You are on page 1of 4

‫‪'qn oeilib‬‬

‫‪1162‬‬

‫‪b"tyz `vz ik‬‬

‫עיקר סליחות לדורנו‬


‫רּבי‬
‫ּדבי ַ ִ‬‫"אמרי ְ ֵ‬‫בהמשך אומרת הגמרא כי השתחוו לעגל בגלל השובע ַ ְ ֵ‬ ‫חטא העגל – כוחי ועוצם ידי‬
‫אמר‬ ‫ּבׂשר‪ַ ָ .‬‬ ‫אּלא ִמּתֹו‪ֻ B‬ק ָּפה ֶׁשל ָ ָ‬ ‫ּתבן‪ָ ֶ ,‬‬
‫נֹוהם ִמּתֹו‪ֻ B‬ק ָּפה ֶׁשל ֶ ֶ‬ ‫ארי ֵ‬ ‫ַַיּנאי‪ֵ ,‬אין ֲ ִ‬
‫האכילּה‬
‫איברים‪ָ ִ ֱ ֶ ,‬‬ ‫ּובעלת ֵ ָ ִ‬
‫ּכחּוׁשה ַ ֲ ַ‬
‫ּפרה ְ ָ‬ ‫ׁשהיתה לֹו ָ ָ‬
‫לאדם ֶ ָ ְ ָ‬ ‫ֹוׁשעיא‪ָ ,‬מ ָׁשל ְ ָ ָ‬
‫רּבי א ַ ְ ָ‬ ‫ִַ‬
‫סליחות – תיקון חטא העגל‬
‫בטור )או"ח תקפא( מובא בשם רב עמרם גאון כי ארבעים יום של סליחות‬
‫מבעטת ִּבי?‬ ‫ׁשּתהא ְ ַ ֶ ֶ‬ ‫ואמר ָלּה‪ִ ,‬מי ַָּגרם ִלי‪ֵ ְ ֶ B‬‬ ‫מבעטת ּבֹו‪ַ ָ ְ ,‬‬‫והיתה ְ ַ ֶ ֶ‬ ‫ׁשינין ְ ָ ְ ָ‬
‫ּכר ִ ִ‬
‫ְַ‬
‫מראש חודש אלול עד יום הכיפורים הם כנגד ארבעים הימים שמשה רבנו‬
‫ׁשהאכלּתי‪."!B‬‬
‫ׁשינין ֶ ֶ ֱ ַ ְ ִ‬‫ּכר ִ ִ‬‫ֶא ָּלא ַ ְ‬
‫התפלל לכפר על חטא העגל‪ .‬זו גם הסיבה שבגללה נוהגים לתקוע בשופר‬
‫בהמשך אומרת הגמרא שהשתחוו לו בגלל הפינוק ותאוות העריות‬
‫אחרי התפילה או בסליחות בחודש אלול‪.‬‬
‫לאדם‬ ‫יֹוחנן‪ָ ,‬מ ָׁשל ְ ָ ָ‬‫אמר ַר ִּבי ָ ָ‬ ‫חּיא ַּבר ַא ָּבא‪ַ ָ ,‬‬‫"אמר ַר ִּבי ִ ָ‬‫שהייתה להם במדבר‪ַ ָ :‬‬
‫ובאמת‪ ,‬באיזה אופן חטא העגל קשור אלינו? הרי החטא הזה שייך‬
‫צּוארֹו‪,‬‬‫ותלה לֹו ִּכיס ַעל ַ ָ‬ ‫והׁשקהּו‪ָ ָ ְ ,‬‬
‫והאכילֹו ְ ִ ְ ָ‬
‫וסכֹו‪ִ ֱ ֶ ְ ,‬‬ ‫הרחיצֹו ְ ָ‬
‫ׁשהיה לֹו ֵּבן‪ִ ְ ִ ,‬‬
‫אחד‪ָ ָ ֶ ,‬‬ ‫ֶָ‬
‫יחטא?"‪.‬‬ ‫ׁשּלא ֶ ֱ ָ‬
‫הּבן ֶ ֹ‬‫ּיעׂשה אֹותֹו ַ ֵ‬‫ּפתח ֶׁשל זֹונֹות‪ַ ,‬מה ֲַ ֶ‬ ‫ֹוׁשיבֹו ַעל ֶ ַ‬ ‫ְוה ִ‬ ‫לתרבות שעברה מן העולם‪ .‬כמעט ואין עבודה זרה בעולם‪ ,‬ובטח לא‬
‫בישראל‪ .‬אם כן‪ ,‬למה אנחנו צריכים לעשות משהו שקשור לחטא העגל?‬
‫מסכמת הגמרא ואומרת שצירוף של כל הדברים הללו הביא אותם‬
‫היינּו‬
‫ׁשׁשת‪ְ ַ ,‬‬ ‫אמר ַרב ֵ ֶ‬ ‫ּדרב ה ָּונא‪ַ ָ ,‬‬ ‫ּבריּה ְ ַ‬
‫אחא ְ ֵ‬ ‫אמר ַרב ַ ָ‬ ‫לעשות את העגל‪ַ ָ :‬‬ ‫אין טיפש בעולם שיחשוב כי עגל הזהב הוציאם ממצרים‬
‫ּיׂשּבעּו‪,‬‬ ‫ׁשּנאמר‪) ,‬הושע יג( ְ ַ ְ ִ ָ‬
‫"ּכמרעיתם ַו ִ ְ ָ‬ ‫ּביׁשי‪ַ ֱ ֶ ֶ ,‬‬
‫ּכיסיּה ַ ִזני ִ ֵ‬
‫מלי ִ ֵ‬ ‫אינׁשי‪ֵ ְ ,‬‬
‫ּדאמרי ִ ְ ֵ‬ ‫ְ ַ ְֵ‬ ‫ובאמת מי שמתבונן בחטא העגל לעומק רואה כי הדיבור המרכזי שחוזר‬
‫"ורם‬ ‫מהכא‪) ,‬דברים ח( ְ ָ‬ ‫אמר‪ָ ָ ֵ ,‬‬ ‫נחמן ָ ַ‬‫ׁשכח ִּוני"‪ַ .‬רב ַ ְ ָ‬ ‫ׂשבעּו ַוָ ָּירם ִל ָּבם‪ַ ,‬על ֵּכן ְ ֵ‬ ‫ְָ‬ ‫ארבע פעמים בעת יצירת העגל הוא שהעגל הזה הוציא אותם ממצרים‪:‬‬
‫ׂשבע‬‫"ואכל ְו ָ ַ‬‫מהכא‪) ,‬דברים לא( ְ ָ ַ‬ ‫אמרי ֵ ָ ָ‬‫ורּבנן ַ ְ ֵ‬
‫אלהי""‪ָ ָ ַ ְ ,‬‬‫ׁשכחּת ֶאת ה' ֱ ֹ ֶ‬ ‫לבב" ְו ָ ַ ְ ָ‬ ‫ְֶָ‬ ‫אלהי"‪2‬‬
‫אּלה ֱ ֹ ‪ֶ2‬‬
‫ּיאמרּו ֵ‪ֶ 0‬‬
‫מּסכה ַו ‪4 ְ ֹ-‬‬
‫עגל ַ ֵ ָ‪9‬‬
‫ּיעׂשהּו ֵ‪ֶ -‬‬
‫ּבחרט ַֽו ֲַ ֵ‪8‬‬ ‫ּיצר ֹאתֹו‪ֶ ֶ4 ַ 2‬‬‫מּידם ַו ָ‪ַ0‬‬
‫"וּיּקח ִ ָ ‪ָ/‬‬
‫ַ ִ ַ‪-‬‬
‫וּיבעט" )ברכות‬ ‫"וּיׁשמן ְי ֻׁשרּון ַ ִ ְ ָ‬
‫מהכא )שם לב( ַ ִ ְ ַ‬ ‫אימא ֵ ָ ָ‬ ‫ּבעית ֵ ָ‬ ‫ּופנה"‪ִ ְ .‬ואי ָ ִ‬
‫ודׁשן ָ ָ‬‫ְָ ֵ‬ ‫מצרים" )שמות פרק לב‪ ,‬א‪ ,‬ד‪ ,‬ז‪ ,‬ח(‪.‬‬ ‫מארץ ִ ְ ָֽ ִ‬ ‫העלּו" ֵ ֶ> ֶ‬
‫ׁשר ֶ ֱ ‪8‬‬ ‫יׂשראל ֲא ֶ>‬
‫ִ ְ ָ ‪ֵ4‬‬
‫לב ע"א(‪.‬‬ ‫ובאמת "אין טפש בעולם שיחשוב כי הזהב הזה אשר היה באזניהם הוא‬
‫משתחווים לעושר ולכוח שלהם‬ ‫אשר הוציאם ממצרים" )רמב"ן(‪ .‬הרי כולם רואים שעגל הזהב הזה נוצר רק‬
‫ואם תשאל‪ :‬איך עושר וריבוי זהב מביא אותם לעבודה זרה? הרי עושר‬ ‫כעת‪ ,‬וכולם ראו שמשה הוציא אותם ממצרים‪ .‬אם כן‪ ,‬איך האמינו בני‬
‫יכול לגרום לאדם זחיחות הדעת‪ ,‬יכול לגרום לו לנצל את העניים‪ ,‬יכול‬ ‫ישראל שהעגל הוציא אותם ממצרים?‬
‫לגרום לו שורה של דברים רעים‪ ,‬אבל איך זה קשור לעגל?‬ ‫העגל‬
‫ׁשעׂשּו ֶאת ָ ֵ ֶ‬
‫ליׂשראל‪ ,‬הּוא ַָּגרם ֶ ָ‬
‫להם ְ ִ ְ ָ ֵ‬
‫ׁשהׁשּפעּת ָ ֶ‬
‫וזהב ֶ ִ ְ ַ ְ ָ‬
‫ּכסף ְ ָ ָ‬
‫ֶֶ‬
‫חכמינו הבינו כי הזהב של העגל הוא ביטוי לעושר הגדול של עם ישראל‬ ‫כדי להבין את עומק עבודת העגל כדאי לראות את דברי חכמינו שאמרו כי‬
‫באותם ימים‪ .‬עושר שנפל בחלקם בשאלה ששאלו מהמצרים ביציאת‬ ‫ּדבי ַר ִּבי ַַינאי‪,‬‬
‫"אמרי ְ ֵ‬
‫בני ישראל השתחוו לעגל בגלל שהיה להם הרבה זהב‪ֵ ְ ַ .‬‬
‫מצרים והעושר שנפל בחלקם אחרי קריעת ים סוף‪ .‬כשהם משתחווים‬ ‫וזהב‬
‫ּכסף ְ ָ ָ‬ ‫ּבׁשביל ֶ ֶ‬
‫עֹולם‪ִ ְ ִ ,‬‬
‫לפני ַה ָּקדֹוׁש ָּברּו‪ B‬הּוא‪ִ ,‬רּבֹונֹו ֶׁשל ָ‬ ‫אמר ֹ ֶ‬
‫מׁשה ִ ְ ֵ‬ ‫ָּכ‪ַ ָ B‬‬
‫לעגל הזהב הם באמת משתחווים לעושר ולכוח שהיה להם ולפי דעתם‬ ‫עגל"‪ .‬ובאמת‬ ‫ׁשעׂשּו ֶאת ָה ֵ ֶ‬
‫ׁשאמרּו ַּדי‪ ,‬הּוא ַָּגרם ֶ ָ‬
‫ליׂשראל‪ַ ,‬עד ֶ ָ ְ‬
‫להם ְ ִ ְ ָ ֵ‬
‫ׁשּפע ָּת ָ ֶ‬
‫ׁשה ְ ַ ְ‬
‫ִֶ‬
‫בזכותו הם יצאו ממצרים‪.‬‬ ‫יש לשאול איך ריבוי הזהב גרם להם לעבוד עבודה זרה כל כך מטופשת‪.‬‬

‫לעילוי נשמת מרת ריקל בת ר' צבי ז"ל הי"ד ‪ -‬יום הזכרון נקבע ז' אלול‪ .‬תנצב"ה‬
‫עלולים להביא אותם לזחיחות דעת שתשכיח את ה' מזכיר להם משה‬ ‫עבודה זרה ותרנית היא‬
‫מּסכה‬
‫עגל ַ ֵ ָ‪9‬‬ ‫לכם ֵ‪ֶ 8‬‬ ‫עׂשיתם ָ ‪ֶ4‬‬
‫אלהיכם ֲ ִ ֶ‪-‬‬ ‫לה' ֱ ֽ ֹ ֵ ‪ֶ4‬‬‫חטאתם‪- ַ 2‬‬
‫"וארא ְ ִוה ֵ‪ּ0‬נה ֲ ָ ֶ‬
‫את חטא העגל‪ֶ ֵ/ ָ :‬‬ ‫כיוון שהאדם הוא זה שיצר את עגל הזהב‪ ,‬הוא גם זה שקובע את חוקי‬
‫ׁשלכם‬
‫וא ְ ִ ‪ֵ4‬‬‫ּלחת ָֽ ַ‬ ‫ּבׁשני ַה ֻ ‪ֹ 4‬‬
‫ואתּפׂש ‪-ֵ ְ ִ 2‬‬
‫אתכם‪ֹ ְ ֶ ָ :‬‬ ‫ׁשר־צּוה ‪8‬ה' ֶ ְ ֶֽ‬
‫ּדר‪ֲ B‬א ֶ ִ ָ>‬ ‫מן־ה ֶ‪ֶ X‬‬
‫מהר ִ ַ‬ ‫סרּתם ַ ‪ֵ4‬‬ ‫ַ ְ ֶ‪-‬‬ ‫הצדק של העגל‪ ,‬הוא גם קובע את חוקי עבודת העגל‪ ,‬הוא באמת קובע‬
‫לעיניכם"‬
‫ואׁשּברם ְ ֵ ֵ ֶֽ‬
‫ידי ָ ֲ ַ ְ ֵ‪8‬‬ ‫ׁשּתי ָ ָ‪9‬‬
‫מעל ְ ֵ‪-‬‬ ‫ֵ ַ‪8‬‬ ‫את הכול‪ ,‬ואת הכול הוא עושה לפי הנוחיות שלו‪.‬‬
‫ארּבעים‬
‫ּכראׁשנה ַ ְ ָ ִ >‬
‫לפני ‪O‬ה' ָ ִ ֹ ‪ָ/‬‬ ‫"ואתנּפל ‪ֵN ְ ִ 2‬‬
‫בגלל החטא הזה מתפלל משה לפני ה' ָֽ ֶ ְ ַ ַ‬ ‫זה מה שאמר ירבעם בן נבט לעם ישראל כשרצה לשכנע אותם לעבוד‬
‫ׁשר‬
‫ּטאתכם‪ֲ 2‬א ֶ‪-‬‬
‫־ח ַ ְ ֶ‬ ‫ׁשתיתי ַ‪0‬על ָּכל ַ‬
‫ּומים ‪ֹ -‬לא ָ ִ‪ִ 9‬‬ ‫אכל ִּתי ַ‪ִ 8‬‬
‫לחם ‪ֹ -‬לא ָ ‪ְ ַ4‬‬
‫לילה ‪ֶ ֶP‬‬‫ּבעים ‪ָ ְ ַ4‬‬ ‫ואר ָ ִ‪-‬‬
‫יֹום‪ְ ַ ְ 2‬‬ ‫את עגלי הזהב כדאי לכם לעבוד את עגלי הזהב‪ ,‬אין להם תרי"ג מצוות‪,‬‬
‫להכעיסֹו" )דברים ט‪ ,‬טז‪-‬יח(‪ .‬אלו ארבעים‬ ‫ּבעיני ‪8‬ה' ְ ַ ְ ִ ֽ‬ ‫הרע ְ ֵ ֵ>‬
‫לעׂשֹות ָ ַ‪Q‬‬ ‫חטאתם ַ ֲ >‬ ‫ֲ ָ ‪ֶ4‬‬ ‫והם לא יחייבו אתכם דברים שאתם לא רוצים "כיון שמלך ירבעם על‬
‫הימים האחרונים שמראש חודש אלול ליום הכיפורים‪.‬‬ ‫ישראל התחיל מפתה את ישראל ואמר להן בואו ונעבוד עבודה זרה‪.‬‬
‫עבודה זרה וותרנית היא" )ירושלמי עבודה זרה פרק א הלכה א(‪.‬‬
‫ובמפרשים‪" :‬עשה להם תבנית העגל שציור העגל מורה החופשיות להגיד‬
‫חששו של משה מתגשם‬ ‫להם שהם חופשים מכל עבודה" )המלבי"ם מלכים א‪ ,‬פרק יב פסוק כח(‪ .‬והסביר‬
‫רבי לוי יצחק מברדיטשב "והנה העגלות הוא לשון עיגול והסיבה הוא‬
‫בעגלי הזהב של ירבעם‬ ‫נקרא דבר עיגול‪ ,‬והרחמים הפשוטים הוא אור הישר והסיבות הם עגולים"‬
‫מארץ‬
‫העלּו‪ֶ ֶ ֵ /‬‬
‫אׁשר ֶ ֱ‬
‫יׂשראל ֲ ֶ‬
‫אלהי‪ֵ ָ ְ ִ /‬‬
‫ּוׁשלם ִהֵּנה ֱ ֹ ֶ‬
‫מעלֹות ְיר ָ ִַ‬
‫לכם ֵ ֲ‬
‫ַרב ָ ֶ‬ ‫)ספר קדושת לוי ‪ -‬פרשת ויגש(‪ .‬דהיינו העולם הזה מתנהל מעצמו ואלוקים‬
‫מצרים‬
‫ִ ְָ ִ‬ ‫עזב את הארץ‪ ,‬ועל כן הם חופשיים לעשות מה שליבם חפץ‪.‬‬
‫החשש של משה רבנו מהעושר של ארץ ישראל היה חשש אמיתי‪ .‬מי‬
‫שנפל בו היה ירבעם בן נבט שזכה יותר מכולם לעושר‪ ,‬לכוח ולחכמה‪.‬‬
‫הוא מגיע אחרי שלטונו של שלמה המלך‪ ,‬עם ישראל נמצא בשיא עושרו‬
‫וירבעם יורש את רוב הממלכה העשירה‪ .‬שלמה המלך מלך בכיפה‪ ,‬כל‬ ‫לא לחטוא בחטא העגל בכניסתם לארץ‬
‫העולם נשמע לו‪ ,‬וירבעם בא במקומו‪.‬‬ ‫ורם לבבך ושכחת את ה' – בגלל העושר‬
‫חכמינו אמרו שירבעם היה חכם יותר מכולם‪ ,‬וכי הוא ואחיה‬ ‫התקיעה השנייה‬ ‫מי שמתבונן בתורה רואה כי הפירוש של חכמינו ז"ל על‬
‫השילוני "חידשו דברים שלא שמעה אזן מעולם‪ .‬מאי‬
‫'ושניהם לבדם בשדה'? אמר רב יהודה אמר רב‪ :‬שכל‬
‫היא תקיעה של‬ ‫העגל כתוב במפורש בפרשת עקב‪ .‬בפרשה הזו משה מזהיר‬
‫את בני ישראל מהשפע הגדול שהם עתידים לקבל בארץ‬
‫תלמידי חכמים דומין לפניהם כעשבי השדה‪ .‬ואיכא דאמר‬ ‫שחרור משיעבוד‬
‫ּובר‪B‬‬
‫והר ֶ‪ּ9‬ב" ֵ ַ‪-‬‬ ‫ּוברכ" ְ ִ ְ‬
‫"ואהב ‪8 ְ ַ ֵ "4‬‬‫ישראל‪ .‬שפע טוב שה' נותן להם ַ ֲ ֵ‪ְ -‬‬
‫שכל טעמי תורה מגולין להם כשדה" )סנהדרין קב ע"א(‪.‬‬ ‫של אלפי שנים‬ ‫־אלפי"‪2‬‬
‫ׁשגר ֲ ָ ‪ֶ2‬‬ ‫ויצהר" ְ ַ‬ ‫ׁש" ְ ִ ְ ָ ֶ‪/‬‬ ‫ּדגנ" ְ ִֽ ֹ‬
‫ותיר ְ ‪-‬‬ ‫ּופרי־אדמת" ְ ‪O ְ ָN‬‬
‫ּפרי־בטנ" ְ ִֽ ‪ֶ ָ ְ ַM‬‬ ‫ְ ִֽ ִ ְ ְ ‪-‬‬
‫העושר והחכמה וכבוד גרמו לירבעם בן נבט זחיחות גדולה‬ ‫שבהם הרשעה‬ ‫לתת ָֽל‪"B‬‬ ‫לאבתי" ָ> ֶ‬ ‫־נׁשּבע ַ ֲ ֹ ֶ‪8‬‬‫האדמה ֲא ֶׁשר ִ ְ ַ>‬ ‫צאנ" ‪ַP‬על ָֽ ֲ ָ ‪ָ4‬‬ ‫ועׁשּתרת ֹ ‪ֶ4‬‬ ‫ְַ ְ ְ ‪ֹ-‬‬
‫שגורמת לו לעשות עגלי זהב שמחטיאים את עם ישראל‬ ‫שלטה בעולם‬ ‫)דברים ז יג‪-‬יד(‪.‬‬
‫אלהם‬
‫וּיאמר ֲ ֵ ‪ֶ/‬‬
‫זהב ַ ‪ֶ ֹ-‬‬
‫עגלי ָ ָ‪9‬‬
‫ׁשני ֶ ְ ֵ‪-‬‬
‫וּיעׂש ְ ֵ‪8‬‬
‫הּמל‪ַ ַX ַ B‬‬
‫ּיּועץ ַ ‪ֶ ֶ4‬‬
‫לדורות רבים‪"ַ .‬ו ִָ ַ‪-‬‬
‫העלּו"‬
‫אׁשר ֶ ֱ ‪8‬‬
‫יׂשראל ֲ ֶ>‬
‫אלהי"‪ֵ4 ָ ְ ִ 2‬‬
‫ּוׁשלם ִה ֵ‪ּ0‬נה ֱ ֹ ‪ֶ2‬‬
‫מעלֹות ְיר ָ ‪ִַ4‬‬ ‫רב־לכם‪- ֲ ֵ 2‬‬
‫ַ ֶָ‬
‫וסימאה את‬ ‫ׂשבע ָּת‬
‫"ּפן־ּתאכל ְו ָ ָ‪ְ 9‬‬
‫השפע הזה עלול להשכיח מהם את ה' ֶ ֹ ַ‪8‬‬
‫וזהב‬
‫וכסף ְ ָ ָ‪8‬‬ ‫ּבין ְ ֶ> ֶ‬
‫וצאנ"‪ְ ִ 2‬יר ְ ‪ֻ4‬‬
‫ּובקר" ְ ֽ ֹ ְ‬
‫ויׁשבּת‪0 ְ ָֽ ְ :‬‬‫ּתבנה ְ ָ ָֽ ְ ָ‬
‫טבים ִ ְ ֶ‪8‬‬ ‫ּובּתים ֹ ִ‪Q‬‬‫ָ ִ>‬
‫מצרים" )מלכים א פרק יב‪ ,‬כח(‪.‬‬ ‫מארץ ִ ְ ָֽ ִ‬
‫ֵ ֶ> ֶ‬ ‫עיניהם של‬
‫אלהי"‬‫את־ה' ֱ ֹ ‪ֶ4‬‬‫ׁשכחּת‪- ֶ 2‬‬ ‫לבב" ְו ָֽ ַ ְ ָ‬‫ורם ְ ָ ֶ‪9‬‬ ‫־ל ‪ְ ִ "8‬יר ֶּֽבה‪8ָ ְ :‬‬
‫אׁשר ְ‬ ‫וכל ֲ ֶ‬ ‫ּבה־ּל‪ֹ > ְ B‬‬
‫ִ ְיר ֶ ָ‪9‬‬
‫על הזחיחות הזו מספרת הגמרא את הסיפור הידוע‪" .‬אחר‬ ‫הבריות‪ .‬שנים‬ ‫עבדים" )דברים ח‪ ,‬יד‪-‬טז(‪ .‬וליחס‬ ‫מצרים ִמ ֵ>ּבית ֲ ָ ִֽ‬ ‫מארץ ִ ְ ַ‪ִ 8‬‬‫הּמֹוציא" ֵ ֶ> ֶ‬
‫ַ ִ ֲ‪Q‬‬
‫הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה"‪ .‬מאי אחר? אמר‬ ‫שבהן סוכני‬ ‫ועצם‬‫ּכחי‪ֶ ֹ - ְ 2‬‬
‫ּבלבב" ֹ ִ‬
‫"ואמרּת ִ ְ ָ ֶ‪9‬‬
‫את כל השפע הזה לחכמה שלהם ְ ָ ַ ְ ָ‪8‬‬
‫רבי אבא‪ :‬אחר שתפשו הקדוש ברוך הוא לירבעם בבגדו‬ ‫השקר סיפרו‬ ‫את־החיל ַה ֶּזֽה" )דברים ח יז(‪ .‬אדם שוכח שה'‬ ‫עׂשה ִ‪8‬לי ֶ ַ ַ> ִ‬ ‫ָ ִ‪4‬ידי ָ> ָ‬
‫ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן‪ .‬אמר‬
‫לו‪ :‬מי בראש? בן ישי בראש! אי הכי לא בעינא" )סנהדרין‬
‫לעולם שה' לא‬ ‫הוציא אותו ממצרים וחושב שמי שהוציא אותו ממצרים הם‬
‫הכוח‪ ,‬החכמה והעושר שלו‪.‬‬
‫קב ע"א(‪.‬‬ ‫יקיים את דברו‬
‫הטוב שדיבר ביד‬ ‫אחרי‬
‫והלכּת ַ ֲ ֵ‬
‫אלהי‪ָ ְ ַ ָ ְ – /‬‬
‫ּתׁשּכח ֶאת ה' ֱ ֹ ֶ‬
‫ׁשכח ִ ְ ַ‬
‫ִאם ָ ֹ ַ‬
‫כשעם ישראל עשיר וחזק – צריכים זהירות יתירה‬ ‫אחרים‬
‫אלהים ֲ ֵ ִ‬
‫ֱ ִֹ‬
‫החשש לזחיחות עלול לחזור בכל פעם שבני ישראל חוזרים‬ ‫עבדיו הנביאים‪.‬‬ ‫זה הרגע שבו אדם ממציא לעצמו אלוהים אחרים‪ ,‬שהוא‬
‫להיות חזקים‪ ,‬עשירים ומשפיעים על העולם‪ .‬הם עלולים‬ ‫כעת מתברר‬ ‫תמונת ראי של עצמו‪ .‬הוא בעצם יוצר אליל שמשחרר אותו‬
‫לומר "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה"‪ .‬הם עלולים‬ ‫שדבר ה' אמת‬ ‫ּתׁשּכח‪2‬‬
‫אם־ׁשכח ִ ְ ַ‬
‫"והיה ִ ָ ‪ַ ֹ 0‬‬ ‫מעבודת ה' ועוזר לו לשכוח את ה'‪ָ/ ָ ְ .‬‬
‫להתפעל מעצמם ולהשתחוות למעשי ידיהם‪.‬‬
‫ביד כל נביאיו‪,‬‬ ‫ועבדּתם‬
‫אחרים ַ ֲ ַ ְ ָ‪8‬‬ ‫אלהים ֲ ֵ ִ‪4‬‬ ‫אחרי‪-ִ ֹ ֱ 2‬‬‫והלכ ‪ָּ/‬ת ַ ֲ ֵ‬
‫אלהי" ְ ָֽ ַ ְ‬
‫את־ה' ֱ ֹ ‪ֶ4‬‬ ‫ֶ ‪-‬‬
‫הרה"ג צבי יהודה הכהן קוק זצוק"ל סיפר על אביו הרה"ג‬ ‫ּתאבדּון" )דברים‬ ‫אבד ֹ ֵ ֽ‬ ‫הּיֹום ִ >ּכי ָ ‪ֹ 8‬‬
‫בכם‪4 ַ 2‬‬‫העדתי ָ ֶ‬
‫להם ַ ִ ‪ִ ֹ 0‬‬
‫ׁשּתחוית ָ ֶ‪9‬‬
‫ְ ִוה ְ ַ ֲ ִ‪ָ -‬‬
‫אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל כי כמה וכמה פעמים שמע‬
‫וזה הסוף של‬
‫ח יט(‪.‬‬
‫אותו אומר בבכייה ממש‪" :‬מפחד אני ממה שאמרו חז"ל על‬ ‫השטן‬
‫ׁשמנּת‬
‫שלושה דורות שלפני ביאת הגואל‪ ,‬שעליהם נאמר‪ָ ְ ַ ָ :‬‬ ‫גם הניצחון הצבאי עלול להשכיח מהם את ה'‬
‫ּכׂשית"‪.‬‬
‫עבית ָ ִ ָ‬‫ִָ ָ‬ ‫משה ממשיך ואומר כי גם הניצחונות הצבאיים עלולים‬
‫הכוונה למה שנאמר במדרש "וכן אתה מוצא בימות המשיח שאין עתידים‬ ‫"לא‬
‫לגרום לאדם זחיחות הדעת ולשכוח את ה'‪ .‬לכן חשוב לזכור כי ‪ֹ -‬‬
‫למרוד אלא מתוך אכילה ושתייה ושלומה מה נאמר בהן "וישמן ישורון‬ ‫הא ֶּלה‬‫ּגֹוים ָ ‪ֵ/‬‬
‫ּברׁשעת| ַה ִ‪-‬‬
‫את־ארצם ִ‪ּU‬כי ְ ִ ְ ַ‪-‬‬
‫לר ֶׁשת ֶ ַ ְ ָ‪9‬‬ ‫לבב" ַא ָ>ּתה ָ‪8‬בא ֶָ‪-‬‬ ‫בצדקת" ְ ֹ‪ֶ 2‬‬
‫ּוביׁשר‪4 ְ -ָ ְ 2‬‬ ‫ְְְִָ‪/‬‬
‫ויבעט"‪.‬‬ ‫לאבתי"‬
‫נׁשּבע ‪2‬ה' ַ ֲ ֹ ‪ֶ4‬‬
‫ּדבר ֲא ֶ‪ׁN‬שר ִ ְ ַ‪0‬‬ ‫את־ה ָ ‪ָ/‬‬
‫הקים ֶ ַ‬ ‫ּולמען ָ ִ‪-‬‬
‫מּפני" ְ ‪ַ ַO‬‬‫מֹוריׁשם ִ ָ ‪ֶ4‬‬
‫אלהי"‪-ָ ִ 2‬‬ ‫‪0‬ה' ֱ ֹ ‪ֶ2‬‬
‫ל"‬
‫נתן ְ ‪O‬‬ ‫אלהי" ֹ ֵ‪N‬‬
‫בצדקת"‪- 2‬ה' ‪ֶ ֹ ֱM‬‬‫וידע ‪ָּ/‬ת ִ‪ּM‬כי ‪ֹ 0‬לא ְ ִ ְ ָֽ ְ‬
‫ּוליעקב‪ְ ַ ָ ְ :‬‬
‫ליצחק ֽ ְ ֲַ ֽ ֹ‬ ‫לאברהם ְ ִ ְ ָ‪8‬‬
‫ְ ַ ְ ָ ָ>‬
‫ממשיכים חכמינו במדרש ומביאים דוגמאות‪ .‬דבר אחר‪' :‬שמנת עבית‬
‫עם־קׁשה־ערף ָֽא ָּתה"‪.‬‬
‫ׁשּתּה ִ >ּכי ַ ְ ֵ ‪ֶֹ 8‬‬ ‫לר ְ ָ‪9‬‬‫הּזאת ְ ִ‬ ‫ּטֹובה ַ ‪ֹ 8‬‬
‫את־הארץ ַה ָ‪Q‬‬
‫ֶ ָ ָ‪ֶ W‬‬
‫וזהב‬
‫ּכסף ְ ָ ָ‬
‫ארצֹו ֶ ֶ‬ ‫ּתּמלא ַ ְ‬
‫כסית'‪ .‬אלו ג' דורות שלפני ימות המשיח שנאמר ַ'ו ִ ָ ֵ‬
‫ארצֹו‬‫ּתּמלא ַ ְ‬
‫ּכבתיו‪ַ :‬ו ִ ָ ֵ‬
‫למר ְ ֹ ָ‬
‫קצה ְ ַ ְ‬‫ואין ֵ ֶ‬
‫סּוסים ְ ֵ‬
‫ארצֹו ִ‬ ‫ּתּמלא ַ ְ‬
‫לאצרתיו ַו ִ ָ ֵ‬
‫קצה ְ ֹ ְ ֹ ָ‬‫ואין ֵ ֶ‬
‫ְֵ‬ ‫דוגמה לזחיחות שמביאה עבודה זרה ‪ -‬עגל הזהב‬
‫אצּבעתיו'" )ספרי האזינו יג(‪.‬‬ ‫לא ֶׁשר ָעׂשּו ֶ ְ ְ ֹ ָ‬
‫יׁשּתחוּו ַ ֲ‬
‫ידיו ִ ְ ַ ֲ‬‫למעׂשה ָ ָ‬
‫אלילים ְ ַ ֲ ֵ‬
‫ֱִ ִ‬ ‫כדי להזהיר את עם ישראל שהעושר והניצחון הצבאי בארץ ישראל‬
‫מהו העילוי בתקיעת שופר?‬ ‫דור שזקוק לסליחות‬
‫העילוי הוא בתקיעת שופר של קיבוץ גלויות שיש בו קידוש השם גדול‬ ‫אין ספק שהדברים הללו שנאמרו על ידי חז"ל לפני אלפי שנים מתקיימים‬
‫ּבצי‬
‫ּובעת ַק ְ ִ‪-‬‬‫אתכם ָ ֵ‪8‬‬ ‫אביא ֶ ְ ‪ֶ4‬‬ ‫ההיא‪-ִ ָ 2‬‬ ‫"ּבעת ַ ִ‬ ‫בעולם מסוף העולם ועד סופו‪0ֵ ָ :‬‬ ‫בדור שלנו‪ .‬דור שעלול להשתחוות למעשה ידיו‪ ,‬לאשר עשו אצבעותיו‪.‬‬
‫את־ׁשבּותיכם‬
‫ּבׁשּובי ֶ ְ ֵ ֶ‪Q‬‬ ‫הארץ ְ ִ‪W‬‬ ‫ּבכל ‪ַ 2‬ע ֵ‪ּ-‬מי ָ ‪ֶ ָ4‬‬
‫ולתה ‪ָּ/‬לה ְ ֹ‬
‫לׁשם ְ ִ ְ ִ‬
‫אתכם ְ ֵ‪-‬‬
‫־א ֵ‪ּN‬תן ֶ ְ ‪ֶO‬‬
‫אתכם ִּֽכי ֶ‬
‫ֶ ְ ֶ‪9‬‬ ‫דור שיכול לטעות ולחשוב כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה‪ .‬דור‬
‫אמר ה'" )צפניה ג כ(‪ .‬ועל העילוי הזה אנחנו אומרים בתפילת ראש‬ ‫לעיניכם ָ ַ>‬
‫ְ ֵ ֵ ֶ‪8‬‬ ‫שעלול לשכוח את ה' ולחשוב שהכול הוא תוצאה של מעשי ידינו‪.‬‬
‫רּנה"‪.‬‬
‫ּבקֹול ִ ָֽ‬
‫לאלהים ְ ‪-‬‬
‫הריעּו ‪ִ/ ֹ ֵO‬‬ ‫ּתקעּו־כף ָ ִ>‬
‫־ה‪Y‬עּמים ִ ְ ָ‪9‬‬ ‫"ּכל ָ ַ ִ‬ ‫השנה לפני תקיעת שופר ָֽ‬ ‫אם הסליחות נועדו לתקן את שורש הקלקול של חטא העגל‪ ,‬הרי הדור‬
‫ּולא ‪ִּ/‬מים‬
‫ּתחּתינּו ‪ֻ ְ O‬‬
‫"ידּבר ַע ִ‪ּ-‬מים ַ ְ ֵ‪9‬‬ ‫כי עם ישראל חזר לארצו וניצח את אויביו ַ ְ ֵ‪-‬‬ ‫שלנו הוא הדור שצריך להבין שכל ההצלחה שלנו היא מתנה משמים‪ .‬כל‬
‫סלה"‪ .‬מתוך‬ ‫־אהב ֶֽ ָ‬‫אׁשר ָ ֵ‪-‬‬ ‫יעקב ֲ ֶ‬ ‫ּגאֹון ֲַ ‪ֹ 8‬‬
‫את־נחלתנּו ֶ>את ְ ‪N‬‬
‫יבחר־לנּו ֶ ַ ֲ ָ ֵ‪9‬‬
‫רגלינּו‪>ָ ַ ְ ִ :‬‬‫ּתחת ַ ְ ֵֽ‬ ‫ַ‪ַ -‬‬ ‫השכל שלנו זה ממנו‪ .‬כל הניצחונות שלנו הם ממנו‪ .‬כל התבואה המבורכת‬
‫על־ּכּסא‬
‫יׁשב| ַ ִ ‪ֵZ‬‬ ‫אלהים ָ ַ‪0‬‬ ‫על־ּגֹוים ‪ִ/ ֹ ֱO‬‬
‫‪Y‬להים ַ ִ‪9‬‬ ‫"מל‪ֱ B‬א ֹ ִ‬ ‫כך יתקיים ָ ַ‪-‬‬ ‫של ארץ ישראל היא ממנו‪.‬‬
‫קדׁשֹו וכו'" )תהלים מז‪ ,‬א‪-‬י(‪.‬‬ ‫ְָ ֽ‬
‫אם הסליחות‬ ‫ה' מלך ‪ -‬ה' הוא האלוקים‬
‫תקיעה מערבבת‬
‫הגמרא במסכת ראש השנה )טז ע"א( שואלת "למה תוקעין‬
‫נועדו לתקן את‬ ‫הדור שלנו צריך את השמירה הזאת ואת התיקון הזה יותר‬
‫מכל דור אחר‪ .‬לא היה דור עשיר וחזק כמו הדור שלנו‪ .‬לא‬
‫ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין?" ועונה‬ ‫שורש הקלקול‬ ‫היה דור מפורסם בעולם בחכמתו כמו הדור שלנו‪ .‬לצערנו‬
‫"כדי לערבב השטן"‪ .‬התוס' מסביר למה תקיעת שופר‬ ‫של חטא העגל‪,‬‬ ‫לא חסרים אנשים שמתהלכים בזחיחות ואומרים‪ :‬אנחנו‬
‫פעמיים בראש השנה מערבבת את השטן‪" .‬פירש בערוך‬
‫)כדאיתא( בירושלמי 'בלע המות לנצח' וכתיב 'והיה ביום‬
‫הרי הדור שלנו‬ ‫בנינו את המדינה‪ ,‬אנחנו בנינו את הכלכלה שלה‪ .‬אנחנו‬
‫מחזיקים את צה"ל על כתפינו וכל הניצחונות הם שלנו‪.‬‬
‫ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור‬ ‫הוא הדור‬ ‫נאמר‬
‫"ולא ֹ ַ‬
‫כנגד כל הזחיחות הזו אומר לנו הנביא הושע ְ ֹ‬
‫והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלם'‪.‬‬ ‫שצריך להבין‬ ‫ידינּו" )הושע פרק יד ד(‪ .‬אל תתפעל‬‫למעׂשה ָ ֵ‬
‫אלהינּו ְ ַ ֲ ֵ‬
‫עֹוד ֱ ֹ ֵ‬
‫כד שמע קל שיפורא זימנא חדא בהיל ולא בהיל‪ ,‬וכד שמע‬
‫תניין אמר ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול ומטא‬
‫שכל ההצלחה‬ ‫מהחכמה שלך יותר מדי‪ .‬תזכור כי ה' הביא אותך אל ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬הוריש מפניך את האומות‪ ,‬הצמיח לך מן האדמה‬
‫זימניה למתבלע‪ ,‬ומתערבב ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא"‪.‬‬ ‫שלנו היא מתנה‬ ‫עושר גדול ונתן לך חכמה בינה ודעת יותר מכל אויביך‪ .‬ולו‬
‫פירוש‪ :‬תקיעת השופר מערבבת אותו‪ ,‬שכשהוא שומע אותו‬ ‫משמים‪ .‬כל‬ ‫אתה חייב תודה‪ .‬לזאת אנחנו אומרים בסליחות פעם אחר‬
‫פעם אחת הוא נבהל ולא נבהל‪ ,‬כשהוא שומע אותו פעם‬
‫שנייה הוא אומר לעצמו זה בוודאי השופר הגדול של‬
‫השכל שלנו זה‬ ‫פעם "ה' הוא האלוקים"‪ .‬וחוזרים ואומרים "ה' מלך‪ ,‬ה' מלך‪,‬‬
‫ה' ימלוך לעולם ועד"‪.‬‬
‫הגאולה והגיע הזמן שבו אני צריך להיכחד מהעולם‪ .‬והוא‬ ‫ממנו‪ .‬כל‬
‫מתערבב ואין לו זמן לקטרג על ישראל‪.‬‬ ‫הניצחונות שלנו‬
‫בהלה משופר של גאולה‬ ‫הם ממנו‪ .‬כל‬
‫ויש שואלים‪ :‬למה התקיעה השנייה מבהילה אותו יותר‬
‫תקיעת שופר באלול –‬
‫מהתקיעה הראשונה? ועונים כי התקיעה הראשונה יכולה‬
‫התבואה‬ ‫זיכרון הגאולה‬
‫להיות תקיעה שמטרתה להפחיד את העם שיחזור בתשובה‬ ‫המבורכת של‬ ‫ֹופר – חודש אלול‬
‫בחדׁש ׁש ָ‬
‫ּתקעּו ַ ֶֹ‬
‫ְִ‬
‫מיראה‪ .‬בחינת "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?"‪.‬‬ ‫ארץ ישראל‬ ‫לחזק את ההבנה הזו אנו תוקעים בשופר כל חודש אלול‪.‬‬
‫והתקיעה הזו קצת מפחידה את השטן‪" .‬כד שמע קל‬
‫שיפורא זימנא חדא בהיל ולא בהיל"‪.‬‬ ‫היא ממנו‬ ‫ׁשֹופר"‪ .‬הספרדים נוהגים לתקוע‬
‫בחדׁש ָ‬‫"ּתקעּו ַ ֹ ֶ‬
‫רמז לדבר ִ ְ‬
‫בשופר באמירת י"ג מידות ובקדיש שאחרי הסליחות‪.‬‬
‫התקיעה השנייה באה אחרי שעשו תשובה בזכות התקיעה‬ ‫והאשכנזים תוקעים בשופר בכל בוקר לאחר תפילת‬
‫הראשונה‪ ,‬והוא חושב שהיא באה לשחרר את עם ישראל‬ ‫שחרית‪ ,‬ובחלק מהמקומות היו תוקעים גם בתפילת ערבית‪.‬‬
‫משיעבוד המלכויות ולקרוא לכל עם ישראל לעזוב את הגלות ולהתקבץ‬
‫ולעלות לארץ ישראל‪ .‬והוא מפחד כי הוא יודע שקיבוץ הגלויות זה הסוף‬
‫וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה‬
‫של מלכות הרשעה ובעולם‪ ,‬וזה הסוף שלו‪.‬‬ ‫כך כתב הטור )תקפא( "תניא בפרקי רבי אלעזר בראש חודש אלול אמר‬
‫הקדוש ברוך הוא למשה 'עלה אלי ההרה' שאז עלה לקבל לוחות אחרונות‪,‬‬
‫התקיעה הזו היא תקיעה של שחרור משיעבוד של אלפי שנים שבהם‬
‫והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר עבודה זרה‪.‬‬
‫הרשעה שלטה בעולם וסימאה את עיניהם של הבריות‪ .‬שנים שבהן סוכני‬
‫והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר )תהלים מ"ז( 'עלה אלהים בתרועה' וגו'‪.‬‬
‫השקר סיפרו לעולם שהקב"ה לא יגאל את עם ישראל‪ .‬שעם ישראל לא‬
‫יחזור לארצו‪ .‬שה' לא יקיים את דברו הטוב שדיבר ביד עבדיו הנביאים‪.‬‬ ‫לכן התקינו חז"ל שיהיו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה וכל החדש‬
‫כעת מתברר ששטן שיקר את הבריות‪ .‬וכעת מתברר שדבר ה' אמת ביד‬ ‫כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר )עמוס ג'( 'אם יתקע שופר בעיר‬
‫כל נביאיו‪ ,‬וזה הסוף שלו‪.‬‬ ‫ועם לא יחרדו'‪ .‬וכדי לערבב השטן וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר‬
‫וערב אחר התפלה"‪.‬‬
‫שופר – אפשר רק סור מרע ואפשר גם עשה טוב‬
‫כתב הלבוש כי תקיעת השופר נועדה לשני עניינים‪ ,‬גם סור מרע בחינת‬
‫אתערותא דלתתא תחילה‬ ‫"אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"‪ ,‬וגם עשה טוב בחינת "עלה‬
‫הסליחות הן תקנת הגאונים‬ ‫אלוהים בתרועה"‪ .‬שכאשר יש קלקול אפשר רק לתקן את הקלקול‪,‬‬
‫הסליחות ותקיעת השופר הן לא הלכה שכתובה בתורה או בגמרא‬ ‫ואפשר גם לחזור בתשובה מאהבה שהזדונות נהפכים לזכויות‪ .‬חודש אלול‬
‫ובתלמוד‪ .‬הן תקנה שקיבלו עליהם בני ישראל במשך הגלות‪ .‬בתחילה היו‬ ‫נועד גם לחזור מהחטא וגם להיות בחינת "מקום שבעלי תשובה עומדים‬
‫אומרים סליחות רק בעשרת ימי תשובה‪ .‬אחר כך הוסיפו עוד ימים לפני‬ ‫צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד"‪ .‬וזהו עלה אלוהים בתרועה‪ ,‬עילוי אחרי‬
‫ראש השנה‪ ,‬ואחר כך בקצת קהילות היו אומרים סליחות כל חודש אלול‪,‬‬ ‫עילוי‪.‬‬
‫וכך קיבלו עליהם הספרדים‪ .‬ובכתבי האר"י ז"ל כתוב כי הוא היה אומר‬
‫סליחות עם הספרדים כל חודש אלול‪.‬‬
‫בקשת הגאולה – התשובה היותר גדולה‬
‫ברכה פרטית‬ ‫בסליחות הללו אנחנו מבקשים את הגאולה "להקים שכינתא מעפרא –‬
‫סיפרה מינה נחמני‪ :‬בעשרת ימי תשובה‪ ,‬שנתיים או שלוש לפני‬ ‫לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא"‪ .‬שזאת היא התשובה היותר גדולה‬
‫שהרב זצ"ל נפטר‪ ,‬הוא הגיע למערת המכפלה לסליחות ביחד עם‬ ‫לחטא המרגלים וגם לחטא העגל‪ .‬וזה עניינו של חודש אלול שבכל החודש‬
‫אלפי אנשים שגם גדשו את המערה וגם צבאו על המערה מבחוץ‪.‬‬ ‫הזה אנחנו קוראים את הפטרות "שבע דנחמתא" כל שבת בלי יוצאים מן‬
‫זה היה מנהגו של הרב בכל עשרת ימי תשובה להגיע לסליחות עם‬ ‫הכלל‪ .‬כי חשיבותן מאוד גדולה להוציא את עם ישראל מגלות לגאולה‪.‬‬
‫האבות הקדושים והאימהות הקדושות‪.‬‬
‫בקשת הגאולה – באתערותא דלתתא‬
‫הייתי בעזרת נשים ורציתי לקבל ברכה מהרב זצוק"ל‪ .‬ביקשתי‬
‫מהעוזר הנאמן שלו‪ ,‬הרב יהודה מוצפי זצ"ל‪ ,‬והוא הראה לי את‬ ‫הגאולה צריכה להיות ברצון שלנו‪ .‬כך השביע הקב"ה אותנו לא להביא‬
‫המקום שמשם הרב צריך לצאת ואמר לי איפה לעמוד וכך אזכה‬ ‫ּבאילֹות‬
‫ּבצבאֹות אֹו ְ ַ ְ‬
‫ירּוׁשלם ִ ְ ָ‬
‫אתכם ְּבנֹות ְ ָ ַ‬
‫"הׁשּבעּתי ֶ ְ ֶ‬
‫גאולה עד שנרצה‪ִ ְ ַ ְ ִ .‬‬
‫והרב יברך אותי‪ .‬רק שכמוני היו שם עוד הרבה נשים שרצו ברכה‪,‬‬ ‫ׁשּתחּפץ" )שיר השירים ב ז(‬
‫האהבה ַעד ֶ ֶ ְ ָ‬
‫ּתעֹוררּו ֶאת ָ ַ ֲ ָ‬
‫ּתעירּו ְ ִואם ְ ְ‬
‫הּׂשדה ִאם ָ ִ‬
‫ַ ֶָ‬
‫והן עמדו באותו מקום שהרב עבר בו ליד עזרת נשים וחסמו לי את‬ ‫רק כשכנסת ישראל תרצה בגאולה – היא תבוא‪ .‬ולכן זו בקשה שלנו ולא‬
‫האפשרות לראות את הרב‪.‬‬ ‫ציווי מלמעלה‪.‬‬
‫כשהרב הגיע חשבתי שהנה הפסדתי את הזכות לקבל ברכה אישית‬
‫מהרב‪ ,‬אבל הרב היה יותר רגיש מכולם‪ .‬הוא התקרב וביקש להרחיב‬
‫אני לדודי ודודי לי‬
‫את המעגל כדי שכולם יוכלו לקבל ברכה‪ .‬העוזרים שלו חזרו על‬ ‫וזה גם הרמז של "אני לדודי ודודי לי" שהוא רמז על האהבה הגדולה של‬
‫הבקשה הזאת כמה פעמים עד שכולם זזו‪ ,‬ורק אחרי שכולם זזו‬ ‫עם ישראל לקדוש ברוך הוא‪ ,‬ועל האהבה החוזרת שלו אלינו‪ .‬וחשוב‬
‫והמעגל התרחב כולם יכלו לראות את הרב והוא החל לברך‪.‬‬ ‫להזכיר כי האהבה מתחילה בחודש אלול מאיתנו‪ ,‬שלא כמו בזמנים אחרים‬
‫אני הרגשתי שהוא מברך אותי אישית‪ ,‬ואני בטוחה שכל אחת‬ ‫שהיא מתחילה מאיתו שנאמר "דודי לי ואני לו"‪ .‬בחודש אלול מתחילה‬
‫הרגישה כך‪ .‬גם נוסח הברכה היה כל כך מתאים למה שאני הייתי‬ ‫כנסת ישראל את תהליך הגאולה )לכן גם אותיות החודש הזה הם "ההוי"‬
‫צריכה באותה שעה וזה היה מדהים‪.‬‬ ‫שמסמלים אתערותא דלתתא תחילה(‪.‬‬
‫אור של תשובה‬
‫סיפר הרב שמואל אליהו שליט"א‪ :‬אני אוהב מאוד להגיע להתפלל‬
‫בכותל המערבי‪ ,‬ובימי אלול במיוחד‪ .‬אז אני משתדל מאוד להגיע‬
‫לומר סליחות במקום הקרוב ביותר לבית ה'‪ .‬בכל פעם שאני מגיע‬ ‫התעוררות חגי ונחמיה בחודש אלול‬
‫למקום‪ ,‬אני רואה אדם קורא תהלים‪ ,‬וכולו אש קודש‪ .‬באחת‬
‫הפעמים‪ ,‬אחרי שסיימנו את הסליחות‪ ,‬ניגשתי לאותו אדם ובירכתי‬ ‫התעוררות לקום ולבנות את בית ה'‬
‫אותו בשנה טובה‪ .‬באתי לברך‪ ,‬ויצאתי עם סיפור‪ .‬וכך סיפר לי אותו‬ ‫זו הסיבה שבגללה חגי הנביא מעורר את עם ישראל בחודש אלול לבנות‬
‫אדם‪ :‬אני חייב לספר לך איך חזרתי בתשובה‪ .‬זה קרה לפני שנים‬ ‫הּמל‪B‬‬
‫לדריוֶׁש ַ ‪ֶ ֶ4‬‬
‫ׁשּתים‪-ָ ְ ָ ְ 2‬‬
‫"ּבׁשנת ְ ‪ִ ַ2‬‬ ‫את בית ה' ולא לשבת ספונים בבתיהם‪0ַ ְ ִ .‬‬
‫רבות‪ ,‬הייתה הלוויה של ספרי תורה שנשרפו ועמדו בכיכר ציון‪.‬‬ ‫אל־זרּבבל‬
‫ּביד־חּגי ַה ָ ‪ִּ/‬נביא ֶ ְ ֻ ָ ֶ‪0‬‬‫־ה' ְ ַ ַ ַ‪-‬‬ ‫דבר ‪O‬‬
‫היה ְ ַ‬‫לחדׁש ָ ‪ָN‬‬
‫אחד ַ ‪ֶ ֹ 9‬‬‫ּביֹום ֶ ָ‪8‬‬ ‫ּׁשּׁשי ְ >‬
‫ּבחדׁש‪ַ 2‬ה ִ ‪ִ4‬‬
‫ַ ‪ֶֹ 2‬‬
‫מצאתי את עצמי עומד בהלוויה הזאת‪ ,‬והנה הרב אליהו זצוק"ל מגיע‬ ‫לאמר" )חגי‬ ‫הּגדֹול ֵ ֽ ֹ‬ ‫ּכהן ַ ָ ‪8‬‬‫ֹוצדק ַה ֹ ֵ>‬ ‫־יהֹוׁשע ֶּבן־ ְיה ָ ָ‪Q‬‬
‫ואל ְ ֻ‪ַ W‬‬ ‫ּפחת ְיה ‪ָּ4‬ודה ְ ֶ‬ ‫ּתיאל ‪-ַ ַ 2‬‬
‫־ׁשאל ִ ֵ‬
‫ֶּבן ְ ַ ְ‬
‫ומדבר בהתלהבות‪ .‬הרב זצ"ל דיבר‪ ,‬ואני הרגשתי שהוא מדליק לי‬ ‫זרּבבל‬
‫את־רּוח_ ְ ֻ ָ ֶ‪N‬‬
‫ַ‬ ‫ּיער ^ה' ֶ‬ ‫א א(‪ .‬והנבואה של חגי הוא לקום ולבנות את בית ה' ַ"ו ָ‪ַ-‬‬
‫את הנשמה‪ .‬הרגשתי בערה פנימית כל כך גדולה‪ ,‬כל כך חזקה‪ ,‬עד‬ ‫ּוח‬
‫ואת־ר ַ‬
‫הּגדֹול ְֽ ֶ ‪4‬‬ ‫ּכהן ַ ָ ‪4‬‬
‫ֹוצדק‪ַ 2‬ה ֹ ֵ‪-‬‬ ‫ּבן־יה ָ ָ‬
‫ֹוׁשע ֶ ְ‬
‫ּוח‪ְ 2‬יה ֻ‪ַ 0‬‬
‫ואת־ר ַ‬
‫ּפחת ְיה ‪ָּ/‬ודה ְ ֶ ‪2‬‬ ‫ּבן־ׁשלּתיאל ַ ַ‪-‬‬
‫ֶ ַ ְ ִ ‪ֵO‬‬
‫כדי כך שלא עזבתי את ההלוויה והלכתי אחרי המלווים לכל מקום‪,‬‬
‫אלהיהם" )חגי א טו(‪.‬‬ ‫צבאֹות ֱ ֹ ֵ ֶֽ‬ ‫ּבבית־ >ה' ְ ָ ‪8‬‬ ‫מלאכה ְ ֵ‬
‫ּיעׂשּו ְ ָ ‪ָ4‬‬
‫ּיבאּו‪ַ 2‬וֲַ ‪-‬‬
‫העם ַו ָ‪ֹ 2‬‬ ‫ׁשארית ָ ָ‪9‬‬
‫‪ֹּ 8‬כל ְ ֵ ִ‪-‬‬
‫כך עד הר המנוחות‪ ,‬שם נקברו הספרים‪ .‬כל פעם שאמרו "קדיש"‬
‫ואמרתי אמן‪ ,‬הרגשתי איך ה"אמן" הזה שורף לי את הנשמה‪ ,‬מדליק‬ ‫העיקר בחודש הזה הוא אהבת ה'‬
‫אותי מעומק הנשמה‪ .‬ולמרות שעברו מאז הרבה מאוד שנים‪ ,‬אני‬ ‫וכשהם עושים את שלהם בחודש אלול‪ ,‬ה' מסביר להם שהעיקר הוא לא‬
‫עדיין מרגיש את האור הזה‪ .‬האור שהדליק בתוכי הרב אליהו עליו‬ ‫ּיׁשמע‬
‫יראת ה' אלא אהבת ה'‪ .‬שבתחילה הם יראו יראה גדולה מה' ַ"ו ִ ְ ַ‪-‬‬
‫השלום‪.‬‬ ‫העם ְּבקֹול ‪2‬‬ ‫ׁשארית ָ ‪ָ/‬‬
‫וכל| ְ ֵ ִ‪-‬‬ ‫הּגדֹול ְ ‪ֹ -‬‬
‫ּכהן ַ ָ ‪O‬‬
‫ֹוצדק_ ַה ֹ ֵ‪N‬‬
‫ּבן־יה ָ ָ‬
‫ויהֹוׁשע ֶ ְ‬
‫־ׁשלּתיאל ִ ֻ‪ַ -‬‬‫זרּבבל| ֶּֽבן ַ ְ ִ ^ֵ‬‫ְ ֻ ָ ֶ‪-‬‬
‫ּפני‬
‫העם ִמ ְ ֵ>‬ ‫וּייראּו ָ ָ‪8‬‬
‫אלהיהם ַ ִֽ ְ >‬
‫ׁשלחֹו ‪-‬ה' ֱ ֹ ֵ ֶ‪9‬‬ ‫ׁשר ְ ָ ‪8‬‬ ‫ּכא ֶ>‬
‫הּנביא ַ ֲ‬
‫חּגי ַ ָ ‪ִ4‬‬
‫ועל־ּדברי‪-ַ ַ 2‬‬
‫אלהיהם ְ ַ ִ ְ ֵ‬ ‫‪-‬ה' ֱ ֽ ֹ ֵ ‪ֶ4‬‬
‫ֽה'"‪ .‬מיד שלח ה' את חגי לומר להם שה' רוצה בטובתם ולא חלילה‬
‫תשובה כהלכה‬
‫־ה'"‬‫נאם ֽ‬‫אּתכם ְ ֻ‬
‫אני ִ ְ ֶ‪8‬‬‫לאמר ֲ ִ >‬
‫לעם ֵ ‪ֹ 9‬‬ ‫ּבמלאכּות ‪8‬ה' ָ ָ‪-‬‬
‫מלא‪Q B‬ה' ְ ַ ְ ֲ >‬ ‫חּגי ַ ְ ַ‪W‬‬
‫ּיאמר ַ ‪ַU‬‬
‫ברעתם‪"ַM .‬ו ֹ ֶ‬
‫‪ .l`xUi‬ב"ה אנחנו זוכים לגור בגבעה וליישב את‬ ‫‪¥ ¨ § ¦ ip`v‬‬
‫‪¦ Ÿ drxz‬‬ ‫`‪¤ § ¦ dY‬‬ ‫©¨‬
‫)חגי א יב‪-‬יג(‪.‬‬
‫הארץ ע"י"י מרעה צאן‪ .‬נשמח שהרב יתקן לנו נוסח של תפילה שנאמר‬
‫ביציאה למרעה‪ ,‬שנזכה לעשות הכול לשם שמים ולהינצל מהסכנות‪ְ .‬ל ֵ‪Ł‬ם‬ ‫התשובה בדורו של נחמיה – לבנות את ירושלים‬
‫ליחדא ֵ‪Ł‬ם‬‫‪ä‬דחיל‪ָ ֲ ַ ְ ,ä‬‬‫‪ä‬רחימ‪ִ ְ ä‬‬ ‫‪ä‬רחימ‪ִ ְ ,ä‬‬ ‫‪à‬דחיל‪ִ ְ ä‬‬‫‪Łä‬כינ ֵ‪ô‬י‪ִ ְ ִ ,ã‬‬
‫‪à‬רי‪ ü‬ה‪ä‬א ְ ִ ְ‬ ‫ִיח‪ä‬ד ק ְ‪ä‬ד ָ‪Ł‬א ְ ִ‬
‫כך פועל נחמיה בתחילת ימי בית שני ומעורר את העם לבנות את חומות‬
‫‪à‬אים לקיים מצוות‬ ‫אנחנ‪ִ ָ ä‬‬
‫‪ł‬ראל‪ִ .‬ה ֵ‪ì‬ה ֲ ַ ְ‬‫‪Łà‬ם ָ‪é‬ל ִי ְ ָ ֵ‬ ‫‪Ł‬לים )יהוה( ְ ֵ‬ ‫‪à‬יח‪ä‬דא ְ ִ‬
‫יה בוה ְ ִ ָ‬
‫עשה של התורה "וירשתם אותה וישבתם בה"‪ ,‬שלא נניח את ארץ ישראל‬ ‫ירושלים והם מסיימים את הבניין בכ"ה אלול ומביאים קידוש השם‪.‬‬
‫לשממה או ביד זולתנו מהאומות‪ .‬אנא ה'‪ ,‬זכנו להמשיך את המידות‬ ‫ויהי ַּכ ֲא ֶׁשר‬
‫ּוׁשנים יֹום‪ִ ְ ַ :‬‬
‫לחמּׁשים ְ ַ ִ‬
‫לאלּול ַ ֲ ִ ִ‬
‫וחמּׁשה ֶ ֱ‬
‫ּבעׂשרים ַ ֲ ִ ָ‬
‫החֹומה ְ ֶ ְ ִ‬ ‫ּתׁשלם ַ ָ‬‫ַ"ו ִ ְ ַ‬
‫הקדושות של האבות שנקראו ישרים‪ .‬זכה אותנו להמשיך את מידת‬ ‫ּבעיניהם ַוֵ ְּידעּו‬
‫מאד ְ ֵ ֵ ֶ‬ ‫וּיּפלּו ְ ֹ‬
‫סביבתינּו ַ ִ ְ‬
‫ּגֹוים ֲא ֶׁשר ְ ִ ֹ ֵ‬
‫ֹויבינּו ַו ִ ְּיראּו ָּכל ַה ִ‬
‫ׁשמעּו ָּכל א ְ ֵ‬
‫ְָ‬
‫אברהם רועה צאן‪ ,‬ומידת יעקב שטיפל בצאנו במסירות‪ ,‬אהבה ויושר גמור‪.‬‬ ‫הּזאת" )נחמיה פרק ו טו‪-‬טז(‪" .‬נפלו הם עצמם‬ ‫הּמלאכה ַ ֹ‬
‫נעׂשתה ַ ְ ָ ָ‬‫אלהינּו ֶ ֶ ְ ָ‬ ‫מאת ֱ ֹ ֵ‬‫ִּכי ֵ ֵ‬
‫קיים בנו "אהבת עולם תביא להם וברית אבות לבנים תזכור"‪ .‬אנא ה'‪ ,‬זכנו‬ ‫בעיניהם שהיו מואסים בעצמם כי נפל פחד היהודים עליהם" )רש"י שם(‪.‬‬
‫ואמר לו‬
‫להמשיך את רחמנות משה רבנו שהיה מרחם על הצאן ביותר ָ ַ‬
‫א‪ô‬ה‬‫ח‪ç‬י‪ָ ַ ý‬‬‫‪łà‬ר ָ ָודם ָ‪ֶ ַ üé‬‬ ‫לנהג ֹצאנ‪Łֶ õ‬ל ָ ָ‬ ‫רחמים ִ ְ ֹ‬ ‫ַה ָ‪ñ‬ד‪àָ Łõ‬ר‪ üä‬ה‪ä‬א‪ֵ ,‬י‪ְ Ł‬ל‪ִ ֲ ַ ý‬‬ ‫וכל זה הוא עדות לדורנו‪ ,‬שכאשר אויבינו שלחמו בנו וניסו לעצור את בניין‬
‫ערי ְיה ָ‪ä‬דה‬
‫ויבנה ָ ֵ‬
‫‪Łõ‬יע ִצ‪õç‬ן ְ ִ ְ ֶ‬
‫אלהים י ִ ַ‬ ‫"‪é‬י ֱ ֹ ִ‬ ‫י‪ł‬ראל‪ .‬אנא ה' קיים בנו ִ‬ ‫צאני ִ ְ ָ ֵ‬
‫תרעה ֹ ִ‬‫ְִ ֶ‬ ‫ירושלים ועליית היהודים לארץ ישראל רואים את ההצלחה של עם ישראל‪,‬‬
‫‪éŁ‬נ‪ָ ä‬ב‪."ã‬‬ ‫ואהבי ְ‪Ł‬מ‪ִ õ‬י ְ ְ‬‫‪ä‬ה ְ ֹ ֲ ֵ‬‫ינחל ָ‬
‫עבדיו ִ ְ ָ‬
‫וזרע ֲ ָ ָ‬
‫ויר‪äŁ‬ה ְ ֶַ‬
‫וי‪Ł‬ב‪Łָ ä‬ם ִ ֵ ָ‬ ‫ְָ ְ‬ ‫שבמעט זמן מצליח‪ ,‬הם נופלים בעיני עצמם ומואסים בעצמם‪ .‬אמן ואמן‪.‬‬

‫עיצוב‪ ,‬עריכה והפקה‪" :‬עטרת" טל‪ 02-6519520 .‬פקס ‪ 02-6522107‬דוא"ל ‪atereet@gmail.com‬‬

You might also like