‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬

‫הפקולטה למדעי הרוח‬

‫המחלקה לתרגום וחקר התרגום‬

‫תעביר בתוך השפה והספרות האנגלית‪:‬‬

‫יצירות בעקבות ‪ Jane Eyre‬כמקרה מבחן‬

‫חנה קמינסקי‬

‫עבודה זו מוגשת כחלק מהדרישות לשם קבלת תואר מוסמך במחלקה לתרגום וחקר התרגום‬

‫תשע"ב‬ ‫רמת גן‬

‫עבודה זו נכתבה בהדרכתה של פרופ' רחל ויסברוד‪ ,‬מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום של אוניברסיטת‬

‫בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫תודה לפרופ' רחל ויסברוד על הנחייתה המסורה והקשובה ועל הסבלנות האין‪-‬סופית‪.‬‬

‫תודה למשפחתי על התמיכה והעידוד‪.‬‬

 ‫תוכן עניינים‬
‫תקציר ‪ ..............................................................................................................................‬א‬
‫‪ .1‬הקדמה ‪1 ..........................................................................................................................‬‬
‫‪.2‬סקירת ספרות‪4 ..................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.1‬תיאוריות מתחום התרגום‪4 ................................................................................................‬‬
‫‪ 2.1.1‬תרגום כפראפרזה ‪4 .......................................................................................................‬‬
‫‪ 2.1.2‬תורת הרב‪-‬מערכת ומושג התעביר ‪4 .................................................................................‬‬
‫‪ 2.1.3‬בין‪-‬טקסטואליות ‪6 ........................................................................................................‬‬
‫‪ 2.1.4‬תרגום כפרשנות ופרשנות כתרגום ‪7 .................................................................................‬‬
‫‪ 2.2‬תיאוריות שאינן מתחום התרגום ‪7 .......................................................................................‬‬
‫‪ 2.2.1‬טרנסטקסטואליות‪7 .......................................................................................................‬‬
‫‪ 2.2.2‬עיבוד ‪9 ......................................................................................................................‬‬
‫‪10 ................................................................................................................. Jane Eyre .3‬‬
‫‪ 3.1‬שלבי העלילה ‪10 .............................................................................................................‬‬
‫‪ 3.2‬הדמויות ‪13 ....................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.3‬הסוגות הספרותיות שביסוד ‪15 ...................................................................................... JE‬‬
‫‪ 3.3.1‬הסוגה הווויקטוריאנית ‪15 ..............................................................................................‬‬
‫‪ 3.3.2‬הסוגה הגותית ‪16 .........................................................................................................‬‬
‫‪ 3.4‬עמדות‪ ,‬פרשנות ומסרים ‪18 ...............................................................................................‬‬
‫‪20 ................................................................................................................... Rebecca .4‬‬
‫‪ 4.1‬הקדמה ‪20 ......................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.2‬תקציר העלילה ‪20 ...........................................................................................................‬‬
‫‪ 4.3‬השוואה ברמת העלילה והדמויות ‪22 ....................................................................................‬‬
‫‪ 4.3.1‬השוואה בין העלילה של ‪ JE‬ושל ‪22 .................................................................. Rebecca‬‬
‫‪ 4.3.2‬השוואה בין הדמויות ב ‪ JE‬לדמויות ב ‪24 ............................................................ Rebecca‬‬
‫‪ 4.3.2.1‬השוואה בין ג'יין לגיבורת ‪24 ......................................................................... Rebecca‬‬
‫‪ 4.3.2.2‬השוואה בין ברתה לרבקה ‪25 .......................................................................................‬‬
‫‪ 4.3.2.3‬השוואה בין ג'יין לרבקה ‪26 .........................................................................................‬‬
‫‪ 4.3.2.4‬השוואה בין רוצ'סטר למקס ‪27 .....................................................................................‬‬
‫‪ 4.4‬הרומן הגותי ו ‪29 .............................................................................................. Rebecca‬‬
‫‪ Rebecca 4.5‬כפרשנות של ‪30 .......................................................................................... JE‬‬
‫‪35 .................................................................................................. Wide Sargasso Sea .5‬‬
‫‪ 5.1‬הקדמה ‪35 ......................................................................................................................‬‬
‫‪ 5.2‬תקציר העלילה ‪35 ...........................................................................................................‬‬
‫‪ 5.3‬השוואה ברמת העלילה והדמויות ‪36 ....................................................................................‬‬
‫‪ 5.3.1‬השוואה בין העלילה של ‪ JE‬ושל ‪36 ....................................................................... WSS‬‬
‫‪ 5.3.2‬השוואה בין הדמויות ב ‪ JE‬לדמויות ב ‪38 .................................................................. WSS‬‬
‫‪ 5.3.2.1‬השוואה בין ברתה ב ‪ JE‬לאנטואנט ב ‪38 ................................................................ WSS‬‬
‫‪ 5.3.2.2‬השוואה בין ג'יין אייר לאנטואנט ‪38 ..............................................................................‬‬
‫‪ 5.3.2.3‬השוואה בין רוצ'סטר ב ‪ JE‬לרוצ'סטר ב ‪40 ............................................................ WSS‬‬
‫‪ 5.4‬מרומן גותי‪-‬ויקטוריאני לרומן זרם תודעה ‪43 .........................................................................‬‬
‫‪ WSS 5.5‬כפרשנות של ‪44 ................................................................................................ JE‬‬
‫‪48 ........................................................................................................ The Eyre Affair .6‬‬
‫‪ 6.1‬הקדמה ‪48 ......................................................................................................................‬‬
‫‪ 6.2‬תקציר העלילה ‪48 ...........................................................................................................‬‬
‫‪ 6.3‬השוואה ברמת העלילה והדמויות ‪49 ....................................................................................‬‬
‫‪ 6.3.1‬השוואה בין העלילות ‪50 ................................................................................................‬‬
‫‪ 6.3.1.1‬השוואה בין ‪ JE‬של ברונטה ו ‪50 .......................................................................... TEA‬‬
‫‪ 6.3.1.2‬השוואה בין ‪ JE‬של ברונטה ל ‪ JE‬בספרו של פורד ‪51 .....................................................‬‬
‫‪ 6.3.2‬השוואה בין הדמויות ב ‪ JE‬לדמויות ב ‪52 .................................................................. TEA‬‬
‫‪ 6.3.2.1‬השוואה בין ג'יין אייר לת'רזדיי נקסט ‪52 ........................................................................‬‬
‫‪ 6.3.2.2‬השוואה בין רוצ'סטר לפארק‪-‬ליין ‪54 .............................................................................‬‬
‫‪ 6.3.2.3‬השוואה בין ג'יין ב ‪ JE‬לג'יין ב ‪55 ........................................................................ TEA‬‬
‫‪ 6.3.2.4‬השוואה בין רוצ'סטר ב ‪ JE‬לרוצ'סטר ב ‪55 ............................................................ TEA‬‬
‫‪ 6.4‬מרומן גותי‪-‬ויקטוריאני למדע בדיוני ‪57 ................................................................................‬‬
‫‪ TEA 6.5‬כפרשנות של ‪59 ................................................................................................ JE‬‬
‫‪ .7‬סיכום ומסקנות ‪64 .............................................................................................................‬‬
‫‪ .8‬ביבליוגרפיה ‪66 ................................................................................................................‬‬
‫‪i .......................................................................................................................... Abstract‬‬
 ‫תקציר‬

‫עבודה זו בודקת את התעביר באותה שפה ובאותו מדיום )ספרות( לספר ‪ Jane Eyre‬ל‪Charlotte -‬‬

‫‪ Brontë‬אשר ראה אור בשנת ‪ .1847‬במסגרת העבודה נבדקו שלושה עיבודים מאת שלושה סופרים‬

‫אנגליים אשר נכתבו בעקבות היצירה המקורית והיא מנסה לענות על השאלות במה הם דומים למקור‪,‬‬

‫מדוע נכתבו ומה יחסם כלפי המקור‪ .‬העיבודים שייבדקו הם‪ Rebecca :‬ל ‪Daphne du Maurier‬‬

‫)‪ Wide Sargasso Sea ,(1938‬ל ‪ (1966) Jean Rhys‬ו ‪ The Eyre Affair‬ל ‪Jasper Fforde‬‬

‫)‪.(2001‬‬

‫הבסיס התיאורטי של העבודה כולל תיאוריות שחלקן פותחו במסגרת חקר התרגום וחלקן מחוצה לו‪.‬‬

‫בעזרת תורת הרב‪-‬מערכת של אבן‪-‬זהר )‪ (Even-Zohar, 1990‬ניסיתי למקם את ‪ Jane Eyre‬במערכת‬

‫הספרות האנגלית ולענות על השאלה מדוע הוא הפך למקור פורה לעיבודים )ספרותיים ועוד( עד ימינו‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬נסקרו תיאוריות מתחום התרגום של יאקובסון )‪ ,([1959] 1989‬של פופוביץ' ) ‪Popovič,‬‬

‫‪ ,(1975, 1976‬של סטיינר )]‪ ,(Steiner, 1998 [1975‬ושל מאיו )‪ .(Mailloux, 1995‬תיאוריות שאינן‬

‫מתחום התרגום ששימשו אותי בעבודה זו הן של ז'נט )‪ (Genette, 1997‬ושל האצ'ן ) ‪Hutcheon,‬‬

‫‪ .(2006‬בעזרת התיאוריות האלה בדקתי מה הזיקה של כל יצירה לרומן של ברונטה ובאיזה מובן היא‬

‫ממשיכה אותו‪ .‬כל עיבוד הושווה עם היצירה המקורית ברמת העלילה וברמת הדמויות‪ .‬כמו כן נבחן כל‬

‫עיבוד מבחינת הסוגה שבה הוא נכתב‪ .‬אם חל שינוי בסוגה במעבר מן המקור אל העיבוד בדקתי כיצד‬

‫שינוי זה תרם לפרשנות היצירה המקורית או לביקורת כלפיה‪ .‬אם לא התרחש שינוי בסוגה במעבר מן‬

‫המקור לעיבוד בדקתי אם הכתיבה באותה סוגה תרמה בצורה כלשהי לפרשנות של המקור בעיבוד‪ .‬בין‬

‫אם השתנתה הסוגה ובין אם לאו‪ ,‬הראיתי שלכל עיבוד מסרים משלו אשר אינם עולים בהכרח בקנה אחד‬

‫עם המסרים של היצירה המקורית‪ .‬לבסוף בדקתי אם היחס של כל עיבוד כלפי המקור הוא יחס מאשר‬

‫)‪ (affirmative‬או פולמוסי )‪ ,(controversial‬במונחיו של פופוביץ' )‪.(Popovič, 1975‬‬

‫מפרק המסקנות והסיכום‪ ,‬אשר מהווה את הפרק האחרון של העבודה‪ ,‬עולה כי תעביר )במונחי אבן‪-‬זהר(‬

‫הנו תהליך אשר באמצעותו ניתן להתכתב עם יצירה קאנונית ולהתפלמס אתה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא כל עיבוד‬

‫א‬
‫נוצר כדי לצאת נגד היצירה המקורית‪ ,‬אלא יש מקרים שבהם הוא בא כדי לאשש ולחזק את התובנות ואת‬

‫הערכים של המקור‪.‬‬

‫ב‬
 ‫‪ .1‬הקדמה‬

‫עבודה זו באה לבחון את המושג "תעביר" או "תרגום" במובן רחב מהרגיל – לא תרגום משפה אחת‬

‫לשפה אחרת‪ ,‬ואף לא תרגום ממדיום אחד למדיום אחר‪ ,‬אלא תרגום באותה שפה )אנגלית( ובאותו‬

‫המדיום )ספרות(‪ ,‬אשר את תוצרו הסופי‪ ,‬המתקבל לאחר תהליך התעביר )‪ ,(Even-Zohar, 1990‬אפשר‬

‫לכנות בשם "עיבוד" )‪ .(Hutcheon, 2006‬ראשית‪ ,‬ניסיתי להראות שהיצירות‪ ,‬אשר שייכות כולן‬

‫לספרות האנגלית‪ Rebecca ,‬ל‪ Wide Sargasso Sea ,(1938) Daphne du Maurier-‬ל‪Jean Rhys-‬‬

‫)‪ (1966‬ו ‪ The Eyre Affair‬ל‪ ,(2001) Japer Fforde-‬כל אחת בדרכה‪ ,‬הן עיבודים של ‪Jane Eyre‬‬

‫ל‪ 1,(1847) Charlotte Brontë-‬למרות שרק בכותרתה של אחת מהן )‪ (The Eyre Affair‬הקשר ל‪JE-‬‬

‫מופיע בצורה מפורשת‪ .‬לאחר מכן ביררתי לאיזו סוגה או דגם ספרותי נוצק כל עיבוד‪ ,‬איזו פרשנות הוא‬

‫מעניק למקור ומהו יחסו כלפיו‪.‬‬

‫השאלות שעבודה זו מבקשת לענות עליהן הן‪:‬‬

‫באיזה מובן הטקסטים שצוינו לעיל יכולים להיחשב כתוצרי תעביר או עיבודים של הטקסט‬ ‫•‬
‫המקורי?‬

‫לאיזו סוגה או דגם ספרותי נוצק כל עיבוד ובזיקה לכך‪ ,‬איזו פרשנות הוא מעניק לטקסט‬ ‫•‬
‫המקורי?‬

‫מהן עמדות כל טקסט נגזר ביחס לטקסט המקור? מאילו בחינות הטקסט החדש דומה לטקסט‬ ‫•‬
‫המקורי והאם בשינוי התוכן יש גם ביקורת על המקור?‬

‫על שאלות אלה ניסיתי לענות על ידי השוואה בין כל עיבוד ליצירה המקורית‪ .‬לפי טורי ) ‪Toury, 1995:‬‬

‫‪ ,(37, 85‬כל השוואה נעשית בעזרת גורם מתווך‪ .tertium comparationis ,‬כשמדובר בתרגום‪ ,‬או‬

‫במקרה זה‪ ,‬בעיבוד‪ ,‬הגורם המתווך הוא התרגום האדקווטי‪ .‬בעבודתי אני בודקת את החריגות מהתרגום‬

‫אדקווטי משוער תוך התמקדות בשלושה היבטים מרכזיים להשוואה‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫מכאן ואילך שמות היצירות יצוינו באופן הבא‪ Jane Eyre :‬כ ‪ Wide Sargasso Sea ,JE‬כ ‪ WSS‬ו ‪ The Eyre Affair‬כ‬
‫‪.TEA‬‬

‫‪1‬‬
‫א‪ .‬עלילה – נבחנו הבדלים בין עלילות הספרים‪ .‬בין היתר‪ ,‬התמקדתי בשלבי‪-‬יסוד המופיעים ברובם‪:‬‬

‫השלב שבו הדמות הנשית מוטעית או מטעה את עצמה‪ ,‬גילוי סוד המשנה את יחסה לדמות הגברית‪,‬‬

‫והסיום – שהוא טוב או רע בהתאמה לשאלה מי גיבורת הספר‪.‬‬

‫ב‪ .‬דמויות – בעבודתי התמקדתי בעיקר בשלוש דמויות מרכזיות ובמקבילותיהן‪ ,‬בהתאם למקום שהן‬

‫תופסות בעיבודים השונים‪ :‬הדמות הנשית הראשית‪ ,‬הדמות הגברית הראשית והאישה האחרת‪ .‬דנתי גם‬

‫בדמויות אחרות אם התברר שהדבר נחוץ להבנת היחסים בין העיבוד למקור‪.‬‬

‫ג‪ .‬הסוגה – בדקתי אם במעבר מן המקור אל העיבוד התרחש שינוי בסוגה‪ .‬בין אם התרחש שינוי כזה ובין‬

‫אם לאו‪ ,‬ביררתי כיצד תרם הדבר לפרשנות של היצירה המקורית‪.‬‬

‫ד‪ .‬עמדות היצירה – עיבודים מלווים לעתים קרובות בשינויים ב‪"racial and gender politics"-‬‬

‫)‪ .(Hutcheon, 2006: 147‬בהתאם‪ ,‬בדקתי את העמדות האידיאולוגיות והפוליטיות המבוטאות‬

‫בעיבודים‪ ,‬או משתמעות מהם‪ ,‬בהשוואה למקור‪.‬‬

‫על סמך הממצאים העולים מההשוואות ניסיתי להשיב על שאלות המחקר‪.‬‬

‫השערות המחקר‬

‫ההשערה שקדמה למחקר היא שלמרות ההבדלים בין הטקסטים השונים המבוססים על ‪ ,JE‬יש להם קווים‬

‫משותפים ובראש ובראשונה – בניית מסרים רלוונטיים לזמננו כמו פמיניזם וקבלת "האחר" האתני‪ .‬כמו‬

‫כן שיערתי על סמך קריאה ראשונית שתפקידם של השינויים שנעשו ב‪ Rebecca-‬וב‪ TEA-‬ביחס למקור‬

‫הוא לבסס ולעדכן את הדגם של דמות אישה חזקה ועצמאית‪ ,‬המתמודדת בנחישות עם המכשולים הנקרים‬

‫בדרכה‪ ,‬שפיתחה ברונטה‪ .‬לעומת זאת‪ WSS ,‬הוא עיבוד שנכתב כהתרסה כלפי הטקסט המקורי וכלפי‬

‫המסרים שהוא מכיל לגבי תושבי האיים הקריביים בכלל ולגבי אשתו הראשונה של מר רוצ'סטר בפרט‪.‬‬

‫יש לציין שלעומת השערות אחרות‪ ,‬שאוששו‪ ,‬ההשערה בנוגע ל‪ Rebecca-‬הופרכה במהלך המחקר‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫שיטת המחקר‬

‫ראשית ניתחתי את ‪ JE‬ועמדתי על מסריו‪ ,‬על חדשנותו ועל חשיבותו‪ .‬לאחר מכן ניתחתי כל עיבוד בנפרד‬

‫והשוותי אותו עם המקור‪ .‬עמדתי על קווי הדמיון‪ ,‬המאפשרים לראות בכל אחת מהיצירות הנדונות עיבוד‬

‫של ‪ .JE‬לאחר מכן בחנתי את ההבדלים ביניהן ברמת העלילה והדמויות‪ ,‬וניסיתי לזהות את הסוגה או את‬

‫הדגם הספרותי שבבסיס כל יצירה‪ .‬על סמך כל אלה בדקתי איזו פרשנות מעניק כל עיבוד למקור ומה‬

‫יחסו כלפיו‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫‪ .2‬סקירת ספרות‬

‫בפרק זה אציג את התיאוריות אשר ישמשו אותי בניתוח היצירות בפרקי העבודה‪.‬‬

‫‪ 2.1‬תיאוריות מתחום התרגום‬

‫‪ 2.1.1‬תרגום כפראפרזה‬

‫אחד החידושים של רומאן יאקובסון )‪ ([1959] 1986‬היה הצעתו להרחיב את המושג "תרגום" ולכלול בו‬

‫דרכים אחדות של העברת משמעות‪ .‬הדרך הראשונה היא תרגום במובנו הרגיל‪ ,‬מלשון ללשון‪ .‬הדרך‬

‫השנייה היא תרגום בין‪-‬סמיוטי‪ ,‬או שינוי מהות )‪ ,(transmutation‬שבו ניתנת פרשנות לסימנים ממערכת‬

‫סמיוטית אחת במערכת סמיוטית אחרת )שם‪ .(124 :‬דוגמה לכך היא העברה מספרות לקולנוע ולהפך‪.‬‬

‫הדרך השלישית היא תרגום בתוך אותה לשון‪ ,‬או פראפרזה‪ :‬השארת התוכן )פחות או יותר( תוך שינוי‬

‫המלים‪ .‬דרך זו של העברת משמעות‪ ,‬אשר פטרילי מכנה בשם ”‪Petrilli, ) “endolingual translation‬‬

‫‪ (2003: 19‬היא שתעמוד במרכז עבודתי‪ .‬עם זאת‪ ,‬במקרים שאבדוק אין מדובר בפראפרזה כפשוטה‪,‬‬

‫אלא בעיבוד‪ ,‬כלשונה של האצ'ן )‪ – (Hutcheon, 2006‬כתיבת טקסט חדש‪ ,‬באותה שפה‪ ,‬על בסיס‬

‫טקסט אחר‪.‬‬

‫‪ 2.1.2‬תורת הרב‪-‬מערכת ומושג התעביר‬

‫לפי אבן‪-‬זהר )‪ ,(Even-Zohar, 1990, 1997‬מערכת היא רשת יחסים בין תופעות בתרבות‪ .‬הספרות‬

‫מתפקדת לעתים קרובות כמערכת‪ ,‬או כרב‪-‬מערכת – מערכת של מערכות‪ ,‬ובהן ספרות למבוגרים‬

‫ולילדים‪ ,‬ספרות קאנונית )המקבלת גושפנקה מ"קובעי הטעם" בתרבות( ולא‪-‬קאנונית )שאינה מקבלת‬

‫גושפנקה כזו(‪ ,‬ספרות מקורית וספרות מתורגמת‪ .‬לרשות היוצר במערכת הספרותית עומד רפרטואר של‬

‫אפשרויות לייצור מוצרים‪ ,‬טקסטים ספרותיים במקרה זה‪ ,‬הנרכשים על ידי הקורא )צרכן(‪ .‬ככלל‪,‬‬

‫לרפרטואר צריך להיות שוק שהוא יפעל בתוכו; הוא פועל לפי ביקוש והיצע‪ .‬אף אחד מהגורמים‬

‫שהוזכרו )יצרן‪ ,‬מוצר‪ ,‬צרכן‪ ,‬רפרטואר‪ ,‬שוק( אינו יכול לפעול במנותק משאר הגורמים ותלותם זה בזה‬

‫היא המאפשרת את תפקודה של המערכת וגורמת לה להיות דינאמית ולא לקפוא על שמריה‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫עוד אומר אבן‪-‬זהר )‪ (Even-Zohar, 1997: 21‬שאין זה מספיק שמוצר מסוים )במקרה זה‪ ,‬יצירה‬

‫ספרותית( יהיה ניתן להשגה )‪ ,(available‬אלא צריך שתהיה לו לגיטימציה להיצרך‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬החברה‬

‫היא המעודדת את שיווקו של מוצר מסוים ונותנת לו לגיטימציה‪.‬‬

‫יצירות ספרות הן מימוש של אפשרויות מתוך הרפרטואר‪ .‬היוצר יכול לחבר ולהכליא אותן כרצונו‪ ,‬אך‬

‫לעתים קרובות הוא צורך דגם מוכן‪ ,‬כלומר משתמש באוסף אפשרויות מוכן‪-‬מראש על הארגון הפנימי‬

‫שלו ועל היחסים ההיררכיים המתקיימים בו‪ .‬מושג ה"דגם" יכול לחול על טקסט שלם )ואז הוא קרוב‬

‫למושג ה"סוגה" או ה"ז'אנר" של ז'נט( או על היבט בטקסט )כגון דמות או מבנה עלילה(‪ .‬על ציר הזמן‪,‬‬

‫דגמים חדשים מחליפים דגמים ישנים‪ .‬אך לרוב‪ ,‬לא ניתן ליצור דגמים חדשים יש מאין‪ .‬חידוש מתאפשר‬

‫על ידי הכנסת חידוש בדגמים קיימים או הכלאתם‪.‬‬

‫אחת הדרכים לתאר את היחסים בין מערכות ובתוכן הוא בעזרת המושגים "מרכז" ו"שוליים"‪ .‬דגמים‬

‫הנמצאים במרכז מהווים מושא לחיקוי או למרד מצד השוליים‪ ,‬השואפים להחליף את המרכז‪ .‬לרוב‬

‫נמצאים במרכז המערכת דגמים שזכו למעמד קאנוני‪ ,‬שאותו יכולים להקנות כאמור "קובעי הטעם"‬

‫במערכת )ממסדים ואישים בעלי יוקרה והשפעה(‪.‬‬

‫על בסיס מושג התרגום המורחב של יאקובסון‪ ,‬אבן‪-‬זהר )‪ (Even-Zohar, 1990‬מדבר על תעביר –‬

‫יצירת טקסט או דגם חדש במערכת אחרת‪ ,‬תוך התאמתו במידה זו או אחרת למערכת היעד ולרפרטואר‬

‫העומד לרשות היוצרים בה )שם‪ .(75 :‬אבן‪-‬זהר )‪ (Even-Zohar, 1997‬רואה בתעביר לסוגיו פעולה‬

‫שבאה לענות על מחסור שקיים במערכת כלשהי‪ .‬בעקבות יאקובסון‪ ,‬הוא גורס שתעביר יכול ללבוש‬

‫צורות שונות שתרגום הוא רק אחת מהן )שם‪ .(373 :‬ייתכן גם תעביר באותה שפה ותרבות על ציר הזמן‪.‬‬

‫אף בסוג זה של תעביר מתקיימת ההגדרה שתעביר הוא העברה ממערכת למערכת‪ ,‬מכיוון שלאחר זמן‬

‫המערכת משתנה וכבר אינה אותה מערכת )ויסברוד‪.(224 :2007 ,‬‬

‫‪5‬‬
 ‫‪ 2.1.3‬בין‪-‬טקסטואליות‬

‫אנטון פופוביץ' )‪ (Popovič, 1976‬דן בקשר בין טקסט מוקדם )פרוטו‪-‬טקסט – ‪ –prototext‬בלשונו(‬

‫לטקסט המבוסס עליו‪ ,‬שלא היה יכול להתקיים בלעדיו )מטה‪-‬טקסט‪ .(metatext ,‬העתקים של הפרוטו‪-‬‬

‫טקסט‪ ,‬הערות על הפרוטו‪-‬טקסט ופיתוח או שינוי שלו נחשבים כולם לסוג של מטה‪-‬טקסט‪ ,‬אם כי‬

‫פופוביץ' טוען כי הסוג הראשון אינו חשוב לחקר האינטרטקסטואליות משום שאינו טומן בחובו משמעות‬

‫או תוספת לפרוטו‪-‬טקסט )‪ .(Popovič, 1976: 226‬לפיכך‪ ,‬כל מטה‪-‬טקסט מתמקם על ציר שבקוטב‬

‫האחד שלו נמצא טקסט בעל דמיון מקסימלי לפרוטו‪-‬טקסט )העתק או שכפול( ובקוטב האחר נמצא עיבוד‪,‬‬

‫אשר מבוסס על המבנה הכללי או על המאפיינים העיקריים של הפרוטו‪-‬טקסט )שם‪.(228 :‬‬

‫לפי פופוביץ' )‪ ,(Popovič, 1976: 226‬כל עיבוד של הטקסט המקורי )על ידי מבקרים‪ ,‬קוראים‪,‬‬

‫חוקרים‪ ,‬סופרים אחרים ומתרגמים( הוא סוג של מניפולציה בטקסט‪ .‬מאפיין חשוב של המטה‪-‬טקסט הוא‬

‫עקרון ההמשכיות )‪ (continuity‬של המקור‪ .‬לפי פופוביץ'‪ ,‬כדי שיהיה אפשר לקרוא לו מטה‪-‬טקסט עליו‬

‫לפתח היבט כלשהו בטקסט המקור‪ ,‬בין אם זו הערה או ביקורת על הפרוטו‪-‬טקסט )שם‪ .(226 :‬היחס בין‬

‫טקסט המקור לטקסט הנגזר יכול להיות יחס של המשכיות סלקטיבית )‪ (selective continuity‬שבו‬

‫הטקסט הנגזר ממשיך מנקודה כלשהי בטקסט המקור‪ ,‬או של המשכיות משלימה ) ‪complementary‬‬

‫‪ (continuity‬שבו המטה‪-‬טקסט מפתח או משלים רעיונות אשר הוצגו בפרוטו‪-‬טקסט )שם‪ .(232 :‬הזמן‬

‫שעבר בין יצירת הפרוטו‪-‬טקסט למטה‪-‬טקסט חשוב גם הוא‪ :‬הקשר יכול להיות בין יצירה עכשווית‬

‫ליצירה עכשווית או בין יצירה מן העבר ליצירה עכשווית‪ .‬לשיטתו של פופוביץ' )‪,(Popovič, 1975: 25‬‬

‫יחסים בין‪-‬טקסטואליים יכולים לייצג שתי גישות‪ .‬הגישה הראשונה היא הגישה המאשרת‬

‫)‪ ,(affirmative‬שבה טקסט חדש מאשר טקסט קודם ומגבה אותו‪ .‬הגישה השנייה היא הגישה הפולמוסית‬

‫)‪ ,(controversial‬ובה טקסט חדש יוצא נגד טקסט קיים‪ .‬ביקורת כלפי טקסט קיים יכולה להופיע גם‬

‫בצורת פרודיה )שם‪ ,(229 :‬אשר נשענת על הטקסט המקורי תוך שהיא מקצינה את תכונותיו ומלגלגלת‬

‫עליו‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫‪ 2.1.4‬תרגום כפרשנות ופרשנות כתרגום‬

‫תפיסה רחבה של המושג תרגום מתבטאת גם בקשר שנעשה בין תרגום לפרשנות‪ .‬ג'ורג' סטיינר‬

‫)‪ (Steiner, 1975‬סבור שכל תרגום הוא בבחינת פרשנות‪ .‬על התרגום המושלם הוא אומר‪:‬‬

‫‪[…] It would presume an interpretation so precisely exhaustive as‬‬

‫‪to leave no single unit in the source-text – phonetic, grammatical,‬‬

‫‪semantic, contextual – out of complete account, and yet so‬‬

‫‪calibrated as to have added nothing in the way of paraphrase,‬‬

‫‪).‬שם‪explication or variant (428 :‬‬

‫את צדה השני של גישתו של סטיינר ניתן למצוא אצל מאיוּ )‪ .(Mailloux, 1995‬לדבריו‪ ,‬כל פרשנות‬

‫היא בבחינת תרגום‪ .‬העובדה כי אחד הפירושים המוקדמים למילה "פרשנות" )‪ (interpretation‬היא‬

‫"תרגום" )‪ (translation‬מובאת בתור חיזוק לטענה זו )שם‪ .(121 :‬לפי מאיוּ‪ ,‬סביר שהמתרגם יפרש את‬

‫הטקסט מתוך נקודת מבט סובייקטיבית המעוגנת בזמן מסוים ומייצגת השקפה חברתית מסוימת )שם‪:‬‬

‫‪ .(127‬בנוסף לכך‪ ,‬הוא טוען שפעולת הפרשנות קשורה תמיד ליחסי כוחות בין קבוצות‪ ,‬כי היא מאפשרת‬

‫לאחת מהן להשמיע את קולה )שם‪.(127 :‬‬

‫‪ 2.2‬תיאוריות שאינן מתחום התרגום‬

‫‪ 2.2.1‬טרנסטקסטואליות‬

‫יחסי זיקה וגומלין בין טקסטים הם נושא שנחקר גם מן ההיבט הספרותי‪ .‬חוקר הספרות ז'ראר ז'נט‬

‫)‪ (Genette, 1980‬הוא אחד ההוגים המרכזיים בתחום זה‪ .‬ז'נט טבע את המונח "טרנסטקסטואליות"‪ ,‬החל‬

‫על כל היחסים בין טקסטים‪ ,‬ומנה חמש צורות של יחסים טרנסטקסטואליים )שם‪:(3 :‬‬

‫‪7‬‬
‫א‪ .‬אינטרטקסטואליות – יחסים בין טקסט לטקסט אחר הנוכח בתוכו‪ .‬הצורה המפורשת ביותר של‬

‫אינטרטקסטואליות באה לידי ביטוי בציטוטים‪ .‬צורות מפורשות פחות של אינטרטקסטואליות הן אלוזיות‬

‫ופלגיאט )גניבה ספרותית(‪.‬‬

‫ב‪ .‬פאראטקסטואליות – יחסים בין טקסט המקיף ועוטף טקסט אחר בצורת כותרות‪ ,‬הקדמות‪ ,‬איורים‪,‬‬

‫עטיפה ועוד‪.‬‬

‫ג‪ .‬מטאטקסטואליות – יחסים בין טקסט לטקסט אחר המביע ביקורית ופרשנות עליו‪.‬‬

‫ד‪ .‬היפרטקסטואליות – יחסים בין טקסט לטקסט אחר המבוסס עליו‪.‬‬

‫ה‪ .‬ארכיטקסטואליות – יחסים בין טקסט לסוגה שביסודו‪.‬‬

‫שתי צורות הטרנסטקסטואליות האחרונות רלוונטיות לעבודה זו‪ .‬היפרטקסטואליות מוגדרת על ידי ז'נט‬

‫כך‪:‬‬

‫)‪[…] any relationship uniting text B (which I shall call the hypertext‬‬

‫‪to an earlier text A (I shall of course call it the hypotext), upon which‬‬

‫‪).‬שם‪it is grafted in a manner that is not that of commentary (5 :‬‬

‫ז'נט קורא להיפרטקסט "טקסט מן המעלה השנייה"‪ .‬טקסט מסוג זה לא היה יכול להתקיים כלל ללא טקסט‬

‫מוקדם יותר‪ ,‬וז'נט רואה בו תוצר של "העברה" )‪ .(transformation‬להעברה בלתי ישירה‪ ,‬המבוססת על‬

‫קווי דמיון כלליים בלבד ושלא נעשה בה שימוש באותם מקומות ודמויות‪ ,‬קורא ז'נט "חיקוי"‬

‫)"‪ ,"imitation‬שם‪. (6 :‬‬

‫ארכיטקסטואליות היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬כינוי ליחסים בין הטקסט לסוגה שביסודו )שם‪ .(4 :‬לפי אבן‪-‬זהר )‪Even-‬‬

‫‪ ,(Zohar, 1990‬בתהליך התעביר יתכן שהטקסט ישוכתב על בסיס דגם אחר מתוך הרפרטואר העומד‬

‫לרשות היוצר במערכת היעד‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬אפשר להניח שבתהליך יצירת ההיפרטקסט‪ ,‬הקשר שקיים בין‬

‫הטקסט המוקדם‪ ,‬ההיפו‪-‬טקסט‪ ,‬עם סוגה כלשהי‪ ,‬יומר בקשר עם סוגה אחרת‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫‪ 2.2.2‬עיבוד‬

‫גם האצ'ן )‪ (Hutcheon, 2006‬מייצגת גישות שצמחו מחוץ לתורת התרגום‪ .‬היא משתמשת במונח‬

‫"אדפטציה" )‪ ,(adaptation‬כלומר עיבוד‪ ,‬ומציעה שלוש הגדרות לעיבוד )שם‪ .(8-7 :‬ההגדרה הראשונה‬

‫היא העברת יצירה למדיום או לז'אנר אחר‪ ,‬ההגדרה השנייה היא יצירה מחודשת תוך מתן פרשנות חדשה‬

‫ליצירה קיימת‪ ,‬ואילו לפי ההגדרה השלישית עיבוד הוא צורה של בין‪-‬טקסטואליות‪ :‬יצירה שהיא שנייה‬

‫ליצירה המקורית‪ ,‬אבל אינה משנית לה בערכה ובחשיבותה )שם‪ .(8 :‬לדעת האצ'ן‪ ,‬בעיבוד מקובל‬

‫ומוצדק לשנות את הסיפור המקורי )שם‪ .(11 :‬בגלל ההשוואה המתבקשת עם יצירה קודמת‪ ,‬על הערכים‬

‫המוכלים בה‪ ,‬עיבוד הוא דרך יעילה להבעת ביקורת חברתית ותרבותית )שם‪ .(94 :‬אם הביקורת‬

‫שבעיבוד מתבטאת בלגלוג על היצירה המקורית‪ ,‬מתקבלת פרודיה )‪.(Hutcheon, 2000: 36‬‬

‫‪9‬‬
 ‫‪Jane Eyre .3‬‬

‫בפרק זה אציג את ‪ ,Jane Eyre‬היצירה המקורית שעליה מבוססות שלוש היצירות שאנתח בהמשך‬

‫עבודה זו‪ .‬אדון בשלבי העלילה העיקריים‪ ,‬אאפיין את הדמויות ואת הסוגה‪ ,‬אעמוד על המסרים של‬

‫היצירה ואנסה למקם אותה בהקשרה ההיסטורי‪.‬‬

‫‪ Jane Eyre‬לשרלוט ברונטה )‪ (Charlotte Brontë‬ראה אור לראשונה ב‪ 1847-‬וזכה להצלחה מסחרית‬

‫וביקורתית כאחת )‪ .(Stoneman, 1996: 1‬הספר היה חדשני בכך שלפניו לא נראתה דמות נשית‬

‫השייכת למעמד הנמוך ובה בעת כה עצמאית‪ :‬ג'יין אייר היתה למופת של דמות נשית אשר חיה לפי‬

‫מערכת ערכים משלה )‪.(Rubik and Mettinger-Schartmann, 2007: 10-11‬‬

‫כדי לבחון את מקומו של ‪ JE‬בספרות האנגלית בת‪-‬זמנו איעזר בתורת הרב‪-‬מערכת של אבן‪-‬זהר )‪Even-‬‬

‫‪ ,(Zohar, 1990,1997‬ואנסה להראות שמעמדה של היצירה הוא שהפך אותה מקור לעיבודים שחלקם‬

‫יידונו בהמשך העבודה‪.‬‬

‫‪ 3.1‬שלבי העלילה‬

‫אבוט )‪ (Abbott, 2009: 43‬מציע שלוש הגדרות למושג "עלילה"‪ .‬ההגדרה הראשונה היא הגדרתו של‬

‫‪) E.M. Forster‬שם‪ (43 :‬שלדבריו עלילה אינה רצף של אירועים בעלמא‪ ,‬אלא האירועים צריכים להיות‬

‫קשורים ביניהם בקשר סיבתי‪ .‬שתי ההגדרות הבאות מדגישות את ההיבט האמנותי בסיפור‬

‫)‪ .(storytelling‬ההגדרה השנייה אומרת שעלילה היא סידור הסיפור בסדר מסוים כך שהוא לא יישאר‬

‫בצורתו הגולמית‪ .‬ההגדרה השלישית אומרת שעלילה היא הדרך שבה מסופר הסיפור )אם בסדר‬

‫כרונולוגי ואם לאו‪ ,‬בדגש על אירועים מסוימים לעומת אירועים אחרים וכיו"ב(‪ .‬כשמחילים הגדרות אלה‬

‫על ‪ ,JE‬מתברר ששלוש ההגדרות רלוונטיות‪ ,‬כל אחת בדרך שלה‪ :‬קיים קשר סיבתי בין האירועים‬

‫המתוארים בספר‪ ,‬הסיפור מסודר בצורה מסוימת )סדר כרונולוגי( והדרך שבה מסופר הסיפור היא בגוף‬

‫ראשון תוך כדי פתיחת צוהר אל עולמה הפנימי של ג'יין‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫עלילת ‪ JE‬מוצגת בסדר כרונולוגי למן ילדותה של ג'יין ועד לנקודה שבה היא מספרת את סיפורה במבט‬

‫לאחור‪ ,‬כשהיא נשואה למר רוצ'סטר‪ .‬הנה השלבים העיקריים של העלילה אשר תוחמו לפי הפעולות‬

‫והאירועים המתרחשים בכל שלב‪ ,‬ולפיהם ייבחנו השלבים בכל היצירות ויאפשרו השוואה ביניהם‪:‬‬

‫‪ .1‬הצגת הגיבורה‬

‫הקוראים מתוודעים אל ג'יין אייר כאשר היא מתחילה את הסיפור שלה בגוף ראשון ומגוללת בפניהם את‬

‫מאורעות ילדותה‪ :‬כיצד הוריה נפטרו בהיותה תינוקת והיא הועברה לחסות משפחת אחי‪-‬אמה שנפטר‬

‫בינתיים‪ .‬ג'יין מתארת ילדות עצובה בצל אשת דודהּ ודודניה‪ ,‬אשר מתעמרים בה ללא הרף‪ .‬יום אחד‪ ,‬ג'יין‬

‫מתעלפת והרוקח המטפל בה מציע שהיא תעבור לפנימייה‪ ,‬שם ייטב לה‪ .‬ואכן‪ ,‬לראשונה מתייחסים אליה‬

‫בכבוד והיא בונה לאט לאט את בטחונה העצמי ותוך כך לומדת ומפתחת את יכולותיה האינטלקטואליות‪,‬‬

‫עד שהיא נעשית למורה בעצמה‪.‬‬

‫‪ .2‬התוודעות הגיבורה לדמות הגברית‬

‫ג'יין מגיעה אל אחוזת ת'ורנפילד כדי לעבוד בתור מורה לילדה צרפתייה המתגוררת במקום‪ .‬נודע לה כי‬

‫בעל האחוזה הוא אדם בשם אדוארד רוצ'סטר‪ ,‬אשר אינו מרבה לשהות בה וגם כשהוא מגיע לבקר‪,‬‬

‫ביקוריו אינם נמשכים זמן רב‪ .‬בהדרגה מתפתח קשר בין ג'יין לרוצ'סטר‪ ,‬אולם ג'יין חושבת בטעות שהוא‬

‫עומד לשאת לאישה את בלאנש אינגרם היפיפיה‪ .‬כשג'יין נאלצת להיעדר לתקופת מה מהאחוזה ולשהות‬

‫בבית דודתה הגוססת )אשר התעמרה בה בילדותה(‪ ,‬רגשותיה כלפי רוצ'סטר מתגבשים ומתחזקים כמו גם‬

‫הרגשות שלו כלפיה‪ .‬בשובה אל האחוזה‪ ,‬לאחר שבועות מספר‪ ,‬רוצ'סטר מתוודה בפניה שהוא כלל אינו‬

‫מעוניין בבלאנש אינגרם‪ .‬הוא מציע נישואין לג'יין והיא נענית לו‪.‬‬

‫‪ .3‬גילוי הסוד על האישה האחרת‪ ,‬והאירוע הדרמטי שבמסגרתו הוא מתגלה‬

‫ניתן לומר שרגע השיא של היצירה המקורית הוא גילוי הסוד על האישה האחרת‪.‬‬

‫במהלך טקס הנישואין של ג'יין ושל מר רוצ'סטר‪ ,‬הכומר פונה אל הקהל ושואל אם יש מישהו שמתנגד‬

‫לנישואין‪ .‬ואכן‪ ,‬קם אדם המציג עצמו כעורך דין וטוען שהנישואין אינם יכולים לצאת לפועל מפני שמר‬

‫‪11‬‬
‫רוצ'סטר כבר נשוי למישהי אחרת‪ .‬מר רוצ'סטר מאשר את נכונותה של עובדה זו‪ ,‬וטקס הנישואין נפסק‬

‫במקום אל מול ג'יין ההמומה‪ .‬באותו ערב מגולל רוצ'סטר בפני ג'יין את הסיפור על אשתו‪ .‬הוא מספר‬

‫שבצעירותו‪ ,‬בעת ששהה בג'מייקה לרגל עסקים‪ ,‬אולץ על ידי משפחתו לשאת את ברתה‪ ,‬בת למשפחה‬

‫עשירה ממוצא קריאולי‪ .‬השניים עברו לאנגליה‪ ,‬שם נטרפה עליה דעתה‪ .‬ברתה היא האחראית לנסיונות‬

‫להצית באש את האחוזה‪ .‬מאז הגעתה לאנגליה היא מתגוררת בעלית הגג‪ ,‬ואיש אינו יודע על קיומה מלבד‬

‫גברת גרייס פולי‪ ,‬מאנשי משק הבית‪ .‬מר רוצ'סטר מנסה לשכנע את ג'יין שתשאר עמו על אף שהוא‪,‬‬

‫כאמור‪ ,‬נשוי לאישה אחרת‪ .‬אולם ג'יין מסרבת ועוזבת את האחוזה ביום שלמחרת‪.‬‬

‫‪ .4‬התנהגות הגיבורה לאחר גילוי הסוד‬

‫לאחר שמר רוצ'סטר חושף את עברו ומנסה לשכנע אותה להשאר עמו בכל זאת‪ ,‬מחליטה ג'יין לעזוב את‬

‫ת'ורנפילד לאלתר‪ .‬היא אינה יכולה לדמיין עתיד משותף לה ולמר רוצ'סטר כשברקע נמצאת ברתה‪,‬‬

‫ומחליטה לפתוח דף חדש בחייה‪ .‬חסרת כל מגיעה ג'יין לאחוזה בשם ‪ Moore House‬ופוגשת בסיינט ג'ון‬

‫ריברס ובשתי אחיותיו‪ ,‬דיאנה ומרי‪ ,‬המציעים לה להישאר עמם‪ .‬במהלך שהותה בביתם היא מנצלת את‬

‫הנסיון שלה ונעשית מורה בבית הספר האזורי לבנות‪ .‬באחד הימים נודע לה שלא רק שאחי‪-‬אמה הוריש‬

‫לה את חלק הארי של רכושו אלא שהוא גם דודם של סיינט ג'ון‪ ,‬דיאנה ומרי‪ .‬באמצעות הירושה היא‬

‫פותחת בית ספר משלה‪ .‬זמן מה לאחר מכן מציע לה דודנה‪ ,‬סיינט ג'ון‪ ,‬להצטרף אליו להודו ולעסוק שם‬

‫בפעילות מסיונרית‪ .‬ג'יין מתלבטת‪ ,‬ומסכימה להצעה רק בתנאי שאינה מותנית בנישואין עמו‪ .‬סיינט ג'ון‬

‫מתעקש שהם אינם יכולים לצאת אל הודו אלא בתור גבר ואישה נשואים‪ ,‬אולם ג'יין מסרבת מתוך הבנה‬

‫שהיא אינה מעוניינת להנשא לאיש שלא מאהבה‪.‬‬

‫‪ .5‬פיוס והשלמה ואיחוד‪ ,‬או‪ :‬הסוף הטוב‬

‫כשג'יין מסרבת להצעתו של סיינט ג'ון להינשא לו היא מבינה שלמעשה‪ ,‬כל הזמן הזה היא היתה מאוהבת‬

‫ברוצ'סטר והיא מחליטה לבקר אותו‪ .‬בזמן שהיא עוצרת בפונדק בצד הדרך נודע לג'יין שחודשים מספר‬

‫לפני כן הוצתה אחוזת ת'ורנפילד על‪-‬ידי ברתה‪ .‬תוצאות השריפה היו עגומות‪ :‬ברתה קפצה מן הגג אל‬

‫מותה ורוצ'סטר איבד את מאור עיניו ואת אחת מידיו ומאז הוא מתגורר אצל משרתו ואשתו‪ .‬ג'יין מחליטה‬

‫‪12‬‬
‫בכל זאת לבקר את מר רוצ'סטר‪ .‬רוצ'סטר מסרב לקבל אורחים‪ ,‬אך ג'יין מתעקשת שייתנו לה לראות‬

‫אותו‪ .‬ברגע הראשון של המפגש רוצ'סטר אינו מזהה את ג'יין‪ ,‬אבל כשהיא אומרת מי היא הוא מגיב‬

‫בהתרגשות‪ .‬ג'יין אומרת לו שהיא תשאר אתו ושהם יכולים להנשא‪ .‬הספר מסתיים במרחק זמן‬

‫מההתרחשות‪ ,‬כשג'יין מספרת שמר רוצ'סטר חזר לראות באחת מעיניו ושנולד להם בן‪.‬‬

‫‪ 3.2‬הדמויות‬

‫דמויות הן בני‪-‬אדם‪ ,‬או ישויות דמויות בני‪-‬אדם אשר לוקחות חלק בפעולה ויש להן היכולת לייצר‬

‫אירועים‪ .‬מקובל להבחין בין דמויות "עגולות" לדמויות "שטוחות"‪ .‬דמות "שטוחה" היא דמות שניתן‬

‫לסכם את אופייה במשפט אחד והיא בעלת תכונה דומיננטית אחת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לא ניתן לסכם דמות‬

‫"עגולה" במשפט אחד )‪ .(Forster in Abbott, 2002: 188‬מבין הדמויות שמופיעות ביצירה‪ ,‬הדמויות‬

‫ה"עגולות" הן הדמויות הראשיות‪ :‬ג'יין ומר רוצ'סטר‪ .‬שאר הדמויות מוצגות לקוראים בצורה חד‪-‬ממדית‪,‬‬

‫כלומר אנו מתוודעים אליהן רק דרך מספר תכונות מצומצמות ולא נחשפים לאישיותן בצורה נרחבת‬

‫ומעמיקה‪.‬‬

‫ג'יין אייר‬

‫לקורא מודרני‪ ,‬ובודאי לקורא מהמאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬ג'יין אייר היא דמות המקדימה את זמנה‪ .‬היא‬

‫מעוצבת כאישה עצמאית לתקופתה‪ ,‬החיה לפי האידאלים שלה והולכת אחרי נטיות לבה‪ .‬לכל אורך‬

‫הספר‪ ,‬ג'יין עומדת על עקרונותיה ומתעקשת לפעול לפיהם בלי לסטות מדרכה‪ .‬למרות אישיותה החזקה‪,‬‬

‫היא אינה כוחנית אלא רגישה לזולת‪ ,‬והדבר מתבטא בילדותה בוויתור על האוכל שלה למען אחרים‬

‫)‪ (Brontë, 1977 [1847]: 54‬ובבגרותה – בכך שהיא מעניקה חלק מהירושה שלה לדודניה‪ .‬יחסיה עם‬

‫רוצ'סטר הם שוויוניים והיא מדברת אתו כשווה לו על אף פער המעמדות )שם‪ .(126 :‬עצמאותה באה‬

‫לידי ביטוי בכך שהיא גם אינה מוכנה להיות במעמד של "האשה האחרת" כשמר רוצ'סטר מציע לה‬

‫להשאר לגור עמו למרות שעודנו נשוי לאחרת‪ .‬סירובה להנשא לסיינט ג'ון מגלה דברים נוספים על‬

‫דמותה‪ :‬ג'יין היא אידיאליסטית בנוגע לנישואין ולמניעים הראויים להם‪ ,‬שהרי היא מוכנה להתחתן אך‬

‫ורק מתוך אהבה‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫מר רוצ'סטר‬

‫הקוראים מתוודעים אל רוצ'סטר לראשונה לא במפגש עמו‪ ,‬אלא דרך דבריהם של עובדי משק הבית על‬

‫אודותיו‪ .‬הוא רואה בג'יין שותפה לסוד וחולק עמה פרטים על עברו‪ .‬לבו הרחום בא לידי ביטוי בכך‬

‫שהוא מגדל את בתה של זמרת אופרה צרפתייה )שם‪ .(139 :‬כיאה לאדם מיוחס מר רוצ'סטר הוא גא‬

‫ומתנשא אבל נדיב )שם‪ .(142 :‬בד בבד הוא נוקשה ונוטה למצבי רוח )שם‪ .(143 :‬כשג'יין נוסעת לסעוד‬

‫את דודתה הגוססת מר רוצ'סטר מגיב על היעדרותה בצורה קשה‪ .‬בניגוד למצופה אולי מאיש במעמדו‪,‬‬

‫הוא מנהל דיאלוג עם ג'יין‪ :‬אינו מדבר אליה )או מעליה( אלא אתה‪ ,‬ומביע מילות חיבה )שם‪.(250 ,243 :‬‬

‫חטאו החמור היחיד הוא הסתרת הסוד שלו בנוגע לברתה מפני ג'יין‪.‬‬

‫ברתה – האישה האחרת‬

‫שמה המלא של אשתו של מר רוצ'סטר הוא ברתה אנטואנטה מייסון‪.‬‬

‫ברתה מוצגת כמכשפה‪ ,‬כרוח רפאים חיה‪ .‬הממד היחידי שניתן לה הוא ממד חייתי‪ ,‬לא אנושי‪ .‬היא‬

‫מוסתרת בעליית הגג מפני שהיא משוגעת ואסור שמישהו ידע על קיומה‪ .‬מפעם לפעם היא מנסה להצית‬

‫את אחוזת ת'ורנפילד‪ ,‬אך אינה מצליחה‪ .‬אין אנו יודעים דבר עליה מלבד היותה קריאולית ומשוגעת )שם‪:‬‬

‫‪ .(304‬כבר שנים שאיש אינו מנסה לתקשר אתה‪ ,‬והקשר אתה מושתת אך ורק על הצורך להשגיח עליה‬

‫שלא תצית שריפות‪.‬‬

‫אין אנו יודעים הרבה על אודות ברתה משום שהיא אינה אומרת ולו דבר אחד לכל אורך הספר והדרך‬

‫היחידה שבה היא מביעה את עצמה היא באמצעות שאגות ונהמות‪ .‬אין שום נסיון להציג אותה בצורה‬

‫מעוררת אמפתיה אלא רק לקבעה בתוך משבצת ה"משוגעת"‪ .‬מוצאה הקריאולי נועד להרחיק את הקורא‬

‫ממנה‪ ,‬להנציח אותה תחת התואר "זרה"‪.‬‬

‫סיינט ג'ון ריברס‬

‫ככומר‪ ,‬בן דודה של ג'יין מחויב לתדמית מסוימת ועניינו בג'יין מסתכם בכך שהוא זקוק לאישה שתשלים‬

‫את תדמיתו החברתית‪ .‬אין בזה כדי לבטל את הערכתו אליה על מה שהיא עשתה למענו ולמען אחיותיו‪,‬‬

‫‪14‬‬
‫אך ברור שאין הוא רואה בה יישות שווה לו‪ .‬אפשר לראות בדמותו של סיינט ג'ון ריברס גורם מעכב בכך‬

‫שהעזרה שהוא )ואחיותיו( מושיט לג'יין מונעת ממנה )זמנית בלבד( להתאחד עם מר רוצ'סטר‪.‬‬

‫דמותו של סיינט ג'ון ריברס מוסיפה מתח ליצירה משום שנוכחותו עלולה להוביל לכך שג'יין ורוצ'סטר‬

‫לא יתאחדו‪ .‬בקשתו מג'יין שתצטרף אליו לפעילות מסיונרית בהודו היא בבחינת שיא באותו עיכוב‪ ,‬מפני‬

‫שתשובה חיובית תסתום את הגולל על אפשרות איחוד‪ .‬לחלופין‪ ,‬ניתן לראות בסיינט ג'ון ריברס ובמעשיו‬

‫זרז המוביל לכך שג'יין מבינה לבסוף שהיא רוצה להיות עם רוצ'סטר‪.‬‬

‫‪ 3.3‬הסוגות הספרותיות שביסוד ‪JE‬‬

‫לפי ז'נט )‪ ,(Genette, 1997: 4‬אחד הקשרים הטרנס‪-‬טקסטואליים שטקסטים מקיימים בצורה גלויה או‬

‫סמויה הוא הקשר עם הסוגה שביסודם‪ .‬במונחיו של אבן‪-‬זהר )‪ ,(Even-Zohar, 1990: 19‬מדובר בדגם‬

‫שהטקסט מתבסס עליו‪ ,‬הלקוח לרוב מהרפרטואר העומד לרשות היוצר בזמן הכתיבה‪.‬‬

‫הרומן ‪ Jane Eyre‬מקיים זיקה בעיקר לשתי סוגות או דגמים תקופתיים‪ :‬הרומן הווויקטוריאני והרומן‬

‫הגותי‪.‬‬

‫‪ 3.3.1‬הסוגה הוויקטוריאנית‬

‫הרומן הוויקטוריאני נולד במאה השמונה‪-‬עשרה במקביל לעלייתה של המלכה ויקטוריה על כס המלכות‪.‬‬

‫סוגה חדשה זו התמקדה ביחיד ביחסו עם הסביבה ועם החברה‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא חקרה את החוויה האנושית‬

‫וחקרה כיצד אנשים שונים מגיבים עליה )‪ .(Dennis, 2000: 6‬במהלך השנים סיפק הרומן הוויקטוריאני‬

‫את העדות הנרחבת ביותר על האימפריה הבריטית ששלטה באזורים נרחבים בעולם ואילו במישור‬

‫המקומי‪ ,‬הוא שיקף את מצב החברה הבריטית ואת ההתפתחויות החברתיות בה‪ :‬תהליך התיעוש‪ ,‬מעמד‬

‫הדת בחברה‪ ,‬תהליכים פוליטיים‪ ,‬מעמדות חברתיים ועוד )שם‪ .(7 :‬ניידות חברתית היתה גם היא נושא‬

‫מרכזי בסוגה זו‪ .‬תשומת לב מיוחדת ניתנה להתפתחות של דמויות ולחיפוש שלהן אחרי זהותן )שם‪.(8 :‬‬

‫אחד המאפיינים המרכזיים של הרומן הוויקטוריאני הוא הריאליזם‪ .‬באותה תקופה‪ ,‬הריאליזם באמנות היה‬

‫המאפיין החשוב ביותר שלה )שם‪ (57 :‬ודרכו של הרומן הוויקטוריאני להביא את הריאליזם לידי ביטוי‬

‫‪15‬‬
‫היה בכך שביקש לשקף בצורה נאמנה את החוויה האנושית‪ ,‬כך שהקוראים יוכלו לזהות את החוויה הזו‬

‫)שם‪.(58 :‬‬

‫את ‪ JE‬ניתן לשייך לסוגה הוויקטוריאנית קודם כל על‪-‬פי זמן כתיבתו שהוא זמן מלוכתה של המלכה‬

‫ויקטוריה )‪ .(1901-1837‬מהבחינה התמטית שיוכו לסוגה הויקטוריאנית ניכר בכך שהוא משקף את‬

‫שיטת המעמדות הבריטית )‪ (Stoneman, 1996: 12‬ומבליט במיוחד את הפער בין המעמד הנמוך )ג'יין(‬

‫לבין המעמד הגבוה )רוצ'סטר‪ ,‬בלאנש אינגרם(‪ .‬הרומן מתאר את התפתחות הגיבורה ואת החיפוש שלה‬

‫אחר זהות אישית המביאים לידי כך שהיא הופכת לאישה עצמאית ונישאת לפי תנאים שהציבה לעצמה‪,‬‬

‫ולא לפי דרישות החברה שבה היא חיה )‪ .(Dennis, 2000: 18‬דמותה של ג'יין משקפת נורמות וערכים‬

‫ויקטוריאניים שעליהם היתה מושתתת החברה באותה תקופה‪ :‬עזרה עצמית‪ ,‬עצמאות והצלחה )שם‪,(16 :‬‬

‫המציגים פן נוסף של הסוגה הוויקטוריאנית ב ‪.JE‬‬

‫‪ 3.3.2‬הסוגה הגותית‬

‫מילת התואר "גותי" הוטבעה לראשונה עם צאת הספר ‪ The Castle of Otranto‬ל‪Horace Walpole-‬‬

‫ב‪ .(Clery, 2001: 21) 1764-‬במונחים היסטוריים‪ ,‬התקופה הגותית נמשכה מהמאה החמישית לספירה‬

‫עם פלישתם של הוויזיגוטים אל האימפריה הרומית ועד לתקופת הרנסאנס )שם‪ .(21 :‬ואכן‪ ,‬בראשית‬

‫התפתחותה של הסוגה הגותית‪ ,‬התרחשו עלילות הרומאנים בימי הביניים )כמו בספרו של ‪.(Walpole‬‬

‫אולם עם הזמן נסבו העלילות לזמן ההווה כדי שהקורא יזדהה ביתר קלות עם המתרחש‬

‫)‪ .(Macandrew, 1979: 48‬למעשה‪ ,‬מקור המונח "הרומן הגותי" הוא בעיקר בראשית המאה העשרים‬

‫)עד אז‪ ,‬היצירות הגותיות נקראו ‪ ,(romance‬והוא הפך למונח ספרותי מקובל במקביל לתחייתה של‬

‫הארכיטקטורה הגותית שהחלה במחצית המאה השמונה‪-‬עשרה )‪.(Clery, 2001: 21‬‬

‫המאפיין הבולט ביותר של הסוגה הגותית הוא מקום ההתרחשות‪ :‬טירה או אחוזה מבודדת המזוהה לרוב‬

‫עם בעליה )‪ .(MacAndrew, 1979: 13‬האחוזה או הטירה מסמלת את ייסורי הדמות והופכת להיות‬

‫למעין בית כלא )שם‪ .(49 :‬כמו מקאנדרו‪ ,‬גם דה לאמוט שותפה לקביעה כי המרחב בסוגה הגותית מורכב‬

‫מטירות גדולות‪ ,‬משופעות בחדרים מבודדים‪ ,‬שאווירתן אפלה והן מעוררות תחושה של כליאה‪ .‬בנוסף‬

‫‪16‬‬
‫לכך‪ ,‬גיבור הסוגה הגותית הוא גיבור בודד‪ ,‬הניצב לבדו )‪ .(DeLamotte, 1990: 196 ,195‬בסוגה‬

‫הגותית‪ ,‬מנהלי משק הבית אחראים לבית נטוש‪ ,‬שאין גרים בו באופן קבוע )שם‪ .(200 :‬עוד היא מוסיפה‬

‫כי ככלל‪ ,‬הסוגה הגותית מכיל יסודות של אימה )טירות‪ ,‬חושך‪ ,‬דם( )שם‪.(6 :‬‬

‫הוגל מוסיף שבנוסף לעיגון העלילה במקום מבודד‪ ,‬חבויים באותו מקום סודות מן העבר אשר רודפים את‬

‫הדמויות אם פיסית או פסיכולוגית ולעתים הרדיפות הן בדמותן של רוחות רפאים )‪.(Hogle, 2002: 2‬‬

‫באשר לדמויות הנשיות בסוגה הגותית‪ ,‬הסופרת ‪ Anne Radcliffe‬הייתה הראשונה אשר תיארה‬

‫ביצירתה את גיבורת הסוגה הגותית כאשה המשתחררת מן העבר הרודף אותה ויוצאת לחופשי‬

‫)‪ (1984) Gilbert and Gubar .(Milbank, 2002: 153‬טוענות שכל הנשים במאה התשע‪-‬עשרה היו‬

‫כלואות‪ ,‬במידה זו או אחרת‪ ,‬בבתים של גברים ומכאן נובע השימוש הרחב בסוגה זו )בתוך ‪Milbank,‬‬

‫‪.(2002: 155‬‬

‫טקסט המדגים בצורה מובהקת את הסוגה הגותית הוא כחול הזקן )‪ .(Nungesser, 2007: 216‬זוהי אגדה‬

‫צרפתית מאת שארל פרו )‪ ,(Charles Perrault‬שהתפרסמה לראשונה בשנת ‪ ,1697‬ומספרת על איש‬

‫בעל זקן כחול שנשא שש נשים אשר מתו זו אחר זו בצורה מסתורית‪ .‬אשתו השביעית נותרת לבדה בבית‬

‫הגדול בעוד בעלה נמצא במסע ומותיר לה להכנס לכל החדרים פרט לחדר יחיד‪ ,‬על אף שכחול הזקן‬

‫השאיר לה את המפתח אליו‪ .‬האישה אינה מצליחה לעמוד באיסור ונכנסת לחדר רק כדי לגלות את‬

‫גופותיהן של נשותיו של בעלה‪ .‬כשכחול הזקן שב הביתה הוא מגלה שאשתו נכנסה אל החדר האסור‬

‫ומתכוון להורגה‪ ,‬אולם אחיה מגיעים בזמן להציל אותה והורגים אותו‪ .‬מאפיינים גותיים בעלילת האגדה‪,‬‬

‫באים לידי ביטוי בכך שסביבתה של הדמות הראשית אפופת סודות אפלים ומקום ההתרחשות הוא בית‬

‫גדול ורב חדרים המכילים המכילים סודות אף הם‪.‬‬

‫‪ JE‬מכיל רבים ממאפייני הסוגה הגותית‪ .‬ראשית‪ ,‬העלילה מתרחשת באחוזה גדולה ומבודדת‪ ,‬שרוצ'סטר‬

‫אינו מתגורר בה דרך קבע‪ .‬הסוד האפל הוא קיומה של ברתה‪ ,‬שאינו ידוע לאיש פרט לרוצ'סטר עצמו‬

‫ולשתיים מעובדות משק הבית‪ .‬ברתה היא גם הרוח מן העבר ביצירה‪ ,‬ועל אף שאינה רוח באמת )שהרי‬

‫היא חיה וקיימת( כך היא מצטיירת בעיני הסובבים אותה וכך גם מתייחסים אליה‪ ,‬כאל מטרד‪ .‬ברתה‬

‫‪17‬‬
‫מסמלת את עברו של רוצ'סטר‪ ,‬העבר המפריע להווה ומפריד בינו לבין ג'יין‪ .‬השחרור של ג'יין ממנה‬

‫מתרחש פעמיים‪ :‬בפעם הראשונה כאשר היא עוזבת את ת'ורנפילד ובפעם השניה‪ ,‬ובאופן נחרץ יותר‪,‬‬

‫כאשר ברתה מתה ואינה עומדת יותר בדרכם של רוצ'סטר וג'יין‪.‬‬

‫‪ 3.4‬עמדות‪ ,‬פרשנות ומסרים‬

‫‪ JE‬התבסס על דגמים שכבר היו קיימים או החלו להתגבש בזמנו‪ ,‬אך היה חדשני לא רק משום שהכליא‬

‫ביניהם אלא משום שהיה בין היצירות הגותיות הראשונות בתקופה הוויקטוריאנית שבמרכזה עמדה‬

‫אישה‪ .(Milbank, 2002: 151) 2‬יתר על כן‪ JE ,‬העמיד דגם חדש של דמות נשית )על האפשרות להחיל‬

‫את המונח "דגם" לא רק על טקסט שלם אלא על הבט שלו‪ ,‬כגון דמות‪ ,‬ראו בסקירת הספרות‪ ,‬פרק ‪2‬‬

‫לעיל(‪ JE .‬חולל סערה כשראה אור‪ ,‬משום שעד אז לא נראתה גיבורה מסוגה של ג'יין‪ .‬ג'יין אייר אינה‬

‫הגיבורה הטיפוסית לחברה הוויקטוריאנית‪ :‬על אף שהספר התקבל לרוב בחיוב על ידי המבקרים בני‬

‫התקופה )‪ ,(Melani, 2005‬היו מבקרים שהזדעזעו עקב סירובה ה"אנטי‪-‬נוצרי" של ג'יין לקבל על עצמה‬

‫את ייעודה החברתי והתקשו לקבל את דמותה שהצטיירה כגאה מדי )‪ .(Gilbert, 1987: 476‬חריגותה‬

‫של ג'יין התבטאה גם בכך שעוצבה כבחורה יתומה‪ ,‬ענייה ופשוטה אשר בוחנת את גבולות האפשרויות‬

‫החברתיות‪ ,‬המוסריות והפסיכולוגיות )‪.(Moglen, 1971: 484‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬ספרה של ברונטה נחשב לספר ששבר את המוסכמות של החברה המנומסת ועסק בנושאים‬

‫שנויים במחלוקת‪ ,‬ובהם ביגמיה והחיזור של איש מבוגר אחרי אומנת הצעירה והיענותה לו ) ‪Barker,‬‬

‫‪.(2002: 13‬‬

‫על ‪ JE‬ניתן אפוא לומר‪ ,‬שהוא הכניס דגם חדש למערכת תוך התבססות על דגמים קודמים שמיתנו את‬

‫החידוש שבו‪ .‬השילוב של חידוש והתבססות על הקיים אפשרו את הצלחתו המיידית של היצירה‬

‫)‪ .(Brennan, 2010: 97‬היא ניכסה לעצמה מקום במרכז המערכת ובקאנון הספרותי‪-‬תרבותי ולמעשה‪,‬‬

‫היא מעולם לא הייתה בשוליים; לא מבחינת קבלתה בקרב הקהל הרחב ולא מבחינת קבלתה אצל‬

‫המבקרים על אף התנגדותם של כמה מהם‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫בשנה שבה ראה אור ‪ JE‬ראה אור גם ‪ Wuthering Heights‬לאמילי ברונטה‪ ,‬אחותה של שרלוט‪ ,‬השייך גם הוא לסוגה‬
‫הגותית ובמרכזו ניצבת אישה‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫אבן‪-‬זהר )‪ (Even-Zohar, 1990: 19‬מבחין בין הכנסת דגם אל תוך הקאנון‪ ,‬לבין הכנסת טקסט קונקרטי‬

‫אל תוך הקאנון‪ .‬על ‪ JE‬ניתן לומר‪ ,‬שלא רק הציג דגם חדש‪ ,‬אלא השתמר בעצמו בקאנון‪ ,‬ועדות לכך הם‬

‫העיבודים שנעשו לו‪ .‬הסופרים שיצירותיהם ייבחנו בעבודה זו‪ ,‬ואחרים‪ ,‬מצאו לנכון להגיב על המסרים ב‬

‫‪ ,JE‬לאשש אותם או‪ ,‬לחלופין‪ ,‬להתווכח אתם‪.‬‬

‫ההתקבלות של ‪ JE‬הישר אל מרכז המערכת של הספרות האנגלית במאה התשע‪-‬עשרה נבעה לא רק‬

‫מתכונותיו הייחודיות אלא גם משיפור בייצור ובתנאי ההפצה של רומאנים ומתמורות חברתיות‪-‬כלכליות‪.‬‬

‫במאה התשע‪-‬עשרה חל שינוי בתנאי הייצור של ספרים )טכניקות דפוס נהיו טובות יותר וזולות יותר(‬

‫וההפצה שלהם לוותה בפרסום ובקידום‪ ,‬דבר שגרם לעלייה בפופולאריות שלהם )‪.(Flint, 2001: 19‬‬

‫סיבה נוספת לעלייה בפופולריות של הרומן היא שעד למאה התשע‪-‬עשרה קריאת רומן נתפסה כביטול זמן‬

‫)שם‪ (18 :‬משום שספרות הבדיון נחשבה לדבר נחות ואף מזיק )שם‪ .(18 :‬פלינט מייחסת את הצמיחה‬

‫בפופולריות של הרומן )לעומת סוגות אחרות‪ ,‬כגון שירה( גם לתמורות חברתיות וכלכליות‪ .‬הגורמים‬

‫הכלכליים לעלייה בפופולריות של הרומן היו כדלקמן‪ :‬אוכלוסית הערים גדלה וקהל הצרכנים היה מרוכז‬

‫בערים‪ ,‬קהל הקוראים במושבות הבריטיות מחוץ לבריטניה גדל גם כן‪ ,‬עלות ההדפסה נעשתה נמוכה‬

‫יותר‪ ,‬ולבסוף מערכות ההפצה והשיווק השתפרו ובכך גרמו לעליה בנתח השוק של הרומן )שם‪.(19 :‬‬

‫תמורה נוספת שתרמה לעליית הרומן היא זמן פנוי‪ ,‬אשר נעשה רווח במעמד הבינוני אצל גברים ונשים‬

‫כאחד )שם‪ (20 -19 :‬ואשר הקדישו אותו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לקריאה‪ .‬בנוסף‪ ,‬קריאת רומנים היתה לסימן‬

‫ההיכר של הפעילות המשפחתית‪ ,‬חוויה שבה כל בן משפחה‪ ,‬בתורו‪ ,‬היה מקריא קטע מתוך רומן )שם‪:‬‬

‫‪ .(24‬עלייתו של הרומן תואמת את ההנחה של אבן‪-‬זהר‪ ,‬שלפיה מודלים חדשים ומעודכנים יותר יחליפו‬

‫מודלים ישנים שהיו מבוססים עד אז )‪.(Even-Zohar, 1997: 47‬‬

‫‪19‬‬
 ‫‪Rebecca .4‬‬

‫‪ 4.1‬הקדמה‬

‫‪"We tend today to think of Jane Eyre as moral gothic, "myth domesticated", Pamela's‬‬

‫)‪daughter and Rebecca's aunt…" (Gilbert, 1987: 476‬‬

‫העיבוד הראשון ל ‪ JE‬שייבדק בעבודה זו הוא ‪ (1938) Rebecca‬ל ‪ .Daphne du Maurier‬כפי שיעלה‬

‫בהמשך‪ ,‬קווי עלילת ‪ Rebecca‬מקבילים במידה רבה לאלה של ‪ Jane Eyre‬אבל מהיצירה הזו עולים‬

‫מסרים אחרים מאשר המסרים של המקור‪ .‬עיבוד זה הוא אולי הסמוי ביותר מבין העיבודים שייבדקו‬

‫במסגרת העבודה‪ ,‬משום שאף לא אחת מהדמויות מעוצבת ברוח הדמויות המקוריות‪.‬‬

‫דפני דה מורייה )‪ (1989-1907‬נולדה באנגליה למשפחה בעלת שורשים צרפתיים אשר עסקה בתחום‬

‫האמנות‪ :‬סבה היה מאייר ואביה היה שחקן )‪ .(Giles, 2003: 40‬היא החלה לכתוב סיפורים קצרים ב‪-‬‬

‫‪ 1928‬וב‪ 1931-‬פרסמה את הרומן הראשון שלה‪ .‬דה מורייה התנסתה בכתיבה בסגנונות שונים‪ ,‬ובנוסף‬

‫לסיפורים קצרים ולרומנים היא גם כתבה מספר מחזות וביוגרפיות‪ ,Rebecca .‬אשר נכתב בזמן שהותה‬

‫במצרים במסגרת שירותו של בעלה בצבא הבריטי‪ ,‬הפך לאחד מספריה הידועים ביותר ואף עובד לסרט‬

‫על ידי אלפרד היצ'קוק בשנת ‪.1940‬‬

‫‪ 4.2‬תקציר העלילה‬

‫העלילה מסופרת מנקודת מבט של הגיבורה – ששמה אינו מוזכר לכל אורך היצירה – עשר שנים לאחר‬

‫ההתרחשויות‪ ,‬בעודה נודדת ברחבי אירופה ממלון למלון עם בעלה‪ .‬עם תחילת העלילה‪ ,‬הגיבורה היא‬

‫צעירה בת תשע‪-‬עשרה לערך‪ ,‬העובדת בתור מלווה לאישה אמריקנית עשירה בשם גברת ואן‪-‬הופר‬

‫המבלה את חופשתה במונטה קרלו ומתנהגת אל הגיבורה בגסות ובהתנשאות‪ .‬במונטה קרלו פוגשת‬

‫הגיבורה באיש עשיר בשם מקסים )מקס( דה וינטר אשר התאלמן שנה קודם לכן מאשתו‪ ,‬שטבעה בזמן‬

‫ששטה בסירתה‪ .‬לאחר הכרות קצרה הם נישאים ועוברים לאחוזתו במנדרלי )מקום דמיוני‪ ,‬הממוקם‬

‫‪20‬‬
‫בדרום אנגליה( אשר מפורסמת בקרב המעמד האנגלי הגבוה‪ .‬ההסתגלות של הגיבורה לאחוזה אינה קלה‬

‫משום שהמשרתים‪ ,‬ובראשם גברת דאנוורס‪ ,‬אינם מפסיקים להלל את רבקה‪.‬‬

‫לקראת נשף תחפושות אשר נערך באחוזה‪ ,‬גברת דאנוורס משכנעת את הגיבורה להתחפש לקרובת‬

‫משפחתו של מקס שדיוקנה תלוי באחד החדרים‪ .‬היא יורדת במדרגות ומציגה בפני האורחים את‬

‫התחפושת שלה‪ ,‬אך אינה יודעת שבנשף האחרון שהתקיים לפני מותה של רבקה‪ ,‬רבקה התחפשה לאותה‬

‫קרובת משפחה בדיוק‪ .‬פניהם של כל הנוכחים‪ ,‬ומר דה וינטר בראשם‪ ,‬מחווירים כשהם רואים את‬

‫הגיבורה‪ .‬הגיבורה‪ ,‬פגועה ומובכת‪ ,‬מסתגרת בחדרה‪ ,‬בעוד מר דה וינטר ההמום נעלם עד ליום המחרת‪.‬‬

‫ביום שלמחרת הנשף נודע שספינה שעברה באיזור מצאה סירה בקרקעית הים ובתוכה גופת אישה אשר‬

‫מאוחר יותר יתברר כי היא גופתה של רבקה‪ .‬עד גילוי זה רווחה הסברה שהגופה שנמצאה כשרבקה‬

‫טבעה היא גופתה‪ .‬באותו יום מקס מתוודה בפני הגיבורה ומספר לה כי הוא רצח את רבקה‪ ,‬השליך את‬

‫גופתה אל תוך סירה והטביע אותה‪ .‬עוד הוא מספר כי שנא אותה שנאה עזה והיא כלל לא היתה אישה‬

‫נעימה ומושלמת כמו שהמשרתים נוהגים לתארה‪ .‬המומה למשמע דבריו של מר דה וינטר‪ ,‬הגיבורה‬

‫מעניקה לבעלה את תמיכתה המלאה‪ .‬אחרי שגופתה האמיתית של רבקה נמשית מן הים‪ ,‬עורך דין המשמש‬

‫כמשקיף קובע כי מדובר בהתאבדות‪ ,‬אולם אין די בכך כדי להניח את דעתו של איש בשם ג'ק פאבל‪,‬‬

‫שהיה דודנה של רבקה וגם מאהבה‪ .‬הוא טוען בתוקף שרבקה לא התאבדה‪ .‬גברת דאנוורס נזכרת כי‬

‫באחד הימים נסעה רבקה ללונדון לרגל סידורים‪ ,‬ומקריאה ביומנה עולה כי ביום שבו נסעה היה לה תור‬

‫לרופא‪ .‬ביום שלמחרת‪ ,‬הגיבורה‪ ,‬מקס‪ ,‬ג'ק פאבל‪ ,‬גברת דאנוורס ועורך הדין מגיעים ללונדון כדי לפגוש‬

‫את הרופא שרבקה הלכה אליו ביום מותה‪ .‬הרופא נזכר שבביקורה אצלו הוא בישר לרבקה כי נתגלה‬

‫אצלה גידול ושהיא חולה בסרטן‪ .‬לנוכח מידע חדש זה גברת דאנוורס מכריזה שאם כך אין ספק שמדובר‬

‫בהתאבדות‪ ,‬משום שרבקה היתה אדם "גדול מהחיים" שמעדיף לעזוב את העולם באופן דרמטי מאשר‬

‫לגסוס ממחלה‪ .‬ההסבר של הרופא מניח את דעת כולם ומותה של רבקה מוכרז כהתאבדות‪ .‬בהרגשת‬

‫הקלה עצומה מקס ואשתו חוזרים למנדרלי‪ ,‬וכשהם מגיעים לכניסה הם רואים שהאחוזה עולה באש ועשן‬

‫מיתמר מעליה‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫‪ 4.3‬השוואה ברמת העלילה והדמויות‬

‫‪ 4.3.1‬השוואה בין העלילה של ‪ JE‬ושל ‪Rebecca‬‬

‫‪Rebecca‬‬ ‫‪JE‬‬ ‫השלב בעלילה‬

‫‪ Rebecca‬מתרחש בשנות‬ ‫‪ JE‬מתרחש במחצית המאה‬ ‫מקום ותקופת התרחשות הסיפור‬

‫העשרים של המאה העשרים‬ ‫התשע‪-‬עשרה באחוזה דמיונית‬

‫באחוזה דמיונית בשם מנדרלי‪.‬‬ ‫בשם ת'ורנפילד‪.‬‬

‫העלילה מסופרת במבט לאחור‬ ‫העלילה מסופרת במבט לאחור‬ ‫אופן מסירת הסיפור‬

‫מפי גיבורה עלומת שם‪.‬‬ ‫מפי ג'יין‪.‬‬

‫הרקע המשפחתי של הגיבורה‬ ‫הגיבורה‪ ,‬ג'יין‪ ,‬היא יתומה אשר‬ ‫רקע היסטורי‬

‫אינו ידוע‪ ,‬אולם מעבודתה‬ ‫באה ממשפחה מן המעמד הנמוך‪.‬‬

‫כמלווה לאישה עשירה אפשר‬

‫להסיק שהיא אינה באה מרקע‬

‫מבוסס‪.‬‬

‫הגיבורה פוגשת במקס בעת‬ ‫ג'יין פוגשת ברוצ'סטר לראשונה‬ ‫התוודעות הגיבורה אל הדמות‬

‫שהיא מלווה את המעסיקה שלה‬ ‫באחוזתו‪ ,‬שם היא משמשת‬ ‫הגברית‬

‫בחופשה‪ .‬ימים אחדים לאחר‬ ‫כאומנת לילדה שהוא לקח תחת‬

‫שהם נפגשים‪ ,‬מקס מציע לה‬ ‫חסותו‪ .‬בין השניים נרקם קשר‬

‫נישואין והם מתחתנים‪.‬‬ ‫והם מחליטים להנשא‪.‬‬

‫מקס מתוודה בפני הגיבורה כי‬ ‫במהלך טקס הנישואין של ג'יין‬ ‫גילוי הסוד‬

‫מעולם לא אהב את רבקה‪ .‬להפך‪,‬‬ ‫ורוצ'סטר קם אדם המודיע שלא‬

‫הוא שנא אותה עד כדי כך‬ ‫ניתן להמשיך בטקס משום‬

‫‪22‬‬
 ‫שלבסוף רצח אותה‪.‬‬ ‫שרוצ'סטר כבר נשוי‪.‬‬

‫בעקבות וידויו של מקס נוצר‬ ‫ג'יין עוזבת את אחוזת ת'ורנפילד‬ ‫התנהגות הגיבורה לאחר גילוי‬

‫אמון בינו לבין הגיבורה‪ ,‬והקשר‬ ‫באופן מיידי‪.‬‬ ‫הסוד‬

‫ביניהם מתפתח ונעשה עמוק‬

‫יותר‪.‬‬

‫גברת דאנוורס‪ ,‬מנהלת משק‬ ‫סיינט ג'ון ריברס‪ ,‬דודנה של‬ ‫גורם מעכב בעלילה‬

‫הבית של מקס‪ ,‬שומרת אמונים‬ ‫ג'יין‪ ,‬הוא הדמות המעכבת את‬

‫לרבקה ומנסה להפריד בין מקס‬ ‫איחודם של ג'יין ושל רוצ'סטר‪.‬‬

‫לגיבורה עד כמה שניתן‪.‬‬ ‫הצעתו לג'יין להנשא לו‬

‫ולהצטרף אליו להודו מאריכה‬

‫היא מפרידה בין מקס לבין‬
‫את הפרידה בין ג'יין לרוצ'סטר‪.‬‬
‫הגיבורה בכך שהיא מדברת‬
‫ההפרדה נעשית בתום לב‪ ,‬ואין‬
‫בשבחה על רבקה ללא הרף‬
‫לסיינט ג'ון שום כוונה מודעת‬
‫והגיבורה מקבלת את הרושם‬
‫להפריד בין שני הגיבורים‪.‬‬
‫שמקס עדיין מאוהב בה‪ .‬עקב כך‪,‬‬

‫הריחוק ביניהם נשמר ולא נראה‬

‫כי הם יתקרבו‪.‬‬

‫מותה של רבקה מוכרז‬ ‫ג'יין מחליטה לא להצטרף‬ ‫הסוף‬

‫כהתאבדות‪ ,‬ומקס ניצל מכל חשד‬ ‫לדודנה‪ ,‬ובמקום זאת היא נוסעת‬

‫בקשר למעורבותו במותה‪ .‬בניגוד‬ ‫לבקר את רוצ'סטר‪ .‬עקב מותה‬

‫לג'יין ולרוצ'סטר אשר חיים‬ ‫של ברתה‪ ,‬ג'יין ורוצ'סטר יכולים‬

‫באושר ובעושר )על פי ג'יין(‪,‬‬ ‫לממש את אהבתם והם נישאים‪.‬‬

‫גיבורת ‪ Rebecca‬ומקס נדונו‬

‫לחיים של נדודים וחוסר ודאות‬

‫‪23‬‬
 ‫והדבר מעיב על אושרם‪.‬‬

‫בזמן שג'יין מתגוררת עם דודניה‪ ,‬כאשר הגיבורה ומקס עושים‬ ‫שריפת האחוזה‬

‫דרכם למנדרלי‪ ,‬אחרי שהוכרז כי‬ ‫ברתה מציתה את האחוזה‪,‬‬

‫רבקה התאבדה‪ ,‬הם רואים עשן‬ ‫שנשרפת כליל‪ ,‬וגורמת לפציעתו‬

‫מיתמר מעל האחוזה שעלתה‬ ‫של רוצ'סטר‪.‬‬

‫באש ומאז הם נדונים לחיי‬

‫נדודים‪.‬‬

‫‪ 4.3.2‬השוואה בין הדמויות ב ‪ JE‬לדמויות ב ‪Rebecca‬‬

‫כפי שצוין בהקדמה‪ ,‬הדמויות ב ‪ Rebecca‬מקבילות לאלה ב ‪ JE‬רק באופן שטחי ובמקומן בעלילה‬

‫)הדמות הנשית הראשית‪ ,‬הדמות הגברית הראשית‪" ,‬האישה האחרת"(‪ ,‬ואין הן זהות בתכונותיהן‪.‬‬

‫‪ 4.3.2.1‬השוואה בין ג'יין לגיבורת ‪Rebecca‬‬

‫גיבורת ‪Rebecca‬‬ ‫ג'יין‬ ‫התכונה‬

‫גיבורת ‪ Rebecca‬היא בעלת‬ ‫מהרגע שבו ג'יין עוברת‬ ‫בטחון עצמי‬

‫בטחון עצמי נמוך‪ ,‬מגושמת‪,‬‬ ‫לפנימייה היא מתחילה לצבור‬

‫מתנצלת ללא הרף‪ .‬ניכר כי היא‬ ‫בטחון והופכת לעלמה בטוחה‬

‫מודעת למגבלותיה‪.‬‬ ‫בעצמה‪ ,‬אך לא יהירה‪.‬‬

‫עד לרגע שבו מתגלה סודו של‬ ‫למן הרגע הראשון‪ ,‬יש בין ג'יין‬ ‫היחסים עם הדמות הגברית‬

‫מקס‪ ,‬הקשר בין הדמויות רופף‬ ‫לרוצ'סטר כבוד והערכה הדדית‪.‬‬ ‫הראשית‬

‫ומקס כמעט ואינו מתייחס‬ ‫הקשר שלהם חם ואינטימי‪.‬‬

‫לגיבורה‪ .‬רק לאחר שהוא‬

‫‪24‬‬
 ‫מתוודה בפניה וחושף את סודו‪,‬‬

‫הקשר ביניהם הופך אינטימי והם‬

‫מתחילים להתנהג כמו זוג‬

‫מאוהב‪.‬‬

‫נדמה שגיבורת ‪ Rebecca‬היא גלגול מוקדם יותר ומפותח פחות של הדמות הנשית כפי שהוצגה ב ‪.JE‬‬

‫לעומת ג'יין‪ ,‬גיבורת ‪ Rebecca‬מוצגת לרוב כאישה חלשה‪ .‬היא פוחדת להתעמת עם אחרים או אפילו‬

‫להביע את דעתה‪.‬‬

‫‪ 4.3.2.2‬השוואה בין ברתה לרבקה‬

‫רבקה וברתה הן "הנשים האחרות" ביצירות שבהן הן מופיעות‪.‬‬

‫רבקה‬ ‫ברתה‬ ‫התכונה‬

‫רבקה מתוארת כאישה יפהפיה‪.‬‬ ‫המראה של ברתה מפחיד‬ ‫מראה חיצוני‬

‫ומפלצתי‪.‬‬

‫רבקה שובה באישיותה את‬ ‫ברתה היא אישה מושתקת‪ ,‬אשר‬ ‫כוח ועצמאות‬

‫הסובבים אותה‪ ,‬בין אם אלה‬ ‫נעולה בעליית הגג ויש עליה‬

‫משרתי האחוזה או גברים שעמם‬ ‫השגחה צמודה‪.‬‬

‫היא מתרועעת‪ .‬היא מתנהגת‬

‫אחרת רק עם מקס‪ ,‬שעליו היא‬

‫מאיימת כדי שייתן לה לעשות‬

‫כרצונה‪.‬‬

‫כל מי שהכיר את רבקה אומר‬ ‫מלבד מספר אנשים מצומצם‪ ,‬אין‬ ‫התייחסות הסובבים אליה‬

‫‪25‬‬
 ‫עליה רק דברים טובים‬ ‫איש יודע על קיומה של ברתה‬

‫ומחמיאים‪.‬‬ ‫והיא בבחינת צל‪ ,‬אישיות לא‬

‫קיימת‪.‬‬

‫‪ 4.3.2.3‬השוואה בין ג'יין לרבקה‬

‫הדמיון בין ג'יין לרבקה אינו מובן מאליו‪ ,‬בעיקר משום שהראשונה נתפסת כדמות חיובית בעוד שהשנייה‬

‫מוצגת על כל צדדיה השליליים והמאיימים‪ .‬אולם הן ג'יין והן רבקה מעוצבות כנשים חזקות ומרשימות‪.‬‬

‫רבקה‬ ‫ג'יין‬ ‫התכונה‬

‫רבקה מתוארת כאישה יפיפיה‪,‬‬ ‫ג'יין היא בעלת מראה פשוט‪.‬‬ ‫מראה חיצוני‬

‫בעלת עור חרסינה ושיער שחור‪.‬‬

‫רבקה מתנהגת בחביבות לאנשים‬ ‫ג'יין אדיבה וחברותית כלפי‬ ‫יחס כלפי אנשים אחרים‬

‫סביבה‪ ,‬אבל למעשה לא אכפת‬ ‫הסובבים אותה‪.‬‬

‫לה מאיש מלבד עצמה‪ .‬היא‬

‫אישה אנוכית אשר אינה חוששת‬

‫לנצל את הסובבים אותה לפי‬

‫רצונותיה וצרכיה‪.‬‬

‫רבקה מתנהלת באופן עצמאי‬ ‫עצמאותה של ג'יין בא לידי ביטוי‬ ‫כח ועצמאות‬

‫ועוברת מרומן אחד לאחר‪ ,‬בלי‬ ‫בכך שהיא מפרנסת את עצמה‪:‬‬

‫לתת דין וחשבון לאיש‪ .‬בזכות‬ ‫תחילה היא עובדת כאומנת‬

‫אישיותה המקסימה היא מתעתעת‬ ‫באחוזתו של רוצ'סטר ולאחר‬

‫באנשים וגורמת להם לעשות‬ ‫שהיא עוזבת את אחוזתו היא‬

‫‪26‬‬
 ‫כרצונה‪.‬‬ ‫פותחת בית‪-‬ספר משלה‪.‬‬

‫כמו ג'יין‪ ,‬גם רבקה חיה לפי‬ ‫ג'יין חיה לפי כלליה ולפי‬ ‫דרך חיים‬

‫רצונה ולאור ערכים שאינם‬ ‫הערכים שלה‪ ,‬גם אם הם לא‬

‫תואמים את ערכי הסובבים‬ ‫תואמים את ציפיות הסביבה‪.‬‬

‫אותה‪.‬‬

‫למן תחילת הקשר בין רבקה‬ ‫הקשר בין ג'יין לרוצ'סטר‬ ‫הקשר עם הדמות הגברית‬

‫למקס השניים מתעבים זה את‬ ‫מבוססים על כבוד והערכה‬

‫זה‪ .‬רבקה מנהלת רומנים ואינה‬ ‫הדדיים אשר מתפתחים מאוחר‬

‫מנסה אפילו להסתיר אותם מפני‬ ‫יותר לאהבה‪ ,‬אשר מתבררת‬

‫מקס‪.‬‬ ‫כחזקה יותר מהמכשולים‬

‫הניצבים בפניהם‪.‬‬

‫במובן מסוים‪ ,‬דמות האישה שרבקה מייצגת קוראת תיגר על דמות האישה שהגיבורה מייצגת‪ .‬הן מייצגות‬

‫קטבים שונים‪ :‬הגיבורה חלשה וחסרת בטחון בעוד שרבקה כוחנית וערמומית ומצליחה לרתום את קסמיה‬

‫כדי לנצל אנשים ומצבים לטובתה האישית‪.‬‬

‫‪ 4.3.2.4‬השוואה בין רוצ'סטר למקס‬

‫מקס‬ ‫רוצ'סטר‬ ‫התכונה‬

‫מקס אף הוא בא מרקע מבוסס‪.‬‬ ‫רוצ'סטר בא מרקע אמיד‬ ‫רקע‬

‫ומשתייך למעמד הגבוה‪.‬‬

‫על אף שהוא והגיבורה נשואים‪,‬‬ ‫רוצ'סטר מתנהל בפתיחות עם‬ ‫פתיחות‬

‫קיים ביניהם ריחוק רב ואין הם‬ ‫ג'יין ומביע כלפיה חיבה רבה‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫מכירים באמת זה את זה‪.‬‬

‫מקס מסתיר מכולם כי רצח את‬ ‫רוצ'סטר מסתיר מג'יין את‬ ‫מסתורין‬

‫רבקה‪ .‬הוא מתוודה על כך בפני‬ ‫העובדה שהוא נשוי‪ .‬היא מגלה‬

‫הגיבורה‪.‬‬ ‫זאת דרך צד שלישי‪.‬‬

‫רוצ'סטר נפטר מברתה על ידי כך מקס נפטר מרבקה על ידי‬ ‫היחס כלפי האישה הראשונה‬

‫רציחתה‪.‬‬ ‫שהוא כולא אותה בעליית הגג‬

‫של ביתו‪.‬‬

‫הטבלות שהוצגו ממחישות את הזיקה של ‪ Rebecca‬ל ‪ JE‬כמו גם את ההבדלים‪.‬‬

‫‪ Rebecca‬הוא עיבוד לפי האצ'ן‪ ,‬משום שהעלילה שלו מקבילה לעלילה ב ‪ ,JE‬תוך שינוי במסרים‪,‬‬

‫בדמויות ובמניעיהן )‪ .(Hutcheon, 2006: 10‬עלילות שתי היצירות נמסרות במבט לאחור מנקודת מבט‬

‫של אישה צעירה ואופייה של כל אחת מהן מכתיב את סגנון היצירה ואת המסרים העולים ממנה‪.‬‬

‫תעביר לפי אבן‪-‬זהר הנו העברת טקסט ממערכת אחת למערכת אחרת תוך כדי עריכת שינויים לצורך‬

‫התאמה למערכת שאליה הטקסט מועבר )‪ .(Even-Zohar, 1990: 75‬במקרה הנדון‪ ,‬המעבר מן המקור‬

‫אל העיבוד אמנם התרחש באותה תרבות ובאותה שפה אבל חל שינוי על ציר הזמן )ויסברוד‪:2007 ,‬‬

‫‪ .(224‬במאה השנים המפרידות ביניהם גלומים שינויים חברתיים ואידאולוגיים וניתן לבחון את העבר‬

‫מפרספקטיבה של זמן ולראות מה השתנה‪ .‬לפי ז'נט‪ ,‬בין ‪ Rebecca‬ל‪ JE-‬מתקיימים יחסים‬

‫היפרטקסטואליים משום ש ‪ Rebecca‬מבוסס על ‪ JE‬הקודם לו בזמן )‪.(Genette, 1997: 5‬‬

‫במסגרת יחסי ההיפוטקסט וההיפרטקסט‪ ,‬מתקיים בין ‪ JE‬ל‪ Rebecca-‬קשר של הערכה מחדש‬

‫)‪ ,(transvaluation‬שעליו יורחב בהמשך‪ .‬קשר זה מתקיים כאשר –‬

‫‪"The hypertext takes the opposite side of its hypotext, giving value to what was‬‬

‫‪).‬שם‪devalued and vice versa" (367 :‬‬

‫‪28‬‬
‫השינוי בהערכה שבא לידי ביטוי בהיפרטקסט הוא פיחות בהערכת הדמות )‪ .(devaluation‬הטקסט‬

‫המעובד נכתב כדי להציג בצורה מוחלשת ומונמכת דמות מקבילה לזו שבטקסט המקורי )שם‪.(354 :‬‬

‫דמותה של גיבורת ‪ ,Rebecca‬כפי שהראיתי בטבלה‪ ,‬אינה חזקה ומרשימה כדמותה של ג'יין‪ .‬ככל‬

‫הנראה‪ ,‬דה מורייה אפיינה את הדמות הראשית כך לא רק כדי למתוח ביקורת על הנאיביות של ברונטה‪,‬‬

‫אלא בעיקר כדי להעביר ביקורת על התקופה שלה ולהדגיש שהדמות הנשית כפי שהיא משתקפת ב ‪JE‬‬

‫לא הפכה לרווחת בעולמה‪ ,‬נשים עדיין נמצאות במעמד נמוך ואם הן חזקות‪ ,‬אזי גברים מרגישים מאוימים‬

‫מכך‪.‬‬

‫לפי פופוביץ' )‪ ,(Popovič, 1976: 228‬על הציר שקטביו הם דמיון מקסימלי לטקסט הקודם בצד אחד‬

‫ועיבוד חופשי בצד שני‪ Rebecca ,‬ממוקם על קוטב העיבוד וזאת‪ ,‬כפי שהראיתי בטבלה‪ ,‬משום שהקרבה‬

‫בין שתי היצירות מסתכמת בהופעת דמויות וקווי עלילה מקבילים‪.‬‬

‫‪ 4.4‬הרומן הגותי ו ‪Rebecca‬‬

‫ז'נט )‪ (Genette, 1997: 4‬עמד על הקשר בין יצירה לסוגה שביסודה וטבע את המונח‬

‫"ארכיטקסטואליות" המבטא את הקשר הזה‪ .‬כזכור‪ JE ,‬מתבסס על הסוגה הוויקטוריאנית ועל הסוגה‬

‫הגותית )שהן דגמים ספרותיים מהרפרטואר בן‪-‬הזמן במונחיו של ‪ .((1990) Even-Zohar‬מועד פרסומו‬

‫של ‪ Rebecca‬הוא עשורים אחדים לאחר תום התקופה הוויקטוריאנית וממילא אינו משתייך לסוגה זו‪.‬‬

‫לעומת זאת נשמרה בעיבוד הזיקה לסוגה הגותית על מאפייניה הקבועים‪ .‬מקום ההתרחשות‪ ,‬מנדרלי‪ ,‬הוא‬

‫אחוזה גדולה ומבודדת אשר מעוררת תחושת ניכור אצל הגיבורה‪ .‬דמותה של רבקה המתה היא רוח‬

‫רפאים )במובן המטאפורי( הנוכחת באופן תמידי בחיי הדמויות ומעל לכל מרחף סודו של מקס שאינו ידוע‬

‫לאיש עד שהוא מגלה אותו לגיבורת הספר‪.‬‬

‫הסוגה שביסוד ‪ JE‬נותרה אפוא על כנה במעבר ל‪ ,Rebecca-‬אולם חלו בה שינויים על ציר הזמן‪.‬‬

‫שינויים אלה באים לידי ביטוי בשני אופנים‪ .‬מהבחינה הטכנית‪ ,‬הופיעו טכנולוגיות וכלים שלא היו קיימים‬

‫בזמנה של ברונטה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬המכונית היא אמצעי התחבורה שבו משתמשים גיבורת ‪ Rebecca‬ומקס כדי‬

‫לנסוע אל אחוזת מנדרלי וממנה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬העובדה ש ‪ Rebecca‬נכתב כמאה שנים אחרי ‪ JE‬אפשרה‬

‫‪29‬‬
‫להסתכל על מה שקרה מאז בעין ביקורתית ולראות אם דגם האישה פורץ הדרך ש"הובטח" לקוראים על‪-‬‬

‫ידי ברונטה עדיין תקף‪ ,‬או שמא התבקש לערוך בו שינויים כדי להתאים אותו ואת המסרים הגלומים בו‬

‫לתרבות היעד‪.‬‬

‫‪ Rebecca 4.5‬כפרשנות של ‪JE‬‬

‫מאיו )‪ (Mailloux, 2001‬סבור שכל פרשנות היא בבחינת תרגום‪ ,‬ובזאת הוא דומה לסטיינר ) ‪Steiner,‬‬

‫‪ (1975‬שאומר דברים דומים מזווית אחרת‪ :‬כל תרגום הוא בבחינת פרשנות‪ .‬בעיבוד טקסט המקור‬

‫"מתורגם" מנקודת מבט סובייקטיבית המעוגנת בזמן ובמקום של פרסומו תוך ביטוי השקפה חברתית‬

‫רלוונטית )‪ .(Mailloux, 2001: 127‬בעוד ברונטה מציגה תמונה אידיאלית של אישה המגשימה את‬

‫עקרונותיה‪ ,‬שספק אם התקיימה בכלל בתקופה שבה נכתבה היצירה‪ ,‬דה מורייה מבטאת את ההשקפה‬

‫שמצב האישה לא השתפר בזמן שחלף ואף הידרדר‪.‬‬

‫המסר המעודכן מתבטא באופן השימוש בדגמים ספרותיים‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬הסוגה הגותית שביסוד ‪ JE‬נשמרה‬

‫במעבר ל‪ .Rebecca-‬במונחיו של אבן‪-‬זהר‪ ,‬נשמר הדגם הספרותי המארגן את הטקסט בשלמותו‪ .‬לעומת‬

‫זאת‪ ,‬נראה שדגם האישה החזקה והעצמאית שעל‪-‬פיו עוצבה דמותה של ג'יין התפצל לשניים‪ .‬מצד אחד‬

‫עוצבה המספרת כדמות חלשה ו"דהויה"‪ ,‬שאינה בטוחה אף באהבת בעלה אליה‪ .‬מצד שני עוצבו הדמויות‬

‫הנשיות האחרות כבעלות כוח להרע‪.‬‬

‫ב‪ ,Rebecca-‬דה מורייה מתארת את עולמה של עלמה צעירה בצבעים קודרים מאלה הצובעים את‬

‫היצירה המקורית‪ .‬בעשותה כן‪ ,‬היא מראה צדדים פחות חיוביים של מקום האישה בחברה של תקופתה‪,‬‬

‫בעוד ש ‪ JE‬הגדיל לעשות והציג דגם של נשיות חדשה‪.‬‬

‫הן ג'יין אייר והן גיבורת ‪ Rebecca‬צריכות להתמודד עם רוחות מן העבר‪ .‬אבל מלבד קרבה זו אין ממש‬

‫דמיון ביניהן‪ .‬דה מורייה רצתה כנראה להראות ב‪ Rebecca-‬ששום דבר לא השתנה‪ ,‬או שהמצב אף‬

‫נעשה גרוע יותר כפי שטוענת סטונמן )‪ ,(Stoneman, 1996: 96‬ומעמד האישה כפי שהוא משתקף‬

‫בדמותה של הגיבורה עלומת השם הוא רגרסיה של מעמד האישה כפי שהוא משתקף בדמותה של ג'יין‬

‫אייר‪.‬‬

‫‪30‬‬
‫הדמות הנשית של ברונטה היא דמות האישה האידיאלית‪ :‬חזקה ועוצמתית מצד אחד וכמהה לאהבת אמת‬

‫רומנטית מצד שני‪ .‬דה מורייה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מציגה דמות נשית המשקפת את המציאות כפי שהסופרת‬

‫תופסת אותה ומראה לנו שנשים עדיין חלשות לעומת גברים )הגיבורה(‪ ,‬ואם הן חזקות אז הן בהכרח‬

‫אכזריות ומרושעות )רבקה‪ ,‬גברת דאנוורס‪ ,‬גברת ואן הופר(‪ .‬ברונטה מציגה את האידיאלי בעוד שדה‬

‫מורייה מציגה את המציאות כפי שהיא‪ ,‬לדעתה‪ ,‬ומראה שבתקופה שלה‪ ,‬כמאה שנים לאחר כתיבת היצירה‬

‫המקורית‪ ,‬דמותה של ג'יין אייר נשארה אידיאל שקשה להגשים אותו‪.‬‬

‫בעוד שג'יין אייר מתפתחת אישית ומקצועית )היא נעשית למורה בפנימייה ומאוחר יותר למורה פרטית‬

‫באחוזת ת'ורנפילד( הרי שגיבורת ‪ Rebecca‬נשארת במעמד המלווה‪ :‬תחילה היא מלווה את גברת ואן‬

‫הופר ולאחר מכן את מר דה וינטר‪ .‬על כך יש להוסיף גם את חייה בצילה של רבקה‪ ,‬אשתו הראשונה של‬

‫מר דה וינטר‪ .‬אפילו בסוף היצירה‪ ,‬כשהגיבורה מגלה את כוחה וצוברת בטחון עצמי‪ ,‬היא רואה את עצמה‬

‫בתור דמות המשלימה את בעלה ומתפקדת כאשת‪-‬איש‪ ,‬ללא שאיפות וחלומות המתקיימים מעבר לד'‬

‫אמותיה‪:‬‬

‫‪It was going to be very different in the future… I would learn more about the‬‬

‫‪estate too… I would go into things and learn how they were managed. What‬‬

‫‪they did in the farm, how the work in the grounds was planned. I might take to‬‬

‫‪gardening myself (de Maurier, 1971 [1938]: 376).‬‬

‫לעומת דמות המספרת המוחלשת מוצגת ביצירה מספר דמויות נשיות חזקות‪" .‬האישה החזקה" מופיעה‬

‫בדמותן של גברת ואן הופר‪ ,‬של גברת דאנוורס‪ ,‬וביתר שאת בדמותה של רבקה‪.‬‬

‫גברת ואן‪-‬הופר‪ ,‬מעסיקתה של המספרת לפני נישואיה למקס דה‪-‬וינטר‪ ,‬היא בעלת כסף וממון‪ ,‬אשר‬

‫בגללם היא מרשה לעצמה להתנהג בצורה המונית‪ ,‬לכפות את נוכחותה על אלה שאינם רוצים בה‪ ,‬ולהפגין‬

‫יחס מתנשא ומשפיל כלפי בת‪-‬לווייתה – גיבורת ‪ .Rebcecca‬אך ברומן המביע סירוב לטייח את‬

‫המציאות יש חשיבות לכך שהיא מרשה לעצמה להציג את עובדות החיים בפני הגיבור ללא כחל ושרק‪,‬‬

‫כפי שהגיבורה מעידה בעצמה‪:‬‬

‫‪31‬‬
 ‫‪"You don't flatter yourself he's in love with you, do you? He's lonely, he‬‬

‫‪can't bear that great empty house," was the sanest, most truthful statement‬‬

‫‪she has ever made in her life. Maxim was not in love with me, he had never‬‬

‫‪loved me (du Maurier, 1971 [1938]: 233).‬‬

‫גברת דאנוורס היא דמות שעוצמתה באה לידי ביטוי לא רק בסמכות שניתנה לה‪ ,‬לנהל את משק הבית על‬

‫כל עובדיו‪ ,‬אלא גם בהתעמרותה בגיבורת ‪ Rebecca‬החלשה‪ .‬נאמר על גברת דאנוורס‪ ,‬בשתי הזדמנויות‬

‫שונות‪ ,‬כי "‪) "she simply adored Rebecca‬שם‪ .(136 ,101 :‬ההתעמרות של גברת דאנוורס‬

‫בגיבורת ‪ ,Rebecca‬ששיאה הוא הצעתה לגיבורה להתחפש בנשף המסיכות בתחפושת אשר ברור‬

‫שתגרום לסערת‪-‬רוחות ולמבוכה‪ ,‬מבטאת את הפן השלילי שלה‪ .‬אולם יש בה גם פן חיובי והוא הנאמנות‬

‫לרבקה בכל מחיר ובכל מצב‪.‬‬

‫דמותה של רבקה היא הדמות רבת העוצמה מכולן‪ .‬רבקה היא פאם‪-‬פאטאל יפיפיה רודפת גברים‪ ,‬שאינה‬

‫מתחשבת באיש ובדבר‪ .‬היא עושה כטוב בעיניה‪ .‬אך בד בבד‪ ,‬רבקה מוכשרת‪ ,‬חכמה ומקסימה את‬

‫הסובבים אותה – בראש ובראשונה את גברת דאנוורס ואת המשרתים‪ ,‬שאינם חדלים לספר לגיבורה עד‬

‫כמה נפלאה היא הייתה‪ ,‬ואולי‪ ,‬במידת מה‪ ,‬גם את הסופרת ואת הקוראים‪ .‬יתכן שעצם הדבר שהיצירה‬

‫נקראת על שמה מרמז לכך‪.‬‬

‫היחס האמביוולנטי של היצירה כלפי רבקה בא לידי ביטוי ביחסו של מקס כלפיה‪ .‬גם כשהוא מאיר את‬

‫צדדיה השליליים‪ ,‬הוא אינו שוכח לציין את פיקחותה‪:‬‬

‫"‪"She was vicious, damnable, rotten through and through… she was clever, of course‬‬

‫)שם‪(271 :‬‬

‫המספרת‪ ,‬שהיא ניגודה של רבקה‪ ,‬אינה מעוררת בגיבור רגשות מיוחדים‪ .‬רוב הזמן הוא אדיש כלפיה עד‬

‫כדי התעלמות מוחלטת‪ .‬רבקה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מעוררת בו סערת יצרים‪ .‬אלא שמקס דה וינטר מגלם באופן‬

‫בוטה את הקושי להשלים עם נוכחותה של אישה פיקחית‪ ,‬בעלת בטחון עצמי העומדת על שלה בכך שהוא‬

‫רוצח אותה‪ .‬המסר המובלע בכך הוא שאישה שאינה מתנהגת לפי הקודים והנורמות של החברה נענשת‬

‫‪32‬‬
‫בצורה הקיצונית ביותר – נרצחת על ידי בעלה )‪ .(Wisker, 2003: 93‬כלומר‪ ,‬המסר המשתמע מהעיבוד‬

‫הוא שהחברה רומסת נשים חלשות‪ ,‬אך גם לנשים חזקות אין מקום בחברה‪ .‬מצבן של נשים‪ ,‬בין אם‬

‫חזקות ובין אם לאו‪ ,‬אינו מזהיר ולא טוב יותר ממצבן במחצית המאה התשע‪-‬עשרה‪.‬‬

‫ככלל‪ Rebecca ,‬מבטל את האידיאליזציה של הדמויות ב‪) JE-‬ג'יין אייר כדמות הנשית האידיאלית‪ ,‬מר‬

‫רוצ'סטר כבעל האוהב(‪ ,‬או לפחות מנסה לעצב אותן בצורה נאמנה למציאות‪ ,‬כפי שדה מורייה תופסת‬

‫אותה‪ ,‬והדמויות הראשיות בו הן תשליל לדמויות ב‪ .JE-‬היחסים בין הגיבורה למקס אינם מזכירים במאום‬

‫את הכבוד והאהבה בין רוצ'סטר לג'יין‪"I am not much of a companion to you, am I?" (du .‬‬

‫)‪ ,Maurier, 1971 [1938]: 145‬אומר מקס לגיבורה ובכך מדגיש את תפקידה של אשתו להיות בת‪-‬‬

‫לוויה שלו‪ .‬ביצירה המקורית רוב הדמויות מתוארות בצורה חיובית‪ ,‬בעוד שבעיבוד הדמויות זוכות לכל‬

‫היותר ליחס אמביוולנטי‪ .‬ביצירה המקורית אהבה היא ערך מהותי בחיים שיש לשאוף אליו וכתוצאה מכך‬

‫הדמויות פועלות לפי צו הלב‪ .‬בעוד שב‪ Rebecca-‬אהבה אינה ערך המניע את הדמויות‪ .‬מערכת היחסים‬

‫היחידה שבה ניכרת אהבה בין שתי דמויות היא מערכת היחסים של הגיבורה ושל מקס‪ .‬אך נראה‬

‫שאהבתו של מקס אל הגיבורה נובעת מתוך חולשה והוא מביע אותה כלפיה רק לאחר שהוא מתוודה‬

‫בפניה על כך שרצח את רבקה‪ ,‬כפיצוי על כך שהיא נאלצת לשאת את עול סודו‪ .‬הערך הקרוב ביותר‬

‫לאהבה שניתן למצוא ב‪ Rebecca-‬הוא נאמנות‪ ,‬אשר יוצרת מערכת קשרים בין מספר קבוצות של‬

‫דמויות )גברת דאנוורס ורבקה‪ ,‬ג'ק פאבל ורבקה‪ ,‬הגיבורה ומקס(‪.‬‬

‫שריפת האחוזה במקור ובעיבוד מסמלת דברים שונים‪ .‬השריפה ב‪ ,JE-‬שבה מצאה ברתה את מותה‪ ,‬היא‬

‫בבחינת אישור לחידוש הקשר בין ג'יין לרוצ'סטר‪ ,‬אשר מוביל אל הסוף הטוב של היצירה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬

‫השריפה של מנדרלי מתרחשת לאחר איחודם של גיבורת ‪ Rebecca‬ושל מקס ומסמלת את גן‪-‬העדן‬

‫שנחרב וקיים רק בחלומותיה של הגיבורה‪ ,‬שמכריזה בשורת הפתיחה של היצירה‪"Last night I :‬‬

‫"‪) dreamt I went to Manderley again‬שם‪.(1 :‬‬

‫שורת פתיחה זו רומזת שמאז השריפה שום דבר לא השתנה – אף לא הקשר בינה למקס‪ ,‬שנדמה היה‬

‫לרגע שהוא מתחיל לקבל עומק ומשמעות‪.‬‬

‫‪33‬‬
‫כחיזוק למסר של העיבוד על מעמד הנשים ועל מצבן שלא השתנו‪ ,‬הסוף המעגלי של ‪ Rebecca‬מעביר‬

‫מסר נוסף‪ .‬בניגוד לסוף האופטימי של ‪ ,JE‬הסוף של העיבוד מראה שלא כל סיפורי האהבה הם מן‬

‫האגדות‪ .‬למעשה‪ ,‬הוא מתאר את ההתפכחות מהסוף הרומנטי ומראה שאינו קיים באמת ) ‪Nungesser,‬‬

‫‪ ,(2007: 211‬או שלכל הפחות יש להיות מציאותיים ולא להתלות בסופים מעין אלה‪.‬‬

‫במונחיו של פופוביץ' )‪ Rebecca ,(Popovič, 1975: 25‬הוא טקסט שיחסו כלפי ‪ JE‬הוא קונטרוברסלי‪.‬‬

‫הוא מותח ביקורת על היצירה המקורית‪ ,‬על דמות האישה האידאלית המצטיירת ממנה ועל ההבטחה‪,‬‬

‫התקווה והשאיפה שנשים יהיו כמו ג'יין‪ .‬עיבודה של דה מורייה מראה שאין זה פשוט כל‪-‬כך‪ .‬הוא יוצא‬

‫נגד ערכי התקופה שבה הוא נכתב ובה מתרחשת עלילתו ומנסה להראות כי מעמד האישה לא השתפר‪.‬‬

‫גיבורת ‪ Rebecca‬חסרת הבטחון והתלותית היא מעין תשליל של דמותה של ג'יין אייר‪ .‬הנשים האחרות‬

‫בעיבוד אמנם אינן חלשות אבל גם הן אינן מוצגות באור מחמיא )יש בהן רשעות‪ ,‬ניצול והטפלות לחלש(‪,‬‬

‫ולכל היותר היחס כלפיהן אמביוולנטי‪ .‬באופן פרדוקסלי‪ ,‬ככל שהדמויות הנשיות בעיבודים חלשות‬

‫ושליליות יותר דמותה של ג'יין אייר ביצירה המקורית מתעצמת ומקבלת ממד אידיאלי אף יותר‪.‬‬

‫‪34‬‬
 ‫‪Wide Sargasso Sea .5‬‬

‫‪ 5.1‬הקדמה‬

‫בספרה ‪ (1966) Wide Sargasso Sea‬נטלה הסופרת ‪ Jean Rhys‬את דמותה של ברתה‪ ,‬אשתו‬

‫הראשונה והמשוגעת של רוצ'סטר מ ‪ ,JE‬והעניקה לה קול והזדמנות להציג את הזוית שלה על חייה ועל‬

‫נישואיה לרוצ'סטר‪ .‬זוהי יצירתה המפורסמת ביותר של ריס‪ ,‬וייתכן שהצלחתה נעוצה בכך שהיא מבוססת‬

‫על ‪ JE‬ועל כן מושכת אליה קהל קוראים גדול )‪ .(Simpson, 2005: 1‬זהו ביסוס נוסף לכך‪ ,‬שהסתמכות‬

‫על יצירה קאנונית ותיקה מאפשרת לסופר בן‪-‬זמננו להסב תשומת לב אל מסריו ועמדותיו‪.‬‬

‫ג'ין ריס )‪ ,(1890-1979‬ילידת דומיניקה אשר באיים הקאריביים‪ ,‬היא בת לאב ממוצא וולשי ולאם‬

‫ממוצא קריאולי‪ .‬היא התחילה את קריירת הכתיבה שלה בפאריס בשנות השלושים של המאה הקודמת‬

‫ואף פרסמה מספר רומנים‪ .‬אולם רק עם פרסומה של ‪ ,WSS‬זכתה ריס להצלחה מסחרית וביקורתית‪,‬‬

‫והיא בת שבעים ושש‪.‬‬

‫‪ WSS‬היא יצירה הכתובה בסגנון זרם התודעה‪ .‬זרם התודעה הוא סגנון כתיבה אשר מתאר את‬

‫ההתרחשויות בתודעתה של דמות אחת‪ ,‬או יותר‪ .‬טקסט הכתוב בסגנון זרם התודעה הוא זרם בלתי פוסק‬

‫של מחשבות אסוציאטיביות‪ ,‬לכאורה בלי שום סדר רציונלי‪ ,‬ואשר נשלט על ידי הרגשות המשתנים של‬

‫הדובר )‪.(Abbott, 2002: 71‬‬

‫‪ 5.2‬תקציר העלילה‬

‫במרכז היצירה עומדת אישה ממוצא קריאולי‪-‬לבן )אישה שמוצאה לבן‪ ,‬אך משפחתה חיה מזה דורות‬

‫מספר באיים הקאריביים( בשם אנטואנט‪ ,‬אשר מאוחר יותר תקבל את השם "ברתה"‪ .‬היא מספרת על‬

‫ילדותה‪ ,‬וכיצד נישאה לאיש אנגלי אשר הסכים לשידוך זה משום שהובטחה לו נדוניה נדיבה‪ .‬איש זה‬

‫אינו מוזכר בשמו אבל על בסיס הכרות עם היצירה המקורית וגם לפי ההקשר העלילתי ניתן לזהות אותו‬

‫כאדוארד רוצ'סטר‪ .‬בפרק זה‪ ,‬מטעמי נוחות‪ ,‬אכנה אותו בשמו המפורש על אף האמור לעיל‪ .‬מלבד נקודת‬

‫המבט של אנטואנט המספרת את הסיפור‪ ,‬גם רוצ'סטר מספר את סיפורו מנקודת המבט שלו‪.‬‬

‫‪35‬‬
‫‪ WSS‬הוא יצירה המורכבת משלושה חלקים‪ .‬בחלק הראשון מתארת הגיבורה‪ ,‬אנטואנט‪ ,‬את ילדותה ואת‬

‫קורות משפחתה‪ .‬האירוע בעל ההשלכות הרבות ביותר עליה הוא הצתת בית משפחתה על ידי העבדים‬

‫המשוחררים הזועמים‪ ,‬הצתה אשר מביאה למות אחיה ולהתדרדרות הנפשית של אמה‪ .‬בחלק השני‬

‫נפרשת העלילה משתי נקודות מבט‪ :‬הראשונה היא של אנטואנט והשנייה של רוצ'סטר‪ .‬חלק זה מתאר‬

‫כיצד הנישואין לאנטואנט נכפו על רוצ'סטר )ובאותה מידה גם על אנטואנט( מטעמים כלכליים‪ ,‬את‬

‫מערכת היחסים המרוחקת ביניהם וכיצד רוצ'סטר מתרחק אף יותר כשאחיה החורג של אנטואנט טוען‬

‫בשרשרת מכתבים שאנטואנט היא בת למשפחה שהשגעון עובר בה בתורשה‪ ,‬וכי מידע זה הוסתר‬

‫מרוצ'סטר על מנת שהשידוך ייצא לפועל‪ .‬בתום החלק השני‪ ,‬רוצ'סטר מחליט לחזור לאנגליה עם‬

‫אנטואנט )שבשלב זה כבר נקראת בפיו ברתה(‪ .‬בחלק השלישי והאחרון מופיעות שוב שתי נקודות מבט‬

‫שונות‪ .‬רובו מובא מנקודת מבטה של אנטואנט‪ ,‬אולם בתחילתו נשמע קולה של גרייס פול‪ ,‬המטפלת של‬

‫אנטואנט )המופיעה גם ב‪ ,(JE-‬אשר מספרת את הסיפור מנקודת המבט שלה‪ ,‬בגוף ראשון‪ .‬בחלק‬

‫השלישי‪ ,‬אנטואנט מתגוררת באחוזת ת'ורנפילד‪ ,‬אחוזתו של רוצ'סטר‪ ,‬באנגליה והיא כבר מוגדרת על ידי‬

‫סביבתה כ"משוגעת" )לכן גרייס פול צמודה אליה(‪ .‬בחלק זה יש חפיפה בין ‪ JE‬לבין ‪ WSS‬ושתי היצירות‬

‫מתלכדות כאשר ברתה ב ‪ WSS‬מציתה את האחוזה בחלומה‪ ,‬הצתה אשר מתרחשת בפועל ב‪ JE-‬ומובילה‬

‫למותה ולפציעתו של רוצ'סטר‪.‬‬

‫‪ 5.3‬השוואה ברמת העלילה והדמויות‬

‫‪ 5.3.1‬השוואה בין העלילה של ‪ JE‬ושל ‪WSS‬‬

‫קוי העלילה של ‪ WSS‬אינם דומים לאלה של ‪ .JE‬זוהי יצירה שנקודת המוצא שלה קודמת מבחינה‬

‫כרונולוגית ל‪ JE-‬ומתארת את ההתרחשויות שקדמו ליצירה המקורית‪ .‬חלק מהדמויות המופיעות ב‪JE-‬‬

‫מופיעות גם ב‪) WSS-‬רוצ'סטר‪ ,‬ברתה‪ ,‬ומנהלת משק הבית גרייס פול(‪ ,‬אולם לשאר הדמויות ביצירה‬

‫המקורית אין דמויות מקבילות בעיבוד הנידון‪.‬‬

‫בניגוד לשני העיבודים האחרים הנידונים בעבודה זו‪ ,‬קשה להצביע על שלבים דומים בעלילת ‪WSS‬‬

‫בהשוואה ל‪ ,JE-‬משום שההתרחשות ב‪ WSS-‬מקדימה ברובה את ההתרחשות ב‪ .JE-‬ההקבלה בין‬

‫‪36‬‬
‫העלילות מוגבלת לקטע מתוכן )המתרחש באנגליה( וקשר עקיף יותר מתבטא באירוע השריפה אשר‬

‫מופיע בשתיהן‪ .‬ההסבר לדמיון המועט הוא שככל הנראה במוקד ההתעניינות של ריס עמדו הדמויות שב‪-‬‬

‫‪ JE‬ובמידה פחותה – העלילה‪ .‬ריס מתבססת על ‪ JE‬לצורך פיתוח הרקע והמאפיינים של הדמויות‪ :‬ב‪-‬‬

‫‪ WSS‬וב‪ JE-‬המניעים לנישואין עם אנטואנט‪/‬ברתה הם אותם מניעים‪ ,‬יש דמיון בצורה שבה מוצג‬

‫רוצ'סטר כטרף קל שנקלע לנישואין אלו‪ ,‬וגילוי האמת על ברתה מתרחש בשניהם רק אחרי הנישואין‬

‫)‪ .(Maurel, 1998: 134‬כמו כן‪ ,‬הביוגרפיה של רוצ'סטר זהה בשתי היצירות )החלק השני של ‪,WSS‬‬

‫ופרק ‪ 27‬ב‪ .(JE-‬בנוסף לכך‪ ,‬מוצאת מורל דמיון ברמה הלשונית‪ .‬לטענתה‪ ,‬ריס משתמשת באותו פועל‬

‫שבו השתמשה ברונטה – ‪ .to bewitch‬במקור מבליט פועל זה את יחסיהם הרומנטיים של ג'יין ורוצ'סטר‬

‫ואת הדרך שבה נשבה רוצ'סטר בקסמיה של ג'יין‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בעיבוד יש לפועל קונוטציות של כח‬

‫מרושע )שם‪.(136 :‬‬

‫נקודת ההתלכדות של שתי היצירות היא האירוע שבו ברתה קופצת אל מותה באחוזת ת'ורנפילד‪ .‬קפיצתה‬

‫מתוארת הן במקור והן בעיבוד מנקודות מבט שונות‪ ,‬אבל היא מתרחשת למעשה באותו זמן ומרחב )שם‪:‬‬

‫‪ .(136‬לקראת הסוף של ‪ JE‬ברתה מציתה את אחוזת ת'ורנפילד ולאחר מכן מתאבדת בקפיצה מן הגג‪ .‬ב‪-‬‬

‫‪ WSS‬מתרחש אירוע כמעט זהה כשההבדל היחידי הוא שהאירוע מתרחש בחלומה של ברתה‪ ,‬אשר‬

‫מתעוררת רגע לפני שהיא קופצת בחלומה )שם‪ .(141 :‬האירוע שמתרחש במקור הפך לחלום בעיבוד‪.‬‬

‫בבחירתה של ריס להפוך את האירוע לחלום היא משאירה את אנטואנט בחיים‪ ,‬וכך החלום ב‪ WSS-‬הוא‬

‫בבחינת נבואה שמגשימה עצמה ב ‪ ,JE‬שם החלום מתממש וברתה אכן נופלת אל מותה‪ .‬באמצעות‬

‫תחבולה ספרותית זו של ראיית הנולד‪ WSS ,‬מצליח להשאיר את הרושם כאילו נכתב לפני ‪) JE‬שם‪:‬‬

‫‪ .(142-141‬כאמור‪ ,‬נקודת דמיון נוספת בין המקור לעיבוד )המופיעה גם בעיבודים האחרים( היא‬

‫שבשתיהן מופיעה שריפה‪ .‬ב‪ JE-‬השריפה שבה ברתה מציתה את אחוזת ת'ורנפילד ונופלת אל מותה‪ ,‬ובה‬

‫גם נפצע רוצ'סטר‪ ,‬נגלית לקוראים רק בדיעבד‪ ,‬בדיוק כפי שג'יין מגלה על אודותיה רק לאחר‬

‫שהתרחשה‪ .‬ב ‪ WSS‬השריפה מתרחשת בתחילת העלילה כאשר ביתה של אנטואנט מוצת על ידי עבדים‬

‫משוחררים‪ ,‬אחיה מת וכתוצאה ממות האח האם עוברת התמוטטות נפשית‪ .‬בעקבות שריפה זו חייה של‬

‫אנטואנט מקבלים תפנית סבוכה אשר תאפיין את שארית חייה‪.‬‬

‫‪37‬‬
 ‫‪ 5.3.2‬השוואה בין הדמויות ב ‪ JE‬לדמויות ב ‪WSS‬‬

‫הדמויות ב‪ WSS-‬הן דמויות שכבר הכרנו ב‪ ,JE-‬אולם הן מוצגות בצורה שונה משום שכל סופר מפרש‬

‫אותן אחרת )‪.(Müller, 2007: 65‬‬

‫‪ 5.3.2.1‬השוואה בין ברתה ב‪ JE-‬לאנטואנט ב‪WSS-‬‬

‫אנטואנט של ריס וברתה של ברונטה הן אותה דמות במרחק של כחמש‪-‬עשרה שנים‪ .‬ניתן לומר‪ ,‬אם כך‪,‬‬

‫שבאמצעות ‪ WSS‬מתקבלת תמונה עשירה יותר של דמותה של ברתה המקיפה תקופה ארוכה יותר‪,‬‬

‫ודמותה‪ ,‬שהייתה חד‪-‬ממדית ביצירה המקורית‪ ,‬הופכת לעגולה בזכות העיבוד ) ‪Forester in Abbott,‬‬

‫‪ .(2002: 43‬תכונה המבחינה ביניהן באופן בולט היא המראה החיצוני שלהן‪ .‬בעוד שבמקור ברתה‬

‫מתוארת כדמות מפלצתית כמעט‪ ,‬בעיבוד מודגש יופיה של אנטואנט )‪ .(Müller, 2007: 65‬רק בחלק‬

‫השלישי נוצרת חפיפה בין הדמות של ברתה כפי שהיא מוכרת מ‪ JE-‬לאנטואנט מ‪.WSS-‬‬

‫‪ 5.3.2.2‬השוואה בין ג'יין אייר לאנטואנט‬

‫לכאורה אין זה סביר להשוות בין אנטואנט לג'יין אייר‪ ,‬שהרי כל אחת מהן היא היפוכה של האחרת‪.‬‬

‫אנטואנט היא אישה חלשה‪ ,‬בעוד שג'יין היא דוגמה לאישיות חזקה ועצמאית‪ .‬הדחף להשוות ביניהן נוצר‬

‫משום שהמקור והעיבוד מתארים אותה תקופה בחייהן של הגיבורות‪ ,‬בצעירותן‪ .‬להלן טבלה המשווה‬

‫ביניהן‪:‬‬

‫אנטואנט‬ ‫ג'יין אייר‬ ‫התכונה‬

‫אנטואנט היא בת למשפחה‬ ‫ג'יין באה ממעמד חברתי‪-‬כלכלי‬ ‫מעמד חברתי‬

‫ממוצא קריאולי‪-‬לבן‪ .‬מוצאה לבן‪,‬‬ ‫נמוך‪ .‬היא יתומה משני הוריה‬

‫אך משפחתה חיה מדורי דורות‬ ‫וגדלה אצל משפחה משפחת‬

‫באיים הקריביים‪ .‬מצד אחד‪ ,‬היא‬ ‫דודה‪ ,‬אשר אינה מביעה כלפיה‬

‫אינה נחשבת למקומית בגללה‬ ‫חום ואהבה‪.‬‬

‫צבע עורה‪ ,‬אולם מצד שני היא‬

‫‪38‬‬
 ‫גם אינה נחשבת לבנה מספיק‬

‫משום שהיא עצמה אינה אנגליה‪.‬‬

‫משפחתה מתבססת מבחינה‬

‫כלכלית לאחר שאמה נישאת‬

‫לאיש אמיד‪.‬‬

‫אנטואנט יתומה מאב‪ ,‬גדלה בבית‬ ‫ג'יין יתומה מהורים וגדלה אצל‬ ‫רקע משפחתי‬

‫מבוסס לאחר שאמה נישאת‬ ‫משפחת דודהּ‪ ,‬אולם כאשר הוא‬

‫בשנית‪ .‬בהיותה ילדה נספה אחיה‬ ‫נפטר היחס מצד משפחתו כלפיה‬

‫הצעיר בשריפה שהוצתה בביתם‪,‬‬ ‫נעשה משפיל ומזלזל‪.‬‬

‫ומצבה הנפשי של אמה מדרדר‪.‬‬

‫לאחר שמתברר שאמה אינה‬ ‫כשג'יין אינה מסוגלת לסבול עוד‬ ‫עזיבת הבית‬

‫מסוגלת לטפל בה‪ ,‬אנטואנט‬ ‫את היחס כלפיה היא מבקשת‬

‫נשלחת ללמוד במנזר שהופך לה‬ ‫לעבור ללמוד ולגור בפנימיה‪,‬‬

‫לבית ‪(Rhys, 2000 [1966]:‬‬ ‫שם היא מתפתחת‪ ,‬צוברת בטחון‬

‫‪ ,(31‬עד אשר אביה החורג מזמין‬ ‫וזוכה להערכה‪.‬‬

‫אותה לגור עמו והיא נענית‬

‫בחיוב‪.‬‬

‫אנטואנט נישאת בשידוך‬ ‫כאשר דודנה של ג'יין מציע‬ ‫הנישואין והמניעים להם‬

‫לאדוארד רוצ'סטר‪ ,‬המעוניין‬ ‫שתתחתן עמו‪ ,‬היא מתלבטת‬

‫בכך‪ ,‬מכיוון שעם נישואיו הובטח‬ ‫ומגיעה למסקנה שלא תינשא בלי‬

‫לו הממון של משפחתה‪ .‬אצל שני‬ ‫אהבה‪ .‬במקום זאת‪ ,‬היא מחליטה‬

‫בני הזוג‪ ,‬אלה אינם נישואים‬ ‫לממש את אהבתה וחוזרת‬

‫מתוך אהבה‪ .‬אנטואנט אינה‬ ‫לרוצ'סטר כדי להתחתן עמו‬

‫‪39‬‬
 ‫שלמה עם הנישואים הכפויים‪,‬‬ ‫מתוך אהבה כמניע הטהור ביותר‬

‫אולם לבסוף היא מתחתנת עמו‪.‬‬ ‫לנישואין‪.‬‬

‫גורלה של אנטואנט שונה מאוד מזה של ג'יין‪ ,‬משום שבסופו של דבר ג'יין מצליחה כנגד כל הציפיות‬

‫לגדול ולהתפתח לאישה עצמאית בעלת הערכה עצמית גבוהה‪ ,‬בעוד שאנטואנט נשארת אישה חלשה‬

‫ומוחלשת לכל אורך חייה )‪.(Mardorossian, 1999: 1072‬‬

‫‪ 5.3.2.3‬השוואה בין רוצ'סטר ב‪ JE-‬לרוצ'סטר ב‪WSS-‬‬

‫כפי שהעיבוד מרחיב את היריעה לגבי דמותה של אנטואנט‪/‬ברתה‪ ,‬כך מתקבלת תמונה רוחבית ואורכית‪,‬‬

‫על ציר הזמן‪ ,‬של דמותו של רוצ'סטר מצעירותו ועד היותו איש מבוגר‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬שמו אינו מוזכר ולו‬

‫פעם אחת במהלך העיבוד‪ ,‬אולם ניתן להסיק במי מדובר לפי תוכן הדברים‪ .‬החוקרת ‪Elaine Savory‬‬

‫טוענת כי רוצ'סטר הוא קורבן של הרצון הבלתי נלאה של אנגליה לגדל זן של גברים מן המעמד הגבוה‬

‫שהמניע העיקרי שלהם הוא להרוויח כסף רב ובו בזמן לא ליטול סיכונים רגשיים )‪.(Savory, 2009: 81‬‬

‫רוצ'סטר ב‪WSS-‬‬ ‫רוצ'סטר ב‪JE-‬‬ ‫התכונה‬

‫רוצ'סטר הוא אדם לבן בין‬ ‫רוצ'סטר חי במקום הולדתו‪ ,‬הוא‬ ‫מקומו בחברה‬

‫מקומיים אשר מיד עם הגעתו‬ ‫איש אמיד ושייך למעמד הגבוה‪.‬‬

‫אינו חש בנוח ביניהם‪ ,‬ומרגיש‬

‫שלועגים לו‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא אינו‬

‫רגיל למזג האויר הטרופי של‬

‫ג'מייקה וחס עומס חושי בגלל‬

‫שפע הטעמים והצבעים ) ‪Rhys,‬‬

‫‪.(2000 [1966]: 40, 49‬‬

‫‪40‬‬
 ‫בין רוצ'סטר לאנטואנט לא‬ ‫רוצ'סטר מתייחס אל ג'יין בכבוד‪,‬‬ ‫יחסו כלפי אשתו‪-‬מושא אהבתו‬

‫שוררים אהבה‪ ,‬אמון וכבוד‪.‬‬ ‫בחיבה ובאמון‪ .‬היחסים ביניהם‬

‫הדבר היחידי המחבר ביניהם הוא‬ ‫קרובים ואינטימיים למן הרגע‬

‫הראשון‪ .‬אפשר רק לשער כי הוא הפן המיני של הקשר שלהם‪ .‬כמו‬

‫כן‪ ,‬רוצ'סטר מבטא את בעלותו‬ ‫לא היה מעז לשנות את שמה של‬

‫על אנטואנט בכך שהוא משנה את‬ ‫ג'יין על דעת עצמו לעולם‪.‬‬

‫שמה לברתה משום שהשם מוצא‬

‫חן בעיניו )שם‪ (86 :‬ואולי משום‬

‫שהשם הוא אנגלי‪.‬‬

‫רוצ'סטר מחויב להתחתן בשידוך‬ ‫על אף שמתוקף המעמד החברתי‬ ‫יחסו כלפי נישואין שנוצרו‬

‫אם הוא רוצה להיות בעל רכוש‬ ‫צפוי כי בלאנש אינגרם העשירה‬ ‫בשידוך לשיפור המעמד החברתי‬

‫בעתיד )רכושה של משפחתה של‬ ‫תהיה לאשתו של רוצ'סטר‪ ,‬הוא‬

‫אינו מייחס לעושרה ולמעמדה כל אנטואנט(‪ ,‬שכן לפי החוק האנגלי‬

‫חשיבות וההוכחה לכך היא הצעת אחיו הבכור יירש את נכסי‬

‫המשפחה‪.‬‬ ‫הנישואין לג'יין‪.‬‬

‫על אף שהוא נשוי‪ ,‬רוצ'סטר‬ ‫מלבד דרי אחוזתו )משרתים‪,‬‬ ‫בדידות‬

‫מרגיש בודד )שם‪.(55 :‬‬ ‫עובדי משק בית והילדה שלקח‬

‫תחת חסותו(‪ ,‬רוצ'סטר הוא איש‬

‫בודד ללא משפחה הנמצא‬

‫במסעות מרבית הזמן‪.‬‬

‫רוצ'סטר הצעיר הוא אדם‬ ‫רוצ'סטר המבוגר הוא אדם‬ ‫בטחון עצמי‬

‫ממורמר וחסר אונים‬ ‫כריזמטי הבטוח בעצמו‬

‫)‪.(Müller, 2007: 66‬‬ ‫)‪.(Müller, 2007: 66‬‬

‫‪41‬‬
‫לפי האצ'ן‪ ,‬יצירה המקדימה יצירה אחרת מבחינה כרונולוגית )‪ (prequel‬אינה עיבוד כהלכתו‪ ,‬מפני‬

‫שאינה נובעת מהרצון לספר אותו סיפור עצמו שוב ושוב‪ .‬בכל זאת יש לעיבוד המספר "מה היה קודם"‬

‫מקום במסגרת התיאורטית שלה )‪ .(Hutcheon, 2006: 9‬כעיבוד‪ ,‬אם גם לא מובהק‪ WSS ,‬טומן בחובו‬

‫טרנספוזיציה‪ ,‬שינוי בסדר האירועים או במקום‪ .‬לדברי האצ'ן‪ ,‬הנטייה של עיבודים לטרנספוזיציה ניכרת‬

‫אף יותר כשמדובר בעיבוד באותו המדיום‪ ,‬אולי משום שהאפשרות לבצע טרנספוזיציה היא‪-‬היא המניע‬

‫לעיבוד )שם‪ .(16 ,8-7 :‬הטרנספוזיציה שנעשתה ב‪ WSS-‬באה לידי ביטוי בכך שעלילת הספר מתרחשת‬

‫כרונולוגית לפני ‪ ,JE‬ובמקום אחר לעומת היצירה המקורית‪.‬‬

‫במונחי אבן‪-‬זהר‪ WSS ,‬הנו תעביר שבמסגרתו נעשו פירוק והרכבה מחדש הן של העלילה והן של‬

‫הדמויות המקוריות במערכת ספרותית אחרת‪ ,‬מאוחרת יותר בזמן‪ ,‬ותוך כדי כך הועברו פרטים מסוימים‬

‫מן המקור אל העיבוד ונוספו פרטים חדשים )‪.(Even-Zohar, 1990: 75‬‬

‫ז'נט‪ ,‬כמו האצ'ן‪ ,‬משתמש במונח טרנספוזיציה כדי לציין את השינויים המתרחשים בתהליך המעבר מן‬

‫ההיפוטקסט אל ההיפרטקסט‪ .‬הוא מפרט ומוסיף כי ישנם כמה סוגים של טרנספוזיציה שתרגום הוא‬

‫הבולט שבהם )‪.(Genette, 1997: 214‬‬

‫אחד מסוגי ההיפרטקסטואליות לפי ז'נט הוא ‪) analeptic continuation‬פירושה של התחילית ‪ ana‬היא‬

‫"אחורה"(‪ .‬מטרתו של עיבוד שנוצר על דרך ההמשכיות היא לספר מה קרה לפני היצירה המקורית‪,‬‬

‫ולהציע נקודת מוצא רדיקלית או מבוססת ומספקת יותר לעלילה המוכרת )שם‪ .(177 :‬בתארה את‬

‫ההתרחשויות שקרו כרונולוגית לפני ‪ ,JE‬ריס עשתה בדיוק כך‪ ,‬אם כי היא שמה דגש על דמויות אחרות‬

‫מאלה שעמדו במרכז ‪.JE‬‬

‫קשר נוסף בין טקסטים שמתאר ז'נט הוא ‪ transvaluation‬שבו ההיפרטקסט מעניק משמעות לרעיונות‬

‫שנדחקו לשוליים בטקסט המקורי )שם‪ .(367 :‬קשר זה בא לידי ביטוי ב‪ WSS-‬בכך שהספר מעניק קול‬

‫לברתה – דמות שנדחקה לשוליים וקיבלה ייצוג סטריאוטיפי בהיפוטקסט‪.‬‬

‫לבסוף‪ primary revaluation ,‬הוא הקשר המתקיים כאשר מוצעת הערכה מחודשת של דמות‬

‫בהיפרטקסט והיא נבנית מחדש מנקודת מבט שונה )שם‪ .(350 :‬בתור דוגמה ז'נט מביא את ‪ ,Faust‬אגדה‬

‫‪42‬‬
‫גרמנית משנת ‪ .1587‬הסופר הגרמני גתה העניק בגרסתו )הסופית( מ‪ 1832-‬לדוקטור פאוסט פן‬

‫אינטלקטואלי והקטין את הפן הבוגדני‪ ,‬שבלט בגרסה המקורית‪ ,‬שבגללו הוא מוכן למכור את נשמתו‬

‫לשטן )שם‪ .(351 :‬המהלך שריס מבצעת שונה‪ ,‬אבל העקרון נשמר‪ :‬ברתה‪ ,‬אשר היתה דמות שולית‬

‫ושלילית ביצירה המקורית‪ ,‬מקבלת במה נרחבת אצל ריס והופכת להיות אנושית תחת ידיה‪.‬‬

‫‪ WSS‬הנו מטה‪-‬טקסט במונחי פופוביץ' משום שהוא מבוסס על פרוטו‪-‬טקסט‪ ,JE ,‬שהוא טקסט מוקדם‬

‫יותר‪ .‬על הציר שבין דמיון מקסימלי למקור לבין עיבוד )‪ (Popovič, 1976: 228‬ניתן למקם את ‪WSS‬‬

‫בקוטב של העיבוד‪ .‬הוא אינו מחקה ובוודאי אינו משכפל את ‪ JE‬אלא מכיל בתוכו דמויות ושלבי עלילה‬

‫מהפרוטו‪-‬טקסט ומאיר אותם בצורה שונה בהקשרם החדש‪.‬‬

‫‪ 5.4‬מרומן גותי‪-‬ויקטוריאני לרומן זרם תודעה‬

‫במעבר מ‪ JE-‬ל‪ WSS-‬התרחש שינוי שאפשר לתארו בעזרת מושג הארכיטקסטואליות של ז'נט‪.‬‬

‫ההיפוטקסט‪ ,‬שנכתב כרומן גותי‪-‬ויקטוריאני על מאפייניו כפי שפורטו בסעיף ‪ ,3.3.1‬נוצק מחדש כרומן‬

‫בסגנון זרם התודעה שיש לו מאפיינים משלו וכלל לא היה קיים בתקופתה של ברונטה‪ .‬זרם התודעה תועד‬

‫לראשונה ביצירה ‪ Les Lauriers sont Coupés‬ל ‪ Édouard Dujardin‬ב‪Bowling, 1950: ) 1888-‬‬

‫‪ .(333‬במונחי אבן‪-‬זהר )‪ ,(Even-Zohar, 1990: 19‬נעשה שימוש בדגם מתוך הרפרטואר שעמד‬

‫לרשותה של ריס‪ ,‬כסופרת בת המאה העשרים‪ ,‬ולא עמד לרשותה של ברונטה במאה התשע‪-‬עשרה‪.‬‬

‫לזרם התודעה מקום חשוב בספרות של המאה העשרים‪ ,‬אולם הוא בא לידי ביטוי בכמה אופנים ואין לו‬

‫הגדרה יחידה )‪ .(Bowling, 1950: 333‬הוא צמח במסגרת המודרניזם‪ ,‬מושג בתחום האמנות והספרות‪,‬‬

‫אשר בא להציע חידושים ומענה ביקורתי לספרות הקודמת‪ ,‬והגיע לשיאו בתקופת מלחמת העולם‬

‫הראשונה )‪.(Savory, 2009: 14‬‬

‫ספרות זרם התודעה מגוונת בדרכי ביטויה ואין לה הגדרה אחת יחידה )‪ .(Bowling, 1950: 333‬בקוטב‬

‫אחד שלה נמצא המונולוג הפנימי‪ ,‬שבו התפתחות העלילה ושלביה מוצגים באמצעות דמות המדברת אל‬

‫עצמה‪" ,‬בראשה" )שם‪ .(337 :‬במונולוג הפנימי‪ ,‬התחביר הוא תקני והסדר הלוגי של המלים בתוך‬

‫‪43‬‬
‫המשפט אינו מופר‪ .‬לפיכך ניתן לומר שהמונולוג הפנימי אינו מקיף את האיזורים של התת‪-‬מודע‪ .‬בקוטב‬

‫האחר אפשר למקם את ספרות זרם התודעה הכוללת את התת‪-‬מודע ומתרגמת למלים חוויות חושיות‬

‫ורגשות לא מילוליים‪ ,‬שאינם מופיעים בצורה מסודרת‪ ,‬אלא בצורה קטועה ולא מעובדת כביכול )שם‪:‬‬

‫‪ .(338‬על ציר זה‪ WSS ,‬ממוקם על הקוטב של המונולוג הפנימי‪ :‬התחביר שלו תקני והמונולוג מועבר‬

‫באמצעות דמויות המדברות אל עצמן‪ .‬המונולוג אינו גולש לאיזורים של התת‪-‬מודע‪.‬‬

‫לפי ‪ ,Müller‬אף על פי ש‪ WSS-‬מסופר בצורה של מונולוגים פנימיים אשר להם היא קוראת ‪"I-‬‬

‫"‪ narration‬משום שהם מסופרים בגוף ראשון‪ ,‬הרומן אינו דוגמה מובהקת של זרם התודעה אלא רק‬

‫מתקרב אליו בנקודות מסוימות כשהדוברים מביעים את מחשבותיהם ואסוציאציות למיניהן העולות בהם‬

‫וכאשר הם מעלים זכרונות )‪ .(Müller, 2007: 65‬לעומת זאת‪ Brown ,‬טוען שזרם התודעה הוא מאפיין‬

‫בולט ביצירתה של ריס ומתבטא בכך שהנראטיבים )‪ (narratives‬מובאים מנקודת המבט של מספר‬

‫דמויות )‪ (Brown, 2010: 576‬בדומה ל‪ Ulysses-‬לג'יימס ג'ויס‪ .‬החלק הראשון של היצירה מסופר‬

‫כאילו אנטואנט מגוללת חלום או מדווחת עליו )‪ ,(Simpson, 2005: 125‬וכך בא לידי ביטוי זרם‬

‫התודעה שלה‪.‬‬

‫באמצעות זרם התודעה דמותה של ברתה עוברת למרכז מפני שהיא הופכת לדוברת הראשית אשר מובילה‬

‫את היצירה‪ .‬לקוראים הנחשפים למחשבותיה ולקורותיה אין אפשרות להתעלם ממנה‪ ,‬כפי שהיה ב‪.JE-‬‬

‫‪ WSS 5.5‬כפרשנות של ‪JE‬‬

‫כפי שצוין בסקירת הספרות‪ ,‬יצירות המתבססות על יצירות קודמות מעניקות להן פרשנות המעוגנת‬

‫בהקשר שבו הן נכתבו‪ .‬במקרה הנידון כאן‪ ,‬פרשנותה של ריס מתבטאת בין השאר בבחירה בסגנון זרם‬

‫התודעה ומעוגנת בפוסט‪-‬קולוניאליזם של המחצית השנייה של המאה העשרים‪ ,‬שהתפתח במסגרת‬

‫הפוסט‪-‬מודרניזם‪ .‬הגדרה כללית של פוסט‪-‬מודרניזם אומרת כי מטרתו היא לדחות את ההנחות ואת‬

‫הערכים וההשקפות שנחשבו לוודאיים בתרבות המערב )‪ .(Sim, 2005: vii‬הוא יוצא נגד ההנחה‬

‫שהנאורות המיוחסת למערב היא האידיאל שאליו יש לשאוף‪ ,‬ולפיכך הוא מעודד הטלת ספק בערכים‬

‫ובדעות הנמצאים בבסיס החשיבה המערבית‪.‬‬

‫‪44‬‬
‫‪ (1994, in Byrne, 2005: 51-52) Bhabba‬טוען כי הפוסט‪-‬מודרניזם‪ ,‬קרי הסירוב לקבל את דרכי‬

‫החשיבה והערכים של המערב‪ ,‬בא לידי ביטוי מובהק בספרות הפוסט‪-‬קולוניאליסטית‪ ,‬משום שהיא‬

‫מתארת עולמות ונראטיבים לא מנקודת מבט מערבית‪ ,‬אלא מנקודת מבט של הצד המוחלש‪ .‬הספרות‬

‫הפוסט‪-‬קולוניאליסטית אינה מוגבלת לארץ או לתרבות מסוימת‪ ,‬אף שביטוייה מגוונים ויש זיקות בין‬

‫סופריה לארצות מוצאם )‪ .(O'Reilly, 2001: 10‬מאפיין בולט של ספרות זו הוא עקירה ממקום‬

‫)‪ .(displacement‬כתוצאה מכך‪ ,‬אין לסופרים הפוסט‪-‬קולוניאליסטיים זהות מוגדרת אחת‪ :‬הם נולדו‬

‫בארץ אחת וגדלו בארץ אחרת‪ ,‬או נולדו וגדלו בארץ שנשלטה על ידי מעצמה קולוניאליסטית בעבר )שם‪:‬‬

‫‪ .(11‬על אף שסופרים פוסט‪-‬קולוניאליסטים פיתחו סגנון כתיבה משלהם‪ ,‬הם מרבים להשתמש בטקסטים‬

‫קאנוניים כנקודת מוצא‪ ,‬אם בצורת הדהוד או בצורת כתיבת טקסט ש"עונה" למקור )שם‪ (64 :‬ובכך‬

‫קוראים תיגר על יצירות קאנוניות )‪ .(Sumillera, 2008: 26‬אחד המאפיינים המרכזיים של ספרות‬

‫פוסט‪-‬קוליניאליסטית הוא השמעת קולותיהן של דמויות שנדחקו לשוליים‪ ,‬ואחת הדרכים לעשות זאת היא‬

‫על ידי כתיבה מחדש של דמות או של יצירה )‪" .(O'Reilly, 2001: 66‬האחר" הוא מושג אשר התבסס‬

‫בספרות הפוסט‪-‬קולוניאליסטית ומחוצה לה כאשר מדברים על דמויות לא‪-‬לבנות שחיו תחת‬

‫הקולוניאליזם )שם‪.(103 :‬‬

‫הקשר של ‪ WSS‬לספרות הפוסט‪-‬קולוניאליסטית חוזר ומוזכר במחקר )‪ .(Savory, 2009: 20‬ריס נולדה‬

‫וגדלה בדומיניקה שבאיים הקאריביים‪ ,‬אשר הייתה תחת שלטון בריטי‪ .‬פרט ביוגרפי זה "הכשיר" אותה‬

‫להיות סופרת פוסט‪-‬קולוניאליסטית‪ .‬מטרת הכתיבה מחדש של דמותה של ברתה‪ ,‬אליבא דריס ) ‪Müller,‬‬

‫‪ ,(2007: 63‬הייתה להפריך את הדעות הקדומות שבאו לידי ביטוי ב‪ JE-‬והיו נפוצות בזמנים שבהם היו‬

‫לבריטניה מושבות רבות‪ .‬ביצירתה‪ ,‬המציאה ריס חיים חדשים לדמות שהיתה מוקצית מבחינה חברתית‬

‫ואתנית ב‪ JE-‬ואשר שמשה כתוספת לדמות הראשית‪ ,‬ג'יין אייר )‪ .(Stoneman, 1996: 178‬באמצעות‬

‫העברת דמותה של אנטואנט למרכז מצליחה ריס להתעמת עם המקור‪ ,‬שהשתיק את קולה‪ .‬האופן שבו ריס‬

‫"מטפלת" בטקסט של ברונטה‪ ,‬השייך לקאנון‪ ,‬נותן ביטוי לערכים שונים ולנקודות מבט שונות‪ ,‬חותר‬

‫תחתיו ומתעמת עם שאלות של צדק )‪ .(Arizti, 2007: 42‬בכתיבתה מחדש את דמותה של ברתה‪ ,‬ריס‬

‫מתווכחת עם העבר )‪ .(Moore, 2008: 136‬עימות טקסטים מן העבר עם ההווה שרת אותה‪ ,‬כמו סופרים‬

‫‪45‬‬
‫פוסט‪-‬קולוניאליסטים אחרים‪ ,‬כאמצעי להביא את קולם של השוליים ואת קולו של "האחר"‪ ,‬ודרך אחת‬

‫להתפלמס עם טקסטים אלה היא לשנות אותם כמו שהיא עשתה )שם‪ .(136 :‬הסבר אפשרי לבחירתה של‬

‫ריס ב‪ JE-‬דווקא הוא שבשנות הששים )תקופת כתיבת היצירה של ריס( גבר העניין בויקטוריאניזם‪,‬‬

‫ובעקבות זאת הופיעה כתיבה על טקסטים ויקטוריאניים‪ ,‬הודות למספר גורמים‪ ,‬ביניהם התפתחות התנועה‬

‫הפמיניסטית‪ ,‬שהתעניינה במעמד האישה הוויקטוריאנית והביקורת הגוברת על הקולוניאליזם )שם‪:‬‬

‫‪.(139‬‬

‫כפי שברונטה מעניקה קול לדמות מוחלשת )אישה מן המעמד הנמוך באנגליה של המאה התשע‪-‬עשרה(‪,‬‬

‫גם ריס מעניקה חיים לדמות מוחלשת )אישה ממוצא קריאולי‪-‬לבן‪ ,‬שנישאת בשידוך לאיש אנגלי(‪.‬‬

‫באמצעות השמעת קולה של אנטואנט ושל דמויות אחרות ממוצא קאריבי‪ ,‬ריס מממשת את אחת המטרות‬

‫של סופרים פוסט‪-‬קולוניאליסטים‪ :‬לתת ביטוי לתושבים המקומיים ולרקע הלשוני והתרבותי שלהם‬

‫)‪ .(Sumillera, 2008: 39‬ריס מעניקה קול גם לרוצ'סטר שהופך גם הוא לסוג של "אחר"‪ :‬איש לבן‬

‫שאינו מתחבר לתרבות הקריבית‪ ,‬לסביבתה ולמנהגיה‪ .‬עיבודה של ריס אף מסביר את יחסו של רוצ'סטר‬

‫אליה ב‪ .(Rhys in Stoneman, 1996: 180) JE-‬רוצ'סטר אף מביע את התרעומת שלו כלפי הנישואין‬

‫שנכפו עליו בהזדמנויות שונות‪ (Rhys, 2000 [1966]: 42) "I have sold my soul" :‬וְ ‪"I have‬‬

‫"‪) been too unhappy‬שם‪ .(70 :‬ציטוטים אלה מספקים אף הם הסבר ליחסו לברתה ב‪ .JE-‬ב‪WSS-‬‬

‫רוצ'סטר הופך לדמות חסרת שם‪ ,‬המוגדרת על ידי מערכת היחסים שלה עם אנטואנט‪/‬ברתה‪ ,‬עם מדינתה‪,‬‬

‫עם בתיה ועם משרתיה )שם‪ .(181 :‬הסבר אפשרי לכך ששמו של רוצ'סטר אינו מוזכר במפורש לאורך‬

‫היצירה )דבר שהופך את דמותו לגנרית( הוא שריס רצתה לסמל בדמותו את האנגלים בכלל ואת הגברים‬

‫האנגלים בפרט כאנשים תאבי כח המנצלים חלשים מהם – נשים וילידים )‪(Savory, 2009: 114‬‬

‫ובהקשר זה נאמר עליו‪.(Rhys, 2000 [1966]: 72) "your husband certainly love money" :‬‬

‫מבחינה כרונולוגית‪-‬היסטורית‪ ,‬ריס סטתה בכמה מקרים מציר הזמן של ‪ JE‬וכך התאפשר לספק הצדקה‬

‫עלילתית לשילובם של אירועים היסטוריים אשר התרחשו אחרי שאנטואנט‪/‬ברתה ורוצ'סטר הגיעו‬

‫לאנגליה לפי ‪ .JE‬לפי ‪ ,JE‬פרק הזמן שבו נרקמים היחסים בין רוצ'סטר לאנטואנט התרחש במהלך‬

‫העשור שבין ‪ 1798‬ל‪ 1808-‬והגעתה של ברתה לאנגליה התרחשה בין ‪1823‬ל‪(Thomas, 1824-‬‬

‫‪46‬‬
‫)‪ .1999: 156‬אולם ריס מיקמה את ההתרחשות של יצירתה בשנת ‪ ,1834‬כשנה לאחר שחרור העבדים‬

‫באיים הקאריביים‪ .‬ההסבר לכך שריס הסבה את נישואי רוצ'סטר ואנטואנט לתקופה זו הוא האפשרות‬

‫לשים דגש על התוהו ובוהו שבא לאחר האמנסיפציה של העבדים בג'מייקה‪ ,‬מצב שגרם לאנטואנט לחוש‬

‫מבודדת יותר משום שמשפחתה‪ ,‬שבבעלותה היו מטעים שבהם עבדו עבדים‪ ,‬ירדה מנכסיה וביתה הוצת‬

‫על ידי ההמון הזועם )‪.(Simpson, 2005: 113‬‬

‫כפי שכבר הוזכר‪ ,‬יחסו של המטה‪-‬טקסט אל הפרוטו‪-‬טקסט עשוי להיות מאשר או פולמוסי ) ‪Popovič,‬‬

‫‪ .(1976: 229‬כותב המטה‪-‬טקסט עשוי להצהיר בגלוי על הקשר לפרוטו‪-‬טקסט ויכול לבחור לא לעשות‬

‫כך )שם‪ .(230 :‬במקרה של ‪ ,WSS‬יתכן שהקורא הבלתי מיומן לא יגלה כלל את הקשר ל‪ :JE-‬כאמור‪,‬‬

‫שמו של רוצ'סטר אינו מוזכר כלל לכל אורך הספר והגיבורה‪ ,‬אנטואנט‪ ,‬מוכרת לקוראי ‪ JE‬בשם ברתה‬

‫)שמופיע ב ‪ WSS‬רק ממחציתו השנייה‪ ,‬כשרוצ'סטר מחליט לקרוא לה כך(‪ .‬לכאורה אין קשר בין שתי‬

‫היצירות‪ .‬רק בחלק השלישי‪ ,‬שמתרחש באחוזת ת'ורנפילד‪ ,‬ושמוזכרים בו שמותיהן של גרייס פול ושל‬

‫גברת פיירפקס הקשר נעשה ברור יותר‪ .3‬לאור הזזתה של ברתה למרכז‪ ,‬הדחתה של ג'יין לשוליים‪,‬‬

‫העלמת שמו של רוצ'סטר והויכוח הערכי עם ‪ ,JE‬ניתן לראות ב‪ WSS-‬מטה‪-‬טקסט שיחסו לפרוטו‪-‬טקסט‬

‫הוא יחס קונטרוברסלי מובהק‪ .‬מנקודת מבטה של האצ'ן‪ ,‬עיבוד זה מממש את זכותם של עיבודים באשר‬

‫הם להביע ביקורת על המקור ולהיכתב לצורך זה ממש )‪.(Hutcheon, 2006: 90‬‬

‫‪3‬‬
‫מהדורות מסוימות של ‪ WSS‬הן גרסות מוערות ועל כן קשה להחמיץ את הקשר בין שתי היצירות‪.‬‬

‫‪47‬‬
 ‫‪The Eyre Affair .6‬‬

‫‪ 6.1‬הקדמה‬

‫היצירה ‪ The Eyre Affair‬ל‪ Jasper Fforde-‬הנה עיבוד בסוגת המדע הבדיוני משנת ‪ 2001‬ל‪Jane -‬‬

‫‪ .Eyre‬בשונה מהעיבודים האחרים שנבחנו‪ ,‬היצירה הנוכחית מכילה בתוכה שני עיבודים למקור‪ .‬העיבוד‬

‫הראשון בא לידי ביטוי בעלילה ובדמויות של ‪ ,TEA‬אשר מבוססים על העלילה והדמויות ב‪ .JE-‬אולם זה‬

‫אינו העיבוד היחידי ביצירה‪ .‬במציאות שבה מתרחש ‪ ,TEA‬מופיע הרומן ‪ JE‬בתור יצירת ספרות‪ ,‬אך‬

‫בגרסה שונה מזו שכתבה ברונטה‪ .‬בגרסה זו‪ ,‬ג'יין נישאת לדודנה ונוסעת עמו להודו כדי לעסוק בפעילות‬

‫מסיונרית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬דמויותיהם של ג'יין ושל רוצ'סטר יוצאות מדפי הספר ומשתלבות אף הן בעלילת‬

‫‪ ,TEA‬אולם מדמויותיהם במקור נותרה ב‪ TEA-‬גרסה שטוחה בלבד‪.‬‬

‫‪ TEA‬הנו ספר הביכורים של פורד )יליד ‪ ,(1961‬אשר ראה אור לאחר שנדחה פעמים רבות על ידי‬

‫הוצאות ספרים שונות )‪ .(Sutherland, 2003‬זהו גם הספר הראשון בסדרה בת שישה ספרים אשר‬

‫במרכזה עומדת דמותה של ת'רזדיי נקסט‪.‬‬

‫‪ 6.2‬תקציר העלילה‬

‫עלילת הספר מתרחשת בשנת ‪ 1985‬ביקום מקביל למציאות כפי שאנו מכירים אותה‪ .‬מלחמת קרים‬

‫מתחוללת זה מאה שנים בין אנגליה לבין האימפריה הרוסית הצארית‪ ,‬ציפורי דודו הן חיות מחמד‬

‫פופולריות כאילו לא נכחדו מעולם והמשטר באנגליה הוא טוטליטרי ומופקד בידי תאגיד נשק בשם גולית‬

‫)‪.(Goliath‬‬

‫הבלשית ת'רזדיי נקסט )‪ ,(Thursday Next‬ותיקת מלחמת קרים אשר איבדה אח במלחמה זו‪ ,‬פועלת‬

‫בשירות המחלקה הספרותית של המשטרה‪ .‬במהלך מרדף אחרי נבל‪-‬על וגנב כתבי יד ספרותיים בשם‬

‫אכרון הֵידיז )‪ (Acheron Hades‬יורים בה‪ ,‬אולם דמותו של רוצ'סטר מ‪ JE-‬מגיחה לפתע ומצילה את‬

‫חייה‪ .‬משימתה הבאה היא להשיג את העותק המקורי של ‪ JE‬מידי הידיז שרוצה לשנות אותו )כל שינוי‬

‫שנעשה בכתב יד מקורי מופיע מיד בכל העותקים הקיימים שלו(‪ .‬באמצעות מכונת "שער הפרוזה"‬

‫‪48‬‬
‫שהמציא דודה של ת'רזדיי‪ ,‬הידיז נכנס אל תוך ‪ JE‬כשת'רזדיי דולקת בעקבותיו אל תוך המכונה ואל תוך‬

‫היצירה‪ .‬הם נכנסים לעלילה בשלב שבו ג'יין כבר עזבה את אחוזת ת'ורנפילד לאחר שנודע לה על ברתה‪.‬‬

‫ת'רזדיי מצליחה ללכוד את הידיז ולהורגו‪ ,‬לא לפני שהספיק להצית באש את האחוזה‪ .‬בעקבות השריפה‪,‬‬

‫ברתה קופצת מן הגג ונהרגת ואילו רוצ'סטר הופך נכה‪.‬‬

‫בשלב זה ת'רזדיי משנה את עלילת ספרה של ברונטה בכך שהיא אומרת לרוצ'סטר לקרוא בשמה של‬

‫ג'יין‪ .‬ג'יין שומעת אותו קורא לה ושבה אליו‪ .‬וכך העלילה של ‪ JE‬ביקום המקביל חוזרת ומתלכדת עם זו‬

‫המוכרת לקוראיה של ברונטה‪.‬‬

‫ת'רזדיי יוצאת משער הפרוזה והולכת הישר אל הכנסייה‪ ,‬שם עומד אהובה משכבר הימים‪ ,‬לאנדן פארק‪-‬‬

‫ליין‪ ,‬להנשא לבת זוגו‪ .‬ת'רזדיי נפרדה מפארק‪-‬ליין משום שפגע בשמו הטוב של אחיה‪ .‬אך כעסה מתרכך‬

‫כשהיא מגלה‪ ,‬לקראת אמצע הרומן‪ ,‬שהוא עולה אל קבר אחיה באופן קבוע ומטפח אותו‪ .‬במהלך הטקס‪,‬‬

‫כשהכומר שואל אם מישהו מהנוכחים מתנגד לנישואין‪ ,‬קם אחד מהם ומודיע שאחד מבני‪-‬הזוג נשוי‪.‬‬

‫הנוכחים מפנים את מבטם אל פארק‪-‬ליין‪ ,‬אולם מסתבר שבת‪-‬זוגו היא זו שעדיין נשואה למישהו אחר‪.‬‬

‫החתונה‪ ,‬אם כן‪ ,‬מבוטלת ות'רזדיי ופארק‪-‬ליין חוזרים זה אל זרועותיה של זו‪.‬‬

‫לספר יש זיקה ברורה אל ‪ JE‬אשר באה לידי ביטוי בכותרת‪ ,‬בקווי העלילה ובדמויות הדומות‪.‬‬

‫‪ 6.3‬השוואה ברמת העלילה והדמויות‬

‫מלבד עלילתו המסועפת של ‪ ,TEA‬מופיעה בו כאמור עלילה נוספת‪ ,‬והיא עלילת ‪ JE‬כפי שהיא מוכרת‬

‫בעולם של ת'רזדיי )בהבדלים שצוינו(‪ ,‬שאף מתעוררת לחיים משל עצמה בעיבודו של פורד‪ .‬להלן טבלות‬

‫המשוות בין ‪ JE‬של ברונטה ל ‪ ,TEA‬ובין ‪ JE‬כפי שהוא נודע בעולמה של ת'רזדיי ל‪ JE-‬כפי שהוא מוכר‬

‫לקוראיה של ברונטה‪.‬‬

‫‪49‬‬
 ‫‪ 6.3.1‬השוואה בין העלילות‬

‫‪ 6.3.1.1‬השוואה בין ‪ JE‬של ברונטה ו‪TEA-‬‬

‫‪TEA‬‬ ‫‪JE‬‬ ‫השלב בעלילה‬

‫אנטון‪ ,‬אחיה האהוב של ת'רזדיי‪,‬‬ ‫בגלל היותה של ג'יין יתומה‪ ,‬היא‬ ‫אירועי העבר‬

‫נפל במלחמת קרים‪ .‬היחסים בין‬ ‫גדלה אצל משפחתו של דודה‬

‫ת'רזדיי למשפחתה חמים‪.‬‬ ‫האהוב‪ .‬אולם מהרגע שהוא נפטר‬

‫היא זוכה ליחס מזלזל מצד אשתו‬

‫וילדיו‪.‬‬

‫ת'רזדיי מופתעת לגלות שפארק‪-‬‬ ‫במעמד טקס הנישואין ג'יין מגלה‬ ‫גילוי סוד על אהוב לבה של‬

‫ליין‪ ,‬שהכתים את שמו של אחיה‬ ‫שרוצ'סטר עודנו נשוי‪ ,‬ובעקבות‬ ‫הגיבורה )הנוכחי או מן העבר(‬

‫המת‪ ,‬הוא זה שעולה לקברו‪ ,‬מטפח‬ ‫הגילוי היא מחליטה לעזוב את‬ ‫ושינוי יחסה אליו בעקבות זאת‬

‫אותו ושומר על זכר אחיה‪ .‬מכאן‬ ‫האחוזה ואת רוצ'סטר‪.‬‬

‫ואילך‪ ,‬ת'רזדיי רואה בו אדם אחר‬

‫והכעס שחשה כלפיו נחלש‪.‬‬

‫בעיצומו של טקס הנישואין בין‬ ‫בעיצומו של טקס הנישואין של‬ ‫עצירת טקס הנישואין בעקבות‬

‫פארק‪-‬ליין לבת‪-‬זוגו קם אחד‬ ‫ג'יין לרוצ'סטר‪ ,‬קם אחד הנוכחים‬ ‫גילוי על כך שאחד הבאים‬

‫הנוכחים ומודיע שהטקס אינו יכול‬ ‫ומכריז שרוצ'סטר אינו יכול‬ ‫בברית הנישואין כבר נשוי‬

‫להמשך מפני שבת‪-‬זוגו עודנה‬ ‫להתחתן משום שהוא כבר נשוי‬

‫נשואה ומעולם לא התגרשה‪.‬‬ ‫לאישה קריאולית בשם ברתה‪.‬‬

‫‪50‬‬
‫מר מייסון‪ ,‬שנשלח אל ת'רזדיי על‬ ‫מר מייסון‪ ,‬אחיה למחצה של‬ ‫גילוי זהות האדם שמודיע‬

‫ידי רוצ'סטר כאות תודה על כך‬ ‫ברתה‪ ,‬הוא זה שמודיע שמר‬ ‫שטקסי הנישואין אינם יכולים‬

‫ששינתה את סוף הספר של‬ ‫רוצ'סטר נשוי לאחותו‪ ,‬ברתה‪.‬‬ ‫להתקיים‬

‫ברונטה‪ ,‬מודיע כי בת‪-‬זוגו של‬

‫פארק‪-‬ליין עודנה נשואה‪.‬‬

‫ההשלכות של עצירת טקס‬ ‫ההשלכות של עצירת טקס‬ ‫ההשלכות של עצירת טקס‬

‫הנישואין של פארק‪-‬ליין לבת‪-‬זוגו‬ ‫הנישואין של רוצ'סטר וג'יין הן‬ ‫הנישואין‬

‫הן חיוביות עבור ת'רזדיי‪ ,‬שכן‬ ‫שליליות עבור ג'יין; היא מחליטה‬

‫פארק‪-‬ליין ות'רזדיי מחליטים‬ ‫לעזוב את רוצ'סטר ואת אחוזת‬

‫להינשא זה לזו‪.‬‬ ‫ת'ורנפילד‪.‬‬

‫ת'רזדיי נקסט‪ ,‬הגיבורה‪ ,‬מתאחדת‬ ‫ג'יין אייר‪ ,‬הגיבורה‪ ,‬חוזרת אל‬ ‫הסוף הטוב‬

‫עם אהובה‪.‬‬ ‫רוצ'סטר ומתאחדת עמו‪.‬‬

‫‪ 6.3.1.2‬השוואה בין ‪ JE‬של ברונטה ל‪ JE-‬בספרו של פורד‬

‫העלילה של ‪ JE‬ב‪ TEA-‬מקבילה לעלילה כפי שהיא מוכרת לקוראיה של ברונטה בכול‪ ,‬מלבד הסוף שבו‬

‫העלילות נפרדות רק כדי להתלכד שוב הודות להתערבותה של ת'רזדיי‪ .‬ההפרדות וההתלכדות חזרה‬

‫מתקיימות בנקודות הבאות‪:‬‬

‫‪ JE‬בעולם שבו מתרחש ‪TEA‬‬ ‫‪ JE‬המקורי‬ ‫השלב בעלילה‬

‫ג'יין נישאת לדודנה ומצטרפת‬ ‫ג'יין מחליטה לא להנשא לדודנה‬ ‫החלטתה של ג'יין לגבי עתידה‬

‫והיא חוזרת אל רוצ'סטר כדי‬

‫‪51‬‬
 ‫אליו לפעילות מסיונרית בהודו‪.‬‬ ‫להתאחד עמו‪ ,‬לאחר ששמעה את‬ ‫האישי‬

‫קולו קורא לה מן השדות‪.‬‬

‫לאחר שנקרית לת'רזדיי‬ ‫ג'יין מתאחדת עם רוצ'סטר‪.‬‬ ‫הסוף‬

‫הזדמנות לשנות את הסוף של‬

‫‪ ,JE‬ג'יין מתאחדת עם רוצ'סטר‪.‬‬

‫‪ 6.3.2‬השוואה בין הדמויות ב‪ JE-‬לדמויות ב‪TEA-‬‬

‫פורד לא רק מעתיק את הדמויות של ברונטה אל עלילת ספרו‪ ,‬הוא גם מעתיק את תכונותיהן אל הדמויות‬

‫שהוא המציא‪ :‬ג'יין ורוצ'סטר אל ת'רזדיי ופארק‪-‬ליין‪ ,‬בהתאמה )‪.(Wells, 2007: 198‬‬

‫‪ 6.3.2.1‬השוואה בין ג'יין אייר לת'רזדיי נקסט‬

‫ת'רזדיי נקסט‬ ‫ג'יין אייר‬ ‫התכונה‬

‫כמחווה ליצירה המקורית‪,‬‬ ‫לג'יין מראה פשוט‪ ,‬ממוצע‬ ‫מראה‬

‫ת'רזדיי‪ ,‬כמו ג'יין‪ ,‬אינה יפה‬ ‫)‪ plain‬בלשונה של ברונטה(‪.‬‬

‫במובן הקלאסי ‪(Wells, 2007:‬‬

‫)‪ .200‬היא אינה מסתמכת על‬

‫המראה החיצוני שלה כדי להשיג‬

‫את מטרותיה‪.‬‬

‫ת'רזדיי היא רווקה באמצע שנות‬ ‫ג'יין היא בחורה מן המעמד‬ ‫צורת חיים החורגת מהנורמה‬

‫השלושים לחייה‪ ,‬דבר שנחשב‬ ‫הנמוך‪ ,‬אשר מצליחה להתפרנס‬

‫חריג בסביבתה לפי דבריה של‬ ‫בכוחות עצמה למרות נתוני‬

‫ת'רזדיי עצמה‪.‬‬ ‫הפתיחה הנמוכים שלה‪.‬‬

‫‪52‬‬
 ‫ת'רזדיי נאמנה לאחיה המת‬ ‫ג'יין נאמנה לדודניה מרגע שהיא‬ ‫נאמנות משפחתית‬

‫מגלה את דבר קיומם‪ ,‬היא מכירה ולזכרו‪ .‬הנאמנות המשפחתית‬

‫גוברת על האהבה‪ ,‬וכך ת'רזדיי‬ ‫להם טובה על כך שהכניסו אותה‬

‫נפרדת מפארק‪-‬ליין לאחר‬ ‫לביתם‪ ,‬ומעניקה להם חלק‬

‫שמתברר לה שהוא הכתים את‬ ‫מהירושה שלה‪ .‬היא נאמנה‬

‫שם אחיה בתחקיר על נסיבות‬ ‫אפילו לאנשים שלא התייחסו‬

‫מותו‬ ‫אליה יפה מעולם‪ ,‬דוגמת אשת‪-‬‬

‫דודה שאותה היא מבקרת על‬

‫ערש‪-‬דווי‪.‬‬

‫כנותה של ת'רזדיי באה לידי‬ ‫כנותה של ג'יין באה לידי ביטוי‬ ‫כנות‬

‫ביטוי בכך שאינה מוליכה שולל‬ ‫בכך שהיא אומרת את אשר על‬

‫את בואודן‪ ,‬דמות ביצירה‬ ‫ליבה ובכך שאינה מנצלת אנשים‬

‫המביעה כלפיה עניין רומנטי‪,‬‬ ‫למטרות אישיות‪.‬‬

‫ובאופן כללי היא אומרת את‬

‫אשר על לבה‪ .‬כמו ג'יין‪ ,‬גם היא‬

‫אינה מנצלת אנשים ממניעים‬

‫אישיים‪.‬‬

‫ת'רזדיי מסרבת להצעתו של‬ ‫גם כשעומדת בפני ג'יין אפשרות‬ ‫אמונה באהבת אמת‬

‫בואודן לעבור עמו לאוהיו‬ ‫לשידוך הגון ונוח בדמות דודנה‪,‬‬

‫במסגרת תפקידו‪ .‬היא נישאת‬ ‫היא מסרבת לה מפני שאהבה‬

‫לבסוף לבחיר לבה‪.‬‬ ‫אינה כלולה באפשרות זו‪,‬‬

‫ובמקום זאת היא חוזרת אל‬

‫רוצ'סטר‪.‬‬

‫‪53‬‬
 ‫‪ 6.3.2.2‬השוואה בין רוצ'סטר לפארק‪-‬ליין‬

‫לאנדן פארק‪-‬ליין‬ ‫אדוארד רוצ'סטר‬ ‫התכונה‬

‫באמצע שנות הארבעים לחייו‪,‬‬ ‫באמצע שנות הארבעים לחייו‪,‬‬ ‫גיל‬

‫מבוגר מת'רזדיי בעשור‪.‬‬ ‫מבוגר מג'יין בכעשרים שנה‪.‬‬

‫איבד את רגלו במלחמת קרים‪.‬‬ ‫איבד את ידו וראייתו כתוצאה‬ ‫נכות‬

‫מהצתת האחוזה על‪-‬ידי ברתה‪.‬‬

‫ראייתו שבה אליו לאחר מכן‪.‬‬

‫אינה באה לידי ביטוי באופן עקבי נאמן למערכת שאליה הוא שייך‬ ‫נאמנות‬

‫)הדיווח שמסר לצבא על אודות‬ ‫אצל רוצ'סטר‪ .‬מצד אחד הוא‬

‫נפילתו של אחיה של ת'רזדיי‬ ‫נאמן כלפי ג'יין‪ ,‬אולם מצד שני‬

‫אינו מטויח( אבל אינו שוכח את‬ ‫אין הוא נאמן כלפי ברתה‪.‬‬

‫האנשים הקרובים אליו‪.‬‬

‫מסתיר מת'רזדיי שהוא עולה‬ ‫מסתיר מג'יין שהוא כבר נשוי‬ ‫הסתרת סוד‬

‫בקביעות לקבר של אחיה‪.‬‬ ‫לאחרת‪.‬‬

‫תמימותו של פארק‪-‬ליין באה‬ ‫רוצ'סטר אינו תמים – הוא רואה‬ ‫תמימות‬

‫לידי ביטוי בכך שאינו רואה‬ ‫אנשים כפי שהם באמת ואינו‬

‫לאיזו אישה המונית הוא עומד‬ ‫נשבה אחר חזותם ומעמדם‪.‬‬

‫להנשא‪.‬‬ ‫מסיבה זו אינו מתכוון להתחתן‬

‫עם בלאנש אינגרם רק מפני שהם‬

‫מאותו מעמד‪.‬‬

‫‪54‬‬
 ‫‪ 6.3.2.3‬השוואה בין ג'יין ב‪ JE-‬לג'יין ב‪TEA-‬‬

‫השוני בין ג'יין במקור לעומת ג'יין בעיבוד הוא אופן עיצובן‪ .‬ב‪ ,JE-‬ג'יין היא דמות מורכבת‪ ,‬בעלת עומק‬

‫פסיכולוגי שהקורא נחשף אליו מכיוון שהסיפור מסופר בגוף ראשון‪ ,‬מנקודת מבטה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ג'יין של‬

‫‪ TEA‬היא דמות שטוחה אשר אינה אומרת ולו מילה אחת במהלך העלילה‪.‬‬

‫‪ 6.3.2.4‬השוואה בין רוצ'סטר ב‪ JE-‬לרוצ'סטר ב‪TEA-‬‬

‫כמו אופן עיצובה של ג'יין‪ ,‬גם אופן עיצוב דמותו של רוצ'סטר שונה במקור ובעיבוד‪ .‬ב‪ JE-‬דמותו היא‬

‫עגולה ומסמלת מופת של גבריות מיוסרת )‪ .(Glen, 2002: 5‬ב‪ ,TEA-‬רוצ'סטר מוצג כדמות בעלת אומץ‬

‫לב )כשהוא מציל את ת'רזדיי ממוות( אולם דמותו שטוחה לעומת אופן הצגתה במקור‪.‬‬

‫כפי שאפשר להסיק מהטבלות לעיל‪ ,‬וכפי שאראה בהמשך‪ ,‬בדיון בסוגה ובמסרים‪ TEA ,‬בשתי רמותיו‬

‫הוא עיבוד של ‪ JE‬לברונטה‪ .‬לפי האצ'ן )‪ ,(Hutcheon, 2006: 8‬עיבוד נוצר כשיצירה מתבססת על‬

‫יצירה קודמת ומקיימת אתה יחסי אינטרטקסטואליות‪ .‬בתהליך העיבוד נשמרים אירועים‪ ,‬דמויות‪ ,‬נקודות‬

‫מבט‪ ,‬תמות ועוד )‪ equivalences‬בלשונה של האצ'ן(‪ .‬הכללה זו חלה על המקרה שלפנינו‪.‬‬

‫לעומת האצ'ן‪ ,‬המשתמשת במונח "עיבוד" )‪ ,(adaptation‬אבן‪-‬זהר מגדיר את התהליך שבו הטקסט‬

‫המקורי מפורק ומורכב מחדש בתוך אותה שפה כאחת מצורות התעביר )‪.(Even-Zohar, 1990: 75‬‬

‫התעביר עשוי להתרחש על ציר הזמן או בין תרבויות )ויסברוד‪ .(204 :2007 ,‬במקרה שלפנינו‪ ,‬התעביר‬

‫הוא על ציר הזמן‪ ,‬אך במובן מסוים גם בין תרבויות‪ ,‬שהרי התרבות האנגלית במאה העשרים שונה‬

‫מהתרבות האנגלית במאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬שבמהלכה נוצר ‪ .JE‬כפי שיובהר בהמשך‪ ,‬התעביר כולל‬

‫במקרה זה גם שינוי בדגם שאליו נוצק הטקסט‪.‬‬

‫ז'נט )‪ (Genette, 1997: 4‬היה רואה במקרה הנידון דוגמה להיפרטקסטואליות‪ ,‬שהיא במונחיו אחת‬

‫מצורות הטרנסטקסטואליות‪ .‬ההיפרטקסט – שהוא טקסט המבוסס על טקסט מוקדם יותר‪ ,‬ההיפוטקסט –‬

‫לא יכול היה להתקיים כלל אלמלא הטקסט המקורי‪.‬‬

‫‪55‬‬
‫אחד מסוגי הקשרים העשויים להתקיים לפי ז'נט בין ההיפרטקסט להיפוטקסט הוא קשר של המשכיות‬

‫אשר הוא מכנה בשם "המשכיות אליפטית" )‪ .(elliptic continuation‬בקשר מסוג זה‪ ,‬ההיפרטקסט בא‬

‫להשלים פערים בהיפוטקסט )שם‪ .(177 :‬במקרה של ‪ TEA‬הפערים שהיצירה משלימה הם הקטעים‬

‫שבהם ב ‪ JE‬ג'יין אייר מתגוררת עם דודניה ואין הקוראים יודעים מה מתרחש בת'ורנפילד‪ .‬כלומר‪ ,‬בזמן‬

‫העדרותה של ג'יין מת'ורנפילד‪ ,‬הקוראים של ‪ TEA‬נחשפים לאירועים אשר מתרחשים כביכול ב‪ JE-‬של‬

‫ברונטה‪ ,‬אבל בעולמה של ת'רזדיי‪ :‬כניסתם של ת'רזדיי ושל הֵידיז אל תוך היצירה‪ ,‬והנסיבות‬

‫"האמיתיות" שבהן ניצתת אחוזת ת'ורנפילד‪ .‬וכך‪ ,‬במרווחי הזמן האלה שאין אנו יודעים מה קורה בהם‬

‫ביצירה המקורית‪ ,‬ת'רזדיי נקסט לא רק מצילה את היצירה מידיו של הֵידיז אלא גם משנה את סופה כפי‬

‫שהוא במקור‪ ,‬בעולמם של קוראי ברונטה‪ .‬ביקום המקביל‪ ,‬אירוע זה של השלמת מידע הוא חד‪-‬פעמי‬

‫משום שלאחר שת'רזדיי משנה את סופו של ‪ JE‬הקוראים העתידיים לא ידעו מה התרחש בזמן שג'יין‬

‫שהתה מחוץ לאחוזה‪.‬‬

‫עוד קשר בין ‪ TEA‬ל‪ JE-‬הוא קשר של הערכה מחדש של דמות ומעשיה אשר ז'נט מכנה בשם ‪primary‬‬

‫‪) revaluation‬שם‪ .(350 :‬בהערכה מחודשת זו מודגשות תכונות מסוימות של הדמות או המשמעות‬

‫הסמלית שלה‪ .‬בהקשר של ‪ ,TEA‬ניתן להחיל את דבריו של ז'נט על ת'רזדיי‪ ,‬דמות אמיצה ופורצת דרך‪,‬‬

‫שאפשר לראות בעצם עיצובה מחווה לדמותה של ג'יין אייר של ברונטה בעולם עתידני‪.‬‬

‫פופוביץ' )‪ ,(Popovič, 1976: 226‬בדומה לז'נט‪ ,‬מתייחס לקשר בין טקסט מוקדם )פרוטו‪-‬טקסט‬

‫בלשונו( לטקסט המבוסס עליו‪ ,‬שלא היה יכול להתקיים בלעדיו )מטה‪-‬טקסט(‪ .‬מיקומו של המטה‪-‬טקסט‬

‫‪ TEA‬על הציר שבקוטבו האחד מתקיים "דמיון מקסימלי" )‪ (maximum similarity‬בין היצירות‬

‫ובקוטבו השני הדמיון הוא במאפיינים כלליים בלבד )‪ ,(modeling on general qualities‬הוא על‬

‫הקצה של דמיון במאפיינים הכלליים )כפי שהראיתי בטבלה(‪ .‬גם את ‪ JE‬שבתוך ‪ TEA‬מתבקש למקם‬

‫הרחק מקוטב הדמיון המקסימלי‪ ,‬לא רק בגלל השינויים בעלילה אלא גם בגלל שיטוח הדמויות וההקשר‬

‫החדש בכלל‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬ניתן לראות שאת הזיקה של ‪ TEA‬בשתי רמותיו ל‪ JE-‬אפשר לנתח במסגרת גישות מחקריות‬

‫שונות‪ .‬הניתוח עצמו ייעשה בפרקים הבאים‪.‬‬

‫‪56‬‬
 ‫‪ 6.4‬מרומן גותי‪-‬ויקטוריאני למדע בדיוני‬

‫כפי שצוין‪ ,‬לפי ז'נט )‪ TEA (Genette, 1997: 5‬מקיים עם ‪ JE‬יחסי היפרטקסטואליות‪ .‬אפשר לשפוך‬

‫אור נוסף על יחסים אלה בעזרת מושג הארכיטקסטואליות של ז'נט‪ ,‬שעניינו הקשר בין הטקסט לסוגה‬

‫שביסודו )שירה‪ ,‬פרוזה‪ ,‬דרמה או תת‪-‬סוגה בתוכם(‪ .‬הקשר בין הטקסט לסוגה יכול להיות מוצהר‬

‫ולהופיע בכותרות ראשיות או משניות )רומן‪ ,‬מסות(‪ ,‬ובמקרה זה הוא עשוי לספק הנחיה לקורא או‬

‫להטעות בכוונה‪ .‬כמו כן הוא עשוי לא להופיע כלל ולחייב הסקת מסקנות מצד הקורא ) ‪Genette, 1997:‬‬

‫‪ .(4‬במעבר מן המקור ‪ JE‬של ברונטה לעיבוד ‪ ,TEA‬חל שינוי שניתן לתארו במונחי ארכיטקסטואליות‪.‬‬

‫בעוד הטקסט המקורי משתייך לסוגת הרומן הגותי‪-‬ויקטוריאני‪ ,‬משתייך העיבוד לסוגת המדע הבדיוני‪.‬‬

‫במונחיו של אבן‪-‬זהר )‪ ,(Even-Zohar, 1990: 41‬הטקסט המקורי והטקסט החדש נוצקו לתוך דגמים‬

‫שונים‪ ,‬שנלקחו מתוך רפרטוארים שונים שעמדו לרשות ברונטה מזה ופורד מזה‪ .‬הדגם של המדע הבדיוני‬

‫כבר היה קיים בתקופתה של ברונטה‪ ,‬ושימש בסיס ליצירות כמו ‪ Frankenstein‬ל‪Mary Shelley-‬‬

‫שראה אור ב‪ .(Roberts, 2006 : 42) 1818-‬עם זאת‪ ,‬הוא התפתח מאוד במאה העשרים‪ ,‬שבמהלכה‬

‫ראה אור הרומן של פורד‪ .‬בשני המקרים ניתן להציע‪ ,‬שהיוצרים השתמשו בדגם שהיה פופולרי בתקופתם‬

‫כדי להעביר מסרים ולנקוט עמדות בנושאים שהיו ככל הנראה חשובים בעיניהם‪.‬‬

‫המדע הבדיוני הוא תת‪-‬סוגה של הפנטסיה )גורביץ'‪ .(14 :2009 ,‬לפי טודורוב‪ ,‬ספרות הפנטסיה יכולה‬

‫להסביר אירועים והתרחשויות אשר לא ניתן להסביר בעולם האמיתי )‪.(Todorov, 1975 [1973]: 25‬‬

‫היא מאופיינת בדמיון עשיר ואינה מתיימרת להציג ולשקף אמיתות הסטוריות‪-‬עובדתיות כלשהן )גורביץ'‪,‬‬

‫‪ .(13 :2009‬ספרות זו בוחנת עד כמה יכול האדם לשלוט לא רק בגורלו אלא גם במרחב ובזמן‪ ,‬ועד כמה‬

‫הוא יכול לשנות את חוקי הטבע‪ ,‬כדרך להגיע להישגים ולהגשים את רצונותיו )שם‪.(13 :‬‬

‫לפי לוטם )‪ ,(2009‬התכונה המשותפת של סיפורי פנטסיה רבים היא שיש בהם תופעות ודמויות שאינם‬

‫מוכרים בחוויה האנושית היומיומית ואשר שייכות לעולם על‪-‬טבעי‪ .‬המונח "עולם על‪-‬טבעי" חל על עולם‬

‫שחלק מהמאפיינים שלו‪ ,‬חוקי הפעולה שבו והיצורים הגרים בו אינם מוכרים )שם‪ .(29 :‬מבחינה‬

‫ספרותית‪ ,‬טקסטים פנטסטיים משוחררים מקונבנציות וממגבלות רבות החלות על טקסטים ריאליסטיים‪:‬‬

‫‪57‬‬
‫הם אינם מוגבלים על ידי חוקיות של זמן ומרחב‪ ,‬כך שדמויות עשויות לנוע ממקום למקום ומזמן לזמן‬

‫באופנים שאינים מוכרים במציאות )‪ .(Jackson, 1981: 1‬בקצרה‪ ,‬פנטסיה כסוגת‪-‬על עשויה לכלול כל‬

‫טקסט שאינו נותן עדיפות לייצוג מציאותי‪ ,‬בין אם מדובר במיתוסים‪ ,‬אגדות‪ ,‬מדע בדיוני‪ ,‬סיפורי אימה‬

‫ועוד )שם‪.(14 :‬‬

‫בעוד לוטם טוען כי אין זה חיוני להבחין בין צורות הפנטסיה‪ ,‬משום שבמקרים רבים הן מעורבבות אחת‬

‫בשנייה ואי אפשר לסווג אותן באופן ברור וחד‪-‬משמעי )לוטם‪ ,(29 :2009 ,‬גורביץ' מבחינה בין תת‪-‬‬

‫סוגות שונות בספרות זו )גורביץ'‪ .(14 :2009 ,‬אחת מהן היא סוגת המדע הבדיוני‪.‬‬

‫סוגת המדע הבדיוני עוסקת במרחב ובזמן ומטרתה היא‪:‬‬

‫לטעת בקורא את האמונה כי לכל תופעה בטבע ניתן לספק הסבר הגיוני גם אם בעיניו‬

‫המוגבלות של האדם הסביר התופעות נראות בלתי הגיוניות‪ ,‬או לחלופין הוא אינו מבין את‬

‫פשרן )שם‪.(18 :‬‬

‫לרוב משולבות בסוגת המדע הבדיוני המצאות טכנולוגיות שאינן קיימות כיום‪ ,‬אולם יתכן שיהיו קיימות‬

‫בעתיד )שם‪.(18 :‬‬

‫בנוסף לשיוך הכללי לסוגת הפנטסיה‪ ,‬המתבטא לדוגמה בהופעת חיות נכחדות כמו הדודו‪ ,‬אפשר לשייך‬

‫את ‪ TEA‬באופן ספציפי לסוגת המדע הבדיוני בגלל שבירת חוקיות המרחב והזמן‪ ,‬המתבטאת בעצם‬

‫קיומו של עולם מקביל ובפרטים נוספים‪ ,‬בין השאר בכך שאביה של ת'רזדיי נע ונד בחופשיות בין שלושת‬

‫ממדי הזמן‪ .‬כמו כן קיימות בספר המצאות שאינן קיימות במציאות המוכרת‪ ,‬בראש ובראשונה האפשרות‬

‫להיכנס אל תוך כתב יד של ספר ולשנות אותו כך שהשינוי יתרחש בכל העותקים של ספר זה‪.‬‬

‫בסוגת המדע הבדיוני עצמה אפשר להבחין בין תת‪-‬סוגות‪ .‬אחת מהן מכונה "היסטוריה אלטרנטיבית"‬

‫)‪ ,(Alternate History‬ובה משנים את ההיסטוריה כפי שהיא מוכרת לנו כדי להשיג אפקטים דרמטיים‬

‫ואירוניים )‪ .(Duncan, 2003: 209‬בנוסף לשיוכו למדע הבדיוני‪ TEA ,‬משתייך בבירור לתת‪-‬סוגה זו‪.‬‬

‫ביצירות המשתייכות אליה‪ ,‬הקורא מתוודע בדרך כלל להיסטוריה ששונתה כבר בעמודים הראשונים של‬

‫היצירה )שם‪ .(209 :‬למשל‪ ,‬כשאביה של ת'רזדיי שואל אותה כיצד מת הדוכס הראשון מוולינגטון היא‬
‫‪58‬‬
‫עונה שהוא נורה על‪-‬ידי צלף צרפתי )‪ ,(Fford, 2001: 4‬בעוד שבמציאות הוא מת בגיל שמונים ושלוש‬

‫משבץ‪ .‬פרט נוסף המבשר לקוראים כי העלילה מתרחשת במציאות אלטרנטיבית היא דיווח החדשות‬

‫הנפתח בציון היום והשנה )"יום שני‪ ,‬הששה במאי‪ ,("1985 ,‬שעיקרו הוא שארגון האומות המאוחדות‬

‫דורש שאנגליה והממשלה האימפריאליסטית הרוסית יפתחו במשא ומתן באשר לריבונות שלהן בחצי האי‬

‫קרים )שם‪.(7 :‬‬

‫מאפיין נוסף של יצירות השייכות לתת‪-‬הסוגה של היסטוריה אלטרנטיבית הוא שהן מתרחשות בדרך‪-‬כלל‬

‫במציאות מיליטריסטית )‪ .(Duncan, 2003: 216‬אחד ההסברים לכך הוא שלמלחמות מקום מרכזי‬

‫בהיסטוריה ושינויים הקשורים בהן מאפשרים להבליט את השינוי בהיסטוריה לעומת המציאות המוכרת‪,‬‬

‫כך שקורא מן השורה יזהה מיד שנעשה שינוי בהצגת ההיסטוריה ושהיא אינה מחויבת למציאות )שם‪:‬‬

‫‪ .(217‬המאפיינים המיליטריסטיים באים לידי ביטוי גם ב‪ .TEA-‬ראשית‪ ,‬העלילה מתרחשת במהלך‬

‫מלחמת קרים )שנמשכת מזה מאה וחמישים שנים(‪ ,‬ושנית‪ ,‬השלטון באנגליה הוא בידי חברה לייצור‬

‫אמצעי לחימה בשם ‪ .Goliath‬ההיסטוריה האלטרנטיבית ב‪ TEA-‬באה לידי ביטוי גם בכך שהיצירה ‪JE‬‬

‫בתוך ‪ TEA‬עוברת שינויים )ג'יין נישאת לדודנה ונוסעת עמו להודו( בהשוואה ליצירה כפי שהיא מוכרת‬

‫לקוראיה של ברונטה בהיסטוריה ה"אמתית"‪.‬‬

‫הבחירה לכתוב בסוגת המדע הבדיוני בכלל‪ ,‬ובתת‪-‬סוגה של ההיסטוריה האלטרנטיבית בפרט‪ ,‬משרתת‬

‫את מטרותיו המשוערות של פורד בכך שהיא מאפשרת לבטא את העל‪-‬זמניות של המקור ושל דמותה של‬

‫ג'יין‪ .‬המסר המועבר לקוראים הוא‪ :‬אין זה משנה באיזו תקופה‪ ,‬באיזה מרחב )ואפילו באיזה יקום(‬

‫מתרחש הסיפור‪ ,‬הדגם של ג'יין כאישה חזקה ועצמאית רלוונטי תמיד גם אם היא עברה גלגול; במקרה‬

‫הנדון‪ ,‬לדמותה של ת'רזדיי‪.‬‬

‫‪ TEA 6.5‬כפרשנות של ‪JE‬‬

‫בסעיף זה אראה כיצד השוני בין ‪ TEA‬ל‪ JE-‬מעניק פרשנות חדשה למקור‪ ,‬כיצד שינוי הסוגה תורם לכך‬

‫ומהי עמדתו של העיבוד כלפי המקור‪.‬‬

‫‪59‬‬
‫פעולת הפרשנות ופעולת התרגום הן פעולות השלובות זו בזו‪ ,‬כפי שעולה הן מדברי חוקרים הרואים בכל‬

‫תרגום פרשנות )‪ (Steiner, 1975‬והן מדברי חוקרים הגורסים שכל פרשנות אינה אלא תרגום‬

‫)‪ .(Mailloux, 1995‬מכיוון ש‪ TEA-‬הוא תוצר התעביר של ‪ ,JE‬ומכיוון שלפי אבן‪-‬זהר כל צורות‬

‫התעביר מקבילות זו לזו )‪ ,(Even-Zohar, 1990‬אפשר להחיל את טענת החוקרים האלה גם על צורות‬

‫תעביר שאינן תרגום כהלכתו‪ ,‬לרבות תעביר בתוך אותה לשון ובתוך אותו מדיום שהתרחש ביצירה‬

‫הנידונה‪ .‬הציפייה ש‪ TEA -‬יציע פרשנות ל‪ JE-‬מתעוררת גם לאור דברי האצ'ן‪ ,‬הגורסת כי בעצם‬

‫הבחירה לעבד יצירה יש משום נקיטת עמדה כלפיה )‪ .(Hutcheon, 2006: 92‬בדומה לכך וכפי שנזכר‬

‫לעיל‪ .‬פופוביץ' מייחס חשיבות למטה‪-‬טקסט המחדש את הפרוטו‪-‬טקסט או מאיר אותו באור חדש‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬יש מקום לבדוק איזו פרשנות מעניק ‪ TEA‬ל‪ JE-‬ואילו מסרים משלו הוא מעביר‪.‬‬

‫לדברי האצ'ן‪ ,‬עיבודים אינם מתקיימים בתוך רִיק )שם‪ .(142 :‬בהקשר של ‪ TEA‬יש לכך בעצם שני‬

‫היבטים‪ :‬זמן פרסום היצירה וזמן התרחשות העלילה‪ .‬ראשית‪ ,‬הוא נכתב לקהל שעבורו ‪ JE‬הוא ספר‬

‫קאנוני‪ ,‬חוצה זמנים וגם מקומות ותרבויות )בגלל תרגומיו לשפות רבות(‪ .‬שנית‪ ,‬זמן התרחשות העלילה‬

‫אינו מוגדר‪ ,‬דבר ההופך אותה לעל‪-‬זמנית‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬העלילה מתרחשת בשנת ‪ 1985‬אולם ביקום‬

‫מקביל‪ ,‬שבו ההיסטוריה שונה לחלוטין מזו הידועה לנו‪ ,‬ואשר מצד אחד היא עתידנית ומצד שני המטוס‬

‫הראשון זה עתה הומצא‪ .‬פורד חתר אפוא לעל‪-‬זמניות במובן המילולי ביותר‪ .‬ייתכן שבכך שטשטש את‬

‫גבולות הזמן‪ ,‬ניסה להידמות לטקסט המקורי‪ ,JE ,‬שהוא על‪-‬זמני מבחינת חשיבותו‪ .‬במלים אחרות‪ ,‬זמן‬

‫ההתרחשות הלא‪-‬מוגדר של ‪ TEA‬מדגיש ביתר שאת את על‪-‬זמניותו של ‪.JE‬‬

‫זמן הפרסום של ‪ TEA‬משמעותי מבחינה נוספת‪ .‬הספר ראה אור בשנת ‪ ,2001‬כמאה וחמישים שנים‬

‫לאחר כתיבת היצירה המקורית‪ .‬בין מועד פרסום המקור למועד פרסום העיבוד מפרידה תקופה שהתרחשו‬

‫בה אירועים היסטוריים רבים‪ .‬אולם‪ ,‬עדיין‪ ,‬המסר העיקרי שפורד מנסה להעביר הוא המסר שאותו‬

‫העבירה ברונטה‪ :‬נשים צריכות לשאוף לעצמאות ולהיות חזקות‪ ,‬כל אחת בעולמה ובהקשרה‪.‬‬

‫לפי הפירוש שהוצע‪ ,‬יצירתו של פורד לא נכתבה מתוך רצון להעביר ביקורת על יצירתה של ברונטה‬

‫אלא‪ ,‬להפך‪ ,‬להחיות ולעדכן את דמות האישה שהיא עיצבה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יש בה ביקורת על החברה‬

‫‪60‬‬
‫המערבית החומרנית המגולמת בדמותה של חברת ‪ Goliath‬ששולטת באנגליה ומחפשת דרכים להרוויח‬

‫עוד ועוד כסף )‪ .(Berninger and Thomas, 2007: 182‬כמו כן‪ ,‬יש ביצירה מסרים אנטי‪-‬מלחמתיים‬

‫המגולמים בדמותה של ת'רזדיי‪ ,‬המייחלת לסיומה של מלחמת קרים ומבכה את אחיה שנהרג בה‪ .‬המסרים‬

‫האנטי‪-‬מלחמתיים נאמרים על ידי ת'רזדיי בתקיפות פעמים מספר במהלך העלילה‪:‬‬

‫‪"I had wanted the war finished as soon as I got out there" (Fforde, 2001: 79) ,"Don't‬‬

‫"‪you understand? There won't be an end. Not while we have troops on Russian soil‬‬

‫‪).‬שם‪(172 :‬‬

‫בהחדרת מסרים אנטי‪-‬חומרניים ואנטי‪-‬מלחמתיים‪ TEA ,‬אינו תוקף את ‪ ,JE‬אלא עורך כלפיו מחווה ותוך‬

‫כדי כך מעצב מסרים משלו )‪.(Berninger and Thomas, 2007: 184‬‬

‫יצירתו של פורד נותנת‪ ,‬אם כן‪ ,‬תוקף נוסף ליצירתה של ברונטה‪ ,‬משאירה אותה רלוונטית בעולם‬

‫הספרותי העכשווי‪ ,‬ומעלה על נס אותה ואת על‪-‬זמניותה )שם‪ ,(179-178 :‬ומדגישה – בהשראת ‪JE‬‬

‫ובהמשך ליצירה זו – את התכונות האידיאליות באישה כפי שהן באות לידי ביטוי אצל ת'רזדיי‪:‬‬

‫"‪"She is everything a woman should be. Strong and resourceful, loyal and intelligent‬‬

‫‪(Fford, 2001: 169).‬‬

‫כמו כן‪ ,‬היא מנצלת את העובדה שקוראים פוטנציאליים עשויים לקרוא את העיבוד מפני שהצירוף ‪Jane‬‬

‫‪ Eyre‬מוזכר בכותרת‪ ,‬וכך הם ייחשפו למסרים העכשוויים של פורד‪ .‬אחד ההסברים לכך שהסוגה‬

‫שנבחרה לעיבוד היא סוגת המדע הבדיוני הוא שיש ביכולתה להציע אלטרנטיבה לחברה הפטריארכלית‬

‫שהיתה דומיננטית בתקופתה של ברונטה‪ ,‬וזאת בדמותה של ת'רזדיי שמצליחה לממש את הפוטנציאל‬

‫המקצועי שלה ללא קשר לגבר בחייה )‪ .(Whermann, 2007: 153‬ראס ) ‪Russ in Whermann,‬‬

‫‪ (2007: 153‬טוענת כי שנות השבעים המאוחרות ייצגו את הפריחה של הפמיניזם בסוגת המדע הבדיוני‪.‬‬

‫יותר ויותר נשים נראו בספרים השייכים לסוגה‪ ,‬אף כגיבורות מרכזיות‪ ,‬משום שהמדע הבדיוני הפורץ‬

‫גבולות מוכרים אפשר להעצים אותן )שם‪ .(153 :‬כלומר‪ ,‬המדע הבדיוני מעניק מגוון אפשרויות לשימוש‬

‫‪61‬‬
‫ביצירה המקורית ומידה רבה של חופש לסופר עצמו‪ ,‬תכונות שפורד ניצל כשהחליט לעבד את ‪ JE‬אל תוך‬

‫יצירתו וכשהחליט לערוך שינויים במקור‪.‬‬

‫העיבוד של פורד מעלה מספר סוגיות הנוגעות לתפקיד האישה ומיקומה בחברה המודרנית‪ .‬טקס החתונה‬

‫שנעצר במפתיע‪ ,‬למשל‪ ,‬מערער על זיהוי אוטומטי של ההתנהגויות מסוימות עם גברים‪ ,‬ומראה שגם‬

‫אישה יכולה להפר אמונים‪ .‬כשעורך‪-‬הדין קם בתחילת טקס החתונה של פארק‪-‬ליין ובת זוגו ומודיע כי‬

‫בני הזוג אינם יכולים להתחתן משום שאחד מהם עודנו נשוי‪ ,‬מבטי המוזמנים בחתונה מופנים כמובן‬

‫מאליו אל החתן‪ ,‬על אף שמתברר כי הכלה היא הביגמיסטית משום שהיא נשואה לאיש אחר‪ .‬באפיון‬

‫"האישה הביגמיסטית" יש כדי לנפץ סטריאוטיפים לגבי התנהגויות שמיוחסות לגברים ולנשים; גם נשים‬

‫יכולות לפעול בחוסר‪-‬הגינות ובניגוד לחוק‪ .‬במובן זה‪ ,‬פורד "מעניק" שוויון מלא לנשים ולגברים ואין‬

‫הוא מחמיר עם הגברים‪ ,‬כפי שאינו חס על הנשים‪.‬‬

‫מאפיין נוסף של ‪ TEA‬הוא השילוב שנעשה בין פנטסיה ואהבה רומנטית‪ JE .‬עשוי להתפס בקלות כסיפור‬

‫אהבה או כסיפור על שחרור והגשמה עצמית של האישה‪ ,‬או כשניהם‪ .‬לשני נושאים אלה אין קשר ישיר‬

‫לסוגת המדע הבדיוני שכן אהבה אינה נושא מרכזי בסוגה זו‪ ,‬ומקומן של הנשים בה היה שולי לאורך‬

‫תקופה ארוכה‪ .‬גם הַחל משנות השישים‪ ,‬כשיותר ויותר נשים החלו לכתוב טקסטים בסוגת המדע הבדיוני‪,‬‬

‫הן לא דנו בנושאים אלה‪ ,‬אלא התרכזו בנושאים פמיניסטיים אחרים‪ ,‬אולי אף פוסט‪-‬פמיניסטיים‪ ,‬כמו‬

‫עולמות המורכבים ממערכות מגדר לא קונבנציונליות או עולמות שבהם קיימות נשים בלבד )שם‪.(149 :‬‬

‫אולם ביצירתו של פורד יש גם אמירה על ההיבט הרומנטי בחיי האישה‪ .‬הוא מראה שלנשים עדיין קשה‬

‫לגשר בין החיים המקצועיים והחיים הפרטיים שלהן‪ ,‬אפילו בעולם המדע הבדיוני ועל רקע הפמיניזם של‬

‫המאה העשרים‪.‬‬

‫בשנות השישים של המאה העשרים הופיע בארצות הברית הפמיניזם של הגל השני‪ ,‬כפי שהוא מכונה‬

‫היום‪ .‬אחת הדוברות העיקריות של התנועה הפמיניסטית היתה בטי פרידן אשר‪ ,‬בספרה ‪The Feminine‬‬

‫‪ ,(1963) Mystique‬קראה לנשים לצאת ממרחביהן הפרטיים אל המרחבים הציבוריים‪ .‬הגל השני לא‬

‫נלחם רק למען זכויות האישה )כפי שנלחם הגל הראשון על זכות ההצבעה לנשים‪ ,‬לדוגמה( אלא בעיקר‬

‫למען שחרור האישה מתפקידיה המסורתיים ועידודה למצות את הפוטנציאל שלה ) ‪Kinser, 2004:‬‬
‫‪62‬‬
‫‪ .(129‬הגל השלישי של הפמיניזם )שהחל בשנות התשעים( גורס כי כל בחירה של אישה היא בבחינת‬

‫מעשה פמיניסטי משום שחופש הבחירה נתון בידיה והיא יכולה לעשות בו כרצונה ) ‪Snyder, 2010:‬‬

‫‪ .(255‬מטרתו של הפמיניזם של הגל השלישי הוא להסתכל על נשים באופן פלורליסטי יותר ושיפוטי‬

‫פחות לעומת הפמיניזם של הגל השני שגרס כי יש רק דרך אחת להיות פמיניסטית והפך ללא חשוב כל‬

‫דבר הקשור באהבה או לקשר עם גברים )‪ .(Whermann, 2007: 150‬פורד מאשש את ההנחה של הגל‬

‫השלישי של הפמיניזם שאפילו אישה חזקה ועצמאית זקוקה לאהבה‪ ,‬לנישואין ולמשפחה )שם‪.(163 :‬‬

‫את עמדתו של ‪ TEA‬כלפי ‪ JE‬ניתן לתאר בעזרת ההבחנה של פופוביץ' )‪ (Popovič, 1975‬בין יחס‬

‫מאשר ופולמוסי‪ .‬כזכור‪ ,‬היחסים הבין‪-‬טקסטואליים שפופוביץ' רואה כמשמעותיים הם אלה אשר מאירים‬

‫את הפרוטו‪-‬טקסט באור חדש או מוסיפים לו דבר מה‪ ,‬כגון נקודת מבט )‪.(Popovič, 1976: 226‬‬

‫בביקורת על ‪ TEA‬הוצעה פרשנות‪ ,‬שלפיה הספר מבטא בכסות פרודיה )שהיא סוג של מטה‪-‬טקסט‬

‫קונטרוברסלי במונחיו של פופוביץ'( גישה פטריארכלית‪ .‬לפי פרשנות זו‪ ,‬ההחלטה של פורד לסיים את‬

‫העיבוד בכך שהגיבורה מתאחדת עם אהובה – כמו ביצירה המקורית – מאירה את ת'רזדיי באור לגלגני‬

‫ובכך מנציחה את הגישה השמרנית והרומנטית של ברונטה ומחזקת את האופן שבו צריכה לכאורה‬

‫להסתיים יצירה שגיבורתה היא אישה )‪ .(Hateley, 2005: 1034‬אך כפי שהראיתי‪ ,‬תיתכן פרשנות‬

‫הפוכה‪ ,‬שלפיה פורד ביקש להראות את העל‪-‬זמניות של אישה דוגמת ג'יין‪ .‬לפי פרשנות זו‪ ,‬שהעבודה‬

‫הנוכחית תומכת בה‪ TEA ,‬הוא מטה‪-‬טקסט מאשר )‪ (Popovič, 1975: 32‬שאינו נכנס למחלוקת עם‬

‫הפרוטו‪-‬טקסט ואינו מתפלמס עמו‪ ,‬אלא להפך‪" ,‬מסכים" עמו ומחזק אותו‪ ,‬ומהווה מחווה כלפיו‪.‬‬

‫‪63‬‬
 ‫‪ .7‬סיכום ומסקנות‬

‫בעבודה זו ניתחתי שלוש יצירות שנוצרו בהשראת ‪ JE‬ונכתבו באותה מערכת סימנים ובאותה השפה‪,‬‬

‫כלומר הן שייכות לקטגוריה "פראפראזה" במונחיו של יאקובסון )‪ .([1959] 1986‬מטרתי הייתה לבדוק‬

‫על סמך מה היצירות הנגזרות מ‪ JE-‬יכולות להיחשב כתוצרי תעביר‪ ,‬במונחיו של אבן‪-‬זהר )‪Even-‬‬

‫‪ (Zohar, 1990‬או כעיבודים במונחיה של האצ'ן )‪ ,(Hutcheon, 2006‬ואיזו פרשנות הן מעניקות‬

‫ליצירה המקורית‪.‬‬

‫לאחר שהובהר שאכן מדובר בעיבודים‪ ,‬בחנתי כל אחד מהם‪ .‬מניתוח העיבודים עולה כי כל אחד מהם‬

‫עיבד את היצירה המקורית‪ ,JE ,‬בצורה שונה‪ .‬ב‪ Rebecca-‬נשמרו קווי העלילה הכלליים של המקור‪,‬‬

‫והועמדו במרכז שלוש דמויות הממלאות משבצות זהות )דמות נשית ראשית‪ ,‬דמות גברית ראשית‬

‫ו"האישה האחרת"(‪ ,‬אך שונות באפיון שלהן כמעט לחלוטין‪ .‬האסטרטגיה שנקטה מחברת ‪ WSS‬הייתה‬

‫שונה בתכלית‪ :‬היא כתבה יצירה המתארת את שאירע לפני המסופר ב‪ ,(prequel) JE-‬שהדמויות‬

‫הראשיות בה הן ברתה )אנטואנט( ורוצ'סטר‪ ,‬ללא כל אזכור של גיבורת הספר שעליו היא התבססה‪.‬‬

‫במרכזו של ‪ TEA‬ניצבת ת'רזדיי‪ ,‬הגיבורה הראשית‪ ,‬שאופיינה בתכונות הדומות לאלה של ג'יין‪ ,‬והופיעו‬

‫מספר קווי עלילה המקבילים למקור‪ .‬דמויותיהם של ג'יין ושל רוצ'סטר מתוך ‪ JE‬הופיעו בגרסה‬

‫מצומצמת ושטוחה לעומת דמויותיהם במקור‪ .‬כמו כן‪ ,‬הסוף של ‪ JE‬הופיע אף הוא – אך בשינוי – ב‪-‬‬

‫‪ TEA‬והתלכד בסופו של דבר עם הסוף המקורי‪.‬‬

‫עוד עולה מן העבודה כי בהתאם לדברי האצ'ן )‪ (Hutcheon, 2006: 94‬אף לא אחד מן העיבודים נכתב‬

‫בעלמא‪ ,‬וכל עיבוד נושא מסרים ואידאולוגיה משלו‪ .‬הביקורות והמסרים בעיבודים שנבדקו התחלקו לשני‬

‫סוגים‪ :‬ביקורת פוליטית על מקומו של ה"אחר" ביצירה המקורית‪ ,‬וביקורת חברתית‪-‬פמיניסטית הדנה‬

‫במקומה של האישה בחברה‪ .‬בשני המקרים‪ ,‬יש חשיבות לסוגה או לדגם הספרותי שאליו נוצק העיבוד‪.‬‬

‫הסוגה הגותית ב‪ Rebecca-‬מדגישה‪ ,‬דווקא בעצם השתמרותה‪ ,‬את הקיבעון‪ ,‬בייחוד בכל הנוגע למעמד‬

‫האישה‪ ,‬שהזמן שחלף לא גרם לשיפורו‪ .‬הכתיבה בסגנון זרם התודעה ב‪ WSS-‬מאפשרת להביא לקדמת‬

‫הבמה את דמותה של אנטואנט‪/‬ברתה ולעשות לה תיקון בעצם הצגתה כדמות עגולה ואנושית‪ ,‬בניגוד‬

‫לאופן תיאורה ביצירה המקורית‪ TEA .‬מנצל את סוגת המדע הבדיוני כדי להעצים את דמותה של‬
‫‪64‬‬
‫מקבילתה של ג'יין‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬ולהפוך את ‪ JE‬ליצירה המתקיימת מחוץ לגבולות הזמן והמרחב‪ ,‬מצד שני‪.‬‬

‫הבחירה בסוגה שירתה את מטרותיו של כל סופר ואת המסרים שביקש להעביר‪.‬‬

‫השערת המחקר שלי לא התממשה במלואה‪ .‬כפי ששיערתי‪ ,‬היחס של ‪ WSS‬התברר כקונטרוברסלי כלפי‬

‫המקור והעיבוד יצא נגד האופן שבו הוצגה ברתה )אשר סימלה את ה"אחר" האתני בשל מוצאה‬

‫הקאריבי( ב‪ .JE-‬היחס של ‪ TEA‬היה‪ ,‬כפי ששיערתי‪ ,‬יחס מאשר כלפי היצירה המקורית והוא בא לחזק‬

‫ולהנציח את דמותה של ג'יין כמופת של פמיניזם וכמודל לחיקוי‪ .‬אשר ליחס של ‪ Rebecca‬למקור‪,‬‬

‫שיערתי שגם הוא יהיה מאשר כלפיו‪ .‬אולם‪ ,‬מניתוח העיבוד עולה כי מסריו יוצאים נגד האידיאל הנשי‬

‫שהמקור מקדם ומייצג ומראים כי אין זה פשוט להגשימו‪ .‬המסר של העיבוד הוא שעל אף שעברו כמאה‬

‫שנים מאז שנכתב המקור‪ ,‬דמות האישה ומעמדה אינם משקפים את האידיאל כפי שהוא מוצג ב‪JE-‬‬

‫ומעמד האישה לא השתפר בזמן שחלף‪.‬‬

‫מסקנה נוספת העולה מן העבודה היא פניה הרבים של ג'יין‪ ,‬הבאים לידי ביטוי בכך שניתן להשוות את‬

‫דמותה לדמויות אשר אינן מתקשרות אליה באופן צפוי ומובן מאליו‪ .‬דהיינו‪ ,‬מלבד הדמויות שהושוו אליה‬

‫בשל הדמיון באופי )ת'רזדיי ב‪ (TEA-‬או הדמיון הנוצר עקב העלילה הדומה )גיבורת ‪ ,(Rebecca‬נמצאו‬

‫גם קווי דמיון בין ג'יין לבין אנטואנט ב‪ WSS-‬ובין ג'יין לבין רבקה ב‪ .Rebecca-‬השוואות אלה מעידות‬

‫על כך שג'יין הנה דמות עמוקה ועשירה בהרבה מכפי שניתן אולי לחשוב בקריאת היצירה המקורית‬

‫בלבד‪ .‬יש להוסיף ולומר שהבנת המסרים של העיבודים תלויה בהכרות מוקדמת עם היצירה המקורית‪,‬‬

‫וייתכן כי קורא שאינו מכיא אותה לא יבחין במסרים אלה או שלא ייחס להם חשיבות מיוחדת‪.‬‬

‫‪65‬‬
 ‫‪ .8‬ביבליוגרפיה‬

‫מקורות ראשוניים‬

‫‪Brontë, Charlotte, 1977 [1847]. Jane Eyre. London: Dent Dutton.‬‬

‫‪Du Maurier, Daphne, 1971 [1938]. Rebecca. New York: Avon Books.‬‬

‫‪Fforde, Jasper, 2001. The Eyre Affair. London: Hodder.‬‬

‫‪Geothe, Johann Wolfgang von, 1832, Faust.‬‬

‫‪Radcliffe, Anne, 1999 [1791]. The Romance of the Forest. New York: Oxford‬‬

‫‪University Press.‬‬

‫‪Rhys, Jean, 2000 [1966]. Wide Sargasso Sea. London: Penguin Books.‬‬

‫‪Walpole, Horace, 1982 [1764]. The Castle of Otranto: a Gothic Story. New York:‬‬

‫‪Oxford University Press.‬‬

‫מקורות משניים‬

‫גורביץ'‪ ,‬דניאלה‪" .2009 ,‬הפנטסיה מהי?" בתוך עם שתי הרגליים עמוק בעננים‪ :‬על פנטסיה בספרות‬

‫העברית‪ .‬תל אביב‪ :‬גרף‪ ,‬עמ' ‪.28-7‬‬

‫ויסברוד‪ ,‬רחל‪ .2007 ,‬לא על המילה לבדה – סוגיות יסוד בתרגום‪ .‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫יאקובסון‪ ,‬רומאן‪" .[1959] 1986 ,‬על כמה אספקטים בלשניים של התרגום"‪ ,‬בתוך‪ :‬סמיוטיקה‪ ,‬בלשנות‪,‬‬

‫פואטיקה‪ :‬מבחר מאמרים‪ ,‬ערכו איתמר אבן‪-‬זהר וגדעון טורי‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬מכון פורטר והקיבוץ המאוחד‪.‬‬

‫לוטם‪ ,‬עמנואל‪" .2009 ,‬תולדות הפנטסיה" בתוך עם שתי הרגליים עמוק בעננים‪ :‬על פנטסיה בספרות‬

‫העברית‪ .‬תל אביב‪ :‬גרף‪ ,‬עמ' ‪.42-29‬‬

‫‪66‬‬
Abbott, Porter H. (ed.), 2002. The Cambridge Introduction to Narrative, Cambridge :
Cambridge University Press.

Abbott, Porter H., 2009. "Story, Plot and Narration" in The Cambridge Companion to
Narrative, Herman David (ed.), Cambridge: Cambridge University Press, pp. 96-124.

Arizti, Bárbara, 2007. "The Future that has Happened: Narrative Freedom and Déja lu

in Jean Rhys's Wide Sargasso Sea" in: A Breath of Fresh Eyre: Intertextual and

Intermedial Reworkings of Jane Eyre, Margarete Rubik and Elke Mettinger-

Schartmann (eds.). Amsterdam: Rodopi, pp. 39-49.

Barker, Juliet, 2002. "The Haworth Context" in The Cambridge Companion to the

Brontës, Heather Glen (ed.), Cambridge: Cambridge University Press, pp.17-37.

Berninger, Mark and Katherine Thomas, 2007. “A Parallequel of a Classic Text and

Reification of the Fictional – the Playful Parody of Jane Eyre in Jasper Fforde’s The

Eyre Affair, in: A Breath of Fresh Eyre: Intertextual and Intermedial Reworkings of

Jane Eyre, Margarete Rubik and Elke Mettinger-Schartmann (eds.). Amsterdam:

Rodopi, pp.181-197.

Bowling, Lawrence, Edward, 1950. "What is the Stream of Consciousness

Technique" in: Publications of the Modern Language Association of America. Vol.

65, No. 4, pp. 333-345.

Brennan, Zoe, 2010. Brontë's Jane Eyre, London: Continuum.

Brown, Dillon J., 2010. "Textual Entanglement: Jean Rhys's Critical Discourse" in:

Modern Fiction Studies, Volume 56, number 3, pp. 569-591.

67
Byrne, Eleanor, 2005. "Postmodernism and the Postcolonial World", in: The

Routledge Companion to Postmodernism, Stuart Sim (ed.), New York: Routledge, pp.

51-57.

Clery, E.J., 2001. "The Genesis of 'Gothic' Fiction", in: The Cambridge Companion to

Gothic Fiction, Jerrold E. Hogle (ed.), Cambridge: Cambridge University Press,

pp.21-41.

Campbell, Susie, 1988. Charlotte Brontë: Jane Eyre, London: Penguin Critical

Studies.

Delamotte, Eugenia C., 1990. Perils of the Night: A Feminist Study of Nineteenth-

Century Gothic. New York: Oxford University Press.

Dennis Barbara, 2000. The Victorian Novel. Cambridge: Cambridge University Press.

Duncan, Andy, 2003. “Alternate History”, in: The Cambridge Companion to Science

Fiction, Edward James and Farah Mendelsohn (eds.). Cambridge: Cambridge

University Press, pp. 209-219.

Even-Zohar, Itamar, 1990. Polysystem Studies (Poetics Today 11:1).

http://www.tau.ac.il/~itsmsrez/works/books/ez-pss1990.pdf

Even-Zohar, Itamar 1997. "Factors and Dependencies in Culture: A Revised Draft for

Polysystem Culture Research", in: Canadian Review of Comparative Literature, Vol.

XXIV, Number 1 (March 1997), pp. 15-34.

Even-Zohar, Itamar, 1990. “Translation and Transfer”, in: Polysystem Studies

(Poetics Today 11:1), pp. 73-78. http://www.tau.ac.il/~itsmsrez/works/books/ez-

pss1990.pdf

68
Flint, Kate, 2001. "The Victorian Novel and its Readers". Deidre David (ed.), The

Cambridge Companion to the Victorian Novel. Cambridge University Press:

Cambridge, pp. 17-37.

Friedan, Betty, 1970. The Feminine Mystique. New York: Dell Publications.

Genette, Gerard, 1997. Palimpsests: Literature in the Second Degree, trans. Channa

Newman and Claude Doubinsky, Foreword by Gerald Prince. Lincoln and London:

University of Nebraska Press.

Gilbert, Sandra M., and Susan Gubar, 1984. The Mad Woman in the Attic: The

Woman Writer and the 19th Century Literary Imagination. New Haven: Yale

University Press.

Gilbert, Sandra, M., 1987. "A Dialogue of Self and Soul: Plain Jane's Progress", in:

Jane Eyre: a Norton Critical Edition, Dunn, Richard J. (ed.), New York: Norton, pp.

476-483.

Giles, Judy, 2003. " 'A Little Strain with Servants': Gender, Modernity and

Domesticity in Daphne Du Maurier's Rebecca and Celia Fremlin's The Seven Chars of

Chelsea, in: Literature and History, vol. 12 issue 2, pp. 36-50.

Glen, Heather, 2002. "Introduction", in: The Cambridge Companion to the Brontës,

Heather Glen (ed.). Cambridge: Cambridge University Press, pp.1-13.

Hateley, Erica, 2005. "The End of The Eyre Affair: Jane Eyre, Parody, and Popular

Culture". The Journal of Popular Culture, vol. 38, No. 6, pp. 1022-1036.

Heilman, Robert, 1987. "Charlotte Brontë's "New" Gothic", in: Jane Eyre: a Norton

Critical Edition, Richard J. Dunn (ed.). New York: Norton, pp. 458-462.
69
Hogle, Jerrold E., 2002. "Introduction: The Gothic in Western Culture", in: The

Cambridge Companion to Gothic Fiction, Jerrold E. Hogle (ed.). Cambridge:

Cambridge University Press, pp. 1-21.

Hutcheon, Linda, 2000. A Theory of Parody: the Teachings of Twentieth-Century Art

Forms. Urbana: University of Illinois Press.

Hutcheon, Linda, 2006. A Theory of Adaptation. London and New York: Routledge.

Jackson, Rosemary, 1981. Fantasy: The Literature of Subversion. London: Routledge.

Kinser, Amber, E., 2004. "Negotiating Spaces For/Through Third Wave Feminism",

Feminist Formations, volume 16, pp. 124-153.

MacAndrew, Elizabeth, 1979. The Gothic Tradition in Fiction. New York: Columbia

University Press.

Mailloux, Stephen, 1995 (2nd ed.). "Interpretation", in: Critical Terms for Literary

Study, Frank Lentricchia and Thomas McLaughlin (eds). Chicago and London:

University of Chicago Press, pp. 121-134.

Mardorossian, Carine M., 1999. Shutting up the Subaltern: Silences, Stereotypes, and

Double-Entendre in Jean Rhys's WideSargasso Sea, in: Callaloo Vol. 22, No. 4

(Autumn, 1999), pp. 1071-1090.

Maurel, Sylvie, 1998. Jean Rhys. London: Macmillan.

Melani, Lilia. http://academic.brooklyn.cuny.edu/English/melani/cs6/bronte.html

(19.09.11).

70
Milbank, Alison, 2002. "The Victorian Gothic in English Novels and Stories", in: The

Cambridge Companion to Gothic Fiction, Jerrold E. Hogle (ed.), Cambridge:

Cambridge University Press, pp. 145-167.

Moglen, Helen, 1971. "The Creation of a Feminist Myth", in: Jane Eyre: a Norton

Critical Edition, Dunn Richard (ed.), pp. 484-491.

Moore, Grace, 2008. "Twentieth-Century Re-Workings of the Victorian Novel" in:

Literature Compass 5/1, pp.134-144.

Müller, Wolfgang G., 2007. "The Intertextual Status of Jean Rhys’s Wide Sargasso

Sea: Dependence as a Victorian Classic and Independence as a Post-Colonial Novel",

in: A Breath of Fresh Eyre: Intertextual and Intermedial Reworkings of Jane Eyre,

Margarete Rubik and Elke Mettinger-Schartmann (eds.). Amsterdam: Rodopi, pp. 63-

81.

Nungesser, Verena-Susanna, 2007. "From Thornfield Hall to Manderley and Beyond:

Jane Eyre and Rebecca as Transformations of the Fairy Tale, the Novel of

Development, and the Gothic Novel", in: A Breath of Fresh Eyre: Intertextual and

Intermedial Reworkings of Jane Eyre, Margarete Rubik and Elke Mettinger-

Schartmann (eds.). Amsterdam: Rodopi, pp. 209-226.

O'Reilly, Christopher, 2001. Post-Colonial Literature. Cambridge: Cambridge

University Press.

Petrilli, Susan, 2003. “Introduction”, in: Translation, Translation, Susan Petrilli (ed.)

Amsterdam: Rodopi.

71
Popovič, Anton, 1975. Dictionary for the Analysis of Literary Translation

(Department of Comparative Literature, University of Alberta).

Popovič, Anton, 1976. “Aspects of Metatext”, The Canadian Review of Comparative

Literature, 3:3, pp. 225-235.

Roberts, Adam, 2006. Science Fiction. New York: Routledge.

Rubik, Margarete, 2007. "Invasions into Literary Texts, Re-plotting and Trans-

Fictional Migration in Jasper Fforde's The Eyre Affair", in: A Breath of Fresh Eyre:

Intertextual and Intermedial Reworkings of Jane Eyre, Margarete Rubik and Elke

Mettinger-Schartmann (eds.). Amsterdam: Rodopi, pp. 167-181.

Rubik, M. and E. Mettinger-Schartmann, 2007. "Introduction", in: A Breath of Fresh

Eyre: Intertextual and Intermedial Reworkings of Jane Eyre, Margarete Rubik and

Elke Mettinger-Schartmann (eds.). Amsterdam: Rodopi, pp. 9-21.

Savory, Elaine, 2009. The Cambridge Introduction to Jean Rhys. Cambridge:

Cambridge University Press.

Sim, Stuart, 2005. "Preface to the Second Edition: from Modernism to

Postmodernism", in: The Routledge Companion to Postmodernism. New York:

Routledge, pp. vii-xiv.

Simpson, Anne, B., 2005. Territories of the Psyche: The Fiction of Jean Rhys. New

York: Palgrave Macmillan.

Snyder-Hall, Claire, R., 2010. "Third Wave Feminism and the Defense of "Choice"",

in: Perspectives on Politics, vol. 8, pp.255-261.

Steiner, George 1998 [1975]. After Babel. Oxford: Oxford University Press.
72
Stoneman, Patsy, 1996. Brontë Transformations. London: Prentice-Hall/Harvester

Wheatsheaf.

Sumillera, Rocío G., 2008. "Postcolonialism and Translation: the Translation of Wide

Sargasso Sea into Spanish", in: New Voices in Translation Studies, vol. 4, pp. 26-41.

Sutherland, John, 2003. "If it's Thursday it must be the valley of death", in: The

Guardian.

http://www.guardian.co.uk/books/2003/jul/26/featuresreviews.guardianreview15

(01.10.11)

Thomas, Sue, 1999. The Worlding of Jean Rhys. Westport: Greenwood Press.

Todorov, Tsvetan, 1975 [1973]. The Fantastic. Ithaca: Cornell University Press.

Toury, Gideon, 1995. Descriptive Translation Studies and Beyond. Amsterdam: John

Benjamins.

Wells, Juliette, 2007. "An Eyre-Less Affair? Jasper Fford’s Seeming Elision of Jane",

in: A Breath of Fresh Eyre: Intertextual and Intermedial Reworkings of Jane Eyre,

Margarete Rubik and Elke Mettinger-Schartmann (eds.). Amsterdam: Rodopi, pp.

197-209.

Whermann, Jürgen, 2007. "Jane Eyre in Outer Space: Victorian Motifs in Post-

Feminist Science Fiction, in: A Breath of Fresh Eyre: Intertextual and Intermedial

Reworkings of Jane Eyre, Margarete Rubik and Elke Mettinger-Schartmann (eds.).

Amsterdam: Rodopi, pp. 149-167.

73
Wisker, Gina, 2003. "Dangerous Borders: Daphne Du Maurier's Rebecca: Shaking the

Foundations of Romance, Partying and Place", Journal of Gender Studies, Vol. 12,

pp. 83-97.

74
Abstract

This thesis explores the subject of transfer in the same medium and same language

using Jane Eyre by Charlotte Brontë (1847) as a case study. Three adaptations,

written by three British authors, inspired by the original text are examined as the aim

of my thesis is to answer the following: in what way are the adaptations similar to the

original, what were the motives that led to their writing and what is their general

attitude towards Jane Eyre. The adaptations in question are Rebecca by Daphne du

Maurier (1938), Wide Sargasso Sea by Jean Rhys (1966) and The Eyre Affair by

Jasper Fforde (2001).

The first chapter is the literature review and it presents the different theories I employ

in my analyses. Based on Even-Zohar's polysystem theory (Even-Zohar, 1990) I have

placed Jane Eyre in the English literary system and explained how it became a major

source for adaptations, to this day. I have also presented theories from the field of

translation by Jakobson (1989 [1959]), Popovič (1975), Steiner (1998 [1975]), and

Mailloux (1995). Theories not from the field of translation by Genette (1987) and

Hutcheon (2006) are also implemented. Each of the following chapters is devoted to a

single work and they are chronologically ordered. Every adaptation is compared to the

original from several angles. First I have compared the storyline and characters. In

addition, each adaptation is analyzed in light of the genre it was written in. In case a

shift in genre has occurred, I have tried to show how that change has contributed to

the interpretation of the original work or how it expresses a critical stand towards it.

In case a shift in genre did not occur, I have tried to find out whether writing in the

same genre has contributed in any way to the interpretation of the original work by

the adaptation. Whether a shift in genre occurred or not, I have tried to show that each

i
adaptation conveys a specific message and ideology that are not necessarily in line

with the messages of the original work. Finally, I have examined whether the attitude

of each adaptation towards the original is affirmative or controversial, using Popovič's

terms.

The final chapter of the thesis, which summarizes the findings of my work and

presents its conclusions, shows that transfer is a process through which an adaptation

can respond to a canonized work and comment on it. However, adaptations do not

necessarily speak out against the original work, and in some cases they reaffirm and

strengthen the insights and values of the source.

ii
 This work was carried out under the supervision of

Prof. Rachel Weissbrod

of the Department of Translation and Interpreting Studies

 Bar Ilan University

The Faculty of Humanities

The Department of Translation and Interpreting Studies

Transfer within the same language and literature:

Works inspired by Jane Eyre as a case study

Hanna Kaminski

Thesis submitted in partial fulfillment of the requirements for the Master's Degree in
the Department of Translation and Interpreting studies

Ramat Gan 2011