‫"מה לא ומה פחות"‬

‫דרושים מפקדים אמיצים‬

‫"עידו‪ ,‬הכי חשוב שתתעסקו בקק"ש בערך של אחריות‪ ,‬המ"מים היום כבר לא אחראיים‪ ,‬לא קנאים למקצוע‪ ,‬זה‬
‫לא בוער בהם"‪ ,‬אומר אל"ם מוכשר‪ ,‬אתו נפגשתי כחודש לפני שהתחלתי תפקיד כמ"פ קק"ש‪ .‬שבוע לאחר מכן‬
‫אמר לי מג"ד שהערכתי‪" :‬חשוב שתתעסק במשמעת‪ ,‬משם הכול מתחיל ותזכור שתותחנות ושו"ב אלו היסודות‬
‫החשובים ביותר לקצין השריון"‪ 25" .‬נק' הכרחיות לתפקיד המ"מ" אמר לי המח"ט‪ ,‬אחריות‪ ,‬חתירה לניצחון‪,‬‬
‫מומחיות בהפעלת האמל"ח‪ ,‬וכו'"‪ .‬המח"ט החדש אמר‪" :‬ארבעת הדב רים שהכי חשובים אצל קצין שריון הם‪:‬‬
‫שו"ב‪ ,‬ניתוח הקרקע‪ ,‬האויב והיכולת לקבל החלטות"‪.‬‬

‫אז החלטתי לספור את כל אותן הנקודות שהדגישו בפניי בכירי החיל‪ 43 .‬נקודות הכרחיות‪ ,‬קריטיות ומשמעותיות‬
‫לתפקיד קצין השריון‪ .‬מה יותר? מה פחות? איך בכלל מדרגים את כל אותן הנקודות? "אתה המ"פ‪ ,‬המפקד‪,‬‬
‫תחליט אתה!" אמרו לי החברים‪ .‬אבל אם אני המפקד ואני אחליט אז מהן כל אותן נק' חשובות? רוח כללית?‬
‫עצות? הנחיות? מדיניות מושכלת? איך עליי להתייחס אליהן? הבנתי‪ ,‬אני אלך עם האמת שלי ואתה אנצח‪ ,‬כמו‬
‫תמיד‪.‬‬

‫‪ 43‬נקודות ניתנו ואף לא נקודה אחת שאינה חשובה או אולי "פחות חשובה"‪ .‬אין סדר עדיפויות מוגדר ואין‬
‫דירקטיבה מתכללת מלמעלה‪" .‬אבל מה אכפת לך בכלל? שידברו‪ ,‬שיגידו מה שהם רוצים תבין אתה מה באמת‬
‫חשוב ותלך אתו"‪ .‬אכפת לי מאוד‪ 43 .‬הנקודות פוגשות אותי ואת הפלוגה שלי בכל יום מחדש‪.‬‬

‫‪ 43‬כיוונים שונים אליהם אנחנו נשאבים‪ .‬המג"ד עושה כנס מ"מים‪ ,‬המח"ט עושה עצור קצינים חטיבתי‪ ,‬מור"ק‬
‫חטיבתי מרמת הצוער‪ ,‬הרמת כוסית‪ ,‬השתלמות חיל האוויר‪ ,‬בוחן כשירות‪ ,‬השתלמות ארטילריה‪ ,‬תצוגה לקצין‬
‫שריון בכיר שבא מארה"ב‪ ,‬ביקור מח"ט וקשנ"ר בשטח‪ ,‬ביקורת אכ"א מטכ"לית שממנה נגזרות גם ביקורת‬
‫קשנ"ר‪ ,‬מח"ט ומג"ד‪ .‬טקס החלפת מג"ד ומח"ט בלטרון (כשכולם נמצאים בשיזפון)‪ ,‬יציאה לאפטרים‪ ,‬סיכום‬
‫קורס גדודי‪ ,‬חטיבתי וחיילי והרשימה עוד ארוכה‪.‬‬

‫‪ 2‬דרכי פעולה למפקד בזרוע היבשה‪:‬‬

‫‪ .1‬היעלמות ממופעים מיוחדים‪ ,‬דיווח שקרי והימנעות מקיום הנחיות ופקודות‪.‬‬

‫‪ .2‬קיום כלל הפקודות וההנחיות במקביל להנהגת המדיניות וסדר העדיפויות שלי‪.‬‬

‫המפקדים בצה"ל הם חד משמעית לא המפקדים שבוחרים באפשרות מס' ‪ .1‬אולם‪ ,‬אפשרות מס' ‪ 2‬נראית לי‪ ,‬לנו‪,‬‬
‫לעיתים קרובות כבלתי אפשרית‪ .‬איך אפשר לעשות הכול מהכול?‬

‫אז המצאנו ביחד‪ ,‬המפקדים הלוחמים בזרוע היבשה את אפשרות מס' ‪ :3‬נעשה הכול‪ ,‬אבל בתמרון‪ ,‬במסמוס‪,‬‬
‫ברגע האחרון ורק כשיתסכלו‪ ,‬נלך בין הטיפות ונירטב רק מעט‪ .‬נגיע לישיבות באיחור‪ ,‬נסדר את המשטח רק‬
‫כשהמג"ד יעיר‪ ,‬לא נהיה בשטח בגלל שצריך להכין מצגות אבל כשיקרה אירוע בטיחות נכתוב במסקנות ש"נוכחות‬
‫מפקדים יכולה למנוע אירועים מסוג זה‪ ,"..‬נגיע להשתלמות חיל האוויר ונתעפץ‪ ,‬או שפשוט נבריז כשנבחין שאף‬
‫אחד לא שם לב והתוכן העובר כבר לא רלוונטי‪ .‬ננהג עייפים גמורים ברכב‪ ,‬אפילו שהמח"ט אוסר‪ ,‬אבל נעצור‬
‫בתחנת דלק לטורטית וקפה (כי למי בכלל יש נהג מ"פ בשיזפון)‪ ,‬נארח את קצין השריון מארה"ב‪ ,‬בתרגיל יבש‬
‫ומשעמם ובצורה שאינה מכבדת‪ ,‬נכתוב מצגת לישיבה החשובה ב‪ 03:00 -‬לפנות בוקר‪ ,‬נתעפץ על המקלדת ונהיה‬
‫נבוכים כשיום למחרת יופיעו השקופיות עם טעויות כתיב‪ ,‬נכין תחקיר לאלוף בהעתק הדבק‪ ,‬נוציא את ההאמר‬
‫לשטח עם כל הציוד‪ ,‬המזון והמים אבל גם עם צוערים במושב האחורי‪ ,‬ספונים בין רשתות צל ושולחנות כי הרי‬
‫חייבים להוריד אותם ואין רכבים ואנחנו נעמוד במשימה בכל מחיר‪ ,‬נעשה לכל החיילים ראיון פתיחה אבל באורך‬
‫של ‪ 3‬דקות כי בכל זאת‪ ,‬יש ‪ 100‬חיילים ואין זמן להכיר אותם באמת‪ ,‬לפחות בפקודות עמדנו‪.‬‬

‫הכמות‪ ,‬העומס‪ 43 ,‬הכיוונים השונים אליהם נשאב‪ ,‬עודף ההנחיות והפקודות שלא מקוימות‪ ,‬הטקסים‪,‬‬
‫ההשתלמויות‪ ,‬המצגות‪ ,‬התחקירים‪ ,‬הביקורים והביקורות – כל אלה לא יישברו אותנו‪ .‬אנחנו נעמוד במשימה‪,‬‬
‫באיחור‪ ,‬בצורה עקומה‪ ,‬בלחץ‪ ,‬באופן שטחי ומעוות אבל נעמוד בה‪ .‬בכל זאת קצינים‪.‬‬

‫אפשרות מס' ‪ . 3‬הבחירה בכמות‪ ,‬בהכול‪ ,‬ביסודות מקרטון ולא מבטון‪ ,‬היא שורש החטא‪ .‬היא המפתח שניתן בידי‬
‫קציני צה"ל לדלת של אולם הבינוניות והמסמוס‪ ,‬דרך מסדרון הכמעט והצ'יקמוק‪ .‬אפשרות מס' ‪ 3‬היא ההחלטה‬
‫שלא להחליט‪ .‬התיעדוף‪ ,‬כנהוג אצלנו‪ ,‬אוהב את המיקוד בחלק העליון של סולם העדיפויות‪ ,‬מקומות ‪ .1-3‬לאף‬
‫אחד לא נעים לדבר על העדפות ‪.4-7‬‬

‫"מה? אתה לא מסכים שכנס מ"מים אחת למחזור זה חשוב?! שהשתלמות ארטילריה היא קריטית לרמת המ"מ?‬
‫שביקורות הן מה שמאפשר יישור קו?" אני מסכים‪ ,‬באמת‪ .‬מסכים שהכנסים‪ ,‬הביקורות‪ ,‬הביקורים והאפטרים‬
‫הם לרוב חשובים‪ .‬אבל זאת בדיוק הבעיה‪ ,‬שגם במשפחת החשוב‪ ,‬יש חשוב יותר ומכך כמובן‪ ,‬נגזר שישנו חשוב‬
‫פחות‪ .‬הוא נמצא שם‪ ,‬אותו "חשוב פחות"‪ ,‬אבל אף אחד לא מדבר עליו‪ ,‬מקבל החלטות לגביו ‪ -‬לבטל‪ ,‬לצמצם‪,‬‬
‫לדחות‪ .‬אם כבר מקבלים החלטות‪ ,‬תהיינה אלו החלטות המתקבלות בלית ברירה‪ ,‬ברגע האחרון ולא תוצר של‬
‫תכנון מדיניות מושכל מראש‪.‬‬

‫ובתוך כל העומס הזה והלחץ והנגזר ממנו‪ ,‬כיצד יבוא המ"פ לידי ביטוי? כיצד יצטיין בתפקידו? בכך שייזום ויוסיף‬
‫ויחליט על עוד פרויקט משלו‪ ,‬כזה שבניגוד ליומיום האפור ישדר מסר של מצוינות אמתית‪ .‬נוסיף עוד פורמט‪ ,‬עוד‬
‫נוהל פלוגתי‪ ,‬עוד פרויקט של שותפות בקהילה‪ .‬וכך‪ ,‬גם המ"פ שיונק כל העת את שדר ה"כמות" מלמעלה‪ ,‬מצטרף‬
‫למעגל ה"עוד ועוד" ונוצר מרוץ חימוש של היוזמה המצטיינת‪ ,‬הפורמט הטוב ביותר שיופץ בין כולם ויעשה וכו'‪.‬‬
‫המנצח במרוץ החימוש הוא זה שיוסיף עוד מדרגות בחלקו העליון של סולם העדיפויות‪ ,‬הוא המ"פ המצטיין‪.‬‬

‫הייתי שם‪ ,‬חטאתי גם אני וכמובן‪ ,‬קיבלתי על כך הוקרה מחמיאה מקיר לקיר‪.‬‬

‫לאחר ‪ 11.5‬שנות שירות יפות ומשמעותיות בצה"ל‪ ,‬אני עוזב‪ .‬אני עוזב‪ ,‬כי לתחושתי מרוץ החימוש הולך ומאיץ‬
‫והיכולת שלי להכיל את הרוח הנושבת סביבי‪ ,‬הרוח של אפשרות מס' ‪ 3‬הולכת ודועכת‪ ,‬נשברתי‪.‬‬

‫כמו כל קצין טוב‪ ,‬איני רוצה רק לבכות ולהתלונן על הבעיות‪ .‬ברצוני להציע פתרון‪ ,‬תפיסה שניסיתי להנחיל‬
‫במסגרת שעליה הופקדתי‪ ,‬לעיתים בהצלחה ולעיתים לא‪.‬‬

‫המפקד המצטיין הוא המפקד האמיץ‪ ,‬שיודע להחליט ולהגיד לפקודיו במה לא נתעסק‪ ,‬או לכל הפחות במה פחות‬
‫נתעסק‪ .‬על מה הוא מוותר ולשם מה‪ .‬שיודע להתחיל את הגדרת סדר העדיפויות שלו בתיאור חלקו התחתון‬
‫"החלק הרמוס"‪ .‬לא לוותר ולהקריב איפה שנוח‪ ,‬שמראש מעולם לא היה חשוב בעינינו‪ ,‬אלא היכן שכואב‪ .‬לחפש‬
‫את ה"מה לא" בשביל שה"כן יהיה כן יותר" ולא לרדוף אחרי ה"מה כן" ובכך להביא ל"לא אחד גדול"‪.‬‬
‫הייתי רוצה שהמח"ט יפתח את כנס המ"פים הבא באמירה במה לא מתמקדים בשנה הקרובה בחטיבה‪ .‬שיגיד‬
‫שבנושא הזה והזה הוא מצפה מהגדודים לעסוק אבל שהוא לא הולך לגעת‪ .‬שהמג"ד יעשה התייעצות מ"פים‬
‫ויחליט מה להוריד במחזור הקרוב בשל החלפת כוח אדם גדולה שמתרחשת בגדוד‪ .‬שמ"פ יתחיל את ישיבת פתיחת‬
‫השבוע בתיאור העדיפויות ‪ 4-7‬והמשמעות של התיעדוף הנמוך שלהן הלכה למעשה‪.‬‬

‫אי ני מחפש לרפות את ידי היוזמים והחולמים‪ ,‬בעצמי תמיד שאפתי להצטיין‪ ,‬לשנות את המציאות ולתקנה‪ ,‬אני‬
‫בסה"כ רוצה להזכיר שהשמיכה היא אותה שמיכה ושלכל "מה עוד" גדול צריך להתלוות "מה פחות" המקביל‬
‫אליו‪ .‬להיות שקוף בנושא‪ ,‬לעמוד באומץ ולהגיד בקול רם היכן נהיה חלשים יותר‪ ,‬מצוינים פחות‪ ,‬לנהל את זה‪.‬‬

‫בהיותי חניך במלט"ק‪ ,‬תפקדתי כמג"ד בתרגיל נוהל קרב "הגנה"‪ .‬לקראת אישור התכניות התכוננתי במרץ‬
‫לשאלותיו הנוקבות של המפק"צ‪ ,‬אל"ם ערן שני‪ .‬ידעתי שעליי לשווק את תכנית ההגנה שלי בצורה הטובה ביותר‬
‫על מנת להצטיין במשימה ולצאת גדול‪ .‬כתבתי לעצמי איך אסביר את ההחלטות שקיבלתי בדבר מיקומי הכוחות‬
‫בהגנה‪ .‬למה החי"ר נמצא פה‪ ,‬הטנקים שם‪ ,‬כיצד אני ממצה את כוחות ההנדסה במרחב וכמובן מהי התחבולה‪.‬‬
‫ערן הגיע לאישור התכניות ובשאלה אחת מוטט את תכנית השיווק הגאונית שלי‪.‬‬

‫"תספר לי על איזה מרחב בהגנה אתה מוותר?"‪" ,‬אני? לא מוותר על כלום" אמרתי‪" ,‬הצבתי את הכוחות ככה שכל‬
‫הגזרה מכוסה היטב‪ ,‬ניתחתי את השטח‪ ,‬בדקתי את זוויות הראייה‪ ,‬הכול סגור"‪.‬‬

‫"אומרים שחזקה על קו המגע שייפרץ‪ ,‬לא?" ענה ערן‪" ,‬נראה שכדאי שאנחנו נחליט איפה הוא ייפרץ ולא האויב‪.‬‬
‫אתה פחדן‪ ,‬בחרת שלא להחליט‪ ,‬אתה מקבל משכורת בשביל לקבל החלטות ולא בשביל למכור לי חלומות עטופים‬
‫יפה‪ .‬תחליט איפה אתה מוותר ותודיע לי שאחזור לאשר את היתר"‪.‬‬

‫את השיעור שלמדתי מערן אני לא מוצא בתרבות הצבאית האופפת אותי‪ .‬קו המגע של המצוינות‪ ,‬הסטנדרט‪ ,‬קיום‬
‫הפקודות והשגרה‪ ,‬נפרץ כל העת‪ .‬במקום להתוות מדיניות מושכלת‪ ,‬מתוכננת‪ ,‬של סדר עדיפויות וויתורים כואבים‪,‬‬
‫במקום להקים בארגון שלנו תרבות של קבלת החלטות קשות ואמיצות‪ ,‬נתנו לאויב – "אפשרות מס' ‪ "3‬להחליט‬
‫והוכרענו‪ ,‬הוכרעתי‪.‬‬

‫מצורף נספח בו אני מתאר את דעתי על המקום הבולט ביותר שבו פגשתי עד היום את "אפשרות מס' ‪ – "3‬מערך‬
‫המסייעת בחיל השריון‪ .‬מערך שנוסד לפני כמעט ‪ 7‬שנים ונראה שעדיין אף קצין זוטר בחיל השריון לא מאמין בו‬
‫ולא מבין את צדקת קיומו‪ .‬מאידך‪ ,‬מורגש ביתר שאת שהפיקוד הבכיר בחיל עוסק בהנשמתו במקום להחליט‬
‫שלא‪ ,‬שפחות או אולי שצריך לעשות אחרת לגמרי‪.‬‬

‫רס"ן‬ ‫עידו פיוטרקובסקי‬

‫מפקד קורס קציני שריון היוצא‬