‫בס"ד‬

‫יום ה'‪ ,‬ר"ח אדר‬

‫לקראת שבת פרשת משפטים‬
‫שקלים‬
‫גיליון מס' ‪1‬‬
‫על קורות‬
‫ומקורות הניגונים‬
‫זמירות יאמרו‬ ‫בס"ד‬

‫חשיפה‪:‬‬
‫המקור המפתיע של הניגון‬
‫‪4‬‬
‫המפורסם ביותר בהיכלי‬
‫החסידות לשבת שקלים‬

‫ואציעה שאול הינך‬ ‫‪8‬‬ ‫ר' יואל קאהן‪:‬‬

‫'צריך לשיר מתוך שמחה'‬

‫‪13‬ילד הפלא‬
‫מרתק!‬
‫'ושקל‬
‫א ‪-‬שא'‬
‫שנשאר בבית‬ ‫מסע מפעים ועתיר גילויים בשביליו של מנהג חסידי עתיק ונשגב‬

‫זיכרון להולכים‬ ‫‪ -‬אשת חיל לרבי נחמן מברסלב זיע"א מפי רבי בן ציון אפטר זצ"ל‬

‫‪1‬‬

‫כיום בציבור החרדי נמצא בשפל שלא היה‬
‫כדוגמתו‪ ,‬אבדה היום הטעם הטוב והברען‬
‫החסידי‪ ,‬רבות יש לכתוב על כך‪ ,‬אך לא באנו‬
‫כאן לקונן אלא "צו אויפטוהן" להתעסק‬
‫ב"עשה טוב" בבחינת טעמו וראו כי טוב‬
‫ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך‪.‬‬
‫ולפתח את חושי השמיעה והנגינה שלהם‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬אם אמנם קיימים כיום אפשרויות‬
‫דיגיטליות בלתי נגמרות כאמור‪ ,‬אך מה‬
‫הועילו חכמים באגירת ניגונים עד אין שיעור‬
‫וקצבה‪ ,‬השוכבים בשבב או בענן הדיגיטלי‬
‫כחפץ מוזיאוני וכאבן שאין לה הופכין ואין‬
‫דורש ואין מבקש‪.‬‬
‫מעבודת החסידות‪ ,‬ואצל החסידים תמיד‬
‫וכאן אנו מגיעים למטרת הגליון החדש‬
‫שלנו "עתיקין" והיא‪ :‬לגרום לאנשים להתחבר‬
‫ללחני הקודש‪ ,‬לחקור אחר שרשיהם של‬
‫הניגונים‪ ,‬וגם ובעיקר להרחיב את מעגל‬
‫החבורה שלנו עם עוד הרבה מאנ"ש‬
‫המתנזרים משימוש בכלים הדיגיטליים‪,‬‬
‫אשריהם ואשרי חלקם וירבו כמותם‬
‫בישראל‪ .‬בעזרת הגליון הנוכחי יתאפשר גם‬
‫להם להקשיב לניגונים‪ ,‬להיחשף לידיעות‪,‬‬
‫למאמרים ולסיכומים אודות הניגונים ויוכלו‬
‫גם הם להעיר ו‪/‬או לשתף את ישראל עם‬
‫קדושים במה שידוע להם‪ .‬באמצעות קו‬
‫הטלפון שיפורסם בקרוב‪ ,‬או בכתובת המייל‪:‬‬
‫‪atikin.negina@gmail.com‬‬
‫>>>‬
‫‪2‬‬
‫נא‪ ,‬באיזה ניגון יבחר המורה או האב בבואו‬
‫להוכיח את בנו או תלמידו‪ ,‬ובאיזה ניגון יבחר‬
‫כשירצה להשמיע לו מילה טובה או להחמיא‬
‫לו‪ - .‬זאת אומרת שכולנו מושפעים מחכמת‬
‫הנגינה‪ .‬אמנם מעטים מאוד הם האנשים‬
‫שנולדו או שזכו ללמוד את החכמה הזאת‬
‫הדיונים הם מאוד מרתקים ומושכים‪,‬‬
‫מעטים יבינו איך לעשות את השימוש הנכון‬
‫בחכמה זו והיאך לשלוט בה‪ ,‬אם זה בתור‬
‫משפיע דהיינו היאך להשפיע על הסביבה‪,‬‬
‫ואם זה בתור "מקבל" היאך להיות נזהר‪ ,‬לא‬
‫להיות מושפע מהסביבה‪ .‬היא הסיבה אשר‬
‫בגינה עבודת הנגינה מהווה חלק בלתי נפרד‬
‫וכל מה שמסביב‪ .‬עצם האזכור של ניגוניהם‬
‫שמו לב על זה‪ ,‬השקיעו בזה והקפידו לשורר‬
‫רק ניגונים אשר ממקור קדוש יהלכון‬
‫שהולחנו על ידי הצדיקים בעצמם‪ ,‬ואם הם‬
‫ובחזרה לאמצעים הדיגיטליים הקיימים‬
‫כיום‪ ,‬אפשר להמליץ את הפסוק "ומלאה‬
‫הארץ דעה את ה'" על כל מה שקורה כיום‬
‫בעזרת הכלים הטכנולוגיים כיום‪ .‬כל אחד‬
‫ואחד יכול לאגור בתוך צ'יפ קטנצ'יק‪ ,‬את כל‬
‫אוצרות הנגינה‪ ,‬מה שאבותינו ואבות אבותינו‬
‫לא יכלו אפילו לחלום עליהם בכלל‪ .‬נו‪ ,‬איז‬
‫דאך זייער גוט!‪ .......‬אך בפועל המציאות‬
‫היא בדיוק ההיפך‪ ,‬אנו רואים לנגד עינינו‪,‬‬
‫שלצערנו נתקיים בנו הפסוק "ואבדה חכמת‬
‫חכמיו ובינת נבוניו תסתתר"‪ ,‬תחום הנגינה‬
‫דבר העורך‬
‫חברי החבורה‪ ,‬שכאמור הרחיבה את שורותיה‬
‫ובין חבריה נמנים כיום‪ ,‬טובי בעלי המנגנים‪,‬‬
‫ידענים והמוסקיאים הטובים שבטובים‪,‬‬
‫מכל החוגים והחצרות‪ .‬והניגונים‪ ,‬היצירות‬
‫והידיעות שסביבותיהם ממשיכות לזרום‪.......‬‬
‫כידוע ישנם אין ספור ניגונים המושרים‬
‫בקהלות שונות ורבים הטוענים לכתר עליהם‪,‬‬
‫אוצרות יקרות של ניגונים‪ ,‬יצירות‪ ,‬פרקים‬
‫שלמים של ידע והיסטוריה על ניגונים‪,‬‬
‫מנהגים ועובדות על צדיקי הדורות‪ ,‬קהילות‬
‫שונות‪ ,‬בעלי תפלות‪ ,‬מלחינים ובעלי מנגנים‬
‫של הצדיקים הקדושים תלמידי הבעש"ט‬
‫ותלמידי תלמידיהם‪ ,‬אם הם לחני הקודש‬
‫ניגונים שהיו מושרים בהיכלי החסידות‪ ,‬מביא‬
‫להתבוננות עמוקה בדרכי עבודת הבורא של‬
‫הצדיקים ומנהיגי החסידות‪ .‬כי הרי הניגון‬
‫הוא קולמוס הלב ומביע את המיית וכמיהת‬
‫לבו של המלחין ו‪/‬או המשורר או המשוררים‪.‬‬
‫בעצם יש להתבונן ב"חכמת הנגינה"‬
‫שחכמה עמוקה היא למאוד‪ .‬נגינה היא‬
‫בעצם "שפה" שכל יצור עלי אדמות עושה‬
‫בה שימוש‪ ,‬ברצון או שלא ברצון‪ ,‬בידיעה‬
‫או שלא מתוך ידיעה‪ .‬צא ולמד והתבונן‬
‫בס"ד‬
‫"משנכנס אדר מרבין בשמחה" שמחים‬
‫אנו להגיש לציבור אנ"ש די בכל אתר ואתר‪,‬‬
‫די בכל חצר וחסידות ולכל עם ישראל‪ ,‬את‬
‫הגיליון הראשון של כתב העת "עתיקין"‪– .‬‬
‫שבו נעסוק בשימור ותיעוד ההוי והנגינה‬
‫היהודית האותנטית‪.‬‬
‫הגליון המוגש לפניכם‪ ,‬הוא פועל יוצא‬
‫של אחוות רעים הנמשכת כבר קרוב לתשע‬
‫עשרה שנים‪ .‬אז נפגשנו לראשונה למסיבת‬
‫מרעים מיוחדת בחול המועד סוכות תשס"ב‪,‬‬
‫בעלי מנגנים‪ ,‬מבינים ואוהדי הנגינה‬
‫החסידית‪ .‬המפגש הזה הוביל למפגשים‬
‫נוספים בימי חוה"מ וסעודות מלווה מלכה‪,‬‬
‫הביא לקשרי ידידות בין החברים ופעילות‬
‫משותפת‪ ,‬בהחלפת מידע והעברת חומרים‬
‫נדירים‪ ,‬אוצרות של ניגונים‪ ,‬מה שתרם‬
‫לכאו"א להעשיר את ידיעותיו מאידך וגם‬
‫לתרום מהידע שהוא בעצמו הכיר וידע מבית‬
‫סבא‪ ,‬בית המדרש ו‪/‬או מהחסידות אליו הוא‬
‫משתייך‪.‬‬
‫כאמור זה נמשך כבר קרוב לתשע עשרה‬
‫שנה‪ ,‬כאשר במשך השנים החבורה גדלה‬
‫והתרחבה‪ ,‬עד לתקופה האחרונה‪ ,‬אודות‬
‫לאמצעים הדיגיטליים דהיום המאפשרים‬
‫קשר יותר קרוב וכמעט על בסיס יומי‪ ,‬זה‬
‫הוביל להעצמת הקשר והחלפת המידע בין‬
 ‫בס"ד‬

‫דבר העורך‬
‫כפליים‪.‬‬ ‫והבאנו משהו שמפריע למאן דהוא‪ ,‬יואיל נא‬ ‫שליט"א‪ ,‬אשר לקח על עצמו את החלק הזה‪.‬‬ ‫יהיה אפשרות להקשיב לניגונים המובאים‬
‫בטובו למסור לנו את תגובתו במספר הטלפון‬ ‫ואמנם ידיו רב לו בתחום הזה כפי שבטח‬ ‫בגליון בקו הטלפון (לצערנו לא הספקנו‬
‫כאן המקום להודות מקרב לב לאלו‬ ‫(שיפורסם בגליון הקרוב) או בכתובת המייל‬ ‫תיווכחו לראות ולהנות מפרי מאמריו‪.‬‬ ‫עדיין לסדר את זה‪ ,‬בימים הקרובים נטפל‬
‫שלקחו בהוצאות עריכת הגליון‪ ,‬בוודאי זכות‬ ‫‪atikin.negina@gmail.com‬‬ ‫בזה בס"ד ונפרסם את המספר)‪ ,‬כל ניגון יש‬
‫הצדיקים יגן עליהם ויתברכו מן השמים בכל‬ ‫וזאת למודעי‪ ,‬נמצא תחת ידנו אוצרות‬ ‫לו מספר שיוכלו דרכו להגיע אליו‪ ,‬לשמוע‬
‫הישועות‪ .‬עדיין לא כיסינו את כל ההוצאות‪,‬‬ ‫וכאן המקום להודות לכל החברים היקרים‬ ‫וכמויות אדירות של חומר יקר ערך‪ ,‬עפי"ר‬ ‫ולהנות דרך קו הטלפון‪ ,‬או כמובן דרך‬
‫נודה מקרב למי שיכול להרים תרומה למטרה‬ ‫הנמצאים אתנו "בהיכלא דנגינא" ואלו‬ ‫קשה לדעת מנין כל דבר מגיע‪ ,‬זאת בנוגע‬ ‫הקישורים המובאים בכל ניגון‪.‬‬
‫החשובה‪.‬‬ ‫הלוקחים חלק תמידין כסדרן בעבודת הקודש‬ ‫לעצם ההקלטות של הניגונים‪ ,‬אשר כידוע‬
‫שלנו‪ .‬רבים הם החברים שאנו חבים להם‬ ‫אין כיום שליטה בכלל על דברים כאלו‪,‬‬ ‫אך זאת למודעי הגליון אינו מיועד לניגונים‬
‫אנחנו יודעים שלקחנו על עצמנו משימה‬ ‫הכרת הטוב‪ ,‬בשלב זה נזכיר חלק מהם‪ ,‬בראש‬ ‫המועברים מאחד לחבירו תוך שניות ועפי"ר‬ ‫גרידא‪ .‬אצל חסידים מעולם לא התעסקו עם‬
‫קשה ורבים תמהים ושואלים האם אכן‬ ‫וראשון ידי"נ היקר הרב יצחק קרימילובסקי‬ ‫מבלי לסנן ומבלי לבדוק מה זה‪ ,‬ממי זה‪,‬‬ ‫ניגונים לשם ניגונים‪ .‬מספרים על האדמו"ר‬
‫נוכל לעמוד בזה‪ .‬אך האמת ייאמר שרבות‬ ‫שיחי'‪ ,‬הרוח החיה שמאחורי מכון הנגינה‬ ‫ומהיכן זה מגיע‪ ,‬וזאת בעצם מטרתנו להגיע‬ ‫הנחלת דן ממודז'יץ זצ"ל שנכנס פעם לבית‬
‫התלבטנו‪ ,‬אך ההכרח גובר על המציאות‪,‬‬ ‫המודזיצאי‪ ,‬וגם הרוח החיה העומד מאחורי‬ ‫לחקר האמת של כל ניגון וניגון‪.‬‬ ‫מדרש ביום חול‪ ,‬וראה קבוצה של פרחי‬
‫יוצאים לדרך ועינינו נשואות אל אבינו‬ ‫של הקמת וביסוס קבוצתנו‪ ,‬ידידי היקר‬ ‫חסידים אשר שרים ו‪/‬או משוחחים ביניהם‬
‫שבשמים בתפלה שנזכה לקדש שם שמים‬ ‫ספרא רבא נודע בשער בת רבים הרב יאיר‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬שגיאות מי יבין ומנסתרות‪...‬‬ ‫אודות ניגונים‪ .‬הביע תרעומת כלפיהם‬
‫ברבים ונמצא חן וחסד בעיני אלו' ואדם‬ ‫וינשטוק שיחי'‪ ,‬ושאר ידידי היקרים כאו"א‬ ‫אנחנו מופתעים ללא הרף מהגילויים אודות‬ ‫והוכיחם בדברי מוסר הלמאי מבלים הם את‬
‫ועינינו נשואות אל ישראל עם קדושים שיקחו‬ ‫בשמו הטוב יבורך הרב אהרן לנדא שיחי'‪,‬‬ ‫מקורות הניגונים‪ ,‬שמביאים את התוצאה‬ ‫זמנם לריק והוסיף שאצל חסידים מעולם‬
‫חלק בהוצאות‪ ,‬כי בוודאי זכות גדולה היא‬ ‫הרב שמואל קליינמן שיחי' – בנש"ק‪ ,‬הרב‬ ‫ההפוכה‪ ,‬ולפעמים ייטיבו הגילויים עם צד‬ ‫לא נהגו לשבת ולשיר סתם בלי סיבה‪ ,‬אלא‬
‫בשמים‪ .‬אין ספק שעיסוקנו בגליון החשוב‬ ‫פנחס פיניע שטיינווארצל שיחי' – בנש"ק‪,‬‬ ‫אחד‪ ,‬כאשר הצד השני עלול להרגיש נפגע‪.‬‬ ‫אם יש סעודת מצוה‪ ,‬סיום‪ ,‬חבורת ליל שישי‬
‫הזה‪ ,‬מהווה חלק בלתי של "הפצת מעיינות‬ ‫הרב אליעזר מאיר חמניצקי שיחי'‪ ,‬הרב דוד‬ ‫רק ברגע האחרון לפני הוצאות הגיליון הורדנו‬ ‫הכנה לשבת‪ ,‬מה טוב ומה נעים‪ ,‬אבל סתם‬
‫החסידות" אשר מקרב את הגאולה כידוע‪,‬‬ ‫ברים שיחי'‪ ,‬הרב אברהם יעקב טיילור שיחי'‪,‬‬ ‫מחקרים חשובים שעשינו על שתי בכדי לא‬ ‫לשיר?‬
‫ונזכה לראות בקרוב בישועתן ובגאולתן של‬ ‫ידידי היקר הרב חיים קעניג שיחי'‪ ,‬ועוד הרבה‬ ‫לגרום עגמ"נ לצד שעלול להיפגע מהידיעות‬
‫ישראל בביאת משיחנו בבי"א‪.‬‬ ‫הרבה חברים וידידים שמגיע להם הכרת‬ ‫הללו והעדפנו להמתין ולקבל את תגובתם‬ ‫אי לכך קבענו שהגיליון לא יעסוק אך ורק‬
‫הטוב ותקצר היריעה מהכיל‪ ,‬אך בוודאי עוד‬ ‫בטרם יתפרסמו הידיעות העלולות להפריע‬ ‫בניגונים‪ ,‬אלא גם במה שהניגונים מזכירים‬
‫בינמין נויפלד‬ ‫תשמעו ותקראו עליהם‪ ,‬אם לא בגליון זה‪,‬‬ ‫להם‪ .‬אשר על כן אנו משתדלים ובודקים‬ ‫לנו‪ .‬את היכלי הצדיקים ואופני ודרכי עבודת‬
‫העורך הראשי‬ ‫הרי שבגליונות הבאים‪ .‬מלבד אלו החפצים‬ ‫כל נתון בשבע עיניים‪ ,‬אך כאמור שגיאות‬ ‫החסידות שלהם וכו'‪ .‬האברך החשוב‪ ,‬אבר"ך‬
‫בשם כל חברי המערכת‬ ‫בעילום שמם‪ ,‬אשר מן השמים יבורכו בכפל‬ ‫מין יבין ואם חס ושלום נכשלנו בלא יודעים‬ ‫כמשמעו‪ ,‬תיתי ליה לידי"נ הרב אורי בלוי‬

‫תגובות‪ ,‬הערות והצעות יתקבלו בברכה במייל‪atikin.negina@gmail.com :‬‬

‫‪3‬‬
 ‫בס"ד‬

‫על קורות‬
‫ומקורות הניגונים‬

‫‪2‬‬
‫זמירות יאמרו‬
‫‪1‬‬
‫אור פניך עלינו‬
‫אדון נשא‬ ‫ניגון 'אכסוף'‬
‫הרה"ק הר"א קאליסקער זיע"א ‪ /‬הרה"ק הרמ"מ‬
‫מוויטעפסק זיע"א ‪ /‬הבת עין זיע"א‬
‫סלונים‪ ,‬רבי חיים‬
‫וואלוזי'נער זיע"א‬ ‫אור פניך עלינו אדון נשא‬
‫בחצה"ק סלונים השתמרו שני‬
‫ניגונים מהרה"ק הר"א קאליסקער‬ ‫פתח תקווה‪ ,‬שניגון זה מקורו קדוש‬ ‫"אור פניך"‪ ,‬הניגון המפורסם ל"שבת‬

‫אור פניך עלינו‬ ‫זיע"א‪ ,‬המושרים על הזמר "אכסוף"‬

‫בליל שבת‪ .‬אחד מהם הוא הניגון הזה‪,‬‬
‫מרבי חיים מוואלוז'ין זיע"א‪.‬‬
‫זקני ירושלים מספרים‪ ,‬שהרב שמואל‬
‫שקלים"‪ .‬מקורו של הניגון מחצה"ק‬
‫סלונים‪ ,‬אך זכה לפרסום ע"י חצה"ק‬

‫אדון נשא‬
‫(‪ )2:3‬מושר ע"י הרה"ח ר' מרדכי בוימל‬ ‫גריינימן ע"ה (חתן הגה"צ ר' שמואל‬ ‫תולדות אהרן‪ .‬הניגון היה מושר‬
‫באיאן – לחן‪:‬‬ ‫בשולה"ט של כ"ק האדמו"ר הדברי‬
‫ז"ל‪ ,‬מחשובי חסידי סלונים‪.‬‬ ‫הלל שנקר זצ"ל ונכד הגרי"ח זוננפלד‬
‫ר' פיניע חזן‬
‫זצוק"ל) היה נוהג לשיר את הניגון הזה‬ ‫אמונה מתולדות אהרן זצ"ל‪ ,‬ששמע את‬
‫ובחצה"ק קרלין הניגון הזה מושר‬
‫בגראמען‪ ,‬לעורר ולשמח חתן כלה‬ ‫הניגון מזקני חסידי סלונים‪.‬‬
‫על "אור פניך" ומייחסים אותו אל‬
‫ניגון אור פניך לחזן ר' פנחס ספקטור‬ ‫הרה"ק הרמ"מ מוויטעפסק זיע"א‪,‬‬ ‫ובעתות שמחה‪ ,‬והפאל המושר על‬ ‫הניגון במקור לא חובר על "אור פניך"‪,‬‬
‫– פיניע חזן‪ ,‬המושר בבאיאן‪ .‬כמו בכל‬ ‫כפי שתשמעו כאן (‪ )2:1‬את הרה"ח ר'‬ ‫"ובצדק אחזה" היה שר כפזמון חוזר‪.‬‬ ‫אלא היה מושר כניגון ללא מילים‪ ,‬ויש‬
‫ניגוניו ויצירותיו של פיניע חזן‪ ,‬צריך‬ ‫אהרן הויזמן ז"ל שר את הניגון ואומר‬ ‫אומרים שאף לא היה ניגון חסידי במקורו‪,‬‬
‫לדעת לשיר וצריך גם מקהלה מיומנת‬ ‫זכה לפרסום ע"י ר' אפרים ווברמן‬
‫לפני כן שניגון זה מיוחס אל הרמ"מ‬ ‫שיחי' מחסידי תולדות אברהם יצחק‪,‬‬ ‫אלא ניגון ליטאי שהיה מושר בפי המון‬
‫לזה‪.‬‬ ‫מוויטעפסק‪ .‬והנה גם הקלטה (‪ )2:2‬של‬ ‫ראשון מפיקי הקלטות של סדרות‬ ‫העם בעיירה ברנוביץ בתקופת הנהגתו‬
‫והנה לפניכם (‪ )3-1‬ביצוע יפהפה‬ ‫ניגון זה‪ ,‬מושר ע"י חסידי פינסק קרלין‪.‬‬ ‫ניגונים לחגים וזמנים‪ ,‬שצירף ניגון‬ ‫של מרן הבית אברהם זיע"א‪ ,‬שהתגורר‬
‫הקלטה פנימית ממקהלת חסידי באיאן‬ ‫נכדו של ר' אהרן הויזמן‪ ,‬האברך ר'‬ ‫זה (‪ )1:2‬בשעתו לפני קרוב לארבעים‬ ‫בעיירה ברנוביץ כידוע‪ ,‬והיו שרים את‬
‫הקדמה ועיבודים קוליים‪ :‬ר' דוד ברים‬ ‫דוד משה טעפ שיחי'‪ ,‬מספר ששמע‬ ‫שנה בקלטת המפורסמת שלו "שמחת‬ ‫זה גם בבית מדרשו‪ .‬ויש אומרים שפעם‬
‫ביצוע‪ :‬מקהלת חסידי באיאן‬ ‫מזקנו‪ ,‬שהרה"ח ר' יהושע העשיל‬ ‫פורים" שבמשך כמה שנים טובות היתה‬ ‫אחת כן שרו את זה בסלונים על אור‬
‫הלטובסקי ע"ה היה מיחסו אל הרה"ק‬ ‫לקלטת היחידה לחג הפורים שהתנגן‬ ‫פניך‪ .‬והנה לפניכם הקלטה של ניגון זה‬
‫מוויטעפסק ואילו מאחד מזקני טבריה‬ ‫בכל מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע‬ ‫(‪ )1:1‬מפי הרה"ח ר' צבי בוימל‪ ,‬מחשובי‬
‫שמע שהניגון הזה מיוחס לבת עין‬ ‫ושמחה וששון ליהודים‪.‬‬ ‫חסידי סלונים‪.‬‬
‫זיע"א‪ .‬גם ר' מאטיע שיפמן סיפר‬
‫‪3‬‬ ‫ששמע מאביו ר' אליעזר ע"ה שמוצאו‬
‫הרבה מייחסים בטעות את הניגון‬
‫הזה אל הרה"ק הר"א מקאליסק‬
‫והעיד הרה"ח ר' יודל סלונים זצ"ל‬
‫(בהרה"ק ר' מאטיל זיע"א ‪ -‬שנלב"ע‬
‫מצפת‪ ,‬שלניגון זה היו קוראים "דער‬
‫אווריטשער ניגון"‪.‬‬ ‫זיע"א‪ .‬בניגון הבא תתוודעו לניגון אחר‬ ‫זה עתה)‪ ,‬ששמע מפי הרה"ח ר' שלמה‬
‫המושר על אור פניך ומיוחס אל הרה"ק‬ ‫אליעזר מרגליות זצ"ל‪ ,‬ששמע מאת‬
‫מקאליסק‪.‬‬ ‫הגה"צ ר' ראובן כ"ץ זצ"ל ראש ישיבת‬

‫‪4‬‬
 ‫בס"ד‬

‫על קורות‬
‫ומקורות הניגונים‬
‫זמירות יאמרו‬
‫‪5‬‬
‫ניגון על הפיוט "אשכול" המושר‬
‫‪6‬‬ ‫בחצה"ק בוהוש (‪ .)5:1‬הלחינו החזן ר'‬
‫אברהם ברקוביץ‪-‬קלכניק ע"ה‪.‬‬
‫ֶא ְׁשּכֹול ִאּוּוי ַּת ֲאוַ ת ּכָ ל נֶ ֶפׁש‪ְּ .‬ב ִצּלֹו ִח ַּמ ְד ִּתי‬ ‫‪4‬‬
‫אתיו‬ ‫נֹופׁש‪ִּ .‬ב ַּק ְׁש ִּתיו וְ ֹלא ְמ ָצ ִ‬ ‫ֶׁש ֶבת ְמצֹוא ֶ‬

‫אשכול‬
‫ניגון אשכול לבעל דברי‬

‫אשכול‬
‫ּופ ְצ ִּתי ְּב ֶט ֶפׁש‪ָ .‬ח ַמק וְ ָע ַבר ִמלְ ַה ְד ִריר לִ י‬ ‫ַ‬ ‫באבוב – ניגון למרן‬
‫ישראל ממודז'יץ זיע"א‬ ‫ּכֹופר נֶ ֶפׁש‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫חֹופׁש‪ּ .‬גָ זַ לְ ִּתי ְׁש ָקלַ י ִמ ֵּתת‬ ‫ֶ‬ ‫הקדושת ציון הי"ד‬
‫וְ ָט ַב ְע ִּתי ְּב ֵמי צּול ְּב ִטיט וָ ֶר ֶפׁש‪ :‬אֹור ָּפנֶ יָך‬
‫ָעלֵ ינּו ָאדֹון נְ ָׂשא‪ .‬וְ ֶׁש ֶקל ֶא ָּׂשא ְּב ַביִ ת נָ כֹון‬ ‫באימפריית הנגינה – מלכות‬
‫ניגון המבוסס על הפיוט ביוצרות למוסף שבת‬ ‫באבוב‪ ,‬ישנו ניגון ממרן בעל‬
‫ּוב ֶצ ֶדק ֶהגֶ ה ֵע ֶרְך ּכִ י ִת ָּׂשא‪ּ .‬גֹונְ נֵ נּו‬ ‫וְ נִ ָּׂשא‪ְ .‬‬
‫שקלים לבעל דברי ישראל ממודז'יץ זיע"א‪ .‬האדמו"ר‬ ‫קדושת ציון הי"ד‪ ,‬הנקרא בשם‬
‫ְּב ָמגֵ ן ֵאל ָרם וְ נִ ָּׂשא‪:‬‬
‫הראשון לבית מודז'יץ‪ .‬אשר כידוע‪ ,‬כושר ההלחנה‬ ‫"אשכול"‪ ,‬על שם הפיוט ביוצרות‬
‫שהיו לאדמור"י מודז'יץ אין להם אח ורע בתולדות‬ ‫החזן קלכניק שימש כחזן בחצה"ק‬ ‫למוסף שבת שקלים‪.‬‬
‫החסידות הבנויים בעמקות ובחכמה נפלאה ועולה על‬ ‫בוהוש אצל האדמו"ר הראשון של‬
‫כולנה הם ניגוניו של הדברי ישראל‪ .‬שהלחין מאות‬ ‫השושלת הרה"ק רבי יצחק זיע"א‪ .‬היה גם‬ ‫והנה לפניכם (‪ )4:1‬הקלטה של‬
‫או אלפי ניגונים‪ ,‬אך מעט מהם השתמרו‪ ,‬וזהו אחד‬ ‫מפורסם בעולם החזנות‪ ,‬ממנו‪ .‬נולד בשנת‬ ‫ניגון זה מושר במסיבת מרעים ע"י‬
‫תר"ו בקישינב‪ ,‬שם גם כיהן כחזן ונפטר‬ ‫הרב ישראל שטיינווארצל שליט"א‪,‬‬
‫מהניגונים היפים הידועים שלו‪.‬‬ ‫בנו של ראש ישיבת באבוב הרה"ג‬
‫בשנת תרפ"ז‪ .‬הרבה חזנים מפורסמים‬
‫ההקלטה שלפניכם (‪ )6:1‬הוא מזיץ שלנו בסעודת‬ ‫למדו אצלו‪.‬‬ ‫ר' משה דוד שטיינווארצל זצ"ל‬
‫מלווה מלכה‪ ,‬בשנת תש"ע אצל הרה"ח ר' שמואל‬ ‫ויש גם קטעי חזנות מפורסמים‬ ‫בשבת שקלים הניגון מושר על‬
‫קרימילובסקי ומושר ע"י הרה"ח ר' יעקב הרשלר הי"ו‪.‬‬ ‫שהושרו ע"י חזנים רבים‪ .‬אחת מיצירותיו‬ ‫"כל מקדש" בשולה"ט בליל שבת‪,‬‬
‫מיחידי הסגולה בדורנו שזכה עוד לספוג מחסידי‬ ‫המפורסמות "ובדברי קודשך" מוכרת‬ ‫או על "ברוך ה' יום יום" במיטאג‬
‫קמאי בעלי המנגנים בממלכת מודז'יץ‪ ,‬משירתו‬ ‫בביצועו של משה קוסביצקי‪ .‬היצירות‬ ‫טיש‪ ,‬ומושר גם כטיש ניגון מידי‬
‫הנפלאה נוכל לקבל דוגמא איך צריך לשיר מודז'יצער‬ ‫רוכזו בספר "צלותא דאברהם" (המידע‬ ‫פעם‪.‬‬
‫ניגונים‪ – .‬הקשיבו ותהנו‪.‬‬ ‫אודות החזן קיבלנו מהאחים החזן יעקב‬
‫מרדכי והחזן הלל בויאר ומאת החזן חגי‬
‫אפרתי המו"ל של הספר "אישים בעולם‬
‫החזנות")‪.‬‬

‫בוהוש – יצירה של החזן‬

‫ר' אברהם קלכניק ע"ה‬ ‫אשכול‬
‫‪5‬‬
 ‫בס"ד‬

‫על קורות‬
‫ומקורות הניגונים‬
‫זמירות יאמרו‬
‫‪7‬‬

‫קל אדון שבת "שקלים" תשי"ג‬

‫גור ‪ -‬הרה''ח ר' יענקל תלמוד‬
‫(לאור בקשתו של ר' דוד ואחרים‬ ‫צירפנו כאן (‪ )7:1‬הקלטה‬
‫הגיש וערך‪ :‬אליעזר מאיר חמניצקי‬
‫מיענקל לפרסם "דוגמיות" מתוך‬ ‫של ניגון זה בביצוע המוסיקאי‬
‫העבודות כאשר הם מוגשים בצורה‬ ‫החסידי הפסנתרן המפורסם ר'‬
‫יותר עממית‪ ,‬בכדי לתת אפשרות‬ ‫מנחם בריסטובסקי שיחי'‪ ,‬זו בסך‬ ‫בשבת על הבריאה והפסטורליה‬ ‫במשך שנים לא מעטות אחת‬
‫טעימה למעגלים יותר נרחבים‪,‬‬ ‫הכל רק קריאה של תווים למען‬ ‫בתפארתה‪ ,‬טוב להודות לה'‪.‬‬ ‫השבתות בהם הקומפוזיטור החסידי‬
‫חברי המקהלה הגוראית הקלטה‬ ‫הנדיר בגאונותו הרה''ח ר' יעקב‬
‫הלביש יענקל טקסטים שונים על‬ ‫היופי הגאוני ביצירה זו ‪-‬הבנויה‬
‫שיגרתית למדי‪ ,‬לא אולפנית‪ ,‬עבודה‬ ‫דוב תלמוד ז''ל‪,‬הגיש ניגונים פרי‬
‫קטעים ובהדרכתו ר' דוד ורדיגר‬ ‫פרוזאית בסיסית של פיענוח תווים‪,‬‬ ‫לתלפיות בקשר רעיוני רציף מן‬ ‫יבולו הייתה "שבת שקלים" בה‬
‫ביצע את הקטעים)‬ ‫ולמרות כן תענוג לשמיעה‪.‬‬ ‫המסד עד הטפחות‪ -‬הוא התחכום‬ ‫נוהגים חסידים לנסוע לרבי‪ ,‬וכדברי‬
‫הבעל תפלה המיתולוגי בקהל‬ ‫הרב בה עושה המלחין האגדי כך‬ ‫החידושי הרי''ם זלה''ה על שבת זו‬
‫וביצוע נוסף (‪ )7:2‬על ידי בחורים‬ ‫שאותם תנועות בהן הוא משתמש‬
‫דושינסקיא הרה"ח ר' שלום ניילנדר‬ ‫מישיבת גור – השירה החסידית‬ ‫שבה צריך לצאת היהודי ממקומו‬
‫לפתיח ככרוז דרמטי‪ ,‬כך ‪ -‬כחומר‬ ‫ומשיגרת החיים בביתו לתת הכל‬
‫ע"ה היה שר בתפילת ראש השנה‬ ‫בפועל‬ ‫ביד היוצר הוא עושה באותם‬ ‫לשמים‪ ,‬שק''ל = שבתך קומך לכתך‪.‬‬
‫על "ארשת שפתנו" את הפאל‬ ‫גם ר' דוד ורדיגר שר חלקים‬ ‫צלילים בפאל הבא שימוש חוזר אבל‬
‫השלישי (הוא הקטע בו ר' דוד‬ ‫מיצירה זו על הפיוט "אליהו הנביא"‬ ‫הפעם הוא הופך אותם לתאור שונה‬ ‫אחת מיצירות יפהפיות אלו של‬
‫וורדיגר שר על "איש למענו נתברכו‬ ‫(‪ )7:3‬בזמירות למוצאי שבת‪,‬‬ ‫מקודמו‪ ,‬כאן לתיאור רציטטיבי‬ ‫שבת שקלים היא של שנת תשי''ג ‪.‬‬
‫כד וצפחת")‪ ,‬כאשר בניו מצטרפים‬ ‫ילדי הפלא בהם גם בנו ר' מרדכי‬ ‫(דיבור והסבר ללא מקצב) כאן‬ ‫יצירה החובקת עולמות בהיותה‬
‫אליו במקהלה‪.‬‬ ‫מפליאים בקולם הרגשי‪.‬‬ ‫לצלילים ענוגים ורכים ‪ ,‬משל הוא‬ ‫משופעת במרכזה גם בקטעים של‬
‫מספר על יפי הבריאה‪ ,‬וכאן לתיאור‬ ‫רגש מעורר הלב לתשובה ומאידך‬
‫קצבי וסוחף‪ ,‬וככל שמתקדמים‬ ‫רובה ככולה גם של רגשי אצילות‬
‫לקראת סיום הנה אותם צלילים‬ ‫ומלכות קלאסיים כמו שמתאים‬
‫עצמם כבמטה קסם הופכים להיות‬ ‫לפירוש מילות הפיוט "א‪-‬ל אדון‬
‫מפתיח לסוגר מסכם ועוצמתי‪.‬‬ ‫על כל המעשים" כיאות לשבח‬
‫>>>‬

‫‪6‬‬

‫על קורות‬
‫ומקורות הניגונים‬
‫זמירות יאמרו‬
‫בספר "פתח אליהו" מאת המקובל‬
‫הגריא"ז מרגליות זצ"ל וגם בהקלטה‬
‫הקיימת ממנו (‪ )8:5‬מספר ששמע מרבו‬
‫הרה"ק מבארניב זיע"א‪ ,‬שסיפר שחסיד‬
‫ליובאוויטש נקלע לצאנז ונכנס לקו"פ‬
‫אצל מרן הדברי חיים זיע"א‪ ,‬שחקרו‬
‫אודות תהלוכות רבו האדמו"ר הצמח‬
‫צדק זיע"א‪ ,‬בתוך הדברים שורר החסיד‬
‫את הניגון הזה ומני אז החל הרה"ק‬
‫מצאנז לשוררו‪ .‬יצויין שבחב"ד גופה‬
‫הניגון לא כ"כ מוכר‪ ,‬אם כי יש הקלטה‬
‫(‪ )8:6‬מהחסיד הת' ר' דוד הורביץ שיחי'‬
‫(הבעל מנגן של ספר הניגונים‪ ,‬שהקליט‬
‫גם סדרה בשם "מסורת הניגונים" ושם‬
‫נמצא ניגון דנן) אך הוא שר כגרסא‬
‫הראשונה הנ"ל ולא כגרסת הגריא"ז‬
‫מרגליות‪ ,‬גם לא ידוע בבירור מי הלחינו‬
‫ומתי שוררו אותו בחב"ד‪ ,‬הועלתה‬
‫השערה שזה מניגוני חסידי קאפוסט‪.‬‬
‫המקובל הגריא"ז מרגליות זצ"ל‬ ‫מקור אחר לניגון קדוש זה נמצא‬
‫בספר מגן אבות (באבוב) בשם האדמו"ר‬
‫הדברי שלמה מבאבוב זצ"ל‪ ,‬שסיפר‬
‫שהרה"ק מרוז'ין יושב כעת סגור בחדרו‬ ‫שמקובל מאבותיו הק' שניגון זה שמע‬
‫חׁשבָ ה ְּת ִפ ָיסה ּבֵ יה ּכְ לָ ל‪,‬‬
‫ואין באפשרות לשום אדם ליכנס‪ .‬אמר‬ ‫זקינו הרה"ק רבי אליעזר'ל מדז'יקוב‬
‫זיע"א מאת הרה"ק מרוז'ין זיע"א וכה‬
‫לו הרה"ק מדז'יקוב‪ ,‬אם כן אל תכניסני‬
‫סיפר‪ ,‬פעם אחת נסע הרה"ק מדז'יקוב‬
‫אך זאת אבקשך‪ ,‬תן לי בבקשה את‬ ‫להסתופף בצל הרה"ק מרוז'ין‪ ,‬בהגיעו‬
‫המפתח‪ ....‬פתח הרה"ק מדז'יקוב את‬ ‫לשם מצא הדלת נעולה והגבאי אמר לו‬
‫לֵ ית ַא ָתר ָּפנּוי ִמנֵיה‪ ,‬לֵ ית ֲא ָתר ָּפנּוי ִמּנֵיה‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫בס"ד‬
‫‪8‬‬
‫פליאה "מלאכים שרפים"‬
‫מען זֵ יי‬
‫פערט ֶ‬
‫וואס ֶע ְנט ֶ‬ ‫ּבֹורא‪ָ ,‬‬
‫דער ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫ניגון קדוש ומרטיט אשר מילותיו‬
‫חשׁבה ְּת ִפ ָיסה ּבֵ יה (ד' פעמים)‪.‬‬
‫לֵ ית ַמ ָ‬ ‫מדברות בעד עצמן ומיוחס לצדיקים‬
‫שונים זיע"א‪ .‬מוכר בהיכלי החסידות‬
‫הגרסא השניה מתחילה "מלאכים‪,‬‬
‫ומושר רבות ע"י בני תשחורת כניגון‬
‫שרפים ואופנים" והיא התנועה‬ ‫החבורות בהיכלי הישיבות הק'‪ .‬שתי‬
‫הידועה בחצרות צאנז‪ ,‬קרלין ועוד‪,‬‬ ‫גרסאות ידועות לניגון הזה‪ ,‬הגרסא‬
‫גם בתנועה של הניגון יש הבדל‬ ‫המתחילה בפסוקים פליאה וגו'‬
‫בין הגרסאות‪ ,‬כפי שתשמעו כאן‬ ‫שזה הגרסא היותר ידועה בהיכלי‬
‫הקלטה מהמקובל הנודע הגריא"ז‬ ‫הישיבות והתפרסם כנראה ע"י‬
‫מרגליות זצ"ל (‪ ,)8:3‬והנה גם‬ ‫חסידי ווי'ז'ניץ (‪( )8:1‬לפני שנים‬
‫הקלטה משולה"ט בתולדות אהרן‬ ‫רבות בתקופת האמרי חיים) והנה‬
‫בפורים תשנ"ד (‪ )8:4‬כגרסה הזאת‪:‬‬ ‫גם "ישיבישע ביצוע" לניגון מפי‬
‫הרב ישראל מאיר שושן (‪.)8:2‬‬
‫ַמלְ ָאכִ ים ְׂש ָר ִפים וְ ֵחיֹות וְ א ַֹופנֵי ַהק ֶֹדׁש‪,‬‬
‫לִיאה ַד ַעת ִמ ֶּמּנִי; ְנִׂשּגְ בָ ה‪ֹ ,‬לא‪-‬אּוכַ ל לָּה‪.‬‬ ‫ְּפ ָ‬
‫וואס ִאיז ָגאט‪,‬‬ ‫וואס ִאיז ָגאט‪ָ ,‬‬ ‫ֶפרעגְ ן ָ‬ ‫רּוחָך; וְ ָאנָ ה‪ִ ,‬מ ָּפנֶ יָך ֶאבְ ָרח‪.‬‬
‫ָאנָ ה‪ֵ ,‬אלֵ ְך ֵמ ֶ‬
‫מען זֵ יי‪:‬‬‫נְטפערט ֶ‬ ‫וואס ֶע ֶ‬ ‫אֹוי וֵ וי ָ‬
‫ִאם ֶא ַּסק ָׁש ַמיִם‪ָׁ ,‬שם ָא ָּתה; וְ ַא ִּצ ָיעה‬
‫לֵ ית ַמ ָ‬ ‫ְּׁשאֹול ִהּנֶ ּךָ‬
‫חׁשבָ ה ְּת ִפ ָיסה ּכְ לָ ל‪ ,‬אֹוי וֵ וי‪....‬‬
‫לֵ ית ַמ ָ‬
‫אֹופנִ ים‪,‬‬
‫לאכִ ים ְשׂ ָר ִפים וְ ַ‬ ‫ַמ ָ‬
‫ַמלְ ָאכִ ים ְׂש ָר ִפים וְ ֵחיֹות וְ א ַֹופנֵי ַהק ֶֹדׁש‪,‬‬ ‫רעגן זֵ יי אֹוי וֵ ויי‪ ,‬אֹוי וֵ ויי‪ ,‬וואּו ִאיז‬ ‫ְפ ֶ‬
‫ֶפרעגְ ן וואּו ִאיז ָגאט‪ ,‬וואּו ִאיז ָגאט‪,‬‬ ‫מען זֵ יי‬
‫פערט ֶ‬ ‫וואס ֶע ְנט ֶ‬ ‫ּבֹורא‪ָ ,‬‬ ‫ֶדער ֵ‬
‫מען זֵ יי‪:‬‬ ‫נְטפערט ֶ‬ ‫וואס ֶע ֶ‬ ‫אֹוי וֵ יי ָ‬ ‫לֵ ית ַאתר ָּפנּוי ִמינֵ יה (ד' פעמים)‪.‬‬
‫אֹופנִ ים‪,‬‬
‫לאכִ ים ְשׂ ָר ִפים וְ ַ‬ ‫ַמ ָ‬
‫אֹוי וֵ וי‪...‬‬ ‫וואס ִאיז‬ ‫רעגְ ן זֵ יי אֹוי וֵ ויי‪ ,‬אֹוי וֵ ויי‪ָ ,‬‬ ‫ְפ ֶ‬
‫>>>‬
 ‫בס"ד‬

‫על קורות‬
‫ומקורות הניגונים‬
‫זמירות יאמרו‬
‫תווי הניגון על המילים‬
‫מלאכים שרפים וכו' ונקרא‬ ‫"אזמר בשבחין"‪ .‬גם במעליץ שרים‬ ‫הדלת ובקודש פנימה ראה את‬
‫את הניגון הזה בעת אמירת ההלל‬ ‫הרה"ק מרוז'ין יושב תפוס בשרעפיו‪,‬‬
‫"א דביקות ניגונדל פון רבין‬ ‫בליל הסדר‪ ,‬ומקובל אצלם שהרה"ק‬ ‫מעשן את ה"לולקע ציבעך" וכל‬
‫ר' אהרן קרלינער" זיע"א‪.‬‬ ‫בעל קדושת נפתלי ממעליץ קיבלו‬ ‫החדר מלא עשן‪ ,‬ושר בדממה דקה‪:‬‬
‫כמו"כ מובא על הרה"ק רבי‬ ‫מרבו הרה"ק מצאנז‪( .‬ובמונקאטש‬ ‫"מלאכים‪ ...‬שרפים‪ ...‬פרעגן זיך‪,‬‬
‫אברהם המלאך זיע"א ששר‬ ‫ג"כ שרים ניגון זה על "בצאת‬ ‫וכו'‪ .‬אחזו להרה"ק מדז'יקוב אימה‬
‫ישראל" באמירת ההלל בליל פסח‬ ‫ופחד מהמחזה אשר חזה ויצא מן‬
‫ניגון זה ביום חופתו‪ .‬יש גם‬ ‫ובשאר ימי החג‪ ,‬גם לשם כנראה‬ ‫החדר‪ .‬כשחזר לביתו קבע לשיר‬
‫שמועה שהניגון "פליאה"‬ ‫זה הגיע מצאנז)‪ .‬כאשר לעומת‬ ‫ניגון זה על פיוט "אזמר בשבחין"‬
‫מקובל מהרה"ק רבי מיכל‬ ‫זאת‪ ,‬הניגון אינו מוכר כלל אצל‬ ‫בזמירות ליל שבת‪ ,‬כפי שמושר‬
‫מזלאטשוב זיע"א‪ ,‬אך אין‬ ‫צאצאי בית דזי'קוב‪ .‬יתר על כן‪,‬‬ ‫בבאבוב עד היום (‪.)8:7‬‬
‫לזה סימוכין וגם לא ברור‬ ‫קיימת הקלטה מר' לייזער אונגאר‬ ‫אך מבעלי המנגנים והידענים‬
‫ע"ה מזאבנא‪ ,‬שמספר שהרה"ק‬ ‫בחצרות ממלכת רוז'ין שמענו‬
‫האם הכוונה לניגון הזה‪.‬‬ ‫רבי אליעזר מדז'יקוב היה שר על‬ ‫שהסיפור והניגון הנ"ל אינם ידועים‬
‫בברסלב יש ניגון אחר‬ ‫אזמר בשבחין בליל שבת את הניגון‬ ‫בחצרות רוז'ין‪ – .‬אך יצויין שבספר‬
‫המיוחס להרה"ק הרבי ר' הירש‬ ‫"דאס מלכות'דיגע חסידות" (י"ל‬
‫על הפסוקים פליאה‪ ,‬אנא‬ ‫מרימנוב זיע"א (‪ )8:8‬מאידך ייתכן‬
‫אלך מרוחך (ובלי המילים‬ ‫בוורשה‪ ,‬תרצ"ז) מובא סיפור‬
‫ששר גם ניגון זה‪ ,‬או לפני שביקר‬ ‫אחר על ניגון זה‪ ,‬שהרה"ק מרוז'ין‬
‫באידיש)‪ ,‬נמצא בתקליט‬ ‫אצל הרה"ק מרוז'ין‪ ,‬או שהיו לו שני‬ ‫זיע"א חיברו בעת שישב במאסר‬
‫ניגוני חסידי ברסלב שמחה‬ ‫ניגונים ששר לחילופין‪.‬‬ ‫והשומרים חיל ורעדה אחזתם בעת‬
‫‪" - 2‬פליאה"‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬על זה נאמר 'אם קבלה היא‬ ‫ששורר הרה"ק מרוז'ין את הניגון‪.‬‬
‫צדיקים ששרו אותו‪ ,‬כמובא בקונטרס‬
‫נקבל'‪.‬‬ ‫בנוסף לכך הניגון הזה מושר ע"י‬
‫'חסידות אין יום טוב'‪ ,‬שם נדפסו‬
‫זאת ועוד‪ ,‬הניגון מיוחס לכמה‬ ‫כל צאצאי בית צאנז ולאו דווקא על‬
‫>>>‬

‫‪8‬‬

‫על קורות‬
‫ומקורות הניגונים‬
‫זמירות יאמרו‬
‫ברסלב‬ ‫אשת חיל‬
‫בשבחין") – הקשיבו לשירתו המופלאה‬ ‫מפורסם ניגונו של הרה"ק ר' נחמן‬
‫היוצאת מן הלב (דוגמא של פארצייטישע‬ ‫מברסלב זיע"א על "אשת חיל"‪ ,‬ניגון מלא‬
‫‪10‬‬ ‫אך לאחרונה התגלגל לידנו הקלטה‬
‫נגינה)‪.‬‬
‫מאת הרה"ח רבי בן ציון אפטר זצ"ל‪,‬‬
‫רגשי כמיהות וכיסופין דקדושה‪ ,‬כאשר‬
‫המלות מתפרשות בו מעומק הלב‪ .‬וידוע‬
‫גם שמקורו של הניגון מהרה"ק הרבי‬
‫(‪ )10:3‬ששר את ניגון האשת חיל בנוסח‬ ‫רבי ברוך'ל ממעז'יבוז' זיע"א‪ ,‬שהיה‬
‫נוהג לשיר את זה על "אתה נגלית" בחג‬
‫וסגנון שונה לגמרי מהנ"ל‪ ,‬שנראה לכאורה‬
‫יותר אותנטי לסגנון הוואהליני (כפי‬ ‫השבועות‪ ,‬ורבי נחמן מברסלב התאימו‬
‫על "אשת חיל"‪ ,‬כאשר לחילופין הפך את‬
‫שמאשר ידידנו הרה"ח ר' זכרי'ה ד"ץ הי"ו‬
‫גם ניגונו של הרבי רבי ברוך'ל על אשת‬
‫משרידי תושבי מחוז וואהלין ומיחידי‬ ‫חיל והתאימו לאתה נגלית‪ ,‬כפי שהוא‬
‫סגולה המכירים ומתמצאים היטב בסגנון‬ ‫מושר בברסלב עד היום‪ .‬ומסופר שלאחר‬
‫הזה)‪ .‬מתקבל כאן פירוש אחר לניגון‪,‬‬
‫פטירתו של רבי נחמן זיע"א‪ ,‬נסע תלמידו‬
‫הקשיבו ותחוו את דעתכם‪.‬‬ ‫החזן ר' חייקל אל הרה"ק רבי מרדכי‬
‫עם כאו"א מישראל אף בשאול‬
‫והנה גם הניגון השני‪ ,‬ניגון אשת חיל‬ ‫מנעשכיז זיע"א‪ ,‬ושר את ניגון האשת חיל‬
‫כנ"ל‪ ,‬לאחר ששמע זאת הרה"ק מנעשכיז‪,‬‬
‫שהולבש על "אתה נגלית"‪ )10:4( ,‬המושר‬
‫ע"י הבעל מנגן הידוע ר' אברימי מושקוביץ‪,‬‬ ‫התבטא אליו ואמר‪ :‬רואים שלרבך היתה‬
‫מתוך האלבום "דעם רעבינס'ס טיש" ‪-‬‬ ‫רוח הקודש‪.‬‬
‫והקשיבו נא לפירוש המלות‪ ,‬שגם הוא כמו‬
‫הניגון "אשת חיל" כפי שהוא מוכר‬
‫ניגון האשת חיל‪ ,‬מותאם למלות באופן‬ ‫כיום התפרסם ע"י חסידי קמאי‪ ,‬קומץ‬
‫מיוחד החודר כליות ולב‪ .‬מפיקי האלבום‬ ‫קטן של שרפי מעלה‪ ,‬שארית הפליטה‬
‫המשובח הזה ידעו היטב במי לבחור לשורר‬ ‫של חסידי ברסלב בשנות הזעם היל"ת‬
‫את הניגון המרטיט הזה ולבטאו בדברים‬ ‫שהתגוררו בירושלים של מעלה‪ ,‬ומהם‬
‫היוצאים מן הלב ע"י "החסידישער בעל‬ ‫יתד ופינה לרבבות אלפי חסידי ברסלב‬
‫מנגן" המוכר היטב מאולמי החתונות‪ ,‬יש‬
‫כיום בכל העולם כולו‪ .‬והנה לפניכם ניגון‬
‫לו העדפה ראשון במעלה אצל חסידישע‬ ‫האשת חיל (‪ )10:1‬מושר ע"י הרב אפרים‬
‫עונה לשואל ששואל וואס איז גאט‬
‫אידן המעוניינים בבעל מנגן "מיט א‬ ‫קעניג שליט"א מצפת והנה הקלטה נוספת‬
‫– לית מחשבה תפיסה בי'‪ ,‬וכששואל‬
‫פארצייטישען געשמאקן טעם"‪ .‬והקשיבו‬ ‫(‪ )10:2‬מושר ע"י הבעל תפלה הברסלבי‬
‫גם לנגינתו המופלאה של ידידנו ר' אברהם‬ ‫המיתולוגי הרה"ח ר' משה ביננשטוק‬
‫לייב בורשטיין שיחי' (‪.)10:5‬‬ ‫שליט"א‪( ,‬מתוך התקליט המשובח "אזמר‬
‫‪9‬‬
‫בס"ד‬
‫‪9‬‬
‫חב"ד‬ ‫אם אסק שמים‬
‫לשיר בשמחה ולא במרירות‪ .‬גם‬ ‫ומעניין לעניין באותו עניין‪ ,‬ישנם‬
‫מסופר שפעם שרו את הניגון השמח‬ ‫בחב"ד שני ניגונים על הפסוקים‬
‫בהתוועדות עם רבי יואל‪ ,‬שלא היה‬ ‫"אנא אלך מרוחך ואנא מפניך‬
‫שבע רצון מהשירה ואמר שזה לא‬ ‫אברח‪ ,‬אם אסק שמים ואציעה‬
‫מספיק שמח‪ - .‬חסידים הוסיפו‬ ‫שאול הנך"‪ ,‬ניגון אחד אטי‪ ,‬נמצא‬
‫נופת צופים כדברי הסבר‪ ,‬שהחסיד‬ ‫בנח"ח תחת השם 'ניגון לשבת ויו"ט'‬
‫שש ושמח על כך שהקב"ה נמצא‬ ‫(תקליט ‪ ,12‬ניגון ‪ )8‬והנה הקלטה‬
‫מהבעל מנגן ר' דוד הורביץ‪ ,‬ניגון‬
‫ע"ג בספר הניגונים (‪ )9:1‬והמשפיע‬
‫תחתיות כבשמי מרום‪ .‬ואם תקשיבו‬
‫רבי מענדיל פוטערפאס זצ"ל היה‬
‫להקלטה של הניגון השמח המובא‬
‫שר את זה על הפסוק "אם אסק‬
‫כאן‪ ,‬תשמעו שזה אמנם ניגון שמח‪,‬‬
‫שמים שם אתה"‪ ,‬ויש גם ניגון‬
‫אך בבחינת 'וגילו ברעדה'‪ ,‬וכפי‬
‫שני המושר כניגון שמח על שני‬
‫שאמר דוד המלך עליו השלום "אני‬ ‫הפסוקים שהרה"ח ר' ניסן הורביץ‬
‫שמחתי מתוך יראתי" וגם בניגון‬ ‫ז"ל מירושלים היה רגיל לשוררו‪.‬‬
‫המובא בנח"ח ישנם תנועות של‬ ‫כאן (‪ )9:2‬תשמעו את הרה"ח ר'‬
‫שמחה‪.‬‬ ‫אליעזר פרלשטיין ע"ה מירושלים‪,‬‬
‫כפי שהקליטו ר' שמואל זלמנוב ע"ה‬
‫עוד יצויין שבחב"ד יש ניגון נוסף‬
‫(המוציא לאור של "ספר הניגונים"‬
‫המושר בין החסידים‪ ,‬ובו החסיד‬
‫הנודע בחב"ד)‪ ,.‬מספרו של הניגון‬
‫הזה בספר הניגונים הוא רנ"ו‬
‫וואו איז גאט‪ ,‬עונה החסיד – לית‬ ‫מספרים כי ה'חוזר' רבי יואל רגיל‬
‫אתר פנוי מיני'‪.‬‬ ‫היה לאמר שפסוקים אלו צריכים‬
 ‫בס"ד‬

‫על קורות‬
‫ומקורות הניגונים‬

‫יצירה יפהפיה על "ועל הנסים"‬

‫זמירות יאמרו‬ ‫הגיש וערך‪ :‬הרב יעקב טיילור‬
‫שמקורה בפולין‪ ,‬המושרת בחצה"ק‬
‫גור ובגרסה שונה בחצה"ק דושינסקיא‪,‬‬
‫לשם זה הגיע ע"י בני הרה"ח ר'‬
‫שמשון פישער זצ"ל מווינה‪ ,‬בכור‬
‫‪11‬‬ ‫ניגון בני היכלא‬
‫להרה"ק רבי שמואל אליהו מזוואהלין זיע"א‬
‫‪14‬‬ ‫האחים הג"ר יעקב אהרן זצ"ל שמע‬
‫יצירה זאת כשלמד בישיבת יח"ל של‬ ‫ניגון דביקות על בני היכלא (‪ )11:1‬הולחן‬
‫ע"י הרה"ק רבי שמואל אליהו מזוואהלין‬
‫‪12‬‬
‫המהר"ם שפירא בלובלין‪ – .‬מקור ושם‬
‫המלחין לא ידוע‪.‬‬ ‫זיע"א‪ ,‬בנו של הרה"ק רבי יחזקאל מקוזמיר‬

‫חי ה' וברוך צורי‬ ‫והנה הקלטה כפולה של היצירה‬

‫הזאת‪ ,‬כפי שזה הושר בזיץ שלנו‬
‫ידועים ומפורסמים הם ניגוניו‬
‫של הרה"ח ר' בעריש ווישובער‬
‫זיע"א ואביו של הדברי ישראל זיע"א‪ ,‬האדמו"ר‬
‫הראשון בממלכת מודז'יץ‪.‬‬
‫ניגון מרטיט המעורר את נימי הלב‪.‬‬
‫הניגון המפורסם על אסדר לסעודתא‬
‫במלווה מלכה בחודש אדר תשס"ד‬ ‫ז"ל‪ ,‬המלחין לבית סאטמאר ולבית‬ ‫חסידים מספרים כי את הניגון הזה חיבר‬
‫בבית הרה"ח ר' לייבל שווארץ‬ ‫ויז'ניץ‪ .‬ניגוניו מלאים ביצירתיות‪,‬‬ ‫הרה"ק מזוואהלין בעת רעווא דרעווין‪ ,‬באותה‬
‫היום יום חמישי כ"ט שבט חל יומא‬ ‫ההקלטה‬ ‫בירושלים‪,‬‬ ‫שליט"א‬ ‫מומחיות מיוחדת היתה לו בפירוש‬ ‫שבת בה נפטר בנו ל"ע‪.‬‬
‫דהילולא ה‪ 119-‬של מרן בעל קדושת‬ ‫הראשונה (‪ )13:1‬הוא מפי הבעל מנגן‬ ‫המלות ולא רק בפירוש המלות‪,‬‬ ‫כ"ק מרן האדמו"ר ממודז'יץ שליט"א‬
‫יום טוב מסיגעט זיע"א (אביהם‬ ‫המפורסם הרה"ח ר' אברהם ישעי'‬ ‫אלא גם בפירוש 'המצב' דהיינו‬ ‫נוהג לשיר ניגון זה פעמים רבות לפני עריכת‬
‫של האחים הקדושים ה"עצי חיים"‬ ‫רוזנבאום שיחי' מלונדון‪ ,‬ששר כפי‬ ‫שהוא לפרש את המצב ולעורר את‬ ‫הקידוש בשולה"ט בליל שב"ק‪ ,‬בקבלת פנים‬
‫מיסגעט‪ ,‬ה"ויואל משה" מסאטמאר)‪.‬‬ ‫הגרסה המושרת בגור‪ ,‬והקלטה שניה‬ ‫ההשראה המיוחדת אשר למענה‬ ‫בחתונות בחצה"ק וכן בעת הדלקת נרות‬
‫הנה לפניכם הקלטה נדירה של‬ ‫(‪ )13:2‬מפי הגה"ח ר' יהושע גרינוולד‬ ‫חיבר הניגון‪ ,‬כדוגמת ניגון שלום‬ ‫חנוכה‪.‬‬
‫הרה"ח ר' בן ציון שנקר ז"ל (‪ )14:1‬של‬ ‫ז"ל כשאליו מצטרפים בשירה שאר‬ ‫עליכם המפורסם שלו‪ ,‬ניגון ברוך‬ ‫הניגון זכה לפרסום ע"י אחד מחברי‬
‫הניגון המפורסם על "אסדר לסעודתא‬ ‫בעלי מנגנים מקהל דושינסקיא‪.‬‬ ‫ה' יום יום ועוד‪.‬‬ ‫המקהלה של קהל דושינסקיא‪ ,‬אשר נכח‬
‫– חי ה' וברוך צורי" המושר בהרבה‬ ‫באחת החתונות בבית מודז'יץ‪ ,‬תזמורת‬
‫בתים בישראל מדי שבת בשבתו‪.‬‬ ‫אחד מחברינו מצא תווים של‬

‫ועל הנסים לפורים‬ ‫רבי בעריש על ניגון אשת חיל‪,‬‬ ‫מיוחדת של כלי נשיפה ניגנו את הניגון בטוב‬
‫הניגון הזה מיוחס למרן הקדושת יום‬ ‫טעם (‪ )11:2‬בניצוחו של הרה"ח ר' אברהם‬
‫טוב‪ .‬אך הניגון לא הולחן על ידו‪ ,‬אלא‬ ‫שלא היה נודע‪ ,‬התווים הועברו‬
‫לחבר אחר בקבוצה שכתב מחדש‬ ‫בקנרוט שיחי'‪ .‬הביא את זה למקהלה‬
‫מסופר שאביו הרה"ק בעל ייטב לב‬ ‫של קהל דושינסקיא‪ ,‬ששרו את זה באחת‬
‫זיע"א‪ ,‬עבר פעם דרך השענק הויז‬ ‫את התווים וניגנו על פסנתר והנה‬ ‫החתונות מצאצאי האדמו"ר (‪ ,)11:3‬משם‬
‫בסיגעט‪ ,‬ושמע את הערלים השיכורים‬ ‫זה לפניכם (‪.)12:1‬‬ ‫הגיע לידיד קרוב בלו"נ של חברי המקהלה‬
‫שרוקדים עם הניגון הזה והתבטא‬
‫שהניגון הזה שייך לקדושה ומאז היה‬ ‫‪13‬‬ ‫מקהל דושינסקיא‪ ,‬המומחה העולמי והאגדי‬

‫אשת חיל‬
‫למלחין המפורסם‬ ‫במוסיקה חסידית אותנטית "יוסי גיל"‪,‬‬
‫שר אותו על הפיוט "חי ה' וברוך צורי"‬ ‫שהכניס את זה לרפרטואר של האלבום השני‬
‫בשבת בבוקר והעולם נהגו לשוררו גם‬ ‫רבי בעריש ווישעווער‬
‫שלו "ועיננו תראנה" והנה זה לפניכם (‪,)11:1‬‬
‫על אסדר לסעודתא‪.‬‬ ‫וכשיוסי גיל שם את עינו הטובה והנכונה על‬
‫ניגון‪ ,‬הרי שאין אחר המלך כלום‪ ,‬הניגון אומץ‬
‫בהרבה חצרות כניגון התעוררות‪ ,‬המושר בעת‬
‫רעווא דרעווין‪ ,‬ימים נוראים וכדו'‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫בס"ד‬

‫על נוסח התפילה‬

‫נעימות יתנו‬
‫נוסח אתה יצרת‬ ‫‪15‬‬
‫לשבת ראש חודש‬
‫בשב"ק הבעל"ט יחול שבת ראש חודש אדר‪.‬‬
‫כיום הנוסח הידוע לתפלת מוסף "אתה יצרת"‬
‫נוסח יוצרות‬
‫דומה לנוסח לתפלות שלוש רגלים‪ .‬אך ידוע‬
‫שקיים נוסח מיוחד למוסף שבת ראש חודש‪,‬‬
‫השונה משלוש רגלים‪ .‬בביהמד"ר בחצה"ק גור‬
‫לשבת שקלים‬
‫השתמר נוסח מיוחד שבו משתלבים הנוסח‬
‫לימים הנוראים הנאמרים על קטעי התפלה‬ ‫הרבה בעלי תפלה אינם מכירים‬
‫המזכירים כפרה ובקשה וכו' והנוסח לשלוש‬ ‫את הנוסח ליוצרות לד' פרשיות‪ ,‬או‬
‫רגלים על הקטעים שמזכירים את הקרבנות‬ ‫שמכירים ומתבלבלים עם הנוסח של‬
‫וכו'‬ ‫יוצרות לימים הנוראים‪ .‬והרי זה כגוף‬
‫לאור זאת נעתר לבקשתנו ידידנו הבעל‬ ‫בלא נשמה לאמר את היוצרת בלי‬
‫תפלה והבכל מנגן הרה"ח ר' משה לוי שיחי'‬ ‫הנוסח המקובל‪.‬‬
‫מחשובי חסידי גור והקליט את הנוסח הזה‬ ‫כאן תוכלו לשמוע את הנוסח‬
‫לטובת כלל ישראל‬ ‫הבסיסי המקורי לקטעי היוצרות‪:‬‬
‫(‪ )16:1‬אתה יצרת‬ ‫(‪ )15:1‬מסוד חכמים ‪ -‬ברכת מחיה‬
‫(‪ )16:2‬רצה במנוחתנו‬ ‫המתים‬
‫(‪ )15:2‬תוקף עוז אדרוך ‪ -‬חי וקים‬
‫נורא ומרום‬
‫(‪ )15:3‬קל נא לעולם תוערץ – עד‬
‫אשא ראש‬
‫‪16‬‬

‫לכל הערה ‪ /‬תגובה ‪ /‬ידיעה וכל מה שקשור לניגונים ולמקורותיהם‪ ,‬ניתן להתקשר למספר טלפון ‪ , 0556762069‬להשאיר הודעה בתא קולי‪ -‬ונא לומר ברור באיזה ניגון מדובר‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫איש חסיד היה‬
‫שניצת‬ ‫בזיק‬
‫בעיניים‪ ,‬חיוך הנאה‬
‫שנתלה בזוית הפה‪ ,‬ואנחה‬
‫של התרפקות על זיכרונות של‬
‫עבודה תמה ונקיה‪ .‬ואם גם תזכו‪,‬‬
‫ווארט חריף חודר כליות ולב צרוף‬
‫באש חסידית יגרום לכם לחשוב שוב‬
‫על יעודכם בעולמו של הקב"ה‪.‬‬
‫זוכים להכיר בגדלותם‪ .‬יש מהם‬
‫הרה"צ ר' יואל אשכנזי ממאוריה של‬
‫חסידות ארה"ק נולד בשנת תרמ"ד‬
‫בעיר זבורוב שבגליציה לאביו ר' ברוך‪,‬‬
‫מגזע תרשישים ‪ -‬משפחת אשכנזי‬
‫הנודעת ביחוסה הרם‪ ,‬כנין להרה"ק‬
‫ר' משה דוד אשכנזי מטאלטשווא‬
‫אב"ד צפת חותן הרה"ק בעל ייטב‬
‫לב‪ .‬בהיותו נער צעיר זכה לעלות‬
‫עם אביו הדגול לארה"ק ולקבוע את‬
‫מושבו בעיה"ק צפת ‪ ,‬כשלפני כן הוא‬
‫זוכה לברכה נלהבת מדודו הקדוש‪,‬‬
‫בעל קדושת יו"ט מסיגעט‪ .‬בעיה"ק‬
‫צפת עלה ונתעלה כשהוא שואף אויר‬
‫פסגות של רוח טהרה המנשבת בין‬
‫הסמטאות העתיקות‪.‬‬
‫בהגיעו לפרקו בגיל ט"ו נלקח אחר‬
‫הרה"צ רבי יואל אשכנזי‬
‫כבוד לחתן לחסיד המופלג הרה"צ‬
‫ר' נח וינברג זצ"ל מעיה"ק טבריה‬
‫נכד הרה"ק בעל ה"יסוד העבודה"‬
‫מסלונים ומפארי החסידים‪ .‬לאחר‬
‫נישואיו קבע את מושבו סמוך לחותנו‬
‫וזכה להתשקע בין האריות של חבורת‬
‫>>>‬
‫‪12‬‬
‫בס"ד‬
‫א"ה ‪ :‬זכינו ושתל הקב"ה בעולמו‬
‫המופלא צדיקים רמים ונשגבים‬
‫המאצילים מזיום בכל דור‪ .‬אך יש כאלו‬
‫צדיקים מזן שונה‪ ,‬הם אמנם מאצילים‬
‫רבות מהודם אך אינם מכהנים תחת‬
‫תואר של כבוד בתפקיד כל שהוא‪,‬‬
‫לפעמים השפעתם מצטמצמת לכדי‬
‫חבורה קטנה‪ ,‬כשרק בני מקומם‬
‫שאף צדקתם אינה ניכרת כלפי חוץ‬
‫‪ ,‬כאשר כל עמלם ויגיעיתם בעבודות‬
‫של הסתרה שבתוך ההסתרה לברוח‬
‫מהכבוד והשררה ולהיוותר חיילים‬
‫נאמנים לרבותיהם‪ .‬רבות יש ללמוד‬
‫מדרכיהם של אותם יהודים‪ ,‬אשר‬
‫הטמינו בקרבם מטילי זהב של תורה‬
‫ויראה שלא על מנת לקבל פרס‪ .‬דא‬
‫עקא‪ ,‬שמחמת הסיבות האמורות‬
‫קשה המשימה שבעתיים‪ .‬נטלתי על‬
‫שכמי בל"נ משימה חשובה זו‪ ,‬לפהות‬
‫לאותן קרני זוית‪ ,‬ליטול מהבשמים‬
‫הללו ולהפיץ את ניחוחם‪ ,‬למען‬
‫יעמדו קורותיהם ובעיקר דבריהם ‪-‬‬
‫אלו זכרונם ‪ -‬של אותם אנשי מעלה‬
‫מיוחדים‪ .‬כמובן שכמעט בלתי אפשרי‬
‫ביריעה קצרה זו להקיף מסכתות חיים‬
‫מאירות כל כך‪ ,‬אך לוואי ולכל הפחות‬
‫נזכה לטעום אפילו מעט מאותן‬
‫צפיחיות דבש‪.‬‬
‫"ר' יואל'ס א ווארט" בקשו נא‬
‫מישיש טברייני חסידי‪ ,‬או אז תחזו‬

‫להרוות צמאונו מבארו הזכה של ר'‬
‫יואל‪ .‬פעמים רבות היה משנן הרבי‬
‫את אשר שמע ממנו בשלהבת קודש‪,‬‬
‫ואף הרבה לצטט ממנו בספה"ק‬
‫'דברי אמונה'‪ .‬וכך לדוגמא נכתב ספר‬
‫"זכור לאברהם" לתולדות הרבי "היה‬
‫לו לרבינו שעה של קורת רוח לשמוע‬
‫עובדות של הרה"ח הישיש המפואר‬
‫ותיק וחסיד מוהר"ר יואל אשכנזי זצ"ל‬
‫ועוד מזקני חסדי זלאנים שהתגוררו‬
‫שם ‪ ,‬בשמעו סיפורי קודש מצדיקי‬
‫קמאי נבגמ כי זכר הרבה סיפורים‬
‫מהימנים ומקובלים"‬
‫טבולות בחריפות ופיקחות‪ .‬וכמובן‬
‫ר' יואל הסתלק בשיבה טובה בכ"ח‬
‫בשבט ‪ ,‬שנת תשל"ו ונטמן בין מצוקי‬
‫ארץ בביה"ח העתיק והמפורסם אשר‬
‫בעיה"ק טבריה כשהוא מעביר לדור‬
‫הבא לפיד בוער של יראה ועבודה‬
‫בדרכם של צדיקי קמאי‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בס"ד‬
‫איש חסיד היה‬
‫נפלא‪ .‬בעת שביקרו אצל אביו של‬
‫הרבי ‪ ,‬דודו של ר' יואל ה"ה הרהק‬ ‫מבאר החיים של זקנו הרה"ק ר'‬ ‫חסידי סלונים הנודעת בטבריה‪ ,‬כאן‬
‫מסיגעט להתתברך טרם עלייתם‬ ‫מיכל אהרן זי"ע בנו יחידו של ה"יסוד‬ ‫זכה להתעלות עד למאד עד שהוא‬
‫לארהק ‪ .‬באותה עת מצביע הרבי על‬ ‫העבודה" וכן של הרה"ק ר' דוד משה‬ ‫הופך לאחד מעמודי התווך של‬
‫בנו הנער ואומר לאחיינו "שמך כשמו‬ ‫מטשורטקוב זי"ע שהסתלקו לב"ע‬ ‫חבורת החסידים והעיר כולה‪ .‬בכל‬
‫‪ ,‬אתה הנך זוכה לעלות לארץ ישראל‬ ‫מיד לאחמ"כ‪ .‬ככלל ר' יואל היוה‬ ‫דבר שבקדושה יודעים הכל שר' יואל‬
‫וגם יואל שלנו אוהב את את ארץ‬ ‫דוגמא מוחשית לדברי המשנה באבות‬ ‫הוא הכתובת המרכזית – אם זהבבירור‬
‫ישראל"‬ ‫כאשר לא די בהתבטלותו והתקשרותו‬ ‫מקחה של תורה בהיכל הישיבה‬
‫שם של ממש קנו אמרי פיו‬ ‫המוחלטת לצדיקים והתאבקות בעפר‬ ‫הנודעת "אור תורה"‪ ,‬בהדרכת‬
‫הטהרים שהיו עבור בים שלבים‬ ‫רגליהם‪ ,‬אלא כשביתו ועד לחכמים‬ ‫צורבים צעירים במשעולי החסידות‪,‬‬
‫של ברזל בסולם עבודת ה'‪ ,‬רבים‬ ‫כפשוטו‪ ,‬מעונו של ר' יואל היה‬ ‫בקברי הצדיקים וקורותיהם‪ ,‬בהכנסת‬
‫דבקים בו לשמוע ולקלוט את אשר‬ ‫הכתובת 'הרשמית' כבית אכסניה‬ ‫אורחים מופלאה‪ ,‬וכמובן בעניין החסד‬
‫דלה מצדיקי קמאי ‪ ,‬אמרות קולעות‬ ‫כמעט לכל צדיק המבקר בעיה"ק‪,‬‬ ‫בו היה מיוחד ומופלג עד למאד‪ ,‬עם‬
‫כשהבית וכל אשר בו מופקר כליל‬ ‫החיים ועם שאינם חיים בר‪ -‬מינן ר'‬
‫חלקו הנכבד בהעתקת השמועה‬ ‫עבור הצדיק והמתדפקים על דלתו‬ ‫יואל אף כיהן כחבר בחברה קדישא‬
‫בסיפרוים ועובדות מצדיקי קמאי‬ ‫באופן מעורר השתאות‪ .‬כמו כן כל‬ ‫דעיה"ק‪.‬‬
‫בדיוק מופלא שאין דומה לו‪ .‬אחד‬ ‫צדיק המבקר בקברי הצדיקים אשר‬
‫מאלו הוא הרבי מתו"א זי"ע שעשה‬ ‫פרק מיוחד בתהלוכותיו של אותו‬
‫שם זוכה למלווה ו"מדריך" בר מעלה‬ ‫צדיק זה התקשרותו בצדיקים‪ ,‬תוך‬
‫רבות במחיצת חבורת העובדים‬ ‫וידען עצום שאין בנמצא‪.‬‬
‫הסלונימאים דטבריה והיה צמא תדיר‬ ‫התבטלות שאין בדומה לה‪ ,‬אשר‬
‫לא שייך שלא להזכיר את הקשר‬ ‫התבלטה במיוחד לנוכח מעמדו הרם‬
‫הנפלא השורר בין ר' יואל לבן‪-‬‬ ‫בקרב חסידים ואנשי מעשה‪ .‬כשאף‬
‫דודו אהובו אשר שמו כשמו – הלא‬ ‫בשלהי שנת תרס"ג הוא זוכה להגשים‬
‫הוא הרה"ק מסאטמר זי"ע ‪ ,‬בשעה‬ ‫את חלומו הגדול ולערוך מסע מפרך‬
‫שר' יואל מבקר במעונו של הרבי‬ ‫לחצר רבו הקדוש אשר בעיר סלונים‪,‬‬
‫בוילאמסבורג מזכיר לרבי מעשה‬ ‫כשבאותה הזדמנות הוא זוכה לדלות‬

‫הרה"ח ר' נטע שלמה וינברגר זצ"ל‬
‫רגע מחייו עלי אדמות נוצל לעבודת‬
‫לא היה מתאים יותר ממנו לשמש‬
‫ה' ולתכלית‪ .‬קבע לעצמו סדר היום‬
‫בתפקיד זה‪ ,‬אחרי שעפ"י עבודת‬
‫נוקשה עם שיעורים קבועים‪ ,‬זכה‬
‫לסיים הש"ס כמ"פ‪ ,‬מאות פעמים‬
‫עבר על מסכת "ראש השנה" שבחר‬
‫בה כמסכת שלו‪ .‬אור החיים הק'‬
‫על התורה היה חביב עליו ביותר‬
‫ומידי שבת בשבתו היה מסיים את‬
‫פירושו על פרשת השבוע‪ .‬בכלל היה‬
‫בקיא בהרבה ספרי חסידות ובמיוחד‬
‫בספה"ק "זרע קודש" ו"ישמח‬
‫ישראל"‪.‬‬
‫>>>‬
‫‪14‬‬
‫בס"ד‬
‫הרה"ח ר' נטע שלמה‬
‫וויינברגר זצ"ל‬ ‫זיכרון להולכים‬
‫שחל בו פורים‬ ‫בירושלים נפטר לב״ע הרה״ח‬
‫המשולש בירושלים‬ ‫ר׳ נטע שלמה הכהן ויינברגר ז״ל‪,‬‬
‫עיה"ק‪ ,‬התכבד ר' נטע‬ ‫מחשובי קהל דושינסקיא‪ ,‬אביהם‬
‫שלמה לשמש בתור "פורים‬ ‫של משפחת המנגנים "משפחת‬
‫רב"‪ ,‬והאדמו"ר מדושינסקיא שהכיר‬ ‫וויינברגר" המפורסמת‪.‬‬
‫בפנימיותו‪ ,‬החריגו משאר שחקני‬ ‫נולד בארה"ב בחודש אלול שנת‬
‫הפורים וציווה עליו לשמש כרבי‬
‫ה'תשט"ו לאביו הרב החסיד רבי‬
‫ואדמו"ר לכל דבר‪ ,‬הן בעריכת‬
‫אהרן מיכאל גבריאל הכהן זכרונו‬
‫השולחן בליל שב"ק והן ברעווא‬
‫לברכה‪ ,‬מחשובי חסידי הגה"ק‬
‫דעווין ואף אמר לו "דו ביסט רב‪,‬‬
‫ממונקאטש זצוק"ל ושכן טוב‬
‫דארפסטו דאך זאגן תורה"‪ ,‬ואכן‬
‫ומקורב אל האדמו"ר מסטאמאר‬
‫חזקה על ר' נטע שלמה ציוויו‬
‫זצוק"ל‪ ,‬היה ידוע כחסידישע איד‪,‬‬
‫של רבו וניהל את השבת והטיש'ן‬
‫בר אוריין בעל מנגן ובעל תפילה‬
‫באומנות יתירה לשביעות רצון‬
‫בחסד עליון‪ ,‬אשר בנוסח התפילה‬
‫האדמו"ר שנהנה ממנו מאוד‪ .‬ויצויין‬
‫הייחודית שלו עורר רבים לתשובה‬
‫שאכן היה זה מקרה חריג ונדיר‬
‫ועבודת הבורא‪.‬‬
‫לספסל הישיבה מוסיפים כי אכן‬ ‫אצל האדמו"ר מדושינסקיא זצ"ל‪,‬‬
‫להאציל סמכויות על הפורים רב‪ ,‬כי‬ ‫כבר במעלליו התנכר הנער נטע‬
‫בדר"כ שמחת הפורים נחגגה אצלו‬ ‫שלמה בשקידתו ושקיעותו בתורה‬
‫במשקל ובמשורה‪ ,‬והוא לא היה כ"כ‬ ‫ועבודה ויראת שמים‪ ,‬כל רואיו העידו‬
‫ה' שלו‪ ,‬הוא אכן היה ראוי לאותו‬
‫משתף פעולה עם הפורים רב ובדחני‬ ‫עליו שעדיו לגאון ולתפארת‪ ,‬ראו‬
‫איצטלא ולא היה זה פורים שפיל‬
‫הפורים‪ ,‬אלא ההיפך‪ ,‬על כל חריגה‬ ‫הוריו כי תורת ארץ ישראל ואווירה‬
‫גרידא‪ ,‬כי או אז יצא סודו ברבים‪.‬‬
‫שהיה לטעמו קצת מעבר לגבול‬ ‫המחכים כדאי הוא לו‪ ,‬וכנער צעיר‬
‫גם בהמשך כשזכה להקים את‬ ‫המותר‪ ,‬היה מביע אי שביעות רצונו‬ ‫בגיל בר מצווה שלחוהו לארץ הקודש‬
‫ביתו עם בת הרה"ח ר' אברהם שישא‬ ‫במבטו החודר ולפעמים אף עוצר‬ ‫ונכנס ללמוד בישיבת בית יוסף צבי‬
‫זצ"ל‪ ,‬המשיך בהתעלות בתורה‬ ‫לגמרי את הפורים רב או הפורים‬ ‫דושינסקיא‪ .‬חביב במיוחד היה על‬
‫ועבודת ה'‪ ,‬צנוע ומעלי היה‪ ,‬דוגמא‬ ‫שפיל ע"י שהתחיל מיד באמירת‬ ‫כ"ק האדמו"ר המהרי"מ דושינסקיא‬
‫של "חסידישער פארצייטישער איד"‬ ‫התורה‪ ,‬או שהורה להתחיל בניגון‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שהראה לו אותות של קרבה‬
‫עובד ה'‪ ,‬לא פסק פומיה מגרסא וכל‬ ‫ריקוד‪ – .‬חביריו של ר' נטע שלמה‬ ‫וחיבה יתירה‪ ,‬ומסופר שבשנה אחת‬
‫>>>‬
 ‫בס"ד‬

‫הרה"ח ר' נטע שלמה‬

‫וויינברגר זצ"ל‬ ‫זיכרון להולכים‬
‫אדון"‪" ,‬ממקומך" וכו'‪.‬‬ ‫של חסידישער‬ ‫אהוב ונחמד על הבריות היה ובעל‬
‫היה מפליא בקולו הנפלא והנדיר‪,‬‬
‫פייערדיגער‬ ‫מדות נאצלות‪ ,‬תמיד היה מענה‬
‫טובי המעבדים ומנצחי המקהלות‬ ‫זכה להקים משפחה לתפארת‪ ,‬בנין‬ ‫פארצייטישער איד‪.‬‬ ‫בפיו‪ ,‬אם זה ״א גוט ווארט״ או אמרה‬
‫היו לוטשים עליו את עיניהם והיו‬ ‫וחתנין ההולכים בדרכו וכל רואיהם‬ ‫מקומו בביהמד״ר הישן היה‬ ‫שנונה לחזק רוחו של יהודי‪ ,‬שגם‬
‫מוכנים לשלם ככל אשר יושת‬ ‫יכירון שהם זרע בירך ה'‪ ,‬הלא הם‬ ‫את זה ידע בטוב טעם ודעת והכל‬
‫״בעמידה״ בפינה על יד עמוד בצד‬
‫עליהם‪ ,‬בכדי לזכות ברכש של ילד‬ ‫בעלי המנגנים המפורסמים כל אחד‬ ‫בהצנע‪ ,‬בענווה ובשקט‪ .‬בדיבורו‬
‫ימין‪ ,‬וזכורני כד הווינא טליא ומקום‬
‫הפלא הזה‪ ,‬אך כל נסיונות השכנוע‬ ‫ואחד מהם בשמו הטוב יבורך‪ ,‬שגם‬ ‫המושב של אמו״ר שליט״א היה‬ ‫ובכל ישותו הקרין והשפיע על‬
‫שלהם באב ר' נטע שלמה ז"ל‪ ,‬נתקלו‬ ‫הם כאביהם משמשים כבעלי תפלה‬ ‫בפינת השולחן קרוב לעמוד של‬ ‫סביבתו יראת שמים ואהבת התורה‪.‬‬
‫בקיר אטום ובחומה בצורה‪ ,‬רבי נטע‬ ‫ובעלי מנגנים בלי עין הרע‪ ,‬עם חן‬ ‫ר' נטע שלמה‪ ,‬וכילד על יד אביו‬
‫שלמה ז"ל בשלו‪ ,‬ממאן לשמוע על‬ ‫וטעם מיוחד השמור רק להם‪ ,‬שבא‬ ‫רבות בשנים עד לימיו האחרונים‬
‫הייתי עומד קרוב אליו שאבדלח״ט‪,‬‬ ‫ממש‪ ,‬שימש בקודש כמלמד תשב״ר‬
‫כך בשופו"א ופוסל את זה על הסף‪,‬‬ ‫כמובן מפנימיות נפשם והחינוך הטוב‬ ‫ולא אוכל לשכוח את "הדאווענען"‬
‫על אף שהפרוטה היתה חסרה לו‬ ‫שקיבלו מאביהם היקר נ"ע‪ ,‬הבכור‬ ‫בתלמוד תורה שבקהל דושינסקיא וגם‬
‫שלו ביגיעה‪ ,‬בדביקות ובהשתפכות‬ ‫בזה היה דוגמא למופת עם מסירותו‬
‫מאוד והחובות עלו והשתרגו על‬ ‫ר' דוד אברהם‪ ,‬ואחריו ר' אביגדור‬ ‫הנפש‪ ,‬כמונה מעות‪ ,‬מתנועע ללא‬
‫דניאל – משב"ק אצל כ"ק האדמו"ר‬ ‫הנפלאה לעבודתו ולתלמידיו באהבה‬
‫צווארו‪ ,‬אך ממון והקלה במצב‬ ‫הרף מראשית התפלה ועד לסיומה‪.‬‬
‫מדושינסקיא שליט"א‪ ,‬ר' יום טוב‪,‬‬ ‫אין קץ‪ .‬מפליא ביותר היה יכולתו‬
‫הכספי‪ ,‬לא היה נחשב אצלו למאומה‪,‬‬
‫ר' נטע שלמה ז"ל היה מטיב‬ ‫להתנתק מכל הסובב אותו‪ ,‬גם‬
‫לעומת חרדתו ודאגתו למדות טובות‬ ‫ר' יואל‪ ,‬ר' מיכאל‪ ,‬ר' יוסף צבי‬
‫נגן ובעל תפלה מיוחד ממש‪ ,‬היה‬ ‫בתקופות הקשות והרפתקאות דעדו‬
‫והיראת שמים של בנו‪ – .‬האלבום‬ ‫ואחרון חביב הבעל מנגן המפורסם‬
‫ניגש הרבה בימים טובים וב"שיינע‬ ‫עלי'‪ ,‬המשיך לעמוד על משמרתו‬
‫היחיד שר' זאנוויל כן שר בילדותו‪,‬‬ ‫ר' זאנוויל‪ .‬ראוי לציון העובדה שעל‬
‫דושינסקיא‪.‬‬ ‫בקהל‬ ‫שבתים"‬ ‫והעמיד תלמידים רבים אשר היו‬
‫היה האלבום השני של ר' יוסי גיל‪,‬‬ ‫אף ש"אחים ויינברגר" מבוקשים‬
‫"פארגעניגען" מיוחד היה לשמוע‬ ‫מקושרים אליו בלו"נ‪ ,‬רבים חבים‬
‫שמסיבות שונות לא יצא לאור‪ ,‬חרף‬ ‫בכל העולם כולו‪ ,‬ומטבע הדברים‬
‫אותו‪ .‬היה לו נוסח ייחודי ומשובח‬ ‫לו את התעלותם הרוחנית‪ ,‬כאשר‬
‫העובדה שזה כבר היה כמעט מוכן‪,‬‬ ‫יש שנופלים בזה בהתנהגותם‬
‫אותו ירש מאביו‪ ,‬עולה על כולנה‬ ‫עודד במיוחד את החלשים מטבעם‪,‬‬
‫‪ -‬כנראה "רצון יראיו יעשה"‪.‬‬ ‫ובחזותם‪ ,‬אחרי אשר אותות הכבוד‬
‫היה הנוסח שלו על קדושה בשחרית‬ ‫עצם הופעתו היתה מעוררת השראה‬
‫המדומה מצליח לבלבל אותם‪ ,‬אך‬
‫והנה לפניכם הניגון (‪ )11:1‬משירתו‬ ‫לשבת‪ ,‬שחלקים ממנו הוטמעו כנוסח‬ ‫בתלמידים ולא היה נזקק לגערות‬
‫משפחת וויינברגר שומרים בקנאות‬
‫של ילד הפלא זאנוויל ויינברגר בניגון‬ ‫הרגיל בדושינסקיא‪ – .‬מומחיות‬ ‫ועונשין‪ ,‬אלא במענה רך משיב חמה‬
‫על "האיידלקייט" שלהם ועל זהותם‬
‫בני היכלא של הרה"ק מזוואלין‬ ‫מיוחדת היתה לו בבחירת והתאמת‬ ‫כדרכו בקודש השפיע גם על תלמידיו‬
‫והופעתם החסידית האותנטית‪.‬‬
‫זיע"א‪ ,‬שהוקלט לאלבום הנ"ל‬ ‫הניגונים לפיוטי התפלה‪ ,‬כאשר כל‬ ‫במסירות אבהית אין קץ‪ ,‬שלא יכלו‬
‫במיוחד ראוי לציין את "ילד הפלא‬ ‫לשכוח ממנו גם ברבות השנים‪.‬‬
‫שכאמור לא יצא לאור‪.‬‬ ‫ניגון שלו היה תואם להפליא למלות‬
‫שנשאר בבית"‪ ,‬הלא הוא צעיר הבנים‬
‫הפיוט‪ ,‬אם זה "הקל הפותח"‪" ,‬קל‬ ‫עבודת התפלה שלו היתה כדוגמא‬
‫ר' זאנוויל‪ ,‬אחרי אשר גם בילדותו‬
‫>>>‬

‫‪15‬‬

‫זי''ע‬
‫ד הע ל ''דברי יציב'' מצאנז‬
‫תי‬
‫ק בצפת‬
‫מופלאות אודות מטבע שטבעו חכמים‪.‬‬
‫למרות ש"אין בודקין מן המזבח ולמעלה"‬
‫אך אם ננסה מעט לתור אחר הבנת מקור‬
‫העניין הנשגב כמיעוט ערכינו‪ ,‬נמצא את‬
‫יסודותיו בדבריו הקדושים של הרה"ק מאפטא‬
‫בפרשתינו‪ .‬דברים שאף אקטואליים גם למצב‬
‫בו אנו שרויים "או יאמר ע"ד שאחז"ל 'כל‬
‫הנוטל פרוטה מאיוב מתברך' עיי"ש היינו‬
‫לאשר היתה הברכה שורה בכל אשר לו‪ .‬לזה‬
‫כל שנטל ממנו איזה דבר שכבר שרתה עליו‬
‫ברכת ה' הוא ג"כ מתברך‪ ....‬הבטיחנו הש"ית‬
‫'וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה‬
‫מקרבך'‪ ".‬נמצינו למדים מדבריו הקדושים‬
‫שרוח של קדושה חופפת על חפצי הצדיקים‪,‬‬
‫וכך מאז ומקדם תולים חסידים ואנשי מעשה‬
‫את עיניהם במטבע של אש זו‪ ,‬שהצדיק השרה‬
‫עליה את ברכתו‪.‬‬
‫>>>‬
‫‪16‬‬
‫בס"ד‬
‫ושקל אשא‬
‫מטעם חר‬
‫ב‬
‫ע שמי יחו‬
‫מסע מפעים ועתיר גילויים בשביליו של מנהג חסידי עתיק ונשגב‬
‫יטה‬
‫רה דית‬
‫מיוח ש‬
‫ד‬
‫ת‬
‫ה‬ ‫ל מ‬
‫ר‬
‫ע‬‫ב‬ ‫ביהמ'' ה''ק‬
‫ברכתי ‪ ,‬ולהודיע לכם‪ ,‬כי קודם החופה הלכנו‬ ‫"ב"ה יום שהכפיל בו כי טוב ‪ ,‬ער"ח מנחם אב‪,‬‬
‫כולנו לאדמור שליטא לקבל ברכתו עליכם‬ ‫תרצ"ה‪.‬‬
‫ועלינו‪ .‬ונתן לנו ג"כ מטבע כסף‪ ,‬שיקויימו בנו‬ ‫קלישקיוויץ‬
‫הברכות‪".‬‬ ‫משמחת נישואין של בני ישעיהו עם נכדתי‬
‫באיאן‪ ,‬פותח לנו חרך צר להיכל מואר של‬ ‫מברק קצר זה שכתב החסיד המופלג ר'‬ ‫מרים בטשרנוביץ כתבה לכם ביתי מרים‪,‬‬
‫אחד מהעניינים הגבוהים בעולם החסידות‬ ‫יעקב יוסף גרשטיין הי"ד מחשובי חסידי‬ ‫טרם בואי משם‪ .‬ועתה‪ ,‬באתי להוסיף לכם‬
‫והדביקות בצדיקים ‪ -‬הענקת מטבע ברכה‬
‫על ידי הצדיק‪.‬‬
‫הרה''ק מבאיאן צרנוביץ במירון ל''ג בעומר תרפ''ז‬
‫מנהג קדוש זה‪ ,‬לקבל מטבע של ברכה‬
‫לשמירה ולהצלחה מידיו הקדושות של הרבי‪,‬‬
‫יסודותיו בהררי קדם‪ .‬בעוד שברוב חצרות‬
‫הקודש המנהג מוכר לרוב מימי החנוכה או‬
‫לעיתים נדירות ממש‪ ,‬הרי שבהיכלי המלכות‬
‫הרוז'ינאית לאגפיה השונים הוא קיים בכל‬
‫זמן ועת רצון ובעצם סובב את את מעגל חייו‬
‫של החסיד ואף לאחר אריכות ימיו ושנותיו‪.‬‬
‫בעקבות המצב בו עם ישראל זקוק לשמירה‬
‫מיוחדת‪ ,‬ולרגל פרשת שקלים שנקרא בשבת‬
‫הבעל"ט יצאנו לתור מעט אחר שרשי המנהג‬
‫המיוחד‪ ,‬וללקט מן הגורן ומן היקב הנהגות‬

‫הקלויז של הס''ק מרוזי'ן זי''ע בעיירה סדיגורה מארכיון הרב זילברשלג‬
‫"לקח את המחלה בידיים"‬
‫אחד הסיפורים המפעימים בנוגע לכח‬
‫סגולתה של המטבע הוא המעשה הבא‬
‫העובר מדור לדור בפי חסידים ואנשי מעשה‪:‬‬
‫וייחודים עילאיים משמשים על מנת להוריד‬
‫בתו של הסב"ק מרוזי'ן זי"ע ה"ה הרבנית‬
‫הצדקנית מחברתו בקודש של הרה"ק בעל‬
‫"צמח צדיק" מויז'ניץ זי"ע הייתה שרויה‬
‫בפחד לפני לידת בנה הבכור (ה"ה מרן‬
‫הרה"ק בעל "אמרי ברוך" זי"ע) ונכנסה‬
‫לאביה הקדוש כשנפשה בשאלתה‪ .‬הוציא‬
‫אבא קדישא מטבע מאמתחתו והיא ליפפה‬
‫אותה במשי יקר ותלתה אותו על צווארה‪.‬‬
‫לאחר ההסתלקות של אביה הקדוש‬
‫משמישמשה בארנק היקר גילתה למרבה‬
‫התדהמה שהמטבע נעלם‪ ..‬היא נחרדה מכך‬
‫מאד ‪ ,‬מאחר שארע לא פעם אצל החסידים‬
‫שהמטבע נעלמה בסמוך להתרחשויות‬
‫מסוימות ‪ ,‬אך אמונת הצדיקים הבוערת‬
‫שפיעפעה בה לא הניחה לא להמשיך סתם‬
‫>>>‬
‫‪17‬‬
‫בס"ד‬
‫בביתו של ר' יהושוע כשעל הקו ר' סנדר‬ ‫חסיד בויאן מובהק היה הרה"ח ר' ישראל‬
‫ביסטריצקי‪ ,‬סוחר יודאיקה מחסידי בויאן‬ ‫ברוך טראנטער זצ"ל וככזה זכה להחזיק בבית‬
‫"האם נגנבה ממך גביע?!" שאל את ר'‬ ‫גנזיו מטבעות קודש אותם קיבל מרבותיו‬
‫יהושוע המופתע שנשימתו כמעט נעתקת‬ ‫הגדולים ‪ ,‬הרה"ק בעל ה"פחד יצחק" והרה"ק‬
‫מפיו‪ ,‬וכאן גולל את השתשלות הפלאית‪.‬‬ ‫ר' מנחם נחום מצ'רנובי'ץ ‪.‬‬
‫בהיותו חובב מושבע של חפצי קודש‬ ‫לימים החליט לעלות לארה"ק ולרוב‬
‫נתקל באחד הימים במכירה שכזו שהתקיימה‬ ‫יקרת המטבעות מסרם לצורף שיצור מהם‬
‫בניו‪-‬יורק בחפץ מיוחד שצד את עיניו ‪,‬‬ ‫גביע קידוש כפי המנהג‪ .‬לאחר עלותו ארצה‬
‫גביע כסף נאה כשבירר אודותיו נאמר לו‬ ‫התיישב בעיר גדרה כשהגביע בבת עינו‬
‫שהגביע נמכר במחיר מועט והוא מארץ‪-‬‬ ‫‪ ,‬בגל שבת וחג כמו גם מאורע של שמחה‬
‫ישראל‪ .‬הרים ר' סנדר את הגביע אל מול‬ ‫הוא משתשמש בה בחדווה‪ ,‬ומשמרה מכל‬
‫האור על מנת להתבונן באותיות החרוטות‬ ‫משמר‪ .‬אף כשנוסע לשבת אינו מוותר ונוטל‬
‫עליה אך בשל כך שהגביע השחיר לא הצליח‬ ‫עימו את הגביע‪.‬‬
‫לקראן‪ .‬קול פנימי אמר לר' סנדר שעליו‬
‫לרכוש את הגביע וכך אכן היה‪ .‬לאחר שהגיע‬ ‫כשהסתלק לבית עולמו‪ ,‬עבר הגביע‬
‫לביתו ניקה את הגביע היטב או אז הבהיקו‬ ‫המקודש בירושה שלבנו החסיד ר' יהושוע‬
‫למולו המילים החרוטות עליה "ממטבעות‬ ‫ברוכי ז"ל כאף הוא מקפיד בשמירתה כאביו‪,‬‬
‫מסירות נפש של ממש‬ ‫כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מצ'רנוביץ"‪.‬‬ ‫נוטל אותה עימו לכל אשר יפנה ומתשמש‬
‫ר' סנדר הנרגש שאף הוא מחסידי בויאן‬ ‫בה בחרדת קודש‪.‬‬
‫עבודת הענקת המטבעות לא הייתה עניין‬ ‫כאמור‪ ,‬ערך עבודת ברור קצרה אצל ידיד‬
‫פשוט כלל וכלל‪ ,‬צדיקים השקיעו בכך עבודת‬ ‫פעם פרצו גנבים לביתו כשהם מרוקנים‬
‫בירושלים ולאחר שנודע לו למי היתה שייכת‬ ‫כמעט את כל כלי הכסף‪ ,‬אך למרבה הפלא‬
‫עבודה והתכוננו לכך בסילודין‪ ,‬כשכוונות‬ ‫הגביע הגיב בפליאה "וכי עד כדי כך היה‬
‫בגביע לא נגעו‪.‬‬
‫חמור מצבו של ר' ישראל ברוך עד שנאלץ‬
‫שפע ברכה לנצרך‪ .‬כמו למשל הרה"ק ר'‬ ‫למכור את היקר מכל?!" אך לאחר‬ ‫באחת השבתות בהן התארח ר' יהושוע‬
‫אורי מסאמבור זי"ע שהיה מסרב להעניק‬ ‫שהעמיק בבירוריו נדהם‬ ‫אצל בנו נשכחה הגביע אצל הבן‪ ,‬מובן שלא‬
‫מטבעות בהיותו שרוי בחולי‪ ,‬או צדיקים‬ ‫להיוכח כי הגביע נגנבה‬ ‫איש כר' יהושוע יוותר ועוד באותו לילה‬
‫אחרים שהקפידו לא להעניק מטבע שמירה‬ ‫מבעליה‪.‬‬ ‫נשלח שליח מיוחד להעבירה אל האבא‪ ,‬אך‬
‫לאדם שאינם מכירים על בוריו‪ .‬התבטאות‬ ‫אירע מקרה מצער כאשר באותו הלילה פרצו‬
‫וכך באופן פלאי‬
‫מפעימה שמספקת מעט תפיסה בשגב העניין‬ ‫ביותר שבה הגביע‬ ‫גנבים לביתו של השליח‪ ,‬והגביע נעלמה‪.‬‬
‫נשמעה בעת רצון מפ"ק של הרה"ק ה"דברי‬ ‫למקומה הטבעי‪ ,‬כר'‬ ‫המאורע גרם לר' יהושע לשברון‪-‬לב של‬
‫חיים" מצאנז זי"ע ‪" :‬ללחוש על מטבע הוא‬ ‫יהושוע עורך התוועדות‬ ‫ממש‪ ,‬ובמיוחד היו השבתות כאשר בעיצומו‬
‫מסירות נפש ממש!" אחד מחסידי הסב"ק‬ ‫מיוחדת לכבוד המאורע‬ ‫של הקידוש לא היה יכל להתאפק והיה‬
‫מרוז'ין זי"ע אף העיד בשמו רזין דרזין על יחוד‬ ‫כשבמרכזה מברך "הטוב‬ ‫לעיתים פורץ בבכי של כאב בהביטו בגביע‬
‫נעלה שעורך הצדיק בנתינת מטבע‪ .‬עוד עניין‬ ‫והמטיב" בקול חנוק‪.‬‬ ‫'הפשוט' שאחוז בידיו‪.‬‬
‫טמיר ונעלם היה נהוג‪ ,‬כשטרם נתינת המטבע‬
‫(מפי אחד מבני המשפחה)‬ ‫לאחר כשנה באחד הימים צלצל הטלפון‬
‫הצמיד הצדיק הנותן את המטבע לליבו ורק אז‬
‫העניקה לחסיד המייחל‪.‬‬
‫הגביע הפלאית של החסיד ר' ישראל ברוך טאראנטער זצ''ל ‪ .‬וכך נחרט‬
‫''זה הגביע ממטבעות של מרן אדמו''ר הק' שליט''א מבאיאן יעקב במוהר''ר‬
‫שמואל טראנאער נ''י לזכרון נצח אבי" (באדיבות נכדו צביקה תמרי הי"ו)‬

‫המטבע שהציל ממוות‬
‫חלק בלתי נפרד בפעולות הצלת חולה‪ ,‬וכפי‬
‫יותר מכל ראו בזה חסידים עניין של‬
‫שמירה והגנה‪ ,‬חסידי אמת לא ההינו לצאת‬
‫לדרך ארוכה בה נזקקים לשמירה מיוחדת‬
‫ללא מטבע מהרבי‪ .‬מקור קדום לזה כבר‬
‫הובא בספר "שבט מוסר" לרבי אליהו הכהן‬
‫מאזמיר זי"ע‪ ,‬בשם ספר "חקי חיים" "דהרוצה‬
‫לצאת לדרך יתן לו אוהבו איזו מטבע וגו'"‪.‬‬
‫וכך היה מעשה בחסיד מועמד לגיוס שבא‬
‫לפני הר"ק ר' דוד מסקוירא זי"ע וטענתו‬
‫אחד מ''שמירות בעכער'' של החסיד‬
‫ר' יעקב יוסף גרשטיין הי''ד‬
‫>>>‬
‫‪18‬‬
‫בס"ד‬
‫כפי המתואר חסידים ראו במטבע המקודש‬
‫שהעיד הרה"ק בעל "נועם אליעזר" מסקולען‬
‫זי"ע ‪:‬‬
‫"שמעתי מפי מחו"ז (בעל "נועם אליעזר")‬
‫האדמור מסקולען זי"ע שבהיותו אברך היה‬
‫לו מחוש במעיו עם כאבים חזקים דבר זה‬
‫הטרידו מאד הוא דרש ברופאים השערות‬
‫היו רבות זה ניסה בכה וזה ניסה בכה אך‬
‫התוצאות היו ללא הועיל המיחוש והכאבים‬
‫הקלויז של הס''ק מרוזי'ן זי''ע בעיירה סדיגורה מארכיון הרב זילברשלג‬
‫עדיין לא סרו ממנו קם‬
‫ונסע למרן הרה"ק אברהם‬
‫מתתיהו לשטפנשט ותינה‬ ‫הרפואה שאינה מסכימה לניתוח ללא הארנק‬ ‫כך‪ ,‬נטלה איפוא את הארנק הריק והחליטה‬
‫לפניו את דאגתו וביקש‬ ‫המקודש‪ ,‬והנה למרבה הפלא חשה לפתע‬ ‫"אם איני ראויה לשאת את המטבע הקדוש‪,‬‬
‫ממקן שיתן לו 'מטבע‬ ‫בחפץ קשיח בתוך הארנק‪ ...‬היתה זו המטבע‬ ‫לפחות אשא את הכיס בו הייתה מונחת‬
‫לרפואה' ולשמירה‪ ,‬מרן‬ ‫שחזרה באורח פלא בדיוק כשנצרכה לה!‬ ‫הברכה" וכך המשיכה לשאת את הארנק‬
‫זיע משטפנשט הסכים‬ ‫בעלה הקדוש היה נוהג להראות את הכיס‬ ‫הריק לאורך שנים רבות‪ .‬כשנחלתה‪ ,‬נסעה‬
‫לתת לו והוא קם ממקומו‬ ‫עם המטבע לקבל החסידים למען ידעו כוחו‬ ‫בעצת הרופאים לעבור ניתוח סבוך בוינה‬
‫כדי שיביא את המטבע ‪,‬‬ ‫של צדיק‪.‬‬ ‫הבירה‪ ,‬אך היא לא ויתרה והתנתה עם אנשי‬
‫וסיפר האדמו"ר מסקולען‬
‫זי"ע שראוהו נכנס לחדר‬
‫בתוך חדר‪ ,‬כשחזר מסר‬
‫לו את המטבע עם ברכתו‬
‫(בהצמדת ידו ללבו‬ ‫מבריחות את המזיקים‪ .‬רצוי לתת סכומי‬ ‫מסתבר שלא רק בקרב חסידים יחסו‬
‫הטהור כדרכו בקודש)‬ ‫כסף המסתיימים במספר חמש כמו‪ :‬עשרים‬ ‫חשיבות למטבעות כשמירה אלא אף בקרב‬
‫השם יתברך יעזור לו‬ ‫וחמש‪ ,‬ארבעים וחמש‪ ,‬חמישים וחמש‬ ‫יהדות המזרח וכך אנו מוצאים אצל יהודי‬
‫רפואה שלימה בקרוב‪.‬‬ ‫וכדומה ולא סכומים של ‪ :‬עשרים‪ ,‬ארבעים‪,‬‬ ‫מרוקו כששם אף ניתנת קפידא מיוחדת‬
‫מוח"ז סיים את סיפורו‬ ‫שלושים‪ .‬שני המרכיבים האלה של המתנה‬ ‫לסכום הנקוב‪:‬‬
‫ש"מרגע שנתן לידו מטבע‬ ‫בצורת מטבע‪ ,‬וסכום כסף המסתיים במספר‬
‫והלאה‪ ,‬לא ידע מה זה‬ ‫חמש‪ ,‬הם סגולה לשמירה על התינוק‪ .‬אחד‬ ‫"אחרי האיחולים‪ ,‬הברכות והכיבודים‪,‬‬
‫'מיחוש' ‪ ,‬הוא לקח את‬ ‫מגרש את השדים ושהני מכריע עין‪-‬הרע‪".‬‬ ‫המבקרת מניחה על חזהו של התינוק‪,‬‬
‫המחלה והכאבים בידיים"‬ ‫(יהדות מרוקו")‬ ‫מתנה כספית ורק במטבעות‪ ,‬כי המתכות‬
‫(ספר "נר ישראל" להגה"ח‬
‫ר דוב שטרן שליט"א)‬
 ‫בס"ד‬

‫מסדיגורה זי"ע מחוליו הקשה ביקשו החסידים‬ ‫נהוג" אך עקשנותו של אותו יהודי הניבה פרי‬ ‫כוס זו ממטבעות הרה"ק ישראל פרידמן‬
‫מסדיגורה תרנה באדיבות משפחת זוסמן‬
‫שבעיר ראשנעוויץ בחרדת קודש שישלח להם‬ ‫כשלבסוף הרבי חייך והעניק לו מטבע אך‬ ‫מארכיון הרב א"י זילברשלג‬
‫מטבע היות וברצונם לחגוג את המאורע‬ ‫התנה עמו שלא יתפרה בבגדו‪.‬‬
‫המשמח ‪ ,‬המטבע נשלח ונמכר תמורת כ"ה‬
‫רובלים‪ ,‬סכום נכבד ביותר שהספיק לתצרוכת‬
‫עבור שלשה ימי חגיגה‪ ,‬בבשר דגים וכל‬ ‫כשהרבי רוכש מטבע‬ ‫בפיו אשר בשל היותו בריא גוף ביותר קשה‬
‫מטעמים וכמובן משקה לרוב‪.‬‬
‫נפוץ היה מנהג היה לערוך מעין "מכירה‬ ‫לו עד מאד למצוא אמתלא להיפטר מגזירת‬
‫עדות מעניינת על עסקת חליפין מסוג‬ ‫פומבית" על המטבע‪ .‬וכך‪ ,‬זר כי נקלע לבית‬ ‫הגיוס‪ .‬העניק לו איפוא הרבי מטבע של חצי‬
‫אחר העביר החסיד הטשורטקובאי הרה"צ‬ ‫מדרשם של החסידים היה מוכה תימהון רב‪,‬‬ ‫"קרעביל" שערכה זעום ביותר‪ ,‬החסיד נטל‬
‫ר' פנחס מאוסטילא זצ"ל אשר באחת השנים‬ ‫הוא היה נוכח כיצד מתבצעת עסקת חליפין‬ ‫את המטבע באמונה יוקדת ופנה להתייצב‬
‫טרם התקדש יום ג' בחשוון ‪ -‬יומא דהילולא‬ ‫בלתי נתפסת בין מטבע שערכה הגשמי זעום‬
‫קדישא של הרה"ק מריזי'ן‪ ,‬שלח הרה"ק ר' דוד‬ ‫למבחן המכריע בפני הרופא הצבאי‪ .‬הרופא‬
‫ביותר תמורת רבבות רובלים‪ .‬בעניין זה‬ ‫בדק היטב את העומד מולו‪ ,‬וכשנוכח למרות‬
‫משה מטשורטקוב מטבע על מנת שימכרוה‬ ‫מסופר על אישה תמימה שהתייצבה לפני‬
‫תמורת אספקת משקה ליום ההילולא‪ .‬לאחר‬ ‫הכל שהוא בריא וחזק סרב לפטור אותו מגיוס‬
‫הצדיק הרה"ק ר' דוד מטאלנא זי"ע‪ ,‬על‬ ‫לצבא‪ .‬במהלך כל אותה העת אחז החסיד את‬
‫זמן מה התעניין הצדיק האם נמכרה המטבע‪,‬‬ ‫שולחנו של הרבי מונחות היו שתי קערות ‪-‬‬
‫כשנענה בשלילה רכש בעצמו את המטבע‬ ‫המטבע המבורכת בידו כשבשלב מסוים הוא‬
‫האחת של פדיונות שהביאו החסידים כנהוג‪,‬‬ ‫בדרך פלאית בזכות המטבע‪ ,‬ניצל החסיד‬ ‫מניח אותה על השולחן‪ .‬כשיצא מהמקום‬
‫שהעניק קודם תמורת סכום רב‪.‬‬ ‫והשניה של מטבעות השמירה שהעניק‪.‬‬ ‫למרות שהיה נראה כי אפסו הסיכויים‪.‬‬ ‫הלום רעם מהבשורה הקשה וקצת התרחק‬
‫אותה אישה הביאה לרבי מטבע גדולה כפדיון‬ ‫נזכר לפתע בחרדה ששכח את המטבע‪ ...‬הוא‬
‫בהקשר זה סיפר ד"ר פ‪ .‬מבכירי הרופאים‬
‫ושכבאה ליטול מטבע מבורכת החלה למנות‬
‫בארה"ק‪ ,‬שהיה רופאו האישי של הצדיק‬ ‫לא התמהמה‪ ,‬ורץ כחץ מקשת התפרץ לחדרו‬
‫קידוש של שבת עם מטבעות השמירה‬ ‫בקשות רבות מספור "עבור פלוני ועבור‬
‫הפלאי הגה"צ ר' משה חיים מנדל מבני ברק‪,‬‬ ‫של הרופא ותר אחרי המטבע‪ .‬הרופא הנדהם‬
‫אלמונית‪ ,‬להצלחה להוא ולפרנסה להיא‪"...‬‬
‫התרחשויות פלאיות התהוו לא פעם סביב‬ ‫סיפור מצמרר‪ .‬בפרוץ מלחמת יום הכיפורים‬ ‫שראה את הבהלה בירר מה ארע "שכחתי את‬
‫הגיב הרבי בבדיחותא כשבת שחוק מרחפת‬
‫המטבעות כשהחסידים משתדלים למצוא‬ ‫נשלח לחזית ולפני כן קיבל מטבע לשמירה‬ ‫המטבע" זעק החסיד בקול גדול‪ ,‬כשהביט‬
‫על פיו‪ " :‬וכי מה חושבת את? שולחני אני‬
‫להם רמזים נעלים‪ .‬כאותה מסורת ידועה‬ ‫מהרב ‪ ,‬ועל אף שלא זכה להיות שומתומ"צ‬ ‫הרופא במטבע התפקע מצחוק "עבור מטבע‬
‫פורט מטבע גדולה בקטנות יותר?"‪.‬‬
‫שמטבע שנעלמה אות היא כי סיימה את‬ ‫לקח את המטבע בחרדת קודש ותפרה תחת‬ ‫כה קטנה בהלה כה גדולה?! מסתבר כי לא‬
‫פעולתה והדבר מסמן לטוב‪ .‬אך למרות זאת‪,‬‬ ‫עד כדי כך הגיעו הדברים שכאשר היה חסיד‬ ‫בגדו בסמוך לחזהו ‪ ,‬בעיצומה של המלחמה‬ ‫אבחנתי נכון‪ ,‬אדם לא שפוי הינך ואינך ראוי‬
‫לרוב העדיפו חסידים שהמטבע תישמר‬ ‫מסוים מעניק הלוואה כספית לחבירו היה‬ ‫התפוצץ פגז סמוך מאד למקום בו עמד‬ ‫לשרת בעבודת הצבא!" פסק באחת וכך‪,‬‬
‫עימם עד לאחר אריכות ימים ושנים‪ .‬בשל כך‬ ‫מבקש כמשכון דווקא את מטבע השמירה‪,‬‬ ‫כשאר רסיסים עפו לכל עבר אחד מהם עף‬
‫עלינו לצעוד בשביל נוסף ומקודש של הנוהג‬ ‫היה זה "ביטוח" מושלם על ההלוואה ביודעו‬ ‫היישר אליו ואיים לפלח את ליבו‪ ,‬אך ראו זה‬
‫לשימור המטבע בפעולות יחודיות שיבטיחו‬ ‫שיתן החסיד כל אשר לו על מנת להשיב את‬ ‫פלא ‪ ,‬הרסיס התנגש במטבע ונבלם‪.‬‬
‫המטבע אליו במהירות האפשרית‪.‬‬ ‫ב"מחזור ויטרי" מובאת גירסא עם‬
‫שהמטבע לא תאבד חלילה וסגולתה תמשיך‬ ‫חשוב לציין כי רבים נהגו לתפור אות‬ ‫תוספת מעניינת לפיוט "אליהו הנביא"‬
‫להתקיים‪ .‬כשהצטברו בידי החסיד די‬ ‫מנהג מעניין אודות מכירת המטבעות‬ ‫המטבע לבגד כפי שנהוג בקמיעות‪ .‬בעניין‬ ‫הנאמר במוצש"ק "אשרי מי שיש לו‬
‫מטבעות היה ניגש עימן לצורף הקרוב ומתיך‬ ‫הייתה מכירתן דווקא לצורך חלוקת "משקה"‬ ‫זה מסופר מעשה מעניין אודות חסיד שאינו‬ ‫פרוטה מידו"‬
‫אותן לנוזל מתכתי מהן היה יוצר באומנותו‬ ‫להתוועדות חסידית (כשבדרך אגב אנו נוכחים‬ ‫מחסידי ליאובוויטש שניגש לכ"ק הרה"ק‬
‫(מחזור ויטרי‪ ,‬סימן רג)‬
‫חפץ של מצווה מפואר ‪ -‬עטרה לטלית‪,‬‬ ‫בחשיבות העצומה שיחסו החסידים גם לעניין‬ ‫רמ"מ מליאובוויטש זי"ע וביקש שיעניק לו‬
‫מנורה לחנוכה‪ ,‬או קערת ליל הסדר‪ .‬וכפי‬ ‫זה)‪ .‬לאחר שנרפא הרה"ק ר' אבהרם יעקב‬ ‫מטבע‪ .‬השיב לו הרבי "אצלינו אין הדבר‬
‫>>>‬

‫‪19‬‬
 ‫בס"ד‬

‫המטבע פתח את ידו הקמוצה של הנפטר‪,‬‬ ‫מכיסו ואמר לו מילים אפופות סוד "מטבע‬
‫לאחר הטהרה‪ ,‬והניח על כף היד הפשוטה‬ ‫זו היא בשביל ר' מאיר לייב" ה"ה הרה"ח ר'‬
‫את המטבע מרבינו‪ ,‬ולהפתעתו המרעישה‬ ‫מאיר לייב פישמן זצ"ל מחשובי החסידים‬ ‫את אדמו"ר זי"ע מענה פי קדשו על זה‪ ,‬השיב‬ ‫"פ"א בא מכתב להחסיד הר' צבי רפפורט‬
‫סגר הנפטר מיד את ידו על המטבע‪ .‬ר'‬ ‫"כמה פעמים ביקש ממני מטבע לשמירה‬ ‫לו שמחר יענהו תשובה‪ ,‬ולמחרתו השיב מרן‬ ‫שאיש אחד קיבל מטבע מאדמו"ר זי"ע‬
‫משה בנצילביץ כה השתומם מהאירוע‪ ,‬עד‬ ‫אחר אריכות ימיו ושנותיו ועד עכשיו דחיתי‬ ‫אדמו"ר זה"ע בזה"‪" :‬מטבע כזו לא תועיל רק‬ ‫שיהיה לו המטבע לשמירה בקבר‪ ,‬ומחמת‬
‫כי כשהגיע לאחר זמן קצר לפני רבו‪ ,‬כ"ק‬ ‫בקשתו‪ ,‬אולם אל תספר לו לבל יצטער‪ ".‬ר'‬ ‫הרעש שהיה בעת פטירת האיש הזה שכחו‬
‫בשעת מעשה"‪.‬‬
‫האדמו"ר מגור בעל ה"בית ישראל"‪ ,‬סיפר לו‬ ‫ישראל שמעון נוכח בדברי הרבי כבר באותה‬ ‫להניח את השמירה הלזו בקבר האיש הזה‪.‬‬
‫את כל המקרה מהחל עד כלה‪ ,‬והרבי מגור‬ ‫שנה כאשר למרבה התדהמה בחודש אדר‬ ‫("דברי דוד" אמרות קודש מהרה"ק ר' דוד‬ ‫ולכן שאלו בניו אם ינקבו חור בקבר וישליכו‬
‫הפטיר ואמר‪" :‬וכי מה הינך מתפלא כל כך‪,‬‬ ‫הסתלק ר' מאיר לייב לבית עולמו כשר'‬ ‫שמה מטושרטקוב זי"ע)‬ ‫שמה המטבע‪ .‬ויהי כבוא המכתב להר"צ שאל‬
‫הרי מדובר ב"ריז'ינער אייניקיל"‪ ,‬מי מדבר‬ ‫שמעון מקיים את בקשת הרבי ומניח את‬
‫בכלל מהרבי מסדיגורה"‬ ‫המטבע בקברו‪.‬‬
‫רבות ניתן עוד להאריך אודות העניין‬
‫מקורות ‪ :‬ספר "מטבע של אש"‪ ,‬ספר "פון‬ ‫הנשגב‪ ,‬אך לסיום יריעה מרתקת זו נצטט‬
‫דעם רעבינס הויף"‪ ,‬משפחת גרשטיין‪-‬יורב‪,‬‬ ‫כאלו השתמרו לרוב ואף בימינו אנו ניתן‬ ‫שנשתמרה עדות מהדר שולחנו הטהור בליל‬
‫מעשה מצמרר ומרטיט אותו קיבלנו מפי‬ ‫למצוא כאלו ממטבעות שהוענקו לפני שנים‬
‫גילין "באר בשדה"‪.‬‬ ‫הסדר של הרה"ק מאזראניץ‪-‬חאטין זי"ע‬
‫הרה"ח ר' אברהם יעקב זילברשלג שליט"א‬ ‫רבות מאד על ידי צדיקים קדמונים‪.‬‬ ‫מצדיקי מלכות טשרנוביל "הקערה הגדולה‬
‫תשוח"ח‬ ‫העוסק רבות בברור מקחם של צדיקי בית‬
‫לידידינו‬ ‫של המרק עם הכיסוי היו מכסף‪ ,‬ונעשה על‬
‫רוזי'ן‪ .‬מעשה המורה יותר מכל על שגב‬ ‫פי הוראתו ממטבעות של כסף מבורכות על‬
‫הנכבדים‬ ‫קדושת התקשרות חסיד לרבו על ידי מטבעות‬
‫הרה"ח ר'‬ ‫הקודש‪" :‬מעשה פלא שכבר פורסם‪ ,‬שמעתי‬ ‫הנפטר שלקח מטבע‬ ‫ידי הצדיקים הקדושים שלפניו"‬
‫אבהרם‬ ‫בעצמי פעמים רבות מפיו של בעל המעשה‪,‬‬ ‫המנהג אולי היחודי ביותר בעניין הוא‬ ‫בדרך כלל וברוב המקרים היה זה דווקא‬
‫יעקב‬ ‫הרה"ח ר' משה בנצילביץ ז"ל‪ ,‬איש החברא‬ ‫נתינתה בתוך ידיו של נפטר בר‪-‬מינן‪ .‬בכך‬ ‫גביע לקידוש‪ .‬מרוב תדירות המנהג אף‬
‫סלומון‬ ‫קדישא בבית החיים שומרי שבת בבני ברק‪.‬‬ ‫ביטאו את אמונת הצדיקים שלא רק בעולם‬ ‫התקבע בהמשך התואר "שמירות בעכער"‬
‫שליט"א‬ ‫בעת הלוויתו של הרה"ח ר' ראובן ברנהולץ‬ ‫הזה משמשת המטבע כשמירה והגנה אלא‬ ‫לגביעים מעין אלו‪ .‬חסידים היו נוהגים בגביע‬
‫ראש‬ ‫ז"ל‪ ,‬מחשובי חסידי בית רוז'ין‪ ,‬השתתף‬ ‫אף לאחר אריכות ימים ושנים כשבוודאי‬ ‫קדושה יתירה ושומרים עליו כבבת עיניהם‪,‬‬
‫מוסדות‬ ‫רבינו הרה"ק בעל "כנסת מרדכי מסדיגורה‬ ‫תגן ממלאך 'דומה' ומחיבוט הקבר‪ ,‬והיא אף‬ ‫כשכמובן הוא מלווה את כל מעגל השנה בכל‬
‫שטפנשט‬ ‫זי"ע‪ ,‬ואיש החברה קדישא ניגש לפניו על פי‬ ‫כאות וראיה להתקשרות שבין החסיד לרבו‬ ‫שבת וחג‪ ,‬ומעטר את המאורעות המרגשים‬
‫והרה"ח‬ ‫בקשת בני המשפחה וסיפר לו כי המנוח ר'‬ ‫שיעמוד לימינו בדין הגדול והנורא‪.‬‬ ‫בחיים כברית חתונה וכדומה‪ .‬ניתן להיוכח‬
‫ר' אברהם יעקב‬ ‫ראובן ביקש להכניס בתוך ידו אחרי הטהרה‬ ‫בחשיבות הגביעים בהצצה לשורות קצרות‬
‫בחצר הקוד שליאובוויטש‬ ‫וכפי שמסופר ברטט על ידי חסידים‪ :‬באחד‬
‫זילברשלג‬ ‫מטבע לשמירה מאחד מצדיקי בית רוז'ין‪.‬‬ ‫ממכתב ששיגר חסיד רוזי'נאי מסוים לבני‬
‫לא היה נהוג להעניק מטבע‬ ‫מלילות החנוכה בשנת תש"ט בשעת הדלקת‬
‫למעט פעמים בודדות או‬ ‫שליט"א חוקר‬ ‫רבינו נענה לבקשה ונתן בידו מטבע‪ ,‬לאחר‬ ‫משפחתו "וסיבת נסיעתה היה כי נשבר רגל‬
‫הנרות אמר הרה"ק ר' ישראל מבאיאן לייפציג‬
‫לילדים על מנת שיעניקום‬ ‫בית רוזי'ן על‬ ‫שהתבונן בה קצרות ואחזה בכף יד קודשו‪,‬‬ ‫של הבעכיר ורצתה לתקן שם‪ .‬אך לא היה מי‬
‫זי"ע לסובבים "הצדיקים זוכים בחנוכה‬
‫לצדקה‪ .‬יוצא דופן הינו מטבע‬ ‫סיועם הרב‬ ‫כשהוא מגלגלה אנה ואנה כדרכו בקודש‬ ‫שיתקן ‪ ,‬וקנתה בעכיר אחר ‪ ,‬ג"כ משמורות‬
‫יחודי שהונפק בהוראתו‬ ‫לראות מה שיקרה בכל השנה"‪ .‬לאחר הדלקת‬
‫וברוח‬ ‫בעין יפה‬ ‫ופניו להבים‪ ,‬ולאחר כמה שניות מסרה‬ ‫הנרות קרא הרבי למשמשו הנאמן הרה"ח ר'‬ ‫עבור ‪ 20‬לעיי"‪.‬‬
‫הישירה של הרבי זי''ע ביצ‬
‫נדיבה‬ ‫לר' משה‪ .‬איש החברה קדישא שקיבל את‬ ‫ישראל שמעון רבינוביץ זצ"ל‪ ,‬הוציא מטבע‬ ‫הנוהג היחודי אכן פעל את פעולתו וגביעים‬

‫‪20‬‬