‫ניסוי כפיפה ונגיפה‬

‫‪ .1‬מבוא‬
‫במעבדה זאת נלמד על ניסוי כפיפה (‪ )Bending Test‬ונגיפה (‪.)Impact Test‬‬
‫ניסוי נגיפה זהו ניסוי שבירה בקצב העמסה גבוה‪ .‬הניסוי נועד לבדוק את התכונות הדינאמיות של פלדת ‪1045‬‬
‫בבדיקה סטנדרטית‪.‬‬
‫מתקן הבדיקה המקובל הינו מטוטלת קשיחה הסובבת על ציר נטול חיכוך (שגיאה! מקור ההפניה לא‬
‫נמצא‪ .).‬בקצה המטוטלת תלוי פטיש כבד המכה בדגם המחורץ כך שהוא יוצר באיזור החריץ מאמצי מתיחה‪.‬‬
‫שבירת הדגם צורכת אנרגיה והיא שווה להפרש בין האנרגיה הפוטנציאלית של המטוטלת במצב מנוחה‬
‫בתחילת הניסוי והאנרגיה הפוטנציאלית של המטוטלת כשעלתה עד למצב מנוחה לאחר שבירת הדגם‪.‬‬
‫משתמשים בדרך כלל בשתי שיטות לאחיזת הדגם‪:‬‬
‫שיטת ‪ -Izod‬הדגם אחוז בקצהו התחתון כשקצהו העליון נמצא במסלול התנועה של המטוטלת‪.‬‬ ‫•‬
‫שיטת ‪ -Charpy‬הדגם מונח במאוזן על מכונת הנגיפה והוא נתמך בשני קצותיו‪ .‬מרכז הדגם נמצא‬ ‫•‬
‫במסלול התנועה של המטוטלת‪.‬‬

‫איור ‪ - 1‬מכונת נגיפה (דגם נגיפה מוגדל)‬

‫ניסוי כפיפה הינו ניסוי פשוט וזול שבאמצעותו ניתן להעריך את המשיכות של החומר‪ .‬הניסוי מבוצע לרוב‬
‫בחומרים גמישים יחסית‪ ,‬כמו פולימרים וחומרים מרוכבים‪ .‬בדרך כלל משתמשים בניסוי כפיפה בעל שלוש‬
‫נקודות (איור ‪2‬א')‪ ,‬אך במקרים רבים עדיף לעשות ניסוי בעל ‪ 4‬נק' (איור‪2‬ב') שמאפשר לבדוק את תכונות‬
‫הכפיפה בכל התחום בין שתי נקודות מגע עם החוטמים (אזור של כפיפה טהורה)‪.‬‬

‫איור ‪ -2‬ניסוי כפיפה ב‪ 3-‬ו‪ 4-‬נקודות‬

‫‪1‬‬
 ‫‪ .2‬מטרות המעבדה‬
‫‪ .2.1‬הכרת ניסוי כפיפה בשלוש נקודות (‪ )3PB‬וארבע נקודות (‪.)4PB‬‬
‫‪ .2.2‬קביעת מאפיינים של חוזק ומשיכות בניסוי כפיפה‪.‬‬
‫‪ .2.3‬לימוד ההתנהגות המכאנית של חומרים שונים בכפיפה‪.‬‬
‫‪ .2.4‬ללמוד על המעבר פריך‪-‬משיך במתכות באמצעות ניסוי העמסה מהירה‪.‬‬
‫‪ .2.5‬ללמוד על השפעת תהליך החיסום וההרפיה על אנרגיית הנגיפה‪.‬‬

‫‪ .3‬רקע תיאורטי‬
‫‪Donald R. Askeland, Pradeep P. Fulay, Wendelin J. Wright, The Science and‬‬
‫‪Engineering of Materials, Sixth Edition, chapters 6-6, 6-9, 6-10, Cengage Learning‬‬
‫)‪(2011‬‬
‫‪ .4‬שאלות הכנה‬

‫בחלק זה ריכזנו עבורכם‪/‬ן מספר שאלות שיעזרו לכם‪/‬ן להתכונן למעבדה‪.‬‬

‫‪ .1‬הסבר את ההבדלים בין שיטת ‪ CHARPY‬ל‪IZOD-‬‬

‫‪ .2‬הסבר בנקודות מפורטות את מהלך הניסוי של כל חלקי המעבדה‪.‬‬
‫‪ .3‬הסבר מבחינת שיקולי צריכת ושחרור אנרגיה את מהלך הנגיפה ופרט על גלגולי האנרגיה‬
‫המתרחשים בתהליך‪.‬‬
‫‪ .4‬הסבר על ההבדלים בין מבני ‪ FCC‬ל‪ BCC-‬בהתייחס למעבר הפריך‪.‬‬
‫‪ .5‬מה ההבדלים בין כיפוף ב‪ 4PB‬ל‪ ,3PB-‬הוסף את המשוואות המתאימות (הסבר את הפרמטרים‬
‫השונים) ודון בהן‪.‬‬
‫‪ .6‬כיצד הטמפ' משפיעה על עקומת מאמץ‪-‬מעוות של חומר תרמופלסטי פריך?‬
‫‪ .7‬מהו טיפול הרפיה ומה השפעותיו על תכונות הדגם?‬
‫‪ .8‬מהי האנרגיה לשבר? כיצד מחושבת בניסוי נגיפה?‬
‫‪ .9‬מהו מעבר פריך ‪-‬משיך? הסבר‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫‪ .5‬מהלך הניסוי‬
‫נגיפה‪:‬‬ ‫‪.5.1‬‬
‫במעבדה נמדוד את אנרגיית הנגיפה עבור ‪ 11‬דגמי פלדה ‪ ,1045‬לפי המפורט מטה‪ .‬הדגם הסטנדרטי הינו בעל‬
‫חתך ריבועי של ‪ ,1cm2‬אורך של ‪ 5.5cm‬ובו חריץ בעומק של ‪ 0.2cm‬ובעל זווית פתיחה של ‪.450‬‬
‫אופן ביצוע ניסוי הנגיפה‪:‬‬
‫• כיול המכשיר‪ :‬הרמת הפטיש כלפי מעלה – העברת מדיד מעץ לאפס תחתון – הרמת מוט – הורדת מוט עד‬
‫לעצירה – לראות שהמדיד מעץ מגיע לאפס העליון‪.‬‬
‫• הרמת הפטיש והחזקתו למעלה‪.‬‬
‫• הנחת הדגם במקום המוגדר‪.‬‬
‫• בדיקה ששאר חברי הקבוצה רחוקים ממכשיר הנגיפה‪.‬‬
‫• הרמת הידית ושבירת הדגם‪.‬‬
‫• הורדת הידית‪.‬‬
‫• קריאת מדידת אנרגית הנגיפה באמצעות שימוש בסקלה חיצונית המתאימה לפטיש ‪.5kg‬‬
‫• אפס את מחוג העץ‬
‫• איסוף שני חצאי הדגם והסתכלות תחת מיקרוסקופ על מנת לאמות את סוג השבר (פריך‪/‬משיך)‪ -‬עבור‬
‫נגיפה כתלות בטמפ' ההרפיה‬
‫אופן ביצוע ניסוי הכפיפה‪:‬‬
‫הסר את מסך המגן ומקם את הדגם‪.‬‬ ‫•‬
‫חבר חזרה את מסך המגן‪.‬‬ ‫•‬
‫בתוכנה הפעל את ‪qmat testzone‬‬ ‫•‬
‫בחר ב‪ file‬ואז ‪open test method‬‬ ‫•‬
‫בחר ב‪bending lab‬‬ ‫•‬
‫בחר את הניסוי המתאים‬ ‫•‬
‫הפעל את הניסוי‬ ‫•‬
‫שמור את הגרף‬ ‫•‬
‫‪ .5.1.1‬השפעת החימום וההרפיה‬
‫חמם ‪ 4‬דגמי פלדה ‪ 1045‬בתנור בטמפרטורה של ‪ 8500C‬למשך ‪ 30‬דקות‪ -‬בחדר תנורים‪.‬‬ ‫•‬
‫חסם הדגמים במי קרח‪.‬‬ ‫•‬
‫הכנס אחד הדגמים לתנור בטמפרטורה של ‪ 2000C‬למשך ‪ 30‬דקות‪ -‬בחדר ‪ .6‬חסם את הדגם במים‪.‬‬ ‫•‬
‫הכנס אחד הדגמים לתנור בטמפרטורה של ‪ 4000C‬למשך ‪ 30‬דקות‪ -‬בחדר ‪ .6‬חסם את הדגם במים‪.‬‬ ‫•‬
‫הכנס אחד הדגמים לתנור בטמפרטורה של ‪ 6500C‬למשך ‪ 30‬דקות‪ -‬בחדר תנורים‪ .‬חסם את הדגם‬ ‫•‬
‫במים‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫בצע ניסוי נגיפה לארבעת הדגמים ורשום את התוצאות בטבלה ‪.1‬‬ ‫•‬
‫בחן את פני השבר של כל הדגמים במיקרוסקופ אופטי‪.‬‬ ‫•‬
‫בצע בדיקות קושיות רוקוול – ‪ 5‬נקירות לכל דגם בעומס של ‪.150kgf‬‬ ‫•‬

‫טבלה ‪ -1‬טבלה עבור מספר דגם‪ ,‬טמפרטורת הרפיה(מעלות צלזיוס)‪ ,‬אנרגיה לשבר[‪]KPM‬‬

‫לשבר‬ ‫אנרגיה‬ ‫טמפ' הרפיה‬ ‫מס'‬

‫[‪]KPM‬‬ ‫[‪]°C‬‬ ‫דגם‬
‫ללא‬ ‫‪1‬‬
‫‪200‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪400‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪650‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ .5.1.2‬מעבר פריך משיך‬

‫הכנס ‪ 5‬דגמי נגיפה ודגם עם צמד תרמי (בלי הבורג) לחנקן נוזלי בטמפרטורה של ‪ .-1960C‬השאר‬ ‫•‬
‫את הדגמים למשך כ‪ 10-‬דקות‪.‬‬
‫הוצא את הדגמים למשטח קרמי ועקוב אחרי הטמפ' של דגם הייחוס‪.‬‬ ‫•‬
‫בצע ניסוי נגיפה לדגמים בהגיעם לטמפ' המתאימה (לפי טבלה ‪.)2‬‬ ‫•‬
‫חמם דגם יחד עם צמד תרמי (עם הבורג) לטמפרטורה של ‪ 50-700C‬בתנור ייבוש ובצע ניסוי נגיפה‪.‬‬ ‫•‬
‫בצע ניסוי נגיפה לדגם אחד בטמפרטורת החדר‪.‬‬ ‫•‬
‫רשום את כל התוצאות בטבלה מס' ‪.2‬‬ ‫•‬

‫טבלה ‪ -2‬מעבר פריך משיך‪ -‬טבלה עבור מספר הדגם‪,‬טמפרטורה(מעלות צלזיוס)‪,‬אנרגייה לשבר[‪]KPM‬‬

‫לשבר‬ ‫אנרגיה‬ ‫טמפ'‬ ‫מס'‬

‫[‪]KPM‬‬ ‫[‪]°C‬‬ ‫דגם‬
‫‪~50‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪RT‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪-10‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪-35‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪-130‬‬ ‫‪7‬‬
‫~‬

‫‪4‬‬
 :‫כפיפה‬ .5.2
.4PB-‫ ו‬3PB-‫בצע ניסוי כפיפה של מספר חומרים ב‬ •
.3 PB-‫ דגמיי זכוכית ב‬5-‫בצע ניסוי כפיפה ל‬ •
‫חומרים לניסויי כפיפה‬

‫ חומרים לשימוש בניסוי כפיפה‬-3 ‫טבלה‬

Common Brand Product Type Kind of

Name plastic
Perspex Polymethyl Methacrylate -PMMA Thermoplastic
Akulon 66 Nylon Thermoplastic
Akulon 66 GF30 Polyamide (Nylon) + 30% of long Thermoplastic
glass fibers
Glass

5
 ‫‪ .6‬נהלי המעבדה ודרישות מדוח מסכם‬

‫שער‬
‫תוכן עניינים‪ ,‬רשימת טבלאות ורשימת איורים‬
‫תקציר (‪)10‬‬
‫מהלך הניסוי (‪ -)10‬צריך להיות רשום בצורה סיפורית‬
‫תוצאות הניסוי ועיבודן (‪:)25‬‬
‫‪ .1‬גרף המייצג את אנרגית השבר כתלות בטמפרטורת ההרפיה‬
‫‪ .2‬הצג את תמונות פני השבר‬
‫‪ .3‬גרף המציג קושיות כתלות בטמפ' ההרפיה‪.‬‬
‫‪ .4‬גרף המייצג את אנרגית השבר כתלות בטמפרטורת הדגם‬
‫‪ .5‬מציאת טמפרטורת מעבר משיך‪-‬פריך והשוואה לספרות‪.‬‬
‫‪ .6‬גרף המציג עקומת מאמץ‪-‬מעוות של כפיפה ב‪ 3BP -‬עבור ‪ 3‬הפלסטיקים שנבדקו במעבדה‪.‬‬
‫‪ .7‬גרף המציג עקומת מאמץ‪-‬מעוות של ‪ 3BP‬לעומת ‪ 4BP‬עבור סוג אחד של פולימר‬
‫‪ .8‬גרף המציג עקומת מאמץ‪-‬מעוות של כפיפה ב‪ 3BP -‬עבור דגמי הזכוכית‪.‬‬
‫דיון בתוצאות (‪)30‬‬
‫‪ .1‬דיון על הגרפים שהתקבלו‬
‫‪ .2‬מדוע הדגמים שעברו חיסום עפו רחוק ואלו שלא עברו חיסום לא‪.‬‬
‫‪ .3‬דיון בתצפית המיקרוסקופית של אופי חתך השבר (השוואה בין שבר פריך לשבר משיך בהתאם‬
‫לטמפרטורות)‪.‬‬
‫‪ .4‬מצא מעקומות "מעוות – מאמץ" את המאמץ ב‪ 5%-‬עיבור‪ ,‬מאמץ לשבר בכפיפה‪ .‬דון בהבדלים בין‬
‫דגמי ה‪ Akulon‬בין ‪ 3BP‬לעומת ‪ ,4BP‬ובהבדלים בין הפולימרים השונים‬
‫מסקנות (‪ -)10‬מסקנות מהמעבדה‬
‫ביביליוגרפיה (‪)5‬‬
‫נקודות כלליות‪10-‬‬

‫בוחן כניסה‪30%-‬‬
‫דוח מסכם‪60% -‬‬
‫חלק אישי‪10% -‬‬
‫חלק אישי‪ -‬בחר מאמר בו השתמשו בנגיפה או בכפיפה‪ ,‬תאר את הניסוי שביצעו וערוך השוואה לניסוי‬
‫שנערך במעבדה‪.‬‬

‫המדריכים‬

‫‪6‬‬