‫למנות את מנהיגי הקבוצה לשליטי המדינה‪.‬‬
‫השפעת המסורות הלאומיות והערכים‬ ‫הצפון העולמי (‪ )Global North‬מונח‬
‫החברתיים על התנהגות מדינות‪ ,‬במסגרת‬ ‫המשמש לתיאור הארצות העשירות והמתועשות‬
‫ההנחה שלפיה התרבות משפיעה על קבלת‬ ‫בעולם‪ ,‬הממוקמות בעיקר בחצי הכדור הצפוני‪.‬‬
‫ההחלטות הלאומית בסוגיות כגון קבלת‬
‫השימוש בתוקפנות‪.‬‬ ‫הרתעה (‪ )deterrence‬אסטרטגיות מניעה‬
‫המיועדות להניא את היריב מלעשות מעשים‬
‫התערבות הומניטרית (‪humanitarian‬‬ ‫שהיה עושה אלמלא ההרתעה‪.‬‬
‫‪ )intervention‬מדינות זרות או ארגונים‬
‫בין־לאומיים המשתמשים בכוחות לשמירה על‬ ‫השכנת שלום (‪ )peacemaking‬תהליך של‬
‫השלום‪ ,‬כדי להגן על בני אדם הנתונים בסיכון‬ ‫דיפלומטיה‪ ,‬תיווך‪ ,‬משא ומתן‪ ,‬או צורות אחרות‬
‫של יישוב סכסוכים בדרכי שלום‪ ,‬המסדיר את‬
‫רצח המונים‪.‬‬ ‫סיום הסכסוך ופותר את הסוגיות שהובילו אליו‪.‬‬
‫התפשטות־יתר אימפריאלית (‪imperial‬‬ ‫השמדה הדדית מובטחת (‪MAD – mutual‬‬
‫‪ )overstretch‬הנטייה של כל הגמון לאורך‬ ‫‪ )assured destruction‬מצב של הרתעה‬
‫הדדית‪ ,‬שבו שני הצדדים מצוידים ביכולת לשרוד‬
‫אימפריאליים והוצאות צבאיות‪ ,‬המחלישות את‬ ‫מכה ראשונה של נשק להשמדת המונים ולשגר‬
‫כלכלתו בהשוואה ליכולות הכלכליות של יריביו‪.‬‬ ‫מתקפת תגמול שתביא להרס מוחלט של‬
‫היריב‪.‬‬
‫התקרבות (‪ )rapprochement‬בדיפלומטיה‪,‬‬
‫מדיניות החותרת לבסס מחדש יחסים תקינים‬ ‫השערת העייפות ממלחמה (‪war weariness‬‬
‫ולבביים בין אויבים‪.‬‬ ‫‪ )hypothesis‬הרעיון שלפיו לחימה גדולה‬
‫היא עסק יקר מאוד במונחי אבדן חיים והכנסות‪,‬‬
‫ו‬ ‫וכי עלויות אלה מפחיתות את סובלנותה של‬
‫המדינה לנהל מלחמה נוספת‪ ,‬עד שיחלוף די‬
‫וירטואליות (‪ )virtuality‬עולם דימויים של‬ ‫זמן שישכיח את זיכרון המחירים שגבתה‪.‬‬
‫אובייקטים ותופעות‪ ,‬הנוצר באמצעות טכנולוגיית‬
‫מחשב‪ ,‬המייצר תמונה דמיונית של אירועים‪,‬‬ ‫השקעות זרות ישירות (‪FDI – foreign‬‬
‫חוויות ואנשים אמתיים‪.‬‬ ‫‪ )direct investment‬השקעה חוצת־גבולות‬
‫שבאמצעותה אדם או חברה המבוססים בארץ‬
‫ועדות מרכזות (‪ )caucuses‬קבוצות לא־‬ ‫אחת רוכשים או מקימים נכס כגון מפעל או‬
‫פורמליות שאנשים בממשלות ובקבוצות אחרות‬ ‫בנק בארץ אחרת; כך נוצרים קשרים ארוכי‬
‫מצטרפים אליהן על מנת לקדם את האינטרסים‬ ‫טווח ושליטה של תושבים זרים בנכסים‬
‫המשותפים שלהם‪.‬‬ ‫מקומיים‪.‬‬
‫ועידת יאלטה (‪ )Yalta Conference‬מפגש‬ ‫התיאוריה הכלכלית הליברלית הקלאסית‬
‫הפסגה ב־‪ 1945‬בין בעלות הברית המנצחות‬ ‫(‪)classical liberal economic theory‬‬
‫כדי לפתור סוגיות טריטוריאליות שעלו בעקבות‬ ‫זרם חשיבה המבוסס על רעיונותיו של אדם‬
‫המלחמה‪ ,‬ולהסכים על הליכי ההצבעה בארגון‬ ‫סמית בדבר כוחות ההיצע והביקוש הפועלים‬
‫האומות המאוחדות במטרה לנהל‪ ,‬כקולקטיב‪,‬‬ ‫בשוק‪ ,‬המדגיש את התועלות החברתיות‬
‫את הסדר העולמי החדש‪.‬‬ ‫והכלכליות במערכת שבה כל אדם פועל‬
‫בשירות האינטרס העצמי שלו‪.‬‬
‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬
‫‪30/08/2016 13:12:44‬‬
 ‫‪525‬‬ ‫ˆ‬ ‫מילון מונחים‬
‫לוחמת מכה מקדימה (‪preemptive‬‬
‫‪ )warfare‬מתקפת מכה ראשונה מהירה‪,‬‬
‫ַ‬
‫תפיסה בכלכלה הליברלית‪ ,‬שלפיה גם אם אין‬
‫המיועדת להביס את היריב לפני שהוא מסוגל‬
‫להתארגן ולהנחית בעצמו מכה ראשונה או‬
‫תגובת תגמול‪.‬‬
‫ליברליזם (‪)liberalism‬‬
‫פרדיגמה המבוססת על התקווה שהחלת ההיגיון‬
‫והמוסר האוניברסלי על היחסים הבין־לאומיים‬
‫עשויה להוביל לעולם מסודר‪ ,‬צודק ושיתופי‬
‫יותר; הליברליזם מניח כי אנרכיה ומלחמה‬
‫ניתנות לשיטור באמצעות רפורמות מוסדיות‪,‬‬
‫שיעצימו את סמכויות הגופים והחוקים הבין־‬
‫לאומיים‪.‬‬
‫ליברליזם מוטמע (‪)embedded liberalism‬‬
‫הגישה הכלכלית השלטת בתקופת מערכת‬
‫ברטון וודס‪ ,‬ששילבה שווקים בין־לאומיים‬
‫פתוחים עם התערבות המדינה בכלכלה‬
‫המקומית‪ ,‬כדי להשיג יעדים כגון תעסוקה מלאה‬
‫ורווחה חברתית‪.‬‬
‫מ‬
‫ְמ ַא ֵּזן (‪ )balancer‬במערכת של מאזן כוחות‪,‬‬
‫מעצמה גדולה בעלת השפעה אזורית או עולמית‬
‫המפעילה את כובד משקלה להשגת הכרעה כדי‬
‫לתמוך בקואליציה הגנתית‪.‬‬
‫מאזן כוחות (‪)balance of power‬‬
‫התיאוריה שלפיה הסיכוי הגדול ביותר לשמירה‬
‫על השלום והיציבות מתקיים כאשר העצמה‬
‫הצבאית מחולקת בין מדינות‪ ,‬כדי למנוע‬
‫אפשרות שמעצמת־על יחידה או גוש דומיננטי‬
‫ישתלטו על העולם‪.‬‬
‫מבצעי שלום (‪ )peace operations‬קטגוריה‬
‫כללית המקיפה גם פעולות של השכנת שלום‬
‫וגם מהלכי אכיפה‪ ,‬שמטרתם לכונן ולקיים את‬
‫השלום בין הצדדים היריבים‪.‬‬
‫מגוון ביולוגי (‪ )biodiversity‬כלל המגוון של‬
‫מיני החי והצומח החיים במערכות האקולוגיות‬
‫המגוונות שעל פני כדור הארץ‪.‬‬
‫ִמדּבּור (‪ )desertification‬היווצרות מדבריות‬
‫עקב אירוזיה‪ ,‬ניצול־יתר חקלאי ובירוא יערות‪,‬‬
‫ההופכים קרקעות חקלאיות לאדמת חול צחיחה‬
‫שאינה מצמיחה דבר‪.‬‬
‫מדד אי־שוויון מגדרי (‪GII – Gender‬‬
‫‪ )Inequality Index‬מדד המשתמש בנתונים‬
‫על בריאות מערכת המין והרבייה הנשית‪,‬‬
‫העצמה פוליטית והעצמה באמצעות חינוך‬
‫לאום (‪ )nation‬קולקטיב שאנשיו רואים את‬
‫לנשים‪ ,‬והשתתפות נשים בכוח העבודה‪ ,‬כדי‬
‫להעריך באיזו מידה האי־שוויון המגדרי שוחק‬
‫חולקים מוצא אתני‪ ,‬תרבות או שפה משותפים‪.‬‬
‫את הישגי המדינה במדד הפיתוח האנושי‪.‬‬
‫מדד הפיתוח האנושי (‪HDI – Human‬‬
‫‪ )Development Index‬מדד המשתמש‬
‫בנתונים של תוחלת חיים‪ ,‬מספר ממוצע של‬
‫שנות לימוד והכנסה‪ ,‬כדי להעריך את ביצועי‬
‫המדינה בדאגתה לרווחתם ולשלומם של‬
‫תושביה‪.‬‬
‫של היריב במטרה לפגוע במערכות הטכנולוגיות‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬
‫‪10205-Book 1-592.indb 525‬‬
‫יתרון יחסי (‪)comparative advantage‬‬
‫למדינה יתרון מוחלט בייצור מוצר כלשהו‪ ,‬היא‬
‫עדיין תפיק תועלת אם תתמחה בייצור אותם‬
‫המוצרים שהיא יכולה לייצר תמורת עלות‬
‫הזדמנות נמוכה יותר‪.‬‬
‫יתרון מוחלט (‪ )absolute advantage‬רעיון‬
‫של הכלכלה הליברלית‪ ,‬שלפיו מדינה צריכה‬
‫להתמחות רק בייצור המוצרים שעלות הייצור‬
‫המקומי שלהם היא הנמוכה ביותר בשוק‪,‬‬
‫בהשוואה למחירי מוצרים זהים של ארצות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫כ‬
‫כלכלה פוליטית (‪ )political economy‬שדה‬
‫מחקר המתמקד בהצטלבות הפוליטיקה‬
‫והכלכלה ביחסים הבין־לאומיים‪.‬‬
‫כלכלת לסה פר (‪)laissez-faire economics‬‬
‫העיקרון הפילוסופי של שווקים חופשיים וסחר‬
‫חופשי‪ ,‬במטרה להעניק לבני אדם בחירה‬
‫חופשית‪ ,‬שבה מעט אסדרה ממשלתית‪.‬‬
‫כפייה (‪ )compellence‬שיטה של דיפלומטיית‬
‫אילוץ הכרוכה‪ ,‬לרוב‪ ,‬במהלך צבאי שיש בו משום‬
‫הכרזת מלחמה או איום לנקוט מהלך כזה‪ ,‬כדי‬
‫להכריח את היריב לעשות ויתורים נגד רצונו‪.‬‬
‫כפר גלובלי (‪ )global village‬השקפה‬
‫קוסמופוליטית פופולרית‪ ,‬המתארת את צמיחת‬
‫המודעות לעובדה שלפיה כל בני האדם חולקים‬
‫גורל משותף‪ ,‬מכיוון שהעולם הולך והופך לשלם‬
‫אחד משולב‪ ,‬המורכב מקשרי תלות בין כולם‪.‬‬
‫כשל אינדיווידואליסטי (‪individualistc‬‬
‫‪ )fallacy‬הטעות הלוגית בהנחה שלפיה מנהיג‬
‫יחיד‪ ,‬בעל הסמכות החוקית למשול‪ ,‬מייצג את‬
‫האנשים והדעות של האוכלוסייה שבה הוא‬
‫מושל‪ ,‬וכך כל האזרחים נתפסים‪ ,‬בהכרח‪ ,‬כמי‬
‫שאחראים למידות הרעות והטובות של המנהיג‬
‫ומואשמים‪ ,‬או זוכים לשבחים‪ ,‬על התנהגות‬
‫המנהיגים שהוסמכו לדבר בשמם‪.‬‬
‫כשל אקולוגי (‪ )ecological fallacy‬הטעות‬
‫ביסוד ההנחה שלפיה תכונות של אוכלוסייה‬
‫שלמה ‪ -‬תרבות‪ ,‬ארץ או ציביליזציה ‪ -‬הן‬
‫התכונות והעמדות של כל אדם הנמנה עם‬
‫אוכלוסייה זו‪.‬‬
‫ל‬
‫לאחר שספגה מן היריב מתקפת מכה ראשונה‬
‫עצמם כחברים באותה קבוצה משום שהם‬
‫לאומיות (‪ )nationalism‬השקפת עולם‬
‫המאדירה מדינה מסוימת ואת הקבוצה‬
‫הלאומית שחיה בה‪ ,‬ורואה את האינטרס של‬
‫המדינה כערך עליון‪.‬‬
‫לאומיּות אתנית (‪)ethnic nationalism‬‬
‫נאמנות לקהילה תרבותית‪ ,‬אתנית או לשונית‪.‬‬
‫לוחמת מידע (‪)information warfare‬‬ ‫ַ‬
‫התקפות על רשתות התקשורת והמחשבים‬
‫החיוניות להגנתו ולחוסנו הכלכלי‪.‬‬
‫ט‬
‫טיהור אתני (‪ )ethnic cleansing‬חיסול של‬
‫קבוצת מיעוט אתני על־ידי המדינה‪.‬‬
‫טכנולוגיית מידע‬
‫(‪)IT – information technology‬‬
‫טכניקות לאחסון‪ ,‬לאחזור ולהפצת נתונים‬
‫מתועדים וידע מחקרי באמצעות מחשוב‬
‫ורשתות תקשורת‪.‬‬
‫טכנולוגיית תקשורת (‪communications‬‬
‫‪ )technology‬האמצעים הטכנולוגיים‬
‫להעברת מידע ותקשורת‪.‬‬
‫טרור בחסות המדינה (‪state-sponsored‬‬
‫‪ )terrorism‬סיוע‪ ,‬הכשרה‪ ,‬אימון וחימוש‬
‫טרוריסטים זרים על־ידי מדינה במטרה להשיג‬
‫יעדים במדיניות החוץ‪.‬‬
‫טרוריזם (‪ )terrorism‬אלימות מתוכננת‬
‫המכוונת נגד מטרות אזרחיות‪ ,‬באמצעות‬
‫קבוצות לאומניות‪ ,‬חוצות־לאומים או סוכנויות‬
‫חשאיות‪ ,‬לרוב כדי להשפיע ולהשיג מטרות‬
‫פוליטיות ואחרות‪.‬‬
‫טרוריזם פוסט־מודרני (‪postmodern‬‬
‫‪ )terrorism‬לפי וולטר לקר‪ ,‬זהו טרוריזם‬
‫הנשען על מערך מתעצם של שחקנים מגוונים‪,‬‬
‫שיש להם כלי נשק חדשים "כדי לזרוע בהלה‬
‫בחברה ולהביא לשינוי מדיני"‪.‬‬
‫טרמפיסטים (‪ )free riders‬מי שמשיגים‬
‫יתרונות על חשבון אחרים‪ ,‬מבלי להשקיע את‬
‫המחירים והמאמץ הכרוכים בכך‪.‬‬
‫טרנספורמציה (‪ )transformation‬שינוי‬
‫בדפוסי האינטראקציה האופייניים בקרב‬
‫המשתתפים הפעילים ביותר בפוליטיקה‬
‫העולמית‪ ,‬שחשיבותו כה גדולה עד כי נראה‬
‫ש"מערכת גלובלית" שלמה החליפה את‬
‫המערכת הקודמת‪.‬‬
‫י‬
‫יחסים חוצי־לאומים (‪transnational‬‬
‫‪ )relations‬קשרי גומלין החוצים גבולות‬
‫מדיניים‪ ,‬המערבים לפחות שחקן אחד שאיננו‬
‫סוכן של ממשלה או של ארגון בין־ממשלתי‬
‫כלשהו‪.‬‬
‫יכולת מכה שנייה (‪second-strike‬‬
‫‪ )capability‬יכולת המדינה להשיב תגמול גם‬
‫של נשק להשמדת המונים‪.‬‬
‫יכולת נשיאה (‪ )carrying capacity‬המספר‬
‫המרבי של בני אדם ומינים של בעלי חיים‬
‫היכולים להתקיים בתוך שטח נתון‪.‬‬
‫יריבות מתמשכת (‪)enduring rivalries‬‬
‫תחרות רבת שנים הניזונה משנאה הדדית‬
‫עמוקה‪ ,‬המובילה את השחקנים היריבים לנקום‬
‫ולהילחם‪ ,‬לאורך תקופה ממושכת‪ ,‬מבלי לפתור‬
‫את הסכסוך ביניהם‪.‬‬
‫יריבּות פנימית מתמשכת (‪enduring‬‬
‫]‪ )internal rivalry [EIR‬סכסוך אלים ממושך‬
‫בין שלטונות לבין קבוצות מורדים בתוך מדינה‪.‬‬
‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬
‫‪30/08/2016 13:12:44‬‬
 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫מעורבות בררנית (‪)selective engagement‬‬
‫אסטרטגיה־רבתי (‪ )grand strategy‬של מעצמה‬
‫גדולה‪ ,‬המפעילה עצמה כלכלית וצבאית לצורך‬
‫השפעה רק כשמדובר בנסיבות‪ ,‬בארצות או‬
‫בסוגיות עולמיות חשובות במיוחד‪ ,‬באמצעות‬
‫יצירת איזון בין דמות "השוטר העולמי"‪ ,‬המרבה‬
‫להתערב בענייני מדינות אחרות‪ ,‬לבין מדינה‬
‫מסתגרת ומתבדלת שאיננה מתערבת בענייני‬
‫העולם‪.‬‬
‫מעצמות גדולות (‪ )great powers‬הארצות‬
‫החזקות ביותר במערכת הגלובלית‪ ,‬מבחינה‬
‫צבאית וכלכלית‪.‬‬
‫מעצמות עולות (‪)emerging powers‬‬
‫ארצות שהיכולת וההשפעה הפוליטית והכלכלית‬
‫שלהן בתהליך עלייה‪ ,‬והן שואפות למלא תפקיד‬
‫בעל השפעה בסוגיות בין־לאומיות‪.‬‬
‫מערכת מוניטרית בין־לאומית‬
‫(‪)international monetary system‬‬
‫ההליכים הפיננסיים המשמשים לחישוב ערך‬
‫המטבע והתשלומים בין מדינות‪ ,‬כאשר ההון‬
‫מועבר בין גבולות המדינות באמצעות עסקאות‬
‫סחר‪ ,‬השקעות‪ ,‬סיוע חוץ והלוואות‪.‬‬
‫מעשי זוועה (‪ )atrocities‬פעולות אכזריות‬
‫ואלימות נגד קבוצות מטרה של אזרחים או‬
‫שבויי מלחמה‪ ,‬המוגדרות כבלתי־חוקיות על־פי‬
‫המשפט הבין־לאומי‪.‬‬
‫בצפון העולמי למדינה בדרום העולמי‪ ,‬המסוגלת‬
‫מקלט מדיני (‪ )asylum‬הענקת הגנה‬
‫לפליטים הנמלטים מאימת הרדיפות בארץ שבה‬
‫מיקור קרוב (‪ )nearsourcing‬מיקום פעילות‬
‫יש להם אזרחות‪.‬‬
‫מרוץ חימוש (‪ )arms race‬צבירה והגדלה של‬
‫אמצעי לחימה וכוחות מזוינים בידי שתי מדינות‬
‫או יותר‪ ,‬המאיימות זו על זו‪ ,‬כשאת התחרות‬
‫מניעה האמונה שכדי להשיג ביטחון מוכרחים‬
‫להשיג יתרון‪.‬‬
‫מרחב השפעה (‪)sphere of influence‬‬
‫אזור בעולם הנתון לשליטת מעצמה גדולה‪.‬‬
‫עליהם‪ ,‬כדי להגן על היצרנים המקומיים שלהן‪.‬‬
‫מרחב סייבר (‪ )cyberspace‬מטאפורה‬
‫המשמשת לתיאור הרשת האלקטרונית‬
‫העולמית המקשרת בין אנשים‪ ,‬רעיונות‬
‫ואינטראקציות באמצעות האינטרנט‪ ,‬מבלי‬
‫להתחשב בגבולות העולם הגיאו־פוליטי‪.‬‬
‫מרקנטיליזם (‪ )mercantilism‬אסטרטגיית‬
‫סחר של שלטונות המדינה המיועדת לצבירת‬
‫עושר ועצמה באמצעות עידוד היצוא וחסימת‬
‫היבוא‪.‬‬
‫משא ומתן (‪ )negotiation‬שיחה ודיון‬
‫דיפלומטי בין שני צדדים או יותר‪ ,‬במטרה ליישב‬
‫ניגודי אינטרסים ולפתור את הסכסוכים שהם‬
‫מייצרים באמצעות מיקוח וויתורים הדדיים‬
‫בשיטת תן וקח‪.‬‬
‫משבר (‪ )crisis‬מצב שבו סכנת ההסלמה‬
‫לכלל מלחמה היא גבוהה‪ ,‬והזמן העומד לרשות‬
‫הצדדים כדי לקבל החלטות ולהגיע באמצעות‬
‫משא ומתן לפתרונות של פשרה הולך ואוזל‪.‬‬
‫משחק סכום־אפס (‪ )zero-sum game‬כל‬
‫מהלך במערכת יחסים קונפליקטואלית‪ ,‬שבה‬
‫רווח של מתחרה אחד הוא‪ ,‬בהכרח‪ ,‬הפסד של‬
‫מתחרה אחר‪.‬‬
‫‪10205-Book 1-592.indb 526‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬
‫מודרניזציה (‪ )modernization‬השקפה על‬
‫פיתוח הרווחת בדמוקרטיות ליברליות בצפון‬
‫העולמי‪ ,‬שלפיה העושר נוצר באמצעות ייצור‬
‫יעיל‪ ,‬יזמה חופשית וסחר חופשי‪ ,‬וכי העושר‬
‫היחסי של ארצות תלוי בחדשנות טכנולוגית‬
‫ובהשכלה יותר מאשר ב"מתנות מן הטבע"‬
‫דוגמת תנאי אקלים או משאבים‪.‬‬
‫מוסר (‪ )morals‬עקרונות המבהירים את‬
‫ההבדל בין טוב לרע‪.‬‬
‫מוצר ציבורי (‪ )public good‬מוצרים‬
‫קיבוציים‪ ,‬כגון אוויר נקי או אור השמש‪,‬‬
‫שהשימוש בהם לתועלת הציבור פתוח וחופשי‬
‫לכול ואין להם מתחרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם כל אחד‬
‫יכול להשתמש במוצר‪ ,‬המוצר זמין לכול‪.‬‬
‫מוקשי נעל (‪APLs – antipersonnel‬‬
‫‪ )landmines‬אמצעי לחימה הקבורים מתחת‬
‫לפני הקרקע המתפוצצים ברגע שאדם ‪ -‬חייל‬
‫או אזרח ‪ -‬דורך עליהם‪.‬‬
‫מחזורים (‪ )cycles‬הופעתם המחודשת מעת‬
‫לעת של תנאים זהים לאלה שכבר התקיימו‬
‫מדיניות מגן עמומה (‪)murky protectionism‬‬
‫בעבר‪.‬‬
‫מחסה (‪ )sanctuary‬מקום מפלט המעניק‬
‫הגנה‪.‬‬
‫מיקּור חוץ (‪ )outsourcing‬העברת משרות‬
‫על־ידי תאגיד שהמטה שלו נמצא‪ ,‬בדרך־כלל‪,‬‬
‫לספק עובדים מיומנים בשכר נמוך יותר‪.‬‬
‫הייצור או השירות קרוב יותר למקום המכירה‬
‫של המוצר או השירות‪ ,‬לצורכי התייעלות‪.‬‬
‫מכסות יבוא (‪ )import quotas‬הגבלה‬
‫מספרית על כמות המוצרים הספציפיים‬
‫המותרת ליבוא‪.‬‬
‫מכסות יצוא (‪ )export quotas‬חסמים לסחר‬
‫חופשי ששתי מדינות שותפות סחר מסכימות‬
‫מכסי מגן (‪ )tariffs‬מס המוטל על מוצרים‬
‫מיובאים‪.‬‬
‫מלחמה (‪ )war‬מצב שנוצר בתוך מדינות‬
‫(מלחמת אזרחים) או בין מדינות (מלחמה‬
‫בין־מדינתית) ‪ ,‬שבו השחקנים משתמשים‬
‫באמצעים אלימים כדי להשמיד את אויביהם או‬
‫לכפות עליהם כניעה וכיבוש‪.‬‬
‫מלחמה אסימטרית (‪)asymmetric warfare‬‬
‫סכסוך מזוין בין צדדים לוחמים שהפערים‬
‫בכוחם הצבאי רחבים לאין שיעור; לרוב‪ ,‬הצד‬
‫החלש בסכסוך זה הוא שחקן לא־מדינתי הנשען‬
‫על טקטיקות לא קונוונציונליות‪.‬‬
‫מלחמות אזרחים (‪ )civil wars‬מלחמות בין‬
‫קבוצות יריבות בתוך אותה מדינה או של כוחות‬
‫מורדים נגד השלטונות‪.‬‬
‫מלחמת מנע (‪)preventive warfare‬‬
‫התנהלות אסורה לחלוטין על־פי החוק הבין־‬
‫לאומי; מלחמת ברירה שמדינה בוחרת ליזום מול‬
‫אויב‪ ,‬במטרה למנוע ממנו אפשרות לממש כוונות‬
‫שהוא נחשד בהן‪ ,‬לתקוף אותה במועד כלשהו‬
‫בעתיד הרחוק ‪ -‬אם וכאשר יצליח אויב זה להשיג‬
‫את היכולות הצבאיות הנחוצות לצורך זה‪.‬‬
‫ˆ‬ ‫‪526‬‬
‫מדד הפיתוח האנושי בחישוב פערי אי־שוויון‬
‫(‪IHDI - Inequality-adjusted Human‬‬
‫‪ )Development Index‬מדד המביא בחשבון‬
‫את השפעת האי־שוויון על רמת הפיתוח‬
‫האנושי של התושבים במדינה‪.‬‬
‫מדינה (‪ )state‬ישות משפטית עצמאית עם‬
‫ממשלה בעלת שליטה בלעדית על השטח ועל‬
‫האוכלוסייה שבתחומו‪.‬‬
‫מדינות כושלות (‪ )failed states‬ארצות‬
‫ששלטונותיהן מנהלים את מדיניותן בצורה‬
‫כושלת במידה כזו שאזרחיהן מתמרדים נגדם‬
‫ומאיימים במהפכה שתחלק את ארצם למדינות‬
‫נפרדות ועצמאיות‪.‬‬
‫מדינות קטנות (‪ )small powers‬ארצות‬
‫בעלות יכולת והשפעה פוליטית‪ ,‬צבאית או‬
‫כלכלית מוגבלת‪.‬‬
‫מדיניות מגן (‪ )protectionism‬חסמים‬
‫לסחר חוץ‪ ,‬כגון מכסי מגן ומכסות‪ ,‬המגנים על‬
‫התעשיות המקומיות מפני תחרות זרה‪.‬‬
‫חסמים לא־מכסיים לסחר‪ ,‬שאפשר "להחביאם"‬
‫בתוך מדיניות ממשלתית שאינה קשורה במישרין‬
‫לסחר‪ ,‬כגון יזמות סביבתיות והוצאות ממשלתיות‪.‬‬
‫מדיניות מוניטרית (‪)monetary policy‬‬
‫ההחלטות שמקבלים הבנקים המרכזיים של‬
‫המדינות במטרה לשנות את היצע הכסף של‬
‫המדינה‪ ,‬במאמץ לשלוט בכלכלה הלאומית‬
‫ולרסן אינפלציה‪ ,‬למשל באמצעות שינוי כמות‬
‫הכסף במחזור והעלאת שיעורי הריבית או‬
‫הורדתם‪.‬‬
‫מדיניות סחר אסטרטגית (‪strategic trade‬‬
‫‪ )policy‬תמיכה ממשלתית בתעשיות‬
‫מקומיות מסוימות במטרה לעזור להן להשיג‬
‫יתרון תחרותי על פני יצרנים זרים‪.‬‬
‫מהפכה בטכנולוגיה צבאית (– ‪RMT‬‬
‫‪)revolution in military technology‬‬
‫הטכנולוגיות המתוחכמות של אמצעי הלחימה‬
‫החדשים‪ ,‬המאפשרות לנהל מלחמות בלי‬
‫צבאות גדולים‪.‬‬
‫מודל האנשים שעושים את ההיסטוריה‬
‫(‪)history-making individuals model‬‬
‫פרשנות של הפוליטיקה העולמית הרואה‬
‫בהחלטות של מדיניות החוץ המשפיעות על‬
‫מהלך ההיסטוריה תוצרים של מנהיגים נחושים‪,‬‬
‫הפועלים על־פי אמונותיהם האישיות‪.‬‬
‫מודל המלחמה כתהליך מיקוח (‪bargaining‬‬
‫‪ )model of war‬פרשנות הרואה את הפתיחה‬
‫במלחמה בחירה של הצד היוזם לנהל עם האויב‬
‫תהליך מיקוח באמצעות תוקפנות‪ ,‬במטרה‬
‫לנצח בסוגיה כלשהי או להשיג דברי ערך כמו‬
‫שטחים או נפט‪.‬‬
‫מודל הספירלה (‪ )spiral model‬דימוי‬
‫המשמש לתיאור הנטייה של המאמצים לחזק‬
‫את ההגנה‪ ,‬ולהביא להסלמת מרוץ החימוש‪.‬‬
‫מודל הפוליטיקה הביורוקרטית‬
‫(‪ )bureaucratic politics model‬תיאור של‬
‫קבלת החלטות שבו הבחירה במדיניות חוץ‬
‫נתפסת כמבוססת על התמקחויות ועסקאות‬
‫פשרה בין סוכנויות ממשל יריבות ומתחרות‪.‬‬
‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬
‫‪30/08/2016 13:12:44‬‬
 ‫‪527‬‬ ‫ˆ‬ ‫מילון מונחים‬
‫סיוע חוץ (‪ )foreign aid‬עזרה כלכלית‬
‫באמצעות הלוואות ומענקים שהארץ התורמת‬
‫מספקת לארץ המקבלת למטרות מגוונות‪.‬‬
‫סיוע מדינתי לפיתוח (‪ODA – official‬‬
‫‪ )development assistance‬מענקים או‬
‫הלוואות שארצות תורמות מעניקות לארצות‬
‫אחרות‪ ,‬המוזרמים כיום בעיקר באמצעות‬
‫מוסדות סיוע רב־צדדיים‪ ,‬כגון הבנק העולמי‪,‬‬
‫ואשר מטרתם העיקרית לקדם פיתוח כלכלי‬
‫ורווחה כלכלית במדינות עניות‪.‬‬
‫סכסוך (‪ )conflict‬מריבה הפורצת לעתים‬
‫קרובות ביחסים הבין־לאומיים‪ ,‬עקב תפיסה‬
‫מנוגדת של אינטרסים‪.‬‬
‫סכסוך מזוין (‪ )armed conflict‬לחימה בין‬
‫כוחות צבאיים של שתי מדינות (או קבוצות) או‬
‫יותר‪.‬‬
‫סנקציות כלכליות (‪)economic sanctions‬‬
‫פעולות ענישה כלכליות‪ ,‬כגון הפסקת הסחר‬
‫או ניתוק קשרים פיננסיים‪ ,‬ששחקן עולמי‬
‫אחד נוקט נגד שחקן אחר כפעולת גמול על‬
‫התנהגות מעוררת התנגדות‪.‬‬
‫ע‬
‫עולם ראשון (‪ )First World‬הארצות‬
‫המתועשות העשירות יחסית שהמשותף‬
‫ביניהן הוא מחויבות לצורות שונות של מוסדות‬
‫פוליטיים דמוקרטיים ולכלכלת שוק מפותחת‪,‬‬
‫הכוללות את ארצות הברית‪ ,‬יפן‪ ,‬האיחוד‬
‫האירופי‪ ,‬קנדה‪ ,‬אוסטרליה וניו זילנד‪.‬‬
‫עולם שלישי (‪ )Third World‬מונח מימי‬
‫המלחמה הקרה לתיאור הארצות הפחות‬
‫מפותחות באפריקה‪ ,‬אסיה‪ ,‬האיים הקריביים‬
‫ואמריקה הלטינית‪.‬‬
‫עולם שני (‪ )Second World‬בזמן המלחמה‬
‫המשטרים שהוקמו לאחר מלחמת העולם ה־‪,II‬‬
‫הקרה‪ ,‬קבוצת הארצות שכללה את ברית‬
‫המועצות‪ ,‬את בעלות בריתה (דאז) במזרח‬
‫החסמים לזרימה חופשית של סחר והון בעולם‪.‬‬
‫אירופה‪ ,‬ואת סין‪ ,‬שאימצו את הקומוניזם ואת‬
‫התכנון הריכוזי לקידום צמיחה כלכלית‪.‬‬
‫עזרה עצמית (‪ )self-help‬העיקרון שלפיו‬
‫באנרכיה הבין־לאומית כל השחקנים העולמיים‬
‫הם עצמאיים‪ ,‬לפיכך עליהם להסתמך רק על‬
‫עצמם לצורכי ביטחון ורווחה‪.‬‬
‫עידן המידע (‪ )information age‬עידן‬
‫שבו הקצב המהיר של יצירת מידע והעברתו‪,‬‬
‫באמצעות תקשורת המונים‪ ,‬תורמות‬
‫לגלובליזציה של הידע‪.‬‬
‫סחר פנים־תאגידי (‪ )intra-firm trade‬סחר‬
‫עלויות הזדמנות (‪)opportunity costs‬‬
‫במוצרים במצבי גימור שונים ובשירותים שונים‬
‫המחיר שיש לתוצאת ההחלטה לבחור חלופה‬
‫אחת‪ ,‬שפירושה אבדן ההזדמנות לממש רווחים‬
‫מחלופות אחרות‪.‬‬
‫עמים ילידים (‪)indigenous peoples‬‬
‫האוכלוסיות האתניות והתרבותיות ילידות‬
‫מתעצבת‪ ,‬בעיקר‪ ,‬באמצעות השינויים בתכונות‬
‫המקום החיות בתוך ארצות בשליטת ממשלה‬
‫המערכת הגלובלית‪ ,‬כגון תזוזות במאזן הכוחות‪,‬‬
‫הנשלטת על־ידי אחרים‪.‬‬
‫עסקים משולבים גלובלית (‪globally‬‬
‫‪ )integrated enterprises‬תאגידים‬
‫רב־לאומיים המאורגנים במבנה אופקי‪ ,‬שבו‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬
‫‪10205-Book 1-592.indb 527‬‬
‫ניאו־ליברליזם (‪ )neoliberalism‬ההשקפה‬
‫התיאורטית הליברלית ה"חדשה"‪ ,‬המסבירה כיצד‬
‫מוסדות בין־לאומיים מקדמים את השינוי‪ ,‬שיתוף‬
‫הפעולה‪ ,‬השלום והשגשוג בעולם‪ ,‬באמצעות‬
‫תכניות רפורמה קיבוציות‪.‬‬
‫ניאו־ריאליזם (‪ )neorealism‬תיאור תיאורטי‬
‫של התנהגות מדינות‪ ,‬המסביר אותה כמוכתבת‬
‫על־ידי ההבדלים בעצמתן היחסית בתוך המדרג‬
‫הגלובלי‪ ,‬המוגדר בעיקר על־פי התפלגות‬
‫העצמה הצבאית של המדינות‪ ,‬ולא על־פי‬
‫גורמים אחרים‪ ,‬כגון‪ :‬ערכיהן‪ ,‬סוגי המשטר‬
‫הנהוגים בהן או הנסיבות הפנימיות והתנאים‬
‫השוררים בהן‪.‬‬
‫ניטרליות (‪ )neutrality‬דוקטרינה משפטית‬
‫המעניקה למדינות את הזכות לשמור על אי־‬
‫הזדהות ולא לכרות בריתות הגנה הדדיות עם‬
‫אחד מן הצדדים היריבים הנלחמים זה בזה‪.‬‬
‫נפט"א (‪NAFTA – North American Free‬‬
‫‪ )Trade Agreement‬הסכם הסחר החופשי‬
‫של צפון אמריקה‪.‬‬
‫נשק לא קטלני (‪NLWs – nonlethal‬‬
‫‪ )weapons‬מגוון רחב של שיטות "הרג רך"‬
‫בעצימות נמוכה‪ ,‬המיועדות לנטרול אנשים‪,‬‬
‫כלי רכב‪ ,‬מערכות תקשורת‪ ,‬או ערים שלמות‬
‫‪ )attacks‬מכירה מסיבית של מטבע המדינה‪,‬‬
‫של האויב‪ ,‬מבלי להרוג לוחמים או מי שאינם‬
‫מעורבים בלחימה‪.‬‬
‫ס‬
‫סדר יום מדיני (‪ )policy agenda‬הרשימה‬
‫המשתנה של בעיות‪ ,‬או סוגיות‪ ,‬שממשלות‬
‫מקדישות להן תשומת לב מיוחדת בכל רגע‬
‫נתון‪.‬‬
‫סדר כלכלי ליברלי בין־לאומי (‪LIEO – Liberal‬‬
‫‪ )International Economic Order‬מערך‬
‫שנועדו לקדם יציבות מוניטרית ולצמצם את‬
‫סדר כלכלי עולמי חדש (‪NIEO – New‬‬
‫‪ )International Economic Order‬החלטה‬
‫מדינית של האו"ם ב־‪ 1974‬שקראה לדו־שיח‬
‫בין הצפון לדרום‪ ,‬כדי לאפשר לארצות הפחות‬
‫מפותחות של הדרום העולמי להשתתף‬
‫באופן יותר מלא בקביעת המדיניות הכלכלית‬
‫העולמית‪.‬‬
‫סוכנות (‪ )agency‬היכולת של שחקן לקבל‬
‫החלטות‪ ,‬לבחור ולהשיג יעדים‪.‬‬
‫החוצה גבולות לאומיים שיחידות נפרדות של‬
‫אותה חברה עסקית מייצרות ומספקות‪.‬‬
‫סטרוקטורליזם (‪ )structuralism‬הטענה‬
‫הניאו־ריאליסטית שלפיה התנהגות מדינות‬
‫ולא באמצעות הפרטים המכהנים כראשי‬
‫המדינות או שינויים במאפיינים הפנימיים של‬
‫המדינות‪.‬‬
‫משחקים דו־שלביים (‪)two-level games‬‬
‫מושג המתייחס לצורך הגובר של קובעי‬
‫המדיניות לקבל החלטות העומדות הן ביעדים‬
‫הפנימיים הן ביעדי מדיניות החוץ‪.‬‬
‫משטר בין־לאומי‬
‫(‪)international regime‬‬
‫משטר בין־לאומי מגלם את הנורמות‪ ,‬העקרונות‪,‬‬
‫הכללים והמוסדות שסביבם מתאחדות הציפיות‬
‫הכלל־עולמיות לגבי בעיה בין־לאומית ספציפית‪.‬‬
‫משטר אי הפצה (‪)nonproliferation regime‬‬
‫כללים לבלימת מרוץ החימוש‪ ,‬המיועדים‬
‫למניעת ההתפשטות של נשק גרעיני או‬
‫טכנולוגיה גרעינית למדינות שעדיין לא השיגו‬
‫יכולת גרעינית‪.‬‬
‫משטרים (‪ )regimes‬נורמות‪ ,‬כללים והליכים‬
‫מוסכמים לניהול קשרי גומלין בין מערך מדינות‪.‬‬
‫משלוחי כסף (‪ )remittances‬הכסף‬
‫ששולחים מהגרים העובדים בארצות עשירות‬
‫(שהוא כמעט תמיד גבוה יותר מן ההכנסה שהיו‬
‫יכולים להשתכר בעבודה בארצם) למשפחותיהם‬
‫בארצות המוצא‪.‬‬
‫מתקפות ספקולטיביות (‪speculative‬‬
‫הנובעת מציפייה לירידה עתידית בערכו‪.‬‬
‫נ‬
‫נאטו ‪ -‬ארגון הברית הצפון־אטלנטית (‪NATO‬‬
‫‪)– North Atlantic Treaty Organization‬‬
‫ברית צבאית שהוקמה ב־‪ 1949‬כדי להרתיע‬
‫התקפה סובייטית על מערב אירופה‪ ,‬ומאז‬
‫התרחבה והגדירה מחדש את משימתה —‬
‫לא רק שמירה על השלום אלא גם קידום‬
‫הדמוקרטיה בעולם‪.‬‬
‫נגיף הכשל החיסוני האנושי (‪human‬‬
‫]‪ )immunodeficiency virus [HIV‬נגיף היכול‬
‫להוביל למחלה הקטלנית הידועה כתסמונת‬
‫הכשל החיסוני הנרכש (איידס)‪.‬‬
‫נורמות(‪ )norms‬אמות מידה כלליות של‬
‫התנהגות‪ ,‬אשר‪ ,‬לאחר שהתקבלו והוסכמו‪,‬‬
‫מעצבות את הציפיות הקולקטיביות להתנהגות‬
‫הולמת‪.‬‬
‫נורמת האי־התערבות (‪nonintervention‬‬
‫‪ )norm‬עיקרון יסוד בין־לאומי‪ ,‬שהגדיר‬
‫התערבות של מדינה אחת בענייניה הפנימיים‬
‫של מדינה אחרת כלא חוקית‪.‬‬
‫נזילּות בין־לאומית (‪)international liquidity‬‬
‫עתודות נכסים המשמשות ליישוב חשבונות‬
‫בין־לאומיים‪.‬‬
‫נחלת הכלל (‪)the global commons‬‬
‫המאפיינים והמשאבים הפיזיים והאורגניים של‬
‫כדור הארץ כולו ‪ -‬האוויר באטמוספרה והתנאים‬
‫ביבשה ובים ‪ -‬שבהם תלוי קיום חיי האדם‪,‬‬
‫ואשר מהווים את המורשת המשותפת של‬
‫האנושות כולה‪.‬‬
‫ניאו־מלתוסיאנים (‪)neo-Malthusians‬‬
‫פסימיסטים המזהירים מפני הסכנות האקו־‬
‫פוליטיות לגורל העולם בעקבות גידול אוכלוסין‬
‫בלתי־מבוקר‪.‬‬
‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬
‫‪30/08/2016 13:12:45‬‬
 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬
‫פרישה או מרד בדלני (‪secession, or‬‬ ‫פיתוח בר־קיימא (‪sustainable‬‬
‫‪ )separatist revolts‬מאמצים של מיעוט דתי‬ ‫‪ )development‬צמיחה כלכלית שאיננה‬
‫או אתני‪ ,‬לעתים קרובות באמצעים אלימים‪,‬‬ ‫מדלדלת את המשאבים הדרושים לקיום חיים‬
‫להשיג עצמאות מדינית באמצעות הפרדת‬ ‫ולשגשוג‪.‬‬
‫השטח מן הטריטוריה של מדינה ריבונית קיימת‪.‬‬ ‫פליטים (‪ )refugees‬אנשים הנמלטים מארצם‬
‫פשיזם (‪ )fascism‬אידיאולוגיה ימנית קיצונית‬ ‫כדי למצוא מקלט בארץ אחרת עקב פחד‬
‫המקדמת לאומנות קיצונית והקמת חברה‬ ‫מוצדק מרדיפה פוליטית‪ ,‬מהידרדרות הסביבה‬
‫סמכותנית‪ ,‬הבנויה סביב מפלגה יחידה בהנהגת‬ ‫או ממחסור חמור‪.‬‬
‫דיקטטור‪.‬‬ ‫פמיניזם ליברלי (‪)liberal feminism‬‬
‫פשעי מלחמה (‪ )war crimes‬מעשים‬ ‫קטגוריה בתוך התיאוריה הפמיניסטית‪ ,‬הרואה‬
‫המבוצעים בזמן מלחמה‪ ,‬שהקהילה הבין־‬ ‫גברים ונשים כשווים בכישוריהם וביכולותיהם‪,‬‬
‫לאומית מגדירה כפשעים נגד האנושות‪ ,‬ביניהם‬ ‫ומקדמת את ההשתתפות השוויונית של נשים‬
‫מעשי זוועה בשבויי מלחמה של האויב‪ ,‬באזרחים‬ ‫בפרקטיקות ובמוסדות הפוליטיים‪ ,‬המשפטיים‬
‫או באוכלוסיות מיעוטים בתוך המדינה‪.‬‬ ‫והחברתיים הקיימים‪.‬‬
‫פשעים נגד האנושות (‪crimes against‬‬ ‫פמיניזם פוסט־סטרוקטורלי (‪post-structural‬‬
‫‪ )humanity‬קטגוריה של פעילויות שהוכרזו‬ ‫‪ )feminism‬קטגוריה בתיאוריה הפמיניסטית‬
‫כבלתי־חוקיות במשפטי נירנברג‪ ,‬שנערכו נגד‬ ‫המתמקדת בהשלכות השפה הממוגדרת על‬
‫פשעי המלחמה שביצעו הנאצים‪ ,‬ומשמשת‬ ‫הפוליטיקה העולמית‪.‬‬
‫להוקעת מדינות הפוגעות בזכויות אדם‪.‬‬ ‫פמיניזם פוסט־קולוניאלי (‪postcolonial‬‬
‫‪ )feminism‬קטגוריה של התיאוריה‬
‫צ‬ ‫הפמיניסטית‪ ,‬הבוחנת הבדלים בחוויה הנשית‪,‬‬
‫וטוענת כי לא קיימת פרספקטיבה או גישה‬
‫צורך צבאי (‪ )military necessity‬העיקרון‬
‫נשית אוניברסלית אחת ויחידה‪.‬‬
‫המשפטי המצדיק הפרה של דיני מלחמה‬
‫לצורכי הגנה בזמני חירום קיצוניים‪.‬‬ ‫פמיניזם של נקודת מבט (‪standpoint‬‬
‫‪ )feminism‬קטגוריה של פמיניזם הרואה‬
‫צורכי אדם (‪ )human needs‬צורכי היסוד‬
‫בנשים מי שחוות מציאות שונה מאוד מזו של‬
‫הפיזיים‪ ,‬החברתיים והפוליטיים‪ ,‬כגון מזון וחופש‪,‬‬
‫הנחוצים להישרדות האדם ולביטחונו‪.‬‬
‫גברים‪ ,‬ומסיבה זו יש להן נקודת מבט שונה על‬
‫היחסים הבין־לאומיים‪.‬‬
‫צייטגייסט‪/‬רוח הזמן (‪ )Zeitgeist‬נורמות‬
‫פסיקה (‪ )adjudication‬הליך ליישוב‬
‫התרבות השליטות‪ ,‬שעל־פי ההנחה משפיעות‬
‫סכסוכים שבו צד שלישי מגיע להחלטה מחייבת‬
‫על התנהגות האנשים החיים בתקופה מסוימת‪.‬‬
‫לגבי הסכסוך במסגרת הרכב שופטים (טריבונל)‬
‫צפיפות אוכלוסין (‪)population density‬‬ ‫בין־לאומי‪.‬‬
‫מספר האנשים החיים בכל ארץ‪ ,‬אזור‪ ,‬או עיר‪,‬‬
‫פעילות סמויה (‪ )covert operation‬פעילות‬
‫המשמש מדד לריכוז הגיאוגרפי של האוכלוסייה‪,‬‬
‫חשאית בחסות המדינה מחוץ לגבולותיה‪ ,‬כדי‬
‫כפי שהוא מתבטא במרחב הממוצע הזמין לכל‬
‫להשיג מטרות פוליטיות או צבאיות מסוימות‪.‬‬
‫תושב [כלומר‪ ,‬במספר נפשות לקמ"ר]‪.‬‬
‫פער דיגיטלי (‪ )digital divide‬החלוקה בין‬
‫הצפון העולמי העשיר בטכנולוגיית אינטרנט‬
‫ק‬ ‫לבין הדרום העולמי על־פי שיעור המשתמשים‬
‫באינטרנט ומספר השרתים‪.‬‬
‫קבוצה אתנית (‪ )ethnic group‬אנשים‬
‫שזהותם מוגדרת‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬על־ידי‬ ‫פער הדולר (‪ )dollar overhang‬התנאים‬
‫התחושה שהם חולקים לאומיות עתיקת יומין‪,‬‬ ‫שהביאו לסיום עידן ברטון וודס‪ ,‬שבו סך‬
‫שפה‪ ,‬מורשת תרבותית וקשרי קרבה משותפים‪.‬‬ ‫האחזקות בדולרים מחוץ לבנק המרכזי של‬
‫קבוצות אתניות )‪ (ethnic groups‬אנשים‬ ‫ארצות הברית היה גדול מכמות עתודות הזהב‬
‫שהיו בפועל ברשות ארצות הברית כגיבוי לערכו‪.‬‬
‫שזהותם מוגדרת בעיקר באמצעות התחושה‬
‫שהם בנים לעם עתיק‪ ,‬שיש להם לאומיות‪,‬‬ ‫פציפיזם (‪ )pacifism‬האסכולה הרעיונית‬
‫שפה‪ ,‬תרבות ומורשת משותפת‪ ,‬ויש ביניהם‬ ‫הליברלית של המחשבה המוסרית‪ ,‬שאינה‬
‫קרבה ודמיון‪.‬‬ ‫מכירה בשום תנאים או מצבים המצדיקים‬
‫נטילת חיים של אדם אחר‪ ,‬גם אם הדבר נעשה‬
‫קבוצת ה־‪)G-77 – Group of 77( 77‬‬
‫קואליציה של ארצות העולם השלישי שבחסותה‬ ‫ברשות ובסמכות ראש מדינה‪.‬‬
‫מתוך תקווה שאם תבוא על סיפוקה‪ ,‬לא תבוא‬
‫פורסמה ב־‪ 1963‬ההצהרה המשותפת של‬ ‫פצצות חכמות (‪ )smart bombs‬טכנולוגיה‬
‫הארצות המתפתחות‪ ,‬אשר קראה לרפורמה‬ ‫צבאית של הנחיה מדויקת‪ ,‬המאפשרת לפצצה‬
‫שנועדה לאפשר יתר שוויוניות ביחסי הסחר בין‬ ‫לחפש את מטרתה ולשחרר את המטען שלה‬
‫הצפון לדרום‪.‬‬ ‫בדיוק ברגע שבו היא יכולה לגרום נזק מרבי‪.‬‬
‫קביעת סדר יום (‪ )agenda setting‬ההנחה‬ ‫פרדיגמה (‪ )paradigm‬מונח שנגזר מן‬
‫שלפיה כלי תקשורת‪ ,‬בעזרת יכולתם לזהות‬
‫המילה היוונית ‪ ,paradeigma‬שפירושה דוגמה‪,‬‬
‫נושאים ולתת להם פרסום‪ ,‬הם המכתיבים אילו‬
‫דגם‪/‬מודל‪ ,‬או דפוס יסודי; הפרדיגמה ַמבנה את‬
‫בעיות יזכו בתשומת הלב של ממשלות ושל‬ ‫להגדיל את יכולתה לענות על הצרכים האנושיים‬
‫אופן החשיבה על התחום הנחקר‪.‬‬
‫ארגונים בין־לאומיים‪.‬‬
‫‪10205-Book 1-592.indb 528‬‬
‫ˆ‬ ‫‪528‬‬
‫הניהול והייצור ממוקמים במפעלים מקומיים‬
‫במדינות רבות‪ ,‬המייצרים אותם המוצרים‬
‫שהתאגיד משווק בכל העולם‪.‬‬
‫עצמה (‪ )power‬הגורמים המאפשרים‬
‫לשחקן אחד לשנות את התנהגותו של שחקן‬
‫אחר בניגוד להעדפותיו‪.‬‬
‫עצמה רכה (‪ )soft power‬היכולת לצרף‬
‫אחרים למעגל ההשפעה באמצעות גורמים‬
‫מופשטים‪ ,‬דוגמת הפופולריות של ערכי המדינה‬
‫ומוסדותיה‪ ,‬בניגוד ל"עצמה קשה" הכופה את‬
‫רצונה בכוח צבאי‪.‬‬
‫עקרון המדינה המועדפת (‪most-favored‬‬
‫‪ )nation [MFN] principle‬עקרון היסוד של‬
‫גאט"ט הדורש מכל הצדדים יחס לא מותנה‬
‫של אי אפליה בסחר ביניהם‪ ,‬ומדגיש את כלל‬
‫היסוד של ארגון הסחר העולמי‪ ,‬שלפיו כל יתרון‬
‫שאחת המדינות החברות מעניקה למדינה‬
‫אחרת חייב להינתן לכל המדינות החברות‬
‫בארגון הסחר העולמי‪.‬‬
‫ערי־על (‪ )megacities‬אזורים עירוניים‬
‫שאוכלוסייתם עולה על ‪ 10‬מיליוני בני אדם‪.‬‬
‫עתודות מט"ח (‪)reserve currency‬‬
‫יתרות מט"ח גדולות שהממשלות מחזיקות‬
‫לצורך סילוק חובות בין־לאומיים ותמיכה בערך‬
‫המטבע המקומי‪.‬‬
‫פ‬
‫פודקסטים (‪ )podcasts‬תכניות רדיו וטלוויזיה‬
‫שאנשים מפיקים ומפיצים בצורת קבצים‬
‫דיגיטליים להורדה‪.‬‬
‫פוטנציאל העצמה (‪)power potential‬‬
‫היכולות או המשאבים שיש למדינה‪ ,‬הנתפסים‬
‫כחיוניים להפעלת השפעה על אחרים‪.‬‬
‫פוליטיקה עולמית (‪ )world politics‬חקר‬
‫הדרכים שבהן פעילות השחקנים העולמיים‬
‫כרוכה בהפעלת השפעה‪ ,‬על מנת להשיג את‬
‫היעדים והאידיאלים שלהם ולהגן עליהם‪ ,‬וכיצד‬
‫זה משפיע על העולם כולו‪.‬‬
‫פוליטיקת מחסור (‪)politics of scarcity‬‬
‫תפיסה שלפיה חוסר זמינות של משאבים‬
‫הנחוצים לקיום חיים‪ ,‬כגון מזון‪ ,‬אנרגיה או מים‪,‬‬
‫עלול לפגוע בביטחון לא פחות מנזקי מלחמה‪.‬‬
‫פזורות (‪ )diasporas‬הגירה של קבוצות‬
‫דתיות או אתניות לארצות זרות‪ ,‬אף שהן‬
‫ממשיכות להשתייך לארץ המוצא ולקיים את‬
‫מנהגיה‪.‬‬
‫פייסנות (‪ )appeasement‬אסטרטגיה שלפיה‬
‫מדינה אחת עושה ויתורים למדינה אחרת‪,‬‬
‫בתביעות נוספות‪.‬‬
‫פירוק נשק (‪ )disarmament‬הסכמים‬
‫לצמצום או להשמדת מערכות נשק או אמצעים‬
‫התקפיים אחרים‪.‬‬
‫פיתוח (‪ )development‬התהליכים הכלכליים‬
‫והפוליטיים שבאמצעותם מדינה מתפתחת כדי‬
‫הבסיסיים של אזרחיה ולהעלות את רמת חייהם‪.‬‬
‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬
‫‪30/08/2016 13:12:45‬‬
 ‫‪529‬‬ ‫ˆ‬ ‫מילון מונחים‬
‫ריבונות מקובצת (‪)pooled sovereignty‬‬
‫סמכות משפטית שהמדינות החברות בארגון‬
‫בין־ממשלתי מאצילות לארגון כדי שיקבל‬
‫החלטות קולקטיביות באשר להיבטים מוגדרים‬
‫במדיניות הציבורית‪ ,‬שעד אז היו נתונים‬
‫להחלטתה הבלעדית של כל אחת מן הממשלות‬
‫הריבוניות‪.‬‬
‫רמות ניתוח (‪ )levels of analysis‬ההיבטים‬
‫השונים ביחסים בין־לאומיים והסוכנים השונים‬
‫הפועלים בהם‪ ,‬הבוחרים להסביר תופעות‬
‫גלובליות‪ ,‬על־פי השאלה האם המנתח בוחר‬
‫להתמקד ב"שלמים" (המערכת העולמית‬
‫בשלמותה וקולקטיבים גדולים) או ב"חלקים"‬
‫(מדינות בודדות או אנשים)‪.‬‬
‫רמת ניתוח המדינה (‪)state level of analysis‬‬
‫גישה אנליטית המדגישה את האופן שבו‬
‫מאפיינים פנימיים של המדינות משפיעים על‬
‫התנהלותן במדיניות החוץ‪.‬‬
‫רמת ניתוח הפרט (‪individual level of‬‬
‫‪ )analysis‬גישה אנליטית המדגישה את‬
‫המשתנים הפסיכולוגיים והתפיסתיים המניעים‬
‫בני אדם‪ ,‬כגון מקבלי החלטות במדיניות חוץ‬
‫בשם מדינות ושחקנים גלובליים אחרים‪.‬‬
‫רמת ניתוח כלל־עולמית (‪global level of‬‬
‫‪ )analysis‬גישה אנליטית המדגישה את‬
‫השפעת הנסיבות העולמיות על ניהול מדיניות‬
‫החוץ ועל רווחת האנושות‪.‬‬
‫רמת תחלופה בין־דורית (‪replacement-level‬‬
‫‪ )fertility‬שיעור פריון ממוצע שבו כל זוג‬
‫הורים מחליף את עצמו בשני ילדים‪ ,‬באופן שבו‬
‫אוכלוסיית המדינה תישאר יציבה כל עוד שיעור‬
‫פריון זה יישאר יציב‪.‬‬
‫רנטות (‪ )rents‬תשואות כספיות גבוהות מן‬
‫הרגיל על השקעות‪ ,‬הנובעות מפגמים בשוק‪,‬‬
‫כגון השפעה ממשלתית‪.‬‬
‫העצמה‪ ,‬בניגוד להגדלת העצמה‪ ,‬כיעד הביטחון‬
‫רצח־מגדר (‪ )gendercide‬הריגה שיטתית‬
‫של בני מגדר מסוים‪.‬‬
‫ריאליזם התקפי (‪ )offensive realism‬גרסה‬
‫רציונליות מוגבלת (‪)bounded rationality‬‬
‫התפיסה שלפיה יכולתם של מקבלי ההחלטות‬
‫במערכת בין־לאומית אנרכית‪ ,‬על המדינות לחפש‬
‫לבחור באופציה הטובה ביותר מוגבלת ברוב‬
‫המקרים בגלל מכשולים אנושיים וארגוניים‬
‫רבים‪.‬‬
‫רשתות מדיניות (‪)policy networks‬‬
‫מנהיגים ואינטרסים מאורגנים (כגון שדולות)‬
‫המקימים קואליציות זמניות כדי להשפיע על‬
‫החלטה מסוימת במדיניות החוץ‪.‬‬
‫שלפיה בחירה היא טובה ורציונלית יותר כאשר‬
‫ש‬
‫לתומכים בחלופות השונות להשמיע את קולם‪,‬‬
‫שוויון כוח קנייה (‪PPP – purchasing power‬‬
‫‪ )parity‬מדד המחשב את שער החליפין‬
‫האמתי בין מטבעות‪ ,‬בתנאים של שוויון — כאשר‬
‫הכסף מספיק לביצוע רכישה זהה; המדד קובע‬
‫מה אפשר לקנות ביחידת מטבע של כל מדינה‪.‬‬
‫שוויון ריבוני (‪ )sovereign equality‬העיקרון‬
‫שלפיו המדינות שוות ביניהן מבחינה משפטית‪,‬‬
‫בהגנה שהן מקבלות משלטון החוק הבין־לאומי‪.‬‬
‫שחקן (‪ )actor‬יחיד‪ ,‬קבוצה‪ ,‬מדינה או ארגון‬
‫הממלאים תפקיד מרכזי בפוליטיקה העולמית‪.‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬
‫‪10205-Book 1-592.indb 529‬‬
‫מסחריות עצמאיות‪ ,‬או קבוצות פוליטיות‬ ‫יס ֶטמית (‪)epistemic community‬‬ ‫קהילה ֶא ִּפ ְ‬
‫המצטרפות לפעולה קולקטיבית‪ ,‬כגון הגבלת‬ ‫מומחים בנושא או במחקר בתחום מסוים‪ ,‬כגון‬
‫תחרות‪ ,‬תיאום‪ ,‬קביעת מחירים לשירותים‬ ‫התחממות כדור הארץ‪ ,‬המתארגנים במישור‬
‫שהן מספקות‪ ,‬או הקמת קואליציה לקידום‬ ‫הבן־לאומי ‪ -‬למשל‪ ,‬בארגון לא־ממשלתי ‪-‬‬
‫האינטרסים של הקבוצה‪.‬‬ ‫ומקיימים ביניהם קשרים ומשתמשים ב"ידע"‬
‫שהבנו על־פי הבנתם המקצועית להפעלת‬ ‫ִ‬
‫קריסת אוכלוסין (‪)population implosion‬‬
‫ירידה מהירה בגודל האוכלוסייה‪ ,‬עד כדי היפוך‬ ‫שדולה לשינוי עולמי‪.‬‬
‫המגמה הקודמת של גידול מתמיד בגודל‬ ‫קהיליית ביטחון (‪)security community‬‬
‫האוכלוסייה; שפל חמור בגודל האוכלוסייה‬ ‫קבוצת מדינות שיש ביניהן רמה גבוהה של‬
‫העולמית‪.‬‬ ‫שיתוף פעולה ממוסד או מכוח הנוהג‪ .‬בשל‬
‫שיתוף פעולה זה‪ ,‬יישוב הסכסוכים ביניהן נעשה‬
‫קשר דו־צדדי (‪ )bilateral‬קשרי גומלין בין‬
‫שני שחקנים בין־לאומיים‪.‬‬ ‫בדרך של פשרה ולא בכוח צבאי‪.‬‬
‫קוטביות (‪ )polarity‬מידת הריכוזיות של‬
‫ר‬ ‫היכולות הצבאיות והכלכליות במערכת הגלובלית‪,‬‬
‫הקובעת את מספר מרכזי הכוח או ה"קטבים"‪.‬‬
‫ראשי חץ מתפצלים (‪MIRVs – multiple‬‬
‫‪independently targetable reentry‬‬ ‫קולוניאליזם (‪ )colonialism‬שליטה בחבל‬
‫‪ )vehicles‬חידוש טכנולוגי המאפשר לשגר‬ ‫ארץ של מעצמה ריבונית חיצונית‪.‬‬
‫מספר רב של אמצעי לחימה מתוך טיל יחיד‪.‬‬ ‫קומוניזם (‪ )communism‬אידיאולוגיה‬
‫רב־קוטביות (‪ )multipolarity‬חלוקת‬ ‫מרקסיסטית שלפיה אם חברה תהיה מאורגנת‬
‫העצמה העולמית לשלושה‪ ,‬או יותר‪ ,‬מרכזי‬ ‫באופן שבו כל אדם מייצר לפי יכולתו וצורך‬
‫עצמה גדולים‪ ,‬שבהם רוב המדינות האחרות‬ ‫על־פי צרכיו‪ ,‬תקום קהילה שאין בה הבדלי‬
‫מזדהות עם אחת היריבות‪.‬‬ ‫מעמד‪ ,‬לא יהיה עוד צורך במדינות ריבוניות‪,‬‬
‫רווחים יחסיים (‪ )relative gains‬התנאים‬ ‫והמלחמות האימפריאליות לכיבוש קולוניות‬
‫מעבר לים ייעלמו מן ההיסטוריה‪.‬‬
‫שבהם כמה מן המשתתפים במהלך שיתוף‬
‫הפעולה מפיקים ממנו תועלת יותר מאחרים‪.‬‬ ‫קונסטרוקטיביזם (‪)constructivism‬‬
‫פרדיגמה המבוססת על ההנחה שהפוליטיקה‬
‫ריאליזם (‪ )realism‬פרדיגמה המבוססת‬
‫העולמית תלויה באופנים שבהם מדינות ַמ ְבנות‬
‫על ההנחה שלפיה‪ ,‬באופן מהותי שאינו ניתן‬
‫דימויים של המציאות ובהמשך מקבלות אותם‪,‬‬
‫לשינוי‪ ,‬הפוליטיקה העולמית היא מאבק בין‬
‫ואחר־כך מגיבות בהתאם למשמעויות הניתנות‬
‫מדינות הפועלות על־פי האינטרס העצמי שלהן‬
‫למדיניות הכוח‪ .‬הגדרות מוסכמות אלה יכולות‬
‫כדי להשיג עצמה ומעמד בתנאים של אנרכיה;‬
‫להשתנות‪ ,‬מה שמאפשר התפתחות פרקטיקות‬
‫וכל מדינה מתחרה פועלת בשירות האינטרסים‬
‫של סכסוך או של שיתוף פעולה‪.‬‬
‫הלאומיים שלה‪.‬‬
‫קונסטרוקטיביזם חברתי (‪social‬‬
‫ריאליזם הגנתי (‪ )defensive realism‬גרסה‬
‫‪ )constructivism‬זרם של קונסטרוקטיביזם‬
‫של התיאוריה הריאליסטית השמה דגש בשימור‬
‫המדגיש את תפקיד השיח החברתי‬
‫בהתפתחותם של רעיונות וזהויות‪.‬‬
‫העיקרי של השחקן‪.‬‬
‫קונסטרוקטיביזם מונחה סוכנים (‪agent-‬‬
‫‪ )oriented constructivism‬זרם של‬
‫של התיאוריה הריאליסטית המדגישה‪ ,‬כי‬
‫קונסטרוקטיביזם‪ ,‬שלפיו שחקנים עצמאיים יכולים‬
‫להשפיע חלקית על התגבשות רעיונות וזהויות‪.‬‬
‫תמיד הזדמנויות להשיג לעצמן עצמה נוספת‪.‬‬
‫קונצרט (‪ )concert‬הסכם שיתוף פעולה בין‬
‫ריאלפוליטק (‪ )realpolitik‬ההשקפה‬ ‫המעצמות הגדולות לניהול משותף של המערכת‬
‫התיאורטית המכתיבה לארצות להגדיל את‬ ‫הכלל־עולמית‪.‬‬
‫עצמתן ועושרן כדי להתחרות בארצות אחרות‬
‫קוסמופוליטיּות (‪ )cosmopolitan‬השקפה‬
‫ולהשתלט עליהן‪.‬‬
‫המייחסת חשיבות לתפיסת הקוסמוס‪ ,‬או העולם‬
‫ריבוי תומכים (‪ )multiple advocacy‬התפיסה‬ ‫כולו‪ ,‬כיחידה הפוליטית המוצלחת ביותר‪ ,‬הן‬
‫מבחינת המשילּות הן מבחינת הזהות האישית‪,‬‬
‫ההחלטות מתקבלות בהקשר קבוצתי‪ ,‬המאפשר‬
‫בניגוד לצורות ממשל או יחידות פוליטיות אחרות‪,‬‬
‫כגון המטרופולין העירוני המקומי או עיר המגורים‪.‬‬
‫וכך שאלת ההיתכנות של אופציות מתחרות‬
‫קיטוב (‪ )polarization‬התגבשות קואליציות‬
‫זוכה להערכה ביקורתית ראויה‪.‬‬
‫או גושים יריבים המורכבים מבעלות ברית‬
‫ריבונות אחראית (‪responsible‬‬
‫המזדהות עם אחד משני הקטבים המנוגדים או‬
‫‪ )sovereignty‬עיקרון המחייב מדינות להגן‬
‫מרכזי הכוח העיקריים‪.‬‬
‫לא רק על העמים שלהן אלא גם לשתף‬
‫פעולה מעבר לגבולותיהן כדי להגן על משאבים‬ ‫קיפוח יחסי (‪ )relative deprivation‬אי־שוויון‬
‫גלובליים ולטפל באיומים חוצי־לאומים‪.‬‬ ‫בין העושר והמעמד של יחידים וקבוצות‪ ,‬והזעם‬
‫שהוא מעורר באלה שבתחתית עקב מה שהם‬
‫ריבונות מדינתית (‪)state sovereignty‬‬
‫תופסים כניצולם על־ידי מי שנמצא בפסגה‪.‬‬
‫הסמכות העליונה של מדינה לנהל את ענייניה‬
‫הפנימיים ואת קשרי החוץ שלה‪.‬‬ ‫קרטל (‪ )cartel‬התאגדות של חברות‬
‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬
‫‪30/08/2016 13:12:45‬‬
 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫תיאוריה (‪ )theory‬מערך השערות בדבר‬
‫היחסים בין משתנים או תנאים‪ ,‬המשמש‬
‫לתיאור‪ ,‬להסבר או לחיזוי תופעות ולהתוויית‬
‫הדרכים להשגת יעדים מוגדרים מתוך דבקות‬
‫בעקרונות אתיים‪.‬‬
‫תיאוריה פמיניסטית (‪)feminist theory‬‬
‫תיאוריה המדגישה את המגדר בחקר הפוליטיקה‬
‫העולמית‪.‬‬
‫תיאוריית הדומינו (‪ )domino theory‬דימוי‬
‫רווח בתקופת המלחמה הקרה‪ ,‬שלפיו אם‬
‫מדינה אחת תיפול לידי הקומוניזם‪ ,‬גם שכנותיה‬
‫ייפלו לידיו בתגובת שרשרת‪ ,‬כמו שורת אבנים‬
‫במשחק הדומינו‪.‬‬
‫תיאוריית היציבות ההגמונית (‪hegemonic‬‬
‫‪ )stability theory‬אסכולת מחקר שלפיה‬
‫מעצמה גדולה יחידה המקימה הגמוניה לצורך‬
‫שליטה בעולם היא תנאי הכרחי לקיום סדר‬
‫עולמי המסדיר עסקאות מסחריות והסדרי‬
‫ביטחון צבאיים בין־לאומיים‪.‬‬
‫תיאוריית המחזור הארוך (‪long-cycle‬‬
‫‪ )theory‬תיאוריה המתמקדת בעלייתה‬
‫ובנפילתה של המעצמה המובילה בעולם כתהליך‬
‫הפוליטי המרכזי במערכת העולמית המודרנית‪.‬‬
‫תיאוריית המערכת העולמית (‪world-system‬‬
‫‪ )theory‬תיאוריה התופסת את הכלכלה‬
‫הקפיטליסטית העולמית‪ ,‬שנוצרה במאה ה־‪,16‬‬
‫כיחידת ניתוח אחת בעלת קשרים פנימיים‪,‬‬
‫המקיפה את העולם כולו‪ ,‬שבה חלוקת עבודה‬
‫בין־לאומית‪ ,‬עם מספר רב של מרכזים פוליטיים‬
‫ותרבויות שהכללים שלהם מגבילים ומעצבים‬
‫את התנהגותם של כל השחקנים חוצי־הלאומים‪.‬‬
‫תיאוריית הפוזיטיביזם המשפטי (‪positivist‬‬
‫‪ )legal theory‬תיאוריה המדגישה את‬
‫המנהגים והרגלי ההתנהלות המקובלים של‬
‫מדינות כמקור החשוב ביותר לחוקים‪.‬‬
‫תיאוריית התלות (‪)dependency theory‬‬
‫תיאוריה המניחה כי ארצות מפותחות פחות הן‬
‫ארצות מנוצלות‪ ,‬שכן הקפיטליזם הגלובלי הופך‬
‫אותן לתלויות בארצות העשירות‪ ,‬הקובעות כללי‬
‫סחר וייצור נצלניים‪.‬‬
‫תיאוריית חילופי עצמה (‪power transition‬‬
‫‪ )theory‬התיאוריה שלפיה קיימת סבירות‬
‫גבוהה למלחמה כאשר מעצמה דומיננטית‬
‫גדולה חשה מאוימת עקב התעצמות מהירה של‬
‫יכולות היריבה‪ ,‬המצמצמת את ההבדל בעצמתן‬
‫היחסית‪.‬‬
‫תיווך (‪ )mediation‬הליך ליישוב סכסוכים‪,‬‬
‫שבו צד שלישי מציע לצדדים המסוכסכים פתרון‬
‫בלתי־מחייב‪.‬‬
‫תיעוש במקום יבוא (‪import-substitution‬‬
‫‪ )industrialization‬אסטרטגיה לפיתוח כלכלי‬
‫המתרכזת במתן תמריצים למשקיעים מקומיים‬
‫לייצור מוצרים‪ ,‬אשר יחליפו בהדרגה מוצרים‬
‫שיובאו בעבר מחוץ לארץ‪.‬‬
‫תיעוש להגדלת היצוא (‪export-led‬‬
‫‪ )industrialization‬אסטרטגיית צמיחה כלכלית‬
‫המתרכזת בפיתוח תעשיות יצוא מקומיות‪,‬‬
‫המסוגלות להתחרות בשווקים מעבר לים‪.‬‬
‫‪10205-Book 1-592.indb 530‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪530‬‬
‫אינן מתערבות כדי להשפיע על ערכו בשוק‬ ‫שחקן יחיד (‪ )unitary actor‬שחקן חוצה־‬
‫המט"ח‪ ,‬ובמקום זאת מאפשרות לכוחות השוק‬ ‫לאומים (לרוב‪ ,‬מדינה ריבונית) הנתפס כבעל‬
‫ולמשקיעים פרטיים להשפיע על שער החליפין‬ ‫אחדות פנימית‪ ,‬שהשינויים בדעת הקהל ִמ ַּבית‬
‫היחסי למטבעות של מדינות אחרות‪.‬‬ ‫משפיעים על מדיניות החוץ שלו פחות מן‬
‫שערי חליפין קבועים (‪fixed exchange‬‬
‫ההחלטות שמנהיגי השחקן מקבלים על מנת‬
‫‪ )rates‬שיטה שבה הממשלה קובעת את ערך‬ ‫להתמודד עם השינויים בסביבתו העולמית‪.‬‬
‫המטבע שלה ביחס למטבע של מדינה אחרת‬ ‫שיעור פריון (‪ )fertility rate‬מספר הילדים‬
‫בשיעור קבוע ואינה מאפשרת תנודות בערך‬ ‫הממוצע שאישה (או קבוצת נשים) יולדת בימי‬
‫המטבע שלה בשוק הכספים העולמי‪.‬‬ ‫חייה‪.‬‬
‫שקיפות (‪ )transparency‬בהתייחס לסחר‬ ‫שירותים טובים (‪ )good offices‬הצעה‬
‫חופשי‪ ,‬עקרון השקיפות קובע כי החסמים‬ ‫של צד שלישי להעמיד לרשות הצדדים מקום‬
‫לסחר חייבים להיות גלויים כדי שיהיה קל‬ ‫מתאים לניהול משא ומתן ביניהם; אבל הצד‬
‫להתמקד בהם‪.‬‬ ‫השלישי אינו משמש כמתווך במשא ומתן‬
‫המתנהל בפועל בין הצדדים‪.‬‬
‫ת‬ ‫שירותים צבאיים פרטיים (‪private military‬‬
‫‪ )services‬מיקור חוץ של פעילויות בעלות‬
‫תגמול מסיבי (‪)massive retaliation‬‬
‫אופי צבאי־ספציפי לחברות פרטיות‪ ,‬כגון חברות‬
‫הדוקטרינה המדינית של ממשל אייזנהאואר‬
‫לאספקת מאבטחים חמושים‪ ,‬תחזוקת ציוד‬
‫לבלימת הקומוניזם הסובייטי‪ ,‬באמצעות‬
‫ומערכות‪ ,‬שירותי טכנולוגיות מידע ושירותי ביון‪.‬‬
‫ההתחייבות להגיב על כל מהלך תוקפני‬
‫בהפעלת היכולות ההרסניות שיש לארצות‬ ‫שכבת האוזון (‪ )ozone layer‬שכבת המגן‬
‫הברית‪ ,‬כולל נשק גרעיני‪.‬‬ ‫של האטמוספרה מעל פני כדור הארץ‪ ,‬המגוננת‬
‫עליו מפני ההשפעות המזיקות של קרינת‬
‫תוצאות־לוואי חיצוניות (‪)externalities‬‬
‫השמש על יצורים חיים‪.‬‬
‫השפעות הלוואי הבלתי־מתוכננות הנובעות‬
‫מהכרעות שהתקבלו‪ ,‬כגון אינפלציה הנובעת‬ ‫שלום ארוך (‪ )long peace‬תקופות ממושכות‬
‫מחריגה בהוצאות הממשלה‪ ,‬אשר לא הובאו‬ ‫של שלום בין המעצמות הגדולות והחזקות‬
‫בחשבון בעת ההחלטה‪.‬‬ ‫ביותר מבחינה צבאית‪.‬‬
‫תוצאתנות (‪)consequentialism‬‬ ‫שלום דמוקרטי (‪)democratic peace‬‬
‫גישה להערכת בחירות מוסריות‪ ,‬על בסיס‬ ‫התיאוריה שלפיה אף־על־פי שמדינות‬
‫דמוקרטיות פותחות לעתים במלחמה נגד‬
‫תוצאותיה של הפעולה הננקטת‪.‬‬
‫מדינות לא־דמוקרטיות‪ ,‬הן אינן נלחמות זו בזו‪.‬‬
‫תוקפנות בין־קבוצתית (‪interspecific‬‬
‫‪ )aggression‬הרג אחרים שאינם בני אותו‬ ‫שלום כלכלי (‪ )economic peace‬ההנחה‬
‫שהמוסדות הכלכליים הקשורים בניהול כלכלה‬
‫המין‪.‬‬
‫עתירת־חוזים הם המקור לשלום בין ארצות‪.‬‬
‫תוקפנות תוך־קבוצתית (‪intraspecific‬‬
‫‪ )aggression‬הרג פרטים בני אותו המין‪.‬‬ ‫שלטון אוטוקרטי (‪ )autocratic rule‬שיטת‬
‫ממשל סמכותני או טוטליטרי‪ ,‬שבה מנהיג יחיד‬
‫תורשה מול סביבה (‪)nurture-versus-nature‬‬
‫מרכז בידיו עצמה וסמכויות בלתי־מוגבלות‪.‬‬
‫מחלוקת בשאלה האם התנהגות האדם‬
‫מוכתבת על־ידי הבסיס הביולוגי של "טבע‬ ‫שמירה על השלום (‪)peacekeeping‬‬
‫האדם" יותר משהיא מטופחת באמצעות תנאי‬ ‫מאמצים של צד שלישי‪ ,‬כגון ארגון האומות‬
‫הסביבה שבה הוא חי‪.‬‬ ‫המאוחדות‪ ,‬להתערב במלחמות אזרחים ו‪/‬או‬
‫במלחמות בין מדינות או למנוע ממעשי עוינות‬
‫תורת הבלימה (‪ )Containment‬אסטרטגיה‬
‫בין יריבים להסלים למלחמה כוללת‪ ,‬באמצעות‬
‫של התעמתות עם ניסיונותיה של מעצמה‬
‫יצירת חציצה בין האויבים‪ ,‬המאפשרת השגת‬
‫יריבה להגדיל את מרחב ההשפעה שלה‪ ,‬אם‬
‫פתרון לסכסוך באמצעות משא ומתן‪.‬‬
‫באמצעות הפעלת כוח ואם באיום להפעיל כוח‪,‬‬
‫וכך למנוע ממנה לשנות את מאזן הכוחות‪.‬‬ ‫שנאת זרים (‪ )xenophobia‬יחס חשדני של‬
‫איבה‪ ,‬זלזול וחוסר התחשבות כלפי בני קבוצה‬
‫תורת המשחקים (‪ )game theory‬מודל‬
‫לאומית או אתנית זרה או דוברי שפה זרה‪.‬‬
‫מתמטי של קשרי גומלין אסטרטגיים‪ ,‬שבו‬
‫התוצאות נקבעות לא רק בהתאם להעדפות‬ ‫ְשנִ יּות (‪ )dualism‬בהקשר שלנו‪ ,‬מצב שבו‬
‫של שחקן יחיד‪ ,‬אלא גם על־פי הבחירות של כל‬ ‫הארץ מופרדת לשני מגזרים‪ ,‬האחד מודרני‬
‫השחקנים המעורבים‪.‬‬ ‫ומשגשג המרוכז בערים הגדולות‪ ,‬והשני‬
‫תורת הערך (‪ )prospect theory‬תיאוריה‬ ‫בשוליים‪ ,‬מוזנח ועני‪.‬‬
‫בפסיכולוגיה חברתית‪ ,‬המסבירה קבלת החלטות‬ ‫שער חליפין (‪ )exchange rate‬היחס‬
‫בתנאי אי־ודאות וסיכון‪ ,‬באמצעות בחינת הקשר‬ ‫שעל־פיו אפשר להחליף מטבע של מדינה‬
‫בין נטייתו של אדם לקחת סיכון לבין הערך‬ ‫אחת במטבע של מדינה אחרת בשוק המטבע‬
‫שהוא מייחס להימנעות מהפסדים ולעשיית‬ ‫העולמי‪.‬‬
‫רווחים גדולים‪.‬‬ ‫שערי חליפין ניידים (‪floating exchange‬‬
‫תיאוקרטיה (‪ )theocracy‬ארץ שהשלטון בה‬ ‫‪ )rates‬תהליך בלתי־מנוהל‪ ,‬שבו הממשלות‬
‫מאורגן סביב דֹוגמה דתית‪.‬‬ ‫אינן קובעות שער רשמי למטבע שלהן וגם‬
‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬
‫‪30/08/2016 13:12:45‬‬
 ‫‪531‬‬ ‫ˆ‬ ‫מילון מונחים‬

‫תפקידים (‪ )roles‬האילוצים הכתובים בחוק‬ ‫תלות הדדית מורכבת (‪complex‬‬

‫או הנוהג‪ ,‬אשר מכתיבים למקבלי ההחלטות‬ ‫‪ )interdependence‬מודל של הפוליטיקה‬
‫בתפקיד ממשלתי נתון לפעול באופן ובסגנון‬ ‫העולמית המבוסס על ההנחות‪ ,‬כי המדינות אינן‬
‫המתיישבים עם הציפיות לגבי הדרך המקובלת‬ ‫השחקנים החשובים היחידים; הביטחון איננו‬
‫לביצוע התפקיד‪.‬‬ ‫היעד הלאומי המכריע‪ ,‬וכוח צבאי איננו המכשיר‬
‫תשלובת צבאית־תעשייתית (‪military-‬‬
‫החשוב היחיד למימוש מדיניות חוץ‪ .‬תיאוריה‬
‫‪ )industrial complex‬צירוף של מוסדות‬ ‫זו מציעה דרכים‪ ,‬שהקשרים המתפתחים‬
‫וגופים במערכת הביטחון‪ ,‬קבלנים המספקים‬ ‫באמצעותן בין שחקנים חוצי־לאומים הופכים‬
‫להם מערכות נשק‪ ,‬וסוכנויות ממשלתיות‬ ‫אותם פגיעים יותר לפעולות השחקנים האחרים‬
‫הנהנות מהגדלת ההוצאה הביטחונית של‬ ‫ורגישים יותר לצורכיהם‪.‬‬
‫המדינה‪ ,‬הפועלים כקואליציה שתדלנית להפעלת‬ ‫תמ"ג (תוצר מקומי גולמי) (‪GDP – Gross‬‬
‫לחץ על הממשלה להקצות תקציבים גדולים‬ ‫‪ )Domestic Product‬הערך הכולל של כל‬
‫למטרות היערכות צבאית‪.‬‬ ‫הסחורות והשירותים המיוצרים במדינה במשך‬
‫שנה‪.‬‬
‫תמונת ראי (‪ )mirror images‬הנטייה של‬
‫מדינות ואנשים שיש ביניהם אינטראקציה‬
‫תחרותית לתפוס את זולתם באותו האופן —‬
‫לראות את האחרים באותה דרך עוינת שבה‬
‫האחרים רואים אותם‪.‬‬
‫תנועות דתיות חוצות־לאומים‬
‫(‪)transnational religious movements‬‬
‫מערך אמונות‪ ,‬מנהגים ורעיונות שארגונים‬
‫דתיים מאמצים ומפיצים כדי לקדם את האמונה‬
‫באלוהות טרנסצנדנטית כלשהי‪ ,‬שבה הם‬
‫מאמינים‪ ,‬ובעקרונות ההתנהגות שאלוהות זו‬
‫מתווה‪.‬‬
‫תנועות דתיות לוחמניות (‪militant religious‬‬
‫‪ )movements‬ארגונים פעילים פוליטית‬
‫המבוססים על אמונות דתיות חזקות‪ ,‬שחבריהם‬
‫מקדישים את עצמם בקנאות לקידום אמונות‬
‫אלה ברחבי העולם‪.‬‬
‫תנועת גידור (‪)enclosure movement‬‬
‫השתלטות של מדינות או של אינטרסים פרטיים‬
‫על נחלת הכלל‪.‬‬
‫תסמונת הכשל החיסוני הנרכש‪/‬איידס‬
‫(‪acquired immune deficiency syndrome‬‬
‫]‪ )[AIDS‬מחלה קטלנית במקרים רבים‪,‬‬
‫היכולה להתפתח בעקבות הידבקות בנגיף‬
‫הכשל החיסוני האנושי (‪.)HIV‬‬
‫תעשיות ינוקא (‪ )infant industry‬תעשיות‬
‫צעירות בראשית דרכן ("תינוקות")‪ ,‬שעדיין אינן‬
‫חזקות דיין להתחרות נגד יצרנים זרים בוגרים‬
‫בשוק העולמי‪.‬‬
‫תפוצה גרעינית אופקית (‪horizontal nuclear‬‬
‫‪ )proliferation‬גידול במספר המדינות‬
‫שברשותן נשק גרעיני‪.‬‬
‫תפוצה גרעינית אנכית (‪vertical nuclear‬‬
‫‪ )proliferation‬התרחבות היכולות של‬
‫מעצמות הגרעין הקיימות לחולל הרס בהיקף‬
‫הולך וגדל באמצעות הנשק הגרעיני שברשותן‪.‬‬
‫תפוצת הנשק (‪ )proliferation‬התפשטות‬
‫היכולות הגרעיניות מקומץ מדינות למספר גדול‬
‫של מדינות בתגובת שרשרת‪ ,‬וכך יותר ויותר‬
‫מדינות משיגות את היכולת לפתוח במתקפה‬
‫על מדינות אחרות באמצעות כלי נשק הרסניים‬
‫(לדוגמה‪ ,‬גרעיניים)‪.‬‬

‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬

‫‪10205-Book 1-592.indb 531‬‬ ‫‪30/08/2016 13:12:45‬‬

 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute

523750230 tzachi.oneatgmail.com ADCAFHDCF

10205-Book 1-592.indb 532 30/08/2016 13:12:45

 533 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
Aaronson, Susan, and Rodwan Abouharb. (2011) “Unexpected
Bedfellows: The GATT, the WTO and Some Democratic
Rights,” International Studies Quarterly 55(2): 379–408.
Aaronson, Susan, and Jamie Zimmerman. (2007) Trade Imbalance:
The Struggle to Weigh Human Rights Concerns in Trade
Policymaking. Cambridge: Cambridge University Press.
Abbot, Sebastian. (2012) “Pakistan Tests Missile Days after
India’s Launch,” Associated Press (April 25). Available at:
http://news.yahoo.com/pakistan-tests-missile-days-indias-
launch-074942245.html.
Abdelal, Rawi, and Adam Segal. (2007) “Has Globalization Passed
Its Peak?” Foreign Affairs 86 (January/February): 103–114.
Abedine, Saad, Joe Sterling, and Laura Smith-Spark. (2013)
“U.N.: More Than 1.5 million Fled Syria, 4 million More
Displaced Within Nation,” CNN (May 18). Accessed June 3,
2013. ­Available at: http://edition.cnn.com/2013/05/17/world/
meast/syria-civil-war/?hpt=hp_t1.
Abouharb, Rodwan, and David Cingranelli. (2007) Human Rights
and Structural Adjustment. New York: Cambridge University
Press.
Abramowitz, Morton. (2002) “The Bush Team Isn’t Coping,”
International Herald Tribune (August 20): 6.
Acemoglu, Daron and James A. Robinson. (2012) Why Nations
Fail: The Origins of Power, Prosperity, and Poverty. New
York: Random House.
Ackerly, Brooke and Jacqui True. (2008) “Reflexivity in Practice:
Power and Ethics in Feminist Research on International
Relations,” International Studies Review 10: 693–707.
Adams, Gordon, and Matthew Leatherman. (2011) “A Leaner and
Meaner Defense: How to Cute the Pentagon’s Budget While
Improving Its Performance,” Foreign Affairs 90(1): 139–52.
AFP. (2012) “China Shuts Coke Plant after Chlorine Reports,”
AFP (April 29). Accessed June 25, 2012. Available at: http:
//www.google.com/hostednews/afp/article/ALeqM5jyi25j7i
M5ZD_1EGBEBBflzJyeVg?docId=CNG.dbf0c47a5473a
69f8ee5b06a64081dce.21.
Agence France-Presse. (2013) “Report: Taiwan to Aim 50
Medium-Range Missiles at China,” DefenseNews (March 18).
Accessed July 27, 2013. Available at: http://www.defensenews
.com/article/20130318/DEFREG03/303180012/Report-
Taiwan-Aim-50-Medium-Range-Missiles-China.
Ahmed, Nafeez Mosaddeq. (2013) “Why Food Riots Are Likely
to Become the New Normal,” The Guardian (March 6).
Accessed June 25, 2013. Available at: http://www
.guardian.co.uk/environment/blog/2013/mar/06/food-
riots-new-normal.
Ajami, Fouad. (2010) Review of The Frugal Superpower by
Michael Mandelbaum. Foreign Affairs (1 November).
Alessi, Christopher and Stephanie Hanson. (2012) “Expanding
China-Africa Oil Ties,” Council of Foreign Relations (February
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 533
‫רשימה ביבליוגרפית‬
8). Last accessed November 22, 2013. Available at: http://www.
cfr.org/china/expanding-china-africa-oil-ties/p9557.
Ali, Shimelse, Uri Dadush, and Rachel Esplin Odell. (2011) “Is
Protectionism Dying?” International Economics (May).
Aljazeera. (2011) “Child Slaves,” Aljazeera. Accessed June 24,
2013. Available at: http://www.aljazeera.com/programmes/
slaverya21stcenturyevil/2011/10/20111010152040468529
.html.
Allen, Susan Hannah and David J Lektzian. (2013) “Economic
Sanctions: A Blunt Instrument?” Journal of Peace Research,
50(1): 121–135.
Allison, Graham T. (2010) “Nuclear Disorder: Surveying Atomic
Threats.” Foreign Affairs 89, no. 1 (January/February):
74–85.
——— (1971) Essence of Decision: Explaining the Cuban Missile
Crisis. Boston: Little, Brown.
Allison, Graham T., and Philip Zelikow. (1999) Essence of
Decision: Explaining the Cuban Missile Crisis, 2nd ed. New
York: Longman.
Al-Sadig, Ali. (2013) “Outward Foreign Direct Investment and
Domestic Investment: The Case of Developing Countries,”
IMF Working Paper. Accessed July 27, 2013. Available at:
http://www.imf.org/external/pubs/ft/wp/2013/wp1352.pdf.
Altman, Daniel. (2005) “China: Both a Powerhouse and a Pauper,”
International Herald Tribune (October 8–9): 16.
Altman, Lawrence K. (2002) “AIDS Is Called a Security Threat,”
International Herald Tribune (October 2): 1, 10.
Altman, Roger. (2013) “The Fall and Rise of the West,”
Foreign Affairs (­January/February). Accessed June 27, 2013.
Available at: http://www.­ foreignaffairs.com/articles/138463/
roger-c-altman/the-fall-and-rise-of-the-west.
——— (2009) “Globalization in Retreat: Further Geopolitical
Cons­equences of the Financial Crisis.” Foreign Affairs 88(4):
2–16.
Altman, Roger C., and C. Bowman Cutter. (1999) “Global
Economy Needs Better Shock Absorbers,” International
­
Herald Tribune (June 16): 7.
Amnesty International. (2012) Death Penalty in 2011. London:
Amnesty International Publications. Available at: http://
www.amnesty.org/en/death-penalty/death-sentences-
and-executions-in-2011.
——— (2009a) Death Sentences and Executions in 2008.
London: Amnesty International Publications.
——— (2009b) “Children’s Rights: The Future Starts Here”
Available at: http://www.amnesty.org/en/library/info/
ACT76/014/1999/en.
Amoore, Louise (ed.). (2005) The Global Resistance Reader:
Concepts and Issues. New York: Routledge.
Anderlini, Sanam N. (2007) Women Building Peace: What They
Do, Why It Matters. Boulder, CO: Lynne Rienner.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:45
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
Andersen, Camila. (2009) “New Rules of Engagement for IMF
Loans,” IMF Survey Online. Available at: http://www.voxeu.
org/content/collapse-global-trade-murky-protectionism-and-
crisis-recommendations-g20.
Anderson, Kym. (1996) “Social Policy Dimensions of Economic
Integration: Environmental and Labour Standards,” NBER
Working Paper No. 5702. Cambridge, Mass: National-Bureau
for Economic Research.
Andreas, Peter. (2005) “The Criminalizing Consequences of
Sanctions,” International Studies Quarterly 49 (June): 335–60.
Angell, Norman. (1910) The Grand Illusion: A Study of the
Relationship of Military Power in Nations to Their Economic
and Social Advantage. London: Weidenfeld & Nicholson.
Annan, Kofi. (2006) “Courage to Fulfill Our Responsibilities,”
pp. 205–09 in Helen E. Purkitt (ed.), World Politics 05/06.
Dubuque, Iowa: McGraw-Hill/Dushkin.
——— (1999) “Two Concepts of Sovereignty,” Economist
(September 18): 49–50.
Appiah, Kwame Anthony. (2006) Cosmopolitanism: Ethics in a
World of Strangers. New York: Norton.
Ariely, Dan. (2013) The (Honest) Truth About Dishonesty: How
We Lie to Everyone—Especially Ourselves. New York: Harper.
——— (2010) The Upside of Irrationality: The Unexpected
Benefits of Defying Logic at Work and at Home. New York:
Harper Collins.
——— (2008) Predictably Irrational: The Hidden Forces That
Shape Our Decisions. New York: Harper.
Arms Control Association. (2013) “Worldwide Ballistic Missile
Inventories,” Arms Control Association. Accessed June 13,
2013. Available at: http://www.armscontrol.org/factsheets/
missiles.
Armstrong, David, and Jutta Brunée. (2009) Routledge Handbook
of International Law. Taylor & Francis.
Arquilla, John. (2010) “The War Issue.” Foreign Policy (March/
April): 61–62.
Arreguín-Toft, Ivan. (2006) How the Weak Wins Wars: A Theory of
Asymmetric Conflict. New York: Cambridge University Press.
Art, Robert J. (2005) “Coercive Diplomacy,” pp. 163–77 in
-Robert J. Art and Robert Jervis (eds.), International Politics,
7th ed. New York: Pearson Longman.
Asbury, Neal. (2013) “The End of Outsourcing?” The Manzella
Report (May 1). Accessed July 27, 2013. Available at:
http://www.manzellareport.com/index.php/manufacturing/
658-the-end-of-outsourcing.
Ash, Timothy Garton. (2004) Free World: America, Europe, and
the Surprising Future of the West. New York: Random House.
Assadourian, Erik. (2010) “Government’s Role in Design.” State
of the World: Transforming Cultures, From Consumerism to
Sustainability. New York: W. W. Norton & Company.
Associated Press. (2013) “India Flood and Landslide Death
Toll Nears 600 as Army Steps up Evacuations,” The
Guardian (June 21). Accessed June 25, 2013. Available
at: http://www.guardian.co.uk/world/2013/jun/21/india-
floods-uttarakhand-600-deaths.
10205-Book 1-592.indb 534
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 534
ATKearney. (2012) “2012 Global Cities Index and Emerging
Cities Outlook.” Accessed August 8, 2012. Available at: http://
www.atkearney.com/index.php/Publications/2012-global-
cities-index-and-emerging-cities-outlook.html.
Auboin, Marc. (2009) “Restoring Trade Finance: What the
G-20 Can Do.” In The Collapse of Global Trade, Murky
Protectionism, and the Crisis: Recommendations for the
G20, Baldwin, Richard and Simon Evenett (eds.), London:
VoxEU.org. Available at: http://www.voxeu.org/content/
collapse-global-trade-murky-protectionism-and-crisis-
recommendations-g20.
Auguste, Byron G. (1999) “What’s So New about Globalization?”
pp. 45–47 in Helen E. Purkitt (ed.), World Politics 99/00, 20th
ed. Guilford, Conn.: Dushkin/ McGraw-Hill.
Australian Government Department of Foreign Affairs and Trade.
(2012) “Taiwan Brief,” Australian Government. Accessed June
25, 2012. Available at: http://www.dfat.gov.au/geo/taiwan/
taiwan_brief.html.
Avlon, John. (2011) “The 21st-Century Statesman.” Newsweek.
Available at: http://www.thedailybeast.com/newsweek/
2011/02/20/a-21st-century-statesman.html.
Axelrod, Robert M. (1984) The Evolution of Cooperation.
New York: Basic Books.
Aydin, Aysegul. (2010) “The Deterrent Effects of Economic
Integration,” Journal of Peace Research 47(5): 523–33.
——— and Patrick M. Regan. (2012) “Networks of Third-Party
Interveners and Civil War Duration,” European Journal of
International Relations 18 (3): 573–597.
Ayoob, Mohammed. (2004) “Third World Perspectives
on Humanitarian Intervention,” Global Governance 10
(January/March): 99–18.
——— (1995) The Third World Security Predicament. Boulder,
Colo.: Lynne Rienner.
Babai, Don. (2001) “International Monetary Fund,” pp. 412–18
in Joel Krieger (ed.), The Oxford Companion to Politics of the
World, 2nd ed. Oxford: Oxford University Press.
Babcock, Linda and Sara Laschever. (2003) Women Don’t Ask:
Negotiation and the Gender Divide. Princeton: Princeton
University Press.
Babones, Jonathan, and Jonathan H. Turner. (2004) “Global
Inequality,” pp. 101–20 in George Ritzer (ed.), Handbook of
Social Problems. London: Sage.
Bacchus, James. (2012) “A Way Forward for the WTO,” pp.
6–9 in Ricardo Meléndez-Ortiz, Chistophe Bellmann, and
Miguel Rodriguez Mendoza (eds.), The Future and the
WTO: Confronting the Challenges, edited by [G1]. Geneva,
Switzerland: International Centre for Trade and Sustainable
Development.
Bacevich, Andrew J. (2005). The New American Militarism: How
­Americans Are Seduced by War. New York: Oxford University
Press.
——— (ed.). (2003) The Imperial Tense. Chicago: Ivan R. Dee/
Rowman & Littlefield.
——— (2002) American Empire. Cambridge, Mass.: Harvard
University Press.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:45
 535 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
Badey, Thomas J. (ed.). (2005) Violence and Terrorism 05/06, 8th
ed. Guilford, Conn.: Dushkin/McGraw-Hill.
Badwal, Karun. (2012) “Deforestation: A Major Threat to
the Des­ -truction of Our Planet,” Earth Reform (April 21).
Accessed June 25, 2013. Available at: http://earthreform.org/
deforestation-a-major-threat-to-the-destruction-of-our-planet/.
Baines, Erin K. (2004) Vulnerable Bodies: Gender, the UN, and the
Global Refugee Crisis. Burlington, Ver.: Ashgate.
Bajoria, Jayshree. (2011) “Escalation and Uncertainty in Libya.”
Council on Foreign Relations. Available at: http://www.cfr.org/
libya/escalation-uncertainty-libya/p24730.
Bakke, Kristen M. (2005) “Clash of Civilizations or Clash of
Religions?” International Studies Review 7 (March): 87–89.
Baker, Aryn and Kajaki Olya. (2008) “A War That’s Still Not
Won,” Time (July 7): 37–43.
Baker, Aryn and Loi Kolay. (2009) “The Longest War,” Time
(April 20): 25–29.
Baker, Peter and Dan Bilefsky. (2010) “Russia and U.S.
Sign-Nuclear Arms Reduction Act.” The New York Times
(April 8): A8.
Baldwin, David A. (1999/2000) “The Sanctions Debate and the
Logic of Choice,” International Security 24 (Winter): 80–107.
——— (ed.). (1993) Neorealism and Neoliberalism: The
Contemporary Debate. New York: Columbia University Press.
——— (1989) Paradoxes of Power. New York: Basil Blackwell.
Baldwin, Richard. (2011) 21st Century Regionalism: Filling the
Gap between 21st Century Trade and 20th Century Trade Rules.
Gevena, Switzerland: World Trade Organization.
——— and Simon Evenett. (2009) “Introduction and
Recommendations for the G-20.” In Baldwin, Richard and
Simon Evenett (eds.) The Collapse of Global Trade, Murky
Protectionism, and the Crisis: Recommendations for the
G20,. London: VoxEU.org. Available at: http://www.voxeu.
org/content/collapse-global-trade-murky-protectionism-and-
crisis-recommendations-g20.
——— Masahiro Kawai, and Ganeshan Wignaraja, (eds.) (2013)
The Future of the World Trading System: Asian Perspectives.
London, UK: Centre for Economic Policy Research.
Bamford, James. (2005) A Pretext for War: 9/11, Iraq, and the
Abuse of America’s Intelligence Agencies. New York: Anchor
Vintage.
Bandy, Joe, and Jackie Smith. (2004). Coalitions Across Borders:
Transnational Protest and the Neoliberal Order. Lanham, Md:
Rowman & Littlefield.
Banerjee, Abhijit, and Esther Duflo. (2011) “More Than 1 Billion
­People Are Hungry in the Word: But What If the Experts Are
Wrong?” Foreign Policy (May/June): 66–72.
Bank for International Settlements (BIS). (2012) Semiannual OTC
Derivatives Statistics. Available at: http://www.bis.org/statistic/­
derstats.htm.
Bapat, Navin A. (2011) “Transnational Terrorism, US Military Aid,
and the Incentive to Misrepresent.” Journal of Peace Research
48 (3): 202–18.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 535
——— and T. Clifton Morgan. (2009) “Multilateral versus
Unilateral Sanctions Reconsidered: A Test Using New Data,”
International Studies Quarterly 53 (4): 1468–2478.
——— Tobias Heinrich, Yoshiharu Kobayashi, and T. Clifton
Morgan. (2013) “Determinants of Sanctions Effectiveness:
Sensitivity Analysis Using New Data,” International
Interactions: Empirical and Theoretical Research in
International Relations, 39(1): 79–98.
Baratta, Joseph Preston. (2005) The Politics of World Federation.
New York: Praeger.
Barber, Benjamin R. (2003) Fear’s Empire. New York: Norton.
——— (1995) Jihad vs. McWorld. New York: Random House.
Barbieri, Katherine. (2003) The Liberal Illusion: Does Trade
Promote Peace? Ann Arbor: University of Michigan Press.
Barbieri, Katherine, and Gerald Schneider. (1999) “Globalization
and Peace,” Journal of Peace Research 36 (July): 387–404.
Barboza, David. (2005) “For China, New Malls Jaw-Dropping in
Size,” International Herald Tribune (May 25): 1, 4.
Bardhan, Pranab. (2005) “Giants Unchained? Not So Fast,”
International Herald Tribune (November 3): 6.
Barkin, Samuel. (2003) “Realist Constructivism,” International
Studies Review 5 (September): 328–42.
——— (2001) “Resilience of the State,” Harvard International
Review 22 (Winter): 40–46.
Barnes, Joe, Amy Jaffe, and Edward L. Morse. (2004) “The
New Geopolitics of Oil,” National Interest (Winter/Energy
Supplement): 3–6.
Barnet, Michael. (2005) “Social Constructivism,” pp. 251–270 in
John Baylis and Steve Smith (eds.), The Globalization of World
Politics, 3rd ed. New York: Oxford University Press.
Barnet, Richard J. (1980) The Lean Years. New York: Simon &
Schuster.
——— (1977) The Giants: Russia and America. New York: Simon
& Schuster.
Barnet, Richard J. and John Cavanagh. (1994) Global Dreams:
Imperial Corporations and the New World Order. New York:
Simon & Schuster.
Barnet, Richard J. and Ronald E. Müller. (1974) Global Reach: The
Power of the Multinational Corporations. New York: Simon &
Schuster.
Barnett, Michael. (2005) “Social Constructivism,” pp. 251–70 in
John Baylis and Steve Smith (eds.), The Globalization of World
Politics, 3rd ed. New York: Oxford University Press.
Barnett, Thomas P. M. (2004) The Pentagon’s New Map.
New York: G. P. Putnam’s Sons.
Bar-On, Tamir and Howard Goldstein. (2005) “Fighting Violence:
A Critique of the War on Terrorism,” International Politics 42
(June): 225–45.
Baron, Samuel H., and Carl Pletsch (eds.). (1985) Introspection in
Biography. Hillsdale, N.J.: Analytic Press.
Barratt, Bethany. (2007) Human Rights and Foreign Aid: For Love
or Money? New York: Routledge.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:45
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
Barringer, Felicity. (2009) “Cool Roofs Offer a Tool in
Fight against Global Heat,” International Herald Tribune (July
29): 1.
Barrett, Scott. (2007) Why Cooperate? The Incentive to Supply
Global Public Goods. New York: Oxford University Press.
Barry, Colin M., K. Chad Clay, and Michael E. Flynn. (2012)
“Avoiding the Spotlight: Human Rights Shaming and Foreign
Direct Investment,” International Studies Quarterly. DOI:
10.1111/isqu.12039.
Bast, Andrew. (2011) “Pakistans’ Nuclear Surge,” Newsweek (May
23): 45–46.
Bates, B.C., Z.W. Kundzewicz, S. Wu, and J.P. Palutikof, (eds.)
(2008) Climate Change and Water, Technical Paper of the
Intergovernmental Panel on Climate Change, IPCC Secretariat,
Geneva, 210 pp.
Battelle and R&D Magazine. (2012) “2013 Global R & D Funding
Fore­ cast,” Battelle and R & D Magazine. Accessed May 29,
2013. Available at: http://www.battelle.org/docs/r-d-funding-
forecast/2013_r_d_funding_forecast.pdf?sfvrsn=0.
——— (2008) “2009 Global R&D Funding Forecast,” Battelle and
R&D Magazine. Available at: http://www.battelle.org/news/
pdfs/2009RDFundingfinalreport.pdf.
Baylis, John, and Steve Smith (eds.). (2005) The Globalization of
World Politics, 3rd ed. New York: Oxford University Press.
Bayne, Nicholas, and Stephen Woolcock (eds.). (2004) The New
Economic Diplomacy. Burlington, Ver.: Ashgate.
BBC. (2010) “Historic Taiwan-China Trade Deal Takes
Effect.”Available at: http://www.bbc.co.uk/news/world-asia--
pacific-11275274 (­September 12).
Beattie, Alan. (2011) “Watchdog Says IMF Missed Crisis Risks,”
Financial Times (February 9). ­ Available at: http://www.
ft.com/intl/cms/s/0/59421568-344e-11e0-993f-00144feabdc0
.html#axzz1V7p2MKKP.
——— and Jean Eaglesham. (2009) “Still No Deadline for Doha
Accord,” Financial Times (April 2).
Becker, Elizabeth. (2003) “WTO. Rules against U.S. on Steel
Tariff,” The New York Times (March 27).
Beckman, Peter R., and Francine D’Amico (eds.). (1994) Women,
Gender, and World Politics. Westport, Conn.: Bergin & Garvey.
——— (2005) “The Great Thrift Shift,” Economist (September 24): 3.
Begley, Sharon. (2011) “I Can’t Think!: The Twitterization of Our
Culture Has Revolutionized Our Lives, but with an Unintended
Consequence—Our Overloaded Brains Freeze When We Have
to Make Decisions,” Newsweek (March 7): 28–33.
——— (2010) “What the Spill Will Kill.” Newsweek (June 14):
25–30.
——— (2009) “Climate-Change Calculus: Why It’s Even Sores
Than We Feared,” Newsweek (August 3): 30.
——— (2009b) “Good Cop/Bad Cop Goes Green,” Newsweek
(May 4): 49.
——— (2008) “Global Warming Is a Cause of This Year’s
Extreme Weather,” Newsweek (July 7/14): 53.
——— (2007) “Get Out Your Handkerchiefs,” Newsweek
(June 4): 62.
10205-Book 1-592.indb 536
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 536
Behe, Michael J. (2005) “Rationalism and Reform,” First Things
(August/September): 75–79.
Beitz, Charles R. (2001) “Human Rights as a Common
Concern,” ­American Political Science Review 95 (June):
269–82.
Bell, James John. (2006) “Exploring the ‘Singularity’,” pp. 207–10
in Robert M. Jackson (ed.), Global Issues 05/06. Dubuque,
Iowa: McGraw-Hill/Dushkin.
Bellamy, Alex J. and Paul D. Williams. (2005) “Who’s Keeping the
Peace?” International Security 29 (Spring): 157–97.
Benhabib, Seyla. (2005) “On the Alleged Conflict Between-­
Democracy and International Law,” Ethics and International
Affairs 19(1): 85–100.
Benner, Thorsten, Stephan Mergenthaler, and Philipp Rotman.
(2008) “Rescuing the Blue Helmets,” International Herald
Tribune (July 23): 6.
Bennett, Scott and Allan C. Stam. (2004) The Behavioral Origins
of War. Ann Arbor: University of Michigan Press.
Benson, Michelle. (2007) “Extending the Bounds of Power
Transition Theory,” International Interactions 33 (July/
September): 211–15.
Ben-Yehuda, Hemda and Meirav Mishali-Ran. (2006) “Ethnic
Actors and International Crises,” International Interactions 32
(January/March): 49–78.
Bercovitch, Jacob and Scott Sigmund Gartner. (2008) International
Conflict Mediation. New York: Routledge.
Berdal, Mats and Mónica Serrano (eds.). (2002) Transnational
Organized Crime and International Security. Boulder, Colo.:
Lynne Rienner.
Bergen, Peter L. (2006) The Osama bin Laden I Know. New York:
Free Press.
——— and Samuel P. Huntington (eds.). (2002) Many
Globalizations: Cultural Diversity in the Contemporary World.
Oxford: Oxford University Press.
Bergesen, Albert and Ronald Schoenberg. (1980) “Long Waves
of Colonial Expansion and Contraction, 1415–1969,”
pp. 231–77 in Albert Bergesen (ed.), Studies of the Modern
World-System. New York: ­Academic Press.
Bergholt, Drago and Paivi Lujala. (2012) “Climate-Related Natural
Disasters, Economic Growth, and Armed Civil Conflict,”
Journal of Peace Research (49): 147–62.
Bergsten, C. Fred. (2009) “The Global Crisis and the International
Economic Position of the United States,” pp. 1–10 of The
Long-Term International Economic Position of the United
States, edited by Fred Bergsten. Washington, DC: Petersen
Institute for International Economics.
——— (2005) The United States and the World Economy.
Washington, DC.: Institute of International Economics.
——— (2004) “The Risks Ahead for the World Economy,”
Economist (September 11): 63–65.
Bernstein, Jeremy. (2010) “Nukes for Sale.” The New York Review
(May 13): 44–46.
Bernstein, Richard. (2003) “Aging Europe Finds Its Pension Is
Running Out,” New York Times International (June 29): 3.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:45
 537 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
Berthelot, Yves. (2001) “The International Financial Architecture—
Plans for Reform,” International Social Science Journal 170
(­December): 586–96.
Bhagwati, Jagdish. (2008a) Termites in the Trading System: How
Preferential Agreements Undermine Free Trade. New York:
Oxford University Press.
——— (2008b) In Defense of Globalization. New York: Oxford
University Press.
——— (2005) “A Chance to Lift the ‘Aid Curse,’” Wall Street
Journal (March 22): A14.
——— (2004) In Defense of Globalization. New York: Oxford
University Press.
Bhatia, Ujal Singh. (2011) “Salvaging Doha,” VoxEU.org (May
10). Available at: http://voxeu.org/index.php?q5node/6497.
Bijian, Zheng. (2005) “China’s ‘Peaceful Rise’ to Great-Power
Status,” Foreign Affairs 84 (October): 18–24.
Bishop, William. (1962) International Law. Boston Little, Brown.
Bjerga, Alan. (2010) “Broadband Trumps Farmer Payments
in Rural Aid.” Bloomberg. Available at: http://www.
bloomberg.com/news/2010-08-26/broadband-trumps-farmer-
payments-as-obama-remakes-assistance-to-rural-u-s-.html.
Blackmon, Pamela. (2008) “Rethinking Poverty Through the Eyes
of the International Monetary Fund and the World Bank.”
International Studies Review 10 (2): 179–202.
Blanton, Robert G. (2012) “Zombies and International Relations: A
Simple Guide for Bringing the Undead into Your Classroom,”
International Studies Perspectives (14): 1–13.
Blanton, Robert G. and Shannon Lindsey Blanton. (2012a) “Rights,
Institutions, and Foreign Direct Investment: An Empirical
Assessment,” Foreign Policy Analysis 8(4): 431–452.
——— (2012b) “Labor Rights and Foreign Direct Investment: Is
There a Race to the Bottom?” International Interactions 38(3):
267–294.
——— (2009) “A Sectoral Analysis of Human Rights and FDI:
Does Industry Type Matter?” International Studies Quarterly
53(2): 473–498.
——— (2008) “Virtuous or Vicious Cycle? Human Rights, Trade,
and Development,” pp. 91–103 in Rafael Reuveny and William
R. Thompson (eds.), North and South in the World Political
Economy. Malden, MA: Blackwell.
——— (2007) “Human Rights and Trade,” International
Interactions 33 (April/June): 97–117.
——— (2001) “Democracy, Human Rights, and U.S.-Africa
Trade,” International Interactions 27(2): 275–95.
Blanton, Shannon Lindsey. (2005) “Foreign Policy in Transition?
Human Rights, Democracy, and U.S. Arms Exports,”
International Studies Quarterly 49 (December): 647–67.
——— (1999) “Instruments of Security or Tools of Repression?
Arms Imports and Human Rights Conditions in Developing
Countries,” Journal of Peace Research 36 (March): 233–44.
Blanton, Shannon Lindsey and David L. Cingranelli. (2010)
“Human Rights and Foreign Policy Analysis,” in Robert
Denmark et al. (eds.), The International Studies Compendium
Project. Oxford: Wiley-Blackwell.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 537
Blanton, Shannon Lindsey and Katharine Andersen Nelson. (2012).
“Arms Transfers,” in George Ritzer (ed.), Encyclopedia of
­Globalization. Oxford: Wiley-Blackwell.
Blanton, Shannon Lindsey and Robert G. Blanton. (2007) “What
Attracts Foreign Investors? An Examination of Human Rights and
Foreign Direct Investment,” Journal of Politics 69 (1): 143–55.
Blanton, Shannon Lindsey and Charles W. Kegley, Jr. (1997)
“Reconciling U.S. Arms Sales with America’s Interests and
Ideals,” Futures Research Quarterly 13 (Spring): 85–101.
Blas, Lorena. (2013) “Angelina Jolie Visits Africa on
a Mission to Fight Rape,” USA Today (March 26).
Accessed June 3, 2013. Available at: http://www.usatoday
.com/story/life/people/2013/03/25/jolie-congo-rwanda-
ape-war-weapon/2018539/.
Bloom, Mia. (2005) Dying to Kill: The Allure of Suicide Terror.
New York: Columbia University Press.
Bloomberg News. (2011) “Vietnam Cheaper-than-China Appeal
Diminishes as Labor Strikes.” Available at: http://www
.­b loomberg.com/news/2011-06-15/vietnam-cheaper-than-
china-appeal-­diminshes-as-labor-strikes.html (June 15).
Blum, Andrew, Victor Asal, and Jonathan Wilkenfeld (eds.).
(2005) “Nonstate Actors, Terrorism, and Weapons of
Mass Destruction,” International Studies Review 7 (March):
133–70.
Blustein, Paul. (2010) “R.I.P., WTO.” Foreign Policy (January/­
February): 66.
Boehmer, Charles and Timothy Nordstrom. (2008)
“Intergovernmental Organization Memberships: Examining
Political Community and the Attributes of International
Organizations,” International Interactions 34: 282–309.
Boehmer, Charles, Erik Gartzke, and Timothy Norstrom. (2005)
“Do International Organizations Promote Peace?” World
Politics 57 (­October): 1–38.
Boin, Arjen, Paul‘t Hart, Eric Stern, and Bengt Sunderlius.
(2007) The Politics of Crisis Management. Cambridge, U.K.:
Cambridge University Press.
Boli, John, and Frank L. Lechner. (2004) World Culture.
London: Blackwell.
Boli, John, Michael A. Elliott and Franziska Bieri. (2004)
“Globalization,” pp. 389–415 in George Ritzer (ed.), Handbook
of Social Problems. London: Sage.
Bollyky, Thomas. (2012) “Reinventing the World Health
Organization,” Council on Foreign Relations (March 23).
Accessed August 8, 2012. Available at: http://www.cfr
.org/global-health/reinventing-world-health-organization/
p28346.
Bolton, M. Kent. (2005) U.S. Foreign Policy and International
Politics: George W. Bush, 9/11, and the Global-Terrorist
Hydra. Upper Saddle River, N.J.: Prentice Hall.
Bolzendahl, Catherine. (2009) “Making the Implicit Explicit:
Gender Influences on Social Spending in Twelve Industrialized
Democracies, 1980–1999,” Social Politics 16: 40–81.
Boot, Max. (2013) “The Evolution of Irregular War: Insurgents
and Guerrillas from Akkadia to Afghanistan,” Foreign
Affairs (March/April). Accessed June 3, 2013. Available at:
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:45
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
http://www.foreignaffairs.com/articles/138824/max-boot/
the-evolution-of-irregular-war#.
——— (2006) War Made New. New York: Gothan.
Borenstein, Seth. (2006) “Pentagon Accused of Wasteful
Spending,” The Idaho Statesman (January 24): Main 3.
——— (2005) “Mankind Is Using Up the Earth, Scientists Say,”
­Columbia, S.C., The State (March 30): A8.
——— (2003) “U.S. to Revive Dormant Nuclear-Power Industry,”
Columbia, S.C., The State (June 16): A5.
Borer, Douglas A., and James D. Bowen. (2007) “Rethinking the
Cuban Embargo,” Foreign Policy Analysis 3 (April): 127–43.
Borgerson, Scott G. (2008) “Arctic Meltdown: The Economic and
Security Implications of Global Warming,” Foreign Affairs 87
(2): 63–77.
Borrows, Mathew and Jennifer Harris. (2009) “Revisiting
the Future: Geopolitical Effects of the Financial Crisis,”
Washington Quarterly 32 (2): 37–48.
Bosco, David. (2011) “Dreaming of SDRs,” Foreign Policy.
Available at: http://www.foreignpolicy.com/articles/2011/09/07/
dreaming_of_sdrs?page=0,0 (September 7). Last accessed
November 22, 2013.
Boswell, Terry. (1989) “Colonial Empires and the Capitalist
World-Economy,” American Sociological Review 54 (April):
180–96.
Boyer, Mark A., Brian Urlacher, Natalie Florea Hudson, Anat N
­ iv-
Solomon, Laura L. Janik, Michael Butler, and Andri Ioannou.
(2009) “Gender and Negotiation: Some Experimental Findings
from an International Negotiation Simulation.” International
Studies Quarterly 53 (1): 23–47.
Boyle, Francis A. (2004) Destroying World Order. London:
Clarity/Zed.
Bradsher, Keith. (2009) “China Gearing Up in Crisis to Emerge
Even Stronger,” International Herald Tribune (March 17): 1,
12.
Brainard, Lael, Abigail Jones, and Nigel Purvis, (eds.) (2009) Climate
Change and Global Poverty. Washington, D.C.: Brookings
Institution Press.
Branigan, Tania. (2012) “China’s First Female Astronaut Shows
How ‘Women Hold Up Half the Sky,’” The Guardian
(16 June). Accessed September 5, 2012. Available at: www
.guardian.co.uk/world/2012/jun/17/china-woman-space-
liu-yang.
Brams, Steven J. (1985) Rational Politics: Decisions, Games, and
Strategy. Washington, D.C.: CQ Press.
Braudel, Fernand. (1973) The Mediterranean and the Mediterranean
World at the Age of Philip II. New York: Harper.
Braveboy-Wagner, Jacqueline Anne (ed.). (2003) The Foreign
Policies of the Global South. Boulder, Colo.: Lynne Rienner.
Breitmeier, Helmut. (2005) The Legitimacy of International
Regimes. Burlington, Ver.: Ashgate.
Bremer, Ian. (2007) The J Curve: A New Way to Understand Why
Nations Rise and Fall. New York: Simon and Schuster.
10205-Book 1-592.indb 538
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 538
Bremer, Stuart A. (2000) “Who Fights Whom, When, Where, and
Why?” pp. 23–36 in John A. Vasquez (ed.), What Do We Know
About War? Lanham, Md.: Rowman & Littlefield.
Bremmer, Ian, and Nouriel Roubini. “A G-Zero World.”
Available at: http://www.americanfuture.net/journal-articles/
foreign-affairs/2011-03-ian-bremmer-and-nouriel-roubini-a-g-
zero-world/.
Breuning, Marike. (2007) Foreign Policy Analysis: A Comparative
Introduction. New York: Palgrave Macmillan.
Bresnitz, Dan and John Zysman. (2013) The Third Globalization:
Can Wealthy Nations Stay Rich in the Twenty-First
Century? Oxford: Oxford University Press.
Brinkley, Joel. (2005) “As Nations Lobby to Join Security Council,
U.S. Resists Giving Them Veto Power,” New York Times
International (May 15): 12.
Broad, Robin (ed.). (2002) Global Backlash: Citizen Initiatives for
a Just World Economy. Lanham, Md.: Rowman & Littlefield.
Broad, William J. (2005) “U.S. Has Plans to Again Make Own
Plutonium,” New York Times (June 27): A1, A13.
Brody, William R. (2007) “College Goes Global,” Foreign Affairs
56 (March/April): 122–133.
Bromley, Daniel, and Glen Anderson. (2013) Vulnerable People,
Vulnerable States: Redefining the Development Challenge.
London, UK: Routledge.
Bronfenbrenner, Urie. (1961) “The Mirror Image in Soviet-
American Relations,” Journal of Social Issues 17 (3): 45–56.
Brooks, David. (2007) “The Entitlements People,” Columbia, S.C.,
The State (October 2): A7.
——— (2005a) “Hunch Power,” New York Times Book Review
(­January 16): 1, 12–13.
——— (2005b) “Our Better Understanding of Who the Terrorists
Are,” Columbia, S.C., The State (August 6): A11.
Brooks, Doug, and Gaurav Laroia. (2005) “Privatized
Peacekeeping,” The National Interest 80 (Summer): 121–25.
Brown, John. (2006) “Beyond Kyoto,” pp. 209–13 in Helen
E. Purkitt (ed.), World Politics 05/06. Dubuque, Iowa:
McGraw-Hill/Dushkin.
Brown, Justin. (1999) “Arms Sales: Exporting U.S. Military
Edge?” Christian Science Monitor (December 2): 2.
Brown, Lester R. (2012) Full Planet, Empty Plates: The New
Geopolitics of Food Scarcity. New York, NY: W. W. Norton
& Company.
——— and Brian Halweil. (1999) “How Can the World Create
Enough Jobs for Everyone?” International Herald Journal
(September 9): 9.
Brunk, Darren C. (2008) “Curing the Somalia Syndrome: Analogy,
Foreign Policy Decision Making, and the Rwandan Genocide,”
Foreign Policy Analysis 4 (July): 301–20.
Brysk, Alison and Austin Choi-Fitzpatrick, (eds.) (2012) From
Human Trafficking to Human Rights: Reframing Contemporary
Slavery. Philadelphia, PA: University of Pennsylvania Press.
Brysk, Alison. (2009) Global Good Samaritans: Human Rights as
Foreign Policy. Oxford: Oxford University Press.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:45
 539 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
Brzezinski, Zbigniew. (2010) “From Hope to Audacity: Appraising
Obama’s Foreign Policy.” Foreign Affairs 89, no. 1 (January/
February): 16–30.
——— (2005) “George W. Bush’s Suicidal Statecraft,”
International Herald Tribune (October 14): 6.
——— (2004) The Choice: Global Domination or Global
Leadership. New York: Basic Books/Perseus.
Bueno de Mesquita, Bruce. (2009) The Predictioneer’s Game:
Using the Logic of Brazen Self-Interest to See & Shape the
Future. New York: Random House.
Bugaric, Bojan. (2013) “Europe against the Left? On Legal Limits
to Progressive Politics,” LSA ‘Europe in Question’ Discussion
Paper Series (May). Accessed June 27, 2013. Available at:
http://www.lse.ac.uk/europeanInstitute/LEQS/LEQSPaper61.
pdf.
Burdeau, Cain, and Harry R. Weber. (2011) “BP Sues Partners
as Gulf Marks Year Since Spill,” Associated Press (April
21). Available at http://www.washingtontimes.com/news/2011/
apr/21/bp-sues-partners-gulf-marks-year-spill/.
Buruma, Ian. (2005) “The Indiscreet Charm of Tyranny,” New York
Review of Books 52 (May 12): 35–37.
Bush, Richard. (2011) “Taiwan and East Asian Security,” Orbis
55(2): 274–89.
Bussmann, Margit, and Gerald Schneider. (2007) “When
Globalization Discontent Turns Violent: Foreign Economic
Liberalization and Internal War,” International Studies
Quarterly 51 (March): 79–97.
Butt, Yousaf. (2011) “Billions for Missile Defense, Not a Dime for
Common Sense: At a Time of Tight Budgets, Doubling Down
on a Risky, Easily Foiled Technology Is More Foolish Than
Ever,” Foreign Policy (June 10). Available at: http://www.
foreignpolicy.com/articles/2011/06/10/billions_for_missile_
defense_not_a_dime_for_common_sense?page50,1
Buzan, Barry. (2005) “The Dangerous Complacency of Democratic
Peace,” International Studies Review 7 (June): 292–93.
——— (2004) From International to World Society? English
School Theory and the Social Structure of Globalization.
Cambridge, UK: Cambride University Press.
——— and Gerald Segal. (1998) Anticipating the Future.
London: Simon & Schuster.
——— and Ole Weaver. (2003) Regimes of Power. Cambridge:
Cambridge University Press.
Byers, Michael and George Nolte (eds.). (2003) United States
Hegemony and the Foundations of International Law.
New York: Columbia University Press.
Byman, Daniel. (2005) Deadly Connections: States That Sponsor
­Terrorism. Cambridge: Cambridge University Press.
Byrne, Andrew. (2013) “ Conflicting Visions: Liberal and Realist
Conceptualisations of Transatlantic Alignment,” Transworld
(March). Accessed June 13, 2013. Available at: http://www.iai.
it/pdf/­Transworld/TW_WP_12.pdf.
Caldwell, Christopher. (2004) “Select All: Can You Have Too
Many Choices?” New Yorker (March): 91–93.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 539
Caldwell, Dan and Robert E. Williams, Jr. (2006) Seeking Security
in an Insecure World. Lanham, Md.: Rowman & Littlefield.
Calvocoressi, Peter, Guy Wint, and John Pritchard. (1989) Total
War: The Causes and Courses of the Second World War, 2nd
ed. New York: Pantheon.
Campbell, Ian. (2004) “Retreat from Globalization,” National
Interest 75 (Spring): 111–17.
Canetti-Nisim, Daphna, Eran Halperin, Keren Sharvit, and Stevan
E. Hobfoll. (2009) “A New Stress-Based Model of Political
Extremism: Personal Exposure to Terrorism, Psychological
­
Distress, and Exclusionist Political Attitudes.” Journal of
Conflict Resolution 53 (3): 363–89.
Canton, James. (2007) The Extreme Future. New York Penguin.
Capaccio, Tony. (2013) “China’s Anti-Carrier Missile Now
Opposite Taiwan, Flynn Says,” Bloomberg (April 18). Accessed
July 27, 2013. Available at: http://www.bloomberg.com/
news/2013-04-18/china-s-anti-carrier-missile-now-opposite-
taiwan-flynn-says.html.
Caporaso, James A. (1993) “Global Political Economy,” pp.
451–481 in Ada W. Finifter (ed.), Political Science: The State
of the Discipline II. Washington, D.C.: American Political
Science Association.
Caprioli, Mary. (2005) “Primed for Violence: The Role of Gender
Inequality in Predicting International Conflict,” International
Studies Quarterly 49 (June): 161–78.
——— (2004) “Feminist IR Theory and Quantitative
Methodology,” International Studies Review 6 (June): 253–69.
Carr, E. H. (1939) The Twenty-Years’ Crisis, 1919–1939. London:
Macmillan.
Carter, Jimmy. (2005) Our Endangered Values: America’s Moral
Crisis. New York: Simon and Schuster.
Carty, Anthony. (2008) “Marxist International Law Theory as
Hegelianism,” International Studies Review 10 (March):
122–125.
Caryl, Christian. (2009) “1979: The Great Backlash.” Foreign
Policy (July/August): 50–64.
——— (2005) “Why They Do It,” New York Review of Books 52
(­September 22): 28–32.
Casetti, Emilio. (2003) “Power Shifts and Economic Development:
When Will China Overtake the USA?” Journal of Peace
Research 40 (­November): 661–75.
Cashman, Greg and Leonard C. Robinson. (2007) An Introduction
to the Causes of War. Lanham, Md.: Rowman & Littlefield.
Caspary, William R. (1993) “New Psychoanalytic Perspectives
on the Causes of War,” Political Psychology 14 (September):
417–46.
Cassese, Antonio and Andrew Clapham. (2001) “International
Law,” pp. 408–11 in Joel Krieger (ed.), The Oxford Companion
to Politics of the World, 2nd ed. Oxford: Oxford University
Press.
Cassidy, John. (2005) “Always with US?” New Yorker (April 11):
72–77.
Cassis, Youssef. (2007) Capitals of Capital. New York: Cambridge
­University Press.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:45
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
Castles, Stephen, Mark J. Miller; Guiseppe Ammendola. (2003)
The Age of Migration: International Population Movements in
the Modern World. New York: The Guilford Press.
Castles, Stephen and Mark Miller. (2004) The Age of Migration,
3rd ed. London: Palgrave Macmillan.
Cavallo, Alfred. (2004) “Oil: The Illusion of Plenty,” Bulletin of
the Atomic Scientists (January/February): 20–22, 70.
CCEIA (Carnegie Council for Ethics in International Affairs).
(2005) Human Rights Dialogue. Carnegie Council for Ethics in
International Affairs, Series 2 (Spring) 1–34.
Cederman, Lars-Erik and Kristian Skrede Gleditsch. (2004)
“Conquest and Regime Change,” International Studies
Quarterly 48 (­September): 603–29.
Center for World Indigenous Studies. (2005) The State of Indigenous
People. Olympia, Wash.: Center for World Indigenous Studies.
Central Intelligence Agency. (2012) The World Factbook.
Available at: http://www.cia.gov/library/publications/
the-world-factbook/.
——— (2010) The World Factbook. Available at https://www.cia
.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/us.html.
——— (2002) Global Trends 2015. Washington, D.C.: Central
Intelligence Agency.
——— (2001) Handbook of International Economic Statistics
2000. Langley, Va.: Central Intelligence Agency.
CGD/FP (Center for Global Development/Foreign Policy). (2005)
“Ranking the Rich,” Foreign Policy (September/ October): 76–83.
Chaliand, Gérald, and Jean-Pierre Rageau. (1993) Strategic-Atlas,
3rd ed. New York: Harper Perennial.
Chant, Sylvia and Cathy McIlwaine. (2009) Geographies of
Development in the 21st Century: An Introduction to the Global
South. Edward Elgar Publishing.
Chapman, Dennis. (2005) “US Hegemony in Latin America and
Beyond,” International Studies Review 7 (June): 317–19.
Chapman, Terrence and Scott Wolford. (2010) “International
Organizations, Strategy, and Crisis Bargaining.” The Journal
of Politics 72, no. 1 (January): 227–42.
Charette, Robert N. (2008) “What’s Wrong with Weapons
Acquisitions?” IEEE Spectrum Special Report. Available at:
http://www.spectrum.ieee.org/aerospace/military/whats-
wrong-with-weapons-acquisitions/0
Chase-Dunn, Christopher and E. N. Anderson (eds.). (2005) The
Historical Evolution of World-Systems. London: Palgrave.
Chauffour, Jean-Pierre and Mariem Malouch. (2011) Trade
Finance During the Great Trade Collapse. Washington, DC:
World Bank.
Chen, Lincoln, Jennifer Leaning, and Vasant Narasimhan (eds.).
(2003). Global Health Challenges for Human Security.
Cambridge, Mass.: Harvard University Press.
Chernoff, Fred. (2008) Theory and Metatheory in International
Relations. London: Palgrave Macmillan.
——— (2004) “The Study of Democratic Peace and Progress in
International Relations,” International Studies Review 6: 49–77.
10205-Book 1-592.indb 540
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 540
Chesterman, Simon (ed.). (2007) Secretary or General?: The UN
Secretary-General in World Politics. New York: Cambridge
University Press.
———, Michael Ignatieff, and Ramesh Thakur (eds.). (2005)
Making States Work: State Failure and the Crisis of Governance.
Tokyo: United Nations University Press.
China Post. (2010) “China may up missiles aimed at Taiwan
to 1,900.” Available at: http://www.chinapost.com.tw/taiwan/
china-taiwan-­relations/2010/07/22/265570/ China-may.htm
(July 22).
Chinn, Menzie, and Jeffry Freiden. (2011) Lost Decades: The
Making of America’s Debt Crisis and the Long Recovery. New
York: W.W. ­Norton & Company.
Choi, Ajin. (2004) “Democratic Synergy and Victory in Wars,
1816–1992,” International Studies Quarterly 48 (September):
663–82.
Choi, Seung-Whan, and Patrick James. (2005) Civil–Military
Dynamics, Democracy, and International Conflict. New York:
Palgrave Macmillan.
Chomsky, Noam. (2004) Hegemony or Survival: America’s Quest
for Global Dominance. New York: Metropolitan Books/Henry
Holt.
Chua, Amy. (2008) Day of Empire: How Hyperpowers Rise to
Global Dominance—and Why They Fail. New York: Doubleday.
Chuluv, Martin. (2010) “Iraq Violence Set to Delay US Troop
Withdrawl.” Guardian (May 12). Available at http://
www.guardian.co.uk/world/2010/may/12/iraq-us-troop-
withdrawal-delay.
CIA. (2013) The World Factbook. Central Intelligence Agency.
Accessed June 27, 2013. Available at: https://www.cia.gov/
library/publications/the-world-factbook/.
Cincotta, Richard P. and Robert Engelman. (2004) “Conflict
Thrives Where Young Men Are Many,” International Herald
Tribune (March): 18.
Cirincione, Joseph. (2008) “The Incredible Shrinking Missile
Threat,” Foreign Policy (May/June): 68–70.
Clapham, Andrew. (2001) “Human Rights,” pp. 368–70 in Joel
Krieger (ed.), The Oxford Companion to Politics of the World,
2nd ed. New York: Oxford University Press.
Clark, Gregory. (2008) A Farewell to Alms: A Brief Economic
History of the World. Princeton, N.J.: Princeton University
Press.
Clark, Ian and Christian Reus-Smit. (2007) “Preface,” International
Politics 44 (March/May): 153–56.
Clarke, Michael. (2013) “Pakistan and Nuclear Terrorism: How
Real Is the Threat?” Comparative Strategy 32 (2): 98–114.
Clarke, Richard A. (2004) Against All Enemies. New York: Simon
& Schuster.
——— and Robert Knake. (2010) Cyber War: The Next Threat
to National Security and What to Do About It. New York:
HarperCollins.
Claude, Inis L., Jr. (1989) “The Balance of Power Revisited,”
Review of International Studies 15 (January): 77–85.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:46
 541 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
——— (1967) The Changing United Nations. New York: Random
House.
——— (1962) Power and International Relations. New York:
Random House.
Clemens, Michael A. (2007) “Smart Samaritans,” Foreign Affairs
(­September/October): 132–40.
Cline, William. (2004) Trade Policy and Global Poverty.
Washington D.C.: Institute for International Economics.
Clover, Charles, Robin Harding, and Alice Ross. (2013)
“G20 Agrees to Avoid Currency Wars,” Financial Times
(­February 17). Accessed June 27, 2013. Available at: http://
www.ft.com/intl/cms/s/0/789439ae-784f-11e2-8a97-
00144feabdc0.html#axzz2XRhfLrrQ.
Cobb, Roger, and Charles Elder. (1970) International Community.
New York: Harcourt, Brace & World.
Cohen, Benjamin J. (ed.). (2005) International Political Economy.
Burlington, Ver.: Ashgate.
——— (1973) The Question of Imperialism. New York: Basic
Books.
Cohen, Daniel. (2006) Globalization and its Enemies. Cambridge,
Mass.: MIT Press.
Cohen, Eliot A. (1998) “A Revolution in Warfare,” pp. 34–46 in
Charles W. Kegley, Jr., and Eugene R. Wittkopf (eds.), The
Global Agenda, 4th ed. New York: McGraw-Hill.
Cohen, Joel E. (1998) “How Many People Can the Earth Support?”
New York Review of Books 45 (October 8): 29–31.
Cohen, Roger. (2005) “Next Step: Putting Europe Back Together,”
New York Times International (June 5): Section 4, 3.
——— (2000) “A European Identity,” New York Times (January
14): A3.
Cohen, Saul Bernard. (2003) Geopolitics of the World System.
Lanham, Md.: Rowman & Littlefield.
Cohn, Carol and Sara Ruddick. (2008) “A Feminist Ethical
Perspective on Weapons of Mass Destruction,” pp. 458–477
in Karen A. Mingst and Jack L. Snyder (eds.), Essential
Readings in World Politics, 3rd ed., New York: W.W. Norton
& Company.
Colapinto, John. (2012) “Looking Good: The New Boom in
Celebrity Philanthropy,” The New Yorker (March 26): 56.
Cole, Juan. (2006) “9/11,” Foreign Policy 156 (September/
October): 26–32.
Coleman, Isobel. (2010) “The Better Half: Helping Woman
Help the World.” Foreign Affairs 89(1) (January/February):
126–130.
——— (2010) “The Global Glass Ceiling: Why Empowering
Women Is Good for Business.” Foreign Affairs 89, no. 3 (May/
June): 13–20.
Coll, Steve. (2011) “Democratic Movements,” The New Yorker
(­January 31): 21–22.
——— (2009) “Comment: No Nukes,” The New Yorker (April
20): 31–32.
Collier, Paul. (2009). “The Dictator’s Handbook,” Foreign Policy
(May/June): 146–49.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 541
——— (2007) The Bottom Billion. New York: Oxford University
Press.
——— (2005) “The Market for Civil War,” pp. 28–32 in Helen
E. Punkitt (ed.), World Politics 04/05. Dubuque, Iowa:
McGraw-Hill/Dushkin.
——— (2003) “The Market for Civil War,” Foreign Policy 136
(May/June): 38–45.
Comisky, Mike and Pawan Madhogarhia. (2009) “Unraveling the
Financial Crisis of 2008.” PS: Political Science & Politics 42:
270–75.
Commercial Appeal. (2012) “Pope Benedict Arrives in Cuba,” The
Commercial Appeal (March 27): A3.
Commission of the European Communities. (2009) 2009 Aging
Report. Luxembourg.
Conteh-Morgan, Earl. (2005) “Peacebuilding and Human Security:
A Constructivist Perspective,” International Journal of Peace
Studies 10 (Spring/Summer): 69–86.
CRS (Congessional Research Service). (2012) FY2013 Defense
Budget Request: Overview and Context. Washington, D.C.:
Congressional Research Service (April 20; prepared by Stephen
Daggett and Pat Towell).
——— (2011) The Cost of Iraq, Afghanistan, and Other: Global
War on Terror Operations Since 9/11. Washington, D.C.:
Congressional Research Service (March 29, prepared by Amy
Belasco).
——— (2008) Conventional Arms Transfers to Developing Nations,
2000–2007. Washington, D.C.: Congressional Research Service
(­October 23; prepared by Richard F. Grimmett).
——— (2007) Conventional Arms Transfers to Developing
-Nations, 1999–2006. Washington, D.C.: Congressional
Research Service (­
September 26; prepared by Richard F.
Grimmett).
Cook, John and Paul Nyhan. (2004) “Outsourcing’s Long-Term
Effects on U.S. Jobs an Issue,” Seattle Post-Intelligencer.
March 10.
Cooper, Richard N. (2004) “A False Alarm: Overcoming
-­Globalization’s Discontents,” Foreign Affairs 83 (January/
February): 152–55.
Coplin, William D. (1971) Introduction to International Politics.
­Chicago: Markham.
——— (1965) “International Law and Assumptions about the
State System,” World Politics 17 (July): 615–34.
Copeland, Dale C. (2006) “The Constructivist Challenge to
Structural Realism: A Review Essay,” pp. 1–20 in Stefano
Guzzini and Anna Leander (eds.), Constructivism and
International Relations. New York: Rutledge.
Cornish, Edward. (2004) Futuring: Re-Exploration of the Future.
Bethesda, Md.: World Future Society.
Correlates of War (COW). (2010) “News and Notes.” Available at:
http://www.correlatesofwar.org/.
Cortright, David and George A. Lopez (eds.). (2008) Uniting
against ­Terror. Cambridge, Mass.: MIT Press.
Cox, Robert J. with Timothy J. Sinclair. (1996) Approaches to
World Order. Cambridge: Cambridge University Press.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:46
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
Coyne, Christopher J. (2007) After War: The Political Economy of
Exporting Democracy. Palo Alto, Calif.: Stanford University
Press.
Craig, Gordon A. and Alexander L. George. (1990) Force and
Statecraft, 2nd ed. New York: Oxford University Press.
Crawford, Neta C. (2003) “Just War Theory and the U.S.
Counterterror War,” Perspectives on Politics 1 (March): 5–25.
Crenshaw, Martha. (2003) “The Causes of Terrorism,” pp. 92–105
in Charles W. Kegley, Jr. (ed.), The New Global Terrorism.
Upper Saddle River, N.J.: Prentice Hall.
Cronin, Audrey Kurth. (2013) “Why Drones Fail,” Foreign
Affairs (July/August). Accessed July 4, 2013. Available at:
http://www.­f oreignaffairs.com/articles/139454/audrey-
kurth-cronin/why-drones-fail.
Crook, Clive. (2003) “A Cruel Sea of Capital,” Economist
(May 3): 3–5.
——— (1997) “The Future of the State,” Economist (September 20):
5–20.
Crump, Andy. (1998) The A to Z of World Development. Oxford:
New Internationalist.
Cumming-Bruce, Nick. (2008) “World Refugee Population
Jumps to 11.4 Million,” The New York Times (June 17). Last
accessed November 4, 2013. Available at: http://www.nytimes
.com/2008/06/17/news/17iht-refuge.3.13776120.html?_r=0.
Daadler, Ivo H., and James M. Lindsay. (2005) “Bush’s
Revolution,” pp. 83–90 in Helen E. Purkitt (ed.), World Politics
04/05. Dubuque, Iowa: McGraw-Hill/Dushkin.
——— (2004) “An Alliance of Democracies,” Washington Post
(May 24): B.07.
——— (2003) America Unbound: The Bush Revolution in
Foreign Policy. Washington, D.C.: Brookings Institution Press.
Dadush, Uri, Shimelse Ali, and Rachel Esplin Odell. (2011)
“Is Protectionism Dying?” Washington, D.C.: Carnegie
Endowment for International Peace. Available at: http://
carnegieendowment.org/files/is_­protectionism_dying.pdf.
Dadush, Uri, and William Shaw. (2011) “The Poor Will Inherit
the Earth,” Foreign Policy (June 20). Available at: http://www.
foreignpolicy.com/articles/2011/06/20/the_poor_will_inherit_
the_ earth?hidecomments5yes.
——— (2011) Juggernaut: How Emerging Powers Are Reshaping
­Globalization. New York: Carnegie Endowment for International
Peace.
Dafoe, Allan, John R. Oneal, and Bruce Russett. (2013) “The
Democratic Peace: Weighing the Evidence and Cautious
Inference,” International Studies Quarterly 57 (1): 201–214.
Dahl, Robert Alan, Ian Shapiro, and Jose Antonio Cheibub. (2003)
The Democracy Sourcebook. Cambridge: MIT Press.
D’Amico, Francine, and Peter R. Beckman (eds.). (1995) Women
in World Politics. Westport, Conn.: Bergin and Garvey.
Daniel, Trenton. (2011) “Haiti Again Feels Pinch of Rising Food
Prices,” Associated Press (May 2). Available at: http://www.
usatoday.com/news/world/2011-05-01-haiti-food-prices_n.
htm.
523750230 tzachi.oneatgmail.com
10205-Book 1-592.indb 542
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 542
Danner, Mark. (2005) “What Are You Going to Do with That?”
New York Review of Books 52 (June 23): 52–57.
Davenport, Andrew. (2013) “Marxism in IR: Condemned to a
Realist Fate?” European Journal of International Relations
19(1): 27– 48.
Davies, Ed, and Karen Lema. (2008) “Pricey Oil Making
Geothermal Projects More Attractive,” International Herald
Tribune (June 30): 13.
Davis, Julie Hirschfield, Laura Lilvan, and Greg Stohr. (2013)
“Obama Faces Bipartisan Pressure on Drone Big Brother Fear,”
Bloomberg (March 7). Accessed June 17, 2013. Available
at: http://www.­bloomberg.com/news/2013-03-08/obama-faces-
bipartisan-pressure-on-drone-big-brother-fear.html.
de las Casas, Gustavo. (2008) “Is Nationalism Good for You?”
Foreign Policy (March/April): 51–57.
de Rugy, Veronique. (2012) “Depression-era Farm Subsidies
Should End,” The Examiner (June 7). Accessed June 25, 2012.
Available at: http://washingtonexaminer.com/article/702816.
DeBardeleben, Joan. (2012) “Applying Constructivism to
Understanding EU-Russian Relations,” International Politics,
49(4): 418–433.
Debusman, Bernd. (2012) “America’s Decline - Myth or
Reality?” (April 20, 2012). Available at: http://www.reuters
. c o m / a r t i c l e / 2 0 1 2 / 0 4 / 2 0 / column-debusmann-idUSL
2E8FK5IH20120420. Last accessed November 22, 2013.
Deen, Thalif. (2009) “Tied Aid Strangling Nations, Says U.N.”
Inter Press Service, July 6. Available at: http://ipsnews.net/
interna.asp?idnews524509.
Deets, Stephen. (2009) “Constituting Interests and Identities in a
Two-Level Game: Understanding the Gabcikovo-Nagymaros
Dam Conflict” Foreign Policy Analysis 5 (January): 37–56.
Deffeyes, Kenneth. (2005) “It’s the End of Oil,” Time (October
31): 66.
Dehio, Ludwig. (1962) The Precarious Balance. New York:
Knopf.
Dempsey, Judy. (2008) “War Scrambles Strategic Map of Europe,”
International Herald Tribune (August): 1, 3.
Denemark, Robert A., Jonathan Friedman, Barry K. Gills, and
George Modelski (eds.). (2002) World System History: The
Social Science of Long-Term Change. London: Routledge.
Deng, Yong, and Thomas G. Moore. (2006) “China Views
Globalization: Toward a New Great-Power Politics,” pp. 147–
56 in Helen E. Purkitt (ed.), World Politics 05/06. Dubuque,
Iowa: McGraw-Hill/Dushkin.
DeParle, Jason. (2007) “Migrant Money Flow,” New York Times
(­November 18): Week in Review, 3.
DeRouen, Karl R. Jr., and Jacob Bercovitch. (2008) “Enduring
Internal Rivalries: A New Framework for the Study of Civil
War.” Journal of Peace Research 45 (January): 55–74.
——— and Christopher Sprecher. (2006) “Arab Behaviour towards
Israel: Strategic Avoidance or Exploiting Opportunities?”
British Journal of Political Science 36 (3): 549–60.
Desai, Raj M. and James Raymond Vreeland. (2011) “Global
Governance in a Multipolar World: The Case for Regional
ADCAFHDCF
30/08/2016 13:12:46
 543 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
Monetary Funds,” International Studies Review 13, no. 1
(March): 109–121.
De Soysa, Indra, Thomas Jackson, and Christin Ormhaug.
(2009) “Does Globalization Profit the Small Arms Bazaar?”
International Interactions 35: 86–105.
Destler, I. M. (2005) American Trade Politics, 4th ed. Washington,
DC: Institute of International Economics.
Detraz, Nicole. (2012) International Security and Gender. Malden,
Mass.: Polity Press.
Deutsch, Karl W. (1957) Political Community and the North
Atlantic Area. Princeton, NJ: Princeton University Press.
Diamond, Jared. (2003) “Environmental Collapse and the End of
Civilization,” Harper’s (June): 43–51.
Diamond, Larry. (2005) Squandered Victory: The American
-Occupation and the Bungled Effort to Bring Democracy to Iraq.
New York: Henry Holt.
Diehl, Paul F. (ed.). (2005) The Politics of Global Governance, 3rd
ed. Boulder, Colo.: Lynne Rienner.
——— and J. Michael Greig. (2012) International Mediation.
Cambridge: Polity Press.
Dietz, Mary G. (2003) “Current Controversies in Feminist Theory.”
Annual Review of Political Science. Vol. 6: 399–431.
Dillon, Dana. (2005) “Maritime Piracy: Defining the Problem,”
SAIS Review 25 (Winter/Spring): 155–65.
Dimerel-Pegg, Tijen and James Moskowitz. (2009) “US Aid
Allocation: The Nexus of Human Rights, Democracy, and
­ Dreher, Axel, Noel Gaston, and Pim Martens. (2008) Measuring
Development” ­Journal of Peace Research 46 (2): 181–98.
Dinan, Stephen. (2012) “U.S. Borrows 46 Cents of Every
Dollar It Spends,” The Washington Times (December 7).
Accessed June 27, 2013. Available at: http://www.
washingtontimes.com/news/2012/dec/7/government-
borrows-46-cents-every-dollar-it-spends/.
DiRenzo, Gordon J. (ed.). (1974) Personality and Politics. Garden
City, NY: Doubleday-Anchor.
Dittmer, Lowell. (2013) “Asia in 2012: The Best of a Bad Year?”
Asian Survey 53(1): 1–11.
Dobson, William J. (2006) “The Day Nothing Much Changed,”
Foreign Policy 156 (September/October): 22–25.
DOD (Department of Defense). (2013) “United States Department
of Defense Fiscal Year 2014 Budget Request.” Accessed June
12, 2013. Available at: http://comptroller.defense.gov/budget.
html.
Dolan, Chris. (2005) In War We Trust: The Ethical Dimensions
and Moral Consequences of the Bush Doctrine. Burlington,
VT.: Ashgate.
Dollar, David. (2005) “Eyes Wide Open: On the Targeted
Use of Foreign Aid,” pp. 80–83 in Robert J. Griffiths (ed.),
Developing World 05/06. Dubuque, IA: McGraw-Hill/Dushkin.
——— and Aart Kraay. (2004) “Spreading the Wealth,” pp. 43–49
in Robert Griffiths (ed.), Developing World 04/05. Guilford,
CT: Dushkin/McGraw Hill.
Dombrowski, Peter and Eugene Gholz. (2007) Buying Military
Transformation. New York: Columbia University Press.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 543
Donadio, Rachel. (2011) “Greece Approves Tough Measures on
the Economy,” New York Times (June 29).
——— and Elisabetta Povoledo. (2009) “Earthquake Kills Scores
in Italy,” International Herald Tribune (April 7): 1.
——— and Scott Sayare. (2011) “Violent Clashes in the Streets of
Athens,” The New York Times (June 29): A8.
Donnelly, Sally B. (2005) “Foreign Policy,” Time Inside Business
(June): A17–A18.
Doran, Charles F. (2012) “Power Cycle Theory and the Ascendance
of China: Peaceful or Stormy?” SAIS Review 32 (1): 73–87.
Dos Santos, Theotonio. (1971) “The Structure of Dependence,”
in K. T. Fann and Donald C. Hodges (eds.), Readings in U.S.
Imperialism. Boston: Porter Sargent.
——— (1970) “The Structure of Dependence,” American
Economic Review 60 (May): 231–36.
Dougherty, James E. and Robert L. Pfaltzgraff, Jr. (2001)
Contending Theories of International Relations, 5th ed. New
York: Longman.
Dowd, Maureen. (2004) Bushworld: Enter at Your Own Risk. New
York: G. P. Putnam’s Sons.
Doyle, Michael W. (2011) “International Ethics and the
Responsibility to Protect,” International Studies Review 13:
72–84.
Draper, Robert. (2008) Dead Certain: The Presidency of George
W. Bush. New York: Free Press.
Globalisation—Gauging its Consequences. New York:
­
Springer.
Drehle, David Von. (2011) “Don’t Bet against the United States,”
Time (March 14): 34–35.
Drew, Jill. (2008) “Dalai Lama’s Envoys in Beijing for Tibet
Talks,” Washington Post (July 1): A07.
Drezner, Daniel. (2011) “Sanctions Sometimes Smart: Targeted
Sanctions in Theory and Practice,” International Studies Review
13 (1): 96–108.
——— (2010a) Theories of International Politics and Zombies.
Princeton, NJ: Princeton University Press.
——— (2010b) “Night of the Living Wonks,” Foreign Policy
(July/August): 34–38.
——— (2010c) “Why Is the WTO Protest-Free?” Foreign Policy
(­September 15). Available at: http://drezner.foreignpolicy.com/
posts/2010/09/15/ why_is_the_wto_protest_free.
——— (2009) “Backdoor Protectionism,” The National Interest
Online. Available at: http://www.nationalinterest.org/Article.
aspx?id521192.
——— (2007) All Politics Is Global. Princeton, NJ: Princeton
University Press.
——— (2000) “Bottom Feeders,” Foreign Policy (November/­
December): 64–70.
——— and Henry Farrell. (2006) “Web of Influence,” pp. 12–19
in Helen E. Purkitt (ed.), World Politics 05/06. Dubuque, IA:
McGraw-Hill/Dushkin.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:46
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
Drezner, Daniel, Gideon Rachman, and Robert Kagan. (2012)
“The Rise or Fall of the American Empire,” Foreign Policy
(February 14). Last accessed November 23, 2013. Available
at: http://www.foreignpolicy.com/articles/2012/02/14/
the_rise_or_fall_of_the_american_empire?page=full.
Drost, Nadja. (2009) “Postcard: Medellin,” Time (May 4): 8.
Druba, Volker. (2002) “The Problem of Child Soldiers,”
International Review of Education 48(3/4): 271–77.
Drucker, Peter F. (2005) “Trading Places,” The National Interest
79 (Spring): 101–07.
Dunne, Tim. (2005) “Liberalism,” pp. 185–203 in John Baylis and
Steve Smith (eds.), The Globalization of World Politics, 3rd ed.
New York: Oxford University Press.
Dupont, Alan. (2002) “Sept. 11 Aftermath: The World Does Seem
to Have Changed,” International Herald Tribune (August 6): 6.
Dur, Andreas. (2010) Protectionism for Exporters: Power and
Discrimination in Transatlantic Trade Relations 1930–2010.
Ithaca, NY: Cornell University Press.
Durch, William J. (2005) “Securing the Future of the United-
Nations,” SAIS Review 25 (Winter/Spring): 187–91.
Dworkin, Ronald. (2001) Sovereign Virtue. Cambridge, Mass.:
Harvard University Press.
Dykman, Jackson. (2008) “Why the World Can’t Afford Food,”
Time (May 19): 34–35.
Dyson, Freeman. (2007) “Our Biotech Future,” The New York
Review of Books 54 (July 19): 4–8.
Easterbrook, Gregg. (2002) “Safe Deposit: The Case for Foreign
Aid,” New Republic (July 29): 16–20.
Easterly, William. (2007) “The Ideology of Development,” Foreign
Policy (July/August): 31–35.
——— (2006) The White Man’s Burden: Why the West’s Efforts
to Aid the Rest Have Done So Much Ill and So Little Good.
New York: Penguin.
——— and Laura Freschi. (2009) “Unsung Hero Resurrects US
Tied Aid Reporting.” Accessed August 13, 2009. Available
at http://blogs.nyu.edu/fas/dri/aidwatch/2009/02/unsung
_hero_ resurrects_us_tied.html.
——— and Tobias Pfutze. (2008) “Where Does the Money Go?
Best and Worst Practices in Foreign Aid,” Journal of Economic
Perspectives 22(2): 29–52.
Easton, Stewart C. (1964) The Rise and Fall of Western Colonialism.
New York: Praeger.
Eberstadt, Nicholas. (2011) “The Demographic Future: What
Population Growth—and Decline—Means for the Global
Economy,” Foreign Affairs (November/December): 54–64.
——— (2004) “The Population Implosion,” pp. 168–77 in
­Robert J. Griffiths (ed.), Developing World 04/05, Guilford,
Conn: McGraw-Hill/Dushkin.
Economist. (2013) “Back to the Futures?” The Economist
February 4): Accessed June 27, 2013. Available at: http://www
.economist.com/blogs/freeexchange/2013/02/derivatives-
markets-regulation.
——— (2012a) “New Rivers of Gold,” The Economist (April 28):
77–78.
10205-Book 1-592.indb 544
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 544
——— (2012b) “Rustling with Kalashnikovs,” The Economist
(March 24): 50.
——— (2012c) “Threat Multiplier: Dangerous Complacency
about Nuclear Terrorism,” The Economist (March 31).
Accessed August 8, 2012. Available at: http://www.economist
.com/node/21551465.
——— (2012d) “Bad Timing: An Atlantic Alliance with Less
Ambition Looks Inevitable; But It Should Not Be Allowed
to Fade Away,” The Economist (March 31). Accessed
September 4, 2012. Available at: http://www.economist.com/
node/21551491.
——— (2012e) “Big Mac Index,” The Economist (January 12).
Available at: http://www.economist.com/blogs/graphicdetail/
2012/01/daily-chart-3.
——— (2012f). “Global Poverty: A Fall to Cheer,” The Economist
(March 3): 81–2.
——— (2012g) “Speaking in Tongues,” The Economist. Accessed
June 24, 2013. Available at: http://www.economist.com/blogs/
graphicdetail/2012/02/daily-chart-9.
——— (2011a) “Another Project in Trouble: First the Euro, Now
­Schengen. Europe’s Grandest Integration Projects Seem to be
Suffering,” The Economist (April 30): 57.
——— (2011b) “Trade: Buy American Tea,” The Economist
(November 10). Available at: http://rss.economist.com/blogs/
freeexchange/2010/11/trade.
——— (2011c) “Hope Over Experience,” The Economist
(January 15):83.
——— (2011d) “Crisis Prevention: What Is Causing Food Prices
to Soar and What Can be Done about It?” The Economist
(­February 26): 12.
——— (2011e) “A Prospect of Plenty: For the First Time in
History, the Whole of Mankind may Get Enough to Eat,” The
Economist (­February 26): 16.
——— (2011f) “A Tale of Many Cities,” The Economist (February
12): 91–92.
——— (2011g) “Threatening a Sacred Cow: America’s Fiscal
Crisis Has Put Defence Spending in the Crosshairs,” The
­
Economist (­February 12): 33–34.
——— (2011h) “Ali Baba Gone, but What about the 40 Thieves?”
The Economist (January 22): 31–33.
——— (2011i) “Redback and Forth,” The Economist
(August 20).
——— (2010a) “Harmony—for Now: There were Smiles and
Handshakes in Lisbon, but the Road Ahead Is Bumpy,” The
Economist (­November 27): 67–68.
——— (2010b) “Climbing Mount Publishable,” The Economist
(­November 14): 95–96.
——— (2010c) “Fewer Dragons, More Snakes,” The Economist
(­November 13): 27–29.
——— (2010d) “The Power of Nightmares,” The Economist (June
26): 61–62.
——— (2010e) “It Takes Two,” The Economist (April 3): 61–62.
——— (2010f) “Marching through Red Square,” The Economist
(May 22): 53–54.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:46
 545 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
——— (2010g) “An Awkward Guest-list,” The Economist
(May 1): 60–61.
——— (2010h) “Loaned Goals,” The Economist (June 5): 67–68.
——— (2010i) “The Cruel Sea,” The Economist (February 11): 54.
——— (2010j) “Old Worry, New Ideas,” The Economist (April
17): 67.
——— (2010k) “Fear of the Dragon,” The Economist (January
9): 73–75.
——— (2010l) “Counting Their Blessings,” The Economist
(January 2): 25–28.
——— (2010m) “By Fits and Starts,” The Economist (February
6): 25–27.
——— (2010n) “Passage to India,” The Economist (June 26): 69.
——— (2010o) “Economic and Financial Indicators,” The
Economist (May 1): 97–98.
——— (2010p) “Consensus Costs,” The Economist (June 3).
Available at: http://www.economist.com/node/16274169.
——— (2009a) “Go Forth and Multiply a Lot Less,” The
Economist (­October 31): 29–32.
——— (2009b) “Agricultural Subsidies,” The Economist
(July 23): 93.
——— (2009c) “Cheesed Off,” The Economist (July 18): 74.
——— (2009d) “Not Just Straw Men,” The Economist
(June 20): 63:65.
——— (2009e) “Cuba and the United States: It Takes Two to
Rumba,” The Economist (April 18): 39–40.
——— (2009f) “Taking the Summit by Strategy,” The Economist
(April 11): 42.
——— (2009g) “Mission: Possible,” The Economist (April 11):
69.
——— (2009h) “Sin aqua non,” The Economist (April 11): 59–61.
——— (2009i) “Coca-Cola and China: Hard to Swallow,” The
Economist (March 21): 68–69.
——— (2009j) “Not so Nano; Emerging-Market Multinationals,”
The Economist (March 28): 20.
——— (2009k) “Trickle-Down Economics,” The Economist
(­February 21): 76.
——— (2009l) “Wanted: Fresh Air,” The Economist (July 11):
60–62.
——— (2008a) “Winning or Losing? A Special Report on
al-Qaeda,” The Economist ( July 19): 1–12.
——— (2008b) “Ireland’s Voters Speak; The European Union,”
The Economist (June 21): 61.
——— (2007a) “Magnets for Money,” The Economist (September 15):
3–4.
——— (2007b) “Finance and Economics: Smaller Shares,
Bigger Slices,” The Economist (April 7): 84.
——— (2007c) Pocket World in Figures, 2007 Edition. London:
The Economist.
Economy, Elizabeth C. (2007) “The Great Leap Backward?”
Foreign Affairs 86 (September/October): 38–59.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 545
Edgerton, David. (2007) The Shock of the Old: Technology and
Global History Since 1900. New York: Oxford University
Press.
Eggen, Dan, and Scott Wilson. (2005) “Suicide Bombs Potent
Tools of Terrorists,” Washington Post (July 17): A1, A20.
Ehrlich, Sean. (2011) “The Fair Trade Challenge to Embedded
Liberalism,” International Studies Quarterly 54 (1): 1013–33.
Eichengreen, Barry. (2011a) Exorbitant Privilege: The Rise and
Fall of the Dollar and the Future of the International Monetary
System. Oxford, UK: Oxford University Press.
——— (2011b) “The G20 and Global Imbalances,” VoxEU.org
(June 26).
——— (2000) “Hegemonic Stability Theories of the International
Monetary System,” pp. 220–44 in Jeffrey A. Frieden and
David A. Lake (eds.), International Political Economy. Boston:
Bedford/St. Martin’s.
Eichengreen, Barry and Kevin O’Rourke. (2009) “A Tale of Two
Depressions,” VoxEU.org, June 4. Available at: http://www
.voxeu.org/index.php?q5node/3421.
Eisler, Riane. (2007) “Dark Underbelly of the World’s ‘Most
Peaceful’ Countries,” Christian Science Monitor (July 26): 9.
Ekhoragbon, Vincent. (2008) “Nigeria: Influx of Illegal Immigrants
Worries Immigration Service,” Available at: http://allafrica.
com/­stories/200808080481.html.
Eland, Ivan. (2004) The Empire Has No Clothes: U.S. Foreign
Policy Exposed. New York: Independent Institute.
Elliott, Kimberly Ann. (1998) “The Sanctions Glass: Half Full
or Completely Empty?” International Security 23 (Summer):
50–65.
——— (1993) “Sanctions: A Look at the Record,” Bulletin of the
Atomic Scientists 49 (November): 32–35.
Elliott, Michael. (1998) “A Second Federal Democratic-Superpower
Soon,” International Herald Tribune (November 24): 8.
Ellis, David C. (2009) “On the Possibility of “International
Community,” VoxEU.org, The International Studies Review 11
(March): 1–26.
Elms, Deborah Kay. (2008) “New Directions for IPE: Drawing
from Behavioral Economics,” International Studies Review 10
(June): 239–265.
Elshtain, Jean Bethke. (2003) Just War against Terror: The Burden
of American Power in a Violent World. New York: Basic Books.
Emporis. (2012) “Press Release: World’s 10 Biggest Shopping
Malls,” Emporis. Accessed June 20, 2012. Available at: http://
www.emporis.com/pdf/Pressrelease_20120207_ENG.pdf.
Engardio, Pete, Michael Arndt, and Dean Foust. (2006) “The
Future of Outsourcing: How Its Transforming Whole Industries
and Changing the Way We Work,” in Businessweek (January
30).
Engelhardt, Henriette, and Alexia Prskawetz. (2004) “On the
Changing Correlation between Fertility and Female
Employment over Space and Time,” European Journal of
Population 20 (1): 1–21.
Englehart, Neil A. (2009). “State Capacity, State Failure, and
Human Rights,” Journal of Peace Research 46 (2): 163–80.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:46
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
Enloe, Cynthia H. (2007) “The Personal Is International” pp. 202–
206, in Karen A. Mingst and Jack L. Synder (eds.) Essential
Readings in World Politics, 3rd ed. New York: W.W. Norton
& Company.
——— (2004) The Curious Feminist. Berkeley: University of
California Press.
——— (2001) “Gender and Politics,” pp. 311–15 in Joel Krieger
(ed.), The Oxford Companion to Politics of the World, 2nd ed.
New York: Oxford University Press.
——— (2000) Maneuvers: The International Politics of
Militarizing Women’s Lives. Berkeley: University of California
Press.
Enriquez, Juan. (1999) “Too Many Flags?” Foreign Policy 116
(Fall): 30–50.
EPA (2013). “Causes of Climate Change,” Environmental
Protection Agency. Accessed June 25, 2013. Available at:
http://www.epa.gov/climatechange/science/causes.html.
Epatko, Larisa. (2012). “In Syria, Aid Groups Look for Break in
Fighting to Deliver Supplies,” PBS NewsHour. Last accessed
November 22, 2013. Available at: http://www.pbs.org/
­
newshour/rundown/2.012/03/syria-aid.html
Eshchenko, Alla, and Maxim Tkachenko. (2011) “Russia Threatens
Nuclear Build-up over U.S. Missile Shield,” CNN (May 18).
Available at: http://articles.cnn.com /2011-05-18/world/russia.
nuclear.missiles_1_missile-defense-missile-shield-europe-
based-system?_s5PM:WORLD.
Esty, Daniel C., M. A. Levy, C. H. Kim, A. de Sherbinin,
T. Srebotniak, and V. Mara. (2008) 2008 Environmental
Performance Index. New Haven, CT: Yale Center for
Environmental Law and Policy.
Esty, Daniel. (2002) “The World Trade Organization’s Legitimacy
­Crisis,” World Trade Review 1 (1): 7–22.
Etzioni, Amitai. (2005) From Empire to Community: A New
Approach to International Relations. London: Palgrave
Macmillan.
Eurostat. (2013) “Eurostat,” European Commission. Accessed June
27, 2013. Available at: http://epp.eurostat.ec.europa.eu/portal/
page/portal/eurostat/home/.
European Commission. (2012) The 2012 Ageing Report: Economic
and Budgetary Projections for the 27 EU Member States
(2010–2060). Brussels, Belgium: European Commission.
European Nuclear Society. (2013) “Nuclear Power Plants,
Worldwide.” Available at: http://www.euronuclear.org/info/
encyclopedia/n/nuclear-power-plant-world-wide.htm.
European Union: Commission of the European Communities,
Communication from the Commission to the European
Parliament, the Council, The European Economic and Social
Committee and the Committee of the Regions. Dealing with
the Impact of an Ageing Population in the EU, April 14, 2009,
COM (2009) 180 Final. Available at: http://eur-lex.europa.eu/
LexUriServ/LexUriServ.do?uri5COM:2009:0180:FIN:EN:PDF.
Evans, Gareth. (2011) “Viewpoint: ‘Overwhelming’ Moral Case
for Military Path,” BBC (March 8). Available at: http://www
.bbc.co.uk/news/world-africa-12676248.
10205-Book 1-592.indb 546
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 546
——— (2008) The Responsibility to Protect: Ending Mass
Atrocity Crimes Once and for All. Washington, DC: Brookings
Institution Press.
Evans, Peter B. (2001) “Dependency,” pp. 212–14 in Joel Krieger
(ed.), The Oxford Companion to Politics of the World, 2nd ed.
New York: Oxford University Press.
Evenett, Simon J. (2013) “Is Murky Protectionism a Real Threat to
Asian Trade?” pp. 65–73 in Richard Baldwin, Masahiro Kawai,
and Ganeshan Wignaraga (eds.), The Future of the World
Trading System: Asian Perspectives. London, UK: Centre for
Economic Policy Research.
Evenett, Simon J., and John Whalley. (2009) “Resist Green
­Protectionism—or Pay the Price at Copenhagen,” in Baldwin,
Richard, and Simon Evenett (eds.) The Collapse of Global Trade,
Murky Protectionism, and the Crisis: Recommendations for the
G20. London: VoxEU.org. ­Available at: http://voxeu.org/reports/
Murky_Protectionism.pdf.
EWG. (2013) “EWG Farm Subsidies,” Environmental Working
Group. Accessed July 27, 2013. Available at: http://farm.ewg.
org/.
Ewing, Jack, and Louise Story. (2011) “Finland Could Upend
Fragile Consensus on Greece,” The New York Times.
Available at: http://www.nytimes.com/2011/08/29/
business/global/finland-casts-doubt-on-aid-for-greece.
html?ref5europeanfinancialstabilityfacility.
Fabbrini, Sergio. (2010) “Anti-Americanism and U.S. Foreign
Policy: Which Correlation?” International Politics 47, no 6:
557–73.
Fackler, Martin. (2009) North Korea Vows to Produce Nuclear
Weapons, The New York Times (June 14): A12.
——— (2008) “Honda Rolls Out Hydrogen-Powered Car,”
International Herald Tribune (June 18): 16.
Fahrenthold, David A., and Paul Kane. (2011) “Lawmakers Urging
Speedy Pullout in Afghanistan Unlikely to Make Headway,”
The Washington Post (May 5). Available at: http://www
.­w ashingtonpost.com/­p olitics/lawmakers_urging_speedy_
pullout_in_­a fghanistan_unlikely_to_make_headaway/
2011/ 05/05/AFgvJf1F_story.html?nav5emailpage.
Fahrenthold, David A. and Paul Kane. (2011) “On Hill, Renewed
Calls for Rapid Afghan Pullout,” Washington Post (May 11).
Falk, Richard A. (2001a) “The New Interventionism and the Third
World,” pp. 189–98 in Charles W. Kegley, Jr., and Eugene
R. Wittkopf (eds.), The Global Agenda, 6th ed. Boston:
McGraw-Hill.
——— (2001b) “Sovereignty,” pp. 789–91 in Joel Krieger (ed.),
The Oxford Companion to Politics of the World, 2nd ed.
Oxford: Oxford University Press.
——— (1970) The Status of Law in International Society.
Princeton, N.J.: Princeton University Press.
Falk, Richard, and Andrew Strauss. (2001) “Toward Global
Parliament,” Foreign Affairs 80 (January/February): 212–18.
Fallows, James. (2005) “Countdown to a Meltdown,” The Atlantic
Monthly 51 (July/August): 51–63.
——— (2002) “The Military Industrial Complex,” Foreign Policy
22 (November/December): 46–48.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:46
 547 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
——— (1993) “How the World Works,” The Atlantic (December).
Farber, David (ed.). (2007) What They Think of Us: International
Perceptions of the United States Since 9/11. Princeton, NJ:
Princeton University Press.
Farrell, Theo. (2002) “Constructivist Security Studies: Portrait of
a Research Program,” International Studies Review 4 (Spring):
49–72.
Fathi, Nazila. (2009) “In Tehran, A Mood of Melancholy
Descends,” The New York Times (June 28): A6.
Federman, Josef. (2013) “Benjamin Netanyahu, Israel’s Prime
Minister, Says Iran Has Not Yet Reached ‘Red Line,’” Huffington
Post (April 29). Accessed June 17, 2013. Available at: http://
www.huffingtonpost.com/2013/04/29/benjamin-netanyahu-
israel-iran_n_3178864.html.
Feingold, David A. (2005) “Human Trafficking,” Foreign Policy
(­September/October): 26–31.
Feinstein, Lee, and Anne-Marie Slaughter (2004) “A Duty to
Prevent,” Foreign Affairs 83 (January/February): 136–50.
Feldman, Noah. (2013). Cool War: The Future of Global
Competition. New York: Random House.
Feldsten, Martin. (2010) “Let Greece Take a EuroZone ‘Holiday,’”
Financial Times (February 16).
Ferguson, Charles. (2010) “The Long Road to Zero: Overcoming
the Obstacle to a Nuclear-Free World.” Foreign Affairs 89(1)
(January/February): 86–94.
Ferguson, Niall. (2011) “The Mash of Civilizations: Social
Networks Might Promote Democracy, but They Also Empower
the Enemies of Freedom,” Newsweek (April 18): 9.
——— (2010) “Complexity and Collapse: Empires on the Edge of
Chaos.” Foreign Affairs 89, no. 2 (March/April): 18–32.
——— (2009) “The Axis of Upheaval,” Foreign Policy (March/
April): 56–58.
——— (2008) The Ascent of Money. New York: Penguin Press.
——— (2004) Colossus: The Price of America’s Empire. New York:
Penguin.
——— (2001) The Cash Nexus. New York: Basic Books.
Ferrell, Theo. (2002) “Constructivist Security Studies: Portrait of a
Research Program.” International Studies Review 4 (1):49–72.
Fetini, Alyssa. (2009) “Changing U.S.-Cuba Policy,” Time
(February 24).
Fidler, David P., and Lawrence O. Gostin. (2008) Biosecurity in the
Global Age. Palo Alto, CA: Stanford University Press.
Fieldhouse, D. K. (1973) Economics and Empire, 1830–1914.
Ithaca, NY: Cornell University Press.
Fields, A. Belden, and Kriston M. Lord (eds.). (2004) Rethinking
Human Rights for the New Millennium. London: Palgrave.
Filkins, Dexter. (2009) “Afghan Women Protest Restrictive Law,”
International Herald Tribune (April 6): 1.
Financial Times. (2007) “Why Are Food Prices Rising,” Available
at: http://media.ft.com/cms/s/2/f5bd920c-975b-11dc-9e08–
0000779fd2ac.html?from5textlinkindepth.
Finnegan, William. (2007) “The Countdown,” New Yorker
(October 15): 70–79.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 547
——— (2002) “Leasing the Rain,” New Yorker (April 18): 43–53.
Finnemore, Martha. (2013) “Constructing Norms of Humanitarian
Intervention,” in Conflict After the Cold War: Arguments on
Causes of War and Peace, 4th edition. Rickard K Betts, ed.
Boston, MA: Pearson. pp 262–279.
——— (2009) “Legitimacy, Hypocrisy, and the Social Structure of
Unipolarity: Why Being a Unipole Isn’t All It’s Cracked Up to
Be,” World Politics 61: 58–85.
——— (2003) The Purpose of Intervention: Changing Beliefs
about the Use of Force. Ithaca, N.Y: Cornell University Press.
Fishman, Ted C. (2005) China, Inc. New York: Scribner.
Flanagan, Stephen J., Ellen L. Frost, and Richard Kugler. (2001)
Challenges of the Global Century. Washington, D.C.: Institute
for National Strategic Studies, National Defense University.
Fletcher, Dan. (2010) “Friends Without Borders.” Time (May 31):
32–38.
Flint, Colin (ed.). (2004) The Geography of War and Peace.
New York: Oxford University Press.
Florida, Richard. (2007) “America’s Looming Creativity Crisis,”
pp. 183–190 in Robert M. Jackson, ed., Global Issues 06/07.
Dubuque, IA: McGraw-Hill Contemporary Learning Series.
——— (2005a) The Flight of the Creative Class: The New Global
Competition for Talent. New York: HarperBusiness.
——— (2005b) “The World Is Spiky,” Atlantic Monthly 296
(October): 48–52.
Flynn, Stephen. (2004) America the Vulnerable. New York:
HarperCollins.
Fogel, Robert. (2010) “$123,000,000,000,000.” Foreign Policy
(January/February): 70–75.
Foley, Conor. (2008) The Thin Blue Line: How Humanitarianism
Went to War. New York: Verso Books.
Føllesdal, Andreas, Johan Karlsson Schaffer, and Geir Ulfstein
(eds.), (2013) The Legitimacy of International Human Rights
Regimes: Legal, Political and Philosophical Perspectives.
Cambridge, UK: Cambridge University Press.
Foster, Dennis M. and Jonathan W. Keller. (2013) “Leaders’
Cognitive Complexity, Distrust, and the Diversionary Use
of Force,” Foreign Policy Analysis (May 2). DOI: 10.1111/
fpa.12019
Forbes. (2013; various years) “The World’s Biggest Public
Companies,” Forbes. Last accessed November 4, 2013.
Available at: http://www.forbes.com/global2000/.
Fordham, Benjamin. (2010) “Trade and Asymmetric Alliances,”
Journal of Peace Research 47 (6): 685–696.
Foreign Policy /A.T. Kerney Inc. (2013) “The Failed States
Index.” Available at: http://ffp.statesindex.org/rankings-2013-
sortable
——— (2008) “The Terrorism Index,” Foreign Policy 168
(September/October): 79–85.
——— (2007) “Sanctioning Force,” Foreign Policy (July/August):
19.
——— (2005) “Measuring Globalization,” Foreign Policy (May/
June): 52–60.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:46
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
Forero, Juan. (2005) “Bolivia Regrets IMF Experiment,”
International Herald Tribune, (December 14).
Foust, Joshua and Ashley S. Boyle. (2012) “The Strategic
Context of Lethal Drones: A Framework for Discussion,”
American Security Project. Accessed June 17, 2013. Available
at: http://www.scribd.com/doc/102744195/The-Strategic-
Context-of-Lethal-Drones.
Frank, Andre Gunder. (1969) Latin America: Underdevelopment or
­Revolution. New York: Monthly Review Press.
Frankel, Jeffrey. (2008) “The Euro Could Surpass the Dollar within
Ten Years,” VoxEU.org (March 18).
Frankel, Max. (2004) High Noon in the Cold War: Kennedy,
Khrushchev, and the Cuban Missile Crisis. New York: Random
House.
Frankel, Rebecca. (2011) “War Dog: There’s a Reason They
Brought One to Get Osama bin Laden,” Foreign Policy
(May 4). Available at: http://www.foreignpolicy.com/
articles/2011/05/04/war_dog.
Frantz, Ashley. (2013) “Syria Death Toll Probably at 70,000, U.N.
Human Rights Official Says,” CNN (February 12). Accessed
June 3, 2013. Available at: http://www.cnn.com/2013/02/12/
world/meast/syria-death-toll/index.html.
Frasquieri, Manuel Hevia. (2011) The Seven-League Giant.
Havana, Cuba: Editorial Capitan San Luis.
Frazier, Derrick V., and William J. Dixon. (2006) “Third-Party
Intermediaries and Negotiated Settlements, 1946–2000,”
International Interactions 32 (December): 385–408.
Frederking, Brian, Michael Artine, and Max Sanchez Pagano. (2005)
“Interpreting September 11,” International Politics 42 (March):
135–51.
Freeland, Chrystia. (2012) “The Cost of Modern Revolution,”
The Atlantic Magazine (July/August). Accessed August 8,
2012. Available at: http://www.theatlantic.com/magazine/
archive/2012/07/the-cost-of-modern-revolution/9035/.
Freedman, Lawrence. (2010) “Frostbitten: Decoding the Cold War,
20 Years Later.” In Foreign Affairs (March/April).
——— (2005) “War,” pp. 8–11 in Helen E. Purkitt (ed.), World
Politics 04/05. Dubuque, Iowa: McGrawHill/Dushkin.
——— (2004) Deterrence. Cambridge, Mass: Polity Press.
Freedom House. (2013) Freedom in the World 2013. Available
at: http://www.freedomhouse.org/report/freedom-world/
freedom-world-2013
Freeman, Charles. (2010) “President Obama to Meet the
Dalai Lama,” Center for Strategic and International Studies
(February 17). Accessed June 3, 2013. Available at: http://csis.
org/publication/president-obama-meet-dalai-lama.
French, George. (2009) “A Year in Bank Supervision: 2008 and a
Few of Its Lessons.” Supervisory Insights 6 (1): 3–18.
Freud, Sigmund. (1968) “Why War,” pp. 71–80 in Leon Bramson
and George W. Goethals (eds.), War. New York: Basic Books.
Fried, John H. E. (1971) “International Law—Neither Orphan nor
Harlot, Neither Jailer nor Never-Never Land,” pp. 124–76 in
Karl W. Deutsch and Stanley Hoffmann (eds.), The Relevance of
International Law. Garden City, N.Y: Doubleday-Anchor.
10205-Book 1-592.indb 548
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 548
Friedheim, Robert L. (1965) “The ‘Satisfied’ and ‘Dissatisfied’
States Negotiate International Law,” World Politics 18
(October): 20–41.
Friedman, Benjamin M. (2005a) The Moral Consequences of
Economic Growth. New York: Knopf.
——— (2005b) “Homeland Security,” Foreign Policy (July/
August): 22–28.
Friedman, George. (2011) The Next Decade: Where We’ve Been...
and Where We’re Going. New York: Doubleday, Random
House.
Friedman, Jeffrey. (2007) Global Capitalism: Its Rise and Fall in
the ­Twentieth Century. New York: Norton.
Friedman, Thomas L. (2008) Hot, Flat, and Crowded: Why We
Need a Green Revolution, and How It Can Renew America.
New York: Farrar, Straus and Giroux.
——— (2007a) “It’s a Flat World, After All,” pp. 7–12 in Robert
M. Jackson, (ed.), Global Issues 06/07. Dubuque, Iowa:
McGraw-Hill Contemporary Learning Series.
——— (2007b) The World Is Flat 3.0: A Brief History of the 21st
Century. New York: Farrar, Straus, and Giroux.
Friedman, Thomas and Robert Kaplan. (2002) “States of Discord,”
Foreign Policy 129 (March/April): 64–70.
Friedmann, S. Julio, and Thomas Homer-Dixon. (2004) “Out of
the Energy Box,” Foreign Affairs 83 (November/December):
72–83.
Frum, David, and Richard Perle. (2004) An End to Evil: How to
Win the War on Terror. New York: Random House.
Fukuyama, Francis. (2011) The Origins of Political Order: From
Prehuman Times to the French Revolution. New York: Farar,
Straus and Giroux.
——— (ed.). (2008) Blindside: How to Anticipate Future Events
and Wild Cards in Global Politics. Washington, DC: Brookings
Institution.
——— (2004) State-Building: Governance and World Order in the
21st Century. Ithaca, NY: Cornell University Press.
——— (1999a) The Great Disruption: Human Nature and the
Reconstitution of Social Order. New York: Free Press.
——— (1999b) “Second Thoughts: The Last Man in a Bottle,”
National Interest 56 (Summer): 16–33.
——— (1992) “The Beginning of Foreign Policy,” New Republic
(August 17 and 24): 24–32.
Funk, McKenzie. (2007) “Cold Rush: The Coming Fight for the
Melting North,” Harper’s (September): 45–55.
Futurist. (2007) “Forecasts From the Futurist Magazine.” Available
at: http://www.wfs.org/book/export/html/68.
Gall, Carlotta. (2008) “Afghan Highway Drenched in Blood,” The
Commercial Appeal (August 17): A18.
Gallagher, Kevin. (2011) “The IMF Must Heed G20 Decisions,”
The Guardian (November 29). Accessed June 27, 2013.
Available at: http://www.guardian.co.uk/commentisfree/
cifamerica/2011/nov/29/imf-must-heed-g20-decisions.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:46
 549 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
Gallagher, Maryann E. and Susan H. Allen. (2013) “Presidential
Personality: Not Just a Nuisance,” Foreign Policy Analysis
(February): 1–21.
Galtung, Johan. (1969) “Violence, Peace, and Peace Research,”
Journal of Peace Research 6 (3): 167–91.
Gamberoni, Elisa and Richard Newfarmer. (2009) “Trade
Protection: Incipient but Worrisome Trends,” World Bank
Trade Note 37. Available at: http://siteresources.worldbank.org/
NEWS/Resources/Trade_Note_37.pdf.
Gambetta, Diego (ed.). (2005) Making Sense of Suicide Missions.
New York: Oxford University Press.
Gamel, Kim. (2009) “FBI Notes: Saddam Hussein Sought
Familiar Refuge,” Associated Press (July 3). Available at:
http://hosted.ap.org/dynamic/stories/u/us_saddam_fbi_
interviews?site5ap&section5home&template5default&
ctime52009–07–03–01–59–01.
Gardner, Richard N. (2003) “The Future Implications of the Iraq
Conflict,” American Journal of International Law 1997 (July):
585–90.
Garfield, Richard. (1999) “Morbidity and Mortality among
Iraqi Children from 1990 through 1998.” Available at:
http://www.cam.ac.uk/­societies/casi/info/garfield/dr-garfield
.html.
Garrett, Geoffrey. (2004) “Globalization’s Missing Middle,”
Foreign Affairs 83 (November/December): 84–96.
Garrett, Laurie. (2007) “The Challenge of Global Health,” Foreign
Affairs 86 (January/February): 14–38.
——— (2005) “The Scourge of AIDS,” International Herald
Tribune (July 29): 6.
——— (2000) The Coming Plague: Newly Emerging Diseases in
a World Out of Balance, rev. ed. London: Virago.
Garrison, Jean. (2006) “From Stop to Go in Foreign Policy,”
International Studies Review 8 (June): 291–93.
Gartzke, Erik. (2007) “The Capitalist Peace,” American Journal of
Political Science 51 (1): 166–91.
Gartzke, Erik and Matthew Kroenig. (2009) “A Strategic Approach
to Nuclear Proliferation,” Journal of Conflict Resolution 53:
151–60.
Gartzke, Erik and Quan Li. (2003) “How Globalization Can
Reduce International Conflict,” in Nils Petter Gleditsch, Gerals
Schneider, and Katherine Barbieri (eds.), Globalization and
Armed Conflict. New York: Rowman & Littlefield Publishers,
123–40.
Gartzke, Erik and Alex Weisiger. (2013) “Permanent Friends?
Dynamic Difference and the Democratic Peace,” International
Studies Quarterly 57 (1): 171–185.
Gayle, Damien. (2013) “The Incredible U.S. Military Spy Drone
That’s So Powerful It Can See What Type of Phone You’re
Carrying from 17,500 ft,” Daily Mail (January 28). Accessed
June 17, 2013. Available at: http://www.dailymail.co.uk/
sciencetech/article-2269563/The-U-S-militarys-real-time-
Google-Street-View-Airborne-spy-camera-track-entire-city-1-
800MP.html.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 549
Gazzaniga, Michael S. (2005) The Ethical Brain. New York: Dana
Press.
Gebrekidan, Fikru. (2010) “Ethiopia and Congo: A Tale of Two
Medieval Kingdoms,” Callaloo 33 (1) (Winter): 223–38.
Gelb, Leslie H. (2009) Power Rules: How Common Sense Can
Rescue ­American Foreign Policy. New York: HarperCollins.
——— and Morton H. Halperin. (1973) “The Ten Commandments
of the Foreign Affairs Bureaucracy,” pp. 250–59 in Steven L.
Spiegel (ed.), At Issue. New York: St. Martin’s.
Georgy, Michael. (2013) “Pakistan’s Sharif Calls for Warmer
Ties with India,” Reuters (May 8). Accessed June 17, 2013.
Available at: http://www.reuters.com/article/2013/05/08/
us-pakistan-election-idUSBRE94704U20130508.
Gereffi, G. and J Lee. (2012) “Why the World Suddenly Cares
about Global Supply Chains,” Journal of Supply Chain
Management 48(3): 24–32.
German, F. Clifford. (1960) “A Tentative Evaluation of World
Power,” Journal of Conflict Resolution 4 (March): 138–44.
Gershman, Carl. (2005) “Democracy as Policy Goal and Universal
Value,” The Whitehead Journal of Diplomacy and International
Affairs (­Winter/Spring): 19–38.
Gerson, Michael. (2006) “The View from the Top,” Newsweek
(August 21): 58–60.
Gertz, Bill. (2013) “U.S. Says Deal Violates International
Accord,” The Washington Times (March 21). Accessed
June 12, 2013. Available at: http://www.washingtontimes.
com/news/2013/mar/21/china-pakistan-reach-secret-
reactor-deal-pakistan/?page=all.
Ghosh, Bobby. (2011) “Yemen: The Most Dangers Domino,” Time
(March 14): 44–49.
——— (2009) “Obama in Moscow,” Time (July 13): 14.
Gibbs, Nancy. (2011) “The Best Investments: If You Really Want
to Fight Poverty, Fuel Growth and Combat Extremism, Try Girl
Power,” Time (February 14): 64.
Gibler, Douglas M. (2007) “Bordering on Peace,” International
Studies Quarterly 51 (September): 509–532.
Giddens, Anthony. (1984) The Constitution of Society: Outline of
the Theory of Structuration. Cambridge: Polity.
Gies, Erica. (2008) “New Wave in Energy: Turning Algae to Oil,”
­International Herald Tribune (June 30): 3.
Gilbert, Alan. (2000) Must Global Politics Constrain Democracy?
Princeton, NJ: Princeton University Press.
Gilboa, Eytan. (2005) “Global Television News and Foreign
Policy,” International Studies Perspectives 6 (August): 325–41.
——— (2003) “Foreign Policymaking in the Age of Global
Television,” Georgetown Journal of International Affairs 4
(Winter): 119–26.
——— (2002) “Global Communication and Foreign Policy,”
Journal of Communication 52 (December): 731–48.
Giles, Martin. (2010) “A World of Connections.” The Economist
(­January 30): 3–4.
Gill, Stephen. (2001a) “Group of 7,” pp. 340–41 in Joel Krieger
(ed.), The Oxford Companion to Politics of the World, 2nd ed.
Oxford: Oxford University Press.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:46
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
——— (2001b) “Hegemony,” pp. 354–86 in Joel Krieger (ed.),
The Oxford Companion to Politics of the World, 2nd ed.
Oxford: Oxford University Press.
Gilligan, Michael, and Stephen John Stedman. (2003) “Where
Do the Peacekeepers Go?” International Studies Review 5 (4):
37–54.
Gilpin, Robert. (2004) “The Nature of Political Economy,” pp.
403–10 in Karen A. Mingst and Jack L. Snyder (eds.), Essential
Readings in World Politics, 2nd ed. New York: Norton.
——— (2002) Global Political Economy: Understanding the
International Economic Order. Princeton, NJ: Princeton
University Press.
——— (2001) “Three Ideologies of Political Economy,” pp. 269–
86 in Charles W. Kegley, Jr., and Eugene R. Wittkopf (eds.),
The Global Agenda, 6th ed. Boston: McGraw-Hill.
——— (1981) War and Change in World Politics. Cambridge:
Cambridge University Press.
Glaberson, William. (2001) “U.S. Courts Become Arbiters of Global
Rights and Wrongs,” New York Times (June 21): A1, A20.
Gladwell, Malcolm. (2001) Blink. New York: Little, Brown.
Glaeser, Edward. (2011) Triumph of the City: How Our Greatest
Invention Makes Us Richer, Smarter, Greener, Healthier and
Happier. New York: Penguin.
Glaser, Charles L. (2011) “Security Dilemma in Structural
International Relations Theory,” The Encyclopedia of Peace
Psychology (November). DOI: 10.1002/9780470672532.
wbepp245
Glasius, Marlies. (2009) “What Is Global Justice and Who
Decides?: Civil Society and Victim Responses to the
International Criminal Court’s First Investigations,” Human
Rights Quarterly 31: 496–520.
Glass, Ira and Adam Davidson. (2008) This American Life: The
Giant Pool of Money. Radio Episode Aired on National Public
Radio, May 9, 2008. Available at: http://www.thisamericanlife.
org/extras/radio/355_­transcript.pdf.
Gleditsch, Kristian Skrede. (2004) “A Revised List of Wars-
Between and within Independent States, 1816–2002,”
International Interactions 30 (July/September): 231–62.
Glenn, Jerome C., Theodore J. Gordon, and Elizabeth Florescu.
(2011) 2011 State of the Future. Washington, DC: The
Millennium Project.
Globalfirepower.com. (2013) World Military Strength Ranking
2013. Available at: globalfirepower.com.
——— (2009) UN Finance, Available at http://www.globalpolicy
.org/un-finance.html.
——— (2006) UN Finance, Available at http://www.globalpolicy
.org/finance/index.htm.
Goertz, Gary. (2003) International Norms and Decision Making:
A Punctuated Equilibrium Analysis. Lanham, MD.: Rowman
& Littlefield.
Goldberg, Jeffrey. (2005) “Breaking Ranks: What Turned Brent
Scowcraft against the Bush Administration?” New Yorker
(October 31): 52–65.
10205-Book 1-592.indb 550
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 550
Goldsmith, Jack. (2008) The Terror Presidency: Law and Judgment
Inside the Bush Administration. New York: Norton.
Goldsmith, Jack I., and Eric A. Posner. (2005) The Limits of
International Law. New York: Oxford University Press.
Goldstein, Joshua S. (2005). The Real Price of War. New York:
New York University Press.
——— (2002) War and Gender. Cambridge: Cambridge University
Press.
Goldstone, Jack. (2010) “The New Population Bomb: The Four
Megatrends That Will Change the World.” Foreign Affairs 89,
no. 1 (­January/February): 31–43.
Gordon, John Steele. (2004) An Empire of Wealth. New York:
HarperCollins.
Gordon, Joy. (2011) “Smart Sanctions Revisited,” Ethics &
International Affairs 25(3): 315–35.
Gore, Al. (2006) An Inconvenient Truth: The Planetary Emergency
and What We Can Do About It. Emmaus, PA: Rodale.
Gottlieb, Gidon. (1982) “Global Bargaining,” pp. 109–30 in
Nicholas Greenwood Onuf (ed.), Law-Making in the Global
Community. Durham, NC: Carolina Academic Press.
Goudreau, Jenna. (2013) “Eight Leadership Lessons from the
World’s Most Powerful Women,” Forbes (March 21). Accessed
June 27, 2013. ­ Available at: http://www.forbes.com/sites/
jennagoudreau/2013/03/21/eight-leadership-lessons-from-the-
worlds-most-powerful-women/.
——— (2012) “With JPMorgan Chase’s Ina Drew Out, Few
Top Wall Street Women Left Standing,” Forbes (May 14).
Available at: http://www.forbes.com/sites/jenna goudreau/
2012/05/14/with-jpmorgan-chases-ina-drew-out-few-top-wall-
street-women-left-standing/.
Graff, James. (2007) “Fight for the Top of The World,” Time
(October 1): 28–36.
Graham, Edward. (2000) Fighting the Wrong Enemy: Antiglobal
Activists and Multinational Enterprises. Washington, DC:
Institute for International Economics.
Grant, Jason H. and Kathryn A. Boys. (2011) “On the Road
to Doha,” Foreign Policy (April 18). Accessed July 28,
2013. Available at: http://www.foreignpolicy.com/
articles/2011/04/18/on_the_road_to_doha?page=0,1.
Grant, Ruth W., and Robert O. Keohane. (2005) “Accountability
and Abuses of Power in World Politics,” American Political
Science Review 99 (February): 29–43.
Gray, John. (2010) “World Wide Web: The Myth and Reality of the
United Nations.” Harper’s Magazine (June): 78–82.
Greenhill, Brian. (2010) “The Company You Keep: International
Socialization and the Diffusion of Human Rights Norms.”
International Studies Quarterly 54: 127–45.
Greenstein, Fred I. (1987) Personality and Politics. Princeton,
N.J.: Princeton University Press.
Gregory, Rob, Christian Henn, Brad McDonald, and Mika Saito.
(2010) Trade and the Crisis: Protect or Recover. International
Monetary Fund. Available at: http://www.imf.org/external/
pubs/ft/spn/2010/spn1007.pdf.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:46
 551 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
Grey, Edward. (1925) Twenty-Five Years, 1892–1916. New York:
­Frederick Stokes.
Grieco, Joseph M. (1995) “Anarchy and the Limits of Coo­
peration: A Realist Critique of the Newest Liberal
Institutionalism,” pp. 151–71 in Charles W. Kegley, Jr. (ed.),
Controversies in International Relations Theory. New York:
St. Martin’s.
Griffin, Penny. (2013) “Gendering Global Finance: Crisis,
Masculinity, and Responsibility” Men and Masculinities 16 (1):
9–34.
Grimond, John. “For Want of a Drink,” The Economist (May, 20,
2010): 3.
Groll, Elias. (2013) “Russia Is No Longer Worried about U.S.
Missile Defense Systems,” Foreign Policy (April 16). Accessed
June 17, 2013. Available at: http://blog.foreignpolicy.com/
posts/2013/04/16/russia_is_no_longer_worried_about_us_
missile_defense_systems.
Grosby, Steven. (2006) Nationalism. New York: Oxford University
Press.
Grunwald, Michael. (2009) “How Obama Is Using the Science of
Change,” Time (April 13): 28–32.
——— (2008) “The Clean Energy Scam,” Time (April 7): 40–45.
Grusky, Sara. (2001) “Privatization Tidal Wave: IMF/World
Bank Water Policies and the Price Paid by the Poor,” The
Multinational Monitor 22 (September). Available at: http://
www.multinationalmonitor.org/mm2001/01september/
sep01corp2.htm.
Grussendorf, Jeannie. (2006) “When the Stick Works: Power
in International Mediation,” International Studies Review 8
(June): 318–20.
Gugliotta, Guy. (2004) “Scientists Say Warming to Increase
-­Extinctions,” Columbia, S.C., The State (January 8): A6.
Gvosdev, Nikolas K. (2005) “The Value(s) of Realism,” The SAIS
Review of International Affairs 25 (Winter/Spring) 17–25.
Habermas, Jürgen. (1984) The Theory of Communicative-Action, 2
vols. Boston: Beacon Press.
Hafner-Burton, Emilie M., Kiyoteru Tsutsui, and John W. Meyer.
(2008) “International Human Rights Law and the Politics of
Legitimation: Repressive States and Human Rights Treaties,”
International Sociology 23 (January): 115–41.
Haggard, Stephan, and Beth A. Simmons. (1987) “Theories
of International Regimes,” International Organization 41
(Summer): 491–517.
Hales, Mike and Andres Pena. “2012 Global Cities Index
and Emerging Cities Outlook.” ATKearny. Accessed
November 22, 2013. Available at http://www.atkearney.com/
documents/10192/dfedfc4c-8a62-4162-90e5-2a3f14f0da3a
Hall, Anthony J. (2004) The America Empire and the Fourth
World. M
­ ontreal: McGill-Queen’s University Press.
Hall, John A. (2001) “Liberalism,” pp. 499–502 in Joel Krieger
(ed.), The Oxford Companion to Politics of the World, 2nd ed.
Oxford: Oxford University Press.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 551
Halper, Stephan. (2010) The Beijing Consensus: How China’s
Authoritarian Model Will Dominate the Twenty-First Century.
New York: Basic Books.
Hamilton, Alexander. (1913 [1791]) Report on Manufactures.
­Washington, DC: U.S. Government. Accessed August 1, 2009.
Available at books.google.com.
Hammes, Thomas X. (2004) The Sling and the Stone: On War in
the 21st Century. St. Paul, Minn.: Zenith Press.
Hannah, Mark. (2009) “Issue Advocacy on the Internet, Part
1,” Mediashift. (May 7). Available at: http://www.pbs.org/
mediashift/2009/05/issue-advocacy-on-the-internet-part-1127.
html.
Hannigan, John. (2012) Disasters without Borders: The
International Politics of Natural Disasters. Cambridge: Polity.
Hanson, Daniel, Dayne Batten, and Harrison Ealey. (2013)
“It’s Time for the U.S. to End Its Senseless Embargo of
Cuba,” Forbes (J­ anuary 16). Accessed July 27, 2013.
Available at: http://www.forbes.com/sites/realspin/2013/01/16/
its-time-for-the-u-s-to-end-its-senseless-embargo-of-cuba/.
Hanson, Victor Davis. (2003) Ripples of Battle. New York:
Doubleday.
Hardin, Garrett. (1993) Living within Limits. Oxford: Oxford
University Press.
——— (1968) “The Tragedy of the Commons,” Science 162
(­December): 1243–48.
Hardy, Quentin. (2013) “Global Slavery, by the Numbers,”
The New York Times. Accessed June 24, 2013.
Available at: http://bits.blogs.nytimes.com/2013/03/06/
global-slavery-by-the-numbers/?_r=0.
Harknett, Richard J. and Hasan B. Yalcin. (2012). “The Structure
for Autonomy: A Realist Structural Theory of International
Relations.” International Studies Review 14 (4): 499–521.
Harries, Owen. (1995) “Realism in a New Era,” Quadrant 39
(April): 11–18.
Harris, Edward. (2008) “World Chopping Down Trees at Pace That
Affects Climate,” The Cincinnati Enquirer (February 3): A2.
Hartung, William. (2007) “Exporting Instability.” The Nation
(­September 10–17): 8.
——— and Michelle Ciarrocca. (2005) “The Military Industrial-
Think Tank Complex,” pp. 103–7, in Glenn P. Hastedt (ed.),
American Foreign Policy 04/05, 10th ed., Guiford, Conn:
Dushkin/McGraw-Hill.
Hartzell, Caroline, and Matthew Hoddie. (2007) Crafting Peace:
Power-Sharing Institutions and the Negotiated Settlement
of Civil Wars. U ­ niversity Park, PA: The Pennsylvania State
University Press.
Harvey, David. (2004) The New Imperialism. Oxford: Oxford
University Press.
Haskin, Jeanne. (2005) The Tragic Congo: From Decolonization to
Dictatorship. New York: Algora Publishing.
Hathaway, Oona A. (2007) “Why We Need International Law,”
The Nation (November 19): 35–39.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:46
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
Hayden, Patrick. (2005) Cosmopolitan Global Politics. Burlington,
Ver.: Ashgate.
Haynes, Jeffrey. (2005) Comparative Politics in a Globalizing
World. Cambridge, UK: Polity.
——— (2004) “Religion and International Relations,” International
Politics 41 (September): 451–62.
He, Fan. (2013) “China Must Push Ahead with Exchange Rate
Reforms,” East Asia Forum (April 29). Accessed June 27, 2013.
Available at: http://www.eastasiaforum.org/2013/04/29/china-
must-push-ahead-with-exchange-rate-reforms/.
Hecht, Jeff. (2007). “Military Wings Ig-Nobel Peace Prize for ‘Gay
Bomb.’” New Scientist. Available at: http:// www.-newscientist.
com/article/dn12721.
Hedges, Chris. (2003) “What Every Person Should Know about
War,” New York Times (July 6). Available at: http://www.
nytimes.com/2003/ 07/06/books/ chapters/0713-1st-hedges.
html?pagewanted5all
Hegre, Håvard. (2004) “The Duration and Termination of Civil
War,” Journal of Peace Research 41 (May): 243–52.
——— John R. Oneal, and Bruce M. Russett. (2010) “Trade Does
Promote Peace: New Simultaneous Estimates of the Reciprocal
Efforts of Trade and Conflict,” Journal of Peace Research
47(6): 763–774.
Hehir, J. Bryan. (2002) “The Limits of Loyalty,” Foreign Policy
(­September/October): 38–39.
Hellion, Christophe. (2010) “The Creeping Nationalism of the EU
Enlargement Policy.” Swedish Institute for European Policy
Studies (SIEPS). (November), No. 6.
Hellman, Christopher. (2009) “Analysis of the Fiscal Year
2010 Pentagon Spending Request,” Center for Arms
Control and Non-­ Proliferation. (May 8). Available at:
http://www.armscontrolcenter.org/policy/missiledefense/
articles/050809_analysis_fy2010_­pentagon_request/.
Hensel, Howard M. (ed.). (2007) The Law of Armed Conflict.
Burlington, Ver.: Ashgate.
Heredia, Blanca. (1999) “Prosper or Perish? Development in the
Age of Global Capital,” pp. 93–97 in Robert M. Jackson (ed.),
Global Issues 1999/00, 15th ed. Guilford, Conn.: Dushkin/
McGraw-Hill.
Heritage Foundation. (2013) “2013 Index of Economic Freedom.”
The Heritage Foundation. Available at: http://www.heritage.
org/index/.
Hermann, Charles F. (1988) “New Foreign Policy Problems and
Old Bureaucratic Organizations,” pp. 248–65 in Charles W.
Kegley, Jr., and Eugene R. Wittkopf (eds.), The Domestic
Sources of American Foreign Policy. New York: St. Martin’s.
Hermann, Margaret G. (2007) Comparative Foreign Policy
Analysis: Theories and Methods. Upper Saddle River, N.J.:
Prentice Hall.
——— (1976) “When Leader Personality Will Affect Foreign
Policy,” pp. 326–33 in James N. Rosenau (ed.), In Search of
Global Patterns. New York: Free Press.
——— and Joe D. Hagan. (2004) “International Decision Making:
Leadership Matters,” pp. 182–88 in Karen A. Mingst and Jack
523750230 tzachi.oneatgmail.com
10205-Book 1-592.indb 552
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 552
L. Snyder (eds.), Essential Readings in World Politics, 2nd ed.
New York: Norton.
——— and Charles W. Kegley, Jr. (2001) “Democracies and
Intervention,” Journal of Peace Research 38 (March): 237–45.
Hernandez-Truyol, Berta Esperanza, and Stephen J. Powell. (2012)
Just Trade: A New Covenant Linking Trade and Human Rights.
New York: NYU Press.
Herrmann, Richard K., and Richard Ned Lebow (eds.). (2004)
Ending the Cold War: Interpretations, Causation, and the Study
of International Relations. London: Palgrave Macmillan.
Hersh, Seymour M. (2005) “The Coming Wars: What the Pentagon
Can Now Do in Secret,” New Yorker (January 24 and 31):
40–47.
Herszenhorn, David M. and Michael R. Gordon. (2013) “U.S.
Cancels Part of Missile Defense That Russia Opposed,” The
New York Times (March 16). Accessed June 13, 2013. Available
at: http://www.nytimes.com/2013/03/17/world/europe/
with-eye-on-north-korea-us-cancels-­missile-defense-russia-
opposed.html?_r=1&.
Hertsgaard, Mark. (2003) The Eagle’s Shadow: Why America
Fascinates and Infuriates the World. New York: Picador/Farrar,
Straus & Giroux.
Herz, John H. (1951) Political Realism and Political Idealism.
Chicago: University of Chicago Press.
Higgins, Michelle. (2011) “New Ways to Visit Cuba—Legally,”
New York Times (June 30): TR3.
Hillion, Christophe. (2010) The Creeping Nationalisation of the
EU Enlargement Policy. Stockholm, Sweden: Swedish Institute
for European Policy Studies. Available at: http://wider-europe.
org/sites/default/files/attachments/events/ SIEPS%20report.pdf
Hindle, Tim. (2004) “The Third Age of Globalization,” pp. 97–98
in The Economist, The World in 2004. London: Economist.
Hironaka, Ann. (2005) Neverending Wars. Cambridge, MA:
Harvard University Press.
Hirsh, Michael. (2003) At War with Ourselves: Why America
Is Squandering Its Chance to Build a Better World. Oxford:
Oxford University Press.
Hirschman, Albert. (1945) National Power and the Structure of
Foreign Trade. Berkeley: University of California Press.
Hobson, John A. (1965 [1902]) Imperialism. Ann Arbor: University
of Michigan Press.
Hodge, Carl Cavanagh. (2005) Atlanticism for a New Century.
Upper Saddle River, NJ: Prentice Hall.
Hoekman, Bernard M. and Petros C. Mavroidis. (2012) “WTO
‘à la carte’ or WTO ‘menu du jour’? Assessing the Case for
Plurilateral Agreements.” Accessed July 27, 2013. Available
at: http://­globalgovernanceprogramme.eui.eu/wp-content/
uploads/2012/11/Hoekman_­Mavroidis_­Plurilaterals.pdf.
Hoffman, David E. (2011) “The New Virology: The Future of War
by Other Means,” Foreign Policy (March/April): 77–80.
Hoffman, Eva. (2000) “Wanderers by Choice,” Utne Reader (July/
August): 46–48.
Hoffmann, Matthew. (2009) “Is Constructivist Ethics and
Oxymoron.” International Studies Review 11 (2): 231–52.
ADCAFHDCF
30/08/2016 13:12:46
 553 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
Hoffmann, Stanley. (1998) World Disorders. Lanham, MD.:
Rowman & Littlefield.
——— (1992) “To the Editors,” New York Review of Books (June
24): 59.
——— (1971) “International Law and the Control of Force,”
pp. 34–66 in Karl W. Deutsch and Stanley Hoffmann (eds.),
The Relevance of International Law. Garden City, N.Y:
Doubleday-Anchor.
——— (1961) “International Systems and International Law,”
pp. 205–37 in Klaus Knorr and Sidney Verba (eds.), The
International System. Princeton, N.J.: Princeton University Press.
——— with Frédéric Bozo. (2004) Gulliver Unbound: America’s
Imperial Temptation and the War in Iraq. Lanham, MD.:
Rowman & Littlefield.
Hoge, James F., Jr. (2006) “A Global Power Shift in the Making,”
pp. 3–6 in Helen E. Purkitt (ed.), World Politics 05/06.
Dubuque, IA: McGraw-Hill/Dushkin.
Hollander, Jack M. (2003) The Real Crisis: Why Poverty, Not
Affluence, Is the Environment’s Number One Enemy. Berkeley:
University of California Press.
Holstein, William J. (2005) “One Global Game, Two Sets of
Rules,” The New York Times (August 14): BU9.
Holsti, Kalevi J. (2004) Taming the Sovereigns: Institutional
Changes in International Politics. Cambridge: Cambridge
University Press.
——— (1991) Peace and War. Cambridge: Cambridge University
Press.
Holsti, Ole R. (2001) “Models of International Relations: Realist
and Neoliberal Perspectives on Conflict and Cooperation,”
pp. 121–35 in Charles W. Kegley, Jr., and Eugene R. Wittkopf
(eds.), The Global Agenda, 6th ed. Boston: McGraw-Hill.
Holt, Jim. (2005) “Time-Bandits,” New Yorker (February 28):
80–85.
Homer-Dixon, Thomas. (2006) “The Rise of Complex Terrorism,”
pp. 214–20 in Thomas J. Badey (ed.), Violence and Terrorism
06/07. Dubuque, IA: McGraw-Hill.
Hooper, Charlotte. (2001) Manly States. New York: Columbia
University Press.
Hopkins, Terence K., and Immanuel Wallerstein (eds.). (1996) The
Age of Transitions: Trajectory of World Systems 1945–2025.
London: Zed.
Horkheimer, Max. (1947) Eclipse of Reason. New York: Oxford
University Press.
Horowitz, Michael. (2009) “The Spread of Nuclear Weapons and
International Conflict: Does Experience Matter?” Journal of
Conflict Resolution 53 (2): 234–257.
Hosenball, Mark. (2009) “The Danger of Escalation,” Newsweek
(April 27): 43.
Hough, Peter. (2004) Understanding Global Security. New York:
Routledge.
House, Karen Elliot. (1989) “As Power Is Dispersed among Nations,
Need for Leadership Grows,” Wall Street Journal (February 21):
A1, A10.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 553
Howard, Michael E. (1978) War and the Liberal Conscience.
New York: Oxford University Press.
Howell, Llewellyn D. (2003) “Is the New Global Terrorism a Clash
of Civilizations?” pp. 173–84 in Charles W. Kegley, Jr. (ed.),
The New Global Terrorism. Upper Saddle River, NJ: Prentice
Hall.
——— (1998) “The Age of Sovereignty Has Come to an End,”
USA Today 127 (September): 23.
Htun, Mala, and S. Laurel Weldon. (2010) “When Do Governments
Promote Women’s Rights? A Framework for the Comparative
Analysis of Sex Equality Policy.” Perspectives on Politics 8(1)
(March): 207–216.
Hudson, Kimberly A. (2009) Justice, Intervention, and Force in
International Relations: Reassessing Just War Theory in the
21st Century. New York: Routledge.
Hudson, Natalie F. (2005) “En-Gendering UN Peacekeeping
Operations,” International Journal 60 (3): 785–807.
Hudson, Valerie M. (2012) Sex and World Peace. New York, NY:
­Columbia University Press.
——— (2007) Foreign Policy Analysis: Classic and Contemporary
Theory. New York: Rowman & Littlefield Publishers.
Hufbauer, Gary Clyde, Jeffrey J. Schott, and Kimberly Ann Elliott.
(1990) Economic Sanctions Reconsidered, 2nd ed. Washington,
DC: Institute for International Economics.
——— and B. Oegg. (2007) Economic Sanctions Reconsidered,
3rd ed. Washington, DC: Institute for International Economics.
Hughes, Emmet John. (1972) The Living Presidency. New York:
Coward, McCann and Geoghegan.
Hulsman, John C, and Anatol Lievan. (2005) “The Ethics of
Realism,” The National Interest 80 (Summer): 37–43.
Hulsman, John C., and A. Wess Mitchell. The Godfather Doctrine:
A Foreign Policy Parable. Princeton, NJ: Princeton University
Press.
Human Rights Dialogue (2005). Series 2 (Spring): 1–34. New
York: Carnegie Council for Ethics in International Affairs.
Human Security Centre. (2006) Human Security Brief 2006.
Vancouver: The University of British Columbia, Canada.
Hume, David. (1817) Philosophical Essays on Morals, Literature,
and Politics, Vol. 1. Washington, D.C.: Duffy.
Hunt, Swanee, and Cristina Posa. (2005) “Women Making Peace,”
pp. 212–17 in Robert J. Griffiths (ed.), Developing World
05/06. Dubuque, IA: McGraw-Hill/Dushkin.
Huntington, Samuel P. (2005) “The Lonely Superpower” pp.
540–550 in G. John Ikenberry (ed.), American Foreign Policy:
Theoretical Essays. New York: Pearson/Longman.
——— (2004) “The Hispanic Challenge,” Foreign Policy (March/
April): 30–45.
——— (2001a) “The Coming Clash of Civilizations, or the West
against the Rest,” pp. 199–202 in Charles W. Kegley, Jr., and
Eugene R. Wittkopf (eds.), The Global Agenda, 6th ed. Boston:
McGraw-Hill.
——— (2001b) “Migration Flows Are the Central Issue of Our
Time,” International Herald Tribune (February 2): 6.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:46
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
——— (1996) The Clash of Civilizations and the Remaking of
World Order. New York: Simon & Schuster.
——— (1991a) The Third Wave: Democratization in the Late
Twentieth Century. Norman: University of Oklahoma Press.
——— (1991b) “America’s Changing Strategic Interests,” Survival
(J­anuary/February): 5–6.
Hurwitz, Jon and Mark Peffley. (1987) “How Are Foreign Policy
Attitudes Structured?” American Political Science Review 81
(December): 1099–1120.
Hutchings, Kimberly. (2008) “1988 to 1998: Contrast and
Continuity in Feminist International Relations.” Millennium—
Journal of International Studies (37): 97–105.
Huth, Paul K. and Todd L. Allee. (2003) The Democratic Peace
and Territorial Conflict in the Twentieth Century. Cambridge:
Cambridge University Press.
Hymans, Jacques E. C. (2012) “Botching the Bomb: Why Nuclear
Weapons Programs Often Fail on Their Own—and Why
Iran’s Might, Too,” Foreign Affairs (May/June). Accessed
August 8, Available at: http://www.foreignaffairs.com/articles/
137403/jacques-e-c-hymans/botching-the-bomb.
Ibrahim, Abadir M. (2013) “International Trade and Human
Rights: An Unfinished Debate.” German Law Journal 14: 321.
Ikenberry, G. John. (2011) Liberal Leviathan: The Origins, Crisis,
and Transformation of the American World Order. Princeton,
NJ: Princeton University Press.
Ignatieff, Michael. (2005a) “Human Rights, Power, and the State,”
pp. 59–75 in Simon Chesterman, Michael Ignatieff, and Ramesh
Thakur (eds.), Making States Work: State Failure and the Crisis of
Governance. Tokyo: United Nations University Press.
——— (2005b) “Who Are the Americans to Think That Freedom
Is Theirs to Spread?” New York Times Magazine (June 28):
40–47.
——— (2004a) “Hard Choices on Human Rights,” pp. 54–55 in
The Economist, The World in 2004. London: Economist.
——— (2001a) “The Danger of a World without Enemies,” New
Republic 234 (February 26): 25–28.
——— (2001b) Human Rights as Politics and Ideology. Princeton,
N.J.: Princeton University Press.
Ikenberry, G. John. (2011) “The Future of the Liberal World Order:
Internationalism after America,” Foreign Affairs (May/June):
56–68.
——— (2008) “The Rise of China and the Future of the West,”
Foreign Affairs 87 (January/February): 23–37.
——— (2004) “Is American Multilateralism in Decline?” pp.
262–82 in Karen A. Mingst and Jack L. Snyder (eds.), Essential
Readings in World Politics, 2nd ed. New York: Norton.
Iklé, Fred Charles. (2007) Annihilation from Within. New York:
­Columbia University Press.
Independent Evaluation Office, International Monetary Fund. (2011)
IMF Performance in the Run-Up to the Financial and Economic
Crisis. Washington, DC: International Monetary Fund.
Interlandi, Janeen. (2010) “The Race to Buy Up the World’s
Water,” Newsweek (18 October): 39–46.
10205-Book 1-592.indb 554
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 554
International Labour Office. (2004) Working Out of Poverty.
Geneva: International Labour Office.
International Monetary Fund (IMF). (2013a) World Economic
Outlook: Hopes, Realities, Risks. Washington, DC: International
Monetary Fund Publication Services.
——— (2013b) “Currency Composition of Official Foreign
Exchange Reserves (COFER)” Accessed June 27, 2013.
Available at: http://www.imf.org/external/np/sta/cofer/eng/
cofer.pdf.
——— (2012a) “World Economic Outlook Database.” Accessed
June 21, 2012. Available at: http://www.imf.org/external/pubs/
ft/weo/2012/01/weodata/index.aspx.
——— (2012b) “Currency Composition of Official Foreign
Exchange Reserves (COFER).” Available at: http://www.imf
.org/external/np/sta/cofer/eng/cofer.pdf.
——— (2011) “Global Financial Stability Report.” International
Monetary Fund (September 18). Available at: http://www.imf.
org/external/pubs/ft/gfsr.
——— (2010) “Currency Composition of Official Foreign
Exchange Reserves.” Available at http://www.imf.org/external/
np/sta/cofer/eng/cofer/pdf.
——— (2009) “Global Economy Contracts.” IMF Survey Online.
Available at: http://www.imf.org/external/pubs/ft/survey/
so/2009/RES042209A.htm.
——— (2009) “De Facto Classification of Exchange Rate
Regimes and Monetary Policy Frameworks”. Available at:
http://www.imf.org/­e xternal/np/mfd/er/2008/eng/0408
.htm.
——— (2007) World Economic Outlook: Spillovers and Cycles in
the Global Economy. New York: International Monetary Fund.
——— (2005) World Economic Outlook, April 2005. New York:
International Monetary Fund.
Inglehart, Ronald and Christian Welzel. (2009) “How Development
Leads to Democracy,” Foreign Affairs 88 (March/April):
33–48.
International Herald Tribune. (2009) “Pakistan Hits Taliban Sites
in Key Area Near Capital,” International Herald Tribune (April
29): 1.
International Work Group for Indigenous Affairs. “The Indigenous
World.” Accessed June 3, 2013. Available at: http://www.iwgia.
org/regions.
——— (2012) “The Indigenous World.” Available at: http://www.
iwgia.org/regions.
——— (2011) The Indigenous World 2011. (June 2). Available
at: http://shop.iwgia.org/pi/The_Indigenous_World_2011_
2125_80.aspx.
Iqbal, Zaryab and Christopher Zorn. (2010) “Violent Conflict and
the Spread of HIV/AIDS in Africa.” The Journal of Politics
72(1) (­January): 149–162.
Irwin, Douglas. (2009) Free Trade Under Fire, 3rd ed. Princeton,
NJ: Princeton University Press.
IUCN (International Union for the Conservation of Nature). (2012)
“Biodiversity.” Accessed August 8, 2012. Available at: http://
www.iucn.org/what/tpas/biodiversity/.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:46
 555 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
Jackson, Derrick Z. (2007) “Spreading Fear, Selling Weapons,”
­Columbia, S.C., The State (August 6): A9.
Jackson, Patrick. (2004) “Bridging the Gap: Towards a Realist-­
Constructivist Dialogue,” International Studies Review 6:
337–352.
Jackson, Richard. (2013) “Balancing Adequacy and Sustainability:
Lessons from the Global Aging Preparedness Index,” Over
65 blog (May 3). Accessed June 22, 2013. Available at:
http://www.over65.­t hehastingscenter.org/balancing-
adequacy-and-sustainability-­lessons-from-the-global-aging-
preparedness-index/.
Jacobson, Harold K. (1984) Networks of Interdependence.
New York: Knopf.
Jaeger, Hans-Martin. (2007) “Global Civil Society and the Political
Depoliticization of Global Governance,” International Political
Sociology 1 (September): 257–277.
Jaffe, Greg, and Jonathan Karp. (2005) “Pentagon Girds for Big
Spending Cuts,” Wall Street Journal (November 5): A7.
James, Barry. (2002a) “Summit Aims, Again, for a Better World,”
International Herald Tribune (August 8): 1, 8.
——— (2002b) “Talks to Tackle Threat to Biodiversity,”
International Herald Tribune (August 23): 1, 9.
Janis, Irving. (1982) Groupthink: Psychological Studies of Policy
Decisions and Fiascoes, 2nd ed. Boston: Houghton Mifflin.
Janowski, Louis. (2006) “Neo-Imperialism and U.S. Foreign
Policy,” pp. 54–61 in John T. Rourke (ed.), Taking Sides.
Dubuque, IA: McGraw-Hill/Dushkin.
Jenkins, Michael. (2009) “Linking Communities, Forests, and
Carbon,” in Lael Brainard et al. (eds.), Climate Change and
Global Poverty: A Billion Lives in the Balance? Washington,
DC: The Brookings Institution.
Jennings, Ralph. (2010) “China on Track to Aim 2,000 Missiles at
Taiwan: Report.” Reuters (19 July). Available at: http://www.
reuters.com/article/2010/07/19/us-taiwan/china-idUSTRE66I1
3F20100719?feedType5RSS.
Jensen, Lloyd. (1982) Explaining Foreign Policy. Englewood
Cliffs, N.J.: Prentice Hall.
Jentleson, Bruce and Ely Ratner. (2011) “Bridging the Beltway-
Ivory Tower Gap” International Studies 13 (1): 6–11.
Jervis, Robert. (2008) “Unipolarity: A Structural Perspective,”
World Politics 61:188–213.
——— (2005) American Foreign Policy in a New Era. New York:
Routledge.
——— (1992) “A Usable Past for the Future,” pp. 257–68 in
Michael J. Hogan (ed.), The End of the Cold War. New York:
Cambridge University Press.
——— (1985c) World Politics 38 (October): 58–79.
——— (1976) Perception and Misperception in World Politics.
Princeton, NJ: Princeton University Press.
Joffe-Walt, Chana. (2013) “The Cotton Wars,” NPR (May 3).
Accessed July 27, 2013. Available at: http://www.npr.org/blogs/
money/2013/05/03/180912847/episode-224-the-cotton-wars.
Johnson, Chalmers. (2004a) Blowback: The Costs and
Consequences of American Empire. New York: Henry Holt.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 555
——— (2004b) The Sorrows of Empire. New York: Metropolitan
Books/Henry Holt.
Johnson, James Turner. (2005) “Just War, as It Was and Is,” First
Things 149 (January): 14–24.
——— (2003) “Just War Theory: Responding Morally to Global
Terrorism,” pp. 223–38 in Charles W. Kegley, Jr. (ed.), The
New Global Terrorism. Upper Saddle River, NJ: Prentice Hall.
Johnson, Robert. (2012) “For the First Time Ever Taiwan Has
Cruise Missiles Aimed at Mainland China,” Business Insider
(May 29). Accessed June 25, 2012. Available at: http://www.
businessinsider.com/for-the-first-time-ever-taiwan-has-cruise-
missiles-aimed-at-mainland-china-2012–5.
Johnston, Michael. (2006) Syndromes of Corruption. Cambridge:
­Cambridge University Press.
Jolly, David. (2013) “G-20 Pushes for Measures to End Tax
Evasion,” New York Times (April 19). Accessed June 27,
2013. Available at: http://www.nytimes.com/2013/04/20/
business/global/g-20-pushes-for-measures-to-end-tax-evasion
.html?_r=0.
Jones, Bruce, Carlos Pascual, and Stephen John Stedman. (2009)
Power & Responsibility: Building International Order in an
Era of Transnational Threats. Washington DC: Brookings.
Jones, Dorothy V. (2002) Toward a Just World. Chicago: University
of Chicago Press.
——— (1991) Code of Peace: Ethics and Security in the World
of the Warlord States. Chicago: University of Chicago Press.
Jones, Terril Yue. (2013) “China Has ‘Mountains of Data’ about
U.S. Cyber Attacks: Official,” Reuters (June 5). Accessed June
7, 2013. Available at: http://news.yahoo.com/china-mountains-
data-u-cyber-attacks-­official-042422920.html.
Joyce, Mark. (2005) “From Kosovo to Katrina,” International
Herald Tribune (August 8): 6.
Joyner, Christopher C. (2005) International Law in the 21st
Century. Lanham, Md.: Rowman & Littlefield.
Joyner, James. (2011) “Back in the Saddle: How Libya
Helped NATO Get Its Groove Back,” Foreign Policy
(April 15). Available at: http://www.foreignpolicy.com/
articles/2011/04/15/back_in_the_saddle
Judis, John B. (2005) The Folly of Empire. New York: Scribner.
——— (2004) “Imperial Amnesia,” Foreign Policy (July/August):
50–59.
Judt, Tony. (2007) “From Military Disaster to Moral High
Ground,” New York Times (October 7): 15.
——— (2005) “The New World Order,” New York Review of
Books 52 (July 14): 14–18.
——— and Denis Lacurne (eds.). (2005) With US or against US:
Studies in Global Anti-Americanism. London: Palgrave Macmillan.
Juergensmeyer, Mark. (2003) “The Religious Roots of
Contemporary Terrorism,” pp. 185–93 in Charles W. Kegley,
Jr. (ed.), The New Global Terrorism. Upper Saddle River, N.J.:
Prentice Hall.
Justino, Patricia. (2009) “Poverty and Violent Conflict: A Micro-
Level Perspective on the Causes and Duration of Warfare,”
Journal of Peace Research 46 (3): 315–33.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:46
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
Kagan, Robert. (2007) Dangerous Nation. New York: Knopf.
Kahneman, Daniel. (2011) Thinking, Fast and Slow. New York:
Farrar, Straus, and Giroux.
——— (2003) “Maps of Bounded Nationality,” American
Economic Review 93 (December):1449–1475.
Kaiser, David. (1990) Politics and War. Cambridge, MA: Harvard
University Press.
Kam, Cindy D. and Elizabeth N. Simas. (2010) “Risk Orientations
and Policy Frames,” Journal of Politics 72(2): 381–396.
Kaminski, Matthew. (2002) “Anti-Terrorism Requires Nation
Building,” Wall Street Journal (March 15): A10.
Kan, Shirley A. and Wayne M. Morrison. (2013) “U.S.-Taiwan
Relationship: Overview of Policy Issues,” Congressional
Research Service (July 23). Accessed July 27, 2013. Available
at: http://www.fas.org/sgp/crs/row/R41952.pdf.
Kanellos, Michael. (2013) “Google Explains Why the Future
of Energy Is Green,” Forbes (March 20). Accessed
July 4, 2013. Available at: http://www.forbes.com/sites/
michaelkanellos/2013/03/20/google-explains-why-the-
future-of-energy-is-green/.
Kaneko, Kaori. (2013) “Japan Wins Approval from Member
Countries to Join Tran-Pacific Tade Talks,” Reuters
(April 20). Accessed May 29, 2013. Available at:
http://www.reuters.com/article/2013/04/20/us-trade-
asiapacific-japan-idUSBRE93J09Y20130420.
Kanet, Roger. (2010) “Foreign Policy Making in a Democratic
Society.” International Studies Review 12: 123–127.
Kant, Immanuel. (1964; 1798). Anthropologie in Pragmatischer
Hinsicht. Darmstadt, Germany: Werke.
Kaplan, Morton A. (1957) System and Process in International
Politics. New York: Wiley.
Kaplan, Robert D. (2012) “John J. Mearsheimer is Right (About
Some Things)” Financial Review (February 10). Last
accessed November 22, 2013. Available at: http://www.
afr.com/p/lifestyle/review/john_mearsheimer_is_right_
about_0gGV0Ha2WZnzbvW2Sp1XVN.
_______ (2009a) “The Revenge of Geography” Foreign Policy
(May/June): 96–105.
——— (2009b) “Center Stage for the Twenty-first Century,”
Foreign Affairs 88 (2): 16–32.
——— (2005a) “How We Would Fight China,” Atlantic Monthly
295 (May): 49–64.
——— (2005b) “Supremacy by Stealth,” pp. 91–100 in Helen E.
Purkitt (ed.), World Politics 04/05. Dubuque, IA: McGraw-Hill/
Dushkin.
Kapstein, Ethan B. (2006) “The New Global Slave Trade,” Foreign
Affairs 85 (November/December): 103–115.
——— (2004) “Models of International Economic Justice,” Ethics
& International Affairs 18 (2): 79–92.
Kapur, Devesh, and John McHale. (2003) “Migration’s New
Payoff,” Foreign Policy (November/December): 49–57.
Karns, Margaret P., and Karen A. Mingst. (2004) International
Organizations. Boulder, Colo: Lynne Rienner.
10205-Book 1-592.indb 556
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 556
Kasher, Asa, and Amos Yadlin. (2005) “Assassination and
Preventive Killing,” SAIS Review 25 (Winter/Spring): 41–57.
Kassimeris, Christos. (2009) “The Foreign Policy of Small
Powers” International Politics 46 (1):84–101.
Kastner, Scott L. (2010) “The Security Consequences of China-
Taiwan Economic Integration,” Testimony before the U.S.-
China Economic and Security Review Commission (March 18).
——— and Phillip C. Saunders. (2012) “Is China a Status Quo or
Revisionist State? Leadership Travel as an Empirical Indicator
of Foreign Policy Priorities,” International Studies Quarterly
56 (1): 163–177.
Kathman, Jacob D. (2010) “Civil War Contagion and Neighboring
Interventions,” International Studies Quarterly 54: 989–1012.
Katznelson, Ira and Helen V. Milner (eds.) (2002) Political
Science: State of the Discipline. Centennial edition. New York:
W.W. Norton & Company.
Kaufman, Frederick. (2009) “Let Them Eat Cash,” Harper’s
(June): 51–59.
Kaufman, Joyce P. and Kristen P. Williams. (2007) Women, the
State, and War: A Comparative Perspective on Citizenship and
Nationalism. Lanham, MD: Lexington Books.
Kavanagh, Jennifer. (2011) “Selection, Availability, and
Opportunity: The Conditional Effect of Poverty on Terrorist
Group Participation,” Journal of Conflict Resolution 55 (1):
106–132.
Kay, Katty and Claire Shipman. (2009) “Fixing the Economy Is
Women’s Work.” The Washington Post (July 12). Available
at: //http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/
article/2009/07/10/AR2009071002358.html.
Kearney, A. T. (2004) “Measuring Globalization” Foreign Policy
(March/April): 54–69.
——— (2002) “Globalization’s Last Hurrah?” Foreign Policy
(January/February): 38–71.
Keating, Joshua. (2011) “How Do You Hire Mercenaries?: It Helps
to Have Connections in Post-Conflict Countries,” Foreign
Policy (February 23). Available at: http://www.foreignpolicy
.com/­articles/2011/02/23/how_do_you_hire_mercenaries.
——— (2009) “The Longest Shadow” Foreign Policy (May/
June): 28.
——— (2009b) “The New Coups” Foreign Policy (May/June): 28.
Keck, Margaret E., and Kathryn Sikkink. (2008) “Transnational
Advocacy Networks in International Politics,” pp. 279–90 in
Karen A. Mingst and Jack L. Snyder (eds.), Essential Readings
in World Politics, 3rd ed. New York: Norton.
——— (1998) Activists Beyond Borders: Advocacy Networks in
International Politics. Ithaca, NY: Cornell University Press.
Keegan, John. (1999) The First World War. New York: Knopf.
——— (1993). A History of Warfare. New York: Knopf.
Kegley, Charles W., Jr. (ed.). (1995) Controversies in International
Relations Theory: Realism and the Neoliberal Challenge. New
York: St. Martin’s.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:47
 557 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
——— (1994) “How Did the Cold War Die? Principles for an
Autopsy,” Mershon International Studies Review 38 (March):
11–41.
——— (1993) “The Neoidealist Moment in International
Studies? Realist Myths and the New International Realities,”
International Studies Quarterly 37 (June): 131–46.
——— (1992) “The New Global Order: The Power of Principle in
a Pluralistic World,” Ethics & International Affairs 6: 21–42.
——— and Margaret G. Hermann. (2002) “In Pursuit of a Peaceful
International System,” pp. 15–29 in Peter J. Schraeder (ed.),
Exporting Democracy. Boulder, Colo.: Lynne Rienner.
——— (1997) “Putting Military Intervention into the Democratic
Peace,” Comparative Political Studies 30 (February): 78–107.
Kegley, Charles W., Jr., and Gregory A. Raymond. (2007a) After
Iraq: The Imperiled American Imperium. New York: Oxford
University Press.
——— (2007b) The Global Future, 2nd ed. Belmont, Calif.:
­Wadsworth/Thomson Learning.
——— (2004) “Global Terrorism and Military Preemption: Policy
Problems and Normative Perils,” International Politics 41
(January): 37–49.
——— (2002a) Exorcising the Ghost of Westphalia: Building
World Order in the New Millennium. Upper Saddle River, N.J.:
Prentice Hall.
——— (2002b) From War to Peace: Fateful Decisions in World
Politics. Belmont, Calif.: Wadsworth.
——— (1999) How Nations Make Peace. Boston: Bedford/
St. Martin’s.
——— (1994) A Multipolar Peace? Great-Power Politics in the
Twenty-First Century. New York: St. Martin’s.
——— (1990) When Trust Breaks Down: Alliance Norms and
World Politics. Columbia: University of South Carolina Press.
Kegley, Charles W., Jr., Gregory A. Raymond, and Margaret G.
­Hermann. (1998) “The Rise and Fall of the Nonintervention
Norm: Some Correlates and Potential Consequences,” Fletcher
Forum of World Affairs 22 (Winter/Spring): 81–101.
Kegley, Charles W., Jr., with Eugene R. Wittkopf. (2006) World
Politics, 10th ed. Belmont, Calif.: Wadsworth/Thomson
Learning.
——— (1982) American Foreign Policy, 2nd ed. New York:
St. Martin’s.
Kekic, Laza. (2010) “The State of the State,” The Economist: The
World in 2011 (November 22): 90.
Keller, Jonathan W. (2005) “Leadership Style, Regime Type,
and Foreign Policy Crisis Behavior,” International Studies
Quarterly 49 (June): 205–31.
Kellman, Barry. (2007) Bioviolence. Cambridge: Cambridge
University Press.
Kelsen, Hans. (2009) General Theory of Law and State. Cambridge,
MA: Harvard University Press.
Kennan, George F. (1985) “Morality and Foreign Policy,” Foreign
Affairs 64 (Winter): 205–218.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 557
——— (1984) The Fateful Alliance. New York: Pantheon.
——— [“X”]. (1947) “The Sources of Soviet Conduct,” Foreign
Affairs 25 (July): 566–82.
Kennedy, Paul. (2006) “The Perils of Empire,” pp. 69–71 in
Helen E. Purkitt (ed.), World Politics 05/06. Dubuque, IA:
McGraw-Hill/Dushkin.
——— (1987) The Rise and Fall of the Great Powers. New York:
Random House.
Keohane, Robert O. (2012) “Hegemony and after,” Foreign
Affairs (July/August). Accessed June 27, 2013. Available
at: http://www.­foreignaffairs.com/articles/137690/robert-o-
keohane/hegemony-and-after.
——— (1998) “Beyond Dichotomy: Conversations between
International Relations and Feminist Theory.” International
Studies Quarterly 42 (1): 193–197
——— (1984) After Hegemony: Cooperation and Discord in the
World Political Economy. Princeton: Princeton University
Press.
Keohane, Robert O., and Joseph S. Nye. (2013) “Power and
Interdependence,” in Conflict after the Cold War: Arguments
on Causes of War and Peace, 4th edition. Richard K. Betts, ed.
Boston, MA: Pearson. pp164–171.
——— (2001) Power and Interdependence, 3rd ed. New York:
Addison WesleyLongman.
Keynes, John. (1936) The General Theory of Employment, Interest,
and Money, Macmillan Cambridge University Press.
Khanna, Parag. (2010) “Beyond City Limits: The Age of Nations
Is Over. The New Urban Era Has Begun,” Foreign Policy
(September/October): 120–123.
——— (2006) “United They Fall,” Harper’s (January ): 31–40.
Kher, Unmesh. (2006) “Oceans of Nothing,” Time (November 13):
56–57.
Kibbe, Jennifer D. (2004) “The Rise of Shadow Warriors.” Foreign
Affairs 83 (March/April): 102–15.
Kifner, John. (2005) “A Tide of Islamic Fury, and How It Rose,”
New York Times (January 30): Section 4, 4–5.
Kilkenny, Allison. (2013) “Thousands Protest the UK
Government’s Brutal Austerity,” The Nation (April 1).
Accessed June 27, 2013. Available at: http://www.thenation.
com/blog/173602/thousands-protest-uk-governments-brutal-
austerity#axzz2X9O8OVGt.
Kim, Dae Jung, and James D. Wolfensohn. (1999) “Economic
Growth Requires Good Governance,” International Herald
Tribune (­February 26): 6.
Kim, Samuel S. (1991) “The United Nations, Lawmaking and
World Order,” pp. 109–24 in Richard A. Falk, Samuel S. Kim,
and Saul H. Mendlovitz (eds.), The United Nations and a Just
World Order. Boulder, CO: Westview.
Kindleberger, Charles. (2001) Manics, Panics, and Crashes: A
History of Financial Crises, 5th ed. Hoboken, NJ: John Wiley
and Sons.
——— (2000) Manics, Panics, and Crashes: A History of
Financial Crises, 4th ed. New York: John Wiley and Sons.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:47
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
——— (1973) The World in Depression, 1929–1939. Berkeley:
University of California Press.
———, Robert Ailber, and Robert Solow. (2005) Manics,
Panics, and Crashes: A History of Financial Crises, 5th ed.
Hoboken, NJ: Wiley.
King, Gary, and Langche Zeng. (2007) “When Can History be Our
Guide?” International Studies Quarterly 51 (March): 183–210.
——— (2005) “Battle Splits Conservative Magazine,” New York
Times (13 March): 12.
Kingsbury, Kathleen. (2007) “The Changing Face of Breast
Cancer,” Time (October 15): 36–43.
Kinnas, J. N. (1997) “Global Challenges and Multilateral
Diplomacy,” pp. 23–48 in Ludwik Dembinski (ed.),
International Geneva Yearbook. Berne, Switzerland: Peter
Lang.
Kirk, Donald. (2010) “Obama’s Asian Odyssey: Speaking in
Home Runs but Never Reaching First Base,” WorldTribune.
com (­November 15). Available at: www.worldtribune.com/
worldtribune/WTARC/2010/ea_korea1124_11_15.asp.
Kissinger, Henry A. (2012a) On China, 2nd ed. New York, NY:
Penguin Press.
——— (2012b) “The Future of U.S.-Chinese Relations: Conflict
Is a Choice Not a Necessity,” Foreign Affairs (March/
April). Accessed August 8, 2013. Available at: http://www
.foreignaffairs.com/articles/137245/henry-a-kissinger/
the-future-of-us-chinese-relations.
——— (1979) White House Years. Boston: Little, Brown.
Rosenau (ed.) International Politics and Foreign Policy. New
York: Free Press.
Klare, Michael. (2008) Rising Powers, Shrinking Planet.
New York: Metropolitan Books.
——— (1994) World Security: Challenges for A New Century, 2nd
ed. New York, NY: St. Martin’s Press.
——— (1990) “An Arms Control Agenda for the Third World.”
Arms Control Today 20 (3) : 8–12.
Klein, Naomi. (2008) “China’s All-Seeing Eye,” Rolling Stone
(May 29): 59–66.
——— (2007) The Shock Doctrine: The Rise of Disaster
Capitalism. New York: Metropolitan Books/Henry Holt.
Klimová-Alexander, Ilona. (2005) The Romani Voice in World
Politics: The United Nations and Non-State Actors. Burlington,
VT.: Ashgate.
Kluger, Jeffrey. (2007) “What Makes Us Moral,” Time (December
3): 54–60.
——— (2006) “The Big Crunch,” pp. 24–25 in Robert M. Jackson
(ed.), Global Issues 05/06. Dubuque, Iowa: McGraw-Hill/
Dushkin.
——— (2001) “A Climate of Despair,” Time (April 9): 30–35.
Knickerbocker, Brad. (2007) “Might Warming be ‘Normal’,”
Christian Science Monitor (September 20): 14, 16.
Knight, W. Andy. (2000) A Changing United Nations. London:
Palgrave.
10205-Book 1-592.indb 558
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 558
Knorr, Klaus, and James N. Rosenau (eds.). (1969) Contending
Approaches to International Politics. Princeton, N.J.: Princeton
­University Press.
Knorr, Klaus, and Sidney Verba (eds.). (1961) The International
System. Princeton, NJ: Princeton University Press.
Knox, MacGregor, and Williamson Murray. (2001) The Dynamics
of Military Revolution: 1300–2050. Cambridge: Cambridge
University Press.
KOF Index of Globalization. (2013) “KOF Index of Globalization.”
Available at: http://globalization.kof.ethz.ch/static/pdf/­
rankings_2012.pdf.
Kohli, Atul. (2004) State-Directed Development. Cambridge:
Cambridge University Press.
Kolb, Deborah M. (1996) “Her Place at the Table: Gender and
Negotiation,” pp. 138–144 in Mary Roth Walsh (ed.), Women,
Men, and Gender: Ongoing Debates. New York: Hamilton.
Kolbert, Elizabeth. (2008) “What Was I Thinking? The Latest
Reasoning about Our Irrational Ways,” The New Yorker
(February 25): 77–79.
——— (2005) “The Climate of Man-II,” New Yorker (May 2):
64–73.
Kolodziej Edward. (2005). Security and International Relations.
­Cambridge: Cambridge University Press.
Koser, Khalid. (2010) “The Impact of the Global Financial
Crisis on International Migration.” The Whitehead Journal of
Diplomacy and International Relations 11(1) (Winter/Spring):
13–20.
Kotz, David M. (2013) “The Current Economic Crisis in the
United States: A Crisis of Over-Investment,” Review of
Radical Political Economics (June 6). Accessed June 27, 2013.
Available at: DOI: 10.1177/0486613413487160.
Krauthammer, Charles. (2003) “The Unipolar Moment Revisited,”
National Interest 70 (Winter): 5–17.
Kristof, Nicholas D and Sheryl WuDunn. (2009) Half the Sky:
Turning Oppression into Opportunity For Women Worldwide.
New York: Vintage Books.
Kroenig, Matthew. (2009) “Exporting the Bomb: Why States
Provide Sensitive Nuclear Assistance,” American Political
Science Review 103: 113–133.
Krueger, Alan B. (2007) What Makes a Terrorist. Princeton, N.J.:
Princeton University Press.
Krueger, Anne O. (2006) “Expanding Trade and Unleashing
Growth,” pp. 4–19 in John T. Rourke (ed.), Taking Sides.
Dubuque, IA: McGraw-Hill/Dushkin.
Krugman, Paul. (1987) “Is Free Trade Passé?” Journal of Economic
Perspectives 1 (Autumn): 131–44.
Kugler, Jacek. (2006) “China: Satisfied or Dissatisfied, the Strategic
Equation,” paper presented at the Annual Meeting of the
International Studies Association, March 22–25, San Diego.
——— (2001) “War,” pp. 894–96 in Joel Krieger (ed.), The Oxford
Companion to Politics of the World. 2nd ed. New York: Oxford
University Press.
———, Ronald L. Tammen, and Brian Efird. (2004) “Integrating
Theory and Policy,” International Studies Review 6 (December):
163–79.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:47
 559 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
Kuhn, Patrick M., and Nils B. Weidman. (2013) “Unequal
We Fight: The Impact of Economic Inequality within
Ethnic Groups on Conflict Initiation,” Draft at Princeton
University. Accessed June 6, 2013. Available at: https://
www.princeton.edu/politics/about/file-repository/public/
KuhnWeidmann_PrincetonIRTalk.pdf.
Kuhnhenn, Jim. (2009) “Trillions Devoted to Bank Bailout,” The
Commercial Appeal (July 21): A1.
Kunzig, Robert. (2003) “Against the Current,” U.S. News & World
Report (June 2): 34–35.
Kupchan, Charles A. (2003) The End of the American Era: U.S.
Foreign Policy and the Geopolitics of the Twenty-First Century.
New York: Knopf.
——— and Clifford A. Kupchan. (2000) “Concerts, Collective
Security, and the Future of Europe,” pp. 218–265 in Michael
Brown, et. al. (eds.), America’s Strategic Choices. Cambridge,
MA: The MIT Press.
——— (1992) “A New Concert for Europe,” pp. 249–66 in
Graham Allison and Gregory F. Treverton (eds.), Rethinking
America’s Security. New York: Norton.
Kurlantzick, Joshua. (2010) “Dazzled by Asia.” The Boston Globe
(F­ebruary 7).
Kurzweil, Ray. (2005) The Singularity Is Near: When Humans
Transcend Biology. New York: Penguin Group (USA).
Kutcher, Ashton. (2009) “Builders and Titans,” Time (May 11): 60.
Kuwait Times. (2013) “Kuwait’s Construction Projects Valued
at $250.6bn,” Kuwait Times. Accessed May 27, 2013.
Available at: http://news.kuwaittimes.net/2013/05/15/
kuwaits-construction-projects-valued-at-250-6bn/.
Lacayo, Richard. (2009) “A Brief History of: Photographing Fallen
Troops,” Time (March 16): 19.
Laeven, Luc and Fabian Valencia. (2010) “Resolution of Banking
Crises: The Good, the Bad, and the Ugly.” IMF Working Paper
10/146. Washington, D.C.: The International Monetary Fund.
——— (2008) “Systemic Banking Crises: A New Database.” IMF
Working Paper. Available at: http://www.imf.org/external/pubs/
ft/wp/2008/wp08224.pdf.
Lamy, Pascal. (2013) “A Trade Facilitation Deal Could Give a $1
Trillion Boost to World Economy—Lamy,” WTO (February
1). Accessed July 27, 2013. Available at: http://www.wto.org/
english/news_e/sppl_e/sppl265_e.htm.
——— (2011) “Time for a System Upgrade.” Available at: http://
www.foreignpolicy.com/articles/2011/04/18/system_upgrade.
Landau, Julia. (2010) “Food Riots or Food Rebellions?: Eric Holt-
Giménez Looks at the World Food Crisis.” CommonDreams.
org (March 25). Available at http://www.commondreams.org/
view/2010/03/25–11.
Landes, David S. (1998) The Wealth and Poverty of Nations: Why
Are Some So Rich and Some So Poor? New York: Norton.
Landler, Mark and David E. Sanger. (2009) “Leaders Reach $1
Trillion Deal,” International Herald Tribune (April 3): 1,4.
Lanz, R. and S. Miroudot (2011) “Intra-Firm Trade: Patterns,
Determinants and Policy Implications,” OECD Trade Policy
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 559
Working Papers, No. 114, OECD Publishing. Available at:
http://dx.doi.org/10.1787/5kg9p39Irwnn-en.
Laqueur, Walter. (2006) “The Terrorism to Come,” pp. 229–36
in Thomas J. Badey (ed.), Violence and Terrorism 06/07.
Dubuque, IA: McGraw Hill/Dushkin.
——— (2003) “Postmodern Terrorism,” pp. 151–59 in Charles
­ egley, Jr. (ed.), The New Global Terrorism. Upper Saddle
W. K
River, N.J.: Prentice Hall.
——— (2001) “Terror’s New Face,” pp. 82–89 in Charles W.
­Kegley, Jr., and Eugene R. Wittkopf (eds.), The Global Agenda,
6th ed. Boston: McGraw-Hill.
Larkin, John. (2005) “India Bets on Nuclear Future,” Wall Street
Journal International (November 4): A12.
Larsen, Janet. (2012) “Plan B Updates,” Earth Policy Institute
(April 24). Accessed June 25, 2013. Available at: http://www.
earth-policy.org/plan_b_updates/2012/update102.
Lauricella, Tom, Christopher S. Stewart, and Shira Ovide. (2013)
“Twitter Hoax Sparks Swift Stock Swoon,” The Wall Street
Journal (April 23). Accessed June 27, 2013. Available at:
http://online.wsj.com/article/SB100014241278873237356045
78441201605193488.html.
Leander, Anna. (2005) “The market for Force and Public
Security: The Destabilizing Consequences of Private Military
Companies” Journal of Peace Research 42 (5): 605–22.
LeBeau, Philip. (2013) “U.S. Manufacturing No More Expensive
Than Outsourcing To China by 2015: Study,” Huffington
Post (April 19). Accessed July 27, 2013. Available at: http://
www.huffingtonpost.com/2013/04/19/china-manufacturing-
costs_n_3116638.html.
Lebovic, James H. (2004) “Uniting for Peace?” Journal of Conflict
Resolution 48 (December): 910–36.
——— and Erik Voeten. (2009) “The Cost of Shame: International
Organizations and Foreign Aid in the Punishing of Human
Rights Violators” Journal of Peace Research 46 (1): 79–97.
Lebow, Richard Ned. (2010) Forbidden Fruit: Counterfactuals and
International Relations. Princeton, N.J.: Princeton University
Press.
——— (2003) The Tragic Vision of Politics: Ethics, Interests, and
Orders. Cambridge: Cambridge University Press.
——— (1981) Between Peace and War. Baltimore: Johns Hopkins
University Press.
Lechner, Frank and John Boli. (2007) The Globalization Reader,
3rd ­ed. Hoboken, NJ: Wiley-Blackwell.
Leffler, Melvyn. (2007) For the Soul of Mankind: The United
States, the Soviet Union, and the Cold War. New York: Hill
and Wang.
——— and Westad (ed.). (2009) The Cambridge History of the
Cold War. Cambridge, UK: Cambridge University Press.
Legrain, Philippe. (2003) “Cultural Globalization Is Not
Americanization,” Chronicle of Higher Education (May 9):
B7–B70.
Legro, Jeffrey W. (2007) Rethinking the World: Great Power
Strategies and International Order. Ithaca, NY Cornell
University Press.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:47
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
——— and Andrew Moravcsik. (1999) “Is Anybody Still a
Realist?” International Security 24 (Fall): 5–55.
Lehrer, Jonah. (2012) “Groupthink: The Brainstorming Myth.” The
New Yorker (January 30).
Lektzian, David and Mark Souva. (2009) “A Comparative Theory
Test of Democratic Peace Arguments, 1946–2000.” Journal of
Peace Research 46 (1): 17–37.
Lemke, Douglas. (2003) “Development and War,” International
Studies Review 5 (December): 55–63.
Lentner, Howard H. (2004) Power and Politics in Globalization:
The Indispensable State. New York: Routledge.
Leopard, Brian D. (2010) Customary International Law: A New
Theory with Practical Applications. New York: Cambridge
University Press.
Leow, Rachel. (2002) “How Can Globalization Become ‘O.K.’ for
All?” International Herald Tribune (February 15): 9.
Levi, Michael. (2009) “Copenhagen’s Inconvenient Truth:
How to Salvage the Climate Conference” Foreign Affairs 88
(September/October): 92–104.
——— (2008) “Stopping Nuclear Terrorism,” Foreign Affairs 87
(­January/February): 131–40.
Levitt, Peggy. (2007) God Needs No Passport. New York: New
Press.
Levy, Jack S. (2001) “War and Its Causes,” pp. 47–56 in Charles
W. Kegley, Jr., and Eugene Wittkopf (eds.), The Global
Agenda, 6th ed. Boston: McGraw-Hill.
——— (1989) “The Causes of War: A Review of Theories and
Evidence,” pp. 209–333 in Philip E. Tetlock, Jo L. Husbands,
Robert Jervis, Paul C. Stern, and Charles Tilly (eds.), Behavior,
Society, and Nuclear War. New York: Oxford University Press.
Lieber, Robert J. (2005) The American Era. New York: Cambridge
University Press.
Lin, Justin Yifu. (2013) “Youth Bulge: A Demographic Dividend
or a Demographic Bomb in Developing Countries?” World
Bank blog (January 5). Accessed June 19, 2013. Available
at: http://blogs.worldbank.org/developmenttalk/youth-
bulge-a-demographic-dividend-or-a-demographic-bomb-in-
developing-countries.
Lindberg, Todd (ed.). (2005) Beyond Paradise and Power: Europe,
­America, and the Future of a Troubled Relationship. New York:
Routledge.
Lipson, Charles. (1984) “International Cooperation in Economic
and Security Affairs,” World Politics 37 (October): 1–23.
List, Friedrich. (1841) National System of Political Economy.
Available at: http://socserv2.socsci.mcmaster.ca/~econ/
ugcm/3ll3/list/list.
Lobe, Jim. (2013) “Drone Provoke Controversy in U.S.,” Inter
Press Service New Agency. Accessed June 12, 2013. Available
at: http://www.ipsnews.net/2013/01/drones-provoke-
growing-controversy-in-u-s/.
Lodal, Jan, et al. (2010) “Second Strike: Is the U.S. Nuclear Arsenal
Outmoded?” Foreign Affairs 89(2) (March/April): 145–52.
Loescher, Gil. (2005) “Blaming the Victim: Refugees and Global
Security,” pp. 126–29 in Robert J. Griffiths (ed.), Developing
World 05/06. Dubuque, IA: McGraw-Hill/Dushkin.
10205-Book 1-592.indb 560
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 560
Lomborg, Bjørn. (2007) Solutions for the World’s Biggest Problems.
New York: Cambridge University Press.
——— (ed.). (2004) Global Crisis, Global Solutions. Cambridge:
Cambridge University Press.
Longman, Phillip. (2005) “The Global Baby Bust,” pp. 173–79
in Robert J. Griffiths (ed.), Developing World 05/06. Dubuque,
IA: McGraw-Hill/Dushkin.
Lopez, George A. (2012) “In Defense of Smart Sanctions: A
Response to Joy Gordon,” Ethics & International Affairs 26(1):
135–45.
Lopez, J. Humberto, et al. (2010) “Big Senders.” Foreign Policy
(January/February): 35.
Lorenz, Konrad. (1963) On Aggression. New York: Harcourt,
Brace & World.
Lowrey, Annie. (2012) “U.S. Candidate Is Chosen to Lead the
World Bank,” The New York Times (April 16): B3.
Löwenheim, Oded. (2007) Predators and Parasites. Ann Arbor:
Pluto Books, University of Michigan Press.
Lupovici, Amir. (2009) “Constructivist Methods: A Plea and
Manifesto for Pluralism,” Review of International Studies 35:
195–218.
Lupu, Yonatan and Vincent A Traag. (2013) “Trading Communities,
the Networked Sructure of International Relations and the
Kantian Peace,” Journal of Conflict Resolution 57 (4):
DOI:10.1177/0022002712453708.
Lutz, Ellen L. (2006) “Understanding Human Rights Violations
in Armed Conflict,” pp. 23–38 in Julie Mertus and Jeffrey W.
Helsing (eds.), Human Rights and Conflict: Exploring the Links
Between Rights, Law, and Peacebuilding. Washington, D.C.:
United States Institute of Peace Press.
Lynch, Colum. (2008) “U.N. Chief to Prod Nations on Food
Crisis,” Washington Post (June 2): A07.
Lynn, Jonathan. (2008) “Diplomats See Reason for Hope in WTO
Talks,” International Herald Tribune (May 29).
Lyons, Daniel. (2010) “Short-Circuiting Malaria.” Newsweek
(April 19): 36–41.
Macalister, Terry. (2012) “Oil Demand in 2013 to Rise as World
Economy Recovers, IEA says,” The Guardian (December 12).
Accessed June 25, 2013. Available at: http://www.guardian.
co.uk/business/2012/dec/12/oil-demand-rise-2013-iea.
MacAskill, Ewen. (2011) “Barack Obama to Back Middle East
Democracy with Billion in Aid: President Pledges Cash to
Support Egypt and Tunisia after Criticism US Has been too
Slow to Support Uprisings,” Guardian (May 19). Available
at: http:// www.guardian.co.uk/world/2011/may/19/barack-
obama-middle-east-aid
———, Nick Davies, Nick Hopkins, Julian Borger,
and James Ball. (2013) “GCHQ Intercepted Foreign
Politicians’ Communications at G20 Summits,” The Guardian
(June 16). Accessed June 22, 2013. Available at: http://
www.guardian.co.uk/uk/2013/jun/16/gchq-intercepted-
communications-g20-summits.
Mackinder, Sir Halford. (1919) Democratic Ideals and Reality.
New York: Holt.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:47
 561 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
Magee, Christopher and Tansa George Massoud. (2011) “Openness
and Internal Conflict,” Journal of Peace Research 48 (1):
59–72.
Mahan, Alfred Thayer. (1890) The Influence of Sea Power in
History. Boston: Little, Brown.
Mahbulbani, Kishore. (2009) The New Asian Hemisphere: The
Irresistible Shift of Global Power to the East. Basic Civitas
Books.
——— (2005) “Understanding China,” Foreign Affairs 84
(October): 49–60.
Malaquias, Assis V. (2001) “Humanitarian Intervention,”
pp. 370–74 in Joel Krieger (ed.), The Oxford Companion to
Politics of the World, 2nd ed. New York: Oxford University
Press.
——— (2008) “The Benefits of Goliath,” pp. 55–64 in Eugene R.
Wittkopf and James M. McCormick (eds.), The Domestic
Sources of American Foreign Policy. Lanham, MD.: Rowman
and Littlefield.
Malcomson, Scott. (2008) “Humanitarianism and Its Politicization,”
International Herald Tribune (December 13–14): 9.
Mallaby, Sebastian (2011) “The Wrong Choice to Head the IMF,”
Council on Foreign Relations (June 1). Available at: http://
www.cfr.org/economics/wrong-choice-head-imf/p25166.
——— (2011) “The Wrong Choice to Head the IMF,” Washington
Post (June 1).
Malmgren, Harald and Mark Stys. (2011) “Computerized Global
Trading 24/6: A Roller Coaster Ride Ahead?” The International
Economy (Spring): 30–32.
Manasse, Paolo. (2011) “Greece, the Unbearable Heaviness of
Debt,” Vox (24 May). Available at: http://www.voxeu.org/
index.php?q5node/6553.
Mandelbaum, Michael. (2010) The Frugal Superpower: America’s
Global Leadership in a Cash-Strapped Era. New York:
PublicAffairs.
——— (2007) “Democracy without America,” Foreign Affairs 86
(­September/October): 119–30.
——— (2006a) “David’s Friend Goliath,” Foreign Policy
(January/­February): 49–56.
——— (2006b) The Case for Goliath: How America Acts as the
World’s Government in the 21st Century. New York: Public
Affairs.
——— (2002) The Ideas That Conquered the World: Peace,
Democracy, and Free Markets in the Twenty-First Century.
New York: Public Affairs/Perseus.
Mankoff, Jeffrey. (2009) Russian Foreign Policy: The Return of
Great Power Politics. New York: Rowman and Littlefield.
Mann, Charles C. (2005) “The Coming Death Shortage,” Atlantic
Monthly 295 (May): 92–102.
Mann, James. (2004) Rise of the Vulcans: The History of Bush’s
War ­Cabinet. New York: Viking.
Mansfield, Edward D., Helen V. Milner, and B. Peter Rosendorff.
(2002) “Replication, Realism, and Robustness: Analyzing
Political Regimes and International Trade,” American Political
Science Review 96 (March): 167–69.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 561
———, and Brian M. Pollins (eds.). (2003) Economic
Interdependence and International Conflict. Ann Arbor:
University of Michigan Press.
———, and Jack Snyder. (2005a) Electing to Fight. Cambridge,
MA.: MIT Press.
——— (2005b) “When Ballots Bring On Bullets,” International
Herald Tribune (November 29–30): 6.
Maoz, Zeev and Errol A. Henderson. (2013) “The World
Religion Dataset, 1945–2010: Logic, Estimates, and Trends.”
International Interactions, 39(3): 265–91.
Mapel, David R. (2007) “The Right of National Defense,”
International Studies Perspectives 8 (February): 1–15.
Maplecroft. (2013) Digital Inclusion Index. Available at: http://­
maplecroft.com.
——— (2011) Maplecroft Ranking Highlighting the ‘Digital
Divide’ Reveals India Lagging Behind Brazil, Russia and
China. Available at: http://maplecroft.com/about/news/ digital_
inclusion_index.html.
Margolis, Max, and Alex Marin. (2010) “Venezuela and the
Tyranny of Twitter.” Newsweek (June 14): 6.
Markoe, Lauren and Seth Borenstein. (2005) “We Overpay by
20% for Military Goods,” Columbia, S.C., The State (October
23): A1, A8.
Markoff, John. (2009) “A Map of the World, in 4 Billion Pockets,”
International Herald Tribune (February 188): 1, 11.
Markusen, Ann R. (2003) “The Case Against Privatizing National
Security” Governance 16 (4): 471–501.
Marshall, Monty G., and Ted Robert Gurr. (2003) Peace and
Conflict 2003. College Park, MD.: Center for International
Development and Conflict Management.
Martel, William C. (2008) Victory in War. New York: Cambridge
University Press.
Martell, Luke. (2007) “The Third Wave in Globalization Theory,”
International Studies Review 9 (Summer): 173–96.
Marx, Anthony W (2003) Faith in Nation: Exclusionary Origins of
Nationalism. New York: Oxford University Press.
Masters, Jonathan. (2011) “Backgrounder: The International
Monetary Fund,” Council of Foreign Relations. Available at:
http://www.cfr.org/economics/ international-monetary-fund/
p25303.
Mathews, Jessica T. (2000) “National Security for the Twenty-
First Century,” pp. 9–11 in Gary Bertsch and Scott James
(eds.), Russell Symposium Proceedings. Athens: University of
Georgia.
Matlock, Jack F. (2004) Reagan and Gorbachev: How the Cold
War Ended. New York: Random House.
Mattes, Michaela, and Burcu Savun. (2010) “Information,
Agreement Design, and the Durability of Civil War Settlements,”
American Journal of Political Science 54 (2) (April): 511–24.
May, Ernest R. (2000) Strange Victory. New York: Hill and Wang.
Mayall, James. (2001) “Mercantilism,” pp. 535 and 540 in Joel
Krieger (ed.), The Oxford Companion to Politics of the World,
2nd ed. New York: Oxford University Press.
Mazarr, Michael J. (1999) Global Trends 2005. London: Palgrave.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:47
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
Mazower, Mark. (2009) No Enchanted Palace: The End of Empire
and the Ideological Origins of the United Nations. Princeton,
NJ: Princeton University Press.
Mazur, Amy G. (2002) Theorizing Feminist Policy. New York:
Oxford University Press.
McCrae, R. R., and Paul T. Costa. (2003). Personality in
Adulthood: A Five-Factor Theory Perspective (2nd ed.). New
York: Guilford Press.
McDermott, Rose. (2013) “The Biological Bases for Aggressiveness
and Nonaggressiveness in Presidents,” Foreign Policy Analysis
: 1–15.
———, James H. Fowler and Oleg Smirnov. (2008) “On the
Evolutionary Origin of Prospect Theory Preferences.” The
Journal of Politics 70 (April): 335–50.
McGinnis, John O. (2005) “Individualism and World Order,” The
National Interest 28 (Winter): 41–51.
McGirk, Tim. (2010) “Armed Farces.” Time (June 14): 52–55.
McGrew, Anthony. (2005) “The Logics of Globalization,” pp.
207–34 in John Ravenhill (ed.), Global Political Economy.
New York: Oxford University Press.
McGurn, William. (2002) “Pulpit Economics,” First Things 122
(April): 21–25.
McNamara, Robert S. (2005) “Apocalypse Soon,” Foreign Policy
(May/June): 29–35.
Mead, Nick. (2012) “Rise of the Megacities,” The Guardian
(­October 4). Accessed June 22, 2013. Available at: http://www.
guardian.co.uk/global-development/interactive/2012/oct/04/
rise-of-megacities-interactive.
Mead, Walter Russell. (2010) “The Carter Syndrome.” Foreign
Policy (January/February).
——— (2008) God and Gold: Britain, America, and the Making
of the Modern World. New York: Knopf.
Mearsheimer, John J. (2004) “Anarchy and the Struggle for
Power,” pp. 54–72 in Karen A. Mingst and Jack L. Snyder
(eds.), Essential Readings in World Politics, 2nd ed. New York:
Norton.
——— (2001) The Tragedy of Great Power Politics. New York:
Norton.
——— (1990) “Back to the Future: Instability in Europe after the
Cold War,” International Security 15 (Summer): 5–56.
——— and Stephen W. Walt. (2003) “An Unnecessary War,”
Foreign Policy (January/February): 50–58.
Meernik, James David. (2004) The Political Use of Military Force
in US Foreign Policy. Burlington, VT.: Ashgate.
Melander, Erik. (2005) “Gender Equality and Intrastate Armed
Conflict,” International Studies Quarterly 49 (December):
695–714.
Melloan, George. (2002) “Bush’s Toughest Struggle Is with His
Own Bureaucracy,” Wall Street Journal (June 25): A19.
Meltzer, Joshua. (2011) “The Future of World Trade.” Available
at: http://www.foreignpolicy.com/articles/2011/04/18/
the_future_of_trade.
Mendelsohn, Jack. (2005) “America and Russia: Make-Believe
Arms Control,” pp. 205–9 in Glenn P. Hastedt (ed.), America
523750230 tzachi.oneatgmail.com
10205-Book 1-592.indb 562
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 562
Foreign Policy 04/05, 10th ed. Guilford, Conn.: Dushkin/
McGraw-Hill.
Menkhaus, Ken. (2002) “Somalia: In the Crosshairs of the War on
Terrorism,” Current History (May): 210–18.
Menon, Rajan. (2007) The End of Alliances. New York: Oxford
University Press.
Mentan, Tatah. (2004) Dilemmas of Weak States: Africa and
Transnational Terrorism in the Twenty-First Century.
Burlington, VT: Ashgate.
Merkelson, Suzanne, and Joshua E. Keating. (2011) “What Not
to Wear: Five Countries Where the Term ‘Fashion Police’
Is Meant Literally,” Foreign Policy (April 11). Available at:
http://www.foreignpolicy.com/articles/2011/04/11/what_not_
to_wear.
Mertus, Julie. (2009a) Human Rights Matters: Local Politics and
National Human Rights Institutions. Stanford, CA: Stanford
University Press.
——— (2009b) The United Nations and Human Rights: A Guide
for a New Era, 2nd ed. New York: Routledge.
de Mesquita, Bruce Bueno. (2009) “Recipe for Failure.” Foreign
Policy (November): 76–81.
Michael, Marie. (2001) “Food or Debt,” pp. 78–79 in Robert
J. Griffiths (ed.), Developing World 01/02. Guilford, CT.:
Dushkin/McGraw-Hill.
Micklethwait, John, and Adrian Wooldridge. (2001) “The
Globalization Backlash,” Foreign Policy (September/October):
16–26.
Miller, Mark Crispin. (2006) “What’s Wrong with This Picture?”
pp. 115–17 in Robert M. Jackson (ed.), Global Issues 05/06.
Dubuque, IA: McGraw-Hill/Dushkin.
Milner, Helen V., and Andrew Moravcsik. (2009) Power,
Interdependence, and Nonstate Actors in World Politics.
Princeton University Press.
Minorities at Risk Project. (2010) “Minorities at Risk Dataset.”
College Park, MD: Center for International Development and
Conflict Management. Accessed June 3, 2013. Available at:
http://www.cidcm.umd.edu/mar/.
Mintz, Alex. (2007) “Why Behavioral IR?” International Studies
Review 9 (June): 157–72.
Missile Defense Agency (MDA). (2013a) “Elements,” Missile
Defense Agency. Accessed June 13, 2013. Available at: http://
www.mda.mil/system/aegis_bmd.html.
——— (2013b) “Historical Funding for MDA FY85-13,” Missile
Defense Agency. Accessed June 13, 2013. Available at: http://
www.mda.mil/global/documents/pdf/histfunds.pdf.
Mitchell, Sara McLaughlin, Kelly M. Kadera, and Mark J.C.
Crescenzi (2008) “Practicing Democratic Community Norms:
Third Party Conflict Management and Successful Settlements,”
pp. 243–64 in Jacob Bercovitch and Scott Sigmund Gartner
(eds.), International Conflict Mediation. New York: Routledge.
Mo, Lavinia. (2012) “New Bird Flu May Be Capable
of Human to Human Spread–Study,” Reuters (May 24).
Accessed June 22, 2013. Available at: http://www.reuters
.com/article/2013/05/24/us-hongkong-birdflu-idUSBRE94
N0AR20130524.
ADCAFHDCF
30/08/2016 13:12:47
 563 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
Modelski, George. (1964) “The International Relations of Internal
War.” In James N. Roseneau, ed., International Aspects of Civil
Strife. Princeton, NJ: Princeton University Press : 14–44.
Modelski, George, and William R. Thompson. (1999) “The Long
and the Short of Global Politics in the Twenty-First Century,”
International Studies Review, Special Issue, ed. by Davis B.
Bobrow: 109–40.
Moens, Alexander. (2005) The Foreign Policy of George W Bush.
Burlington, VT: Ashgate.
Moghadam, Reza. (2009) “Transcript of a Conference Call on
the New Lending Framework for Low-Income Countries,”
International Monetary Fund. Available at: http://www.imf.org/
external/np/tr/2009/tr072909a.htm.
Mohanty, Chandra Talpade. (1988) “Under Western Eyes: Feminist
Scholarship and Colonial Discourse” Feminist Review 30
(Autumn): 61–88.
Møller, Bjørn. (1992) Common Security and Nonoffensive Defense:
A Neorealist Perspective. Boulder, CO.: Lynne Rienner.
Mondak, Jeffery J. and Karen D. Halperin. (2013) “A Framework
for the Study of Personality and Political Behaviour,” British
Journal of Political Science 38: 335–362.
Moon, Bruce E. (2008) “Reproducing the North-South Divide: The
Role of Trade Deficits and Capital Flows,” pp. 39–64 in Rafael
Reuveny and William R. Thompson (eds.), North and South in
the World Political Economy. Malden, MA: Blackwell.
Moorehead, Caroline. (2007) “Women and Children for Sale,”
New York Review of Books (October 11): 15–18.
Moran, Theodore H., Edward M. Graham, and Magnus Blomström
(eds.). (2005) Does Foreign Direct Investment Promote
Development? Washington, DC: Institute for International
Economics.
Morgan, Patrick. (2005) International Security: Problems and
Solutions. Washington, DC: CQ Press.
Morgan, T. Clifton, Navin A. Bapat, and Valentin Krustev. (2009)
“The Threat and Imposition of Sanctions 1971–2000,” Conflict
Management and Peace Science 26 (1): 92–110.
Morgenthau, Hans J. (1985) Politics Among Nations, 6th ed.
Revised by Kenneth W. Thompson. New York: Knopf.
——— (1948) Politics among Nations. New York: Knopf.
Morphet, Sally. (2004) “Multilateralism and the Non-Aligned
Movement,” Global Governance 10 (October/December):
517–37.
Morris, Ian. (2010) Why the West Rules—For Now: The Patterson
of History, and What They Reveal about the Future. New York:
Farrar, Straus and Giroux.
Morse, Edward L., and James Richard. (2002) “The Battle for
Energy Dominance,” Foreign Affairs 81 (March/April): 16–31.
Morton, David. (2006) “Gunning for the World,” Foreign Policy
(­January/February): 58–67.
Mosley, Layna. (2011) Labor Rights and Multinational Production.
Cambridge, UK: Cambridge University Press.
——— (2008) “Workers’ Rights in Open Economies: Global
Production and Domestic Institutions in the Developing
World,” Comparative Political Studies 41 (4/5): 674–714.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 563
Mousseau, Michael. (2013) “The Democratic Peace Unraveled: It’s
the Economy,” International Studies Quarterly (57): 180–197.
Mueller, John. (2004) The Remnants of War. Ithaca: Cornell
University Press.
——— and Karl Mueller. (1999) “Sanctions of Mass Destruction,”
­Foreign Affairs 78 (3): 43–52.
Mufson, Steven. (2011) “Germany to Close All of Its Nuclear
Plants by 2022,” The Washington Post (May 30). Available
at: http://www.­ ashingtonpost.com/ business/economy/
germany-to-close-all-of-its-nuclear-plants-by-2022/2011/
05/30/AG0op1EH_story.html.
Mullenbach, Mark J. (2005) “Deciding to Keep Peace,”
International Studies Quarterly 49 (September): 529–55.
Muller, Jerry Z. (2013) “Capitalism and Inequality: What the
Right and the Left Get Wrong,” Foreign Affairs (March/
April). Accessed June 27, 2013. Available at: http://www
. f o r e i g n a ff a i r s. c o m / a r t i c l e s/ 1 3 8 8 4 4 / j e r r y - z - mu lle r /
capitalism-and-inequality.
——— (2008) “Us and Them: The Enduring Power of Ethnic
Nationalism,” Foreign Affairs 87 (March/April): 18–35.
Münster, Johannes and Klaas Staal. (2011) “War with Outsiders
Makes Peace Inside,” Conflict Management and Peace Science
28 (2): 91–110.
Munz, Philip, Ioan Hudea, Joe Imad, and Robert J. Smith.
(2009) “When Zombies Attack!: Mathematical Modeling of an
Outbreak of Zombie Infection,” Infectious Disease Modeling
Research Progress. pp. 133–50.
Murdie, Amanda M. and David Davis. (2012) “Shaming and
Blaming: Using Events Data to Assess the Impact of Human
Rights INGOs,” International Studies Quarterly 56(1): 1–16.
Murdoch, James C. and Todd Sandler. (2004) “Civil Wars and
Economic Growth,” American Journal of Political Science 48
(January): 138–51.
Murithi, Timothy. (2004) “The Myth of Violent Human Nature,”
Peace & Policy 8: 28–32.
Murray, Williamson, and Allan R. Millett. (2000) A War to be Won.
Cambridge, Mass.: Harvard University Press.
Myers, Steven Lee and David M. Herszenhorn. (2013) “U.S.-
Russian Diplomacy, with a Personal Touch,” New York Times
(May 17). Accessed May 18, 2013. Available at: http://www.
nytimes.com.
Naím, Moisés. (2007) “The Free-Trade Paradox,” Foreign Policy
(­September/October): 96–97.
——— (2006a) “The Five Wars of Globalization,” pp. 61–66 in
­Robert M. Jackson (ed.), Global Issues 05/06. Dubuque, IA:
McGraw-Hill/Dushkin.
——— (2006b) “The Most Dangerous Deficit,” Foreign Policy
(January/February): 94–95.
Nakatomi, Michitaka. (2013) “Plurilateral Agreements: A Viable
Alternative to the WTO?” pp. 131–140 in Richard Baldwin,
Masahiro Kawai, and Ganeshan Wignaraja (eds.), The Future
of the World Trading System: Asian Perspectives. London, UK:
Centre for Economic Policy Research.
Nardin, Terry. (2005) “Humanitarian Imperialism,” Ethics and
International Affairs 19 (No. 2, Special Issue): 21–26.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:47
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
National Institute of Justice. (2012) “Transnational Organized
Crime.” Available at: http://www.nij.gov/topics/crime/
transnational-organized-crime/welcome.htm.
——— (2007) “Transnational Organized Crime.” Available at:
http://www.nij.gov/topics/crime/transnational-organized-
crime/welcome.htm.
National Intelligence Council (NIC). (2004) Mapping the Global
Future. Washington, D.C.: National Intelligence Council.
NCTC. (National Counter-Terrorism Center). (2009) 2008 NCTC
Report on Terrorism. Washington, DC: National Counter-
Terrorism Center.
——— (2007) NCTC Report on Terrorist Incidents. Washington,
DC: National Counter-Terrorism Center.
Neack, Laura. (2004) “Peacekeeping, Bloody Peacekeeping,”
Bulletin of the Atomic Scientists 57 (July/August): 40–47.
Nelson, Rebecca, Paul Belkin and Derek Mix. (2010) Greece’s
Debt Crisis: Overview, Policy Responses and Implications.
Washington, DC: Congressional Research Service.
Neumann, Iver B. (2007) “‘A Speech That the Entire Ministry May
Stand For,’ or: Why Diplomats Never Produce Anything New,”
International Political Sociology 1 (June): 183–200.
Neumayer, Eric and Indra de Soysa. (2005) “Trade Openness,
Foreign Direct Investment, and Child Labor,” World
Development 33(1): 43–63.
Newhouse, John. (2003) Imperial America: The Bush Assault on
World Order. New York: Knopf.
Newell, Richard G. (2005) “The Hydrogen Economy,” Resources
for the Future 156 (Winter): 20–23.
Newsweek. (2008) “The United States Doesn’t Have Any Oil,”
Newsweek (July 7/14): 44–45.
Nexon, Daniel H. (2009) “The Balance of Power in the Balance,”
World Politics 61: 330–59.
Ng, Rebecca. (2013) “Growing Inter-ASEAN Trade Creates New
Opening for Marine Insurance,” tradingcharts.com. Accessed
June 1, 2013. Available at: http://futures.tradingcharts.com/
news/futures/­Growing_Inter_ASEAN_Trade_Creates_New_
Opening_for_Marine_Insurance_198381908.html.
Nichols, Michelle. (2013) “Syria Death Toll at Least 80,000,
Says U.N. General Assembly President,” Reuters
(May 15). Accessed June 3, 2013. Available at: http://
in.reuters.com/article/2013/05/15/syria-crisis-un-deaths-
idINDEE94E0CJ20130515.
Nicholls, Natsuko H., Paul K. Huth and Benjamin J. Appel. (2010)
“When Is Domestic Political Unrest Related to International
Conflict? Diversionary Theory and Japanese Foreign Policy,
1890–1941,” International Studies Quarterly 54: 915–37.
Nichols, John. (2002) “Enron’s Global Crusade,” The Nation
(March 4). Available at http://www.thenation.com/
doc/20020304/nichols.
Niebuhr, Reinhold. (1947) Moral Man and Immoral Society. New
York: Scribner’s.
9/11 Commission. (2004) Final Report of the National Commission
on Terrorist Attacks upon the United States: The 9/11
Commission Report. New York: Norton.
10205-Book 1-592.indb 564
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 564
Norberg, Johan. (2006) “Three Cheers for Global Capitalism,”
pp. 52–60 in Robert M. Jackson (ed.), Global Issues 05/06.
Dubuque, IA: McGraw-Hill/Dushkin.
Norris, Robert S., and Hans M. Kristensen. (2009) “Nuclear
Notebook: U.S. Nuclear Forces, 2009.” The Bulletin of the
Atomic Scientists. Available at: http://www.thebulletin.org/
files/065002008.pdf.
Nossel, Suzanne. (2004) “Smart Power,” Foreign Affairs 83
(March/April): 31–142.
Nuclear Energy Institute (NEI). (2013) “U.S. Nuclear Power
Plants.” Accessed August 10, 2012. Available at: http://
w w w. n e i . o rg /­r e s o u r c e s a n d s t a t s / n u c l e a r _ s t a t i s t i c s /
U-S-Nuclear-Power-Plants.
Nuclear Threat Initiative (NTI). (2013) “Nuclear Nonproliferation
Treaty Meeting Ends with Concerns on Disarmament,”
Global Security Newswire (May 3). Accessed June
17, 2013. Available at: http://www.nti.org/gsn/article/
nuclear-treaty-meeting-ends-concerns-­disarmament/.
Nye, Joseph S., Jr. (2008) “Soft Power and American Foreign
Policy,” pp. 29–43 in Eugene R. Wittkopf and James M.
McCormick (eds.), The Domestic Sources of American Foreign
Policy. Lanham, MD.: Rowman and Littlefield.
——— (2007) Understanding International Conflicts, 6th ed. New
York: Pearson Longman.
——— (2005) Power in the Global Information Age. New York:
Routledge.
——— (2004a) “America’s Soft Learning Curve,” pp. 31–34 in
The World in 2004, London: Economist Newspapers.
——— (2004b) Soft Power. New York: Public Affairs.
——— (1990) Bound to Lead: The Changing Nature of American
Power. New York: Basic Books.
Nygren, Bertil. (2012) “Using the Neo-classical Realism Paradigm
to Predict Russian Foreign Policy Behaviour as a Complement
to Using Resources,” International Politics 49 (July):
517–529.
Oatley, Thomas. (2012) International Political Economy, 5th ed. New
York: Norton.
O’Brien, Conor Cruise. (1977) “Liberty and Terrorism,”
International Security 2 (Fall): 56–67.
Obuah, Emmanuel. (2006) “Combating Global Trafficking in
Persons,” International Politics 43 (April): 241–65.
OECD. (2013a) OECDiLibrary. Accessed May 29, 2013. Available
at: http://www.oecd-ilibrary.org/development/development-
aid-net-official-development-assistance-oda-2012_aid-oda-
table-2012-1-en.
——— (2013b) “FDI in Figures,” OECD (April). Accessed June
27, 2013. Available at: http://www.oecd.org/daf/inv/FDI%20
in%20figures.pdf.
——— (2011) Development: Aid Increases, but with Worrying
Trends. Paris: Organisation for Economic Co-operation and
Development.
——— (2010) “Government Support to Farmers Rises
Slightly in OECD Countries.” OECD. Available at: http://
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:47
 565 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
w w w. o e c d . o r g / d o c u m e n t / 3 4 / 0 , 3 7 4 6 , d e _ 3 4 9 6 8 5 7 0
_45565602_1_1_1_1,00.html.
——— (2007a) Trends and Recent Developments in Foreign Direct
Investment. Paris: Organisation for Economic Co-operation and
Development.
——— (2005) Distribution of Aid by Development Assistance
Committee (DAC) Members. Paris: Organization for Economic
Cooperation and Development.
Office of the High Commissioner for Human Rights. (2011) “Work
Group on Indigenous Populations.” Available at: http://www2.
ohchr.org/english/issues/indigenous/groups/groups-01.htm.
Office of the Under Secretary of Defense. (2011) “Program
Acquisition Costs by Weapon System.” Accessed 18, June 2012.
Available at: http://comptroller.defense.gov/defbudget/fy2012/
FY2012_­Weapons.pdf.
Olson, Laicie. (2011) Analysis of Fiscal Year 2012 Defense
Appropriations Bill as Approved by House Appropriations
Committee. The Center for Arms Control and Non-Proliferation
(June 15). Available at: http://armscontrolcenter.org/policy/
securityspending/articles/FY_2012_House_Defense_
Approps_Committee/
Oneal, John R., and Jaroslav Tir. (2006). International Studies
Quarterly 50 (December): 755–79.
Greenwood Onuf (ed.) Law-Making in the Global Community.
Durham, NC: Carolina Academic Press.
Opello, Walter C, Jr. and Stephen J. Rosow. (2004) The Nation-
State and Global Order, 2nd ed. Boulder, CO: Lynne Rienner.
O’Reilly, Kelly. (2013) “A Rogue Doctrine? The Role of Strategic
Culture on US Foreign Policy Behavior,” Foreign Policy
Analysis 9: 57–77.
——— (2005) “U.S. Arms Sales and Purchaser’s Governments,”
Occasional Paper, Walker Institute of International Studies.
Columbia: University of South Carolina.
O’Reilly, Marc J. and Wesley B. Renfro. (2007) “Evolving
Empire,” International Studies Perspectives 8 (May): 137–51.
O’Rourke, Lindsey. (2009) “V-22 Osprey Tilt-Rotor Aircraft:
Background and Issues for Congress,” Washington, DC:
Congressional Research Service. (July 14).
——— (2008) “The Woman behind the Bomb,” International
Herald Tribune (August 5): Op-Ed.
Ostler, Nicholas. (2003) “A Loss for Words,” Foreign Policy
(November/December): 30–31.
O’Sullivan, John. (2005) “In Defense of Nationalism,” The
National Interest 78 (Winter): 33–40.
Owen, David. (2009) “Comment: Economy vs. Environment,” The
New Yorker (March 30): 21–22.
Owen, John M., IV. (2005) “When Do Ideologies Produce
Alliances?” International Studies Quarterly 49 (March): 73–99.
Oxfam International. (2011) “Oxfam to IMF: Your Loans
Should Not Punish the World’s Poorest Citizens.” (June 16).
Available at: http://www.oxfam.org/en/news/2008/pr080327
_ IMF_reform.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 565
Pacala, Stephen, and Robert Socolow. (2004) “Stabilization
Wedges: Solving the Climate Problem for the Next 50 Years
with Current Technologies,” Science 305 (August): 968–72.
Pakpahan, Beginda. (2013) “Can the WTO Deliver on Its Promise
to Find a Breakthrough for Doha Round Talks in Bali?” Global
Policy Journal (March 21). Accessed July 27, 2013. Available
at: http://www.globalpolicyjournal.com/blog/21/03/2013/can-
wto-deliver-its-promise-find-breakthrough-doha-round-talks-
bali.
Palan, Ronen. “A World of Their Making: An Evaluation of the
Constructivist Critique in International Relations,” in Review
of International Studies 26(4): 575–98.
Palmer, Glenn, and T. Clifton Morgan. (2007) “Power Transition,
the Two-Good Theory, and Neorealism: A Comparison with
Comments on Recent U.S. Foreign Policy,” International
Interactions 33 (July/September): 329–46.
Panagariya, Arvind. (2005) “Agricultural Liberalisation and the Least
Developed Countries: Six Fallacies,” The World Economy 28(9):
1277–1299.
——— (2003) “Think Again: International Trade,” Foreign Policy
(November/December): 20–28.
Pangestu, Mari. (2011) “No Plan B for Completing Doha.”
East Asia Forum. Available at: http://www.eastasiaforum.
org/2011/06/01/no-plan-b-for-completing-doha.
Panitch, Leo. (2009) “Thoroughly Modern Marx,” Foreign Policy
(May/June): 140–43.
Papachristou, Harry. (2012) “Factbox: Greek Austerity
and Reform Measures,” Reuters (February 19). Available
at: http://www.reuters.com/article/2012/02/19/us-greece-
austerity-idUSTRE81I05T20120219.
Pape, Robert A. (2003) “The Strategic Logic of Suicide Terrorism,”
The American Political Science Review, 97.3 (August):
343–361.
Parker, Alice. (2010) “How to Live 100 Years,” Time (February 22).
Parker, Georg, Guy Dinmore and Alan Beattie. (2009) “Leaders
Seek Trade Deal by 2010,” Financial Times (July 9, 2009).
Available at: http://www.ft.com/cms/s/0/f42cf9e2-6c7e-11de-
a6e6-00144feabdc0.html?nclick_check51.
Parker, John. (2010) “Another Year, Another Billion,” The
Economist: The World in 2011 (December): 28.
Parker, Owen and James Brassett. (2005) “Contingent Borders,
Ambiguous Ethics: Migrants in (International) Political
Theory,” International Studies Quarterly 49 (June): 233–53.
Patrick, Stewart. (2011) “The Brutal Truth,” in Foreign Policy
(July/August). Available at: http://www.foreignpolicy.com/
articles/2011/06/20/the_brutal_truth.
——— (2010) “Irresponsilbe Stakeholders?: The Difficult of
Integrating Rising Powers,” Foreign Affairs (November/
December): 44–53.
Patterson, Eric. (2005) “Just War in the 21st Century:
Reconceptualizing Just War Theory after September 11,”
International Politics 42 (March): 116–34.
Paul, T. V., G. John Ikenberry, and John A. Hall (eds.). (2003) The
Nation-State in Question. Princeton, NJ: Princeton University
Press.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:47
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
Pauly, Louis W. (2005) “The Political Economy of International
Financial Crises,” pp. 176–203 in John Ravenhill (ed.), Global
Political Economy. New York: Oxford University Press.
Paust, Jordan J. (2008) Beyond the Law. New York: Cambridge
University Press.
——— (2007) Beyond the Law: The Bush Administration’s
Unlawful Responses in the War on Terror. New York:
Cambridge University Press.
Payne, Richard J. (2007) Global Issues. New York: Pearson
Longman.
Peirce, Neal R. (2000) “Keep an Eye on ‘Citistates’ Where Economic
Action Is,” International Herald Tribune (January 11): 8.
——— (1997) “Does the Nation-State Have a Future?”
International Herald Tribune (April 4): 9.
Peksen, Dursun. (2012) “Does Foreign Military Intervention Help
Human Rights?” Political Research Quarterly 65 (3): 558–571.
——— (2011) “Economic Sanctions and Human Security: The
Public Effect of Economic Sanctions,” Foreign Policy Analysis,
7(3): 237–251.
Pells, Richard. (2002) “Mass Culture Is Now Exported from All
Over to All Over,” International Herald Tribune (July 12): 9.
Peterson, V. Spike. (2003) A Critical Rewriting of Global Political
Economy: Retrospective, Productive and Virtual Economies.
London: Routledge.
——— and Anne Sisson Runyan. (2010) Global Gender Issues
in the New Millennium. 3rd ed. Boulder, CO: Westview Press.
——— (2009) Global Gender Issues in the New Millennium. 3rd
ed. Boulder, CO: Westview Press.
——— (1993) Global Gender Issues. Boulder, CO.: Westview
Press.
Petras, James. (2004) The New Development Politics. Williston,
Vt.: Ashgate.
Petras, James and Henry Veltmeyer. (2004) A System in Crisis: The
Dynamics of Free Market Capitalism. London: Palgrave.
Pfaff, William. (2001a) “Anti-Davos Forum Is Another Sign of a
Sea Change,” International Herald Tribune (July 25): 6.
——— (2001b) “The Question of Hegemony,” Foreign Affairs 80
(­January/February): 50–64.
——— (1999) “A Chronicle of Man’s Descent into the
Abyss of War.” (­ September 7). Available at: http://articles.
chicagotribune.com/1999-09-07/news/9909070157_1
_war-crimes-civil-war-civilians.
Pfanner, Eric. (2008) “U.S. Will Trail Emerging Markets in Media
Growth, Study Says.” New York Times (June 18).
Pfetsch, Frank L. (1999) “Globalization: A Threat and a Challenge
for the State,” paper presented at the European Standing
Conference on International Studies, Vienna, September 11–13.
Pham, J. Peter. (2005) “Killing to Make a Killing,” The National
Interest 81 (Fall): 132–37.
Phillips, Nicola (ed.). (2005) Globalizing Political Economy.
London: Palgrave.
Piasecki, Bruce. (2007) “A Social Responsibility Revolution in the
Global Marketplace,” Christian Science Monitor (August 9): 9.
10205-Book 1-592.indb 566
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 566
Piazza, James. (2008) “Incubators of Terror: Do Failed and Failing
States Promote Transnational Terrorism?” International Studies
Quarterly 52 (3).
Pickering, Jeffrey. (2009). “The International Military Intervention
Dataset: An Updated Resource for Conflict Scholars” Journal
of Peace Research 46(4): 589–99.
Pickering, Jeffrey and Mark Peceny. (2006) “Forging Democracy
at Gunpoint,” International Studies Quarterly 50 (September):
539–59.
Pei, Minxin. (2013) “China’s Economic Reform: Don’t Hold
Your Breath,” CNNMoney (May 28). Accessed June 27, 2013.
Available at: http://management.fortune.cnn.com/2013/05/28/
china-economy/.
Pogge, Thomas. (2005) “World Poverty and Human Rights,”
Ethics & International Affairs 19 (1): 1–7.
Politi, James and Jonathan Wheatley. (2010) “Tariff Move by
Brazil Risks US Trade War,” Financial Times (March 9).
Accessed July 27, 2013. Available at: http://www.ft.com/
intl/cms/s/0/c5da3202-2b1a-11df-93d8-00144feabdc0.
html#axzz2aN0Zfze8.
Polsky, Andrew. (2010) “Staying the Course: Presidential
Leadership, Military Stalemate, and Strategic Inertia.”
Perspectives on Politics 8(1): 127–39.
Porter, Gareth. (1995). “Environmental Security as a National
Security Issue,” pp. 215–22 in Gearoid O Tauthail, Simon
Dalby and Paul Routledge (eds.), The Geopolitics Reader.
New York, NY: Routledge.
Posen, Barry R. (2004) “The Security Dilemma and Ethnic
Conflict,” pp. 357–66 in Karen A. Mingst and Jack L.
Snyder (eds.), Essential Readings in World Politics, 2nd ed.
New York: Norton.
Potts, Malcom and Martha Campbell. (2009) “Sex Matters,”
Foreign Policy (July/August): 30–31.
Pouliot, Vincent. (2007) “‘Sobjectivism’: Toward a Constructivist
Methodology,” International Studies Quarterly 51: 359–84.
Pound, Edward T. and Danielle Knight. (2006) “Cleaning Up the
World Bank,” US News & World Report 140(12): 40–51.
Powell, Colin L. (1995) My American Journey. New York:
Random House.
Powell, Emilia Justyna and Staton, Jeffrey K. (2009). “ Domestic
Judicial Institutions and Human Rights Treaty Violation,”
International Studies Quarterly. 53: 149–74.
Powell, Jonathan. (2011) “Global Instances of Coups from 1950
to 2010: A New Dataset.” Journal of Peace Research 48(2):
249–59.
——— (2004) “United Nations—Much Maligned, but Much
Needed,” International Herald Tribune (February 26): 6.
Powers, Thomas. (1994) “Downwinders: Some Casualties of the
Nuclear Age,” Atlantic Monthly (March): 119–24.
Prakash, Aseem and Matthew Potoski. (2007) “Investing Up,”
International Studies Quarterly 51 (September): 723–44.
——— (2006) “Racing to the Bottom? Globalization,
Environmental Governance, and ISO 14001,” American
Journal of Political Science 50 (2): 350–64.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:47
 567 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
Prempeh, E. Osei Kwadwo, Joseph Mensah, and Senyo B. S.
K. ­Adjibolosoo (eds.). (2005) Globalization and the Human
Factor. Burlington, Ver.: Ashgate.
Prestowitz, Clyde. (2005) Three Billion New Capitalists.
New York: Basic Books.
——— (2003) Rogue Nation: American Unilateralism and the
Failure of Good Intentions. New York: Basic Books/Perseus.
Price, Richard. (2003) “Transnational Civil Society and Advocacy
in World Politics,” World Politics 55 (July): 519–606.
Puchala, Donald J. (2003) Theory and History in International
Relations. New York: Routledge.
Puchala, Donald, Katie Verlin Laatikainen, and Roger A. Coate.
(2007) United Nations Politics. Upper Saddle River, NJ:
Prentice Hall.
Puddington, Arch. (2010) “Freedom in the World 2010: Erosion
of Freedom Intensifies.” Washington, DC. Freedom House.
Available at http://www.freedomhouse.org/template.
cfm?page5130&year52010.
Purlain, Ted. (2013) “HIV/AIDS Deaths Decrease in Sub-­Saharan
Africa,” Vaccine News Daily (January 7). Last accessed
November 23, 2013. ­
­ Available at: http://vaccinenewsdaily
.com/­m edical_countermeasures/325750-african-countries-
reduce-new-­hiv-infections-among-children-by-50-percent/.
Putnam, Robert D. (1988) “Diplomacy and Domestic Politics: The
Logic of Two-Level Games,” International Organization 42
(­Summer): 427–60.
Qing, Koh Gui. (2012) “China Gives Currency More Freedom
with New Reform,” Reuters (April 14). Accessed June 27,
2013. Available at: http://www.reuters.com/article/2012/04/14/
us-china-cbank-yuan-band-idUSBRE83D02020120414.
Quester, George H. (1992) “Conventional Deterrence,”
pp. 31–51 in Gary L. Guertner, Robert Haffa, Jr., and George
Quester (eds.), Conventional Forces and the Future of
Deterrence. Carlisle Barracks, PA: U.S. Army War College.
Quick, Darren. (2013) “Self-Healing ‘Artificial Leaf’ Produces
Energy from Dirty Water,” Gizmag. (April 10). Accessed
July 4, 2013. Available at: http://www.gizmag.com/
artificial-leaf-self-healing/27004/.
Quinn, David, Jonathan Wilkenfeld, Kathleen Smarick, and Victor
Asal. (2006) “Power Play: Mediation in Symmetric and
Asymmetric International Crises,” International Interactions
32 (December): 441–70.
Quinn, Jane Bryant. (2002) “Iraq: It’s the Oil, Stupid,”
Newsweek (­September 30): 43.
Quinn, Michael J., T. David Mason, and Mehmet Gurses. (2007)
“Sustaining the Peace: Determinants of Civil War Recurrence.”
International Interactions 33 (2): 167–93.
Quirk, Matthew. (2007) “The Mexican Connection,” The Atlantic
(April) 26–27.
Raasch, Chuck. (2009) “Obama Is America’s First Global
President, Historian Says,” USA Today News: Opinions (April
7). Available at: http://www.usatoday.com/news/opinion/
columnist/ raasch/2009–04–07–newpolitics_N.htm.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 567
Rabkin, Jeremy A. (2005) Law without Nations? Why Constitutional
Government Requires Sovereign States. Princeton, NJ:
Princeton University Press.
Raloff, Janet. (2006) “The Ultimate Crop Insurance,” pp. 166–68
in Robert J. Griffiths (ed.), Global Issues 05/06. Dubuque, IA:
McGraw-Hill/Dushkin.
Ramcharan, Bertrand. (2010) Preventive Human Rights Strategies.
New York: Routledge.
Ranasinghe, Dhara. (2013) “Consumer Spending Playing a
Greater Role in China’s Economy,” NBC News (March 12).
Accessed July 27, 2013. Available at: http://www.nbcnews.
com/business/consumer-spending-playing-greater-role-chinas-
economy-1C8827106.
Rapkin, David, and William R. Thompson, with Jon A.
Christopherson. (1989) “Bipolarity and Bipolarization in the
Cold War Era,” Journal of Conflict Resolution 23 (June):
261–95.
Rasler, Karen A. and William R. Thompson. (2006) “Contested
Territory, Strategic Rivalries, and Conflict Escalation,”
International Studies Quarterly 50 (March): 145–167.
——— (2005) Puzzles of the Democratic Peace: Theory,
Geopolitics, and the Transformation of World Politics. London:
Palgrave Macmillan.
Rathbun, Brian. (2012) “Politics and Paradigm Preferences:
The Implicit Ideology of International Relations Scholars,”
International Studies Quarterly 56: 607–622.
Ravallion, Martin. (2004) “Pessimistic on Poverty?” Economist
(April 10): 65.
Ravenhill, John. (2008) Global Political Economy. New York:
Oxford University Press.
——— (2004) Global Political Economy. New York: Oxford
University Press.
Raymond, Gregory A. (1999) “Necessity in Foreign Policy,”
Political Science Quarterly 113 (Winter): 673–88.
Redfield, Robert. (1962) Human Nature and the Study of Society,
Vol. 1. Chicago: University of Illinois Press.
Regan, Patrick M., and Aida Paskevicute. (2003) “Women’s Access
to Politics and Peaceful States,” Journal of Peace Research 40
(March): 287–302.
Reich, Robert B. (2010) “The Job Picture Still Looks Bleak,” Wall
Street Journal (April 12). Available at: http://online.wsj.com/
article/SB10001424052702304222504575173780671015468.
html.
——— (2007a) “How Capitalism Is Killing Democracy,”
Foreign Policy (September/October) 39–42.
——— (2007b) Supercapitalism. New York: Knopf.
Reid, T. R. (2004) The United States of Europe: The New
Superpower and the End of American Supremacy. New York:
Penguin.
Reimann, Kim D. (2006) “A View from the Top: International
Politics, Norms and the Worldwide Growth of NGOs,”
International Studies Quarterly 50: 45–67.
Reinares, Fernando. (2002) “The Empire Rarely Strikes Back,”
Foreign Policy (January/February): 92–94.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:47
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
Reinhart, Carmen M. and Kenneth S. Rogoff. (2009) This Time Is
Different: Eight Centuries of Financial Folly. Princeton: NJ:
Princeton University Press.
Reiter, Dan. (2009) How Wars End. Princeton, NJ: Princeton
University Press.
——— (2003) “Exploring the Bargaining Model of War,”
Perspectives on Politics 1 (March): 27–43.
Renshon, Jonathan and Stanley A. Renshon. (2008) “The Theory
and Practice of Foreign Policy Decision Making,” Political
Psychology 29: 509–36.
Reuveny, Rafael, and William R. Thompson. (2008) “ Observations
on the North-South Divide,” pp. 1–16 in Rafael Reuveny and
William R. Thompson (eds.), North and South in the World
Political Economy. Malden, MA: Blackwell.
——— (2004) “World Economic Growth, Systemic Leadership
and Southern Debt Crises,” Journal of Peace Research 41
(January): 5–24.
——— (eds.) (2008) North and South in the World Political
Economy. Malden, Mass.: Blackwell.
Revel, Jean-Francois. (2004) Anti-Americanism. San Francisco:
Encounter.
Rich, Frank. (2004) “The Corporate-Military Whiz Kids,”
International Herald Tribune (January 24–25): 8.
Ridley, Matt. (2003) Nature vs. Nurture: Genes, Experiences and
What Makes Us Human. New York: HarperCollins.
Riedel, Bruce. (2007) “Al Qaeda Strikes Back,” Foreign Affairs 86
(May/June) 24–40.
Rieff, David. (2005) At the Point of a Gun: Democratic Dreams
and Armed Intervention. New York: Simon & Schuster.
Rifkin, Jeromy. (2004) The European Dream: How Europe’s
Vision of the Future Is Quietly Eclipsing the American Dream.
New York: Tarcher.
Riggs, Robert E., and Jack C. Plano. (1994) The United Nations,
2nd ed. Belmont, CA: Wadsworth.
Riker, William H. (1962) The Theory of Political Coalitions.
New Haven, CT.: Yale University Press.
Riley-Smith, Jonathan. (1995) “Religious Warriors,” Economist
(­December 23/January 1): 63–67.
Ripsman, Norrin M. (2005) “Two Stages of Transition from a
Region of War to a Region of Peace,” International Studies
Quarterly 49 (December): 669–93.
——— and T. V. Paul. (2005) “Globalization and the National
Security State,” International Studies Review (June): 199–227.
Risse-Kappen, Thomas. (1996) “Identity in a Democratic
Security Community: The Case of NATO,” pp. 357–400 in
Peter Katzenstein (ed.), The Culture of National Security:
Norms and Identity in World Politics. New York, Columbia
Press.
Roche, Douglas. (2007) “Our Greatest Threat,” pp. 137–140 in
­Robert M. Jackson, ed., Global Issues 06/07. Dubuque, Iowa:
McGraw-Hill Contemporary Learning Series.
Rochester, J. Martin. (2006) Between Peril and Promise: The
Politics of International Law. Washington, DC: CQ Press.
10205-Book 1-592.indb 568
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 568
Rodenbeck, Max. (2011) “Volcano of Rage,” The New York Review
(March 24): 4–7.
Rodrik, Dani. (2011) The Globalization Paradox: Democracy and
the Future of the World Economy. New York: W. W. Norton.
——— (2008) One Economics, Many Recipes: Globalization,
Institutions, and Economic Growth. Princeton, NJ: Princeton
University Press.
Rogers, Simon. (2012) “Drones by Country: Who Has all the
UAVs?” The Guardian (August 3). Accessed June 17, 2013.
Available at: http://www.guardian.co.uk/news/datablog/
2012/aug/03/drone-stocks-by-country.
Rogoff, Kenneth. (2003) “The IMF Strikes Back,” Foreign Policy
134 (­January/February): 38–46.
Rosato, Sebastian. (2003) “The Flawed Logic of Democratic
Peace Theory.” The American Political Science Review 97(4):
585–602.
Rose, Gideon. (2005) “The Bush Administration Gets Real,”
International Herald Tribune (August 19): 7.
Rosecrance, Richard. (2005) “Merger and Acquisition,” The
National Interest 80 (Summer): 65–73.
Rosen, Stacey, Shahla Shapouri, and Birgit Meade. (2012) “Global
Food Security,” United States Department of Agriculture.
Accessed August 10. Available at: http://www.ers.usda.gov/
topics/­international-markets-trade/global-food-security.aspx.
Rosenau, James N. (1980) The Scientific Study of Foreign Policy.
New York: Nichols.
Rosenberg, Justin. (2005) “Globalization Theory: A Post-Mortem,”
International Politics 42 (March): 2–74.
Rosenthal, Elisabeth. (2005) “Global Warming: Adapting to a New
Reality,” International Herald Tribune (September 12): 1, 5.
Rosenthal, Joel H. (2009, July 20) “Leadership as Practical
Ethics,” The Essence of Ethics, retrieved from http://www.
carnegiecouncil.org/education/001/ethics/0003.html.
Ross, Dennis. (2007) Statecraft and How to Restore America’s
Standing in the World. New York: Farrar, Straus, and Giroux.
Ross, Michael L. (2004) “What Do We Know about Natural
Resources and Civil War?” Journal of Peace Research 41
(May): 337–56.
Ross, Philip E. (1997) “The End of Infantry?” Forbes (July 7):
182–85.
Rostow, W. W. (1960) The Stages of Economic Growth.
Cambridge: ­Cambridge University Press.
Rothkopf, David. (2012). Power, Inc: The Epic Rivalry between
Big Business and Government—and the Reckoning That Lies
Ahead. New York: Farrar, Straus, and Giroux.
——— (2005) Running the World. New York: Public Affairs.
Rousseau, Jean Jaques. (1976). Social Contract. London:
Penguin Books.
Rowe, David M. (2010) “Economic Sanctions and International
Security,” The International Studies Encyclopedia.
Denemark: ­Robert A. Blackwell Publishing, 2010. Blackwell
Reference Online. Available at: http://www.isacompendium
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:47
 569 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
.com/subscriber/tocnode?id1g9781444336597_chunk
_g97814443365977_ss1-4.
Roxburgh, Charles, Susan Lund, and John Piotrowski.
(2011). Mapping Global Capital Markets 2011. McKinsey
Global Institute. Available at: http://www.mckinsey.com/
insights/mgi/research/financial_markets/mapping_global
_capital_markets_2011.
Rubenstein, Richard E. (2003) “The Psycho-Political Sources of
Terrorism,” pp. 139–50 in Charles W. Kegley, Jr. (ed.), The
New Global Terrorism. Upper Saddle River, NJ: Prentice Hall.
Rudolph, Christopher. (2005) “Sovereignty and Territorial Borders
in a Global Age,” International Studies Review 7 (March):
1–20.
Ruggie, John Gerald. (1982) “International Regimes, Transaction,
and Change: Embedded Liberalism in the Postwar Economic
Order.” International Organization 36 (2).
Runge, Carlisle Ford and Carlisle Piehl Runge. (2010) “Against
the Grain: Why Failing to Complete the Green Revolution
Could Bring the Next Famine.” Foreign Affairs 89(1) (January/
February): 8–14.
Russett, Bruce. (2005) “Bushwhacking the Democratic Peace,”
International Studies Perspectives 6 (November): 395–408.
——— (2001a) “How Democracy, Interdependence, and
International Organizations Create a System for Peace,” pp.
232–42 in Charles W. Kegley, Jr. and Eugene Wittkopf (eds.),
The Global Agenda, 6th ed. Boston: McGraw-Hill.
Russia Times. (2012) “‘It’s a trap!’—Russian Leftists Hold
Protests against WTO Entry,” Russia Times. Accessed
July 27, 2013. Available at: http://rt.com/politics/
leftists-hold-protests-entry-296/.
Rynning, Sten and Jens Ringsmose. (2008) “Why Are Revisionist
States Revisionist? Reviving Classical Realism as an Approach
to Understanding International Change,” International Politics
45 (January): 19–39.
Sabastenski, Anna (ed.). (2005) Patterns of Global Terrorism
1985–2004. Great Barrington, Mass.: Berkshire.
Sachs, Jeffrey. (2005) The End of Poverty. New York: Penguin
Press.
Sagan, Carl. (1989) “Understanding Growth Rates: The Secret of
the Persian Chessboard,” Parade (February 14): 14.
——— (1988) “The Common Enemy,” Parade (February 7): 4–7.
Sageman, Marc. (2008) Leaderless Jihad: Terror Networks in the
Twenty-First Century. Philadelphia: University of Pennsylvania
Press.
——— (2004) Understanding Terror Networks. Philadelphia:
University of Pennsylvania Press.
Salam, Reihan. (2009) “The Death of Macho,” Foreign Policy
(July/August): 65–71.
Sambanis, Nicholas. (2004) “What Is Civil War?” Journal of
Conflict Resolution 48 (December): 814–58.
Sambidge, Andy. (2011) “Global Food Prices Rise 36% in Year,
World Bank Says: Soaring Costs Partly Driven by Higher Fuel
Costs Connected to Middle East Political Unrest,” Arabian
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 569
Business.com. Available at: http://www.arabianbusiness.com/
global-food-prices-rise-36-in-year-world-bank-says-393963.
html?sms_ss5 twitter&at_xt54da9251570d7fafa,0.
Samin, Amir. (1976) Unequal Development. New York: Monthly
Review Press.
Samuelson, Robert J. (2012) “Can Globalization Survive 2013?”
The Washington Post (December 30). Accessed July 27, 2013.
Available at: http://articles.washingtonpost.com/2012-12-30/
opinions/36071260_1_­production-workers-capital-flows-cost-
advantage.
——— (2008) “Learning from the Oil Shock.” Newsweek
(June 23): 39.
gust 8): A7.
——— (2006) “This Year Could Mark the End of Pax Americana,”
Columbia, SC: The State (December 19): A9.
Sandler, Todd. (2010) “New Frontiers of Terrorism Research: An
Introduction.” Journal of Peace Research 48: 279–86.
——— (2010) “Terrorism and Policy: Introduction.” Journal of
Conflict Resolution. 54(2): 203–13.
Sandler, Todd and Walter Enders. (2007) “Applying Analytical
Methods to Study Terrorism,” International Studies
Perspectives 8 (August): 287–302.
Sands, Phillippe. (2005) Lawless World: America and the Making
and Breaking of Global Rules. New York: Viking Penguin.
Saner, Raymond. (2012) “Plurilateral Agreements: Key to Solving
Impasse of WTO/Doha Round and Basis for Future Trade
Agreements within the WTO Context,” CSEND Policy
Brief Nr. 7. Accessed July 27, 2013. Available at: http://
www.csend.org/site-1.5/images/files/CSEND_­Policy_Brief
_Nr_7_Plurilaterals_April_2012_1.pdf.
Sang-Hun, Choe. (2008) “Hundreds Injured in South Korean Beef
Protest,” International Herald Tribune (June 29).
Sanger, David E. (2009b) “Obama’s Worst Pakistan Nightmare,”
New York Times Magazine (January 11).
——— (2005) “The New Global Dance Card,” New York Times
(­September 18): Section 4, 3.
Sassen,, Saskia. (2008) Territory, Authority, Rights: From Medieval
to Global Assemblages. Princeton, NJ: Princeton University
Press.
Saul, John Ralstom. (2004) “The Collapse of Globalism and the
Rebirth of Nationalism,” Harper’s 308 (March): 33–43.
Saunders, Phillip and Scott Kastner. (2009) “Bridge over Troubled
Water? Envisioning China-Taiwan Peace Agreement,”
International Security 33 (4): 87–114.
Saurin, Julian. (2000) “Globalization, Poverty, and the Promises of
Modernity,” pp. 204–29 in Sarah Owen Vandersluis and Paris
Yeros (eds.), Poverty in World Politics. New York: St. Martin’s.
Savage, Charlie. (2011) “Attack Renews Debate over Congressional
Consent” The New York Times (March 21): A14.
Saxton, Gregory D. (2005) “Repression, Grievances, Mobilization,
and Rebellion,” International Interactions 31 (1): 87–116.
Schelling, Thomas C. (2006) Strategies of Commitment and Other
Essays. Cambridge, Mass.: Harvard University Press.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:47
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
——— (1978) Micromotives and Macrobehavior. New York:
Norton.
Scherer, Michael. (2010) “The New Sheriffs of Wall Street.” Time
(May 13). Available at: http://www.time.com/time/magazine/­
article/0,9171,1989144,00.html.
——— (1986) The Cycles of American History. Boston: Houghton
Mifflin.
Schmidt, Blake and Elisabeth Malkin. (2009) “Leftist Wins
Salvadoran Election for President” International Herald
Tribune (March 19): 5.
Schmidt, Eric and Jared Cohen. (2010) “The Digital Disruption:
Connectivity and the Diffusion of Power,” Foreign Affairs
(November/December): 75–85.
Schneider, Gerald, Katherine Barbieri, and Nils Petter Gleditsch
(eds.). (2003) Globalization and Armed Conflict. Lanham, Md.:
Rowman & Littlefield.
Schnepf, Randy. (2011) “Brazil’s WTO Case against the U.S.
Cotton Program,” Congressional Research Service (June 21).
Accessed July 27, 2013. Available at: http://www.fas.org/sgp/
crs/row/RL32571.pdf.
Schraeder, Peter J. (ed.). (2002) Exporting Democracy. Boulder,
Colo.: Lynne Rienner.
Schroeder, Paul W. (1989) “The Nineteenth-Century System,”
Review of International Studies 15 (April): 135–53.
Schulz, William F. (2001) In Our Own Best Interest: How
Defending Human Rights Benefits Us All. Boston: Beacon
Press.
Schwab, Susan. (2011) “After Doha: Why the Negotiations Are
Doomed and What We Should Do About It,” Foreign Affairs
(May/June).
Schwarz, Benjamin. (2005) “Managing China’s Rise,” Atlantic
Monthly 295 (June): 27–28.
Schweller, Randall L. (2004) “Unanswered Threats: A Neoclassical
Realist Theory of Underbalancing,” International Security 29
(Fall): 159–201.
——— (1999) “Review of From Wealth to Power by Fareed
Zakaria,” American Political Science Review 93 (June 1999):
497–99.
Scowcroft, Brent and Samuel R. Berger. (2005) “In the Wake of
War: Getting Serious about Nation-Building,” The National
Interest 81 (Fall): 49–60.
Secor, Laura. (2005) Sands of Empire. New York: Simon and
Schuster.
Selck, Torsten J. (2004) “On the Dimensionality of European
Union Legislative Decision-Making,” Journal of Theoretical
Politics 16 (April): 203–22.
Sen, Amartya. (2006) Identity and Violence: The Illusion of
Destiny. New York: Norton.
Sending, Ole Jacob and Iver B. Neumann. (2006) “Governance
to Governmentality: Analyzing NGOs, States, and Power,”
International Studies Quarterly 50: 651–672.
10205-Book 1-592.indb 570
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 570
Sengupta, Somini. (2005) “Hunger for Energy Transforms How
India Operates,” New York Times International (June 5):
Section 4, 3.
Senese, Paul D. and John A. Vasquez. (2008) The Steps to War.
Princeton, N.J.: Princeton University Press.
Serfaty, Simon. (2003) “Europe Enlarged, America Detached?”
Current History (March): 99–102.
Sezgin, Yüksel. (2005) “Taking a New Look at State-Directed
Industrialization,” International Studies Review 7 (June):
323–325.
Shaffer, Gregory. (2009) “The Future of the WTO,” University
of Chicago Law School Faculty Blog, February 23, 2009.
Available at: http://uchicagolaw.typepad.com/faculty/2009/02/
future-of-the-wtorelevance.html.
Shah, Timothy Samuel. (2004) “The Bible and the Ballot Box:
Evangelicals and Democracy in the ‘Global South,’” SAIS
Review of International Affairs 24 (Fall): 117–32.
Shambaugh, David. (2013) China Goes Global: The Partial
Power. Oxford, UK: Oxford University Press.
Shane, Scott. (2005) “The Beast That Feeds on Boxes:
Bureaucracy,” New York Times (April 10): Section 4, 3.
Shaker, Thom, David E. Sanger, and Martin Fackler. (2013) “
U.S. Is Bolstering Missile Defense to Deter North Korea,”
The New York Times (March 15). Accessed June 13, 2013.
Available at: http://www.nytimes.com/2013/03/16/world/
asia/us-to-bolster-missile-defense-against-north-korea
.html?pagewanted=all.
Shanker, Thom and Steven Erlanger. (2010) “Blunt U.S. Warning
Reveals Deep Strains in NATO,” The New York Times (June
11): A1.
——— (2009) “Afghanistan Presents NATO a Choice of Fusion or
Fracture,” International Herald Tribune (April 3): 1.
Shannon, Megan. (2009) “Preventing War and Providing the
Peace? International Organizations and the Management of
Territorial Disputes,” Conflict Management and Peace-Science
26 (2): 144–63.
Shannon, Thomas Richard. (1989) An Introduction to the World-
System Perspective. Boulder, CO: Westview.
Shapin, Steven. (2007) “What Else Is New,” The New Yorker (May
14): 144–48.
Shapiro, Ian. (2008) Futurecast: How Superpowers, Populations,
and Globalization Will Change the Way You Live and Work. St.
Martin’s Press, New York.
Sharp, Travis. (2009) “Fiscal Year 2010 Pentagon Defense Spending
Request: February ‘Topline,’” Center for Arms Control and
Non-­Proliferation. (February 26). Available at: http://www
.armscontrolcenter.org/policy/securityspending/articles/
022609_fy10_topline_growth_decade/.
Shearman, Peter. (2013) Power Transition and International Order
in Asia: Issues and Challenges. New York: Routledge.
Sheffer, Gabriel. (2003) Diaspora Politics: At Home Abroad.
Cambridge: Cambridge University Press.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:47
 571 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
Shifrinson, Joshua R Itzkowitz, and Michael Beckley. (2012/2013)
“Debating China’s Rise and U.S. Decline,” International
Security, 37(3): 172–181.
Shiffman, Gary M. (2006) Economic Instruments of Security
Policy. Basingstoke, U.K.: Palgrave MacMillan.
Shlapentorkh, Vladmir, Eric Shirae, and Josh Woods (eds.). (2005)
America: Sovereign Defender or Cowboy Nation? Burlington,
VT: Ashgate.
Shreeve, Jamie. (2005) “The Stem-Cell Debate,” New York Times
Magazine (April 10): 42–47.
Shuman, Michael. (2012) “The Jobless Generation,” Time
(April 16). Last accessed November 23, 2013. Available
at: http://content.time.com/time/magazine/article/
0,9171,2111232,00.html.
Shwayder, Maya and Lisa Mahapatra. (2013) “Drone: Which
Countries Have Them for Surveillance and Military
Operations?” International Business Times (May 18). Accessed
June 17, 2013. Available at: http://www.ibtimes.com/drones-
which-countries-have-them-surveillance-military-operations-
map-1264271.
Siegle, Joseph T, Michael M. Weinstein, and Morton H. Halperin.
(2004) “Why Democracies Excel,” Foreign Affairs 83
(September/October): 57–71.
Sikkink, Kathryn. (2008). “Transnational Politics, International
relations Theory and Human Rights,” pp. 172–79 in Karen A.
Mingst and Jack L. Snyder (eds.), Essential Readings in World
Politics, 3rd ed. New York: Norton.
Simão, Licínia. (2012). “Do Leaders Still Decide? The Role of
Leadership in Russian Foreign Policy,” International Politics
49: 482–97.
Simmons, Beth A. and Allison Danner. (2010) “Credible
Commitments and the International Criminal Court,”
International Organization 64 (2): 225–256.
Simmons, Beth A. and Zachary Elkins. (2004) “The Globalization
of Liberalization: Policy Diffusion in the International Political
Economy,” American Political Science Review 98 (February):
171–89.
Simmons, Beth A. and Richard H. Steinberg. (2007) International
Law and International Relations. New York: Cambridge
University Press.
Simon, Herbert A. (1997) Models of Bounded Rationality.
Cambridge, MA: MIT Press.
Singer, David. (2010) “Migrant Remittances and Exchange Rate
Regimes in the Developing World.” American Political Science
Review 104(2) (May): 307–323.
Singer, Hans W. and Javed A. Ansari. (1988) Rich and Poor
Countries, 4th ed. London: Unwin Hyman.
Singer, J. David. (2000) “The Etiology of Interstate War,” pp.
3–21 in John A. Vasquez (ed.), What Do We Know About War?
Lanham, Md.: Rowman & Littlefield.
——— (1991) “Peace in the Global System,” pp. 56–84 in
Charles W. Kegley, Jr. (ed.), The Long Postwar Peace.
New York: HarperCollins.
——— (ed.). (1968) Quantitative International Politics.
New York: Free Press.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 571
Singer, P. W. (2013) “The Global Swarm,” Foreign Policy
(March 11). Accessed June 13, 2013. Available at: http://www
.foreignpolicy.com/articles/2013/03/11/the_global_swarm.
——— (2010) “We, Robot: Is It Dangerous to Let Drones Fight
Our Wars for Us?” Slate (May). Available at: http://www.slate.
com/id/2253692.
——— (2009a) “Robots at War: The New Battlefield,” The Wilson
Quarterly (Winter).
——— (2009b) “Wired for War: The Robotics Revolution and
Conflict in the 21st Century”. The Penguin Press.
Singer, Peter. (2004) One World: The Ethics of Globalization, 2nd
ed. New Haven, Conn.: Yale University Press.
SIPRI (Stockholm International Peace Research Institute). (2013)
SIPRI Yearbook. New York: Oxford University Press.
——— (2012) SIPRI Yearbook. New York: Oxford University
Press.
——— (2012b) “Trends in International Arms Transfers in 2011”
(March, prepared by Paul Holtom, Mark Bromley, Pieter D.
Wezeman, and Siemon T. Wezeman).
——— (2012c) “The SIPRI Top 100 Arms-Producing and Military
Services Companies, 2010.”
——— (2011) SIPRI Yearbook. New York: Oxford University
Press.
——— (2009) SIPRI Yearbook. New York: Oxford University
Press.
Sivard, Ruth Leger. (1991) World Military and Social Expenditures
1991. Washington, DC: World Priorities.
Siverson, Randolph M. and Julian Emmons. (1991) “Democratic
Political Systems and Alliance Choices,” Journal of Conflict
Resolution 35 (June): 285–306.
Sivy, Michael. (2013) “Why Derivatives May be the Biggest Risk
for the Global Economy,” Time (March 27). Accessed June 27,
2013. Available at: http://business.time.com/2013/03/27/why-
derivatives-may-be-the-biggest-risk-for-the-global-economy/.
Skeldon, Ronald. (2010) “Managing Migration for Development
Is Circular Migration the Answer?” The Whitehead
Journal of Diplomacy and International Relations 11(1)
(Winter/Spring): 21–33.
Skinner, E. Benjamin. (2010) “The New Slave Trade.” Time
(­January 18): 54–57.
——— (2008) “A World Enslaved,” Foreign Policy (March/
April): 62–67.
Sklair, Leslie. (1991) Sociology of the Global System. Baltimore:
Johns Hopkins University Press.
Slackman, Michael. (2008) “Dreams Stifled, Egypt’s Young Turn
to Islamic Fervor,” The New York Times (February 17): 1.
Slater, David. (2005) Geopolitics and the Post-Colonial: Rethinking
North-South Relations. Malden, Mass: Blackwell.
Slaughter, Anne-Marie. (2005) “Help Develop Institutions
and ­Instruments for Military Intervention on Humanitarian
Grounds,” Restoring American Leadership:13 Cooperative
Steps to Advance Global Progress. Accessed July 4, 2013.
Available at: http://www.princeton.edu/~slaughtr/Articles/
Chapter5RALHumanitarian-Intervention_rev2.pdf.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:47
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
Small, Melvin and J. David Singer. (1982) Resort to Arms:
International and Civil Wars, 1816–1980. Beverly Hills, CA:
Sage.
Smith, Adam. (1904) “An Inquiry into the Nature and Causes
of the Wealth of Nations.” Edwin Cannan, ed. Library of
Economics and Liberty. Available at: http://www.econlib.org/
library/Smith/smWN.html.
Smith, Jackie and Timothy Patrick Moran. (2001) “WTO 101:
Myths about the World Trade Organization,” pp. 68–71 in
Robert J. Griffiths (ed.), Developing World 01/02. Guilford,
CT: Dushkin/McGraw-Hill.
Smith, Michael J. (2000) “Humanitarian Intervention Revisited,”
Harvard International Review 22 (April): 72–75.
Smith, Roger W. (2010) “Review of Genocide: A Normative
Account - by Larry May,” Ethics & International Affairs 24(4)
(Winter): 433–435.
Smith, Steve and Patricia Owens. (2005) “Alternative Approaches
to International Theory,” pp. 271–93 in John Baylis and Steve
Smith (eds.), The Globalization of World Politics, 3rd ed. New
York: Oxford University Press.
Smith, Tony. (2007) Pact with the Devil: Washington’s Bid for
World Supremacy and the Betrayal of the American Promise.
New York: Routledge.
Smith-Cannoy, Heather. (2012) Insincere Commitments: Human
Rights Treaties, Abusive States, and Citizen Activism.
Washington, DC: Georgetown University Press.
Snyder, David Pearce. (2006) “Five Meta-Trends Changing the
World,” pp. 13–17 in Robert M. Jackson (ed.), Global Issues
05/06. Dubuque, IA: McGraw-Hill/Dushkin.
Snyder, Glenn H. (1991) “Alliance Threats: A Neorealist First
Cut,” pp. 83–103 in Robert L. Rothstein (ed.), The Evolution
of Theory in International Relations. Columbia: University of
South Carolina Press.
Snyder, Jack. (2005) “A Perfect Peace,” The Washington Post
National Review Weekly Edition (January 10): 33.
——— (2004) “One World, Rival Theories,” Foreign Policy
(November/December): 53–62.
Sobek, David. (2005) “Machiavelli’s Legacy: Domestic Politics
and International Conflict,” International Studies Quarterly 49
(June): 179–204.
Sofaer, Abraham. (2010) “The Best Defense?: Preventive Force
and International Security.” Foreign Affairs 89(1) (January/
February): 109–118.
Somavia, Juan. (2004) “For Too Many, Globalization Isn’t
Working,” International Herald Tribune (February 27): 6.
Sorensen, Theodore C. (1963) Decision Making in the White
House. New York: Columbia University Press.
Soros, George. (2003) The Bubble of American Supremacy:
Correcting the Misuse of American Power. New York: Public
Affairs.
Spar, Debora. (1999) “Foreign Investment and Human Rights.”
Challenge 42(1): 55–80.
Sperandei, Maria. (2006) “Bridging Deterrents and Compellence,”
International Studies Review 8 (June): 253–280.
523750230 tzachi.oneatgmail.com
10205-Book 1-592.indb 572
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 572
Spiegel, Peter. (2013) “Hostility to the EU deepens,” Financial
Times (January 16). Accessed June 3, 2013. Available at:
http://www.ft.com/intl/cms/s/0/d585cdaa-5fca-11e2-8d8d-
00144feab49a.html#axzz2VB01jBjR.
Sprout, Harold and Margaret Sprout. (1965) The Ecological
Perspective on Human Affairs. Princeton, NJ: Princeton
University Press.
Spykman, Nicholas. (1944) The Geography of Peace. New York:
Harcourt Brace.
Stark, Sam. (2007) “Flaming Bitumen: Romancing the Algerian
War,” Harper’s (February): 92–98.
Starr, Harvey. (2006) “International Borders,” SAIS Review 26
(Winter/Spring): 3–10.
——— and Benjamin Most. (1978) “A Return Journey: Richardson,
‘Frontiers’ and Wars in the 1945–1965 Era,” Journal of Conflict
Resolution 22 (September): 441–67.
Steans, Jill. (2006) Gender and International Relations. Cambridge,
UK: Polity.
Steele, Brent J. (2007) “Liberal-Idealism: A Constructivist
Critique,” International Studies Review 9 (Spring): 23–52.
Stefan Halper (2010) The Beijing Consensus: How China’s
Authoritarian Model Will Dominate the Twenty-First Century.
New York: Basic Books.
Steil, Benn and Manuel Hinds. (2009) Money, Markets, and
Sovereignty. New Haven: Yale University Press.
Steinberg, Richard. (2009) “The Future of the WTO,” University of
Chicago Law School Faculty Blog, February 23. Available at:
http://uchicagolaw.typepad.com/ faculty/2009/02/future-of-the-­
wtorelevance.html.
Stephenson, Carolyn M. (2000) “NGOs and the Principal Organs
of the United Nations,” pp. 270–94 in Paul Taylor and R. J.
Groom (eds.), The United Nations at the Millennium. London:
Continuum.
Stephenson, Max and Laura Zanotti. (2012) Peacebuilding Through
Community-Based NGOs: Paradoxes and Possibilities.
Boulder, CO: Kumarian Press.
Stewart, Devin T., Nikolas K. Gvosdev, and David A. Andelman.
(2008) “Roundtable: The Nation-State” Carnegie Council,
August 29. Available at: http://www.carnegiecouncil.org/
resources/ethics_online/0024.html/:pf_printable.
Stiglitz, Joseph (2011) “The IMF Cannot Afford to Make a Mistake
with Strauss-Kahn’s Successor,” The Telegraph (UK) (May
21).
——— (2006) Making Globalization Work. New York: Norton.
——— (2003) Globalization and Its Discontents. New York:
Norton.
Stiglitz, Joseph and Andrew Charlton. (2006) Fair Trade for All:
How Trade Can Promote Development. New York: Oxford
University Press.
Stiles, Kendall. (2005) “The Ambivalent Hegemon: Explaining the
‘Lost Decade’ in Multilateral Trade Talks, 1948–1958,” Review
of International Political Economy 2 (1): 1–26.
ADCAFHDCF
30/08/2016 13:12:48
 573 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
Stohl, Rachel. (2005) “Fighting the Illicit Trafficking of Small
Arms,” SAIS Review 25 (Winter/Spring): 59–68.
Stokes, Doug. (2013) “Achilles’ Deal: Dollar Decline and US
Grand Strategy after the Crisis,” Review of International
Political Economy (May 8). Accessed June 27, 2013. Available
at: http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/09692290.201
3.779592#.UcyERD54awF.
Stopford, John. (2001) “Multinational Corporations,” pp. 72–77
in Robert J. Griffiths (ed.), Developing World 01/02. Guilford,
CT: Dushkin/McGraw-Hill.
Story, Louise, Landon Thomas Jr., and Nelson Schwartz. (2010)
“Wall St. Helped to Mask Debt Fueling Europe’s Crisis.” New
York Times (February 13). Available at: http://www.nytimes.
com/2010/02/14/business/global/14debt.ntml?pagewanted5all.
Strang, David. (1991) “Global Patterns of Decolonization,
1500–1987,” International Studies Quarterly 35 (December):
429–545.
Streeten, Paul. (2001) “Human Development Index,” pp. 367–68
in Joel Krieger (ed.), The Oxford Companion to Politics of the
World, 2nd ed. New York: Oxford University Press.
Stross, Randall E. (2002) “The McPeace Dividend,” U.S. News &
World Report (April 1): 36.
Struett, Michael J. 2012. “Why the International Criminal Court Must
Pretend to Ignore Politics,” Ethics and International Affairs 26(1):
83–92.
Stuckler, David and Sanjay Basu. (2013) “How Austerity Kills,”
The New York Times (May 12). Accessed June 27, 2013.
Available at: http://www.nytimes.com/2013/05/13/opinion/
how-austerity-kills.html?pagewanted=all&_r=0.
Suddath, Claire. (2009). “U.S.-Cuba Relations.” Time. Accessed
on November 22, 2013. Available at: http://content.time.com/
time/nation/article/0,8599,1891359,00.html.
Suganami, Hidemi. (1983) “A Normative Enquiry in International
Relations,” Review of International Studies 9: 35–54.
Summers, Lawrence H. (2006) “America Overdrawn,” pp. 25–27
in Helen E. Purkitt (ed.), World Politics 05/06. Dubuque, IA:
McGraw-Hill/Dushkin.
Suominen, Kati. (2013) “RTA Exchange: Resuming WTO’s
Leadership in a World of Regional Trade Agreements,”
International Development Bank (June). Accessed July 27,
2013. Available at: http://­ e15initiative.org/wp-content/
uploads/2013/06/E15_RTA_Suominen.pdf.
Surowiecki, James. (2007) “The Myth of Inevitable Progress,”
Foreign Affairs 86 (July/August): 132–39.
Sutherland, Peter. (2008) “Transforming Nations: How the WTO
Boosts Economies and Opens Societies,” Foreign Affairs 87
(March): 125–36.
Sylvester, Christine. (2002) Feminist International Relations. New
York: Cambridge University Press.
Talbott, Strobe, and Nayan Chanda (eds.). (2002) The Age of
Terror. New York: Basic Books.
Taliaferro, Jeffrey, S. E. Lobell, and N. M. Ripsman. (2009) Neo-
Classical Realism, the State, and Foreign Policy. Cambridge,
UK: Cambridge University Press.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 573
Talmadge, Eric. (2010) “US-Japan Security Pact Turns 50, Faces
New Strains,” Associated Press (June 22).
Tan, Sor-hoon (ed.). (2005) Challenging Citizenship: Group
Membership and Cultural Identity in a Global Age. Burlington,
VT: Ashgate.
Tarrow, Sidney. (2006) The New Transnational Activism. New
York: Cambridge University Press.
Tayler, Jeffrey. (2009) “‘What Crisis?’ Why Europe’s Poorest
Country Is a Paragon of Financial Stability,” The Atlantic 304
(1): 28–30.
Taylor, Guy. (2013) “Secretary of State John Kerry Outlines
Vision for ‘Pacific Dream’ Asia,” The Washington Times
(April 15). Accessed May 18, 2013. Available at: http://www
.washingtontimes.com.
Tellis, Ashley J. (2005) “A Grand Chessboard,” Foreign Policy
(January/February): 51–54.
Terlinden, Claire and Louise Hilditch. (2003) Towards Effective
Partnership: Untie Aid. Brussels: Action Aid Alliance.
Teslik, Lee Hudson. (2008) “Council for Foreign Relations
Backgrounder: Food Prices,” Available at: http://www
.cfr.org/­publication/16662/price_of_food.html? breadcrumb
5%2 Findex.
Tessman, Brock, and Steve Chan. (2004) “Power Cycles, Risk
Propensity and Great Power Deterrence,” Journal of Conflict
Resolution 48 (April): 131–53.
Tetlock, Philip. (2006) Expert Political Judgment. Princeton, NJ:
Princeton University Press.
Thachuk, Kimberley. (2005) “Corruption and International
Security,” SAIS Review 25 (Winter/Spring): 143–52.
Thakur, Ramesh and Thomas G. Weiss. (2009) “United Nations
‘Policy’: An Argument with Three Illustrations,” International
Studies Perspectives 10: 18–35.
——— (eds.) (2009) The United Nations and Global Governance:
An Unfinished Journey. Bloomington: Indiana University Press.
Than, Ker. (2012) “‘Shocking’ Greenland Ice Melt: Global Warming
or Just Heat Wave?” National Geographic (July 25). Accessed
August 10. Available at: http://news.nationalgeographic.com/
news/2012/07/120725-greenland-ice-sheet-melt-satellites-nasa-
space-science/.
Thant, U. (1978) View from the UN. New York: Doubleday.
The Center for Arms Control and Non-Proliferation. (2013)
“Fact Sheet: Global Nuclear Weapons Inventories in
2013.” Accessed June 12, 2013. Available at: http://
armscontrolcenter.org/issues/nuclearweapons/articles/
fact_sheet_global_nuclear_weapons_inventories_in_2012/.
The Hunger Project. (2009) “Bolivia.” Available at:
h t t p : / / w w w. t h p . o rg / w h e r e _ w e _ w o r k / l a t i n _ a m e r i c a /
bolivia?gclid5CP2K7cvIxpwCFVhJ2godk22zKg.
The Institute for Economics and Peace. (2013) Global Peace
Index: 2013 Accessed July 31, 2013. Available at: http://
www.visionofhumanity.org/pdf/gpi/2013_Global_Peace
_Index_Report.pdf.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:48
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
Themnér, Lotta and Peter Wallensteen. (2013) “Armed
Conflicts, 1946–2012,” Journal of Peace Research, 50:
509–521.
Thomas, Ward. (2005) “The New Age of Assassination,” SAIS
Review 25 (Winter/Spring): 27–39.
Thompson, Mark. (2011) “Air Boss: From Her Base in Germany,
Major General Maggie Woodward Ruled the Skies over Libya.
It was another First for Women in Combat,” Time (April 18):
37–39.
——— (2007) “Flying Shame,” Time (October 8): 34–41.
Thomson, James W. (2011) “How the Mighty Are Falling,” USA
Today (March): 14–18.
Thrall, Trevor and Jane Cramer, (eds.) (2009) American Foreign
Policy and the Politics of Fear: Threat Inflation since 9/11.
New York: Routledge.
Thurow, Lester C. (1999) Building Wealth. New York:
HarperCollins.
——— (1998) “The American Economy in the Next Century,”
Harvard International Review 20 (Winter): 54–59.
Thyne, Clayton L. (2007) Cheap Signals, Costly Consequences:
How International Relations Affect Civil Wars. Ph.D. Diss.,
University of Iowa.
——— (2006) “Cheap Signals with Costly Consequences: The
Effect of Interstate Relations on Civil War,” Journal of Conflict
Resolution 50 (December): 937–61.
Tickner, J. Ann. (2013) “Men, Women, and War,” in Conflict After
the Cold War: Arguments on Causes of War and Peace. Boston,
MA: Pearson. 280–293.
——— (2010) “Searching for the Princess?” pp. 36–41 in Russell
Bova (ed.), Readings on How the World Works. New York:
Pearson.
——— (2005) “What Is Your Research Program? Some Feminist
Answers to International Relations Methodological Questions,”
International Studies Quarterly 49 (March): 1–21.
——— (2002) Gendering World Politics. New York: Columbia
University Press.
——— (1997) “You Just Don’t Understand: Troubled Engagements
between Feminists and IR Theorists,” International Studies
Quarterly 41 (1997): 611–32.
——— and Laura Sjoberg. (2006) “Feminism,” in Tim Dunne,
Milya Kurki, and Steve Smith, (eds.) Theories of International
Relations: Discipline and Diversity. Oxford: Oxford University
Press, pp 185–202.
Tiessen, Rebecca. (2010) “Global Actors in Transnational and
Virtual Spaces.” International Studies Review 12: 301–4.
Tilford, Earl H., Jr. (1995) The Revolution in Military Affairs.
Carlisle Barracks, PA: U.S. Army War College.
Tilly, Charles. (2003) The Politics of Collective Violence.
Cambridge: Cambridge University Press.
Timmerman, Kenneth. (1991) The Death Lobby: How the West
Armed Iraq. Boston: Houghton Mifflin.
Tocqueville, Alexis de. (1969 [1835]) Democracy in America. New
York: Doubleday.
10205-Book 1-592.indb 574
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 574
Todd, Emmanuel. (2003) After the Empire: The Breakdown of
the American Order. Translated by C. Jon Delogu. New York:
Columbia University Press.
Toft, Monica Duffy. (2007) “Population Shifts and Civil War: A
Test of Power Transition Theory,” International Interactions 33
(July/­September): 243–69.
Toner, Robin. (2002) “FBI Agent Gives Her Blunt Assessment,”
­Columbia, SC, The State (June 7): A5.
Tonkiss, Fran. (2012) “Economic Globalization,” Wiley-­
Blackwell Encyclopedia of Globalization (February 29). DOI:
10.1002/9780470670590.wbeog163.
Townsend-Bell, Erica. (2007) “Identities Matter: Identity
Politics, Coalition Possibilities, and Feminist Organizing,”
Iowa Research Online (May 1). Accessed June 3, 2013.
Available at: http://ir.uiowa.edu/cgi/viewcontent.
cgi?article=1008&context=polisci_pubs.
Toynbee, Arnold J. (1954) A Study of History. London: Oxford
University Press.
Trading Economics (2013) “Greece Government Spending,”
Tradingeconomic.com. Accessed June 27, 2013. Available
at: http://www.tradingeconomics.com/greece/government-
spending.
Transparency International. (2013) “Corruption Perceptions Index
2012,” Transparency International. Accessed May 29, 2013.
Available at: http://www.transparency.org/cpi2012/results.
Traub, James. (2005) “The New Hard-Soft Power,” New York
Times Magazine (January 30): 28–29.
Traynor, Ian and John Hooper. (2011) “France and Italy in Call
to Close UE Borders in Wake of Arab Protests: Sarkozy
and Berlusconi Want Passport-Free Travel within the EU
Suspended as North African Migrants Flee North,” The
Guardian (April 27). Available at: http://www.guardian.co.uk/
world/2011/apr/26/eu-borders-arab-protests.
Trumbull, Mark and Andrew Downie. (2007) “Great Global
Shift to Service Jobs,” The Christian Science Monitor
(September): 1, 10.
Tuchman, Barbara W. (1984) The March of Folly. New York:
Ballantine.
——— (1962) The Guns of August. New York: Dell.
Tures, John A. (2005) “Operation Exporting Freedom,” The
Whitehead Journal of Diplomacy and International Relations
6 (Winter/Spring): 97–111.
UC Atlas of Global Inequality. Created by Ben Crow and Suresh
Lodha. (2008) University of California Press. Accessed August
5, 2013. Available at: http://www.ucatlas.ucsc.edu.
UIA (Union of International Associations). (2012/2013) Yearbook
of International Organizations. Munich: K.G. Saur.
UNAIDS. (2013) “Data and analysis,” United Nations. Accessed
June 22, 2013. Available at: http://www.unaids.org/en/
dataanalysis/.
——— (2010) “Global Report.” Available at: http://www.unaids
.org/globalreport/documents/20101123_ GlobalReport_full
_en.pdf.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:48
 575 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
UNCTAD. (2013) World Investment Report. New York: United
Nations.
Underhill, Geoffrey R. D. and Xiakoe Zhang (eds.). (2003)
International Financial Governance under Stress: Global
Structures versus National Imperatives. Cambridge: Cambridge
University Press.
UNDESA. (2013) “DESA News,” UNDESA. Accessed June 24,
2013. Available at: http://www.un.org/en/development/desa/
newsletter/desanews/2013/05/index.html.
——— (2012) “World Urbanization Prospects, the 2011 Revision,”
United Nations. Accessed June 22, 2013. Available at:
http://www.un.org/en/development/desa/publications/world-
urbanization-­prospects-the-2011-revision.html.
UNDP (United Nations Development Programme). (2013) Human
Development Report 2013. New York: United Nations.
——— (2011) Human Development Report 2011. New York:
United Nations.
UNESCO. (2013) UNESCO Institute for Statistics. Accessed
May 29, 2013. Available at: http://stats.uis.unesco.org/unesco/
ReportFolders/ReportFolders.aspx?IF_ActivePath=P,
54&IF_Language=eng.
——— (2010) UNESCO Science Report 2010: The Current Status
of Science around the World. Paris, France: UNESCO.
Ungerer, Jameson Lee. (2012) “Assessing the Progress of the
Democratic Peace Research Program,” International Studies
Review (14) (March): 1–31.
UNHCR. (2013) Global Appeal 2013 Update. Geneva: UN High
Commissioner for Refugees.
——— (2011) 2010 Global Trends. Geneva: UN High
Commissioner for Refugees.
——— (2009) 2008 Global Trends: Refugees, Asylum-seekers,
Returnees, Internally Displaced and Stateless Persons. Geneva:
UN High Commissioner for Refugees.
UNIFEM (UN Women). (2013) “Democratic Governance,” UN
Women. Accessed June 24, 2013. Available at: http://www.
unifem.org/gender_issues/democratic_governance/.
——— (2012) “Democratic Governance.” Accessed August 8,
2012. Available at: http://www.unifem.org/gender_issues/
democratic_governance.
UN (United Nations). (2013) “Scale of assessments to the
apportionment of the expenses of the United Nations.”
Accessed June 3, 2013. Available at: http://www.un.org/ga/
search/view_doc.asp?symbol=A/67/693.
——— (2012) “Security Council Fails to Adopt Resolution on
Syria,” UN News Centre. Accessed June 3, 2013. Available
at: http://www.un.org/apps/news/story.asp?NewsID=42513#.
UazORWR4ZMN.
——— (2012) “Improving the Financial Situation of the United
Nations.” Available at: http://www.un.org/ga/search/view_doc.
asp?symbol=A/66/521/Add.1.
United Nations. (2013a) “Cyberschoolbus,” United Nations.
Accessed June 24, 2013. Available at: http://www.un.org/
cyberschoolbus/briefing/soldiers/.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 575
——— (2013b) Annual Report of the Secretary-General on
Children and Armed Conflict. Accessed June 24, 2013.
Available at: http://­childrenandarmedconflict.un.org/annual-
report-of-the-secretary-general-on-children-and-armed-
conflict/.
——— (2011) “Welcome to the United Nations: It’s Your World.”
Available at: http://un-regionaloffice.org/.
——— (2004) A More Secure World: Out Shared Responsibility.
United Nations Foundation. Available at: http://www.un.org/
secureworld/report2.pdf.
United Nations Department of Economic and Social Affairs.
(2009) “World Population Age 80 or Older.” Appeared in Time
Health (February 22, 2010).
United Nations Department of Peacekeeping Operations. (2010) Fact
Sheet: United Nations Peacekeeping (March). New York: United
Nations.
United Nations Environment Programme (UNEP). “Status of
Ratification.” Available at: http://ozone.unep.org/new_site/en/
treaty_­ratification_status.php.
UN Office on Drugs and Crime. (2010) “Executive Summary.”
Available at: http://www.unodc.org/documents/data-and-
analysis/tocta/Executive_summary.pdf.
——— (2010) The Globalization of Crime: A Transnational
Organized Crime Threat Assessment. Vienna: UN Office on
Drugs and Crime.
United Nations Peace Operations. (2013) “United Nations
Peacekeeping Operations.” Accessed August 5, 2013. Available
at: http://www.un.org/en/peacekeeping
UNICEF. (2009) The State of the World’s Children 2009. Available
at http://www.unicef.org/sowc09/.
UNIFEM. (2010) “Democratic Governance.” Available at http://
www.unifem.org/gender_issues/democratic_governance/.
——— (2009) Who Answers to Women? Gender and Accountability.
Available at: http://www.unifem.org/progress/2008/media/
POWW08_Report_Full_Text.pdf.
UNODC. (2010) “The Globalization of Crime: A Transnational
Organized Crime Threat Assessment.” Available at: http://
www.unodc.org/documents/data-and-analysis/tocta/TOCTA_
Report_2010_low_res.pdf
Urdal, Henrik. (2011) “A Clash of Generations? Youth Bulges and
Political Violence,” United Nations Expert Group Meeting on
Adolescents, Youth and Development. Accessed June 6, 2013.
Available at: http://www.un.org/esa/population/meetings/egm-
adolescents/p10_urdal.pdf.
Urquhart, Brian. (2010) “Finding the Hidden UN.” The New York
Review (May 27): 26–28.
U.S. Agency for International Development. (2004). Trafficking
in Persons: USAIDs Reponse [On-line]. Available at: http://
www.usaid.gov/our_work/cross-cutting_programs/wid/
pubs/trafficking_in_person_usaids_response_march2004
.pdf. Accessed August 24, 2009.
U.S. Department of Treasury. (2013a) “U.S. Gross External
Debt.” Accessed June 27, 2013. Available at: http://www
.treasury.gov/resource-center/data-chart-center/tic/Pages/
external-debt.aspx.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:48
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
——— (2013b) “Major Foreign Holders of Treasury Securities.”
Accessed June 27, 2013. Available at: http://www.treasury
.gov/resource-center/data-chart-center/tic/Documents/
mfh.txt.
——— (2012) “Major Foreign Holders of Treasury Securities.”
Available at: http://www.treasury.gov/resource-center/
data-chart-center/tic/Documents/mfh.txt.
——— (2010) “Gross External Dept Position.” Available at http://
www.ustreas.gov/tic/debta310.html.
——— (2009) “Major Holders of Treasury Securities,”
Available at: http://www.treas.gov/tic/mfh.txt.
U.S. Energy Information Administration. (2013) “How Dependent
Are We on Foreign Oil?” USEIA (May 10). Accessed
June 25, 2013. Available at: http://www.eia.gov/energy_in
_brief/article/­foreign_oil_dependence.cfm.
U.S. National Counterterrorism Center (NCTC). (2011) 2010
NCTC Report on Terrorism. Washington, DC: National
Counterterrorism Center.
Valentino, Benjamin. (2004) Final Solutions: Mass Killing
and Genocide in the Twentieth Century. Ithaca, NY Cornell
University Press.
Vandersluis, Sarah Owen, and Paris Yeros. (2000a) “Ethics
and Poverty in a Global Era,” pp. 1–31 in Sarah Owen
Vandersluis and Paris Yeros (eds.), Poverty in World Politics.
New York: St. Martin’s.
Van der Ploeg, Frederick and Dominic Rohner. (2012) “War and
Natural Resourc Exploitation,” European Economic Review 56
(8): 1714–1729.
Van Evera, Stephen. (1994) “Hypotheses on Nationalism and
War,” International Security 18 (Spring): 5–39.
——— (1990–91) “Primed for Peace,” International Security 15
(­Winter): 6–56.
Van Riper, Tom. (2009) “The World’s Largest Malls,” Forbes
(January 15).
Vasquez, John A. (2009) War Puzzle Revisited. Cambridge, UK:
Cambridge University Press.
——— (1997) “The Realist Paradigm and Degenerative versus
Progressive Research Programs,” American Political Science
Review 91 (December): 899–912.
——— and Marie Henehan. (2010) Territory, War and Peace.
London: Routledge.
Verba, Sidney. (1969) “Assumptions of Rationality and Nonrationality
in Models of the International System,” pp. 217–31 in James N.
Rosenau (ed.), International Politics and Foreign Policy. New
York: Free Press.
Verwimp, Philip, Patricia Justino, and Tilman Bruck. (2009)
“The Analysis of Conflict: A Micro-Level Perspective,”
Journal of Peace Research 46 (3): 307–314.
Victor, David G., M. Granger Morgan, Fay Apt, John Steinbruner,
and Katharine Ricke. (2009). “The Geoengineering Option:
A Last Resort against Global Warming,” Foreign Affairs 88
(March/April): 64–76.
Vidal, Gore. (2004). Imperial America. New York: Nation Books.
10205-Book 1-592.indb 576
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 576
Vietnamnet. (2012) “Rising Salaries, Amending Law to Reduce
Strikes,” Vietnamnet.com (January 5). Accessed June 20,
2012. Available at: http://english.vietnamnet.vn/en/special-
report/20273/raising-salaries--amending-law-to-reduce-strikes.
html.
Vital Signs 2006–2007. New York: Norton, for the Worldwatch
Institute.
Voeten, Erik. (2004) “Resisting the Lonely Superpower: Responses
of States in the United Nations to U.S. Dominance,” Journal of
Politics 66 (August): 729–54.
Vogel, David. (1995) Trading Up: Consumer and Environment
Regulation in a Global Economy. Cambridge, MA: Harvard
University Press.
Von Drehle, David. (2011) “Don’t Bet against the United States.”
Time (March 3).
Vreeland, James Raymond. (2003) The IMF and Economic
Development. Cambridge: Cambridge University Press.
Wagner, R. Harrison. (2007) War And The State. Ann Arbor: Pluto
Books, University of Michigan Press.
Walker, Richard. (2010) “Hello Country Number 193: Introducing
South Sudan,” The Economist: The World in 2011 (November
22): 82.
Walker, Stephen, Akan Malici, and Mark Schafer. (2011)
Rethinking Foreign Policy Analysis: States, Leaders, and
the Microfoundations of Behavioral International Relations.
New York: Routledge.
Wall, Timothy. (2013) “The Economics of Declining Birth
Rates,” Futurity (April 30). Accessed June 19, 2013.
Available at: http://www.futurity.org/society-culture/
the-economics-of-declining-birth-rates/.
Wallace, Brian. (1978) “True Grit South of the Border,” Osceola
(­January 13): 15–16.
Wallerstein, Immanuel. (2005) World-Systems Analysis. Durham,
N.C.: Duke University Press.
——— (2002) “The Eagle Has Crash Landed,” Foreign Policy
(July/August): 60–68.
——— (1988) The Modern World-System III. San Diego:
Academic Press.
Walsh, Bryan. (2010) “The Spreading Stain.” Time (June 21):
51–59.
——— (2006) “The Impact of Asia’s Giants,” Time (April 3):
61–62.
Walt, Stephen M. (2009) “Alliances in a Unipolar World,” World
Politics 61: 86–120.
——— (2005) Taming American Power. New York: Norton.
——— (1998) “International Relations: One World, Many
Theories,” Foreign Policy 110 (Spring): 29-32 + 34-46.
Walter, Barbara F. (2004) “Does Conflict Beget Conflict?”
Journal of Peace Research 41 (May): 371–88.
Wa.ltz, Kenneth N. (2013) “The Origins of War in Neorealist
Theory,” Conflict after the Cold War: Arguments on Causes of
War and Peace, 4th edition. Richard K. Betts, ed. Boston, MA:
Pearson. pp. 100–106.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:48
 577 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
——— (2000) “Structural Realism after the Cold War,”
International Security 25 (Summer): 5–41.
——— (1979) Theory of International Politics. Reading, MA:
Addison-Wesley.
Walzer, Michael. (2004) Arguing About War. New Haven, CT: Yale
University Press.
WANGO. (2009) “Worldwide NGO Directory.” World Association
of Non-Governmental Organizations: New York. Accessed
June 8, 2009. Available at http://www.wango.org/resources.
aspx?section5ngodir.
Ward, Andrew. (2011) “Finnish Poll Turns on Anti-Euro Feeling.”
Financial Times (16 April). Available at: http://www.ft.com/
intl/cms/s/0/aeed63d4-68d6-11e0-9040-00144feab49a.
html#axzz1dvjxCoHr.
Warner, Bernard. (2008) “A Muddy Victory for Downloaders,”
Times Online (January 30).
Waterfield, Bruno. (2011) “Britain and EU Increase Aid to Ethiopia
While Ignoring Human Rights Warnings,” The Telegraph
(August 4). Available at: http://www.telegraph. co.uk/news/
worldnews/­africaandindianocean/ethiopia/8681975/Britain-
and-EU-increase-aid-to-Ethiopia-while-ignoring-human-
rights--warnings.html.
Watson, Douglas. (1997) “Indigenous Peoples and the Global
Economy,” Current History 96 (November): 389–91.
Watson, Fiona. (2013) “Brazil’s Treatment of Its Indigenous
People Violates Their Rights,” The Guardian (May
29). Accessed June 3, 2013. Available at: http://
w w w. g u a r d i a n . c o . u k / c o m m e n t i s f r e e / 2 0 1 3 / m a y / 2 9 /
brazil-indigenous-people-violates-rights.
Wattenberg, Ben J. (2005) Fewer: How the Demography of
Depopulation Will Shape Our Future. Chicago: Ivan R. Dee.
WDI. (2013) World Development Indicators 2013. Washington,
DC: World Bank.
——— (2012) World Development Indicators 2012. Washington,
DC: World Bank.
——— (2011) World Development Indicators 2011. Washington,
DC: World Bank.
——— (2010) World Development Indicators 2010. Washington,
DC: World Bank.
——— (2007) World Development Indicators 2007. Washington,
DC: World Bank.
Weber, Cynthia. (2005) International Relations Theory, 2nd ed.
New York: Routledge.
Weidenbaum, Murray. (2009) “Who Will Guard the Guardians? The
Social Responsibility of NGOs,” Journal of Business Ethics 87:
147–55.
——— (2004) “Surveying the Global Marketplace,” USA Today
(­January): 26–27.
Weiner, Tim. (2005) “Robot Warriors Becoming Reality,”
Columbia, S.C., The State (February 18): A17.
Weir, Kimberly A. (2007) “The State Sovereignty Battle in
Seattle,” International Politics 44 (September): 596–622.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 577
Weisbrot, Mark. (2005) “The IMF Has Lost Its Influence,”
International Herald Tribune (September 23): 7.
Weiss, Thomas, Richard Jolly, Louis Emmerij. (2009) UN Ideas
That Changed the World. Bloomington, IN: Indiana University
Press.
Weitsman, Patricia A. (2004) Dangerous Alliances: Proponents of
Peace, Weapons of War. Stanford, CA: Stanford University Press.
Welch, David A. (2005) Painful Choices: A Theory of Foreign
Policy Change. Princeton, NJ: Princeton University Press.
Wenar, Leif. (2011) “Clean Trade in Natural Resources,” Ethics &
International Affairs 25(1): 27–39.
Wendt, Alexander. (2013) “Anarchy Is What States Make of It,” in
­Richard K. Betts, (ed.) Conflict after the Cold War: Arguments
on Causes of War and Peace, 4th ed. Boston, MA: Pearson. pp.
214–235.
——— (1999) Social Theory of International Politics. Cambridge,
UK: Cambridge University Press.
Wesley, Michael. (2005) “Toward a Realist Ethics of Intervention,”
­Ethics & International Affairs 19 (No. 2, Special Issue): 55–72.
Western, Jon. (2006) “Doctrinal Divisions: The Politics of U.S.
Military Interventions,” pp. 87–90 in Glenn P. Hastedt (ed.),
American Foreign Policy, 12th ed. Dubuque, IA: McGraw-Hill/
Dushkin.
Westing, Arthur H. (2013) “Nuclear War: Its Environmental
Impact,” SpringerBriefs of Pioneers in Science and Practice,
Vol. 1. pp. 89–113.
Wheaton, Henry. (1846) Elements of International Law.
Philadelphia: Lea and Blanchard.
Wheelan, Charles. (2003) Naked Economics: Undressing the
Dismal ­Science. New York: Norton.
White, Ralph K. (1990) “Why Aggressors Lose,” Political
Psychology 11 (June): 227–42.
WHO (World Health Organization). (2012a) “World Health
Organization.” Accessed August 8. Available at: http://www
­
.who.int/en.
——— (2012b). Global Tuberculosis Report 2012. Accessed
June 22, 2013. Available at: http://apps.who.int/iris/
bitstream/10665/75938/1/9789241564502_eng.pdf.
WHO Malaria Report. (2012) World Malaria Report 2012. Acce­ssed
June 22, 2013. Available at: http://www.who.int/malaria/
publications/world_malaria_report_2012/en/index.html.
Widmaier, Wesley W. (2007) “Constructing Foreign Policy Crises:
Interpretive Leadership in the Cold War and War on Terrorism,”
International Studies Quarterly 51: 779–94.
Wiegand, Krista E. (2011) “Militarized Territorial Disputes: States’
Attempts to Transfer Reputation for Resolve,” Journal of
Peace Research 48(1): 101–13.
Wight, Martin. (2002) Power Politics. Continuum International
Publishing Group.
Wilkenfeld, Jonathan, Kathleen J. Young, David M. Quinn, and Victor
Asal. (2005) Mediating International Crises. London: Routledge.
Wilkinson, Paul. (2011) Terrorism versus Democracy: The Liberal
State Response, 3rd ed. New York: Routledge.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:48
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
Will, George F. (2005) “Aspects of Europe’s Mind,” Newsweek
(May 9): 72.
Williams, Glyn, Paula Meth, and Katie Willis (2009) New
Geographies of the Global South: Developing Areas in a
Changing World. Taylor & Francis.
Williams, Laron K. (2013) “Flexible Election Timing and
International Conflict,” International Studies Quarterly (April
30). DOI: 10.1111/isqu.12054
Wills, Garry. (2004) “What Is a Just War?” New York Review of
Books (November 18): 32–32.
Wilmer, Franke. (2000) “Women, the State and War: Feminist
Incursions into World Politics,” pp. 385–95 in Richard W
Mansbach and Edward Rhodes (eds.), Global Politics in a
Changing World. Boston: Houghton Mifflin.
Wilson, James Q. (1993) The Moral Sense. New York: Free Press.
Wise, Michael Z. (1993) “Reparations,” Atlantic Monthly 272
(­October): 32–35.
Wittkopf, Eugene R., Christopher M. Jones and Charles W Kegley,
Jr. (2008) American Foreign Policy, 7th ed. Belmont, CA:
Thomson Wadsworth.
Wolfe, Tom. (2005) “The Doctrine That Never Died,” New York
Times (January 30): Section 4, 17.
Wolfensohn, James. (2004) “The Growing Threat of Global
Poverty,” International Herald Tribune (April 24–25): 6.
Wolfers, Arnold. (1962) Discord and Collaboration. Baltimore:
Johns Hopkins University Press.
Wolfsthal, Jon B. (2005) “The Next Nuclear Wave,” Foreign
Affairs 84 (January/February): 156–61.
Wong, Edward. (2005) “Iraq Dances with Iran, While America
Seethes,” New York Times (July 31): Section 4, 3.
Woodard, Colin. (2007) “Who Resolves Arctic Disputes?,”
Christian Science Monitor (August 20): 1, 6.
Woods, Ngaire. (2008) “Whose Aid? Whose Influence? China,
Emerging Donors and the Silent Revolution in Development
Assistance,” International Affairs 84: 1205–21.
Woodward, Bob. (2006) State of Denial. New York: Simon and
Schuster.
______ (2004) Plan of Attack. New York: Simon and Schuster.
Woodward, Susan L. (2009) “Shifts in Global Security Policies:
Why They Matter for the South,” IDS Bulletin 40:121–28.
Woodwell, Douglas. (2008) Nationalism in International Relations.
­London: Palgrave Macmillan.
The World Bank. (2013a) “World Bank Launches Initiative
on Migration, Releases New Projections on Remittance
Flows.” Accessed May 29, 2013. Available at: http://www.
worldbank.org/en/news/press-release/2013/04/19/world-bank-
launches-initiative-on-­migration-releases-new-projections-on-
remittance-flows.
——— (2013b) Migration and Remittances Data. Accessed
May 29, 2013. Available at: http://econ.worldbank.org/
W B S I T E / E X T E R N A L /­E X T D E C / E X T D E C P R O S -
PECTS/0,,contentMDK:22759429~pagePK:64165401~
pPK:64165026~theSitePK:476883,00.html#Remittances.
10205-Book 1-592.indb 578
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 578
——— (2013c) “Agreements Library.” Accessed May 29,
2013. Available at: http://wits.worldbank.org/gptad/library
.aspx.
——— (2013d) “India’s Massive I.D. Program Exemplifies
‘Science of Delivery,’” World Bank (May 2). Accessed June
3, 2013. ­ Available at: http://www.worldbank.org/en/news/
feature/2013/05/02/India-8217-s-Massive-I-D-Program-
Exemplifies-8216-Science-of-Delivery-8217.
——— (2013e) “People: Population Growth and Transition,”
World Bank. Accessed June 19, 2013. Available at: http://
www.app.­c ollinsindicate.com/worldbankatlas-global/
en-us.
——— (2013f) Atlas of Global Development, 4th ed. Washington,
DC: World Bank.
——— (2013g) “South Asia’s Greenhouse Gas Footprint,” The
World Bank. Accessed June 25, 2013. Available at: http://
web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/COUNTRIES/
SOUTHASIAEXT/0,,contentMDK:21641942~pagePK:
146736~piPK:146830~theSitePK:223547,00.html.
——— (2013h) “Food Prices Decline but Still High and Close
to Historical Peaks,” World Bank (March 27). Accessed
June 25, 2013. Available at: http://www.worldbank
.org/en/news/press-release/2013/03/27/food-prices-
decline-still-high-close-historical-peaks.
——— (2013i) “Food Crisis,” World Bank (April 15). Accessed
June 25, 2013. Available at: http://www.worldbank.org/
foodcrisis/bankinitiatives.htm.
——— (2013j) International Debt Statistics. Washington, DC:
World Bank.
——— (2013k) Capital for the Future: Saving and Investment in
an Interdependent. Washington, DC: The World Bank.
——— (2013l) World Development Report 2013: Jobs.
Washington, DC: The World Bank.
——— (2013m) “Social Analysis,” Accessed November 2, 2013.
Available at: http://web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/
TOPICS/EXTSOCIALDEV/0,,contentMDK:
2 11 5 4 3 9 3 ~ m e n u P K : 3 2 9 1 3 8 9 ~ p a g e P K : 6 4 1 6 8 4 4 5 ~
piPK:64168309~theSitePK:3177395,00.html
——— (2009) Atlas of Global Development, 2nd ed. Washington,
DC: World Bank.
World Resources Institute (WRI). (2009) “What Is the State
of EcoSystems Today?” Available at: http://archive.wri.org/
newsroom/-wrifeatures_text.cfm?ContentID5288.
World Trade Organization (WTO). (2013a) “Trade to Remain
Subdued in 2013 after Sluggish Growth in 2012 as European
Economies Continue to Struggle,” WTO (April 10). Accessed
July 27, 2013. Available at: http://www.wto.org/english/
news_e/pres13_e/pr688_e.htm.
——— (2013b) “Members and Observers,” WTO. Accessed July
28, 2013. Available at: http://www.wto.org/english/thewto_e/
whatis_e/tif_e/org6_e.htm.
——— (2013c) “Chronological List of Disputes Cases,” WTO.
Accessed July 27, 2013. Available at: http://www.wto.org/
english/tratop_e/dispu_e/dispu_status_e.htm.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:48
 579 ˆ ‫רשימה ביבליוגרפית‬
——— (2013d) “Lamy: ‘The World Economy Needs More Trade
to Stave Off Recession,’” WTO. Accessed July 27, 2013.
Available at: http://www.wto.org/english/news_e/news12_e/
trdev_28nov12_e.htm.
——— (2013e) “Regional Trade Agreements,” WTO. Accessed
July 27, 2013. Available at: http://www.wto.org/english/
tratop_e/region_e/region_e.htm.
——— (2013f) World Trade Report 2013: Factors Shaping the
Future of World Trade. Geneva, Switzerland: WTO.
——— (2013g) “Panel Established on Measures Imposed by China
on Certain Steel from Japan,” WTO (May 24). Accessed July
27, 2013. Available at: http://www.wto.org/english/news_e/
news13_e/dsb_24may13_e.htm.
——— (2012a) “Trade Growth to Slow in 2012 after Strong
Deceleration in 2011,” WTO (April 12). Accessed June 25,
2012. Available at: http://www.wto.org/english/news_e/
pres12_e/pr658_e.htm.
——— (2012b) “Statistics Database.” Accessed June 22,
2012. Available at: http://stat.wto.org/Home/ WSDBHome.
aspx?Language=.
——— (2011) “Briefing Notes: Rules.” Available at: http://www.
wto.org/english/tratop_e/dda_e/status_e/rules_e.htm.
——— (2010b) World Trade Report 2010: Trade in Natural
Resources. Geneva: World Trade Organization.
Worldwatch Institute. (2013a) “Food and Agriculture,” Worldwatch
Insitute. Accessed July 4, 2013. Available at: http://www.
worldwatch.org/food-agriculture.
——— (2013b) State of the World 2013: Is Sustainability Still
Possible? New York: Norton.
Wright, Quincy. (1953) “The Outlawry of War and the Law of
War,” American Journal of International Law 47 (July):
365–76.
——— (1942) A Study of War. Chicago: University of Chicago
Press.
Wroughton, Lesley. (2013a) “Global Finance Officials Endorse
World Bank Target to End Poverty,” Reuters (April 21).
Accessed June 3, 2013. Available at: http://www.reuters.com/
article/2013/04/21/us-worldbank-idUSBRE93K00E
20130421.
——— (2013b) “Global Finance Leaders to Discuss IMF Voting
Power Reforms,” Reuters (April 17). Accessed June 27,
2013. Available at: http://www.reuters.com/article/2013/04/18/
us-imf-voting-idUSBRE93H04520130418.
Xinhuanet.org. (2013) “Coca-Cola to Invest Further in China,”
Xinhua News Online. Accessed July 27, 2013. Available
at: http://news.­x inhuanet.com/english/china/2013-
05/09/c_132371245.htm.
Yang, David W. (2005) “In Search of an Effective Democratic
Realism,” SAIS Review 15 (Winter/Spring): 199–205.
Yellin, Jessica and Tom Cohen. (2013) “Obama, Netanyahu Agree
of Preventing Nuclear-Armed Iran,” CNN. Accessed May 6,
2013. Available at: http://www.cnn.com/2013/03/20/politics/
israel-obama-visit.
Yergin, Daniel. (2009) “It’s Still the One” Foreign Policy
September/­October, pp. 88–95.
Tzachi
Moskona
10205-Book 1-592.indb 579
——— (2006) “Thirty Years of Petro-Politics,” pp. 106–7 in
Robert M. Jackson (ed.), Global Issues 05/06. Dubuque, IA:
McGraw-Hill/Dushkin.
——— (2005) “An Oil Shortage?” Columbia, S.C., The State
(August 2): A9.
Yetiv, Steve. (2011) “History, International Relations, and
Integrated Approaches: Thinking about Greater
Interdisciplinarity,” International Studies Perspectives 12, no.
2 (May): 94–118.
Youde, Jeremy. (2005) “Enter the Fourth Horseman: Health
Security and International Relations Theory,” The Whitehead
Journal of Diplomacy and International Affairs 6 (Winter/
Spring): 193–208.
Zagare, Frank C. (2004) “Reconciling Rationality with Deterrence,”
Journal of Theoretical Politics 16 (April): 107–41.
——— (1990) “Rationality and Deterrence,” World Politics 42
(­January): 238–60.
Zakaria, Fareed. (2009) The Post-American World. New York:
W.W.Norton.
Zartner, Dana. (2010) “The Rise of Transnational Crime:
International Cooperation, State Contributions, and the Role of
the Global Political Economy.” International Studies Review
12 (2): 316–19.
Zelikow, Philip. (2006) “The Transformation of National Security,”
pp. 121–27 in Robert M. Jackson (ed.), Global Issues 05/06.
Dubuque, IA: McGraw-Hill/Dushkin.
Zeigler, Sean, Jan H. Pierskalla, and Sandeep Masumder. (2013)
“War and the Reelection Motive: Examining the Effects of
Term Limits,” Journal of Conflict Resolution (March 13).
10.1177/0022002713478561.
Zenko, Micah. (2013a) “To Protect and Defend …” Foreign Policy
(June 11). Accessed June 17, 2013. Available at: http://www.
foreignpolicy.com/articles/2013/06/11/to_protect_and_defend_
obama_constitution?wp_login_redirect=0.
——— (2013b) “How Does the Recent Shift in U.S. Drone Policy
Impact ‘Signature Strikes’? Council on Foreign Relations (June 11).
Accessed June 17, 2013. Available at: http://www.cfr.org/united-
states/does-recent-shift-us-drone-policy-impact-signature-strikes/
p30885.
Ziegler, Charles. (2012) “Conceptualizing Sovereignty in Russian
Foreign Policy: Realist and Constructivist Perspectives.”
International Politics 49: 400–17.
Zoellick, Robert B. (2012) “Why We Still Need the World Bank:
Looking Beyond Aid,” Foreign Affairs 91 (2): 66–78.
Zurayk, Rami. (2011) Food, Farming, and Freedom: Sowing the
Arab Spring. Charlottesville, VA: Just World Books.
-___-__--_____-_______-___-__-_____-
30/08/2016 13:12:48
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 580

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 580 30/08/2016 13:12:48

 581 ˆ ‫רשימת בעלי זכויות היוצרים‬

‫רשימת בעלי זכויות היוצרים‬

.‫אנו מודים לבעלי זכויות היוצרים על הרשות להשתמש בפריטים המופיעים בספר זה‬
We are grateful to the copyright holders who granted their permission to use the items that appear in this book.

‫איורים טבלאות ומפות‬

46 ‫איור בעמוד‬
1 ,VI ‫איור בעמודים‬
AP Photos/David Caulkin NASA Images
47 ‫איור בעמוד‬ 87 ,VIII ‫איור בעמודים‬
Martin Bernetti/AFP/Getty Images/‫אימג'בנק ישראל‬ AP Photos/Ariana Cubilos
55 ‫איור בעמוד‬ X ‫איור בעמוד‬
AP Photos/Thanassis Stavrakis
Roger Ressmeyer/Historical/Corbis/‫אימג'בנק ישראל‬
62 ‫איור בעמוד‬ 337 ,XII ‫איור בעמודים‬
Charles Kegley, Jr. KI PRICE/Reuters/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬
64 ‫איור בעמוד‬ 503 ,XVI ‫איור בעמודים‬
AP Photos/Pool Reuters/Kevin Lamarque Jay Directo/AFP/Getty Images/‫אימג'בנק ישראל‬
196 ,70 ‫איורים בעמודים‬ 2 ‫איור בעמוד‬
AP Photos
AP Photos/Aleppo Media Center AMC
76 ‫איור בעמוד‬
19 ‫איור בעמוד‬
White House Photo/Alamy/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬
AP Photo/Carmen Taylor
80 ‫איור בעמוד‬ 22 ‫איור בעמוד‬
Jason Reed/Reurters/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬
©Superstock/Visualphotos
88 ‫איור בעמוד‬ ‫ שמאל‬,27 ‫איור בעמוד‬
Popperfoto/Getty Images/‫אימג'בנק ישראל‬
Burghley House Collection, Lincolnshire, /‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬
91 ‫איור בעמוד‬ UK/Bridgeman Images
S.S MIRZA/AFP/Getty Images/‫אימג'בנק ישראל‬
‫ ימין‬,27 ‫איור בעמוד‬
100 ‫איור בעמוד‬ ©Photo SCALA, Florence
The Print Collector/Alamy/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬
‫ שמאל‬,32 ‫איור בעמוד‬
116 ‫איור בעמוד‬ The Granger Collection, New York
ALEXEI NIKOLSKY/AFP/‫אימג'בנק ישראל‬
Getty Images
‫ ימין‬,32 ‫איור בעמוד‬
Christies Images/Corbis/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬
120 ‫איור בעמוד‬
Yohsuke Mizuno-Pool/Kyodo News/‫אימג'בנק ישראל‬ ‫ שמאל‬,43 ‫איור בעמוד‬
Getty Images Ame Debert/Landov

122 ‫איור בעמוד‬ 49 ‫ ימין; איור בעמוד‬,43 ‫איור בעמוד‬

Jake Lyell/Alamy/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬ INTERPHOTO/Alamy/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬

Tzachi
Moskona

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 581 30/08/2016 13:12:48

 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 582

179 ‫איור בעמוד‬ 130 ‫איור בעמוד‬

YASUYOSHI CHIBA/AFP/Getty Images/‫אימג'בנק ישראל‬ PHILIP DHIL/EPA/Newscom
‫ למטה‬,183 ‫איור בעמוד‬ 136 ‫איור בעמוד‬
"The World Religion Dataset, 1945-2010; Logic, AP Photo/Ismael Francisci, Cubadebate
Estimates, and Trends", Maoz, Z. & Henderson, E. A.,
International Interactions, (2013) 39 (3); 265-291. ‫ שמאל‬,141 ‫איור בעמוד‬
Reprinted by permission of the publisher (Taylor & ©Shutterstock/Nasser Buhamad
Francis Ltd., http://www.tandonline.com).
‫ ימין‬,141 ‫איור בעמוד‬
186 ‫איור בעמוד‬ ©Shutterstock/Peter Fuchs
Vatican Pool/Getty Images/‫אימג'בנק ישראל‬
146 ‫איור בעמוד‬
193 ‫איור בעמוד‬ ©Photoshot
©Tim Freccia 150 ‫מפה בעמוד‬
© Transparency International. All Rights Reserved. For
198 ‫איור בעמוד‬
more information, visit http://www.transparency.org
Copyright©2010, United Nations Office on Drugs and
Crime. Reproduced by permission. 153 ‫איור בעמוד‬
STR/epa/Corbis/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬
203 ‫איור בעמוד‬
Roger Ressmeyer/Historical/Corbis/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬ 160 ‫מפה בעמוד‬
From The UN Handbook. © United Nations. Reprinted
204 ‫איור בעמוד‬ with permission.
AP Photo/Shaam News Network via AP video
161 ‫איורים בעמוד‬
‫ שמאל‬,210 ‫איור בעמוד‬ MPI/Getty/‫ או תאנט – אימג'בנק ישראל‬,‫דאג המרשלד‬
AP Photo/U.S. Army Images
David E. Scherman/The LIFE/‫טריגווה לי – אימג'בנק ישראל‬
‫ ימין‬,210 ‫איור בעמוד‬ Picture Collection/Getty Images
Central Press/Getty Images/‫אימג'בנק ישראל‬
Bernard Gotfryd/‫קורט ולדהיים – אימג'בנק ישראל‬
Preium Archive/Getty Images
212 ‫איור בעמוד‬
AP Photo/Hani Mohammed Timothy A. Clary/AFP/‫מון – אימג'בנק ישראל‬-‫באן קי‬
Getty Images
215 ‫איור בעמוד‬
Anderson Renz/ Getty/‫קופי אנאן – אימג'בנק ישראל‬
Reprinted with permission of Palgrave Macmillan
Images
216 ‫איור בעמוד‬ Suhaila Sahmarani/‫ראלי – אימג'בנק ישראל‬-‫בוטרוס בוטרוס‬
AP Photo/Ben Curtis AFP/Getty Images

219 ‫איור בעמוד‬ Carl Mydans/‫חוויאר פרז דה קוויאר – אימג'בנק ישראל‬

J. Kugler, R. Tammen, and B. Efird, "Integrating Theory
and Policy: Global Implications of the War in Iraq,
"International Studies Review vol. 6, issue 4, 165.
Copyright © 2004 by Blackwell Publishing. Reprinted
by permission.
222 ‫איור בעמוד‬
Paul Conroy/Alamy/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬
The LIFE Images Collection/Getty Images
169 ‫איור בעמוד‬
Beth A. Keiser/AP Images
172 ‫מפות בעמוד‬
Republished with permission of Dow Jones, from "Few
to Many: The Exspansion of the European Union,
1951-2005", Wall street Journal Europe, May 3, 2004,
p.A6. Permission conveyed through Copyright Clearance
Center, Inc.

523750230 tzachi.oneatgmail.com ADCAFHDCF

10205-Book 1-592.indb 582 30/08/2016 13:12:48

 583 ˆ ‫רשימת בעלי זכויות היוצרים‬

291 ‫איור בעמוד‬ 225 ‫איור בעמוד‬

Sajjad Hussain/AFP/Getty Image/‫אימג'בנק ישראל‬ US Army Photo/Alamy/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬

301 ‫איור בעמוד‬ 230 ‫איור בעמוד‬

AP Photo/Pier Paolo Cito Eye Ubiquitous/Superstock/‫ויז'ואל‬

233 ‫איור בעמוד‬

314 ‫איור בעמוד‬ AP Photo/Mohammad Sajjad
AP Photo/Aaron Favila
239 ‫איור בעמוד‬
425 ,320 ‫איורים בעמודים‬ Alissa Everett/ZUMA Press/Newscom
AP Images
245 ‫איור בעמוד‬
322 ‫איור בעמוד‬ AP Photo/US Airforce
Dorling Kindersley/getty Images/‫אימג'בנק ישראל‬
249 ‫איור בעמוד‬
324 ‫איור בעמוד‬ Center for Strategic and Budgetary Assessments. www.
Erich Lessing/Art Resource, NY csbaonline.org

330 ‫איורים בעמוד‬ 260 ‫איור בעמוד‬

FDR Library – ‫צ'רצ'יל‬ Li Zhiping/Xinhu Press/CORBIS/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬

Wally McNamee/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫ניקסון וברז'נייב – א‬ 262 ‫איור בעמוד‬

Historical/CORBIS Zhang Li/MCT/Newscom
Dirck Halstead/The/‫רייגן וגורבצ'וב – אימג'בנק ישראל‬
264 ‫איור בעמוד‬
LIFE Images Collection/Getty Images
©The New York Times Syndicate
Sergei Guneyev/The/‫ילצין וקלינטון – אימג'בנק ישראל‬
LIFE Images Collection/Getty Images 266 ‫איור בעמוד‬
Photo K9 Storm Inc. Photo by Andy Anderso
Larry Downing/Reurters/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫פוטין ובוש – א‬
AP Images/RIA-Novosti, Vladimir – ‫מדבדב ואובמה‬ 268 ‫איור בעמוד‬
Rodionov, Presidential Press Service AP Photo/Wally Santana

331 ‫איור בעמוד‬ 272 ‫איור בעמוד‬

Photo courtesy of Charles Kegley, Jr. Corbis/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬

338 ‫איור בעמוד‬ 283 ‫מפות בעמוד‬

dpa picture alliance/Alamy/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬
Report, July 14, 1997. Copyright © 1997, U.S. News
351 ‫איור בעמוד‬
Lou-Foto/Alamy/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬
‫ שמאל‬,354 ‫איור בעמוד‬
AP Photo/Mary Altaffer
‫ ימין‬,354 ‫איור בעמוד‬
AP Photo/Natsuki Sakai/AFLO
Past European alliances from U.S. News and World
and World Report, L.P. Reprinted with permission.
284 ‫איור בעמוד‬
ALEXANDER JOE/AFP/Getty Images/‫אימג'בנק ישראל‬
286 ‫איור בעמוד‬
Larry Downing/Reurters/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬
289 ‫איור בעמוד‬
Jason Lee/Reurters/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬

Tzachi
Moskona

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 583 30/08/2016 13:12:48

 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 584

426 ‫איור בעמוד‬ ‫ שמאל‬,363 ‫איור בעמוד‬

AP Photo/Jan Bauer GAUTIER Stephane/SAGAPHOTO./‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬
COM/Alamy
432 ‫איור בעמוד‬
AP Photo/Richard Vogel ‫ ימין‬,363 ‫איור בעמוד‬
Kevork Djansezian/Getty Images/‫אימג'בנק ישראל‬
435 ‫איור בעמוד‬
REUTERS/Ueslei Marcelino/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬ 367 ‫איור בעמוד‬
AP Photo/Muchtar Zakaria
448 ‫איור בעמוד‬
AP Photo/Heri Juanda 369 ‫איור בעמוד‬
AP Images/Gao lin hk/Imaginechina
449 ‫איור בעמוד‬
AP Photo/Karel Prinsloo 373 ‫מפה בעמוד‬
From GLOBAL CAPITALISM: ITS FALL AND RISDE
‫ ימין‬,455 ‫איור בעמוד‬ IN THE TWENTIETH CENTURY by Jeffrey Frieden.
Paulo/Whitaker/Reuters/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬ Copyright © 2006 by Jeffrey Frieden. Used by permission
of W.W. Norton & Company, Inc.
‫ שמאל‬,455 ‫איור בעמוד‬
Baerbel Schmidt/Contour by Getty Images/‫אימג'בנק ישראל‬ 377 ‫איור בעמוד‬
Reuters/Kham/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬
‫ ימין‬,457 ‫איור בעמוד‬
©Shiho Fukada/WpN/Photoshot 378 ‫איור בעמוד‬
AP Photo/Rahman
‫ שמאל‬,457 ‫איור בעמוד‬
AP Photo/Alexander Mueller
388 ‫מפה בעמוד‬
Courtesy by James Gwartney, Robert Lawson, and Joshua
‫ ימין‬,459 ‫איור בעמוד‬ Hall, the Fraser Institute, and the Economic Freedom of
the World publication.
Eros Hoagland/The New York Times
390 ‫איור בעמוד‬
‫ שמאל‬,459 ‫איור בעמוד‬
Miguel Alvarez/AFP/Getty Images/‫אימג'בנק ישראל‬
Piers Benetar/Panos Pictures
397 ‫איור בעמוד‬
465 ‫איור בעמוד‬
Daniel Aguilar/Reuters/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬
Omar Sobhani/Reuters/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬
414 ‫איור בעמוד‬
467 ‫איור בעמוד‬ Alexei Filippov/ITAR-TASS
Yue Yuewei/Xinhua Press/Corbis/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬
‫ למעלה‬,417 ‫איור בעמוד‬
470 ‫איור בעמוד‬ TONY KARUMBA/AFP/Getty Images/‫אימג'בנק ישראל‬
AP Photo/Rafiq Maqbool
‫ למטה‬,417 ‫איור בעמוד‬
472 ‫איור בעמוד‬ Alamy/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬
AP Photo/Joana Coutinho, MCRCP
422 ‫איור בעמוד‬
‫ למטה‬,474 ‫מפה בעמוד‬ ©ARCO/R. Kiedrowski/Age Fotostock
From: "Historical Warnings of Future Food Insecurity
with Unprecedented Seasonal Heat", D. S. Battisti 423 ‫איורים בעמוד‬
and R. L. Naylor, Science 9, 2009, Vol.323:5911, pp. Reproduction with permission from The Atlas of Global
240-244. Reprinted with permission from the American Inequalities by Ben Crow and Suresh Lodha © Myriad
Association for the advancement of Science (AAAS). Editions / www.myriadeditions.com

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 584 30/08/2016 13:12:48

 585 ˆ ‫רשימת בעלי זכויות היוצרים‬

496 ‫איור בעמוד‬ ‫ שמאל‬,476 ‫איור בעמוד‬

Yanin Arthus Bertrand/Terra/CORBIS/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬ AP Photo/Fang kuang

499 ‫איור בעמוד‬ ‫ ימין‬,476 ‫איור בעמוד‬

RUTH FREMSON/The New York Times/Redux Pictures
510 ‫איור בעמוד‬
Middle East/Alamy/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬
514 ‫איור בעמוד‬
STRINGER/ AFP/Getty Images/‫אימג'בנק ישראל‬
518 ‫איור בעמוד‬
Joson Lee/‫פ קריאייטיב‬.‫א‬.‫ס‬.‫א‬
MENAHEM KAHANA/AFP/Getty/‫אימג'בנק ישראל‬
Images
‫ למעלה‬,477 ‫איור בעמוד‬
World Development Indicators, 2013
484 ‫איור בעמוד‬
Guenterguni/istock/‫אימג'בנק ישראל‬
‫ ימין‬,494 ‫איור בעמוד‬
From: Crump, Andy. (1998) The A to Z of World
Development. Oxford: New Internationalist. Reprinted
by kind permission of New Internationalist. Copyright
New Internationalist. www.newint.org.

‫ אנו מתנצלים על כל השמטה או טעות ואם יובאו‬.‫עשינו ככל יכולתנו לאיתור בעלי הזכויות של כל החומר שנלקח ממקורות חיצוניים‬
.‫ נפעל לתקנן במהדורות הבאות‬,‫לידיעתנו‬
We have endeavored to trace the copyright owners of all the external material. We sincerely apologize for any omission or error and upon notification,
will be pleased to rectify it in future editions.

Tzachi
Moskona

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 585 30/08/2016 13:12:48

 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ˆ 586

-___-__--_____-_______-___-__-_____-

10205-Book 1-592.indb 586 30/08/2016 13:12:48

 ‫‪587‬‬ ‫ˆ‬ ‫מפתח נושאים‬
‫ביטחון סביבתי ‪522 ,502 ,489 ,468-467 ,451‬‬
‫ביורוקרטיה ‪526 ,521 ,177 ,85 ,78-72 ,67 ,63 ,60‬‬
‫ביטחון אנושי ‪,423-422 ,418 ,339 ,337 ,288 ,269 ,255-254‬‬
‫‪,515 ,501 ,489 ,487 ,469 ,463 ,451-450 ,444 ,441 ,438-435‬‬
‫‪522‬‬
‫ביטחון לאומי ‪,203 ,108 ,78 ,75-74 ,70 ,48 ,40 ,37 ,26-25 ,18 ,3‬‬
‫‪,273 ,269 ,263 ,260 ,256-254 ,251 ,248-246 ,241 ,209‬‬
‫‪,418 ,391 ,384 ,311 ,302 ,292 ,288 ,286 ,283 ,280 ,278-277‬‬
‫‪522-521 ,516-515 ,496 ,469-468 ,451-450 ,429‬‬
‫ביטחון קיבוצי ‪,292 ,290-289 ,203 ,158 ,120 ,54 ,39 ,36-35 ,33‬‬
‫‪522 ,331 ,315 ,313 ,309-306 ,304‬‬
‫בירוא יערות ‪525 ,522 ,517 ,502 ,489 ,484-479 ,473 ,470 ,467‬‬
‫בניית שלום ‪522 ,335 ,309‬‬
‫בעיית סופיות התפוצה ‪522 ,288 ,261‬‬
‫בקרת נשק ‪523-522 ,335 ,305-300 ,298 ,296-293 ,272 ,108‬‬
‫בריתות ‪,217 ,203 ,103 ,95 ,93-92 ,82 ,80 ,39 ,29-28 ,26-25 ,13‬‬
‫‪,288 ,286-285 ,283 ,281-277 ,252 ,247-245 ,241 ,219‬‬
‫‪527 ,522-521 ,372 ,316 ,307-306‬‬
‫ג‬
‫גיאו־כלכלה ‪522 ,368 ,339‬‬
‫גיאופוליטיקה ‪,363 ,339 ,208 ,115 ,101 ,94-93 ,92 ,85-82 ,80‬‬
‫‪526 ,522 ,487-486 ,477 ,427-426‬‬
‫גלובליזציה ‪,195 ,188-186 ,180 ,169 ,156 ,146 ,140 ,52 ,33 ,17‬‬
‫‪,346-337 ,334 ,309 ,248 ,240 ,234 ,227 ,211 ,204 ,200 ,198‬‬
‫‪,396 ,394 ,384 ,382 ,380-375 ,373-372 ,37-369 ,362 ,354‬‬
‫‪,428-425 ,423 ,421-420 ,415-414 ,408-404 ,39 ,398‬‬
‫‪,498 ,489 ,485 ,469 ,465 ,456 ,444 ,440 ,436 ,433-430‬‬
‫‪527 ,522 ,517 ,510-508‬‬
‫גלובליזציה של העבודה ‪522 ,405 ,377-375 ,372‬‬
‫גלובליזציה של הייצור ‪,405 ,399 ,377 ,375 ,373-372 ,188‬‬
‫‪522‬‬
‫גשם חומצי ‪522 ,502 ,493‬‬
‫ארגון האמנה הצפון־אטלנטית (נאט"ו) ‪,156 ,120 ,106 ,90 ,36 ,13‬‬
‫ד‬
‫דה־קולוניזציה ‪522 ,228 ,155 ,152 ,149 ,131-129 ,125‬‬
‫דו־צדדי ‪,386 ,372 ,335 ,319 ,295-293 ,282 ,166 ,152 ,142‬‬
‫‪529 ,523-522 ,403-401‬‬
‫דו־קוטביות ‪522 ,285 ,280 ,121 ,118 ,116 ,111 ,103 ,82‬‬
‫דוקטרינת בוש ‪522 ,239 ,112 ,85 ,67‬‬
‫דוקטרינת המלחמה הצודקת ‪522 ,335 ,325 ,323‬‬
‫דוקטרינת טרומן ‪522 ,121 ,107‬‬
‫דו־קיום בשלום ‪522 ,185 ,181 ,121 ,107‬‬
‫דטנט ‪522 ,121 ,108-106‬‬
‫דילמת הביטחון ‪522 ,299 ,292 ,246 ,217 ,54 ,26‬‬
‫דיני לחימה ‪522 ,335 ,323‬‬
‫דיני שימוש בכוח ‪522 ,335 ,323‬‬
‫דיסוננס קוגניטיבי ‪522 ,432 ,63 ,21 ,8‬‬
‫דיפלומטיה ‪,93 ,89 ,74 ,65-64 ,54 ,45 ,40 ,31 ,24 ,16 ,12 ,10‬‬
‫‪,262 ,259 ,251 ,247 ,245 ,205 ,193 ,186 ,161 ,118 ,109 ,106‬‬
‫‪,331-326 ,323 ,309-308 ,289-287 ,285 ,281 ,277-274 ,270‬‬
‫‪526-522 ,516 ,485 ,460 ,430 ,421-420 ,389 ,335 ,333‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬
‫‪10205-Book 1-592.indb 587‬‬
‫מפתח נושאים‬
‫א‬
‫אומה ‪387-386 ,324 ,209 ,178 ,100‬‬
‫אומות לא־מדינתיות ‪521 ,449 ,202 ,178 ,13‬‬
‫אופי לאומי ‪521 ,244 ,207 ,93‬‬
‫אידיאולוגיה ‪,111-109 ,105-103 ,99 ,96 ,94 ,81 ,75 ,65 ,24 ,17‬‬
‫‪,238 ,236 ,214 ,210 ,205 ,195 ,182 ,176 ,168 ,128 ,124 ,121‬‬
‫‪-528 ,521 ,516 ,439 ,384 ,363 ,361 ,350 ,317 ,283 ,281 ,259‬‬
‫‪529‬‬
‫[ה]איחוד האירופי ‪,158 ,139 ,124 ,118 ,90 ,87 ,83 ,47 ,38 ,17‬‬
‫‪,403-402 ,398 ,395 ,388 ,366 ,358 ,285 ,202 ,177 ,175-170‬‬
‫‪527 ,523 ,521 ,419 ,415‬‬
‫אילוץ ‪,209 ,193 ,115 ,81 ,79-78 ,73-71 ,69-68 ,63 ,58-56 ,33‬‬
‫‪,485 ,395 ,389 ,328-327 ,288 ,277-274 ,270 ,251 ,247 ,245‬‬
‫‪525 ,522‬‬
‫אימפריאליזם ‪,121 ,115-113 ,104-103 ,100-98 ,54 ,49 ,10‬‬
‫‪,524 ,521 ,460 ,383 ,350 ,244 ,228 ,213 ,143 ,135 ,129-125‬‬
‫‪529‬‬
‫אינטגרציה פוליטית ‪521 ,202 ,171‬‬
‫אינטרס לאומי ‪,112 ,98 ,96 ,81 ,67 ,63 ,54 ,39 ,37 ,33 ,31-25‬‬
‫‪,380 ,334 ,315 ,279 ,277 ,269 ,248-247 ,203 ,179 ,170 ,158‬‬
‫‪529 ,522-521 ,501 ,465 ,461-460 ,383‬‬
‫אירדנטיזם ‪521 ,186 ,121 ,99‬‬
‫אי־שוויון מגדרי ‪525 ,521 ,517 ,466 ,452 ,450 ,435 ,255 ,156 ,44‬‬
‫אכיפת שלום ‪521 ,335 ,309-308‬‬
‫אנרכיה ‪,140 ,131 ,92 ,60 ,44 ,39-38 ,34 ,30 ,28 ,26-25 ,21 ,18‬‬
‫‪,299 ,281-280 ,278-277 ,247-246 ,226 ,218-217 ,180 ,158‬‬
‫‪529 ,527 ,525-524 ,521 ,393 ,307 ,302‬‬
‫אסטרטגיית זיקה ‪521 ,121 ,108‬‬
‫אפקט החממה ‪521 ,502 ,473‬‬
‫ארביטרז' ‪521 ,368-367 ,346 ,342‬‬
‫ארגונים בין־ממשלתיים ‪-168 ,166 ,158-153 ,150 ,34 ,21 ,13‬‬
‫‪,314 ,312-311 ,243 ,209 ,201-200 ,185 ,178-175 ,172 ,170‬‬
‫‪529 ,525 ,521 ,485 ,469 ,465-463 ,461 ,449 ,415 ,329‬‬
‫‪527 ,452 ,318 ,315-311 ,288 ,286 ,283 ,281 ,278 ,222 ,177‬‬
‫ארגונים לא־ממשלתיים ‪,150 ,87 ,56 ,48 ,39 ,21 ,17 ,14-13‬‬
‫‪,196-192 ,188-187 ,185-184 ,180 ,178-177 ,169 ,157-153‬‬
‫‪,461 ,457 ,449 ,438 ,407 ,372 ,301 ,261-260 ,229 ,201-200‬‬
‫‪529 ,521 ,493 ,489-488 ,478 ,473 ,469 ,465-464‬‬
‫אתיקה ‪,306 ,291 ,209 ,205 ,185 ,157 ,42 ,40 ,35 ,30 ,26 ,23‬‬
‫‪530 ,521 ,471 ,447 ,433 ,335 ,333 ,323 ,320‬‬
‫אתנוצנטריות ‪521 ,466 ,449‬‬
‫אתניות ‪,125-124 ,99 ,94-93 ,87 ,68 ,48 ,36 ,21 ,16 ,13-12 ,3‬‬
‫‪,210 ,205 ,202 ,196-195 ,186 ,181-177 ,165 ,157 ,140 ,129‬‬
‫‪,515-514 ,450-448 ,434 ,417-416 ,414 ,331 ,327 ,318 ,312‬‬
‫‪530 ,528-527 ,525-521 ,517‬‬
‫ב‬
‫בדלנות ‪528 ,521 ,517 ,449 ,236 ,202 ,186 ,180 ,121 ,98‬‬
‫בוררות ‪521 ,395 ,330 ,244 ,231 ,215 ,33‬‬
‫בחירה רציונלית ‪,218 ,208 ,94 ,85 ,77 ,75 ,73 ,71-70 ,63-60‬‬
‫‪524 ,521 ,471 ,279 ,271‬‬
‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬
‫‪30/08/2016 13:12:48‬‬
 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫ז‬
‫זכויות אדם ‪,156 ,151 ,147 ,142 ,106 ,51 ,40 ,38 ,36 ,31 ,13 ,10‬‬
‫‪,260 ,239 ,227 ,214 ,191 ,176 ,170-169 ,165-163 ,160-159‬‬
‫‪,404 ,397 ,393 ,387 ,327 ,323 ,316-315 ,309 ,276-275‬‬
‫‪,466-459 ,457-450 ,448-444 ,438-435 ,427 ,418-414‬‬
‫‪528 ,524 ,515-512‬‬
‫ח‬
‫חברה אזרחית ‪524 ,438 ,436 ,432 ,226 ,202 ,192 ,153 ,149 ,32‬‬
‫חד־צדדיות ‪524 ,317 ,313 ,306 ,274 ,121 ,114-112‬‬
‫חד־רב־קוטבית ‪524 ,121 ,114‬‬
‫[ה]חובה להגן ‪523 ,514 ,461 ,451 ,419 ,296 ,54 ,38 ,36‬‬
‫חורף גרעיני ‪524 ,288 ,270‬‬
‫ִחברות ‪524 ,244 ,207 ,72-71 ,31 ,8‬‬
‫חלוקה ‪,111 ,103 ,101 ,99 ,94-92 ,82 ,80 ,50 ,41 ,39 ,33 ,25 ,6‬‬
‫‪,171 ,165 ,153 ,141 ,138 ,135 ,132 ,129-128 ,123 ,118-114‬‬
‫‪,280 ,256 ,250 ,230-229 ,227 ,220-217 ,211-210 ,181‬‬
‫‪,420 ,414-413 ,411-410 ,374 ,356 ,339 ,306 ,285 ,283-282‬‬
‫‪,509 ,493 ,477 ,453 ,450 ,446 ,442-441 ,439 ,433-432 ,424‬‬
‫‪530-528‬‬
‫חשיבה קבוצתית ‪524 ,208 ,85 ,76‬‬
‫חתרנות ‪195‬‬
‫ט‬
‫טיהור אתני ‪,515-514 ,449 ,434 ,416 ,327 ,165 ,140 ,36‬‬
‫‪524-523‬‬
‫טכנולוגיית מידע ‪,406 ,403 ,375 ,371 ,265 ,256 ,152 ,139-138‬‬
‫‪530 ,525 ,513 ,500 ,431 ,429-428 ,426‬‬
‫טכנולוגיית תקשורת ‪525 ,427 ,152 ,138‬‬
‫טרוריזם ‪525 ,234 ,202 ,195 ,184‬‬
‫טרוריזם פוסט־מודרני ‪525 ,202 ,195‬‬
‫טרמפיסטים ‪525 ,385 ,288 ,281‬‬
‫טרנספורמציה ‪525 ,21 ,16‬‬
‫י‬
‫יומנים מקוונים ‪522 ,427‬‬
‫יחסים חוצי־לאומים ‪525 ,54 ,39 ,34‬‬
‫יכולת מכה שנייה ‪525 ,298 ,288 ,271‬‬
‫יכולת נשיאה ‪525 ,502 ,469‬‬
‫יריבות מתמשכת ‪525 ,129 ,21 ,9‬‬
‫יריבות פנימית מתמשכת ‪525 ,244 ,228‬‬
‫יתרון יחסי ‪525 ,405 ,392-391 ,382-381 ,252‬‬
‫יתרון מוחלט ‪525 ,405 ,381‬‬
‫כ‬
‫כלכלה פוליטית ‪,380 ,372 ,187 ,166 ,135-134 ,121 ,99 ,78 ,31‬‬
‫‪525 ,499 ,487 ,384-383‬‬
‫כלל עולמי ‪,108 ,103 ,94 ,36-33 ,28 ,21 ,19 ,17-15 ,13‬‬
‫‪,170 ,168-167 ,165-164 ,154 ,140 ,123 ,120 ,114 ,112-111‬‬
‫‪,221-219 ,217 ,200-199 ,197-195 ,191-190 ,182 ,177‬‬
‫‪,284 ,280-279 ,277 ,274 ,262 ,253 ,248 ,246 ,242 ,226-225‬‬
‫‪,334 ,329-325 ,323 ,319-316 ,312 ,309 ,307-306 ,304‬‬
‫‪,396 ,393 ,391 ,384 ,373 ,371-370 ,356 ,349 ,344 ,342-340‬‬
‫‪,441 ,436 ,432 ,427-425 ,423 ,420-419 ,412 ,407 ,404 ,401‬‬
‫‪,527 ,524 ,515-513 ,509-508 ,501 ,497 ,488-487 ,467 ,444‬‬
‫‪529‬‬
‫‪10205-Book 1-592.indb 588‬‬
‫פוליטיקה עולמית | מגמות ותמורות‬ ‫ˆ‬ ‫‪588‬‬
‫דיפלומטיה של אילוץ ‪,288 ,277-274 ,270 ,251 ,247 ,245‬‬
‫‪525 ,522 ,485 ,389 ,328-327‬‬
‫דיפלומטיה של מניעה ‪523 ,335 ,308‬‬
‫דיפלומטיה של ספינת תותחים ‪523 ,288 ,274‬‬
‫דמוגרפיה ‪,407-406 ,404 ,375 ,337 ,211 ,207 ,198 ,125 ,118‬‬
‫‪523 ,518 ,505 ,491 ,483 ,434 ,431 ,420-419 ,414-410‬‬
‫דמוקרטיה חוקתית ‪523 ,85 ,79‬‬
‫[ה]דרום העולמי ‪,129-127 ,125-122 ,120 ,115 ,87 ,84 ,7‬‬
‫‪,184 ,176 ,169 ,167 ,164 ,162-161 ,159-158 ,152-131‬‬
‫‪,256 ,253-252 ,232 ,228 ,225 ,213-211 ,209 ,191 ,188-187‬‬
‫‪,367 ,365-364 ,357-356 ,353-352 ,347 ,344 ,327 ,300 ,258‬‬
‫‪,420 ,418 ,415 ,413-410 ,402 ,399 ,397 ,376 ,374-373 ,371‬‬
‫‪,458 ,452 ,445-444 ,441-440 ,438 ,436 ,427-426 ,423-422‬‬
‫‪,521 ,511 ,498 ,496 ,494 ,490 ,486 ,483-480 ,478-476 ,469‬‬
‫‪528-526 ,523‬‬
‫דרך שלישית ‪523 ,446 ,202 ,170‬‬
‫ה‬
‫הגדרה עצמית ‪523 ,450 ,447 ,196 ,159 ,152 ,130-129 ,96‬‬
‫הגמון ‪,129 ,121-119 ,116-110 ,105 ,103 ,96 ,94 ,91-90 ,50 ,29‬‬
‫‪,357 ,353 ,350 ,285 ,282 ,280 ,249 ,244 ,222-220 ,219 ,161‬‬
‫‪530 ,524-523 ,498 ,432 ,385-384‬‬
‫הגנה נגד טילים בליסטיים ‪523 ,288 ,272-271‬‬
‫הדמיה ‪320‬‬
‫ההסכם לפירוק נשק גרעיני ‪523 ,335 ,326 ,304 ,294‬‬
‫היטלים למניעת היצף ‪523 ,405 ,392‬‬
‫היצע כסף ‪526 ,523 ,368 ,366 ,361 ,348 ,346-345‬‬
‫הכנסה לאומית גולמית ‪,250 ,190 ,152 ,148 ,143-142 ,133-132‬‬
‫‪523 ,521 ,443 ,357‬‬
‫הנדסה גנטית ‪523-522 ,502 ,493‬‬
‫הסכמי הגנה ‪523 ,288 ,285 ,281-280‬‬
‫אמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ‪298-296 ,288 ,264-263‬‬
‫הסכם קלוג־בריאן ‪523 ,326 ,97 ,54 ,27‬‬
‫הסכמי סורט ‪ /‬האמנה לצמצום נשק אסטרטגי התקפי ‪,295-294‬‬
‫‪523 ,335‬‬
‫הסכמים דו־צדדיים ‪523-522 ,335 ,295-294‬‬
‫הסכמים רב־צדדיים ‪524 ,522 ,335 ,296 ,294-293‬‬
‫העברת סמכויות שלטוניות ‪524 ,466 ,449‬‬
‫הפיכה ‪524 ,297 ,244 ,232-231 ,107 ,3‬‬
‫היפרדות ‪386 ,229 ,226‬‬
‫הרתעה ‪,265 ,263-262 ,244 ,238 ,221 ,196 ,110 ,92 ,39 ,29‬‬
‫‪524 ,284 ,278 ,273-270‬‬
‫השכנת שלום ‪525-524 ,513 ,335 ,309 ,160‬‬
‫השמדה הדדית מובטחת ‪524 ,288 ,272-271‬‬
‫השערת העייפות ממלחמה ‪524 ,244 ,222‬‬
‫השפעות חיצוניות ‪140 ,111-110‬‬
‫השקעות זרות ישירות ‪,361 ,345 ,342 ,340 ,152 ,148-147 ,144‬‬
‫‪524 ,401 ,386 ,377 ,375-373‬‬
‫התנגשות ציביליזציות ‪524 ,202 ,181-180‬‬
‫התניה תרבותית ‪524 ,244 ,210‬‬
‫התערבות הומניטארית ‪524 ,514 ,466 ,463 ,36‬‬
‫התפשטות־יתר אימפריאלית ‪524 ,121 ,114-113‬‬
‫ו‬
‫ועדות מרכזות ‪524 ,85 ,73‬‬
‫ועידת יאלטה ‪524 ,121 ,102‬‬
‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬
‫‪30/08/2016 13:12:49‬‬
 ‫‪589‬‬ ‫ˆ‬ ‫מפתח נושאים‬
‫‪530 ,528 ,526-522 ,519 ,513 ,480‬‬
‫מוצר ציבורי ‪526 ,480 ,405 ,385-384 ,115‬‬
‫מוקשי נעל ‪526 ,335 ,301-300‬‬
‫מחזורים ‪526 ,220 ,217 ,91 ,89 ,21 ,18 ,16‬‬
‫מיקור חוץ ‪,369 ,340 ,259-258 ,256 ,224 ,202 ,187 ,148‬‬
‫‪530 ,526 ,377-375‬‬
‫מירוץ חימוש ‪,284-283 ,264 ,110-109 ,107 ,104 ,95 ,92 ,29 ,26‬‬
‫‪527-526 ,522 ,335 ,307 ,304-303 ,299-298 ,295-292 ,289‬‬
‫מכה מקדימה ‪525 ,326-325 ,288 ,282 ,274-273 ,270‬‬
‫מכסות יבוא ‪526 ,523 ,405 ,392-391‬‬
‫לאומיות ‪,173 ,171 ,129 ,125 ,121 ,99 ,93 ,57 ,41 ,39 ,38 ,31 ,13‬‬
‫מכסות יצוא ‪526 ,405 ,392‬‬
‫מכסי מגן ‪,405 ,401-400 ,395-394 ,392-391 ,384 ,379-378 ,99‬‬
‫‪526 ,524-523 ,491‬‬
‫מלחמה קרה ‪,101 ,80-88 ,83-82 ,67 ,39-38 ,35 ,28 ,17 ,9‬‬
‫‪,214 ,161 ,159-158 ,137 ,131 ,124 ,121 ,117-114 ,112-103‬‬
‫‪,295-294 ,283-282 ,272 ,258-256 ,251 ,249 ,231 ,228 ,220‬‬
‫‪530 ,527 ,523 ,464 ,431 ,390-389 ,350 ,330 ,312 ,309-308‬‬
‫מלחמות אזרחים ‪,177 ,165-164 ,151 ,133 ,131 ,118 ,111 ,98 ,15‬‬
‫‪,386 ,312 ,308 ,259 ,244 ,240 ,232-223 ,211 ,209 ,205 ,197‬‬
‫‪530 ,526 ,522 ,518 ,512 ,505 ,461‬‬
‫מלחמת מנע ‪526 ,326 ,288 ,274-273‬‬
‫מעצמות גדולות ‪,100-99 ,96-87 ,84 ,78 ,49 ,39 ,33 ,21 ,18‬‬
‫‪,129-128 ,125-122 ,120-116 ,114 ,112-109 ,107 ,105-102‬‬
‫‪,176-175 ,167-166 ,162-160 ,158 ,150-149 ,140 ,138 ,135‬‬
‫‪,270 ,257-256 ,247 ,231 ,225 ,221 ,219-218 ,213 ,209 ,194‬‬
‫‪,517 ,514 ,432 ,330 ,324 ,308-306 ,301 ,286-284 ,282 ,276‬‬
‫‪530-529 ,526 ,524 ,522‬‬
‫[ה]מערכת הגלובלית ‪-90 ,82 ,78 ,60 ,47 ,34-33 ,25 ,18-16 ,4‬‬
‫‪,217 ,206 ,200 ,157 ,124 ,120 ,111 ,103-102 ,99 ,96 ,94 ,92‬‬
‫‪529 ,527-524 ,521 ,344 ,221‬‬
‫מעשי זוועה ‪,322-321 ,318 ,315 ,196 ,193 ,182 ,36 ,11‬‬
‫‪528 ,526 ,522 ,513 ,505 ,448 ,436 ,434 ,417 ,328-327‬‬
‫מקלט מדיני ‪526 ,450 ,434 ,418 ,3‬‬
‫מרחב השפעה ‪530 ,526 ,121 ,107 ,103‬‬
‫מרחב סייבר ‪526 ,434 ,427‬‬
‫מרקנטיליזם ‪,388 ,384-382 ,380 ,378 ,370 ,350 ,152 ,127-126‬‬
‫‪526 ,472 ,469 ,404 ,397-391‬‬
‫משא ומתן ‪,174-173 ,166 ,164 ,156 ,98 ,96 ,79 ,65 ,51 ,31 ,9‬‬
‫‪,294-293 ,290 ,281 ,247 ,239 ,231-230 ,215 ,205 ,203 ,197‬‬
‫‪,364 ,351 ,335 ,333-328 ,324-323 ,321 ,309-308 ,304 ,301‬‬
‫‪530 ,526 ,524-521 ,497 ,449 ,404 ,400-398 ,395 ,392 ,376‬‬
‫משבר ‪,114-113 ,107-106 ,99 ,92 ,79 ,74-72 ,63 ,55 ,34 ,28 ,10‬‬
‫‪,169-168 ,166-165 ,156 ,154-153 ,150 ,146-145 ,132 ,117‬‬
‫‪,308 ,304 ,295-294 ,276 ,271 ,253 ,236 ,229 ,213 ,173 ,171‬‬
‫‪,347 ,344-342 ,340 ,338 ,335 ,331 ,329-328 ,326 ,311‬‬
‫‪,404 ,401-399 ,395 ,374-371 ,366-361 ,359-355 ,352-350‬‬
‫‪,513 ,508 ,499 ,492-489 ,483 ,461 ,450 ,431 ,419 ,416 ,414‬‬
‫‪526 ,523 ,517‬‬
‫משחק סכום־אפס ‪526 ,385 ,383 ,54 ,31‬‬
‫משחקים דו־שלביים ‪527 ,85 ,65-64‬‬
‫משטר אי הפצה ‪527 ,288 ,264‬‬
‫משטר בין־לאומי ‪527 ,478 ,54 ,34‬‬
‫משטרים ‪,151 ,146 ,137 ,117 ,101 ,83 ,81-79 ,41 ,39 ,34 ,31‬‬
‫‪,291 ,260 ,233 ,231 ,227 ,215-214 ,202 ,197 ,177 ,174 ,166‬‬
‫‪527 ,454-453 ,428 ,393 ,350‬‬
‫‪,473-471 ,465 ,463 ,460 ,450 ,448 ,446 ,438-436 ,433-432‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬
‫‪10205-Book 1-592.indb 589‬‬
‫כללים ‪,124 ,119 ,102 ,90 ,73 ,68 ,64 ,60 ,50 ,41 ,39 ,34-33 ,29‬‬
‫‪,319-315 ,291 ,281 ,264 ,248 ,220 ,209 ,166 ,158 ,156 ,146‬‬
‫‪,514 ,498 ,479 ,446 ,400 ,395 ,392 ,384 ,350-349 ,341 ,326‬‬
‫‪530 ,527 ,523-522 ,519‬‬
‫כפר גלובלי ‪525 ,444 ,434-433 ,431 ,426 ,408 ,406‬‬
‫כשל אקולוגי ‪525 ,244 ,208‬‬
‫[ה]כשל [ה]חיסוני [ה]נרכש ‪531 ,527 ,434 ,424-423‬‬
‫ל‬
‫‪,509 ,452 ,449 ,383 ,358 ,234 ,228 ,210-208 ,206 ,179-178‬‬
‫‪528 ,525-524 ,521‬‬
‫לאומיות אתנית ‪525 ,202 ,178‬‬
‫לוחמה‪/‬מלחמה אסימטרית ‪526 ,268 ,251 ,244 ,237 ,234 ,219‬‬
‫לוחמת מידע ‪525 ,265 ,244 ,237‬‬
‫ליברליזם ‪,81 ,54 ,52 ,46 ,44-41 ,39-38 ,36-35 ,33 ,30 ,24 ,22‬‬
‫‪,290-289 ,214-213 ,137 ,135-134 ,129 ,111-110 ,104 ,97‬‬
‫‪,388 ,385 ,383-378 ,370-368 ,362 ,350 ,344 ,333 ,326 ,304‬‬
‫‪527 ,525 ,517 ,516 ,460 ,404 ,397 ,393‬‬
‫ליברליזם מוטמע ‪525 ,368 ,362 ,350‬‬
‫ליברליזם מסחרי ‪,385 ,383-379 ,369 ,362 ,350 ,344 ,213‬‬
‫‪517‬‬
‫"לקפוץ על העגלה" ‪521 ,288 ,283‬‬
‫מ‬
‫מאזֵ ן ‪525 ,288 ,281 ,112‬‬
‫ַ‬
‫מאזן כוחות ‪,129 ,107 ,95 ,93-92 ,54 ,41 ,39 ,35 ,32 ,28 ,26 ,24‬‬
‫‪,290 ,287 ,285-277 ,270 ,247 ,245 ,241 ,230 ,217 ,158 ,142‬‬
‫‪530 ,527 ,525 ,420 ,313 ,307-306 ,303 ,294-293‬‬
‫מבצעי שלום ‪525 ,335 ,312 ,309‬‬
‫מגוון ביולוגי ‪525 ,502-500 ,479 ,473 ,467 ,451‬‬
‫מדבור ‪525 ,517 ,502 ,484 ,482-481‬‬
‫מדד אי־שוויון מגדרי ‪525 ,466 ,452‬‬
‫מדד הפיתוח האנושי ‪525 ,466 ,452 ,445-442 ,255‬‬
‫מדינות כושלות ‪,517 ,416 ,414 ,328 ,276 ,244 ,232 ,228-226‬‬
‫‪526‬‬
‫מדינות‪/‬ארצות מפותחות ‪,252 ,219 ,152 ,146 ,141 ,132 ,78 ,50‬‬
‫‪,492 ,481 ,478 ,453 ,417 ,412 ,394 ,384 ,374 ,372 ,366 ,357‬‬
‫‪521 ,509‬‬
‫מדינות מתפתחות ‪,148-147 ,145-144 ,141-140 ,135-134 ,132‬‬
‫‪,384 ,374-371 ,357-356 ,253 ,219 ,213 ,187 ,168 ,152 ,150‬‬
‫‪,478-477 ,444 ,441 ,423 ,420 ,417 ,410 ,399 ,394 ,392 ,388‬‬
‫‪528 ,521 ,494 ,482-481‬‬
‫מדינות קטנות ‪,307 ,222 ,219 ,194 ,164 ,152 ,150 ,124 ,122 ,82‬‬
‫‪526 ,385‬‬
‫מדיניות מוניטרית ‪,355-354 ,352-351 ,349-348 ,346-344‬‬
‫‪526 ,368-367‬‬
‫מהפכה בטכנולוגיה צבאית ‪526 ,288 ,265‬‬
‫מודל האנשים שעושים את ההיסטוריה ‪526 ,85 ,69 ,67‬‬
‫מודל הפוליטיקה הביורוקרטית ‪526 ,85 ,73 ,60‬‬
‫מודל הספירלה ‪526 ,335 ,299‬‬
‫מודרניזציה ‪526 ,400 ,353 ,152 ,137-136 ,134‬‬
‫מוסר ‪,192 ,184 ,182 ,129 ,123 ,70 ,56 ,40 ,37-36 ,30 ,26-25 ,9‬‬
‫‪,320 ,293 ,291-290 ,277-276 ,267 ,247 ,242 ,240 ,210-205‬‬
‫‪,424 ,418 ,415-414 ,408-407 ,376 ,335-332 ,329 ,325-323‬‬
‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬
‫‪30/08/2016 13:12:49‬‬
 ‫‪File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute‬‬
‫פוליטיקה עולמית ‪,40-37 ,34 ,30-29 ,26-11 ,9-8 ,5-4 ,2-1‬‬
‫‪,103 ,82-89 ,87 ,84-82 ,68-67 ,57-56 ,53-52 ,50 ,48-42‬‬
‫‪,185 ,180 ,177 ,155-153 ,150 ,124 ,115-114 ,112-111‬‬
‫‪,223 ,218-217 ,205 ,203 ,201-200 ,196-195 ,192 ,188-187‬‬
‫‪,285 ,277 ,272 ,270 ,251 ,248-247 ,245 ,240 ,234-233‬‬
‫‪,370 ,341-339 ,337 ,334-331 ,326 ,319-317 ,315 ,291-290‬‬
‫‪,508-503 ,485 ,460 ,455 ,450 ,438-435 ,432 ,407-406 ,384‬‬
‫‪531-528 ,526-525 ,519-516‬‬
‫פוליטיקת מחסור ‪528 ,502 ,489 ,469‬‬
‫ְּפזורה ‪378‬‬
‫פייסנות ‪528 ,240-239 ,121 ,97‬‬
‫פירוק נשק ‪,290-289 ,203 ,160 ,156 ,109 ,96 ,52 ,34-33 ,13‬‬
‫‪528 ,523 ,335-334 ,326 ,304 ,301-298 ,296-293‬‬
‫פיתוח בר־קיימא ‪528 ,502 ,498 ,493-492 ,489-487 ,467 ,160‬‬
‫פליטים ‪,290 ,229 ,227-226 ,223 ,173 ,160 ,156 ,142 ,133‬‬
‫‪528 ,526 ,513 ,461 ,457 ,450 ,434 ,430 ,419-414‬‬
‫פמיניזם ליברלי ‪528 ,54 ,47-46‬‬
‫פמיניזם פוסט־סטרוקטורלי ‪528 ,54 ,47‬‬
‫פמיניזם פוסט־קולוניאלי ‪528 ,54 ,48‬‬
‫פמיניזם של נקודת מבט ‪528 ,54 ,47‬‬
‫פעולות חד־צדדיות ‪317‬‬
‫פצצות חכמות ‪528 ,288 ,265‬‬
‫פרדיגמה ‪,525 ,492 ,488 ,438 ,246 ,54 ,52 ,42 ,37 ,30 ,25-23‬‬
‫‪529-528‬‬
‫פשיזם ‪528 ,516 ,210 ,121 ,99-97 ,27‬‬
‫פשעי מלחמה ‪-522 ,453 ,417 ,335 ,322-320 ,316 ,165 ,99 ,36‬‬
‫‪528 ,523‬‬
‫פשעים נגד האנושות ‪528 ,523 ,335 ,322-321 ,316 ,314 ,165 ,36‬‬
‫צ‬
‫צורך צבאי ‪528 ,335 ,325 ,302 ,264 ,100‬‬
‫צורכי אדם ‪528 ,491 ,468 ,466 ,446 ,442-441‬‬
‫צייטגייסט‪/‬רוח הזמן ‪528 ,85 ,69‬‬
‫[ה]צפון העולמי ‪,141-140 ,138 ,135-134 ,132-131 ,125-122 ,7‬‬
‫‪,205 ,188-187 ,164 ,162-161 ,159-158 ,152-146 ,144-143‬‬
‫‪,364 ,357 ,353-352 ,347 ,344 ,327 ,319 ,313 ,311 ,252 ,213‬‬
‫‪,423 ,420 ,418-417 ,413-410 ,402 ,396 ,394 ,392 ,371 ,367‬‬
‫‪,482-480 ,478 ,476 ,458 ,445 ,442-440 ,436 ,430 ,427-426‬‬
‫‪528 ,526 ,524 ,521 ,513 ,498 ,496 ,494 ,487 ,485‬‬
‫צפיפות אוכלוסין ‪528 ,434 ,419‬‬
‫‪,270 ,268-267 ,263 ,261 ,256 ,251-245 ,245 ,227 ,222-218‬‬
‫ק‬
‫‪,437 ,429 ,421-420 ,388 ,383 ,380-379 ,370 ,363 ,350 ,339‬‬
‫קבוצות אתניות ‪528 ,450 ,331 ,180-177 ,129 ,87 ,21 ,13‬‬
‫קבוצת ה־‪528 ,152 ,140 77‬‬
‫קביעת סדר יום ‪528 ,434 ,430‬‬
‫קהילה אפיסטמית ‪529 ,502 ,469‬‬
‫קהיליית ביטחון ‪529 ,202 ,170‬‬
‫קוטביות ‪529 ,280 ,99 ,85 ,82‬‬
‫קולוניאליזם ‪,213 ,143 ,135 ,131 ,129-121 ,98 ,54 ,49-48 ,35‬‬
‫‪529-528 ,512 ,394 ,383 ,353 ,313 ,236‬‬
‫קומוניזם ‪,107-103 ,100-96 ,94 ,92 ,83 ,67 ,49 ,40 ,17 ,10‬‬
‫‪,197 ,180 ,152-151 ,138-137 ,131 ,128 ,124 ,111-109‬‬
‫‪,524 ,522 ,516 ,432 ,429 ,379 ,377 ,354 ,271 ,244 ,214-213‬‬
‫‪530-529 ,527‬‬
‫‪10205-Book 1-592.indb 590‬‬
‫פוליטיקה עולמית‬ ‫ˆ‬ ‫‪590‬‬
‫נ‬
‫נורמות ‪,149 ,104 ,71 ,69 ,63 ,54 ,51 ,45 ,43-37 ,34 ,32-30 ,26‬‬
‫‪,306 ,293-290 ,288 ,276 ,230 ,210 ,192 ,171 ,166 ,164‬‬
‫‪,460 ,446 ,412 ,399 ,373 ,346 ,333 ,331 ,327-326 ,318-315‬‬
‫‪528-527 ,524 ,514 ,498 ,464-463‬‬
‫נגיף הכשל החיסוני האנושי ‪531 ,527 ,434 ,424‬‬
‫ניאו־ליברליזם ‪527 ,344 ,54 ,39 ,35‬‬
‫ניאו־מלתוסיאנים ‪527 ,502 ,488 ,469‬‬
‫ניאו־קונסרווטיבי ‪522 ,54 ,24‬‬
‫ניאו־ריאליזם ‪527 ,510 ,218-217 ,92 ,54 ,45 ,39 ,35 ,28‬‬
‫ניטרליות ‪,333 ,330 ,316 ,280-279 ,106 ,101 ,95 ,93 ,83 ,75 ,43‬‬
‫‪527 ,523 ,461 ,335‬‬
‫[ה]נציבות האירופית ‪523 ,412 ,202 ,175-713‬‬
‫נשק לא קטלני ‪527 ,288 ,265‬‬
‫ס‬
‫סדר יום מדיני ‪527 ,85 ,65‬‬
‫סדר כלכלי ליברלי בין־לאומי ‪527 ,368 ,350‬‬
‫סוכנות ‪,199 ,171 ,166 ,153 ,91 ,76 ,75 ,54 ,37 ,29-28 ,10 ,3‬‬
‫‪,457 ,438 ,433 ,429 ,416-415 ,393 ,343 ,309 ,282 ,237 ,226‬‬
‫‪527 ,516 ,485 ,476 ,474 ,468‬‬
‫סטרוקטורליזם ‪527 ,121 ,92‬‬
‫סיוע חוץ ‪,342-341 ,152-151 ,149-147 ,144-141 ,134 ,113‬‬
‫‪527-526 ,514 ,464 ,393 ,345‬‬
‫סכסוך מזוין ‪,220 ,218-217 ,212-211 ,209-203 ,165 ,92 ,33‬‬
‫‪,290 ,259 ,255 ,247-246 ,244 ,241-240 ,234-233 ,231-223‬‬
‫‪,459-458 ,333 ,328 ,326-325 ,323 ,315 ,312 ,306 ,293-292‬‬
‫‪527-526 ,512 ,468 ,464‬‬
‫סנקציות כלכליות ‪527 ,460 ,405 ,390-389 ,203 ,10‬‬
‫ע‬
‫עולם ראשון ‪527 ,152 ,124‬‬
‫עולם שלישי ‪528-527 ,523 ,257 ,152 ,140 ,132 ,124-123‬‬
‫עולם שני ‪527 ,468 ,152 ,124‬‬
‫עלויות הזדמנות ‪527 ,525 ,412 ,382-381 ,288 ,252‬‬
‫"על סף תהום" ‪521 ,316 ,288 ,270 ,69‬‬
‫עצמה ‪,80 ,79 ,71 ,65 ,48 ,45 ,38 ,36 ,33 ,30-24 ,21 ,18 ,15 ,12‬‬
‫‪,129 ,126 ,123 ,121-111 ,104-101 ,99 ,94-92 ,90-88 ,83-82‬‬
‫‪,214 ,212 ,209 ,203 ,196 ,194 ,192 ,178 ,165 ,153 ,138‬‬
‫‪,333-332 ,315 ,309 ,307 ,293 ,288 ,285-280 ,278 ,277 ,272‬‬
‫‪530-524 ,522-521 ,512 ,498 ,494 ,475 ,469 ,460 ,454-452‬‬
‫עצמה רכה ‪528 ,121 ,112‬‬
‫עזרה עצמית ‪527 ,509 ,317 ,302 ,217 ,154 ,54 ,39 ,26-25‬‬
‫עידן המידע ‪527 ,430 ,427-426 ,202 ,195‬‬
‫ערי־על ‪528 ,434 ,422 ,420‬‬
‫עמים ילידים ‪,450-447 ,202 ,180-178 ,152 ,129 ,126-124 ,57‬‬
‫‪527 ,524 ,464‬‬
‫עקרון אי־התערבות ‪463 ,288 ,222‬‬
‫פ‬
‫פציפיזם ‪528 ,244 ,206 ,183‬‬
‫פוטנציאל העצמה ‪528 ,288 ,250-248‬‬
‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬
‫‪30/08/2016 13:12:49‬‬
 ‫‪591‬‬ ‫ˆ‬ ‫מפתח נושאים‬
‫שנאת זרים ‪530 ,434 ,414‬‬
‫שערי חליפין ‪,372 ,368 ,366 ,356-355 ,348-345 ,343-339 ,168‬‬
‫‪530 ,521 ,445 ,443 ,440‬‬
‫שערי חליפין קבועים ‪530 ,368 ,351‬‬
‫קונסטרוקטיביזם חברתי ‪,333 ,136 ,104 ,72 ,54 ,44 ,41-39‬‬
‫ת‬
‫תגמול מסיבי ‪530 ,288 ,271‬‬
‫תוקפנות בין־קבוצתית ‪530 ,244 ,206‬‬
‫תוקפנות תוך־קבוצתית ‪530 ,244 ,206‬‬
‫תורשה מול סביבה ‪530 ,244 ,207‬‬
‫תורת המשחקים ‪530 ,85 ,64‬‬
‫תיאוקרטיה ‪530 ,202 ,184‬‬
‫תיאוריית הפוזיטיביזם המשפטי ‪530 ,335 ,318‬‬
‫תיאוריה פמיניסטית ‪,528 ,455 ,332 ,210 ,201 ,71 ,54 ,48-46‬‬
‫‪530‬‬
‫תיאוריה קומוניסטית של אימפריאליזם ‪524 ,244 ,213‬‬
‫תיאוריה של מלחמה לשם הסחה ‪524 ,232 ,85 ,79‬‬
‫תיאוריית הדומינו ‪530 ,121 ,104‬‬
‫תיאוריית היציבות ההגמונית ‪530 ,384 ,285 ,244 ,221‬‬
‫תיאוריית המחזור הארוך ‪530 ,221-220 ,121 ,91-90‬‬
‫תיאוריית המערכת העולמית ‪530 ,131 ,128 ,54 ,50‬‬
‫תיאוריית התלות ‪530 ,441 ,137-135 ,54 ,50‬‬
‫תיאוריית חילופי עצמה ‪530 ,218‬‬
‫תיווך ‪531 ,524 ,333-331 ,329 ,309 ,244 ,215‬‬
‫תיעוש להגדלת היצוא ‪531 ,152 ,135‬‬
‫תלות הדדית מורכבת ‪531 ,54 ,39 ,34‬‬
‫תמונות ראי ‪531 ,105 ,21 ,9‬‬
‫תנועת גידור ‪531 ,502 ,480‬‬
‫תנועות דתיות חוצות־לאומים ‪531 ,202 ,186 ,182 ,178 ,50 ,17‬‬
‫תנועות דתיות לוחמניות ‪531 ,202 ,186 ,184‬‬
‫תעשיות ינוקא ‪531 ,405 ,392‬‬
‫תפוצת נשק גרעיני אופקית ‪531 ,288 ,261‬‬
‫תפוצת הנשק ‪531 ,314 ,305 ,298 ,293 ,288 ,263-261 ,52 ,46 ,16‬‬
‫שחקן ‪,69 ,65-63 ,61-58 ,56 ,40 ,38 ,34 ,28 ,25 ,21 ,18 ,13-12‬‬
‫‪,229 ,193-192 ,178 ,170 ,149 ,112 ,89 ,85 ,82 ,77 ,75-74‬‬
‫‪530-525 ,428 ,389 ,329 ,316 ,302 ,277 ,248-247 ,234 ,231‬‬
‫שמירה על השלום ‪,290 ,281 ,164 ,162-159 ,151 ,103 ,33 ,26‬‬
‫‪530 ,527 ,525-524 ,522 ,513 ,463 ,386 ,335 ,313 ,311-307‬‬
‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬
‫‪10205-Book 1-592.indb 591‬‬
‫קונסטרוקטיביזם ‪,70-69 ,65 ,58 ,54-52 ,48 ,44-37 ,24 ,22 ,9 ,1‬‬
‫‪,178 ,172-171 ,164 ,156 ,137 ,111-110 ,105-104 ,76 ,72‬‬
‫‪,319 ,316 ,306 ,304 ,293-289 ,248 ,239 ,223 ,210 ,201-200‬‬
‫‪529 ,492 ,460 ,455 ,438 ,433 ,387 ,333 ,331 ,326‬‬
‫‪529‬‬
‫קונסטרוקטיביזם מּונחה סוכנים ‪529 ,54 ,40‬‬
‫קיטוב ‪529 ,281 ,119 ,93 ,85 ,82‬‬
‫קרטל ‪529 ,434 ,430 ,428 ,196 ,178 ,157 ,14 ,3‬‬
‫קריסת אוכלוסין ‪529 ,434 ,422‬‬
‫ר‬
‫ראשי חץ מתפצלים ‪529 ,300 ,288 ,265‬‬
‫רב־קוטביות ‪,150 ,121-120 ,116 ,114-113 ,111 ,103 ,99 ,82‬‬
‫‪529 ,404 ,399 ,364 ,285 ,282 ,280‬‬
‫ריאליזם ‪,60 ,54 ,52 ,45-42 ,39-38 ,35-34 ,30-27 ,25-24 ,22‬‬
‫‪,212 ,210-209 ,114 ,111-109 ,99 ,95 ,89 ,79 ,77 ,70-69 ,64‬‬
‫‪,393 ,323 ,306 ,302 ,286 ,282-277 ,269 ,255 ,248-246 ,245‬‬
‫‪529 ,515 ,472 ,469 ,465 ,460 ,437‬‬
‫ריאליזם הגנתי ‪529 ,54 ,29-28‬‬
‫ריאליזם התקפי ‪529 ,54 ,29-28‬‬
‫ריאליזם מבני ‪218-217 ,208 ,99 ,92 ,41 ,28‬‬
‫ריאלפוליטיק ‪529 ,248 ,152 ,129‬‬
‫ריבונות מדינתית ‪529 ,420 ,21 ,13‬‬
‫ריבונות מקובצת ‪529 ,202 ,175‬‬
‫רמות ניתוח ‪529 ,206 ,99 ,97 ,57 ,21 ,16-14‬‬
‫רמת ניתוח המדינה ‪,385-384 ,208 ,103 ,99 ,93 ,21 ,15‬‬
‫‪529‬‬
‫רמת ניתוח הפרט ‪,206 ,105 ,100 ,99 ,94 , ,28 ,21 ,19 ,15‬‬
‫‪279‬‬
‫רמת ניתוח כלל־עולמית ‪,103 ,99 ,93-92 ,77 ,28 ,21 ,15‬‬
‫‪529 ,279 ,220 ,217 ,123 ,111‬‬
‫רצח מגדר ‪529 ,466 ,456-455‬‬
‫רצח עם ‪,328-327 ,322-321 ,229-228 ,210 ,193 ,165 ,52 ,36‬‬
‫‪523-522 ,515 ,505 ,465 ,451 ,449-448‬‬
‫רציונליות מוגבלת ‪529 ,85 ,63‬‬
‫רשתות מדיניות ‪529 ,85 ,73‬‬
‫ש‬
‫[ה]שדות המשותפים ‪499-497 ,489 ,473‬‬
‫שוויון כוח קנייה ‪530 ,466 ,445 ,443 ,440 ,347‬‬
‫שוויון ריבוני ‪530 ,335 ,315 ,200‬‬
‫שיעור פריון ‪530-529 ,434 ,413 ,411 ,409‬‬
‫שירותים טובים ‪530 ,330 ,244 ,215‬‬
‫שירותי צבא פרטיים ‪259‬‬
‫שכבת האוזון ‪530 ,502 ,479-478 ,473 ,468 ,451 ,296‬‬
‫שלום ארוך ‪530 ,244 ,225‬‬
‫שלום דמוקרטי ‪530 ,244 ,215‬‬
‫שלום כלכלי ‪530 ,244 ,213 ,115‬‬
‫שלטון אוטוקרטי ‪530 ,445 ,340 ,215 ,85 ,79‬‬
‫‪-___-__--_____-_______-___-__-_____-‬‬
‫‪30/08/2016 13:12:49‬‬
 File #0001867 belongs to Tzachi Moskona- do not distribute

523750230 tzachi.oneatgmail.com ADCAFHDCF

10205-Book 1-592.indb 592 30/08/2016 13:12:49

 ‫‪10205‬‬
‫פוליטיקה עולמית‬

‫פוליטיקה עולמית‬ ‫מ ג מ ו ת‬
‫ו ת מ ו ר ו ת‬ ‫מ ג מ ו ת‬ ‫ספר זה הוא ספר מסע אל נבכי הפוליטיקה‬
‫העולמית והיחסים הבין־לאומיים‪ ,‬מגמותיהם‬
‫צ'ארלס וו' קגלי ושאנון ל' בלאנטון  מהדורת ‪2015-2014‬‬ ‫והתמורות שחלו וחלות בהם בשלהי המאה‬
‫ה־‪ 20‬ובראשית המאה ה־‪.21‬‬

‫ו ת מ ו ר ו ת‬
‫בספר מוצגות שאלות מפתח המנחות את הדיון בו‪ ,‬ביניהן‪:‬‬
‫האם אבד הכלח על המדינות? מהם סוגי הסכסוכים האלימים‬
‫הצפויים בעולם בעשורים הבאים ומהם מקורותיהם ומניעיהם?‬
‫האם ה"אקו־פוליטיקה" מחליפה את ה"גיאו־פוליטיקה"? האם‬
‫הגלובליזציה היא בבחינת ברכה או קללה לכלל האנושות? האם‬
‫חדשנות טכנולוגית היא נכס או נטל? האם התערבות הקהילה‬
‫הבין־לאומית לצורך הגנה על זכויות אדם היא אפשרית? האם‬
‫העולם נערך לקראת "המלחמה שהייתה" או לקראת "המלחמה‬
‫שתהיה"?‬

‫צ'ארלס וו' קגלי ושאנון ל' בלאנטון‬

‫הספר מיועד לסטודנטים הלומדים יחסים בין־לאומיים וכן למי‬

‫מהדורת ‪2015-2014‬‬
‫שמתעניין בפוליטיקה העולמית‪.‬‬

‫‪Untitled‬‬ ‫‪Page 1 of 1‬‬

‫האוניברסיטה הפתוחה‬

‫‪0 020810 205549‬‬ ‫מק"ט ‪10205-5043‬‬

‫דאנאקוד ‪208-1020554‬‬ ‫מסת"ב ‪ISBN 978-965-06-1513-0‬‬

‫‪‬‬ ‫‪Tzachi‬‬
‫‪Moskona‬‬

‫‪ADCAFHDCF‬‬