‫© "טקסט בשבוע" התשפ"ג‪" ,‬לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫קראו את המאמר וענו על השאלות שאחריו‬

‫כישלון מפואר – ‪ 8‬דרכים שיסייעו לנו לצמוח‬

‫מטעויות ולא רק ללמוד מהן‬
‫מעובד ע"פ ירדן להבי‪ ,‬אתר "מהות החיים" מרץ ‪2023‬‬

‫אף אחד לא נהנה להסתכל לטעויות שלו בעיניים‪ .‬ואכן‪ ,‬פעמים רבות אנו טומנים את הראש‬
‫בחול כשהן מתרחשות‪ .‬הגישה הזו‪ ,‬טוענות חוקרות התנהגות‪ ,‬גורמת לנו לפספס שיעורים‬
‫וניסיון חיים יקרי ערך‪ .‬מה אפשר לעשות כדי להתגבר על הדחף להדחיק ולמצות מהן את‬
‫המיטב?‬

‫אלברט איינשטיין (בזמנו תלמיד כושל שנשר מהתיכון) ניסה בגיל ‪ 17‬להתקבל למכון‬ ‫‪5‬‬
‫הטכנולוגי של ציריך‪ ,‬אך ללא הצלחה‪ .‬בעקבות הדחייה פנה לקבל את ההכשרה הנאותה‪,‬‬
‫ורק לאחר שהשלים אותה פנה שוב לאותו המכון‪ .‬הפעם הוא התקבל וכל השאר היסטוריה‪.‬‬

‫ג'יימס דייסון יצר לא פחות מ‪ 5,126-‬אבות‪-‬טיפוס כושלים בטרם הצליח לעצב דגם מוצלח‬
‫של שואב אבק נטול שק‪ ,‬שהפך אותו למולטי‪-‬מיליארדר שהוא היום‪.‬‬

‫במשך ארבעה עשורים סויצ'ירו הונדה נכשל לקדם את המכוניות שייצר בשוק היפני‪ .‬הוא‬ ‫‪10‬‬
‫חווה כישלונות‪ ,‬פשיטות רגל ואפילו דחייה מחברת טיוטה‪ ,‬עד שלבסוף הצליח לחולל‬
‫מהפכה בתחום הרכב והיה ליצרן היפני הראשון שכבש את שוק המכוניות האמריקאי‪.‬‬

‫טעויות וכישלונות הם אומנם לא מאוד נעימים‪ ,‬ואולם הם עשויים לטמון בחובם שיעורים‬
‫חשובים – יש שיאמרו חיוניים – שיכולים להוביל להצלחה בהמשך הדרך‪ .‬אז למה בכל זאת‬
‫רובנו מתביישים בהם וממהרים לטאטא אותם מתחת לשטיח?‬ ‫‪15‬‬
‫"לחשוב על כך שטעינו‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה לאמץ לחיקנו את הטעות‪ ,‬זה לא מהנה‬
‫במיוחד"‪ ,‬כותב ג'ף היידן ל‪" .Inc-‬אף אחד לא אוהב לטעות‪ .‬אז אנחנו דוחקים הצידה את‬
‫המחשבות על כישלון"‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫© "טקסט בשבוע" התשפ"ג‪" ,‬לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫חוקרי התנהגות מכנים את התופעה הזו "אפקט היען"‪ :‬הנטייה להתעלם ממידע מסוכן או‬
‫שלילי על ידי היאטמות לאותו מידע‪.‬‬

‫החוקרות איילת פישבך ולורן אסקירס‪-‬ווינקלר מסבירות שכשאנו חשים מאוימים‪ ,‬מופעלת‬ ‫‪20‬‬
‫במוחנו תגובת הילחם‪-‬או‪-‬ברח‪ .‬בהקשר של טעות או כישלון‪" ,‬הילחם" יכול לבוא לידי ביטוי‬
‫בביטול ערכה של הפעולה הכושלת‪ ,‬ביקורת על האנשים שמעורבים בה או האשמות‬
‫בחוסר הוגנות‪" .‬ברח" עשוי להתבטא בניתוק תשומת הלב שלנו מהסיטואציה או בהימנעות‬
‫מסיטואציות דומות‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אנו נוטים להתעלם מהטעות מאותה סיבה שאנו‬
‫מתרחקים ממצוק – אנו תופסים אותה כסכנה‪.‬‬ ‫‪25‬‬
‫מעבר לאתגר הרגשי‪ ,‬כישלון מציב גם אתגר קוגניטיבי (שכלי)‪ .‬ג'רמי אדם סמית' מסביר‬
‫במגזין ‪ Greater good‬כי בעוד שמידע מהצלחה נחשב בעל ערך רב עבורנו‪ ,‬מידע מכישלון‬
‫ייתפס כבעל ערך פחות מכיוון שהוא לא נשא פירות‪ .‬לכן‪ ,‬באופן טבעי ניטה להתעלם‬
‫מכישלונות ונתקשה לראות את המסקנות שעולות מהם‪ .‬זאת‪ ,‬למרות שבפועל מידע הנובע‬
‫מכישלון (ההבנה מה לא כדאי לעשות) נחשב באופן אובייקטיבי לאיכותי ומשתלם בטווח‬ ‫‪30‬‬
‫הארוך‪ ,‬לא פחות מכזה הנובע מהצלחה – לעיתים אף יותר‪ .‬לראייה מציג סמית' את אחד‬
‫הניסויים במחקרן של פישבך ואסקריס‪-‬ווינקלר‪ ,‬ובו נמצא שכאשר ניתנה לנבדקים‬
‫האפשרות לזכות בפרס כספי כתוצאה מפעולה מוצלחת‪ ,‬או פרס כספי גדול יותר על למידה‬
‫מפעולה כושלת‪ ,‬הם נטו להתעלם ממסקנות הכישלונות‪.‬‬

‫הדרך לנצל את המידע הגלום בטעויות שלנו‪ ,‬אפוא‪ ,‬היא התגברות על תפיסתן כסכנה‪.‬‬ ‫‪35‬‬
‫לשמחתנו‪ ,‬קיימות לא מעט אסטרטגיות להפוך אותן למאיימות פחות ומניבות יותר‪.‬‬

‫‪ .1‬להרחיק מאיתנו את הטעות‬

‫פישבך ואסקריס‪-‬ווינקלר מסבירות שכאשר טעות קורית למישהו אחר‪ ,‬היא לא מאיימת על‬
‫האגו שלנו ולכן קל לנו יותר ללמוד מכישלונותיהם של אחרים‪ .‬על כן הן מציעות מספר‬
‫טכניקות שמטרתן להעביר את הטעות מאיתנו‪ ,‬באופן פסיכולוגי‪ ,‬אל מישהו אחר‪.‬‬

‫כך למשל נמצא‪ ,‬כותב סמית'‪ ,‬שכאשר נבדקים קיבלו הדרכה בתחום מסוים מאנשים‬ ‫‪40‬‬
‫שנכשלו בו בעבר‪ ,‬היה להם קל יותר ללמוד מהם לעומת נבדקים שנדרשו להסיק מסקנות‬
‫מכישלונותיהם שלהם‪.‬‬

‫באופן דומה‪ ,‬מוסיף היידן‪ ,‬ניתן לדמיין שהטעות קרתה למישהו אחר‪ ,‬או לספר ואף לכתוב‬
‫את הסיפור על עצמנו בגוף שלישי‪ .‬זה אומנם עשוי להישמע מוזר‪ ,‬אך מחקרים הראו‬
‫שטכניקה כזו מסייעת לראות מצבים שליליים בצורה עניינית ולא רגשית‪ .‬אנשים שעשו זאת‬ ‫‪45‬‬
‫נטו להבין טוב יותר את התגובות שלהם ולחוות פחות מתח ומצוקה רגשית‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫© "טקסט בשבוע" התשפ"ג‪" ,‬לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫‪ .2‬לייעץ לאחרים‬

‫אסטרטגיה נוספת שיושבת על אותה הטיה היא לייעץ לאדם אחר במצב דומה‪" .‬זה מרגיש‬
‫טוב לעזור לאחרים"‪ ,‬כותב היידן‪" ,‬וזה עשוי להפחית חלק מתחושות האכזבה‪ ,‬התסכול או‬
‫הכאב שעלולים לעורר את אפקט היען‪ .‬החוקרות מצאו שאנשים שנתנו עצות היו בעלי‬
‫סיכוי טוב יותר לפעול לפי העצות של עצמם"‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נמצא באחד המחקרים‬ ‫‪50‬‬
‫שתלמידים שייעצו לתלמידים צעירים מהם‪ ,‬השקיעו לאחר מכן יותר זמן בשיעורי הבית‬
‫שלהם עצמם‪.‬‬

‫מעבר לכך שפידבק (משוב) לאחרים פחות מאיים עלינו מביקורת שמופנית כלפינו‪ ,‬סיבה‬
‫אפשרית נוספת ליעילות של הייעוץ היא שאם כישלון נתפס אצלנו כעמדת נחיתות‪ ,‬הרי‬
‫שהדרכה והנחיה מחזירות לנו תחושת שליטה וכוח‪ .‬יותר מזה‪ ,‬הטעות שהחשבנו ככישלון‬ ‫‪55‬‬
‫מקבלת פתאום משמעות‪ ,‬יש לה תפקיד בעולם‪.‬‬

‫‪ .3‬להפוך את הכישלון לסיפור השראה‬

‫סמית' מוסיף כי לעיתים מסגור מחדש של הכישלון כסיפור של צמיחה יכול להפוך אותו‬
‫לפחות מאיים על האגו‪" .‬במחקר נוסף‪ ,‬ביקשו החוקרות מנבדקים להפוך כישלונות‬
‫בתחומים שונים כמו עבודה‪ ,‬כושר או לימודים לסיפורי השראה לאחרים‪ .‬תלמידי תיכון‬
‫ששיתפו את כישלונותיהם עם תלמידי חטיבת‪-‬ביניים המשיכו לקבל ציונים טובים יותר‬ ‫‪60‬‬
‫מכאלו שלא מסגרו מחדש את הכישלון"‪.‬‬

‫‪ .4‬לזהות את ההצלחה‬

‫מחקרים מדגימים באופן עקבי כי אנו יכולים לספוג כישלון בתחומנו ביתר קלות כאשר‬
‫אנחנו זוכרים את הצלחותינו בעבר‪ ,‬מסביר סמית'‪ .‬בניסוי מ‪ ,2014-‬מורים שנתנו משוב‬
‫לת למידיהם שילבו ביקורת בונה על כישלונות‪ ,‬יחד עם הערות מעודדות על כישרונם‬
‫והצלחות עבר בכיתה‪ .‬נמצא כי בהמשך חל שיפור בציונים של אותם תלמידים‪.‬‬ ‫‪65‬‬
‫מחקרים אחרים הראו כי כאשר מורים הגדירו את הלמידה כמטרה בפני עצמה‪ ,‬הם הצליחו‬
‫לשקף בעיניהם של תלמידיהם מחדש את הכישלונות כהצלחה‪.‬‬

‫‪ .5‬לאפשר לעצמנו להרגיש את האכזבה‬

‫"אם כל היתר לא עוזר‪ ,‬נסו פשוט לתת לעצמכם להרגיש עצובים בגלל הטעויות‬
‫וההפסדים"‪ ,‬כותב סמית'‪ .‬יש גוף מחקר נרחב שגורס כי העצב התפתח כתגובה לכישלון‬
‫והפסד‪ ,‬ושהוא קיים בין היתר בכדי לעודד אותנו להתבוננות עצמית על חוויות שלנו‪" .‬נראה‬ ‫‪70‬‬
‫שעצב משפר את הזיכרון ואת כושר השיפוט‪ ,‬שבתורם יכולים לתרום להצלחה בהמשך‪,‬‬
‫וחרטה יכולה להגביר מוטיבציה"‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫© "טקסט בשבוע" התשפ"ג‪" ,‬לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫‪ .6‬לתרגל מיינדפולנס‬

‫פרסום מאת סוכנות המחקר היישומי ‪ The Decision Lab‬מציין תרגול מיינדפולנס ככלי‬
‫שיכול לסייע לנו להתגבר על התגובות הרגשיות האוטומטיות שמעוררות את אפקט היען‪,‬‬
‫וליצור את המרחק המנטלי החיוני ללמידה מן הכישלונות‪ .‬לקחת רגע להרהר איך אנחנו‬ ‫‪75‬‬
‫מרגישים ומה אנחנו חושבים עוזר לנו לזהות שההתנגדות שלנו למידע שנובע מכישלון אינה‬
‫רציונלית ועלולה לעכב את ההתפתחות שלנו‪.‬‬

‫‪ .7‬לראות את התמונה הגדולה‬

‫כשאנחנו מזכירים לעצמנו את מטרת העל‪ ,‬היעד הסופי שלנו (למשל לקבל תואר נכסף‬
‫בלימודים או לפתח סטארט אפ מצליח) קל לנו יותר לראות את הערך שבמידע הנובע מן‬
‫הכישלונות שלנו‪ ,‬ולפרוץ את המחסום השכלי שיוצר עיוורון למידע שנתפס כשלילי‪.‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪ .8‬לנהוג בחמלה כלפי עצמנו‬

‫סמית' מסביר שאנשים רבים נוהגים לחשוב שלאחר שטעו‪ ,‬יוכלו להשתפר רק אם יהיו‬
‫קשים וביקורתיים עם עצמם‪ .‬אך למעשה‪ ,‬מחקרים רבים מצביעים על כך שדווקא שאם‬
‫נפתח גישה חומלת לעצמנו‪ ,‬הסיכויים לצמיחה גבוהים יותר‪ .‬אהדה במקום ביקורתיות‬
‫מסייעת לנו להרגיש פחות מותקפים (גם אם אלה אנחנו שמתקיפים את עצמנו)‪ .‬נוסף על‬
‫כך‪ ,‬כשאנחנו מפנימים שטעות וכישלון הן חוויות אנושית אוניברסליות ובלתי נמנעות‪ ,‬גם‬ ‫‪85‬‬
‫האגו שלנו מרגיש פחות מאוים ויותר פתוח לקבל מידע חדש‪.‬‬

‫בשביל ליישם זאת‪ ,‬נוכל למשל לנסות להחליף דיבור עצמי שלילי בשפה רכה ואמפתית‪,‬‬
‫בדומה לאופן שבו אדם אהוב היה מדבר אלינו לאחר שכשלנו‪.‬‬

‫חמלה עצמית מגיעה מאליה כשאנו מזכירים לעצמנו שאנו אנושיים‪ ,‬וככאלו כולנו עושים‬
‫טעויות‪" .‬זו לא שאלה של אם ניכשל‪ ,‬אלא מתי"‪ ,‬כותב סמית'‪" .‬השאלה האמיתית היחידה‬ ‫‪90‬‬
‫שכדאי לשאול את עצמנו היא מה אנחנו יכולים ללמוד מן החוויה"‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫© "טקסט בשבוע" התשפ"ג‪" ,‬לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫השאלות‬
‫‪1‬‬
‫בשורות ‪ 1-2‬כתוב‪:‬‬

‫" אף אחד לא נהנה להסתכל לטעויות שלו בעיניים‪.‬‬

‫ואכן‪ ,‬פעמים רבות אנו טומנים את הראש בחול כשהן מתרחשות"‪.‬‬

‫מה היא כוונת הביטוי טומן ראשו בחול?‬

‫התערב שלא לצורך‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬

‫התעלם מן העובדות‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬

‫התאכזב מאוד‬ ‫‪‬‬ ‫‪3‬‬

‫התרגש מאוד‬ ‫‪‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪2‬‬
‫בשורות ‪ 1-5‬כתוב‪:‬‬
‫"פעמים רבות אנו טומנים את הראש בחול כשהן מתרחשות‪ .‬הגישה הזו‪ ,‬טוענות חוקרות‬
‫התנהגות‪ ,‬גורמת לנו לפספס שיעורים וניסיון חיים יקרי ערך‪ .‬מה אפשר לעשות כדי‬
‫להתגבר על הדחף להדחיק ולמצות מהן את המיטב?"‬

‫אחת המטרות של משפטים אלו היא למשוך את תשומת הלב של הקוראים‪.‬‬

‫כתבו שני אמצעים שבהם משתמש הכותב במשפט זה כדי להשיג מטרה זו‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬

‫‪3‬‬
‫א‪ .‬תפקידן של הפסקה השניה והפסקה השלישית במאמר (שורות ‪ )5-15‬הוא –‬

‫להדגים‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫להגדיר‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫להשוות‬ ‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫לנמק‬ ‫‪‬‬
‫‪4‬‬

‫‪5‬‬
 ‫© "טקסט בשבוע" התשפ"ג‪" ,‬לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫ב‪ .‬הסבירו את קביעתכם‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫בשורות ‪ 2-3‬כתוב‪:‬‬

‫"הגישה הזו‪ ,‬טוענות חוקרות התנהגות‪ ,‬גורמת לנו לפספס שיעורים וניסיון חיים יקרי ערך"‪.‬‬
‫א‪ .‬למה מתייחסת המילה "הזו"?‬

‫ב‪ .‬לפניכם פירושים שונים למילה "שיעור" מתוך המילון‪.‬‬

‫מהו הפירוש המתאים ביותר למילה "שיעורים" שבשורה ‪?3‬‬

‫מידה‪ ,‬הערכה‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬

‫מסגרת זמן בה מתנהלים לימודים בתחום כלשהו‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬

‫יחידת לימוד‪ ,‬פרק בתכנית לימודים‬ ‫‪‬‬ ‫‪3‬‬

‫לקח‪ ,‬מוסר השכל‬ ‫‪‬‬ ‫‪4‬‬

‫במאמר כתוב שהתעלמות מכישלון גורמת לנו לפספס שיעורים וניסיון חיים יקרי ערך‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫העתיקו דוגמה מהמאמר התומכת בעובדה הזאת‪.‬‬

‫המילים "בזמנו תלמיד כושל שנשר מהתיכון"‪ ,‬הכתובות בשורה ‪ 5‬בסוגריים‪ ,‬הן –‬ ‫‪6‬‬

‫דוגמה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬

‫הבהרה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬

‫הכללה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3‬‬

‫הסבר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪6‬‬
 ‫© "טקסט בשבוע" התשפ"ג‪" ,‬לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫בטקסט מוזכרים אלברט איינשטיין‪ ,‬ג'יימס דייסון וסויצ'ירו הונדה‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫מה משותף לשלושתם?‬

‫כתבו שני דברים‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬

‫ב‪ .‬לפי הטקסט‪ ,‬במה אלברט איינשטיין וסויצ'ירו הונדה שונים זה מזה?‬

‫סמנו ✓ ליד שתי תשובות‪.‬‬

‫הם למדו במוסדות לימוד שונים‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬

‫הם חיו בארצות שונות‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬

‫‪2‬‬
‫הם החזיקו בדעות שונות בנוגע לכישלון‪.‬‬ ‫(‪)3‬‬

‫הם פיתחו מוצרים שונים‪.‬‬ ‫(‪)4‬‬

‫הם חוו הצלחה לאחר פרק זמן שונה שמהלכו נכשלו‪.‬‬ ‫(‪)5‬‬

‫בשורות ‪ 2-3‬כתוב שרובנו מתביישים בטעויות ובכשלונות שלנו‪,‬‬ ‫‪8‬‬

‫וממהרים לטאטא אותם מתחת לשטיח‪.‬‬

‫מה היא כוונת הביטוי "לטאטא מתחת לשטיח"?‬

‫לא לחזור על הטעות פעם נוספת‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬

‫לתקן לעומק את הטעות‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬

‫להתבייש מאוד בעצמנו‬ ‫‪‬‬ ‫‪3‬‬

‫לנסות להסתיר את הכשלון‬ ‫‪‬‬ ‫‪4‬‬

‫לפי דעתכם‪ ,‬מדוע רובנו מתביישים בהם וממהרים לטאטא אותם מתחת לשטיח?‬
‫‪9‬‬

‫‪7‬‬
 ‫© "טקסט בשבוע" התשפ"ג‪" ,‬לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫לפי המאמר‪ ,‬מהו "אפקט היען"?‬

‫‪10‬‬
‫‪4‬‬

‫א‪ .‬שערו‪ ,‬מדוע התנהגות זו מכונה "אפקט היען"?‬

‫בשורות ‪ 27-28‬כתוב‪:‬‬
‫‪11‬‬

‫" בעוד שמידע מהצלחה נחשב בעל ערך רב עבורנו‪ ,‬מידע מכישלון ייתפס כבעל ערך פחות‬
‫מכיוון שהוא לא נשא פירות"‪.‬‬

‫מה היא כוונת הביטוי "לא נשא פירות" בשורה הזאת?‬

‫לא היה מקובל במיוחד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬

‫לא היה מעניין במיוחד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬

‫לא נחשב לדבר משמעותי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3‬‬

‫לא הצליח להשיג את המטרה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪12‬‬
‫בשורה ‪ 28‬כתוב‪“ :‬לכן‪ ,‬באופן טבעי נתעלם מכישלונות ונתקשה לראות את המסקנות שעולות‬ ‫‪14‬‬
‫מהם‪]...[ .‬״‬

‫א‪ .‬מדוע נתעלם מכישלונות ונתקשה לראות את המסקנות שעולות מהם?‬

‫ב‪ .‬שערו‪ ,‬מדוע חשוב להתייחס לכשלונות ולמסקנות שעולות מהם?‬

‫‪8‬‬
 ‫© "טקסט בשבוע" התשפ"ג‪" ,‬לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫לפי המאמר‪ ,‬מה עשוי לסייע לנו ללמוד מהכישלון ולא להתעלם ממנו?‬ ‫‪13‬‬
‫סמנו ✓ ליד שלוש תשובות‪.‬‬

‫לקרוא מאמרים וספרים על התמודדות עם כשלונות‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬

‫להיזכר באותם מקרים ותחומים שבהם אנו מצליחים‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬

‫להאשים אנשים אחרים הקשורים להתרחשות‪.‬‬ ‫(‪)3‬‬

‫ללמוד מכשלונות של אחרים‪.‬‬ ‫(‪)4‬‬

‫להימנע מלקיחת סיכונים במצבים שאנו לא בטוחים לגביהם‪.‬‬ ‫(‪)5‬‬

‫להשקיע כסף ומאמץ בכיוונים שלא נסינו קודם לכן‪.‬‬ ‫(‪)6‬‬

‫להסתכל על התמונה הרחבה ועל היעד הסופי שלנו‪.‬‬ ‫(‪)7‬‬

‫‪14‬‬
‫לפי המאמר‪ ,‬קל לנו יותר להרחיק מאיתנו את הטעות וללמוד מכישלונותיהם של אחרים‪.‬‬

‫כתבו שתי דוגמות שונות לכך לפי המאמר‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬

‫‪15‬‬
‫במאמר כתוב שכדי ללמוד מכישלון כדאי לייעץ לאדם אחר במצב דומה‪.‬‬

‫א‪ .‬מהם שלוש היתרונות שאנו עשויים להרוויח כאשר אנו מייעצים לאחרים?‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬

‫‪.3‬‬

‫ב‪ .‬ספרו על מקרה שבו ייעצתם לחבר לאחר או שקיבלתם עצה מחבר בעקבות כישלון‬

‫‪9‬‬
 ‫© "טקסט בשבוע" התשפ"ג‪" ,‬לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫תלמיד קרא את הטקסט וטען שאנשים לא אוהבים לספר לאחרים ולפרסם את הכשלונות שלהם‬ ‫‪7‬‬
‫‪13‬‬
‫‪16‬‬
‫ברבים‪.‬‬

‫שערו‪ ,‬מדוע אפשר לטעון שאנשים מעדיפים שלא לפרסם את כשלונותיהם ברבים?‬

‫‪8‬‬
‫‪177‬‬
‫מחקרים מדגימים באופן עקבי כי אנו יכולים לספוג כישלון בתחומנו ביתר קלות כאשר אנחנו זוכרים‬
‫את הצלחותינו בעבר ״‪.‬‬

‫מה הקשר מה הקשר בין משפט זה ובין המשך הפסקה? (שורות ‪)62-67‬‬
‫טענה וביסוסה‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬

‫בעיה ופתרונה‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬

‫טענה וטענת הנגד‬ ‫‪‬‬ ‫‪3‬‬

‫טענה והסתייגות‬ ‫‪‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪9‬‬

‫לפי הפסקה האחרונה במאמר‪ ,‬מהי "חמלה עצמית" ומדוע היא חשובה כאשר אנו חווים‬
‫כישלון?‬ ‫‪18‬‬

‫‪19‬‬
‫לפי הפסקה האחרונה במאמר‪ ,‬מה רצה סמית להדגיש כשאמר את המשפט הזה‪:‬‬

‫"זו לא שאלה של אם ניכשל‪ ,‬אלא מתי‪ .‬השאלה האמיתית היחידה שכדאי לשאול את עצמנו‬
‫היא מה אנחנו יכולים ללמוד מן החוויה"‪.‬‬

‫סמית רצה להדגיש ש –‬

‫סוף מעשה במחשבה תחילה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬

‫כשלונות הם חלק בלתי נמנע מהחיים וכדאי להפיק מהם לקח‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬

‫לא חוזרים על טעות פעמיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3‬‬

‫כשלונות גורמים לתחושת עצב ולחוויה לא נעימה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪10‬‬
 ‫© "טקסט בשבוע" התשפ"ג‪" ,‬לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫משימת כתיבה‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬לצד פרסום הצלחות והישגים שונים של ידוענים‬
‫שונים מכל תחומי החיים‪ ,‬החלו לצוץ גם "סיפורי כישלונות" בהם אנשים‬
‫רבים מספרים על כישלונות שחוו במהלך חייהם ועיצבו אותם‪.‬‬

‫אפשר לפגוש בסיפורים אלו לעיתים קרובות ברשתות החברתיות‪ ,‬על גבי העיתונים או‬
‫אפילו כחלק מערבי "כישלונות מפוארים" אשר במסגרתם מספרים המשתתפים על‬
‫הכישלונות הכי גדולים שהם‪.‬‬

‫כתבו מאמר לרשת החברתית העוסק חווית כישלון שחוויתם בעבר או בתובנה‬
‫שלמדתם בעקבות כישלון של אחרים‪.‬‬

‫כמו כן הציעו לקוראי המאמר דרכים שונות להתמודדות עם כישלון‪.‬‬

‫כדאי להיעזר במידע המופיע במאמר ובניסיונכם האישי‪.‬‬

‫כתבו כ־‪ 150‬מילים‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪11‬‬