‫בלמ"ס‬

‫השיפוט‬
‫בדין המשמעתי‬
‫בצבא ההגנה לישראל‬

‫אלול התש"ף‬
‫ספטמבר ‪2020‬‬

‫‪Izhar Izhaki 20200730203122 Rev3.0‬‬

‫בלמ"ס‬

‫‪1‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫המפקדים !‬

‫הדין המשמעתי בצה"ל הוא אחד הכלים הפיקודיים הנתונים לכם כמפקדים‪ ,‬שתכליתם השלטת הסדר‬
‫והמשמעת ביחידה‪ .‬הסדר והמשמעת הם אבני יסוד בפיקוד ולא בכדי המשמעת מהווה ערך ברוח צה"ל‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬יש להפעיל את הדין המשמעתי בצורה מושכלת ומאוזנת‪ ,‬הלוקחת בחשבון את צורכי המשמעת תוך‬
‫הקפדה על זכויות הנידונים‪.‬‬

‫בחוברת זו מפורטים עיקר הכללים של הדין המשמעתי ושל כלים פיקודיים נוספים העומדים לרשותכם‪.‬‬
‫החוברת עודכנה בהתאם לתיקון שנערך בפקודת הדין המשמעתי בחודש יוני ‪.2020‬‬

‫חוברת זו נועדה להדריך אתכם בניהול ההליך המשמעתי‪ ,‬על‪-‬מנת לסייע בידיכם לערוך הליכים תקינים‬
‫והוגנים‪ .‬חריגה מהכללים הקבועים בפקודת הדין המשמעתי עשויה לפגוע בזכויות הנידונים ואף להביא‬
‫לביטול ההליכים‪.‬‬

‫כולי תקווה כי חוברת זו תסייע בידיכם להפנים את הכללים ותשמש לכם ככלי עזר יעיל‪ ,‬בבואכם לקיים את‬
‫ההליך המשמעתי‪.‬‬

‫מדור הדין המשמעתי עומד לשירותכם לייעוץ ולסיוע בכל עניין הקשור לניהול ההליך המשמעתי‪.‬‬

‫בברכה‪,‬‬

‫יותם הר ציון‬ ‫סא"ל‬

‫מפקד בית הספר למשפט צבאי‬

‫‪2‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫© כל הזכויות שמורות לבית הספר למשפט צבאי‬

‫מהדורה ‪ ,6‬אלול התש"ף – ספטמבר ‪2020‬‬

‫כתיבה ועריכה‪:‬‬
‫רס"ן לירז פרץ‪ ,‬רמ"ד דמ"ש וחנינות‪ ,‬בית הספר למשפט צבאי‬
‫סרן עדי מירז‪ ,‬ע' משפטית לסגן הפצ"ר‬
‫סגן אליה בן‪-‬אזר‪ ,‬ע' רמ"ד דמ"ש וחנינות‪ ,‬בית הספר למשפט צבאי‬
‫סמל אייל מוספיר‪ ,‬מש"ק משפט במדור הדין המשמעתי והחנינות‬
‫רס"ן (מיל') אירנה פיין‪ ,‬בית הספר למשפט צבאי‬

‫ליווי מקצועי‪:‬‬
‫סא"ל יותם הר ציון‪ ,‬מפקד בית הספר למשפט צבאי‬

‫עיצוב וסידור‪:‬‬
‫רס"ן יזהר יצחקי‪ ,‬רמ"ד הכשרות המפקדים והדין הבין‪-‬לאומי‬

‫בירורים ומידע‪:‬‬
‫לבירורים והבהרות נוספות בתחום הדין המשמעתי ניתן לפנות למדור הדין המשמעתי‪ ,‬בדרכים הבאות‪:‬‬

‫טלפון‪:‬‬
‫מטכ"לי – ‪0340-3272‬‬
‫אזרחי – ‪073-3443272‬‬

‫פקס‪:‬‬
‫‪076-5399715‬‬

‫דוא"ל צבאי‪:‬‬
‫"יעוץ" ‪Ctrl K +‬‬

‫דוא"ל אזרחי‪:‬‬
‫‪Damash.haninot@idf.il‬‬

‫‪3‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫השיפוט בדין המשמעתי‬

‫תוכן העניינים‬
‫השיפוט בדין המשמעתי – הגדרות ועקרונות ‪8 ................. ................................‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הגדרות וראשי תיבות‪8 ........................................................................................................... :‬‬ ‫‪1.1‬‬
‫עקרונות יסוד לשפיטה בדין משמעתי ‪10 ....................................................................................‬‬ ‫‪1.2‬‬
‫עבירות הניתנות לשיפוט בדמ"ש ‪12 ................................ ................................‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪12 ...................................................................................................................‬‬ ‫‪ 2.1‬כללי‬
‫‪ 2.2‬שיפוט בגין עבירות צבאיות המעוגנות בחש"ץ ‪13 .........................................................................‬‬
‫‪ 2.3‬שיפוט בגין עבירות תנועה ‪16 .....................................................................................................‬‬
‫‪ 2.3.1‬עבירות תנועה הנתונות לדין משמעתי ‪16.......................................................................‬‬
‫‪ 2.3.2‬עבירות תנועה בהן לא ניתן לשפוט ללא אישור פרקליט‪16...............................................‬‬
‫‪" 2.3.3‬קצין שיפוט מוסמך" בעבירות תנועה ‪17......................................................................‬‬
‫‪ 2.4‬שיפוט בעבירות הטרדה מינית ‪18 ..............................................................................................‬‬
‫‪ 2.5‬שיפוט בעבירות שנעברו כלפי אזרחים ‪18 ....................................................................................‬‬
‫‪ 2.6‬שיפוט בעבירות סמים ‪18 ..........................................................................................................‬‬
‫‪ 2.7‬שיפוט בפרשה שמתנהלת או חייבת להתנהל לגביה חקירת מצ"ח ‪19 .............................................‬‬
‫‪ 2.8‬סייגים לגבי אזרחים עובדי צה"ל ‪19 ..........................................................................................‬‬
‫‪ 2.9‬סייגים לגבי אנשי מילואים שביצעו עבירה כשאינם בשמ"פ ‪20 ......................................................‬‬
‫הגשת תלונה ‪21 .......................... ................................ ................................‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪21 ...................................................................................................................‬‬ ‫‪ 3.1‬כללי‬
‫‪ 3.2‬הגדרת המונח "חייל המשרת ביחידה" ‪21 ...................................................................................‬‬
‫‪ 3.2.1‬מתי נאמר שהחייל "משרת" ביחידה? ‪21.......................................................................‬‬
‫‪ 3.3‬הגורמים המוסמכים להגיש תלונה ‪22 ........................................................................................‬‬
‫‪ 3.3.1‬חובת הזדהות ‪23........................................................................................................‬‬
‫‪ 3.3.2‬המועד להגשת תלונה ‪23..............................................................................................‬‬
‫‪ 3.4‬עריכת התלונה ‪24 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.5‬הזנת תלונה ‪24 ...................................................................................................................‬‬
‫סמכויות שיפוט ‪25 ...................... ................................ ................................‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ 4.1‬קש"ז וקש"ב‪ :‬סמכויות כלליות ‪25 ............................................................................................‬‬
‫‪ 4.2‬מקרים המחייבים שפיטה בפני דרג פיקודי מסויים ‪26 .................................................................‬‬
‫‪ 4.3‬הגבלה על סמכות השיפוט כאשר קצין השיפוט נוגע בדבר ‪26 ........................................................‬‬
‫‪ 4.4‬שיפוט חיילים המשרתים ביחידה ‪27 ..........................................................................................‬‬
‫‪ 4.5‬שיפוט במחנות רב‪-‬יחידתיים ‪27 ................................................................................................‬‬
‫‪ 4.6‬סמכויות שיפוט מיוחדות ‪27 .....................................................................................................‬‬
‫‪ 4.7‬שיפוט במבצעי שיפוט מהיר ‪28 ..................................................................................................‬‬
‫‪ 4.8‬שיפוט אזרחים עובדי צה"ל ‪28 ..................................................................................................‬‬
‫‪ 4.9‬שיפוט כלואים ‪28 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.10‬שיפוט משפטנים ‪28 .................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.11‬שיפוט חיילי חמ"ץ ‪29 ..............................................................................................................‬‬

‫‪4‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ 4.12‬שיפוט רופאים ‪29 ...................................................................................................................‬‬

‫‪ 4.13‬מסגרת הזמנים לשיפוט בדמ"ש ‪29 ............................................................................................‬‬
‫‪ 4.13.1‬מגבלת הזמנים לשיפוט בדין משמעתי ‪29......................................................................‬‬
‫‪ 4.13.2‬עד מתי ניתן לשפוט חייל לאחר השחרור משירות סדיר? ‪29.............................................‬‬
‫‪ 4.13.3‬עד מתי ניתן לשפוט חייל מילואים בגין עבירה שבוצעה בשמ"פ? ‪29..................................‬‬
‫‪ 4.13.4‬עד מתי ניתן לשפוט חייל מילואים בגין עבירה שבוצעה שלא במהלך שמ"פ? ‪30..................‬‬
‫הליכים לפני הדיון ‪31 .................. ................................ ................................‬‬ ‫‪.5‬‬
‫העברת התלונה ביוזמת קצין השיפוט ‪31 ....................................................................................‬‬ ‫‪5.1‬‬
‫ביטול התלונה ‪31 ...................................................................................................................‬‬ ‫‪5.2‬‬
‫זכות העיון של הנאשם בתוכן התלונה ובחומר הראיות ‪32 ............................................................‬‬ ‫‪5.3‬‬
‫אין זכות ייצוג סנגור בהליך משמעתי‪32 .....................................................................................‬‬ ‫‪5.4‬‬
‫זכות להגיש חוות דעת סנגור ‪32 .................................................................................................‬‬ ‫‪5.5‬‬
‫מהלך הדיון ‪33 .......................... ................................ ................................‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪ 6.1‬דיון נפרד לכל נאשם ולכל תלונה ‪33 ...........................................................................................‬‬
‫‪ 6.2‬תיעוד הדיון ‪33 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ 6.3‬זיהוי הנאשם והקראת התלונה ‪33 .............................................................................................‬‬
‫‪ 6.4‬העברת הדיון לבקשת הנאשם ‪33 ...............................................................................................‬‬
‫‪ 6.5‬תשובת הנאשם לאשמה ‪34 .......................................................................................................‬‬
‫‪ 6.6‬העדת עדים ועיון בחומר החקירה או הבדיקה ‪34 .........................................................................‬‬
‫‪ 6.7‬הכרעת הדין (זיכוי או הרשעה) ‪36 ..............................................................................................‬‬
‫‪ 6.8‬מהלך הדיון לעניין גזר הדין (לאחר הרשעה) ‪36 ...........................................................................‬‬
‫‪ 6.9‬הודעה לנאשם בדבר זכויותיו עם תום ההליך ‪37 .........................................................................‬‬
‫‪ 6.10‬מסירת העתק מטופס ‪ 630‬לנאשם בתום המשפט ‪37 ....................................................................‬‬
‫‪ 6.11‬שינוי הטופס לאחר תום המשפט ‪37 ...........................................................................................‬‬
‫‪ 6.12‬כללי נוהג וטקס ‪37 ..................................................................................................................‬‬
‫‪38 .......................... ................................ ................................‬‬ ‫ענישה‬ ‫‪.7‬‬
‫‪ 7.1‬סמכויות הענישה של דרגי הפיקוד השונים ‪38 .............................................................................‬‬
‫‪ 7.2‬חובה להטיל עונש בגין כל הרשעה ‪38 .........................................................................................‬‬
‫‪ 7.3‬עונש אחד בלבד‪ :‬הכלל וחריגיו ‪38 .............................................................................................‬‬
‫‪ 7.4‬טבלת סמכויות הענישה ‪39 .......................................................................................................‬‬
‫‪ 7.5‬טבלת צבירת עונשי מחבוש‪40 ................................................................................................. :‬‬
‫‪ 7.6‬פירוט סמכויות הענישה ‪41 .......................................................................................................‬‬
‫‪ 7.6.1‬התראה ונזיפה ‪41.......................................................................................................‬‬
‫‪ 7.6.2‬ריתוק ‪41...................................................................................................................‬‬
‫‪ 7.6.3‬נזיפה חמורה ‪42.........................................................................................................‬‬
‫‪ 7.6.4‬קנס ‪42......................................................................................................................‬‬
‫‪ 7.6.5‬מחבוש ‪43................................................................................................................‬‬
‫‪ 7.6.6‬הורדה בדרגה ‪45........................................................................................................‬‬
‫‪ 7.6.7‬פיצויים ‪45................................................................................................................‬‬
‫‪ 7.6.8‬פסילת רישיון נהיגה צבאי ‪45.......................................................................................‬‬
‫‪ 7.7‬עונש על תנאי ‪46 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ 7.7.1‬עונש מותנה‪ :‬כללי ‪46..................................................................................................‬‬

‫‪5‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ 7.7.2‬תקופת התנאי ‪46........................................................................................................‬‬

‫‪ 7.7.3‬חובה להתייחס לתנאי (להפעיל או להאריך) ‪46..............................................................‬‬
‫‪ 7.7.4‬הפעלת התנאי ‪47........................................................................................................‬‬
‫‪ 7.7.5‬הארכת תקופת התנאי ‪48............................................................................................‬‬
‫‪ 7.7.6‬שני עונשי מחבוש מותנים או יותר ‪49............................................................................‬‬
‫‪ 7.8‬עיכוב ביצוע העונש ‪49 ..............................................................................................................‬‬
‫‪ 7.8.1‬עיכוב ביצוע העונש‪ :‬כללי ‪49........................................................................................‬‬
‫‪ 7.8.2‬עילות לעיכוב העונש או להפסקתו הזמנית ‪50................................................................‬‬
‫‪ 7.9‬הטיפול בתלונה לאחר הדיון ‪50 .................................................................................................‬‬
‫הליכים לאחר הדיון המשמעתי ‪51 .................................. ................................‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪51 ...................................................................................................................‬‬ ‫‪ 8.1‬ערר‬
‫‪ 8.1.1‬מי רשאי להגיש ערר ‪51...............................................................................................‬‬
‫‪ 8.1.2‬מועד הגשת הערר ‪51...................................................................................................‬‬
‫‪ 8.1.3‬מי דן בערר ‪51............................................................................................................‬‬
‫‪ 8.1.4‬מועד הדיון בערר ‪51....................................................................................................‬‬
‫‪ 8.1.5‬נוכחות העורר ושמיעת עדויות ‪52.................................................................................‬‬
‫‪ 8.1.6‬החלטה בערר ‪52.........................................................................................................‬‬
‫‪ 8.2‬בקשת המתקה ‪53 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ 8.3‬פיצוי בדין משמעתי ‪54 .............................................................................................................‬‬
‫חובת הנמקה ‪55 ......................... ................................ ................................‬‬ ‫‪.9‬‬
‫דין משמעתי בהוראת פרקליט צבאי ‪56 ............................ ................................‬‬ ‫‪.10‬‬

‫‪ .11‬פיקוח משפטי על‪-‬ידי הפרקליטות הצבאית ‪57 ................. ................................‬‬

‫‪ 11.1‬ביטול הפסק על‪-‬ידי פרקליט צבאי ‪57 ........................................................................................‬‬
‫‪ 11.2‬העמדת נאשם לדין מחדש ‪57 ....................................................................................................‬‬
‫‪ 11.3‬סמכויות נוספות ‪57 .................................................................................................................‬‬
‫‪ .12‬אמצעים פיקודיים נוספים לאכיפת המשמעת ‪59 ............... ................................‬‬
‫‪ 12.1‬שיחה וייעוץ ‪59 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ 12.2‬נזיפה פיקודית (פ"מ ‪59 ............................................................................................... )33.0333‬‬
‫‪ 12.3‬מניעת חופשה (פ"מ ‪60 ................................................................................................ )33.0352‬‬
‫‪ 12.3.1‬מניעת חופשה בשל היעדר מקום במתקן הכליאה לריצוי עונש מחבוש ‪61..........................‬‬
‫‪ 12.4‬תרגול נוסף (פ"מ ‪62 ....................................................................................................)33.0351‬‬

‫נספחים‬
‫נספח א' – תרשים שלבי ניהול הליך הדין המשמעתי (עמ' ‪)63‬‬
‫נספח ב' – סדר הדרגות בצה"ל (עמ' ‪)64‬‬
‫נספח ג' – טבלת עבירות הנתונות לשיפוט בדין משמעתי (עמ' ‪)65‬‬
‫נספח ד' – עבירות תנועה נפוצות הנתונות לשיפוט בדין משמעתי (עמ' ‪)77‬‬
‫נספח ה' – שיפוט בגין עבירות מסוימות (עמ' ‪)78‬‬
‫נספח ו' – סימול עבירות (עמ' ‪)79‬‬
‫נספח ז' – "בחן את עצמך" (עמ' ‪)80‬‬

‫‪6‬‬
‫בלמ"ס‬

‫‪7‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫השיפוט בדין המשמעתי – הגדרות ועקרונות‬ ‫‪.1‬‬

‫הגדרות וראשי תיבות‪:‬‬ ‫‪1.1‬‬

‫אע"ץ‪ :‬אזרח עובד צה"ל‪.‬‬

‫בית דין צבאי (ביד"צ)‪ :‬מוסד שיפוט במערכת הצבאית‪ ,‬המקביל לבתי המשפט במערכת האזרחית‪.‬‬
‫הדין המשמעתי (דמ"ש) או "ההליך המשמעתי" או "השיפוט המשמעתי"‪ :‬שיפוט חייל ביחידה בפני קצין‬
‫שיפוט (להבדיל משיפוט בפני בית דין צבאי)‪.‬‬
‫הפ"ע‪ :‬הוראת פיקוד עליון‪.‬‬
‫החש"ץ או החוק‪ :‬חוק השיפוט הצבאי‪ ,‬התשט"ו‪ .1955-‬בחוק זה‪ ,‬אשר חוקק על‪-‬ידי הכנסת‪ ,‬נקבעה‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬סמכות המפקדים לשפוט בדין המשמעתי וכן נקבעו העבירות הצבאיות בגינן ניתן לשפוט‪.‬‬
‫טופס תלונה ודיון (טופס ‪ :)630‬טופס שעל גביו מוגשת תלונה בדמ"ש‪ ,‬וקצין השיפוט מתעד בו את כל שלבי‬
‫הדיון‪.‬‬
‫יום מנוחה‪ :‬שבתות‪ ,‬מועדים וחגי מדינה רשמיים‪ ,‬כמשמעותם בהפ"ע ‪" – 7.0101‬שבתות ומועדי ישראל"‪.‬‬
‫מבחן דמ"ש‪ :‬מבחן בקיאות בנושא הדין המשמעתי‪ .‬מבחן הדמ"ש יתקיים לאחר מעבר השתלמות בנושא‬
‫הדין המשמעתי‪ ,‬בהתאם לקביעת בית הספר למשפט צבאי של הפרקליטות הצבאית‪.‬‬
‫ימ"ח‪ :‬ימי מחבוש‪.‬‬
‫מ"פ ביחידה לוחמת‪ :‬קצין בדרגת סרן שהוא מפקד פלוגה ביחידה לוחמת או בעל מינוי לתפקיד מקביל‬
‫בזרועות האוויר והים ‪ -‬הכול לפי רשימה שיקבע רמ"ט אכ"א בתיאום עם הפצ"ר או סגנו‪.‬‬
‫נידון או נאשם‪ :‬מי שהוגשה נגדו תלונה בדמ"ש‪.‬‬
‫פ"מ‪ :‬פקודת מטכ"ל‪.‬‬
‫פצ"ר‪ :‬הפרקליט הצבאי הראשי‪.‬‬
‫הפקודה‪ :‬פקודת מטכ"ל ‪" – 07.102‬דין משמעתי"‪.‬‬
‫קצין שיפוט‪ :‬קצין בדרגת כתף סגן ומעלה‪ ,‬שעבר בהצלחה מבחן דמ"ש לפני קבלת דרגתו הנוכחית‪.‬‬
‫קצין שיפוט בכיר (קש"ב)‪ :‬קצין שיפוט בדרגת כתף רס"ן ומעלה או קצין שיפוט שהוא "מ"פ ביחידה‬
‫לוחמת" (ראה הגדרה לעיל)‪.‬‬
‫קצין שיפוט זוטר (קש"ז)‪ :‬קצין שיפוט שאינו קצין שיפוט בכיר‪.‬‬
‫קצין שיפוט בכיר ממונה ("קש"ב ממונה")‪ :‬כל אחד מהקש"בים המפורטים להלן רשאי לשמש כקש"ב‬
‫ממונה ובלבד שהוא בדרגת רס"ן לפחות ושלעניין העברת דיון ‪ -‬דרגתו אינה נמוכה מדרגת קצין השיפוט‬
‫שממנו הועבר הדיון; ולעניין דיון בערר ‪ -‬דרגתו אינה נמוכה מדרגת קצין השיפוט שפסק בתלונה‪:‬‬
‫קש"ב המשמש כמפקדו של קצין השיפוט שדן בתלונה‪.‬‬ ‫•‬

‫מפקד מפקדה ממונה‪ ,‬סגנו או ראש מטהו – לגבי קצין שיפוט ביחידת רישום הכפופה לאותה‬ ‫•‬
‫מפקדה‪.‬‬

‫קצין כוח האדם הזרועי לגבי קצין שיפוט ביחידה הכפופה למפקדתו‪.‬‬ ‫•‬

‫‪8‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הקמצ"ר או סגנו – לגבי קצין שיפוט במשטרה צבאית‪ ,‬הדן חייל המוצב בחמ"ץ‪ ,‬ושכפוף פיקודית‬ ‫•‬
‫לקש"ב שאינו מוצב בחמ"ץ‪.‬‬

‫הקרפ"ר או סגנו – לגבי קצין שיפוט שהוא רופא‪ ,‬הדן רופא בעבירה של רשלנות מקצועית או אי‪-‬‬ ‫•‬
‫קיום הוראה מקצועית של הקרפ"ר‪.‬‬

‫מפקד מיטב או רע"ן תגבורת המילואים במיטב – לגבי קש"ב הנמנה על יחידה מחוץ לצבא (ימ"ל)‪,‬‬ ‫•‬
‫אם אין באותה יחידה קש"ב ממונה‪.‬‬

‫קצין כוח האדם הזרועי או מפקד מתקן כליאה – לגבי קש"ב שדן כלוא‪ ,‬השייך לזרוע או למתקן‬ ‫•‬
‫הכליאה בהתאמה‪ ,‬בגין עבירה שעבר לפני כליאתו‪.‬‬

‫שירות ביחידה‪ :‬חייל ייחשב כמשרת ביחידה אם התקיים בו אחד מהתנאים האלה‪:‬‬
‫הוא מוצב בה‪.‬‬ ‫•‬

‫הוא מסופח אליה‪.‬‬ ‫•‬

‫הוא מצוי בהליכי קליטה אליה‪.‬‬ ‫•‬

‫‪1‬‬
‫הוא נסמך אליה‪.‬‬ ‫•‬

‫הוא עובד בשירות הצבא או בשליחות הצבא ביחידה‪.‬‬ ‫•‬

‫הוא קיבל מהיחידה נשק כדי להחזיקו‪ ,‬לפי תעודת הרשאה‪ ,‬לפי סעיף ‪5‬ב(ג) לחוק כלי הירייה‪.‬‬ ‫•‬

‫הוא אסיר הנמצא ביחידה לצורך עבודה צבאית‪.‬‬ ‫•‬

‫הוא כלוא השוהה במתקן כליאה וקצין השיפוט משרת באותו מתקן הכליאה‪.‬‬ ‫•‬

‫שכ"ט‪ :‬שכר טוראי‪ .‬סכום כסף‪ ,‬הקבוע כשכר היסוד של חייל בדרגת טוראי בשירות חובה‪ ,‬בזמן ההליך‬
‫המשמעתי‪.‬‬
‫שמ"פ‪ :‬שירות מילואים פעיל‪.‬‬
‫תב"ן‪ :‬תקופה בלתי נמנית לעניין משך השירות‪.‬‬

‫תרשים שלבי ניהול הליך הדין המשמעתי מופיע בנספח א'‬

‫‪ 1‬הסמיכות רלוונטית לעניין עבירות הפוגעות במשטר ובמשמעת של היחידה אליה החייל סמוך; בטרם שיפוטו של החייל‪ ,‬יש‬
‫לעדכן את יחידת האם שלו בדבר הכוונה לשפטו‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫עקרונות יסוד לשפיטה בדין משמעתי‬ ‫‪1.2‬‬

‫הליך הדין המשמעתי (דמ"ש) מתקיים‪ ,‬ככלל‪ ,‬במסגרת היחידה‪ ,‬בפני מפקד‪ ,‬שפועל לעניין זה כקצין שיפוט‪.‬‬
‫בדמ"ש אין לחייל זכות ייצוג משפטי‪ ,‬הקיימת לנאשמים בבתי משפט ובבתי דין צבאיים‪ .‬על קצין השיפוט‬
‫מוטלת החובה לוודא קיומו של הליך הוגן ולהקפיד על מתן זכויות לנאשמים הנידונים בפניו‪.‬‬

‫בין הכללים החשובים שנקבעו בחוק ובפקודה להשגת מטרה זו‪:‬‬

‫מתן הזדמנות לנאשם לפרט את גרסתו‪.‬‬ ‫▪‬

‫בחינה עניינית והוגנת של הראיות המובאות במסגרת ההליך‪ ,‬טרם הכרעה בשאלת אשמתו של‬ ‫▪‬
‫הנאשם‪.‬‬
‫אם הנאשם כופר באשמה‪ ,‬קצין השיפוט צריך לשמוע עדים רלוונטיים או להביא ראיות להוכחת‬ ‫▪‬
‫אשמתו של הנאשם‪.‬‬
‫קצין השיפוט אינו רשאי להסתמך בהרשעתו על ראיה בכתב שהנאשם חולק על תוכנה (כגון‪:‬‬ ‫▪‬
‫הוראת פרקליט‪ ,‬תחקיר‪ ,‬דו"ח מ"צ)‪.‬‬
‫חובה לנמק את ההחלטה להרשיע‪/‬לזכות את הנאשם וכן לנמק את הסיבות לעונש שהוטל על‬ ‫▪‬
‫הנאשם‪.‬‬
‫מידתיות ‪ -‬הטלת עונש שיהיה הולם את העבירה ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם ולאו‬ ‫▪‬
‫דווקא העונש המירבי האפשרי‪.‬‬
‫קצין השיפוט נדרש להקפיד על ניהול הליך הוגן בייחוד נוכח מבנהו המיוחד של הליך השיפוט המשמעתי‪:‬‬

‫לרוב קצין השיפוט הוא מפקדו של הנאשם ולעיתים הוא גם הגורם שמגיש את התלונה (או בעל‬ ‫•‬
‫תפקיד הכפוף לו) וגם עד לביצוע העבירה‪ .‬במצב כזה קצין השיפוט נדרש לברר את התלונה ולחקור‬
‫את הנאשם‪.‬‬

‫הנאשם אינו מיוצג ע"י עו"ד בהליך המשמעתי‪.‬‬ ‫•‬

‫הנאשם כפוף למפקד כפיפות מוחלטת בחייו הצבאיים‪ ,‬לפני המשפט‪ ,‬בעת המשפט ולאחריו‪.‬‬ ‫•‬

‫לאור האמור‪ ,‬על קצין השיפוט להיות בקיא בכללי הדין המשמעתי טרם ניהול ההליך ולהימנע מהלפעיל את‬
‫סמכויותיו על רקע שיקולים שאינם ענייניים‪.‬‬
‫אחת הערובות לשיפוט הוגן ולהבטחת שמירה על זכויותיהם של החיילים היא הקפדה על קיום כללי הדין‬
‫המשמעתי‪ ,‬כפי שהם מפורטים בפקודה ובהתאם לדגשים הרשומים בטופס ‪.630‬‬
‫הפצ"ר וסגנו אמונים על הפיקוח המשפטי על הליכי הדין המשמעתיים בצה"ל ובסמכותם להורות על ביטול‬
‫ההליכים או המרת העונש שהוטל בהם‪ ,‬כמפורט בפסקה ‪ .11‬מדור הדין המשמעתי שבפרקליטות הצבאית‬
‫מסייע לפצ"ר ולסגנו בהפעלת סמכויות אלה‪.‬‬
‫הליכי הדין המשמעתיים וההחלטות הקשורות בהם מהווים החלטות מנהליות‪ ,‬הכפופות לביקורת שיפוטית‪.‬‬
‫בשל כך‪ ,‬כל החלטה של מפקד בהליך משמעתי יכולה להגיע לביקורת של בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ)‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪ ,‬התשנ"ב‪ ,1992-‬קובע כי ניתן לפגוע בזכויות יסוד של המשרתים בצה"ל‪,‬‬
‫אלא לפי חוק‪ ,‬לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות‪.‬‬
‫כלומר גם כאשר מוצדק לפגוע בזכויותיו הבסיסיות של החייל‪ ,‬כגון זכותו לחירות או זכותו לקניין‪ ,‬יש‬
‫להקפיד שהפגיעה תהיה הכרחית ומזערית לצורך השגת המטרה העונשית‪.‬‬

‫כך לדוגמה‪ ,‬נקבע בבג"ץ פילנט‪ 2‬כי מקום בו נאשם כופר באשמה‪ ,‬קצין השיפוט חייב לזמן עדים‪ ,‬וכי לא‬
‫ניתן להסתמך על ראיות בכתב שהנאשם חולק על תוכנן‪ ,‬כגון תחקיר‪ ,‬על מנת להרשיע את הנאשם‪.‬‬

‫בתיקון שנערך לפקודה בחודש יוני ‪ 2020‬נקבע כי קצין השיפוט רשאי להסתמך על ראיה בכתב שהיא פלט‬
‫ממוכן של מידע ממערכות צה"ל (כגון‪ :‬נתונים ממערכת ה‪ cpr-‬לניהול התיק הרפואי; נתונים ממערכת ה‪-‬‬
‫‪ crm‬לניהול נתונים; נתונים ממערכת התיק האישי וכיוצא באלה) וכן על פלט ממוכן של מידע שהתקבל‬
‫מרשות ציבורית אחרת‪ .‬זאת‪ ,‬גם אם הנידון חולק על תוכן ראיה זו ומבלי לזמן עד שיוכיח את תוכן הראייה‪.‬‬

‫‪ 2‬בג"ץ ‪ 266/05‬פילנט נ' סגן הפרקליט הצבאי הראשי‬

‫‪11‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫עבירות הניתנות לשיפוט בדמ"ש‬ ‫‪.2‬‬

‫כללי‬ ‫‪2.1‬‬

‫להלן‪3:‬‬ ‫ניתן לשפוט בדין משמעתי רק על העבירות המפורטות‬

‫עבירות צבאיות‪ ,‬שנקבעו בחש"ץ‪ ,‬כמפורט בפסקה ‪ 2.2‬להלן‪.‬‬ ‫▪‬
‫עבירות תנועה אשר בוצעו בכלי רכב צבאי או במחנה צבאי‪ ,‬למעט שורה של עבירות שיפורטו‬ ‫▪‬
‫בפסקה ‪ 2.3‬להלן‪ .‬השיפוט בדמ"ש בגין עבירות תנועה יהיה בפני "קצין שיפוט מוסמך" (קצין‬
‫שיפוט בדרגת סא"ל‪ ,‬לפחות‪ ,‬או קצין שיפוט בדרגת רס"ן הנושא מינוי סא"ל)‪.‬‬
‫עבירות בגין מעשים המהווים פגיעה על רקע מיני – יידונו בפני קצין שיפוט בדרגת אל"ם‬ ‫▪‬
‫לפחות‪ ,4‬שהוא משפטן או שעבר הכשרה מיוחדת‪ ,‬כקבוע בפ"מ ‪.33.0145‬‬
‫עבירות על תקנות שירות ביטחון‪ ,‬העוסקות בחובות אנשי מילואים שאינם בשמ"פ‪.‬‬ ‫▪‬
‫עבירות על חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)‪ ,‬התשנ"ד‪ 1994-‬או על חוק צער בעלי חיים‬ ‫▪‬
‫(ניסויים בבעלי חיים)‪ ,‬התשנ"ד‪.1994-‬‬
‫עבירות על חוק שירות הציבור (הצהרת הון)‪ ,‬התשע"ז‪.2016-‬‬ ‫▪‬

‫יש לשים לב‪ ,‬כי עבירות מסוימות ניתנות לשיפוט בפני קש"ב מיוחד בלבד‪ ,‬כמפורט בפסקה ‪ 4.2‬להלן‪.‬‬

‫‪ 3‬יודגש כי ניתן לשפוט בדמ"ש אך ורק אם לא נפתחה בפרשה הנדונה חקירת מצ"ח ואם לא קיימת חובה לדווח למצ"ח לפי‬
‫פ"מ ‪.33.0304‬‬
‫‪ 4‬אם הנאשם הוא בדרגת סא"ל ומעלה ‪ -‬יהיה קצין השיפוט בדרגת תא"ל לפחות‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫שיפוט בגין עבירות צבאיות המעוגנות בחש"ץ‬ ‫‪2.2‬‬

‫חוק השיפוט הצבאי (חש"ץ) קובע עבירות שונות‪ .‬לצד כל עבירה קבוע בחש"ץ עונש מקסימום‪ ,‬אותו מוסמך‬
‫בית הדין הצבאי להטיל לאחר הרשעת נאשם בעבירה‪ .‬לעונש המקסימום אין קשר לענישה בדמ"ש‪ ,‬אולם‬
‫החש"ץ קובע‪ ,‬כי ניתן לשפוט בדמ"ש אך ורק בגין עבירות‪ ,‬שעונשן המקסימאלי אינו עולה על ‪ 3‬שנות מאסר‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬קובעות פקודות הצבא הגבלות נוספות‪.‬‬
‫טבלת העבירות הנתונות לשיפוט בדין משמעתי מפורטת בנספח ג'‪.‬‬
‫להלן רשימת עבירות נפוצות שניתנות לשיפוט בדמ"ש‪:‬‬

‫ס' ‪ 58‬לחש"ץ ‪ -‬נטישת משמרת (שלא נוכח האויב) ‪ -‬אלא אם כן מדובר בזקיף‪.‬‬ ‫•‬

‫ס' ‪ 61‬לחש"ץ ‪ -‬אלימות כלפי חייל – בתנאי שלא נגרמה פציעה שפגעה בכושר עבודתו של החייל‬ ‫•‬
‫לתקופה ארוכה משבעה ימים ובתנאי שלא נגרמה לחייל חבלה חמורה‪.‬‬

‫ס' ‪ 62‬לחש"ץ ‪ -‬איום ועלבונות כלפי מפקד‪ :‬חייל שאיים על מפקד או העליבו‪ ,‬או עשה מעשה אחר‬ ‫•‬
‫הפוגע בכבודו או במעמדו כמפקד – בתנאי שהאיום לא נעשה תוך שימוש בנשק חם או קר‪.‬‬

‫ס' ‪ 68‬לחש"ץ ‪ -‬חריגה מסמכות‪ :‬חייל שחרג במזיד מן הסמכויות שניתנו לו לביצוע תפקידו בצבא‪.‬‬ ‫•‬

‫ס' ‪ 70‬לחש"ץ ‪ -‬גרימת נזק לרכוש על ידי חריגה מסמכות‪.‬‬ ‫•‬

‫ס' ‪ 71‬לחש"ץ ‪ -‬קצין שיפוט שחרג מסמכותו‪ :‬חייל שחרג מסמכותו על ידי שפעל כקצין שיפוט‪ ,‬בין‬ ‫•‬
‫שהוא קצין שיפוט ובין שהוא מתחזה כקצין שיפוט‪.‬‬

‫ס' ‪(77‬א)(‪ )1‬לחש"ץ ‪ -‬הוצאת רכוש מרשות הצבא ‪ -‬בתנאי ששווי הרכוש אינו עולה על ‪ 10‬שכ"ט‪.‬‬ ‫•‬

‫ס' ‪ 80‬לחש"ץ ‪ -‬אי שמירתו של רכוש צבאי‪ :‬חייל שלא נקט במועד הנכון בכל האמצעים הסבירים‬ ‫•‬
‫כדי לשמור מנזק‪ ,‬מקלקול או מאבדן כל רכוש צבאי שהגיע לרשותו או שהוא אחראי לו בדרך אחרת‪,‬‬
‫בין אם ניזוק הרכוש‪ ,‬נתקלקל או אבד ובין אם לאו – בתנאי שלא מדובר בנשק‪ ,‬תחמושת או מכשירי‬
‫קשר ואופטיקה‪ ,‬שסיווגם "סודי" או "סודי ביותר"‪.‬‬

‫ס' ‪ 82‬לחש"ץ ‪ -‬נטילת ציוד ואספקה או עיכובם שלא כדין‪ :‬חייל שנטל ציוד או אספקה של הצבא‬ ‫•‬
‫לצורך יחידה שהציוד או האספקה לא היו מיועדים לה‪ ,‬או שעיכב שלא כדין ציוד או אספקה של‬
‫הצבא‪.‬‬

‫ס' ‪ 84‬לחש"ץ ‪ -‬גניבה מחייל‪ :‬חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין‪ ,‬מרשות חייל אחר כסף או רכוש אחר‬ ‫•‬
‫‪ -‬בתנאי ששווי הרכוש אינו עולה על ‪ 10‬שכ"ט‪.‬‬

‫ס' ‪ 85‬לחש"ץ ‪ -‬שימוש בלתי‪-‬חוקי בנשק‪ :‬חייל אשר ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות‬ ‫•‬
‫נאותים נשא נשק‪ ,‬טיפל בו או השתמש בו באופן אחר ‪ -‬בתנאי שלא מדובר באחד המקרים הבאים‪,‬‬
‫בהם יש חובה לפתוח בחקירת מצ"ח‪.‬‬
‫‪ o‬פציעת אדם‪.‬‬
‫‪ o‬איום בנשק כלפי אדם‪.‬‬
‫‪ o‬יצירת סיכון מכוון לאדם על ידי הפניית קנה הנשק לעברו‪ ,‬תוך טעינת הנשק‪ ,‬דריכתו‪,‬‬
‫פתיחת הנצרה או לחיצה על ההדק‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ o‬ירי שלא כדין בנשק (כגון‪" :‬מטווח פרטי" או ציד‪ ,‬וכן ירי "פילטרים")‪.‬‬

‫ס' ‪ 94‬לחש"ץ ‪ -‬היעדר מן השירות שלא ברשות‪ :‬חייל שנעדר משירותו בצבא‪ ,‬או מהמקום שהוא‬ ‫•‬
‫חייב כדין להימצא בו אותה שעה‪ ,‬אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר לכך‪.‬‬
‫כשמדובר בהיעדרות שמשכה מעל ‪ 24‬שעות‪ ,‬סמכות השיפוט נתונה לקש"ב בדרגת רס"ן ומעלה‪.‬‬

‫יודגש כי אין לשפוט בדמ"ש ללא הוראת פרקליט‪ ,‬במקרים הבאים‪:‬‬

‫נעדרים משירות סדיר (פ"מ ‪:)31.0513‬‬
‫היעדרות מעל ‪ 30‬יום‪ ,‬אם סך כל תקופות ההיעדרות של החייל מן השירות (לרבות ההיעדרות‬ ‫▪‬
‫הנוכחית) עולה על ‪ 100‬יום‪.‬‬
‫אם החייל טרם נקלט ליחידה סדירה ועודנו מצוי ביחידת "מיטב"‪ ,‬העדרותו למעלה מ‪ 30-‬ימים וסך‬ ‫▪‬
‫ימי ההיעדרות עולה על ‪ 180‬ימים מיחידת "מיטב" (לאחר גיוסו) כולל העדרותו הנוכחית‪ .‬והורשע‬
‫טרם היעדרותו הנוכחית בגין השתמטות משירות בבית דין צבאי‪.‬‬
‫אם החייל טרם גויס לשירות והשתמט למעלה משנה וחצי ממועד גיוסו‪.‬‬ ‫▪‬
‫אם מדובר בנגד או בקצין בשירות חובה ‪ -‬היעדרות מעל ‪ 30‬יום‪ ,‬אם סך כל תקופות היעדרותו מן‬ ‫▪‬
‫השירות (לרבות ההיעדרות הנוכחית) עולה על ‪ 60‬יום‪.‬‬
‫אם מדובר בקצין בשירות קבע שנעדר מן השירות ללא רשות‪.‬‬ ‫▪‬

‫נעדרים משירות מילואים (פ"מ ‪:)31.0521‬‬

‫חייל שנפקד מן השירות למעלה משנתיים‪ ,‬לאחר שלא נענה לצו קריאה לשירות מילואים פעיל ל‪5-‬‬ ‫▪‬
‫ימים לפחות‪.‬‬
‫חייל שנפקד מן השירות כאשר זומן על‪-‬פי צו חירום‪.‬‬ ‫▪‬

‫ס' ‪94‬א לחש"ץ ‪ -‬איבוד קשר‪ :‬איש מילואים אשר לא יצר קשר עם יחידתו במשך ‪ 18‬חודשים ומעלה‪.‬‬ ‫•‬

‫ס' ‪ 101‬לחש"ץ ‪ -‬התחלּות‪ :‬חייל שהעמיד פני חולה או בעל מום בכוונה לפסול את עצמו לשירות או‬ ‫•‬
‫למילוי תפקיד‪.‬‬

‫ס' ‪ 105‬לחש"ץ ‪ -‬עבירה במסמכים צבאיים‪ :‬מסירת מידע כוזב במסמך הנוגע לצבא‪.‬‬ ‫•‬

‫ס' ‪ 121‬לחש"ץ ‪ -‬בריחה ממשמורת‪ :‬חייל שנמצא כדין במשמורת הצבא ונמלט או ניסה להימלט‬ ‫•‬
‫ממנה לפני ששוחרר מאותה משמורת‪ .‬יוער‪ ,‬כי "משמורת" מוגדרת כמחבוש‪ ,‬מאסר או מעצר‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ריתוק אינו מהווה "משמורת"‪ .‬כיוצא בזה‪ ,‬חייל הבורח ממחבוש – עובר שתי עבירות‪ :‬היעדר‬
‫מן השירות שלא ברשות וכן בריחה ממשמורת‪ .‬לעומתו‪ ,‬חייל הבורח מריתוק – עובר עבירה של‬
‫היעדר מן השירות שלא ברשות בלבד‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ס' ‪ 123‬לחש"ץ ‪ -‬אי קיום פקודה‪ :‬חייל שלא קיים פקודה שניתנה לו מאת מפקדו‪ ,‬אלא אם עבר את‬ ‫•‬
‫העבירה תוך פעולה קרבית של יחידתו‪.‬‬

‫ס' ‪ 124‬לחש"ץ ‪ -‬התרשלות‪ :‬חייל שקיים ברשלנות פקודה או הוראה שניתנה לו‪ ,‬או שהתרשל במילוי‬ ‫•‬
‫תפקידו בצבא‪.‬‬

‫ס' ‪ 128‬לחש"ץ ‪ -‬התנהגות פרועה‪ :‬חייל שהשתתף בקטטה‪ ,‬או שהתנהג בצורה פרועה במקום ציבורי‪.‬‬ ‫•‬

‫ס' ‪ 129‬לחש"ץ ‪ -‬התנהגות מבישה‪ :‬חייל שהתנהג התנהגות מבישה‪.‬‬ ‫•‬

‫ס' ‪ 130‬לחש"ץ‪ :‬התנהגות שאינה הולמת‪ :‬חייל בדרגת סמל או בדרגה גבוהה מזו‪ 5‬שהתנהג באופן‬ ‫•‬
‫שאינו הולם את דרגתו או את עמדתו בצבא‪.‬‬

‫ס' ‪ 132‬לחש"ץ ‪ -‬פגיעה במשמעת‪ :‬חייל אשר עשה מעשה או התנהג באופן שפגע או עשוי היה לפגוע‬ ‫•‬
‫בסדר הטוב של הצבא או במשמעתו‪ ,‬ואין המעשה מהווה עבירה צבאית אחרת‪.‬‬

‫ס' ‪ 133‬לחש"ץ ‪ -‬אי קיום הוראות המחייבות בצבא‪ :‬חייל שלא קיים או קיים ברשלנות הוראה‬ ‫•‬
‫מפקודות הצבא‪ ,‬או מפקודות קבע או מפקודות שיגרה‪ ,‬שפורסמו בכתב בהתאם לפקודות הצבא או‬
‫בהתאם לנוהג הצבאי – זולת אם כתוצאה מאי‪-‬קיום ההוראות אבד או נגנב נשק [ס' ‪(62‬א)(‪ )35‬לפ"מ‬
‫‪ ;]33.0304‬מקרה נפוץ של אי‪-‬קיום הוראות המחייבות בצבא‪ :‬עבירות שעניינן הופעה ולבוש‪6.‬‬

‫ס' ‪133‬א לחש"ץ ‪ -‬איסור עבודה‪ ,‬עיסוק או התמחות‪ :‬חייל שבלא היתר על פי פקודות הצבא‪ ,‬או‬ ‫•‬
‫שלא בהתאם לתנאיו‪ ,‬עבד בעבודה או עסק בעיסוק שנהוג לקבל בעבורם שכר‪ ,‬או התמחה התמחות‬
‫מקצועית‪.‬‬

‫יש עבירות בהן ניתן לשפוט בדמ"ש רק אם התקבל אישור מאת פרקליט צבאי‪.‬‬ ‫▪‬
‫יש להדגיש‪ ,‬כי אין לשפוט בדמ"ש‪ ,‬ללא אישור‪ ,‬בעבירות כגון‪ :‬אונס ועבירות מין אחרות;‪ 7‬עבירות‬ ‫▪‬
‫שכתוצאה מהן נגרמה חבלה חמורה או מוות; אלימות כלפי ממלא תפקיד; התעללות; שררה כלפי‬
‫פקודים; הוצאת נשק ואמל"ח מרשות הצבא; אי‪-‬שמירתו של נשק צבאי; בגידה‪ ,‬מרידה‪ ,‬התנהגות‬
‫מחפירה בקשר לפעולות צבאיות והעבירות הקשורות אליהן; ביזה; הטלת מום (פציעה עצמית‬
‫לצורך אי כשירות לתפקיד‪ ,‬למשימה או לשירות בצה"ל)‪.‬‬
‫בכל מקרה של ספק יש להיוועץ בפרקליט הצבאי הרלוונטי או במדור הדין המשמעתי‪.‬‬ ‫▪‬

‫‪ 5‬לא ניתן להעמיד חייל שדרגתו נמוכה מסמל (טוראי או רב"ט) לדין משמעתי בגין עבירת התנהגות שאינה הולמת‪.‬‬
‫‪ 6‬דהיינו‪ ,‬אי קיום ההוראות של‪ :‬פ"מ ‪ ;33.0501‬פ"מ ‪ ;33.0807‬פ"מ ‪ ;30.0106‬הק"א ‪ ;33-05-01‬הק"א ‪.33-06-02‬‬
‫‪ 7‬לגבי שיפוט בהטרדה מינית ראו פסקה ‪ 2.4‬להלן‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫שיפוט בגין עבירות תנועה‬ ‫‪2.3‬‬

‫עבירות תנועה הנתונות לדין משמעתי‬ ‫‪2.3.1‬‬

‫הפרה של חובות מסוימות שנקבעו בתקנות התעבורה‪ ,‬שהנפוצה בהן‪ :‬תקנה ‪(21‬ג) ‪ -‬חובתו של עובר‬ ‫•‬
‫דרך‪" :‬לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות‪ ,‬או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל‬
‫הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב‪ ,‬במטענו‪ ,‬בשיטת בלמיו ומצבם‪ ,‬באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה‬
‫והבחנה בתמרורים‪ ,‬באותות שוטרים בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך‬
‫לה ובמצב הדרך"‪.‬‬

‫הפרה של הוראות שנקבעו בפקודות הצבא‪ ,‬שהנפוצות בהן‪ :‬פ"מ ‪ :7.0201‬בטיחות בדרכים והוראות‬ ‫•‬
‫שימוש ברכב צבאי; פ"מ ‪ :33.0209‬נסיעה מחוץ למסגרת התפקיד; פ"מ ‪ :58.5202‬רישיון נהיגה;‬
‫פ"מ ‪ :58.0205‬מסמכים ברשות הנהג וכרטיס עבודה לרכב; ועוד‪.‬‬

‫ניתן לשפוט בגין עבירות התנועה המפורטות לעיל‪ ,‬אם בוצעו באחד מהמצבים הבאים‪ ,‬היוצרים‬ ‫•‬
‫זיקה לצבא‪:‬‬
‫‪ o‬עבירת התנועה בוצעה במהלך נסיעה ברכב צבאי או בקשר אליו‪.‬‬
‫‪ o‬עבירת התנועה בוצעה בשטח הנתון לשליטתו או לפיקוחו של הצבא‪ ,‬גם אם מדובר ברכב‬
‫אזרחי‪.‬‬
‫‪ o‬עבירת התנועה בוצעה ברכב אזרחי במקום שאינו בפיקוחו או בשליטתו של הצבא ופרקליט‬
‫צבאי הורה להעמיד לדין משמעתי‪.‬‬
‫‪ o‬החייל עבר עבירת תנועה‪ ,‬שלא תוך כדי נסיעה בכלי רכב‪ ,‬בנסיבות שיש להן זיקה לצבא‪.‬‬

‫יש לזכור‪ ,‬כי סמכות השיפוט בעבירות תנועה נתונה לקש"ב מיוחד (בדרגת סא"ל לפחות או בדרגת‬ ‫•‬
‫רס"ן הנושא מינוי סא"ל)‪.‬‬

‫הוראות נוספות הנוגעות לדין המשמעתי בעבירות תנועה מפורטות בפ"מ ‪.07.102‬‬ ‫•‬

‫עבירות תנועה נפוצות הנתונות לשיפוט בדין משמעתי מפורטות בנספח ד'‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ 2.3.2‬עבירות תנועה בהן לא ניתן לשפוט ללא אישור פרקליט‬

‫בעבירות המנויות להלן‪ ,‬חל איסור לשפוט בדמ"ש ללא הוראת פרקליט צבאי או תובע תעבורה צבאי‪ ,‬והן‬
‫יידונו‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בבית הדין הצבאי‪:‬‬

‫אי‪-‬ציות לתמרור "עצור"‪.‬‬ ‫•‬

‫אי‪-‬ציות לתמרור "תן זכות קדימה"‪.‬‬ ‫•‬

‫אי‪-‬ציות לרמזור אדום‪.‬‬ ‫•‬

‫נסיעה במהירות העולה ב‪ 21-‬קמ"ש‪ ,‬לפחות‪ ,‬על המותר בדרך עירונית‪.‬‬ ‫•‬

‫נסיעה במהירות העולה ב‪ 26-‬קמ"ש‪ ,‬לפחות‪ ,‬על המותר בדרך בין‪-‬עירונית‪.‬‬ ‫•‬

‫עקיפה בדרך לא פנויה או תוך חציית קו הפרדה רצוף‪.‬‬ ‫•‬

‫‪16‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫אי‪-‬ציות לתמרור "אין כניסה"‪.‬‬ ‫•‬

‫אי חגירת חגורת בטיחות‪.‬‬ ‫•‬

‫נסיעה שלא בימין הדרך‪.‬‬ ‫•‬

‫פנייה בניגוד להוראות תמרור‪.‬‬ ‫•‬

‫נסיעה בשולי הכביש‪.‬‬ ‫•‬

‫אי ציות לחובת אחיזת הגה בשתי ידיים‪ ,‬תוך אחיזה או שימוש בטלפון נייד‪ ,‬שלא באמצעות‬ ‫•‬
‫דיבורית‪ .‬לרבות‪ ,‬קריאת מסרונים או שליחתם‪.‬‬

‫נהיגה תוך צפייה במסך מולטימדיה המותקן ברכב‪ ,‬למעט תצוגת ניווט‪ ,‬תצוגה המשמשת את צה"ל‬ ‫•‬
‫ותצוגת נסיעה לאחור‪.‬‬

‫שימוש ברכב שלא למטרות הצבא או ללא רשות‪.‬‬ ‫•‬

‫נהיגה בשכרות או נהיגה בהשפעת משקה משכר או סם‪.‬‬ ‫•‬

‫נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רישיון נהיגה אזרחי בכלל או ללא רישיון נהיגה מהסוג המתאים‪.‬‬ ‫•‬

‫נהיגה ברכב לא תקין‪.‬‬ ‫•‬

‫הירדמות או אובדן ריכוז או אובדן שליטה ברכב במהלך נסיעה‪.‬‬ ‫•‬

‫עבירות תנועה נוספות‪ ,‬שגרמו לתאונת דרכים שאינה תאונת דרכים קלה‪ ,‬כהגדרתה בפ"מ ‪8.58.0214‬‬ ‫•‬
‫חייל שקיבל דו"ח עבירת תנועה – אין להעמידו לדמ"ש אלא בהוראת גורמי הפרקליטות הצבאית או‬
‫מדור עבירות במקמצ"ר‪ .‬משניתנה ההוראה – יש לקיים את ההליך המשמעתי תוך ‪ 30‬ימים ולדווח על‬
‫תוצאותיו למדור עבירות במקמצ"ר או לפרקליטות הצבאית‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬תוך ‪ 14‬יום ממועד גמר‬
‫המשפט‪.‬‬

‫"קצין שיפוט מוסמך" בעבירות תנועה‬ ‫‪2.3.3‬‬

‫שיפוט בעבירות תנועה יבוצע על ידי קצין שיפוט בדרגת סא"ל לפחות או בפני קצין שיפוט בדרגת‬ ‫•‬
‫רס"ן הנושא מינוי סא"ל‪.‬‬

‫קצין השיפוט לא ידון חייל בגין עבירת תנועה‪ ,‬אם הוא עצמו שהה בעת ביצוע העבירה ברכב‬ ‫•‬
‫שבאמצעותו או בקשר אליו נעברה העבירה‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫תאונת דרכים קלה ‪ -‬תאונת דרכים ללא נפגעים‪ ,‬שבגינה נגרם לרכב צבאי או לרכוש אחר נזק שאינו עולה על ‪ 12‬שכ"ט‬
‫(כשמדובר ברכב ייעודי של מרכז ההובלה – הנזק אינו עולה על ‪ 35‬שכ"ט)‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫שיפוט בעבירות הטרדה מינית‬ ‫‪2.4‬‬

‫כאשר מתגלה ביחידה מקרה של פגיעה על רקע מיני‪ ,‬יש לפעול לפי הנוהל הקבוע בפ"מ ‪- 33.0145‬‬ ‫•‬
‫"איסור פגיעה על רקע מיני"‪.‬‬

‫במקרה של אירוע פגיעה על רקע מיני‪ ,‬נפגע העבירה יכול לפנות לאחד מן הגורמים הבאים‪ :‬מפקד‬ ‫•‬
‫ישיר‪ ,‬מפקד יחידה או כל מפקד אחר ביחידה; ממונת היוהל"ם היחידתית; גורמי רפואה‪ :‬רופא או‬
‫קב"ן; מהו"ת (מרכז התמודדות ותמיכה)‪ .‬כל גורם שקיבל דיווח על אירוע פגיעה מינית‪ ,‬למעט גורמי‬
‫סגל רפואי בתפקידם זה‪ ,‬מחויב לדווח למהו"ת‪ ,‬למדור למניעת הטרדה מינית ביוהל"ם וכן לגורמים‬
‫נוספים בהתאם להוראות פ"מ ‪.33.0145‬‬

‫נפגע העבירה רשאי לפעול בנוגע לתלונתו על‪-‬פי בחירתו‪ ,‬כמפורט להלן‪ :‬פנייה למהו"ת‪ ,‬הגשת תלונה‬ ‫•‬
‫במצ"ח או במשטרת ישראל (אופן הטיפול להאחר הגשת התלונה ייקבע על‪-‬ידי הפרקליטות‬
‫הצבאית‪ :‬דין פלילי ‪ /‬דין משמעתי ‪ /‬צעדים פיקודיים ‪ /‬סגירת התיק)‪ ,‬הסכמה לטיפול במקרה‬
‫ביחידה‪ ,‬אי נקיטת הליכים‪.‬‬

‫שיפוט בדמ"ש על עבירה שעניינה פגיעה על רקע מיני ייעשה בהוראת פרקליט צבאי או לאחר קבלת‬ ‫•‬
‫אישורו לטיפול יחידתי‪ .‬השיפוט המשמעתי יתבצע בפני קצין שיפוט בדרגת אל"ם לפחות‪ ,‬שהוא‬
‫משפטן או שעבר הכשרה מיוחדת לשיפוט בעבירות פגיעה על רקע מיני‪.‬‬

‫בכל שאלה בעניין זה ניתן לפנות למדור למניעת הטרדה מינית ביוהל"ם בטלפון‪.03-5699004 :‬‬ ‫•‬

‫שיפוט בעבירות שנעברו כלפי אזרחים‬ ‫‪2.5‬‬

‫בדרך כלל‪ ,‬עבירות המבוצעות כלפי אזרחים אינן מטופלות בדמ"ש‪ .‬במקרה של ספק מומלץ להיוועץ‬
‫בפרקליט צבאי‪.‬‬

‫שיפוט בעבירות סמים‬ ‫‪2.6‬‬

‫ככלל‪ ,‬עבירות סמים אינן ניתנות לשיפוט בדמ"ש‪ .‬כך לעניין כלל עבירות הסמים וכלל סוגי הסמים‬
‫המסוכנים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן להעמיד לדין משמעתי בהוראת פרקליט צבאי בגין עבירת סירוב להיבדק לשם‬
‫גילוי שימוש בסמים מסוכנים‪ ,‬לפי סעיפים ‪127‬א ו‪250-‬א לחש"ץ‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫שיפוט בפרשה שמתנהלת או חייבת להתנהל לגביה חקירת מצ"ח‬ ‫‪2.7‬‬

‫אסור לשפוט בדמ"ש על מעשה שהוא חלק מפרשה שמתנהלת לגביה חקירת מצ"ח או בדיקת קבו"ד‪,‬‬
‫אלא באישור פרקליט צבאי‪ .‬כמו‪-‬כן אסור לשפוט בדמ"ש על מעשה שיש לגביו חובה לפתוח בחקירת‬
‫מצ"ח (לפי פ"מ ‪ ,)33.0304‬גם אם זו טרם נפתחה‪.‬‬

‫סייגים לגבי אזרחים עובדי צה"ל‬ ‫‪2.8‬‬

‫ניתן להעמיד לדין משמעתי אע"ץ רק בגין העבירות המפורטות להלן‪:‬‬

‫משמעתי‪9.‬‬ ‫עבירות תנועה הנתונות לדין‬ ‫•‬

‫עבירות של אי שמירת רכוש צבאי‪ ,‬הוצאת רכוש צבאי מרשות הצבא או שימוש ברכוש הצבא שלא‬ ‫•‬
‫למטרות הצבא‪.‬‬

‫עבירות של התרשלות או של אי‪-‬קיום הוראות המחייבות בצבא‪ ,‬ובלבד שהן נוגעות לכללי בטיחות‬ ‫•‬
‫בעבודה או לאי‪-‬שמירת גהות בעבודה‪.‬‬

‫עבירה אחרת שניתן להעמיד אע"ץ לדין בגינה בפני בית דין צבאי‪ ,‬בכפוף להוראת פרקליט צבאי‬ ‫•‬
‫(בעקבות חקירת מצ"ח או בדיקה של קצין בודק)‪.‬‬
‫הגשת תלונה נגד עובדי צה"ל‪ :‬תלונה נגד אע"ץ תוגש על‪-‬ידי קצין או על‪-‬ידי נגד בדרגת רס"ר לפחות‪.‬‬
‫שיפוטם של עובדי צה"ל‪ :‬אע"ץ יישפט בפני קש"ב מיוחד‪ ,‬בדרגת סא"ל ומעלה‪ .‬בהיעדרו לתקופה שמשכה‬
‫עולה על ‪ 7‬ימים או בהיעדר סא"ל ביחידה ‪ -‬יישפט האע"ץ בפני קש"ב בדרגת רס"ן‪.‬‬

‫‪ 9‬ראו פירוט בפסקה ‪ 2.3‬לעיל‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫סייגים לגבי אנשי מילואים שביצעו עבירה כשאינם בשמ"פ‬ ‫‪2.9‬‬

‫ניתן לשפוט איש מילואים על עבירה שביצע בזמן שלא היה בשמ"פ‪ ,‬תוך ‪ 12‬חודשים ממועד ביצוע העבירה‪.‬‬
‫לשם שיפוטו יש לזמנו לשמ"פ‪.‬‬
‫השיפוט יהיה רק על עבירות אלה‪:‬‬

‫גילוי ידיעות (סעיף ‪ 57‬לחש"ץ)‪.‬‬ ‫•‬

‫איבוד קשר עם היחידה (סעיף ‪94‬א לחש"ץ)‪.‬‬ ‫•‬
‫פטור משירות ביטחון במרמה (סעיף ‪ 99‬לחש"ץ)‪.‬‬ ‫•‬
‫הטלת מום (סעיף ‪ 100‬לחש"ץ)‪.‬‬ ‫•‬
‫התחלּות (העמדת פני חולה בכוונה לפסול עצמו לשירות מילואים או למילוי תפקיד) (סעיף ‪101‬‬ ‫•‬
‫לחש"ץ)‪.‬‬
‫השתמטות מפעולה מסוימת (סעיף ‪ 102‬לחש"ץ)‪.‬‬ ‫•‬
‫ענין בעסקה הנעשית על‪-‬ידי הצבא (סעיף סעיף ‪ 104‬לחש"ץ)‪.‬‬ ‫•‬
‫עבירות לגבי בתי דין צבאייים (לא התייצב בפני בית דין צבאי או עזב לפני שקיבל רשות לכך) ( סעיף‬ ‫•‬
‫‪(109‬א)(‪ )1‬לחש"ץ)‪.‬‬
‫התחזות (סעיף ‪ 131‬לחש"ץ)‪.‬‬ ‫•‬
‫אלימות כלפי מפקד (סעיף ‪ 59‬לחש"ץ) או איום ועלבונות כלפי מפקד (סעיף ‪ 62‬לחש"ץ)‪ ,‬אם עשה את‬ ‫•‬
‫המעשה על רקע יחסי פיקוד‪.‬‬
‫התנגדות לפעולה חוקית כלפי חייל הבא לשים אותו במשמורת (סעיף ‪ 64‬לחש"ץ)‪.‬‬ ‫•‬
‫התעללות בחייל (סעיף ‪ 65‬לחש"ץ) אם עשה את המעשה כלפי פקודו‪.‬‬ ‫•‬
‫שימוש בלתי חוקי בנשק שקיבל מטעם הצבא (סעיף ‪ 85‬לחש"ץ)‪.‬‬ ‫•‬
‫הפרת חובה לפי תקנות שירות בטחון (חובות אנשי מילואים) ‪ -‬כגון‪ :‬אי עדכון כתובת‪.‬‬ ‫•‬

‫‪20‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הגשת תלונה‬ ‫‪.3‬‬

‫כללי‬ ‫‪3.1‬‬

‫בפרק זה יפורטו הכללים בדבר הגשת תלונה בדמ"ש‪.‬‬

‫הגשת תלונה בדמ"ש הינה אקט פורמאלי‪ ,‬שבא לידי ביטוי ברישום פרטי הנאשם‪ ,‬פרטי המתלונן ומהות‬
‫התלונה (סעיף העבירה וההתנהגות הספציפית של החייל שמהווה עבירה) על גבי טופס ‪.630‬‬
‫לדוגמא‪ :‬סעיף העבירה "סירוב לקיים פקודה" (ס' ‪ 122‬לחש"ץ)‪ ,‬מהות העבירה‪" :‬בהיותך חייל בצהל סירבת‬
‫לקיים פקודת מפקדך בכך שסירבת לצבוע את משרד הרס"ר"‪.‬‬

‫חשוב להבחין בין הגורמים המוסמכים להגיש תלונה (המפורטים בפסקה ‪ 3.3‬להלן) לבין הגורמים‬ ‫•‬
‫המוסמכים לשפוט (המפורטים בפרק ‪ 4‬להלן)‪.‬‬

‫מגיש התלונה (למעט מפקד ישיר ונגד יחידתי) חייב להיות גבוה בדרגה מהנאשם‪.‬‬ ‫•‬

‫אדם החושד כי חייל עבר עבירה‪ ,‬אך אינו מוסמך להגיש נגד החייל תלונה ‪ -‬רשאי לפנות למפקדו של‬ ‫•‬
‫החייל‪ ,‬אשר יהיה רשאי לטפל במקרה בהתאם לסמכויותיו בפקודה ובהתאם לשיקול דעתו‪ .‬מפקד‬
‫שקיבל פנייה כזו נדרש לעדכן את הפונה בתוצאות הטיפול בתוך ‪ 30‬יום ממועד קבלת הפנייה‪.‬‬

‫הגדרת המונח "חייל המשרת ביחידה"‬ ‫‪3.2‬‬

‫פעמים רבות חלה סמכות הגשת תלונה על "חייל המשרת ביחידה" של מגיש התלונה‪.‬‬

‫מתי נאמר שהחייל "משרת" ביחידה?‬ ‫‪3.2.1‬‬

‫חייל ה"משרת" ביחידה הוא‪:‬‬
‫‪ o‬חייל המוצב ביחידה‪.‬‬
‫‪ o‬חייל המסופח ליחידה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫ליחידה‪ ,‬שעבר עבירה הפוגעת במשטר ובמשמעת של היחידה אליה הוא‬ ‫‪ o‬חייל הסמוך‬
‫סמוך‪ .‬טרם שיפוט החייל נדרש לעדכן את יחידת האם של החייל בדבר הכוונה לשפטו‪.‬‬
‫‪ o‬אע"ץ או עובד בשליחות הצבא ביחידה‪.‬‬
‫‪ o‬אדם שקיבל מהיחידה נשק לפי תעודת הרשאה‪.‬‬
‫‪ o‬אסיר הנמצא ביחידה לצורך עבודה צבאית‪.‬‬
‫‪ o‬כלוא השוהה במתקן הכליאה וקצין השיפוט משרת באותו מתקן כליאה‪.‬‬

‫‪ 10‬סמיכות‪ :‬צירוף זמני של חייל‪ ,‬קבוצת חיילים או יחידת משנה ליחידת רישום אחרת‪ ,‬על מנת שיקבלו ביחידה זו את מנת‬
‫המזון שלהם או שילונו בה‪ ,‬או לכל מטרה אחרת שתיקבע בפקודות הצבא‪ ,‬ללא גריעתם ממצבת היחידה האם ובלי שיתווספו‬
‫למצבת היחידה אליה צורפו‪ .‬תקופת הסמיכות לא תעלה על שלושה ימי עבודה‪ ,‬למעט במקרה של חייל הנספח לר"ם ‪4‬ג‪,‬‬
‫שצורף ליחידה אחרת לצורך השתלמות או אימונים במסגרת תוכנית הקורס‪ .‬כהגדרתה בהוראת קשל"ר ‪" 21.03.16‬נוהלי‬
‫סיפוח‪ ,‬סמיכות‪ ,‬שהייה – שירות סדיר"‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הגורמים המוסמכים להגיש תלונה‬ ‫‪3.3‬‬

‫להלן פירוט הגורמים המוסמכים להגיש תלונה בדין המשמעתי‪.‬‬

‫מפקד הממונה על החייל מבחינה היררכית מוסמך להגיש נגדו תלונה‪ ,‬גם אם דרגתו אינה גבוהה‬ ‫•‬
‫מדרגת החייל‪ 11.‬למשל‪ :‬מפקד קורס נחשב למפקדם של חניכי הקורס‪ ,‬ללא קשר לדרגתם; הממונה‬
‫על האבטחה במחנה נחשב למפקדם של המאבטחים בעת משימת האבטחה‪.‬‬

‫קצין שיפוט ‪ -‬מוסמך להגיש תלונה נגד החיילים הבאים‪ ,‬בתנאי שהם נמוכים ממנו בדרגה‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬חייל המשרת ביחידתו‪ - 12‬בכל עבירה (אם מדובר בקצין שיפוט המשרת במפקדה – הוא‬
‫רשאי להגיש תלונה גם נגד חיילים המשרתים ביחידות הכפופות למפקדה זו)‪.‬‬
‫‪ o‬חייל אשר מצוי במחנה בו משרת הקצין‪ ,‬אשר ביצע עבירה נגד המשטר והמשמעת‪.‬‬

‫קצין בדרגת סג"ם (שהוא‪ ,‬כידוע‪ ,‬אינו קצין שיפוט) ‪ -‬אינו מוסמך להגיש תלונה נגד אף חייל‪ ,‬פרט נגד‬
‫פקודו הישיר‪.‬‬

‫קצין שיפוט בחטיבה מרחבית (חטמ"ר) ‪ -‬נגד חייל המבצע בחטמ"ר משימות אבטחה ותעסוקה‬ ‫•‬
‫מבצעית‪ ,‬שעבר עבירה בעת ביצוע משימות אלה או בקשר אליהן‪.‬‬

‫נגד בכיר‪( 13‬שאינו נגד יחידתי) ‪ -‬נגד כל חייל המשרת ביחידתו‪ ,‬הנמוך ממנו בדרגה‪ ,‬על כל עבירה‪.‬‬ ‫•‬

‫נגד יחידתי מוסמך להגיש תלונה‪:‬‬ ‫•‬

‫‪ o‬נגד כל חייל המצוי במחנה יחידתו (גם אם אינו משרת ביחידתו‪ ,‬וגם אם החייל גבוה ממנו‬
‫בדרגה – למעט מפקד היחידה‪ ,)14‬אשר עבר עבירה הפוגעת במשטר ובמשמעת‪.‬‬
‫‪ o‬נגד כל חייל הנמוך ממנו בדרגה‪ ,‬אשר עבר עבירת הופעה ולבוש או התנהגות פרועה באזור‬
‫שאינו נתון לפיקוחו או לשליטתו של הצבא (כלומר‪ ,‬מחוץ למחנה צבאי‪ .‬למשל‪ :‬בתחנת‬
‫רכבת)‪.‬‬

‫נגד בכיר‪ ,‬מש"ק ש"ג ומש"ק משמעת מוסמכים להגיש תלונה‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬נגד חייל הנמוך מהם בדרגה שעבר עבירה שקצין שיפוט ביחידתם מוסמך לשופטו בגינה‪.‬‬
‫‪ o‬אם הם משרתים במפקדת מחנה רב יחידתי ‪ -‬נגד חייל הנמוך מהם בדרגה‪ ,‬המשרת באחת‬
‫היחידות במחנה‪ ,‬שעבר עבירה נגד המשטר והמשמעת‪.‬‬

‫‪ 11‬ראו סדר הדרגות בצה"ל בנספח ב'‪.‬‬

‫‪ 12‬ראו פסקה ‪ 3.2‬לעיל‪.‬‬
‫‪ 13‬נגד בכיר ‪ -‬נגד בדרגת רס"ר ומעלה‪.‬‬
‫‪ 14‬לרבות מפקדי היחידות הממונות ומפקדי היחידות החונות במחנה רב‪-‬יחידתי‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מפקד מרפאה צבאית או אחראי מרפאה צבאית‪ ,‬וכן מפקד ‪ /‬אחראי מרפאה צבאית אשר מונו על‪-‬‬ ‫•‬
‫ידי קרפ"ר להיות אחראים על מרפאה אזרחית הפועלת מטעם חיל הרפואה ‪ -‬מוסמכים להגיש‬
‫תלונה נגד חייל הנמוך מהם בדרגה‪ ,‬שביצע בתחום המרפאה עבירה נגד המשטר והמשמעת‪.‬‬

‫במבצעי שיפוט מהיר ‪ -‬ראש צוות לאכיפת משמעת יהיה מוסמך להגיש תלונה נגד כל חייל הנתון‬ ‫•‬
‫לסמכותו מכוח תפקיד זה‪ ,‬בכל עבירה הנתונה לשיפוט מהיר‪ ,‬למעט עבירת תנועה (תלונה ביחס‬
‫לעבירת תנועה תוגש על‪-‬ידי שוטר צבאי בלבד)‪.‬‬

‫קצין שיפוט מוסמך להגיש תלונה נגד חייל נמוך בדרגה שעבר עבירה שקצין שיפוט ביחידתו מוסמך‬ ‫•‬
‫לשפוט בגינה‪.‬‬

‫שוטר צבאי רשאי למלא דו"ח עבירה כלפי כל חייל‪ .‬מפקד יחידה‪ ,‬אשר קיבל דו"ח עבירה‪ ,‬יגיש‬ ‫•‬
‫תלונה בהתאם לדו"ח העבירה או יורה לאחר להגיש תלונה כאמור‪.‬‬

‫חובת הזדהות‬ ‫‪3.3.1‬‬

‫חייל חייב להציג את תעודתו הצבאית המזהה‪ ,‬אם נדרש לעשות כן‪ ,‬בפני הגורמים המפורטים להלן‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬שוטר צבאי‪ ,‬שוטר אזרחי או מאבטח שערים‪.‬‬

‫‪ o‬חייל הגבוה ממנו בדרגה; לגבי אע"ץ ‪ -‬בפני מפקדו או בפני קצין‪.‬‬

‫‪ o‬קצין או מש"ק ביטחון מידע‪.‬‬

‫‪ o‬כל גורם נוסף הקבוע בפ"מ ‪( 30.0106‬כולל נהג אוטובוס וכרטיסן רכבת)‪.‬‬

‫‪ o‬כל גורם המוסמך להגיש נגדו תלונה‪ ,‬כמפורט בפסקה ‪ 3.3‬לעיל‪.‬‬

‫המועד להגשת תלונה‬ ‫‪3.3.2‬‬

‫תלונה‪ ,‬שאין מקורה בהוראת פרקליט צבאי או בדו"ח מ"צ‪ ,‬תוגש בהקדם ובסמוך לאחר המועד בו נודע‬
‫לראשונה על ביצוע העבירה‪.‬‬
‫במקרה בו מוגשת התלונה בהוראת פרקליט צבאי או בעקבות דו"ח מ"צ‪ ,‬לא נקבע מועד להגשת תלונה‪ ,‬אלא‬
‫הוגבל פרק הזמן לביצוע השיפוט ל‪ 30-‬ימים מהמועד בו התקבלו ההוראה או הדו"ח ביחידה‪ .‬אם החייל לא‬
‫נשפט בפרק הזמן האמור‪ ,‬תועבר סמכות השיפוט למפקדו של קצין השיפוט‪ ,‬בדרגת אל"ם‪ ,‬לפחות‪ ,‬והוא‬
‫יהיה חייב לדון בתלונה בהקדם‪ ,‬אלא אם פרקליט צבאי יורה אחרת‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫עריכת התלונה‬ ‫‪3.4‬‬

‫בטופס ‪ 630‬יפורטו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הפרטים הבאים‪ :‬תאריך הגשת התלונה; פרטי החייל; מהות המעשה‬ ‫•‬
‫המיוחס לחייל; מועד ביצוע המעשה ומועד גילויו; סעיף העבירה‪.‬‬

‫מי שמוסמך להגיש תלונה‪ ,‬יערוך אותה על גבי טופס ‪ 630‬ויחתום עליה‪.‬‬ ‫•‬

‫ליקוי טכני בעריכת התלונה‪ ,‬לרבות היעדר חתימת המתלונן‪ ,‬לא יפגום בתלונה ולא יביא לפסילת‬ ‫•‬
‫הדיון שיתקיים בה‪ ,‬ובלבד שלא נגרם עקב כך עיוות דין‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬התלונה תהיה תקפה גם אם לא‬
‫נרשם מספרו האישי של הנאשם‪ ,‬אך ניתן לזהותו בוודאות‪.‬‬

‫לגבי כל מעשה עבירה יוגש טופס ‪ 630‬נפרד‪ ,‬אלא אם הורה פרקליט צבאי אחרת‪ .‬אולם‪ ,‬אם החייל‬ ‫•‬
‫עבר מספר עבירות של הופעה ולבוש‪ 15‬בעת ובעונה אחת‪ ,‬יש להגיש נגדו טופס ‪ 630‬אחד‪ ,‬שעניינו אי‬
‫קיום הוראות המחייבות בצבא בנושא הופעה ולבוש‪ ,‬בו יפורטו כלל הליקויים שנמצאו בהופעת‬
‫החייל‪.‬‬

‫לגבי כל פרק זמן רציף של היעדרות מן השירות שלא ברשות תוגש תלונה נפרדת‪ .‬אם החייל נעדר‬ ‫•‬
‫במהלך תקופה רצופה אחת‪ ,‬אך הרצף נקטע לזמן קצר מסיבה מסויימת‪ ,‬ניתן להגיש תלונה אחת‬
‫בגין כל תקופת ההיעדרות רק אם התקבל "אישור רצף" מאת רמ"ד עריקים במקמש"ר‪.‬‬

‫על מעשה עבירה אחד יוגש טופס ‪ 630‬אחד‪ .‬אין לפצל מעשה עבירה אחד ולהגיש בגינו מספר טופסי‬ ‫•‬
‫תלונה נפרדים‪ ,‬אלא אם הורה פרקליט צבאי אחרת‪.‬‬

‫טופס ‪ 630‬יוגש נגד נאשם אחד בלבד‪.‬‬ ‫•‬

‫לקראת הדיון בתלונה‪ ,‬יצרף שליש היחידה לתלונה את כלל המסמכים הנוגעים לתלונה‪ ,‬לרבות דו"ח‬ ‫•‬
‫מ"צ‪ ,‬גיליון התנהגות של הנידון וטופסי ‪ 630‬קודמים בהם הוטל עונש מחבוש מותנה‪.‬‬

‫שליש היחידה נדרש לעדכן את הנאשם‪ ,‬זמן סביר לפני הדיון שנקבע ובאופן שיאפשר לנאשם להיערך‬ ‫•‬
‫לדיון‪ ,‬על כך שהוגשה נגדו תלונה‪ ,‬את תוכנה ואת זכויותיו (עיון בחומר הראיות ובטופס ‪ 630‬וכן‬
‫זכותו לזמן עדים או להציג ראיות מטעמו)‪.‬‬

‫הזנת תלונה‬ ‫‪3.5‬‬

‫מגיש התלונה יערוך את התלונה על גבי טופס ‪ 630‬וימסור אותה לשליש היחידה‪ .‬שליש היחידה יזין‬ ‫•‬
‫את פרטי התלונה במערכת ממוכנת‪.‬‬

‫אם הוגשה תלונה נגד חייל שאינו מיחידתו של שליש היחידה‪ ,‬יודיע האחרון לשליש היחידה של‬ ‫•‬
‫החייל בדבר הגשת התלונה וכן יעדכן אם יש כוונה לשפוט את החייל מחוץ ליחידתו‪.‬‬

‫‪ 15‬דהיינו‪ ,‬אי קיום ההוראות של‪ :‬פ"מ ‪ ;33.0501‬פ"מ ‪ ;33.0807‬פ"מ ‪ ;30.0106‬הק"א ‪ ;33-05-01‬הק"א ‪.33-06-02‬‬

‫‪24‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫סמכויות שיפוט‬ ‫‪.4‬‬

‫קש"ז וקש"ב‪ :‬סמכויות כלליות‬ ‫‪4.1‬‬

‫כקצין שיפוט מוסמך לשמש כל קצין מדרגת סגן ומעלה‪ ,‬בשירות סדיר ובשירות מילואים פעיל‪ ,‬אשר עבר‬
‫בהצלחה השתלמות ומבחן דמ"ש טרם קבלת דרגתו הנוכחית‪.‬‬

‫קצין שיפוט זוטר (קש"ז) – קצין שיפוט בדרגת כתף סגן או סרן (למעט סרן שהוא מ"פ ביחידה‬ ‫•‬
‫לוחמת או בעל מינוי לתפקיד מקביל בזרועות האוויר והים אשר נחשב לקש"ב)‪.‬‬

‫קצין שיפוט בכיר (קש"ב) – קצין שיפוט בדרגת כתף רס"ן ומעלה וכן סרן שהוא מ"פ ביחידה‬ ‫•‬
‫לוחמת או בעל מינוי לתפקיד מקביל בזרועות האוויר והים (הכול לפי רשימה שיקבע רמ"ט אכ"א‬
‫בתיאום עם הפצ"ר או סגנו)‪.‬‬

‫קצין שיפוט בכיר ממונה ("קש"ב ממונה") – כל אחד מהקש"בים המפורטים להלן רשאי לשמש‬ ‫•‬
‫כקש"ב ממונה ובלבד שהוא בדרגת רס"ן לפחות ושלעניין העברת דיון ‪ -‬דרגתו אינה נמוכה מדרגת‬
‫קצין השיפוט שממנו הועבר הדיון; ולעניין דיון בערר ‪ -‬דרגתו אינה נמוכה מדרגת קצין השיפוט‬
‫שפסק בתלונה‪:‬‬
‫‪ o‬קש"ב המשמש כמפקדו של קצין השיפוט שדן בתלונה‪.‬‬
‫‪ o‬מפקד מפקדה ממונה‪ ,‬סגנו או ראש מטהו ‪ -‬לגבי קצין שיפוט ביחידת רישום הכפופה לאותה‬
‫מפקדה‪.‬‬
‫‪ o‬קצין כוח האדם הזרועי לגבי קצין שיפוט ביחידה הכפופה למפקדתו‪.‬‬
‫‪ o‬הקמצ"ר או סגנו ‪ -‬לגבי קצין שיפוט במשטרה צבאית‪ ,‬הדן חייל המוצב בחמ"ץ‪ ,‬ושכפוף‬
‫פיקודית לקש"ב שאינו מוצב בחמ"ץ‪.‬‬
‫‪ o‬הקרפ"ר או סגנו ‪ -‬לגבי קצין שיפוט שהוא רופא‪ ,‬הדן רופא בעבירה של רשלנות מקצועית‬
‫או אי קיום הוראה מקצועית של הקרפ"ר‪.‬‬
‫‪ o‬מפקד מיטב או רע"ן תגבורת המילואים במיטב ‪ -‬לגבי קש"ב הנמנה על יחידה מחוץ לצבא‬
‫(ימ"ל)‪ ,‬אם אין באותה יחידה קש"ב ממונה‪.‬‬
‫‪ o‬קצין כוח האדם הזרועי או מפקד מתקן כליאה ‪ -‬לגבי קש"ב שדן כלוא‪ ,‬השייך לזרוע או‬
‫למתקן הכליאה בהתאמה‪ ,‬בגין עבירה שעבר לפני כליאתו‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מקרים המחייבים שפיטה בפני דרג פיקודי מסויים‬ ‫‪4.2‬‬

‫בעבירות מסוימות ניתנה סמכות שיפוט לקש"ב החל מדרגה מסוימת (ראו נספח ה')‪:‬‬

‫קצין ונגד בכיר יועמדו לדין בפני קש"ב בדרגת רס"ן לפחות‪ ,‬הגבוה מהם בדרגה (כמו‪-‬כן רק קש"ב‬ ‫•‬
‫בדרגת אל"ם ומעלה מוסמך להטיל עליהם עונש מחבוש)‪.‬‬

‫בעבירת היעדר מן השירות שלא ברשות מעל ‪ 24‬שעות ‪ -‬סמכות השיפוט נתונה בידי קש"ב בדרגת‬ ‫•‬
‫רס"ן לפחות‪.‬‬

‫בעבירות ביטחון מידע ומערכות מידע ‪ -‬סמכות השיפוט היא בידי קש"ב בדרגת סא"ל‪ ,‬לפחות‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬שיפוט משמעתי בגין אובדן חומר תקשוב מסווג‪ ,‬לרבות מפתחות הצפנה והזדהות‪ ,‬הק"שים‬
‫ואלפון‪/‬תדירון‪ ,‬שסיווגם "סודי" ומעלה‪ ,‬יהיה בפני קש"ב בדרגת סא"ל‪ ,‬לפחות‪.‬‬
‫‪ o‬שיפוט משמעתי בגין אובדן ציוד מתוקשב מסווג‪ ,‬לרבות ציוד הצפנה צה"לי שסיווגו "סודי"‬
‫ומעלה‪ ,‬יהיה בפני קש"ב בדרגת אל"ם‪ ,‬לפחות‪.‬‬

‫בעבירות תנועה‪ ,‬הנתונות לשיפוט בדמ"ש‪ - 16‬סמכות השיפוט היא בידי קש"ב בדרגת סא"ל‪ ,‬לפחות‬ ‫•‬
‫או בידי קש"ב בדרגת רס"ן הנושא מינוי סא"ל‪.‬‬

‫בעבירה של נסיעה בטרמפים‪ ,‬בעקבות "מבצע מדמה" של מ"צ‪ ,‬סמכות השיפוט היא בידי קש"ב‬ ‫•‬
‫בדרגת אל"ם לפחות (פ"מ ‪.)2.0104‬‬

‫במעשים המהווים פגיעה על רקע מיני‪ ,‬סמכות השיפוט היא בידי קש"ב בדרגת אל"ם לפחות‪ ,‬שעבר‬ ‫•‬
‫הכשרה מיוחדת לכך או שהוא בעל הכשרה משפטית (פ"מ ‪17.)33.0145‬‬

‫בעבירות של אבדן או גרימת נזק למכשיר טלפון נייד צה"לי – סמכות השיפוט נתונה בידי קש"ב‬ ‫•‬
‫בדרגת אל"ם לפחות (פ"מ ‪.)3.0104‬‬

‫הגבלה על סמכות השיפוט כאשר קצין השיפוט נוגע בדבר‬ ‫‪4.3‬‬

‫קצין שיפוט לא ידון חייל הנאשם בעבירה על סעיף ‪ 59‬לחש"ץ (אלימות כלפי מפקד) או על סעיף ‪62‬‬ ‫•‬
‫לחש"ץ (איום ועלבונות כלפי מפקד)‪ ,‬אם המעשים הופנו כלפיו‪ .‬נוכח החשש כי קצין השיפוט לא‬
‫ישפוט באופן אובייקטיבי בשל מעורבתו האישית באירוע‪ ,‬נאסר עליו לערוך את המשפט‪.‬‬

‫קצין שיפוט לא ידון חייל הנאשם בעבירת תנועה‪ ,‬אם הוא עצמו שהה בעת ביצוע העבירה ברכב‬ ‫•‬
‫שבאמצעותו או בקשר אליו נעברה העבירה‪ .‬זאת‪ ,‬בשל היותו מפקד הנסיעה ובשל החשש לניגוד‬
‫עניינים‪.‬‬

‫‪ 16‬ראו פירוט נוסף בפסקה ‪ 2.3‬לעיל‪.‬‬

‫‪ 17‬אם הנאשם הוא בדרגת סא"ל ומעלה ‪ -‬יהיה קצין השיפוט בדרגת תא"ל‪ ,‬לפחות‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫שיפוט חיילים המשרתים ביחידה‬ ‫‪4.4‬‬

‫קצין שיפוט מוסמך לדון חייל שהוגשה נגדו תלונה‪ ,‬בהתקיים כל אלה‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬הקצין גבוה בדרגה אחת‪ ,‬לפחות‪ ,‬מדרגת החייל‪.‬‬
‫‪ o‬הקצין הוא מפקדו של החייל או שמפקד היחידה הסמיך אותו לדון את החייל‪.‬‬
‫השיפוט‪18.‬‬ ‫‪ o‬החייל משרת ביחידה בה מוצב קצין‬
‫‪ o‬נידון שהוא קצין או נגד בכיר יישפט בפני קש"ב בדרגת רס"ן ומעלה‪.‬‬

‫שיפוט במחנות רב‪-‬יחידתיים‬ ‫‪4.5‬‬

‫קצין שיפוט בדרגת רס"ן לפחות‪ ,‬המשמש כמפקד מחנה רב‪-‬יחידתי‪ ,‬או קצין מטה במפקדת המחנה שהוסמך‬
‫על‪-‬ידי מפקד המחנה‪ ,‬מוסמך לשפוט כל חייל המשרת באחת היחידות החונות במחנה‪ ,‬אם החייל עבר בתחום‬
‫המחנה עבירה נגד המשטר והמשמעת‪.‬‬

‫סמכויות שיפוט מיוחדות‬ ‫‪4.6‬‬

‫קש"ב המוצב במפקדת חטמ"ר‪ ,‬במפקדת מחוז או במפקדת תיאום וקישור מוסמך לדון כל חייל‬ ‫•‬
‫הנמוך ממנו בדרגה‪ ,‬המוצב ביחידת של"ת (שירות ללא תשלום)‪ ,‬שמקום שירותו ביישוב הנמצא‬
‫במחוז או במרחב הרלוונטי‪.‬‬

‫קש"ב המשמש כמפקד מתקן צבאי‪ ,‬מוסמך לדון חייל נמוך ממנו בדרגה‪ ,‬אשר נמנה עם יחידת‬ ‫•‬
‫השמירה שהוקצתה לאבטח את המתקן‪ ,‬אם החייל עבר בתחום המתקן עבירה נגד המשטר‬
‫והמשמעת‪ .‬זאת‪ ,‬בתנאי שלא נמצא במתקן באותה העת קצין שיפוט מיחידתו של החייל המוסמך‬
‫לשפוט אותו בגין העבירה‪.‬‬

‫קש"ב שהוא מפקד מרפאה צבאית או סגנו מוסמכים לדון חייל הנמוך מהם בדרגה‪ ,‬אשר עבר עבירה‬ ‫•‬
‫נגד המשטר והמשמעת בתחום המרפאה‪.‬‬

‫קש"ב שהוא מפקד מרפאה צבאית או סגנו‪ ,‬אשר מונה על‪-‬ידי קרפ"ר להיות אחראי על מרפאה‬ ‫•‬
‫אזרחית הפועלת מטעם חיל הרפואה‪ ,‬מוסמכים לדון חייל‪ ,‬אשר עבר עבירה נגד המשטר והמשמעת‬
‫בתחום המרפאה האזרחית‪.‬‬

‫קצין כוח האדם הזרועי מוסמך לדון חייל נמוך ממנו בדרגה‪ ,‬השייך לזרוע אליו הוא משתייך באחד‬ ‫•‬
‫מן המקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ o‬החייל עבר עבירת הופעה ולבוש‪.‬‬
‫‪ o‬החייל לא מילא חובתו להופיע לפני בית דין צבאי כשופט צבאי‪.‬‬
‫‪ o‬מפקד שלא קי ים את חובתו לוודא כי חייל הנתון לפיקודו ימלא אחר זימונו להופיע בפני‬
‫בית דין צבאי כשופט צבאי‪.‬‬

‫‪ 18‬ראו הרחבה לעניין "שירות ביחידה" בפסקה ‪ 3.2‬לעיל‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫שיפוט במבצעי שיפוט מהיר‬ ‫‪4.7‬‬

‫הוראות מיוחדות המסדירות סמכויות שיפוט במבצעי שיפוט מהיר קבועות בסעיפים ‪ 263‬עד ‪ 274‬לפ"מ‬
‫‪.07.102‬‬

‫שיפוט אזרחים עובדי צה"ל‬ ‫‪4.8‬‬

‫בעבירות מסוימות‪ ,‬ניתן לשפוט בדין המשמעתי אע"ץ‪ 19.‬להלן מספר דגשים לעניין שיפוט אע"ץ‪:‬‬

‫תלונה נגד אע"ץ תוגש על‪-‬ידי קצין או נגד בכיר; אע"ץ יישפט בפני קצין שיפוט בדרגת סא"ל ומעלה‬ ‫•‬
‫ובמקרים מסויימים יתאפשר שיפוטו בפני קצין שיפוט בדרגת רס"ן‪.‬‬

‫לא ניתן להטיל על אע"ץ את העונשים הבאים‪:‬‬ ‫•‬

‫‪ o‬ריתוק‪.‬‬
‫‪ o‬הורדה בדרגה‪.‬‬
‫‪ o‬עונש מחבוש ‪ -‬בתקופה שאינה תקופת לחימה‪ ,‬ניתן להטיל עונש מחבוש רק בגין עבירת‬
‫הוצאת רכוש מרשות הצבא או בעבירת שימוש ברכוש הצבא שלא למטרות הצבא‪ .‬בתקופת‬
‫לחימה‪ ,‬ניתן להטיל עונש מחבוש בגין כל עבירה‪.‬‬

‫כללים לעניין הנוהג והטקס בעת ניהול ההליך מפורטים בסעיף ‪ 280‬לפ"מ ‪.07.102‬‬ ‫•‬

‫ניתן לנקוט נגד אע"ץ בהליך של "בירור ותגובה"‪ ,‬בהתאם להוראות פ"מ ‪.41.0707‬‬ ‫•‬

‫שיפוט כלואים‬ ‫‪4.9‬‬

‫סמכות שיפוט משמעתי של כלואים תהא נתונה גם לראש אכ"א (לגבי חיילים כלואים המשרתים בכל יחידות‬
‫צה"ל) לקצין כח האדם הזרועי (לגבי כלואים המוחזקים במתקן הכליאה באותה הזרוע) ולמפקד מתקן‬
‫הכליאה או לסגנו (לגבי אדם הנמצא כדין במשמורת הצבא והכלוא במתקן כליאה הנתון לפיקודם)‪.‬‬

‫‪ 4.10‬שיפוט משפטנים‬
‫קצין בתפקיד משפטן המוצב בפרקליטות הצבאית‪ ,‬ביחידת בתי הדין הצבאיים או ביחידת בתי המשפט‬
‫הצבאיים‪ ,‬יועמד לדין משמעתי רק בפני קצין שיפוט גבוה בדרגה‪ ,‬המוצב בפרקליטות הצבאית‪ ,‬ביחידת בתי‬
‫הדין הצבאיים או ביחידת בתי המשפט הצבאיים‪ ,‬לפי העניין‪ .‬הוראה זו לא תחול אם הקצין מוצב או מסופח‬
‫ליחידה מחוץ ליחידת האם שלו לצורך מעבר קורס או השתלמות שמשכם ‪ 30‬ימים‪ ,‬לפחות‪.‬‬

‫‪ 19‬ראו פירוט בפסקה ‪ 2.8‬לעיל‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ 4.11‬שיפוט חיילי חמ"ץ‬

‫חייל המוצב או המסופח ליחידות חמ"ץ‪ ,‬שדרגתו נמוכה מדרגת סא"ל‪ ,‬יועמד לדין משמעתי רק בפני קצין‬
‫שיפוט המוצב ביחידת חמ"ץ‪ .‬הוראה זו לא תחול אם החייל מוצב או מסופח ליחידה מחוץ לחמ"ץ לצורך‬
‫מעבר קורס או השתלמות שמשכם ‪ 30‬ימים‪ ,‬לפחות‪.‬‬
‫קצין שיפוט המוצב במפקדת חמ"ץ‪ ,‬מוסמך לדון כל חייל נמוך בדרגה‪ ,‬המשרת ביחידת חמ"ץ‪.‬‬

‫‪ 4.12‬שיפוט רופאים‬
‫רופא שהוגשה נגדו תלונה בגין עבירה שביסודה רשלנות מקצועית או אי קיום הוראה מקצועית של הקרפ"ר‪,‬‬
‫יועמד לדין משמעתי רק בפני קש"ב שהוא רופא‪.‬‬

‫‪ 4.13‬מסגרת הזמנים לשיפוט בדמ"ש‬

‫כאן יובהר‪ ,‬מה פרק הזמן שבמהלכו ניתן להתחיל את הדיון בתלונה‪ .‬אם המשפט החל בזמן והופסק באמצע‬
‫(למשל‪ :‬לצורך הבאת עדים רלוונטיים)‪ ,‬המועד הקובע הוא מועד תחילת המשפט‪.‬‬

‫‪ 4.13.1‬מגבלת הזמנים לשיפוט בדין משמעתי‬

‫אם המשפט נערך על‪-‬פי תלונה רגילה (שלא בעקבות הוראת פרקליט או דו"ח מ"צ) ‪ -‬יש לשפוט את‬ ‫•‬
‫החייל בהקדם האפשרי‪ ,‬ולא יאוחר מ‪ 22-‬ימים מהמועד בו התגלתה העבירה‪ .‬בחלוף תקופה זו לא‬
‫ניתן להעמיד את החייל לדין משמעתי‪ ,‬אלא אם אישר זאת פרקליט צבאי (סמכות האישור מוגבלת‬
‫ל‪ 180-‬ימים ממועד גילוי העבירה)‪.‬‬

‫אם המשפט נערך על‪-‬פי הוראת פרקליט צבאי או בעקבות דו"ח מ"צ ‪ -‬יש לשפוט את החייל תוך ‪30‬‬ ‫•‬
‫ימים מהמועד בו התקבלה ביחידה ההוראה לשיפוט או הדו"ח‪ .‬אם החייל לא נשפט תוך ‪ 30‬ימים‪,‬‬
‫תועבר סמכות השיפוט למפקדו של קצין השיפוט‪ ,‬בדרגת אל"ם‪ ,‬לפחות‪ ,‬אשר יהיה חייב לדון בה‬
‫בהקדם‪ ,‬אלא אם כן הורה פרקליט צבאי אחרת‪.‬‬

‫בתקופות שפורטו לעיל לא יימנו תקופות אשר במהלכן לא היה ניתן לשפוט את החייל מסיבות‬ ‫•‬
‫התלויות בו‪ .‬לדוגמה‪ :‬תקופת היעדרות מן השירות‪ ,‬חופשת מחלה‪ ,‬חופשת אבל ועוד‪.‬‬

‫לא ניתן להעמיד חייל לדין משמעתי אם חלפו יותר משלוש שנים ממועד ביצוע העבירה‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ 4.13.2‬עד מתי ניתן לשפוט חייל לאחר השחרור משירות סדיר?‬

‫ניתן לשפוט חייל‪ ,‬שביצע עבירה במהלך שירותו הסדיר‪ ,‬גם לאחר שחרורו מצה"ל ועד ‪ 180‬ימים מן המועד‬
‫בו סיים את שירותו הסדיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאחר שחלפו ‪ 90‬ימים ממועד סיום השירות כאמור‪ ,‬ניתן יהיה להעמידו‬
‫לדין רק באישור פרקליט צבאי‪ .‬חייל זה יועמד לדין משמעתי רק כשהוא בשמ"פ‪.‬‬

‫‪ 4.13.3‬עד מתי ניתן לשפוט חייל מילואים בגין עבירה שבוצעה בשמ"פ?‬
‫ניתן לשפוט חייל מילואים‪ ,‬שביצע עבירה במהלך שמ"פ‪ ,‬תוך שלושה חודשים ממועד סיום השמ"פ‪ .‬חייל זה‬
‫יועמד לדין משמעתי רק כשהוא בשמ"פ‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ 4.13.4‬עד מתי ניתן לשפוט חייל מילואים בגין עבירה שבוצעה שלא במהלך שמ"פ?‬
‫ניתן לשפוט בדין המשמעתי חייל מילואים שעבר עבירה בעת שלא היה בשמ"פ‪ ,‬אך רק בגין עבירות‬
‫מסוימות‪ 20.‬יש לקיים את השיפוט המשמעתי תוך ‪ 12‬חודשים ממועד ביצוע העבירה ורק כאשר החייל‬
‫בשמ"פ‪.‬‬

‫‪ 20‬ראו פירוט בפסקה ‪ 2.9‬לעיל‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הליכים לפני הדיון‬ ‫‪.5‬‬

‫העברת התלונה ביוזמת קצין השיפוט‬ ‫‪5.1‬‬

‫כל קצין שיפוט‪ ,‬שבפניו הובאה תלונה שהוא מוסמך לדון בה‪ ,‬רשאי לעשות אחת מאלה‪:‬‬

‫לדון בתלונה בעצמו‪.‬‬ ‫•‬

‫להעביר את התלונה לדיון בפני קצין שיפוט אחר שהוא קש"ב (בכל שלב לפני או במהלך הדיון‪ ,‬כל‬ ‫•‬
‫עוד לא החליט לזכות או להרשיע)‪.‬‬

‫לבטל את התלונה‪ ,‬ללא דיון בה‪ ,‬אם נוכח שאין מקום להאשמה או אם יש נסיבות אחרות המצדיקות‬ ‫•‬
‫את ביטול התלונה‪21.‬‬

‫קש"ב בדרגת רס"ן ומעלה‪ ,‬שהובאה בפניו תלונה‪ ,‬מוסמך למנות קצין בודק (קבו"ד) לבדיקת‬ ‫•‬
‫העבירה‪ .‬תיק הקבו"ד יועבר לפרקליטות הצבאית לשם קבלת החלטה על המשך ההליכים‪.‬‬

‫העברת התלונה ביוזמת קצין השיפוט ושלא על‪-‬פי בקשת הנאשם‪ ,‬לא פוגעת בזכות הנאשם לבקש‬ ‫•‬
‫את העברת הדיון בתלונה‪22.‬‬

‫ביטול התלונה‬ ‫‪5.2‬‬

‫קצין שיפוט מוסמך לבטל תלונה אם הוא סבור כי אין מקום להאשמה או אם יש נסיבות אחרות‬ ‫•‬
‫המצדיקות את ביטול התלונה‪ .‬עליו לנמק את החלטתו על גבי טופס התלונה‪.‬‬

‫אם דרגת קצין השיפוט נמוכה מדרגת מגיש התלונה הוא אינו מוסמך לבטל את התלונה בעצמו‪,‬‬ ‫•‬
‫אלא צריך לאשר את ביטול התלונה בפני קש"ב בדרגת רס"ן לפחות‪ ,‬שדרגתו גבוהה מדרגת מגיש‬
‫התלונה‪ .‬אם הקש"ב‪ ,‬אליו הועבר ביטול התלונה לאישור‪ ,‬מחליט כי אין מקום לבטל את התלונה‪,‬‬
‫עליו לדון בה בעצמו‪.‬‬

‫על אף האמור לעיל‪ ,‬תלונה שהוגשה בהוראת פרקליט צבאי ‪ -‬לא תבוטל אלא על ידי פרקליט צבאי‪.‬‬ ‫•‬
‫תלונה שהוגשה על‪-‬פי דו"ח מ"צ ‪ -‬לא תבוטל אלא על ידי מדור עבירות במקמצ"ר‪ .‬תלונה שהוגשה‬
‫על‪-‬ידי נגד יחידתי ‪ -‬לא תבוטל אלא על ידי קש"ב בדרגת רס"ן‪ ,‬לפחות‪.‬‬
‫ביטול תלונה על‪-‬ידי קצין שיפוט לא ימנע את האפשרות לחזור ולדון בה‪ ,‬בכפוף לתנאים הבאים‪:‬‬ ‫•‬
‫ניתן אישור פרקליט צבאי מטעמים שיירשמו; טרם חלפו ‪ 90‬ימים ממועד ביצוע העבירה או ממועד‬
‫גילויה‪ ,‬לפי המאוחר‪.‬‬

‫‪ 21‬ביטול התלונה מפורט בפסקה ‪ 5.2‬להלן‪.‬‬

‫‪ 22‬כמפורט בפסקה ‪ 6.4‬להלן‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫זכות העיון של הנאשם בתוכן התלונה ובחומר הראיות‬ ‫‪5.3‬‬

‫יש לעדכן את הנאשם‪ ,‬זמן סביר לפני הדיון שנקבע ובאופן שיאפשר לו להיערך אליו‪ ,‬כי הוגשה נגדו תלונה‬
‫וכן להביא לידיעתו את תוכן התלונה ואת זכויותיו‪ ,‬בהן‪ :‬זכותו לעיין בחומר הראיות ובטופס ‪ 630‬וזכותו‬
‫לזמן עדים ולהציג ראיות מטעמו‪.‬‬

‫אין זכות ייצוג סנגור בהליך משמעתי‬ ‫‪5.4‬‬

‫בהליכי הדין המשמעתי הנידון אינו זכאי לייצוג משפטי‪ .‬לאמור‪ ,‬סנגור אינו רשאי לייצג את הנידון במשפט‬
‫עצמו או לטעון בפני קצין השיפוט‪.‬‬

‫זכות להגיש חוות דעת סנגור‬ ‫‪5.5‬‬

‫הוגשה התלונה בהוראת פרקליט צבאי‪ ,‬יודיע שליש היחידה לנאשם על זכותו לעיין בחוות דעת‬ ‫•‬
‫הפרקליט ובכל חומר הראיות אליו ההוראה המתייחסת ועל זכותו להגיש חוות דעת מטעמו‪ ,‬לרבות‬
‫חוות דעת שהוכנה על‪-‬ידי סנגור צבאי או עורך דין (להלן‪" :‬חוות דעת סנגור")‪.‬‬

‫קצין השיפוט ישאל את הנידון אם הוא מעוניין להגיש לו חוות דעת סנגור‪ .‬אם הנידון מעוניין להגיש‬ ‫•‬
‫חוות דעת‪ ,‬יעוכב הדיון המשמעתי בשבעה (‪ )7‬ימים‪ ,‬לכל היותר‪ .‬קצין השיפוט רשאי לקבוע פרק‬
‫זמן שונה להעברת חוות דעת סנגור לאחר התייעצות עם הפרקליט הצבאי הרלוונטי‪.‬‬

‫אם הנידון הגיש חוות דעת סנגור‪ ,‬תועבר חוות הדעת לעיון הפרקליט הצבאי‪ .‬הפרקליט הצבאי רשאי‬ ‫•‬
‫להעביר את התייחסותו לחוות הדעת בתוך ‪ 14‬ימים‪ ,‬לכל המאוחר‪ ,‬מהיום בו קיבל העתק ממנה‪.‬‬
‫אם הוגשה התייחסות הפרקליט‪ ,‬יועבר לנידון העתק ממנה‪.‬‬

‫הנידון יהיה רשאי להגיש התייחסות נוספת מטעמו‪ ,‬לרבות התייחסות שהוכנה על‪-‬ידי סנגור‪ ,‬אך‬ ‫•‬
‫זאת רק לצורך הבהרת עניין שהתעורר בהתייחסות הפרקליט הצבאי‪ .‬זאת‪ ,‬תוך שבעה (‪ )7‬ימים‪,‬‬
‫לכל המאוחר‪ ,‬מהיום בו קיבל העתק ממנה‪ .‬קצין השיפוט רשאי לקבוע פרק זמן שונה להעברת‬
‫ההתייחסות הנוספת לאחר התייעצות עם הפרקליט הצבאי הרלוונטי‪.‬‬

‫הזכות להגיש חוות דעת סנגור לא קיימת במקרה בו ההליך המשמעתי החל בעקבות תלונה רגילה‬ ‫•‬
‫או בעקבות דו"ח מ"צ‪ .‬כמו‪-‬כן בקשת הנאשם להישפט בפני בית דין צבאי והחלטת הפרקליט הצבאי‬
‫‪23‬‬
‫להחזיר את התלונה לדיון משמעתי לא מקנה לנאשם זכות להגיש חוות דעת סנגור‪.‬‬

‫להרחבה בנושא דין משמעתי בהוראת פרקליט צבאי ראו פסקה ‪.10‬‬ ‫•‬

‫‪ 23‬כמפורט בפסקה ‪ 6.4‬להלן‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מהלך הדיון‬ ‫‪.6‬‬

‫דיון נפרד לכל נאשם ולכל תלונה‬ ‫‪6.1‬‬

‫כל נאשם יידון בהליך נפרד‪ .‬זאת‪ ,‬גם אם מדובר במספר נאשמים בפרשה אחת או בעבירות דומות‪.‬‬ ‫•‬

‫אם הוגשו מספר תלונות נגד נאשם אחד‪ ,‬כל תלונה תידון בנפרד‪ .‬בכל תלונה יובהר לנאשם מה‬ ‫•‬
‫המעשה שבגינו עומד לדין ויעמדו לו כלל זכויותיו‪.‬‬

‫תיעוד הדיון‬ ‫‪6.2‬‬

‫קצין השיפוט יקפיד לתעד את מהלך הדיון בטופס ‪ .630‬בכלל זה‪ ,‬יתעד קצין השיפוט את עיקרי דבריו של‬
‫הנאשם‪ ,‬את דברי העדים שהעידו במשפט ואת פירוט הראיות שהוצגו בדיון‪ ,‬במקום המתאים לכך בטופס‬
‫‪ .630‬אם המקום בטופס ‪ 630‬אינו מספיק‪ ,‬ניתן לצרף אליו דפי פרוטוקול‪ ,‬אשר יהוו חלק בלתי נפרד ממנו‪.‬‬
‫אי‪-‬קיום חובת תיעוד ההליך בצורה מפורטת ככל האפשר‪ ,‬היא פגם בהליך שעשוי להביא לביטולו!‬

‫זיהוי הנאשם והקראת התלונה‬ ‫‪6.3‬‬

‫בתחילת הדיון יזהה קצין השיפוט את הנאשם‪ ,‬יקרא בפניו את פרטי התלונה וישאלו אם הבין אותה‪.‬‬

‫העברת הדיון לבקשת הנאשם‬ ‫‪6.4‬‬

‫קש"ז ישאל את הנאשם‪ ,‬האם הוא מעוניין להישפט בפניו או בפני מפקדו שהוא קש"ב‪ .‬אם הנאשם‬ ‫•‬
‫ביקש להעביר את הדיון בתלונה למפקדו של קצין השיפוט‪ ,‬חובה להיעתר לבקשתו‪ .‬יודגש‪ ,‬כי נאשם‬
‫העומד לדמ"ש בפני קש"ז אינו זכאי לבקש להישפט בפני בית‪-‬דין צבאי‪.‬‬
‫קש"ב ישאל את הנאשם‪ ,‬האם הוא מעוניין להישפט בפניו או בפני מפקדו או בפני בית‪-‬דין צבאי‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬אם הנאשם ביקש להישפט בפני מפקדו של קצין השיפוט – חובה להיעתר לבקשתו‪.‬‬
‫‪ o‬אם הנאשם ביקש להישפט בפני בית דין צבאי‪ ,‬עליו למלא "טופס בקשה להעברת תלונה‬
‫לבית דין צבאי"‪ 24.‬הטופס יועבר למפקדו של הנאשם בדרגת רס"ן לפחות‪ ,‬אשר ירשום את‬
‫התייחסותו לבקשה במקום המיועד לכך ולאחר מכן להחלטת הפרקליט הצבאי הפיקודי‪.‬‬
‫לאחר עיון בבקשה‪ ,‬יחליט הפרקליט האם להורות על הגשת כתב אישום לבית דין צבאי או‬
‫להחזיר את התלונה לשיפוט משמעתי בפני קש"ב אחר‪ .‬ביקש החייל להישפט בפני בית דין‬
‫צבאי אך סירב למלא את הטופס כאמור‪ ,‬יירשם סירובו על גבי הטופס‪.‬‬
‫הנאשם יכול לבקש את העברת הדיון פעם אחת בלבד‪ .‬לפיכך‪ ,‬חייל שהועמד לדמ"ש בפני קצין שיפוט‬ ‫•‬
‫וביקש להישפט בפני מפקדו – אינו זכאי להעברה נוספת (אל מפקדו של הקש"ב או לבי"ד צבאי)‪.‬‬
‫זכות הנאשם לבקש העברה פעם אחת אינה מתבטלת אם קצין השיפוט החליט על העברה‪ ,‬מיוזמתו‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ 24‬נספח ה' לפ"מ ‪07.102‬‬

‫‪33‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫תשובת הנאשם לאשמה‬ ‫‪6.5‬‬

‫קצין השיפוט ישאל את הנאשם‪ ,‬האם הוא מודה באשמה או כופר באשמה‪ .‬אם הנאשם מודה‬ ‫•‬
‫באשמה ‪ -‬חובה להרשיעו‪.‬‬

‫אם הנאשם לא הודה באשמה‪ ,‬יברר קצין השיפוט האם הנאשם מודה בעובדות מסוימות‪ ,‬או שהוא‬ ‫•‬
‫מכחיש לחלוטין את העובדות המפורטות בתלונה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬יחליט קצין השיפוט האם העובדות‬
‫בהן הודה הנאשם מספיקות כדי לקבל החלטה בשאלת אשמתו‪ ,‬או שעליו לשמוע עדים נוספים‬
‫ולבחון ראיות נוספות‪.‬‬

‫אם הנאשם מסרב להשיב לאשמה‪ ,‬יראו את סירובו ככפירה באשמה‪ .‬במקרה זה קצין השיפוט‬ ‫•‬
‫יידרש לשמוע עדויות ולבחון את הראיות הקיימות על מנת להכריע בשאלת אשמתו של הנאשם‪.‬‬

‫העדת עדים ועיון בחומר החקירה או הבדיקה‬ ‫‪6.6‬‬

‫קצין השיפוט חייב לעיין בכל חומר החקירה או הבדיקה שהועבר אליו‪ ,‬גם אם ההליך מתנהל‬ ‫•‬
‫בעקבות הוראת פרקליט צבאי‪ .‬על קצין השיפוט לאפשר גם לנאשם לעיין בחומר החקירה‪ ,‬בהוראת‬
‫הפרקליט הצבאי ובכל חומר רלוונטי אחר המונח בפניו‪.‬‬

‫אם הנאשם כופר באשמה‪ ,‬ישאל אותו קצין השיפוט‪ ,‬מה הן טענותיו‪ .‬כדי להרשיע את הנאשם על‬ ‫•‬
‫אף כפירתו באשמה או בניגוד לטענותיו – על קצין השיפוט לזמן לדיון עדים שיבססו את אשמת‬
‫הנאשם או שיפריכו את טענותיו‪ ,‬אלא אם ניתן לברר את תוכן העדות או הראיה בדרך אחרת‪ ,‬ובלבד‬
‫שהבירור ייערך בפני החייל ושתינתן לו הזדמנות להביא ראיות להגנתו וכן להציג שאלות לעד‪.‬‬

‫ככלל‪ ,‬לא ניתן להרשיע נאשם על סמך עדויות בכתב או ראיות בכתב שהנאשם חולק על תוכנן‪.‬‬ ‫•‬
‫לדוגמה‪ ,‬נאשם העומד לדין על‪-‬פי דו"ח מ"צ והוא חולק על תכנו – לא ניתן להרשיעו על סמך הדו"ח‪,‬‬
‫אלא אך אם השוטר שנתן את הדו"ח יעיד במשפט‪.‬‬

‫על אף האמור לעיל‪ ,‬יש ראיות בכתב שקצין השיפוט רשאי להסתמך עליהן לצורך ביסוס אשמתו‬ ‫•‬
‫של הנאשם‪ ,‬גם אם הוא חולק על תוכנן‪ .‬כך‪ ,‬רשאי קצין השיפוט להסתמך על ראיה בכתב שהיא‬
‫פלט ממוכן של מידע ממערכות צה"ל (לדוגמה‪ :‬נתונים ממערכת ה‪ CPR-‬לניהול התיק הרפואי‪,‬‬
‫ממערכת ה‪ CRM-‬לניהול נתונים או ממערכת התיק האישי וכיו"ב)‪ ,‬או שהיא פלט ממוכן של מידע‬
‫שנתקבל מרשות ציבורית אחרת‪ .‬כלומר‪ ,‬קצין השיפוט יהיה רשאי להסתמך בהרשעת הנאשם על‬
‫ראיות אלה גם אם הנאשם חולק על תוכנן ומבלי לזמן עד כדי להוכיח את תוכן הראיה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הנאשם רשאי לזמן עד או להביא ראיות כדי לסתור ראיות בכתב כאמור‪.‬‬

‫עדויות ישמעו במסגרת ההליך המשמעתי בפני קצין השיפוט ובנוכחות הנאשם‪ .‬במקרים חריגים‬ ‫•‬
‫ובאישור פרקליט צבאי‪ ,‬יהיה ניתן לגבות את העדות באמצעות היוועדות חזותית (‪ )vc‬או באמצעות‬
‫טלפון‪ .‬עדויות אלו יגבו בנוכחות הנאשם ובהתאם ליתר הכללים המפורטים בפקודה‪.‬‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬על קצין השיפוט ליידע את הנאשם על זכותו לזמן עדים רלוונטיים מטעמו‪ .‬אם הנאשם‬ ‫•‬
‫אינו מעוניין להביא עדים להגנתו‪ ,‬יש לציין זאת בטופס התלונה‪.‬‬

‫‪34‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫אם המשפט החל ולא ניתן לשמוע את העדים באותו מועד‪ ,‬ניתן יהיה לדחות את המשך המשפט‬ ‫•‬
‫למועד אחר בפרק זמן סביר‪.‬‬

‫כל תלונה‪ ,‬לרבות תלונה שהוגשה בהוראת פרקליט צבאי‪ ,‬חייבת להתברר במלואה‪ .‬אם הנאשם‬ ‫•‬
‫מודה בחלק מהעובדות‪ ,‬יש לזמן לדיון המשמעתי את העדים הרלוונטיים להוכחת העובדות בהן‬
‫הנאשם כופר‪.‬‬
‫חל איסור מוחלט על קצין השיפוט לשמוע עדויות שלא בנוכחות הנאשם‪ .‬האיסור מתייחס הן לדיון‬ ‫•‬
‫המשמעתי עצמו‪ ,‬בו הנאשם חייב להיות נוכח לכל אורכו‪ ,‬והן לשמיעת עדויות לפני המשפט‪.‬‬

‫קצין שיפוט הדן מספר נאשמים‪ ,‬ויש עד אחד הרלוונטי לכולם‪ ,‬יוכל לשמוע את עדותו פעם אחת‪,‬‬ ‫•‬
‫במרוכז‪ .‬במהלך העדות יהיו נוכחים כל הנאשמים והם יוכלו להציג שאלות לעד‪.‬‬

‫בטרם הכרעת דינו של הנאשם (זכאי או אשם) חייב קצין השיפוט לאפשר לנאשם לומר את דבריו‬ ‫•‬
‫ולתעד אותם בטופס התלונה‪.‬‬

‫דגשים מיוחדים לגבי שיפוט בעבירות הטרדה מינית (פ"מ ‪:)33.0145‬‬

‫▪ רק קש"ב בדרגת אל"ם‪ ,‬לפחות‪ ,‬בעל הכשרה משפטית או שעבר הכשרה מיוחדת לשיפוט בתיקי‬
‫הטרדה מינית שקבעה הפרקליטות הצבאית‪ ,‬מוסמך לשפוט בעבירות הטרדה מינית‪.‬‬
‫▪ אם הנאשם כופר באשמה‪ ,‬על קצין השיפוט לזמן את נפגע העבירה ועדים רלוונטיים אחרים למתן‬
‫עדות‪ .‬נפגע העבירה נדרש להעיד בנוכחות הנאשם‪ .‬לנאשם יש זכות להציג לנפגע העבירה שאלות‪.‬‬
‫▪ במהלך הדיון לא יחקור קצין השיפוט ולא יאפשר חקירה של נפגע העבירה שיש בה משום עלבון‪,‬‬
‫הפחדה‪ ,‬הטעיה או השפלה שאינם לעניין הנידון ואינם הוגנים‪.‬‬
‫▪ קצין השיפוט לא יחקור ולא ירשה חקירה בדבר עברו המיני של נפגע העבירה‪ ,‬אלא אם כן מצא‪,‬‬
‫כי איסור החקירה עלול לגרום לנאשם עיוות דין‪.‬‬
‫▪ קצין השיפוט ינהל את הדיון תוך שמירה על כבודו של נפגע העבירה‪.‬‬

‫‪35‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הכרעת הדין (זיכוי או הרשעה)‬ ‫‪6.7‬‬

‫לאחר דברו של הנאשם יחליט קצין השיפוט‪ ,‬האם לזכות את הנאשם או להרשיעו בעבירה המיוחסת‬ ‫•‬
‫‪25‬‬
‫לו או להרשיעו בעבירה אחרת שהוכחה בדיון‪ .‬קצין השיפוט חייב לנמק את החלטתו‪.‬‬

‫קצין השיפוט רשאי להרשיע את הנאשם בעבירה אחרת מזו שצוינה בטופס התלונה‪ ,‬בהתקיים כל‬ ‫•‬
‫התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ o‬הוא מוסמך לדון גם בעבירה האחרת;‬
‫‪ o‬הוכחה אשמתו של הנאשם בעבירה האחרת;‬
‫לנאשם ניתנה אפשרות סבירה להתגונן מפני העבירה האחרת‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫מהלך הדיון לעניין גזר הדין (לאחר הרשעה)‬ ‫‪6.8‬‬

‫אם קצין השיפוט הרשיע את הנאשם‪ ,‬חובה עליו להטיל על הנאשם עונש‪.‬‬ ‫•‬

‫קצין השיפוט רשאי לשמוע כל עדות ולקבל כל ראייה אשר עשויה לסייע בקביעת העונש‪.‬‬ ‫•‬

‫טרם הטלת העונש‪ ,‬יש לאפשר לנאשם לומר את דבריו לעניין העונש‪ .‬כלומר‪ ,‬במהלך הדיון המשמעתי‬ ‫•‬
‫יש לנאשם שתי הזדמנויות לפרוס את טיעוניו בפני קצין השיפוט‪ :‬פעם אחת‪ ,‬לפני שמחליט קצין‬
‫השיפוט האם לזכותו או להרשיעו‪ ,‬ופעם נוספת לפני שקצין השיפוט גוזר את עונשו (אם החליט‬
‫להרשיעו)‪.‬‬

‫קצין השיפוט נדרש לתעד את עיקרי דברי הנאשם לעניין העונש ואת עיקרי דברי העדים (אם נשמעו‬ ‫•‬
‫עדים נוספים לעניין העונש) על גבי טופס ‪ 630‬ולצרף פרוטוקול במידת הצורך‪.‬‬

‫לפני הטלת העונש‪ ,‬קצין השיפוט יבדוק האם יש לחייל תנאי תלוי ועומד על עבירה דומה והאם‬ ‫•‬
‫התנאי עודנו בתוקף‪.‬‬

‫קצין השיפוט יוודא כי הוא מוסמך להטיל את העונש‪.‬‬ ‫•‬

‫‪26‬‬
‫קצין השיפוט חייב לנמק את החלטתו גם לעניין העונש‪.‬‬ ‫•‬

‫קצין השיפוט יודיע לנאשם את העונש שהטיל עליו‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ 25‬כמפורט בפסקה ‪ 9‬להלן‪.‬‬

‫‪ 26‬כמפורט בפסקה ‪ 9‬להלן‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הודעה לנאשם בדבר זכויותיו עם תום ההליך‬ ‫‪6.9‬‬

‫לאחר הטלת העונש‪ ,‬על קצין השיפוט להודיע לנאשם על זכויותיו‪ ,‬על מנת שיהיה מודע להן ויוכל לממשן‪:‬‬

‫זכות הנאשם לקבל העתק מטופס ‪ 630‬וכן מהפרוטוקול הנלווה (ככל שנרשם כזה)‪.‬‬ ‫•‬

‫זכות הנאשם להגיש ערר‪ ,‬המועד להגשת הערר‪ ,‬והגורם בפניו ניתן לערור‪.‬‬ ‫•‬

‫זכות החייל לבקש את המתקת העונש בפני מי שהוסמך לכך‪.‬‬ ‫•‬

‫זכות החייל לבקש את עיכוב ביצוע העונש‪.‬‬ ‫•‬

‫זכות החייל לפנות אל מדור הדין המשמעתי לבחינת ההליך‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ 6.10‬מסירת העתק מטופס ‪ 630‬לנאשם בתום המשפט‬

‫בתום הדיון‪ ,‬יציע קצין השיפוט לנאשם לקבל העתק מטופס ‪ ,630‬וכן העתק מן הפרוטוקול הנלווה‪ ,‬ככל‬
‫שנרשם כזה‪ .‬אם הנאשם השיב כי אינו מעוניין לקבל העתק מטופס ‪ 630‬הוא יהיה זכאי לקבלו משליש‬
‫היחידה גם לאחר מכן‪.‬‬

‫‪ 6.11‬שינוי הטופס לאחר תום המשפט‬

‫טופס התלונה צריך לשקף בצורה נאמנה את מהלך המשפט והדברים שנאמרו בו‪.‬‬

‫ככלל‪ ,‬חל איסור חמור לערוך כל שינוי או תוספת בטופס התלונה או בטופס הערר לאחר גמר ההליך‬ ‫•‬
‫המשמעתי‪ ,‬למעט החלטה בדבר עיכוב ביצוע העונש‪ .‬אולם‪ ,‬פרקליט צבאי יהיה מוסמך לאשר‬
‫עריכת שינוי על גבי טופס ‪ 630‬בנוכחות הנידון‪ .‬אם מדובר בשינוי טכני או בשינוי שאין בו פגיעה‬
‫בזכויותיו של הנידון‪ ,‬רשאי הפרקליט הצבאי לאשר את עריכת השינוי על גבי טופס ‪ 630‬גם שלא‬
‫בנוכחות הנידון‪.‬‬

‫במקרה בו נערך שינוי בטופס ‪ ,630‬על שליש היחידה לעדכן את החייל על השינוי שנערך בטופס‬ ‫•‬
‫ולהציע לחייל לקבל העתק ממנו‪.‬‬

‫בכל מקרה של ספק ניתן להיוועץ במדור הדין המשמעתי בפרקליטות הצבאית ולפעול בהתאם‬ ‫•‬
‫להנחיות המתקבלות‪.‬‬
‫חשוב! עריכת שינוי בטופס תלונה‪ ,‬בטופס ערר או בפרוטוקול נלווה להליך משמעתי לאחר גמר ההליך‬
‫אסור על פי חוק ועלול להביא להעמדה לדין בעבירות של זיוף מסמכים צבאיים‪.‬‬

‫‪ 6.12‬כללי נוהג וטקס‬

‫מסדר הדין ייערך באוהל המפקד או בחדר‪ ,‬באופן שיאפשר שמירה על פרטיות הנאשם והעדים‬ ‫•‬
‫במהלך הדיון‪.‬‬
‫אם הנאשם מסרב להיכנס למקום בו נערך מסדר הדין‪ ,‬רשאי קצין השיפוט להתיר את עריכת מסדר‬ ‫•‬
‫הדין במקום אחר‪ .‬זאת‪ ,‬בתנאי שהדיון יתנהל באופן מכובד וראוי‪ ,‬שתישמר פרטיות הנאשם‬
‫והעדים‪ ,‬כאמור‪ ,‬ושיוענקו לחייל כלל הזכויות המפורטות בפקודה‪.‬‬

‫כללי הנוהג והטקס במסדר הדין מפורטים בסעיפים ‪ 65‬עד ‪ 71‬לפקודה‪.‬‬ ‫•‬

‫‪37‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ענישה‬ ‫‪.7‬‬
‫סמכויות הענישה של דרגי הפיקוד השונים‬ ‫‪7.1‬‬

‫בטבלה שבפסקה ‪ 7.4‬להלן מפורטים העונשים המירביים שניתן להטיל בדמ"ש בסדר חומרה עולה‪ .‬קצין‬
‫השיפוט יטיל על הנאשם עונש הולם‪ ,‬בהתאם לנסיבות העבירה ולשיקולי הענישה‪ ,‬ולאו דווקא את העונש‬
‫המירבי המותר‪.‬‬
‫גובה הקנס והפיצויים נקבעו לפי שכ"ט – הוא שכר יסוד של טוראי במועד השיפוט‪ ,‬ללא קשר לשכרו של‬
‫הנאשם הספציפי‪.‬‬

‫חובה להטיל עונש בגין כל הרשעה‬ ‫‪7.2‬‬

‫כל הרשעה בדמ"ש מחייבת הטלת עונש כלשהוא‪ .‬מכאן‪:‬‬

‫לא ניתן להרשיע נאשם מבלי לגזור עליו עונש‪.‬‬ ‫•‬

‫לא ניתן להטיל על נאשם פיצויים בלבד‪ ,‬כיוון שפיצויים אינם נחשבים לעונש‪.‬‬ ‫•‬

‫לא ניתן להורות על הפעלת או הארכת תנאי קודם בלבד‪ .‬נוסף להם חייב קצין השיפוט להטיל עונש‬ ‫•‬
‫על העבירה בה הורשע הנאשם בהליך בפניו‪27.‬‬

‫עונש אחד בלבד‪ :‬הכלל וחריגיו‬ ‫‪7.3‬‬

‫הכלל‪ :‬בהליך משמעתי אחד ניתן להטיל עונש אחד בלבד‪.‬‬

‫חריגים לכלל‪:‬‬
‫הבאות‪28:‬‬ ‫ניתן לצרף קנס לעונש אחר בעבירות‬ ‫•‬
‫‪ o‬היעדר מן השירות שלא ברשות (סעיף ‪ 94‬לחש"ץ)‪.‬‬
‫‪ o‬איבוד קשר עם היחידה (סעיף ‪94‬א לחש"ץ) ‪ -‬איש מילואים שלא יצר קשר עם יחידתו‬
‫בהתאם להוראות שקבע שר הביטחון‪.‬‬

‫פסילת רישיון נהיגה צבאי – בעבירות תנועה בלבד‪ ,‬ניתן להטיל פסילת רישיון נהיגה צבאי כעונש‬ ‫•‬
‫עצמאי או לצרפו לכל עונש אחר‪ .‬כזכור‪ ,‬רק קש"ב בדרגת סא"ל‪ ,‬לפחות‪ ,‬או בדרגת רס"ן הנושא‬
‫מינוי סא"ל מוסמך לשפוט בעבירות תנועה‪.‬‬

‫פיצויים – פיצויים אינם נחשבים עונש ולכן לא ניתן להטילם לבדם‪ .‬חובה לצרף לפיצויים עונש‬ ‫•‬
‫בהתאם לסמכות קצין השיפוט‪ .‬הטלת פיצויים מותרת רק מקום בו נגרם נזק לצה"ל או לאדם‪29.‬‬

‫‪ 27‬ראו לעניין זה פסקה ‪ 7.7‬להלן‪.‬‬

‫‪ 28‬סעיף ‪153‬ב(א) לחש"ץ‪.‬‬
‫‪ 29‬ראו לעניין זה פסקה ‪ 7.6.7‬להלן‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪30‬‬ ‫טבלת סמכויות הענישה‬ ‫‪7.4‬‬

‫אל"ם ומעלה‬ ‫סא"ל‬ ‫רס"ן‬ ‫סרן במינוי‬ ‫סגן עד סרן‬

‫מ"פ‬
‫ביחידה‬ ‫דרגת קצין השיפוט‬
‫לוחמת‬
‫ומקביליו‬
‫בזרועות‬ ‫עונשים‬
‫האוויר‬
‫והים‬

‫מוסמך‬ ‫מוסמך‬ ‫מוסמך‬ ‫מוסמך‬ ‫מוסמך‬ ‫התראה‬

‫עד ‪ 35‬ימים‬ ‫עד ‪ 28‬ימים‬ ‫עד ‪ 21‬ימים‬ ‫עד ‪ 21‬ימים‬ ‫עד ‪ 7‬ימים‬ ‫ריתוק‬
‫מוסמךימים‬
‫גכימיימים‬ ‫מוסמך‬
‫ימים‬‫גימים‬ ‫מוסמך‬ ‫מוסמך‬ ‫מוסמך‬ ‫נזיפה‬
‫מוסמך‬ ‫מוסמך‬ ‫מוסמך‬ ‫לא מוסמך‬ ‫לא מוסמך‬ ‫נזיפה חמורה‬

‫‪ 1/3‬שכ"ט‬ ‫‪ 1/3‬שכ"ט‬ ‫‪ 1/3‬שכ"ט‬ ‫‪ 1/6‬שכ"ט‬ ‫‪ 1/6‬שכ"ט‬ ‫קנס לחיילי חובה‬

‫‪ 2‬שכ"ט‬ ‫‪ 2‬שכ"ט‬ ‫‪ 2‬שכ"ט‬ ‫‪ 1‬שכ"ט‬ ‫‪ 1‬שכ"ט‬ ‫קנס לחיילי קבע ומילואים‬

‫קנס לחיילי מילואים –‬
‫‪ 4‬שכ"ט‬ ‫‪ 4‬שכ"ט‬ ‫‪ 4‬שכ"ט‬ ‫‪ 4‬שכ"ט‬ ‫‪ 4‬שכ"ט‬ ‫בעבירות היעדר מן השירות שלא‬
‫ברשות ואיבוד קשר עם היחידה‬
‫עד ‪ 3‬חודשים‬ ‫פסילת רישיון נהיגה צבאי‬
‫עד ‪ 3‬חודשים‬ ‫עד ‪ 3‬חודשים‬ ‫לא מוסמך‬ ‫לא מוסמך‬
‫(במינוי סא"ל)‬ ‫(בעבירות תנועה)‬
‫היעדר מן השירות שלא‬
‫עד ‪ 8‬ימים‬ ‫עד ‪ 6‬ימים‬ ‫עד ‪ 4‬ימים‬ ‫עד ‪ 2‬ימים‬ ‫לא מוסמך‬
‫ברשות עד ‪ 24‬שעות‬
‫עבירת הופעה ולבוש ‪-‬‬
‫לא מוסמך‬ ‫לא מוסמך‬ ‫לא מוסמך‬ ‫לא מוסמך‬ ‫לא מוסמך‬
‫הרשעה ראשונה‬ ‫מחבוש‪31‬‬

‫עבירת הופעה ולבוש ‪-‬‬

‫עד ‪ 8‬ימים‬ ‫עד ‪ 6‬ימים‬ ‫עד ‪ 4‬ימים‬ ‫עד ‪ 2‬ימים‬ ‫לא מוסמך‬
‫הרשעה שנייה ואילך‬
‫כל עבירה אחרת שקצין‬
‫עד ‪ 30‬יום‬ ‫עד ‪ 20‬יום‬ ‫עד ‪ 10‬ימים‬ ‫עד ‪ 5‬ימים‬ ‫לא מוסמך‬
‫השיפוט מוסמך לדון בה‬
‫היה הנידון קצין (בכל דרגה) או נגד בכיר – לא יוטל עליו עונש מחבוש אלא בפני‬
‫קש"ב בדרגת אל"ם לפחות (על‪-‬פי סמכויות הענישה של קצין שיפוט בדרגת אל"ם‬ ‫מחבוש לקצין או לנגד בכיר‬
‫ומעלה בהתאם לעבירה הרלוונטית)‪.‬‬

‫הורדה בדרגה‬
‫(אם דרגת החייל אינה עולה על‬
‫דרגה אחת‬ ‫דרגה אחת‬ ‫לא מוסמך‬ ‫לא מוסמך‬ ‫לא מוסמך‬ ‫סמ"ר‪ ,‬ובתנאי שלא מדובר‬
‫בהרשעה ראשונה בעבירת הופעה‬
‫ולבוש)‬

‫‪ 30‬הטבלה נמצאת בנספח ו' לפ"מ ‪07.102‬‬

‫‪ 31‬ניתן להטיל במסגרת התקרה מחבוש שכולו בפועל או שכולו על‪-‬תנאי או שחלקו בפועל וחלקו על‪-‬תנאי‪.‬‬

‫‪39‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫טבלת צבירת עונשי מחבוש‪:‬‬ ‫‪7.5‬‬

‫אל"ם ומעלה‬ ‫סא"ל‬ ‫רס"ן‬ ‫סרן שהוא‬ ‫סגן ‪ /‬סרן‬

‫מפקד פלוגה‬ ‫דרגת קצין השיפוט‬
‫ביחידה‬
‫לוחמת או בעל‬
‫תפקיד מקביל‬
‫בזרועות‬ ‫צבירה מירבית‬
‫האוויר והים‬

‫עד ‪ 45‬ימים‬ ‫עד ‪ 30‬ימים‬ ‫עד ‪ 15‬ימים‬ ‫עד ‪ 10‬ימים‬ ‫לא מוסמך‬ ‫הוראה על צבירת שני‬
‫עונשי מחבוש או יותר‬
‫לריצוי בפועל‬

‫עד ‪ 70‬ימים‬ ‫עד ‪ 50‬ימים‬ ‫עד ‪ 30‬ימים‬ ‫עד ‪ 20‬ימים‬ ‫לא מוסמך‬ ‫הוראה על צבירת עונש‬
‫(מתוכם עד ‪45‬‬ ‫(מתוכם עד ‪30‬‬ ‫(מתוכם עד ‪15‬‬ ‫(מתוכם עד ‪10‬‬ ‫הפעלת‬ ‫(למעט‬ ‫מחבוש אחד או יותר‬
‫מחבוש‬ ‫ימי‬ ‫מחבוש‬ ‫ימי‬ ‫מחבוש‬ ‫ימי‬ ‫מחבוש‬ ‫ימי‬ ‫קודם);‬ ‫תנאי‬ ‫לריצוי בפועל וכן הפעלת‬
‫שאינם הפעלת‬ ‫שאינם הפעלת‬ ‫שאינם הפעלת‬ ‫שאינם הפעלת‬ ‫על‬ ‫הוראה‬ ‫עונש מותנה אחד או יותר‬
‫תנאי)‬ ‫תנאי)‬ ‫תנאי)‬ ‫תנאי)‬ ‫יותר‬ ‫צבירת‬
‫מותנה‬ ‫מעונש‬
‫אחד שהופעל –‬
‫לא תעלה על ‪15‬‬
‫ימים‬

‫‪40‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫פירוט סמכויות הענישה‬ ‫‪7.6‬‬

‫‪ 7.6.1‬התראה ונזיפה‬
‫כל קצין שיפוט (בכל דרגה) מוסמך להטיל עונשים של התראה ונזיפה בגין כל עבירה‪.‬‬

‫‪ 7.6.2‬ריתוק‬
‫כל קצין שיפוט מוסמך להטיל עונש ריתוק למחנה או לאוניה‪ .‬סמכות הענישה המירבית משתנה בהתאם‬
‫לדרגת קצין השיפוט‪ ,‬כמפורט בטבלה בפסקה ‪ 7.4‬לעיל‪.‬‬

‫עונשי ריתוק ‪ -‬כלל החפיפה‪:‬‬

‫עונשי ריתוק תמיד חופפים ואינם ניתנים לצבירה‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם חייל נידון לעונשי ריתוק בשני הליכים‬
‫ירצה את תקופת הריתוק הארוכה מבין‬ ‫משמעתיים נפרדים – לא ניתן לחבר את התקופות‪ .‬החייל ָ‬
‫השתיים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אם במהלך ריצוי עונש הריתוק הראשון הוטל על החייל עונש ריתוק נוסף – החייל ירצה את שני‬
‫עונשי הריתוק בחופף‪ .‬עם זאת‪ ,‬תקופת הריתוק הרצופה אשר על החייל לשאת לא תעלה בסך הכל על ‪70‬‬
‫ימים‪ .‬לדוגמא‪ :‬אם הוטל על חייל ריתוק בן ‪ 35‬ימים‪ ,‬ולאחר ריצוי ‪ 15‬ימים הוטל עליו ריתוק נוסף של ‪30‬‬
‫ימים‪ ,‬החייל ירצה סה"כ ‪ 45‬ימים ולא ‪ 70‬ימים‪.‬‬

‫כלל החפיפה מתקיים גם כאשר בתלונה אחת מוטל על הנאשם עונש ריתוק‪ ,‬ובתלונה אחרת עונש‬ ‫•‬
‫מחבוש‪ .‬החייל יישא את שני העונשים במקביל‪ ,‬וימי הריתוק "ייבלעו" בימי המחבוש‪ .‬אם עונש‬
‫הריתוק שהוטל ארוך מעונש המחבוש‪ ,‬ישלים הנאשם את ימי הריתוק שנותרו לאחר שישתחרר‬
‫מהמחבוש‪.‬‬

‫לא ניתן להטיל עונש ריתוק על אזרחים עובדי צה"ל ולא על אזרח שנמסר לו נשק מטעם הצבא על‪-‬‬ ‫•‬
‫פי תעודת הרשאה‪.‬‬

‫עונש ריתוק לא יוטל לתקופה העולה על יתרת השירות של החייל‪ ,‬בסדיר או בשמ"פ‪ .‬אם הוטל עונש‬ ‫•‬
‫העולה על יתרת שירותו של החייל‪ ,‬לא יהיה בכך כדי לדחות את תאריך תום שירותו‪.‬‬

‫כל "יום ריתוק" נמשך יממה אחת (‪ 24‬שעות)‪ ,‬החל ממועד המשפט‪ ,‬ולמעט תקופות בהן עוכב ביצוע‬ ‫•‬
‫העונש‪ .‬יום הריתוק האחרון יסתיים בשעת סיום הפעילות הרגילה של היחידה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬אם יום עבודה של חייל מסתיים בשעה ‪ 17:30‬והחייל נשפט ביום א' בשעה ‪ 20:00‬ונדון לריתוק‬
‫למשך יום אחד – החייל יסיים את ריצוי עונש הריתוק ביום ב' בשעה ‪.17:30‬‬

‫חייל המסיים ריתוק בשבת‪/‬חג – ישוחרר טרם כניסת השבת‪/‬החג‪ ,‬באופן שיאפשר לו להגיע לביתו‬ ‫•‬
‫שעתיים לפני כניסת השבת‪/‬החג‪ .‬כלומר‪ ,‬חייל שנשפט ביום ה' ונדון לריתוק למשך יומיים – ישוחרר‬
‫מהריתוק ביום ו' מספר שעות לפני כניסת השבת‪ ,‬כך שיוכל להגיע לביתו לפחות שעתיים לפני כניסת‬
‫השבת‪.‬‬

‫עונש ריתוק "גובר" על כל הקלת ת"ש או הטבה אחרת לה זכאי החייל‪ ,‬כולל זכות לחופשה מיוחדת‪.‬‬ ‫•‬
‫עונש הריתוק אינו "גובר" על פטורים מסיבות רפואיות‪.‬‬

‫‪41‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫החייל ירצה את עונש הריתוק עד השעה ‪ ,20:00‬לכל המאוחר‪ ,‬במקרים הבאים‪ :‬החייל פטור‬ ‫•‬
‫מטעמים רפואיים מלינה בבסיס בכל ימות השבוע לרבות סופי שבוע ("הת"ש ‪ ;)"07‬לא ניתן‬
‫להקצות לחייל סידור לינה במקום הריתוק‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬יוודא מפקד היחידה‪ ,‬כי החייל יוכל להגיע‬
‫לביתו בבטחה בתחבורה ציבורית‪ .‬אם הסדרי התחבורה הציבורית אינם מאפשרים הגעת החייל‬
‫לביתו בבטחה‪ ,‬החייל ישוחרר לביתו בשעה מוקדמת יותר‪ .‬בימי שישי ובערבי חג יש לאפשר לחייל‬
‫להגיע לביתו שעתיים לפני כניסת השבת או החג‪.‬‬

‫מפקד החייל בדרגת סא"ל‪ ,‬או בדרגת רס"ן הנושא מינוי סא"ל‪ ,‬רשאי‪ ,‬בנסיבות מיוחדות‪ ,‬להתיר‬ ‫•‬
‫לחייל לשהות מחוץ למחנה לתקופה אחת או יותר‪ .‬סך התקופות בהן הותר לחייל לשהות מחוץ‬
‫למחנה לא תעלנה על ‪ 72‬שעות‪ .‬התקופות הללו אינן מעכבות את עונשו של החייל והן נספרות במניין‬
‫ימי הריתוק‪ .‬קצין השיפוט רשאי לעכב את ביצוע העונש אם החייל הגיש בקשה בכתב או אם‬
‫התקיימה עילה אחרת בגינה ניתן לעכב את ביצוע העונש‪.‬‬

‫לא ניתן להטיל עונש ריתוק על תנאי‪.‬‬ ‫•‬

‫חייל שנידון לעונש ריתוק וטרם המשפט הוחזק במעצר סגור או פתוח בגין אותה עבירה – יקוזזו‬ ‫•‬
‫ימי המעצר ממניין ימי הריתוק שנגזרו עליו‪ .‬כלומר‪ ,‬תקופת המעצר תיחשב כחלק מתקופת הריתוק‪.‬‬

‫מפקד המחנה רשאי להטיל חובות נוספות על חייל המרצה עונש ריתוק‪ ,‬מעבר למילוי תפקידו הרגיל‬ ‫•‬
‫ביחידה‪ :‬עבודה נוספת מעבר לעבודתו הרגילה של החייל; חובת התייצבות אחת לשעה‪ ,‬עד השעה‬
‫‪ ,22:00‬בפני הגורם התורן האחראי‪.‬‬

‫ככלל‪ ,‬החייל יישא עונש ריתוק במחנה‪ ,‬במתקן או באוניה שבהם הוא משרת‪ ,‬למעט אם התנאים‬ ‫•‬
‫הפיזיים באותו מקום אינם מאפשרים זאת‪ .‬במקרה זה‪ ,‬רשאי מפקד המחנה לקבוע‪ ,‬כי החייל יישא‬
‫את עונש הריתוק במחנה של המפקדה הממונה או ביחידה אחרת‪ ,‬בתנאי שתיאם זאת עם מפקד‬
‫המחנה של היחידה האחרת או עם גורם אחר מטעמו‪.‬‬

‫לא ניתן להטיל עונש ריתוק על אע"ץ‪.‬‬ ‫•‬

‫הוראות נוספות לעניין עונש הריתוק קבועות בסעיפים ‪ 139‬עד ‪ 159‬לפקודה‪.‬‬ ‫•‬

‫נזיפה חמורה‬ ‫‪7.6.3‬‬

‫רק קצין שיפוט בכיר בדרגת רס"ן ומעלה מוסמך להטיל עונש של נזיפה חמורה‪.‬‬

‫‪ 7.6.4‬קנס‬

‫קנס הוא עונש כספי וניתן להטילו בהתאם לתקרות הנקובות בטבלה שבפסקה ‪ 7.4‬לעיל‪.‬‬ ‫•‬

‫אין להתבלבל בין קנס לפיצויים! שניהם מטילים על הנאשם חובת תשלום כספית‪ ,‬אולם לכל אחד מהם‬
‫מטרה שונה‪ ,‬ועל כל אחד חלים כללים שונים ומדרג סמכויות שונה‪.‬‬

‫‪42‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫כזכור‪ ,‬ככלל‪ ,‬בכל הליך יוטל על הנאשם עונש אחד‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא ניתן להוסיף לקנס עונש נוסף‪ ,‬אלא‬ ‫•‬
‫בעבירות הבאות בלבד‪ 32:‬היעדר מן השירות שלא ברשות (סעיף ‪ 94‬לחש"ץ) ואיבוד קשר עם היחידה‬
‫(סעיף ‪94‬א לחש"ץ)‪.‬‬

‫גביית הקנס‪ :‬קנס שהוטל על חייל בשירות סדיר או על אע"ץ ינוכה‪ ,‬ככלל‪ ,‬על‪-‬ידי מופ"ת‬ ‫•‬
‫ממשכורתו‪.‬‬

‫קנס על חייל בשירות סדיר‪ ,‬שלא ניתן לגבותו על‪-‬ידי ניכוי‪ ,‬וקנס שהוטל על חייל מילואים ‪ -‬ייגבה‬ ‫•‬
‫במזומן מייד בתום הדיון המשמעתי או בהמחאה לזכות היחת"ש של היחידה‪ .‬קצין שיפוט שמוסמך‬
‫להטיל עונשי מחבוש רשאי לקבוע‪ ,‬תוך ציון הדבר בטופס ‪ ,630‬כי אם לא ישולם הקנס עד מועד‬
‫מסוים‪ ,‬ירצה החייל עונש מחבוש במקומו (תקופת המחבוש לא תעלה על התקופה המירבית‬
‫שבסמכות קצין השיפוט להטיל)‪ .‬אם החייל לא שילם את הקנס עד המועד שנקבע – רשאי מפקד‬
‫היחידה להורות על הכנסת החייל למחבוש בהתאם לפסק הדין המשמעתי‪ .‬ראו הרחבה בפ"מ‬
‫‪" – 35.0221‬הפקעת משכורת‪ ,‬גביית קנסות‪ ,‬פיצויים וחובות"‪.‬‬

‫‪ 7.6.5‬מחבוש‬
‫מחבוש הוא עונש של כליאה ממשית‪ ,‬ניתן להטיל מספר ימי מחבוש עד לסמכות המירבית הקבועה בטבלה‬
‫שבפסקה ‪ 7.4‬לעיל‪ .‬עונש המחבוש מהווה פגיעה משמעותית בחירותו‪ ,‬בפרטיותו ובכבודו של הנאשם‪ ,‬על‬
‫כן הוא נחשב לעונש חמור ביותר‪ .‬משום כך‪ ,‬יש להטיל עונש מחבוש רק אם אין אמצעי מידתי יותר‬
‫שפגיעתו בנאשם פחותה‪ ,‬המאפשר להשיג את מטרות הענישה‪.‬‬
‫סמכויות הטלת עונש מחבוש צומצמו באופן ניכר בסוף שנת ‪ .2004‬כיום‪ ,‬הטלת מחבוש היא בסמכות קש"ב‬
‫בלבד (כולל מ"פ ביחידה לוחמת)‪.‬‬

‫הטיל קצין שיפוט עונש מחבוש בהתאם לסמכותו והורה על צבירת עונשי מחבוש‪ ,‬לא תעלה תקופת‬ ‫•‬
‫המחבוש הכוללת על צבירת העונשים‪ ,‬כמפורט בטבלת צבירת העונשים שבפסקה ‪ 7.4‬לעיל‪.‬‬

‫ניתן להטיל עונש מחבוש שכולו בפועל או שכולו על תנאי‪ ,‬או שחלקו בפועל וחלקו על‪-‬תנאי‪ ,‬הכל‬ ‫•‬
‫במסגרת התקרה הקבועה בטבלת סמכויות הענישה‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬אם בגין עבירה של אלימות כלפי‬
‫חייל מוסמך קש"ב בדרגת סא"ל להטיל עד ‪ 20‬ימי מחבוש ‪ -‬בסמכותו להטיל עד ‪ 20‬ימ"ח בפועל‪ ,‬או‬
‫עד ‪ 20‬ימ"ח על‪-‬תנאי‪ ,‬או ‪ 8‬ימ"ח בפועל ‪ 12 +‬ימ"ח על‪-‬תנאי‪.‬‬

‫כלל החפיפה וסמכות הצבירה‪ :‬חייל שנידון בהליך משמעתי לעונש מחבוש ("הליך ראשון")‪ ,‬ולפני‬ ‫•‬
‫שריצה את כל עונשו חזר ונידון למחבוש בגין עבירה אחרת ("הליך שני")‪ ,‬יישא את שני העונשים‬
‫בחופף‪ .‬כלומר‪ ,‬יתחיל לרצות את ימי המחבוש שהוטלו בהליך השני ממועד ההליך השני (ולא לאחר‬
‫השלמת ימי המחבוש שהוטלו עליו בהליך הראשון)‪.‬‬

‫אולם‪ ,‬קצין השיפוט שהטיל את עונש המחבוש בהליך השני (בין אם הטיל אותו במועד שבו הוטל‬ ‫•‬
‫עונש המחבוש בהליך הראשון ובין אם הטיל אותו במועד מאוחר יותר‪ ,‬במהלך ריצוי עונש המחבוש‬
‫שהוטלו בהליך הראשון) רשאי להחליט על צבירת העונשים‪ .‬אם החליט כך‪ ,‬עליו לציין זאת על גבי‬
‫טופס ‪ .630‬צבירת העונשים משמעה‪ ,‬נשיאת העונשים במלואם בזה אחר זה – כלומר החייל ירצה‬

‫‪ 32‬סעיף ‪153‬ב(א) לחש"ץ‪.‬‬

‫‪43‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫את עונש המחבוש שהוטל עליו בהליך השני רק לאחר שישלים את ריצוי מלוא ימי המחבוש שהוטלו‬
‫עליו בהליך הראשון‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬סמכותו של קצין השיפוט להורות על צבירת העונשים מוגבלת‪ ,‬בהתאם לדרגתו‪ ,‬לתקרה‬ ‫•‬
‫המופיעה במשבצת הרלוונטית בטבלת צבירת עונשי מחבוש‪ 33.‬למשל‪ ,‬אם קצין שיפוט בדרגת סא"ל‪,‬‬
‫שפט חייל בשלושה הליכים משמעתיים שונים‪ ,‬כאשר בכל אחד מההליכים גזר על החייל ‪ 20‬ימ"ח‬
‫בפועל והורה כי העונשים ירוצו במצטבר (תיעד זאת על גבי טופס ‪ – )630‬סך ימי המחבוש שעל החייל‬
‫לרצות הוא ‪( 30‬ולא ‪.)60‬‬
‫ָ‬

‫לקצין שיפוט שהוא מפקד מתקן כליאה נתונה סמכות מיוחדת‪ ,‬המאפשרת לו צבירת עונשי מחבוש‬ ‫•‬
‫עד ‪ 70‬יום‪ .‬כמו‪ -‬כן קצין שיפוט זה מוסמך לקבוע כי עונשי המחבוש יחלו להימנות מיום שחרורו של‬
‫הכלוא מן המאסר‪.‬‬

‫אם חייל נידון למחבוש ולפני כן הוחזק במעצר סגור או פתוח בגין אותה העבירה‪ ,‬תקוזז תקופת‬ ‫•‬
‫מעצרו ממניין ימי המחבוש שנגזרו עליו‪.‬‬

‫עונש המחבוש יתחיל מייד‪ ,‬אלא אם כן עוכב כדין‪ ,‬כמפורט בפסקה ‪ 7.8‬להלן‪.‬‬ ‫•‬

‫מייד עם הטלת עונש המחבוש על קצין השיפוט להודיע לחייל כי הוא "נתון במחבוש החל מאותו‬ ‫•‬
‫רגע" (אלא אם כן עיכב את ביצוע העונש) ויסמן זאת על גבי טופס ‪ .630‬אם החייל יברח מיחידתו‪,‬‬
‫הנחייה זו של קצין השיפוט וסימון על גבי הטופס תאפשר את העמדת החייל לדין בעבירה של‬
‫בריחה ממשמורת‪ ,‬בנוסף לעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות‪34.‬‬

‫אם החייל נידון לעונש מחבוש ולא עוכב ביצוע העונש‪ ,‬לא ניתן לרתק את החייל ליחידה‪ .‬החייל‬ ‫•‬
‫ימשיך בביצוע תפקידיו הרגילים ויהיה זכאי לחופשות להן היה זכאי אלמלא היה נידון למחבוש‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬אם עונש המחבוש עוכב בשל חוסר מקום במתקני הכליאה‪ ,‬מוסמך קצין השיפוט למנוע‬ ‫•‬
‫את חופשתו של החייל במקום ימי המחבוש‪ .‬כל יום של מניעת חופשה מקוזז מעונש המחבוש‬
‫שהוטל על החייל‪.‬‬

‫עונש מחבוש שהוטל על‪-‬ידי קש"ב ייחשב כתב"ן (תקופה בלתי נמנית לעניין משך השירות) כאשר‬ ‫•‬
‫הנאשם ריצה את העונש בפועל‪ ,‬אלא אם כן ציין הקש"ב אחרת בטופס ‪.630‬‬

‫אם חייל הורשע בדין משמעתי בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות שמשכה מעל ‪ 24‬שעות‪,‬‬ ‫•‬
‫גם תקופת ההיעדרות תיחשב כתב"ן‪ ,‬אלא אם הורה קצין השיפוט אחרת‪.‬‬

‫אם הנאשם הוא קצין (בכל דרגה) או נגד בכיר רק קש"ב בדרגת אל"ם לפחות יהיה מוסמך להטיל‬ ‫•‬
‫עליו עונש מחבוש (על‪-‬פי סמכויות הענישה של קצין שיפוט בדרגת אל"ם ומעלה בהתאם לעבירה‬
‫הרלוונטית)‪.‬‬

‫‪ 33‬ראו פסקה ‪ 7.5‬לעיל‬

‫‪ 34‬לעניין זה יוזכר‪ ,‬כי בריחה מריתוק אינה מגבשת עבירה של בריחה ממשמורת ‪ ,‬אלא עבירה של היעדר מן השירות שלא‬
‫‪.‬ברשות או של אי קיום פקודה‪.‬‬

‫‪44‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הורדה בדרגה‬ ‫‪7.6.6‬‬

‫הורדה בדרגה היא העונש המשמעתי החמור ביותר‪ .‬רק קצין שיפוט בכיר בדרגת סא"ל ומעלה מוסמך להטיל‬
‫עונש של הורדה בדרגה על נאשם שדרגתו אינה עולה על סמ"ר‪ .‬הסמכות מוגבלת להורדה בדרגה אחת בלבד‬
‫ובתנאי שלא מדובר בהרשעה ראשונה בעבירת הופעה ולבוש‪ .‬לא ניתן להטיל עונש הורדה בדרגה על אע"ץ‪.‬‬

‫פיצויים‬ ‫‪7.6.7‬‬

‫חשוב להבחין בין פיצויים לבין קנס – קנס מהווה עונש לכל דבר וניתן להטיל אותו בגין כל עבירה;‬ ‫•‬
‫לעומת זאת‪ ,‬פיצויים אינם נחשבים עונש וניתן להטיל אותם רק אם נגרם נזק לצה"ל או לאדם‬
‫בעקבות ביצוע העבירה‪.‬‬

‫הפיצוי לא יעלה על גובה הנזק וכן לא יעלה על התקרות הנקובות בפקודה‪ 35:‬קש"ז מוסמך לחייב‬ ‫•‬
‫בפיצויים בסכום שלא יעלה על מחצית שכ"ט; קש"ב מוסמך לחייב בפיצויים בסכום שלא יעלה על‬
‫שלושה שכ"ט‪.‬‬

‫ניתן להטיל פיצויים רק בנוסף לעונש‪ ,‬ולא במקומו‪.‬‬ ‫•‬

‫פסילת רישיון נהיגה צבאי‬ ‫‪7.6.8‬‬

‫קצין שיפוט בדרגת סא"ל‪ ,‬לפחות‪ ,‬או בדרגת רס"ן הנושא מינוי סא"ל‪ ,‬הדן בעבירת תנועה‪ ,‬מוסמך‬ ‫•‬
‫להטיל על הנאשם עונש של פסילת רישיון נהיגה צבאי‪ ,‬לתקופה שאינה עולה על ‪ 3‬חודשים‪.‬‬

‫ניתן להטיל את עונש הפסילה כעונש יחיד או כתוספת לעונש אחר‪.‬‬ ‫•‬

‫ניתן לה טיל פסילה שכולה בפועל או שכולה על תנאי או שחלקה בפועל וחלקה על תנאי‪ .‬על עונש‬ ‫•‬
‫פסילה על תנאי חלים כל הכללים לגבי הפעלה והארכה של עונש על תנאי‪ ,‬כמפורט להלן בפרק ‪7.7‬‬
‫(בדומה לעונש מחבוש על תנאי)‪.‬‬

‫יתר הכללים מפורטים בסעיפים ‪ 194‬עד ‪ 196‬לפקודה‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ 35‬סעיפים ‪ 197‬עד ‪ 200‬לפ"מ ‪07.102‬‬

‫‪45‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫עונש על תנאי‬ ‫‪7.7‬‬

‫עונש מותנה‪ :‬כללי‬ ‫‪7.7.1‬‬

‫עונש על תנאי (או עונש מותנה) פירושו עונש שאינו מבוצע מיד‪ .‬הוא יופעל רק אם החייל יעבור בעתיד‪,‬‬
‫במשך תקופת התנאי‪ ,‬עבירה דומה לעבירה אשר בגינה הוטל העונש המותנה‪ .‬מטרת העונש המותנה היא‬
‫להרתיע את החייל ולמנוע ממנו לבצע עבירות נוספות מאותו סוג‪ ,‬ובמקביל – לאפשר לחייל לחזור למוטב‬
‫ולהשתקם‪.‬‬

‫ניתן להתנות רק עונשי מחבוש או פסילת רישיון נהיגה צבאי‪.‬‬ ‫•‬

‫מחבוש מותנה נחשב כעונש‪ ,‬למרות שהחייל אינו מרצה אותו בפועל‪ .‬לפיכך‪ ,‬בהתאם לכלל לפיו ניתן‬ ‫•‬
‫להטיל עונש אחד בכל הליך משמעתי‪ ,36‬לא ניתן להטיל עונש מחבוש מותנה בנוסף לעונש אחר (אלא‬
‫בהתקיים אחד החריגים)‪.‬‬

‫תקופת התנאי‬ ‫‪7.7.2‬‬

‫קצין שיפוט שהטיל על נאשם עונש מחבוש מותנה‪ ,‬יציין על‪-‬גבי טופס ‪ 630‬את תקופת התנאי ‪-‬‬ ‫•‬
‫דהיינו‪ ,‬התקופה שאם במהלכה יעבור הנאשם עבירה נוספת מאותו הסוג – ניתן יהיה להפעיל את‬
‫העונש המותנה‪.‬‬

‫על חייל בשירות חובה ‪ -‬ניתן להטיל עונש מחבוש מותנה לתקופה מירבית של שנה‪.‬‬ ‫•‬

‫על חייל בשירות מילואים או בשירות קבע ‪ -‬ניתן להטיל עונש מחבוש מותנה לתקופה מירבית של‬ ‫•‬
‫שנתיים‪.‬‬

‫אם לא נקבעה בפסק תקופת התנאי‪ ,‬יראו כאילו נקבעה בו תקופת תנאי של ‪ 90‬יום‪.‬‬ ‫•‬

‫חובה להתייחס לתנאי (להפעיל או להאריך)‬ ‫‪7.7.3‬‬

‫אם החייל חוזר ומבצע במהלך תקופת התנאי עבירה נוספת הדומה לעבירה שבגינה הוטל התנאי‪,‬‬ ‫•‬
‫חובה על קצין השיפוט הדן בעבירה הנוספת‪ ,‬להפעיל את התנאי או להאריך את תקופת התנאי‬
‫(הארכת תקופת התנאי תתאפשר רק אם מדובר בהרשעתו הראשונה של הנאשם בעבירה נוספת‬
‫דומה)‪37.‬‬

‫יודגש‪ ,‬כי אין להתעלם מקיומו של עונש מותנה‪ .‬כדי להפעיל עונש מותנה‪ ,‬קצין השיפוט‪ ,‬הדן‬ ‫•‬

‫ב"עבירה הנוספת מאותו סוג"‪ ,‬חייב לעיין בטופס ‪ 630‬שבו הוטל העונש המותנה‪( ,‬ואם הוארך העונש‬

‫‪ 36‬ראו פסקה ‪ 7.3‬לעיל‪.‬‬

‫‪ 37‬על כך ראו בפסקה ‪ 7.7.5‬להלן‪.‬‬

‫‪46‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫בעבר‪ ,‬גם בטופס בו הוא הוארך‪ ,‬וכן בכתב המתקה או בטופס הערר הנלווים)‪ ,‬ולוודא כי העונש‬
‫המותנה הוטל כדין וכי אכן מדובר‪ ,‬מבחינה מהותית‪ ,‬בעבירה מאותו סוג שנעברה בתקופת התנאי‪.‬‬
‫יודגש כי לא ניתן להפעיל תנאי לפי "נגררת תלונות"‪ .‬לפיכך‪ ,‬במקרה בו טופס התלונה שעל גביו‬ ‫•‬

‫הוטל התנאי אינו ניתן להשגה ‪ -‬לא ניתן להתייחס לתנאי‪.‬‬

‫עבירה מאותו סוג היא עבירה דומה מבחינת המעשים שנעשו‪ .‬עבירה יכולה להיות "עבירה מאותו‬ ‫•‬
‫סוג" גם אם לא נבחר סעיף עבירה זהה‪ .‬כלומר‪ ,‬ההחלטה אם מדובר בעבירה מאותו סוג נסמכת על‬
‫מהות המעשה ולא על סעיף העבירה‪ .‬למשל‪ ,‬חייל שמסרב לקיים הוראה של מפקדו‪ ,‬ניתן להעמידו‬
‫לדין על עבירת סירוב לקיים פקודה (סעיף ‪ 122‬לחש"ץ) או על עבירת פגיעה במשמעת (סעיף ‪132‬‬
‫לחש"ץ)‪ .‬חייל שביצע את אותו המעשה בשנית – סירב להוראת מפקדו‪ ,‬ביצע "עבירה מאותו סוג"‪.‬‬
‫אם הוטל על חייל זה עונש מחבוש מותנה בהליך הראשון‪ ,‬ובמהלך תקופת התנאי סירב החייל בשנית‬
‫להוראת מפקדו‪ ,‬ניתן יהיה להפעיל את עונש המחבוש המותנה בהליך השני ללא תלות בסעיף‬
‫העבירה בו יורשע החייל‪ ,‬כיוון שהמעשים דומים במהותם‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬עבירה לפי אותו סעיף לא תהיה בהכרח "עבירה מאותו סוג"‪ .‬לדוגמה‪ ,‬חייל שנע ללא כומתה‬ ‫•‬
‫וחייל שדיבר בטלפון בשמירה – בשניהם נעברה עבירת אי קיום הוראות המחייבות בצבא (סעיף ‪133‬‬
‫לחש"ץ)‪ ,‬אך המעשים אינם דומים ולכן העבירות אינן "מאותו סוג"‪ .‬לפיכך‪ ,‬עונש מחבוש מותנה‬
‫שיוטל בהליך הראשון (בגין כך שהחייל נע ללא כומתה) לא רלוונטי להליך השני בו עומד החייל לדין‬
‫על הפרת הוראות השמירה ולכן אין להתייחס בהליך זה לתנאי‪.‬‬

‫לעניין פסילת רישיון נהיגה צבאי על תנאי‪ ,‬יראו כל עבירת תנועה כעבירה נוספת מאותו סוג‪.‬‬ ‫•‬

‫הפעלת התנאי‬ ‫‪7.7.4‬‬

‫אם הוטל על נאשם עונש מחבוש מותנה בדמ"ש‪ ,‬והחייל עבר בתקופת התנאי עבירה נוספת מאותו‬ ‫•‬
‫הסוג‪ ,‬ניתן להורות על הפעלת התנאי‪ ,‬אלא אם יחליט קצין השיפוט להאריך את תקופת התנאי‪,‬‬
‫כמפורט בפסקה הבאה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬כדי להפעיל עונש מותנה‪ ,‬קצין השיפוט‪ ,‬הדן ב"עבירה הנוספת מאותו סוג"‪ ,‬חייב לעיין‬ ‫•‬
‫בטופס ‪ 630‬שבו הוטל העונש המותנה (ואם הוארך העונש בעבר‪ ,‬גם בטופס בו הוא הוארך‪ ,‬וכן בכתב‬
‫המתקה או בטופס הערר הנלווים) ולוודא כי העונש המותנה הוטל כדין וכי אכן מדובר‪ ,‬מבחינה‬
‫מהותית‪ ,‬בעבירה מאותו סוג שנעברה בתקופת התנאי‪ .‬יודגש כי לא ניתן להפעיל תנאי לפי "נגררת‬
‫תלונות"‪.‬‬

‫יובהר‪ ,‬כי קצין שיפוט אינו מוסמך להפעיל עונש מותנה שהטיל בית‪-‬דין צבאי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בית‪-‬‬ ‫•‬
‫דין צבאי יכול להפעיל עונש מותנה שהטיל קצין שיפוט בהליך משמעתי‪.‬‬

‫קצין שיפוט‪ ,‬בכל דרגה‪ ,‬מוסמך להפעיל עונש מותנה שהוטל על‪-‬ידי כל קצין שיפוט אחר‪ .‬גם קצין‬ ‫•‬
‫שיפוט בדרגת סגן מוסמך להפעיל ‪ 30‬ימי מחבוש על תנאי שגזר קש"ב בדרגת אל"ם‪.‬‬

‫העונש המותנה אינו ניתן לפיצול! לא ניתן להפעיל רק חלק ממנו או להאריך רק חלק ממנו‪ .‬יש‬ ‫•‬
‫להתייחס אליו כמקשה אחת (הארכת התנאי או הפעלתו במלואו)‪.‬‬

‫יש לזכור‪ ,‬כי הפעלת התנאי (כמו גם הארכת תקופת התנאי) היא הוראה שאינה בבחינת עונש‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫•‬
‫בנוסף להוראה זו יש לגזור עונש על העבירה ה"נוספת מאותו הסוג"‪ .‬ניתן להטיל כל עונש למעט‬

‫‪47‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫עונש מחבוש שכולו על תנאי‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן להורות על הפעלת התנאי ולהטיל על העבירה הנוספת‬
‫מאותו סוג עונש מחבוש שכולו בפועל או עונש מחבוש שחלקו בפועל וחלקו על תנאי או עונש אחר‪,‬‬
‫כגון קנס או ריתוק‪ .‬הטעם לכך הוא‪ ,‬שמטרת הטלת עונש מותנה היא מתן הזדמנות לחייל "לחזור‬
‫למוטב"‪ ,‬ואילו הפעלת המחבוש המותנה (בגין עבירה דומה) מצביעה על כך שהחייל מעל באמון‬
‫שניתן בו ולכן אינו ראוי להזדמנות נוספת‪ .‬לכן במקרה בו הורה קצין השיפוט על הפעלת התנאי‬
‫ובחר להטיל עונש מחבוש בגין העבירה הנוספת‪ ,‬עונש זה חייב לכלול רכיב כלשהוא של ענישה בפועל‬
‫(לפחות יום אחד)‪.‬‬

‫אם קצין השיפוט הטיל עונש מחבוש בפועל והורה על הפעלת התנאי‪ ,‬העונשים יצטברו זה לזה‪ ,‬אלא‬ ‫•‬
‫אם כן קבע קצין השיפוט אחרת על‪-‬גבי טופס ‪ .630‬תקופת המחבוש המצטברת לריצוי בפועל אשר‬
‫תוטל על החייל‪ ,‬לא תחרוג מסמכותו של קצין השיפוט בהתאם למפורט בטבלת צבירת עונשי מחבוש‬
‫בפסקה ‪ 7.5‬לעיל‪.‬‬

‫אם קצין השיפוט הורה על הפעלת עונש מותנה של פסילת רישיון נהיגה צבאי‪ ,‬חובה להטיל עונש‬ ‫•‬
‫בגין עבירת התנועה הנוספת‪ ,‬למעט פסילה שכולה על תנאי‪.‬‬

‫הארכת תקופת התנאי‬ ‫‪7.7.5‬‬

‫אם הוטל על חייל עונש מחבוש מותנה בדמ"ש‪ ,‬והחייל עבר בתקופת התנאי עבירה נוספת מאותו‬ ‫•‬
‫הסוג – ניתן‪ ,‬פעם אחת‪ ,‬להאריך לו את תקופת התנאי רק אם מדובר בהרשעתו הראשונה בגין‬
‫עבירה דומה ורק אם קצין השיפוט סבור‪ ,‬כי בנסיבות העניין לא יהיה צודק להפעיל את התנאי‪ .‬על‬
‫קצין השיפוט לנמק את החלטתו‪.‬‬

‫כדי להאריך עונש מותנה‪ ,‬קצין השיפוט חייב לעיין בטופס ‪ 630‬שבו הוטל העונש המותנה (וכן בכתב‬ ‫•‬
‫המתקה או ב טופס הערר הנלווים)‪ ,‬ולוודא כי העונש המותנה הוטל כדין וכי אכן מדובר‪ ,‬מבחינה‬
‫מהותית‪ ,‬בעבירה מאותו סוג שנעברה בתקופת התנאי‪ .‬יודגש‪ ,‬כי לא ניתן להאריך תנאי לפי "נגררת‬
‫תלונות"‪.‬‬

‫אם הוארכה תקופת התנאי‪ ,‬והחייל הורשע בפעם השלישית בעבירה נוספת מאותו הסוג – חובה‬ ‫•‬
‫להפעיל את התנאי‪.‬‬

‫התנאי ניתן להארכה לתקופה מירבית של שנה‪ .‬תקופת הארכה מצטברת לתקופת התנאי הקיימת‪.‬‬ ‫•‬
‫כלומר‪ ,‬בסיום תקופת התנאי שהוטל‪ ,‬תחל להימנות תקופת ההארכה‪.‬‬

‫יש לזכור‪ ,‬כי הארכת תקופת התנאי (כמו גם הפעלת התנאי) היא הוראה שאינה בבחינת עונש‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫•‬
‫לצד הוראה בדבר הארכת התנאי יש להטיל עונש על העבירה ה"נוספת מאותו הסוג"‪ .‬ניתן להטיל‬
‫כל עונש‪ ,‬למעט עונש מחבוש מכל סוג שהוא (בפועל או על תנאי או חלקו בפועל וחלקו על תנאי)‪.‬‬

‫פסילת רישיון נהיגה צבאי על תנאי אינה ניתנת להארכה‪ .‬אם החייל הורשע בביצוע עבירת תנועה‬ ‫•‬
‫נוספת‪ ,‬חובה להפעיל את עונש הפסילה‪ .‬לצד ההוראה בדבר הפעלת הפסילה‪ ,‬קצין השיפוט מחוייב‬
‫להטיל עונש‪ ,‬למעט עונש פסילה שכולו על תנאי‪.‬‬

‫‪48‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ 7.7.6‬שני עונשי מחבוש מותנים או יותר‬

‫חייל שהוטל עליו עונש מחבוש על תנאי בגין עבירה מסויימת ולאחר מכן הועמד לדין בגין עבירה‬ ‫•‬
‫נוספת מאותו סוג‪ ,‬אשר בוצעה לפני שהוטל התנאי ‪ -‬לא יוטל עליו בגין העבירה הנוספת עונש מחבוש‬
‫על תנאי‪.‬‬

‫אם בכל זאת עמדו כנגד חייל שני עונשי מחבוש מותנים או יותר‪ ,‬והחייל הורשע בגין עבירה נוספת‬ ‫•‬
‫שבוצעה במהלך תקופות התנאי ‪ -‬קצין השיפוט יתייחס לתנאי החמור מבין השניים (יאריכו או‬
‫יפעילו)‪ .‬עם זאת‪ ,‬קצין השיפוט רשאי להתייחס לתנאי המקל מבין השניים‪ ,‬מנימוקים מיוחדים‬
‫אותם עליו לרשום על‪-‬גבי טופס ‪.630‬‬

‫לאחר התייחסות לאחד מן התנאים‪ ,‬יתר התנאים יהיו בטלים ולא ניתן יהיה להתייחס אליהם עוד‪.‬‬ ‫•‬

‫עיכוב ביצוע העונש‬ ‫‪7.8‬‬

‫עיכוב ביצוע העונש‪ :‬כללי‬ ‫‪7.8.1‬‬

‫עונש שהוטל בדמ"ש יתבצע מיד עם הטלתו‪ ,‬אלא אם עוכב כדין‪.‬‬
‫קצין שיפוט ששפט חייל בדמ"ש או שדן בערר‪ ,‬רשאי לעכב ביצוע עונש שהוטל על חייל או להפסיק זמנית‬
‫את ריצויו‪ ,‬רק אם התקיימה אחת מן העילות המפורטות בפסקה ‪ 7.8.2‬להלן‪ .‬אם קצין השיפוט אינו יכול‬
‫לדון מסיבה כלשהי בעיכוב העונש‪ ,‬מוסמך לעשות זאת מפקדו של החייל (שדרגתו אינה נמוכה מדרגת קצין‬
‫השיפוט ששפט בהליך המקורי או מדרגת קצין השיפוט שפסק בערר)‪.‬‬

‫עיכוב ביצוע העונש חייב להיות מתועד בטופס ‪.630‬‬ ‫•‬

‫תוקף הוראה בדבר עיכוב ביצוע העונש או הפסקתו יהיה עם מסירת הודעה עליה לחייל‪ .‬ככלל‪ ,‬לא‬ ‫•‬
‫יהיה ניתן להורות על עיכוב העונש בדיעבד אלא רק בגין עילות מסוימות‪ ,‬כמפורט בפסקה ‪7.8.2‬‬
‫להלן‪.‬‬

‫אם עונשו של חייל לא עוכב או עוכב שלא כדין‪ ,‬רואים את החייל כאילו החל לרצות עונשו ממועד‬ ‫•‬
‫פסק הדין המשמעתי‪ ,‬אף אם בפועל הוא לא ריצה את העונש‪ .‬המשמעות היא שהחייל "מרוויח" את‬
‫אותם ימים בהם לא ריצה את העונש‪ .‬חריג‪ :‬אם הנאשם נפקד לאחר הטלת העונש‪ ,‬העונש מעוכב‬
‫אוטומטית ואין צורך בעיכוב פורמאלי של ביצוע העונש‪.‬‬

‫עיכוב העונש נפסק ברגע שעילת העיכוב חדלה להתקיים‪ ,‬גם אם לא הסתיימה כל תקופת העיכוב‪.‬‬ ‫•‬
‫במקרה כזה יש להורות מייד לחייל להמשיך בריצוי העונש‪ ,‬אחרת הזמן שיחלוף יבוא על חשבון‬
‫העונש‪ .‬למשל‪ ,‬אם עוכב ביצוע עונשו של חייל לעשרה ימים עקב מחסור במקום בכלא ולמחרת‬
‫העיכוב התפנה מקום בכלא‪ ,‬יש לשלוח את החייל לכלא מייד‪ ,‬והעונש יתחיל להימנות מאותו יום‪.‬‬

‫קצין השיפוט אינו מחוייב לעכב את העונש‪ ,‬הוא רשאי לעשות זאת בהתאם לשיקול דעתו‪.‬‬ ‫•‬

‫עונש מחבוש ניתן לרצות במתקן כליאה (כלא צבאי או חדר משמר)‪ .‬חייל שנידון למחבוש‪ ,‬אשר לא‬ ‫•‬
‫מרצה את עונשו במתקן הכליאה ימשיך לשרת בתפקידו הרגיל ויהיה זכאי לצאת לחופשותיו‬
‫הרגילות‪.‬‬

‫‪49‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫אם עוכב עונש המחבוש בשל חוסר מקום במתקן הכליאה‪ ,‬רשאי קצין השיפוט למנוע את חופשת‬ ‫•‬
‫החייל כתחליף לימי המחבוש אותם לא יוכל לרצות‪ .‬יודגש‪ ,‬כי מניעת חופשה באה חלף עונש‬
‫המחבוש‪ :‬כל יום בו נמנעת חופשה מחייל‪ ,‬יקוזז ממניין ימי המחבוש שהוטלו עליו‪ .‬מניעת החופשה‬
‫תסתיים לכל המאוחר במועד בו עתיד להסתיים עונש המחבוש שהוטל‪.‬‬

‫עילות לעיכוב העונש או להפסקתו הזמנית‬ ‫‪7.8.2‬‬

‫במקרים הבאים‪ ,‬ניתן לעכב את ביצוע העונש או להפסיקו לתקופה של ‪ 90‬ימים לכל היותר‪.‬‬ ‫•‬
‫לא ניתן להורות על עיכוב ביצוע‬ ‫פעולה קרבית או בהפלגת כלי שיט;‬ ‫▪‬
‫העונש בדיעבד‪.‬‬
‫סדרת אימונים שמשכה חמישה ימים לפחות;‬ ‫▪‬
‫יש לעכב את העונש מלכתחילה ‪-‬‬
‫תעסוקה מבצעית;‬ ‫▪‬
‫ביום בו מתגלה עילת העיכוב‪.‬‬
‫קורס המתקיים ביחידה צבאית;‬ ‫▪‬
‫הכרזה על מצב כוננות מוגבר;‬ ‫▪‬
‫החייל נידון לעונש מחבוש בפועל‪ ,‬ולא ניתן להתחיל‬ ‫▪‬
‫בנשיאת העונש בשל ימי מנוחה‪ ,‬לרבות ימי שישי‬
‫וערבי חג‪.‬‬
‫תפוסה מלאה של מתקני הכליאה – ניתן לעכב עד ‪10‬‬ ‫▪‬
‫ימים‪.‬‬
‫ניתן להורות על עיכוב העונש‬ ‫חופשת מחלה או קביעת רופא צבאי כי החייל אינו‬ ‫▪‬
‫בדיעבד‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן לערוך את‬ ‫כשיר לנשיאת עונשו;‬
‫העיכוב גם במועד מאוחר יותר מן‬
‫חופשת אבל;‬ ‫▪‬
‫המועד בו התגלתה עילת העיכוב‬
‫חופשת לידה;‬ ‫▪‬
‫העיכוב‬ ‫את‬ ‫ולהחיל‬
‫רטרואקטיבית‪.‬‬ ‫החייל הגיש ערר או בקשת המתקה על פסק הדין;‬ ‫▪‬
‫החייל הגיש בקשה בכתב לעיכוב ביצוע עונשו (מכל‬ ‫▪‬
‫סיבה שהיא)‪.‬‬

‫אם העונש עוכב או הופסק‪ ,‬יש להודיע על כך לחייל בהקדם האפשרי‪.‬‬ ‫•‬

‫הטיפול בתלונה לאחר הדיון‬ ‫‪7.9‬‬

‫פרטים בדבר הטיפול בתלונה לאחר הדיון מפורטים בסעיפים ‪ 211‬עד ‪ 220‬לפקודה‪.‬‬

‫‪50‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הליכים לאחר הדיון המשמעתי‬ ‫‪.8‬‬

‫ערר‬ ‫‪8.1‬‬

‫מי רשאי להגיש ערר‬ ‫‪8.1.1‬‬

‫הזכות להגיש ערר נתונה לנאשם שהורשע בדמ"ש‪ .‬הערר יכול להיות מוגש נגד כל אחד מאלה‪:‬‬ ‫•‬
‫ההרשעה; העונש; חיוב בתשלום פיצויים; הוראה בדבר הפעלת עונש מחבוש על תנאי‪.‬‬

‫אם הנאשם זוכה בהליך משמעתי שנערך בהוראת פרקליט צבאי‪ ,‬מוסמכים הפצ"ר או סגנו להגיש‬ ‫•‬
‫ערר על הזיכוי‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫הערר יוגש‪ ,‬ככלל‪ ,‬על גבי טופס ערר‪.‬‬ ‫•‬

‫מועד הגשת הערר‬ ‫‪8.1.2‬‬

‫נאשם שהורשע בדמ"ש והוטל עליו עונש רשאי להגיש ערר מנומק בכתב למפקדו של קצין השיפוט‪,‬‬ ‫•‬
‫בתוך ‪ 3‬ימים ממועד הפסק‪ .‬במניין שלושת הימים לא יובא בחשבון יום מתן הפסק‪ .‬אם היום‬
‫האחרון להגשת הערר מסתיים ביום מנוחה‪ ,‬ניתן להגיש את הערר למחרת יום המנוחה‪.‬‬

‫בדמ"ש שנערך בהוראת פרקליט צבאי‪ ,‬זכאי הנאשם להגיש ערר תוך ‪ 15‬ימים מיום מתן הפסק‪.‬‬ ‫•‬

‫אם הנאשם הגיש ערר לאחר פרק הזמן שצויין לעיל (‪ 3‬ימים בהליך על‪-‬פי תלונה רגילה ו‪ 15-‬ימים‬ ‫•‬
‫בהליך על‪-‬פי הוראת פרקליט) מפקדו של קצין השיפוט אינו חייב לדון בערר (הוא רשאי לדון בערר‬
‫אם לטעמו יש הצדקה לכך‪ ,‬אך עליו לרשום את הטעמים לכך)‪.‬‬

‫‪ 8.1.3‬מי דן בערר‬

‫בערר ידון קש"ב ממונה שהוא ככלל מפקדו של קצין השיפוט שפסק בתלונה‪ .‬הקש"ב הממונה יכול‬ ‫•‬
‫להיות בדרגה גבוהה מזו של קצין השיפוט או בדרגה זהה‪ ,‬אך אינו יכול להיות בדרגה נמוכה ממנו‪.‬‬

‫מועד הדיון בערר‬ ‫‪8.1.4‬‬

‫אלו הם מועדי הדיון בערר‪:‬‬ ‫•‬

‫‪ o‬קש"ב ממונה שהוגש לו ערר במועד חייב לדון בערר בתוך ‪ 14‬ימים ממועד הגשתו‪.‬‬
‫‪ o‬אם הערר הוגש נגד פסק דין משמעתי בגינו נושא הנידון עונש מחבוש בפועל‪ ,‬חובה לדון‬
‫בערר תוך ‪ 3‬ימים‪.‬‬
‫‪ o‬אם הערר הוגש נגד פסק דין משמעתי בגינו נושא הנידון עונש ריתוק‪ ,‬חובה לדון בערר‬
‫תוך ‪ 7‬ימים‪.‬‬

‫פרקי הזמן לדיון בערר לא יחולו אם עוכב ביצוע העונש עד תום הדיון בערר‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ 38‬נספח ז' לפ"מ ‪07.102‬‬

‫‪51‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫אם תם פרק הזמן לדיון בערר ביום מנוחה‪ ,‬ניתן יהיה לדון בערר למחרת יום המנוחה‪.‬‬ ‫•‬

‫במניין פרקי הזמן שצוינו לעיל ‪ ,‬לא תובאנה בחשבון תקופות בהן לא ניתן היה לדון בערר מסיבות‬ ‫•‬
‫התלויות בעורר (כגון‪ ,‬הימצאותו בחופשת מחלה)‪.‬‬

‫אם העורר הגיש ערר בתוך פרקי הזמן האמורים‪ ,‬אך לאחר מכן נעדר מן השירות שלא ברשות‬ ‫•‬
‫לתקופה שמשכה מעל ‪ 24‬שעות – הערר יהיה בטל ולא נדרש לדון בו‪ ,‬אלא אם החליט הקש"ב‬
‫הממונה לדון בערר בכל זאת מטעמים מיוחדים‪.‬‬

‫אם לא התקבלה החלטה בערר תוך פרקי הזמן שצויינו לעיל‪ ,‬פסק הדין המשמעתי יבוטל‪ ,‬אלא אם‬ ‫•‬
‫אישר פרקליט צבאי כי הערר יידון במועד מאוחר יותר‪ ,‬מטעמים מיוחדים‪.‬‬

‫‪ 8.1.5‬נוכחות העורר ושמיעת עדויות‬

‫הקש"ב הממונה רשאי לדון בערר גם ללא נוכחות העורר‪ ,‬אך אם הוא מבקש להחמיר בעונש‪ ,‬עליו‬ ‫•‬
‫לאפשר לעורר לטעון בפניו לפני כן‪.‬‬

‫הקש"ב הממונה הדן בערר רשאי להזמין עדים‪ ,‬אך נדרש לגבות את עדותם בנוכחות העורר‪ .‬לעורר‬ ‫•‬
‫תינתן הזדמנות להציג שאלות לעדים‪ .‬כמו‪-‬כן רשאי הקש"ב הממונה לעיין בעדויות בכתב‪ ,‬בתנאי‬
‫שניתנה לעורר הזדמנות לעיין בעדויות אלה‪.‬‬

‫‪ 8.1.6‬החלטה בערר‬

‫הקש"ב הממונה הדן בערר מוסמך להחליט אחת מאלה‪:‬‬ ‫•‬

‫‪ o‬לדחות את הערר‪.‬‬
‫‪ o‬לקבל את הערר ולזכות את העורר‪.‬‬
‫‪ o‬להקל בעונש (לרבות ביטול חיוב בתשלום פיצויים או הקטנת שיעור הפיצויים)‪.‬‬
‫‪ o‬להחמיר בעונש (רק לאחר שנתן לעורר הזדמנות להשמיע את דברו)‪.‬‬
‫‪ o‬לבטל הוראה בדבר הפעלת התנאי (אם מצא שהעונש המותנה הוטל‪ ,‬הוארך או הופעל שלא‬
‫כדין)‪.‬‬
‫‪ o‬להפעיל עונש מותנה ‪ /‬להאריך עונש מותנה שהופעל (רק אם לא הוארך בעבר)‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫הקש"ב הממונה הדן בערר מוסמך לתת הוראה בעניין חישוב תקופת המחבוש כתב"ן‪.‬‬ ‫•‬

‫קש"ב ממונה שהחליט לזכות את העורר רשאי להורות על מתן פיצוי לעורר‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪248‬‬ ‫•‬
‫לפקודה‪.‬‬

‫‪ 39‬להרחבה ראה סעיפים ‪ 236-235‬לפ"מ ‪07.102‬‬

‫‪52‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫בקשת המתקה‬ ‫‪8.2‬‬

‫הסמכות להמתיק עונש בדין משמעתי – לבטל את העונש או להקל בו על‪-‬ידי הפחתתו או על‪-‬ידי‬ ‫•‬
‫החלפתו בעונש קל ממנו – נתונה לרמטכ"ל וכן למי שהרמטכ"ל אצל לו מסמכותו‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ o‬ראש אכ"א – מוסמך לדון בבקשת המתקה של כל חייל (אלא אם היה ניתן להגיש את בקשת‬
‫ההמתקה למפקד בדרגת אלוף)‪.‬‬
‫‪ o‬מפקד בדרגת אלוף – מוסמך לדון בבקשת המתקה שהוגשה על‪-‬ידי חייל מפקודיו או חייל‬
‫המוצב ביחידת רישום הכפופה לו בעת הגשת הבקשה (לרבות אם סופח למתקן כליאה)‪.‬‬

‫יודגש‪ ,‬כי מפקד בדרגת אלוף אינו מוסמך לדון בבקשת המתקה של חייל אם הבקשה הוגשה לגבי‬ ‫•‬
‫הליך משמעתי או ערר בו המפקד דן בעצמו‪.‬‬

‫אם ה מפקד המוסמך לדון בבקשת המתקה נעדר מהארץ או נבצר ממנו למלא את תפקידו‪ ,‬תואצל‬ ‫•‬
‫סמכות ההמתקה באופן זמני לסגנו‪ ,‬לראש מטהו או לממלא מקומו‪.‬‬

‫חייל שהורשע בדמ"ש והוטל עליו עונש רשאי לפנות בבקשת המתקה מנומקת אותה יגיש למפקדו‬ ‫•‬
‫הישיר‪ .‬מפקדו הישיר של החייל יעביר את בקשת ההמתקה בצירוף טופס ‪ 630‬להחלטת המפקד‬
‫המוסמך ללא דיחוי ולא יאוחר מ‪ 48-‬שעות ממועד הגשת הבקשה‪.‬‬

‫מפקדו הישיר של החייל רשאי לצרף לבקשה את התייחסותו ואת התייחסות קצין השיפוט‪.‬‬ ‫•‬

‫המפקד המוסמך ישיב על בקשת ההמתקה בהקדם‪ .‬אם הוגשה בקשת המתקה כנגד פסק דין‬ ‫•‬
‫משמעתי‪ ,‬בגינו נושא החייל עונש מחבוש בפועל – תידון הבקשה בתוך שבעה ימים‪ ,‬לכל היותר‪,‬‬
‫ממועד העברת הבקשה על‪-‬ידי החייל למפקדו הישיר‪.‬‬
‫‪ o‬מגבלה זו לא תחול אם עוכב ביצוע העונש שהוטל בפסק עד תום הדיון בבקשת ההמתקה‪.‬‬
‫‪ o‬אם חלף פרק הזמן לדיון בבקשת ההמתקה (לעניין עונש מחבוש) והבקשה לא נידונה –‬
‫ישוחרר החייל ממתקן הכליאה‪ ,‬אלא אם הרמטכ"ל אישר כי הבקשה תידון במועד מאוחר‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪ o‬אם תם מניין הימים לדיון בבקשה ביום מנוחה‪ ,‬יהיה ניתן לדון בה למחרת יום המנוחה‪.‬‬

‫יודגש‪ ,‬כי הגורם המוסמך לדון בבקשת המתקה רשאי לבטל את העונש או להקל בו‪ ,‬אך אינו מוסמך‬ ‫•‬
‫להחמיר בעונש או לזכות את הנאשם‪.‬‬

‫הגשת ערר אינה מונעת הגשת בקשת המתקה‪ .‬שני ההליכים יכולים להתנהל במקביל‪.‬‬ ‫•‬

‫‪53‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫פיצוי בדין משמעתי‬ ‫‪8.3‬‬

‫חייל שריצה עונש מחבוש‪ ,‬שהוטל עליו בדין משמעתי‪ ,‬או חלקו של עונש‪ ,‬וזוכה לאחר מכן בערר בפני‬ ‫•‬
‫קש"ב ממונה‪ ,‬רשאי הקש"ב הממונה להורות על פיצוי החייל בדרך של מתן חופשה מיוחדת‬
‫בתשלום‪ ,‬כפיצוי על תקופת היותו חבוש‪ .‬משך החופשה לא יעלה על משך המחבוש שנשא החייל‬
‫(הוראה זו חלה גם על חייל שריצה עונש מחבוש שהוטל עליו על‪-‬פי פסק דין משמעתי והפסק בוטל‬
‫בהוראת פרקליט צבאי‪ ,‬וזוכה על‪-‬ידי קש"ב במשפטו המחודש)‪.‬‬

‫לאחר זיכויו של חייל אשר ריצה עונש מחבוש כאמור‪ ,‬יוחזר לו תשלום השכר עבור תקופת המחבוש‪.‬‬ ‫•‬

‫קש"ב אשר זיכה חייל מילואים‪ ,‬רשאי להמליץ על תשלום שכר‪ ,‬בתנאי שירות מילואים נוסף עבור‬ ‫•‬
‫תקופת המחבוש‪.‬‬

‫פרקליט צבאי רשאי להורות על פיצוי חייל בדרך של מתן חופשה מיוחדת בתשלום‪ ,‬אם החייל נידון‬ ‫•‬
‫לעונש מחבוש או ריתוק ונשא בעונש (כולו או חלקו)‪ ,‬באחד מן המקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ o‬העונש עוכב שלא כדין‪.‬‬
‫‪ o‬הפרקליט הצבאי ביטל את פסק הדין המשמעתי‪.‬‬
‫‪ o‬הפרקליט הצבאי ביטל את העונש‪.‬‬

‫‪54‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫חובת הנמקה‬ ‫‪.9‬‬

‫קצין השיפוט נדרש לנמק את החלטותיו בהליך המשמעתי‪ .‬פירוט נימוקים להכרעת הדין ולגזר הדין‬ ‫•‬
‫מעיד על ניהול ההליך תוך הפעלת שיקול דעת ולא באופן שרירותי‪.‬‬

‫קצין השיפוט חייב לנמק את החלטתו‪ ,‬אם להרשיע או לזכות את הנאשם (יש לציין נימוקים גם‬ ‫•‬
‫להכרעת הדין בהליך המשמעתי וגם להחלטה בערר)‪ .‬כך למשל‪ ,‬על קצין השיפוט לציין מי הם העדים‬
‫ומהן הראיות אשר עמדו ביסוד ההחלטה; מדוע העדיף עד או ראיה מסוימת על פני הדברים שמסר‬
‫הנאשם או מסרו עדיו‪ ,‬או להיפך ‪ -‬מדוע העדיף את דברי הנאשם ועדיו ‪ /‬ראיותיו על פני הדברים‬
‫שמסרו עדים אחרים או ראיות אחרות שהונחו בפניו‪ ,‬וכיו"ב‪.‬‬

‫אם החליט קצין השיפוט להרשיע את החייל ‪ -‬עליו לנמק גם את החלטתו לגבי העונש שבחר להטיל‪.‬‬ ‫•‬
‫זאת‪ ,‬בשים לב לשיקולים כגון‪ :‬חומרת העבירה; עברו של החייל; נסיבותיו האישיות; צורכי הרתעת‬
‫היחיד והרבים ועוד‪.‬‬

‫יובהר בזאת‪ ,‬כי אי מתן נימוקים עשוי להוביל לביטול פסק הדין המשמעתי‪.‬‬ ‫•‬

‫‪55‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .10‬דין משמעתי בהוראת פרקליט צבאי‬

‫הכללים לניהול הליך משמעתי בהוראת פרקליט צבאי מוסדרים בפרק י"ח לפקודה (סעיפים ‪ 285‬עד ‪.)299‬‬
‫על הליך משמעתי הנערך בהוראת פרקליט צבאי יחולו הוראות הפקודה‪ ,‬בשינויים המפורטים בפרק י"ח‪.‬‬

‫דין משמעתי בהוראת פרקליט צבאי ייערך בפני קצין שיפוט בכיר שהפרקליט קבע בהוראתו‪.‬‬ ‫•‬

‫פרקליט צבאי רשאי להורות כי בהליך משמעתי הנערך בהוראתו יחולו סדרי דין נוספים על אלו‬ ‫•‬
‫המפורטים בפקודה‪.‬‬

‫על קצין השיפוט לדון בתלונה בתוך ‪ 30‬ימים ממועד קבלת הוראת הפרקליט הצבאי‪ .‬אם חלפו ‪30‬‬ ‫•‬
‫ימים והתלונה לא נידונה‪ ,‬יועבר הדיון בתלונה למפקדו של קצין השיפוט בדרגת אל"ם‪ ,‬לפחות‪ ,‬והוא‬
‫יהיה חייב לדון בתלונה בהקדם האפשרי‪ ,‬אלא אם הפרקליט הצבאי מורה אחרת‪.‬‬

‫חוות דעת סנגור‪ :‬נאשם בהליך המתנהל על‪-‬פי הוראת פרקליט צבאי זכאי להגיש חוות דעת מטעמו‪,‬‬ ‫•‬
‫לרבות חוות דעת שהוכנה על‪-‬ידי סנגור צבאי או עורך דין (להלן‪" :‬חוות דעת סנגור")‪.‬‬
‫‪ o‬קצין השיפוט ישאל את הנידון אם הוא מעוניין להגיש לו חוות דעת סנגור‪ .‬אם הנידון‬
‫מעוניין להגיש חוות דעת‪ ,‬יעוכב הדיון המשמעתי בשבעה (‪ )7‬ימים‪ ,‬לכל היותר‪ .‬קצין‬
‫השיפוט רשאי לקבוע פרק זמן שונה להעברת חוות דעת סנגור לאחר התייעצות עם‬
‫הפרקליט הצבאי הרלוונטי‪.‬‬
‫‪ o‬אם הנידון הגיש חוות דעת סנגור‪ ,‬תועבר חוות הדעת לעיון הפרקליט הצבאי‪ .‬הפרקליט‬
‫הצבאי רשאי להעביר את התייחסותו לחוות הדעת בתוך ‪ 14‬ימים‪ ,‬לכל המאוחר‪ ,‬מהיום בו‬
‫קיבל העתק ממנה‪ .‬אם הוגשה התייחסות הפרקליט‪ ,‬יועבר לנידון העתק ממנה‪.‬‬
‫‪ o‬הנידון יהיה רשאי להגיש התייחסות נוספת מטעמו‪ ,‬לרבות התייחסות שהוכנה על‪-‬ידי‬
‫סנגור‪ ,‬אך זאת רק לצורך הבהרת עניין שהתעורר בהתייחסות הפרקליט הצבאי‪ .‬זאת‪ ,‬תוך‬
‫שבעה (‪ )7‬ימים‪ ,‬לכל המאוחר‪ ,‬מהיום בו קיבל העתק ממנה‪ .‬קצין השיפוט רשאי לקבוע‬
‫פרק זמן שונה להעברת ההתייחסות הנוספת לאחר התייעצות עם הפרקליט הצבאי‬
‫הרלוונטי‪.‬‬
‫‪ o‬יובהר‪ ,‬כי הזכות להגשת חוות דעת סנגור קיימת רק במקרה בו ההליך נערך בהוראת‬
‫פרקליט צבאי‪ .‬אם מדובר בתלונה רגילה או בדו"ח מ"צ‪ ,‬הנאשם אינו זכאי להגיש חוות‬
‫דעת סנגור‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם אם הנאשם מבקשת את העברת הדיון בתלונה לבית הדין הצבאי‬
‫והפרקליט הצבאי מחליט להחזיר את התלונה לדיון משמעתי‪ ,‬לא עומדת לנאשם הזכות‬
‫להגיש חוות דעת סנגור‪.‬‬

‫בסיום הדיון יש להעביר העתק מטופס התלונה גם לפרקליט הצבאי שהורה על ההליך‪.‬‬ ‫•‬

‫ערר‪ :‬אם הנאשם הורשע הוא זכאי להגיש ערר תוך ‪ 15‬ימים מיום מתן הפסק‪ .‬אם הנאשם זוכה‬ ‫•‬
‫בהליך משמעתי שנערך בהוראת פרקליט צבאי‪ ,‬מוסמכים הפצ"ר או סגנו להגיש ערר על הזיכוי‬
‫בתוך ‪ 15‬ימים מיום שהפסק הובא לידיעתם‪ .‬גם כאן עומדת לנידון הזכות להגיש חוות דעת סנגור‬
‫כמפורט לעיל‪.‬‬

‫יתר הכללים לעניין הדיון בערר מפורטים בפסקה ‪ 8.1‬לעיל‪.‬‬ ‫•‬

‫‪56‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .11‬פיקוח משפטי על‪-‬ידי הפרקליטות הצבאית‬

‫‪40‬‬
‫‪ 11.1‬ביטול הפסק על‪-‬ידי פרקליט צבאי‬
‫הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו רשאים לבטל פסק שניתן בדין משמעתי אם סברו‪ ,‬כי קיים חשש של ממש‬
‫לעיוות דין אם לא יעשו כן‪ ,‬לרבות בשל כך שההליך המשמעתי התנהל באופן הפוגע בסדרי הדין שנקבעו‬
‫בחש"ץ‪.‬‬
‫הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו או פרקליט צבאי רשאים לבטל פסק שניתן בדין משמעתי‪ ,‬אם מתקיימת‬
‫אחת מן העילות הבאות‪:‬‬

‫הנאשם אינו נושא באחריות לעבירה בה הורשע‪.‬‬ ‫•‬

‫קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון בעבירה‪.‬‬ ‫•‬

‫קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון את הנאשם‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ 11.2‬העמדת נאשם לדין מחדש‬

‫מי שהורה על ביטול פסק הדין המשמעתי (הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו או פרקליט צבאי) רשאי‬ ‫•‬
‫להורות על העמדת החייל לדין מחדש‪.‬‬

‫אם החייל ריצה עונש לפי פסק שבוטל והורשע בדיון המחודש‪ ,‬יש לקזז את העונש שהחייל כבר ריצה‬ ‫•‬
‫מהעונש החדש שיוטל עליו‪ :‬ריתוק ומחבוש – יקוזזו יום כנגד יום; קנס או פיצויים – יקוזז הסכום‬
‫ששולם מהסכום החדש‪ .‬אם בדיון המחודש יוטל סכום נמוך יותר‪ ,‬תוחזר היתרה לחייל‪.41‬‬

‫‪ 11.3‬סמכויות נוספות‬
‫הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו רשאים‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ o‬להמיר כל עונש שהוטל בדין משמעתי‪ ,‬אשר קצין השיפוט לא היה מוסמך להטיל‪ ,‬בעונש‬
‫חוקי‪.‬‬
‫‪ o‬לבטל חלק מעונש או מחיוב בפיצויים אם קצין השיפוט חרג מסמכותו‪.‬‬
‫‪ o‬להחזיר את הדיון לקצין השיפוט לשם שקילת העונש מחדש או לשם הטלת עונש‪.‬‬
‫‪ o‬להורות על הפעלת תנאי‪ ,‬אם הייתה חובה להפעילו; לתקן את תקופת התנאי; לבטל הוראה‬
‫בדבר הפעלת תנאי‪.‬‬
‫‪ o‬לבטל הוראה על צבירת עונשים אם העבירות נעברו בעניין אחד‪.‬‬
‫‪ o‬להמיר הוראה שאינה עונש בעונש‪.‬‬

‫‪ 40‬סעיפים ‪(168‬א)‪(168-‬ג) לחש"ץ‬

‫‪ 41‬סעיף ‪(168‬ח) לחש"ץ‬

‫‪57‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ o‬להמליץ למפקד כי קצין שיפוט הנתון לפיקודו יבצע הסמכת דמ"ש‪ .‬אם ניתנה המלצה‪ ,‬לא‬
‫יהיה רשאי לשמש כקצין שיפוט עד לביצוע ההסמכה כאמור‪.‬‬

‫הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו או פרקליט צבאי רשאים‪:‬‬ ‫•‬

‫‪ o‬לאשר בדיעבד פסק משמעתי שנפל בו פגם‪.‬‬
‫‪ o‬לעכב ביצוע עונש לשם בירור הנסיבות הדרושות להפעלת סמכותו (פרקליט צבאי ראשי או‬
‫סגנו – עד ‪ 7‬ימים מיום מתן הפסק; פרקליט צבאי – עד ‪ 4‬ימים מיום מתן הפסק)‪.‬‬
‫‪ o‬לשמוע את החייל הנידון את קצין השיפוט וכל אדם אחר בטרם יפעילו סמכותם‪.‬‬

‫הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו או פרקליט צבאי או מי שהוסמך לכך על ידם רשאים להורות‬ ‫•‬
‫לגורמי היחידה להעביר לעיונם טופס ‪ 630‬או טופס ערר‪ .‬אם ניתנה הוראה כזו‪ ,‬יש להעביר את‬
‫הטופס בהקדם האפשרי‪.‬‬

‫‪58‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .12‬אמצעים פיקודיים נוספים לאכיפת המשמעת‬

‫הדין המשמעתי הוא אחד מן האמצעים הפיקודיים המשמעותיים העומדים לרשות המפקד לאכיפת‬
‫המשמעת ביחידתו‪ .‬אמצעים פיקודיים נוספים‪ ,‬המשמשים לאכיפת המשמעת מוסדרים בין היתר‪ ,‬בפ"מ‬
‫‪" - 33.0351‬תרגול נוסף"‪ ,‬בפ"מ ‪" - 33.0352‬מניעת חופשה" ובפ"מ ‪" - 33.0333‬נזיפה פיקודית"‪.‬‬

‫‪ 12.1‬שיחה וייעוץ‬

‫אף אם החייל כשל בתנהגותו‪ ,‬באפשרות המפקד להחזירו למוטב באמצעות עריכת שיח פיקודי‬ ‫•‬
‫והכוונת החייל לגורמים שיוכלו לסייע לו במצוקותיו‪:‬‬
‫‪ o‬עריכת שיחת מפקד‪-‬פקוד לצורך מתן תמיכה‪ ,‬יעוץ וחידוד הנהלים‪.‬‬
‫‪ o‬מתן הערה או ביקורת מאת המפקד על‪-‬מנת להעמיד חייל על טעות בהתנהגותו ולמנוע‬
‫הישנות המקרה‪.‬‬
‫‪ o‬הפניית החייל לגורמי ת"ש‪ ,‬אם הרקע לבעיות המשמעת נעוץ בנסיבות אישיות או‬
‫משפחתיות של החייל (מצוקה הסתגלותית‪ ,‬קושי כלכלי‪ ,‬בעיות ת"ש)‪.‬‬
‫‪ o‬הפניית החייל לגורם רפואי או לקב"ן‪ ,‬אם הרקע לבעיות המשמעת נעוץ בנסיבות רפואיות‪.‬‬

‫מתן מענה למצוקות החייל עשוי למנוע את הישנות העבירה‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ 12.2‬נזיפה פיקודית (פ"מ ‪)33.0333‬‬

‫מפקד בדרגת סא"ל‪ ,‬לפחות‪ ,‬רשאי לנזוף בחייל הנתון לפיקודו או להנחייתו המקצועית‪ ,‬נזיפה‬ ‫•‬
‫שתירשם בתיקו האישי של החייל‪.‬‬

‫אם ננקט נגד החייל הליך של נזיפה פיקודית בגין אירוע מסוים‪ ,‬לא ניתן להעמיד את החייל לדין‬ ‫•‬
‫משמעתי בגין אותו אירוע‪.‬‬

‫דרגת המפקד הנוזף תהיה גבוהה מדרגת החייל בשתי דרגות לפחות‪ ,‬למעט אם המפקד הינו‬ ‫•‬
‫הרמטכ"ל או קצין בדרגת אלוף‪.‬‬

‫מפקד שהחליט לנקוט הליך של נזיפה פיקודית‪ ,‬חייב להזמין את החייל למשרדו‪ ,‬לקרוא בפניו את‬ ‫•‬
‫תיאור המקרה ולאפשר לחייל להביא בפניו את טענותיו‪ .‬לאחר שמיעת טענות החייל‪ ,‬יחליט המפקד‬
‫אם לנזוף בחייל‪.‬‬

‫החליט המפקד לנזוף בחייל – עליו למלא "טופס נזיפה פיקודית"‪ ,‬המצורף כנספח א' לפ"מ ‪,33.0333‬‬ ‫•‬
‫אשר יתויק בתיקו האישי של החייל ולעדכן את החייל בנימוקי החלטתו‪ .‬העתק מטופס הנזיפה‬
‫יימסר לגורמים המפורטים בסעיף ‪ 11‬לפ"מ ‪.33.0333‬‬

‫חייל שננזף רשאי להגיש למפקד הממונה השגה (ערעור) על הנזיפה בתוך שלושה ימים מיום שניתנה‬ ‫•‬
‫לו הנזיפה‪ .‬אם הנזיפה ננקטה בהמלצת פרקליט צבאי‪ ,‬החייל יהיה רשאי להגיש השגה על הנזיפה‬
‫תוך ‪ 15‬ימים‪.‬‬

‫‪59‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ 12.3‬מניעת חופשה (פ"מ ‪)33.0352‬‬

‫מניעת חופשתו של חייל על‪-‬ידי מפקד הינה אמצעי ענישה ללא משפט‪ .‬מפקד מוסמך למנוע חופשה מחייל‬
‫בגין מעשה שיש בו משום עבירה‪ ,‬אך המפקד החליט שלא להעמידו לדין משמעתי בגינו או אם אין במעשה‬
‫משום עבירה‪ ,‬אולם המפקד משוכנע כי הפגם בהתנהגות החייל מצדיק תגובה משמעתית נגדו‪.‬‬

‫מניעת חופשה היא כל הוראה לחייל להישאר ביחידה מעבר לשעות הפעילות הרגילות של היחידה‪,‬‬ ‫•‬
‫ללא צורך צבאי‪ .‬לפיכך‪ ,‬עיכוב יציאתו של החייל לאחר גמר פעילותו (שלא במסגרת תורנות או‬
‫מעצר)‪ ,‬בנסיבות שבהן חיילים אחרים בתפקידים דומים ביחידה יוצאים הביתה – הינה מניעת‬
‫חופשה‪.‬‬

‫מניעת חופשה אינה ריתוק ‪ .‬ריתוק הוא עונש שמוטל בדין המשמעתי‪ .‬מניעת חופשה היא אמצעי‬ ‫•‬
‫פיקודי בו ניתן לנקוט ללא צורך בניהול הליך משמעתי והשלכותיה הן מצומצמות יותר‪.‬‬

‫לא ניתן לשפוט חייל בדין משמעתי בגין מעשה שבגינו נשללה חופשתו‪ ,‬אלא באישורו של פרקליט‬ ‫•‬
‫צבאי‪.‬‬

‫הסמכות למנוע חופשה נתונה בידיו של קצין בדרגת סרן לפחות‪ ,‬או בידי קצין שדרגתו סג"ם או סגן‬ ‫•‬
‫המפקד על קורס‪.‬‬

‫הסמכות המירבית למניעת חופשה תלוייה בדרגת המפקד‪:‬‬ ‫•‬

‫‪ o‬קצין שדרגתו סג"ם או סגן‪ ,‬המפקד על הכשרה מסמיכה המקנה מקצוע או ידע – עד חמש‬
‫שעות‪.‬‬
‫‪ o‬קצין שדרגתו סרן או קא"ב (קצין אקדמאי בכיר) או קצין שדרגתו סגן שהוא בעל מינוי‬
‫מפקד פלוגה או בעל מינוי לתפקיד מקביל בזרועות האוויר והים (אשר אושר מטעם רמ"ט‬
‫אכ"א) – עד שלושה ימים‪.‬‬
‫‪ o‬קצין שדרגתו רס"ן – עד חמישה ימים‪.‬‬
‫‪ o‬קצין שדרגתו סא"ל ומעלה – עד שבעה ימים‪.‬‬
‫‪ o‬קצין שיפוט המבקש למנוע חופשה חלף עונש מחבוש‪ – 42‬כמניין ימי המחבוש אותם לא‬
‫ניתן לרצות בשל היעדר מקום במתקן הכליאה‪.‬‬

‫על המפקד לזמן את החייל ולתת לו הזדמנות להשמיע דברו לפני שיחליט על מניעת חופשתו‪.‬‬ ‫•‬

‫החלטה על מניעת חופשה תתקבל בתוך חמישה ימים מהיום שבו בוצע המעשה שבגינו נמנעת‬ ‫•‬
‫החופשה או מהיום בו המעשה התגלה‪.‬‬

‫לאחר קבלת החלטה על מניעת החופשה‪ ,‬יש לבצע את מניעת החופשה בהקדם ולא יאוחר מ‪ 14-‬ימים‬ ‫•‬
‫מיום מתן ההודעה לחייל על מניעת חופשתו‪.‬‬

‫‪ 42‬סעיף ‪ 44‬לפ"מ ‪07.102‬‬

‫‪60‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מניעת חופשה לא תחול על חופשות להן זכאי החייל לפי פקודות הצבא‪ .‬למשל‪ :‬חופשת רגילה או‬ ‫•‬
‫חופשת סוף שבוע ארוכה (אחת ל‪ 28-‬ימים)‪ .‬כמו‪-‬כן מניעת חופשה אינה גוברת על פטור רפואי או‬
‫הקלות ת"ש להן זכאי החייל‪.‬‬

‫יש למנוע חופשה באופן פרטני ולאחר מתן הזדמנות לחייל לטעות טענותיו‪ .‬אין להחליט על מניעת‬ ‫•‬
‫חופשה כענישה גורפת או כתגובה אוטומטית למעשה מסוג מסוים‪ .‬המפקד חייב להפעיל שיקול דעת‬
‫בכל מקרה לגופו‪ .‬למשל‪ ,‬אין לקבוע הנחיה כללית לפיה "כל מי שקיבל תלונה משוטר צבאי יישאר‬
‫בבסיס עד משפטו"‪.‬‬

‫אין למנוע חופשה כעונש קבוצתי או כאמצעי לחץ חברתי (למשל‪ ,‬להורות לכלל חיילי היחידה‬ ‫•‬
‫להישאר בבסיס עד אשר תתגלה זהותו של החייל שגנב ציוד צבאי)‪.‬‬

‫‪ 12.3.1‬מניעת חופשה בשל היעדר מקום במתקן הכליאה לריצוי עונש מחבוש‬

‫קצין שיפוט שהרשיע חייל בדמ"ש וגזר עליו עונש מחבוש בפועל‪ ,‬אך החייל לא יכול לרצות את עונשו‬ ‫•‬
‫בשל היעדר מקום במתקן הכליאה – רשאי להורות על מניעת חופשתו של החייל במקום ריצוי עונש‬
‫המחבוש‪.‬‬

‫באפשרות קצין השיפוט להורות על מניעת החופשה החל מהמועד בו החייל נדרש להתחיל בריצוי‬ ‫•‬
‫העונש ועד אשר יתפנה מקום במתקן הכליאה או עד למועד בו יסיים החייל לרצות את העונש שהוטל‬
‫עליו‪ ,‬לפי המוקדם מביניהם‪.‬‬

‫התפנה מקום במתקן הכליאה במהלך מניעת החופשה – יועבר החייל למתקן הכליאה לריצוי יתרת‬ ‫•‬
‫ימי המחבוש שנותרו (לאחר קיזוז הימים בהם נמנעה חופשתו)‪.‬‬

‫טרם מניעת החופשה‪ ,‬יזמן קצין השיפוט את החייל בפניו‪ ,‬יודיע לו על כוונתו לשלול את חופשתו‬ ‫•‬
‫בשל היעדר מקום במתקני הכליאה‪ ,‬ויאפשר לו לטעון את טענותיו בעניין‪ .‬לאחר שמיעת דברי החייל‪,‬‬
‫יודיע קצין השיפוט את החלטתו ויתעד אותה על‪-‬גבי טופס ‪.630‬‬

‫‪61‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ 12.4‬תרגול נוסף (פ"מ ‪)33.0351‬‬

‫"תרגול נוסף" – תרגול חוזר שמטרתו להקנות לחייל ידע והרגלים הדרושים לו‪ ,‬כמו‪ :‬ציות‪ ,‬דייקנות‪ ,‬מהירות‪,‬‬
‫יעילות וביטחון‪ ,‬על‪ -‬מנת שימלא את משימותיו בהצלחה‪ .‬תרגול יכול להיות בדרך של הדרכה‪ ,‬הכשרה‪ ,‬אימון‪,‬‬
‫שינון‪ ,‬הטלת משימה והטמעת הרגלים‪.‬‬

‫מפקד מוסמך להטיל על פקודו משימות לצורך תרגול נוסף בכל עניין הקשור למילוי תפקידו‪.‬‬ ‫•‬

‫מטרת התרגול היא להקנות לחייל ידע‪ ,‬הרגלים וכושר על‪-‬מנת שיוכל למלא את משימותיו ביעילות‬ ‫•‬
‫ובהצלחה או על‪-‬מנת לגשר על פער בתפקודו‪ .‬אין להשתמש בתרגול נוסף אם מטרתו העיקרית היא‬
‫אמצעי ענישה‪.‬‬

‫דרושה זיקה הגיונית בין הליקוי שהתגלה אצל החייל לבין התרגול הנוסף‪ .‬לדוגמה‪ :‬יחידה‬ ‫•‬
‫המתאמנת בחפירת שוחות – מותר לתרגל את חייליה באימון נוסף של ביצוע חפירות נוספות‪ ,‬אם‬
‫הדבר דרוש כדי להעלות את רמת הביצוע של החיילים או כדי לסלק ליקויים ברמת הביצוע; אולם‪,‬‬
‫אסור להטיל תרגול של חפירת שוחות כעונש או כעבודת סרק בעקבות אי הצדעה או לבוש רשלני‪.‬‬
‫דוגמה נוספת‪ :‬מותר לחייב חייל המאחר למסדר להתייצב במועדים קבועים‪ ,‬כדי לתרגלו לדייק‬
‫בזמנים‪ .‬כן אפשר לחייב חייל שאינו לובש את האפוד כיאות‪ ,‬להתייצב עם אפוד מלא‪ ,‬לבוש כהלכה‪.‬‬
‫אולם אין לחייבו ללכת עם אפוד מלא משום שהיה נפקד‪.‬‬

‫התרגול הנוס ף כפוף גם למגבלות של סרגל המאמצים‪ .‬אסור להכביד על החיילים באופן החורג‬ ‫•‬
‫מהמגבלות הפיזיות המחייבות‪ .‬על המפקדים לזכור‪ ,‬שהעמסה בלתי מחושבת עלולה להביא לפגיעה‬
‫חמורה בבריאות החיילים‪.‬‬

‫תרגול נוסף יתבצע‪ ,‬ככלל‪ ,‬ביום בו נתגלה הליקוי‪ ,‬בשעות הפעילות הרגילות‪ .‬אולם‪ ,‬מפקד בדרגת‬ ‫•‬
‫סגן‪ ,‬לפחות‪ ,‬רשאי לאשר ביצוע תרגול נוסף מעבר לשעות הפעילות הרגילות או שלא ביום בו התגלה‬
‫הליקוי‪.‬‬

‫אין לקיים תרגול נוסף לאחר השעה ‪ ,22:00‬אלא במסגרת אימוני לילה הכלולים בתוכנית האימונים‬ ‫•‬
‫של היחידה או באישור מפקד שדרגתו סרן‪ ,‬לפחות‪ .‬האישור יינתן לכל תרגול נוסף בנפרד‪.‬‬

‫יש להדגיש כי החוק ופקודות הצבא אוסרים כל מעשה התעללות‪ ,‬שררה והשפלה – אם תרגול כלשהו‬ ‫•‬
‫ילבש צורה פסולה כזאת‪ ,‬תישקל הבאתו של האחראי לכך לדין‪.‬‬

‫‪62‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫נספח א'‬
‫שלבי ניהול הליך הדין המשמעתי‬

‫‪63‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫נספח ב'‬
‫סדר הדרגות בצה"ל‬

‫רא"ל‬ ‫רב‪-‬אלוף‬ ‫קצינים‬

‫אלוף‬
‫תא"ל‬ ‫תת‪-‬אלוף‬
‫אל"ם‬ ‫אלוף‪-‬משנה‬
‫סא"ל‬ ‫סגן‪-‬אלוף‬
‫רס"ן‬ ‫רב‪-‬סרן‬
‫סרן‬
‫סגן‬
‫סג"ם‬ ‫סגן משנה‬
‫רנ"ג‬ ‫רב‪-‬נגד‬ ‫נגדים‬
‫רס"ב‬ ‫רב‪-‬סמל בכיר‬ ‫נגדים בכירים‬
‫רס"ם‬ ‫רב‪-‬סמל מתקדם‬
‫רס"ר‬ ‫רב‪-‬סמל ראשון‬
‫רס"ל‬ ‫רב‪-‬סמל‬
‫סמ"ר‬ ‫סמל ראשון‬
‫סמל‬ ‫חוגרים‬
‫רב"ט‬ ‫רב‪-‬טוראי‬
‫טוראי‬

‫‪64‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫נספח ג'‬
‫טבלת עבירות הנתונות לשיפוט בדין משמעתי‬
‫עבירות לפי חוק השיפוט הצבאי‪ ,‬התשט"ו‪1955-‬‬
‫האם נדרש אישור פרקליט‬ ‫תוכן‬ ‫כותרת‬ ‫סעיף‬
‫נדרש אישור פרקליט‬ ‫חייל שעשה אחת מאלה‪:‬‬ ‫מתן יד למרידה‬ ‫‪(47‬ב)‬
‫(‪ )1‬בהיותו נוכח בשעת מרידה לא עשה כמיטב‬
‫יכולתו כדי לסכלה או לסייע בסיכולה;‬
‫(‪ ) 2‬משנודע לו על מרידה או על קשר למרידה לא‬
‫הודיע על כך מיד למפקד‪.‬‬
‫חייל שעשה מעשה בניגוד למשטר או למשמעת או‬ ‫מרי‬ ‫‪48‬‬
‫לסדר הטוב בצבא‪ ,‬והתכוון במעשה זה לעורר או‬
‫להפגין התנגדות או מחאה נגד הוראה המחייבת‬
‫בצבא או נגד דין כל שהוא‪ ,‬וכן חייל שנתן יד למעשה‬
‫כזה‪.‬‬
‫חייל שעשה מעשה בניגוד למשטר או למשמעת או‬ ‫הפגנה הפוגעת במשמעת‬ ‫‪49‬‬
‫לסדר הטוב בצבא‪ ,‬והתכוון במעשה זה להפגין חוסר‬
‫כבוד למפקד או הזדהות עם דרישה‪ ,‬תרעומת או‬
‫טענה של חייל אחר‪ ,‬וכן חייל שנתן יד למעשה כזה‪.‬‬
‫חייל אשר עשה מעשה או הפיץ ידיעה – בין נכונה‬ ‫זריעת בהלה או יאוש‬ ‫‪52‬‬
‫ובין בלתי נכונה – בעניין הקשור בבטחון המדינה‪,‬‬
‫ויש בהם כדי לעורר בקרב חיילים בהלה או יאוש‪.‬‬
‫נדרש אישור פרקליט‬ ‫חייל אשר הכין‪ ,‬החזיק לשם הפצה‪ ,‬פירסם או‬ ‫הפוגעת‬ ‫תעמולה‬ ‫‪53‬‬
‫הפיץ‪ ,‬בכתב או בצורה אחרת‪ ,‬חומר תעמולה‬ ‫או‬ ‫הצבאי‬ ‫במשטר‬
‫שהבאתו לידיעת חייל עלולה להשפיע בדרך הפוגעת‬ ‫במשמעת הצבא‬
‫במשטר הצבאי או המערערת את המשמעת בצבא‪,‬‬
‫או אשר עשה בין חיילים תעמולה בעל‪-‬פה העלולה‬
‫להשפיע בדרך האמורה‪.‬‬
‫חייל אשר הכין‪ ,‬החזיק לשם הפצה‪ ,‬פירסם או‬ ‫תעמולה הפוגעת בסדר‬ ‫‪54‬‬
‫הפיץ‪ ,‬בכתב או בצורה אחרת‪ ,‬חומר תעמולה‬ ‫הטוב בצבא‬
‫שהבאתו לידיעת חייל עלולה להשפיע בדרך הפוגעת‬
‫בסדר הטוב בצבא‪ ,‬או אשר עשה בין חיילים‬
‫תעמולה בעל‪-‬פה העלולה להשפיע בדרך הפוגעת‬
‫בסדר הטוב בצבא‪.‬‬
‫חייל שנטש את משמרתו‪.‬‬ ‫נטישת משמרת‬ ‫‪(58‬א)‬

‫למעט אם נעברה העבירה נוכח האויב או במקרה‬ ‫•‬

‫בו זקיף עזב משמרתו לפני שהוחלף כדין‪ ,‬או‬
‫שבניגוד לפקודות הצבא או להוראות התנהג על‬
‫משמרתו באופן שמנע ממנו למלא את התפקיד‬
‫שלמענו הועמד כזקיף‪.‬‬

‫‪65‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫נדרש אישור פרקליט במקרים‬ ‫חייל שהיכה מפקד או השתמש כלפיו באלימות‪.‬‬ ‫אלימות כלפי מפקד‬ ‫‪59‬‬
‫שבהם כתוצאה מהאלימות נגרמה‬
‫• למעט אם עשה את המעשה שעה שהמפקד שימש‬
‫פציעתו של המפקד‬ ‫בתפקידו‪.‬‬
‫נדרש אישור פרקליט אם האלימות‬ ‫חייל שהיכה חייל אחר או השתמש כלפיו באלימות‪.‬‬ ‫אלימות כלפי חייל‬ ‫‪61‬‬
‫גרמה לפציעתו‪ ,‬או לחבלה שפגעה‬
‫בכושר עבודתו לתקופה ארוכה‬
‫משבעה ימים‪ ,‬או מקרה של‬
‫אלימות כלפי חייל‪ ,‬שבו נגרמה‬
‫חבלה חמורה‬
‫נדרש אישור כשהאיום נעשה תוך‬ ‫חייל שאיים על מפקד או העליבו‪ ,‬או עשה מעשה‬ ‫איום ועלבונות כלפי‬ ‫‪62‬‬
‫שימוש בנשק חם או קר‬ ‫אחר הפוגע בכבודו או במעמדו כמפקד‪.‬‬ ‫מפקד‬
‫נדרש אישור כשהאיום נעשה תוך‬ ‫חייל שאיים באלימות על זקיף‪ ,‬על שוטר צבאי‬ ‫איום על ממלאי תפקיד‬ ‫‪63‬‬
‫שימוש בנשק חם או קר‬ ‫בקשר לתפקידו של השוטר או כשהשוטר בתפקיד‪,‬‬
‫או על חייל שהופקד על שמירת אדם‪ ,‬רכוש או‬
‫מקום‪.‬‬
‫חייל אשר התנגד בכוח לחייל הבא בתוקף תפקידו‬ ‫התנגדות לפעולה חוקית‬ ‫‪64‬‬
‫לשימו במשמורת‪ ,‬או סירב לציית להוראות חייל‬
‫כזה‪.‬‬
‫נדרש אישור פרקליט‬ ‫(א) חייל שהיכה חייל הנמוך ממנו בדרגה או שהיכה‬ ‫התעללות‬ ‫‪65‬‬
‫אדם הנמצא במשמורת שהחייל מופקד עליה‪ ,‬או‬
‫שהתעלל בהם אחרת‪.‬‬
‫(ב) חייל שהתעלל בחייל אחר‪.‬‬

‫• למעט אם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות‪.‬‬

‫חייל שקיבל בתוקף תפקידו כסף או חפץ שנועד‬ ‫עיכוב רכוש ללא הצדקה‬ ‫‪66‬‬
‫לחייל אחר‪ ,‬וללא הצדקה עיכבו תחת ידו או נמנע‬
‫לשלמו או למסרו‪.‬‬
‫נדרש אישור פרקליט‬ ‫חייל שהשתמש לרעה בסמכותו כלפיו פקודו‪.‬‬ ‫שררה כלפי פקודים‬ ‫‪67‬‬

‫• למעט אם נעברה העבירה במהלך אימון או בקשר‬

‫לאימון או אם נעברה העבירה בנסיבות‬
‫מחמירות‪.‬‬
‫חייל שחרג במזיד מן הסמכויות שניתנו לו לביצוע‬ ‫חריגה מסמכות‬ ‫‪68‬‬
‫תפקידו בצבא‪.‬‬
‫חייל שחרג מסמכותו ובמעשהו זה גרם או עלול היה‬ ‫גרימת נזק לרכוש על ידי‬ ‫‪70‬‬
‫לגרום נזק לרכוש‪.‬‬ ‫חריגה מסמכות‬
‫חייל שחרג מסמכותו על ידי שפעל כקצין שיפוט‪ ,‬בין‬ ‫שחרג‬ ‫שיפוט‬ ‫קצין‬ ‫‪71‬‬
‫שהוא קצין שיפוט ובין שהוא מתחזה כקצין שיפוט‪.‬‬ ‫מסמכותו‬
‫חייל שחרג מסמכותו‪ ,‬ובמעשהו זה גרם או עלול‬ ‫חריגה מסמכות עד כדי‬ ‫‪72‬‬
‫היה לגרום חבלה לגופו או נזק לבריאותו של אדם‬ ‫סיכון חיים או בריאות‬
‫אחר‪.‬‬
‫נדרש אישור פרקליט אם ערך‬ ‫חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין רכוש צבאי מרשות‬ ‫הוצאת רכוש מרשות‬ ‫‪(77‬א)‬
‫הרכוש שהוצא מרשות הצבא עולה‬ ‫הצבא‪.‬‬ ‫הצבא‬
‫על הסכום הכולל שבגינו מוסמך‬
‫• למעט אם ערך הרכוש עולה על סכום השווה‬
‫מפקד חטיבה להורות על מינוי‬ ‫לעשרה שיעורים של שכר יסוד חודשי של טוראי‬
‫קבו"ד‪ ,‬כמפורט בהוראת קבע‬ ‫בשירות חובה‪ ,‬כפי שהוא בשעת ביצוע העבירה‪.‬‬

‫‪66‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫אט"ל ‪" – 5.09‬חוסר באפסניה ונזק‬

‫הטיפול‬ ‫סמכויות‬ ‫‪-‬‬ ‫לאפסניה‬
‫והבירור" (על פי פ"מ ‪- 52.0301‬‬
‫או‬ ‫באפסניה‬ ‫בחוסר‬ ‫"טיפול‬
‫בנזקיה")‬
‫חייל שהשתמש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא‪.‬‬ ‫שימוש ברכוש צבאי‬ ‫‪(79‬א)‬
‫שלא למטרות הצבא‬
‫• למעט חייל שהשתמש בנשק שהוא רכוש צבאי‬
‫שלא למטרות הצבא‪.‬‬
‫כאשר‬ ‫פרקליט‬ ‫אישור‬ ‫נדרש‬ ‫חייל שלא נקט במועד הנכון בכל האמצעים‬ ‫אי שמירתו של רכוש‬ ‫‪80‬‬
‫העבירה היא התרשלות בשמירה על‬ ‫הסבירים כדי לשמור מנזק‪ ,‬מקלקול או מאבדן כל‬ ‫צבאי‬
‫נשק‪ ,‬כהגדרתו בחוק השיפוט‬ ‫רכוש צבאי שהגיע לרשותו או שהוא אחראי לו בדרך‬
‫ועל‬ ‫התשטו"ו‪1955-‬‬ ‫הצבאי‪,‬‬ ‫אחרת‪ ,‬בין אם ניזוק הרכוש‪ ,‬נתקלקל או אבד ובין‬
‫מכשירי קשר ואופטיקה‪ ,‬שסיווגם‬ ‫אם לאו‪.‬‬
‫הביטחוני "סודי" או "סודי ביותר"‬
‫חייל שנטל שלא כדין ציוד או אספקה של הצבא‬ ‫נטילת ציוד ואספקה או‬ ‫‪82‬‬
‫לצורך יחידה שהציוד או האספקה לא היו מיועדים‬ ‫עיכובם שלא כדין‬
‫לה‪ ,‬או שעיכב שלא כדין ציוד או אספקה של הצבא‪.‬‬
‫נדרש אישור פרקליט כאשר ערך‬ ‫חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין‪ ,‬מרשות חייל אחר‬ ‫גניבה מחייל‬ ‫‪84‬‬
‫הרכוש שנגנב עולה על סכום של ‪10‬‬ ‫כסף או רכוש אחר‪.‬‬
‫משכורות של טוראי בשירות חובה‬
‫נדרש אישור פרקליט במקרים‬ ‫חייל אשר ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי‬ ‫שימוש בלתי חוקי בנשק‬ ‫‪85‬‬
‫הבאים‪:‬‬ ‫זהירות נאותים נשא נשק‪ ,‬טיפל בו או השתמש בו‬

‫פציעת אדם‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫באופן אחר‪.‬‬

‫איום בנשק‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫יצירת סיכון מכוון לאדם על‬ ‫‪-‬‬
‫ידי הפניית קנה הנשק לעברו‬
‫או בסמוך אליו‪ ,‬בנסיבות‬
‫מחמירות כגון‪:‬‬
‫א‪ .‬טעינת הנשק‪.‬‬
‫ב‪ .‬דריכתו‪.‬‬
‫ג‪ .‬פתיחת הנצרה‪.‬‬
‫ד‪ .‬לחיצה על ההדק‪.‬‬
‫בין שאחת מפעולות אלה‬
‫נעשתה – על ידי החייל או‬
‫אחר‪ -‬לפני הפניית קנה הנשק‪,‬‬
‫ובין לאחר מכן‪.‬‬
‫ירי שלא כדין בנשק (כגון‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫מטווח פרטי‪ ,‬ירי "פילטרים")‬
‫חייל מן הצוות של כלי טיס או כלי שיט שנטש את‬ ‫נטישת כלי טיס או כלי‬ ‫‪87‬‬
‫הכלי ללא רשות בשעה שנשקפת לכלי סכנת אבדן‪.‬‬ ‫שיט‬

‫• למעט אם היה מפקד הכלי‪.‬‬

‫חייל שטיפל בכלי טיס או בכלי שיט של הצבא‪,‬‬ ‫טיפול בכלי טיס או בכלי‬ ‫‪88‬‬
‫בחוסר זהירות או בהפרת כלל מכללי הטיפול‪,‬‬ ‫שיט בחוסר זהירות או‬
‫הטיסה או השיט‪ ,‬או שהטיסו או שהשיטו כאמור‪,‬‬ ‫בניגוד להוראות‬
‫והביא בזה‪ ,‬או עלול היה להביא בזה‪ ,‬למותו של‬
‫אדם או לחבלתו‪.‬‬
‫חייל שהטיס כלי טיס של הצבא כשלא היה רשאי‬ ‫טיסה ללא רשות‬ ‫‪89‬‬
‫לכך על פי פקודות הצבא‪.‬‬

‫‪67‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫חייל שהטיס כלי טיס של הצבא בגובה נמוך‬ ‫טיסה אסורה‬ ‫‪90‬‬
‫מהקבוע בפקודות הצבא לאותו סוג של כלי טיס או‬
‫לאותו שלב או סוג של טיסה‪.‬‬
‫חייל מכל דרגה שהיא‪ ,‬שהיה בכלי טיס או בכלי שיט‬ ‫אי מילוי הוראות מפקד‬ ‫‪91‬‬
‫של הצבא‪ ,‬ולא קיים הוראותיו החוקיות של‬ ‫כלי טיס או כלי שיט‬
‫הממונה על אותו כלי טיס או כלי שיט‪ ,‬בכל ענין‬
‫הנוגע לנהיגתם‪ ,‬לבטחונם או למשטר הפנימי בהם‪,‬‬
‫בין שהממונה הוא חייל ובין אם לאו‪ ,‬ואף אם אין‬
‫הממונה גבוה ממנו בדרגה‪.‬‬
‫לגבי‬ ‫פרקליט‬ ‫הוראת‬ ‫נדרשת‬ ‫חייל שנעדר משירותו בצבא‪ ,‬או מהמקום שהוא‬ ‫העדר מן השירות שלא‬ ‫‪94‬‬
‫חיילים בשירות סדיר‪:‬‬ ‫חייב כדין להימצא בו אותה שעה‪ ,‬אלא אם הוכח כי‬ ‫ברשות‬
‫אם החייל משרת ביחידה‬ ‫א‪.‬‬ ‫היה לו היתר או הצדק סביר לכך‪.‬‬
‫סדירה‪ ,‬נעדר למעלה מ‪30-‬‬
‫ימים וסך כל ימי ההיעדרות‬
‫עולים על ‪ 100‬ימים‪ ,‬כולל‬
‫היעדרותו הנוכחית‪.‬‬
‫אם החייל טרם נקלט ליחידה‬ ‫ב‪.‬‬
‫סדירה ועודנו מצוי ביחידת‬
‫מיטב‪ ,‬ונעדר למעלה מ‪30-‬‬
‫ימים‪ ,‬ושסך ימי ההיעדרות‬
‫עולה על ‪ 180‬ימים מיחידת‬
‫מיטב (לאחר גיוסו)‪ ,‬כולל‬
‫היעדרותו הנוכחית‪.‬‬
‫אם החייל טרם נקלט ליחידה‬ ‫ג‪.‬‬
‫סדירה ועודנו מצוי ביחידת‬
‫מיטב ונעדר למעלה מ‪30-‬‬
‫ימים‪ ,‬והורשע טרם היעדרותו‬
‫הנוכחית בגין השתמטות‬
‫משירות בבית דין צבאי‪.‬‬
‫אם החיל טרם גויס לשירות‬ ‫ד‪.‬‬
‫והשתמט למעלה משנה וחצי‬
‫ממועד גיוסו‪.‬‬
‫נדרשת הוראת פרקליט לגבי‬
‫חיילים בשירות מילואים‪:‬‬
‫א‪ .‬חייל שנעדר מן השירות‬
‫למעלה משנתיים לאחר‬
‫שנקרא לשירות של ‪ 5‬ימים‬
‫לפחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬חייל שנפקד מהשירות כאשר‬
‫זומן על‪-‬פי צו חירום‪.‬‬
‫איש מילואים אשר לא יצר קשר עם יחידתו‪,‬‬ ‫איבוד קשר עם היחידה‬ ‫‪94‬א‬
‫בהתאם להוראות שקבע שר הביטחון‪ ,‬לפי סעיף ‪24‬‬
‫לחוק שירות המילואים התשס"ח‪.2008-‬‬
‫מי שנתקבל לכוחות הסדירים או לכוחות‬ ‫התגייסות במרמה‬ ‫‪96‬‬
‫המילואים‪ ,‬ולפני שנתקבל לכוחות אלה השתמש‬
‫בטענות שוא‪ ,‬העלים פרטים חשובים או השתמש‬
‫באמצעי הונאה אחרים‪ ,‬לגבי כשרותו להתקבל‬
‫כאמור‪ ,‬רואים אותו כחייל משעת העבירה‪.‬‬
‫נדרש אישור פרקליט‬ ‫חייל אשר כדי להתמנות לתפקיד בצבא‪ ,‬השתמש‬ ‫קבלת תפקיד במרמה‬ ‫‪97‬‬
‫בטענות שוא‪ ,‬או העלים פרטים חשובים או השתמש‬
‫באמצעי הונאה אחרים‪ ,‬בקשר לכשרותו להתמנות‬
‫לתפקיד‪.‬‬

‫‪68‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫חייל שהעמיד פני חולה או בעל מום בכוונה לפסול‬ ‫התחלות‬ ‫‪101‬‬
‫את עצמו לשירות או למילוי תפקיד‪.‬‬
‫חייל אשר אגב תפקידו בצבא‪ ,‬הייתה לו יד בעיסקה‬ ‫ענין בעסקה הנעשית ע"י‬ ‫‪104‬‬
‫הנעשית על‪-‬ידי הצבא‪ ,‬למען הצבא או בשמו‪ ,‬וקיבל‬ ‫הצבא‬
‫או עלול לקבל במישרין או בעקיפין‪ ,‬טובת הנאה‬
‫באותה עיסקה‪ ,‬ולא הודיע בכתב בעוד מועד‪,‬‬
‫לרמטכ"ל או למי שהוסמך לכך על ידיו‪ ,‬על ענינו‬
‫באותה עיסקה‪.‬‬
‫חייל שעשה אחת מאלה‪:‬‬ ‫במסמכים‬ ‫עבירה‬ ‫‪105‬‬
‫(‪ ) 1‬ביודעין‪ ,‬מסר‪ ,‬או הניח לזולתו שימסור‪ ,‬ידיעה‬ ‫צבאיים‬
‫כוזבת במסמך הנוגע לצבא‪ ,‬והמסמך נערך או נחתם‬
‫על ידיו;‬
‫(‪ )2‬מסר‪ ,‬או הניח לזולתו שימסור‪ ,‬ידיעה כוזבת‬
‫במסמך הנוגע לצבא ושחובה עליו לבדוק את נכונות‬
‫תכנו‪ ,‬מתוך שלא נקט אמצעים סבירים כדי למלא‬
‫חובה זו;‬
‫(‪ )3‬מתוך כוונה להטעות‪ ,‬העלים‪ ,‬או הניח לאחר‬
‫להעלים‪ ,‬פרט כל שהוא במסמך כאמור בפיסקה (‪)1‬‬
‫או (‪;)2‬‬
‫(‪ )4‬העלים‪ ,‬השחית‪ ,‬שינה או סילק מסמך שחובה‬
‫עליו לשמרו או להמציאו‪.‬‬
‫חייל אשר חתם על מסמך שנקבע בפקודות הצבא‬ ‫רשלנות לגבי תעודות‬ ‫‪106‬‬
‫כתעודה לצורך סעיף זה‪ ,‬ולא נקט אמצעים סבירים‬
‫כדי לבדוק את נכונותו ודיוקו של פרט חשוב מן‬
‫הפרטים שהתעודה מעידה עליהם‪.‬‬
‫חייל שטפל אשמה בעבירה על חייל אחר‪ ,‬ביודעו‬ ‫האשמת שווא‬ ‫‪107‬‬
‫שאישום‪-‬שווא הוא‪.‬‬
‫חייל שביודעין מסר פרט כוזב או העלים פרט חשוב‬ ‫ידיעות כוזבות‬ ‫‪108‬‬
‫(‪ )1‬בתלונה שהגיש בצבא;‬
‫(‪ )2‬בענין שלפי פקודות הצבא חובה עליו למסור בו‬
‫הודעה;‬

‫(‪ )3‬על מנת להשיג חופשה או להאריכה;‬

‫(‪ )4‬בענין אחר שנקבע בפקודות הצבא כענין שסעיף‬
‫זה חל עליו‪.‬‬

‫‪69‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫(א) חייל שעבר אחת העבירות האלה‪:‬‬ ‫עבירות לגבי בתי דין‬ ‫‪109‬‬
‫(‪ )1‬הוזמן כדין לבוא לפני בית‪-‬דין צבאי ולא בא‪,‬‬ ‫צבאיים‬
‫או בא ועזבו לפני שקיבל רשות לעשות זאת‪ ,‬ולא‬
‫הראה סיבה מספקת להעדרו;‬
‫(‪ )2‬נדרש כדין על‪-‬ידי בית דין צבאי להישבע או‬
‫להצהיר בהן צדק ולא עשה זאת;‬
‫(‪ )3‬נדרש כדין על‪-‬ידי בית דין צבאי להמציא‬
‫מסמך שברשותו ובמזיד לא המציא אותו;‬
‫(‪ )4‬בהיותו עד בבית דין צבאי לא השיב על שאלה‬
‫שנדרש כדין להשיב עליה‪ ,‬או השיב ביודעין‬
‫תשובה מתחמקת;‬
‫(‪ )5‬גרם הפרעה או הפסקה במהלך הדיונים של‬
‫בית הדין‪.‬‬
‫(אא) חייל שאיחר לישיבת בית‪-‬דין צבאי שאליה‬
‫הוזמן כדין ולא הראה סיבה מספקת לאיחורו‪.‬‬
‫(ב) חייל שביזה בית‪-‬דין צבאי על‪-‬ידי נקיטת לשון‬
‫מעליבה או מאיימת‪.‬‬
‫נדרש אישור פרקליט‬ ‫חייל שהעיד ביודעין עדות שקר לפני קצין שיפוט‬ ‫עדות שקר שלא בבית‬ ‫‪112‬‬
‫כשהוא דן בדיון משמעתי‪ ,‬לפני ועדת חקירה לפי‬ ‫דין‬
‫סעיף ‪ 537‬או לפני אדם אחר המוסמך לפי חוק זה‬
‫לגבות עדות מפי אותו חייל‪.‬‬
‫נדרש אישור פרקליט‬ ‫חייל שבעדותו בפני בית‪-‬דין צבאי סתר בפרט חשוב‬ ‫עדויות סותרות‬ ‫‪113‬‬
‫עדות קודמת שהעיד לפני בית‪-‬דין צבאי אחר או‬
‫לפני כל בית‪-‬משפט אחר או לפני שופט‪-‬חוקר או‬
‫קצין בודק‪ ,‬או שבעדותו לפני שופט‪-‬חוקר סתר‬
‫בפרט חשוב עדות קודמת שהעיד לפני קצין בודק‪,‬‬
‫והוכח לבית הדין כי היתה בזה כוונה להונות את מי‬
‫שלפניו ניתנה עדות מן העדויות כאמור‪ ,‬ואין נפקא‬
‫מינה את מי ממקבלי העדויות התכוון הנאשם‬
‫להונות‪.‬‬
‫חייל שעצר אדם שלא כדין או החזיקו במשמורת‬ ‫מעצר שלא כדין‬ ‫‪114‬‬
‫שלא כדין‪.‬‬
‫חייל שלא קיים הוראות חוק זה‪ ,‬או פקודות הצבא‪,‬‬ ‫עבירות בקשר למעצר‬ ‫‪115‬‬
‫החלות על עצירתו של אדם או על החזקתו‬
‫במשמורת ועל הבאתו לדין‪.‬‬
‫חייל שנדרש כדין להחזיק חייל אחר במשמורת‪ ,‬או‬ ‫להחזיק‬ ‫סירוב‬ ‫‪116‬‬
‫לשימו במשמורת‪ ,‬ולא עשה זאת‪.‬‬ ‫במשמורת‬
‫חייל שנדרש כדין לסייע להחזיק חייל אחר‬ ‫סירוב לסייע להחזיק‬ ‫‪117‬‬
‫במשמורת או לשימו במשמורת ולא עשה זאת‪.‬‬ ‫במשמורת‬
‫חייל שהפריע להחזיק חייל במשמורת או לשימו‬ ‫להחזקה‬ ‫הפרעה‬ ‫‪118‬‬
‫במשמורת‪.‬‬ ‫במשמורת‬

‫‪70‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫חייל שהשתמש באלימות‪ ,‬או שאיים להשתמש‬ ‫שימוש באמצעים בלתי‬ ‫‪119‬‬
‫באלימות‪ ,‬כלפי אדם אחר כדי לאלצו להעיד או‬ ‫כשרים לצורך חקירה‬
‫למסור אמרה בעבירה;‬
‫חייל שהשתמש באמצעים בלתי כשרים אחרים כדי‬
‫לאלץ אדם להודות באשמה בעבירה‪.‬‬
‫חייל ששחרר‪ ,‬שלא ברשות‪ ,‬אדם הנתון למשמורתו‬ ‫שחרור ממשמורת‬ ‫‪120‬‬
‫או למשמורת של חייל אחר‪ ,‬או שהניח לאותו אדם‬
‫שיימלט‪.‬‬
‫חייל שנמצא כדין במשמורת הצבא ונמלט או ניסה‬ ‫בריחה ממשמורת‬ ‫‪121‬‬
‫להימלט ממנה לפני ששוחרר מאותה משמורת‪.‬‬
‫חייל שבמזיד לא קיים פקודה שניתנה לו מאת‬ ‫סירוב לקיים פקודה‬ ‫‪122‬‬
‫מפקד תוך מילוי תפקידו או שסירב לקיימה בין‬
‫בדיבור ובין בהתנהגות‪.‬‬

‫• למעט אם עבר את העבירה תוך פעולה קרבית של‬

‫יחידתו‪.‬‬
‫חייל שלא קיים פקודה שניתנה לו מאת מפקד‪.‬‬ ‫אי קיום פקודה‬ ‫‪123‬‬

‫• למעט אם עבר את העבירה תוך פעולה קרבית של‬

‫יחידתו‪.‬‬
‫חייל שקיים ברשלנות פקודה או הוראה שניתנה לו‪,‬‬ ‫התרשלות‬ ‫‪124‬‬
‫או שהתרשל במילוי תפקידו בצבא‪.‬‬
‫חייל שהפריע לשוטר צבאי במילוי תפקידו‪.‬‬ ‫הפרעה לשוטר צבאי‬ ‫‪126‬‬
‫חייל שנדרש לסייע לשוטר צבאי במילוי תפקידו ולא‬ ‫סירוב לסייע לשוטר‬ ‫‪127‬‬
‫עשה זאת‪.‬‬ ‫צבאי‬
‫נדרש אישור פרקליט‬ ‫חייל שנצטווה להיבדק לפי סעיף ‪250‬א לחוק‬ ‫סירוב להיבדק בסמים‬ ‫‪127‬א‬
‫השיפוט הצבאי‪ ,‬תשט"ו‪ 1955-‬וסירב להיבדק‪.‬‬ ‫מסוכנים‬
‫חייל שהשתתף בקטטה‪ ,‬או שהתנהג בצורה פרועה‬ ‫התנהגות פרועה‬ ‫‪128‬‬
‫במקום ציבורי‪.‬‬
‫חייל שהתנהג התנהגות מבישה‪.‬‬ ‫התנהגות מבישה‬ ‫‪129‬‬
‫חייל בדרגת סמל או בדרגה גבוהה מזו שהתנהג‬ ‫התנהגות שאינה הולמת‬ ‫‪130‬‬
‫באופן שאינו הולם את דרגתו או את עמדתו בצבא‪.‬‬
‫חייל המתחזה כבעל דרגה שאינה שלו‪ ,‬או כבעל‬ ‫התחזות‬ ‫‪131‬‬
‫תפקיד בצבא‪ ,‬מבלי שהוא רשאי לעשות זאת‪ ,‬או‬
‫עונד סימן או תג צבאי‪ ,‬אות מערכה או עיטור ואינו‬
‫מוסמך לענדו‪.‬‬
‫חייל אשר עשה מעשה או התנהג באופן שפגע או‬ ‫פגיעה במשמעת‬ ‫‪132‬‬
‫עשוי היה לפגוע בסדר הטוב של הצבא או‬
‫במשמעתו‪ ,‬ואין המעשה מהווה עבירה צבאית‬
‫אחרת‪.‬‬
‫נדרש אישור פרקליט במקרים‬ ‫חייל שעשה אחת מאלה‪:‬‬ ‫הוראות‬ ‫קיום‬ ‫אי‬ ‫‪133‬‬
‫שכתוצאה מאי קיום ההוראות‪,‬‬ ‫(‪ )1‬לא קיים הוראה מפקודות הצבא;‬ ‫המחייבות בצבא‬
‫אבד או נגנב נשק‪.‬‬
‫(‪ )2‬לא קיים הוראה מפקודות קבע או מפקודות‬
‫שיגרה‪ ,‬שפורסמו בכתב בהתאם לפקודות הצבא או‬
‫בהתאם לנוהג הצבאי;‬

‫‪71‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫(‪ )3‬קיים ברשלנות הוראה מההוראות האמורות‬

‫בפיסקאות (‪ )1‬ו‪.)2(-‬‬

‫חייל שבלא היתר על פי פקודות הצבא‪ ,‬או שלא‬ ‫איסור עבודה‪ ,‬עיסוק או‬ ‫‪133‬א‬
‫בהתאם לתנאיו‪ ,‬עבד בעבודה‪ ,‬או עסק בעיסוק‬ ‫התמחות‬
‫שנהוג לקבל בעבורם שכר‪ ,‬או התמחה התמחות‬
‫מקצועית‪.‬‬
‫חייל שידע כי חייל אחר זומם או מנסה לעבור עבירה‬ ‫אי מניעת עבירה‬ ‫‪134‬‬
‫צבאית שענשה עולה על שלוש שנים מאסר‪ ,‬ולא פעל‬
‫באופן סביר כדי למנוע את עשייתה או השלמתה‪.‬‬

‫• למעט עבירות שעונשן מוות או מאסר עולם‪.‬‬

‫חייל שקשר קשר עם אדם אחר לעבור עבירה‬ ‫קשר לעבור עבירה‬ ‫‪135‬‬
‫צבאית‪.‬‬

‫• למעט מקרים בהם עונש הצפוי לחייל העובר את‬

‫העבירה שלשמה נקשר הקשר הוא יותר משש‬
‫שנות מאסר‪.‬‬

‫‪72‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫עבירות על תקנות שירות בטחון (חובות אנשי מילואים)‪ ,‬התשט"ז‪1956-‬‬

‫תוכן‬ ‫כותרת‬ ‫סעיף‬
‫(א) יחידתו של איש מילואים תעביר לו‪ ,‬בדואר רגיל או בכל דרך אחרת‪ ,‬שאלון‬ ‫עדכון פרטים אישיים ושינוי בהם‬ ‫‪3‬‬
‫שבו ימלא איש המילואים את פרטיו או יעדכנם לפי הענין כמפורט להלן‪:‬‬
‫(‪ )1‬שמו הפרטי ושם משפחתו;‬
‫(‪ )2‬מצבו האישי (נשוי‪ ,‬גרוש‪ ,‬אלמן או רווק);‬
‫(‪ )3‬ילדים (שם הילד‪ ,‬מספר הזהות ופרטים מזהים אחרים);‬
‫(‪ )4‬מענו;‬
‫(‪ )5‬מקום שהותו הזמני (אם אינו מתגורר‪ ,‬דרך קבע‪ ,‬במען קבוע);‬
‫(‪ )6‬מקום עבודתו ומענו;‬
‫(‪ ) 7‬מספרי טלפון במענו‪ ,‬במקום שהותו הזמני ובמקום עבודתו וכן מספרי‬
‫טלפון אחרים ומספרי פקסמלי ה שבאמצעותם ניתן‪ ,‬דרך קבע‪ ,‬להשאיר לו‬
‫הודעות;‬
‫(‪ )8‬כתובת הדואר האלקטרוני שלו – אם חפץ בכך;‬
‫(‪ )9‬שמו הפרטי ושם משפחתו של שארו הקרוב ביותר‪ ,‬דרגת קרבתו ומענו;‬
‫(‪ )10‬פרטים על השכלתו;‬
‫(‪ )11‬פרטים על מקצועו ומשלח ידו;‬
‫(‪ )12‬היותו בעל או מחזיק קבוע של רכב נוסעים פרטי;‬
‫(‪ ) 13‬פרטים אחרים‪ ,‬החיוניים לשמירת הקשר עם איש המילואים‪ ,‬לפי‬
‫הענין‪.‬‬
‫(ב) יחידת איש המילואים לא תעביר לאיש המילואים יותר משאלון אחד‬
‫בשנה‪ ,‬אלא אם כן הורה על כך קצין‪ ,‬בדרגת סגן אלוף‪ ,‬לפחות‪.‬‬
‫(ג) איש המילואים ימלא את כל פרטי השאלון או יעדכנם לפי הענין וישגרו‬
‫ליחידתו‪ ,‬לא יאוחר מ‪ 14-‬ימים מיום שקיבלו‪.‬‬
‫(ד) איש המילואים יודיע על שינוי בפרטים כאמור בתקנת משנה (א)(‪ )1‬ו‪)4(-‬‬
‫עד (‪ – )8‬בתוך ‪ 30‬ימים מיום השינוי‪ ,‬אף בלא שנשלח לו שאלון כאמור‪.‬‬
‫(ה) חלפו שלושים ימים מתאריך משלוח השאלון‪ ,‬ולא נתקבל השאלון המלא‬
‫או המעודכן במשרדי היחידה‪ ,‬תשלח היחידה את השאלון בשנית‪ ,‬בדואר‬
‫רשום‪.‬‬
‫איש מילואים השוהה מחוץ לגבולות המדינה יתייצב בהתאם לפקודה לפני‬ ‫התייצבות בחוץ לארץ‬ ‫‪4‬‬
‫נציגות המדינה הקרובה ביותר למקום שהותו‪.‬‬
‫איש מילואים שמחמת כל סיבה שהיא נבצר ממנו להתייצב לשירות במועד‬ ‫אי התייצבות לשירות‬ ‫‪5‬‬
‫שנקבע‪ ,‬יודיע על כך למפקדו בהקדם האפשרי‪ ,‬ובאם מחלה מנעה ממנו את‬
‫התייצבותו לשירות‪ ,‬יתייצב לבדיקה רפואית או ירשה בדיקה רפואית במקום‬
‫הימצאו‪.‬‬
‫(א) איש מילואים שקיבל צו קריאה לשירות שנתי‪ ,‬יאשר קבלתו על גבי טופס‬ ‫אישור קבלה של צו קריאה‬ ‫‪5‬א‬
‫אישור קבלה שיצורף לצו וישלח ליחידתו את הטופס‪ ,‬שבו אושרה קבלת הצו‬
‫כאמור‪ ,‬תוך שבעה ימים מיום קבלת הצו‪.‬‬
‫(ב) טופס אישור קבלת הצו מותר לשלחו ליחידת מילואים‪ ,‬בדואר‪ ,‬כשהוא‬
‫בלתי מבוייל‪.‬‬
‫(א) לענין תקנות אלה יראו איבוד קשר בין איש מילואים לבין יחידתו‪ ,‬בכל‬ ‫איבוד קשר‬ ‫‪6‬‬
‫אחד מאלה‪ ,‬אם במשך ‪ 17‬חודשים רצופים‪ ,‬מתום שירות המילואים שאליו‬

‫‪73‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫נקרא או מהמועד האחרון של יצירת הקשר עם יחידתו‪ ,‬כמשמעותה בתקנת‬

‫משנה (ב)‪:‬‬
‫(‪ ) 1‬איש המילואים לא קיבל צו התייצבות בכתב או כל הוראת התייצבות‬
‫אחרת;‬
‫(‪ ) 2‬אין אישור כי איש המילואים התייצב ביחידה או במשרד קישור שלה‬
‫(שניהם‪ ,‬להלן – היחידה);‬
‫(‪ ) 3‬אין אישור על פניה של איש המילואים ליחידה‪ ,‬במכתב רשום‪,‬‬
‫בפקסמילה או במברק‪ ,‬שבהם מסר את הפרטים הנדרשים ליצירת קשר‬
‫עמו‪.‬‬
‫(ב) אבד הקשר בין איש המילואים לבין יחידתו‪ ,‬יחדש איש המילואים את‬
‫הקשר עם היחידה בתוך חודש‪ ,‬על ידי שיתייצב ביחידה או יפנה אליה‬
‫באמצעות מכתב רשום‪ ,‬פקסמילה או מברק‪ ,‬וימציא לה פרטים מדויקים על‬
‫מענו‪ ,‬מען מקום עבודתו וכן מספרי הטלפון בביתו ובמקום עבודתו (להלן‬
‫יצירת קשר);‬
‫(ג) התייצב איש המילואים ביחידתו‪ ,‬תמציא לו היחידה אישור בכתב על יצירת‬
‫הקשר עמה ועל מועדה‪.‬‬
‫(ד) קיבלה היחידה הודעה בכתב‪ ,‬כאמור בתקנת משנה (ב)‪ ,‬תשגר לאיש‬
‫המילואים‪ ,‬בתוך ‪ 30‬ימים מיום קבלת ההודעה‪ ,‬אישור בכתב על יצירת הקשר‬
‫עמה ועל מועדה‪.‬‬
‫(ה) איש המילואים ישמור בידיו אישור שקיבל לפי תקנת משנה (ג) או (ד) על‬
‫יצירת הקשר עם יחידתו‪.‬‬
‫(ו) איש המילואים יפנה לבירור פרטי יחידתו‪ ,‬לקצין העיר במקום מגוריו;‬
‫פניה לקבלת פרטים כאמור לא יראו כיצירת קשר עם היחידה אלא אם כן‬
‫לאחר קבלתם יצר קשר עם יחידתו בתוך ‪ 30‬ימים מהיום שבו פנה לקצין העיר‬
‫והציג ביחידתו אישור בדבר פנייתו לקצין העיר‪.‬‬
‫(ז) נוסח האישור‪ ,‬כאמור בתקנות משנה (ג)‪( ,‬ד) ו‪(-‬ו) ודרך המצאתו‪ ,‬ייקבעו‬
‫בפקודות הצבא‪.‬‬
‫(ח) לא קיבל איש מילואים אישור כאמור בתקנת משנה (ד)‪ ,‬יעשה בתוך‬
‫ארבעים וחמישה ימים‪ ,‬מיום משלוח הודעתו בכתב‪ ,‬כאמור בתקנת משנה (ב)‬
‫אחד מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬יתייצב ביחידתו; התייצבותו של איש מילואים כאמור יראו כהתייצבות‬
‫לשירות מילואים;‬
‫(‪ )2‬יברר את פרטי יחידתו ויפעל כאמור בתקנת משנה (ו) וישוב ויפנה‬
‫ליחידתו בדרך הקבועה בתקנת משנה (ב)‪.‬‬
‫(א) איש מילואים שאבד הקשר בינו לבין יחידתו בזמן ששהה בחוץ לארץ‪ ,‬יפנה‬ ‫איש מילואים שחזר מחוץ לארץ‬ ‫‪6‬א‬
‫לחדש את הקשר עם יחידתו בתוך חודש מיום הגעתו לישראל; חזר איש‬
‫מילואים כאמור מחוץ לארץ לאחר שהייה של שלושה חודשים רצופים לפחות‪,‬‬
‫יפנה לחדש את הקשר עם יחידתו בתוך שלושה חודשים מיום הגעתו לישראל‪.‬‬
‫(ב) הסתיימה שהות בחוץ לארץ של איש מילואים שנמשכה שלושה חודשים‬
‫רצופים לפחות‪ ,‬פחות מחודשיים לפני שאבד הקשר בינו לבין יחידתו‪ ,‬יפנה‬
‫לחידוש קשר עם יחידתו בתוך שלושה חודשים מיום הגעתו לישראל‪.‬‬

‫‪74‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫(ג) על חידוש קשר לפי תקנה זו יחולו הוראות תקנה ‪(6‬ב) עד (ח) בשינויים‬
‫המחויבים‪.‬‬
‫איש מילואים ימלא אחרי כל פקודה שלפיה עליו למסור פקודה לאיש‬ ‫מסירת פקודה‬ ‫‪7‬‬
‫מילואים אחר‪.‬‬
‫איש מילואים ימסור לפי פקודה ידיעות מלאות ונכונות‪ ,‬כמיטב יכולתו‪ ,‬על כל‬ ‫מסירת ידיעות‬ ‫‪8‬‬
‫ענין המ תייחס למילוי תפקידיו בצבא‪ ,‬או לכל פעולה שפעל או שהיה חייב‬
‫לפעול‪.‬‬
‫לא יפנה איש מילואים לאדם שאינו ממלא תפקיד בצבא בעניינים הנוגעים‬ ‫פנייה בעניינים הנוגעים לצבא‬ ‫‪9‬‬
‫לצבא‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬אלא באמצעות מפקדו או באמצעות חייל או‬
‫מוסד צבאי אחר שנקבע לשם כך בפקודה‪.‬‬
‫איש מילואים יציית לכל פקודה בדבר –‬ ‫ציות לפקודה‬ ‫‪10‬‬
‫(‪ ) 1‬יציאתו לשירות ושובו ממנו ובכלל זה לבושו‪ ,‬הדרך בה יגיע לשירות או‬
‫ישוב ממנו ואמצעי התחבורה שישתמש בהם;‬
‫(‪ )2‬גילוי דרגתו או תפקידו בכוחות המילואים שעה שהוא מחוץ לשירות;‬
‫(‪ )3‬לבישת תלבושת צבאית שעה שהוא מחוץ לשירות‪.‬‬
‫איש מילואים יציית לכל פקודה בדבר סדרי שמירתם ודרכי העברתם של‬ ‫סדרי שמירה על מסמכים צבאיים‬ ‫‪10‬א‬
‫מסמכים הנוגעים לצבא שהגיעו לידי איש מילואים עקב היותו איש מילואים‪.‬‬
‫איש מילואים ישא עמו תמיד את תעודת איש המילואים שלו ויציגה לפי‬ ‫תעודת איש מילואים‬ ‫‪11‬‬
‫דרישת שוטר צבאי או חייל אחר שהוסמך לכך לפי פקודה‪ ,‬וכן ישא עמו כאמור‬
‫כל מסמך צבאי אחר שנקבע בפקודה כמסמך שהוראות תקנה זו חלות עליו‪.‬‬
‫(א) בתקנה זו –‬ ‫איסור פעולות בידע בטחוני או‬ ‫‪11‬א‬
‫"המנהל הכללי"‪" ,‬המנהל"‪ ,‬ציוד לחימה"‪" ,‬ידע בטחוני" ו"מו"מ" –‬ ‫ביצוא לחימה‬
‫כהגדרתם בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יצוא ציוד לחימה‪/‬ידע בטחוני)‪,‬‬
‫התשמ"ז‪( 1986-‬להלן – הצו);‬
‫"היתר למו"מ" ו"היתר ליצוא" – כמשמעותם בצו‪.‬‬
‫(ב) איש מילואים לא ינהל משא ומתן לצורך אחד העניינים המפורטים להלן‪,‬‬
‫בלא היתר למו"מ מאת המנהל הכללי או מי שהוא הסמיכו לכך באישור ועדת‬
‫החוץ והביטחון של הכנסת או שלא בהתאם לתנאים ולסייגים שנקבעו בהיתר‬
‫למו"מ‪:‬‬
‫(‪ )1‬יצוא ציוד לחימה;‬
‫(‪ ) 2‬יצוא ידע בטחוני לרבות מתן ידע בטחוני למי שאינו תושב ישראל או‬
‫לתאגיד ישראלי שהשליטה בו בידי מי שאינו תושב ישראל‪ ,‬בין שהייצוא‬
‫נעשה בדרך של מתן מידע‪ ,‬הדרכה‪ ,‬אימון ובין בדרך אחרת;‬
‫(‪ )3‬ייעוץ או תיווך בקשר לפעולות כאמור בפסקאות (‪ )1‬או (‪.)2‬‬
‫(ג) לענין תקנת משנה (ב) אין נפקא מינה‪:‬‬
‫(‪ )1‬שהמדובר בניהול משא ומתן בארץ או מחוצה לה ובכל צורה שהיא בין‬
‫כעצמאי ובין כבעלים‪ ,‬כשותף‪ ,‬כחבר הנהלה או כבעל מניות בתאגיד‪,‬‬
‫במישרין או בעקיפין‪ ,‬או כיועץ עצמאי או כשכיר בשירותו של אחר;‬
‫(‪ )2‬שהמשא ומתן מסתיים בהסכם לביצוע עסקה ובין אם לאו;‬
‫(‪ )3‬שמתקבלת או לא מתקבלת תמורה בעד ניהול המשא ומתן;‬
‫(‪ )4‬שהמשא ומתן מתבצע בכתב‪ ,‬בעל פה או בכל אמצעי תקשורתי אחר‪.‬‬
‫(ד) איש מילואים לא יעשה אחד מאלה בלא היתר ליצוא מאת המנהל ושלא‬
‫בהתאם לתנאים ולסייגים שנקבעו בהיתר ליצוא‪:‬‬

‫‪75‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫(‪ )1‬יצוא ציוד לחימה;‬

‫(‪ )2‬יצוא ידע בטחוני לרבות מתן ידע בטחוני למי שאינו תושב ישראל או‬
‫לתאגיד ישראלי שהשליטה בו בידי מי שאינו תושב ישראל‪ ,‬בין שהיצוא‬
‫נעשה בדרך של מתן מידע‪ ,‬הדרכה‪ ,‬אימון ובין בדרך אחרת;‬
‫(‪ )3‬יעוץ או תיווך בקשר לפעולות כאמור בפסקאות (‪ )1‬או (‪.)2‬‬
‫(ה) הוראות סעיף משנה (ג) יחולו בשינויים המחויבים לפי העניין‪ ,‬גם על‬
‫פעולות לפי סעיף משנה (ד)‪.‬‬
‫איש מילואים שנמסר לו רכוש צבאי על ידי הצבא חייב לנהוג בו בהתאם‬ ‫שמירה על רכוש צבאי‬ ‫‪12‬‬
‫לפקודה בלבד‪ ,‬להימנע מעשיית שינויים בו שלא הותרו בפקודה‪ ,‬לאפשר את‬
‫בקרתו במקום‪ ,‬בזמן ובאופן שנקבע בפקודה‪ ,‬להודיע בהקדם האפשרי‬
‫ובהתאם ל פקודה על אבדנו או על נזק שנגרם לו ולהימנע מכל מעשה המהווה‬
‫עבירה על הסעיפים ‪(76‬ב)‪(76 ,‬ג)‪ 77 ,78 ,79 ,‬או ‪ 80‬לחוק השיפוט הצבאי‪.‬‬

‫חיקוקים נוספים על‪-‬פיהם ניתן להעמיד לדין משמעתי‬

‫חוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬התשנ"ח‪ – 1998-‬נדרש בכל מקרה אישור פרקליט לשם העמדה לדין משמעתי‬
‫תקנות על פי פקודת התעבורה‪ ,‬שקבע שר הביטחון בהתייעצות עם שר המשפטים‪ ,‬למעט תקנות שלעבירה עליהן נקבע עונש‬
‫חובה; במקרים המנויים בפקודה זו‪ ,‬נדרש אישור לשם העמדה לדין משמעתי‪ ,‬כמפורט בפקודה הנ"ל‬
‫חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)‪ ,‬התשנ"ד‪1994-‬‬
‫חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)‪ ,‬התשנ"ד‪1994-‬‬
‫חוק שירות הציבור (הצהרת הון)‪ ,‬התשע"ז‪2016-‬‬

‫‪76‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫נספח ד'‬
‫עבירות תנועה נפוצות הנתונות לשיפוט בדין משמעתי‬
‫להלן העבירות הנפוצות בגינן ניתן להעמיד לדין משמעתי‪ ,‬ללא קבלת אישור פרקליט צבאי או תובע תעבורה‬
‫צבאי מראש‪ ,‬ובלבד שלא נגרמה תאונת דרכים בגין האירוע במסגרתו נעברה העבירה (שאז יחולו הוראות‬
‫סעיף ‪ 254‬לפקודה)‪.‬‬

‫סעיף החוק‬ ‫מהות העבירה‬

‫אי קיום חובת הצגת תעודות (רישיון נהיגה תקנה ‪(9‬ב) לתקנות התעבורה‬ ‫‪.1‬‬
‫צבאי או אזרחי)‬
‫חציית כביש על‪-‬ידי הולך רגל שלא במעבר תקנה ‪(110‬ב) לתקנות התעבורה‬ ‫‪.2‬‬
‫חצייה‬
‫תקנה ‪(22‬א) לתקנות התעבורה‬ ‫חציית שטח הפרדה רצוף (ללא עקיפה)‬ ‫‪.3‬‬
‫חציית כביש על‪-‬ידי הולך רגל במעבר חצייה תקנה ‪(22‬א) לתקנות התעבורה‬ ‫‪.4‬‬
‫ברמזור אדום‬
‫אי אחיזת ההגה בשתי ידיים שלא תוך כדי תקנה ‪(28‬א) לתקנות התעבורה‬ ‫‪.5‬‬
‫אחיזת פלאפון (אחיזת פלאפון‪ ,‬גם אם לא נעשה‬
‫בו שימוש אינה נתונה לשיפוט בדמ"ש ללא‬
‫הוראת תובע תעבורה)‬
‫חריגת מהירות עד ‪ 20‬קמ"ש (כולל) מעל תקנה ‪(54‬א) לתקנות התעבורה‬ ‫‪.6‬‬
‫המהירות המותרת בדרך עירונית‬
‫חריגת מהירות עד ‪ 25‬קמ"ש (כולל) מעל תקנה ‪(54‬א) לתקנות התעבורה‬ ‫‪.7‬‬
‫המהירות המותרת בדרך בין‪-‬עירונית‬
‫חריגת מהירות עד ‪ 20‬קמ"ש (כולל) מעל תקנה ‪(54‬ד) לתקנות התעבורה‬ ‫‪.8‬‬
‫המהירות המותרת עפ"י רישיון רכב‬
‫תקנה ‪(72‬א) לתקנות התעבורה‬ ‫עבירות חניה‬ ‫‪.9‬‬
‫תקנה ‪ 96‬לתקנות התעבורה‬ ‫אי הדלקת אורות‬ ‫‪.10‬‬
‫תקנה ‪ 58‬לתקנות התעבורה‬ ‫אי קיום חובת איתות‬ ‫‪.11‬‬
‫נהיגה ללא רישיון נהיגה צבאי (כשיש לחייל סעיף ‪ 133‬לחוק השיפוט הצבאי‬ ‫‪.12‬‬
‫רישיון נהיגה אזרחי מהסוג המתאים)‬
‫סעיף ‪ 133‬לחוק השיפוט הצבאי‬ ‫אי מילוי כרטיס עבודה‬ ‫‪.13‬‬

‫‪77‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫נספח ה'‬
‫שיפוט בגין עבירות מסוימות‬

‫עבירות שעניינן היעדר מן השירות שלא ברשות‬

‫‪ .1‬לא יועמד חייל לדין בגין עבירה שעניינה היעדר מן השירות שלא ברשות מעל ‪ 24‬שעות‪ ,‬אלא בפני‬
‫קצין שיפוט בכיר בדרגת רס"ן לפחות‪.‬‬

‫עבירות ביטחון מידע ומערכות מידע‬

‫‪ .2‬חייל יועמד לדין בגין עבירות ביטחון מידע ובגין עבירות מערכות מידע‪ ,‬בפני קש"ב בדרגת סא"ל‬
‫לפחות‪.‬‬

‫‪ .3‬דין משמעתי בגין אובדן ציוד תקשוב מסווג‪ ,‬לרבות ציוד הצפנה צה"לי שסיווגו "סודי" ומעלה‪ ,‬יהיה‬
‫בפני קצין שיפוט בדרגת אל"ם‪ ,‬לפחות‪.‬‬

‫‪ .4‬דין משמעתי בגין אובדן חומר תקשוב מסווג‪ ,‬לרבות מפתחות הצפנה והזדהות‪ ,‬הק"שים‬
‫ואלפון‪/‬תדירון‪ ,‬שסיווגם "סודי" ומעלה‪ ,‬יהיה בפני קצין שיפוט בדרגת סא"ל‪ ,‬לפחות‪.‬‬

‫חוסר או נזק לאפסניה‬

‫‪ .5‬דין משמעתי בגין חוסר או נזק לאפסניה‪ ,‬יהיה כמפורט בפ"מ ‪" – 52.0301‬טיפול בחוסר באפסניה‬
‫או בנזקיה"‪.‬‬

‫‪ .6‬דין משמעתי בגין אובדן מכשיר יחידתי‪ ,‬כהגדרתו בפ"מ ‪" – 3.0104‬הסדר מכשירי הטלפוניים‬
‫הניידים הצה"ליים" או בגין נזק המחייב את השבתתו‪ ,‬יהיה כמפורט בפ"מ ‪ 3.0104‬בפני קצין שיפוט‬
‫בדרגת אל"ם‪ ,‬לפחות‪ .‬לא ניתן לשפוט בדין משמעתי בגין אובדן מכשיר טלפון צבאי שאינו מכשיר‬
‫יחידתי‪.‬‬

‫הטרדה מינית‬

‫‪ .7‬דין משמעתי בגין מעשים המהווים הטרדה מינית‪ ,‬יהיה בפני קצין בדרגת אל"ם לפחות‪ ,‬שעבר‬
‫הכשרה מיוחדת לכך‪ ,‬או שהוא בעל הכשרה משפטית‪ ,‬כמפורט בסעיף ‪ 39‬לפ"מ ‪.33.0145‬‬

‫נסיעה בטרמפים‬

‫‪ .8‬דין משמעתי בגין עבירת נסיעה בטרמפים‪ ,‬בעקבות "מבצע מדמה" של מ"צ‪ ,‬יהיה בפני קצין בדרגת‬
‫אל"ם לפחות‪ ,‬כמפורט בסעיפים ‪ 11-14‬לפ"מ ‪ .2.0104‬דין משמעתי בעבירה של נסיעה בטרמפים שלא‬
‫במסגרת "מבצע מדמה"‪ ,‬יהיה בפני קצין שיפוט המוסמך לדון בעבירות תנועה‪.‬‬

‫עבירות תנועה‬

‫‪ .9‬שיפוט בגין עבירות תנועה הנתונות לדין משמעתי יהיה בפני קש"ב בדרגת סא"ל או בדרגת רס"ן‬
‫הנושא תקן סא"ל‪ ,‬המוסמך לכך בהתאם לכתב הסמכה של הפצ"ר מכוח החוק‪.‬‬

‫‪78‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫נספח ו'‬
‫סימול עבירות‬
‫‪ .1‬החוק מאפשר‪ ,‬במקרים מסוימים‪ ,‬לייחס סעיף עבירה זהה בגין מעשי עבירה הנבדלים במהותם‪ ,‬ואשר‬
‫לצידם נקבעו בפקודה זו מגבלות ענישה שונות‪.‬‬

‫‪ .2‬מטרת נספח זה היא לקבוע את אופן הסימול של עבירות מסוימות עליהן ניתן לשפוט בדין משמעתי‪.‬‬
‫אופן הסימול משקף את סוג העבירה בה הורשע החייל‪ ,‬ומגביל הזנה של עונשים החורגים מסמכות‬
‫קצין השיפוט שהרשיע בעבירה‪.‬‬

‫עריכת התלונה וסימולי עבירות‬

‫‪ .3‬הגורם המוסמך להגיש תלונה לפי פקודה זו‪ ,‬יגישה על גבי טופס ‪.630‬‬

‫‪ .4‬אם יוחסה לחייל עבירה לפי סעיף ‪ 94‬לחוק או לפי סעיף ‪ 133‬לחוק‪ ,‬על מגיש התלונה לציין על גבי טופס‬
‫‪ 630‬גם את סימול העבירה‪ ,‬בהתאם למפורט בטבלאות הבאות‪:‬‬

‫סימול העבירה‬ ‫סעיף ‪ – 133‬אי קיום הוראות המחייבות בצבא‬

‫‪1‬‬ ‫אי קיום הוראות בנושא תעבורה‬
‫‪2‬‬ ‫אי קיום הוראות בנושא הופעה ולבוש‬
‫‪3‬‬ ‫אי קיום הוראות אחרות‬
‫‪4‬‬ ‫אי קיום הוראות בנושא ביטחון מידע‬
‫‪5‬‬ ‫אי קיום הוראות בנושא עישון‬

‫סימול העבירה‬ ‫סעיף ‪ – 94‬העדר מן השירות שלא ברשות‬

‫‪1‬‬ ‫השתמטות מגיוס‬
‫‪2‬‬ ‫נפקדות עד ‪ 24‬שעות‬
‫‪3‬‬ ‫נפקדות למשך תקופה של למעלה מ ‪ 24‬שעות‬

‫‪79‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫נספח ז'‬

‫"בחן את עצמך"‬
‫‪ .1‬בבסיסך מתנהלת חקירת מצ"ח בעקבות גניבת נשק מהנשקייה‪ .‬במהלך החקירה הודה פקיד רישום‪,‬‬
‫טור' משה‪ ,‬כי הוא זרק בטעות את אחד הטפסים הקשורים לספירות בנשקייה‪ .‬מפקדו‪ ,‬סגן יוסף‪,‬‬
‫רוצה לשפוט את משה בדין המשמעתי בעבירה של התרשלות‪ ,‬לפי ס' ‪ 124‬לחש"ץ‪ .‬האם הדבר‬
‫בסמכותו?‬
‫לא‪ ,‬כי אין סמכות לשפוט בדמ"ש בעבירת התרשלות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי סגן אינו מוסמך לשפוט בדמ"ש‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי הפרשה נמצאת בחקירת מצ"ח‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫כן‪ ,‬בתנאי שניתן אישור מפקד הבסיס‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ .2‬חיילת התלוננה בפני רס"ן אילון שאחד החיילים בבסיס תפס את ידה ונישק אותה בלחי‪ .‬סגן נמהרי‬
‫שפט מייד את החייל בדין המשמעתי‪ .‬האם פעל כדין?‬
‫כן‪ ,‬בתנאי שהחייל משרת תחת פיקודו הישיר‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫כן‪ ,‬בתנאי שהחיילת משרתת תחת פיקודו הישיר‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי אין לו סמכות לשפוט בעבירות הטרדה מינית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי אין לו סמכות לשפוט בדמ"ש ללא הוראת פרקליט צבאי או אישורו‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ .3‬טור' ורדי הועמד לדין משמעתי בגין עבירות הופעה ולבוש‪ .‬בתחילת הדיון מבקש ורדי דחייה‪ ,‬בטענה‬
‫שברצונו להגיש חוו"ד סנגור צבאי בנושא‪ .‬האם קצין השיפוט חייב להיעתר לבקשה?‬
‫לא‪ ,‬כי לא מדובר בשיפוט על סמך הוראת פרקליט צבאי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי לא מדובר בשיפוט על סמך הוראת מפקד הפיקוד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי בדמ"ש אין זכות לייצוג משפטי בהליך המשמעתי‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫כן‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ .4‬סגן ראובן התחיל לשפוט בדמ"ש את טור' שמעון‪ .‬הוא זיהה את הנאשם‪ ,‬קרא בפניו את האשמה‬
‫ושאל אותו‪ ,‬האם ברצונו להישפט בפניו או בפני מפקדו‪ .‬שמעון השיב שברצונו להישפט בפני בית דין‬
‫צבאי‪ .‬מה על סגן ראובן לעשות?‬
‫למנות קבו"ד שיבצע בדיקה לפי הנהלים ויעביר את ממצאיה לפרקליט הצבאי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫להבהיר לחייל שאין לו זכות לבקש להישפט בפני בית דין צבאי במקרה זה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫להעביר את התלונה למפקדו שהוא קש"ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫להעביר את התלונה לפרקליט הצבאי ולהמתין להחלטתו‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ .5‬סגן אורי הרשיע את טור' צביקה בעבירה של איום ועלבונות כלפי מפקד (סא"ל משה) ומייד גזר עליו‬
‫ריתוק למשך שבוע‪ .‬צביקה טוען שקצין השיפוט חייב היה לשמוע את דבריו לעניין העונש‪ .‬האם‬
‫צביקה צודק?‬
‫כן‪ .‬קצין השיפוט חייב לשמוע את דברי הנאשם לפני הטלת העונש‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫כן‪ ,‬בתנאי שהנאשם לא אמר את דבריו לפני ההרשעה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫כן‪ ,‬בתנאי שעל הנאשם רובץ עונש מותנה משיפוט קודם‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לא‪ ,‬יש לשמוע את דברי הנאשם לעניין העונש רק לפני שמטילים עונש מחבוש‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪80‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .6‬סרן איתן‪ ,‬קצין תחזוקה בגדוד ‪ ,15‬הרשיע את טור' קובי בהוצאת רכוש צבאי (קופסאות שימורים)‬
‫מרשות הצבא‪ .‬הוא הטיל עליו ‪ 5‬ימי מחבוש בפועל‪ .‬האם פעל כדין?‬
‫לא‪ ,‬כי הוא אינו מ"פ ביחידה לוחמת‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי בעבירה זו אין סמכות לפסוק יותר מ‪ 2-‬ימי מחבוש‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫כן‪ ,‬כי הוא קש"ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫כן‪ ,‬בתנאי שקובי כבר הורשע בעבר על עבירה דומה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ .7‬רס"ן רועי‪ ,‬מ"פ חי"ר‪ ,‬הרשיע את סמל גבאי בשתי עבירות‪ :‬אלימות כלפי חייל ואיום ועלבונות כלפי‬
‫מפקד‪ .‬בגין העבירה הראשונה הטיל עליו ‪ 3‬ימי מחבוש בפועל ו‪ 4-‬ימי מחבוש על תנאי‪ .‬בגין העבירה‬
‫השנייה הטיל עליו ‪ 5‬ימי מחבוש בפועל ו‪ 2-‬ימי מחבוש על תנאי‪ .‬קצין השיפוט לא ציין דבר לעניין‬
‫אופן ריצוי העונשים (חפיפת העונשים או צבירתם)‪ .‬כמה ימי מחבוש ירצה סמל גבאי בסך הכל?‬
‫‪ 6‬ימי מחבוש‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ 5‬ימי מחבוש‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ 8‬ימי מחבוש‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ 14‬ימי מחבוש‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ .8‬סגן מלכה‪ ,‬ע' קש"ל יחידתי‪ ,‬שפט את טור' אביון‪ ,‬חייל חובה‪ ,‬בעבירה של התרשלות וגזר עליו ‪200‬‬
‫ש"ח קנס ו‪ 7-‬ימי מחבוש על‪-‬תנאי‪ .‬האם פעל כדין?‬
‫לא‪ ,‬כי אין בסמכותו להטיל במקרה זה ‪ 200‬ש"ח קנס‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי אין בסמכותו להטיל ‪ 7‬ימי מחבוש על‪-‬תנאי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי אין בסמכותו להטיל קנס ומחבוש יחד בעבירה של התרשלות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫תשובות א'‪+‬ב'‪+‬ג' נכונות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ .9‬סגן ששון הרשיע את רב"ט אלי בעבירה של התרשלות‪ ,‬בגין אובדן מסמכים‪ .‬טרם גזירת הדין‪ ,‬בדק‬
‫סגן ששון ומצא‪ ,‬כי לפני חודשיים הורשע רב"ט אלי ע"י המג"ד בעבירה של התרשלות‪ ,‬בגין איבוד‬
‫ציוד‪ ,‬ובמועד זה הוטלו על רב"ט אלי ‪ 10‬ימי מחבוש על תנאי לתקופה של ‪ 6‬חודשים‪ .‬סגן ששון הטיל‬
‫על רב"ט אלי קנס בסך ‪ ₪ 50‬וכן הורה על הפעלת המחבוש המותנה‪ ,‬כך שאלי נשלח לריצוי העונש‬
‫בכלא‪ .‬האם סגן ששון פעל כדין?‬
‫לא‪ ,‬כי סגן בשום תפקיד אינו מוסמך להטיל ‪ 10‬ימי מחבוש‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לא‪ ,‬כי בעבירה של התרשלות‪ ,‬אסור לצרף לקנס עונש נוסף‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫כן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫א'‪+‬ב'‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫תשובות‪:‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫ג'‬ ‫ד'‬ ‫ב'‬ ‫א'‬ ‫א'‬ ‫ב'‬ ‫א'‬ ‫ג'‬ ‫ג'‬

‫‪81‬‬