‫‪1‬‬

‫יבנה וצפונותיה‬
‫קובץ מחקרים‬

‫עורכים‪:‬‬
‫אלי הדד‬
‫ליאת נדב־זיו‬
‫יוחנן (ג'ון) זליגמן‬
‫דניאל וורגה‬
‫פבלו בצר‬
‫עמית שדמן‬
‫אורן טל‬
‫יותם טפר‬

‫ירושלים תשפ"ג‬
‫‪3‬‬

‫תוכן העניינים‬

‫רשימת קיצורים‬ ‫‪*5‬‬

‫פתח דבר‬ ‫‪7‬‬
‫הווה‪ ,‬עתיד ועבר‪ :‬פעולות רשות העתיקות בפרויקט יבנה־מזרח‬ ‫‪13‬‬
‫דייגו ברקן ועמית שדמן‬

‫רקע ארכיאולוגי־היסטורי‬
‫יבנה הקדומה‪ :‬סקירה ראשונה של ממצאי חפירות הענק למרגלות תל יבנה‬ ‫‪19‬‬
‫ליאת נדב־זיו‪ ,‬אלי הדד‪ ,‬יוחנן (ג'ון) זליגמן‪ ,‬דניאל וורגה ופבלו בצר‬
‫הגיאומורפולוגיה והסדימנטולוגיה של סביבות תל יבנה‪ ,‬במישור החוף הדרומי‬ ‫‪*9‬‬
‫של ישראל בהקשר להתיישבות הקדומה‬
‫יואל רוסקין‪ ,‬אורן אקרמן‪ ,‬יותם אשר‪ ,‬ג'ני מרכוס ונמרוד וילר‬
‫ים־יבשה‪ :‬על קשרי הגומלין וקווי הדמיון והשוני בין יבנה ליבנה־ים‬ ‫‪*25‬‬
‫מהתקופה הפרסית לראשית התקופה הצלבנית‬
‫איתמר טקסל‬
‫קרב החשמונאים ליד יאמניה (יבנה)‬ ‫‪55‬‬
‫זאב ספראי‬

‫הממצא הארכיאולוגי‬
‫אתר חדש מהתקופה הכלקוליתית שהתגלה ביבנה‬ ‫‪73‬‬
‫יעל עבאדי־רייס‬
‫הבור ביבנה‪ :‬גניזה (פאביסה) ממקדש פלישתי‬ ‫‪89‬‬
‫רז קלטר‪ ,‬וולפגאנג צוויקל ועירית ציפר‬
‫כתובת חדשה על קליע מיאמניה (יבנה)‬ ‫‪111‬‬
‫יוליה אוסטינובה‪ ,‬פבלו בצר ודניאל וורגה‬
‫“עצם קיומנו"‪ :‬תובנות ראשונות על כלכלה ותעשייה בימי הסנהדרין ביבנה‪,‬‬ ‫‪125‬‬
‫מבט ארכיאוזואולוגי‬
‫לי פרי־גל‪ ,‬פבלו בצר ודניאל וורגה‬
‫תעשיית הזכוכית ביבנה‪ ,‬רשמים ראשונים מהחפירה בשטח ‪L‬‬ ‫‪143‬‬
‫יעל גורין־רוזן‪ ,‬פבלו בצר‪ ,‬דניאל וורגה ואריאל שתיל‬
 ‫‪4‬‬

‫“ותהא ארוני נקובה לארץ” (ירושלמי‪ ,‬כתובות יב‪ :‬ג‪ ,‬ג)‪:‬‬ ‫‪161‬‬
‫בתי קברות מהתקופה הרומית ביבנה‬
‫אריולה יקואל‪ ,‬אלה נגורסקי‪ ,‬פבלו בצר ודניאל וורגה‬
‫להטות שכם‪ :‬כלים עשויים מעצמות שכם של בעלי חיים שנמצאו בתל יבנה‬ ‫‪*55‬‬
‫— שימוש ושחזור‬
‫ענבר קטלב‪ ,‬אריאל שתיל‪ ,‬נטליה סולודנקו‪ ,‬יותם אשר ולי פרי־גל‬
‫ממצא סלע חוף מהחפירה ביבנה־מזרח‪ :‬תוצאות ראשוניות‬ ‫‪185‬‬
‫עמיר בר‪ ,‬אלי הדד‪ ,‬יותם אשר‪ ,‬חן אלימלך‪ ,‬עליזה ואן־זיידן‪ ,‬רויטל בוקמן ודב צביאלי‬

‫יין ומסחר‬
‫קוראים לזה "הנגאובר"‪ :‬מפעל הגיתות של יבנה הביזנטית‬ ‫‪205‬‬
‫מור ויזל וחגית טורגה‬
‫ייצור המוני של קנקנים לתעשיית היין של יבנה‪ :‬כבשני יוצרים‪ ,‬ערמות פסולת ומה‬ ‫‪219‬‬
‫שביניהם‬
‫אורית צוף‬
‫יבנה ותעשיית היין של עזה ואשקלון‬ ‫‪241‬‬
‫יוחנן (ג'ון) זליגמן‪ ,‬אלי הדד וליאת נדב־זיו‬
‫נתיבי מסחר במזרח הים התיכון בשלהי העת העתיקה‬ ‫‪265‬‬
‫דבורה צויקל‬
 ‫“ותהא ארוני נקובה לארץ“ (ירושלמי‪ ,‬כתובות יב‪ :‬ג‪ ,‬ג)‪:‬‬
‫בתי קברות מהתקופה הרומית ביבנה‬
‫אריולה יקואל‪ ,‬אלה נגורסקי‪ ,‬פבלו בצר ודניאל וורגה‬

‫מבוא‬
‫בית קברות רחב ממדים מהתקופה הרומית נתגלה במהלך חפירות אחדות ממזרח ומדרום לתל יבנה‬
‫(איור ‪ 1.)1‬בשטחי החפירה‪ ,‬המשתרעים למרגלות התל‪ ,‬לאורך של למעלה מ־‪ 700‬מטרים מצפון־‬
‫מזרח לדרום־מערב‪ ,‬נמצאו עשרות רבות של קברים‪ 2.‬נראה שקברים אלה שייכים לכמה בתי קברות‬
‫המרוחקים מעט זה מזה‪ ,‬מעין אשכולות סביב התל‪ ,‬וגבולות רובם אינם ברורים בשל מגבלות החפירות‪.‬‬
‫חשוב לציין שבכל בית קברות החלה קבורה בפרק זמן אחר‪ .‬השימוש בבתי הקברות נמשך זמן רב‬
‫וזוהו בהם שלוש שכבות קבורה — שכבה ‪ :III‬סוף המאה הא'–המאה הב' לסה"נ ובה שני שלבים;‬
‫שכבה ‪ :II‬המאות הב'–הג' לסה"נ ובה שני שלבים; שכבה ‪ :I‬המאות הג'‪-‬הז' לסה"נ‪ .‬תיארוך הקברים‬
‫התבסס על ניתוח סטרטיגרפי‪ ,‬על טיפולוגיית הקברים ועל טיפולוגיית הממצאים הנלווים לקבורות‪.‬‬
‫בכל בתי הקברות אפשר להתחקות הן אחר מאפיינים משותפים הן אחר הבדלים בשיטות הקבורה‬
‫ובטיפולוגיה של הקברים‪ .‬רוב בתי הקברות מאופיינים בסידור צפוף של קברים‪ ,‬אך התגלו גם קברים‬
‫בודדים‪ .‬במאמר זה נציג את טיפוסי הקבורה שהתגלו בחפירות שנערכו בשנים ‪ 2021–2019‬ואת מנהגי‬
‫‪3‬‬
‫הקבורה שנהגו בעיר יבנה בתקופה הרומית‪.‬‬

‫קברים מהתקופה הרומית בסביבתה הקרובה של יבנה מסקרים ומחפירות עבר‬

‫מעל ‪ 150‬שנות סקרים‪ ,‬חפירות ארכיאולוגיות ומחקר ביבנה ובסביבתה הניבו מידע רב על תולדות‬
‫העיר במשך תקופות ההתיישבות‪ ,‬למן התקופה הכלקוליתית ועד ימינו‪.‬‬
‫להלן נציג את בתי הקברות מהתקופה הרומית שהתגלו בעבר בתל יבנה ובסביבתו הקרובה‪ .‬רובם‬
‫ממוקמים על הגבעות והמישור המקיפים את התל‪ .‬הקברים וממצאיהם פורסמו בדוחות ראשוניים‬
‫בלבד ולעיתים אף זה לא‪ .‬בחפירות עבר נמצא מגוון סוגים של קבורה‪ :‬קברי שוחה‪ ,‬קברי ארגז‪,‬‬
‫סרקופגים ושבריהם‪ ,‬מערות קבורה‪ ,‬גלוסקמות ושבריהן‪ ,‬מאוזולאום‪ ,‬קבר בנוי וקבורות בקנקנים‪ ,‬רובם‬
‫של תינוקות‪ .‬כן נמצאה כתובת קבורה‪ .‬לראשונה נזכרים קברים בסקר של ו' גרן שדיווח על סרקופג‬

‫תודתנו לי' גומני על הכנת מפת האיתור והתכניות‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫אנו מודים לא' הדד‪ ,‬ל' נדב־זיו וי' זליגמן על מסירת נתונים מחפירתם ביבנה‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫הצגת הנתונים התחלתית וכן ניתוחם‪ ,‬והמסקנות ראשוניות‪.‬‬ ‫‪3‬‬

 ‫יבנה וצפונותיה‬ ‫|‬ ‫‪162‬‬

‫‪176‬‬
‫‪000‬‬

‫‪176‬‬
‫‪200‬‬

‫‪176‬‬
‫‪400‬‬

‫‪176‬‬
‫‪600‬‬
‫‪30‬‬

‫‪30‬‬

‫‪641‬‬
‫‪800‬‬

‫‪40‬‬
‫‪C3‬‬
‫‪641‬‬
‫‪C1‬‬

‫‪50‬‬
‫‪600‬‬

‫‪M1 L‬‬

‫‪30‬‬
‫‪641‬‬
‫‪400‬‬ ‫‪G‬‬

‫‪641‬‬
‫‪200‬‬

‫‪A‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪100‬‬
‫מ'‬ ‫‪m‬‬

‫איור‪ .1‬מפת איתור של בתי קברות מהתקופה הרומית‬

‫שנחשפו בחפירות ‪( 2021–2019‬שרטוט‪ :‬י' גומני)‪.‬‬

‫באורך ‪ 2‬מ' בחצר של אחד התושבים בתל יבנה‪ ,‬אך תיארוך ומיקום מדויק של הממצא אינם ברורים‬
‫(‪.)Guérin 1875:57‬‬
‫בשנת ‪ 1930‬חפר י' עורי קברים מהתקופה הרומית ממזרח לתל יבנה (הארכיון המנדטורי — רשות‬
‫העתיקות)‪ .‬נחפרה תעלה באורך של כ־‪ 100‬מ' ממזרח לתל ונחשפו בה שלושה או חמישה קברים‬
‫חפורים לתוך הקרקע בציר מזרח–מערב‪ .‬הקברים היו מכוסים בערמות אשפה מהתקופה הביזנטית‪.‬‬
‫שלושה קברים היו קברי שוחה פשוטים מכוסים בלוחות אבן וקבר אחד היה מטיפוס קבר ארגז‪ .‬הקבר‬
‫הבנוי (‪ 2.0 × 0.6‬מ') נבנה מאבני גזית גדולות ולו גג מקומר‪ .‬דיווח נוסף מציין ארון עופרת ללא ציון‬
‫המיקום‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1950–1940‬סקר י' קפלן (תשי"ז) קברים נוספים‪ .‬בשנת ‪ 1942‬הוא גילה שבר של סרקופג‬
‫(‪ 84 × 9.5 × 32‬ס"מ) מהתקופה הרומית הקדומה ועליו כתובת בלטינית המתוארכת לשנים ‪31–29‬‬
‫או ‪ 35‬לסה"נ‪ .‬הכתובת בת שלוש שורות‪“ :‬יוליה גרטה‪[ ,‬אשתו‪/‬בתו] של הפרוקורטור מלון‪ ,‬שפחה‬
‫משוחררת של טיבריוס יוליוס אוגוסטוס“ (‪.)Avi-Yona 1946‬‬
‫‪163‬‬ ‫|‬ ‫בתי קברות מהתקופה הרומית ביבנה‬

‫בשנת ‪ 1949‬דווח על שבר של סרקופג גדול ומעוטר שנמצא בחצר בית פרטי בתל יבנה (ארכיון‬
‫רשות העתיקות) ולא ברור אם זהו מיקומו המקורי‪ .‬דיווח על סרקופגים נוספים באזור‪ ,‬ממזרח לתל‪,‬‬
‫יכול להעיד כי האזור שימש לקבורה בתקופות הרומית והביזנטית (‪.)Fischer and Taxel 2007:229‬‬
‫בשנת ‪ 1960‬חפר ר' גופנא מערת קבורה‪ 4 ,‬ק"מ מצפון‪-‬מערב לתל יבנה‪ ,‬המתוארכת לתקופה‬
‫הרומית הקדומה‪ ,‬ושימשה כנראה לקבורה גם בתקופה הביזנטית (ארכיון רשות העתיקות‪ :‬ר' גופנא)‪.‬‬
‫במערה שמונה כוכים ובתוכה התגלו ממצאים רבים כגון כלי חרס‪ ,‬בהם נרות‪ ,‬מגוון כלי זכוכית‪ ,‬פאינס‪,‬‬
‫תכשיטי ברונזה‪ ,‬זהב וכסף‪ ,‬המתוארכים למאות הא'–הב' לסה"נ (‪.)Fischer and Taxel 2007:227‬‬
‫בשנת ‪ 1962‬חפר י' שפירא שתי מערות קבורה מהתקופות הרומית הקדומה והביזנטית‪1.5 ,‬‬
‫ק"מ מצפון ו־‪ 1.5‬ק"מ מדרום לתל יבנה‪ ,‬מיקומן המדויק אינו ידוע‪ .‬מערות הקבורה משלבות כוכים‬
‫וארקוסוליה (שפירא תשכ"ג)‪ .‬כן נמצאו קברי שוחה אחדים שהיו חצובים בסלע הכורכר‪ .‬באחת‬
‫המערות שבהן הותקנו כוכים נמצאו ארונות חרס‪ ,‬גלוסקמות ונרות המתארכים את הקבורה במערה‬
‫למאה הב' לסה"נ‪ .‬שאר הקברים תוארכו‪ ,‬על סמך הממצא הקרמי ומטבע של טיבריוס‪ ,‬לימי בית שני‪.‬‬
‫ממצאים נוספים רבים המתוארכים לתקופה הביזנטית מעידים על שימוש ממושך עד לפרק זמן זה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1964‬חפר מ' בושרי מאוזולאום מהתקופה הרומית מצפון־מזרח לתל יבנה (בושרי תשכ"ז)‪.‬‬
‫המאוזוליאום (‪ 3.5 × 2.6‬מ') היה מרוצף בפסיפס והקבורה נערכה בסרקופגים‪ .‬נמצאו שני סרקופגים‬
‫שבהם קבורת רבים‪ ,‬בכל סרקופג נקברו שני פרטים‪ ,‬מהם שניים צעירים ממין נקבה‪ .‬בקברים נמצאו‬
‫תכשיטים רבים‪ ,‬רובם עשויים זהב‪ ,‬וכן כלי חרס וברונזה‪ ,‬עשרות כלי זכוכית ומטבע ברונזה שהונח בפיו‬
‫של אחד הנקברים‪ .‬החופר תיארך את הקבורה במערה למאות הא'–הב' לסה"נ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1969‬חפר ד' מרון מערת קבורה מהתקופה הרומית הקדומה‪ 2.3 ,‬ק"מ מדרום־מזרח לתל‬
‫יבנה (מרון תשכ"ט)‪ .‬במערה נמצאו עדויות לקבורה משנית בגלוסקמות ובקנקנים‪ .‬נמצאו שלוש‬
‫גלוסקמות מאבן גיר‪ ,‬וחלק תחתון של שלושה קנקנים ששימשו גם הם לקבורה משנית‪ .‬כן נמצאו‬
‫נר הרודיאני ובקבוק זכוכית המתארכים את המערה לסוף ימי בית שני‪ .‬אחת מהגלוסקמות שנמצאו‬
‫במערה זו פורסמה מאוחר יותר על ידי רחמני (‪.)Rahmani 1994:124–125, Pl. 27:201‬‬
‫בשנת ‪ 1972‬חפר ד' מרון קבר בנוי‪ ,‬כ־‪ 600‬מ' מצפון לתל‪ ,‬המתוארך לתקופה הרומית הקדומה (מרון‬
‫תשל"ג)‪ .‬הקבר בנוי אבני גזית גדולות (‪ 2.0 × 0.6‬מ') ומקורה בקמרון חביתי‪ .‬הממצא בקבר כלל בקבוק‬
‫זכוכית‪ ,‬כלי ברונזה‪ ,‬כלי חרס מיניאטוריים וכלי מתכת‪.‬‬
‫בשנות ה־‪ 70‬דווח על שברים של סרקופג או אולי שניים שנמצאו בפני השטח מצפון‪-‬מזרח לתל‪ ,‬ליד‬
‫גשר הרכבת המודרני החוצה את נחל שורק‪ .‬הסרקופג עשוי מאבן גיר ולו מכסה מעוטר באקרוטריה‬
‫(ארכיון רשות העתיקות‪ :‬א' איילון; ‪.)Fischer and Taxel 2007:229‬‬
‫בסקר שערכו מ' פישר וא' טקסל בשנים ‪ 2011–2005‬נסקרו קברים מהתקופה הרומית (טקסל‬
‫תשס"ה; פישר וטקסל ‪ .)2006‬נמצאו שברי גלוסקמות עשויות אבן גיר רכה‪ ,‬האופייניות לשלהי‬
‫ימי בית שני‪ .‬מקורם היה ככל הנראה במערת קבורה אחת או יותר שלדעת הסוקרים נשדדה‪ .‬בין‬
‫שברי הגלוסקמות נמצא גם שבר מעוטר במוטיבים גיאומטריים מגולפים (‪Fischer and Taxel 2007:‬‬
‫‪.)228–229, Fig. 10‬‬
 ‫יבנה וצפונותיה‬ ‫|‬ ‫‪164‬‬

‫בשנים ‪ 2012–2010‬חפר א' ינאי בית קברות מהתקופה הרומית שהתפרש בשוליים הדרומיים של‬
‫התל‪ .‬נחפרו קברי ארגז‪ ,‬קברי שוחה מדופנים בלבנים וקברי שוחה פשוטים שהיו חפורים באדמת‬
‫החמרה‪ .‬כן נמצאה גלוסקמה עשויה אבן גיר‪ .‬מעניין במיוחד הוא האזור שבו נמצאה קבורת תינוקות‬
‫‪4‬‬
‫בקנקנים‪ ,‬ככל הנראה ילדים שלא שרדו זמן רב אחרי לידתם ומתו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2017‬חפרה ח' טורגה בשוליים המזרחיים של תל יבנה‪ ,‬וגילתה קבורה בקנקנים שוכבים‬
‫‪5‬‬
‫ועומדים וכן מאספת עצמות‪ .‬הקנקנים תוארכו לתקופה הרומית המאוחרת‪.‬‬

‫קברים בחפירות ‪( 2021–2019‬החפירות החדשות)‬

‫בחפירות בשנים ‪ 2021–2019‬התגלו חמישה בתי קברות סביב תל יבנה‪ :‬שטחים ‪M1 ,L ,G ,C3 ,C1 ,A‬‬
‫(איור ‪ ,)1‬והם יוצגו לפי סדר כרונולוגי וסטרטיגרפי‪ .‬בתי הקברות שהתגלו בחפירות החדשות מתפרשים‬
‫על פני שלוש שכבות‪ :‬שכבה ‪ ,III‬המאות הא'–הב' לסה"נ; שכבה ‪ ,II‬המאות הב'–הג' לסה"נ; שכבה ‪,I‬‬
‫המאות הג' ואילך‪ .‬בשכבות ‪ III‬ו־‪ II‬זוהו שני שלבי קבורה‪.‬‬

‫שכבה ‪III‬‬
‫קברים משלב ‪( 2‬השלב הקדום)‪ .‬הקברים התגלו בשטחים ‪ C1 ,A‬ו־‪ .G‬הקבורה בשלב זה נעשתה‬
‫בקברי שוחה ובקברי ארגז שנכרו אל תוך שכבת חול‪ .‬בשטח ‪ A‬נחשפו חמישה קברי שוחה (איור‬
‫‪ )1:2‬ובשל מצב השתמרותם הירוד אי אפשר לקבוע את מתארם‪ 6.‬בכל הקברים השתמרו רק חלקים‬
‫מקוטעים של עצמות הנקברים‪ .‬בקבר ‪ T41‬נקבר תינוק שגילו ‪ 2–1‬שנים‪ .‬מצב השתמרות העצמות‬
‫בקבר ‪ T43‬מאפשר לקבוע שזהו פרט מבוגר‪ .‬הכיוון הכללי של קבר ‪ T44‬הוא צפון־מזרח–דרום־מערב‬
‫ונקבר בו פרט שראשו בדרום־מערב‪ .‬מינו אינו ברור וגילו ‪ 5–2‬שנים‪ .‬בקבר ‪ T45‬נמצא פרט שהונח על‬
‫גבו‪ ,‬בכיוון כללי מזרח–מערב‪ ,‬הראש במזרח‪ ,‬זרוע שמאל לצד הגוף וזרוע ימין התפוררה‪ .‬מינו אינו ברור‬
‫וגילו הוערך ל־‪ 20–15‬שנים‪ .‬בקבר ‪ ,T46‬שכיוונו הכללי מזרח–מערב‪ ,‬נמצא פרט שהונח על גבו‪ ,‬הראש‬
‫במזרח‪ ,‬זרוע שמאל כפופה על הבטן וזרוע ימין לצד הגוף‪ .‬מינו אינו ברור וגילו ‪ 30–20‬שנים‪.‬‬
‫בשטח ‪ C1‬נחפרו שישה קברי שוחה או חלקי קברים בחלק הצפוני־מערבי של בית הקברות (איור ‪.)3‬‬
‫קבר ‪ L26002‬נחפר בחלקו ובו ראש הנקבר בכיוון מזרח ופניו מופנים לדרום‪ .‬בקבר ‪ L26003‬ראש‬
‫הנקבר מונח בכיוון דרום ופניו מופנים למזרח‪ .‬בקבר ‪ L26532‬נתגלה נקבר בארטיקולציה מלאה‪ ,‬ראשו‬
‫לכיוון מערב‪ ,‬הוא מונח על הגב‪ ,‬ידו הימנית מונחת לצד הגוף וידו השמאלית מונחת על הבטן ליד יד ימין‪.‬‬

‫אנו מודים לא' ינאי על המידע מחפירתו טרם פרסומה הסופי‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫אנו מודים לח' טורגה על המידע‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫לאחרונה נחשפו עוד מספר קברי שוחה שלא מופיעים במאמר זה‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪165‬‬ ‫|‬ ‫בתי קברות מהתקופה הרומית ביבנה‬

‫‪T27‬‬

‫‪T24‬‬

‫‪T45‬‬
‫‪T29‬‬
‫‪T28‬‬
‫‪T46‬‬ ‫‪T26‬‬

‫‪T32‬‬
‫‪T25‬‬
‫‪T41‬‬

‫‪T43‬‬ ‫‪T44‬‬
‫‪T5‬‬

‫‪T31‬‬
‫‪T30‬‬

‫שכבה ‪ III‬שלב ‪2‬‬

‫‪T6‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬
‫מ'‬ ‫‪m‬‬ ‫שכבה ‪ III‬שלב ‪1‬‬
‫‪1‬‬

‫‪2‬‬
‫איור ‪ .2‬שטח ‪ )1( :A‬תכנית הקברים (שרטוט‪ :‬י' גומני);‬
‫(‪ )2‬קבורה בקנקנים ‪ ,T26 ,T25‬מבט לדרום (צילום‪ :‬א' הדד)‪.‬‬
 ‫יבנה וצפונותיה‬ ‫|‬ ‫‪166‬‬

‫‪L26532‬‬

‫‪L20705‬‬

‫‪L20915‬‬

‫‪L26003‬‬
‫‪L20211‬‬

‫‪L26002‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬
‫מ'‬ ‫‪m‬‬ ‫שכבה ‪ III‬שלב ‪2‬‬

‫איור ‪ .3‬שטח ‪ ,C1‬תכנית הקברים (שרטוט‪ :‬י' גומני)‪.‬‬

‫‪L20915‬‬ ‫בקבר ‪ L20705‬נחשף נקבר בארטיקולציה מלאה‪ ,‬מונח על גבו‪ ,‬ראשו לכיוון מזרח‪ .‬קברים‬
‫ו־‪ L20211‬נחשפו חלקית בלבד ולא נחפרו‪.‬‬
‫בשטח ‪ G‬נחשפו ‪ 19‬קברים מטיפוס שוחה וארגז‪ ,‬כולם חפורים ובנויים בתוך שכבת החול (איור ‪.)4‬‬
‫החפירה בחלק מהקברים נעצרה עם חשיפת העצמות‪ .‬כל הקברים נחפרו באוריינטציה זהה‪ ,‬בכיוון‬
‫צפון־מערב–דרום־מזרח‪.‬‬
‫בקבר ‪ L41082‬נמצאו עצמות של שני פרטים בקבורה ראשונית מונחים זה מעל זה בכיוונים מנוגדים‬
‫(איור ‪ .)1:5‬הפרט העליון‪ ,‬של ילד שגילו ‪ 5–4‬שנים‪ ,‬הונח על גבו‪ ,‬ראשו בצפון‪-‬מערב‪ .‬הפרט התחתון‪,‬‬
‫זכר בגיל ‪ 50–30‬שנים‪ ,‬הונח על גבו‪ ,‬ראשו במזרח וזרועותיו כפופות‪ ,‬יד שמאל על אזור האגן ויד ימין‬
‫על אזור הבטן‪ .‬בקבר ‪ L41128‬נמצאו עצמות של שני פרטים שהונחו זה לצד זה בקבורה ראשונית‬
‫(איור ‪ 7.)2:5‬הפרט הצפוני ממין זכר‪ ,‬גילו ‪ 40–30‬שנים‪ ,‬הונח על גבו‪ ,‬ראשו במזרח‪ ,‬הזרועות כפופות‬
‫והידיים על אזור האגן‪ .‬הפרט הדרומי הונח על גבו‪ ,‬ראשו במזרח‪ ,‬מינו לא זוהה וגילו ‪ < 16‬שנים‪ .‬בקבר‬
‫‪L41150‬נמצא פרט ממין זכר שגילו ‪ <20‬שנים‪ ,‬ראשו מונח במערב‪ ,‬הזרועות כפופות‪ ,‬יד ימין על אזור‬
‫החזה ויד שמאל על אזור הבטן‪ .‬בקבר ‪ L41153‬נקבר פרט שראשו במערב‪ ,‬מינו אינו ברור וגילו ‪30–20‬‬
‫שנים‪ .‬בקבר ‪ L41155‬נחפר חציו השמאלי של שלד בקבורה ראשונית‪ ,‬ראשו במערב‪ ,‬זרוע שמאל לצד‬
‫הגוף וזרוע ימין בתוך החתך‪ .‬מינו של הפרט אינו ברור וגילו ‪ <40‬שנים‪ .‬עשרה קברי שוחה נוספים לא‬
‫נחפרו‪.‬‬

‫תודתנו לא' פרץ על צילומי השטח‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪167‬‬ ‫|‬ ‫בתי קברות מהתקופה הרומית ביבנה‬

‫‪L36188‬‬

‫‪L36112‬‬

‫‪L36189‬‬
‫‪L39297‬‬

‫‪L41123‬‬ ‫‪L41365‬‬

‫‪L41357‬‬
‫‪L41366‬‬
‫‪L41126‬‬
‫‪L36191‬‬
‫‪L39299‬‬

‫‪L39298‬‬
‫‪L41152‬‬ ‫‪L41363‬‬
‫‪L41353‬‬
‫‪L39296‬‬
‫‪L41154‬‬
‫‪L41354‬‬ ‫‪L41153‬‬
‫‪L41352‬‬ ‫‪L41151‬‬
‫‪L41364‬‬
‫‪L41150‬‬ ‫‪L39294‬‬
‫‪L41083‬‬
‫‪L39293‬‬
‫‪L41350‬‬ ‫‪L41082‬‬
‫‪L41349‬‬ ‫א‪L41082‬‬
‫‪L41355‬‬ ‫‪L41351‬‬ ‫‪L39295‬‬

‫‪L41131‬‬

‫‪L41128‬‬

‫שכבה ‪ III‬שלב ‪2‬‬

‫שכבה ‪ III‬שלב ‪1‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שכבה ‪I‬‬
‫מ'‬ ‫‪m‬‬
‫‪L41155‬‬

‫איור ‪ .4‬שטח ‪ ,G‬תכנית הקברים (שרטוט‪ :‬י' גומני)‪.‬‬

‫ארבעה קברי הארגז בשטח ‪ ,G‬בדומה לקברי השוחה‪ ,‬נחפרו גם הם בשכבת חול‪ ,‬אך דופנו בלבני‬
‫בוץ לא צרופות שהונחו על צידן הצר (איור ‪ .)4‬שלושה קברי ארגז מדופנים בלבני בוץ שימשו לקבורת‬
‫ילדים‪ .‬שני קברים (‪ ;L41151 ,L41123‬כ־‪ 0.9‬מ' אורך ממוצע‪ 0.5–0.4 ,‬מ' רוחב) נחפרו במלואם ובכל‬
‫אחד מהם נקבר אחד בקבורה ראשונית‪ .‬בקבר ‪ L41123‬נקבר תינוק שגילו ‪ 1.5–1.0‬שנים‪ ,‬שהונח על‬
‫גבו‪ ,‬ראשו בדרום־מזרח וזרועותיו לצד הגוף‪ .‬בקבר ‪ L41151‬נמצא פרט שגילו ‪ 3–1‬שנים (איור ‪,)3:5‬‬
‫שהונח על גבו‪ ,‬ראשו במערב‪ ,‬זרוע ימין לצד הגוף‪ ,‬זרוע שמאל כפופה‪ ,‬כף היד על אזור האגן‪ .‬קבר ארגז‬
‫אחר (‪ )L41131‬נחפר בחלקו ובו נחשף פרט ממין זכר שגילו ‪ >45‬שנים‪ ,‬ראשו במזרח‪ ,‬זרוע שמאל‬
‫כפופה‪ ,‬כף היד על אזור הבטן‪ .‬קבר הארגז הנוסף לא נחפר (‪.)L41353‬‬
 ‫יבנה וצפונותיה‬ ‫|‬ ‫‪168‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬

‫איור ‪ .5‬שטח ‪ )1( :G‬קבר שוחה ‪ L41082‬וקבורת קנקן‪ ,‬מבט למזרח (צילום‪ :‬א' נגורסקי);‬
‫(‪ )2‬קבר שוחה ‪ ,L41128‬מבט לדרום־מזרח (צילום‪ :‬א' פרץ); (‪ )3‬קבר שוחה ‪,L41151‬‬
‫מבט לדרום־מערב (צילום‪ :‬א' פרץ); (‪ )4‬קבורה בקנקן ‪,L41126‬‬
‫מבט למערב (צילום‪ :‬א' דוברינין)‪.‬‬
‫‪169‬‬ ‫|‬ ‫בתי קברות מהתקופה הרומית ביבנה‬

‫קברים משלב ‪( 1‬השלב המאוחר)‪ .‬הקברים התגלו בשטחים ‪ A‬ו־‪ .G‬הקבורה בשלב זה נערכה‬
‫בקנקנים‪ .‬בשטח ‪ A‬נמצאו ‪ 11‬קבורות בקנקנים (איור ‪ ,)2‬שנמצאו מרוכזים באזור הצפוני־מזרחי של‬
‫השטח והונחו אופקיים על שכבת חול‪ ,‬ללא שמירה על כיוון אחיד‪ .‬רובם שבורים‪ ,‬פרט לקנקן ‪T6‬‬
‫שנמצא שלם‪ .‬קנקנים ‪ T25‬ו־‪ T26‬צמודים זה לזה‪ .‬בקנקנים ‪ T5‬ו־‪ T6‬כל העצמות התפוררו לחלוטין‪.‬‬
‫בשאר הקנקנים נמצאו עצמות של תינוקות ועוברים‪ :‬בקנקן ‪ T24‬זוהו עצמות של תינוק שזה עתה נולד;‬
‫קנקן ‪ T25‬הכיל עצמות תינוק שגילו כחצי שנה; קנקן ‪ T26‬הכיל עצמות עובר על סף לידה; קנקן ‪T27‬‬
‫הכיל עצמות מייצגות פרט שגילו סמוך לגיל הלידה; קנקנים ‪ T28‬ו־‪ T29‬הכילו עצמות תינוקות מתחת‬
‫לגיל לידה; בקנקן ‪ T30‬העצמות הן של תינוק שגילו עד חצי שנה; בקנקן ‪ T31‬נמצאו עצמות תינוק‬
‫שגילו כחצי שנה וקנקן ‪ T32‬הכיל עצמות תינוק מתחת לגיל לידה‪.‬‬
‫גם בשטח ‪ G‬הקבורה משלב זה נערכה בקנקנים (איור ‪ .)4‬נמצאו ‪ 14‬קנקנים בחלקו הצפוני־מערבי‬
‫של בית הקברות‪ .‬אלו קנקני שק מוארכים שלהם בסיס עגול והם הונחו על שכבת חול ללא כיוון אחיד‪.‬‬
‫קנקן אחד נמצא שלם (‪ ;L41126‬איור ‪ ,)4:5‬שמונה קנקנים נמצאו ללא שפה ושישה קנקנים נוספים‬
‫נמצאו מרוסקים‪ .‬שני קנקנים הוצאו לבדיקה והשאר נשארו באתרם‪ .‬בקנקן שנבדק עד כה (‪)L41083‬‬
‫נמצא כי נערכה בו קבורה ראשונית של תינוק בן יומו‪.‬‬
‫לרוב הקברים בשטח ‪ G‬המתוארכים לשכבה ‪ III‬התלוו סירי בישול שהונחו על שכבת חול מעל‬
‫הקברים (כ־‪ 0.5–0.3‬מ' מעל הקבר)‪ .‬חלקם זזו מעט ממקומם בשל המדרון התלול שהונחו בו ובשל‬
‫קרקע לא יציבה‪.‬‬

‫שכבה ‪II‬‬
‫קברים משלב ‪( 2‬השלב קדום)‪ .‬התגלו בשטחים ‪ L ,C3‬ו־‪ .M1‬הקבורה בשלב זה נעשתה בקברי ארגז‪,‬‬
‫קברים בנויים תת־קרקעיים וסרקופגים‪ ,‬שהונחו בתת־הקרקע בבור שנחפר לשם כך‪ .‬בשטח ‪C3‬‬
‫נמצאו שני קברי ארגז במערב השטח (‪ ;T309 ,T308‬איור ‪ .)6‬הקברים נבנו צמודים ומקבילים זה לזה‬
‫בכיוון כללי מזרח–מערב‪ ,‬אל תוך שכבת חול ושניהם בנויים אבני גזית מכורכר (‪ 0.2‬מ' גובה)‪ .‬בקצהו‬
‫המערבי של קבר ‪ T309‬השתמרו באתרן שתי אבני כיסוי מסותתות ואילו אבני הכיסוי האחרות קרסו‬
‫לתוך הקבר‪ .‬הנקבר הונח על גבו‪ ,‬ראשו במזרח‪ .‬קבר ‪ T308‬השתמר רק בחלקו המערבי‪ ,‬ובנייתו דומה‪.‬‬
‫מן השלד שבתוך הקבר נחשפו עצמות הרגליים עד מפרק הברך בלבד‪ .‬השלד לא השתמר‪.‬‬

‫‪T308‬‬

‫‪T309‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬
‫מ'‬ ‫‪m‬‬ ‫שכבה ‪ II‬שלב ‪2‬‬

‫איור ‪ .6‬שטח ‪ ,C3‬תכנית הקברים (שרטוט‪ :‬י' גומני)‪.‬‬

 ‫יבנה וצפונותיה‬ ‫|‬ ‫‪170‬‬

‫בבית הקברות שנחשף בשטחים ‪ L‬ו־‪ M1‬נתגלו ‪ 33‬קברים המתפרסים על פני שטח של כ־‪ 400‬מ"ר‬
‫(איור ‪ ,)7‬וזוהו בהם שני שלבי קבורה‪ .‬בשלב ‪ 2‬הקדום נערכה הקבורה בקברי ארגז יחידים וקבוצתיים‪,‬‬
‫בקברים בנויים תת־קרקעיים ובסרקופגים‪ .‬הקברים נחפרו או הותקנו על קרקע חולית‪ ,‬בציר כללי‬
‫שכיוונו צפון־מערב–דרום־מזרח‪ .‬הם סודרו בארבע שורות‪ ,‬במרחק של ‪ 3–2‬מ' זה מזה‪ ,‬ככל הנראה‬
‫במתוכנן (איור ‪ .)2:7‬תקן בקבורה יכול לנבוע ממסורת או אמונה‪ ,‬וייתכן אף שהיה גוף שטיפל באופן‬
‫שוטף בנושאי הקבורה ובתחזוקת אתרי הקבורה‪ .‬גופים או ארגונים המטפלים בקבורה מוכרים עוד מן‬
‫התקופה ההלניסטית (‪ .)Morris 1992:185–187‬גם בתקופה הרומית הקדומה מוכרות אגודות כאלו בכל‬
‫רחבי האימפריה‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬אגודות קבורה ציבוריות נוסדו על ידי תושבי הערים‪ ,‬בעיקר מבני המעמד‬
‫הבינוני‪ ,‬אשר רצו לדאוג לנחלות קבר לעצמם ולטיפול טקסי הקבורה כדי להימנע מקבורת אחים המונית‬
‫(‪ .)Morris 1992:42; Stevenson 1978:7–23‬במקורות היהודיים נזכרים תפקידים הקשורים לקבורה‪,‬‬
‫לטיפול במת ולנוהג ליקוט העצמות (קלונר וזיסו תשס"ג‪.)52–51:‬‬
‫הקברים בשטחים ‪ L‬ו־‪ M1‬עמוקים יותר באזור המזרחי מאלו שבמערבי והעומק משתנה גם באזורים‬
‫הצפוני והדרומי‪ ,‬שם הצפוני גבוה יותר‪ ,‬כלפי מרכז בית הקברות‪ .‬הבדלי עומק אלה נובעים ככל הנראה‬
‫מן הטופוגרפיה הטבעית של האתר בתקופה הנידונה‪ ,‬מעין מדרון שכיוונו מזרח–מערב‪ .‬כל קבר נבנה‬
‫‪8‬‬
‫בתחתיתו של בור חפור באדמה‪ ,‬בעומק של ‪ 1.8–1.5‬מ'‪.‬‬
‫נחשפו ‪ 24‬קברי ארגז מרביתם במידות דומות (‪ 3.00–1.84‬מ' אורך‪ 1.5–0.7 ,‬מ' רוחב; איור ‪,)8‬‬
‫חמישה קברים קצרים יותר (‪ 1.67–1.20‬מ'‪ .)T16–T14 ,T8 ,T4 :‬כל הקברים מסוג זה נבנו מאבני‬
‫גיר ואבני כורכר מהוקצעות היטב‪ ,‬לעיתים אף מסותתות‪ ,‬וברבים מהם הובחנה שכבת טיט קשה‬
‫ששימשה חומר מליטה ואיטום‪ .‬כיסוי הקברים נבנה גם הוא באבנים מלבניות מסותתות או מהוקצעות‪.‬‬
‫הכיסוי בחלק מהקברים שטוח (קבר ‪ )T23‬ובאחרים חתכו גמלוני או דמוי קמרון (קברים ‪;T17 ,T7 ,T1‬‬
‫איור ‪ .)2:8‬חלק מקברי הארגז הותקנו סמוכים זה לזה וייתכן כי הבנייה הצפופה מעידה על יחסים‬
‫משפחתיים בין הנקברים‪ ,‬אך לאישוש השערה זו יש לערוך בדיקות ‪ .DNA‬בקבר ‪ T23‬נחשף פרט‪ ,‬ככל‬
‫הנראה ממין נקבה‪ ,‬מונח על גבו‪ ,‬הראש בדרום־מזרח‪ .‬הזרוע הימנית הונחה לצד הגוף ואילו השמאלית‬
‫קופלה אל בית החזה‪ .‬בתוך הקבר‪ ,‬סמוך לראש הנקברת‪ ,‬התגלה בקבוק זכוכית המתוארך למאות‬
‫הב'–הג' לסה"נ‪ .‬מסמרי הברזל שהתגלו באזור הראש וכפות הרגליים מעידים אולי על שימוש בארון‬
‫קבורה עשוי מעץ‪ .‬בקבר ‪ T22‬נקבר פרט שמינו אינו מזוהה‪ ,‬שראשו לדרום־מזרח וליד ראשו‪ ,‬מצפון‪,‬‬
‫התגלה בקבוק זכוכית דמוי פמוט‪.‬‬
‫באזור המערבי של השטח התגלה קבר ארגז קבוצתי או ‘משפחתי' (‪ ;T3‬איור ‪ ,)1:8‬מורכב ממסגרת‬
‫רבועה המחולקת לשלושה תאי קבורה שלהם כיסוי שטוח‪ .‬שני התאים הדרומיים מכוסים באבני כורכר‬
‫מהוקצעות ואילו התא הצפוני מכוסה בלוחות מוחלקים עשויים מאבן חוף‪ .‬בשל ההבדלים בשיטת‬
‫הכיסוי בין התאים הדרומיים והצפוני ניתן לשער כי למרות המסגרת המשותפת‪ ,‬הנקברים לא הונחו‬

‫רוב הקברים נחשפו במהלך חפירה בתוך תעלת ניקוז שנחפרה במהלך המאה הכ'‪ ,‬ולכן‪ ,‬מלבד שניים‪ ,‬לא ניתן‬ ‫‪8‬‬

‫לקבוע בוודאות את עומקם המלא של הבורות‪.‬‬

‫‪171‬‬ ‫|‬ ‫בתי קברות מהתקופה הרומית ביבנה‬

‫‪T12‬‬
‫‪T13‬‬

‫‪T11‬‬ ‫‪T9‬‬

‫‪T5‬‬ ‫‪T14‬‬
‫‪T2‬‬ ‫‪T10‬‬
‫‪T16‬‬
‫‪T17‬‬
‫‪T1‬‬ ‫‪T15‬‬
‫‪T25‬‬ ‫‪T18‬‬
‫‪T24‬‬
‫‪T23‬‬
‫‪T4‬‬
‫‪T6‬‬ ‫‪T19‬‬
‫‪T26‬‬
‫‪T3‬‬ ‫‪T7‬‬ ‫‪T27‬‬ ‫‪T23b‬‬ ‫‪T20‬‬
‫‪T22‬‬
‫‪T8‬‬
‫‪T19b‬‬

‫‪T28‬‬

‫‪T21‬‬

‫שכבה ‪ II‬שלב ‪2‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬
‫מ'‬ ‫‪m‬‬ ‫שכבה ‪ II‬שלב ‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫איור ‪ .7‬שטחים ‪ L‬ו־‪ :M1‬י(‪ )1‬תכנית הקברים (שרטוט‪ :‬י' גומני); (‪ )2‬מראה השטח מן האויר (צילום‪ :‬א' פרץ)‪.‬‬
 ‫יבנה וצפונותיה‬ ‫|‬ ‫‪172‬‬

‫בעת ובעונה אחת‪ .‬אפשר לשער כי המסגרת המשותפת לשלושת הקברים מעידה על קרבה כלשהי‬
‫בין הנפטרים‪.‬‬
‫ארבעה קברי ארגז צמודים (‪ ,)T5‬זהים בגודלם‪ ,‬הממוקמים ממזרח לקבר ‪ T3‬היו מכוסים בלוחות אבן‬
‫שטוחים (איור ‪ .)1:8‬ייתכן כי הבנייה הצפופה של קברי ארגז אלו מעידה גם היא על יחסים משפחתיים‬
‫או אחרים בין הנקברים‪ ,‬אך לשם כך יש כאמור לערוך בדיקות ‪.DNA‬‬

‫‪T5‬‬

‫‪T3‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬
‫איור ‪ .8‬שטח ‪ )1( :M1‬קברי ארגז משפחתים ‪ T3‬ו־‪ T5‬וקברי ארגז נוספים‪ ,‬תצלום אוויר;‬
‫(‪ )2‬קבר ארגז ועליו כיסוי גמלוני ‪( T7‬הקבר המרכזי)‪ ,‬מבט למזרח (צילום‪ :‬א' פרץ)‪.‬‬
‫‪173‬‬ ‫|‬ ‫בתי קברות מהתקופה הרומית ביבנה‬

‫בגבול הצפוני־מזרחי של בית הקברות נחשפו ארבעה סרקופגים עשויים מאבן גיר קשה (נארי;‬
‫‪ ,T12–T9‬כ־‪ 2.15‬מ' אורך‪ 0.77–0.69 ,‬מ' רוחב‪ 0.76–0.56 ,‬מ' עומק ללא המכסה; איורים ‪.)1:9 ;7‬‬
‫מכסי הסרקופגים מחקים בצורתם גג גמלוני הפונה דרומה או צפונה ולהם אקרוטריות בארבע הפינות‪.‬‬
‫בשלושה מארבעת הסרקופגים חלק מהאקרוטריות פגומות‪ .‬המכסים נמצאו באתרם‪.‬‬
‫קבר בנוי תת־קרקעי ‪ ,T19‬במזרח בית הקברות‪ ,‬בנוי מאבני כורכר ואבני גיר מסותתות ומהוקצעות‬
‫(איור ‪ .)2:9‬לקבר מתאר מלבני (‪ 2.75 × 1.22‬מ' מידות חיצוניות)‪ ,‬והוא מקורה בגג גמלוני בנוי אף הוא‬
‫מאבני כורכר מהוקצעות‪ .‬גגו מכוסה בשכבת טיט קשה‪ ,‬ועל גביה נמצא קנקן מעוך מטיפוס קנקן עזה‬
‫קדום‪ .‬בדופן המזרחית של הקבר הותקן פתח להכנסת הנקבר (‪ 0.77‬מ' רוחב‪ 0.55 ,‬מ' גובה)‪ .‬פנים‬
‫הקבר טויח בשכבת טיח לבן‪ .‬בתוך מבנה הקבר התגלה ארון עופרת לא מעוטר (איור ‪ )3:9‬ובתוכו‬
‫נמצאו חרסים אחדים ושני חפצי ברזל דמויי פמוט‪ .‬קבר בנוי תת־קרקעי ‪ ,T6‬במערב השטח‪ ,‬נחשף‬
‫חלקית‪ .‬בנייתו דומה לקבר ‪ ,T19‬אך הוא קטן יותר‪ .‬פתח הכנסת הנקבר היה במערב‪ ,‬על פי שתי אבנים‬
‫מלבניות גדולות שנראה כי חוסמות את הפתח‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫איור ‪ .9‬שטחים ‪ L‬ו־‪ :M1‬י(‪ )1‬סרקופג ‪ ,T11‬מבט לדרום; (‪ )2‬קבר תת־קרקעי בנוי ‪ T19‬ומעליו קבורה בקנקן‪,‬‬
‫מבט לצפון־מזרח; (‪ )3‬ארון עופרת בתוך קבר ‪ ,T19‬מבט למערב (צילום‪ :‬א' פרץ)‪.‬‬
 ‫יבנה וצפונותיה‬ ‫|‬ ‫‪174‬‬

‫קברים משלב ‪( 1‬השלב המאוחר)‪ .‬הקברים התגלו בשטחים ‪ L‬ו־‪ .M1‬הקבורה נערכה בקנקנים (‪,T19b‬‬
‫‪ )T23b‬והם הונחו על שכבת חול בגובה של כ־‪ 30‬ס"מ מעל הקברים ‪ T19‬ו־‪( T23‬איור ‪ .)2:9‬באחד‬
‫הקנקנים נמצאו עצמות תינוק ובשני לא השתמרו עצמות‪ ,‬ככל הנראה התפוררו‪ .‬הקנקנים הם מטיפוס‬
‫קנקני עזה קדומים (טיפוס ‪ 1‬של מג'רק; ‪ )Majcherek 1995: Pl. 4:7‬המתוארכים למאות הא'–תחילת‬
‫הג' לסה"נ‪.‬‬

‫שכבה ‪I‬‬
‫בשטח ‪ G‬התגלו שלושה קברים‪ :‬שני קברי ארגז ומבנה קבורה מפואר (מאוזולאום; איורים ‪ .)10 ,4‬קברי‬
‫הארגז (‪ )L36188 ,L36112‬נתגלו סמוכים זה לזה ובנויים על שכבת אדמה כהה מעורבת בחרסים‪ ,‬כלי‬
‫זכוכית‪ ,‬כלי מתכת ועצמות בעלי חיים‪ .‬קבר ארגז ‪ ,L36112‬בציר מזרח–מערב‪ ,‬נחפר בחלקו (‪ 1.7‬מ'‬
‫אורך חשיפה‪ 0.8 ,‬מ' רוחב)‪ .‬דופנותיו בנויות מלוחות אבן מלבניים (‪ 0.53 × 0.30 × 0.12‬מ')‪ .‬בקצה‬
‫המזרחי של הקבר הונחה לוחית אבן מלבנית ששימשה משענת ראש‪ .‬הקבר נמצא ללא מכסה והיה‬
‫מלא בשברי כלי חרס‪ ,‬בעיקר קנקנים שהיו חלק מערמת פסולת ייצור המתוארכת למאות הד'–הח'‬
‫לסה"נ‪ ,‬שכיסתה את הקבר (צוף‪ ,‬כרך זה)‪ .‬לא נמצאו עצמות אדם‪ .‬כ־‪ 0.8‬מ' צפונה נחשפה בחתך‬
‫המערבי של הריבוע דופן מזרחית של קבר הארגז ‪ ,L36188‬שלא נחפר‪ .‬על גבי דופן הקבר השתמרו‬
‫שרידי טיח לבן‪.‬‬
‫מבנה הקבורה המפואר התגלה בגבול הצפוני־מזרחי של השטח וכלל שתי יחידות‪ :‬היחידה הדרומית‬
‫היא מבנה מלבני מקומר והיחידה הצפונית היא מבנה מרובע עם כיפה (איור ‪ .)10‬היחידות צמודות זו‬
‫לזו ומחוברות ביניהן בטיח עבה צבוע אדום‪ .‬ברווח בין תקרות שתי היחידות (‪ 0.4‬מ' רוחב) נוצרה מעין‬
‫תעלה‪ ,‬שתפקידה היה אולי ניקוז מי הגשם‪ .‬בשתי היחידות חלו שינוים רבים במהלך שימושם שהחל‬
‫במאה הג' לסה"נ ונמשך לפחות עד למאה הח' לסה"נ‪.‬‬
‫למבנה המקומר מתאר מלבני (‪ 6.5 × 3.5‬מ')‪ ,‬שכיוונו הכללי מזרח–מערב‪ .‬מבנה הקמרון לא נחפר‬
‫בשלמותו וכן השטח שממזרח לו‪ ,‬אך סביר להניח שפתח הכניסה נמצא בקיר המזרחי‪ .‬קירות המבנה‬
‫נבנו מאבני גזית מכורכר (‪ 0.70 × 0.35‬מ'‪ 0.90 ,‬מ' גובה); בקירות האורך נראים לעין שני נדבכים ובקיר‬
‫הרוחב הצפוני־מערבי נראים לעין ארבעה נדבכים‪ .‬הגג הוא קמרון חביתי הבנוי מלבני חימר צרופות‬
‫(‪ )πλί�νθος‬מלוכדות בטיט‪ ,‬ונשען על קירות אבן ארוכים (איור ‪ .)10‬החלק החיצוני של המבנה מכוסה‬
‫בשתי שכבות טיח‪ .‬השכבה התחתונה היא של טיח אפור בהיר צבוע באדום והשכבה העליונה — טיח‬
‫אפור מעורב בחרסים‪ .‬תקרת הקמרון בחלקו המזרחי קרסה ופנים המבנה התמלא בפסולת ייצור‬
‫(המאות הד'–הח' לסה“נ) שכיסתה את המבנה לגמרי (צוף‪ ,‬כרך זה)‪.‬‬
‫המבנה המלבני עם הכיפה (‪ 5 × 4‬מ') בנוי מאבני גוויל קטנות מלוכדות בטיט (איור ‪ .)10‬פתח‬
‫הכניסה הותקן בקיר המזרחי ומסגרתו בנויה מאבני גזית (‪ 0.8 × 0.6‬מ'‪ ,‬כ־‪ 0.4‬מ' עומק)‪ .‬על שתי מזוזות‬
‫מוצקות נחצבו חורים לצירי דלת ולמערך הנעילה‪ .‬על המזוזות נשען משקוף ארוך (כ־‪ 1.5‬מ')‪ .‬משני‬
‫צדי הפתח הותקנו שתי נישות (‪ 0.5‬מ' רוחב‪ 0.8 ,‬מ' גובה‪ ,‬כ־‪ 0.45‬מ' עומק) מעוגלות‪ .‬על הטיח המכסה‬
‫את חזית הקבר ואת פני הנישות השתמרו שרידי צבע אדום‪ .‬תקרת המבנה נשענת על ארבע קשתות‪,‬‬
‫היוצרות פנדטיבים (כ־‪ 2‬מ' עומק) בכל ארבע פינות המבנה‪ ,‬וכיפת הקבר (‪ 2.5‬מ' קוטר‪ 2 ,‬מ' גובה)‬
‫נשענת על קשתות אלה‪ .‬הכיפה בנויה מאבני גוויל קטנות מלוכדות בחומר מליטה גס מעורב בחומרים‬
‫‪175‬‬ ‫|‬ ‫בתי קברות מהתקופה הרומית ביבנה‬

‫איור ‪ .10‬שטח ‪ ,G‬מבנה קבורה‪/‬מאוזולאום‪ ,‬מבט לצפון‪-‬מערב (צילום‪ :‬א' פרץ)‪.‬‬

‫אורגניים‪ ,‬ומכוסה בטיח אפור מעורב בחרסים‪ .‬תיקון מעניין נעשה בצידה המזרחי של כיפת המבנה‪,‬‬
‫במקום שבו נפער בעת העתיקה חור (כ־‪ 0.7‬מ' קוטר)‪ .‬אבן גדולה שמידותיה התאימו למידות החור‬
‫הונחה במקום‪ .‬פנים מבנה הכיפה נמצא מלא בערמות עפר שחדר דרך החור בתקרה‪ .‬שברי קנקנים‪,‬‬
‫קנקנים שלמים וכן עצמות אדם נראו על גבי הערמות ללא ארטיקולציה‪.‬‬
‫שני המבנים יצאו מכלל שימוש וכוסו בשכבה עבה של פסולת ייצור; המבנה המקומר כוסה במלואו‬
‫והמבנה הכיפתי כוסה עד מחצית גובה הכיפה‪ .‬הפסולת כללה כלי חרס‪ ,‬כלי אבן‪ ,‬שברי שיש‪ ,‬כלי‬
‫זכוכית ונרות המתוארכים למאות הד'–הז' לסה“נ וכן עצמות בעלי חיים‪.‬‬

‫הכרונולוגיה והטיפולוגיה של הקברים בחפירות ‪( 2021–2019‬החפירות החדשות)‬

‫בשכבה ‪ III‬זוהו שני שלבי קבורה ובהם טיפוסי קבורה אחדים‪ :‬קברי שוחה בשלב הקדום וקבורה‬
‫בקנקנים בשלב המאוחר‪ .‬גם בשכבה ‪ II‬זוהו שני שלבי קבורה‪ :‬קברי ארגז‪ ,‬קברים בנויים וסרקופגים‬
‫בשלב הקדום וקבורה בקנקנים בשלב המאוחר‪.‬‬
‫בבתי הקברות של יבנה נמצאו שישה טיפוסי קבורה‪ .1 :‬קברי שוחה; ‪ .2‬קברי ארגז; ‪ .3‬סרקופגים; ‪.4‬‬
‫קברים בנויים תת־קרקעיים; ‪ .5‬מבנה קבורה — מאוזולאום; ‪ .6‬קבורה בקנקנים‪.‬‬
 ‫יבנה וצפונותיה‬ ‫|‬ ‫‪176‬‬

‫‪ 42 .1‬קברי השוחה שנמצאו היו חפורים בתוך החול ללא הקפדה על כיוון מסוים (‪ 1.8‬מ' אורך‪ 0.6 ,‬מ'‬
‫רוחב‪ ,‬מידות ממוצעות)‪ .‬לאחר הנחת הנקבר בשוחה כוסה הקבר בחול‪ .‬בקברים הונח נקבר יחיד‬
‫ובשני מקרים התגלו שני נקברים בקבר אחד (בשטח ‪( )L41128 ,L41082 :G‬איורים ‪.)2:5 ,4‬‬
‫‪ 33 .2‬קברי הארגז נבנו גם הם לרוב ללא הקפדה על כיוון מסוים (פרט לשטחים ‪ ,M1 ,L‬לעיל)‪ .‬רובם‬
‫נבנו אל תוך בור עמוק (‪ 1.5‬מ' עומק ממוצע) מאבני גיר ואבני כורכר מהוקצעות היטב במגוון גדלים‬
‫(‪ 1.5–0.7 × 3.00–1.84‬מ' מידות ממוצעות)‪ .‬לקברי הארגז שלושה טיפוסי כיסוי‪ :‬כיסוי בלוחות אבן‬
‫שטוחים‪ ,‬כיסוי גמלוני וכיסוי בקמרון בנוי‪ .‬בכל קברי הארגז שנחפרו נערכה קבורה ראשונית ובהם‬
‫נקבר אחד ובמקרה אחד (שטחים ‪ )T3 :M1 ,L‬נחשף קבר ארגז משפחתי‪.‬‬
‫‪ .3‬ארבעת הסרקופגים שנמצאו בשטחים ‪ M1 ,L‬הונחו כולם בכיוון מזרח–מערב‪ ,‬מרוחקים כ־‪ 2.5‬מ' זה‬
‫מזה‪ .‬כל סרקופג הונח בתחתית בור שנחפר בעבורו‪ .‬הם עשויים אבן גיר ללא עיטורים ולהם מכסים‬
‫גמלוניים וארבע אקרוטריות בפינות (כ־‪ 2.15‬מ' אורך‪ 0.77–0.69 ,‬מ' רוחב‪ 0.76–0.56 ,‬מ' עומק ללא‬
‫מכסה)‪.‬‬
‫‪ .4‬שני הקברים הבנויים התת־קרקעיים שנתגלו בנויים בכיוון מזרח–מערב מאבני כורכר ומאבני גיר‬
‫מסותתות ומהוקצעות ולהם גג גמלוני‪ .‬בתוך אחד הקברים הונח הנקבר בארון עופרת‪.‬‬
‫‪ .5‬ה'מאוזולאום'‪ ,‬שלא נחפר מבפנים‪ ,‬הוא טיפוס ייחודי בבתי הקברות של יבנה‪ .‬הוא בנוי משתי יחידות‬
‫או מבנים‪ ,‬אחת מלבנית ומעליה כיפה ושנייה מלבנית ומעליה גג קמרון‪ .‬היחידות נבנו מאבני גזית‬
‫מכורכר וכוסו בשתי שכבות טיח מבפנים ומבחוץ‪ ,‬השכבה הקדומה צבועה באדום‪ .‬מבנה הקבורה‬
‫בלט על פני הקרקע הקדומים ושימש לאורך זמן רב‪ .‬המבנה המפואר היה שייך אולי למשפחה‬
‫אמידה או לדמות חשובה ומטרתו של הבעלים הייתה הפגנת הפאר ומשיכת תשומת הלב של‬
‫האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ .6‬קבורה בקנקנים נעשתה בכל בתי הקברות‪ ,‬למעט שטח ‪ ,C‬אך באזור הדרומי־מערבי (בשטחים ‪A‬‬
‫ו־‪ )G‬הקבורה בקנקנים הייתה מסיבית‪ ,‬צפופה ומסודרת‪ .‬נמצאו ‪ 27‬קבורות בקנקנים שהונחו בתוך‬
‫שכבת החול; חלקם נמצאו שלמים וחלקם חתוכים לאורכם‪ .‬שני טיפוסי קנקנים שימשו לקבורה‪:‬‬
‫‪ .1‬קנקן שק גלילי עם צוואר גבוה ורכס בבסיסו המתוארך לסוף המאה הא' לפסה"נ עד המחצית‬
‫הראשונה של המאה הב' לסה"נ (‪ .2 ;)Bar-Nathan 2006:55–56, Pls. 5–7‬קנקן עזה שלו כתף‬
‫מצולעת‪ ,‬המתוארך מסוף המאה הא' עד המאה הב' או הג' לסה"נ (עוקד תשס"א‪Majcherek ;236 :‬‬
‫‪ .)1995:166, Form 1‬מבדיקת פטרוגרפיה שנערכה על מדגם של קנקנים ששימשו לקבורה‪ ,‬ניתן‬
‫לראות כי הליתולוגיה של כלים אלו תואמת את הליתולוגיה של סביבת יבנה‪ ,‬ולכן הם תוצר של‬
‫‪10‬‬
‫תעשייה מקומית‪ 9.‬בתוך הקנקנים נערכה קבורה ראשונית של עוברים ותינוקות בני יומם‪.‬‬

‫אנו מודים לא' שפירו על בדיקות הפטרוגרפיה שערכה בסירי הבישול והקנקנים‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫תודתנו לי' נגר על הבדיקה האנתרופולוגית‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪177‬‬ ‫|‬ ‫בתי קברות מהתקופה הרומית ביבנה‬

‫מנהגי הקבורה‬
‫מנהגי קבורה הם הדרך שבה בוחרת חברה כיצד להטמין את מתיה והיא כוללת את בחירת מיקום‬
‫הקבר‪ ,‬בחירת כיוון הנחת הנקבר‪ ,‬החפצים המלווים את הנקבר וכדומה‪ .‬מנהגי הקבורה שונים מחברה‬
‫לחברה ומתקופה לתקופה ולרוב הם מותאמים לאידיאולוגיה ולמסורת של כל חברה‪.‬‬
‫בחקירת מנהגי הקבורה של חברה מסוימת חשוב להתייחס לכמה משתנים משפיעים; מנהגי‬
‫הקבורה לא תמיד מונעים מאידיאולוגיה אלא לעיתים מושפעים מגורמים כגון גיאומורפולוגיה‪ ,‬כלכלה‪,‬‬
‫סיבות פוליטיות ועוד (להרחבה ר' אבני תשנ"ז; יקואל תשע"ג)‪ .‬נוסף על כך ניתוח מנהגי הקבורה‪,‬‬
‫פיענוח הקודים והסמלים של הטקסים‪ ,‬בהתבסס על השרידים החומריים‪ ,‬ניתנים לפרשנות החוקרים‬
‫ולכן יש להיזהר בהגדרת נוהגי הקבורה שנוקטת חברה מסוימת (‪.)Renfrew 1985:11–26‬‬
‫להלן נציג חלק ממנהגי הקבורה של תושבי העיר יבנה בתקופה הרומית כפי שמשתקפים מהקברים‬
‫שנחפרו בכל החפירות שבהן התגלו שרידים מהתקופה הרומית (חפירות עבר והחפירות החדשות)‪:‬‬
‫טיפוסי הקברים‪ ,‬דרכי הקבורה ומנחות הקבורה‪.‬‬
‫שמונה טיפוסי קבורה עיקריים היו בשימוש בתקופה הרומית ביבנה (ר' להרחבה לעיל; שניים‬
‫מהטיפוסים לא התגלו בחפירה)‪ .1 :‬קברי שוחה; ‪ .2‬קברי ארגז; ‪ .3‬קבורה בקנקנים; ‪ .4‬סרקופגים; ‪.5‬‬
‫מערות קבורה; ‪ .6‬קבורה בגלוסקמות; ‪ .7‬קברים בנויים תת־קרקעיים; ‪ .8‬מבנה קבורה — מאוזולאום‪.‬‬
‫הטיפוסים הנפוצים היו קברי השוחה וקברי הארגז ואילו מבנה הקבורה ‘מאוזולאום' היה טיפוס ייחודי‪.‬‬

‫שתי דרכי קבורה נהגו ביבנה בתקופה הרומית‪ :‬קבורה ראשונית וקבורה משנית‪.‬‬
‫קבורה ראשונית (אינהומציה)‪ .‬בקבורה זו נטמן הגוף בקבר ארגז‪ ,‬בארון או בכוך סלע‪ ,‬ללא כוונה להזיז‬
‫את העצמות בעתיד‪ .‬הרקמות הרכות מתכלות‪ ,‬והעצמות נשמרות בארטיקולציה כפי שהונחו בעת‬
‫ההטמנה‪ .‬ביבנה זו הקבורה המעדפת והיא נערכה במגוון טיפוסי קבורה כפי שהוצג לעיל‪ .‬קבורה‬
‫ראשונית היא הקבורה הפופולרית בכל רחבי העולם ולאורך רוב התקופות‪ .‬בשיטת קבורה זו ניתן‬
‫להבדיל בין קבורת הטמנה בקרקע לבין קבורה בהנחה שנעשתה בעיקר במערות כוכים (יקואל‬
‫בהכנה)‪ .‬ביבנה הקבורה בהנחה ניכרת בקבורה בכוכים במערות קבורה ובסרקופגים‪ ,‬בארונות עץ‪,‬‬
‫בארונות חרס ובארונות עופרת‪ .‬נראה כי יש לקשור את הקבורה הראשונית בהטמנה לקשר של האדם‬
‫עם האדמה (טל תשס"ז‪ .)260:‬לעומת זאת בקבורה בהנחה נמנע הקשר הישיר בין הנקבר לאדמה‪,‬‬
‫וייתכן כי בחירת נוהג זה קשורה לאמונה הנוגעת לחיי העולם הבא (ברקאי תשנ"ד‪.)132–131:‬‬

‫קבורה משנית‪ .‬לקבורה זו שני שלבים עיקריים‪ .‬בשלב הראשון נערכה קבורה ראשונית‪ ,‬שבה נטמן‬
‫הנקבר בכוך של מערת קבורה‪ ,‬במשכב או בארון עד לסיום תהליך ריקבון הרקמות הרכות‪ .‬השלב‬
‫השני‪ ,‬הקבורה המשנית‪ ,‬התרחש לאחר ריקבון הרקמות הרכות‪ ,‬והתהליך היה של איסוף או הזזה‬
‫של עצמות הנקבר למקום אחר‪ ,‬לנקודה אחרת במערה או למכל אחר או לגלוסקמה — פינוי או‬
‫ליקוט — שיטות שונות בכל תקופה (קלונר וזיסו תשס"ג‪ ;50:‬יקואל בהכנה)‪ .‬נוהג פינוי העצמות אל‬
‫מאספה או ליקוט העצמות אל גלוסקמה או מכל אחר נבע ממניעים טכניים וכלכליים — פינוי מקומות‬
‫לקבורה חדשה‪ ,‬ובכך חיסכון בצורך בבנייה או כרייה של קברים חדשים‪ .‬הנוהג קשור גם למניעים‬
‫דתיים־אמונתיים כגון מעבר הנשמה מארץ החיים לארץ האבות‪ ,‬חוסר חשיבות הגוף לאחר הקבורה‪,‬‬
‫איחוד הנפטרים עם אבותיהם‪ ,‬או לאמונת תחיית המתים האינדיבידואלית והרצון לשמור את עצמות‬
 ‫יבנה וצפונותיה‬ ‫|‬ ‫‪178‬‬

‫האדם יחד במקום אחד (להרחבה ר' יקואל בהכנה)‪ .‬ביבנה נערכה הקבורה המשנית בגלוסקמות מאבן‬
‫‪11‬‬
‫ובקנקנים‪.‬‬

‫מנחות קבורה‪ .‬מנהג קבורה מובהק הוא מנחות הקבורה‪ ,‬הפריטים שהונחו עם הנקבר בתוך הקבר או‬
‫לידו‪ .‬אלה יכולים להיות חפצים אישיים של הנקבר‪ ,‬חפצים שנועדו לשמש את הנקבר בעולם הבא או‬
‫מתנות שהעניקו האבלים לנפטרים‪ .‬הנוהג של הטמנת חפצים בקבורה מוכר מתרבויות רבות לאורך‬
‫כל התקופות (‪ .)Parker Pearson 1999:7–11‬היו אלו חפצים כגון כלי נשק‪ ,‬תכשיטים‪ ,‬צלמיות‪ ,‬בשמים‪,‬‬
‫מזון‪ ,‬כלי איפור‪ ,‬כלי אוכל‪ ,‬מטבעות‪ ,‬נרות‪ ,‬סנדלים או פריטים אחרים שהותאמו לתפיסה ולמסורת בכל‬
‫תרבות וכל תקופה (טל תשס"ז‪ ;262–261:‬יקואל תשע"ג; קלונר וזיסו תשס"ג‪Jones 1987; ;65–57:‬‬
‫‪ .)Kurtz 1984; Kurtz and Boardman 1971:61–67, 76–79, 100–105; Toynbee 1971:52–54‬מנחות‬
‫הקבורה בקברי יבנה כללו‪ .1 :‬כלי חרס; ‪ .2‬כלי זכוכית; ‪ .3‬תכשיטים; ‪ .4‬מטבעות; ‪ .5‬חפצי מתכת;‬
‫‪ .6‬חפצי שימוש אישיים‪.‬‬
‫‪ .1‬בקבוצת כלי החרס אפשר לציין נרות חרס ממגוון טיפוסים וקנקנים מטיפוס עזה קדום ("קנקני‬
‫אשקלון") שהונחו סמוך לקברים או על גביהם‪ .‬כן נמצאו סירי בישול שהונחו בתוך הקברים ומחוץ‬
‫להם‪ ,‬דוגמת שטח ‪ G‬שבו נמצאו עשרות סירי בישול שהונחו כ־‪ 0.5–0.3‬מ' מעל הקברים (איור‬
‫‪ .)11‬לסירי הבישול גוף כדורי פחוס‪ ,‬מצולע מבחוץ‪ ,‬שפה זקופה‪ ,‬מחורצת‪ ,‬צוואר זקוף ושתי ידיות‬
‫הנמשכות מחלקה העליון של השפה לגוף‪ .‬כלים דומים נמצאו במצדה בשכבות המתוארכות לסוף‬
‫המאה הא'–ראשית המאה הב' לסה"נ (‪ ,)Bar-Nathan 2006:159–161, Pl. 29:30‬ובאתרים רבים‬
‫אחרים בארץ‪ .‬ניתוח פטרוגרפי של שני סירי בישול שנבחרו לבדיקה העלה כי המקום האפשרי‬
‫‪12‬‬
‫לייצור של כלים אלה הוא מישור החוף הדרומי (‪.)Philistia‬‬
‫סירי בישול הם כלי נפוץ בקברים מהתקופה הרומית (יקואל תשע"ג) ובמחקר הועלו הנחות רבות‬
‫על תפקידם‪ :‬שימוש למזון לעולם הבא לנקברים‪ ,‬שימוש ככלים בתהליך הקבורה — שטיפת הנקבר‬

‫איור‪ .11‬שטח ‪ ,G‬סירי בישול מעל הקברים‪ ,‬מבט למזרח (צילום‪ :‬א' נגורסקי)‪.‬‬

‫ברוב הקנקנים שנבדקו נערכה קבורה ראשונית של תינוקות‪ ,‬ובחפירתה של ח' טורגה נתגלו גם קנקנים שבהם‬ ‫‪11‬‬

‫נערכה קבורה משנית של בוגרים וילדים יחד (טורגה‪ ,‬מידע בעל פה)‪.‬‬
‫אנו מודים לא' צוף ולא' טקסל על הסיוע בזיהוי כלי החרס‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪179‬‬ ‫|‬ ‫בתי קברות מהתקופה הרומית ביבנה‬

‫או נטילת ידיים — או סעודות של אבלים במהלך טקסי הקבורה‪ .‬ייתכן שסירי הבישול שנתגלו בשטח‬
‫‪ G‬הונחו מעל הקברים לצורך מילוי של אחד מתפקידים אלו‪ .‬היבט אחר של הנחת סירי בישול מעל‬
‫‪13‬‬
‫הקברים הוא לציון מיקום הקבר‪ ,‬מעין ‘נפש'‪.‬‬
‫‪ .2‬כלי הזכוכית הם עד כה החפץ הנפוץ ביותר המלווה את הקבורה בתקופה הרומית ביבנה‪ .‬בקבוקי‬
‫זכוכית הם ממצא נפוץ בהקשרי קבורה ברחבי האימפריה הרומית (בר"ג תש"ל‪ .)212–209:‬בקבוקי‬
‫הזכוכית שנמצאו הם מטיפוס בקבוק דמוי־פמוט‪ ,‬בעל גוף פעמוני‪ ,‬בסיס קמור וצוואר ארוך‪ .‬בקבוקי‬
‫פמוט התגלו בקברים רבים המתוארכים למאות הא'–הג' לסה"נ במגוון אזורים בארץ־ישראל‪ ,‬כגון‬
‫ירושלים וסביבתה (‪ ,)Winter 1996:96–98; 2015:82–87‬בית גוברין (‪ ,)Winter 2008:180, 185‬יפו‬
‫(יקואל תשע"ג; תשע"ו; ‪ ,)Ouahnouna 2020:133–135‬סמוך לקיבוץ משמרות (מסארווה ‪,)2007‬‬
‫קיסריה (‪ )Mazar 1992:106–107‬ועוד‪ .‬חלק מהבקבוקים הם מתוצרת מקומית ואחרים יוצרו‬
‫במצרים‪ 14.‬הבקבוקים הונחו מעל‪ ,‬לצד או בתוך הקברים במהלך טקס הקבורה או לאחריו‪ ,‬במהלך‬
‫טקסי זיכרון‪ ,‬וייתכן כי חלקם הכילו בשמים או שמנים יקרים‪ .‬ראויים לציון ‪ 130‬בקבוקים דמויי פמוט‬
‫שהתגלו מסודרים בשורה מעל סרקופג ‪ ,T11‬שהתגלה בשטח ‪( L‬איור ‪ .)12‬הכמות הרבה של‬
‫הבקבוקים מעלה שאלות רבות על טקס הקבורה של הנפטר‪ :‬האם הבקבוקים הונחו כולם בפרק‬
‫זמן אחד במהלך טקס הקבורה או נוספו במהלך טקסי האזכרה אחריו? ועולות כמובן שאלות רבות‬
‫על זהות הנקבר‪.‬‬
‫‪ .3‬תכשיטים מסוגים רבים נמצאו בחפירות בקברי יבנה וכללו צמידים‪ ,‬שרשרות‪ ,‬טבעות‪ ,‬חרוזים‪,‬‬
‫נזרים ועגילים‪ ,‬חלקם עשויים ברונזה וחלקם זהב‪ .‬התכשיטים היו החפצים האישיים של הנקברים‬
‫והאבלים נהגו לקבור אותם עם קרוביהם מתוך כבוד אליהם או מפני האמונה שלא היו רשאים לענוד‬
‫את תכשיטיו של הנפטר‪ .‬לעיתים נהגה המשפחה להניח תכשיטים כאות הוכרה או עצבות כלפי‬

‫איור ‪ .12‬שטח ‪ ,L‬בקבוקים דמויי פמוט מעל סרקופג ‪ ,T11‬מבט לצפון (צילום‪ :‬א' פרץ)‪.‬‬

‫‘נפש' היא מצבת זיכרון הניצבת סמוך לקבר או על גביו‪ .‬את ה'נפש' ייצג מונומנט‪ ,‬אבן‪ ,‬חפץ‪ ,‬אסטלת קבורה או‬ ‫‪13‬‬

‫מבנה (‪.)Hachlili 1999:162‬‬

‫תודתנו לי' גורין־רוזן על זיהוי הבקבוקים והמידע עליהם‪.‬‬ ‫‪14‬‬
 ‫יבנה וצפונותיה‬ ‫|‬ ‫‪180‬‬

‫המת‪ .‬התכשיטים הונחו בתוך הקברים על גופו של הנקבר; דוגמה אחת היא תכשיטי הזהב שנמצאו‬
‫במאוזולאום שחפר מ' בושרי (לעיל)‪ .‬בחפירות החדשות לא נמצאו תכשיטים‪ ,‬ונראה כי הסיבה לכך‬
‫היא כי קברים רבים לא נחפרו במלואם‪.‬‬
‫‪ .6–4‬מטבעות‪ ,‬חפצי מתכת וחפצים אישיים אינם ממצא נפוץ בקברים ביבנה בדומה לקברים במרחב‬
‫הארץ־ישראלי‪ .‬מטבעות אחדים נמצאו בקברים מהתקופה הרומית במאוזולאום שחפר בושרי‬
‫(בושרי תשכ"ז)‪ .‬המטבע נמצא בפי הנקבר ומתקשר למנהג הקבורה ‘אובול לכארון' (על המנהג‬
‫בתקופה הרומית בארץ ר' יקואל וטנדלר ‪ .)2016‬מעט חפצי המתכת שנמצאו בקברים כללו כלים‬
‫לניקוי הגוף‪ ,‬כלים דמויי פמוטים‪ ,‬עלי ברונזה‪ ,‬ספטולות ועוד‪.‬‬

‫סיכום ודיון‬
‫חפירות הענק שנערכו בשנים ‪ 2021–2019‬סמוך לתל יבנה העניקו הזדמנות לחקר בתי הקברות ומנהגי‬
‫הקבורה של תושבי העיר יבנה בתקופה הרומית‪ .‬אף שנערכו באזור סקרים רבים וחפירות ארכיאולוגיות‬
‫רבות‪ ,‬הידע על אודות הקבורה ביבנה בתקופה הרומית מועט‪ .‬המידע על חפירות הקברים מתקופה זו‬
‫פורסם חלקית וריכוז הנתונים לוקה בחסר‪.‬‬
‫חמישה מקבצי קברים מהתקופה הרומית שנחשפו לאחרונה‪ ,‬כולם מצפון‪-‬מזרח ומדרום לתל‪ .‬לפי‬
‫תפרוסת בתי הקברות נראה כי גם ביבנה‪ ,‬בדומה לערים נוספות באימפריה הרומית‪ ,‬שמרו באדיקות‬
‫על קביעת מקום בתי הקברות מחוץ לשטח הבנוי של העיר‪ .‬לכל מקבץ מאפיינים ייחודיים מבחינת‬
‫שיטות הקבורה‪ ,‬אך ניכרים ביניהם קווי דמיון‪ .‬הקברים מייצגים כמעט את כל טיפוסי הקבורה ושיטותיה‬
‫הנפוצים במרחב הארץ־ישראלי בתקופה הרומית‪ :‬קברי שוחה‪ ,‬קברי ארגז‪ ,‬קברים בנויים תת־קרקעיים‪,‬‬
‫קברים בנויים‪ ,‬מערות קבורה‪ ,‬מאוזולאה‪ ,‬קבורה בסרקופגים מאבן‪ ,‬ארונות עופרת‪ ,‬גלוסקמות וקנקנים‪.‬‬
‫טיפוס הקבורה הנפוץ ביותר ביבנה הם קברי השוחה וקברי הארגז לעומת המאוזולאה‪ ,‬טיפוס נדיר‬
‫יחסית לשאר הקברים‪ .‬שיטת הקבורה המועדפת על תושבי העיר היא קבורה ראשונית‪ ,‬בדומה לערים‬
‫נוספות בארץ ישראל בתקופה זו‪ .‬כן נהגו בקבורה משנית בגלוסקמות ובקנקנים‪ ,‬שיטות שבתקופה‬
‫הרומית היו נוהגות בקרב האוכלוסייה היהודית והשומרונית (‪.)Rahmani 1994‬‬
‫בחינת סוגיית הארגון הפנימי בבתי הקברות מהתקופה הרומית ביבנה מעלה תמונה דומה לבתי‬
‫הקברות בארץ ישראל ובערים רומיות אחרות‪ .‬ברוב המקרים לא הובחנו אחידות או סדר מסוים‬
‫בבחינת הכיוונים או המרחקים בין הקברים‪ .‬מתוך כך‪ ,‬נראה כי גם ביבנה לא הוסדר הארגון הפנימי‬
‫של בתי הקברות וכי האזרחים התקינו קברים בכל אזור שהיה פנוי מחוץ לשטח המיושב‪ .‬יוצא דופן‬
‫הוא בית הקברות שהתגלה בשטחים ‪ L‬ו־‪ ,M1‬שבו הותקנו כל הקברים בכיוון אחיד — מזרח–מערב‬
‫ובמרחק קבוע זה מזה‪ .‬האחידות יכולה להצביע כי האוכלוסייה שקברה בבית הקברות פעלה על פי‬
‫נורמה חברתית מסוימת‪ ,‬או הנחיות והלכות המורות על קבורה בכיוון מסוים‪ ,‬או אפילו על נוכחות של‬
‫גוף אשר הסדיר את הקבורה‪.‬‬
‫ארגון המכוון לייעודו של בית קברות הובחן גם באזור שמדרום־מזרח לתל‪ ,‬בשטחים ‪ A‬ו־‪ ,G‬שם‬
‫נעשתה קבורה ראשונית של עוברים ותינוקות בני יומם‪ .‬השקעה ניכרת גם בקברי הילדים שדופנו‬
‫בלבנים‪ .‬קבורת יחיד של עוברים ותינוקות אינה נפוצה בעת העתיקה‪ .‬תופעה זו טמונה בתפיסת‬
‫התפתחות האינדיבידואל בעיני החברה‪ ,‬שלפיה הפרט מקבל משמעות ויחס רק מעל גיל מסוים‬
‫‪181‬‬ ‫|‬ ‫בתי קברות מהתקופה הרומית ביבנה‬

‫ולא זקוק בהכרח לקבורה אם מת טרם הגיעו לגיל זה‪ .‬הסדרה של חלקה המיועדת במיוחד לקבורת‬
‫תינוקות מלמדת על התפיסה של תושבי העיר את מעמד הילדים בחברה‪ ,‬משמעות הפרט ומושג‬
‫המשפחה ובני המשפחה בתוך הקהילה‪.‬‬
‫מנחות קבורה כגון כלי חרס‪ ,‬כלי זכוכית‪ ,‬תכשיטים‪ ,‬מטבעות‪ ,‬חפצי מתכת וחפצי שימוש אישיים‬
‫נמצאו בקברים מהתקופה הרומית ביבנה‪ .‬אף שקברים רבים טרם נחפרו במלואם‪ ,‬מממצאים אלו‬
‫עולה מידע מספק על נוהגי הנחת מנחות ביבנה‪ .‬הממצא הנפוץ ביותר שנהגו תושבי יבנה להניח‬
‫כמנחה לנקברים היו בקבוקי זכוכית‪ .‬ממצא זה נפוץ בקברים מהתקופה בכל הארץ‪ .‬מחקר עתידי‬
‫עשוי לענות על שאלות רבות על אודות טקסי הקבורה ביבנה כגון‪ :‬האם הבקבוקים הונחו בפעם אחת‪,‬‬
‫בזמן הקבורה או נוספו במהלך טקסי זיכרון לכבוד המתים? ממצא נפוץ נוסף שהתגלה בבית הקברות‬
‫בשטח ‪ G‬הם סירי בישול שנמצאו במפלס מעל הנקברים‪ ,‬וייתכן כי לא שימשו כמנחות אלא לציון‬
‫מיקום הקבר‪ ,‬מעין ‘נפש'‪.‬‬
‫לצד מנחות קבורה נפוצות ופשוטות‪ ,‬נמצאו בקברי יבנה גם ממצאים נדירים כגון נזרים ומגוון תכשיטי‬
‫זהב‪ ,‬המשקפים אוכלוסייה מגוונת מבחינת חברתית ומעמדית‪ .‬אופי אוכלוסייתה הרב גונית של יבנה‬
‫בתקופה הרומית ניכר גם בשאר מנהגי הקבורה‪ .‬הגיוון בטיפוסי הקבורה ובשיטות הקבורה‪ ,‬ראשונית‬
‫ומשנית‪ ,‬ואופי הממצאים‪ ,‬חפצי יוקרה לצד ממצאים פשוטים‪ ,‬משקפים את אופי העיר בתקופה‬
‫הרומית‪ ,‬עיר מגוונת‪ ,‬רב תרבותית שבה מגוון זהויות‪ ,‬דתות‪ ,‬מסורות ומעמדות‪.‬‬
‫ריכוז הנתונים שהוצגו במאמר זה עשוי לשמש מחקרים רבים עתידיים על אודות הקבורה ביבנה‬
‫בתקופה הרומית ומנהגי הקבורה של אוכלוסייתה‪.‬‬

‫הפניות‬
‫אבני ג' תשנ"ז‪ .‬בתי הקברות של ירושלים ובית גוברין במאות ד'‪-‬ז' לסה“נ‪ :‬כדוגמה לבתי קברות עירוניים‬
‫בארץ ישראל בתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית‪ .‬עבודת דוקטור‪ .‬האוניברסיטה העברית‪ .‬ירושלים‪.‬‬

‫בושרי מ' תשכ"ז‪ .‬תכשיטי זהב בקבר ליד יבנה‪ .‬חדשות ארכיאולוגיות כ‪.18:‬‬
‫בר"ג ד' תש"ל‪ .‬כלי הזכוכית בארץ־ישראל בתקופה הרומית והביזנטית‪ .‬עבודת דוקטור‪ .‬האוניברסיטה‬
‫העברית‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫ברקאי ג' תשנ"ד‪ .‬קברים וקבורה ביהודה בתקופת המקרא‪ .‬בתוך א' זינגר עורך‪ .‬קברים ונוהגי קבורה בארץ־‬
‫ישראל בעת העתיקה‪ .‬ירושלים‪ .‬עמ' ‪.164–96‬‬
‫טל א' תשס"ז‪ .‬הארכיאולוגיה של ארץ־ישראל בתקופה ההלניסטית‪ :‬בין מסורת לחידוש‪ .‬ירושלים‪.‬‬

‫טקסל א' תשס"ה‪ .‬יבנה — היסטוריה וארכיאולוגיה‪ .‬בתוך מ' פישר עורך‪ .‬יבנה‪ ,‬יבנה‪-‬ים וסביבתן‪ .‬תל אביב‪ .‬עמ'‬
‫‪.170–139‬‬

‫יקואל א' תשע"ג‪ .‬קברים וקבורות ביפו בתקופה הרומית (המאה הא' לפני הספירה — המאה הד' לספירה)‪.‬‬
‫עבודת מאסטר‪ .‬אוניברסיטת תל אביב‪ .‬תל אביב‪.‬‬
‫יקואל א' תשע"ו‪ .‬קברים וקבורה ביפו בתקופה הרומית‪ .‬קתדרה ‪.56–25:159‬‬
 ‫יבנה וצפונותיה‬ | 182

.‫ אוניברסיטת תל אביב‬.‫ עבודת דוקטור‬.‫מריטימה בתקופה הרומית‬-‫ בתי הקברות של קיסריה‬.‫יקואל א' בהכנה‬
.‫תל אביב‬
.‫ מנהג “אובול לכאורן” בתקופה הרומית בארץ ישראל‬,‫ מסע אחרון בספינתו של כארון‬.2016 '‫יקואל א' וטנדלר א‬
.33–31:248 ‫עת־מול‬
.)07/06/2007( 119 ‫ חדשות ארכיאולוגיות — חפירות וסקרים בישראל‬.‫ משמרות‬.2007 '‫מסארווה מ‬
)7/9/2022 ‫ (תאריך גישה‬https:// www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=527&mag_id=112
h

.16:‫ חדשות ארכיאולוגיות כח–כט‬.‫ בנייה‬.‫מרון ד' תשכ"ט‬

.25:‫ חדשות ארכיאולוגיות מד‬.‫ יבנה‬.‫מרון ד' תשל"ג‬
,‫ אשקלון‬.‫ ז' ספראי וש' נחום ועורכים‬,‫ בתוך א' ששון‬.‫ היבטים כרונולוגיים וכלכליים‬:‫ קנקי עזה‬.‫עוקד ש' תשס"א‬
.250–227 '‫ עמ‬.‫ אשקלון‬.‫עיר לחוף ימים‬
.)15/11/2006( 118 ‫ חדשות ארכיאולוגיות — חפירות וסקרים בישראל‬.‫ סקר מפה‬,‫ יבנה‬.2006 '‫פישר מ' וטקסל א‬
)7/9/2022 ‫ (תאריך גישה‬http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=437&mag_id=111
h

.‫ ירושלים‬.‫ עיר הקברים של ירושלים בימי בית שני‬.‫קלונר ע' וזיסו ב' תשס"ג‬
.207–199 :‫ ידיעות החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה כא‬.‫ סקר ארכיאולוגי של איזור יבנה‬.‫קפלן י' תשי"ז‬
.‫ ערמות פסולת ומה שביניהם‬,‫ כבשני יוצרים‬:‫ ייצור המוני של קנקנים לתעשיית היין של יבנה‬.‫צוף א' כרך זה‬
.14–12:‫ חדשות ארכיאולוגיות ד‬.‫ קברים מן התקופה הרומית‬.‫שפירא י' תשכ"ג‬
Avi-Yona M. 1946. Newly Discovered Latin and Greek Inscriptions. QDAP 12:84–102.
Bar-Nathan R. 2006. Masada VII: The Yigael Yadin Excavations 1963–1965 Final Reports: The
Pottery of Masada. Jerusalem.
Fischer M. and Taxel I. 2007. Ancient Yavneh: Its History and Archaeology. Tel Aviv 34: 204–284.
Guérin V. 1875. Description géographique, historique et archéologique de la Palestine II:
Samarie II. Paris.
Hachlili R. 1999. The Nefesh. In R. Hachlili and A.E. Killebrew eds. Jericho: The Jewish Cemetery
of the Second Temple Period (IAA Reports 7). Jerusalem. Pp. 162–163.
Jones R. 1987. Burial Customs of Rome and the Provinces. In J. Wacher ed. The Roman World,
II. London. Pp. 812–831.
Kurtz D. 1984. Vases for the Dead: An Attic Selection 750–400 BC. In H.A.G. Brijder ed. Ancient
Greek and Related Pottery Simposium, V. Amsterdam. Pp. 314–328.
Kurtz D.C. and Boardman J. 1971. Greek Burial Customs. London.
Majcherek G. 1995. Gazan Amphorae: Typology Reconsidered. In H. Meyza and J. Młynarczyk
eds. Hellenistic and Roman Pottery in the Eastern Mediterranean—Advances in Scientific
Studies (Acts of the II Nieborów Pottery Workshop, Nieborów, 18–20 December 1993). Warsaw.
Pp. 163–178.
Mazar A. 1992. Tombs of the Roman Period at Caesarea. ‘Atiqot 21:105–108.
Morris I. 1992. Death-Ritual and Social Structure in Classical Antiquity. Cambridge.
183 | ‫בתי קברות מהתקופה הרומית ביבנה‬

Ouahnouna B. 2020. The Glass Finds from the Roman and Crusader Periods on Rabbi Yehuda
Me-Raguza Street, Yafo (Jaffa). ‘Atiqot 100:133–138.
Parker Pearson M. 1999. The Archaeology of Death and Burial. Gloucestershire.
Rahmani L.Y. 1994. A Catalogue of Jewish Ossuaries in the Collections of the State of Israel.
Jerusalem.
Renfrew C. 1985. The Archaeology of Cult: The Sanctuary at Phylakopi. London.
Stevenson J. 1978. The Catacombs: Rediscovered Monuments of Early Christianity. London.
Toynbee J.M.C. 1971. Death and Burial in the Roman World. London.
Winter T. 1996. The Glass Vessels. In G. Avni and Z. Greenhut. The Akeldama Tombs: Three
Burial Caves in the Kidron Valley, Jerusalem (IAA Reports 1). Jerusalem. Pp. 95–103.
Winter T. 2008. The Glass Vessels from the South Cemetery. In G. Avni, U. Dahari and A. Kloner.
The Necropolis of Bet Guvrin–Eleutheropolis (IAA Reports 36). Jerusalem. Pp. 179–186.
Winter T. 2015. Late Roman Funerary Customs in Light of the Grave Goods from the Cemetery
on Sallah ed-Din Street, Jerusalem. ‘Atiqot 80:81–123.