‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬

‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫ערעור אזרחי מס' ‪243/83‬‬

‫עיריית ירושלים‬
‫נגד‬
‫אלי גורדון‬

‫בבית המשפט העליון בשבתו כבית‪-‬משפט לערעורים אזרחיים‬

‫[‪]11.2.85‬‬
‫לפני הנשיא מ' שמגר‬
‫והשופטים א' ברק‪ ,‬ש' לוין‪ ,‬ד' לוין‪ ,‬ג' בך‬

‫פקודת הנזיקין [נוסח חדש]‪ ,‬נ"ח ‪ ,266‬סעיפים ‪(2‬המונח "נזק")‪(23 ,23 ,4 ,‬א)‪ -60 ,57 ,56 ,36 ,35 ,‬חוק העונשין‪,‬‬
‫תשל"ז‪ ,1977-‬ס"ח ‪ ,226‬סעיף ‪(80‬א) ‪ -‬חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)‪ ,‬תשי"ב‪ ,1952-‬ס"ח ‪ -339‬חוק החוזים‬
‫(תרופות בשל הפרת חוזה)‪ ,‬תשל"א‪ ,1970-‬ס"ח ‪ ,16‬סעיף ‪13.‬‬

‫מיני‪-‬רציו‪:‬‬
‫* נזיקין – עוולות – עוולות מסגרת‬
‫* נזיקין – עוולות – רשלנות‬
‫* נזיקין – קשר סיבתי – מבחניו‬

‫המשיב מכר את מכוניתו לפלוני‪ ,‬והעברת הבעלות נרשמה במשרד הרישוי‪ .‬לאחר יום ההעברה‪ ,‬וכשהמכונית כבר לא‬
‫הייתה אצל המשיב‪ ,‬הוא החל מקבל מהמערערת כתבי‪-‬אישום (דו"חות) בגין עבירות קנס‪ ,‬שנעברו על ידי בעל המכונית‪.‬‬
‫את שני הדו"חות הראשונים שילם‪ ,‬אם כי העבירות לא נעברו על‪-‬ידיו‪ .‬עם קבלת הדו"ח השלישי כתב המשיב‬
‫למערערת‪ ,‬דיווח לה על פרטי העברת המכונית וביקשה את ביטול הדו"ח‪ .‬לאחר מכן נמסרו למשיב דו"חות חדשים‪.‬‬
‫היועץ המשפטי של המערערת הודיעו‪ ,‬כי המערערת נזקקת לשירותים הממוכנים של משרד התחבורה ואלה אינם‬
‫מעודכנים‪ .‬הוא התנצל על כך שיכול שגם בעתיד יוצאו נגד המשיב דו"חות וביקשו לפנות אליו בכל מקרה כזה לביטול‬
‫הדו"ח‪ .‬לאחר מכן הוטלו על המשיב קנס בעקבות דו"ח נוסף וצו מאסר עקב אי‪-‬תשלום הקנס ודמי הפיגור‪ .‬המשיב‬
‫הפנה את תשומת לב המערערת לחשש שייאסר וביקשה לטפל בעניין‪ .‬המערערת ניסתה לעכב את ביצוע פקודת המאסר‬
‫בהודעה שהועברה למשטרה‪ ,‬אולם מסיבות לא ברורות בוצעה פקודת המאסר‪ .‬המשיב נעצר ושוחרר רק לאחר ששילם‬
‫את הקנס‪ .‬המשיב תבע פיצויי נזיקין מהמערערת בבית‪-‬משפט השלום‪ .‬התביעה נדחתה על הסף‪ ,‬ועל כך ערער המשיב‬
‫לבית המשפט המחוזי‪ ,‬וזה קיבל את הערעור‪ .‬מכאן הערעור ברשות לבית המשפט העליון‪.‬‬

‫בית המשפט העליון פסק‪:‬‬

‫א‪ )1( .‬העוולות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] אינן "איים" של אחרות‪ ,‬שכל המוצא עוגן על אחד מהם אינו יכול‪ ,‬בעת‬
‫ובעונה אחת‪ ,‬להטיל עוגן גם באי אחר‪ .‬הן גם אינן מגנטים של אחריות‪ ,‬באופן שכל הנמצא בתחום המשיכה של אחת‬
‫העוולות מוצא ממילא מתחום המשיכה של‬

‫‪113‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫עוולה אחרת‪ .‬העוולות בפקודה הן רשתות רשתות‪ ,‬המוטלות‪ ,‬זו על גבי זו‪ ,‬על מערכת עובדות נתונה על‪-‬ידי רשת אחת‬
‫בלבד‪ .‬לעתים היא נתפסת על‪-‬ידי מספר רשתות והכול על‪-‬פי אינטנסיביות השתי והערב ברשתות השונות‪.‬‬
‫(‪ )2‬לא פעם עשוי אותו אינטרס לקבל הגנתו הן על‪-‬ידי עוולה פארטיקולארית או מספר עוולות פארטיקולאריות‪ ,‬והן‬
‫על‪-‬ידי עוולת מסגרת‪ ,‬כגון הרשלנות‪ .‬העוולות הפארטיקולאריות הן בעיקרן עוולות "סגורות" (עם פתח מסוים בדמות‬
‫ביטוי כגון "כדין")‪ ,‬ואילו עוולות המסגרת‪ ,‬ובעיקר הרשלנות‪ ,‬הן עוולות "פתוחות"‪ ,‬המבוססות על יסודות "משפטיים"‪,‬‬
‫המבטאים מדיניות משפטית והמשרעים על מערכות משתנות של מצבים‪ ,‬כשרשימת המצבים‪ ,‬עליה משתרעת הרשלנות‪,‬‬
‫לעולם אינה סגורה‪.‬‬
‫(‪ )3‬עוולת הרשלנות באה להטיל אחריות בגין נזק הנגרם בשל סיכון בלתי סביר‪ ,‬ואחריות זו משתרעת על תחומים‬
‫משתנים של פעילות אנושית מהם "המכוסים" כבר על‪-‬ידי עוולות פארטיקולאריות ומהם קרקע בתולה‪.‬‬
‫(‪ )4‬בעובדה‪ ,‬שלעתים יש באירוע עובדתי מסוים כדי לקיים את יסודותיה של עוולה אחת ורק חלק מיסודותיה של עוולה‬
‫אחרת‪ ,‬אין ולא כלום‪ ,‬העוולות השונות אינן כוללות סביבן חגורות של הסדרים שליליים‪ ,‬ולפיהן נשללת תחולתן של‬
‫עוולות אחרות (פארטיקולאריות או מסגרת)‪.‬‬
‫ב‪ .‬אפילו לא מתקיים יסוד זה או אחר של עוולת הנגישה‪ ,‬עדיין יש מקום לבחון‪ ,‬אם אין מקום לגבש אחריות בנזיקין‬
‫על‪-‬פי עוולות אחרות‪ ,‬כגון איסור לשון הרע או רשלנות‪.‬‬
‫ג‪ .‬ההליך הקבוע בסעיף ‪(80‬א) לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪ ,1977-‬הוא אינצידנטאלי להליך הפליל ואינו שולל הגשת תביעה‬
‫אזרחית בנזיקין בגין התרשלות‪.‬‬
‫ד‪ )1( .‬לעניין קביעת קיומה של חובת זהירות נדרשת עריכתן של שתי בחינות‪ .‬האחת‪ ,‬בחינת החובה המושגית‪ ,‬דהיינו‪:‬‬
‫אם בין סוג המזיקים‪ ,‬אליו משתייך המזיק‪ ,‬לבין סוג הניזוקים‪ ,‬אליו משתייך הניזוק‪ ,‬קיימים "יחסי רעות" לעניין סוג‬
‫הפעולות‪ ,‬אליו משתייכת פעולת המזיק‪ ,‬ולעניין סוג הנזקים שגרם המזיק‪ .‬הבחינה האחרת היא בחינת קיומה של החובה‬
‫הפראגמאטית והקונקרטית‪ .‬קרי‪ ,‬האם בין המזיק הקונקרטי לבין הניזוק הקונקרטי קיימת חובת זהירות לעניין הפעולות‬
‫שהתרחשו בפועל לעניין הנזק שנגרם בפועל‪.‬‬
‫(‪ )2‬שתי הבחינות האמורות נערכות על‪-‬פי מבחן הצפיות‪ .‬השאלה היא‪ ,‬מה אדם סביר יכול היה לצפות (כאפשרות‬
‫פיסית) או צפה הלכה למעשה ומה אדם סביר צריך היה לצפות כקטגוריה נורמאטיבית‪.‬‬
‫(‪ )3‬במסגרת עוולת הרשלנות אין דורשים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מאדם לצפות (במישור הנורמאטבי) את שאינו ניתן לצפייה‬
‫(במישור הפיסי)‪ ,‬אם כי דורשים ממנו לצפות את שניתן לצפייה‪ .‬עם זאת עשויות להיות נסיבות עקרוניות‪ ,‬בהן הדין‬
‫מבקש לצמצם את האחריות‪ ,‬ועל יסוד שיקולי מדיניות משפטית‪ ,‬עשוי להגיע למסקנה‪ ,‬כי אף שסיכון מסוים ניתן‬
‫לצפייה (כאפשרות פיסית)‪ ,‬אין לדרוש צפייה זו (כקטיגוריה נורמטיבית)‪ .‬הכלל הוא איפוא‪ ,‬שבמקום שהנזק הוא צפוי‬
‫(כעניין פיסי) חובה לצפותו (כעניין נורמאטבי)‪ ,‬אלא אם כן קיימים שיקולים מיוחדים‪ ,‬המצדיקים צימצום החובה או‬
‫שלילתה חרף יכולת הצפייה‪ .‬הנטל מוטל במקרה כזה על הטוענים להעדרה של חובה‪.‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪114‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫ה‪ )1( .‬לעניין קביעת קיומה של חובת זהירות מושגית‪ ,‬הניח המחוקק נוסחה כללית‪ ,‬שעניינה מה שאדם סביר צריך‬
‫לצפות‪ ,‬אך לא קבע כל הנחיה או הדרכה באשר לקביעת צורך זה‪ .‬בכך אצל המחוקק לשופט את התפקיד לצקת תוכן‬
‫לנוסחתו הכללית‪ .‬תוכן זה נקב על‪-‬פי שיקולים של מדיניות משפטית‪.‬‬
‫(‪ )2‬מדיניות משפטית אינה נוסחת קסם‪ .‬משמעותה היא איתור הערכים והאינטרסים הנאבקים על הבכורה‪ ,‬מתן‬
‫משקולות לערכים ולאינטרסים אלה ושקילתם במאזניים של צורכי החברה‪ .‬בסוגיות שונות הערכים והאינטרסים‬
‫הרלוואנטיים הם שונים‪ ,‬ומשקלם היחסי שונה‪ ,‬האיזון משתנה בתקופות היסטוריות שונות‪.‬‬
‫(‪ )3‬במסגרת עוולת הרשלנות על בית המשפט לקבוע את הערכים והאינטרסים המשפיעים על קיומה של חובת הזהירות‪.‬‬
‫בחירתו של השופט אינה שרירותית‪ .‬לא את ערכיו הסובייקטיביים מטיל השופט על החברה‪ ,‬בה הוא פועל‪ .‬עליו לאזן‬
‫בין האינטרסים השונים על‪-‬פי מה שנראה לו כצורכי החברה‪ ,‬בה הוא חי‪.‬‬
‫ו‪ )1( .‬עקרון השוויון בפני החוק מחייב הטלת אחריות ברשלנות על הרשות הציבורית על‪-‬פי אותן אמות מידה כמו על‬
‫הפרט‪ .‬דין השלטון המזיק כדין הפרט המזיק‪ ,‬והוא חייב‪ ,‬כמו כל מזיק אחר‪ ,‬לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע‬
‫נזק‪.‬‬
‫(‪ )2‬העובדה‪ ,‬שאחריות בנזיקין עשויה להטיל מעמסה כספית על הגוף הציבורי‪ ,‬אינה‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬נימוק ראוי לשלילתה‬
‫של חובת הזהירות‪.‬‬
‫(‪ )3‬אין לשחרר גופים ציבוריים מאחריות ברשלנות לפעולות שלטוניות המבוצעות בתחום המשפט הציבורי‪ .‬הרשלנות‬
‫"הפקידותית" או "הביורוקרטית" צריכה להיבחן על‪-‬פי אותן אמות מידה כמו הרשלנות "הרפואית" או "ההנדסית" או‬
‫האחרת‪ .‬אין בעצם העובדה שהמדובר בסמכות שלטונית ‪ -‬בין סמכות רשות ובין סמכות חובה‪ ,‬בין סמכות שיש עמה‬
‫שיקול‪-‬דעת רחב ובין סמכות שיש עמה שיקול‪-‬דעת צר‪ ,‬בין סמכות של קביעת מדיניות ובין סמכות של ביצוע ‪ -‬כדי‬
‫לשלול מניה וביה את קיומה של חובת הזהירות המושגית‪.‬‬
‫(‪ )4‬מדיניות המחוקק בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)‪ ,‬תשי"ב‪1952 -‬היא‪ ,‬כי בתביעה על רשלנות לא תהא זו‬
‫הגנה‪ ,‬שהמעשה נעשה בסמכות כדין או בתום‪-‬לב ובסברה שיש סמכות כדין‪ .‬אין להכשיל מדיניות זו בדרך של שלילת‬
‫חובת הזהירות המושגית‪ .‬אמנם אין בשלילת החסינות במקרה של רשלנות כשלעצמה כדי להטיל אחריות ברשלנות‪ ,‬אך‬
‫יש בה כדי להצביע על כך שנדרשים נימוקים כבדי משקל כדי שלא להכיר בקיום חובת זהירות מושגית‪.‬‬
‫(‪ )5‬לא רק שקיום סמכות סטטוטורית אין בו כדי להעניק חסינות או לשלול אחריות וחובה‪ ,‬אלא דווקא קיומה של‬
‫הסמכות הסטטוטורית הוא הוא המשמש אבן מסד ותשתית‪ ,‬עליהן נבנית חובת הזהירות המושגית‪.‬‬
‫ז‪ )1( .‬במסגרת בחינת שאלת שלילת קיומה של חובת זהירות מושגית לעניין אחריותם של גורמי התביעה הפלילית יש‬
‫להתחשב בחשש‪ ,‬שהטלת אחריות אזרחית על גורמי התביעה תרפה את רוחם‪ ,‬תהפכם להססנים ותפגע בשלטון החוק‬
‫ובאכיפתו; בחשש‪ ,‬כי כל נאשם שיזוכה בדין ינצל את קיומה של חובת הזהירות ויתבע את הרשות התובעת כך שתהא‬
‫הצפה בתביעות ועל האוצר יוטל נטל כספי שלא יוכל לעמוד בו ובחשש‪ ,‬שייפתח פתח לעקיפת‬

‫‪115‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫סופיות ההליך הפלילי‪ .‬אך כנגד חששות אלה יש להעמיד שיקולים אחרים תוך יצירת איזון נאות‪ ,‬ובתהליך השקילה יד‬
‫חששות אלה איננה על העליונה‪.‬‬
‫(‪ )2‬לא כל טעות בשיקול‪-‬דעת היא התרשלות‪ .‬קיימים סיכונים של חיי יום יום‪ ,‬שכל אדם חייב ליטול אותם כחלק‬
‫מהציוויליזציה המודרנית‪ ,‬אך אם הרשות התובעת התרשלה ויצרה סיכון בלתי סביר‪ ,‬אין נימוקים כבדי משקל‬
‫לשיחרורה מאחריות בנזיקין‪.‬‬
‫(‪ )3‬סופיות החלטות בית המשפט העליון מבוססת על כוחו להודות בטעויותיו ועל נכונותו לעשות כן במקרים‬
‫מתאימים‪ .‬כל עוד לא תוכח טעותו‪ ,‬עליו להכיר בחובת זהירות מושגית של אנשי ציבור‪ ,‬המפעילים סמכות שלטונית‪.‬‬
‫ח‪ )1( .‬התרשלות היא סטייה מרמת ההתנהגות של האדם הסביר‪ ,‬כשרמת התנהגות זו נקבעת על‪-‬יד בית המשפט‪ ,‬והאדם‬
‫הסביר אינו אלא בית המשפט עצמו‪ .‬בית המשפט קובע את עמדתו על‪-‬פי מידת התגובה של הסכמה או של אי‪-‬הסכמה‬
‫כלפי התוצאה‪ ,‬כשתגובתו מבוססת בעיקרה על ניסיונו האנושי ועל עקרונות ומטרות חברתיות‪.‬‬
‫(‪ )2‬גם לעניין ההתרשלות אין החוק קובע אלא אמת מידה כללית‪ ,‬שאינה מפרטת את מערכת המצבים העובדתיים‪,‬‬
‫עליהם היא חלה‪.‬‬
‫מצבים אלה אינם ניתנים לצפייה מראש‪ .‬אין לקבוע מערכת מצבים‬
‫זו על‪-‬פי אמות מידה פיסיות (של גודל‪ ,‬מרחק או משקל)‪.‬‬
‫ט‪ )1( .‬גם הטרדה שאינה "פאראזיטית"‪ ,‬דהיינו אינה מתלווה לנזק פיסי אלא עצמאית‪ ,‬היא בת‪-‬פיצוי ובלבד שאינה עניין‬
‫של "מה בכך" כמשמעות הדבר בסעיף ‪4‬לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]‪.‬‬
‫(‪ )2‬הגדרת "נזק" בסעיף ‪2‬לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] היא רחבה‪ .‬היא כוללת את כל סוגי הנזק‪ ,‬בין פיסי ובין שאינו‬
‫פיסי‪ ,‬בין ממוני ובין שאינו ממוני‪ .‬ביסוד ההגדרה עומדת המציאת המוחשית ולפיכך היא משתרעת גם על פגיעה‬
‫בתחושות גופניות ונוחות‪ ,‬שאין להן ביטוי פיסי‪ ,‬לרבות נוחות גופנית‪ ,‬סבל נפשי ופחד‪.‬‬
‫(‪" )3‬המקום הגיאומטרי" לבחינת השאלה‪ ,‬אם נזק זה או אחר מטיל אחריות על המזיק‪ ,‬הוא במסגרת השיקולים של‬
‫מדיניות משפטית‪ ,‬הסובבים את יסוד "החובה" ובמסגרת השיקולים הקאוזליים‪ .‬ייתכן שאותו נזק עצמו לא יהא‬
‫בר‪-‬פיצוי בעוולת הרשלנות אך יהא בר‪-‬פיצוי בעוולה אחרת‪ .‬כל עוולה ומדיניותה שלה‪.‬‬
‫(‪ )4‬השאלה‪ ,‬אם "נזק כלכלי" גרידא (שאינו כרוך בנזק פיסי) הוא בר‪-‬פיצוי‪ ,‬נבחנת לא במסגרת יסוד "הנזק" אלא‬
‫כשאלה של מדיניות משפטית במסגרת בעייתה של חובת הזהירות המושגית‪.‬‬
‫(‪ )5‬במסגרת עוולת הרשלנות אין צידוק להבחין בין קיום החובה להעדרה‪ ,‬על בסיס הבחנות בסוג הנזק‪ .‬קיימת במסגרת‬
‫עוולה זו חובת זהירות מושגית גם לעניין נזק לא‪-‬רכושי גרידא‪ .‬עוולה זו ריכה להגן באופן שווה הן על האינטרס של‬
‫הניזוק בגופו ובכספו וכן על האינטרס שלו בנפשו‪ ,‬בנוחותו ובאושרו‪.‬‬
‫י‪ )1( .‬כללי הסיבתיות קבועים בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] והמבחן הקבוע על‪-‬פיהם הוא מבחן הצפיות‪ ,‬מבחן הסיכון‬
‫או מבחן השכל הישר‪.‬‬
‫(‪ )2‬מקום שרשות תביעה פלילית מגישה בהתרשלות כתב‪-‬אישום נגד נאשם לא נכון‪ ,‬והוא נעצר כתוצאה מכך‪ ,‬פשיטא‪,‬‬
‫שהנזק שהתרחש הוא הנזק הצפוי‪ .‬הוא נופל למסגרת הסיכונים‪ ,‬אשר ההתרשלות יצרה‪ ,‬והנזק שנוצר הוא הנזק‪ ,‬אשר‬
‫על‪-‬פי השכל הישר היה צריך למנעו מראש‪.‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪116‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫(‪ )3‬משמעותה של האמירה‪ ,‬כי "פסק‪-‬דינו של בית המשפט אינו מסוגל להזיק" אינה שנזק‪ ,‬הנגרם מכוח פסק‪-‬דין‪ ,‬אינו‬
‫נזק כמשמעותו בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]‪ ,‬אלא‪ ,‬כי מי שמבצע פסק‪-‬דין‪ ,‬כל עוד לא בוטל זה למפרע‪ ,‬פועל מכוח‬
‫סמכות כדין‪ ,‬והוא נהנה מחסינות מפני תביעה‪ .‬אין לאמירה זו ולא כלום עם האפשרות לתבוע בגין מעשה נזיקין‬
‫שבעצם השגתו של פסק הדין‪ .‬אין אמירה זו שוללת תביעת נזיקין בנגישה או ברשלנות‪.‬‬

‫פסקי‪-‬דין של בית המשפט העליון שאוזכרו‪:‬‬

‫[‪ ]1‬ע"פ ‪ 186/80‬יערי ואח' נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לה(‪.769 )1‬‬
‫[‪ ]2‬ע"א ‪ 230/80‬פנידר בע"מ ואח' נ' קסטרו‪ ,‬פ"ד לה(‪.713 )2‬‬
‫[‪ ]3‬ד"נ ‪ 7/81‬פנידר‪ ,‬חברה להשקעות פתוח ובנין בע"מ ואח' נ' קסטרו‪ ,‬פ"ד לז(‪673. )4‬‬
‫[‪ ]4‬ע"א ‪ 783/83‬קפלן נ' נובוגרוצקי ואח’‪ ,‬פ"ד לח(‪477. )3‬‬
‫[‪ ]5‬ע"ע ‪ 862/80‬עיריית חדרה נ' זוהר ואח’‪ ,‬פ"ד לז(‪757. )3‬‬
‫[‪ ]6‬ע"א ‪ 343/74‬ר' גרובנר ואח' נ' עירית חיפה ואח’‪ ,‬פ"ד ל(‪141. )1‬‬
‫[‪ ]7‬ע"א ‪19 ,8/79‬גולדשמיט נ' ארזי ואח'; ארזי ואח' נ' גודשמיט ואח' וערעור שכנגד‪ ,‬פ"ד לה(‪399. )3‬‬
‫[‪ ]8‬ע"א ‪ 360/54‬היועץ המשפטי נ' ברקוביץ‪ ,‬פ"ד יד ‪206.‬‬
‫[‪ ]9‬ע"א ‪ 145/80‬ועקנין נ' המועצה המקומית‪ ,‬בית שמש ואח’‪ ,‬פ"ד לז(‪113. )1‬‬
‫[‪ ]10‬ע"א ‪ 451/66‬שרה קורנפלד ואח' נ' שאולוב ואח’‪ ,‬פ"ד כא(‪310. )1‬‬
‫[‪ ]11‬ד"נ ‪ 9/77‬חבר החשמל לישראל בע"מ ואח' נ' הוצאת עתון "הארץ" בע"מ ואח’‪ ,‬פ"ד לב(‪337. )3‬‬
‫[‪ ]12‬ע"א ‪ 207/79‬רביב משה ושות' בע"מ ואח' נ' בית יולס בע"מ ואח' וערעור שכנגד‪ ,‬פ"ד לז(‪533. )1‬‬
‫[‪ ]13‬ע"פ ‪ 696/81‬אזולאי נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לז(‪565. )2‬‬
‫[‪ ]14‬ע"א ‪ 144/60‬מדינת ישראל נ' שואעי חואטי‪" ,‬אגד" (א‪.‬ש ‪.‬ד) ואח' וערעור נגדי‪ ,‬פ"ד טז ‪209.‬‬
‫[‪ ]15‬ד"נ ‪ 15/79‬ליבל נ' הרשות המוסמכת לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬תשי"ז‪ ,1957-‬פ"ד לה(‪29. )3‬‬
‫[‪ ]16‬ע"א ‪697 ,692 ,684/76‬אייל נ' י' פוקסמן ואח'; י' פוקסמן ואח' נ' עדן בע"מ; סופר ואח' נ' ברדה ואח’‪,‬‬
‫פ"ד לא(‪349. )3‬‬
‫[‪ ]17‬ע"א ‪ 337/81‬בוסקילה נ' מדינת ישראל ואח’‪ ,‬פ"ד לח(‪337. )3‬‬
‫[‪ ]18‬ע"א ‪ 667/77‬דדון ואח' נ' אטיאס ואח’‪ ,‬פ"ד לב(‪169. )2‬‬
‫[‪ ]19‬ע"א ‪440 ,437/65‬מאורר נ' המועצה האזורית הגליל העליון ואח' ו‪-‬‬
‫ערעור שכנגד‪ ,‬פ"ד כ(‪645. )3‬‬
‫[‪ ]20‬ע"א ‪ 247/55‬סרג עדין בע"מ בפירוק מרצון נ' ראש העיר ת"א‪ -‬יפו ואח’‪ ,‬פ"ד יא ‪ ;1110‬פ"ע כט ‪352.‬‬
‫[‪ ]21‬ד"נ ‪ 6/66‬שחאדה‪ ,‬קטין באמצעות אביו נ' חילו ואח’‪ ,‬פ"ד כ(‪617. )4‬‬
‫[‪ ]22‬ע"א ‪ 735/75‬רויטמן‪ ,‬עו"ד נ' אדרת‪ ,‬עו"ד ואח’‪ ,‬פ"ד ל(‪75. )3‬‬

‫‪117‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫[‪ ]23‬ע"א ‪ 732/80‬ארנס ואח' נ' "בית אל ‪ -‬זכרון‪-‬יעקב"‪ ,‬פ"ד לח(‪645. )2‬‬
‫[‪ ]24‬ע"א ‪ 4/57‬נדיר נ' כהנוביץ ואח’‪ ,‬פ"ד יא ‪ ;1465‬פ"ע ל ‪314.‬‬
‫[‪ ]25‬המ' ‪ 106/54‬וינשטיין נ' קדימה אגודה שיתופית בע"מ ואח’‪ ,‬פ"ד ח ‪ ;1317‬פ"ע טז ‪329.‬‬
‫[‪ ]26‬ע"א ‪ 357/80‬נעים ואח' נ' ברדה ואח' וערעור שכנגד‪ ,‬פ"ד לו(‪762. )3‬‬
‫[‪ ]27‬ע"א ‪ 541/63‬רכס ואח' נ' הרצברג‪ ,‬פ"ד יח(‪120. )2‬‬
‫[‪ ]28‬ע"א ‪ 70/52‬גרוסמן ו"אגד" בע"מ נ' רוט‪ ,‬פ"ד ו ‪ ;1242‬פ"ע ה ‪563.‬‬
‫[‪ ]29‬ע"א ‪" 86/76‬עמידר"‪ ,‬החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ נ' אהרן‪ ,‬פ"ד לב(‪337. )2‬‬
‫[‪ ]30‬ע"א ‪ 294/54‬צבי ואח' נ' שמיר ואח’‪ ,‬פ"ד יב ‪421.‬‬
‫[‪ ]31‬ע"א ‪ 82/59‬תיק נ' קריניצי ואח’‪ ,‬פ"ד טו ‪ ;237‬פ"ע נא ‪317.‬‬
‫[‪ ]32‬ע"א ‪26 ,23/61‬וכו' סימון ואח' נ' ג' מנשה ואח' ו‪-‬ערעור נגדי‪ ,‬פ"ד יז ‪449.‬‬
‫[‪ ]33‬ע"א ‪ 280/73‬פלאימפור בע"מ נ' ציבה‪-‬גייגי לטד (לשעבר ציבה לטד) ואח’‪ ,‬פ"ד כט(‪597. )1‬‬

‫פסקי‪-‬דין של בתי המשפט המחוזיים שאוזכרו‪:‬‬

‫[‪ ]34‬ת"א (ת"א) ‪1548/64 ,144/63‬אלון נ' מדינת ישראל ואח’‪ ,‬פ"מ סא ‪296.‬‬
‫[‪ ]35‬ע"א (ת"א) ‪ 164/81‬סיהן נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"מ תשמ"ג (‪192. )1‬‬
‫[‪ ]36‬ע"א (ת"א) ‪ 390/71‬צעירי נ' מפקד משטרת מחוז ת"א‪ ,‬פ"מ תשל"ד (‪359. )2‬‬
‫[‪ ]37‬ת"א ‪ - 772/77‬לא פורסם‪.‬‬
‫[‪ ]38‬ת"א (ת"א) ‪ 1586/63‬בריקמן ואח' נ' "עתיד" קווי משא בע"מ ואח’‪ ,‬פ"מ עח ‪76.‬‬
‫[‪ ]39‬ת"א (חי') ‪ 140/50‬ייני נ' פינק ואח’‪ ,‬פ"מ יא ‪35.‬‬
‫[‪ ]40‬ת"א (חי') ‪ 96/48‬אלקרעי נ' ד' בלנגה ובניו ואח’‪ ,‬פ"מ ג ‪95.‬‬

‫פסקי‪-‬דין אנגליים שאוזכרו‪:‬‬

‫‪A.c[1941] . United australia, ld. V. Barclays bank, ld[41] . 1.‬‬
‫‪726A.c[1962] glinski v. Mclver[42] . .‬‬
‫‪All e.r 3[1969] cubitts& hannen& mckew v. Holland[43] .‬‬
‫‪1621)h.l.(.‬‬
‫‪1004A.c[1970] dorset yacht co. V. Home office[44] . .‬‬
‫‪1All e.r[1932] : . 562A.c[1932] stevenson . Donoghue v[45] . .‬‬
‫‪728A.c . .‬‬
‫[‪anns v. Merton london borough ]1978‬‬
‫[‪]46‬‬
‫[‪Partners ltd& co. Ltd. V. Heller& hedley byrne . ]1964‬‬
‫[‪465a.c .74 . A.c 5 .. ]47‬‬
‫[‪east suffolk rivers catchment board v. Kent ]1941‬‬
‫[‪All e.r 2 . ]48‬‬
‫[‪982A.c . : ]1982‬‬
‫[‪mcloughlin v. O'brian ]1982‬‬
‫[‪298 )h.l.(. ]49‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪118‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫‪198A.c . .‬‬
‫[‪Co& ali v. Sydney mitchell . ]1980‬‬
‫[‪]50‬‬

‫‪119‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫‪A.c . 191.‬‬
‫[‪rondel v. Worsley ]1969‬‬
‫[‪448A.c . . ]51‬‬
‫[‪glasgow corporation v. Muir ]1943‬‬
‫[‪826A.c . . ]52‬‬
‫[‪rose v. Ford ]1937‬‬
‫[‪27Q.b 1 . . ]53‬‬
‫[‪Co& spartan steel v. Martin . ]1973‬‬
‫[‪ ]54‬פסקי‪-‬דין אמריקניים שאוזכרו‪:‬‬
‫‪443U.s 344brown v. Allen[55] . )1953(.‬‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ 1.‬ליסוד חובת הזהירות בעוולת הרשלנות ראה‪j.p. murphy . De poul l 30" some, :‬‬
‫‪ thoughts:evolution of the duty of care" 147(1980) ..rev .2‬לאחריות בנזיקין של גוף ציבור‬
‫לפעולה שלטונית ראה‪r.c. evans The remedy for:damages for unlawful administrative , :‬‬
‫‪action" (1982) . Comp. L.q& . Int 31"misfeasance in public office .640‬‬
‫ערעור ברשות על פסק‪-‬דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים י' וייס‪ ,‬ע' נתן‪ ,‬צ' טל) מיום‬
‫‪22.12.82‬בע"א ‪ ,158/81‬בו נתקבל ערעור על פסק‪-‬דינו של בית‪-‬משפט השלום בירושלים (השופטת ר' אור)‬
‫מיום ‪2.9.81‬בת"א ‪ ,350/81‬המ' ‪ .803/81‬הערעור נדחה‪.‬‬

‫י' קמינצקי ‪ -‬בשם המערערת;‬

‫מ' חרוץ ‪ -‬בשם המשיב‪.‬‬

‫פסק‪-‬דין‬

‫השופט א' ברק‪ :‬העובדות‬

‫‪1.‬המשיב מכר את מכוניתו לפלוני‪ .‬העברת רישום הבלות נעשתה ביום ‪22.3.79‬במשרד הרישוי‪ ,‬והיא‬
‫נרשמה ונמסרה בו במקום‪ .‬לאחר יום ההעברה‪ ,‬וכשהמכונית כבר לא הייתה אצל המשיב‪ ,‬הוא החל מקבל‬
‫מהמערערת‪ ,‬בממוצע אחת לחודש‪ ,‬כתבי‪-‬אישום (דו"חות) בגין עבירות קנס‪ ,‬שנעברו על‪-‬ידי בעל המכונית‪.‬‬
‫את שני הדו"חות הראשונים שילם‪ ,‬אם כי העבירות לא נעברו עלידיו‪ .‬עם קבלת הדו"ח השלישי (ביום ‪)7.6.79‬‬
‫כתב המשיב למערערת‪ .‬במכתבו הודיע המשיב למערערת על פרטי העברת המכונית וביקש את ביטולו של‬
‫הדו"ח‪ .‬מכתב זה היה הראשון בסדרת מכתבים בין המשיב לבין המערערת‪ ,‬שעניינם ביטול הדו"חות‪ .‬כן כתב‬
‫המשיב למשרד הרישוי‪ .‬במהלך ההתכתבות עם המערערת נמסרו למשיב דו"חות חדשים‪ .‬במקביל בוטלו‬
‫מספר דו"חות‪ .‬באחד המכתבים (מיום ‪ )30.3.80‬ציין היועץ המשפטי של המערערת‪ ,‬כי עיריית ירושלים נזקקת‬
‫לשירותיו‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪120‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫הממוכנים של משרד התחבורה בזיהוי בעל הרכב החונה‪ ,‬ולמרבה הצער נתקל משרד התחבורה בקשיים‬
‫בעידכון רישומיו‪" .‬במצב דברים זה" ‪ -‬ציין היועץ המשפטי לעירייה ‪" -‬ועד אשר יעדכן משרד הרישוי את‬
‫ישומיו‪ ,‬איננו יכולים להבטיח לך כי לא יוגשו נגדך דוחות נוספים על אותה מכונית ואולם כאשר תקבל (אם‬
‫תקבל) דו"ח חניה כזה‪ ,‬אנא פנה לח"מ לגבי כל מקרה ומקרה (אם יקרה) כדי שהדו"ח יופנה לבעלים הנכון‪.‬‬
‫אשר לגזר הדין האחרון שהוצא נגדך בברירת קנס ‪ -2242/80‬בית המשפט נתבקש על ידינו לבטלו"‪ .‬גזר הדין‬
‫המוזכר במכתבו של היועץ המשפטי לעירייה לא היה האחרון‪ .‬בת"פ ‪ 7740/80‬הוטל על המשיב קנס על סך‬
‫‪60‬שקל‪ .‬כן ניתן צומאסר עקב אי‪-‬תשלום הקנס ודמי הפיגור‪ .‬המשיב הפנה את תשומת לב העירייה‪ ,‬כי יש‬
‫חשש שייאסר בגין אי‪-‬תשלום קנס זה‪ ,‬וכי יש לבטלו‪ .‬הקנס לא בוטל‪ ,‬ומשלא שולם על‪-‬ידי המשיב‪ ,‬הוא נעצר‬
‫(ביום ‪ )19.11.80‬על‪-‬ידי המשטרה ולא שוחרר אלא לאחר ששולם הקנס‪.‬‬
‫‪2.‬על רקע זה פנה המשיב (ביום ‪ ,)10.12.80‬באמצעות בא‪-‬כוחו‪ .‬אל המערערת בבקשה לפצותו על נזקיו‪.‬‬
‫במכתב תשובתה מיום ‪29.12.80‬תיארה המערערת את השתלשלות העניינים בין הקנס בת"פ ‪.7740/80‬‬
‫מסתבר‪ ,‬כי העירייה ניסתה לעכב את ביצוע פקודת המאסר בהודעה‪ ,‬שהועברה משטרה‪ ,‬ואף ביקשה להזמין‬
‫את המשיב לדיון בבקשתו לבטל את פסק הדין‪ .‬נקבע אף מועד לכך‪ .‬מסיבות בלתי ברורות לא הוחזרה פקודת‬
‫המאסר‪ ,‬והיא בוצעה עלידי המשטרה‪ .‬בסיום אותו מכתב נאמר‪ ,‬כי "אינני סבור שהשתלשלות המקרים דלעיל‬
‫הינה ענין שיגרתי וקל ערך ובדעתנו לפנות לכל הנוגעים בדבר לבדוק את ההליכים במקרים כגון אלה ולהפיק‬
‫לקחים מענין זה‪ .‬אולם לצערי עלי לדחות את פנייתך לעירית ירושלים לדרישתך לתשלום פיצויים"‪ .‬משנדחתה‬
‫הבקשה לפיצויים‪ ,‬הוגשה לבית‪-‬משפט השלום תביעה כספית נגד המערערת לתשלום פיצויים בסכום של‬
‫‪15 ,000‬שקל‪.‬‬

‫בית‪-‬משפט השלום‬
‫‪3.‬המערערת הגישה כתב‪-‬הגנה‪ .‬במקביל פנתה בבקשה למחוק את התובענה על הסף‪ .‬בית‪-‬משפט השלום‬
‫(השופטת ר' אור) נענה לבקשה‪ ,‬ודחה את התביעה על הסף‪ .‬נקבע‪ ,‬כי "כאשר אדם כלשהו‪ ,‬לרבות רשות עפ"י‬
‫דין‪ ,‬פועלים ע"ס מידע שקיבלו מאת משרד הרישוי בדבר בעלות על מכונית‪ ,‬לא ניתן לומר שהם התרשלו‬
‫בפועלם"‪ .‬על‪-‬פי החלטתו של בית‪-‬משפט השלום‪" ,‬אין הנתבעת מוסמכת לקבוע עובות הסותרות את אישור‬
‫הרשות‪ ,‬וודאי שלא קמה לה חובה להאמין למכתב בעלמא"‪ .‬כן צוין‪ ,‬כי "מעצרו של התובע על ידי המשטרה‬
‫לא בא בגין מעשה או מחדל של הנתבעת‪ ,‬אלא בשל אי התייצבות התובע למשפט ובשל התעלמותו מפסק‬
‫הדין שנשלח לו"‪ .‬מטעמים אלה‪ ,‬וכן משום שהתביעה היא כללית‪ ,‬לוקה בחסר ואינה מפרטת את פרטי הנזק‪,‬‬
‫נדחתה התביעה‪.‬‬

‫בית המשפט המחוזי‬

‫‪4.‬על פסק‪-‬דינו של בית‪-‬משפט השלום הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (הנשיא י' וייס והשופטים ע'‬
‫נתן ו‪-‬צ' א' טל)‪ .‬הערעור נתקבל‪ .‬נקבע‪ ,‬כי רשות ציבורית אחראית‬

‫‪121‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫בגין שימוש רשלני בסמכויותיה‪ .‬מידת הזהירות הנדרשת משתנה ממקרה למקרה‪ .‬לדעת בית המשפט‬
‫המחוזי‪ ,‬לא היה בסיס למסקנה‪ ,‬כי על‪-‬פי פרטי הרשלנות‪ ,‬שפורטו בכתב התביעה‪ ,‬לא היה למשיב כל סיכוי‬
‫להצליח במשפט‪ .‬בעניין זה נקבע‪ ,‬כי "רשאית היתה המשיבה לסמוך על תקינותם של רישומי רשות הרישוי‬
‫הפועלים על פי שיטת המיחשוב‪ ,‬אולם לאחר שהמערער חזר ופנה אליה והפנה תשומת ליבה של המשיבה‬
‫לתקלות שארעו ‪ -‬היה זה לכאורה מחובתה של המשיבה לבדוק מה מקור התקלה‪ ,‬ולמנוע הישנותן של תקלות‬
‫כאלה בעתיד‪ ,‬ובודאי שאין היא יכולה לפטור עצמה מאחריות על ידי הסתמכות עוורת על תקינות המחשב‬
‫שברשות הרישוי‪ .‬בכל מקרה חייבת היתה השופטת לשמוע ראיות בנושא תקינותה של מערכת המיחשוב‬
‫שברשות הרישוי"‪ .‬כן נקבע‪ ,‬כי לא היה מקום לבטל את התביעה בשל אי‪ -‬פירוט הנזק‪ ,‬שכן עניין לנו בנזק‬
‫כללי‪ ,‬שאינו ניתן לפירוט‪.‬‬

‫רשות הערעור‬
‫‪5.‬המערערת ביקשה לערער על פסק‪-‬דינו של בית המשפט המחוזי‪ .‬המשנה לנשיא‪ ,‬השופטת בן‪-‬פורת‪,‬‬
‫נעתרה לבקשה ונתנה רשות ערעור בשאלות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬האם יש עילת תביעה ברשלנות (פרט לסעיף ‪60‬לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] נגד רשות הממונה על‬
‫הגשת תביעות; ואם כן‪ ,‬האם הסתמכותה של רשות כזאת בנסיבות המקרה (שלענין ההסתמכות אינן שנויות‬
‫במחלוקת) על נתוני מחשב שסופקו לרשות על ידי משרד הרישוי היא בגדר רשלנות‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם הטרדה גרידא כתוצאה מהגשת תביעה יכולה להיות נזק בר פיצו‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם נזק הנובע ממעצר בעקבות פסק דין שניתן בשל אי התייצבות המשיב הינו רחוק מדי כלפי‬
‫המבקשת"‪.‬‬

‫הטענות בערעור‬
‫‪6.‬בטיעוניו (בכתב) לפנינו מציין בא‪-‬כוח המערערת (מר קמינצקי)‪ ,‬כי אחריותה היחידה של המערערת היא‬
‫במסגרת עוולת הנגישה (על‪-‬פי סעיף ‪60‬לפקודת הנזיקין [נוסח חדש])‪ ,‬הדורשת זדון‪ ,‬ואין היא אחראית כלל‬
‫במסגרת עוולת הרשלנות‪ .‬תרופתו של המשיב היא במסגרת סעיף ‪(80‬א) לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪,1977-‬‬
‫המאפשר הענקת פיצוי לנאשם‪ .‬זאת ועוד‪ :‬אפילו חלה עוולת הרשלנות‪ ,‬לא נתקיימו יסודותיה‪ .‬ראשית‪ ,‬אין‬
‫המערערת חבה כל חובה כלפי המשיב‪ ,‬שכן יחסה כלפיו הוא במישור השלטוני ולא הפרטי; שנית‪ ,‬אין לייחס‬
‫למערערת התרשלות‪ ,‬שכן רשאית היא לסמוך על רישומיו של משרד הרישוי; שלישית‪ ,‬ההטרדה שהוטרד‬
‫המשיב אינה "נזק" כמשמעותו בעוולת הרשלנות; לבסוף‪ ,‬לעניין המעצר נותק הקשר הסיבתי שבין התנהגות‬
‫המערערת לבין נזקו של המשיב‪ ,‬שכן המעצר בוצע על‪-‬ידי המשטרה‪ ,‬אשר פעלה מכוח צו בית המשפט‪ .‬בדרי‬
‫תשובתו ציין בא‪-‬כוח המשיב (מר חרוץ)‪ ,‬כי עוולת הרשלנות חלה גם בענייננו‪,‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪122‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫כפי שנקבע על‪-‬ידי בית המשפט המחוזי‪ .‬אין בעוולת הנגישה כדי לשלול את תחולתה של עוולת‬
‫הרשלנות‪ ,‬אשר כל יסודותיה התקיימו במקרה שלפנינו‪ .‬נבחן טענות אלה לגופן‪ ,‬ונפתח בשאלה הראשונה‪,‬‬
‫שעניינה היחס בין הוראותיה של פקודת הנזיקין [נוסח חדש] בגין נגישה לבין הוראותיה בגין רשלנות‪.‬‬

‫נגישה ורשלנות‬
‫‪7.‬השאלה הראשונה העומדת להכרעתנו היא זו‪ :‬האין לומר‪ ,‬כי עוולת הנגישה‪ ,‬הקבועה בסעיף ‪60‬לפקודת‬
‫הנזיקין [נוסח חדש]‪ ,‬היא המקור המשפטי האחד והיחיד‪ ,‬אשר במסגרתו ניתן להטיל אחריות בנזיקין על‬
‫רשות שלטונית‪ ,‬המגישה תביעות פליליות בקשר לנזק שהגשתו של אישום פלילי גרמה לניזוק ? סעיף‬
‫‪60‬לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע‪:‬‬
‫"נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל ‪ -‬למעשה‪ ,‬ובזדון‪ ,‬ובלי סיבה סבירה ומסתברת‬
‫‪ -‬נגד אדם‪ ,‬בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק‪ ,‬וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב‬
‫או סיכן את חירותו‪ ,‬ונסתיים לטובתו‪ ,‬אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה‬
‫נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים"‪.‬‬
‫האין לומר‪ ,‬כי הוראת המחוקק היא‪ ,‬שאחריות בנזיקין תתגבש אך ורק אם המזיק מתנהג "בזדון ובלי סיבה‬
‫סבירה ומסתברת"‪ ,‬ואם מתקיימים שאר התנאים הקבועים בסעיף ‪60‬לפקודה? האם ניתן "לעקוף" את‬
‫הדרישות‪ ,‬הקבועות בעוולת הנגישה‪ ,‬בדרך של שימוש בעוולת הרשלנות? שאלה זו יש לחלקה לשתי שאלות‬
‫משנה‪ .‬הראשונה‪ ,‬אם על‪-‬פי המבנה הכללי של פקודת הנזיקין [נוסח חדש] אין לומר‪ ,‬כי כל עוולה‬
‫"משתלטת" על "תחום מחייה" מסוים‪ ,‬כך שתחום זה מוסדר על‪-‬ידיה בלבד‪ ,‬ואין תחולה לעוולות האחרות?‬
‫השנייה‪ ,‬אם אין לומר‪ ,‬כי לעניין פתיחתו וניהולו של משפט פלילי‪ ,‬הסדרו של החוק אינו רק "חיובי" (לעניין‬
‫הטלת אחריות במסגרת עוולה הנגישה) אלא גם "שלילי" (לעניין אי‪-‬הטלת אחריות מחוץ למסגרת הנגישה) ?‬
‫השאלה הראשונה היא כללית‪ ,‬לעניין העוולות כולן‪ ,‬ועל‪-‬כן היא במהותה סטרוקטראלית‪-‬פורמאלית‪ .‬השאלה‬
‫השנייה היא קונקרטית‪ ,‬לעניין היחס בין עוולת הנגישה לבין עוולת הרשלנות‪ ,‬ועל‪-‬כן היא במהותה עניינית‪.‬‬
‫נבחן כל אחת מהן בנפרד‪.‬‬
‫‪8.‬בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] שישה פרקים‪ .‬הפרק השלישי עניינו "העוולות"‪ ,‬והוא כולל בחובו‬
‫שש‪-‬עשרה עוולות‪ .‬מקורן ההיסטורי של עוולות אלה הוא במשפט המקובל האנגלי‪ ,‬אשר במסגרתו התפתחו‪.‬‬
‫הייתה זו התפתחות היסטורית‪ ,‬שהושפעה מה‪writs -‬השונים‪ ,‬ללא כל בחינה אנאליטית‪ .‬בצדק ציין פרופסור‬
‫דיאס (‪:)dias‬‬
‫‪"The classification into torts is not based on any ...‬‬

‫‪123‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫‪Characteristic of 'tortiousness', but has been prompted by"convenience and, above .‬‬
‫‪all, habits of speech . Canb[1955] "the duty problem in negligence" ,r.w.m. dias) .‬‬
‫‪ ( 201,. 198l.j‬המחוקק הארץ‪-‬ישראלי ‪ -‬בעקבות המחוקק הקפריסאי ‪ -‬הריק עוולות אלה מהכלי ההלכתי‪,‬‬
‫שבו היו מצויות במשפט האנלי‪ ,‬אל תוך המסגרת החקיקתית‪ .‬לא נעשה כל ניסיון לבחינה סיסטמתית של‬
‫העוולות‪ ,‬אם יש בהן חפיפה או חוסר‪ .‬כתוצאה מכך נוצרה מציאות משפטית‪ ,‬אשר בה מוכרת חפיפה ניכרת‬
‫בין העוולות השונות‪ .‬לא פעם זוכה אינטרס נתון‪ ,‬לשלמות גופנית או לחופש הקניין‪ ,‬להגנה באמצעות מספר‬
‫עוולות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬לא פעם מוגן אינטרס רכושי נתון הן על‪-‬ידי עוולות המיטרד (הפרטי והציבורי) והן על‪-‬ידי‬
‫הסגת הגבול‪ .‬תופעה זו של "חפיפה" קיימת במיוחד לעניין היחס בין העוולות "הפארטיקולאריות" לבין‬
‫עוולות "המסגרת"‪ .‬בראשונות "מנה המחוקק יסודות שבעובדה פלונים כתנאי‪-‬בלעדיו‪-‬אין להיווצרותן‪,‬‬
‫ומשנתמלאו אותם יסודות ‪ -‬שלמה העוולה" (מ' חשין‪" ,‬דין נזיקין ודין אבות נזיקין במשפט הישראלי"‬
‫משפטים א (תשכ"ח‪-‬כ"ט) ‪ ;)347 ,346‬באחרונות‪ ,‬מרכז הכובד "אינו בקיום יסודות‪-‬שבעובדה פלונים‬
‫שהמחוקק ראה לקובעם מלכתחילה על ספר" אלא "בתפישה המשפטית של היקף האחריות בנזיקין" (שם‪,‬‬
‫בעמ' ‪ .)348‬בעוד שהעוולות הפארטיקולאריות הן בעיקרן עוולות "סגורות" (עם פתח מסוי בדמות ביטוי כגון‬
‫"דין")‪ ,‬הרי שעוולות המסגרת‪ ,‬ובעיקר הרשלנות‪ ,‬הן עוולות "פתוחות"‪ ,‬המבוססות על יסודות "משפטיים"‪,‬‬
‫המבטאים מדיניות משפטית והמשתרעים על מערכות משתנות של מצבים‪ .‬אף עוולת המסגרת של רשלנות‬
‫היא עוולה‪ ,‬ועל‪-‬כן קובעת קטיגוריה של אחריות‪ ,‬אך קטיגוריה זו עצמה היא ללא קטיגוריות‪ ,‬שכן רשימת‬
‫המצבים‪ ,‬עליה משתרעת הרשלנות‪ ,‬לעולם אינה סגורה‪:‬‬
‫"הקטיגוריות של הרשלנות לעולם אינן סגורות‪ ,‬לעולם אינן נוקשות ולעולם אינן שוקטות על השמרים‪,‬‬
‫אלא נקבעות הן בהתאם לתחושת המוסר והצדק החברתי והסוציאלי וצורכי החברה המשתנים" (ע"פ ‪186/80‬‬
‫[‪ ,]1‬בעמ' ‪.)779‬‬
‫‪9.‬במצב דברים זה אין להתפלא‪ ,‬כי לא פעם עשוי אותו אינטרס לקבל הגנתו הן על‪-‬ידי עוולה‬
‫פארטיקולארית או מספר עוולות פארטיקולאריות‪ ,‬והן על‪-‬ידי עוולת מסגרת‪ ,‬כגון הרשלנות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נמצא‬
‫לא פעם‪ ,‬שעל מערכת עובדות נתונה חלה הן עוולת‪-‬הסגת‪-‬גבול או מיטרד והן עוולת הרשלנות‪ .‬אכן‪ ,‬עוולת‬
‫הרשלנות באה להטיל אחריות בגין נזק הנגרם בשל סיכון בלתי סביר‪ .‬אך טבעי הוא‪ ,‬שאחריות זו משתרעת‬
‫על תחומים משתנים של פעילות אנושית‪ ,‬מהם "המכוסים" כבר על‪-‬ידי עוולות פארטיקולאריות‪ ,‬ומהם קרקע‬
‫בתולה‪ .‬מבחינה זו עוברת שיטתנו שלנו התפתחות דומה לזו שעבר המשפט האנגלי‪ .‬אף בו התפתחה עוולת‬
‫הרשלנות במקביל לעוולות הספציפיות‪ ,‬תוך שאט אט היא מצלה עליהן ו"בולעת" אותן‪ .‬כפי שאומר פרופ'‬
‫מילנר ( ‪:)m. A. Millner, negligence in modern law )london,1967 (6‬‬
‫‪"in the law at work, one tort, negligence, quite over-‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪124‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫‪encreaching upon their territory, influencing their rules and shadows the others, ,‬‬
‫‪ driving them into the background ."sometimes overwhelming them entirely‬ובתארו את‬
‫תהליך התפשטותה של עוולת הרשלנות‪ ,‬אומר המחבר (בעמ' ‪The growth of the tort of :)15‬‬
‫‪negligence which we have been" observing is a kind of internal expansion, bringing‬‬
‫‪within Its ruels classes of situation which were previously not , the growth of the tort‬‬
‫‪has proceeded by way of infiltration susceptible to a remedy in tort at all. At the same‬‬
‫‪time Into the causes of action of other torts, sometimes Entirely from particular‬‬
‫‪situations. In either event, the modifying the rules of those torts, sometimes ousting‬‬
‫‪them Negligence at the cost of the other torts, which are either outcome is the‬‬
‫‪annexation of more territory by the tort of . Diminished in importance or undergo‬‬
‫‪ certain"changes in character‬תהליך דומה עבר גם עלינו‪ .‬תחילה הודגשה חשיבותן של העוולות‬
‫הפארטיקולאריות‪ ,‬כגון מיטרד והסגת גבול‪ .‬לימים הלך חלקה של הרשלנות והתגבר‪ ,‬עד כי כיום מרבית‬
‫התביעות במסגרת פקודת הנזיקין [נוסח חדש] הן בגין רשלנות‪ ,‬אשר שולטת כיפת הפקודה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מתרחש‬
‫עתה תהליך נוסף‪ ,‬שכל כולו מחוץ לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]‪ ,‬ואשר עשוי בבוא היום להחזיר את הגלגל‬
‫ולהוריד את הרשלנות מגדולתה‪ ,‬וזאת בשל התפתחות האחריות המוגברת והמוחלטת מחוץ לפקודת הנזיקין‬
‫[נוסח חדש]‪ .‬אכן‪ ,‬במקביל למעבר מאחריות ללא אשם לאחריות בגין אשם עדים אנו עתה למעבר מאשם‬
‫לסטאנדארט‪ .‬אך‪ ,‬כאמור‪ ,‬התפתחויות אלה מתרחשות מחוץ לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]‪ ,‬ואילו במסגרתה‬
‫שלה עדיין שליטה עוולת הרשלנות‪.‬‬
‫‪10.‬ראינו איפוא‪ ,‬שאירוע עובדתי מסוים עשוי‪ ,‬ללא כל קושי‪ ,‬לקיים את יסודותיהן של מספר עוולות‪.‬‬
‫לעתים יש בו באירוע עובדתי מסוים כדי לקיים את יסודותיה של עוולה אחת‪ ,‬ורק חלק מיסודותיה של עוולה‬
‫אחרת‪ .‬אין בכך ולא כלום‪ .‬העוולות השונות אינן כוללות סביבן חגורות של הסדרים שליליים‪ ,‬לפיהן נשללת‬
‫תחולתן של עוולות אחרות (פארטיקולאריות או מסגרת)‪:‬‬

‫"העובדה שמערך מסויים הוכר בפקודה‪ ,‬בתחומיה של עוולה‬

‫פרטיקולרית‪ ,‬אינה מחייבת‪ ,‬כשהיא לעצמה‪ ,‬את המסקנה שבכל מקרה ‪,‬דומה'‪ ,‬שאינו‬

‫‪125‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫ממלא אחרי כל היסודות של העוולה הפרטיקולרית בה מדובר‪ ,‬אין לנפגע סעד בעוולת הרשלנות" (חשין‪,‬‬
‫במאמרו הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪.)364‬‬
‫טול‪ ,‬למשל‪ ,‬מזיק‪ ,‬העושה שימוש רשלני בכוח נגד גופו של הניזוק בלא הסכמתו וגורם לו נזק‪ .‬המזיק לא‬
‫יימצא אחראי בתקיפה‪ ,‬שכן היסוד של גרימת נזק "במתכוון"‪ ,‬הקבוע בפקודה (סעיף ‪(23‬א))‪ ,‬אינו מתקיים‪.‬‬
‫אין בכך כדי לשלול מהניזוק זכות לתבוע בגין תקיפה רשלנית‪ ,‬ובלבד שנתקיימו היסודות של עוולת הרשלנות‬
‫(ראה‪ :‬ד' קרצמר‪ ,‬תקיפה וכליאת שוא (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי על שם הרי סאקר‪;9 )1981 ,‬‬
‫ג' טדסקי‪" ,‬נזקי גוף ללא שימוש בכוח וה‪,‬רשלנות הזדונית'" הפרקליט כג (תשכ"ז) ‪ .)180 ,170‬תוצאה זו‬
‫טבעית היא והיא נובעת מהמבנה של פקודת הנזיקין [נוסח חדש]‪.‬אין ההוראות בדבר תקיפה‪ ,‬הקבועות בסעיף‬
‫‪23‬לפקודה‪ ,‬קובעות הסדר שלילי לעניין אחריות בנזיקין בכל מקרה בו יסודותיה של האחריות לתקיפה אינם‬
‫מתקיימים‪ .‬באין כוונה‪ ,‬אין אחריות בנזיקין בגין תקיפה‪ ,‬אך אין כל הסדר שלילי לעניין אחריות בנזיקין בגין‬
‫רשלנות‪ .‬בדומה‪ ,‬העושה מצג כוזב של עובדה בידיעה ובכוונה שהמוטעה על‪-‬ידי ההיצג יפעל על‪-‬פיה‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך נגרם נזק ממון‪ ,‬מקיים את יסודות האחריות בגין תרמית (סעיף ‪56‬לפקודה)‪ .‬נניח עתה‪ ,‬כי ההיצג‬
‫הכוזב נעשה מתוך התרשלות‪ .‬אין אחריות בתרמית‪ ,‬אך אין בכך כדי לשלול אחריות בגין היצג רשלני במסגרת‬
‫עוולת הרשלנות‪ .‬עוולת התרמית אינה כוללת בחובה הסדר שלילי לעניין אחריות למצגים כוזבים‪ ,‬שאינם‬
‫מקיימים את יסודותיה‪ .‬אין כל סיבה שלא להטיל אחריות ברשלנות על יוצר המצג‪ ,‬ובלבד שבינו לבין הניצג‬
‫יהיו קיימים יחסי "רעות"‪ ,‬ושיתמלאו שאר יסודות עוולת הרשלנות (ראה‪ :‬ע"א ‪ ;]2[ 230/80‬ד"נ ‪;]3[ 7/81‬‬
‫ע"א ‪.)]4[ 783/83‬‬
‫‪11.‬סיכומו של דבר‪ :‬העוולות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] אינן "איים" של אחריות‪ ,‬שכל המוצא עוגן על‬
‫אחד מהם אינו יכול‪ ,‬בעת ובעונה אחת‪ ,‬להטיל עוגן גם באי אחר‪ .‬זאת ועוד‪ :‬העוולות אינן מגנטים של‬
‫אחריות‪ ,‬באופן שכל הנמצא בתחום המשיכה של אחת העוולות מוצא ממיל מתחום המשיכה של עוולה‬
‫אחרת‪ .‬העוולות בפקודה הן רשתות רשתות‪ ,‬המוטלות‪ ,‬זו על גבי זו‪ ,‬על מערכת עובדתית נתונה‪ .‬חלקן של‬
‫הרשתות אינן "תופסות" מערכת עובדות נתונה‪ .‬לעתים נתפסת מערכת עובדות נתונה על‪-‬ידי רשת אחת בלבד‪.‬‬
‫לעתים היא נתפסת על‪-‬ידי מספר רשתות‪ ,‬הכול על‪-‬פי אינטנסיביות השתי והערב ברשתות השונות‪ .‬גישה‬
‫"פונקציונאלית" זו מתבקשת‪ ,‬כאמור‪ ,‬מההיסטוריה החקיקתית ומהמבנה של פקודת הנזיקין [נוסח חדש]‪ .‬היא‬
‫חיונית‪ ,‬אם מבקשים לשמור על חיוניותה של הפקודה‪ .‬גישה פורמאלית‪ ,‬שמלשון ההן של כל עוולה נלמד על‬
‫הלאו שמחוצה לה‪ ,‬אין בכוחה להתמודד עם הבעיות החדשות‪ ,‬אשר המציאות יוצרת‪ .‬דיני הנזיקין צריכים‬
‫לפתור לא רק את בעיות העבר אלא גם את בעיות ההווה והעתיד‪ .‬הם צריכים להיות גמישים ומותאמים‬
‫לצורכי החיים המשתנים‪ .‬לא מבצרים סגורים אלא ערים פתוחות‪ ,‬הקולטות סיכונים חדשים ואירועים שלא‬
‫ניתן היה להעלות על הדעת את קיומם‪ ,‬הוא הדבר הדרוש לנו בדיני הנזיקין‪ .‬אל לנו ליתן לצורות התביעה‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪126‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫האנגליות השנות להשתלט על מחשבתנו‪ .‬אל לנו לאפשר להן לשלוט בנו‪ ,‬לא מהקבר (כאימרתו של‬
‫מייטלנד) ולא מהמילון (כאימרתו של גלנויל ויליאמס)‪ .‬ננהג על‪-‬פי עצתו של השופט אטקין (‪)lord atkin‬‬
‫בפרשת ‪ at[41] (1941) .united australia ld. V. Barclays bank ld ,29‬שאמר‪When these :‬‬
‫‪ghosts of the past stand in the path of justice" clanking their medievial chains the‬‬
‫‪proper course for the‬‬

‫"‪judge is to pass through them undeterred.‬‬

‫‪12.‬ניתן להקשות‪ ,‬אם אין בגישה זו כדי להכשיל את מטרת החקיקה‪ .‬טול את עוולת התרמית‪ .‬נקבע בה‪ ,‬כי‬
‫אין לתבוע על‪-‬פיה‪ ,‬אם נעשה ההיצג בנוגע לאופיו של אדם "אלא אם היה ההיצג בכתב חתום בידי הנתבע‬
‫עצמו" (סעיף ‪57‬לפקודה)‪ .‬האם לא תהיה זו עקיפה של הוראות הפקודה‪ ,‬אם נכיר באפשרות התביעה בגין‬
‫מצג שווא רשלני שנעשה בעל‪-‬פה במסגרת עוולת הרשלנות ? לדעתי‪ ,‬אין טיעון זה משכנע‪ .‬ראשית‪ ,‬כבר‬
‫ציינתי‪ ,‬כי מבחינה היסטורית אין כל מגמה חקיקתית של הסדר שלילי לכ אחריות בגין אופיו של אדם ומקום‬
‫שאין "כתב"‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בוודאי ניתן לתבוע בגין לשון הרע גם אם אין "כתב"; שנית‪ ,‬עם המעבר מעוולה‬
‫לעוולה עשויות דרישות מסוימות (כמו כתב) ליפול‪ ,‬אך דרישות חדשות (כגון חובת זהירות) קמות‪ .‬על‪-‬כן‪,‬‬
‫בתקיפה מכוונת‪ ,‬במסגרת עוולת התקיפה‪ ,‬יש צורך להוכיח כוונה‪ ,‬אך אין צורך להוכיח סטייה מרמת‬
‫התנהגות של אדם סביר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בתקיפה הרשלנית אין צורך להוכיח כוונה‪ ,‬אך יש צורך להוכיח‬
‫התנהגות‪ ,‬הסוטה מזו של האדם הסביר‪ .‬הגישה הפונקציונאלית הגמישה אין בה כדי לעקוף את החוק‪ .‬יש בה‬
‫כדי לאפשר מעבר קל ממסגרת למסגרת כדי ליתן את מלוא ההגנה לאינטרסים‪ ,‬המוגנים על‪-‬ידי פקודת‬
‫הנזיקין [נוסח חדש]‪.‬‬
‫‪13.‬האין לומר‪ ,‬כי במסגרת ההוראות בעניין נגישה קיימת מטרה‬
‫חקיקתית ספציפית‪ ,‬לפיה תהא אחריות בנזיקין בגין תביעת נפל פלילית‪ ,‬רק אם נתקיימו יסודות העוולה ?‬
‫האין לומר‪ ,‬כי המחוקק גילה דעתו‪ ,‬שאם המזיק לא פעל בזדון ולא קיים שאר יסודות העוולה‪ ,‬אין כלל‬
‫אחריות בנזיקין ? האין לומר‪ ,‬כיבצד הסדרו "החיובי" של המחוקק לעניין קיום אחריות‪ ,‬אם מתגבשים‬
‫היסודות הקבועים בעוולת הנגישה‪ ,‬קיים ועומד גם הסדר "שלילי"‪ ,‬לפיו‪ ,‬אם אותם יסודות אינם מתקיימים‪,‬‬
‫אינה קיימת כלל אחריות בנזיקין ? לדעתי‪ ,‬התשובה על כל השאלות הללו היא בשלילה‪ .‬המחוקק קבע יסודות‬
‫מסוימים‪ ,‬אשר בהתקיימם מגבשים אחריות בעוולת הנגישה‪ .‬אם יסודות אלה אינם מתקיימים‪ ,‬אין אחריות‬
‫בנגישה‪ .‬אך לא נובע מכאן‪ ,‬כי אין אחריות כלל‪" .‬לענין הנגישה‪ ,‬אין בה כל סימן המצביע על הסדר שלילי"‬
‫(ש' גנוסר‪" ,‬מטרד ליריב ‪ -‬נגישה‪ ,‬קינטור וטרדנות בהליכי משפט" משפטים ב (תש"ל‪-‬ל"א) ‪.)238 ,221‬‬
‫על‪-‬כן‪ ,‬אפילו לא מתקיים יסוד זה או אחר של עוולת הנגישה‪ ,‬עדיין יש מקום לבחון‪ ,‬אם אין מקום לגבש‬
‫אחריות בנזיקין על‪-‬פי עוולות אחרות‪ ,‬כגון איסור לשון הרע או רשלנות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אם הליך פלילי או אזרחי‬
‫הוגש ברשלנות‪ ,‬אין אחריות במסגרת עוולות הנגישה‪ ,‬אך‬

‫‪127‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫אין בכך כדי למנוע‪ ,‬א‪-‬פריורי‪ ,‬אחריות בעוולת הרשלנות‪ ,‬ובלבד שיסודותיה של זו נתקיימו‪ .‬גישתו של‬
‫השופט ' כהן ‪ -‬אשר קבע‪ ,‬כי "‪...‬מקיומה אצלנו של עוולת האישום‪-‬הזדוני‪ ,‬משתמעת ברורות המסקנה של‬
‫חוסר אחריות בנזיקין מצד זה שרק הניע (או גרם להניע) את בית המשפט ברשלנות גרידא" (ת"א (ת"א)‬
‫‪ ,]34[1548/64 ,144/63‬בעמ' ‪ - )311‬אינה מקובלת עליי כלל ועיקר‪ .‬מתוך ה"הן" של המחוקק בסעיף‬
‫‪60‬לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (נגישה) אין ללמוד על ה"לאו" שלו בסעיפים ‪35‬ו‪36 -‬לפקודת הנזיקין [נוסח‬
‫חדש] (רשלנות)‪ .‬עוולת הנגישה התפתחה באנגליה בימי אליזבת הראשונה והגיעה למלוא פריחתה בסוף‬
‫המאה ה‪17. -‬במצב דברים זה נקלטה העוולה בפקודה‪ ,‬ולצדה הוכרה גם עוולת הרשלנות‪ ,‬שלא הוכרה‬
‫באנגליה כלל‪ ,‬כאשר התפתחה בה עוולת הנגישה‪ .‬אין להניח איפוא‪ ,‬כי המחוקק ביקש להקפיא את‬
‫התפתחותה של הרשלנות תוך שלילת תחולתה על אותם תחומים‪ ,‬שעוולת הנגישה לא כיסתה אותם‪ .‬כפי‬
‫שראינו‪ ,‬לא זו דרכה של פקודת הנזיקין [נוסח חדש]‪ ,‬ולא זו המדיניות הרצויה‪ .‬אכן‪ ,‬רבים הצביעו על כך‪ ,‬כי‬
‫הדרישות ההיסטוריות של עוולת הנגישה חמורות הן מדיי ומצמצמות יתר על המדה את האחריות של המזיק‬
‫(ראה ‪j.a. jolowicz, on torts& 512( 1979,w.v.h. )p.h. winfield Th ed., by 11,london‬‬
‫)‪ ,rogers‬אפשרויות השינוי וההתפתחות במסגרת עוולת הנגישה עצמה מצומצמות הן למדיי‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫המכשיר העיקרי לגיבוש יסודות חדשים של אחריות מצוי בעוולת הרשלנות‪ ,‬העשויה ליתן פתרון ראוי‬
‫למציאות המודרנית‪ ,‬השונה במידה רבה מזו שעמדה ביסוד עוולת הנגישה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬צוין לא פעם‪ ,‬כי התובעים העיקריים כיום אינם תובעים פרטיים אלא תובעים מוסדיים‪,‬‬
‫והשיקולים‪ ,‬העומדים ביסוד הצורך להגן על חופש פעולתם‪ ,‬שונים מאלה העומדים ביסוד חופש פעולתו‬
‫הראוי של התובע הפרטי (ראה ‪Mod. L 26"compensation of the innocent" ,g.h.l. fridman .‬‬
‫‪ .)841(1963) .rev‬בכל אלה ניתן להתחשב במסגרת עוולת הרשלנות (השווה דברי השופט דבלין (‪lord‬‬
‫‪ )devlin‬בפרשת (‪.)glinski v. Mclver 77, at[42] )1962‬‬
‫‪14.‬דחינו את הטענה‪ ,‬כי יש בהוראת סעיף ‪60‬לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] כדי לשלול כל אחריות בנזיקין‬
‫מחוצה לה‪ .‬עתה עלינו בחון טענה נוספת וקרובה של המערערת‪ ,‬לפיה תרופתו של מי שניזוק בהליך פלילי‬
‫היא בפיצוי‪ ,‬המובטח לו על‪-‬פי סעיף ‪(80‬א) לחוק העונשין‪ ,‬הקובע לאמור‪:‬‬
‫"משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה‪ ,‬או שראה‬
‫נסיבות אחרות המצדיקות זאת‪ ,‬רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו‬
‫ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה‪ ,‬בסכום שייראה לבית המשפט;‬
‫במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור"‪.‬‬
‫לטענת המערער‪ ,‬הוראה זו מוציאה "באופן ספציפי את האפשרות של נקיטת הליך בנזיקין ושל עוולת‬
‫הרשלנות"‪ .‬בטענה זו אין ממש‪ .‬ההליך על‪-‬‬

‫פי סעיף ‪(80‬א) לחוק‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪128‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫העונשין הוא אינצידנטאלי להליך הפלילי‪ ,‬ואין הוא תחליף לתביעה אזרחית בגין התרשלות‪ .‬היסודות‪,‬‬
‫הנדרשים על‪-‬פי סעיף ‪(80‬א) לחוק העונשין‪ ,‬וסכום הפיצויים שניתן לפסוק‪ ,‬שונים הם במהותם ובאופיים‬
‫מאלה הנדרשים על‪-‬פי עוולת הרשלנות‪ ,‬ולא יעלה על הדעת‪ ,‬כי הפתח‪ ,‬שפתח המחוקק בהואה זו‪ ,‬ושבא‬
‫להקל על נאשם‪-‬ניזוק‪ ,‬המבקש "לקצר" את הדרך‪ ,‬יעמוד לו לרועץ‪ ,‬אם הוא מבקש להגשים את מלוא‬
‫זכויותיו‪.‬‬

‫‪15.‬המתקיימים היסודות של עוולת הרשלנות ?‬

‫עמדנו על כך‪ ,‬כי עוולת הנגישה אינה כוללת סביבה חגורה של הסדר שלילי‪ .‬עם זאת‪ ,‬העדרו של הסדר‬
‫שלילי אין משמעותו הסדר חיובי‪ .‬המבקש לבסס זכותו על אחריות המזיק בגין רשלנות‪ ,‬חייב להראות‪ ,‬כי‬
‫נתקיימו במזיק יסודותיה של עוולת הרשלנות‪ .‬יסודות אלה הם שלושה‪ :‬חובת זהירות‪ ,‬התרשלות ונזק‪ .‬כן יש‬
‫להצביע על קשר סיבתי "עובדתי" ו"משפטי" בין ההתרשלות לבין הנזק‪ .‬נבחן קיומם של יסודות אלה בסוגיה‬
‫שלפנינו‪.‬‬

‫חובת זהירות‬
‫‪16.‬יסוד ראשון באחריות על‪-‬פי עוולת הרשלנות הוא‪ ,‬שהמזיק חב חובת זהירות לניזוק‪ .‬סעיף ‪36‬לפקודת‬
‫הנזיקין [נוסח חדש] קובע‪ ,‬כי חובת הזהירות "מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס‪ ,‬כל אימת שאדם סביר‬
‫צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או‬
‫ממחדל‪ ."...‬חובה זו דורשת עריכתן של שתי בחינות‪ :‬האחת‪ ,‬אם בין סוג המזיקים‪ ,‬אליו משתייך המזיק‪ ,‬לבין‬
‫סוג הניזוקים‪ ,‬אליו משתייך הניזוק‪ ,‬קיימים "יחסי רעות" לעניין סוג הפעולות‪ ,‬אליו משתייכת פעולת המזיק‪,‬‬
‫ולעניין סוג הנזקים שגרם המזיק (ראה ע"א ‪ ,]5[ 862/80‬בעמ' ‪ .)766‬ניתן לכנות חובה זו כחובה מושגית‪ .‬עמד‬
‫עליה השופט שמגר בע"א ‪ ,]6[ 343/74‬בעמ' ‪ ,156‬באמרו‪:‬‬
‫"‪...‬ההתייחסות לקיומה או להעדרה של חובה‪ ,‬בין פלוני לרעהו‪ ,‬איננה מעוגנת בעיקרה‬
‫בחריצת משפט אינדיבידואלית בדבר מהות היחסים הספציפיים אשר ראוי שישררו בין פלוני‬
‫לרעהו האמור; שאלת קיומה או העדרה של חובה היא סוגיה שבדין‪ ,‬הבנויה על חלוקה ועל‬
‫סיווג כלליים של סוגי פגיעות וסוגי מזיקים וניזוקים‪ ,‬ואשר גבולותיה מושפעים בראש‬
‫וראשונה ממדיניות משפטית"‪.‬‬
‫הבחנה האחרת היא‪ ,‬אם בין המזיק הקונקרטי לבין הניזוק הקונקרטי קיימת חובת זהירות לעניין הפעולות‬
‫שהתרחשו בפועל לעניין הנזק שנגרם בפועל‪ .‬ניתן לכנות חובה זו כקונקרטית‪ .‬הבחינה הראשונה היא מושגית‬
‫כללית‪ .‬הבחינה השנייה היא פראגמאטית וקונקרטית (ע"פ ‪ .)]1[ 186/80‬שתי הבחינות גם יחד נערכות על‪-‬פי‬
‫מבחן הצפיות‪ .‬השאלה היא‪ ,‬מה אדם סביר יכול היה לצפות (כאפשרות פיסית) או צפה הלכה למעשה‬

‫‪129‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫(ע"א ‪ ,]7[19 ,8/79‬בעמ' ‪ ,)415‬ומה אדם סביר צריך היה לצפות (כקטיגוריה נורמאטיבית) (ראה ע"א‬
‫‪ .)]8[ 360/54‬במסגרת עוולת הרשלנות אין דורשים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מאדם לצפות (במישור הנורמאטיבי) את‬
‫שאינו ניתן לצפייה (במישור הפיסי)‪ ,‬אם כי דורשים ממנו לצפות את שניתן לצפייה‪ .‬עם זאת‪ ,‬עשויות להיות‬
‫נסיבות עקרוניות‪ ,‬בהן הדין מבקש לצמצם את האחריות‪ ,‬ועל יסוד שיקולים של מדיניות משפטית‪ ,‬עשוי‬
‫להגיע למסקנה‪ ,‬כי אף שסיכון מסוים ניתן לצפייה (כאפשרות פיסית)‪ ,‬אין לדרוש צפייה זו (כקטיגוריה‬
‫נורמאטיבית)‪ .‬עמד על כך השופט ויתקון בע"א ‪ ,]8[ 360/54‬בעמ' ‪ ,214‬באמרו‪:‬‬
‫"‪...‬יש סוגי אדם‪ ,‬שהם אמנם ‪foreseeable‬כעלולים להימצא ולהיפגע‪ ,‬אך בכל זאת אין אדם‬
‫סביר חייב להביאם בחשבון בשעה שהוא מסדיר את עניניו ומכלכל א צעדיו"‪.‬‬
‫ודברים דומים אמר השופט ריד (‪ )lord reid‬עשר שנים לאחר מכן בפרשת ‪at[43] (1969) ,1623‬‬
‫‪cubitts& hannen& mckew v. Holland: A defender is not liable for a consequence of a‬‬
‫‪kind which" is not foreseeable. But it does not follow that he is liable".for every‬‬
‫‪ consequence which a reasonable man could foresee‬אכן‪ ,‬מצויות נסיבות עקרוניות‪ ,‬בהן הדין‬
‫מבקש לצמצם את האחריות ולשלול אחריות‪ ,‬גם במקום שהנזק הוא צפוי‪ .‬בהעדרן של נסיבות אלה הצפיות‬
‫"הפיסית" היא גם הצפיות "המשפטית"‪ .‬נמצא‪ ,‬כי הכלל הוא‪ ,‬שבמקום שהנזק הוא צפוי (כעניין פיסי) חובה‬
‫לצפותו (כעניין נורמאטיבי)‪ ,‬אלא אם כן קיימים שיקולים מיוחדים‪ ,‬המצדיקים צמצום החובה או שלילתה‬
‫חרף יכולת הצפייה‪ .‬עמד על כך השופט ריד (‪ )lord reid‬בפרשת ‪dorset 1027, at[44] (1970) home‬‬
‫‪office . Yacht co. V‬באמרו ביחס לחובת הזהירות הקבועה בפרשת [‪donoghue v. )1932( ]45‬‬
‫‪Stevenson: ... The time has come whe we can and should say" That it ought to apply‬‬
‫‪ unless there is some justification or .valid explanation for its exclusion‬על עיקרון זה עצמו‬
‫חזר השופט וילברפורס (‪ )lord wilberforce‬בפרשת ‪at[46] (1978) anns v. Merton london ,752‬‬
‫‪ borough‬בציינו‪ ,‬כי לאחר שניתנה תשובה חיובית לשאלה הראשונה בדבר האפשרות הפיסית לצפות נזק‪ ,‬יש‬
‫לבחון שאלה שנייה זו‪secondly, if the first question is answered affirmatively" it is, :‬‬
‫‪necessary to consider whether there are any considerations Duty or the class of person‬‬
‫‪to which ought to negative, or to reduce or limit the scope of the‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪130‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫‪ Whom it is owed or the damages to which a breach of it may give ."...rise‬גישה זו‬
‫נתקבלה גם אצלנו‪ .‬בע"א ‪ ,]9[ 145/80‬בעמ' ‪ ,123‬אמרנו‪:‬‬
‫"קיומה של חובת הזהירות המשגית נקבע על‪-‬פי מבחן הצפיות‪ .‬המבחן הוא‪ ,‬אם אדם סביר ‪,‬‬
‫צריך היה' (‪ )ought‬לצפות להתרחשות הנזק‪ .‬לא כל נזק שניתן לצפותו צריך לצפותו‪ ...‬הצפיות‬
‫הנורמאטיבית ‪ -‬במקום שהצפיות הטכנית קיימת הלכה למעשה ‪ -‬באה להגביל את היקף‬
‫האחריות‪ .‬אמת הדבר‪ ,‬נקודת המוצא העקרונית היא‪ ,‬כי מקום שניתן לצפות נזק‪ ,‬כעניין טכני‪,‬‬
‫קיימת חובת זהירות מושגית‪ ,‬אלא אם כן קיימים שיקולים של מדיניות משפטית‪ ,‬השוללים את‬
‫החובה‪."...‬‬

‫חובת הזהירות המושגית‬

‫‪17.‬כיצד ייקבעו קיומה או העדרה של חובת הזהירות המושגית ?‬
‫המחוקק הניח נוסחה כללית‪ ,‬שעניינה מה שאדם סביר צריך לצפות‪ .‬המחוקק לא קבע כל הנחיה או‬
‫הדרכה באשר לקביעת צורך זה‪ .‬בכך הוא אצל לשופט את התפקיד לצקת תוכן לנוסחתו הכללית‪ .‬תוכן זה‬
‫נקבע על‪-‬פי שיקולים של מדיניות משפטית‪ .‬בכך הכירו דורות של שופטים (ראה ‪j. Bell, )oxford,1983 (40‬‬
‫‪.)policy arguments in judicial decision‬‬
‫ביטא זאת בצורה ברורה השופט הלוי בע"א ‪ ]10[ 451/66‬באמרו‪ ,‬בעמ ‪ :324‬המסגרת החוקית נקבעה‬
‫על‪-‬ידי המחוקק‪ ,‬ואילו התפקיד היוצר למלא את מסגרת הסעיף ‪ ,50‬הלכה למעשה‪ ,‬בהתאם לצרכי החברה‬
‫המשתנים‪ ,‬הופקד בידי בתי‪-‬המשפט"‪.‬‬
‫ורעיון זה חוזר אצל השופט שמגר בציינו‪ ,‬כי גבולותיה של חובת הזהירות‬
‫"מושפעים בראש וראשונה ממדיניות משפטית" (ע"א ‪ ,]6[343/74‬בעמ' ‪.)156‬‬
‫‪"18.‬מדיניות משפטית" אינה נוסחת קסם‪ .‬משמעותה היא איתור הערכים והאינטרסים הנאבקים על‬
‫הבכורה‪ ,‬מתן משקולות לערכים ולאינטרסים אלה‪ ,‬ושקילתם במאזניים של צורכי החברה‪ .‬בסוגיות שונות‬
‫הערכים והאינטרסים הרלוואנטיים הם שונים‪ ,‬ומשקלם היחסי שונה (ראה ד"נ ‪ ,]11[ 9/77‬בעמ' ‪ .)361‬האיזון‬
‫משתנה בתקופות היסטוריות שונות‪" .‬החיים מצויים בתנועה מתמדת‪ .‬כך גם המשפט‪ .‬על השופט לאזן בין‬
‫יציבות לבין תנועה‪ .‬הוא עושה זאת בעזרת המדיניות המשפטית‪ .‬עיקרון זה של המדיניות המשפטית הוא‬
‫הקושר את כלליה הספציפיים של השיטה המשפטית אל מרכז חייה הרוחניים‪ .‬הוא המזרים דם וחיים לכללים‬
‫אלה"‪( .‬ע"א ‪ ,]12[ 207/79‬בעמ' ‪.)55‬‬

‫‪131‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫‪19.‬במסגרת עוולת הרשלנות על בית המשפט לקבוע את הערכים‬

‫והאינטרסים המשפיעים על קיומה של חובת הזהירות‪:‬‬

‫"בית המשפט מתחשב בצורך להבטיח חופש פעולה מזה ובצורך להגן על הרכוש והגוף מזה‪ .‬הוא‬
‫מתחשב בסוג הנזק ובדרכי התרחשותו‪ ...‬הוא שוקל את המעמסה הכספית‪ ,‬אשר תוטל על סוג מסויים של‬
‫מזיקים או ניזוקים בעקבות החלטתו‪ .‬שיקולים אלה ואחרים מתאזנים בכור הכרתו השיפוטית של בית‬
‫המשפט‪ ,‬תוך שהוא שוקלם במאזני צדק‪ ,‬ועל‪-‬פיהם הוא קובע את היקפה וגבולותיה של חובת הזהירות‬
‫המושגית‪ ,‬אשר מהווה את השיקול במקבילית הכוחות" (ע"א ‪ ]9[ 145/80‬הנזכר‪ ,‬בעמ' ‪.)123‬‬
‫בחירתו של השופט אינה שרירותית‪ .‬לא את ערכיו הסובייקטיביים מטיל השופט על החברה בה הוא פועל‪.‬‬
‫עליו לאזן בין האינטרסים השונים‪ ,‬על‪-‬פי מה שנראה לו כצורכי החברה בה הוא חי‪" .‬עליו להפעיל את שיקול‬
‫דעתו‪ ,‬על‪-‬פי מה שנראה לו‪ ,‬לפי מיטב הכרתו האובייקטיבית‪ ,‬כמשקף את צורכי החברה‪ .‬השאלה אינה‪ ,‬מה‬
‫שופט רוצה‪ ,‬אלא מה החברה צריכה" (ע"פ ‪ ,]13[ 696/81‬בעמ' ‪ .)574‬היטיב להביע זאת השופט פירס (‪lord‬‬
‫‪ )pearce‬בפרשת ‪At[47] (1964) . Partners ltd& co. Ltd v. Heller& hedley byrne ,‬‬
‫‪536‬באמרו‪How wide the sphere of the duty of care in negligence" Is to be laid :‬‬
‫‪depends ultimately upon the courts' assessment of Others. The demands of society for‬‬
‫‪protection from the carelessness of .20‬היש מקום להכיר בקיומה של חובת זהירות מושגית ביחסים‬
‫שבין המשיב לבין המערערת? כפי שראינו‪ ,‬הכלל הוא‪ ,‬שאם הנזק צפוי (במישור הטכני) ‪ -‬ובשאלה זו נדון‬
‫בהמשך ‪ -‬הוא מקים גם חובת זהירות מושגית‪" .‬הנטל" מוטל איפוא על הטוענים להעדרה של חובה‪ .‬יש‬
‫להצביע‪ ,‬אם כן‪ ,‬על שיקולים מיוחדים של מדיניות משפטית‪ ,‬שיש בהם כדי להצדיק יצירתו של חריג‪ ,‬השולל‬
‫את קיומה של חובת הזהירות המושגית‪ .‬ודאי שעצם העובדה‪ ,‬שהמערערת היא רשות ציבורית‪ ,‬אינה סיבה‪,‬‬
‫שיש ה כדי להצדיק שלילתה של חובת זהירות‪ .‬עקרון השוויון בפני החוק מחייב הטלת אחריות ברשלנות על‬
‫הרשות הציבורית על‪-‬פי אותן אמות מידה כמו על הפרט‪ .‬אכן‪ ,‬לא פעם הוכרה חובת הזהירות המושגית‬
‫ביחסים שבין גוף ציבורי (כמו המדינה‪ ,‬עירייה‪ ,‬מועצה מקומית) לבין המשתמש בדרך הציבורית (ראה ע"א‬
‫‪ ,)]14[ 144/60‬בגן הציבורי (ראה ע"א ‪ ,)]6[ 343/74‬בבריכת השחייה (ע"א ‪ ,)]9[145/80‬בשדה תעופה (ע"א‬
‫‪ )]7[19 ,8/79‬או בנסיבות אחרות היוצרות סיכון‪ .‬גוף ציבורי‪ ,‬כמו כל מזיק אחר‪ ,‬חייב לנקוט אמצעי זהירות‬
‫סבירים כדי למנוע נזק‪ .‬הוא משמש לעתים קרובות "מפזר נזק" טוב‪ ,‬דבר שעשוי לעתים להצדיק הטלת‬
‫אחריות עליו‪ .‬בדרך זו יובטח גם‪ ,‬כי יינקטו אמצעי בטיחות‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪132‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ 243/83 ‫עא‬
113 )1(‫פ"ד לט‬

‫ אחריות בנזיקין עשויה‬,‫ אמת הדבר‬.‫בעתיד כדי למנוע הישנותו של האירוע הרשלני שגרם לאחריות‬
‫ נימוק ראוי לשלילתה של חובת הזהירות‬,‫ כשלעצמו‬,‫ אך אין זה‬,‫להטיל מעמסה כספית על הגוף הציבורי‬
schuck: A credible and fair legal sytem should atand '‫ כפי שציין פרופ‬,)]15[ 15/79 ‫(השווה ד"נ‬
ready to remedy" citizens injured by;every significant invasion of rights Officials who
violate established legal standards should be made Abiding, careful, whole. Errant
officials should be obliged to pay for their- transgressions, encouraging them to be
more law And solicitious of the public they serve. Courts should enforce New haven
‫ ובמקום אחר‬and) p.h. schuck, suing government) ". These obligations 1( 1983,london
Government be oblidged to compensate for every... :111-112 '‫ בעמ‬,‫אומר המחבר המלומד‬
harmful" act or omission committed by its agents withim the scope of ...their
employment that is tortious under applicaable law Vis its-A-vis one another. This
government ought to occupy no better position vis-A- citizens than its citizens do vis
Compensation principle derives from the nature of the An autonomous sovereign
overarching civil society but as an contemporary activist state... A state conceived of
not as Acountable instrument of collective will. When the Collectivity seeks to fulfill
benign aspirations but errs- like anyone else- and injures, as it often will, it
‫ כי המייחד את‬,‫ניתן להמשיך ולציין‬must ."repair its demage and compensate its victims .21
‫ אין היא פועלת‬.‫ ופעולתה היא שלטונית‬,‫ שהמערערת פועלת מכוח סמכות סטטוטורית‬,‫המקרה שלפנינו הוא‬
‫ המפעילים‬,‫ כי נשחרר גופים ציבוריים‬,‫ האין זה ראוי‬.‫בתחום המשפט הפרטי אלא בתחום המשפט הציבורי‬
‫ כי הסמכויות‬,‫ מקיומן של חובות זהירות ברשלנות ? האין לומר‬,‫סמכויות שלטוניות‬

133 1985 ‫תשמ"ו‬/‫ תשמ"ה‬, ‫ חלק ראשון‬,‫ כרך לט‬,‫דין‬-‫פסקי‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ nevo.co.il ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫הסטטוטוריות עשויות ליצור חובות מינהליות במסגרתה של הרשות הציבורית פנימה אך לא חובות‬
‫זהירות חיצוניות כלפי הניזוק ? טיונים אלה התעוררו בעבר ונדחו‪ .‬ידועים דבריו של השופט אטקין (‪lord‬‬
‫‪ )atkin‬בפרשת ‪at[48] (1941) east suffolk rivers,catchment board v. Kent ,88 -89‬אשר אמר‪, :‬‬
‫‪but apart from the existence of a public to the public" every person whether‬‬
‫‪discharging a public duty or not is Under a common law, obligation to some persons‬‬
‫‪in some ...circumstances to conduct himself with reasonable care Duty, or merely‬‬
‫‪exercising a power which he possesses either this duty exists whether a person is‬‬
‫‪performing a public . Under statutory authority or in pursuance of his ordinary"rights‬‬
‫‪ as a citizen‬על‪-‬פי גישה זו הוכרה אצלנו קיומה של חובת זהירות‪ ,‬והוטלה אחריות על מועצה מקומית בגין‬
‫הפעלה רשלנית של סמכות הפיקוח על בניית מבנים (ע"א ‪ )]16[697 ,692 ,684/76‬או הריסתם (ע"א ‪[ 862/80‬‬
‫‪ .)]5‬כן וטלה אחריות על המדינה בגין ביצוע רשלני של סמכות המעצר (ע"א ‪ )]17[ 337/81‬או עיכוב היציאה‬
‫מהארץ (ע"א (ת"א) ‪ )]35[ 164/81‬או השמירה (ע"א (ת"א) ‪ ;]36[ 390/71‬ע"א ‪ )]18[ 667/77‬או בפעילותה‬
‫הווטרינארית (ע"א ‪ .)]19[440 ,437/65‬אכן‪ ,‬הגישה העקרונית‪ ,‬אשר צריכה להדריך אותנו‪ ,‬היא זו שמצאה‬
‫ביטוי בדבריו של השופט לנדוי בע"א ‪ ,]20[ 247/55‬בעמ' ‪ ,1117‬באמרו‪:‬‬
‫"‪...‬אין ספק‪ ,‬שכאשר רשות ציבורית יוזמת פעולה במילוי חובה ציבורית‪ ,‬והיא פועלת‬
‫ברשלנות‪ ,‬קיימת בידי האזרח הנפגע תרופת הנזיקים הרגילה על יסוד עילת הרשלנות‪ ,‬אלא אם‬
‫לשון החוק המיוחד‪ ,‬שלפיו פעלה הרשות‪ ,‬שוללת עילה זו במפורש‪."...‬‬
‫דינה של הרשלנות "הפקידותית" או "הביורוקרטית" ‪ -‬כלשונם של א' רובינשטיין וד' פרידמן‪" ,‬אחריות‬
‫עובדי ציבור בנזיקין" הפרקליט כא (תשכ"ה) ‪ -61‬צריכה להיבחן על‪-‬פי אותן אמות מידה כמו הרשלנות‬
‫"הרפואית"‪ ,‬או "ההנדסית" או האחרת‪ .‬כפי שציין השופט ריד (‪ )lord reid‬בפרשת ‪at[44] .dors ,1030‬‬
‫‪e yacht co: The first argument was that right and power to control the" trainees was‬‬
‫‪purely statutory and that any duty to exercise The proposition that if a person‬‬
‫‪performs a statutory duty crown. I would agree, but there is very good authority for‬‬
‫‪that right and power was only a statutory duty owed to the Carelessly so that he‬‬
‫‪causes‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪134‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫‪Happened if he had performed this duty properly he may be demage to a member‬‬

‫‪ of the public which would not have ."liable‬אכן‪ ,‬קיומה של חובה ציבורית‪-‬מינהלית‪-‬פנימית אין‬
‫בו כדי לשלול קיומה של חובת זהירות "חיצונית"‪ ,‬במקום שהחובה הציבורית מבוצעת בהתרשלות וגורמת‬
‫נזק (ראה ת"א ‪ .)]37[ 772/77‬עמד על כך השופט בייסקי בע"א ‪ ,]17[ 337/81‬בעמ' ‪ ,346‬באמרו‪:‬‬
‫"לצורך ביצוע התפקידים המוטלים עיה‪ ,‬נתונות בידי המשטרה כל הסמכויות הנדרשות; מה‬
‫שנדרש מאנשי המשטרה‪ ,‬כמו מיתר הנמנים עם מנגנון המדינה‪ ,‬הוא להפעיל את הסמכויות‬
‫בתבונה ולהשתמש בכוחות הנתונים להם באותה מיומנות וסבירות ולנקוט אותם אמצעי‬
‫זהירות‪ ,‬המתחייבים בנסיבות המקרה‪ ,‬כפי שאדם סביר וכשיר לאותו עניין היה נוקט‪ ,‬והכול‬
‫מתוך המגמה שלא לגרום נזק מעבר לנדרש לביצוע אותה משימה"‪.‬‬
‫שעתו היפה של המשפט הישראלי הייתה‪ ,‬כשבוטלה החסינות המיוחדת של המדינה (ראה חוק הנזיקים‬
‫האזרחיים (אחריות המדינה)‪ ,‬תשי"ב‪ .)1952-‬מדיניות המחוקק היא‪ ,‬כי בתביעה על רשלנות לא תהא זו הגנה‪,‬‬
‫שהמעשה נעשה בסמכות כדין או בתום‪-‬לב ובסברה שיש סמכות כדין‪ .‬אל לנו להכשיל מגמה זו בדרך של‬
‫הכנסת החסינות והגנת הסמכות בדרך האחורית‪ ,‬באמצעות שלילתה של חובת הזהירות המושגית‪ .‬אמת הדבר‪,‬‬
‫שלילת החסינות במקרה של רשלנות אין בה כשלעצמה כדי להטיל אחריות ברשלנות (ד"ד ‪ ,]21[6/66‬בעמ'‬
‫‪ ,)623‬אך יש בה כדי להצביע על כך‪ ,‬כי נדרשים נימוקים כדי משקל‪ ,‬אם מבקשים שלא להכיר בקיומה של‬
‫חובת זהירות מושגית‪.‬‬
‫‪22.‬אכן‪ ,‬הסמכות השלטונית מעניקה שליטה‪ ,‬פיקוח וכוח‪ .‬נוצרת מציאות של תיפקוד‪ ,‬הסתמכות וצפייה‪,‬‬
‫העשויים להקים חובת זהירות מושגית‪..." .‬הפעלתה של סמכות‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬יוצרת פיקוח ופיקוח‪ ,‬המעוגן‬
‫בחוק‪ ,‬הוא גם שמוליד חובה" (השופט שמגר בע"א ‪ ,]6[ 343/74‬בעמ' ‪" .)151‬סמכות הפיקוח על עבודה‬
‫נושאת בחובה אחריות בקשר לביצוע העבודה" (השופט שמגר בע"א ‪ ,]16[697 ,692 ,684/76‬בעמ' ‪.)360‬‬
‫נמצא‪ ,‬שלא רק שקיום סמכות סטטוטורית אין בו כדי להעניק חסינות או לשלול אחריות וחובה‪ ,‬אלא‬
‫דווקא קיומה של הסמכות הסטטוטורית הוא הוא המשמש אבן מסד ותשתית‪ ,‬עליהן נבנית חובת הזהירות‬
‫המושגית‪:‬‬
‫"הסמכות מעניקה כלים ומטילה תפקידים‪ ,‬ואלה עשויים להצמיח חובת צפייה‪ ...‬אין שוויון מתמטי בין‬
‫סמכות סטטוטורית לבין חובת זהירות ברשלנות‪ ,‬אך קיומה של הסמכות הוא שיקול רב ערך בגיבושה של‬
‫המדיניות המשפטית העומדת ביסוד חובת הזהירות" (ע"א ‪ ]5[862/80‬הנזכר‪ ,‬בעמ' ‪.)765‬‬

‫‪135‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫כמובן‪ ,‬כמו בשאר תחומי הרשלנות אין הסקת קיומה של חובת זהירות מושגית נעשית באופן אוטומאטי‪.‬‬
‫על בית המשפט לשקול את מכלול האינטרסים‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין בעצם העובדה‪ ,‬שעניין לנו בסמכות שלטונית בין‬
‫סמכות רשות ובין סמכות חובה‪ ,‬בין סמכות שיש עמה שיקול‪-‬דעת רחב ובין סמכות שיש עמה שיקול‪-‬דעת‬
‫צר‪ ,‬בין סמכות של קביעת מדיניות ובין סמכות של ביצוע ‪ -‬כדי לשלול מניה וביה את קיומה של חובת‬
‫הזהירות המושגית‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬דין השלטון המזיק כדין הפרט המזיק (ראה‪definition :‬‬
‫‪without:'public' and 'private' law" ,c. Harlow The" , n. Seddon; 241(1980) . Mod. L.‬‬
‫‪Rev 43"distinction 9" dutton reinterpreted:negligence liability of statutory bodies‬‬
‫‪Damages for improper" , c.s. phegan; 326(1978) .fed. L. Rev ; 93(82-1980) . Sydney‬‬
‫‪l. Rev 9"exercise of statutory powers 94"negligence in the exercise of a statutory‬‬
‫‪power" ,p.p. graig 428(1978) ..law. Q. Rev .23‬מהם איפוא השיקולים המיוחדים‪ ,‬שניתן להביא‬
‫כדי להצדיק את שלילת קיומה של חובת זהירות מושגית לעניין אחריותם של גורמי התביעה הפלילית? נראה‬
‫לי‪ ,‬כי ניתן להצביע על שיקולים אלה‪ :‬ראשית‪ ,‬החשש‪ ,‬כי הטלת אחריות אזרחית על גורמי התביעה תרפה את‬
‫רוחם‪ ,‬תהפוך אותם להססנים ותפגע בשלטון החוק ובאכיפתו; שנית‪ ,‬החשש‪ ,‬כי כל נאשם שיזוכה כדין ינצל‬
‫את קיומה של חובת הזהירות ויתבע את הרשות התובעת‪ ,‬תוך שנהיה עדים להצפה בתביעות ובתשלומי‬
‫כספים‪ ,‬שהאוצר לא יוכל לעמוד בהם; שלישית‪ ,‬החשש‪ ,‬כי ייפתח פתח לעקוף את סופיות ההליך הפלילי‪.‬‬
‫שיקולים אלה בעלי משקל הם‪ .‬אין לדחותם בקש‪ .‬יש להתחשב בהם‪ .‬יש להעמידם כנגד מכלול השיקולים‬
‫האחרים‪ ,‬תוך יצירת איזון נאות‪ .‬נראה לי‪ ,‬כי בתהליך זה של שקילה אין ידם של שיקולים אלה על העליונה‪.‬‬
‫‪24.‬מחד גיסא‪ ,‬ניתן להצביע על חולשתם של נימוקים אלה‪ .‬שני השיקולים הראשונים אינם מיוחדים‬
‫לרשויות התביעה‪ .‬הם קיימים לעניין כל עובד ציבור‪ .‬כשם שהם לא נמצאו מספיקים בדרך כלל‪ ,‬אין ל סיבה‬
‫להעדיפם כאן‪ .‬זאת ועוד‪ :‬בעיקרו של דבר אלה טיעונים עובדתיים‪ ,‬שאין להם כל ביסוס‪ .‬לא הובאו כל הוכחה‬
‫או הערכה ‪ -‬לא בפנינו‪ ,‬ולא בספרות המקצועית ‪ -‬כי אכן נהיה עדים לרפיון ידיים ולהצפה‪ .‬בצדק ציין השופט‬
‫וילברפורס (‪ )lord wilberforce‬בפרשת )‪ mcloughlin v. O'brian 986, at[49] (1982‬כי הטיעונים‬
‫בדבר "הצפה" ("‪ )"flood‬הם לרוב מוגזמים וללא כל בסיס עובדתי‪ .‬אכן‪" ,‬נסיון החיים מוכיח‪ ,‬כי הסרת‬
‫חסינות מאחריות בנזיקין של המדינה לא גרמה זעזוע‪ ,‬ואין כל בסיס לחשש‪ ,‬כי הטלת חובת זהירות מושגית‬
‫על גופים שלטוניים‪ ,‬בשל שימוש רשלני או בשל חוסר שימוש רשלני בסמכות שלטונית שעניינה בטיחות‪,‬‬
‫תביא לפגיעה כספית קשה באותם גופים או להצפתם של בתי המשפט בתביעות נזיקין" (ע"א ‪,]5[862/80‬‬
‫בעמ' ‪ .)767‬השיקול השלישי מיוחד הוא לעניין רשויות התביעה‪ .‬שיקול דומה נתקבל באנגליה‪ ,‬שעה שהוחלט‬
‫שבריסטרס חסינים מפני אחריות ברשלנות כלפי לקוחותיהם (ראה‪Co& ali. V. Sydney mitchell; . :‬‬
‫)‪[50] (1980‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪136‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫[‪ .)rondel v. Worsley )969( ]51‬גישה זו זכתה לביקורת קשה (ראה‪H F.h. lawso;. :‬‬
‫‪204( 1983,.th ed 7,london) and b.s. markesinis, tortious liability for unintentional har‬‬
‫‪in common )street, the law of torts 7, at . 1Vol( 1982,cambridge) civil law‬ואין נוהגים‬
‫ל‪-‬פיה בישראל (ע"א ‪ )735/75‬כמובן‪ ,‬העדר חסינות אין משמעותה קיום חובה‪ ,‬ך נראה לי‪ ,‬כי גם לגוף העניין‬
‫אין שיקול זה מכריע‪ ,‬אם נעמיד כנגדו את אר השיקולים‪ .‬אכן‪ ,‬חברי‪ ,‬הנשיא שמגר‪ ,‬היה מוכן להכיר‬
‫באפשרות‪ ,‬כי המתרשל הגשת תביעה לצו מניעה יהא אחראי ברשלנות לנזק‪ ,‬שהוא גורם לנתבע‪ .‬ואלה ברי‬
‫חברי‪:‬‬
‫"‪ ...‬כאשר מדובר בעוולת רשלנות אין לשלול את האפשרות לפנות ולתבוע על יסודה‪ ,‬גם אם מדובר‬
‫ברשלנות של מי שביקש והשיג את צו המניעה‪ ,‬כאשר יש קשר סיבתי בין הרשלנות האמורה לבין מתן הצו"‬
‫(ע"א ‪ ,]23[ 732/80‬בעמ' ‪.)656‬‬
‫משמעות דבריו של חברי היא‪ ,‬כי הוא היה מוכן ‪ -‬ולדעתי בצדק ‪-‬‬
‫להכיר בקיומה של חובת זהירות מושגית‪ ,‬המוטלת על התובע האזרחי‪ .‬איני רואה כל יסוד להבחין בינו‬
‫לבין התובע הפלילי לעניין ז‪.‬‬
‫‪25.‬מאידך גיסא‪ ,‬ניתן להצביע על היתרונות‪ ,‬מבחינת המדיניות‬
‫המשפטית‪ ,‬בהטלת אחריות בגין התרשלותם של גורמי התביעה הפלילית‪ .‬הדבר יבטיח שוויון הכול בפני‬
‫החוק‪ ,‬וימנע הפליה פסולה‪ .‬הדבר יביא לנקיטת אמות מידה ונהלים‪ ,‬אשר יבטיחו קיומם של אמצעי זהירות‬
‫ראויים בניהול התביעה‪ .‬ייעשה הכול‪ ,‬במסגרת המינהל התקין‪ ,‬להבטחת זיהוים של נאשמים ולמניעת טעויות‪.‬‬
‫ודוק‪ :‬אין מטילים על התביעה הפלילית חובה מוחלטת‪ .‬אין היא נוטלת על עצמה חובת מבטח‪ .‬חובתה היא‬
‫אך לנקוט אותם אמצעים‪ ,‬שתביעה סבירה הייתה נוקטת בנסיבות העניין‪ .‬לא כל טעות בשיקול‪-‬דעת היא‬
‫התרשלות‪ .‬קיימים סיכונים של חיי יום יום‪ ,‬שכל אדם חייב ליטול אותם‪ ,‬כחלק מהציוויליזאציה המודרנית‪ .‬אך‬
‫אם הרשות התובעת התרשלה ויצרה סיכון בלתי סביר‪ ,‬איני רואה נימוקים כבדי משקל לשחררה מאחריות‬
‫בנזיקין‪ .‬אכן‪ ,‬נראה לי‪ ,‬כי במאזן הכולל ידם של השיקולים לטובת הטלתה של חובת זהירות מושגית על‬
‫העליונה‪ .‬אין בנימוקים הנוגדים כדי להוציא את הכלל מידי פשוטו‪ ,‬ואין בהם כדילהצדיק יצירת חריג‪ ,‬שבו‬
‫נשללת האחריות‪ .‬הם מבוססים‪ ,‬בעיקרם‪ ,‬על הנחות עובדתיות באשר להשפעתה השלילית של האחריות‪,‬‬
‫והנחות אלה אינן מוכחות‪ ,‬ולגבי דידי הן ספקולאטיביות‪ .‬על כל פנים‪ ,‬אלה סיכונים‪ ,‬שמן הראוי הוא ליטול‬
‫אותם ולבחון השפעתם על קרקע המציאות‪ .‬אם יתברר כי טעינו‪ ,‬נוכל בעתיד לשנות את גישתנו‪ .‬השופט‬
‫ג'קסון (‪ )jackson‬כתב‪ ,‬כי סופיות החלטותיו של בית המשפט העליון אינה מבוססת על כך‪ ,‬שזה אינו טועה‬
‫לעולם‪ ,‬אלא הקביעה‪ ,‬שאין בית המשפט העליון טועה‪ ,‬נגזרת מסופיות החלטותיו (ראה ‪540, )brown v.‬‬
‫‪at[55] (1953) allen‬ואילו אני סבור‪ ,‬שהשופט הנכבד טעה‪ .‬סופיות החלטותינו מבוססת על כוחנו להודות‬
‫בטעותנו‪ ,‬ועל נכונותנו לעשות כן במקרים‬

‫‪137‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫מתאימים‪ .‬אך כל עוד לא תוכח טעותנו‪ ,‬נפעל על‪-‬פי הגישה שמצאה ביטוי בפסק‪-‬דינו של השופט מ' בן‬
‫דרור בע"א (ת"א) ‪ ,]35[164/81‬בעמ' ‪ ,204‬לפיה הכרה בחובת הזהירות המושגית של אנשי ציבור‪ ,‬המפעילים‬
‫סמכות שלטונית ‪-‬‬
‫"‪ ...‬מתבקשת‪ ,‬בעיקרו של דבר‪ ,‬מחובה אנושית אזרחית וחברתית‪ ,‬שהיא בבחינת מושכל‬
‫ראשון‪ ,‬לאמור‪ :‬שלא יהיו אדם ורכושו‪ ,‬אישיותו וזכויותיו‪ ,‬בבחינת הפקר"‪.‬‬

‫חובת הזהירות הקונקרטית‬

‫‪26.‬האם חבה המערערת‪ ,‬בנסיבות המיוחדות של המקרה שלפנינו‪ ,‬חובת זהירות (קונקרטית) כלפי המשיב‬
‫? כפי שראינו‪ ,‬התשובה לכך טמונה במבחן הצפיות‪ .‬השאלה היא‪ ,‬אם המערערת צפתה הלכה למעשה ‪ -‬ואם‬
‫לאו‪ ,‬אם היא יכלה לצפות (כעניין טכני) ‪ -‬כי התרשלותה תגרום נזק למשיב‪ .‬אכן‪ ,‬ייתכנו מצבים‪ ,‬בהם חובת‬
‫הזהירות המושגית קיימת‪ ,‬כנורמה משפטית ערטילאית‪ ,‬אך חובת זהירות קונקרטית אינה קיימת‪.‬‬
‫‪27.‬בנסיבות המקרה שלפנינו‪ ,‬יש להניח‪ ,‬כי כל עוד לא נודע למערערת על השיבוש במחשב של רשות‬
‫הרישוי‪ ,‬לא קמה חובת זהירות קונקרטית בינה לבין המשיב‪ .‬עד אותה ידיעה יכלה העירייה להניח‪ ,‬כי הדו"ח‪,‬‬
‫הניתן על‪-‬ידיה‪ ,‬מכוון כלפי הנאשם הנכון‪ .‬אך משהודע למערערת על‪-‬ידי המשיב‪ ,‬כי חלה תקלה‪ ,‬וכי‬
‫הדו"חות‪ ,‬המוצאים על‪-‬ידיה‪ ,‬מבוססים על טעות בזיהוי המשיב‪ ,‬קמה חובתה של המערערת‪ ,‬שכ מאותה עת‬
‫היא יכלה לצפות לכך‪ ,‬כי אם תתרשל ויוצא דו"ח למשיב‪ ,‬ייגרם לו נזק‪ .‬זאת ועוד‪ :‬ייתכן שהמשיב אף יוכל‬
‫להוכיח‪ ,‬כי לאור מכתביו צפתה המערערת‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬כי התרשלותה עשויה לגרום לו נזק‪ .‬עניין זה‬
‫מחייב‪ ,‬כמובן‪ ,‬הוכחות וראיות‪ ,‬ולא נביע בו כל עמדה‪.‬‬

‫התרשלות‬
‫‪28.‬היסוד השני בעוולת הרשלנות הוא ההתרשלות‪ ,‬כלומר‪ ,‬הסטייה מרמת ההתנהגות של האדם הסביר‪.‬‬
‫רמת התנהגות זו נקבעת על‪-‬ידי בית המשפט‪ ,‬והאדם הסביר אינו אלא בית המשפט עצמו‪( .‬ראה ‪glasgow‬‬
‫‪ .)457, at[52] (1943) corporation v. Muir‬אף כאן‪ ,‬כמו לעניין חובת הזהירות עצמה‪ ,‬אין החוק קובע‬
‫אלא אמת מידה כללית‪ ,‬שאינה מפרטת את מערכת המצבים העובדתיים‪ ,‬עליהם היא חלה‪ .‬אכן‪ ,‬מצבים אלה‬
‫אינם ניתנים לצפייה מראש‪ .‬אין לקבוע מערכת מצבים זו על‪-‬פי אמות מידה פיסיות (של גודל מרחק או‬
‫משקל)‪ .‬היקף התפרסותה של אמת המידה של "האדם הסביר" נקבע על‪-‬פי מידת התגובה של הסכמה או של‬
‫אי‪ -‬הסכמה של השופט כלפי התוצאה‪ .‬תגובה זו מבוססת בעיקרה על הניסון האנושי של השופט מזה ועל‬
‫עקרונות ומטרות חברתיות מזה‪ .‬לא פעם עשויים שני שופטים להגיע לתוצאות שונות באשר לסבירות‬
‫ההתנהגות‪ ,‬שכן ניסיונם האישי ומערכת העקרונות והמטרות החברתיות שונים הם זה מזה‪.‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪138‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫‪29.‬האם התרשלה המערערת בפרשה שלפנינו ? אין להשיב על שאלה זו באופן מופשט‪ .‬יש לבחון את‬
‫העובדות‪ ,‬ואלה אינן ידועות לנו‪ .‬הערכאה הראשונה מחקה את התביעה‪ ,‬בלא שנתבהרו העובדות‪ .‬בית‪-‬משפט‬
‫השלום סבר‪ ,‬כי בעצם ההסתמכות על רישומי המחשב של משרד הרישוי יצאה המשיבה ידי חובתה‪ .‬בכך‬
‫טעתה הערכאה הראשונה‪ .‬אמת‪ ,‬בראשיתם של דברים ראוי היה לה למערערת לסמוך על הנתונים העובדתיים‪,‬‬
‫שסופקו לה על‪-‬ידי רשות הרישוי‪ .‬אך שעה שהופנתה תשומת לבה של המערערת‪ ,‬כי הרישומים אינם נכונים‪,‬‬
‫וכי הם אינם מעודכנים‪ ,‬וכי עשוי שתוגש תביעה כנגד נאשם חף מכל אשמה‪ ,‬היה זה מחובתה של המערערת‬
‫לבחון ולבדוק ולהבטיח‪ ,‬כי המידע שבידה הוא אמין‪ .‬אין המערערת רשאית לטמון ראשה במחשב ולעצום‬
‫עיניה מראות‪.‬‬
‫‪30.‬עם זאת‪ ,‬אין לקבוע מרא‪ ,‬כי המערערת התרשלה‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬משנודע למערערת כי נפלה טעות‪,‬‬
‫ביקשה לתקן את המצב‪ .‬היא פנתה למשטרה ולבית המשפט‪ .‬כל זאת יש לבחון במאזני ההתרשלות‪ .‬יש‬
‫לראות‪ ,‬מה היו האופציות הפתוחות לפניה‪ ,‬ומה ניתן לעשות כדי למנוע תקלות‪ .‬אין לשכוח‪ ,‬כי המערערת‬
‫אינה מבטחת‪ .‬אין היא חייבת למנוע נזק‪ .‬היא חייבת לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזק‪ .‬יש‬
‫להתחשב באפשרויות‪ .‬כל זאת מחייב בחינה ובדיקה‪.‬‬

‫הנזק‬
‫‪31.‬על‪-‬פי האמור בפרשת התביעה‪" ,‬הוטרד התובע עד מאד בעבודתו"‪" .‬הנזקים שנגרמו לתובע הם אובדן‬
‫זמן וכסף‪ ,‬באובדן ריכוז בעבודה וסבל נפשי וגם בפגיעה בשמו הטוב כאשר שכנים ולקוחות חזו או שמעו על‬
‫מעצרו"‪ .‬בהרשותה את הערעור העמידה המשנה לנשיא להכרעתנו את השאלה‪" :‬האם הטרדה גרידא כתוצאה‬
‫מהגשת תביעה יכולה להיות נזק בר פיצוי?"‪ .‬דומה‪ ,‬כי שאלה זו אינה מתייחסת למלוא הנזק‪ ,‬כנטען על‪-‬ידי‬
‫המשיב (הכולל גם אובדן זמן‪ ,‬כסף ופגיעה בשם הטוב) אלא אך לאותו חלק ממנו‪ ,‬שעניינו הטרדה‪ .‬פשיטא‪,‬‬
‫שאם ההטרדה תלווה לנזק פיסי‪ ,‬הרי היא בתפיצוי‪ .‬אך האם הטרדה "גרידא"‪ ,‬כלומר‪ ,‬הטרדה שאינה‬
‫"פאראזיטית" על נזק בר‪-‬פיצוי‪ ,‬אף היא בת‪-‬פיצוי (ראה ‪h. Street, plrinciplles of the law‬‬
‫‪ ?damages )26(1962) ,london‬ושוב‪ ,‬פשיטא‪ ,‬שאם ההטרדה היא "מעשה של מה בכך"‪ ,‬כלומר‪ ,‬מעשה‬
‫שאדם סביר לא היה מתלונן עליו‪ ,‬אין היא בת‪-‬פצוי (סעיף ‪4‬לפקודת הנזיקין [נוסח חדש])‪ .‬אך מה דינה של‬
‫הטרדה‪ ,‬שאינה "פראזיטית" אלא עצמאית‪ ,‬ושאינה עניין של "מה בכך"? בע"א ‪ ,]24[ 4/57‬בעמ' ‪,1469‬‬
‫התעוררה שאלה דומה‪ ,‬ונפסק בה‪ ,‬כי "שלילת נוחות גופנית" היא בת‪-‬פיצוי‪ ,‬אם היא "ניתנת להימדד ולהיערך‬
‫רק לפי התוצאות הפיסיות הכרוכות בה‪ .‬אך באין תוצאות פיסיות אין הנזק ניתן לפיצוי"‪ .‬על‪-‬כן נפסק‪ ,‬כי אין‬
‫"להכיר בזכותו של אדם לפיצוי נזקים בשל פחד וכיוצא בו תחושות גופניות ורוחניות‪ ,‬שאינם מלווים פגיעה‬
‫פיסית ממש"‪ .‬על‪-‬פי גישה זו אין לפצות על "סבל נפשי‬

‫‪139‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫רב ופחד שהלך וגבר"‪ .‬על יסוד פסק‪-‬דין זה ביקשה המערערת‪ ,‬כי נקבל את טענתה‪ ,‬כי "הטרדה גרידא"‬
‫אינה ת‪-‬פיצוי‪.‬‬
‫‪32.‬יסוד "הנזק" בעוולת הרשלנות מוגדר בסעיף ‪2‬לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בזו הלשון‪:‬‬
‫"‪,‬נזק' ‪ -‬אבדן חיים‪ ,‬אבדן נכס‪ ,‬נוחות‪ ,‬רווחה גופנית או שם‪-‬טוב‪ ,‬או חיסור מהם‪ ,‬וכל אבדן או‬
‫חיסור כיוצאים באלה"‪.‬‬
‫הגדרה זו רחבה היא הן לעניין הפגיעות הנזכרות ברישא והן לעניין אלה הנזכרות בסיפא (ראה המ'‬
‫‪ ,]25[ 106/54‬בעמ' ‪ .)1334‬היא כוללת את כל סוגי הנזק‪ ,‬בין פיסי ובין שאינו פיסי‪ ,‬בין ממוני ובין שאינו‬
‫ממוני‪ .‬ביסוד ההגדרה עומדת המציאות המוחשית‪ .‬היא משתרעת הן על נזק פיסי והן על נזק כספי; הן על‬
‫פגיעה בתחושות גופניות ונוחות‪ ,‬שיש להן ביטוי פיסי‪ ,‬והן על פגיעה בתחושות גופניות ונוחות‪ ,‬שאין להן‬
‫ביטוי פיסי‪ .‬לא היה מקום‪ ,‬על‪-‬כן‪ ,‬מבחינת היקפו של המושג "נזק"‪ ,‬שלא לכלול בחובו שלילת נוחות גופנית‪,‬‬
‫סבל נפשי ופחד‪ ,‬שאין להם ביטוי פיסי‪ .‬על גישתו של בית המשפט בע"א ‪ ]24[ 4/57‬נמתחה‪ ,‬על‪-‬כן‪ ,‬ביקורת‬
‫קשה (י' אנגלרד‪" ,‬יסודות האחריות בנזיקין" דיני הנזיקין ‪ -‬תורת הנזיקין הכללית ("ל מאגנס‪ ,‬ג' טדסקי עורך‪,‬‬
‫מהדורה ‪ ,2‬תשל"ז) ‪ ;163 ,119‬ת"א (ת"א) ‪ ,]38[ 1586/63‬בעמ' ‪ .)97‬בע"א ‪ ]24[ 4/57‬ציין מ"מ הנשיא‪,‬‬
‫השופט חשין‪ ,‬כי הטעם לגישתו הוא בכך‪ ,‬כי "מסופקים אנו אם סבל זה ניתן להערכה ולקביעה מדוייקת‪,‬‬
‫פחות או יותר‪ ,‬במונחי ממון" (שם‪ ,‬בעמ' ‪ .)1469‬כן צוין‪ ,‬כי "זעזוע נפשי‪ ,‬ככל תחושה גופנית שאין רישומה‬
‫ניכר‪ ,‬אינו ניתן לקביעה ברורה ולהערכה בממון‪ ,‬מפני האפשרות הנוחה הניתנת לו לאדם במסיבות רגילות‬
‫להעמיד פנים ולהיראות כנפגע בנפשו‪ ,‬ומפני שאין להוכיח זעזוע נפשי ולמדדו אלא על‪-‬ידי תוצאות פיסיות‬
‫הכרוכות בו או הבאות בעקבותיו" (שם‪ ,‬בעמ' ‪ .)1468‬הנמקה זו אינה משכנעת‪ .‬במה שונים קשיי ההערכה‬
‫לעניין הטרדה ופגיעה בנוחות מקשיי ההערכה לעניין כאב וסבל ואובדן תוחלת חיים ? אכן‪ ,‬קביעת פיצויים‬
‫בגין הנזק הלא‪-‬רכושי היא מהמשימות הקשות ביותר (ע"א ‪ ,]26[ 357/80‬בעמ' ‪ .)796‬כיצד מעריכים את סבלו‬
‫של מי שאיבד יד או עין? היש מחיר שוק להנאות החיים ? כחוט השני עוברת בפסיקה הגישה‪ ,‬כי "שום כסף‬
‫שבעולם אינו מצה על יסורי גוף ונפש‪ ,‬על הפחתת הסיכויים להקים קן משפחתי‪ ,‬או על אבדן הנאות חיים‬
‫נורמליים" (ע"א ‪ ,]27[ 541/63‬בעמ' ‪ -126‬השופט ברנזון)‪ ,‬וכי לא ניתן‬
‫"לפצות ע"י פיצוי כספי‪ ,‬אדם שאבד אבר ונשאר בעל‪-‬מום לכל ימיו‪ ,‬ואף אם נמלא מלוא ביתו כסף וזהב‬
‫לא נתקן את הנזק שנגרם לו" (ת"א (חי') ‪ ,]39[ 140/50‬בעמ' ‪ -37‬השופט עציוני)‪ ,‬וכי "כיצד זה אפשר‬
‫להעריך‪ ,‬במדוייק או אפילו בקירוב‪ ,‬בכסף או בשווה‪-‬כסף את הכאב והסבל או את הצער והבושה של אדם‬
‫שנקטעה ידו או רגלו‪ ,‬או שמהלך על רגליו והדאגה מכרסמת את לבו כי ימיו ספורים עלי אדמות?" (ע"א‬
‫‪ ,]28[ 70/52‬בעמ' ‪ -1254‬השופט חשין)‪ .‬והנה‪ ,‬חרף קשיים אלה‪ ,‬הגישה המקובלת היא‪ ,‬כי יש להעריך את‬
‫הנזק ולקבוע את הפיצוי‪ ,‬שכן "יהיה בזה מן הפרדוכסאליות אילו סירב החוק להעניק פיצוי כלשהו מפני‬
‫ששום פיצוי לא ישווה לנזק" (השופט רייט (‪ )wright‬בפרשת‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪140‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫‪ )at[53] )1937) rose v. Ford ,848‬בתרגומו של השופט חשין בע"א ‪70/52‬‬

‫[‪ ]28‬הנזכר‪ ,‬בעמ' ‪ .)1255‬דברים אלה נאמרו לעניין הוכחו של הנזק הלא‪-‬‬
‫רכושי (כאב וסבל‪ ,‬אובדן תוחלת חיים) הכרוך בנזק רכושי‪ .‬אך הם תופסים גם לעניין הערכתו של הנזק‬
‫הלא‪-‬רכושי שאינו כרוך בנזק רכושי‪ .‬בזה כבזה‬
‫"יהיה בזה מן הפרדוכסליות"‪ ,‬אם קשיי ההערכה הם שימנעו פיצוי‪.‬‬
‫‪33.‬עד כה עמדתי על השאלה‪ ,‬אם "הטרדה גרידא" יכולה להיחשב כ"נזק" בר‪-‬פיצוי‪ .‬תשובתי היא בחיוב‪.‬‬
‫אך כידוע‪ ,‬קיומו של נזק הוא תנאי חיוני אם כי לא מספיק בגיבושה של עוולת הרשלנות‪ .‬לא כל נזק‪ ,‬כפי‬
‫שהוא מתגבש במציאות המוחשית‪ ,‬מטיל אחריות על המזיק ברשלנות‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬קיימים שיקולים שונים‪,‬‬
‫שיש בהם כדי לצמצם את אחריותו של מזיק בגין נזק שנגרם על‪-‬ידיו‪ .‬שיקולים אלה אינם באים לידי ביטוי רק‬
‫במושג ה"נזק"‪ ,‬שהוא רחב ביותר‪ ,‬אלא גם במושג המשפטי של החובה המושגית והסיבתיות‪" .‬המקום‬
‫הגיאומטרי" לבחינת השאלה‪ ,‬אם נזק זה או אחר מטיל אחריות על המזיק‪ ,‬הוא במסגרת השיקולים של‬
‫מדיניות משפטית‪ ,‬הסובבים את יסוד "החובה"‪ ,‬ובמסגרת השיקולים הקאוזליים‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬ייתכן שאותו‬
‫נזק עצמו לא יהא בר‪-‬פיוי בעוולת הרשלנות אך יהא בר‪-‬פיצוי בעוולה אחרת‪ .‬כל עוולה ומדיניותה שלה‪ .‬עמד‬
‫על כך מקגרגור באמרו‪It remains to be seen when policy will allow damages" to a :‬‬
‫‪secondary interest to be recoverable. Some dicta would Suggest that all damage is‬‬
‫‪recoverable once liability has been Simplification.... Each tort is-different and, since‬‬
‫)‪the matter is one of policy, each can be established. This is an over H. Mcgregor, on‬‬
‫‪". Decided in a different way from the next one 117( 1980,.th ed 14,london) damages‬‬
‫גישה זו התקבלה בפסיקה האנגלית (ראה & ‪ )spartan steel v. Martin 49, at[54] (1973) .co‬והיא‬
‫משקפת יפה את גישתם של בתי המשפט בישראל‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬כאשר התעוררה אצלנו השאלה‪ ,‬אם "נזק‬
‫כלכלי" גרידא (שאינו כרוך בנזק פיסי) הוא בר‪-‬פיצוי‪ ,‬נבחנה השאלה לא במסגרת יסוד ה"נזק" אלא כשאלה‬
‫של מדיניות משפטית במסגרת בעייתה של חובת הזהירות המושגי (המ' ‪ ,]25[ 106/54‬בעמ' ‪1334 ,1329‬ע"א‬
‫‪.)]29[ 86/76‬‬
‫‪34.‬האם מוכרת‪ ,‬במסגרת עוולת הרשלנות‪ ,‬חובת זהירות מושגית לעניין נזק לא‪-‬רכושי גרידא ? לדעתי‪,‬‬
‫התשובה על שאלה זו היא בחיוב‪.‬‬
‫אמת הדבר‪ ,‬דומה שבעבר חובה כזו לא הוכרה (ראה ע"א ‪ ,]30[ 294/54‬בעמ' ‪ ;443‬ע"א ‪,]31[ 82/59‬‬
‫בעמ' ‪ ,)245‬אך כבר נפסק לא פעם‪ ,‬כי "בדיני הרשלנות לא יצלחו הנסיונות לכפות על נסיבות‬

‫‪141‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫המשתנות ממקרה למקרה קטיגוריות נוקשות של מיון והגדרה מראש‪ ...‬הרי הסעיפים ‪35‬ו‪36 -‬של פקודת‬
‫הנזיקין [נוסח חדש]‪ ,‬שבהם יסוד ושורש לעילת רשלנות בנזיקין אצלנו‪ ,‬מנוסחים במונחים כלליים וגמישים‬
‫המאפשרים התפתחות פרגמטית של ההלכה הפסוקה‪ ,‬ללא נוקשות מיותרות" (מ"מ הנשיא לנדוי בע"א ‪86/76‬‬
‫[‪ ,]29‬בעמ' ‪ .)341‬כפי שראינו‪ ,‬אם הנזק הוא צפוי (במישור הטכני)‪ ,‬כי אז צריך לצפותו (במישור‬
‫הנורמאטיבי)‪ ,‬אלא אם קיימים נימוקים שבמדיניות משפטית למסקנה שונה‪ .‬איני סבור‪ ,‬כי נימוקים שכאלה‬
‫קיימים לעניין הנזק הלא‪-‬רכושי גרידא‪ .‬כשלעצמי‪ ,‬איני רואה כל יסוד רציונאלי להבחין בין נזק לא‪-‬רכושי‪,‬‬
‫הכרוך בנזק רכושי‪ ,‬לבין נזק לא‪-‬רכושי‪ ,‬העומד בפני עצמו‪ .‬מדוע אקבל פיצוי על פחד שפחדתי‪ ,‬אם הדבר‬
‫הביא לכאב בבטני‪ ,‬ולא אקבל פיצוי על פחד שפחדתי‪ ,‬אם בטני לא כאבה ? מהו היסוד הראציונאלי להבחנה‬
‫זו ? אכן‪ ,‬עוולת הרשלנות צריכה להגן באופן שווה הן על האינטרס של הניזוק בגופו ובכספו והן על‬
‫האינטרס של הניזוק בנפשו‪ ,‬בנוחותו ובאושרו‪ .‬אין לראות בנזק הלא‪-‬רכושי כדבר "פאראזיטי"‪ ,‬הנסבל רק אם‬
‫הוא טפל לנזק רכושי‪ .‬יש להכיר בו כנזק בר‪-‬פיצוי‪ ,‬העומד ברשות עצמו‪ .‬כבודו של אדם‪ ,‬שמו הטוב‪ ,‬נוחותו‬
‫ושלמות נפשו חשובים לחיי חברה תקינים וצריכים לקבל הגנה ראויה כמו כל אינטרס רכושי‪ .‬כוסו וכיסו של‬
‫אדם אינם חשובים יותר מכעסו‪ .‬במסגרת עוולת הרשלנות איני רואה כל צידוק להבחין בין קיום החובה‬
‫להעדרה‪ ,‬על בסיס הבחנות בסוג הנזק‪ .‬עמד על כך השופט אגרנט בהמ' ‪ ,]25[ 106/54‬בעמ' ‪:1332‬‬
‫"תשובתנו היא‪ ,‬כי אין לראות באפיו של הנזק שנגרם בלבדו יסוד לאי הטלת העקרון האמור"‪.‬‬
‫הבעיה העומדת בפנינו קיימת‪ ,‬כידוע‪ ,‬גם בתחום דיני החוזים‪ .‬והנה‪ ,‬היא הוכרעה שם בקביעתו של‬
‫המחוקק‪ ,‬כי "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון‪ ,‬רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור‬
‫שייראה לו בנסיבות הענין" (סעיף ‪13‬לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)‪ ,‬תשל"א‪ .)1970‬נראה לי‪ ,‬כי‬
‫"הרמוניה חקיקתית" מצדיקה גישה שיפוטית דומה בתחום הרשלנות‪ .‬מה צידוק יש ליתן פיצוי לנזק‬
‫לא‪-‬רכושי גרידא‪ ,‬אם התביעה היא בחוזים‪ ,‬ולשלול פיצוי זה‪ ,‬אם התביעה היא ברשלנות שבנזיקין? ‪35.‬עם‬
‫זאת‪ ,‬מן הראוי הוא להיות ערים לקשיים‪ ,‬אשר הכרה בנזק הלא‪-‬רכושי גרידא עשויה ליצור‪ .‬קשיים אלה אינם‬
‫בתחום ההוכחה והעמדת הפנים‪ .‬קשיים אלה עניינם היקף הסיכון‪ .‬כאשר עניין לנו בסיכון פיסי‪ ,‬ניתן‪ ,‬לרוב‪,‬‬
‫לאתר את היקפו‪ .‬הוא הדין בחוזה‪ ,‬אשר הצדדים לו הם בעיקר הזכאים על‪-‬פיו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מעשה התרשלות‬
‫אחד עשוי ליצור תגובת שרשרת של נזקים לא‪-‬רכושיים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬המשיב בענייננו הוטרד בשל הדו"חות‬
‫שנמסרו לו‪ .‬שכנו יכול שהוטרדגם הוא כאשר שמע על כך‪ .‬ואם הדבר פורסם בעיתון‪ ,‬עשויים רבבות לחוש‬
‫חוסר נוחות מכך‪ .‬האם לכולם זכות תביעה ? על שיקול זה עמד השופט ב' כהן בת"א (ת"א) ‪,]38[1586/63‬‬
‫בעמ' ‪ ,100‬באמרו‪:‬‬
‫"‪...‬בגדר הראיה הסבירה מראש‪ ,‬הרי מעגל נרחב מנשוא של אנשים עלול‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪142‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫לסבול נזק שאותו מקובל להגדיר בתור רגשי גרידא (כגון צער או פחד להבדיל ממחלת‪-‬נפש‪,‬‬
‫למשל) כתוצאה מהתרשלנות אחת ויחידה‪ .‬לא שעל נזק רגשי גרידא ‪ -‬בתור שכזה ‪ -‬אף פעם‬
‫אין מפצים; הנה כן מפצים עליו כאשר הוא נלווה אל נזק שאותו מקובל להגדיר בתור גופני‬
‫גשמי‪ .‬מבחינה זו דרישת נזק גופני גשמי‪ ,‬מותר שתיחשב פשוט בתור אחד האמצעים המעשיים‬
‫המשמשים לצימצום מעגל החובה עד שלא יהיה נרחב מנשוא"‪.‬‬
‫שיקול זה נכבד הוא‪ ,‬אך הדרך להתמודד עמו אינה בדרך העקיפין‪ ,‬עלידי הפיכת הנזק הלא‪-‬רכושי לנזק‬
‫"פאראזיטי"‪ ,‬כלומר נזק‪ ,‬המוכר רק אם הוא כרוך בנזק פיסי‪ .‬הדרך להתמודד עם קושי זה היא בדרך הישירה‬
‫של בחינת שיקולי הדיניות המשפטית‪ ,‬הקובעים את עומק הצפייה מראש‪ .‬אין לנו צורך בערעור זה לבחון‬
‫שאלה זו‪ ,‬שכן על‪-‬פי כל שיקול של מדיניות משפטית קיימת החובה (הנורמאטיבית) לצפות מראש נזק‬
‫לא‪-‬רכושי גרידא למי שנופל במעגל הסיכון הראשוני‪ ,‬כלומר זה שכלפיו כוונה הפעולה המזיקה‪ .‬בעניין‬
‫שלפנינו זהו המשיב‪ .‬הוא קיבל את הדו"חות‪ ,‬ועל‪-‬כן על‪-‬פי כל שיקול של מדיניות משפטית הוא בוודאי נופל‬
‫למסגרת בה צריך לצפות‪ ,‬כי ייגרמו לו אי‪-‬נוחות וטרדה‪ ,‬אם יתברר‪ ,‬כי הוא הנאשם הלא נכון‪ .‬נוכל להשאיר‬
‫בצריך עיון‪ ,‬אם ניזוקים נוספים‪ ,‬שנגרם להם נזק לא‪-‬רכושי‪ ,‬נכנסים למסגרת של אלה שצריך לקחתם בחשבון‬
‫כעלולים להינזק‪.‬‬
‫‪36.‬סיכומו של דבר‪ :‬נזק לא‪-‬רכושי גרידא אף הוא נזק לעניין עוולת הרשלנות‪ ,‬והוא בר‪-‬פיצוי‪ ,‬אם על אדם‬
‫סביר מוטלת החובה (המושגית והקונקרטית) לצפות את התרחשותו בשל התרשלות‪ .‬חובה כזו מוטלת על‬
‫רשות התובעת בפלילים כלפי מי שהוטרד כתוצאה מהליך פלילי‪ ,‬המוגש נגדו בטעות ומתוך התרשלות‪.‬‬

‫הקשר הסיבתי‬
‫‪37.‬השאלההאחרונה‪ ,‬אשר הועמדה לבחינתנו‪ ,‬היא‪" :‬האם נזק הנובע ממעצר בעקבות פסק דין שניתן בשל‬
‫אי התייצבות המשיב הינו רחוק מדי כלפי המבקשת"? שאלה זו אינה נוגעת למכלול הנזקים‪ ,‬להם טוען‬
‫המשיב‪ ,‬אלא אך לאותם הנזקים‪ ,‬הנובעים ממעצרו ביום ‪ ,19.11.80‬וזאת בעקבות פסק‪-‬דין‪ ,‬שניתן בת"פ‬
‫‪ ,7740/80‬שהטיל עליו קנס או מאסר תמורתו‪ .‬בעניין זו טוען בא‪-‬כוח המערערת‪ ,‬כי אין להטיל על המערערת‬
‫אחריות בגין המאסר ותוצאותיו‪ ,‬שכן זו אינה פעולתה של המערערת אלא פעולתה של המשטרה‪ ,‬הנובעת‬
‫ממחדלו של המשיב‪ ,‬שבחר שלא לשלם את הקנס‪ ,‬מה גם שהמערערת רשאית הייתה להניח‪ ,‬בעקבות‬
‫פעולותיה שלה‪ ,‬כי פקודת המאסר לא תבוצע‪.‬‬
‫לעומתו טוען בא‪-‬כוח המשיב‪ ,‬כי נזקו של המשיב אינו "רחוק מדי" מהתרשלות המערערת‪ ,‬אשר הלכה‬
‫למעשה ראתה עצמה מחויבת לבטל את פקודת המאסר ולעכב‬

‫‪143‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫את ביצועה‪ .‬לטענתו‪ ,‬הייתה לו למשיב הצדקה לצפות‪ ,‬כי כשם שהמערערת ביטלה את גזר הדין בעבר כן‬
‫יבוטל גם גזר הדין הנוכחי‪ ,‬ולא היה עליו לצפות‪ ,‬כי אם לא ישלם את הקנס‪ ,‬ייעצר‪.‬‬

‫‪38.‬השאלה שהוצגה לפנינו מעוררת בעיות של סיבתיות‪ .‬כללי‬

‫הסיבתיות קבועים בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]‪ ,‬והמבחן הקבוע על‪-‬פיהם הוא מבחן הצפיות‪ ,‬מבחן‬
‫הסיכון או מבחן השכל הישר (ע"א ‪26 ,23/61‬וכו' [‪ .)]32‬אין לנו צורך לבחון את פרטי המבחן האמור‪ ,‬שכן‬
‫במקום שרשות תביעה פלילית מגישה בהתרשלות כתב‪-‬אישום נגד נאשם לא נכון‪ ,‬והוא נעצר כתוצאה מכך‪,‬‬
‫פשיטא‪ ,‬שהנזק שהתרחש הוא הנזק הצפוי; הוא נופל למסגרת הסיכונים‪ ,‬אשר ההתרשלות יצרה‪ ,‬והנזק שנוצר‬
‫הוא הנזק‪ ,‬אשר על‪-‬פי השכל הישר היה צריך למנעו מראש‪ .‬עם זאת ייתכן‪ ,‬שהמשיב עצמו התרשל בכך שלא‬
‫התייצב למשפט ולא שילם את הקנס‪ .‬עניין זה מחייב בדיקה על‪-‬ידי הערכאה הראשונה‪ ,‬תוך בחינת קיומה של‬
‫ההתרשלות על רקע הצפיות והשפעתה על הקשר הסיבתי ומכן על אחריות המערערת (שאינה אחראית אם‬
‫אי‪-‬התייצבות המשיב היא מעשה המפסיק את הקשר הסיבתי) או על סכום הפיצויים‪ ,‬לו זכאי המשיב‬
‫(במסגרת טיעון על רשלנות תורמת)‪.‬‬
‫‪39.‬הטענה העיקרית‪ ,‬שניתן להעלותה כנגד קיומו של קשר סיבתי‬
‫משפטי‪ ,‬היא‪ ,‬כי המאסר בא מכוח פסק‪-‬דין‪ ,‬וכי מעשה זה ניתק את הקשר הסיבתי בין התרשלות המזיק‬
‫לבין נזקו של הניזוק‪ .‬בית המשפט אינו ידו הארוכה של המזיק (ראה ת"א (חי') ‪ .)]40[ 96/48‬פעולתו של בית‬
‫המשפט עצמאית היא‪ ,‬ופסק הדין "הרי הוא בגדר ‪novus actus interveniens‬המפסיק את הקשר הסיבתי‬
‫בין ההתרשלות לבין התוצאה" (השופט ח' כהן בע"א ‪ ,]22[ 735/75‬בעמ' ‪ .)83‬אכן‪ ,‬אחריות המערערת אינה‬
‫מבוססת על כך‪ ,‬כי בית המשפט משמש כשלוחה‪ .‬ודאי שבית המשפט הוא רשות עצמאית‪ .‬אך אין בכך כדי‬
‫לתמוך בטענתה של המערערת‪ .‬אחריות המערערת מבוססת על כך‪ ,‬כי בהתרשלותה היא גרמה להפעלתו של‬
‫גורם עצמאי זה והביאה כתוצאה מכך לתוצאה המזיקה‪ .‬פסק הדין הוא חוליה בשרשרת הסיבתית‪-‬המשפטית‪,‬‬
‫המובילה מהתרשלות המערערת לנזקו של המשיב‪ .‬לא על פסק‪-‬דינו של בית המשפט נתבעת המערערת אלא‬
‫על מעשיה שלה‪ ,‬שהפעילה את בית המשפט בהתרשלות וגרמה נזק‪ .‬כמובן‪ ,‬אף כאן יש להראות‪ ,‬כפי שהצביע‬
‫חברי הנשיא שמגר‪ ,‬בע"א ‪ ]23[ 732/80‬הנזכר‪ ,‬בעמ' ‪ ,656‬כי "יש קשר סיבי בין הרשלנות האמורה לבין מתן‬
‫הצו"‪ .‬זוהי שאלה שבעובדה‪ ,‬הדורשת הוכחה‪ .‬אין להכשילה בטיעון שבדין‪ ,‬כי פסק הדין מפסיק תמיד את‬
‫הקשר הסיבתי‪ .‬אכן‪ ,‬לעתים פסק הדין לא רק שאינו מפסיק את הקשר הסיבתי אלא הוא הגורם שהביא לנזק‪.‬‬
‫כך הוא‪ ,‬בוודאי‪ ,‬כאשר התביעה היא בגין נגישה‪ .‬כך הוא גם הדין‪ ,‬אם התביעה היא בגין רשלנות‪ ,‬ובלבד‬
‫שהוכחו היסודות הנדרשים לכך‪.‬‬
‫‪40.‬בע"א ‪ ,]22[ 735/75‬בעמ' ‪ ,83‬המשיך השופט ח' כהן ואמר‪:‬‬
‫"ואפילו נסתכל בפסק‪-‬הדין מבחינת רשלנותו של עורך‪-‬הדין בלבד‪ ,‬הרי‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪144‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫הוא בגדר ‪novus actus interveniens‬המפסיק את הקשר הסיבתי בין ההתרשלנות לבין‬
‫התוצאה ‪ -‬אלא שלענין מיוחד זה גם אפשרות הציפיה מראש‪ ,‬האמורה בסעיף ‪ ,36‬אינה‬
‫מועילה‪ ,‬באשר פסק‪-‬הדין ותוצאותיו אינם בגדר ‪,‬נזק' כלל"‪.‬‬
‫נמצא‪ ,‬כי אפילו פעולתו של פסק הדין צפויה היא‪ ,‬אין לראות בפגיעתו משום "נזק"‪ .‬למסקנה זו הגיע‬
‫השופט ח' כהן על יסוד האמירה הידועה ‪-‬‬
‫"' ' ‪ -acus legis nemini facit iniuriam‬פסק‪-‬דינו של בית‪-‬משפט (כל עוד לא בוטל מחמת שהושג‬
‫במרמה או מחמת שניתן ללא סמכות) אינו מסוגל להזיק‪ ,‬ונזקו אינו נזק כמשמעותו בפקודת הנזיקין‪ ...‬ויש‬
‫דברים בגו‪ :‬לפסק‪-‬דין שיצא מתחת ידיהם‪ ,‬אחראים השופטים ואין שום אחריות בגינם מוטלת על שכם‬
‫עורך‪-‬הדין" (שם‪ ,‬בעמ' ‪.)82‬‬
‫בהגיעו למסקנתו זו‪ ,‬הסתמך השופט ח' כהן על פסק‪-‬דינו של מ"מ הנשיא‪ ,‬השופט זוסמן‪ ,‬בע"א ‪[ 280/73‬‬
‫‪ ,]33‬בעמ' ‪ ,601‬האומר‪:‬‬
‫"אכן הכלל הוא ‪actus legis nemini facit iniuriam.‬אין זאת‬
‫אומרת שפסק‪-‬דין מוטעה אינו עלול להזיק‪ ,‬כל עוד לא בוטל בערעור; היפוכו של דבר הוא נכון‪ .‬אבל‬
‫הדין מחייב ציות לפסק‪-‬דין שיצא מבית‪-‬משפט מוסמך‪ ,‬ואפילו בוטל לאחר מכן‪ ,‬אין מפצים בעל‪-‬דין על נזק‬
‫שנגרם לו‪ .‬נכסי הנתבע יכול שיימכרו לביצוע של פסק‪-‬הדין‪ ,‬אבל המעשה אינו מעמיד עילה בנזיקין‪ ,‬שכן מי‬
‫שאכף את החוב הפסוק נהג אותה שעה כדין‪ ,‬וביטולו של פסק‪-‬הדין בערעור‪ ,‬בדרך‪-‬כלל‪ ,‬פועל מכאן ולהבא‬
‫בלד"‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬האמירה הלאטינית‪ ,‬כי פסק‪-‬דינו של בית המשפט אינו מסוגל להזיק‪ ,‬מקובלת גם עליי‪ .‬משמעותה‬
‫אינה‪ ,‬שנזק‪ ,‬הנגרם מכוח פסק‪-‬דין‪ ,‬אינו נזק כמשמעותו בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]‪ .‬משמעותה היא‪ ,‬כי מי‬
‫שמבצע פסק‪ -‬דין‪ ,‬כל עוד לא בוטל זה למפרע‪ ,‬פועל מכוח סמכות כדין‪ ,‬והוא נהנה איפוא מחסינות בפני‬
‫תביעה‪ .‬אך אין לאמירה זו ולא כלום עם האפשרות לתבוע בגין מעשה נזיקין שבעצם השגתו של פסק הדין‪.‬‬
‫על‪-‬כן‪ ,‬אין אמירה זו שוללת תביעת נזיקין בנגישה (ראה ‪d rochester . 2Am. Jur 1172 42( 1969,and‬‬
‫)‪ .)san francisco‬בדומה‪ ,‬אין בכוחה לשלול תביעת נזיקין ברשלנות‪ ,‬במקום שזו מוכרת‪ .‬גישה זו עולה‬
‫בקנה אחד עם דבריו של פרימן (‪( )preeman‬המצוטטים בחלקם על‪-‬ידי השופט זוסמן בע"א ‪,]33[ 280/73‬‬
‫בעמ' ‪ )602‬האומר‪A subsisting judgment, though afterwards reversed, is" a sufficient :‬‬
‫‪justification for all acts done by plaintiff in Enforcing it prior to the reversal.‬‬
‫‪Consequently the‬‬

‫‪145‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬
‫עיריית ירושלים נ' אלי גורדון‬ ‫עא ‪243/83‬‬
‫פ"ד לט(‪113 )1‬‬

‫‪A.c. freeman, a treatise on the law under the judgment, or for loss or damage to‬‬
‫" )‪the property taken, plaintiff is not liable in damages for his lawful acts done‬‬
‫‪occuring without his fault .( 1182( 1925,th ed., e.w. tutle 5,san francisco) of‬‬
‫‪ judgemnts‬עניין לנו איפוא בצידוק (‪ )justification‬בפני אחריות‪ ,‬ועניין לנו בפעולה כדין וללא אשמה‪.‬‬
‫על‪-‬כן ממשיך פרימן ומציין (בהערה ‪ ,6‬שם)‪ ,‬כי התובע אחראי בגין נזק שנגרם ברשלנותו‪ .‬אכן‪ ,‬אין להניח‪ ,‬כי‬
‫רשלנות זו ואשמה זו‪ ,‬שפרימן מזכיר‪ ,‬עניינן בהתנהגות לאחר שפסק הדין ניתן‪ ,‬שכן בארצות‪-‬הברית לא‬
‫הוכרה‪ ,‬בעת כתיבתו של פרימן‪ ,‬אחריות בגין רשלנות שבעצם התביעה‪ .‬על‪-‬כן הודגש בפסיקה האמריקנית‬
‫הצורך להצביע על נגישה‪ .‬אך לפי שיטתנו שלנו‪ ,‬המכירה גם ברשלנות כעילת תביעה‪ ,‬אין כל מניעה‪,‬‬
‫שהתנהגות רשלנית בהגשת התביעה תביא לנזק הנגרם בעקבות ביצוע פסק‪-‬דין‪.‬‬
‫התוצאה היא‪ ,‬כי הערערור נדחה‪ .‬המערערת תישא בהוצאות המשיב‪ ,‬לרבות שכר טרחת ורך‪-‬דין‪ ,‬בסכום‬
‫כולל של ‪500 ,000‬שקל‪ .‬סכום זה יישא ריבית והצמדה מהיום ועד תשלומו בפועל‪.‬‬

‫הוחלט כאמור בפסק‪-‬דינו של השופט ברק‪.‬‬

‫‪5129371‬‬

‫‪54678313‬‬

‫ניתן היום‪ ,‬כ' בשבט תשמ"ה (‪.)11.2.85‬‬

‫הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה‪ ,‬חקיקה ועוד באתר נבו ‪ -‬הקש כאן‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק ראשון ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪146‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/conversion/tmp/activity_task_scratch/665294328.doc‬‬