‫מבוא למשפט ישראלי‬

‫הדרכה לקראת המבחן‬

‫ד"ר רננה קידר‬
‫שאלה ‪ – 1‬אחת מהחלוקות המקובלות בהבחנה שבין תחומי‬
‫משפט היא זאת המבחינה בין המשפט הפלילי לאזרחי‪.‬‬
‫תנו שלוש דוגמאות להבחנות הקיימות בין המשפט הפלילי‬
‫לאזרחי‪ .‬הסבירו לגבי כל דוגמא‪ ,‬הסבירו מהי הסיבה לשוני‬
‫‪.‬‬ ‫האמור וחוו דעתכם בשאלה האם אלה הבדלים ראויים‬
 ‫הבחנות בין המשפט האזרחי למשפט הפלילי‪:‬‬
‫* בהליך אזרחי יש תובע ונתבע‪ ,‬לרוב אזרחים אך לעיתים גם המדינה או תאגיד יהיו צד להליך‪ ,‬להם יש עניין ישיר לנושא התביעה‪.‬‬
‫בהליך פלילי‪ ,‬הצד התובע הוא המדינה‪ ,‬ואילו הנתבע הוא הנאשם‪ .‬אדם יכול להגיש תלונה למשטרה כנגד אדם שעבר עבירה‪ ,‬אך ההחלטה‬
‫על העמדתו לדין והאחריות על ניהול ההליך מוטלת על המדינה‪.‬‬

‫* המשפט האזרחי עוסק בעיקרו ביישוב סכסוכים בין פרטים‪ ,‬עוסק בחוזים‪ ,‬בזכויות קניין‪ ,‬בעוולות‪ ,‬ביחסי מסחר תקינים‪ ,‬ביחסי עבודה‪,‬‬
‫ובהסדרת המעמד האישי‪.‬‬
‫המשפט הפלילי עוסק ביחסים בין הפרט לחברה ולמדינה המטילה עליו חובות שהפרתן מטילה עליו אחריות פלילית‪ ,‬ובצדה עונש‪.‬‬

‫* המסגרת הנורמטיבית של המשפט הפלילי קבועה בחקיקה ראשית‪ ,‬כנובע מהעקרון לפיו אין עונשין אלא לפי חוק וכדי למנוע את שרירות‬
‫השלטון ביחסיו אל האזרח‪ .‬העבירות החקוקות מנוסחות לרוב באופן ברור המתייחס להתנהגויות מסויימות אותן המחוקק בחר לאסור‪.‬‬
‫המסגרת הנורמטיבית של המשפט האזרחי מגוונת‪ ,‬חלקה בחקיקה‪ ,‬חלקה במשפט דתי (במיוחד בדיני משפחה)‪ ,‬חלקה בחקיקה שיפוטית‬
‫המבוססת על הלכות בית המשפט‪ .‬חוקי המשפט האזרחי מנוסחים פעמים רבות בצורה רחבה המאפשרת את החלתם על סיטואציות רבות‬
‫בהתאם לנסיבות החיים המשתנות‪.‬‬
 ‫הבחנות בין המשפט האזרחי למשפט הפלילי‪:‬‬

‫* נטל ההוכחה הנדרש על ידי התובע האזרחי הוא "מאזן ההסתברויות"‪ ,‬ודי בנטיה המעבירה את נטל השכנוע על הנתבע‪ .‬זאת לאור שיקולי‬
‫יעילות בהבאת ראיות ובניהול המשפט; ההשפעה הפחותה יחסית של המפסיד שהפגיעה בזכויותיו מצומצמת‪.‬‬
‫נטל ההוכחה הנדרש להצלחת תביעה פלילית הוא מעל כל ספק סביר‪ ,‬זאת לאור חומרת ההאשמות והשלכותיהן על הנאשם; יחסי הכוחות‬
‫בין התובעת החזקה לאזרח החלש; שיקולי יעילות ביחס לרשות התובעת; ערך גילוי האמת‪.‬‬

‫* ישנם כללי דיון שונים למשפט אזרחי ולמשפט הפלילי‪ ,‬במשפט האזרחי ישנם תקנות סד"א החדשות; במשפט הפלילי יש את החסד"פ‪ .‬גם‬
‫דיני הראיות שונים במקרים מסוימים ופחות מחמירים ביחס למשפט האזרחי‪.‬‬
‫שאלה ‪ – 2‬מהחומר שלמדתם‪ ,‬כיצד ההליך הפלילי בישראל מאזן‬
‫בין יעילות דיונית לחיפוש האמת‪ .‬תנו שלוש דוגמאות למתח זה‪:‬‬
‫לפחות אחת מהן מן הפסיקה‪ .‬לגבי כל דוגמא‪ ,‬הסבירו מהו הערך‬
‫שגובר מבין השניים וחוו דעתכם בשאלה האם האיזון נערך‬
‫במקרה זה הוא ראוי‪.‬‬
 ‫א‪ .‬עסקאות טיעון – במסגרת הסדר הטיעון‪ ,‬מודה הנאשם בעובדות כתב האישום בתמורה להסכמה של התביעה להקלה מסוימת עם‬
‫הנאשם ‪ -‬לרוב בתיקון כתב האישום‪ ,‬הפחתה או שינוי העבירות בהן הוא מואשם ו‪/‬או בהסכמה להקלה בעונש‪ .‬הוא חוסך זמן שיפוטי רב‬
‫ומשאבים רבים לרשויות התביעה‪ ,‬הסנגוריה ולנאשם עצמו (יעילות)‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא צריך לעלות בקנה אחד עם "טובת הציבור"‪ ,‬וחייב לקבל‬
‫אישור של בית המשפט וכך מתבצע האיזון עם חיפוש האמת מאחר ולא כל מקרה יוכל להסתיים בהסדר טיעון‪ .‬ביקורת אפשרית‪ :‬תופעה‬
‫שהולכת ומתפשטת ובסופו של דבר היעילות עלולה לגבור על חיפוש האמת‪.‬‬

‫ב ‪ .‬מעורבות גדולה של השופטים בדין הפלילי – המשפט הפלילי מאמץ אלמנטים מהשיטה האינקויזטורית‪ .‬השופט בוחן האם הנאשם אשם‬
‫או חף מפשע וכך מגיע לחקר האמת והצדק‪ .‬בהליך הפלילי לשופט סמכויות חקירה והוא יכול לזמן עדים מטעמו – ס' ‪ 106‬לתקנות סדר הדין‬
‫הפלילי‪(  106 :‬א)‪  ‬בית המשפט יזמין‪ ,‬לבקשת בעל דין‪ ,‬כל אדם להעיד במשפט‪ ,‬זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור‬
‫שאלה הנוגעת למשפט‪ ,‬וכן רשאי בית המשפט להזמין עד מטעמו‪ .‬מנגד השיטה הנהוגה בישראל היא עדיין אדברסרית במסגרתה מי‬
‫שמנהלים את התיק הם בעלי הדין – המדינה וסנגור הנאשם‪ ,‬אך המשפט הפלילי הולך לכיוון אינקוויזטורי יותר – מושך אולי יותר לכיוון‬
‫חקר האמת על חשבון היעילות‪ ,‬אך ייתכן שזה ראוי עקב הרף הגבוה יותר הנדרש בדין הפלילי‪.‬‬
 ‫‪ ‬‬

‫ג‪ .‬ערעור פלילי‪ :‬ס' ‪ 211‬לחדס"פ – בית המשפט רשאי‪ ,‬אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק‪ ,‬לגבות ראיות או להורות‬
‫לערכאה קודמת לגבות ראיות שיורה‪ .‬בפרשת זדורוב – ע"פ ‪ 7939/10‬נקבע כי לצורך הכרעה בבקשה ייבחנו שלושה שיקולים‬
‫מרכזיים‪:‬‬

‫‪ . 1‬האם המבקש יכל להשיג את הראיות הנוספות במהלך הדיון בערכאה הקודמת‪.‬‬

‫‪ .2‬אינטרס בדבר השמירה על עקרון סופיות הדיון‪.‬‬

‫‪ . 3‬טיבן של הראיות הנוספות והסיכוי שהגשתן תביא לשינוי התוצאה אליה הגיעה הערכאה הקודמת‪ .‬זה השיקול המרכזי‪.‬‬

‫איזון בין יעילות (השאיפה שלא לערער על כל תיק ולהחזירו לערכאה קודמת) לבין חקר האמת (אבחון נסיבות המצדיקות ערעור‬
‫פלילי לפי המבחנים שנקבעו בפס"ד זדורוב)‪.‬‬

‫• בנוסף‪ ,‬בדין הפלילי לא ניתן לערער על החלטות בביניים אלא בערעור על פסק הדין כולו (יעילות) – למעט חריגים כמו בקשה‬
‫לפסילת שופט (חקר האמת)‬
 ‫ד‪ .‬התיישנות – הצורך לדעיכת "הזעם הציבורי"‪ ,‬השכחה והמחילה‪ ,‬סיום מהיר של ההליך‪ ,‬יעילות גורמי‬
‫האכיפה‪ .‬מנגד ישנן עבירות שמתיישנות רק לאחר ‪ 30‬שנה כמו עבירות שדינן מיתה או מאסר עולם (לעומת‬
‫עבירת חטא שתקופת ההתיישנות שלה היא שנה אחת) – כך מבצע הדין הפלילי איזון בין יעילות לחקר‬
‫האמת‪.‬‬
‫שאלה ‪( – 3‬א) הגדירו לאקונה במשפט הישראלי‪( .‬ב) הסבירו את‬
‫היחס בין לאקונה לבין פרשנות תכליתית תוך מתן דוגמא אחת‬
‫לפחות מן הפסיקה‪( .‬ג) חוו דעתכם בשאלה מה ניתן ללמוד על‬
‫מעמד השופט בישראל דרך מוסד הלאקונה במשפט הישראלי‪.‬‬
 ‫א)‬

‫‪ ‬לאקונה היא חסר בדין – אי שלמות של ההסדר המשפטי הנוגד את תכלית החקיקה‪ .‬המחוקק לא התייחס‬
‫לסוגייה מסוימת בדין הקיים והשופט הוא שישלים את החסר‪ .‬השלמת החסר יוצרת נורמה הלכתית חדשה‪.‬‬

‫‪ ‬ההבדל בין לאקונה להסדר שלילי – הסדר שלילי הוא מצב בו המחוקק החליט מלכתחילה כי ההסדר החוקי‬
‫לא יחול על הסוגיה ("שתיקה מדעת")‪ ,‬ואילו לאקונה היא מצב בו המחוקק לא נקט עמדה ביחס לסוגיה‬
‫המשפטית‪.‬‬

‫‪ ‬ציון תחום משפט בו לא יכולה להימצא לאקונה – המשפט הפלילי‪ .‬עקרון מרכזי במשפט הפלילי הוא עקרון‬
‫החוקיות שאומר שמה שלא אסור במפורש – מותר‪ .‬על כן‪ ,‬השתיקה של החוק בתחומי המשפט הפלילי תמיד‬
‫תהווה הסדר שלילי‪.‬‬
 ‫ב)‬
‫‪ ‬מהי פרשנות תכליתית – פרשנות שתגשים באופן אופטימלי את תכלית החקיקה כפי שקבע המחוקק‪ .‬הפרשן לא יכול לתת לטקסט‬
‫פרשנות שאינה מתיישבת עם המשמעות הלשונית שלה‪.‬‬
‫‪ ‬כיצד מבצעים פרשנות תכליתית‪ :‬לפי ברק‪ ,‬יש להתחשב ביסוד הסובייקטיבי – כוונת המחוקק ההיסטורי (מה רצה המחוקק‬
‫להשיג)‪ ,‬וכן ביסוד האובייקטיבי – ערכי היסוד של השיטה (מהם ערכי היסוד שמוגשמים באמצעות הטקסט‪ ,‬מה מבקש הטקסט‬
‫להשיג)‪.‬‬
‫‪ ‬כיצד מתחקים אחר התכלית הסובייקטיבית של החוק‪ :‬התחקות אחר הצעת החוק‪ ,‬דברי ההסבר‪ ,‬הפרוטוקולים וכדומה‪.‬‬
‫מה היחס בין השלמת חסר לפרשנות תכליתית‪:‬‬
‫‪ ‬השלמת חסר ופרשנות תכליתית הן שתי גישות אפשריות לשופט כאשר הוא עוסק בשאלה משפטית הטעונה הכרעה אשר אין לה‬
‫תשובה בחקיקה הקיימת‪.‬‬
‫‪ ‬בהשלמת חסר‪ ,‬בשונה מפרשנות תכליתית‪ ,‬השופט אינו נותן מובן לטקסט קיים שנוצר על ידי אחרים‪ ,‬אלא יוצר בעצמו טקסט על‬
‫פי אמות המידה שנקבעו בדין‪ .‬לכן‪ ,‬בהשלמת חסר‪ ,‬השופט אינו כפוף ללשון הטקסט כפי שקורה בפרשנות תכליתית‪.‬‬
‫‪ ‬קביעת קיומה של לאקונה בדין היא תוצר של פעולה פרשנית של השופט‪ .‬השופט מפרש את הנורמות החקיקתיות ומגיע למסקנה‬
‫שקיימת לאקונה (הנורמה החקוקה אינה שלמה באופן שנוגד את תכליתה)‪.‬‬
 ‫• דוגמא מהפסיקה‪ 3622/96 :‬חכם נ' קופת החולים "מכבי"‪ :‬מדובר על תביעת נזיקין שהוגשה ‪ 25‬שנים לאחר‬
‫שהתינוק נפגע ונותר עם נכות של ‪ .100%‬השאלה המשפטית הייתה האם אדם הלוקה בשכלו אך אינו סובל‬
‫ממחלת נפש יכול לחסות בצל הוראת סעיף ‪ 11‬לחוק ההתיישנות (שאומר שבחישוב תק' ההתיישנות לא תבוא‬
‫במניין הזמן התקופה בה היה התובע חולה נפש)‪ .‬השופט ברק מתחיל בפרשנות תכליתית של סעיף החוק וקובע‬
‫שהמושג "חולה נפש" מניח מתחם של אפשרויות לשוניות שקשורות למחלת נפש‪ ,‬אולם ליקוי שכלי אינו מחלת‬
‫נפש‪ .‬מכאן‪ ,‬לא ניתן לפתור את השאלה בפרשנות כי אין לנו עיגון לשוני ולשון הטקסט אינה סובלת פרשנות‬
‫מורחבת של המושג "חולה נפש"‪ .‬בהמשך‪ ,‬ברק עומד על משמעות השתיקה של המחוקק (ביחס לכך שלא ציין‬
‫במפורש את המילים "ליקוי שכלי")‪ .‬שתיקת החוק יכולה להתפרש כהסדר שלילי או כלאקונה‪ .‬השופט ברק‬
‫מכריע בין האפשרויות הללו באמצעות פרשנות‪ .‬קיומו של חסר או הסדר שלילי ייקבע רק אם פירוש החוק על‬
‫פי תכליתו יובל למסקנה שהחוק ביקש לקבוע הסדר בעל אופי שלילי או לחילופין אם החוק ביקש להסדיר את‬
‫הסוגיה אך לא השיג את מטרתו‪ .‬לבסוף‪ ,‬הוכרע כי מדובר בלאקונה‪.‬‬
 ‫ג)‬

‫‪ ‬כאשר מתגלה לאקונה‪ ,‬השופט מוסמך להשלים את החסר בהתאם לס' ‪ 1‬בחוק יסודות המשפט‪.‬‬

‫‪ ‬בשלב הראשון‪ ,‬השופט משלים את החסר באמצעות היקש מחקיקה או הלכה פסוקה‪.‬‬

‫‪ ‬בשלב השני‪ ,‬אם לא מצא תשובה‪ ,‬הוא יפנה לעקרונות החירות‪ ,‬הצדק‪ ,‬היושר והשלום של המשפט העברי‬
‫ומורשת ישראל‪.‬‬

‫‪ ‬חוק יסודות המשפט מכווין את השופט להשלים את החסר באמצעות עקרונות רחבים ועמומים כמו חירות‬
‫וצדק‪ .‬הדבר נותן לבית המשפט יד חופשית בהשלמת החסר‪.‬‬

‫‪ ‬במהלך פעולת השלמת החסר‪ ,‬בסמכות השופט ליצור נורמות הלכתיות מעבר לחקיקה הקיימת‪ .‬הדבר מבטא‬
‫את המעמד המרכזי של השופט בשיטת המשפט הישראלית (מתוך מאמרו של אהרון ברק "שיטת המשפט‬
‫בישראל – מסורתה ותרבותה")‪.‬‬
‫שאלה ‪ – 4‬מהחומר שלמדתם‪ ,‬תנו שלוש דוגמאות לכללים‬
‫פרוצדורליים‪-‬דיוניים המבטאים ערכי יסוד מהותיים במערכת‬
‫המשפט בישראל‪ .‬הסבירו מהם הערכים שכללים פרוצדורליים‬
‫אלה מבקשים לקדם וחוו דעתכם לאופן שבו הכללים מאזנים בין‬
‫ערכים שונים‪.‬‬
 ‫• עיקרון פומביות הדיון – דוג' לנקודות שאפשר להעלות‬

‫‪ ‬עיקרון פומביות הדיון מעוגן בסעיף ‪ 3‬לחוק יסוד השפיטה ואף בסעיף ‪ 68‬לחוק בתי המשפט‪ .‬לעיקרון שני‬
‫היבטים‪ :‬ניהול המשפט בדלתיים פתוחות ופרסום ברבים את תוכן ההליכים‪.‬‬

‫‪ ‬כלל פומביות הדיון מהווה סימן היכר לשיטת משפט בחברה דמוקרטית‪ ,‬המתנהלת בשקיפות ומאפשרת לכל‬
‫אזרחיה‪ ,‬לבקר‪ ,‬ללמוד ולחקור את ההליך השיפוטי‪ .‬זהו עיקרון חוקתי חשוב בשיטת המשפט הישראלית‪.‬‬

‫‪ ‬נקודת המוצא היא שבית המשפט ידון בפומבי‪ ,‬אך נקבע בפסיקה שיש לאזן את העיקרון עם זכותו של האדם‬
‫לשמו הטוב ולשמירה על כבודו‪ ‬ואיזון זה בא לידי ביטוי בחריגים הקבועים בסעיף ‪(68‬ב) לחוק האמור‪ ,‬אשר‬
‫בהתקיימות אחד מהם‪ ,‬רשאי בית המשפט להחליט על סגירת דלתות (ניתן להרחיב על החריגים)‪.‬‬

‫‪ ‬מספר רציונלים מרכזיים העומדים מאחורי עיקרון פומביות הדיון (למשל‪ ,‬פומביות הדיון כחלק מזכות הציבור‬
‫לדעת‪ ,‬תורם לתקינות ההליך השיפוטי)‬
 ‫‪ ‬דוג' לנקודות בונוס‪:‬‬

‫‪ o‬ניהול הפרוטוקול כמשקף את פומביות הדיון (סעיף ‪68‬א לחוק בתי המשפט)‪.‬‬

‫‪ o‬מקרים שבהם יש היפוך של ברירת המחדל‪ ,‬והדיון צריך להתנהל בדלתיים סגורות (סעיף ‪(68‬ה) לחוק בתי‬
‫המשפט)‪.‬‬

‫‪ o‬איסור פרסום על דיון בדלתיים סגורות (סעיף ‪(70‬א) לחוק בתי המשפט)‪ ,‬בכפוף לשיקול דעת בית המשפט‬
‫(פסק הדין ליפסון)‪.‬‬