‫• תולדות יהודי יוגוסלביה‬

‫ז‪.‬‬

‫־יי‬
 ‫‪1‬‬

‫(‬

‫תולדות יהודי יוגוסלביה‬

‫►‬
‫ג‬
‫)‬

‫כרד ראשון‬
‫מימי קדם עד סוף המאה הי״ט‬
‫»‬
‫!‬

‫י‬

‫‪-‬־ מאת יקיר אבנטוב‬

‫י■ בעריכת צבי רותם‬

‫בהוצאת התאחדות עולי יוגוסלביה‬

‫*‬

‫■זי‬
 ‫‪A HISTORY OF YUGOSLAV JEWS‬‬
‫ספריית התאחדות עולי יוגוסלביה‬
‫‪ByY. EVENTOV‬‬
‫‪Edited by C. ROTEM‬‬

‫בסיוע ק ת הזכרון למען חרבות יהודית‬

‫ואוהדים שתרמו וחתמו מראש על הספר‬
‫‪Voiume One‬‬
‫ובעידוד הלשכה לקהילות ולארגונים יהודיים של הסוכנות היהודית‬
‫‪FROM ANCIENT TIMES‬‬
‫‪TO THE END OF THE 19th CENTURY‬‬

‫‪31G354‬‬
‫נדפס ב־‪ 1200‬עותקים בדפוס דבר בע׳׳ם‪ ,‬תל־אביג‪ ,‬תשל״א —‪1971‬‬

‫©‬

‫כל הזכומת שמורות להתאחדות עולי יוגוסלביה‪ ,‬תל*אביב‬

‫‪01£| YugosUvU^Td Avir‬‬

‫‪Printed in Israel‬‬ ‫‪-‬‬

 ‫התוכן‬
‫עם הספר ‪ 13‬מאת צבי רותם‬
‫פתח דבר ‪ 15‬מאת המחבר ־‬

‫מבוא ‪..‬‬
‫גושא הספד ‪ * W‬ארץ הסלבים הדרומיים ותושביה ‪ • 20‬מוצאם של יהודי יוגוסלביה ‪21‬‬

‫חלק ראשון‪ :‬התקופה הקדומה‬

‫א תחת כנפי הנשר הרומי‬
‫בתפוצות איליריד‪ * 27 .‬מ ג מ ת קברים ‪ » 28‬עסודי סם)בי ‪ 32‬י עליית הנצרות לשלטון ‪» 35‬‬
‫היהודים תתת שלטת ביזנטיון ‪ • 36‬התמוטטות תפוצות בחנסיון ‪38‬‬
‫ב גבלים‬
‫מי הם הגבלים ז ‪ ♦ 39‬מלכות הכוזרים ‪ • 40‬א מ שפרוט ‪ ♦ 40‬פולמוס נבלים ‪42‬‬ ‫י‪V‬‬

‫חלק שני ‪ :‬בצל הצלב הלוחם‬

‫א סליטיחרבהצלב‬
‫גזירות תתני־ו ותתק״ו ‪ ♦ 47‬התנגדות ההונגרים ‪ » 48‬פליטי חרב הצלב בארצות הפלבים‬
‫הדחמיים ‪48‬‬
‫ב תפוצות סלובניה‬
‫היהודים הראשונים ‪ ♦ 49‬היהודים כמלווים בריבית ‪ • 51‬היישוב בקריין ‪ * 52‬גזי ח ת‬
‫סלובניה ‪ ♦ 53‬מבנה החברה ‪ * 55‬גירוש סלובניה ‪ » 56‬פליטי סלובניה בבורגנלנד ‪59‬‬
‫קרואסיה‬ ‫ג‬
‫הבית היהודי מג ר ב ‪60‬‬
‫ד סרביה‬
‫‪-‬מעמק היהודים עד פרשת המים היהודית״ ‪61‬‬
‫היי שובים בחופי האדריאת‬ ‫ה‬
‫ספלים ‪ ♦ 63‬שיבניק ‪ ♦ 66‬איטטרה ‪ ♦ 67‬חוזה זדר )‪ ♦ 69 ( 1398‬רייקה )סיומה( ‪69‬‬

‫חלק שלישי ‪ :‬פנינת האדריאה‬

‫״■‬ ‫א דוברובניק ויהודיה‬
‫ערש התוויה של עטי יוגוסלביה ‪• 73‬ארכיוני דובריבגיק ‪ • 75‬דוברובגיק ביו הגושים ‪• 76‬‬
‫חלוצי היישוב היהודי ‪6‬ד • פליטים בדוברובניק ‪ ♦ 77‬הגורם התורכי ‪8‬ד * ההכנסות מן‬
‫היהודים ‪8‬ד * מקרי שוד ‪8‬ד • עלילת דם ראשונה ‪ ♦ 80‬הפוגה קצרה ‪ ♦ 81‬הגירוש הראשון‬
‫‪ • 82‬המלחמה הקרה בין המעצמות ‪ • 82‬תחדש היישוב היהודי ‪ • 83‬מלחמת הכנסיה נגד‬
‫הרפורמציה ‪ • 83‬שמונה שנים טובות ‪ ♦ 84‬הקסת הגטו בדוברובניק ‪• 84‬‬
‫ב רופאים יהודים בדוברובגיק‬
‫■׳מהי פסולים הרופאים היהודים ומתי הם רצויים ז ‪ • 86‬אססום לוזיטנוס ‪ • 87‬פולמוס על‬
‫העסקת רופאים ‪ • 92‬שליחויות מיוחדות ‪ • 93‬משבר ק‪ 1‬ןבלי ‪93‬‬
‫‪.‬־־‪•■•.‬‬ ‫ג חלקו של יהודי בשירת דוברובניק‬
‫די׳ר ישעיהו כהן)דידקום פירוס( ‪ ♦ 94‬שירת דידקוס ‪97‬‬

‫‪IB‬‬
 ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪....‬‬ ‫פרק שלישי‪ :‬בוסנה‬ ‫ד היצירה העברית‬
‫א הארץ ותושביה‬ ‫סב ונכדו מפרשים את המקרא ‪ 99‬י שלמה אוהב ‪ ♦ 101‬אדיח יןכה ו ‪101‬‬
‫בין הרי הבלקנים ‪ 173‬״ המגע עם המזרח ‪ • 174‬מחולדות ביסנה ‪. • 174‬בגי בוסנה אינם‬ ‫ה יהודים בכלכלת דוברובניק‬
‫מזדהים ‪ • 175‬בוסנה במועדון העותומני ‪ » 175‬מגעי בוסנד‪ — .‬ארץ ישראל ‪177‬‬ ‫ההרכב החברתי של יהודי דוברובניק ‪ » 104‬גיאות כלכלית ומשבר ‪ * 105‬שעת כושר לנמל‬
‫ב הופ ע ת היהודים ‪..................................................................................................‬‬ ‫דוברובניק ‪ • 106‬בנקאים יהודים ‪ ♦ 106‬דניאל ר‪ 1‬דריגז ומשבר הנמל ‪107‬‬
‫• חלוצי התפוצות מגיעים לבוסנה ‪ • 178‬נסו או הפרדה לאומית ‪179‬‬ ‫ו נסיגה כלכלית‪ ,‬פורענויות ושקיעת הרפובליקה‬
‫ג תעלולי שאפתן‬ ‫גזיח ת חדשות וגירוש חדש ‪ • 107‬עלילת דם שניה ‪ ♦ 106‬משפם י שו תו ‪ • 108‬שתדור‬
‫נחמיה חיון ‪ • 181‬מסעות נחמיה ‪ • 183‬חרם וחרם נגדי ‪185‬‬ ‫ישורון ועלייתו לירושלים ‪ • 109‬ההפוגה לפגי הסערה ‪ . 110‬הרעש הקסלגי ‪ • 110‬שקיעת‬
‫העיר כפרם לאומי ובלבלי ‪ 111‬י הערכת דובדובניק ויהודיה ‪. 113‬‬
‫ד חיי הקהיל ה בראי הפרוטוקולים י ■‬
‫פנקסי סרייבו ‪186‬‬
‫\‬ ‫י‬ ‫‪°‬‬ ‫ה היצירה ה אי טלקית־בו סגית‬ ‫חלק רביעי ‪ :‬בקיסרות שוחרת ישראל וביררשותיה‬
‫דדד פרדו ‪ ♦ 188‬כיסופי עליה ‪190‬‬ ‫פרק ראשון‪ :‬״הרומן״ בין התורכים והיהודים‬
‫ו א מנו ת ופולקלור‬ ‫א העותומנים ומדינתם‬
‫הגדת סרייבו ‪ • 191‬לבוש־נשים מלאכת מחשבת ‪194‬‬ ‫גסיסתה של ביזנםיון ‪ 117‬י הופעת התורכים ‪ ♦ 117‬יחס התורכים ליהודים בתקופת‬
‫הכיבושים ‪ • 118‬״ברית עופר״ ‪ 116‬י מסי המיעוטים ‪ * 119‬ארצות מקלם במאות הט״ו‬
‫ז הרכב האוכלוסיה היהודי ת‬
‫סרייבו — מרכז יהודי בוסנה ‪ • 196‬היישוב בערי השדה ‪ • 196‬נתונים דמוגרפיים ‪• 197‬‬ ‫והי״ו ‪ 120‬י ״הרומן״‪ ,‬סברו ושברו ‪ • 120‬הגולה בתורכיה לפגי בוא הספרדים ‪121‬‬
‫ההגירה מסרביה ‪ • 198‬סקירות פיטסר ‪199‬‬ ‫«’‬ ‫ב מפיצול העדות לחטיבה מאוחדת‬
‫הפיצול העדתי בגולת תורכיה ‪ * 123‬המרכזים הרוחניים בתורכיה ‪ » 123‬הפליסים הספרדים‬
‫ח מזימות רוז׳די‬
‫פורים של סרייבו ‪ • 201‬הקבר בסטולץ ‪202‬‬ ‫וכור ההיתוך התורכי ‪ • 124‬עתודות ההגירה ‪ • 124‬סלוניקי ‪125‬‬
‫ג התוחלת המשיחית שנכזבה‬
‫ס עם חילופי השלטון‬
‫מעמדם של היהודים בתקופת הרפורמות ‪ • 204‬ההתפתחות החברתית במאה הי״ט ‪• 205‬‬ ‫התמורות באירופה והשואה באוקראינה ‪ 126‬י שבתי צבי ‪ ♦ 127‬תהודת השבתאית ‪127‬‬
‫אגורות סרייבו ‪208‬‬
‫פרק שני‪ :‬תפוצות סרביה‬
‫גולה עתיקה במקדוניה‬ ‫א‬
‫חלק חמישי ‪ :‬בין טמיעה לתחיה‬ ‫מצבות ח י ת ‪ 129‬י ב י ם‪ 1‬ל ה העיר במוקזזז ‪ 131‬י השער הדרומי לגולת סרביה ע‪• 1‬‬
‫׳ ׳‬ ‫”‬ ‫פרק ראשון ‪ :‬תפוצות קרואטיה •‬ ‫י‬
‫ס קו י ה ‪ • 136‬קליטת אנוסים ‪ 137‬י ירידת הקהילה ‪ 138‬י בערי השדר‪139 .‬‬
‫הארץ ותו שביה‬ ‫?^א‬ ‫בלגרד‬ ‫ב‬
‫על ארץ הקרואסים ותולדותיה ‪ » 213‬ארץ בלי יהודים ‪219‬‬ ‫על נון» העיר וקורותיה ‪ » 139‬אבות היישוב היהודי ‪ • 140‬יהליה — שכונת היהודים ‪• 141‬‬
‫חידו ש ה תפוצו ת‬ ‫‪ .‬ב‬ ‫הפרם היהודי בבלגרד ‪ • 142‬יהודה לירמד‪ • 143 .‬ספר ״שפות״ לשפחה הכהן ‪ . 143‬הדי‬
‫יהודים חוזרים לקרואטיה ‪ • 219‬בדרך חוקית ‪ • 220‬בדרכי עקלתון ‪ • 222‬הגורם המרכז־‬ ‫השבתאות ‪ • 145‬עדות הקברות ‪ • 145‬הסתאבות הטנהל התורכי ‪ • 146‬תור הזהב לספרות‬
‫אירופי ‪ • 224‬יהדות בורגנלנד ‪ • 227‬החדירה לכפרי קרואטיה ‪229‬‬ ‫העברית ‪ 147‬י ירסוי אלסוסגינו ‪147‬‬
‫‪-‬‬ ‫היהודים תובעים הכרה‬ ‫ג‬ ‫הנסיגה התורכית ‪:‬‬ ‫ג‬
‫ההיאחזות בערים ‪ • 235‬פרגול הגירושים ‪ • 235‬המאבק על זטיו ת אדם ‪ 237‬־‬ ‫התורכים נסוגים ממרכז אירופה ‪ • 148‬הקרב על בלגרד ‪ • 149‬בלגרד תחת הכיבוש‬
‫מ שבר הקהילה בזגרב‬ ‫ד‬ ‫האוסטרי )‪ • 151 ( 1739—1718‬שיטות מנהל מערביות ‪ • 152‬הרם הקהילה ‪ • 153‬הפרוזדור‬
‫פירוד הלבבות ‪ • 210‬התאוששות הקהילה וארגונה ‪243‬‬ ‫לסרקלץ הבלקגים ‪ • 154‬גורמי ח ח ומלחמה ‪ . 154‬בין הפטיש והסדן ‪156‬‬
‫י‬ ‫׳ ' •‬ ‫ב ע ד ן הפיתוח‬ ‫ה‬ ‫‪- - . . .‬‬ ‫תקופת הנסיכות‬ ‫ד‬
‫פיתוח כלכלי והשפעה חברתית ‪ • 247‬בצל הנאמנות הכפולה ‪ • 250‬היצירה האמנוחיח ‪• 253‬‬ ‫מ סי ד מילוש ‪ • 157‬משטר הפליה ‪ 159‬י המדיניות האנטישמית ‪ • 161‬מאורעות ש בז ‪. 163‬‬
‫ממציא ספינת האודר ‪254‬‬ ‫המאבק על השוויון האזרחי «‪1‬‬
‫־ ‪1‬‬ ‫•י ‘ '־“•‬ ‫'־ ‪,‬‬ ‫סכנו ת שמד‬ ‫ו‬ ‫השכלה מול כיסופי המקובלים‬ ‫ה‬
‫שוויון‪ ,‬בעיות ופורענות ‪ • 255‬מחוץ לתחום ‪ • 261‬מפקדי אוכלוסים רשמיים ‪264‬‬ ‫בעתת הדו־קיזם ‪ ♦ 166‬דפוס עברי ‪ • 171‬חשדאח בנוסח צפת ‪171‬‬
 ‫קרואסיה־סלמנית סלובניה ואיססרה ‪214‬‬
‫ו‪1‬יו‪ 1‬דיגה ‪267‬‬ ‫פרק שני‪ :‬יהודי וויוודינה‬
‫'־׳‪.‬־ '‬ ‫א גו ל ה ב בי ח ד מי ר ה‬
‫מ ט ר פו ליהדות יוגוסלביה ב־‪ . 266 1918‬וויווז־יגה מהי ‪ » 266‬ביפי השלטון העותומני‬
‫איורים‬ ‫ה‬ ‫‪ . 269‬עם נסיגת התורכים ‪269‬‬
‫‪263‬‬ ‫אוסייק — בית־הבנסת הגדול‬
‫‪30‬‬ ‫אורליוס דיוגיסיזם )מצבת גנקיבץ(‬ ‫‪:‬‬ ‫'י‬ ‫ב רא שית ד‪,‬קהילות‬
‫נוביסד ‪ 0‬מ • סוכוטיצה ‪ * 272‬פתור היהודים מדידות ובכפרים בבאצ׳קה ‪ • 273‬קהילות‬
‫‪303‬‬ ‫אלקלעי ה ת‪ .‬ואשתו אסתר‬
‫‪169‬‬ ‫בא נאט ‪275‬‬
‫אלקלעי י‪ .‬מ‪.‬‬
‫‪87‬‬ ‫אמסוס לוזיטנום — דיוקנו‬ ‫ג יהדות וויוודינה בהתגבשותה ־‬
‫‪89‬‬ ‫צנטוריות ד׳‬ ‫שגשוג כלכלי והתקדמות וזברתית ‪ 275‬י אופיה של יהדות ודיוודינה ‪276‬‬
‫‪249‬‬ ‫ארליך ה‪.‬‬
‫‪134‬‬ ‫ביטולה — בית־הכנסת ארגיז‬ ‫פרק שלישי‪ :‬מבשרי התקומה‬
‫‪158‬‬ ‫בלגרד — בית־הכגסת דורצ׳ול‬
‫‪102‬‬ ‫‪ .‬יקותיאל הירשנשטיין ‪278‬‬
‫דוברובגיק — בית־הכנסת‬
‫‪74‬‬ ‫מיתאר העיר‬ ‫יהודה חי אלקלעי ‪286‬‬
‫‪141‬‬ ‫דוזיצ׳ו ח‪.‬‬
‫‪132‬‬ ‫דוי ח )מצבת קבר(‬ ‫חלק שישי ‪ :‬נספחות‬
‫‪98‬‬ ‫דידקוס פירוס — ספר שירים‬ ‫• ‪-‬‬ ‫עוד על ביטולה‬ ‫א‬
‫‪283‬‬ ‫הירשנשסיין י‪ — ,‬מקסימילה ממכתב עברי‬ ‫מעשה בר׳ יוסף בן לב מטוגסטיר ‪309‬‬
‫‪285‬‬ ‫סקסימילד‪ ,‬ממכתב לועזי‬
‫‪268‬‬ ‫סקירות מיססר‬ ‫ב‬
‫וויוודינד‪ — ,‬סותר יהודי)תחריט ישן(‬ ‫לתיעוד פזורות בוסנה ‪310‬‬
‫‪246‬‬ ‫זגרב — בית*הכנסת הגדול‬
‫‪244‬‬ ‫עוד על גולת קריה ‪.‬‬ ‫ג‬
‫יעקבי ד‪ ,-‬הרב פזגרב‬
‫‪195‬‬ ‫ל׳ובל׳נה בסוף המאה הי״ם ‪312‬‬
‫ל מ ש נשים ספרדי‬
‫‪56‬‬ ‫־ ל׳ובל׳גד‪ - ,‬צו גירוש ‪1515‬‬ ‫מגילות־יוחסין מסרביה ובוסנה‬ ‫ד‬
‫‪57‬‬ ‫■ תעתיק צו גירוש ‪1515‬‬ ‫האלקלעים ‪ . 313‬שלום — פרדו — ישראל ‪315‬‬
‫‪70‬‬ ‫מושל פפיזמה — קבלה בחתימתו‬ ‫מספר משפחות בקרואטיה וקורותיהן‬ ‫ה‬
‫‪41‬‬ ‫פבחב על הכוזרים — פקסימילה‬ ‫שמת— אלכסנדר ‪ • 315‬פריססר ‪8 • 316‬רליך ‪ 317‬י אפשטיין ‪ • 318‬דזיסש־מצל׳סקי ‪ • 318‬גם‬
‫‪28‬‬ ‫ס‪ 1‬לץ — מצבת קבר‬ ‫למשפחות עממיות יש מגילות יוחסין ‪ • 319‬זאב ול׳ודביט שוח־ז ‪ • 321‬שוויררשומרוגי ‪323‬‬
‫‪33‬‬ ‫ססובי — עמוד פוליהרמוס‬ ‫בדור הטמיעה י‬ ‫ו‬
‫‪33‬‬ ‫הטקסט הידני על עמוד פוליהרמוס‬ ‫היגקו היגקוכיץ׳ ‪ ♦ 324‬יוסף )יוסיס( פרנק ‪ • 332‬חיים־דד מורפזרגו ‪336‬‬
‫‪32‬‬ ‫תרשים החפירות‬
‫‪203‬‬ ‫ססולץ — קבר הרב מ‪ .‬דגין‬
‫‪64‬‬ ‫ספלים ‪ -‬מצבות קבר על הסוייאן‬
‫חלק שביעי‪ :‬רשימות ומפתחות‬
‫‪144‬‬ ‫ספר י׳שמווד לש‪ .‬ג‪ .‬הכהן‬
‫א תעתיק אותיות לועזיות ‪341‬‬
‫‪209‬‬ ‫סרייבו — בית־הכנסת ביילבה‬ ‫ב ביבליוגרפיה עברית ולועזית ‪341‬‬
‫‪187‬‬ ‫עמוד מפנקס הקהילה‬ ‫‪-‬י • ‪.‬‬ ‫‪• .‬‬ ‫מפתחות‬ ‫ג‬
‫‪206‬‬ ‫פיגצי ל‪ .‬י‪ ,.‬הרב מסרייבו‬ ‫האנשים והמשפחות ‪ • 343‬המקומות‪ ,‬העמים והשבטים ‪ • 350‬העניינים‪ ,‬דתות‪ ,‬עדות‪,‬‬
‫‪68‬‬
‫פי ח — כיכר הגטו‬ ‫■ ‪-‬‬ ‫אגודות כלכלת ספרים ועוד ‪356‬‬
‫‪249‬‬
‫פריססר ג׳‪.‬‬ ‫מסות גיאוגרפיות‬ ‫ד‬
‫‪248‬‬
‫פריסטר ע‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫סרביה ומקדוגיה ‪130‬‬
‫‪167‬‬
‫רוסו י‪ .‬ם•‬ ‫בוסנה־הרצגוכיגת דלמסיח וצרגה גורה ‪172‬‬
 ‫עם ה ס פ ר‬

‫‪248‬‬ ‫שי י ת ו‪ .‬ז‪.‬‬

‫‪205‬‬ ‫‪.‬‬ ‫שלום יצזזק זוסנדי‬
‫ה ת א ח דו ת עולי יוגוסלביה בישראל מתברכת בפרסום הכרך הראשון לתולדות‬ ‫‪154‬‬ ‫שלם ש‪ ,.‬רב בבלגרד ואמסטרדס‬
‫יהודי יוגוסלביה מ א ת י קי ר אבנטוב‪ ,‬המופיע בספרייתה‪ .‬חשיבותו להשלמת‬ ‫‪!00‬‬ ‫״שמו הסוב״ ו״וקן אהרך לש‪ .‬אוהב וא‪ .‬דכהן‬
‫ההיסטוריוגרפיה הי שראלית הכללית אינ ה טעונה הוכחה וכבר הצביע עליה‬ ‫סד!‬ ‫תולדות היהודים לש‪ .‬ברגפלד — עמוד חיצון לתרגום לדינו‬
‫המחבר בפתח דבר‪ .‬ואולם חובה נעימה לי להוסיף משהו על העבודה המרובה‬
‫וה שקודה שהו שקעה בספר‪.‬‬ ‫חלק שמיני; תקצירים‬
‫אכן‪ ,‬אין כ אן אל א הראש הגלוי של קרחון שעיקרו ס מוי מן העין‪ .‬הספר‬ ‫‪432‬‬ ‫׳‬ ‫אנגלי‬
‫הו א פרי עמל נמלים באיסוף החומ ר ובצירוף פרט לפרט כדי שתתקבל תמונה‬ ‫«‪39‬‬ ‫סרבי־קרואסי‬
‫שלמה ונ א מנ ה ככל האפשר על פי הממצאים הארכיאולוגיים והאפיגרפיים‪.,‬‬
‫ה ח ק ר הארכיוני‪ ,‬עבודות ה מ ח ק ר של בעלי מקצוע וגם חובבים רבים‪ ,‬ועדויות‬
‫מפי בני הי ה דו ת היוגוסלבית שביקשו להציל א ת זכר אבותיה ם וקהילו תי הם‬
‫ולתאר א ת דרכם וגורלם‪.‬‬
‫א ת קווי הי סוד לקורות י הו די יוגוסלביה‪ ,‬כאשר הדגש הו א על תרומתם‬
‫לרעיון ולמעשה של תחיית העם‪ ,‬שרטט יקיר אבנטוב )אז דרגו שטיינר(‬
‫בבהירות יתירה עוד בסתו תרצ״א )‪ ,(1931‬בגליון השבועון הציוני ״ ז׳יד‪ 1‬ב״‬
‫)היהודי( שהוקדש למחצי ת יובלה של ״ז׳ידובסקה ס מוט רה״ )ההשקפה‬
‫היהודי ת(‪ ,‬ה ב ט און הציוני הראשון שהופיע בדרום הסלבי‪.‬‬
‫מ או ת ה ק רי א ה לתיאור תולדותיהן של תפוצות יוגוסלביה עברו שוב כמעט‬
‫חצי יובל שנים‪ ,‬עד שהוק מ ה בסוף ‪ 1954‬ליד ה ת א חדו ת עולי יוגוסלביה ועדה‬
‫הי ס טו ריוד מוזי אוני ת‪ .‬על ועדה זו הוטל לשתף פעולה עם איגוד ה ק הי לו ת‬
‫ביוגוסלביה באיסוף חומר הנוגע לגולה זו‪ ,‬בשמירתו ובהכנתו לחיבור ספר‬
‫תולדו תיה על י סו דו ת מדעיים ר׳בלי מורא ומשוא פנים״‪ .‬ליו״ר הוועדה נבחר‬
‫יקיר אבנטוב ו הו א מוסיף לשאת בתפקיד עד היום‪ .‬רק בזכות ה ת מד תו‬
‫ומסירו תו זכינו עכשיו לברד על המוגמר‪ ,‬מכל מקו ם על הכרך הראשון של‬
‫ספר תולדו ת י הודי יוגוסלביה‪ ,‬שחלקו השני לא יאחר לבוא א ם הכרך ה מונח‬
‫לפנינו י תקבל בסבר פנים כמקווה‪. .‬‬
‫וד אי אין כמחבר המכיר בחוסר ה ת א מ ה מו שלמת בתיאור החבלים השונים‬
‫שיהודיהם הת מזגו ב־‪ 1918‬ביהדות היוגוסלבית‪ .‬חלקם של פגמים אלה נובע‬
‫מטבעם ה שונה של המקורות‪ ,‬שאף ה שקידה הביקורתית ביותר לא תמיד‬
‫הצליחה ל הבי א ם למכנה משותף‪ .‬חל קם נובע מעצם ההכרח המעשי לשים‬
‫גבול לכרך‪ ,‬מבחינ ת הי ק פו ומבחינת גמר ה ת קופ ה המתואר ת בו‪ .‬״התאריך‬
‫הקובע״ הי ה סוף ה מ א ה הי״ ט בערך‪ ,‬אך לא הי ה אפשר לשמור עליו בכל‬
‫מקרה‪ .‬מסתבר שפגם ז ה יבוא על תיקונו בכרך השני שימשיך א ת סיפורה‬
‫של הי ה דו ת היוגוסלבית עד אמצע ה מ א ה הכי‪ ,‬אף ימל א א ת מ ה שהחסיר‬
‫הכרך הראשון‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫פתח דבר‬ ‫בהערכת הספר שלפנינו יש להביא בחשבון שאין הו א מ תיי מ ר ל היו ת ה תי או ר‬
‫המסכם והסופי של תולדות התפוצות בארצות הסלבים הדרומיים‪ .‬הו א ה תי או ר‬
‫המקיף הראשון‪ .‬כל הכבוד לאלה שעל עבודתם מ ס ת מ ך יקיר אבנטוב ובהם‬
‫היסטוריונים נודעים‪ ,‬יהודים ושאינם יהודים‪ ,‬ביוגוסלביה ו מ חו צ ה לה‪ .‬אף רב‬
‫חיבור זה נכתב כדי להציל מן השיכהה ערכים היסטוריים יקרים ומיוחדים‪ .‬כאן מובאת בטעם‬
‫השבח המגיע למחבר על שקידתו באיסוף ה חו מ ר ועלזהירו תו בבדיקת הנ תוני ם‪,‬‬
‫הראשתה סקירה כוללת ומקיפה על קורות היהדות היוגוסלבית בת האלפיים‪ .‬סיפורה עשוי‬
‫בשקילתם ובצירופם לסיפור כולל ומאוזן‪ .‬בכל ז א ת אין ספק שלידיעתו לא הגיע‬
‫לגוון ולהעשיר את ההיסטוריוגרפיה של עם ישראל‪.‬‬
‫כל החומר הרצוי ואולי גם לא בל המצוי‪ .‬כן יי תכן שלא כל דין שחרץ ולא כל‬
‫הספר מיועד לקורא העברי שאינו מצוי אצל הסוגיה היוגוסלבית כחולמת ישראל‪.‬‬
‫מ ס קנ ה שהסיק יעמדו במבחן הביקורת‪ .‬אפשר שכמה מ ה ם יעורערו עם גילוי‬
‫הנושא יעניין את התלמיד‪ ,‬את ההיסטוריון‪ ,‬ואף את הקורא הרגיל שבעיות ההיסטוריה‬
‫קרובות ללבו‪ .‬הניד‪ ,‬ה מ ר הצעיד של יוצאי יוגוסלביה‪ ,‬שלא ידע את הגולה בה חיו אבותיו‪.‬‬ ‫פרטים חדשים‪.‬‬
‫אך נדמה שלא נפריז אם נאמר כי יקיר אבנטוב הצליח להעלות א ת תולדו ת‬
‫ימצא בספר סקירה על ההתרחשויות בתפוצות יוגוסלביה‪ .‬סרטים אלה עשויים להוסיף נדבך‬
‫יהודי יוגוסלביה בצורה קריאה ומושכת‪ ,‬שתעורר עניין אצל בעל מקצוע ואצל‬
‫לבניין קומתיו של עם ישראל‪ .‬הם ירחיבו את היריעה על יחסי ישראל והסלבים הדרומיים‪.‬‬
‫חובב ספרות היסטורית כאחד‪ ,‬ולא רק אצל בניהם ונכדיהם של יוצ אי יוגוסלביה‪.‬‬
‫פרק זה לא נחקר עד כה כיאה‪ ,‬אף שאץ לערער על ערכו‪ ,‬כחוליה חיתית בשרשרת היסטורית‬
‫בלי להיתפס להיסטוריוס‪ 1‬פי ה ובלי לדגול בה שקפה עיונית קבועה ומוגדרת‪,‬‬
‫׳ ‪. .‬‬ ‫ארוכת ‪-‬‬
‫הוא ידע לספר א ת תולדות התפוצה הז א ת מתוך רצף הי ס טו רי ו מ תוך צ מידו ת‬
‫תחילה היתה הכוונה לתת רק סקירה כללית קצרה על התקופה הקממה של תפוצות‬
‫למקום‪ .‬הו א עיצב או תן במסגרת תולדותיו של עם ישראל ל ת קו פו תי הן ו מ תוך‬
‫אלו‪ ,‬כמבוא לתיאור נרחב של הזמגים החדשים‪ .‬ואף טעם היה לגישה וו והוא שניחן‬
‫בדיקת השפעות הגומלין בין העמים ״ ה מ א ר חי ם״ ובין פזורי ישראל שנקלעו‬
‫לבדוק רק את המסמכים הארכיוניים המבהירים את ההתרחשויות בגולת יוגוסלביה מתקופתה‬
‫לתוכם לזמן קצר או לתקופה ארוכה יותר‪.‬‬
‫האחרונה‪ ,‬בערך במאתיים השנים הקרובות לימינו‪.‬‬
‫כיאה להיסטוריון‪ ,‬שומר המחבר על ה אוביי ק טיביו ת גם כאשר הו א מז ד ה ה‬
‫בינתיים הוברר מן המחקר הארביתי וכן מתוך ממצאים ארכיאולוגיים כי המקורות‬
‫עם תפוצתו בכל גלגולי גורלה‪ .‬כן אינו חו ט א ל אובייקטיביו ת גם כאשר הו א‬
‫לתולדות גולה זו עשירים ממה ?‪ 5‬סוער מראש‪ .‬לכן חולק הספר לשני חלקית בכרך הראשון‬ ‫מתאר בעניין ובאהדה א ת נופיהן‪ ,‬תולדותיהן‪ ,‬תמו רו תי הן ו או רח חיי הן של‬
‫מתוארת תקופה ארוכה מקדמת ת ה ועד שלהי המאה הי״ם‪ ,‬לרבות מקרי גבול שתדדו למאת‬ ‫ארצות הסלבים הדרומיים שהוסיפו נופך משלהן לפסיפס ה ס סגוני של תפוצות‬
‫הד‪ .‬בכרך השני יתוארו דברי ימיהם של תפוצות ישראל ביוגוסלביה עד מחצית המאה‬ ‫ישראל‪ .‬התנכרות אינ ה סי מן לאובייקטיביות‪ ,‬כשם ש הזד הו ת וה תעניינו ת‬
‫הזאת‪ ,‬על התסיסה החברתית‪ ,‬הציונות המדיגית והתחיה הרוחנית על הנוער ועלייתו לארץ‬ ‫אוהדת אינן צריכות לגרוע ממנה‪.‬‬
‫ישראל‪ ,‬על השואה ת ל גודל שארית הפליטה לאחר מלחמת העולם השנית‬ ‫ההערכות הכלליות ו ה מס קנו ת העיוניות השזורות ׳ פה ושם בתיאור‬
‫הרצאת ההתרחשויות צמודה לזמן ולמקום‪ .‬התקופה הקממה קשורה לשלטונה של רומי‬ ‫ההתרח שויות ה היס טוריו ת וקשריהן הפנימיים‪ ,‬אינן ב או ת אל א לצורך הב הר ת‬
‫בדלמסיה ובמוקדון‪ .‬בעיית הגבלים צמחה על רקע הבליטות הנאורה בספרד הערבית ומלבות‬
‫ההשתלשלויות לגופן ולצורך שילובן האורגני הן בתולדות הארצות ״ ה מ א ר חו ת״‬
‫הכוזרים‪ .‬יהודי דוברובניק חזו מבשרם את חומרות ימי הביניים וכן את לוחמותה של כנסיית‬ ‫הן בתולדות עם ישראל בכללותן‪ .‬באופן זה ניתן לנו לראות א ת תולדות הפזורה‬
‫רומי האנסי־רסורמיסטית תחת השלטת העותומני‪ ,‬שכבר ירד משיא עצמתו במאות הי״ז‬
‫הז א ת בפרספקטיבה הי ס טורי ת נכונה ו מזוי ת ראייתו של בן זמננו שנ תנס ה‬
‫והי״ח‪ ,‬שגשגו תפוצות ישראל בסרביה ובבוסנה‪ .‬יהדות קרואטיה היחה עד ‪ ,1941‬בתקופה‬
‫באימי השואה וזכה ל תקו מ ת ישראל במדינתו‪ .‬לשון אחרת‪ ,‬ספר ז ה מעלה א ת‬
‫בת ‪ 150‬שנה‪ .‬מקן הטמיעה למרכז התתיה היהודית ביוגוסלביה‪.‬‬
‫תולדות התפוצה בארצות הסלבים הדרומיים כפי שהן מ שתקפו ת בתודעתנו‬
‫הספר אינו מתעלם מייחח־מ של האיזורים הסתים כגולה זו‪ .‬לתיאורו של כל אחד מהם‬ ‫שלנו וכפי שאנו מבקשים להורישן לדורות הבאים‪.‬‬
‫הוקצה מקום שווה בכל האפשר‪ .‬כך הובאו לפני הקורא קורות הגלויות בסלובניה‪ .‬בדוברובביק‪,‬‬
‫בכד זכותו של המחבר ובכך חשיבות המפעל שיש ל אחל לו סיו ם בקרוב‬
‫בסרגיד״ במקדוניה‪ ,‬בבוסנה‪ ,‬בקרואטיה ובותוודיגה‪.‬‬ ‫בימינו‪.‬‬
‫אולם המקורות להתיבת ההיסטוריה אינם שווים בכל אתת מארצות יוגוסלביה• ערך‬
‫הממצאים הארכיאולוגיים וסיב התיעוד הארכיוגי אינם אחתים‪ .‬מבחינה יהודית אץ להשוות‪,‬‬
‫צבי רותם‬
‫למשל‪ .‬את התעודות מימי הביניים הגנוזות בארכיוני קרואטיה עם האוצר הבלום בארכיוני‬ ‫אלולתשל׳׳א י‬
‫ל׳ובל׳בה וחברובניק‪ .‬זו הסיבה העיקרית להבדלים המהותיים המצויים בתיאור תולדותיהם‬ ‫?זפסטבר ‪1971‬‬
‫של חלקי התפוצה היוגוסלבית‪.‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬
 ‫מבוא‬ ‫ב־‪ 1954‬הוקמה בישדאל הוועדה ההיסטוריתיהמוזיאונית של התאחדות עולי יוגוסלביה‪ .‬עד‬
‫היום היא פועלת על פי קווי־היסוד שהותוו על־ידי דוד א‪ .‬אלקלעי‪ ,‬סיחמי הוועדה׳ ועל־־ידי‬
‫המנוח ד״ר אלבוס וייס‪ ,‬יד ר איגוד הקהילות ביוגוסלביה‪ .‬כמטרת הוועדה הוגדר ״איסוף‬
‫חופר תיעודי הנוגע ליהדות יוגוסלביה ולעברה״‪ .‬הוועדה גבתה עדויות‪ ,‬צברה תעודות‬
‫נושא הספר ־‬ ‫בעלות ערד ארכיוני וקשרה קשרים עם גנזכי־ישראל ועם ארכיוני חדל‪ .‬גם ספר זה הוא‬
‫עם ישראל נמנה עם אומות העולם המעטות שלא חדלו מלהתקיים שלושת אלפים שנה‬ ‫פרי עבודתה של הוועדה‪.‬‬
‫מותר‪ .‬זכרונו ארוך‪ :‬הוא משקיף על העולם העתיק‪ ,‬החל בנדידת האבות ועד שקיעת‬ ‫למן התחלת העבודה שיחפה הוועדה פעולה עם איגוד הקהילות היהודיות ביוגוסלביה‪,‬‬
‫רומי! על ימי הביניים‪ ,‬מביזנטיון‪ ,‬יורשת קיסרות העולם הרומית‪ ,‬ועד ספרד‪ ,‬כובשת‬ ‫עם מוזיאונה ההיסטורי בבלגרד ועם ועדי הקהילות בזגרב ובסרייבו‪ .‬בזמנים כתקנם היא‬
‫היבשות ן על העת החדשה‪ ,‬התל במהפכה התעשייתית וכלה בשילוב כל ארצות העולם‬ ‫קיימה קשר עם ארכיוני יוגוסלביה‪ ,‬בהם גנוזים ערכים יהודיים‪ .‬ובישראל נהגו הברי הוועדה‬
‫במערכת עמים כוללת שכבר התחילה חורגת מתחומי כדור הארץ וכובשת את החלל‬ ‫מיחסם האוהד של הארכיון הציוני המרכזי‪ ,‬של הארכיון הכללי לתולדות ישראל‪ ,‬של בית‬
‫החיצון‪ .‬אמנם גם לעמי הודו‪ .‬סין ופרס דברי יפים מימי קדם הרשומים בספרי הקודש‬ ‫הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים‪ ,‬של ספריית האוניברסיטה ושל הספריה הציבורית‬
‫שלהב אך לישראל לא שיחק המזל ובניו לא ישבו כל הזמן על אדמתם‪ ,‬בביתם‪ .‬הרוב‬ ‫ע״ש סבזנר בחיפה‪ .‬לכולם מובעת תודת הוועדה‪.‬‬
‫המכריע נע ונד על פני בדוי ה א ת‪ ,‬גם שלא פרצתו ושלא בטובתו‪ ,‬וכך הכיר עפים‬ ‫אך לא רק מוסוזת לקחו חלק בהגשמת תכניתה של הוועדה‪ .‬עשו זאת גם אישים וגם‬
‫וארצות‪ ,‬עם זאת עז היה רצתו לחיות ולהתקיים ולא למות‪ ,‬לא טית מיעוט נרדף בסביבה‬ ‫אוהדים וידידים מן השורה‪ .‬קשה לתאר ספר היסטוריה זה בלי ייעוצו ובלי עידודו של ד״ר‬
‫עדנת ולא פיחת נסיקה שבטמיעה בסביבה שהסבירה לו פנים‪ ,‬אם כי סופה לא אחת‬ ‫ג מ‪ .‬גלבר‪ ,‬ההיסטוריון הירושלמי המנוח‪ .‬ניכר בספר גם חלקו של יעקב בן מיכאל‪ .‬חבר‬
‫פלטה את המיעוט היהודי מתרכב על דרכו של עם זה המפוזר בכל חלקי העולם במרוצת‬ ‫קיבוץ גת‪ .‬הוא קרא את מרבית פרקי הספר בכתב היד‪ ,‬ובעצמו כתב סקירה על יהודי‬
‫אלפיים שגה מספתת קורות ישראל בגולה‪. .‬‬ ‫ו‪1‬ןוודיגה‪ ,‬שעיקריה מובאים בדפים אלה‪ ,‬בן מיכאל לא סיים את העבודה‪ ,‬משום שלמרבה‬
‫משום מה נפקד עד עכשיו במעט לחלוטין מקומה של יוגוסלביה מכל תיאור של‬ ‫הצער בספה בדמי ימיו בתאונת דרכים‪.‬‬
‫פסיפם הגולות שגיוון כד‪ .‬רבות את דברי הימים של עם ישראל‪ .‬זאת בלי ספק מגרעת‬ ‫וייבדלו לחיים ארוכים‪ — ,‬עלי להודות לבולם שהעשירו בתעודות ובעדויות את המידע‬
‫מבחינה היסטוריוגרפית♦‬ ‫על קורות יהודי יוגוסלביה‪ ,‬לרבות חברי הוועדה ההיסטוריודד‪,‬מוזיאונית‪ ,‬ובראש וראשונה‬
‫ביובל האחרון התקדם מאד המחקר ההיסטורי בישראל‪ .‬מבעי הדבד כי רובו מתרכז‬ ‫לד״ר צבי רותס על חלקו בעריכת ססר זה‪ .‬ד״ר רותם לא חם על זמנו והשקיע עבודה מרובה‬
‫סביב תולדות א ת ישראל על תקופותיהן‪ .‬מחקר זה נהנה מן המורשה העשירה שהנחילו לו‬ ‫בקריאה ביקורתית של כתב היד כדי להציע הערות מועילות‪ .‬ועוד‪ ,‬מר יצחק פיקסלר יעץ‬
‫במאתיים השנים האחרונות היסטוריונים יהודים ושאינם יהודים ברחבי תבל‪ .‬בענית‬ ‫בענייני הכתיב בספר זה וד״ר מאיר בלון תרם רבות בהערותיו לליטוש סגנונו‪ .‬את תקצ‪-‬ר‬
‫זה די להזכיר את עבודתם של מלומדי גרמניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬אנגליה‪ ,‬רוסיה‪ ,‬ארצות הברית‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫הספר תרגמו מרת חנה שמורק ומר ריכדד לאופר לאנגלית ומר מיכאל לוי לסרבית־‬
‫לחוקרים הישראליים עניין רב גם בקורותיו‪,‬ן של תפוצות ישראל‪ .‬הישראלים ניגשו‬ ‫קרואטיה את הפרק על וויוודינה קראו ה״ה צבי לוקר וד״ר מאיר וזובל‪ .‬ובכתב־ה״יד‬
‫להאיר סוגיה זו בתנופה רחבה וגעז ת בעבודתם המצוינת של קודמיהם‪ ,‬מייסדי ההיסטוריו­‬ ‫בשלמותו עיינו מר דיכרד כהן ובני ד״ר איתמר אבנסוב‪ .‬הערותיהם היו לי לעזר ר ב‬
‫גרפיה היהודית ואנשי מדע בעלי שם בכל העולם‪ ,‬בלא הבדל דת ולאום‪ .‬אף בי לא תמיד‬ ‫יע מד בולם על הברכה‪ .‬־‬
‫נתקבלו פסקנות ההיסטוריונים מחדל על דעתם של אנשי המחקר הישראליים‪ .‬אץ ספק כי‬ ‫‪ :‬המחבר‬ ‫י;‬
‫בלי עבודתם החלוצית של ההיסטוריונים ברחבי העולם לא תתואר התקדמות כלשהי בשטחי‬ ‫‘י‪'-‬־■‪.‬‬ ‫ניסזתשל״א‬
‫מחקר אלה‪ .‬ואולם ברור כי בישראל מצאה ההיסטוריוגרפיה של עם עולם את ההתפתחות‬ ‫אפריל ‪1971‬‬
‫הטבעית‪ ,‬גם אם אינה עוסקת במישרין בתולדות א ח ישראל‪ .‬אווירת ארץ ישראל משדה‬
‫רוח מרעננת על כל נושא יהודי‪ ,‬משום שכאן היהודים הם נושא ההיסטוריוגרפיה ולא‬
‫אובייקט בתולדות העמים שבתוכם ישבו או עדיין יושבים‪.‬‬
‫ח ב ההיסטוריונים בישראל סיגלו לעצמם גישה מדעית אובייקטיבית לגבי התרחשויות‬
‫היסטוריות‪ .‬גישה זו נובעת מהנחת היסוד בי המאורעות ההיסטוריים של כל עם התרחשו‬
‫תמיד מתוד שילוב בתולדות העולם‪ .‬הווה אומר שקיימת חלות הדדית בץ עם לרעהו‪.‬‬
‫משום כך וגם כדי להקל על הקורא שאינו מצוי בסוגיה‪ ,‬ניתן באן תיאור ברחב של גורמי‬
‫ה חח החשובים שלהם חלק בעיצובה של גולת ישראל ביוגוסלביה‪ .‬מובן שראינו צורך להציג‬

‫‪17‬‬
 ‫את יוגוסלביה‪ ,‬את ה א ת ותולדותיה ואת הנופך שתושביה הוסיפו ליהודים‪ .‬ה מ ה זו‬
‫תמצא זכר ליהדות הבלקנים המערביים‪ ,‬אם כי הירונימוס הקתש מוצאו מדלמטיה‪ .‬האומנם‬
‫עשרה להבהיר מאורעות שמן הדין להעריכם מנקודת ראות של התקופה ומזווית הראיה‬
‫לא פגש במולדתו יהודים ז‬
‫של האמור‪ .‬לשם כך יודגמו כאן גם כמה התרחשויות מההיסטוריה הכללית שהשפיעו‬
‫אגב‪ ,‬גם הקרואטים מתקשים לשחזר את תחילת התנחלותם על חופי הים האדריאטי‪.‬‬
‫בדברם על הקופה זו הם יודו כי רב חלקה של האגדה על העובתת הוודאיות‪.‬‬ ‫השפעה ניכרת על התפתחותה של גולה זו‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬יש עניין לחשוף ולהזכיר נשכחות מתפוצות הבלקנים המערביים‪ ,‬להשקיף עליהן‬
‫מישראל ולשחזרן בצורה נאמנה ככל האפשר‪ .‬הזמן דוחק ויש לעשות בטרם ייעלמו‬
‫מקובל לראות בשאלות ותשובות בענייני הלבה‪ ,‬בביאורים של‪ .‬דברי הפוסקים‬
‫השרידים המעטים של גולה עתיקה ומעניינת זו‪ ,‬בעלת צביון פשלה‪.‬‬
‫או בפרשנות המקרא הוכחה לחיי גולה מפותחים בתקופות שקדמו לאמנציפציה‪ .‬בתחום‬
‫היוגוסלבי נמצאו סימני חיים יהודיים אלד‪ .‬מימי הביניים רק בסלובניה ופהמאות המאוחרות‬
‫— בסרביה ובבוסנה‪ .‬אמנם‪ .‬אוצר גדול נתגלה בגנזכי דוברובביק — מסמכים מעניינים‬
‫המושג ״יהדות יוגוסלביה' כמעט שלא היה קיים ומוכר לפני מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫על אורח חייהם של היהודים‪ ,‬על עיסוקם ועל רדיפותיהם מהמאה הי״ד ואילך‪ .‬אך רק‬
‫מדובר כאן על יהודים בני ארצות מוצא שונות שחיו פרקי זמן מסוימים‪ ,‬במרוצת תקופה‬
‫מעטים מכתבי יד אלה נוגעים לחרבות ישראל‪ .‬זאת ועוד‪ .‬המחקר הארכיוני בדוברובניק לא‬
‫בת אלפיים שנה‪ ,‬בשטח הנקרא היום יוגוסלביה‪,‬‬
‫העלה עד עכשיו דוגמאות של תשובות על שאלות הלכתיות‪ .‬אמנם בני דוברובניק שלמה‬
‫מנקודת ראות מדינית פשטה יהדות זו צורה ולבשה צורה‪ .‬מי ה ישבו עוד בפרובינציות‬
‫אוהב ואהרן הכהן כתבו פרשנות המקרא בעברית‪ ,‬אך דבריהם נדפסו בוונציה‪ ,‬מרכז‬
‫רומי וביזנטיון‪ .‬לאחר כמה מאות שנים היו פרובינציות אלו למדינות הסלבים הדרומיים‪.‬‬
‫יהודי נודע עד שלהי הפאר‪ .‬הי״ת‪ ,‬שלעומתו היתר‪ .‬דוברובניק תמיד עיירה נחשלת ונידחת‪.‬‬
‫כעבור זמן סופת החלק הצפוךמערבי של המרחב היוגוסלבי להונגריה ולאוסטריה והחלק‬
‫בכל זאת היא נשארה הפנינה בתולדות יהודי יוגוסלביה‪.‬‬
‫המרכזי והמזרחי לתורכיה‪ .‬רק במאתיים השנים האחרונות התגבש למעשה דיוקנה של גולה‬
‫המחקר ההיסטורי מוכיח לנו שאין הבדל מהותי בץ תפוצות ישראל בחלקי העולם השונים‪.‬‬ ‫זו‪ .‬ועל אף הגירושים ומעשי ההכחדה המרובים נותר עד היום קופץ יהודים בשטח היוגוסלבי‪.‬‬
‫מהלך תולדותיהם אחיד ביסודו‪ ,‬עם השינויים המותנים במקום ובתקופת התרחשותם‪,‬‬ ‫אץ להניח שיהדות זו מנתה אי־פעם רבבות מרובות‪ .‬אומדנים מהימנים מזמנים‬
‫כל גולה הדשה הקימו תחילה הלוצי מחנה המהגרים שנפלטו מארץ מגוריהם מסיבות‬ ‫עברו אינם ממצא‪ .‬רק בתקופה האחרונה אפשר לנקוב מספרים‪ .‬בעשור לפני השואה‬
‫כלשהן‪ .‬התעצמותה החומרית והרוחנית באד‪ .‬בשלב הביניים‪ ,‬וקצה היה תלד בגורמי‬ ‫נפקדו קצת יותר משבע רבבות יהודים בממלכה היוגוסלבית‪ ,‬קרוב לחצי אחוז »האוכלוסין!‬
‫הכללית במדינה‪ .‬י ■‬
‫הסובלנות‪ ,‬או במוקדי התוקפנות וסתם שנאה שרחשה הסביבה‪ .‬את גורמי החיסול מאפיין‬
‫ה מ עה המשותף — הכלכלי‪ .‬ודאי שהגדרה סכמסית זו אינה מקיפה את כל האפשרדות‬ ‫קשה לאמת כל גירסה על מאורעות היסטוריים קדומים‪ .‬גם בתפוצות יוגוסלביה רב‬
‫לקדמן ולאובדבן של גולות לסוגיהן‪ .‬דיינו אם נציץ כי ההבדל בין גולה לחברתה היה על פי‬ ‫בשטח זה הרצוי על המצוי‪ .‬בכל זאת היו בסיוגות לשחזר את קורותיהן‪ .‬בגי גולה זו לא‬
‫ת ב כפותי גרידא ותלד באורך קיומן בלבד‪ .‬אולם התהליך נשאר אחיד‪ ,‬ומימי התפוצות‬ ‫התכחשו לזכרם של דורות עברו‪ .‬הרי בה הופיעו בתהילת המאה הי״ם מבשרי התקומה‬
‫" •‬ ‫הראשונות במצרים לא פסקה ולא נשתנתה התפתחות זו ביסודה‪,‬‬ ‫של עם ישראל‪ ,‬יקוחיאל הירשנשסיין ויהודה חי אלקלעי‪ ,‬ובסוף אותה מאה פעלו בה אנשי‬
‫חוק זה חל גם על הגולה ביוגוסלביה‪ .‬לפותר להדגיש כי ככל מיעוט הבלו גם היהודים‬ ‫התרבות העברית‪ ,‬כגון מרדכי אהתפרייס‪ ,‬שמעץ ברגפלד‪ ,‬משה מארגל ואהרן קמינקא‪,‬‬
‫בארצות הסלבים הדתמיים מתוצאות הפחד מפני זרים )קסנופוביה בלעז(‪ .‬לפרקים אף‬ ‫זאת הגולה שאת תולדותיה חקרו‪.‬יצחק אלקלעי‪ ,‬דת* גינסברג‪ ,‬הינקו גלב‪ ,‬ל‪ .‬גלזינגר‪.‬‬
‫ישבו בגטאות‪ ,‬ברבעים שהופרדו מיתר חלקי העיר‪ .‬בדומה לתפוצות אחרות‪ ,‬עברו גם‬ ‫ר‪ .‬גליק‪ ,‬פוריץ לוי‪ ,‬יעקב מאסטרו‪ ,‬שלום פרייברגר‪ ,‬הינקו שולזעגר‪ ,‬גברו שוורץ‪,‬‬
‫על גולתם תקופות של ירידה ועליה‪ .‬תקופות של סבל ורדיפות לעומת תקופות של הבנה‪,‬‬ ‫•‬ ‫א‪ .‬ל‪ .‬שיק‪ ,‬איגג׳ס שלנג ואחרים‪.‬‬
‫' ׳‬ ‫־׳‪.‬״‪:■-‬‬ ‫סובלנותואחווה‪........................... .‬‬ ‫אמנם נחשפו בגולה זו ממצאים ארכיאולוגיים מרשימים‪ ,‬אך עד כה לא גתגלה כל‬
‫א ת‪ ,‬גם קורות הגולה היוגוסלבית מלמדות כי טרגדיות רבות בתפוצות הן תולדה‬ ‫חיבור שנרשם בו בידי עד ראיה מאורע היסטורי הנוגע ליהודי יוגוסלביה במאות הקדומות‬
‫של התנגשות אינטרסים בין ?ם הרוב‪ ,‬אדוני הארץ‪ ,‬לבין המיעוט הנסבל‪- ,‬המתארח״‪.‬‬ ‫או כימי הביניים‪ .‬יוצא מן הכלל המאשר את הכלל ‪ -‬עדותו של אהרון הכהן על משפט‬
‫ישורון משנת ‪ 1622‬ברובחיבניק‪.‬‬
‫גורל היחסים בין רוב האוכלוסיה למיעוטה תלד במידת הסובלנות או האי־סובלנות‬
‫הגלומה בטיב השלטת המדיני‪ ,‬במשקה הלאומי של הארץ‪ ,‬בתרבותה ובמשטרה הרוחני‪,‬‬ ‫‪ :‬לפיכך לא ייפלא שההיסטוריוגרפיה מגששת באפלה בחקרה את הפאות הרחוקות‬
‫לרבות הדתי‪ .‬ומן הצד השני ידוע כי המיעוט היהודי בתפוצות נוטה להסתגר כדי לשמור‬ ‫ההן‪ .‬אמנם‪ ,‬תפח המצב בגלויות רבות‪ ,‬גדולות לאיו ערוך‪ .‬יתר על כן‪ ,‬גם חוקרי ההיסטוריה‬
‫על קיומו בלא כלים ממלכתיים‪ .‬מכאן הטענה כי ברובו הוא יהיר‪ ,‬מתרברב ולא ניתן‬ ‫הכללית של עם ישראל נתקלים כחסר בתארם את סוף התקופה העתיקה ותחילת יפי‬
‫לטמיעה‪ .‬בביקורת שלילית זו יש בוודאי הגזמה עדנת‪ ,‬אך יש בד‪ ,‬גם גרעץ של אמת‪:‬‬ ‫הביניים‪ .‬באותם ימים לא קם לישראל יוסף בן מתתיהו שני‪ .‬אבות הכנסיה הנוצרית‬
‫ההיסטוריה מראה כי הנרדפים והמדוכאים משלים את עצמם ומבקשים‪ .‬להעלים עץ מן‬ ‫מזכירים לפרקים את היהתת ותולדותיה‪ ,‬אך גישתם לעם ישראל עוינת‪ .‬בכתביהם לא‬

‫‪18‬‬
‫‪9‬ג‬
 ‫היוגוסלבים‪ ,‬לוהפי חירות אמיצי לב‪ ,‬לא השלימו עם גורלם‪ .‬במרוצת פאות שנים‬ ‫הרדיפות‪ .‬ועל ‪ p‬הם מתבצרים ומסתגרים בדל״ת אמות של ביתם דקהילתם‪ .‬הדברים‬
‫התמרדו שוב ושוב בגד הכובשים הזרים‪ .‬עד שזכו למדינה ריבונית ומאוחדת‪ .‬תקוותם‬ ‫יפים גם לגבי יוגוסלביה‪.‬‬
‫לחירות ולאיחוד לא אבדה על אף הבדלי המסורת והדת וחרף התפתחותם המדינית‬
‫השונה‪ -‬הרעיון צץ עם תחיית הספרות הקרואטית בדוברובניק במאות הט״ו והי״ז‪ ,‬והוא‬ ‫ארץ ה ס ל ב י ם ה ד ר ו מ י י ם ו ת ו ש ב י ה‬
‫חזר ביתר שאת בתנועה האילירית שקמה בתחילת המאה היים בין אנשי האיגסליגגציה‬ ‫יוגוסלביה משתרעת על פני המרחב הגיאוגרפי בו נפגשת יבשת אירופה‪ ,‬בקטעה הדרומי"‬
‫הקרואטית‪: .‬‬ ‫מרכזי‪ ,‬עם צפוךמערב הבלקנים‪ ,‬מפגש זה רוגש וסוער לעתים‪ .‬השולט בו חולש על צומת‬
‫מבחינה מדינית מעשית יש לראות את נסיכות סרביה הקטנה כוזלוץ ד‪,‬תחיה היוגוסלבית‪.‬‬ ‫דרכים‪ p ,‬החשובים בחלק זה של היבשת‪ .‬כבר העולם העתיק ידע להעריך את חשיבותם‪,‬‬
‫היא הוקמה י בתחילת המאה הי״ס‪ .‬גידולה היה בלתי פוסק‪ .‬התחנות העיקריות בדרך‬ ‫וכיבושי רומי יוכיחו‪.‬‬
‫התפשטותה היו‪ :‬מלחשת נגד התורכים‪ ,‬מלחמות בין עמי הבלקנים לבין עצמם במאה‬ ‫מבחינת הנוף מגוונים מראות הארץ‪ ,‬והם ציוריים למדי בשלל צבעיהם‪ .‬זוהי ארץ‬
‫הי״ם ובשנים ‪ 913—1912‬ג־ושתי מלחמות עולם ב־‪ 1914‬וב־‪. 1941‬‬ ‫הרים גבוהים וצחיחים‪ ,‬ביניהם כאלה שפסגוחיהם מושלגות‪.‬לעד‪ ,‬בעלי הוד פראי‪,‬‬
‫הגורמים להתפתחות הזאת לא היו רעיוניים ולאומיים בלבד‪ .‬אין ספק שאיחוד העמים‬ ‫בראשיתי‪ ,‬עם יערות עבותים ועצומים‪ .‬אך היא נתברכה גם במישורים פורים ורחבי ידיים‪.‬‬
‫היוגוסלביים זורז בגלל ההכרח ההיסטורי לקיים משק וחברה בתחום נרחב ככל האפשר‪,‬‬ ‫נהרות גדולים חוצים את הארץ ומשמשים לאוכלוסיה לתחבורה ולדלג‪ .‬מזרח ומערב‬
‫הרף נסיות בדלניות המצויות עד היום בשכבות מסוימות של עמים אלה‪ .‬חירותם תלויה‬ ‫נפגשים בה‪ ,‬לא רק בתרבותם ומסורתם‪ ,‬אלא גם במראה נופם‪ .‬במחוזות הדרומיים־מזרחיים‬
‫במידה מרובה בתנאי כלכלתם ובממד‪ .‬חברתם‪ .‬מך הראוי לזכור כי בתוך משפחת עפים‬ ‫מצוי עוד היום סגנון המזרח‪ ,‬השבוע באורח החיים של אוכלוסיהם ובצורת יישוביהם‪.‬‬
‫זו מתנגשים רעיונות המערב הנאור‪ ,‬הליברלי‪ . ,‬בהשפעות המזרח הפטליסטי ! הצפון‬ ‫פורשת הכיבוש התורכי שנמשך מאות בשנים‪ .‬ופן הצד הדני אתה מוצא בחבל הסלובני‬
‫המחמיר בהלכות החברה סותר הלכי רוח דרומיים‪ ,‬ים־תיכוניים‪ ,‬קלילים יותר‪ ,‬שאננים‬ ‫כפרים וערים בקיים דוגמת אירופה המערבית‪ .‬חוף הים האדריאסי‪ ,‬הארוך והמפותל‪.‬‬
‫ועליזים‪ .‬אץ תימה אם קיימים עדית חיכוכים ביניהם‪ .‬הדי מאות בשנים הילכו עמי יוגוסלביה‬ ‫בן אלף האיים‪ ,‬מחבר את ‪ px.n‬עם העולם הרחב‪.‬‬
‫בדרכים נפרדות לקראת עתידם המשותף‪ ,‬גאים במסורתם ודמקוריוד והמתבדלת כעם‪ ,‬כעדה‬ ‫מאין באו אבות הסלבים האלה ז יש אומרים שמוצאם״ מדרום תהיה‪ ,‬שאותו עזבו‬
‫' ‪.‬‬ ‫או כשבט‪.‬‬ ‫בלחצם של גושי עמים חזקים מהם אשר נעו מערבה בחפשם חנאי מחיה נוחים וטובים‬
‫אם נתעלם מצרנה גורה הקטנה והאפיצה שלמעשה לא נכנעה מעולם לתורכים‪ ,‬היו‬ ‫יותר‪ .‬אחרים סוברים שסלבים אלה ירדו מפסגות הרי הקרפטים הגבוהים‪ .‬שבהם לא מצאו‪,‬‬
‫הסרבים הסלבים הראשונים בבלקגים שהשתחררו מעול השלטץ הזר וממילא נחשבו בעולם‬ ‫כנראה‪ ,‬מקורות מספיקים לחיי שובע ורווחה‪.‬‬
‫הגדול לנציגי הסלבים הדרומיים ולמגעיהם‪ .‬אמנם‪ ,‬גם אצלם לא חסרו מדינאים קיצוניים‬ ‫לפי אחת ד״גירסאות קרה הדבר בימי תנודת העפים במאות השישית והשביעית‬
‫שראו את חזות הכל בצירוף כל שטתי העמים היוגוסלביים למלכות סרביה‪ .‬על רקע זה התנהל‬ ‫לספירד‪ -‬בתקופת תוהו ובוהו אחרי שקיעת רומי‪ ,‬אז זזו סלבים אלה והדריכו דרך הפישור‬
‫ריב אחים שלא פסק ער עצם היום הזה‪ .‬וכשהופל השלטון ההבסבורגי‪ ,‬בסוף מלחמת‬ ‫ההונגרי כדי להתנחל בפרובינציות דומי לשעבר— פגוניה‪ ,‬מסיה‪ .‬חרקיה המערבית‪ ,‬דלמטיד‪.‬‬
‫העולם הראשונד‪ -‬לא עלתה אחדות העמים האחים יפה‪ .‬השנה הגורלית‪ , 1941 ,‬כאשר‬ ‫ובכיוון מזרחה עד שטחי דקיה‪ .‬פרובינציות אלו חפפו בקווים כלליים את מרחביהן של‬
‫הותקפו ע״י קלגסי היסלר וגרוריו‪ ,‬מצאה אותם מפולגים ומסובסכיט‪ .‬הפאשיזם ניצל‬ ‫נמה מדינות בלקו‪ ,‬לאמור ‪ Pannonia :‬היא קרואטיה בין הנהרות סבה‪ ,‬דרבה ודגובה ;‬
‫סירוד זה בהבטיחו הבטחות שוא למתבדלים‪ .‬בוגדים מתוך כל העמים היוגוסלביים תיבלו‬ ‫‪ — Mo«ia‬היא סרביה ; ‪ Thracia‬היא בולגריה ‪ 1‬ותרקיה המערבית היא מקדוניה היוגוסלבית ‪1‬‬
‫באחדותם‪ .‬איש לחם ברעהו עד חרמה‪ .‬בשואה הנאצית נספו מאות אלפי סרבים‪ ,‬רבבות‬ ‫‪ Dalmatû‬כללה מחוזות איליריה העתיקה ‪ :‬דלמטיד‪ -‬בוסנה ומונטה נגרו)צרבה גורה( ;‬
‫יהודים‪ ,‬צוענים‪ ,‬קומוניסטים ומתנגדי המשטר החדש‪ ,‬הגזעני‪ .‬אולם המפנה לא בושש לבוא‪.‬‬ ‫גבולות ‪ Dada‬חפפו בדרך כלל את תחומי רומניה של היום‪ .‬אבן‪ ,‬סלבים אלה הם אבות‬
‫גם היהודים לקחו חלק פעיל בתנועת ההתנגדות נהנזרי הפרסתניוב רבים הקריבו את‬ ‫עמי יוגוסלביה של היום‪ ,‬שבקרבם ישבו היהודים בגלות ארוכה‪ .‬אך קומץ יהודים בחבלים‬
‫חייהם במלחמה זו בתקווה לקרב במותם את הצדק עלי אדמות‪ .‬לאחר המלחמה הוקפה‬ ‫יוגוסלביים בודדים‪ ,‬כדלמטיה ומוקדון‪ ,‬ישב שם מאות שנים לפני בוא השבטים היוגוסלביים‪.‬‬
‫יוגוסלביה הסוציאליסטית‪ ,‬פדרציה של שש רפובליקות — סרביה‪ ,‬קרואשיד‪ -‬סלובניה‪,‬‬ ‫השבטים הכו שורשים במולדתם החדשה‪ .‬במזרח התנהלו הסרבים שקיבלו את הדת‬
‫בוסנד‪ -‬מקדוניה וצרנה גורה! וכן שני מחתות עצמאיים ‪ —.‬יויזודינה וקוסמס‪ .‬והנר‪,‬‬ ‫הנוצרית בנוסח ביזנסי אורתודוקסי )פרבוסלבי( ואימצו לעצמם את הכתב הקירילי‪.‬‬
‫ביוגוסלביה זו‪ ,‬שמספר אוכלוסיה כעשרים מיליון‪ ,‬פונים שרידי היהודים רק כחצי תריסר‬ ‫הקרואטים )והסלובנים( התנחלו במערב‪ .‬הם קיבלו את הנצרות בנוסזז רומי קתולי‬
‫אלפים הלוחמים על קיומם היהודי בהתמדה ראויה להערצד‪-‬‬ ‫וסיגלו לעצמם את הכתב הלטיני‪ .‬הסלבים הדרומיים השכילו לכונן מדינות עצמאיות‪,‬‬
‫אך עצמאותם לא האריכה ימים‪ .‬הקרואטים קיפחו ריבונותם כמאה האחת עשרד‪ -‬והסרבים‬
‫מ ו צ א ם של י ה ו ד י י ו ג ו ס ל ב י ה‬ ‫‪ -‬במאה החמש עשרה‪ .‬שני השבטים שועבדו מאז ועד המאה הי״ם‪ .‬את שטחיהם כבשו‬
‫עוד יצויינו להלן אתרים ארכיאולוגיים המעידים על הימצאם של יהודים בימי שלטונד‪,‬‬ ‫הונגרים‪ ,‬ונציאנים‪ ,‬תורכים‪ ,‬מדינות ההבסבורגים ואחרים‪.‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪20‬‬
 ‫עותומן‪ .‬שקיבלה אותם בסבר פגים יפות‪ .‬פליטים אלה נתקלו בתורכיה ברמזגיאוטים‪,‬‬
‫אשד היו ה ח ב בתוך האוכלוסיה היהודית‪ .‬אלא שרוב זה היה מדולדל לאחר התגוננות‬
‫קשה של פאות בשנים מפני השלטץ הביזנטיני העריץ‪ ,‬יוצאי ספרד הזרימו דם חדש‬
‫לעורקי הקיבוץ היהודי והרימו את קרגו של עם ישראל בעיני שליטי קושמא החדשים‪.‬‬
‫העותומנית לאחר כמה ח ח ת נבלעו יתר העדות בתוך‪.‬הזרם של מגורשי ספרד‪.‬‬
‫במהרה נאלצו ספרדי קושסא לחפש להם אפשרויות מחיה בערי השדה של קיסרות‬
‫עותופן הצעירה‪ .‬הזמנים הלכו ונשתנו בהדרגה‪ ,‬וממאה לפאר‪ .‬הלך והתקרר יחסם של‬
‫התורכים לנתיניהם היהודים‪ .‬חלפה תקופת הזוהר‪.‬של דון יוסף נשיא‪ ,‬הדזכס מבקסום‪.‬‬
‫עוד מאמצע המאה הט״ז התחילו שוב החבלים וספקי הצבא היהודים ללכת בעקבות‬
‫הגייסות המנצחים בחיפוש אחרי שווקים חדשים‪ .‬דרכם הוליכה אותם הפעם מדרום לצפץ‪,‬‬
‫צפונדדמערבה‪ ,‬שלא כמו אלף שנה לפני בן‪ ,‬כאשר נתלוו היהודים הנודדים ללגיונות‬
‫ח פי בדרכם סדרום־מערב לצפוךמזרח הבלקגים‪ .‬״הסתננות״ זו היתד‪ .‬אטית רק החר‬
‫השני או השלישי של מגורשי ספרד הגיע לבלגרד ולסחיבו‪ .‬אולם בתחילת המאה הט״ז‬
‫לא חסרו תחנות ביניים‪ .‬החבלים מקדמיה וסנדז׳ק קלסו יהודים רבים שבאו מסלוניקי‪,‬‬
‫ברכז יהודי ג ח ל בתורכיה‪ ,‬הראשץ בגודלו אחרי קושמא‪ ,‬ורק אם אס התקדמו היהודים‬
‫צפונה דרך ביסולה‪ ,‬סקופיה‪ ,‬אדריאנוסול‪ ,‬פלובדיב וסופיה — עד לחובה הרחבה‪,‬‬
‫״הכחולה״‪.‬‬
‫עדה אחרת הכתה שורשים בחיי גולה זו‪ .‬השפעתה על יהדות יוגוסלביה היתד‪.‬‬
‫ניכרת מאד‪ .‬אך בעצם קשה להגדיר יהודים שנכנסו דדך חברובניק לשפת היוגוסלבי כבני‬
‫עדה מיוחדת‪ .‬רובם היו בלי ספק ממוצא איטלקי‪ ,‬פאפוליה ומציר‪ -‬חמד‪ .‬היה המצב‬
‫במקומות אתחם בדלמטיה‪ ,‬בהם התגורח זמנית יהודים‪ ,‬אך לא השאיח אחריהם‬
‫כל ע ח ת על פעולתם המקורית בשטחי החיים השתים‪ .‬כך היה בספלים‪ ,‬בשיבניק ובזדר‪,‬‬
‫כולן ערים בשטח הכיבוש הוונציאני‪.‬‬
‫ע מ ה תכלית שינוי היה מצבם של בני העדה האשכנזית הם באו כמה פעמים לשטחי‬
‫יוגוסלביה של היום‪ .‬גס הם חיפשו בתחילה מקורות מחיה בדרך המקובלת‪ ,‬על פי ח ב‬
‫כרוכלים‪ .‬בסלובניה פקדו אותם צווי גירוש כבר‪ .‬במאות הי׳׳ד והט״ו ובפעם האחרונה‬
‫נצטוו ע״י ההבסבורגים לעזוב את השטח הקרואטי במאה הס״ז‪ .‬רק לאחר מאתיים שנה‬
‫חזרו לשטח היוגוסלבי‪.‬‬
‫צסוךמזרח המחנה‪ ,‬וויוודינה‪ ,‬ההבל שהיה עד ‪ !918‬חלק בלתי נפרד מהונגריה וסופת‬
‫אותה שנה ליוגוסלביה החרשת היה מאוכלס‪ .‬כשאר חלקי הונגריה‪ .‬ע״י יהודים אשכנזים‪.‬‬
‫גודלם היה כגורל אחיהם ביתר חלקי המחנה ההונגרית‪ ,‬שחיו בתקופת הכיבוש התורכי‬
‫בתנאים נוחים‪ .‬מצבם הוחמר עם ״שהחרם״ פהשלסץ העותומני שהיה כלפיהם סוב‬
‫לאץ ערוך מזה שבארצות גרמניות ח ב היהודים באו לחבל א ת זה בתקופה מאוחרת‪,‬‬
‫התל מסוף המאה הי״ז‪ .‬חבם ירדו מסלובקיה ומורביה או שנתלוו לצבאות אוסטריה‬
‫שנסוגו פן המרחב הסרבי לאחר ‪ . 1739‬בין פליטי בלגרד נמצאו גם מספר משפחות ספרדיות‬
‫עד כינונה של יוגוסלביה בשנת ‪ 1918‬היו הקהילות היהודיות באיזור מפחדות‬
‫בשטחי ריבונות הסרבי והאוסמרי־המגרי‪ .‬בסרביה‪ ,‬בבוסנה‪ ,‬בו־ויוודינה‪ ,‬בדלפטיה ובקרו ­‬
‫אטיה התפתחו קהילות כשגבולות מחניים חוצים ביביהן‪ .‬בדרך כלל לא עברו על קהילות‬
‫‪23‬‬
‫של רומי )מאות א׳ עד ד׳ לספירה( במערבי הבלקנים )דלמטיה( ובדרום־מזרח יוגוסלביה‬
‫)מוקדזן — מקרוביה(‪ .‬שמוה יהודיים‪ ,‬אמנם בכתב רומי‪ ,‬בחרהו אף בארמון‪-‬חוקלטיאנוס‬
‫הקיסר בספלים וכן‪ ,‬מתקופה מאוחרת ע ת ה בשערה העתיק של זדר )זרה(‪ .‬כל זה מעיד‬
‫שיהודים חיו תקופה ארוכה לפדי בסביבות אלו‪.‬‬
‫מאץ באו ז מסתבר שחלקם באו מהקהילות היהודיות בחופיהם הדרומיים של הבלקבים‪,‬‬
‫ביוץ‪ .‬אחרים באו מהקהילה הגדולה בבירת האימפריה‪ .‬רוסי‪ .‬כן נחשפה מצבת קבר של‬
‫יהודי סברייני מהמאה הב׳ שנקבר באדמתה של דלמטיה‪ ,‬הרחק ממולדתו‪.‬‬
‫יהודים הגיעו לבלקנים גם בעקבות לגיונות רומי‪ .‬גייסות אלה לא זו בלבד שהרחיבו‬
‫את גבולות הקיסרות במבצעים צבאיים מזהירים‪ ,‬הם גם פיתחו אמצעי תחבורה חשובים‬
‫ע״י סלילת כבישים נודעים שדרכם התקדמה חרבות יווךרומי‪ ,‬כמכשיר של ״שלום‬
‫רומי״ — ״פאקס רופאנה״‪ ,‬תרבות זו הטביעה את חותמה על שטחי הכיבוש של רומי‪,‬‬
‫ארצות הברברים לשעבר‪. .‬‬
‫היהודים באו לתפוצות חדשות אלו לא במאורגן אלא כ״פסתננים״‪ .‬תופעה זו התרת‬
‫בתולדות הגלויות פעמים אין ספור‪ .‬כרגיל מצאו היהודים פרנסתם בעסקי מרכולת‪ ,‬כרוכלים‬
‫זעירים וגם כספקי צבא או משרתי השלטונות האזרחיים‪ .‬לאחר התבססותם הראשונה‬
‫בסביבה החדשה הזמינו את שארי בשרם ממולדתם הקודמת‪ .‬היהודי אוהב לחיות בצוותא‪,‬‬
‫להסתגר בקרב בני עדתו‪ ,‬ככל מיעוט חלש המתגונן מפני טמיעה‪.‬‬
‫את תפקידם בחברה החדשה מילאו היהודים בנאמנות כמתווכים בץ היצרן לצרת‪.‬‬
‫אולם בקום מעמד סוחרים ומתווכים בתץ* העם שבקרבו ישבו‪ ,‬נעשת תפקידם מיותר‪.‬‬
‫ח ב היהודים הוצאו ממעגל המשק ״לא להם״ ונאלצו לאחוז במקל נדודים כדי לחפש‬
‫מקורות פרנסה חדשים‪.‬‬
‫נוכה התקופה הארוכה של אלפיים שנה שיהודים היו בשטחי הסלבים הדרומיים‪,‬‬
‫אמנם בהפסקות‪ ,‬אץ פליאה בכך שאץ מוצאם ואורחם אחיד‪ .‬מד‪ .‬אפוא מאחד ומייחד‬
‫אותם לעומת תפוצות אחרות ז‬
‫‪ .‬המכבה המשותף הוא השטח היוגוסלבי בלבד שאליו נמשכו באקראי דורות מרובים‬
‫של בני ישראל‪ .‬הם וצאצאיהם חיו בו‪ .‬אך רק בודדים שרדו ז על כן קשה להבהיר מד*‬
‫למשל‪ ,‬מגשר בץ יהודי דלמטיה מלפני אלפיים שנה ובין היהודים צאצאי הנעים־והנחם‬
‫על פגי יבשת אירופה במאות הי״ח והי״ם‪ .‬ידוע רק שלפני הופעת היהודים היוגוסלביים‪,‬‬
‫בהרכבם העדתי שבין שתי מלחמות העולם‪ ,‬במצאו בצסץ הבלקנים ובאיזורים הגובלים‬
‫בהם — אשכנזים‪ .‬בדרום הבלקנים ישבו רונזניאוסים‪ ,‬צאצאי היהודים מהקהילות העתיקות‬
‫ביוון‪ .‬משבט זה לא נשארו היום רבים‪ .‬רק שם המשפחה השכיח רוח נו וכן שמות יווניים‬
‫אחרים כנץ פאפו‪ ,‬לופו ועוד מזכירים עדיין את הקשר של הספרדים עם השבט האבוד‪.‬‬
‫אולם בץ הספרדים מצד גם שם המשפחה אשכנזי‪ ,‬ושם זה מזכיר את העובדה כי פליטי‬
‫אשכנז נקלטו ביהחת הבלקנית במאות עברו‪ .‬דומה היה גורלם של פליטי פורמונל‪ .‬אמנם‬
‫בלונדון ובהולנד קיימות עד היום קהילות של יהודי פורטוגל‪ ,‬אבל בשטח היוגוסלבי הם‬
‫התבוללו בתוך העדה הספרדית‪ ,‬יחד עם צאצאי היהודים מקושסא וסלוניקי‪ ,‬אם כי‬
‫בביטולה היה קיים בית הכנסת על שם פורטוגל עד מלחמת העולם הראשונה‪. .‬‬
‫הספרדים באו לבלקנים אחרי גירוש ספרד בשנת ‪ . 1492‬הם מצאו מקלט בקיסרות‬
‫‪22‬‬
 ‫אלו חבלי פיזוג קשים בקום המדינה היוגוסלבית החדשה מכתובה נקבצו כעת יחד‪ .‬אמנם‬
‫אין להכחיש כי היה נסית בין יהודי סרייבו להשחיר את סני האשכנזים שבאו לבוסנה‬
‫עם הכיבוש האוסטרי‪ .‬מאורע מעציב זה היה יוצא חפן‪ .‬הקהילות הלכו והתעצמו‪ .‬קירוב‬
‫לבבות ביך־עדתי התחיל מסתמן באופק כשהוקמו מוסדות חרבות וחינוך משותפים לספרדים‬
‫חלק ראשון‪:‬‬ ‫ולאשכנזים‪ .‬מספר הספרדים ביוגוסלביה לא נפל בהרבה ממספר האשכנזים‪ ,‬שתי העדדת‬
‫ניגשו ב מ ת ובמאפז משותף לחקר עברם‪ .‬הוחל אף בטיפוח ידע*עם‪ .‬הלך וקם טיפוס‬
‫יהודריוגוסלבי חדש המתגאה בעברו ובוטח בעתת?‪.‬‬
‫ה ת ק ו פ ה הקד ומה‬
‫אפשר לכבות את יהחת יוגוסלביה מבחינת מוצא כחטיבה אשכנזית־ספרדיוג היא‬
‫ניסתה למזג שחי ״עדות' בנות אוחז חיים‪ .‬תולדות והתפתחות שתים‪ .‬מיזוגם התחיל‬
‫פועל בהצלחה‪ .‬הוקם הבסיס לחיים משותפים ביו עדות‪ ,‬עד שבשבת ‪ 1941‬פקדה אותם‬
‫השואה‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫>‬
‫!‬
‫>‬

‫*‬
‫‪1‬‬

‫»‬
‫‪1‬‬

‫יו‬ ‫‪24‬‬
‫}‬
‫(‬

‫*‬

‫‪1‬‬
‫;‬
 ‫א‪ ,‬תחת כנפי הגשר הרומי‬

‫בתפוצות איליריה‬
‫היהודים ישבו מאות בשנים בגלויות גמלות ומפוארות על חוסי הים התיכון‪ ,‬במצרים‪,‬‬
‫בלוב‪ ,‬בתורכיה‪ .‬ביוון‪ ,‬בספרד‪ ,‬בצרפת ובאיטליה‪ .‬לא אחת גורשו וחזרו לאותה גלות‪ .‬על‬
‫‪ p‬מפליא הדבר שעל תולדות היישובים היהודיים בחוסיו המזרחיים של הים האדדיאטי‬
‫— שלוחת הים התיכון — שותקים דברי ימי ישראל‪ .‬ידוע רק שיהודים י שא בעיירות שבחוף‬
‫אלבניה‪ ,‬אך על המתרחש מצפון להן לא התפנו ההיסטוריונים לציין דבר וחצי דבר‪.‬‬
‫הידיעות על רצועת חוף זו ת ל שמתי הבלקנים שסופחו אליה מדי פעם קלושות‬
‫עד ראשית הספירה הנוצרית‪ .‬אותה שעה בבר נעלמו אומות רמת מעל במת ההיסטוריה‪.‬‬
‫המעצמה הגמלה של העולם העתיק‪ ,‬רומי‪ ,‬שמה את ידה‪ ,‬בהתפשטותה המתמדת‪ ,‬על‬
‫איליריה‪ ,‬הארץ השכנה שעל חופיו המזרחיים של הים האדריאטי‪ ,‬האילירים היו בני עם‬
‫אינדדגרמני שיש מ בבלקניס הצסוגיים־מערביים ובלחץ הקלטים נסוגו בערך ‪ 400‬שגה‬
‫לפני הספירה והתבצרו באיזור שבין הרי אלבניה‪ ,‬צרנה גורד‪) ,‬מונטה מרו( ושפך ‪3‬ךםבה‬
‫לים האדריאטי‪ .‬כמאתיים שנה )משנת ‪ 229‬עד שנת ‪ 35‬לפני הספירה( נלחמו בגבורה‬
‫בכובש הרומי‪ ,‬לבסוף נכנעו וארצם היתה לפרובינציה ממית דלמסיה )לפי שם השבט‬
‫האילירי דלמטים(‪ .‬הרומאים סיפחו לרצועת חוף צרה זו את המרחב הבוסני‪ ,‬עד נהר‬
‫דדינה‪ .‬בצפון מופת עמק הנהר סבה )‪ (Sava‬לפרובינציה אחרת‪ ,‬פנוניה‪ .‬בדרום היו גבולות‬
‫רלמסיה הנהר דרין והרי צפוךאלבניר״ הפרובינציה נחלקה לשני קונבנטים )מחוזות( ‪:‬‬
‫סאנה בצפון‪ ,‬שפרמו היה העיר העתיקה סלונה בקרבת ספלים של היום‪ ,‬ונרונה שמרכזו‬
‫היה בנמל גרונה)היום דד( ליד מסקוביץ‪ /‬בדרום‪, .‬‬
‫האומה האילירית האמיצה נכרתה מקרב משפחת העמים‪ ,‬אך שמה נשמר בהיסטוריה‪ ,‬הן‬
‫בתולמת כיבושי גפוליאון הן בקורות התחיה של הסלבים הדרומיים‪.‬‬
‫עם הפיכת איליריד‪ ,‬לפח־בינציד‪ ,‬רומית דלמטיה נכנסה רצועת חוף זו להיסטוריה של‬
‫קיסרות רומי ושל יהודיה‪ .‬בבירת האימפריה ישבו יהודים עוד מתקופת סומפיאוס‪ .‬ודאי היו‬
‫ביניהם שירדו מהארץ כדי לחפש פרנסה בכרך הגדול‪ ,‬אך רבים מהם באו לרומי בשנת ‪61‬‬
‫לפני הספירה לא מרצונם הטוב אלא כשבויי מלחמה‪ ,‬עם המלך אריסטובולוס בראש‪ .‬אחרי‬
‫שחרורם מהשבי נשארו ברומי בגרעין לקהילה נתלה שהיתה לארם רב השפעה בתפוצות‪’.‬‬
‫במיוחד גברה השפעתה בתקופת יוליום קיסר ובזמן הפרעות ביהודי אלכסנדריה‪.‬‬
‫כמאה שגה אחרי כיבוש איליריה חרבה גם ירזשליס בידי צבאות מימום ואגדה עצמאות‬
‫יהודה‪ .‬תפוצות ישראל נתמלאו פליטי ירושלים מהודה‪ .‬רבים מהם מצאו מקלט בקהילות יוון‬
‫הסמוכות או בבירת האימפריה‪ .‬רומי‪ .‬אולם לא לאלם היתד‪ ,‬הפרנסה מצויה• הם לחמו עליה‬
‫בכל הדרכים ולא נרתעו מלהתלוות ללגיונות רומי שהתקדמו עם התפשטות האימפריה‬
‫לבלקנים ולמישור הפנוני עד דקיה‪ .‬לצבאות המנצחים הצטרפו היהודים כרוכלים אי כספקים•‬
‫הלק מהם נשאר בפרובינציות החדשות‪ .‬כך קמו קהילות יהודיות גם בחוף המזרחי של הים‬

‫)‪Conventua, Salona, Split, Nanona, Vid, Metković ( 1‬‬

‫‪27‬‬
 ‫סולין‪ ,‬בעונת ‪ ,1956‬שני שרידי מצבת קבר‪ ,‬ובחברו את שניהם יחד הם נקראו כאתראה ‪:‬‬ ‫האדריאטי‪ .‬ידוע גורלה של אחת מהן ‪ -‬סולין‪ .‬לידה נחשפו שרידי בית קברות יהודי עתיק‪.‬‬
‫סולין )סלונה( נחרבה בשנת ‪ 641‬לספירה בידי האווארים‪ .‬יש להניח שתושביה היהודים‬
‫״בל יחללו עוברי אורח בין שהם !‪ ...an‬יהודים או נוצרים את הקבר הזה״‪ .‬סביב המלה‬
‫נמלטו על נפשם לעיר הקרובה‪ ,‬ספליט‪ ,‬בה הקים את ארמונו המפואר דיוקלסיאנום‪ ,‬אחד‬
‫הראשונה במניין הדתות‪ ,‬הפגומה והמשובשת‪ ,‬התלקח ויכוח בין הארכיאולוגים‪ .‬עדיין‬
‫הקיסרים החזקים בפרום התקופה הנוצרית‪.‬‬
‫חלוקות הדעות על השלמת החלק הראשת של המלה הרומית ! ‪ ...an‬קוראים אותה !‪pagan‬‬
‫או ‪ romani‬או ‪ .ariani‬אותנו מעניינת העובדה כי במצבת קבר זו כלולה המלה ‪— judei‬‬
‫מצבות קברים‬
‫יהודים‪.‬‬
‫חרף תהפוכות הזמן לא נעקרו שרידיה של מצבת קבר בסולין מאדמת טרשים של‬ ‫הארכיאולוג חסי‪,‬ב שהתפרסם כחוקר עתיקות הנצרות‪ ,‬נתקל בשנת ‪ 1878‬בכתובת מהמאה‬
‫דלמטיה‪ .‬שונה היתד‪ .‬מנת חלקם של האנשים שאבות אבותיהם נטמנו במקום זה‪ .‬צאצאי‬ ‫הרביעית לסה״נ‪ ,‬שנחשפה על מצבת קבר בבית העלמין הישן בסולין‪ .‬בכתובת מצא המשפט‪:‬‬
‫המייסדים של גולת דלמטיה נאלצו לנוע על פני כבישי תמי המצוינים‪ ,‬ועד לגבולות‬ ‫״במקום זה נטמן איש כחוק הנצרות הקדוש״ ״‪.in lege sancta cristiana‬״ המדען הנוצרי‬
‫המרוחקים של הקיסרות הגיעו‪ .‬נראה שעיסוקם כספקי צבא היה רצוי לכלכלת הארצות‬ ‫הסיק מסקנה כי משפם זה נוסח בהשפעת הסגנון העברי‪ .‬בעברית נהגו לחרות על אבן המצבה‬
‫הבלתי מפותחות שאליהן נקלעו‪ .‬כאזרחים חפשיים ושווי זכויות של רומי יבלו היהודים‬ ‫כי המנוח הנח מנוחת עולמים באותו מקום אמנם נקבר ״לפי דת ישראל״ או ״לפי דיני‬
‫לעסוק בלא הפרעה במשלח ידם או בעסקיהם‪ .‬משערים שמאיטליה הצפונית נהגו לצאת‬ ‫ישראל״ — כדי לשמור על קדושת הקבר ושלמותו ולהגן עליו מפני כל נסיון לחללו‪ .‬חקוי‬
‫למסיה ולפנוניד‪ .‬מאקוויליה‪ ,‬דרך אמונה )ל׳ובל׳נה(‪ ,‬צליה‪ ,‬פטו׳ביה‪ ,‬אקוואוויה )ורז׳דין(‪,‬‬ ‫מנהג יהודי זה מוכיח‪ ,‬לדברי רוסי‪ ,‬שבאותה סביבה היה קיים בית קברות של קהילה יהודית‪,‬‬
‫מדרסה )אוסייק(‪ ,‬ציבלה )וינקובצי(‪ ,‬סירמיום )מיטרוביצה(‪ ,‬לסינגידונום )בלגרד(‪ .‬כביש‬ ‫משום שמשפטים מסוגו לא היו כתובים על קברות הפגנים או הנוצרים בתקופת רומי‬
‫גדול אחר התחיל ליד סרסטיק והתחבר דרך סנ ׳ בצפון דלמטיה ליד ןרטניק עם הכביש‬ ‫המאוחרת‪.‬‬
‫סלונה—סיסציה) סיסק( אשר בפנוניה‪.‬‬
‫ממצבת קבר שנחשפה בבנק!בץ‪,‬ג מול מורדות הוולביט ליד זד־ר‪ ,‬שאפשר לראותה היום‬
‫במוזיאון הארכיאולוגי בזגרב‪ ,‬אנו למדים ששימשה כגלעד לזכרו של אורליום דיוניסיוס‪,‬‬
‫יודיאוס טיבריינסיס — יהודי טברייני‪ .‬בלוח המצבה חרותה כתובת לטינית באותיות יווניות‬
‫וזו לשונה‪Aurelius Dyonisius judeus tiberiensis an 50 filiorum trium pater :‬‬
‫כלומר‪ :‬אורליוס דיוניסיוס יהודי טברייני ‪ 50‬שנה )בפטירתו( אב לשלושה בניס‪.‬‬
‫ארכיאולוגים אומדים את גילה של מצבה זו באלף ושמונה מאות שנה‪ ,‬לאמור שבבנקובץ‬
‫נטמנו עצמותיו של יהודי טברייני במאה השניה לספירה‪ .‬עד עכשיו זאת התגלית הארכיאו­‬
‫לוגית העתיקה ביותר שנחשפה באדמת יוגוסלביה של היום‪ .‬המעידה על קשר כלשהו בין‬
‫ארץ ישראל והגולה היוגוסלבית‪.‬‬
‫אמנם לא הובהר אם אי־פעם ישבו במקום נידח זה יהודים במספר ניכר או אם היתד‪.‬‬
‫קיימת כאן קהילה‪ .‬אתרים ארכיאולוגיים אחרים לא נתגלו עדיין במקום‪ ,‬אולם לא הרחק‬
‫ממנו‪ .‬בחפירות סולין‪ ,‬נמצאו כלי חרם הנושאים סמלים יהודיים ‪ :‬דקל‪ ,‬אתרוג‪ ,‬לולב‪ ,‬ש)פר‬
‫והמנורה שהוזכרה למעלה‪.‬‬
‫ב־‪ 1960‬נחשפו קברים מתקופת רומי בחפירות דוקל׳ה‪,‬״ בסביבות טיטו׳גרד שבצרנה גורה‪,‬‬ ‫סולין)דלמסיד״ מאה ד׳( — נושא יהודי על סצבת קבר‬
‫מדרום־מזרח לדלמטיה‪ .‬בשטח אילירי לשעבר‪ .‬בקבר מסומן במס׳ ‪ 281‬נמצאו ציורי קיר‬
‫על הסירות סולץ עייז בתרסיס פדו׳ח הקונגרס הבירלאומי השלישי בענייני אסיגרסיד‪.‬‬ ‫)‪(4‬‬ ‫גם דון פרנה ם לי ץ׳\ הארכיאולוג היוגוסלבי הנודע‪ ,‬פרסם בשנת ‪ 1927‬את מחקרו על‬
‫יוונית ורוסית סאת גבריצ׳ביץ׳ הנ״ל‪:‬‬ ‫סולין העתיקה ובו גרם שאמנם היתה קיימת במקום זה קהילה יהודית תחת שלטון רומי‪.‬‬
‫‪Branimir Gabrićevlć, Una nuova Iscrizione aalonltana / L’Erma di Bretschneider,‬‬
‫‪Roma 1959/.‬‬ ‫מ ל ת׳ חפר הרבה בדלמסיה וחשף כבר בסוף המאה הי״ם את ״המנורה מסולין״‪ ,‬והיא שמורה‬
‫דעה מאותרת ומתוקנת מביע גבריצ׳ביץ׳ במאמרו הקהילה היהודית בסלונה העתיקה‪ ,‬יברייסקי‬ ‫במחיאת הארכיאולוגי בספלים‪ .‬מנהל מוזיאון זה‪ ,‬ד״ר ב תי מי ר גבריצ׳ביץ׳‪ ,‬מצא בחפירות‬
‫אלמנה בלגרד‪ 1960 .‬־‪. 1959‬‬
‫‪Moesia, Pannonia, Aquileo. Emona, Ljubljana, Celje, Petovia, Aquavia, Varaždin,‬‬ ‫)‪( 5‬‬
‫‪Mursa, Osijek, Cibella, Vinkovci, Sirmium. Mitrovica. Slngidunum, Belgrad.‬‬ ‫)‪Giovanni Battista Do Rossi ( 2‬‬
‫‪Trsatik, Senj, Vratnik, Salona, Siscia, Sisak, Benkovac, Velebit, Zadar‬‬ ‫)‪Frane Build ( 3‬‬
‫)‪Duklja (Doclea), 7ltograd. Crna Gora (Montenegro‬‬ ‫)‪( 6‬‬

‫‪29‬‬ ‫‪28‬‬
 ‫צבעוניים עם סמלים יהודיים ‪ :‬מנורה בעלת שבעת הקנים‪ ,‬מנורת שמן‪ ,‬צסור‪ ,‬כוכב‪ ,‬לולב‬
‫ואתרוג‪ .‬על פי האומדן נכרה קבר יהודי זה במאה השלישית או הרביעית לספירה‪’.‬‬
‫מצבות הקברים בפולה ובאוסייק הן פרובלמסיות למחקר הגולה היוגוסלבית‪ .‬על‬
‫מצבת פולה* כבר הצביע שמואל קראום‪ .‬בספרו י הוא ציטס את כתובת המצבה ״לאם‬
‫אורליה סוסיריה )ז( הנאמנה לדת ישראל‪.‬״‬
‫על הממצא הארכיאולוגי באוסייק )מורסה הרומית( כתבה דניצה פממווביץ‪ 10.7*,‬אבן‬
‫המצבה נתגלתה בשנות השלושים בעיר התחתית של אלסייק‪ ,‬בגדתו הימנית של הנהר‬
‫דרבה ) ‪ .( Drava‬בשיש חרותה כתובת מקוטעת ובלתי קריאה‪ .‬לאחר עמל רב פוענחו בכל‬
‫זאת כמה מלות הכתובת‪ ,‬כגון ‪ ,AUGG‬כלומר קיסר גמה‪ ,‬שנרצח בשנת ‪ 212‬בידי אחיו‪,‬‬
‫הקיסר קרקלה‪ .‬את הפלה הפגומה בכתובת ‪ SEUCHAM‬השלימה פינטרוביץ׳ ב־י! ל־‬
‫‪ pseucham‬שפירושה בלטינית מקום התכנסות‪ ,‬בעיקר לתפילת היהודים בתקופת‬
‫השלטון הקדם־נוצרי בקיסרות רומי‪ .‬אותות אלה מרמזים על אפשרות של קיום יישוב‬
‫יהודי בסלבוניה‪ ,‬שהיתר‪ ,‬אז חלק מקיסרות רומי‪.‬‬
‫מכל מקום נראה שבמאות הראשונות לספירה הנוצרית לא שקקו חיים יהודיים בפגוגיה‬
‫הדרומית ובדלמטיה‪ ,‬שלא כפו בקהילות יוון‪ ,‬אלכסנדריה ואיטליה‪ .‬אפילו נניח שאבדו‬
‫תעודות ורישומים רבים מהתקופה ההיא‪ ,‬הרי אין כל סימן שהיו קיימות שם קהילות‬
‫יהודיות שאוכלוסיהן מרובים‪ .‬אף לא הוכח שהיהודים ישבו בדלמטיה לפני חורבן בית‬
‫שני בשנת ‪ 70‬לספירה‪ .‬אולם יהודים שנמצאו שם לאחר כיבוש יהודה כבר חזו מבשרם‬
‫את המפנה שחל ביחסה של תמי לבני ישראל‪ .‬כמו בכל רחבי הקיסרות‪ ,‬הוטל גם שם מס‬
‫יהודי ״פיסקום יודאיקוס״‪ .‬מס קלון זה בא להזכיר קבל עם ועדה את כניעת יהודה‪ ,‬מולדתם‪,‬‬
‫לצבאות סיטוס‪ .‬לא גובהו של היטל זה הטריד את מנוחתם‪ ,‬הרי יהודי התפוצות הורגלו מאז‬
‫ומתמיד לתרום דיאדרכמה אחת‪ ,‬השווה לסכום כסף של חצי שקל‪ ,‬לאחזקת בית המקדש‬
‫בירושלים‪ .‬אלא שהיטל זה הביא במרוצת הימים‪ .‬עם השתלם הנצרות על הקיסרות השוקעת‪,‬‬
‫להפליה של ממש‪ .‬תחת שלטונו של הקיסר קונסמנסינום‪ ,‬בשנת ‪ 313‬לספירה‪ ,‬הופעלו‬
‫החוקים נגד היהודים‪ .‬אחת החומרות היתד‪ ,‬איסור על הגויים להתגייר‪.‬‬
‫וככל שאיסורים רדפי איסורים‪ ,‬כן ירדו היהודים ממעמד של אזרחים בעלי שוויון מלא‬
‫לדרגת מנודים ונסבלים‪ .‬נגוזה השפעתם מתקופת יוליום קיסר והקיסרים הגמלים במאה‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫תהליך קליטתם של פליטי חרב טיטום ברומי נמשך כמאתיים וחמישים שנה‪ .‬תחילה‬
‫נהג השלטון ברוחב לב‪ .‬רומי ניצחה את ירושלים במלחמה אכזרית וממושכת‪ ,‬אך היא‬
‫קיבלה את נרדפי צבאותיה בנדיבות‪ .‬נראה שנזקקה ליהודים‪ ,‬רובם עבדים משוחררים‪,‬‬
‫במיוחד בפרובינציות‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה בדלמטיה הצעירה שבהן‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ספקי הצבא‪,‬‬
‫הסוחרים ובעלי המלאכה היהודים מילאו בחריצותם ובתושייתם את החלל הריק שנפער בין‬

‫עיין במאמרם של ‪Dr. Aleksandrina Cermanović-Kuzmanovlć i Dr. Dragoslav‬‬ ‫)‪(7‬‬

‫‪Srejović, JevreJ8ki Almanah, Beograd 1963 — 1964, p . 56‬‬
‫)‪ Piotas Julia ( 8‬הרומית‬
‫)‪Synagogale Altertümer, Berlin — Wien 1922, p . 260 ( 9‬‬
‫)‪Danica Plnterovlć, Osječki Zbornik IX — X, Osijek 1965 p 61 — 68 ( 10‬‬

‫‪31‬‬
 ‫הפרפקסים‪ ,‬המםוגים על מנהל הפרובינציות‪ ,‬לבין צאצאי האילירים שנשאת עובדי אדמה‬
‫עמוד פוליררמוס‬
‫וחיילים מקצועיים בלגיונות תמי‪.‬‬
‫)סטובי‪ ,‬מאה ב׳(‬
‫גם מהדרום באו היהודים בחסות רומי לבלקנים‪ .‬הכוונה לחדירת היהודים מקהילות יוון‬
‫לצפון הברברי‪ ,‬לארץ לא נודעת‪ .‬מזלם היה קשור בגורל אחיהם בקיסרות כולה‪ .‬אתרים‬
‫ארכיאולוגיים מאשתם הנחה זו‪.‬‬

‫עמודי ססובי‬
‫רק בשנות השלושים למאה העשרים נחשפו בססויבי “ ממצאים ארכיאולוגיים מעניינים‬
‫לתולדות התפוצות ביוגוסלביה‪ .‬היו אלה שני עמודי אבן‪ .‬עמודי פוליהרמוס‪ ,‬שנחשפו‬
‫משרית כנסיה שייתכן כי הוקמה על יסודות בית כנסת יהודי‪ .‬בעמוד אחד חקוקה כתובת‬
‫יוונית‪ ,‬שעוררה עניין מיוחד לא רק בחוגי הארכיאולוגים אלא גם בין ההיססותונים‪.‬‬
‫בחלק הראשון של הכתובת היוונית מציג פויליהרמוס את עצמו וכותב‪ :‬״אני טיבריוס‬
‫פויליהרט׳ס המכונה אחיריום‪ ,‬אבי בית הכנסת היהודי‪...‬״ זה היה התואר שניתן גם במצבות‬
‫קברים אחרות לתורם לאוצר הקהילה — עדות לכך כי המונח בית הכנסת )סינאגוגה‬
‫י י‪ ~ ------‬־ ז‬ ‫‪-----‬‬ ‫ביוונית( בתפוצות יוון־רומי במאות הראשונות של הספירה — משמעותו היתד‪ .‬הקהילה‬
‫‪. T1ECTHX TC.NY‬‬
‫‪« fn c : ocw‬‬ ‫היהודית‪.‬‬
‫‪.QCOflAT^TK,LN‬‬
‫‪CTS01C C Y N A -r/X‬‬
‫‪riv .w‬‬
‫‪AN KATa ^ N‬‬
‫‪N‬״‪CMOK.f/.< t,X.SC‬‬
‫‪T O Y C «ifi‘c1K>yCTß‬‬
‫‪ T3nS.rvMT.J‬ג‪ATI‬‬
‫‪tVltCMJNON C VNTi‬‬
‫‪TCTrAf.TCA(.*CTJ?.N‬‬
‫«‪QIKUa‬‬

‫‪KNOC T 3 .H \n S .* m‬‬

‫»ג!גניו‬ ‫‪t;ac«vn‬‬
‫‪CAlTWiLCTOTLlAV‬׳‬
‫‪t*UM.«.TON‬‬
‫‪ * itAiYOft‬יוו * * »׳\( ‪ 0‬ד א ‪0‬‬ ‫ססובי)פקדוניה ‪,‬סאה ב׳(— חרשים האתרים הארכיאולוגיים‪:‬‬
‫‪kwtovc‬‬ ‫‪0 « 0 it‬‬ ‫א— הכניסה לבניין )‪ 17.5x40‬ם׳(; ב— פגים הניח)האתריום‪,‬‬
‫‪! T5*ClHO«C0»MtV<TOC‬‬ ‫עסודי האתריום מסורגים בלבן בקירות הצפוני והדרומי(!‬
‫‪awWeCANöLEiALCH‬‬ ‫ג — פרחדור לבית הכגסת ! ד — הבזיליקה ! ה — חדרים‬
‫‪TltCAtNCTOrUAfr‬‬ ‫קסנים ! ו — ארפון פוליהרסום)חלק(‬
‫‪ T* ZSl' t I1Ä.‬׳‪.‬־< י ‪n,«OY 6C 1‬‬
‫‪^ .‬ו»י‪1‬ל ‪ *MOVNATiAK‬י ^ ז‬ ‫אין כל הוכחה שהפנסיה הנוצרית בסמובי הוקמה על יסודות בית הכנסת שחרב‪ .‬לא מן‬
‫‪Uv:0CITI.Kwö\TAr4r‬‬ ‫הנמנע שעמודי סוליהרמוס הובאו כחומרי בניין מעי מפולת לא הרחק מהמקום‪ .‬כך או‬
‫» ד‪noiC Y H .^o!cw vn 4 t 1‬‬ ‫אחרת‪ ,‬עמודי פוליהרמוס המוצגים במוזיאון הארכיאולוגי בבלגרד‪ ,‬הם נכס יקר המציאות‪.‬‬
‫‪ t .i s‬רס ‪CttlYH« T»Crt C.TAH‬‬
‫‪n0iUC11.MtMt. .‬־ ‪v n c r a A N‬‬ ‫יש עניין בהמשך דבריו של פוליהרמוס המוסיף ומעיד על פעולותיו ותכונותיו גם יחד‪:‬‬
‫‪KAt*C*r3N0N0YC‬‬ ‫״‪^.‬התנדבתי למלא כל תפקידים דתיים ברוח תורתנו הקדושה שלא על מנת לקבל פרם‪,‬‬
‫‪CMOrC‬‬ ‫!»**«־» ‪:i‬‬
‫‪ — Stobt‬היום מקום במקדוניה‪ ,‬רפובליקה ביוגוסלביה‪.‬‬ ‫)‪( 11‬‬
‫הסקסס הימני על עמוד פוליהרפוס‬
‫‪32‬‬
 ‫גם כתובתו של סוליהרמום בעמוד סטובי כתובה ביוונית‪ .‬מצבות סולץ אינן כתובות‬ ‫בניתי באמצעים משלי את היכל בית הכנסת בלי לנגוע באוצר הקהילה והקימותי סביבו‬
‫ססו ]אכסדרה‪ .‬מסדרון{ על ארבעה עמודים‪.‬׳ משום כך לי‪ ,‬לקויבריוס פוליהרמוס וליורשי‬
‫בלשוך־עם זו‪ ,‬אלא בוומיוג בסגנץ לקוני שאינו אומר דבר על תפקידים שמילאו בחייהם‬
‫החזקה ל בנ ת זה‪ .‬ואט יבוא אדם וישנה את ה בנ ת או את חלקיו‪ ,‬ישלם לפטריארר מאתיים‬
‫הקבורים בבית עלמין זה‪ ,‬אם אמנם כיהנו במשרה ציבורית בקהילות‪ .‬שמא מרמזים‬
‫וחמישים אלפי תגרים‪ ,‬אח הרעפים לציפוי הגג‪ ,‬שלאחזקתו נדאג‪ ,‬נספק אני ויורשי‪.‬״‬
‫ממצאים אלה על מתגיירים שרבו בתקופה הקדם־נוצריתז או שיש בכך אישור להתבוללותם‬
‫שנים מספר לאחר חשיפת עמודי ‪0‬נ*בי התפלגו הדעות בשאלה שהיא משנית‬
‫של בני ישראל שאבד להם הקשר האמיץ עם עמם ועם לשונו הגלותית ‪1‬‬
‫הכתובת על עמוד פוליהרמוס מוכיחה אפוא שאמנם היה קיים בסוקדון הצפונית יישוב‬ ‫כביכול‪ ,‬אך היא נוגעת ליחסים ביו ארץ ישראל והתפוצות‪ .‬המדובר במעמד הפסריארכים‬
‫יהודי במאה השניה לספירה‪ .‬נאמר שם בפירוש שפוליהרמום היה אבי בית הכנסת‬ ‫בתפוצות‪ ,‬אם הם אמנם פעלו בתחילת הספירה הנוצרית בגולת יווךרומי‪ .‬ואם אפשר‬
‫לודכיח את קיומם‪ ,‬מר‪ ,‬היו בעצם סמכויותיהם בתפוצות אלו ז‬
‫תורם לאוצר הקהילה‪ .‬מכאן שחשיבותו של עמוד פוליהדמים עולה על זו של מצבות סוליו‪,‬‬
‫לסי הנחה אחת היו התפוצות כפופות בכל שאלות היהדות לנשיאות בארץ ישראל‪.‬‬
‫החסרות רמז כלשהו על קיום קהילה מאורגנת בדלמטיה של אז‪.‬‬
‫בסיכום יש א מ ר כי ממצאי סולין)סלרגה( וסט^בי‪ ,‬על אף מיעוט הערכים האפיגרפיים‬ ‫דהיססוריון הירושלמי נזל־יה אלון עוסק בשאלה זו בספרו ״תולדות היהודים בארץ־‬
‫שנשתמרו בהם‪ ,‬היו לאבן פינה בתולתה יהודי יוגוסלביה‪ .‬אתרים אלה מעידים‬ ‫ישראל בתקופת המשנה והתלמוד״‪ .‬הוצאת הקבוץ המאוחד‪ ,‬חל־אביב תשי״ד‪ .‬כרך א‪/‬‬
‫על קיום הגולה הישראלית בחלק זה של העולם‪ ,‬גולה שעדיץ לא תוארה בחלק מתפוצות‬ ‫עמוד ‪ . 158‬הוא מחווה דעתו בזו הלשון‪ :‬״הכתובת של סטובי‪ ,‬המעידה על נוהג שחוח‬
‫בגולה להעלות דמי‪-‬קנסוח מן התפוצות אל הנשיא שבארץ־ישראל‪ .‬אותה כתובת‪ .‬שכנראה‬
‫‪..........‬‬ ‫־‬ ‫רומי‪ .‬־‬
‫ואמנם‪ ,‬לאתר שלסץ הקיסר קונסטנסיגום שוב נשפו היהודים לרווחה‪ .‬הוקי האפליה נגד‬ ‫נכתבה בשנת ‪ 165‬על גבי ב׳ עמודים ]למעשה‪ ,‬על עמוד אחד — י‪ .‬א‪ [.‬שבבית־הכגסת‪,‬‬
‫היהודים הומתקו ע״י או האקר הארולי‪ .‬כובש קיסרות רומי המערבית בשנת ‪ .476‬הרחיק‬ ‫בידי ׳אבי הכנסת של ססובי׳ שהקים בניינים שונים נספחים לבית־הכגסת — מכילה תנאי‬
‫לכת מנצחו האוסטדוגוסי‪ ,‬תיאודוריד הנדוד )‪ .<526—493‬שליס אריאני זה החזיר ליהודים‬ ‫אם יבוא אדם וישנה בניינים הנ״ל‪ ,‬ישלם לסאטחארך מאתיים וחמישים אלפי דינרים«‬
‫את כל הזכויות האזרחיות‪ ,‬והם יכלו לפוש מגזירות רודנים וקנאים דתיים‪ .‬אולם עוד לפני‬ ‫מכל מקום‪ ,‬עדייו אץ לומר בביטחה‪ ,‬או אף בהשערה קרובה‪ ,‬שנתקיימו ׳סאטריארכים‬
‫כן‪ ,‬במות קיסר תיאודזסיום הראשון )‪ ,(395‬עב ת כמה חלקים של קיסרות רומי המערבית‬ ‫שלא השפיעה הנשיאות‬ ‫קטנים‪ /‬פרובינציאליים בכלל ! ומכאן שהנחתו ]של פרי{ י*‬
‫לביזנטץן‪ ,‬ביניהם מחציתם המזרחית והדתפית־מזרחית של השטחים השייכים היום‬ ‫]בארץ ישראל{ ער לסוסה של מאה ב׳ ]רבי( — בטלה׳)אף*על*פי שכמה חוקרים כותבים‬
‫לץג‪1‬םלביה‪ .‬בעיקר סרביה ומוקזלן‪ ,‬המשתרעים מדתם לנהרות דנובה וסבה וממזרח לדריגד‪-‬‬ ‫בדומה לכך‪ ,‬שלא זכתה הנשיאות לכוח של ממש ולהכרה ]בגולה[(« ובת‪ ,‬ק ח ב לראות‬
‫בכתובת זו את הנשיא של אר׳דישראל«״‬
‫יהודי חבלים אלה חשו מיד בקשיחות לבם של השליטים החדשים‪.‬‬
‫את ממצאי סטובי וסולין אין להשוות לאתרים ארכיאולוגיים עשירים מאותה תקופה‬
‫מצב פזו ת ישראל בדלמטיה ובדרום הבלקנים נתערער עם שקיעת החבל המערבי של‬ ‫שנחשפו‪ ,‬למשל‪ .‬באיטליה‪ .‬לעומת התגליות הארכיאולוגיות הבודדות בססזיבי ובסולץ‪,‬‬
‫קיסרות רומי העתיקה‪ .‬עם חורבן קיסרות זו נסתם הגולל על גולח ת מי המפוארת‪.‬‬ ‫נמצאו באיטליה מצבות בתי עלמין יהודיים מאותה תקופה בשפע ובמצב ס ו ג הן מעידות‬
‫במסכת היחסים בץ ת מי וירושלים אין להתעכב אך ורק על הניגודים המדיניים שהלכו‬ ‫נאמנה על קיום תפוצות ישראל במרכזי קיסרות רומי האדירה‪ .‬מהכוכים אשר בקטקומבות‬
‫והחמירו‪ ,‬עד שפרצו מלחמות גלויות ביניהן‪ ,‬ולבסוף נכבשה יהודה בי ת ת מי תחרב בית‬ ‫רומי ומכתובותיהם מצטיירת תמונת קהילה ישראלית חזייה השוקקים מאות שנים רצופות‪.‬‬
‫שני‪ .‬לעומתם יש לעמוד על יחם הסובלנות והכבוד שתושבי חצי־האי האפניגי רחשו לדתות‬ ‫לא אחת מודגש בכתובות אלו התפקיד שמילא הנפטר במוסדות הקהילה — עדות חותכת‬
‫של כמה מעמי הפרובינציות הרומיות‪ ,‬ביניהם גם ישראל‪ .‬ברומי הביעו רבים הערכה‬ ‫שהעדה הישראלית היתה מאורגנת יפה בחבל זה של העולם‪ .‬ראיות כאלו לקיום גולה‬
‫ליהדות בדומה לכבוד שהתייחסו בו ליורשי יוון ותרבותה‪ ,‬רק לאחר שחרבה יהודה נשתבשו‬ ‫מאורגנת נמצאו לא רק בפרברי רומי‪ ,‬על ס\נםוורדה ובמערות’ ד א ה אסיאה‪ .‬אלא גם‬
‫יחסי הבנה והערכה אלה‪ .‬לרומאים חרר‪ .‬שלגיונות טיטום והבאים אחריהם לא הצליחו לשבור‬ ‫במחוזות הדרומיים של איטליה ‪ -‬בקמסניה‪ ,‬באפוליה ואף בערי סיציליה‪ .‬יתר על כן‪.‬‬
‫את תקוות עם ישראל לגאולתו‪.‬‬ ‫ממצאים חמים לאלה נחשפו אף במחוזות הצפון‪ ,‬בערי מילנו‪ ,‬ןחנה‪ ,‬ג׳מ׳בה‪ ,‬ועוד‪ .‬מצבות‬
‫אלו ממלאות את החסר ברישום דברי הימים לתפוצות ישראל‪ ,‬שלא גשתמח ולא הגיעו‬
‫עליית הנצרות לשלסון‬ ‫אלינו‪ ,‬אם אמנם נכתב עליהם דבר מתקופה זו‪ .‬ואף אם לא צוינה במצבות רבות שבת‬
‫ח תן אף זה ירשה הכנסיה הנוצרית שהיתר‪ ,‬מבחינות רבות יורשתה של קיסתח רומי‪.‬‬ ‫הקמתן‪ ,‬לפי סגנץ כתובותיהן אפשר לאמוד מאתו תקופה הן‪ .‬אגב‪ ,‬הכתובות מהפאות‬
‫במהרה שכחה את עריסתה היהודית ואת הטסתם של הנוצרים הראשונים לאחווה‪ .‬לשיתוף‬ ‫הראשונות לספירה כתובות על פי רוב ביתניו! העממית‪ .‬כעץ שפת העם של יהודי התקופה‪,‬‬
‫ובמיוחד בתפוצות הים התיכון‪.‬‬
‫ולשוויץ בני אדם עלי אדמות‪ ,‬הטפה שנולדה בשכבות הדלות והמאובזבות ביהודה ועוררה‬
‫הד נאמן בלב החלכאים והנדכאים ברומי ובארצות הכפופות לה‪ .‬השליטים הנוצרים של‬ ‫ץ«־*‪ .‬מדען שסעז כי מדינר לאן ב״סקיד פרובינציאלי שנתמנה לפקח על כספי ההקדש״‪ .‬ראה‬ ‫}‪ 2‬י(‬
‫קיסרות רומי ביקשו לבצר שלסונם גם בדיכוי כל הכתות והתורות שחתרו תחת אחדותה‬ ‫‪. 504 — 507‬ק ‪1, €11 694,‬ח‪\1‬ז‪(*8108‬ט‪ 1‬חז;ות‪ 10‬זקוס‪8‬ח‪1‬‬

‫‪35‬‬ ‫‪34‬‬
 ‫הוא אנדטיסוס של מחוקקי חוקי השנאה הארסיים נגד היהודים‪ .‬הם בודדו מבחינה חוקית‬
‫וחברתית גם יחד‪ ,‬עדויותיהם נפסלו בפני הערכאות והם הוצאו מכל משרות ציבוריות‪,‬‬
‫ממשלתיות ועירוניות‪ .‬כדי להרוס את מעמדם הכלכלי‪ ,‬נאסר עליהם לרכוש עבדים‪ ,‬משמע‬
‫שנשלל מהם כוח אדם בנוסה המאה היוסטיניאנית‪ .‬ועוד כהנה וכהנה‪ .‬שנאת יהודים‪ ,‬נגישות‬
‫וגזירות שמד היו בביזנטיון האורתודוקסית לשיטה של מנהל מדיני‪.‬‬
‫ביזנטיון עמדה על תלה כקיסרות רומי המזדהית יותר מאלף שנד״ בתקופה ארוכה‬
‫זו עלתה לדרגת מעצמה ככירה‪ ,‬אך ידעה גם תקופות שפל מדיני‪ .‬ביחס ליהודיה נסוגה גם‬
‫היא‪ ,‬למעשה‪ ,‬כמה נסיגות ״ליברליות״‪ .‬אחרת לא יובן כיצד התקיימו בה יצורי אנוש‪,‬‬
‫יהודים נרדפים‪ ,‬תקופה ארוכה כל כך‪ .‬אולם להלכה מעולם לא דהרה האורתודוקסיה‬
‫הבמנסינית ל״כוסרים היהודים״‪ .‬מבחינה זו אין הבדל מוחשי בץ חוקי קובסטנטיבום‬
‫העוינים מהמאה הרביעית לספירה הנוצרית לבץ צוד מלכם האחרון‪ ,‬קונסטנטינום פליא ד‬
‫לוגוס‪ ,‬שמת בשנת ‪ 1453‬פות גיבורים על חופות קושסא הפרוצות‪1».‬‬
‫ביזנטיון נעשתה מושג בתולדות האנושות‪ .‬יש אומרים שהודות לתכונותיה‪ ,‬המדיניות‬
‫והמנהליות כאחד‪ ,‬החזיקה מעמד זמן רב כל כך‪ .‬אך היא גם העלתה את השקר‪ ,‬המרמה‬
‫וההונאד״ הן ביחסי אנוש הן ביחסים בין מדינות‪ ,‬לדרגת תורה שלפיה המטרה מקדשת‬
‫את כל האמצעים‪ .‬המושג ביזנסיניות מסמל הסתאבות ג ד ת ה פזו של רומי העתיקה‪.‬‬
‫אץ להתפלא אפוא שקיסרות זו נהגה גם כלפי יהודיה רוב הזמן ב״ביזנטיניות״ הידועה‬
‫לקומצד״ היא שאבה השראה לעמדתה הנוקשה מאורתודוקסיותה‪ ,‬חורה שטופחה בידי כת‬
‫הכמורה השלטת אשר לא נרתעה משום גילד של שבאה ארסית חסרת פשרות‪ .‬לא אחת‬
‫נגזר על היהודים להמיר את דתם או להגר‪ .‬כתוצאה מהסתת הכנסיה הבחנטינית אמנם‬
‫גורשו היהודים מאלכסנדריה )‪ (415‬והושמדה קהילת אנטיוכיה )‪.(489‬‬
‫עם ייסודה של ביזנטיון נמצאו בשטחיה קהילות יהודיות רבות וגדולות בארץ ישראל‪,‬‬
‫בסוריה ובמצרים‪ .‬עם כיבושי הערבים במאה השביעית‪ ,‬נשארו בתחומיה קהילות גדולות‬
‫רק בקושסא ובסלוניקי וקהילות קטנות באסיה הקטנה‪ .‬ביוון‪ ,‬באלבניה ובכמה איים של‬
‫הים האגאי‪ .‬לשונן היתה יוונית‪ .‬ובה חוברו גם הפילות לכתי הכנסת שלהן‪ ,‬נוסף על הנוסח‬
‫העברי המקודש‪.‬‬
‫חרף הטמיעה הלשונית לא פסקו הנגישות של השליטים הנוצרים האדוקים במיעוט‬
‫היהודי‪ .‬גזירות רדפו איסורים‪ .‬מלבד אלת שכבר הוזכרו‪ ,‬נאסרה עליהם החזקת מקרקעץ שהם‬
‫קניין הפנסיה והוטלו הגבלות המורות על מגע הברתי בץ יהודים לנוצרים‪ .‬בשנת ‪ 692‬נאסר‬
‫על רופאים יהורם לרפא בוצרים‪ .‬הוקליוס )‪ (641-610‬גזר שמד על היהודים‪ .‬גזירות‬
‫ליאו השלישי )‪ (722-721‬כוונו נגד היהודים והמינים הנוצריים גם יחד‪ .‬רק בשנת ‪740‬‬
‫בוטלו גזירות אלו‪ ,‬ובשנת ‪ 787‬התירה ועידת ניקיה ליהודים שהוכרחו לקבל את הדת‬
‫הנוצרית — לשוב לריק היהדות‪ .‬גזירות שכד חזרו ונגזרו במאה התשיעית והעשירית‪,‬‬
‫ובמיוחד תחת שלטון בסיליוס הראשון )‪ .(886-867‬אולם למרות כל המכות שספגה‪ ,‬עמדה‬
‫)‪ ( 15‬מקובל לחשוב שהסוף הפר והבלתי נפגע גא על ביזנטיון עם כיבוש קושסא בי ר התורכים‬
‫‪ :‬ב־‪ . 1453‬אולם האמת ההיסטורית היא שהשלסון הביזגסי שבק חיים לכל הי רק עם ‪1‬םול‬
‫המבדרים האחרונים בחבל סלוסמז אשר ביוון )ב־‪ (1460‬ובסרסזונם על חוף הים השחור‬
‫י י ־ ■ ■ ■ ־‘‬ ‫‪-‬‬ ‫)ב*‪.(1461‬‬
‫‪37‬‬
‫של הכגסיה הקתולית• בהיסח שפוכה רדפו כל סי שחיפש בתנ״ך השראה למדדו בכנסיה‬
‫ולא האמין באלהותו של ישו‪ .‬ביהדות ראו סחחרה מסוכן וביהודים — מאוסי אדם שבגדו‬
‫בישו הנוצרי‪.‬‬
‫במאות השנים הראשונות לשלטון הנוצרי לחמו היושבים על כם פטרום הקדוש‬
‫במינים• בלי לברר באמצעים‪ .‬בתקופה זו הצליחו להשמיד כתות נוצריות שאיימו לפלג את‬
‫הכנסיה הקתולית‪ .‬מבין רבות יצרנו כאן האריאנים• הןםם‪1‬ריאנים והנלנופיםיטים‪ .‬ביהודים‬
‫העיקשים‪ ,‬הבוגתים יי לחמו בכוח הזרוע‪.‬‬
‫רק פה ושם היו ססיות ארעיות סן המדיניות הכללית הזאת בתקופה של עליית הנצרות‬
‫ושאיפתה להיות לגורם בל־עולמי‪ .‬שלטונו הקצר של יוליאנוס קיסר‪ .‬ההקיני האחרון‬
‫)‪ ,(363—361‬ידיד עם ישראל ומשחרר ירושלים לזמן פה‪ ,‬היה בבחינת תקלה בדרכה של‬
‫הנצרות‪ .‬אך גם תיאודומיוס הראשון‪ ,‬הקיסר ממוצא ספרדי )‪ ,( 395—379‬לא הלך בכול‬
‫לפי קו הכנסיה בעניין היהודים‪ ,‬אם כי לא נמנע מלגזור עליהם גזירות ברוח הזמן‪ .‬מתוך‬
‫מכלול האיסורים חזר וגזר על החיתון בין יהודים ונוצרים וכן על גיור עבדים‪ .‬בכל זאת‬
‫נחשב תיאודוסיוס הראשון לליברל שלא נעתר לתביעות הקיצוניות של הכמורה‪ ,‬בדיוק‬
‫כנריגוריוס הראשון‪ .‬גדול אפיפיורי רוסי )‪ ,(604-590‬מאתיים שנה לאחר מות תיאודוסיוס‪.‬‬
‫ה י ה ו ד י ם תחת ש ל ט ו ן ב י ו נ ס י ו ן‬
‫בין המדנים וקנאי רדת נועד לקיסר ביזנטיון‪ ,‬וזיאוחסיום השני )‪ ,( 450-408‬תפקיד‬
‫אמרי ביותר כלפי העם היהודי‪ .‬לא כאן המקום להרצות על חוקיו האנטי־יהודיים )החל‬
‫באיסור הגינות פורים וכלה באיסור בניית בתי כנסת‪ ,‬על פי הנובלה השלישית שלו משגת‬
‫‪ .(438‬כדי להדגים את שנאת האיש למיעוט היהודי הבלחי מוגן — דיינו אם נרשום את‬
‫פעולותיו במרכז האומה המדוכאת ‪ :‬בשנת ‪ 415‬נסל מאת נשיא ישראל האחרון‪ .‬גמליאל‬
‫השישי‪ ,‬את סמכויותיו ופגע בשרידי שלטון הבית של היהודים בגולה ובצפור נפשם של‬
‫יהודי אוץ ישראל‪ .‬בכך אבדו החירויות האחרונות שעליהן שמר העס היהודי קרוב ל*‪350‬‬
‫שנה למן חורבן בית שני‪ .‬בשנת ‪ 429‬פרסם תיאוחסיוס השני צו המבטל בפירוש‪ ,‬הלכה‬
‫למעשה‪ ,‬את הנשיאות היהודית ב א ת ישראל‪.‬‬
‫תולדות קיסרות רוסי הנוצרית‪ ,‬על שלוחותיה המערבית והמזרחית‪ .‬מוכרות למדי‪ .‬אולם‬
‫עולמה של במגסיון הובהר היטב רק למשפטנים שקנו את יסודות ההשכלה המקצועית‬
‫שלהם מתוך ״אוצר החוק האזרחי״‪ 14.‬קובץ חוקים זד״ על האינסםיט‪ 1‬ציות זהפנדקמיס שלו‪,‬‬
‫נערך על סמר חוקי רומי הקייסים ופורסם בשנת ‪ 533‬בפקודת הקיסר יוסטיגיאנוס )‪—527‬‬
‫‪ .( 565‬תחיקתי האנסי־יהודית משמשת עד היום מגמה לכל צוררי ישראל‪ .‬בנובלה מ״ה‬
‫לחוקי שנת ‪ 537‬נשללו לחלוטין זכויות אזרח מהיהודים‪ .‬אך באותו מעמד הוטלו עליהם‬
‫היטלים כבדים לטובת אוצר המדינה‪ .‬בק‪1‬דקס היוססיניאני בוסל מעמדה של היהדות כדת‬
‫מוכרת‪ ,‬וההוצאה לפועל של החוקים האנטי־יהודיים נמסרה לשלטונות הכנסיה‪ .‬יוסטיניאנום‬
‫‪perfldi‬‬ ‫)‪13‬‬ ‫)ברומית‬
‫‪Corpus Juri» civilis‬‬ ‫)‪(14‬‬
‫‪36‬‬
 ‫גולת ביזנטיון במבחן‪ .‬בהיותה במצב הקשה ביותר קפה מתוכה בשבת ‪ 1096‬תנומה משיחית‬
‫ב גבלים‬ ‫בקהילות קושטא וסלוניקי‪ .‬באותה מאה נוספו ליהודי ביזנטיון )״גריגום״ בפי המערב(‬
‫עדות הקראים במספר מקופות‪ .‬ברוח הזמן קבע אנדו־וניקונז השני )‪ ( 1328-1282‬ליהודי‬
‫מי הם ה ג ב ל י פ ז‬
‫קושטא איזור מגורים מבודד ומסוגר‪ .‬הוא ראה ביהודים עבדי האוצר — השקפה שהתפשטה‬
‫כבר צוין כאן כי הסלבים הדרומיים הגיעו אל החוסים המזרחיים של הים האדריאטי במאה‬
‫ברוב הארצות הנוצריות ושימשה יסוד להטלת המסים המיוחדים עליהם‪.‬‬
‫השביעית ואילך‪ .‬אחד משבטיהם הקים במאה העשירית מדינה עצמאית‪ ,‬מלכות קרואסיה‪,‬‬
‫אשר להרכבם החברתי והמקצועי של יהודי ביזנטיון‪ :‬רובם עסקו במסחר‪ ,‬אך היו‬
‫שנתקיימה כמדינה בלתי תלדה מאה שנד‪ ,‬בערד )עיין בעט׳ ‪.(20‬‬
‫ביניהם גם מומחים לאריגה ולצביעה‪ ,‬לתעשיית משי ולבורסקאות‪.‬‬
‫‪ .‬מהנאמר בפרק הקודם על תולדות יהודי ביזנטיון אסשר להסיק שסליסי השמד הכיזנטי‬
‫במלטו עד חופי קרואטיה אץ להניח בי יהודי המערב הנאור באו כבר אז לארצות הבלקן‬
‫ההרריות והבלתי מפותחות‪ .‬יהודי איטליה‪ ,‬ליתר דיוק יהודי אפוליד‪ .‬או ונציה‪ ,‬התיישבו‬ ‫ד‪ ,‬ח מו ס סו ת ת פ ו צ ו ת ב י ז נ ט י ו ן ‪.‬‬
‫בדלמסיה מאוחר יותר‪ ,‬בעיקר בדוברובניק ובספליס‪ ,‬ועל כך עוד יורחב הדיבור‪■ .‬‬ ‫תהפוכות גורלה של הגולה בביזנטיון הביאו להתפשטות התפוצות לשטחים בלתי נודעים‪.‬‬
‫כהרבה מסמכים על תולדות ימי הביניים עמומים גם המקורות להגדרת הנבלים שנודעת‬ ‫עם כל גל חדש של רדיפות בביזנטיון נמלטו על נפשם המוני היהודים שישבו בה‪ .‬הם‬
‫הבריחו גבולות בחפשם בארצות ה ש מו ת מקלט עד יעבור זעם‪ .‬בשוך הסערה היה חוזר‬
‫לה חשיבות לתולדות התפוצה ביוגוסלביה‪ .‬זאת סוגיה צדדית לנושא עיקרי ששמו מזרי‪.‬‬
‫גם ש‪ .‬דובנוב מודה בכרך ד׳‪ ,‬עם׳ ‪ 295‬ל״דברי ימי עם עולם״ שלו‪ ,‬כי שאלת הנחרים היתה‬ ‫חלק מהנרדפים לביזנטיון‪ .‬כאמור‪ ,‬זה הסבר לעובדה שהיהודים המקומיים בקיסרות רומי‬
‫אחת הסוגיות הקשות ביותר בדברי ימי ישראל‪ ,‬״אולם״‪ ,‬הוא ממשיך‪ ,‬״נמצאו ע״י החקירה‬ ‫המזרחית אמנם הצליחו להתקיים עד לאתר כיבוש קושטא בי ת התורכים‪.‬‬
‫החדשה פתרונים שיש כחם כדי לקבוע מסקנות בשאלה זו‪.‬״ לעומת זאת עדיץ רחוקה‬ ‫ביו ארצות המקלט לג^לי ביזנטיון היו ארצות החוף ברוסיה הדרומית‪ .‬מעבר לים השחור‬
‫ההיסטוריוגרפיה מפענוח החידה השולית — מי היו בעצם הגבלים ‪ 7‬באץ השובה מוחלטת‬ ‫וארצות הבלקן שאליהן התחילו‪.‬לזרום הסלבים הדרומיים בגלי התפשטות ססיכיים‪ .‬הם‬
‫על השאלה הזאת ניזקק לנתונים בלתי ישירים‪ :‬הקבלות והגית הנובעים מתוך שיקולים‬ ‫נלחמו שנים רבות בשלטון הביזנטיני העייף‪ ,‬ואט אט הקיפו את מדינותיהם העצמאיות‪.‬‬
‫והנחות של השכל הישר‪ .‬גם פה אופפת האגדה עובדות שקשה להוכיחן בממצאים ארכיאו ­‬ ‫תחת מחץ הסתערותם של העמים הצעירים האלה היתה ביזנטיון למדינת צל‪ ,‬ל׳וזולח‬
‫לוגיים או בתעודות אמינות ומהימנות■‬ ‫טל הבוספורוס״‪ ,‬במהדורה הראשונה‪ ,‬הקדם־תורכית‪ .‬התמוטטותה הסופית באה במאה הט״ו‪.‬‬
‫הידיעות על מלכות הכוזרים הגיעו אלינו סכמה מקורות שעיקרם ״כוזרי״‪ ,‬יצירתו‬ ‫תולדות ביזנטיון נרשמו ונשמרו יפה יחסית‪ .‬אמנם‪ ,‬ההיסטוריונים שלה לא התייחסו באהדה‬
‫הנודעת של יהודה הלוי ! ״ספר סדר הקבלה״ של אברהם אבן דאוד )ראב״ד הראשץ(‬ ‫לא לעמים שלחמו בביזנטיון ולא ליהודים הסרבנים העיקשים‪ .‬אך לולא הרישומים הדלים‬
‫משנת ‪ »1160‬ותדסים של כתב היד ״קול מבשר״‪ ,‬אותו מסר לדפוס האספן יצחק עקריש‬ ‫האלה‪ ,‬לא היתה כל אפשרות לעיין בתולתה יהודי יוגוסלביה סביב לשנת האלף לסשה״בי׳‬
‫בשנת ‪ 1577‬בקושטא‪ .‬הגיאוגרפים הערביים מהמאות העשירית והאחת עשרה — אבן סוקל‪,‬‬
‫א ח פצלן‪ .‬אל אצסכרי‪ ,‬אבן ךסטה‪ ,‬אל מקדמי‪ ,‬אל בכרי ואחרים וכן ההיסטורית הערבי‬
‫מסעודי והסופר הפרסי גרדיזי — מזכירים את מלכות כוזרי היהודית‪ .‬א‪ .‬א‪ .‬הרכבי היה‬
‫הראשץ שפרסם ב־‪ 1879‬את המכתב הנודע של יוסף מלך הכוזרים לחסדאי אבן שפרוט‪ .‬ש‪.‬‬ ‫)‪ ( 16‬אס להתעלם סן הנקודה היהודית ומשאלת העפים היוגוסלביים‪ .‬הרי חל באחרונה ספגה חד‬
‫שכסר‪ ,‬מגלה גניז ת קהיר‪ ,‬חשף בשנת ‪ 1912‬מגניזה זו מכתב מאת איש כוזרי שישב בשנת‬ ‫בהערכת ביזנס יו ן ומקימה בהיסטוריה• על נושא זה דתסתת מכבר מחקר מדעי ענף‪,‬‬
‫הביזנסולוגיה‪ ,‬עוד בפאת היית קמו היסס ותוניס שתיארו את קורות ביזנסיון באור חיובי‬
‫‪ 950‬בקושטא ותיאר בו את תולדות הכוזרים‪ .‬בתיאור זד‪ ,‬אץ שום תוספות פיוטיות‪ ,‬כאפנת‬ ‫והגנו על^פקוסה בתולדות האנושות‪ .‬נסוגיח זו כותב יהושע פראוור ‪ .‬בתולדות‬
‫הימים ההם‪ ,‬ועל כן עורר אמץ במעשיוחו ובמהימנותו‪ .‬חשוב חלקם של הרוסים במחקר ‪.‬‬ ‫פסלנת הצלבנים בא׳י‪ ,‬ירושלים ‪ , 1963‬כרך א׳‪ ,‬עט׳ ‪.»» :» —5‬תקופה ארוכה סל מחקר‬
‫סם‪9‬י־הצלב והפדינות הצלכניות בפורח עפדה בצילו של משפם־קדום לגבי בחנסיון‪.‬‬
‫של תולדות הכתרים‪ .‬ב ץ היתר כתבו על נושא זה פ‪ .‬ק‪ .‬קוקובצב ב־‪ 1913‬וב־‪ , 1932‬ם‪ .‬אי‪.‬‬ ‫שורשיו של משסס־קדום זה נעוצים עוד בתקופת גיסעי־הצלב‪ 1 ...‬ש[השפיעו לשוות‬
‫סולסטוב ב־‪ 1948‬ונג א‪ .‬ארסאמונוב ב־‪ . 1962‬בשנת ‪ 1926‬מצא המדען הירושלמי שמחה‬ ‫לפ תנ ה ב יי ^ ת׳ לשליסיה ולתושביה קודי־אופי‪ ».‬סל קן רפאים מסלפים ונוכלים‪ .‬כאן‬
‫^ןג^*יירד‪ ,‬של‪ ...‬תמונת התנוונות שנשארה משוקעת בשימושי־לשון אירופאיים בתואר‪:‬‬
‫אסף בגנזך כתבי היד של המחיאץ הבריטי את ״ספר העתים״ מאת יהודה אלברצלוני‪ .‬כתב‬
‫י ד זה חובר בשנת ‪ ,1100‬כ־‪ 140‬שנה לאחר כתיבת מכתבו של יוסף‪ .‬בחיבורו טוען אלברצלוני‬ ‫אףלם תסוגה זו רח^ה מן האפה ה הי ס טו רי ה הרי תולדות ביזנטיון הן תולדות פ תנ ה‬
‫שאמנם ראה במו עיניו את המכתב ההיסטורי של המלך יוסף לאבן שפרוט‪ .‬מתוך מכתב‬ ‫מפוארת בת אלף שנה ופעלה»• מדינה ששימשה חוליה מקשרת בת הסזרח למערב וגילפה‬
‫?ש י ״« מוינה׳ ש בעקיפת השפיעה בצודה מכרעת על אירופה מבחינה פוליטית‬
‫זה‪ ,‬כתוך ספרו של דנלום על הכוזרים ומתוו כתבי יצחק בן־צבי ינ מצטיירת מלכות כוזרי‬ ‫™ י י ״ הל הי־י־וס האירופי ־־«ה הס‪-‬י ״ ־‬
‫בערר כ ד‪:‬‬
‫^ יק יס י ת ^ ל ארגון אדמיניסטרטיבי מדעי‪ .‬ארגון כזה היה בזמנו‬
‫‪D.M. Dunlop. The History of the Jewlah Khazare. 1967‬‬ ‫)‪(17‬‬ ‫והלמזיזזשיסה הרומאי״ *®™נ ישקע בחוד הפרימיטיביות הגרמנית‪ .‬במזרח לעומתו התפתחה‬
‫יצחק בן־צבי‪ ,‬נידחי ישדצל‪ ,‬יד בן־צבי‪ .‬ירושלים‪ ,‬השכין‬ ‫™לכה דש טה הרומאית הקרמה עד שיצרח את הבירוקרטיה הפורמליסטית ביותר שבעולם»‪.‬״‬

‫‪33‬‬
‫‪39‬‬

‫?;ןרדל‬
‫‪ 3‬־דמ‪$‬יס‬
‫הי הי די ס‬
‫חלק רפכתב על תולדות מלכות הכוזרים שנמצא בגניזת קהיר‬
‫החלק המובא בזה מספר על מה שקדם להתייהדותם של בני קזר )כך‬
‫כתוב שמם במכתב הזה(‪ .‬בקזריא )כך שמה של מלכות הכוזרים במכתב(‬
‫היה שר יהודי‪ ,‬בעל מעמד חשוב‪ .‬כאשר רבו הוויכוחים בין בני הדתות‬
‫השונות שביקשו כל אחד למשוך את הכוזרים לדתן — ״ויאמר השר הגדול‬
‫היהודי ‪ :‬מה לנו להרבות דברים ן יבואו מחכמי ישראל ומחכמי יון ומחכמי‬
‫ערב ויגידו לפנינו ולפניכם כל אחד מה בידו‪...‬״‬
‫ההמשך ידוע‪ :‬בוויכוח‪ ,‬שעליו מספר בצורה פיוטית־פילוסוסית יהודה‬
‫הלוי בספר הכוזרי‪ ,‬היתד‪ .‬ידם של חכמי ישראל על העליונה‪ .‬המלך ורבים‬
‫מבני עמו התגיירו‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫מלבות ה כו זר י ם‬
‫הכוזרים היו שבם תורכמני‪ ,‬רועים וחקלאים נודדים שנסוגו בנדידת העמים הגדולה במאה‬
‫השביעית ממולדתם הקדומה — בין הקוקז‪ ,‬גבולות פרם‪ ,‬ארמניה והים הכספי‪ .‬הם נעו‬
‫צפונה־מערבה לערבות הים הכספי‪ ,‬לחבל הוולגה והחיו והלאה למושבות יוון לשעבר‪,‬‬
‫טבריה‪,‬״ וגדות הדניסטר הדרומי‪ .‬לאורך רצועת חוף הים הכספי עד אסטרחן‪ .‬בשטח זה‬
‫קמה במאה השמינית מלכות כוזרי עם איטיל בירתה במורד הוולגה‪.‬‬
‫מלך הכתרים‪ ,‬קגן בולן‪ .‬החלים להתגייר‪ .‬אמנם הביזגטעים ממושבם הקרוב בחרסון‬
‫השתדלו לשכנעו ביתרון דתם המשיחית‪ ,‬וגם הערבים מארצות האיסלם השכנות לא ישבו‬
‫בחיבוק ידיים‪ .‬אולם הפעם ניצחו היהודים‪ ,‬והמלך ורבים מנתיניו התייהדו‪".‬‬
‫היה זה במחצית הראשונה של הסאה השמינית‪ ,‬בשנים ‪ .740—731‬מאז שלטו הכתרים‬
‫במדינתם היהודית ארבע מאות שנה ויותר‪ .‬אמנם גבולותיהם הצפוניים והמערביים נשארו‬
‫פרוצים לכל אויב‪ ,‬והם נאלצו להילחם תדירות בשכניהם הסלביים מנסיכות קיוב הפגנית‬
‫ובאנשי בתנטיון הנוצרים גם יחד‪ .‬בכל זאת התעצמה מדינתם וכלכלתה שגשגה‪ .‬הצלחה‬
‫זו של מלכות כתרי היהודית באירופה עמדה‪ ,‬לדברי א‪ .‬נ‪ .‬סולק‪,‬״= בסתירה ל״רעיון הנוצרי‬
‫הדתי על חיי נדידה ושעבוד נצחיים‪ ,‬שנגזרו על היהודים לאחר נטלם על עצמם את‬
‫האחריות לדמו של ישו‪.‬״‬
‫מלבד היהודים היו בקרב הכתרים גם מוסלמים ונוצרים‪ ,‬אך סויבלנות דתית שררה‬
‫במדינה‪ .‬בסוף המאה התשיעית גדל מספר היהודים בכוזריה עם קליטת פליטי ביזנטיון‬
‫שנמלטו על נפשם מפני גזירות בסיליוס המקדוני‪ .‬קיסר ביזנטיון האכזר‪ .‬בשנת ‪ 932‬נופפו‬
‫&‬ ‫פליטים חדשים מביזנטיון מגזירות רומנוס הראשון‪ .‬הם עוד החריפו את היחסים המתוחים בין‬
‫מלכות הכוזרים לביזנטיון‪ .‬רבו תקריות ספר ולבסוף פרצה המלחמה ללא הפוגה‪ .‬קנן יוסף‪.‬‬
‫מלך הכוזרים שתיאר בשנת ‪ 960‬את תולדות הכוזרים באיגרתו לאבן שפרוט‪ ,‬התנקם‬
‫בביזנטיון על רדיפות יהודיה‪ .‬הוא לא החמיץ כל הזדמנות לפגוע באויב הקשוח‪ .‬נראה‬
‫שבזה גדש את הסאה והסתבך במלחמה בכמה חזיתות בבת אחת‪ .‬הכתרים לא הצליחו‬
‫לעמוד במלחמתם ברוסים ובביזנטינים ובעלי בריתם‪ .‬בשנת ‪ 969‬הביס אותם הנסיך‬
‫הקיובי סבייט^סלב‪ .‬לדעתו של א‪ .‬נ‪ .‬פולק )שם בעם׳ ‪ ,(241.12‬לא הביאה תבוסה זו חורבן‬
‫כתריה‪ .‬קצה בא רק ב*‪ 1239‬עם פלישת המ‪1‬ינגןלים‪.‬‬
‫א בן ש פ ר ו ט‬
‫כביר היה רושם השמועה על מלכות יהודית בתפוצות‪ .‬גדולה היתה ההתרגשות בעולם‬
‫היהודי בהתפרסם הידיעה על קיום ממלכה יהודית רחוקה‪ ,‬ברוסיה הדרומית של היום‪ .‬אכן‪.‬‬
‫טבעי הדבר שיהודי התפוצות השתוקקו לבוא במגע עם מנהיגי מלכות אגדית זו‪ .‬נכבדים‬
‫יהודים רבים חיפשו את הקשר אתם‪ .‬אך הדבר לא עלה בידם‪,‬‬
‫בתקופה זו כיהן המדינאי היהודי חסדאי אבן שפרוט כשר בחצר הכליף מקורדובה‪.‬‬
‫)‪10 (18‬ז‪86‬ד‪ ,‬קרים של היום‬
‫)‪ (19‬פקודות ערביים טוענים כי רק עילית החברה הכוזרית התגיירה‪ .‬פפליא הדבר שפן המרכז‬
‫« « ! י * ? ״ ־ ״ יי ״ ״‬ ‫׳ ‪ « £‬־‬ ‫» ‪35‬‬
‫‪40‬‬
 ‫גבוה‪ ,‬הר‪ ,‬ומכאן — ארץ הררית בדרך מספרד הערבית למישורי אל־כזר‪ .‬אך כבר לפני יובל‬
‫שנים הובעו דעות המזהות את מלכות הגבלים עם מלם ת קחאסיה מהמאה העשירית‪.‬‬
‫אמנם אץ לפסוק בוודאות בפרשה זו‪ .‬אי־אסשר לזהות בהחלטיות את מלכות הגבלים‪.‬‬
‫ואולם כל הסימנים מעידים שבמלה נבלים התכוונו ההיססוריוגרפים הערביים מלפני אלף‬
‫שנה לחוף ההררי של דלממיה שאתו היתד! ספרד קשורה בקשרי מסחר ימי‪ ,‬ועל חוף הררי‬
‫זה שלטה אז קרואטיה העצמאית‪ .‬הסדאי כותב ״פלך הגבלים שהם אלצקלאב״‪ ,‬והסופר י‬
‫הערבי אבן כלחן מ ע ה את התוף המזרחי של הים האז־דיאסי חוף הסלביס )צקלאב(‪.‬‬
‫בפלרמו‪ ,‬בירח סיציליה‪ ,‬היה קיים רובע העיר ושמו חרת אסקליבה — רובע הסלביס‪ .‬גם‬
‫הנוסע הערבי איברהים אבן יעןב‪ ,‬שנסע בארצות הסלבים הדרומיים בשנת ‪ 965‬בערך‪,‬‬
‫מכנה את הקרואטים בתכלית הפשטות צקליב — סלבים גרידא‪ .‬אף הוא מוסיף וכותב‪:‬‬
‫״ארצם — הרים גבוהים עם דדכים לא דרכים‪.‬״‬
‫פקוד המלה גבל בתהילים פ״ג ‪ 3‬פירושה חבל ארץ גבוה באחם‪ .‬אצל יחזקאל כ״ז ‪9‬‬
‫היא שם עיר צורית‪ «.‬ברבים מופיעה המלה הגזיים פעם במלכים א׳‪ ,‬ה׳ ‪ 32‬אצל הערבים‬
‫פירוש הפלה ג׳בל — הר‪ .‬שם מקום שכיח בשביל יושבי ההרים‪ .‬נראה שגם ערביי‬
‫חצי־־האי האיברי בימי הביניים התכוונו בשם נבלים לסלבים‪ ,‬חושבי ההרים על שפתו‬
‫המזרחית של הים האדריאטי‪ ,‬שהיד‪ ,‬להם צי מפותח ובו קיימו קשרי מסחר החקים עם ספרו־‬
‫הערבית‪ .‬בכלל‪ .‬נתיבי ים היו בימי הביניים מסלול החבורה בטוח לאץ ערוך מדרכי יבשה‬
‫שהיו מופקדות לחסדי אבירים שודדים למיניהם‪.‬‬
‫על ‪ p‬לא ייפלא שגם ההיסטורית היוגוסלבי הנודע ולדיחיר ‪ r n n n‬גרס כי נבלים‬
‫הם שם נרדף למושג הערבי צקליב‪ ,‬והטונה לקרואסים שעל חופו המזרחי של הים‬
‫האדריאסי‪ .‬בפס תו המקיפה ״נכלים״‪ ,‬שנדפסה בסדרת ‪ Kolo Matice Hrvatske‬לשנת‬
‫‪ , 1927‬הוא מחווה דעתו שהגבלים אמנם זהים עם תושבי קרואטיה‪ ,‬אשר בתקופת עצמאותם‬
‫הממלכתית סיפחו יחסים מדיניים ומסחריים עם עבחרחמן השלישי‪ .‬אין ספק שמדורגיץ׳‬
‫הכריע בזה לצד הקרואטי את הפולמוס שהתנהל עשרות בשנים על זהות הגבלים וארצם‪.‬‬
‫כדוגמה מאלפת לפולמוס זה תובא דעתו של ההיסטורית הפולני‪ .‬מודלסקי‪ «.‬פודלסקי‬
‫היסס תחילה ונסה לקבל את הגרסה כי בשם צקליב התטונו ערביי איבריה לסלבים‬
‫הדרומיים‪ ,‬הקרואטים על חוסיו המזרחיים של הים האדריאטי‪ ,‬אך לבסוף הוא מגיע לכלל‬
‫דעה ט קרוב לוודאי שהמלך אוסו)בערבית — הומו( הגרמני הוא מלך הגבלים‪ .‬את דעתו‬
‫מנמק פוןלסקי בטענה שאוטו‪ ,‬המלך הגרמני‪ ,‬עמד בראש המשלחת שבאה במגע בחצר‬
‫קורדובה עם אכן שפרוט‪ ,‬המדינאי היהודי הזריז שניצל את ההזדמנות כדי לטא באמצעותו‬
‫בקשרים עם יוסף מלך הכוזרים‪.‬‬
‫פתרון מוןלסקי נראה נועז ומלא סתירות‪ ,‬אף אינו עונה על עצם מושג גבלים שלכל‬
‫הדעות מסמל תושבי הרים‪ .‬קשה לראות אח גרמניה כא ‪ p‬הררית מובהקת׳‬
‫לעניין תולדותיהם של יהודי יוגוסלביה חשוב ויטה זר* משום שהוא מלמד כי יש‬
‫יסוד להנחה שאמנם חיו יהודים במאה העשירית בשטח המהווה היום הלק מיוגוסלביה‪.‬‬
‫‪Dr. Teofll Emil Modelskl. KrćI Ceballm w lisci e Chasdâja,‬‬ ‫‪Lwâw‬‬ ‫)‪(24‬‬
‫‪43‬‬
‫עבדורזזח! השלישי )‪ .(961—912‬עבדורחמן היה שליט נאור בספרד הערבית‪ ,‬ותחת שלסתו‬
‫פותחו אוצרות א מ ו אנדלחיה ותרבותה‪ .‬שגשגו האומנויות והסחר‪ ,‬והגיע תור הזהב‬
‫לאמנות‪ ,‬לספרות ולמדעים‪ ,‬כשלוש מאות שנה לפני תקופת הרנסאנס באיטליה‪ .‬השפעתו‬
‫של חסדאי על מהלך העניינים בחצר אתנו היתה ניכרת‪ .‬ברכשו את אמונו של עבתרחמן‬
‫ניהל חסדאי בהצלחה את ענייני החת של הכליפות‪ .‬במיוחד הצטיין בהסדר הסכסור‬
‫עם קיסר גרמניה אוטו‪.‬‬
‫בזמן כהונתו הניעו לחצר קורדובה משלחות רבות מטעם שליטים זרים‪ .‬הן באו להביע‬
‫לכליף הגתל את רחשי ההוקרה של שולחיהן‪ .‬בין היתר נזדמנה שם גם משלחת ביזנסיון‬
‫שאישרה לחסדאי כי אמנם קיימת מדינת אל־כזר שבראשה עומד מלכה היהודי יוסף‪ .‬חסדאי‬
‫שמח שמצא סוף סוף את ההזדמנות המיוחלת להתקשר עם השליט היהודי‪ .‬הוא מסר‬
‫למשלחת הביזנסינית מכתב בשביל המלך יוסף והיא הבטיחה לדאוג לכך שהאיגרת תגיע‬
‫ליעדה‪ .‬רבה היתה אכזבתו בשהוחזר המכתב מקונסטנטינופול לאחר השהיה ממושכת‪.‬‬
‫אולם הוא לא אמר נואש‪.‬‬
‫במהרה שוב נזדמנה שעת כושר‪ .‬לקורדובה הגיעה משלחת הע רי ם ובין חבריה שני‬
‫יהודים‪ ,‬מר שאול ופר יוסף‪ .‬הם הביעו לפגי הסדאי את נכונותם למסור את מכתבו למלכם‬
‫והוא ידאג שהמכתב יועבר דרך הונגריה‪ ,‬רוסיה ובולגריה ליעדו‪ .‬הברי המשלחת חזרו‬
‫והדגישו ששירות זה למדינאי היהודי יהיה בלי ספק לכבוד גדול לאדונם‪ .‬חסדאי ישב‬
‫וכתב את מכתבו הנודע למלך יוסף‪ ,‬הכתרי־היזזודי‪ .‬וראה זה‪7‬פלא — המכתב הגיע הפעם‬
‫לאיטיל‪ ,‬בירת הכוזרים‪ ,‬הודות ל־מלו העלים שהם אלצקלאב‪ 31/‬כעדות אבן שפרוט‬
‫בפתיחת מכתבו למלך‪ .‬יוסף‪ .‬על מכתבו זה ענה המלה ותקציר תשובתו הובא למעלה‪,‬‬
‫בתיאור תולדות עמו‪.‬‬
‫ברור כי גבולות יפי הביניים אינם תואמים את מושגי הגיאוגרפיה של ימינו‪ .‬טוענים‪.‬‬
‫למשל‪ .‬שחלק מהבולגרים ישב לפגי אלף שנה בדרום מסיה‪ ,‬מצפון לים השחור ולא רק‬
‫במערבו כפי שהמצב כיום‪ ,‬לא זו השאלה שעליה נשיב כאן‪ .‬בוויכוח על הגבלים הושם‬
‫הדגש על מקום מלכותם‪ .‬אשר לדברי השר הקורח־בי נמצאו בה יהודים‪ .‬ושניים מהם היו‬
‫חברי המשלחת של מלכם לחצר בקורדובה‪.‬‬
‫פולמוס גבלים‬
‫אבי ההיסטוריוגרפיה היהודית דסודתית‪ ,‬ה גרץ‪ ,‬קבע משום מה את מקופה של מלכות‬
‫הגבלים בסביבות הדנובה התחתית‪ .‬בניחושים דומים המשיך ש‪ .‬דזבמב אשר כתב‬
‫ב״דברי יפי עם עולם״‪ .‬כרך ד׳‪ ,‬ענד ‪ : 122-121‬״*‪.‬פלך הגבלים שהם אלצקלאב )הסלבים‬
‫שבארצות נהר הדנובה והבלקן(״‪ «.‬האם זו סרביה או בולגריה של היום ז אי‪ .‬שלג^‬
‫מחנו־ הספר ״תולדות יהודי בלגראד״‪ .‬קכע )שם‪ .‬עט‪ (3 ,‬את מרכזה בבלגרד בגרסו‬
‫במכתבו של שפרוט את המלה בולגר‪ ,‬או בלגר‪ ,‬כשיבוש מבלגרד‪ .‬והיו גם שקבעו את מקום‬
‫המלכות המסתורית הזאת בהרי הקרפטים בהסתמכם על פירוש המלה גבל‪ .‬כלומר ‪ :‬מקום‬
‫צקלב‪ ,‬סאקלאג‪ ,‬פאקאליב)ערבית( — סלבים‪.‬‬ ‫)‪(21‬‬
‫מ ם׳ ‪ 121‬שם‪ . :‬פ לו הגבלים )הסלביס‪ ,‬ודאי בולגרים(‪.‬״‬ ‫)‪(22‬‬
‫‪42‬‬
 ‫ואם כן‪ ,‬ודאי ששני חברי המשלחת לא היו היחידים מבני עמם במלכות קרואטיה‪ ,‬אף שלא‬
‫נודע מאומה על גורל יהודים אלה‪ .‬קרובה הסברה שחלקם היו פליטי ביזנטיון ובמרוצת‬
‫הזמן נטמעו בעדות יהודיות של ערי דלמטיה‪ ,‬סלובניה או קרואטיה המשועבדות לוונציה‪,‬‬
‫לאוסטריה ולהונגריה‪ .‬הופעת עדות אלו צוינה בהיסטוריה רק במאות מאוחרות יותר‪ .‬ואנו‬
‫עוד נעסוק בגורלן‪ ,‬ככל שנשמר זכר לקיומן‪.‬‬
‫חלק ש נ י ‪:‬‬ ‫לזכותו של טלום פרייברגר‪ ,‬ההיסטוריון היהודי־היוגוסלבי שנספה בשואה‪ ,‬יש לזקוף‬
‫את העובדה שפרשת הגבלים המעורפלת הוארה באור המדע והביקורת‪ ,‬ובזה הועלתה‬
‫בצל הצלב הלוחם‬ ‫למקום ההולם את קורות כלל התפוצות‪ .‬עיין על כך בחיבורי סרייבדגר ב״ז׳יזלב״‪ ,‬מאי־יולי‬
‫י '‬ ‫‪.1931‬‬
 ‫א‪ .‬פליטי חרב הצלב‬

‫גזירות תתנ״ו ותתק״ו‬

‫מסעי הצלב התחילו כמאה שנה לאחר שאבן שפרוש הזכיר במכתבו לקגן יוסף הכוזרי‬
‫את ביקור משלחת הגבלים בחצר הכליפות בקורדובה‪ .‬המאורעות שזיעזעו את העולם‬
‫היהודי התרחשו למן שנת ‪ 1096‬לספירה הנוצרית‪.‬‬
‫בהקשר זה מדגיש יהושע פראוור ב״תולדזת ממלכת הצלבנים בארץ ישראל״‪ ,‬כרך‬
‫א׳‪ ,‬עם׳ ס״ו‪ ,‬כי מסעי הצלב היו לאידיאל כל־נוצרי‪ .‬״אולם עם זה״ — ממשיך מראוור —‬
‫״מציינים מסעי הצלב אחת מנקודות המפנה האיומות ביותר בתולדותינו‪ .‬אלה נרשמו בספר‬
‫דברי־הימים בדפים מגואלים בדם קדושינו בגזירות תתנ״ו )‪ ( 1096‬ותתק״ו )‪ ( 1146‬ובשאר‬
‫הפורענויות שפגעו בקהילותינו‪ :‬השראת מקורותינו מכאן ורצח בני עמנו מכאן עומדים‬
‫בפתח הגולה הארוכה בצל הצלב באירופה‪.‬״‬
‫במתצת ארבע מאות שנה שימש גם השטח היוגוסלבי ״מקלס לילה״ ליהודים‪ ,‬פליטי‬
‫חרב הצלב‪ .‬הם נמלטו על נפשם ממערב גרמניה ופמתוזותיה הדרומיים‪ ,‬נרדפים ע״י אבירי‬
‫הצלב והאספסוף המוסת‪ .‬הצלתם בסלובניה‪ ,‬אחד החבלים היוגוסלביים‪ ,‬באה במפה ל״נם״‬
‫שקרה לאחיהם בעת ההיא בארצות אירופה השונות‪ ,‬כגון בפולין‪ ,‬באוסטריה‪ ,‬בבוהמיה‬
‫ובהונגריה‪ ,‬שגם בהן נקלטו נרדפי הצלב הלוחם‪.‬‬
‫בארצות אלו קנו להם היהודים אחיזה בעיקר מטעמים כלכליים‪ ,‬כידוע‪ ,‬סברו אוכלו־‬
‫סיהן על מעמדותיהם השונים בי היהודים עשויים להזרים הון רב למשק מארחיהם‪.‬‬
‫השקפה זו נתקיימה ביסי הביניים וגם אחריהם‪ .‬כסף יהודי היה צריך לשים קץ למצוקה‬
‫בשוק אמצעי התשלום ולהביא הבראה כלכלית‪ .‬בעקבות מלחמות ממושכות ואסונות סבע‬
‫נמצא משקן של ארצות אלו לא פעם אחת על סף ההתמוטטות‪ ,‬והיה בחזקת פרשם רגל‪.‬‬
‫במצב זד‪ .‬בל עזרה מבחוץ היתה רצויה‪ ,‬אף אם הוגשה הפעם בידי היהודים שביקשו‬
‫להינצל כפני נוסעי הצלב‪ .‬היהודים חשבו להתאושש‪ ,‬לשאוב כוח‪ ,‬להיאחז ארעית‪ ,‬עד יעבור‬
‫זעם‪ ,‬בסביבה חדשה שקיבלה אותם בסבר פנים יפווב אולם מסעות הצלב נמשכו כמאתיים‬
‫שנה‪ .‬פליטי חרב הצלב נשארו יושבים בתפוצות החדשות שבהן מצאו מחסה ״זמני״‪.‬‬
‫הצלבנים נעו מצרפת ומארץ הריינום מזרחה‪ .‬צבאותיהם — והיה זה ערב רב של‬
‫אספסוף‪ ,‬אבירים והרפתקנים סתם — התטונו להגיע דרך היבשה לארץ הקודש‪ .‬במטרה‬
‫מוצהרת שימשה להם גאולתו של קבר ישו מידי מחלליו‪ .‬כביכול‪ .‬במלים אחרות‪ ,‬הם‬
‫השתוקקו לגרש מארץ ישראל את הסלת׳וקים‪ ,‬שכבשוה בטח הזרוע‪ .‬תכניתם היתד* ז‬
‫לשחרר את ירושלים משלטון הכובשים המוסלמים שלא חסו‪ ,‬כך סופר להמוני הנוצרים‬
‫המשולהבים‪ ,‬על המקום המקודש להם‪. . . . .‬‬
‫המסרה המיוחלת לא הושגה בנקל‪ .‬מסעי הצלב לא הוכתרו בהצלחה סהירד״ עד הגשמת‬
‫משימותיהם היה על הצלבנים לעבור דרך עקלתון ארובה ומסרבת‪ .‬ובינתיים גואלו ידיהם‬
‫בשוד‪ .‬בביזה ובהרג רב על אם הדרך‪ ,‬בערים ובכפרים הפרחים שעברו במסעם‪ .‬בדרכם‬
‫היו מקור סכנה‪ .‬לכל עוברי אורח‪ .‬במיוחד בערה חמת הצלבנים על היהודים‪ .‬אלה היו‬

‫‪47‬‬
 ‫אלה ישבו סלבים רבים‪ .‬בייחוד בנסיכויות שסיירמרק‪ ,‬קווינסיה וקריין‪ .‬השלסץ המעשי היה‬ ‫בעיניהם‪ ,‬בדיוק במו בעיני השליטים הנוצריים הראשונים ברומי עוד במאה הרביעית‬
‫לספירה‪ ,‬בוגתים עיקשים שעדיין לא הכירו במשיחיותו של בן נצרת‪ .‬כל יצור אומלל מבני‬
‫בידי אבירים‪ ,‬דוכסים ורוזנים‪.‬‬
‫שתי הארצות הסלביוח‪ ,‬קרואטיה וסלובניה‪ ,‬היו נתונות לשלסין זר שהפריד ביניהן‪.‬‬ ‫ישראל שנתקלו בו‪ ,‬הושמד בו במקום בלי משפם‪.‬‬
‫ועל כן שונה התפתחותן ההיסטורית‪ .‬עם זאת יש להדגיש כי הבדלים אלה לא השפיעו‬ ‫התעללות אכזרית זו לא נעלמה מעיני רוב שליטי התקופה‪ .‬הנאמנים ביותר לכנסיית‬
‫במידה מכרעת על גורל יהודיהן בימי הביניים‪ .‬היהודים‪ ,‬ניצולי חרב הצלב‪ ,‬מצאו בהן‬ ‫רומי ע ב ת על התועבה בשתיקה‪ .‬הרי מסעי הצלב קמו בהשראת האפיפיור אורבן השני‬
‫מקלם לתקופה בת ארבע פאות שגה ויותר‪ .‬בפרק זמן זה נהנו ממידה רכה של סובלנות‪,‬‬ ‫ובחסותו‪ ,‬ולא ייפלא שבעלי בריחו לא העזו ל״הקים רעש״ בגלל קומץ יהודים מסכנים‬
‫עד שגורשו ע״י השליטים מבית הבסבורג — בשנים ‪ 1497‬ר‪ 1515‬מדדום־שטיירמרק ומקריץ‬ ‫שעונו עד מוות‪ .‬בכל זאת נמצא מי שהגיב בשלילה על מעשי הצלבנים‪ .‬ואף אם ענייננו‬
‫וב־‪ 1526‬מקרואטיה‪. .‬‬ ‫היסטוריה הצמודה לשטח היוגוסלבי‪ ,‬אי אפשר להתעלם בסוגיה זו מהתנגדות ביזנטיון‪,‬‬
‫קיסרות בעלת מסורת נוצרית קנאית‪ .‬למן ‪ ,1204‬ממסע הצלב הרביעי‪ ,‬לחסה ביזנטיון יובל‬
‫שנים ויותר בפולשים מהמערב‪ ,‬שהסתננו כנוקמי הצלב לתוך מרחבה‪ ,‬שטח שהצטמק בלאו‬
‫הכי‪ .‬כתוצאה ממאבק זה העמידה ״המלכות הלטינית״ מסעם הצלבנים לזמן מה בסכנה את‬
‫ב‪ .‬תפוצות סלובניה‬ ‫אשיות הקיסרות המזרחית העתיקה‪ ,‬שבמאמץ גואש הוסיפה להיאחז בגדות הבוספורוס‪.‬‬
‫היהודים הראשונים‬
‫לשם הדיוק ההיסטורי יש לומר כי היהודים הראשונים הגיעו לחבל עוד לפני מסעי הצלב‪.‬‬ ‫התנגדות ההונגרים‬
‫בך ברשמו ביידנגורג )שטיירמרק האוסטרית( היהודים הראשונים עוד בשנת ‪ ,1080‬הווה‬ ‫בין המתנגדים בפועל לפלישות' הצלבנים לתוך שטח לא להם הצטיין גם קלגזן )מלך‬
‫אומר ‪ 16‬שנים לפני גזירות תתנ״ו‪ .‬נראה שבאו לשם בחסות הרפובליקה הוונציאנית‬ ‫בשנים ‪ (111& - 1096‬מבית ארפה המלך המשותף להונגרים ולקרואטים‪ .‬עוד בתחילת‬
‫שבוהה היה אז בעליה‪ .‬אולם אץ ספק שגל המהגרים שבא בעקבות פורענות הצלבנים‪,‬‬ ‫‪ 1096‬הביס את הצלבנים שחדרו לתוך ממלכתו‪ .‬במישור ההונגרי רחב הידיים מסרו צלבנים‬
‫הוא שעיצב את דמות היישוב היהודי באיזור זה‪.‬‬ ‫רבים אח נפשם על נסיון שוד וביזה‪.‬‬
‫מן היישוב היהודי בסלובניה של ימי הביניים לא נשתמרו אלא שמות יהודיים‬ ‫מפליאות הסיבות שבגללן התנגדו הפעם ההונגרים לצלבנים‪ .‬הרי לא מזמן התנצרו‬
‫לרחובות‪ ,‬רבעים‪ ,‬גטאות או לבניינים שבהם הם התגוררו פעם‪ .‬עדויות אילמות אלו נשארו‬ ‫ההונגרים וכבר הספיקו להצר את צעדי יהודיהם‪ ,‬על סי צווי מלכם לדימלאתז משנת ‪1091‬‬
‫לפליטה בפיראן ובקופר באיסטרה‪ ,‬או במריבור )סרבורג( בםל\בניה‪ p .‬נשתמר עד היום‬ ‫וועידת הכגסיח משנת ‪ .1092‬בכל זאת לחמו עד חרמה בגדודי ליסטים שבחיל המשלוח‬
‫זכר ליישובים יהודיים בל׳ובל׳גה‪ ,‬צל׳ה )צילי(‪ ,‬פסוי )פמאו‪ ,‬פסוביה הרומית(‪ ,‬אורמוז׳‪,‬‬ ‫הצלבני‪ .‬אמנם‪ ,‬התנהגותם נבעה מדאגתם לבסחונם ועצמאותם שלהם‪ .‬אף על פי כן אץ‬
‫דרבוגרד)דראובורג(‪ ,‬סלובנגראדץ ורדג)נה‪".‬‬ ‫לקפה את זכותם שהתנגדו נמרצות‪ ,‬בשלב זה של ההיסטוריה‪ ,‬לגל‪.‬השנאה ליהודים שהציף‬
‫גורל יהודי סלובניה נקבע בימי הביניים על סי רוב ע״י שליטים גרמניים שהתהלפו‬ ‫את מערב אירופה‪ .‬בכך התעלו בהרבה על סביבתם‪ .‬לרוע מזלם של היהודים לא נמשכה‬
‫תכופות! לעתים ע״י קיסרי גרמניה‪ ,‬א תני האת» ופעם ע״י המלך ההונגרי בלה ואחריו‬ ‫זמן רב אהדת בני ארפד אליהם‪ .‬בלחץ הכנסיזז ובעקבות הקשיים בכלכלתם נאחזו גם‬
‫אוסוקר‪ ,‬מלך צ׳כיה‪ .‬לא אחת קרה שדוכסינז אוססרייס תססו בכוה הזרוע את רסן השלטץ‪.‬‬ ‫ההונגרים באמצעי הבדוק של נישול היהודים‪ .‬אות למפנה זה ניתן עם פרסום 'איגרת‬
‫התמודדות ממושכת זו בין שליטים יריבים הביאה לפרקים לידי העתקת גבולות הארץ‪.‬‬ ‫הזהב‪ -‬של המלך אנדריאם השני )‪ ,( 1222‬שאסרה על היהודים חכירת מסי הסלמת והטילה‬
‫במשטר הפיאודלי של ימי הביניים לא ביצע תמת השלטון המרכזי את החוקה היהודית‬ ‫עליהם עוד איסורים והגבלות‪.‬‬
‫על דקדוקיד‪ .,‬ראש המדינה הסתפק בהתויית הנחיות יסוד של החוקה‪ ,‬ואת הטיפול הישיר בה‬
‫מסר לידי האצולה‪ .‬כוהו של המעמד הפיאודלי הלך וגבר בהתמדה‪ .‬רוזנים כלייכולים‬ ‫פ ל י ס י חרב ה צ ל ב ב א ר צ ו ת ה ס ל ב י י ם ה ד ר ו מ י י ם‬
‫השתלטו על חבלי ארץ נרחבים‪ ,‬ובבעלי אחוזות גדולות‪ ,‬מצודות וערים מבוצרות‪ ,‬רי מו‬
‫היו היסטוריונים שטענו כי עוד בתקופת רוסי ישבו יהודים במישור המשתרע מדרום‬
‫למעשה את השלטון בידיהם‪.‬‬ ‫להונגריה‪ ,‬בשטח שבין הנהרות דרבה וסבה‪ .‬עדיין לא אומתו הדברים בממצאים ארכיאר‬
‫בהחלשת השלטץ המרכזי נהנתה גם הכנסיה‪ .‬מחה התבסס על יכולתה הכלכלית‪ .‬גם‬
‫לוגיים‪ .‬אם מ לא מן הנמנע שיהודים באו לסביבות אלו עם התקדמות הלגיתות ו מ‬
‫היא היתה בעלת אחוזות עצומות )לטיפונדיות בלעז( וניהלה את ״עסקי העולם הזה״ שלה‬
‫שגם הקרואטים‪ ,‬שותפי ההונגרים‪ ,‬קלטו מספר פליטים יהודים בתקופת הצלבנים‪ .‬מכל‬
‫כבעלי אחוזות אחרים‪ .‬מבחינה עסקית היחה מעוניינת ביהודים שבהם ראו‪ .‬כאמור‪ ,‬גורם‬
‫מקום‪ ,‬על שרידי היישוב היהודי בזגרב מימי הביניים‪ .‬לאחר ססעי הצלב‪ ,‬עוד ידובר להלן‪.‬‬
‫דומה היה המצב בסלובניה‪ ,‬שכנתה המערבית של קרואטיה‪ .‬אמנם סלובניה נחשבה אז‬
‫‪Piran. Kopar. Maribor. Ljubljana, Celja. PtuJ. Pettau, Ormoi.. Dravograd.‬‬ ‫)‪(25‬‬
‫‪Slavengradec, Radgona‬‬ ‫מבתינה מדינית לשמח אוסטרי‪ .‬נסיכיה היו כפופים לקיסרי גרמניה‪ .‬בחבלים דרום־אוסטריים‬

‫‪49‬‬ ‫‪48‬‬
 ‫פיננסי רב יכולת‪ .‬בתנאי יפי הביניים היה לכמורה הקתולית המקומית מה לומד ומה לפעול‬
‫גירוש היהודים בסוף המאה הט״ו ובתחילת המאה הס״ז‪ ,‬כיובל שנים לאחר מוח איסרליין‪.‬‬ ‫בענייו היהודים‪ .‬בהשראתה נתקבלו היהודים לאיזור‪ ,‬ולפי תביעתה ובברכתה גורשו ממנו‬
‫אמנם‪ ,‬חיי אידיליה‪ ,‬שמהם נהנו ניצולי חרב הצלבנים עם היפתח להם מקלט בסלובניה‪,‬‬
‫‪■:‬־ י* ־׳‪:‬־■־‬ ‫״־׳‬ ‫>‬ ‫עם סיום תפקידם‪.‬׳‬
‫לא האריכו ימים‪ .‬גם במקום החדש רדפום גזירות ואיסורים‪ .‬לא במפתיע גאסת עליהם‬
‫יצוין כאן גם היחס של וזושבי הערים אל היהודים‪ .‬איבתם היתד» גלויה וידועה מאז‬
‫עיסוקים רבים‪ .‬איסרליין מדגיש בכתביו שהיהודים עסקו בהספקת תבואה‪ ,‬באו לירידים‬
‫ומתמיד‪ .‬הארגון המקצועי של בעלי מלאכה‪ ,‬ה״צכים״ או ה״גילדות״‪ 2*,‬לא קיבל ברצון זרים‬
‫בסלובניד‪ ,‬כדי לסחור בסוסים‪ ,‬רכשו כרמים וסחרו ביינות‪ ,‬ולא נרתעו אף מפני מקצוע‬
‫־‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כחברים‪ ,‬אך ליהודי הנודד כלל לא היתד״ דריסת רגל בו‪.‬‬
‫■■*־■■■‪.‬‬ ‫ההובלה‪.‬‬ ‫אשר לאיכרים הצמיודם‪ ,‬הם היו השכבה המנוצלת והמסגרת ביותר‪ ,‬נתונה בלחץ כלכלי‬
‫מתמיד מצד יתר המעמדות‪ .‬אלה ידעו להסית אותה לפי צרכיהם‪ ,‬גם נגד היהודים‪ .‬השליטים‬
‫היהודים כמלווים בריבית‬
‫הפכו אח עובד האדמה המשועבד למכשיר חסר ישע‪ ,‬המודרך־ באינטרסים לא לג אץ פלא‬
‫העיסוק במקצועות יהודיים אלה הוגבל ע״י השלטונות מפני האיומים של קבוצות לחץ‬
‫אפוא שאיכר מפגר כזה ראה ביהודי שטן עלי אדמות הבא לפתותו‪.‬‬
‫מקומיות‪ .‬בתביעות לפרסום גזירות אלו התחרו לסירוגין האצולה‪ ,‬הכמורה וה״צכים״‪.‬‬
‫אורח חייהם של צאצאי היהודים שניצלו בארצות האוסטריות מחרב הצלבנים לא היה‬
‫בהרכבם המקצועי לא נבדלו יהודי סלובניה ביפי הביניים במאומה מאחיהם בגלויות אחרות‬
‫אחיד‪ .‬עד חיסולן הזמני של קבוצות אלו‪ ,‬בשלהי יפי הביניים‪ ,‬בלט בהן הפער בין הצפון‬
‫ברוב חלקי אירופה‪ ,‬הם לא הצדיקו את התקוות שתלו בהם מארחיהם‪ .‬הוברר שכספם לא‬
‫ה״גרפני״ לדרום ה״סלבי״‪ .‬אם לאפוד את הדברים במושגים גיאוגרפיים מעודכנים‪ ,‬הרי‬
‫היה זול ולא זרם בשפע לשווקים הרעבתניים של המשק האירופי‪ .‬הריבית על האשראי‬
‫החלק הדרומי נמצא בשטח ספר צר יחסית שב יוגוסלביה הצפונית־מערבית של היום‪ ,‬איזור‬
‫נשארה קצוצה‪ ,‬זלא הורגשה כל הקלה מפעילות הממון היהודית‪ .‬ד״ר ארמור חזזברג טוען‬
‫שהיה מיועד לפורענות‪ .‬הוא גבל בבלקן‪ ,‬שבו התנגשו האינטרסים של המערב הנוצרי‬
‫בספת על תולדות יהודי שנזייומרק ״ כי המלווים בריבית היהודים חישבו ריבית ממוצעת‬
‫במגפות ההתפשטות של המזרח העותומני‪.‬‬
‫כפסורס להלן‪:‬‬
‫־‪ .‬בחלקים הצפוניים והמערביים של סלובניה ר״יתה בדרך פלל הכלכלה מפותחת ונוחה‬
‫לפעילותם המשקית של סוחרים יהודים אמידים‪ .‬לעובדה זו היחה השפעה חיובית גם על‬
‫‪%‬‬ ‫־‬ ‫‪%‬‬
‫הריבית דריבית‬ ‫הריבית הסשוטה‬ ‫‪-‬‬ ‫התקופה‬ ‫חיי הרוה של היישוב היהודי‪.‬‬
‫הממוצעת‬ ‫הממוצעת‬ ‫* אם כי מועם המידע על חלקם של רבני סלובניה ביצירה התורנית — ידדע שנכתבו שאלות‬
‫במקרה של אי‪-‬פרעון‬ ‫■ __________לשבוע‬ ‫_________‬
‫ותשובות )שו״ת( על נושאים הלכתיים בידי אחד מהם לפחות‪ ,‬הוא ישראל בן פתחיה‬
‫‪118‬‬ ‫‪22*4‬‬ ‫הראשונה של המאה הי״ד‬ ‫המחצית‬ ‫איסרליין )מהרא״י או מהרי״א‪ ,‬נולד ב־‪ 1390‬בערך ברגנסבורג תפטר בשנת ‪ 1460‬בווינר‬
‫‪56*4 .‬‬ ‫‪31‬‬ ‫השניה של המאה הי״ד‬ ‫המחצית‬ ‫נוישטס(‪ .‬בתולדות התפוצות הונצח שמו כגדול רבני אשכנז במאה הט׳יו‪ ,‬אר הוא התפרסם‬
‫‪. . 46‬‬ ‫‪36‬‬ ‫הראשונה של המאה הט״ו‬ ‫המחצית‬ ‫גם כפרשךפוסק בעל שיעוד קופה ממויסיר )מרבורג בגרמנית(‪ .‬אפו נספתה בם׳ בניסן ‪1421‬‬
‫’ ‪42*4 .‬‬ ‫‪46% -‬‬ ‫השניה של המאה הס״י‬ ‫המחצית‬ ‫בהרג שנודע לשמצה מזירת וינה‪ .‬דודו עונד‪ ,‬שם ומת זמן קצר אחר כך‪ .‬בין השנים ‪—1427‬‬
‫‪ 1445‬פעל איסרליין כרב במריבור ומשם עבר כרב לוויבר נוישסט‪.‬‬
‫אף כי השיעור של הריבית דריבית שבטבלה זו נראה משובש‪ ,‬קשה להאמין היום‬ ‫גדולות זכויות איסרליין לתולדות יהודי סלובניה‪ .‬הוא חיבר ״ביאורים״ לפירושי רש״י‬
‫הן ‪-‬לא היו עיסקאות יהודיות דווקא‪ .‬היו‬ ‫ו״ל״ו שערים״ להבהרת דיני איסור והיתר‪ ,‬ואף כמה פיוטים‪ ,‬ועוד‪ .‬יצירתו העיקרית היא‬
‫אמנם ‪r -‬‬ ‫באלה‪.‬‬
‫‪------------- --------‬‬ ‫מפוקפקות‪ - .‬י‬
‫‪ M‬עיסקאות ‪. 1 jr ¥ |r W W‬‬
‫סעש‬
‫אי ‪U‬‬
‫שנוהלו‪!* 1‬יי‬
‫‪71TU 7‬‬

‫גם נושים לא־יהודים רבים שגרפו רווחי ממון כפי שבאו ליד־ ביטוי בסבלה דלעיל‪ .‬על כך‬
‫אומד ד״ר רוזנברג שם‪ :‬״למן מסעי הצלב גבר צמאונם של אבירי המסע לאמצעי מימון כדי‬
‫לבצע את תכניותיהם המלחמתיות‪ ,‬מן הצד השני הלך והתפתח הסהר עם ארצות הלבנט‬
‫'־' •■ ' ־‬ ‫והוא בלע סכומי הוו עצומים לצורכי אשראי‪.‬״ ־‬
‫ואשד לעמדת הכגסיה הקתולית בשאלת הריבית ממשיך ד״ר רוזנברג‪ :‬״היו זמנים כאשר‬
‫אף כמרים נוצריים עסקו בנשך‪ ,‬חרף איסור הכנסיד״ על כך מעידות החלטות הקובצילים‬
‫הראשונים של הפנסיה‪ .‬על כל הנוצרים נאסר לקחת נשך‪ ,‬כלומר האיסור לא הצטמצם‬
‫‪Dr. Arthur Rosenberg, Beltrflge 2 ur Geachlchte der Juden In Steiermark,‬‬
‫‪Wlen 1914, pp. 134—1-41‬‬
‫״תרומת הדשן״ )דשךשנ״ד־‪ «354‬הוא מספר ה״סימנים״ בלשון השו״ח(‪ .‬אחד מתלמידי‬
‫איסרליין הוציא בשנת רע״ם בוונציה את ״תרומת הדשן״ יחד עם ״פסוקים וכתבים״ ובהם‬
‫‪. ... ,‬‬ ‫‪ 267‬תשובות בצורה מקוצרת‪.‬‬
‫תשובות איסרליין מעידות נאמנה על המתרחש סביבו והן מקור חשוב למידע על היישוב‬
‫היהודי בסלובניה בימי הביניים‪ ,‬בזכותו אי־אסשר להתעלם מן הגולה הסלובנית בת ארבע‬
‫מאות שנה‪ .‬כאמור‪ ,‬תולדותיהם התחילו עם מסעי הצלב בסוף המאה הי״א ונסתיימו עם‬
‫;כקרואסיח( ‪Gilde, glide mercatorla, Craft Guilds, celt :‬‬ ‫)‪,esnaf ((26‬‬ ‫גסרבית(‬
‫)‪(27‬‬ ‫* איגודים של מ ל י מלאכה וסותרים‪ ,‬שיסודם היה מ תג רו ת מפגי זרים בכלל ומפני לא‬
‫‪ . .‬נמרים נפרם‬

‫‪51‬‬ ‫‪50‬‬
 ‫הנזכר‪ .‬בכתב הסות זה הובטחה ליהודי סיביז־ת« זכות מגורים בכל מקום שבדוכסות קריין‬ ‫לחוגי הכמורה בלבד‪ ,‬אך ידועים יפה עסקי הבנקאים הגרמניים ורטו׳סקניים בתחום זה‪.‬‬
‫בלא הגבלת זמן‪ .‬התעודה הוצאה על שפות היהודים עמנואל‪ .‬הרופא בונבנטורה‪ ,‬אהרן בן‬ ‫זאת ועור‪ .‬שאלה זו על תוצאותיה הרגישות נוצלה בידי הכנסיה הקתולית למסע ההשמצה‬
‫יעקב‪ ,‬עם בניהם‪ ,‬עוזריהם‪ ,‬ועוד‪ .‬הדוכס ערב במפורש לבטחובם האישי וקבע שבלי משכת‬ ‫בגד היהודים‪ .‬החתיל במלאכה זו האפיפיור אינוצנסיוס השלישי‪ ,‬בפנותו בשנת ‪1200‬‬
‫בטוח אץ היהודים חייבים להלוות כסף‪.‬‬ ‫בקריאה ליהודים לוותר על הריבית הקצוצה‪ .‬קו זה נמשך גם בקוינציל משבת ‪ 1215‬שגם הוא‬
‫ממניות מסי היהודים לא נבדלה בקריין מממביות ההיטלים בחבלים הקרובים ובארצות‬ ‫פנה נגד הנשך היהודי‪.‬״‬
‫השכנות‪ .‬על הקהילה היהודית בל׳ובל׳נה הוסלו פסי הרשות המקומית ומסי מכסות קריין‪.‬‬ ‫בהעמדת דברים בצורה זו היתד‪ ,‬מידה גדושה של צביעות‪ .‬הכנסיה עצמה׳ על אפיפיוריה‬
‫על ועד הקהילה היה לגבות מסים ולהמציא כסף לשלטונות העיר ולאדוני ה א ח‪ .‬במשטר‬ ‫וכמריה‪ ,‬בדומה לבני האצולה החילוניים‪ ,‬באה לבקש אשראי מך הבנקאי היהודי הזריז‪,‬‬
‫הפיאודלי היו היהודים מקור חשוב להכנסות האוצר‪ .‬כעבמ האוצר )‪ (servi camerae‬קיבלו‬ ‫שנגדו לחסה רשמית עד חרפה ובכל אמצעי ה‪£‬םנה הארסיים‪ .‬י‬
‫מכתבי חסות או כתבי זכויות‪ .‬המצב לא נשתנה מיסודו אפילו בתחילת האבסולוטיזם הנאור‬ ‫לקראת הגירוש נשארו בי ת יהודי סלובניה שסחי מחיה מצומצמים לפדי‪ .‬היו אלה‬
‫בארצות האוסטריות באשר הוטל על היהודים מם סובלנות‪.‬‬ ‫בעיקר סחר היינות ועיסקאות כספיות‪ .‬בלחץ ה״גילמת״ של בעלי המלאכה והסוחרים‬
‫מבחינה אדמיניסטרטיבית היו היהודים על ענייניהם כפופים למגן המכס‪.‬״ בדרך‬ ‫נושלו היהודים מכל יתר מקורות הפרנסה‪ .‬״המקצועות היהודיים״‪ ,‬כנץ כחן הלוואות בריבית‬
‫כלל היה מעמדם החוקי והמשפטי של יהודי ל׳ובל׳נה סוב מזה של אחיהם בארצות השכנות‪.‬‬ ‫ומכירת משקאות משכרים‪ ,‬היו בזויים בעיני סביבתם‪ .‬אם בי כולם נזדקקו להם — האצולה‪,‬‬
‫סגן המכס שימש כשופט ממונה עליהם בעניינים אזרחיים‪ .‬רק תביעות נזיקין מתוך עיסקות‬ ‫הכמורה‪ ,‬בעלי המלאכה והסותרים כאחת‪ .‬ואמנם‪ ,‬במאה הי״ד בלטו בסלובניה כסה בנקאים‬
‫ממון‪ ,‬כנץ סכסוכים על אחוז הריבית‪ ,‬התבררו בערכאות יהודיות )יודנ^ריכם(‪ ,‬שעליהם ראה‬ ‫יהודים מצליחים‪ ,‬כגון איסרל)ישראל( ונכדו משה ממריבור או חכינו מצדה‪.‬‬
‫להלן בעם׳ ‪ 54‬אולם מאחר שבדוכסות קריין לא היו קיימות ערכאות יהודיות‪ ,‬הועברו‬
‫סשסטים מסוג זה למריבור הסמוכה‪ ,‬שם פעלו ערכאות יהודיות כאלה‪ .‬־אשר לפלילים‪,‬‬ ‫היישוב בקריין‬
‫נשפטו יהודי קריין ע״י שופט מועצת העיר ל׳ובל׳נה‪ »‘.‬־‬ ‫יהודים חיו גם בחבל הדרומי של סלובניה‪ ,‬בדוכסות קריין‪ .‬המדובר ביישוב יהודי שהיה‬
‫על יהודי קריין לא פסחו רדיפות ופורענויות‪ .‬שרר מעלה כמה מאורעות דמים‬ ‫קיים בל׳ובל׳גה )בגרמנית לייבך(‪ ,‬עיר הבירה של הדוכסות‪ .‬יש עדויות שבימי הביניים‬
‫שהתרחשו ב״רחוב היהודי״ וב״מדרגות היהודים״ של ל׳ובל׳נה‪ .‬עילה להתנקשויות היו‬ ‫היתה קיימת שם קהילה יהודית‪ .‬י‪ .‬א‪ .‬שרר מצטט בפרק על קריין‪ ,‬הבלול בעמודים ‪528—518‬‬
‫עלילות נוסח ימי הביניים‪ .‬בשנת ‪ 1290‬האשימו אותם שגזלו‪ ,‬כביכול‪ ,‬ילד נוצרי‪ ,‬ובשנת‬ ‫של חיבורו המקיף על החוקה היהודית בארצות גרמניות של אוסטריה בימי הביניים‪ 1*.‬את‬
‫‪ 1337‬טענו עדם שהרעילו בארות‪ .‬בשנת ‪ 1408‬התחוללו פרעות בעקבות פסק מ ן מוות‬ ‫ולחמור שטען כי יהודי ל׳וגל׳נה שיקמו‪ .‬בשנת ‪ , 1213‬ברוב פאר את בית הכנסת העתיק‬
‫שבוצע על יהודי שהורשע באונס אשה נוצריה‪ .‬במאורעות שאירעו לאחר גזר הדין ולאחר‬ ‫שלהם‪.‬״ ״הודות לעושרם הגמל שצברו מרווחי סחרם עם הוונציאנים‪ ,‬ההונגרים והקרבטים‬
‫י •‬ ‫המתת הנידון בהרגו שלושה יהודים‪.‬‬ ‫)קרואטים(‪ ,‬הם יכלו לממן ולבצע עבודות בניין נרחבות‪.‬״‬
‫שרר מביא )שם‪ ,‬עם׳ ‪ (525‬עוד מגמה מאלפת של עיוות מן משווע‪ ,‬הפרת חוק‬ ‫אותו מקור מאשר כי גם בל׳ובל׳נה קיימו היהודים קשרי מסחר ועסקי מרון עם חונים‬
‫שרירותית‪ ,‬אשר תוסבר רק באווירה העטרה של שנאת ישראל‪ :‬אלברכם השלישי ביטל‬ ‫שונים‪ ,‬במיוחד עם האצולה‪ .‬ההלוואות ניתנו נגד בטחונות מתאימים‪ ,‬משכונות ושעבודי‬
‫בצו מיום ‪ 4.9.1369‬את תוקף שטר חוב ע״ס ‪ 24‬פלורינים )פרחים(‪ ,‬חתום בידי אנשי שלומו‬ ‫קרקעות או נכסי דלא ניידי אחרים‪ .‬שרר מצבת על מקרים של שעבוד מקרקעין ליהודים‪,‬‬
‫לטובת היהודיה אסתר מל׳ובל׳נה‪.‬‬ ‫דבר נדיר במערב הקחולי בימי הביניים‪.‬‬
‫תעודה ראשונה המאשרת את מכירת חלק מתחנת המכס בל׳ובדוה ליהודים שמורה‬
‫גזירות סלובניה‬ ‫בגנזך הממלכתי של דנה‪ ” .‬היא הוצאה ביום ‪ 10.111327‬ע״י היינרין‪ ,‬מלך בוהפיר״ רוזן‬
‫אכן‪ .‬גולת סלובניה לא נשארה מחוסנת מפגי שנאת ישראל‪ .‬רוחות עוינות התחילו גושבית‬
‫טירול ודוכם קורינסיה‪ .‬במכסות קריין לא הוגדר מעמד היהודים בחוקה‪ .‬דוגמת חוקות‬
‫עוד לפני פרוץ ‪-‬המוות השחור״ מהשנים ‪ .1349-1348‬היתה זו מניפת דבר איומה שהשתו־‬
‫יהודיות באוסטריה ובשטיירמרק‪ .‬מעמדם המשפטי הושחת על זכויות שהשיגו מאת מכס‬
‫ללה בצרפת ובמרכז אירופה‪ .‬הסביבה‪ ,‬שנפגעה חמורות‪ .‬הפילה על המיעוט היהודי את‬
‫החבל‪ .‬הוכחה מעניינת לכך מצדה בכתב חסות ‘ י שהוצא בשבת ‪ 1328‬בידי המלך היינריך‬
‫האחריות להתפשטותה‪ .‬כתוצאה מהאשמות דמיוניות אלו נפלו קרבגות אין ספור ברחוב‬
‫היהודי‪ .‬גם אחר בך לא פסקו ההתנקשויות בחיי היהודים‪ .‬נפוצה ביתר שאת עלילת דם‬
‫)‪Dr. }. E. Scherer, Beiträge 2 ur Geschichte dea Judenrechtca Im Mittelafter (28‬‬
‫מעורבת בהאשמות על חילול לחם הקודש )‪ (hostia‬בידי ״הכופרים היהודים‪.‬״ היה זה‬ ‫‪(Die Rechtsverhältnisse der Juden In den deutsch-österreichischen Ländern).‬‬
‫‪Vertag von Duncher & Humblot, Leipzig 1901‬‬
‫‪CJvIdale del Friuli‬‬ ‫)‪(32‬‬ ‫)‪ ( 29‬בית כנסת זה עמד במקום בו הוקם לאחר זמן הבית כס׳ ‪ 226‬ב״מדרגות היהודים״‬
‫)•'‪(“iudonstelge‬‬ ‫)‪Cod. R53, fol 2, No. 7 (30‬‬
‫'‬ ‫~ שרר‪ ,‬עם׳ ‪522‬‬ ‫ב ה ^ ל ס ע י ? ? ממגדס פוידריד השלישי מיום ‪14.6.1485‬‬ ‫)‪(54‬‬ ‫)־ )‪Schutzbrief 31‬‬
‫‪53‬‬
‫‪52‬‬

‫מ ב נ ה ה ח ב ר ה ; •־‪...‬־‬
‫גם להבל הסלובני והוסיפו לא מעם שמן למדורת השטנה‪ .‬התוצאות לא איחרו לבוא‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬רוב הדברים שהגיעו אלינו על חיי היהודים בסלובניה של ימי הביניים נובעים‬
‫פשרת‪ ,‬פרי עסו של איסרליץ‪ .‬והנד‪ .‬בקיצור תבנה החברה היהודית בדורו המשתקף‬
‫כאמור‪ ,‬סלובניה היתד‪ ,‬בתקופה הנזכרת כאן חלק בלתי נפרד מארצות אוסטריה‪ .‬הדוכס‬
‫מיצירותיו וממקורות אחרים‪• :‬‬
‫בין איסור למשנהו הספיקו היהודים בימי בן פתחיה לעסוק בתעשיית עצים ובהובלת‬
‫מוצרי העץ באסדות על פני הנהרות‪ .‬כן שימשו כמתווכים בין כורתי עצים לצרכניהם‪ .‬אגב‪,‬‬
‫בשוב היהודים ליוגוסלביה‪ ,‬לאחר פאות בשנים‪ ,‬הזר הסחר בעצים להיות למקצועם הנפוץ‪.‬‬
‫אם להסיק מסקנה משמות היהודים שנרשמו בספרי האחוזה של ל׳ובל׳בה במאה הט״ו‪.‬‬
‫היו ביניהם בעלי סלאכת רבים‪ .‬כידוע‪ ,‬לא היו ליהודים בימי הביניים‪ ,‬לפחות לאשכנזים‬
‫שכיניהם‪ ,‬שמות משפחה‪ .‬את‪ ,‬מזכיר שרד )שם‪ ,‬עם׳ !‪ (52‬את השמות ״יהודי הסוחף או‬
‫״יהודי הנגר״ שנמצאו‪ .‬בל׳ובל׳נה‪ ,‬ככינוי לבעלי מלאכה יד‪,‬וחם‪ .‬איסרליין מספר על‬
‫נשים יהודיות שעסקו במלאכות שונות‪ ,‬גם בשביל הנוצריות‪.‬‬
‫רב היה הלקם של היהודים בסחר יינות‪ .‬מרכזו היה בפסוי‪ .‬במקום זד‪ .‬נחשפו מצבות‬
‫קברים יהודיות מהמאה הי״ד‪ ,‬והמעגיץ בהן הוא שהן עובדו ונחרטו מחדש על לוחות מצבות‬
‫מתקופת רומי‪".‬‬
‫בן פתחיה מזכיר עוד מקצועות יהודיים‪ ,‬כגון סחר בהמות‪ ,‬בקר‪ ,‬צאן וסוסים‪ .‬הם היו‬
‫מתווכים בץ העיר והכפר‪ .‬גם בסחר ח ח ניסו‪ ,‬לדבריו‪ ,‬את מזלם‪ ,‬בעיקר עם הונגריה‬
‫וונציה‪ .‬הודות לאחיהם מהרפובליקה האדריאטית «באו משם אריגים ומשי‪ ,‬וכן אתרוגים‬
‫ותכשיטים לסוגיהם‪ .‬בתקופות הליברליזציה עסקו לא רק בעיסקות אשראי‪ ,‬אלא היו‬
‫פעילים גם כצורפי והב‪ .‬באין ברירה התגסו אף בשירותי הרשויות המקומיות והממלכתיות‪.‬‬
‫בתפקידים בזויים בעיני הבריות‪ ,‬והיו מוכסים‪ ,‬חוכרי מסים וגובים‪ .‬אין להתפלא שבביצוע‬
‫תפקידים אלה עוררו לפרקים את זעם האוכלוסים‪ .‬הם ראו ביהודים נוגשים אכזריים שהיו‬
‫שנואים עליהם בלאו הכי‪ .‬למעשה‪ ,‬אין כל היחש ב״מקצועות אלד‪ ,‬המוכתבים מגבוה‪.‬״ הם‬
‫ידועים היסב מגלויות אחרות‪ ,‬כאוסיעיים לימי הביניים‪ .‬כל עוד טופחו קשרי מפץ בין‬
‫היהודים כמלווים בריבית ובין האצולה והכמורה בלווים — ותקופה זו ארכה עד סוף המאה‬
‫הי״ד‪ — ,‬ערבו לקוחות אלד‪ .‬לבטחון היהודים ולרכושם‪ .‬אולם במאה הס״ו לא נזקקו עוד‬
‫האצולה והכמורה להץ יהודי‪ ,‬ומן הצד השני התעצמו העירוניים שמעולם לא השלימו עם‬
‫מתחריהם היהוחם‪ .‬בלחצם הפקירו המעמדות השליסים את משרתם היהודי שכבר סיים‬
‫את הפקידו‪.‬‬
‫לפני הגירוש היחה מדיבור‪ ,‬עיר כהונתו של אירסליץ‪ ,‬למרכז יהודי בזעיר אנפץ‪ .‬יהודי‬
‫פריבויר נז כ ת בפעם הראשונה בתעודה משנת ‪ . 1277‬הרובע היהודי נבנה בצמוד לחומות‬
‫העיר‪ .‬עד היום לא שונה שם ״הרחוב היהודי״ ברובע זר״ אף על פי שכבר פאות בשנים‬
‫אין בו זכר ליהודים‪ .‬בניץ בית הכנסת שהוקם בימי הביניים עומד על תלו ער היום‪ ,‬אם‬
‫כי מכבר אינו משמש כמקום קדוש ליהודים‪ .‬הבניין נהפך לבית מלאכה‪ .‬לא הרחק ממנו‬
‫מתרומם ע ח ץ ״המגדל היהודי״‪ .‬נראה ששכן בו בית המדרש‪ .‬אף ״האחו היהודי״ קיים‬
‫)‪ (Moairn Muzej v Ptuju‬בסכחבו ‪27.1.1960*0‬‬ ‫על סי עדות הסחיאון הפק וסי בפטוי‬
‫)ארכיון ה‪.‬ע\‪ .‬ב׳ ‪.(135‬‬
‫‪55‬‬
‫אמצעי הסתה בדוק נגד היישוב היהודי‪ .‬שליחי רינדפלייש‪ ,‬רב הטבחים הבוורי‪ ,‬הגיחו‬
‫הפרעות התחוללו בלי כל התגרות מצד היהודים חסרי המגן‪ .‬רבים מהם נספו ורכושם בגזל‪.‬‬
‫פוידויד השני הלוחם ?וחרר לזמן מה ארצות אלו משלטתם של קיסרי גרמניה‪ .‬הוא התקין‬
‫בשנת ‪ 1244‬תקנות המסדירות את יחם המדינה ליהודים״ היחד‪ ,‬זו תעודה ככל המסמכים‬
‫מסוג זה שהתוו קווי ההתנהגות של היהודים ומוסדותיהם בסביבה נוצרית‪ .‬במדינות איטליה‬
‫נקראו תעודות כאלו קונדוטה )‪ (condotta‬או ריקונדוסה‪ .‬קו הוגן במדיניות זו נמשל גם‬
‫תחת שלטונם של יורשי פרידריך באוסטריה‪ ,‬בלה הרביעי‪ ,‬ההונגרי‪ .‬ואוטוקר מלך צ׳ביה‪.‬‬
‫על פי מדיניות זו ערבו השליטים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לאוטונומיה קהילתית מסוימת‪ .‬למעשה הכירו‬
‫בסמכותם של בתי הדין היהודיים לפסוק בהתדיינות היהודים ביבם לבין עצמם‪ **.‬שופטים‬
‫מיוחדים הממונים על יהודים )‪ ,Judex Judeorum‬יודרמייסטר בלעז( היו נוצרים שמונו‬
‫מטעם״ הרשות בקהילות פטרי‪ ,‬רדג\בה ומריבור‪ .‬הם הוסמכו לשפוט בין יהודים לשאינם‬
‫יהודים‪.‬‬
‫בדרך כלל חיו היהודים בחסות השליטים החילוניים והכנסייתיים‪ .‬רובם לוויהם הגחלים‪.‬‬
‫ואמנם לא אחת הגנו בעלי שררה מביו אגשי הכנסיה והאצולה על יהודיהם ועל רכושם‪.‬‬
‫אולם בשנת ‪ 1371‬בא מפנה חמור‪ .‬הכלכלה הלאומית התערערה במידה יתירה‪ .‬כדי להיחלץ‬
‫מהמשבר אחזו השליטים‪ ,‬ובראשם החכסים האוסטריים אלברננו וליאופולד‪ ,‬באמצעי בחק ‪:‬‬
‫בהאשמות שוא החרימו את רכוש היהודים לטובת אוצר המדינה‪ .‬לנזילה צירפו גירוש‬
‫יהודים בלתי רצויים או כליאת רבים מהם בבתי סוהר‪ .‬ב*‪ 1410‬גירש הרחן הרסן השני את‬
‫היהודים מצל׳ה‪ ,‬העיר הסלובנית שבה היו היהודים כרבע מן האוכלוסים‪ .‬מן הסתם עשה‬
‫זאת כדי להיפטר מנושים טורדניים‪ .‬הנישול של יהודי וינה‪ ,‬בירת אוסטריד״ התחיל בהפקעת‬
‫רכושם ונסתיים ביום המר של ם׳ בניסן )‪ 12‬במארס לפי הלוזז היוליאבי( ‪ , 1421‬כאשר‬
‫הועלו על מוקד יותד ממאתיים יהודים‪ .‬רצת המוני זה‪ ,‬המשולב בגירוש יחד היהודים‪,‬‬
‫י ח ע בתולדות יהודי ימי הביניים מזירת זינה‪ .‬השופטים הקנאים נימקו את גזר הדיו בעבירת‬
‫היהודים שהגישו‪ ,‬לטענתם‪ ,‬עזרה פעילה לתנועת מחדשי הדת הפכיים‪ ,‬ההזמיסיס‪ .‬אץ‬
‫צודך להוסיף שחומרת ה חן הוצדקה גם בטענה של חילול לחם הקודש‪ .‬כל הודאות הנאשמים‬
‫הושגו‪ ,‬כמובן‪ ,‬באמצעים המקובלים באותם הימים — תחת עינויים‪.‬‬
‫כדי להציל אח הניתן להציל פנה יצחק צרפתי‪ ,‬העסקן והרב ראדריאנופול‪ ,‬בשנים‬
‫‪ 1430-1427.‬ליהודי גרמניה ואוסטריה והציע להם להימלט לקיסרות עותומן‪ ".‬הוא קרא גם‬
‫ליהודי סלובניה להגר לתורכיה‪ .‬צרפתי לא הצליח לשכנעם‪ ,‬ובדרך כלל לא נענו נרדפי‬
‫סלובניה לקריאתו‪■ ; .‬‬
‫'‬ ‫׳‬ ‫■‬ ‫)‪) “ (35‬חו‪1‬ו(‪8‬ו;<‪1‬ו‪6‬נ<‪1‬ו?‬
‫)‪11 (36‬ו‪6^ 6;1<:‬ו(ג‪ 1‬נ‬
‫)‪ (37‬כך ש‪ .‬רוזנס כדברי ישראל בתזרגסה‪ ,‬א‪ ,‬עם‪ .16 ,‬ש‪ .‬דובנוב‪ ,‬בהסתפכו על ספרו שי ילמק‪,‬‬
‫)‪(38‬‬ ‫קונסרס גזירת תתג״ו‪ ,‬לייפציג‪ .‬תרי״ד‪ .‬עם‪ ,14 ,‬פשער בעם׳ ‪ 280‬לדבדי יפי עם עולם‪.‬‬
‫כרך ד״‪ /‬ש צרפתי פגה ליהודי פרכז אירוסה בין השגיס ‪ 1470‬ל*‪.1480‬‬
‫‪54‬‬
 1 1 5 ‫ל‬, Januar 1 .Innsbruck. 1

j *4 £
>
i i r !■:;ai0 1 11 on von so ta gnaden e r h o l t e r ro c in c h n r V ayser zu a lle n n -
t z e i t t c n c e r e r dos r c ic h o .ln Gcrnnnien cu Hungorn r o lc o tic n C ro a tic n e t c . ‫ ובמוזיאון המקומי נשמרות מצבות מבית עלמין עתיק‬,‫ שם קברו היהודים את מתיהם‬,‫עדיין‬
k u n ig .e rtn h o rtz o g su Ö s te r re ic h ,h e rtz o g su durgundi au Jru b a o r.t vr.r.d .‫זה‬
p lo ltz g rn u o e tc . tiokennen fu r vnn3 vnd v n n ser Erben vr.r.d nnchkuccn ‫ כפי שמעידים ספרי המסים של העיר מהשנים‬,‫בין יהודי מריבו״ר נמצאו אף אמידים‬
o ffo n n lic h c i t d is e n b r i e f vend tu n kunt o l l e r s e n i g l i c h caz vnn3 d ie
‫ בזכות מעמדם‬.‫ מרישומים אלה יוצא שכמויות ניכרות של יין שועבדו ליהודים‬. 1468—1460
‫ עוד לפני גירוש מריבור‬.‫הכלכלי האיתן יכלו לדאוג למוסדות קהילתם ולאחיהם הנרדפים‬
erb e rn *cicon vnnoor g e tre te n lio b e n n• b u r g c r c a i s t c r .r i c h t c r vnd r a t e
.‫ ואמנם הלקם מצא מקלם ארעי במריבור‬.‫נעקרו יהודים רבים ממקומות סונים בסלויבניה‬
vnr.ser o to t tu Laybuch an b rach t ,'.vie aus vn03era vergönnen o in z c i t l u n g ‫ למעשה היה גירוש יהודי צל׳ה בידי הרוזן‬.‫ רדגוינה וצל׳ה‬,‫ פסוי‬,‫היו ביניהם יהודי ל׳ובל׳נה‬
e ttw o u il Juden bey inen g e.vondt.ircn *iuchcr g e tr ib e n .o b c r aus d e rs e lb e n .‫הרמן השני הקדמה לגירושם מיתר חלקי סלויבניה‬
i r c r hnnndlung vnnd sucheroy vnnoor b u rg e r vnnd inw oner d o s c lb a t 2 u
‫גירוש סלובניה‬
layboch in c c r k lic h verderben kuoen vnd .‫־‬o durch vna d a re in r .it gesehen
‫עוד בימי הקיסר פרידריך השלישי התחילו האצולה והכמורה תר שוח במפגיע את גירוש‬
n rrd e .P c y su b o s o rg c n ;d ic se lb vnnser s t o t Loybach n e ch te d ard u rch noch
‫ טענתם היתה שהנןשך היהודי מחבל וחותר תחת מאמציהם להבריא את כלכלת‬.‫היהודים‬
in g ro s s e r v eroerben vnd n o c h ta il kucen vnnd vnns d a ru u f v n r.d erth e r.lg -
‫ משום שהגירוש היה עלול‬,‫ השלטונות המרכזיים היססו תחילה למלא אח מבוקשם‬.‫ארצם‬
lfc h e n o n ru effen vnnd b i t t e n la so e n sy d e rs e lb e n Juden zu e r .n tle d ig m , .‫לקפח את הכנסות האוצר מהיטלי היהודים‬
auch sy vnnd genuine r t a t la y bach c i t f r e y h a it zu uorochen d a o it sy vond
i r nochku'acn w e itto r n i t sc h u ld ig n ein n ir.ich Juden o e r in e‫״‬.lg z e y t hey
in e n clnkocen noch du ••vonen zu lo sscn .y n n d so w ir dann d e rs e lb e n v n n ser
vnnoerthanen vnnd b u rg e r verderben zu u e rb u eten g e n a ig i s e in ,h a b e n • rir hV>
- ---- .‫—י י‬
■«<»m
caruBb auch gegen a in e r ousca g e l l t a .s o sy vnus b e z u l lt,g n e d ig lic h c n
b e ./ i l l i g t d ie gedachten Juden d a sc lb o t su Loybach n u s tre ib e n ze la s s e n ,
..
geben in e n auch o la e rtr.h o rts o g zu Ö s te rre ic h von so nnderen gnaden egen y .T .y it

.diso f r e y h o lt vnnd tu n das v lo 3 c n n tlic h B it den b r i e f , a ls o dos d ie g c z e l- ■twi*iv.»

.*V*u*t*'.'**■nfZrfcüvïW)<%»pi •ÔÀ.■»«•*,».
te n b u r g e r s ! a is to r ,r ic h te r vr.nd r a te zu Loybach vnnd i r nachkueeen ir,
ewig z e i t . t e i t t e r n ic h t g ep u n d en ,sch u ld ig noch v e r p h llc h t n e in s o lle n ««♦«»’♦.< '‫'^ךי*'יי‬7‫*^ל‬ ‫•״ין‬-*<‫י*י*י‬
‫ •»««״׳׳«״‬..... .< W~UV.lt»»—/ » « 1 «‫י‬ •
kainen Juden o e r o i t h e w sslic h er ■tonung bey ioon in d e r b e ru rte n v n n s rr
c t u t lo y b ach cinkoseen noch do «onen ze losoen.V nnd g e b ie te n d a ra u f
such vnnscren gegenw ärtigen vnnd Jeden vnnnern .zu k u n fftig e n hn-‫׳‬b i l e - t o n , Vvw• ^««*14 ! ‫*י‬/Wr
Verwesern vnnd v itz tu e b e n ln Croin e r n n s tlic h c i t d io e a b r i e f vnnd - e i l e n ,
>daz sy d ie obgononr.ten b u r g e r e a i s t c r .r i c h t c r vnnd r a te su Loybach vnnd
i r cachkusoen bey d e r o b b en tio b ten vnnser good vnnd g re y h o lt von vnnsern * >r / V
wegen v e s o tig lio h o n hanndthaben vnnd h o lte n vnnd daw ider k ain en Juden
in ewig z e i t c i t h cw o o lich cr nonung d a c e lb n t zu Laybach n ic h t n c r
einkocaien noch dn la s s e n , das coyr.cn w ir e r n n s t l i c h . k i t t v rk u ndt des
b riu fa ,g e b e n u in v n n scr n t a t Ynnoprugg den c re te n ta g Oes c o n e ts
(1.1.1515) ‫מבד׳נוז — צו גירוש היהודים‬
ja n u tiry , anno d o o ln i c t c . fu n ffz eh e n hundert vnnd io fu n fftz e h e n n d e n , (5‫)ראה ת ע ת י ק בעמוד ד‬

v n n s c re r re ic h e dco ro«si3chcn i n n c u n u n d zw a in tz ig iste n vnr.d d es hun- 56

g rin c h c n io- f u n f f vnnd z w o in tz ig iste n ja r e n .

p e r reg en
p e r 8e

Coe«i83io doninl
in n p r n t n .f n ------
 ‫פליסי ס לו ב נ יה ב ב ו ר ג ג ל נ ד‬ ‫יחבר כי המדובר בסוף המאה הס״ו‪ .‬צלילים דומים נשמעו אז גם בגלויות מפוארות‬
‫חוץ משרידים דלים שהעביר הקיסר מקסימיליאן לאוסטריה עם גירושם מסלובניה עילית‬ ‫ועתיקות‪ .‬היו אלה שנות הגירוש של יהודי ספרד‪ .‬האינקוויזיציה השתוללה בכל רחבי העולם‬
‫ושלקחם תחת חסותו במקומם החדש‪ ,‬התפזרו היהודים לארצות השכנות‪ .‬חלקם גע דרומה‬ ‫הקתולי‪ .‬אף סלובניה נפגעה מנגע זה‪ ,‬מה גם שהמשסמה ליהודים לובתה הפעם ע״י צוררים‬
‫והשתקע בטריאסט‪ ,‬גוריציה וגו־דישקה‪ ,‬בשטח האיטלקי הסמוך שהיה שייך אז לקיסרות‬ ‫שהסיתו את העם בהשראתן של קבוצות לחץ שונות‪ .‬טבעת החנק הלכה והתהדקה מסביבם‪.‬‬
‫ההבסבורגית‪ .‬יתרם נפלטו מזדהה‪ ,‬לבורגגלגד‪ ,‬הבל ארץ צר בגבול הונגריה‪ .‬בשטח האיטלקי‬ ‫לאתר מות הקיסר פרידריך נמשך המו״מ המייגע על גורל יהודי סלובניה עם יורשו הקיסר‬
‫נשאר מצבם החומרי פחות או יותר י צי ג בין המהגרים התבלטו שם חושבי מדיבור לשעבר‪.‬‬ ‫מקסימידיאן הראשון‪ .‬בכנסי המעמדות שנתכנסו ‪ 1‬ד‪ 1495—1494‬במרבורג ובגראץ התנהל‬
‫כמה מהם היו בני משפחת מורפזרגו‪ .‬זהו שיבוש איטלקי של מרבורג‪ ,‬השם הגרמני לעיר‬ ‫מיקוח קשה על גובה הפיצויים שבהם יפצו המעמדות את האוצר על הפסד הכנסותיו שייגרם‬
‫מולדתם הסלובנית‪ .‬שם משפחה זה מופיע גם בספלים‪ ,‬עיר נפל סלבית בחופי דלמטיה‪ .‬שם‬ ‫מאי־תשלום ״המס היהודי*‪ .‬לבסוף נאות הקיסר לוותר על מקור הכנסה זה חמורת חשלום‬
‫חיים עד היום ניני ניניה של משפחת מורפזרגו‪.‬‬ ‫חדפעמי בסר ‪ 38,000‬ליברות פפניגים שאותו התחייבו המעמדות להכניס לאוצר המדינה‪.‬‬
‫רבים היו הלבטים של הפונים לגבול הונגריה‪ .‬לא בנקל נקלטו פליטי סלובניה בכפרי‬ ‫כאשר הושג ההסכם‪ .‬חתם הקיסר ביום ‪ 183.1496‬על צו גירוש היהודים משסיירמרק‪,‬‬
‫בורגגלגד ובעיירותיה‪ .‬האוכלוסים והשלטונות זממו לא אחת לגרשם‪ .‬המתיחות רפתה‬ ‫מווינר נוישטם ומגייגקירכן‪ .‬כוחו היה יפה מיום ‪ .6.1.1497‬כך חוסלה גולת סלובניה בת‬
‫החילה רק ב ד הם‪ .‬שם נאותו הרוזנים בסיאדי לנצל את חריצותם בפיתוח נחלאוחיהם‬ ‫ארבע פאות השנים‪.‬‬
‫}׳כנח‪ ,‬גיסינג ושליינינג‪ .‬לאחר זמן נקראו מקומות אלה בפי היהודים ״שלוש הקהילות״‪.‬‬ ‫במיקוח על עיסקת גירוש היהודים מסלובניה השתתפו גם נציגי המעמדות מקריין‪.‬‬
‫במרוצת השנים הגיעו הצאצאים של פליסי סלובניה גם לחלק הצפוני של בורגנלנד‪ .‬שם‬ ‫הם לא התלהבו מרעית הגירוש‪ .‬הרי יהודים נמצאו רק בל׳ובל׳גה‪ .‬שם לא התעוררה עדיין‬
‫כבר נמצאו יהודים — פליטי מורביה ודנה‪ .‬משלהי המאה הי״ז הבטיחו להם שם הרחנים‬ ‫הבעיה במלוא חריפותה‪ ,‬אם כי כבר אפפה את הרחוב היהודי אווירה עוינת‪ ,‬כהערת שרר‪.‬‬
‫כבית אסמרה!‪,‬־ התפתחות שלווה ובסחץ באחוזותיהם אייזנשסט )א״ש(‪ ,‬מטרסדודף )היום‬ ‫על כן ראה הקיסר מקסימיליאן הראשון לצוות ביוני ‪ 1510‬יי שאץ לגעת ביהודי העיר‬
‫מסרסבורג(‪ ,‬לאקנבך )לב(‪ ,‬הימש־קרויץ ־)צלם(‪ ,‬קוברסדורף‪ ,‬פראואנקירכן וקיסזה‬ ‫ל׳ובל׳גה‪ ,‬אף על פי שגורשו יהודי שטיירמרק וקורינטיה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬יש לפתוח לפניהם‬
‫)קיצע(‪ .‬אלה נקראו ״שבע הקהילות״‪ «.‬בתקופה זו נחשבו עדיין הבסיאג׳ים דהאססרהזים‬ ‫מיד את הרחובות והשווקים הסגורים ולשחרר את אסיריהם‪ .‬עוד מעיר שרר )עם‪ ,‬עם׳ ‪( 526‬‬
‫לשועים נאורים ועשירים ששלטו בתחומי בורגנלנד‪ .‬בכל זאת לא נמנעו מלהטיל היטלים‬ ‫שלא מן הנמנע כי דווקא צו זה קומם את עירוניי ל־ובל׳נה נגד היהודים‪ .‬ביום ‪,43.1513‬‬
‫כספיים כבדים על היהודים שקיבלו את חסותם‪ .‬אכן‪ ,‬כך או בחמה לכך ישבו צאצאי המגו­‬ ‫בתקופת המלחמה בגד ונציה‪ ,‬כאשר הקיסר שהה באודאנרדה שבפלנדריה‪ ,‬הם השיגו צו‬
‫רשים מסלובניה‪ ,‬יחד עם הצאצאים של פליטי מורביה ודנה‪ ,‬מאוח בשנים בשקט יחסי בגלות‬ ‫נגד היהודים‪ .‬הפקוח? הופנתה לממונה על קריץ‪ ,‬הנם פץ אוארספרג‪ ,‬ואסרה על יהודי‬
‫קטנה ומעניינת זו‪ .‬אולם בשלהי המאה הי״ח נראו בקיעים בחופתה‪ .‬משברים כלכליים‬ ‫ל׳ובל׳נה לעסוק בענפי מסחר שמהם מתפרנסים הסוחרים הלא־יהודים במקום‪ .‬לעבריינים‬
‫גרפו עוני וזעזועים חברתיים‪ .‬בני הדור הצעיר היגרו מרביתם לודבה‪ .‬בירת ההבסבורגים‬ ‫היתד‪ .‬צפויה החרמת רכושם לסובת אוצר הקיסר‪.‬‬
‫שלא הקבילה את פניהם בשמחה‪ ,‬ומיעוטם הבריחו את הגבול לשטיירמרק השכנה‪ .‬ואף‬
‫לא עכרו שנתיים ועירוניי ל׳ובל׳גד‪ ,‬הצליחו לקנות מהקיסר פקסיפיליאן את הצו המיוחל‬
‫הדרימו לשסהי קרואטיה הצפוניים־מערביים‪ .‬על מצבות בתי העלמץ של יהודי אייזגשטט‬
‫על גירוש היהודים‪ .‬הוא ניתן ביום ‪ 1.1.1515‬במקום מושבו של הקיסר באיגסברזק‪ .‬בצו זה‬
‫ודנה חרותים הרבה שמות משפחה שהיו שכיחים גם בקרב יהודי קרואטיה‪ .‬בין היתר צדנו‬
‫מסביר הקיסר כי נעתר לבקשתם של ראש העיר‪ ,‬השופט וחברי מועצת העיר ל׳ובל׳נה‪ ,‬ואכן‬
‫בהן בגי אייזגשטסר‪ ,‬רכגיצר‪ ,‬ממרסדורמד‪ .‬נייפלד‪ ,‬הירשל‪ ,‬רוזנברג‪ ,‬ברייר‪ ,‬שייר‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫הוא מגרש את היהודים לעולם ועד מן העיר‪ ,‬חמורת תשלום פיצויים מתאים• חרף צו זה‬
‫נשארו יהודים בודדים בקריין גם בפאת הי״ז‪ ,‬לפי עדויות שמצסס שרר )שם‪ .‬ענד ‪( 527‬‬
‫שאמנם אינן חדמשמעיווג‬
‫מעניינת יותר עמדתם של סוחרי ל׳וכל׳נה בשנת ‪ . 1762‬הם פחו על נתינת רשיון‬
‫לסוהרים יהודים להפיץ‪ ,‬לפי המלצת הממשלה‪ ,‬את תוצרת התעשיה המקומית‪ .‬הקיסר יוזף‬
‫השני התיר את ביקור היהודים בשוקי ל׳ובל׳נה בצו )פטנט( מיום ‪ .9.9.1783‬המעמדות‬
‫התנגדו בשנת ‪ 1788‬לביקור היהודים ולמסחרם בעיר‪ .‬רק עם כיבוש העיר בידי הצרפתים‬
‫בשנת ‪ 1809‬יכול היד‪ .‬סוחר יהודי לפתוח חנות בל׳ובל׳נה‪ .‬וגם הישג זה כמעט שבוטל עם‬
‫>«<‬ ‫התמוטטות קיסרות בטוליאון‪ .‬משנת ‪ 1817‬שוב לא יכול היה יהודי לכהן בכל משרה ציבורית‬
‫במנהל ההבסבורגי שקם לתחיה גם בקריין‪.‬‬

‫במנשרו פאוגסבורג לממונה על דוכסות קריין‪ ,‬הנם »מ אוארססרג‪ ,‬ולמועצת העיר ל׳ובל׳נה‪.‬‬ ‫)‪(39‬‬
‫‪59‬‬
‫‪58‬‬
 ‫לבירת קרואטיה‪ .‬לעומת זאת מחזקת נימת הקיצור בפסקה זו את ההוכחה שהיהודים ישבו‬ ‫ג‪ .‬קרואטיה‬
‫שם ישיבת קבע‪ ,‬אם כי כנסבלים בלבד‪.‬‬
‫ויכוח נתעורר בדבר פירוש המלים ־בית היהודים־ שבתעודת סקלצ׳יץ׳‪ .‬כלום היה זד‪.‬‬
‫הבית היהודי בזגרב‬
‫סתם בית מגורים או שמא בית מדרש‪ ,‬מרכז קהילתי ז על שאלה זו אץ תשובה‪ .‬ודאי הדבר‬
‫עד לכיבוש התורכים קשה היה להבדיל בין תפוצות ישראל השונות בדרום הסלבי של יבשת‬
‫שיהודים היו שם‪ .‬אך המזל לא שיחק לגולה זו‪ ,‬ולא שרד רמז קל שבקלים שעשוי היה לספר‬
‫אירופה‪ .‬תחומיהן לא היו יציבים‪ .‬הם השתנו לעתים קרובות בעקבות תמרוני השליטים‪.‬‬
‫לגר האם הספיקו יהודיה להתארגן בקהילה על מוסדותיה‪ .‬על מה התקייכו‪ ,‬מה היה מעמדם‬
‫שכנים יריבים ומסוכסכים לרוב‪ .‬אולם למתת הרשויות המדיניות השונות והמרובות‪ .‬לא‬
‫החוקי והאם טיפחו קשרים הדוקים עם גולות אחדותו הרי כר‪ .‬נרחב להשערות‪ .‬עסקן‬
‫היתר‪ ,‬קיימת מחיצה רצינית בין גלויות האמור‪ ,‬שאמנם מעולם לא היו בהן ריכוזים גדולים‬
‫והיסטורית חובב מבין יהודי זגרב‪ ,‬ד״ר א‪ .‬ל‪ .‬שיק‪ ,‬אמנם ניסה ללכת בדרך זו‪ .‬מתוך אהבת‬
‫שליהודים‪.‬‬
‫עירו גרס כי ״בית היהודים״‪ ,‬ה״זלמוס יודיאורום־ הנזכר בתעודת טקלצ׳יץ׳‪ ,‬היה מרכז רוחני‬
‫אץ תימה שנסיבות אלו המריצו תנודת אוכלוסים בלתי פוסקת‪ .‬יהודים רבים נהגו להגר‬
‫‪-‬‬ ‫ליהודי זגרב בימי הביניים‪ .‬הוכחות לטענה זו אץ‪.‬‬
‫כאשר גברה עליהם המועקה בגלותם הישנה‪ .‬לא נדרש מהם מאמץ מיוחד כדי להבריח‬
‫־ לעומת זאת נמצאה עוד תעודה המוסיפה רמז קל על פעילות כלכלית של יהודי‬
‫גבולות ולהסתנן לשטחי מדינה זרה‪ .‬ברוב המקרים אופשרה הברחת הגבולות בגלל מצב‬
‫ז ג ד ג הרמז חבוי בתביעות ״משה מזגרב אבי יונה״ )או ״יונה בן משה מזגרב״( שהגיש‬
‫ההפקר שנוצר סביבם‪• .‬‬
‫את שסרו לרישום בספרי אחוזה של רנה‪ .‬תביעות אלו נרשמו בשנים ‪ 1384‬ר‪ 1397‬ופורסמו‬
‫כאשר הביע חורם של יהודי סלובניה להגר‪ ,‬הם נמשכו למישורים הפורים בהונגריה‬
‫בקובץ קהילת דנה‪. 44.‬‬
‫השכנה‪ ,‬ששמה היה זכור להם לטובה על שהתנגדה נמרצות לנושאי הצלב המתפרעים‪.‬‬
‫לבסוף עוד הוכחה טרגית לקיומה של גולה זו בתקופה ההיא‪ .‬זהו צו לגירוש יהודי‬
‫סמוך לרצועת הגבול הדרומית־מערבית של הונגריה ישב בץ הנהרות דרבה וסבה‬
‫קרואטיה שהוצא בשנת ‪ 1526‬בידי הקיסר והמלך מבית הבסבורג‪ ,‬פודמנד הראשון‪ .‬היה זה‬
‫שבם יוגוסלבי — הקרואסיס‪ .‬מאות בשנים היתר‪ ,‬מלכותם קשורה בברית אישית )אוניה‬
‫שלושים שגה לאחר הגיחיש הראשץ של יהודי סלובניה‪ .‬אף כי נוסח הצו לא נמצא ופרטי‬
‫• יי ‪.‬‬ ‫פרסונלית בלעז( להונגריה‪. . .‬‬
‫הגירוש לא הגיעו אלינו‪ ,‬התוצאה ידועה‪ :‬מאתיים שנה לא דרכה רגל יהודית על אדמת‬
‫אף אם לא נשתמרו רישומים ברורים על יהודי קרואטיה ותולדותיהם בתקופת המעבר‬
‫קרואטיה‪. .‬‬
‫מימי הביניים‪ .‬בכל זאת נתגלו סימנים מובהקים כי יהודים ישבו שם באותה תקופה‪ ,‬לפחות‬
‫בזגרב‪ ,‬בירת קרואטיה‪ .‬מסתבר שהם היו חיל חלוץ של הגולה הקרובה ביותר‪ ,‬הגולה‬
‫הסלובנית‪ ,‬בחיפוש אחרי שטחי מחיה חדשים‪.‬‬
‫ד‪ .‬סרביה‬ ‫את המסמר על קיום יישוב יהודי בקרואטיה בתקופה זו גילה היסטוריון העיר זגרב‪,‬‬
‫•מעמק ה י ה ו ד י ם עד פ ר ש ת ה מ י ם ה יה וד י ת״ ‪,‬‬ ‫א‪ .‬ק‪ .‬מקלצ׳י׳ר‪ .‬הוא פרסם לראשונה תעודות מגנזכי עירו ב״אוצר חולדות זגרב״‪ «.‬ב קו ת‬
‫דומה המצב בתולדות יהודי סרביה בתקופה זו‪ ,‬הנסמכות על תולדותיהם של יהודי ביזנסיץ‪.‬‬ ‫זה נכללה תעודה מעניינת‪ .‬זהו פסק דין של ערכאות זגרב מיום ‪ 17‬ביולי ‪ . 1444‬ממנו משתמע‬
‫מחוך אימפריה עתיקה זו התפשטו תפוצות ישראל לתחומי בולגריה וסרניה שהיקפם לא‬ ‫שעבריינים‪ ,‬גנבים שונים‪ ,‬נידונו לעונשים חמורים‪ .‬מבחינה יהודית חשוב שבפסק דין זה‬
‫היה שונה ביותר לעומת היום‪ .‬כבר תוארה בעם׳ ‪ 38‬מגמת יהודי ביזנטיון לנסוש את‬ ‫הוזכרו פעמיים יהודי המקום‪ .‬פעם אוסר המסמך )עם׳ ‪ 400‬של הקובץ( שהגנבים מכרו את‬
‫מולדתם שהתנכרה להם בלי הרף‪ .‬נרדפי השליטים על הבוספורוס שאפו להתרחק ככל‬ ‫הסחורה הגנובה ליהודים ‪ 44‬ובפעם השניה )שם עם׳ ‪ (401‬נאמר כי הנאשמים חדרו בלילה‬
‫האפשר מבירת ביזנטיון ולבנות את ביתם החדש הרחק ממרכז אנטישמי זה‪.‬‬ ‫״דרך המדרגות של מושבע בית המשפט פביאנוס‪ ,‬שהובילו מסביבת ביתו אל ני ת היהודים‪,‬‬
‫הם עזבו את המטרופולץ והתאוששו ביישובי הספר של ביזנסיץ‪ ,‬מה גם שרבים ממקומות‬ ‫ומשם הוציאו בגדים שונים וכובעים של אותם יהודים ומכת אותם לאנשים מסוימים‪.‬״״ ‪°‬‬
‫אלה נקטעו מגוף ביזנטיץ כבר במאה התשיעית לספירה כאשר התחילו לחדור שבטי הסלבים‬ ‫כך כתב הלבלר לסי תכתיבם של שופטי בית הדין בזגרב ולא פירש‪ .‬אך שותתיו‬
‫הדרומיים לתוך הבלקנים המזרחיים‪ .‬לגולה החדשה שהתארגנה בשטח היוגוסלבי הזה שיתק‬ ‫הספורות מוכיחות שנוכחות היהודים בזגרב לא ד״יתה מאורע יוצא ח סן בימיו‪ .‬שאם לא‬
‫המזל ותולדות ימי הביניים שלה מוכרות יותר מחולדוחיהן של הגלויות השכנות במערב״‬ ‫כן‪ ,‬היה בית המשפט חייב להאריך את פסק דינו בהסבית את נסיבות בואם של היהודים‬
‫הבלקגים‪ .‬נראה שהשפעת היהודים היתה מורגשת כאן יותר‪ .‬הדבר מצא את ביטויו גם‬
‫)‪MC Tkalčić. Monumenta hlstorlca llberae reglae civitatis Zagrabiae, Vol. VI. (41‬‬
‫בתולדות העם הבולגרי‪ .‬היסטוריונים אומרים כי בשלב פוקדם של התנחלותם בבלקנים‬
‫‪p. 400-401. Zagreb 1900.‬‬ ‫״ )‪ . . . Iudel8 vendi.erunt. . . (42‬״‬
‫״‪•■*,Mwch von agram (Zagreb), vater des Jonas‬‬ ‫‪:T in o‬‬ ‫)‪(44‬‬ ‫)‪ . . . p e r scalam Fabian! juna« circa domum suem receptom noctumo tempore (43‬״‬
‫‪UAunden aus Wener Grundbüchern. Im Aufträge der H.storlschen Kommlilcn‬‬ ‫‪escenderunt ad domum ludeorum et ibidem aubtraxerunt plures veste» et‬‬
‫‪der Isr. Kultusgemeinde von Geyer und Seiler, Wien 1931‬‬ ‫‪capucin Ipeorum ludeorum e t certle hominibua venditerunt, . .‬‬

‫‪61‬‬ ‫‪60‬‬
 ‫לכובשים הסרבים‪ ,‬והם המשיכו בה כמעט בלי שינוי‪ .‬על סוגיה זו כתב ם‪ .‬צ׳ירקוביץ׳‪*1‬‬ ‫עמדו הבולגרים לפני הברירה להתגייר או להתנצר‪ .‬אמנם הכף הוכרעה לצד הנצחת נוסת‬
‫מחקר מאלף‪ .‬הוא קבע שאין מתקופה זו הוכחות לקיומם של )ישובים יהודיים גחלים‬ ‫ביזנטיון‪ .‬אד אגדה בולגרית מספרת על אשה ממוצא יהודי שישבה על כם מלכותם‪ .‬פכל‬
‫בסרביה‪ .‬אף הוא הג ת למסקנה כי המסים שהוטלו על היהודים במלכות סרביה הם שריח‬ ‫מקום‪ ,‬רב היד‪ ,‬ההבדל בין היחם של המשטר הבולגרי הצעיר אל היהודים לבין יחסה המתנכר‬
‫חוקת ביזנטיון שהיו שחדים וקיימים גם תחת השלטץ החדש‪.‬‬
‫״‬ ‫של קונסטגסידה‪.‬‬
‫־ סרביה של ימי הביניים השתרעה על שסח הזהה‪ ,‬בערך‪ ,‬עם מקדוניה הצפונית‪ ,‬מהעיר‬
‫ה‪ .‬היישובים בחופי האדריאה‬ ‫סקופיה בצפון עד סטובי ההיסטורית וביטולה בדרום‪ ,‬בולגריה במזרח והיישובים בסביבות‬
‫ספלים‬ ‫ימת אוכרידה‪ «,‬בקרבת הגבול האלבני‪ ,‬במערב‪ ,‬גבולות אלה לא היו יציבים ונשתנו‬
‫להשלמת תמונתה של הגולה בדרום הסלבי ביפי הביניים יצוינו כאן עוד מספר ערי נמל‬
‫תכופות‪ .‬כמדינה עצפאית קפד‪ ,‬סרביה במאה הי״ב במסת מנהיגה סספן נמנ׳ח תוך סכסוכים‬
‫בחופי דלמסיד״ במפלים )ספלסו באיטלקית(‪ ,‬שהחחרתה תקופה ארוכה בשכנתה הדרומית‬
‫ומלחמות מתמידים עם המעצמה השכנה‪ ,‬ביזנטיון‪ .‬במאתיים השנים הראשונות לקיומה‬
‫דזברובביק‪ ,‬נמצאה תעודד‪ ,‬מעניינת משנת ‪ .1397‬זוהי רשימת רכוש הסוקרת את המקרקעץ‬
‫הלכה המדינה הצעירה מחיל אל היל‪ ,‬התעצמה והגיעה תחת שלטונו של הקיסר סטסן דושן‬
‫של הארטהגמץ במקום‪ .‬ברשימה זו נכלל בניין ששימש כבית כנסת יהודי‪ ,‬אך לא נודע‬
‫לשיא עצמתה והתפשטותה‪ .‬אולם כבר בתקופת יורשו סספן אור‪1‬ש התחילה מעצמה בלקנית‬
‫דבר על היהודים שהתפללו מ‪ .‬ההיסטורית מבק‪,‬ג* נשיא האקדמיה היוגוסלבית למדע‬
‫זו יורדת מגדולתה‪ ,‬ובמאה הס״ו נכבשה בידי התורכים‪■ .‬‬
‫ולאמנות בזגרב‪ ,‬אומר בחיבורו על יהודי ספלים כי במקום שם עמד בית כנסת זה הוקם‬
‫על חיי היהודים בסרביה של יפי הביניים ידוע מעט מאד‪ ,‬נב סטיינשגיידר י< אומר כי‬
‫בתקופה מאוחרת יותר מנזר על שם קלרה הקדושה‪ .‬אץ להניח ט בשלהי ימי הביניים‬
‫בשנת ‪ 1060‬בקירוב חיבר מוביה בן אליעזר מקוססור )קסטוריה( את דברי פרשנותו ״לקח‬
‫שרדו בעיר צאצאי פליטים יהודים מאלץ )סאנה( שמצאו במאה השבתית מקלס בארמונו‬
‫סוב״‪ .‬הוא היה עד ראיה לפורענות מסע הצלב הראשון‪ .‬תלמידו היה מאיד מקסטוריד״ כן‬
‫לשעבר של קיסר דיוקלטיאנום‪ .‬קרוב לוודאי שהיהודים שהתפללו בסאה הי״ד בבית הכנסת‬
‫ידוע כי יהודה בן משה סשקוני‪ ,‬שחיבר פירוש לפירושי אברהם אבן עזרא על התורה‪4, ,‬‬
‫של הארכיהגמון היו יהודים וגציאניים או ממוצא ונציאני‪ .‬הרי היו תקופות שספליס עמדה‬
‫נולד בשנת ‪ 1328‬באוכריזה‪ ,‬עיר שהשתייכה כתקופה זו למלכות סרביה‪.‬‬
‫תחת חסות ונציה‪ ,‬ואף סופחה לזמן רב לרפובליקה היהירה שעל חופו המערט של הים‬
‫האדחאטי‪ .‬ותיקים אלד« לרבות פליט אשכנז‪ ,‬נקראו אשכנזים )״‪Teđeschi‬״(‪ .‬היהודים‬ ‫‪,.‬־־ בגולה זו נמצאו סימוכין לקיומו של יישוב יהודי בימי הביניים‪ .‬פעמיים נזכר השם‬
‫שבאו משסחי ביזנטיץ נודעו כ״יהודי המזרח״ )״!‪Ebrei Levantin‬״(‪ ,‬ואילו מגורשי ספרד‬ ‫״יהודי״ באיגרות הענקה מלכותיות‪ .‬בפעם הראשונה הוא מופיע בשנת ‪ , 1337‬באיגרתו של‬
‫ופורטוגל נקראו ״יהודי מערב״ ) ״‪Ebrei Ponenüni‬״(‪.‬‬ ‫הקיסר סטפן דושן‪ ,‬בה הוא מעניק את אחוזתו למגזר טרסקווץ שליד סרילס‪.‬י< אחוזה זו‬
‫־ על הר מרייאן שליד ספלים קיים עד היום בית עלמין יהודי עתיק‪ .‬נשתמרו בו מצבות‬ ‫״השתרעה מעמק היהודים עד פרשת המים היהודית״‪ .‬בפעם השניה הוזכר נושא יהודי בשנת‬
‫קברים משנת ‪ , 1573‬אך עדיץ לא פוענחו כדבעי כתובותיהן העבריות‪ .‬גורמי הזמן שיבשו‬ ‫‪ , 1361‬באיגרת בה הנחיל בנו‪ ,‬הקיסר סטפן אורוש‪ ,‬את תביעותיו מהיהודים שהיו לו לסם —‬
‫אותן‪ .‬מכל מקום הן מעידות כי בחופו המזרתי של הים האדחאטי חיו פזו ח ישראל לא רק‬ ‫למנזר לברד‪ ,‬שבחלקידיקי‪*, .‬‬
‫למרות הרמזים על ״עמק היהודים״ ת ל ״מרשת המים היהודית״ במספטהם של שליטי‬
‫בדוברובניק‪ ,‬אלף שנה מותר לאחר שקתת קיסרות רומי המערבית‪.‬‬
‫אף אם לא הג ת ה לידינו עדות נאמנה על הוד יהודי ספליט מן השנים שבהן סותתו‬ ‫סרביה‪ ,‬אץ ההיסטוריונים של עמי האיזור‪ *0‬נוטים להגיח שהמחבר כאן בכם מקרקעין‬
‫המצבות על הפרייאן‪ ,‬בכל זאת מזדקרת מתוך תקופה מעורפלת זו דמותו של דניאל רודריגז‪,‬‬ ‫שהוטל על היהודים‪ .‬חוקי ביזנטיון אינם מכירים בנכסי דלא ניי ח יהודיים‪ .‬הדעה הרווחת‬
‫שעלץ עיץ גם בעמוד ‪ . 107‬איש דגול זה היה אחד הצאצאים של אנוסי פורטוגל‪ .‬כסוחר‬ ‫היא כי מדובר כאן בפס גולגולת‪ ,‬היטלי חסות שיהודי ביזנסיץ שילמו לשליטי הארץ בעד‬
‫תורכי תיווך בץ התורכים והוונציאגים‪ ,‬שהה זמן מה בטוסטר שבהרצגובינה‪ ,‬היד‪ ,‬פעיל‬ ‫זכותם־ להתקיים במחנה נוצחת אדוקה‪ .‬מסתבר כי ביזנטיון הורישה את שיטת מסיח‬
‫בנמל הארעי שבשפך נרטבה )‪ ( Neretva‬לים האדחאטי ואף עמד בראש ״המושבה״ היהודית‬
‫שפעלה שם בסחר המעביר‪ .‬לאחר ששלטונות דוברויבניק דחו את הצעתו להרחיב ולשכלל‬ ‫)‪.................Skopja, Bitola, Ohrida . (45‬‬
‫את נמלה עבר לספלים ונתמנה שם ל״קונסול העבחם״‪ ,‬כלומר לראש הקר‪,‬ילד«‬ ‫)‪M. Stelnschneider. Cat. Ilbr. hebr. In blbl. Bodl. 2674 (46‬‬
‫)‪ - (47‬עליז עיין במבוא ללקח סוב לטוביה בו אליעזר‪ ,‬מהדורת שלמד‪ ,‬בובער‪ .‬הוצאת אלמנה‬
‫את עולפו קנח רודחגז כמתכנן ובונה הנמל העמוק בספלים‪ •*.‬עוד בשנת ‪ 1566‬הגיש‬ ‫ואזזיס ראם‪ .‬דל גא תרס״ד־‪ .1884‬ראה גס‬
‫‪S.‬‬ ‫‪Krouss,‬‬ ‫‪Studlen‬‬ ‫‪zut‬‬ ‫‪byzantinlsch-Jûdischen‬‬ ‫‪Geachichte.‬‬ ‫‪1914,‬‬ ‫‪p.‬‬ ‫'‪132‬‬
‫)‪Sima Ćtrkovlć, ievrejekl danak u vlzantlnskim oblastima, Recueil des travaux (51‬‬ ‫‪ Treakavac, Prilep‬־‬ ‫)‪(48‬‬
‫‪de l’Acad. Serbe dea Sc. XLIX — Institut d'Etudes Byzantine» N*. 4,‬‬ ‫)י )‪St. Novakovlć, Zakonekl apomenlci arpaklh država Srednjega veka, Beograd -49‬‬
‫‪Beograd 1956.‬‬ ‫‪1912, p. 494, 668, 700‬‬
‫)‪Dr. Grgo Novak, Židovi u Splitu, Spilt 1920, p. 4 (52‬‬ ‫‪Solovjev—MoÔln, Grčka povelje srpskih vladara, Beograd 1936, p. 200—207‬‬
‫)‪ ( 53‬פרסים מעניינים על הקמת הנמל בספלים פרסמה לוצי מבודד*ססרוביץ׳‪ ,‬על פי כתב ידו‬ ‫‪ p‬ההיססודיוגים הראשונים ראה בתולדות הסרבים מאת ק‪ .‬י׳ירצ׳ק ‪ oc. Jireček),‬ומבין‬ ‫)‪(50‬‬
‫של זיקטור מורפורגו‪ ,‬ביברייסעי אלמנך‪ ,‬בלגרד ‪ ,1954‬עם׳ ‪81—77‬‬ ‫חוקרי המם היהודי בבחגסית עיין אצל ‪ A. Andréadéa‬וכן ‪ F. Doetger‬ובייחוד אצל‬
‫‪1. Starr, The Jewa In the Byzantine Empire, 641—1204, Athens 1939, 11—17.‬‬
‫‪63‬‬
‫‪62‬‬
 ‫שלה‪ .‬היא סמכה על כושרם לבצע שליחויות עדינות הנקראות דיפלומטיה‪ .‬שליחים אלה‬ ‫לוונציה תכנית לארגן את סחר המעבר בידי היהודים דרך נמל חדש בספלים‪ .‬תכניתו‬
‫נסתייעו בקשריהם המשפחתיים המרובים בארצות הכיבוש התורכי‪ .‬בשירות חשאי זה עמד‬ ‫נדחתה תחילה ומלחמתו על מפעלו‪ 4‬היתר‪ .‬קשה וממושכת‪ .‬בעת ובעונה אחת נתקל בהתנגדות‬
‫גם יורשו של רודריגז המהולל‪ ,‬יוסף פנסו‪ ,‬אף הוא ״קונסול יהודי״ בספלים‪ .‬הוא פעל‬ ‫נמרצת גם מצד האצולה המקומית וגם מצד שלטונות ונציה‪ .‬עוד מעם והיה נכשל בגלל‬
‫בתורכיה בשליחות ונציאנית רשמית בשנים ‪ 1630‬־‪ .1631‬אחד מיורשיו בקהילת ספלים‪,‬‬ ‫חתירותיהם של גורמי חח‪ ,‬ובהם בעיקר דוברובניק ותורכיה‪ .‬חרף כל הקשיים האלה לא‬
‫שמואל לימה‪ ,‬מילא אחריו תפקיד מסוכן זה בשנת ‪ 1667‬כאשר השתוללה עדיין מלחמת‬ ‫הרסה מתכניותיו ואמנם התגבר על התקלות וניצח‪ .‬בשנת ‪ 1592‬נשלמה מלאכתו‪ .‬נמל ספלים‬
‫קנדיה )כרתים( בין תורכיה וונציה‪.‬‬ ‫הגדול קם והיה לעובדה‪ .‬הוא הצטיין במחסנים מרווחים שבהם הותקנו גם סידורים נאותים‬
‫בשנת ‪ 1667‬החמירו השליטים הוונציאניים את חוקתם היהודית בכל שסחי כיבושיהם‬ ‫לבית ההסגר מפני מחלות מדבקות‪ ,‬לזךם בלעז‪.‬‬
‫ואסרו על היהודים לרכוש מקרקעין ולהחזיק בהם‪ .‬רצה הגורל שבאותה שנה ממש יוכיהו‬ ‫באותה שנה נוסד בספלים הבנק הראשון‪ .‬בעליו היו יהודים‪ .‬לבעלות זו משמעות‬
‫יהודי ספלים שוב את אומץ לבם בהגנה על עיר מולדתם שהיתר‪ ,‬עדיין כפופה לשלטון‬ ‫מיוהדת‪ .‬שלא כמו בדובחבניק‪ ,‬שם לא שלסו היהודים מעולם בשוק הכספים‪ ,‬משום שאדוני‬
‫הוונציאני‪ .‬אותה שנה הגיעו התורכים עד לחומותיה‪ .‬על היהודים הוטל להגן על עמדה‬ ‫העיר היו אמידים למדי ויכלו לממן את עיסקות האשראי המסועפות באמצעיהם שלהם‪,‬‬
‫מבוצרת מאחורי מנזר ארניר הקדוש שבצפת מערב לארמון דיוקלסיאנום‪ .‬אמנם הם הצליחו‬ ‫השתוקקה ספלים להון זר‪ .‬פרנסי העיר העדיפו הון יהודי על פני הון איטלקי או גרמני‬
‫בתב מסירותם להדוף את הגמדים התורכיים שהסתערו גלים גלים על העיר הנצורה‪ .‬בזכות‬ ‫שכבשו להם בתקופה ההיא שווקים נרחבים באירופה‪.‬‬
‫נצחת זה כונתה אז מצודת ארניר )הידועה בשם זה עד היום( — ‪-‬מוצב היהודים״‬ ‫אין ספק כי הפחד מפגי הריבית הקצוצה של הנושכים הנוצריים הקל על קליפה יהודים‬
‫)‪ (Posto d’Ebrel‬ואחר כך 'שער היהודים' )‪.(Porta degli Ebrel‬‬ ‫בערים קתוליות‪ .‬הבנק היהודי בספלים הוקם בלי קשיים‪ ,‬אך בהסכם מיוחד הוגבל שיעור‬
‫למרות ההגבלות החוקיות נשאר מצבם הכלכלי של יהודי ספלים איתן‪ .‬הם למת לעקוף‬ ‫הריבית שלו עד ל־‪ 15‬אחוזים‪.‬‬
‫את החוק ששלל מהם את האפשרות לרכוש נכסים ולסחור בצורכי מזון‪ .‬לשם כך נכנסו‬ ‫קורות הקיבח היהודי בספלים נסתיימו למעשה לפני התקופה שבה גובשה הגולה‬
‫לשותפות עם בני האצולה בעיר‪ .‬אותה שעה כבר נחלש מעמדם החומרי של האצילים‪.‬‬ ‫ביוגוסלביה‪ .‬מבחינה זו אהיד גורלן של הקהילות היהודיות בספלים ובדוברו׳בניק‪ .‬הן אמנם‬
‫שכבה חברתית מיוחסת זו נאחזה בהזדמנות כ מ להתאושש על־ידי שותפות עם היהודים‪.‬‬ ‫ממשיכות להתקיים עד היום‪ ,‬אך תקופת זו הח חלפה מזמן‪.‬‬
‫באופן זה המשיכו היהודים בעסקיהם כרגיל ויכלו לקבל נכסי דלא ניימ לבסחון הלוואות‬ ‫בלי היסוסים וייסורי מצפון ניצלה ונציה את נכבדי היהודים בספלים לצורכי הריגול‬
‫שנתנו‪ .‬כאילו לא פורסמו התקנות האנסי־יהודיות‪.‬‬
‫אולם לא כל יהודי ספלים היו סוחרים ובנקאים מצליחים‪ .‬רבים היו ״עמך״‪ ,‬בעלי‬
‫מלאכה ובעיקר חייטים‪ .‬היחסים ביניהם ובין חבריהם למקצוע הנוצרים לא היו טובים‪.‬‬
‫המשבר פרץ בשנת ‪ 1734‬כאשר ניסו החייטים הלא־יהודים לנשל את עמיתיהם היהודים‬
‫מפרנסתם‪ .‬הם הקימו אגודה מקצועית נוצרית‪ ,‬זנך בלעז‪ ,‬בה לא היתה‪ ,‬כמובן‪ ,‬דריסת רגל‬
‫לחייסים היהודים‪ .‬האגודה דרשה מהשלטונות זכות בלעדית לעבודות מחם בשביל חבריה‪.‬‬
‫אמנם היא לא נענתה ומזימתה לא הצליחה הפעם‪ .‬אולם ארבע שנים לאחר נסיון נפל זה‪,‬‬
‫בשנת ‪ , 1738‬פרסמה ונציה אח החוק על זכויות היהודים וחובותיהם‪ .‬כוחו היה יפה בכל‬
‫תהומי המדינה‪ ,‬כלומר גם בשטחי הכיבוש בדלמסיה‪ .‬חוק זה נתן ליהודים‪ ,‬בתקנה ‪ ,34‬חופש‬
‫מלא לעסוק במסחר ובספנות‪ .‬לעומת זאת אסר עליהם‪ ,‬בתקנה ‪ 42‬להתפרנס ממלאכת יד‬
‫כלשהי‪ .‬מובן שנשארו בתוקף כל ההגבלות משנת ‪ ,1516‬כתוצאה מהקמת הגטו בוונציה‪.‬‬
‫כן חייב חוק זה את היהודים לענוד אותות יהודיים מיוחדים‪ ,‬כגון כובע יהודי‪ ,‬להסתגר‬
‫בגטו‪ .‬לוותר על עוזרות בית נוצריות‪ ,‬ועוד‪*,.‬‬
‫למדיניות זו היתה השפעה שלילית על קהילת ספלים‪ .‬יהודים התחילו עחבים את העיר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1749‬נרשמו בה רק ‪ 48‬משפחות יהודיות‪ .‬יציאת היהודים לא הקלה על משק ונציה‬
‫בשטחי כיבושה‪ .‬ההיפך הוא הנכון‪ .‬בשנת ‪ 1797‬פסק קיומה של הרפובליקה העתיקה של‬
‫מרקום הקדוש לאחר ששלטה מאות בשנים בנתיבי האדריאה והים התיכון‪ .‬אך כבר לפני כן‪.‬‬
‫ד י נציב ונציה בדלפסיה‪,‬‬ ‫תקנות לביצוע חוק זה פורסמו באחרונה בשנים ‪1789 1787‬‬ ‫)‪(54‬‬
‫הפרובידור אנג׳לו מסו )‪(Angelo Mommo‬‬ ‫ספלים ‪ -‬מצבות מרייאן למן המאה הסיז‬

‫‪65‬‬ ‫‪64‬‬
 ‫בשנת ‪ , 1780‬פקד אותה משבר כלכלי שמנעו לא התאוששה‪ .‬לא היא ולא העמים בשטחי‬
‫בניגוד‪ .‬לשגשוג מסחרה והצלחות ספנוחה של דוברובגיק בשנות המלחמה‪ ,‬שעליהם ראה‬
‫בעמוד ‪ 105‬ואילך‪ ,‬נפגעה כלכלתה של שיבניק קשות‪.‬‬ ‫‪ c‬׳‪v ...‬‬ ‫‪-‬־; • ‪-• .‬‬ ‫■' ‪•.‬־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬־‬ ‫כיבושה‪.‬‬
‫רק מתקופה זו של נסיגה כלכלית והתמוטטות מדינית ישנם סימנים המעידים על יצירה‬
‫גרשון זיז המשיך שנים רבות בעסקיו‪ .‬בשנת ‪ 1586‬הוארך תוקף הקונדוטה שלו‪ ,‬אדוני‬
‫העיר הצביעו בגאווה על ריבית הבנקאים היהודים שלהם‪ :‬שיעורה נשאר נמוך מזה של‬ ‫רוחנית בקרב יהודי ספליס‪ .‬לקראת סיום השלטון הוונציאני חי גססלים בשנים ‪1764—1746‬‬
‫המשכים המקומיים‪ .‬גרשון זיז נאסר ב־‪ 1590‬כאשר סירב לחת נדוניה לבתו‪ ,‬כנראה‪ ,‬משום‬ ‫דוד פרדו‪ ,‬שעליו עיין בעמוד ‪ .188‬לאחר שנים מספר התפרסם בסרייבו ובירושלים כפרשן‬
‫התוספתא והתלמוד וכפוסק בשאלות הלכתיות‪ .‬בקהילת ספלים פעל תחילה כמורה ואחר כך‬
‫שנישאה לנוצרי‪.‬‬
‫היהודים לא השתרשו מעולם בשיבגיק‪ .‬בין השנים ‪ 1600‬ל־‪ 1622‬לא היחה בעיר נפש‬ ‫ברב‪ .‬שם חיבר את יצירותיו‪ :‬״שושנים לדוד״‪ ,‬פירושים למשניות שהודפסו בשבת ‪1752‬‬
‫יהודית חיה‪ .‬רק בשנת ‪ 1622‬נחתם הוזה עם שני בנקאים או חלפנים מוונציה‪ .‬שטואל־סנסום‬ ‫בוונציה‪ .‬ר׳משכיל לדוד״‪ ,‬פירוש לפירושי תנ״ך של רש״י שנדפס אף הוא בוונציה‪ ,‬בשנת‬
‫סאנזאג׳ה ואנג׳לו פסקו‪ ,‬על פתיחת בית משכון בעיר‪ .‬אין רישומים שפסקו אמנם קזהה‬ ‫‪*.‬‬ ‫‪ r‬־‪ .• -‬ד •‬ ‫‪. .‬״־ ‪v‬‬ ‫‪ ..‬׳‪f‬‬ ‫‪. 1760‬‬
‫בשיבניק‪ .‬לעומת זאת רשומה בארכיון העיר הודעת עמנואל‪ ,‬ב מ של סנטום סאפאג׳ה‪,‬‬ ‫‪ .‬בשנת ‪ 17%‬שרת בספלים ‪ 173‬יהודים בלבה ורק אלה שזכו להישאר בה עד ‪,1807‬‬
‫מיום ‪ ,13,8.1622‬שהוא עומד לצאת לספלים‪ ,‬לתפילות לימים הנוראים‪ .‬ההוזה בוסל בבר‬ ‫כאשר כבשוה צבאות נפוליאון‪ ,‬הסירו מעליהם ‪.‬את כבלי השעבוד הממושך ופרצו את‬
‫־?‬ ‫שעריהגטו‪-..‬‬
‫בשנת ‪ , 1624‬לפי דרישת השלטונות המרכזיים בוונציה‪ .‬נציג משפחת סאמאג׳ה נאלץ‬
‫לעזוב את העיר‪.‬‬
‫כך נפסקה פעולת בית המשכון היהודי‪ ,‬אך יהודים הוסיפו לבוא לעיר ולסחור בד‪ .‬גם‬ ‫•*‬ ‫•‬ ‫שיבגיק‬
‫אחר כך‪ .‬זמן רב ביותר נשארה בשיבגיק משפחת פתקו‪ ,‬שאחד מבניה מת בעיר ממגיפת‬ ‫היה גם ניסית להקים יישוב יהודי בנמל דלמסי אחר‪ ,‬שיבני ק״ עד‪ .‬המאה הי״ב היתה זו‬
‫דבר ב־‪ .1649‬גם במאה הי״ח נזכרים יהודים בעיר‪.‬‬ ‫עיירה נידחת‪ .‬אז נתגלו בסביבתה מכרות מלח מטיב מעולה והעיר התחילה להתפתח‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1412‬קיבלה קייבניק מרצונה הטוב את שלטון ונציה‪ .‬בינתיים נפסק פיתוח המקום‪ .‬גרמו‬
‫א יסםר ה‬ ‫לכך הקריות הגבול עם השכנים התורכים וכן סכנות המלחמה שאיימו על כל האחור‪.‬‬
‫בצפון האדריאה מפריד חצייאי איססרה )איסטריד‪ (.‬בין מפרץ ונציה ומפרץ קבךנד‪ .‬בימי‬ ‫כדי להקל על מצוקת האשראי החליטה מועצת העיר בשנת ‪ 1432‬לדיזםין יהודים בעלי‬
‫הביניים הגיעו לחבל ‪ pK‬זה יהודים שמספרם‪ ,‬כנראה‪ ,‬מעולם לא עלה על פאות ספורות‪.‬‬ ‫הת מוונציה‪ .‬הם נתבקשו להקים בנק שיעזור להבריא את כלכלתה של העיר שעמדה לכרוע‬
‫תבם היו יוצאי ונציה הסמוכה‪ .‬אך היו ביניהם גם יוצאי גרמניה דם השתקעו בקופד‪,‬‬ ‫תחת עול הריבית הקצוצה של הנושכים המקומיים‪ .‬בחוזה המוצע‪ ,‬קונדוסה בלעז‪ ,‬הובטחה‬
‫באיזולה ובפירן )שלושת המקומות האלה שייכים היום לסלובניה(‪ ,‬וברובע‪ /‬בפולה‬ ‫לבעלי היית היהודים ריבית בשיעור עד ‪ 10‬אחתים על עיסקותיהם הבנקאיות‪.‬‬
‫ובקךקי* השייכים לקרואטיה‪ .‬שתיהן רפובליקות ביוגוסלביה‪.‬‬ ‫י‪ .‬״ הגסיון לא עלה יפה‪ ,.‬לא נמצאו משקיעים יהודים שיבנו את ביתם בסביבה זרה‪ ,‬בה לא‬
‫בפו ביתר אמורי הסביבה הצטייר היהודי גם בעיני האיססריאנים ככעל כסף זול‬ ‫נראתה להם כל אפשרות להקים קהילה מסודרת‪ .‬ועוד‪ ,‬היהודים לא נמשכו אחרי העסק‬
‫המלווה אותו בריבית נמוכה‪ .‬הבנק היהודי הראשון נפתה בשנת ‪ 1380‬בקופר‪ .‬לאחר ‪1516‬‬ ‫המוצע‪ .‬הסיכון היה ג מל למדי ורווח בשיעור של ‪ 10‬אחוזים על השקעותיהם במזומנים —‬
‫נקרא רחוב הבנקאים היהודים גטו‪ .‬ושמו לא נשתנה אף לאחר עזיבת היהודים‪ .‬הבנק היהודי‬ ‫אמנם פטור מהיסלים עירוניים — לא נראה בזמנים ההם בדאי‪ .‬הרי רווחיהם הרגילים בשוק‬
‫החשוב באיסטרה הוקם בשירן‪ .‬בסימסת הגטו העומדת על תלה עד היום )עיין בתצלום‬ ‫הכספים של ונציה היו בטוחים בשיעור גבוה לאין ערוך‪.‬‬
‫בעם׳ ‪ ,(63‬אם כי אף נפש יהודית חיה אער‪ .‬בנמצא בכל הסרחג ברובע׳ נקרא השער לגטו‬ ‫חלפו מאה שנה מותר מהחלטת מועצת העיר שיבניק‪ ,‬אך היהודים לא הגיעו‪ .‬רק בשנת‬
‫״מבוא המזוקנים״‪ .‬בתקופת הכיבוש הוונציאני הוסדרו חובות היהודים וזכויותיהם בתקנות‬ ‫‪ 1569‬חל שינוי קל‪ .‬באו שני יהודים מוונציה‪ .‬האחים רפאל ונרשון זיו‪ .‬הם השקיעו שלושת‬
‫מיוחדות שנקראו כאן !‪ ,capitol‬דוגמת הקונדומה בדלמטיה הוונציאנית‪.‬‬ ‫אלפים זהובים למתן אשראי במקום‪ ,‬בתנאי שיוכלו לחשב ריבית בשיעור עד ‪ 20‬אחתים‪.‬‬
‫‪monte di pîetà‬‬ ‫במאה היי׳ ז קניו ליהודים מתחרים מסוכנים בבתי משכון נוצריים‬ ‫כזרים‪ ,‬שלא מאזרחי העיר‪ ,‬היו רשאים לדרוש אף ריבית גבוהה יותר‪ .‬הובטחה להם אספקת‬
‫שמילאו בהצלחה את מקומם של הבנקאים היהודים‪ .‬רוב היהודים נאלצו לעקור לטריאסס‬
‫בשר‪ .‬כשר וניתנה רשות להעסיק עחרות מצריות ולהשיג מגרש שישמש להם בית עלמין‬
‫ולאיטליה‪ .‬בשלהי המאה הי״ט ישבו באיססרד‪ .‬כמאתיים יהודים בלבד‪ ,‬מחציתם בפולי‪-‬‬
‫נפרד‪ .‬יחד עם זה חייבו אותם השלטונות לחבוש כובע צהוב או לענוד אות יהודי אחר‪.‬‬
‫ליהודי יוגוסלביה עניין מיוחד ביישוב היהודי באי ?ןךק‪ .‬מבחינה גיאוגרפית היה‬
‫שנה לאחר בוא היהודים הראשונים האלה לשיבניק הכריזה ״הליגה הקדושה״ את‬
‫מלחמתה השניה מ ד תורכיה‪ .‬פעולות האיבה‪ ,‬נמשכו יותר‪ .‬משלוש שנים )‪.( 1573—1570‬‬
‫)‪Kvamer. Köper, 12010, Piran. Rovinj, Pulo. Krk (56‬‬
‫_‬ ‫_‬ ‫־‬ ‫סקופות אלה נקראים באיטלקית‪:‬‬
‫‪Quamern, Capo d Istria, 1801a, Pirano. Rovlgno, Pola. Vegtla‬‬ ‫‪Dr. Jelka Peri*, Židov) u Šibeniku. Omanut - I. P; 11—12‬‬ ‫^‬
‫ראה גם ערך ‪ ,The Jewish Encyclopedia Vi, p. 680. latria‬פרי עסו של ‪Vittore Ce8tlglone‬‬ ‫—‪Don Krato Sto&lć, O JevreJIma u Šibeniku. JevrejskI Almanah, 1961‬‬

‫‪67‬‬ ‫‪66‬‬
‫יישוב זה ב מ פ ת קברנר מיועד לגשר בין יהודי דלמטיה ובין יהודי קרואטיה‪ ,‬סלובניה‬
‫וונציה‪ .‬ואף אם על כך לא נתגלה עד כה דבר בארכיונים‪ ,‬הרי כאן אתגר חשוב למחקר‪.‬‬

‫ח ו ז ה ז ד ר )‪0398‬‬
‫בימי הביניים נמצאו יהודים עוד בכמה מקומות בחופיו הצסוניים־מזרחיים של הים‬
‫האדריאטי ובאייו‪ .‬ה‪ .‬גלב זב כותב כי יהודים חיו באיי דלמטיה השונים )הוור‪ ,‬קורצ׳ולה‬
‫ואורביץ׳(‪,‬׳* אף נחשפו שם מצבות קברים‪ .‬אולם על גורלם לא נודע דבר‪ .‬מוכרות יותר‬
‫תולדות הקהילות בערים זדר )זרה(‪ .‬דוברובניק )רגוזה( ורייקה )פיומה(‪.‬‬
‫בארכיון זדר גנוז מסמך חשוב משנת ‪ . 1398‬זהו חוזה בין הממונה על העיר זדר מטעם‬
‫המלך ההונגרי־קרואסי סיגיסמונד ובין היהודים‪ .‬בהסכם זה נתן מלך הונגריה וקרואטיה‬
‫ערבות שיכבד את זכויות היהודים ואת רכושם‪ .‬החמה אף מוציא את היהודים מתחום‬
‫שיפוטה של הכנסיה‪ .‬תוקפו פג עם כיבוש העיר ביד־ הרפובליקה הוונציאנית‪.‬‬
‫לא נודע אם תחת שלטון ונציה חיו יהודים בזדר‪ .‬ו‪ .‬מורפורגו אומר יב כי בתקופה זו‬
‫נאסרה ישיבתם בעיר‪ .‬אך אם בכל זאת מצאו היהודים עניין לחיות בה‪ ,‬היה עליהם להצהיר‬
‫לפני עדים כי התנצרו‪ .‬דוגמה לכך מצויה בתעודה השמורה בגנזך המדינה בזדר‪ .‬זה חוזה‬
‫משנת ‪ 1480‬בין רופא־מנתח לתלמידו‪ ,‬שניהם אנוסים יהודים מספרד‪.‬‬

‫ר י י ק ה )סיומה(‬
‫עוד מעיר ה‪ .‬גלב בסקירתו כי ברייקה )סיומה( נמצא מסמך משנת ‪ 1452‬המוכיח את‬
‫הימצאות היהודים בעיר זו‪ .‬ס‪ .‬גרינוולד‪ *0‬פרסם סרטים על מושל סיום )משה מפיומה(‬
‫שחי ברייקה )כך היא נקראה באחת התעודות הלטיניות הקשורות במושל זה( בתחילת‬
‫המאה הס״ז‪ ,‬ברח ממנה בימי מלחמה עם ונציה ל?נ ׳‪ ,‬חזר לרייקה‪ ,‬אך עבר אחר כך‬
‫לאייזנשסט שבבורגנלנד ומשם אולי לפרובינציה הבסבורגית אחרת‪ .‬המצבה הקדומה ביותר‬
‫שנחשפה בבית העלמין היהודי ברייקה היא משנת ‪. 1746‬‬
‫מהאמור למעלה מסתבר כי אף בימי הביניים לא חדלו היהודים סנסיונות חוזרים‬
‫להיאחז בדלמטיה‪ .‬גולה זו לא התעצמה ולא קמו בה מרכזי רוח‪ ,‬אך היא הצליחה לגוון‬
‫ולהעשיר את התפוצות בכללותן‪ ,‬ותולדות היישוב היהודי הקטן בדובר‪ 1‬בניק‪ .‬עליו ידובר‬
‫להלן‪ ,‬יוכיחו‪.‬‬

‫)‪ (57‬הינקו גלב‪ ,‬סקירה היסטורית על חיי היהודים בקרואטיה‪ ,‬זגרב ‪) ,1952‬כתב יד בקרואסית‪,‬‬
‫עם׳ ‪—4‬׳‪.(6‬‬
‫)‪Hvar. Korčula. Orebić (58‬‬
‫)‪Jevrejski Narodni Kalendar. Beograd-Zagrob. 5698. p. 57 (59‬‬
‫)‪Fulfip GrOnvvald, Mušl Fljum, Jevrejin sa Rijeke. Jevrejski Almanah 1959—1960 (60‬‬
‫‪Beograd‬‬

‫‪69‬‬ ‫פירן)איססרה( ‪ -‬כיכר הגסו)באדיבותו סל פר ז‪ .‬עפרון‪ .‬זגירתתז־(‬

 ‫חלק ש לי שי‪:‬‬
‫פנינ ת האדריאה‬

‫היהודי מושל שחי ברייקה בתחילת המאה הט״ז ונמלס ממנה למג׳ בגלל מאורעות המלחמה‬
‫של ״הליגה פקמבריי״ נגד ונציה‪ ,‬הסתבך בצרות כאשר חזר לרייקה לאחר כריתת השלום‪.‬‬
‫הוא ראה עצמן נתין הקיסר האוסטרי־־גרפני‪ ,‬שירש את דייקה ב־‪ , 1471‬אך הבאן הקרואטי‬
‫החרים את רכושו בסג׳‪ ,‬משום שראה בו נתץ קרואטי‪ .‬התנהל משפט ב־‪ , 1514‬שתוצאותיו‬
‫לא נודעו‪.‬‬
‫מן הקבלה ניכר כי מושל זה ראה עצמן כאיש רייקה גם כעבור עשר שנים כאשר חי‬
‫באייזנשטאט‪ .‬הקבלה כתובה ביום ‪ ,20.1.1525‬בגרמנית ז היא מתחילה במלים ‪ :‬״אני‪ .‬מושל‬
‫יהודי מ?נקם פייט שעל רייקה‪ .‬פאשר״~ ) ‪Ich Muschi lud von Sand Veit am‬‬
‫‪ (Phlaum bekhen.-‬ובסופה באה החתימה בעברית ‪ :‬נאם מושל פיום‪.‬‬

‫‪70‬‬
 ‫א‪ .‬דוברובגיק ויהודיה ‪-‬‬

‫ערש ה ת מ י ה של ע מ י י ו ג ו ס ל ב י ה‬
‫החוף הדלמטי ידוע כאדמת טרשים‪ ,‬אולם בפינה הדרומית והדרומיודפזרחיח שלו‬
‫משתרעת‪ ,‬למרגלות צוק סלע זקוף‪ ,‬רצועת קרקע צרה אך סוריה‪ ,‬כעין לשון יבשתית שחדרה‬
‫עמוקות לתוך הים‪ .‬זוהי ״סניגת האדדיאה״ הבולטת ביותר על רקע הסביבה הצחיחה‪.‬‬
‫כאן נוסדה במאה השביעית לספירה העיר דזברומיק‪ .‬כסי שהיא מכונה בפי העם‪ ,‬והיא‬
‫רגוזה באיטלקית‪ .‬מקור שמה המלה הסלבית דוברבד״ הווה אופר חורשת עצים מוריקד״‬
‫יפי המקום מזדקר פשממת ההדים הצחיחים האופפת את העיר פן המזרח‪ .‬מייסדיה היו‬
‫שרידי התושבים הרומיים שלןןפידאורוס‪ ,‬עיר קרובה שהחריבוה האווארים בשנת ‪ 639‬ושעל‬
‫חורבותיה ובסביבתה קמה העיירה צב?ט‪.‬י הפליטים קיוו למצוא במקומם החדש מקלם ארעי‬
‫מפני פורענות המלחמה‪ .‬גורלם היה דומה לזה של אנשי סלונה בצפון דלססיה‪ .‬אלה נסוגו‬
‫אז לספלים‪ ,‬לארמונו המבוצר של קיסר דיוקלטיאנום‪ ,‬בהימלטם גם הם על נפשם מפני‬
‫האווארים שד‪,‬ציפו גלים גלים את מרחבי אירופה הפרוצים לכל פולש‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬הערים המפוארות והעתיקות בדלמטיה לא ניצלו מההרס שפקד חלק גדול מן‬
‫העולם הנאור במאה השביעית‪ ,‬המאה של זדיז־ת העמיס‪ .‬רק משהגיעו הסלבים לחופי הים‬
‫האדריאטי‪ .‬ברדפם אחרי האווארים המובסים‪ ,‬שככו הרוחות והאיזור חזר אם אם לאיתגו‪.‬‬
‫י‬ ‫מאז יושבים הצאצאים של סלבים אלה בדלמטיה בת אלף האיים‪, .‬‬
‫נופו של דרום הים האדריאטי מ פ ה לנוף הים התיכון‪ .‬אותה שמש לוהטת זורחת בשני‬
‫האיזורים בקיץ השחון ואותה קרקע צמאה מצמיחה את צמחייתה הסובטריסית• בכל מקום‬
‫מוריקות אותן חורשות ברושים‪ ,‬שקמים ועצי תאנה‪ .‬פד‪ ,‬ושם הבחין העץ בדקלים צנועים‬
‫«הבאים אל הכלים‪ .‬לעומתם מרשימים בסביבות דוברובניק כרמי הזיתים העתיקים וכרמי‬
‫הענבים המפורסמים‪ .‬יופ^ם מוסיף רבות לפינת המד זו‪ ,‬השער לדרוס* גם אורח חייהם‬
‫של תושבי המקום לא נבדל בהרבה מדפוסי חייהם של יושבי יתר הנפלים בחופי הים‬
‫האדריאטי ובאגן הים התיכון‪.‬‬
‫' דזברובניק קנתה לה שם לא רק באקלימה הנוח וביפי בוסר‪ ,‬ולא רק בגלל במלה החשוב‬
‫הנמצא בצומת הדרכים לבלקנים‪ ,‬ואף לא בשל עצמאותה המדינית בת מאות השנים‪ ,‬בעוד‬
‫אחיה הסלביים נאנחו מעבר לגבול קהילייתד‪ ,‬הקטנה תחת עול הכובש הזר‪ .‬דוברובניק‬
‫חשובה בהיותה ערש התוויה )רנסאנס( של עמי יוגוסלביה‪ .‬במאות הס״ז וד״י״ז הגיעה‬
‫האצולה שלד‪ .‬ואתה גם חלק נכבד מן האזרחים למצב של רווחה כלכלית‪ .‬הודות לקשרים‬
‫בירלאומיים מסועפים צברו הצאצאים של סוחרים זריזים הץ רב‪ .‬הם הקיפו בנייני פאר‪,‬‬
‫בארות הדורות‪ ,‬מזרקות ואנדרטות מעשה ידי אמן‪ ,‬המקשטים את עירם עד עצם היום הזד‪-‬‬
‫בשיא פריחתה הכלכלית קמו לה גם משוררים ואנשי מדע‪ .‬הם שרו וכתבו בניבם המקומי‬
‫שעלה לדרגת הלשץ הספרותית הקלטית לקדואטים‪ ,‬אך הצטיינו גם בשירה לטינית ואיטלקית‬

‫‪Dubrovnik, Raguaa, dubrava, Epldaurua, Cavtat‬‬ ‫)‪(1‬‬

‫‪73‬‬ ‫‪*e•.‬‬
‫בנוסח זמנם‪ .‬ואם גם בתוויה זו ניכרות היסב השפעות הרנסאנס האיטלקי‪ ,‬ובמיוחד השראת‬
‫האסכולה מוונציה‪ ,‬סכנתה הגדולה של דוברויבניק בצפון האדריאה‪ ,‬הרי אץ עובדה זו‬
‫גורעת מחשיבותה לעמי יוגוסלביה המשועבדים‪ .‬דוברובניק המשגשגת היתה להם לקח אור‪,‬‬
‫אליה נשאו עיניהם בציפיה לשחרורם הלאומי והמדיני‪.‬‬

‫ארכיוני דוברובני ק‬
‫והנה‪ ,‬למקום זה נקלעו חלוצי פזורות ישראל לכל המאוחר במאה הי״ד‪ .‬ממאה זו נשמרו‬
‫תעודות על הימצאם בעיר‪ .‬ואף על פי שהם והבאים אחריהם מעולם לא הקיפו כאן קהילה‬
‫גדולה‪ ,‬ישנם בה נכסים יהודיים יקרי מציאות‪ .‬סימטת הגטו שלה עומדת על תלה ובה בית‬
‫הכנסת העתיק שעליו עוד ידובר להלן‪ .‬כן לא נפגע עד היום בית הקברות הישן והמטופח‪.‬‬
‫ואין ערוך לחשיבותם של גנזכי דוברובניק העשירים‪ .‬זהו היישוב היחיד ביוגוסלביה שתוכל‬
‫לעקוב אחרי התפתחותו הרצופה מאות בשנים‪ .‬בארכיונים אלה נמצאו גם סימני חיים‬
‫מובהקים של גלוודישראל נידחת‪ ,‬שההיסטוריוגרפיה הישראלית הזניחה אותה עד כה‪.‬‬
‫אוצר זה‪ ,‬על מסמכיו היהודיים‪ ,‬נשמר היטב גם לאחר השואה שפקדה את יהודי יוגוסלביה‬
‫בשנת ‪ ,1941‬ולחוקרים הבאים עוד כר נרחב להתגדר בו‪.‬‬
‫מסמכים מהימנים אלה מדגימים את יחם הרפובליקה‪ ,‬על אזרחיה ומוסדותיה‪ ,‬למיעוט‬
‫היהודי בתקופה הארוכה שישבו בכפיפה אחת‪ .‬המאורעות רשומים בשפת הערכאות הרשמית‪.‬‬
‫היבשה והדייקנית‪ .‬המסמכים אינם פוסחים על אישומי עבריינות נגד יהודים או נוצרים‪,‬‬
‫אם הובאו לדין‪ .‬נשפטו ונענשו‪ .‬לפעמים משתקפת מהם ע‪1‬םנת הסביבה והסתת הכמורה נגד‬
‫יהודים זרים ומקומיים כאהד‪ .‬בתקופת הרפובליקה היו היהודים נסבלים בלבד‪ .‬את השוויון‬
‫האזרחי הביא להם רק צבא גפוליאון בשנת ‪.1806‬‬
‫במסמכים נזכרת נתינת מקלט ליהודים אומללים‪ ,‬פליטי ספרד בשנת ‪ .1492‬לפרקים הם‬
‫רומזים על יחסה החיובי של הרפובליקה ליהודים‪ ,‬אך הם מצביעים גם על חוקה עוינת‬
‫שהופעלה לעתים נגד היהודים בלחץ המסיר״ יתר על כן‪ .‬גם כאן היו עלילות דם‪ ,‬עינויים‬
‫של קרבגות חפים מפשע‪ ,‬ולא אחת גורשו כל היהודים‪ .‬חיבוריהם המצוינים של היסטוריוני‬
‫דוברובניק הרבים — ובמיוחד של הדגולים שבהם‪ ,‬צרייביץ׳ ג וטדיץ׳ נ — משלימים את‬
‫התמונה‪ .‬ולא בהיסטוריונים האלה האשמה‪ ,‬אם היצירה העברית מאת נסלמה אוהב ואהה‬
‫הכהן לא מצאה בכתביהם את הביטוי המתאים‪ .‬סרק זה טעון עדיין תיאור מפי חוקר מוסמר‬
‫המצוי אצל הספרות התורנית של התקופה‪.‬‬

‫היה גזיר המסדר הדומיניקני‪ .‬לדברי סדיז׳‪ .‬הגטיין בעסדתו‬ ‫‪Serafin Crijevid-Cerva‬‬
‫הבלתי תלויה‪ .‬באוסקיו הנרחבים ובידיעותיו המעמיקות‪ .‬שתי עבודותיו המעניינותכאז הז ‪ 1‬ק״?‪.‬ו‪£,‬‬
‫)‪Bibliotheca Ragualno. Tom I (Dubrovnik. 1740‬‬ ‫חייו של אהרן הכהן שהופיעה ב ‪:‬‬
‫והשניה שנשארה בכתב יד השמור במנזר הדומיניקנים בדוברובניק ‪:‬‬
‫״ ״‬ ‫‪Prolegomena in Sacram Metropolim Ragusinam — 1744‬‬
‫מחסידי אומות העולם‪ .‬סרוססור להיסטוריה באוגיברהיסת בלגרד‪.‬‬ ‫‪.Dr Jorjo Tadid‬‬
‫שנפטר באוקטובר ‪ ,1969‬כתב את הספר החשוב על תולדות יהודי דוברובניק‪ .‬היהודים‬
‫בדיבריבגיק *** ‪Jevreji u Dubrovnlku do polovlne XVII atoljeda. '*Sarajevo °1937‬‬

‫‪75‬‬
 ‫הארכיון בדובדבניק‪ ,‬עד שבשלוש מאות השנים הבאות היה חלקם נכבד למדי‪ .‬משפע‬
‫הפסמכים יודגמו כאן רק האופייניים ביותר‪ .‬הנת‪ ,‬למשל‪ ,‬תוכן החוזה משגת ‪ , 1399‬שלפיו‬
‫התחייב בעל אחוזה מדוברובגיק אנדריה וולצ׳יץ׳ לספק שתי ספינות על ציודן לשליית‬
‫אלמוניס )קורליס( ליהודי יוסף בן אברהם‪ ,‬המכונה בלטינית אנגלוס‪ 1‬נוסף על כך הבטיח‬
‫לשלם לו חודשית שלושה מקסים )זהובים( בעד עמלו‪ .‬לעומת זאת התחייב יוסף בן אברהם‬
‫לשלות שנה שלמה אלמוגים בשביל ה סי ת שיקבלם נקיים ומותקנים לצורכי יצוא‪ ,‬״מגמת‬
‫האלמוגים שהוא מנקה ומעבד כעת״‪ .‬ידיעה זו על יהודים שולי אלמוגים בימי הביניים‬
‫מזכירה לנו מקצוע יהודי שאבד‪ .‬דוגמה זו אינה יחידה במינה‪ ,‬ונראה שהמקצוע היה מקובל‬
‫אז על יהודי האיזור‪*.‬‬
‫מלבד היהודים מדדראצו וולונה באלבניה החלו באים לדוברובניק מתחילת המאה הט״ו‬
‫סוהרים יהודים מל צ׳ ה״ עיר איטלקית במחוז אסוליה‪ ,‬שדוברובניק קיימה אחה קשרי‬
‫מסחר אמיצים מדורות‪ .‬משם הג ת בשנת ‪ 1404‬א חה כהן‪ ,‬סוחר אלמוגים‪ .‬נראה אפוא שגם‬
‫סחר האלמוגים ד״יה בחלקו ביד* יהודים‪ .‬כהן שהה בדזבדבניק ארבע שנים‪ .‬אף יהודים‬
‫אחרים ביקרו בעיר ביקור ארעי‪ .‬מתוך כך הוטעו ההיסטוריונים וקבעו כי בשנת ‪ 1407‬ניתנה‬
‫ליהודים רשות להשתקע בחברובניק‪ .‬לטענה זו לא נמצאו עד כה סימוכין‪ .‬רק בשנת ‪1421‬‬
‫הוציא הקנצלר‪ ,‬רשם הלשכה הממשלתית‪ ,‬את התעודה המאשרת את הקמת השותפות‬
‫המסחרית בין יוסף פרירה־ב\נ‪3‬נטורה הקטלוגי — ״לעת עתה תושב חבחיבניק״ — עם יצחק‬
‫דזרנקד״ גם הוא מקטלוניה‪ .‬על סמך זה נחשבת ‪ 1421‬כשנה הראשונה ליישוב קבע של‬
‫יהודי דובר)בגיק‪.‬‬
‫בתעודה זו מעניין עוד פרט חשוב זהו הרמז הראשון על הימצאות יהודי קמלוניה‬
‫בדוברובניק‪ .‬היו אלה יהודים ספרדים ששאפו להרחבת רשת עסקיהם‪ .‬ולא רק לשם‬
‫התפשטות מסחרית‪ .‬הרגשת אייבסחון אחזה ביהוד ספרד עוד בסוף המאה הי״ד‪ .‬רבים‬
‫חשו כי האדמה בוערת תחת רגליהם במולדתם האחרית‪ ,‬בה חיו הם ואבות אבותיהם יותר‬
‫משבע מאות שנת‪ .‬היו ביניהם אגשים מרחיקי ראות‪ ,‬שחזו כבר ‪ 70‬שגה לפני הגירוש את‬
‫השואה העתידה לבוא‪ .‬הם דאגו בעוד מועד לעתידם שלהם ולעתיד צאצאיהם‪ ,‬ואכן העתיקו‬
‫את פעילותם למקומות שם היו רצויים‪ .‬לאסון האומה‪ ,‬לא רבים יכלו ללכת בדרכי הצלה אלו‪.‬‬
‫פליסים ב דוב רו ב ני ק‬
‫כלכלתה של דו‪3‬ר‪1‬בניק זכתה לתנופה גדלה עם בואם של הסוחרים הזרים לתחומיה‪ .‬בל‬
‫גל הגירה שלהם שימש אות שבישר משברים ביךלאומיים וסכנות מלחמה‪ .‬חלקם אי ח ד‬
‫ובאו בעצם יפי המלחמה שכבר פרצה‪ ,‬בנסותם להמשיך בה בעסקיהם‪ .‬על סי רוב הצליחו‬
‫בכך‪ .‬העיר הניטרלית שגשגה מפיתוח סחר המעבר‪ ,‬וקופת האוצר נתמלאה מהכנסות‬
‫‪, ,‬‬ ‫ההיטלים•‬
‫לאחר ‪ 1492‬גברה זרימת הסוהרים היהודים לעיר‪ .‬בואם האיץ את ההתעורדת הכלכלית‪.‬‬
‫בייחוד ניצלה ספנותה את ההזדמנות• הרפובליקה הקטנה כבר חלשה באותה תקופה‬
‫עוד דז־גפאות ססזג זה מביא מדיץ׳ בספרו דנ״ל‪.‬‬ ‫)‪(9‬‬
‫)‪Lecce (10‬‬
‫‪77‬‬
‫דוברו בני ק בין הגו שים‬
‫עצמאות דוברובגיק היתה תלדה ביחסי המעצמות השולסות באיזור ובמידת הדדקקוחן‬
‫לנמלה‪ ,‬הגדדל והמפותח יחסית‪ .‬ואמנם ה״סקלה״« נחשב לסי מושגי התקופה לנמל חשוב‬
‫‪ .‬־ ‪?:‬־ י‬ ‫•‬ ‫בחלק זה של העולם‪.‬‬
‫לא אחת הוביתו ה״גוספרי״י — ' א מני ״ העיר של ןלזל* הקדוש — את יכולתם‬
‫המדינית‪ ,‬בנצלם בכשדוו רב את ניגודי האינטרסים של המעצמות המתתתת והמתגצזזות‬
‫על השפעתן באיזור‪ .‬ואף אם לפרקים היו למס לשולטים בכיפה — לביונטיון‪ ,‬למלכות‬
‫הנורמנים‪ ,‬לרפובליקה הוונציאנית ולבסוף לקיסרות העותומנית — הרי עצמאותם לא נפגמה‬
‫בהרבה במרוצת הדורות‪ .‬המעצמות היו מעוניינות בקיום קהיליית דזברובניק הקטנה בפינה‬
‫דרומית זו של החוף הדלסטי‪ .‬שסחה שימש כעין פרוזדור חפשי‪ ,‬מעבר נוח לדרכי מסחר‬
‫בין איטליה לארצות הבלקן‪ ,‬נתיבים אלה לא שובשו במידה יתירה אף בשעות חירום שלא‬
‫פסחו על האיזור הסוער שבו התנגשו האינטרסים של המזרח באינטרסים של המערב‪ .‬יעידו‬
‫על כף פעולות המלחמה של ״הליגה מקסברי״ מ ד ונציה )‪ ( 1509‬ומלחמות שחי ״הליגות‬
‫הקדושות״ של מעצמות המערב הנוצריות נגד תורכיה‪ ,‬בשנים ‪ 1540—1538‬ו־‪, 1573—1570‬‬
‫הידועות בשם מלחמות קנדיה )כרתים(‪ .‬על מלחמות אלו עוד ידובר להלן‪.‬‬
‫לא תפליא אפוא העובדה כי לעיר נמל זו נהרו עוד בימי הביניים זרים רבים‪ .‬הם באו‬
‫‪.‬על פי רוב כיורדי ים‪ ,‬כסוחרים וכבעלי מלאכה מערי אפוליזז‪ ,‬סיציליה‪ ,‬ונציה‪ ,‬אלבניה‪ ,‬יוון‬
‫ומשאר ארצות ד״איזור‪ .‬עם הבאים נמנו גם יהודים‪.‬‬
‫•‬ ‫חלוצי היישוב היהודי‬
‫בשנת ‪ 1326‬נרשם היהודי הראשון במסמכי הארכיון של דוברובניק הסוקרים את השנים‬
‫‪ 1358—1204‬כאשר עמדה הרפובליקה תחת חסות ונציה‪ .‬שמו של יהודי זה אמנם לא פורש‪,‬‬
‫אף ידוע כי לא היה סוחר אלא רופא‪ .‬כעבור ‪ 28‬שנים‪ ,‬ב־‪ .1354‬שוב נזכר במסמכי הגנזך‬
‫חחיבדבגיקי רופא יהודי‪ ,‬הפעם היה זה המומר ברוך‪ , .‬הוא נכלל ברישומי הערכאות כעד‬
‫שהיה נוכח בשעה שנמסרו ‪ 500‬ערפדים )מטבע כסף( לנזיר ניקודמ\ם מירושלים‪ .‬חשלום‬
‫זה הועבר מדי שנה כשנה‪ ,‬בפקודת קיסר סרביה דושן‪ ,‬ל?נזך הסרבי על שם מיכאל הקדוש‬
‫‪ 4‬י ‪.‬‬ ‫בירושלים‪.‬‬
‫מוצאם של הסוחרים היהודים הראשונים‪ ,‬שהפרטים עליהם נמצאו במסמכי הארכיון‬
‫משנת ‪ , 1368‬הוא מדוראצו )דורם( ״ שבאלבניה‪ .‬המדובר בדוד ״המגימסר״ )לא הובררה‬
‫משמעות כינוי זר״ אם אמנם הכוונה לרב‪ ,‬איש מלומד או אומן(‪ ,‬במשה בן מתתיהו ובמשה‬
‫בן שלמה‪ .‬הם באו להעיד לפגי הערכאות על עיסקת משולשת עם סוחר מקובי ועם סלוני‬
‫מוונציה‪.‬‬
‫‪9‬םוף המאה הי״ד התחילו מופיעים שמות של יהודים לעתים קרובות יותר במסמכי‬
‫‪ — Skelo‬שם הנמל בניב המקומי‬ ‫)‪(4‬‬
‫‪Goapari‬‬ ‫)‪(5‬‬
‫‪. .‬‬ ‫‪ Vlaho‬פטרון העיד‬ ‫)‪(6‬‬
‫‪Benedlctu» ollm Judaeus‬‬
‫‪•: Dra6‬׳ ‪Du razz o, DurrtSs,‬‬ ‫)‪(8‬‬
‫‪76‬‬
 ‫של האגיה‪ ,‬וכמנהג הימים ההם נזרק לבור כלא ןעונה׳ אך לא ידע לגלות יותר ממה‬ ‫על צי מסחרי חזק בים האדריאסי ובים התיכון שהתחרה בהצלחת באניות ונציה׳ ג׳נובה‬
‫שהשלטונות כבד ידעו‪ .‬הוברר ששבעה אנשי קולוךס הסמוכה התנפלו על האניה בסיסיה‬ ‫וספרד‪ .‬אניותיה השתתפו בהעברת מגורשי ספרד לערי איטליה השכנות‪ ,‬שאותן התחילו‬
‫הסריסוריאליים של חברובניק‪ .‬השלטונות הענישו ביד חזקה את הליסטים והחליטו לשלם‬ ‫‪1‬‬ ‫הפליטים מציפים גלים גלים‪ ,‬בכוונה להמשיך בדרכם לתורכיה‪. .‬‬
‫‪ 50‬דוקסים )זהובים( כפיצויים לנפגעים‪ .‬הפליטים לא הסתפקו בסכום זר* משום שנזקם‬ ‫״‪ :‬אנשי דוברובניק הזריזים ניצלו גיאות זו בעסקי הספנות‪ ,‬וככל שאפשר להם נפת‬
‫היה גדול יותר‪ .‬בהגיעם למחוז חפצם בתורכיה‪ ,‬פנו לשלטונות בתלונה על פגיעה גופנית‬ ‫אניותיהם הסיעו פליסי ספרד בהמוניהם הם הוליכו אלחם מנמלי ונציה׳ פרארה‪ .‬אנקלנה‬
‫ואבדן חפציהם בשוד ימי במימיה הטריטוריאליים של חבולבניק‪ .‬ואמנם הורו התורכים‬ ‫ומנמלים אחרים של דתם איטליה אל מזרח הים האדריאטי ‪ -‬לספלים ולדוברלבביק‪ .‬משם‬
‫בשנת ‪ 1496‬למוסספד‪ .‬בק‪ ,‬מושל סנדדק )מחוז( הוץגובינה הספור‪ ,‬למחות בדובולבניק על‬ ‫המשיכו הפליטים דרך שסח הכיבוש העותומני׳ כלומר בכבישי בלסנה‪ ,‬בולגריה או אלבניה‬
‫ההתעללות בפליטים חסרי מגן‪ .‬אצל שלטונות ״השער העליון״ בקושטא נתקבלה תקרית זד‬ ‫דתן‪ ,‬לקהילות הגדולות בסללניקי‪ .‬אדריאנלפלל‪ ,‬קושטא‪ .‬איזמיר ועד לצפת וסבתה הגיעו‪,‬‬
‫כהתגרות רצינית והם איימו לאחוז באמצעים נאותים‪ ,‬אם דובר‪1‬בניק לא הסדיר את העניין‬
‫בהקדם‪ .‬נראה שתברובניק נבהלה מהתפתחות בלתי צפויה זו‪ .‬בישיבת ממשלתה מיום‬ ‫מגורם התורכי‬
‫‪ 285.1496‬הדזזלס לשחד את מיוסודכוחו של סוסססה בק ב*‪ 150‬פרברים כדי שישכנע את‬ ‫מספר ארצות שדרכן עברו הפליטים הפגינו כלפיהם איבה גלדה‪ .‬בוונציה — ו מ בדרום‬
‫שולחיו בצדקת דובדובניק בפרשה זו‪ .‬כן הוסמכו הדוכס התורן וסינס העיר להציע לנפגעים‬ ‫איטליה בה שלטה ספרד — קמה תסיסה נגד הזרים הבלתי קרואים‪ ,‬דוברלבניק הראתה‬
‫פיצויים נוספים בסך ‪ 200‬תקסים‪........ .‬‬ ‫בשנים אלה יחם הוגן כלפיהם‪ .‬הם היו לקוחות רצדים לספגוחה‪ .‬יתירה מזו‪ .‬עליה היה‬
‫ביולי ‪ 1500‬נרשם שוב מעשה אלימות נגד פליטים יהודים במימי דובולבניק‪ .‬אנייתם‬ ‫להתחשב בתורכיה‪ ,‬שכנתה האדירה מהמזרח‪ ,‬שהיתה בתקופה זו מגן ליהודים הנרדפים‪.‬‬
‫היתה בדרך לנמל |}טט‪ ,‬השות מדרום לדוברובגיק‪ .‬הפליטים התכוונו להגיע מדם‬ ‫בהעריכה אל נכון את עצמתה של תורכיה‪ ,‬נמנעה דוברלבניק מלקלקל את יחסיה ?מה‬
‫לז׳מנגנובי התורכית‪ .‬אולם ליד קונןלי התנפלו עליהם אנשי סראסם סבוקה קוטורסקד״יי‬ ‫בגלל תושביה היהודים או בגלל יהודים עוברי אורח‪ .‬יש להדגיש עובדה זו‪ .‬משום שאותר‬
‫שדרו את חפציהם ושבו כסה נוסעות יהודיות שלטונות תבולבניק זכרו עריץ את תוצאות‬ ‫זמן עמדה דוברלבניק תחת לחצה המתמיד של הכמורה הקתולית‪ ,‬המודרכת ע״י האינק­‬
‫השוד הימי ליד סלאנו והזדרזו להשיב את שלל הביזה לנשדדים‪ .‬באוגוסט אותה שנה שיגרו‬ ‫וויזיציה‪ ,‬וכן מול איומי האוכלוסים המקומיים‪ ,‬העלינים את ה״מסתננים״ הזרים שחרדו‬
‫שליח מיוחד לוונציה בתביעה להעניש את הליסטים מפראסט שהשתייכה לוונציה‪ .‬בינתיים‬ ‫לתהום מתייחם‪.‬‬
‫מיזזה גם הקאת להרצגגויבי לפגי שלסונוח תבולבניק על שוד הדש זה ועל הפגיעה בכבוד‬
‫־‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הנוסעות היהודיות שלא הוחזרו משבןן‪- .‬‬ ‫ה ה כ נס ו ת מן ה י ה ו ד י ם‬
‫י במארס ‪ 1502‬לנעה תברובניק מאנייה מלחמה וגציאנית לערוך חיפושים בגמלה‪.‬‬ ‫תוך כדי העברת הפליטים שנמשכה שנים הונחו היסודות לקהילה היהודית בדזברובניק‪.‬‬
‫הוונציאנים התכוונו לבתק סירת פליטים שעגנה בנפל‪ .‬טענתם היתה שהם מצווים לעקל‬ ‫לנציגה מינו השלטונות ׳־קונסול״ שהיה אחראי לגביית מסים מהיהודים לטובת אוצר‬
‫סחורות של יהודים‪ .‬שיבואן לארצות המזרח נאסר בחרם הכנסיה‪ .‬את התנגתתד‪ .‬למעשה‬ ‫הרפובליקה‪ .‬להתארגנות ראשונית זו סייעו הן המהגרים שהשתקעו בעיר ישיבת קבע הן‬
‫שריתתי זה הפגינה תבתבגיק בהכריזה מצב הכן במבצרי נפלה‪ .‬כוונתה היתה לגרש אח‬ ‫הפליטים שהתעכבו בה לזמן מה‪ .‬בד בבד עם גידול היישוב היהודי התערו היהודים בחיי‪.‬‬
‫*יסות וגציד״ אם אמנם יעזו לפגוע בסירת הפליטים‪.‬‬ ‫העיר‪ .‬עדיין לא הוטלו עליהם הגבלות‪ .‬בזכות קשריהם עם‪ ,‬אחיהם בתו״ל הס פיתחו את‬
‫־׳■ זמן קצר אחרי תקרית זו‪ ,‬באפריל אותה שנה‪ ,‬אירע שוד יפי רציני‪ ,‬הפעם באגיה‬ ‫מסחרה הבידלאומי של דוברלבניק‪ .‬בזה תרמו פליטי ספרד את חלקם להגדלת הכנסות‬
‫ספרדית‪ .‬בדרך מאפוליה למלוינה התנפלו עובת האניה על נוסעיה היהותם‪ ,‬הטביעו כעשרים‬ ‫האוצר מהמכס והבלל‪ .‬דבר חשוב בעיני השליטים‪.‬‬
‫מהם ושדדו את חפצי קרבנותיהם‪ .‬לפי גירסה אחרת לא היו קרבנות בנפש‪ .‬מכל מקום‪,‬‬ ‫‪ .‬נראה שבשנים הראשונות לאחר גירוש ספרד לא היה לאנשי המקום מה להצטער על‬
‫הביזה נמכרה בתברובניק‪ ,‬אך בארכיוניה לא נרשם אם השודדים‪ .‬נתיני ספרד שתברובניק‬ ‫העברת היהודים באניותיהם‪ .‬העסק פרח‪ ,‬המים רווחים‪ ,‬וההפלגות היו על פי רוב בידיהם‬
‫לא יכלה להעםידם לתן‪ ,‬באו על עונשם‪. .‬‬ ‫של ספני דוברלכניק‪ .‬צודק דהיססוריון סדיץ׳ בהעירו בספרו )בעם׳ ‪ ( 46‬כי המעבר הרגיל‬
‫י בתקופה זו רפתה העיר זרים רבים שבאו מעת הבלקנים ומאיטליה‪ .‬בגמל חפשי זה‪,‬‬ ‫של היהודים מנמלי הים התיכה דרך דוברלבגיק לא הניח לרושם תולמתיה של דוברלבניק‬
‫הניטרלי‪ ,‬ביקת הרבה מלחים‪ ,‬פועלים וסוחתם זרים‪.‬־ביניהם היה ניכר חלקם של היהודים‪,‬‬ ‫דבר הראוי לציה בארכיוניה‪ .‬משום שהיה תקין ואיש לא עבר על החלק‪.‬‬
‫מרביתם פליטי ספרד‪ .‬הם מצאו פרנסתם כבעלי מלאכה זעירים‪ ,‬כפועלי נמל פשוטים‪,‬‬
‫־׳■‬ ‫כסוחרים ובייחוד כסוחרי בהמות שהעבירו בקר מד׳בלקנים לשוקי מערב אירופה‪ .‬״ י‬ ‫‪........‬‬ ‫^‬ ‫‪ . .. . .‬י ׳‬ ‫י'‪,‬‬ ‫מ ק ר י שוד‪..‬‬
‫בכל זאת קרו פה ושם מקרים סליליים‪ ,‬מעשי זדון׳ חבלה ושוד שעליהם מעידים מסמכי‬
‫הארכיה‪ .‬כך נשדדו במאי ‪ 1495‬עשרים ושניים פליטים יהודים ליד המקום סלאנו‪ ,‬בדרכם‬
‫‪ Slano, Ortore, Koločep. Cavtat. Konavli, Perast, Boka Kotorska‬׳ < ‪.‬‬ ‫)‪(11‬‬ ‫פאלרסלנה אשר באיטליה המרכזית לחברובניק‪ .‬בהיוודע המעשה בעיר נעצר רב החובל‬

‫‪79‬‬ ‫‪78‬‬
 ‫יחסיו עם דובתבניק'ודחה בתגזה כל שוחד שבאמצעותו ניסו שליטי דובתבניק לפייסו‪.‬‬ ‫ע ל י ל ת דם ר אש ו נ ה‬
‫לפתע פקד את היישוב היהודי בדובולבניק זעזוע מחריד‪ .‬הוטחה כלפיו עלילת דם נוסח ימי‬
‫בראותם תנו מ ת אלו נבהלו א מ ת העיד והזדרזו לשלוח הוראות לצירם בקושסא שיסביר‬
‫את עמדתם לשלים על הבוספורוס‪ .‬לפחה בסרייבו שינת שליח מיוחד כדי להרגיעו ולהצדיק‬ ‫הביניים החשוכים‪ .‬והנה תמציתו של מאורע זה כפי שהוא משתקף במסמכי הארכיונים‪:‬‬
‫את עמדת עירם בפשפש איום זה‪.‬‬ ‫בליל ‪ 6‬באוגוסט ‪ 1502‬נרצחה אשה זקנה בפרבר ןלו צ׳הי‪ 1‬שבדובחיבביק‪ .‬בחייה נהגה‬
‫להסתגר בביתה‪ ,‬שם היתח גרה עם נכדה בלבד‪ .‬כחשודים ברצח נעצרו למחרת היום עשרה‬
‫הפוגה קצרה‬
‫יהודים‪ .‬הנכד אמנם לא ידע לספר הרבה‪ ,‬אך נמצאו עדים‪ ,‬וביניהם איכרים מהסביבה‪ ,‬שזיהו‬
‫משום פה לא הגי מ הפעם לא יהודי חברובניק ולא אחיהם מהמערב האירופי‪ .‬במקרים‬ ‫את הנאשמים וסיפרו שראו אותם בליל הרצח בסביבת ביתה של הזקנה‪ .‬בגבו עדויות גם‬
‫דומים‪ ,‬במקומות ובזמנים שונים‪ ,‬אחזו אף יהודי התפוצות בפעולות תגמול‪ .‬הפעם הוסיפו‬ ‫מהנאשמים‪ ,‬אבל לא נמצא דבר שהיה יכול לשמש יסוד להרשעתם‪ .‬רק בעינויים השיגו‬
‫לטפח יחסי מסחר תקינים עם דובמבניק‪ .‬מאורעות הדמים ותוצאותיהם העגומות סדשסשו ‪.‬‬ ‫החוקרים את מבוקשם‪ ,‬הודאות של היהודים מאיר ומעבידו שלמה‪ .‬הם הודו שאמנם השתתפו‬
‫עד מהרד‪ -‬שיפור זה ביחסים נמשך עד שנת ‪ . 1509‬אז הוחמר המצב עט פרוץ מלחמת הליגה‬ ‫ברצח הזקנה מטעמים דתיים‪ .‬על סמך הודאות אלו נאשמו עשרה יהודים‪ ,‬עובדי הנמל‪,‬‬
‫פקפברי‪ M‬נ ג ד ונציה‪.‬‬ ‫ברצח הזקנה‪ .‬סענו נגדם שלצורכי דתם ע ק ת את לב הזקנה מנוסתה ונסלו את דמה‪ .‬עדות‬
‫בגלל פעולות איבה במלטו יהודים רבים מאיזורי החזית לוונציה‪ .‬זרם הפליטים הגביר‬ ‫דמיונית זו‪ ,‬שנסחטה תחת עינויים רפי הנאשם שלמה‪ ,‬הביאה למעצר יהודים אחרים‪ ,‬ביניהם‬
‫את שנאת תושבי ונציה ליהודים‪ .‬גם הכמורה הקתולית לא סמבה ידה בצלחת והוסיפה‬ ‫עמנואל‪ ,‬יצחק והרופא משה‪ .‬אמנם לא כולם הודו‪ ,‬אך הספיקה הודאת מעונה אחד כדי לקבוע‬
‫בדברי הסתה שמן למדורה‪ .‬האווירה הורעלה ונוצר מחנק שאיים להנחית שואה על היהודים‬ ‫אח גורל כל הנאשמים‪.‬‬
‫בעיר‪ ,‬אמנם‪ ,‬בזמן המלחמה הם נסבלו מונציה ואיש לא התאכזר להם‪ .‬רבים נח שמ לבנקאים‬ ‫פרוטוקול הסיגם מחקירה זו נפסק בעם׳ ‪ 31‬בדברי עדותו של הנאשם עמנואל והודאתו‬
‫מפולפלים‪ ,‬ואוצר המדינה ניזון בחלקו הגדול פהיסלים שהטיל על עסקי היהודים האמידים‪.‬‬ ‫התת עינויים‪ .‬כאן ניכר ששלושה דפים של ספר הסהוטוקולים בחלשו במכשיר חד‪ .‬יש להניח‬
‫יתר על כך‪ .‬יש סוענים שהבנקאים היהודים הצליחו לממן בעיסקותיהם את מלחמותיה‬ ‫שבעמודים אלה נרשם דבר שלא נעם למישהו‪ .‬מתקבל על הדעת שרק שלסונות דזברובניק‬
‫הממושכות של ונציה‪.‬‬ ‫יכלו להשמיד חלקים מהפרוטוקול‪ ,‬משום שרק להם היתה גישה חסשית אליו‪ .‬גם פסק הדין‬
‫מאבקן של ספרד‪ ,‬צרפת וונציה על גורל איטליה הדרומית‪ ,‬ובמיוחד על אפוליד‪ -‬נמשך‬ ‫לא נשמר בארכיון הערכאות המצטיין בדרך כלל כשפע מסמכים‪ ,‬ועל אחת’כמה וכמה כאשר‬
‫כעשד שנים‪ .‬לבסוף הפסידה ונציה את נמלי אפוליה לסובת ספרד‪’ .‬־‬ ‫המדובר בפסקי תן מוות‪ .‬יש להניח שמישהו התבייש להנציח עיוות דין זה שכנראה תוכנו‬
‫אשר ליהודים‪ ,‬התנכרו להם ונציה וספרד במידה שווה‪ .‬מצבם מונציה כבר תואר‪.‬‬ ‫מראש‪ .‬לפי כרוניקות עתיקות נספו בעקבות עלילת דם זו שבעה יהודים מבין עשרת‬
‫הספרדים התכוננו‪ ,‬בעקמת גירוש היהודים והאנוסים מארצם האיברית‪ ,‬ל״טהר״ בדמע״ זה‬ ‫הנאשמים‪ .‬מהם נפחו שניים את נשמתם תחת עינויים‪ ,‬ארבעה הועלו על מוקד ברחבת‬
‫גם את ארצות כימשם בדרום איטליד‪ -‬אמנם מזימתם לא הצליחה כאן‪ ,‬אך בכל זאת החלו‬ ‫פלוךה‪ ,‬והרופא משה הוהנק בבית הכלא‪ ,‬כמנהג ימי הביניים לחסל אישים ״המסכנים את‬
‫רבים מיהודי אפוליה נמלטים למדינת האפיפיור הסמוכה‪ ,‬לפרארה‪ ,‬וגם לתורכיה‬ ‫שלום הציבור‪.‬״ יתר השלושה גורשו מהעיר‪ .‬בתולדות דוברוכניק מאת רצי‪ ,‬גזיר דומיניקני‬
‫ולדובחיבניק הגיעו בהמוניהם‪.‬‬ ‫שחי בדוברובביק בשנים ‪ “ ,1580-1587‬מדובר רק על חפישה יהודים‪ ,‬קרבגות עלילת דש זו‪.‬‬
‫בדרד כלל ניצלה חברובניק בשעות חירום את כל‪.‬יתרונותיה כנפל חפשי ועיר ספר‬ ‫עצם המשפט‪ ,‬שהיה מבוסם על עלילת דם‪ ,‬מוכיח שהיו קיימים ב דו ב ת מי ק הלכי ת ת‬
‫ניטרלית‪ .‬היא חיזקה את מסחרה הביךלאומי וכלכלתה הפיקה רווח משימש נתיבי הים‬ ‫אנטי־יהודיים מובהקים‪ .‬עיוות הדין מראה כי ערכאות הרפובליקה נכנעו לאספסוף המוסת‬
‫המקובלים‪ .‬אולם הפעם‪ ,‬בלי ספק בהשפעת המאורעות באיטליה הצפונית והדרומית‬ ‫שהשתלם על רחובות העיר‪ .‬הבריונים הקרתניים‪ ,‬שחשדו בבל זר באשר הוא זר‪ ,‬דרשו מוות‬
‫)הספרדית( גם יחד‪ ,‬עורר גל הפליטים היהודים התנגדות עזה ותסיסה — בניגוד ליחס‬ ‫לנאשמים‪ .‬ואם אמנם היו קיימים מקודם הלכי רוח מאופקים נגד הזרים‪ ,‬בהזדמנות זו הם‬
‫האוהד אל מגורשי ספרד משנת ‪ 1492‬ואחריה‪ .‬איך להסביר שינוי זה ז הוא לא בא במפתיע‪.‬‬ ‫שוחרת ומצאו להם שעיר לעזאזל — את המיעוט היהודי שקיווה להתבסס בעירם‪.‬‬
‫בעקמת המאורעות משגת ‪ 1502‬נעלמה סובלנותה המסורתית של דוברובניק‪ ,‬בשנת ‪1510‬‬
‫הוגשו לשלטונות הצעות לאסור מעברם של יהודים ואנוסים דרך נמל חברובביק‪ .‬הצעות‬ ‫ניהול המשפט ותוצאותיו עורח הד רב בארצות הכלקן‪ .‬הם הכתימו את שמה הטוב של‬
‫אלו לא זכו לרוב הדדוש בסינט‪ .‬מתוך פחד מפני תגובה תורכית חריפה נרתעו שלטונות‬ ‫דובתבביק‪ .‬קדבנות העלילה ועינוייהם לא נשכתו‪ .‬הפרשה המזעזעת ערערה את אפון‬
‫הרפובליקה מלאחוז באמצעים נפרצים נגד היהודיה‬ ‫השכנים ברפובליקת הסוחרים האצילה‪ ,‬קושטא וסתיבו מחו נמרצות בפגי שלטונות‬
‫העניינים השתלשלו לרעת היהודים והוליכו לקראת משבר בלתי נמנע‪ .‬כבר בסוף‬ ‫דובתבניק‪ ,‬בייחוד על המתת הרופא משה שהיה מקובל על הכול‪ .‬הפחה מסרייבו ניתק את‬

‫נגד ונביזן כרתו בשנת ‪ 1508‬קיפד מקסיפיליאן‪ ,‬לוים‬ ‫)‪ (14‬את זד ‪Ligue de Cambrai‬‬ ‫‪Ploče‬‬ ‫)‪(12‬‬
‫* השבינדעשר‪ ,‬פרדיננד מארגון והאפישיור יולמם השגי•‬ ‫‪■ Serafin Raz2 l, Storla Dl Raugie, Dubrovnik 1903, p. 115‬‬ ‫)‪(13‬‬

‫‪81‬‬ ‫‪80‬‬
 ‫‪ 1514‬דנה ממשלת מברובניק על גירוש כל היהודים והאנוסים משטחה‪ .‬לסי שעה לא אושר‬
‫תורכיה לספרד על נתיבי הים התיכון‪ .‬תקריות שונות גרמו לעתים התלקחות אש רצינית‪.‬‬
‫הצו על גירושם הכללי‪ .‬אבל הוחלט לברר את זכותו של כל אחד מהם לישיבת קבע‪ .‬המגפה‬
‫היקפה הלך וגדל מדי פעם‪ .‬בגלל מצב קדם־מלחמתי זה שובשו נתיבי הים התיכון‪ .‬משום‬
‫האנסי־יהומת היתר‪ .‬ברורה‪.‬‬
‫כך עלתה שוב חשיבותו של נמל דוכרויבניק בשביל המסחר בין המזרח והמערב‪ .‬דוברובניק‬
‫הזרד‪ .‬להיות נמל מעבר שממנו העבירו שיירות בדרכי הבלקנים את מוצרי המערב למזרח‪,‬‬
‫הגירוש הראשון‬
‫ותוצרת המזרח הושענה בו על אניות שהפליגו בים האדריאסי השקט ולא בנתיביו המסוכנים‬ ‫כאמור‪ .‬על דיונים אלה השפיעה התנהגותן של הארצות הנוצריות השכנות‪ .‬אולם למרבה‬
‫של הים התיכון‪.‬‬
‫ההפתעה עלתה דוברובביק הפעם עליהן בקנאותה‪ .‬לאחר היסוסים החלים בכל זאת הסינם‬
‫ביום ‪ 45.1515‬לגרש את כל היהודים והאנוסים מתחום הרפובליקה‪.‬‬
‫חידוש היי שו ב הי הו ד י‬
‫יש גורסים כי החלמה אכזרית זו באה בעקבות ההטפות של נזיר מתחסד וקנאי‪ .‬וזזנזא‬
‫בעצם ימי המלחמה הקרה התחילו להגיע לזזברובניק סוחרים מכל קצות תבל‪ ,‬ואתם גם‬
‫האיליוי‪ .‬הוא נשלח מאיטליה לחביןבניק כדי לחזק את הלך הרוחות נגד היהודים‪ .‬שומעי‬
‫ספנים‪ ,‬בעלי מלאכה ופועלים‪ .‬בשנת ‪ 1532‬הגיעו יהודים לעיר‪ .‬לאחד הגירוש משנת ‪1515‬‬
‫הטפותיו המהופנטים ראו בו איש קדוש שקרא להם לחיות חיי סוהר וללחום נגד הכפירה‬
‫לא היתה ליהודים במרוצת ‪ 17‬שנים דריסת רגל בדוברובניק‪ .‬שני הצדדים‪ ,‬המתפרעים וגם‬
‫היהודית‪ .‬בהשפעתו גורשו היהודים כולם‪ .‬לשונאי ישראל האירה ההצלחה פנים‪ .‬הם עשו‬
‫הנרדפים לשעבר‪ ,‬נסו כנראה להתפייסות‪ .‬היהודים הראשונים לא באו הפעם מהמערב אלא‬
‫כאן דבר שלא הצליחו לעשותו באיסליה הסמוכה‪ .‬לא בוונציה ואף לא בשטחים הכבושים‬
‫נזהדווס‪ ,‬מסלוניקי ומערי יוון המערבית ומאלבניה* הם נתקבלו באורחים קרואים ורצויים‬
‫‪..............‬‬ ‫‪. !.‬‬ ‫‪. .‬‬ ‫בידי ספרד‪. .‬‬
‫■‬ ‫‪ ■■.‬י‪- - .‬‬ ‫כדי לספח יחסי מסחר‪. .‬‬
‫רוב מגורשי דוברובגיק נמלטו לתורכיה‪ .‬מיעוטם עבר לאיטליה‪ ,‬בעיקר לאפוליה‪ .‬משם‬
‫מסמכים ארכיוניים מסוף שנת ‪ 1532‬מעידים על הקלות מכס שנתנו שלטונות חברובניק‬
‫ניסו‪ ,‬לטענת ההיסטוריון רצי בספרו הנזכר בהערה ‪ , 13‬להפריע למשלוחי הימים לדזברובניק‪.‬‬
‫לסוחרים יהודים‪ ,‬מגמ ת הקלות שהשיגו מקודם סוחרי פירנצה שעסקו בסתר מעבר‪ .‬עם‬
‫‪. . .‬‬ ‫זוהי התגובה היהודית היחידה על מעשי האיבה של שליטי דזברלבגיק‪.‬‬
‫תורכיה דדך מברובניק‪ .‬היהודים האלה התרכזו‪ .‬הודות לקשריהם הביך־לאומיים‪ ,‬בסחר‬
‫ברם‪ ,‬תהיה זו אך תמימות לחשוב שהסתת נזיר קנאי לבדה הביאה תוך ימים ספורים‬
‫מעבר‪ .‬התעודות מעידות כי ענף זה התחיל משגשג עוד לפני מלחמת ״הליגה הקדושה״ נגד‬
‫לגירוש היהודים‪ .‬הסיבות האמיתיות היו מורכבות בהרבה‪ .‬באווירת הק(נאד‪ ,‬כלפי היהודים‬
‫התורכים‪ ,‬אף על סי שכבר אז ארבו סכנות לאניות סוחר שהפליגו בים האדריאטי‪ .‬מבחינה‬
‫העזה העיר להתגרות בתורכיה שהיתר‪ .‬אותה שעה שקועה בכיבושי ארץ ישראל ומצרים‬
‫זו נודעו אנשי אוסקוק « הדלפטיים והתנפלויותיהם למטרות שוד וביזה‪ .‬בכל זאת היה‬
‫)‪ .( 1517—1515‬מסרתד‪ ,‬המוצהרת של חברובניק היתה להיפטר מיהודיה שהיו עלולים‬
‫הים האדריאטי בטוח בהרבה מהים התיכון‪.‬־ שם נערמו בפני האניות מכשולים לאין ספור‬
‫להתעצם ולהתחרות במעמד השלים‪ .‬אך האמת ניתנה להיאמר כי היהודים מעולם לא היו‬
‫־■׳■‬ ‫בגלל פעולות האיבה‪ .‬י‬
‫הסוחרים היהודים הראשונים שבאו לאחר הגירוש של שנת ‪ 1515‬לדוברובגיק התיישבי‬ ‫במברובניק גורם רציני בענייני כספים‪ ,‬שלא כיהודי ונציה שהיו בנקאים בעלי השפעה‪.‬‬
‫תחילה מחוץ לחומותיה בפרבר פלוצ׳ה הנזכר למעלה‪ .‬בשלב זר‪ ,‬לא הוטלו עליהם הגבלות‬ ‫בעוד ונציה החליטה להצטרף לכנסיית רומי במדיניותה התקיפה נגד היד״ודים‪ .‬ולחמוק‬
‫תנועה‪ .‬הם הורשו להיכנס לעיר המבוצרת וכבר בשנת ‪ 1538‬הניחו את היסוד לקהילתם‬ ‫החלסתד‪ ,‬פרסמה צו אנסי־יהודי מיום ‪ 295.1516‬שבו נזכר בפעם הראשונה השם גמו לרובע‬
‫יהודי מוקף הומה‪ ,‬הקדימה דוברובניק את אחותה הגדולה נמעט בשנה שלבה בפעולה אנטי־‬
‫החדשה שהתפתחה במתצת השנים לקהילה קטנה אך מפוארת•‬
‫יהודית קיצונית‪ .‬גירוש היהודים נראה לד‪ .‬כדרך פשוטה ויעילה לפתור שאלה מטרידה‪.‬‬
‫הגיתש פטר אותה מן הצורך לחוקק חוקה מיוחדת ומסורבלת ליהודים בלתי רצויים‬
‫מלחמת הכנסיה נגד הרפורמציה‬ ‫ומסוגרים בין הומות הגטו‪. . .‬‬
‫היתד‪ ,‬זאת המאה של תגובת הכנסיה הרוסית על תנועת הרפורמה הדתית‪ .‬הפרוטסטנטיות‬
‫התפשטה בארצות רבות של אירופה בהיקף בלתי צפוי‪ .‬כל פורש מחיק ר‪,‬כנסיה הקתולית‬
‫י ‪" ' ' / ,‬‬ ‫ה ס ל ה פ ה ד ק ר ה ב י ן ה מ ע צ מ ו ת ‪......... . .‬‬
‫הוחרם בעוון מינות‪ .‬מ ן האנוסים והנוצרים החדשים היה כ מן הכופרים בעיקר‪ .‬בדי לעכב‬
‫התורכים לא שעו בפרק זמן זר‪ .‬ל״קטגות״ כבעיית היהודים בארצות השכנות‪ .‬הם היו בשיא‬
‫את התפוררות הכנסיה בעקבות הרפורמציה שאיימה על שלטובה הבלעמ‪ ,‬היא נאחזה —‬
‫התפשטותם המדינית ובשיא עצמתם הצבאית‪ .‬מסעי כיבושיהם הוכתרו בהצלחה‪ .‬הם שלטו‬
‫כבעבר הלא רחוק — באמצעי התגוננות חריפים‪ ,‬ביניהם טיפוח הקנאות הדתית והקמת‬
‫באסיה הקטנה ובאפריקה הצפונית‪ ,‬ועוד פעס יתקדמו גיסותיהם המנצחים עד חופות דנה‬
‫ערכאות חירום‪ .‬ובראשן האינקוויזיציה‪.‬‬
‫■י ״ י‬ ‫• ג‪.‬״׳• ‪.‬‬ ‫הקיסרית‪-‬‬
‫בדרך כלל לא היתד‪ ,‬עד אז מורגשת באיטליה השפעתה המכרעת של האינקוויזיציה על‬
‫חיי האזרחים‪ ,‬ולא תמיד הסכימו השלטונות האזרחיים להוציא את פסקי מנ ה לפועל‪ .‬לעתים‬ ‫והנה לפתע נתקלו התורכים בהתנגדות בלתי צפויה‪ .‬היתד‪ .‬זאת חזית מלוכדת של ארצות‬
‫ך‪.‬מ ערב הנוצריות — הליגה הקדושה הראשונה שהיחד‪ .‬ברית בין ספרד ומדינת האפיפיור‪.‬‬
‫)‪Uskok (15‬‬ ‫בטרם ייפתחו חזיתות האיבה )‪ (1540—1538‬התנהלה עוד נד‪ 1532‬מלחמה‪.‬קרה בין‬

‫‪83‬‬ ‫‪82‬‬
 ‫הצווים בגד היהודים בעיר‪ .‬החלטה זו היתד‪ .‬פדי נצחונה של חזית הכמורה והסוחרים —‬
‫בעלי ההשפעה המכרעת בקהיליה — על הגורם התורכי שנחלש עם תום מלהמת ״הליגה‬
‫הקדושה״ הראשונה‪ .‬הסיגט ציווה באפריל אותה שגד‪ .‬על יהודי העיר להסתגר במספר בתים‪.‬‬
‫כן הוטלו עליהם הגבלות אתרות‪ ,‬כגון נשיאת אותות יהודיים הידועים לקמצה‪ :‬הטלאי‬
‫והכובע הצהובים‪ ,‬כסי שנגזר על אחיהם בארצות רבות במערב‪ ,‬בשלוש המאות האחרונות‬
‫של ימי הביניים הוקמו בגרמניה‪ ,‬בספרד‪ ,‬בפורטוגל ובאיטליה רבעים יהודיים מוקפי הומה‪.‬‬
‫בלילות ובחגים נוצריים נסגרו שעריהם על מנעול ובריח‪ .‬בכך נאסר על העירונים לבקר אצל‬
‫הכופרים היהודים בחשכת הלילה‪ ,‬ולאחר סגירת השערים לא הורשו היהודים לשוטט מחוץ‬
‫לחומות‪ .‬בשטח צר שבתור החומות הצטופפו אפוא משפחות יהודיות מדולדלות‪ ,‬מרביתן‬
‫מרובות ילדים‪.‬‬
‫תגובת היהודים על ה?!פנה לרעה שחל ביחס דוברובגיק אליהם לא איחרה לבוא‪ .‬רובם‬
‫ממילא לא נקלטו בעיר‪ .‬הגזירה רק החישה את החלטתם לעזוב את דוברובניק‪ .‬כל מי שיכול‬
‫היה לעבור לתורכיה עשה זאת מיד‪ .‬מה גם שעם סיום פעולות האיבה בץ המערב והמזרח‪,‬‬
‫בשנת ‪ , 1540‬נחלש מעמדה של דובר‪1‬בגיק כצומח דרכים מסתרי‪ .‬בהפוגה זו שבץ מלחמה‬
‫למלחמה אפשר היד‪ ,‬לסחור ולהפליג בים התיכון גם בלי הזדקקות לנמל דוברובניק‪.‬‬
‫אלא שלא לכל היהודים נתאפשרה העזיבה‪ .‬לא מעטים נשארו בעל כורחם בעיר‪ .‬היו‬
‫אלה יהודים חסרי אמצעים‪ .‬עליהם הוטלו במרוצת הזמן הגבלות גטו ממש‪ .‬בסוף שנת ‪1545‬‬
‫קיבלה הממשלה צו מפורש על הקמת הגטו על כל הכרוך בו‪ .‬הצו הוצא לפועל בתחילת‬
‫‪ .1546‬בשטח צר הוקצו ליהודים כמה בתי מגורים ומחסנים‪ .‬מקום הנטו נקבע בסימטה ליד‬
‫הרחבה המרכזית של העיר‪ ,‬״פלאצה״‪ ,‬העורק הראשי שלה‪ .‬במקומות אחרים נבנה הגטו‬
‫בדרך כלל בפרברי העיר‪ .‬באן הוקם בשכנות לארמץ השלטון‪ ,‬ליד בניין המטביע הממשלתי‪.‬‬
‫שם הסימטה שונה ל״רהוב היהודי״ )״דודיוסקה אוליצה״(‪ “ .‬בשני קצותיה של הסיסמה‬
‫הוקפו הומות גבוהות ובהן שערים שנסגרו גלילות על מנעול‪ ,‬בשעה שננעלו גם שפרי העיר‪.‬‬
‫כך נבצר מתושבי הנטו ״לשוסס״ בלילות ברבעים אחרים‪ .‬הם היו צפויים לקנסות אם‬
‫ייתפסו בלילה מחוץ לתחום‪ .‬באור היום לא חלו עליהם הגבלות אלו‪ .‬י‬
‫בזמנים כתקנם לא היה משטר הגטו חמור‪ .‬אמנם הוטלו על תושביו היטלים מיוחדים‬
‫ולמעשה היד‪ ,‬זה מקור הכנסות חדש לאוצר הרפובליקה• הממשלה תירצה היטלים אלה‬
‫כתשלום בעד שירותים‪ ,‬הואיל והעמידה לרשות יושבי הגטו דירות ומחסנים חינם אץ‬
‫כסף‪ .‬בתי הגטו היו רכוש ממלכתי‪ ,‬חלק בלתי נפרד מנכסי הרפובליקה‪ .‬תושבי הגטו נשארו‬
‫אפוא דיירים בבתים שכורים‪ .‬שכר הדירה נבלל‪ ,‬כאמור‪ ,‬במסי גולגולת שבתשלופם חויבו‬
‫כל היהודים‪ ,‬טף וזקן כאחד‪.‬‬
‫אולם כעבור זמן‪ .‬באמצע המאה הי״ז‪ ,‬הותרה הרצועה‪ .‬היהודים הורשו לרכוש נכסי‬
‫דלא נייד‪ / ,‬על כך מעידים פספטיהם לפני ערכאות העיר בדבר עבירות על צווי ד‪,‬בנייד‪-‬‬
‫מסתבר שהשינוי היד‪ ,‬תוצאת הצפיפות הגדולה בגטו שהולידה סכסוכי שכנים קשים‬
‫ומתמידים‪.‬‬
‫עם גידולה החדש של הקהילה לא היתד‪ ,‬עוד אפשרות לשכן את כל היהודים בסיסמה‬
‫ידם של שונאי ישראל כבר בשנת ‪ .1540‬לאחר היסוסים רבים ודיוני סינס ממושכים‪ ,‬הופעלו‬
‫‪Placa, 2udioska ulica‬‬ ‫)‪(17‬‬
‫‪85‬‬
‫היה מיקוח קשה ומייגע בין שתי הרשויות — החילונית והדתית — על גורל תושבי ‪p x n‬‬
‫שהואשמו בעבירות דתיות‪ .‬למרבה הפליאה‪ ,‬מדינת האפיפיור ידעה להוכיח מידת סובלנות‬
‫כלפי יהודיה‪ ,‬לא אחת הגן בם סטרוס הקדוש על יהודי רומא מפני התפרעויות ההמונים‬
‫המוסתים‪ .‬בכל זאת הלכו הדברים והשתבשו מתחילת המאה הס״ז‪ .‬מצב היהודים החמיר‬
‫במקומות רבים באיטליה‪ .‬האווירה נעכרה כאשר הופעלה נגדם חוקה עוינות עם מות‬
‫האפיפיור יוליוס השלישי הנאור נגדשה הסאה‪ .‬בשנת ‪ 1555‬נבחר ליורשו הנזיר הקנאי‬
‫פייסת קאדאפא « לשעבר האיגקוויזיסוד הגדול‪ .‬הוא לא נרתע מלהעלות על מוקד ״כופרים״‬
‫לסוגיהם‪ ,‬בין קרבנותיו נמצאו אנוסים רבים‪.‬‬
‫חרף כל צווי השמד וזזגירושים‪ ,‬לא היה קל להיפטר מהיהודים והאנוסים‪ .‬על אף נגיחות‬
‫השלטונות והכבסיה החזיקו היהודים מעמד הן בנרמניה הן בהולנד‪ .‬אף באימליה לא הסיגו‬
‫שונאי ישראל את מבוקשם‪ .‬עם כל הצלחותיהם החלקיות לא נשנה גירוש ספרד ב א ת‬
‫קתולית זו‪ ,‬אם כי בדרך כלל מצבם של יהודי אירופה המערבית הלך ונעשה ללא נשוא‪ .‬־‬
‫לעומת זאת ניתנו בחברובניק עריץ אפשרויות לקיום הוגן בתנאים של חופש יחסי‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬הכנסיה השתדלה להצר את צעדי היישוב היהודי הקטן‪ ,‬ולא אחת אף הצליחה לבודדו‬
‫ולהשניאו על מאמיניה‪ .‬בכל זאת נשארה דוברובניק של המאה הס״ז מקום הצלה ליהודים‬
‫נרדפים‪.‬‬
‫‪°‬‬ ‫‪..‬‬ ‫ש ס ו נ ד ‪ ,‬ש נ ים ס ו ב ו ת‬
‫שמונה שנים נהנו יהודי תבחיבניק מחיים שלווים ומחופש תנועה‪ ,‬הופעה שלא היה לה אח‬
‫בתקופה זו בארצות שבסערבו של אגן הים החיכון‪ .‬למן בואם של היהודים מחדש לעיה‬
‫בשנת ‪ ,1532‬הצטיינה זזוברובניק ברוחב לב נדיר כלפיהם‪.‬‬
‫אך בחום סרק זמן קצר זד‪ .‬חלה נסיגה במדיניותה הנאורה של דוברובניק כלפי היהודים‪.‬‬
‫המצב הלו והחמיר בעטיו של ריבוי הפליטים היהודים בעיר הקטנה‪ .‬שאלת האנוסים הוסיפה‬
‫שמן למדורה‪ .‬הם גחנו לחזור ליהדותם בשעת הכושר הראשונה‪ .‬כך ע דו גם בדוברובניק‪.‬‬
‫עם בואם לעיר חדלו להתנהג כנוצרים למראית עץ וחזרו ליהדותם‪ ,‬על אפה ועל חמתה של‬
‫׳ ‪.‬‬ ‫׳‬ ‫הכנסיה הקתולית‪' .‬‬
‫כבר נאמר כי ביחסה של דוברובניק ליהודים התחשבו אדוני העיר הזהירים ברצון‬
‫הסולטן התורכי בקושסא‪ ,‬בעל בריתם כביכול‪ .‬למעשה הוא היה עריץ אפוסרופסם והגן‬
‫עליהם מפני דרישות ונציה הרעבתנית ומפני תאבונה ״לבלוע״ את עיר הנמל בעברו השני‬
‫של הים האדריאטי ההולכת מתיל אל חיל‪ .‬מעמדת כוח זו פקחי התורכים לא אחת במאות‬
‫הטח והס‪-‬ז על חברובניק לחום על היהודים קרבנות המערב‪ .‬תורכיה רמזה לדוברובניק‬
‫גם בתקופה זו כי כל פגיעה ביהודים תביא לשיבוש יחסה לרפובליקה הקטנה שמצבה המדיני‬
‫במלחמה הקרה בין המזרח למערב היד‪ .‬עדין בלאו הכי‪.‬‬
‫הקמת הגטו בדוברובניק‬
‫מפאת הסתבכותה בבעיות בין־לאופיות לא הגשימה תורכיה הפעם את איומיה‪ .‬על כן גברה‬
‫‪raffa‬פ ‪Pietro C‬‬ ‫)‪( 16‬‬
‫‪84‬‬
 ‫אמטום לוזי טנו ס‬ ‫אחת של הגטו‪ .‬אז השכירה להם הממשלה בתים בסימטאות המקבילות לרחוב היהודי‪,‬‬
‫אבל סימסאות אלו לא הוקפו חומה‪ .‬מסמכי הארכיונים מוכיחים שיהודים מסוימים התגוררו‬
‫באותה שנה עצמה שהמנתח אברהם נתקבל לשירות הרפובליקה‪ ,‬עזב אותה אחד מגדולי‬
‫בכל זאת גם מחוץ לתחומי הגטו‪ .‬היו אלה יהודי סגולה שהרפובליקה היתה‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫הדור‪ ,‬הרופא אמסום לוזיסנום‪ ‘*,‬שלא נקלס בעיר‪.‬‬
‫מעוניינת בהם‪ .‬מכל מקום מעידים יוצאי דופן אלה על גמישות כלשהי ועל גישה מעשית‬
‫של אדוני דובר)בניק‪.‬‬

‫ב‪ .‬רופאים יהודים בדוברובניק‬

‫א י מ ת י פ ס ו ל י ם ה ר ו פ א י ם ה י ה ו ד י ם ו מ ת י הם ר צ ו י י ם ?‬
‫כבר נאמר בעמ' ‪ 76‬כי היהודי הראשון בדוברובניק שנרשם ב־‪ 1326‬בארכיוני העיר היה‬
‫רופא אלמוני‪ .‬הרופא היהודי השני נזכר בשם ברוך המומר‪ .‬השלישי היה הרופא המצטיין‬
‫משה‪ ,‬שהשתקע בעיר בשנת ‪ , 1495‬אך סוסו היה מר‪ .‬הוא זכור כקרבן עלילת דם משנת ‪1502‬‬
‫כמסופר בעמ ׳ ‪.80‬‬
‫בשנה זו פשטה בעיר מחלת העגבת‪ .‬או בשפת העם — המחלה הצרפתית‪ .‬הביאוה‬
‫ספנים וסוחרים שהודבקו בה בנמליה של איטליה הדרומית‪ ,‬שם נפוצה עם פלישת צבאות‬
‫צרפת בשנת ‪ 1494‬ולבשה היקף מדהים של מגיפה‪ .‬תחילה לא ידע איש להילחם בה‪ .‬הרופאים‬
‫ע מ ת חסרי אונים מול הסכנה הגדולה‪ .‬כאשר חדרה המחלה לדוברו׳בניק והתפשטה כמגיפה‬
‫ב־‪ , 1502‬נבהלה ממשלתה‪ .‬הרפובליקה לא חסכה אמצעים כדי להילחם בנגע‪ .‬הזמינה‬
‫‪4 J U flT‬‬ ‫‪fA U JJJM ■ ■ :‬‬ ‫‪I‬‬ ‫מאיטליה רופאים מיוחדים שהתיימרו להכיר את דרכי ההתגוננות מפני המחלה החדשה‪.‬‬
‫עוד היום תמהים יודעי דבר על הטיפול הפרימיטיבי שבו ניסו ״הרופאים המומחים״ להציל‬
‫אמטוס לוזיטנוס — דיוקן על פי תחריט עתיק‬
‫את הנפגעים ממוות מחריד‪.‬‬
‫הוא נולד במשפחת אנוסים בשנת ‪ 1511‬בעיר קלקלו ברנק) בפורטוגל‪ .‬במולדתו נקרא‬ ‫במלחמתה בעגבת נמנעה הרפובליקה מלהזמין רופאים יהודים מאיטליה‪ .‬אף על סי‬
‫דון יואנ׳ו ר)דריגז‪#.‬ב אולם בתולדות הרפואה הונצח שמו כלוזיטנום‪ .‬הווה אומר ‪ p‬פורטוגל‬ ‫שביניהם נמצאו מומחים מעולים‪ .‬גם לפליטי ספרד ופורטוגל שעמם נמנו רופאים מצטיינים‪,‬‬
‫)לחיטניה — שמה הלטיני של פורטוגל‪ ,‬ואמסום — תרגום השם חביב שהיה‪ ,‬כנראה‪ .‬שם‬ ‫לא היתד‪ .‬דריסת רגל ברפובליקה היהירה בתקופה בה עונו יהודים בכלא דובח׳בניק‪ .‬הכנסיה‬
‫משפחתו בעברית(‪ .‬את תורת הרפואה למד באוניברסיטאות סלמנקה וליסבון‪ .‬בגיל ‪ 18‬כבר‬ ‫אף אסרה על רופאים יהודים לטפל בחולים נוצרים‪ .‬בכל זאת לא הניא איפור זה אפ‪-‬פיורים‬
‫היה מנתח מצליח‪ .‬מחמת הפיקוח החמור על האנוסים ברח מפני האינקוויזיציה שהשתוללה‬ ‫ומלכים נוצרים מליהנות מטיפולם המצוין של רופאים יהודים‪.‬‬
‫במולדתו‪ .‬ניסה להכות שורשים בצרפת‪ .‬אולם רק באנוור )אנטוורפן( שבארצות השפלה‬ ‫רק משנת ‪ , 1532‬כאשר התחילו היהודים לחזור לדובר)בניק‪ ,‬נשתנה גם היחס אל‬
‫)כיום בלגיה( מצא למן שנת ‪ 1533‬מקלם ארעי‪ .‬ההולנדים והפלנדרים קיבלו יפה את נרדפי‬ ‫הרופאים היהודים‪ .‬כך נתקבל בשנת ‪ 1543‬הרופא יצחק למשרה ממשלתית בה שירח כעשר‬
‫האינקוויזיציה‪ .‬היהודים והאנוסים‪ ,‬בניגוד לצווי הקיסר קרל ההמישי משנת ‪ 1526‬שאסרו‬ ‫שנים‪ .‬בשנת ‪ 1558‬נתקבל לשירותי הממשלה המנתח היהודי אברהם‪ ,‬הפעם בלא ה תנג מ ת‬
‫על האנוסים להשתקע בתחומי ארצות אלו‪ .‬באנוור עבד אמטום במקצועו בלי הגבלות‬ ‫הארכיהגמון המקומי‪ ,‬בקדלי‪ , *.‬יחם כזה של הכנסיה לרופאים יהודים היה בזמנים ההם נדיר‪.‬‬
‫ובשנת ‪ 1536‬אף פרסם בשמו הנוצרי ‪ Joannus Rodericus‬את חיבורו הראשון־ על‬ ‫המקורות מציינים שאברהם היה מקובל על הבריות כבעל מקצוע מעולה‪ .‬הוא שימש‬
‫הבוטניקה הרפואית ‪ .index Dioscoridis‬כעבור שבע עשרה שנים הוציאו במהדורה‬ ‫בתפקידו תקופה ארוכה למדי‪ ,‬עד מוחו בשנת ‪ . 1590‬כראיה לאמון שרחשו לו השלטונות‬
‫מתוקנת והקדיש) לדוברויבניק‪ .‬לאחר מספר שנים שקטות יחסית שבהן התמסר למקצועו‬ ‫תשמש העובדה כי בשנת ‪ 1571‬שלחו אותו לרפא חיילים נוצרים שנשבו בידי התורכים‪ .‬אף‬
‫חתנו‪ ,‬המנתח יוסף‪ ,‬שירת בשירותי הרפובליקה וגם הוא נשלח לסי בקשת התורכים בשליחות‬
‫)‪Lodovlco Beccadelll, Banja Luka (18‬‬ ‫מקצועית לרפא חולים בב)סנה‪ .‬באחת הנסיעות הללו חלה ומת בבנ׳ה לוקה‪ ,‬עיר ב)סנית‬
‫)‪Amatus Lusitanu9 (19‬‬
‫)‪Don Joäo Rodrlguoz (20‬‬ ‫בשטח התורכי דאז‪.‬‬

‫‪87‬‬ ‫‪86‬‬
‫המצוטט בספרו של טדיץ׳)עם׳ ‪ .(291‬נמצא תיאור כזה‪ .‬בחלק הראשון‪ ,‬מספר ‪ ,92‬על מהלך‬ ‫אנו מוצאים אותו בשנות הארבעים בנירארה שבאיטליה‪ .‬באוניברסיטה שלה הרצה על‬
‫המחלה של הנערה קתרינה בת דז׳יבי )לחנן( גונזזליץ׳» בחלק השלישי‪ ,‬מקרה ‪ ,63‬על‬ ‫כירורגיה והדגים את יכולתו כמנתח מעולה הלכה למעשה‪ .‬בשנת ‪ 1547‬עבר לאנקונה‪ .‬עיר‬
‫מחלת נער מחבולמיק‪ ,‬ובחלק הרביעי‪ ,‬מספר ‪ ,81‬על מחלת האחן של חולה מדובולבניק‪.‬‬ ‫גמל במדינת האפיפיור כדי להיות קרוב יותר לדוברובניק‪ .‬בהיותו רופא מקובל נקרא מספר‬
‫‪ ..‬החלק השישי מוקדש כולו לחבולבניק ולמחלות שריפא שם‪ .‬אמסום מצביע על א חני‬ ‫פעמים אל האפיפיור יוליום השלישי וריפא אותו ואת בני משפחתו‪ .‬שם ריפא גם חולים‬
‫העיר‪ ,‬אצילים בעלי אחוזות‪ ,‬אשר ברשותם נכסים לא מכוסלים‪ .‬ומעתך אותם במדינאים‬ ‫מדוברובניק‪ .‬כאשר עלה פאולוס הרביעי בשנת ‪ 1555‬על כם פטרום הקדוש‪ .‬אסר מיד על‬
‫זתזים ונבונים‪ .‬רבים מהם ומאזרחי העיר עסקו במסחר ובספנות‪ .‬הם היו השכבה האמידה‬ ‫היהודים לרפא בני כנסייתו‪ .‬אז נמלט אמטום לפזארו‪ ,‬לשטח שהשתייר למכס מאורבעו‪.‬‬
‫שממנה צמחו בעלי ההשכלה לסוגיהם‪ .‬העם היה ברובו עני והבורות שלטה בו‪ .‬את העיר‬ ‫אך ההפוגה לא האריכה ימים‪ .‬נראה כי כבר כעבור זמן קצר עבר לדוברובביק‪.‬‬
‫מגעיו עם שלטונות דובתבניק נק שת מכבר‪ .‬לפי דברי אמטום שמצטט ל‪ .‬גלדנגר‪«,‬‬
‫הוא שקל עוד לפני ‪ 1547‬אם להגר מאיטליה לפולין או לדוברובניק‪ .‬הוא בתר ב״פנינת‬
‫האדריאה' וכדי להדק את הקשרים עמה עבר לאנקונד״ מאחר שהזרנתו לדובחיבביק בוששה‬
‫לבוא‪ .‬הקדיש לסינס שלה את מהדורתו החדשה של ספ ת הנזכר למעלה שהופיעה ב־‪1553‬‬
‫‪Curationum Mcdicinalium‬‬ ‫בוונציה‪ *.‬בהקדמה חולק אפטום שבחים לסינס ומביע תקוותו שיתמנה לרופא העיר‬
‫‪A M A T I‬‬ ‫‪L V S i T A N I‬‬ ‫בחבולבניק‪.‬‬
‫‪MEDICI‬‬ ‫‪PHYSICI‬‬ ‫‪,‬‬ ‫על מועד בואו של אמסוס לדובתבניק אין לנו ידיעות בדוקות‪ .‬טדיץ׳ מציץ בעם׳‬
‫‪pneftintifsimt‬‬ ‫‪ 276‬לספרו על יהודי דובדובניק כי אפטום הגיע לעיר בשלהי ‪ 1557‬או בתחילת ‪ . 1558‬ואמנם‬
‫‪CE NT V Rt ^ C E QV-^CTVOR.‬‬ ‫לא נמצא שום רישום על שהייתו שם לפני מארם ‪ .1558‬גלזינגר מביא בספרו )בעם׳ ‪(20‬‬
‫חומר ע ד דעה זו‪ .‬הוא מסתמך על תיאורי מחלות של בני תבך)בניק שריפא אותם אמטום‬
‫‪ Quibus prarmitmur‬׳‬ ‫בשנת ‪ . 1556‬אכן‪ ,‬חולים מדוברובניק באו אל אמטוס עוד בהיותו באנקונה והוא מדבר‬
‫‪Com m cm iito de introtta mcdictad fgrotm tem‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪De C r;Ii, t( diebwDrerecory»:‬‬ ‫'‬ ‫עליהם בכמה מה״צגטותות״ שלו‪ .‬אך העובדה בי עד לפני ‪ 1558‬הספיק א מסוס לספל‬
‫בחולי דוברובניק רבים‪ ,‬מהם ריכז מאה מקרים ב״צנטוריד‪.‬״ השישית‪ .‬מדברת בכל זאת בעד‬
‫‪) ho ix renntamnenitiuaicopicßßimm.‬‬ ‫הנחתו של גלזינגר‪ ,‬המקובלת גם על חוקתם רבים אהרים‪ .‬קשה להניוז שכל הפעילות‬
‫‪. AcquthKO.W 1 m1 noccur»ri-n ,«.igmia ,Jitig.nüut‬‬ ‫הרפואית המבורכת הזאת נעשתה במשך חודשים ספורים‪.‬‬
‫‪»If8tnna»q11r fwnt !®prriti.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬בבואו לדובולבניק התקרב אמסוס לגיל העמידה‪ .‬מאחוריו היו חיי‬
‫עבודה פורים‪ ,‬חרף הנדודים התדירים‪ .‬כבר היד‪ ,‬עטור הצלחות ומפורסם בעולם‬
‫הרפואה כמדען‪ ,‬כבוטגיקאי‪ ,‬כאנטום וכמבתח מעולה‪ .‬בשעות כושר‪ ,‬בין מרדות ונדודים‬
‫על פני אירופה המערבית‪ ,‬חיבר יצירה חשובה שנסתכמה לבסוף בשבעה חלקים‪.‬‬
‫״‪Curationum Mediclnalium Centurie Septem‬״‪ .‬בכל חלק תיאר מאה מקרי מחלה‬
‫מעניינים שנתקל בהם בנסיוגו הרפואי העשיר‪ .‬לכל מקרה הוסיף את השתלשלות המחלה‪,‬‬
‫דרכי הטיפול בה והצלחתו או כשלוגו להציל את חיי החולה‪ ,‬החלק הראשון של ה״צ!סוריות״‬
‫פורסם בשנת ‪ 1551‬בפירנצה שבאיטליה‪ ,‬ארבעה הכרכים הראשונים ב־‪ 1557‬בוונציה‪ ,‬אך כל‬
‫‪ ET I I st‬א ‪y t‬‬ ‫שבעת החלקים נדפסו במרוצת השנים במקומות שונים‪ .‬מהחדות אחדות אף א ח ת פטירתו‪.‬‬
‫‪Ydgifiumj* ofjiuiu Enfmiuu,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬ב״צנטוריות״ מביא אמטום גם תיאות מחלות של אנשי חברובביק‪ .‬לפי נס ר^קר י*‬
‫‪M‬‬ ‫‪.o‬‬ ‫‪L y 1‬‬ ‫‪/.‬‬
‫‪Dr. Levoelav Gleßinger, Amata« Lueltanu* I njegov llje£nl£kl rad u Dubrovnlku,‬‬ ‫)‪(21‬‬
‫‪Blbltoteka Jevrejakog Narodnog Kalendara, Zagreb-Beograd, 1940‬‬
‫‪In Dloscortdl# Anazarbel da Materla Medlca hbros qulnque Enarratlanes‬‬ ‫)‪(22‬‬
‫דיוסקודידס פדגיום היה רופא יווני בפאר‪ .‬הראשונה למפירה‪ .‬ב־‪ 1556‬יצאו לאוד באנסוורסז‬
‫‪Exegemata In duos priores libroa Dloscorldls‬‬
‫אססוס לחמז״ם ‪-‬צנסוריוח ך׳)ונציה שי״ו ‪(1557 -‬‬ ‫‪Prof. Milan Refietar‬‬ ‫)‪(23‬‬

‫‪89‬‬
‫‪88‬‬
 ‫ייתכן כי אמטוס לא ראה בדזברומיק אלא מקלט ארעי לעת צרה והתכוון מלכתחילה לעבור‬ ‫הוא משווה לוונציה ומדגיש את שאיפתה לחקות בכול את שכנתה הימית הגדולה‪ .‬מנתינת‬
‫לחווכיה כדי להיפטר אחת ולתמיד מהרדיפות בצל הצלב‪ .‬אך לא מן הנמנע שהשהה את‬ ‫׳‬ ‫הבריאות סובלים תושבי העיר מרוחות הדרום הגורמות מחלות רבות בחורף‪.‬‬
‫ביצוע תכניתו זו‪ ,‬משום שציפה לנס אשר יסלול לו את הדרך חזרה למערב‪ ,‬לאוניברסיטאות‬ ‫‪ .‬חלק זה כולל גם את סיפולי אמסום במחלותיהם של בבי עמו‪ ,‬כגון הסופר היהודי‬
‫האהובות עליו‪.‬׳* אולם הנם לא התרחש והוא החל דואג לסידוריו בעיר שקיווה למצוא בה‬ ‫דידקוס פירוס שעליו עוד ידובר להלן‪ ,‬ו״קונסול העברים״ )ראש הקהל( אבנר הלפרין ועוד‪.‬‬
‫•‬ ‫•‬ ‫; י‪. -‬‬ ‫— ־‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מקלס עד יעבור זעם‪ ; > .‬׳‪ :‬־‪■ . ..‬‬ ‫מה היו אמצעי הריפוי של אמסוסז כמרבית הרופאים בתקופתו השתמש לעתים‬
‫במהרה פשטה הידיעה שבא לעיר רופא מהולל ששמו הלך לפניו ושכבר באיטליה‬ ‫קרובות גם הוא בהקזת דם‪ ,‬בשיקויים ובךטיות )קומפרסים(‪ .‬הנה דוגמה אופיינית לטיפולו‪:‬‬
‫ריפא הולים נכבדים מדוברובניק‪ .‬חולים רבים פנו אליו‪ .‬הם ביקשו הצלה מחולים בעזרת‬ ‫אבן בשלפוחית השתן ריפא בשיקוי שהכיל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬אבקת זכוכית חרוכה‪ ,‬אפר מעקרב‬
‫שיטות ריפוי ״חדישות״ שהנהיג אפפום‪ .‬החולים הנוצרים ביקרו אצלו‪ ,‬אם כי לא היה זה‬ ‫ומארגנת‪ ,‬אבקה מקליפת ביצים חרוכות‪ ,‬בתוספת ‪-‬אבן יהודית״ וחמישה־שישה צמחים —‬
‫סוד שהוא יהודי נרדף על יהדותו‪ .‬במארס ‪ 1558‬הודיע לו הסיגם שאינו רשאי לרפא חולים‬ ‫וכל זה מורתח בדבש ז‬
‫בלי אישור הארכיהגמון‪ .‬בבל זאת המשיך אמטוס בריפוי חולים וציפה לשעה שיתפנה‬ ‫לעומת זאת הוא הראשון שהשתמש במחדירים )סונדות( בניתוח במקרה של הגדלת‬
‫למשרה ממשלתית‪ .‬ההזדמנות באה כאשר היה צריך למלא את מקומו של הרופאיהסנתח‬ ‫הערמונית )פרוססנזה(‪ .‬ת ביצע ניתוח עמוק במקרי מוגלה בריאה‪*.‬״ הוא נמנה עם האנסומים‬
‫האיטלקי ונוצ׳י‪7‬״ שיצא לחופשה פרסית לשלושה חודשים‪ .‬ב־‪ 28‬באפריל של אותה שנה‬ ‫והכירורגים הנועזים במאה הט״ז‪ .‬ב״צנטוריה״ הראשונה הוא מספר בתיאור המקרה ‪61‬‬
‫החלים הסינם להעסיק את אמטוס בתנאי קודמו‪ ,‬לתקופה של שישה חודשים‪ ,‬בהנחה‬ ‫על שחים עשרה פתיחות גוףה שכבר ביצע‪ .‬היה זה בתקופתו מספר עצום של ניתוחים לאחר‬
‫שהארכיהגמון המקומי יאשר מינוי זד‪ -‬ב־‪ 30‬באפריל קיבל משכורת לשלושה חודשים‪.‬‬ ‫המוות‪ .‬אמסום ביקש להוכיח בכך שאי־אפשר לרפא אדם חולה‪ ,‬אם לא תראה במו עיניך‬
‫לא ברור מדוע אפסוס מעולם לא פנה לארכיהגמון בקדלי‪ .‬הרי‪ .‬היה רופא ידוע‪,‬‬ ‫מה מתרחש בתוך גופו‪ .‬הוא היה לא רק חוקר מחונן של בעיות הרפואה‪ ,‬מדען שנעזר בידיעה‬
‫לשעבר רופא האפיפיור יוליוס השלישי שהארכיהגמוך היה ממקורביו‪ .‬ואשר לעמדתו‬ ‫עמוקה בבוטניקה ובכימיה אלא גם מחדש מצליח של אמצעי הריפוי‪ .‬נזכיר כאן רק את‬
‫השלילית של האפיפיור החדש — בקדלי התעלם ממנה לגבי מינויו של המנתח אברהם‪.‬‬ ‫תגליתו הגאונית על פעילותם של שסתומי הוורידים‪ ,‬המכוונים את זרימת הדם לכיוון אחד‬
‫ובאת אישור הכנסיה הוקל על הסינם לתרץ ב*‪ 2‬במאי את ביטול המינוי שניתן לאמסום‬ ‫ומונעים את זרימתו בכיוון הרסוך‪,‬‬
‫רק שלושה ימים לפגי כן! מסתבר שהיו נימוקים אחדים נגד העסקתו של אמטום‪ ,‬שעל כן‬ ‫בעבודות אמסום תוססת מקום נרהב ביקורתו על קודמיו במדעי הרפואה ועל סברות‬
‫י־ * ־ •‬ ‫דתה הסיגט גם את ההצעה לפנות בעניין זה תחילה לארכיהגמון‪ .‬׳ י‬ ‫מוטעות ומסעות של הרופאים ושל מדעני הרפואה בדורו‪ ,‬בין היתר לא נרתע מלמתוח‬
‫י הסימנים מעידים שכשלון אמסום בדזברובניק נבע בעיקרו לא מדיוני הסיגט ומהח־‬ ‫ביקורת חריפה על הפירוש לתורת דיאוםקויריןם שכתב ב*‪ 1544‬באיטלקית הבוטגאי הנודע‬
‫לסותיו אלא מפעילותם העוינת של הרופאים הלא־יהודים בעיר‪ .‬ואפשר שהארכיהגמון‬ ‫סתיולי מסיינה‪ ,‬רופא בחצר הקיסרית בווינה‪ .‬עוד נראה איך מתיולי גמל לאמטום על‬
‫הושפע לרעת אמטום גם ממתיולי הנזכר‪ .‬על פה מתבססת סברה זו ו ׳‬ ‫שהעז להביע דעה בלתי משוחדת על ספרו‪.‬‬
‫־‪ .‬מדברי פולמוס נגד אסטוס מזכיר ?דיץ׳ כתב פלסתר מיוחד במינו‪ ,‬פרי עטו של פסרום‬ ‫החלק השישי של ה״צנסוריות״ מסתיים ב״שבועת אמסוס״ ) ״ ו מ ט ^ ד ש ^ ‪ 0‬ב ^ ״ (‬
‫מתיולי‪.‬״* לפי א‪ .‬ל‪ .‬שיק‪ **,‬פורסמו דבריו בגוריציה בשנת ‪ 1553‬בכתב‪ ,‬אך הם נדפסו בוונציה‬ ‫המפורסמת‪ .‬הרופא הגדול של המאה ד״ט״ז מדגיש בה שתמיד השתדל להיטיב לחוליו ולא‬
‫ב־‪ .1558‬בעיקרו של דבר אץ המחבר מתווכח עם אמסום על בעיות הרפואה‪ .‬בחוברת‬ ‫לעצמו‪ .‬מעולם לא הפלה בין יהודי‪ ,‬נוצרי או מוסלמי! נמנע מלהעדיף רוקח סלוני על‬
‫״‪Apologia adversus Amatum Lusitanum‬״ הוא מתקיף אוהו על חוסר הכרתו הנוצרית‪,‬‬ ‫אלמוגי! תמיר רשם תרופות על פי יכולתם )תכונותיהם( של החולים!** לא גילה סוד‬
‫אותח היה צריך לכבד‪ .‬אך העדיף להישאר אנוס הנאמן ליהדותו‪ .‬התקפה זו לא בישרה טובות•‬ ‫שהופקד בידו! לא נתן לאיש שיקוי״מוות‪ ,‬ועוד‪ .‬דבריו אלה של אמסוס הונצחו בתגלחת‬
‫בעניין זה מצביע סדיץ׳ )שם עכר ‪ (288‬על פרס מתוך קורות חייו של לודוביקו ?קדלי‬ ‫הרפואה כשבועתו‪.‬‬
‫העשוי‪ .‬להבהיר נסתרות‪ .‬ארכיהגמון דוברובניקי זה היה בשנים ‪ 1554 — 1550‬ציר מיוסי•*‬
‫כוח מיוחד )לגאס( של הווטיקן בוונציה‪ .‬מכאן שבוודאי הכיר את האשמותיו של סחיולי‬
‫נגד אמטוס והושפע מהן‪ .‬כן השפיעו דברי השטנה של צסר‪ ,‬הרופא הממשלתי בדוברובניק‪,‬‬ ‫)‪(24‬‬
‫במקרים כאלה הציע לדקור ריאה בסקוס גסוך‪ ,‬להקלת ניקוז הםוגלה‪.‬‬
‫סיי ד )סס׳ עם׳ ‪ (292‬מביא תרגום ספי ם‪ .‬י ש מ ר‪)- :‬שלא רשם הרוסות( לשי עושרו של‬ ‫)‪(25‬‬
‫החולה״‪ .‬בלזימר )שם‪ ,‬עם׳ ‪ (34‬מצסם את הפסוק‪ — :‬והתחסבמי במצבו השיסי של החולה״‪.‬‬
‫המח* מחוממייט למהומות שמהם‬ ‫***** *»***‪w /‬‬ ‫בפקסיפילה של ‪-‬שבדעת אמטוס״ משנת ‪ .( 1559) 5319‬בעם׳ ‪ 1195‬של אוצר הרפואה‬
‫דש דברים בגו‪.‬‬ ‫והבריאות״‪ .‬לקסיקון רפואי מאת ד״ר א‪ .‬גולדשסייז וד״ר » ‪ 5‬״ כ ‪ %‬ת ל ? « מ ב ‪? 5 2 4 2 5‬‬
‫י‬ ‫־ >‬ ‫)‪- • ; Giovanni Battista Vanucci (27‬י*‬ ‫‪“ . .. In medlcaraenUs deacribendla. prout facilitates aegrotantla patlebantur,‬‬
‫‪R A. Matthlotl‬‬ ‫)‪(2B‬‬ ‫"‪temperamentum semper adhlbui8s®...‬‬ ‫_‬
‫)‪JevraJ9kl (IJefinlcl u Jugoalsvljl (Üjednlàkl Vjesnlk Zagreb, aprll 1931, p. 432‬‬ ‫)‪(29‬‬ ‫‪ 1‬התרופות׳ על מי יכולת החולים‪ .‬נהגתי חמיד בהתאפקות רבה״‪.‬״‬
‫על ‪ n o n‬שיק חוזר טדיץ׳)שם‪ ,‬ענד ‪- - .(285-284‬י‬ ‫אסשום לא פירש לאיזו יכולת‪ ,‬הפיסית או הכלכלית‪ ,‬התכוון‪.‬‬

‫‪91‬‬ ‫‪: 90‬‬

 ‫שליחויות מיוחדות‬ ‫שעבד בזמנו עם אמטוס בפזארו‪ .‬מתור קנאה מקצועית פחד צמר מפני כושרו המעולה של‬
‫בתזכירים הודגשה אף חיוניותם של רופאים אלה לשליחויות מיוחדות הן חוסלו עליהם‬ ‫אמסום המפורסם‪ .‬ראה בו יריב מסוכך שבכשלונו היה מעוניין‪.‬‬
‫כאשר נתבקשה דומלבניק להושיט עזרה רפואית לארצות השכנות שבתחום השלסון‬ ‫* כאמור‪ ,‬הסינם לא נקם כל צעד כדי להשיג אח רשיון הפנסיה להעסקת אמטום‪ .‬הרופא‬
‫התורכי‪ .‬בימה זו חחרח והולכת במכתבי המינט משנת ‪ 1584‬לוושמן פרנזח ברומא סנטה‬ ‫הדגול היה מאוכזב וראה שעליו לעזוב אח הרפובליקה שמאסה בו ובשירוחיו‪ .‬לסי הנחתו‬
‫חסד לדוברובניק‪ .‬הוויכוח התלקח על טינוייהם של אברהם וחתנו יוסף‪ .‬הרופא והמנחת‬ ‫של מדיץ׳ הוא שהה זמן קצר בסביבת העיר ונראה ששם סיים את ה״צנטוריד‪,‬״ השישית‪,‬‬
‫היהודים‪ .‬אנשי חבולבגיק הסתמכו על רשיון האפיפיור משנת ‪ 1559‬שאישר את העסקת‬ ‫שנדפסה שנה לאחר כך‪ .‬כן נראה שנגדו הושמעו האשמות חמורות‪ ,‬משום שביקש מן‬
‫אברהם ברופא בשירותי המדינה‪ .‬עובתת אלו ותמות להן חזרו והודגשו במכתבי הסינט‬ ‫הסינס כתב חסינות )‪ ,(fidem publicam‬כלומר ערבות הממשלה לשלומו האישי מפני כל‬
‫לניקולה ספונדראסו‪ »',‬ציר הרפובליקה אצל האפיפיור )שאינו זהה עם החשמן‬ ‫נגישות אפשריות‪ .‬בסוף יולי ניחנה הערבות‪ ,‬אך היא בוטלה כבר ב־‪ 12‬באוגוסט — סימן‬
‫ספונדראמו‪ ,‬פטרונה של דוברובניק בווסיקו(‪ ,‬בדבר מינויו של המנחת אביתר‪ .‬הפעם‬ ‫ללחץ נמרץ מצד יריביו האלמונים‪ .‬לאחר מפנה חמור זה עבר אמטום לסלוניקי‪ .‬שם נתקבל‬
‫נרתמה דובולבניק ביתר שאת והגנה בתוקף על החלטתה להעסיק מפא זה‪ .‬כצעד ראשץ‬ ‫בכבוד רב‪ ,‬הוסיף עוד ״צגטוריה״ והי עד ‪ 21‬בינואר ‪ 1568‬כאשר מת כקרבן למקצועו‪ .‬תוך‬
‫לפעולתה אסרה הפצת כרת של הארכיהגסון שאיים בחרם על כל הנוצרים בעיר שיבקשו‬ ‫טיפול בנגועי דבר‪.‬‬
‫עזרה רפואית אצל הרופא היהודי‪ .‬פעולה חקיפח זו הכבידה על היחסים בץ דובולבביק‬
‫לוותיקן שהיו משובשים בלאו הכי‪ .‬השתרר בהם קפאץ וכל מוצא מהמבוי הסתום לא נראה‬ ‫פ ו ל מ ו ס על ה ע ס ק ת ר ו פ א י ם‬
‫לעץ‪ .‬בגלל מדיניותה המוצהרת של הכנסיה במאה הגרז‪ ,‬שנשארה נוקשה וקשוחה כלפי‬ ‫שנה לאחר מותו של המנתח היהודי אברהם נתקבל בשנת ‪ 1591‬לשירותי המדינה המנתח‬
‫״כופרים״ לסוגיהם‪ ,‬לרבות יהודים‪ ,‬לא ויתר האפיפיור על איום החרם‪ .‬אך גם דובולבניק‬ ‫שמואל אביתר‪ .‬גם הוא היה מצויד‪ ,‬שוב כיוצא דופן‪ ,‬ברשיון עבודה מסעם הארכיהגמון של‬
‫הקטנה לא נסוגה ולא הסקירה את הרופאים היהודים‪ ,‬בין שהיתה מעוניינת בהם ובץ‬ ‫דוברובניק‪ ,‬נוורינו‪0.‬נ רשיון זה‪ ,‬שהוצא בשנת ‪ . 1592‬בוסל אמנם ע״י שלטונות הכנסיה כבר‬
‫שפחדה כפני תגובה עוינת מצד קושסא‪ .‬אנשי חבילבניק נמצאו טוענים שרופאים אלה‬ ‫בשנת ‪ .1597‬הארכיהגמון איים על מאמיניו שיסרב לערוך להם סקסי קבורה אם יזוסיסו‬
‫נתקבלו לשימתי העיר לפי המלצת ״השער העליון״‪ ,‬ובנסיבות הקיימות לא היתד‪ ,‬להם‬ ‫להתרפא אצל הרופאים היהודים‪ .‬בכל זאת נשאר אביתר רופא בעיר עד לפטירתו בתחילת‬
‫ברירה אלא לקבל את הצו העותומני‪ .‬למעשה לא הץ הדברים פשוטים כל כד‪ .‬לפעלה •‬ ‫המאה הי״ז‪ .‬אחריו שירתו עוד שני רופאים יהודים בעיר‪ ,‬אך הם נתקלו בהתנגדות נמרצת‬
‫מזכר כי בשנת ‪ 1592‬נאותה הבנסיה לאשר את מינויו של אביתר כרופא ממשלתי‬ ‫של הארכיהגמון‪ ,‬ומחמת לחצו המתמיד הופסק במהרה שירותם‪ .‬הראשון היה ליאו! כבילת‬
‫׳‬ ‫בדובולבגיק והעובדה שהרשית בוסל כבר בשנת ‪ 1597‬אינה גורעת מאומה מחשיבותו‪.‬‬ ‫שפוטר בשנת ‪ .1609‬השני‪ ,‬דוד דיבר‪ ,‬נתקבל לשירותי הרפובליקה בשנת ‪ ,1613‬בתנאי‬
‫השליחויות המיוחדות שהוסלו על הרופאים היהודים היו לא רק רפואיות‪ ,‬בפאות הס״ז‬ ‫שישיג את רשיון האפיפיור‪ .‬רשיון זה לא ניתן לו מעולם‪ ,‬אך הוא נשאר בעיר ברופא סרטי‪.‬‬
‫והי״ז פעל בדובולבניק מרכז ריגול וריגול נגדי‪ .‬הוא שירת בעיקר את המערב הנוצרי‪ ,‬אך‬ ‫מעניינים גילויי סודות המדינה החבויים באיגרות שהוחלפו בץ הווטיקן לשלטונות‬
‫לפרקים גם את המודיעץ התורכי‪ .‬מסמכי הגנזך הממשלתי בעיר זו מעידים עד כמה ידעה‬ ‫דובר‪1‬בניק בשאלת הרופאים היהודים‪ .‬מהן אנו למדים על פעולתו של הארכיהגמון‬
‫הרפובליקה הסלבית הקפנה* על גבול שסחה של המעצמה העותומנית‪ ,‬להתאים עצמה‬ ‫מתיאוצ׳י‪ .‬הוא התנגד להעסקת הרופאים אברהם והחנו לסף‪ ,‬ובגללם הלשין על אדוני העיר‬
‫להפקיד דרס טרי זד‪ -‬היא היתה‪ ,‬בזכות מצבה הגיאוגרפי ורשת שירותי הריגול שלה‬ ‫בפני הווטיקן‪ .‬בעקבות מעשה דילטוריה זה הסתכסר עס שליטיה החילוניים של דזבולבניק‬
‫בתורכיה‪ ,‬מקור נוח ומבוקש ע״י המודיעין של המעצמות‪ ,‬את המידע השיגה ממשלת‬ ‫ונאלץ לעזוב את העיר שבה כיהן שנתיים )‪ ( 1581—1579‬בלבד‪ .‬בשובו לרומא האשים‬
‫דדברובניק באמצעות שגריריה וסוחריה בתורכיה או מהחורכים שבאו לעירה בענייני מסחר‪.‬‬ ‫את יריביו בדוברובניק לא רק בהעסקת רופאים יהודים‪ ,‬אלא גם בעבירות חמורות אחרות‪,‬‬
‫לא ייסלא שבתנאים אלה שירת גם אביתר את המודיעץ של דוברובניק בנאמנות‪ .‬כל‬ ‫כנץ העלמת עץ מהעסקת עוזרות בית ואומנות נוצריות בבתי יהודים ומיחסי מץ של‬
‫הפטריוטים עשו כך‪ .‬עובדה זו מסבירה את תקיפות הממשלה בוויכוחה הקשה עם הכנסיה‬ ‫פרוצות נוצריות עם כופרים חורכים‪ ,‬אנוסים ויהודים‪.‬‬
‫•‬ ‫ואת החלטתה לא לוותר עליו‪.‬‬ ‫מפני האשפות מסוג זה התגוננה ממשלת דוגרובניק כמיטב יכולתה‪ .‬הפולמוס עם‬
‫הווטיקן התנהל בבל חריפותו‪ ,‬בהפוגות קצרות‪ ,‬כארבע עשרות שנים‪ .‬אמנם התוצאה‬
‫־ ’י‬ ‫י•‬ ‫‪:‬‬ ‫משבר ק)}בלי‬ ‫הסופית לא היחד‪ ,‬מעודדת בשביל הרופאים היהודים‪ ,‬משום שרשמית לא הכירה הכגסיד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1590‬פקד את דוברובניק משבר חפור‪ .‬בעיר‪.‬קמה בהלת בהיוודע לסוכניה בקושמא‬ ‫בזכותם לעבוד בשירותי הבריאות של חבולבניק‪ .‬אך מתוך ויכוח זה הובררה חשיבותם‬
‫כי המושל התורכי מעבר לגבול מאיים לקרוע את איזור ;ונבלי יי משטחה של‪.‬זזברובניק‪.‬‬ ‫כרופאים מבוקשים וכעושי שירותים מועילים לבטחץ הרפובליקה‪ .‬הסינט של דזבולבניק‬
‫ולא דק זאת‪ .‬הפחה הסתמר על פסקי דץ ישנים נושנים‪ ,‬שלפיהם הורישו לו‪ ,‬לפקיד התורכי‬ ‫הגיש תזכירים רבים לאפיפיור ונימק בהם את דיצורך בהחזקת הרופאים היהודים‪,.‬‬
‫)‪Farnese, Sfondratto (31‬‬
‫‪.‬־■ '־־‬ ‫)‪Konavtl (32‬‬ ‫)‪ (30‬אביתר‪ ,‬בלטינית ‪. Navanno ;Abeatar‬‬

‫‪93‬‬ ‫‪92‬‬
‫ביז עבודות מהקר אלו מ הראוי להזכיר לפהוה שהיים‪ .‬ההערכה הראשונה סל פועלו‬
‫בקינ׳ו על ניולי משוריי״ הל־יניים על זענרובניק‪ .‬אה ‪r,V n‬‬ ‫נ״פר־־ה עור נ ״ ״‬
‫עי ו א י י ה א־נדינה״ נההילה המאה ״־ שיים פיי־־י עיר כפה ־הערים על‬
‫ו״קיפיש‪ .‬ע י היום לא עלה ב ז י איש להיסח־ י ב י ־ ל פ־ש להפונה הפקיעה עהעלהזדר‬
‫ג׳‪ .‬קרנלר כפסתו •חייו ויעירהר של הדקים ההיפני־ה הפידסיגלי‪ .‬ביי ™ ניי־יו בני ק ל״‬
‫’‪.‬‬ ‫מתוך מחקר זה מובאות כאן העובתת דלהלן המצוטטות בספרו של טדיץ‪/‬‬
‫ישעיהו כהן נולד בשנת ‪ 1517‬בג בו ר ה״ שבפורטוגל כבן למשפחת אנוסים‪ .‬אביו‬
‫נמנה עם חוג המשפחות הוותיקות והאמירות במקום‪ .‬תנאי חיים נוחים אפשרו לבן המוכשר‬
‫לימדתם על־יסודיים בליסבון‪ .‬משם עבר ללמוד באוניברסיטת סלמנקה שבספרד‪ ,‬בה הביר‬
‫את אמטום להיטנום וקשר ?פו קשרי יתדות אמיצים‪ .‬כאמטוס ואנוסים אחרים נאלץ להגר‬
‫בגלל מוצאו היהודי‪ .‬בעיר ליאז׳ עבד כפחנר וכמרצד‪ ,‬לשפות קלסיות ‪ -‬יוונית ורומית‪.‬‬
‫שם נפגש שוב עם אמסוס‪ .‬האיש שעתיד היה להתפרסם כגדול הרופאים בדות‪ .‬מכאן ואילך‬
‫לא נפרדו דרכיהם לזמן רב אלא בעזוב אמסום את דוברבניק‪ .‬נ■‬
‫הם המשיכו נדודיהם בצוותא ועברו לאיטליה שאליה נמשכו בגלל אוגיברסיטאותיה‬
‫המפוארות‪ .‬שניהם התססת להוראה במוסדות ההשכלה הגבוהה‪ .‬התחנות היו‪ :‬אנק‪1‬נה‪ ,‬פזארו‬
‫וקראחד״ תדקוס עשה זמן מה גם ברומא‪ .‬בעלות האפיפיור סאולום הרביעי על כס פמרוס‬
‫התקיף‪ .‬איומיו לא הפחית עוד‪ .‬דוברובניק ניצלה מסכנה גדולה בזכות זריזותו של אביתר‪.‬‬
‫‪Ur. Appending Canmlna, accedunt ■electa lllustrum Reguslnorum poemata.‬‬ ‫)‪(35‬‬
‫‪Dubrovnik. 1811, p. 204—244‬‬
‫‪Dr. Djuro Körblar, Život I rad humanista Dldaka Portugalca, napose u‬‬ ‫)‪(36‬‬
‫‪Dubrovniku, Rad Jugoslavenske Akademije, Zagreb 1917‬‬
‫)‪Evora . (37‬‬
‫>‪ (38‬סרסים על חיי דידקוס סירוס בפרארה הוסיף ‪ .6‬קולגדיץ׳ בקובץ לתולדות הספרות של‬
‫האקדמיה הסדבית למדע ואטגות‪ ,‬כ ת ‪ ,2‬בלגרד ‪ .1961‬סקירתו ״שידים מספר מאח ההוסניהשן‬
‫‪, ■. -‬‬ ‫דידקיס סירוס״ הוסתה בתרסיס‬
‫‪Petar Kolendlć, Nekoliko pesama humaniste Dldaka Pira, Beograd 1961.‬‬
‫קולנדיץ׳ מדען שלסני בואו לקוססא ולדוברובניק לטד ישיעהו כהן‪ ,‬בת היתר‪ ,‬באוניברסיטה‬
‫העתיקה של לובן )‪ (Louvain‬בברבנם‪ ,‬היוס חלק מבלגיה(‪ ,‬בעזר ט י ת נוקם בעם׳‬
‫‪ 299‬בספרד את שם העיר הבלגית ליאז׳ )‪ (Užge‬שבסלנדריה‪ .‬אמנם סדיץ׳ אינו כותב‬
‫כי דידקוס לסד בליאר או שעסק בהוראה שם‪ .‬הוא אף אינו יבול להניח זאת‪ .‬מסוס‬
‫שהזניניברסיטד‪ .‬בעיר זו לא הוקמה אלא בתחילת הסאה הי‪-‬ם‪ .‬טדיץ׳ רק טוען כי דידקום‬
‫הצעיר ״שהה בסלנדריה שנים מססר ולמד להכיר את אישיה הדגולים וכן את יהודיה‪.‬״ בעגיין‬
‫זה י א ציינו יא טדיץ׳ ולא קולגדיץ׳ את מקורותיהם‪ .‬ערכו של חיבור קולגדיץ׳ הוא‬
‫בגילוי קובץ השירים‪ ,‬טרי עסו של דידקוס הצעיר‪ ,.‬שם הספר ‪Didaci Pyrrhi Lusitani‬‬
‫‪Carmlnum Uber Unus, Apud Franciscum Rubrium, Ferraiiae 1545‬‬
‫' שנת ההוצאה‪ ,1545 ,‬סרסזת שייתת כי דידקוס שהה בסרארה עוד לפני השנים ‪1547‬‬
‫ד‪ , 1557‬שאותן נוקם סדיץ׳ בעם׳ ‪ 300—299‬בספרו‪ .‬אף גס טדיץ׳ סצייז )בעם׳ ‪ (299‬את‬
‫היחס הלבבי ששרר בץ זיירלדי )‪ .(Uiiua Gregorius Gyraldi‬הבלשן הקשיש מפדארה‪,‬‬
‫ובת דידקוס הצעיר‪ ,‬קולנדיץ׳ סשלים את תיאורו של יחם זה בפרט חשוב כי דירלדי‬
‫העריך מאד במסחו ‪ De poetls noetromm temporum, Florantiae, 1551‬את יצירתו‬
‫הפיוטית של דידקוס הצעיר‪ .‬קולנדיץ׳ מוכיר עוד פרט שמבחינה היסטורית אינו נוסל‬
‫בערכו מיתר מסקנותיו‪ .‬הדבר עשוי להשלים בסשהו את חסמת המצב המדיני שתתהווה‬
‫‪ -‬־ בחצי־האי האפניני במחציתה של המאה הט׳׳ו‪ .‬השפעתו• הורגשה היטב גם ביתר ארצות‬
‫' אירופה‪ .‬המחבר מציג באורח■ חיובי את שליטה של סרארה‪ ,‬ארקולת השני מבית‬
‫‪ -‬ד־ אסטה )‪ - (Ercole U d'Esto‬שלטונו הנאור־■־ נסעד חצי יובל־ שנים )‪.(1559—1534‬‬
‫מתיך התנגדותו הנמרצת של ארקולה לווטיקן נעשתה בירתו סרארה למעת הקידמה בתקופת‬
‫‪95‬‬
‫הבכיר‪ ,‬אבות אבותיו זכרות בכורה על שסח המריבה‪ .‬הוא תבע מדוברובביק ‪150,000‬‬
‫תקסים )זהובים( כפיצוי בעד הכנסות מאדמות קובבלי שלא שולמו לו על פי הדץ‪ .‬לעומתו‬
‫סענו אנשי דזבולבניק כי דמי החכירה מנחלת קובבלי שולמו כחוק ליורשים החוקיים‬
‫‪.‬‬ ‫שהתאסלמו והם חיים מכבר בתורכיה‪.‬‬
‫הפחה התקיף לא נרתע ולא הסתפק בהסבר זה‪ .‬בהגיעו לקרבת הגבול השפיע במפגיע‬
‫את תביעותיו‪ .‬אנשי תברובגיק התעצבנו והתחילו מבצרים בחפזון את שטח קוגבלי‪ .‬הם‬
‫הזעיקו את שגרירם בקושסא והורו לו לשאת ולתת עם התורכים כ ת להסיר סכנה זו מעל‬
‫ראשם‪ .‬לפחה שיגרו שליחים בכוונה לפייסו במיקוח כספי‪ .‬אולם הוא לא נכנס למשא ומתן‪,‬‬
‫אלא השליך את השליחים לבית הכלא ואיים שיחזיקם שם כבולים עד שיבוא על סיפוקו‪.‬‬
‫השתלשלות חמורה זו דיכאה את רוחם של שליטי חברובניק‪ .‬נואשים פגו שוב לנאמניהם‬
‫בקושסא‪ .‬״אל לכם לחסוך אמצעים״ — חזרו והדגישו — ב ת ״לבטל את רוע הגזירה״‬
‫שלדבריהם היחד‪ .‬עלולה‪ ,‬אם אמנם תבוצע‪ ,‬לחסל את עצמאותם ואת קיומם ה מ תני בכלל‪.‬‬
‫במצב העתן שנוצר שוב לא הועילו האמצעים השגרתיים‪.‬‬
‫באשר בלו בל הקצין באה הישועה מן הרופא היהודי אביתר שרק התחיל עובד בעירם‪.‬‬
‫בעזרתו המציאו ל״‪$‬חיו״ בקושסא תחילה ‪ 200‬טלרים וכעבור זמן מה עוד ‪ 900‬מלתם‪.‬‬
‫בשוחד זד״ שניתן במקום הנכון‪ ,‬הושג צו מביעה נגד כל הפעולות השרירותיות של המושל‬
‫ג חלקו של יהודי בשירת דוברובניק‬
‫ד ״ ר י ש ע י ה ו כ ה ן ) ד י ד ק ו ס ס יר ו ס (‬
‫בעם‪ 73 ,‬בבר נזכר תפקידה החלוצי של חברובניק בתנועת התוויה היוגוסלבית במאות הט״ז‬
‫והי״ז‪ .‬כלום היו מורגשות בד‪ ,‬השפעות י הו תו תז ביצירות הקרואטיות של משורת דוברוגד‬
‫ניק השתלבו אמנם פה ושם נושאים יהודיים‪ ,‬על סי רוב תנ״כיים ואפוקריפייס‪ «.‬אך מסתבר‬
‫שהיהודים לא לקחו הלק פעיל ביצירה זו‪ .‬רובם לא היו ע תין מעותם בסביבה הסלבית‬
‫החדשה להם ולא הספיקו לרכוש את ה ל שון הקולאסית‪ .‬חלוצי גולה זו הופיעו בעיר כבר‬
‫ביפי הביניים‪ .‬אך הם לא התנחלו בה‪ .‬רובם התעכבו בעיר לשנות ת ר או דורותיים לאהר‬
‫שמצאו בה מקלם לשעת חירום‪ .‬ואין לשכוח כי חומות הגטו הפריח־ בין האוכלוסיה הסלבית‬
‫‪. •-‬‬ ‫לבין היהודים אשר מקרוב באו‪. .‬‬
‫ואולם גם בתוך היישוב היהודי הקסן חי ופעל משורר שניחן בכשרון פיוסי מובהק‪ .‬אף‬
‫זכה בהשפעה ניכרת על בני דורו המשכילים‪ .‬ואם כי הוא הביע את יצירתו הפיוטית בלטינית‬
‫בלבד‪ ,‬גאים בו אנשי המקום עד היום‪ .‬היד‪ ,‬זה ת ר ישעיהו כהן‪ .‬הי ת ע בשמותיו הספרותיים‬
‫השונים‪ ,‬כגון זידקום פיחס‪ ,‬יעקב פלביום‪ ,‬יעקב אבוראגסים “ או לחיטנום‪ .‬תולתת חייו‬
‫ויצירתו הרוחנית תוארו בי ת טובי החוקרים של הספרות הקחאסיוב‬
‫)‪ (33‬אכן‪ ,‬היהודים שימשו גם נושא מקובל לקומדלת‪ .‬לפעמים חואת בלי שנאה‪ ,‬אך על סי רוב‬
‫‪ - ro w‬היהודי תמות נלעגת‪ ,‬למשל בקומדיה ״ירקו שקרישלו״ מאת מחזאי אנונימי‪ p ,‬זמנו‬
‫״ “־ * ‪r‬‬ ‫של אהו־ז הכהו‪ ,‬שעליה מצביע ד‪ .‬בוגדנובי׳ך ‪ . :‬־ ' ‪ .‬־ ־ ' * • ־ ‪:* V‬׳‪ ■:‬י•■■ י‬ ‫׳‪.‬‬
‫‪Dr. David Bogdenovlö — Pregled Književnosti, II. izdanje, Knjiga Prva, Zagreb‬‬
‫‪."p. 289, Item "Jerko Škripalo ,1915‬‬
‫‪Dldacua Pyrrhus (Plrus). Jacobus Flavius, Jacobus Eborenals‬‬
‫‪94‬‬
 ‫להוציא אח שהותו הקצרה בעיירה הסמוכה‪ .‬הרצגנובי‪ .‬לא זז ישעיהו דידקוס פדוברומיק‬
‫מיום בואו לשם‪ .‬ואמנם כאיש מבחוץ נהנה בה מיחס מיוחד‪ ,‬בזכות השכלתו הקלסית הבלתי‬
‫שגרתית‪ ,‬תוארו האקדמאי‪ ,‬סגולותיו החברתיות וקסמו האישי‪ ,‬היה מקובל על סביבתו‪ .‬יחם‬
‫זה משתקף מכל התעודות הארכיוניות המזכירות את הקלסיקן הדגול ‪ -‬יהודי מתושבי‬
‫העיר‪ .‬גם דידקום ידע להעריך את מארחיו‪ .‬פעם הביע את תודתו ביצירה סיוטית קטנה‬
‫שהקדיש בשנת ‪ 1569‬לאדוני העיר‪ .‬כאות הוקרה על דברי השבח שבשיר זה‪ .‬העניק לו‬
‫הסינס שי בסך ‪ 15‬מקסים‪ ,‬אמנם רק בשנת ‪ , 1583‬לאחר הדפסת השיר שנה לפני כן‪.‬‬
‫בערוב ימיו הוציא מדקוס מחדש את כל שיריו שנדפסו באסופות שונות‪ ,‬כרגיל אצל‬
‫משורר פורה שזכה לאריכות יפים‪ .‬הוא ערך שתי מהממ ת של שירתו המקובצת‪ .‬הן נדפסו‬
‫בוונציה גד‪ 1592‬וב~‪ , 1596‬בלי שינויים ניכרים‪ .‬משום מה לא נכלל במהמרות אלו ״שיר‬
‫התהילה האלגי״ המוקדש לתומא בודיסליץ‪ /‬בן דובמבניק המלומד ומקטור לרפואה שכיהן‬
‫כקנוגיקום בעיר הפולנית העתיקה קרקוב‪ ,‬שם נדפסה אלגיה זו בשנת ‪**.1583‬‬
‫דידקום לעיר‪ ,‬המסדירה מחדש את מערכת החינוך‪ .‬בין היתר נאסר בהחלטה שלימודי הלשון‬
‫ש י רח ד י ד ק ו ס‬
‫במהמרותיה הוונציאגיות של שירת מדקוס יש שנים־עשר פרקים‪ .‬החלק הראשון נקרא‬
‫*קטון« הקטן או דו־סורי)דיסטימניס בלעז( המוסר״‪ .‬הסרק מוקדש למורי המשורר בליסבון‪.‬‬
‫בשירים אלה נראה מדקום בכל כושרו הפיוטי‪ .‬ניכרת בהם השפעתו השמרנית של קטון‪,‬‬
‫הוגה הדעות ה מ מי שאמרותיו שימשו לו דוגמה ומופת‪ p .‬קרובים הם לכללי המוסר של‬
‫פיתגורם‪ ,‬הפילוסוף היווני הגמל‪ .‬בכל זאת הם מקוריים בתוכן ובצורה‪ ,‬הם מצטיינים‬
‫בפיקחות ובהברקות‪ ,‬לקח של נסיון חיים ארוכים ובטוב טעמו של בעל הסגנון המזהיר‪.‬‬
‫מובלטת בהם המגמה החינוכית‪ ,‬המדקטית‪ .‬בכשרון אמן הוא שוזר בהם פתגמים של עמי‬
‫תבל‪ .‬מו ח כי נוסך משלו לא חסר‪ ,‬שם הפרק השני ״קסניד‪,‬״ « ועיקרו אפיגרמים המהללים‬
‫ברוח סובה את שולחי התשורות‪ .‬לנגד עיני רוחו של המשורר המלומד מהמאה הט״ז עמד‬
‫כדוגמה המשורר ה מ מי המפורסם‪ ,‬מרקוס ולריוס מרטיאל‪ .‬מדקום מצרף לסרק זה גם שירים‬
‫אוטוביוגרפיים‪.‬‬
‫החלק השלישי הוא למעשה היסטוריוגרפיה בחרוזים‪ .‬המחבר מתאר בו‪ ,‬תחת הבוחרת‬
‫״מלכי פורטוגל״‪ ,‬את תולדות המלוכה במולדתו הישנה‪ ,‬מן המאה הי״ג ועד עצם ימיו‪ .‬את‬
‫הפרק הרביעי ״שמות ערים״ הקדיש לכמה מערי ספרד ופורטוגל שהוא משכחן בחרחים‬
‫נלהבים‪ .‬את החלק החמישי כינה ״משוררי יוון ורומי על נואמיהס הראויים לחיקוי״‪ .‬פרק זה‬
‫מגפתו חינוכית בעיקרה‪ .‬החלק הששי מתאר את תולדות חמשת מסדרי האבירים בארצות‬
‫שונות והוא מוקדש למשוררה של דובח׳בגיק זינקו רנ׳ינה‪.‬״ החלק השביעי מביא ״דדטיח‬
‫בין עדם ישר לריבה צנועה״‪ .‬דידקוס מרים בו על נס את טוהר היחסים בץ צעירים מאוהבים•‬
‫בחלק השמיני — ״שלושה ספרים של שירי מוסר״ — מוקדש כל ספר למשכיל אחר‬
‫‪Encomfastea Carmine Elegiaco ad Rndum D. Thomam Natalem Rhacuaanum‬‬ ‫)‪(39‬‬
‫)‪(Toma B. Budlsallć‬‬
‫)קשוז‪ ,‬צגזוד לשעבר )‪Caton Cenaoriua — 40‬‬
‫)מתגרת ידידות )‪Xenia — 41‬‬
‫)‪Dinko RanJIna (42‬‬
‫‪97‬‬
‫הקדוש‪ ,‬נאלץ דידקום לעזוב את ״עיר הנצח״‪ .‬בחיפושיו אחרי‪.‬מקלט חדש בקלע ארעית‬
‫לקושמא‪ .‬כאשר הלה בתחילת ‪ 1558‬לא יכול היה להמשיך בכהונת מורד‪ .‬משום כך התלים‬
‫לעבור לדובחבניק‪ ,‬שם שהה אותר‪ .‬שעה י די ח אמטום שממנו ציפה לריפוי מחלתו‪ .‬ואמנם‬
‫כך היד‪ .‬אמסום טיפל בו טיפול מעולה בבית החולים בסלוצ׳ח‪ ,‬פרברה של דוברובניק‪.‬‬
‫דידקום החלים אם אם והשתקע בעיר שהיחה לו למולדת שביה‪ .‬הוא חי ופעל בה יותר‬
‫~׳ ׳ ■■‬ ‫מארבעים סנה‪.‬‬
‫בפה עסק תקופה ארוכה כל בך ז יש אומרים שהיה מורה ללשונות קלסיות‪. ,‬יוונית‬
‫ורומית‪ ,‬בגימנסיה הממשלתית‪ .‬ביו התעודות הארכיוניות בעיר לא נמצא כל אישור לסברה‬
‫זו‪ .‬בזמנים ההם היתה קבלת יהודי למשרה ממשלתית תלדה בלי ספק בהסכמת הסינם‬
‫ובהחלטתו המיוחדת‪ .‬בפתטוקולים מישיבות הממשלה לא נזכר מינויו של דידקום למחנך‬
‫במוסחת הרפובליקה‪ .‬מכל מקום‪ .‬עד עתה לא נמצא כל מסמך על כך‪ .‬לעומת זאת גילו‬
‫חוקרי הגנזך הממשלתי בחברובניק החלטת הסיבט מפברואר ‪ , 1557‬דהיינו מלפני בואו של‬
‫היוונית יהיו לימודי רשות בגימנסיה‪ .‬רק לימוד הלטינית יהיה חובה על כל התלמידים‪. .‬‬
‫ישעיהו הגיע לעיר שנה לאחר החלטת הסיבס‪ .‬לא מן הנמנע שניסה לנצל את הנטיה‬
‫הכללית ללימוד לשונות קלסיות‪ .‬מאחר שלא קיבל משרה ממשלתית‪ .‬ביסס את קיומו על‬
‫שיעורים פרטיים לבני הדור הצעיר‪.‬‬
‫כך היה חוקר לשונות קלסיות למלמד‪ .‬כל הסימנים מעידים שהתפרנס בחברובגיק‬
‫בכבוד‪ ,‬אם כי בצמצום‪ .‬מצבו הלך והשתפר אף בלי משרה רשמית‪.‬‬
‫יחסיו עם אדוני העיר האצילים‪ ,‬עם אזרחיה האמידים‪ ,‬ובדרך כלל גם עם משורריה‪,‬‬
‫אמניה ומדעניה היו אמיצים‪ .‬יש יסוד להנחה שכל אלה העריכו בו את המחנך‪ ,‬את איש‬
‫המדע ואת המשורר שחלק רב לו בהקנית רעיונות העולם העתיק ותרבותו לדור התתיה‬
‫בדוגרובניק‪ .‬ע ח ת לכך רבים משיריו הדידקםי‪,‬ים‪ .‬כמה מהם מביעים עליזות ושמחה‪ ,‬ואף‬
‫שאננות ושובבות מהדהחת בהם‪ .‬באחרים הוא מתפאר בידידיו ובפעריציו ששלחו לו‬
‫תשורה‪ ,‬עצי הסקה בחורף הקר או יין סוב להרוות את צמאונו בקת‪ .‬באחד משיריו הוא‬
‫מודה שהכנסותיו מספיקות לקיום הוגן‪ ,‬מה גם שמעולם לא היה להוט אחרי חיי מותרות‪.‬‬
‫בשאלות חומריות עוסק גם שיר בו התקיף יהודי מלוני שהוציא ממנו במרמה ‪5,000‬‬
‫דינרים‪ .‬לא הובהר מה מקורם של כספים אלד‪ .‬ברור שלא חסך אותם כהכנסות שירתו‬
‫הקלסית ואף לא משכר שיעוריו‪ .‬מגיחים שהיה ״שותף סמוי״ לעסקי אתיו באנקרה‬
‫ש״העסיק״ את דידקוס כנאמן לסחר מעבר שלו בדוברוגניק‪ .‬סברה זו מצאה את חיזוקה‬
‫במסמכים ארכיוניים מדוברובניק‪ ,‬שבהם הוזכר שמו של דידקוס בשל עסקים כספיים שוגים‪.‬‬
‫תעודות אלו נכתבו בץ השנים ‪ 1569‬ל*‪ , 1592‬מרביתן בדבר הלוואות שנתן על משכון‪.‬‬
‫בהסכמתו של מכם הרפובליקה הוגשו פשכונים אלה למכירה פומבית — אם החוב לאחר‬
‫אתראה מקובלת לא נפרע במועדה‬
‫הריאקציה האנסי־רםורמיסטית שהשתלטה על רומא עס היבחרו של האיגקווחיסור הגדול‬
‫מייסרו קי־״« לאפיפיור סאולזם הרביעי )‪ .( 1555‬הנסיך ארקולה העניק את חסותו‬
‫לפליטים רבים שנרדפו על דתם‪ ,‬בהם סדוסססנסים לסוגיהם וכן אנוסים יהודים מספרד‬
‫ומפודסוגל‪ .‬׳‬
‫‪96‬‬
 ‫מדוברויבניק‪ ,‬ביניהם המשורר דינקו זלטריץ‪ «/‬דידקוס שר בהם על מאורעות שובים בחייו‪.‬‬
‫שירי־יין וחלקם שירי הלל לידידים‪ ,‬תושבי העיר‪ ,‬או שירי לעג לאלה שהתנהגותם לא‬
‫בין היתר הזכיר את צו הארכיהגמון מדוברובניק שאסר על עוזרות קתוליות לשרת בבתי‬
‫נראתה לו‪ .‬בחלק זה כלול גם חשבונו עם היהודי שהצליח להערים עליו ולהוציא מכיסו‬
‫היהודים‪ .‬הוא שם ללעג את איומי הכומר על צעירות עדתו אם תבאנה ביחסי מין עם‬
‫‪ 5,000‬הדינרים‪ .‬בסרק העשירי מרוכזת ה״ליריקה״ ובו קינה )אודה בלעז( על מות המשורר‬
‫היהודים‪ .‬הוא מתאר את עוזרתו הזקנה‪ ,‬חסרת השיניים‪ ,‬העיוורת למחצה‪ ,‬השתויה‬
‫מברז ומתוביץ' « ושירים ליריים אחרים‪ .‬הסרק האחד עשר מוקדש לזכר מברו וטרנוביץ׳‬
‫והמלוכלכת‪ ,‬הבורחת מביתו‪ ,‬משום שאינה מסכימה לשרת אותו עוד‪ .‬בשני דו־טורים הוא‬
‫ונכללו בו גם ׳׳שירי הספד״ למלכי אירופה השונים‪ ,‬כגון קרל החמישי‪ ,‬סרנסוא הראשון‬
‫מדבר בחיוך קל על פחדה מן העונש שבו איים הארכיהגמון על הצעירות הקתוליות‬
‫ואחרים‪ .‬כן הנציח כאן רבים מסלתה ושמנה של דוברובניק‪ ,‬משורריה‪ ,‬אזרחיה‪ .‬אציליה‬
‫המתמסרות ליהודים‪ .‬החלק התשיעי נקרא ״הנדקסילבי״ ‪ 41‬ו ב ו שלושים אפיגרמים — חלקם‬
‫וערד‪ .‬בפרק השנים עשר‪ ,‬המסיים את יצירתו‪ ,‬שר דידקוס על ׳׳המשפחות המפוארות הקיימות‬
‫היום בדוברובניק‪.‬״ שיר זה נדפס תהילה ב־‪ 1582‬ובפעם האחרונה — בדוברובניק ב־‪. 1903‬‬
‫אם נסיר את התשבחות הפיוטיות שבשירים אלה‪ ,‬תעמוד לפנינו עדות נאמנה לתולדותיה‬
‫של ״פנינת האדריאה״‪.‬‬
‫מלבד השירים המקובצים נשמרו עוד מספר יצירותיו בכתב יד‪ ,‬מהם פרסם אפנדיני ‪19‬‬
‫אלגיות בשנת ‪) 1811‬עיין בהערה ‪.(35‬‬
‫דידקוס מעולם לא הסתיר את מוצאו הלאומי‪ .‬את יהדותו הפגין בגאווה בכל הזדמנות‬
‫נאותה‪ .‬במיוחד ביטא בפלנךריה את תשוקתו העזה לחזור בגלוי לחיק עמו‪ .‬בצוואתו משנת‬
‫‪DIDACI‬‬
‫‪PYRRKI‬‬ ‫‪LV.SITANI‬‬
‫‪ 1597‬ציווה לטמון את גופתו בבית הקברות היהודי בסלוצ׳ה שבדובר)בניק‪ .‬הוא מת ב־‪16‬‬ ‫‪CARM1NVM LfB£R VNVSV‬‬
‫במאי ‪.1599‬‬
‫דידקוס פיתם נעשה לשם דבר למוקירי שירת דוברובניק‪ .‬הוא הרעיף משסע כשרונותיו‬
‫על ספרות התחיה היוגוסלבית בדוברובניק וקירב אליה את מיטב ערכיה של שירת תמי‬
‫הקדומה וכן את הרעיונות ההומניסטיים של הרנסאנס‪ .‬בלי חרוזיו השנונים היתד‪ ,‬השכחה‬
‫מרדת במהרה על יצירות משוררים רבים מדוברובניק‪ .‬למרבה הצער נפקד מקומו של דידקוס‬
‫מתולדות ישראל בתפוצות‪ .‬הגיע הזמן לתקן את המעוות שעיוותה ההיסטוריוגרפיה לישעיהו‬
‫כהן‪ ,‬המשורר המשכיל והמחנך המעולה‪ ,‬הנאמן לעמו ולאנושות הנאורה‪.‬‬

‫ד‪ .‬היצירה העברית‬

‫סב ו נ כ ד ו מ פ ר ש י ם את המ ק רא‬
‫אץ להסיק מסקנות נחפזות על התבוללות יהודי דוברובניק מן העובדה שמשוררם הדגול‬ ‫‪APVD‬‬ ‫‪FRANCtSCVM‬‬
‫דידקוס הביע את אמנות שירתו רק בלטינית‪ .‬בקהילת דוברו׳בניק הקטנה וד‪,‬נידחת הוא לא‬ ‫‪RVBRIVM.‬‬
‫היה היחיד שמשך בעם‪ .‬עוד שניים מבני קהילתו‪ ,‬שלמה אוהב ונכדו אהרן הכהן‪ ,‬כתבו‬ ‫‪Taint*.‬‬
‫בתקופתו ובדור שקם אחריו‪ .‬הם לא היו פייטנים כדידקוס‪ ,‬אלא פרשני המקרא ושניהם כתבו‬
‫את פירושיהם ומדרשיהם בלשון החכמים‪ .‬הנכד השלים את מלאכת סבו‪ ,‬״שמן הטוב׳׳‪,‬‬
‫ולחלקו הוא קרא ״זקן אהרן״‪ .‬השמות לקוחים מתהילים קל״ג‪.2 ,‬‬
‫זו יצירה משותפת לשני פרשנים‪ ,‬שותפות יחידה במינה בגולת יוגוסלביה‪ .‬לקובץ נודע‬
‫ערך רב לתולדות היהודים ביוגוסלביה‪ .‬אמנם המחברים לא הספיקו לפרש את כל התנ״ך‬ ‫יי‪.‬‬ ‫‪/‬‬
‫ואולי גם לא התכוונו לכך‪ .‬חסרים מהנביאים האחרונים‪ :‬יחזקאל‪ .‬מתרי עשר‪ :‬יואל‪ .‬עמום‪.‬‬
‫עובדיה‪ .‬יונה‪ ,‬מיכה‪ ,‬נחום‪ ,‬צפניה וחגי‪ .‬ומהכתובים ‪ :‬עזרא ונחמיה‪ .‬בכל זאת היתד‪ ,‬זו עבודה‬
‫רבת היקף המוכיחה את בקיאות מחבריהם בספרות התורנית‪ ,‬והעיקר‪ ,‬היא מעידה בעליל‬ ‫דידקוס פיווס — ססר שירים )‪( 1545‬‬
‫‪Dinko Zlatarić‬‬
‫‪Mavro Vetranović‬‬ ‫)‪(45‬‬ ‫לפי היוונית ‪ :‬חרוזים בני אוזוז עשרה הברות — )‪Hendecaayiiabi (versus‬‬ ‫)‪(44‬‬

‫‪99‬‬ ‫‪98‬‬
 ‫על השתרשותם של יהודי דובח׳בניק בערכי היהדות ועל כושרם להביע בשפה ברורה את‬
‫יחסם למקורות ישראל‪ .‬תכונות אלו מצאו ביטוי ברור בצוואתו של אהרן הכהן‪ ,‬שעליה‬ ‫״דדלז ‪-‬יי ” ‪ T‬־*•*‪ .‬־‬
‫עוד ידובר בעמ׳ ‪. 104‬‬ ‫‪.‬‬
‫שלמה אוהב ואהרן הכהן בנו את פרנסתם‪ ,‬כרוב יהודי דובר)בניק‪ .‬על סחר המעבר‪.‬‬
‫אהרן הכהן נעשה במרוצת הימים לאחד הסוחרים המצליחים בקהילתו‪ .‬בכל זאת היו שניהם‬
‫יותר מחובבים גרידא בספרות הרבנית‪ .‬הסב והנכד קיבלו את הסמיכה לרבנות כדת וכדין‪.‬‬
‫פרשנותם המקראית נבעה מן הידיעה שרכשו בבתי המדרש של קהילות איטליה‪ ,‬בעיקר‬
‫בוונציה‪ .‬אלא שתורתם לא שימשה להם קרדום לחפור בו‪ .‬הם נאחזו במקור פרנסה חילוני‪,‬‬
‫כמנהג הימים ההם וגם אחרים‪ ,‬לא רק בקהילה קטנה כדובח׳בניק אלא גם בקהילות רבות‬ ‫•יי יי ׳יי▼ י זיי^י יי^י״* 'י*|«י ^‬
‫אחרות‪.‬‬ ‫הראש שיורד ע ‪ 4‬הזקן‬
‫שלמה א ו ה ב‬
‫מסמכי הארכיון של דוברובניק אינם מספרים הרבה על שלמה אוהב הסב‪ .‬שפו נזכר בראשונה‬
‫במפקד הספנות משנת ‪ . 1577‬נאמר בו שהוא ״קונסול יהודי המזרח‪.‬״ מסופר כי ייצג אותם‬
‫בשעה שהוטענה סחורתם על אניד‪ .‬שהפליגה תחת דגל דוברויבניק לנמל אגקונה‪ .‬הוא עצמו‬
‫היה הבעלים של אניית סוחר קטנה והעביר בה משא מעורב לאנקונה ולוונציה‪ .‬כן עמד‬
‫בקשרי מסחר עם סופיה‪ ,‬סקופיה וסרייבו‪ .‬בגנזך העיר נמצאה עוד תעודה מעניינת הקשורה‬ ‫בו«*ח הגת יחייר שיל ה מי׳ ב בלא־ם ‪ n‬סח ת עכזקיס עדקיבש וסתוק־נש‬
‫בשמו‪ .‬במסמך שנכתב ב־‪ 1586‬סופר שלפני ‪ 25‬שנים בערך שלחו יוונים מכרתים לבעל‬ ‫ומיגץס טט־‪ träne .‬החרס‪.‬־כדר׳טיס בקדזס»* *ער נ*־ץ• ר‪2‬ז; ר‪1‬גזי׳כ־ד‪.‬‬
‫אחוזה פלוני בדוברובניק שגי ארגזים של תשמישי דת‪ ,‬רובם סידורים עבריים‪ ,‬לשם שמירתם‪.‬‬ ‫‪ ****3TU‬ש ל מ ה‬ ‫הגייריס האביד׳ע סע׳^) ר־ת‪• « -‬יי י ‪vfao‬‬
‫האציל אחסנם במנזר הדומיניקני‪ .‬כעת‪ ,‬דהיינו בשנת ‪ ,1586‬באה למאחסן זה משלחת יהודית‬ ‫או ח ע ג מ ד לב ולהד‪ •.‬ובלשון רז עיבד לנגזו ‪m n rtc‬‬
‫ובראשה שלמה אוהב‪ .‬הרב המקומי‪ .‬ופדתה את החפצים אשר בארגזים‪ .‬המשלחת שילמה‬ ‫ותלכידז יתדו דרב דסלל רו טד הקניז מח־״או•‬
‫לפוציץ׳‪ — 41‬זה היה שם האציל — שני ״צקינים״ ז‪ 4‬בעד הוצאות המכס ודמי האחסנה‬ ‫ה ‪ 2‬חן חזקל והכד‪ .‬רכסים ם ו מ מ שלביבק *‬
‫וגנזה את הסידורים‪ .‬משום שניזוקו מרוב הרטיבות במרתף המנזר‪.‬‬ ‫וחביפיס יעכוסתהביס יודיד י מו הגיס‬
‫בפעם האחרונה נזכר אוהב במסמך ארכיוני מדצמבר ‪ . 1606‬היה זה בתעודה המאשרת‬ ‫׳ * ח ס ב מי פ׳ ט!‬
‫כי הוא שכר אניה שהפליגה מדוברובניק לנמל האלבני ולונה‪.‬‬ ‫« » בוי גיגי א ד • ^‬
‫אהרן הכהן הקדיש לשלמה אוהב כפה שורות בהקדמה ליצירתו ״זקן אהרן״‪ .‬בהוקרה‬ ‫זז ע פן ה טו ב‬
‫הוא מודה שם לסבו על החינוך העברי שהקנה לו‪ .‬קובץ הפירושים המשותף לסב ולנכד נדפס‬ ‫ימש נ ד׳ן נ*ק»ל יס•רננ״ס>‪« » xt«5‬׳י‪tr.^-rj‬‬
‫בשם ״שמן הטוב״ ו״זקן אהרן״ בוונציה בשנת תי״ז )‪ ,( 1657‬שנה לאחר פטירת הנכד‪.‬‬
‫‪* ^ f^0rckfif^ttccdi.««i&4fu Vcodrtmiiu.‬‬
‫אהר ן ה כ ה ן‬
‫קורות חייו של אהרן הכהן חרותות היסב בתולדות דזברובניק‪ ,‬יותר מביוגרפיה של כל‬
‫אישיות יהודית אחרת בעיר‪ .‬הוא נולד בה בשנת ‪ ,1590‬כבן בכור לאביו דוד‪ .‬משפחתו באה‬
‫בשנת ‪ 1586‬מפירנצה שבאיטליה‪ .‬לפי שמה הלועזי לונלי י‪ 4‬מוצאה מלונל שבצרפת‪.‬‬
‫לחינוכו של אהרן דאג תחילה סבו‪ .‬לאחר פטירת הסב הוסיף אהרן ללמוד אצל פרחיה‬

‫)‪Puci6 (46‬‬
‫) ממבע זהב )‪cekin — 47‬‬
‫)‪Lunelll (48‬‬

‫‪101‬‬ ‫שלמה אוהב ואהרן הכהן — שמן הטוב וזקן אה ס‪ ,‬פירושים וסדרשים ) מגיה תי״ז — ‪( 1657‬‬
 ‫פורמון שירש את מקום סבו כראש הקהל‪ .‬לבסוף השלים את חינוכו ב״בית הספר המזרחי״ «‬
‫בספרו על יהודי דוברויבניק מסתמך טדיץ׳ בעם׳ ‪ 71‬ואילך על תעודות ארכיוניות‬
‫בוונציה‪ .‬תלמידי בית ספר זה היו על פי רוב יהודים מתורכיה‪ .‬הוא נאלץ לעזוב את ונציה‪,‬‬
‫המספרות על הקמת הגטו בדוברובניק ב־‪ . 1545‬בעמ ׳ ‪ 368‬ואילך מצביע סדיץ׳ על ארבעת‬
‫חזר הביתה ובכוחות עצמו המשיך בלימודיו‪ ,‬אף עסק בפרשנות המקרא‪ ,‬המדרשים‪ ,‬המשניות‬
‫הבתים ששימשו למן ‪ 1546‬כגטו יהודי‪ .‬נראה שמשנה זו שוכן בית הכנסת ברחוב היהודי‪,‬‬
‫״ז׳ודיוסקה אוליצה״ מם׳ ‪ ,3‬אם כי לסי מסורת יהודית שנמסרה ע״י א‪ .‬טולנטינו‪ ,‬קיים שם‬ ‫והגמרא‪.‬‬
‫בית הכנסת משנת ‪ 1352‬בבניין אבן‪ ,‬שמספרו בספרי אחוזה בדוברובניק ‪Æ90.2358/Z.V. 1636‬‬ ‫עודו צעיר נבחר לרב בקהילת דובח׳בניק ועמד בראשה עד מותו בשנת ‪ . 1656‬היה נואם‬
‫מראהו‪ ,‬כמראה מרבית בתי הסביבה‪ .‬מעיד על השפעות הברוק האיטלקי‪ .‬בית כנסת זה‬ ‫מחונן‪ ,‬דרשן וסופר מזהיר‪ .‬תקופת כהונתו בקרב קהילתו קשורה בהתקדמותה ובמשברים‬
‫שופץ ב־‪. 1652‬‬ ‫גם יחד‪ .‬התחוללו בה פורענויות שסיכנו את קיומם של יהודי דובר^בניק‪ ,‬כגון עלילת דם‬
‫מדרגות עץ‪ .‬״סקלה״ י ג המצויות בבתי דוברובניק‪ ,‬מוליכות לקומה ב׳ של הבניין שם שוכן‬ ‫משנת ‪ , 1622‬משפם ישורון וגירוש בני קהילתו‪ .‬כמנהיג א מ ת לחם אהרן כל הזמן בראש‬
‫בית הכנסת‪ .‬זה אולם קטן יחסית בצורת מלבן‪ .‬גם ריהוטו וקישוטיו מראים השפעות הברוק‬ ‫המערכה על זכויות קהילתו והגן עליהן בחירוף נפש‪ .‬חרף כל הקשיים שהזמן גרמם מצא‬
‫האיטלקי‪ .‬ח מ ה שהתקרה הקמורה נשענת על שלושה עמודים מיצקים שבאולם‪ .‬נברשות‬ ‫דרכים לשפר את מצבה החומרי של הקהילה ואף לפתח את חייה הרוחניים‪ .‬בשנה ‪1652‬‬
‫סיורנטיניות תלויות מן התקרה על מוטות נחושת ארוכים‪ .‬עזרת נשים בקומה העליונה של‬ ‫הרחיב את בית העלמין ״ז׳ודיוסקי גרבי״״•'■ ששימש את יהודי תברובניק עד שנת ‪. 1910‬‬
‫האולם נפרדת לחלוטין‪ ,‬עם כניסה מיוחדת ובמחיצות מרושתות עשויות עץ‪ .‬מכל צד של‬ ‫כן שיפץ באותה שנה את בית הכנסת שנשאר עומד עד היום בצורתו שעוצבה אז‪ .‬זהו‬
‫ארון הקודש‪ ,‬המצופה לכה שחורה מבריקה‪ .‬שני עמודי עץ חלזוניים הנראים כנושאים את‬ ‫בית הכנסת העתיק ביותר שנשמר בשלמותו ביוגוסלביה עד לאחר השואה ועליו גאוותם‬
‫כל הכובד של לוחות הברית מעל לארון הקודש‪ .‬דלתות הארון מכוסות פרוכת בעלת רקמת‬ ‫של יהודיה‪.‬‬
‫פרחים מרשימה‪ .‬לפי המסורת הביאוה מגורשי ספרד לחברובניק‪ .‬לפני ארון הקודש במה‬
‫קטנה ולאורך הקירות צמודים ספסלים למתפללים‪ .‬בדרך נס לא נפגע בית הכנסת ברעש‬
‫הג ח ל ב־‪ 1667‬ולא בשואה הנאצית‪«.‬‬
‫שיפו ץ בית הכנסת נעשה בתקופה לא נוחה‪ .‬היה זה לאחר משפם ישורון‪ .‬רוב יהודי‬
‫העיר קיבלו ״אשרות יציאה״ מטעם הרשות ועזבו מבוהלים את חברובניק‪ .‬רובם פנו‬
‫לתורכיה‪ .‬תעודה ארכיונית אומרת כי בשנות השלושים למאה הי״ז נפקדו בגטו חברובגיק‬
‫ומחוצה לו ארבע)!( משפחות יהודיות ובהן עשרים נפש‪ .‬אמנם מספרם עלה שוב באמצע‬
‫המאה‪ ,‬אך חיי הקהילה מעולם לא חזרו לתפארתם הקודמת‪.‬‬
‫חרף הצלחתו של אהרן הכהן כרב וכפרשן לא היתד‪ .‬לו כשרה זו‪ ,‬כאמור‪ ,‬מקור פרנסה‪.‬‬
‫עם אחיו אלעזר ועם שותפו שמואל מאסטרו יסד בית מסהר‪ .‬העסק הצליח ועשה אותו לאיש‬
‫אמיד‪ .‬בזכות הישגיו החומריים והרוחניים זכה לכבוד ולהוקרה לא רק בעיני בני קהילתו‬
‫אלא גם בעיני הגויים‪ .‬כהוכחה לכך מזכירים את היחס אליו בשעת מעצת בימי משפם‬
‫ישורון )ראה ענד ‪ .( 108‬הוא לא עונה כמנהג הימים ההם‪ .‬איש לא העז לגעת בו‪ .‬ואמנם‬
‫שוחרר לאחר זמן קצר ונשאר עד יום פותו בעיר הולדתו שכמעט התרוקנה מיהודיה‪.‬‬
‫אהרן הכהן רשם מאורע היסטורי שזעזע את קהילתו‪ .‬לקובץ פירושיו הוסיף תיאור של‬
‫עלילת דם משנת ‪ 1622‬ושל מהלך המשפט שהתנהל בעקבותיה‪ .‬בו נידון יצחק ישורון לבור‬
‫כלא‪ .‬זוהי ע ח ת נאמנה לעלילת־דם האחרונה בחברובניק‪ .‬עדותו עולה בקנה אחד עם‬
‫העתיות שנמצאו בפרוטוקולים של שלטונות העיר וערכאותיה‪ .‬היא משחזרת בדייקנות‬
‫התרחשויות אלו‪ .‬לציון שחרורו של י שו רון חיבר הכהן שיר הודיה והוסיף אותו לתיאורו‬

‫דוברובניק — בית הכנסת‬

‫™‪ 1‬״ ־ ־> ־ ״ ״ * ״ י י ־ ־ י י ״ ־ ״‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ש‬
‫( הו?מירים שפקדו את קהילתם כשם שפקדו את מרבית יהוד• אירופה‪ .‬פרסים אלה נרשמו בידי‬ ‫)‪"Scuola Levantlna" (49‬‬
‫אכיליו מולנסינו ואחרים )ה‪.‬ע‪.‬י‪ 85 .‬ב׳(‬ ‫)‪2udloski Grebl (50‬‬

‫‪103‬‬ ‫‪102‬‬
 ‫ההיסטורי‪ .‬ת רו ת רבים השמיעו שיר זה בבית הכנסת של דזגר‪ 1‬בניק‪ .‬מיד לאחר קריאת‬
‫כאן המקום לחזור ולהדגיש את העובדה האופיינית ליישוב היהודי בדובולבניק‪ .‬בניו‬
‫לא הספיקו להכות בד‪ ,‬שורשים‪ .‬הם באו‪ ,‬ישבו במקום שנות דור‪ ,‬דורותיים או שלושה והלכו‬ ‫פרשת ויחי‪.‬‬
‫צוואתו של אהרן הכהן שנכתבה בשנת ‪ 1656‬מעניינת מכסה בחינות‪ .‬היא שופכת אור‬
‫להם לחפש שוב מולדת חדשה‪ .‬תהליך זה הלך והזר פעמים מספר‪ .‬בזמנים כתקנם הלכה‬
‫חברובניק והתרוקנה מתושביה היהודים‪ ,‬אולם בימי מלחמה קרה ומלחמה של ממש הלך‬ ‫על עולמם הרוחני של יהודי חבולבניק מלפני שלוש מאות שנה‪ .‬כבר בהקדמתה מצווה‬
‫מספרם וגדל‪ .‬תופעה זו חזרה גם בפרוץ המלחמה השניה של ״הליגה הקדושה״‪.‬‬ ‫המחבר ליורשיו‪ :‬״ושמרתם שלא תזניחו את המשניות הידיעות לכם בעל פה‪ .‬ואתה אד‪,‬רן‬
‫]שם קרובו[‪ ,‬אנא המשך בלימודי משניות וגמרא‪.‬״ משפטים אלה מוכיחים שלימוד התלמוד‬
‫גיאות כלכלית ומשבר‬ ‫היה בתקופתו מקובל על יהודי תבולבניק‪.‬‬
‫סחר דובולבניק שגשג בשנות החמישים של המאה הס״ז‪ .‬הוא כבש שווקים גם בתורכיה‬ ‫לא פחות מאפיינות את מחבר הצוואה הוראותיו להדפסת היצירה ״שמן הטוב״ ו״זקן‬
‫וגם במערב‪ ,‬ועד לנמלי ספרד הגיע‪ .‬יתר על כן‪ ,‬סוחרי דובח׳מיק וסוכניה נמצאו אף בלונדון‬ ‫אהרן״‪ .‬שעה שערך את הצוואה היה כתב היד כבר מוכן להדפסה‪ .‬את שוחרי הספר העברי‬
‫ובאנוור )אנטוורפן(‪ .‬הם קשרו קשרים אפילו עם סוכנים מעבר לים הגדול‪ ,‬בעולם החדש‬ ‫יעניין לדעת כי הכהן הזמין מן המדפים ‪ 800‬עותקים‪ .‬מאה מהם הועיד להפצה באיטליה‬
‫על אמריקה‪ .‬אולם חלקם של היהודים בהתעצמות זו של דובולבגיק היה מועם‪ .‬הם הסתפקו‬ ‫ובירושלים‪ .‬לאחר שמינה אח הנאמן על ההכנסה ממכירת הספרים‪ .‬ציווה להעביר את‬
‫בקשריהם ״המשפחתיים״ בתורכיה ובאיטליה‪ ,‬בהשתמשם בנתיבי הים האדריאטי השקטים‬ ‫תמורתה למוסדות ההשכלה והצדקה בירושלים‪.‬‬
‫לפיתוח הסהר באיזור‪.‬‬ ‫אישיותו של אהרן הכהן בולטת ביותר בתולדות יהודי דוברובניק‪ .‬בזכות תכונותיו‬
‫המצב נשתנה בשנות השבעים של המאה הט״ז‪ .‬שמי אירופה הדרומית־מזרחית התקדרו‬ ‫השביל לקדם את קהילתו ולהביאה לשיא התסתתותה‪.‬‬
‫שוב‪ .‬בשנת ‪ 1565‬פרץ המשבר בין תורכיה לוונציה‪ .‬נתיבי הים התיכון שובשו עד מהרה‪.‬‬ ‫זמן רב היתד‪ ,‬דוברובניק אי שקם בים בסער של אירופה היהודית‪ .‬בשקט יחסי הספיקו‬
‫צי תורכיה ניסר‪ ,‬לכבוש את פלטה מידי אבירי האי‪ .‬בשנת ‪ 1566‬הצליחו החורכים ללכוד‬ ‫אישים כדידקום וכאהרן הכהן להנציח את שמם של יהודי דוברובגיק‪ .‬אך השואה הלכה‬
‫בים האגאי את האי חיום ‪ 51‬שהיה כבוש בידי ונציה‪ .‬צי תורכי אתר נכנם לים האדריאסי‪,‬‬ ‫וקרבה גם אליהם‪.‬‬
‫עגן זסן מה בסביבות חברויבניק‪ ,‬עבר משם לחוף האיטלקי ותקף אח אפוליה‪.‬‬ ‫שבי דברים העידו על עברם המעניין של יהודי דוברובניק‪ .‬בגטו לשעבר בשמרו גנזכי‬
‫התורכים הצליחו לכבוש מידי הוונציאנים גם את האי נקסוס‪,‬״ שעל שמו קיבל דון‬ ‫הקהילה ובהם הפרוטוקולים שלה מהשנים ‪ 1687‬עד ‪ . 1793‬ובית הכנסת העתיק ששופץ‬
‫יוסף נשיא מבית מ נ ח את תואר אצילותו התורכי — הדוכס מנקסוס‪ .‬דיפלומט מהולל זה‬ ‫והורחב על־ידי אהרן הכהן‪ .‬את הארכיון גזלו הנאצים וגרוריהם במלחמת העולם השביה‪.‬‬
‫היד‪ ,‬ממוצא אנוסי פורטוגל וקנה את עולמו בתולדות ישראל במשקם טבריה וסביבתה‪.‬‬ ‫נוחר אפוא לתהילה רק בית הכנסת המעיד על עברה המפואר של גולה זו‪ .‬אוד מוצל מכלית‪.‬‬
‫דון יוסף היד‪ ,‬יועצו הדיפלומטי של הסולטן‪ ,‬ולפי המלצתו התכונן סלים השני‪ ,‬יורשו של‬
‫סולימן‪ ,‬לתפום בכוח הזרוע אח האי קפריסין‪ .‬אי זה היה עמדת מפתח בידי ונציה וממנו‬
‫חלדה על מזרח הים התיכון‪ .‬ואמנם לאתר חמש שנים של מלחמה קרה פרצו פעולות האיבה‪.‬‬
‫התורכים הצליחו לכבוש את פמגוסטה‪ ,‬נמל האי‪ .‬אולם לעזרת ונציה הוזעקו ספרד‬ ‫ה‪ ,‬יהודים בכלכלת דוברובניק‬
‫והאפיפיור שכרתו בשנת ‪ 1571‬את הברית הידועה בשם ״הליגה הקדושה השניה״‪ .‬המלחמה‬
‫נמשכה ע ד ‪ 1573‬והתנהלה בעיקר על־ידי חציים היריבים במימי הים התיכון‪ .‬באוקטובר‬ ‫ה ה ר כ ב ה זו ב ר תי של י ה ו ד י ד ו ב ר ו ב ג י ק‬
‫‪ 1571‬הביסו בעלי הברית את הצי התורכי ליד לפאגטו אשר ביוון‪ .‬אך התורכים התאוששו‬ ‫קורות יהודי דוברובניק אינן מתמצות בתולדות רופאים ומספד פועם של משכילים‪ .‬יהודי‬
‫מהר מהמכה שספגו‪ .‬הם ארגנו מחדש את הכוה הימי שלהם‪ .‬כך נסתיימה המלחמה בלא‬ ‫דוברובניק היו ברובם אנשים פשוטים‪ ,‬עממיים‪ ,‬בעלי מלאכה‪ ,‬סוחרים זעירים ובינוניים‪.‬‬
‫הכרעה‪.‬‬ ‫נמצא ביניהם גם מספר סוחרים שהתמסרו לעסקי ספנות‪ ,‬אחדים אף נתמנו לקונסולי‬
‫בשנות מלחמה אלו‪ ,‬הן ״הקרה״ הן ״התמד‪,‬״‪ ,‬שוב היתד‪ ,‬דוברובניק הניטרלית לנמל‬ ‫דובריבניק באלבניה‪ .‬רבים קיימו קשרים אמיצים עם מרכזי המסחר בארצות הבלקן השכנות‪.‬‬
‫בעבר חיוני לסחר בין המערב לדרום־מזרחה של אירופה‪ ,‬סחר זה כמעט שלא נפגם בעקבות‬ ‫מםסכים ארכיוניים מזכירים את העיר ורכבוסנה כמרכז בסוג זר״ בימי ע ל ס ץ התורכים‬
‫פעולות המלחמה‪ ,‬רק הופנה מנתיבי הים התיכון לנתיבי הים האדדיאטי‪ .‬כלכלת דוברובניק‬ ‫הוסב שמד‪ ,‬לסרייבו‪ 5, .‬מפותחים במיוחד היו יחסיהם עם מרכזי המסחר בסופיה‪ ,‬בסלוניקי‬
‫הפיקה תועלת רבה מספנה זה‪ ,‬בעוד ונציה‪ .‬סבלה קשות מההפרעות בסחחן הבידלאומי‬ ‫ובבלגרד‪ .‬קשריהם עם נמלי אלבניה ויוון היד ערים מאז ומתמיד‪ .‬חרף כל תמורות הזמנים‬
‫שנבעו מסאמצה המלחמתי הממושך‪ .‬אין פלא כי עליית דובולבניק הקטנה עוררה את המתה‬ ‫התקיים כמעט בלי הפוגה מסחרם עם נמלי איטליה הגדולים בים האדריאטי — אנקתה‬
‫וונציה‪.‬‬
‫‪H108‬‬ ‫)‪(54‬‬
‫‪Naxos, Lepanto‬‬ ‫)‪(55‬‬ ‫‪Vrhbosna, Sarajevo‬‬ ‫)‪(53‬‬

‫‪105‬‬ ‫‪104‬‬
 ‫דניאל רודריגז ומשבר ה נ ם ל ­‬ ‫ואת קנאתה של ונציה‪ .‬כשבאו מים עד נפש לא נרתעה ונציה מלהציע לבעלי בריתה לכט ש‬
‫דניאל רודריגז‪ ,‬גם הוא מצאצאי האנוסים מפורטוגל‪ ,‬השתדל לשכנע את שלטונות דובולבניק‬ ‫את דוברובגיק‪ .‬סחר דזברובגיק עם התורכים בימי המלחמה‪ ,‬כך נימקה ונציה את דרישתה‬
‫בצורך לשפר א ת גמלם הקטן‪ ,‬משום שלא הספיק לכלכל עוד ביעילות את תנועת האניות‬ ‫להכנעת יריבתה הקטנה‪ ,‬חותר החת המאמץ המלחמתי של ״הליגה הקדושה״‪ .‬אולם בעלי‬
‫המוגברת שהתרכזה בו‪ .‬אך הצעותיו לא נתקבלו‪ .‬ומה שלא עלה בידו בדוברובניק‪ ,‬ראינו‬ ‫בריתה לא נקטו צעדים של ממש כדי לכבוש את דוברובניק‪. .‬‬
‫)בעם׳ ‪ (.63‬שהצליח לעשות בספלים‪ ,‬בשטח הני ט ש הוונציאני‪ .‬ואמנם עלתה ספליט עם‬
‫ביצוע תכניות רודריגז לדרגת נמל מעבר חשוב בחוף המזרחי של הים האדריאטי‪ .‬עיתוי‬ ‫שעת כושר לנ מ ל ד ו ב ר ו ב ג י ק‬
‫ההתקפה הוונציאנית על יריבתה המסחרית באיזור היה הפעם מחושב יפה‪.‬‬ ‫לעומת זאת ניצלה דוברובניק את שעת הכושר‪ .‬בשנות המשבר שפקדו את האיזור קלסה‬
‫י כל הגורמים האלה החלישו את מעמדה של דוברובניק בספנות ובמסחר‪ .‬אותות משבר‬ ‫עיר קטנה זו זרים רבים‪ ,‬לרבות יהודים‪ .‬כלכלתה פרחה והכנסות האוצר גדלו במהירות‪.‬‬
‫ראשונים הטילו את צלם גם על היהודים בעיר‪ .‬בתקופת ניאותה הכלכלית זרמו לדוברובגיק‬ ‫לפני פ ר ת הפעולות המלחמתיות‪ ,‬ב־‪ , 1569‬נרשמו בתעודות המכס בנמל דוברובגיק ‪17‬‬
‫לא רק סוחרים יהודים מהמרכזים המסחריים בתורכיה אלא בעיקר יהודים נרדפים מאיטליה‪.‬‬ ‫סוחרים יהודים לעומת ‪ 314‬בני דוברובניק ו־‪ 40‬סוחרים מן המערב‪ .‬ביפי המלחמה גדל‬
‫'בספרם הרב גדם צפיפות גדולה בנסו‪ .‬משום כך נאלצו שלטונות העיר לתכנן את הרחבתו‪.‬‬ ‫היקף מסחר הח ת‪ .‬הוא הוכפל ב־‪ 1570‬וגדל פי חמישה ב־‪ . 1571‬בתחילת ‪ 1572‬היו בעיר כ*‪50‬‬
‫ואמנם הוקצה לצורכי מגוריהם של היהודים עוד רחוב‪ ,‬מקביל לגטו הישן‪ .‬אך הרחבה זו‬ ‫מתווכים־סוכנים ‪ 30 :‬יהודים‪ 12 ,‬בני חוץ־לארץ ר ד בני דוברובניק‪«.‬‬
‫לא פתרה את השאלה‪ .‬כבר בשנת ‪ , 1571‬הותז אופר עוד בימי מלחמת ״הליגה הקדושה״ נגד‬ ‫למעשה נהנו אף הצדדים הלוחמים מנמלה החפשי של העיר‪ .‬תעשיית איטליה‪ ,‬בפרס זו‬
‫תורכיה‪ ,‬גירשה הממשלה את היהודים שלא עסקו במסחר ולא החזיקו מחסני סחורות בעיר‪.‬‬ ‫של פירנצה‪ ,‬העדיפה בסערת הימים פינה שקטה זו‪ .‬דובולבגיק העניקה הנחות רבות לאניות‬
‫בעת ובעונה אחת צמצמה הרפובליקה את מספר הרשיונות למתווכים ולסבלים היהודים‪.‬‬ ‫שהפליגו תחת כל דגל שהוא כדי למשוך אותן לנמלה‪ .‬במחסני המעבר שלה אוחסנו סחורות‬
‫יצוא רבות מהבלקנים‪ ,‬ובראשן עורות‪ ,‬צמר‪ ,‬מליחים ועפרות נחושת‪ .‬היבוא כלל את מוצרי‬
‫המערב‪ ,‬בעיקר אריגי פירנצה ואנגליה וז ט כי ת ונציה‪ .‬עם כל ההנחות הכניסו דפי האחסנה‬
‫ו‪ . .‬נסיגה כלכלית‪ ,‬פורענויות ושקיעת הרפובליקה‬ ‫ודמי המכס סטמים נכבדים לאוצר דובחובניק‪ ,‬שלא לדבר על התעסוקה המלאה בנמל‪,‬‬
‫בטעינת הסחורות ובפריקתן‪ .‬בתקופה זו פרחה ספנוחה של דוברו׳בניק והשתלטה על נתיבי‬
‫גזירו ת חדשות וני רו ש חדש‬ ‫ההובלה בים האדריאטי‪.‬‬
‫אמצעים אלה פגעו ביהודים רבים שהתקבצו בעיר‪ ,‬אך לא הצילו את דוברובניק ממשבר‬
‫חמור שפקד אותה עם גמר פעולות האיבה בשנת ‪ . 1573‬כרי להחליש את הזעזועים הכלכליים‬ ‫בנקאים י הו די ם‬
‫של דזברובניק התחילו שליטיה מורידים שוב את תעריפי מכס המעבר‪ p .‬הקסינו את‬ ‫ביפים רגילים לא היה ניכר חלקם של יהודי דוברובניק בעסקי ממון‪ .‬שונה היה המצב‬
‫ההיטלים על עסקי הסוחרים הזרים שהשתמשו בנמל‪.‬‬ ‫בתקופת הגיאות‪ ,‬שהורגשה היטב בכלכלתה ״המלחמתית״ של העיר‪ .‬הגיאות נמשכה גס‬
‫ב ע ק ט ת הנסיגה הכלכלית התחילו סוחרים יהודים עוזבים אח דזברובניק‪ .‬לא זו בלבד‬ ‫לאחר המלחמה‪ ,‬כמעט חצי יובל שנים‪ .‬והיהודים לקחו חלק פעיל בםימ ‪ p‬עיסקות המעבר‬
‫שהפרנסה לא היתה רצויה בעיר‪ ,‬אלא שבשנת ‪ 1587‬גיסתה הממשלה שוב ל ט ף על אחרוני‬ ‫הבידלאומיוח‪ .‬את עיקר עיסקותיהם ריכזו בהסבת שטרות או בקנייתם מלקוחותיהם‬
‫היהודים ענידת אותות היכר מיוחדים‪ .‬את הפלאי הצהוב ואת הכובע היהודי‪ .‬כן אסרה על‬ ‫באגקונה‪ ,‬בוונציה‪ ,‬בסופיה ובבלגרד‪ .‬חם עשו גם עיסקאות בנקאיות אחרות‪ .‬כגת תשלומי‬
‫נוצריות לשרת כעוזרות בבתי היהודים‪ .‬תקנות אלו היו ויתור לדרישות בלתי מוסקות מצד‬ ‫אקרדטיבים וסחר באיגרות חוב לסוגיהן‪ .‬בארכיוני העיר מצויות תעודות רבות המעידות‬
‫הפנסיה‪ .‬הדוגמה האיטלקית עודדה את מחוקקי דובחיבניק ללכת בעקבות שונאי ישראל‪.‬‬ ‫על עיסקאות מסוג זה‪. , .‬‬
‫בין ‪ 1587‬ל*‪ 1592‬הגיעו הדברים עד כדי כך שסוחרים יהודים מתורכיה לא ביקרו בשוקי‬ ‫לאחר המלחמה עשו השלטונות מאמצים רבים כדי לשמור על מעמדו של נמלם בסחר‬
‫דובר‪ 1‬בגיק כפחד לבטחונם האישי‪ ,‬מה גם שהשלטונות רדפום והתאכזרו להם‪ ,‬ואף עצרו‬ ‫הביךלאומי‪ .‬מאמצים אלה לא עלו יפה‪ .‬הופיעו גורמים חדשים באיזור שהחמירו או‬
‫רבים מהם‪ .‬כאמתלה לצעדים דרסטיים אלה שימש איימילד התחייבויות קודמות‪ ,‬כביטל‪.‬‬ ‫ההתחרות‪ .‬האנגלים‪ ,‬ההולנדים והצרפתים מצאו עניין בספנות האדריאטית‪ ,‬ונוספו על‬
‫‪ . . .‬המעוות משנת ‪ 1587‬אמנם תוקן במידת מה ע״י צו משנת ‪ , 1592‬שבה הושלם בניינו של‬ ‫מתחריה המסורתיים של דוברובניק מאיטליה ומספרד‪ .‬זאת אף זאת‪ ,‬העיד ספלים בצפון‬
‫נמלה החדש והמתוח של ספליס‪ .‬כוונת התיקון היחה להפגץ את יחסה החיובי של הממשלה‬ ‫פיתחה נמל מתחרה שאיים למוטט את יסודות כלכלתה של חברובניק‪.‬‬
‫לסוהרים‪ ,‬ל ר ט ת היהודים‪ ,‬שי ט או וישתמשו בנמל העיר‪ .‬כלכלת דוברובגיק ירדה לשפל‬
‫המדרגה‪ ,‬משום שגמלה שוב לא היה חיוני ויחיד באיזור‪ .‬הנ סיט ת אילצו את אדוני העיר‬
‫לרסן את יהירותם כדי למשוך בהבטחות מפחות את הזרים שהתחילו עוקפים את העיר‪ .‬כדי‬ ‫‪1 Tadić. Spomenica 400 godina od dolaska Jevreja u Bosnu J Hercegovinu,‬‬ ‫)‪(56‬‬
‫‪1566—1966, Sarajevo, p. 36, 37‬‬
‫‪107‬‬
‫‪106‬‬
 ‫ל ש מ ע את היהודים בעיר ובאיזור׳‪.‬בבנות המפנה פרסמה הממשלה בשבת ‪ 1614‬צו המבטיח‬
‫בכל גופו‪ .‬הוא היה רצוץ לגמרי‪ ,‬אולם עמד במבחן בכבוד‪ .‬לא נשבר ולא הודה בעבירה‬
‫לכולם ״סלוום קונהיקסום״‪ ,‬לאמור הגנה על חופש התנועה במשך ארבע שנים‪ .‬נדמה היה‬
‫שייחסו לו‪ .‬כדי להחניף לדעת הקהל וללחוץ על היהודים שישפיעו על הנאשם‪ ,‬נעצר רב‬
‫כי בדובריבניק גברה הפעם האוריינטציה על תורכיה‪ ,‬בעלת המשמר הסובלני כלפי היהודים‪,‬‬
‫הקהילה‪ .‬הוא מיודענו אהרן הכהן‪ .‬לא פסחו גם על אבי הרב‪ ,‬דוד‪ .‬אמנם הרב שוחרר מיד‪,‬‬
‫היפוכו המוחלט למדיניותה הקודמת‪ ,‬הסררמערבית‪ ,‬שנשאה אופי אנטישמי מובהק‪.‬‬
‫אך אביו נשאר במעצר זמן רב האשימו אותו בנסיון לשחד את ידידו הוותיק‪ ,‬הסינטור‬
‫‪ 1‬ןךךץ׳‪,.‬נ פדי שיפעל לטובת הסוחרים היהודים שנאסר עליהם לצאת מן הגטו‪ ,‬דבר ששלל‬
‫מהם כל אפשרות לדאוג לפרנסתם‪ .‬בינתיים הורשעה מטקובה ברצח וגזר דין המוות הוצא‬ ‫ע לי ל ת דם ש נ י ה‬
‫‪.‬‬ ‫לפועל באכזריות משוועת‪.‬‬ ‫תקופת ההקלות נסתיימה במפתיע בשנת ‪ .1622‬על המאורעות הטרגיים של שנה זו כבר‬
‫נרמז בתיאור חייו של אהרן הכהן‪ .‬כבר נאמר שעדותו דומה בקווים כלליים לתיאור‬
‫משפטו של ישורון התנהל בנוקשות יתירה‪ .‬משהוברר לשופטים שלא ישיגו בנקל את‬
‫המאורעות בפרוטוקולים של ערכאות העיר‪ ,‬שבהם השתמש ההיסטוריוגרף הנזיר צרייביץ׳־‬
‫הודאתו‪ ,‬התחילו להיעזר בתחבולות שונות‪ .‬על כל היהודים שהתגוררו עדיין בעיר פקדו‬
‫לעבור מיד לגטו‪ .‬שם גרמה הצפיפות מצב בלתי נסבל‪ .‬אין פליאה שכל תושבי הגטו השתדלו‬ ‫צרבה בהביאו את הפרשה ב״פרולגומבה״ שלו‪ ,‬חוברת א ‪ /‬ענד ‪) 301—291‬עיין בהערה ‪.(2‬‬
‫להימלט ממנו‪ .‬משאלתם לא ניתנה להם כל עוד לא נסתיים משפם ישורון‪ .‬אמנם‪ ,‬בתהילת‬ ‫עלילת דם שניה זו התחוללה בדיוק ‪ 120‬שנה לאחר העלילה האנסי־יהודית הראשונה‬
‫דצמבר נפתחו שוב שערי הגטו‪ ,‬אך תושביו נשארו ערבים זה לזה כלפי השלטונות‪ .‬איש‬ ‫בדוג־רובניק‪ .‬רקע המאורעות לא נשתנה למעשה‪ ,‬נשתנו הנסיבות בלבד‪ .‬הצו משנת ‪1614‬‬
‫מהם לא הורשה לעזוב את שסח דוברובגיק בלי רשיון הסינם‪ .‬שוב נאסר על‪ .‬עוזרות בית‬ ‫לא הצליח להשתיק ולהמתיק את הרגשות האנטישמיים של הנוצרים שחונכו לשנוא את‬
‫נוצריות לשרת בבתי היהודים‪ .‬לבסוף פסק בית המשפט באמצע דצמבר את פסק דינו‪.‬‬ ‫היהודים‪ .‬באווירה המורעלת לא היה קשה לחדש עלילת דם‪.‬‬
‫ישורון נמצא אשם בשידול לרצח ונידון למאסר עשרים שנד‪ -‬עוד החליט סינס הרפובליקה‬ ‫הקרבן היד‪ .‬הפעם הסוחר היהודי יצחק ישורון‪ .‬את הפרשה תיאר‪ ,‬על סי נתונים‬
‫לגרש מהעיר אח כל היהודים עד סוף ינואר ‪ . 1623‬ואמנם‪ ,‬רובם הסתלקו מן העיר‪.‬‬ ‫ארכיוניים‪ ,‬הסופר והרופא מדובחיבניק קזנצ׳יך‪ ,‬בחוברתו ״משפטו של יצחק ישורון היהודי‬
‫אלו היו תוצאותיו של משפט ישורון‪ .‬אולם בכך לא תמה הפרשה‪ .‬ישורון הושלך לבור‬ ‫מדוברובניק בשנת ‪ 1622‬״‪ «.‬בהסתמכו על חוברת זו ועל הפרוטוקולים הממשלתיים מאותה‬
‫עסוק בבית הכלא‪ ,‬שם היה צריך לרצות את עונשו על לא עוול בכפו‪ .‬לכל בר־ביירב היה‬ ‫שגה‪ ,‬מסביר ההיסטוריון טדיץ׳ את המאורעות‪ .‬ישורון בא״ בשנת ‪ 1608‬בענייני מסחר‬
‫ברור שבתנאי כלאו לא !צא חי מן הבור שחיה קבור בו‪ ,‬שבור בגופו‪ ,‬אבל איתן ברוחו‪.‬‬ ‫מוונציה לדזבתבניק‪ .‬תחילה קיבל מאת השלטונות רשיון לשהות בעיר שלושה חדשים‪.‬‬
‫למרבה הפלא הוא החזיק מעמד ונשאר בחיים‪ .‬אוזרן הכהן טוען בסקירתו על עלילת דם זו‬ ‫תוקף הרשית הוארו כמה פעמים ובסופו של דבר השתקע ישורון בעיר‪.‬‬
‫כי בין סוהרי הכלא נמצא אדם‪ ,‬מחסידי אופות העולם‪ ,‬שהגיש לו בחשאי מזון ותרופות‪.‬‬
‫זה היה סוד הנם‪.‬‬ ‫משפם ישורון‪.‬‬
‫באמצע ספמפבד ‪ 1622‬נעלמה נערה‪ ,‬בתו של יוליוס לונגו* מקילה‪ ,‬סרברה של דוברובגיק‪.‬‬
‫שחרור י שו רון ו ע ל יי ת ו ל י ר ו ש ל י ם‬ ‫כל החיפושים אחרי הגערה העלו חרס‪ .‬אחר זמן מה נמצאה גופת הנערה בבית מריה‬
‫בינתיים לא פסקו מאמצי היהודים‪ ,‬שעדיין נשארו בדוברובניק לפליטה‪ ,‬לשחרר את האיש‬ ‫מנזקובה “ שכנראה לא היחה שפויה בדעתה‪ .‬המקרה הסעיר את הרוחות ועורר התרגשות‬
‫האומלל‪ .‬במיוחד השתדל למענו אהרן הכהן‪ .‬שתדלנות זו נתקלה תחילה בהתנגדות קשוחה‬ ‫רבה בעיר‪ .‬נשקפה סכנה שהאספסוף הנסער יעשה שפטים בחשודה ברצח‪ .‬אולם מניעי‬
‫מצד הערכאות שפסקו ״כחוק״ מה שפסקו‪ .‬לא בנקל ניתן לתקן את עיוות הדין בלי לפגוע‬ ‫המעשה המחריד לא הובהרו‪ .‬נראה שמישהו יעץ למטקובה לתרץ את המעשה בסיפור דמיוני‬
‫ביוקרת השופטים‪ .‬אמנם המעוות הוברר במהרה גם לשכבות הנרחבות• אדוני העיר היו‬ ‫שרצחה את הנערה לפי הזמנת היהודים שהיו זקוקים‪ ,‬כביכול‪ ,‬לדם נוצרי כדי לחוג את חג‬
‫שרויים בסבוכר‪ -‬ייסורי פצפון התחילו להציק להם‪ .‬הנועזים שבהם ערערו על העוול‬ ‫הסוכות שתל באותו זמן‪ .‬החשודה ברצח האשימה את היהודי היחיד שהכירה‪ ,‬יצחק ישורת‪,‬‬
‫שנעשה ל״חי המת״ שנסק בבור הכלא‪ .‬מוסר כליות זה הוליד הרהורים וחרטה אצל הישרים‬ ‫בשידול לרצח‪ .‬את דבריה אישרה בשבועה‪ .‬אז פקדו שופטי העיר לנעול את שערי הגטו‬
‫שבשליסי העיר‪ .‬בכל זאת ע ב ת שנתיים ושמונה חדשים מיום מעצ ת של ישורון‪ ,‬עד שבחודש‬ ‫והזמינו את ישורון לחקירה‪.‬‬
‫פרס ‪ 1625‬ח הסיגס בבקשת ועינחו‪ .‬האיש נחנן‪ ,‬אך קוחרור‪ 1‬הותנה בכך שיעזוב פיר את‬ ‫ישורון נדהם מן העלילה הדמיונית‪ ,‬אך התגונן נמרצות ספני ההאשמות שהוטחו נגדו‪.‬‬
‫המדינה‪ ,‬ישורון עשה כך ועלה לירושלים‪.‬‬ ‫כרגיל בימים ההם‪ ,‬פקדו השופטים לרתק את הנאשם אל מכשירי העינויים כדי להשיג בנוח‬
‫כאמור בעם׳ ‪ , 103‬״נם ישורון״ צוין פאות בשנים בימות חנוכה בתפילות הודיה של‬ ‫את הודאתו כעבירה איומה שלא היה לו כל חלק בר‪ -‬בהפוגות קצרות ארכו עינויים אלה‬
‫יהודי דזברומיק‪ .‬עם הבעת השמחה היתר‪ ,‬בתפילות אלו קינה על הגלות המרה שבאה‬ ‫כחודש וחצי‪ .‬ישורון כבר היה קרוב לאפיסת כוחות לאתר שספג מכות וחבורות נוראות‬
‫להזכיר כי הקהילה לא זכתה לחיות היי בטחת שאננים‪ .‬נסבלים ונרדפים ישבו בה בני‬ ‫‪I. A. Kaznačić. Processo dl leach Jeaunin, laraellta di Raguaa, nel 1622,‬‬ ‫)‪(57‬‬
‫‪Dubrovnik 1882‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪. .‬‬
‫)‪Gradić (59‬‬ ‫‪Pile, Maikova‬‬ ‫)‪(58‬‬

‫‪109‬‬ ‫‪108‬‬
 ‫לא בנקל שוקמה העיר לאחר האסון‪ .‬במרוצת הזמן פונו ההריסות ובנייניה נבנו מחדש‪,‬‬ ‫ישראל מאות שנים‪ .‬ככלות הכל‪ ,‬גם ב״פנינת האדריאה״‪ ,‬עם כל מעלותיה ויתרונותיה‪,‬‬
‫אבל היא שוב לא השיגה את מעמדה הקודם‪ ,‬הבלעדי‪ ,‬לא בחיי הכלכלה ולא בתקופה‬ ‫נשארו היהודים רק מיעוט מבוטל‪ .‬והרי מן המפורסמות הוא כי הצדק והיושר מוכתבים‬
‫היוגוסלבית‪ ,‬שהיא היתה לה חלוץ מהבחינה המדינית ומהבחינה התרבותית גם יחד‪.‬‬
‫על־ידי האינטרסים של ה ת ג‬
‫דומה לגורלה של העיד היד‪ .‬גורל יהודיה לאחר הרעש‪ .‬ניצולי הרעש בנו מחדש את‬
‫חייהם וקהילתס הוסיפה להתקיים לאחר האמת‪ .‬הלו בה שינויים בסרק הזמן של שלוש מאות‬
‫ההפוגה ל פני הסערה‬
‫השנים שחלפו מאז‪ .‬תקופה ארוכה זו לא נחקרה כהלכה והלק מן החופר שנאסף עדית לא‬ ‫עיוות ה תן המשווע במשפט ישורון התיש את יציאת יהודי דובתבניק‪ .‬המצב הכלכלי בעיר‬
‫פורסם ברבים‪ • ‘.‬בכל זאת לא נחטא לאמת אם נאמר כי פרק זמן ממושך זה לא הצסיץ‬
‫הורע‪ .‬נמלים רבים בים האדדיאטי ת ע ו לשרת את לקוחותיהם ביעילות הולכת ומשתפרת‪.‬‬
‫בהתרחשויות יוצאות מגדר הרגיל‪ .‬נהפוך הוא‪ .‬על היישוב הקרתני השתלמה אזלת יד‬
‫שוב נאחזה דובתבניק באמצעי הבדוק ‪ :‬הורתה את תעריפי המכס ואת היטלי הנמל על‬
‫פטליסטית לפרות נסיונות השיקום איימה גסיסה איטית להכרית את הקהילה‪ .‬עם הירידה‬
‫סחורות מעבר‪ .‬בכך ביקשה למשוך את הסוחרים הזרים‪ ,‬ובמיוחד את סוחרי יוון שפסחו על‬
‫הכלכלית אבדה גם חשיבותה של דוברובניק כמרכז יהודי‪ .‬על כך מעידה העובדה בי לפן‬
‫נמלה לאחר מאורעות ‪ . 1622‬הנציגים הדיפלומטיים של הרפובליקה בתורכיה נצטוו להכחיש‬
‫הרעש לא נמצאה כל תעודד‪ ,‬בארכיוני העיר אשר תצביע על שיקום רוחני של יהודי המקום‪.‬‬
‫טענות על רדיפות היהודים בעיר‪ ,‬ובייחוד את מעשי הזוועה שנתלוו לחקירה במשפט ישורון‪.‬‬
‫מאמצים אלה הוכתרו בהצלחה כלשהי‪ .‬אט אס נתחדשו קשרי המסחר עם הסוחרים היווניים‬
‫שקיעת העיר כמרכז לאומי וכלכלי ׳ ־‬
‫משסחי״הכיבוש התורכי‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אף סוחרים יהודים מתורכיה נכנסו שוב לשותפות עם‬
‫ווק וינאור ״ תרם תרומה רצינית להארת תהליך ירידה זה‪ .‬מסקנותיו מבוססות על מסמכים‬
‫~‬ ‫‪............‬‬ ‫אנשי דוברובניק‪.‬‬
‫ארכיוניים מעניינים‪ .‬בעיקר מהמאה הי״ת‪ .‬מהם מתחוור כי בתקופת השקיעה של קהילה‬
‫מפנה זה הביא סוחרים יהודים לעיר‪ .‬כבר בשנת ‪ , 1625‬היא שנח החנינה לישורון‪ ,‬ה ע מ ת‬
‫מפוארת זו נ מנו ת ב חבריה עם דלת העם‪ .‬בודדים בלבד זכו לחכור הכנסות המונופולים‬
‫הסינם לרשות היהודים החדשים שבעה בתי מגורים בגטו ששנה קודם לכן התרוקן כמעט‬
‫הממשלתיים‪ .‬כזכור‪ ,‬נאסר על יהודי המקום לסתור בצורכי מזון מסוימים ולתווך ישירות בין ‪.‬‬
‫לחלוטין מתושביו‪ .‬מחמת הצפיפות ששוב הורגשה בו עברו יהודים ״רבים״ לגור ב ח ח‬
‫היצרן הכפרי לצרכן העירוני‪ .‬מזמן לזמן נתחדשו איסורים קודמים ונוספו איסורים חדשים‪.‬‬
‫לתחום הרחוב היהודי‪ .‬נגד התפשטות זו קם בשנת ‪ 1647‬הארכיהגמון המקומי‪ ,‬פומפיו‬
‫במחצית השניה ד ל המאה הי״ת הורגשה התאוששות מד‪ ,‬בעסקי היהודיה וינקו‬ ‫מינוצ׳יו‪ ,‬וציווה על היהודים לענוד את הטלאי הצהוב‪ ,‬אסר עליהם קריאת הספרים‬
‫איוונצ׳וויץ ** תיאר את חלקם המתמיד של היהודים בעסקי הספנות‪ ,‬שהיו סקור עצמתה‬
‫שהוחרמו על׳־ידי הכנסיה ומנע מהם לעסוק בשיווק בשר בחגי הכנסיד‪ -‬הפעם הזדרזו‬
‫הכלכלית של הרפובליקה‪ .‬רבים מהם היו שותפים בבעלות הספינות‪ ,‬על סי רוב יהד עם‬
‫שלטונות העיר‪ ,‬המודאגים בלאו דכי לשמה הטוב של העיר בעולם הרחב‪ .‬ודחו את התערבות‬
‫לא־יהודים‪ .‬הם השקיעו הונם גם במתן הלוואות לציוד הספינות כנגד משכנתא על הספינה‬
‫הארכיהגמון בעניינים לא לו‪.‬‬
‫וציודה או על חלק בבעלות הספינה• לפעמים נזקקו הם עצמם לאשראי ואז משכנו את חלקם‬
‫כך נראה היה עתידה של הקהילה היהודית הקטנה מובסת היו שזקפו הצלחה זו לזכות‬
‫בבעלות הספינה‪ .‬בין היהודים רוכשי הקאראסים )חלקי בעלות( לספינות דוברובניק היו בני‬
‫אהרן הכהן‪ ,‬מנהיג שרידי העדה‪ .‬עט כל ההערכה לאישיותו הדגולה ולסגולוחיו התרומיות‪,‬‬
‫אמבונטי ובר־רפאל שקורותיהם לא נודעו‪ .‬לעומתם ידועים עד היום ביו שרידי התפוצה‬
‫יש יסוד להנחה בי הגורמים הכלכליים דם שהביאו לפסגה החיובי‪ .‬הרגעה יחסית זו‬
‫היוגוסלבית ד מו ת כגון קטסום‪ ,‬מאסטרו‪ ,‬פרדו‪ ,‬טולנסינו‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫נמשכה בקהילה גם לאחר מות מנהיגה הנעו ץ בשנת ‪ . 1656‬היהודים השלו את עצרם שתור‬
‫' באותה תקופה המשיכו יהודי דוגרובניק בעסקים אחרים הקשורים לים‪ ,‬כגון דיג‪ ,‬שליית‬
‫הזהב הגיע עד שערי יישובם‪.‬‬
‫אלמוגים‪ ,‬ועוד‪ .‬אך פרנסותיהם העיקריות נשארו המסחר — בענפים שלא נאסרו עליהם —‬
‫ומתן הלוואות‪ .‬בהמשך לביטוח הימי המסורתי‪ ,‬שיהודי חבדובניק רכשו בו נסיון במשך‬
‫הרעש הקטלני‬
‫מרות‪ ,‬הם נ תנו ידם להקמת חברות הביטוח המודרניות הראשונות בעיר בסוף המאח חי״ח*‬
‫שאננותם ושלוותם באו לקצם המר בשנת ‪ . 1667‬בי‪ 6‬באפריל פקד את העיר רעש אדמה‬
‫אף היתה חברה שבה היה רוב מניות בידי יהודים‪ .‬לא אחת פנתה הרפובליקה לעזרת יהודיה׳‬
‫שכמותו לא נודע באיזור‪ .‬רובה של העיר נהפך בעקבותיו לעיי חורבות‪ .‬אלפי תושבים מצאו‬
‫)‪ (61‬גם מבין המחקרים שזכו לסרסים בתחרויות הספרותיות השנתיות של איגוד הקהילות‬
‫את מותם תחת עריפות המפולת‪ .‬רוב עושרה של דוברובניק‪ ,‬על אוצרות האמנות והזהב‬
‫ביוגוסלביה‪ ,‬פורסם לסי שעה רק מעט מזעיר‪ .‬בינתיים הובנה אסופה על תולדות דוברובנייק‪,‬‬ ‫שנצטברו בה בעמל דורות‪ ,‬אבד לבלי שוב‪ .‬בנייני פאר שקישטו את חוצות העיר‪ ,‬יצירות‬
‫בחסותו של הסכת ההיסטורי היהודי בבלגרד‪ .‬בהכנת האסופה השתתף גם פרוס• י‪ .‬סרח׳‬ ‫אמנות מרשימות של הרנסאנס‪ .‬ניזוקו קשה או נהרסו כליל‪ .‬בין קרבגות הרעש היו ‪39‬‬
‫המנוח דש לקוות שהחופר החשוב יראה אור בקרוב‪.‬‬
‫)‪Dr. Vuk Vinaver, 0 Jevrejlma u Dubrovniku u XVIII veku, Jevrejskl Almanah, (62‬‬ ‫יהודים‪ ,‬חלק ניכר של קהילתם הקטנה‪ ,‬אף כי בנייני הגטו עם בית הכנסת והסזרקה היהודית‬
‫‪Beograd 1959-60, p. 65—78‬‬
‫)‪Vinko Ivančevlć, Udio Zidova u pomorstvu starog Dubrovnika (1751—1800) (63‬‬
‫)הבאר הכשרה( בפילה)ברסל׳ה( •י לא נפגעו‪.‬‬
‫‪Jevrejakf Almanah, Beoarad 1963—1964. n. 6a—81 .‬‬
‫)‪PH© (Brsaijo‬‬ ‫הבאר נבנתה במאה הט״ו —‬ ‫)‪(60‬‬

‫‪110‬‬
 ‫העצמאות אבדה לדוברובניק ב־‪ , 1806‬תשע שנים לאחר התמוטטותה של ידיבהה מדדדד‪.‬‬ ‫קודם כל בענייני סחר החוץ‪ .‬הם ויהודי בוסנה היו מתווכים חשוכים עם שוקי תורכיה‬
‫מציד״ ״מלכת האדחארד‪ .‬אנשי דובדלמיק לא הצליחו ל ת ר ח בין גושים כ חניי פ עדיניש‪.‬‬ ‫ואיטליה‪.‬‬
‫העיר נכבשה בידי צבאות צרפת בפיקודו של ?רסלן‪ .‬לאות הוקרה ה עי ק נשדליאדן לכדשל‬ ‫היהודים קיימו תפקיד חיוני זה ל פ ח ת מספרם המועט ביחס‪ .‬ב־‪ 1756‬נפקדו בעיר ‪171‬‬
‫מדמון את תואר האצולה — הרצוג רגוזה‪ .‬בשנת ‪ 1808‬ט פ ל פ ר טן את ש ח ח עצמאותה של‬ ‫יהודים וב־‪82‬ד‪ 1‬נ פ ק ח ‪ 41‬משפחות יהודיות ובהן ‪ 210‬נפש‪ .‬לדברי ההיסטוריון זדרבקו‬
‫דוברובניק‪ ,‬את ממשלתה ואת הסינט‪ ,‬ב״‪ 1809‬צורפה העיר‪ .‬ל״פרובינציות א ילי רידד* בחמדהר‬ ‫שונדריצה‪ ,‬בעבודתו ״יהודי חבחיבביק והאמנציפציה שלהם״‪ **,‬נאמד מספרם בתחילת המאה‬
‫של נפוליאון‪ .‬לאחר שלום דג ה )‪ ( 1815‬סופחה דוברובניק לאוהטחד״ הפעם בפכגרהה של‬ ‫הי״ם ‪ 1‬ד‪ 200‬נפש‪ ,‬כ־‪ 3‬אחוזים מכלל אוכלוסי העיר‪ .‬במרשם האוכלוסים ב*‪ 1807‬נ פ ק ח בעיר‬
‫״ממלכת איליריד«״‪ .‬ממלכה זו בוטלה ב*‪ 849‬ו ודוברובגיק‪ ,‬לפגים הרפובליקה הא ריס טוקרטי ת‬ ‫הכבושה בידי צבאות צרפת ‪ 6564‬תושבים‪ ,‬מהם ‪ 227‬יהודים‪ ,‬כלומר שלושה והצי אחוזים‪.‬‬
‫הנאד״ נאלצה להסתפק במעמד של עיר השדה בדלמטיה ההבסטרגימ‬ ‫מאז ירד מספרם בהתמדה והיום נמצא בעיר בקושי מני ץ יהודים‪.‬‬
‫גם בתקופה זו הקפידה הממשלה על ביצוע התחיקה האנסי־יהודית‪ ,‬איוונצ׳וויץ וגם‬
‫הערכת דו ב רו בני ק ויהודיה ‪.‬‬ ‫וינאווד מביאים דוגמאות רבות לדיכוי היהודים‪ .‬על היהודים נאסר שוב להעסיק עוזרות‬
‫קהילת ישראל בחברובניק היתד‪ .‬אב־סיפום של יישוב יהודי מיפי הביניים בשטח היוגוסלבי‪.‬‬ ‫בית מ צ חו ת שלא מלאו להן ‪ 50‬שנה» נשללה מהם הישיבה בכפרי הסביבה אלא בשעת‬
‫חלוציה הופיעו במאה הי״ד ומאז קיימת גולה זו כמעט בלא הפסק‪ .‬חייה דצירוהיה גישרו‬ ‫מחלה‪ ,‬על סי תעודת רופא» ברובע פלוצ׳ה ** לא קיבלו רשיונות לפתיחת חנויות וכיוצא‬
‫פעל לזרמים של פליטי ישראל ביבשת אירופה‪ .‬היו ביניהם שהתפזרו לאורך חוסיו של אגן‬ ‫באלה‪ .‬כן נדרשו מחדש לחבוש כובעים עם הסרט הצהוב‪ ,‬לציון ״לאומיותם״‪.‬‬
‫הים ה תי טן והשתקעו סם‪ .‬יש טוענים שהעם היהודי‪ ,‬לאחר כל הגלגולים שעברו עליו‬ ‫אמנם‪ ,‬מעיר וינאוור‪ ,‬גם כלפי הסרבים האורתודוקסים‪ ,‬שהשתכנו בשנים ההן בתחום‬
‫בתפוצות אירופה‪ ,‬נשאר עם ים־תיטני‪ .‬לפי סברה זו נעו ונדו פלגיו בלחץ ט חו ת אחרים‬ ‫הרפובליקה ושמספרם היה כמאה גפש לעומת כמאתיים יהודים‪ ,‬לא היה יהם הממשל טוב‬
‫שהופעלו עליהם ממרכז אירופה ומפזתזה‪ .‬במפגש בין איש הדרום‪ ,‬הסכמה לשם הפ שטת —‬ ‫יותר‪ .‬הפלייתם לרעה תאמה את המדיניות הנקוטה בידי האצולה השלטת שלא נתנה‬
‫הפרח‪ ,‬ובין הטיפוס הצפוני — האשכנזי‪ ,‬עתיד היה לקום איחוד הפזוחם‪ .‬דוגמה ל ט ר‬ ‫למעפחת אחרים לסכן את שלטונה הבלעח‪ .‬מ חניו ת זו פגעה בשכבות העממיות של תושבי‬
‫היתוך כזה בזעיר אנפץ היא יהדות יוגוסלביה‪ ,‬ואב־סיטם לו תישאר הקהילה הקדושה‬ ‫העיר‪ ,‬שזכויות אזרח נשללו מהן‪ .‬עוד יותר מבלו האיכרים הצמיתים‪ ,‬המ שועבחם בלאו הכי‪.‬‬
‫דוברובניק‪ .‬לז ט ת ה יירשם ט עוד בסאה הט״ז קלטה‪ ,‬כחלוצת האיחוד של הגולה‬ ‫השיטות הברבחות שננקטו נגד היהודים חלו ברובן גס על אוכלוסים אחרים‪,‬‬
‫היוגוסלבית« פליטים יד״וחם מארצות הים התיטן‪ ,‬פליטי האינקוויזיציה כאיסליה‪ ,‬צאצאים‬ ‫קרה שיהודי פלוני הורשע בשבת ‪ 1719‬בערכאות העיר‪ .‬בית המשפט פסק להלקותו‬
‫של מגורשי ספרד ואגוסי פורטוגל‪ .‬בל אלה נפגשו בתחומה של דוטלבניק ונטבעו במרוצת‬ ‫בפרהסיה‪ ,‬ליד עמוד הקלון‪ .‬לא היה בפסק ח ן זה כל דבר יוצא ח סן‪ .‬הצלפות שום כאלה‬
‫ה ז ח בתוך יהדות הבלקנים‪.‬‬ ‫ספגו אף נידונים קתוליים‪ ,‬מה גם שעוד במאה הי״ת הועלתה על המוקד בדוברובגיק‬
‫גורל היישוב היהודי בז־זברובגיק היה מאז ומתמיד תלד בתנודות שעיצט את כלכלת‬ ‫״מכספה״‪ ,‬נוצריה אומללה‪ .‬לא ייפלא אפוא שבנסיבות אלו עונו גם יהודים‪ ,‬אף ביפים‬
‫העיר‪ .‬ברגישות ובדייקנות סיספוגרפית קלטה דוברובניק יהודים בתקופות גיאות ורוותה‬ ‫כאשר האנושות עמדה על סף המהפכה הג חל ה בצרפת‪• .‬‬
‫ופלטה אותם מיד עם פרוץ משבר כלכלי ראשון‪ .‬חוק ב ת ל זה הוליד את כל התקלות שפקדו‬ ‫אך היו פעולות נגד היהודים שאי־אפשר לתרצן בנימוקים כלליים‪ .‬בשנת ‪ 1724‬הועלו‬
‫את היישוב הזד״ להתפתחות מפתיעה זכתה דוברובניק כמאה הט״ז כאשר צברה עושר‬ ‫על המוקד התלמוד‪ ,‬המשניות וספרות תורנית אחרת‪ .‬לדבר ניתן פרסום רב‪ ,‬מלווה איומים‬
‫כמסחרד‪ .‬ה בידל או מי ובמיוחד מספנותה המפותחת‪ .‬באותח מאה הגיעה גם הקהילה היהודית‬ ‫על כל אלה שיעיו לעיין בכתבי הקודש העב חי ם ולשנן את תוכנם‪ .‬הודעה על פסילתם‬
‫הקטנה לשיא התפתחותה״ הרף צרותיה הצרורות•‬ ‫ע ליי ח אדוני העיר האצילים פורסמה לי חע ת הציבור בבית הכנסת העתיק‪.‬‬
‫שלושה אישים הנציחו את תפארתה‪ .‬שניים היו אנוסי פורטוגל ‪ :‬אחסום הרופא‪ ,‬אורח‬ ‫היו אף מקרי שמד שהממשלה עודדתם החילה‪ .‬אף בשנת ‪ 1782‬ושוב בשנת ‪ 1804‬פרסמה‬
‫שבא העירה וסולק ספנר״ וי ח דו ח ח‪5‬ום פידוס‪ ,‬המשורר וההומניססז• י ׳ ״ ^ י י׳י הי ליי‬ ‫הממשלה צווים האוסרים על הכבסיה לקבל לחיקה יהודים שהמירו דתם בעל כורחם‪.‬‬
‫דוברובניק אהרן הכהן שאישיותו באה לי ח ביטוי מלא דק במאה הי״ז כפ ת ס קהילה רב‬ ‫עוד פעם ניצלה חברובניק לפני שקיעתה כעיר־קהיליה את המצב באיזור‪ .‬היה זה בין‬
‫‪,‬‬ ‫פעלים ובפרשן המקרא‪.‬‬ ‫השנים ‪ 1800‬ל־‪ . 1805‬אניותיה הוסיפו להפליג בנתיבי הים האדריאטי והתיכון המסובבים‬
‫עם כל התהפוטת‪ ,‬הפגיעות ותחטלות ה ח כ ד במאות הארוטת של הדו־קיום בין‬ ‫לאניות הארצות שהסתבכו במלחמות נפוליאון המפושטת‪ .‬נראה היה כי גיאות הספנות שוב‬
‫הקהילה הי הו ח ת לבין מארחיהם הדוום־סלביים« אץ להתעלם ‪ p‬העובדה ט דיברובטק זו‬ ‫תציל את ח ב ח בני ק כסו בעברה המפואר‪ .‬אך התקוות לא נתקיימו הפעם‪.‬‬
‫הצילה לא פעם ולא פעמיים עוברי אורח יהודים מכליה ממש‪ .‬מדינה זעירה זו נאבקה על‬
‫שגי ?ישי הי ? ‪*^3‬׳ ‪™ * J / 1‬‬ ‫עצמאותה בכל תולדותיה‪ .‬היה עליה ל ת פ ח בהתידה‪,‬‬
‫)‪ Zdravko šundrica (64‬זכה על פחקרו זה בסרם ראשון מטעם איגוד הקהילות ביוגוסלביה‬
‫של ‪M‬‬ ‫התורט‪ ,‬אוהד ישראל‪ ,‬לביו ה מ י‪ 3‬ה ? תילי ' השונא‬ ‫־ לשנת ‪,1960‬‬
‫לא אחת‪ ,‬ובמיוחד בתקופות הח שוטת של השתוללות האיגקוויזיציד״ התייחסה הרטבליקה‬ ‫)‪. Ploče (65‬‬

‫‪113‬‬ ‫‪112‬‬

‫‪1‬‬
 ‫הקטנה ברוהב לב אל נרדפי האינקוויזיציה האנוסים‪ .‬בגי דוברויבניק הסלבים פרשו עליהם‬
‫את חסותם בשעות חירום מסוכנות‪ ,‬חלק מהנרדפים אף השתקע בעיר ונקלט בה לזמן מה‪,‬‬
‫ורבים מהם תרמו אח חלקם לקידום הרפובליקה‪.‬‬
‫מן הראוי לחזור ולהזכיר את פרשת ספנותה של דובמבניק‪ .‬לא זו בלבד שעם לקוחות‬
‫האניות שבבעלות דוב מבניק נמנו סוחרים יהודים שישבו באיטליה ובתורכיה והפליגו עם‬
‫חלין ר ב י ע י ‪:‬‬ ‫מטעניהם אל מעבר לים‪ ,‬אלא שגם אוצר הרפובליקה היה מעוניין בהכנסות מעיסקאות אלו‪.‬‬
‫הסעת הפליטים היהודים מספרד ומפורטוגל עניינה אח ספנות העיר‪ .‬עיסקות ההצלה הכניסו‬
‫ב ק י ס ר ו ת ש ו ח ר ת י ש ר א ל ו בי ו ר שו תי ה‬
‫חוחים הגונים לצי הרפובליקה‪ .‬עם זרים אחרים באו פליטים אלה והשתקעו בעיר שנהנו‬
‫בה פבטחון יחסי‪ ,‬מכל מקום ג ח ל מזה שבאיזור המערבי של הים התיכון‪.‬‬
‫יהודים לא־מעמים ניסו להביע לעיר הסובלנית את רגשי הוקרתם ואח תודתם‪ .‬אנעם‬
‫לא כל הצעותיהם נתקבלו‪ .‬זאת יוכיח מקרה אמטום‪ ,‬הרופא המפורסם ששמו הלך לסניו‬
‫ברחבי העולם‪ .‬גם תי א ל רודריגז‪ ,‬בונה הנמל בספליט‪ .‬לא הצליח בדובחבניק‪ .‬לעומת כשלת‬
‫דוברובניק במקרים אלה בולטת הצלחת העיר בקליטתו של דידקוס סירוס‪ ,‬המשורר‬
‫וההומניסטו‪ .‬הוא העשיר את תרבות חברובניק בהישגי הרנסאנס וברעיונותיהם של קלסיקני‬
‫רומי‪ .‬איש מלבדו לא מילא יעוד זה בדרום הסלבי בתקופה החשוכה של האנטי־רפורמציה‪.‬‬
‫משמעותן של עו ב ח ת אלו היא בי חברויבניק ויהודיה רשמו יחדיו‪ ,‬במאות הא מבו ת של‬
‫דו־קיום‪ ,‬דף מזהיר בתולחתיה של משפחת העמים‪.‬‬

‫‪114‬‬
 ‫פרגן ראשון ‪ :‬״הרומן״ ביו התורכים והיהודים‬
‫א‪ .‬העותומנים ומדינתם‬
‫ביזנסיח‬ ‫ג ס י ס ת ה של‬
‫למן חלוקת השלטון ברומי היתה ביזנסיון‪ ,‬היורשת המזרחית של האימפריה העתיקה‪.‬‬
‫למעצמה שחלשה על הבלקנים ועל אסיה הקשנה גם יחד‪ .‬לפרקים השתרע שלטונה על‬
‫שטחים נרחבים עוד יותר‪ .‬אך במרוצת הזמן ירד כוחה והיא שוב לא היתה אלא צל של‬
‫מעצמה ורק הילת הוותק פיארה אותה עד הסוף המר‪.‬‬
‫ביזנטיון הנחלשת עוד עצרה כוח לעמוד מאות בשנים בהסתערותם של עמים ״צעירים״‪.‬‬
‫כגון פרסים‪ ,‬ערבים‪ ,‬סלדז׳וקים‪ ,‬סלבים דרומיים ואחרים‪ .‬לאחר מאבק ממושך סגרו עליה‬
‫מכל הצדדים שכנים עוינים אלה וקרעו מפעם לפעם חלקים חיוניים מגופה‪ .‬הם הסתננו דרך‬
‫מקומות תורפה של מחוזות ספר פרוצים והתנחלו בשטחי הקיסרות העייפה עוד זמן רב‬
‫׳‬ ‫לפני מפלתה הצבאית‪.‬‬

‫הופעת התורכים‬
‫מכל ארבי ביזנטיון היו לה התורכים מסוכנים ביותר‪ .‬עם חדש זד‪ .‬נזכר לראשונה‬
‫בהיסטוריוגרפיה במאה הי״ג לספירה הרגילה‪ .‬לפי המסורת התורכית מוצאו מאוצ׳־איק‪.‬‬
‫לפגי הופעתו כסזרח התיכון ישב שבט הורכמגי זה בשטחים הנרחבים של אורל־אלטאי‪1.‬‬
‫בשם נ ע ונ ד בגלל לחצם של שבסים עוינים בכיוון דרום—דרום־מעדב והתנהל כשבט‬
‫עוגוזי־תודכי במתח כורסשר אשר ב אי ה המערבית היום‪ .‬גם מסביבות אלו נסוגו התורכים‬
‫מפני הסתערות המונגולים והתנחלו בשנת ‪ . 1224‬בהנהגת עותומן )עוסמן‪ ,‬מכאן שמם‪:‬‬
‫עותומנים‪ ,‬עוסמנלי בתורכית(‪ .‬בשטח בין אנקרה לברוסה שבאסיה הקמנה‪ .‬לפגים שלטו‬
‫במרחבים אלה לסירוגץ הביזבסיבים והסלדרוקים התורכמנים‪ .‬בשנת ‪ 1299‬הקימו השבטים‬
‫התורכיים את מלכותם העותומנית בלב אנטוליה‪.‬‬
‫מזחמד השני )‪ ( 1481—1451‬כבש במאי ‪ 1453‬את עירו של קונסטגטינום הגדול על‬
‫הבוספורוס והעביר את בירתו מאדריאנוסול לקושסא‪ .‬הכובש הגדול לא הסתפק בכך אלא‬
‫המשיך בכיבושיו‪ .‬בין היתר‪ ,‬הסתער בשנת ‪ 1463‬על ב)סנה והכניע אותה‪ .‬בזה הצמיד את‬
‫גורלה לגורל הקיסרות העותומנית לתקופה של ‪ 400‬שנר״ עד החלטת קונגרס ברלין משגת‬
‫‪,‬‬ ‫י"‬ ‫•׳'"' ״‬ ‫‪' . 1878‬‬

‫גם י‪ .‬פראוזר בספרו חולדות ססלכת הצלבנים באיי‪ ,‬מוסד ביאליק‪ ,‬ידוסלים‬ ‫א‪0‬־‪4‬ו‪.1‬‬ ‫)‪( 1‬‬
‫‪ 1963‬כרך א׳‪ .‬עם׳ ‪ ,22— 21‬אינו רחוק סהגירסח הג״ל כאשר הוא כותב בין היתר ‪^, :‬״בעאה‬
‫עשירית נם דאו עסונה סאנם אראל ואגם בלחש עסמים תורכים שנקרזיי‬
‫או גת(‪ .‬היו אלה שבטים הסרי ארגיז י י * ׳ ד׳חיים על ‪1‬אנם י™‬
‫העשירית מתחילה נדידת עממים תורכים אלה ירימי׳‬
‫גדות ה מ י מ ~ *‬ ‫הכהפי נודרים הס לתוך ערבת דרוכ‪-‬רוסידי׳ םגיעים‬
‫הבלקני‪ .‬ענף אחר של שבסי הגת‪ ,‬הוא ענף הסלג׳וקיכ פוגה דרומה לעבר פרט ו׳ועבר‬
‫קידעת »סיד— ״‬

‫‪117‬‬
 ‫ש‪ .‬דובנוב )כרך ג׳> עם׳ ‪ (231-‬מפקפק במהימנות המסורת האומרת שתקנות אלו‪,‬‬
‫הנקראות גם ״ברית סומר״‪ ,‬אמנם נכתבו בידי עומר‪ .‬לדעתו‪ ,‬הן חוברו בי ר כליפים קנאים‬
‫בתקופה מאוחרת יותר‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬אין מערערים על העובדה גי כבר בחיי עומר הונהגו‬
‫כפה חופרות נגד ה״לא‪-‬מאמינים״‪ ,‬ביניהן היטלים מיוחדים בצורת מס־גולגולת‪ ,‬בדרך בלל‬
‫מודרג לפי מצבן החומרי של ה״לא־מאמיף‪ .‬ההנמקה לכך היתד‪ ,‬פשוטה למדת ה״לא־מאמיבים'‬
‫חייבים לשלם טכין ותקילין כעד סירובם העיקש להתאסלם‪ .‬אם דם כופרים בתורת הנביא‬
‫{ ובכל זאת הם להוטים לחיות בחסות השלטון המוסלמי‪ ,‬ב א ת כבושה בידי‪ .‬לוחמי האיבלם‪,‬‬
‫עליהם לשלם כופר בעד טובת הנאד‪ ,‬זו‪ .‬הוכח שבפעם הראשונה הופעלו תקנות אלו נגד‬
‫הנוצרים בירושלים שהוכרזה ע״י הערבים כעיר מקודשת לאיסלם‪ ,‬והרי זה קדה עם כיבוש‬
‫העיר עוד בימי הכליף עומר‪.‬‬
‫‪ .‬כיתר המיעוטים בקיסרות עותומן ״נתכבת״ גם היהודים במנת זלזול שגבלה בבוז‬
‫ובבזיון‪ .‬התורכים היו הראשונים שכינו את היהודים במלת גנאי ״צ׳יפום״‪ .‬נראה כי מקורה‬
‫במלה פרסית ג׳פאם י ומשמעותה ‪ :‬רודף בצע וחלאח הפץ האנושי‪ .‬יתירה מזו‪ ,‬התורכים‬
‫הקימו במקומות רבים של מדינתם את ה״צ׳יפום־חאן״ או לפי הגלגול הסלבי בבוסנה‬
‫״צ׳יפוטאנה״‪ ,‬חצרות יהודיות‪ ,‬כעץ מכלאות‪ ,‬גטאות בזעיר אנפץ‪ .‬הן היו אמנם מתוקנות‬
‫ואנושיות יותר מגטאות אירופה ויש טוענים שכמה מהן הוקמו גם לטובת היהודים ולפי‬
‫בקשתם‪ ,‬אבל מכל מקום היו שסח מגודר המיועד להפרדה דתית־לאוסית‪.‬‬
‫מ סי ה מ י ע ו ט י ם‬
‫אמנם ״ברית עו?ר״ לא בוטלה‪ ,‬אך הזמן עשה את שלו‪ .‬למעשה הומתקו חופרותיה‪ .‬רק‬
‫הגבלה אחת לגבי הלא־מוסלמים נשארה בתוקף בקיסרות עוחופן עד המאה הי״ם‪ .‬עליהם‬
‫הוטל מס גולגולת )בתורכית‪ :‬ג׳יזיזז(‪ ,‬שהיה סוג מיוחד של מס הרכוש חאראג׳)היהודים‬
‫קראו לו כו־גא‪ .‬דסלבים הדרומיים חאראך(‪ .‬הפליה זו לרעד‪ .‬תירצו השלטונות גם בכופר‬
‫לשירות צבאי שלו ״היו ראויים המאמינים הכשרים בלבד‪.‬״‬
‫מבחינה כספיח לא היה תחילה בחאראג׳ נטל כבד ביותר‪ .‬החייבים בסם חולקו לשלוש‬
‫דרגות‪ :‬העניים‪ ,‬האמידים והעשירים‪ .‬בתקופת אורכן שילם העני עשרה‪ ,‬האמיד עשרים‬
‫והעשיר ארבעים ךירהם‪ .‬בסי היהודים נקרא דירהם — ״לבן״‪ ,‬וגם היוונים קראו לו ״אספרו״‪.‬‬
‫היא ל ‪ p‬בלשונם‪ .‬שודד‪ ,‬של יחידת ךירהם היה בתקופת אורת ‪ 3/4‬גרם כסף או בתמורתם‬
‫‪ 1/10‬גרוש‪ ,‬ואילו בשנת ‪ 1762‬עלה ל*‪ 2 1/4‬גרוש בסרביה ובבוסבה‪ .‬החאראג׳ בוטל בתורכיה‬
‫בשנת ‪ , 1856‬בתקופת השינויים שהונהגו במשק הכספים המעורער‪.‬‬
‫מלבד המס העיקרי הזה הוטלו על הלזרפוסלסים היטלים שונים שהכבידו לא פעם על‬
‫האוכלוסים בארצות הכיבוש‪ .‬מסים אלה מימנו החזקת כבישים‪ ,‬הוצאת נסיעות של הפקידים‬
‫־‬ ‫^‬ ‫הבכירים ואכסונם‪ ,‬ובן הוצאות לשעת חירום׳ ועיי•‬
‫יי חרף המסים הכבדים שרוששו את האוכלוסיה ד״לא־סוסלסית‪ ,‬לא תרח מהם לאוצר‬
‫המדינה‪ .‬כספי גביה רבים אבדו בדרך בגלל השוחד — דדבקשיש״ המפורסם‪ .‬מאות בשנים‬
‫השתלשלו לכיסי הגובים סכומים נכבדים ‪ p‬המצלצלץ שנגבו‪ .‬היתה זו תוצאה ‪ p‬השחיתות‬
‫י‬ ‫‪Clfut, Gefat‬‬
‫‪119‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪ /‬׳‪.‬‬ ‫־‬ ‫יחם ה ת ו ר כ י ם לי ה ו די ם ב ת ק ו פ ת ה כ י ב ו ש י ם‬
‫ביהודים נתקלו התורכים בפעם הראשונה באנטוליה‪ ,‬בעיר ב מ ס ה )בורסה( שנכבשה בידי‬
‫צבאות אורכן בקיץ ‪ . 1326‬תושביה היוונים‪ ,‬שליטיה היהירים מאתמול‪ ,‬עזבוה בבהלה‪,‬‬
‫משום שלא השלימו עם המחשבה שעליהם לחיות בה תחת כובש זר‪ .‬אחרת נהגו יהודיה‪,‬‬
‫רונתיאומיס מנודים ונרדפים בימי שלמו! ביזנטיון‪ .‬ככלות פעולות האיבה הורו היהודים‬
‫לעיר שהוכרזה לבירת העותומנים‪.‬‬
‫השלטון החדש העניק ליהודים הירויות נרחבות‪ .‬הם היו רשאים לעסוק במלאכה ובמסחר‬
‫כאוות נפשם ואיש לא מגע מהם לרכוש מקרקעין במקומות שנראו להם‪ .‬בוטלו הגבלות‬
‫רבות שהטילו משטרים עוינים על הדת היהודית ועל חלקם של היהודים בכלכלה ובחברה‪.‬‬
‫הסולטן מוחמר השני‪ ,‬כובש קושטא‪ ,‬לא זו בלבד שאישר את מינויו של תשה קפסלי) שהי ה‬
‫רב עוד בימי ביזנטיון( לתפקיד ״חכם באשי״ )רב ראשי( ליהודי תורכיה‪ .‬אלא אף העניק‬
‫ליהודים )לפי עדותו של רושם המאורעות — אליהו קפשלי‪ ,‬יליד כרתים( זכויות מיעוט‬
‫שנגזלו מהם אלף שנה לפגי כן בקיסרות רומי המזרחית בצו תיאודוסיוס השבי משנת ‪.429‬‬
‫אז בוטלח הנשיאות ב א ת ישראל‪ ,‬זכר לחירות ישראל לאחר חורבן הבית ה שני) עיין בעם׳‬
‫‪ .( 36‬על מאורע זה מעיר ש‪ .‬דובנוב )כרך ד״‪ /‬עם׳ ‪ (280-279‬״עכשיו ]לאחר אלף שגה! נסב‬
‫הגלגל אחורנית‪ .‬כערביים בספרד מלפנים‪ ,‬כן נתבו בני דתם בתורכיה עכשיו חירות‬
‫׳ י ‪■ .‬‬ ‫• •י•‘ ־‬ ‫ליהודים‪.‬״‬
‫' אהדת התורכים ליהודיהם במאות הראשונות לקיסרות עותומן מפליאה‪ .‬העותוסנים‪,‬‬
‫שעוד תמול שלשום היו עובדי אלילים‪ ,‬היו מוסלמים ״ירוקים״‪ ,‬מאמינים חדשים בתורתו של‬
‫הנביא מוחמד‪ .‬לא ייפלא אפוא שהיו קנאים לדתם החדשה‪ .‬קנאות זו ביטאו בכיבושים נועזים‪.‬‬
‫את דברי הנביא הפיצו בחרב ובאש‪ ,‬מאחר שהערבים המוסלמים כבר ירדו כגדולתם‪.‬‬
‫״ברית יי ס ד ״ •‬
‫המגע בין התורכים והיהודים הוקם בברוסה כשבע סאות סנ ה לאחר שהכליף השני‪ ,‬פוגזר‬
‫הראשון )‪ ,(643-634‬פרסם‪ ,‬לדברי המסורת‪ ,‬את ההנחיות המתוות ב~‪ 24‬תקנות את מדיניות‬
‫עמי האיסלם כלפי בני ארצם שאינם מוסלמים‪.‬‬
‫לפי תקנות אלו נאסר על היהודים ועל הנוצרים לבנות בתי הפילה או לשפצם‪ .‬פולחן‬
‫דתי בפרהסיה״ ואף עריכת לוויות מתים בפומבי‪ ,‬היו זכותם הבלעדית של המוסלמים‪ .‬כדי‬
‫להבדיל בין ה״פאמינים״ ל״כופרים״ נצטוו הלא־מובלמים ללבוש לבוש מיוחד‪ ,‬ב ח מ ה‬
‫לסימניו שנקבעו בשביל היהודים תחת שלטון ההפרדה הדתית במערב הקתולי‪ .‬יתירה מזו‪,‬‬
‫ה״כופרים״ נצטוו להצניע לכת‪ .‬עליהם היה לקום בפני המאמין בנביא‪ .‬לפגות לו מקום‪,‬‬
‫ובכלל — לתת לו זכות קדימה בכל הנסיבות‪ .‬מבץ האיסורים המרובים יצוינו כאן האיסורים‬
‫לשאת חרב‪ ,‬לרכוב על סוס בתחומי עיר‪ *,‬להופיע בבתי משפט דתיים״מוסלמיים )השרעים(‬
‫כעדים‪ ,‬להחזיק עבדים וללבוש בגדי משי‪ ,‬מלבושי פאר ומדי שררה‪ .‬לא היה לאיסורים מסוג‬
‫זה גבול וסייג‪ .‬על היהודיות נאסר לנעול לנעלים המזכירים בטיבם ובצבעם את ?עעלי‬
‫המוסלמיות‪ ,‬ועוד כהנה וכהנה‪.‬‬
‫לפי עדות ד בנימיו מטודילא משנת ‪ ,1176‬נאסרה כבר בבחנטיון על היהודים הרכיבה‬ ‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬ ‫על סוס )עיין ש‪ .‬יחנ ם‪ ,‬שם‪ ,‬כרך א׳‪ ,‬עט׳ ‪(205—204‬‬
‫‪118‬‬
 ‫תוצאותיה של מדיניות זו לא איחרו לבוא‪ .‬הן הבשילו כל נסיון מעשי להקים מפסיפס‬
‫העמים על מכלול לשונותיו — אומה תורכית מאוחדת ומלוכדת באהבת המולדת המשותפת‪.‬‬
‫הרעיון של אחוות עמי תורכיה לא נתקבל על לבס של עמים משועבדים שדורות על דורות‬
‫נאנחו תחת נגישתם של עריצים קנאים‪.‬‬
‫ההתרחשויות בתורכיה ובסביבותיה השפיעו על הגולה הישראלית בתורכיה ובארצות‬
‫כיבושיה ובהן גם על השטחים בתחומי יוגוסלביה של היום‪.‬‬
‫הגזלה בתורכיה לפני בוא ה ס פ ר די ם‬
‫במסע הנצחון פגשו העוחומנים את היהודים בקהילות העתיקות של יוון ושל מוקדון‪ ,‬בעיר‬
‫הנמל הגדולה סלוניקי ובבירתם האירופית הראשונה‪ ,‬אדדיאנופוליס‪ .‬בתקופת סורד השני‬
‫נקלטו בבירה זמנית זו פליטים יהודים מצרפת‪ ,‬מגרמניה‪ ,‬מאיטליה ופהפירגאים‪ .‬כל עדה‬
‫הקימה בגולה החדשה קהילה נפרדת משלה שלא התאחדה עם קהילות היהודים המקומיים‪,‬‬
‫הרופניאוטים‪.‬‬
‫לגולה העתיקרדצעירה הוסיפו גם פליטים יהודים מהונגריה נוסו משלהם‪ .‬יהודי הונגריה‬
‫חיו בחסותם של מלכים מבית ארפד‪ .‬בשבת ‪ 1301‬בא קץ לשושלת זו ובזה נחרץ גורל יהודי‬
‫הונגריה‪ .‬המשטר החדש היה קתולי קנאי והתחיל רודף את היהודים‪ .‬המלך לח־וויג הראשון‪,‬‬
‫המכונה הגדול‪ .‬הכריז כי הקתוליות היא דת בלעדית במדינה‪ .‬בצו משנת ‪ 1376‬גירש מארצו‬
‫את כל היהודים שלא ה מי ת את דתם‪ .‬המגורשים היו רשאים לצאת מן המדינה על הונם‬
‫ועל רכושם‪ .‬ואמנם הם הי ג ח לכל מקום שהגישה אליו לא נחסמה עדיין‪ ,‬בעיקר לפולין‬
‫ולבלקנים‪ *,‬וכך הגיעו גם לתורכיה‪.‬‬
‫מבין הפליטים היו שהשתקעו ב ח מ ד ה‪ .‬נסיך הארץ ח קיבל אותם בסגר פנים יפוח‪.‬‬
‫המגורשים התיישבו בסורן )סרנרמגורלה(‪.‬״ אחרים חצו אח הדנובה ומצאו מקלם בערים‬
‫מ מ די ו ת ניקופול‪ ,‬פליבן ווידין‪,‬״ והגיעו עד סופיה‪ ,‬בירת בולגריה‪ ,‬ואדריאנופול‪ ,‬אז הבירה‬
‫התורכית‪ .‬הלק מהם הכה שורש בסלוניקי‪ .‬פלג פליטים אחר הצליח לשהות זמן מה בבלגרד‪.‬‬
‫במבצר שעמד בשנת ‪ 1431‬נגד הבסיוגות הבלתי פוסקים של התורכים ללכדו כראש גשר‬
‫למישור ההונגרי‪ .‬בעקבות כשלונם הצבאי נאלצו התורכים להסכים בסגד‪ .‬בשנת ‪, 1444‬‬
‫לתנאי שלום קשים עם ההונגרים‪ .‬רשומות עתיקות טוענות שבחיל ה״נוריבה״ )הזרים(‬
‫במחנה התורכים לחמו הפעם נגד ההונגרים גם פליטים יהודים‪.‬‬
‫הוניאדי ינוש * הפר במהרה את השלום והתחיל במסע כיבושים נרחב בשטח התורכי‪.‬‬
‫הוא כבש את ניקופול והגיע עד ורנה שעל חוף הים השחור‪ .‬מצב התורכים היה חפור‪.‬‬
‫הסולטן מורד השני‪ ,‬שבבר ויתר על כסאו‪ ,‬קם ונטל מחדש אח רסן השלמת לידיו‪ .‬הוא הביס‬
‫את צבאות הונגריה בפיח־ ליד מוחץ ‪ , .,‬שם נפלו רבים מהצמרת ההונגרית‪ ,‬ובין היחר גם‬
‫מלכם לסלו )רדיסלאוס(‪ .‬אגב‪ ,‬מו ח ך היא העיירה שהתפרסמה לאחר זמן‪ ,‬בשנת ‪, 1526‬‬
‫פרסים על זעירה זו לבלקניס — עיין בדברי יפי ישראל ג ״י ג מיז >רוזגם׳ ‪ 5‬י י * ‪w 4220‬‬
‫‪Tamu Magorolo‬‬
‫‪■ / eïl. . , , , ,‬י‬ ‫‪Nikopol. Pleven, Vlđln‬‬
‫• •‪-‬‬ ‫‪) Hunyâdf Jànos‬בסרביודקרואסית ‪. (Slbinjanin Jarko‬‬
‫‪Vama, Fürôd. Moh àes‬‬
‫‪121‬‬
‫שפשטה במדינה‪ .‬החברה התורכית‪ ,‬לרבות צמרתה‪ ,‬העלימה עין מהסתאבות משלטון‪ .‬משום‬
‫שכולם תקעו יד בתוך צלחת לא להם‪ .‬אין תימה שמצבה הכספי של תורכיה נשאר נואש‬
‫ברוב ימות תולדותיה‪ ,‬המלחמות המתמידות בלעו הון תועפות‪ ,‬הרבה יותר מטה שהכניסו‬
‫הנצחונות ושלל המלחמה‪ ,‬גם בלי להביא בחשבון את ההפסדים מהתבוסות וממלחמות‬
‫אבודות‪.‬‬
‫ארצות מקלם ב מאות הס״ז והי״ז‬
‫שלא ברוחה של ״ברית עומר״ התייחסו גדולי הסולטנים העותומניים‪ ,‬שליטי עמים וארצות‪,‬‬
‫באהדה רבד‪ .‬אל היהודים‪ .‬לולא יחס זה — היאך היו ניצלים יהודי ספרד‪ .‬פורטוגל ואיטליה‬
‫מצפורני האינקוויזיציה ן אלמלא נכונות תורכיה לקלוט את מגורשי גלויות אלה׳ אין כל‬
‫בטחת שהיהדות האיברית‪ ,‬נושאת החרבות המפוארת‪ ,‬היתה מתקיימת כלל לאחר האסונות‬
‫שפקדוה כאשר נדמה היה שכל העולם נעל את שעריו על מנעול ובריח בפני נחשולי‬
‫הפליטים מוכי גורל וחסרי מולדת‪.‬‬
‫בתחילת המאה הט״ז לא נמצאו באירופה אלא שתי קבוצות של ארצות שקלטו יהודים‬
‫מגורשים‪ .‬עם אחת‪ ,‬הצפונית־מזדהית‪ ,‬נמנו ליטא ופולין‪ .‬רק הן היו מוכנות להבטיח למגורשי‬
‫גרמניה‪ ,‬אוסטריה ובוהמיה ' מקל ס ליל ה' שאמנם הי ה במרוצת הזמן לאחד המרכזים‬
‫החשובים של האוסר‪ .‬היהודית בתפוצות‪ .‬עם מותו של סמפן בסורי‪ ,‬המלך הפולני הנאור‬
‫מסוף המאה הט״ז‪ .‬התחיל מתמוטט גם מקלס זה‪ .‬האיבה האנטי־יהודית בלעה את קרבגותיה‬
‫הבלתי מוגנים‪ .‬הדרישות לגירוש היהודים הושמעו בלי הרף בשווקים ובכנסיות‪ .‬פרעות‬
‫חנזלניצקי באו ללמד כיצד ״פותרים״ בדם ואש את השאלה היהודית‪ .‬עוד מצאו יהודים‬
‫מקלט איתן בארצות השפלה‪ .‬שם קמו קהילות שזהו לשם ולתהילה‪.‬‬
‫מסוף המאה הט״ו נשארה באגן הים התיכון רק תורכיה א ‪ p‬מקלט רצינית לפליטים‬
‫מחצי־האי הפירבאי‪ .‬התורכים היו מעוניינים בפליטים היהודים שהיו ידועים בתכונותיהם‬
‫המועילות לפיתוח מלאכה וחרושת‪ ,‬לרבות תעשיה כימית בה התחילו אז להתעניין המצביאים‬
‫רואי הנולד‪,‬‬
‫״הרומן*‪ ,‬סברו ו ש ב ר ו ‪.‬‬
‫פליטי ישראל‪ ,‬כקרבנות מלחמת הכנסיה נגד הרפורמציה‪ ,‬געשו גורם במלחמה הקרה‬
‫שהתנהלה בין המערב הקתולי והמזרח התורכי‪ .‬עם כל תקרית בזירה הבידלאו מית בא לידי‬
‫ביטוי הניגוד בין המערב שפלט יהודים ואנוסים מתחומיו לבין קיסרות עותומן המנצחת‬
‫שקלטה יהודים נרדפים בסבר פנים יפות‪ .‬תורכיה גם השתמשה ביהודים לא אחת נג ד‬
‫‪-‬‬ ‫אויביה‪ ,‬אף מינתה אותם לתפקידים מדיניים ודיפלומסיים נכבדים‪.‬‬
‫תקופת יחסיה המתוקנים ולעתים הלבביים של תורכיה כלפי היהודים ארכה כמאתיים‬
‫וחמישים שנה ונסתיימה בשנת ‪ , 1574‬עם פות סליס השני‪ ,‬ידידו של דון יוסף נשיא‪ ,‬לאחר‬
‫תקופה זו שובשו היחסים‪ .‬עורער מעמד תורכיה כמעצמה עולמית‪ .‬רבו והלכו סימני ירידתה‬
‫)‪(4‬‬
‫)‪(5‬‬ ‫בזירה הצבאית והמדינית כאחת‪ .‬על כס הקיסרות עלה סוח־ השלישי שביקש להסדיר את‬
‫הצבאיות( וכשלונותיו‬
‫)‪6‬‬ ‫מעמד העמים השונים במדינתו‪ .‬הוא לא הרסה מנושא זה חרף תבוסותיו‬
‫)‪(7‬‬
‫)‪(8‬‬ ‫המדיניים‪ ,‬ורכש לו מקום בהיסטוריה כאבי החוקה הלאומנית של התורכים‪.‬‬
‫‪120‬‬
 ‫)שטים( ועוד מקומות במוקדון הנמצאים היום בשטה היוגוסלבי‪ .‬שנים רבות החקייפו‬ ‫כמקום בו הביס סולימן המפואר‪ ,‬גדול סולטני תורכיה‪ ,‬את צבאות הונגריה והשתלט לתקופה‬
‫קהילותיהן ושמרו על שמן בבירה התורנית‪ .‬עם בואם של המגורשים מספרד‪ ,‬מפורטוגל‬ ‫ממושכת על החלק המזרחי של הונגריה‪.‬‬
‫ומאיטליה גדל הישוב היהודי בקושסא‪ ,‬בזמן קצר יחסית‪ ,‬בהיקף בלתי משוער‪ .‬ש‪ .‬מנבוב‬ ‫־ אישור לגישתה האנושית של תורכיה כלפי העם היהודי גלום ב״קול קורא״ ליצחק‬
‫)כרך ף‪ ,‬ענד ‪ (8‬אומד במאה אלף את מספר יהודי ספרד שנקלטו עד סוף המאה הט״ן‬ ‫צרפתי‪ .‬פליט אשכנזי זה כיהן כרב בקהילת אדריאנופול‪ .‬באמצע המאה הט״ו פנה לאחיו‬
‫בתורכיה‪ .‬לאחד כמה תחנות ביניים‪ ,‬בהן מצאו מקלם ארעי‪ ,‬התיישבו כארבעים אלף פליטים‬ ‫בגולה הדוויה וקרא להם שיבואו וישתקעו בתורכיה‪ ,‬לאחר שכלו כל התקוות להבטיח‬
‫יהודים בקושטא‪ ,‬כעשרים אלף בסלוניקי והיתר‪ .‬התפזרו באדריאנופול ובקהילות יוון‪,‬‬ ‫באירופה העוינת את קיומם של פזורי ישראל‪ ,‬יוצאי גרמגיה‪ ,‬אוסטריה‪ .‬סלובניה‪ ,‬מורביה‬
‫מוקדון‪ ,‬בולגריה‪ .‬סרביה‪ ,‬סוריה‪ ,‬ארץ ישראל ומצרים‪. .‬‬ ‫והונגריה‪.‬‬
‫והנה מספר מובאות מדבריו‪ ,‬כפי שפורסמו אצל רוזנס )כרך א׳‪ ,‬עט׳ ‪ ( 15‬ודובנוב )כרך‬
‫ב‪ .‬מפיצול העדות לחטיבה מאוחדת ‪.‬‬ ‫ה ‪ /‬ע פ׳‪: ( 280‬‬
‫הפיצול ה ע ד תי בגו ל ת תורכיה‬ ‫״אל שארית הפליטה ]שב[ קהילות היהודים‪] -.‬ב[שואבן‪ ,‬ריינום‪ ,‬שטיירמרק‪.‬‬
‫יחד עם היהודים הוותיקים ישבו באמצע המאה הט״ז כחמישים אלף יהודים בקושסא‪ .‬הם‬ ‫־ מ אח ת ואונגריא‪ -‬על אחינו אנשי גלותנו היושבים באשכנז ובאיטליה של רומי‪ ,‬איד‬
‫התפצלו ל־‪ (!) 44‬קהילות לפי מקומות מוצאם‪ .‬המגעים הבידעדתיים לא עלו יפה‪ .‬היחסים‬ ‫קמו עליהם כהני הקתולים‪ -.‬ויצעקו צעקה גדולה‪ -.‬שם ישראל לא יזכר עוד‪ .‬אלה‬
‫היו תחילה קרירים‪ .‬אמנם‪ .‬הסולידריות היהודית לעזרת אחים מקרוב באו לא הכזיבה‪ ,‬אבל‬ ‫הם הנשרפים בבית המוקד‪ -.‬קול מלחמה במחנה‪ ,‬ירשיע אל כל אשר יפנה להשמיד‪,‬‬
‫תהום הזרות היתה פעורה ביניהם‪ .‬הם ישבו פרק זמן ארוך למדי בתפוצות שונות‪ ,‬מרוחקות‬ ‫להרוג ולאבד אח כל היהודים‪-.‬‬
‫זו מזו ובעלות התפתחות שונה‪ .‬ביניהם היו קיימות מחיצות עדתיות שקשה היה לסלקן‪ .‬כל‬ ‫הנה אני עבדכם ואחיכם הקטן יצחק צרפתי‪ ,‬ואף כי משפחתי הצעירה היא‬
‫אחד דבק במסורת העדתית שלו והוסיף להגות בלשץ שהורגל לדבר בה במולדת שבעטה‬ ‫מצרפת‪ ,‬באשכנז נולדתי ויצקתי מים על י ד רבותי רבני אשכנז נ״ע )נוחם ע דן ( ‪-‬‬
‫בו ופלטה אותו לבסוף ככלי אץ הפץ בו‪.‬‬ ‫והמערכה חייבה אותי וגליתי מארץ מולדתי‪ ,‬ובאתי פה בארץ תוגרמה‪ ,‬ארץ לא‬
‫?פגש הגלויות אמנם הוסיף להתעוררות היהודית בתורכיה‪ ,‬אך לא קירב לב מ ת ולא‬ ‫תחסר כל טוב‪ ,‬אלהים חשבה לטובה‪ ,‬כי למחיה שלחני לי ולכם‪ ,‬אם תאבו ו שמעתם‪-‬‬ ‫י־‬
‫מתג את שבסי ישראל השונים לגוף לאופי מוצק‪ .‬אהבה עדתית עיוורת‪ ,‬לעתים קנאית ללא‬ ‫דרך תורגמה הוא כולו דדך יבשה עד ירושלים‪ ,‬רק מעבר ששה מילין דרך ים‪ .‬ובכל‬
‫רתיעה‪ ,‬וקרועות אנוכית של יוצאי גלויות וקהילות לסוגיהן‪ ,‬גרמו לא אחת חיכוכים‬ ‫יום נמצאות אורחות ישמעאלים סוחרים ויהודי ם‪ -‬ועתה אל תתעצלו ואל תתרשלו‪,‬‬
‫רצעיים ב ץ יוצאי התפוצות השונות‪ .‬אף אירעו מקרי דילטוריה מצערים‪ .‬תכסו ״עבירות‬ ‫שובה י שראל!‪ -‬וכפה מעלות טובות למקום הזה וחן על יושביו‪ ,‬סד‪ ,‬שאץ ‪p‬‬
‫קטנות״ ביחסים ביךעדתיים‪ ,‬כהבעת בוז של פ שנני תורה שבעל פה כלפי קראים‪ ,‬או כלעג‬ ‫במדינת אשכנז וכל סביבה‪ -‬ובאו האובדים בארץ אשכנז והנידחים ב א ת צרפת‬
‫הספרדים לאשכגזים‪ ,‬אף שגם האשכנזים ידעו להחזיר מנה אחת אפיים• ‪■-‬‬ ‫והשתחוו לה׳ בהר הקודש בירושלים‪.‬״‬
‫לא הספרדים ולא האשכנזים היו ממקשד‪ .‬אחת‪ ,‬לאו דווקא על רקע של חילוקי דעות‬ ‫יהודי סלובניה לא שעו לקריאת צ ר פ תי) עי ץ בעס׳ ‪ ,( 54‬אולם מבין יהודי מרכז אירופה‬
‫וניגודי אינטרסים‪ ,‬אלא בשל מוצאם השונה‪ .‬אצל הספרדים גרם לכך הפיצול לאנדלתים‪.‬‬ ‫היו שקמו והצמרפו לזרם ההגירה כדי להשתקע בתורכיה‪ .‬פליסים אלה בישרו התחלה של‬
‫קססיליאנים‪ ,‬קטלוגים‪ ,‬בני ארגץ‪ ,‬בני נברה‪ ,‬סביליה‪ ,‬גרנדה‪ ,‬קורדובה‪ ,‬טולידו‪ ,‬וכר‪.‬‬ ‫נדידה המונית‪ .‬לאחר כמה עשרות שנים הלכו ורבו אוכלוסי ישראל בתורכיה‪ .‬באו רבים‬
‫במרוצת הזמן הלכו ונחלשו הניגודים‪ .‬לבסוף התאחדו רוב הקהילות והתמזגו ב״יהח־ת‬ ‫ממגורשי ספרד‪ ,‬פורטוגל ואיטליה‪.‬‬
‫תורכיה״‪ ,‬סיגלו לעצמן את צביונה של יהדות ספרד על לשונה הלדינו ת ל מנהגיה המיוחדים‪.‬‬ ‫עם כיבוש קונסטנטינופולים־קונסשנסידה מצאו בד‪ ,‬המנצחים התורכים שתי קהילות‬
‫יהודיות‪ :‬החמניאוסיו! והקראים היחסים ב ץ צאצאי קהילות ותיקות אלו השתבשו במרוצת‬
‫־ ‪,‬‬ ‫המרכזים הרוחביים בתורכיה‬ ‫השנים‪ ,‬אף כי היתה להם לשץ משותפת‪ ,‬היוונית‪ ,‬וגם היסטוריה משותפת של סבל ורדיפות‬
‫על אף חבלי לידה קשים קם בתורכיה לאחר גירוש ספרר מרכז יהודי חשוב‪ .‬תפוצות אלו‬ ‫תחת שלטת ביזנטיון‪.‬‬
‫היו בתקופת זוהרן למרכז רוחני לעם הסר המולדת‪ .‬היה זה ״הנס הגדול״ שהתרחש לישראל‬
‫תכניתם של השליטים החדשים היתה להחזיר לעיר את פארה במהדורה העותוכבית‪.‬‬
‫בתחילת העת החדשה של חולדות האנושות‪ .‬הודות לתנאים הנוחים בתפוצות עותומן עלתה‬
‫היא הוכרזה לבירת עוחומן‪ ,‬אם כי ניזוקה קשה במצור הצבאי‪ .‬השלטונות החדשים לא חסכו‬
‫הגולה החדשה בשנות השישים והשבעים של המאה הט״ז לשיא התפתחותה‪.‬‬
‫נ ל מאמץ כדי לסלק את עיי החורבות מחוצותיה‪ .‬העותופגים גמרו אומד לשנות גם את‬
‫פליטי המערב פיתחו לא רק את המלאכה ואת החרושת במולדתם החדשה‪ .‬דם הביאו‬
‫הרכבם של תושבי העיר‪ .‬לשם כך ריכזו בה חומר אנושי רצוי להם מהונגריה‪ ,‬מאיסליד*‬
‫לתורכיה גם רכוש רוחני‪ .‬מרכזים רוחניים קמו ב ק ו ט נ ן בסלוניקי ובצפת‪ .‬הם העשירו את‬
‫מערי השדה של אסיה הקטנה ומהבלקנים‪ .‬בין התושבים החדשים היו יהודים רבים‪.‬‬
‫הספרות התורנית ואת הפיוט החילוני! הם יצרו את כמיהת המקובלים לבוא המשיח‪ ,‬גוא‬
‫מקהילות רומליה‪ ,‬במחוזות הדדומיים־פזרחיים של הבלקנים‪ ,‬עברו משפחות יהודיות‬
‫ישראל‪ ,‬והם ש ש ת את סזפוניו של בן צפת‪ ,‬משוררם חרגול ר׳ ישראל נג׳רה־‬ ‫רבות לקושטא‪ .‬הן באו גם פקסמוריה )היום עיירה בשטח יוון(‪ ,‬מאוכרידד״ פאישטיב‬
‫‪123‬‬
‫‪122‬‬
 ‫להם לאן להגר מחוץ לתחומי תורכיה‪ .‬על כן פנו לאיזורי הספר של המרחב העותומני‪ ,‬שבהם‬ ‫ה פ ל י ט י ם ה ס פ ר ד י ם וכור ה ה י ת ו ד ה ת ו ר כ י‬
‫צפיפות האוכלוסים לא היתה מרובה‪ .‬יצרנים ובעלי מלאכה לסוגיהם לא היו היחידים‬ ‫תקופת שלסונו של ביזיד השני )‪ ( 1512—1481‬היתר‪ .‬שקסה יחסית‪ .‬בימיו התחילו מגיעים‬
‫שנאלצו להעתיק את מקום מגוריהם‪ .‬נתלוו אליהם סוחרים שהלכו בעקבות סחורתם ושווקיה‪.‬‬ ‫לתורכיה יהודי ספרד במספר רב והולך‪ .‬התורכים הקלו על בואם והיהודים המקומיים קיבלו‬
‫את מרכזי הגולה עזבו גם מנהיגים רוחניים של הדור — רבנים‪ ,‬חכמים‪ ,‬מלמדים ו׳כלי‬ ‫אותם בזרועות פתוחות‪ .‬מגורשי ספרד משנת ‪ 1492‬ופליטי פורטוגל משנת ‪ 1497‬היו מקובלים‬
‫על התורכים וטעמיהם עסהם‪ .‬רוב המגורשים מחצי־האי הסירנאי באו בחוסר כל‪ .‬אבל‬
‫קודש״ אחרים‪ ,‬וכן סתם יהודים‪.‬‬
‫הגירה פנימית זו לא פסקה לחלוסיז עד תחילת המאה העשרים כאשר כבר נסוגה‬ ‫מורשתם הרוחנית לא נגזלה מהם עם הגירוש‪ .‬הם העתיקו אותה לגולה התורכית שהעריצה‬
‫תורכיה כליל סהבלקנים‪ .‬ועוד במאה הי״ס היחה הגירת הספרדים מבולגריה לשטחי רומניה‬ ‫את תרבות יהודי ספרד על רוב ביטוייה‪ .‬מבחינה חומרית היה מצב מגורשי פורטוגל טוב‬
‫יותר‪ .‬משום שהצליחו להוציא חלק מהונם או תמורת רכושם מארז הגזירה‪.‬‬
‫וסרביה בעיצומה‪.‬‬
‫בתחילת המשבר‪ ,‬ב שלהי המאה' הס״ז‪ ,‬הציפו גלי המהגרים מקושטא ומסלוניקי את‬ ‫לא חלפו שנים רבות והוטב מצבם הכלכלי של הפליטים‪ .‬רבים הסתגלו לתנאים‬
‫שטחי בולגריה של היום‪ .‬הס התפלגו משם צפונה לרומניה וכן מערבה‪ ,‬לסרביה ולבוסנה‪.‬‬ ‫החדשים‪ ,‬נקלטו והתבססו בכלכלה והלק הצליח לתפוש עמדה חשובה במולדת החדשה‪,‬‬
‫הוקמו היישובים היהודיים בבלגרד ובסרייבו‪ .‬זרם מהגרים קטן יותר התקדם ישירות‬ ‫רחבת הידיים ועשירת אוצרות הטבע שציפו לפיתוח‪ .‬מגמתם היתה להמשיך במלאכת יד‬
‫מסלוניקי למדקמי־ה ומשם לסרביה הצפונית והסתעף שוב לבוסנה‪.‬‬ ‫בה עסקו בספרד‪ .‬בעלי מלאכה‪ ,‬לאו דווקא במקצועות יהודיים מסורתיים כצורפים וטובעי‬
‫בדרך זו שיקפו יהודי קושטא וסלתיקי ״המיותרים״ קהילות עתיקות באפימס‪ ,‬במוריאה‬ ‫מטבעות‪ ,‬אלא כאורגים בצמר ובמשי‪ ,‬מצאו בזמן קצר את פרנסתם בבתי מלאכה שהקימו‬
‫)יוון( ובאסיה הקמנה‪ .‬בתקופה זו החלה מתפתחת איזמיר לעיר נמל גדולה ובה קהילה‬ ‫עם בואם לגולה החדשה‪ .‬חייטים התאגדו במפעלים לחפירת בגדים )קונפקציה(‪ ,‬בעיקר‬
‫יהודית שעמדה עוד להתפרסם‪ .‬בינתיים הלכו יוצאי קושמא וסלוניקי והתפזרו בשטחי עותומן‬ ‫בסלוניקי‪ .‬אולם רוב המגורשים מצאו פרנסה במסחר הזעיר‪ ,‬ברוכלות ובחלסנות‪.‬‬
‫במו על חישורי מגיפה ענקיים‪.‬‬ ‫‪ -‬יוצאי ספרד‪ ,‬צאצאי יהדות גדולה ששפעה חיים ומרץ גם לאחר ניתוקה מ״גן העדן‬
‫באותה תקופה התגבש הצביון הספרדי שלבש הרובע היהודי בדור הפליטים ובני‬ ‫)הספרדי( עלי אדמות״‪ ,‬ספגו ובוללו בתוכם‪ ,‬בתרבותם‪ ,‬בלשונם ובאורח חייהם את פסיפס‬
‫הפליטים מספרד‪ .‬מבחינה לשונית תפסה לדינו את מקומן של היוונית ושל שלל הלשונות‬ ‫העדות היהודיות שהיה קיים בתורכיה‪ .‬גם העדה האשכנזית הקטנה נבלעה בהם‪.‬‬
‫מתפוצות אזזרווב מבחינה רוחנית מאפיינים את התקופה קיום המצוות המוגדרות ב״שולחן‬ ‫לעובדה שפליסי ספרד העתיקו את מרכזם לתורכיה נודעת חשיבות מכרעת גם מבחינת‬
‫ערוך״‪ ,‬מסתורי צפת‪ ,‬הקבלה המעשית‪ ,‬הערצת האר״י הקדוש והציפיה לביאת המשיח‬ ‫כלל האומה‪ .‬אלמלא כך‪ ,‬היה נפסק חוס היצירה הרוחנית הישראלית בתחילת המאה הס״ז‪.‬‬
‫״בימינו‪.‬״ זה היה המסד שעליו קם מיזוג הגלויות בקיסרות עותומן‪ .‬־‬ ‫בתורכיה בפתח תור זהב מחודש ליצירת ישראל שנעזרה באמנות הדפום החדשה ומצאה‬
‫הד בכל התפוצות‪ .‬בתי דפוס עבריים קמו במרכזים אחדים‪. .‬‬
‫סלוניקי‬ ‫אמנם בהשפעת הוגי הדת הקנאים )מוסלמים סונים( הגבילו השלטונות העותומניים‬
‫ליהודי יוגוסלביה עניין מיוחד בסלוניקי שהשפעתה על צאצאי המהגרים הספרדים בגולת‬ ‫את חופש הפעולה של המדפיסים היהודים בארצם‪ .‬עליהם נאסר להדפיס ספרים בתורכית‬
‫סרביה הורגשה יפה פאות בשנים‪ ,‬הקשר הער בין ספרדי סרביה ובוסנה ובץ המרכז היהודי‬ ‫ובערבית‪*.‬‬
‫בסלוניקי בא לידי ביטוי במישור הכלכלי‪ ,‬המסחרי וגם בתחומי הרוח‪ .‬לרבים מיהודי סרביה‬
‫ובוסנה היתה סלוניקי תחנת מעבר שבה התאוששו אבותיהם מעינויי הגירוש הספרדי‪.‬‬ ‫עתודות ההגירה‬
‫סלוניקי היתה מרכז יהודי ג מ ל בתורכיה‪ ,‬הקהילה השניה בגודלה לאחר קושסא‪ .‬יהודיה‬ ‫משנת ‪ , 1574‬כאשר ־עלה לשלטון מורד השלישי‪ ,‬יורשו של סלים השני‪ ,‬פקדו זעזועים עמוקים‬
‫היו לפרקים ת ב תושבי העיר‪ .‬עוד לפני כיבושה בידי התורכים נקבצו בה פליטי הונגריה‪.‬‬ ‫את מדינת העזתומנים‪ .‬הירידה המדינית והכלכלית פגעה בסופו של דבר גם ביהודים‪ ,‬המיעוט‬
‫אשכנז והאינקוויזיציה‪ .‬הם הביאו ברכה לעיר נמל זו על שפת הים האגאי‪ .‬היא התהילה‬ ‫המועדף עד אז‪.‬‬
‫מתפתחת בצעדי ענק עם בואם של מגורשי ספרד ופורטוגל‪ .‬אקלימה הקשה לא הפריע‬ ‫חלפה השלווה שזכו לה תפוצות תורכיה מאה שנה ויותר‪ .‬בתקופת מורד השלישי אבד‬
‫להם הרבה‪ .‬הפליטים הגדילו לעשות בפיתוח המלאכה ובעיקר בתעשיית האריגים‪.‬‬ ‫ליהודים הבטחון העצמי‪ .‬לא מעטים מהם ראו עצמם מועמדים להגירה‪ .‬עם ניצני המשבר‬
‫סלוניקי היתה למרכז ההשכלה‪ .‬הרף הפירוד העדתי דמופרז‪ ,‬שגרם תקלות רבות בתיי‬ ‫נמצאו גם ביניהם מיותרים במשק התורכי‪.‬‬
‫הקהילה‪ ,‬גוסדי בעיר זו בתי אולפן‪ ,‬ישיבות‪ ,‬בתי מדרש ובתי כנסת רבים‪ ,‬בסלוניקי פעלו‬ ‫במצב זה לא נשארה לרבים ברירה אלא לאחת במקל נדודים‪ .‬הצרה היתה שלא היה‬
‫בתי דפוס עבריים‪ ,‬בין הראשונים בתורכיה‪ ,‬סלוניקי נשארה מאות בשנים מרכז יהודי חשוב‬
‫שכמה בפי רבים ״עיר יהודית על גביריה וסבליה‪.‬״ השפעתה על קהילות אחרות בקיסמת‬
‫)‪ (9‬־‪ .‬על פי ש‪ .‬רוזנס‪ ,‬קורות היהודים בתורכיה וארצות הקדם‪ .‬סופיה תרצ״זז‪ .‬הלק שגי‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫העותומנית הורגשה הימב‪.‬‬ ‫עם׳ ‪ , 16‬המשתמר על עדזת הדיפלומט הצרפתי ‪ Nicolas do Nicolay‬שביקר בםאה‬
‫אך המפנה החד‪ ,‬שחל בתפוצות תורכיה בשלהי המאה הט״ז‪ ,‬פגע גם בסלוניקי‪ .‬לרוע‬ ‫הם*ז בתורכיה וסרסם ספר על נסיעה זו‪.‬‬

‫‪125‬‬ ‫‪124‬‬
‫ניצולי השואה האוקראינית נמלטו לארצות ה שכנוע חלקם הגיעו גס לתורכיה ונתקבלו‬
‫בזרועות פתוחות בקהילות סלעיקי‪ ,‬קושטא‪ ,‬צפון אפריקה וארץ ישראל‪ .‬רבים הובלו לשוקי‬
‫העבדים בשבויים בידי הסתסרעים או בידי סוכגיהם‪ .‬היה צורך לפדותם‪ .‬והדבר געשה במסי ­‬
‫רות נפש ובקרבנות כספיים ג מ לי ם ע״י יהודי תורכיה‪. . . .‬‬
‫שואת אוקראינה עוררה התרגשות עצומה בעולם היהודי‪ .‬דסש שעבר על תפוצות ישראל‬
‫הזכיר את זעקת העם על גירוש ספרד‪ .‬לאחוות אחים נתלוותה הפעם תסיסה מיוחדת בסיגד‪-‬‬
‫היא באה לידי ביטוי אף בתנועה משיחית של שבתי צבי‪.‬‬
‫היו חלק בלתי נפרד ממנה‪ ,‬מן הראוי לזכור את התמורות הכלליות שחלו באירופה ואת‬
‫שבתי צבי‬
‫לא כאן המקום לתאר ולנתח את קורות שבתי‪ .‬״המשיח״ העממי מאיזמיר‪ .‬הספרות על‬
‫שבתי צבי ועל תנועתו עשירה בקשת גווניה ובסתירות מסקנותיה‪ ,‬עד שאי־אססר לתארה‬
‫על רגל א ח ע כל נסית כזה ייכשל ויחרוג ממסגרחד‪ ,‬של סקירה היסטורית זו שתפוצות‬
‫יזגוסלביה עו מ מ ת במרכזה‪ .‬זאת אף ז א ע תולדותיו אסגם מרתקות עד היום כסיפורי פתח‪,‬‬
‫אך מבחינה היסטורית חשובים יותר ההדים שעוררה הופעתו‪.‬‬
‫שלוחות השבתאות הציפו גלויות ר בו ע הן הגיעו הרחק מסכורתד‪ ,‬שבאסיה הקטנה‬
‫והסעירו את פזורי פולק‪ ,‬ג ר פני ע אוסטריה‪ ,‬איטליה והולנד‪ .‬אין תימה שהשבתאות מצאה‬
‫מהלכים גם בסרביה ובבוסנה‪ .‬גם שם חיפשו היהודים נחמה פורתא בכיסופי גאולה‪ ,‬אותם‬
‫כיסופים ששבתי הבטיח להגשים‪,‬‬
‫גיסים ההם היתה קי ס ת ת עותומן עדייו מעצמה צבאית אדירה‪ .‬אם כי כבר היתה שרדה‬
‫בתהליך ה ש קי ע ע בגלל האי כרתים‪ ,‬ששימש עילת להתלקחות האש‪ ,‬הסתבכה תורכיה‬
‫במלחמה ממושכת )‪ ,( 1669—1645‬הפעם עם המערב הקתולי‪ .‬במצב חירום זה לא שמה‬
‫האימפריה לב אל השבתאות‪ ,‬התנועה שהתחילה להתסיס את היישוב היהודי‪ .‬סיבת האי*‬
‫שקט היתד‪ .‬נעוצה באיומי מנהיגיה של התנועה — אמנם איומים שחצניים אלה נשמעו רק‬
‫בעל פה — שי פ ר מ במלכות דמליכו את ״המשיח״ שבתי במקום הסולטן בקושטא‪ .‬בנוסח‬
‫שבתי המתרברב נידון אפוא הסולטן ״והודח מכם מלכותו״‪,‬‬
‫תקוות שוא אלו הלהיבו את ההמונים המדוכאים‪ .‬הם הצטרפו לזרם המאמינים שנהח‬
‫אחרי ״המשיח״‪ .‬השבתאות התפשטה בשנים ‪ 1666—1650‬בלא כל הפרעה מצד השלטונוע‬
‫אולם ב־‪ , 1666‬היא ״שנת המשיח״‪ ,‬הונחתה מהלומה נבדה על השבתאוע השלטונות אחזו‬
‫לבסוף באמצעים‪ .‬בדרכו ״ללכידת קושטא״ הושלך ״הנביא״ לבית הכלא‪ .‬כדי להשתחרר‬
‫ממאסרו קיבל את הצעת הסולטן והתאסלם‪ .‬בעקבותיו הלכו מקורביו עושי דברו‪.‬‬
‫הזעזוע דאמסטרדפי הגיע לשיאו בשנת הסלת החרם על שפינתה )‪ ,( 1656‬שנה שנראה‬
‫תהודת השבתאות‬
‫לא בכדי התסיסו פרעות חמלגיצקי‪ ,‬שפשטו במרחבי אוקראינה‪ ,‬את העולם היהודי‪ .‬הלבבות‬
‫הוכשרו לקליטתה של תורת שבחי‪ .‬היה נדמה שתנועת המשיח מאיזמיר תשכיח מלב האומה‬
‫את האסון שהלם אותת‪ .‬אף תקרב את המרוחקים בין פזורי ישראל‪ .‬בשנות פריחתה של‬
‫השבתאות הורגש קירוב לבבות ביךעדתי‪ .‬ביטוי סמלי לאחווה זו ניתן בנישואי שבתי‬
‫״המשיח״‪ ,‬בכבודו ובעצמו‪ ,‬עם שרד‪ ,‬האשכנזית‪ ,‬פליטת אוקראינה‪.‬‬
‫שבתי גייס את עתודותיו האשכנזיות בעיקר מקרב ניצולי השואה האוקראיניע‬
‫‪127‬‬
‫מזלה פקח־ אותה אף אסונות — מגיפות‪ .‬דליקות‪ .‬שטפונות‪ .‬ועוד‪ .‬בבל זאת עמדה קהילה‬
‫גאה זו על תלה עד השואה הנאצי ם י י‘ ‪ ' ' • ' .‬־‬
‫ג‪ ,‬התוחלת המשיחית שנכזבה‬
‫התמורות באירופה והשואה ב או ק ר אינ ה‬
‫כדי להעריך נ מנ ה את ההיסטוריה של יהדות תורכיה במאות הי״ז והי״ח‪ .‬שסרביה ובוסנה‬
‫השפעתן על יהדות אירופה ת ל היהודים בתורכיה ובחבליה הניתזים בירכתי הבלקנים‪.. .‬‬
‫בדמה היה כי במלחמת שלושים השנה עומדת אירופה להיחרב‪ .‬בתקופת ס ת ר ת זו הניעה‬
‫הדת את מחנות המאמינים לצאת לקרב על קידוש השם או על חופש הסצסון‪ .‬יורשי הפנסיה‬
‫הביזנטינית‪ .‬הרוסים הפרבוסלבים‪ .‬לא ת שנלחמו בעותומנים המוסלמים‪ .‬אלא הסתכנו‬
‫במלחמות בגד הפולנים הקתולים והשבדים הפרוסססנטים‪ .‬כן לחמו ארצות קתוליות רבות‬
‫בפרוטסטנטים לסוגיהם‪ .‬מטרת המחנה הקתולי היתה להשתיק באבם את ני צני הרפורמה‬
‫שהתחילו מבצבצים באירופה‪.‬‬
‫חרף השואה וההרג‪ ,‬מצבן הכלכלי של ארצות אירופה החפשיות הלך והשתפר בעקבות‬
‫הרווחים האגדיים שהתחילו זורמים מהארצות שמעבר לים‪ .‬מהעולם החדש‪ .‬ההתעצמות‬
‫המשקית הוסיפה נדבך לאי־תלותם של הגורמים שלחמו בתכתיבי רומא‪ .‬״נם״ הכלכלה‬
‫שהתחולל בארצות אירופה הצפוניות‪ ,‬הברבריות למחצה )כהגדרת רופא(‪ ,‬יצר את הממד‬
‫החומרי לתרבות אירופה החדשה‪ .‬בסים איתן זה נתן תנוסה עצומה לפיתוח המדע והאמנות‬
‫באנגליה‪ ,‬בארצות השפלה‪ .‬בחלקי צרפת ובגרמניה‪.‬‬
‫לגבי היהודים לא היה הבדל מהותי בין הנסיכים בארצות הגרמניות שמרדו בשלטון‬
‫האפיפיור לבין השלטונות הקתוליים‪.‬‬
‫בעולם היהודי התחוללו בתקופה מסוכסכת זו שתי טרגדיות ואליהן נוסף זעזוע שלישי‪.‬‬
‫הראשונה‪ ,‬האסססרדמיע באה בעקבות עמדתו התקיפה של יוצר הפילוסופיה הפנתיאיססיע‬
‫ב ח ך טפ מוזה )‪ ,( 1677—1632‬השקפותיו של ״לוטש העדשות מ ה אג' התנקשו בהלכות‬
‫הידידות‪ .‬כך ס ב ת יריביו בני דורו והטילו על הפילוסוף הגאון חרם‪ .‬יש לזכור כי באמססרדם‪.‬‬
‫הקהילה הגדולה של מערב אירופה‪ ,‬ישבו במאה הי״ז יהודים ספרדים לרוב‪ .‬אבותיהם‬
‫הצסייגו בספרד בהשכלה ובדעות מתקדמות‪ .‬באמסמרדם נעשו שמרנים‪ ,‬חרדים ליהתתם‬
‫שעל מזבחה הקריבו אבותיהם קרבנות יקרים‪ .‬על כן הוקיעו את הכופרים בערכי האומד‪-‬‬
‫היה כי חרב המרכז היהודי הגדול במזרח אירופה‪ ,‬באוקראינה‪ .‬פרעות חלולגיצקי ביהודי‬
‫אוקראינה לא נסתיימו ב־‪ , 1648‬שנת שלום וסטפליה‪ .‬הן נמשכו עוד ש מעה שנים‪* ,■ .‬‬
‫־לשתי הטרגדיות נוסף‪ ,‬כאמור‪ ,‬זעזוע שלישי — השבתאות‪ .‬הידיעה על שואת הגולה‬
‫באוקראינה באמצע המאה הי״ז ועל רבבות קדושיה המעונים התפשטה בבשורת איוב‬
‫בארץ ישראל ובתפוצות‪ .‬ש‪ .‬דובנוב כותב )כרך ד‪ ,‬עם׳ ‪ (27‬כי לאחר ״^ור ‪ p‬המרכז הלאומי‬
‫בספרד נדמה היה כי נחרב עכשיו המרכז האחרון של האומה״ וכי ״דווקא מוראות החורבן‬
‫החדש הלהיבו את הלבבות והשקיעו אותם באמעת המ שיח״‬
‫‪126‬‬
 ‫משלחותיהם הגיעו לאיזמיר‪ ,‬ולאחר ״שנת המשיח״ ביקרו אצל שבתי בבתי הכלא של גליסולי‬
‫פרק שני‪ :‬תפוצות סרביה‬ ‫ושל אדריאנופול )בלשון השבתאים‪ :‬עלו לרגל ל״מגדל עוז״ שבדרדנלים(‪ .‬אנשים אומללים‬
‫אלה ביקשו עידוד ונחמה משבתי‪ .‬הוא פיזר להם הבטחות ב ‪ T‬בדיבה — בדחותו את סועד‬
‫הגשמתן עד לאחר שיעלה לשלטון‪ .‬המשלחות התקשרו אף עם השבתאים בקושטא‬
‫א‪ .‬גולה עתיקה במקדוניה‬ ‫ד•• ‪, .‬׳ ־‪ ; ■ ; :‬־‪• : .‬‬ ‫■■־■‪,‬־ •‬ ‫ובסלוניקי‪ .‬י‪.‬‬
‫לא רק התלהבות עורר שבתי‪ .‬קמה מחלוקת עצומה מסביבו‪ .‬הוא הוחרם ונודה בפהרסיה‬
‫כבר צויין בעם׳ ‪ 61‬כי ערש המדינה הסרבית עמד בימי הביניים ב ד ת ם יוגוסלביה‪.‬‬ ‫ע״י הרבנים‪ .‬לאחר כשלוגו המחפיר גברו ההתקפות על תנועתו שהסתאבה‪ .‬בסלוניקי הו ס תו‬
‫במקדוניה‪ ,‬אם לנקום מינוח גיאוגרפי מעודכן‪ .‬חבל א ת עתיק זה היה אלף שנה בבעלות‬ ‫בין השבתאים כתות מורשות ‪ :‬״ שגי״ ו״דנמה״ שהטיסו להתאסלמות למראית עין‪ .‬כת ת מ ה‬
‫ביזנטיון שהלכה והצטמקה בלי הרף‪ .‬כזכור‪ ,‬הגיעה סרביה של ימי הביניים לשיא עצמתה‬ ‫)עיין בעם׳ ‪ ( 136‬היתה קיימת בסלוניקי עוד בשנת ‪ , 1912‬ב פ י ח מלחמת הבלקגים‪ ,‬ושמרה‬
‫בימי הקיסר מ שן‪ ,‬ובתקופתו נבלעה מוקדון הביזגסית ע״י הכוח הסרבי העולה‪.‬‬ ‫בסחר על סמלים בודדים של המסורת השבתאית‪.‬‬
‫קיסרות סרביה לא זכתה לאורך ימים‪ .‬גורם חדש היה לה לרועץ‪ ,‬חזק ממנה הן מהבחינה‬ ‫הנזתננדים ראו בשבתי בוגד‪ ,‬להטוטן חסר מצסון שניצל לרעה את תמימות המדוכאים‪,‬‬
‫הצבאית הן מנקודת הראות המדינית‪ .‬היו אלה הכובשים העותומנים שהביסו ב־‪ 1389‬את‬ ‫קרבבות הרדיפות שהאמינו בגאולה המשיחית‪ .‬יעקב ששפורסש‪ ,‬יליד אלג׳יריה שכיהן‬
‫הסרבים בשדה קוסובו‪.‬‬ ‫בתקופה זו כרב בקהילות המבורג ואמסטרדם‪ ,‬במנה עם המתנגדים המובהקים ע ל השבתאות‪.‬‬
‫היהודים הראשונים שהגיעו בתקופת העותומנים מן הדרום לסרביה‪ ,‬היו חלוצי‬ ‫הודות לו ובזכות חיבורו הנודע ״קיצור ציצת נובל צבי״‪ ,‬נשמרו פרטים מאלפים על תנועת‬
‫המהגרים מקושטא ומסלוניקי‪ .‬הם התפזרו במקדוניה והתקדמו צפונה וצפונודמערבה לתוך‬ ‫האשליה של שבתי‪.‬‬
‫הבלקנים‪.‬‬ ‫אף יעקב ב‪ 1‬צבי ענזזן מאלסונה‪ .‬בגו של חכם צבי הנודע‪ ,‬איגו סולת לשבתי‪ .‬בספרו‬
‫״חורת הקנאות״ הציג את השבתאות בצבעים קודרים של תנועה מנוונת ומזיקה‪ .‬לו‬
‫מצגות דוירן‬ ‫ולהיסטוריונים רבים‪ ,‬יהודים ולא־יהודים‪ ,‬שבדרך כלל תיארו את השבתאות כתופעה שלילית‪,‬‬
‫על דרכי הנידה זו מרמזים גם ממצאים אפיגרפיים‪ .‬לא מכבר השף ז‪ .‬ע פ תן כמה‬ ‫חבה ההיסטוריוגרפיה הישראלית תודה על שנשתמרו עובדות הנראות מהימנות על תנועה‬
‫מהם בנסר דוירן שבסביבות העיירה פולין‪ *.‬הכפר שוכן על שפת האגם דןירן‪ ,‬בגבול‬ ‫המונית זו‪. .‬‬
‫הדרומי־מזרהי של מקדוניה היוגוסלבית‪ ,‬על י ד תחנת הגבול ג׳בג׳ליה‪ ».‬מ צ מ ח בעלות‬
‫כתובת עברית משמשות אבני בביץ לבתי הכפר‪ ,‬אך כחובת מצבה במצב טוב למדי נמצאה‬
‫בשדה הסמוך לכפר‪ .‬היא נושאת תאריך תקכ״ו )‪ .( 1766‬לא נודע מאץ הובאה מצבה זו‪,‬‬
‫אבל מתקבל על הדעת שבית העלמין לא היה מרוחק מהמקום‪ .‬העברית שבכתובת מרמזת על‬
‫השפעות סלוניקי‪ .‬הממצא מוכית כי בסביבה היה קיים עוד במאה הי״ח יישוב יהודי‪ ,‬ועד‬
‫מלחמת העולם הראשונה נשמר בה זכרוגם של אחרוני בניו‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬אבות אבותיהם נמנו עם היהודים ״המיותרים״ והנועזים ביותר בתורכיה‪,‬‬
‫שבראשונים נטשו את ריכוזם הישן במטרופולץ או בסלוניקי וחיפשו מקורות מחיה חדשים‬
‫ב״נכר״‪ ,‬אך עדיץ במרחב העותומני‪ .‬במקרה זד‪ .‬לא היה צורך להבריח גבולות הקיסרות‪.‬‬
‫המהגרים נשארו בתחומי האימפריה ונקלטו באיזורי הספר הנרחבים שלה‪ .‬בחצי־האי‬
‫הבלקני‪.‬‬
‫כל מת שנאסר למעלה על גולח תורכיה תל גם על שלוחותיה הסלביות של האימפריה‪,‬‬
‫בבלקנים הכבושים בידי העותומנלם‪ .‬ערכי רוח שעוצבו נעשו בכסי צאן ברזל בכל‬
‫תפוצות ישראל בתורכיה‪ ,‬לרבות הגלויות הפרוביגציאליות בבולגריה‪ ,‬בסרביה ובבוסנד״ עם‬
‫התעצמותה של הגולה הסרבית התרחקה פרובינציה זו מקושטא הסטרופולץ ומן היישוב‬

‫‪Kosovo. Dojran, PoHn‬‬ ‫)‪(1‬‬

‫■‪Govgeli‬‬ ‫)‪(2‬‬

‫‪129‬‬
 ‫הג מ ל בסלוניקי‪ ,‬אך קשריה המסורתיים עם מרכזי יהדות אלה נתקיימו עד שלהי המאה‬
‫הי״ס‪.‬‬

‫בי טול ה העיר במוק דון‬

‫יש המזהים את הקורות של יהודי סרביה עם חולדות היישוב בבלגרד‪ .‬נכס כי במרוצת‬
‫מאות השנים של השלטוו התורכי רוכזו רוב יהודי סרביה בבלגרד‪ .‬הדבר נבע מסיבות‬
‫צבאיות ומדיניות שעליהן לא היתה ליהודים כל שליטה‪ .‬בכל זאת קמו קהילות קטנות‬
‫במקומות אחרים של הוילאיח הסרבי שהיה לאחר זמן לנסיכות סרביה‪ .‬במקדוניה של היום‪,‬‬
‫היא מוקדס מתקופת יוון‪ ,‬רומי וביזנטיון‪ ,‬שרדו יישובים יהודיים עתיקים בערים ביסולה‬
‫)בסרבית ביטול׳(* וסקופיה‪ .‬לקהילות אחרות שהיו קיימות בסביבה עוד בימי הביניים‪,‬‬
‫על סי רוב על חוף ימת אוכרידה ) עיין בעם׳ ‪ ,( 61‬לא נשאר זכר‪.‬‬
‫כמקומות רבים שנכבשו ע״י המוסלמים תמצאו בהם בשעת הכיבוש מנזרים נוצריים‬
‫לחב‪ ,‬נקראה גם ביטולה ביוונית ובתורכית מונססיר )במקורות העבריים ‪ :‬מונשסירי( בגלל‬
‫המנזרים שבסביבתה‪ .‬שם זה היה שגור בפי התושבים עד כיבוש העיר בידי הסרבים בשנת‬
‫‪ .1913‬תחת שלטונם של מוקדס ורומי נקרא המקום הראקליאה לינקסטיס וסלאגונך־״ בתקופת‬
‫ביזנטיון‪ .‬מביטולה מתפתל כביש בשמח ה ר ח לימת אוכרידה‪ .‬בימי קדם עברה בקרבת‬
‫המקום הדרך מה אגנאטיה שנסללה מדוראקיום )דורם האלבנית של היום( לסלוניקי‪.‬‬
‫התורכים שלטו בביטולה ובמבואותיה משגת ‪ 1382‬עד שנת ‪ , 1913‬כלומר חמש מאוח‬
‫שנה ויותר‪ .‬בתחילת תקופה ארוכה זו נמצאו בה רומגיאוטים דו ב ח יוונית שנקראו גם‬
‫גרגוס‪ .‬הם התקיימו על מסחר ועל מלאכה‪ .‬בשלהי יפי הביניים ובמאה הט״ז הגיעו למוגסטיר‬
‫יהודים פליטי אשכנז‪ ,‬הונגריה וולונד‪ .‬שבאלבניה‪ .‬במרוצת הזמן נטמעו הוותיקים ו״החדשים״‬
‫בעדה הספרדית‪.‬‬
‫פליטי ספרד‪ .‬שבאו לאחר שנת ‪ 1492‬דרך סלוניקי למונססיר‪ ,‬הסתגלו בלא קושי מיוחד‬
‫לתנאים החדשים‪ .‬הם הוכיחו יעילות מרובה כבעלי מלאכה וכן בעיסקאות מסחריות על‬
‫סוגיהן‪ .‬תכונות אלו העלו אותם במרוצת השנים למנהיגות היישוב‪ ,‬שהיתד‪ .‬עד אז בידי‬
‫הרופניאוטים וכן בידי צאצאי הפליטים מגלויות שהתמוטטו עוד לפני גירוש ספרד‪ .‬כך‬
‫נזכר בתחילת המאה הס״ז אברהם גסקזן* כרב בביטולה‪ .‬שמו מצביע על מוצאו הדרום־‬
‫צרפתי‪ .‬שלמה מולמ‪ ,‬הדמות הנסערודהטרגית ממוצא פורטוגלי‪ ,‬חיפש במונסטיר שלווה‬
‫נפשית לכתיבת הטפותיו המשיחיות‪ .‬בסלוגקי התפרסם הרב יוסף בן לב )‪.( 1588—1502‬‬
‫יליד מונסטיר‪ ,‬שחיבר ארבעה כרכים של שד ת ‪ 4‬ו ר א ה עליו גם בנספחות‪ .‬במאה הי״ח כיהן‬
‫בביטולה הרב אברהם בן יהודה די בוסס‪ .‬בעל ״מחזה אברהם״‪ ,‬ובמחצית השגיח של המאה‬
‫הי״ס שימש בה כרב אברהם גד צדק‪ ,‬יליד ייס‪ .‬י‬

‫‪Bltolu. Bltolj. Heraclea LyncesUs, Petogonla‬‬ ‫)‪(3‬‬

‫הפרסים הסתייחסים לפוקדה נכללו בספרו של ש‪ .‬רתנס‪ ,‬קורות היהודים בתורכיה‪.‬‬ ‫>*(‬
‫כרכים א׳—ג'‪,‬‬
‫י‪ .‬בן לב רשם בסו״ת שלו את כל הרבנים שכיהנו בתקוסה זו בבלגרד‪ ,‬ראה עם׳ ‪20‬‬ ‫)‪(5‬‬
‫בספרו של שלגג‪ ,‬היהודים בבלגרד‪.‬‬
‫אנדיקלופדיה עברית‪ .‬הו מ ת מסדר״ כרך זד‪» ,‬פ׳ ‪425‬‬ ‫)‪(6‬‬
‫פליסי איבריה הקיפו במונססיר שתי קהילות‪ .‬אחת נקראה ״ארגוך וחבריה נחשבו‬
‫בדרך כלל אמידים‪ .‬שפה של השניה‪ ,‬קהילתם של דלת־העם‪ ,‬היה ״פורטוגל״‪ .‬שפות אלה‬
‫מצביעים על מוצאם של בני הקהילות‪ ,‬לאמור שמייסדיהן היו מגורשי ספרד או אנוסי‬
‫פורטוגל‪ .‬בתי הכנסת שלהם עמדו על תלם כארבע מאות שגה‪ .‬שניהם נהרסו במלחמות‬
‫המאה העשרים הנאורה‪ .‬בית הכנסת של קהילת ״פורטוגל״ הופצץ בשנת ‪ ,1917‬במלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ .‬ובית הכנסת ״ארגון״ נשדד והוצת ע״י הנאצים שהשתלטו עם פלישתם‬
‫ליוגוסלביה במלחמת העולם השניה על היישוב היהודי בביטולה וחיסלוהו‪ .‬מלבד שגי בתי‬
‫הכנסת הגדולים האלה הוקמו עוד מספר בתי כנסת קטנים‪.‬‬
‫למן בואם של הספרדים לביטולה הם התקיימו על המסחר בעורות‪ .‬בבדים‪ .‬באריגים‪.‬‬
‫בזכוכית ובצורכי מזון‪ .‬על ייצור גבינה ושיווקה ועוד‪ 789.‬הם היו פעילים ביצוא וביבוא‪ .‬במאה‬
‫הט״ז בלם עיסוקם במסחר שלחים )עורות בלתי מעובדים(‪ .‬עורות אלה יוצאו לאיטליה דרך‬
‫סלוניקי או בכביש הטרנס־בלקני דרך דוברובניק או דרך אלבניה‪.‬‬
‫בספרות התורנית לא התבלטה ביטולה בהישגים‪ ,‬אם כי כיהנו בה רבנים חניכי מדרשות‬
‫סלוניקי‪ .‬במאה הט״ז פעלו שם הרבנים יצחק אלעזר כהן‪ ,‬יום־טוב קאזיס‪ ,‬יצחק נחשון‪.‬‬
‫שמעון בן חביב‪ ,‬יהודה פרנקו ואחרים‪ .‬דבריהם לא הגיעו אלינו‪.‬‬

‫השער הד רו מי לגולת סרביה‬

‫חשיבותה העיקרית של ביטולה בכך שהיתר‪ ,‬״השער הדרומי״ לגולת סרביה‪ ,‬דרכו החדירו‬
‫מהגרי קושסא וסלוניקי לתפוצות החדשות לא רק מוצרי תעשיה'לשווקים חדשים אלא גם‬
‫רעיונות משיחיים של מקובלי צפת‪ .‬ביטולה שמרה בנאמנות ובמסירות על גחלת התקווה‬
‫המסתורית ליפות המשיח‪ .‬דורות על דורות התעמקו אנשי ביטולה ב״זוהר״ ובשאר כתבי‬
‫הקבלה‪ .‬וחלפי בהקיץ על שחרור העם וארצו‪ .‬אמונתם בביאת המשיח ובגאולת ישראל היתד‪,‬‬
‫למושכל ראשץ שאין מערערים עליו‪.‬‬
‫אם לא להתחשב בקהילה הרומניאוטית‪ ,‬שעליה לא נודע מאומה ממקורות היסטוריו­‬
‫גרפיים‪ ,‬הרי היישוב היהודי בביטולה היה קיים קרוב לחמש מאות שנה‪ ,‬מאמצע המאה‬
‫הס״ו עד השואה הנאצית‪ .‬תקופת קיומו ארוכה לעומת אורך חייהם של היישובים האחרים‬
‫ביוגוסלביה‪ .‬אך על תולדותיו ידוע מעט‪ .‬רק בזמן האחרון התמסרו לחקר עברו עסקנים‬
‫מקומיים שלא היתד‪ .‬להם כל הכשרה מקצועית‪ .‬הודות לשניים מהם‪ .‬רפאל קמחי וליאון קמחי‪,‬‬
‫הגיעו אלינו ככה פרטים היסטוריים מהעת האחרונה‪ .‬עדיין לא נתגלה אתר ארכיאולוגי‬
‫שיחשוף תקופות קדומות של היישוב בביטולה‪.‬‬
‫בשטח הארכיוני חלה לא מכבר התקדמות מה‪ .‬מ‪ .‬קונסטנטינוב • ערך רגסטים מתוך‬
‫ארכיונו של בית הפשפש ה שרעיי בביטולה‪ .‬בסוף הרגססים מבלים קונסטנטינוב כמה‬
‫עובדות פהפרוטוקולים השועים‪ ,‬״סידז׳ילות״ או ״סידז׳ילין״‪ ,‬המתייחסים ליישוב היהודי‬
‫בביטולה בפרק הזמן שבין השנים ‪ 1621‬ל*‪.1692‬‬
‫מהפרוטוקולים אנו למדים עובדות מעניינות אלו ‪:‬‬

‫עדות רסאל קמחי‪ .‬ארכיון ה‪.‬ע‪.‬י‪ .‬ב׳ ‪.13‬‬ ‫)‪(7‬‬

‫___‬ ‫ארכיון ה‪.‬ע‪.‬י‪ ,.‬ב׳ ‪/13‬ח׳•‬ ‫)‪(8‬‬
‫קוגסטנסיגוב מכנה אותו בית הפס סס של הקאדי‪ ,‬קאדידוק‪.‬‬ ‫)‪(9‬‬
‫דוירן )מקדוניה תקכ״ו — ‪ — ( 1766‬אבן מגבה‪ .‬קרי ‪' :‬ישי‪ ...‬עסהן‪ ...‬האבן הזאת •במתי מגבה‬
‫‪133‬‬ ‫על הנבון והמעולה רודף צדקה וחסד כ׳)בוד( ה׳)רב( ר׳)בי( מיוחס אאיליון נ׳)שמתו( ע׳) ח(‬
‫נ‪0‬ץםר( לב׳)ית( ע׳)ולםו( ביום בא לחודש גיסן שנת התקבול ת׳ג׳צ׳ב׳ה״ )באדיבותו סל מר‬
‫ז‪ .‬טפרון‪ ,‬עין חרוד(‬
 ‫בשנת ‪ 1656‬מתוארת ״החצר הג מלה״ )מחלה בתורכית( והכוונה למקום מגורים משותף‬
‫היהודים פרעון קפדני של ה חוג ואם ידם של הנתבעים לא השיגה לשלם את החוב במועד‪,‬‬
‫למרבית יהודי מונסטיר‪ .‬כביתר ערי עותומן מ מ ב ר כאן על רובע יהודי מבודד ומגודר נוסח‬
‫עלולים היו החייבים לכפר את עוונם בבית הכלא‪.‬‬
‫תורכיה‪ .‬חצרות־גסאות כאלה הוקמו גם בסקופיה‪ ,‬בבלגרד‪ ,‬בסרייבו ובערי בלקן אחרות‪,‬‬
‫בשנת ‪ 1638‬מזכירים הפרוטוקולים יהודים בעלי כרמים שסחרו ביינות‪ .‬היו ביניהם גם‬
‫ועוד יורחב הדיבור עליהן‪ .‬ה״מחלה״ בביטולה צוינה במסמכי ד‪.‬קאמ שוב בשנת ‪. 1661‬‬
‫בעלי רכוש שהחזיקו צמיתים‪ .‬אך מסתבר כי ת ב היהודים היו בעלי מלאכה — קצבים‪,‬‬
‫כן מסתבר כי עוד ב*‪ 1626‬התלקח ויכוח נוקב בין היהודים ממוצא פורטוגלי‪ ,‬שהגיעו‬
‫חייטים ואורגים‪.‬‬
‫לא מכבר למונססיר‪ ,‬ובין בני הקהילה 'ארגון״‪ ,‬צאצאיהם של מגורשי ספרד‪ .‬כעילה לוויכוח‬
‫על היהודים הוטלו אף תפקידים ציבוריים‪ .‬ב־‪ 1634‬נתמנה יוסף שמואל לגובה מם‬
‫המר‪ ,‬שנסתיים רק ב־‪ , 1634‬שימשו הסימרים בבית העלמין‪ .‬התוצאה היתר‪ .‬שקהילת ״ארגון־‬
‫״ג׳יזיה״‪ .‬עובדה זו היחד‪ .‬נדירה במנהל שנהג לכבד בתפקידים כאלה תורכים בלבד‪ .‬יהודי‬
‫הטילה מסים נוספים על בני הקהילה ״פורטוגל״‪ .‬לאיש אמיד עלתה התוססת ‪ 48‬דרהמות‬
‫אחר נתמנה לראש החאן‪ ,‬האחראי לאכסניה לעוברי אורח‪.‬‬
‫ולעני ‪ 12‬דרהמות‪.‬‬
‫היו גם פגיעות חמורות בחיי היהודים וברכושם‪ .‬לא מעטים היו מקרים פליליים‪ .‬הקאדי‬
‫משלח ידם של יהודי מונסטיר היה במאה הי״ז מגוון‪ .‬הם התמחו במקצועות שונים‪.‬‬
‫מדווח בשנת ‪ 1634‬שרוסשפה‪ ,‬פושע מועד‪ ,‬התפרץ לתוך בית הכנסת‪ ,‬שדד משם ‪80000‬‬
‫לאחר הדליקה בסלוניקי הקימו יהודים ״סלוניקאים״ ב־‪ 1622‬את בית האריגה הראשון‬
‫אספרות ורצח את היהודי דוד‪ .‬הרוצח נתפס ודינו נגזר לתלייה‪ .‬לעומת זאת שילמו ב*‪1637‬‬
‫במונסטיר‪ .‬בין יהודי המקום נמצאו אף סוחרים שעסקו בנכסי דלא ניידי‪ ,‬דבר שאז לא היה‬
‫החשודים ברצח יהודי רק ‪ 10,000‬אקצ׳ות קנם‪.‬״' כן מזכירים הפרוטוקולים מתקופה זו רצח‬
‫אפשר להעלותו על הדעת באירופה המערבית‪ ,‬האנטי־רפורמיססית‪ .‬הם לקחו חלק פעיל‬
‫נער יהודי בסביבות הכפר להצי‪ ".‬לא ידוע במה נסתיימה החקירה‪ .‬נראה שהיתה זו תקופה‬
‫במקח־וממכר של כרמי הענבים‪ ,‬קרקעות‪ ,‬בתי מגורים‪ .‬תבואת השדה‪ ,‬נרות השעווה‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫של אי־שקט במונסטיר ובסביבתה‪ .‬באותה שנה שדדו איכרים עשרה משלוחים של כסף‬
‫גם מלווים ברבית נמצאו ביניהם‪ .‬על אחד מהם‪ ,‬משה שמו‪ .‬נגזר דין מוות והוצא לפועל‪ .‬אך‬
‫יהודי‪ .‬שוויה של מזי ל ה היה ‪ 1,000,000‬אספרוח‪ .‬גם כאן מקוטעת הידיעה ולא הוברר פה‬
‫לא הגיעו אלינו ידיעות במה פשע‪ .‬ברוב המקרים עסקו התורכים בנשך ותבעו מאת לוויהם‬
‫עלה בגורל השודדים‪ .‬ב־‪ 1650‬נאלצו יהודי פונססיר לשלם ‪ 6,000‬אקצ׳ות לפקידי הרשות‪.‬‬
‫בעוד התושבים המוסלמים‪ ,‬שהיו הרוב בעיר‪ .‬שילמו ‪ 5,000‬אקצ׳ות בלבד‪.‬‬
‫בשבעים שנה של המאה הי״ז‪ ,‬שתוארו כאן על פי פרוסוקולי הקאדי‪ ,‬התאסלם רק‬
‫יהודי אחד במונססיר‪.‬‬
‫תחיקה הרשויות‪ ,‬המקומית והפמשלתית כאחד‪ .‬לא הצטיינה בתקופה זו באהדה‬
‫ליהודים‪ .‬ב־‪ 1640‬נאסר עליהם לקנות צמר בלא הסכמת השלטונות‪ .‬גם במונססיר‪ ,‬כמו ביתר‬
‫המקומות שבאימפריה העותומנית הגדולה‪ ,‬הוצא צו )פירמן( האוסר על היהודים ללבוש‬
‫בגדים דוגמת מלבושיהם של המוסלמים‪ .‬כבר ב־‪ 1621‬פורסם צו האוסר על היהודים לשאת‬
‫נשק‪ ,‬לרכוב על סוסים וכר‪ .‬הצו משנת ‪ ,1636‬האוסר לשדוד את הרכוש היהודי‪ .‬נחשב ליוצא‬
‫חפן‪.‬‬
‫המידע המשתקף פהרגסטים הנ״ל מהווה חומר גלם יקר ערך להיסטורית שיגש לכתיבת‬
‫התילדוח של יהודי מונססיר־ביטולה‪.‬‬
‫בשטח הדמוגרפי דלים הנתונים הסטסיסטיים על היישוב היהודי בביטולה‪ .‬לפי דבריו‬
‫של הדיפלומט הוונציאני ל)ךנצו בךנךדו‪ /‬ישבו בביטולה בשנת ‪ 1591‬כמאתיים משפחות‬
‫יהודיות‪ .‬ב־‪ 1893‬הגיע מספרם ל־‪.5038‬־ י כעיר השלישית בגודלה בתורכיה לפגי מלחמת‬
‫הבלקגים )אחרי איסטנבול וסלוניקי( היתה פונסטיר מרכז יהודי מקדוניה‪ ,‬שהיוו בה כעשרה‬
‫אחוזים מכלל האוכלוסיה‪ .‬היה זה יישוב תוסס‪ ,‬מרכז עממי‪ ,‬רגיש לכל המתרחש בתוך עם‬
‫ישראל וסביבו‪.‬‬
‫יהודי ביטולה הצליחו גם לטפח יחסים תקינים עם השליטים התורכים שלא התערבו‬
‫בחיי הקהילה‪ ,‬אם רק שולמו להם היטלים כנדרש‪ .‬במרוצת הזמן הוקמו יחסים מסודרים ‪10*2‬‬
‫גם‬

‫ערך האקזרה היה שליש פה״סארא״‪ ,‬מטבע כסף שהיה שווה לשני שילינגים אגגלייג‬ ‫)‪( 10‬‬
‫‪Lehel‬‬ ‫)‪(11‬‬
‫אנציקלופדיה עברית‪ .‬ש ג‬ ‫)‪( 12‬‬ ‫ביסודה — סגים ביה־כ ״א רטן־ שנהרס בשואה‬

‫‪135‬‬ ‫‪134‬‬
 ‫עם שכניהם היוונים‪ ,‬הבולגרים )קרי חמקדונים(* ‪ ,‬והסרבים שתעמולתם הלאומנית)אירדנטה‬
‫ועם היהודים כאחד‪ .‬בברית נישואים באו רק עם מ י חבורתם‪ .‬רמת חייהם היתד‪ .‬ח מ ה לזו‬
‫בלעז( הלכה וגברה ערב מלחמת הבלקנים )‪ .( 1912‬אחרי מלחמה זו התחילה מונסשיר שוקעת‬
‫של יוצאי סלוניקי ועלתה על זו של ותיקי המקום‪ .‬כלפי חוץ ח ב רו תורכית‪ ,‬אך בינם לבין‬
‫והיישוב היהודי התדלדל‪.‬‬
‫עצמם השתמשו בלדינו עסיסית‪ .‬יהודי סקופיה סיפרו כי בני הכת הוסיפו לקיים בחשאי‬
‫ב־‪ 1895‬הקימה חברת *כל ישראל הברים״ בית ספר לנערים‪ ,‬אך כבר בשלהי המאה הי״ם‬
‫טקסים ומנהגים יהודיים‪ ,‬עם המצוות שייחדו אותם כחסידי שבתי צבי‪.‬ז י לא הוברר אם מ י‬
‫הכת נהגו להשתטח על קברו של נתן העזתי‪ ,‬שליחו של שבתי‪ ,‬הקבור בקצה בית העלמין‬ ‫התחילו יהודי מונסטיר מהגרים‪ .‬מקורות המחיה הלכו והצטמצמו בעירם מדי יום ביומו‪.‬‬
‫היהודי בסקופיה‪.‬‬ ‫הגירה זו גדלה לאחר שנת ‪ , 1918‬עם הקמת יוגוסלביה‪ .‬לאחר חמש מאות שנה נשארה‬
‫אולם עוד קודם‪ .‬בתהילת המאה הט״ז‪ ,‬בא העירה צעיר שפועלו נרשם היטב בתולחתיה‬ ‫ביטולה בלי יהודים בעקבות השואה הנאצית‪ .‬גם בצפון לביטולה אין נפש יהודית חיה‬
‫של י ה ח ת תורכיה ו א ת ישראל‪ .‬שמו היה אברהם בן שלמה מרדם״» צרפחי‪ .‬רוזנ ס ״ מספר‬ ‫אלא בסקופיה‪ ,‬בירת מקדוניה היוגוסלבית‪- .‬‬
‫עליו בהרחבה‪.‬‬ ‫עוד לפני כן נעלמו באותה סביבה הקהילות ברמן‪ ,‬אוכרידה וסטרוגה*» שבהן היו‬
‫קיימות במאות הקודמות קהילות מאורגנות עם רבנים‪.‬‬
‫קליסת אנוסים‬
‫במאמץ לקלוט פליטים ואנוסים מתוך מגורשי ספרד לא נמצאו ביו קהילות תורכיה יוצאי‬ ‫סקופיה‬
‫ח פן‪ .‬אף קהילת סקופיה הקטנה קלטה בסוף המאה הט״ז אנוסים יהודים מאיטליה‪ ,‬פססרד‬ ‫לסקופיה)סקופל׳ה בסרביה איסקיב בתורכית‪ ,‬שקופ באלבנית‪ ,‬אסקופיא במקורות עבריים(‪14‬‬
‫ומפורטוגל‪ .‬בבואם לסקופיה חזרו מ ל וי ליהדות‪ .‬אמנם‪ .‬קיסרות עותומן התחילה שוקעת‪.‬‬ ‫י היסטוריה ארוכה‪ .‬הידיעות הקרומות ביותר אומרות כי במקום ישבו שבטים אליריים‪.‬‬
‫הופיעו בה גם הניצנים הראשונים של צווי הפליה נגד המיעוטים‪ ,‬לרבות היהודים‪ .‬מכל מקום‪,‬‬ ‫הרומאים קראו לעיר זו סקזפי‪ .‬בשנת ‪ 518‬נהרסה סקופי ברעש‪ .‬הקיסר הביזנטי יוסטיניאנום‬
‫לא הורע מעמדם של האנוסים בשל שובם מן הנ צ ח ת הכפויה אל היהדות‪.‬‬ ‫הראשון‪ ,‬שנולד במבואותיה‪ ,‬שיקם אותה‪ ,‬ומאז היא נקראה יוסטיניה פריסה‪ .‬בימי הביניים‬
‫בראות הס״ז והי״ז כיהנו בסקופיה ר מי ם בעלי שם כמו אברהם מלמד‪ ,‬יצחק פרזל‪.‬‬ ‫המאוחרים שגשגה העיר כמרכז מסחרי השוכן ליד הסתעפות דרכים סואנת‪ .‬בצומת זה נפגשו‬
‫משה ליאון‪ ,‬משה ברדשי‪ ,‬יוסף הנדל‪ ,‬אהרן ושלמה אביוב ואליהו אדברו‪ .‬בינתיים הורע‬ ‫הכבישים הראשיים שחיברו את צפון חצי־האי ד‪,‬בלקני עם דרומו‪ ,‬את בלגרד עם סלוניקי‪,‬‬
‫אח חבחיבניק‪ ,‬סרייבו וספלים עם סופיה‪ ,‬ואת סלוניקי וקושמא עם מרכז ומזרח הבלקנים‪.‬‬
‫בני הכת קראו לעצמם ״םאטיגים׳ )בשבתי צבי( או *חברים׳‪ .‬היהודים קראו להם ״סיגים׳‬ ‫)‪(17‬‬
‫כלומר ״נידחים‪ .‬מופרים״‪ .‬הם התאסלמו בעקבות‬ ‫והתורכים — דנכד‪0) .‬תזח‪ 6‬ט(‪,‬‬ ‫חרף ההיסטוריה הארובה של העיר‪ ,‬קצרות הן חולחתיהם של יהודי המקום‪ .‬לא הובהר‬
‫שבתי כדי להתמסר באת מפריע לפולחן משיחם‪ .‬על כתותיהם וגורלם עיין ש‪ .‬רוזנם‪,‬‬ ‫עדיין אם בתקופות רומי‪ ,‬ביזנטיון ומרביה הקדנדעותוסנית ישבו רומביאוטים או בני ישראל‬
‫כרך ד׳‪ ,‬עפ׳ ‪ ,467‬וכן יצחק בן־צבי‪ ,‬נידחי ישראל‪ ,‬עם׳ ‪ 125 , 111‬ובאנציקלופדיה העברית‬
‫כי ד י* מ ע׳ ‪ 194‬ואילך‪ .‬בעדותו הג״ל מסר י‪ .‬אמודאי כי גם בימיו נמנעו בני הדת‬ ‫אחרים בסקופיה‪ .‬לעומת זאת ידוע כי גם בעיר זו היה קיים ע ד לא מכבר רובע יהודי שבו‬
‫דגמה מלבוא במגע קרוב עם התורכים ועם היהודים כאחד‪ ,‬הם הסתגרו כפעם לחלום?‬ ‫שבנו מן המאה הט״ז צאצאי המגורשים מספרד‪.‬‬
‫בת כותלי בתיהם‪ .‬כיום לא גשאר זכר לקיומם‪.‬‬
‫‪Troyes‬‬ ‫)‪(18‬‬ ‫הנהר וךז־ר‪ ,‬הנשפך לא הרחק מסלוניקי לים האגאי‪ ,‬חוצה את סקופיה לשני חלקים‬
‫קו מת היהודים בחודכיד* סופיה תרצ״ח‪ ,‬כרך ב׳ עם׳ ‪ 27—26‬ר‪ .156‬א? לאברהם צרפתי‬ ‫)‪(19‬‬ ‫שווים‪ .‬בזמנים עברו גשרו כאן שלושה גשרים מעל פני הנהר‪ .‬הגשר המרכזי נבנה אבן‬
‫כל קשר עם מ ח ק צרפתי שקרא במחצית הראשונה של הסאה הס״ו ליהודי שסיירמרק‬
‫להגר לתורכיה‪ .‬אברהם צרפתי נולד בשנת ר*ל )‪ (1470‬לפשפחד‪ .‬אשכנזית בפנטובה‬ ‫ויסודותיו הונחו עוד בתקופת ביזנטיון‪ .‬התורכים בנו גשר ברזל‪ .‬גשר עץ‪ ,‬צר ופשוט‪ ,‬חיבר‬
‫בהיותו בך ל״ה‬ ‫שבאיטליה‪ .‬בגיל עשרים כנר שימש בסלסד בעיר דוביגו )‪•.(Rovtgo‬‬ ‫את חלקי הרובע היהודי על שתי גדות הנהר‪ .‬בגדה הימנית עמדו בתי פי ח ת של יוצאי‬
‫היגר דרך דוברובגיק לסקופיה‪ .‬במבואות העיר ‪ .‬כמעט שסבע במימיו הגואים של‬
‫שעלה על גדותיו‪ .‬הוא גיצל בגם והשתקע בעיר‪ .‬גם בסקופיה‬ ‫)‪(Vardar‬‬ ‫הוורדר‬ ‫סלוניקי‪ ,‬ובגדה השמאלית ישבו יהודים ותיקים על שסח צר שנקרא גם באן מחלה — ערות‬
‫התפרנס סהוראד״ לאחר שנים מספר עזב את המקום״ משום שהיה מטבעו איש גע וגד‪.‬‬ ‫לגטו לשעבר‪ ,‬על הבתים הרעועים בסימטאותיו העקומות והמתפתלות‪ ,‬המרופשות בחורף‬
‫בשקופית העתיק את מושבו לסלוניקי‪ ,‬עבר במהרה לאדריאנופול ושם התרועע עם יוסף‬
‫קאדו שעתיד היה להתפרסם כאיש צפת ומחבר ״שולחן ערוך״‪ .‬פאדריאגוסול נדד צרפתי‬ ‫והמכוסות חול ואבק טורדני בקיץ‪.‬״» ‪.‬‬
‫לקושמא‪ .‬שם נפגש עם שלסה מולכו שהיה בדרכו מאיץ ישראל לסלוניקי‪ .‬מולכו שהיה‬ ‫לא הרחק מיוצאי סלוניקי התגוררו כתריסר סשסתות מתבודדוח‪ ,‬מ י הכת השבתאית‬
‫בעצמו נע ונד מובהק‪ ,‬השפיע עסוקות על צרפתי והלהיב אותו בחטפותיו ובהזיותיו‬
‫על הגאולה ״בימינו״‪ .‬צרפתי היה לאחד ממעריציו הנלהבים של שולבו האומלל‪ ,‬בהמכו‬ ‫דמזה‪ .‬כאחיהם בסלוניקי‪ ,‬שהיתה מרכז הכת הזאת‪ .‬הם נהגו להסתגר גם בסקופיה בין‬
‫על מולנו שיביא לישראל את הגאולה המובטחת‪ ,‬עלה לאדץ ישראל‪ ,‬השתקע בירושלים כדי‬ ‫כותלי בתיהם‪ .‬לסי עדותו של יוסף אמודאי‪ ,‬הם נמנעו מלבוא במגע קרוב עם המוסלמים‬
‫להכשיר את הקרקע לבואו של שלטה מולכו‪ ,‬משחרר המולדת‪ ,‬את שליחותו למען שלפה‬
‫מולכו קיים צרפתי בנאמנות בהסיצו את הזיותיו של ידידו הנערץ‪ ,‬עודד קטני האמונה‪.‬‬ ‫ד‪.‬ה‪ .‬קונססנטינוב מ י י ן ביברייסקי אלמנך‪ ,‬בלגרד ‪ , 1964-1963‬ענד ‪ 92‬ואילו‪ ,‬כי מיודענו‬ ‫)‪(13‬‬
‫עם מותו הטרגי של מולכו השתלסד‪ ,‬שוב האכזבה על שכבות העם הגחזבזת‪ .‬נם הגאולה‬ ‫המגה עו‬ ‫ר ס א ^ ^ ק ס חי הצטרף כבר כשנת ‪ 1894‬לארגון טקדוני־מהפכני ) ‪ 4 0‬זח‪0 /‬‬
‫שהבטיח ה״החה בהקיץ׳ לא התרחש‪ .‬התפכחות ההפוגים היחד‪ .‬מרה וכאובה‪ .‬אך צרפתי‬
‫היה בין הראשונים שהתגער מהאשליות‪ .‬הוא נאחז בדברים של ממש‪ .‬התחיל עוסק ברפואה‬ ‫‪Resan, Ohrida. Struga‬‬ ‫)‪(14‬‬
‫והמשיך להתכתב ולהחליף דעות על בעיות הלכתיות עם ידידו הדגול יוסף קארו שיסב‬ ‫)‪Skopje, Skoplje, Oakûb. Shkup, Scupl, Justlnla Prima (15‬‬
‫מיקופול ובשנת ‪ 1535‬עלה לצפת‪.‬‬ ‫)‪ (16‬עדותו של יוסף אמודאי‪ ,‬ארכיון ה‪.».‬י‪ ,.‬ב׳ ‪12‬‬

‫‪137‬‬ ‫‪136‬‬
 ‫בערי השדה‬
‫נוסף לביטולה ולסקופיה ישבו במאה הי״ט יהודים בעשר ערים ועיירות בשטח המשתרע‬
‫מסקופיד‪ ,‬בדרום עד בלגרד בצפון‪ .‬עד במה שידוע‪ ,‬לא היה מרחב זה בזמן התורכים מאוכלס‬
‫יהודים‪ .‬בשנות ה~‪ 60‬ודדסד של המאה הי״ם‪ ,‬בתקופת המדיניות העוינת ליהודים בנסיכות‬
‫סרביה‪ ,‬נאסרה ישיבתם בערי השדה‪ .‬עם עצמאותה של סרביה‪ ,‬שהוחלט עליה ב־‪1878‬‬
‫בקונגרס ברלין‪ ,‬היו יישובים אלה‪ ,‬להוציא קדגויבץ‪ ,‬למקומות ספר של הממלכה החדשה‪.‬‬
‫ערי שדה אלו שימשו בתחנות מעבר להגירה היהודית‪ .‬רק מעטים מהמהגרים שבאו‬
‫מבולגריה ובודדים מבוסנה נשארו בפרובינציה הסרבים רובם שאפו להגיע לקהילה הגדולה‬
‫של בלגרד‪ .‬חרף תנאי הקיום הקשים ששררו בר״ אף אם השתקעו היהודים בפרובינציה‪ ,‬לא‬
‫ל מ רו ת רבים ישבו בה‪ .‬לא הספיקו להקים את ביתם בעיירות סרביה מחמת הסוחרים‬
‫המקומיים שאילצום לפנות את המקום‪ .‬על כך עוד יורחב הדיבור‪.‬‬
‫מעסים בלבד נשארו תקועים בשבץ‪ ,‬עיירה בגבולה המערבי של סרביה‪ ,‬שדרכה באו‬
‫מרבית היהודים מבוסנה‪ ,‬או במקומות הקרובים לג מ ל המזרחי‪ ,‬כגון פירוט‪ ,‬ניש וסמדרבו**‬
‫שדרכם הגיעו המהגרים היהודים מבולגריה‪ .‬אין אפשרות לאמוד את מספר היהודים בערים‬
‫אלו בתקופות שונות‪.‬‬
‫המצב המדיני של תורכיה והכשלונות הכלכליים בתגו את אותותיהם גם בתיי הקהילה‪ .‬הרב‬
‫האחרון בתקופת ירידה זו‪ ,‬חיים ברוך‪ ,‬לא יכול היה להמשיך בתסקירו בשל סיבות כלכליות‪.‬‬
‫אף על פי שהביא המלצות מקושסא‪ ,‬נאלץ לעזוב את העיר‪.‬‬
‫במסחר לא הופלו יהודי סקופיה לרעה עד המאה הי״ז‪ .‬להיפך‪ ,‬אף האנוסים לשעבר‪,‬‬
‫בני משפתות פינטו‪ ,‬וידל‪ ,‬אברבנאל וקלעי וצאצאיהם הצליחו לפתח את המסחר הסיטוני‬
‫בממדים רציניים )כגת יצוא גבינת קצ׳קבל לשוקי סלוניקי וקושטא(‪ .‬לא מעטים מסוחרי‬
‫סקופיה היהודים התמחו בעיסקות נאמנות‪ .‬סוחרים אלה היו ל״קונסולים״ )סוכנים( של‬
‫בתי מסחר ג חלי ם בחדל‪ .‬הם דאגו בשם שולחיהם מעבר לגבול לפריקת הסתורה מאניות‬
‫שהגיעו לנמלי סלוניקי או חברובניק והעבירו אוחד‪ .‬בכבישי היבשה לשוקי תורכיה‪ .‬מובן‬
‫שהשתתפו גם בעיסקאות מסחריות אחרות‪ .‬הם דאגו שהסחורה המיועדת ליצוא חוטען בנמלי‬
‫הבלקן השונים על האניות המפליגות לאיטליה ולמערב אירופה‪ .‬עיסקאות אלו הזכירו את‬
‫מסחר המעבר של יהודי דובר^בניק‪.‬‬
‫במלחמת אוסטריה עם תורכיה חדרו בשנת חמ״ט )‪ ( 1689‬צבאות הנוצרים עד סקופיה‬
‫וכבשוה לאחר קרב קצר‪ .‬היהודים נאלצו לעזוב בבהלה את העיר והפקירו את רכושם לביזת‬
‫האויב‪ .‬שלטון הכיבוש הקשה ארך שנה שלמה‪ ,‬עד שבקיץ ‪ 1690‬גורשו צבאות הקיסר‬
‫ליאופולד‪ ,‬לאחר שספגו מהלומות מהמצביא התורכי המוכשר‪ ,‬הווזיר קפרולו מוסטפה‪8*.‬‬

‫ירידת הקהילה‬
‫ב‪ .‬בלגרד י‬ ‫‪ .‬למרות הירידה הכלכלית שפגעה באיזור‪ ,‬לא נשתנה מצב הקהילה תקופה ארוכה‪ .‬חייהם‬
‫על נו ף ה ע י ר ו ק ו ר ו ת י ה‬ ‫של יהודי סקופיה התנוונו‪ .‬לגמרי בסוף תקופת העותומגים‪ .‬לא היו להם משכילים שינהיגו‬
‫לאחר קרב קוסובו הועתקה המלחמה על המרחב הסרבי צפונה‪ .‬התורכים הסתערו לסירוגין‪.‬‬ ‫את הדור‪ .‬שפת אמם היתה לדינו שהורגשו בה השפעות תורכיות וצרפתיות‪ .‬ילדי הוותיקים‬
‫‪1521‬‬ ‫במרוצת ראה שנה דותר‪ ,‬על המבצר העתיק בצפון‪ ,‬על בלגרד‪ ,‬ולא יכלו לו‪ .‬רק‬ ‫למדד ב״מלדר״‪ ,‬ה״חדר״ היהודי במרכז ׳‪ 4‬המחלה״‪ .‬בבית ספר כזה הורה חכם לא־כוסמך את‬
‫עלה בידי הסולטן הצעיר‪ ,‬סולימן המפואר‪ ,‬להתגבר על ביצורי בלגרד ולתקוע בהם את נם‬ ‫דרדקי ישראל להתמצא בסידור התפילות ופירש להם את התנ״ך בלדינו‪ .‬ילדיהם של יוצאי‬
‫הכיבוש התורכי‪ ,‬את ה״סויג״‪ .‬סמל זח של השלטון התורכי התנוסס מעל מבצר בלגרד‪,‬‬ ‫סלוניקי למדו בבית הספר ״אליאנס״ ששפת ההוראה בו היתה צרפתית‪.‬‬
‫להוציא הפוגות קצרות‪ .‬עד שנת ‪ 1867‬כאשר עזבו העותופנים את סרביה לצמיתות‪.‬‬ ‫בדרך כלל לא לקחו היהודים חבל בפעולות המחתרות האירדנסיסטיות‪ ,‬לא בזו של‬
‫בלגרד‪ ,‬בעלת ההיסטוריה הארוכה‪ ,‬נאנקה מאות שנים משועבדת לאדונים שהתחלפו‬ ‫הסרבים ולא בזו של הקומיטדדים הבולגריים‪ .‬רובם נמנו עם המעמד הזעיר־בורגני העני‪.‬‬
‫לא אחת‪ .‬התל ברופאים שכבשו בשנת ‪ 29‬לספירה את סינגידונום )שם קלסי־לטיני‬ ‫ממוצע ההכנסות של יהודים אלה נשאר ירוד‪ .‬הם קפאו על שמריהם‪ .‬אם כי היו גורם‬
‫לבלגרד ה מ סי ת(‪ ,‬שם ישבו עד או אילירים‪ .‬בשנת ‪ 336‬נתכנסה בסינגידונום סינודה‬ ‫במסחרה של העיר שהתנהל בעצלתיים בתנאי המשסר התורכי הנחשל‪ .‬אך היו ביניהם גם‬
‫אריאנית‪ .‬לאחר שקיעת רומי התחלפו לעתים אדוני העיר‪ ,‬ביניהם הונים‪ ,‬סרמאטים ועוד‪.‬‬ ‫כמד‪ .‬בנקאים )לרבות חלפנים( וכן סיטונאים ששלטו בשוקי העיר‪ .‬רק חלק מהם נ מנ ה עם‬
‫במאה ה ר השתלט על העיר יוסטיגיאגום הביזנטיני והיא נקראה אלבה גךקה‪*.‬ב במאות ד‬ ‫ותיקי הסקום‪,.‬ב היתר היו יוצאי סלוניקי‪ ,‬סובגיהם ונאפניהם של הבנקים ושל בתי המסחר‬
‫עד ט׳ החזיקו בה לסירוגין אווארים‪ ,‬ביזנסינים והונגרים‪ .‬ב־‪ 1403‬הוכרזה לבירת מלכי‬ ‫היהודיים בסלוניקי‪«.‬‬
‫סרביה‪ .‬לאחר הכיבוש העותומני נקראה בתורכית )ערבית( ךרל־אי־ג׳סאד‪ .‬עיר המלחמות‪.‬‬
‫רק בהפוגות ב ץ הקרבות היחד‪ .‬עיר מבוצרת זו מרכז מסחרי חשוב‪ .‬פועלים‪ ,‬בעלי‬ ‫)‪( 20‬‬
‫‪ .KfiprOia Mustafa‬רחנס‪ ,‬ד* עם׳ ‪ ! 184‬ראה עליו כאן עס׳ ‪.150‬‬
‫מלאכה וסוחרים זרים מצאו עניין בשווקיה‪ .‬בעתות משבר ופורענות פלס צומת דרכים זה‬ ‫אסודאי מביא בעדותו הג״ל שפות הסיטונאים היהח־יס כסקוטיזז‪ .‬ובין היתר הוא מזכיר‬ ‫)‪( 21‬‬
‫את כל המיותרים‪ ,‬אנשים שנוכחותם לא היהה חיתית לעיר במצור‪ .‬במצבים חמורים היתד‪.‬‬ ‫את קונורסי ששח‪ ,‬את פשה קססרו ואת שלסה אלעזר שעסקו במקססיל ובדברי סדקית ואת‬
‫אשר בימי ובגיו בעגף גייר תו רכי משרד‪.‬‬
‫)‪(22‬‬
‫בין אלה מדגים אמודאי את גחסיאם ונחום שניהלו את סניף הבנק הסלוניקאי‪ 1‬סהבגקיס‬
‫‪Kragujevac, NU, Pirot, Smederevo. Šabac‬‬ ‫)‪(23‬‬ ‫הפרסיים את האחים שמחה ‪ p i‬ח ד גברו)יו״ר של ועד הקהילה בתחילת הכיבוש הסרבי(‪,‬‬
‫‪Stngldunum, Alba Graeca‬‬ ‫)‪(24‬‬ ‫ומבתי המסחר שסגיפיהם פעלו בסקופיה מזכיר אמודאי את השמות של גדליהו ארארה‪,‬‬
‫אורום די בק‪ .‬טיריגג‪ ,‬משה סלסוגא ועוד‪.‬‬
‫‪139‬‬
‫‪138‬‬
 ‫עיר זו לשער יציאה נוח‪ ,‬דרכו נמלטה האוכלוסיה המבוהלת מסכנות החזית‪ ,‬בשאיפה למצוא‬
‫יהליר‪ — ,‬ש כ ו נ ת ה י ה ו ד י ם‬
‫מקלם במישור רחב הי מים שמעבר לסבה ולדנובה‪ ” ,‬הנהרות הג מלים הלופתים את העיר‬
‫יהודי בלגרד בנו את בתיהם במרחק מה מן המבצר‪ ,‬קרוב לדנובה או ברחובות הצרים‬
‫ממערב ומצפון‪.‬‬
‫שהתפתלו משם לגבעות העיר העליונה‪ .‬על יד הדנובה הוקם הד‪1‬רצ׳ול‪ ,‬הרובע התורכי‪5,.‬‬
‫נופה מרהיב העין של בלגרד מפצה אותה במקצת על המעוות שההיסטוריה גרמה לה‪.‬‬
‫נבנו בו מרכז מסחרי גדול על שווקיו הססגוניים ושכונות מגורים לתורכים וליהודים‪ .‬יהליה‪,‬‬
‫מימי הנהרות סבה ודנובה זורמים בכוח איתנים למרגלות ההר‪ ,‬שעליו עולה ומתרוממת‬
‫השכונה היהודית‪ ,‬התפתחה אם אם‪ .‬וגם בשיא התפשטותה הקיפה כמה רחובות בלבד‪5‘.‬‬
‫העיר הגאה‪ ,‬סמל החופש לעם שמעולם לא השלים עם הכיבוש הזר‪ .‬אף כי הפסיד במאות‬
‫חזיתות הבתים של היהודים וחצרותיהם לא נבדלו במאומה מבתי הסרבים והתורכים על‬
‫שנות קועבודו קרבות מרים‪.‬‬
‫חצרותיהם‪ .‬בדומה למקומות אחרים‪ ,‬לא הוברר גם כאן מה היו המניעים להקמת היהליה‪.‬‬
‫העיר נבנתה על רכס ההר ועל מדרונותיו הנחתכים תלולים והניצבים מול הנהרות‬
‫הגדולים‪ .‬מבחינה אסטרטגית אין מקומות רבים כלןל?עדו‪ .‬זהו המבצר העתיק של בלגרד‪,‬‬
‫בראש הגבעה הצפונית־מזרחית של העיר‪ .‬עד לא מכבר הוא חלש על צומת הדרכים בפינה‬
‫רגישה זו בגבול הצפוני של הבלקנים‪.‬‬
‫היום מעידים השרידים הגמלוניים של מבצר זה על שלטון האימים של כובשים זרים‪.‬‬
‫אך הם מספרים גם על מתי מספר לוחמי חירות אמיצים שלא אמרו נואש במצבים הקשים‬
‫ביותר‪ .‬מיעוטם הצליחו להימלט ליערות העבותים והמוריקים המאפיינים כל כך ארץ בלקנית‬
‫זו‪ .‬היער אפשר להם להמשיך בהתנגדותם לכובש‪ .‬רק במאה הי״ט נשא מאבקם פרי ‪ :‬הנכדים‬
‫והנינים זכו לשחרור לאומי ולתקומת מדינתם‪.‬‬

‫אבות היי שוב היהודי‬

‫על פי מקורות שאת מהימנותם קשה לבדוק‪ ,‬באו היהודים הראשונים לבלגרד כבר במאות‬
‫הי״ג והי״ד מדוברובניק ומאיטליה‪ .‬עוד יותר קשה להסתמך על המסורת המקומית של‬
‫קריאת מגילת אסתר בשושן פורים כהוכחה לקדמות היישוב היהודי בעיר‪ .‬מכל מקום נראה‬
‫כי יהודי ספרד מעטים התיישבו בבלגרד עוד לפני הכיבוש התורכי‪ ,‬שכן נהשפה בבלגרד‬
‫מצבת קברו של אהרן יצחק אברבנאל‪ .‬בנו של המדינאי המפורסם בחצרו של המלך הספרדי‬
‫פרדיננד‪ .‬לפי דברי נוסע‪ .‬חיו היהודים באותה תקופה ליד הנהר סבה ומספרם היה מתם‪-*.‬‬
‫רוזנס מציין בכרך ב׳‪ ,‬עם׳ ‪ , 123‬כי במאה הט״ז היו בעיר שחי קהילות‪ ,‬האשכנזית‬
‫והספרדית‪ .‬הקהילה האשכנזית היתר‪ .‬הוותיקה‪ .‬אבותיה באו בימי הביניים לעיר כפליטי‬
‫הונגריה וגרמניה‪ .‬הספרדים התחילו באים במספרים ניכרים במאה הט״ז בעקבות הצבא‬
‫התורכי הכובש‪ .‬רחנם רושם גם את שמות המנהיגים הרוחניים‪ ,‬הרבנים הראשונים של‬
‫הקהילה בבלגרד‪ .‬לדבריו היו אלה משה ב״ר נחמן‪ .‬יהודה ב״ר דוד‪ ,‬יעקב יוסף הלוי ויוסף‬
‫חיים בן ששאל דוויצ׳ו )‪ - (1916-1854‬סופר היהליה‬
‫ב״ר שלם‪ .‬לסי אותו מקור הריץ אביהם בנימין שאלות בענייני הלכה לרבני סלוניקי‪ .‬בזמנים‬
‫ההם עדיין לא היה קיים בבלגרד כל בית אולפן לעיון בבעיות ההלכה‪.‬‬
‫האם היה בכך ביטוי לעובדה שהיהודים נסו להסתגר מרצונם הם בשטח מצומצם כדי להקים‬ ‫אין מקורות מהימנים שיבהירו את ענפי הפרנסה של יהודי בלגרד בתחילת הכיבוש‬
‫במרוכז את מוסדותיהם הקהילתיים ז או שפא נעשה הדבר בפקודת השלטונות התורכיים‬ ‫התורכי‪ .‬מגיחים שעשו פרקמטיה באריגים ובבגדים‪ .‬תקופה ארוכה הם היו רק חנוונים‬
‫כדי להצר את צעדי היהודים‪ ,‬להגביל את חופש תנועתם ולהשפילם ו מסתבר שגם כאן כפו‬ ‫קמעונאים דלים שלא טעמו סירותיו של שגשוג כלכלי‪.‬‬
‫הרובע‬
‫*‪278‬‬ ‫ביתר חלקי האימפריה העותומנית היה זה אמנם גטו נוסח תורכיה‪ .‬את התפתחותו של‬

‫‪Dušanova ulica‬‬ ‫בסביבות‬ ‫‪Dorćol‬‬ ‫)‪(27‬‬ ‫)‪ (25‬דונא בהונגרית‪ .‬סונא בתורכית ובלדינו‬
‫רחובות אלה הם ‪) Princ Evgenlja. Solunska. Mojsljeva. Jevrejska :‬החלק התחתוו(‬ ‫)‪(28‬‬ ‫)‪Dr. Dušan Popovlć, Beograd kr07 vekove, Turistička štampa. Beograd 1964. (26‬‬
‫וכן הסימטאות המקשרות ביניהם‪.‬‬ ‫מובא על סי יברייסקי אלסנל ‪ , 1965—1967‬עם׳ ‪p. 79 42‬‬

‫‪141‬‬ ‫‪140‬‬
‫תנ״כיות יוצאות מ פן מבחינה דקדוקית וקיבצן בלוויית פירושים דרשניים בספרו ״מסורת‬
‫הברית״ שנדפס בשנת ‪ 1619‬בקרקוב‪ .‬המהדורה המורחבת הופיעה לאחד מותו במנטובד‪.‬‬
‫בשבת ‪ . 1622‬עד עלייתו ל א ת ישראל בשנת ‪ 1617‬כיהן אנג׳ל כרב בבלגרד‪.‬‬
‫גם בבלגרד היו חיכוכים בין העדה האשכנזית והספרדי ג עליהם מסופר בכתבי שמואל‬
‫די מדינה ומסרם אותם רחנס בספרו על חול מ ת יד«ומ תורכיה‪ .‬לא אחת נאלצו נ כ ב מ‬
‫סלוניקי לפשר בין הגיציס‪ .‬חרף סכסוכים אלה הוקירו וסיגלו לעצמם אשכנזי בלגרד מנהגים‬
‫רבים של יהודי ספרד‪ ,‬אף ל מ מ את לשונם‪ ,‬הלמנו‪ .‬ההתחרות העדתית לא עצרה את‬
‫התקדמותן של קהילות בלגרד מבחינה כלכלית ורוחנית גם יחד‪ .‬הגיע ״חור הזהב״ של‬
‫תפוצות בלגרד‪.‬‬
‫יהודה )ירפ ה‬
‫בימי שגשוג אלה הוזמן יהודה לירמה בשנת ‪ 1617‬ל ב לגי ה לדברי רוזבם הגיע לירפה ממקום‬
‫הולדתו קו ש ס א ״ כדי לכהן במקומו של מאיר אבג׳ל שעלה ל א ת ישראל‪ .‬לירמה היה‬
‫מצאצאי משפחה ספרדית מלומדה שמצאה לאחר גירוש ספרד מקלם ארעי בוונציה‪ .‬סבו‬
‫יהודה בן שמואל עבר לקושטא‪ ,‬שם נולד יהודה בשנת ש״מ )‪ ( 1580‬וחתך ברוח מסורתית‪.‬‬
‫הוא לסד ברודוס‪ ,‬בסלוניקי אצל מרדכי קלעי ובקושטא אצל יחיאל בסן וכיהן ארבע עשרה‬
‫שנים כרב בבלגרד‪ .‬על סי יזמתו הוקמה בעיר זו ישיבה שהיתר‪ .‬במרוצת השנים למרכז‬
‫תורני מוכר‪ ,‬אליו פנו רבנים מתפוצות קרובות ומרווזוקת‪ .‬היחה זו הפעם היחידה בהיסטוריה‬
‫הארוכה ד ל קהילת בלגרד שישיבתה יכלה להשתוות לבתי אולפנא המרכזיים באיזור‪ ,‬ואף‬
‫למדרשותיהן של קושטא וסלוניקי‪ .‬בתקופת לירמה פנו רבים כשאלות הלכתיות לישיבת‬
‫בלגרד וקיבלו פסקים מוסמכים‪ .‬תשובות לירמה‪ ,‬שמססרן היה כ־‪ 400‬הצטיינו ברמתן‬
‫ההלכתית‪ ,‬ביצירה מפרותית־תורנית מעולת לרוע המזל‪ ,‬ת בן אבדו בדליקה שפרצה ברובע‬
‫היהודי‪ .‬רק ‪ 29‬מתשובותיו אסף תלמידו שמחה בן גרשון הכהן והדפיסן בוונציה בשנת ‪1647‬‬
‫החת השם ״פליטת בית יהודה״‪.‬‬
‫יהודה לירמה נפטר בבלגרד בשנת ‪ , 1642‬אך ה א י ד פטירתו לא נודע‪ ,‬לדברי ש לגג) ע ט׳‬
‫‪ ,( 32—30‬הוא ה מ ל ח לשתי הקהילות על תלמידו ש‪ .‬ג‪ .‬הכהן‪ ,‬שנולד ב־‪ 1622‬בבלגרד‪ .‬מחמת‬
‫מגיפה שפרצח ב~‪ 1643‬ברחו רבים מן העיר ולא היה בי ר הקהילות לקיים רבנים ראויים‬
‫לשמם‪ .‬רק ב־‪ 1644‬הוזמן ש‪ .‬ג‪ .‬הכהן‪ .‬למרות גילו הצעיר‪ ,‬לרשת מקומו של מורו לירטה‪.‬‬
‫לסי ההיסטוריוגרף מסלוניקי ח ד קונפורמי בספרו ״קורא הדורות״ )עם‪ ,‬נא‪/‬ב( עבר הרב‬
‫אשר זבולון פסרייבו לבלגרד וכיהן שם עם שמחה הכהן‪ .‬שלנג פסח על אשר זבולון זת*‬
‫ספד • ש מו ת ״ לשמחה הכהן‬
‫שמחד‪ p .‬גרשון הכהן זכה לפרסום רב‪ ,‬אף שלא זכה לאריכות ימים‪ .‬הוא היה פוסק מוכר‬
‫בשאלות ההלכה וחיבר ״ספר שמות״‪ ,‬לקט הלכות בענייני קידושין וגיסיו בתוספת‬
‫דברי פרשנים ספרדים ואשכנזים‪ .‬יצירתו הגדולה נדפסה ב~‪ 1657‬בוונציה‪.‬‬
‫של‬
‫שמחה הכהן נקרא בשנת ‪ ,1662‬בתקופה של שקם יחסי באחור‪ ,‬לבודה‪ ,‬בירתה ‪32‬‬
‫)‪ (32‬הם‪ .‬כרך ג׳ עם׳ ‪ ,189‬אך לדברי שלנג)שם‪ .‬עס׳ ‪ ,(26‬בא לירמזז לבלגרד פסלוגיקי‪.‬‬
‫‪143‬‬
‫היהודי מתחילתו ועד שנשאר ממנו רק זכר בשמו של הרחוב היהודי )יברייסקה אוליצה(‬
‫תיארה דיבבת גץרי ‪7‬־זמ\לו‪.‬״ג‬
‫במאה הראשונה לכיבוש התורכי נפגע הרובע היהודי בבלגרד בשני מאורעות שהדיהם‬
‫הגיעו אלינו‪ .‬בשנת ש״כ )‪ ( 1560‬פרצה דליקה ענקית שהשמידה את רוב בתי היהודים‪.‬‬
‫עליה מספר רוזנס )כרך ב ‪ /‬עם׳ ‪ .( 124‬האסון השבי אירע בשנת שס״ג )‪ ( 1603‬כאשר התפשטה‬
‫■‬ ‫בבלגרד מגיפה שגרמה אבירות בנפש ובריחה המונית מן העיר‪»8.‬‬
‫מאורעות אלה אמנם האיסו את התפתחות היישוב בבלגרד‪ ,‬אך במרוצת הזמן התאוששה‬
‫הקהילה מן האסונות שפקדדד״ לעומת תנאי שאר התפוצות בדדום־סערב הסלבי בשלהי‬
‫המאה הס״ז‪ ,‬מצבה היה ס ו ג עידנה של קהילת סרייבו עדייו לא הגיע‪ .‬ובקרואטיה לא‬
‫נמצאה נפש יהודית חיה לאחר הגירוש משנת ‪. 1526‬‬
‫שיקומה של קהילת בלגרד הושלם בשנות השמונים של המאה הט״ז‪ .‬בשנים אלו‬
‫נסתיימה התקופה הליברלית כלפי המיעוטים בקיסרות תורכיה‪ .‬כבל בני ישראל באימפריה‬
‫העותומנית נהנו עד אז גם יהודי בלגרד מאהדת השלטונות‪ .‬הם ידעו להיבנות היפנה‬
‫ולבסס הן את כלכלתם הן את ארגונם הקהילתי על יסודות איתנים‪.‬‬
‫משנות החופש היחסי נשתמרו עדויות מהימנות על פועלם של רבני בלגרד‪ ,‬מנהיגים‬
‫רוחניים שחינכו ועודדו מ ר שלם בתפוצות נידחות‪.‬‬
‫לראשונה מזכיר יוסף בן ל ג יליד מוגססיר ורב ב ס לוני קי)עיין ע ם׳ ‪ .( 131‬אהדים מרבני‬
‫בלגרד‪ ,‬ביניהם את הרב הראשי אבו הס בנימין‪ ,‬בפרק א׳ ל שמת שלו שנדפסו בשנת ‪. 1566‬‬
‫העובדה עצמה כי במקום זה של הספר התורכי כיהנו כמה רבנים בעת ובעונה אחת מעידה‬
‫כי כבר אז היתה קיימת קהילה מפותחת בבלגרד‪ .‬שנים מעטות לאתר הופעת קובצו ההלכתי‬
‫של בן לב תיאר רב אחר מסלוניקי‪ ,‬שמואל די מדינת‪ ,‬בשו״ת שלו את הדליקה הג מל ה‬
‫שפרצה בשנת ‪ 1560‬בבלגרד‪ .‬אגב‪ ,‬מ מנ ה מזכיר את שם הרב אברהם גסקון שכיהן אז‬
‫בקהילה הצעירה של בלגרד‪ .‬שלנג ‪ Sl‬משער כי אברהם בנימין כיהן כרב עד שגת ‪1570‬‬
‫ואברהם גסקון שימש באותה כהונה עד שגת ‪. 1580‬‬
‫המרב! הי הו די בב לג ר ד‬
‫כל הפרסים שהובאו כאן על קהילת בלגרד העתיקה אין בהם כ מ לראות בה מרכז יהודי‪.‬‬
‫החפתתותה המרשימה התחילה דק עם הופעת מאיר אנג׳ל‪ .‬יליד סלוניקי‪ .‬שירש את כתר‬
‫הרבנות בבלגרד מאת הרב גסקון‪ .‬הוא הראשון מרבני בלגרד שעליו נודע בוודאות כי חיבר‬
‫יצירות הלכתיות בנוסח זמנו‪ .‬לפני בואו לבלגרד כבר הדפים בשנת ‪ 1593‬בקושסא את ספרו‬
‫״קשת נחושה״‪ ,‬בו הבהיר בצורה פיוטית את השקפותיו המורליסטיות‪ .‬בבלגרד חקר צורות‬
‫)‪Ing. arti. Divno Djurić-Zamolo: Stara JevraJaka četvrt I Jevrejska ulica (29‬‬
‫‪u Beogradu. Jevrejakl Almanah. 1965—1967, p . 41—76.‬‬ ‫־ ‪.: -‬‬
‫‪ -‬את חיי אנשי יהליה בסוף דפאזי הי״ם תיאר ח‪.‬ש‪ .‬דודיצ׳ו )עיין בעם׳ ‪ .(168‬עייר כתב דוד‬
‫א‪ .‬אלקלעי ב‪.,‬גדעון״ זגרב שנה ‪ ,vi, 4—5‬ענד ‪ ,83—74‬ועל הווי המחלה בתקופתה‬
‫האחרונה פרסם אהרן אלקלעי חומר מאלף ביברייסקי אלמבך ‪ , 1961—1962‬עם׳ ‪.97—82‬‬
‫>‪ <30‬דחנס‪ ,‬כרך נ׳ עם׳ ‪ .120‬לא הוברר אמו פגישת היתר‪ ,‬זאת‪ 1‬של « אינו מזכירה כלל ולעמת‬
‫־ זאת מגיין )ש ג עם׳ ‪ (30‬את המגיפה בשנת ‪ . 1643‬שאינה נזכרת אגל רוזנס‪.‬‬
‫)‪ (31‬שם עם' ‪ .21‬ויי ת ח כי זד‪ ,‬אותו אברהם גסקון שכיהן מקודם בביטולה )עיין בעם■ ‪.(!31‬‬
‫‪.‬‬
‫‪142‬‬
‫הונגריה התורכית‪ ,‬כדי לעמוד שם בראש הקהילות התורכית )הספרדית( והאשכנזית גם‬
‫יחד‪ .‬הוא לא מצא את מקומו כמנהיג רוחני בבירת הונגריה וחזר לאחר חצי שנה לבלגרד‪.‬‬
‫שם נפטר בשנת ‪ . 1668‬את משרתו בבלגרד הוריש לחתנו יוסף אלמוסנינו שעליו עוד יורחב‬
‫הדיבור‪.‬‬

‫ה די ה ש ב ת א ו ת‬
‫באותה תקופה סערו תפוצות ישראל‪ .‬התסיסה אותן תנועתו של שבתי צבי‪ .‬אמנם לא הוהח‬
‫קשר ישיר בין ״חצרו של המשיח״ באיזמיר או בבית הכלא שבדרדנלים ובין קהילות סרביה‬
‫ובוסנה‪ ,‬אך הדי השבתאות הגיעו גם לתפוצות יוגוסלביה והסעירו אותן‪ .‬שינון ה״זוהר״‬
‫הכשיר לכך את הקרקע בקרב השכבות העממיות של יהודי בלגרד‪ .‬הן ראו עד ״שנת המשיח״‬
‫ב־‪ 1666‬בשבתי צבי את יורש המקובלים מצפת ואת מגשים חזונם‪ .‬דמותו המשיחית של‬
‫שבתי צבי הניעה גם את נחמיה חייא חיון לנסות את מזלו בהרפתקאות כמקובל נודד “‬ ‫שמתהיןודשזיומביא‬
‫▼ •ייו‬
‫^י • *‬ ‫נגשים‪ # ...........‬־ —‬
‫! ‪ f a r‬המר שמ>ו*‪1‬נםי ־‬
‫ולפתח את תורת המשיחיות על עקרון שילוש האלוהות )בדומה לתפיסה הנוצרית(‪ .‬על‬
‫פש ” *‬ ‫והגדר ואשכח ושאי לסומתי המי ס‬
‫נחמיה חייא חית יורחב הדיבור בפרק על בוסנה )עיין בעם׳ ‪ .( 181‬כאן יצויין רק כי האיש‬ ‫!י ל ל ״ לי ‪* /‬‬ ‫עי מ ת ונהינתמדינה והרינה ככתבה ועס ועש‬
‫שהה בשנים חמ״ג— תמ״ז )‪ ( 1687—1683‬בבלגרד‪ .‬עשה שם פרקמטיה‪ ,‬אך לא הצליח בעסקיו‬ ‫כלשונו אשר לי‪,‬עתי וחברתי לי לשמי בעיר י י י י ן‬
‫ופשס את הרגל‪.‬‬
‫^‬ ‫‪%< 1‬‬ ‫שבהה ככד גרשון הכהן ?‪3‬לה ‪ 5‬נשנח• ז>ר< י ע נן‬
‫׳* ז‬ ‫כחסד עליון יראי‪.‬ישרים וישמחו‬
‫ציגירם ובטחתי בחסד‬
‫ליגירה‬ ‫^‬ ‫‪# 2 3‬‬
‫עדות הקברות‬ ‫ו מ מי ת‬ ‫)ימנאו בו די»הכורם אשר יחכר להם•‬ ‫& & &*‬
‫עוד שתי עובדות מרמזות על קשר השבתאות עם תפוצות יוגוסלביה‪ .‬קשר זה צפוד לקברי‬ ‫‪/‬ק שתי פרזסיזנבד כל הקורא כס‪:‬ד הלזה דל וי ז ה‬
‫המנהיגים השבתאים‪ .‬חלוקות הדעות רק על מקום אחד מקברות אלה‪ .‬עד היום לא הובהר‬ ‫סכראשזנה יקרא הקדמתי שיועיל הרבה לסי שעסק‬
‫איפה מת שבתי צבי והיכן נקבר‪ .‬רוזנס סוען)כר ך ד׳ ענד ‪ (463 ,433‬כי שבתי נפטר בחורף‬ ‫מי מין וקחשק א ד י תג מ כעבש! ובפרש לענין»«ק‬
‫‪) 1675‬תשרי תל״ו( בגירוש אלבניה ונקבר בביראת‪ ,‬עיירה במחצית הדרך בין אלבסן‬ ‫הצכה כאשר עיניו ת חיני משרים •‬
‫לוולונה‪ .‬לעומ ‪ a‬ו כותב דובנוב )כרך ם׳‪ ,‬עמ׳ ‪ (48‬כי ״‪...‬בשנת ‪ 1673‬הובא שבתי לעיירה‬ ‫י קו מ ח ושרים ‪,‬‬
‫האלבנית הנכחדת דולצינו ‪4‬ג ‪...‬בודד שם בבדידות גמורה‪ ...‬ובראשית החורף ‪ 1675‬מת שבתי‬
‫כוי גי צי א ה‬ ‫^ן‬ ‫‪£‬‬
‫צבי לאחר מחלה קצרה‪ .‬ועדיין לא מלאו לו חמישים שנה‪.‬״״ “ הוויכוח על מקום קבורתו‬
‫של שבתי לא נסתיים עד היום‪ .‬כך נתפרסמו ברבעון ״ציון״ י״ז‪ ,‬ירושלים תשי״ב )‪,( 1952‬‬ ‫ור עה בעיון נ ס ק יג*החנס השלם החב‪,‬״“ העדי‬
‫שני מאמרים בעם׳ ‪ .83—75‬בראשון מוכית י‪ .‬בן־צבי כי שבתי נקבר בביראת‪ .‬ובשני מסתמך‬
‫במחיל מ * ‪ £‬ה נ ה ר ברר גי ז ני ת ולהד‬
‫ג‪ .‬שלום על עדותם של המקורבים ביותר לשבתי צבי וקובע כי עצמותיו של נביא השקר‬ ‫‪!#‬ר־ מ‬
‫נטמנו באולציג‪ “ ,,‬שם סלבי למקום הנקרא באיטלקית דולצינ׳ו‪ ,‬אך נמצא בצרוה גורה‪.‬‬ ‫מ ץ &ו‪1‬וו ‪0‬ש‪.‬ן‪1‬ז<«*< & ‪:^ 0 ! !11110071.‬־ ץ ‪ $‬־‬
‫היום הנקודה הדרומית ביותר של השטח היוגוסלבי‪ ,‬סמוך לגבול האלבני‪ ,‬על חוף הים‬ ‫■<‬ ‫\ ?‪'■/‬‬ ‫‪ .‬נ ת'ו תוו‪.‬ז ‪ 0‬יז ס'\‬
‫האדריאטי‪.‬‬ ‫‪ Aÿtonio R izzini‬ז ל ן‬
‫מקום קברו של השני אינו מוטל בספק‪ .‬רוזנם מזכיר )כרך ד׳‪ .‬עם׳ ‪ (84‬כי נתן העזתי‪,‬‬
‫נביאו ושליחו של שבתי צבי‪ ,‬ולמעשה הרוח החיה של התנועה המשיחית‪ ,‬״נדד ימים רבים‪...‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‘‬ ‫‪•Ç0’-1ikçiUia De Tuperiori‬‬

‫)‪ (33‬דובגוב‪ .‬שם‪ .‬כרך ז׳ עם׳ ‪.207‬‬

‫)‪Dulcigno (34‬‬
‫)‪Gerahom G. Scholem, Major Trends in Jewish Mysticism, Schocken Books, (35‬‬
‫פצייז את תקופת חייו של שבתי ‪New-York, Third Printing 1967, p 289 1676—1625‬‬
‫)‪Ulclnj, Cma Gora (36‬‬
‫שמחה בן גרשון הכהן — ספר שמות)ונציה ‪(1657‬‬
‫‪145‬‬
 ‫פו קדון״ והגיע לסרייבו שבם־סנה ואולי אף לבלגרד‪ «.‬לבסוף בא חולה‬ ‫מעיר לעיר‬
‫כאמתלה לעושק ״הכופרים״ שימש בדרך כלל מצב המלחמה העגום והנואש‪ .‬המלחמות‬ ‫ועייף לסקופיה ומת שם בת״ם )‪ ( 1680‬בשנת ‪ 36‬לחייו״‪,, .‬‬
‫בלעו ממון עצום‪ .‬על הלא־מוסלמים הוטלו היטלים שהלכו והחמירו‪ .‬הם נגבו בלי רחמים‪.‬‬ ‫הסערה שחוללו בעולם היהודי שבתי צבי ושליחיו לא זכתה לתגובה של המושכים‬
‫מסים וקנסות )קונסריבוציות( אלה פגעו גם בשכבות האמידות‪ ,‬אך פי כמה חשו בהם‬ ‫בשבט סופר מן האסכולה הבלגרדית‪ .‬הדיה לא נרשמו ביצירתם הספרותיות לא היה נוח‬
‫האיכרים המרוששים ודלת העם העירונית מבץ המיעוטים‪ .‬על סבל זה לא נמצא כל‬
‫לסופרי בלגרד‪ ,‬מתנגדי שבתי צבי ושוללי משיחיותו‪ ,‬להזכיר את ״הפרשה״ שנתלוותה‬
‫רמז בכתבי יהודה לירמה וש‪ .‬ג‪ .‬הכהן‪ .‬כתיבתם מוכיחה כי סופרי בלגרד נרתעו בכוונה‬
‫להופעתו של האיש שהיה בעיניהם נוכל ובוגד‪ ,‬מאחר שהתאסלם‪ ,‬וכך עשתה פמלייתו‬
‫תחילה מלגעת במתרחש סביבם‪ ,‬כאילו פ ח ח לראות בעץ מפוכחת את הסכנה ההולכת‬ ‫)עיין בעם׳ ‪.( 127‬‬
‫ומתקרבת‪ .‬ביצירתם חיפשו מקלם מפני המציאות המדכאת‪.‬‬
‫הם העדיפו להתעלם סמנו ולטשטש את השערוריה שעורר‪ .‬בכתביהם הצטמצמו בנושאים‬
‫מסורתיים‪ ,‬בפרשנות ובפסיקה הלכתית‪ .‬הסו״ ת שלהם היו עיקר יצירתם הספרותית‪ .‬יש בהן‬
‫תור הזהב לספרות העברית בבלגרד‬ ‫דוגמאות מאלפות של כושר אבחנה ביחסי ציבור‪ .‬מסקנותיהם מוכיחות בקיאות בשאלות‬
‫אם להקביל אח גישתם של סופרי בלגרד לעמדתם של מנהיגים רוחניים שאף הם פעלו‬ ‫אישות ומצביעות על יישום הלכות התורה בעניינים של פסון‪ ,‬ירושה‪ ,‬פולחן דתי‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫בשטחים יוגוסלביים של היום‪ .‬הרי ההבדל ביניהם יובלט לעץ סיד‪ .‬ח להזכיר את יצירתו‬
‫הספרותית של ישראל בן פתחיה איסרליץ‪ .‬שחי במחציתה הראשונה של המאה הט״ו‬ ‫הסתאבות המנהל התורכי‬
‫במריבור שבסלובניה‪ ,‬ואת הסקירה על משפט ישורץ בדוברו׳בגיק מאת אהרן הכהן‪ ,‬בן דורם‬ ‫סופרי בלגרד התעלמו לא רק מהשבתאות‪ .‬בספרות זו א ץ למצוא אף מלה וחצי מלה על‬
‫של יהודה לירמה ושל ש‪ .‬ג‪ .‬הכהן‪ .‬כתביהם של איסרליץ וא‪ .‬הכהן הם מקור המידע על‬ ‫תנאי קיומם של יהודי בלגרד‪ .‬לא נרמז בה פי כבר באמצע המאה הי״ז היתה בלגרד למרכז‬
‫ההתרחשויות בתפוצות סלובניה ודובריבניק‪ .‬במותו של אד׳רן הכהן בשבת ‪ 1656‬כיהן עדיין‬ ‫מסחרי חשוב‪ .‬המעט הידוע על המרכז היהודי בבלגרד במאה הי״ז נרשם בירי ההיסטוריוגרף‬
‫ש‪ .‬ג‪ .‬הכהן ר בלגרדי כרב משותף לשתי קהילות בלגרד‪ ,‬האשכנזית והספרדית‪.‬‬ ‫מסלוניקי‪ ,‬דוד קונפורמי‪ ,‬בעל ״קורא הדורות״‪.‬‬
‫ואולם פן הראוי להדגיש כי הרתיעה מפגי המציאות לא השקיעה את סופרי בלגרד‬ ‫בתקופה זו תססו היהודים חלק ניכר מעסקי השוק הבלגרדי‪ .‬יהודים אלד״ ת ב ם ממוצא‬
‫בעולם דמיסתורץ נוסח צפת‪ .‬בקהילת בלגרד הורגשו רעיונות משיחיים של מקובלי צפת‬ ‫ספרדי‪ ,‬קיימו קשרי מסחר ערים עם ספקי סחורות מוונציה ומאנקונה‪ ,‬עם סוכניהם בערים‬
‫רק כעבור זמן‪ .‬הם השתקעו בעולם ההלכה וביישומה בשאלות שנתעוררו בחיי יום יום‬ ‫הדלמסיות ספלים ודוברובניק וכן עם סניפיהם בסוסיה ובסלוניקי‪ .‬היתה זו תקופת שגשוגה‬
‫ומבחינה זו מציינת התקופה הקצרת של פריחת הספרות העברית בבלגרד תופעה מזהירה‬ ‫של כלכלת בלגרד‪ .‬רבים ביקרו בשווקיה‪ ,‬ביניהם גם סוחרים פסרייבו‪ ,‬בירת בוסנה ה שמד״‬
‫שאין לד‪ ,‬אח ורע בתולדות יהודי יוגוסלביה‪ .‬מעולם לא טופחה שום יצירה עברית מקורית‬ ‫בבלגרד נעשו עיסקות חליפין בהיקף רציני‪ .‬דרכה יוצאה תוצרת חקלאית‪ ,‬בעיקר בקר‪,‬‬
‫בשטח היוגוסלבי כבתקופת הסופרים היהודים מאסכולת בלגרד‪ ,‬שבראשה עמדו לירמה‪,‬‬ ‫כבשים‪ ,‬עורות ועוד‪ ,‬ויובאו מוצרי מלאכה מערביים‪. .‬‬
‫הכהן ואלמוסניבו‪ .‬הם הוסיפו נופך משלהם לתרבות יישובם‪ .‬קהילתם הקטנה עלתה לפתע‬
‫לא די שסופרי בלגרד העבריים התעלפו לחלוטץ מכלכלחה של עירם‪ .‬הם אף לא הזכירו‬
‫לגדולה״ אמנם לא לאחרונה מ כו ת שגשוגה הכלכלי של עירם‪.‬‬ ‫במלה‪ .‬ייתכן מתוך מורא המלכות‪ ,‬את השחיתות שפשתה בסרביה הכבושה‪ ,‬כמו בכל שסחי‬
‫אולם בסוף שנות השמונים של המאה הי״ז העיבו עננים כבדים את שמי בלגרד‪ .‬חיי‬
‫הממשל העותומני‪ .‬תוצאות הנגע הורגשו במיוחד בשעות חירום שהתרגשו ובאו לעתים‬
‫שלווה ושאננות חלפו‪ .‬בסביבתה רבו תקריות צבאיות בין המעצמות המסוכסכות‪ .‬שוב‬
‫קרובות‪ .‬האוכלוסיה הלא־מוסלמית היחד‪ ,‬מיד שעיר לעזאזל‪ .‬המצב של ״לית דיו״ נוצל‬
‫התלקחה האש ב ץ המזרח והמערב‪ .‬במקום המלחמה הקרה פרצה מלחמה ממושכת עקובה‬
‫בשרירות רודנית‪ .‬השחיתות היתד‪ ,‬למכת ה מחנה‪ .‬מושלים ג ח לי ם וקטנים ומפקדי צבא‬
‫מדם‪ .‬חזיתותיה דיהפשטו על הכלקנים ועל האיזורים הנרחבים שבהונגריה ובאוסטריה‪.‬‬
‫בכירים חוטרים כאחד פשטו את עור המיעוטים‪ .‬הם לא נתקלו תחילה ב ה תנג ח ת ראויה‬
‫לשמד״ אף כלפי היהודים לא נרתעו מלנהוג בשרירות לב משוועת‪ .‬חלפו הזמנים שבני‬
‫יוסף אלמזסניבו‬ ‫ישראל נהנו מחסותו האבהית של המשטר העותומני‪ .‬השליטים התורכים נע שו עריצים‬
‫זאת היתה תקופת פעילותו של הרב יוסף אלמוסנינו‪ .‬נצר ממשפחת משכילים שגורשה‬ ‫נחשלים והתנכלו לבני המיעוטים הבלתי־מוגנים ככל שידם השיגה‪.‬‬
‫מספרד‪ .‬יוסף בולד בשבת ‪ 1642‬בסלוניקי והתחנך במחיצתו של הרב חנניה טייטצק‪ .‬את‬
‫לימודיי השלים בישיבתו של ש‪ .‬ג‪ .‬הכהן בבלגרד‪ ,‬אף נשא את בתו‪ .‬בישיבה מפורסמת זו‬ ‫)‪ (37‬הסופר דק קונסיגו תיאר את הקבר ופרסם את נוסח הכתובת של מזכה ביכרייסקי גרודגי‬
‫התבלט במהרה כעילוי המבטיח רבות‪ ,‬נתמנה לרב בגיל ‪ ,26‬ואמנם הצדיק את התקוות‬ ‫קלנדר‪ ,‬בלגרחזגרב תרצ״ח )‪ ,( 1937—38‬עם׳ ‪ 65‬ואילך‪ .‬וזו לשון הכתובת )עם השלפית‬
‫לפי רוזג ס)ד‪ ,‬עם׳ ‪: (85- « 4‬‬
‫י‪- .‬‬ ‫‪.•.•■......‬־‬ ‫‪: -‬־ ‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־ •‬ ‫שתלו בו‪- .‬‬ ‫בית מועד ‪ /‬לכל תי ‪ /‬מגבת סגוחה פהרב האלהי ‪ /‬עיר וקדיש סן שסיא בוצינה ‪ /‬קדישא‬
‫עם אלפוסנינו הגיעה אסכולת בלגרד לשיא התפתחותה‪ .‬לא נודע אם הוא בעצמו פרסם‬ ‫לא הארכתי בשבחיו ‪ /‬מפני שלו דומיה תהילה כמוהה׳׳ר ‪ /‬אברהם בניסיז גחן אשרגוי ג״ע ‪/‬‬
‫שנתבקש בישיבה של מעלה ביום ‪ /‬ששי אחד עשר לחדש שבם שנח ח״ם עונד בת גיוז למ״ק‬
‫בחיץ דבר מיצירתו הרוחנית‪ .‬רק לאחר מותו הדפים בנו יצחק את ״עדות ביהוסף״‪ ,‬מבחר‬ ‫ת׳נ׳צ׳ב׳ה‬

‫‪147‬‬ ‫‪146‬‬
 ‫זה מאה וששים שנה‪ ,‬לסן קרב מו ה ץ׳) עיין בעם׳ ‪ .( 121‬התורכים הבינו כי מלחמה זו תקבע‬ ‫כתבי אביו‪ ,‬כרך א׳ של כתביו המקובצים הופיע בשנת ‪ 1711‬והכרך השני בשנת ‪, 1733‬‬
‫את מעמדם במרכז אירופה ובצפון הבלקנים‪ .‬בד‪,‬משך המלחמה השקיעו מאמצים נואשים כדי‬ ‫י‬ ‫שניהם בקושסא‪.‬‬
‫לשמור על כיבושיהם מתקופתם ההירואית‪.‬‬ ‫אלמוסנינו התפרסם כחוקר מעמיק המצוי אצל בעיות ההלכה‪ .‬הוא היה פוסק הלכות‬
‫במאמץ זה שיתפו יד‪,‬חד הונגריה‪ ,‬כספרדים )״התורכים״( כאשכנזים‪ ,‬פעולה עם‬ ‫המוכר ביותר בבלגרד‪ ,‬מנהיג רוחני בדור השפע בסרם שואה הממשמשת ובאה‪ .‬קיים קשר‬
‫התורכים‪ .‬במסירות נפש עזרו להדוף את האדב המשותף‪ .‬הם ידעו שאם ינצחו צבאות‬ ‫אמיץ עם עמיתיו הפוסקים מסלוניקי ומקושטא‪ .‬בהתייעצות מתמדת אתם פתר‪ ,‬לאחר בירור‬
‫הקיסר‪ ,‬יתנקמו בהם‪ .‬ביהודים‪ .‬אין תימה שעמדו בשורה הראשונה של הגנת בודה‪ .‬ומשהגיעו‬ ‫מקיף ויסודי‪ ,‬בעיות הלכתיות סבוכות‪ .‬גם מחוץ לתחומי עירו ביקשו רבים את עצתו‪ ,‬כך‬
‫הצבאות הגרמניים לאחר קרבות עקובים מדם עד טווח התותחים‪ ,‬הורעש והופצץ קשה‬ ‫מבודה ההונגרית‪ ,‬ממקדוניה‪ ,‬מבולגריה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫הרחוב היהודי‪ .‬היהודים סבלו אבידות כבדות בנפש וברכוש‪ .‬קרבנות רבים נפלו בשורותיהם‪,‬‬ ‫אלמוסנינו כתב גם בלדינו‪ .‬כך עשו גם סופרי בלגרד אחרים‪ ,‬לרבות ש‪ .‬ג‪ .‬הכהן שהיה‬
‫לרבות בני משפחתו של הרב צבי בן יעקב א שכנזי)חכם צבי( שעליו ידובר להלן‪ .‬הכם צבי‬ ‫ממוצא אשכנזי‪ .‬מכל מקום כתובות רוב היצירות של אסכולת בלגרד בעברית‪.‬‬
‫עצמו ניצל בנם ונמלט באחת ההפוגות מן העיר הנצורה עם קומץ פליטים‪ ,‬רובם חיפשו‬ ‫השאלות״וד‪,‬תשובות של אלמוסנינו מצטמצמות בשאלות ירושה‪ ,‬בדיני אישות‪ ,‬בשאלות‬
‫מקלם בשטחים ש ע ד הוחזקו בידי התורכים‪ ,‬ובעיקר בערים טמשואר )טימיסוארה(‪ .‬בלגרד‬ ‫שהיסה ובסכסוכים בענייני רכוש ועסק לסוגיהם‪ .‬בולסת בהן הנסיה להינזר מכל נושא‬
‫ועד סרייבו הגיעו‪.‬‬ ‫החורג ממסגרת ההלכה‪ .‬מעולם לא נגע בשאלות מדיניות‪ ,‬גם אם יש בפסקיו עדות לשיבושי‬
‫בספטמבר ‪ 1686‬חדרו צבאות המערב לבודה ועשו בה שפטים‪ .‬יהודים רבים נספו בטבח‬ ‫העתים‪ .‬להוציא הערה טרגית שרשם אלמוסנינו בספרו ׳*עדות ביהוסף״‪ ,‬חלק נד‪ ,‬עם׳ ק״י‪,‬‬
‫והנותרים בחיים — נשבו‪.‬‬ ‫בימי מצור בלגרד‪ ,‬בספסמבר ‪ : 1688‬״פרק זה לא גמרתי בגלל איפות המלחמה״ — לא נמצא‬
‫תבוסת התורכים היתד‪ ,‬שלמה‪ .‬הם נסוגו תחת לחץ כבד של הצבאות המנצחים כשצעדיהם‬ ‫ביצירתו הספרותית זכר למתרחש בבלגרד וסביבתה בשלהי המאה הי״ז‪ .‬לולא הקדמת יצחק‪,‬‬
‫מכוונים דרומה‪ .‬לבלגרד‪ .‬החזית זזה בעקבותיהם והקרבות שוב התלקחו בקנה מידה רציני‬ ‫בגו של אלמוסגינו‪ ,‬לכתבי אביו‪ .‬לא היתה נודעת כלל הפרשה הדרמטית של גירוש יהודי‬
‫בסביבות בלגרד‪ ,‬ראש הגשר המבוצר על נהר דנובה‪ .‬כנגדו הקימו האוסטרים במרוצת‬ ‫בלגרד מעירם‪ .‬יצחק אלמוסניגו אף הנציח את קורות אביו‪ .‬הוא מספר כי יוסף אלמוסנינו‬
‫הזמן‪ ,‬בשטח סריים‪ ,‬את פטרוורדין‪ ,‬״ מבצר ענק שנבנה על יסודותיה של מצודה תורכית‪.‬‬ ‫נפטר הרחק מקהילתו‪ .‬בשבי ניקולסבורג אשר במורביה‪ .‬זאת אחת העדויות שנשתמרו מפי‬
‫מגורשי בלגרד על כיבושה של העיר בידי האוסטרים בשנת ‪. 1688‬‬
‫ה ק ר ב על ב ל ג ר ד‬
‫חרף התקפות הנגד הבודדות שערכו התורכים‪ ,‬לא אזרו צבאותיהם בוזז לעצור אח התקדמות‬
‫האויב ולייצב את החזית‪ .‬בשנת ‪ 1687‬עקף מחנה של צבאות הקיסר‪ ,‬בפיקודו של הנסיך‬ ‫ג‪ ,‬הנסיגה התורכית‬
‫לודוויג םבאדן‪ .‬את חילות התורכים שהתרכזו על יד בלגרד וחדר לבוסנה‪ .‬במפקדה התורכית‬ ‫ה ת ו ר כ י ם נ ס ו ג י ם מ מ ר כ ז א י ר ו פ ה י;‬
‫קמה בהלה‪ .‬היא נמצאה בלי לוחמים המסוגלים להתנגד לפלישת הגרמנים בחזית השניה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1682‬התמרד חלק מאצולת הונגריה‪ ,‬בראשותו של הרוזן סלקי‪ **,‬נגד השלשה האוסטרי‬
‫הורגש אף חסרון נשק ותחמושת‪ .‬המטה התורכי נואש ועמד אובד עצות‪.‬‬
‫‪ .‬של הקיסר ליאופולד הראשון‪ .‬המורדים פנו לתורכיה וביקשו עזרה צבאית‪ .‬התורכים ניצלו‬
‫האוכלוסיד‪ .‬האזרחית בבלגרד ובסרייבו התחילה עוזבת בחפזון את המקומות המבוצרים‪.‬‬
‫'‬ ‫את ההזדמנות כדי לנגח את אויבם המסורתי‪ ,‬קיסר אוסטריה וגרמניה‪.‬‬
‫בבלגרד השתדלו אזרחים תורכים ויהודים אמידים להילוות אל צבאות הסולטן הנסוגים‬
‫תחילה שיחק המזל לצבאות התורכים‪ .‬בפיקודו של הווזיר הגדול קארא־בוסספה הם‬
‫לפגים תורכיה‪ .‬בבוסנה ניסו רבים להגיע ליערות עבותים בהרים ולחפש בהם מחבוא עד‬
‫העמיקו לחדור לתוך השטת האוסטרי‪ ,‬הגיעו ע ד מבואות וינה ושמו עליה מצור‪ .‬נצחון מזהיר‬
‫יעבור זעם‪ .‬אולם במהרה הגיע הנסיך מבאדן לסרייבו ושם עליה מצור‪ .‬כבר בחודש אלול‬
‫נראה לתורכים קרוב‪ ,‬אולם בשנת ‪ 1683‬חל מפנה וגורלם הוכרע על אדמת אוסטריה עם‬
‫חמ״ז )‪ ( 1687‬נלכדה העיר‪ .‬היא סבלה מאד מפעולות המלחמה‪ .‬פרצו בה דליקות שהשמידו‬
‫התערבותם של צבאות פולין ובראשם המלד ץ סובייסקי‪ .‬בקרב אכזר שהתחולל לפני חופות‬
‫רבעים שלמים‪ .‬היו קרבנות רבים בשורות האוכלוסים ואבד רכוש עצום‪,‬‬
‫וינה הובסו התורכים ונסוגו בבהלה‪.‬‬
‫הגרמנים לא הסתפקו בנצחון זה‪ ,‬צבאותיהם הלכו מחיל אל חיל‪ .‬תור בלגרד הגיע‪.‬‬
‫ללכידחה קדמו כפה מאורעות חשובים שהחלישו עוד יותר את כוח ההתנגדות של התורכים‪.‬‬ ‫הכוחות התורכיים חזרו והתארגנו בהונגריה‪ ,‬אך בגלל קו ד האספקה הארוכים מדי‬
‫לרועץ היחד‪ ,‬להם החזית הגוססת שנפתחה בדרום‪ .‬שם תבעו חוובציאגים שטחים במוריאה‬ ‫הם המשיכו בנסיגה עד בירת הונגריה בודה המבוצרת היטב‪ .‬בסביבתה הוצבו המחנות‬
‫העוינים זה מול זה דרוכים לקרב‪.‬‬
‫שביוון ובדלמטיה‪ .‬הכבושים בידי התורכים‪ .‬באוגוסט ‪ 1687‬ספגו התורכים מכה קשה מידי‬
‫‪ -‬הפעולות הצבאיות התלקחו בשנים ‪ 1686-1684‬ביתר שאת‪ .‬הנוצרים ביקשו להוציא את‬
‫הגירה ההונגרית מ חד התורכים ולשחרר את שטחי הונגריה שהיו כבושים בידי העותומבים‬
‫»‪Srijem (Srem). Petroverarfir‬‬ ‫)‪(39‬‬
‫‪Teleky‬‬ ‫)‪(38‬‬
‫‪149‬‬
‫‪148‬‬
 ‫הדוכס מלוסרינגיה במוהץ׳ ההיסטורית• הונגריה אבדה להם‪ .‬עוד נמשכו על אדמתה פעולות‬
‫הסולטן מזסמפה השני‪ ,‬על חוזר‪ .‬שלום עם האוסטרים והוונציאבים‪ .‬על סי תנאי השלום‬
‫צבאיות‪ ,‬אך לפגי הגרמנים נסתהה הדרו לבלגרד‪.‬‬
‫נשארו סרביה ובוסגה בידי התורכים‪.‬‬
‫בירת סרביה כבר נעזבה על־ידי תושביה האמידים‪ .‬לדלת העם שבץ היהודים לא היה‬
‫לאן להימלט‪ .‬במקומות רבים בעיר פרצו דליקות‪ .‬במיוחד סבל הרובע היהודי במורד ההר‪,‬‬
‫ב ל ג ר ד ת ה ת ה כ י ב ו ש ה א ו ס ט ר י )‪( 1739-1718‬‬
‫החשוף לכדורי התותחים שנורו על מבצרי בלגרד מהגדה השמאלית של הדנובה‪.‬‬
‫השלום שהושג לא היה י צ י ג המלחמה הקרה בין המעצמות היריבות לא פסקה כלל‪ .‬יחסי‬
‫יוסף אלמוסנמו‪ ,‬הגדול שבשלישיית המייסדים של ״אסכולת בלגרד״ ואחרון המגידים‬
‫השכנות בין תורכיה לאוסטריה נשארו מעורערים‪ .‬סכסוכי הגבול הלכו ורבו‪ ,‬ובשנת ‪1716‬‬
‫שלה‪ .‬נשאר עד הרגע האחרון עם שרידי קהילתו‪ .‬הוא לא השאיר עדו ת על המאורעות‬
‫פרצה שוב מלחמה של ממש‪ .‬באותה שנה לכדו האוסטרים את מבצר פטרוורדין ובאוגוסט‬
‫שהביאו לאבדן ה ק הי ל ה״ לדברי רוזנס )כרך ד׳‪ ,‬עמ׳ ‪ ,( 183‬ברח המצביא התורכי מחזית‬
‫‪ 1717‬כבשו בפיקודו של הנסיך אויגן מסבויה גם את בלגרד לאחר קרבות מרים‪ .‬התורכים‬
‫בלגרד בתחילת ספטמבר ‪ .1688‬וכבד ביום ‪ 83.1688‬נפלה העיר בידי יורש העצר הבוורי‬
‫יצאו מן העיר עם כל הכבודה‪ .‬יהודים מספר עזבו אתם את בלגרד ומצאו מקלס לשעת חירום‬
‫שפקד על צבאות גרמנית רבים מיהודי העיר בשבו‪ ,‬ביניהם יוסף אלמוסנינו‪ ,‬והובלו למחנות‬
‫בניש‪ ,‬בסוסיה ובווידין‪.‬‬
‫השבויים שבפנים אוסטריה‪ .‬כאמור‪ ,‬אלמוסנינו החולה הובא עם בנו יצחק ועם קומץ בני‬
‫חוזה שלום‪ ,‬שנחתם באוגוסט ‪ 1718‬בפוז׳רבץ‪ «,‬הבסיח לנתינים של בל אחת משתי‬
‫קהילתו« למחנה השבויים בסביבות ניקולסבורג « שבמורביה‪ .‬על אף סיסולה המסור של‬
‫המדינות‪ ,‬דהיינו לאוסטרים ולחורכים‪ ,‬זכות לשבת בלא הטרדה בשטחי המדינה האחדת‬
‫הקהילה היהודית בשבוי הנכבד ששמו הלך לפניו כפורה התר‪ ,‬לא התגבר יוסף אלפוסגינו‬
‫ולעסוק שם במסתר חפשי‪ .‬בעקבות תנאי שלום אלה נוצר מצב משונה‪ .‬יהודי תורכיה‬
‫על חוליו‪ .‬הוא נפטר במחנה השבויים בשנת ‪ 1689‬והוא רק בן ‪ 47‬במותו‪.‬‬
‫באו והתיישבו בורגה‪ ,‬בירת אוסטריה‪ ,‬או בסמשואר ובבודד‪ .‬ההונגריות‪ .‬מסדו שם את‬
‫קהילותיהם ה״תורכיוח״ )הספרדיות(‪ .‬הם התמסרו בלא הגבלה לעסקי מסחר‪ ,‬בעוד יהודי‬ ‫עם נפילת בלגרד לא נסתיימה המלחמה‪ .‬שיכורי נצחון הוסיפו הגרמנים לרדוף בשנת‬
‫אוסטריה‪ .‬חייבי מס גולגולת‪ .‬לא היו דשאים לשבת ישיבת קבע בערים אלו‪«.‬‬ ‫‪ 1689‬אחרי התורכים‪ .‬מחנה גרמני חדש הפליג באניות על הדנובה וכבש בווילאית בזלנריה‬
‫דובגוב כותב )כרך ד‪ ,‬עמי ‪ (289‬על הפרשה בזו הלשון! ‪-.-‬וכך הגיעה שימת הלחץ‬ ‫את עיר הנמל החשובה וידין‪ .‬מחנה אחר כבש את סביבות בלגרד ו״טיהר• את כל סרביה‬
‫לשסות כזו שיהודי העומד בחסות מדינה זרה מוסלמית נמצא באוסטריה הנוצרית במצב‬ ‫הצפונית מ שרית התורכית כך כבשו הגרמנים גם את ניש ואף אח סקופיה ד‪,‬מקדונית•‬
‫פעולה כאשר יהודי מנתיני הארץ‪ .‬לפיכך‪ ,‬כשניתנו יהודי בלגרד התורכית ל‪.‬״שלטון‬ ‫העולם התנבא לסופה הקרוב של קיסרות עותומן‪ .‬להפתעתו‪ ,‬התאוששה תורכיה כבר‬
‫האוסטרי )‪ ( 1739—1717‬הפסידו בזכויותיהם מפני שהשלטון הארעי הטיל עליהם כדוגמת‬ ‫בשנת ‪. 1690‬‬
‫דנ ה ״מס סובלנות״ מיוחד‪ .‬בשההליטה הקיסרית מריה תרזיה לאחר זמן לגרש מורנה יחד‬ ‫הנם קרה עם הופעת מוסטפה קפרולו )עיין עליו בעם׳ ‪ ( 138‬שנתפנה ב שנת המשבר‬
‫עם נתיניה היהודים גם את היהודים התורכים‪ .‬קיבלה מכתב מאת הסולטן‪ ,‬שבו הזכיר‬ ‫החמורה לותיר הגדול‪ .‬מ תנ אי זה היה גם מצביא מהונן‪ .‬ביד חזקה ובכשרון ביצע רפורמות‬
‫לקיסרית את תנאי ברית השלום והביע את הסכמתו לתת מקלס בארצו ליהודים המגורשים‬ ‫מנהליות במנגנון המדינה‪ .‬לאחר פעולות אזרחיות אלו פנה למלאכת הלחימה והביס ב ה ת‬
‫מאוסטריה‪ .‬מתוך בושת פגים נחפזה הקיסרית להודיע לסולטן שהידיעות על גירוש היהודים‬ ‫דרגומן שבבולגריה את צבאות הפולשים‪ ,‬הגרמנים והאוסטרים שבפיקודו של שיגקנדורף‪.‬‬
‫מורנה קלוטות ‪ p‬הארד‪.‬״‬ ‫בזה ניתן האות לגירוש הגרמנים מארצות הבלקן‪ .‬לאחר מצור של שנים עשר ימים עברה‬
‫עד כאן תיאור המצב מפי דובנונג דבריו טעונים השלמה‪ .‬והגה הסברו של ד״ר יצחק‬ ‫בלגרד באביב ‪ 1691‬שוב לידי התורכים‪ .‬האבירות מהשנים האחרונות‪ ,‬לרבות סרביה‪ ,‬מקדוניה‬
‫אלקלעי‪ .‬הרב הראשי של יהודי יוגוסלביה לשעבר‪ ,‬לתופעה זו‪:‬״*‪ ,‬י■‬ ‫ובוסנה‪ .‬הושבו לתורכיה בקרבות פרים‪ .‬ואולם המלחמה ארכה עו ד שנים‪ .‬שבי הצדדים‬
‫״הנימוקים להעדפת היהודים הזרים הר שניים‪ .‬בעידן שלום ושלווה הכריחה ההתחשבות‬ ‫התקדמו ונסוגו לסירוגין‪ .‬באחד המבצעים הצבאיים המזהירים בהונגריה נפגע מוסטסה‬
‫ביחסים הבידלאומיים את האוסטרים להתאפק ולהעניק ליהודי תורכיה‪ ,‬שנקלעו לארצם‪.‬‬ ‫קפרולו ונד‪,‬רב במקומו חתם‪ ,‬בינואר ‪ 1699‬בסריימהקי קרלובצי‪ «.‬חוסין קפרולו‪ ,‬בשם אדונו‬
‫זכויות שנשללו בעקשנות מיד‪,‬ודי אוסטריה‪ .‬לולא כך‪ ,‬הרי ברור שהתורכים היו מגיבים‬
‫בתומרה ומכשילים את סוחרי אוסטריה שניסו בכל מהיר להחזיק מעמד בשוקי הלוונם שבהם‬ ‫)‪ (40‬אם כי‪ .‬לדברי שלנג )שם‪ .‬עט׳ ‪ ,(46‬מזכיר אלפוסגיגו לעתים את ה מי קו ח ברובע היהודי‬
‫ואגידות בנפש‪ .‬מצער ששלנג לא ציין את מקוד עדויות אלו‪.‬‬
‫באנגלית(‪ .‬לפי ת ר ז‪ .‬לבנסל )יכרייסקי אלמנד‬ ‫)‪ (41‬ביניהם יוסף אכן דנו! )‪Abendanon‬‬
‫בלנרד ‪60‬־‪ ,1959‬עם׳ ‪ ,(59‬המסתמו על עבודות דוד קאום&ן‪ .‬אלקן אדלר וא‪.‬ם‪ .‬תייססון‪.‬‬
‫שיום‬ ‫‪ •Poiarevac‬אצי שלגג )שם‪ ,‬צם׳ ‪ (58‬צוין כי הפעצסוח כרתו ברית‬ ‫)‪(44‬‬ ‫היה דגון הצעיר עתרו של אלפוסגיגו ועורן■ כתביו‪ .‬שלנג מזכיר )שם‪ ,‬עם׳ ‪ ( 142‬עוד ב ל גי ת‬
‫כסוז׳רבץ בשנת ‪ .1739‬בשנת ‪ 1739‬גרתם חוזה השלום בבלגרד‪.‬‬ ‫‪.‬דתכם ך פשה הכהן‪ ,‬שהיה פגודש עס יוסף אלפושנינו‪.‬״ — ד*ר ל‪ .‬גלזינגר כותב‬
‫)‪ (45‬להוציא בנקאים יהודים בודדים שנסבלו כ״פועילים״‪.‬הם הורשו לשבת עד הודעה חדשה‪ ,‬לפשל‪,‬‬ ‫ל א מנו ת״ ‪ » ,2 , 111‬י ג ‪ ,1939‬ענד סב על מגורש גלברדי אחר‪ ,‬ת שלמה פוניאז‪,‬‬
‫לעוברי אודה חלכאים״‬ ‫כעיר דנה תמורת תשלום »סם סובלנות״ ‪.Toierarusteuor‬‬ ‫שכיהן בשנים ‪ 1750-1718‬כרב בראוםגיץ‪ ,‬לא הרחק סניקולסבודג גלזיגגר אומר כי שלגג‬
‫יהודים פגסאות שבערי השדה‪ ,‬הוגבלה הזנות לבקר בירידי עיר הבירה לשלושה ימים‬ ‫ט ^ ב צ יי נ י ) ש ^ ע ס ^ ט׳‪ (1‬את ‪ 1783‬כשנה שבה פת פתיאן‪ 1‬לדעתו צריך להיות ‪. 1750‬‬
‫בלבד‪ ,‬וגם זח תפורת תשלום היטלים מיוחדים• ‪.‬‬ ‫)‪(42‬‬
‫)‪ ( 46‬ארכיון ד‪.,‬ע‪.‬י‪ .‬א׳ ‪. 128‬‬ ‫)‪Srijemski Karlovci (43‬‬

‫‪151‬‬ ‫‪150‬‬
 ‫הוא נאשם כי ניצל לרעה את מעמדו בעוזר הנסיך‪ ,‬אוהד היהודים‪ .‬והתעשר בעוד‬ ‫שלסה הקיסרות העותומנית‪ .‬כל גישה הרפתקנית‪ ,‬בניגוד למדיניות ריאליסטית‪ .‬עלולה היתה‬
‫הנסיך ירד מנכסיו‪ .‬לפי הצעתו הטיל הנסיך היטלים כבדים בנסיכותו‪ ,‬הפלסינאם )פפאלץ(‪,‬‬ ‫לסכן את חלקם של האוסטרים בעיסקות הלווגט המבסיחות רווחים‪ .‬־‪.‬‬
‫דבר שהשניא את הנסיך עם יועצו היהודי גם יחד‪ .‬במות הנסיך קרל אלכסנדר נעצר זים‬ ‫בשעות חירום היה הנימוק להעדפת הפליטים היהודים מסרביה על פני אחיהם‬
‫ב־‪ 1737‬על מעשי אונאה ונידץ לתליה‪ .‬גזר הדין הוצא לפועל בשטוטגארט‪ ,‬בספטמבר ‪. 1738‬‬ ‫ה״אוסטרים״ בטחוני בעיקר‪ .‬במאות בהן התחוללו קרבות על בלגרד וסביבתה‪.‬״ ה לו והסתאב‬
‫חרף הצלחות המגהל נכשלה אוסטריה בסרביה הכבושה בדבר חשוב בעיניה‪ .‬כבר נאמר‬ ‫המשטר התורכי והתדרדר מדתי אל דחי‪ .‬עריצות הפחות ששלטו בשם אדוניהם העליונים‬
‫כי ניסחה להחדיר את השפעת הפנסיה הרומית בשטחי הכיבוש‪ ,‬נסיץ שלא עלה יפה‪.‬‬ ‫בקושטא‪.‬״ הלכה וגברה בוילאית סרביה‪ .‬מתוך מועקה זו השלו היהודים את עצמם כי‬
‫ייתכן כי לבך לא הספיקו לאוסטריה עשרים ושתיים שנות כיבושה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬גם בזמן‬ ‫המשטר הנאור של הכובשים האוסטריים יביא גם להם הצלה פורתא‪ .‬אולם משטר הכיבוש‬
‫קצר זה לא ישבה הכנסיה הקתולית בחיבוק ידיים‪ .‬את סרביה הציפו נזירים‪ ,‬על פי רוב‬ ‫לא הצדיק תקוות אלו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הוא פשט את הרגל מיד בגלל מדיניותו הקתולית־‬
‫מהמסדר הישועי הלוחם‪ .‬הם באו כבימי הביניים החשוכים לצוד נפשות במקל נועם או‬ ‫המיסיונרית שנכשלה כשלון חרוץ על אדמת סרביה הפרבוסלבית‪ .‬אכן‪ .‬גם הפעם לא נושעו‬
‫במקלחובלים‪.‬‬ ‫יהודי בלגרד על־ידי האבירים הנאורים מהמערב‪.‬‬
‫הסרבים לא נכנעו ללחץ המיסיץ הרומי ולא הסירו את דתם הלאומית‪ .‬המיסיון אמנם‬ ‫בהתמוטט מסטר הכיבוש האוסטרי בסרביה נאלצו גם יהודים רבים לעזוב את בלגרד‬
‫נעזר על־ידי השלטונות בחילול המקומות הקדושים לתורכים ולסרבים‪ .‬מקופות אלה נהפכו‬ ‫עם צבאות הקיסר הנסוגים‪ .‬כך היה בשנת ‪ 1739‬והדבר ה לו ונשנה ‪1‬־‪, 1791‬״ ליהודים‬
‫לכנסיות נוסח רומי‪ .‬עם זאת לא הספיקה ד‪,‬כנסיה הקתולית להשיג את מבוקשה‪.‬‬ ‫הוחוור שהתורכים החוזרים לבלגרד יתנקמו באלה מהם שחיו תקופה ארוכה תחת השלטון‬
‫ביתר קלות התאכזרו הכובשים ליהודים‪ .‬הוטלו עליהם הגבלות שבמותן לא נודעו עד •‬ ‫האוסטרי בעיר‪ .‬ואמנם‪ ,‬מי שלא הצליח להימלט נחרץ גורלו‪ .‬אולם בעיני האוסטרים של‬
‫אז בשטחי תורכיה הנחשלת‪ .‬צומצם חופש התנועה שלהם‪ ,‬כל אחד מהם חוייב להירשם‬ ‫המאה הי״ח נחשבו פליטי סרביה היהודים ל ק ר מו ח נאמנותם לקיסר בווינה‪ .‬בשל נאמנותם‬
‫בסשסרד‪ ,‬ולהצטייד בתעודת זהות מיוחדת‪ .‬נכסי דלא ניידי הופקעו מבעלותם וליהודים זרים‬ ‫זו העניקו להם שלטונות הצבא האוסטרי הקלות כלשהן בשיקומם בזמון )זמלין( ובערים‬
‫לא ניתן להצטרף לקהילות‪ .‬נאסר חיתון היהודים בלי רשות השלטונות האזרחיים‪ ,‬כן נאסר‬ ‫אחרות של קיסרות אוסטריה‪.‬״‬
‫עליהם לעסוק במספר מקצועות מיוחסים‪ .‬במדיניות הפיסקלית לא נרתעו השלטונות מלגבות‬ ‫־‪ .‬״ ‪ .‬ס‬
‫מהיהודים‪ ,‬בנוסף למסים למיניהם הפוטלים על כל האוכלוסים‪ ,‬גם פס מיוחד ‪ — .‬״מס‬ ‫שיטות מנהל מערביות‬
‫סובלנות״‪.‬‬ ‫על המנהל האוסטרי של סרביה השתלטו מיד עם כיבוש הארץ שליחי ״המועצה הקמרית‬
‫בקיסרות עותומאן שילמו היהודים מסים שהוטלו על כל המיעוטים במדינה‪ ,‬אך ״מס‬ ‫שבחצר הקיסר״‪ *’.‬חתילה היה מוסד זה ממתה על הכנסות אדוניו‪ .‬הקיסרים האוסטריים״‬
‫סובלנות״ האוסטרי הפלה אותם לרעה מכל האוכלוסים‪.‬‬ ‫גרמניים מבית הבסבורג‪ .‬שליטים אלה היו קתולים אדוקים ורק י חף השני‪ .‬על נ ט ע ת‬
‫שלנג מציץ )שם‪ ,‬עט׳ ‪ 51‬ואילך( כי מלבד החזקת האטליז הכשר לא הורשו יהודי‬ ‫סובלנותו‪ ,‬היה בבחינת יוצא מן הכלל המאשר את הכלל‪ .‬על אחריותם של הקיסרים מבית‬
‫בלגרד לקיים מוסדות הקהילה‪ .‬נאסר עליהם לשקם את הישיבות‪ ,‬את בתי המדרש ואת בתי‬ ‫הבסבורג לא רק שאוסטריה הסתבכה בסכסוכים צבאיים עם ארצות ומעצמות‪ ,‬אלא שרודנים‬
‫הכנסת שנהרסו בזמן המצור‪ .‬חרבו בתיהם ברובע היהודי שהופצץ‪ .‬והם נאלצו להתגורר‬ ‫אלה על כס המלוכה קבעו גם מסמרות למדיניות הפנים באימפריה שלהם‪ .‬לפי פקודתם‬
‫בבתים תורכיים עזובים ולשלם שכר דירה לשלסונות‪.‬‬ ‫הורתה המועצה הקמרית בווינה לכל הלקי הקיסרות המשועבדים איך לבצע את רצון הקיסר‪.‬‬
‫מועצה זו שלחה למעמדות ולשלטונות הפרובינציאליים הנחיות בשם השליט העליון‪ ,‬הקיסר‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫הר ם ה ק ה י ל ה‬ ‫והתערבה באופן שרירותי בכל פרס ופרט בתיי הנתינים‪.‬‬
‫מהקהילות היהודיות לשעבר לא בשאר הרבה בבלגרד‪ .‬נפקדו בהן שלושים משפחות ספרדץת‬
‫ב־‪ 1734‬נתמנה הנסיך קרל אלכסנדר מוויוממברג לנציב העליון של הקיסר בסרביה‪.‬‬
‫מ מדות‪ .‬ב ץ היהודים האשכנזים היו בתקופה זו כמה אמידים‪ .‬הם הצליחו‪ ,‬חרף הקשיים‬
‫העצומים‪ .‬להקים מפעלי תעשיה )כנץ מבשלת בירה( או שניסו אח מזלם כספקי המדינה‬ ‫סוענים שהיה חלש אופי» לא הקפיד במילוי תפקידו ולא התחשב תמיר ברצח אדוניו הקיסר‪.‬‬
‫והצבא‪ .‬השקעותיהם ועיסקאותיהם הגיעו לעתים לסכומים נכבדים לפי מושגי הזמן‪ .‬אולם‬ ‫עם זאת אץ להכחיש בי הצליח להנהיג שיפורים באדמיניסטרציה של או ץ נחשלת כסרביה‪,‬‬
‫בסופו של דבר נכשלו כל המאמצים להגיע לרווחה כלכלית מחטת יחסו הנוקשה והעוץ של‬ ‫וילאית תורכי לשעבר‪ .‬בזכות‪,‬ה שיפורים האלה התחילו להתפתח החקלאות‪ ,‬המלאכה‬
‫הממשל האוסטרי‪ .‬הוא ראה בעימקאות היהודיות מקור הכנסה לאוצר המדינה בלבד‪ .‬מתוך‬ ‫והמסחר‪ ,‬פחתו מקרי הפשיעה וגברה הרגשת הבטחץ האישי‪ .‬אמנם בניהול המוסדות‬
‫כך הטיל מסים כבדים על היהודים שגרמו פשיטת רגל במרבית מפעליהם‪.‬‬ ‫הפיננסיים היה הנסיך בור גמור‪ .‬הוא סמך בעניינים כספיים על עוזרו היהודי‪ ,‬מסף בן‬
‫יוצאי דופן היו רק היהודים המעטים שעסקו ביצוא‪ .‬הכיבוש האוסטרי הביא הגברת‬ ‫יששכר זיסקינד אוסנהייסר‪ ,‬קרובו של שמואל אוסנתיימר‪ ,‬הבנקאי מוועד‪ .,‬זכרו נחרת‬
‫בהיסטוריה תחת השם ״יוד זיס״‪.‬‬
‫סחר ה ח ץ עם אוסטריה‪ ,‬איטליה ותורכיה‪ .‬היהודים תרמו‪ ,‬בזכות קשריהם המסורתיים עם‬
‫מרכזי המסחר בחו״ל‪ ,‬את חלקם לקיתם כלכלתה של הטריטוריה הכבושה‪ .‬בלי ספק נהנו‬
‫)‪ (47‬ז‪3‬ף|־־ז‪6‬וזזוזת‪1<0‬־{ס|‪ |-‬ז‪8‬הס‪!1‬זס‪ 016‬א‬
‫‪153‬‬
‫‪152‬‬
 ‫בהישענם על הבטחות חוץ אחזו הסרבים עוד במאה הי״ח בנשק‪ .‬אם כי מבחינה צבאית‬ ‫אף הם מסדרי המנהל התקינים שהנהיגו האוסטרים‪ .‬עם ההתקדמות הכלכלית של הארץ‬
‫לא היו מוכנים למלחמה‪ .‬המרידות דוכאו על־ידי התורכים ביד חזקה‪ .‬המתקומםים שילמו‬ ‫נשמו גם היצואנים היהודים לרווחה‪ .‬עוד בדורות הבאים התקנאו שרידי היישוב היהודי‬
‫בחייהם‪ .‬ברם‪ ,‬לטווח ארוך הגביר כשלון זה את המתיחות בחזית הצבאית ששוב התלקחה‬ ‫בפריחה חדפעמית זו‪.‬‬
‫סביב המבצר בבלגרד‪.‬‬ ‫לעומת זאת בטלה תחת שלטון האוסטרים כל פעולה תרבותית בין יהודי בלגרד‪.‬‬
‫לאודון‪ ,‬מצביא אוסטרי מוכשר‪ ,‬התקיף בשנת ‪ 1788‬את מבואות בלגרד‪ .‬באוקטובר ‪1789‬‬ ‫משה אמריליו‪ ,‬איש סלוניקי מעיד « כי בשנת ‪ 1735‬היו בבלגרד שתי קהילות ‪ :‬האשכנזית‬
‫נלכדה המצודה והאוסטרים השתלטו חיש מהר על העיר ועל סביבתה‪ .‬בינתיים מת הקיסר‬ ‫והספרדית‪ .‬בקהילה האשכנזית שהיתה הג מל ה כיהן הרב לוי ירושלמי ובקהילה הספרדית‬
‫יוזף השני בשנת ‪ 1790‬ויורשו ליאופולד נאלץ באוגוסט ‪ 1791‬להחזיר את פרוזדור בלגרד‬ ‫שימש הרב מורנו‪ .‬בעלות מורנו לארץ ישראל לא נמצא ממלא מקומו‪ ,‬ולוי ירושלמי נתבקש‬
‫לתורכים על פי חוזה השלום בסבישטוב‪‘, .‬‬ ‫לכהן כרב לשתי הקהילות‪ .‬שלנג מציין כי לוי ירושלמי זה כתב והדפיס ספר ״בן אבות הלוי״‪,‬‬
‫שלום סבישסוב המם את הסרבים‪ .‬הם ציפו לתשועה מהפעולות האנטי־תורכיות‪ ,‬כפי‬ ‫אך מאומה לא נודע על סיבו‪ .‬ידוע רק שבערוב ימיו העתיק לוי ירושלמי את מושבו אל‬
‫שהבטיחו המעצמות — והתוצאה היחידה היתה הרס ארצם‪ .‬חרף כל כשלונותיהם לא אפרו‬ ‫העיר ההונגרית טמשואר‪ ,‬שם הוסיף לכהן בתפקידו כרב עד יום מותו‪.‬‬
‫הסרבים נואש אלא התכוננו להתקוממות חדשה בתנאים נוחים יותר‪.‬‬
‫הפרוזדור לטרקלין הבלקנים‬
‫בשנת ‪ 1739‬נלכדה בלגרד שוב בידי צבאות תורכיה בפיקודו של הווזיר אל חג׳ מהמד פחה‪.‬‬
‫הכוחות האוסטריים רותקו בחזיתות שנפתחו בחלקים שונים של אירופה‪ ,‬עד שנאלצו לפנות‬
‫את הפרוזמר הסרבי לטרקלין הבלקגים‪ ,‬על פי חוזה השלום שנחתם בבלגרד בשנת ‪. 1739‬‬
‫עם חתימתו של החחה לא נסתיימה ההתרוצצות בבלקנים‪ .‬כמד‪ .‬עשרות שנים שרר‬
‫השקם ב״פרוזדור״‪ ,‬אך למראית עין בלבד‪ .‬בסרביה הופעל שוב המנהל העותומני הנחשל‪,‬‬
‫אולם טרקלין הבלקנים לא היה עוד המעון לאורחים העותומנים בלבד‪ .‬התחילו להתדפק על‬
‫שעריו נציגיהם של עמי הבלקן‪ ,‬היוונים והמלבים המשועבדים‪ .‬בקול רם תבעו חירות‬
‫וזעקתם נשמעה בעולם הגמל‪.‬‬
‫כל זמן שה״ס)ג״‪ ,‬סמל השררה העותומני‪ ,‬התנוסס מעל צריחי המצודה בבלגרד‪ ,‬ניסתה‬
‫קושטא בזרועותיה המעוותות לחבוק את הסלבים הדרומיים בבולגריה‪ .‬בסרביה ובבוסנה‪.‬‬
‫במאה הי״ח לא היה קל הדבר‪ .‬הנסיון לחבר מחדש כוחות צנטריפוגליים ליצור מדיני שאבד‬
‫עליו כלח‪ .‬נידון לפלירן חרוץ‪ .‬דבר לא יכול היה עוד לשכך ולסיים את המתמרדים באיזור‬
‫הנתון להשפעת תנועות התחיה של עמי הבלקן‪.‬‬

‫גו ר מי חוץ ו מ ל ח מ ה‬
‫מרדנות זו של עמי הבלקנים לבשה בעשורים האחרונים למאה הי״ח צורה תקיפה‪ .‬כבחוץ‬
‫ליבתה את אי־השקם רוסיה שהתחילה לפת ם על מיתרי הלאומנות הסךפלביים‪ .‬המעצמה‬
‫הרוסית הפגינה את אהדתה לאחיה‪ ,‬לעמים הסלביים המ שועבמם לתורכיה‪ .‬כמובן‪ ,‬לרוסים‬
‫היו גם אינטרסים אנוכיים בליבוי אי־שקם זה‪ .‬בכשרון מפלו מ סי רב הצטרף להפגנה אנסי־‬
‫שלמר‪ .‬שרם — רבד‪ .‬של בלגרד )‪(1761 — 1750‬‬
‫תורכית זו קיסר אוסטריה יוזף השני‪.‬‬
‫אך תוצאות הקרבות השפיעו על גורל יהודי סרביה‪ .‬כבר נאמר כי קומץ יהודי בלגרד‬ ‫לרוסיה ולאוסטריה היה עניין לנגח את התורכים‪ ,‬אויבם המסורתי מימים עברו‪ .‬לשתי‬
‫עזב את המקום עם הצבא האוסטרי ועבר לערים בשטח האוסטרי‪ :‬זפון‪ ,‬טמשואר‪ ,‬בודה‬ ‫מעצמות אלו שימש הדיכוי האכזרי של העפים היוגוסלביים עילה נאותה לפתוח בפעולות‬
‫ווינה‪ .‬לעומתם חזרו יהודים ספרדים בודדים עם צבאות התורכים לבלגרד‪ .‬הם שיקמו את‬ ‫מלחמה נגד תורכיה החלשה‪ .‬למען המטרה המשותפת דחו שתי המעצמות הנוצריות‪.‬‬
‫קהילתם והזמינו מסופיה את שלמה שלם‪ ,‬יליד אדריאנופול‪ ,‬לכהן בתפקיד רב‪ .‬שלם‪ ,‬שנפנה‬ ‫היריבות המסורתיות‪ ,‬את סילוק החשבונות ההדדיים‪.‬‬
‫‪Svi§tov‬‬ ‫)‪(49‬‬
‫)‪ (48‬בחיבורו ״דבר פשר‪.‬״‪ ,‬חלק א׳ עם׳ ‪ ; 40‬מצוטט לסי שלנג‪ .‬שם‪ ,‬ענד ‪.55‬‬
‫‪155‬‬
‫‪154‬‬

‫הנוקשה כלפי ״הזרים״ ואף החמירו אותו‪ :‬התורכים והיהודים שלא נסוגו סן העיר עם‬
‫הצבא התורכי נאלצו בפקודת הסרבים להתנצר או להגר‪ .‬ואמנם נמצאו כאלה שהעדיפו‬
‫להישאר והתנצרו‪ • 1.‬היהודים שהיגרו מצאו מקלס מ מון ובמקומות בוסנה הקרובים‪.‬‬
‫ד‪ .‬תקופת הנסיכות‬
‫ר‪ .‬נ סי ר פ י לו ש‬
‫חרף הופעות השמד‪ ,‬שבזמנים כתקנם היו נדירות‪ .‬נמצאו בבלגרד יהודים אף תחת שלטון‬
‫קאראג׳ורג׳ה‪ «.‬מצבם הלד והשתפר לאחר כשלון המרד הסרבי הראשון ‪ ,! s o n‬ועוד יותר‬
‫לאחר המרד בהנהגת חידוש אובתוביץ׳ ב־‪) 1815‬נסיך סרביה בשנים ‪ 1839—1817‬ושוב‬
‫ב־‪ .( i860—1859‬מילוש‪ ,‬אחד מחסידי אומות העולם‪ ,‬השתדל ליישר את ההדורים ב ז‬
‫היהודים לסוחרים הסרבים שראו ביהודים מתחרים מסוכנים‪ .‬הוא ניהל את ענייני הפנים של‬
‫נסיכותו כהלכה‪ .‬היהודים כגוף היו חייבים במם במו בימי שלטון התורכים‪ .‬ראש הקהילה‬
‫חילק נטל זה בין התושבים היהודים כראות עי ני ו ״ היהודים החוזרים לבלגרד ממקלסם‬
‫בנכר היו לרוב ספרדים‪ .‬בראשם עמדו יו״ר ועד הקהילה ישראל חייס והרב חיים זו ד פינסו‬
‫מסרייבו‪ .‬ישראל חיים‪ ,‬ששיתף פעולה עם הסרבים המתפרדים‪ ,‬נאלז לברוח בי‪ 1813‬והיגר‬
‫לווינה‪ .‬שם עסק בהוצאת ספרים‪ .‬בהמלצתו הזמין הנסיך פילוש ב*‪ 1837‬אותיות עבריות‬
‫בשביל בית הדפוס שלו בבלגרד‪ ,‬שעליו עיין בעם׳ ‪. 171‬‬
‫משנת ‪ 1817‬כיהן אברהם יצחק פרדו כרבה של בלגרד‪ .‬דרשותיו הפקובצות הופיעו‬
‫בדפוס‪ .‬אך לא השיגו אח הרמה ההלכתית של ״אסכולת בלגרד״ מהמאה הי״ז‪ .‬פרדו דיווח‬
‫גם על שיקומו של בית הכנסת הישן ב'‪ . 1819‬הריסותיו נבנו בחלקן מחדש ובחלקן שופצו‪,‬‬
‫הבניין המשוקם עמד על ו‪ 1‬לו ברחוב היהודים עד ‪ .1942‬בכלל‪ ,‬חלקם של היהודים ד‪,‬ההרים‬
‫בשיקום בלגרד היה גדול‪.‬‬
‫יורשו של ישראל חיים בראשות הקהילה היד‪ ,‬בנו חיים דוד )דוויצ׳ו(‪ .‬הוא היה יועצו‬
‫הכספי של הנסיך סילוש‪ .‬שלנג )שם‪ .‬עם׳ ‪ (72‬מביא ידיעה כי הוא הציל את חיי הנסיך‬
‫מהתנקשות שחם ב־‪ 1835‬יוסוף פחה‪ ,‬הנציב התורכי בבלגרד‪ .‬עם גילוי הלקו בפרשה נאלץ‬
‫דדויצץ‪ ,‬כמו אביו ב־‪ , 1813‬להימלט לווינה‪ .‬דוויצ׳ו הזר לבלגרד בערוב ימיו — ב שנת ‪— 1859‬‬
‫עם שובו של הנסיך מילוש מן הגולה‪.‬‬
‫זו היתד‪ .‬תקופה נסערת‪ .‬כאמור‪ ,‬בשנת ‪ 1815‬התקומם פילוש המתון נגד התורכים‪ .‬אך‬
‫בסופו של דבר בא אתם לידי הסכם ב־‪ .1817‬בשנת ‪ 1833‬השיג לנסיכותו עצמאות כלשהי‪.‬‬
‫אם כי הפחה התורכי ישב עד ‪ 1867‬במבצר בלגרד‪' .‬‬
‫בענייני היהודים פרסמו השלטונות התורכיים בסרביה בפעם האחרונה פקודת בית‬
‫)או דבר המלבות‪ .‬חטיישריף בתורכית( בשנת ‪ .1830‬פקודה זו ערבה ליהודים לשוויון נוסח‬
‫לדברי דושן סוסוביך‪ .‬בלגרד בפרוצה פאות בשנינו בלגרד ‪— 1964‬‬
‫)‪(Dušan Popovlć, Beograd kroz vekove. p. 316—317‬‬
‫סיהוכדר ג׳ורג׳בחף‪ ,‬היהודים בסרביה בתקופת ממשלו הראשון של הגסיד פילוש‪ ,‬בלגרד ‪1923‬‬
‫)‪(Tihomlr DJordjevlć. Jevrejl u Srbiji za vrema prva vlade kneza Miloša, p. 203‬‬
‫פקודות שתי ההערות האחרונות צוססו על סי יברייסקי אלמנך‪ .‬בלגרד ‪67‬־‪» ,1965‬פ׳ ‪.75—74‬‬
‫סוסוביץ׳‪ ,‬שם‪ ,‬עפ׳ ‪411‬י—‪412‬‬
‫‪157‬‬
‫עם ג מ לי הרבנים בדורו‪ ,‬פעל רבות באחת עשרה שנות שהותו בבלגרד‪ .‬בשנת ‪ 1761‬עבר‬
‫לאמסםרדם‪ ,‬הקהילה הג מלה והמפוארת בתקופתו‪ .‬על סכתבים ותעודות נהג לחתום ״רב של‬
‫ק״ק אמסטרדם ובלגרד״‪ .‬את הספרות התורנית העשיר בדברי פרשנות ״דברי שלפה״‬
‫)פרנקפורט על נהר אודר ‪ ,{1753‬״לב שלם״‪ ,‬ועוד‪ .‬בבלגרד לא הספיק להבשיר את ממלא‬
‫מקומו‪ ,‬משום שעזב את העיר במפתיע‪ .‬עם עזיבתו נשארה משרתו של הרב בבלגרד פנויה‬
‫תקופה ארוכה‪ .‬זמן מד‪ .‬כיהן בתפקיד רבני דוד פרדו שבא מסרייבו‪ .‬יצירתו הספרותית‬
‫חוברה בעיקר בסרייבו והיא תתואר בפרק על חו ל מ ת הקהילה הג מ ל ה בבוסניה‬
‫בשנים ‪ 1774—1772‬שהה בבלגרד יששכר אבולטפיה‪ ,‬יליד איזמיר‪ .‬אביו כיהן כרב‬
‫בטבריה‪ ,‬בנעוריו‪ ,‬בשנים ‪ 1741‬ו־‪ ,1743‬היה יששכר עד ל״נם טבריה״ שהציל את העיר‪ .‬אח‬
‫תושביה ואת מפקדה הצבאי דהר אל שמר שמרד בשלטון הסולטן‪ •0.‬בשנים שפעל אבולעפיה‬
‫כמורה ה מ ר הצעיר בבלגרד שלם עוד דהר אל עומר ב ארז ישראל‪ .‬אכן ידע אבולעפיה כעד‬
‫ל״נם טבריה״ לספר לתינוקות של בית רבן בבלגרד על בדווי זה שקזחרר במעשי גבורה את‬
‫‪ p K‬ישראל מעול העריצים התורכים‪ .‬מבלגרד עבר אבולעסיה לסופיה ועמד בה בראש‬
‫ישיבה ג מל ה‪.‬‬
‫‪ .‬בין ה פ ט י ש ו הס דן‬
‫עם עזיבתו של אבולעפיה נבחר עזריאל יחיאל מגדיסו לרב בבלגרד‪ ,‬אך במהרה נפל קרבן‬
‫לתהפוכות גורלה של עיר זו‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בשנת ‪ 1789‬נכנעה בלגרד למצביא האוסטרי ל אומן‪ .‬אז עזבו אותה היהודים‬
‫האמידים עם התורכים הנסוגים‪ .‬בשנת ‪ 1791‬חזרו התורכים העירה‪ .‬בין הצעדים הראשונים‬
‫שנקט המושל החדש טופל )״הצולע״( פחה היה מעשה הנקם ביהודים שלא נטשו לפני‬
‫שנתיים את העיר ולא העדיפו להימלט עם צבאות עותומן לתורכיה‪ .‬אמנם הם גם לא היגרו‬
‫לאוסטריה‪ .‬אלא נשאו בכל התלאות של בלגרד הנצורה‪ .‬אך סבלם לא נח שב בעיני הפחד״‬
‫בפקודתו נעצרו חברי ועד הקהילה‪ .‬לרבות הרב מגריסו‪ .‬והתענו חדשים מרזבים בכלא‬
‫התורכי‪ .‬מגריסו לא עמד בתנאי המעצר ומת עוד לפגי שחרורם של מנהיגי הקהילה‪.‬‬
‫גורל יהודי בלגרד לא שסר גם בתקופת ההתקוממות הסרביח הג מ ל ה בשנים ‪—1804‬‬
‫‪ 1807‬בהנהגתו של הנסיך קאראג׳ורג׳ה )ג׳ורג׳ה השחור‪ ,‬ג׳ורג׳ה םסרובי ‪ .( 7‬הם נמצאו שוב‬
‫בסווח האש של הצבאות הנלחמים‪ .‬אף נפגעו קשה ממעשי ביזה בי ת המתקוממים הסרבים‪.‬‬
‫ב~‪ 1806‬נכנע היל המצב התורכי בבלגרד למורדים הסרבים‪ .‬המנצחים התנפלו על בתי‬
‫היהודים‪ .‬הרסו את בית הכנסת ופגעו במספר יהודים‪ .‬ב־‪ 1813‬חזרו שוב העותופנים והסתלסו‬
‫על העיר‪,‬‬
‫עד ‪ 1827‬היחד‪ .‬סרביה כבושה בידי התורכים‪ .‬דין יהודיה היה גם בתחילת המאה הי״ס‬
‫בדין כל היהודים באימפריה העותומנית לעומת ארצות אירופה הקלריקליות‪ .‬קתוליות‬
‫ואורתומקסיות כאחת‪ ,‬נהגו יהודי תורכיה‪ ,‬לרבות יהודי הבלקנים‪ .‬מזכויות שכמעט לא‬
‫)‪(51‬‬ ‫נשתנו למן המאה הי״ז‪ .‬אם כי גם עליהם חלו חוקי האפליה כמו על כל ה״לא־מאמינים״‪.‬‬
‫)‪(52‬‬
‫כאשר השתלטו הטורדים הסרבים ב־‪ 1806‬לזמן מה על בלגרד‪ ,‬קיבלו מהתורכים את יחסם‬
‫סרסיס ראה אצל יצחק ב רגבי׳ אידי שר אל ויישובה ביסי הקלסון העותפאני‪ .‬מוסד ביאליק‬ ‫)‪(50‬‬
‫*דושליס! תשכ״ג‪ .‬עם׳ ‪06‬‬
‫)‪(53‬‬
‫‪156‬‬
‫מהימנים — אין‪ .‬פו פו ביץ׳) ש ם‪ ,‬עם׳ ‪ 347‬ר‪ (411‬מייחם ליישוב היהודי בבלגרד ‪ 239‬בתי אב‬
‫בשנת ‪ 1827‬ושלנג )עמ ׳ ‪ 78‬לספרו( מונה בו ב־‪ 2.000 — 1835‬נפש‪ ,‬רובם ספרדים ורק ‪200‬‬
‫אשכנזים‪ .‬לדברי שלנג‪ ,‬מרבית הספרדים היו סוחרים ומרבית האשכנזים היו בעלי מלאכה‪.‬‬
‫גם בתקופה זו נתקיימו בבלגרד כמה בתי ספר יהודיים שהקנו לילדים השכלה דתית‬
‫בלבד‪ .‬שפת הוראתם היתד‪ .‬לדינו‪ .‬פו׳פוביץ׳ )שם‪ ,‬עם׳ ‪ ( 430‬מציין כי לבית הספר היהודי‬
‫בסולונסקה אוליצה היו ב־‪ 1845‬שלושה מורים ל־‪ 76‬תלמידים‪ .‬ואולם בקהילה התאוננו על‬
‫ירידתם של בתי הספר האלה‪.‬‬
‫תקופה חדשה חלה עם כינון קרן להקפת בית הספר לחינוך הנוער היהודי בשנת ‪. 1847‬‬
‫על התפתחות בית הספר הזה מביא ד‪ .‬סינדיק פרטים מעניינים‪•'*.‬‬
‫הרשות הסרבית אישרה את הקמת הקרן מתרומות בני הקהילה שהביעו הסכמתם לשאת‬
‫בנטל החדש‪ ,‬אם כי נתעוררו ביניהם חילוקי דעות בעניין זה‪ .‬נציגי הקהילה פשה ?׳לבון‪,‬‬
‫עחר ויוסף קום־אברמוביץ׳ רוסו ואחרי כן עוד ‪ 88‬מבני הקהילה חתמו על הכרה שפנה‬
‫בא׳ בניסן תר״ז )‪ ( 1847‬לציבור התורמים‪ .‬מלבד כותרת הכרוז והפסוק הראשון‪ .‬שהיו‬
‫כתובים בעברית‪ .‬כתוב הכרח כולו בלדינו‪ .‬בבית הספר בסולונסקה אוליצה למדו בנים‬
‫בלבד‪ .‬רק למן ‪ 1864‬רכשו הבנות את השכלתן בבית הספר היהודי שהקימה הרשות הסרבית‬
‫ברובע היהודי יהליה‪.‬‬
‫מתיאורי סיגדיק מתחוור שבית הספר היהודי לבנים הנהיג במרוצת הזמן גם מקצועות‬
‫כלליים וכן לימה־ הלשון הגרמנית והסרבית‪ .‬אך לדינו נשארה לשון ההוראה עוד שנים‪.‬‬

‫מ ש ם ר ה פ לי ה‬ ‫בלגרד — ביה׳־כ'דוו־צ־ול׳ )‪(1942 — 1819‬‬

‫בשנת ‪ 1839‬עזב הנסיך מילוש את סרביה ובמהפכת ‪ 1842‬תפסו את השלטת יריביו‪ .‬היו אלה‬
‫צוררי ישראל‪ ,‬שהבטיחו לתומכיהם — ביניהם סוחרים רבים — לגרש את היהודים מערי‬ ‫תורכיה‪ ,‬הבסחה שמילוש לא התכחש לה‪ .‬החסי־שריף הסדיר חוקית את זכותם של יהודי‬
‫השדה‪ ,‬אם יעלו לשלטת‪ .‬למעשה התכוונו בעיקר לשבץ‪.‬זג העיירה היחידה שבה הספיקו‬ ‫סרביה להתגורר בכל מקום‪ ,‬לרכוש מקרקעין ולעסוק במסחר בלא הגבלה‪.‬‬
‫היהודים להיאחז במספר ניכר יותר‪.‬‬ ‫מילוש התייחס ליהודים בהגינות‪ ,‬לפעמים אף לא הסתיר את אהדתו למשפחת דווי צ׳ו‬
‫ואמנם עמדו בהבטחתם‪ 4, .‬בין צעדיה הראשונים של הממשלה החדשה — שהעלתה‬ ‫ולמוסיקאי יוסף שלזינגר ) ‪ .( 1870-1794‬שלזינגר היה בנו של חזן הקהילה היהודית בסוככור‬
‫לכם הנסיכות את אלכסנדר משושלת קאראג׳ורג׳ה — היתד‪ ,‬לא רק הכרזה מחודשת על‬ ‫שבו)יו)דינה‪ .‬את יסודות המוסיקה למד אצל רוזנברג‪ ,‬חזן הקהילה בנוביסד‪ .‬את פעילותו‬
‫בלגרד כבירת הנסיכות אלא גם חקיקת חוק נגד שוויון היהודים‪ .‬בעטיו גורשו היהודים‬ ‫בסרביה התחיל ב*‪ 1830‬כמורה לנגינה ב ש ^ ב־‪ 1835‬מינה אותו הנהיר מילוש למנצח על‬
‫מפנים הארץ לשטח המצומצם של מצודת בלגרד‪ .‬מצבם הכלכלי הלך ורע‪ .‬הם ביקשו עזרה‬ ‫תזמורת היל המשמר שלו בקרגויבץ‪.‬‬
‫ותושיה מאחיהם במערב‪ ,‬אך הישועה בוששה לבוא‪.‬‬ ‫שלזינגר‪ ,‬שהשתלם בינתיים במקצועות המוסיקה השונים‪ ,‬היה הראשון שאסף שיטתית‬
‫מי שידו השיגה להוצאות הדרך — היגר‪ .‬יעדי ההגירה‪ ,‬לסי שלנג )עם׳ ‪ .( 80‬היו ארץ‬ ‫לחנים מהפולקלור הסרבי‪ ,‬העלה אותם על הכתב ו שיווה להם צורה אמנותית‪ .‬היה מלחין‬
‫ישראל‪ ,‬בודפשט‪ .‬וינה‪ ,‬סרים וגם לונדת•‬ ‫פורה וחיבר הרבה יצירות מוסיקליות‪ .‬בשל כל אלה נחשב למייסד המוסיקה האכנותית‬
‫אולם השאר הוסיפו לחיות בצפיפות איומה בשטח הצר שהקצתה להם הרשות במצודת‬ ‫בסרביה‪4‘ .‬‬
‫בלגרד‪ .‬מעבר לחומות המבצר נאסר עליהם כל מסחר‪ ,‬קרי רוכלות‪ .‬משום כך לא ייפלא כי‬ ‫כיהודי נשאר שלזינגר נאמן כל י מיו למסורת אבות‪ .‬אחרת נהגו צאצאיו‪ .‬בנים ונכדים‬
‫היהודים ביקשו עזרה אפילו משלטונות אוסטריה‪ .‬כסי שמוכיח מסמך מם׳ ‪ 544‬מיום‬
‫שהתבוללו‪ .‬נכדו של שלזינגר‪ ,‬ווק שין פטרוביץ׳‪ *4,‬היה במאה הי״ם שר אוצר סרבי‪.‬‬
‫על גודלו של היישוב היהודי בסרביה בתקופה ז ו חלוקות הדעות‪ .‬מסמכים סטסיסטיים‬
‫)‪ (56‬יברייסקי אלמנך‪ ,‬בלגרד ‪ , 1961*62‬עם׳ ‪ 99‬ואילך‬
‫בצםון־סערב סרביה‪ ,‬על הגדה הימנית של‬ ‫עיר סחוז בפצ׳גה )‪/13^ 0‬א(‬ ‫)‪(57‬‬ ‫)‪ .(Kuhač‬רייך‪ .‬א‪.‬ל‪.‬‬ ‫על המנצח יוסף שלזינגר כתבו רבים‪ ,‬ביניהם פר‪ .‬ש‪ .‬קוהץ׳‬ ‫)‪(54‬‬
‫שיק ושלנג‪ .‬ב‪.‬אםנות״ ‪ .A .III 7‬זגרב ‪ 1939‬כתב עליו ה‪ .‬הלפגום וביברייסקי אלפנו‪.‬‬
‫)‪* !? (58‬ג ל ב ר! שאלת יהודי סרביה בקונגרס ברלין )‪ .(1878‬כ״י בארכיון ה‪.‬ע‪.‬י‪) .‬ב׳ ‪.(48‬‬ ‫בלגח־ ‪62‬־‪ .1961‬עם׳ ‪ 69‬ואילך עשתה זאת ס‪ .‬ג׳וריד־קלייו•‬

‫‪159‬‬
‫‪158‬‬
‫תשובתה של מועצת המדינה על תביעות היהודים‪ .‬ברור שלשונאי ישראל לא היה מה‬ ‫‪ 12.10.1840‬שנמצא בארכיונה של הרפובליקה העממית הסרבית בבלגרד‪ .‬זה דר׳ת מועצת‬
‫לה שיג במקומם עשה זאת אוהד היהודים‪ .‬הנסיך הקשיש מילוש‪ ,‬שתפס שוב ב~‪ 1859‬לתקופה‬ ‫בקרגויבץ‪,‬‬ ‫או ברנו ביץ׳‬ ‫מיכאל‬ ‫לנסיך‬ ‫שנשלח‬ ‫בידי ‪.‬גבדילוביץ׳‪,‬‬ ‫החום‬ ‫המדינה‪,‬‬
‫קצרה את רסן השלסץ‪ .‬הוא ביטל במחי יד את כל החוקים נגד היהודים‪ ,‬אד לרוע המזל‬ ‫בירתה הזמנית של סרביה‪ .‬המועצה מגלה בו כי סוחרים יהודים‪ ,‬בעלי חנויו ת פתוחות‬
‫נפטר כבד בשנת ‪.1860‬‬ ‫בבלגרד‪ ,‬ביקשו באחרונה בחשאי את חסותו של הקונסול האוסטרי‪ .‬בהמלצתו הוענקה להם‬
‫בפעם השניה חזר אפוא מילוש לשלטון לתקופה קצרה של פחות משנתיים‪ .‬בפרק זמן‬ ‫נתיבות אוסטרית והוצאו להם דרכונים אוסטריים‪ .‬ועוד מוסיפה המועצה כי העירית והקונסול‬
‫זה התאוששו היהודים במקצת‪ .‬הם שאפו עידוד סיהסו האוהד של הנסיך הישיש‪ .‬כן חזר‬ ‫האוסטרי בבלגרד באו לידי הסכם שלפיו ייערך בעיר מפקד האוכלוסיד‪ .‬היהודית כדי לוודא‬
‫מגלות וינ ה חיים דווי צ׳ו‪ ,‬רעו ויו ע צו הנאמן של הנסיך‪ .‬בחסות סילוש השתחררו היהודים‬ ‫״למי מהיהודים נתינות סרבית ו פי מהם נ תץ אוסטרי‪.‬״‬
‫ממחנק המבצר בבלגרד‪ .‬היו ביניהם שאזרו עת וחזרו מיד לשבץ‪ .‬יתירה מזו‪ ,‬נמצאו אף‬ ‫זאת לדעת כי קבלת נתינות אוסטרית לא היחה בדרך כלל חהליך פשוט בשביל‬
‫נועזים שחזרו למקומות נידחים יו תר כסמדרבו ופוז׳רבץ‪ *‘ .‬משום מה נראו להם סיכויי‬ ‫היהודים‪ .‬ברור שבמקרה זה העלימה הרשות האוסטרית ע ץ מהנימה היהודית‪ ,‬ומטעמים של‬
‫הפתסה טובים יותר הרחק מבלגרד‪.‬‬ ‫מדיניות חוץ הראתה רוחב לב בלתי רגיל‪ .‬מן הצד האחר‪ ,‬הנתינות האוסטרית לא רק שפטרה‬
‫את יהודי בלגרד מבטל המסים שהוטל עליהם על*ידי משטרם החדש ו ה עוין של יור שי‬
‫המדיניו ת האנטישמית‬ ‫מילוש‪ ,‬אלא גם אפשרה להם‪ ,‬כלכל הנתינים האוסטריים‪ ,‬חופש תנועה בכל שטחי‬
‫אחרי מות מילוש הוברר כי חישוביהם החפוזים של היהודים היו מוטעים‪ .‬חיש מהר נ גוזו‬ ‫סרביה‪ ,‬כלומר גם מעבד לתהום המצודה הבלגרדית‪ ,‬דבר שנשלל מהיהודים המקומיים‪,‬‬
‫התקוות‪ .‬ב־‪ 1861‬עלה לשלטץ מיכאל‪ ,‬בנו של מילוש‪ .‬בשאלה היהודית לא הלך בעקבות‬ ‫נ תיני סרביה‪.‬‬
‫אביו אלא נכנע ללחצים לאומניים של המשכילים ושל הזעיר־בורגנים הסרביים‪ .‬חוגים אלה‬ ‫המצב אמנם הוטב קצת בשלהי שלטונו של אלכסנדר‪ .‬אז כבר נר או סדקים במדיניות‬
‫ראו ביהודים עם ז ר ומתבדל‪ ,‬המדבר בלשונו הוא )לדינ‪ (1‬ומטפח ערכי ססורת ופולקלור‬ ‫האנטישמית של סרביה‪ ,‬מסמך ארכיוני של מועצת המדינה מיום ‪) 30.10.1856‬מספר ‪( 682‬‬
‫משלו‪ .‬אולם בראש האויבים עמדו הסוחרים‪ ,‬שראו מאז ומתמיד ביהודי מתחרה מסוכן‪.‬‬ ‫הנ‪ 1‬ה צו) או קז בלעז( של הנסיך אלכסנדר‪ ,‬המצווה להרחיב את תחום המושב היהודי על כל‬
‫פעילי האנסישמיות נעזרו גם בגורמי חוץ‪ .‬הדריכו אותם שונאי ישראל מובהקים‪ ,‬רוסיה‬ ‫שטח השיפוט של העיר בלגרד‪ ,‬לרבות פרבריה‪ ,‬אך מקיים תוקפן של התקנות הקודמות‬
‫הצארית ורומניה‪ .‬וד אי שהשפיעה עליהם גם מסורת הזלזול של התורכים כלפי היהודים‬ ‫האוסרות שהייתם של היהודים בפנים הארץ‪.‬‬
‫״הנחותים״‪.‬‬ ‫חשובה אף עצומתם של ‪ 45‬יהודי בלגרד‪ ,‬נ תיני סרביה‪ ,‬שהוגשה ביום ‪ 12.4.1858‬למועצת‬
‫לא ייפלא כי במצב זה פורםם כבר בתחילת ‪ 1861‬הוק על גירו ש ששים משפחות יהודיות‬ ‫המדינה והיא רשומה בארכיון סרביה במספר ‪.740‬״* בתעודה ז ו נדרש שיווי הזכויות עם‬
‫שנמצאו בערי השדה‪ ,‬רובן ב‪#‬בץ‪ .‬משפחות אלו נצטוו לשוב לשטח המצודד‪ .‬בבלגרד‪ .‬לאחר‬ ‫הסרבים בפנים הארץ‪ .‬בהקדמה קובלים היהודים שהבר ארבע עשרה שנים נשללות מהם‬
‫שחוק הגירוש נתקבל ב*‪ 1861‬גם בסינם‪ ,‬אישר אותו מיכאל‪ .‬אולם היהודים לא השלימו עם‬ ‫זכויותיהם‪ .‬הם מזכירים את צו הנסיך משנת ‪ , 1856‬שהרחיב את תחום מגוריהם בבלגרד‪ ,‬אך‬
‫הגזירה‪ .‬הם פ נ ו ״ בתזכיר מיוחד לנסיך ודרשו במפגיע זכויו ת אזרח שהובטחו להם בהסכם‬ ‫מתאוננים על משטרת בלגרד הסצרה את צעדי הסוחרים הזעירים ש בץ היהודים‪ .‬ביניהם‬
‫על עצמאות סרביה משנת ‪ . 1833‬לביצוע ההסכם ערבו אז שתי מעצמות — רוסיה ותורכיה‪.‬‬ ‫רבים שמקור פרנסתם הוא הרוכלות‪ .‬מצבם הולך ומחמיר בלאו הכי‪ .‬בעלי העצומה מצביעים‪,‬‬
‫מיואשים סיימו נ ציגי היהודים את התזכיר במלים! אם סרביה לא תיאות לפלא לאלתר את‬ ‫בין היתר‪ ,‬על העדפת נתינים זרים על פני היהודים המקומיים‪ ,‬המסתברת גם כן התעודה‬
‫דרישותיהם‪ ,‬עליה לגרשם‪ ,‬ואז הם יחפשו להם מולדת חדשה‪.‬‬ ‫שבבר תוארה למעלה‪.‬‬
‫עד ‪ 1862‬היתה בלגרד מחולקת לשתי חטיבות ריבוניות‪ .‬השטח התורכי כלל אח‬
‫לבסוף הביאו החותמים על העצומה כמה נתונים סטטיסטיים‪ .‬לדבריהם חיו בתקופתם‬
‫המצודה על ההר ואת דוירצ׳ול‪ .‬הרובע התורכי שהשתרע במורד ההר עד הדנובה‪ .‬יתר חלקי‬
‫ב־‪ 300‬משפחות יהודיות בבלגרד‪ ,‬רק ל־‪ 15‬מהן היתה פרנסה ראויה לשמה‪ .‬יתר ‪ 285‬המשפחות‬
‫העיר היו בהנהלה סרביוג ביוני ‪ 1862‬נפלה קסטה ב ץ הסרבים והתורכים‪ ,‬בתגובה על מהומה‬
‫■‬ ‫נאלצו לחפש את מחייתן בפנים ה א ת ובשווקיה‪.‬‬
‫זו הפגיזו התורכים את שטחי העיר הלא־תורכיים‪ .‬צבי עזריה )לשעבר הרסן הלפגום(«‬
‫על אף מליצות ההכנעה שנדרשו בפ‪$‬יה לרשות‪ ,‬כמקובל באמצע המאה הי״ס‪ ,‬י ש לומר‬
‫מציין כי היהודים נפגעו במיוחד מפעולה זו‪ ,‬משום שישבו קרובים למצודה‪ ,‬בשטח בו נפלו‬
‫שהעצומה נכתבה בנימה גאה המעוררת כ בוד‪.‬״ אולם התקר הארכיוני לא העלה ע די ץ את‬
‫מרבית הפגזים התורכיים‪ .‬בגלל ההפצצה עזבו משפחות יהודיות את העיר‪.‬‬
‫)‪ (59‬העתק שמור בארכיון תע‪.‬י‪ .‬ב׳ ‪131‬‬
‫ב ץ היוצאים היה גם החכם דוד משת אלקלעי‪ .‬הוא נולד ב־‪ 1814‬בבלגרד שאליה הגיעו‬ ‫)‪ (60‬כל ‪ 45‬העותרים חתמו על העצומה בעברית‪ .‬הדכר מזכיר את התקנות לחברה קדישא‬
‫אבותיו מסרייבו דרך ‪#‬בץ ח מץ‪ .‬בי‪ 1835‬נתפנה מורה בבית הספר תלמוד תורד״ כאשר הגיע‬ ‫בזגרב שחובת בערד באותו זמן )‪ ,(1854‬וחבריה התמר עליהן בעברית רהוטה‪— .‬‬
‫אברהם סוזין‪ .‬ראשון החותמים הוא כנראה אכרהם סוזץ‪ .‬שי‪.‬ת‪ .‬אלקלעי מזכיר אותו‬
‫‪Smeđe revo,‬‬ ‫‪Požarevac‬‬ ‫במכתב ו ה ל בנון ״ הירושלמי סכסלו חר״ל )‪ (1869‬כ״סות ד‪,‬חברת הק׳ כל ישראל חברים״ )‪(61‬‬
‫גלמי ‪ o v‬ענר ‪. 11—10‬‬ ‫)‪(62‬‬ ‫)עייז בעם׳ ‪.(302‬‬
‫יגרייסקי גרודגי קלנת*‪ .‬בלגרד תרזדם )‪( 1938*39‬‬ ‫)‪(63‬‬ ‫העותרים הם מסג רוסו‪ .‬ג קונורסי‪ ,‬גג קלדרון‪ .‬ג צ׳לבון‪ .‬ג י ‪ .‬פינצי‪ ,‬האחים עחר‪.‬‬
‫ל‪.‬ד‪ .‬אלבחרי‪ .‬ש‪ .‬הודוויץ‪ ,‬ד ‪ .‬ג עפר‪ ,‬נג סייסצק‪ ,‬י‪ .‬אסודאי‪ ,‬ג ש לו ג י‪ .‬סרחי‪ .‬ועוד ‪.‬‬
‫‪161‬‬
‫‪160‬‬
 ‫לווינה״ גתקבל שם כמורה בבית הספר של הקהילה הספרדית ופעל בו עד מותו נד‪ . 1882‬הוא‬
‫ה״סקופשטינזד׳)הפרלמנט הסרבי( תכבד‪ .‬את זכויותיהם של יהודי סרביה‪ .‬את המכתב מסר‬
‫תרגם פרקי אבות ללדינו‪ .‬ערך סידור תפילות ״עבודת השבה״ ופרסם חיבורים אחרים לנוער‬
‫סגן הקונסול הבריסי בלסןם™ לנסיך מיכאל‪ .‬תשובתו של מיכאל לבלואט‪ ,‬מסוף דצמבר‬
‫בלדינו‪ .‬בשבתו בווינה חתם על ההסכמה לספר ״מעודד ענוים״ של קרובו י‪ .‬ח‪ .‬אלקלעי‬
‫‪ , 1864‬היתה אופיינית לשליס ההססן‪ .‬היתה ז ו הצהרה דיפלומטית סתמית שבה מסר הנסיך‬
‫) עיין בעם׳ ‪.( 298‬‬
‫בין היתד ‪ :‬״ אני משתדל בכנות להשביע את רצח היהודים בארצי‪ ,‬אולם קשר‪ .‬להגיע במהירות‬
‫עם הפסקת האש הוקם ועד לעזרת הנפגעים שפנה לנדבנים ולקהילות וביקש סיוע‪.‬‬
‫לתוצאות כלשהן בעניין זה‪ .‬בכל זאת‪ .‬אני בורר אפשרויות ל פ ת רון הבעיה ומקווה להגיע‬
‫־ ־׳‬ ‫בראש הוועד פעלו יהודי זמרן יחיאל רוסו יא• ליאון‪.‬‬
‫‪.................‬‬ ‫‪.‬‬ ‫למסרה‪.‬״‬
‫מצבם של יהודי בלגרד היה נואש‪ .‬הם נשארו חסרי כל‪ ,‬בלא קורת גג‪ .‬הראשונים ש עו ת‬
‫גרשגין השיב למונסיפיורי ביום ‪ 26.1Z1864‬שלא יחשוב ״כי הנסיך אינו דואג לתושביו‬
‫היו י הודי זמון‪ .‬ואמנם תוצאות המגבית היו מעודדות‪ .‬מתפוצות רבות‪ ,‬קרובות ורחוקות‪,‬‬
‫היהודים שאמנם לא הגיעו עדיין לשוויח אזרחי מסיבות שכל שלטח אחראי חייב להתחשב‬
‫התחילה מגיעה העזרה‪ .‬בין היתר הרימו את תרומתם הקהילות בווינה‪ ,‬בבודפשט‪ ,‬בפראג‪.‬‬
‫י‬ ‫;•‬ ‫‪ -‬׳‪.‬׳> ■‬ ‫‪...‬‬ ‫■‬ ‫י•‬ ‫בחן‪.‬״‪.‬‬
‫בגרמניה‪ ,‬בנוביסד‪ ,‬באוסייק ובזגרב‪ .‬בזגרב נבחר באותה עת זאב ו‪ .‬שוורץ לתפקיד ראש‬
‫פעלתנות נרחבת זו לא נשאה פרי‪ .‬השלטח התחמק מאחריותו והעתונוח הסרבית‬
‫הקהל‪ .‬הקופות היו מדולדלות ובווד אי לא היה לו קל להפריש מאה ועשרים פלורינים לעזרת‬
‫הוסיפה שמן למדורה‪ .‬עתוני בלגרד כתבו נגד היהודים‪ ,‬אך במיוחד‪ .‬הצטיין בפראותו העתון‬
‫אחים שנפגעו בבלגרד‪ .‬בית רוטשילד תרם עשרים וחמשה אלף פרנקים בזהב‪.‬‬
‫״סוסוויד״ משבץ‪ 7,.‬בהגינו על האינסרסים הצרים של הסוחרים הסרבים בערי השדה תבע‬
‫משנוכחה קבוצה בת ‪. 131‬יהודי בלגרד לדעת כי לא חלה כל תזוזה בעמדתה השלילית‬
‫• ; ■‪..‬־־־‬ ‫בטאח פרובינציאלי זר‪ .‬לנשל את היהודים מכלכלת הארץ‪.‬‬
‫של הממשלה לגבי תביעות היהודים‪ ,‬פנתה ב*‪ 6‬ביו לי ‪ M 1863‬בתזכיר לריקטס‪ «,‬הקונסול‬
‫‪. . . . . . .‬‬ ‫מ או ר עו ת שבץ‬ ‫הבריטי בבלגרד‪ .‬באמצעותו ביקשו היהודים להסב את תשומת לבה של ויקטוריה‪ ,‬מלכת‬
‫האסון פקד את היישוב בשבץ ב־‪ 16‬בינואר ‪ . 1865‬ביום זד‪ .‬התנקשו פורעים סרביים בחיי‬ ‫אנגליה‪ ,‬למצבם הקשה‪ .‬הם דרשו שוב את ביצוע ההסכם ביו אנגליה לתורכיה‪ ,‬המבטיח‬
‫היהודים‪ .‬נפלו שני קרבגות‪ :‬יעקב אלקלעי ‪13‬ושלמה אביגון‪ .‬־‬ ‫ליהודי סרביה הופש התנועה וחופש המסחר ברהבי הנסיכות‪ .‬והיה אם יסרבו הסרבים גם‬
‫אך בוד‪ .‬לא סגי‪ ,‬חודשים מעסים אתרי רצת החפים מפשע‪ ,‬באפריל‪ ,‬הוכנסה בבריח‬ ‫להבא להעניק ליהודים את ה שוויון האזרחי‪ ,‬מבקשים היהודים את תמיכת הוד מלכותה‬
‫הנצרות בתו בת השש עשרה של בכור י‪ .‬משולם‪ .‬הסבילד* שנעשתה בכנסיית שבץ בניגוד‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫בהשגת דרישותיהם הצודקות‪.‬‬
‫לרצח הבת‪ ,‬גרמה שרשרת תגובות נזעמות ברחבי העולם היהודי‪ .‬בחודש מאי של אותה שגה‬ ‫בעניין זה פגה ריקטס לגרשגין‪ *♦ .‬שר החוץ הסרבי‪ .‬השר העיר לו כי היהודים מסת‬
‫שחורה נגדשה הסאה כאשר משטרת שבץ גירשה את המזין הבריטי ישראל שסרן‪.‬נז‬ ‫בינתיים לגסיר את התזכיר שהוזכר למעלה‪ .‬הוא מקווה‪ ,‬אמר‪ .‬כי ייעשה דבר פה לטובת‬
‫על התגרויות אלו הגיב העולם הנאור‪ ,‬קרי המערב‪ ,‬בתקיפות וכעס‪ .‬הקונסול הבריטי‬ ‫•־ ‪-‬‬ ‫• • ■ •‬ ‫■‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫• ‪.‬‬ ‫היהודים‪.‬‬
‫בלואט פחד‪ .‬שוב נמרצות בבלגרד במארס ‪ 7M 865‬הסרבים ביסלו אמנם את צו הגירוש נגד‬ ‫כתוצאה מפנייתה של החברה ״כל ישראל חברים״ לממשלה התורכית בקושטא‪ ,‬ביקר גם‬
‫שטרן‪ ,‬אבל ביתר העניינים נשארה עמדתם קשוחה‪ .‬אם כי ראש הממשלה גרשנח הבטיח‬ ‫את‬ ‫לגרשנין‬ ‫עלי ביי‪ ,‬מיופה־הכחו התורכי בבלגרד‪ ,‬אצל השר גרשנין‪ .‬גם עלי ביי הזכיר‬
‫‪z :‬‬‫״־‬ ‫־‪. .‬‬ ‫לבלואם כי האשפים בפרעות ייענ שו בכל חופרת הדין‪.‬‬ ‫התחייבויות סרביה כלפי יהודיה שהן חלק בלתי נפרד מהסכם העצמאות משגת ‪. 1833‬‬
‫לא נודע אם אמנם פסקו בתי משפט סרביים עונשי מאסר כלשהם לפורעי שבץ‪ .‬ידוע‬ ‫אף אנשי ה״אליאנם״ בפאריס לא טמנו ד ם בצלחת‪ .‬הם הזעיקו לפעולה דחוסה את‬
‫רק» ז שהקונסול הבריטי בלסזס דיווח ביום ‪ 283.1865‬לשגריר הממונה עליו בקושטא‪ ,‬ארל‬ ‫בא־כוחם בלונדון‪ ,‬פרנסים גולדסמית‪ •7.‬בהתערבותו הוגשה בפרלמנט הבריטי שאילתה לשר‬
‫ךסל\ ז על המצב בסרביה לאחר הפרעות בשבץ‪ .‬לדברי הקונסול הביע הנסיך צער על‬ ‫החוץ בדבר רדיפות יהודי ס ר בי ה״‬
‫הידרדרות העניינים‪ ,‬אך הוא‪ ,‬הנסיך‪ ,‬״אין לאל ידז לעשות מאומד‪ ,‬לסובת נ תיניו היהודים‬ ‫בעקבות הפעולות הללו הציגו קונסולי המעצמות בבלגרד דרישה תקיפה לאיליה‬
‫האהודים עליו מאד‪.‬״ הוא שבד בידי יו ע ציו המפחידים אותו כי יסתבך אם יעז לבטל את‬ ‫גרשנין‪ ,‬שהועלה בינתיים לראשות הממשלה‪ ,‬ותבעו ממנו לבטל מיד את כל החוקים האנטי‪-‬‬
‫‪; :‬‬ ‫ההגבלות שהוסלו על היהודים הנחשבים בעיני הסרבים נכרים וכופרים‪.‬‬ ‫יהודיים הסותרים את התחייבויותיה הבידלאומיות של סרביה‪.‬־‬
‫מובן שגם משה סונטיפיורי נרתם לפעולה‪ .‬דרך משרד הח ח הלתדוני שיגר באחד‬
‫‪ — Bluet‬הטפצאים הארכיוניים מובאים באן מחיבורו הג״ל של מם‪ .‬נלבר‪ ,‬עם׳ ‪12—11‬‬ ‫)‪(70‬‬
‫״‬ ‫‪Svetovtd‬‬ ‫)‪(71‬‬ ‫באוקטובר ‪ 1864‬איגרת לנסיך סרביה‪ .‬הוא כתב לו כיו״ר ״ו עד השליחים״ ״ והביע תקווה כי‬
‫)‪ (72‬לא הובהר אס קרבן זה הוא אחד מבני מרדכי אלקלעי הנזכרים בעם׳ »‪■2‬‬
‫)‪ (64‬גלבר‪ ,‬שם עם׳ ‪ 11‬ואילך‬
‫^ ‪Cinquante ana d'hlatoiro L’Alliance Israélite ■Universelle^ ^par* N?'*Levena‬‬ ‫׳־‬ ‫‪Rlcketta‬‬ ‫)‪(65‬‬
‫‪Pari. 1911. p. 93 etc...‬‬ ‫‪,‬‬ ‫שהביא שלמ‪ ,‬ש ט ע ם׳ ‪ 80‬ואילך ! *‪• •. _ ,‬‬ ‫‪Garaâanln‬‬ ‫)‪(66‬‬
‫)‪ .‬גלבר‪ ,‬שם עט׳ ‪ 12‬י )‪74‬‬ ‫‪S ir‬‬ ‫‪Francis Goldsmith‬‬
‫)גלבר‪ .‬שם עט׳ )‪12 75‬‬ ‫שלנג‪,‬שםעמ׳ )‪8 1 (68‬‬
‫)‪Earl Russe) (76‬‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫)‪Board of Deputies (69‬‬

‫‪163‬‬
‫‪162‬‬
 ‫בעת ביקורו בקושטא והצביע בפניו על ההד הקשה שעוררו החוקים האנסי־יהודיים של‬ ‫תוך בדי שיחה הביע הנסיך מיכאל באוני בלואם דעה פסקנית על גורמי המתיחות‪.‬‬
‫סרביה בדעת הקהל הבריטית‪ .‬להגנתו סעו הנסיך כי הוא הידיד הסוב של יהודי סרביה‬ ‫לדבריו‪ ,‬הסיבה היא מ רו ת ע ץ מסחרית‪ .‬היהודים מוכרים את סחורתם בזיל הזול וכן מלווים‬
‫ומזמין סוחרים יהודים על משפחותיהם לנשפי ריקודים הנערכים מדי שנה בארמונו‪.‬‬ ‫את כספם בריבית נמוכה ממתחריהם הסרבים‪.‬‬
‫לורד לייונס לא הסתפק בהצהרות בלתי מחייבות אלו‪ ,‬אלא הורה ללונגוורת‪ ,‬הקונסול‬
‫הכללי של בריטניה בבלגרד‪ ,‬להתייצב שוב לפני הנסיך ולדרוש את ביטול החוקים המפלים‬ ‫ה שוויון האזרחי‬ ‫ה מ א ב ק על‬
‫־׳‬ ‫לרעה את יהודי סרביה‪ .‬תשובת הנסיך היחה הפעם מתחמקת עור יותר‪.‬‬ ‫משגת ‪ 1866‬נשתבשו עוד יותר היחסים ב ץ הסרבים והיהודים‪ .‬כותב על כך גלבר בעט׳ ‪: 12‬‬
‫גם שיחת הקונסול האוסטרי פרוקש י י עם הנסיך‪ ,‬שנערכה בבלגרד ב~‪ 7‬באפריל ‪, 1867‬‬ ‫‪...‬הקונסול הכללי של אנגליה בבלגרד‪ ,‬אנגחירח‪,‬״ הודיע אמנם ביום ‪ 143,1867‬לממונה‬
‫לא נשאה פרי‪ .‬לא חלה כל תזוזה אף לאחר שנתקבלה משלחת ה״אליאנטי׳ על־ידי הנסיך‬ ‫עליו במשרד החוץ‪ ,‬הלורד םםנלי‪,‬יי כי שר החוץ יו בן ריססיץ׳ • ז נאות להמתיק את צו‬
‫מיכאל‪ ,‬כאשר ביקר באוגוסט ‪ 1867‬בפריס‪ .‬אמנם הוא הבטיח לפעול בגדר סמכויותיו‬ ‫הגירוש מ ד היהודים מערי השדה שמססרם אינו עולה על ששים משפחות‪ »0.‬עם זאת‬
‫החוקתיות‪ ,‬אך לא הספיק לקיים את הבטחתו‪ .‬בסוף מאי ‪ 1868‬קופחו הייו בעקב התנקשות‪.‬‬ ‫הצהיר ראש הממשלה גר שניו ללונגרורת במפורש כי מנוי וג מו ר עם הסרבים לא לוותר יותר‪,‬‬
‫סמכויותיו עברו לידי עוצר שמשל בשם בנו הקטין‪ .‬הנסיך מילן‪.‬‬ ‫במכתב‪ ,‬שבו המציא הצהרה ז ו לס^נלי‪ .‬הרגיש אנגוו ר ת כי מצב י הודי סרביה הולך ורע‬
‫לאחר פות הנסיך מיכאל נשארה עמדתו של ראש הממשלה גרשנין כלפי היהודים‬ ‫ו כי סבלם נעשה ללא נשוא‪ .‬אנגוור ת אף אישר לססנלי את מהימנות הסקירה שמסרה לו‬
‫נוקשה ובלתי פשרנית‪ .‬על כך דיווח הקונסול האוסטרי בבלגרד קלאי ‪ »,‬ביום ‪26.7,1869‬‬ ‫הכי״ת על י הודי סרביה‪.‬‬
‫לקנצלר האוסטרי בויסט‪ **.‬הוא הוסיף כי הסקופשטיבה הגדולה שנתכנסה ביולי ‪1869‬‬ ‫סקנלי פעל מיד‪ .‬עוד ביום ‪ 303.1867‬העביר את העתקו של דו״ח לו מוו ר ת ללורד‬
‫בקרגויבץ אישרה חוקה חדשה לסרביה‪ .‬על פי סעיפה מספר ‪ 23‬שווים כל הסרבים לפני‬ ‫לייונס‪ **,‬שגריר בריטניה בקושסא‪ .‬כן הורה ללייונם להסב אישית את תשומת לבו של הנסיך‬
‫החוק‪ .‬אולם בסעיף ‪ 132‬הוצאו היהודים בפירוש מכלל זה‪ .‬כך נמשך קיפוחם כמקודם‪ .‬גם‬ ‫הסרבי לבעיית יהודי סרביה‪ .‬הזדמנות נאותה לשיחה ז ו תימצא — כתב סטנלי — בעת‬
‫לפי החוקה החדשה נשארה זכות מגוריהם מוגבלת לבלגרד ושהותם בפנים ה א ת נאסרה‬ ‫ביקורו הקרוב של הנסיך בבירת תורכיה‪ .‬על לייונ ס להבהיר לנסיך בכל הידידות — אבל‬
‫לחלוטץ‪ .‬־‬ ‫בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים — כי אעליה מתנה את תמיכתה בתביעות לריבונות‬
‫על התגרות ז ו לא עברו המעצמות לפדר היום‪ .‬ב־‪ 22‬בספטמבר ‪ 1869‬הגישו קונסולי‬ ‫סרביה על מצודת בלגרד‪ .‬שהיתה ע די ץ בידי התורכים‪ ,‬במתן חופש התנועה ו שוויו ן אזרחי‬
‫בריטניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬אוסטריה־הוגגריד‪ ,‬ואיטליה תזכירים זהים לעוצר‪ .‬הם דרשו לבטל את‬ ‫ליהודי סרביה‪ .‬ועוד על לייונם — כך הדגיש סנןנלי — להזכיר לנסיך את דברי הצירים‬
‫הסעיף ‪ 132‬של החוקה‪ ,‬המפלה את היהודים לרעה‪ ,‬ונימקו את דרישתם לא רק בטעמים‬ ‫בבית התחתון )הפרלמנט הבריטי(‪ ,‬שהתרעמו בכל הזדמנות על שהפרביס מתלוננים על‬
‫הומניים אלא גם בטובת כלכלתה של סרביה עצמה‪.‬‬ ‫רדיפות בני עמם בשטחי תורכיה האירופית‪ ,‬אך בעת ובעונה אחת סובלים היהודים בנסיכותם‬
‫למעשה לא צמחה כל תועלת ליהודי סרביה מהתערבות הקונסולים אצל העוצר‪ .‬נד‪10‬‬ ‫‪.‬‬ ‫'‬ ‫מנגישות אנטישמיות‪.‬‬
‫באוקטובר דחה שר החח מסיץ׳ את דרישות המעצמות בטענה שהיהודים בסרביה חפשיים‬
‫לורד סטנלי הודיע לממשלה הרוסית‪ ,‬באמצעות שגרירו ביוקנן* ■ בסשרבורג‪ ,‬על צעדים‬
‫מבחינה דתית‪ .‬רבניהם נהגים מהקצבות האוצר הסרבי‪ ,‬ואף בתי הספר שלהם נתמכים‬
‫אלה שנקם לטובת יהודי סרביה‪ .‬בתשובה הבטיח שר החח הרוסי‪ ,‬הנסיך גוירצ׳קו׳ב‪ ,‬כי רוסיה‬
‫מתקציב המדינה‪ .‬הם השיגו את כל הזכויות הפוליטיות‪ ,‬כנץ בחירה אקטיבית ופסיבית לבית‬
‫תתייחס בהבנה לדרישות אנגליה להיטיב את מצב י הודי סרביה‪ .‬יהד עם זאת ראה גורצ׳קוב‬
‫המחוקקים ולעיריות‪ .‬ההגבלות הן חברתיות בלבד‪ ,‬קבע השר‪ ,‬כדי למנת את ריבדם‪ .‬כאן‬
‫להבליט את צדקתם של הסרבים השוללים זכויו ת אזרח מן היהודים‪ .‬גורצ׳ק‪1‬ב חזר על‬
‫הטיה מסיץ׳ כלפי היהודים אח ההשמצות הידועות היטב מהלקסיקון האנטישמי‪ .‬הוא הוקיע‬
‫הטענה האנטישמית השגורה כי עמדתם השלילית של הסרבים אינה נובעת מאי־סובלנות‬
‫את הסתגרותם וחשדנותם כלפי לא־יהודים‪ .‬לדוגמה הביא את מגיפת החולירע האחרונה‪,‬‬
‫היהודים הפושטים את עור‬ ‫דתית אלא היא אמצעי הגנה מפני הנושכים והמוזגים‬
‫כאשר אושפזו החולים היהודים בבית חולים מיוחד והטיפול בהם נמסר לרופאים יהודים‬
‫קרבנותיזזם הסרבים‪• .‬‬
‫בלבד‪ ,‬ועוד כגון אלד‪. -‬‬
‫לורד לייונס קיים בנאמנות את הוראות הלורד סטנלי‪ .‬הוא התייצב לפני הנסיך מיכאל‬
‫התמונה היתה ברורה לגמרי‪ .‬הנימוקים הרשמיים של סרביה נבעו ממניעים אנטישמיים‬
‫שהופעלו בלחץ מתחריהם הזעיר־בורגניים של היהודים‪ ,‬בעיקר סוחרים סרביס מערי השדה‪.‬‬ ‫‪ Longworth‬י‬ ‫)‪(77‬‬
‫סוחרים אלה היו כוח חשוב בזירה המדינית של סרביה דאז‪ ,‬והם נעזרו‪ ,‬כאמור‪ ,‬גם‬ ‫בראש ממשלת בריטניה‬ ‫‪Earl Darby‬‬ ‫עמד בשנים ‪ 1869-1868‬כ*‬ ‫‪Stanley‬‬ ‫)‪( 78‬‬
‫‪Jovan Rlatić‬‬ ‫)‪(79‬‬
‫בגורמי חוץ‪.‬‬ ‫מיום ‪ 10.10.1869‬על‬ ‫גלבר מנם« בעם׳ ‪ 17‬את הודעת שר החוץ ד‪ .‬מ ס ח )‪( Matić‬‬ ‫)‪(80‬‬
‫ספקד היהודים בסרביה‪ ,‬מדברי מ ט ח ססתבר כי בשבת ‪ 1861‬ישבי בטדביה ‪ 1732‬יהודים ‪:‬‬
‫‪Baron Prokesch‬‬ ‫)‪(83‬‬ ‫בבלגרד ‪ ,1560‬בססדדבו ‪ ,9‬בקזעויבץ ג בפח׳רבץ ‪ ,73‬באוברנובץ ‪ ,15‬בנגוסץ ‪ 3‬בשבץ ‪»55‬‬
‫‪Kallay‬‬ ‫)‪(84‬‬ ‫וביתר העיירות ‪ 13‬נסש‪ .‬על יהודים בערי המדד‪ .‬שבסרביה עיין בעם׳ ‪ 139‬־‬
‫‪Baust‬‬ ‫)‪(85‬‬ ‫י‬ ‫‪Lord Lyon s‬‬ ‫)‪(81‬‬
‫‪S ir H. Buchanan‬‬ ‫‪(8‬‬

‫‪165‬‬
‫‪164‬‬

‫ועד הקהילה האשכנזית הוקם בבלגרד ב־‪ . 1869‬הקהילה האשכנזית היתד‪ .‬קטנה לגמרי‪.‬‬
‫הספרדים התנגדו לאישורה‪ ,‬מדום שראו בה סכנה לאחדות היישוב היהודי‪ .‬בתפקיד ראשי‬
‫הקהל האשכנזים כיהנו בתקופתה הראשונה ‪ :‬ד״ר ב‪ .‬בריל‪ .‬ל‪ .‬ברסלאוזןר‪ .‬מ‪ .‬שטת‪ ,‬ד״ר‬
‫ש‪ .‬פופם )אביו של העסקן הציוני ד״ר ם‪ .‬סופם‪ ,‬שהיה ראש הקהילה האחרון של הקהילה‬
‫האשכנזית בבלגרד(‪ ,‬י‪ .‬ל‪ .‬לבנזון ואחרים‪.‬‬
‫יחיאל מ‪ .‬רוסו — ראש הקהל בבלגרד )‪(1869 — 1867‬‬
‫אלקלעי מזכיר עוד במאמרו כי יחיאל רוסו‪ ,‬ראש הקהל הראשון של הקהילה‬ ‫א‪.‬‬
‫הספרדית המאורגנת בבלגרד‪ ,‬נאלץ להילחם בעלילות אנטישמיות שהפת עורך ■עתון סטירי‪.‬״‬
‫בכלל‪ .‬לא קל היה ליהודי סרביה לקיים את חובותיהם הפטריוטיות‪ .‬חוקת המדינה כד‪1869‬‬
‫חייבה את הנוער היהודי לשרת שירות פעיל בצבא‪ ,‬אולם איש מן החיילים היהודים לא‬
‫‪* t‬״ש‬ ‫‪Ruže‬‬ ‫) רודה״ )שושנים ‪(87) .‬‬
‫)‪Elić, Trgovinski Glasnik, Beogradsko Novine (88‬‬
‫‪167‬‬
‫על אף ההקלות בחיי יום יום התמידה סרביה בסירובה להעניק לנתיניה היהודים שוויון‬
‫אזרחי פלא‪ .‬רק בקונגרס ברלין ב־‪ 1878‬הוכרע הדבר לטובת היהודים‪ .‬נגד קולה של רוסיה‪.‬‬
‫בשם סרביה טען ריסטיץ׳ כי הגשמת ה שוויון האזרחי בארצו אינה מצריכה התערבות בין־‬
‫לאומית‪ ,‬משום שיוענק ממילא‪ .‬אך הקונגרס לא הסתפק בהכרזה ז ו אלא חייב את סרביה‪,‬‬
‫כיתר מדינות הבלקן‪ ,‬להעניק לנתיניה היהודים זכויות אזרח מלאות‪ .‬רק לאחר שנחלש‬
‫לחצה של קבוצת האינטרסנטים‪ ,‬הסוחרים הסרבים‪ ,‬צייתה סרביה בעל כורחה ובאיחור זמן‬
‫להחלטת הקונגרס‪ ,‬בסעיף ‪ 35‬של חוזה ברלין‪ .‬בחוקתה מ־‪ 1888‬נכלל סעיף על שוויון אזרחי‬
‫של נתיניה היהודים‪ .‬בסעיף ‪ 7‬חייב החוזה את צרנה גורה לתת שוויון אזרחי לנתיניה‪ ,‬אבל‬
‫בתחומה לא היו יהודים‪.‬‬
‫השכלה מול כיסופי המקובלים‬ ‫ה‪.‬‬
‫בעיות הדו־קיו ם‬
‫במחציתה השניה של המאה הי״ט‪ ,‬בה דהרו יהודי מרכז אירופה אל זרועות הטמיעה‪ .‬שמרו‬
‫עדייו היהודים הספרדים בבלקן אמונים לישראל סבא‪ .‬אך גם פזורי ישראל בבולגריה‪,‬‬
‫בסרביה ובבוסנה‪ .‬שעוצבו במרוצת ארבע מאות שנה בהשפעת הגורם העותומני‪ .‬התחילו‬
‫בעשורים האחרונים של המאה הי״ם להתנער משמרנותם של דורות עברו‪.‬‬
‫בבלגרד הוקמה ב־‪ 1866‬הקהילה היהודית הראשונה על פי תקנון מאושר בידי הרשות‪.‬‬
‫היא לא היתה גדולה‪ .‬דוד א‪ .‬אלקלעי מציין י י כי ב*‪ 1869‬היו לקהילה הספרדית של בלגרד‬
‫‪ 219‬משלמי מסים שהם כ'‪ 1.200‬נפש‪ .‬בראש הקהילה עמד עד ‪ 1869‬יחיאל רוסו‪ .‬אחריו כיהנו‬
‫בראשות הקהילה ‪ :‬עד ‪ — 1880‬ש‪ .‬ח‪ .‬דווי צ׳ו‪ ,‬עד ‪ — 1883‬מ‪ .‬ח‪ .‬פרחי‪ ,‬עד ‪ — 1886‬שוב‬
‫ש‪ .‬ח‪ .‬דווי צ׳ו ועד ‪ — 1896‬י‪ .‬נג אלקלעי‪ .‬בתקופה אחרונה ז ו כיהן מכפר שנים שמעון‬
‫ברנפלד כרבה הראשי של בלגרד וחיבר שם ספר תולדות היהודים שיצא בתרגום בלדינו‪,‬‬
‫מעשה י דיו של יעקב אלקלעי‪ ,‬קרובו של ד״ר יצחק אלקלעי‪ .‬בכלל‪ ,‬עד כוף המאה הי״ם‬
‫שלטה הלדינו בבית וברחובות שבהם התגוררו יהודי בלגרד הספרדים‪.‬‬
‫בין הפעילים בשדה החינוך היה גם חשה דוד אלקלעי‪ ,‬בנו של דוד משה‪ .‬הוא נולד‬
‫כחכם‬ ‫כיהן‬ ‫כך‬ ‫ואחר‬ ‫העברי‬ ‫בבית הדפום‬ ‫בבלגרד ונתחנך בה‪ .‬עבד שם‬ ‫ב־‪1834‬‬
‫הקהילה וחיבר ספרי לימוד רבים וגם סיפורים בעברית ובלדינו‪ .‬תרגומו ל״שבס יהודה״‬
‫נעשה חומר קריאה מקובל בקרב הספרדים‪ .‬ספרו ״ חינוך נערים״ זכה לשלוש מהדורות‪.‬‬
‫התקין סדרי תפילה לקהילות המזרח‪ .‬ב־‪ 1864‬פרסם בלדינו קריאה ליהודי המזרח לכונן‬
‫אגודה ליישוב א ‪ p‬ישראל‪ .‬לאחר מותו של אביו ב־‪ 1882‬נקרא לווינה ושימש כמדרה ראשי‬
‫בבית הספר של הקהילה הספרדית‪ .‬בווינה הוסיף לנהל תעמולה ליישוב הארץ וגם ללימוד‬
‫דוד‬
‫העברית‪ .‬כאשר הוקמה אגודת הסטודנטים ״קדימה״‪ ,‬נהג לנאום בנשפי החנוכה שלה‬ ‫הלשון‬
‫בעברית‪ ,‬תופעה נדירה למדי בווינה הקיסרית‪ .‬ב־‪ 1897‬חזר לבלגרד ונפטר שם בשנת ‪1902‬‬
‫ארגון הקהילה האשכנזית המודרנית לא פיגר הרבה אחרי כינונה של הקהילה הספרדית‪.‬‬
‫)‪ (86‬במאמרו הקהילה הספרדית בבלגרד בשנות השדים של המאה הי״ם‪ .‬יברייסקי נרודגי קלנדר‪.‬‬
‫בלגרד־זנרב תרצ״ח )‪ .(1837-38‬עם׳ ‪ 101‬ואילך‪.‬‬
‫‪166‬‬
 ‫יכול היה להתקדם בסולם הדרגות‪ .‬רק לאחר המלחמה עם התורכים ב*‪ 1877‬קיבלו גם‬
‫לקונגרס זה נסע בחברת אשתו רחל‪ ,‬נכדתו של יהודה חי אלקלעי‪ .‬ביקר פעמיים בארץ‬
‫היהודים אותות הצסיינות‪ .‬א‪ .‬עוזר היה היהודי הראשון שנבחר בפברואר ‪ 1877‬כציר‬
‫ישראל‪ .‬משנת ‪ 1924‬עד יום מותו כיהן כיו״ר ההסתדרות הציונית ביוגוסלביה‪.‬‬
‫אך עובדה היא‪ ,‬כי למתת ני צני התנועה הציונית וההפרעות מבהח‪ ,‬כל צורות ההתארגנות‬ ‫לסקופשטינה‪ ,‬שאמנם פוזרה מיד עם התכנסותה‪.‬‬
‫נעימות חדשות‪ ,‬ערבות לאוזן הנוער‪ ,‬על דרקיום בכבוד‪ ,‬על קירוב הלבבות בין הסרבים‬
‫של היישוב בבלגרד‪ ,‬אגודות צדקה‪ ,‬מקהלות ואגודות להשכלת הנוער‪ ,‬קמו באווירה הפטריוטית‬
‫של סרביה המתחדשת‪ .‬כותב על כך שלנג )עט׳ ‪ : (97‬״נוער נלהב זה התאסף לעתים בבניין‬ ‫ליהודים ועל הצורך להתבולל בלשון‪ ,‬במחשבה הפטריוטית ובאורח החיים המודרני של‬

‫ועד הקהילה ברחוב סלוניקי‪ ,‬ושם נערכו הרצאות על נושאים ספרותיים והתייעצויות בענייני‬ ‫הסביבה — נשמעו במחציתה השניה של המאה הי״ם בקרב יהודי בלגרד‪ .‬קמה תנועת‬

‫דיומא‪ .‬בשיחות רציניות אלו הוחלט על הקמת אגודות נוער שונות כגון ׳איגוד הנוער‬ ‫השכלה בזעיר אנפץ‪ ,‬אמנם באיחור זמן לעומת הגלויות השכנות במרכז אירופה ובמערבה‪.‬‬

‫׳משער )‪ ” .( 1897‬פעולת כל‬ ‫הסרבי־יהודי׳ )‪°,( 1884‬י ׳המקהלה הסרבית־יהודית׳ )‪( 1880‬‬ ‫בחומות הרובע היהודי של בלגרד‪ ,‬שסגרו על היישב היהודי‪ ,‬נסדקו סדקים ראשונים‪ .‬בעיני‬

‫האגודות הללו היתד‪ .‬בראש וראשונה פטריוטית‪ ,‬וקובץ ה׳דרשות׳ יי מאת דוד א כהן‪ ,‬שהופיע‬ ‫התר הצעיר עבר זמנה של שמרנות האבות‪ .‬הסתגרותם‪ ,‬כך טענו‪ ,‬הקימה מחיצה מלאכותית‬
‫ב־‪ 1897‬בבלגרד‪ ,‬ביטא אל נכון את השאיפות הפטריוטיות של הנוער בסרביה‪.‬״ כפטריוט‬ ‫בין היהתת — אמנם יקרה‪ ,‬אך מאובנת — לבין הסביבה הסרבית‪ ,‬שבעיני הדור הצעיר‬
‫סרבי נהרג ד‪ .‬א‪ .‬כהן בידי הבולגרים בניש ב־‪. 1915‬‬ ‫נראתה מתקדמת‪ ,‬חפשית ובעלת צביון סוציאליסטי‪ .‬בגי התשחורת ראו בלאומיות הסרבית‬
‫את הדרך להרחבת'האופקים הלאומיים והכלל־אנושיים‪ .‬לעומת זאת התעוותה בפיהם הלדינו‬
‫ללשו! עילגים‪ ,‬ללשון הבית שדינה נחרץ‪ .‬תחתיה באה הסרבית כלשון המדוברת של הרוני‬
‫העם והמשכילים המהפכניים‪ .‬דור זה של יהודים מתמרדים — ובראשו נוער אקדמאי —‬
‫הטיף לתודעה ת־לאומית‪ ,‬סרבית־יהודית‪ ,‬שנשאה בחובה את ני צני הטמיעה‪.‬‬
‫השקפות אלה באו לי ת ביטוי בבסאון לדעו צנוע‪ ,‬״אל אמיגו דל פואבלו״ )״ידיד‬
‫העם״(‪ ,‬שיצא לאור בבלגרד בשנים ‪ 1892— 1888‬בעריכתו של שמואל בכר אליהו ) אל ת׳(‪,‬‬
‫מורה מרושצ׳וק בבולגריה‪ .‬על הצורך בת־קיום סרבי־יהודי‪ ,‬בהדגשה בולטת של הצד‬
‫הסרבי‪ ,‬כתבו בעתונות התקופה א‪ .‬מ‪ .‬עוז רו ביץ׳ ב״סרגובינסקי גלסניק״‪ ,‬ח‪ .‬ש‪ .‬ת ו י צ׳ו ויויבן‬
‫)יוחנן( מנדיל ב״באורגדסקה נובינה״‪.‬‬
‫חיים ש‪ .‬דווי צ׳ו) דו ד ( הצעיר )‪ ( 1916— 1854‬הנציח את יהליה ואנשיה מסוף המאה הי״ש‪.‬‬
‫בכשרון ספרותי מובהק תיאר את הווי העם‪ ,‬שנשתמר בתקופתו באורח החיים של כפידי‬
‫בלגרד‪ ,‬הבהיר את בעיותיהם של תושבי יהליה והציג בעטו השנון את משבריהם הדרמטיים‪.‬‬
‫נושאים אלה מבצבצים מקובץ סיפוריו ״מן היהליה״ )״ ‪ S a J a lij e‬״( שנכתב בסרבית‪ .‬כבן‬
‫דור שלישי למשפחה מיוחסת שפעלה רבות‪ ,‬מבלגרד ומווינה‪ ,‬לתקומת סרביה העצמאית‪,‬‬
‫היה מהימן על שלטונות ארצו‪ .‬דווי צ׳ו כיהן שנים רבות בזכות אבות ובתור פטריוט סרבי‪,‬‬
‫כקונסול סרביה בטריאסט‪ ,‬בבודפשט‪ ,‬במינכן ובסלוניקי‪ .‬עם זאת היה היהודי הראשון שיצר‬
‫ספרות יסד‪ .‬בסרבית‪.‬‬
‫גורמי ח ח הפריעו לתהליך הטמיעה של יהודי סרביה‪ .‬גם התנועה הציונית‪ .‬שראשוני‬
‫חלוציה כבר פעלו בשלהי המאה הי״ס בסרביה‪ ,‬עצרה את הדהירה להתבוללות‪.‬‬
‫בין מניפי דגלה של הציונות ההרצליאנית בסרביה היה דוד משה אלקלעי )‪— 1862‬‬
‫‪ , ( 1933‬בנו של משה דוד ונכדו של דוד משה‪ .‬בעת לימודיו באוניברסיטת וינ ה נכנה עם‬
‫חברי ״קדימה״‪ ,‬שאביו תמך בפעילותה ונשא בה נאומים עבריים‪ .‬את התואר דוקטור‬
‫״ ״״״״ ‪m‬‬ ‫‪Srpsko-Jevrejska Omladinska Zajednica‬‬ ‫)‪(90‬‬ ‫למשספים השיג באוניברסיטת טיבינגן שבגרמניה‪ .‬הוא היה היהודי הסרבי הראשון שחיבר‬
‫‪ .Srpsko-Jevrejsko Pevaćko Društvo‬עם מייסדיה נמנו ם‪ .‬ברוך‪ jj ,‬מיוחס‪ ,‬ש‪ .‬עזריאי‬ ‫)‪(91‬‬ ‫עבודת גמר לתואר דוקטור‪ ‘ *,‬אך את עולמו קנה כציר הקונגרס ה ציוני הראשון‪ ,‬בבזל ‪. 1897‬‬
‫)‪ ,T m tt^ tp o r ? (92‬להקניית מלאכות ולהשכלה האקדמאים מייסדיה היו ב‪.‬צ‪ .‬בולי‪ ,‬ש‪ .‬עזריאל‪.‬‬
‫ב‪ .‬דוויחי׳ו וד״ר י‪ .‬ג׳לבוגוביץ׳‪.‬‬ ‫‪Active und passive Bestechung, Inaugural Dissertation von David Alcalay‬‬ ‫)‪(89‬‬
‫)‪Besede (93‬‬ ‫‪eus Belgrad. Druck von Adolf Alkalay, Pressburg 1889‬‬
‫‪169‬‬
‫‪168‬‬
‫אגודת נשים אשכנזיות‪ .‬שתי אגודות אלו הצטיינו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בטיסל בחיילים שנפגעו‬
‫במלחמות המרובות שניהלה סרביה על עצמאותה‪.‬‬

‫דפוס עברי‬
‫את מקומן של תפוצות סרביה בתקופה הקדם־ציונית מאפיין פרם פעוט לכאורה‪ .‬הכוונה‬
‫להוצאת הספרים העברית שהחלה לפעול בשנת ‪ 1837‬בבית דפוסו של הנסיך הסרבי בבלגרד‪.‬‬
‫לדברי נ‪ .‬מ‪ .‬גלבר ‪ *4‬התמנו האותיות העבריות לפי יזמתו של י‪ .‬ח‪ .‬אלקלעי‪ ,‬ואמנם נדפס‬
‫שם ספר הדקדוק העברי שלו ״דרכי נועם״ ב־‪. 1839‬‬
‫השנים ‪ 1867— 1837‬היו לגולה היוגוסלבית שנים עקרות מהבחינה הרוחנית‪ .‬להוציא‬
‫כתבי י‪ .‬ח‪ .‬אלקלעי‪ ,‬לא נוצרה בהן כל יצירה מקורית ראויה לשמה‪ .‬אך באותן שנים נדפסו‬
‫בבלגרד שלושים וחמשה ספרים‪ ,‬חלקם בעברית וחלקם בלדינו‪ .‬בין ספרים אלה היו ששה‬
‫שעסקו בקבלה המעשית הצפתית‪ ,‬והדפסות חדשות של זמירות ישראל נג׳ארה‪ ,‬סידורי‬
‫תפילה‪ ,‬תדפיסים מקוטעים של ״שולחן ערוך״ ליוסף קארו‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫הדפוס העברי של הנסיך היה בשעתו ידוע אף מחוץ לבלגרד‪ .‬שמו הלך לפניו בכל‬
‫תפוצות הבלקנים ובקהילות הספרדיות שבאירופה המרכזית‪ .‬פעולתו הוסיפה כבוד לפזורי‬
‫סרביה המועטים‪ .‬הספר העברי האחרת בבית הדפום בבלגרד נדפס בשנת ‪. 1904‬‬
‫כפרי בלגרד‪ .‬שחיצוניותם צנועה למדי‪ ,‬מחזקים את ההנחה כי יהודי בלגרד תרפו את‬
‫חלקם לתחייתה של חרבות ישראל‪ .‬קשרי רוח אמיצים קשרו אותם למרכז היהודי בסלוניקי‬
‫ולקהילות בולגריה וסרייבו‪ .‬תקופה ארוכה היו קהילות בולגריה‪ ,‬בעיקר המערביות שביניהן‬
‫)סופיה‪ .‬דופגיצה‪ ,‬סמוקוב ווי דין(‪ .‬עתודת ההגירה לק״ק בלגרד )כעין ״בורגנלנד״ של יהודי‬
‫סרביה(‪ .‬שיתופם של גורמים אלה נשא פרי בתפוצות הבלקן‪ ,‬בקהילות שחיו פאות בשנים‬
‫במחיצה אחה‪ .‬במסגרת מדינית אחת ששמה היה קיסרות עותומן‪.‬‬

‫השראה בנ וסח צ פ ת‬
‫עד שלהי המאה הי״ס השפיעה מעל לכל הקבלה על עולמם הרוחני של יהודי בלגרד‪ .‬היא‬
‫הרעיפה עליהם מזוהרה של צפת ומסיום אגדותיה‪ .‬הם לא הסתפקו ביצירה ספרותית ענפה‬
‫מאסכולת רבניהם בני המאה הי״ז‪ .‬האיש הפשוט‪ ,‬מיושבי ה״עמק״ הבלגרדי‪ ,‬נשאר נאמן‬
‫למקובלי צפת‪ .‬הוא לא נטש את ערכי האומה בהתגלמותם הצפתית‪ ,‬גם כאשר רעיונות‬
‫ההשכלה כבר התחילו מכרסמים את יסודות עולמו הפטריארכלי‪.‬‬
‫יצחק אלקלעי‪ .‬רבה האחרת של בלגרד‪ .‬ביטא תכונה זו במאמרו ״הדפסת ספרים עבריים‬ ‫שמעון ברנפדד — תולדות היהודים א׳)לדינו(‪ ,‬בלגרד ‪1891‬‬
‫בבלגרד״ *י‪ .‬בין היתר הוא כותב ‪ :‬״‪...‬במיוחד היו קרובים לאבותינו !הספרדים‪ ,‬הערת י‪ .‬א‪[.‬‬
‫החסתורין והקבלה ]הדגשת י‪ .‬א‪ (.‬של ספרותנו‪ .‬עובדה זו מתקבלת על הדעת‪ ,‬משום‬ ‫אחרת ביטא את יהדותו אחיו‪ ,‬ליאון א‪ .‬כהן )‪ .( 1934— 1860‬הוא היה הצייר הראשון‬
‫שהדורות ההם — פטריארכליים ורגשניים — נמשכו יותר לאגדה מאשר להלכה הדורשת‬ ‫שהתפרסם מקרב יהודי בלגרד‪ .‬תלמיד האקדמיה לאמנות במינכן‪ ,‬לא התכחש כהן מעולם‬
‫הכשרה ולימודים מעמיקים‪ .‬מאז ומתמיד נראתה הקבלה ליהודי המזרח כחלק בלתי נפרד‬ ‫ליהדותו‪ .‬למרבית ציו ריו נושאים תג״כיים‪ ,‬כגת גרעדן‪ ,‬חלום יוסף‪ ,‬הצלת משה‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫מן הדת‪ .‬ראיה לכך נמצאה ברבות מחסילותינו )כגון בשירת נג׳ארה( בהן ניכרת היטב‬ ‫תערוכתו הראשונה נערכה ב־‪ 1898‬בבלגרד‪.‬‬
‫השפעת הקבלה״‪.‬״‬ ‫הוקמו גם אגודות נשים‪ ,‬״אגודת נשים יהודיו ת״ )‪ ( 1874‬״ ו״גומל חסדים״ )‪**.(1896‬‬

‫)‪Encyclopaedia Judaica, Berlin, 1928. II. p. 327 (96‬‬ ‫‪Jevrejsko‬‬ ‫‪Žensko Društvo‬‬ ‫)‪(94‬‬
‫)‪ (97‬יברייסקי אלמנך‪ ,‬ורשץ תרס״ו )‪27‬־‪ ,(1926‬עם׳ ‪.141—140‬‬ ‫‪Dobrotvor‬‬ ‫)‪(95‬‬

‫‪171‬‬ ‫‪170‬‬
 ‫פר? שלישי‪ :‬ברסנה‬

‫הארץ ותושביה‬ ‫א‪,‬‬

‫בטבורה של יוגוסלביה משתרעת בוסנה זהרצגובינה‪ *.‬הבל א ת שאליו הופנו לעתים קרובות‬
‫זרקורי אירופה‪ .‬מאורעות רבים אירעו בו במאת השנים האחרונות‪ .‬הם עצרו לא אחת את‬
‫נשימתם של שוחרי השלום בעולם וגרמו לבסוף לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב־‪. 1914‬‬

‫ה רי ה בל ק ג י ם‬ ‫בי ן‬
‫חוץ מכמה עמקים פורים זו הי א ת הררית שלפי האגדה ישבו בה ענקים בתקוסה הקדם־‬
‫היסטורית‪ .‬במערב היא גובלת בדלפסיה‪ .‬לאורך האלפים הדינריים ההולכים ומתפשםים‬
‫מצפון — צפודפערב ומדרימים במקביל לחופי הים האדריאטי‪ .‬בצפון מפריד הנהר סבה בין‬
‫בוסנה לבת קרואטיה וסלבוניה‪ .‬במזרח תוחם את החבל הנהר דרינה שגדתו הימנית שייכת‬
‫לסרביה‪ .‬על פי רוב מפלסים לעצמם מימי הנהר את נתיבם בערוצים עמוקים‪ ,‬אך י ש שהם‬
‫מבתרים רכסי הרים לבקעות‪ .‬בדרום תוספים גושי הרים את המעבר לים האדריאטי‪ .‬בין‬
‫חוסמי דרך אלה מזדקרים במיוחד הדורפיסור‪ ,‬מלך האלפים ה דינ רי ם והשלוחות של הרי‬
‫צרבה גורה )מונמה ע דו(‪.‬‬
‫הרצנובמה‪ ,‬מחציתו הדרומית של החבל‪ .‬גם היא הררית‪ ,‬אולם טבעה מאופק יותר‪ .‬יש‬
‫ומימי נחליה נעלמים בתהומות שנסעת לפתזג השטחים הצהיהים הולכים ורבים‪ .‬מורגשים‬
‫היסב תנאי האקלים הדרומיים ♦ הם נותנים את אותותיהם בצמחיה העניה בחודשי הקת‬
‫השחונים‪ .‬החקלאות אינה מפרנסת כאן את היוגב‪ .‬מבחינה כלכלית נחשבה הרצגובינד‪.‬‬
‫בעבר פסיבית‪, .‬‬
‫להוציא חלקי הרצגובינה הצחיחים‪ ,‬משופע החבל בפשקעים ובנהתת שבהם זורמות‬
‫כסויות כים עצומות מפרשת המים שבמרכז ה א ת‪ .‬רובם לצפון ומיעוסם לדרום‪ .‬שסע המים‬
‫מסביר את מציאות היערות העבותים‪ ,‬מאז ומתמיד אחד ממקורות ההכנסה החשובים של‬
‫מסנה•‬
‫לא פחות חשובים האוצרות שבמעמקי האדמה‪ .‬פחצביה היו ידועים עוד בתקופת רומי‬
‫וגם לאחר שקיעתה של האימפריה העתיקה במשך ניצולם ואף הביא לפיתוח מפליא של‬
‫בכרותיח בימי הביניים‪ .‬רק עם הכיבוש התורכי‪ ,‬כאשר נאסר יצוא המתכות‪ ,‬הוזנחו המכרות‬
‫ורובם אף נעזבו‪ .‬המצב נשתנה שוב משנת ‪ , 1878‬עם כיבוש בוסנה בידי האוסטרים‪ .‬אז‬
‫נפתחו מכרות רבים ונודעים כשם שקמה תעשיית עץ ענפה‪.‬‬

‫בפרדדת הזמן נשתנו תחוטי ההבל‪ .‬אבל שינויים אלה לא היו מהותיים במאתיים השנים‬ ‫)‪( 1‬‬
‫האחרונות‪ .‬היום החבל הוא רפובליקה ביוגוסלביה הסמיאליססית•‬
‫להנעת‬ ‫בינתיים חלה התקדמות עם סיתות מפרותיה וניבול פי הנרטבת ‪Neretva‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫תחנות ודדרר־חשםליות גדולות׳‬

‫‪173‬‬
 ‫ב ני בו סגד‪ ,‬אינ ם מז ד הי ם ‪,‬‬ ‫ה פ ג ע עם ה מ ז ר ח‬
‫המאבק על אי־תלות בגורמי ח ח מצא את ביטויו גם בעניינים שבאמונה‪ .‬סלבים דרומיים‬ ‫בחבל יוגוסלבי זה מורגשת עד היום השראה מזרחית חזקה‪ .‬אף על סי שכל יו ש ביו הם‬
‫אלה סירבו לקבל על עצמם את עול המשפעת שנדרש על־ידי כנסיות תמי וביזנטיון כאחת‪.‬‬ ‫צאצאים של שבסים יוגוסלביים — קרואטים וסרבים‪ ,‬אי־אסשר למתוק מאורח חייהם את‬
‫•י • ‪- .‬‬ ‫הם אימצו את תורתה של בת הבוגומילים•‬ ‫ההשפעות התורכיות‪.‬‬
‫קורותיה של כת נוצרית זו לא נחקרו די צורכן‪ .‬מסתבר שנוסדה בשנת ‪ 950‬בערך‬ ‫השלטון העותומני הפיץ במרוצת ארבע מאות שנה את האיסלם בווילאית בומבה‪.‬‬
‫והתפשטה בבלקנים‪ ,‬במיוחד בבוסנה‪ .‬היא שללה את התנ״ך )בפיה הוא נקרא ״הברית‬ ‫בעקבותיו הלכה והתפשטה חרבות המזרח ששרידיה החיצוניים באמנות הבניה‪ .‬למשל‪,‬‬
‫הישנה ליהודים״( והושפעה במידה רבה מן המסתורין של העולם המזרחי‪ .‬בולם הרפית בינה‬ ‫עומדים על תלם עד היום‪ .‬רק בהרצגובינה מורגשת יו תר ההשפעה הנוצרית־קתולית‪ .‬בכל‬
‫ובין כתות נוצריות רבות שקמו עוד בתקופה הרומית ומצאו בשינוי פד‪ .‬את המשכן בימי‬ ‫זאת הטביעו גם כאן הערכים המזרחיים את חותמם על ה א ת‪ .‬ג אוות בני החבל היתד‪ .‬על‬
‫הביניים‪ .‬היא התגגדח לשחיתות ולדוגססיות של הכנסיות הרשמיות והטיפה לחיי שוויון‬ ‫הסגנון הבוסני שבמראה עריהם וכפריהם‪ .‬צריחים תמירים של מסגדים‪ .‬גשרים מרהיבי עין‪,‬‬
‫ועוני‪■.‬‬ ‫בארות מקושטות בתוך החצרות ובכיכרות‪ .‬בנייני ם צי בוריי ם בסגגט ״ מ אורי״‪ .‬כל אלה‬
‫חורת הבונזמילמז‪ ,‬עם בל תביעותיה החמורות לטוהר הסירות‪ ,‬היתה נוחה לבני ברסנה‬ ‫‪/‬‬ ‫‪.‬‬ ‫יי‬ ‫הוסיפו לנוף הבוסבי נופך משלו‪.‬‬
‫במאבק נגד שתלטנותן של הכנסיות הרשמיות‪ .‬תסיסת העולם הבוגומילית היתה לנכס‬ ‫המזרח נתן את אותותיו גם בלשונם של בני בוטנה ו גיוו ן את דרכי הביטוי שבעל־פה‬ ‫י‬
‫לאומי‪ ,‬קשר שלא נותק אלא לאחר כיבוש הארץ בית העותוסנים במאה הט״ו‪ ,8.‬כת‬ ‫ושבכתב‪ ,‬לשונם הסרבית־קרואטית קלסה ועיבלה בלים‪ .‬מושגים ומונחים רבים שהועתקו‬
‫המ׳גומילים עלתה לכם השלטון וחיסנה את האיחוד הבוסני‪ .‬דוגמת ד‪,‬כנסיה הסרבית‬ ‫מעולם המזרח — מפרסית‪ .‬מתורכית ומערבית‪ .‬השפעות אלו הצמיחו גם ליריקה עממית‬
‫‪.: : .‬־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫״• ז‬ ‫'‪.‬י•‪-‬׳;׳ • ‪-‬‬ ‫הלאומים‬ ‫עשירה‪ ,‬שלא היו לה אח ורע בשירה העממית היוגוסלבית‪ ,‬שהיא אפית בעיקרה‪.‬‬
‫מסנה היתה עצמאית כשלוש מאות שנה‪ .‬לשיא התעצמותה המדינית הגיעה במאה‬
‫הי״ד‪ ,‬בהנהגתה של השושלת מבית קוטרומגיץ׳‪ ,,.‬המנהיגים בני האצולה מילאו תחילה את‬
‫‪• .‬‬ ‫‪■ .‬‬ ‫‪r‬‬ ‫מתולדות בוסנה‬
‫תפקידם כבאנים‪ ,‬בלי כתר מלוכה‪ .‬השפעתם הלכה וגדלה‪ .‬מברמקו הראשון*‪(1391—1354) ,‬‬
‫אם כי בוסנה מופיעה על במת ההיסטוריה עוד כאלף שנה" לפני הספירה המקובלת ) עי ץ‬
‫סיפח את דלמסיה )להוציא חברובניק( שהיחה עד מות המלך ההונגרי ליוש )לח־וויג(‬
‫בעם׳ ‪ ,( 20‬עוטה ערפל לא רק את העבר הקדום אלא גם את התקופה הקרובה יותר‪ ,‬בת‬
‫בשנת ‪ 1382‬בידי ההונגרים‪ .‬כן השתלט טברסקו על רשקח הסרבית וצירפה למדינתו‪ .‬בשיא‬
‫שפונה מאות שגה‪ ,‬משקיעת רומי עד הופעת הבאנים * הבוסניים הראשונים במאה הי ״ ג‬
‫•‪ .‬׳ י‬ ‫‪.‬־‬ ‫הצלחותיו הופלו טברסקו למלך בוסנד״‬
‫לא יכבד לשער כי בני בוסנה הסלבים שועבדו בתחילה לביזנסיון‪ .‬במאות השמינית עד‬
‫בתוצאה ממריבות בלתי פוסקות בפגים הארץ וההטחאבות והשחיתות שפסו במדינה‪,‬‬
‫העשירית הוצמד גורלם למלכויות פרנקוניה‪ .‬קרואטיה וסרביוז‪.‬לפרקים גבח־ עליהם ההונגרים‪,‬‬
‫נחלש כוחו המרכזי של בית המלוכה‪ .‬ההתפוררות בתנה את אותותיה גם בשטחים אחרים‪.‬‬
‫הוונציאנים ובמידת מה אף אנשי דוברובניק‪ .‬ו‪ .‬סקריץ׳ ‪ 4‬מ ציין בסקירתו ההיסטורית כי‬
‫החכם ווקצ׳יץ* יי קרא לחבל הדרומי של הארץ — הוצנובינה ״ ושלם בה שלטון בלעדי‪• .‬‬
‫בתקופת העצמאות הסלבית סופחו הבלים בוסניים שלמים למלכות קרואטיה בצפון דלמנדה‬
‫בוסנר ‪ ,‬ב מ ו ע ד ו ן ה ע ו ת ו מ נ י‬ ‫ולחבלי רשקה ודוקל׳ה * הסרביים‪ .‬רק במאה הי״ב הונחו היסודות למדינת בוסגה‪ .‬דבר זה‬
‫בוכנה הסלבית והבוגומילית הלכה ונידרדרה‪ ,‬ולא רק בגלל מריבות פנים‪ .‬ההונגרים חידשו‬ ‫נעשה בלב הארץ‪ ,‬בקטע העילי של נהר בוסנה‪ ,‬בידי חבאן קולי! ״ )‪. ( 1204— 1180‬‬
‫והגבירו את תוקסנותם מן הצפון וצבאות עותונזן התחילו להשתלם‪.‬על‪ .‬שטחי בוסנה‬ ‫היצור המדיני הרך נולד בצל ההיאבקות הקשה עם מגמות ההתפשטות ד ל ההונגרים‪.‬‬
‫הדרופיים־פזרחיים‪ ,‬במסעם לכיבוש הבלקנים‪ .‬תחילה חדרו העותומנים לחבלים ההרריים‪.‬‬ ‫בפאר‪ .‬הי״ג היו הבוסנים למס להונגרים שלא בנקל הרפו מכיבושיהם‪ .‬באותה מאה התארגנה‬
‫הם הביסו עוד בשנת ‪ 1389‬את הסרבים בשדה קוסובו וכבשו ראשי גשר שבגבול בוסגה‪-‬‬ ‫נסיכות זהוסל׳ח‪ , .‬תחילה היחד‪ .‬חלק בלחי נפרד מסרביה‪ .‬של סספן נמנ׳ה‪ *,‬אך התבססה‬
‫בשנת ‪ 1463‬שמו קץ לעצמאותה־למראית־עין‪ .‬התורכים ביצרו במה מקומות וביניהם את‪910234‬‬ ‫במרוצת היפים והיתה למדינה עצמאית‪ .‬עוד במאה הט״ו כאשר כבר נכבשה מרביתה של‬
‫בוסגד‪ .‬בידי העותומנים‪ ,‬החזיקו ההונגרים בחבליה הצפוגיים־מערביים‪. .‬‬
‫או לסי סשטעות הפלה‬ ‫כת נוצרית שקיבלה את שסה לפי מבשרה הסלבי ‪Bogumil‬‬ ‫)‪(9‬‬
‫׳••־•'‬ ‫‪.‬־‬ ‫)אהובי אלהיס(«‬
‫)‪ ( 10‬יש סברה של ‪Dr. Morltz Hfimea, Dlnarische Wanderungen. Verlag Cari Graser ,‬‬
‫כי האצילה דשיאודלית בנוסנד‪ ,‬הצפרסה לבוגומילים‪ .‬משום שמצאה ‪Wien 1894, p. 356‬‬ ‫— כינוי לסגהיג‪ ,‬דונם‪ .‬נציב או שלים של חבל קרואטי זיו בוסג*‪.‬‬ ‫‪Ban pi. Banr‬‬ ‫)‪(3‬‬
‫בהם בעלי ברית סבעיים נגד תביעות ביזנסיזן והטי‪.‬‬ ‫‪ Vladislav Skartć‬בקובץ של אגודת האינג׳ינרים ודאדריכלים‬ ‫)‪(4‬‬
‫‪Kotromenlä‬‬ ‫)‪( 11‬‬ ‫‪" Bosna i Hercegovina", Sarajevo 1922, p. 28‬‬
‫‪Tvrtko I‬‬ ‫)‪( 12‬‬ ‫ג‬ ‫‪Raäka, Duklja‬‬ ‫)‪(5‬‬
‫‪Stjepan‬‬ ‫‪Vukčlć‬‬ ‫)‪( 13‬‬ ‫•!‬ ‫‪Ban Kulin‬‬ ‫)‪(6‬‬
‫— אר ץ ה הרצוג‪ .‬ה מ כ ס‬ ‫‪H ercegovina‬‬ ‫)‪( 14‬‬ ‫בערך שסח של הרצגוביגה של היום ‪:‬‬ ‫‪Zahumlje‬‬ ‫)?(‬
‫שלים סרבי‬ ‫‪Stevan Nemanja‬‬ ‫)‪(8‬‬
‫‪175‬‬
‫‪174‬‬
 ‫ורכבוסנה‪ 1, ,‬עיר ששמה הוסב ב*‪ 1465‬לסרייבו‪ ,*.‬בשנה ‪ 1483‬בכבשה הרצגוביגה‪ ,‬ולפני‬
‫פעלו בשוקי העיר‪ .‬במרוצת מאה וחמישים שנות הכיבוש הראשונות נהנתה בוסנה מחברותה‬ ‫סוף המאה הט״ז היו כל השטחים של מלכות בוטנה לשעבר בידי התורכים‪.‬‬
‫ב״מועדון העותומני״‪.‬‬ ‫בתחילה היה המשטר העותומני החדש גורם מרגיע ומסיים‪ .‬המנצחים התורכים נתקבלו‬
‫‪ ..‬לאחר תקופה זו הלכו והשתבשו היחסים בין האימפריה לבוסגה‪ .‬הבקעים במבנה‬ ‫ברצון‪ .‬בוסנה סשסה את לבושה דבויגומילי וסיגלה לעצמה במהרה את אורח החיים המזרחי‪,‬‬
‫הקיסרות החריפו את הניגודים בין השליטים העותומניים לילידי ה א ת‪ ,‬עד שפרצו מרידות‬ ‫המוסלמי‪ .‬אמנם לא כל האוכלוסיה התאסלמה‪ .‬נשארו בה מיעוטים קתוליים וסרבוסלביים‬
‫גלויות של בני בוסגה‪ ,‬בתקופת השקיעה האיטית של תורכיה עמדי בני האצולה המקומיים‪,‬‬ ‫ניכרים‪ .‬אך רוב בני האצולה וסתם בוגומילים לשעבר חבשו את תרבוש הנביא מרחמה‬
‫המוסלמים‪ ,‬בראש המנהל של בוסנה‪ .‬לפי גירסתם היו הם חפשיים לנהל את ענייני ה א ת‬ ‫בהפגינם בזה את הרצת להינתק מן הנצרות המפולגת לכנסיות וכתות יריבות‪ .‬הביגומילים‬
‫כאוות נפשם‪ .‬הסולטן היה כליף‪ ,‬ראש המאמינים‪ ,‬אבל השלטון החילוני מגיע להם‪ .‬תפיסה‬
‫נעלמו מהר‪ .‬כך היתה בוסנה אם אס לריכוז מוסלמי גדול בארצות הסלבים הדרומיים‪.‬‬
‫מדינית זו הביאה בהכרח לידי התנגשות ומרי‪.‬‬
‫סרייבו נבנתה בקרבת מעיינות הנהר בוסבה ויובליו‪ .‬מכותרת משלושה צדדים ברכסי‬
‫המינויים לתפקידים בפנים ה א ת ונסיונות התורכים לבצע רפורמות במנהל החבל גרמו‬
‫הרים ‪ >r‬היא עולה על סדרונותיהם ומשתרעת בעמק הצפוני־מערבי רחב הידיים‪ .‬דרכו עובר‬
‫במאח הי״ם משברים תכופים וחמורים‪ .‬כל פשרה ציבורית היתד‪ ,‬מבצר כוח‪ .‬המלחמה על‬
‫כביש המקשר את המקום עם חלקי ה א ת השובים ועם העולם הגדול‪ .‬מיל׳אצקה‪ 1*,‬יובל הנהר‬
‫לכידתה גילתה ניגודי אינטרסים בין האוכלוסים והשלטון הזר‪ .‬ניגודים אלה באו לביטוי‬
‫בוסנה‪ ,‬חוצה את המישור במבואות סרייבו‪ .‬בשטח העירוני מגשרים כמה גשרים פעל מי‬
‫גלד במרידות שהלכו ונשנו בשנים ‪ , 1850 , 1840 , 1832 ,1817‬ועור‪ .‬אי־שקס הרה סכנות זד‪,‬‬
‫הנחל ומוסיסים לעיר קסם משלהם‪.‬‬
‫הניע לבסוף את קונגרס השלום בברלין גד‪ 1878‬להטיל על אוסטריה את כיבוש בוסנה בדי‬
‫‪ °‬בתקופה העותומנית עמד בראש ?נהל המדינה הווזיר‪ ,‬נציב הסולטן בווילאית בוסנה על‬
‫להרגיע אותה‪.‬‬
‫שמונת סנדדקיו )מחוזותיו(‪ .‬לא תמיר היתה סרייבו המרכז המדיני של וילאית בוסנה‪.‬‬
‫ערב קונגרס ברלין היד‪ ,‬מצבם של הבוסנים בבל רע‪£ .‬גשוג ארצם במאה הס״ו הזט״ז‬
‫חלף לבלי שובג ה א ת הלכה ונידלדלר‪ ,‬מגבסיד* קשה מכול היד‪ ,‬העוני המשווע של הכפריים‪.‬‬ ‫בתקופת ‪ 1649—1583‬היתה זאת בניה לוקח•‪ 1‬ומאז ועד ‪ 1850‬שימשה מרבניק•* כעיר‬
‫רבים מהם התגייסו בלית ברירה כחיילים מקצועיים‪ ,‬שכירי חרב‪ ,‬שסיכנו את חייהם על‬ ‫חבירה‪ .‬רק לאחר ‪ 1850‬נקבעה שוב סרייבו למקום מושבו של הותיר ולבירח ה א ת‪.‬‬
‫הגנת אדוניהם התורכים‪ .‬הם שירתו בכל מקום תורפה של האימפריה שהלכה והתפוררה‪.‬‬ ‫אולם סרייבו נהנתה תמיד‪ ,‬כעיר הגדולה של ה א ת‪ ,‬מיחס אוהד מצד השלטונות‬
‫העותומניים‪ .‬גאוותה היתה על מפעלי הפיתוח ובנייני הפאר שהוקפו בחור הזהב העותומני‬
‫מ ג עי בו סג ה — ארץ י ש ר א ל‬ ‫בתמת הותיר נזי הוסרף ביי‪ •1,‬היה זה מצביא תורכי מחונן שסיפח עד ‪ 1543‬חלקי סלבוביה‬
‫לא רק חיילים פשוטים מקרב בני בוסנה המוסלמים גויסו לשמירת האימפריה התורכית‪ .‬בין‬ ‫ודלמסיד‪ ,‬לווילאית הבוסני‪) .‬צבאות עותומן הוציאו כבר ב*‪ 1512‬וב־‪ 1528‬מידי ההונגרים‬
‫צאצאי ב\גומילים אלה נמצאו גם יחידי סגולה שנתמנו לתפקידים רמים בצבא ובקעהל‬ ‫את המחתות הבוסניים סךברניצה ז!ן?ה(‪.‬י* גם יורשו של הוסרף ביי‪ ,‬פרחד פחה סזקולי‪**,‬‬
‫האזרחי‪ .‬אחר מהם הונצח אף בקורות א ת ישראל‪ .‬הסחה אתמד אל־ג׳זר‪ ,‬צפית משוחרר‪,‬‬ ‫המשיך בפיתוח העיר‪ .‬סרייבו הלכה והתרחבה‪ ,‬על אף האסונות הרבים שפקדוה בדליקות‬
‫נתמנה למושל עכו בשנת ‪ , 1775‬לאתר שדיכא את דהר אל־עופר‪ ,‬מנהיג בדוד־ערבי דדידו‬ ‫ומעיפות‪ .‬ב־‪ 1697‬ניזוקה קשה בפעולותיו של הצבא האוסטרי בפיקודו של הנסיך אויגן‬
‫של עם ישראל ההחר למולדתו‪.‬‬ ‫פסבויה‪.‬‬
‫ג׳זר שעלה בתפקידו לנציב תורכי נ א ת ישראל‪ ,‬הזמין את המועאלם חיים ‪ 9‬חזי שישמש‬ ‫בוסנה התפתחה בסאה הס״ז בעקבות הכיבושים התורכיים‪ .‬ה א ת השתלבה מהר במבנה‬
‫לו יועץ כספי‪ .‬השפעת פרתי היתד‪ ,‬גדולה על ג׳זר דורשיו‪ ,‬אם כי אתנו התאכזר ולא נרתע‬ ‫האימפריה העותומנית שעדיין הלכה מחיל אל חיל בשדה הקרב ובמדיניות החח‪ .‬סרייבו‬
‫בהתקפת טירוף פלנקר לי עץ ולקצץ את חוטמו‪.‬‬ ‫היתה לא רק מרכז מוסלמי חשוב בדרום הסלבי‪ ,‬היא גם תפסה מקום מכובד בחיי הכלכלי*‬
‫ג׳זר הבוסני קנה את עולמו בהגנת עכו מפני נפוליאון שלא יבול היה בשנת ‪1799‬‬ ‫בצומת דרכים חשוב לסחר המעבר ב ץ המזרח למערב‪ .‬בעיר חנו אורחות הסוחרים שבאו‬
‫למבצר תורכי זד* יצחק בךצבי כותב בספר) ״ א ת ישראל ויישובה״‪,‬עמ׳ ‪ ,323—319‬כי הודות‬ ‫מאיסליה דדך ספלים ודוברויבניק והמשיכו דרכן לבלגרד‪ ,‬לסקופיה‪ .‬לסלוניקי ולקושטא‪.‬‬
‫לכשרונו המדיני של חיים סרחי הושג הבצחון לא רק במישור הצבאי‪ ,‬אלא גם במשא־ופתן‬ ‫או שבאו מהמזרח והמשיכו מערבה‪ .‬קשרי המסחר פותחו במיוחד עם ונציה שסוכניה הזריזים‬
‫הדיפלומטי שנוהל על־ידי יהודי — בפעם הראשונה ב א ת ישראל לאחר סאות שנים‪ .‬כדי‬ ‫‪Vrhbosna‬‬ ‫)‪(15‬‬
‫ובשנים‬ ‫להמחיש את דרכי השלטון שבראשו עמד ג׳זר‪ ,‬מוסיף בדצבי )שם‪ ,‬עם׳ ‪: (32‬‬ ‫)‪ .Sarajevo (16‬בתורכיה שדה האיפון ) שי הווזיר(‬
‫‪ 1304-1799 , 1795-1790‬היה גם אחמד אל־־ג׳זר נציבה של דמשק ]וילאית דמשק!‪ .‬בימים‬ ‫‪Romaniia, Jehorina. Bjeioènica‬‬ ‫)רוסגיה‪ ,‬יהורינד* ביילשניצה )‪— 17‬‬
‫)‪Miljacka (18‬‬
‫אלה הוא ארגן צבא פרסי מורכב מאלבנים‪ ,‬בוסניאקיס ]הבלטת י‪ .‬א‪ !.‬וכר״‪.‬״‬ ‫)‪Banja Luka (19‬‬
‫כאמור‪ ,‬לא כל בגי בוסנר‪ ,‬הסלבים קיבלו את דאיסלם עם הכיבוש העותומני‪ .‬מיעוטים‬ ‫)‪Travnik (20‬‬
‫)‪Gazi Huaref Beg (21‬‬
‫ניכרים שמרו אמונים לנצרות ולכנסיותיה‪ :‬הסרבים לכנסיה הסרבוסלבית והקרואטים‬ ‫)‪Srabmlca. Jajce (22‬‬
‫לכנסיה הקתולית‪.‬‬ ‫)‪Ferhad Pafia Sokolović (23‬‬

‫‪177‬‬ ‫‪176‬‬
 ‫ובעוד הנוצרים חיפשו דרכם למשטר הכיבוש האוסטרי לאחר ‪ 1878‬׳ החליטו רבים מבין‬
‫של סלוניקי או מעתודות ההגירה שבבולגריה״ מקהילות סופיה‪ ,‬סמוקות דופגיצה‪ .‬רושצ׳וק‪,‬‬ ‫המוסלמים להגר מבוסבה לתורכיה׳ חלקם הגיעו לארץ ישראל‪.‬‬
‫קיסטג ת׳יל״ ואחרות‪ .‬ב״יברייסקי גלס״ )״‪Jevrejski Glas‬״{‪ ,‬השבועץ היהודי שהופיע‬ ‫אולם בעיני ה״בוסניאקים״ היתה הארץ שממה בלתי נושבת‪ .‬הם התיישבו על שפת‬
‫בסרייבו‪ ,‬מגיא ב‪ .‬סיגטו בגליץ )‪ 8.10.1937T‬את דעתו של ההיססוריץ ו‪ .‬סקאריץ׳ בי‬ ‫ימה של קיסריה‪ .‬שם גיסו להכות שורש‪ .‬אגב‪ ,‬עוד בתקופת המנדט הבריטי‪ ,‬בשנות השלושים‬
‫היהודים הגיעו לסרייבו מסקוסיה‪ ,‬וזה משום ששתי ערים אלו טיסתו יחסי מסחר מפותחים‬ ‫המאוחרות של המאה העשרים‪ .‬היתה הסרביודקרואטית שגורה בפי הצאצאים של סליסי‬
‫ביניהן‪.‬‬ ‫בוסנה ב א ת ישראל‪**.‬‬
‫את קוחת קהילת סרייבו המפוארת אי־אפשר היד‪ ,‬לתאר בלי החומר הרב חזפאלף‬
‫שהושקע ביצירת חייו של מוריץ לוי‪ ,‬י ההיסטוריוגרף של יהודי בוסנה הספרדים‪.‬‬
‫הוא קנה את עולמו בחיבורו הראשץ ״הספרדים בבוסבה״‪.‬זג זהו נסיץ להבהיר על יסוד‬ ‫ב‪ .‬הופעת היהודים‬
‫תעודות ארכיוניות את תולדות היהודים בנוסנד״ מראשית בואם לסרייבו )עם׳ ‪.(a 4—5‬‬ ‫הלוצי התפוצות מגיעי ם לבוסנה‬
‫את גישתו המדעית סיגל לעצמו באוניברסיטת דגה שאליה נהרו בתקופה האוסטרית בני‬ ‫אץ סימנים שיהודים ישבו במרחבי בוסנה בעידן הרומי או בימי הביניים תחת שלטונם של‬
‫הנוער הספרדים פהבלקנים‪ .‬וביניהם רבים מבוסנה‪.‬‬ ‫הסלבים הבוגומילים‪ .‬מזמנים אלה לא נחשפו בבוסגה שרידים ארכיאולוגיים״‬
‫& לד חשף אוצר ארכיוני שלם מספריית המסגד הקיסרי בסרייבו‪ .‬בגנזך זדי גילה‬ ‫משום כך נחשבת בוסגד‪ .‬לגולה הצעירה של תפוצות ישראל בארצות היוגויסלביות‪.‬‬
‫סידדילות״•* פרוטוקולים של בתי דץ השרעים•* כתובים תורכית‪ ,‬ובהם חומר תיעודי‬ ‫חלוציה הגיעו אליה רק באמצע המאה הט״ז‪ ,‬כמאה שגה לאתר הכיבוש העותומני‪.‬‬
‫חשוב לתולדות יהודי בוסנה‪. .‬‬ ‫עד בואם של בגי ישראל לבוסגד‪ .‬כבר התמוטטו שלוש גלויות בשטח היוגוסלבי‪.‬‬
‫מתוך סידז׳ילוח אלו מסיק לד בעם׳ ‪ 5—4‬לספרו כי היד‪,‬ודיס הראשונים נמצאו בשנת‬ ‫היהודים גורשו משטיירפרק ב*‪ , 1497‬מקריין ב־‪ , 1515‬ומקרואטיה ב־‪) 1526‬עיץ בעם‪56 ,‬‬
‫‪ 1541‬בסרייבו‪ .‬לדבריו‪ ,‬הם היו סוחרים עוברי אורח שבאו בגפם להתחקות על תנאי השוק‬ ‫ובעם‪ .(57 ,‬יישובים יהודיים התקיימו עדיץ בווילאית סרביה ובשטח הוונציאני שבדלמטיה‬
‫הבוסני כדי לסחור בו בלי להסתכן בהשקעות גדולות‪ .‬הם חזרו לבתיהם וחגגו את חגי ישראל‬ ‫קהילות יהודיות בודדות שגשגו זמן מה באיזור זה‪ ,‬כגון בבלגרד או בדוברובניק‪ .‬שקורותיהן‬
‫בחוג הטשסתה בסלוניקי או בקהילות ישראל אחרות שבתורכיה‪ .‬לפי אומדנו של גב לד לא‬ ‫כבר תוארו לעיל‪• ,‬‬
‫עלה פססרס על ‪.40—30‬‬ ‫אבות היישוב היהודי בסרייבו יסדו את קהילתם בתקופת הזוהר של האימפריה‬
‫על ססך אותם מקורות קובע נג לד בעם׳ ‪ 3 -2‬לספרו כי בשנת ‪ 1565‬הונח היסוד ליישוב‬
‫העותומנית‪ .‬דהיינו בסרק הזמן שבין כיבוש א ת ישראל בידי התורכים ב־‪ 1517‬ובץ מות‬
‫קבע של יהודי סרייבו‪ .‬שכן בשנה זו נכללו בסידדילות השרעיות שלושה פסקי דין שנפסקו‬
‫‪.‬‬ ‫סלים השבי ב־‪. 1574‬‬
‫לאחר התדיינות בץ יהודים למוסלמים‪ .‬מסקנה זו אינה משכנעת‪ ,‬אך אץ ספק כי מתקופה זו‬
‫התורכים היו אנשי צבא ומדינאים מחוננים‪ ,‬אך על סי רוב לא הראו הבנה לבעיות‬
‫הלכו ורבו ההתרחשדות הנוגעות ליהודי סרייבו שנרשמו בתעודה כלשהי‪ .‬היישוב היהודי‬
‫הכלכלה‪ .‬רק בשיא התפשטותם המדינית השכילו לנצל את כיבושיהם הצבאיים לפיתוח‬
‫בסרייבו מנה‪ ,‬לדעת לד‪ ,‬בשנות ההתארגנות של הקהילה במאה הט״ז‪ 10 ,‬עד ‪ 15‬משפחות‪.‬‬
‫כלכלתם‪ .‬השלטץ העותומני חמך בהגירה יהודית לבוסנה כהגחה שהגירה זו תקדם את‬
‫האינטרסים שלו‪ .‬אך כבר עם עלות סורד השלישי לכס הקיסרות )‪ ( 1574‬התחילה מתפוררת‬
‫‪.‬־■•־־־‪.‬‬ ‫• ״ •‬ ‫ג סו או ה פ ר ד ה ל או מי ת‬
‫שותפות זו‪.‬‬
‫מהסידז׳ילות )פרך זד משנת ‪ (1721‬העלה לד )שם‪ ,‬עם׳ ‪ ( 12-7‬את נושא הרובע היהודי‬
‫בפרייבו‪ .‬לפי נתוניו של בית המשפט השרעי פנו נכבדי סרייבו המוסלמים אל סיאווש פחה‬ ‫חלוצי היהודים הגיעו לסרייבו מערי החוף בדרום דרו ביטולה‪ ,‬סוסיה ואלבניה‪ .‬הם‬
‫טחיק״יי מושל )בגלר־ביי בתורכית( רומליה ומפקח הודלאיתים‪ ,‬כאשר ביקר בשנת ‪1580/81‬‬ ‫סייח בסביבה החדשה וחקרו את סיכויי שוקה הבלחי מפותח‪ ,‬מסתבר שתוצאות החקירה‬
‫כסרייבו‪ .‬הם ביקשו ספגו להפריד בץ מקומות מגוריהם לבץ בחי היהודים‪ .‬טענתם היתה‬ ‫היו חיוביות‪ ,‬שכן החליטו לפתוח בתי מלאכה ולהקים מחסני סתורות‪ ,‬אם כי לא תקעו סיד‬
‫כי היהודים הטורדנים מקימים רעש‪ ,‬מפריעים את מנוחתם של המוסלמים‪ ,‬אינם נזהרים‬ ‫יתד לישיבת קבע בבוסנה‪ .‬תחילה באו בודדים‪ ,‬בלי משפחות‪ .‬מוצאם היה מהיישוב הגדזל‬
‫באש וגורפים לעתים קרובות דליקות‪ .‬״לאחר עיץ מעמיק והתייעצות ממושכת״ נעתר הפקיד‬
‫)‪ (24‬את בגי בוסנה בארץ ישראל מזכירים ‪ 1‬ם פנחס כהן ודוד בנבגישתי ב״סורה ד רו בארץ*‬
‫ישראל״‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תרצ׳ח‪ .‬עם׳ ‪ .498‬ביו היתר הם כותבים ‪:‬‬
‫»_ב־‪ 1890‬דתישבו בזזרבותיה )של קיסריה( סוסליפים שהגרו פבוסגיד_ כיזם )‪(1938‬‬
‫‪ k.‬״‪ , 6‬״‪ R‬י ‪..‬־‪,‬״‪ Dup‬י‪Soli, Semokov,‬‬ ‫»< » י ״' * ״ י ״ ״ " ” ״ ״ ״‬ ‫קיסריה‪ ,‬כסר קסך בגפת חיפה׳ מספר התושבים ‪ ,706‬סוסלימים^״‪..................... ..‬‬
‫‪Dr. Moritz Levy. Dla Sephardim In Boanlen, Sarajevo 1911 (27‬‬ ‫)‪ (25‬ד״ר חיים קמחי הצביע במאמרו ״‪ 400‬שנה לקהילה היהודית בסרייבו״ )יברייסקי אלמגך‪,‬‬
‫אי סידדילץ )בתורכית )‪ (aidiii, (28‬הם כללו גם פירסגים׳ דהיינו צחי הסולסן או פקודות הוולי‬ ‫מ ג ר ד ;ט־‪ 1961‬עם׳ ‪ (15‬על חשיפה מקרית של מצבת קבר עברית בסרייבו‪ .‬הדבר אירע‬
‫)‪- (V011‬בכוסגר‬ ‫בשנת ‪ .1920/21‬בשעת הרחבת רשת דכיוב בעיר‪ .‬לרוע הפול‪ .‬ניזוקה כותרת המצבה• וגם‬
‫)שרעיה — חוק סוסלטי דתי )‪.29‬‬ ‫ודעי עברית )שנמצאו אז בעיר( לא הצליחו לפענח את האותיות העבריות השחוקות‪ .‬לפיכך‬
‫)‪ * PaSa Alik (30‬״‪Slav‬‬ ‫אץ לקבוע את תקופת הממצא‪ ,‬ואף לא נודע פח עלה בגודלם של שרידי מצבה זו‪,‬‬

‫‪179‬‬ ‫‪178‬‬
 ‫הקורטיז׳ו‪ .‬האטת היא כי עוד לפני תקופת מורד השלישי‪ ,‬שעלה לשלטת ב*‪ , 1574‬הוקמו‬ ‫התורכי הבכיר לדרישות המוסלמים‪ .‬כדי לסיים את היהודים הקים בשבילם בית מגורים‬
‫רבעים נפרדים למיעוטים השונים בקיסרות עותומן‪ .‬כך היה בקושטא‪ ,‬בסלוניקי‪ ,‬בבלגרד‬ ‫מיוחד )״האף בתורכית(‪ .‬את הבית הוריש ליורשיו בצורת הקדש )״וקף״( משפחתי ודייריו‬
‫ובמקומות אחרים‪ ,‬וביניהם גם בארץ ישראל‪ .‬החצר הצרה בסרייבו שנתקעה בין הסימטאות‬ ‫חויבו לשלם להם שבר דירה שנתי‪ .‬לפי בקשת היהודים הם הורשו להקים בית כגסת קסן‬
‫הקטנות לא הרחק מן השוק המרכזי של העיר ועמדה קרוב לארבע מאות שנה על סלה‪,‬‬ ‫ליד החאן‪ *‘.‬לפי גירסה אחרת הוקדשו בזמן מאוחד יותר הכנסות החאן לווקף הכללי» דהיינו‬
‫נזדקרה לבסוף דזממת על קירותיה החשופים‪ ,‬העזובים והחרבים למחצה והעידה על מדיניות‬ ‫לקרן למען החזקת מוסדות האיסלם‪.‬‬
‫ההפרדה הדחיתילאומיח במשטר העותומני‪• .‬‬ ‫תמוה כי הידיעה על הנסיבות שהביאו להקמת החאן נרשמה בסיח׳ילות מאה וארבעים‬
‫‪ .‬במרוצת הזמן‪ ,‬עם ריבוי היהודים בסרייבו‪ ,‬הוקם הרובע היהודי על מדדונותיה הצפוניים־•‬ ‫שנה לאחר הקמתו‪ .‬מעולם לא הובהרו הסיבות לרישום מאוחר זה‪ .‬ייתכן כי אבדו הרישומים‬
‫מערביים של שרשרת ההרים הסוגרת על העיר‪ .‬הוא נודע בשם ביילבה« יתואר לא אחת‬ ‫הקדומים על המניעים להקמת החאן או שמא בא האיחור מתוך השאיפה לטשסש דברים‬
‫בספרות ד‪,‬יפוג‬ ‫לא נעימים למשטר שכבר הזעים פניו לישראל‪ .‬ואולי היתר‪ ,‬זו סתם הזנחה‪ .‬הרי לבניית‬
‫המידע על שלבי התנחלותם של חלוצי היהודים בסרייבו דל למדי‪ .‬בסיח׳ילות הוזכרו‬ ‫החאן היהודי )״צ׳יפמרחאן״ בתורכית( לא היתה בעיני התורנים חשיבות מיוהדת‪ .‬נראה‬
‫יהודים בסרייבו במאה הט״ז רק בשנת ‪ 1565‬כאשר נרשמו שלוש הופעות שלהם לפני‬ ‫שהיו לערכאות השרעיות התלבטויות‪ .‬האם להנציח מפעל סיאווש פחה למזכרת עולם‪.‬‬
‫ערכאות העיר‪ .‬הקמת החצר ״סיוואש עתיק דאירה״ בשנת ‪ 1581‬נרשמה‪ ,‬כאמור‪ ,‬רק כעבור‬ ‫הרובע« )מחלה — בתורכית( היהודי הראשון הוקם בסרייבו בטבורה של העיר‪ ,‬בשסת‬
‫‪ 140‬שנה‪.‬‬ ‫צר ומצומצם בקרבת הכיכר המרכזית‪ ,‬בין הרחובות פרחדיה לצ׳מלושה‪ *».‬נמצא בו‬
‫הראשון שכתב על היהודים בסרייבו ועל רבניהם היה‪ ,‬עד כמה שידוע‪ ,‬דוד קונפורמי‪,‬‬ ‫״אל־קורטיז׳ו‪ «,‬שם ה״צ׳יפוט־חאן״ בלדינו‪ ,‬שהיה בוודאי בקרא ״חצר״‪ ,‬אילו בבנה בעיר‬
‫איש סלוניקי)עיין בעם׳ ‪ .( 143‬הוא אומד בעם׳ גא‪/‬ב׳ של ״קורא הדורות״ )מהתרה ראשונה‬ ‫העתיקה של ירושלים‪ .‬גם שם כסו בירושלים השתכנו משפחות יהודיות מטופלות בילדים‪,‬‬
‫ונציה תק״י‪ ,‬מהדורה מבוארת ברלין תר״י( כי סביב שנת ‪ 1650‬כיהנו בסרייבו כסה רבנים‪:‬‬ ‫בתנאי צפיפות איומים‪,‬‬
‫אשר זבזלון‪ ,‬עליו כבר דובר בסרק על בלגרד‪ ,‬מצליח ואחיו אליהו מוג׳ג׳ון )מוצ׳צ׳ון(‪,‬‬ ‫־ סביב השאלה על סיבת הקמתו סל הקורטידו התלקח פולמוס מעניין‪ .‬לקחו בו חלק‬
‫שמואל בן ברוד ורפאל פרנספאל‪ .‬על היי הרבנים האלה ועל פועלם לא נודע הרבה‪ ,‬אך‬ ‫עסקני ציבור והיסטוריונים‪ .‬רובם ניסו להוכיח כי סיאווש פחה עתיק לא התכוון להקים‬
‫העובדה עצמה כי מספר רבנים גדול ביחס מצא כמעט בעת ובעתה אחת שדה פעולה‬ ‫ב־‪ 1581‬גטו בסרייבו‪ ,‬דוגמת גמאוח המערב‪ .‬אף היו שטענו כי ריכוז היהודים נעשה על פי‬
‫ביישוב יהודי צעיר‪ ,‬מראה שהקהילה בסרייבו התחילה מתפתחת מפעלו ההלכתי של שמואל‬ ‫בקשתם‪ .‬ייתכן כי הפחה למד פן המערב‪ ,‬אך לא נכס להתעלם ממגמות הבידוד נוסח תורכיה‬
‫כן ברוך נזכר בשו״ת של החכם מסלוניקי‪ ,‬חיים שבחי‪ ,‬אם כי שם לא פורש מה סיב היצירה‪,‬‬ ‫שהניעו את השלטונות להקים את ״החצר היהודית״ במרכז סרייבו העתיקת מגמות אלו באו‬
‫רק כתובות עתיקות באותיות עבריות שחוקות‪ ,‬מעידות על מצבות קברים של כג מוצ׳צ׳ון‬ ‫לידי ביטוי מוחשי בכל ערי תורכיה‪ .‬נמעט בכולן הוקמו בתים יהודיים ברבעים נפרדים‪— .‬‬
‫וש‪ .‬בן ברוך‪ ,‬מצבות שאפשר היה לראותן עוד לפני יובל שנים בבית הקברות העתיק של‬ ‫הדי הוויכוח נשמעים גם ממאסרו של חיים קמתי‪ ,‬הנזכר בהערה ‪ 2 5‬גם הוא טוען כי מאז‬
‫יהודי סרייבו‪ .‬כתובות אלו הוכיחו כי כבר במאה הי״ז היו ליהודי סרייבו מנהיגים מחניים‪.‬‬ ‫ומתמיד שררו יחסי שכנות מצוינים בין היהודים לשאינם יהודים‪ — .‬זג בייטיץ׳ כותב‬
‫במאמרו הנזכר בהערה ‪ 31‬כי יהודי סרייבו התגוררו בשבעה רחובות מרוחקים זד‪ ,‬מזה ‪ ,‬והדבר‬
‫‪,‬‬ ‫ג‪ .‬תעלולי שאפתן‬ ‫סותר את ההנחה שהצסופסו ב״אל־קורטיזץ״‪ .‬מסקנתו סל ביימיץ׳ אינה נראית‪ .‬לפי כל‬
‫נ ח מ י ה זזיוז‬
‫הסימנים מתייחסים נתוניו למספר היהודים שגדל במאה הי״ס‪ ,‬ולא למאה הט״ז כאשר הוקם‬
‫כידוע‪ ,‬הצטיינה המאה הי״ז בתפוצות יוגוסלביה לא רק ב״אסכולת בלגרד* אלא גם בהשפעת‬ ‫הקורממץ‪ .‬רק ההיסטורית נב לוי מדגיש שהיהודים לא היו מבקשים הקמת התאן)וגם לא‬
‫השבתאות על קהילות ביטולה‪ .‬סקוטית בלגרד ואף סרייבו‪ .‬מכל הטענות‪ ,‬העובדות‬ ‫היד מצטופפים בו(‪ ,‬אילו היו רשאים לבחור לעצמם מגורים כאוות נפשם‪ .‬הוא מכנה את הילד‬
‫וההאשמות המובאות בספמת הרבנית על ספיחי השבתאות קרובה ביותר לתולדות יהודי‬ ‫בשמו הנכון — גסו‪.‬‬
‫יוגוסלביה דמותו של נחמיה וזייא בן משה חיון‪ ,‬שכבר סופר עליו בעם׳ ‪»«.145‬‬ ‫ואמנם אי־אפשר שלא להבחין במגמות ההפרזה הלאומיות והדתיות שהונחו ביסודות‬
‫מקום הולדתו של היון לום בערפל‪ .‬מתנגדיו המושבעים‪ ,‬רבני איזמיר‪ ,‬טענו שנולד‬
‫סביב שנת ת״יי )‪ ( 1650‬בסרייגו‪ .‬הוא עצמו הכחיש זאת והתיימר לא אחת שראה את אור‬ ‫שולל אפשרות זו‪ ,‬מסגי שרק ה סול ת דיה רשאי‬ ‫)‪(Alija Bejtić‬‬ ‫עליה בייטיץ׳‬ ‫)‪(31‬‬
‫גירסה‬
‫‪356‬‬ ‫העולם ב א ת ישראל‪ ,‬בצפת הקמ שת עם זאת הודה כי הוריו באו מסרייבו‪ .‬לפי‬ ‫להעניק רעיון להקמת בתי תפילה לא־טוסלפיים )עיין במאסרו על בתי המגורים של יהודי‬
‫סרייבו שפורסם ב —‬
‫‪Spomenica, 400 godina od dolaska Jevreja u Boany I Hercegovinu,‬‬
‫)‪ Bjelava, pi. Bjelav• (35‬כי הכחינו בץ השהתה העילית והתתחונת בביילמז התוזתתה‬ ‫‪1566-1968. p. 2a‬‬ ‫־‬ ‫־־ ' י‬
‫התגוררו רוב היהודים נרתוב באג׳סקי גרייג )׳־‪Banjski brijeg‬׳־(‬ ‫)‪mahala (32‬‬
‫ז‬ ‫)‪ (36‬עיין גט אגל רחנס‪ ,‬כרך ז‪ -‬עם׳ ‪ 482‬ואילך‪.‬‬ ‫)‪Fertiadlja — ćemaluša (33‬‬
‫)‪El Cortljo (34‬‬
‫‪181‬‬
‫‪180‬‬
 ‫אחרת‪ ,‬אף היא על פי רומם‪ ,‬המביא אותה כהצהרת היון — הוא נולד באלכסנדריה של‬
‫מ ס עו ת נ ח מי ה‬
‫מצרים‪ ,‬בעת שהוריו התעכבו בעיר נמל זו בדרכם מסרייבו לארץ ישראל‪ .‬הפולמוס על מקום‬
‫חיץ נאלץ להימלט מכל מקום שם שהה ופעל כסטיף וכמעודד תקוות משיחיות‪ .‬בשנת חמ״ג‬
‫הולדתו מאפיין את האיש שלא נרתע מלהעלים את האמת או שהתאים אותה לצורכי השער״‬
‫)‪ ( 1683‬עכר מסלוניקי לבלגרד‪ ,‬שם נשאר עד שגת חמ״ז )‪ .( 1687‬על פי דבריו יש להניח‬
‫לדבריו‪ ,‬הוא גדל בירושלים‪ ,‬אולם רבני איזמיר שללו גם טענה זו ואמרו שגדל והתחנך‬
‫שקשר שם קשרים טובים עם נכבדי היהודים‪ ,‬ובשמם אף פרסם ״תעודת יושר״ ב״הצד צבי״‪.‬‬
‫בסרייבו‪ .‬היון מודה שחזר בשנת ח״ל )‪ ( 1670‬לסרייבו ונשא לו שם לאשר‪ .‬צעירה בעלת‬
‫אם אמנם אפשר לסמוך על אמינותה ומהימנותד‪ .‬של הצהרה זו‪ ,‬מדגישים אנשי בלגרד את‬
‫עכר מפוקפק‪ .‬מתנגדיו הרבנים לא סלחו לו נישואים אלה מעולם )״הייא בישא שנסען על‬
‫ח ש ת של חיץ ומאשרים כי מעולם לא התאסלם‪ .‬כראיה הם מביאים את העובדה כי חיץ‬
‫השפחה וישאנה לו לאשה״(‪ .‬רוב ימיו שוסט ביישובי א ת ישראל ובקהילות תורכיה‪ ,‬מצרים‬
‫התמיד ללבוש כל ימי חייו את המלבושים היהודיים‪ ,‬כמצוות העותומנית אילו הפיר דתו‪,‬‬
‫וצפון אפריקה‪ .‬בתפוצות אירופה הנוצרית נע וגד בין ונציה‪ ,‬ליולרנו‪ ,‬וינה‪ ,‬פראג‪ ,‬ברלין‪,‬‬
‫היה חובש תרבוש לראשו ולובש בגדיהם של המאמינים במוחמד הנביא‪.‬‬
‫‪ :‬בהיות חיץ בבלגרד התקדרו שוב שמי אירופה‪ .‬בשנת ‪ 1686‬פרצה מלחמה ג ץ אוסטריה‬ ‫אמסטרדם‪ ,‬בלגרד‪ ,‬סרייבו‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫לתורכיה ובעקבותיה היו הבלקנים לשדה קטל‪ .‬אימי המלחמה הניסו את האיש מבלגרד‬ ‫‪ .‬השפעות ספר ה״זוהר״ והקבלה המעשית קירבו את וזיון לשבתאות שנידרדרה לשפל‬
‫לוולונה שבאלבניה‪ .‬לדברי הרבנים פשט ממילא את הרגל בבלגרד)עיץ בעט׳ ‪.( 145‬‬ ‫המדרגה‪ .‬לאחר כשלונה משנת ‪ . 1666‬אמנם היון מען בחיבורו האפולוגטי ״הצד צבי״‬
‫נחמיה מספר בהקדמה לספת ״דברי נחמיה״)ברלץ ‪ ( 1713‬כי ב־‪ 1689‬נשבר‪ ,‬בידי חיילי‬ ‫)אמסטרדם ‪ ( 1713/14‬שבא בדברים עם שמואל פרימו‪ ,‬מזיכרו של שבתאי‪ ,‬אך טענה זו לא‬
‫גרמניה בוולונד‪ -‬עם שחרורו מהשבי בא שוב לסלוניקי‪ ,‬שם קיבל מהרב אהח פרחיה הכהן‬ ‫הוכחה‪ .‬לעומת זאת נראית פגישתו של חית בסלוניקי עם השבתאי חיים מלאך ועם החוגים‬
‫המלצה לכהונת רב בסקופיה‪ .‬על פעולתו שם בשנת תנ״א )‪ ( 1691‬מספר הרב פשה חאגח‬ ‫מן הכת ״ ת מ ה״) עיין בעם׳ ‪ ,137‬הערה ‪ .( 17‬הרף הסודיות‪ .‬בה התעטפו אנשי כת זו‪ ,‬מתרברב‬
‫)עליו ראה להלן( בספרו ״שבר פושעים״‪ ,‬עם׳ ה‪ : ,‬״ושמעתי מהרובלים‪ -‬את כל התועבות‬ ‫חיוו בתיבות הנזכר )ל״א ע״ב( כי הוציא מהם במרמה את ״סוד האלוהות״ שפורש בספר‬
‫שעשה ]חיץ[ בסקופיה‪-.,‬״‬ ‫המיוחס לשבתי ״ ח א דמהינזנותא״ )״סוד האמונה״(‪ .‬בפרסומו הראשון ״ר‪ 1‬א דיזזודא״)״סוד‬
‫לאחר שהיץ עזב את הבלקנים‪ ,‬ביקר בליוורנו שבאיטליה ומשם עלה לארץ ישראל‪.‬‬ ‫הייחוד״( מזכיר תיון את יסודות האמונה של שבתי‪ ,‬והן ״תלת ק שת דמהימנותא״ )״שלושת‬
‫בשנים תנ״ח—תס״ב )‪ ( 1702—1698‬התגורר בשכם‪ ,‬בירושלים ובצידון‪ .‬לדברי הרבנים‬ ‫קשת האמונה״( ‪ :‬סיבה ראשונה‪ ,‬אץ סוף ואבא קדישא‪ .‬מתוך פליטת פה‪ ,‬כביכול‪ ,‬גילה באן‬
‫מקושטא שלא ודבבו את האיש‪ ,‬פשט חיץ בכל מקום את הרגל‪ .‬בירושלים הטילו עליו‬ ‫נחמיה כי אבא קדישא הוא שבתי צבי או נביאו‪ ,‬דבר שהכחיש א ח ת כן בתוקף‪• .‬‬
‫הרבנים נידוי‪ ,‬חרם ושמתא‪ .‬אכן בערה הקרקע שוב החת רגליו והוא נאלץ לרדת מצרימה‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬תורת מסתותן זו אינה מקותת ביותר‪ ,‬ניכרות בה השפעות נוצריות‪ .‬האשימו‬
‫משם עבר לאיזמיר‪ ,‬שהה בה בשנים תס״ב—תס״ח )‪ ( 1708—1702‬ורכש ידידים בין היהודים‬ ‫את נחמיה במזימות מיסיונריות‪ ,‬מהחרד‪ .‬הדשה לשבתאות‪ .‬האשמה זו אץ לה על מה להישען‬
‫האמידים שהבטיחו לו אמצעים להוצאת כתביו‪ ,‬שם חיבר את ״מהימנותא זכולא״ שבו ראו‬ ‫זולת חולשת האופי של האיש‪.‬‬
‫מתנגדיו העתק מ״רזא דמהימנותא״ מאת שבתי‪ ,‬ספר יסוד לשבתאות‪ ,‬והוסיף דברי פרשנות‬ ‫רחגם )כדך ד‪ ,‬עם׳ ‪ 482‬ואילך( קבע בי מוצאה של משפחת חיץ ‪ 0‬סלוניקי‪ ,‬גם עובדה זו‬
‫לתורה זו שחרגה הרחק ממסורת היהדות‪ .‬הוא טען להגנתו שהעתיק את הספר מכתב ‪T‬‬ ‫מעידה על קשר החק בץ מרכז יהודי זה לסתיבו‪ ,‬שלא נתמצה בקרבה משפחתית אף‬
‫עתיק שמצא באקראי בצפת‪.‬‬ ‫ספיחי השבתאות‪ ,‬שהדהדו זמן רב בסתיבו‪ ,‬מקורם בסלוניקי‪ .‬עיר זו התפרסמה לא רק‬
‫היץ התכוץ ליישב את אוהדי השבתאות בטבריה‪ ,‬דכר המוכיח שלא נתערערו קשריו‬ ‫בזכות רבניה המהוללים‪ ,‬אלא גם בעקבות כתותיה המתמרדות נגד השלטץ הרבני הנוקשה‪.‬‬
‫עם עמו ועם ארצו‪ .‬להיפך‪ ,‬לפי הכרתו חוזקו הקשרים בציפיד‪ .‬למשיח בן דוד‪ .‬אמגם‪ ,‬תוכגיתו‬ ‫בקורותיו של נחמיה הייא היץ‪ ,‬האיש שהואשם מצד הרבנים בשליחות גסתרת של‬
‫ליישוב טבריה לא יצאה אל הפועל‪ .‬בץ הסיבות לכשלץ יש לראות את התנגדות הרבנים‬ ‫השבתאות‪ ,‬מזדקר קודם כל אורח חייו הסוער‪ .‬הוא נע ונד בלי הרף‪ .‬דחף מתמיד ואי־שקם‬
‫ואת חתירתם החת פועלו של האיש המנודה‪.‬‬ ‫נפשי אילצו אותו ליטול מדי פעם מקל נחדים‪ .‬כך עבר במרוצת שנות חייו האתכות על ע י‬
‫משנת חס״ס )‪ ( 1709‬ועד מותו בשנת תפ״ו )‪ (1726‬לא מצא חיץ מנוחה‪ .‬תחנותיו היו שוב‬ ‫ארצות רבות‪.‬‬
‫מצרים‪ .‬קושטא שם הוטל עליו חרם‪ ,‬ליוורנו וונציה‪ ,‬בה סמכו שלושה רבנים על פרשנותו‬ ‫אך היץ השאפתן היה מצוי אצל תורת ישראל ואצל הספרות הרבנית‪ .‬הוא ידע היסב‬
‫שנראתה בעיניהם בהמשכה של ספרות הקבלה‪ .‬חיץ הגיע בנדודים אלה כקבצן לפראג‪,‬‬ ‫גם את ספרות המסתורין‪ ,‬על ה״זוהר״‪ .‬ואת דרכי הקבלת המעשית נוסת צפת‪ ,‬אחמיר‬
‫שם חיבר את ״דברי נחמיה״‪ .‬את החיבור הזה הדפים בברלץ בשנת תע״ג )‪ ( 1713‬עם‬ ‫וסלוניקי‪ .‬היתד‪ .‬לו חפיסת עץ חדה‪ .‬כאיש המעורה בשכבות העממיות ידע לחדור במבט‬
‫הסכמות רבנים חשובים וכן ״עוז לאלהים״‪ ,‬שאינו אלא ״סהימנותא דכולא״‪ ,‬דקדש קדטים״‪.‬‬ ‫ראשץ לנפש הזולת‪ -‬את האיש האפור מהרחוב היהודי כבש בסערה‪ .‬את חולשות ״עמך״‬
‫בחוברות אלו נזהר מלבטא את שמו של שבתי כ״אבא קדישא״ והסתפק ברמז על משיח בן‬ ‫הכיר היסב ולא נרתע מלנצלן להשגת שאיפותיו‪ .‬לא החמת הזדמנות כדי להיבנות מתמימות‬
‫מ ד שיגאל את ישראל מייסוריו‪ .‬מעניין בי גם רבני ברלין לא מצאו מפי בכתבי נחמיה•‬ ‫האנשים שבסביבתו‪ .‬לעומת זאת היתה לו אי״יציבותו לרועץ‪ .‬המחנה הרבני דן אותו לחובה‬
‫הם לא פסלו אותם‪ .‬מגרמניה העתיק את פעולתו שוב לאמסטרדם‪ .‬בקהילתה הספרדית מצא‬
‫והטיל עליו הרם‪ .‬גם פ‪ .‬לוי)שם‪ ,‬עם׳ ‪ ( 15‬ראה בו רק הרפתקן‪ ,‬נוכל ורמאי שלא הוסיף כבוד‬
‫תומך נלהב ברב שלמה אילץ‪ ,‬וגם שוללים קיצוניים ‪ :‬משה חאגיז הירושלמי וחכם צבי‪.‬‬ ‫לסרייבו‪. .‬‬
‫‪183‬‬
‫‪182‬‬
 ‫משה האגיז היה באותה תקופה רב גולה באמסטרדם‪ .‬לפני כן עסק בהוראה בבית‬
‫בץ השיטץ של כתבי היון‪ .‬הם מצאו בהם רמזים לשבתאות וביקרו אותם במשותף כדברי‬
‫המדרש הירושלמי הנודע ״בית יעקב״‪ .‬הוא חיבר ספרים רבים‪ ,‬זבהם ״שפת האמת״‬
‫הבל ופיגול גם מכאן הוכחד‪ .‬כי המחלוקת כץ אוהדי השבתאות דשולליה לא התנהלה על‬
‫)אמססרדם ‪ 1697‬ד‪ ,( 1704‬שבחי ארץ ישראל וקדושתה גם בהווה‪ .‬הוא נפנה עם מתנגדיהם‬
‫פסים עדתיים דווקא‪ .‬לחיה‪ .‬שהציץ בשעת חולשתו בתורת שבתי‪ ,‬היו אוהדים ומתנגדים גם‬
‫החריפים של פעילי השבתאות המאוחרים )קרזלזו‪ ,‬אילון האמסטרדפי וחיון(‪.‬‬
‫בין הספרדים וגם בין האשכנזים‪ .‬ואשר לאמסטרדם‪ ,‬מן הראוי לזכור כי כבר בתחילת המאה‬
‫חכם צ בי) צבי בן יעקב אשכנזי( נולד‪ ,‬לדברי רחנס )כרו ד׳‪ ,‬עם׳ ‪ ,(249‬בשנת תי״ח‬
‫הי״ת נחלש בקהילתה המפוארת מעמדו של הרוב הספרדי‪ ,‬גכץ יותר*— החב ה״פורטוגזי״‪.‬‬
‫)‪ ( 1658‬בטרביץ׳״ שבמורביה‪ .‬דובנוב )כרך ד‪ ,‬עם׳ ‪ (207‬סבור כי חכם צבי היה יליד‬
‫כוחו והשפעתו נסוגו מפני זרם בלתי פוסק של פליטי פולין האשכנזים שחיפשו מקלט במרכז‬
‫יהודי זה שבמערב אירופה‪.‬‬ ‫הבירה ההונגרית אופן )בודה(‪ ,‬בה כיהן אביו כרב בסוף התקופה העותומנית‪ .‬דובבוב‬
‫הסתמך לחיזוק טענתו על חתימתו של חכם צבי שחתם לפעמים ״צבי אשכנזי פאופף‪ .‬צבי‬
‫תרם ו ת ר ם נ ג ד י‬ ‫הצעיר יצק מים על ידי אביו והשתלם בישיבות סלוניקי המפורסמות‪ .‬הוא התרשם פגישתם‬
‫הופעתו של חיץ באמסטרדם שימשה הפעם‪ ,‬בשנת ‪ ,1713/14‬עילה להתלקחות יצרים‬ ‫המעשית של הרבנים הספרדים בפרשנות המקרא ובלימודי התלמוד‪ .‬כן הכיר היסב את‬
‫עדתית‪ .‬מצד אחד נמצאו יהודים ספרדים )פורטוגזים( ותיקים‪ ,‬ומולם התייצבו אשכנזים‬ ‫אורח חייהם של היהודים הספרדים במרכזם הבלקגי הגדול‪ .‬עם שובו לבודה נתמנה לרב‪.‬‬
‫מקרוב באו‪ .‬אדיקותם הדתית של המנהיגים הספרדים שעוד לפגי יובל שנים החרימו את‬ ‫בשנת ‪ 1679‬ביקר אצל יוסף אלמוסנינו הנודע בבלגרד)עיין עם‪.( 147 ,‬‬
‫ברוך שפינתה‪ ,‬נתרופפה‪ .‬רבניהם‪ ,‬ובראשם שלמה אילץ‪ ,‬טענו כעמיתיחם בוונציה או כרבה‬ ‫‪.‬בעם׳ ‪ 149‬כבר תוארו המאורעות שפגעו בחכם צבי ובפשפחתו בשנת ‪ ,1686‬בעת הפצור‬
‫של חברון‪ ,‬אברהם ישראלי זאבי‪ ,‬בי כתבי חיץ פבסאים נאמנה את רציפות הרעיונות‬ ‫על בודה‪ .‬כפלים מלחמה הצליח צבי להימלט לסרייבו ושם שהה זמן מה בשקם יחסי‪.‬‬
‫שבמסחרי ה״זוד״ר״ ובקבלה‪ ,‬ולפיכך אינם סותרים את רוח היהדות‪ .‬בעת ובעובד‪ .‬אחת נידון‬ ‫אך בסרייבו קרו גם תקלות‪ .‬במקלם לילה זה נפל קרבן למעשה דילטוריה של שמיאל‬
‫חיץ באש ובגופרית על׳ידי משה חאגיז ״הגולה״ וכן על*יח רבנים ספרדים נודעים מירושלים‪.‬‬ ‫אלפולי‪ ,‬פרנס קהילה תקיף‪ .‬אלמולי עמד להישפט לפגי חכם צבי שהיה אב בית דין‪ .‬כדי‬
‫איזמיר וקושטא‪.‬‬ ‫להיפטר מהדיין ״הטורדן״‪ ,‬הצביע עליו לפני המושל התורכי בטענו שהוא זר בלתי רצוי‪.‬‬
‫חיץ לחם מלחמה נואשה‪ .‬כחזות עדנים שפעלו בכל עצמתם מדו היו צריכים בדרך‬ ‫כתוצאה מכך גורש הכם צבי מהעיר‪ .‬אמנם הגזירה בוטלה בהשתדלות הקהילה וחכם צבי‬
‫הטבע להכריעו‪ .‬אך הוא לא נכנע מעולם ללחצה של היהדות הרבנית ונשאר איתן בדעותיו‪.‬‬ ‫הזר במהרה למלא את תפקידו כמורה וכאב בית דין‪ ,‬אך הטעם המר מהמעשה הזדוני לא מש‬
‫מ ד הוות דעתם הקטלנית של חאניז וחכם צבי גייס את עזרתו של רב הקהילה הספרדית‬ ‫מלבו‪ .‬בנסיבות אלו לא הספיק חכם צבי להרשים את סרייבו בכושרו הרוהגי! הוא נשאר‬
‫אילץ‪ .‬כאשר תאנת וחכם צבי הטילו לבסוף חרם על חיץ ה״שבתאי״ ועל חיבוריו‪ ,‬קמה‬ ‫בעיר זו אורח שנפגע‪.‬‬
‫סערה‪ .‬הספרדים בלונדץ ובאמסטרדם ראו בחרם הרבנים על חיץ פגיעה רצינית ביוקרתם‬ ‫בקיץ תמ״ז )‪ ( 1687‬התקרבה הזית המלחמה לסרייבו‪ .‬הצבאות הגרמניים בפיקודו של‬
‫העדתית‪ .‬בתגובה הטילו בשבת תע״ד )‪ ( 1714‬מאמסטרדם הרם מדי על חכם צבי שנאלץ‬ ‫הנסיך מבאת הגיעו למבואותיה של העיר‪ .‬התושבים‪ ,‬וביניהם חכם צבי‪ ,‬עזבוה בבהלה‪.‬‬
‫בשל כך לעזוב את העיר‪ ,‬כעמיתו משד‪ .‬האגיז‪.‬‬ ‫ואמנם במהרה נלכדה העיר בידי הגרמנים )עיין בעם׳ ‪.( 149‬‬
‫שלמה אילץ והחוגים המקורבים לחיץ דרשו ממנו שיגש לקושטא ועטה להשיג את‬
‫עם זרם חפליסים נסחף צבי אשכנזי לדוברובניק שעדייו לא התאוששה מהרעש הקטלני‬
‫ביטול החרם שהכריזו עליו רבניה‪ .‬הוא שמע בעצת יחדיו ונסע‪ .‬בבירה העותומנית הצליח‬
‫אשר פקד אותה בשנת ‪ . 1667‬מדוברובניק החרבה חצה את הים האדריאסי וביקר בקהילות‬
‫לקשור קשרים עם הווזיר הגדול‪ ,‬ובפקודתו אסגם התירו אחחם פבץ רבני קושסא את החרם‬
‫רבות של יבשת אירופה‪ ,‬ביניהן פירט שבבווריה‪ ,‬פראג‪ ,‬ברלין‪ .‬פרנקפורט על נהר אודר‪,‬‬
‫בתמח תע״ה )‪ ,( 1715‬אך הם תבעו מפנו שיחדל מכל עיסוק בקבלה‪.‬‬
‫בקהילות ליטא‪ ,‬בפוזנג׳ ושוב בפראג‪ ,‬בהנובר‪ ,‬בהמבורג ובפרנקפורט על גהר מיין‪ .‬באלסונה‬
‫בכך לא בא חיץ אל מנוחתו‪ .‬בנסיבות שלא הובהרו ע ח ץ חזר והופיע שוב בווינה‪.‬‬
‫ישב עשרים שגד‪ .‬בערך‪ .‬משם עבר לאמסטרדם וללונדון‪ .‬חרף חיי הנדודים הספיק לסיים‬
‫אדביי טוענים כי בחצר הקיסר חתר תחתם‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הוא נאלץ להסתלק מהבירה‬
‫כמה חיבורים הלכתיים‪ ,‬כגון ״טורי זהב״ על שולחן ערוך‪ ,‬״חושן משפט״ )דיני מפונות‪,‬‬
‫ההבסבורגית בן לילה‪ .‬הפעם למורביה ולגרמניה‪ ,‬שם כתב את יצירתו האחרונה ״הקולות‬
‫יחדלוך )אמסטרדם ‪ ,( 1725‬דברים אפולוגטיים על מפעל חייו‪ .‬רצוץ ושבור התגלגל לצפץ‬ ‫המבורג תג״ב — ‪ ,( 1692‬שדת )אמסטרדם תע״ב — ‪ ( 1712‬ועוד‪ .‬נפטר בשנת ‪ 1728‬בלבוג‬
‫אפריקה‪ ,‬שם נפטר בתרפ״ו )‪ .( 1726‬מקורות רבניים טוענים כי נינו התאסלם‪.‬״‬ ‫לא פן הנמנע כי יחסו העויין של חכם צבי לשבתאות על ספיחיה נבע מתוך המגעים‬
‫זה בקודם כלליים חוקנו של האיש נחמיה היץ‪ .‬הוא תואר כאן על פי המקורות‬ ‫שהיו לו עם יהודי סלוניקי‪ .‬שם ראה בסו עיניו את ההרס שנגרם לאומה על־ידי כתות מוגי‬
‫שמרביתם קובצה בי ח רוזנם‪ .‬על ערכו ועל מקומו בהיסטוריה הישראלית חלוקות הדעות‪.‬‬ ‫ותמה‪ .‬היי ההסוואה של כתות אלו קוממו אותו כבר אז נגד המתיימרים לקיים אח צוואתו‬
‫של שבתי‪ .‬בעיניו היו בני כתות אלד‪ .‬נוכלים ועריקים‪.‬‬
‫חולשותיו שימשו עילה ליהסם העוין של הרבנים ולביקורת הקטלנית של ההיסטוריונים‪ .‬אך‬
‫אץ תימה שחאגיז וחכם צבי‪ ,‬שהכית את דרכי השבתאות מקרוב‪ ,‬הדרו בנקל אל‬
‫דובנוב כותב )שם‪ .‬כרד ד‪ ,‬עט׳ ‪ .(208‬על ה ת מ ת ח בגו על חיץ ברופא‪ .‬לא הוברר‬ ‫)‪(38‬‬
‫סח מקוד סענד‪ .‬זו‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫)‪Treblö (37‬‬
‫‪185‬‬
‫‪184‬‬
 ‫אין ספק כי הופעתו‪ ,‬שיש בה הרבה מאותות התקופה‪ .‬איננה שלילית בכללותה‪ .‬הוא הראשון‬
‫שפרץ את תחומי הקרתנות הצרים שבהם הסתגר היישוב הצעיר בסרייבו‪ .‬הוא הסת רעיונות‬
‫משיחיים ושאף למרחבים איךסופיים‪ .‬מטפיסיים ולמחשבה מופשטת שאין לה ביטוי הולם‬
‫במציאות‪.‬‬

‫ד‪ .‬חיי הקהילה בראי הפרוטוקולים‬

‫פנקסי סרייבו‬
‫מלבד הסידז׳ילות נשארו פנקסי סרייבו ” המקור המהימן לקורות יהודי סרייבו‪ .‬מ‪ .‬לוי‬
‫מקדיש לתיאורם מקום נרחב בספרו‪ ,‬בעם׳ ‪ 19,12‬ואילך‪.‬‬
‫הפנקסים אינם יצירה היסטוריוגרפית אלא קובץ רשומות יבש‪ ,‬ענייני ובלתי מלוטש‪,‬‬
‫המביא לעתים רחוקות תעודה יוצאת דופן‪ ,‬כגון תקנות הקהילה משנת ‪ . 1731‬הם בראש‬
‫וראשונה פנקסי חשבונות‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ ,‬בהם נרשמו במרוצת שנים רבות פעולותיו‬
‫הכספיות של ועד הקהילה‪ .‬לא ידוע בהשפעת מי הונהגו רישומים אלה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬בתפוצות‬
‫יוגוסלביה אין להם אח ורע‪ ,‬אמנם פרוטוקולים נוהלו גם ביתר הקהילות שבגולה היוגו­‬
‫סלבית‪ ,‬אבל לפנקסי סרייבו זכות בכורה‪ ,‬גם מבחינת עתיקותם וגם בגלל אורך התקופה‬
‫שהקיפו‪.‬‬
‫מהרישומים בפנקסים מתברר כי הכנסות הקהילה התבססו על מסים ותרומות )־מצוות״(‬
‫של בני הקהילה‪ .‬על הוועד היה לגבותם כדי לכסות את הוצאות הקהילה‪ .‬לדעת מ‪ .‬לוי)שם‪.‬‬
‫עם׳ ‪ ,(21‬אץ לקבל את מספר משלמי המסים שנרשם מדי פעם בפנקסים כבסים לאומדן‬
‫מספרם של יהודי העיר‪ .‬הסיבה לכך פשוטה ‪ :‬העניים היו פטורים מתשלום המסים ולעומתם‬
‫נצטוו אמידים ועשירים לשאת בעול פיתוחם והחזקתם של מוסדות הקהילה‪ .‬לפיכך לא חפף‬
‫מספר משלמי המסים את מספר בתי האב היהודים בסרייבו‪ .‬בצדק הסב מ‪ .‬לוי את תשומת‬
‫הלב ל־‪ 214‬המושבים בבית הכנסת שצוינו בשנת ‪ 1779‬בפנקס‪ .‬כל אהד מהם השתייך לראש‬
‫משפחה ולפי חשבץ של חמש נפשות למשפחה נאמד בשנת ‪ 1779‬מספר היהודים הספרדים‬
‫בסרייבו ב־‪ 1,000‬בערך‪.‬‬
‫פנקס סרייבו— קטע מתקנות הקהילה)נר‪ (1731‬עם חתימות הפרנסים‬ ‫לא קל היה להתמצא בפנקסים‪ .‬הם נכתבו בחלקם בעברית ובחלקם בלדינו‪ .‬נושאי‬
‫הדיונים לא מוינו‪ ,‬הפעולות הכספיות לא סווגו‪ ,‬דפים בודדים עמדו להיתלש בנקל‪ .‬בקיצור‪,‬‬
‫ולאום‪ .‬מטרתו המוצהרת של מם זה היתד‪ ,‬לממן את פיתוח דרכי התחבורה‪ ,‬סלילת כבישים‪,‬‬
‫שלם בהם תוהו ובוהו‪.‬‬
‫בניין גשרים ושיפור ביצורים שחלשו על צומתי התעבורה במדינה‪ .‬הוא היה צריך לכסות גם‬
‫חרף מגרעות אלו אפשר היה על פי הפנקסים לעקוב אחרי הפעולות הכספיות של ועד‬
‫את דפי אשל של שליחי השלטון רמי המעלה בנסיעותיהם הרשמיות במרחבי הארץ‪ .‬גם‬
‫הקהילה‪ .‬הן בוצעו במטבע תורכי שקשה לאמוד ערכו בגלל התנודות שהיה נתון בהן‪ .‬בחמת‬
‫בתשלום ה״קומורה״ קרה תכופות שמעוטי יכולת לא עמדו בנטלו‪ ,‬ואז נתבעה הקהילה‬
‫לעזור ולשלם תחתם את המס‪ .‬במקרים אלה הטיל ועד הקהילה מסים מוגדלים על שכמם של‬ ‫אי־יציבות המטבע נגרמו לעתים הפסדים רציניים למחזיקי הפצלצלין‪ ,‬הפסדים אלה אנעם‬
‫נרשמו בפנקסי סרייבו‪.‬‬
‫בעלי יכולת‪.‬‬ ‫בפנקסים אף מדובר הרבה על היטלי הרשות שהוועד נצטווה לגבות מבני הקהילה כדי‬
‫מתוך ‪ 12‬תקנות שקיבלה קהילת סרייבו בשנת ‪ 1731‬ושנרשמו בפנקס‪ ,‬מחייבת התקנה‬
‫מספר ‪ 8‬את הגזבר לדווח עם סיום שנת תפקידו לפרנסי הקהילה על הכנסות הכספים לטובת‬ ‫להמציאם במרוכז לקופת האוצר‪ .‬מלבד ה״חאראג׳״‪ ,‬מם הגולגולת שרבץ על כל המיעוטים‬
‫א ת ישראל ועל הוצאתם‪ .‬המדובר בכספי ה״חלוקה״ והחזקת הישיבות בארץ‪ ,‬מגביות‬ ‫בקיסרות עותומן‪ ,‬היתה קיימת ״ץומורה״‪ 40,‬מם שהוטל על כל בני בוסנה בלי הבדל דת‬
‫מקובלות מאד בזמנים עברו בתפוצות רבות‪.‬‬ ‫בני סרייבו שיבשו את היגוי הפיה סנקס וביטאו אותה בגו״ן פתוחה ומוסעםוז ‪pinakes :‬‬ ‫)‪(39‬‬
‫‪Komora‬‬ ‫)‪(40‬‬
‫‪187‬‬
‫‪186‬‬
 ‫משאר תקנות הקהילה מעניינות ביותר אלו האוסרות על היהודים להעיד לפני הערכאות‬
‫כיהן כחכם בגטו ונציה‪ .‬לא הובהר מתי הגיע יעקב אברהם פרת מדובתבניק לע יר ך‪,‬לגונות‪.‬‬ ‫המוסלמיות בלי נטילת רשות מאת ועד הקהילה‪ .‬הן מאיימות בעונשים המורים על עברייני‬
‫ידוע רק כי בקושי פרנס את משפחתו ונעזר על־ידי קרוב משפחה‪ ,‬משה אשכנזי‪ ,‬איש אמיד‬ ‫המשמעת העדתית‪ .‬עונש ה״פלקוד התבסא בהצלפה על כף־הרגל של העבריין! ביצועו‬
‫שהוריש חלק מהונו ומרכושו לדוד ולאחותו הצעירה חזל‪ .‬אולם מחטת תחכולותיהם של‬ ‫נמסר תמורת תשלום לאנשי צבא‪ «‘.‬כן הטילה הקהילה מם על סוחרים יהודים זרים שבאו‬
‫מבצעי הצוואה לא קיבל דוד את חלקו מעזבון אשכנזי‪ .‬כתוצאה מפשרה חולק העזבון‬ ‫לסתור בסרייבו‪ .‬היטל זה עורר תרעומת הריסה בקהילות סלוניקי וקושטא ומצא את הדד‬
‫לחלקים רבים ודוד יצא מקופח‪ .‬בדדברובגיק היו ליעקב אברהם דודנים שעזרו לדוד להדפיס‬
‫גם בשו״ת של הפוסקים‪.‬‬
‫את ספרו הראשץ‪ .‬״׳‬
‫מלבד זאת נרשמו בפנקסי סרייבו חוזים עם ״כלי קודש״ והוגדרו בהם תנאי כהונתם‪.‬‬
‫י בוונציה לסד דוד אצל זלמן מלבוב ויעקב בליליום‪ .‬חמש שנים התעמק האברך המחונן‬ ‫בין היתר פורם בהם שכרו של הרב הדגול דוד פרדו‪ ,‬שפעולתו עוד תתואר להלן‪.‬‬
‫בבית בליליום בספרות התורנית‪ .‬לאחר שנסמך לרבנות‪ ,‬עזב את ונציה כדי לחפש מקום‬ ‫לדברי & לוי) שם‪ ,‬עם׳ ‪ .( 12‬אבד הפנקס הישן שבו נרשמו המאורעות למן בואם של‬
‫■י‪.‬‬ ‫כהונה‪.‬‬
‫היהודים לסרייבו‪ .‬הוא נסל קרבן לדליקה שהחריבה את העיר‪ .‬גורל הפנקס רחדש היה טרגי‪.‬‬
‫היה זה פרק זמן קשה למדי בתולדותיה של ונציה‪ ,‬בטרם תפול קרבן לכיבושי נפוליאץ‪.‬‬
‫לסי עדותו של ד ד שמואל פינמו« נשמרו כרכיו בגנזך הקהילה הספרדית בסרייבו‪ .‬במלחמת‬
‫שליטתה על הימים נתערערה עם פתיחתם של נתיבי ים להודו המערבית‪ .‬ירידה זו נתנה‬
‫העולם השניה‪ ,‬בסתיו ‪ , 1941‬בא למשרדי ועד הקהילה אדם במדי קצין גרמני ודרש באיומים‬
‫אותותיה גם בשסתי כיבושה של ונציה בחופיה המזרחיים של האדריאה‪ .‬שלטונה בדלמסיה‬
‫שיספרו לו את הפנקסים‪ .‬עובדי הקהילה הנפחדים לא ע מ ת במבחן ו מ ס ת את התעודה יקרת‬
‫עמד להסתיים כעבור כסה עשרות שנים‪.‬‬
‫הערך לידי האויב‪ .‬לאחר המלחמה נערכו חקירות וזזיפושים מקיפים א ח ת הפנקסים‪,‬‬
‫בתקופה זו חיפש דוד פרדו את מחייתו בדובהיבניק‪ ,‬בסרייבו ובבלגרד‪ .‬לבסוף הוזמן‬
‫אך לשווא‪.‬‬
‫לשמש מורה בקהילת הפליט‪ ,‬עיר נמל קטנה אך חשובה בחוף הדלמסי‪ .‬בקהילה זו חיו ח ד‬
‫כך נעלמו העתיות על תקופה ארוכה של קורות יהודי סרייבו‪ ,‬תעודות ששימשו‬
‫ובני משפחתו ‪ 18‬שנים )‪.( 1764—1746‬‬
‫להיטסוריון נגלוי מקור מהימן לכתיבת תולתת גולה זו בתקופה שבץ השנים ‪ 1720‬ל*‪1810‬‬
‫עם פות הרב אברהם פפז‪ .‬שהיה לו ‪ Ton‬מלת יושר‪ ,‬נבחר סרח־ בן השלושים לרבה‬
‫ונד‪ 1830‬עד ‪ . 1888‬מכל אוצר זה נ שאת היום במה תצלומים המנציחים עמודים בודדים של‬
‫של ספלים‪ .‬בזכות קסמו האישי רכש לו ח ד חוג יחדים־מוקירים נרחב‪ .‬עם חוג זה נפנו גם‬
‫אנשים מקהילות בלקן ואיטליה‪ ,‬הרחק מספליט‪ .‬כבר צוין )בעם׳ ‪ (66‬כי בעיר קטנה זו‬ ‫פנקס סרייבו‪.‬‬
‫חיבר פרדו את יצירתו הראשונה‪ ,‬״שושנים לרוח‪ ,‬פירוש משניות בשני הלקים שהודפסו‬
‫בשנת תקי״ב )‪ ( 1752‬בוונציה‪ .‬בענייני ההדפסה נסע פרח לאיטליה ושהה בה כשנה‪ .‬׳‬ ‫ה‪ ,‬היצירה האיטלקית״בוסנית‬
‫שאלות בענייני הלכה שלחו אליו גם שני רבנים מדוברויבניק‪ ,‬שפועלם לא הוזכר‬ ‫דו ד פרדו‬
‫במקור אחר‪ .‬בשנים חק״ו—תק״ת )‪ ( 1748—1746‬פנו גבריאל ולנסץ ושלמה לוצינה לרב‬ ‫רחנם מציץ )כרך ד״‪ /‬עם׳ ‪ 46‬ואילך( כי בתחילת המאה הי״ת כיהן בסרייבו הרב שס סוב‬
‫הצעיר בספלים‪ .‬פרח השיב לשואלים את תשובותיו שעוררו תחילה ויכוחים‪ ,‬אך לבסוף‬ ‫בן יצחק צבי‪ .‬משה אמריליו מסלוניקי מאשר בקובץ שו״ת ״דבר משה״ כי התכתב בשנת‬
‫אושרו ע״י רוב רבני איסליה הצפונית ובראשם רבנים מוונציה ומליוורנג '‬ ‫תפ״ט )‪ ( 1729‬על בעיות הלכתיות עם רב זה מסרייבו‪ .‬בתקופת שם טוב כיהנו בבירת בוסנר‪.‬‬
‫כלבד בניו יעקב ויצחק‪ ,‬יליח ספלים שאף הם התמסרו בצעירותם להוראה‪ .‬הכשיר‬ ‫הדיין אברהס נזג׳ור ‪ u‬והר ב האשכנזי יוסף נאכם‪.‬‬
‫סרח עוד תלמיחם רבים‪ .‬היו ביניהם שניים שפרסמו את שמו לתהילה‪ .‬הם אברהס ממורא‬
‫עם מותו של שם טוב נשארה סרייבו תקופת מה בלי ר ב את הטקסים הדתיים ערכו‬
‫שנבחר לרבה של ססליט לאחר צאתו של ח ד פרדו‪ ,‬ודוד פינמו שהעתיק אח מושבו לסרייבו‪.‬‬
‫הדייגים מאסטרו‪ ,‬סג׳ורו ופר! )שמ)ת משפחה אלה היו נפוצים מאד בין יהודי סרייבו(‪ .‬לא‬
‫גם השניה שביצירותיו הנחלות של פרוז• ״משכיל לדוד״‪ ,‬פירוש לפירושי רש״י‪ ,‬יצאה‬
‫היה מי שיפסוק כסוגיות הלכתיות‪ .‬באץ בתרה פנו השואלים לרבני סלוניקי או לרבנים‬
‫לאור בוונציה )בתקכ״א — ‪ .( 1761‬באותה שנה עזב פרדו את ספלים‪ .‬הסיבה לא הובהרו‪-‬‬
‫שישבו בקרבת המקום‪ ,‬ובץ היתר לרב הצעיר דוד פרדו שפעל בסורה בספלים‪ ,‬בעיר‬
‫הוא פגה לבלגרד‪ ,‬וניסה להשיג שם את משרת הרב שנתפנתה‪ ,‬אך נכשל‪ .‬במקומו נבחר ר׳‬
‫הדלסמית הקרובה‪.‬‬
‫יששכר אבולעפיה‪ .‬ח ד פנה לסרייבו ונתמנה שם לרב במקומו של החכם יהושע יצהק מג׳ורו‬
‫תר פרדו ״ נולד בשנת תע״ס )‪ ( 1719‬בוונציה‪ .‬אביו יעקב אברהם‪ ,‬ממוצא תברובניקי‪,‬‬
‫שגפסר בשנת תקכ״ג )‪.( 1763‬‬
‫בסרייבו מצא פרח את מולדתו השניה‪ .‬הוא יזם בה הקמת מוסחת ואגודות צדקה ובנה‬
‫רחנם‪ ,‬כרך ד׳ עט׳ ‪ ,257‬טועז כי חרס מי תי הוטלו בסרייבו על איש שלא ציית‬ ‫)‪(41‬‬
‫את הישיבה הראשונה שפרסמה את שמה של סרייבו‪ .‬בתקופתו נהרו אליה תלפיחס מתושבי‬ ‫להוראותיהם של משגיחי הקהיקר*‬
‫המקום וממרחקים‪ .‬רק באיחור זמן‪ .‬בשבט תקכ״ח )‪ ,(1768‬נרשמו בפנקס הקהילה ״תנאי‬ ‫יברייסקי אלמנו בלגרד ‪ ,1954‬עם׳ ‪.49‬‬ ‫)‪(42‬‬
‫שם ששורשו הלועזי ‪Major‬‬ ‫)‪(43‬‬
‫עבודתו״ של המוסד‪ .‬זה ?סמך היסטורי פעניץ‪ .‬מקורו אבד עם הפנקס‪ ,‬אך קיימים תצלומים‬ ‫רחנס בדך ה׳‪ ,‬עם׳ ‪ A1 117‬זא״לו‪ .‬וכז ב לוי‪ ,‬דוד פרדו החכם מסרייבו‪ ,‬מסה שהודפסה‬ ‫)‪(44‬‬
‫מהימנים הימנו‪.‬‬ ‫ביברייסקי אלמנך‪ ,‬ורשץ חרס״ו )‪ ,(1925*26‬עם׳ ‪ 118‬ואילך‪.‬‬

‫‪189‬‬ ‫‪188‬‬
‫האיסלם ‪ -‬ו ט סנ ה נפנתה עמן מאות בשנים ‪ -‬הושפעו גם מן ה־וזג״ האיסלמי‪ ,‬עליה‪-‬‬
‫לרגל של דמוסלפים למכה‪ .‬ההבדל הוא בכך שהיהודים שאפי לא רק לקיים מצוות עליזד‬ ‫ו־־״־י לבני ־ייינו‬ ‫™־ופה ליצירתו ‪-‬יסנצח דדוד« )סלוניקי ח ק מ‪( 1» - 1‬‬
‫^ ״ מ ס מ הס(י‪ .‬נושאו ״‪ ,‬ק רי ״ ל הינזר זו‪ - ,‬בעתת הקרקע בפ שני‪ .‬בספת‬ ‫־> י‬
‫לרגל ל א ת ישראל אלא להשתקע בה‪ .‬בגי קהילות סוסיה‪ .‬סלוניקי‪ ,‬בלגרד‪ .‬ס חי ט‪ ,‬דו ‪4‬‬
‫רובניק‪ ,‬ונציה‪ ,‬ליווינו ושאר הערים שבצפון איטליה‪ ,‬היי עתודה נאמנה לעליה לארץ לפגי‬ ‫_‬ ‫הבא *מכתם לדוד״ קי ת שרת בהו™‪ 9‬י‪ ^ 0‬׳‬
‫החשובה ביצירותיו התורניות היא ״חסדי דוד״ הכרך הראשון נדפס בשנת תקל״ז‬
‫תקופת החילון )סקולריזציה( של יהדות זו‪ .‬הגעגועים למולדת העתיקה היו עפוקים‪ .‬עוד‬
‫)‪ (1777‬בליוורנו‪ .‬זהו פירוש התוספתא שלדעת המחבר לא זכתה עד אז לטיפול הולם• לפירוש‬
‫בתחילת המאה העשרים קשרו כיסופי העליה את מרביתם של יהודי ט סנ ה הספרדים ל א ת‬
‫זה הקדיש פ ח ד את עשרים השבים האחרונות של חייו )‪ .( 1792-1772‬החלק האחרון ליצירת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫ענק זו נדפס במהדורה ראשונה בירושלים‪ ,‬מאה שנה לאחר פטירתו‪ ,‬חלק ג׳ זה נערך בידי‬
‫לאחר חיי יצירה פורים נפטר דוד פרדו בשנת תקג״ב )‪ ( 1792‬ביחשלים‪ .‬אכן‪ ,‬יליד‬
‫י‪ .‬פסלת והרב הירושלמי משה פרדו‪ ,‬נכד המחבר•‬
‫ונציה זה הגדיל לעשות לההילתה של קהילת ס חי ט‪ .‬הוא הקים את האסכולה האיטלקית*‬
‫דוד פ ח ז זכה לראות בהצלחת בניו‪ .‬הבטר יעקב נתמנה לרב בדוברובניק והתפרסם‬
‫בוסניה לפרשנות רבנית‪ ,‬בהוסיפו נדבך יקר ערך כבני? התרטת של ישראל‪ .‬פרדו ייצג‬
‫במחבר ״קהילת יעקב״‪ ,‬דברי פרשנות לנביאים הראשונים שנדפסו בשנת תקס״ד )‪( 1784‬‬
‫בכבוד את היצירה הרוחנית המשותפת ל איזו ח הספר של תפוצות צפוךאיטליה וטסנה גם‬
‫בוונציה‪ .‬לחיבת־ זה כתב האב דוד דברי הקדמה‪ .‬בנו השני יצחק ירש את משרתו הרבנית‬
‫יחד‪ .‬ב ד ב ח ימיה של הגולה היוגוסלבית אין יוצרים רבים בפרדו‪ ,‬פרשנותו אף עולה על‬ ‫בסרייט‪ .‬על אברהס‪ ,‬בנו השלישי‪ ,‬אץ מחש מהימן‪ ,‬אך כל הסימנים מעידים כי היה רב‬
‫הישגיה של האסטלה הבלגרדית שקדמה לו אמנם במאה שנה ביצירותיהם של יהודה לירפה‪,‬‬
‫באיטליה או בבלקגים‪ .‬בנות דוד נישאו לחכמי ישראל‪.‬‬
‫ש‪ .‬ב הכהן ויוסף א ל מו סנינו) עיין בענד ‪ 147‬ואילך(‪.‬‬
‫דוד פרדו העשיר את הספרות העברית גם ביצירות קטנות מתר ובהן דברי פרשנות‬
‫כ־ספוי דבי רב״‪ ,‬ועוד‪ .‬בנוסח תקופתו ניסה את ט חו כמשורר עברי‪ ,‬דתי כמובן‪ .‬רבים מ פ ד‬
‫ו‪ .‬אמנות ופולקלור‬ ‫מוגיו מצאו את דרכם לסוחורים נוסח ספרד ואיטליה‪ .‬עם סוג זה נמנות י צי ת תיו ״שכיות‬
‫החמדה״‪ ,‬״שירה חדשה״ )‪ .( 1776‬״שפעת רביביס־)ליוורבו ‪ . ( 1788‬״וחמור לדוד״ )שההדיר‬
‫הגדת ס ר י י ב ו‬
‫נכדו דוד אברהם פינטו‪ ,‬ליוורנו תקע״ה — ‪.( 1818‬‬
‫עם שיקומה של ס ח י ט לאחר אימי המלחמה בשנות התשעים של המאה הי״ז היחה‬
‫העיר למרכז מ ס ח ח חשוב שהשפעתו הגיעה לשוקי חוץ‪ .‬היהודים ה ג ט ח אח משקלם‬ ‫‪.‬‬ ‫כ י ס ו פ י ע לי ה‬
‫בכלכלה בז ט ת קשריהם עם ארצות שמעבר לים‪ .‬הם ניצחו על סחר המעבר של העיר עם‬ ‫עם סיום מלאכתו הספרותית‪ ,‬לאחר שחזר וערך מחדש את ח ב יצירותיו‪ ,‬עלה פרדו בן ז ד‪62‬‬
‫ונגיד״ וינה‪ ,‬דוברובניק‪ ,‬בלגרד‪ ,‬סקופיה‪ ,‬סופיה וסלוניקי‪ .‬בבי המספחות דנץ‪ ,‬מונסיל׳ו ופסו‬ ‫בשנת ‪ 1781‬ל א ת ישראל‪ .‬המשורר ש ט לא י ט ל היה עוד לעמוד כנגד כיסופיו ה״ציוגיים״‪.‬‬
‫נטלו חלק ה א ח במסחר זד״ ‪.‬‬ ‫כל יפי חייו נפשך ל א ת אטתיו ועתה החליט להגשים אח חלופותיו ולהתיישב ‪j d‬‬
‫אך אין ספק ט תחת השלטון העותומני בט סנה התקיימו ח ב היהודים בדוחק‪.‬‬ ‫הקהילה בסרייט התייחסה בהבנה לעליית רבה הדגול‪ ,‬בפנקס הונצחה החלטה מחודש‬
‫בתנאי המשק הפרימיטיבי של ס חי ב ה היהודי שרק תמול שלשום בא העירה נמנה עם דלת‬ ‫אלול תקמ״א )‪ ( 1781‬המפיצה אור על הלכי הרוח בקרב יהודי ס ח י ט בשלהי המאה הי״ח‪.‬‬
‫העם‪ .‬כפו בגלויות אחרות התחיל היהודי גם בסרייט את ד ר ט כהימדמסליא‪ ,‬כרצען‪ ,‬כשואב‬ ‫בההלסה התחייב ועד הקהילה להקציב לדוד פרדו העולה לירושלים גימלה שנתית בסך ‪250‬‬
‫פים וכיוצא באלה‪.‬‬ ‫גרושים‪ ,‬דהיינו כמחצית משטרתו השנתית שקיבל בתקופת כהונתו כרב בסרייבו‪ .‬גימלה זו‬
‫רק בדור השני או השלישי ב ס ח י ט מצא היהודי פקודות פתטה יציבים‪ ,‬מעגלץ או‬ ‫היתר‪ ,‬״הישג סוציאלי״ עצום בתנאי הקהילה‪ .‬לעומת זאת הבטיח פרדו לבבי ס ח י ט שיקדיש‬
‫מרוכל התקדם למעמד החנווני או בעל מלאכה‪ .‬הוא התמחה במקצועות מיוחסים והתפרנס‬ ‫בירושלים חלק מלימודיו לקהילתו לשעבר‪ .‬״התחייטת נגד״ זו לא פורשה‪ ,‬רק ברמז ״שיתפלל‬
‫כמר‪ ,‬נפחה‪ ,‬כשרברב‪ .‬ואף כרוקה ו ח פ א‪ " .‬רק בתקופה המאוחרת‪ ,‬למן הני ט ש האוססח‪,‬‬ ‫לשלומה״ של הקהילה‪.‬‬
‫נמצאו בין היהודים סות ח ם מצליחים ובעלי מקצועות חפשיים‪ .‬הם ניהלו את הקהילה‬ ‫עם עלייתו לאיץ ישראל לא באה כמיהתו המשיחית על סיפוקה‪ .‬פרדו‪ ,‬שהשתקע‬
‫כפרגסיד״‬ ‫ביחשלים והוכר בעיר הקודש כמלומד בעל שיעור קומה‪ ,‬התקרב לחוגי המקובלים‪ 4, .‬בעולם‬
‫כאמצעי התקשורת שימשה ל חנו‪ .‬אך היו תקופות שגם פשוטי עם למדו עברית ואף‬ ‫המסוזורין חיפש הרב המלומד תשרה מופשטת למציאות המרה והמגוונת בה היו נתונים‬
‫ארמית לצורכי התפילה‪ ,‬ללימוד המקרא‪ ,‬המשנה והמדרש ולשינץ הגמרא‪ ,‬יודעי ארמית‬ ‫יהודי א ת ישראל דאז‪.‬‬
‫הציצו גם בהפח ת המסתורין‪.‬‬ ‫העליות ססרייבו ל א ת ישראל לא היו נדירות‪ ,‬אף כי לא היו המוניות‪ .‬לכך חסרו התנאים‬
‫הספרדי בארצות הבלקן מ ע ח ך את מורשת ה אט ת ואוהב מאד את שיח עדתו‪ ,‬אח‬ ‫‪,‬מדיניים והכלכליים ט י ת ובתפוצות‪ .‬אך הכיסופים לציון לא פסקו מעולם‪ .‬העליות מארצות‬
‫שני הסוגים האחרונים היו בעלי מלאכה שהתמחו בעבודה מעשית בלבד‪ ,‬בלי הכשרה‬ ‫)‪(46‬‬
‫י \‬ ‫‪ -‬ל ••‬ ‫עיונית‪.‬‬ ‫נג לוי‪ ,‬כיברייסקי אלמנך‪ ,‬ורש? חרפ״י‪ ,‬עם׳ ‪.125‬‬ ‫)‪(45‬‬

‫‪191‬‬ ‫‪190‬‬
 ‫לא כך נהג הצייר היהודי מימי הביניים‪ .‬הוא פיתח באיוריו אח העלילה המקראית או‬ ‫הרונזנצות העתיקות מקסטיליה ואת הפתגמים בלדינו‪ .‬עד היום הוא משמיע אותם בכל‬
‫זו של ההגדות לפי הכיוון של הכתב העברי‪ ,‬כלומר מימין לשמאל‪ .‬כלל זה נשמד יסד‪ ,‬הן‬ ‫הזדמנות‪ ,‬בחגים‪ ,‬באירועים משפחתיים‪ ,‬במסיבות חברתיות* בשמחה ובאבל‪ .‬מאוצר זה הוא‬
‫בהגדות הצפון האשכנזיות‪ ,‬הן בהגדות הדרום־אירוסיות‪ ,‬הספרדיות‪ .‬מכאן שמרביתן מעשה‬ ‫שואב מלוא חופניו את תודעתו העדתית‪ ,‬את אצילות מוצאו‪,‬״ כעץ ״אתה בחרתנו״‪ ,‬שלפרקים‬
‫ידיהם של אמני ישראל‪.‬‬ ‫אינה אלא בימוי לבדידות וחוסר אוני ם״‬
‫ר‪,‬גדת סרייבו נמנית עם ההגדות שעוטרו ואוירו בידי יהודים‪ ,‬אם כי היו מבקרי אמנות‬ ‫‪ .‬אולם כל יתרונות אלד״ סגולות נעלות כשלעצמן‪ ,‬לא הספיקו כדי להבטיח תנאי יצירה‬
‫שהטילו ספק בדבר‪ .‬בלוחות שגודלם ‪ 16‬על ‪ 22‬ס״פ מתפתחים בה מרבית הנושאים מימין‬ ‫רוחניים במישור החילוני‪ .‬לא קמו לא ספרות לדינו ולא אמבות סלססיח‪ ,‬שהיו יכולות‬
‫לשמאל‪ ,‬שני חלקים בד״ האחד ממחיש נושאים מקראיים על פני ‪ 34‬לוחות מצוירים‪ ,‬בכל‬ ‫להתמודד עם ספרות יידיש או עם ציור ופיסול‪ ,‬מעשה ידיהם של יהודים במערב אירופה‬
‫אחד מהם שתיים או ארבע חסונות שערמ האמנותי‪-‬ההיסמורי רב‪ .‬את התמונות מאפיין צבע‬ ‫ובמזרחה‪ ,‬נכסי צאן ב ת ל לתרבות העולם‪ ,‬לעומת זאת קשורה בסרייבו יצירה שפרסמה‬
‫הרקע הכחול המובלט‪ .‬בדו לי התמונות מלמעלה ולפרקים אף מלמטה נמצא הסבר המציתי‬ ‫שסה בעולם‪ ,‬אף על פי שהובאה אליה ממרחקים‪1 .‬‬
‫לנושא החסונה‪ ,‬על סי רוב עם מובאות מהתג״ך‪,‬‬ ‫בעימור הספר הגיעו הספרדים‪ ,‬אמנם לא בשבתם בבלקנים‪ ,‬להישגים מעולים‪ .‬הענף‬
‫בחלק השני כתוב הטקסט באותיות עבריות נוסח דרום־ססרד‪ .‬בחלק זה עיטורים מופ­‬ ‫הזד‪ .‬של האמבות הפלסטית התפתח לפני המצאת הדפוס‪ .‬בד בבד עם מלאכת ההעתקה של‬
‫לאים על ‪ 50‬לוחות במתכונת כפולה מהלוחות המצוירים‪ ,‬כלומר‪ :‬לכל אחד מהלוחות שני‬ ‫כתבי יד‪ ,‬מקצוע עתיק יומין שעזגשג במיוחד בימי הביניים‪ ,‬חכליחר‪ .‬של אמבות זו‬
‫עמודי טקסס מקבילים זה לזד״‬ ‫היתד‪ .‬למשוך את לב הקורא‪ ,‬לשפר את מראה הספר‪ ,‬להביע את עלילותיו במרוכז‪ ,‬סמלית‬
‫אם לדון על פי הסגנון שבאיור ההגדה ובאותיוחיה‪ ,‬אץ ספק כי החלק הציורי קדום‬ ‫ובאופן מסוגנן‪ ,‬בתיאור ציורי ובאיור מרשים‪ .‬י ■‬
‫יותר‪ .‬ר)ח « סבור כי הגדת סרייבו נוצרה בראשית המחצית השניה של המאה הי״ד‪ .‬כנהוג‬ ‫באירופה הנוצרית עסקו בימי הביניים נזירים רבים במלאכת ההעתקה‪ .‬במובן‪ ,‬בספרות‬
‫בהגדות הספרדיות‪ ,‬רבים בה סמלים ספרדיים‪ ,‬דגלונים‪ ,‬סמלי ערים ומדינות ופרחים‬ ‫העברית לא יכלו המתבודדים במנזרים להתחרות בסופרי תורה ובמעתיקי הספרות הרבנית‪.‬‬
‫ססגוניים‪ .‬הם מעטרים כרגיל את תחילת הפרק או את ראשית המשפט ומוסיפים חן לדברי‬ ‫האיור האמגותי של ספרים עבריים היה ודאי בעיקרו מלאכתם ‪.‬של המעתיקים היהודים‪.‬‬
‫ההגדה‪ ,‬על רקע הצבעים אפור עד כסף במתחים קווים‪ .‬לפרקים לאורך עמודים שלמים או‬ ‫בשלבים מסוימים היו עיטוריהם מסוגננים להפליא‪ .‬קרה לא אחת שההעתקים עלו ביוס;ם על‬
‫בחלק מהם‪ .‬זנבות דמיוניים יורדים ועולים במאונך‪ ,‬לפעמים מהשוליים העליונים לתחתית‬ ‫המקור‪ .‬הם נרשמו בחולדות האמנות הפלסטית כיצירות מהוללות ויקרות ערך‪.‬‬
‫העמוד‪.‬‬ ‫גם הערבים בחצי־האי האיברי השקיעו עמל רב במלאכת ההעתקה של כתבי יד‪ .‬צורח‬
‫מעניין כי מהנושאים התנ״כיים‪ ,‬שנתלוו להגדת סרייבו‪ ,‬פרשת יוסף עומדת במרכז של‬ ‫עיסוריהם היחד‪ .‬נאד‪ .‬ולא אחת אף מרהיבה‪ .‬מגבלותיזזם נבעו במידה רבה מאיסור האיסלם‬
‫רבע ממספר התמונות‪ ,‬היינו ב־ד‪ 1‬מתוך ‪ 69‬האיורים שבעמודים ‪ .20-11‬רק חלק קטן‬ ‫לצייר דמות אדם‪ .‬הם הפליאו בערבסקות המופשטות‪ ,‬המסוגננות והמסובכות שלהם‪.‬‬
‫מהאיורים מוקדש לתוכן ד‪,‬הגדר״ לנס היציאה ממצרים‪.‬‬ ‫חרף הקרבה הרוחנית‪ ,‬השפעת הערבסקות אינה מכרעת בעיטור היהודי בימי הביניים‪.‬‬
‫להגדת סרייבו אין קשר אורגני לעיר זו‪ .‬ועל אחת כמה וכמה אץ לה מבחינה אמנותית‬ ‫מתקופה זו שרדד עיטורי המקרא ואיורי ההגדות של פסח רבי הבעה‪ .‬דמות אדם אינה‬
‫בל קשר לנסיתות היצירה התרבותיים של יהודי סרייבו‪.‬‬ ‫מוחרמת בהם‪ .‬נמצאו מעטרים וציירים‪ ,‬באנונימיים כידועי שם‪ ,‬בהם אף יהודים‪,‬״ שלא‬
‫ההגדה‪ ,‬שנכתבה וצוירה במאה הי״ד‪ ,‬הובאה לסרייבו באקראי וחשיבותה הוכרה במקרה‪.‬‬ ‫נרתעו מלצייר בבי אדם בצורתם המוחשית‪ ,‬חרף איסור עבודה זרה שבעשרת הדברות•*‬
‫לדברי גג ל וי)שם ‪ ,‬עם׳ ‪ ,( 72‬נמצאה ההגדה בעזבונו של חי כהן שנפטר בשנות החמישים‬ ‫גם אם תמונותיהם התמימות של איורי ההגדות מימי הביניים אינן מעידות על אסכולה‬
‫של המאה הי״ם בסרייבו‪ .‬היה זה סוכן יהודי שפעל בוונציה‪ ,‬ובחופשת מולדת הביא מציאה‬ ‫יהודית מובהקת‪ ,‬אין' ספק שקיימת גישה יהודית מקורית לאיור ההגדות‪ .‬לדברי רות‬
‫זו הביתה‪ ,‬לסרייבו‪ .‬את ערכה לא שיער‪ .‬יתירה מזו‪ ,‬עשרות בשנים לאחר פטירתו לא הסב‬ ‫)במאמרו הנזכר‪ ,‬עם׳ ‪ ,( 23‬לא מן הנמנע שכיוון העיטורים מגלה ספת על זהותו הלאומית‬
‫איש תשומת לב המומחים להגדה שבעזבונג‬ ‫של הצייר‪ .‬לזדיהודי יעטר הפר משמאל לימין‪ .‬את שיא העלילה יצייר בצד ימיו‪ ,‬כפי‬
‫לסי גירסת רות\* התרוששה משפחת כהן במרוצת הזמן‪ .‬ירושתו של חי כהן הלכה‬ ‫שהתרגל מאז ומתמיד‪ .‬כך עשה גס בבתב יד עברי‪ ,‬אף אם ידע היסב שהסיפור מתפתח שם‬
‫והצסמקד״ ברע למשפחה הביא אחד מצאצאיו של הסוכן האמיד את ההגדה למשרדו של‬ ‫מימין לשמאל‪.‬‬
‫ועד הקהילה בסרייבו למכירה‪.‬‬ ‫^‪. 9‬‬ ‫בספרדית‪ :‬גרנדצה ‪624‬‬
‫)‪(48‬‬
‫™י ״ ״ ״‬ ‫™י‬
‫טי א ל )»*< ח ת ו ז ו‪7‬ן בםהקר^)הגדה ה מיגו ופשמעותח בתולדות האמנות יברייססי‬ ‫)‪(49‬‬
‫)‪ (51‬הגדת סרייבו וסשסעותה בתולדות האסגווז‪ .‬עם׳ ‪ 8‬של סבוא להגדת סרייבו‪ ,‬הוצאת מסדה‬
‫‪Jugoslavija Publishing, Beograd‬‬ ‫‪71‬״©‪ ,‬חל־־אביב—ירושלים‪ ,‬בשיתוף סעולת ‪07‬‬ ‫ק מאיר יסד‪ ,‬פחיידלברג יו אל בז שפעת )האחרון מ ר בנרסניה‬
‫)בלי ציוך שגת ההדססד״ בנראה תשכ״ג — ‪41963‬‬ ‫שפות כ׳‪ .‬ד ^‪-‬וד‪ :‬לא ת‪7‬שה י ו ססל' וכל תפוגת״ י א תשתוזוה להם ולא תעבדם«‬ ‫)‪(50‬‬
‫)‪© (52‬בוא להגדת סרייבו‪7 ,‬נר ‪ 7‬וכן ‪ 7‬תון ״זזאיזף‪ A3.1963 7 ,‬ם׳ ‪10‬‬
‫‪192‬‬
‫‪193‬‬
‫מ‪ .‬ל ד הקדיש למלאכת מחשבת זו מקום נרחב בספרו )עם׳ ‪ 31‬ואילך(‪ .‬עוד היום לא‬ ‫בדרך שלא הובהרה ע מיו התגלגלה הגדת סרייבו לבית הנכות הבוסני‪ .‬תחילה לא‬
‫איבד תי או ת המאלף מאומה מערכו‪ .‬הוא הצביע בין הראשונים על משמעותה של מלאכת‬ ‫עוררה שם ענייו בעיני האוצר )קו‪0‬ס)‪ 0‬בלעז(‪ .‬רק משהודלסו ידיעות על ההגדה המצויה‬
‫מחשבת זו שהתפתחה והשיגה הישגים נאים‪ ,‬חרף התקנות המרושעות של ״ברית עומר׳‬ ‫במחיאת סרייבו‪ .‬הן עוררו סקרנותם של בלשנים‪ .‬היסטוריונים ומבקרי אמנות‪.‬‬
‫)עיין בעם׳ ‪ ( 118‬וצוד מורד ה שלי שי)עיין בעם׳ ‪ .( 120‬הוא אף הביא)שם‪ .‬עם׳ ‪ (56—55‬מתוך‬ ‫בשלהי חמאה הי״ס היתה דנה מרכז מדעי חשוב‪ ,‬במיוחד במדעי היהדות‪ .‬ד‪ .‬ה‪ .‬מילר‪,‬‬
‫פנקס הקהילה בסרייבו ראיות חותכות על השלמונים ששילמה הקהילה לפקידי המדינה‪.‬‬ ‫מרצה לתולדות התפילה היהודית‪ ,‬ופת שלוסר‪ ,‬אוצר המוזיאת לתולדות האמנות בווינה‪.‬‬
‫קציני צבא וכהני דת מוסלמים כדי שיתעלמו מעקיפת החומרות של חוק הלבוש‪.‬‬ ‫חקרו את כתב יד ההגדה בשיתוף התק עם המומחה לכתבי יד עבריים דוד קאופמן‬
‫מבודפשט‪ .‬את תוצאות מחקרם המשותף פרסמו בשנת ‪ 1898‬בשני כרכים‪.‬״ בהם תיארו את‬
‫הגדת סרייבו כתגלית אמנותית־היסטורית ראשונה במעלה‪*‘.‬‬
‫מאז חלפו שבעים שנה דותר‪ .‬לא כל ההנחות של החוקרים הראשונים על הגדת סרייבו‬
‫עמדו במבחן‪ .‬במרוצת הזמן התווספו ממצאים חדשים‪ ,‬אך תולתת האמנות‪ ,‬הכללית‬
‫והיהודית כאחת‪ ,‬חבות לחלוצי מחקר אלה חוב ג תל על שגילו פנינה מופלאה זו של אמנות‬
‫ימי הביניים‪.‬‬
‫הגדת סרייבו נחשבה ליצירתם של יהודי ספרד או של יהודי ונציה‪ .‬באחרונה נוטים‬
‫חוקרי האמנות להנחה כי מקורה בברצלונה‪ .‬בירת קטלוניה אשר בצפון־מזרחה של ספרד‪.‬‬
‫הם מסתמכים על צבעים המצדים בסמלה של ברצלונה )כתום־זהב( והם מקשטים את הלוח‬
‫בעמוד ג׳ בחלק ב‪ ,,‬בו עיטר האמן את הקטע ״הא לחמא עניא״ בתמונתו של ארמון דמיוני‪.‬‬
‫חוקרים אחרים מחפשים מקורה של הגדת סרייבו בפרובנס אשד בדרום־צרפת‪ .‬הם מנמקים‬
‫את דעתם בשני סיוטים כנוסח התפילות של יהודי פרובנס מימי הביניים‪ ,‬שצורפו להגדה זו‪.‬‬
‫כן נכלל בה מזמור יהודי אבינ׳ון שהושר לפני פסח‪ ,‬בשבת הגדול‪ .‬חשיבות צירופו להגדה‬
‫בכך שהוא לא הושמע אלא אם שבת זו נפלה בשבת הגדול של הנוצרים‪ .‬בשבת כזאת נצטוו‬
‫יהודי אבינ׳ון וקרפנטרה י* להסתגר בבתיהם‪ ,‬לבל ירגיזו את המוני הנוצרים בשבוע הפסחא‪.‬‬
‫אין ספק כי האמנים שעיטרו ואיירו את הגדת סרייבו היו בוגרים של בתי אולפנא‬
‫בח־ום־אירופה‪ ,‬באגן הים התיכון‪ .‬פיתוחיהם מעידים על השפעותיהן של אסכולות דרום־‬
‫צרפת‪ ,‬ספרד ואיטליה הקדם־רנסאנסית‪ .‬יצירתם כולה אור‪ ,‬שמחה וחדוות נעורים‪ .‬יוסמז‬
‫מרהיב את העין וגוויליה עדיין מרעיפים אמונה תמימה‪.‬‬

‫לבוש־נשים מ לאכת מחשבת‬

‫ואם הגדת סרייבו היתה תוצרת ח ח שנשארה חבויה זמן רב‪ ,‬הרי יהודי סרייבו גילו טעם‬
‫רב במלאכת מחשבת לקישוט חפציהם‪ ,‬ובמיוחד במלבושי נשותיהם‪ .‬מלאכה זו פותחה‬
‫דמש מסורתי של אשה ספרדיה בבוסגה‬ ‫בעקבות החוק העותומני שקבע הגבלות ואיסורים למלבושי הלא־מאמינים‪ .‬בסופו של דבר‬
‫עיצבו טעמי האפנה גם יצירה זו‪ .‬שמלות נשים או אדרותיהן‪ ,‬רקומות רקמה עדינה‪ ,‬מעידות‬
‫היו הבדלים מוחשיים בין לבוש נשים נשואות לבין מלבושי העלמות‪ .‬היהודיות‬ ‫על השראה אמנותית‪.‬‬
‫השתוקקו להשיג באפנת ההנעלה את המוסלמיות‪ .‬התורכיות הנכבדות )״חנוטית״( נעלו‬
‫‪Dav. Heinr. Mueller und Julius von Schlosser:‬‬ ‫)‪(53‬‬
‫מנעלים גבוהים‪ ,‬כגפיים חינניים בצבע צהוב שנקראו ״צ׳ילקה״‪ *, .‬ליהודיות‪ ,‬כמו לשאר‬ ‫‪Die Haggadah von Sarajevo, Neben einem Anhänge von David Kaufmann.‬‬
‫הנשים הלא־מוסלמיות‪ ,‬התיר החוק )‪ (1‬לנעול אותם מגפיים אך בצבע שחור בלבד‪ .‬המלחמה‬ ‫‪w .‬‬ ‫וי מו‬ ‫ס כ סו‬
‫התנהלה אפוא על עקיפת תקנות החוק הקובע את צבע המגפיים‪ .‬רק על המגפיים נעלו כל‬ ‫)‪ (54‬הוד ף ליחסם האדיב של סנהלי הסחיאון הארצי בסרייבו‪ ,‬ד׳ר בנאץ וסגנו סר שקאל׳יז׳‬
‫)^‪ (Dr. Alojz Benac. Skaij‬עיין המחבר באפריל ‪ 1959‬בהגדת סרייבו‪ .‬מנהלי המוזיאון‬
‫הנשים‪ ,‬בלי הבדל דת ולאום‪ ,‬כיסוי ושמו ״פפוצ׳ה״‪*, .‬‬ ‫ם »‪ V‬ס ^ו ^ סכנו ת הוחבאה ההגדה מעיני הנאצים וכיצד היא נשמרה בתנאי הסחתריי‬
‫‪Ćilike‬‬ ‫)‪(56‬‬ ‫‪Avignon. Carpentras‬‬ ‫)‪(55‬‬
‫‪Papuče‬‬ ‫)‪(57‬‬

‫‪194‬‬
‫‪195‬‬
‫)‪ ( 1768‬קיימת קד‪,‬ילד‪ ,‬עצמאית בסרבנים אך מעילם לא במצאו בקהילה הספרדית העתיקה‬ ‫י לבושי הול היו צנועים ואילו בשבת ובתג נהגו הגשים להדר במלבושן‪ .‬גאוותן של‬
‫‪* ■:‬‬ ‫שבערי השדה הבוסניות יותר מכמה מאות נפש‪. - : , •*.‬‬ ‫הגשים הנשואות היתה על שני חפצי אשנה‪ .‬אחד היה הכובע בלי שוליים שחבשו לראשן‪.‬‬
‫יוסף קונפורמי מציץ במסתו ״היהודים ב ע ת השדה של ברסנה והרצגובינה״ )ב״ספום־‬ ‫נרקמו בו‪ .‬ב״פ ר ^ ר ה״‪,‬״ חוסי זהב וסרטי אריג‪ .‬וכן נתפוו־גוזרזו בו סניגים ומטבעות זהב‪.‬‬
‫ניצה״‪ , 1966 ,‬עם׳ ‪ 132‬ואילך( כי בשנת ‪ 1806‬היו בטרבניק ‪ 25‬משפחות יהודיות״• כ־‪:.1808‬‬ ‫לכובע נקשר‪ ,‬על מטבעותיו ופניגיו‪ .‬צעיף משי ססגוני‪ .‬״טוקדו״ ״ ועוד צעיף א ח ד שירד‬
‫‪ 60‬יהודים מבוגתם‪ ,‬ב־‪ 1850‬נמצאו ‪ 50‬בחי אב וב־‪ 1879‬התפקדו בה ‪ 374‬נפשות‪ .‬ועוד מזכיר‬ ‫לאורך העודף לשכם כדי לכסות את שערות ראשה של האשה הנשואה‪.‬‬
‫קונפורטי כי בשלהי המאה הי״ט פעלו בסרבניק‪ .‬בין היתר‪ ,‬שני רופאים יהודים בעלי שיעור‬ ‫נמצאו עוד דברי הלבשה מטיב מעולה‪ .‬היו אלה אפודות‪ ,‬שמלות ומעילים ארוכים‪ .‬הם‬
‫קופד‪ -‬היו אלה ליאופולד גליק‪ ,‬אספן פולקלור בוסני ומייסד המוסד הנודע לבידוד‬ ‫הרשימו ברקמה מעשה מלאכת מחשבת‪ .‬דגמים יפים של מעילים אלה מוצגים היום ב״מוזי־‬
‫המצורעים בסתיבו‪ ,‬וכן גרנרד צאודרר‪ ,‬המפקח על התברואה )שנמנה בתקופת הרצל עם‬ ‫און היהודי״ של איגוד הקהילות היהודיות בבלגרד‪.‬‬
‫חלוצי התנועה הציונית בבוסנה — הערת י‪ .‬א‪.(.‬‬ ‫כמות‪ ,‬לא כל הנשים השיגו לא את ה״טוקזל״ ולא את המעילים הרקומים ךקמה מבריקה‪.‬‬
‫יהודי ס תי בו מצאו עניין בשוק הטרבגיקי‪ ,‬שהיקפו גדל עם העברת הגירה לשם‪ ,‬מה גם‬ ‫בנות דלת העם בהכרח הצניעו לכת‪ .‬הן עטפו ראשיהן במטפחות פשוטות ולבשו שמלות‬
‫שלעתים פקד את ס תי בו שפל כלכלי שתוצאותיו הורגשו מוחשית בין יהודיה‪ .‬הם נאחזו‬ ‫ומעילים זולים שדגמיהם לא זכו לתצוגה במוזיאונים האתנוגרפיים‪.‬‬
‫באפשרויות שפתח לפניהם שוקה של טרבניק הווזירית‪ ,‬גם אם לא העתיקו את מושבם‬
‫פסריי־מ‪“ .‬‬
‫ז‪ .‬הרכב האוכלוסיה היהודית‬
‫הקהילות ב ע ת השדה הבוסניות נוסדו מאוחר‪ .‬להוציא את קהילת טרבניק‪ .‬לא היו‬
‫קיימות עד מחצית המאה הי״ט קהילות ישראל בפתבינציה הבוסנית‪ .‬רק אז‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫ס ריי בו — מרכז י ה ו ד י בוסנה‬
‫לאחר הכיבוש האוסשת‪ ,‬נוסדו הקהילות בבג׳ה לוקה‪ ,‬בביילינה‪ ,‬בברצ׳קו‪ ,‬בדרבנטה‪,‬‬ ‫אס אם היתר‪ ,‬קהילת סרייבו למרכז יהודי תוסס‪ ,‬אם כי נראה שמעולם לא נסבו בה מתר‬
‫בווישגרד‪ ,‬בזניצד‪ -‬בסמלה‪ .‬במויסטר ועוד‪*4.‬‬ ‫‪a‬‬ ‫כר‪ 9,000‬נפש‪.‬‬
‫שלא כיהודי קרואטיה שהיו מפוזרים בכפרים ובעיירות‪ .‬התרכזו רוב יהודי בוסנה‬
‫נתונים דסיגרסיים‬ ‫תקופה ממושכת בסדייבו‪ .‬בדרך כלל שררו שם תחת השלטון העותומני יחסים תקינים בינם‬
‫להלן כמה מספרים שמביא ‪ J1‬קרו שבץ״ על יהודי מ סנ ה במאה הי״ט )המספר הראשון‬ ‫ובין שכניהם‪ .‬אך הם היו מבודדים מבחינה תרבותית וחברתיות בחיי המשפחה ובדיוני‬
‫מתייחס לשנה והשני לאומדן(‪— 1865 >2.000 — 1851 >2.500 — 1840 ! 1,200 — 1808 1‬‬ ‫הקהילה שלטה הלדינו וערכי הפולקלור הספרדי נשמרו יפה ב״צ׳יפום־חאן״ וברבעים‬
‫‪ .3,000 — 1876 >5,700 — 1868 >2^ 00‬מספרים ממקותת אחתם אינם חופפים אומדנים‬ ‫יהודיים אחרינו‬
‫אלד‪ -‬סיססר‪ .‬הקונסול האוספ ת בטרבניק‪,‬״ נוקט מספר של ‪ 25,000‬יהודים ב־‪1811‬‬ ‫כאשר לכדו הצבאות הגרמניים בשנת ‪ 1687‬את סרייבו‪ ,‬באו לעיר כטח משפחות‬
‫בבוסגה‪ ,‬נג ביימיץ׳ חוזר במאמרו הנזכר בעם׳ ‪ 180‬על גירסתו של דרויש ה‪ 5? .‬ר?וס‬ ‫אשכנזיות‪ .‬הן היו מועטות לעומת מספר האשכנזים שמצאו את מתייתם בבלגרד הכבושה‬
‫)בסדרת מאפרים שפורסמה בשנים ‪ 1929-1928‬ב שמעון היהודי ב ס תי מ ״יברייסקי גלאט״‬ ‫בידי האוסטרים )‪ .( 1739-1718‬הנסיון להשריש את קומץ האשכנזים בבוסנה במאה הי״ח‬
‫תחת הכותרת ״יהודי ס דיי מ בשנת ‪ 1841‬״(‪ .‬על פי קורקוס התפקדו ב־‪ 1841‬בסתיבו ‪715‬‬ ‫נבשל )עיין בעם׳ ‪ .( 188‬חלקם נטמעו ביו הספרדים ואחרים הוסיפו לנדוד לגלויות אחרות‪.‬‬

‫היישו ב בערי השדה‬

‫איוו אגרריץ‪ /‬הסופר היזגופלבי הדגול‪ ,‬בעל פרס נובל להפרות לשנת ‪ , 1961‬תיאר בסיפורו‬ ‫)‪(62‬‬ ‫רק במחצית השניה של המאה הי״ח העתיקו כמה יהודים את מקום נשדיהם מסרייבו‬
‫»כרוניקה של כרבגיק״ את מצבם של יהודי עיירה זו בתחילת הפאר‪ .‬הי׳ס‪ .‬הוא תאה בהם‬
‫מגורשי ספרד המערבית אשד נקלעו למשטר העותומני המזרחי ובתוכו הם מתאמצים לשמוד‬ ‫לסרבני?‪,‬״ עיירה מצפוו־מערב לסרייבו‪ .‬לשם הועבר כשנת ‪ 1649‬מושב היולי י• תשאר בה‬
‫על צלם תאדם‪ .‬אותו סופר תיאר בסיפורו »גשר על הדרינה״ מלחמתה של אשכנזיה יפה‬ ‫עד שגת ‪.1850‬‬
‫ובעלת מרץ שהיגרה מגליציה לווישגרד שבמזרה בוסגה בעקבות הכיבוש האוסטרי‪ .‬חשיבות‬
‫שני הרומנים בנאמנותו של הסופר להתרחשויות ההיסטוריות ובחדירתו האממתית והא והדת‬ ‫חלפו מאה שנה מותר עד שהיהודי הראשון פסרייבו הלך בעקבות התלי לסרעיק‪.‬‬
‫לנפשות גיבוריו‪ ,‬לרבות היד‪-‬ח־ינ‪4‬‬ ‫מ ק מ ח הסיירים היהודים הגיעו למקום החדש קרובי בשדם‪ ,‬או ידידים ומכרים‪ .‬מספרם לא‬
‫סהפר סוציולוגים וכלכלנים הצביעו על הגורפיס לפיזור יהודי סרייבו ביישובים אחרים■‬ ‫)‪(63‬‬
‫עמם נמנה בנימת פינסו‪ .‬מחקרו על היהודים בערי השדה של בוסגח פורסם בעם׳ ‪153—142‬‬ ‫היה ר ג על פי הערה בפנקס סרייבו שמביא נג לוי)שם עם׳ ‪ ,(35‬היתה נ בר בשנת תקכ״ח‬
‫של שנתת ‪.‬בגבולנציה' ו‪.‬פוספורה'‪ ,‬סרייברבלגדד תרצ׳ד • ■ ‪-‬‬
‫‪GodlSnjak La Benevolencla I Potpora, Sa raj evo-Beograd 5694—1933‬‬ ‫‪Frontera‬‬ ‫)‪(53‬‬
‫‪Banja Luka. Bljeljlna. Brčko, Derventa. VlSegrad, Zenica, Tuzla. Mostar‬‬ ‫)‪(64‬‬ ‫‪Tocado‬‬ ‫)‪(59‬‬
‫‪ Todor Kruievac‬בספומניצה ל־‪ 400‬שגה לבואם של יהודי בוסגד‪ -‬עם‪ .73—77 ,‬משם‬ ‫)‪(65‬‬ ‫‪Travnik‬‬ ‫)‪(60‬‬
‫גם מספרי הסביר‪ .‬הבאה על יהודי בוסנה בימי השלסון האוסטרי‪.‬‬ ‫־■‬
‫ד ׳‬ ‫בנספחות תעודת סיססר טס׳ )‪A 66‬‬ ‫) עיין‬ ‫סקום‪ .‬גגיג הסולת ודאש הסנזלל של דלאית מסנה‪.‬‬ ‫‪ -‬כגלר־בק‪ .‬וזיר‪.‬‬ ‫‪Vali‬‬ ‫)‪(61‬‬

‫‪196‬‬
‫‪197‬‬
 ‫המהגרים מסרביה השכילו למצוא את מקומם בתפוצות מסנה‪ .‬אך קליטתם עוררה גם‬ ‫גברים יהודים פעל לגיל ‪ .18‬מסתגר שגדול הפער ג ע הנתונים השוגים‪ ,‬וכל המ רביע גתקר‬
‫בעיות‪ .‬היו חיכוכים בע ותיקים ״אוטוכסוניים״ לבע ה״סרבים״ אשר מקרוב באו‪ .‬קשה‬ ‫הדבר ייסיב אם לא יסמוך על הקיצוניים שבאומדניט אלי‪-‬‬
‫לקבוע אם מקור החיכוכים היה בשמירה על עקרת הוותיקים ובחשש פן יעורער ויישמס‬ ‫מאלפת ההשוואה של ?פקדי האוכלוסים בשלושים השנים הראשונות של הכיבוש‬
‫מעמדם בקהילה‪ ,‬או שמא התלקחו היצרים בגלל ניגודי האינטרסים הכלכליים שבץ ממססים‬ ‫האוססרי בבוסניה‬
‫יחסית לבץ מהגרים חסרי אמצעים‪ .‬ליחסים המעורערים נמצאה גס הנפקה דתית‪ .‬לפי‬
‫מספר יהודי בוסבה ‪/‬‬
‫גירסה זו לא נראו דדסרבים החפשיים״‪ ,‬שלא הקפידו על איסורי ״שולחן ערוך״‪ .‬לוותיקים‬
‫בשנים ‪1910-1879‬‬
‫בבוסנה‪ ,‬רובם חרדים‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫באחוזי ם ‪. . .‬‬ ‫במספרים פו ח ל טי ס‬
‫על אף ״ מ רי ט ת משפחתיות״ אלו הנציחו הבאים מסרביה את רישומם על היישוב‬ ‫)מעוגלים(‬
‫הספרדי בבוסנד‪ -‬על כך מעידים שמות משפחה בבוסנה‪ ,‬גם אם שובשו לפרקים‪ .‬הם על פי‬ ‫יהודי־ סרייבו יהודים מכלל‬
‫רוב זהים עם שמות משפחה של יהודי סלוניקי‪ ,‬בולגריה וסרביה‪ .‬מובא כאן מבחר שפות‬ ‫מכלל היהודים האוכלוסיה‬ ‫בכל הארז‬ ‫בסרייבז‬ ‫השני‪ .‬־‬
‫המשפחה הספרדים שהיו מקובלים גם ב ץ יוצאי סרביה ‪ :‬אבינון‪ ,‬אוזמן‪ /‬אסיאס‪ ,‬אלבחרי‪,‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪3,400‬‬ ‫‪2,100‬‬ ‫‪1879‬‬
‫אלסרץ‪ ,‬אלפוזגינו )שיבוש פאלמוסניבו(‪ ,‬אלעזר‪ ,‬אלקלעי‪ ,‬בר־אהרון )בצורה משובשת‬ ‫‪ '• 0,4‬י‬ ‫; ‪45‬‬ ‫‪5300‬‬ ‫‪2,600‬‬ ‫‪1885‬‬
‫בארארץ(‪ ,‬ברוך‪ ,‬גאץ‪ ,‬דמיו‪ ,‬דנון‪ ,‬חבילץ )משובש — קביל׳ו(‪ ,‬חיח )כיח(‪ .‬טרינקי‪ ,‬מבורך‪,‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪8,200‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫‪1895‬‬
‫מונטיל׳ו‪ ,‬מוסאפיה‪ ,‬נחמי&ס‪ .‬ספוקובליה )ממקום סמוקוב בבולגריה(‪ ,‬פינסו‪ ,‬פרחי‪ ,‬קונפורמי‪,‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪11300 -‬‬ ‫‪6,400‬‬ ‫‪1910‬‬
‫קמחי‪ ,‬קפח‪ ,‬רוסו‪ ,‬שלום )סלום(‪ .‬י ­‬
‫מן הטבלה מסתבר כי לאחר הירידה התלולה בשנים הראשונות של הכיבוש עלה שוב‬
‫בין שפות אלה מצא ב פיגטו במחקרו הנזכר לפעלה כמה‪ .‬שמות משפחה ״סרביים״‬
‫בהוזמדד״ אם כי באיטיות‪ ,‬הריכח היהודי בסרייבו‪ ,‬מי‪ 45‬אחוזים ב־‪ 1885‬ל*‪ 54‬ב־‪ .1910‬תוך‬
‫הצמודים ליישובים מסוימים בבוסנה‪ .‬משפחות אלקלעי‪ ,‬דמיו ועוד היו שכיחות בסרייבו‪,‬‬
‫‪ 30‬שנה הוכפל חלקם של היהודים בכלל האוכלוסיה ועלה מ־‪ 03‬ל־‪ 0.6‬אחוז‪ .‬אשכנזים כמעט‬
‫קונפינו — בסחלה‪ ,‬אלמחנינו — בברצ׳קו‪ ,‬מבורך — בפריידור‪ ,‬פינסו — בביהך‪,‬‬
‫שלא נכללו במפקד ‪ ,1879‬אולם גד‪ 1910‬כבר נמצאו בסרייבו ‪ 1,400‬ובכל הארץ ‪ 2.900‬נפש‪.‬‬
‫נחפיאס — בבנ׳ה לוקה וסלום‪ ,‬גאח‪ ,‬קונפורמי וטרינקי — בטרבניק‪ .‬דוגמאות אלו והדומות‬
‫‪.‬‬ ‫להן משפקות את הקשר האמיץ בין פזורי ישראל בבלקנים‪.‬‬
‫הה ג ירה מסרביה‬
‫גידול היישוב היהודי בבוסנה‪ ,‬מכל מקום עד לכיבוש האוסכדי‪ ,‬עיקרו בא מהגירה הספרדים‬
‫סקירות פיססר‬
‫מהארצות השכנות‪ ,‬זרם המהגרים הלך וגבר מפרכזיהם שבדרום ובדרום־פזרח הבלקנים‪,‬‬
‫בטרבניק היתד‪ ,‬קיימת ישיבה‪ ,‬כנראה היחידה בערי השדה של בוסגר‪ -‬ט פיגסו מציץ )בעט׳‬
‫מסלוניקי ומבולגריה‪ -‬תחילתו הורגשה במחציתה השניה של הסאה הט״ז והוא נסתיים‬
‫‪ 143‬למאסרו( כי ראה את גנחת הכתבים והספרים בכית הכנסת הישן של טרבניק‪ .‬הגניזה‬
‫בראשית המאה העשרים‪ .‬ספרדים אלד‪ .‬נעו צפונה וצפוךמערבה דרך מקדוניד* הסנ ח׳ק‬
‫לא נבדקה ולא נודע מה עלה בגורלה‪.‬‬ ‫וסרביה וחצו את הנהר דדינה בגבול סרביה־בוסנה‪ ,‬שכן ברוב המקדים הם נכנסו לבוסנה‬
‫לעומתה נמצאו באוכיזן הממלכתי בווינה*• כפה סספכים מעניינים על היהודים‬ ‫כפלימים סרביים‪.‬‬
‫‪ .‬בטרבניק ובבוסגה בכלל‪ .‬היו אלה מכתבי הקונסול האוסטרי בטרבניק מיססר« אל הממונים‬
‫כאן יש להזור ולהזכיר כי סרביה וגוסנה היו עוד במחציתה הראשונה של הסאה הי״ס‬
‫עליו בווינה בעשור הראשון והשני של המאה הי״ם‪ .‬בטרבניק‪ ,‬שהיתה במחציתה הראשונה‬
‫שטת עותומני‪ .‬צווים פרובינציאליים אמנם הכבידו על חופש התנועה של המהגרים‪ ,‬אך‬
‫של המאה הי״ם עדיין מושב הוולי‪ ,‬נציג הסולטן בבוסנה‪ ,‬ישבו קונסולים של צרפת‬
‫הגירתם נחשבה לפנימית‪ .‬גם לאחר שגתחמו במרוצת הזמן שטחים עצמאיים של ארצות‬
‫ואוסטריה‪ .‬העיר הקטנה היחה מרכז ריגול ופעלו בה סוכנים זרים‪ ,‬האוסטרים והצרפתים‬
‫בלקן השונות‪ ,‬שהיו פעם משועבדות לתורכיה‪ ,‬לא נשתנה כיוע ההגירה הספרדית‪ ,‬היהודים‬
‫פרשו משם את רשתם על פני המרחב הנו־סני התוסס מהבחינה המדינית והצבאית כאהוב ‪.‬‬
‫הסרביים הוסיפו להגר מערבה‪ ,‬לשסתי ‪ .‬המונרכיה ההבסבורגית‪ ,‬ובמיוחד לבוסנה‬
‫פינה רגישה זו בקיסרות עותומן‪ ,‬הקתבה כל כך לגבולות המעצמות האדירות דאז —‬
‫ולהרצגובינד‪ -‬בחפשם אחרי פרנסה התכוונו רובם להשתקע בסרייבו‪ .‬בדרכם התעכבו תחילה‬
‫אוסטריה וצרפת‪ ,‬משכה את התעניינותם של סוכני מודיעץ ששירתו לא אחת כסה‪ .‬אדונים‬
‫בעדי השדה שבמזרח בוסגד‪ -‬משם המשיכו מערבה‪ .‬דרך ביילינה וברצ׳קו לפריידור‪ ,‬לבג׳ד‪,‬‬
‫בעת ובעונה אחת‪ .‬לא קשה להבץ כי גם את תורכיה שימשה טרגניק כעמדת תצפית קדמית‬ ‫‪....‬‬ ‫י‪• .‬‬ ‫‪. ..‬‬ ‫לרקד‪-‬לטרבניקולמקומותאחרים‪ *».‬׳ ‪.‬‬
‫לתחזיות ההתפתחות כזירה הבץילאומית ולאורך גבולותיה הארוכים‪.‬‬
‫)‪ Đljeljln«. Breko. Prijedor. Banja Luka, Travnik - (67‬על כר הצביע כבר בטנת ‪1933‬‬
‫‪Haue, Hof-und Staataarchiv, Wien‬‬ ‫)‪(68‬‬ ‫למזזקדו הנובר בהערת ‪ .63‬הנמקתו מובאת להלן בתיאור שפות המשפחה של‬
‫ג״כרמיתד‪ ,‬על סדבניק״‪.‬‬ ‫‪ Mitteaaer‬הסופר איוו אנדדיץ׳ קורא לו ‪Miterer‬‬ ‫)‪(69‬‬
‫‪198‬‬
‫‪199‬‬
 ‫ח‪ .‬מזימוו! רוז׳די‬
‫פ ו ר י ם של ס ר י י ב ו‬
‫המעשה — והוא מעשה בשמד‪ ,‬תופעה נדירה בין ספרדי בוסנה‪ ,‬בסכנות שגרם ובהצלה שלא‬
‫איחרה לבוא — מתואר ב״סיפור ה שבויי ם״״ פרי עסו של משה רפאל אסיאם‪ ,‬המכונה זקי‬
‫אפנדי‪ .‬החיבור כתוב בלדינו ומעולם לא ראה אור בדפוס‪ .‬ההתרחשויות תוארו בו על פי‬
‫העדויות של בני התקופה שהושלמו בידיעות מתוך גנזך המדינה בסרייבו‪ .‬לאטיאס־זקי‬
‫אפנדי‪ ,‬לשעבר פקיד תורכי בבוסגה‪ ,‬היתה גישה חסשית לארביוני הווילאיוב מלבד זאת‬
‫נשתמרו רישומיו של הרב משה דגון על ״נם ההצלה שאירע ביום ד׳ לפרחשון תק״ם )‪ ( 1819‬״‬
‫כפי שמספר פ‪ .‬לוי‪.‬״ נג לוי אף פרסם אח תמצית כתב ידו של אטיאס בהזדמנויות שונות‪.‬‬
‫יצחק ספוקובליה בנה על חוסר זה את סיפורו •המגילה מסרייבו״‪ ” .‬ב״יברייסקי נרודני‬
‫קלנדר״ )סרייבו ‪ ,( 1940/41‬במאמר בשם ״פורים של סרייבו״‪ ,‬חזר נב לוי על הנושא על‬
‫יסוד הנתונים ההיסטוריים בארכיון משרד החוץ בווינה וקבע כי מקור בלתי תלוי זה מאשר‬
‫בכול את המסופר במקורות היהודיים המקומיים‪.‬‬
‫המעשה שהיה כך היה; בתחילת המאה הי״ם התאסלם יליד סרייבו‪ ,‬משה חודו‪” .‬‬
‫לאחר המרת הדת הצליח חודו להצטרף למסדר הדרודשים ונקרא כנזיר מוסלמי — דרוויש‬
‫אחפד‪ .‬בשם זה נחרת זכרו בהיסטוריה‪ .‬המוסלמים‪ .‬ובמיוחד פשוטי העם שבהם‪ ,‬ראו‬
‫'‬ ‫באחפד איש קדוש עושה נסים ונפלאות‪.‬‬
‫אחכלד השתדל לסשסש את מוצאו היהודי‪ .‬הוא נעשה מוסלמי קנאי שהתנכר לאחיו‬
‫למוצא‪ .‬ואף הסית נגדם בניבול פה מסוכן שעלול היה להביא אח המוסלמים המשולהבים‬
‫להתפרעות‪.‬‬
‫יהודי סרבניק פנו לוולי מומטפה פחה וביקשו את הגנתו‪ .‬הוא ערך חקירה ובה הוברר‬
‫כי הצטרפותו של אחמד המומר למסדר הדרודשים לא היתה כשרה‪ .‬במססר המוסלמי בחשב‬
‫הדבר לעבירה חמורה‪ .‬אחמד נעצר‪ ,‬נידון בבית המשפט השדעי למוות וגזר הדין הוצא‬
‫לפועל‪.‬‬
‫מוסלמי סרבגיק התאבלו על מות הדרוויש המסית‪ ,‬אך לא העזו למחות נגד גזר הדין‪.‬‬
‫רק משבא בשנת ‪ 1819‬במקומו של פוסטסה סחה ודלי חדש‪ ,‬נזחנזד וו ד די פחת‪ ,‬התחילו‬
‫המוסלמים הבלתי מרוצים מרימים ראש‪ .‬הם האשימו את היהודים שהביאו לעיוות דין‬
‫ולמותו של אחמד‪ ,‬המקובל והמקודש‪.‬‬
‫ההאשמה מצאה אוזן קשבת אצל הוולי החדש‪ .‬אוסרים שגם הוא השתייך למסדר־‬
‫הדרודשים‪ .‬מכל מקום היד‪ p io .‬לסתום בהזדמנות זו כספים מן היהודים‪ .‬הוא לא ראה‬
‫אפשרות להטיל קנם גדול על יהודי טרבניק המעטים והדלים‪ ,‬אלא פקד לעצור תריסר‬
‫)‪Raphael Attlas. La hlstorla de 108 pristoneroa (70‬‬
‫)‪71‬‬ ‫) במ טרו של ם‪ .‬לוי על הרב דנת ורוז׳די סחר« בשנתה בנבולנצחדפוסםורד‪ -‬בלגרד‬
‫‪ ,1913‬עם׳ ‪51—«9‬‬ ‫תרפ״ד —‬
‫‪ Jevrejskl Almanah, Beograd 1955/56,‬הועתק מן השבועה‬ ‫)‪p. 245 (72‬‬
‫‪ Jevrejaki 21vot,‬מס׳ ‪ 125‬סיום ‪a.1926‬לעברית תורגמה ‪.‬מגילת סרייבו״ •‪22.1‬‬ ‫• ‪Sarajevo‬‬
‫מאסטרו )נהלל( ופורסמה ב‪.‬אםר״‪.285.1958 ,‬‬ ‫גידי יעקב‬
‫‪I -‬‬ ‫‪Havio‬‬
‫‪201‬‬
‫על רקע זה יש להעריך נבונת אח סקירות פיססר שארבע סהן מובאות בנספחות•‬
‫פמסמכים אלה‪ ,‬הגדושים הגזמות וסילופים‪ ,‬משתקפת בורות משוועת ויחם של בוז‬
‫וזלזול כלפי אוכלוסי בלקן‪ ,‬וקודם כל אל יהודי בוסגר״ אף על פי ת יש עניין בדו״חותיו‬
‫־••׳ י׳ ־■ '• • י"‬ ‫המתרברבים של פיטסר‪.‬‬
‫בתארו את סרייבו כותב מיטסר בסוף סקירתו מיום ‪ : 175.1808‬״‪-.‬ישנם כאן גם עברים‬
‫י■ ‪• 1‬‬ ‫שבידיהם רוב המסחר‪-.‬״ י‬
‫ביום ‪ 265.1809‬הוא רומז בפרק השני של מכתבו על דרכי הריגול‪ :‬״‪-.‬היהודים‬
‫מקבלים מדי פעם בפעם איגרות מכתביהם בכל מקום‪ .‬ועד כמד‪ .‬שדם )היהודים( בוסים‬
‫לצרפתים‪ ,‬קסד‪ .‬להם להתאפק ולא לספר לתורכים ואף לי‪ -‬״ והוא מסיים‪ :‬״‪-.‬הצרפתים‬
‫שלחו מרגלים רבים לשמחי הקיסרות‪ ,‬ובמיוחד נשלח אהד מיהודי סרייבו עד וינה כדי‬
‫לדווח על מצב הצבא הקיסרי ועל נסיבות אחרות‪.‬״ •‬
‫ביום ‪ 27.4.1811‬כותב הקונסול סיססר לאתר הפסקה ממושכת )ייתכן שכמה מסקירותיו‬
‫לא הגיעו אלינו( וחתר על הטענה העוינת‪ :‬״‪-.‬היהודים והצוענים מתעצלים כמו בבל מקום‪,‬‬
‫ואינם מוכשרים לשום דבר אלא הראשונים — למסחר והאחרונים ־ ‪ -‬לנפחות ולמוסיקה‪-.‬״‬
‫• בדו״תו מס׳ ‪ 4‬אומד מיטסר את מספר התושבים בבוסנה ב־‪ 600,000‬נפש ובתוכם ״‪-.‬לכל‬
‫היותר ‪ 25500‬יהודים המתגוררים רק בערים‪ -.‬ומתקיימים גם בבוסנה על מסחר‪ .‬תיווך‬
‫תשך בלבד‪ -‬החל מגיל ‪ 10‬משלמים היהודים‪ ,‬מלבד היטלים אחרים‪ ,‬ג ס מ ס גולגולת בשיעור‬
‫של ‪ 5‬גולדנים לשנה‪-‬״‬
‫חשיבותן הכללית של סקירות מימפר בחשיפת מטרותיה של אוסטריה בבוסנד‪ -‬היה זה‬
‫דיווח על המתרחש ב א ת קטנה‪ ,‬שכנתה הדרומית והנסערת של מעצמה ג מל ה‪ ,‬פוקד לאי־‬
‫שקט טורדני וממושך‪ .‬אמנם‪ ,‬שאיפותיה התוקפניות של אוסטריה באו על סיפוקן רק לאחר‬
‫‪ 70‬שנה‪ ,‬בשנת ‪ ,1878‬עם החלטת מעצמות אירופה בקונגרס ברלין‪ .‬תפקיד אוסטריה בבוסנה‬
‫הוגדר אז כפעולת פיוס ב א ת אכולת אש המלחמה‪ ,‬בה נשפך דם החפים מפשע בידי מורדים‬
‫קנאים‪ .‬בכך ניחן הכשר לשאיפות ההתפשסוח של הקיסרות ההבסבורגית ששגותיה בעצם‬
‫כבר היו ספורות‪.‬‬
‫עיני הקונסול האוסטרי בטרבניק לא יכלו בתחילת המאה הי״ט להתעלם סן היהודים‪.‬‬
‫סגן אלוף מיטסר הבחין בהם בעל כורחו‪ ,‬אך נבצר ממני להבין אותם נכונה‪ .‬הוא היה‬
‫בירוקרט אוסטרי מתרברב‪ .‬חלש בדקדוק ובתחביר‪ ,‬ולצערו אנוס היה לדווח לאדוניו על‬
‫הכול‪ ,‬לרבות היהודים והצועבים המאוסים עליו‪.‬‬
‫על מגעי הוולים מסרבגיק עם היהודים לא נודע הרבה‪ .‬נציב הסולטן ישב החזק מהריכוז‬
‫היהודי‪ .‬רק על שניים פחם ויחסם ליהודים נחשפו כמה פרטים‪ .‬שמם קשור בגסיון סחיטה‬
‫שלא הצליח בשנות העשרים של הסאה הי״ט‪ .‬הוולים הם מוסטפה סחה ויורשו מחמד‬
‫תרדי פחד‪-‬‬
‫)‪(73‬‬
‫‪200‬‬
‫העריץ‪ ,‬הרב משה דנון‪ ,‬ביקש ללכת בעקבותיו של יצחק ישורון‪ ,‬המעונה מחבחבגיק‪ ,‬ושל‬ ‫יהודים מגכבח הקהילה בסרייבו כדי לסחוס חמורת שחרורם כופר ראוי לשמו‪ .‬המחיר היה‬
‫ח ד פרדו‪ ,‬ג ח ל רבני סרייבו במאה הי״ח‪ .‬שעלו לארץ ישראל‪ .‬אך הוא לא זכה‪ .‬עשר שנים‬ ‫‪ 500‬שקי גרושים‪ ,‬כלומר ‪ 500,000‬גרושים‪ ,‬סכום אגדי לפי מושגי הזמן‪ .‬אם לא ישולם הכסף‬
‫לאחר שחרורו מכלא סרייבו נפטר הרב משה ח ון בנד סיון תק״צ )יוני ‪ ( 1830‬בדרכו לא ‪p‬‬ ‫הנדרש‪ ,‬איים הפחה הערוץ מסרבניק‪ ,‬ייחרץ דינם של היהודים הכלואים למוות‪.‬‬
‫ישראל‪ .‬יהודים יראי שמים סבוסנה נהגו מדי שנדי לעלות ביום מותו על קברו בסםולץ‪.‬גז‬ ‫רוז׳די עמד להגשים את מזימתו בלי היסום‪ .‬הוא בא בכבודו ובעצמו לסרייבו כדי לוודא‬
‫ביהוד השתטחו על ק ב ח יהודים בדרכם לארץ ישראל‪.‬‬ ‫שאמנם הושלכו היהודים לבור הכלא‪ .‬בין העצורים היו‪ ,‬מלבד הרב משה דנון שכיהן‬
‫בתפקידו משנת ‪ ,1815‬עוד עשרה מפרנסי הקהילה‪ .‬היהודים התחננו לפני הוולי וביקשו‬
‫שימתיק את רוע הגזירה‪ .‬הם הביעו לו לפדות את השבויים ב־‪ 5.000‬גרושים‪ .‬סכום נכבד‬
‫למדי נוכח מצבם הכלכלי הירוד‪ .‬יותר מזה לא השיגה ידם‪.‬‬
‫בתגובה על הצעה זו פקד הוולי לתליין לערוף את ראשי היהודים הכלואים‪ .‬עליו היה‬
‫לבצע את גזר הדין קבל עם ועדה‪ ,‬בעלות השחר בשבת‪ 4 ,‬במרחשון תק״ם )‪.( 1819‬‬
‫פיקוח נפש דחה שבת‪ .‬במצב נואש ליהודי סרייבו נמצא איש א מ ת שהחלים לחלץ בכל‬
‫מחיד את העצורים מסכנת מוות‪ .‬היה זה החלפן היהודי הישיש רפאל לוי‪ ,‬איש מקובל על‬
‫התושבים‪ .‬הוא פנה בזעקת עזרה לנכבדים המוסלמים בעיר‪ .‬הישיש לא הרסה רהם עד‬
‫שזועזע מצפונם והסכימו לשחף פעולה לשחרור הכלואים‪.‬‬
‫למחרת היום‪ ,‬בשבת בבוקר‪ ,‬כשעמד התליין להוציא לפועל את פקודת הוולי‪ ,‬התקהלו‬
‫שלושת אלפים מוסלמים לפני ה״קונק״‪ .‬ארמון הוולי ששימש לו אכסניה כל אימת ששהה‬
‫בסרייבו‪ .‬המון המתפרדים הקיף את הבניין ושם מצור עליו‪ .‬קלגסי הוולי לא החזיקו מעמד‬
‫בפני הסתערות ההמונים שחדרו במהרה לתוך המבצר‪ ,‬פרצו את שערי הכלא ובתרועת‬
‫גצחון ובהתרגשות רבה שחררו את היהודים מאזיקיהם‪.‬‬
‫רוז׳די ניצל בנס מהמהומה ונמלט לטרבניק‪ .‬משם זמם התקפה חדשה על המתמרדים‪.‬‬
‫מיד שיגר תזכיר מפורט אל אדוניו בקושטא ובו תיאר בהרחבה את ״בגידת״ אנשי כרייבו‬
‫בסולטן‪.‬‬
‫אולם גם בגי סרייבו האמיצים לא ישבו בחיבוק ידיים‪ .‬לא היה קשה לחזות כראש כי‬
‫רוז׳די הזועם יגיב במעשה נקם‪ .‬כדי להקדים רפואה למכה שלחו גם מוסלמי סרייבו תזכיר‬
‫לסולטן בהאשימם את ח ד די באכזריות ובשרירות הפוגעות בעצמאותה ובשמה הטוב של‬
‫על יד קברו של משרי דנון בססזדץ מתפללים מוקירי זכרו‬ ‫בוסנה‪ .‬על התזכיר חתמו נכבדי העיר המוסלמים‪ .‬ליתר בטחון שלחו יהודי סרייבו שליחים‬
‫מיוחדים לידידיהם בקושטא‪ .‬אלה סיפרו למקורבי ״השער העליון״ את האמת על המתרחש‬
‫בין העולים היה גם יורשו של משה דגון‪ .‬מאיר מנחם דנזן‪ .‬הוא עלה לארץ בשנת ‪. 1839‬‬ ‫בבוסנה‪.‬‬
‫אחריו עלו עוד אחרים מתוך געגועיהם לציון ולא נותקה השרשרת שקשרה את פזורי בוסנה‬ ‫בתגובה על פעולות אלו נשלח לטרבניק איש האמונים של הסולטן‪ ,‬הקפונח׳י באשי«ל‬
‫עם ארץ ישראל‪ .‬מבני סרייבו הרבים שעלו לארץ בתקופה הקדם־ציונית בלטו יהודה בר‬ ‫צדקי זיים‪ .‬הוא הדיח את הוולי מתפקידו‪ .‬הסחטן הערמומי והאכזר נעצר והוחזר לקושטא‪.‬‬
‫מנחם הלוי )‪ .( 1870-1783‬שנודע כ״רב מרגוזה״ וכיהן ם־‪ 1843‬ואילך כרב ביפו; על‬ ‫במרוצת מאה שנה לאחר מאורעות אלה נהגו עדיין יהודי סרייבו לחוג בשמחה ובהודייה‬
‫יהודה חי אלקלעי עוד יורחב החבור» משה פינצי ייסד ב־‪ 1871‬את הישיבה ״שבת אחים״‬ ‫את יום ד׳ במרחשון ‪,‬יום שחרורם מעריצות חדדי‪ .‬היחה סיבה מספקת לחוג את ההצלה‬
‫ביחשלים» אליעזר שם סוב פפו‪ ,‬שחיבר דברי פרשנות ב ל חנו ״דמשק אליעזר״ )בלגרד‬ ‫שבאה בזטח האחווה בין היהודים והמוסלמים תושבי סרייבו‪ .‬כנראה בפעם האחרונה‬
‫‪,( 1860‬עלה בערוב ימיו ירושליפה ונפטר שם ב־‪ .1898‬הוא נמגה עם קבוצת הרבנים מסחיבו‬ ‫בתולדותיהם המשותפות‪.‬‬
‫שאליה השתייכו בכור לוי ובן ציון פינסו‪ .‬על ידם יצק מים הרב מסרייבו אברהם בן יעקב‬
‫הקכר ב סס ו ל ץ‬
‫רומנו־מרקדו שעלה לארץ ב־‪. 1913‬‬
‫אף בפרשת ח ד די אין להתעלם מזיקתם של יהודי בוסנה למולדת האבות‪ .‬אחד מכלואי‬
‫‪ — Stolac‬ע ד היום דואגת קהילת סחיבו לקבר דש אף נוהגים להשתטח עליו‪.‬‬ ‫)‪(75‬‬ ‫)‪ — Kapundii bail (74‬חואר לפקיד בכיר שפירושו ראש שומרי השער‬

‫‪202‬‬
‫‪203‬‬
 ‫עם חילופי השלטון‬ ‫ט‪.‬‬

‫מעמדם סל היהודים בתקופת ה ר פו ר מ ה‬

‫קרוסבץ מצטט במאמרו הנזכר ” את ו‪ .‬סקריץ׳ שכתב ” על יהודי סרייבו‪ :‬״‪.‬״ידוע שאת‬
‫המסחר בסרייבו ניהלו סוחרים סרבים ויהודים‪ .‬הם היחידים‪ ,‬כך טעו הקונסול הצרפתי‬
‫דוד ” בשנת ‪ ,1809‬שאתם אפשר לעשות עיסקאות בדרכים המקובלות באירופה‪ ...‬הם עצמם‬
‫נוסעים לווינה‪ ,‬לטריאסם ולוונציה‪ ,‬קונים סחורה ונותנים ערבויות הנהוגות באירופה‪...‬‬
‫וסוסלמים עשירים מלווים את כספם ליהודים‪...‬״‬
‫עבדו סוצ׳סקה י* מצביע במאמרו ״על מצב היהודים בבוסנה והרצגובינה בזמן התורכים״‬
‫על הבראת״ שפורסם ב־‪ 1840‬בידי הסולטן עבדול מח׳ידה )‪ .( 1861-1839‬בבראת‪ ,‬שנכלל‬
‫בו אישור לבחירתו של משה )בוסא( אפנדי לחכם־באשי )הרב הראשי( הבוסני‪ ,‬מצויד‪ .‬גם‬
‫ההבטחה לשמור על הזכויות המסורתיות של היהודים‪ .‬כפי שנתגבשו במרוצת שנים רבות‬
‫בקיסרות עותומן‪ .‬זכויות אלו לא נשתנו לרעה בעקבות התנזימת ‪ *,‬שהונהגו ב־‪.1839‬‬
‫סוצ׳סקה )שם‪ ,‬עם׳ ‪ (52-51‬מסווג את יהודי בוסנד‪ ,‬לקבוצה החפדתית שמצאה את מקומה‬
‫בין המעמד הצבאי־פקידותי עם ״כלי הקודש* לבין הראיה‪ ‘5,‬רובם חקלאים שעליהם הוטל‬
‫כל הנטל הפיאודלי‪.‬‬
‫עוד מציין קרושבץ )שם‪ .‬עכד ‪ ( 176‬כי בעקבות הפעלת הרפורמות חלד‪ ,‬בתקופה‬
‫האחרונה של השלטון התורכי בבוסנה )‪ ( 1877—1851‬התעוררות כלכלית גם בסקטור הלא־‬
‫מוסלמי‪ .‬בתהליך זה נכבד חלקם של היהודים הספרדים‪ .‬לא רק שניסו לנצל את ההתאוששות‬
‫הכלכלית של הארץ‪ ,‬אלא גם דאגו לאינטרסים הציבוריים שלהם‪ ,‬לייחודם כקבוצה לאומית‬
‫בעלת לשון וחרבות משלה‪ .‬נציגיהם נתמנו למועצת העיריה בסרייבו )בלדיה( נ• ולמועצת‬
‫הווילאית בבוסגה‪ ,‬וב־‪ 1877‬גם לפרלמגם התורכי בקושטא‪ ,‬שמושבו אמנם לא האדיר ימים‪.‬‬
‫כבר מ‪ .‬לוי הקדיש בעמ׳ ‪ 82‬בספרו כמה משפטים ליצחק שלום אפנדי )‪,( 1874—1806‬‬
‫הרופא היהודי הראשון שרכש לו תואר אקדמי‪ .‬כבוגר אוניברסיטת פדובה שבצפון איטליה‪.‬‬
‫נתמנה יצחק ב־‪ 1850‬לרופא צבאי‪ .‬כתפא וכאדם היה מקובל מאד על סביבתו‪ .‬לאות הוקרה‬
‫יצחק אפ‪ 1‬די שמס )‪ — (1874 — 1806‬הרופא האקדמאי הראשון בבוסנה‬
‫נבחר ל״מדז׳ליס אידרה״ )מועצת וילאית בוסנה(‪ .‬בזקנתו עלה לירושלים ונפטר בארץ‬
‫האבות‪ .‬בנו שלנזה )זיוור( אפנדי שלום ירש את מושב אביו במועצת הוילאית וייצג יחד‬
‫על הפסקת פעולות האיבה‪ .‬הנסיון נכשל‪ ,‬המשלחת חזרה כלעומת שבאה‪ ,‬וצבאות אוסטריה‬
‫עם שלמה יאוור אפנדי בווך את יהודי בוסנה בסרלמנם של קושסא‪.‬‬
‫המשיכו בהסתערותם וכבשו אח בוסנה‪.‬‬
‫ם‪ .‬לוי מעלה עוד פרט מעניין מימי כיבוש בוסנה בידי אוסטריה‪ .‬הקשור במשפחת שלום‪.‬‬
‫בינתיים הטיל זע׳י לויו בסרייבו היטל כללי על היהודים‪ .‬הם נדרשו להכניס לקופת‬
‫שלמה בן יצחק אפנדי הנזכר השתתף ב־‪ 1878‬במשלחת ״הקונוונט הלאומי״ שניסתה‬
‫האוצר מיליון גרושים כחלקם במאמץ המלחמתי‪ .‬למזלם של היהודים היתד‪ ,‬התקדמות‬
‫על פי הנחיותיו של חג׳י לוי)‪ ,‬ראש הממשלה הבוסני‪ ,‬לשאת ולתת עם המצביא פיליפוביץ׳‬
‫האוסטרים כה מהירה‪ .‬שהמורדים הבוסנים — קרי המוסלמים — לא הספיקו לגבות את המם‬
‫הנדרש‪.‬‬ ‫ספופניצה‪ .‬סרייבו ‪ , 1966‬עם׳ ‪.74‬‬ ‫‪»a‬‬
‫עם תקרית זו ה ק ת הקץ על הדו־קיום בין התורכים והיהודים בבוסנה‪ .‬התחלתו מלפני‬
‫שלוש מאות שנה היתד‪ ,‬מעודדת‪ ,‬אך סיומו המר אכזב את שני הצדדים‪.‬‬ ‫‪ p .966. 48‬י ‪Prof. Avdo Sućcsko. Spomenica. Sarajevo‬‬
‫‪) Berat‬תורכית( ‪ -‬תעודת פינוי‪ .‬הסמכה‪ .‬זכית‪ ,‬דקרם‪.‬‬ ‫)‪(80‬‬
‫‪) Taruimat‬תורכית( — רסורפות‪ ,‬תיקונים‪ .‬י‬ ‫)ז‪(8‬‬
‫ההתפתחות החברתית במאה הי״ס‬
‫‪ ” S e b ' Belodlja' 9‬י ^ *קרואפית את המלה הערבית־תורכית לאוכלוסיה הלאיםוםלםית‪.‬‬ ‫)‪(83‬‬
‫בשנת ‪ 1878‬הרבו הבריות שוב להתנבא כי תורכיה‪ ,‬המעצמה העולמית לשעבר‪ ,‬עומדת‬
‫‪204‬‬
‫‪205‬‬
‫וכבעלי־עגלות‪ ,‬כבעלי־מלאכה וכפתלי רכבת‪ ,‬כמלונאים וכעובדי שיתתים לסוגיהם‪.‬‬ ‫על טף התמוטטות‪ .‬בכוך כי ההשפעה התורכית באורח חייהם של ארצות הבלקן‪ .‬ששוחררו‬
‫כפקידים‪ ,‬כמשפטנים‪ ,‬כרופאים‪ ,‬כווטרינרים‪ ,‬כמהנדסים תוד‪ .‬גישתם לעבודה היתד‪ ,‬בדרך‬ ‫על פי החלטות הקונגרס בברלין‪ ,‬הורגשה עוד זמן רב‪ ,‬אך תושבי בוטנה הלא־מוסלמים‪.‬‬
‫כלל תילד‪ ,‬מן הקצב העותומני המקובל‪ .‬גם ידיעת הגרמנית והיידיש ה תיל ה להם בעיני‬ ‫וביניהם היהודים הספרדים‪ ,‬ודאי לא הצטערו על שבא הקץ על המשטר התורכי שהסתאב‬
‫השלטונות האוססריים־הונגריים שעודדו את הגירתם לבוסנה‪ .‬אכן‪ ,‬לפיתוח ה א ת ולניצול‬ ‫תצ ר את התפתחותם‪ .‬מכל מקום הוברר כי תורכיה‪ ,‬שאיבדה את הבלקנים‪ ,‬לא נמנתה עוד‬
‫אוצרות הטבע העשירים שלה‪ ,‬היערות והמכרות‪ ,‬נדרשו בעלי מקצת שונים שהיו מצויים‬
‫עם שוחרי ישראל‪.‬‬
‫בין האשכנזים‪.‬‬
‫הכיבוש האוסטרי הביא לשינוי הרכבה של החברה היהודית בבוטנה‪ .‬עד אז חיו בה‬
‫ב־‪ 1880‬הוקפו בסרייבו הקהילה האשכנזית ובית הספר שלה‪ .‬זאת גם השנה שבה צורפה‬
‫רק ספרדים‪ .‬למן ‪ 1878‬הוסתו אשכנזים ‘• מארצות המונרכיה ההבסבורגית‪ :‬גליציה‪,‬‬
‫בוסנה למשק האוסנג־י־הונגרי‪ .‬כלכלתה התחילה מתפתחת בתנופה מרשימה‪ .‬עם הגיאות‬
‫בוקוביגה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬סלובקיה‪ ,‬מורביה וצ׳כיד״ כאמור בעם׳ ‪ .198‬עלה מספרם עד כסנה‬
‫הכלכלית התיישבו האשכנזים גם מחוץ לסרייבו‪ ,‬בערי השדה טוזלה ובג׳ה לוקה‪ .‬הם אמנם‬
‫המאות הי״ט והב׳ לרבע מכלל האוכלוסים היהודים בבוסנה‪.‬‬
‫נשארו מיעוט ביהדות בוםנה‪,‬אך השפעתם הורגשה היטב לא רק במשק הארץ אלא גם בחברה‬ ‫בעקבות הצבא האוסטרי באו האשכנזים לבוסנה ונשארו בה כחיילים בצבא הקבע‬
‫היהודית‪ .‬היחסים בין הספרדים והאשכנזים לא היו תמיד תקינים‪ .‬לעתים הושמעו האשמות‬
‫הדדיות על קיפוח והכשלה‪ .‬נמצאו ספרדים שראו באשכנזים נושאי כליהם של האדונים‬
‫החדשים‪ ,‬האוסטרים וההונגרים‪ .‬במיוחד התאוננו הספרדים על קיפוח בשלהי המאה הי״ם‪.‬‬
‫בתקופת השר ההונגרי קלאי שהועמד בראש האדמיניסטרציה והיה אחראי לפיתוחה של‬
‫בוסנה‪.‬‬
‫התנועה הציונית הצליחה להמתיק במקצת את המתיחות הבץ־עדתית‪ .‬יהודי בוסנה‪.‬‬
‫ספרדים כאשכנזים‪ .‬נמנו בארצות היוגוסלביות עם הראשונים שנענו לקריאת הרצל‬
‫והצטרפו‪ .‬לאחר הקונגרס הציוני הראשון שנערך בבזל ב־‪ , 1897‬לתנועת התקומה היהודית‪.‬‬
‫מבחינה חוקית אין לדבר על הפליית הספרדים בבוסנה לפן הכיבוש ב־‪ . 1878‬כבר‬
‫ב*‪ 1882‬אישרו השלטונות את תקנות הקהילה הספרדית בסרייבו ולאחר זמן גם את תקנות‬
‫הקהילות בערי השדה‪ .‬ומבחינה כלכלית ודאי לא היתה נסיגה לאנשי המעש הספרדים‪ .‬סהר‬
‫ה ח ח נשאר בידיהם‪ .‬בתקופה זו הוסיפו לטפח יחסי מסחר הדוקים עם המרכזים במונרכיה‬
‫האוסטרית־הונגרית‪ ,‬בווינה‪ ,‬בבודפשט‪ ,‬בפראג‪ ,‬בברנו ובסריאסם‪ .‬חיים קמחי במאמרו‬
‫״היהודים בכלכלת בוסגה והרצגובינה״ ג• מצביע על משפחות שלום‪ ,‬לוי‪ .‬ברוך וסומבולו׳ביץ׳‪,‬‬
‫מוותיקי סרייבו‪ ,‬שאבותיהן היו בתקופת התורכים חלפנים‪ ,‬ו ב עי ה האוסטרים עלו לגדולה‬
‫כבנקאים‪ .‬אחרים עשו הון במסחר ספרים ובתיעוש הארץ בשטחים שונים כגון גרביים‪ .‬נייר־‬
‫סיגריות‪ ,‬גפרורים ועיבוד עותת‪ .‬הגיאות נחנה את אותותיה בכל ענפי הכלכלה‪ ,‬ורמת החיים‬
‫של האוכלוסיה עלתה בהתמדה‪.‬‬
‫עם זאת אין להכחיש כי ההתפתחות לא היתר‪ ,‬חיובית בלבד‪ .‬כבר בסוף המאה הי״ם‬
‫התחיל תהליך הקיטוב בהברה היהודית של בוסנה‪ .‬לא מעסים י מ ו לנצל את הגיאות‬
‫והתעשרו‪ .‬הדברים יפים במידה שווה לספרדים ולאשכנזים‪ .‬לעומתם התרכזו ב שמנות העוני‬
‫של סריימ‪ .‬ביילבה וקובצ׳י‪.‬״ בעלי המלאכה שהתרוששו יחד עם פועליהם בעקבות התיעוש‬
‫המוגבר‪ .‬מצבם החומרי הורע ומעמדם החברתי עורער‪ .‬הלכו ונצטמצמו מקורות פרנסתם‬
‫מעמדות הפחחות שבהן שלטו בשוקי העיר‪ .‬ידם של החייטים‪ ,‬הסנדלרים‪ ,‬הנגרים‪ ,‬הקצבים‪,‬‬ ‫יהודה)ליאת( יוסף פינצי‪ .‬רבה הראשי של סרייבו בשנות השמונים לסאה הי׳׳ם‬
‫הצבעים והסבלים שוב לא השיגה לפרנס את המשפחות תרומת הילדים‪ .‬על פי המפקד‬
‫בשנת ‪ 1885‬התרכזו בשכונות העוני של ביילבה וקובצ׳י ‪ 900‬יהודים‪ ,‬כלומר ‪ 36‬אחוזים‬ ‫)‪ (84‬י‪ .‬זזכפוביץ׳ מסתמך במאמרו האשכנזים בבוסגה והרצגובינד‪) ,‬ססובג־צה‪ ,‬סרייבו ‪. 1966‬‬
‫עם׳ ‪ (142‬על דברי א‪ .‬גרוף שעוד לסני ‪ 1878‬חיו בסרייבו משסזזות אשכנזיות בודדות‪.‬‬
‫)‪ (85‬כפופניצד״ סרייבו ‪ .1966‬עם׳ ‪63‬‬ ‫מייסדה של אחת פהן‪ ,‬יוסף סלדבאואר‪ ,‬שמוצאו היה ססלבוניה‪ ,‬הקים בכרייבו את מבשלת‬
‫)‪Bjelave, Kovači (86‬‬ ‫הבירה הראשונה‪.‬‬

‫‪207‬‬
 ‫בסיוע להכשדה מקצועית לחניכים‪ .‬היא נהגה להעניק להם מילגוח‪ ,‬ומקבליהן התחייבו‬
‫מכלל היהודים בעיר‪ •7.‬זה היה גרעינו של מחנה השמאל שהתגבש בתקופה מאוחרת יותר‬
‫ל ה חזי רן עם סידורם בעבודה‪ .‬לא עברו הרבה שנים והאגודה התחילה תומכת גם בתלמידי‬
‫מתוך יהודי סרייבו‪ .‬עד השואה במאה העשרים נשאר רובו של השמאל בסרייבו נאמן לעמו‬
‫בתי הספר התיכוניים והאוניברסיטאות‪ .‬מנהיגי העדה פעלו לטובת מטרותיה של האגודה‪.‬‬
‫ישראל ולהווי הספרדי של בית־אבא־אמא‪ .‬עובדה זו עצמה מעידה על חיוניות המורשת‬
‫כאן יחכרו י‪ .‬צ‪ .‬דנת‪ ,‬המהנדס י‪ .‬סומבול‪ ,‬י‪ .‬ד‪ .‬שלום‪ ,‬ר‪ .‬אטיאם‪ ,‬י‪ .‬כיון‪ .‬ו‪ .‬כיון‪ .‬אתם פעלו‬
‫הלאומית־הדתית שנשמרה בסרייבו היהודית במאה הי״ם‪ .‬ואין פליאה שבה נולד יהודה חי‬
‫רבים אחרים‪ ,‬משכילים ספרדים שעתידים היו להנחות את עדתם עד השואה‪.‬‬ ‫אלקלעי ובה קיבל את יסודות חינוכו העברי‪ .‬הוא גדויל הבנים שקם לגולה בארצות‬
‫' ל א לירה״‪ ” ,‬המקהלה הגדולה של יהודי סרייבו‪ .‬נוסדה ב־‪ 1894‬מז מ תו של ד‪ .‬פסח‬
‫חיוגוסלביות ועל מקומו בתנועת התחיה עוד יורחב הדיבור‪.‬‬
‫מדרוונטה‪ *‘.‬תחילה פעלה האגודה כתזמורת כלי־פריטה‪ ” ,‬אולם עיקר מאמציה השקיעה‬
‫בטיפוח הזמרה המקהלתית‪ .‬שטח שבו קצרה הצלחות בבית ובחו״ל‪ .‬חבריה הופיעו גם‬
‫אג וד ות ס ר י י ב ו‬
‫כחובבים על במת התיאטרון‪ .‬״לא לירה״ היתה האגודה הספרדית הראשונה בסרייבו‬
‫אין תימה שבמרכז היהודי העממי והתוסס בסרייבו הלכו ורבו אגודות שונות‪ .‬אמנם‪ ,‬מרביתן‬
‫שהצטרפה גלויות לתנועה הציונית‪ .‬כבר בתחילת המאה העשרים קיימה קשר הדוק עם‬
‫קמו על יסודות פילנתרופיים‪ .‬על הרקע הרעיוני של ייסודן לא נודעו דברים מוגדרים‪ .‬מכל‬
‫מרכזי התנועה הציונית בווינה ובקלן ויזמה ב*‪ 1904‬את הקמח האגודה הציונית הראשונה‬
‫מקום ידוע כי לראשוני האגודות היה יחס חיובי לתקומת ישראל — שלא כמו בבלגרד שם‬
‫דגלו האגודות בדרלאומיות סרבית־יהודית‪ .‬בזגרב כמעם שלא היו קיימות בתקופה זו‬
‫אגודות יהודיות‪ .‬להוציא שתי אגודות של נשים צדקניות ואגודת הנוער התיכון שעדיין‬
‫עמדה על סף התפתחותה‪ .‬ספרדי בוסנה התייחסו בכבוד ובחבה לערכי האומה‪ .‬מצע‬
‫אגודותיהם הספרדיות היה יהודי‪ .‬בבית ובציבור דיברו בשפת האם שלהם וטיפחו את ערכיה‬
‫במסירות‪ .‬בעשורים הראשונים של הכיבוש האוסטרי לא ראו ספרדי בוסנה כל תועלת‬
‫בהתבוללות בעמים שבתוכם ישבו מאות בשנים‪ .‬לא משכו אותם ״הבוסניאקים״ המוסלמים‬
‫ולא הסרבים והקרואסים בבוסגה‪ .‬שהיחסים ביניהם היו מעורערים‪.‬‬
‫על כן לא ייסלא ריבוי האגודות שהקימו ספרדי סרייבו‪ 4‬למן הכיבוש האוסטרי‪ .‬הן נשענו‬
‫על משאבים עממיים ומסורתיים שעליהם כבר נרמז כאן‪ .‬לפני הכיבוש האוסטרי היתה‬
‫קיימת ״חברה קדישא״ ומ־‪ 1730‬גם ״כנפי־יונה — ביקור חולים״‪ .‬בשנים ‪ 1890—1880‬הוקמו‬
‫״האגודה לעזרת נשים חולות״‪ **.‬״לא הומנידאד״‪ *,.‬אגודה לעזרת ילדים ונערות )‪.( 1894‬‬
‫ו״משגב לדך״ להלבשת בני דלת העם )‪ .( 1896‬נראה שכבר במאה הי״ם פעלה האגודה ״בית־‬
‫תפילה״ לעריכת תפילות בצימר בבית הכנסת השכונתי בביילבה‪ .‬גם שנת ייסודה של‬
‫״לא גל)ריה״‪ •°‬לא הובהרה‪ .‬ת‪ .‬ק רו ש ^ המתאר במאמרו הנזכר )שם‪ ,‬עם׳ ‪ 91‬ואילך( את‬
‫פעולתן של האגודות הספרדיות בסרייבו‪ ,4‬אומר כי ״גלוריה״ הוקמה ב־‪ , 1898‬אך לדעת‬
‫ש‪ .‬אסיאס י• היא נוסדה סמוך ל־‪ 1910‬לשם תמיכה בכלות עניות‪ .‬הכנסתה באה ממגביות‪.‬‬
‫מנשפים וממסימת‪ .‬כן שמה לה למסרה להפיץ השכלה ולספח יחסי רעות בין עמלי העיר‪,‬‬
‫בעיקר בין הצעירים‪ .‬הרצאותיו! העממיות בלדינו‪ 4‬היו מקובלות מאד‪.‬‬
‫״בנבולנציה״‪ *3‬הוקמה למטרות צדקה ב־‪ 1892‬כדי להילחם בעוני בסרייבו‬
‫והרחיבה את פעולותיה כבר ב*‪ 1898‬לכל המרחב המסני‪ .‬במהרה ראתה את תפקידה העיקרי‬

‫‪ ° r‬׳י®‪/‬ל* מילד‪ .‬הסופר יצחק ססוקובליה תיאר והדגים נאסנה קיטוב זה‪.‬‬ ‫)‪(87‬‬
‫ראה^^ספוקובליה‪ ,‬עשרה סיפודים‪ ,‬תל אביב תשכ״ם — ‪ .1969‬תרגם ססרבית‪-‬קרואסית‬
‫סרייבו — ביד‪*,‬כ ״בית תפילה״ בביילבה‬
‫־ •ייד^‬ ‫)‪Sociedad do Vegltor Oollontoe (88‬‬
‫)‪La Humanldad (89‬‬
‫‪La Lira, Sociedad‬‬ ‫‪da‬‬ ‫‪cantor‬‬ ‫‪do 108‬‬ ‫‪Judeos espaflolos en Sarajevo‬‬ ‫)‪(93‬‬ ‫)‪La Gloria (90‬‬
‫‪Derventa‬‬ ‫)‪(94‬‬ ‫)‪ (91‬עדות ד״ר ש‪ .‬אסיאם ב‪ 84/‬ד‪-‬זגי‪.‬‬
‫— כלי הפריטה היוגסלביים הדופים לסנדולינות•‬ ‫‪tamburica‬‬ ‫)‪(95‬‬ ‫)‪ (92‬גמילות חסדים — ‪La Benevolencla‬‬

‫‪209‬‬ ‫‪208‬‬
 ‫בעיר בשם ״ בני ציוו״‪ .‬היתה ז ו הפעם הראשונה*♦ שי הודי סרייבו‪ ,‬ספרדי ם כ א שכנזי ם‪,‬‬
‫י‬ ‫הו פי עו בצוותא בשטח המדיני‪.‬‬
‫‪ p‬היה קיים בסרייבו סניף ״אליאנס״ )חברת ״כל ישראל הברים״( הפריסית‬ ‫ל‪1888‬‬
‫בשם ״אל פרוגרסו״‪ ♦ 7.‬פעולותיו לא נ חק ת ע דייו‪.‬‬
‫ל א שכנזי ם היו בתקופה הנסקרת כאן אגודות מ ע סו ת ב סרייבו‪ .‬ל מן ‪ 1884‬פ ע ל ה ע ל י ד‬
‫חלק חמישי‪:‬‬ ‫ה קהילה חברה קדישא‪ ,‬ו כן ״הכנ סת כל ה״ ו אגודת נ שי ם )‪ . ( 1901‬ה ע ד ה עו ד ל א ה תג ב ש ה‪.‬‬
‫אף ע ל פי מ גוי סו כבר בסוף המאה הי״ ם חלוצי ה תנו ע ה ה ציוני ת ג ם מ שורו תיה‪.‬‬
‫ביו טמיעה לתחיה‬ ‫בסיום הסקירה על אגודות סרייבו י ש להדגי ש את ה ס כנ ה ה מ שו ת ף שלהן‪ .‬מ א פיינ ת או תן‬
‫הרוח העממי ת הספרדית שהנחתה א ח פעולותיהן‪ .‬ב מג ע רא שון של ס פ רדי בו סנ ה ע ם ת ר בו ת‬
‫המערב קמו אגודו ת שפעילו תן היתה מר שימה ומבורכת‪ ,‬א ף כי רי ב מן גר ם ל א א ח ת פי צול‪,‬‬
‫כפילות והתחרות קרתנית‪ .‬אגו דו ת אלו היו גורם ח שוב ב ה תעוררות הספרדים‪ ,‬ו ח ר ף כל‬
‫הקשיים מילאו תפ קיד נכ בד בכור ההיתוך של הע דו ת ב ת פו צו ת יוגו סל בי ה‪ .‬כמה מ בין ה אגו דו ת‬
‫הכשירו א ת הלבבות לרעיון ה עלי ה ל א ת ישראל‪ ,‬מגמ ה שמצ אה א ת בי טוי ה‪ ,‬ה ל כ ה למע שר״‬
‫רק במחציתה הרא שונה של המאה העשרים‪•*.‬‬

‫‪.‬‬
‫)‪ (97‬ם‪" 9^ ? 0‬ק‪ ^ 3‬י י ״ י קי״ ב ץ‪ .‬ססומגיצח׳ ‪» 1966‬ם׳ נ‪.9‬‬
‫)‪(96‬‬

‫)‪(98‬‬
‫בירושלים בסאות הי״ם וחב׳ תיאר‬ ‫ה סו ^ פ ס מ ר ^ ב ^‬
‫יד סקופיה מעלה לארץ־ישראל בילדותו‪ ,‬לפני מלחמת‬ ‫העולם הראשונה‪.‬‬

‫‪210‬‬
 ‫פר? ראשון ‪ :‬תפוצות ?רואטיה‬

‫א‪ .‬הארץ ותושביה‬

‫על א ר ץ ה ק ר ז א ס י ם ו ת ו ל ד ו ת י ה‬
‫מ צ פ ץ ל בו סנ ה מ ש ת ר ע ת ארץ הקרואטים‪ .‬שמר‪ .‬ק רוא טיה ו סל בוני ת ‪ 1‬ו ה י א מו ק פ ת מ ש לו ש ת‬
‫ע ב רי ה נ ה רו ת — ד נו ב ה ‪ ,‬ס ב ה וד ר בה‪.‬י מ מ ע ר ב סוגרי ם ע לי ה מ כיוון ס לו בני ה ה אלפי ם הי ו ליי ם‬
‫שלו חו תי ה ם מ גוונו ת א ת נו ף ה א ח ע ל ש דו תי ה הד שני ם ו ה מודי קי ם ו ע ל י ע רו תי ה ה ע בו תי ם‪. .‬‬
‫מ בין הנ ה רו ת מז ד ק רו ת ג ב עו ת‪ .‬גול שי ם מדרובים ו מ תג לי ם ע מ קי ם ציו ריי ם‪ ,‬ה ם הולכי ם‬
‫ומ ש תסלי ם ב הד רג ה ו מ ש תז רי ם ב ש ט חי ה מי שו ר הנ ר חבי ם‪ ,‬ה ט ב ע מ ר הי ב ע ץ ב חל קי ם‬
‫הגו ב לי ם ב מ ע ר ב ב אלפי ם ובד רו ם ב ה רי ה בל קן הנ שג בי ם‪ ,‬עלי ה ם נ סו ך הו ד קדו מים‪ .‬מ ב חינ ה‬
‫גי או סיזי ת הי א ה מ ש ך ה מי שו ר ה הונג רי‪.‬‬
‫בז מני ם ע ב רו היתד‪ .‬ק ת א טי ה א ת חקל אי ת‪ .‬ל א מ ע טי ם ה תפ רנ סו בכו ר תי ע צי ם בי ע רו ת‪,‬‬
‫מ קור א ספ ק ה ל א א כז ב ל בניין‪ ,‬ל ע בו ד ה ול תע שיד‪ -‬אי ב רי ה חיו ע ל פ רי ע מל ם‪ ,‬מ שו ע בדי ם‬
‫כ צ מי תי ם ל א צו ל ה ולכ מו ר ה ה ק תולי ת‪.‬‬
‫תו ל דו תי ה ה מ דיניו ת מגוונו ת ו ר בו ת המורד‪ -‬ב ת קו פ ה ה ע תי ק ה נ ק ר ע ש ט חה מי די ה ש ב סי ם‬
‫ה אילי ריי ם‪ ,‬ו מ שנ ת ‪ 35‬ל פגי ה מפי ר ה ) עי ץ ב ע ם׳ ‪ (27‬סופ ח ה ק רו א טי ה כ פ רו בינ צי ה ה פנוני ת *‬
‫ל אי מ פ רי ה ה רו סי ת‪ .‬ב ח מ ש מ או ת ה שני ם של ש ל ס ץ רו מי ה ת ר ח בו ג בו לו תי ה הר ח ק ל תו ך‬
‫ה מי שו ר ה הונג רי של היום‪.‬‬
‫ל מן ש קי ע ת רו מי ה ע תי ק ה‪ ,‬ב שנ ת ‪ 476‬לספי רה‪ ,‬ה ש תל טו ע ל סנוני ה ל סי רוג ץ או ס סרו־‬
‫גופי ם‪ ,‬לנגו ב ר די ם‪ .‬ביזנ סיני ם‪ .‬אווארים‪ ,‬ו ב עי ק ר פ ר אנ קי ם‪ ,‬ה ק ה א סי ס‪ ,‬שב ם יוגו ס ל בי ש ב א‬
‫לג בו לו ת ה ב ל קני ם בי מי ה תו הו ו בו הו של ה ם א ה ה ש בי עי ת‪ ,‬ה תנ ח לו ב ה ב ת קו פ ת הנ די דו ת‬
‫ה ג מ ל ה של ה ע מי ם ב אי רופ ה‪ .‬מ אז י ש בו ב איזו ר‪ ,‬לפרקי ם בני חו ר ץ ולפ רקי ם כפופי ם פע ם‬
‫ל ש ל מ ץ ה פ ר אנ קי ם ופ ע ם ל ש ל ס ץ ביזנ טי ץ‪ .‬ל מ ע ש ה ה ש ת ח ררו ה ק רו אטי ם מ עו ל הז רי ם רק‬
‫לז מן קצר‪ .‬ה ק רו א טי ם ה קי מו א ת מ דינ ת ם ב מ א ה ה ע שי רי ת‪ .‬ת חיל ה ע פ ת ברא ש ם ב א ד ם‪ ,‬״‬
‫מנ היגי ם ע מ מיי ם ש היו ב מ רו צ ת הז מן לנ ציגי ה מלך‪ .‬ב שנ ת ‪ 925‬הו כ רז ה מ ל כו ת ק רו א טי ה‬
‫ל מ דינ ת ע צ מ אי ת‪ .‬כ מ מ ל כ ה מ שול ש ת ק רו א טיה‪ ,‬סלבוביה ודל מ טיד‪-‬‬
‫ל הו צי א א ת ה בו לג רי ם הי ת ה זו ה מ דינ ה ה ע צ מ אי ת ה ר א שונ ה של ה סלבי ם ה ד רו מיי ם‪.‬‬
‫רי בונו ת ה ל א ה א רי כ ה י מי ם‪ .‬ל א ח ר ה ת מו ט טו ת ח ב שנ ת ‪ 1091‬הי א צור פה ל כ ת ר ה הונג רי‪.‬‬
‫קל מן ) קו לו מן( מ בי ת א ר פ ד הו מ ל ך ל מל ך ה מ שו ת ף ל הונג רי ה ול ק רו א טיה ) עי ץ ב ע ם׳ ‪( 48‬‬
‫ו סי מל אי שי ת א ת ה אי חוד ה מ דיני ב ץ ש תי הארצו ת‪.‬״ בהסכם ש הו שג ב־‪ • 1102‬הו ב ט חו ‪,‬‬

‫‪Hrvatska, Slavonija‬‬ ‫)‪(1‬‬

‫‪Dunav, Sav®. Drava‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫להבדיל מקרואטיה הדלססית על החוף המזרחי מל ד‪.‬יכ האדריאסי‪.‬‬ ‫)‪(3‬‬
‫‪Ban, pl. Bani‬‬ ‫)‪(4‬‬
‫‪Unio Personalis‬‬ ‫)‪(5‬‬
‫‪Pacta Convents‬‬ ‫)‪(6‬‬

‫‪213‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪1‬‬
‫ל ק רו א טי ם ״ז כויו תי ה ם ה מ סו ר תיו ת״ ‪ ,‬בכ ל הנו ג ע ל של טון בי ת‪ .‬ה ק רו א טי ם ה ק פי חי ע ל קיום‬
‫ז כ רו ת אלו ו ל ה פו ע ל בי צו ע ההסכ ם שנ ח ת ם ב ץ ה צ ד די ם ה שווים‪ .‬כ ביכול‪ .‬כ פי ש ה ו ק ו הוג ד ר‬
‫ע ל־י די ש לי חי מ ע מ דו תי ה ם הפי אודליי ם‪.‬‬
‫־ ב מ רו צ ת הז מן ה ל ן ו ה צ ט מ ק ה תהו ם ה רי בוני של ה קדוא סים‪ ,‬ב מיו ח ד ב ע ק בו ת ה סתערות ם‬
‫של התורכים‪ .‬ב מ או ת ה ט ״ו ו ה ט״ז ה ש לי מו ה עו תו פני ם א ת כי בו שי ה ם ב ב ל קני ם ו ב חל ק ה של‬

‫״‪.‬‬
‫הונג רי ה‪ .‬ב מ א ה הי ״ז ה ם ת כננו מ ת ק פ ה ר ב תי כ די ״ ל ב לו ע״ א ת מ ר מ אי רו פ ה ב תו ר‬
‫כי בו שי ה ם ע מ ד ה או ס ט רי ה‪ .‬ב מ ב צ עי ם צ ב איי ם נו עזי ם‪ ,‬ש ה ד הי מו א ת ה עו ל ם‪ ,‬כ ב שו ה תו רכי ם‬
‫א ת ס ל בוני ה כולד‪ ,,‬ו ב ש ל הי ה מ א ה ה ט״ז ה ת ס ש טו ע ד מ בו או ת ז נ בו; בי ר ת כ רו א ט י ה‪ .‬ב חזי ת‬
‫ה צ פוני ת־ מ ע ר בי ת ה ב קי עו א ת חו מ ת ה מ גן של ה עול ם ה מ ע ר בי ו ה ת א רגנו ל ק רב ה מ כ רי ע‬
‫ע ל זינ ה‪• . .‬‬
‫■ בינ תיי ם ח לו שינויי ם ר בי מ ש מ עו ת ב אי רו פ ה ה מ ר כזי ת‪ .‬ש ם הגי ע בי ת הב סבו רג • ב ת חי ל ת‬
‫ה מ א ה ה ט ״ז ל שי א ע צ מ תו‪ .‬שו של ת קי ס רי ת זו ה ש ת ל ט ה כ ב ר קודם‪ ,‬בזכו ת ני שו אי ם ד רו ש ה‪,‬‬
‫על ה ל קי ם ג מ ל י ם של אי רו פ ה ‪ r r r a‬נ פ לו ג ר מנו ד ^ או ס ט רי ה‪ ,‬ב תזמי ‪ _ £‬קורינטיה‪ ^,‬ש טיי ר מ ר ק‬

‫‪%‬‬
‫ו ק ריין ו ח ל קי ם מ אי ט לי ה ה צ פו נ י ם ס פ ר ד ^ו א ר צו ת ה ש פ ל ה ה ש ל י מו ־ א ת ~ם‪ 0‬ע ~ ה ה ת פ ש טו מ‬
‫ו בז ה בי ט לו ה ה ב ס בו רגי ם א ת ע ליונו תו של מ ל ן צ ר פ ת ב אי רו פה הנו צ רי ת‪.‬‬
‫ע ם מו תו של א ח רון היג לוני ם י ר ש פ ר דיננ ד הרא שון‪ ,‬קיסר ג ר מני ה מ בי ת הב סבורג‪,‬‬
‫א ח מו ר בי ה‪ ,‬ש לזי ה ו הונג רי ה‪ .‬ל א ח ר ש ה כני ע א ת י רי בו זפו ל׳ ה ״ נ ד‪ , 1527‬ב היו ת הונג רי ה‬
‫מ מ ל כ ה הונ ג ריו ד ק רו א סי ת מ או חד ת‪ ,‬חל ש ל טון ה הב ס בו רגי ם גם ע ל הל קי ק רו א טיה של א היו‬
‫כבו שי ם בי די ה תו רכי ם‪.‬‬
‫תקו פ ה א ח כ ה ל א ה ש כי לו ה ק רו א טי ם ל ה חזי ר לא רצ ם א ת ה ע צ מ או ת הנ כס פו ת ב דו מ ה‬
‫ל ש כני ה ם ב בו סנ ת ר ס ל בי ת ה לכו ו ה ת מ חו בל ח ץ הנ סי בו ת ) מ ל ח מו ת א רוכו ת נ ג ד ה תורכי ם(‬
‫ב א מנו ת ה ל חי מ ה‪ .‬ר בי ם מ בני ק רו א טי ה ה צ טיינו כ חיי לי ם מ עולי ם ו היו ל ש כי רי ח ר ב ב שי רו ת‬
‫ה הב סבו רגי ם‪ .‬ז מן רב זו ה ה ב מ ע ר ב ה ש ט ״ ק רו א טי״ ע ם ה מו שג ״ חיי ל א מ ת ״‪. .‬־‬
‫ע ו ד ב שנ ת ‪ 1535‬פ ק ד ה קי ס ר פ ר דיננ ד ה ר א שון ע ל ה ק ס ת ? מ ש ל צ ב אי ב א חו רי ה ס פ ר‪10‬‬
‫ל או רן הג בו ל ה ד רו מי ש ל ה קיס רו ת‪ .‬ת פ קי דו של ח ב ל ב ט חוני זה הי ה ל ה מ ף א ת ה ת ק פו ת‬

‫‪ > 3r V‬׳•״•־‬
‫הפ תע ש ל ה כו ב שי ם ה עו תו מני ם או מכל מקום ל ע כ ב ול ה ש הו ת א ת התקדמותם‪ 1*.‬כן שי מ ש‬
‫הו א כ מ ק ל ט ל פ לי טי ה מ ל ח מ ה ש ב ר חו מ ש ט חי ה חזי ת שב ס רביה ו ב מ ס ב ה ו בי ק שו א ת חסו ת ה‬
‫של או ס טרית‪ .‬הק!םעל ה צ ב אי ה עני ק לה ם א ד מו ת ח ק ל איו ת כ די ל ה ב טי ח את קיו מם‪' .‬‬
‫ת מו ר ת ה תנ ח לו ת ם נ ת ב עו ל כוננו ת מ ת מד ת‪ ,‬כ עין ה תיי ש בו ת מגויס ת‪ .‬ה פלי טי ם הסרבי ם‬
‫ו ה בו סגי ם גוי סו ל חי ל ה ספ ר ‪ 11‬ש ת פ קי דו הי ה ל חז ק כ כל שייד ר ש א ת ג דו די ה צ ב א ה ס די רי ם‬
‫ש חגו ב ק ר ב ת ה מקו ם‪.‬‬
‫ב*‪ 1630‬ש ל ח ה קי ס ר פ ר דיננ ד ה שני איג ר ת ל פלי טי ם ה ס רבי ם ב ש ט ח ה מ מ ש ל ה צ ב אי‬

‫‪................................... Stare Pravice‬‬ ‫‪CO‬‬

‫)‪Habsburg (8‬‬
‫'*‬
‫־־'‬ ‫)־ )‪Ivan Za polja 9‬‬
‫)בגרםנית )!‪Miiitiirgrenze — 0‬‬
‫בסרבית־קרואסית — ‪Vojna granica. Vojna krajina‬‬
‫)• אחורי בסחון דוסים הקימו‪ ,‬כידוע‪ ,‬הרומאים בחבלי ססר השונים של קיגזרוחם )‪11‬‬
‫)‪ (U‬בםרגית*קרואםית — ‪Graničari, Krajijnici‬‬

‫‪215‬‬
 ‫ה הונג רי ם‪ ,‬נ א ל צו ה ק רו א טי ם לל חו ם נ ג ד ה מ ה פכ ה ה הונג רי ת ב שני ם ‪ . 1849*1848‬ב פי קו דו‬
‫של ה ב אן י ל א צ׳י ץ׳ •‪ 1‬שי ת פו פ עו ל ה ע ם ה רי א ק צי ה ה או ס ט ריו ד רו סי ת ל די כוי ה ה ת קו מ מו ת‬
‫ה הו נ ג רי ת שכרה של פ עו ל ה ז ו י צ א בהפ סדה‪ .‬ע ל ה קי ס רו ת ה ה ב ס בו רגי ת ה ש תל טה מ*‪1849‬‬
‫ע ד ‪ 1859‬רי א ק צי ה רו דני ת־ ק ל רי ק לי ת ש הונ הג ה ע ל־י די ש ר ה פני ם א‪ .‬בך‪.‬ז י ה ל שון הג ר מני ת‬
‫של ט ה בכי סה‪ .‬כל מ ח ש ב ה ל ע צ מ או ת ה ע מי ם ה ל א־ג ר מניי ם בקי ס רו ת ה ה ב ס בו רגי ת דו כ א ה‬
‫בכות ה ז ר ת ‪ .‬י י‬
‫־‪..‬ג ע ם ה פ ל תו ש ל מ ש ט ר ב ך ב שנ ת ‪ , 1859‬ל א ח ר ה תבו ס ה ה צ ב אי ת ש ספג ה או ס ט רי ה‬
‫ב אי ט לי ה‪ .‬ג ש מו ה ק רו אטי ם לרווחה‪ .‬ב ח מ ת הבי שו ף ש ס רו ס מיי ריי נו ס ד ה כב ר ב*‪1866‬‬
‫ה א קד מי ה היוגו ס ל בי ת יי ל מ ד ע ו ל א מנו ת מ ג ר ת‬
‫בי ר ת ק רו א טי ה ה ת פ ת ח ה ב מ הי רו ת והיחד‪ .‬ל מ רכז בלבלי‪ ,‬ת ר בו תי ו רו חני של הקרו א טי ם‪.‬‬
‫ב ת הי ל ת ה מ א ה הי״ ם עו ד היתד‪ .‬עיי ר ה ר דו פ ה ב פינ ה ני ד ח ת של ה קי ס רו ת ה או ס ט רי ת בנייני ם‬
‫מספר‪ ,‬ב מ ה מה ם מי מי ה ביניי ם‪ ,‬היו פזורי ם ע ל פני ש תי ג ב עו ת ה עיר‪ .‬ב א ח ת מהן‪ ,‬״ ה ק פ מו ל‪/‬‬
‫הזד ק ר ה מ בין ה הו מו ת ה כג סי ה הג דו ל ה על*שם ס טי פן הקדו ש‪ .‬ה קי פו ה בנייני ה ה ח שובי ם של‬
‫הכ מו ר ה ע ל ב תי ה או ל פנ א שלהם‪ .‬בג ב ע ה ה שני ה‪ ,‬״ נ ר י ץ׳ ‪ » /‬ע מ ד ה ה עי ר ה מ בו צ ר ת ה חי ל ו ני ת‬
‫ס פ ל ה ע צ מ או ת ה ק רו א טי ת ש אבד ה‪ .‬ב תי מי דו ת של ה א צו ל ה קי ש טו א ת סי מ ט או תי ה ה צ רו ת‬
‫זג ר ב ה ת פ ת ח ה ע ם ה ה ת ע צ מו ת ה כ ל כ לי ת של ק רו א טיה ש ה ת חיל ה ב תנו פ ה ב שנו ת‬
‫ה ש ב עי ם של ה ס א ה הי ״ ס‪ .‬ע ל ה עי ר ע ב ר ה ת קופ ת שג שוג סו ע ר ת ש שינ ת ה תון* שני ם מו ע טו ת‬
‫א ת פגי ה בי ר ה‪ .‬אי כ רי ה ס בי ב ה ה ת חי לו עוז בי ם א ת כ פ רי ה ם‪ .‬ת ר םו בגלי ם הולכי ם וגוב רי ם‬
‫ל ב תי ה ח רו ש ת ש ק מו ב עי ר‪ .‬ע ם שג שוג ה כ ל כ ל ה ה ת הוו ב ה ש כ בו ת ר א שונו ת של ה בו רגנו ת‬
‫ה פ לו טו ק ר טי ת ב מ ק בי ל ל פ רו ל ט ריון ה פו עלי‪.‬‬
‫כ מ ר כז ה מנ ה ל הי ת ה ז ג ר ב עי ר פ קידי ם‪ .‬בן ה ת ר כזו ב ה מו סדו ת ל מד ע‪ ,‬ל א מנו ת ול ה ש כל ה‬
‫י ’ י ‪■ :‬‬ ‫־* *‬ ‫“‬ ‫׳ • • ־•‬ ‫‪A TM‬‬
‫ל א ח ר ה מ פ לו ת ב חזי תו ת אי ט לי ה ו ש לזויג־ הו ל ש סיין הו ב סו צ ב או תי ה של קי ס רו ת‬
‫ה ב ס בו רג ב*‪ 1866‬בי די הפ רו סי ם ב ס דו ב ה‪ ,‬ב ק ר ב ת ה רד ץ ק רלובה « שב מו ר ביה‪ .‬לא חר ה מ כ ה‬
‫ש ס פג ה חי פ ש ה ה אי מ פ רי ה ה ה ב ס בו רגי ת ד רכי ם לה ת או ש ש‪ .‬מ דינ אי ה ה מ ח תי ם ה מ לי צו ע ל‬
‫שינוי צו ר ת מ ע ט ר ה‪ .‬ל א תר הי סו סי ם רבים הו ק מו ש תי חטיבו ת‪ ,‬מ ע ר בי ת )אוס ט רי ת( ו מז ר חי ת‬
‫) הונג רי ת(‪ .‬ע ל ה ק מ ת קיבנד‪ ,‬מ דינ י דו א לי ס סי ז ה הו ח ל ט ב שנ ת ‪ 1867‬בה סכ ם בין שני ע מי‬
‫ה קי ס רו ת ב ל ב ד‪ ,‬בין הג ר מני ם ו ה הונג רי ם‪ .‬הי צו ר ה מ דיני ה ח ד ש נ ק ר א ״ ה מ ת ר כי ה האוס טרית־‬
‫ה ו נ ג ר י ת‪ /‬קי ס ר או ס ט רי ה מ בי ת ה ב ס בו רג הו כ ת ר ג ם כ מ ל ך הו נ ג רי ת ה ש אי פו ת ל ע צ מ או ת‬
‫ש ל י ה ר ע ס י ה קי ס רו ת ה או ס ט רי ת ל א ז בו להכרה‪ .‬ע מי ם אלה נ ד ר שו ל ה ס תגל ל עו ב דו ת‬
‫שנו צ רו ו ל ה ת פ ש ר ע ם ו י נ ת ק רו א טי ה נ ת ב ע ה ל בו א לי די ה בנ ה ע ם ה ת ג ר י ת ו א מנ ם כ ך הי ה‪.‬‬
‫ב שנ ת ‪ 1868‬נ ח ת ם ב ח פזון ה סכ ם מ דיני ־ ‪ -‬״ה סכ ם הפ שר ה״ » ־— בין ה הונג רי ם והקרואסים‪.‬‬
‫)‪Ban Josip Jelačić (16‬‬
‫)‪Alexander Bach (17‬‬
‫)‪Josip Juraj Strosamayer (18‬‬
‫ע‪ ( 1‬בבלגרד הוקפה אקדמיה סי בי ת(‬
‫‪).‬ההיכל הרומי‬ ‫)שיבוש ‪Capitons‬‬ ‫‪Kaptol, G nà‬‬
‫‪Sadova, Hradec‬‬ ‫)היום צ׳כווזלובקיה )‪Kré lové, Kânlggrfitz— 21‬‬
‫)בקרואסית )‪Nagodba — 22‬‬
‫‪217‬‬
‫ששחררה אותם מהתלות באצולה הקרואטית‪ .‬בז ה ה ת חי ל הקרע הג לוי ביו א חי ם ב גי שני‬
‫העפי ם שיצר לעתים פ תיחות ואף גרם להתנג שו ת מזויגה*‬
‫במרוצת הפ אה ד״י״ז שוב שו עו ד יו תר היחסים ביו ה קי סר ל ביו ה א צול ה ה ק רו א טי ת‪.‬‬
‫הסיבה נ עו צ ה ב מג פות הרי כוז של ח צ ר ה מ לכו ת בווינ ה ו ב ר צונ ה ל ה ס לי ם א ת ה ל שון‬
‫הג ר פגי ח בכל ארצות הקיסרות‪ .‬הל שון ה בי ך ל או פי ת באותם הי מי ם הי ת ה ל ט עי ת ו לי ד ה‬
‫שימ שה הצרפתית כל שון הטר קליני ם והדיפלומ טים‪ .‬הנ סיון לכפו ת ע ל ע טי ה קי ס רו ת א ת‬
‫הל שון הג ר מני ת היה למע שה פגי ע ה בזכויו ת הסלבים‪ ,‬ההונגרי ם‪ ,‬ה אי טל קי ם ו ה רו מני ם ש ע ל‬
‫ארצותיהם ה שתל טו ההבסבורגים‪ .‬נ ציגי מעמדותיה ם ה פי או דליי ם נ פ ג עו מי הי רו ת ה קיסרי ם‬
‫ומ שיטות הדיכוי שנ ק טו מ שרתיהם עו שי דברם‪.‬‬
‫בארצות ה ש תו ת פרצו ה תקו מ מויות נ ג ד של טונו של ה קי סר לי או פו לד ה ר א שון )‪— 1657‬‬
‫‪ .( 1705‬בזכור‪ ,‬הו א שגיר ש א ת י הודי וינ ה ב שנ ת ‪ . 1670‬ה מ רי דו ת דוכאו‪ ,‬א ף ש ה מו רדי ם סנו‬
‫לעזרת הפל ך הצרפתי לוי ה־‪ 14‬וה סול טן מו ח מ ר הרביעי‪.‬‬
‫לאחר שתורכיה ה שיגה שי א התפ שטותה ב אירו פה ה מ ר כזי ת ) עיין ב ע ם׳ ‪ ( 148‬ה ת חי ל ה‬
‫גסיגתד‪ .‬ה א י טי ת ‪ .‬סי ג ו י ‪ -‬צ ב‪ 8‬ו תי ה _ מ ש ט חי הונג רי ה וקרואטי ‪ 21-3‬ו של ם ר ק ל א ח ר שלו ם‬
‫סריימסקי קרלובצי )‪ **.(1699‬האוסטרי ם ל א הז ד רזו ל ה חזי ר א ת ה חבלי ם ה מ שו חר רי ם‬
‫להונגרים ולקרואטים‪ .‬בחלקיו ה קי פו מחד ש ח ב לי ספר צב איי ם ש היו כפופי ם י שי רו ת‬
‫לכתר האוסטרי‪ .‬הממ של ה צבאי חל כ מע ט על מחצית ש טחה של ק רו א טי ה ו ס ל ב ת י ת רק‬
‫ב שנת ‪ 1881‬נעל ם סופית חבל הספר בקרואטיה‪.‬‬
‫אך בז ה לא די‪ .‬על קרואטיה עבר עו ד ני תו ח מכאינג לאח ר שנ פו לי און ב מ ס ר ט ה ה בי ס‬
‫את אוסטריה בקרב לי ד וגרם‪ »4,‬הו ק פו ל פי תנ אי שלום וינ ה ב שנ ת ‪ 1809‬ה פ רו בינ ציו ת‬
‫ה אי דיויו ת שסופחו ל צ ר פ ת הן כללו א ת קורינטיה‪ ,‬קריין‪ ,‬אי ס ט ר ה ו חל ק מ ק רו א טי ה‪ .‬מ ד רו ם‬
‫לנהר סבה ע ד החוף הקרואטי של הי ם האדריאטי‪ .‬אז נ ש א ר ב מ מ ל כ ת ק רו א טי ה ש ט ת מ צ ע ר‬
‫בלבד‪ ,‬שריך עלוב מגדול תה ל פני אלף ש נ ת‬
‫אף כי הפרובינציו ת נ ת קיי מו ע ד נ פי ל ת נ פו לי און ב ל ב ד )‪ . ( 1813‬מ ש מ עו ת ה ק מ תן‬
‫הורג שה הי סב עוד בדורות הבאים‪ .‬בשם אילי רי ק שורה תנו ע ת ה ת חיה היוגו ס ל בי ת ש פ ר ד ה‬
‫במ שסרו של ס ט רניד בע שורים ה שלי שי ו הר בי עי של ה מ אה הי״ם‪ .‬מרכז ת הי ה בזג ר ב‪ ,‬בי ר ת‬
‫קרואטיה‪ .‬ח ם אותה חוג צעירי ם ברא שות ל׳ו ד בי ם גאי‪• ,‬י מתת* ני מו קי ם ק רו א סיי ם ל או פיי ם‬
‫ה כ ר חו ד״ אילידי ם״ — כ ך נקר א ה חוג — כי ה ע מי ם הדרו ם־סלביי ם הם גו ף א תני א חי ד —‬
‫יו ט ס ד בי‪ ,‬גט אם דרכי ה הי ס טוריה ה פ רי דו ביניהם‪.‬‬
‫ה־ אילי רי ם׳ ה צלי חו לפרוץ א ת מ סגר תה הצרה ו ה ק ד חני ת של ה תנו ע ה ה ל או מי ת‬
‫הקרואטית וה שפיעו על הסרבים וה סלובני ם המתקדמים‪ .‬בזכו ת ם של ס טריוטי ם צ עי רי ם א ל ה‬
‫הלכה תנועת ה תקופה היוגו סלבית מתיל אל חיל‪ .‬ה ם ניג שו במרץ רב ל הידו ש ל שונ ם‬
‫הלאומית‪ ,‬ה ק רו א טי ת‬
‫^ _ פ או ר עו ^ ‪ 4843‬שנ ת ״ א בי ב ה ע מ י ם‪ /‬ו הנ סיג ה ב שני ם ה אפרוריו ת ש ב א ה אתריהם‪ ,‬ל א‬
‫היו נוהי ם לתנועות ל אומיו ת מ ה פ כ ניו ת כ די ל ה תגונן מ פני ש אי פו ת ה ה ת פ ש טו ת ש ל‬
‫‪Srijemski (Sremskl) Karlovci‬‬ ‫)‪03‬‬
‫)‪(20‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪■Wagram‬‬ ‫)‪(14‬‬
‫‪Dr. Ljudevit Gaj‬‬ ‫)‪(15‬‬
‫‪216‬‬
 ‫\‬

‫העולם חדא שונה ה שיגו הסרבים‪ ,‬הקרואטים והסלובנים את מבוק שם‪ :‬מדינה מאוחדת‬ ‫לקרואסים הובסה שלסון בית מוגבל‪ ,‬אך בינתיים גזלו מהם ההונגרים את הנמל הארריאסי‪,‬‬
‫ועצמאית‪.‬‬
‫רייקה‪**.‬‬
‫בעד הסבם הפשרה משנת ‪ 1868‬הצביע בפרלםבס ה ק ת א סי הרוב האוגיוגיסטי שדגל‬
‫ך ^‪ -‬בל» ‪» -‬ד‪ ,‬ו ד‪ ,‬י ם‬ ‫בגישה מעשית לשחרון בעיות פוליסיות‪ .‬ההסכם לא קוים הלכה למעשה‪ .‬ההונגרים הוסיפו‬
‫כבר צ דן בעבד ‪ ,61‬בתיאור •הבית היהודי״‪ .‬כי מתחילת המאה הט״ז נעל מו ע ק מ ת‬ ‫להתנכל לזכויות הקרואטים‪ .‬בייחוד נרדפו חסידי הרעיון ה״אילירי״‪ .‬ההונגרים תבעו א ת‬
‫היהודים מזגרב‪ .‬א ץ הוכחות כי במרוצת מאתיים השנה שחלפו מאז דרך יהודי על אדמת‬ ‫העדפת הלשון ההונגרית במוסדות המשותפים‪ .‬דעת הקהל הקרואטית זועזעה ב מיוחד ס שלסי‬
‫• ‪-‬‬ ‫קרואטיה‪.‬‬ ‫הושבת ההונגריים‪ .‬הוויכוח על םיז־ת השתתפותה של קרואטיה בתקציב המשותף הוסיף‬
‫רק בעשור השלי שי של המאה הי״ח הופיע שוב הנו שא היהודי במסמך קרואטי‪ .‬זו‬ ‫שמן למדורה‪ .‬אף על פי כן האריך ההסכם ימים! הוא בטל רק עם התמוטטות המונרכיה‬
‫תעודה מדינית קצרה‪ ,‬הפסקה ה־‪ 19‬של החלטת הסבור מ שנת ‪ — 1729‬שבת הולדתו של‬ ‫האוסטרית־הוערית בשנת ‪.1918‬‬
‫פשה מנדלסון‪ ,‬החכם מדסאו — האוסרת על היהודים ישיבת קבע בממלכת קרואטיה‪ ,‬סלבמיה‬ ‫חרף הסירור מצד המפלגה השלטת )האוניו*ני‪ 0‬סית‪ ,‬קרי הפרו־הונגרית( הצליחו כ פה‬
‫ודלמסיה‪**.‬‬ ‫מפלגות אופוזיציוניות לשגר אח ציריהן לפרלמנט הקרואטי‪ ,‬הסבור‪ »4.‬היו ביניהם לאומנים‬
‫העובדה שנו שא יהודי תפס מקום בעבודת המוסד המחוקק הקרואטי )שהיו מיוצגים בו‬ ‫קיצוניים שדדשו את ניתוק היחסים המדיניים עם אוסטריה והונגריה‪ .‬ובעת ובעונה אחת‬
‫שני המעמדו ת בלבד‪ .‬האצולה והכמורה( מוכיחה בעליל כי לחקיקת אותה פיסקה קדמו‬ ‫גם התנגדו ל״חלומות יוגוסלביים״ ולאחוות אתים עם הסרבים ועם הסלובנים‪ .‬בקיצוניותה‬
‫גסיובות היהודים לחדור לשטחי קרואטיה וכי נטיונוח אלה לא עלו יפה‪«.‬‬ ‫הלאומנית ובגסיותיד‪ .‬הבדלניות התבלטה בייחוד מפלגת הצדק של ססרצ׳ביץ׳ וכן סיעת‬
‫ע דיין היתה קרואטיה שסועה לשתי רשויות מנהליות‪ .‬רשות אתת היתד‪ .‬הממ של בהבל‬ ‫פראנק « שההפלגה ממנה‪.‬‬
‫הססר הצבאי‪ .‬וכבד הודג ש כי ד שות זו שלטה כמעט כמחציתם של שמתיה ההיסטוריים של‬ ‫הלאומנות הקיצונית של אופוזיציה זו התעצמה בתקופת הבאן קואן־הדרוורי « )‪—1883‬‬
‫קרואטיה‪ .‬לגנרלים האוסטריים היה עניין ליישב בתחומי שלטונם ותחת פיקוחם את פליטי‬ ‫‪ .( 1903‬שוע הונגרי זה בא בפקודת אדוניו מבודפשט כדי •להשלים סדר״ בקרואטיה ה מרדנית‬
‫המלחמות הממו שכות ע ד העותומניט‪ ,‬ובראשם את הסרבים‪ .‬אך פליטי מלחמה יהודים לא‬ ‫שרובה ככולה התנגדה להסקם משנת ‪ 1868‬עם הונגריה‪ .‬כדי‪.‬ל ה שיג את מבוק שו ה שחית‬
‫ה מ ר צ די ם‪.‬‬ ‫קו‪$‬ן את מדיניותו על ניצול הניגודים ב ץ הקרואטים והסרבים‪ .‬מדיניו תו הבשילה לבסוף‬
‫בחלקה ה שני של ה א ת ‪ ,‬בקרואטיה ד‪,‬באניצי* נ שאר עדיין בתוקף שלט ץ הבית של‬ ‫אח פריה‪ .‬בשנת ‪ 1902‬נערכו בזגרב מהומות אנטי־סרביות‪ ,‬אך קו‪$‬ן לא בהגה נדנצהוך״ זה‪.‬‬
‫הקרואטים‪ ,‬העצמאי כביכול‪ .‬כאן‪ ,‬בביתם שלהם‪ ,‬שמרו הקרואטים בשבע עיניי ם על קיום‬ ‫בשנת ‪ 1903‬נאלץ לעזוב בחפזון את קרואטיה‪.‬‬
‫הירדותיה ם המסורתיות שהקנו להם זכות בלעדית להכריע למי יתירו כניסה לארצם ולמי‬ ‫כבר כמפנה הפאות הי״ם והכי נוסדו מפלגות אנטישמיות‪ ,‬הגון המפלגה הקלריקלית‬
‫יסרבו‪ .‬גם להם היו היהודים זרים בלתי רצדים‪■ • .‬‬ ‫ומפלגת האיכרים של ד ד י ך ״ שהתעצמו מאוחר יותר‪ ,‬בתקופת העצמאות היוגוסלבית‪ .‬גם‬
‫גידול תנועת הפועלים קשור לתקופה האחרונה של מלכות יוגוסלביה‪ ,‬אם כי חלוציה פעלו‬
‫ב‪ .‬חידוש התפרצות‬ ‫כסד בתקופה הנסקרת‪.‬‬
‫—^ ׳‬ ‫‪I I__m‬‬ ‫עם קבלת החלטות רייקה וזדר‪ ,‬שבהן הוצהר כי הסרבים והקדואסים הם עם אחד‪.‬‬
‫י הו די ם חוזרים לקרואטיה‬
‫הוקמה בשנת ‪ 1905‬מפלגה הד סי״ הקואליציה הסרבית־קרואטית‪ , ‘.‬הי חה ז א ת המפלגה‬
‫בכל זאת נראו שוב יהודים בקרואטיה ל מן אמצע המאה הי״ח‪ ,‬לאחר שאבות אבותיהם גורשו‬
‫המודרנית הראשונה שאמנם זכתה למשקל ולכוח הכרעה בזירה הפוליטית‪ ,‬מנהיגיה ה צ טיינו‬
‫מ א ת הקרואטים בתחילת הסאה הט״ז‪ .‬גם הפעם הם התחילו להסתנן כרוכלים‪ ,‬כבעלי‬
‫בחוש מדיני מפוכח ולא נרתעו מכל אמצעי אופורסוניסטי‪ ,‬עד שגם ב תנ אי ההסכם עם‬
‫מלאכה וכסוחרינג הארגונים המקצועיים של הסוחרים ובעלי המלאכה הקרואפייט‪ ,‬שמוצאם‬
‫הונגריה הצליחו לתפוס את רסן השלטון‪ ,‬לא הועילו למתנגדיהם מ שפטי ראווה שבוימו‬
‫מי מי הביניים‪ ,‬ראו בהם מתחרים מסוכנים‪ .‬ה ח ע דו ת הקרואטים עוד גברה‪ ,‬משום שהיהודים‬
‫ע ד הסרבים ולמעשה כוונו לעבר הקואליציה הסרביודקרואטית‪.‬‬
‫)‪ (29‬ב‪-‬דברי יפי ישראל דודות אחרונים'‪ ,‬כרך ב׳‪ ,‬עם׳ ‪ .248‬מייחס רפאל מאהלר‪ ,‬כנראה‪,‬‬ ‫תגועת האיחוד גיצתה וממלכת העמים היוגוסלביים הוקמה ב שנת ‪ . 1918‬בסיום מלחמת־‬
‫לפיסקר‪ ,‬וו משמעות של גירוש ‪,‬היהודים ד‪,‬מועטים פץ המדינות דאלמביד* קרואטיה‬
‫וסלבוניה — שהיז יושבים שם באיסור״‪ .‬גירוש שגזר עליהם הקיסר‪ .‬גיוסה זו אינה‬ ‫)‪Rijeka (Ruma) (23‬‬
‫סבירה‪ .‬משום שלא נודע בי ‪ 1‬ד‪ 1729‬ישבו יהודים בקרואסיה‪.‬‬ ‫)‪Sabor (24‬‬
‫)‪ a (30‬שוורץ‪ ,‬הזזים ס ודמן של קהילת זגרב‪ ,‬מדגיש בעם׳ ‪ 7‬של חיבורו תולדות הקהילה‬ ‫)‪(25‬‬
‫היהודית בזגרב עד מחבית המאד‪ .‬הי״ם‪ .‬זגרב ‪ ,1939‬כי אץ לדאות בהחלסת הסבור משגת‬ ‫' י ״ ד״»״’ ־־־־ ׳ * ״ « ד ■־ >״ » "‬ ‫‪Ä « S S‬‬
‫‪ 1729‬הוכחה לקיום יישוב יהודי בקרואטיה• החלפה זו רתכזדגד‪ ,‬מראד״ להתרות ביהודים‬ ‫)‪Khuen Hédervéry (26‬‬
‫שלא יעזו לבוא ולהשתקע בקרואטיה•‬ ‫)‪Stjepan Radić (27‬‬
‫)‪Banska Hrvatska (31‬‬ ‫)‪Srpako-hrvatska koalicija (20‬‬

‫‪219‬‬ ‫‪218‬‬
‫תי או דו ר ה ר צ ל ו כן ק ת ב י ה מ שפ ח ה‪ ” .‬של א נ מ נו ע ם ‪ 19‬ה מ שפ חו ת ה ר א שונו ת ש ל יהזזיי‬
‫באו ע ל פי רוב פ בו רגנלג ד וממורביה ו על ‪ p‬ר או בהם יו צ אי הונג רי ה או נ תי נ י או ס ט רי ה‪.‬‬
‫המקום‪ .‬י ש בו ב עי ר ע ד מ ח צי ת ה מ א ה הי״ם‪ .‬או אז ה ע תי קו א ת מו שב ם ל בו ד פ ש ט ו ל מ קו מו ת‬
‫נו ש אי כליה ם של ההונגרי ם והאוסטרים‪.‬‬
‫‪.. -‬‬ ‫אחרים‪■. ” .‬‬
‫מספר היהודים שבאו לקרואטיה במ אה הי״ ה היה‪ ,‬ל א מי תו של דבר‪ .‬מו ע ם ביו תר‪ .‬רובם‬
‫‪ .‬שחו ק הגו ר ל הו א פי דוו ק א ב פ קוד ת מ רי ה תרזה‪ .‬ה קיס רי ת ה קל רי קלי ת ה י ח ע ה ב שנ א ת ה‬
‫נ שרו ממסלול ההגירה הגדול שהוליך מ צ סו ך מזו ח אירו פה למערב היב ש ת‪ ,‬ל איי ם ה ב רי טיי ם‬
‫לי ש ר אל‪ ,‬הו צ א לי הודי ם ביו ם ‪ 8.10.1753‬ר שיון י שי ב ה בז פון‪ .‬ה ר שיון הוג בל ל שלו שי ם‬
‫ואף לחופיה הפזרתיי ם של צפוך א מ רי ק ה‪ ,‬ג לי ה הגי ר ה הונ עו ב עי ק ר בל ח צ ם ש ל נ ר ד פי‬
‫מ ש פ חו ת בל בד‪ .‬א ת ז כו ת ה ה ש ת ק עו ת אפ שר היה להו רי ש רק לבן ה בכו ר של ה מ שפחה‪.‬‬
‫פולין‪ .‬הם נ אל צו לעזוב א ת גלו ת ם מ טעמי ם כלכליים‪ ,‬או שנ מ ל טו ע ל נ פ ש ם מ פני זוו עו ת‬
‫י ת ר ה בני ם נ א ל צו ל ע קו ר מן ה עי ר כ די ל א ל הג די ל א ת מספר ה מ שפ חו ת הי הו דיו ת בר״ ג ם‬
‫ההיידמקים‪ ,‬בגלל פגיעות אנ שי ‪nV rtw‬־‪ .‬או בע קבו ת גזי ר ת או מן )‪. ( 1768‬‬
‫בז מון הו תנ ת ה סו ב לנו ת מ סויג ת זו ב ת שלום הי סלי ם מיו חדי ם‪ .‬כן הו ט לו ע ל הי הודי ם הג ב לו ת‬
‫ברם‪ ,‬לא כל הפליטים הי הודי ם מ מ רכז אירופה היג רו מערבה‪ .‬חל ק מי הו די מו ר בי ה ס ט ה‬
‫שונו ת‪ .‬הם ל א הו ר שו ל ה תנו ע ע ב ס בי ב ה ונ א ס ר עלי ה ם לרכוש נ כ סי ד ל א ניי די ב מ קו מו ת‬
‫מהמסלול הרא שי וחיפש שטח מחיה מדרום־מזרת למורביה‪ .‬ב הונג רי ה ה ס מוכה ש ק הי לו תי ה‬
‫•‬ ‫שוני ם ב עיר‪ ,‬ועוד‪ : ” .‬י •‬
‫היהודיו ת פעלו באותם י מי ם בתנאים נוחי ם יחסית‪ .‬א חדי ם ה ד רי מו ל מ ח תו ת ק רו א טי ה‬
‫הי הו די ם ה תגו ר רו ב ר חו ב הי הו די‪ ” .‬ה ם ל א נ כ ל או בו‪ ,‬אך ל מ ע ש ה בו ד דו שם מ ח מ ת‬
‫הצפוניים־פערביי ם שהיו ע דיין בחזקת ״ שטה בלי יהודי ם״‪.‬‬

‫)‪ (35‬חוקר חולדותיה של מספחת הרצל שי‪ .‬דיאפגט )עיין בהערה ‪ <39‬כותב באנציקלוסדיה‬
‫עברית‪ ,‬מסח־״ כרך נדו‪ ,‬עם׳ ‪ 353‬ואילך כי ב־‪39‬ד‪ 1‬עזבו את בלגרד‪ ,‬עם נסיגת הצבא‬
‫‪ .‬האוטסרי‪ ,‬הסשפתוח אביגדוד־ויקטהד הרגל‪ .‬משד‪) ,‬שמעון ז( גלאזר הרגל‪ ,‬אברזזם סיישל‬
‫ורפאל שלום‪ .‬משפחות אלו יסדו את הקהילח בזמזן‪ — .‬הזגג הרגל כהן)לא הובהר אם‬
‫היא זהר‪ .‬עם פשה ‪ 1‬שס‪ 5‬ץ ז‪ 1‬גלאזר הרגל( נכלל ברשימתם של משלסי המסים בזמון‬
‫בשנת ‪ .1756‬אביגדוד־ויקטור הרגל‪ ,‬המזסיע אגל דיאמגם במגילת היוחסין של משפחת‬
‫הרצל לפגי משח הרצל הזגג‪ ,‬גרשם בפסקי הערכאות של זפון רק בשנת ‪ .1782‬סבו של‬
‫תיאודור‪ .‬שמעון לב הרצל‪ .‬נולד בזטון ב~‪ 1805‬ונפטר ב*‪ 1879‬בבודפשט‪ .‬הוא היה כנראה‬
‫ההרצל שהורשע משפט בשנת ‪ 1849‬על אהדתו לסהפכה ההונגרית• על פרשה זו כוהב‬
‫לזר צ־לאפ ביברייסקי אלמנך ‪58‬־‪ .1957‬עם׳ ‪ ,69‬במאמר שנזכר בהערת )‪ .(33‬צ׳לאפ‬
‫מסתמר על הפרוטוקול של ועד העיר זמון ‪ ,552/1849‬השמור בארכיון בלגרד‪ .‬ואומר‪:‬‬
‫~ נ ם יהודי זמון אהדו את ההונגרים‪ ,‬ומשום נ ו גקבעח ועדה מיוחדת לחקירת עבירתו‬
‫הפוליטית של שמעון הרצל שנשפט ע״י התער הזסוגי ל־‪ 10‬ימי מאסר באזיקים‪,‬‬
‫אולם שוחרר בחגי ישראל לוד בקשת הקהילה היהודית ובערבוחה‪.‬״‬
‫שמצת ל‪ .‬הרצל נשא לו יאשה את רבקה )רגיגודריצ׳י( מבית ב י ל י ץ ‪ .‬היא היתר‪ ,‬בתו של‬
‫יעקב חיים ביליץ שבא לזמוץ טבילת‪ .‬בגבול ש לזיר‪*,‬פולק‪ .‬תחילה נרשם בתעודות זמיז‬
‫כשכיר יום‪ ,‬משום שלא השיג רשיון לישיבת קבע בחבל הספר הצבאי‪ .‬לאחד זמן התפרנס‬
‫ממלאכות שונות‪ ,‬וכמסנה המאות י׳ית וי״ם מילא גם תפקידים רגניים בזמון שלא על סנת‬
‫לקבל מרם‪ .‬על בנו שמואל עיר ידובר בעט׳ ‪.304‬‬
‫)‪ (36‬כאן יצוינו רק צאצאיהם של קרל ויוסף״ אחיו של יעקב‪ ,‬אבי תיאודור הרצל‪ .‬כמו תיאהרור‬
‫‪ 1‬ולד גם ארתור‪ ,‬בגו של קרל‪ .‬בבודפשט‪ .‬רובוט‪ .‬בגו של ארתור‪ ,‬נולד ב*‪ 1913‬בזגרב‪.‬‬
‫פעל שם כמוסיקאי ומלחין סחוגן‪ .‬גיגת על מקהלת בית הכנסת ועוד‪ .‬גססה בשואה‬
‫הנאצית‪ .‬אתותו טסת )נישאה לרוטר ונתאלמנה^ גם היא ילידת זגרב‪ ,‬חיה בהינד״ —‬
‫צאצאיו של ינו )אויגן( הלטאי‪ ,‬אחי ארחוד‪ ,‬חיים בבודפשט‪ .‬תיאודור‪ ,‬ארתוד ויגו היו‬
‫‪ .‬איפה דודנים‪ — .‬יוסף הרגל מווקובר )בסדיים( הלה בנו של בדגדד־ברוד‪ ,‬אחי שמעון‬
‫הרגל‪ ,‬סבו של תיאוחד‪ .‬נכדתו של יוסף הרצל‪ .‬הדה סינבדגד‪ ,‬חיה בירושלים‪.‬‬
‫)‪ (37‬חחעודה הארביונית הראשונח )פימן מס׳ ‪ (Fdi F1 No. 4‬שגמגאה בגנזך המגיססראט של‬
‫והזז על נושא יהודי הוגאה ביום ‪ 20.1.1751‬בפקודת הגנרל־םלדמרשל־לויסגגם בפטרוורדיז‬
‫)מבגד ששיסש בזמן ההוא מושב למטה המפקדה האוסטרית(‪ .‬אם אסנס לא שובשו השמות‬
‫בתעודה זד‪ ,‬הרי חשיבותה רבד״ מדובר בח על יהודי בדודי )עיר פולנית בגליציה‪ .‬בעלת‬
‫רוב יהודי( שהשתקעו בזמון ‪ 21‬שנח לפגי חלוקת פולק הראשונה )‪ .(1772‬התעודד‪ ,‬מדגישה‬
‫כי אנשי ברודי ‪ .‬ע ג ת לפגי במד‪ ,‬חודשים מזמון לכפר הסמור‪ .‬בלגיש )‪'(Bolegis‬־‪ .‬אכן‪ ,‬אנשי‬
‫ב מדי מדגימים לסי תעודד‪ ,‬זו‪ .‬את הקשר בין זרם ההגירה שנע ספוליז מערבה לבין‬
‫הסתעפותו הדרומית‪ ,‬דהיינו לקמאסיח הסגורה ומסוגרת עד אז להגירת היהודים‪ .‬התעודה‬
‫אף מרמזת כי י א רק פליטי מלחמה מסרביה הקימו את היישוב היהודי בזמון‪ ,‬אלא גם‬
‫‪ -‬׳ ׳ ■ ‪ •.‬ד‪■ . .‬‬ ‫יוצאי המרכזים היהודיים בפולין‪.‬‬
‫‪Ćivuiaki sokak, Judengassa‬‬
‫בדרך חוקית‬
‫היהודים באו לקרואטיה ב שתי דרכים‪ .‬רק א ח ת מ הן היתד‪ ,‬חו קי ח ב עיני ה מ צ בי אי ם ה או ס ט ריי ם‬
‫ששלטו על מ ח תו ת קרואטיה המזרחיים‪ ,‬ובתוכ ם על סריים‪ .‬ז מון ‪ *1‬הי ח ה בז מני ם ה ה ם עיי ר ה‬
‫בסריים שסופחה ב שנ ת ‪ 1746‬לחבל הספר הצבאי‪.” .‬‬
‫למקום זה הוע ת קו ב שנ ת ‪ , 1739‬ב ע ת הנ סיג ה ה או ס ט רי ת ה נ ח ל ה מ ב לג רד‪ ,‬פ לי טי‬
‫המלחמה‪ ,‬ביגיהם גם יהודים‪ .‬ו בניגו ד לאי סור שהיה קיי ם ב ש ט ח ה מ מ ש ל ה צ ב אי ע ד אז‪ ,‬הו ת ר‬
‫ליהודים אלה להשתקע בזמון‪.‬‬
‫ססיה זו היתר‪ ,‬תולדה של שע ת חירום‪ .‬מצב האוסטרים ב חזי תו ת ה מל ח מ ה נ ג ד ה תו ר כי ם‬
‫היה בכל ו ז ג הגנרלים האוסטריים לא ש עו ל ד ע ת הקרו אטי ם שלא א בו ל ק ב ל ל ש מ ח ם‬
‫פליטים‪ ,‬ופליטי ם יהודים לא כל שפן‪ .‬הקרואטים ה ת ע ל מו מני מו קי הגנ ר לי ם כי קי ס רו ת‬
‫אוסטריה חייב ת תודה גם לפליטים היהודי ם שנ מ ל סו מ ס ר בי ה — ע ל תרו מ ת ם ל מ א מ ץ‬
‫המלחמתי‪.‬‬
‫ל שפחת הקרואטים ביק שו רוב פלי טי ה מל ח מ ה רק מקל ם ליל ה בז מון‪ .‬ב הז ד מנו ת‬
‫הראשונה המ שיכו רובם בדר ך לפני ם האי ספריה ה או ס טרי ת‪ ,‬הרח ק מ ה מו ל ת ה חזי ת‬
‫ומסכבותיד״ הם הגיעו ל ס מ שו אר ולארד‪ ” ,‬היו ם ערי ם ב ש ט ח ה רו מני‪ ,‬לנו בי סד‪ ,‬היו ם‬
‫ביוגוסלביה‪ ,‬ולפ ש ט בהונגריה‪.‬‬
‫בכל ז את נ ש ארו בזמון ‪ 19‬מ שפחות יהודיות‪ .‬חל קן ספרדיו ת ו ח ל קן א ש כנזיו ת‪ .‬כ מ ה‬
‫מצאצאיהן‪ ,‬כגון בגי ב רנ דיי ס ו בני אלינח‪ ,‬י שבו ב עי ר ע ד ה שו א ה ב שנ ת ‪ . 1941‬א בי ת‬
‫‪(Samlln‬‬ ‫)בגרמנית —‬ ‫)‪Zemun, Srijem (Sram‬‬ ‫)‪(32‬‬
‫לזר׳צ׳יאס׳ )‪ (Užar ćalep‬מסתמר בחיבורו על יהודים בזמץ בעידן מפשל דיספר הצבאי‪.‬‬ ‫)‪ 3‬ג(‬
‫״ ״ ״ י * « י ; בלגרד ‪ , 1957*58‬עם׳ ‪ 59‬ואילך‪ ,‬על חופר חיעודי סתיד גנזך‬
‫דהיינו ערכאות וישוח פינהלית עירונית גזמה‪3344 .‬‬ ‫הפג ‪(Mogistret) ctnot‬‬
‫ייהודיים פתיד תעודות גנזד זה הם מקור לזראכזב לתולדות יהודי‬ ‫ל “ם ? ‪ J‬״ י‬
‫י ״ ה ת תיי>ה וגזסל^ העשיר ביותר של קהילת ישראל שגתשפר בשטח היוגוסלבי‪.‬‬
‫ד״ז קי פ ^ ש ^ג ס פי ם אלה נפצאיס בארכיון כללי לתולדות ישראל בירושלים וכארכית‬
‫)‪(38‬‬ ‫‪TemesvAr (nmiBoara). Arad‬‬ ‫)‪(34‬‬

‫‪221‬‬ ‫‪220‬‬
‫היו ביניהם בנים־לא־־בכורים‪ ,‬אלמנות שעמדו להינשא שבית ליהודי לא־תישב‪ ,‬בנות‬
‫שהגיעו לפרקן והתקשרו לאתם שלא מתחום הספר הצבאי‪ ,‬או סתם יהודים שקיוו לסתוד‬
‫את בעיותיהם הכלכליות על־ידי העתקת מקום מגוריהם‪.‬‬
‫באמור‪ ,‬היהודים לא היו אורחים רצויים ב״סרובינציאל‪ -‬הקרואטי‪ .‬כדי לחיות ולהתסרנס‪,‬‬
‫אף על סי שלא היה להם לא רשיון הגירה ולא הרשיון להשתקע במקום החדש‪ ,‬הם נאלצו‬
‫להסתנן לתיד קרואטיה הבאנית‪ ,‬או לפחות לעבור בה כדי לנדוד הלאה בלא יעד מוגדר‪.‬‬
‫לא היתה לפניהם בתר ה אחרת‪ .‬הם היו מתגרים בלתי חוקיים במונחי הזמן וקיוו להשתכר‬
‫פת לחסם בדרך‪ ,‬בנדודים‪ .‬כך מגיעו סוחתם זעיתם‪ ,‬רוכלים ובעלי מלאכה פזמון לכפ ת‬
‫סלבוניה ולעיירותיח‪ «,‬אם כי בתנאי המאה הי״ח לא הצליחו להכות בהם שורש‪.‬‬
‫ואולם ת ב היהודים גאו לסביבה דדום־סלבית זו מהצפון‪ ,‬משולי התפוצות של סלובקיה‬
‫ומורביה‪ .‬בדרכם הם ע ב ת את דרום הונגת ה « ואמנם חלקם השתקעו שם‪ .‬אחתם הוסיפו‬
‫לנדור‪ .‬כמה מהם מצאו את מבוקשם בסלבוניה הסמוכה‪ .‬כדי להגיע לשם היה עליהם רק‬
‫להדרים ולחצות את הנהרות דנובה או דרבה‪«.‬‬
‫^ ב או סיי ק‪ 4* .‬בירתה העתיקה של סלבוביה‪ .‬השוכנת על הגדה הדתסית של הנהר דדבה‪,‬‬
‫מקום שם עמדו מ ב צ ת מורסה התמית‪ ,‬ישבו במחצית הראשונה של המאה הי״ח מספר יהודים‬
‫בעיר התחתית‪ .‬שתי משפחות ובהן אחת עשרה נפשות השיגו את הזכות לגור בה‪ .‬כאן ‪41‬‬
‫אף קדם בשבע שנים המקרה המפתיע שקרה ליהודי זממי את הרשיון להשתקע בעיר מסר‬
‫להם הרוזן פאלפי״‪ 4‬בשנת ‪ , 1746‬בפקודת הקיסרית סדיר‪ .‬תרזה‪ .‬חוץ סן הפיתוי שבהגדלת‬
‫ה מסו ת האוצר ממסי היהודים‪ ,‬לא נמצא הסבר להחלטה זו של הקיסרית האנטישמית‪ .‬מריה‬
‫ה ת ה הרשתה לשני סוחרים יהודים — בנדיק ויעקב הירשל עם בני ביחס — לשבת‬
‫באוסייק‪ ,‬שנה בלבד לאתר נסיונותיה לשלול זכות ישיבה מיהודי ךכי ה ומורביה שעמדו‬
‫לפני הגירוש‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬הרשיון שניחן ליהודי אוסייק הראשונים היה מוגבל בזמן‪ ,‬אבל זמניותו האריכה‬
‫ימים‪ .‬בהתאם לתנאי הרשיון ה״זמני״ נאסר על היהודים להקים מוסדות קהילה בעיר‪ ,‬רק‬
‫באמצע המאה הי״ט היתה אוסייק לעיר ואם בישראל‪ .‬על מקופה בתולדות יהודי יוגוסלביה‬
‫עוד יסופר להלן‪.‬‬
‫ההגירה היהודית לסלבוגיה לא נסתיימה באוסייק‪ .‬פלגה המזרחי‪ ,‬הזמיני‪ ,‬אבד איישם‬
‫)‪ (40‬היו אלה )בכוון ממזרח למערב( המקומות דלהלן‪ — :‬רוםד‪ -‬מיסרוביגה‪ ,‬איליק‪ ,‬מקובל‬
‫תינקובגי וכד )‪(Ruma, Mitrovica, Ilok, Vukovar, Vinkovci, etc .‬‬
‫)‪ (41‬הקומיסאסים )המחוזות( ההמגריים באג׳קה ונרג׳ד‪ Bäcska, Baranya ,‬שנקטעו לפרקים‬
‫סהפרובינגיאל ההוגנרי‪ ,‬מרחב החופף חלק ניכר »שסח וממדינה )‪ (Vojvodina‬ביוגוסלביה‬
‫של היום‪.‬‬
‫‪ . Dunav, Danuba, Drava‬י‬
‫הרומית‪.‬‬ ‫‪Mur»a‬‬
‫לעוסה הקהילה שההפתחה לאחר סאה שנה‬ ‫באוסייק התחתית ‪Osijek Doinji Grad‬‬ ‫)‪(44‬‬
‫בעיר העילית — ‪Osijek Gornju Grad‬‬
‫‪ P4iffy‬עיין בסססד מס׳ ‪ 116‬פתיר ארכיון הנסח הפלבוגית דרתיסיגה )‪• (Virovitica‬‬
‫שהועבר לאחר זמן לגנזך מחוז באוסייק )מגוסס למי נתן שוורץ‪ .‬יבדייסקי אלמנך‪ ,‬ורשץ‬
‫‪» ,H'Din. 1928/1929‬פ׳ ‪.(196 — 193‬‬
‫‪223‬‬
‫הפחד מפגי התפשטותם‪ .‬בך מכל מקום נימקו העירונים הנוצרים הגבלות אלו‪ .‬רק ברחוב‬
‫מיהודי רכשו היהודים בתים והקימו את מרכזם הקהילתי ‪ -‬״בית יהודי״ בפי הגויים‪ .‬בבית‬
‫‪. .‬‬ ‫זה הותקן גם ה״חדר״ שהיה במרוצת הזמן לבית הספר היהודי הראשון בקרואטיה•‬
‫בשנת ‪ 1755‬הכיר מפקד הממשל הצבאי של סלבוניד‪ ,‬במושבו שבעיר אוסייק‪ ,‬בסמכות‬
‫הדיינים של קהילת זמרן לפסוק במשפטים ״פרטיים״ בין היהודים לבין עצמם‪ .‬המגיסטראס‬
‫של זמון נדרש עליידי מפקד חבל הספר לאשר פסקי דין אלה‪.‬‬
‫״זכויות״ כאלה ובדומה להן הוענקו ליהודים בארצות רבות של אירופה בתקופת‬
‫האבסולוטיזם הנאור‪ .‬לא היתה זו אמצאת מקורית של הממשל הצבאי בשטח הקרואטי‪ .‬וגם‬
‫מחוץ לתחומיו של חבל הספר‪ .‬לרבות בקרואסיה הבאנית‪ ,‬נמצאו לאחר זמן רשויות שהנהיגו‬
‫אותן תקנות‪ ,‬משהוברר להן שאי־אפשר עוד למנוע ממהגרים יהודים לבוא ולהשתקע‬
‫׳‬ ‫י‬ ‫■‬ ‫בתחוםשיפוטן‪ .‬י‬
‫עם כל‪.‬ההישגים שהשיגו יהודי זםון בשנים הראשונות לישיבתם בעיר‪ ,‬הוסיף קיומם‬
‫של מרביתם להיות קשה‪ .‬רובם התפרנסו סמסתד זעיר ומרוכלות‪ .‬חלקם מצאו פרנסה‬
‫כמתגים‪ .‬רק ״המוצלחים״ שבהם התמחו במסחר סיטוני‪ ,‬בעורות‪ ,‬בתוצרת חקלאית‬
‫ובגרוטאות‪ .‬בין יהודי זמון לא חסרו גם בעלי מלאכה‪ .‬היו ביניהם צורפים‪ ,‬שורפי יי״ש*‬
‫זזבתנים‪ ,‬זגגים‪ ,‬חייטים״ ועוד‪.‬‬
‫לעתים קרה שמספר המשפחות היהודיות בזפון ירד לפחות משלושים‪ .‬שהיה מספר‬
‫המשפחות שישיבתן הותרה בעיר‪ .‬ירידה זו הכבידה על היהודים הנותרים לגבות את מם‬
‫הסובלנות בסך ‪ 150‬גולדגים לשנה שבתשלומו הותנה רשיון ישיבתם בעיר‪. ,‬‬
‫ואמנם‪ ,‬במאה הי״ח לא ח מ ד עמדו יהודי זמין בהסדר זה‪.‬׳‪ 1‬התוצאה היתד! שחלק מבני‬
‫המשפחות הנסבלות נאלץ לעזוב את העיר‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫בדרבי ע ק ל ת ו ן '‬
‫הממשל הצבאי הקפיד על קיום החופרות שהוטלו על היהודים‪ .‬הקשה שבהן היתד״ כמובן‪,‬‬
‫התקנה שהרשתה רק לבן אחד שבמשפחת להקים משפחה משלו בעיר‪ .‬שעל כ\ היתר‪ ,‬עזיבת‬
‫היהודים מתמדת מחבל הספר של זפון‪ .‬רובם ניסו את מזלם ב״פרובינציאל״‪ ,‬כלומד בשטחי‬
‫‪' t‬‬ ‫המגריה וקרואטיה שנשארו מחת לתחומו של חבל הספר‪.‬‬
‫)‪ (39‬מעניינות התנודות הדפוגרפיות שחלו ביישוב היהודי בזפיז בסאה הימז‪ .‬על מסמר‬
‫היהודים את ממקור רשמי נתונים מהימנים‪ .‬פאול י‪ .‬דיאמנם ציין בחיבורו‬
‫‪ Theodor Harala Väterliche und Mütterliche Vorfahren‬ירושלים ‪«1934‬‬
‫כי בשנים ‪ 1817—1816‬קיבלו ‪ 31‬משפחות יהודיות נסבלות זבות ישיבה בזמון‪ .‬ס‪ 0‬ם ה‬
‫י ד ד עד שנת ‪ 1857‬ל־‪ .24‬באותה שנה פנתה קהילת זמון לממשל הספר הגבאי שיעניק זכות‬
‫ישיבת עוד לארבע משפחות — ‪ p v n‬בתי אב של רפאל ביליץ‪ .‬ברוך הרגל ושמעת‬
‫הרגל )סבו שי בנימת זאב תיאודדר(‪ .‬הקיסר סרנץ יחף נעתר לבקשת ביום ‪,24^ . 1857‬‬
‫•‬ ‫‪ • -‬ן‬ ‫ומספר המשפחות היהודיות חנסבלות ממון עלה ‪7‬־‪.28‬‬
‫והנה ערד כמה פרסים סססיסטייס המשלימים את התמונה‪ (1 :‬י‪.‬ד‪ .‬מרופקין פרסם ב‪.‬החבגלת״ )‪(42‬‬
‫)‪(43‬‬ ‫תרל״ב‪ ,‬עם׳ ‪ ,259‬כי נאותה שנה )‪ (!872‬התגוררו בזפון ארבעים משפחות פפרדיות וששים‬
‫סשסזזוח אשכנזיות ומובא על פי יגהק וופל במבוא לכתבי אלקלעי‪ ,‬ירושלים תש*ד‪ ,‬עט׳‬
‫ג( ל‪ .‬צ׳לאם מביא שם‪ ,‬בהערה בעם׳ ‪ ,71‬מספרים אלד‪ .‬על יהודי ומון — ב־‪,242 : 1808‬‬
‫)‪(45‬‬ ‫ר‪831‬נ ; ^ ׳ ב־‪ .285 : 1« 0‬ב*‪ .277 : 1847‬ב־‪ (a n 3 : 1863‬שלום פרייבדגד כתב ב־״ז׳ידוב*‬
‫פיום ‪ 2-1£1940‬על ח‪1‬ודת האונלוסיה היהודית של זפון‪ :‬ב*‪ .789 : 1880‬בי‪,993 : 1890‬‬
‫‪ 19wr3« 955‬גפסות*‬
‫‪222‬‬
‫ש הב רי חו א ת הג בו ל ל הונג רי ה « ך סכנ ת נ פ שו « שם קיוו לבו א א ל ה מ נו ח « ב מיו ח ד ב א חוזו ת‬ ‫ביו כפרי ה פי שו ר ה סלבוני ו עיי רו תיו « א ך ל עו מ ח ז א ת הל ך וג א ה פלג ה הגי ר ה ה שני ש ב א‬
‫רוזני בו רגנ לנ ד‪ .‬ב מ רו צ ת הז מן ה ס תננו ג ם ל מ חוזו ת ה ס מוכי ם ל בו רגג לנ ד ול ב סו ף הגי עו‬ ‫‪ p‬הצפון‪ ,‬לא חלף ‪ p i‬רב חזלו ציו הגי עו ל שטחי קרואטיה ההיסטוריות‬
‫ל ש טח ה מ ש ת ר ע מנ פ ת פ)ז׳‪ 11‬׳ ב צ פון ע ד ל קו מי ט א ט ז א ל ה בדרו ם הונג רי ה ) שני ה איזורי ם‬
‫־‬ ‫‪,‬‬ ‫' ב כ ל ל(‪.‬‬ ‫הגורם ה ס ר כו ־ אי רו פי‬
‫‪ )119‬נ ׳ « נ ש א ר ה ע ו ד מ ת קופ ת ה כי בו ש ה תו ר כי בי ר ת ה ה הי ס טו רי ת ש ל הונג רי ה‪ .‬הי א‬ ‫בתולדות י הודי יוגו סלבי ה נוד ע מקומה של בו רגנ לג ך כ ב ר מ ת חיל ת ה מ א ה ה ט ״ז כ מ ק ל ט ח ל קי‬
‫נ מנ ת ה ע ם ע רי ה מ ל ך ש ב הן נ א ס ר ה ה ש ת ק עו ת הי הו ד י « « מ קו רו של ה אי סו ר בי מי ה ביניי ם‪.‬‬ ‫למגור שי סלובניה ו שטיירמרק ) עיין ב ע ם׳ ‪ .. ( 59‬ב מ ס פ ר רב ב הרבה קל ם חבל אר ץ ז ה א ת‬
‫ה תנו או תו ה א צו ל ה ו הכ מו ר ה כ תנ אי ל ת מי כ ה ב מלך‪ .‬ה ג י ל ח ת ה צ ט ר סו לד רי ש ת אנ סי ־י הו די ת‬ ‫מגור שי ו מ ה ב שנ ת ‪. , 1670‬‬
‫זו‪ .‬אול ם ב מ א ה הי״ ח‪ ,‬בג בו ר ג לי ה פלי טי ם מ מו ר בי ה‪ ,‬ל א ה צ לי ח ה ה בי ר ה ה ע תי ק ה לנ עו ל א ת‬ ‫מגור שי ד נ ה פנו בחלקם ל בו רגנ לנד ולנ פו ת ה ם « כו ת ב מ ער ב־ הונג רי ה‪ ,‬ובחל ק ם נ י « א ת‬
‫ש ע ד ה ב פני הי הו די ם‪ .‬ה ם ה ת חי לו מ ס תנני ם ל עיר‪ .‬סוחרים א מ י ד ם הו ר שו ת חי ל ה לב קר‬ ‫מזלם בצ׳כיה ובמורביה שה של טון ב הן היה בי די ה או ס ט רי « א מנ ם‪ ,‬ג ם י הו די אייזנ ש ס ם‪,‬‬
‫ב י ד ד י ה ול ב סו ף ה תיי ש בו ב ה י שי ב ת קבע‪ .‬בנ י ה מ ש פ חו ת ו ק ח בי ה ם לא ה ת מ ה מ הו ונ ת לוו‬ ‫פטרסדורף וקוברסדורף גו ר שו ב*‪ 1670‬ב פקוד ת לי אופו לד הרא שון‪ .‬ה ם מ צ או מ קל ם א ר עי‬
‫א ל י ה « תו פ ע ה ז ו ה לכ ה ונ שנ ת ה ג ם ב מ קו מו ת א ח ד ם ב מ ע רב הו נ ג רי « הו דו ת לזר ם הפלי טי ם‬ ‫בקהילות !׳ כי ה ומורביה‪ ,‬אך כבר ב־‪ 1675‬הור שו לחזור‪ ,‬חלק מהם ל א תוזו ת אמנןרהזי‪- ,‬‬
‫הגו ב ר מ מו ר בי ה ה ת או ש שו ק הי לו ת ע תי קו ת ב ע די ה ש ד ה ו הו ק ש ס בי בן אף ח ד שו «‬ ‫הפליטים שה ס תננו למורביה מ צ או בה יי שוב י הודי קטן‪ .‬רו ב הי הודי ם ה צ טו פ פו ב ק הי לו ת‬
‫ק טנו ת של אונגרי ש ברור‪ ,‬בו שקוביץ‪ ,‬ס ר בי ך‪ ,‬לושיץ‪ ,‬מז רי ץ‪ /‬ני קו ל ס בו דג‪ ,‬פריר או‪ ,‬ק ר מזי ר‬
‫י ה ו ד ן׳ כ י ה ו מו ר בי ה שנ ק ל טו כ פ רד)‪:‬׳ ו ב ס בי ב ת ה היו א ד ק י ם מ אד ו ה ש פי עו ע ל עי צו ב‬
‫ו א ח רו « ״ בערים נאסרה עליה ם הי שיבה‪ ,‬מצב ם הכלכלי לא היד‪ .‬ס ו « א ב ל ה ם ה צ טיי נו‬
‫י שי ב ת פ ר סבו רג‪ ,‬שהיתר‪ .‬ל בי ת או ל פנ א תו רני מפורסם‪ .‬י שי ב ה זו ה גי ע ה ל שי א פ ד ח ת ה‬
‫בתכונו ת ע ממיות‪ ,‬בהרג ש ת סולידריו ת כלפי א חי ם לגורל‪ ,‬ב א חוו ת י שראל‪ .‬ש ע ל כ ן קי ב לו‬
‫ב שנ ת ‪ 1800‬ב קי רו « שנ ה בה כי הן ב ר א ש הי שי ב ה ר׳ משד‪ ) .‬ה ח ם( סופר‬
‫את פליטי ד ג ה בזרועות פתוחות‪.‬‬
‫של טונו ת הקיסר במורבי ה ל א הבדילו‪ .‬ב ץ י הודי ם ו תיקי ם לחד שים‪ ,‬ב כו ל ם נ ה גו ב י ד‬
‫ק ד « ל ה ת פ ת חו ת זו כ ס ה ה ת ר ח שויו ת כ ב ד ת מ ש קל ש שינו א ח פני ה ה י ס ט ו ד « ב שנ ת‬
‫ק ש « נודעו האמצעי ם האכזריים נ ג ד ריבוי ם ו נ ג ד חופ ש תנו ע ת ם מ ח ת ל ש ט חי ה ר ב עי ם‬
‫‪ 1789‬פ ר צ ה ה מ ה פ כ ה ה צ ר פ תי ת ש ב ע ק בו תי ה ה ת מו ס סו הי סו דו ת ה פי או ד ליי ם בחלקים ג ד ל י ם‬
‫שלהט שהיו למע שה ג ט או « רבו איסורים ל מיניה ם ו כ ב ח הי טלי ם ו קנ סו ת מ ט ר י ד ם ו מ בי שי ם‪.‬‬
‫של אי רו ם « א ף ה ת פ ת ח י ח ס לי ב ר לי יו ת ר כ ל פי הי הו די « אול ם ה מי תון ב ס ד ג י ו ת ה אנ טי ש מי ת‬
‫מריה תרזה )‪ ( 1780—1740‬הו סיפה לפעול נ מ ר צו ת נ ג ד י הו די צ׳כי ח ו מו ר בי ה ב קי צוניו ת‬
‫של או ס ט רי ה קד ם ל טיו ץ ה מ הפכ ה‪.‬‬
‫שלא ביי שה א ח קודמיה על כס ה קי ס רו « הי א לא נ ל א ת ה מחיפו ש עי ל ה לגירו ש ם‪ .‬הז ד מנו ת‬
‫ב שנ ת ‪ 1782‬פרסם יוז ף ה שני‪ ,‬יור ש פ ד ה ת רז ה ע ל כ ס ה קיסרו ת‪ ,‬א ת איג ר ת ה סו ב ל נו ת «‬
‫ני חנ ה לה ב מלחמה ע ל הירו שה ה או סטרית )‪ ( 1748— 1740‬נ ג ד פ די ד רי ו ה שני‪ ,‬מ ל ך פרו סיה‪.‬‬
‫ש ל ג ל מ ע ש ה ח ל « ע ו ד שי שי ם שנ ה ויו ת ר מפרסו ם ה איג ר ת ע ד שי הו די או ס ט רי ה ו ה ו ע ד ה‬
‫הא שימה א ח היהודי ם ב בגי ד ה במלכו ת בג ל ל העז ר ה שהו שי טו‪ ,‬כ ביכול‪ ,‬ל א ד « ע לי ל ה ז ו‬
‫ה שיגו א ת ה ה כ ר ה ה פו ר מ לי ת ב שוויון ז כויו תי ה ם ה אז ר חיו « מ ב חינ ה מ ש פ טיו ד מ דיגי ת ל א‬
‫שימ שה לה לקיסרית אמתלה לגר ש את היהודים‪ .‬ב שני ם ‪ 1745*1744‬ע ש ת ה א ת ה כו ל כ ד‬
‫)‪Pozsony, Press burg, Bratislava (49‬‬ ‫להגשים את מזימתה‪ .‬כבר פרסמה א ח צו הגירו ש‪ ,‬אולם הגזי ר ה ל א בו צ ע « לגי רו ש‬
‫)‪“Da non tolerandia Judaef•'* (50‬‬ ‫י ה ו ד צ׳כיה ומורביה ה ת נ ג ד בכ ל ה תו קף ה או צר ‪ n n o p i‬המסחר‪ .‬ה פ ע ם ה ת ע ר בו ל טו ב ת‬
‫)‪ (51‬בסוגיה זו כותב ר‪ .‬פאזזלר בעם׳ ‪ 259‬לדברי ימי ישראל‪ ,‬ד רו ח אחרונים‪ ,‬כרך ב׳‪,‬‬ ‫היהודים גם גורמי חוץ‪ ,‬ב ע לי בריתה של אוס טריה ב מל ח מ ה — ה אנג לי ם ו ה הו ל נ די «‬
‫מרחביה ‪ .1954‬בץ היתר‪.* :‬״בתחום התרבות היתת יהדות הונגאדד‪ ,‬בעת ההיא נ פ ץ‬
‫סניף ליישוב היהודי בפיהרין ובביה« שמהגרחו נבנתה״‪ .‬בתקנות הקהל בסרשגורג נזכרה‬ ‫הקיסרית החסודה כעסה ע ל ״ פגי ע ה ג ס ה״ זו של ה ד פ לו ם טי ם הז רי ם ב עניי ני ה ה פני מיי ם‪,‬‬
‫הקהלת בניקרלשבורג במפורש כדוגמה״• ורבני הועאריה הכירו בסמכותו של דב עיר‬ ‫אך ב שוך כעסה — נכנעה‪ .‬בי טל ה א ת צו הגירו ש‪ ,‬אם בי הו סי פ ה ל ה כ בי ד ע ל הי הו די ם‬
‫פראג המפורסם ר׳ יחזקאל לנדא‪ ,‬ולא ספקו שאלה חמורה בלי לשאול את דעתו תחילת»‬
‫במחצית השנייה של המאה הי*ח לא נמצא בץ דרבנים בהועאריה אף אחד שהגיע למידתו‬ ‫בהורותה לה קפיד ע ל בי צו ע חוק הפ ריז דו ר בי ה ועל הג בלו ת מ שפילו ת א ח רו « «‬
‫של חכם צבי אשכנזי‪ ,‬רב בבודה )וגם ב ס דינו — הערת א‪.‬י‪ (.‬במאת הי״ז‪.‬״״ *״נוסף על‬ ‫ב א ץ ברירה ה ת חילו הי הודי ם הנ פ ח ד ם עוזבי ם א ת ה תו פ ת ה ק ל רי קלי ש ל מ רי ה ת ר ז «‬
‫ישיבות קטנות בעד ם כאיזנשטאט‪ .‬מטרמדרף‪ ,‬היתח דישיבת בסרשבורג למרכז לימוד‬
‫התלמוד בארץ‪ ,‬כשנתחדשה )בדומה לישיבה במטרסדורף( בראשית המאה הי״ט על ידי‬ ‫אלא שגם בעד עזיבת ם נ א ל צו לשלם כופר לאוצר‪ ,‬סכו מי כ ס ף ש ד ם לא ה שי ג « ז א ת ה טי ב ה‬
‫ר׳ פשה סופר )׳חתם סוסו״( שכבד קנח לו שם גם בארצות השכנו«״‬
‫)‪ DOT.cTolerenz-Patent (Systematica gentis judaicae regulatio) (52‬בהונגריה באיחוד‬
‫מ« רק בשנת ‪ .1783‬הוא חל גם על קופץ היהודים שישבו בארצות הנספחות ל הונג ד «‬ ‫)‪ (46‬נ׳קובו‪ ,‬סלבונסקי ברוד‪ ,‬ולפוגו‪ « r o x i ,‬פח׳גד״ פקרץ‪ ,‬דדובי‪ ,‬ליפיק‪ .‬נובה גרד שקה‬
‫?‬ ‫‪.‬‬ ‫סודרבסקזז סלמגיה דרוויסיצד‪ ,‬וכד —‬
‫דהיינו בממלכת קרואטיה‪ ,‬סלבוניה ודלמטי« להוציא אי־התאמות קלות היו המהדורות‬ ‫‪DJakovo, Slavonski Brod. Valpovo, Nožice, Požega. Pakrac, Daruvar, Uplk.‬‬
‫האוסטרית וההוגגדת של האיגרת זהו« הוטל על היהודים לסיים בתי ספר חילוניים‪,‬‬
‫לגלח זקני« יעוד‪ .‬במהדורה ההונגרית הותר ליהודים לעסוק במסחר סיטוני‪ .‬לסחור באבק‬ ‫‪Nova Gradiäka, Podravska Slatine, Virovitica, etc.‬‬ ‫‪ . ,.‬״‬ ‫‪f47v‬‬
‫)‪Ungarisch Brod, Boskovvitz. Trabllsch. Loachltz, Meserttsch. Nikolaburg. (47‬‬
‫שדפה ובמלה‪ .‬נמצאה גם דרך לאפשר לה« בניגוד לחוק‪ ,‬קיום כמוזגים» לשם כך נתמנו‬
‫ע״י מ ל י האחוזות כפקידה« וכך הותר להם למזוג משקאות הדפים לכל דזדש‪ .‬עם זאת‬ ‫גגרפגית )‪Prarau. Kremsier. 01®•^48‬‬ ‫־‬ ‫) כגת סס גולגולת )קאפלגעלס ביידיס‪,‬‬
‫לא הכירה ע ד ץ האיגרת בזכותם לשבת לא ב ע ד הפלד ילא ליד מ כ ד «‬
‫‪224‬‬
‫‪225‬‬
 ‫דוכס ההבסבורגגי שניהן כנציב הקיסר בהונגריה‪ .‬לעומת זאת אישר ליאוסולד השני בשנת‬ ‫היה מצבם ברוב ארצות אירופה סוב יותר‪ .‬ו מ בחינ ה י הו די ה ג רי ד א ה בי א ה ה אי ג ד ת ל א רק‬
‫־ ‪ 1791‬את החלטת הפרלמנט ההונגרי כי ותיקי היהודים‪ ,‬כלומר היהודים שנמצאו בחוגגריה‬ ‫‪ — -‬י ת רונו ת אלא גם חומרות חד שות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אסרה ה איג ר ת ע ל הי הודי ם ל ה ש ת מ ש ב מ ס מכי ם‬
‫לפגי שנח ‪ ,1790‬רשאים לשבת בה בלא הפרעה‪ .‬הצו ביטל את כל גזירות הגירוש שהוצאו‬ ‫בעברי ת וביידי ש‪ .‬בכל זאת א ץ ספק שה איגר ת בי שרה תקוסה חד שה‪ .‬ביתן לי הודי ם ל ה ת ע רו ת‬
‫עד ‪ 1790‬הגד בכלל‪ .‬היהודים‪ ,‬שמזיפות הגילדות לא יכלו להם כעת‪ ,‬פירשו את כוונות החוק‬ ‫ב כלכל ר״ במדעי ם ו ב תרבות אירופה‪ .‬ב ע ק בו תי ה נחל ש א ם א ט ה צי ד ע ל הי הו די ם ה״ל א־‬
‫צסבלים״‪ ,‬והערכאות חדלו פל ה תעלל ברם בפ סקי דין מעוותים‪ ,‬עויני ם וק שוחים‪ .‬גם ה ר שו ת‬
‫לא כמתן זכות ישיבה בלבד‪ ,‬אלא כרשיון לעסוק במסחר גם פתוץ לרובעי הערים והעיירות '‬
‫ה מנהלית אימצה דרכי נוהל ליברליו ת יו תר כלפי היהודים‪ .‬בקיצור‪ ,‬ב אווי ר ה ה חד ש ה שו פ ד‬
‫שבהן נקלטו עד ‪.1790‬‬
‫במרוצת ‪ 150‬שנד‪ ,‬בערך )מגירוש וינה בשנת ‪ 1670‬עד לשנים המוקדמות של המאה‬ ‫מ צב היהודים מ בחינו ת שונות‪ .‬למ שטר שוב ל א קל היה לה תעל ם מ ר עיונו ת ה מ ה פ כ ה‬
‫הי״ם( היו י הו ד מורביה‪ .‬הונגריה המערבית ובורגנלנד )שהיתר‪ .‬אז‪ ,‬כי ד ע‪ ,‬חלק מהונגריה(‬ ‫•‬ ‫הצרפתית‪.‬‬
‫להוציא קומץ בנקאים וסוחרים ע ש י ר י ם ״ שי ש בו רובם בווינ ה‪ ,‬נ ש א רו הי הו די ם גש‬
‫לגורם המרכז־איחפי‪ .‬כל שינוי בחבל גרם תגובות שרשרת מסביבו‪ .‬והתהווחן של‬
‫תפוצות חדשות בקרואטיה תוכיח‪ .‬י הו ד החבל הזה היו עתודת הגירה‪ .‬נאשר נאלצו לעבור ־‬ ‫לאחר פרסום ה איגרת חו שבי ם ארעיים‪ « .‬י ח ף ה שני ה סביר כי איג ר תו ל א הי ח ה פ רי ר ח מנו ת‬
‫על היהודים ו ע ל יהדותם‪ ,‬אלא היא ב אה לחנך בנ י עם ז ר ל אז ר חו ת טובה‪ ,‬לי סו ד מו עי ל ב מדינ ה‪.‬‬
‫למקום חדש היו שם לשופרי הגחלת‪ ,‬נאמנים למנהגים שהביאוימפרכז אידופה‪,‬‬
‫לשם כך הרשה להם לל מוד ב כ תי ספר תיכוניי ם וגבוהים‪ .‬ל ע סו ק בח קלאו ת‪ ,‬ב או מנויו ת‪ ,‬א ף‬
‫יהדות בזרגגלנד‬ ‫דרש מהם לוו תר על ערכיהם הלאומיים‪« ,‬המתבדלים״‪• : .‬‬
‫לשץ ‪ *tut‬בורגנלגד היתה הלשון השגורה בפי פזורי ישראל בגרמניה ובאוסטריה עד שלהי‬ ‫בהתאם ל מ דיניו ת מוצהרת זו פרסם הקיסר ב שנ ת ‪ 1787‬א ת החוק ע ל ש טו ת היהודי ם‪.‬‬
‫המאה הי״ם‪ .‬על פי רוב היתה פתובלא בעגה גרמנית מימי הביניים ו ב ע בד ת משובשת‪.‬‬ ‫ע ד אז לא היו ל א שכנזי ם שמו ת מ שפחה‪ .‬ה פ קי ד ם ש בי צ עו א ת ה חו ק נ תבו להם ב ד ד ו כ ל ל‬
‫מייד ש‪ ,‬לשתם של המוני העם במזרח‪ .‬נבדלה בהעדר מלים וצורות תחביר סלביות‪ .‬אמנם‪,‬‬ ‫שמות גרמניי ם פ שוטים‪ ,‬כגון די ס‪ ,‬שוורץ‪ ,‬ו מ חו ך שלל צ ב עי ה ק ס ת — רוט‪ ,‬גל ב‪ ,‬ג רין‪ ,‬ב ר און‬
‫יהודי בורגנלנד קלטו בסביבות סראונסדורף כמה צלילים מעגת הווסדקר)בוטן‪ .‬הפועלים‬ ‫וכד‪ .‬אך לא אח ת הכ רי חו אותם פ ק י ד ה של טון ל קבל ש מו ת ג נ אי או ש מו ת נ ל עגי ם‪ .‬רק א ל ה‬
‫החקלאיים שהובאו מקרואטיה לאחחותיהם של רחני בורגנלבד‪ .‬אולם סלבית זו לא הוסיפה •‬ ‫שידם ה שיגה לשלם של מוני ם ל פ ק י ד הר שות המו שחתים‪ ,‬ה צ לי חו לרכו ש ש מו ת מ ש פ ת ה‬
‫כל נוסך ללשונם‪ .‬גם ה ד ה של ההונגרית‪ ,‬שהיתר‪ ,‬קרובה בהרבה לאזניהם‪ ,‬במעט שלא‬ ‫מבריקים ו מצלצלי ם יותר‪ ,‬כגון ג ו ל ה זי לג ר‪ ,‬ד א מ ב ם וכדומה‪ .‬בכ ל זאת‪ .‬מ הגזי ר ה צ מ ח ה ג ם‬
‫הורגשו בדבורם‪ .‬אח חיבוריהם ומכתביהם כתבו בכתב עברי‪.‬‬ ‫תועלת כל שהי‪ .‬לא פע מי ם היו הי הודי ם ש קי בלו ש מו ת ע ל פי מקו ם מוצ אם‪ ,‬ע ד ש בז כו ת‬
‫‪ -‬קורותיה של גולה זו‪.‬גדושות חהפוטת ובעיות‪. “ .‬מהן תובהר באן רק התפתהותה ‪,‬‬ ‫החוק היוז פיני הז ה אפ שר להתחקות‪ ,‬ב מ ק ד ם רבים‪ ,‬אחרי ד ר כי ה הגי ר ה הי הו די ת ב תפו צו ת‪.‬‬
‫ב ץ ה שמות מ שלהי המאה הי״ת מצויי ם א צ ל י ה ו ד מ רכז אירופה‪ ,‬ביו הי תר‪ .‬בו ס קו בי ץ‪,‬‬
‫הדמוגרפית שכתוצאה היפנה גדלו אוכלוסיה במפתיע‪• .‬‬
‫לושיץ‪ ,‬ס ד בי ץ‪ /‬פ שרהוף וקרמזיר ממורביה‪ ,‬אייזנ ש ט ם או אי חנ ש ס ט ר‪ ,‬הי ר שנ ש טייו‪,‬‬ ‫■‬
‫י הו ד בורגגלנד התפרנסו ממקצועות ביהודים מסורתיים‪ ,‬כפוזגים‪ .‬רוכלים ‪.‬במיני ‪.‬‬
‫מאמרסדורסר‪ ,‬רכני צ ר פ בו רגנ לנ ד וכן דבר‪ ,‬פרסבורגר‪ ,‬או פ נ ה ל מברגר‪ ,‬ועוד‪ .‬אול ם כ ל ל‬
‫סידקית‪ ,‬בסמרטוסים‪ .‬בבגדם ישנים ובגרוטאות ברזל‪ .‬מקומם לא נפקד גם ביו המלווים‬
‫זה איג\ תל ע ל שמוח כגון פריזר או ברסלאואר‪ .‬נר אה ש הי ה ה כ אן ק בי ע ת ש מו ת ש רי רו תי ת‪,‬‬
‫ברבית‪ .‬הרף האיסור החוקי מצאו בוזזים אח פרנסתם כחוכרי אחחות או כמנהלי משקיהן‪.‬‬
‫משום של א י ז ז ע ע ל בו א הי הודי ם מ מקו מות אלה למרכז־ אירוסה‪.‬‬
‫אחרים התחילו‪ ,‬בדומה לאחיהם בקומיטאסים ההונגריים הסמוכים‪ ,‬לסחור ביינות ובמשקאות‪,‬‬
‫י ח ף השבי הוסיף לחוקק חוקי ם הנוגעי ם ליהודי ם‪ .‬ב שנ ת ‪ 1788‬פרסם א ת חו ק הגיו ס‬
‫•־‪■ .‬‬ ‫׳ ־ ־ • • ' ’•‬ ‫‪/. ■ : :‬־״‬ ‫בבקר ואף ביצוא נחושת‪•• . .‬־‬
‫פעילותם הכלכלית הגוברת נשאה פ ד‪ .‬הצלחת עסקיהם משכה את פליטי מורביה‬ ‫שנתקל ב ה תנגדו ת ה ד פ ח מ צד היהודים‪ .‬ה ח ר ד ם ה ת קו מ מו נ ג דו ס מ ע מי ס ד תיי ם‪ .‬חיי צב א‪.‬‬
‫המדולדלים לאיזור‪ .‬תחזחת כלכלה ו רוד ת המריצו את ג ^ ל ח המפתיע של האוכלוסיה‬ ‫כך התרעמו‪ ,‬י בי או את ה טירוני ם ל ה ר ה ו ד עבירה של א יו ב לו ל ע מו ד ב ה ם‪ ,‬חליל ה‪ .‬אול ם כל‬
‫הי הו ד ם ט ענו כי החוק מ טיל עליה ם מעמ סה כבדה בלי לפצות ם ב שוויון אז ר חי ש א ליו נכ ס פו‪.‬‬
‫היהודית בהונגריה כולה‪................... 4‘.‬‬
‫ברכני ץ שבבורגגלנד ה תכנ ס ה ב שנ ת ‪ 1790‬ו עיד ת ם של שלי חי ה ק הי לו ת כ ד ל מ חו ת נ ג ד‬
‫)‪ (55‬זדץ בחיבוריו של ברנהרד וכשפיין )‪:(Bernhard Wachsein‬‬ ‫החוק הפוצע‪ .‬ואמנ ם קיבל ה חו ק ב הו נ ג ד ה א ת אי שו רו ב אי חו ר זמן‪ ,‬רק ב שנ ת ‪. 1807‬‬
‫‪Urkunden zur Geschichte der Juden In Elsenetadt. Wien und Leipzig. 1926 :‬‬
‫‪ Die Grabschriften des eiten Judenfriedhofs In E18cn9tadt, Wien 1922‬־‬ ‫לאחר מו ת י ח ף ה שני )‪ ( 1790‬על ה ל של טון יו ר שו ה ש מ תי‪ ,‬לי או פו לד ה שני‪ .‬ה פ ר ל מנ ט י‬
‫הפולקלור של י הו ד בורגנלנד משתקף מן הדגמים המרשימים שאסף במסירות רבה שנדוד‬ ‫ההונגרי ב פו דנ ו ד בי ט א מי ד א ח ה מ פנ ה שהל ב שלטון‪ .‬בה שר א ת ה ח צ ר הו א קי ב ל ה ח ל ט ה‬
‫וולף״ ‪ p‬בורגנלנד שנפטר בימינו בזזיפד* א מ ד בלום זה עומד עד היום לראות־‪ ,‬במחיאדן‬ ‫האוסרת ע ל י הודי ם ז ד ם לה שתקע בהונגריה‪ .‬ה פי קו ח עליה ם נ מ ס ר י ש י ת ח ל פ ל טין‪ ,‬ה א ר כי־‬
‫■‬ ‫^‬ ‫האתנוגרפי של אייזנשסם‪.‬‬
‫המספרים במקורות שונים אינם זהים‪ .‬ביצירתו הגדלה )כיד וד עסי־ ‪ (164‬נוקם דובגוב‬ ‫)‪(56‬‬
‫סספר — ‪ 85,000‬יהודים שנפקד בשנת ‪ 1803‬בהונגריה• לעומתו סוען פהלדי )שם‪,‬‬ ‫\‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ — Gchute-Juden‬יהודי חסות י ‪.‬‬ ‫)‪( 53‬‬
‫כדך ב׳ עם׳ ‪ (248‬כי באותה שגה ישבו בהונגריה ‪ 128,000‬יהודים‪ .‬שגי ההיסטודיוגיס‬ ‫‪t‬‬ ‫‪. . . .‬‬ ‫)‪ cemmorantes . (54‬־— בלטינית‬
‫־ תמימי דעי ב כי בשנת ‪ 1840‬התגודד בהונגריה ‪ 262Æ00‬יהודים■ ׳ ־ גי־ ■״'‬
‫‪226‬‬
‫‪227‬‬
 ‫‪V‬־‬

‫החדירה לכפרי קרואטיה ■‬

‫א ץ בי דינו מספרים בדוקים על מספד י הודי בו רגנ לנ ד ב של הי ה מ אה הי ״ז‪ 4‬ב ם פ קד‬
‫‪ p‬י חי די סגולה‪ ,‬ש ה ת פ נו ע ״י ת ז נ י בו ר ג נ ל ב ד ״ לנ ה ל א ת א חוזו תי ה ם בדרום‪ ,‬סטו מ ה מ סלול‬
‫היהודים‪ ,‬שבערך בתקופון ‪ , 1738-1735‬נ פ ק דו באייזב שס ם ‪ ,600‬ב ל א קנ ב ך ‪ ,449‬ב מ ט ר ט ח ד ף‬
‫ו הגי עו ל קרו א טיה‪ .‬אליה ם נ תלוו‪ ,‬ב מי ש ר ץ או ב ע קי פ ץ‪ ,‬ס ת ם אג שי ם שנ ק ל עו ל סביב ה ש ע ד או‬
‫י ־‘ י‬ ‫‪ 375‬וברכני ץ ‪ 323‬יהודים‪.‬‬
‫היתד‪ ,‬סגו ר ה ב פני ה ם‪ .‬ב ש ל הי ה מ א ה הי״ ח ו ב ת חי ל ת ה מ אה הי״ ט הי ת ה ה ש פ ע ה מכ ר ע ת ע ל‬
‫לעומת ז את נר או ב תקופה ז ו ה או תות הרא שונים שבי שרו א ת ה מ ע ב ר מגי או ת ל מ ש ב ר‬
‫עי צו ב ד מו ת ה ש ל הגו ל ה ה מ ת ח ד ש ת ב ק רו א טי ה ליו צ אי מו רבי ה ו בו רגג לנ ד ו ב טיזד‪ ,‬פ חו ת ה‬
‫כלכלי קשר‪ -‬אם לה שתמ ש בסימרת ם הידועה של היי ס ו מ ו ן ״ כי ״ מ חו ך שי עו רי ה הי ס טו רי ה‬
‫ליו צ אי הונג רי ה ) ש סלו ב קיה היתד‪ ,‬אז חל ק פ מנ ה(‪.‬י• ע ל כל אלה נו ס פו ב מ ספ ר ק טן יו ת ר‬
‫מגיעים לכלל הכרה שהסיבה והתוצ אה ק שורות ק שר הדדי* ~ יו ב ה ר כי ה גי או ת ה כ ל כ לי ת‬
‫יו צ אי ג לי צי ה‪.‬‬
‫היתד‪ ,‬לרועץ ליהודי מערב הונגריה‪ ,‬הי א מ שכה ל איזור א ת פ לי טי מו ר בי ה ש קיוו ל הי בנו ת‬
‫כדי ל ה ס תנן ל ש ט ח ה ק רו א טי ה ם ע ב רו פ ד דו ם־ מ ע ר ב הונג רי ה ו ח צו א ת הנ ה רו ת ד ר ב ה‬
‫מך הגיאות‪ ,‬אך למע שה ג ר מו צפיפות אוכלו סץ‪ .‬מקורו ת פרנ סה ה ל כו ונ צ ס פ צ מו‪ .‬ת ח ת ש ב ת ן‬
‫ו מ ו ר ה ״ ל מזל ם ה צ לי חו ל הי א חז בכפ רי ם ו ב עיי רו ת ה ס מוכי ם ל ג מ ל ה הונג רי‪ .‬וככל ש הדבר‬
‫^ההצלחות השתררה התפכחות מרה בכל האיזור‪ .‬מ שפתות נ ח ש לו ת מ ב חינ ה כ ל כ לי ת שו ב‬
‫נ ר א ה תמוה‪ ,‬הם נ עז רו לפ רקי ם ב י ת ד‪ ,‬כ נ סי ה ״‬
‫נ אל צו להגר‪.‬‬
‫ד ר כי ה ס תננו ת אלד‪ .‬ק ב עו א ת א מ ד ה הכ פ רי של הי ה דו ת הק רו א טי ת‪ .‬ב א ר צו ת יוגו םל ביו ת‬
‫ועוד קרתה להם ב שנ ת ‪ 1793‬תקלה ר ציני ת שרי שומה ה טי ל צ ל ע ל ש מ ה ה טו ב של‬
‫ה ס מוכו ת ל ק רו א טי ה ה ת ר כזו הי הודי ם ב ע רי ם ג דו לו ת בלבד‪ .‬ה ם חיו ב ש כונו ת עי רוניו ת‬
‫הגול ה ה מ רגג לנ די ת‪ .‬ו ע ד הקהילה ב אי תנ ש מ ם נ כ של ב פנו תו ל ש ל טונו ת שי א ס רו כני ס ת‬
‫צ פופו ת‪ ,‬כ ב ת קו פו ת ה ח לו ציו ת פן ע ם ה ת ב ס סו ת יי שוב ם‪ .‬כ ך הי ה ב בלג רד‪ ,‬בי ר ת סרביה ‪1‬‬
‫יהודים עניים ) ק ת מהגרים( ל ת תומי קהילתו‪.‬‬
‫ב ס ריי בו‪ ,‬הג דו ל ה ש ב ע רי בו סנ ה ! ב דו ב רו בני ק‪ ,‬העיר*ד־‪,‬קהילה ה מ פו א ר ת! וב ס סליס‪ ,‬ה ע תי ק ה‬
‫לא היו תוצאות מיוחדו ת למעשר‪ ,‬הדילטוריה‪ .‬ב עיז ץ ה מ ה פ כ ה ה צ ר פ תי ת ו מ ל ח מו ת‬
‫‪,‬‬ ‫שבערי ם ד ל מ טיו ת ש היו כ בו שו ת ב י ת הוונ צי אני ם‪.‬‬
‫נפוליאון שבאו בע קבותיה מ מיל א לא היו קיימי ם סיכויי ם לגי או ת כ ל כ לי ת מ מו ש כ ת ב מ ע ר ב‬
‫^ ל עו מ ת ז א ת ה ת פז רו ע ת ה הי הודי ם בכפ רי ם ו ב ע ת ה ש ד ה ב ק ת א טי ה‪ .‬ה סי ב ה פ שוטה‪.‬‬
‫הו ע די ה‪ .‬רוב חלקי אירופה ע מ ת בצל ה מלחמות ה קרבו ת ו הולכות‪ .‬סיבה ז ו ב ל ב ד הי ה ב ה‬
‫ע ל הי הו די ם נ א ס ר ל ה ש ת ק ע ב ק רו א טי ה ע ל פי ה ח ל ט ת ה סבו ר מ שנ ת ‪ , 1729‬א ך ד פי קו ת ע ל‬
‫כדי להבריח יהודים ש עדיין לא ה כו שר שים ב מקל ט ם ה בו רגנ לנ די‪ .‬ע ל פי ת ב א חזו אנ שי ם‬
‫בואם לכפרי ם ני ד חי ם נ ש א ר לקוי‪ .‬מ מ ח צי ת ה מ א ה הי״ ת כ ב ר בי ק רו רוכלי ם־כ תפי ם י הודי ם‬
‫צ עי ת ם במקל גדח־ים‪ .‬ה מ רו ת דרך ה פנו הפעם‪ ,‬ב ת היל ת ה מ א ה הי״ט‪ ,‬א ת נ ח שוני ה הגי ר ה‬
‫ב שו קי ה א ר ץ ו בי רי די ה‪ .‬ה ם חוי בו ל של ם ד מי כני ס ה ל שווקים‪ “ .‬בנ י דל ת ע ם אלה ל א היו‬
‫מערבה‪ ,‬לוויות‪ ,‬מבצר ה אנ טי ש מיות ה ארסית מ תקופ ת מ רי ה ח רז ה וקוד סיד״ כ ך ה ל ך ת ס ג ר‬
‫המעגל בנקוד ת המוצא‪.‬‬
‫על אף המפלות הצבאיו ת ומ שברי ה מ טבע שפקדו א ח ה קי ס רו ת ב לי הרף‪ ,‬ע מ ד ה ה עי ר‬
‫למספר שתים אוסטריים וחונגריים היו אחוזות נרחבות בשטחים שונים של קרדאסיד״‬ ‫)‪(60‬‬ ‫הגדדלד‪ ,‬ע ל סף המאה הי״ם ב סי מן תיעו ש מ ז ו ח ו מ ב טי ה וינ ה ה ס תגרה ע ת ץ ב פגי מ הג רי ם‬
‫בפלבוגיד‪ .‬יבסריים‪ .‬לרוזני בירגלגד היו אחוזות כאלה על סי רוב בפודרביגח )‪.(Podravina‬‬
‫ספח אדמותיהם היה עצום‪ ,‬שווה כפעם לרכושי‪ ,‬הקרקעי של הבנסיד‪-‬‬ ‫יהודים ח ס ת כול‪ .‬כדי ל מנו ע א ת ה שתקעות ם בעיר‪ ,‬הקי ם ה של טון א ת ״ל שכ ת היהודים״‪**.‬‬
‫מן המחוזות שבמערב הונגריה באו רוב המהגרים היהודים מהקהילות נאתקאניו׳ה‬ ‫)‪(61‬‬ ‫היה ז ה מנ גנ ץ פיקוח מ שטרתי‪ ,‬אולם ל מע שה הו טל ע ל ה ל שנ ה לרדת ל חיי ה פ לי טי ם הי הו די ם‪.‬‬
‫שבמחוז זלד‪ (Zala) ,‬מתי מספר‬ ‫‪ ((Nagy-Kanizaa‬׳ חלזדאגרסג )‪(Zala-Egerszeg‬‬
‫באו מסביבתו האגם בלמץ )‪ .(Balaton‬ספאלוסת )‪ (Pelota‬שבקוטיטט ‪Veazprem‬‬ ‫להצר את צעדיהם ולגר שם מ תחו מי ה עי ר ב לי רחמים‪ .‬ב א מ תל ה כל שהי‪ .‬ב או ת ה מ ת ה ש ל‬
‫שבצפון הונגריה‪.‬‬ ‫וממיס? ולץ )‪(Miakoicz‬‬ ‫זעם הקבילה וינ ה גם א ת פני הפליטי ם ממורביד* צ א צ אי המגור שי ם מ שנ ת ‪ 1670‬שנ מ ל טו‬
‫)‪Mura (Mur), Drava (Qrau‬‬ ‫)‪(62‬‬ ‫כעת מזוועו ת החזי ת לי ד או ס ט ר לי * * ‪ p‬ב ע לי הון מ בו רגנ לנ ד ו מו ר בי ה הו ר שו ל ה ש ת ק ע‬
‫לא שעפים סיסיונדיים נרידא הניעו את דכנסיד‪ .‬להזמין יהודים למקומות קרואסיים שעטת‬ ‫)‪(63‬‬
‫תחת שיפוט הגמוניה‪ .‬נוספו שיקולים כלכליים‪ .‬הגב׳ ת ר ס‪ .‬דספום־בליס )מצאצאי המשפחה‬ ‫בעיר‪ .‬בדרך כלל לא היו ב עלי א מצעי ם בין המהגרים‪ .‬ו ד אי היו ביני ה ם ב ע לי א ס צ או ת‬
‫היהודית הוותיקה ביורדדץ ‪ (Blühweise‬־׳־ פרסםה ביבריימקי אלמנך ‪ ,1959*60‬בלנרה‬ ‫שה שיגו בדרכים מסובכות הלוו אות בריבי ת קצוצה‪ .‬כ ספי ה הלוו או ת שי מ שו להם מפ ת ח כבי סה‬
‫עם* ‪ 85‬ואילך‪ ,‬תעודות מעניינות על השותסות המשקית הראשונה של הכנסיה בקרואטיה‬
‫עם ורודים‪ .‬ג ץ המסמכים נמצא דהתה עם השותפים היהודים‪ ,‬שבסל )שבחי( ושות׳‬ ‫‪.‬‬ ‫לעיר הגדולה‪ .‬סנוורו אותם סיכויים מבריקי ם ל הי בנו ת בווינ ה מ ה ל סנ ה ש ח ל ב כ ל כ ל ת‬
‫פכאג׳־קאגידה שבדרתדמערב הונגריה ודו׳׳הות על סיבות בישולו‪ .‬החוזה נתתם ב־‪,1784‬‬ ‫אירופה ואפרי קה ע ם ה מה פכ ה ה ת ע שיי תי ת שחוללה מ כונ ת ה קי טור‪ .‬ל ב סו ף פ ת ח ה וינ ה א ת‬
‫כלהפר שגה לאחר הוצאת המהדורה ההונגרית של איגרת הסובלנות היוזפינית‪ .‬על פי החוזה‬
‫היה על הפירמה היהודית‪ .‬האב ישראל ובנו צבי־הירש שבסל‪ ,‬לשקם את ביתח״ר לזכוכית‬ ‫שעריה לפניהם ב*‪. 1848‬‬
‫בליסקובץ בקירבת ורדדין‪ .‬בימ״ר זר‪ ,‬היה קניץ הקפסול של זגרב‪ .‬השותפות לא הצליחה‬
‫ושבסל ושות׳ עזבו את קרואטיה בשנת ‪.1786‬‬
‫אנשים שנשאו את סחורתם על כתפיים‪ dorsetores ,‬בלטינית! במורביה נקראו רוכלים‬ ‫)‪(64‬‬
‫בדרך כלל היו אלה סוחרי‬ ‫‪ PinkeUuden‬ובבודגגלגד ‪.Paken-Tröger‬‬ ‫אלה‬
‫ססגח )‪ (subnegotiaiores‬התלויים בחסד סותרי ההקפה )‪ (RatervHflndler‬המבוססים‬ ‫)‪Modem History, by C.J.H. Haye» and P.T. Moon, New Yark, 711e Macmillan (57‬‬
‫יותר‪ .‬בווינה נקרא רשיון כניסה לעיר ‪.‬הלך נפש״‪ ,‬ובתקופת מריה תרזה )משנת ‪ 1764‬אילו(‬
‫חייב כל יהודי‪ .‬שהית לי עניץ בעיר‪ ,‬לשלם בשביל בל יום מיטות השנה סלורץ )גולדן( אחד‬ ‫‪Company. 1947, p. 70‬‬ ‫)‪]uden«mt (58‬‬
‫ושני גולדגים בימי שוק )ר‪ .‬סאהלר‪ .‬ה ס כרך נד עמ׳ ‪ 194‬־— ‪.(249 , 195‬‬ ‫מקום סבו הניט גסוליאון ב־ »‪ 18‬אח צבאות רוסיה ואוסטריה‬ ‫)‪Auateriitz (Slavkov‬‬ ‫)‪(59‬‬

‫‪229‬‬ ‫‪.2 2 8‬‬

‫אך ז ה רו שו ב ו שוב ל ש ט ח ה סגור בפני ה ם‪ .‬ב כ ל ז א ת ל א מ עסי ם היו צ א צ אי ה ם של א בו ת הגו ל ה‬
‫' ה ק רו א טי ת שי ש בו ת קו פ ה א רוכה ל מ די בכפ רים‪ ,‬רבי ם מד‪,‬ם ע ד ש ל הי מ ל ח מ ת העזל ם‬
‫הר א שונה‪ ,‬כ א ש ר הל ם או ת ם מסע ה ביז ה של ה חיילי ם ש חז רו סן החזלת‪.‬‬
‫ב ע ק בו ת ה ח קי ק ה היוז פיגי ת נ ש תנ ה ב מי ד ת מ ה ג ם יחס ם של ה ר שו ת ו ש ל ה תו שבי ם‬ ‫•‬
‫ה עי רוניי ם אל הי הודי ם ש הגי עו מ מ ר כז־ אי רו פ ה ל פינ ה צ סוניו ד פ ע ר בי ת ז ו של קרו א טיה‪,‬‬
‫היו ביני ה ם ש אז רו ע ת ו ה ת הי לו עו ד ל פני כן מ ד רי מי ם ל תו ך ק רו א טי ה גו פ א‪ .‬בד רכ ם נ ת ק לו‬
‫ב ש לו ש ע רי ם ה ק רו בו ת ז ו לזו‪ .‬ב שנ ת ‪ 1777‬הו פי עו הי הודי ם ה ר א שוני ם ב עי ר ה צ פוני ת‪,‬‬
‫זרדדין‪ •*,‬ב שנ ת ‪ 1787‬ב בי ר ת ה או ץ ז ג ר ב ו ב שנ ת ‪ 1789‬בד רו מי ת שב שלו ש ע רי ם אלו‪ ,‬קו לו ב ץ‪.‬‬
‫מ ס ת ב ר אפו א ש היי שו ב בזג ר ב צ עי ר ב ע ש ר שני ם מ ר ע הו בוו ר ד דין‪ .‬ב מלי ם א ח רו ת‪ ,‬נ ד ר ש‬
‫ע שו ר שני ם כ די ש ה מ הג ד הי הו די י ת ג ב ר ע ל כ ב ר ת ה ד ר ך ה ק צ ר ה ש ב ץ ש תי ה ע רי ם‪ .‬כ אן‬
‫י תו א רו ת חיל ת תו ל דו ת היי שו ב ה ה ד ש כזג רב‪ ,‬ל או דוו ק א מ שו ם ש בו או שרה לר א שונ ה‪ ,‬ב שנ ת‬
‫‪ , 1806‬ה ק מ ת ק הי ל ה י הו די ת‪ ,‬ד היי נו שנ ה ל פני יי סו ד ה ק הי ל ה בו ו ת׳ דין‪ ,‬אל א מ שו ם ש מ אב ק ם‬
‫ש ל י הו די זג ר ב ל הי א חז ב ל ב ה של ק רו א טיה ח ש ף א ת הנ חיו ת ה ש ל טונו ת ה מ קו מיי ם לג בי‬
‫הי הו די ם שכב ר היו נ ס בלי ם ל מ ע ש ה ב ע רי ה ש ד ה ו רז׳ דין וקרלובץ‪**.‬‬
‫ב די לפר ש א ל נ כון הנ חיו ת אלו א ץ צו ר ך ל תזו ר ו לנ ת ח א ת ה ח ל ט ת ה סבו ר י ה ק רו א טי‬
‫מ שנ ת ‪ 1729‬שבד‪ .‬ני ת ן תו ק ף הו קי ל אי סו ר ה מ סו ר תי ב ד ב ר י שי ב ת קב ע של הי הו די ם ב ר קו א סי ה‬
‫) עיין ב ענ ד ‪ .( 219‬ע ל ה ח ל ט ה זו א םנ ם מ ס ת מ ך נ צי ב מ ח תיי ז זג ר ב ב מ כ ת בו מיו ם ‪8.7.1770‬‬
‫ל מו ע צ ת ה מל ך‪ .‬הו א ה שי ב על ה ש א ל ה אם נ מ צ אי ם י הו די ם ב מ חוז ו איז ה מם סו ב לנו ת נ ג ב ה‬
‫מהם‪ .‬ה ש א ל ה ו ד אי ל א נ ש א ל ה בי מי מ רי ה ת ח ר‪ .‬מ תו ך א ה ב ת י ש ר אל אל א מ תו ך שי קו לי‬
‫ה או צר‪ .‬קו פ תו ה רי ק ה עו ר ר ה ד א גו ת ר ציניו ת ו הג בי ר ה א ת ה ע גי ץ ב הכנ ס ה מן הי הודי ם‬
‫ש ת מו ר ת הי שי ב ה ה א ר עי ת נ א ל צו ל של ם מסי ם כבדי ם ע ל כ ל צ ע ד ושעל ‪ . .‬־ ■ ־ ־ • ‪-‬‬
‫אף ז כו ת מיני מ לי ת זו ל א נ סו ה ק רו א טי ם ה עי רוניי ם ל ה עני ק ליהודי ם‪ .‬ע ל כ ך ה ש ת ד ל‬
‫נ צי ב ה מ חוז ל ה ס בי ר ב מ כ ת בו הנ״ ל ל מו ע צ ת ה מ ל ך כי הי הו די ם הם ״ סוג בני אדם ה מ תנ כ ל‬
‫ל צ י מ ר ו מזי ק מ אד״‪ , 1.‬ה כו ת ב מ מ שי ך כ או ת ה ני מ ה ארסי ת‪ ,‬אם כי ו ד אי לא ה כי ד אי שי ת א ת‬
‫הי הו די ם‪ .‬הו א מ ג ד ף או ת ם בזו ה ל ש ץ‪ :‬״נו כ חו ת ם נ א ס ר ה ב מ מ ל כ ה זו וב שו ם פני ם ו או פן אינ ם‬
‫נ ס בלי ם ב ה‪ .‬ואם בכל ז א ת י ס תנן אי ש מהם ל מ חוז ז ה‪ ,‬יי ע צ ר מי ד ויגו ר ש מ ש ט ח שי פו טי‬
‫ב ה ת א ם ל חו קי הארץ״‪.‬‬
‫ל א ח ר שג ה חז ר ה א סי פ ת ה מ חוז בזג ר ב ל רון ב ש אל ה הי הו די ת‪ .‬הפע ם הי א בסיגה ק צ ת‬
‫מ ה קו ה אנ סי ־י הו די ה קי צוני‪ .‬ה ח ל ט ת ה מ ם׳ ‪ 20‬מיז ם ‪ 8.7.1771‬ה תי ר ה לי הו די ם ל ש הו ת ב ש ט ח‬
‫‪ Aquavia,. Varaždin‬הרומית‪ .‬על גדתו הדרומית של ו! נהר דיבר״ ‪Karlovac‬‬
‫עד ‪) 1871‬להוציא תקופת נטוליאון( עיר חצויה‪ ,‬חלקה בסרובמציאל הבאני והלקה בחכל‬
‫רשפי הצבאי שנהר קודאנה הסדיר ביניהם‪ .‬היהודים הראשונים השתקעו בבאנייה‪ .‬בשטח‬
‫‪ ..‬הפרוביגציאל‪ .‬ואילו בעיר ק רלו ח שבשטח הצבאי התנגד המגיסטראם זמן רב לבואם‪.‬‬
‫)‪ (69‬את תולדותיה של קהילת זגרב תיאר ‪ a‬שוורץ‪ ,‬את משבעות איגרת ההתיישבות ליהודי‬
‫ורדדדין פירש ר‪ ,‬גליק )יברייסקי אלמגל‪ ,‬ודשץ תרפ״ם‪ ,‬עם׳ ‪ 42‬ואילך(‪ ,‬וב‪ .‬גוסטל סקר‬
‫את קידות יהודי קרלובץ עד שגת ‪) 1941‬ד‪,‬ע\‪ .‬ב׳‪ . .(5/‬־ ; ■ ■ ■ ׳ ■‬
‫‪ županija‬בקרואטיה מקביל לקוסיסאט ההונגרי‪.‬‬
‫)‪“Id humanum ganua valut aula fraudlbua publice valde pemlcorum''. (71‬‬
‫מצוטט לפי ב הוי׳רץ שם‪ ,‬עם׳ *‬
‫‪231‬‬
‫מיוחסים כקומץ אחיה ם המאושרים שני הלו כאריסים א ת מ שקי ה רוזני ם ב ע מ ק הנ ה ר דרכו־״״‬
‫לסי הז מנ ה מראש ובלא הפרעה כל שהי‪ .‬בכל מקום ה צי עו א ת סחורתם ב ע ד מזו מני ם‪ ,‬בא שראי‬
‫או חמור ת תוצרת חקלאית‪ .‬בזו הדרך ה צליחו חלוצי ה הגירה הי הו די ת להקי ם ב ש ל הי ה מ א ה‬
‫הי״ת ראש ג שר להיאחזות ם בקרואטיה‪ .‬ב שלבים הרא שוני ם ה תנ ח לו בכפרי ם ו ב ע רי ה ש ד ה י‬
‫הסמוכי ם לגבול ההונגרי‪ ,‬כנ ץ קושריבניצה ולודברג ב פוד ר ב ת ה‪ .‬ק ו י ד ב צ י ב מ חוז ק רי ד ב צי'‬
‫ביילובר וקרפינה בזגזריה‪ **.‬חבל או ץ ציורי ה מ ש תר ע מ מ ע ר ב ו מד רו ם־ מ ע רב ל מי שו ר‬
‫הנהר דרבה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫לא הכול הלך למי שרין‪ .‬רוכלים‪ ,‬מוזגי ם ו א ף מלווי ם ב רי בי ת י הודי ם נ ת ק לו ל א א ח ת‬
‫ב ה תנגדו ת נמרצת מ צד הסוחרים המקומיים‪ .‬לפרקים קרה שעוב רי ה או ר ח הי הודי ם‪ ,‬ב הגינ ם‬
‫ע ל האינטרסים החיוניים שלהם‪ ,‬נ א ל צו לבק ש עזרת ם של ה מ מוני ם ע ל ה מ חוזו ת ב הונג רי ה‬
‫ובבורגגלנד שמשם באו‪.‬ז '‬
‫ואולם לא חלפו י מי ם רבי ם ו כ פ ע ם בכל כפ ר שבחלק ז ה של ק רו א טי ה נ מ צ א ״ הי הו די‬
‫שלף׳‪ .‬אמגם‪ ,‬א צל שומרי ה מ צ מ ח שבה ם — ועם אלה נ מ נו ל פ חו ת שני ה דו רו ת ה ר א שוני ם‬
‫של היהודים ש היגרו לכאן — הכבידה שמיר ת הכ שרות ע ל הי א חזו ת ם בכפ ר ה ק רו א טי‪ .‬ב לי ת‬
‫ברירה עסק הגבר ש בפ ססוזה ב שחי טה לפי כל ד קדו קי ההלכה‪ .‬אול ם ל ת פי ל ה ב צי בו ר ל א‬
‫נ מצ א מניין בכפר‪ .‬מ שום כ ך נ ס עו בערבי חג י הודי ם כפריי ם‪ ,‬ע ם נ שו תי ה ם ו ט פ ם‪ ,‬ל עיי ר ה‬
‫הסמוכה שבד‪ ,‬נ מ צ א בי ת כנ ס ת או הד ר תפילה‪ .‬ש ם בי לו א ת ה חג ב אווי ר ה מ סור תי ת‪ .‬ו ע ם‬
‫סיומו חזרו לכפרם‪ .‬י‬
‫עם התקד מותו הכלכלית ו ה הכ ר חי ת של הי הודי הכפרי ג ב ר ה נ טיי תו ל ה ע תי ק א ת מו ש בו‬
‫לעיר‪ .‬י ל דיו ה ע די פו ללמוד או ל ע בוד בעיר‪ .‬הוא‪ .‬ה סו ח ר הכפרי‪ .‬א פ ש ר של א חי פ ש א ת‬
‫הנוחות העירונית‪ ,‬אף הסתפק בעי סק או ח שבכפר‪ .‬ל עו מ ת ז א ת ד א ג ל חינו ך לי ל דיו ו ל מ ש ל ח‬
‫ידם והשתוקק לה שתלב ב תיי ה ק הילה היהודי ת‪ ,‬שאיפה ח ב ר תי ת שלא י כ ל ה ל בו א ע ל סיפו ק ה‬
‫אלא בעיר‪.‬‬
‫מגפה זו של •ההליכה מ הכפר לעיר״ ה תפ ת ח ה במרו צת הז מן‪ .‬ו ה רי ל פני פרסום ״ איג ר ת‬
‫הסובלנות״ נ ת קל כ ל נ סיון מ סוג ז ה ב ה תנג דו ת ם של מנ ה ל הערי ם ו של ה עי רוני ם עצ מ ם‪.‬‬
‫כל י הודי בל תי קרוא ב עיר גרם שערוריה‪ ,‬ל א א ח ת ה ת ע ר בו ב ד ב ר ה מ מוני ם ע ל ה פוזוזו ת‪,‬‬
‫היו גם סקרים שהגיעו לדיון בפרלמנט‪ .‬הי הודי ם גו ר דו חד שי ם לבקרי ם מהערי ם ו פי רי די הן‪,‬‬
‫)‪ (65‬פירקו ברייר כותב בעט׳ ‪ 5‬לספת ד&וקדש ליובל אניו סרקו ברייר )זגרב ‪ (1908‬פרסים‬
‫כאלסים על ק׳ק קריז׳בצי‪ .‬לדברי הפתכר באו הברייריט מ שו ד האתית של המאה רי־ח‬
‫ממטרסדדף שבבודגגלנד בתוכיי האזזתזז של דוובי אינקאי )‪ (inkey‬י לרהיג׳ה )‪,(Raainja‬‬
‫כפר ליד קופריבניצזג סם‪ ,‬בעם׳ ‪ ,u‬מציין ברייר כי רוב יהודי קרידבצי חת עוד במחצית‬
‫)‪(68‬‬ ‫הפאת הי״ס עניים מרודים אס כי אבות אבותיהם התגוררו בסקום לפני שנת ‪ .1770‬בעד‬
‫זכות ישיבה זו שילם כל אמד שני סאלריס רייניים )‪(Thaler Rheiniacher wahrung‬‬
‫‪3‬םם סובלנות לשנה‪ — .‬טענת ברייר כי יהודים יסבו מלפני ‪ 1770‬בקרידכצי אינה נראית‪,‬‬
‫מכל מקים איבר‪ .‬מבוססת על שום תעודה ארכיונית אי אפיגרפית‪ .‬בחיבורו הנ*ל הוא הציין‬
‫כי בי‪ 1844‬התפקדו בקרידבצי ‪ 20‬ובשנת ‪ 80 1906‬יהודים‪ .‬עד התקופה הציונית כיה‪ 1‬ו‬
‫הקהל‪ .‬דיו אלה אדם )ם־‪ .(1844‬יעקב )עד ‪ ,(1869‬מרקו‬ ‫י*‬
‫)עד‪( 1913‬ו איגג ס )עד ‪ — .(1919‬את מגילת היוחסין של משפחת ברייר המסועפת תיאר‬
‫•■ ‪, -‬‬ ‫המהנדס ולדיפיד ברייקוביץ׳ מרסת־גן )ה‪.‬ע‪.‬י‪.(£/5 .‬‬
‫)‪(70‬‬ ‫)‪Koprivnica, ludbreg. Podravina, Križevci, Bjelovar, Krapine. Zagorje (66‬‬
‫‪....... . . .‬‬ ‫)‪ a (67‬שוזח‪ ,‬שם‪ ,‬עם׳ ‪.7‬‬
‫‪230‬‬
‫מ בו רגנ לנ ד ו מ הונג רי ה ודייו הג ר עין ל ק הי ל ה ה ח רדי ת ו ה מ ת ב ד ל ת ש ע תי ד ה הי ת ה לקום‪.‬‬
‫הם נ ה נו מ ח סו ת ה ה ג מון כ ל עו ד היו ל כנ סי ה ס מ כויו ת מוני צי פ ליו ת בעיר‪ .‬י ח ס ה ה לי ב ר לי של‬
‫הכ מורה ה ק תו לי ת לי הודי ם הונ ח ה ב ת קו פ ה ז ו ב עי ק ר ב שי קולי ם מס ח ריי ם‪ ,‬ענייניי ם‪ ,‬אם כי‬
‫ה פנ סי ה ה רו סי ת מ עו ל ם ל א וי ח ר ה ע ל מג מו ת מי סיונ ריו ת‪.‬‬
‫׳־״‪ -‬ה ק הי ל ה בזג ר ב נו ס ד ה ר ש מי ת‪ ,‬כאמור‪ ,‬ב שנ ת ‪ « . 1806‬הי א היתד‪ ,‬ה ר א שונ ה ש הו ק פ ה‬
‫ב ש טח קרו א טיה ה ב אני ת‪ ,‬ורק ב חבל ה ספ ר ה צ ב אי ק ד מ ה ל ה ביו ב ל שני ם ק״ק ז מ ץ‪ .‬ה ק הי ל ה‬
‫היתד‪ ,‬ק טנ ה ו מנ ת ה בסך הכל ע ש רי ם מ שפ חו ת ש ה תגו ר רו ב ג ריז׳ וב קס סול‪ .‬ל א הו ב ר ר מה‬
‫הני ע א ת ה ש ל טונו ת לה סכי ם ל ה ק מ ת ק הי ל ה ק טנ ה כל כ ך ל פני יי סו ד ה ק הי ל ה בוו ר ד דין‪,‬‬
‫מ קו ם ש ם נ מ צ א יי שו ב ו תי ק ו ס פו ת ח יו תר‪ .‬ל א הי ת ה כל סיבה ס בי ר ה ל ה פ לו ת ל ר ע ה א ת‬
‫היי שו ב בצסוך ה א ת ‪ .‬פ ה ג ם שוו רז׳ ד ץ נו ד ע ה בבר אז כיי שו ב ה מיי צג א ת הי ה דו ת ה צ עי ר ה‬
‫ב ק רו א טי ה‪ .‬ל עו מ ת שלו שי ם שנו ת קיו מו של ה מ רכז הי הו די בוו רז׳ ד ץ ל א הי ה ב ת קו פ ה ה הי א‬
‫פ ה ל ספר ע ל י הו די זג ר ב‪.‬‬
‫ה ת ח לו ת ה ק הי ל ה בזג ר ב היו צנו עו ת ל מ די‪ .‬ע ל מ ספ ר אוכלוסי לשקר‪ ,‬או לי צ ה הי הודי ם‬
‫מ עי די ם ה מ קו רו ת ה ר א שוני ם מ שנ ת ‪ « . 1812‬מהם מ תב ר ר כי בסוף ‪ 1812‬נ מ נו ע ם ה ק היל ה‬
‫הי הו די ת ה מ או ח ד ת של ג ר י ז׳ ו קפ טול שב עי ם נ פ ש בלבד‪ .‬ואם לנ כו ת מ מ ספ ר זה ע שרי ם‬
‫י ל די ם שנו ל דו ב ב ר ב ק רו א טיה‪ ,‬מ ס ת ב ר כי ע ד ה מ פ ק ד הז ה ב או לזג ר ב ש מוני ם אחוז‬
‫הי הודי ם מ בו רגנ לג ד ו מ הונג רי ה )על סי רו ב — מ הונג רי ה ה מ ע ר בי ת(‪ ,‬כע ש רה אחוזי ם‬
‫מ מו ר בי ה ו הי ת ר מ מ קו מו ת שונים‪ .‬רובם הג דו ל ה ת קיי מו ע ל מסחר‪ ,‬ז בנו ת ו שירו תי ם קהיל תיי ם‪.‬‬
‫מ ב חינ ה מ דיני ת א ץ ל ה שוו ת א ח ו ר דזין‪ .‬עי ר ק רו א טי ה ע תי ק ה‪ ,‬לזג ר ב בי ר ת הארץ‪.‬‬
‫א מנ ם ו ת׳ ד י ן הי ת ה ה ר א שונ ה בין ע רי ק רוא טיה ה מ ע ר בי ת שה ר ש תה לי הודי ם לה ש ת ק ע ב ש ט ח‬
‫עי רוני‪ ,‬א ך גו ר ל הי א חזו ת ז ו הו כ ר ע ב בי ר ה‪.‬‬
‫ה מ ר כזיי ם בזג ר ב כב ר ב שני ם ‪1771 , 1729‬‬ ‫א ף כי ה ש אל ה הי הו די ת נ דונ ה ב מו ס דו ת‬
‫מ קו מי בוו ר ד ד ץ ב א סי פו ת ה מ חוז ו כן בעיריד״‬ ‫ו־‪ 83‬ז‪ , 1‬הי א ע ל ת ה ב או תו פרק ז מן ל דיון ב הי ק ף‬
‫ת מי ר ב שלילה‪ .‬ה ט מונ ה על « מ חוז נ צ טוו ה‬ ‫דיוני הן ה תנ ה לו ב רו ת ה ק ד ם־יוז פיני ת ו סו כ מו‬
‫ל ח דו ר ל ש ט ח סגו ר‪ « .‬חו ץ מ א שר בי מי ה שו ק‬ ‫לד חו ק א ת ר ג לי «י הו די ם שני סו כל פ ע ם מ חד ש‬
‫י‬ ‫נ א סרה ע לי ה ם ה כני ס ה לעיר‪.‬‬
‫ב מ רו צ ת הז מן נ ש תנ ה בכל ז א ת ה ל ך ת ה ם של ה שלי טי ם בוו רז׳ ד ץ‪ .‬ה מגי ע לכ ך בא‬
‫ממ קו ם ב ל תי צ פוי תג ר ם ב הי ס ח ה ד ע ת ע ״י ה רו ץ אח־די‪ , *.‬הו א ם ח‪ 6‬ב שנ ת ‪ 1777‬א ת ח סו תו‬
‫בפרלמנט‪ .‬ב מו ע צ ת ה מ חוז ו ב עי רי ת ג ר י ז׳ ע מ דו ל ה תמו טט‪ .‬מ ע ם הי הו די ם שנ מ צ או ב או ת ה‬
‫)‪ a (74‬שוורץ טוען ) ‪ o r‬עם׳ ‪ (9‬כי תאריך ייסוד הקהילח כערב נזכר בססםך רשפי שהוגש‬
‫ללשכת נציב רמלר בבודה שבהוגגריה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬בבר ביולי ‪ 1808‬חתם יעקב סטינלד‬
‫כראש הקהילה על גליונווז מסקר האוכלוסיה היהודית בזגרב‪ ,‬תעודה רשפית שחוברה‬
‫׳‬ ‫‪-‬‬ ‫לפי דריסת העיריה בגריז׳‪.‬‬
‫)‪ (75‬לסי פסקד האוכלוסץ שנערך ע׳׳י הקפסיל בדצמבר ‪. 1812‬‬
‫) ‪ 06‬עדיין לא פורטפו הפססכים היהודיים פארכיוגי ורז׳דין‪ .‬בחקירתם ע&ק ד״ר דודולף גליק‪.‬‬
‫רבה האחרון של ורדדין שגססה בשואת ‪ ,1941‬אך נראה שבוע ידו אבד‪ .‬הנתונים על‬
‫תקופת בואם סל היהודים למרדדץ מובאים כאן מפקודות דלהלן ג א( פ כ ע ר‪ .‬נליק‬
‫לבנג גלבר בירושלים ביום ‪ 6.1.1933‬שהעתק הימנו נשמר בארכיון ה‪.‬ע‪.‬י״ )ד׳ ‪ a 5 0‬מאמר‬
‫על משה יעקבסץ‪ ,‬פרי עסו של ל‪ .‬גלזינגר )״דידוב״ מם‪ 24 .‬סיום ‪ *{12,6.1936‬ג( רגססים‬
‫מארכיוני פודנה שנערכו עיי כב דטסוט־בלים )זנעי‪ .‬ב׳ ‪ 1 ( 46‬ד( עדות בג טשרוזוף‪,‬‬
‫חיפה )וז‪.‬ע\ נד‪.(21 .‬‬
‫‪Erdddy‬‬ ‫)‪(77‬‬
‫‪233‬‬
‫שיפו טה שלו שה י מי ם לצורכי מסהר‪ .‬יתר ע ל בן‪ ,‬ביו ם ‪ 20‬בנו ב מ ב ר של או ת ה שנ ה הי א‬
‫‪4 .‬‬ ‫נאותה להר שות לחם ״לבקר בירידי ם שנתיים ול ה ציג בהם א ת סחורתם למכירה‪.‬״‬
‫ב שנ ת ‪ , 1783‬בה פורסמה המהדורה ה הונג רי ת של איג ר ת ה סו בלני ת‪ ,‬נ ת ב ק ש ג ס מ ח ת‬
‫זגרב ע״י מוע צ ת המל ך לחוות ד ע ה ע ל ״ ה סד ר הע ם הי ה ו די ״ מ ת שו ב תו ש ל ה מ מונ ה ע ל‬
‫המחוז מ שתמע ת שוב ע מ ד ה ש לילי ת מובהקת‪ .‬ב ץ הי ת ר הו א כו ת ב כי א ץ לו מת ל תו ת‪,‬‬
‫משום שלפי המסור ת ה קרו אטי ת ״ הע ם הי הודי מעול ם לא הור שה ל ה תגו ר ר כאן‪.‬״ « ‪.‬‬
‫בני זגרב הו סי פו אפו א ל ה תנגד ע קרוני ת ליהודים‪ .‬כ ב ר ר אינו בי ה תנג דו ת זו ה ס ת מ כ ה‬
‫על הפירו שים לזכויותיהם ההיסטוריות‪ .‬בכל ז את ב א שינוי‪ .‬הו א חל ב ע ק בו ת איג ר ת ה סו ב לנו ת‬
‫מ צד אחד‪ ,‬והמהפכה הצרפ תית על ספיחיה מן ה צד ה שני‪ .‬ב ע ל כורחם נ א ל צו ה ק רו א טי ם לוו ת ר‬
‫אם א ט על התנגדות ם העיוורת ליהודים‪,‬‬
‫כסי שנ אמר בע ם׳ ‪ 217‬הו קמה זג ר ב ה הי ס טו רית ע ל ג ר י ז׳ ו קפ סול‪ ,‬ש תי ה ג ב עו ת‬
‫ב מדדוניו של ה ר זגרב‪ .‬ב ת קופ ת יוז ף ה שני עו ד הי תה ה עי ר נ תונ ה ל ח סדי ה מ ע מ דו ת הפיר־ ‪.‬‬
‫חסים‪ .‬האצולה שלמר‪ .‬בגרי ץ׳ והכ מורה בקפ סול‪ .‬אול ם ב מו ר דו ת הג ב עו ת‪ ,‬ו כן ב ב ק עו ת א ש ר‬
‫ביניהן‪ ,‬ה לכו ו קמו פרברי ם שבמרוצ ת הז מן היו ל סרכזי העיר‪ .‬שלא כ חב רי ה צ בי ם )גי ל דו ת(‬
‫שי שבו בפנים החומה‪ ,‬ה תיי ש בו ב שכונו ת מרוחקות אלו ב ע לי מל אכה של א היו מ או רגני ם‬
‫בגילדות‪ .‬כך ע שו גם פועלים עונ תיי ם שנ או מכפ רי ה ס בי ב ה בדי לה שלי ם א ת פ רנ ס ת ם‬
‫ס‬ ‫כ שכירי יום‪.‬‬
‫אל פרברים אלה שבתחום שיפוסה של ג רי ץ׳ הגיחו‪ .‬כאמור‪ ,‬ר א שוני הי הו די ם ב שנ ת‬
‫‪ .1787‬בראשם ע מ ד הסוחר י ע ק ב ש טיגל ר )ראה ע ליו ב הע רה ‪ .( 74‬ש ל פי ה כנ סו תיו‬
‫המוצהרות סווג למ שלמי מם א מי ת ם‪ .‬מו צ או היה ממור ביה‪ .‬ו ל א חר כ מ ה שני ם נ ת לוו א ל ץ‬
‫עוד א חד ע שר מזורים‪ ,‬רובם פ בו רגנלנד‪ ,‬ש מ צ או את פרנ סת ם א צל הי הו די הוו תי ק‪.‬‬
‫המגי ס סראט ב ג ריז ‪ ,‬לא עו דד ק לי ט ת י הודי ם חד שים‪ .‬ה אוכלו סי ה ה ק ר הגי ת ו שונ א ת‬
‫הזדי ם הביעה לא אחת א ת ז ע מה ע ל בואם‪ .‬ה ת רג שו תה הלכה וגברה‪ .‬אם כי מ ספ ר הי הו די ם‬
‫שבאו לזגרב הי ה ע די ץ צנו ע למדי‪ .‬מרי שו מי העי רי ת מ ת ב ר ר ש מ שנ ת ‪ 1769‬ו אי ל ך הגי ע עו ד‬
‫קומץ יהודי ם מבורגנלנד‪ ,‬וכן מ מע ר ב הונגריה‪ ,‬מ מורביה ו כ מ קו מו ת אחרים‪.‬‬
‫ב שנות ה מל ח מה הארוכות נ ג ד גסולי און חל לב סוף מ פנ ה ר עיוני ב ש אל ת הי הו די ם‬
‫גם בקרב המ שכילים הקרואטיים‪ .‬א ץ ספק בי ״ ה בוני ם ה חפ שיי ם־ ח ר פו א ת חל ק ם ל ה ת ק ד מו ת‬
‫זו‪ .‬מעמדה של ה אינ ט ליגנ צי ה ה ל ך וה תע צ ם ב אופן י מו ח שי‪ ,‬ב עו ד מ צו דו ת ה רי א ק צי ה‬
‫ע ת במקום קי בלו לבסוף‪ .‬לאחר ד חיו ת רבות‪ ,‬ר שיונו ת י שיבה כנ סבלי ם‪.‬‬
‫לא כל הי הודי ם נקל טו‪ .‬היו ביני ה ם של א ה צלי חו ל הי אחז ב מ קו ם ו ה מ שי כו בנ דו די ה ם‪.‬‬
‫אף הרכב האוכלוסיה נ ש תנ ה לע תי ם קרובות‪ .‬ז א ת מוכיחה ר שי מ ת הי הודי ם ש הוכ ר ה ב שנ ת‬
‫‪ 1808‬והוג שה ב אי שור נו ט ריוני ל עי ריי ת ג ר י ז ‪ /‬ס מנ ה מסתבר‪ ,‬ב ץ הי תר‪ ,‬כי מ ס פ ר הי ל די ם‪.‬‬
‫של המתפקדים הי הודי ם נו ל דו כ ב ר בקרואטיה‪ ,‬א מנ ם מ תיז לזגרב‪ ,‬כגון בי ס ק ה‪ .‬בוו ר ד ד ץ‬
‫דבקרלובץ‪.‬‬
‫היהודים הרא שונים שה ש ת קעו בל שקה א ו לי צ הי ז בזג ר ב היו שו מ רי מסורת‪ ,‬חרדי ם‬
‫מצוטט כנ‪-‬ל‬ ‫״‪"Ouod gena judolca nunguem commoretur.‬‬ ‫)‪(72‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ — Laika‬הרחוב בשטח קססול‬ ‫)‪(73‬‬
‫‪232‬‬
 ‫ב ק רלו ב ץ קם היי שו ב הי הו די ה צ עי ר ו ה ק טן ביו ת ר שב שלו ש ה ק הי לו ת הוו תי קו ת ה אל ה‪.‬‬ ‫על שש מ שפחות יהודיו ת ‪ -‬ב ה ת על מו מה קו האנטי*יזזודי הר שמי או סתם מ תו ך ז חי חו ת‬
‫פן ה ת קו פ ה ה ק ד ם־נ פו לי אוגי ת נ ש א ר רק ר מז לנו כ חו ת הי הו די ם ב ק רלוב ץ ב ס קי ר תו של סגן‬ ‫דעת ‪ -‬ו שי ק אותת ב ארמונו שב תוך העיר‪ .‬מ שפחת פ שר הוף ב א ה ב או ת ה שג ה פ פ רי ר או‬
‫ה מ פונ ה ע ל מ חוז זגרב** מיו ם ‪ . 10.1.1789‬הו א מ ציין נ י מ ל ב ד בזג ר ב מ תגו ר ר ת ב מ חוז רק‬ ‫שבמורביה‪ .‬מו צאן של י תר חמ ש הס שפתות לא הובהר‪ .‬כן ל א הוברר מ מה ה ת פ רנ סו ו מה הגי ע‬
‫בקרלוב ץ מ שפ חה י הו די ת אח ת‪ .‬ו א מנ ם נזכ רי ם י הודי ם ב קרלוב ץ ב ת עו דו ת א ר כיוניו ת רק‬ ‫את ה מ ו ן לקל טן בוו ח׳ דין‪ .‬י דו ע רק שבע קבו תי הן ב או עו ד מ שפ חות י הו דיו ת‪ .‬נו כ ח מ ‪ 0‬נ*ץ‬
‫נ ד‪ 1813‬ו אילך‪ ,‬ל א ח ד ה ת מו ט טו ת ה פ רו בינ ציו ת ד׳ איליריו ת מי סו דו של נפולי און‪.‬‬ ‫הזעום הח שתה העיריה והסכימה לסבול או תן בפרברי העיר‪ .‬ל א זו ב ל ב ד ש א ר דדי נ ה ג כ ל פי‬
‫ה מ הג רי ם הי הודי ם שני ש או בזר ם ה מ ר כ ד אי רו סי ל מ עדב־ ק רו א טי ה‪ ,‬ה צ לי חו ל ב סו ף‬ ‫היהודים בשי שנהג‪ ,‬אלא שב שנת ‪ 1792‬הקצה להם חד ר מיו ח ד ב א ר מונו ל צו רכי תפילה*‬
‫ל ה תנ ח ל ב ע רי ה‪ .‬שלו שי ם שנ ה ויו ת ר )‪ ( 1809—1777‬א ר ך מ אב ק ם ע ל ז בו ת זו‪ .‬מלחמ ת ם‬ ‫הכביסה לחדר היתה מחצר ארמונו‪ .‬ו חלון ה חדר הו תקן ג בו ה ל מ די כ די ש ת פי ל ת הי הודי ם ל א‬
‫הי ת ה ל ע תי ם מלוו ה נ סיגו ת‪ ,‬אכזבו ת‪ ,‬ה ש פלו ת ו א ף איו מי גי רו ש‪ .‬וג ם ל א ח ר ש ה צ לי חו ל ח דו ר‬
‫תי שמע ב ר חו ק‬
‫ל ש טח ש הי ה סגו ר ב פני ה ם‪ ,‬ל א פ ס קה ה תנג דו ת ה תו שבי ם ה מ קו מיי ם ו מו ס דו תי ה ם לנו כ חו ת‬ ‫בתקופת ארדדי הגי ע לוו רד דין ב שנ ת ‪ 1785‬משר‪ ,‬יעקוב טון‪ ,‬סו ח ר א מי ד ו ספ ק קינ**י‪ ,‬אי ש‬ ‫;‬
‫‪~ .‬‬ ‫הי הו די ם‪ .‬ל פי ש ע ה נ ש א רו י הו די ק רו א טי ה ב ב חינ ת נ סבלי ם‪.‬‬ ‫שופע מו ץ שבמהרה נע שה מנ היג עדתו‪ .‬ב פ מ ליי תו נ מ צ א ח מי ד שוחט‪ ,‬א ף ב ת קו פו ת מ ש ב ר‬
‫חומרי שפקדו אותו‪ .‬לעתים נר אה מ צ בו מיוא ש‪ .‬ע ד של א א ח ת ע מ ד ע ל סף ה ת מו ס סו ת כ ל כ לי ת‬
‫ג‪ .‬היהודים תובעים הכרה‬ ‫וחיסול עסקיו‪ .‬ק שייו הכספיי ם של יע קוב סון מ שתקפי ם מ הו ד עו ת ח ע רכ או ת בפוז׳גד‪ .‬א ל‬
‫ה הי א חז ות בערים‬ ‫נו שיו כי לת שלום חובו תיו נ ק ב ע מו עד א ח רון ב סוף שנ ת ‪ . 1795‬ע ם כ ל ה צ רו ת ה ע ס קיו ת‬
‫ל מן שו ב ם ש ל הי הו די ם ל ק רו א טיה‪ ,‬ב ש ל הי ה מ אה הי״ח‪ ,‬ל א נו ד ע ע ל בי צו עו של גי רו ש‬ ‫הללו‪ ,‬נדרש יעקובמון‪ ,‬כראש הציבור‪ ,‬להדוף כל פע ם ס כנו ת ש עלולו ת היו ל מו ט ט א ת היי שו ב‬
‫הי הו די ם מ ש ט ח ה ה ל כ ה ל מע שה‪ .‬ע ד שנו ח הא רב עי ם של ה מ אה הי״ ט הו צי או א מנ ם ר שויו ת ’‬ ‫בוורדדין שנמצא רק ב של בי ה ת הוו תו הר א שונים‪ .‬ש ש פעמי ם‪ ,‬ב שני ם ‪, 1793 . 1791 . 1790‬‬
‫שונו ת‪ ,‬ע ל סי ח ב מ קו מיו ת‪ ,‬צווי גי רו ש ב כ מה ה ז ד מ נויו ת היו אל ה איו מי ם ש שי מ שו שו ט‬ ‫‪ 1796 ,'1794‬ר‪ 1805‬ע מדו י הודי המקום ל פני גירו ש‪ .‬ה עי ל ה ל כ ך ל א הי ת ה חד ש ה ול א מ קו רי ת‬
‫בי די ה ק רו א טי ם נ ג ד הי הו די ם של א היו מ קובלי ם עלי ה ם‪ .‬מכל מקום‪ ,‬ע ד ה שו א ה הנ א צי ת ל א‬ ‫כלל‪ .‬הו שמעו תואנות נג ד הי הודי ם ה מ צ די קו ת כ בי כו ל א ת גידו ש ס‪ .‬דו ב ר ב הן ע ל רי ב ד ם‬
‫הו פ ע לו צווי הגי רו ש ^‬ ‫המפתיע של היהודים ועל עסקי נ ש ך ה מ ד י ם שלהם‪ .‬בוו ר ר דין ה ש תררה אווי ר ה עכו ר ה‪,‬‬
‫שני גו ר מי ם‪ ,‬ה ת מו ט טו ת ה אי מ פ רי ה הג פו לי אוני ת ו ה ק מ תו של מ ש ט ר מסרניך‪ *»,‬נ ח נו‬ ‫חלקו של יעקובסון ב מני ע ת הגזי רו ת הי ה ר ק מ ס ו ל הגירו שי ם הו שג ת מי ר ב רג ע ה אחרון‪,‬‬
‫א ת או תו תי ה ם ב ה ח ל טו ת קונג ר ס ה שלו ם בווינ ה )‪ . ( 1815‬ה קונג ר ס ה בי א נ סיג ה ב ש אל ה‬ ‫לאחר מאמצי ם בהולים‪ ,‬מתח דרמטי‪ ,‬איו מי ם ו מ רי ט ת ע צבי ם‪ .‬מ כ ל ע רי ק רו א טי ה ה ג ת ה‬
‫‪-‬‬ ‫הי הו די ת‪ ,‬ב ד ב כ ד ע ם ה בי טו ל ה ה ד רג תי של חי רויו ת ה אז ר ה ש הו שגו ב ת קו פ ת ״ הא מ פי ר״‪.‬‬ ‫ו ר ד דין ל שיא במספר גזי רו ת הגירו ש נ ג ד היהודים‪ .‬הי הודי ם ה תגוננו כ ב ל ש ה שכילו‪ ,‬ב ד ג ת‬
‫י ח סי ש ל מ ש ט ר מ ט רני ד לי הודי ם הי ה בדרך כ ל ל ק שות ו שלילי‪ ,‬חז רה לנו ס ח קד ם״ ‪.‬‬ ‫־'‬ ‫‪ 1793‬יזם יע קוב סון מ שלחת לקיסר ש תצ א לדרו ש א ת ה סו תו מ פני ה ט ר דו ת ר א ספ סוף‬
‫יוז סיני‪ ,‬אם כי איג ר ת ה סו ב לנו ת ו ה ת חי ק ה ש צ מ חה מ מנ ה ל א בו טלו‪ .‬יחס ם של ה ש ל טונו ת‬ ‫בירידים‪ .‬יעקובסון פעל ג ם נ ג ד ה ש מד ה שרירו תי של י ל די י שראל‪ .‬ב שנ ת ‪ 1794‬ה שיג ר שיון‬
‫שלפיו הותר לי הודי ם להתגורר ב ש טח ה מבו צר של העיר‪ .‬ב שנ ת ‪ 1802‬ה ת אג ד ה ח ב ר ה קדי ש א‪.‬‬
‫ל א הי ה ע קי ב‪ .‬הו רג שו בו תנו דו ת ה ס סניו ת‪ ,‬תו לד ת הפ ש רה בין ה ע מ דה ה דוג ס טי ת ש ל ‪.‬‬
‫מאותה שנה כיהן ב תפ קיד רבגי‪ ,‬זו הפע ם ה ר א שונ ה בעיר‪ ,‬ה ר ב אנ הל צר‪.‬‬
‫הכבסיה ו ש ל הגי ל דו ת ה קנ איו ת ל בין ה מ סו ר ת היוז פיני ת ו מ ש בי ה רו ח ה לי ב ר ליי ם ש ש ר דו‬
‫מ ה מ ה פ כ ה ה צ ר פ תי ת ה ג דו ל ה ג ם לא ח ר מ פל ת הקו ר סיק אי‪.‬‬ ‫ה שלטונות ה סכימו רק לאחר מות י ע קו ב סון״ ‪ ,‬ל א ש ר א ת יי סו ד הקהיל ה‪ .‬ה אי שו ד נ כ ל ל‬
‫ב ת קו פ ת ה רי א ק צי ה ה פ ט רגי כי ת ה רי מו צו ר רי י ש ר אל רא ש ב כ ל מקום‪ .‬ב ק רו א טי ה היתד‪.‬‬ ‫• בסעיפים ‪ 2 1 — 16‬סרק ‪ / 1‬של ״ איג ר ת ה ה תיי ש בו ת של י הו די ו ר ז׳ די ף * ‪ ,‬מ שנ ת ‪ . 1807‬ה איג ר ת‬
‫ה ק מ ת ה ק הי לו ת הי הו דיו ת בזג ר ב ו בוו רו׳ דין עי ל ה ל ה ת קפה חזי תי ת ע ל מ ע ט הי הודי ם ש ע דיין‬ ‫נוסחה בדפוסים המקובלים ו שיקפה ב אי חו ר של ע שרי ם שנ ה ד ו ת ר הנ חיו ת י וז פ ע יו ת‬
‫ל א ה ס פי קו ל ה ש ת ר ש ב מ כו ר ה ה ח ד ש ה‪ .‬ב ר א ש ה תוקפי ם ה ל כו כ רגי ל סוחרי ם ו ב ע לי ה מ ל א כ ה‬ ‫מה שנים ‪ 1782‬ואילך‪ ,‬ע ם כמה שינויי ם ש הז מן גרפ ם‪ .‬מג מ ת ה איג ר ת הי ת ה ל ה ק פי א א ת‬
‫ה סיו ח סי ם בזג ר ב‪ .‬ה ם ח ת רו ב ה ת מ ד ה ת ח ת מ ת ח רי ה ם הי הודי ם‪ .‬א ת פ עילו ת ם ה ה ר סני ת‬ ‫מספר הי הודי ם בדו ת׳דין‪ .‬מ טרה מו סווי ת זו ל א הו שגה ב ס א ה הי״ם‪ .‬ה איג ר ת ה קנ ת ה ל ע ש רי ם‬
‫ה ר חי בו ב מ ה ר ה ע ד ק ר ל ו ^ ה עי ר של מ ע ש ה ע דיין לא ה ספי קה ל קלוט י הו די ם‪^ .‬‬ ‫ות שע מ ס פ חו ת יהודיו ת זכו ת י שיבה בעיר‪ .‬הן נ ע שו מ שפתות נ ס ב לו ת ו ח ר בו ב ת שלו ם מ ם‬
‫סובלנות‪ .‬ע ם ז את נ ש א ת בתוקף הג ב לו ת קוד מו ת ש ח לו ע ל ני שו אי הי הו די ם ה מ קו מיי ם‪ ,‬ו ת‬
‫׳‬ ‫על יהודים זרים שהבריחו ג בולו ת ב די לבו א לוו רז׳ דין ול ה ת ח תן בה‪ .‬ועוד * ‪.‬‬
‫פרגול הגירושים‬
‫ר א שי הי הו די ם בק רלו ב׳ן‪ ,‬א ף ה ם רובם מ מו צ א בו רגנ לנ די‪ ,‬ב או ב שנו ת ה שלו שי ם של‬ ‫)‪ (78‬יעקבסון נחשב אכנס לנציג היהודים במקום‪ .‬ולסעסזז היה ראש הקהילה‪ .‬אד רק בגו‬
‫ה מ א ה הי״ ם מ כ פ רי ה ס בי ב ה‪ ,‬ו ב עי ק ר מן ה עיי ר ה נ?!קה ה שוכב ת מד רו ם־ מ ע ר ב ל ז ג ר ג ה ם‬ ‫הירש סוזס^ו אושר בראשונה כראש הקהילה מסעם הרשות‪ .‬לאחר מותו בשנת ‪ 1817‬נבחר‬
‫במקומו י ™‪ .‬זיגנר‪ .‬משנת ‪ 1839‬כיהן בתפקיד ראש קהילה שלמה בן הירש‪ ,‬נכדו של‬
‫מסד‪ .‬יעקנסוז‪ .‬שלמד‪ .‬שינת את שם משפחתו למוזינגר‪ .‬המוזיגגרים ה ד צלמים נודעים‬
‫‘י'‬ ‫שס סגן הססוגה על התתח היח ‪ .Kôrôakenyi‬סצוסס לפי ב‪ .‬גוססל כנ״ל‪ .‬י‬ ‫)‪(80‬‬ ‫בחדדדין ובזגרב‪.‬‬
‫על שסו של שר ה ח ח וקנצלר אוסטריד* הדונם ‪. Kiemen» Metternich‬‬ ‫)‪(81‬‬ ‫)‪(79‬‬

‫‪235‬‬ ‫‪234‬‬

‫מ עניינ ת ה עו ב ד ה כי ה קנוני ה בין פו ר עי זג ר ב ו בין ע מי תי ה ם בקרלוב ץ ל א ה חזי ק ה מ ע מ ד‬
‫ע ד הסוף‪ ,‬מ שנו ד ע ל סו ח רי ק רלוב ץ ע ל כ ש לון י די די ה ם בזג ר ב‪ ,‬שג ם הפ ע ם ל א ה צ לי חו ל הי פ ט ר‬
‫ממ תחריה ם הי הו די ם‪ ,‬ה ס תפ קו ב ד ב רי נוע ם‪ .‬ה ם הגי שו ביו לי ‪ 1839‬הז כי ר ל ב או ול שי ץ׳ ** ו ט‬
‫ד ר שו לגר ש א ת הי הודי ם מעי רם‪ ,‬נ ר א ה ש אי ח רו א ת ה מו ע ד ול א נ ענו‪.‬‬
‫ב מ ט ו ה הי ס טו רי הי הו די ב ב לג ר ד נ מ צ א חו מ ר א ר כיוני ע ל ק היל ת ק רי ד ב צי• • של א‬
‫נח קר ע דיין‪ .‬מ ה רג ס סי ם א פ ש ר ל ל מו ד כי ק היל ה ק טנ ת זו‪ ,‬ה שו כנ ת מ צ פון־ מז ר ת ל ז ג ר ג‬
‫הו ק מה ב־‪ , 1844‬אם כי נ ב ר ע ש רו ת שני ם ל פני בן ה תגו ר רו י הודי ם במקום‪ .‬היו אלה בני‬
‫ה מ ש פ חו ת דו ב רין‪ ,‬ב ריי ר‪ ,‬נוי מן‪ ,‬ב נ ת ק ם ופ ש רהוף‪ ,‬ש מו צ א ת ב ן מ בו רגג לנ ד או מ מו ר בי ה‪.‬‬
‫ב־‪ 1843‬א ב ד ב ד לי ק ה ר ט ש ר ב לי הודי ק רי ד ב צי‪ .‬ל שי קו מ ם ת ר מו ב מיו ח ד בי ת רו ט שי לד‬
‫ו ק הי ל ת צ׳ קו בז‪ ,‬אז צ׳ א ק א טו רן ב ש ט ח הונג רי ה‪ .‬ב או ת ה שנ ה ח ת מו ג ם י הו די ק ריז׳ ב צי ע ל‬
‫ע תי ר ת הי הו די ם ל ס בו ר ה ק רו א טי שנ ת ב ק ש ל א פ ש ר לה ם עי סו ק ח פ שי ב מל אכ ה וב מסחר‪ .‬ע ל‬
‫ע תי ר ה זו י ח ב ר בסרק הבא‪.‬‬
‫ה מא ב ק על ז כ ו י ו ת אדם‬
‫ר א שוני הי הו די ם כ ב ר י ש ט יו ב ל שני ם ב ע ת ק רו א טיה ו ע ת י ן ל ח מו ע ל הז כו ת ל חיו ת ב הן‬
‫כ ע ד ה מו כ ר ת ו ה פ שי ט רק ב י ת מ ע טי ם הי ה ר שיון מגו רי ם י• ש ל פיו נ סבלו‪ .‬הי תר‪ ,‬כ לו מ ר‬
‫אלה ש ב או ל א ח ר ‪ 1791‬ו היו ה רו ב‪ ,‬ה ש ת ק עו ב ק רו א טי ה ב ניגו ד ל חוק ו היו מ ב חינ ה אז ר חי ת‬
‫מ שו ל לי ז ט י ו ג‬
‫אלד‪ .‬ו א ל ה ה ת קיי מו ברובם ב דו ח ק ע ל ע נ פי מ ס ח ר ב ל תי מפו ת חי ם‪ .‬ב ע ת ם ה ם ע ת י ן ל א‬
‫ה צ לי הו ל ה ח ח ת ת ב סו ח ת ם ה ק ת א טי ם ש היו מ או ג ת ם כ ה לכ ה ב צכי ם‪ .‬ב אין ב ת ר ה ה מ שי ט‬
‫ב מ סו ר ת ״ ה כ ת סי ם״ ו פ נו לכפ רי ם ו ל א חוזו ת ה א צי לי ם כ ת ל שוו ק ש ם מ ר כול ת ל סוגי ה‪ ,‬טלה‪,‬‬
‫סבק‪ ,‬מ ע י סי ד קי ת‪ ,‬מ ש ק או ת ח ת פ י ם ו כ ר‪ ,‬ב ת מו ר ה קי ב לו ל א רק כסף אל א ב עי ק ר תו צ ר ת‬
‫חקל אי ת‪ ,‬דגני ם‪ ,‬סי רו ת‪ ,‬עופו ת‪ .‬נו צו ת‪ ,‬בקר‪ ,‬ע צי ם‪ ,‬יינו ת‪ ,‬ו עוד‪ .‬ל א נ ר ת עו מהפ ק ת יי ד ש ר ף‪“ ,‬‬
‫מ אי סו ף י ין י ת ״• או מ ל ק ט ע לו קו ת ל צו ר כי רפו א ה‪ ,‬ו עוד‪ .‬א תרי ם ג ע שו ז בגי ם א צ ל מ ספר‬
‫סו ח ת ם י הודי ם א מי ת ם — ש ב או בינ תיי ם לוו רז׳ ת ן ו לזג ר ב‪ ,‬אך ע ת י ן ל א נ כנ סו ל ע סקי‬
‫כספים‪ .‬מ צ ב רוב ם ל א הי ה י צ י ג מ ע מד ם ה מ ש ס סי ו ה מ דיני מ ס כ ל י ם‪ ,‬ע ם כל ״ ה ה ק לו ת״‬
‫הי ח פיניו ת‪ ,‬ל א נ תן ל ה ם ב ש ל ב זד‪ .‬ב ט חונו ת מ ספיקי ם ל פ עי לו ת כלכלי ת אי תנ ה‪ .‬ע ת י ן היו‬
‫ח ס ת ז טי ד ת אז ר ח ר א שוניו ת‪ .‬נ א ס ר עלי ה ם‪ ,‬ל מ של‪ ,‬ל ר ט ש ק ר קעו ת ו ב תי ם ול ע סו ק ב מ ל א ט ת‬
‫כ ר או ת ע י נ י ד ג ו ש‪ 1‬ם הגי רו שי ם איי ם עלי ה ם ע ל כל צ ע ד ו ש על‪.‬‬
‫ב אי חו ר ר ב ה ת חי ל ה ב ק רו א טי ה ה פ עו ל ה ה צ י ט ת ת ל שינוי מצב ם ה מ ש פ טי של הי הו די ם‪.‬‬
‫ב מ אי ‪ 1839‬הגי ש ב ש מ ם עוי ד ־ די תז מזג ר ב ם‪ .‬ג מז •• תז כי ר ל פ רל מנ ט ה ק רו אטי ו ת ב ע ב ש ם‬
‫שול חיו ז ט ת חו קי ת ל ר ט ש ק ר ק עו ת ולבצלן‪ .‬אפ ש רו ת לל מוד מ ל א ט ת ו ל פ תו ח ב תי מל אכ ה‪,‬‬
‫‪Ban Vlailć‬‬
‫‪ — Križevci‬עיין גם הערר‪ ,‬סס׳ ‪ 65‬בעם׳ ‪030‬‬
‫)‪ ineolat (07‬בלטינית‬
‫)‪ (88‬משדסים וכן משארית מ ת ת ייז ויתר משקאות אלכוהול הנקראים בלעז‬
‫)‪kom (Treber), komovica (Treberbranntwein‬‬
‫‪ Tartar, Weinstein‬בלעז‬ ‫)‪(89‬‬
‫‪S. Gmaz‬‬ ‫)‪(90‬‬
‫‪237‬‬
‫באו לבאנייה‪ ,‬שכונ ת קרלובץ ב שטת קרואטיה ה ב אני ת‪ ’.‬״ כ ג ר תו אר ה ה תנ ג דו תו של‬
‫• המגיססר אם‪ ,‬העירי ה ה מ מונה ע ל חלקי ה עי ר מעב ר לג בו לו ס ל ה * מ של ה צ ב אי‪ .,‬ל ק לי ט ת‬
‫יהודים בשסוז שיפוטו‪ .‬קרלובץ פחדה שתיאל ץ ב א ת ד הי מי ם ל ה עני ק להם א ת אז ר חו ת ה עי ר‬
‫וביק שה להיפ ט ר מ ה ג נ ס י ו ג ו ת גי רו ש ה לכו ת ש נו ב שני ם ‪ 1830‬ר‪. 1838‬‬
‫ה מ סו ת שבהם נר אה האיום מ שנ ת ‪ . 1838‬כ ל ה סי מני ם מ עי רי ם ש ת כני ת הגי רו ש הו כנ ה‬
‫כהלכה‪ .‬הי א נע רכה ב ע צ ה אח ת ע ם המסיתים‪ ,‬ב ע לי ה מ ל א כ ה וה סוחרי ם בזג ר ב‪ .‬כ או ת‬
‫להתפרצות ״ ת ם הע ם״ בגד הי הודי ם הי ת ה צריבה ל שמ ש תג ר ה בי די ד זג ר ב ש תו כננ ה‬
‫לאותה שגה )‪ .( 1838‬ו א מנ ם בו צ ע שלב זה של ה מזי מה כמתוכבן‪ .‬ב פי קו דו ש ל ר א ש גי ל ד ת‬
‫הסוחרים ‪ j‬פופוביץ׳*» גור שו‪ ,‬בעז ר ת ה הסמויה של העיריה‪ ,‬רוכלי ם י הודי ם ״ז רי ם״ מ שו קי‬
‫זגרב‪ .‬כרגיל במקרים אלה‪ ,‬לא נ ר ת ע האספסוף מ ה תפ רעויו ת‪ ,‬מ ביז ה ו מ מ ע שי אלימות‪•«.‬‬
‫גרוע מזה‪ .‬הפורעים מעול ם לא ב או על עונ שם‪ ,‬אם פי הו ר ש עו ו ב י ת נו בחו ק ב ע ר כ או ת‪.‬‬
‫למע שה אף לא נאסרו‪ ,‬לא הם ול א או הדיה ם ש ה פגינו ל פני בניין ה עי רי ת נ ג ד הו ב ל ת‬
‫הני תני ם לכלא‪ .‬ה מ פגיני ם האבסי שמיים ה מ שי ט ב ת ה לוכ ת ם ה ר ע שני ת ו קיי מו א סיפ ת ע ם‬
‫ברחבת רוק ה ק ת ש‪ ,‬אז בפרברי העיר‪ ,‬כ ת ל ת ת בי סוי קו לני ו סו ע ר לרג שו תי הם‪ .‬ה עי רי ה‬
‫עצמה‪ ,‬שי ד צוררי י שראל ב מוע צ ת ה הי ת ה ע ל העליונ ה‪ ,‬השודד‪ .‬ב א רגון ה מ הו מו ת‪ ,‬אם ט‬
‫כלפי חוץ ש ת קו א ט ת העיר בהסכמה אילפ ת‪ .‬י‬
‫י הודי זגרב הנ פגעי ם פנו בקריאת עזרה לאחיה ם טו ר ז׳ ד ץ ‪ ,‬א ך ל א נ ענו‪ .‬י הו די ו ר ד ת ן ‪,‬‬
‫ס ר ק ה ת ארגנו בקהילה ונח שבו אז למבוססים ביו ת ר ב קרו א טיה‪ ,‬נ א ב קו ע ת י ן ק שו ת ע ם‬
‫סוחרי המקום על תופש המסחר‪ .‬הם היו חל שים מ כ ת לעזור‪ .‬ב מ כ ת בי ה ם ה צי עו י הו די ו ר ד די ן‬
‫לאחיהם בזגרב ל שגר פ שלתת למלך שתבק ש הגנ ה מ פני הפורעים‪ .‬ביי או ש ה ה ת חי ל ה ק הי ל ת‬
‫זגרב הק טנ ה והעניה להתרים א ת חבריה כ די לכמו ת א ת הו צ או ת הדרך‪ .‬א ך ה מ ש ל ח ת ל מ ל ך‬
‫פ ר דיננד לא סוגרה‪ .‬לעומ ת ז את י צ או ב ס תיו ‪ 1838‬שגי נ ציגי הקהילה‪ ,‬ל א ח ר ה כנו ת י ק רו ת‬
‫ו פ דו ט ח‪ ,‬להגי ש קובלנה לל שכת נ צי ב המל ך בבודה‪ .‬צ עד ז ה לא ה בי א כל תו על ת‪ .‬ב ת שו ב ת ה‬
‫הדחויה מיולי ‪ 1839‬שוב מסתמכת ל שכ תו של נ צי ב ה מל ך ע ל ה ח ל ט תו הי דו ע ה של ה פ ר ל מנ ט‬
‫ההונגרי מ שנ ת ‪ 1791‬שפר שה חסותה על י הודי ם ו תיקי ם ו ה פ קי ר ה א ח י ת ר הי הו די ם א ש ר‬
‫מקרוב באו‪.‬‬
‫)‪ jaska, Banija (02‬על הקדומה שבסצבות קברים בבית העלמין היהודי בבאנייה צמיגה ‪1816‬‬
‫כשנת הקבודד‪ -‬תעודות המרמזות על בוא היהודים לבאנייח מוסיעות במועד מאוחר יותר‪.‬‬
‫כך נמצאה בארכיון המחוז בזגרב רשימת היהודים שנפקדו בשנת ‪ 1038‬בבאנייד‪ -‬מתגדר‬
‫כי יהודים בודדים השתקעו שם בשנים ‪ 1824 .1821 ,1018‬ר‪ . 1835‬איש מהם לא היה בעל‬
‫ר״ייז שהתא כהלכי‪ -‬ד׳*יךן שיקנח לו זנות מגוריס במקום‪ ,‬אלא כל אחד היה ‪-‬נסבל‬
‫אפיתי* בלבד )"‪ .( ,verum toieratur‬במלים אחרות‪ ,‬היורדים באו לבאגייה בגיגיד‬
‫לחוק‪ ,‬אך הואיל ונמצאו כבר בעיר‪ ,‬אף ש‪.‬גת‪ 0‬סו בקלקלתם״ — הניחו להם‪. .‬עבידתם׳‬
‫התיישנה והערכאות לא הרשיעו אותם בהסרת חוק‪ .‬יתר על כן‪ .‬בדיוניה על דרישת סוהרי‬
‫קרלונז ובאנייה לגרש את היהודים הדגישה מועצת הפלד בהתלסתה סיום ‪ 1832.12J‬את‬
‫העובדה כי היהודים באו ל נא נייח וסביבתה בהסכמת בעלי האחוזות והממונים על הטחת‬
‫)‪(85‬‬ ‫עוד בשנים ‪ 1809 .1805 ,1804‬ר‪ . 1817‬מלבד זאת‪ ,‬מציינת המועצה בסיפוק‪ ,‬היהודים‬
‫)‪(86‬‬ ‫משלמים כשודד‪ .‬את פס הסובלנות והבסיזזו לשלפו גם להבא‪ .‬טטעפים אלה דוחה מועצת‬
‫הפלך את דרישת הגירוש ומציעה לסמונים על הטחת להמריד בדרכים נאותות את הבעיות‬
‫שלא באו עדיין על פתרונן הסביר )ב‪ .‬גוספל‪ ,‬שם‪ .‬עם׳ ‪.(6‬‬
‫•‬ ‫)‪Nikola Popovtć (83‬‬
‫)‪ (84‬שוות‪ ,‬שם‪ .‬עם׳ ‪.17‬‬
‫‪■ 236‬‬
 ‫ה ר א שונ ה שי ה דו ת ק רו א טיה הו פי ע ה ל פני ה צי בו ר כ ח טי ב ה ע צ מ אי ת‪ .‬א מנ ם ל א צ מ חה כל‬
‫ת * לו נ ן ־ ־ מ ו‬ ‫הו פ ש מ ס י ע ״ נ ת ׳ ג י ה א ד! ורועש סילחן ‪ m n‬הת שובו! ע ל ״ בי׳ נו ת ״ ת ו‬
‫הו ע ל ת מ שי תו ף פ עו ל ה זה‪ .‬ל א הו שג מ או מה ל שווי ץ ה אז ר חי הנ כ ס ף‪ .‬רק מ ב ה מ ה צי בו רי ת‬
‫ה ס בי ר ב שני ם‬ ‫חנ שון שנו ־ ה נ ש מ ה של יו‪,‬וו ה ק ו מ סי ה‪ .‬הו ש״ ה ה ול מ ע ש ה הן נ ד ״ ו ־ ״ י‬
‫היחד‪ ,‬הו פ ע ת ב נו ר ה זו ח שוב ה לי הודי ק רו א טיה ה מ ע טי ם י• ש קיוו ל הג בי ר בד ר ך ז ו א ת ה ה ד‬
‫ל בי רו ר ה ב עי ה‬ ‫‪ 1839‬־‪ 1840‬הני פו ק היה >״יו ו נ ת ר ‪ .‬ה סבור הנ הי ר נ י ה הלי ם נ־פילא ל ה קדי ש‬
‫״‬ ‫׳'‬ ‫‪.‬‬ ‫ל ת בי עו תי ה ם‪.‬‬
‫נ א ל צו ל ה מ תין‬ ‫הי הודי ת דיון מיוחד במועד מ אוחר יותר‪ .‬אל א מ מו ע ד ז ה אי חר ל בו א ו הי הודי ם‬
‫ב שנ ת ‪ 1840‬אי ר ע ד ב ר ש עו ד ד ק צ ת א ת י הו די הונג רי ה ו ק רו א טי ה ג ם י חד‪ .‬ב בו ד ה‬
‫ע שרות שנים ע ד שהפרלמנט נ ת פנ ה לדון על שוויו זכויו תי ה ם ה אזר חיו ת‪.‬‬
‫ה הבנ ם ה פ ר ל מנ ט ה הונג רי־ ק רו א טי ה מ שו ת ף‪ .‬בין הי ת ר נ ת נ ה בו שו ב ש א ל ת הי הודי ם‪ .‬א מנ ם‬
‫דחיפ ה לפעולה ה מ דיני ת ב א ה ג ם מ ח ר ל‪ .‬ע ס קני ה ק היל ה הג דו ל ה ב בו ד ה ש ב הונג רי ה‬
‫ב ע ק בו ת ה תנ ג ת ת ם ה ח רי פ ה של ה צי רי ם ה ק רו א טיי ם נ ד ח ת ה ה ה צ ע ה ל ה עני ק לי הודי ם ז כויו ת‬
‫ה שכנה פנו ב סתיו ‪ 1839‬לק״ק ו רז׳ דין ו הז מינו ת ‘ • ל שג ר נ ציגי ם ל כינו ס י הו די הונג רי ה‬
‫אזרח‪ .‬בכל ז א ת נ ת ק ב ל ביו ם ‪ 10.5.1840‬חו ק ש ת קנ ה ‪ 29‬בו חיי ב ה ג ם א ת קרואטיה• על פי‬
‫סעיף ז ה הו ר שו הי הודי ם ל ש ב ת י שי ב ת ק ב ע בכ ל מקו ם ק רו א טי שם במצאו ע ם פרסום החוק‪,‬‬ ‫וקרואטיה שיבחר ו ע ד פעולה לה טב ת מצבם ה אזרחי‪,‬‬
‫־ כדאי להבהיר מני עי פניי ה זו‪ ,‬הם תו לד ת ה מ צ ב ש ה ת הוו ה בי ה דו ת הונג רי ה ב ת קו פ ת‬
‫ל הו צי א איזו רי מכרו ת‪ .‬ני ת נ ה ל ה ם ה ר שו ת ל ה קי ם מ פ ע לי חרו שת‪ ,‬ל ע סו ק ב מ ס ח ר ו ב מל אכ ה‬
‫תיקוני הדת )הרפורמה( ו המאבק ע ל ה שג ת ה א מנ ציפ צי ה‪ .‬ש לי טי מאר ץ ה א צי לי ם ה ת נו א ת‬
‫ול ה ע סי ק עוז רי ם ו שו ליו ת י הו די ם ‪ 1‬מ כ אן ו אי ל ך היו חפ שיי ם ל ה ת מ ס ר ל מד ע ו ל א מנו ת ול א‬
‫שיווי הזכ רו ת ליהודי ם בניתוקם מן הע ם היהודי‪ .‬תנ אי ה ה תנכ רו ת לע ם י ש ר א ל הו ב ע ב רו רו ת‬
‫נ מנ ע ה מה ם ר כי ש ת מ ק ר ק ע ץ ב עדי ם ש ב הן ה תי רו או ת ה מקוד ם — מ ש מ ע ש כ ת ב הלקי‬
‫בעתונות ה הונג רי ת ע״י קושום לי‪ 1‬ש‪.‬ג* מנהיג ם ה נ ע ח של ה הונג רי ם ה מ ה פ כניי ם‪ .‬קו*שוס‬
‫ק רו א טיה נ ש א ר ה אי סו ר ב תו קפו‪.‬‬
‫לעג לערבים ההיסטוריים של היהדו ת‪ .‬לדעתו‪ ,‬א ב ד הכלח על ה צי פי ת ה מ שי חי ת ל ת קו מ ת ציוו*‬
‫ל עו מ ת ז א ת חוי בו י הו די ק רו א טיה ל ה מ שי ך ב ת שלו ם מם סו ב לנו ת ולנ הל א ת ספריהם‬
‫הוא היה מוכן להעני ק לי הודי ם שוויון אזרחי‪ .‬אך ת ב ע מה ם ל הי ט מ ע ו לנ ת ק ב ל ק ש ר ע ם‬
‫בל שון ה ארץ‪ .‬ד היי נו ל א ביי די ש או ב ע ב רי ת‪ ,‬״ ל שונו ת הסתר* שלהם‪ .‬כן נ א ס ר עלי ה ם להע סי ק‬
‫האומה הי שראלית‪ .‬הל אומן ה הונג רי דר ש מהיהוד־ם שי ר או ב הונג רי ה א ת מו לד ת ם הי חי ד ה‪.‬‬
‫עו ב די ם נו צ רי ם ו ל ש לו ח א ת ילדי ה ם הי הודי ם ל ל מוד מ ק צ ת א צל או מני ם ל א־יהודים‪ ,‬י י‬
‫ב שנות הארבעים למאה הי״ ט לא קיבל רובו של מ חנ ה ה תרדי ם א ת תנ אי ה ה ת בוללו ת‪.‬‬
‫מ תו ך ‪ 150‬מ ש פ חו ת ש היו מ או רגנו ת ב א מ צ ע ה מ א ה הי״ ס ב ק הי ל ת זג רב‪ ,‬ס בלו רק בודדו ת‬
‫החתם סופר ) ‪ .( 1839-1762‬מנ היג ם של החרדים ב פ ר ס בודג ) פ ^ ג׳ ־ ב ר טי ס ל בז ז (‪ .‬הסין«‬
‫מ עיוו תי חו ק ה ש פו ת הי ת פי ני‪ .‬ש מו ת שנ ש מ עו כ ל עג וקלם לרש‪ ,‬או ב ת ל חו ס ר ה אוני ם‪ ,‬היו‬
‫ליי שוב ארץ י שראל ודחה ב חרי פו ת כל רעיון של ט מי ע ה‪ .‬אחרת ה גי בו הגי או לוגי ם ש ד ג לו‬
‫בדירים בין י הו די ק רו א טי ה‪ .‬ל עו מ ת ם היו שכי חי ם ש מו ת ש ד מזו ע ל מוצ א אבו תי ה ם‪ ,‬כגון‬
‫ב תיקוני ‪ j n‬הם ראו בהב ט חות ק‪ 1‬שוט הי שג עצו ם בזז־ך ל ה שג ת ה סו רון‪ .‬כ די ל ה פ גין א ת‬
‫אופנר‪ ,‬אייזנ ש מ ט ר‪ ,‬וינ ר‪ ,‬ל מ ב רג ר‪ ,‬מ ס ר סדו רפר‪ ,‬פ שרהוף‪ ,‬רכני צ ר‪ ,‬ו כ ר‪ .‬ג‪ .‬שוורץ מדגי ש‬
‫נאמנותם ל הונגריה הנ אב ק ת ע ל שחרור מ דיני מ עו ל ה הב סבו רגי ם‪ ,‬ה צ ט ר פו רבי ם מה ם‬
‫ב חי בו רו ע ל ק הי ל ת זג ר ב כי ב ת קו פ ה ז ו היו שלו ש ה ש מו ת מ ש פ ח ה נפוצי ם בין י הו די העיר‪.‬‬
‫‪ ,‬ל שורות הלוחמים ה חו מ רי ם במלחמ ת ‪ 1848‬־‪ 1849‬מ ד האוסטרים‪ ,‬הרוסי ם והקרוא שים‪ .‬א בי דו־‬
‫ביו ‪ 144‬ב תי א ב ש הו א מ פ ר ט שם ) ענ ד ‪ 96‬ו אי ל ו ( נ מ צ או ‪ 13‬מ ש פ תו ת שטרן‪ —; 13 ,‬שוורץ‪,‬‬
‫חיהם בנפ ש היו כבדות‪ .‬ב שדות הק סל ה ש אי רו ק ר בנו ת מל ח מ ה מ ת בי ם‪ .‬א ך ה ק רב ת ם ל א‬
‫‪1‬־ ‪ — 8‬די ס‪ ,‬א ך ש מו ת ז הי ם ל א ה ב ת ר מן ה הכ ר ח ק רבה מ שפ ח תי ת ב ץ נו ש אי ה ם‪.‬‬
‫הועילה‪ .‬ב מהרה ה תחוללו פ ר עו ת מ ד הי הודי ם ב ע רי הונג רי ה‪ ,‬ב פ)ז׳)נ‪ /‬ב ט מ שו אר‪ ,‬ב ק ש א‪.‬‬
‫ב שנ ת ‪ 1843‬ג ע ת ה ק הי ל ת נ אג׳־ ק אניז‪ / ! ,‬בד רו ם מ ע ר ב ה של הונג ריה‪ ,‬ל ר עו ת ה בזג רב‪.‬‬
‫ועת*‪ .‬״העם״ ה תנ ג ד ל שווי ץ הי הודי ם שהוכרז ע ״י בי ת הנ ב ח רי ם ה הונג רי ב־‪ 18‬ב מ ר ס ‪-.1848‬‬
‫י הו די ג אג׳־ ק אגיד ר‪ ,‬ה ש ק תו מ א מ צי ם רבי ם כ די ל הני ע א ת ק היל ת זג ר ב ש תד רו ש מ א ת הסבויר‬
‫‪ --‬־‬ ‫יהודים רבים נ פג עו ורכושם הו ש מד ב מ אורעות אלה‪• . .‬׳‬
‫ה ק רו א טי שו ר ץ ז כויו ת ל כ ל י הו די ק רו א טיה‪ .‬ו א מנ ם פנ ת ה ה ק היל ה שו ב ל סבו ר ב אפריל‬
‫אולם עו ד ל פני ה מלח מה נד ר שו הי הודי ם ע ״י לוח מי החופ ש ה הונג ריי ם ל פ עו ל ל מ ען‬
‫‪ **.1843‬ה ת בי עו ת ה כ לו לו ת ב תז כי ר זה ה ח דו ת ע ל ה ד רי שו ת ש הוג שו ב שנ ת ‪ , 1839‬אך נו ס פו‬
‫המהפכה‪ ,‬לפתות ה מ ת קד מי ם שבהם‪ ,‬קרי הגי אולוגי ם‪ .‬נ ת ב עו ל רכו ש ב בי ת ו מ ע ב ר לג בו ל‬
‫ל הן ש תי מ ש א לו ת צנ ו עו ת‪ :‬א( ל ה תי ר ה ע ס ק ת ז מ י ם ו ע ת רי ם שכי רי ם ל א־י הודי ם ב חנויו ת‬
‫אוהדי ם ותומכים‪ .‬לא קשה ל ה בין כי ה הו מ רי ם היו מ עונייני ם ב א ה ד ת י הו די ק רו א טי ה ש רוב ם‬
‫י הו דיו ת‪ .‬ו ב( ל א פ ש ר ה קניי ת מ ק צו ע ל חניכי ם י הודי ם א צ ל ב ע לי מל אכ ה ל א־יהודי ם‪.‬‬
‫היג רו ממחוזות ס ד ג ג ל נ ד ומדרום־מערב הו מ רי ה‪• .‬‬
‫ב צו ר ת ם של שני ה תז כי רי ם י ש ה ב ד ל ניכר‪ .‬ב שנ ת ‪ 1839‬ה ת ם ע ל ה תז כי ר עו ר ך־ דין‬
‫האמת הי א כי לי הודי קרואטיה ל א נ ע מ ה נ עי מ ת ה לוו אי ש בסי י הו די בוד ה‪ .‬ה ם ה ס תיי גו‬
‫ק ר ו א ט י ) ע יי ן ב ענ ד ‪ ( 237‬כ מו ר ש ה ה ק הי לו ת הי הו דיו ת‪ ,‬וב־‪ 1843‬ח ת מו ע ליו ב ע לי ה ת פ קידי ם‬
‫מכל ד ב ר שלא היה ק שור ב מי ש רין בנו שא ה מ שו תף לי הו די הונג רי ה ו ק רו א טי ה‪ .‬ק ש ה הי ה‬
‫ש ב ק הי ל ת וג ר ב‪ .‬אול ם ג ם ה תז כי ר ה שני ל א קיד ם א ת ה ענייני ם‪ .‬א מנ ם ב שני ם ‪1846—1843‬‬
‫להם להביע אהדה ל הונג רי ה ה ל או מני ת ש הכ בי דה עול ה ע ל הקרו אטים‪ .‬חו ש ה מ צי או ת מ נ ע‬
‫־‬ ‫מהם להיות כ לי שרת למ טרות לא להם‪.‬‬
‫דרכן רחגכז־ק טוען בגליץ סם׳ ‪ 20‬של ‪.‬אלגמייגזז צייטוגג דם יודגטומס״ םד‪ 1‬ת ‪ 1840‬כי‬ ‫)נ‪(9‬‬
‫בקרואטיה וסלבוניה התגודדו ‪ 1350‬יהודים‪ .‬לסי ■שוורץ‪ ■,‬ש* עם׳ ‪ ,15‬חיו בשנת ‪. 1845‬‬ ‫בגלל שיקולי ם אלה אי ח רו צי רי ה ק הילו ת ב ק רו א טי ה ל הגי ע בנו ב מ ב ר ‪ 1839‬ל פ תי ח ת‬
‫בקרואטיה וסלבוניה‪ .‬לרבות שטחי הממשל הצמד‪ ,‬כ*‪ 2,000‬יהודים‪■- ■ .‬‬ ‫האסיפה של העסקנים היהודים בבודה‪ .‬רק ב כנ ס ה שני של ו ע ד הפעול ה‪ .‬ש כונ ס ב סוף ד צ מ ב ר‬
‫ב שוורץ מתך)שם‪ .‬עם׳ ‪ (27‬שהתזביר הוגש בשם בל יהודי קרואטיה מאחד שקהילת‬ ‫)‪(94‬‬
‫זגרב הוסמכה לכך עיי קהילוח ורדדיו‪ ,‬קרידבצי‪ .‬קרלובץ יסיסק‪ .‬ניסוח זה מסעה שהדי‬ ‫‪ .‬־־‬ ‫ש ל אותה שנה׳ יי צגו רא שי ה ק הילו ת ו ח׳ ד י ן ה ג ר ב א ת י הו די ק רו א טי ה‪ .‬היתד‪ ,‬ז ו ה פ ע ם‬
‫מלבד ורדדין וזגרב לא הוקפו עד ‪ 1843‬קהילות ישראל במקומות הנ״ל‪ ,‬אם כי כבד ישבו‬
‫יהודים בה מ ■‬ ‫)‪ (91‬הקהילה הקטנת בזגרב לא הוזמנה ישירות‪ ,‬משוס שהפזפיגיש לא שמעו עדיי! על היומי‪-‬‬
‫‪.‬‬ ‫)‪Kosauth Lijo» (92‬‬

‫‪239‬‬ ‫י ■‬ ‫י‬ ‫■ ‪.‬‬ ‫'‬

‫‪238‬‬
‫ה ש כ ב ה ה מ ת בו ל ל ת ש ב מ רו מי ה ח ב ר ה ת ח ת או שיו ת האומר‪ ,‬ע ל ת ה לע ם הי הו די ב ק ר בנו ת‬
‫עסק ה סבו ר ב ש אלת היהודים‪ ,‬א ך לא ה ה לי ט מאומה‪ ,‬ורק בי ט ל ב־‪ 1&46‬א ת מ ס ה סו ב לנו ת‪.‬‬
‫רבים‪.‬‬
‫ע ל החלטה זו ה צביע הסבור בדי ע בד‪ .‬מ תוך פורמליו ת ג רי ד א‪ .‬ה רי ב או ת ה שנ ה מ מ ש כ ב ר‬
‫‪ .‬א בו ת הי ה דו ת ה ק רו א טי ת היו רחוקים מ ה ל כי ה רו ת של לו ח מי ה ט מי ע ה‪ .‬י עוד ם‬
‫ה ח לי ט כינו ס ה קהילו ת הי הודיו ת ב הונג רי ה וב קרו א טיה‪ ,‬ב א סי פ תו בפ ש ט‪ .‬ל של ם ל או צ ר‬
‫ל הי בנו ת ו ל בנו ת בי ת ל קרוביה ם — ס ת ר מ ט ב ע הד ב רי ם א ת מ ח ש בו ת ה ע רי ק ה של אנ שי‬
‫ה מדינה‪ ,‬תוך ע שר שנים‪ ,‬סכום של מי ליון ו מ א תיי ם אלף פלוריני ם‪ ,‬ל פ דיון מ ס ה סו ב לנו ת‬
‫הרפור מ ה בג ר מני ה‪ .‬אול ם ״ פ טו ר בלא׳־כלום איי א פ ש ר‪.‬״ שלוו ת ם הנ פ שי ת הופ ר ע ה ב א מ צ ע‬
‫וביטולו‪ .‬קהיל ת ן ש ס ערבה לת שלום שיעורי החוב‪.‬‬
‫ה מ א ה הי־ ם‪ .‬סבבת ה ה ת בו ל לו ת ל א פסחה הפ ע ם על בי תם‪,‬‬
‫כך ה ק ת הקץ על מ ס מ שפיל ז ה ש ר ת מאה שני ם ויו ת ר ע ל י הו די ה איזו ר ש בו נ כ ל לו‬
‫בין ח לו צי ה רפו ר מ ה ב ק רו א טי ה הי ה אי ש שנ מנ ה ע ם חו ת מי ה תז כי ר הי הו די מ שנ ת ‪1843‬‬ ‫‪.‬‬
‫בורגנלנד‪ ,‬הונגריה‪ ,‬קרואטיה‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫לסבור‪ ,‬מ שה נו ל ד מן‪ .‬״‬
‫גו ל ד מן ב א לזג ר ב ב א ק ר אי ב*‪ , 1840‬ב שנ ת ע לי ל ת ד מ שק‪ .‬קולו ת ה מ עוני ם בד מ ש ק‬
‫והדהדו ב חלל חי ע ז עו א ת מ צ פון ה עול ם הנ או ר‪ .‬זכ ר ה ק ר בנו ת חיזק א ת ה רג ש ת ה סוליד ריו ת‬ ‫ד‪ .‬משבר הקהילה בזגרב‬
‫הי הו די ת‪ .‬גו ל ד מן חז ר מ לי מו דיו ב פדו ב ה ובי ק ר א צ ל א חיו ש מו א ל שהיד‪ ,‬רופ א בסיסק‬ ‫פירוד הלבבות‬
‫ב ד רכו ה ת ע כ ב בז ג ר ב ת ת ב ק ש ע ״י ו ע ד ה ק הי ל ה לד רו ש ד ר שה ב חנו כ ת בי ת ה ת פי ל ה החד ש‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1843-1809‬כיהן אהרן ‪ 3‬לומה כ ר ב ב ז ג ר ב הו א ב א מהונגריה‪,‬״* שי ר ת ב תנ אי עוני‬
‫בד ר ש תו ה ג ר מני ת ה ל הי ב ה ר ב ה צ עי ר‪ ,‬ב ע ל ה ה ש כלה ה חי לוני ת‪ ,‬א ת שו מ עיו שנ כ ס פו ל ש מוע‬ ‫את הקהילה שנוסדה ב שנ ת ‪ 1806‬ו מי ל א א ת ש לי חו תו ב א מונ ה ט הורה ש ל אי ש ע נ ו וי ר א‬
‫פ ר שנו ת ב ל שון ה מו בנ ת להם‪ .‬לגו ל ד מן שי ה ק ה מז ל ו כ ב ר בנו ב מ ב ר ‪ 1840‬נ ת מנ ה ל מ טי ף‬ ‫שמים המשלים עם גורלו‪.‬‬
‫הקהיל ה‪ .‬ה ר ב א ה דו פלו מ ה חי ע די ץ‪ ,‬ו מ שו ם כ ך ל א הי ה י כו ל גו ל ד מן ל הי ב ח ר מי ד ל רבה‬ ‫חיי הקהילה לא ה תנ הלו ע ד סוף י מיו ע ל מי מנוחו ת‪ .‬ה ש ק ם ב ת קו פ ת ס ט רני ך ש ר ר כ ל פי‬
‫של זגרב‪ ,‬א ף כי הי ה בוג ר ה ס מינ ריון ל ר בנו ת ב פ דו ב ה‪.‬‬ ‫חוץ בלבד‪ .‬מ ח ניו ת הפני ם של מ ט רני ך ע מ ד ה ב צ ל הג ר מניז צי ה ה מוג ב ר ת ש ה רגיז ה א ח‬
‫ל תוגי ה ש מ רני ם‪ ,‬ב עי ק ר ל תו ש בי ל ש קה אולי צה‪ ,‬הי ה ה ר ב ה ר פו ר מי לזר א א ף כדר שן‪.‬‬ ‫הלאומים הלא־גרמגיי ם בקיסרות ד ב ס בו ר ב נ ר א ה הי ה כי נ ג ח ו כ ל ת קוו ת ״ ה מי עו טי ם ״‬
‫ב עיני ה ם הי ה גו ל ד מן שו ת ף ל ע בי ר ת ם של מ ת קני ה ד ת ה מ ש מי טי ם יי עו די הג אול ה מ סידור‬ ‫שמספרם על ה ע ל מספר הגרמני ם ה שליסי ם באוסטריה‪ .‬א ב ד ה סי כוי ש הע מי ם ה ל א־ג ר סניי ם‬
‫ה ת פיל ה‪ ,‬מ ת כ ח שי ם ל ר עיון שי ב ת ציון מ פני ח ש ש ש פ א י א שי מו אות ם הג רי ם ב חו סר א ה ב ת‬ ‫יזכו להשתחרר ביום מן הימי ם מ אזי קי ה מ ש ט ר ה רו דני ה שנו א וי קי מו ש ל סון ע צ מ אי‪.‬‬
‫ה מו ל ד ת מנגני ם ב ב תי ה כנ ס ת ב עו ג ב ה שנו א‪ ,‬מ תפללי ם מ מ חזו ר מנ היי מ ר ה מ תו קן‪ ,‬מפיצי ם‬ ‫בנ סיבות אלו נמצ אה י ה דו ת קרואטיה בין הפ טי ש ה מ ט רני כי ו ה סדן ש ל ה ע סי ם ה מ שו־‬
‫ר עיונו ת ר ציונ לי ס טיי ם‪ ,‬ו ע ו ד ו עו ד‪ .‬ו ב ענייני ם פני מיי ם של ה ק היל ה נ ש א רו האדוקי ם נ א מני ם‬ ‫ע ב ח ם‪ ,‬כמעט מ בו דד ת בגולה ני ד ח ת‪ " .‬אמנ ם היד‪ .‬ז ה דו ר ה ה מ ש ך ש תו ד ע תו הי הו די ת כב ר‬
‫ל פלו סה הז קן שיו ק ר תו כ ר ב נ פ ג ע ה מ ב חי ר ת גו ל ד מן ל מ טיף‪ .‬ה ם ה ת כנ סו א צ לו ו ת ב עו ב מ פגי ע‬ ‫נחלשה‪ ,‬אך בתקופה זו מ ח י ן ל א ק מו מ תוכו נ בי אי ה ט מי ע ה דו ג מ ת ה מ ת בו ל לי ם ב ג לויו ת‬
‫א ת בי טול ה חי דו שי ם ו ה תי קוני ם ש הנ היג גו ל ד מן‪ .‬מ שנ ד חו ד רי שו תיה ם ע״י ה רו ב הגי אולוגי‪,‬‬ ‫השכנות‪ .‬מ י דו ר זה נ ש א ת נ א מני ם לעמם‪ .‬יהודי ם פ שוטי ם ו ע מ מיי ם‪ .‬ה ש פ עו ת חו ץ ל א ח ת רו‬
‫פ ר שו ה ש מ רני ם ב שנ ת ‪ 1841‬מ ה ק היל ה‪ ,‬ו ב מ רו צ ת ח מ ש ע שרה שני ם‪ ,‬ע ד ‪ , 1856‬ה ת ב ד לו‬ ‫תחת או שיות לאומיותם‪ ,‬וספקות פילוסופיים ו ר עיונו ת רו מנ טיי ם‪ ,‬ש סו פ חו ב ת הי ל ת ה מ א ה‬
‫‪. . .‬‬ ‫ב ק הי ל ת ה רדי ם נ פ ר ד ת‬ ‫הי״ם בתפוצות המערב‪ ,‬ל א כרסמו א ת ה קהילו ת ה צ עי רו ת שנ מ צ או ב ה ת הוו תן‪.‬‬
‫ה ת ב ד לו ת ה או ר תו דו ק סי ה הי ת ה ב עי דו תי קוני ה ד ת תו פ ע ה ש כי ח ה בג ר מני ה ו ב הונג רי ה‪.‬‬ ‫רק באיחור ז מן הגי עו ל ק ת א טי ה הדי ם מ מג מו ת ה ה ת בו ל לו ת שצמחו‪ ,‬ב ע ק בו ת ת ל מי דיו‬
‫ה מ תי חו ת בין ה מ ת ק ד מי ם ו ה ח רדי ם בזג ר ב לא ר פ ת ה ע ם סו ת ה ר ב הי שי ש פ לו מ ה ) ב מ אי ‪. ( 1843‬‬ ‫של מ שה מנדלסון‪ ,‬ב שכבות יהודיו ת א מי ת ת‪ ,‬בטר קליני ם של ג ב ת ת א ני נו ת ־ ד ע ת בווינ ה‪,‬‬
‫ו כ ס י ר אינו כי חו ד ש ל פני פ טי ר ת סלו ס ה ה ח רד‪ ,‬ל א הו א ה ח ם ע ל הז כי ר ה של ק הי ל ת זג ר ב‬ ‫בברלין ובפריס‪ .‬תחילה דו ב ר בהם על ה פ צ ת הה שכלה בע ם‪ ,‬ע ל ח ק ר קו רו תיו של ע ם י ש ר א ל‬
‫א ל א גו ל ד מן‪ ,‬ה מ טי ף ה ר פו ר מי‪ .‬ב אווי ר ה ה מו ר ע ל ת ש ש ר רה בל או ה כי כ ק הי ל ה הו סי ף הו ס ר‬ ‫ועל פיתוח מ ד עי היהדות‪ .‬אך לא ארכו הי מי ם ובחברה אינ ט ל ק טו א לי ת ז ו צץ ה ר עיון לנ טו ש‬
‫ני מו ס ז ה ש מן ל מ דו ר ת ה ש ל טונו ת ה ק רו א סיי ם ל א ה ת ע ר בו ב מ ח לו ק ת אם פי מ ט ע מי נ) תו ת‬ ‫את המסורת היהודי ת‪ .‬ה שיחו ת ב ט ר קליני הנריזן טה הרץ‪ ,‬ר חל לוי ךו רנ ה גן ו דו רו תי א ה פיי ט‬
‫)בת פ ש ה מנדלסוז( ה רגו הרחק מ מ סנ ר ח היהדו ת‪ .‬י הו די ה ס לוני ם ש ק עו ב עו ל מו הנ ס ער‪,‬‬
‫)‪ Moritz Mavro Goldmann (97‬יליד טורנבה )‪ (Tumava n/Jlzera‬ש כ מי ה הצסוגית‬ ‫הרומנסי*זזםסתורי של הנו ע ר הג ר מני‪ .‬לב סוף פ קעה ס בלנו ת ם של מ צ ד די ה ק ד מ ה‪ ,‬ו ביו‬
‫סיים את ליסודיו התורניים וד‪-‬וםםד לרב בישראל ע׳ י רבני סראג‪ ,‬גיקולסבורג וזאץ‪.‬‬
‫בפרג הודפסה מהדודה חדשה של הוע״ך בעריכת דירב משה לנדאו‪ .‬גולדפן ה מי ר ביאר‬ ‫הקיצוניי ם שבהם פ שה ה ש מ ד מ תוך ר צ ח ו מ תו ך הכ רה תו ע ל תי ת או ר עיוני ת‪ .‬ח תי ר ה ז ו של‬
‫במהדורת זו את ספד עזסרנהטי ת בטורנבה כיהן רק שנתיים ברב‪ ,‬ועם גמד כהונתו נסע‬
‫לפדובה שליד ונציד* באוניברסיטת פדוסז למד פילוסופיה• בעת ובעוגה אחת השתלם‬ ‫בהועריה כסה מקומות ששטם פאלוסח )‪ ,(Pâlots‬אוזר מהם בגפת והפרט )‪(Veazprem‬‬ ‫)‪(95‬‬
‫בפדעי היהדות בבית המדרש לרבניה שבראשו עמד שמואל דוד לוצסו )שדיל‬ ‫מחר‪ .‬וקוספלוסד* במחוז פשס‪« .‬התז פאלוטה היד‪ 0 ,‬כ אסח של סרים דילר )דוחן מרים(‪,‬‬
‫‪ .(1865—1800‬מטהדשי ספרות העברית בתקופתו‪.‬‬ ‫הגננת העברית שפעלה משנות העשרים חוד השואה )‪ (1941‬בזגרב‪.‬‬
‫‪ Sisak‬עיירה‪ ,‬מרכז חקלאי לא הרחק מוג רג — בנו של הרופא שמואל גולדמן‪,‬‬ ‫)‪(98‬‬ ‫כתגובה על שימוח הדיכוי של המססר המסרניכי פרצו ביולי ‪ 1845‬מהוסות דמים בזגרב‪.‬‬ ‫)‪(96‬‬
‫עו‪-‬הד דרגוטין‪ .‬עקר לזגרב ונבחר שם בעשור הראשוץ של המאה העשרים לסט י ד ר‬ ‫■‪■ -‬‬ ‫בין חלליהן ‪ Kim‬שמעת פרוינד‪ ,‬סיכז עודות יהודי‪.‬‬
‫ועד הקהילה‪.‬‬ ‫)‪(Gjuro Szabo, Start Zagreb. Vaalć I Horvat, Zagreb 1941, p. 99‬‬

‫‪241‬‬ ‫‪240‬‬
 ‫העדי פו כ תוב ת י הודי ת אחת‪ .‬המתבדלי ם האדוקים ג מ רו או פ ר ללכ ת ע ד ה סוף ב מל ח מ ת ם‬
‫ש סד ה רב היכ ה ב ת ד ה מ ה א ת יהודי־ ק רו א טיה‪ .‬ע ל בגי ד תו של גו ל ד מן נו ד ע בזג רב ב ליל‬
‫יום כי פו ר ת ר״י )‪ .( 1849‬רוו חו ת ש מו עו ת כי בד ר ש תו ה א ח רונה ב ליל ״ כל נ ד רי ״ ה טי ף ״ ל ל כ ת‬ ‫על קדו שת המסורת‪ .‬בעקבות אחיהם לדעה במרכז אירו פה ו ב הונג רי ה הו סי פו להחרי ם א ת‬
‫ב ד ר כי ה מ שי ת י שו שכב ר בא״‪ .‬הידי ע ה ה ס עי רה א ת ח סידיו ו א ח שונ איו כ א הד‪.‬‬ ‫מוסדות הקהילה‪ .‬סירבו לשלם מסים ו ה ת קינו בי ת תפילה מ שלהם‪ .‬הביאולוגים‪ .‬לעו מתם‪ .‬ל מ ת‬
‫חי ש מ ה ר את תורת הה תבוללות על הי תריה ו ת ב עו ה שכלה חי לוני ת ל א בו ת ו ל בני ם כ א חד‪.‬‬
‫נ ר א ה שלעול ם ל א יו ב ה רו מני עיו של גו ל ד מן‪ .‬י ח סו ל י ה ח ת נ ק ב ע ע ״י קי צוניו ת גי ש תו‬
‫לרפור מ ה ה ד תי ת ש ה לכ ה ו ה ח רי פ ה ל א ח ר כל ה תנג שו ת ע ם י רי ביו ה ש מ רני ם‪ .‬אין ספ ק שהם‬ ‫המתקדמי ם מאסו ב עיון בכ תבי הקוד ש ברות המסור ת שאת ע רכי ה ה ת חי לו נו ט שי ם‪ .‬י ל ד י‬
‫י ר דו ל חייו‪ .‬ב עיני ה ם הי ה ו ד אי אוי ב העם‪.‬‬ ‫ישראל נ שלחו אפוא לבי ת ספר י הודי חי לוני שנפ תח בזג ר ב ב מ אי ‪ •*.1841‬ש ם ה קנו ה מו רי ם‬
‫עם ה ס תל קו תו של גו ל ר מן מזג ר ב ה חלו היחסי ם בין ה מ חנו ת הי רי בי ם ב ק היל ת זג ר ב‬ ‫לילדים ה שכלה כללי ת אלי ה ה שתוקקו כ ל כ ך הוריהם‪ .‬בהת א ם ל הנ חיו ת יוז פיניו ת הי ת ה ע ד‬
‫מ שתפרים‪ .‬לב סו ף נ מ צ א ה ל שון מ שו ת פ ת בין הגי או לוגי ם וה ש מ רני ם‪ ,‬ו ת בי עו ת ה ח רדי ם‬ ‫שנ ת ‪ 1865‬הגרמני ת ל שון ההוראה‪ .‬ה מ קצועו ת ״ הי הודיי ם״ תפ סו בו מקום צנו ע‪ .‬ל א ק ל הי ה‬
‫סופ קו ב חל קן‪ .‬ה ם קי ב לו ת ק צי ב ל ה חז ק ת בי ת ה תפי ל ה ו״כלי ה קוד ש״ שלהם‪ ,‬ול א תר פול מו ס‬ ‫להקנות ערכים יהודיי ם לדרדקי י שר אל במסגר ת בי ת כסר ש מ עי ק רו הוקם מ תו ך מ ח א ה ע ל‬
‫וסכסוכי ם ב מ רו צ ת ח מ ש ע ש ר ה שני ם הזרז ב־‪ 1856‬ל חי ק ה ק היל ה ה מ או חד ת‪ ,‬ב לי ל ה ק שי ב‬ ‫ה ת ת אשר פעמה בי שיבות בו דגנ לנ ד ו מורביה המסורתיות‪ ,‬ש ב הן שינ נו א בו ת א בו תי ה ם של‬
‫ל צ לילי ה עוג ב‪ ,‬ל ת פי לו ת נו ס ת פנ היי מ ר הווינ אי ולד ר שה ״ ה מ ע ר בי ת״ ה שנו אי ם עלי ה ם‬ ‫י הודי זגרב את הש״ס והפוסקים בהתמדה‪.‬‬
‫ב פו ל חן הר פו ר מי‪.‬‬ ‫עם פתיחת בי ת הספר בזגרב פונ ה ‪ p Y m‬ל אחראי ל חינו ך הי הו די של ה ת ר ה צ עי ר‪.‬‬
‫למרבה ה צ ע ר ל א ד אגו ל א ה מ ת קד מי ם ול א ה ש מ רני ם ל ש מי ר ת א ח רי ם מקוד שים‪ .‬ל א‬ ‫ה ת ר ת ם ראו־ ב מינוי זה או ת להעמ קת הקרע ביו ה מ חנו ת הי ת בי ם‪ .‬הם ת ב עו א ת פ י ס ו ת‬
‫נ ש א ר ז כ ר ל ב תי ה ק ב רו ת הי שני ם של ק היל ת זג ר ב ע״ ש רו קו ס ומטרום‪ ,‬שבה ם נ ט מנו‬ ‫גולדמן ה שנוא עליהם‪ .‬ואמנ ם סי טר ו ע ד ה קהילה א ת גו ל ד מן כ די ל ה רגי ע א ת ה ת חוו ר אול ם‬
‫ע צ מו תי ה ם ש ל י הו די זג ר ב מ שנ ת ‪ 1811‬ואילך‪ .‬נ ע ל מו ג ם ה מ צ בו ת מ ב תי ע ל מין א ל ה ש צ ריכו ת‬ ‫מאחר שהאדוקים לא היו מוכני ם לצ א ת מבדידו ת ם ה ק היל תי ת‪ ,‬נ ב ח ר שו ב גו ל ד מן ב שנ ת ‪1844‬‬
‫היו ל ש מ ש ג ל ע ד הי ס טו רי ל ר א שוני הי הודי ם ש חז רו לארץ בלי יהודים‪ ,‬מ ב חינ ה הי ס טו רי ת‬ ‫לרב ע״י המת קדמי ם שהיו דו ב בקהילה‪.‬‬
‫א ץ ל ה שי ב א ת ה א בי ד ה‪.‬‬ ‫ב שנה זו ה תכנ סו הרבנים הרפורמיים‪ ,‬ב הנ הג ת אברה ם גיי ג ר ו לו דוויג פיליססון‪*,‬״י‬
‫לכינוסם בכ ר א ע שווייג‪ .‬שם ״ טיהר״ ה מ תנה הרפורמי א ת ד ת י שראל מ כ ל זי ק ה ל כי סו פי ציון‪.‬‬
‫ה ת או ש שו ת הקהילה וארגונה‬ ‫וב שנת ‪ . 1845‬רק חמ ש שנים לאחר ז עזו ע ד מ שק‪ .‬ב א כינו ס ר בני ם ב פ רנ ק פו ר ט ע ״נ מיין‬
‫עו ד ז מן ר ב לידהדד‪ .‬בזג ר ב בגי ד תו של גו ל ד מן ש ב ת חי ל ה רק ה ע מי ק ה א ת ה ק רע בין ה גי או ­‬ ‫והשלים בה חל טו תיו את ספר הכרי תות ש צ י ת הקידמד‪ .‬ה ת מי מי ם ש ל חו ל ע ם י ש ד א ל‪ .‬ש ני‬
‫לוגי ם לחרדי ם‪ .‬ק שה הי ה לג ש ר ע ל סני מג פו ת מנוג דו ת של שו מ רי ה מ סו ר ת מ כ אן ו של‬ ‫כינוסי רבנים אל ה בי שרו לתפוצות י שר אל ב אירו פה ה מ ר כזי ת תקופה עגו מ ה של ה ת כ ח שו ת‬
‫והתבוללות‪ ,‬הע ם הי הודי נ י ח ן בהם לכלי ה ע ״י בניו הסוררים של ב שו ב ג די ש ר ר ה ש ל‬
‫שו ל לי ה מכ אן‪.‬‬
‫מ תו ך כ ך יו ס ב ר מ דו ע ל א נ מ צ א ב מ רו צ ת ‪ 19‬שני ם )‪ ( 1868— 1849‬מנ הי ג רו חני לי הו די‪.‬‬ ‫רבנים מתוקנים‪ .‬דבריה ם ה כ ריזו קבל ע ם ו ע ד ה ע ל ני תו ק ם מגו ף ה או מ ה הי ש ר א לי ת‪ .‬צ ע ד‬
‫זגרב‪ ,‬מ קו ב ל ע ל רו ב בגי הקהילה‪ .‬ב ת קו פ ת ביניי ם ז ו כי הנו שלו שה מו ע מדי ם ב מ ש רה ר בני ת‪.‬‬ ‫שחצני בהרבה מעמדתה ה ציני ת‪ ,‬ה הנ פני ת והמ תרפ ס ת של ה סנ ה ד רין מ שנ ת ‪ 1806‬בסדים‪.‬‬
‫והם ‪ :‬א די ה רו ק ע ש מי ץ‪ ” .‬י ב ע ל מ מי ט ת ר בני ת‪ ,‬וה מו רי ם א ה רן רום וי ע ק ב אייזנ ר‪ .‬רק ע ם‬ ‫ליהודי קרואטיה הגי ע הפע ם ב מהרה שמע ה ה חל טו ת של כינו סי ה ר בני ם ב שני ם ‪ 1844‬־‬
‫ב חי ר ת הו ש ע י ע ק בי חל שינוי לטובה‪ .‬ה ר ב ה צ עי ר “* ב א לזג ר ב ב־‪ 1867‬ל חנו כ ת בי ת ה ט ס ת‬ ‫‪ . 1845‬אנ שי ה קד מה קראו עליה ם ב ע תונו של פיליפ סון ה מ קו בל עלי ה ם‪ .‬הדי ה ם עו ר רו א ת‬
‫הגדול‪ .‬ב*‪ 1868‬נ ב ח ר י ע ק בי ל ר ב בזג ר ב ו כי הן ב מ שר תו ה ר מ ה ‪ 58‬שנים‪ ,‬ע ד יו מו ה א תרץ‪.‬‬ ‫״הקוספופוליסי ם״ שבי הודי קרואטיה ל ה ת בו ל ל ה לכ ה למע שה‪ .‬א ך ב שנ ת ‪ , 1847‬כ א ש ר ג ב ת‬
‫הסיכויים להתפייסות בין הצדדי ם המסוכסכים ב ק היל ת זגרב‪ ,‬פוטר גו ל ד מן שגי ת‪ .‬סי לו קו ל א‬
‫הועיל‪ .‬הי ש מ ה ר נגוזו הת קוו ת להבנה הדדי ת‪ ,‬ו האדוקי ם ל א ג או תו ל חזו ר ל חי ק ה ק הי ל ה‬
‫החלמתו להתנצר‪ .‬בטקס שנערך בצנעה המירו את דתם הוא‪ ,‬אשתו ועתי בנותיו‪ ,‬בהיוודע‬
‫מעשיהם ישבה המססחה שבעה וניתקה כל קשר עם המשומדים כפיצר על חרם היהודים‬ ‫המאוחדת‪ .‬גולד מן הו שאר אפו א ב תפ קי דו ה ר בני ע ד ל א ח ר מ ל ח מ ת ה ד ו א ט י ם ב הונג רי ם‪.‬‬
‫נתמנה גולדמן ע״י רנישוף למנהל אחוזות הקססול בסביבות נאג׳־קאניז׳ה‪ .‬כעבור זמן נססר‬ ‫רק ב שנ ת ‪ 1849‬עז ב גולדמן את ה קהילה ל צ מי תו ת‪ .‬הפעם ע ש ה א ת מ ל א כ תו בי סו דיו ת‪ .‬ל א‬
‫גדלדסן ואלמנתו העתיקה את מושבה לווינה‪ .‬שם נישאו בנות נולדסן לקתולים‪ ,‬אחת מהן‬
‫לר*ר ידהנם פון סססרגראס מקלן‪ ,‬גרמניד״ )‪.(Dr. Johannes von Fastenroth, Köln‬‬ ‫די שפרש מכהונתו‪ ,‬אלא הסיק מ ס קנ ה קי צוני ת מה ש קפ ת עול מו‪ .‬ביו ם ב הי ר א ח ד ה תנ צ ר‬
‫הוא היה מושר שהתמחה בתרגומי ספרות ספרר לגרמנית‪ .‬אך התפרסם בעיקר ב״קלגר‬ ‫ונעלם‪*01.‬‬
‫שאליהם נהרו שליטים סכל קצות תבל‪.‬‬ ‫גלומנשפילזז״ )־־‪,Kölner Blumenspiele‬־(‬
‫כך קרה שבמותו קיבלה אלמנתו‪ ,‬בת הרב העריק מזגרב‪ ,‬מברקי תגהוטים מאת האפיפיור‪,‬‬ ‫‪ Biidungsschuie‬בכתבה םוודדדין גססו בגלית ‪ 17‬של »אלנמיינה צייסנג דס יודנטמס״‬ ‫)‪(99‬‬
‫מקיסר אוסטריה‪ .‬מקיסר וילהלם הגרמני וכן מסלבים ודוכסים שונים שעדיין שלטו בגרמניה‪.‬‬ ‫משנת ‪ 1840‬כי כבר בשנת ‪ 1826‬התחנכו בבית הספר היהודי של ורדדין ‪ 65‬ילדיס‪.‬‬
‫פרסם תרגומים ‪ p‬התלמוד להונגריה במאסף‬ ‫‪— Leopold (üpöt) Rockonatem‬‬ ‫)‪ ( 100‬לודוויג פיליפסון‪ ,‬עירך ‪ Allgemeine Zeitung des Judentums‬ואברה ‪ c‬גייגר‪ ,‬דרוזז )‪( 102‬‬
‫׳‬ ‫שהוסיע בהונגריה ב־‪.1848‬‬ ‫התיה בארגון הרמים הרפודסיים‪.‬‬
‫)‪ ( 103‬הושע יעקבי ) ‪ p‬יעקב( נולד בשנת ‪ 1841‬בפרוסיה המזרחית‪ .‬מוצא משפחתו מפולין‪ /‬סבו‬ ‫וד‪ .‬זבי מדיז׳ — ה‪.».‬י‪ .‬א׳ ‪ X179‬מעיד כי הרב גולדמן התיידד עם‬ ‫)‪ (101‬סקור‬
‫)אבי אפו(‪ ,‬יעקב משה גולדברג‪ .‬הדריך את הושע בספרות הרבגית‪ .‬את ההשכלה התיכונית‬ ‫אז הגסת הקפסול של זגרב‪ .‬בהשפעתו החיש גולדפן את‬ ‫‪.(Jursj H«uM0‬‬ ‫האוליק‬
‫רכש בברלין‪ ,‬ופילוסופיה שמע באוניברסיטאות ברליו והלה )‪ ■ .(Halle‬בעבודתו להשגת‬
‫‪242‬‬
‫‪243‬‬
 ‫פ ל ה ק היל ה הי הו די ת‪ ,‬א חזה ב א מצ עי ם מנ ה ליי ם ו ציוו ת ה ב*‪ 1852‬ע ל ה קהיל ה ה מ פו לג ת‬
‫לה ת אחד‪.‬‬
‫בלחץ ה ר שו ת ה ש לי מו ביני ה ם ה מ חנו ת הי ריבי ם ב שנ ת ‪ , 1853‬אול ם ה ה ת ע ר בו ת מבחו ץ‬
‫לא ה בי א ה א ת ה תו ע ל ת ה מבוק ש ת‪ .‬הפיו ס ל א ע ל ה י פ ה ו אי חוד הל בבו ת בו ש ש לבוא‪.‬‬
‫אותה שעה נ ר ת ם ל״ מ שי מ ה הבל תי־ א פ ש רי ת״ צ עי ר נ ל ה ב ו מל א אידי אלי ם י הו דיי ם‬
‫ואנו שיים‪ .‬ז ה היה י ע ק ב אפ ש סיין‪ 10‘.‬ה צ עי ר ב ס ח בכו חו ת הנ עו רי ם שלו‪ .‬בגיל ‪ 32‬ה שיג א ת‬
‫המ שרה הג בו ה ה של ראש הקהילה‪ .‬מ ט ר תו ה מו צ ה ר ת היתד‪ ,‬ל הבי א לפיו ס ב ץ הגיצי ם‪ .‬שנ ה‬
‫שלמה ני ס ה א ת כוחו‪ .‬ה תו צ או ת היו אפסיו ת‪ .‬הו א נכ של‪ ,‬מ שום שפ על בטרם עת‪ .‬בחל אכזב ה‬
‫ונאל ץ ל ה ת פ ט ר מ ר א שו ת ה ק הי ל ה ב־‪. 1854‬‬
‫ה מ פנ ה ב ה ל כי רוח ת בו סניי ם אלה חל ב צי בו ר ה חי לוני ב־‪ , 1855‬כ א ש ר נ ב ח ר לרא ש‬
‫ה קהל מ שה זקס‪ , ” .‬הו א הי ה הי הו די ה ר א שון בזג ר ב שסיים א ת הפ קול טה ל רפו אה ב אוני ב ר­‬
‫סיטה‪ .‬ב שנ ת ‪ 1846‬בווינ ה‪ .‬כ אי ש צ עי ר שי ר ת ב*‪ 1848‬ב צב או ת הקרו אטי ם ב פי קו דו של ד‪,‬באן‬
‫יל א צ׳י ץ׳‪ .‬ל א ח ר כ מ ה שני ם מונ ה ל רופ א ה עי ר זג ר ב ול מ ר צה לרפואה מ ש פ טי ת ב מ כלל ה‬
‫הקרו א טי ת‪ .‬מ ש רו ת א לו ה שיג ב לי ה מ ר ת הד ת‪ .‬ל א נזקק לטקס ה ט ביל ה לנצרו ת‪ ,‬שנד ר ש ע דיין‬
‫ברוב א ר צו ת אי רו פ ה מ א ק ד מ אי ם י הודי ם צעירים‪.‬‬
‫מ שה זקם תר ם מ מי ט ב כו חו תיו ל שיקום ה קהיל ה ול אי חו ד ה מ חד ש עם החרדים‪ .‬ה מ שי מ ה‬
‫הי ת ה ק שה‪ .‬א ך הו א ע מ ד ב מב חן‪ .‬ב לי מנגנון מנ ה לי י צ ר בסים חד ש ל הפ על ת מוסדו ת ה קהיל ה‬
‫ש שותקו‪ .‬שני ם ר בו ת רשם ב מו ידיו‪ ,‬ב סד ר מופ תי‪ ,‬שינויי ם ד מוג ר פיי ם ו מ שפ ח תיי ם בפנ ק סי‬
‫הקהילה‪ .‬כרופ א שו מ ר מ צוו ת שי מ ש מוהל‪ .‬בכל הז ד מנו ת הגן ע ל כ בוד ישראל‪ .‬ברוח‬
‫לי ב רלי ת של מ ש כי לי ה ת קו פ ה ה תפל מ ס עם מ חב ר ה חוב ר ת ה אנ טי ש מי ת ״ בני י שר אל‬
‫ב ק רו א טיה ו ס לו בני ה״ ) עיין ג ם ב ע ם׳ ‪ 253‬ו ב ה ע ר ה ‪.( 117‬‬
‫א ת ע בו ד תו ה שלי ם יו ר שו ב רא שו ת ו ע ד הקהילה‪ ,‬ז א ב־ויל הל ס שוורץ‪ 14*.‬כ ב ר ב*‪, 1860‬‬ ‫הושע יטקבי )‪ — (1925 — 1841‬רבה דל זגרב לפן ‪1868‬‬
‫ב היו תו בן ‪ .28‬נ ב ח ר ל ת פ קי ד כ בו ד זה‪ .‬מל ח מ ת הב חי רו ת לא הי ת ה קשה‪ .‬מ עטי ם ה עזו ל ה צי ב‬
‫מוע מ דו ת ם ל א ח ר ת קו פ תו ה מז הי ר ה של מ שה זקם ב רא שו ת הקהילה‪ .‬שוורץ ה א מי ץ העז‪ .‬הו א‬ ‫כאמור‪ ,‬י הודי זגרב לא התאו ש שו בנ קל מההל ם שגרם להם הרב המומר‪ .‬ה מ ע ד ה ה בי א‬
‫מיל א א ת ת פ קי דו ב מ רו צ ת ‪ 13‬שני ם ב ה צל חה ו פי ת ח מפ עלי ם חדשים‪ .‬ב עו דו מכ הן כר א ש‬ ‫לאכזבה ולאדי שות‪ .‬נראה היה כי אי ש לא י עז להירת ם שוב ל עג ל ה ה ש בורה של ה ק היל ה‬
‫ה ק היל ה נ בנ ה ב־‪ 1867‬בי ת ה כנ ס ת הג דו ל ע ל ה מג ר ש שנ ד ב פריססר‪ ,‬מדרום לכיכ רה ה מ רכזי ת‬ ‫ד‪,‬מבוישת‪ .‬נבחריה ״הוותיקי ם״ מאסו בעבו ד ה הציבו רי ת שלא הו סיפה כבוד‪ -‬ופ ר שו ס מנ ה‪.‬‬
‫של ה עי ר — ״ ה ר מי צ ה״‪ .‬ז‪0‬י ל רגל חנו כ תו הוז מן לזג ר ב הרב ה צ עי ר הו שע י ע ק בי שפ עול תו‬ ‫בחיי הקהילה נ שתררה ערבוביה‪ .‬ל שכת הבאן הקרואטי‪ ,‬שהיתר‪ ,‬מ מונ ה ב או תו ז מן י שי רו ת‬
‫הח שובה ב ק הי ל ה כ ב ר ה ח כ ר ה ל מעלה‪.‬‬
‫ב שנ ת ‪ 1873‬ה תפ ט ר שוורץ מ ר א שו ת הקהילה‪ .‬חי לו קי ד עו ת ו ה תנג שויו ת תדירי ם ע ם‬ ‫תואר דוקטור בסילוסופיה‪ ,‬אשר עניינה היה סעפדה של האשד‪ ,‬ביהדות‬
‫)‪(Über die Stellung des Weibes Im Judentum‬‬
‫בברלץ‪ .‬הוכיח את ראשי‬ ‫שהודפסה ב־‪ 1865‬אצל יוליוס זיסגפלד )‪(Julius Sittenfeld‬‬
‫)‪ Jacques Epstein ( 104‬נולד ב־‪ 1822‬בזגרב‪ .‬נסטר ב*‪ 1859‬בווינה‪ .‬עיין עליו בעם׳ ‪.250‬‬ ‫הרסורפה‪ ,‬אברהם גייגר ושמואל הולדהיים‪ ,‬על גישתם הפוסעית לערכי היהדות‪ .‬בצעירותו‬
‫)‪ . Moritz Sachs ( 105‬עבודת הדוקטור שלו‪ .‬על שמירת הבריאות‪ .‬שנכתבה בלסיגיוז‪ .‬שפורה‬ ‫היה יעקבי פחשידיו הנלהבים של עזריאל הילדסהייפר‪ .‬פנהיגה הפשכיל של היהדות החרדית‬
‫בספריית האוניברסיטה בזגרב‪ .‬לחיבורה השתמש גם במקורות יהודיים‪ .‬תיאורה הפסורם‬ ‫בגרמניה שפעל גם ליישוב ארץ ישראל‪ .‬ואולם במרוצת הדנים השלים יעקבי עס אורח החיים‬
‫מטי ד*ר ל‪ .‬גלזיגגר נדפס ב‪-‬אמנות״ זגרב‪ .‬שנה ‪ ,1‬דצמבר ‪ .1936‬עם׳ ‪ 134‬ואילך‪.‬‬ ‫הגיאולוגי בזגרב‪ .‬הוא חיבר סיפורי מקרא והלכות דת ישראל‪ .‬ספרי ליפוד לילדי ישראל‪.‬‬
‫‪ .Vilim Schwarz‬עליו ועל צאצאיו עיין בנססתות עם‪.321 .‬‬ ‫)‪( 106‬‬ ‫ראשונים בסוגם שפורספו אי־פעם בקרואסית‪ .‬פעל רבות לפיתוח פוסדות הצדקה בעירו‬
‫)‪ (107‬ג׳‪ .‬סאבו כותב בעם׳ ‪ 174*173‬של חיבורו על זגרב העתיקה ‪. :‬בתקופה ההיא — באמצע‬ ‫והיה פורה נערץ על תלמידיו‪ .‬בכל לבו עודד שאיפות התחיה בנוער היהודי‪ .‬לציונים נשאר‬
‫המאה הי״ס — הוחל בסלילת הרחוב המקשר את כיכר ילאצ׳יץ׳ — הוא ‪.‬הרמיצה״‬ ‫עד מפו האחרון הידיד האבהי הנאםן‪ .‬גפסר בזגרב בשנת ‪ , 1925‬בגיל ‪ — .84‬בגו הנס־יוחנן‬
‫הישנה — עם כיכר זרינסקי‪ .‬ברחוב זה נבנה לפי תוכניתו של פרגץ קליין בשנים ‪1866‬־‪1867‬‬ ‫)‪ .(1941—1868‬עורד־דין נודע בתקופתו‪ .‬היה מפעילי הציונות ההרצליאגית בזגרב‪ .‬בתו‬
‫בית הכנסת היהודי בתקציב של ‪ 120.000‬פלורינים היה זה בניין יפה שרישומו החומר‬ ‫של רב יעקבי‪ .‬קלרה ברמפר‪ .‬נפטרה בשיבה סובה בשנת ‪ 1957‬בזכיון יעקב‪ .‬היתה חלוצת‬
‫משגבנו סביבו בתים‪ ,‬אך בזמנו‪ ,‬בעמדו בודד‪ .‬הרשים בכל יופיו״‪ .‬בית כנסת זה נהרס‬ ‫הקרן הקיימת לישראל בארצות הסלבים הדרומיים• בישראל חיים נכדים ונינים רבים של‬
‫הושע יעקבי‪ .‬צאצאי משפחות זלוסצר וברמפר‪.‬‬
‫ב־‪ 1942‬ביד־ הטאשיסטים הקרואטיים‪ .‬האוסםשים‪.‬‬
‫‪244‬‬
‫‪245‬‬
‫החרדי ם ה תי שו א ת כוחו‪ .‬ה מ חלו ק ת לא פסקה גם לא חר שהחרדי ם חז רו ב־‪ 1856‬לחיק‬
‫הקהילה‪ .‬שוורץ לא הי ה רפו ר מי קי צוני‪ ,‬אך הו א לא שכח כי הרוב הגי או לוגי ב חר בו ו ת מ ך‬
‫בו ב מ רו צ ת ‪ 13‬שנים‪ .‬הצ רה הי ח ה של א ה שכיל ל שכנ ע א ת החרדי ם ב חיוניו ת ה שי תוף‬
‫בקהילה‪ .‬א מנ ם ה אדוקי ם היו מי עו ם בלבד‪ ,‬אך קבוצ ת ם היתר‪ ,‬ב ע ל ת ה שפעה‪ ,‬ק שורה ע מו קו ת‬
‫ב ע רכי הי ה דו ת ו אי־ א פ ש ר הי ה לה ת על ם מ מנ ה‪ .‬שוורץ הסיק א ת ה מ ס קנ ה ווי ת ר ע ל רא שות‬
‫הקהילה‪ .‬ע ם ז א ת שי מ ש דוג מ ה נ אה ל אז ר חו ת סובה ‪ :‬ע ד סוף י מיו )נפ ט ר ב־‪ ( 1905‬הוסיף‬
‫לכהן כ ח ב ר ב מו ע צ ת ה ק היל ה‪.‬‬
‫ב או ת ה תקו פה הונ ח ג ם הי סו ד ל מ בנ ה ה א רגוני של ה ק הילה שה ת קיי ם בלי שינויי ם‬
‫מהו תיי ם ע ד ל א ח ר מ ל ח מ ת ה עול ם הר א שונה‪ .‬ה מ בנ ה הז ה היה תו צ אה מה תב ס סו ת ם ה כ ל כ לי ת‬
‫ו ה ח ב ר תי ת של חלק מי הו די זג ר ב ש הי ת ה להם י ד בפי תו ח המ שק ו ב ע בו ד ה ה הו מני ט רי ת‬
‫ב חברה ה ק רו א טי ת‪ ,‬ו מ כ אן ש א בו גם מ ע מ ד בכורה בקהילה‪.‬‬

‫ה‪ .‬בעידן הפיתוח‬

‫פיתוח כלכלי וה שפעה חברתית‬
‫כבר הו דג ש כי מ ר בי ת הי הודי ם שב או לק רו א טי ה בזרם ה מ רכז־ אי רופי היו עניי ם מרודים‪.‬‬
‫ב מ ח צי ת ה ר א שונ ה של ה מ א ה הי״ ם ע דיין לא עס ק אי ש כי הו די זג רב בכספי ם או בנ ש ך‬
‫״ הי הו די״ כ ביכול‪ .‬ע ד א מ צ ע ה מ אה נ תו ס פו בזג ר ב מ שפ חו ת חד שות‪ ,‬ביני הן בני אורנ ש טיין‪,‬‬
‫באור‪ ,‬ברסלאור‪ ,‬הי ר שלר‪ ,‬הוכ ש ט טר‪ ,‬הרס מן‪ ,‬מילר‪ ,‬קרמזיר‪ .‬שפיצר‪ ,‬ועוד‪ .‬כ מ ע ט כול ם‬
‫היג רו מ ר ד כז אי רופה‪ .‬ביני ה ם היו סוחרים מוע טים‪ .‬רובם ה תפ רנ סו כ שכי רי יום‪ ,‬כז בני ם‬
‫ו ב ע לי מל אכה‪ ,‬או כפ קידי ם‪ ,‬כ״כלי־קוד ש״‪ ,‬כמורים או כרופאים‪ .‬ועוד‪ .‬רק כ מה מהם —‬
‫מוו רז׳ דין ו מזג ר ב — ה ת ע ש רו‪ ,‬א ף כי אין לה שוו ת א ת מ ע מד ם הכלכלי ל מ צב ם ה חו מרי של‬
‫י הודי ם ע שי רי ם ב בי רו ת אי רו פ ה ה שונו ת‪ .‬ל עו מ ת אי לי ה הון בכ רכי ה מ ע ר ב נ ח שבו י הודי‬
‫זג ר ב ה א מידי ם ל עניי ם‪ .‬ו בכ ל זא ת‪ ,‬ל מ רו ת כו חו תיה ם ה מוגבלי ם הם ה שכילו לקדם א ת המ שק‬
‫ה ק רו אטי הנ ה ש ל כ בוני ם וכ קבלני ם‪ .‬כ חרו ש תני ם‪ ,‬כסוחרים וכ ספקי צבא‪ .‬ואף כ ב ע לי מ שקים‬
‫ח קל איי ם ו מ ג ד לי בקר‪.‬‬
‫ב מ ח צי ת ה שני ה של ה מ א ה הי״ ם חלה ה תפ ת חו ת מהי רה בקרואטיה‪ .‬ב שנ ת ‪ 1873‬ב ה‬
‫ז כו הי הודי ם ל שוויון אז ר חי‪ ,‬הוכנ סו ג ם שינויי ם מ ר חי קי לכ ת ב מ מ של ה ספר ה צב אי‪ .‬הה ש פע ה‬
‫ה ק רו א טי ת ה ל כ ה וג ב ר ה בו‪ .‬ב־‪ 1878‬כב שה אוס ט ריה א ת בו סנה וה ר צגוביגה‪ .‬ו בי צו רי הג בו ל‬
‫הי שני ם אי ב דו א ת תפ קיד ם ה צב אי‪ .‬ב־‪ 1881‬בו טל ה מ מ של ה צ ב אי ו ש ט חיו צורפו לקרואטיה‪.‬‬
‫ה ר חב ת ה ש ט ח ה אז ר חי היתד‪ ,‬א תג ר לפי תו ח ו ל בני ה מזורז ת‪ .‬מ ב הינ ה מ דיני ת לא הג שי ם‬
‫ד‪,‬״הסכם״ ע ם ה הונג רי ם מ שנ ת ‪ 1868‬א ת מ ש אלו ת הקרואטים‪ ,‬אך מ ב חינ ה כלכלי ת הוכ תרה‬
‫ת קופ ת הה סכ ם ב ה צל ח ה‪ .‬הדב רי ם יפי ם ג ם לג בי ש ל טונו ה שנו א של ד‪,‬באן קו א ך ה ד רוו רי‬
‫שני צ ח ע שרי ם שנה‪ ,‬מ שנ ת ‪ 1883‬ו אילך‪ ,‬ע ל בי צו ע ד‪,‬״הסכם״ הכפוי ע ל הקרואטים‪ ,‬ע ד שנאלץ‬
‫ל הסתלק ב בו ש ת פגים‪.‬‬
‫מ ספר מ שפ חו ת ה צ לי חו ל הי בנו ת מ בול מו ס הפי תוח‪ ,‬שקידם ב תנו פ ה א ת כלכל ת קרוא טיה‬
‫לאח ר כי בו ש בוסנה‪ .‬ביני הן היו הסוחרי ם וה ח רו ש תני ם בני י ע ק ב שטרן‪ ,‬ספקי צב א הפריס■‬

‫‪247‬‬ ‫זגרב—ביר‪*,‬כ הגדול )‪(1942 — 1867‬‬

‫הכנ סה מיני מ לי ת — נ שלל ה ז כו תו לב חו ר ולהי ב חר‪ .‬גם ב ע לי הכנ סה סווגו ל״ב תי ב חיר ה״‬ ‫סרים‪ ,‬ה בוני ם ארליך‪ ,‬ועוד‪ ,‬שעליהם עיין בנספחות‪ .‬ה שפעתם הלכה וגברה ב מ ש ט ר ה רכו שני־‬
‫מודרגים‪ , 0*,‬ע ל פי גו ב ה ה הכנ סה‪ .‬ל א לכל ב חי ב חי רה היו ז כויו ת שוות‪ .‬ז כויו ת י ת ר נ ש א רו‬ ‫הליברלי‪ ,‬שנסתיים במלחמת העולם ה שניה‪.‬‬
‫בידי ב ע לי ה הכנ ס ה הג בו ה ה‪ .‬הי ה בז ה כ עין סי צ ד ל ב ע לי הי כול ת ע ל שערבו‪ ,‬כביכול‪,‬‬ ‫ב שלהי המאה הצטרפו לקהילת זגרב מ שפחות חדשות‪ .‬בני ברוג׳ובין‪ ,‬די ם ) טו חני ק מ ח(‪,‬‬
‫לבי צוע ם ה ת קין של ת ק צי בי הקהילה‪ .‬בניגו ד מו חל ט לכלל ' ד י ן פ רו טה כ דין מא ה״ של טו‬ ‫קאודרס‪ ,‬שולר ועוד‪ .‬הן ע לו והתקדמו עם תנופ ת הפי תוח של המ שק הקרו א טי‪ .‬ע ם מ שפ חו ת‬
‫ה א מידי ם לפי ה הנ ח ה כי ״ ב על ה מ אה הו א ב על הדעה‪.‬״ בדרך זו ה ש תל טו ע ל ה ק היל ה בזג ר ב‬ ‫אלו נ מגו האחים קרונפלד‪ ,‬שהיו בין הבנקאים היהודי ם הרא שוני ם בקרוא טיה ל מן גירו ש ם‬
‫בני ה מ שפ חו ת שטרן‪ ,‬הרס מן‪ ,‬דוי ט ש‪ .‬שוורץ‪ ,‬די ם‪ .‬פריססר‪ ,‬ועוד‪ .‬עם י שראל לא יצ א נ שכר‬ ‫בתחילת המאה הט״ז‪.‬‬

‫ננ פריססר‬ ‫ו‪ .‬ז‪ .‬שוורץ‬

‫ה‪ .‬ארליך‬ ‫פריססר‬ ‫‪:1‬‬ ‫חרף ה שיפור במצב הכלכלי בכללו שחל ב מ ח צי ת ה ה שני ה של ה מ אה הי״ם‪ ,‬ע דיין לא‬
‫הצליחו המהגרים היהודים‪ ,‬ולא בניה ם חסרי־מקצוע‪ .‬לה ש תלב במ ש ק הקרו א טי‪ .‬חלקם חיו‬
‫מזה‪ .‬רבי ם מ צ א צ אי מ שפ חו ת אלו היו ב מ רו צ ת הז מן לפרנסי ם תקיפים שבורו ת ם ב ענייני‬ ‫על לחם צר‪ ,‬ומכל מקום לא גר פו רווחים קלים‪ .‬אלא לחמו ק שה כדי ל החזי ק מ ע מ ד ב מ ל ח מ ת‬
‫הי ה דו ת ק ב ע ה א ח ד ר כי ה ק היל ה ברוח הגי או לוגי ה ה מ תבולל ת‪ .‬רוב תקיפי ם אלה היו בני ה ם‬ ‫הקיום‪.‬‬
‫של החרדי ם ש ה תגו ר רו עו ד ב תנ אי ם צנו עי ם ל מדי בל שקה אולי צה ופילגו‪ ,‬מ תוך קנ או ת ד תי ת‪.‬‬ ‫להתעצמותם הכלכלי ת של בודדים מבין הי הודי ם ל עו מ ת דלו ת ם של רבים‪ ,‬הי ת ה גם‬
‫א ת ה ק היל ה ה צ עי רה‪ .‬אול ם בני ה ם ע ב רו ל״ מ ת קד מי ם‪.‬״ הם של טו בלי ד אגה‪ .‬ש אנני ם‪ ,‬כ שהם‬ ‫תוצאה בחיי הקהילה‪ .‬הודות להי שגיהם במסחר ו ב ת ע שי ה תפסו ה א מידי ם ע מ ד ה ע די פ ה‬
‫בוטחי ם ב ע תי ד של טונ ם ה ב ל ע די בקהילה‪ .‬הם ש מ רו ע ל כסאותיהם ב מו ע צ ת ה ק הילה כל עו ד‬ ‫בקהילה‪ .‬שופת ההכנסה*‪ , 0‬ה קנ תה את זכו ת הבחירה ל מוסדות הקהילה‪ .‬אד ם של א הו כי ח‬

‫‪curia‬‬ ‫קוריות — מהפלה הלטינית‬ ‫)‪(109‬‬ ‫‪consus‬‬ ‫בהפלה הלטינית‬ ‫)‪— cenz (108‬‬

‫‪249‬‬ ‫‪248‬‬
‫במ אה שנו ח קיו מ ה‪ ,‬ע ד שנו ת ה שואה‪ .‬הי א חו סלה ב־‪ 1.1945‬״ ״ אגו ד ת אנו ש״ נ ש א רה מפ על‬
‫חייו של י ע ק ב אפ ש סיין‪ .‬א ר ב ע ה ת ר ו ת של בנ י זג ר ב ש פ רו לו טובה על כך‪.‬‬
‫י ע ק ב א פ ש טיין ה תנ ס ה עו ד ב שני תפקידי ם ציבו ריים‪ ,‬א מנ ם ב לי הצל חה‪ .‬ב״ שנו ת ה א בי ב״‬
‫של ע מי אי רופ ה‪ 1848 ,‬־‪ , 1849‬פ ע ל ל ה ר חב ת פ עו ל ת ה של ה אגו ד ה ה ל א־י הו די ת ״ ה ח רז ה‬
‫ה ס ל ב י ת ״ י ״ הי א נו ס ד ה ע ״י ע ס קני ם ו מ דינ אי ם ק רוא סיים‪ ,‬ת ג מ ת ר עו ת ה ש הו ק מ ה בשם ז ה‬
‫ע״י מ דינ אי ם צ׳ כיי ם ב פ ר א ג מ ס ר ת ה אגו דו ת הי ת ה פו לי טי ת — להקים או ס ט רי ה פ ד ר טי בי ת‬
‫שבה י בו או ה ע מי ם ה ס ל ביי ם ע ל סיפו ק ם ה מ ת גי‪ .‬ב ת הי ל ת ‪ 1849‬שלה א פ ש טין תזכי ר מפור ט‬
‫ל ח ב רי ה אגו ד ה ו ה צי ע ה ק מ ת ל שכ ת ה מ ס ח ר בזג רב‪ .‬ע ם ה ש תל טו ת ה מ ש ט ר ה רי א ק ציוני של‬
‫בך ע ל ע מי ה קי ס רו ת ה ה ב ס בו רגי ת ה ק ת הקץ ג ם ע ל ״ ה ת רז ה ה סל בי ת״‪ .‬ח ב רי ה ה ת פז רו‬
‫ו ה ת כניו ת נ ת ב ט לו‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬נ ח ל א פ ש טיין כ שלון גם ב ק הי ל ת זג רב‪ .‬מ סלה זו די כ א ה אותו‪ .‬לרוע ה מזל ה ת חי לו‬
‫ל ה צי ק לו ג ם צ ת ת פרסיות• מ צ בו ה חו מ רי הל ך וניד ר ד ר‪ .‬הו א נ ק ל ע ל עי ס קו ח בי טו ח פרוב־‬
‫ל ס טיו ת ו ל א י צ א מ הן שלם‪ .‬ל א נ ר א ה לו ב אופ ק כל מו צ א של כ בו ד מ פ ק ע ת ה סי בוכי ם‬
‫שנ ס ת ב ך בה‪ .‬לז מן מ ה הז ר ל פ עול ב ״ הו פני ט ט ס פ ריין״‪ ,‬א ך שו ב לא ה ת או ש ש‪ .‬מיו א ש שם‬
‫ב שנ ת ‪ 1859‬ק ץ ל חייו ב ק פ צו ב ב דן לי ד ד נ ה ה ח ח רכב ת דו הר ת‪ .‬ו הו א רק בן ‪3 7‬‬
‫י ע ק ב א פ ש טיין‪ ,‬ה צ עי ר שנו א ש ס ן ה חיי ם‪ ,‬הי ה בין ר א שוני הי הודי ם ש ס צ או ל שון‬
‫מ שו ת פ ת ע ם ה אינ ט לי גנ צי ה הק רו א טי ת‪ .‬ה מ או ר עו ת שנ תג ד שו ב חייו ה קצרי ם היו יכולי ם ל מ ל א‬
‫חיי ם ארוכי ם‪ .‬נ סי בו ת הז מן ה ע לו הו לזי ר ה ה צי בו רי ת בטרם יו ב ט ח לי הו די ק רוא טיה שוויון‬
‫אז ר חי‪ .‬מנ קו ד ת ר או ת מ ש פ טי ת הי ה לוח ם נו עז ז ה ע ל מ ס רו ת נ שג בו ת ח ס ר ז כויו ת אז רחיו ת‪.‬‬
‫מ ב חינ ה פו לי טי ת פ ע ל ב ח ל ל ריק‪ ,‬ב בונ ה ע ל בליפ ה‪ .‬מ שפ ח תו ע דיין לא י שבה יו ב ל שני ם‬
‫ב ק רו א טי ה‪ ,‬ו הנ ה הו א פ נ ס ה ל סלול לו ד ר ך ל ב מ ה ה מ דיני ת ש אי ש ל א הז מין או תו ל הופי ע ע ל‬
‫קר שיד״ אול ם א פ ש טיין‪ ,‬חלו ץ ה ה ת ק ר בו ת הי הו די ת ל ת ר בו ת ה ק רו א טי ת‪ ,‬ד ב ק ע דיין ב ע רכי‬
‫הי הדו ת‪ .‬לפ ר קי ם ה דגי ש א ת הנ א מנו ת לי די דיו הק רו א טיי ם ו ב הז ד מנו ת א ח ר ת — ל מו ר ש ת‬
‫א בו תיו‪ .‬הו א ל א ר אה ס חי ר ה ב ש אי פ תו ל ש ר ת שגי א דוני ם ב ע ת ו ב ע ת ה אתת‪.‬‬
‫נ א מנו ת כ פו ל ה ז ו ב א ה לי די בי טוי ג ם א צ ל לי אופולד־ ל בו סל ב שוו ר ץ‪.‬״‪ 1‬ז הו ה נ ד מ‬
‫הג דו ל ש ק ם מ ק ר ב י הו די ק רו א טי ה‪ .‬הו א ה ר א שון שתרם בי ד ר חבה ל מ ט רו ת סו ציאליו ת‪ .‬כ ב ר‬
‫ב חייו ה קי ם ק רנו ת ל מ תן מי לגו ת ל תל מי די ם‪ ,‬ול ש ם א תון ה ע מי ד ש תיי ם ל ר שו ת עי ריי ת זג ר ב‬
‫ו ש תיי ם ל ק הי ל ה הי הו די ת‪ .‬הו א ה חזי ק ב א מ צ עיו א ת שי עו רי ת ל מוד־ חו ר ה ו א ת עז בונו —‬
‫‪ 400-000‬כתר‪ ,‬ש שו ד ם ע ל ה ע ל ‪ 16x00‬לי רו ת ש ט רלינג ז ה ב — הו רי ש ל ק היל ת זג ר ב ל שם‬
‫ה ק מ ת בי ת א ב ו ת ו א מנ ם ר צונו ה א ח רון בו צ ע ב מלואו‪ .‬ב חו רף ‪ 1910‬נ ע רכ ה חנו כ ת בי ת א בו ת‬
‫ע״ ש ל בו ס ל ב ש ו ו ת ב ע ר ת י חי ד ב סוגו ו הי ק פו ביוג‪ 1‬סלביה‪ ,‬ב מרו צ ת ה שני ם נ פג ע ה מו ס ד ל א‬
‫א ח ת ממ שברי ם‪ ,‬ביני ה ם ה ח ר פו ת ו אינ פ ל צי ה‪ .‬ע ל אף כ ל ה פג עי ם ה אל ה ה חזי ק ה מו ס ד מ ע מ ד‬
‫)‪ ( 111‬ביו היהודים שכיהנו לאחר אסשטי׳ין כיושבי־לאש האגודה יש להזכיר את נדדו שסרן‪.‬‬
‫אחי דיגד״ חרוסתן עורות‪ ,‬וביחוד את ד־ר סילן שתרץ‪ ,‬הוא מסה שומרוני‪ .‬עליהם ועל‬
‫סשסחותיהם עיין בנספחות*‬
‫‪ Slavjanska Upa‬בקרואשית‪.‬‬
‫‪ ,( Luvosiav-Leopoid Schwarz (1906-1837‬בן סלמה־שאול׳הירש שוורץ‪ ,‬מוותיקי הסוהרים‬
‫היהודים בזגרב‪ .‬הוא בדל באומרה מסורתית בתיק משמחתו האמידד‪ -‬בכירה הקרואטית הכר‬
‫שתרץ את סונוסיליז המלח ועשה הון‪,‬‬
‫‪251‬‬
‫היתה קיי מ ת שי ט ת ה ב חי רו ת ה קו רי א לי ת רק ה סבה ש ספגו מ או ח ר יו ת ר סן ה ציוני ם‪ ,‬ביו‬
‫שתי מל ח מו ת העולם‪ ,‬ערערה את בטחוג ם העצמי‪ .‬א ך ב תקו פה ה מ תו א ר ת כ אן הי ה ז ה עי ר‬
‫הזוך למועד‪ .‬לפי שעה נמ שך שלטונ ם ה מ תנכ ר של הפרנסי ם־ הגב אים‪.‬‬
‫' ׳ ר ■‬ ‫בצל ה נ א מ נ ו ת ה כ פ ו ל ה‬
‫קהילת זג ר ב וחבריה סבלו ל א רק מ פי רוד הל בבו ת בין החרדי ם ה ש מ רני ם ל ביו ה מ ת קד מי ם‬
‫מבק שי התיקונים‪ .‬בצורו ת שונות וב שטחי ם רבי ם נ תעוררה ג ם ב עיי ת הני גו ד‪ ,‬ה א מי תי או‬
‫המדומה‪ ,‬בין יהדות ם ומור שחה ל בין סביבתם ו ת בי עו תי ה‪ .‬ב עיי ת הנ א מנו ת הכ פול ה ה ט רי ד ה‬
‫לא מע ט את סו בי התפוצה ה קרו אטי ת עו ד ב א מ צע ה מ אה הי״ס‪ .‬ב ? ל ה נ א ב קו רבים ש הני חו‬
‫רישומם ב חיי קהילת ם וגם ב חיי עיר ם ו ב חיי קרואטיה כולה‪.‬‬
‫ב ץ הרא שונים שפעל בצל הנ א מנו ת הכפול ה ונ ש ב ר — הי ה ה צ עי ר י ע ק ב בן ש מו א ל‬
‫א פ טנ רין שניסה כו חו ב חידו ש פני ה קהילה ה מעו רע ר ת ונכ של‪.‬‬
‫דרכו ל א הי ת ה קלה‪ .‬הוא ה רו מנ סי קן מ ת קופ ת הה שכלה‪ 37 .‬שנו ת חייו ל א המ סי קו כ די‬
‫לקדם את א חוו ת העמי ם שה שתוקק אלי ה בכ ל מ א ת‪ .‬אי שיו תו‪ ,‬ש ה ק רינ ה ע ל ס בי ב תו חן‬
‫נעורים‪ ,‬היתה ע דינ ה מכדי ל ע מוד במאבק ציבורי מ ת מי ה ד מו תו נ ש א ר ה מ פו צ ל ת ע ד סו ף‬
‫■‬ ‫ימיו‪ .‬עי צ בוה ש תי נפ שות‪ .‬באחת הבהב ע דיין ני צו ץ הפור שת‪ ,‬ו ב שני ה בב ר ה תל ק ח ה א ש ז ר ה‬
‫המו שכת לס מיעה‪ .‬לבריחה מן היהדו ת‪ .‬ל ח רו ת הבאי ם ל א הו רי ש כ תבי ם‪ .‬ע ל ה ש ק פו תיו‬
‫מרמזים רק נ או מיו שנ שתמרו‪ .‬עז היה חפ צו להקים אגו ד ה ש ת מזג ב פ עו ל ת ה צ ד ק ה ו ה ש כ ל ה‬
‫גם יחד‪ .‬אגודתו‪ .‬אמר‪ ,‬ת ד אג לנצרכים חסרי ט ל ‪ ,‬לאלמנו ת‪ .‬לי תו מי ם‪ ,‬לילדי ם נ טו שי ם‬
‫ולעזובים מתם‪ .‬ב ב ע לי מל אכה ת תמוך ה אגוד ה ב הלוו אות קונסטרוקטיביות■ ב ה עז ה ה ר אוי ה‬
‫ל שבח התמסר יע ק ב לבי צוע תכניו תיו‪ .‬אף כי פ עול תו נ ר א ת ה מ ה פ כני ת ב עיני בנ י ז ג ר ב‬
‫הספקנים‪ ,‬הוגשם בינואר ‪ 1546‬חלומו ונו ס ד ה ״ אגו ד ת אנו ש״‪,, 0.‬‬
‫בא סיפת הי סוד של האגודה נ ש א א פ ש טיין בן ה־‪ 24‬א ת נ או מו ה פ רוג ר מ טי‪ .‬בין הי ת ר‬
‫א פ ר‪ :‬״ ״ ת ב חינו‪ ,‬רבותי‪ ,‬ש אגוד תגו איגד‪ ,‬אגו ד ת צד ק ה ג רי ד א‪ .‬ו א ם ת ק בלו א ת הג ח תי‪ ,‬ה רי‬
‫היא )האגודה( ח פ ת ה שכלה‪ ,‬תא ציל את רו חנו ו תעורר א ח ה בנ תנו ל ב עיו ת ה א ת ו הד ת‪.‬‬
‫לפי מ ע שינו י שפוט או תנו העולם‪ .‬י כ ב ד או תנו וי בי ע לנו אהדה״‪.‬״ ז א ת ת מ צי ת ה״ אני מ א מ ץ ״‬
‫של דובר ההשכלה בגולה קטנה שה ט מיעה ע לו ל ה הי תה לכלו תה‪ .‬לז כו תו של י ע ק ב א פ ש סי ץ‬
‫הצעיר ייז קף שבכמה מ שפטי ם מבריקים נ תן בי טוי קולע ל ש אי פו ת ת ת ה מ תקד ם‪ .‬ב ס ש פ סיו‬
‫הקצרים‪ ,‬שנ א סרו בעיצו מו של מ שטר מ טרניך‪ ,‬י ש רמז ל מור ש ת אבות‪ ,‬ל ק ד מ ה ו ל ה ו פ נ י ו ת‬
‫ועד ה״ הו פגי ט ט ס פ ריי ף הורכב תחילה מי הודי ם בלבד‪ .‬כ י ד ר ה אגו ד ה כי הן ע ד ‪1859‬‬
‫יעקב אפ שטיין‪ ,‬א חיו זיג מונ ד נ ב ח ר ל מזכי ר ה הרא שון‪ .‬ב מ רו צ ת הז מן נ ש תנו פני ה ד ב רי ם‪.‬‬
‫לוועד נ ע ס ו לא־יזזודים רבים‪ ,‬בכל ז א ת הי ח ה לי הודי ם ה ש פ ע ה ני כ ר ת ע ל ני הו ל ה אגו ד ה‬
‫על היי יעקב אסעטייז ועבודתו עיין‬ ‫‪.DruStvo čovječnosti, HumonitaetBvereln‬‬
‫בחיבורו הג״ל של מ ש וזרז ובו בפסתה של ת ר ם‪ .‬דססום־בליס ביברייסקי אלמנך‪,‬‬
‫בלגרד ‪ , 1963*64‬עס׳ ‪ 82‬ואילך‪ .‬משום מה הושמט פסאמרח פועלו של אפשטיין בקהילה‬
‫)‪( 112‬‬ ‫זגרב‪ .‬בספרו על זגרב העתיקה כותב ג׳ סאבו בעם׳ ‪ 177‬על המשבח העממי‬
‫‪ 1919‬ואז‬‫‪( 113‬‬
‫)‪ (Pučka kuhinja‬מיסודו שי ד״הופניססססריין'‪. .‬המסכת״ התקיים ס־‪) 1875‬עד‬
‫עבי לידי מסעל סוציאלי חדש‪ .‬ה־ ‪ .Prehrana‬שבראשו עמר שנים רבית היהודי שנדור‬
‫‪250‬‬
‫י ח ד ע ס ד ״ ר כג ז קס‪ ,‬ש ע מ ד ל סיי ם א ת ת קופ ת כ הונ תו כיו״ ר ו ע ד הקהילה‪ ,‬ה ש ת ת ף‬
‫ה ר ט פן ע ל ד פי ה ע תונו ת ״ » ב פול מו ס נ ג ד אנ טי ש מי ש חי ב ר ב עילו ם שם חוב ר ת א ר סי ת ״ בני‬
‫י שראל ב ק רו א טי ה ו ס ל בוני ר‪.‬״ ב או תו ע גי ץ ג ם ה ד פי ס ה ר ט מן חוב ר ת מיו ח ד ת ו ב ה חז ר ע ל‬
‫ט ענו תיו ה א פו לוג טיו ת מ שנ ת ‪ • . 1848‬״ ב־‪ 1880‬נ ב ח ר ליו״ ר חברה קדי שא‪ .‬אך ג ם ב ע רו ב י מיו‬
‫לא נ ח ל ש ה ה ת ע ניי נו תו ב חינו ך ה מ ר ה צ עיר‪ .‬עו ד ל פגי מו תו י ס ד ק ח ש תספק ספרי לי מו ד‬
‫■ _‬ ‫חינ ם ל ת ל מידי ם מ צ טייני ם‪.‬‬
‫היצירה האמנומי ת‬
‫ני צני הי צי ר ה ה א מנו תי ת מ ס י ע ו בין י הו די ק רוא טיה ל מן א פ צ ע ה מ א ה הי״ ס‪ .‬ת חיל ה ה ם‬
‫נ ר או כ פ בוי שי ם‪ ,‬נ ח ב אי ם אל הכלי ם‪ ,‬אך בכ ל ז א ת א ץ לזלזל בע רך יצי ר ת ם ל ש ע ת ה ו ל ס בי ­‬
‫בתה‪ .‬ני כ ר ת ב ה ה ש מ ה של ה א ס כו ל ה ה רו מנ טי ת הג ר מני ת‪ .‬כ ר כ ת ב אדו א רד בריירי»» א ת‬
‫סי פו ריו ב ג ר מני ת וה תפ ר ס ם בז מנו ב ר ח בי הקי ס רו ת ה ה ב ס בו רגי ת כ מ ח ב ר רו מני ם הי ס טו ריי ם‬
‫ק רובו לי או פו ל ד ב רייר‪ ,‬י לי ד ק ריז׳ ב צי ש ה ת חיל א ת ד ר כו כ צל ם ב או ל פני מוזינג ר בזג ר ב‪.‬‬
‫ה צ ט ר ף ל ״ בו הי פ ה ״ ה מ ציי ר ת ב רו ב ע מונ מ ר ט ר שבפריס‪ .‬אברה ם צ בי סג ל‪-‬נוי פ ל ד‪ ‘« ,‬אי ש‬
‫בו רגנ לנד‪ ,‬סוחר ש ה ע תי ק א ת מו ש בו ללשקר‪ .‬אולי צ ה בזג רב‪ ,‬כי הן' ש ם כג ב אי חב רה קדי שא‪,‬‬
‫ונו ד ע ב כ פ ה מי צי רו תיו ה א מנו תיו ת‪ .‬ב ץ ה ש א ר קי ש ט ב שנ ת ‪ 1854‬א ת פנקסד‪ ,‬ש ל חב רה‬
‫קדי ש א של ה ק הי ל ה ה ח ר די ת ב עי טו רי ם מ ר הי בי ע ץ‪ .‬מ ש ח רי ם ב מו ב או ת מ תו ך קוהל ת‪ ,‬מ ש לי‬
‫ש ל פ ה ו פ ר קי א בו ת‪ .‬כן ה ח ך חי תו כי ניי ר ‪ 111‬ע ל נו ש אי ם חנ״ כיי ם ו ע ס ק ב כ תי ב ה ת מ ה‬
‫) קליג רפי ה ב ל עז(‪ .‬ב כ ל ל‪ ,‬ה ק ליג ר פי ה הי ח ה א מנו ת נ פו צ ה ב ץ י הודי זג רב‪ .‬ב ת קופ ת נוי פ ל ד‬
‫ני סו בה א ת מזל ם ציי רי ם נ ג ץ בני מ שפ ח ת הופמן‪ ,‬ש מו אל ה א ב ויוליו ס הבן‪ .‬א ש ת שמו אל‬
‫הו פ מן‪ ,‬ב ב ס‪ “ ,‬׳ הי ח ה א חו ת ה מו סי ק אי אנ ט ץ שוורץ‪ .‬ז ו א ח ת מ מ שפ חו ת ה שוו רצי ם ש ש מן‬
‫התפר ס ם ג ם ס ח ת לעיח ו ת חו מי ק רו א טי ה‪ .‬מיי ס ד א ח ת ה מ ש פ חו ת שנ ש או ש ם זר‪ .‬היד‪ ,‬ד ב־ ב ר‬
‫שוורץ‪ ,‬מ מגו ר שי י רי ד זג ר ב ב־‪ ) 1838‬עי ץ ב ע ם׳ ‪ .( 236‬בנו אנטון« » הי ה ה ר א ש ץ ב ץ י הו די‬
‫"‪ .Agramer Zeitung‬מם׳ ‪.73‬‬
‫‪" Dis Juden ln Ungarn, Kroatien und Slavonlen". Ein Beitrag zur Judenfrege‬‬
‫‪im Jahre 1848 und In der Gegenwart Nach meinem Im Jahre 1848 erschienenem‬‬
‫‪,Werke "Magyar Zaldö, vagy Zaldä tnagyar 7" Ine Deutsche übertragen‬‬
‫‪. und dem Verfasser dar jüngst In kroatischer Sprache erschienenen Flug‬‬
‫‪chrlft ,,Izraelltanl u HrvatskoJ i Slavonljl" zur geneigten Beachtung empfohlen• ,‬‬
‫‪ Eduard Breyer‬נולד ב־‪ 1811‬בוות׳דץ‪ ,‬נסטר ב־‪886‬נ בגייביץ לדי זנאים במורביה‪.‬‬
‫‪ , 1869 — 1809‬רבם של הגננת סריס מילד והצייר א חל ף ויילר‬ ‫)‪( 120‬‬
‫‪Scherschnitt-Arbeit‬‬
‫‪Babette‬‬
‫‪ ,A lton Schwarz 1823 — 1891‬רכש את השכלהו המוסיקלית בפלח למוסיקה —‬
‫— ‪ — Giazbeni zavod, Muaikverein‬של זגרב‪ ,‬עיר הולדתו‪ .‬התמהה בהוראת כינור‪,‬‬
‫ובשנים ‪ 1842 — 1841‬השתלם בורגה במקצועות מוסיקה שוגים‪ .‬בשובו הביתה גתמגח‬
‫לחזן בית הכנסת ולמורה בית הספר היהודי שרק התחיל מועל‪ .‬במרוצת ‪ 40‬סנה‬
‫)‪ ( 1891 — 1851‬הורה נגינת כינור בסבת למוסיקה‪ .‬ב־‪ 1850‬יסד רביעיית מיתרים סקצועית‬
‫ראשונה בזגרב‪ .‬בתזמורת התיאטרץ העירוני — ‪ —Varoiki teeter‬השתתף בכנר דאשון‬
‫ום־‪7‬ד‪ 18‬היה מנצחה הקבוע‪ .‬כר אשת העלה הצגות אופרטות מאת אוסנבך על קרשי התיאסרון‬
‫בזגרב‪ .‬יצירות מוסיקליות הלחץ בסגנון רומנסי‪ .‬חיבר לתזמורת‪ ,‬למקהלה‪ ,‬להרכבים‬
‫קוליים שונים‪ ,‬להרכב קמרי‪ ,‬לרביעיית בלי קשת ולפסנתר‪ .‬לא נודע אם כתג על‬
‫‪253‬‬
‫והתרחב בהתמדד* הודות ל מא מצי ם ה א רגוניי ם והבסשיים של מ ד ה ק היל ה‪ ,‬מ סדר ״ בני ב ר י ת'‬
‫ונ ד בני ם בודדים‪ .‬ל מן סיוע מל ח מ ת העול ם ה שני ה ד א גו לו מ א ד — מ ל ב ד אי גו ד ה ק הי לו ת‬
‫ביוגו סלביה י ‪ -‬ארגוני ם י הודיי ם עולמיי ם‪ ,‬ג׳וינ ם וו עי ד ת ה ת בי עו ת מג ר מני ה‪ .‬ב ניי נו ה ר א שון‬
‫הולאם‪ ,‬אך לא הרחק מ מנו נ בנ ה‪ ,‬בנו ף מרהיב ע ץ‪ ,‬בי ת מי דו ת חד ש ו מ שוכלל הנו ש א א ת‬
‫השם ״ בי ת א בו ת מיסודו של הנ ד בן לבוסלב שוורץ״‪.‬‬
‫עקרון הנ א מנו ת הכפולה‪ ,‬הי הודי ת והקרואטית‪ ,‬וזנחה ג ם א ת י הו ד ה ה ר מ נ ז ן ״ ‪ ,‬ש עי ק ר‬
‫י‬ ‫פועלו חיה ב שירות הה שכלה‪.‬‬
‫במי שור הי הודי היד‪ ,‬מ חנ ך מנו סה‪ ,‬ובתחו ם ה ק רו א טי — מו״ל מ צליח‪ .‬ל א י צר‪ ,‬א ב ל‬
‫הפיץ ערכי תרבות‪ .‬הי ה מ ד ל ב על שיעור קומה שעלה ע ל מ ת ח ריו הרבי ם‪ .‬בז כו תו נ מ צ א‬
‫הספר הקרואטי אף במקומו ת נידחי ם‪ .‬שאחרים ל א ה צ לי חו לחדור אלי ה ם‪ .‬אג ב‪ .‬ה ל שון‬
‫הקרואטית לא הי ת ה שגורה בפיו של ‪ 3‬ר ‪0‬מך‪ .‬ו א ץ ל ת מו ה ע ל כך‪ .‬ה רי מ ל או ל ו ‪ 40‬שנ ה‬
‫ויותר כא שר בא מ הונגריה לקרואטיה‪.‬‬
‫קהילת זג ר ב ה תפנ תה במ אוחר ל חינו ך ה דו ר הצעיר‪ .‬ה ק די מ ה או ת ה ר עו ת ה בוו ר ד דין‬
‫שכבר נ ד‪ 1826‬החזיקה בי ת ס פד ק טן ל־‪ 65‬ילדים‪ .‬רק ב ת קו פ ת גולר מן‪ ,‬ב שנ ת ‪ , 1841‬נ ע ש ה‬
‫נסיון ראשון להקמת ״ בי ת ספר לה שכלה״» ‪ »,‬בזגרב‪ .‬מ חו ס ר ת ק צי ב ו בג ל ל רי ב ה מ חנו ת‬
‫בקהילה נסגר ה מו סד כ ב ר ב־‪ , 1852‬אך נפ ת ח מ חד ש ב שנ ת ‪ 1858‬כ בי ת ספ ר תלתי שנתי‪»».‬׳‬
‫ס•■‪■.‬‬ ‫בתקופת ‪ 1868-1858‬ני ה ל ה ר ט ח את המוסד‪.‬‬
‫‪ (Lavoslav-Leopold Hartman (1813—1881‬נולד ב* ‪,(Grosswardein) Na gyve rad.‬‬
‫‪ tv‬מחת הונגרית‪ .‬היוס ‪ Oradea Mare‬שבסרגסילבגיה‪ ,‬רוכניד״ בצעירותו‬
‫היה פורה בבית הספר היהודי של קהילת נאג׳־קאנידה בדדום־סערב הונגריה‪ .‬שסיסחה‬
‫קשרים אסיציב עס יהודי ע ר ג מו מ ם של יהודי זגרב רבים מקהילת ?ו‪ .‬לא אחת התפנו‬
‫בחנוכת בית‬ ‫רבניה לערוד פקסים דתיים בזגרב‪ .‬כך השתתף הרב פסל )‪(Fessel‬‬
‫הנגסת הגדול ב־‪ — . 1967‬הרטפן גסש בפהחז את ההוראה ופתח עט פרקרייסר בית ססחר‬
‫למסרים ואף גיסה אח פולו כפדל‪ .‬באמצע המאה העתיק את מושבו לזגרב ובה התחיל‬
‫את דרכו המזהירה בפדל‪ .‬ב־‪ 1856‬קנה פאת ל‪ .‬גאי‪ ,‬מנהיג ד״אילירים״ לשעבר‪ .‬פלאי‬
‫סשרים גדול שנאי יא הצליח לשוזקו‪ ,‬ונד‪ 1869‬רכש יחד עם גיסו‪ .‬וילינדוילהלם שוזרץ‪.‬‬
‫)‪1861" ( 117‬‬ ‫את בית הדפוס‬ ‫ועם איגגץ גרגיץ‪ ,‬גם הוא מורה לשעבר ב* ‪,Zaia-Egarezeg,‬‬
‫רכישות( אלו נתנו תנוסה רבח לבית ההוצאה סל הרספן‪ .‬אמנם‬
‫)‪118‬‬ ‫‪.Bokan‬‬ ‫הגדול של‬
‫שותסיו עזבוהו בבהרת אבל הרטפן הזריז עשה חיל כסדל‪ .‬הוציא ספרות יסד* בקוריר‪.‬‬
‫ובתורגםוב דברי מדע ובידור‪ ,‬פסות גיאוגרפיות ואטלסים ועד לוחות שנה עפסיים וססרי‬
‫תפילה קתוליים הגיג פעילותו הנטדצת עוררה גם קנאה והתנגדות• ב*‪ 1870‬הוסתו נגדו‬
‫האשפות שנהג בטסוא סגים כלפי אחד היריבים בס ולמוט פוליטי בת תבטא ונים‬
‫הספרותיים ״‪ ,vienac‬ד "‪ Hrvatski Sokol‬״ ‪ .‬מאורע זה‪ ,‬האופייני לתקופה‪ ,‬תואר בהרחבה‬
‫)‪( 119‬‬ ‫ד י ד ו מ‪ .‬דספוט־בליס ביברייסקי אלפנך‪ ,‬בלגרד ‪56‬־‪ ,1955‬עם׳ ‪5‬ד ואילו‪ .‬מפעלו של‬
‫הרטמו התרחב בהתמדת ראיה להצלחתו — פיגויו לסו״ל האקדמיה היוגוסלבית לסדע‬
‫)‪( 121‬‬ ‫ולאמנות בזגרב‪ .‬עסקיו הוסיפו לשגשג‪ ,‬אד כוחותיו הגופניים הלכו ונחלשו‪ .‬טיפגי פתלה‬
‫)‪( 122‬‬ ‫אנושה נתנו אותותיה ת לפני פותו ט סי את בית פסחרו לשני עוזריו‪,Kugli & Deutsch ,‬‬
‫)‪( 123‬‬ ‫ותחת שמם התקיימה הוצאת הספרים של הרסת עד סחצית הסאה הנד‪.‬‬
‫פפעלו היהודי של הרסת תואר בעדות אי‪; -‬לייז־ארגיז )ד‪-‬ע‪.‬י‪ ,(B77 .‬בחיבורו הנ״ל פאת‬
‫‪ a‬שודדץ‪ ,‬ובז במאסר ל‪ .‬נלזיגגר נגדידוב״ ‪ . 1940‬גליון ‪ ,40‬עם׳ ‪. 10‬‬
‫במלאכת ההדפסה ובטוילות ניגר חלקם של יהודים בארצות הימזסלביזת‪ .‬פטפרט גדל‬
‫וגבר בססנה הבאות הי״ס והב׳‪ .‬כן נמצאו סו׳לים יהודייס בקדידבצי‪ ,‬בג׳קובו‪ .‬בביילובר‬
‫)י• ״י יי ש ^ ב פ ו ד ג ה )ל‪ .‬קליין* בברוד ) ג שולטן(‪ .‬בטרייבו ) ד‪.‬ג כיון(‪ ,‬בבלגרד‬
‫‪ ♦*/‬כהן* ועוד•‬
‫‪ Blldungssctiule‬בגרםגית‪.‬‬ ‫)‪( 115‬‬
‫‪ . Trtviaischuie‬ב׳‪ 1964‬נוספה לו כתה וב־‪ 1865‬הונהגה קרואסית כשפת הו ר א ג‬ ‫)‪(116‬‬
‫מג‬
 ‫ו‪ .‬סכנות שמד‬ ‫שלזינגר ד‪-.‬םרבי־ נחשב לחל ת הפופיקאים‬ ‫קולזז־יה שלמד סוסיקוו כמקצוע‪ .‬ויהד‬
‫היהודים בארצות היוגוסלביווכ השוב הלקו כמהנו ונמלוזץ‪ ,‬הולם נימה יוזווית ל* נסכאוו‬
‫שוויון‪ ,‬ב עיו ת ו פו ר ע נו ת‬
‫בפועלו‪ ,‬ח ח מחזנות בתחילת דרכי•‬
‫על סף עידן הפיתוח זכו היהודים בהצהרה מדינית‪ .‬היה זה חוק השוויון האזרחי שהוצע‬
‫בסב\ר ביום ‪ 20.8.1872‬בי ת פוסט‪ ,‬ציר ורז׳די!‪ ,‬ונתקבי* ביום ‪ J21.10.1s73‬עם קבלת החוק‬
‫מ מ צי א ס פינ ת ה אווי ר‬
‫העניק הפרלמנט הקרואסי‪ ,‬תשעים שנה לאחר פרסום איגרת הסובלנות של יוזף השני‪,‬‬ ‫סרגי היה גורלו של הנודע בשוורצים במאה הי״ם‪ ,‬הוא דוד שוורץ )‪ .( 1897-1850‬יליד‬
‫זכויות כוליסיות מלאות לבני ישראל בקרואטיה‪.‬‬
‫זלודאגרסג**‪ 1‬זה התפרנס שנים רבות כסוחר עצים בזגרב‪ .‬משם נסע לעתים לרסינ׳ה כדי‬
‫למן בואם לקרואטיה גיסו היהודים להשתחרר ממגבלות המעמד הנסבל‪ .‬כמאה שגה‬ ‫לפקח על בריחת העצים ביערות הרחבים איגקאי‪ .‬תפקידי פיקוח אלה אפשרו לו לטפח‬
‫לא הצליחו בכך‪ .‬המהפכה הצרפתית משנת ‪ 1789‬לא הביאה להש את השוויון המיוחל‪.‬‬ ‫תחביב שהיה במרוצת הזמן לשגיונו‪ :‬לבנות ספינת אומר מונחית‪ .‬אולם הוא נתקל בקשיים‬
‫קריאת הדרור של ״אביב העמים״ במרס ‪ 1848‬לא הגיעה אליהם‪ .‬הקרואטים הלעיטו אותם‬ ‫בנסיונוחיו להגשים את תכניתו‪ .‬כחובב לא שלם די הצורך בכללי הפיסיקה והאווירונאר־‬
‫במליצות פטריוטיות‪ .‬אך מעמדם האזרחי לא שופר והם נשארו נסבלים בלבה כאמור‪ .‬רק‬ ‫טיקח‪ .‬אך לא אמר נואש ז מחונן בחוש סכני‪ ,‬לא חסו זמן ואמצעים כדי לרכוש ידע במדעים‬
‫שגת ‪ 1873‬הביאה להם את ״השחרור האזרחי״‪ .‬דוגמת השוויון שהוענק לאחיהם בארצות‬
‫'■■ ' ־ ־‬ ‫‪.‬‬ ‫אלה‪.‬‬
‫אירופה השכנות‪.‬‬
‫לא נודע מד‪ ,‬הניע אותו לתכנן את ספינתו ״הדמיונית״ ומה שימש אתגר לבנייתה‪ .‬בקושי‬
‫בסוגיה זו אץ לזלזל בעזרת הארגונים היהודיים הגדולים‪ .‬הם פעלו מבירות המערב‬ ‫רב השיג אמצעים לדגם ספינתו‪ ,‬אולם מוסדות המדע דהו כל פעם את תכניותיו‪ .‬מיניססריוני‬
‫להסבת רמת חייהם של אחים נרדפים ומקופחים‪ .‬את מיטב המאמצים הקדישו להשגת‬ ‫המלחמה בווינה‪ ,‬בברלין ובפסרבורג סירבו להיכנס לשותפות עם הממציא הנועז‪ .‬לסריס היו‬
‫הזכויות האזרחיות ומרביתם דגלו אף ביישוב ארץ ישראל‪ .‬למותר להזכיר לבקיאים בחולדות‬ ‫מדענים משלה שהתקדמו מאד באווירונאוסיקד״ גד‪ 1892‬נדמה היה ל שוו ת שהנה הבקת‬
‫ישראל החדישות כי היו אלה חברת ״בל ישראל הברים״‪ ‘«,‬״האגודה האנגלית־יהודיח״«»‬ ‫את הקיר האטום של הוסר הברד‪ -‬ההצלחה נראתה לו קרובה‪ .‬הוא התקשר עם מפעל‬
‫ו״איזראליסישה אליאנץ״‪ »»,‬ארגונים שהגדילו לעשות בהגנה על זכויות היהודית הם לא‬ ‫האלומיניום בגרמניה שהביע נ מנו ת לבנות את הספינה‪ .‬אך האכזבה לא איחרה לבוא‪ .‬הבניה‬
‫נרתעו מלהיעזר בדיפלומטיה של המעצמות הידידותיות‪.‬‬ ‫התקדמה בעצלתיים‪ ,‬נערמו עימבים על עיכובים‪ .‬לבסוף הציע את אמצאתו למיניסטריון‬
‫הארגונים האלה הרימו את הבטתון העצמי במחנה היהודי ויצרו אווירה נוהה יותר‬ ‫המלחמה הגרמני‪ ,‬ואמנם משרד זד‪ ,‬קיבל אותה לביצוע‪ .‬את הסכמתם התנו הגרמנים בהדגמת‬
‫סביבו‪ .‬בעיני עמים רבים שוב לא היו היהודים אבק אדם‪ .‬הם הכירו כי אכן הגיע הזמן לשים‬ ‫מיסה מוצלחת של הס״יגה‪ .‬ספינת מבחן זו נבנתה ממתכת אלומיניום קלה אך מוצקים‬
‫קץ להפלייתם לרעת ברוב התפוצות‪ ,‬להוציא מזרח אירופה וכמה ארצות באסיה ובאפריקה‪,‬‬ ‫כשגופה האליפסי ימולא גז קל‪ ,‬והיא ממונעת במנוע בעל ארבעה )!( כוחות סוס‪ .‬טיסת‬
‫אמנם נעשה ‪.p‬‬ ‫הראווה עמדה להיערך ב״םמ?למםר פלד״ ליד ברלין‪ .‬שוו ח צהל‪ .‬הנה‪ .‬חשב‪ ,‬העולם הכיר‬
‫שכניה הריאקציוניים של קרואטיה‪ .‬ההונגרים‪ ,‬האוסטרים והאיטלקים‪ ,‬נכנעו לרוח‬ ‫באמצאתו המהפכנית לאחר שנים מרובות של מריטת עצבים וציפיית שוא‪ .‬אולם הממציא לא‬
‫הליברלית ד ל המאה הי״ט‪ .‬כל אלה הקדימו את הקרואטים בעשיית צדק ליהודים‪ .‬באוסטריה‬ ‫זכה ליומו הגדול‪ .‬עוד לפני סיסת המבחן הותקף בינואר ‪ 1897‬בהתקף לב וכת‪ — .‬לאחר‬
‫נתקבל חוק השירית עוד בשנת ‪ , 1848‬בהונגריה נסתיימה ד‪,‬מערבה ב־‪ .1867‬באיטליה‬ ‫מותו רכש את תכניותיו הרחן צפלין‪ .‬בשמו נכנסה ספינת דוד שוו ת לתולדות האווירו־‬
‫המאוחדת הוא נתפרסם ב*‪0‬ד‪ 18‬וברייך הגרמני החדש ב“‪. 1871‬‬ ‫גאוטיקה‪, «.‬‬
‫שונה הירי המצב בקרואטיה שפיגרה במתן השריית האזרחי‪ .‬גם ביצועו החשדני של‬
‫החוק בקרואטיה אינו ת מ ה לשירית הנרחב שהוגשם הלכה למעשה במערב הנאור‪ ,‬אם כי‬ ‫נושאים יהודיים‪.‬‬
‫גם במערב התרבותי היתר‪ ,‬עדיין שביחד‪ .‬התנכרות חברתית לבני המיעוט היהודי‪. .‬‬ ‫כן דורו סל אנסת שוורץ וקרובו של יעקב אשש שיין האומלל היה יוליום אסשסיין‪ ,‬הפפנתרן‬
‫הפעולה‪ .‬סעל מ־‪ 1867‬עד ‪ 1901‬כמחנד מוסיקלי בקונסרבטוריון של וינה‪. .‬‬
‫בכל זאת היחה שמחת ההישג אצל יהודי קרואטיה כנה‪ .‬את עתידם ראו באור ורוד‪,‬‬ ‫במכון למוסיקה פעלו עח־ יהודים בהוראה‪ ,‬מהם הצ׳לן גייגר‪ ,‬בתו הססנתרגיח אנסוניה‬
‫בחברת השפע שהלכה וקמה לעיניהם‪ ,‬לא במעט בזכותם שלהם‪ .‬אנעם החברה הקרואטית לא‬ ‫גייגר־אייכהורן )בנו של הצ׳לו גייגי עלה לירושלים(‪ .‬ככגרים בלסו מילן גרף וריקרד‬
‫רוסקם‪ .‬בנגינת פסנתר הורו עליזה הרגוג‪ ,‬נכדתו של אנסת שוורץ‪ .‬ארנמס קראוס‬
‫ואחרים מ הדור ה מי ר‪. .‬‬
‫בזגרב‪ .‬להקים לו שם *נדרסד״ הוא רק הצליח לאסוף תרומות לקביעת לוח זכרון על‬ ‫עיירה בדרום־מערב הוגגריד‪-‬על דוד־ שוורץ כתב ל‪ .‬שיק ביברייפקי‬ ‫)‪(124‬‬
‫חזית בית מגוריו של ח ד שוורץ בזגרב‪ ,‬בביבר זרינ׳בץ מם׳ ‪ .17‬לוח זה לא נקבע מעולם‪.‬‬ ‫גר ודני קלנדר‪ ,‬בלגח־־זגרב ‪38‬־‪.1937‬‬
‫על סיעלו עיין גם ‪-‬אסנווז״ שנה ‪ ,II, 1938‬עם׳ ‪ 307‬ו‪.‬אםגות״ שגה ‪ ,1939 ,111‬עם׳ ‪. 167,165‬‬ ‫)‪ (125‬לשוות היו שתי בנות ו ח‪ .‬הבת הבכורה דורה נישאה תחילה לוולדימיר‪ ,‬בנו של המנהיג‬
‫‪ Alliance laraäiue Universelle‬גוסדה בפרים בשבת ‪ .1860‬רבים תלו תקוות גדולות‬ ‫)‪( 126‬‬
‫מסלבונסקי‬ ‫הקרואטי ממוצא יהודי‪ .‬מסים פרנק‪ .‬ואחר בך לדיר איוו אלנוביץ׳‪ ,‬עורר־דין‬
‫בהקמתה‪.‬‬ ‫ברוד‪ .‬המידה‪ ,‬ורה‪ ,‬היתה לפגי מלחמת העולה הראשונה זמרת מבוקשת על במות האופרה‬
‫)‪ 27‬ו( ‪ Arglo-Jewfsh Association‬נוסדה בלונדון ב־‪.1871‬‬ ‫של דנה‪ .‬ברלין ונידיורק‪ .‬שפה נחרת באותיות זהב בתולדות האופרה‪ .‬אולם זכר‬
‫)‪ israelitische Allianz zu Wien ( 128‬נוסחז ב*‪ 1873‬בווינה‪.‬‬ ‫אביה הגאוני כפעם שנשכח‪ .‬נכשלה גם חמתו של דוד שפיצר‪ ,‬יז״ר האגודה ‪.‬אמנות״‬

‫‪255‬‬ ‫‪254‬‬
 ‫יהודים‪ .‬המדינאים הקדואטיים התגברו על קנאת הגילדות המסורתית בבעלי המלאכה‬ ‫הסכימה בנקל לקלטם כשווים בין שומם‪ .‬לכך לא די בהחלטות המוסד המחוקק‪ .‬במהרה‬
‫ובסוחרים הזרים‪ ,‬לרבות צאצאי המהגרים היהודים‪ .‬הם ציפו שתיעוש הארץ יוגבר עם מתן‬ ‫צצה בעיה צמודה לחוק השוויון‪ ,‬כשההפליה דתית ביסודה‪ .‬הכוונה לחופש הגיור‪.‬‬
‫זכויות אזרח ליהודים‪. .‬‬ ‫חדל חלוקים בהערכת הגיור‪ .‬היו שראו בו מצווה גדולה‪ .‬אחרים התנגדו לו וראו בגרים‬
‫אצל רבים מבני המשפחות היהודיות האמידות בקרואטיה התרופפה הזיקה ליהדות‪.‬‬ ‫ספחת שאינה רצויה‪ .‬אך ברור שאיסור הגיור נשאר לפליטה מתקופת האפליה‪ ,‬שריד‬
‫לגביהם נתן החוק החדש גושפנקה משפטית למצב קיים‪ .‬יהודים שהתעשרו נחשבו למעשה‬ ‫שנשתמר בהשפעת הכבסיה הקתולית השלטת במדינה‪ .‬להלכה התיר חוק השווית האזרחי לכל‬
‫ל״מוגנים״ בפעילותם הכלכלית‪ .‬רק לפני הערכאות והפרלמנט הופלו אף הס לרעה‪.‬‬ ‫אזרחי הארז להםיר את דתם בדת מוכרת אחרת‪ .‬למעשה הוצאה מכלל זה ההמרה מהדת‬
‫בעת ובעונה אחת עם ההישג המשפטי־מדיני‪ ,‬שאפו בני משפחות אלה לחדירה מהירה‬ ‫הקתולית לדתות לא־־בוצריווב כמובן‪ ,‬איסור זה לא נכלל בחוק ובפירושיו‪ ,‬אך סימניו‬
‫ושלמה לחברה הקרואטית המסתייגת מפני זרים‪ .‬הטונה לחצי יובל שנים‪,1897—1873 ,‬‬ ‫הורגשו היטב בכל גסיון של גיור‪ .‬היהודים שזכו זה עתה לשוויון לא השלימו עם האיסור‪.‬‬
‫מהכרזת האמנציפציה עד הופעת הציונות המדינית‪ .‬בסרק זמן זה הגיעה ההתבוללות לשיא‬ ‫ואמנם נמצאו רבבים בקרואטיה שניגשו בהזדמנות הקרובה למלאכת הגיור‪ .‬כך נהג‬
‫עצמתה‪ .‬היא איימה על קיום הגולה הצעירה ועמדה להמס אותה כליל‪ .‬חלפה לבלי שוב‬ ‫שמואל שפיצר‪ ” »,‬רבה של אוסייק‪ ,‬אז הקהילה הגדולה ביותר בקרואטיה־סלבוניה‪ .‬לעומת‬
‫נאמנותם של מייסדי הקהילות‪ .‬בני הדור השני והשלישי למשפחות ההניגסברגים‪ ,‬הזיבנ־‬ ‫זאת היה הרב מודרז׳דין יותר זהיר‪ ,‬הוא ביקש מן הממונה על הדתות בזגרב פירוש מוסמך‬
‫שיינים‪ .‬השקרנים ודומיהם נראו כמנהלים קפדנים של מוסטת הצדקה‪ ,‬אך לא היה בכוחם‬ ‫וחדמשמעי כי זכות הגיור כלולה בחוק השוויון‪ .‬בעתון הרשמי יי “ פורסמה הודעה חיובית‬
‫לשוות ‪ p in‬לקהילה‪ .‬מסירותם של ראשי הקהילה הדגולים‪ ,‬כד״ר גב זקס וכזאב־וילהלם‬ ‫בשם הממונה איוון הינצ׳יגה‪ **1,‬אולם בפרלמגם הקרואטי חזר בו הממונה מהודעתו בעתון‬
‫שוורץ‪ ,‬לא היתה עוד נר לרגליהם‪ .‬הפרנסים המתבוללים התכחשו לערכי היהחת‪.‬‬ ‫ומעולם לא אישר כי חופש הגיור*״ נכלל ממילא בחוק האמנציפציה‪ .‬אכן יצאו היהודים‬
‫גל השמד שהציף בתחילת המאה הי״ט אחדות מארצות אירופה‪ ,‬וביחוד אח גרמניה‪,‬‬ ‫שוב מקופחים‪ .‬בית המחוקקים התעלם ביודעים מהמעוות שנגרם להם‪ .‬הסבור לא הסכים לדון‬
‫הגיע עתה לקרואטיה• המשכילים‪ ,‬ובמיוחד סטודנטים ואקדמאים‪ ,‬לא ראו לפניהם כל עתיד‬ ‫בתיקון החוק בגלל תנאי החוזה )הקונקודדם( עם הווטיקן ששמר על זכויות יתר ע ל‬
‫מקצועי אם לא ייסבלו לנצרות‪ .‬לא כולם הספיקו לערוק מחיק מכורתם‪ .‬בתקופה בה הגיעה‬ ‫הכנסיה הקתולית‪ .‬הדברים לא נשתנו אף לאחר שנבחר בסוף שנות השמונים ל׳ודביט‬
‫שוורץ )עיין בעם׳ ‪ (321‬ביהודי ראשון לציר בסבור מסעם מפלגת השלטון‪ .‬שאילתותיו‬
‫הכרתם היהודית לששל המדרגה הלם זעזוע חמור את יהדות קרואטיה‪ .‬בכמה מקופות‬
‫התחוללו בשנת ‪ 1883‬פרעות שאמנם לא גרפו קרבנות בנפש‪ ,‬אך עוררו לזמן מה את תודעתם‬ ‫המרובות בעניין הגיור נשארו בלי תגובה‪ .‬להלכה לא הוכרה זכות הגיור בקרואטיה אלא‬
‫ב־‪. .1918‬‬
‫היהודית‪ ,‬ברגיל ברגעים טרגיים‪.‬‬
‫בשנות השמונים הלכו וגברו כוחות הריאקציה בחלקי אירופה השונים‪ .‬צצו תורות‬
‫מלבד משבי הרוח הליברליים הניעו גם נימוקים כלכליים אח הקחיאסים להעניק שוויון‬
‫אנטישמיות לסוגיהן וגלי שנאה עכורים וארסיים הציפו ארצות רבות‪ .‬איבה שלוחת רסן‬
‫אזרחי ליהודים‪ .‬בשנות השבעים היה להם קשה להתעלם מחלקם של ״הנסבלים״ האלה‬
‫השתוללה בעתונות‪ ,‬בפרלמנטים ובהפגנות רחוב‪ .‬במקומות רבים פרצו פרעות‪ .‬התחילה‬
‫בקידום המשק הקרואטי‪ .‬בץ אנשי המפתח בכלכלה היו מספר בונים־קבלנים וסוחרים‬
‫נדידה גדולה של יהודי רוסיה‪ ,‬רומניה‪ ,‬פולין וגליציה‪ .‬רבים היגרו‪ ,‬אם לאיים הבריטיים ואם‬
‫לארצות שמעבר לים‪ .‬גם בצרפת הלבה וגברה הריאקציה‪ .‬היא הצמיחה תנועה אנטישמית‬ ‫בשוסרוג׳ )‪(Oedenburg-Soprony‬‬ ‫)‪ 29‬ו( ‪ (Dr. Samual Spitzer (1828 — 1895‬גולי‬
‫שבשנות התשעים העלתה את משפט דרייפום על הבמה האירופית‪ .‬באוסטריה‪ ,‬בעלת‬ ‫סבבורגגלנד‪ .‬אכיו היד‪ .‬רב בקססהל׳ )‪ (Keaztheiy‬על ספת האגס בלסון )‪(Balaton‬‬
‫בהונגריה‪ .‬ססגת ‪ 1855‬ועד יום מוחו כיהן סמואל כרב בקהילת הגיאולוגית סל אוהיי׳ן‪.‬‬
‫המסורת האנטישמית‪ .‬לא ה ס ת מהומות רחוב נגד היהודים‪ .‬לואגר*** הטיף לגירוש היהודים‬ ‫בירת סלבוגיה‪ .‬כאשר הונזזה במאי ‪ 1869‬אבן פינה לבית הכנסת החדש בעיר ערד הרב‬
‫שקנו לעצמם‪ .‬לדבריו‪ ,‬מעמד מועדף‪.‬‬ ‫שפיגר את הסקס הדתי‪ .‬עסק בהוראת בבית הספר היהודי העספי והיה מנהלו‪ .‬סגיס רבות‬
‫אף בהונגריה התנהלה הסתה אנטישמית פרועה‪ .‬התוצאה ד״יחה ניפוץ חלונות ובחת‬ ‫פעל במזכיר של חברת «כל ישראל חברים״ באוסייק‪ — .‬סשבעת ילדיו התפרסם בקרב‬
‫הציבוד היהודי בנו ד״ר הוגו שסיצר‪ ,‬סתלוצי תנועת התחיה היהודית‪ .‬בעו״ד צעיר ומצליח‬
‫הרמש היהודי במקומות רבים‪ .‬אולם המתיחות לבשה ממדים מסוכנים בעקבות עלילת הדם‬ ‫נשא הונו לאשר‪ ,‬את בת הוסע יעקבי‪ ,‬דבת של זגרב‪ .‬הוא נסע כציר לקונגרסים הציוניים‬
‫בטיסזדאםלר‪ 1*‘.‬ההנמקה לא נשתנתה מימי הביניים‪ .‬האנטישמים האשימו יהודים ברצח‬ ‫פד‪,‬ש ני )‪ 0898‬ואילו‪ .‬גמגח עם פעילי הציונות ההרצליאנית בקרואטיה• היה ידו* ראשון‬
‫י ^ י ר י ף הציונית בארצות יונוסלביות ומייסד איגוד הקהילות היהודיות ביוגוסלביה‬
‫לצורכי דוב הם חזרו על הטענה האורלית והמרושעת כי דם הקרבן דרוש ליהודים לאפיית‬
‫)גרודנה נובינה״ ‪“Narodne Novlne" — 130) .‬‬
‫מצות‪ .‬כדי להוכית את העלילה ״גילו״ ב־‪ 1882‬את גופת אסתר סולימושי‪ ,‬נערה בת ‪14‬‬ ‫)י‪3‬ו( ‪Ivan VonĆlna‬‬
‫הובאה כאז על פי סקורות הפצוססים בסאסי חולדות יהדות‬ ‫)‪ (132‬טרשת ד מוי )‪(receptio‬‬
‫מסלגה אנמישפית שנאבקה‬ ‫)‪ ,(1s«) Karl Lueger — 1910 (»33‬מנהיג הנוצרים הסוציאליים‪,‬‬ ‫קרואטיה טאת ד״ר ולמס דיאמנס‪ ,‬שפורסם בשנת ‪ 1913‬בהונגריה בשבתון ההברה להפצת‬
‫בשלהי הסאה הי״ס לראש‬ ‫יזבל שנים עם הסוציאל־דמוקרסיס על השלטון באוסטריה‪ ,‬נבחר‬ ‫‪ ? -‬״י ״ ‪ 0‬י ? ״״•יל ״ ™י ״ — )‪.(Magyar Jzr Irodalmi Tiraulat tvkdnyvo‬‬
‫של לואגר‪ .‬כאחד מסעצבי‬ ‫עיריית ויגד* הקיסר סרנז יחף סירב תחילה לאשר את בחירתו‬ ‫הפח נר כיה‪ I‬משלהי המאה הי״ס ועד ‪ 1931‬כרב בווקובד )‪ ,(Vukovar‬עיירה בסריים‪,‬‬
‫בן ארצו‪ .‬צורר האנושות‬ ‫האנטישמיות החדישה קדם למנהיג אנסיסמי אתר‪ ,‬אף הוא‬ ‫יא הרהק ‪ 1‬־ ™יק‪ .‬במאמרו התפאר דיאפגס עוד ‪1‬־‪ 1913‬ני קהילתו לא גפגפה סו הנגע‬
‫אדדלף הימלר‪.‬‬ ‫הגיוני‪ .‬בסוף יסיו אמנם הסתיק דיאסגם עסדה עוינת זו‪.‬‬
‫)‪ ,Tieza-Esziar ( 134‬עיר םחוז בהונגריה הגסונית־סזרוזית‪.‬‬
‫‪256‬‬
‫‪257‬‬
 ‫את הפורעים מלהתנפל באכזריות על קרבגוחיהם‪ .‬ב־‪ 4‬בספטמבר הפגינו המוני האיכרים‬
‫המוסתים מ ד היהודים בהשמיעם קריאות איום‪ :‬״נעלה על היהודים‪ 1‬״ הכתבה מדגישה כי‬
‫״לשלושת היהודים‪.‬הרסו את כל הניתן להרס‪ .‬הפורעים טענו כי הוציאו שלם דרלשוני‬
‫ממחבוא‪ ,‬ובהנחה שהובא בי ת ההונגרים — סחכוהו לרחוב ובצהלת נצחון שיכרוהו לרסיסים‪.‬‬
‫למרבה המזל נפלסו היהודים בעוד מועד )מהכפר(‪ «.‬למחרת היום המשיכו האיכרים בשוד‬
‫הרכוש היהודי‪ «.‬ועשו ממש מעשה נבלה‪ «.‬מדירת דת* פריץ ואיגנץ הפנר‪ 140‬שדדו הפורעים‬
‫מטלטלת והשמידו את הכל ! שיברו רעפי הגגות והרסו* ארומת‪ «.‬מראה ההרס היה מדהים‪.‬‬
‫הסתערו על המרתף‪ ,‬ורק עתה התחילה סביאד‪ .‬מחרידה של היין והי״ש‪ «.‬בשיכרוחם מ צ צו‬
‫במום את גולגולת חברם להילולת השדים והוא מת במקום‪«.‬״ הפרעות נמשכו עוד יום והעתון‬
‫מודיע ‪ :‬״‪«.‬היהודים‪ ,‬שהיו עד חמול שלשום אמידים‪ ,‬היום הם עניים מרודים‪ ,‬חסרי כל‪ ,‬והיו‬
‫אף נהרגים לולא במלטו ליער‪ .‬בתיהם נהרסו עד היסוד‪ .‬עד שאץ פל אפשרות לגור בהם‪ .‬כך‬
‫אירע בכל תחום המועצה האיזורית הזאת‪ :‬בטרקושצ׳ן‪ ,‬בצבייסלינה ובווישניצה»‪4‬י‪ «.‬העט‬
‫אינו מסוגל לתאר את השתוללות האיכרים המוסתים שבה ה שמית כל מה שהיה רכוש יהודי‪.‬‬
‫ראשי הפורעים לא נעצרו עדיץ‪«.‬״‬
‫בגלית מם׳ ‪ 206‬מיום ‪ 105.1883‬פותב העתון ״נרודגה נובינה״ על הפרעות בזגרב בזו‬
‫הלשת‪ :‬״‪«.‬הסכל הממלכתי המשותף‪ ,‬בעל הכתובת הדרלשובית‪ ,‬הותקן במשרד האוצר ביום‬
‫ר‪ ,7.9.1883 ,‬בלי גינוני סקס‪ «.‬רק אחר הצהרים נודע מהעתונות לקהל על התקנת הסמלים‬
‫החדשים‪ .‬שפירה צבאית הופקדה ליד משרד האוצר‪ ,‬אך המעבר ברחוב נשאר חפשי‪.‬‬
‫בערב משהתחילו ההמונים מתקהלים באיליצד‪ .‬וברחוב גונתליץ׳ ומתוכם נזרקה אבן‬
‫ששברה חלת במשרדי המס ברחוב גונחליץ׳‪ ,‬רק אז תוגבר ה ט ח הצבאי‪ .‬חיל רגלים סגר‬
‫את רחוב גונתליץ׳‪ ,‬ויתר הרחובות טו ה ת ע״י יחידות ההוסארים‪ ».‬שלשום‪ .‬בתג הבתולה‬
‫הקדושה )‪ ,( 8.9‬קמה אחר הצהרים בכיכר ילאצ׳יץ׳ מהומה שלא היתד‪ .‬מגמתה אצלנו‪ .‬קהל‬
‫אלפים הסתכל נדהם במתרחש‪ ,‬אך איש לא נקף אצבע נגד ההשתלטות הוונדלית של‬
‫האספסוף‪«.‬״ והנה תיאור ההתנגשות הראשונה ‪ :‬״קהל רב התחיל מתאסף משני צדי הטור‬
‫הצבאי‪ .‬היו אלד‪ ,‬סקרנים שבאו להסתכל בנעשה ברחוב גוגדזליץ׳‪ «.‬סמוך לשעה ‪ 3‬אחר‬
‫הצהרים נפוצה בין הקהל דמועה ט בנו של סוחר הרהיטים היהודי ‪3‬נ אד‪ .‬זקס ג‪ 4‬י גער‬
‫מתוך חנות אביו בפרחחים והעליב את העם הקרואטי‪ .‬בתגובה על שסועה זו‪ ,‬שהוכחשה‬
‫בעתונות למחרת היום ע״י בג אד‪ .‬זקם‪ ,‬התחילו ההמונים המוסתים ליידות אבנים בחלונות‬
‫בית זקס‪ ,‬לעיני מ שמתת הצבא‪ .‬החיילים פיזרו את המתפרעים בהסתערות רובים מכודנים‪.‬״‬
‫״ההמון‪ .‬רו ט נערים‪ «.‬נסוג בבהלה לכיכר ילאצ׳יץ׳״‪ .‬רק עתה הגיעה שעת האימים של‬
‫היהודים‪ .‬ממשיך העתק‪ :‬״כאן התחילו הפרחחים‪ ,‬בהדרכת אלמונים חשודים‪ ,‬מסתערים‬
‫בהעזה מחוצפת על בתי יהודים‪ .‬הראשץ בתור היח בית סריסטר בפינח רחוב מריה‬
‫ולריח‪ »4*.‬ברעש מחריד נופצו חלונותיו‪ .‬בתדהמה הסתכל קהל הצופים בחזיון שהועלה‬
‫)‪ 035‬על פרטי העלילה בטיכה־אסלר ותוצאותיה עיין אצל דובנוט שם‪ .‬כרך י׳‪ ,‬עם׳ ‪ 60‬מילך‪.‬‬
‫)‪David Fritz, Ignac Hafner (140‬‬
‫)‪Trakošćan,. Cvjetllna. Vlénlca (141‬‬
‫)‪ ( 142‬א חיו של ד׳ ר מ ש ה ז ק ם‪ ,‬רא ש ה ק היל ה ל שע בד‪.‬‬
‫ברחוב זה‬ ‫‪ .Marija Vaierija‬כ ץ כיכר ילאצ׳יץ׳ וכיכר זרמ׳בז‪ ,‬המם ‪trafika ulica‬‬
‫הוקס ב־‪ 1867‬כית הטסת‪.‬‬
‫‪259‬‬
‫ששירתה כעוזרת אצל משפחות יהודיות‪ .‬העלילה גרמה התרגשות עצומה‪ .‬בכל רחבי הונגריה‬
‫נערכו פרעות ביהודים‪ .‬הנרדפים נטשו את הכפרים‪ .‬אך גם בערים הותקפו בידי מסיתים‪.‬‬
‫רכוש יהודי נבזז ובסחונם האישי עורער‪ .‬הרס וביזה פגעו בשכונות המאוכלסות יהודים‪.‬‬
‫במיוחד סבל רובע היהודים בעיר פרסבורב “‪1‬‬
‫פרעות אלו הניעו חלק מיהודי הונגריה ליסול מקל נדודים‪ .‬הם התחילו עחבים את‬
‫מולדתם הםתאכזרו‪ 4‬בדרכם מל‪,‬ונגדיה נזדמנו כמה מהם לעיירה וליקה גוריצה* ” במבואות‬
‫זגרב‪ .‬הפליטים נתקבלו ע״י הקרואטים בסבר פנים יפות‪ ,‬אם כי יהודי קרואסיה עצמם‬
‫הסתבכו בימים ההם במצב בטחוני חמור‪.‬״‪1‬‬
‫המאורעות בקרואטיה פרצו בגלל סיבר‪ ,‬שולית‪ .‬היא היתה נעוצה בהשתלטות ההונגרים‬
‫ולא היה לה כל קשר לנושא יהודי‪ .‬כבר צוין כי ההונגרים לא היו רוב במדינתם שהשתרעה‬
‫על מחצית השטח של ממלכת בית הבסבורג‪ .‬בכל זאת העניק להם ההסכם עם אוסטריה‬
‫משגת ‪ 1867‬מעמד של אדונים כלפי כל הלאומים האחרים בתחום מדינתם — פולנים‪.‬‬
‫רוטנים‪ .‬צ׳כים‪ ,‬סלובקים‪ .‬גרמנים‪ ,‬חמנים‪ ,‬איטלקים‪ ,‬סרבים וקרואטים‪ .‬על פי ההסכם משנת‬
‫‪ 1868‬נשאר בידי הקרואטים‪ ,‬שנכללו בתלק ההונגרי של אוסטריה־הונגריה‪ ,‬שלטון בית‬
‫מצומצם‪ .‬כאסור‪ ,‬חרף ההסכם שביניהם הוסיפו ההונגרים להצר את צעדיהם של הקרואטים‪.‬‬
‫חלק סהתקריות נבע ממצבה הגיאוגרפי של קרואטיה שמגע גישה הונגרית ישירה לים‬
‫‪-‬‬ ‫האדריאסי‪• .‬‬
‫אירעו אף תקלות אחרות ביחסים ביו שתי הארצות‪ .‬בהתאם להסכם משנת ‪ 1868‬הוקמו‬
‫כמה מיניסטריונים משותפים להונגריה ולקרואסיה‪ .‬גם משרד האוצר נמנה עם הרשויות‬
‫המשותפות‪ .‬כלפי חוץ הפגינה חומריה שותפות זו בשלם שנשא ספל משותף ולידו כתובת‬
‫דרלשונית‪ ,‬בהומרית ובקרואטיה בקרואטיה צוין שם המיגיסטריון המשותף בקרואסית‬
‫•• ■‬ ‫‪ .‬בלבד‪,‬‬
‫ביולי ‪ 1883‬ניסו ההונגרים לשנות נוהג זה וזזות להחליף את השלטים הקרואשיים‬
‫בשלטים דרלשוביים‪ .‬תיקון זה הסעיר את הקרואטים שרגזו ממילא על תוצאות ההסכם‬
‫מ־‪ .1868‬מג רב ובע ת השדה פרצו מהומות‪ .‬אזרחים והמוני איכרים היו מוכנים לחתקומם‬
‫מ ד ההונגרים המשתלטים ביד רמה על כל מוסדות הרשות‪.‬‬
‫במהרה קיבלו ההפגנות מ ד ההומרים צביון אנטישמי‪ .‬באווירת ההסתה הפתעה ס ל‬
‫עלילת סיסה־אסלר לא היה קשה להטות את זעם העם מהבעיה העיקתת לערוץ אנסישסי‪.‬‬
‫האי־שקט האנטי־יהודי הורגש תחילה בעיירה סנזובור •*» ליד זגרב‪ .‬שם נופצו בלילה בין‬
‫ה*‪ 2‬ל־‪ 3‬בספטמבר ‪ 1883‬חלונות ביתו של היהודי ב ת קני שנחשד בנשך‪ ,‬תוצאות קשות‬
‫בהרבה היו לפרעות שהתחוללו בץ ה־‪ 4‬ל־‪ 8‬בספטמבר במחוז זגוריה ובזגרב הבירה‪ .‬כתבה‬
‫בגלית מם‪ 205 .‬של העתון ״נתנדנד‪ .‬נובינה״ ‪0‬־‪ 7‬בספטמבר ‪ 1883‬מדווחת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על‬
‫הפרעות בכפר בדנ׳ה‪ ,“ .‬בכפר זה התגוררו בסך הכל שלושה יהודים‪ .‬עובדה זו לא הניאה‬
‫)‪ <137‬המהומות האנטישמיות בקרואטיה תוארו בי ת ד״ר ם‪ .‬דססוגרבלים‪ .‬ביברייסקי אלסנד‪,‬‬
‫■‬ ‫בלגרד ‪58‬־‪ . 1957‬עם׳ ‪ 75‬ואילך‪.‬‬
‫)‪(143‬‬ ‫)‪Samobor, Zagorje (138‬‬
‫)‪Bednja (Î39‬‬
‫‪258‬‬
 ‫‪ .‬עם זאת א ץ להתעלם מן העובדה כי רובו של הציבור הקרואטי התנגד ב־‪ 1683‬לפרעות‬ ‫בכיכר‪ .‬האספסוף הוסיף להשתולל עד לזוועה‪ ,‬ידה בצעקות מרעישות אבנים ג מ לו ת ולבנים‬
‫האנטישמיות שפרצו בזהריה ובזגרנג מרבית המשכילים ומסלגותיהם חונכו ברוח ליברלית‬ ‫עד לקומות בית עליונות‪ .‬פני הצופים החווירו מפחד‪ ,‬משאון הזכוכית הבלגית שהתנפצה‬
‫של המאה הי״ם‪ .‬הם עצמם הופתעו מעצמת ההתפרצות האנטישמית וגיסו לטשטש את הרושם‬ ‫בחלתות הדירות ומרעש האבנים שהומטרו על דלתות הברזל של ההנויות היהודיות‪ .‬שומרי‬
‫הרע שהיא עשתה בעולם הנאור‪ ,‬בפער* בכלל‪ ,‬טענו‪ ,‬לא אירע כל דבר רציני‪ .‬המקרים‬ ‫הסדר בכיכר לא נראו ז אזרחים‪ ,‬חברי מועצת העיר ובלשים התרוצצו להזעיק עורה‪? .‬רכרות‬
‫העגומים נופחו בזדון ע״י אויבי קרואטיה המסורתיים‪ .‬הבישוף שסרוסטייר‪ ,‬שגם הוא נמנה‬ ‫)פיאקרים( נמלטו ממקום הסכנה‪ ,‬קציני צבא חשו בריצה ליחידותיהם‪.‬״‬
‫עם נאורי הדור‪ .‬ניחם ביפי משפם טיסה־אסלר את זומר‪ ,‬הרב מג׳קובו‪ ,‬ואמר לו‪ :‬״תמסור‬ ‫"״ככלות מלאכתו בבית פריסטר סנה האספסוף המשתולל לבתים הסמוכים‪ ,‬לבתי באום־‬
‫ליהודים סכל זמן שאכהן ככישוף בג׳קובו לא יאונה להם כל ר ע״ «»‬ ‫שהוקמו לא מכבר‪ .‬שם הוסיפו להתפרע‪ .‬בעל בית הקפה השכן‪ .‬היימבך‪,‬‬ ‫גרטגר ווסךטל‬
‫גיסה להרגיעם‪ ,‬אך בתשובה על פניותיו פנו המתפרעים לעבד בית הקפה שלו כדי לבת גם‬
‫מ חו ץ ל ת חו ם‬ ‫בו‪ .‬רק בקושי הצליח מר היימבך למנוע פריצה המונית לתוך בית הקפה שלו‪ ,‬בכך שירה‬
‫דברי הסיום שהשמיעו המשכילים הליברליים בקרואטיה לאחר המהומות בספטמבר ‪1883‬‬ ‫באקדחו באוויר»‪.‬״‬
‫ולאחר זעזוע סיסזד^סלר נתקבלו ככל הנראה כמטבע עובר לסוחר על דעתם ועל לבם של‬ ‫״לאחר השעה חמש לפנות ערב התחיל הצבא להגיע לכיכר ילאצ׳יץ‪ /‬או אז נאות הקהל‬
‫יהודי קרואטיה‪ .‬הם האמינו באמונה שלפה בעתידם כפטריוטים קרואסיים בני דת פשה‪.‬‬ ‫להתפזר‪ ».‬אך עדיין לא נרגעו הרוחות‪ .‬הפרחחים הוסיפו להשתולל וליידות אבנים בחיילים‪.‬‬
‫אף על פי שהמציאות טפחה על פניהם‪ .‬האם לא ראו כי צוררי ישראל משני עברי הגבול‪.‬‬ ‫כאשר נפגע‪,‬קצין המפקדה באבן בחזהו ציווה לחייליו לירות‪ .‬אך המתפרעים כבר הספיקו‬
‫כהוננרי כקרואסי‪ ,‬מצאו לשץ משותפת‪ .‬לפתוח בשנאתם הארסית ליהודים ז מכל מקום הם‬ ‫להימלט‪ ».‬בשני מטחי הרובאים דוכאה ההתפרעות המבישה»‪ .‬פני זגרב לבשו צורה מוזרה‪.‬‬
‫לא הגיבו כל תגובה על מאורעות אלה‪ .‬עובדה זו שיקפה נאמנה אח הלכי הרוה שהשתלמו‬ ‫יחידות צבא סגדו את הרחובות‪ .‬פרשי ההוסארים עברו ביעף רכובים על סוסים בכבישים‬
‫על תפוצה קטנה זו ב עי ה הטמיע* לא נמצא בה איש שירים קול זעקה על הפגיעה ולא קם‬ ‫השוממים של העיר והסתערו בחרבות שלופות על כל מי שנזדמן בדרכם‪ ».‬משמרות של‬
‫לה כנהיג שיתווה לה דרכי ההגנה‪.‬‬ ‫חיל רגלים עברו בלי הרף ברחובות השוממים»•״‬
‫נראה כי העולם היהודי הגדול לא שם אל לב את המהומות ״הזעירות״ מגורי ה ובבירת‬ ‫עד כאן הכתבה‪ .‬הסדר הושב על כנו והרוחות שככו‪ .‬אולם לא הרתסדעים ולא יחמי‬
‫קרואטי* משום שהיה שקוע אותה שעה בבעיות החמודות שנתעוררו בעקבות הפרעות של‬ ‫הפרעות באו על עונשם‪ .‬נפגעי הפרעות לא זכו בפיצויים על נזקי גוף ורכוש‪ .‬כתבה מ ת ו ן‬
‫שנות השמונים בצפץ־מזרח אירופה כאשר התחילו מתפרצים זרמי ההגירה ההמונית לעבר‬ ‫״פוזור״״‘ מצביעה על איש בשם ווצ׳טיץ׳‪ 144‬ניחם הפרעות נגד היהודים‪ .‬הוא נעזר בעמיתו‬
‫הים הגדול במערב ולידם גם סילון דק של העליה ל א ח ישראל שבמזרח‪ .‬אך איך זה קרה‬ ‫המובטל מעבודה‪ ,‬בנימיו ינז׳יץ׳‪,‬״« בעל עבר מפוקפק ומסית מנוסה‪ .‬במאמץ משותף הצליחו‬
‫שיהודי קרואטיה עצמם לא ל מ ח לקח לא מן הזעזוע שעבר עליהם ולא מן המשבר שפקד את‬ ‫להסות אח זעם ההמונים מהסלטים הדדלשוניים לאפיק אנטי־יחודי‪ ,‬אמנם ביום הפרעות‬
‫צפוךמזרח אירופה‪ ,‬מ ם לא מרעיונות התחיה הלאוסית והשיבה לציון‪ ,‬שהתחילו לובשים‬ ‫נעצרו שניה* אך כבר למחרת היום שוחררו מהמעצר בהמלצת מקורבי השלטון‪.‬‬
‫עור מידים במזרח ואף במערב ז לא השפיעו עליהם רעיונותיהם של הרב יקוחיאל‬ ‫העבריין היחיד שלא שוחרר מיד היה מפשוטי העם‪ .‬סטיפן ולשקו‪ “ *,‬הנפת שלא ידע‬
‫הירשנשסיץ והרב יהודה חי אלקלעי‪ .‬משום שבשורתם — למרות ניסוחה הדתי — הקדימה‬ ‫להצטייד בהמלצות מהחלונות הגבוהים‪ .‬הוא‪ ,‬שאהב מאד לגמוע טיפה מרה‪ .‬נחשד בתקיפת‬
‫את ר‪,‬תקום* אך עכשיו כבר נתפרסמה חוברתו של ד״ר ל‪ .‬סינסקר‪ ,‬ודווקא בלשץ הגרמנית‪.‬‬ ‫היהודי איגנץ פיק במאורעות ה־‪ 8‬בספטמבר בכיכר ילאצ׳יץ׳‪ .‬כן הואשם בפריצה לתוך בית‬
‫ודאי הגיעו גם לקרואטיה עתונים בלסץ גרמנית שלא התכחשו ליהדות ובחנו פרסום‬ ‫הקפה של הייפבך ובנסיץ ביזת רכושו‪ .‬להגנתו מען הנאשם שהיה מבוסם ושמכל מקום לא‬
‫לעינויים המעמיקים שבתחוללו במחשבת הדור‪.‬‬ ‫הוא פצע את פיק‪ .‬לאחר דיון ממושך הורשע הנפח ונידון למאסר חודש על עבירה נגד הסדר‬
‫ועוד‪ .‬בשנת ‪ 1882‬התהיל הרב ם‪ .‬גרינוולד להוציא לאור כתב עת יהודי ראשץ בשטח‬ ‫ובטחת הציבור ועל פגיעה בכבוד הזולת‪.‬‬
‫הקרואטי‪ .‬שמר היה יומרני למדי ‪ :‬״דם יידישה צבטרלבלאס״ )״העחון היהודי המרכזי״(״«‬ ‫כך נשלה האיש הקטן לעזאזל‪ .‬הוא נתפם בקלקלתו באקראי והושב בתא האסירים כרי‬
‫והוא נדפם אצל יעקב פליישמן בביילובר‪ ,‬עיירה קרואטיח שרק גד‪ 1871‬הוצאה מחבל הספר‬ ‫לכפר על עוונות המתפרעים האמיתיים שהתחמקו מן העונש‪.‬‬
‫הצבאי וסופחה לקרואטיה הב אני * גם עתון צנוע זה‪ ,‬שאמנם התקיים רק שנה בקרואטיה‪.‬‬
‫‪Baumgartner, Wesserthai, Heimbach‬‬
‫אך הוסיף להופיע עד ‪ 1889‬בפראג‪ ,‬סיפר על המתרחש לכל פי שהחעניץ בדברים שעמדו‬ ‫גלי ה ס ס׳ ‪ 207‬סיום ‪10.9.1883‬‬ ‫)‪ ( 145‬״‪*Pozor‬‬
‫ברומו של העולם היהודי‪ .‬י‬ ‫— במאמר הנזכר מסבירה ד״ר » ‪ j‬דםפוס*בליס כי ויצ׳סיץ׳ היה‬ ‫‪Skender Vučetić‬‬ ‫‪(14‬‬
‫מקורב קרבת משפהה לססיסז ווצ׳סיך‪ ,‬בוסר בעל ההשפעה בקססול‪ .‬שקגדר היד‪ ,‬בזמן‬
‫ברם‪ ,‬בגולה הקרואטית היו מעטים שעקבו אחרי החדשות מתוך רצץ לקיים את יהדותם•‬ ‫הפרעות ביהודים פקיד זוטר במשרד הסס הממשלתי‪ ,‬אך לא חלסו שניס רבות ונתמנה‬
‫למנהל הדואר בזגרב‪ ,‬ולבסוף הסיג את המינד הנכסף — ממונה על סחת זגרב —‬
‫)‪ (149‬בניגוד לתיאורים אתרים מסביר ד‪ .‬גינסברג ב‪.‬אםגוח״‪ ,‬שגה ‪ ,II‬סס' ‪ , 10‬עם‪) ,288 ,‬זגרב‪.‬‬ ‫״ ■ ' ■ • ־• ‪.veliki župan‬‬ ‫‪Benjamin JanežJĆ‬‬ ‫‪( 14‬‬
‫יוגי ‪ .(1938‬מדוע בעצם ל« אהד שטרוספייר את היהודים•‬ ‫)‪Stjepan Valaško (143‬‬
‫‪.‬‬ ‫• ‪,‬ך־־'•‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪Da» Jüdische Zentralblatt (ISO‬‬

‫‪261‬‬ ‫‪260‬‬
‫הדרימו אל מעבר לדנובה‪ ,‬לסריים ולסלבוניה בחיפוש אחר פרנסה‪ .‬מרביתם התקיימו שם‬ ‫לעומתם היו רבים‪ ,‬ובייחוד ביו המשכילים‪ .‬שהתרחקו ממסורת האבות חנחו את ערכי האומה‪.‬‬
‫על שיווקה של תוצרת חקלאית בעיירות מקובר‪ ,‬וינקובצי ונאשיצה»»« שבסביבות אוסייק‪.‬‬ ‫הלכו ורבו מקרי המרת הדת‪ ,‬בין מסעמים תועלתיים מובהקים ובין לשם נישואי תעתבת‬
‫לא מעטים מבין אבות יהודי אוסייק באו מהמקומות הקרובים שמעבר לנהח ת דרבה ודנובה‪,‬‬ ‫שהביאו להתנצרות‪ .‬המתבוללים העקיבים המירו את דת ישראל מתוך הכרה בצורך הטמיעה‬
‫מדרדר‪ ,.‬מאפסין‪ ,‬מפץ׳ ומסיגסוור‪ ,” ,‬כפרים וערי שדה של הונגחה הדרומית שבתקופות‬ ‫בסביבתם‪ .‬ממילא סגדו מכבר לאלילים זרים ולא ייסרם מצפונם לאחר שיצאו לשמד‪ .‬הם לא‬
‫שונות נכללו אף הם בתחומי תיות־ינה‪.‬‬ ‫עמדו בפיתויי הקריירה‪ ,‬בטוחים כי תעודת הסבילה הנוצרית תקל עליהם להתקדם בחברה‬
‫חג מ ת פזורות רבות עסקו תחילה גם יהודי אוסייק ברוכלות ובמסחר זעיר‪ .‬מסחר זה‬ ‫הנאורה‪ .‬ואמנם נדרשה תעודה כזאת להשגת משרות בכירות בצבא‪ ,‬במוסדות ההשכלה‪,‬‬
‫התפתח שלב אחר שלב והתקדמותו היתה הגורם השני שעיצב במידה רבה את הגולה‬ ‫במנהל המדינה וכיוצא באלה — דבר שסתר בעליל את חוק האמנציפציה משנת ‪. 1873‬‬
‫באוסייק ובסלבוגיה כולה‪ .‬הוא העלה את הרוכל הזעיר למעמד איתן ומכובד של סיטונאי‬ ‫ח ב יהודי קרואטיה נרתעו מהצעד המכריע ולא שרפו את הגשרים אל עברם הלאומי‪.‬‬
‫בשוק התבואות העשיר של אוסייק‪ .‬לבסוף ח ד ת בני המהגרים היהודים למסחר העץ‬ ‫הם קיימו את הקשר עם הקהילה היהודית‪ ,‬אך אס אט הלכה ודעכה הגחלת ששמרה עדיין‬
‫על הזדהותם עם כלל ישראל‪ .‬נפשם פרפרה בייאוש בין התשוקה העזה לטמיעה לבין הדאגה‬
‫הרופפת לגורל עמם‪ .‬היה זה מ ר מתוסכל של עמקים‪ ,‬משומדים ומועמדים לשמד‪,.‬גנ‬
‫אץ פליאה שמרכז ההתבוללות היה בעיר הבירה‪ .‬בה נתרכזו המשפחות המצליחות‬
‫מבחינה חברתית ואליה זרמו בעלי מקצועות חפשיים שחיפשו ס ח לפעולתם המקצועית‪.‬‬
‫היא משכה במיוחד כל מי שביקש לפעול בזירה המדינית‪ ,‬בין במפלגת השלטון ובין‬
‫באופוזיציה‪ .‬מעטות המשפחות האמידות שלא שילמו ״מס״ לשאיפת ההתבוללות שנסתיימה‬
‫על פי ח ב בטמיעה גמורה‪ .‬גם מבין ״עמך״ היו שערקו מן היהדות ועלו לצמרת הקרואטית‪.‬‬
‫על הבולט ביניהם‪ ,‬ד״ר הינקו הינקוביץ׳‪ ,‬ראה בנספחות )עם׳ ‪.(332—324‬‬
‫אכן‪ ,‬יהודי קרואטיה תרמו הרבה לקיחמה הכלכלי‪ ,‬המדעי והחברתי של ארץ מגוריהם‪,‬‬
‫אך היהדות לא נהגתה מתרומתם זו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬התורמים עצמם לקו לא אחת בפיצול‬
‫אישיות שגרם להם תסכול חמור‪ ,‬אף אם כלפי ח ח הצליחו במאמציהם לרכוש מעמד‬
‫מכובד‪ .‬פגע בהם קשה סירובה של הסביבה הקרואטית לקלוט אותם בלב פתוח‪.‬‬
‫דור הטמיעה היה ח ר אומלל‪ ,‬למרות רצונו הכן להאמין בהשתרשותו השלמה בחברה‬
‫הקרואטית שאת טובתה ביקש בכל מאדו‪.‬‬
‫גל ההתבוללות שהציף במחצית השניה של המאה הי״ס את יהודי זגרב‪ .‬הלך והתפשט‬
‫על הגולה הקרואטית כולה‪ .‬למעט חוגי החרדים‪ .‬גל זה לא פסח גם על אוסייק‪ ,‬בירתה של‬
‫סלבתיד‪ -‬זמן רב נבצר מיהודיה לארגן את קהילתם‪ .‬רק ב־‪ , 1849‬כמאה שנה לאחר הוצאה‬
‫הרשיץ ב־‪ 1746‬שהקנה להם זכות ל״ישיבה ארעית״ בעיר )עיין בעם׳ ‪ .( 223‬נהנה הרשות‬
‫את הסכמתה להקמת מוסחת הקהילה בעיר אוסייק העילית ‪ :‬בית כנסת‪ ,‬בית ספר וחברה‬
‫קדישא‪ .‬ומאז הלכה הקהילה והתפתחה עד שהיתה לעיר ואם בישראל‪.‬‬
‫במפקד האוכלוסים ב־‪ 1880‬כבר מנתה קהילת אוסייק כ־‪ 1,900‬נפש לעומת ‪ 1,500‬בזגרב‬
‫ר‪ 1,400‬בוו ח׳ חן‪ .‬גם חלקם של היהודים באוכלוסי העיר עלה לאין ערוך על הממוצע‬
‫הארצי והגיע לשמונה אחתים‪‘” .‬‬
‫שני גורמים עודדו את התפתחותה המפתיעה של קהילת אוסייק‪ .‬האחד היה הכוח‬
‫הפוטנציאלי בעתודת המהגרים היהודים בוו׳יות־ינה השכנה‪ .‬שראשוני יהודיה הקדימו במאה‬
‫שגה את אבות הגולה הקרואטית‪ .‬יהודים‪ ,‬שמשום מה לא נקלטו במישור הפורה של ח׳יווידינה‪.‬‬
‫אוסייק —ביה״ב הגדול )‪(1942 — 1869‬‬
‫)‪Vukovar, Vinkovci. N a iice (153‬‬
‫)‪ (151‬לסי כיסויו של בדה )‪Getaufte und Baldgetaufte — (Beda‬‬
‫‪Darda,‬‬ ‫)‪Apatln, Péca. Szigetvér (154‬‬ ‫)‪ (152‬לדברי ש‪ .‬סרייברגר )ה‪.‬ע‪.‬י‪ .‬א‪ (5/‬התסקח באותה שנה ‪ 1917‬יהודים‪.‬‬

‫‪263‬‬ ‫‪262‬‬
 ‫היהודים במחוזות קרואטיה־סלבוניה ‪...‬׳■‬ ‫דסלבוני‪ ,‬בעיקר האלון המצוי ביערות הסביבה‪ .‬היו ‪ 1‬מנים שיהודי אוסייק והסביבה נחשבו‬
‫למוסחיס בה״א הידיעה לניצול שסחי היער הנרחבים• בסלבוביה‪ .‬אמנם כעבור עשרות‬
‫זמן המפקד‬ ‫המחח ______‬ ‫שנים נאלצו היהודים לוותר על מעמדם השלים בתעשיית העץ ובמסחרו‪ .‬הוקמו חברות‬
‫‪1880‬‬ ‫‪35‬־‪1830‬‬ ‫‪1785*87‬‬ ‫מסחריות בבעלות הון הונגרי ואוסטרי שהשתלטו על השוק‪ .‬בבל זאת ביכרה השפעתם של‬
‫היהודים על בסיס זה של כלכלת סלבוגיה עוד זמן רב‪. 144.‬‬
‫‪1167‬‬ ‫‪85‬‬ ‫־ ;‬ ‫‪25‬‬ ‫ביילובר־קרידבצי‬ ‫בתקופת הפיתוח של המשק הקרואטי‪ ,‬במחצית השביה של המאה הי״ם‪ .‬היה מצבם של‬
‫‪3714‬‬ ‫‪321‬‬ ‫‪.1 7‬‬ ‫וירוביסיצד‪,‬‬ ‫יהודי אוסייק יציב בדרך כלל‪ ,‬לא פגעו בהם הזעזועים שהיו עלולים לסכן את יסודות‬
‫‪1232‬‬ ‫‪342‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ו ת׳ דין •‬ ‫כלכלתם‪ .‬כמה מהם התנסו בבנקאות‪ .‬היו אלה בני משפחות זורגר ווייספייר*»» שהחזיקו‬
‫‪2163‬‬ ‫‪170‬‬ ‫•‬ ‫• — ‪.‬‬ ‫זגרב‬ ‫מעמד ואף התחזקו‪ .‬בתנאים שהלכו ונשתנו חדשים לבקרים‪ .‬והיו ביניהם כמה אמידים‬
‫‪,56‬‬ ‫—‬ ‫׳‬ ‫׳ ••‬ ‫ליקה־קרבבה‬ ‫מסספחות קסטגבאום‪ ,‬קראום‪ ,‬קונץ‪ ,‬אונגר ואחרים‪ »47.‬הלכו ורבו פרקליטים ורופאים יהודים‪.‬‬
‫‪549‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪41‬‬ ‫מודתש־רייקה‬ ‫מלבד הרבנים נקלטו בחיי הקהילה מזכירים וחזנים משכילים ששלטו בעברית )נתן שלמה‬
‫‪1434‬‬ ‫‪352‬‬ ‫‪—:‬‬ ‫סריים ‪.‬‬ ‫שוו ת ואהרן קישיצקי(‪ .‬כל אלה ועוד רבים אחרים היו קשורים ברמ״ח אבריהם ליהדות‪.‬‬
‫‪785 -‬‬ ‫‪225‬‬ ‫‪12‬‬ ‫פידגד‪,‬‬ ‫והיו ביניהם אף פשוטי עם שסמרו אמונים לאומה‪ ,‬לסי דרכם והבנתם‪»41.‬‬
‫׳ ‪11,100‬‬ ‫‪1,600‬‬ ‫‪111‬‬ ‫סך הכול‬ ‫בכל זאת הורגשה גם באוסייק השפעת המתבוללים‪ .‬נמצאו חוגים שהאמנציפציה חייבה‬
‫אותם‪ ,‬לדעתם‪ ,‬לשמד ולסבילה לנצרות‪ .‬בשרם יוגשם השוויון הלכה למעשה!‬
‫אחוז היהודים באוכלוסיה הכללית שהיה כפוהו באפס במפקד היוזפיני לא עלה על‬ ‫עם משומדים אלה‪ ,‬בפועל או בכוח‪ ,‬נמנה גם המדפים יעקב פרנק‪ .‬הוא היה למן שנוח‬
‫‪ 0.1‬אחוז )אחד פדופיל ז( בלפקד שנערך בסוף השליש הראשון של המאה הי״ם‪ .‬הוא הגיע‬ ‫השבעים של המאה הי״ט כתב דעחון הגרמני בבודפשט ״פסטר לויד״^ומו״ל העת ‪ p‬הגרמני‬
‫‪.‬‬ ‫ל־‪ 0.9‬לקראת סוף המאה והיה ערב מלחמת העולם השניח ב*‪ 0.5‬אחת‪ .‬־ ־‬ ‫״די דראו״ באוסייק‪ »«.‬את ה׳לויד״ קראו בזמנו נם יהודים רבים בקרואטיה‪ .‬מתנגדי‬
‫מעניין פירוט מספרי המפקדים על סי המקומות השונים‪ ,‬דאפגם אינם עולים תמיד בקנה‬ ‫‪.‬‬ ‫פרנק מוענים כי ה״דראו״ שימש לסירוגין בטאון לשלטון ולאופתיציה‪ ,‬הכול לפי שיקולי‬
‫אחד עם המספרים שנשאבו ממקורות אתרים‪.‬‬ ‫המו״ל והאינטרסים המסחריים שלו‪ .‬גם את אחיו יוסים פרנק האשימו באופורמרניזס‬
‫ב?יפקד הכל־ארצי שנערך ב*‪38‬־‪ 1735‬לא נרשם אף יהודי בקרואטיה־סלבוגיה‪111 .‬‬ ‫ובמעשים לא הגונים‪ .‬אך דבר זד‪ .‬לא מנע ממנו לתפוס עמדה בצמרת המדינית בקרואטיה‬
‫היהודים שהתפקדו ב*‪87‬־‪85‬ד‪ 1‬היו פזורים בעשרה יישובים‪ 34 .‬מהם היו ברייקה‪ ,‬אף שהיהה‬ ‫ולשמש סמל טרגי לקללת הטמיעה‪ .‬הוא וצאצאיו היו בין נושאי דגלה של התנועה הקרואטית‬
‫עדית עיירה נידחות ‪ 16‬י הו דם חיו בוורדדין‪ ,‬ששה בקופריבניצה‪ ,‬ארבעה בקרידבצי‪.‬‬ ‫הקיצונית שהיתח אחראית לשואת ישראל בקרואטיה בימי מלחמת העולם השניה )עיין‬
‫שאר ‪ 43‬היהודים היו שזורים בחמשודששה יישובים‪ ,‬בכל אחד לא יותר פסשסחה אחת‪ .‬־‬ ‫בנספחות עמי ‪.( 336-332‬‬
‫גם בשעת הלפקד שנערך בשנים ‪ 1830*35‬לא עלה המספר הבללי של היהודים‬
‫בקרואסיזדסלמניה על איזו קהילה בינונית שהיא בהונגריה‪ .‬בלט מספר היהודים מו ר ד דיו‬ ‫מ פ ק די או כ לו סי ס ר ש מיי ם‬
‫שהיתר‪ ,‬הקהילה הגדולה ביותר בתחום הקרואטי )‪ 274 .(330‬יהודים חיו בפסרוורדין‪ ,‬ברשות‬ ‫להשלמת התיאור ההיסטורי של גולת קרואסיהיסלמגיה לאחר חידושה במאה הי״ח נביא‬
‫המפקד‪ 264 ,‬בזמון‪ 234 ,‬בזגרב‪ 105 ,‬ברייקה‪ 92 ,‬בנאשיצה‪ 66 .‬באוסייק‪ 55 ,‬בוזקובר‪45 ,‬‬ ‫נתונים םםםיםטיים־רמוגרםיים על פי מפקדים רשמיים שפורסמו במקורות לתולדות יהודי‬
‫מוירוגיסיצה‪ 36 ,‬בפוז׳גה‪ .‬כ־‪ 20‬משפחות ובהן ‪ 109‬נפשות נרשמו בעשרים כפרים‪; .‬‬ ‫הונגריה‪ 1.6‬וסוכמו בסבלה הבאה במחקרו של א‪ .‬לאסלו‪*«.‬׳‬
‫בחמישים השנים‪ ,‬עד המפקד ב־‪ , 1800‬עלה מספר היהודים בקרואסיה־סלבוניה פי שישה‬
‫דוד וזלפסון‪ .‬מדשו של הרצל בראשות ההסתדרות הציונית העולמית‪ .‬היה סוחר עצים‪.‬‬ ‫)‪(153‬‬
‫בזגרב התפקדו כ*‪ 1500‬יהודים‪ ,‬באוסייק ‪ , 1900‬מורדדין ישבו אותה שעה כ*‪ 1400‬יהודים‬ ‫במסבה המאית נוע לבקר בענייניו רטסחריים באוסייק וד‪,‬סביבה• הציונים המקומיים ניצלו‬
‫וברייקה עדיין רק ‪ £9‬בשתים עשרה ערים אחרות היו יקהילות ובהן ‪ 100‬עד ‪ 300‬נפשות בכל‬ ‫?‬ ‫שהותו לחיזוק התנועה הצעירה‪.‬‬
‫‪Sorger. Welssmayer‬‬ ‫)‪(156‬‬
‫אחת‪ .‬לפי כספרי המפקד עלה חלק היהודים באוכלוסיה הכללית באוסייק ל*‪ 9‬אחודם‪ ,‬בזגרב‬ ‫‪Kfistenbaum, Kraus. Kunetz, Ungar‬‬ ‫)‪(157‬‬
‫ל*‪ 5‬אחוזים‪ .‬במקומות אחרים היה האתח נמוד יותר‪- .‬־ ־׳‬ ‫גס ד י אהרךארמגד קסינקא‪ .‬ציר הקונגרס הציוני דיראשוז בבזל‪ ,‬כיהן איתה שעה כרב‬ ‫)‪(158‬‬
‫סווסייק•‬
‫' בלסנה המאוית י״ם ונד‪ ,‬ערב מלחמת העולם הראשונה‪ .‬ירדה ה שימתה של קהילת‬ ‫)‪Pester Lloyd. Die Drau (159‬‬
‫ורדדין‪ .‬עלתה קהילת דייקה עם הרחבת הנפל )מספרה עלה פי עשרים ב*‪ 30‬השנים ‪—1880‬‬ ‫)‪Hungarian-Jewish Studies, ed. Randolph L Brahem, World Federation (160‬‬
‫‪ .( 1910‬מפקד משנת ‪ 1910‬מגלה כי מבין ‪ 23,000‬היהודים בקרואטיה־סלמניה חיו אז ‪90—85‬‬ ‫‪of Hungarten Jews, New York 1966‬‬ ‫‪1611) 38—1715‬‬ ‫_‬ ‫־‬
‫) ( ‪Emd U82I6, Hungarian Jewry: Settlement and Demography 1735 38‬‬
‫•‪ . -‬ל־ • ־■ ־ ‪: r‬י‪:‬‬ ‫'‬ ‫אחוזים בערים ורק ‪ 15—10‬אחוזים בכפרים‪ . ,‬־‬ ‫‪to 1910, l.c. 61— 136, epee, pp- 113— 116‬‬

‫‪265‬‬ ‫‪264‬‬
 ‫פרק שבי ‪ :‬יהודי וריררדיבה‬
‫א‪ .‬גולה בכירה־צעירה‬
‫ה ע ס ר פ ו ל י ה ד ו ת י ו ג ו ס ל ב י ה ב״ ‪1 9 1 8‬‬
‫אף כי יש להניח שיהודים הגיעו למישור הטורה הנקרא וליו^־ינה עוד בימים קדומים‪,‬‬
‫בעקבות גייסות רומי‪ ,‬מכל מקום אין ידיעות ברורות על ממצאים ארכיאולוגיים מאותה‬
‫תקופד״ דוגמת מצבות קברים‪ .‬מימי הביניים לא הגיע לידינו מידע מהימן על גודל היהודים‬
‫בחבל ארץ זה‪ .‬מן הסתם לא היה שונה מגורל אחיהם בשאר איזורי הממלכה ההונגרית‪,‬‬
‫שמחוזות חיוודינה היו חלק ממנה עד שנת ‪ .1918‬הם נעשו חלק מן היהדות היוגוסלבית‬
‫עם סיום מלחמת העולם הראשונה כאשר קמה ממלכת הסרבים‪ ,‬הקרואטים והסלובנים‪,‬‬
‫קרי יוגוסלביה‪ .‬בממלכה החדשה נכללו באצ׳קה‪ ,‬באנאם ובאראנ׳ד״ המחוזות הדרום־‬
‫הונגריים לשעבר‪ ,‬שבץ ההונגרים יושבי האיזור צמח בהם רוב דרום־סלבי‪ ,‬עיקרו סרביגד‬
‫פרבוסלבים‪ ,‬חלקו קרואסים־קתולים‪ .‬הם נמלסו לכאן משמחי הכיבוש התורכי או שהוזמנו‬
‫בידי השלטונות האוסמריים־הונגריים לחבל הספר הצבאי שהוקם גם כאן בדומה לקרואטיה־‬
‫סלבוניה )עיין בעם׳ ‪.(215‬‬
‫לעומת התפוצה האירופית בכללותה יהודי וויוודינה הם גולה צעירה ביחס‪ ,‬אך לעומת‬
‫היהדות הקרואטית־סלבוגית המאוחרת הם בבחינת אחים בכירים‪ “.‬הנוסע גרלך‪,‬ז שעבר‬
‫בחבל ‪ pK‬זה ב־‪ ,1573‬מספר כי מגא יהודים )וכן צוענים וערבים( בכל עיירה מבודד״‬
‫בירת הונגריה הכבושה בידי התורכים‪ ,‬עד ביש בגרביה‪ .‬על ימי השלטץ העותומני א ץ‬
‫נתונים מהימנים‪ .‬מכל מקום בראה שמספר היהודים האלה לא היד‪ .‬רב הלק מהם וראי‬
‫עזבו את החבל עם התורכים הנסוגים‪ .‬הנותרים נבלעו במהגרים המאוחרים שהגיעו לאיזוד‬
‫בשלהי המאה הי־ז‪ ,‬במאה שנה לפני בואם של יהודי בורגנלבד לקרואטיה‪ .‬כבר נאמר‬
‫כי יהודי ווירודיגה נמנו עם עתודות ההגירה שעיצבו וחיזקו בטאה הי״ס את קהילות‬
‫ישראל בסלבוגיה‪ ,‬בעיקר באוסייק ובסביבתה‪.‬‬
‫יסקב בן מינאל שחקר את תולדותיהם של יהודי ו‪1‬יוודינה‪ ,‬חיבר ב־‪ 1%3‬סקירה על‬
‫תוצאות מחקרו ומסרה לארכיון ההיסטורי של התאחדות עולי יוגוסלביה‪ *.‬את חיבורו שלא‬
‫נשלם השתדלנו להשלים ככל האפשר ממקורות אחרים‪ ,‬שחלקם נתפרסמו לאחר גמר‬
‫הסקירה הג״ל‪ ,‬ובהם המחקרים שסרסם האיגוד העולמי של יהודים הונגריים‪*.‬‬

‫זויזודיגה מהי‬
‫דישן פ\פ)בי ‪ ,7‬שחיבר ספר יסודי על הסרבים ביויתדינה♦ ובו הביא גם חומר רב על‬
‫היהודים באמור‪ ,‬מגדיר את שטחה של ו ל ד י נ ה כך ‪ :‬כאשר נוסדה ב־‪ 1848‬תיוודינה‪ ,‬היא‬
‫‪ •Geriach‬דבריו מובאים בכרך א׳‪ .‬עם׳ ‪ 212‬ש ל הספר הנזכר בהערה ‪A‬‬ ‫)‪0‬‬
‫הודחת היהודים בודיוודיגח‪ ,‬ארכיון הוועדה ההיסטוריודימחיאוגית ליד התאחדות עולי‬ ‫)‪Ü‬‬
‫וגוסלביזיי מוקדש לזכר אביו מיכאל לויגגר ובני סשסחתו שנרצחו בהרג ההמוני בינואר‬
‫בגדביסד‪.‬‬
‫‪Hungarfan-Jewleh Studies, Edited by Randolph L. Braham. World Federation‬‬ ‫)‪P‬‬
‫‪of Hungarian Jewa, New York 1966.‬‬ ‫‪... .. , , t n c , , 0eQ‬‬
‫‪ -III, Novlsad, 1957, 1959. 1963‬״» ‪Dr. DuJan J. Popovtd. Srbl u Vojvodlnl,‬‬ ‫‪(0‬‬

‫‪266‬‬
 ‫בימי ה שלטון ה עו תו מני‬ ‫הקיפה חלקים סל המחתות סרס‪ ,‬באצ׳קה ובאגאם‪ 1.‬ביוגוסלביה שלפני מלהמת העולם‬
‫פופוביץ׳ )כרך א‪ /‬עמ׳ ‪ (212‬מתאר את היהודים בתקופה העותומנית כאוכלוסיה עירונית‬ ‫השניה נכללו בהייות־ינה המחתות באנאם‪ .‬באצ׳קה וחלק מבאראנ׳ה‪ .‬היום מקיף החבל‬
‫המתפרנסת בראש וראשונה מעסקי ממון‪ .‬הוא רואה בהם נושאיה ומקדמיה של הכלכלה‬ ‫האוטונומי וו׳יח׳דינה את המחוזות באצ׳קה‪ ,‬באנאט וסרם‪ ,‬אך אף אחד מהם לא בשלמותו‪.‬‬
‫הרכושנית באיזור‪ .‬כן היו היהודים גובי המסים ומתווכים אצל השלטונות שאתם היו להם‬ ‫בגלל אי־ר‪,‬יציבות של תחומי החבל נתייחס כאן בעיקר ליהודים שחיו בשטח הגובל‬
‫קשרים טובים‪ .‬סופרים סרביים מאותה תקופה משבחים את יחס התורכים אל הלא־‬ ‫מצד המערב והדרום בדנובה‪ ,‬בצפת — בהונגריה ובמזרח — ברומניה‪ .‬כאותה סיבה לא‬
‫מוסלמים ואת שלטון הצדק שהנהיגו‪‘.‬‬ ‫רק שלא נוכל להבחין במדויק תמיד בין החלקים השוגים של וויוודיגה אלא גם נצטרך‬
‫המסחר התפתח במיוחד ליד נתיב המים הבין־לאומי שבעמק הדנובה‪ .‬תורכיה ואוסטריה‬ ‫להשלים עם סתירות כלשהן במספרים סססיסטיים שמקורן העיקרי בהבדלים בחלוקה‬
‫ניהלו שם חילופי סחורות מסועפים‪ .‬וויוודינה ייבאה מוצרי מתכת ומלם וייצאה בהמות‪,‬‬ ‫הגיאוגרפית של האיזורים ששימשה יסוד למפקדים או לאומדנים‪ .‬קהילות סרס‪ .‬כדרום‬
‫עור‪ ,‬צמר וחוטים‪ .‬המסחר היה תחילה בידי היוונים‪ .‬יווני‪ ,‬פירושו בפי העם היה —‬ ‫לדנובה‪ ,‬תוארו כחלק מהיהדות הקרואטית־סלבו׳נית‪.‬‬
‫סוחר‪ ,‬כשם שסימן היהודי היה צרור הכסף‪.‬‬
‫חלקם של היהודים במסחר היה בעיקר בתיווך ובמתן הלוואות בריבית‪ .‬ולא במסחר‬
‫של ממש‪ .‬הסיבה לכך נעוצה במכשולים הרבים ששמו השלטונות בדרכי המסחר‪ .‬הסוחרים‬
‫נזקקו לרשיונות יבוא ויצוא מקומיים ואזוריים‪ .‬את הרשיונות השיגה רק האוכלוסיה‬
‫הוותיקה‪ ,‬ואף היא רק בעזרת שוחד למושלים התורכיים‪ .‬גם השלטונות האוסטריים לא‬
‫עודדו את המסחר הבין־לאומי‪ ,‬משום שחששו מפני ריגול במסווה של פעולות מסחריות‬
‫וכן פחדו מפגי מחלות מדבקות‪.‬‬
‫עם ירידת ערכם של מטבעות הנחושת התורכיים גבר המסחר במטבעות כסף וזהב‪.‬‬
‫היהודים‪ ,‬מצאו עניין בתנודות ‪-‬השער המשתנה״ של המטבעות‪ .‬דבר שהשניא אותם על‬
‫הבריות‪ .‬הם אף הואשמו במסחר העבדים מבין שבויי המלחמה שמחירם היה נמוך‪ .‬הם‬
‫לא היו בודדים במסחר ז ה\ אשמה זו הטילו באותה תקופה ההונגרים גם על סוחרים‬
‫מסרביה ומבוסנה‪ .‬המסחר בעבדים התפתח בימי המלחמות הממושכות‪ ,‬בהשפעת ההשקפות‬
‫שהתורכים הביאו רן ד‪,‬מזרה‪ .‬אך גם השלטונות הקיסריים הנוצריים־האדוקים לא ויתרו‬
‫על המסחר בשבויי מלחמה וידוע כי לא אחת נאלצו קהילות ישראל לערוך מגביות לפדיונם‪.‬‬

‫עס נ ס י ג ת ה ת ו ר כי ם‬
‫על כל השטחים ששוחררו מהשלטון העותומני הוחל צו הקיסר פרדיננד השלישי‬
‫מבית הבסבורג משנת ‪ 1647‬שאסר על היהודים לגור בערים ולעסוק במלאכה ובמסחר‬
‫והעמיד אותם להלכה כ ח ח לחוק‪ *.‬היהודים בבאצ׳קה אף נחשדו באהדה לעותומנים‪,‬‬
‫כפי שמציין פופוביץ׳ כרך ב׳ עמ‪ .47 ,‬בכל זאת לא יכלו השלטונות להקפיד על הגשמה‬
‫מלאה של הצו העדן‪ .‬לפעמים הותרה ישיבת היהודים בערים ובערים בלבד‪ .‬כמובן רק‬
‫ברשיון מיוחד דקר שלא ניתן אלא למעטים‪ .‬בגלל הנוהל החמור הזה נאלצו המהגרים‬
‫היהודים לעקוף את החוק‪ .‬הם הסתננו לכפרים שבהם לא היה פיקוח יעיל על ביצוע התקנות‪.‬‬
‫מבחינה זו דמתה חדירת היהודים לבאצ׳קה במאה הי״ז והי״ח לדרכי ד‪,‬הסתננות של‬
‫היהודים לכפרי קרואטיה‪.‬‬
‫סוחר יהודי‪ ,‬לפי ההרים ישן בספר *הסרבים בוויוודינה* כאת ד‪ .‬י‪ .‬סוסוביץ׳‬

‫דם‪ .‬עם׳ ‪68‬‬ ‫פופוביץ׳‪,‬‬ ‫)‪(6‬‬

‫‪235‬‬ ‫שם‪ ,‬עב׳‬ ‫)‪(7‬‬
‫‪276‬‬ ‫שם‪ .‬עם׳‬ ‫! ‪(8‬‬ ‫‪Srem (Srijem. Szerčm,‬‬ ‫;)‪Syrm len‬‬ ‫‪Bečka‬‬ ‫‪(Bicska.‬‬ ‫;)‪Bčca-Bodrog‬‬ ‫)‪Bern5‬‬ ‫)״‬
‫‪Dr. Mirko Vidor, ievrejaki Almanah, Vržac. 5689. p.‬‬ ‫‪71 aqu.‬‬ ‫)‪(9‬‬ ‫)‪(Bdnaag. TorontAI‬‬

‫‪269‬‬ ‫‪268‬‬
 ‫חיוניים להספקת צרכי הצבא‪ .‬לפי א‪ .‬לאסלו‪*,‬י חיו שם בשליש הראשון של המאה ד״י״ח‬ ‫על מיעוט היהודים באיזור זה בתחילת ביסוסו של השלמת האוסטרי — לאחר נסיגת‬
‫‪ 12‬משפחות יהודיות בחסותו של מפקד המצודה וב־‪ 1735‬התפקדו שם ‪ 56‬יהודים‪ .‬ממחצית‬ ‫התורכים ‪ -‬מעידה העובדה כי במפקד האוכלוסים גד‪ 38‬־‪ , 1735‬בימי הקיסר קארל השלישי‪.‬‬
‫הראשונה של המאה הי״ח נשתמרו מפקדי האוכלוסים בעיירה )כך נקראה בחומר הרשמי(‬ ‫נמנו כבאצ׳קה בסך הכל ‪ 95‬נפשות ב־‪ 22‬משפחות‪ .‬שמבין ראשיהן נולדו ‪ 8‬בהונגריה‪.‬‬
‫פסרוורדין שאותם פרסם עם הסברים ד״ר פ‪ .‬גרינוולד ביברייסקי אלמנך‪ .‬בלגרד‪ ,‬לשנים‬ ‫‪ 9‬במורביה‪ 1 .‬בצ׳כיה‪ 3 ,‬בפולין )אצל אהד לא רשום מוצאו(‪.‬״׳ מספרם עלה בעקבות‬
‫‪62‬־‪ ,1961‬עם ‪ 41*32 ,‬לפי המפקד מי תי ‪ 1743‬חיו שם ‪ 26‬ראשי משפתות‪ ,‬בראשם ״השופט‬ ‫תנועת ההגירה שגברה בראשונה בשנים ‪ 1740‬־‪ .1790‬תקופת שלטונם של מריה תרדה ויחף‬
‫היהודי״ יוסף כהן‪ .‬היו להם רב‪ .‬מורה ושוחט‪ ,‬ביניהם היו ארבעה חייטים‪ ,‬שעבדו‬ ‫השני‪ .‬השלטונות האוסטריים עודדו התיישבותם של השוואבים הגרמנים בו‪1‬יו‪ 1‬דינה‪ .‬פטרתם‬
‫בוודאי בשביל חיל המצב במצודה‪ .‬לחמשה עשר מהם היו בתים משלהם ולרב יעקב‬ ‫היחד‪ .‬לדחוק את רגלי הסרבים‪ ,‬אך בדיעבד פתחו את שערי הערים גם לפני היהודים‪ ,‬אף‬
‫ליפמן אף היו שגי בתים‪ .‬בעלות יהודים על מקרקעין היתר‪ ,‬תופעה יוצאת דופן באותה‬ ‫כי שהותם היתה קשורה בתשלום היטלים מיוחדים‪ .‬היהודים האלה נאלצו לעזוב את‬
‫תקופה‪ .‬י‪• .‬‬ ‫צ׳כיה ומורביה בגלל התקנות החמורות שהגבילו את מספר המשפחות היהודיות‪.‬‬
‫השלטונות האוססרייס העבירו יהודים מעסים ליישוב הקטן שנקרא ראצנשטאס או‬ ‫אכן‪ ,‬יהודי ו א ריג ה הם ביסודם צאצאי היהודים שמרביתם באו מן הצפון ‪ :‬ממורביה‬
‫רייצנשטסל בפי הגרמנים וסרפסקד‪ ,‬ורושיציה בפי ד‘‪,‬סרבים‪,‬״* והוא גרעינה של גוביסד‪.‬‬ ‫)בעיקר מניקולסבורג־מיקולוב ופטירנאו־סרנבה(‪ ,‬מצ׳כיה‪ ,‬מפולין וכן ממרכז הונגריה‬
‫במפקד האוכלוסין מר‪ 1717‬נמנו שם ‪ 10‬יהודים‪ .‬בסחסוקולי העיריה פ־‪ 1719‬מכתים‬ ‫)בעיקר מאופךבודה( וממערבה )בורגנלנד‪ ,‬שצורפה ב־‪ 1918‬לאוסטריה‪ ,‬ומסלובקיה של‬
‫יהודים אלה‪ ,‬בדומה לעמיתיהם בזגרב‪ ,‬״מין אנשים מזיק״‪ .‬אדיקותם הקתולית של השלטונות‬ ‫היום‪ ,‬ובעיקר מפרסבורג היא ברסיסלבה(‪ .‬מקצתם הגיעו עוד בשלהי המאה הי״ז‪ .‬אך‬
‫מנעה מתן אישור להקמת קהילות יהודיות חדשות בכל זאת הוסיפו להגיע מהגרים‬ ‫רובם התיישבו כאן במרוצת המאה הי״ח והי״ם‪ .‬חלק מהם היו ספקי הצבא האוסטרי‬
‫יהודים מהצפון‪ .‬משום כך נאלצו השלטונות העוינים לאשר באדר תפ״ט )‪ (1729‬לפחות‬ ‫ובאו בעקבותיו‪ ,‬מרביתם היו רובלים שהשתלבו במשק הפרימיסיבי הכפרי והגבירו בו‬
‫את פעולותיה של חברה קדישא בנוביסד‪ .‬אגודת אחים זו ניגשה גם לארגון התפילות‬ ‫את התסיסה הקפיטליסטית‪ .‬לא בכל המקרים היתד‪ ,‬קליטתם שלמד‪ ,‬וחלקם נאלצו להמשיך‬
‫בציבור והגבירה את פעולות הסעד לנצרכים‪ .‬ב־‪ 1739‬ה ג ת לעיר זרם פליטים ראשון‬ ‫ולנדוד דרומה ודרונדמערבה‪.‬‬
‫לאחר שהאוססריב נטשו את בלגרד‪ .‬בין הפליטים נמצאו גם סוחרים יהודים‪ .‬הם נקלטו‬ ‫לאיזור זה באו גם סוחרים יהודים ממוצא ספרדי‪ ,‬פליטי בלגרד‪ ,‬שברחו מעירם‬
‫ביישוב הצעיר של נוביסד‪ ,‬עם הכרזתה של נוביסד לעיר חפשית הכירו השלטונות ב־‪1745‬‬ ‫לאחר שצורפה שוב לתורכיה בשנת ‪ .1739‬כפה משפחות אשכנזיות וספרדיות כאחת‪,‬‬
‫גם בקהילה היהודית במקום‪ .‬בראש הקהילה עמד ״שופט יהודי״)רא ש הקהל(‪.‬‬ ‫התיישבו בנוכיסד שבבאזרקה‪ ,‬בפאגצ׳בו ובבצ׳^רק היא זרג׳אנין היום‪ “ ,‬שבבאנאם‪.‬‬
‫יהודי גוביסד התגוררו ב״רחוב היהודים״ שהיה אז בקצה העיר‪ ,‬במרחק ניכר‬
‫מהדנובה‪ .‬ב־‪) 1749‬לפי פופוביץ׳‪ ,‬כרך ב‪ /‬עם׳ ‪ — 47‬ב־‪ ( 1773‬נבנה בית הכנסת תחת‬ ‫ב‪ .‬ראשית הקהילות‬
‫חדר תפילה שהיה קיים עד אז‪ .‬באותו מקום בבנה ונחנך ב־‪ 1909‬בית הכנסת המפואר העומד‬ ‫‪.‬‬ ‫נוביסד‬
‫על תלו עד היום‪ .‬הקהילה החדשה נאבקה על זכות חבריה לבנות להם בתים‪ .‬המצב‬ ‫על ״תולדות יהודי נוביסד* פרסמו סירקו )אימרה( רדו ויורף מאיור ספר מקיף במלאות‬
‫החומרי של רוב היהודים היה ר ע ת ונטל מסים הכביד עליהם מאד‪.‬‬ ‫מאתיים שגה להקפת חברה קדישא» מעטות הקהילות ביוגוסלביה שזכו לתיאור מפורט‬
‫בן מיכאל מספר כי ב־‪ 1960‬בחשפה בנוביסד מצבת קבר שהתגרה למוזיאון המצודה‬ ‫של קורותיהן כמו קהילת בוביסד‪ ,‬אם בי לא תמיד עמדו לרשות המחברים מקורות מהימנים‪.‬‬
‫בקסרוורדין המהווה היום חלק מהעיר נוביסד‪ .‬הוא ביקר שם ב־‪ 1961‬והצליח לקרוא חלק‬ ‫הם מזכירים כי היהודי הראשון‪ ,‬שמו קאלדיי‪ ,*,‬הופיע בנוביסד לאחר שלום קרלובצי‬
‫מכתובת המצבה‪ :‬״ ״ נשמתה למרומים״ ה צג ת ה ״ נפטרה״ ונקברה ביום נ ״ עתה‬ ‫ב־‪ , 1699‬שבו ויתרו התורכים על המישור הדרום־הונגרי‪ .‬לפי דבריו של ארדויהל׳י‪, ‘.‬‬
‫שנת תקליט )‪ ( 779‬״ ת׳נ׳צ׳ב׳ה‪ .‬ללמדך כי חברת קדישא הוסיפה לפעול כשורד‪• ..‬‬ ‫היסטורית העיר נוביסד‪ ,‬באו היהודים הראשונים כבר ב־ז‪ . 169‬המשפחות היהודיות‬
‫על אף האיסורים השונים רכשו יהודי נוביסד כבר בין השנים ‪ 1750‬ל־‪ 1765‬בתים בעיר‪,‬‬ ‫הראשונות השתכנו בוורדינסקי שאנאץ‪ ,*,‬הכפר הקטן בגדה השמאלית של הדנובה שהיה‬
‫דבר שנחשב עד השגת האמנציפציה לעקיפת החוק‪ .‬מצבם הלך והשתפר בתקופת יוזף‬ ‫קשור במעבורת למצודת פטולורדין אשר בגדה היפנית־הדרומית‪ .‬בקרבת המצודה עצמה‬
‫השני‪ .‬לפי פופובקף )ברך ג ‪ /‬עם׳ ‪ ( 113‬היו ב־‪ 1843‬בעיר ‪ 727‬יהודים‪ ,‬מהם התגוררו‬ ‫נאסרה הישיבה על לא־קתולים בכל זאת נמצאו שם ב־‪ 1748‬תשעה יהודים שוודאי נחשבו‬
‫יותר כמאה משפחות בקרבת בית הכנסות המסגד‪ ,‬חל עם ההסכם הפוליטי בין אוסטריה‬ ‫)‪Ria Family Tree of Hungarian Jews. In Studies, p. 32 (10‬־ ‪EmO Marion,‬‬
‫והונגריה ב־‪ .1867‬ב־‪ 1868‬כבר נבחרו שלושה יהודים למתצת העיר נוביםד\נד‪ 965‬יהודים‬ ‫)‪Noviaad (Ujvidök. Neusatz), PanCevo (Pancaova); Veliki Beikerek (Nagy- (11‬‬
‫ן ‪becakerek; Petrovgrad 1941‬‬ ‫)היום ‪ ZrenjanIn‬עד שגת‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬
‫)‪Mirko Fado—Joief Mayor, latorija novosadsklh Jevreja. N0^Md 1930 (12‬‬
‫מ ^ מז ״‪1‬רית‪Rado Imre & Mayor Jczaef. A noviaädi zaldök törtänete. Noviaad 1930^.‬‬
‫)‪Emfi Lfiazld, Hungarian Jewry: Settlement and Demography, In Studies, p. 85-90 (16‬‬
‫הקידה זד שימשה מקור ירוב הנחתים הסטסיסמיים הבאים עי בג׳קד״‬ ‫)‪M. Erdujhölyl, Geschichte der StBdt Neusatz, Noviaad J895 (14‬‬
‫כלומד‪ :‬העיירה הסרביח‬ ‫)‪— Ratzenatadt, Raltzenstadtl, Srpska Varoiica (17‬‬ ‫)‪Vsradinakt Sanac: (Croaten-Dirfl); Petrovaradin (Peterwardein) (15‬‬

‫‪. 271‬‬ ‫‪270‬‬

‫הקהילה הצעירה‪ .‬אנשי הקהילה פנו מספר פעמים לסינס בתביעה לאסור על יהודים‬
‫זרים להתיישב בעיר‪ .‬הסינם נענה להם ואסר על יהודים זרים להצטרף לשתים עשרה‬
‫המשפחות היהודיות הנסבלות‪ .‬בתמורה הכניסי היהודים לקופת העיריה ששים פלורינים‪.‬‬
‫אולם כבר ב־‪ 788‬נ הומתק רוע הגזירה‪ .‬הסינם הצהיר על נכונותו להעניק רשיון ישיבה‬
‫בעיר גם ל״יהודים הגונים אחרים‪ ,‬בעלי מקצוע שאינם מתנכלים לנוצרים״‪ ,.‬בכל זאת‬
‫גירש הסינס את היהודים שלא נראו לו‪ .‬לטובתם התערב נציג המלך והעיר נאלצה להחזיר‬
‫את המגורשים‪ .‬ב־‪ 1794‬ניחן לשלמה היידושקה‪ .‬יהודי שבא מסופילה השכנה‪ ,‬רשיון‬
‫‪.‬‬ ‫לפתיחת ןזנות בעיר־ ‪. . . . . . . . .‬‬
‫עוד אפיזודה המאפיינת את יחסה של הרשות העירונית ליהודים‪ .‬היהודים פני ב־‪1788‬‬
‫לסינט בבקשה שיקצה להם מגרש להקמת בית הכנסת‪ .‬הסינם השהה את תשובתו במשך‬
‫עשור שלם‪ .‬יתירה מזו‪ ,‬ב־‪ 1798‬הודיע על ביטול האוטונומיה‪ ,‬של הקהילה‪ .‬טענתו היתה‬
‫כי קיומה הנבדל של הקהילה הותר תחת יסודותיה של העיריה‪ .‬אף אם מזימת הסיגס נכשלה‪,‬‬
‫הרי דק בסוף ‪ 1799‬הקצתה העיריד‪ ,‬בעל כורחה את המגרש להקמת בית הכנסת‪ ,‬לאחר‬
‫שגם בעניין זה התערב נציג המלך‪ .‬באווע זמן בערך הוקם בית ספר יהודי‪ .‬אך רשימת‬
‫‪ 43‬בתי אב שבקהילה נתפרסמה רק ב*‪ . 1807‬ביניהם היו בעלי מלאכה‪ .‬וכן עוסקים בייצור‬
‫מזוגות ובמסחרם‪ .‬על גידול הקהילה במאה הי״ם עיין להלן‪. .‬‬
‫חלמית של החתם סופר‪ ,‬מ‪ .‬הירשפלד‪ .‬חוליה חלשה בשרשרת הרבנות היה ד״ פג זונגשיין‬
‫פיזו ר ה י ה ו ד י ם ב ע י י ר ו ת ו ב כ פ ר י ם בבאצ׳קד‪.‬‬
‫גם בתקופה היוזפינית‪ ,‬כאשר חלקם של היהודים באוכלוסי באצ׳קה לא עלה על ‪ 0.2‬אחוז‪,‬‬
‫רם לא התרכזו בשתי הקהילות הנזכרות בלבד אלא היו פזורים בעיירות ובכפרים רבים‪.‬‬
‫אמנם רק במספרים קטנים‪ .‬ב־‪ 1840‬בקירוב היו לום ‪ 21‬בתי כנסת בבאצ׳קד״ גם הגירת‬
‫הגרמנים וההונגרים הנמרצת‪ ,‬שבאה לשנות את אופיו הסלבי המובהק של האיזור‪ ,‬הביאה‬
‫רק סילון דק של יהודים מעסים‪ .‬בימי יחף השני הם כבר ישבו במקומות אלה בנאצ׳קה‪:‬‬
‫נוביסד‪ ,‬סובוסיצה‪ .‬סנטה‪ ,‬סומבור‪ ,‬קולה‪ ,‬אדה‪ ,‬מול‪ ,‬באצ׳קו פטרובו סלף* ועוד‪.‬‬
‫במפקד שנערך בשנים ‪87‬־‪ 1785‬לפי פקודת יחף השני נמנו בבאצ׳קה ‪ 1200‬יהודים‪,‬‬
‫מהם ‪ 235‬בבוביסד ד‪ 82‬בסובוטיצה‪ .‬בשנים ‪. 1830*35‬הגיע מספרם ל־‪ ,5482‬מהם בנוביסד‬
‫‪ 727‬ובסובוסיצה ‪ .284‬מלבדן היו בבאצ׳קה עוד תשע קהילות שבכל אחת מהן היו יותר‬
‫ממאה נפש‪ .‬באותה תקופה היו בסנסה ‪ 140‬יהודים ובסוכבור ‪ 5 6‬במפקד בשנת ‪1880‬‬
‫נפנו בבאצ קת ‪ 17141‬יהודים‪ ,‬מהם בנוביסד ‪ 1141‬ובסובוטיצה ‪ 2542) . 1647‬חיו בבאמז‬
‫שלא צורפת ליוגוסלביה(‪ .‬בסנטר‪ ,‬עלה אותה שנה מספר היהודים ל־‪ 1082‬ובסומבור ל*ד‪.63‬‬
‫לא על כל קהילות וזיוודינה הגיע אלינו ה מ ד ע הדרוש לשחזור קורותיהן‪ ,‬גם אם‬
‫הן צעירות ביחס‪ .‬המקור הראשוני להכרת תולדותיהן היו פנקסים של ועדי הקהילה‬
‫הזברה קדישא‪ .‬שנשתררו רק בחלקם‪ ,‬והמסמכים שנגנזו בעיקר בארכיונים של נוביסד‬
‫וסובוטיצה‪ .‬חומר זה שימש יסוד לחיבורים בין שתי מלחמות העולם‪ ,‬ולמחקר לאחר‬
‫השואה‪ .‬על הקהילות הקטנות בפישור בין הנהרות טיסה ודנובה כתב פנחס קלר־מרתף‬
‫בשבועונו ״ישראל״ שתופיע בגרמנית בבאצ״קה טונדלה‪ .‬עיר זו שוכנת על אם הדרך‬
‫‪Senta (Zento).‬‬ ‫‪Somber‬‬ ‫‪(Zombor),‬‬ ‫‪Kula.‬‬ ‫‪ (Mohol).‬־ ‪ Mol‬׳ ‪Ada.‬‬
‫‪Petrovo Selo‬‬
‫‪273‬‬
‫ב־‪ 1869‬עלה מספרם ל־‪ 1,141‬ב־‪ ,1880‬ל*‪ L507‬גד‪ 1891‬ול*‪ 2,000‬בערך בסוף המאה תי״ם■‬
‫בעקבות ספרם של ראדו ומאיור נביא שפות של יהודי נוביסד שהתבלטו במרוצת‬
‫הזמן‪ :‬אלמוסלינו‪ ,‬אוסנר‪ ,‬גוטמן‪ ,‬גרוסיבגר‪ ,‬הורוביץ‪ ,‬ויגנפלד‪ ,‬ולטמן‪ ,‬לווינגר‪ ,‬לוסשיג׳‬
‫פרנק‪ ,‬קסוביץ‪ ,‬ריינר‪ ,‬רייצר‪ ,‬שוסברגר‪ ,‬שמיינ ת ועוד‪ .‬אשר למעמדם של היהודים‪,‬‬
‫מעניינת הערת המחברים כי מדיניות החשמן קולונקף‪ , ",‬מחבר החוקיים האנטישמיים של‬
‫קימר ליאופולד הראשון )במפנה המאות הי״ז והי״ח(‪ .‬היתה יותר נוחה ליהודים מיחסה‬
‫של העיר החסשית נוביסד בשנים ‪ 1748‬עד ‪ .1783‬בעפר ‪ 51‬לספרם מזכירים המחברים את‬
‫פרל לבל שביקש ב־‪ 1786‬מהשלטונות זכויות של ״יהודי חסות״‪.‬״ ב ‪ 180r‬נתמנה ש‪ .‬דייץ׳‬
‫ל״שופם יהורי״‪ .‬ב־‪ 1806‬הוקם בית הספר העממי לילדי ישראל שנחמד בידי אוצר‬
‫המדינה‪ .‬על לבם היהודי הטוב של יהודי נוביסד וסביבתה סעידה המגבית שערכו בי‪1807‬‬
‫לטובת פליטי בלגרד היהודים שנפגעו במרד שעוררו הסרבים‪ ,‬בראשותו של קאראג׳ורג׳ה‪,‬‬
‫נגד התורכים‪ .‬השלטונות עצרו את המתרימים‪ .‬בדי לשחררם פנו יהודי נוביסד לעיריה‬
‫שאמנם הפליצה לפני הממשל על שחרור היהודים הכלואים )שם עם׳ ‪ .(53‬בעפר ‪195‬‬
‫ואילך מזכירים המחברים את רבני גוניסד‪ .‬חלק זה של הספר לא הושלם‪ .‬אם אמנם נוסדה‬
‫הקהילה ב*‪ 1729‬או ב־‪ ,1749‬לא ברור מדוע הופיע שמו של יוסף קוניצר כרבם הראשון‬
‫של יהודי גוביסד רק במפנה המאות הי״ח והי״ם‪ .‬אחריו כיהנו כרבנים פנחס ליב מונק‪.‬‬
‫)‪ .( 1861 — 1860‬הוא היה רב רפורמי קיצוני ולא מצא את מקומו בנוביסד‪ .‬לדברי ד״ר‬
‫ראובן גליק‪ ,‬רבה האחרון של ורדדין‪ ,‬עבר זוננשיין מנוביסד לוורדדין‪ ,‬משם לפראג‬
‫ולאחר פ ת לפילדלפיה שבארצות הברית‪ .‬לפי גירסת גליק‪ ,‬הפיר זוננשיין בעולם החדש‬
‫את דתו ופעל ככומר פרוטסטנטי‪ .‬בשנים ‪ 1880 — 1861‬כיהן י‪ .‬ש‪ .‬פרייר כרב בנוביסד‬
‫ובשנים ‪ 1916 — 1881‬ד״ד י‪ .‬פאם )זים(‪ .‬אגודת הצדקה של הנשים היהודיות נוסדה‬
‫•‬ ‫' ‪•.‬‬ ‫ב־‪.1876‬‬
‫סדבוסיצה‬
‫ביפי מריה חרזה התפתח בצפון באצ׳קה‪ ,‬בקרבת הגבול ההונגרי של היום‪ ,‬כפר גדול‬
‫למרכז מסתרי חשוב שאליו באו יהודים ראשונים באמצע המאה הי״ח‪ .‬העיר נקראה‬
‫לכבוד הקיסרית מריה תתיופול‪ ” .‬יעקב הרשל־הירש קיבל בשנת ‪ 1775‬מסעם העיר את‬
‫הרשיון לשבח בה כנסבל‪ .‬הרשל הרוכל־הכחף נחשב אפוא למייסד הקהילה בעיר החדשה‪ ,.‬׳‬
‫רק אט אס הצליחו עוד יהודים להשתקע במקום‪ .‬כ־ז‪ 178‬בבר נסבלו בו שתים עשרה‬
‫משפחות יהודיות שפנו עוד ב־‪ . 1786‬לסינט בבקשה לאשר להם את הקפת קהילתם‬
‫ולאפשר להם בחירת ראש הקהל )שופט יהודי(‪ .‬הקמת הקהילה אושרה‪ ,‬אף זנו ת לבחור‬
‫בשופט יהודי לא הוענקה להם‪ ,‬הסינס הוסיף למנות אותו‪.‬‬
‫מצבם החומרי של היהודים ב״עיר הקיסרית״ הניע אותם למעשה שהכתים את שמה של‬
‫‪Kollonlcs‬‬ ‫)‪(18‬‬
‫)‪Schutz-Jude O9‬‬
‫)‪Mario Thereatopol (Subotlca. Szabadka) (20‬‬
‫‪Bačko‬‬ ‫)‪(22‬‬ ‫)על ייסודה סל קהילת סובוטידה עיין )‪Dr. Mirto Vldor, Osnivanja subotfčke 21‬‬
‫‪jevrejska opStlne, Jevrajakl AJmaneh, 5689, Vrtač.‬‬
‫‪272‬‬
 ‫בדרום החבל באצ׳קה שוכנת על הגדה השמאלית של דנובה‪ ,‬לא הרחק מנוביסד‪,‬‬ ‫סובוטיצה־נוביםד‪ .‬בשבועוגו עיין מרתף ביום ‪ 15.6.1928‬מספד מאורעות מקורות יהודי‬
‫העיירה באצ׳קה סאלאנקה‪_.‬לדברי ‪ J5‬שוסברגר ב״יברייסקי פרגלד״ בלגרד‪ ,‬ספס׳־אוקט'‬ ‫באצ׳קה טופולה‪ .‬מסתבר כי כבר בשלהי המאה הי״ח כיהן שם הרב הראשון‪ .‬בית‬
‫‪ , 1970‬השתקעה ב־‪ 1779‬המשפחה היהודית הראשונה במקום‪ ,‬בית הכנסת נבנה ב־‪1806‬‬ ‫הכנסת נבנה ב־‪ .1812‬מרתף גם רמז על מצבות קברים ישנות במקום ובסביבה‪ ,‬רמז‬
‫ובית הספר הוקם ב־‪ . 1835‬כרבנים כיהנו עד ‪ 1831‬א‪ .‬שטרן‪ ,‬עד ‪ 1851‬ל‪ .‬לבנטל ועד ‪1904‬‬ ‫ולא פירש‪.‬‬
‫ש‪ .‬דייץ׳‪.‬‬ ‫לעומת זה הקדיש מרתף מקום נרחב יותר בשבועוגו לבואם של ראשוני היהודים‬
‫ק ה י ל ו ת ב א ג אס‬ ‫לבאצ׳קה ולקורות הקהילה בסומבור‪ .‬את המידע הוא שאב מספרו של הרב ד״ר שמעון‬
‫דלים עוד יותר המקורות התעודיים על הקהילות בהבל באגאם‪ ,‬המשתרע במשולש מצפת‬ ‫גוססן ״קורות יהודי סוסבור״ שיצא לאור בסופבוד ב־‪ 1923‬בהונגרית‪ «.‬ספר זה שימש‬
‫לדנובה וממזרת לנהר טיסה‪ ,‬עד גבול רומניה במזרת והונגריה בצפון‪ .‬במרחב זה התפזרו‬ ‫יסוד גם לד״ר ליאופולד פישר בוורשץ‪ ,‬עורכו של יברייסקי אלמנו‪ ,‬למאמר תמציתי על‬
‫היהת־ים בעיי ת ת ובכפרים רבים‪ ,‬ביניהם }צ׳קרק‪ ,‬קאנמ׳ה‪ ,‬קיקיגדד״ בצ׳יי‪ ,‬ורשץ‪ ,‬סאנצ׳בו״‬ ‫תולדות יהודי סופבור‪*4.‬‬
‫ראשוני היהודים התפקדו בעיירות הסביבה‪ .‬סיי ח ופטרווץ‪ ” ,‬בשנת ‪ .1735‬סומבור‬
‫ועוד‪,‬‬
‫את קורות יהודי בצ׳קרק־זת׳אגין במחוז טורוגטאל תיאר בתש״א ה‪ .‬ביכלר‪ **.‬לדבריו‪,‬‬ ‫עצמה היתה סגורה בפני היהודים כל עוד היתה כלולה בחבל הספר הצבאי‪ .‬לאחר שנעשתה‬
‫הגיעו היהודים הראשונים למקום ב־‪ .1760‬מייסדים אלה היו בני המשפחות פריינד‪ ,‬יוליום‬ ‫העיר הראשית במחוז באץ׳־בוררוג‪ ,‬מופיעות בה משפחות יהודיות ראשונות‪ .‬לפי מקור‬
‫וגוטמן‪ .‬הקהילה הוקמה ב־‪ 90‬ז‪ 1‬וגוטמן נתפנה ב־‪ 1817‬ל״שופם יהודי״‪ .‬בתי הכנסת נבנו‬ ‫אחד היו בה שבע משפחות ב־‪ ,1753‬אך לסי מקורות אתיים המובאים אצל גוטמן נמנו‬
‫ב־‪ , 1809‬ב~‪ 1846‬וב־‪ .1895‬בית הספר נפתח ב־‪ 1816‬ושוב ב־‪ .1842‬ב־‪ 1857‬התפקדו בקהילה‬ ‫בסוסבור ב־‪ 1790‬שלוש‪ ,‬ב־‪ 1798‬שמונה‪ ,‬גד‪ — 1827‬שנה שאושרה הקמת הקהילה על‬
‫‪ 600‬נפשות‪ .‬ב־‪ 1858‬נוסדה אגודת נשים לפעולות צדקה‪ .‬כרבנים כיהנו‪ :‬עד ‪ 1857‬גב פיין‪.‬‬ ‫מוסדותיה — שתים־עשרה וב־‪ 1846‬שלושים ותשע משפתות יהודיות באותה שנה פעלו‬
‫עד ‪ 1876‬ר‪ .‬אופנתיים ועד ‪ 1915‬ד״ר מיריץ )פור( קליין‪ ,‬שתרגם למופת את ספרו של‬ ‫בעיר שני רופאיסימנתחים יהודיה שמעון רייגר ויוסף ליכטנשטייז‪.‬‬
‫הררב״ם ״מורה נבוכים״ להונגריה‪.‬‬ ‫כנהוג בימים החס‪ ,‬נכתבו תקנות הקהילה גרמנית באותיות עבריות‪ .‬בית הספר נפתח‬
‫בזמן המפקד הראשון של היהודים בשנים ‪38‬־‪ , 1735‬היה הבאנאס חבל הספר הצבאי‪,‬‬ ‫ב־‪ .1852‬ב־‪ 1871‬נוסדה אגודת נסים ונד‪ 1886‬״ביקור חולים״‪ ,‬בתיי הכנסת נבנו ב־‪1825‬‬
‫שבו נאסרה על היהודים הישיבה ועל כן לא נרשמו במפקד‪ ,‬אפילו שהו שם‪ .‬גם במפקד‬ ‫וב־‪ .1866‬בסוף המאה הי״ט היו לקהילה מאתיים משלמי פסים‪ .‬ברבנים כיהנו מ־‪1855‬‬
‫היתפיני‪ ,‬בשנים ‪87‬־‪ ,1785‬לא עלה מספרם על ‪ .64‬רק ב־‪35‬־‪ 1830‬עלה מספר היהודים‬ ‫ואילך דוד כהן‪ ,‬ם‪ .‬פישר וש‪ .‬גוסמן‪ .‬שנת ‪ , 1805‬כלומר ‪ 22‬שנים לפני אישור הקד‪,‬ילד״ היא‬
‫בבאנאט ל‪ ,2252-‬מהם ‪ 508‬בבצ׳קרק‪ 19 ,‬בקיקינדה‪ 142 ,‬בודדשץ‪ .‬ב־‪ 1880‬הגיע מספר‬ ‫התאריך הקדום שפוענח על מצבת קבר בבית העלמין היחידי בסומבור‪.‬‬
‫היהודים בבאגאם ל־‪ ,6672‬מהם ‪ 1253‬בבצ׳קרק‪ 658 ,‬בקיקינדה‪ 624 ,‬בוורשץ‪.‬״‬ ‫על תחילתה של קהילת סנטה פרסם ל‪ .‬ויג חופר בקיבץ« על תולדות העיר‪ .‬מנעו‬
‫אמנם‪ ,‬ם‪ .‬גריזליני״* פרסם נד‪ 1780‬ספר על באנאם ואמר בו את מספר התושבים —‬ ‫מסתבר כי ב*‪ 93‬ז‪ 1‬חיו בעיר זו ‪ 20‬משפחות יהודיות ששילמו את ההיטל היהודי והיו‬
‫על סי הלסתו ת — ב־‪ 31&000‬ומהם ‪ 353‬יהודים‪ ,‬כלומר כ־‪ 0,12‬אחת‪ ,‬אך הוא השתמש‬ ‫מאורגנות בקהילה ובראשה ״שופם יהודי״‪ .‬על פי שמות המשפחות הם היגרו לכאן‬
‫מאיזותם דוברי גרמנית‪ .‬הם דיברו גדמנית־יהודית והשתמשו בה ובאותיות עבריות‬
‫בחלוקה גיאוגרפית שמה‪.‬‬
‫בכל משאנדומתנם בבית‪ ,‬בקהילה ובחברה קדישא‪ ,‬גם לאחר שהשלטונות האוססמים*‬
‫הינגריים אסרו ב־‪ 1781‬את השימוש בעברית וביידיש במסמכים רשמיים‪ ,‬בצוואות ובהנהלת‬
‫ג‪ .‬יהדות ו ל די נ ה בהתגבשותה‬ ‫פנקסים‪ .‬עוד מ־‪ 1867‬נשתמר פרוטוקול של חברה קדישא בסנטת כתוב באותיות עבריות‬
‫ובתערובת של גרמנית‪ ,‬יידיש ועברית‪ ,‬עם ראשי תיבות בלטינית‪ .‬רק ב*‪ 1868‬החלים‬
‫ש ג ש ו ג כ ל כ לי ו ה ת ק ד מ ו ת ח ב ר ת י ת‬
‫ועד החברה שלהבא יתנהלו הפרוסוקולים של הישיבות בגרמנית‪ .‬ארבע שנים לפני כן‬
‫לאחר קשיי ההשתרשות של המהגרים היהודים ומאבקם הקשה על ביסוס כלכלי ועל‬ ‫הסכימה הקהילה למיזוג בית הספר שלה עם בית הספד העירוני‪ .‬במרוצת השנים דחקה‬
‫שוויץ אזרחי‪ ,‬חל הפסגה ב־‪ 1867‬כאשר השיגו יהודי התגריה ואתם יהודי ודוודינה זכויות‬ ‫הלשון ההונגרית את הלשון הגרמנית‪ ,‬אך רבים מתרדי סנטה דבקו כלשון האם‬
‫אזרח מלאות ההישג הזה היה ליהודים גם פיצוי על קרבנותיהם בימי התסיסות הלאומיות‬ ‫‪.‬‬ ‫היהודית‪.‬‬
‫בפתרניה ההבסבורגית‪ ,‬ובראש וראשתה בשנת המהפכה ‪ 1848‬כאשר יהודי‪ .‬ו‪1‬י מדינר‪,‬‬
‫‪Dr. Slmon Guttmenn. A azomborf zaldćk tć rt6nete‬‬ ‫)‪(23‬‬
‫‪Jovrejakl Almanah 5689. Vrtač. p. 76‬‬ ‫)‪(24‬‬
‫״‬ ‫‪Kanjlia (Tćrćkkanlzaa), Klkinda. Beče) (Becaat). Vrtač‬‬ ‫)‪(Veraec‬‬ ‫)‪(27‬‬ ‫‪Sivac, Petrovac‬‬ ‫)‪(25‬‬
‫‪Hugo Buchler. 150-godlinJica Jevre/ske opétJne Petfovgrad‬‬ ‫‪Jevrejskl‬‬ ‫)‪(28‬‬ ‫)‪(26‬‬
‫‪narodni kalendar S701 (1940—41), Beograd—Zagreb‬‬ ‫*‪M. Knežević. Santa. Zbornik priloga za !storiju 9™d£ Sen‬‬
‫שגב עם׳ ‪108—105‬‬ ‫* לאסלו‪.‬‬ ‫)‪(29‬‬ ‫מאמרה אלמנך בלגרד‪965*67 ,‬ן< ‪,‬ם ‪ ,‬ז ^ ‪ 1(£‬ף תסוקול ם שד חברה קדישא‬
‫של‬ ‫הסרוסוקולים‬ ‫״מן‬ ‫פליישר־דיטיץ׳‪,‬‬ ‫סירה‬ ‫ד״ר‬ ‫של‬ ‫מובא לסי‬
‫בסנסה״‪ .‬יברייסקי‬
‫‪» .Franz‬יין פוסוביד‪ ,‬ב׳‪ ,‬עם׳ ‪48‬‬ ‫‪Griaetlnj‬‬ ‫)‪(30‬‬

‫‪275‬‬ ‫‪274‬‬
 ‫הגרמבית־יהודית או היידיש שהביאו אתם מארצות מוצאם האוסטריות לסביבה החדשה‪.‬‬
‫הם היו בלם להתבוללות גם כאשר רוב יהודי הונגריה עבדו מגרמנית להונגריה‬
‫בוויו‪ 1‬דינה התעוררה בעיה לשונית חפורה עוד יותר‪ ,‬משום שהמאבק כאן היה לא רק ביז‬
‫לשץ הדיבור היהודית־יגרמנית לבץ הגרמנית או ההונגרית אלא גם בין כל אלה דלשונותיהם‬
‫של העמים האחרים שחיו זד‪ .‬בצד זה וזה בתוך זה במחוזות באצ׳קה ובאנאט‪.‬‬
‫בסוף הסאה הי״ם מתאונן סופר סרגי על דלותם של הסרבים לעומת עושרם סל‬
‫ההונגרים המצליחים למשוך אחריהם גם את היהודים ואת הקרואטים־הקחולים‪**.‬‬
‫על רקע מורכב ומסובך זה נתעורר בקהילות במחצית השניה של המאה הי״ם מאבק‬
‫ב ץ הדבקים במסורת הדתיודלאומית זהחרבותית־לשונית לבין השואפים להתקרבות‬
‫ולהסתגלות אל הסביבה‪ .‬שאמנם היתה רבת־לשונות‪ ,‬אך יותר ויותר השתלסה בה הלשק‬
‫ההונגרית‪ .‬המאבק הכולל הזה היה גם הגורם העיקרי לפירוד ולהפרדה‪ ,‬אף על פי‬
‫שהקהילות הגיאולוגיות היו רחוקות מן הרפורמה הדתית הקיצונית שקנתה לה שביתה‬
‫בכמה ערי גרמניה‪ .‬גם לאחר שיהודי הונגריה ל ס ת את הלשץ ההונגרית ורבים מהם‬
‫התייצבו על דרך ההתבוללות‪ ,‬הם לא הרחיקו לכת בתיקוני הדת‪ .‬מתיגותם זו לא מנער‪,‬‬
‫את פירוד הלבבות‪ .‬בצד קהילות ניאולוגיות־ליברליות־שפרניות — שאליהן השתייך הרוב‬
‫הגדול של יהודי הונגריה — נתקיימו במקומות רבים גם קהילות אורתודוקסיות‪ .‬לעתים‬
‫היה להן לא רק משקל סגולי רב‪ .‬בגלל קנאותם ועקשנותם של חבריה‪ ,‬אלא גם משקל‬
‫מספרי לא ק ק‪ .‬ביויוודיבה קמי קהילות החרדים בתריסר מקומות ומהן נודעו הקהילות‬
‫בסנסה‪ ,‬באדה ובטול )עם אילוק בסרם(‪ .‬קנאותם הדתית לא הפריעה להם להיות פסריוסים‬
‫הונגריים קיצוניים‪ ,‬שוללי תנועת התחיד‪ ,‬הציונית‪.‬‬
‫א‪ .‬פרטץ מעיר‪ *4‬כי הפילוג הזה שהיה אופייני ביותר ליהדות ההונגרית‪ ,‬מקוח‬
‫במוצאם השונה של המהגרים להונגריה )ולו‪1‬יו)דינה(‪ .‬רוב ראשיהם וסדנסיהם של הניאר‬
‫לוגים מוצאם ככורביד‪ .‬ומצ׳פיה ואילו רוב ראשיהן ווזבריהן של הקהילות האורתודוקסיות‬
‫בקולותיהם של הבוחרים ההונגרים והסרבים• את אהדתם של האחרונים רכש בהגינו בפני‬
‫מוצאם פפולץ ומגרמניה‪.‬‬
‫כ ‪ p‬בתפוצות השכנות ארבו גם ליהודי וויו‪1‬דיבה בכל צעד ושעל סכנות שאיימו על‬
‫קיומם כיחידה אתנית‪ .‬המשטר הליברלי יחסית של הונגריה הלאומית דרש את סמיעתס‬
‫עוד לפני מהפכת ‪ .1818‬ולמן ‪ 1867‬טיפח השגשוג הכלכלי אשליות שוא על סיכויי ההתב**‬
‫ללות כפתרץ לשאלה היהודית‪ .‬כמו חלקים רבים של יהודי הונגריה‪ ,‬סונוורו גם עיני‬
‫היהודים בתפוצות וויוודינה מתקוות אלו‪ .‬שורותיהם הובקעו פה ושם ע״י מקרי עריקה‬
‫וגם גלי הפשססה בתקופת סיסה^סלר לא הרתיעו אותם מנסיונות הטמיעה*‬
‫ואולם מול כל תופעות החולשה פעמו בלבותיהם של יהודי וליוודינה רגשי אחווה‬
‫חזקים לכלל ישראל‪ .‬הזדהותם עם מטרות התקומה היהודית וחלקם בתנועת ד‪,‬תחיה‬
‫במחציתה הראשונה של המאה העשרים יוכיחו‪• .‬־‬
‫החרדים שללו גם כל ויתור על האותיות העבריות בשימוש היומיומי ועל הלשץ‬
‫‪ (351‬פופוביץ׳‪ ,‬ג*‪ ,‬עם׳ ‪139‬‬
‫)‪Studiea. p. 54-^5 (36‬‬
‫‪277‬‬
‫נחשדו והואשמו גם מצד ההונגרים וגם מגד הסרבים ולעתים נרדפו גם גי די השלטונות‬
‫האוסטריים‪ .‬פיזורם של היהודים ברחבי וויו‪ 1‬דינה והצלחתם המסחרית לא נתקבלו בעץ‬
‫יפה על ידי שכניהם‪ .‬סופר סרבי המתאונן במחצית הסאה הי״ס על גיוץ האצולה הסרבית‪,‬‬
‫מאשים אותה בבזבזנות ״עד שכל רכושם סגיע לידי היהודים״‪ *'.‬ביקורת עקיפה נמתחת‬
‫על הסוחרים היהודים ״היודעים לבצל את בזבזנותם של הסרבים ואת ג נ ד ת ו ח ן ש ל‬
‫הנשים הסרביות ועל כן רב מספרם בכפרי הסרבים ומועט בכפרי הגרמנים המפוכחים‬
‫•‬ ‫‪• •• .‬‬ ‫ושומרי הפרוסה״‪**.‬‬
‫בקרבות שהתנהלו בין הסרבים וההונגרים בוויוודינה סבלו היהודים‪ ,‬בין כיהודים ובין‬
‫באמידים‪ ,‬פו׳פוביץ׳ )כרך ג‪ ,,‬עם׳ ‪ (224 — 217‬מספר על ההסתה בגד היהודים ש״צריך‬
‫לאסור עליהם את הישיבה בכפרים ובתחומי חבל הספר הצבאי לשעבר״» על הפחדת‬
‫היהודים ובמיוחד על הפרעות ב־‪ 9‬באפריל ‪ 1848‬בססארי בצ׳יי שבהן נשדדו בתי היהודים‬
‫‪....‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.■ V.‬‬ ‫;‬ ‫האמידים‪•.‬‬
‫שידית‪,‬הזכויות היה אפוא בעיני היהודים גמול מוצדק לסבלם והכרה בערכם לקידום‬
‫סביבתם‪ .‬בוטלו כל האיסורים והותר להם לחבור‪ ,‬לקבלת א‪ 1‬למכור נכסי דלא ניידי ולעסוק‬
‫בחקלאות‪ .‬המסחר בקרקעות הביא להחעשרותן של מספר משפחות יהודיות‪ .‬אחרים ביססו‬
‫את מצבם הכלכלי‪ .‬רבים מהסוחרים היהודים שסחרו בתבואה או בעצים תססו עמדה‬
‫בפיתות החבל והחזיקו בה עד השואה‪ .‬גם בקהילות הקטנות נהגו היהודים בשגשוג כלכלי‪.‬‬
‫לאחר תקופת הרוכלות עברו למסחר בנוצות‪ ,‬כעורות‪ ,‬בצמר ובתבואה' וכן פיתחו בהי מסהר‬
‫למיצרכי תצרוכת‪ ,‬לחמרי בניין ועוד‪.‬‬
‫בי‪ 1895‬הוכר גס שוויץ הדתות בהונגריה‪ .‬שלא כמו בקרואטיה‪ ,‬היו רבני וויוודיגד‪.‬‬
‫רשאים מאז לגייר בני דת קתוליים הלכה למעשר״‬
‫אף במעמדם החברתי של היהודים חל שיפור‪ .‬נציגיהם נבחרו במאה הי״ם למועצות‬
‫העיריות‪ .‬עורך הדין שמו )שמואל( וישוגסאיי* נבחר לפרלמנט ההונגרי בבודאפשם גם‬
‫בית המשפט על עורך העחון הסרבי ״זסטבה״** שהופיע בנוביסד‪.‬‬
‫עם כל ההצלחות הללו והדומות להן הגיעו קהילות ו‪1‬יו‪ 1‬דינה לשיא התפתחוהך רק‬
‫אחרי ‪ .1918‬כחלק ‪ p‬היהדות היוגוסלבית‪ ,‬שלה תרמו תרומה חשובה בתחומים רבים‪.‬‬
‫או פי ה של י ה ד ו ת ו ו י ו ו ד י ג ה‬
‫הקהילות הרבות‪ .‬כגדולות כקטנות‪ ,‬ששגשגו ברחבי באצ׳קה ובאנאם‪ ,‬היו דומות בצביונן‬
‫לקהילות הוותיקות והחדשות בשאר חלקי הונגריה‪ .‬עוד במחצית הראשונה של הכאה‬
‫הי״ט הורגשה בהן השפעת המשכילים בדוח הורהו של פשה מגדלסון ותלמידיו‪ .‬נגר‬
‫השפעה זו לחמו בקנאות משולהבת החרדים‪ .‬שלא נרתעו מהתפלגות ומשבירת אחדותן‬
‫של הקהילות‪.‬‬
‫‪ (30‬סוסונת׳‪ .‬ג ‪ /‬עם׳ ‪80‬‬
‫)‪ (32‬שם‪S7 .‬׳ ‪146‬‬
‫‪Dr. Samu Vlsontal‬‬
‫‪Zastava‬‬ ‫)‪.‬לגי־(‬ ‫)‪(34‬‬
‫‪276‬‬
 ‫ולרשויות‪ ,‬התרפס והתחנן לפני בעלי שדרה‪ ,‬ואף העז למחות באזני אבות העיר‪ .‬יותר‬
‫פזר״ הוא פגה ליהודי וינה בבקשה שישיגו מהקיסר פרגץ הראשון צו מניעה נגד הגירוש‪.‬‬
‫ואמנם‪ ,‬לאחר שבועות סוערים של מריטת עצבים הוכחת מאמציו בהצלחה והאיום הוסר‪.‬‬
‫כבר נאמר כי היישוב בעיר עתיקה ושקטה זו התפתח במחצית הראשונה של המאה הי״ט‬
‫לקהילה הראשונה במעלה ולמשגשגת ביותר בגולה הצעירה‪ .‬תקופת מה היא אף ייצגה את‬
‫יהדות קתאטיה כלפי ח ת‪ .‬והיו זמנים במחצית הראשונה של המאה הי״ט כאשר דנה קהילת‬
‫ורז׳דין בקריאות עזרה של קהילת זגרב שהיתר‪ .‬עדיין הסרת אונים‪.‬‬
‫עוד לפני איום הגירוש פנה הירשגשטיין ‪1‬־‪ 1819‬לממונה על מוסחת החינוך‪ ,‬לדתן‬
‫ארדדי‪ *,‬ודרש לפטור את התלמידים היהודים מכתיבה בשבת‪ .‬כאשר נפתח בית הספר‬
‫היהודי במקום ב* ‪ 5,18204 3‬הראשון מסוגו בקרואטיה )וכבר ב־‪ 1826‬למדו בו ‪ 65‬ילדים(‪ ,‬נרחם‬
‫הירשנשטיין להוראת הדרדקים‪ .‬ב־‪ 1824‬פעל להרחבת בית הספר וב־‪ 1827‬נוסדה ביזמתו‬
‫אגודת נשים יהודיות בוורדדין‪ p .‬הקים אגודת צדקה ״שוחרי טוב״‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫על אף פעילותו הענפה בקהילה היה הירשנשטיין מטבעו איש נחבא אל הכלים‪ .‬הוא‬
‫ניחן בכשרונות אמנותיים‪ .‬אך אופייני לו שנתן להם ביטוי בעילום שם‪ .‬הוא שד שירים‬
‫עבריים ועיטר את קנקסה של חברה קדישא‪ .‬עיטורים כאלה היו מלאכת מחשבת נפוצה‬
‫בתקופתו‪ 4.‬ר‪ .‬גליק‪ ,‬רבה האחדת של ורדדין‪ ,‬ראה את הציורים והעיד במאמרו ב״ז׳ידב״‬
‫הנזכר בהערה ‪ 1‬בי הירשנשטיין עיטר את פנקס דדחברה״ בטעם אמנותי‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הוא לא‬
‫חתם את שמו ‪ 4‬ת ח ת חרוזיו‪ ,‬בשואה של ‪ 1941‬אבד הפנקס על יצירתו האמגותית הכפולה של‬
‫ה רג‬
‫לרעיונות על תקומת ישראל נמשך הירשנשטיץ למן שנת ‪) 1807‬עיין בעם׳ ‪ .(284‬הוא‬
‫התעמק ברם מאוכזב מהחלטות הסנהדרין שכונסה נד‪ 1806‬בפרים בחסות נפוליאון‪ .‬אף מ‬
‫לא ראה חטא בחילת היהדות‪ .‬תקף הדרשן המשכיל את עריקתם של מתקני הדת‪ .‬דורשי‬
‫טמיעה אלה הטעו יהודים חמימים‪ .‬דור שראה בהשגת השווית האזרחי אידיאל נשגב‪ .‬כל‬
‫מחיר לא היה יקר בעיני היהודים הרפורמיים ובלבד שיתקבלו כשווים בין שווים בארצות‬
‫מגוריהם‪ .‬כבר נסוליאת דרש מהם שיוותת מרצונם על לאומיותם היהודית‪ .‬ואמנם נמצאו‬
‫יהודים שנענו לו והתכחשו לעמם‪.‬‬
‫אין ספק שאותות התבוללות אלה עוררו בהירשנשסיץ תגובה שלילית ואף העמיקו‬
‫את אמונתו ברעית שיבת צית‪ .‬ניצני התקופה היהודית התחילו אז להעסיק במערב י חי ד‬
‫סגולה בלבד‪ .‬הירשנשטיין היה מוכן לעזור בכל עת לבחירי העם בעצה ובתושיה‪ ,‬אך לא‬
‫הסכים להוליך בעצמו אח העם לקראת הגאולה הכנססת‪ .‬בהסתגרו בין כותלי בית הכנסת‬
‫הסתפק בתפקיד של הוגה דעות שאינו לוחם על רעיונותיו בפרהסיה‪ ,‬כך נהג אף ‪, 1B36P‬‬
‫בשיא פעילותו ה״ציונית״‪ ,‬השנה בה פנה צ‪ .‬ה‪ .‬קלישר לאשר־אנשיל רוטשילד‪ .‬הבנקאי‬
‫לפי ש^פרייברגר במאסרו‪ ,‬לבזדת ההיגוך אצלנו‪. ,‬רידוב* מם‪ ,40 .‬ערא״ה תש'א )‪.(2.10.1940‬‬
‫כמד‪ .‬שנים לאחר מות הירשנשסיין התפרסם צ‪.‬ר״ סגל־גייפלד מזגרב נמעסר פנקס מברז?‬
‫קדישא )עיין בעם׳ ‪.( 253‬‬
‫זאב‪ ,‬בגו של ד‪,‬רב גליק‪ ,‬מעיר כי אביו פיענת את השם יקוחיאל הירשנשסייו מתוך‬
‫האקרוסמיבון שבפנקס חברה קדשא•‬
‫‪279‬‬
‫פרק שלישי ‪ :‬מבשרי התקומה‬
‫שני אישים שפעלו בארצות הסלבים הדרומיים‪ ,‬י‪ .‬הירשנשסיין וי‪ .‬ת‪ .‬אלקלעי‪ ,‬השוגים‬
‫אמנם במוצאם‪ ,‬בהשכלתם ובמזגם‪ ,‬גפנו עם מבשרי החחיה‪ .‬נכון כי בימי חייהם נתקלה‬
‫קריאתם‪ ,‬להוציא חוג חבריהם המצומצם‪ ,‬בקיר אטום‪ .‬אבל רעיונותיהם הכשירו את הקרקע‬
‫לשיבת ציוו‪ .‬מהלך ההיסטוריה וההתפתחות המדינית בעולם הצדיקו את עקרונותיהם‪,‬‬
‫שהיתה להם השפעה על דרכו של עם ישראל בעת החדשה‪ .‬־‬
‫יקותיאל הירשנשטיין‬
‫בשנת תקע״ג )בשלהי ‪ ( 1812‬בחרה קד״ילח ורדדין לרבה את יקותיאל הירשנשסיין‪ 1‬ששמו‬
‫התצח בתולדות חיבת ציון‪ ,‬התנועה שדגלה בפעולה מדינית לאלתר וביישוב א ‪ p‬ישראל‬
‫בלא דיחוי‪ .‬מתוך שבעים שנוח חייו )‪ ( 1849—1779‬הוא עשה יותר ממחציתן )‪( 1849—1812‬‬
‫בוורדדין‪ .‬היהודים האמינו כי ב*‪ 1805‬נסתיימו הגסיונות לגרשם מן העיר‪ .‬או לא היתד‪ ,‬זו‬
‫אלא אשליה‪ .‬שום הגירושים הונף שוב ב־‪ .1820‬מניעי הרשות אינם ידועים‪ .‬מכל מקום‪,‬‬
‫הירשנשטיין עמל קשות כדי לבטל את רוע הגזירה• הוא שיגר תזכירים לאץ ספור למוסדות‬
‫‪ Hirschenstein‬מקום )הרן בבורגנלנד‪ .‬ל‪ .‬גלזיגגר )ה‪.‬ע‪.‬י‪ (A 178 .‬מציין כי הירשגשסיין‬ ‫)‪0‬‬
‫חתם את שטו בצורות שונות‪ ,‬מ ת יקותיאל זיסל )זוסלם( הידשנשסייך‪ .‬יקוחיאל אב*צבי‪,‬‬
‫בגרמנית‬ ‫או ‪Junk‬‬ ‫בהתאם למקום הולדתו ‪Gy6nk‬‬ ‫שפית יינקד )‪(Junker‬‬
‫ולעתים —‪ .‬בתעתיק עברי של ‪ — Junker‬שמעון הייגקי‪.‬‬
‫את קורותיו של זזירסנשםיין הקר רבה האתר־ץ של ורז׳דין‪ ,‬ראובדרודולף גליק‪ .‬את‬
‫תוצאות פהקרו העלה גליק על הנתב בחיבוד מקיף על תולדות הקהילה בוורדדין‪ .‬לחיבור‬
‫י א נמצא מו״ל שידפיסו‪ .‬אופר על כך גלויגגר בעדותו הנזכרת ג _ ב םרו ס מלחמת‬
‫העולם השניה סנה אלי גליק‪ -‬והראה לי כתב יד עבר« ‪ p‬מאות עמודים• חיבורו נכתב‬
‫על פי חקר ארכיוני בקהילה ובחברה קדישא דהרדדיז‪ .‬הסניתי אותו למילו ס א ריד־ טיי ר‬
‫)סוחר וחרושתן( שהיה שותף לסו״ל «סינרבה* בזגרב‪ .‬מוצאה של משפחת מאריזף מוזדדדין‪.‬‬
‫ומכאן שהיה לסאריץ׳ עניין בעבודתו המקיפה של גליק‪ .‬אולם בחיבורו של גליק הפריע‬
‫למאריזף תיאור המאורעות האנסישמיים בוורז׳דין‪ .‬הוא אמנם ידאג להדפסת הספר‪ ,‬כך הבסיח‪,‬‬
‫אך בתנאי שהפהבר ישפים מכתב ידו כל זכר לפרעות האגםישםיות‪ .‬לא צריך להסביר‬
‫פדוע לא יצאה עיפקה זו אל הפוע ‪0‬‬
‫אי־הדפפת נ ו ע ידו של גליק היא אבידח בלתי חוזרות נפלהפת העולם השניה הושמדו‬
‫כתבי ידי סל גליק וגם הארכיון היהודי בווררדין‪ .‬איו אפוא תקווה שתולדות יהודי‬
‫ורז׳דין ישוחזרו אי־פעם בשלמותה‬
‫בנו של ראובן גליק‪ .‬הפסיכולוג זאב גליק מתיסה‪ .‬מאשר את גירסת גלזינגד לפי פד‪.‬‬
‫שנשחמי ביכיוני• הגיתי סל תאריז׳‪ ,‬השותף הספוי למו׳ל ‪ ,‬פינד ב ה‪ /‬ניבא שחורות‬
‫“ ™*י ™י כך סיפר «היסטוריון גליק לבנו‪ ,‬סן ילפדו הפורעים האיססשים ממאורעות‬
‫העבד‪ .‬הנכון הוא כי עם תסיסת השלסון עשו האוססשים מעשי זוועה גרועים פי כפה‬
‫מאלה ש‪-‬הגציוזי׳ גליק בחיבורו‪.‬‬
‫מכי סקי* ‪1‬נליק ‪1‬האב הספיק עוד להודי» ‪ 1‬ד‪ 1933‬את תפציח פתקרו להיססוריוגרף‬
‫הע־הללמי;בט‪ .‬גלבי ששהה ‪1‬אז בווינה‪ .‬גלבר כלל את ממצאי גליק במסה על משה וקס‬
‫)‪(3‬‬ ‫ם נ ׳ ה־ אי תרודוז‪ ,‬שףאד באותה שנת בירושלים גם בתדפיס מיוחד‪ .‬כל ההבאות‬
‫)‪(4‬‬ ‫ס מי יי מי ר ש ג ט ף ^; לקתזוח‪ ,‬מפסתו זו שי בם• גלבי‪ .‬ת פרסם גליק מאפר ב״דידוב״‬
‫מס ‪ 24‬מיום ד בסיון ת״ש )‪1« 0‬י ‪ ( 12 •6‬על הרעיון הציוני בקרואטיה לסבי מאה שנה‪.‬‬
‫)‪(5‬‬ ‫‪ * « £‬פ״הוט ™י ה!נ > ע סיסים על הירשגסס״ז הוגה ה ‪ * £‬א ‪£‬‬
‫סס^וריח אלה הובאו כאן פרטים י ל י‪ .‬הידשנשסיין ופועלו‪.‬‬
‫‪ 8‬ד‪2‬‬
‫האוסטרי בירושלים‪ ,‬לא נמצאו בארכיונים‪ .‬אולם מאפס המעש של ממשלת אוסטריה בעניין‬ ‫מפרנקפורט ע״ג מיץ‪ .‬קלישר שידל את רוסשילד שירכוש משלים ארץ ישראל דאז״ המצרי‬
‫התיישבות היהודים בארץ ישראל אץ להסיק על חוות דעתם של הסומים האוסטריים‪ .‬מן‬ ‫מוחמר עלי‪ ,‬את א ת הקודש או את ירושלים או‪ ,‬לפחות‪ ,‬את שסח המקדש שעל הר הבית‪.‬‬
‫הסתם לא היתה להם השפעה מכרעת על החלטת הממשלה האוסטרית שממילא לא חיבבה‬ ‫פניה זו נבעה מאמונה משיחית כי הקרבת קרבגות במקדש תביא גאולה לישראל*‬
‫אח היהודים‪.‬‬ ‫הירשנשטיין לא סמך על הנם ולא בחל באמצעים חילוניים‪ .‬פועלו המדיני למען חיבת‬
‫על מכתב זה ענה הירשנשטיץ בכ״ב באב והביע בעברית רהוטה שמחה על החדשות‬ ‫ציץ התמצה בארבע השנים שבץ ‪ 1835‬ל־‪ .1838‬הדבר משתקף מביך שורות מכתביו‪ ,‬בעיקר‬
‫המומת שבפי זקס‪ .‬במכתבו זד״*‪ ,‬הוא גילה לזקם את עיקרי השקפתו על עתיד ישראל‬ ‫מאלה שהחליף עם פשה זקס )‪ .( 1870-1800‬לא הובהר ממה נבעה הידידות בץ שני‬
‫בארצו‪ .‬בכושר כיסוי של תלמיד חכם מגהה הוא את הבעיות המדיניות שעלולה לעורר‬ ‫האישים‪ 7.‬מכל מקים‪ .‬דיווח זקס להירשנשסיץ מורנה במכתבו‪ ,‬מר״ח תמוז תקצ״ו‪ ,‬על‬
‫ההתיישבות היהודית בארץ ישראל‪ .‬מלא סקרנות הוא מצפה להבהרות זקס על עמדות‬ ‫פעולתו למען ארץ ישראל‪ *.‬במכתב זה חזר והדגיש זקם כי סיים את כל ההכנות בחצר‬
‫תורכיה ומצרים כלפי עליית היהודים והתיישבותם ב א ת ישראל‪ »,.‬הבעיה העיקרית תהיה‪,‬‬ ‫הקיסר‪ .‬ואמנם שיגרה הלשכה הקיסרית הוראות לנציגיה הדיפלומטיים של אוסטריה‬
‫כך הוא כותב‪ ,‬איך להתגבר על שאננות היהודים ואדישות העולם ט לו כלפי ההתיישבות‬ ‫בתורכיה ובמצרים‪ ,‬לברר א ז מתייחסים שלטונות ארץ ישראל אל ה ה טיו ת להתיישבות‬
‫ב א ת ישראל‪ .‬לדעתו‪ ,‬על זקם לחקור בפרנקפורט דםיין באופן יסודי את יחסה של ברית‬ ‫היהודית בארץ הקודש‪ .‬ועוד ד‪-‬ם נדרשו להתחקות על סיבו ומעמדו של זקס‪ .‬איש ירושלים‪.‬‬
‫ארצות גרמניה*» למכלול הבעיות של תקומת ישראל‪ .‬מתפקידו של זקם יהיה‪ ,‬לפי הצעת‬ ‫אין צורך להדגיש כי על פעולה מיוחדת זו של שירות המודיעץ האוסטרי לא ידע זקם‬
‫הירשגשסיין‪ .‬לפרסם את עניין א ת ישראל היהודית בין גורמי הברית הגרמגיח‪ ,‬וכן יהיה‬ ‫מאומד״ מלא התלהבות הוסיף זקס במכתבו להירשגשטיץ בי בינתיים כבר הבסיחו לו‬
‫עליו לבקש את תמיכת ראשי הברית בענייננו‪ .‬לא פחות חשוב נראה לו התפקיד לרטש את‬ ‫הרוטשילדים ועוד ככה יהודים עשירים מווינה תמיכה כספית להגשמת ההתיישבות בארץ‬
‫אהדת יהודי פרנקפורט לרעיץ ההתיישבות‪ .‬וכאן מחווה הירשנשטיץ את דעתו על מ צ ט‬ ‫ישראל‪ .‬כהמשך מכתבו טסיף שיבקר בפרנקפורט כדי לעניין שם עוד יהודים עשירים‬
‫של עם ישראל בתפוצות‪ .‬לעיניו נלכדו רבים מבני עמו בזרועות הטמיעה‪ .‬בתגובה על רוע‬ ‫ביישוב א ת ישראל‪ .‬תשובות החתן שסירמר‪ ,‬ציר אוסטריה בקושטא‪ ,‬ופיצץטו‪ *,‬הקונסול‬
‫מעלליהם של אנשי הרפורמה המתבוללים‪ ,‬הוא מביע את בטחונו כי תשועת ישראל לא‬
‫תבוא מן האמנציפציה ובי ״‪-.‬אץ תקווה להשתחרר בארצות הגולה‪.‬״ ״אף אחת מאומות‬ ‫על הגורם המשיחי בכתבי קלישר עיץ בססזחיו של יעקב כ־ץ ב‪.‬שיבת ציון״ )הוצאת‬ ‫> ‪<6‬‬
‫‪-‬הססריה הציונית״‪ .‬ירושלים תש״י‪—1‬תשי״ב(» לבירור המושג ‪-‬מבשרי הציונות״‪ ,‬כי ד א*‬
‫העולם לא תלחם בשביל ישראל‪ .‬עיני עמנו סונוורו מרוב הברק של תרבות אירופה ואינן‬ ‫עם׳ ‪ ,100—99‬ובכרך ב׳ — ג‪ : ,‬דסווזו ההיסטורית של הרב צבי הירש קאלישר‪ .‬עם׳ ‪34‬‬
‫ח או ת כיכר לתחייתו ב א ת א ט ת‪ .‬רק בעבודה התיישבותית ב א ת ישראל ניוושע‪ ,‬ורק‬ ‫ואילך‪.‬‬
‫‪!.‬לבר כותב שם )תרסיס‪ ,‬עם׳ ‪. :( 2‬בנראה שעוד בהיותו בהונגריה הכיר )זקם( את‬ ‫)‪(7‬‬
‫בגיוס דעת קהל אוהדת באנגליה ובצרפת נעזר״‪ ,‬מדגיש הירשנדטיץ‪ ,‬מובן שדרושה אף‬ ‫יקוחיאל הירש גשם י׳ין‪.‬״״ צבי זהבי )בספרו ‪-‬פוזוזתם סוטר ועד הרצל״‪ ,‬השפריה הציונית‪,‬‬
‫הסכמת אוסטריה לביצוע תכניותינו‪ .‬לרוסיה אץ כל רשות לעכב בעדנו‪ .‬כאן מגלה‬ ‫ירושלים תשכ״ו( מביא כפק זד‪ ,‬בוודאות וכותב )בעם׳ ‪• :( 96‬בהונגריה הכיר והתיידד‬
‫)וקס( עם יקוחיאל הירשגשטיין‪ .‬שהיה גם הוא מתלמידיו של ר׳ משה סופר‪,‬״״ עם זאת יש‬
‫הירשנשסיין כי ערך תכנית סעולה שלפיה יוקם בירושלים ״שלמון כהנים״‪ .‬הוא מקווה כי‬ ‫לזכור כי הירשנססי׳ין היה בעשריס ואתת שנה גדול מזקס‪ ,‬ושססבתב שכתב הירסנשסייז‬
‫יכירו בו כל הממשלות הנוגעות בדבר‪ .‬אנשי שלטץ אלה יהיו רודפי שלום ויגשימו את‬ ‫לזקש בכיב באב תקצ״ו )‪ .(1836‬ובמיוחד מלשץ העדהו בשולי ד‪,‬תעתק‪ ,‬אי אפשר להסיק‬
‫שהשגיים עמדו ע ר מקדם בקשרי ידידות‪.‬‬
‫הנאמר בזכריה )ד׳ ר( ״לא בחיל ולא בטח‪ ,‬כי אם ברווזי‪ ,‬אמר ד׳ צבאות‪.‬״ לבסוף שואל‬ ‫הירסנשטיין מתחיל את הערה השוליים במכתב זה ‪- :‬בחורף העבר )דהיינו ב־‪ ( 1835‬עבר‬
‫הירדנשסיץ את זקס על התנאים שהתנו הרוטשילדים לתמיכה בהתיישטח ב א ת ישראל‪.‬‬ ‫עלי איש אחד מתושבי ירושלים ושפו ר׳ משה ואקס‪ .‬ועמו היו דברים יקרים וגחפדים״‬
‫‪ p‬הוא ממליץ שזקם ימשיך בנסיעותיו מפרנקפורט ויבקר אצל יהודי הולנד‪ ,‬אנגליה‬ ‫מי שמזכיר ידיד לשעבר בוודאי לא יתחיל אח תיאורו ב‪.‬תושב ירושלים ושמו ר׳ סשה‬
‫•וקס‪.‬״ יש להגיח שלגבי ידיד הוא היה משתסש בביסד מלבב יוחד‪ .‬שעל כן נסיה שגלבר‬
‫וצרפת כדי להשיג את השתתפותם בשיבת ציץ‪ .‬בזה נפסקה לשלוש שנים בערך חליפת‬ ‫כעה בהנחתו שהיכרות הירשגשטיין — וקס שורשה מהונגריה‪ ,‬חרבי קיבל את השערת‬
‫המכתבים בין שני הידידים‪1».‬‬ ‫•‬ ‫גלבד כעובדה‪.‬‬
‫אולם לקורות חיבח*ציון חשוב המשך הערתו של הירשגשסיץ‪ ,‬משום שהוא מעיד על‬
‫את המכתב הראשץ שנכתב אחרי הפסקה ממושכת זו‪ ,‬שלח זקס להירשנשסיין מווינה‬ ‫פעולות מדיניות שאמנם לא נשאו פרי‪ .‬הוא מוסיף‪— :‬מפה )כלומר בוודדדין( נסע )זקס(‬
‫ביום ‪ 8.11.1838‬ומקורו נשמר עד ‪ 1941‬באר טץ הקהילה דל ורז׳דץ‪ .‬זקם כתב בו בי הרבה‬ ‫לעד וינה ובר״ת תמח העבר )הכוונה לשנת תקצ״ו — ‪ , 1836‬שהרי הירשגשטיץ סיגר אח‬
‫מכתבו בחודש אב במענה על מכתבו של זקם מווינה( כתב לי משם שגמר דברים סו בי״״‬
‫תוכן מכתבו של זקם מובא להלן בסקסט‪.‬‬
‫הפיצ׳וסים יהודים כמוצא עיראקי‪ .‬זבני משפחתם מילאו תפקידים של קוגסולי כבוד‬ ‫במאמר הנ״ל האיד גלבר »יק זד‪ .‬בתולדות תיבתיציזן מסי מקורות שוגים‪ .‬כגון ממאסר‬ ‫ו‪(6‬‬
‫בירושלים ובעכו‪ .‬הקונסול האוסטרי הראשץ הגיע לירושלים רק ב־‪. 1849‬‬ ‫זקט על קורות חייו ב‪.‬אלגםיינה צייסוגג דס יודגסומס״‪ .‬עם׳ ‪ 46‬משנת ‪ , 1854‬מתעודות‬
‫)‪ ( 10‬תצלומיו גנוזים בארכיון הכללי לתולדות ישראל בירושלים ובארכיון ה‪.‬ע‪.‬י‪( D1) .‬‬ ‫הארב וו הממלכתי בווינה וכן מתצלוסיזזם של כסה מכתבים סחוד החבתבות הירשנשטיץ‬
‫)‪ (11‬בשנים ‪ 1840 — 1831‬החזיק ב א ת ישראל סוחפד עלי המצרי‪ ,‬ובגו אינרהים שלס בד‪,‬‬ ‫^ ) נ ב ר הודגש כי המכתבים המקוריים הופקדו בנגזר הקהילה בוורדדין‪ .‬אך‬
‫י‪,‬‬ ‫כנציב צייץ‪.‬‬ ‫)‪(9‬‬
‫)‪ ( 12‬מערך מדינות נרמניה לסני איזזוזץ המלא ב־‪Deutscher Bund — 1871‬‬ ‫י ;ב י » « איתי •האציל פיצ׳וטו״‪ .‬בדצידן גת מעיר על כך במסרו‪ .‬הישוב היהודי‬
‫)‪ (13‬לא הובררה כיבתה של הססקה זו‪ .‬אולי אבדו נמה מכתבים מכל מקום ר‪ .‬גליק לא מצא‬ ‫בש™ ה ח ד ‪ -‬ך החרס״א )‪ 41881 — 1840‬ירושלים תשכ״ב עם׳ ‪ 307‬העדה‬
‫בגנזכי ירדז־ץ כל סימן להתכתבות מקיץ ‪ 1836‬עד הודף ‪. 1838‬‬ ‫‪ .29‬כ ‪-‬לבר ג‪-‬של בהוסיפו לפיצ׳וסו )סיג׳וטו( תיאר אצולה‪ .‬לאמיתו של דבר היו‬

‫‪281‬‬ ‫‪280‬‬
 ‫לבקר בערים שונות שבהן הגביר את התעמולה לשיבת ציון‪ .‬הובטחו לו אמצעים להקמת‬
‫מפעלים יצרניים בארץ ישראל שיעסיקו יהודים עניים במלאכה ובחרושת‪ ,‬ובעיקר בחקלאות•‬
‫‪1‬‬
‫־■» ז‬ ‫‪%‬‬ ‫•‬ ‫העובדים יגויסו מחוגים המתקיימים עד כה על לחם חסד של מוסדות החלוקה‪ .‬ומכאן מצביע‬
‫זקם על הישגיו הגדולים‪ .‬לא מכבר בישרו לו מלשכת החצר הקיסרית בשורה טובה‪ .‬הסחה‬
‫~ * ^ * * *‪.‬ן ■ •?‪* / --------- 1‬י « ‪0‬‬ ‫*‪0‬‬ ‫החלבי הסכים להקל על היהודים שיבואו להתיישב באיזור הנתון למרותו‪ .‬ומצד שני הבטיח‬
‫י**“** ׳‬ ‫‪ \.**1‬־־‬ ‫לו בארון רוטשילד‪ .‬בעל־פה ובכתב‪ ,‬שימליץ עליו בטריאסט ובאלכסנדריה‪ ,‬ושהוא‪ .‬רוטשילד‪,‬‬
‫*•עדיי׳‬ ‫»יך* ־״‬ ‫יתמוך במפעל ההתיישבות בארץ ישראל‪ .‬ולכן יכנס בשובו לירושלים — כך ממשיך זקם ‪-‬‬
‫י י י ״ י׳ י י י ‪ ^ /‬״ ״ין‬ ‫־׳ן‬ ‫‪+ *+‬‬ ‫**‬ ‫^‬ ‫מניין אנשים המתעתדים לעבוד בחקלאות ובמלאכה‪ .‬על תוצאות עבודתם ידווח בעתונות‪.‬‬
‫‪, .‬ל‬ ‫‪ :‬ז*י‬ ‫‪%‬‬ ‫* יי׳י »י ^ !ן‬ ‫עוד מביע זקם את תקוותו כי התורמים שהבטיחו את חלקם לשיקום עמנו בארץ ישראל אמנם‬
‫בליווי *ת*‪---------------- ■>',‬־ ‘י**‬ ‫(־ ‪$‬׳ ״ י‬ ‫ירימו את תרומתם בעוד מועד‪ .‬לצערו ‪ -‬הוא מדגיש — מעדיפים עדיין רוב האנשים לתת‬
‫נדבות לצורכי צדקה בארץ ישראל ולא למפעל קונסטרוקטיבי בהתיישבות ובמלאכה‪.‬‬
‫״י׳■ יי* ‪. -‬‬ ‫^‬ ‫ואשר לתכניותיו האישיות‪ ,‬הרי הוא נרשם מכבר לאוניברסיטת וינה ושומע הרצאות‬
‫ן‬ ‫‘״ *ץ ‪-‬‬ ‫על רפואה ואף עובד בבתי חולים‪ .‬בעוד חודש יעזוב את וינה‪ .‬ובדרך לירושלים יבקר אצל‬
‫* ן‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫< •‪/‬‬ ‫ו‬ ‫^‬ ‫הירשנשטיין בוורדדין‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫*‪»•*-‬ן ‪ — -‬׳ »‪••-‬׳״ן *•<> ׳ייד‬ ‫‪— *- .‬‬ ‫הירשנשטיין ענה כבר ביום ‪ .20.11.1838‬במכתבו הביע קורת רוח מהצלחותיו של זקס‬
‫‪1,‬‬ ‫^‬ ‫^ ׳׳* ד‬ ‫»ז‬ ‫יי**י <״״ו ‪ ^ -‬י״יי׳״‬ ‫בלשכת החצר הקיסרית‪ ,‬אך הציע להמתין ולהשיג תגובות יתר המלכים שזקם פנה אליהם‪.‬‬
‫_ י‬ ‫^ ־*> י׳י״י •*»ן‪1‬יי ’•י׳‬ ‫^‬ ‫^ " * « ‪- 6‬ייי•‬ ‫רק אז — אומר הירשנשטיין — אפשר יהיה להעריך נכונה את סיכויי ההתיישבות היהודית‬
‫‪►!**» *>* /‬ייין ‪»••< 1#‬׳*‪«,‬‬ ‫״‬ ‫ז*י<«י‪#\/‬ן‬ ‫**״״»י‬ ‫בארץ ישראל‪ .‬בינתיים הוא חוזר ומדגיש כי בשביל שיקום ישראל בארצו חשוב השדה‬
‫מבית המקדש‪ .‬השדה כבר הוכשר לחריש ולזריעה‪ ,‬ולכן תהיה זו שגיאה להסס באפס מעשה‪.‬‬
‫גם בדברים אלה רצוי — מסיים הירשנשטיין — שבדרכו לארץ ישראל יסור זקס אליו‬
‫לוורז׳דין לשיחת רעים‪ .‬תהיה זו הזדמנות ל תן על קידום העניינים המשותפים‪ ,‬דברים שקשה‬
‫יייי״^**^*\‬ ‫"**״ד*‬ ‫<‪_^>-‬ז*ייי־ *•* ' י י׳‬ ‫‪«1‬־‬
‫להעלות על הכתב‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪***^/‬ד■‬ ‫^ |ז מ [‬ ‫' •‪>4‬‬ ‫'***" ****** ‪^*2 ^7‬‬ ‫" ‪ ,‬י‪1‬‬ ‫ן‬
‫ב־‪ 12‬בדצמבר ‪ 1838‬השיב זקם כי עדייו הוא לומד רפואה‪ .‬אך איתנה החלטתו לבקר‬
‫;״*‬ ‫׳ ״י‬ ‫•*‬ ‫ך*‬ ‫אצל הירשנשטיין בוורז׳דין בדרכו חזרה לארץ ישראל‪ .‬הוא מסכים כי זאת תהיה הזדבגות‬
‫־*ייז‬ ‫ו‬ ‫נאותה להבהיר בשיחת רעים עניינים העומדים ברומו של עולמם‪ .‬אולם עוד לפני הפגישה‬
‫__‬ ‫• י ״ ״ >זי ״ ‪ /‬י ^ ך‬ ‫^־י׳ *־ ״**יי‬ ‫הביע זקס הערכה בכתב לפועלו של הירשנשטיין שלא חס על הוצאות כ ת לקדם את יישוב‬
‫ו‪,‬ו‬ ‫׳‪15‬‬ ‫‪....................................‬‬ ‫••‬ ‫ארץ ישראל‪ .‬לצערו‪ ,‬אומר זקם‪ ,‬מעטים מאד האנשים המוכנים להקריב את חסכונותיהם‬
‫למטרות חיוניות בארץ ישראל‪ .‬לעומת זאת — חוזר זקס וטוען — מבזבזים רבים הון תועפות‬
‫על סתם נדבות‪ ,‬קרי חלוקה‪ — .‬למעשה לא הובהר סיב הוצאותיו של הירשנשטיין שאליהן‬
‫התייחס זקם במכתב זה‪.‬‬
‫במרס ‪ 1839‬כתב הירשנשטיין לזקס ששהה אז בסריאסט‪ .‬מהמכתב מתברר כי השניים‬
‫נפגשו‪ .‬הירשנשטיין הביע בשורותיו את סיפוקו מהשיחות שניהלו בוורז׳תן‪ ,‬אם כי אינו‬
‫מפרט את תומן‪ .‬הירשנשטיין מבקש מאת זקס את מענו בירושלים‪ ,‬ומדגיש כי הוא עצמו‬
‫^ ״‪4‬‬ ‫'«*‬ ‫׳י‪ ^ .‬ד \ י « ‪ .‬י ׳ ^ •׳ל־‬
‫‪ .‬ר‬ ‫שאף תמיד לחיות על אדמת ארץ ישראל כ ת להצטרף לקיבת הגלויות‪.‬‬
‫^ ״*{י “' י*י״‪ -‬ס י׳‬ ‫ג*׳‪,,‬‬ ‫זהו המכתב האחרון מהתכתבות הירשנשסיין — זקס שהיתעה עליו הגיעה אלינו‪.‬‬
‫״ • ״ ־ *־■ג ^ ־ ‪1 ■ ^ ■ :‬‬ ‫‘ י׳־י‬ ‫במכתבים אלה גילה הירשנשטיין את ה״אני מאמין״ שלו המבטיח לו מקום בתולתת התחיה‬
‫של עם ישראל‪ ,‬גם אם היסטותוני התקומה פסחו עליו עד הזמן האחרון‪ .‬על פעילותו‬
‫יקוחיאד הירשנשסיין )‪ — (1849—1779‬סקסיסילה ממכתב לפשה זקס)כ*ב באב תקצ׳־ו ‪(1836‬‬ ‫המדינית של הירשנשטיין בעשור האחרון לחייו לא נודע מאומה‪.‬‬

‫‪282‬‬
 ‫לעומת זאת נודע עוד מקרה מעניין שקרה את הירשנשטיין בשנות התכתבוהו‬
‫״הציונית״‪ .‬הגחלת שהיתר‪ ,‬לוחשת בנפשו התלקחה בעקבותיו ללהבה‪ .‬ב־‪ 1837‬נתקבלו‬
‫בוורדדין‪ ,‬כמו ברוב הקהילות במרכז אירופה‪ ,‬חוברות משונות‪ ,‬ספק תמימות‪ ,‬ספק מחקלסות‬
‫ומתעתעות‪ .‬הפיצה אותן‪ ,‬כדרך המיסיונרים‪ ,‬״אגודת ציון״‪ .‬היו אלה חוזרים שנשלחו‬
‫מ״ציוך‪ ,‬סמל למגרת האגודה‪ .‬למעשה היה מושב האגודה בלייפציג‪ ,‬בירת סקסוניה‪ .‬החוזר‬
‫הראשון מיום ״‪ 24‬בדצמבר ‪ v u‬״ פנה אל בני ישראל‪ .‬השני מיום ״‪ 6‬במאי ‪ v in‬״ נועד לכל‬
‫בני האדם בלא הבדל דת וגזע‪ .‬המשתוקקים לשקם את ארץ הקודש ואת המקדש בירושלים‪.‬‬
‫על שני החוזרים חתם זיגפריד יוסטוס‪.‬״ על מכתב לואי חתם צ‪.‬פ‪.‬ג‪ .‬זייפרט נ ' כמיופה־כוח‬
‫של ״ציוך‪ .‬החוזר הבהיר בין היתר כי ״האגודה נוסדה לפני שבע שנים‪ .‬וכעת היא‬
‫מתכוננת להדק את קשריה עם אוהדים וחברים‪ .‬בדעתה להמציא לפעילים תעודות אזרחות‬
‫כבוד של ירושלים‪ .‬כאות הוקרה לחלקם בשיקום מדינת ציוך‪ ,‬ועוד כהנה וכהנה‪.‬‬
‫תעמולת האגודה ״ציוך לא עוררה הד רב בתפוצות ישראל‪ ,‬גם לא בקהל יהודי ורז׳דיו‬
‫הופעתה הזכירה פעולות של חבורה משיחית־אוםופית‪ .‬ההיסטוריה מסווגת אותה לקוריוזים‬
‫שחזרו וצצו בין יהודים וגם בין לא־יהודים‪ .‬הם מופיעים בקורות שיבת ציון החל מן המאה‬
‫הי״ז ועד תקופת הציונות המודרנית‪ ,‬אולם אף אחד ממקרים אלה לא הצליח לעורר תנועה‬
‫עממית‪.‬‬
‫יותר מתעלומת האגודה האוטופית חשובה כאן תגובתו של היישנשטיין על קריאת‬
‫זייסרם וחבריו להטות שכם לשיקום ירושלים‪ .‬התגובה היתד‪ ,‬נלהבת ותמיכה גם יחד‪ .‬היא‬
‫מעידה כמאה עדים על כיסופיו של היהודי הלהוט בכל מאדו להשתחרר מחרפת הגלות‪ .‬עד‬
‫כאן ראינו אותו כמחבר מכתבים מדיניים‪ ,‬השולט במכמני הלשון העברית ומתבטא בסגנון‬
‫המליצי של התקופה‪ .‬והנה מתברר ממכתבו “ ששלח ב־‪ 7‬ביולי ‪ 1837‬לזייסרם‪- .‬מיופה הכוח״‬
‫של ״ציוך בלייפציג‪ ,‬כי ידע גם גרמנית על בווץה‪ .‬הוא כתב לזייפרם כי מכתבי ״ציון״ עשו‬
‫רושם עז על בני קהילתו‪ .‬אולם הם‪ ,‬היהודים שלו‪ ,‬באים אליו ודורשים הסברים על נושאי‬
‫החוזרים‪ .‬בהיותו אובד עצות הוא סונה אפוא לזייפרס ומבקש כמה הבהרות‪.‬‬
‫מוזרה העובדה כי כבר במכתב ראשון זה רואה הירשנשסיין לספר לאיש זר על היכרותי‬
‫עם אלמוני רם המעלה‪ .‬אמנם‪ ,‬אין הוא מסיר את צעיף המסתורין מעל זהותי של האלמוני‪.‬‬
‫האם עשה כך בגלל ענוותו או מתוך זהירות ז ואולי לא היתה דמות מסתורית זו אלא פרי‬
‫דמיונו הרומנטי של הירשנשסייןז מכל מקום‪ .‬הירשנשטיין טען כי ב־‪ 1807‬התווכח עם‬
‫האיש על תקופת ציון וישראל‪ ,‬והוסיף כי לא מן הנמנע שהאלמוני רם המעלה נועד על־ידי‬
‫הקב״ה לגדולות‪ .‬לכן ביקש הירשגשטיין מאת זייפרם הבהרות על אגודת ״ציון״‪ .‬במיוחד‬
‫היה מעוניין בפרטים על זיגפריד יוסטום ועל מנהיגים אחרים‪ .‬לבסוף הוסיף הירשנשסיין‬
‫הזהיר‪ ,‬ברוב תמימותו‪ ,‬שאם תשובת זייסרם לא תסתור את יסודות הדת ולא תתנגד‬
‫למדיניותם המוצהרת של בעלי הבריח‪ ■’.‬ותבהיר את עמדתם של האנגלים‪,‬הצרפתים‪ ,‬״השער‬
‫העליון״ והמצרים‪ ,‬או אז יהיה גם הוא‪ ,‬הירשנשסיין‪ ,‬מוכן להצטרף כחבר ל״אגודת ציוך‪.‬‬

‫)‪Siegfried Justus (14‬‬

‫)‪C F.G. Seyfart (15‬‬
‫)‪ (16‬גורלו כגודל יתר תעודות וררדין שבהן סישל ר‪ .‬גליק‪.‬‬
‫)‪ (17‬הכוונה ל״ברית הקדושה״‪ .‬יצירתו המדינית הנודעת סל מסרניך‪.‬‬

‫יקוודאד הירטנטסיין — סקסימילד‪ ,‬ממכתב לצ‪.‬ם‪.‬ג‪ .‬זייסרם‪ .‬לייפציג )‪(7.7.1837‬‬

‫‪284‬‬
‫בפירושי ההלכה ובפוסקים וגם במדרשי אגדה‪ .‬גם ל״זוהר״ לא התנכר‪ .‬היה זה גבס רוחני‬ ‫אץ כל סיסו שהירשנשסיץ קיבל תשובו‪ .‬על שאלותיו‪ ,‬מכל מקום איבו מזכיר אסיז^דה‬
‫יקר שהורישו לו אבות אבותיו ונכם מקובל על צאצאי המגורשים מטפרד‪.‬‬ ‫זו במכתביו לזקם ב־‪ .1838‬זהירותו של הירשנשסיץ במכתבו לזייפרט הולמת את דמותו‬
‫בשנת חקפ״ה )‪ ( 1825‬השתקע אלקלעי בזפץ‪ .‬ובך הוא מתאר את נ ג ד ו הראשונים‬ ‫כחובב ציץ מהסם ורומנטי‪ .‬עז חפצו להשליט בציץ את שלטץ הכהנים‪ .‬אך יחד עם זה‬
‫בעיר זו ב חינו ת הראשץ שנכתב בלדינו ונדפס ב־‪ 1839‬בבית הדפום של הנסיך ב ב לג ר ד״‪:‬‬ ‫הוא בעד הגשמת קימומה של א ת ישראל באמצעים מדיניים והתיישבוחיים חילוניים‪ .‬והרי‬
‫״״כשיצאתי מבית אבי ומא ‪ p‬מולדתי‪ ,‬התרועעתי עם אלופי יחידי סגולה שבזימלין ]זפץ(‬ ‫אף מנהיגי חיבת ציץ הצעירים מהירשנשסיץ‪ ,‬ובראשם צ‪ .‬ה‪ .‬קלישר ד‪ .‬ה‪ .‬אלקלעי‪ ,‬לא‬
‫יע״א ]יכועה עליץ אמן(‪ .‬וקי בלוני כמלמד תינוקות‪ .‬חשקה נפשי ללמד עם התלמידים עפ״י‬ ‫נגמלו בתחילת דרכם הציבורית פהציפיה לנס המשיח הגואל‪ .‬הדברים נשתנו רק בשנות‬
‫הדקדוק‪ ,‬לסי הכלל שלמד מו ת אבי זצוק״ל הכ״ם ]זכר צדיק וקדוש לברכה ה תני כפרה‬ ‫הששים של המאה הי״ם‪ ,‬עם ייסוד החברה ליישוב « ת ישראל‪ .‬אולם הירשנשטיין לא זכה‬
‫למשכבו[‪ ,‬הידוע לשם ולתהלר‪ .‬בעי ת סאראיי ]סרייבו( יע״א‪ .‬הרבה מן הכללים הייתי זוכר‬ ‫לראות במפנה זה‪ .‬הוא נפטר ב־‪.1849‬‬
‫מימי למדי בתלמוד תורה עם מו ת אבי זצ״ל‪ .‬וכאן לקחתי לי ספ ת דקדוק אחדים‪ ,‬ועמלתי‬
‫למצוא דרך נוחה וקצרה בשביל התינוקות ורשמתי לי לזכרץ״״ לא נרמז מאומה בשותת‬ ‫יהודה חי אלקלעי‬
‫אלו כי אלקלעי הצעיר שהה ולמד זמן פה ב א ת ישראל‪ .‬אילו עשה כן ודאי לא היה מתעלם‬ ‫שוגה מהירשנשסיץ היה י‪ .‬ת‪ .‬אלקלעי )‪ .( 1878—1798‬הייו ופועלו פוכרים לרבים בישראל‪.‬‬
‫סעובדד‪ ,‬חשובה זו להשתלמות כל אברך הלומד תורה לשמה‪ .‬מכאן שלא היה בנעוריו בארץ‬ ‫כל מי שניפה לשחזר את תולדות ״שיבת ציץ״‪ ,‬התנועה שקדמה לציונות הטדינית‪ .‬נתקל‬
‫י ש ר אל״ ועוד משתמע מדבריו כי תחילה כיהן בזמון כמחנך הדור הצעיר בלבד‪ .‬לתפקיד‬ ‫בדמותו המקורית והמעניינת של י‪ .‬ח‪ .‬אלקלעי‪ ,‬מאבות התחיה של עם ישראל‪ .‬דרנו בחיץ‬
‫זה הוכשר על־ידי אביו המלמד בסרייבו‪ ,‬עובדה שאותה הוא מבליט בלי הרף‪ .‬רק כעבור‬ ‫ויצירתו כהוגה דעות ובחוזה שחרורו של עם ישראל הוארו מזוויות ראיה שונות‪ ,‬על יצירתו‬
‫זמן מה נבחר לשליח ציבור )ש״ץ(‪ ,‬מגיד הכם‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬לאחר פותו של הדב שמואל מאסאה‬ ‫נכתבו דברי פרשנות ומסות עממיות לרוב‪ .‬פורסמו מחקרים על רעיונותיו ועל אישיותו‬
‫לרב הקהילה המאוחדת של זםץ‪.‬נ־‬ ‫ופועלו‪ .‬חייו תוארו גם בספרות היפה‪ ,‬אך פרסי תיאורים אלה אינם עולים תמיד בקנה אחד‬
‫שלא פהירשנשטיין שמיעט בכתיבה‪ ,‬הרבה אלקלעי לכתוב‪ .‬פ ת עטו היו מסות בנוסח‬ ‫עם העובדות ההיסטוריות‪.‬״‬
‫דרוש קבלי ורבני‪ .‬הוא אהב להביא מובאות מפירושי המקרא של דון יצחק אברבנאל‪ ,‬אף‬ ‫בשורות אלו תוקדש תשומת לב מיוחדת לפכים קטנים‪ ,‬לכאורה‪ ,‬שחשיבותם רבה‬
‫לא נרגע משימוש במושגי הקבלה המצויים לרוב ב״זוהר״‪ .‬בדביקות יתירה שינן נוסחאות‬ ‫להכרת אישיותו של אלקלעי‪ .‬הכוונה למוצאו הספרדי ולסביבה מתוכה צמח‪ .‬לשניהם משקל •‬
‫מחשבה מעורפלות של מקובלי צפת שהתייאשו ממציאות הגולה הפרה ומגלות השכינה‬ ‫בעיצוב דמותו‪ .‬התפתחותו האינטלקטואלית עשתה אותו מצעיר אלמוני שגדל בהרי הבלקגים‬
‫רברחו״ לטפיחות העליונות של הקבלה‪ .‬קריאה שקודה בספרי המקובלים העמיקה את‬ ‫ללוחם אמיץ למען אחדות העם‪ .‬לא רק בתפוצות‪ ,‬אלא בעיקר במולדת ההיסטורית‪.‬‬
‫האמונה המשיחית התמימה של אלקלעי‪ .‬בפיתוח מחשבותיו הסתייע לעתים באנציקלופדיה‬ ‫יהודה חי אלקלעי נולד לאביו שלמה בסרייבו‪ ,‬מרכזה של יהדות בוסנה‪ .‬עדיץ זכרו בעיר‬
‫זו את סועלו של רבה הדגול דוד סרח‪ ,‬שיצירתו התורנית ד״יחה גורם עיקרי בהתפתחותה‬
‫המסתיעד‪ .‬של קהילה ז ו ) עי ץ בעם׳ ‪ .( 188‬שלמה אלקלעי עסק בהוראה‪ .‬הוא שינן לילדי‬
‫)‪ ( 19‬״דרכי נועם״‪ ,‬עט׳ ה׳‪ ,‬בתרגומו העברי של ב שלם‪ ,‬בכתבי י‪ .‬ח‪ .‬אלקלעי המקובצים‪.‬‬ ‫ישראל את היסודזת התורניים‪ ,‬קירב אליהם אח עולם המקרא‪ ,‬המדרש‪ ,‬המשנה והגמרא‪.‬‬
‫הוצאת מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים תס״ד )‪.( 1944‬‬
‫)‪ (20‬יעקב כ׳ ץ שהצביע ב‪,‬שיבת צייד‪ ,‬ד׳‪ ,‬ירושלים תס ס׳ז )‪ .(1956‬עם׳ ‪ ,11‬העדה ‪ ,13‬על‬ ‫בלדינו עסיסית‪ ,‬לשונם העממית של ספרדי הבלקגים‪ ,‬תרגם‪ .‬ביאר ופירש את הסעץ הסבר‬
‫שהותו של י‪.‬ח‪ .‬אלקלעי בארץ ישראל‪ ,‬סזכיד את מאמת של ‪ .u‬דיגבורג‪ .‬תכניתו המדינית‬ ‫מתוך הספרות הרבנית‪ .‬יסודות אלה הקנה גם לבנו יהודה‪ .‬בן זה היה בעל חפיסה מהירד״‬
‫של רבי יהודה אלקלעי‪ .‬בסער הסנה של א מ ישראל תרס״ג )‪ ,(1923‬עם׳ ‪.479 — 471‬‬
‫שם פשסחת אלקלעי ד‪.‬יה גסוץ בירושלים‪ ,‬וזה כנראה םקור השערתו של דיגבורג בי‬ ‫מתמיד ותלמיד מחונן‪ .‬הוא אמנם לא הספיק לרכוש השכלה חילונית בנעוריו‪ ,‬אך השלים‬
‫אלקלעי הצעיר שהה ולמד בירושלים בתקוםת חייו שלא הובהרה די צודכה‪ .‬לא נמצא כל‬ ‫את החסר בבגרותו‪ ,‬בכוחות עצמו‪ .‬כל ימי חייו הצמיץ ברעננות רוחו‪ ,‬במרצו ובכושרו‬
‫אישור להנחה זו‪ .‬בעקבות דיגבווע נכשלו מספר סופרים שנאחזו בהגהה כי אלקלעי‬ ‫האינטלקטואלי‪.‬‬
‫הצעיר שהה בירושלים‪ .‬הם קיבלו פרם זח כעובדה‪ ,‬אך למעשה היא לא הוכהה מצילם•‬
‫גירסה מסעה זו מופיעה בביוגרפיות על אלקלעי שחיברו אחר כך סופרים שונים‪ ,‬כגון‬ ‫עודנו עול ימים התחיל יהודה חי להתמחות במקצועות תורניים‪ .‬בעת ובעונה אחת‬
‫יצחק נוד־אריד‪ ,‬ד‪,‬וצ׳ ‪.‬אפנות״ תל־אביב תדפ*ם ז ג‪ .‬קרסל ‪,‬רבי יהודה אלקלעי — דבי‬
‫צבי הירש קלישר״‪ ,‬ספריית ‪.‬שרשים״‪ ,‬תש״ג‪ ,‬וכן יצחק ודסל בכתבי אלקלעי הנ״ד‪.‬‬ ‫התעמק בלשץ העברית ודקדוקה‪ .‬בבית אבא המלמד למד להעריך את ההיגוי הנכון ואת‬
‫הרחיק לכת ם‪.‬ד‪ .‬נאץ‪ ,‬בעל זכויות רבות בחיבור הלקסיקץ ‪.‬יהודי הטורה בארץ ישראל״‪.‬‬ ‫הביטוי הצח והפושרש ברוח הלשץ העברית‪ .‬אץ תימה שחיבורו הראשץ מוקדש לבעיות‬
‫בערך י‪.‬ת‪ .‬אלקלעי )חלק ב*‪ .‬ירושלים‪ ,‬חרצ״ה — ‪ ( 1938‬הוא כותב בץ השאר ‪.-. :‬בעודו‬ ‫הדקדוק העברי‪.‬‬
‫נער הובא ע״י קרוביו לירושלים ללפוד תודה ובה ה ת חנן״ ביפי שבתו בירושלים עמד‬
‫קרוב למחיצתם של מקובלי העיר״״ אף יהודה בורלא ביסס אה נושא סיפורו ‪.‬כיסופים״‬ ‫בתקופת השתלמותו לא חסך מאמץ כדי לועיע לישיבות מפורסמות עוד בסרייבו הצליח‬
‫על הנוות דינגורג כי אלקלעי הצעיר היה בארץ ישראל‪ .‬בודלא מוסיף‪ .‬ביד הרסיס הטובה‬ ‫לשמוע תורה מסי פורים נערצים‪ ,‬רבי יעקב פינצי ורבי אליעזר טפו‪ .‬בבתי אולסנם התעסק‬
‫עליו‪ ,‬כי אלקלעי הצעיר עשה בדמשק‪.‬‬
‫)‪ (21‬יעקב כ״ץ‪ ,‬שם‪ ,‬הערה ‪ .16‬לכך יש להוסיף כי עוד בתרמ״ז )‪ (1856‬בירך אלקלעי בהקדפה‬
‫ל‪.‬םפר חיים״ שלו את ‪.‬ידידו ואוד עיניו הרב שפואל מאסר הי״ו ]השם ישפרו ויחייהו[‪.‬״‬ ‫כנת ‪,‬כיסופים*״ רומן פאת יהודה בורלא‪ ,‬הוצ׳ »עם עובד״‪ ,‬חל־אביב‪ ,‬חשט״ו‪.‬‬ ‫)‪(18‬‬

‫‪287‬‬ ‫‪286‬‬
 ‫־ קצרה היריעה מכדי למסור כאן סקירה מקיפה על כתבי אלקלעי‪ .‬ההיסטוריונים ישראל‬ ‫של הקבלה המעשית‪ ,‬ה״של״ד‪,‬״‪ «.‬ספרות הדרושים‪ ,‬גם הרבנית וגם זו של המקובלים‪,‬‬
‫קלויזנר ויעקב כ״ץ הקדישו להם מחקרים יסודיים ב״שיבת ציוך‪ ,‬ב*ג‪ ,‬ד‪ .‬לפיכך יובאו כאן‬ ‫המביעה את חותמה על כתבי אלקלעי‪ ,‬הוא פרבר‪ ,‬להשתמש בלשת הנוסריקץ ובמליצה‬
‫רק רעיונות האיש ומחשבותיו שהביעו במחצית המאה הי״ט את פועלו רב המעוף למען‬ ‫מקראית ותלמודית‪ ,‬תהנה פעל לכול ממשחקי גיממריא‪ ,‬מחישובי מעשר מסתוריים דוגמת‬
‫תקומת ישראל ולמען יישוב א ת ישראל‪.‬‬ ‫״אי״ק״‪ «,‬מפיעגוח אקרוסטיכונים מסובכים ומלאכותיים ומצירופי אותיות־ספחית דוגמת‬
‫חיי היצירה של גולת הבלקנים הצפוניים־ימערביים שותקו כמעט כליל בתקופתו‪ .‬גרוע‬ ‫אטב״ח‪ ,‬אתב״ש ועור‪ .‬צורות שעשוע אלו היו מקובלות בתקופת אלקלעי בחוגים ספרדיים‬
‫מזה‪ ,‬באירופה המרכזית והמערבית עמדו קהילות ישראל רבות בעיצומה של טמיעה דוהרת‪.‬‬ ‫נרחבים‪ ,‬אד היום ודאי אינן עשרות להקל על קריאת כתביו‪ .‬אנשים שאינם מצויים בלשת‬
‫אלקלעי במנה עם המעטים שאף במצב קשה זה לא ויתרו על נס התקומה‪ .‬הוא נמצא בחברה‬ ‫הרמזים של הקבלה לא יבינו אח מסות אלקלעי הגדולות‪ . .‬־*י י ׳ • ־ ־* ‪• • -‬‬
‫טובה של מעוררים גמלים‪ ,‬מבשרי תחיה דגולים‪ ,‬מייסדי חיבת ציון וחברת יישוב א ת‬ ‫בכל זאת ניכר כי השאיפה לבהירות הביטוי הנחתה גם את עסו של המטיף הספרדי‬
‫ישראל‪ ,‬כגון צבי הירש קלישר‪ ,‬אליהו גוטמכר‪ ,‬שמואל מוהילבר‪ ,‬נתן פדידלנד‪ ,‬מיכאל זקש‪,‬‬ ‫פזמון‪ .‬בכתביו המאוחרים התחיל אלקלעי מרענן את עולמה המסתורי והקודר של הקבלה‬
‫מרדכי נח‪ .‬מרדכי אליעזברג‪ ,‬יוסף נסונק ויצחק יעקב ריינס‪ .‬עם רובם עמד בקשרי חברות‪.‬‬ ‫ביסודות ריאליססיים‪ .‬הוא סיגל לעצמו השקפות מקוריות‪ ,‬אישיות יותר‪ ,‬לפיהן ישתחרר‬
‫כל אלד‪ ,‬לחמו בכל הדרכים בהתבוללות‪ ,‬שתרשי התיקונים בדת ראו בה צורך השער״ בלי‬ ‫עם ישראל בדרך הטבע פן השיעבח־ המשפיל‪ ,‬ונם הגאולה יתרחש באמצעים מן העולם הזה‪,‬‬
‫טמיעה מתוך רצון‪ ,‬כך טענו המתבוללים‪ ,‬לא יוענק השווית האזרחי לבני ישראל בםזורות‪.‬‬ ‫בהשפעתם הכל־יכולה‪ ,‬כביכול‪ ,‬של גדולי ישראל בדורו‪ ,‬אישים כגון מונטיפיורי‪ ,‬רוטשילד‬
‫לוחמי תיבה ציון לא נכנעו מעולם להלכי רוח בוגדניים־תבוסניים אלד״ אלקלעי מעולם‬ ‫וכרמייה‪ .‬הוא האמין באמונה שלמה בכוחם המדיני והיה משוכנע כי ישיגו את המבוקש‪,‬‬
‫לא התנכר לכיסופיו לצית‪ .‬הוא לא התחשב במעמדו כרב מטעם הממשל הצבאי ששלם‬ ‫אם רק יירתמו למשימה‪ .‬אך היה מפוכח למדי בהערכת המציאות וידע כי גאולת עכו חבוא‬
‫בחבל הספר הקרואטי מול בלגרד הסרבים הוא‪ ,‬החנם הספרדי שהתחיל את הקריירה‬ ‫במולדתו ההיסטורית רק לאחר מאבק איתנים שיעלה לעם ישראל במאמצים נואשים‪ .‬הכרה‬
‫הציבורית שלו כסופר לדינו ובחתימה השתמש בראשי תיבות ס״ס שוודאי נתפרשו לו‬ ‫זו הלכה וגברה אצל אלקלעי בהשפעת יהודה ביבם שאת דעותיו על תקומת ישראל שסע‬
‫כספרדי טהור‪ ,‬לסי הפית ש העממי המקובל‪ ,‬עמד כל ימי חייו על משפר אחדות העם‪ .‬הוא‬ ‫עוד בנעוריו‪ .‬אלקלעי מעיר ב״דרני מענו״‪ ,‬עס׳ כ״ז ‪ :‬״‪-‬ג ם שמעתי מפי‪ .‬הרב הגדול ר׳ יהודה‬
‫שלל את פירוד הלבבות בין העדות האשכנזית והספרדית‪ ,‬תולדת גלות מרה וארוכה‪.‬‬ ‫ביבם‪-‬״‪ .‬אך לא פירש מתי ואיפה שמע אותו‪ .‬ידוע כי ר‪ ,‬יה ודד‪",‬ביבם ישב משנת ‪1830‬‬
‫להוציא שני חיבוריו הראשונים שפורסמו בלדינו‪ ,‬כתב כל ימיו עברית‪ .‬כבר נאמר כי‬ ‫בקורט־‪ ,‬וביקר משם‪ ,‬כדברי יצחק בך־צבי‪ ’ ,,‬״במקומות שוגים כדי לעורר את היהודים לדרוש‬
‫‪ .‬אלקלעי בנה את חיבוריו על הדרוש הקבלי‪ .‬במיוחד מורגש הדבר ביצירותיו הראשונות‬ ‫את שיפור מצבם‪ ,‬ותבע מהם ללמוד חכמות ומדעים‪ ,‬׳להתאמן בנשק ולהוציא את ארץ ישראל‬
‫והן הגדולות והמקיפות שגפסותיה שזורים בהן רעיונות משיחיים׳ אך הולכים ומבצבצים‬ ‫מיד‪ ,‬התורכים בהנהלת המשיח‪ .‬כשם שהיוונים הוציאו מידיהם את ארצם המה׳ — לדעתו‬
‫מ תו מ רמזים מרביים‪ .‬הם מופיעים מקוטעים‪ ,‬בלי שיטה‪ ,‬כמעט מגומגמים‪ .‬לאחר זמן לא‬ ‫׳יש לבטל את החלוקה בארץ הקדושה ועל היהודים שם לעבוד ואפילו בכידון בעת הצורך‪-‬׳‬
‫סלד אלקלעי גם מפני מחקר תורני‪ .‬מובאות מן זדזוהר״ בלבד אינן מספיקות להנמקת‬ ‫דבריו של ר׳ יהודה ביבם עשו רושם ג ח ל בכל מקומות ביקוריו‪ ,‬ובודאי סלל את החרך‬
‫רעיונותיו והוא משתמש בפרשנות רבנית כדי להבהיר את עמדתו‪ .‬כשאר חבריו לרעה‪,‬‬ ‫והכשיר את הלבבות לפעוררים הגדולים שבאו אחריו‪ ,‬כגון ר׳ יהודה אלקלעי‪-‬״‬
‫אנשי חיבת ציץ ומייסדי חברת יישוב ארץ ישראל‪ ,‬אינו נלאה מלהוכיח כי רק בארצו‬ ‫בכל הזדמנות נאותה מביע אלקלעי את אמונתו הבלתי מעורערת בביאת המשיח‬
‫המיושבת יזכה העם לגאולי״‬ ‫בן יוסף‪ ,‬לפני בוא המשיח בן דוד‪ .‬אץ להסיק מכאן שהסתפק בפתרונות מופשסים של יודעי‬
‫־ ״דרכי מסט״‪ ,‬ספרו הראשץ בלדינו‪ ,‬נועד לשמש ספר דקדוק עברי‪ .‬בהקדמה ארוכה‬ ‫ת״ן‪ .‬מניעיו היו מעשיים‪ .‬אמונתו בגאולה ספוגה אמנם אימאו׳ים קבליים‪ .‬אך היא במונה‬
‫מוסר אלקלעי‪ ,‬מ הארבעים ואחת‪ ,‬על נסיונו כמחנך‪ .‬משנת ‪ 1825‬ישב בזסץ כמורה וסיגל‬ ‫כגורמים טבעיים שהיו שתולים בקרקע המוצקה של עולם המעשה‪ .‬הוא דחה במידה שווה‬
‫לעצמו שיסה להודאת הדקדוק‪ .‬מלבד זאת מצויים בהקדמה זו לדקדוק העברי — ובזאת‬ ‫אה בגידת המתבוללים בתקופת ישראל ואת בריחת החרדים לעולם הדמיוני של הספירות‬
‫חשיבותה עד היום — ניצני רעיונותיו על תקומת ישראל‪ .‬בעם׳ כ״ב לכתביו המקובצים‪,‬י‪5‬‬ ‫העליונות‪ .‬הוא לא המציא שיטה חדשה לגאולת ישראל‪ ,‬אך במרוצת השנים לבשו רעיונותיו‬
‫שיצאו לאור בעריכת יצחק ורפל ושלפיה מובאים כאן דברי אלקלעי‪ ,‬הוא מבסס כך את‬ ‫צוררי של לאומיות מוד רני ת״ רעיונות אלה חורגים הרחק מעבר לעירו הקטנה‪ .‬גישהרחבה‪,‬‬
‫‪ .‬״הכרת גדול לגאולתנו״‪:‬‬ ‫גלובלית‪ ,‬משתקפת מתיך מסותיו ומאמריו‪ ,‬וקורות חייו מבצבצים מבין השיטין של כתביו‪,‬‬
‫״תורה — לאסור‪ ,‬עלינו ישראל‪ ,‬ליתן אל לבנו לשוב לירושלים וארץ י שראל‪-‬‬
‫דוקא ב א ח ישראל‪ ,‬לתת לכם את ארץ כנ ען‪-‬‬ ‫)‪ (22‬ר*תל‪.‬שני לוחות חברית״‪ ,‬חיבורו המקיף• של ישעיה הוריויץ‪ ,‬המקובל מהפאר‪ ,‬הי׳ז‪ ,‬עי*‬
‫‪. . . . . .‬‬ ‫הקבלה המעשית‪_ ■ .‬‬
‫״צדקה — ‪-‬להתאמץ ולהשתדל בכל כהנו‪ ,‬בץ הדרים בירושלים ובץ מי שרצחה‬ ‫למי_הזנרד הממסדי שי האותיות והכנסתם למערכת העשורית‬ ‫>‪<23‬‬
‫נפשם לעלות לארץ ישראל‪ ,‬ולהראות שאפילו אבו בחוצה לארץ לבנו דבק באהבת‬ ‫ק — ‪100‬‬ ‫א — ‪ . 1‬י = ‪!0‬‬ ‫‪.‬‬
‫כ — ‪ 20‬ד — ‪200‬‬ ‫ב ‪2 -‬‬
‫הארץ ויושביו‪,‬״‬ ‫׳‬ ‫איץ ישראל דשובד‪ -‬ירושלים ‪ , 1962‬עם׳ ‪406‬‬ ‫)‪(24‬‬
‫>‪ <25‬יעקב כ״ץ‪ 6 9 ,‬עם׳ ‪07‬‬
‫התר מו סד הרב קוק‪ .‬כג״י‪.‬‬ ‫)‪(26‬‬

‫‪289‬‬ ‫‪283‬‬
 ‫]סיטל‪ ,‬פירושו‪ :‬אוסף‪ ,‬קיבוץ‪ ,‬צירוף(‪ .‬איק הן שלש פעמים אחד‪ ,‬בכר הן שלש‬
‫פעמים שנים‪ ,‬גלש הן שלש פעמים שלשה‪ ,‬וכן כלם‪ .‬לפיכך אני עושה לך את סודו של‬
‫פ ר קז ת מ א״ בזו‪.‬‬
‫״איק הן שלש פעמים אחד‪ .‬הוא סוד האחדות שהוא סגול של אחדם‪ ,‬ג׳ מ עי דן‬
‫זה על זה‪ .‬הקב״ה וישראל והשבת‪ .‬ה ‪ ,‬אחד‪ ,‬ישראל גוי אחד בארץ‪ ,‬ושבח‪ ,‬יום יחיד‬
‫של השבוע שאין לו בן זוג‪-‬״‬
‫הדברים נראים כלקוחים מעולמם המופשט של מקובלי צפת‪,‬‬
‫‪ ' -‬מנח ת י הו ד ה‪ /‬הספר ה ע ב ד הראשון מ פ ד עטו של אלקלעי‪ ,‬נכתב בתר״א‪ ,‬השנה בה‬
‫ל׳דהדז ע דין בעולם מאורעות ד מ ש ק ״ משנת ת״ר )‪ ,( 1840‬אך משום פה יצא לאור רק‬
‫‪. 7‬‬ ‫בתר״ג )‪.( 1843‬‬
‫בינתיים החוויר רישומה של עלילת דמשק‪ .‬אך בכל זאת לא שכך הזעזוע שפקד‬
‫בעקבות העלילה את תפוצות ישראל‪ .‬הציפו אותן רטט אהדה‪ ,‬רגשי אחווה והזחזות עם‬
‫קרבנות דמשק האומללים‪ .‬לזמן פה שוב נתחזקה התודעה היהודית‪ ,‬אפילו בחוגי המתבוללים‪.‬‬
‫גם הם נדהמו כעצמת המכה שהונחתה מדמשק על בית ישראל‪.‬‬
‫לא ייפלא אפוא כי י‪ .‬ח‪ .‬אלקלעי‪ ,‬המושרש כה עמוקות בעמו‪ ,‬הגיב על מאורעות דמשק‬
‫כיאה לבן חו דן‪ .‬כבר כותרת משנה לספת ״מנחת יהודה״ מדגישה את הניסה האופטימית■—‬
‫״מבשר סוב משמיע ישועת אחינו בני ישראל יושבי עיר דמשק על י ד עט״ד ]עטרת ראשנו(‬
‫ורוח אסיט ש דנו הגדלים ראשי אלפי ישראל‪-‬״ וכד‪ .‬שוב הבלים אלקלעי אח אמוט הבלתי‬
‫מעורער בכושרם של מנהיגי העם וביכולתם המוחלטת‪ ,‬כביכול‪ ,‬לעמוד במשימה‪ ,‬אם רק‬
‫יסכימו להירתם לה‪.‬‬
‫הטעם הוא מביא כבר בהקדמה‪ ,‬לה הוא קורא ״מזמור לתודה״‪ ,‬את עיקרי מצעו‪ .‬את‬
‫ה״אני מא מיר הציוני שלו בצורתו ההיולית הוא מג ד ר בעם׳ קע״ט כך‪:‬‬
‫״‪-‬תחילת הגאולה היא שיקבצו ישראל להיות באגודה אחת ובעצה א ח ת‪ -‬וכיון‬
‫שאץ קיום לקבוץ בלי עצת זקנים‪ -‬לכן התיקון הראשון הוא לפגות זקנים פו ב ח ד ם‪-‬‬
‫בעלי עצה ותו שיה‪ -‬הנבחרת הזאת ר״ל ]רוצה לומר( אסיפת הזקנים הוא משיח‬
‫‪ ■.‬מי ו ס ף ‪ -‬״‬
‫בגוף הספר‪ ,‬בעם׳ ר״י‪ ,‬הוא מבלים את צו העליה‪/ :‬״ואסף נדחי ישראל וכן הביאו כל‬
‫אחיכם מכל הגויים‪-‬״ וביתר בהירות הוא גורם בקטע ב״ז‪ ,‬בעם׳ רס״ז ‪:‬‬
‫• ״והנד‪ .‬באמת ובאמונה כי הדבר הזה הכרה ג ד ל הוא אצלנו לקבץ פוו ד ט מארבע‬
‫כנפות ה א ח להיות באגודה אחת‪ .‬כי בעוד‪,‬״ר ]בעוונותינו הרבים( פסחרים א ט‬
‫»וכן כל אחיך וידריך‪ ,‬וכל הנשמעים ל ו במלה טובה ובטוב פעם ובחשק גדול‪,‬‬
‫)‪ (27‬שורשם בהיעלם הגזיר הקפוציגי סומא בפברואר ‪ .1840‬הדבר קח*‪ .‬בדמשק שבה היו אלפי‬
‫מעדים‪ .‬הם היחשדו עי׳י הקסיצינים ברצח הנזיר תופא לצורכי דת — כדי לטבול את המצות‬
‫־ בדם נוצרי‪ .‬קונסול צרפת‪ ,‬שהמן אוצר הכגסיה הרומית במזרח הקרוב‪ ,‬התייצב לימיו‬
‫בסדר הנזירים‪ .‬לפי תביעתו ככלאו סתם יהודים מן הרחוב‪ ,‬ובחקירה עונו כמה מהם למוות־‬
‫ועקת הקרבגות לא הועילה מאומה‪ ,‬אם ני כל מעצמות אירופה‪ ,‬להוציא ערפת‪ .‬דרשו מאת‬
‫הפצדם‪ .‬ששלטו אז בסוריה ובארץ ישראל‪ ,‬לשחרר אח נרדפי העלילה האומללים‪ .‬לקהיר‬
‫יצאה משלחת של נכבדים יהודים‪ ,‬ובהם מונסיסיודי מלונדון‪ ,‬מתק אהרן )אדולף( ברמייה‪,‬‬
‫י ד ר הקונסיסטודון היהודי בפרים‪ .‬והרב ש‪ ,‬מונק מגרמניה‪ .‬המשלחת התייצבה לפני מוחמד‬
‫עלי‪ ,‬השלים המצד‪ .‬ודרשה ממנו במפגיע את שחרור היהודים מכלא דמשק‪ .‬רק בספטמבר‬
‫‪ 1840‬שוזזודו אחרוני הנאשמים בעלילת דם‪ ,‬שעמדו בעינויים־‬
‫‪291‬‬
‫״תפילה — כסי שאמר פהר״י ]מורנו הרג יצחק( אברבנאל‪ ,‬גוה הקב״ה שיבגו‬
‫את בית המקדש ה שני‪ -‬ו כ ל‪ -‬חייבים לומר הפילה‪ -‬שהקב״ה יקבץ את פזורינו‬
‫במהרה בימינו‪-‬״‬
‫לאחר שנה‪ ,‬היינו בת‪ ,( v (1840‬הופיע ״שלום ירושלים‪ /‬ספרו השני בלדינו‪ .‬הוא הודפס‬
‫באופן )בודה(‪ ,‬בירת הונגריה‪ .‬בעמוד החיצון צדן בכותרת משנה ״‪-‬ת שובה למלעיגים‬
‫דברי הנאמרים באמת בהקדמת ספרי דרכי נועם״‪ .‬לא פירש מי הסלעיגים‪ ,‬האם חברי‬
‫קהילתו ששמעו לדינו או שמא אנשי הרפורמה ז‬
‫בהקדמה ל״שלום ירושלים״ מזכיר אלקלעי בעם׳ ל״ב את מאורעות השנה החולפת‪,‬‬
‫את שדיפת סלוניקי ״עיר ואם בישראל״ ואת סטירת משח חתם סופר ״ספרא רבא דישראל״‬
‫ומוסיף‪ :‬״‪-‬בימים אלה היד‪ .‬לי ספר בדפוס בילוגראדו יע״א‪ ,‬קונסרים דרכי נועם כללי‬
‫הדקדוק‪ .‬וכחבתי בהקדמה מלים אחדות על ג׳ דברים שהעולם עומד‪ ,‬וכדי להודיע ששנת‬
‫ת״ר שהיא בפי העולם אינם דברים בסלים‪ ,‬כתבתי רמזים אחדים על חשבון ח״ר‪ ,‬דברים‬
‫ערבים והגיוניים וקרובים אל האמת‪-‬״ ובקשר לעלילת דמשק הוא משמיע אח זעקתו‬
‫בעם‪ ,‬ל״ה בזו הלשין‪ :‬״‪ -‬שמעתי את צרח אחינו יושבי דמשק‪ .‬א ד לאזנים שכך שמעו‪ ,‬א ד‬
‫לו לדור שכך עלתה בימיו‪-‬״ •‬
‫אלקלעי גסנה עם החוגים המסורתיים שהאמינו בי בשנת ת״ר )‪ ( 1840‬יחולו שינויים‬
‫מרחיקי לכת בחיי האומה‪ .‬ציפו בה לגאולה שתשחרר את העם הנרדף מאזיקי השיעבוד‪.‬‬
‫משחלפח השנה ולא הושיע הגואל משיח בן יוסף‪ .‬התנחמו המאמינים כי שנת ת״ר מסמלת‬
‫רק את ההתחלה של תקופת השחרור בת ארבע מאות שנה שתימשך עד סוף העולם בשנת‬
‫ששת אלפים‪ .‬עם תיקון זה אמנם השלימה אמונתו החמימה של העם‪.‬‬
‫אבן‪ ,‬שנת ת״ר לא הביאה גאולה אלא עגמת נפש ליהודים — את עלילת דמשק‪ .‬אלקלעי‬
‫הזכיר את המאורע בקצרה ב־שלום ירזשליס״‪ ,‬ובהרחבה הגיב עליו רק בפרסומו הבא‪ .‬ספר‬
‫״שלום ירושלים״ כגר נדפס ברובו והיה מאוחר מכדי להדפיס עוד קטע‪ .‬בספר זה סיחח‪,‬‬
‫בץ היתר‪ ,‬רעיונות למימון יישוב הארץ הנראים כיום תמימים‪ .‬אך הם הולמים אדם סבא‬
‫לחיבת ציון מעולם הקבלה‪ .‬וכידוע‪ ,‬מצסעצעים המקובלים במשחקי ספרות שונים‪ .‬והנה‬
‫ממליץ אלקלעי בעם׳ צ״א‪:‬‬
‫־ ״‪-‬לגבי דידי עליך ליסול קופה ולכגותה בשם שלוט ירושליס ; וככל שהאלהים‬
‫יחנך ]יחונך יברכך( ברווחים‪ ,‬מ הפרש אחד לעשרה‪) .‬החלק( העשירי יהיה קודש‬
‫לה‪ /‬והכניסו לחוד קופה זג דערב לך דבר יום בעמו‪ ,‬ותשמח פעם בשנה כפי סדרי‬
‫עסקיך‪ .‬ובזמן מעט תראה נפלאות ברעד לבך‪ .‬בעבודתו ברוך הוא‪ .‬וגילו ברעדה‪.‬״ ־‬
‫תאציל מרוחך למען יקבלו אף הם לעשות כמעשיך‪ .‬ודאג כל ימיך לקבץ חברים‬
‫ורידים‪ ,‬וצרפם אתך יחד במצותך‪ ,‬כי גדול ה ן עשה יותר מן העושר‪-,‬״‬
‫ובעניין ״מתימטי טהור״ שבאותיות הא״ב הוא מהרהר וכותב בעם׳ קכ״ד ‪■ • :‬־•‬
‫״אל נכון הראית לדעת שא״ב זו של איק בכר )עיין בהערה ‪ (23‬הוא ג דד של‬
‫בריאת העולם‪ ,‬של ישראל ושל התורה‪ ,‬ושמו וחותמו של הקב״ה שהוא אמר‪ .‬לפי‬
‫ענינבו אומר לך שא״ב זו סוד המעשר‪ ,‬דהיינו איק ־ ־ הזר היא מעשר של ד׳ו״ד‪,‬‬
‫הי ד ד מעשר של הק‪ /‬בכר‪ ,‬הב׳ מעשר של הכ׳‪ ,‬הב׳ מעשר של הר׳‪ ,‬והוא סוד הסטל‬
‫‪290‬‬

‫הושג עדיין במרביתן של ארצות אירופה‪ .‬שכבות נרחבות נשארו שרויות בדכאץ‪ ,‬מאוכזבות‬
‫מיוחד מה שמפריד הקבוץ ומעכב הגאולה‪ ..‬ולא טוב עשו אבותינו שנדב השכיחו את‬
‫מן העובדה שאף משיה בן יוסף בושש לבוא‪ .‬יהודים עססיים עדיץ האמינו‪ ,‬יחד עם‬
‫לשוננו הקדושה‪ ,‬ונעשתה אומתנו לשבעים אומות ולשוננו לשבעים לשונות אל כל‬
‫אלקלעי וחבריו לדעה‪ ,‬כי תפארת ישראל תקום ״וציץ תיגאל בימינו‪.‬״‬
‫בדי לקדם את שחרור העם מאזיקי השיעבוד — הרי מסביבו ראה איך היוונים‪.‬‬
‫הבולגרים‪ ,‬הסרבים והרומנים הולכים ומשתחררים מעול התורכים — גיסה אלקלעי להידבר‬
‫עם יהודי אירופה ״החפשיים״‪ .‬תחילה ביקר ב־‪ 1851‬בבוקרשט ובשנת ‪ 1852‬נסע לכמה‬
‫קהילות בגרמניה‪ ,‬בהולנד‪ ,‬בצרפת וגם בבריטניה‪ .‬נסיעה שניה למערב ערך בי‪ .1857‬הוא‬
‫קיווה כי בחסות בית רוסשילד בפרים ובעזרת פשה מונטיסיורי בלוגדץ יצליח לגייס את‬
‫דעת הקהל למען תקומת ישראל‪ .‬כלפי ח ח צוינה ססרת נסיעתו כפעולה לפדיץ שבויים‬
‫יהודים וכמגבית להטבת מצבם של יהודי ארץ ישראל‪ .‬אלקלעי הצטייד בהמלצת קהילתו‬
‫הקפנה בזמץ והשיג אף הסכמות ממלומדים יהודים‪ ,‬ביניהם חוקרים ורבנים‪ ,‬ילינק‬
‫מלייפציג״» דמברלץ ליאופולד ס‪ .‬צונץ‪ ,‬מיכאל זקש ואב״ד י‪ .‬י‪ .‬עטטעגער‪ .‬הסכמות אלו‬
‫פורסמו לראשונה בחוברתו ״גורל ל ה׳‪ /‬שנדפסה מוינה בתרי״ז‪ .‬בלונדון נעזר גם בחוגי‬
‫נוצרים‪ ,‬מעריצי המקרא‪ ,‬ויסד אגודת שוחרי ההתיישבות היהודית ב א ת ישראל‪ .‬אמנם‪.‬‬
‫אגודה זו לא האריכה ימים‪ .‬היא התפוררה משעזב אלקלעי את לונדון‪ ,.‬״‬
‫עוד במסעו בשנת ‪ 1852‬הדפיס שני עלונים‪ .‬בלייפציג יצא לאור בתרי״ב ״קול מבשר״‬
‫שתוכנו זהה עם כתביו הקודמים‪ ,‬אלא שהחשבחות לשליטים שנכללו בו דחו אניני טעם‬
‫ועוררו תרעומת גם בחוגים רחבים‪ .‬בתעודה מחרה זו הפליג אלקלעי בקילוסי המלכה‬
‫ויקטוריה הבריטית ובשבחים לסולטן עבדול מג׳יד ולקיסר אוסטריה פ ת ץ יחף‪ .‬חוברת מ מ ה‬
‫לה‪ ,‬״מבשר מוב״‪ ,‬פרסם בתדי״ג בלוגדץ ובעת ובעונה אחת יצא לאור גם תרגומה האנגלי‪»,.‬‬
‫לא חםיד זכו רעיונותיו של אלקלעי לקבלת פנים יפה‪ .‬ספ ת הראסץ ״דרכי נועם״ עורר‬
‫ביקורת עוקצנית‪ .‬כבר הובעה הסברה כי ההתקפה באה מחוגים ספרדיים דוברי לדינו בה‬
‫נכתב הספר‪ .‬נמצאו עוד יריבים שלא טמנו ידם בצלחת‪ ,‬ביניהם אנשי הרפורמה ששללו את‬
‫תקופת ישראל מעיקרה‪ .‬בהשמצת אלקלעי לא נבדלו בני אירופה ״נאורים״ אלה מאנשי‬
‫החלוקה •החשוכים״ בארץ ישראל‪ .‬לפלעיגים השיב ב״שלום ירושלים״‪ .‬ביקורת קשה נמתחה‬
‫גם על ס פ ת הראשץ בעברית‪ ,‬״מנחת יהודה״‪ .‬את המלאכה עשה הפעם מתבולל קיצוני‪,‬‬
‫אליהו איגנץ איינהורן‪” .‬‬
‫כעבור זמן נבחר ילינק לרב בוזיגה ואז התמד מסעמיס אידיאולוגיים לשיבת ציץ‪.‬‬ ‫)‪(29‬‬
‫על כשלת זה מצביע אלקלעי עצמו בשני מקומות• ב‪.‬שמע ישראל״ )תרב׳ב ־ ‪.1862 -‬‬ ‫)‪(30‬‬
‫ענד ת*נ לכתביו המקובצים( הוא כותב‪. :‬‬
‫‪«.‬ובאתי העירה לונדון דבירה ועשיתי הברה קדושה לפקח ולהשגיח על ארצנו« ונקראה‬
‫גשם שלום ירושלים«״ — ב״מעודד ענוים״ )דנה תרכ״ד — ‪ .(1864‬שעל תוכנו עוד יחבר‬
‫להלן‪ ,‬מוסיף אלקלעי >עמ׳ חפ״ד לכתביו(‪«. :‬ואני הייתי בלוגחן« בתרי־כ ועשיתי‬
‫חברה לישוב הארץ וקראתיה שלום ירושלים‪ .‬ובכל יזם היתד‪ ,‬החברה הלץ מדל מיהודים‬
‫ואעם ידודים‪ .‬וכאשר יצאתי סשם נתפרדה התבילה‪.‬״‬
‫‪Harbinger of Good Tidings‬‬
‫גליון י״ז משגת ‪ .1844‬בדבור ארבע שנים‪3 .‬־‪,1848‬‬ ‫ב־ ‪,Uteraturblatt des Orients‬‬
‫שידת איינהורן ברב צבאי בחילות הונגריה המהפכניים■ לבסוף התפרסם כעתוגאי וכסופר‬
‫גרמני בשם אדמונד הורן‪ .‬לא הובהר אס היה קרוב משפתה לדדד אייגהודן שכיהן‪ ,‬לפי‬
‫חבגוב )ברד גד‪ ,‬עם׳ ‪ .(220‬בשנים ‪ 1851 — 1847‬כרב רפורמי במקלגבודמשויריז שבגרסניד״‬
‫שם הוציא את העברית ססידדר התפילות‪ .‬אף נאלץ לעזוב במהרה את בהוגתו הרבנית‪.‬‬
‫חזר להונגריה והיגר משם לארצות הברית‪.‬‬
‫‪293‬‬
‫ומפורדים מאוד איש מאחיו‪ ,‬כי לבל מדינה ומדינה יש להם כתב ולשו! מיוחד ומנהג‬
‫המקומות אשר נפוצו בסי‪-‬״ ׳‬
‫רעיונות שיבת ציון‪ ,‬יישוב ארץ ישראל והחוזיה העברית מבצבצים‪ ,‬בשינויי נוסח‬
‫קלים‪ ,‬מכל שורה שכתב‪ .‬תחילה נ שאת הרהורים אלה חבויים מאחורי מסך מליצי כבד‪.‬‬
‫מורשת הרותח ששקעו בשינון מקרא‪ ,‬תורה שבעל פה וב״זוהר״ הקדוש‪ .‬עד שבמרוצת‬
‫הזמן נשכחה העברית של יום יום מסי המתמידים‪ .‬גם מאלקלעי המדקדק נדרש מאמץ לא‬
‫מועם להכשיר את העברית שלו עד שיוכל לבטא בה את רעיונותיו בלא מעצורים‪ ,‬בדייקנות‬
‫קולעת ובסגנון בהיר ושקוף‪ .‬כסרבן‪ ,‬הוא לא היחיד שעמל על פישוט הלשון‪ .‬חבריו לדעה‬
‫לא פיגרו אחרת בשאיפה לסגל לעצמם בהירות מירביח בהבעת רעיונות התקומה‪ .‬והעתונים‬
‫העבריים שהתחילו מופיעים בשנות הששים של המאה הי״ס*» היו גורם חשוב בהתפתחות‬
‫זו‪ ,‬אלקלערהיה קורא באמן בהם‪ ,‬בירך על הופעתם ואף השתתף בהם‪.‬‬
‫בחיבורים שהופיעו לאחר ״מנחת יהודה״‪ .‬הוסיף‪ ,‬הרחיב וביסס אלקלעי אח השקפותיו‪.‬‬
‫הוא כותב ב״קול־קורא‪ /‬עם׳ רנ״ו‪ ,‬בשנת תר״ח )‪ , 1848‬היא שנת המהפכות באירופה( ‪:‬‬
‫״«]ה[םקום המקודש בא״י הוא כותל מערבי‪ ,‬הגם בחורבנו לא זזה שכינה מםנו«״ לאחר‬
‫שסיפר אגדה על ישמעאלי שהריק פדי פעם בפעם ממערת המכפלה פתקי בקשה שהניחו שם‬
‫יהודים חמימים‪ ,‬אך נתפס בקלקלתו — מסיק אלקלעי בעם׳ רנ״ז כי יש ״«למנות זקנים‬
‫משגיחים על כל ישראל ולא תהיה עדת ה׳ כצאן אשר אץ להם רועה«״ והוא מסיים בעם׳‬
‫ת״ ח בקריאה ובתפילה‪ ,‬בהגיבו על התנגדותם של אנשי הרפורמה‪ :‬״«הורה שבה« וקבץ‬
‫נפוצותינו לציץ מחמד עיני«״‬
‫גייפחד! כחודה של מחסר‪ ,‬שנדפס בבלגרד בתר״ם )‪ ,( 1849‬הוא מזכיר )בעם׳ מו*ה של‬
‫כתביו המקובצים( את מיודענו נחמיה הייא חיץ )עליו עיין בעם׳ ‪ ( 181‬לאפר‪ :‬״«ראיתי‬
‫בספר דברי נחמיה«״ ומדגיש שוב אח ה״אני מאמץ״ שלו‪ :‬״ולא תהיה תורתנו תנו ד ת‬
‫אלר״ינו מנהג ספרד אשכנז סולץ צרפת איטליה וכדומה‪ ,‬כי אם מנהג ישראל‪ ,‬תורה אחת‬
‫ומשפט אחד‪.‬״ עיקרץ זה מובלט וחוזר בלי הרף בכתבי אלקלעי‪ ,‬לפשל בעם׳ רס״ב‪:‬‬
‫״«שישובו בל ישראל אל ה׳ אלהינו לארץ נחלת אבותינו‪ ,‬כי הדר בחוצה לארץ דומה כפי‬
‫שאין לו אלוה‪ ,‬וישראל בחוצה לארץ עובדי ע״ז ]ענודה זרה[בטהרה הם«״‬
‫בשנת תרט״ז )‪ ( 1856‬הופיע בבלגרד ״ספר חיי ס‪ /‬מבחינת היקפו הנ ח ל דבוזיבוריו‬
‫העבריים של אלקלעי‪ .‬אף על סי כן נשארה יצירתו הסובליציססיח מצומצמת יחסית בעשור‬
‫השישי של המאה הי״ס‪ .‬בעולם היהודי הלכה ושככה הסערה שקפה בעקבות עלילת דמשק‪.‬‬
‫בחוגי הרפורמה התרופפה שוב התודעה היהודית‪ ,‬וייאוש השתלם על נאמני שיבת ציץ ובניין‬
‫ארץ ישראל‪ .‬חרף אמונתם של הבודדים המקורבים למקובלים כי הנח כבר התחילה הקוסת‬
‫הגאולה בת״ר )‪ — ( 1840‬תרועתה לא נשפעה עדיין‪.‬‬
‫)‪(31‬‬
‫)‪(32‬‬ ‫לעומת זאת קנוורו סיכויי האמנציפציה עיני רבים‪ ,‬אם כי השוויץ האזרחי הנכסף לא‬
‫)‪ (28‬״הפניד״ ליק )‪. ,(1892 — 1857‬הפליץ״ אודסזז )‪,(1904 — 1860‬‬
‫~ ‪. ,(1870‬הכרמל״ דלגה )‪,(1871 — 1860‬‬ ‫־ •‬
‫‪ -‬״• « •‬ ‫* “ י־ > “*‬ ‫ד י ' ׳‬ ‫!‬ ‫»‬ ‫ע‬
‫‪292‬‬
 ‫במשבר דמשק בשנת ‪ 1840‬הורגש חסרון ארגוךגג שלא רק יגן על היהודים המושמצים‬ ‫אולם ביקורת ה שתית וקטלנית ביותר על אלקלעי הושמעה מצד בלחי צפוי‪ ,‬מסתנזז‬
‫וד‪,‬מותקפים‪ ,‬אלא גם ישמור על כבוד ישראל בכל אתר ואתר‪.‬‬ ‫החרדים כעילה לכר שימשה הוברחו הנזכרת ״קול מבשר״ שבה הרים על נס שליטי אירופה‬
‫מכל מקום היתד‪ ,‬הקרקע מוכשרת לפעולה יהודית סולידרית כאשר פרצה סערח חדשה‬ ‫שונים וביניהם את הסולטן התורכי‪ .‬המבקר החריף היה הפעם הרב האורתודוקסי יעקב‬
‫בעולם היהודי‪ .‬ילד יהודי‪ ,‬אדגר מורמארה‪ ,‬בן השש‪ ,‬בחטף בשנת ‪ 1858‬מביתו בבולוב׳ה‬ ‫אמלינגר מאלטונה‪ .‬הרובע המערבי של המבורג‪ .‬אטלינגר חשד בטוהר כוונותיו של אלקלעי‪.‬‬
‫שבמדינת האפיפיור והוכנס למוסד נוצרי‪ .‬לא הועילה לא זעקת היהודים ולא התערבותם‬ ‫נאמני ישראל חשו עדיין בהרס שגרסו השבתאים המתאסלמים‪ .‬על כן חשדו החרדים בכל‬
‫של אישים ומלכים‪ .‬האפיפיור הצדיק את החטיפה בעדותה של עוזרת בית באזני כומר‬ ‫דבר מפי יהודים בזכות האיסלם ונושאי כליו‪ .‬הרב אטלינגר הסליג בקיצוניותו והאשים את‬
‫מוודד* כי הטבילה את הילד בחשאי לנצרות שעה ששכב חולה מחוסר הכרה‪ .‬מן הדין אפוא‬ ‫אלקלעי שהוא חותר תחת יסודות היהדות ומשמש בהחפכרותו פלי שרת בידי המיסיון‬
‫להציל את הילד הנוצרי מ די הוריו הלא־מאמינים‪.‬‬ ‫י‬ ‫האיסלמי‪” .‬‬
‫חרף הלכי רוח של טמיעה זועזעו גם יהודי המערב מן המעשה המחפיר שהזכיר את‬ ‫אלקלעי לא עכר בשתיקה על התקפה חסרת שחר זו‪ .‬הוא הביא שפע הוכחות מ ד‬
‫אימי ימי הביניים‪ .‬ד‪,‬ם אף נדהמו משתיקת העולם הנאור שלא נקף אצבע‪ .‬הזעזוע הניע אח‬ ‫העלילה מאלסונה‪ .‬את התקפת הנגד שלו פרסם בלונדון בעתוגם של יהודי אנגליה‪ 1*.‬הוא‬
‫המנהיגים היהודים בארצות החפשיות לגשת להקמת ארגון עולמי‪ .‬על דגלו העלו את אחוות‬ ‫מען כי ההתקפה מאלסוגה הוסיפה לו בסוסו של דבר פרסומת והסבה את דעת הקהל באנגליה‬
‫ישראל וקיומה הלכה למעשה בכל מקום‪.‬‬ ‫ליישוב הארץ‪ .‬מכל מקום‪ ,‬אסלינגר לא הצליח להשתיר את פניו של אלקלעי‪ ,‬לא בעיני בתן‬
‫לא בל מייסדי ״אליאנס״ בפרים היו עשויים מקשה אתת‪ .‬רובם שמו את הדגש על הגנת‬ ‫אדלר‪ ,‬רבת של לונדון‪ ,‬ולא בעיני היהודים ושאיגם־יהודים במטרופולין הבריטית שמצאו‬
‫היהודים וזכויותיהם בתפוצות‪ .‬רק המיעוט‪ .‬אמנם בעל משקל ציבורי נכבד‪ ,‬נמשך במסירות‬ ‫עניין בתקומת ישראל‪.‬‬
‫נפש אל שיקום המולדת העתיקה בארץ ישראל‪ .‬עם האחרונים נבעו כרמייה ונמר‪.‬‬ ‫בעשור השביעי של המאה הי״ט חל מפנה לטובה בדבר יישוב ארץ ישראל‪ .‬בראה היה‬
‫־ אלקלעי לחם למן היווטדד‪ ,‬של חבי״ח להרחבת פעילותה בארץ ישראל‪ .‬יש לו הלק‬ ‫כי רעיון תחיית ישראל — שעד אז לא זקף לזכותו הישג כלשהו — התחיל רוכש אוהדים‬
‫בהצלחה צנועה אך חשובה שבאה לידי ביטוי בהקמת בית הספר החקלאי מקווה ישראל‬ ‫במספר גובר והולך‪ .‬התנועה הלאומית היהודית‪ ,‬מאסכולת קלישר‪ .‬גוטמכר‪ ,‬אלקלעי‬
‫)ב־‪ .( 1870‬הראשח מסוגו בארץ‪.‬‬ ‫וחבריהם‪ ,‬גברה על הציונות המוסשסת שקדמת לה‪ .‬תנועת שיבת ציון נעזרה למן ‪ 1860‬בשתי‬
‫גם עם מייסדי חברת יישוב ארץ ישראל — שכאמור נוסדה אף היא ב־‪ — 1860‬קיים‬ ‫חברות‪ ,‬״חברת בל ישראל חברים״ ו״החברח ליישוב אוץ ישראל״‪.‬‬
‫אלקלעי קשרי חברות אמיצים‪ .‬יחמי חברה זו היו חיים לוריא מפרנקפורט דאודר שבפרוסיה‬ ‫אלקלעי‪ ,‬האיש הבודד שלא הצליח לאגד בלונדון את שוחרי ציון‪ ,‬לא ב־‪ 1852‬ולא‬
‫והרב צבי קלישר שפרסם באותה שנה את ספ ת ״דרישת ציון״‪ .‬ליו״ר החברה נבחר קלישר‬ ‫נד‪ ,1857‬היה משוכנע שמכאן ואילך יגשימו ארגונים עולמיים את חלום חייו — יישוב‬
‫שהטיף בחיבורו לרכישת קרקעות ולהקמת מושבות של חקלאים יהודים בארץ הקודש‪.‬‬ ‫ארץ ישראל‪ .‬הוא בפעם מהידיעה שכפרים עומדת להיווסד ״חברת כל ישראל הברים״‬
‫ההצלחה לא האירה פנים לראשי החברה החדשה‪ .‬נסיבות הזמן לא היו נוחות‪ .‬התנאים‬ ‫)״אליאנס״(‪ .‬למראה המודעה על כינוס אסיפת היסוד של החברה אורו עיניו‪ .‬את המודעה‬
‫לא בשלו עדיין להתיישבות יהודית בהיקף רציני‪ .‬עליה פרודוקטיבית ממזרח אירופה עריץ‬ ‫קרא דווקא ב״אלגמיינה צייטונג דס יותסופם״ )בליון ‪ ,(32‬בעתון יריבו לודוויג פיליפסון‪.‬‬
‫לא באד* ההגירה היהודית מאירופה התחילה זורמת ליבשת אמריקה‪ .‬ניצני העליות החדשות‬ ‫עוד בתרכ״ה )‪ ( 1865‬הוא כותב‪ ,‬עדיין נלהב‪ ,‬בספר ״רגלי מבשר־ המוקדש ל״חברת כל‬
‫באו לארץ ישראל רק אחרי פות אלקלעי‪ ,‬עם הביל״ויים בשנות השמונים‪ .‬אלקלעי לא זכה‬ ‫ישראל חברים״‪ ,‬בעם׳ תקט״ז‪ ,‬תקי״ז‪:‬‬
‫להקביל אח פניהם‪ .‬הוא אמנם לא נרתע מלהתריע על ההגירה לאפריקה ותבע את עלבונה‬ ‫״‪-‬כ ל אשר בשם ישראל יכונה הוא חכר לחברת כל ישראל חברים‪ ,‬וכל הנכנס‬
‫של א ח ישראל‪ ,‬אך קריאתו לא מצאה אוזן קשבת בת המהגרים‪.‬‬ ‫בבריתו של אברהם אבינו הוא חבר לחברה ישוב ארץ ישראל‪ «.‬תבין את מעלת‬
‫דומה היה גורלה של החברה השלישית שאלקלעי הציע להקים‪ .‬הכוונה למוסד שיטפל‬ ‫ורוממות החברה הק׳ כל ישראל חברים‪ -‬מגמתה‪ -‬לחבר‪ -‬להיות אחד‪ .‬ושמות‬
‫בקליטת העולים‪ .‬הוא קרא לו ״מקיץ נרדמים״ במאמר בשם זה שפורסם ב״המגיד״‪ ,‬ד‪,‬‬ ‫הבעלים אורטודוקסין וריסורטיסטין לא ישמע על פיהם‪ ,‬כי בשמות הפירוד געלה‬
‫תרכ״ג )‪ .( 1863‬אולם אלקלעי הוגה הדעות‪ ,‬המורד בסביבתו הרדומה‪ ,‬התקשה לתרגם את‬ ‫נפשם‪ .‬כי חרפה היא לנו‪ .‬הלא אב אחד לכולנו‪ ,‬הלא אל אחד בראנו‪-‬״‬
‫רעיונותיו למעשה התיישבותי‪ .‬ל •‬ ‫הרעיון להקמת ארגון יהודי ביךארצי‪ ,‬בידלאומי ניסר מכבר בחללו של העולם היהודי‪.‬‬
‫יי *‬
‫אלקלעי היה ער מאד לשאלות מדיניות סכל התקופות‪ .‬חוש המציאות עזר ל״חולם בהקיץ״‬
‫>‪ 3‬ג( בעתון היהדות החרדית ״‪Der Treue zions-Wachter‬־׳‪ .‬ב״שיבת ציוך ד׳ ענד ‪ ,26‬העדה‬
‫זה להתגבר על ליקויי השכלתו החילונית‪ .‬בכתבת הביא לפרקים‪ ,‬בטעם ובמקום הנכון‪,‬‬ ‫<‪ 12‬טעיי על כך יעקב ב״ז ‪ :‬״‪-‬בעקבות ׳הרם׳ זה בהמבורג הושמדו רוב הסססים שי‬
‫מובאות קולעות לא רק מהספרות הרבנית או מתוך ה״זוהר״‪ ,‬אלא גם מדבריהם של הוגי‬ ‫'קול מבשר׳ ו ס מן נדירותו״‪.‬‬
‫דעות נאורים‪ ,‬לאו דווקא מבני ברית‪ .‬בדברים אלה נעזר כ ת לנתח בלי משוא פגים‬ ‫ם־‪ 4‬ביוני רב ביולי ‪ 1852‬וכן נד‪ 30‬באוקטובר י ר‪ 19‬בנובמבר ‪.1857‬‬ ‫)‪C^ n'c'8_ (34‬‬
‫משום מה לא נכללו דברי פולמוס אלה בכתביו המקובצים שראו אוד בתש*ד במוסד הרב קוק‪.‬‬

‫‪295‬‬ ‫‪294‬‬
‫צורו וגאלו[ הציע את כתבי התעודה אשר לו לפני הרב הגדול יקיר גירת יש״ל !יהיה שסו‬
‫לעולם[‪ .‬הרב נר״ו שלח אותו עם יקירי העדה אל השר הגדול פואד פאשה יר״ר״ והשר‬
‫קבל אוחו בסכר פנים יפות‪ .‬והרב נאטוניק נתן בי ת את מכתב הבקשה ואת המכתבים‬
‫שהביא מגמלי ישראל ומצירי המלכים‪ .‬וכאשר קרא השר את מכתב הבקעת*״ השיב בפנים‬
‫מאירות‪ :‬׳בטחתי כי אדוננו השולטן ימלא משאלותיכם לטובה‪ .‬אבל צריך להציע הדברים‬
‫בשולחן העצה ]מועצת המיגיפטריס[‪ ,‬ויועצי המלטת יראו איך ומה לעשות‪ .‬ובקרב ימים‬
‫לא כבירים תקבלו התשובה מה שיצוה א תננו השולטן‪.‬׳ אלהינו מלך העולם יטה את לב‬
‫המלטת עלינו לטובה כי״ר״‬
‫‪ -‬העברית של אלקלעי‪ .‬שבה תורגם לפני מאה שנה ויותר המאמר הנ״ל מ״ג׳ורנאל‬
‫ישראלית״‪ ,‬קרובה ללשון המדוברת בימינו‪ ,‬אך התפתחות העניינים לא הצדיקה את התקוית‬
‫שהובעו בכתבה‪ .‬התורכים לא קיימו אח הבטחותיהם ולא ה שי ט בלל לדרישותיה של חברת‬
‫יישוב א ח ישראל‪.‬‬
‫־ *‬
‫פרשה אחרת‪ ,‬שהעסיקה את אלקלעי באותה תקופה‪ ,‬היתר‪ .‬בעייתם של יהודי סרביה‪ .‬יובל‬
‫שנים‪» ,‬־‪ 1825‬עד ‪ , 1874‬ישב הוגה דעות זה בזמון‪ ,‬עיירה קטנה מול בלגרד שהיתה שוב‬
‫לאתר הפסקה ארוכה לבירת סרביה‪ .‬יהודה חי היה שקוע ברעיונות התקומה של ע ט המסחר‬
‫בעולם ולא התפנה לעסוק כ״קסנות״ שבעניינים מקומיים ובמתרחש ביישובי הסביבה‪ .‬־‬
‫אולם עם החמרת מצבם של יהודי סרביה‪ ,‬כאשר המשבר הגיע לשיאו בפרסות טבץ‬
‫)עיין בעם׳ ‪ ,( 163‬שינה אלקלעי את גישתו‪ .‬רגשי אחווה הניעו אותו לפעול מיד‪ .‬בדרכים‬
‫משלו הגיש עזרה ועידוד לאנשי שבז האומללים‪ :‬לא אחת כתב על מצוקתם וקיווה‬
‫שהנרדסים ת לי ל א ח ישראל‪ .‬בה יבואו אל המנוחה ואל הנחלה‪.‬‬
‫חי ט ת הראשון של י‪ .‬ח‪ .‬אלקלעי המוקדש לאנשי שבץ הוא ספר ״משדד עוזים״ שנדפס‬
‫בתרכ״ד )‪ (! 864‬אצל הלמן בווינה‪ .‬אלקלעי ניסח ט כמה מרעיונותיו הקודמים ניסוח הדש‬
‫ומלופש‪ .‬בפתיחה הוא מביע בסעיף ב׳ )עם׳ תס״ה( את שמחתו על הופעת הגליון הראשון‬
‫של העתון הירושלמי ״הלבנון״ בר־ח אדר תרכ״ג ו ט ח ב בסעיף ג׳ על המבנה הסרלסנסרי‬
‫של הרדינד‪ ,‬העתידה לקום‪ ,‬לאמור‪ :‬״«וכשנזכה לאסיפה המאושרת אסיפת הזקנים«״‪ .‬זה‬
‫שינוי נוסח לעומת ״מינוי זקנים משגיחים על כל ישראל״ שב״קול קורא״ מתר״ח—‪1848‬‬
‫)עיין בעם׳ ‪ .(292‬בסעיף י״ב )עם׳ ת״ע( הוא מסתמך על אמרת חברו‪ :‬״«הטוב אשר דבר‬
‫רבנו מוהרצ״ה ]מורנו הרב צבי*ד‪.‬ירש[ קאלישער כי המצוד‪ .‬הזאת מצות ישוב ה א ח תקרב‬
‫הגאולה«״ בסעיף ל״ו) ע ם׳ חס״ו( הוא חחר כמעט מלה במלה על הרעיון שביטא במקומות‬
‫שונים ולאחרונה ב״סתת כחודה של מחם״ )עיין בעם׳ ‪ (292‬לאמור‪ :‬״«ולא תהיה תורתנו‬
‫וע טד ת אלהינו מנהג ספרד אשכנז פולין איטליא‪ ,‬בי אם מנהג ישראל« ונחתי להם לב אחד‬
‫ודרך אחד« והם יעשו או חט לגוי אחד ב א ח « ולא יקרא שמט עוד ספרדים אשכנזים‬
‫צרפתים סולאקים וכדוסד״ כי אם ישראל יהיה שמנו« ולא יהיו עוד בארצנו הק׳ עדר עדר‬
‫לבדו וכל כולל בפגי עצמו«״ בסעיף ל״ז) ע מ׳ תפ״ז( הוא דורש‪ :‬״«ומן הראוי לתת פעלה‬
‫ויתרון ללשונט הק׳« הצווי הוא לכל ישראל שילמדו את טי ה ם לדבר בלשון הקודש«״‬
‫שפסקו בג יי יי מ ק באחודים ההדדיים של הבלקן‪ .‬הקדואסים הקתוליים קראו את הסרבים‬
‫ובעניין העחונים העבריים שהתחילו מופיעים בימיו הוא כותב באותו עמוד‪ .‬בסעיף ל״ח‪:‬‬
‫״«אנשים חשובים ויקרים הוציאו לאור עולם« מכתבי עיתים הנחמדים מזהב ומפז רב‬
‫‪297‬‬
‫התרחשויות בעולם הגדול ובבית ישראל‪ ,‬בוה הוכיח גישה אמיצה ועקיבה‪ ,‬המאפיינת את‬
‫אבות התנועה הציונית‪.‬‬
‫נביא רק שלוש אפיזודות מני רבות שהונצחו בכתביו של אלקלעי משנות השבעים של‬
‫המאה הי׳ם‪ .‬אלקלעיט סט במכתבו ב״הלבגוף הירושלמי מר״ח אדר ח ר כ ״ ס‪) 1869-‬כתביו‪,‬‬
‫ענד תקנ״ב( את המדינאי הצרפתי ארנסס להון “ שפנה ‪ 1848*1‬בקונטרסו ״שאלה חדשה‬
‫במזרח״ בקריאת נרגשת ליהודים והזהירם בדבר ארץ ישראל לאמור‪ :‬״‪..‬רק שסה‪ ,‬על‬
‫'•‪-‬׳־‪:‬‬ ‫אדמתכם‪ ,‬תוכלו להתרפא רפואה שלמה מפצעים אלח«״‬
‫לפי כל הסימנים לא השפיעה במאומה קריאתו של להרן ב*‪ 1848‬על יהודי אירופה‬
‫באותו מכתב מתרעם אלקלעי על דרכי הגירתם של היהודים בימיו וכותב‪ :‬״באחינו«‬
‫הצועקים לעזרה‪.‬״ מבקשים ללכת לאמריקה‪ ,‬מהם מבקשים ללכת למיביריא‪ ,‬מהם מבקשים‬
‫לשוב לספרד‪ .‬ושכחו ארץ נחלתם‪ ,‬אף כי אומרים בכל יום‪ ,‬אם אשכחך ירושלים תשכח‬
‫י‪• ' ,‬‬ ‫־ ‪ .‬י• ‪:‬‬ ‫ימיני«״ ‪.‬‬
‫ובדברו על סביבתו שהשיגה את שחרורה הלאומי‪ .‬הוא ממשיו ושואל ריטורית‪ :‬״«למה‬
‫נגרע מהואלאכין והסירביןז״ “‬
‫ודנה דוגמה של פעולה דיפלומטית‪ ,‬שליחות מדינית עצמאית של חיבת ציון‪ .‬״חברת‬
‫כל ישראל חברים״ לא ראתה הצדקה לפעול בדבר יישוב ארץ ישראל‪ .‬היא לא השתכנעה‬
‫מחיוניות חלקה בפתרון הבעיה וסירבה לאחוז באמצעים מדיניים‪ ,‬אם נושא התערבותה לא‬
‫נבע מעיוות דין או‪ ,‬בכלל‪ ,‬מאי־שוויון היהודים באשר הם שם‪ .‬הואיל וחכי״ח לא הסכימה‬
‫לדרוש בצינורות מדיניים בקושסא זכות לקנות אדמות בארז ישראל‪ ,‬שיתף אלקלעי פעולה עם‬
‫המיעוט הציוני שבהנהלת החברה ונרתם למיבצע ככל שי ת השיגה‪ .‬רב חלקו בהתאמת‬
‫הפעולה בין השליח של הברת יישוב א ח ישראל‪ ,‬הרב יוסף נממק‪ ,‬ובין הרב הראשי‬
‫בקושסא‪ ,‬יקיר נירון‪ .‬נירון היה מקובל בחצר הסולת ובתיווכו נתקבל נטונק על־ידי שליטי‬
‫תורכיה‪ .‬אנסי חבי״ח בפרים הוסיפו להתנגד לדבר‪ ,‬הם לא הסכימו שנטונק ינהל מו״ם‬
‫בשמם ולא השתתפו בהוצאות הדרך שלו‪ .‬הרב יקיר גירון עלה לאחר כמה שנים ל א ח•‬
‫בדבר זה שלח אלקלעי מכתב קצר ל״הסגיד״ שנדפס בגליון ‪ 28‬תרכ״ז—‪) 1867‬כתובים‪,‬‬
‫עם׳ תקל״ב— תקל״ג(‪ .‬במכתב זה פרסם בשורתו הראשונה של נסונק לאפור‪ :‬״«דברתי עם‬
‫השר הגדול פואד סאשה ועם השר הראשון עלי פאשה יר״ה ]ירום הודו( והבטיחוני שהם‬
‫יעזרוני בכל מאמצי כחם כי״ר)כן יהי רצון(‪.‬״ ‪.‬‬
‫ומעתון בלדינו ״ג׳טנאל ישראלית״ )גליון ‪ (591‬שהופיע בקושטא הוא מעתיק את‬
‫הדברים דלהלן‪ :‬״«הרב רבי יוסף גאסוגיק בא הנה בשליחות החברה היד ישוב א ח ישראל‪,‬‬
‫לבקש רשיון מאת אדוננו הסולטן יר״ה‪ ,‬לישב את ארצנו הקדושה‪ ,‬ל ק ח פזורים‪ ,‬לעבוד את‬
‫האדמה וליסד בתי מלאכות למען יוכלו להתפרנס מיגיע כסם‪ ,‬יושבי ה א ח והבאים לשכון‬
‫בארצנו‪ ,‬ולא יקחו עוד חרפת רעב בגויים‪ .‬הרב נאטוניק נר״ו)נטרה רחמנא ופרקה — שפרן‬
‫)‪(35‬‬
‫ז‪68‬וח‪ .£‬מגוסס גם באיגרת מס׳ ‪ 11‬של ‪.‬רוסי וירושלים״ למשה הס )‪.(1862‬‬
‫)‪ (36‬הכווגד״ כנסה« לרוסגים ולסרבים ולא ל‪.‬התגרים רסרבים״ כפי שמפרש יעקב כ״ץ‬
‫^ ד׳ עם׳ ‪ •37‬ב‪.‬ואלאכין״ צייגו אמנם הסוסלפיס את הגוצדים מכל האומות‬ ‫גזוי ט *‬
‫דאורתו תקמים מו ת ו שם ‪.‬ולאכים׳‪ .‬מתקבל על הדעת שאלקלעי החכוזך בשם ‪.‬ואלאכיד‬
‫לבג ואלאכיה‪ ,‬חבל רוסני שהיה חקונ‪3‬ז ססוייסת כבוש בידי התורנים וזכה להשתחרר‪,‬‬
‫‪296‬‬
 ‫פי י‪ .‬ח‪ .‬אלקלעי‪ ,‬איש זפון‪ ,‬קיים קשר ה ת ק עם יהודי בלגרד ושבץ‪ .‬הגבולות המדיניים‬
‫שחצו ביו יישובים קטנים אלה לא מנעו אף בתקופה הקדם־הרצליאניח שיתוף פעולה פורה‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫אלקלעי רומז על כך רמז קל בחיבורו הבא‪ ,‬הוא ספר ״רגלי מבשר״ )בלגרד תרב״ה —‬
‫‪ ( 1865‬שהוקדש לחברת כל ישראל הבדים‪ .‬בסעיף י״ז )עם׳ תק״ח( הוא כותב בין היתר‪:‬‬
‫״״בבל נהי עבדתי זה ארבעים שנה את כל החכמים העוברים דרך קהילתי היושבת על‬
‫הספר‪ .‬ודרכי הספר הם נפלאים כידוע‪ .‬וברוך ה׳ לכמה שלוחים הייתי עזרם ומגעם‪.‬״ לאחר‬
‫שלושה קטעים הוא מוסיף את ודאני מאמין״ שלו לאמור ‪:‬‬
‫י ״״ז ה לי חמש ועשרים שנה אשר בערה בי אהבת א ס חמדה שחמדו לה אבותינו‬
‫׳ ד‪,‬ק׳ ואני קורא בחיל על ישוב ה א ס‪ ,‬וכתבתי שמונה קונטרסים והוכחתי כי הגאולה‬
‫תלויה בישוב א״י אשר קראתי בשם תשובה כללית‪ ,‬וסוד החשובה הוא סוד הגאולה‬
‫חירות ממלאך המות‪ ,‬חירות משעבוד מלכויות‪ .‬והתשובה והגאולה שרשם וגזעם‬
‫ב א ס‪ ,‬ואם לא יאמנו דברי כי ישוב ה א ס היא התשובה שבד‪ ,‬הגאולה תלויה המצוד‪.‬‬
‫במקומה עומדת‪ ,‬ושקולה ישיבת א ס ישראל בכל מצוות שבחורה‪ .‬ואף כי שמעתי‬
‫אומרים כי יש חכמים שאץ רוחם נוחה בישוב ה א ס‪ ” .‬אנוכי לא מריתי אחור לא‬
‫נסוגותי‪ ,‬כי אמרתי הכתב זאת לדור אחרון‪ ,‬ואם לא יעשה השכל יעשה הזמן‪.‬״‬
‫הארץ גידי חקלאים יהודים‪ .‬גבאי החלוקה נחרדז משנוכחו לדעת כי תכניות מסוג זה הולכות‬
‫*‬
‫בשנת ‪ 1866‬כבר ידע אלקלעי לומר משהו לנפגעי שבץ‪ ,‬את הבשורה מסר להם בגליון‬
‫‪ 14—12‬של ״המבשר״ הלבובי‪ ,‬גיסן תרכ״ו‪ ,‬בכתבה שהכתירה ״נחמת הארץ״ )עם׳ תקכ״ז‬
‫ואילך(‪ .‬אלקלעי נאחז בשמועה שיהודי עשיר רקושסא‪ ,‬נסים משה אלסאסה שמו‪ ,‬רכש חלקת‬
‫אדמה ב א ס ישראל והקים עליה יישוב‪ .‬וכך הוא כותב‪ :‬״״ובזה הקיץ הוליך )אלפאפה( עפו‬
‫ארבע מאות איש מ א ס הגד )הונגריה ז(‪ .‬הם ונשיהם וספם‪ ,‬בתנאים אשר התנה עמהם״‬
‫בכית הםשסס בעיר פעסם הבירה‪ .‬והוליכם על הוצאותיו וכל מחסוריהם עליו מיום צאתם‬
‫מביתם עד בואם למחוז חפצם‪ .‬ושם יתן להם כל צרכם לתקן אח הישוב״״‬
‫ה״עובדות״ ש בבשורה זו לא היו אלא פרי דמיונם של אנשים חמימים‪ .‬לא ידוע איך‬
‫הגיעה השמועה לאזגי אלקלעי‪ .‬כל הבקי בתולדות יישוב ה א ס יודע כי רק בחרל״ח )‪.( 1878‬‬
‫היא שנח פטירתו של י‪ .‬ח‪ .‬אלקלעי‪ .‬הוקמה סתתיחקוה‪ ,‬המושבה החקלאית הראשונה ב א ס‬
‫ישראל‪ ,‬שעם מייסדיה אמנם נמנו גם יהודים הונגריים‪.‬‬
‫אלקלעי התכוץ בדבריו לעודד את אנשי ש ס האומללים‪ .‬לשם כך פרסם ידיעה דמיונית‬
‫על ייסוד פדשבה‪ .‬מגמתו ניכרת כבר בכותרת חיבורו ״מעודד ענדם״ כד‪ . 1864‬אולם במאמרו‬
‫״נחמת ה א ס ״ משגת ‪ 1866‬בא אלקלעי אף בטרוניה על ידידיו בחברת יישוב א ס ישראל‬
‫ועל מנהיגי היישוב המשכילים‪ ,‬על שאכזבו את התקתי ת והפקירו לגודלם המר את אנשי‬
‫שבץ הלוחמים על נפשם‪ .‬נזעם הוא כותב )שם‪ ,‬עם׳ תקכ״ז( ‪ :‬״«‪.‬אנשי שאבאץ שלמים הם‬
‫)‪ (38‬מצע• שאלקלעי לא פירש כאן את הרפו‪ .‬ודאי רבו בתקופתו הסתנגדים לשיבת ציון‪.‬‬
‫מסגד )‪.(Szeged‬‬ ‫״ ‪ p n‬כי התכוון אף לרב הגיאולוגי ליאופולד לב )‪(Leopold Ldw‬‬
‫עיר בהונגריה הדרומית שאינה מרודקת בל כך סזסון‪ .‬לב ערך את »בן דגניה*‪ ,‬עתון‬
‫שדגל בשוויון זכויות ובסמיעה‪ .‬לשוני היתה גרמנית‪ .‬בתקופה המתוארת כאן )‪— 1864‬‬
‫‪ (1865‬הדהד עדיין סעפודי עתונו דכוח סר בין העורך לבת מבשר הציונות ההודתית*‬
‫הסוציאליסס היהודי משה הס‪ .‬סחבר ‪.‬רומי רדושלים״ )‪.(1862‬‬
‫‪299‬‬
‫לתועלת השפה העברית‪ ,‬המגיד הלבנת החבצלת המבשר הכרמל‪ ,‬כולם אהובים‪ ,‬כולם‬
‫במרים‪ ,‬דוברי צחות״״ האין בדברים אלה משום התלהבות דתית מתחיית הלשת העברית ו‬
‫חז ה לו‪ ,‬ללוחם הוותיק למען שפת עבר‪ .‬הצלחות צנועות אלו גרמו לו קורת רוח מרובה‪,‬‬
‫בספר זה מעניינים אף ביסוייו השוליים‪ .‬הכוונה לדרך בה הביע רגשי תודה למנהיגי‬
‫הדור‪ .‬ודאי הדהדה עדיין באזניו ״תקרית סולטך משבת ‪ . 1852‬עדיין לא הגלידו הפצעים‬
‫שפצע אותו הרב פאלסונה* בטענה האווילית כי הוא‪ ,‬אלקלעי‪ ,‬פעל בשירותי המיסית‬
‫האיסלמי״ )עיץ בעם‪ .(294 ,‬הפעם נזהר אלקלעי הציוני מלשבח את שליטי המעצמות‬
‫והסתפק בהבעת אהדה לתומכים בחברת יישוב ארץ ישראל‪ .‬עם אלה נמנו בני משפחת‬
‫תמשילד‪ ,‬פשה מונסיסיורי ויצחק־אדולף כרמייה בסעיף כ״ם )עם׳ חס״א— תפ״ב( הוא מזכיר‬
‫את אלברם בהן‪ ,‬חבר הקונסיסטוריון בפרים‪ ,‬שעוד יוזכר להלן‪ ,‬את סיגיור אברהם קאמונדו‪,‬‬
‫הנדבן מקושמא‪ .‬את הרב יוסף בלומפלד מפרים וא ת״ עקיבא לעהרין‪ ,‬מאמרכלי החלוקה‬
‫באמסטרדם‪ .‬עם לעהרין זה עתיד היה כעבור שנים מספר‪ ,‬נד‪ , 1871‬להתפלמס בעיר העתיקה‬
‫בירושלים‪ ,‬אילו הזה מראש את התנגדותו הארסית של לעהרין לפעולתה של הברת יישוב‬
‫א ס ישראל‪ ,‬ודאי לא היה מנציח את שמו בסורה אחת עם מנהיגי הדור‪.‬‬
‫אלקלעי וחבריו לדעה הטיפו להמרת החלוקה בעזרה קונסטרוקטיבית להבטחת פקוד‬
‫פרנסה ובלימוד מקצוע יצרני‪ .‬הם תבעו לצאת מחומות העיר העתיקה ולהפריח את שמפות‬
‫ולובשות צורה‪ .‬כאשר נוסד ב־‪ 1870‬ביתי הספר החקלאי מקווה ישראל‪ ,‬הם הזעיקו את‬
‫נאמניהם כדי להסביר את הסכנה הצפויה להם מחידושיה של חברת יישוב א ס ישראל‪.‬‬
‫לעהרין אסר ב־‪ !871‬על כל מקבלי החלוקה להצטרף לחברה זו שאת מרכזה התכוון אלקלעי‬
‫להקים בירושלים‪ .‬ואמנם נכשלה התכנית ואלקלעי נאלץ לעזוב במפח נפש את עיר הקודש‪.‬‬
‫היתה זו המפלה הכאובה ביותר שאלקלעי נחל אי־פעם‪ .‬עליה מעירם מכתביו פן השנים‬
‫תרל״א—תרל״ב )‪ ( 1872—1871‬בעם׳ תקע״ב—תק״ם בכתביו המקובצים‪,‬‬
‫מלבד השמות הידועים שכבר הוזכרו מופיעים בקונטרס כמה שמות של יהודי סרביה‪.‬‬
‫ביניהם בולט דח־ משה אלקלעי)‪( 1882-1814‬שחתם בעמוד האחרון של החוברת על הסכמה‬
‫לדברי יהודה חי)עיין עליו בעם׳ ‪.( 162—161‬‬
‫״מעודד ענדם״ הוקדש‪ ,‬כאמור‪ ,‬לאנשי שבץ‪ ,‬אם כי בתוכנו לא נרמז כלל מצבם החמור‪.‬‬
‫מסתבר שבשנת ‪ ,1864‬שנת הופעתו של הקונטרס‪ ,‬יכלה חברת יישוב א ס ישראל לרשום‬
‫לזכותה הצלחה ארגונית כלשהי *בישוב קטן שאבאץ במדינת סירבייען״‪ ,‬כדברי אלקלעי‬
‫בעמוד התיצון של הקונטרס‪ .‬יש לשער כי בשעת משבר הצסרפו רבים מיהודי שבץ לחברה‪.‬‬
‫והנה בעמוד השני מפורטים שמותיהם‪ ,‬ביניהם נהנים‪ ,‬אלפולי‪ ,‬בני מרדכי אלקלעי‪” ,‬‬
‫ג׳יראסי‪ ,‬סינצי‪ ,‬מאנדיל וחיים גבריאל נתמיאס ״המשתדל״‪ ,‬ככינויו בפיו של יהודה הי‪.‬‬
‫נחמיאס )‪ ( 1908—1814‬נמנה עם אבות הציונות בסרביה ובארצות היוגוסלביות בכלל‪.‬‬
‫־‬ ‫התבלט כעסקן חברת יישוב א ס ישראל‪ .‬ב א ס ביקר שלוש פעמים‪.‬‬
‫לא הוברר מהו חלקם המדויק של אנשי שבץ בפעילות לבניין ה א ס‪ .‬הם תרמו והתרימו‬
‫תרופות למענו‪ ,‬והיו גם תקופות בהן שקלו רבים מהם לעלות ל א ס‪ .‬אולם חשובה העובדה‬
‫של פ ר מי אלקלעי‪ ,‬היה חתנו הבלנרדי של יהודה חי אלקלעי ואביה‬ ‫}ד‪(3‬‬
‫׳‬ ‫של רחל‪ ,‬אשת ד״ר ח ד אלקלעי‬
‫‪298‬‬
‫ש ת נשארו עוד שנים רבות תקועים בעיירתם> חלק עבד לבלגרד ולמקומות אחרים‪ ,‬אך‬
‫איש מהם לא עלה ל א ת ‪.‬‬
‫העילה לכתיבת מאפרו של אלקלעי ״נחמת ה א ת ״ נעוצה בפעילות החברה ״בתי מחסה״‪.‬‬
‫בהקדמה ארוכה מתפלמס המחבר בחריפות עם מיודענו משה זקס )עיץ בעם׳ ‪ (280‬וכותב‬
‫בץ היתר )עט׳ תקכ״א( ‪ :‬״~קדוש העומד לפני ה׳ בשערי ירושלים‪ ,‬הוא החכם היקר הנודע‬
‫לשם כפוהר״ר משה זאקם‪ ,‬ה׳ יאריך ימיו‪ .‬והאיש פסה ברוחו הנכון ז‪6‬ם כל מעינו לעשות‬
‫איזה תיקץ בירושלים‪ ,‬להקל אח עול העניות אשר הכביד עליהם‪ -.‬גם אני העבד חולה‬
‫אהבת ירושלים אני‪ -‬״‬
‫אך אץ אלקלעי יכול להבליג על זעפו שעוררה בלבו החברה ״בתי המחסה״‪ .‬הברה זו‬
‫התכוונה לבנות שיכונים ליהודי ירושלים שהתגוררו עדייו בתנאים בלתי אנושיים ברובע‬
‫היהודי של העיר העתיקד״ זקם נשלח כשליח החברה לע מך בחו״ל מגבית‪ .‬שם עשה כחמש‬
‫שנים )‪ ( 1865—1860‬י ק י ת חמשת אלפים פלורינים‪ ,‬סכום כסף הראוי להתכבד בו בזמנו‪.‬‬
‫אולם אלקלעי וחבריו מחיבת ציץ ראו במגבית זו סכנה לתכניות ההבראה של היישוב כולו‪.‬‬
‫הם היו משוכנעים כי המגבית של ״בתי המחסה״ תכשיל את רעיץ העזרה היצרנית מעבר‬
‫לחומות העיר‪ .‬פעולה זו היתד‪ .‬צריכה לבוא בעקבות עבודות החקלאות העברית שכבר‬
‫הוחלט על התחלחן‪.‬‬
‫עד שנת ‪ , 1866‬שבה נתפרסם המאמר ״נחמת הארץ״‪ ,‬לא התממש בניץ ״בתי המחסה״‪,‬‬
‫אך לא הוחל אף ביישוב יהודי ירושלים העתיקה באדמות השממה של הארץ‪ .‬הניגוד בץ‬
‫זקם ואלקלעי היה בתחום המעשר״ דרכיהם נפרדו ברגע שהיה צריך לבנות את ה א ת ולא‬
‫בקולמוס אלא במעשים‪ ,‬משה זקם היה שותף בהנחת היסוד לתנועת חיבת ציץ שדגלה‬
‫בהעדפת החקלאות ביישוב א ת ישראל‪ .‬למענה פעל עוד בשנות השלושים של המאה‪,‬‬
‫כאשר גרתם לפעולות ״דיפלומטיות״ ודיווח עליהן לעמיתו י‪ .‬הירשנשסיץ מוורז׳דין‪.‬‬
‫אולם מאז חלפו שלושים שנה ויותר‪ ,‬תפשו של זקס קצה בדדיכד‪ ,‬במקום‪ .‬לא ראה עוד‬
‫סיכוי להגשמת ההתיישבות החקלאית ב א ת והחלים ללכת בדרך ההתנגדות הקלה‪ .‬תחת‬
‫להסתער על יעדים מדיניים נשגבים‪ ,‬השלים עם המציאות והסתפק בהושטת עזרה מוחשית‪,‬‬
‫קתבה לצדקה‪ .‬תחליף זה מצא בתכנית ״בחי המחסה״ שתפה החברה מיסודו של הכולל‬
‫ההולגדי־הגרמבי‪ ,‬בשליחות הברח צדקה זו קיווה זקם לזכות בהכרת הציבור‪ ,‬דבר שבכל ימי‬
‫חייו נמנע ממנו במישור המדיני‪».‬״‬
‫‪ .‬סיכויי השחרור של עם ישראל בארצו נראו באותה תקופה אפסיים‪ .‬הארץ חיתה שממר״‬
‫פרובינציה תורכית נידחת‪ ,‬היא ותושביה היו חשופים לנגע השחיתות של מושליה רודפי‬
‫הבצע‪ .‬אולם זקס התעלם מניצני התקווה שנראו באופק במחציתה השניה של המאה הי״ט‪.‬‬
‫הם הם שהכשירו שדה פעולה נרחב לחברת יישוב ארץ ישראל ועודדו בעקיפין את המבצעים‬
‫המדיניים של הברת בל ישראל חברים‪ ,‬שתי חברות שנוסדות דק נד‪.1860‬‬
‫הסיכוי הפציע מצד בלתי צפוי‪ .‬על סדר יומר‪ .‬של זירת המדיניות הביך־לאופית עלתה‬
‫שאלת לבנון‪ ,‬שכנתה הצפונית‪ .‬ההררית של ארץ ישראל‪ .‬א ‪ p‬זו נפגעה קשוח ב־‪1860‬‬
‫על אף הנימה האופטימית בדבריו האחרונים של אלקלעי‪ ,‬יובן בנקל כי נכשל הגסיץ‬
‫על הלקו של משח זקם בפעולות דהבחז ״בחי המהמה״ *יץ במאמריו של מרדכי אליאב‪.‬‬ ‫)‪(39‬‬
‫‪.‬סיני״ כרך גדא )וזשכ״ז( ונדב )תשכ״ח(‪.‬‬
‫וב״אליאנס״‪ ,‬משום שלא הובשת עדיץ התנאים לעליה מאורגנת ולקליטה מתוכננת‪ .‬יהודי‬
‫‪301‬‬
‫אתנו והם הכרים לחברת ישוב א״י וגם לחברון כל ישראל חברים‪ .‬וביגיע כסם אוכלים אח‬
‫להמם‪.‬״ ומוסיף אלקלעי לטעון במרירות‪ :‬הוזנ ח ה ההכרח יאלצם לתור לחם מנוחה» לא‬
‫לבקש הצלחתם ממקום אתר כי אם לכבוד אלד‪,‬ים — לכבוד חורת ה׳ ועמו‪ .‬ועלה במחשבתם‬
‫למה נתהלך מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר‪ .‬סוב לחסות בה׳ להסתופף בבית אלהיגו‬
‫מדור באהלי רשע‪ .‬ובצפיחם צפו עיניהם נשואות אל ההרים הרי ישראל מאץ יבא עזרם״‬
‫לאחר שהצביע על מצבם הקשה של אנשי שבץ‪ ,‬הוא מתרעם על תגובתם המפוכחת‬
‫‪. ,‬‬ ‫\‬ ‫של חברת‪:‬‬
‫״באלו הימים הגיעה להם ]לאנשי שבץ[ תשובח בהלבנת )גלית ‪ .! 2‬ואחרי‬
‫הודיעו את דברי ר מו פוהרצ״ה קאלישער ה״י ]השם ישמרהו[ על אודותם הוא נתן‬
‫להם עצה סובר‪ .‬אבל החכם היקר ל מ ת ]יודע[ המפר מו״ל הלבנת )יחיאל בריל[‪,‬‬
‫הסרת על המדה‪ .‬ואמר בזה הלשץ‪ :‬׳העידותי בכם היום את האמת העומדת לעד כי‬
‫בבואכם שמה ]לארץ ישראל[ בטרם תנערו מעפר הדדו רגליכם‪ ,‬תשימו ראש לשוב‬
‫לארצכם‪ .‬ותאורד ]תקללו[ את היום או את האיש אשר רפיח לכם רוח ע תי ם ]בלבול‬
‫וטירוף דעת[ לעלות לשם‪ .‬כי טובים חללי חרב מחללי רע ג שם תראו כי מכל‬
‫המושיעים שעלו בהד ציץ עוד לא ראינו אף עקבתא ד מ שי ח א‪-‬״‬
‫דברים בוטים אלה שכתב יודע דבר ציערו מאד את הוגה הדעות הקדם־ציוני שחי‬
‫מולד״ ואסנם קשה היה מצבה של ירושלים עיר הקודש בשנות השבעים למאה הי״ס‪.‬‬
‫היישוב הישן בתוך החומות עמד על סף החדלת‪ .‬אלקלעי הרגיש חובר‪ ,‬לנחם את הארץ אף‬
‫פפחזקים‪ ,‬מזמון הקטנה‪ .‬עד היום יפים דבריו שכתב על בעיות העליה והקליסה‪ ,‬והנה‬
‫הפשר דבריו‪:‬‬
‫״ידוע הדבר כי סלטולא דגברא היא קשה מאד‪ .‬והאורח הבא למקום שאץ‬
‫מכיריו בדוחק ובצער יגע לחם צד‪ .‬והעצה התוצר‪ .‬ממנו ללכת אל אשר יהיה שפה‬
‫הרוח זולת לא״י לא תלו‪ .‬מי יערוב בעדם שיגיעו פרנסתם אל המקום אשר יבואו‬
‫שמד״ א״כ אין להם בית מנוס תי ר מקלם כי אם להשליך על ה׳ יד‪,‬בם המשביע לכל‬
‫חי רצץ‪ .‬וגם בארצנו הק׳ לא קצרה יד ה׳ פהו שת‪ .‬זאת ידענו כי ביום בואם אל‬
‫הארץ לא ימלא ה׳ את ביתם כסף וזהב‪ .‬אבל גם חללי רעב לא יהיו‪.‬״‬
‫הפשסט הבא מעיד על העליות מן הגולה היוגוסלבית עוד לפני עליית הביל״ויים‪ ,‬אף כי‬
‫נתוניו לא נחקרו עדיין‪ .‬אלקלעי אינו מפרט את דברץ לאפור ‪■ :‬‬
‫״‪-.‬בכל שנה עולים אנשים מארצנו לארץ הקדושה‪ ,‬ובאלח לא היה איש אסר מת‬
‫ברעב‪ .‬ד ש מהם שהצליחו במשלח ידם‪ ,‬והם יושבים בהשקס ושלוה‪ .‬שמחים וטובי ל ג‬
‫ומברכים בשם ה׳ ברוך משאכלנו משלו‪ ,‬כי משולחן גבוה זכו‪.‬״‬
‫איך לפרש את דבריו כי אמנם עלו במאה הי״ס הפוני יהודים יוגוסלביים לארץ‪ .‬ככל‬
‫שידוע מחבר כאן בעליית בודדים בלבד‪ .‬בין העולים היו מספר צעירים מבוסנה — שבאו‬
‫ללמוד בישיבות — וכסה זקנים שהשתוקקו למות ולהיקבר בארץ הקודש‪.‬‬
‫ליימלות את אנשי שבז ל א ת ישראל‪ ,‬לא התילה חכמתם בהברת יישוב א ת ישראל‬
‫‪300‬‬
‫ב א ת השתקע ביפו‪ ,‬בקרבת מקווה ישראל‪ ,‬התא החקלאי הראשון‪ .‬שהיישוב החדש‬ ‫ממאורעות עקובים מדם‪ .‬דרחים וערבים מוסלמים התמרדו וערכו־ טבח כאלפי מרוניסים‪,‬‬
‫הוסיף לממשיכי המסורת החקלאית בגליל‪ .‬אלקלעי ראה בו אחד מניצני התקופה היהודית‪.‬‬ ‫תושביה הנוצרים של לבנון‪ .‬העולם הנאור הזדעזע מהרג רב זה‪ .‬ולאחר התייעצויות בין‬
‫ידידות לבבית קשרה את אלקלעי עם מנהל מקווה ישראל‪ ,‬יעקב־שרל נסר‪ ,‬חלוץ החקלאות‬ ‫המעצמות הוטל על הקיסר נסוליאון השלישי להשלים סדר במזרח התיכון‪40.‬‬
‫העברית החדשה ב א ת ישראל‪.‬‬ ‫במצב זה‪ ,‬מדגיש נ‪ .‬מ‪ .‬גלבר בהסתמכו על ״אלגמיינה צייטונג דם יודנטומס״‪ ,‬עמוד ‪483‬‬
‫בשבתו בערוב ימיו ב א ת ישראל‪ ,‬הדפיס אלקלעי מאמרים קצרים בעתונים עבריים‪.‬‬ ‫מיום ‪ , 14.8.1860‬האמינו עסקנים יהודים ידועי שם‪ ,‬כגון מונטיסיורי‪ .‬הרוטשילדים‪ ,‬כרמייה‬
‫לשונו העברית היתד‪ ,‬כעת טבעית ופשוטה‪ ,‬וסגנונו נעשה שקוף וברור‪ .‬הוא כתב על ענייני‬ ‫ואחרים‪ ,‬כי יעלה בידם לנצל את האהדה בדעת הקהל העולמית למיעוטים במזרח הקרוב‬
‫דיומא ותבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הקמת ״קןלו׳ניעס״ )מושבות חקלאיות(‪ ,‬התריע על ״צרת אחינו‬ ‫לטובת העניק היהודי‪ .‬אך הוברר כי ציפייתם היתד‪ ,‬תמימה‪ .‬נפוליאון לא הספיק להתערב‬
‫יושבי פולין״ ודרש אמצעים ודרכים לעלייתם ל א ת‪ ,‬ספד לצ״ה קלישר )נפטר ב־‪.( 1875‬‬ ‫הרבה‪ .‬הוא היה עמום מדי במשימות אחרות וכבר ב*‪ 1870‬נשבה בידי הפרוסים‪ .‬השעה‬
‫ביקש לפדוית את הכפר צנן במבואות חברון‪ ,‬עליו כבר התריע ר׳ אליהו מני‪ ,‬תבע להכשיר‬ ‫שנראתה כשרה לגאולה — הוחמצה‪.‬‬
‫*‬
‫בפעם האחרונה נגע אלקלעי בפומבי בעניין יהודי ש ת בכתבה קצרה שפורסמה ב״הלבנון״‬
‫הירושלמי‪ .‬גליון ‪ 43‬מכסלו תר״ל — ‪) 1869‬כתבי אלקלעי‪ ,‬עמ ׳ תקס״א— תקס״ב(‪ .‬ברוח‬
‫רגועה הוא כתב בה על הפגישה עם אלברם )אברהם( כהן‪ .‬בלשן ידוע‪ .‬ממקורבי בית‬
‫רוטשילד הפריסי‪ ,‬חבר הקונסיסטוריון וממנהלי חכי״ח בפרים‪ .‬כהן נסע בתחילת תר״ל‬
‫מבודפשט לארץ ישראל ובדרך התעכב קצרות בבלגרד‪ .‬הוא התכוון לבוא בדברים עם שרי‬
‫סרביה כדי להאיץ בהם שיבטלו את חוקי ההפליה מן השנים ‪ 1856‬ו־‪ 1861‬שהעיקו על יהודי‬
‫ארצם‪ ,‬ובמיוחד על יהודי שבץ‪.‬‬
‫יש עניין לפרס כאן מי נמנה עם המשלחת שהקבילה את פניו של אלברט כהן ובי‬
‫נפרד ממנו בצאתו את בלגרד‪ .‬בכתבה הנ״ל מונה אלקלעי‪ ,‬מלבד עצמו ‪ :‬״פרופיסור ברוך‬
‫לעף ]לב[ ד‪,‬״י‪ ,‬שופר משמרת ]מפקח[ בתי הספר בעיר בלגרד‪ .‬האדון חיים אברהם כוזין‬
‫ה״י‪ ,‬מוכן ]פורשה[ החברה הק׳ כל ישראל חברים‪ ,‬והאדון רפאל בכ׳־ר חיים ה״י‪ ...‬וביום‬
‫חמישי הלך ]כהן[ לבקר את שרי הממשלה‪ ...‬תתקבל בכבוד גדול ובסבר פגים יפות‪...‬״‬
‫לאחר שסקר את ביקורי האורח במוסדות הקהילה ותיאר את הכבוד שנתכבד בו‪ ,‬רסיים‬
‫אלקלעי את דיווחו‪ :‬״‪...‬ביום השישי י״ז מרחשון נסע ]כהן[ לדרכו בלוית האדון דוד בנימין‬
‫רוסו ה״י‪ ,‬ראש לחברת כל ישראל חברים בבלגרד‪ ,‬והאדון החכם הפרופיסור הנ״ל״״‬
‫מה היו תוצאותיו המעשיות של ביקור זה ז על סמך מקורות יהודיים׳‪ 4‬כותב גלבר‬
‫בעם׳ ‪ 17‬לכתב ידו על שאלת יהודי סרביה בקונגרס ברלין ‪ :‬״‪...‬לא הועילה אף התערבותו‬
‫של ד״ר אלברט כהן מבית רוטשילד הפריסי וחבר בעל עמדה בקונסיססויאר‪ .‬בדרכי לארץ‬
‫ישראל הגיש ב־‪ 1869‬את עצומותיו לעוצר שהבטיח להציע בפברואר ‪ 1870‬לסקופשסינה‬
‫]בית המחוקקים הסרבי[ חוק שיבטל את כל ההגבלות לגבי היהודים‪ .‬ד״ר כהן קיווה שהעוצר‬
‫יקיים את הבטחתו‪ ,‬אולם המציאות עמדה ללמד) אחרת‪.‬״‬
‫אלקלעי למד מן המציאות המרה‪ .‬מצב יהודי סרביה‪ ,‬שנראה כלאחר ייאוש‪ .‬החיש את‬
‫החלטתו לצאת את הגולה‪ .‬אבדה לו האמונה בקיומן של תפוצות ישראל‪ .‬חרף הכשלונוח‬
‫והאכזבות שנחל בביקורו בירושלים בשנת ‪ ,1871‬נפרד מקהילתו הקטנה בזמון ששירת אותה‬
‫נאמנה יובל שנים‪ ,‬ועלה ב־‪ 1874‬עם אשתו לארץ ישראל‪.‬‬

‫נלבר רומז על כך במאמרו הנזכר בעם׳ ‪ ,278‬הערה ‪ 1‬על ם‪ .‬זקם‪ ,‬עם׳ ‪. 16—15‬‬ ‫)‪(40‬‬
‫יהודה חי אדקלטי )‪ (1878 — 1798‬עם אשתו אסהר‬ ‫‪Archives Israélites, 1869 p. 751‬‬ ‫)‪(41‬‬

‫‪303‬‬ ‫‪302‬‬
‫מאז הושגה במאמצי דורות הפטרה ‪ :‬תחיית העם היהודי במולדתו המחודשת ישראל‪.‬‬ ‫אדמות לצורכי עיבוד חקלאי‪ ,‬הביע דאגה להצלחת עלייתם של יהודי פרם‪ ,‬כתב על בעיית‬
‫במאמצים אלה השתתפו יהודי יוגוסלביה במסירות‪ .‬על כר יסופר בכרך השני של תולדות‬ ‫שכם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫יהודי יוגוסלביה‪.‬‬ ‫עד כה קובצו חםישים ושלושה חיבורים שזוהו בוודאות כפרי עטו‪ .‬הם שונים במתכונתם‬
‫כאן נסיים את סקירתנו בהזכרת ראשוני התנועה הציונית בארצות היוגוסלביות שנעגו‬ ‫מן הקצה אל הקצה‪ .‬החיבורים הגדולים פורסמו על פי רוב בקונטרסים מיוחדים שהודפסו‬
‫עוד בשלהי המאה הי״ם לקריאתו של בנימין זאב הרצל תרתמו לעול המצוות הציוני‪.‬‬ ‫בתפוצות רבות — בבלגרד‪ ,‬בפשט‪ ,‬בווינה‪ ,‬בלייפציג‪ ,‬באמסטרדם‪ ,‬בלונדון ואף בבוסביי‬
‫רשימת שמותיהם אינה מתיימרת בשלמות‪ .‬אך פעילותם של החלוצים האלה‪ ,‬המדעים‬ ‫שבהודו‪ .‬שאר חיבוריו פורסמו בכתבי־העת העבריים של ליק‪ ,‬וילנה‪ ,‬ורשה‪ ,‬לבוב‪ ,‬ירושלים‬
‫והאלמוגים כאהד‪ ,‬מוכיחה כי רעיונותיהם של אבות התקומה הירשגשסיין ואלקלעי נקלטו‪,‬‬ ‫ועוד‪.‬‬
‫אמנם באיחור זמן‪ ,‬גם בגולת יוגוסלביה‪,‬‬ ‫י‪ .‬ח‪ .‬אלקלעי נפטר בשנת ‪ 1878‬בגיל שפונים ונקבר על הר הזיתים‪ .‬היה זה שבעים‬
‫בגליונות הראשונים של ״די ןלט״׳ הבסאץ הציוני המרכזי דאז‪ ,‬הופיעו כתבות מפרי‬ ‫שנה לפגי תקומתה של מדינת ישראל שהוא נמנה עם מבשריה הנלהבים‪.‬‬
‫עטו של ד׳ ר ד‪ .‬אלקלעי מבלגרד וד״ר ם‪ .‬אהתפרייס‪ ,‬הרב מג׳קובו )קרואטיה(‪ ,‬המנחה‬
‫והמרצה על בעיות התרמת והלשץ העברית בקונגרס הציוגי הראשון‪ .‬בבוסבה פעלו ל‪ .‬פסח‪,‬‬ ‫בגולת קרואטיה כמעט שלא נודע דבר על י‪ .‬ח‪ .‬אלקלעי ולא כל שכן על כתביו ופעולותיו‪.‬‬
‫מ לנדאו‪ ,‬א‪ ,‬ד‪ .‬לץ‪ ,‬מ זיידמן‪ ,‬י‪ .‬מבורך‪ ,‬ר‪ .‬פוליוקן‪ ,‬י‪ .‬טאו‪ ,‬ועוד‪ .‬באוסייק הכשירו ה‪ .‬שפיצר‬ ‫ואם התפרסם עליו פרם זה או אהר ביפי חייו‪ ,‬סביבתו הגיבה עליהם בשלילה‪ .‬יריביו‬
‫ץ‪ .‬נ‪ .‬שולהוף את הקרקע לפעולה הציונית‪ ,‬ובערי השדה הסלבוביות עבדו ל‪ .‬שסיץ‬ ‫בקרואטיה ומחוצה לה ראו בו תמהוני‪ ,‬איש שגיוגות ההולם על יישוב א ת ישראל‪ ,‬רעיון‬
‫וה‪ .‬שולמו‪.‬‬ ‫שאותה שעה נראה רחוק מן המציאות‪.‬‬
‫היישוב היהודי בזגרב נחשב אז למבצר הטמיעה‪ .‬אולם לא כל בניו בשאת אדישים‬ ‫איש הזח זה פעל יובל שנים על אדמת קרואטיה‪ ,‬כל העת ב״בדידות מזהירה״‪ .‬בזסון‬
‫למתרחש בעולם היהודי‪ .‬הנוער העובד ותלמידי בחי הספר התיכוניים התחילו למרוד בשלטץ‬ ‫הנידחת היה למעשה מנותק ממרכזי היהדות‪ ,‬ובכל זאת הקיף כמחשבותיו את עם ישראל‬
‫הגבאים המתנכר‪ .‬עם צעירים אלה נמנו הרמן ליכם‪ ,‬בעל ההכרה הסוציאליסטית‪ ,‬ממייסדיו‬ ‫כולו‪ .‬מתמיהה העובדה שאלקלעי איבו מזכיר בכתביו את יהודי‪ 0‬קרואסיה‪ ,‬אך א ץ לשכות‬
‫של ״?רקוד״‪ ,‬קופת החולים של הפקידים בזגרב‪ ,‬ואחיו אלכסנדר ליכס‪ .‬אישיות דגולה‪,‬‬ ‫כי בעשורים השלישי והרביעי של המאה הי״ם‪ ,‬בראשית כהונתו של אלקלעי בזסון‪ ,‬רק‬
‫שבמרוצת השנים עתיד היה לעמוד בראש תנועת התקומה היהודית ביוגוסלביה‪.‬‬ ‫התחילה הגולה הקרואטית לובשת צורה‪ .‬היא עדיץ לחמה על קיומה‪ ,‬ואם כי עמדה במבחן‪,‬‬
‫בעשורים הראשונים של הפאר‪ ,‬העשרים נראה היה כי לתפוצות בארצות היוגוסלביות‬ ‫הרי כבר אז נחשפו חלקיה להשפעות טמיעה הרסניות‪ .‬בגלל מגמות אלה לא הצליחו לא‬
‫צפויה התפתחות שקמה* עם ביסוס קהילותיהן וחידוש ערכיהן הלאומיים ברוחה של התנתה‬ ‫הירשנשטיץ ולא אלקלעי לעורר בח תקוות משיחיות וכיסופי ציץ‪ .‬הירשנשסיץ לא פרסם‬
‫הציונית‪ .‬על כל אלד‪ -‬על האור והצל בתולדות יהודי יוגוסלביה עד אמצע המאה העשרים‪.‬‬ ‫את רעיונותיו ברבים ולכן לא נודעו לסביבתו‪ .‬אלקלעי כתב ופרסם הרבה‪ ,‬אך ליהודי‬
‫הורחב היריעה בהמשכו של ספר זוג‬ ‫קרואטיה היו לשונו ורעיונותיו זרים‪ .‬אין תימה אפוא ששני מבשרי תקומה אלה לא זבו‬
‫בחייהם להצלתות‪.‬‬
‫רק חובבי ציץ שמרו אמונים לחורה המדינית שהתחילו לפחת אלקלעי והבריו‪ .‬נאמנים‬
‫אלה היו מועטים במחצית הראשונה של הפאר‪ .‬הי״ם‪ ,‬עם המיעוט הזה נמנה גם יליד זמון‬
‫שמואל ביליץ )‪ .( 1835—1796‬שעל משפחתו כבר נרמז בעם׳ ‪ .221‬בהערה ‪ 35‬לתפוצות‬
‫קרואטיה‪ .‬שמואל ביליץ היה ירא שפים חמאמץ בתקומת ישראל‪ ,‬למן ‪ 1862‬בא במגע עם‬
‫חיים לוריא‪ ,‬מייסד חברת יישוב ארץ ישראל‪ .‬כפקיד קונסולרי אוסטרי שירת בכפה ערי‬
‫הבלקן‪ .‬בעיר הבולגרית פלובדיב )פיליפופל( שהה זמן רב‪ .‬בערוב ימיו עלה לירושלים‪,‬‬
‫הצטרף לכולל ״שומרי החומות״ תפטר בעיר הקודש‪.‬״‬
‫ההתפתחות ההיסטורית הצדיקה את תחזיתם של חובבי ציץ‪ .‬שיבת ציץ נעשתה‬
‫מציאותם של החדות החדשים‪ .‬כעשרים שנה לאחר פטירתו של י‪ .‬ח‪ .‬אלקלעי התכנס‬
‫הקונגרס הציוני הראשץ בבזל )‪ ,( 1897‬התחנה הראשונה שהתוותה את דרכה של הציונות‬
‫המדינית‪.‬‬

‫)‪ (42‬על שסיאל ביליז עיין עוד באגציקלוסדמז עברית‪ .‬מסדה‪ ,‬כרך ידו‪ .‬עס׳ ‪ ,354‬וגסאפריו‬
‫של חברם פייט‪* ,‬העולם״ תש*ז‪ ,‬חוברות ל״זז וס׳‪.‬‬

‫‪305‬‬ ‫‪304‬‬
‫חלק ששי‪:‬‬
‫נספחות‬
 ‫א‪ .‬עוד על ביטולה‬

‫מ ע מ ה גר♦ י ו ס ף ב ן ל ב מ מ ו ג ס ס י ר‬
‫ובזמז ההוא היו בשאלוגיקי כמה רבנים גדולים והגדול שבהם די״ה הרב מהרי״בל דהיינו הרב‬
‫ר׳ יוסף כן לב בר דוד ד לב רב מובהק ומסולסל גמל וכפו שנראה מ ע ץ תשובותיו כי למסורספות‬
‫את ד יי ז ראיה והיו לו ב׳ בנים חכמים ושפם ודיר דוד חרר פשה ובח׳א מתשובותיו נדססו כמה‬
‫זזדושין משם בניו וכמו שיראה המעיין שם בססרו וכתב מהרש״ק בת״ג דף כ׳ כי כל אותם הלשונות‬
‫שכתב מהרי׳יבל בשם בנו בורא הם שלו וכתבם בשם בגו לסבה שועה אצל כבוד חכמתו ו ר ב הרב‬
‫סהרי״בל בתשובותיו סי׳ ס״ט ולא נודע לנו תלמיד של מי היה אד מד‪ .‬שנראה הוא שתחל תו היא‬
‫מעש מונשסידיו כמוכח בוד׳ב מתשובותיו סי׳ ע׳׳ו ואורב הלך פשם לעיר שאלוניקי ושם למד עם‬
‫הרבנים הזקנים שהיו בדור ההוא וגתגדל מאד בתורה אבל לא נודע לי בבידור פי היה רבו מובהק‬
‫מאותם הרבנים הקדושים אשר היו בדור ההוא והגה שמעתי בשאלוניקי מסי זקנים כי יום אחד‬
‫אירע לו מחלוקת לפהריב״ל בהיותו בישיבה עם הרב ר׳ שלמה בן חסון הזקן אביו של הרב ר׳ אהרן‬
‫חסון והוא הנזכר בתשובות הרשד׳׳ם בהלק א״ת דורה דעה סי׳ כדג על ענין דבור אחד מהתוססות‬
‫שהקשה הר״י מקורביל ואמר רדד שלמה ד חסון שקושייתו של הר״י מקורביל לא היה קושיא כלל‬
‫אלא שטעה ועל זה נתגלגלו הדברים ונתרבה המחלוקת נ ץ שגי הרבנים הנזכרים ונתגדלר‪ .‬המדורה‬
‫עד שהגיע הדבר שבירכו זה את זה בישיבה בחוק ןחכורה[ גדולה של חכמים ואתרי ימים מועטים‬
‫היחד‪ .‬מגסה בעיר שאליניקי והלכו לכסרים ושם בהמתם בכסר נהרג החכם כדרר דוד ף לב בגו‬
‫של הרב מהרי״בל וזאת היתר‪ .‬לו סבה להרב מהרי׳׳בל ד ל שעקר רשתו משאלוגיקי והלך לו לדור‬
‫בעש קשסנדיגא ושם הר ב ת תורה הרבה בישראל ולמד כל שאר ימי חימ בישיבת הגברת מ׳ גראסיא‬
‫נשיא וכתב בסוף מחזש האשכגוים ומביאו ג״ב בשלשלת הקבלה שישראל אחד איש בליעל נתקוטס‬
‫עם הרב ר׳ שסף ד לב בשאלוגיקי על ענץ פסק דין שכתב נגדו והכהו על הלחי בשוק בפני כל העם‬
‫ולא היה מי שימחה בי ת ואין דובר אלמ דבר על » ת זה כפני המת האיש הבליעל ההוא עשש‬
‫גדול ותקיף ואלם מאד ובהיות הרב לפני החנות ההוא שהיה של בשם אחד ושטו אברהם קטלאגו‬
‫קרע את בגדיו ואמר שוסו שמים על זאת ובלילה ההוא נכנם הבשם בחנות וראה שם עכבר וקרב‬
‫אליו הנר לשרפו והאש נאחז ונסבל בניירות שחיו לו בחגות ונתרבה הלהב וקם שריפה גדולה‬
‫ונשרפו כפו חמשת אלפים בתים מששים ומאתים נפשות וכמה בתי כנסיות ובתי מדרשות ואורב‬
‫עלה הנגף בעם והמ מתים בכל יום כמה נפשות מישראל עד שהגיעו )במם א׳( במם א׳ של שבוע‬
‫שנקברו במם ההוא שי ש פתים כמג ץ שדי ומהמם ההוא והלאה היה הע ף הולך ומתמעט עד‬
‫שנעצרה המגפה וכל זה היה בשנת הקדה ליצירה וכבר נודע שהרב מהריב׳׳ל ד ל חבר ד׳ חלקים‬
‫פ שדח ושטות וחדושין על כמה מסכתות וכסח לשונות חמורים מרש״י ותום׳ שפוסקים הרי׳׳ף‬
‫והרפב״ם והרזרש והר׳ץ ובע׳ הטורים ורביגו שותם ויתר הפוסקים האחרונים בפלפול גדול ועצום‬
‫וכפו ששאר‪ .‬המעיין שם גססרמ‪.‬‬

‫‘‪,/‬יי*‬

‫‪) .‬פתול קורא הדורות לדוד קוגסשטי‪ .‬עטש ד״ז‪ ,‬לשנים ‪(1560-5320‬‬

‫‪309‬‬
nicht genugsam an Tage legen können, und öffentlich zu Gott ausrufen, womit unsere Waffen ‫בג סקירות מיטסר‬
wieder die Franzosen gesegnet werde, damit sie Türken von dieser gefährlichen Nachbarschaft
befreyct werden mögen. ‫ל ת י ע ו ד פ זו רו ת בוסבה‬
Haus-, Hof• und Staatsarchiv Wien,
Am 25ten liesse der Gouverneur den Dollmätsch Rotta zu sich berufen, dem er den Siaatskarulet. Bosnien, Karton 1
Auftrag machte, mir seine erhaltenen Nachrichten hinterbringen zu sollen, welches ohngefähr 1636—1829 - ■
das Nämliche ist, was der obgesagte redegekommene französische Gavas mir bereits erzählet
hat Nur noch mit dem Zusatz : dass sich die Franzosen mehreren Theils bey Zar» bey einer ■ . . ‫־־‬- ‫־ “•־׳■־‬ r ‫־‬
gewissen Brücke so sehr versanden ; da» die Franzosen in Dalmatien aussprengen, die Ungarn Aufsatt. Uiber einige Gegenstände zum !Überblick des Handlungs-Verkehrs in Bosnien.
wären anderen Sinnes geworden, und leisteten nicht den abgehoften Beystand. und da« die C Für den Handel in Bosnien, woraus alle Capctinadcn und die Hauptproducten zu versehen,
Franzosen viele Kundschafters, Besonders einen Juden aus Sarajevo nach Kais. Seito bis Wien was jeder District besitzet.
abgcsdiikkct hätten, um über den Stand der Kaiser!. Armée und sonstige Umstände genaue
Rapporte einbefördern zu können. 26. Sarajevo
Dieser grosse Ort und Haupstadt in Bosnien so 18.000 Häusser enthaltet bestehet mehreren
Travnik den 26(en März 1809 ‫׳‬ Thal en aus Handelsleuten, welche im Verkehr mit Macédonien, Albanien, Dalmatien, Serviert,
Mittesser m.p. Bulgarien und der KarfL Sette stehen, wohin sch von allen diesen Thdlen Weege und
■ Oberstlieutcnant fahrbare Strassen Concentiercn, und aUwo Menschen von vielen Nationen Theils Handelsleute
Oest- Kais. KönigL Consul ihcils Spediteurs sich befinden, nur aber aus kais. Seite keiner aida bestehet, und letzteres zu
zu Travnik in Bosnien erzillen der Handlungs-Speeulalioncn zum Vorthdl der kais. Untenbanen den grösten Schwung,
und Nutzen verschaffen könnte ; und dies um so mehr als von Sarajevo längst der Bosna ein
fahrbarer Weeg der aber Reparationen erfordert, bis and die Sawe zur kais. Broodcr Kontumaz
3 bestehet, und die rückwärtigen Länder der Türkischen Provincen bis an den Archipelsg
Samlung nach Salonik die ausgehreiteste Gelegenheit zum Verkehr der kais. Fabrick-Waaren darbietet.
Der nachfolgenden von Bosnien sehr mühsam aufge/assten Gegenständen; zur Vergrößerung Die Religion dieser Stadt and Mahomedancr, und nur, mit etwa 3.000 Christen Einwohner
des wechselseitigen Handels beabsichtei. beyden Religionen vermischt ; doch gjebt cs auch viele Häbrtcr allhier, in deren Händen sich
der meiste Handel befindet.
Lit. D. Bemerkungen von Bornim.
Travnik den 17. September 1808
Ausser diesem befindet sich bey dem Franziskaner-Kloster Kressevo eine Quecksilber- ‫־‬ Miltesser m.p.
Minne, die aber — wie die Gold und Silber-Bergwerke niemand benutzen darf, dennoch aber Oberstlicutenant
die dortigen Christen-Landes-Einwohner verachtener, derley Steine im kleinen schmelzen, und Ö5t Kais. Consul zu Travnik
das herausbringende Quecksilber in verborgenen denen Juden verkaufen, mithin dieses Regal
für den Landes-FÜrstcn eine nahmhaftc Revenue verschaffen würde..
2 ;
Bosnische Bewohner bestehen aus fünf Klassen Menschen; nämlich aus römisch Katholisch, NrrtfO
altgläubem, welche beyde Nationen sich in Gesichtszügen, Körperbau und Gemüthsstunmung Euer Excelleras 1
ungemein unterscheiden, Türken, Zigeuner und Juden. Die Juden und Zigeuner sind wie aller
Orten faul, und zu nichts — als Erster« zum Handel, Letztere zum Schmiden und Musik * **Der französirähe *Graetal-^CoVsul David, »rät aus Dalmaiien seinen Men Dollmätsch den
tauglich. .. Juden Rafo, und den Türken seinen von hier mitgenommenen Gavas nach Travnik zurück
gesendet, und den Dollmätsch‫״‬...‫״‬-.
Travnik den 27. April 1811 Die Juden erhalten von Zeit zu Zeit Briefe von allen Seiten ihrer Comspondenten. Und
Miltesser tn.p. so sehr selbe denen Franzosen zugethan, so können sic »eh dennoch nicht enthalten, denen
Oberstlicutenant Türken und auch mir erzählen, dass eine fürchterliche Macht auf Österreich KaiserGcher
oest. k.k. Consul Seite in Bewegung gesetzet, und noch ein weit grösserer Thal in Bereitschaft stehe, so zwar
das selbe, die Kais. Armée auf 800.000 Mann angeben. Worüber die Türken ihre Freude

311 310
 ‫־‬ ‫• ‪•V‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫ד‪ .‬מגילות־יותסיו בסרביודבוסנה ‪.‬‬ ‫‪A l lg e m e in * B e m e r k u n g e n‬‬

‫‪Uber die bei Übernahme des hiesigen Konsulats in denen diessfälligen Obergabsinstromenten‬‬
‫‪aufgeführten, die Statistik von Bosnien betreffenden, von Nro. 20 bis incl. 28 bezeiebneten‬‬
‫‪Aufsätze, und zwar :‬‬
‫האלקלעים‬
‫בישראל סיפר היסב שם המשפחה אלקלעי‪ .‬ביו תושבי ירושלים הוא שכיח בשם שהית נפוץ בץ‬ ‫‪ad Nro 24‬‬
‫פזורי סוריה‪ ,‬צפון אפריקה‪ ,‬תורכיה זהבלקגים‪ .‬בסלוניקי חיוי גם בני קלעי‪ .‬משותפת לשתי הצורות‬ ‫‪ganze Bevölkernngsstärke sohin auf 600.000 solchergestallen berechnen.‬״״‪.‬״‪.‬‬
‫המלה הערבית אל־קלע‪ ,‬שמשמעותה מצודה‪.‬‬ ‫‪Hiezu kann man höchstens noch 25.000 Judenseelen rechnen, die jedoch durchgängig‬‬
‫למן התקופה הערבית נקראו בספרד שלוש עשרה ערים ועיירות אלקלע‪ .‬כל אתת מערים*‬ ‫‪bloss in Städten wohnen, und wie überall ~ sowohl die Kränze der Cems vorzüglich aber‬‬
‫מצודות אלו עשויה להיות מכורתם האיברית של בני קלע־אלקלע‪ .‬מן הראוי להזכיר כאו את‬ ‫‪den Lorbner des Mars gleich weit fliehend — auch hier in Bossnien, unter dan Schutze‬‬
‫החשובות שבהן‪ — Aicaia. de Hmures :‬מקום הולדתו של סרוונטם במבואות מדריד‪,‬‬ ‫‪Merkurs, bloss vom Handel, der Mäkklcrd und den Geldbeschneiden leben, und hiernit auch‬‬
‫במזרח ספרד‪ ,‬וכן ‪A10.1& de los Gazules, AlcalA la Real, AlcalA de Guadaira, AlcalA de Chivcri‬‬ ‫‪weder zur produktiven Klasse, noch zur allgemeinen Streitmassc eines Staats oder Landes,‬‬
‫בדרום הארץ‪.‬‬ ‫‪schon gar nicht gezählt werden können. Nächst den Juden mögen allenfalls noch 5 bis 6.000‬‬
‫‪Zigeunerseclcn ihrer Lebensweise nach ln Bossnien umhernehen.‬‬
‫■ אבית האלקלעיס באו בזרם הפליטים של מגורשי ספרד לסלוניקי‪ .‬הם נקלטו בעיר גמל זו‬
‫‪*• «• »**«• »* *4‬‬ ‫‪0‬‬
‫על שפת הים האגאי‪ ,‬שליטי המקלט ניצלו כהלכה את הפוטנציאל האנושי המעולה בו הצטיינו רבים‬ ‫‪e.) Nationalstamm der Einwohner.‬‬
‫מקרב הפליטים היהודים‪ .‬הם וצאצאיהם תרמו כמיטב יכולתם כדי להודות לקולטיהם‪ .‬לא מעט בזכות‬ ‫‪Ausschliesslich der Juden und Zigeuner, ohne Unterschied der Religion, insgesamt Slavo-‬‬
‫חריצותם ויעילותם היתד‪ .‬סלוניקי למרכז הימור בענפים שוגים‪ ,‬בכימיה‪ ,‬בטקסטיל ובהלבשה‪,‬‬ ‫‪Illyrier, gleich dem Scrbier.‬‬
‫במלאכת הדפום ועוד‪ .‬פליטי ספרד ומיהם ״כבשו״ את הנטל הן כסבלים הן כספנים‪ .‬בשבתות ובחגי‬
‫ישראל שבתר‪ .‬גו העבודה‪ .‬בעיר הוקמו ישיבות ובתי מדרשות שפרסמו למרחקים את סלוניקי כעיר‬ ‫‪t.) JudenzolL‬‬ ‫‪0‬‬
‫ואם בישראל‪.‬‬
‫■‪Jeder männliche Judenkopf, vom KMen Jahr •ufwerts, zahle nächst der anderweiten Steuer‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ולמרות ההסגים המרשימים‪ ,‬לא הכול היה כשורה במרכז יהודי זר״ כבר בסוף הפאת‬ ‫‪pflrchtigkeit jährlich 5 f.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫*‬
‫הס״ז הודגש קפאון כלכלי‪ .‬אז הופיעו האותות הראשונים שבישרו שקיעה רוחנית ההולכת וקרבר‪-‬‬ ‫‪Die Bevölkerung der Judenschaft in Bossnien besieht aus 25.000 Seelen. Hievon 8.000‬‬
‫פגודגים היו גורמי המשבר‪ .‬בעוכרי היישוב היהודי בסלוניקי היתה פ לגנותו הקיצונית וגם ספיחי‬ ‫‪männliche Köpfe vorbcsagt 4 5 I. besteuert,‬‬
‫השבתאית הוסיפו שמן למדורה• חשובים ביותר היו הגורמים הכלכליים‪ .‬במרוצת הזמן גדל תוסר‬ ‫‪__40.000... f. .‬״‪.‬״*‪macht jährlich.‬‬
‫העמדה ורבו פושטי רגל‪ .‬יהודים רבים גשרו ממעגל היצירה‪ .‬המשבר אילץ אותם לחפש את פת‬ ‫)‪(ohne Datum und Unterschrift‬‬
‫‪. . .‬‬ ‫לחרם מכ ר‪ ,‬שזב בגולה אחרת‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫)‪(Travnik am 25 len Junhis 1811‬‬
‫רבים מבין אלה שאחזו הפעם במקל נדודים שמו פניהם לצסוךפערב‪ ,‬לערים ולעיירות בבולגריה‬
‫הקרובה‪ :‬פלובדיב‪ ,‬סמוקוב‪ ,‬דופניצה ועד קיוססגדדיל וסוסיה הגיעו‪ .‬יוצאי סלוניקי העשירו את‬
‫הקהילות היהודיות במקומות אלה ברוחם העממית ובאוצר מסורתם‪ .‬הן התעצמו והיו לעתודות‬
‫ההגירה של הפוצית סרביה ומסגד״‬ ‫ג‪ .‬עוד על גולת קריין ׳‬
‫ש‪ .‬א‪ .‬רחנס כותב )דברי ימי ישראל בתוגדפד״ כרך זד‪ ,‬עם׳ ‪ (109‬על הרב ואב בית־ד׳ין‬ ‫‪J‬‬ ‫ל׳ ו ב ל׳ ג ה ב ס ו ף ה מ א ה ה י ״ ס‬
‫בדופביצד‪ ,‬אברהם ב״ר שמואל אלקלעי )‪ (1811—1740‬שחיבר שני ספרים תורניים‪ ,‬אחד הוא ״זכור‬ ‫איו‪ ,‬ורהובץ פרסם ביוסץ ״יוסרו״ )יהבוקר״ ‪,‬ל׳ובל׳נד‪ (.‬סקירה סאלפת על יהודי ל׳ובל׳גד״ את‬
‫לאברהם״‪ ,‬זכרון דינים מכל ד׳ המורים בסדר א״ב‪ ,‬סירושים לספר ההלכות הנודע מאת יעקב בן‬ ‫דבריו העתיק השבועון היהודי ״יברייסקי נלס״‪ ,‬סרייבו‪ ,‬בגליונו מ*‪938‬ו ‪ .20.5.‬מתוכנו מתברר כי‬
‫הרא״ש )הרב אשד‪ ,‬המאה הי״ד(‪ ,‬היצירה השניה היא ״חסד לאברהם״‪ ,‬קובץ שד׳ת שנדפס בסלוניקי‬ ‫עד שנת ‪ 1855‬לא נמצאה נפש יהודית חיה בל׳ובל׳נד״ הגסיון הראשון לשינוי סני הדברים נעשה‬
‫לאתר פית מחברו‪ ,‬בתקפ״א—תקמ׳׳ב )‪ .( 1822—1821‬בערוב ימת עלה לצפת ונפטר שם‪.‬‬ ‫בידי ישראל מומם )מסה( סוורז׳דין‪ .‬הוא שכר בלץבל׳נה מחסן תבואות‪ ,‬אך נתפס ונקנס בסאה‬
‫בעדותו)ארכיון ה‪.‬ע‪.‬י‪ .‬א׳ ‪ ( 128‬על ימי נעוריו מציין יצחק אלקלעי‪ ,‬יליד סופיה )‪ ( 1881‬שכיהן‬ ‫והטישים פלורינים‪ .‬גם בסקרה השני מדובר ביהודי קרואסי שניסה להמר ב־‪ 1860‬לל׳ובל׳גד‪ -‬היה‬
‫עד «‪ 19‬כרב הראשי ביוגוסלביה‪ ,‬כי אחד הבנים של אברהם אלקלעי פדופניצה היגר למסנה וייסד‬ ‫זה החיים שסף שוורץ מזגרב שפתח בעיר הבירה הסלומית אולפן לגזרנות מדי״נ שיס‪ .‬הדבר עורר‬
‫שם משפחה ענפד״ כמוצא בולגרי היה גם יעקב מ‪ .‬אלקלעי‪ ,‬בשגים ‪ 1896-1886‬יו״ר ועד הקהילה‬ ‫את חפת רחייסים המקומיים ובלחצם עיוותה עליו עיריית ל׳ובל׳נה להסתלק‪ .‬שוורץ ערער על נ ו‬
‫בבלגרד‪ .‬יעקב ם‪ .‬אלקלעי היה איש משכיל ותרנם ללדינו את ׳יתולרוח היהודים״ מאת שמעון‬ ‫הגירוש לפני הממונה מסעם הקיסר על החבל והלה נעתר לפנייתו‪ .‬שוורץ יכול היה כעת לפעזל‬
‫ברגם לד שכיהן בתקופתו כרב בבלגרד‪ .‬ירוד יעקב״ זח שיכנע את יצחק אלקלעי הצעיר ללמוד מדעי‬ ‫בעיר לפי בקשתו‪ ,‬אד הדבר לא ניתן לו‪ .‬בגללו פרץ סכסיד בין העיריה והממונה על החבל‪ .‬ודק‬
‫היהדות מועד״ הוא נם השתדל לקדם את ענייניהן של משפחות אלקלעי אחרות‪ .‬ביניהן נמצאה‬ ‫עס עזיבת שיודץ שככו הרוחות• — וחזובץ סזכיר אף נתונים דמוגרפיים מעניינים על היישוב‬
‫משפחת החזן אברהם אלקלעי שיובל שנים שירת מא מנות את הקהילה הספרדית בבלגרד‪ .‬אברהם בא‬ ‫היהודי בל׳ובל׳נה‪ .‬לדבריו נחסקדו במרשם האוכלוסין ב־‪ 76 — 1890‬ובמרשם ‪ 1900‬י— ‪ 95‬יהודים‬
‫ממלגריה די ד ססדרבו )‪ (Smedcrevo‬לבלגרד‪ .‬עם בואיגה מבית חסון היו לאברהם שלושה עשר מי ם‪,‬‬ ‫שהם פחות ממחצית האחת מכלל תושבי ה ע ד‪ .‬מספר זעום זר‪ .‬הצטמק עת־ יותר במחצית הראשונה‬
‫מהם חיים אהרן)נולד ב־‪ ( 1880‬בבלגרד ודוד־דצ׳ו)נולד מ ד‪ ( 189‬בירושלים‪.‬‬ ‫של המאה הכי‪.‬‬

‫‪313‬‬ ‫‪312‬‬
‫אלקלעי‪ ,‬שנשא לאשת את רהל‪ ,‬נכדתו של יהודה הי אלקלעי‪ ,‬היה ציר בקונגרס הציוני הראשון‪.‬‬ ‫מעניינת הדרך שבה היו מגיעים יהודי דופניצד‪ .‬וססוקוב לסרביה ולמסגד‪ .,‬עדות מאלפת לכך‬
‫הרצל הנציח אותו ב״אלסניילנד• בדמותו של ״אלאדינו״‪ .‬״הדוקטור• נמנה עם מנהיגי הציונות‬ ‫נעמה בדברי יצחק אלקלעי הנזכרים‪ .‬אביו של יצחק עזב בשנות התשעים למאה הי״ט את דוסניצה‬
‫בסרביה וביוגוסלביה‪ .‬נודע כעורך דין מצליח‪ .‬בניו המשיט בפרקליטות• בתו ללה אלסנדרי ובנו‬ ‫והיגר דרך סופיה לזמון‪ .‬שם נולד ליצחק אח צעיר החי עד היום ביפו ושם התזזיל יצחק מבקר בבית‬
‫סימה)נ‪ ( 1895 .‬חיים בישראל‪.‬‬ ‫הספר התיכון‪ .‬א נ * גם ההיססוריון מזגס מספר בקורות חייו על שהותו הקצרה בזמון‪ .‬היה זה‬
‫בטסנה היו עד ‪ 1911‬בגי אלקלעי רבים‪ .‬אשר אלקלעי כיהן בתחילת המאה העשרים טו״ר ועד‬ ‫כשתי עשרות שנים לפני בואדז של משפחת יצחק אלקלעי‪ .‬וגם רוונם מדגיש כי בפעם הראשונה‬
‫הקהילה הספרדית בסרייבו‪ .‬ד״ר ויטה אלקלעי )‪ ( 1935-1878‬היד‪ .‬ציר בית הנבחרים המסגי בתקופה‬ ‫נכנס מ מון לבית ספר חילוני ורכש בו את היסודות לידיעת הלשון — הגרמנית‪1‬‬
‫האחרונה לשלטת האוסטרי‪ .‬אלברס אלקלעי )‪ ( 1971—1886‬מקות ממשפחת טהרי עומת מעיר השדה‬ ‫הדרבים שבהן הגיעו מהגרי סלוניקי היהודים לסרייבו לא נחקרו עדיין‪ .‬לא הוברר אם זה היה פלג‬
‫ה חל * כאיש צעיר בא לסרייט ונרתם בעול הפעולה הציונית‪ .‬במיוחד היה פעיל במגביות קרן היסוד‪.‬‬ ‫הגירה עצמאי‪ ,‬בדרט מסלוניקי דרד מקדוניה לבוסגה‪ ,‬או שמא באו גם ״המסגיאקים• דרך קהילות‬
‫עלה לישראל עם אשתו‪ .‬בנו הרופא איזידזר־בראצו פעיל כאורתוסד בנהריה‪ .‬מספר משפחות אלקלעי‬ ‫בולגריה ופרמה לבוסנה‪ ,‬אפגם בתקופות אחרות‪ .‬בבירור זה אץ להתעלם מן העובדה שעוד במחצית‬
‫חיות בירושלים ובמקומות שונים בישראל‪ ,‬אך אילן היוחסין שלהן עדיין טעון מחקר‪.‬‬ ‫הראשונה של המאה הי״ס לא הפריח גבולות עוינים בת הקהילות היהודיות בבלקנים‪ .‬עדיין נחשב‬
‫אלקלעים נמצאו עוד בכפה ערי שדה טסניו ת‪ :‬מברצ׳קו התפזרו לצ׳ילדי ולאיטליה‪ ,‬ובנות‬ ‫חלק עולם זה למרחב תורכי‪ .‬למעשה לא היתד‪ ,‬תנועת האוכלוסין בארצות הבלקן מותנית ברכישת‬
‫משפחת ההזן יהודה אלקלעי מביילינה‪ .‬מקיצה אקשסיין ושריקה אגפון‪ ,‬חיות כבר עשרות שנים‬ ‫דרכונים פרובינציאליים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬שמות משפחת מבורך‪ ,‬דמאיו‪ ,‬אלקלעי‪ ,‬סמוקובליה ואחרים‪,‬‬
‫‪.‬׳־<‬ ‫‪- .‬‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫שהיו מצויים במפנה‪ ,‬מרמזים על הקשר עם קהילות בולגריה‪.‬‬
‫עם כל הריחוק המשפחתי בת נמה מענפי האלקלעים‪ ,‬היד ביניהם גם משפחות מסועפות בבלנרד‪,‬‬
‫בשאבאץ ובבוסנה‪ .‬כך מחב ‪ 3‬מ‪ .‬גלבר בכרך ב׳ לאנציקלופדיה יודאיקה‪ ,‬עט׳ ‪ 329-325‬על המלמד‬
‫שלום — םרדו — י שראל‬ ‫שלמה בן משה אלקלעי שלפי גלבר נולד ב־‪65‬ד‪ 1‬בסלוניקי ונפטר ב־‪ 1820‬בסרייבו‪ .‬בנו יהודה חי‬
‫א! הצ׳ים )>ז״‪6‬שי‪ 0‬בפי העם‪ ,‬הוא‬ ‫יוסף חיים שד‪ 1‬ם היה מרפא חולים בלתי מוסמך‪ ,‬הנים‬ ‫שנמנה עם מבשרי התתיה‪ ,‬נולד ב־‪98‬ד‪ 1‬בסדייבו ונפטר ב־‪8‬ד‪ 18‬בירושלים‪ .‬כדי להמחיש את‬
‫התחתן עם חזר‪ ,‬בתו של יצחק פרדו‪ .‬יצחק היה בנו השני של דוד פרדו)נולד ב־‪ 1719‬בוונציה מסטר‬ ‫רבגוניות משפחתו יובאו להלן מספר משפטים מחוך ההקדשה לספר •מעודד עמים״‪ ,‬וינה תרכ״ד‬
‫בד‪92‬ד‪ 1‬בירושלים(‪ .‬הפוסק והסופר העברי שכיהן כרב בספלים ובסרייט‪ ,‬יצחק ירש מאביו את כהונתו‬ ‫)‪ .( 1864‬בת היתר הוא פונה ״לחברי החברה ׳ישוב אר׳ן ישראל׳ בישוב קטן בשאכאץ במדינת‬
‫הרבנית בסרייט‪ .‬בעלה של רחל‪ ,‬י‪ .‬ח‪ .‬שלום‪ ,‬נפטר ב־‪.1824‬‬ ‫סירביען‪.‬״‪...‬בדבריו הוא מצביע בת היתר על ״שארי ולבבי החכם כה׳׳ר אברהם ב׳ מרדכי‬
‫לזוג שיום גולת שישה בנים ושתי במת‪ .‬במם התבלט יצחק )נולד ‪3‬־‪ 1806‬ונפטר ב־‪1874‬‬ ‫אלקלעי הי׳׳ו‪,‬״״ בקטע האחרון להקדשה הוא עוד כותב על האלקלעים' בוו הלשון ‪ :‬״‪...‬ועל סוב‬
‫בירושלים(‪ .‬יצחק שלום הוא הרופא היהודי הראשון בסרייבו שרכש השכלה אקדמית‪ .‬נשא לו לאסה‬ ‫תכרו שמוח המשתדלים לישוב א״י בעיר גיליגראד יע״א ]יכוננה עלית אמן[‪ .‬ידי׳׳ב ]ירד נפשי[‪,‬‬
‫את רחל בטרה מבית מונסיל׳ו)גולדה ב־‪ 1815‬ונפטרה נ־‪ 1883‬בירושלים(‪ .‬היו להם עשרה ילדים‪.‬‬ ‫אלופי ומיודעי ההה״ש כה״ר משה ב׳ דוד אלקלעי הי״ו‪ .‬וחתני האיש היקר שלפה תי ב׳ מרדכי‬
‫על קורות שתיים מבנותיהם ידועים כמה פרטים‪ -‬פלורה נישאה למשה ישראל שפרנס את משפחתו‬ ‫אלקלעי ה׳׳י‪...‬״ כך כתב יהודה חי אלקלעי כחצי סנה לפני פרעות שאבאץ )‪ ( 16.1.1865‬שבהן גפלו‬
‫בעטדוח הובלה והעברת משאו* נולדו לרש ששה ילדים ומרביתם התקדמו בעידן האוסטרי בבזסנת‬ ‫שני יהודים קרח למרצחים שונאי ישראל‪ .‬הקרבנות הת שלמה אבינון ויעקב אלקלעי‪.‬‬
‫ממנו עם שכבות החברה האמידות‪ ,‬כתרושועים‪ ,‬כפפקי־צבא‪ ,‬בבגקאים‪ ,‬כסוחרים‪ ,‬כפקידים וכרופאים‪.‬‬ ‫גם הדור הבא של אנשי שאבאץ גשאר נאמן לימית שעורר יהודה חי‪ .‬כשלושים שגה לאחר‬
‫פן הדור הצעיר של בני משפחות שלו* ישראל‪ ,‬דמן ועוד מחותנים אחרים‪ .‬עלו בודדים לישראל‪.‬‬ ‫מאורעות הדפים נולד שם פשה אלקלעי‪ ,‬למד רפואה בווינה‪ ,‬היה עסקן ציוני בסרייבו וחי עשרות‬
‫בירושלים חיים המהנדס שלמה )מוודא( ישראל ויצחק )איגו( שלוס‪ ,‬בנהריה דורי דמן‪ ,‬בחיפה‬ ‫שנים בירושלים כרופא מטקש ומקובל על שכמת עם נרחבו*‬
‫העובדת הסוציאלית פלורה של‪1‬ס‪ ,‬ובסבעון המהנדס ליק‪ 1‬ישראל עם רעיתו גונדה מבית פממו‪ .‬ליקו‬ ‫סבירה ההנחה כי מרבית האלקלעים הבלגח־יים באה מסרייבו דרך שאבאץ או זמון‪ ,‬ידוע‬
‫הוא בנם של צעיר הישראלי* יהושע‪ ,‬והמורה מזלטה מבית כביל׳ו‪.‬‬ ‫שסולומון אלקלעי‪ ,‬הרופא והעסקן הספרדי בבלגרד‪ ,‬מוצאו היה מסרייבו‪ .‬השאלה היא רק פתי באו‬
‫אסתר‪ ,‬אחת דשנות של ד״ד יצחק ורחל שלום‪ ,‬נישאה ליעקב סומבול‪ ,‬מרפא שיגיי* מבין בניהם‬ ‫האלקלעים למרבית• תנועת ההגירה לא היחה חדסיסרית‪ ,‬פסרייבו דרך שאבאז או זפת לבלגרד‪,‬‬
‫בל ט שני מהנדסים; יצחק־איזידור‪ .‬שנים מרובות פעיל כיו״ר הקהילה הספרדית בסרייט וכיו‪-‬ר‬ ‫אלא גם להיסך‪ ,‬מבולגריה דרך סרביה לבוסנה‪ .‬מתקבל על הדעת שהיהודים נסי מאזורי מלחמה‪,‬‬
‫האמדה ״בנטלנגיה״‪ ,‬והאדריכל שמואל שחטן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בגייגי ציבור יהודיים בסדייבו וגבלגרד‪.‬‬ ‫שהתנהלו בדש קרבוח בת סרביה לבולגריה לפחות תבל שגים‪ .‬ודאי הס שאפו להגיע לשטחי מסנ ה‬
‫מאזזיותידש יש לציין את רבקה‪ ,‬אשת ברגדדו פינפו‪ ,‬הציוני הנלדש ממוצא בולגרי שנמנה עם מייסדי‬ ‫שאוסטריה הצליחה להרגיעם לאחר הכיבוש בשנת ‪.1878‬‬
‫״בני ציון• ו״בנבולנצתז״‪ .‬האחות רחל היתה אשתו של אברהם מאיר אלסוץ‪ .‬יר ר ועד הקהילה‬ ‫אולם היו‪ ,‬כאמור‪ ,‬גם מקרים הטובים של הגירת האלקלעים מבוסגה העניה לנסיבות סרביה‬
‫הספרדית בסרייט‪.‬‬ ‫שרק הסיגה את עצמאותה‪ ,‬אף אם לא החזיקו מעמד והפסיקו לא אחת את ישיבתם בבלגרד‪ .‬עובדות‬
‫אלו בולטות מקורותיהם של ארבעת הדורות האחרונים של האלקלעים האלה‪ .‬בשני הדדחז!‬
‫ה‪ .‬מספר משפחות בקרואטיה וקורותיהו• ‪. -‬‬ ‫הראשונים היו בניהם המחועים מורים וחכמים ובדורות האחרונים הצטיינו בעריבת דין‪ .‬אבותיהם‬
‫אמנם באו מסרייבו‪ .‬הראשון שנולד בבלגרד היה דוד משה אלקלעי‪ ,‬אך היגר לווינה ונתמנך‪ .‬שם‬
‫ש ס ר ן— א ל כ ס נ ד ר‬ ‫לחכם ולמורה ב״קהילה התורכית• )הספרדית(‪ .‬גם בנו משה דוד )‪ ( 1902—1834‬הוא יליד בלגרד‬
‫משפחת יעקב ססרן גמגית עט חלוצי לשקה אולמה ועם דאשוגי היהודים בזגרב בכלל‪ ,‬יעקב בא‬ ‫שניהל שם את בית הספר היהודי וחיבר ספדי לימוד בלדינו ובעברית‪ .‬הוא האיש שיהודה חי אלקלעי‬
‫לזגרב ב־‪ .1789‬במפקד היהודים גד‪ 1812‬שנערך בשטח הקפסול‪ ,‬נרשם כבעל הנוח קטנה‪ .‬גרדו‪ ,‬גם‬ ‫משבחו על פעולתו לטובת יישוב ארץ ישראל בהקדשה לספר ״מעודד ענוים״‪ .‬כסי שבבר נאמר‬
‫הוא יעקב‪ ,‬ייסד ב־‪ ,1869‬בשותפות עם עמנואל סריסטר ועם סונגרץ )לא־יהודי(‪ ,‬אח בית החרושת‬ ‫לטעלהי גם הוא היגר לווינה ושם כיהן לאחר מות אביו כחכם בקהילה הספרדית• נאומיו העבריים‬
‫לעורות שהיה במרוצת הזמן לאחד המפעלים התעשית״־ם המפותהיס בסוגו בטנרכיה האוסטרית*‬ ‫בנשפי חנוכה של אגודת הסטודנטים •קדימה״ היו מבריקים ועזרת רגשי גאווה בשורות הדור‬
‫הונגרי* אחיו סקס‪ ,‬טסונאי יינו * עמד בשנים ‪ 1891-1883‬בראש ועד הקהיל* אזסו‪ ,‬בגו של‬ ‫הצעיד‪ .‬בגו דוד משה )‪ (1933—1862‬היה הדוקטור הראש ח בין המשפטנים של ספרדי בלגרד‪ .‬דוד »‪3‬‬

‫‪313‬‬ ‫‪314‬‬
‫הפרעות בקישיגוב‪ .‬ג׳ירולמו פריססר תרם תמיד ביד רחבה לעזרת הנפגעים‪ .‬הוא לא היה אדוק‪ ,‬אן‬
‫כיבד את ערני ישראל באמתה הטיסה‪ — .‬מתחביביו האמנותיים בלטה הבנתו המוסיקלית העסוקה‪.‬‬
‫במיוחד אהב מוסיקת איטלקית‪ ,‬נטיח אותה ירש מאבותיו בגרדישקה והוריש לצאצאיו‪ ,‬ובהם נכדו‬
‫ברונו פריסטר‪ ,‬המלחין מזגרנג‬
‫לסן מלחמת העולם הראשונה נידלדל עושר הסריסטרים‪ .‬כבמקומות רבים באירופה נשתנו פני‬
‫הדברים גס בקרואטיה‪ .‬לפיתוח החעשיה ולא כל ‪ p a‬לחקלאות‪ ,‬לא גזקקה עוד קתאסיה לעזרת‬
‫‪.‬‬ ‫הסריססרים‪ .‬תפקידם נסתיים‪ .‬לא׳יהודים מילאו בהצלתה את מקוסם‪.‬‬
‫סקס‪ ,‬הלו■ מ קנו ת אביו וכיהן בשנים ‪ 1917-1912‬כסגן ראש הקהילה‪ .‬אחי אוטו‪ ,‬הנס >איי ‪0‬׳ עורו‬
‫דמ מ ל נטיזת ספרותיות‪ ,‬היה הל ח שידורי הרדיו בזגרב‪ .‬בזירה היהודית עלה למנהיגות‬
‫אינטלקטואלית של תנועת הסמיעה שלחמה בציונות‪ ,‬אד טוענים כי מ רו ב ימיו חזר בו מעמדתו‬
‫דמת״ללת‪ ~ .‬השטרנים היו מחותנים עם כשפחת אלכסנדר‪ ,‬סוחרי תבואות מליחים‪ .‬תעשיינים‬
‫ופעילים כמוסדות צדקת פעילותם היהודית באה לידי בימוי בעיקר בדאגה לפיעלה התקין של‬
‫הברה קדישא‪ .‬האלכסנדדים האסידים‪ .‬האב יתה והבן שאנרזר‪ .‬כיהנו שנים רבות כיושבי ראש‬
‫־ ־‬ ‫־‬ ‫ההברה‪ .‬רבים מצאצאיהם של יעקב שס ח ויונה אלכסנדר החרדים התנג י וי‬

‫‪. :‬‬ ‫‪• ...‬‬ ‫"■‬ ‫ארליך‬ ‫פדיסטר‬

‫מעודדות מתר באספקלריה היהודית קורותיה של מספחת סריססר‪ .‬מוצאם של בני כהדסריסטר‬
‫משפחה אחרת‪ ,‬ארליך‪ .‬עשתה הרבה לפיתוחה של קרואטיה* במרוצת שבעים שגה הוציאה בשלושה‬ ‫מגיקולסבודג )מיקזלוב(‪ ,‬מרכז תורני נודע ליהודי מורביה‪ .‬מסם היגר יעקב־ג׳אקומו )‪(1796 1711‬‬
‫דורות שמונה בונים מעולים‪ .‬מקומה בולם ב״בולמום הפיתוח• שפקד את ארצות מרכז אירופה‬ ‫לגרדישקה ע‪/‬ג איסונצו‪ .‬עיר בפרובינציה נורידה וגרדישקה‪ , ,‬שהיתח עד סיום מלחמת העולם‬
‫ואיטליה בשנות השבעים של המאה הי״ט‪ ,‬הארליכיס התפרסמו כמתכגגים‪ ,‬כבונים וכקבלנים‪ .‬אנעם‬ ‫הראשונה הבל איטלקי תחת שלטת אוסטרי‪ .‬מסורת הפריטטריס טוענת כי יעקב כהן‪ ,‬מייסד ענף‬
‫קם להם מתחרה רציני בשטח בניין ערים במהנדס היהודי יוסף זיבנשיין‪ ‘,‬אך הוא י א הוריש את‬ ‫המשפחה האיטלקי‪ ,‬בא עם בחירת לבו ‪ -‬דודניתו ‪ -‬מגיקולסבודג לגרדישקה כדי לשאתה לי לאסה*‬
‫אמנות הבנייה לבניו ולנכדיו‪.‬‬
‫הנישואים נבצרו מהם במורביה מחמת החוקים נגד ריבוי היהודים‪ .‬השניים נאלצו להבריח גבולות‪,‬‬
‫ה ״זו ארליך )‪ ( Herman Ehrlich, 1895-1836‬נולד בעיירה הסלבוגית גאשיצה )‪ (NaSice‬ן עודו‬ ‫ורק לאחר הרפתקאות מרובות הגיעו לגרדישקה‪ .‬שם באו הסריסטרים אל נחלתם‪ .‬הם עשו חיל כספקי‬
‫צעיר הצליח לצבור מעסקי הקבלנות ידע מקצועי והון‪ .‬מנישואיו הראשונים עם רהליה זימר גולח לו‬ ‫הצבא האוסטרי שגדודיו חגו בחבל ספר זה‪ .‬צאצאיהם הלכו והחעשרו מעסקי הצבא‪ .‬על־ידי חיתון‬
‫בנאשיצה שני בניס‪ .‬הבכור אחלף עתיד היה לרשת את מפעלו הקבלני‪ — .‬בעברו לזגרב הניר את‬ ‫עם משפחות יהודיות אמידות בטויאסס הסכנה צברו רכוש קרקעי‪ ,‬שהחזקתו נאסרה על היהודים‬
‫פריה )מרים( איימר‪ ,‬בתו הבכורה של יעקב אייזגד‪ ,‬פורה בית הספר היהודי חמן פד״ לאהד פרשת‬
‫? ׳‪.,‬‬ ‫בחלקים רבים של קיסרות אוסטריה‪.‬‬
‫נוידמן‪ ,‬מפלא מקום הרב בזגרב‪ .‬מריה קיבלת את השכלתה בבית מדרש למרות שנוהל על־ידי נזירות‪.‬‬
‫מנישואיו של הרמז עם מריה גול ח ששה ילדים‪.‬‬ ‫הפריסטרים סיפקו לצבא בסר בקר‪ ,‬ובוזפשס אחרי מקורות להשגת הבהמות הגיעו לירידי‬
‫קרואטיה הסמוכים‪ .‬הסחורה הטבוקשח נמצאה שם בשפע‪ .‬ממנואד פריססר )‪ ( 1882—1814‬התחיל‬
‫שנת אחת כלבד לאחר שהוענק ב־‪ 1873‬שוויון זכויות אזרחי ליהודי קרואטיה‪ ,‬בא הרמז ארליך‬
‫כבר ב־‪ 1840‬מבקר בירידי ורז׳דין‪ .‬קרלובץ וזגרב‪ .‬בשנת ‪ 1847‬השתקע בזגרב‪ .‬ההון שהניא אתו‬
‫לזגרב‪ .‬הגבלות התנועה וחבוי היחפה בוטלו‪ .‬הזכויות החדשות נוצלו כדבעי על־ידי יהודים רבים‬
‫נאמד בארבעים אלף פלורינים‪ .‬סכום נכבד לפי מושגי הזמן‪ ,‬וביחוד בזגרב הקמנה‪ .‬אמצעים אלה‬
‫שהתחילו מעתיקים את מקום מגוריהם מכפר נידח ופעיירה רדומה לבירת ה א ת •הסואנת״‪ ,‬לזגרנג‬
‫הבטיחו לו עמדה בלעדית כספק הצבא‪ .‬במולדתו החדשה הצליח במהרה להכות שורש‪ .‬צבר רץ‪.‬‬
‫לאחר כיבוש בוטנה קיבל הרסן ארליך את גיסו אמיל אייזגד כשותף בעסק הקבלני הלו‪ .‬הם‬ ‫ועל אף החוקים שאבד עליהם הכלת — רכש נבטי דלא ניידי‪ .‬הוא הוא שתרם את המגרש שעליו הוקם‬
‫ביצעו עבודות ב ג ת רבות בזגרב ומחוצה לה‪. . .‬‬ ‫בשנת ‪ 1867‬בית הכנסת הגדול בזגרב‪... .‬‬
‫■ במסיפובץ‪ ,‬סיגת הטבע המקסימה למרגלות הר זגרב‪ ,‬בנה לו הדפן איליך כבית מגורים את‬ ‫בנו אדוארדו )‪ (1927-1854‬השתתף בביסוס התעשיה הקרואטית בהשקעות במפעלי עור‪ .‬גייר‪ ,‬גז‪,‬‬
‫חיל ת ארליך• שיצאו לר‪ ,‬מונים ‪ r‬בהברה‪ .‬שם נפטר בשנת ‪ 1895‬עתיר נכסים‪.‬‬ ‫מחנות קמח‪ ,‬ועוד‪ .‬על סם אשתו יסד ב־‪ 1887‬אגודת צדקה *ילנה פריססר• לילדים יהודים‪ .‬האגודה‬
‫לאתר מותז נטבלו לנצרות ששת ילדיו מנישואיו עם פריה‪ ,‬בתו של המורה היהודי אייזבר‪ .‬אכן‪,‬‬ ‫פעלה עד השואה ב־‪ . 1941‬הוא עשה כמיטב יכולתו לקידום האמנים והאמנות בעירו‪ .‬תרם תמונות‬
‫ח יטך הגזירות הקתוליות נשא פרי‪ .‬היא עצמה לא התאבלה זמן רב אחר מות בעלה היהודי‪ .‬נישואיה‬ ‫גדיחת ויקרות ערך לגלריה היוגוסלבית‪ ,‬והקים ביתן למוסיקה העומד עדיין על חלו בכיכר זרינ׳סקי‬
‫השניים היו עם לא־יהודי‪.‬‬ ‫בזגרב‪.‬‬
‫בנו הבכור של הרמן ארליך מניה ואץ הראשונים‪ ,‬אדודף )‪ X1935-1864‬שטר‪.‬אמונים ליהדות‬
‫משפחת פריססר היתה ענפה מאד‪ .‬הטיפוס העממי סבתולדזתיה נשאר נ׳ירולמו )‪.(1926—1845‬‬
‫ונם ימטורתה הבגאית הל המשפהה‪ .‬הוא ראשה הארליכים שזכה להשכלה אקדמאיוב בילחתו‬
‫בן אחיו סל עסגואל‪ .‬הוא היה אחרון הסרירסרים העשירים‪ .‬כאיש מעש לא נסח לעיונים סופשפים‬
‫נא מנאשיצד‪ .‬לזגרב וסיים בה את בית הספר הריאלי‪ .‬את הטכניון גמר בבודפשט וחזר הביתה‬
‫ולא חיבב •אינטליגנטים״‪ ,‬אף היה בעל שכל ישר‪ ,‬פיקת וער מאד להתרחשויות מסביבו‪ .‬במרוצת‬
‫במהנדס בניין פדופלס‪ .‬תחילה עבד בסתלקח העבודות הציבוריות הל הממשלה הקרואטית‪ .‬אך‬
‫חייו הארוכים התמחה בגידולי בקר מגזעים משובחים‪ .‬באחוזתו בסביבת זגרב הקים מחלבה לסופת‪.‬‬
‫פיתח בצורה מקורית את דרכי החקלאות בקרואטיה‪ ,‬והביא מבולגריה ירקנים מעילים שהעשירו‬
‫‪ ,(Joaef Siebenachein (1837— 1908‬מהנדס בניין‪ ,‬בא ממורביה ובנה בזגרב את בית‬ ‫)‪( 1‬‬ ‫‪. . .‬‬ ‫■‬ ‫את שוק הירקות בשסע של תוצרת משובחת‪.‬‬
‫הכנסת הגחל‪ .‬את עולמו קגה בשיקום הבניינים שהתמוססו ברעש שפקד את זגרב ב־‪,1880‬‬ ‫יווסו של ג׳ירולפו ליהדות דיה סשום‪ .‬הוא לא התנכר למסורת אבות אבותיו מגיקולסבורג‬
‫בקהילה היהודית כיהן פעמיים כראש הקהל )‪ ,(1907 — 1891 , 1881 — 1873‬בסך הכל‬ ‫זמגרדישקה ובכל הזדמנות הסגת את מסירותו לעמו ישראל‪ .‬בשנות השמונים של המאה הי״ם קרו‬
‫• חצי יובל שגינג תקופה ארוכה ביותר שעד אז החזיק איש זגרב בתפקיד זר‪-‬‬
‫ב־‪ 1898‬בנה את בניין הקהילת ובית הספר היהודי העומד על תילו עד היום בדת׳‬ ‫התקריות האנטישמיות בקרואסיד״ במוריה ובזגרב ובשנת ‪ 1903‬הזדעזע העולם היהודי בעקבות‬
‫פלמוסיץ׳ ‪ .16‬שנים רבות היה חבר מועצת העיריד״ — ב ט דוברם‪ ,‬עו״ד‪ .‬עמד תקופה‬
‫ארוכה בראש הקונסרבסוריץ בזגרב‪ .‬בשנים ‪ 1919 — 1912‬היה ראש הקהל‪ .‬הזיבנשיינים‪,‬‬ ‫)‪ ( 1‬חולדות הפדיסטריס הובאו כאן בעיקר על סמר עדותם ‪ 9‬ל‬
‫האב ‪ ,pm‬מסמלים את שלטץ המתבוללים בקהילת זגרב‪ .‬החד השלישי היה עקיב‪ .‬דרגן‬ ‫‪Eugenio Prister, Terz» d'Aquiloia, Gradfaca d’Jaonzo, provlncla Gorizla a‬‬
‫סלסנץ ־ )‪ ,(Plamenac‬ב ט היחיד הל רוברם זיבנשיץ‪ ,‬פסנתרן וסוסיקולוב נודע‪ .‬התבצר‪.‬‬ ‫‪Gra discs,‬‬ ‫ושל ב תנו סריסטר פ ז גרב )ד‪-‬ע‪-‬י‪.(£17 .‬‬

‫‪317‬‬ ‫‪316‬‬
‫שנקרא מאוחר יותר •בניו של טילי» דויטש‪ \-‬בניו של שרגא‪ ,‬זיליס־זאב ואלבום‪ .‬הלכו בעקבותיו‬
‫והרחיבו את העסק המשפחתי‪ .‬הם קנו יערות מבעלי האחוזות או מהמועצות המקוממת וניצלו אותם‬
‫בעודף רווח שהצטבר במרוצת הזם! להון ראוי לשמו‪.‬‬
‫אשת אלברס דדטש‪ .‬מטילדה יסדה ב ־ ‪ 1914‬את •■‪) “Ferijalna kolonija‬פריאדנה קולוניה(‪,‬‬
‫אגודת נשים שקיימה מושגות קיט לילדים יהודים הזקוקים להבראה על שפת הים אן בהרים‪ .‬קייטנות‬
‫ילדים אלו גמגו עם מפעלי הצדקה הגדולים שהקיפה יהדות קרואטיה עד השואה‪.‬‬
‫רדי לזעציוו את תואר האצולה מצל׳‪ ,‬שהםשפהר‪ ,‬רכשה עוד לפני פרוץ מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬שיט ילדי דלים דויסש את שם משפחתם למצל׳סקי‪ .‬בעשורים הראשונים של הסאה‬
‫העשרים מימנו הדדיטשים והמצל׳סקים את הפעולות האנסיציונמת של המתבוללים סביב החוג‬
‫״למען העם״ )״‪ .(‘,Narodni Rad‬בטרם השואה חל גם אצל הדדמשים־הפצל׳סקים מסגד‪ .‬מסוים והם‬
‫הצטרפו לשורות תורמי קרן היסוד‪.‬‬
‫גזססב ורוברם פצל׳סקי־חיטש התחילו מתקרבים לתודעה היהודית‪ ,‬אך מרבית המשפחה המשיכה‬
‫בתלם הטמיעו־״ זה לא הציל מהשואה לא אותה ולא את רכושה העצום‪ .‬עם כל יהודי קרואטיה נושלו‬
‫גם הס ב* «‪ 19‬מנכסיהם ורובם נספו בסבת האוסטשים‪ ,‬בעלי בריתם של הרייך הנאצי‪.‬‬
‫גם ל מ ש פ ח ו ת ע מ מ י ו ת יש מ ג י ל ו ת י ו ח ס י ן‬
‫נדגים כאן קלישתם של כמה משפחות ותיקות ביישוב היהודי בקרואטיה‪ ,‬על הנופך העממי שהביאו‬
‫סטזורותיהן הקודסית‪.‬‬
‫ב״דידוב‪ -‬מיום ‪ 7.9.1934‬פרסם ל‪ .‬גלזיננר מסה על קורות משפחתו‪ .‬עקבות אבותץ מוליכים‬
‫לעיר ציישץ )‪ .Tescheo‬בגבול צ׳כיה־פוליו(‪ .‬במאה הנדת היה אחד מאבות המשפחה זגג‪ .‬על כך‬
‫מרמז שם משפחתו גלזינגר שהוא שיבוש המלים הגרמניות ״גלאם‪-‬זינגר‪)-‬זכוכי ת — חון בעברית(‪.‬‬
‫השם גלדגגר היה גפוץ למדי בגולה והופיע לראשונה‪ ,‬לפי גלזיגגר‪ ,‬בסאה הי״ח בק״ק ציישץ‪ .‬בגלל‬
‫החוק שהגביל את מספר היהודים נאלץ גלזינגר אחד‪ ,‬מיכאל שפו ומוסיקאי לסי מקצועו‪ ,‬להגר‬
‫להונגריה‪ .‬הוא הקים את ביתו בעיירה קסטל‪,‬ל׳ )‪ (Keszihdy‬שבמערב הונגריה‪ ,‬שני בניו היגרו מסם‬
‫באסצע המאה ד‪.‬י‪-‬ם לוורדדינסקה טיפליצח שבצסוךמערב קרדאסיה‪ .‬בגו של אחד מהם העתיק את‬
‫מושבו לזגרב‪ ,‬סם מצא מראשית המאה ד‪,‬כ׳ את פרנסתו כפקיד בבית החרושת למוצרי נייר של‬
‫ב־‪ 1819‬לפגי נגיב המלך בנורה על הובאת רשיון ישיבה לאפשטיץ‪ .‬אולם על אפם ועל המתם סל‬
‫‪ " Filipa Deutsche ainovT‬שרגא רכש ב־‪ 1910‬את תואר האצולה ‪.Macoijaki‬‬ ‫)‪( 1‬‬
‫י• עד סיום מלחמת העולם הראשונת נשאר תואר האצולה משאת נפשם של עתירי ההון‬
‫היהודים בחלקים שונים של אירופה‪ .‬כן גם באוססריזדהונגריר״‬
‫נמה יהודים הקדימו את הדוימשים ברכישת תואר האצולה בקרואטיה‪ ,‬בהם בגי גולדסמיד־‬
‫זלשרובי׳ף בססובוד‪ .‬תואר האצולה הוענק לאבי המשפחה ב*‪ , 1829‬בתקופת בה עוד נאבקו‬
‫יהודי ורדדין הגרב על זכויותיהם הבסיסיות‪ .‬בקרואסיח התגודדו צאצאיו של נאודג‬
‫נולדשםידיזלסתביץ* בקופדי־בגיצד* בגוביגרד ובקריז׳בצי‪ .‬אחד מבני המשסתד״ אלכסנדר‪,‬‬
‫כיהן פעמיים‪ ,‬במחציתה הראשונה של הסאה הכי‪ ,‬כראש הקהילה בקרידבצי‪.‬‬
‫ופולנת — מקום‬ ‫יעקב וייס‪ ,‬אף הדא סוחר א מ ד מזגרב‪ ,‬רכש את התואר ‪da Poina‬‬
‫היוולדו בצ׳כיה( כבר ב*‪ ,1872‬היינו שגה לפני שיהודי קרואטיה השיגו שוויון אזרחי‪— .‬‬
‫הוענק לשנדור אלכסנדר לאות הוקרת על השתתפותו‬ ‫תואר האצולה ‪SesvetsW‬‬
‫ובמוסד הצדקה ‪ — .Prehrana‬גם ביישוביכ אחרים‬ ‫במס על הסוציאלי של ‪Merkur‬‬
‫ראש הקהילה ברייקודפיומה‪,‬‬ ‫היד אצילים יהודים‪ .‬בהם היגקרצבי זקס ‪,de G rit‬‬
‫חרושתן שהתמסר לפעולות הצלב האדום בקרלובץ‪.‬‬ ‫דלים ריינר ‪.de Banija‬‬
‫לפרקים חרגה התשוקה להימנות עם מעמד האצולה מנוד הסעם ה סוג באותה תקופה‬
‫כבר ירדה האצולה מגדולתת ברוב ארצות אירופה‪ .‬שעל ‪ p‬היח משונה לפגוש רוזנים וברונים‬
‫יהודים בקרואטיה״ הארץ שרק חדו ת ספורים לפגי ‪ p‬עדיין לא הניתז בצלם האדם‬
‫— שביהודי‪ .‬והנח היו‪ ,‬לפשל‪ ,‬אילי תעשיית העץ היהודים לברונים ‪,Gutman de BeliSće‬‬
‫אם כי לא הם ולא הדומים להם במעטד יסבו ישיבת קבע בקרואסיד* אלא העדיפו לחיות‬
‫בביתת הקיסרות ההבסבודגית‪ ,‬בודפסט או וינה‪.‬‬
‫‪319‬‬
‫משחלה אביו הרמן‪ ,‬נכנם לעסק המשפחתי‪ ,‬ויחד עם קרוביו בגד‪ ,‬בזגרב בניינים ®פרסמו את שטד‬
‫ברבים‪ .‬הוא היה מבוקש גם בחלקים אחרים של המונרכיה ההבסבורגית ומחמד‪ ,‬לה‪.‬‬
‫לאתר מות אביו נשא אדולף בשנת ‪ 1896‬את אידה מבית אייזנר לאשה‪ .‬אידה‪ ,‬אחותה הבעירה של‬
‫אמו החורגת מריה‪ ,‬התאלמנה לאחר שילדה ארבעה ילדים בנישואים הקודמים עם מקם שוורץ‪.‬‬
‫מנישואיה עם אדולף נולדו שתי בנות‪ ,‬זרה ואינה‪ ,‬השייכות כבר לדור התקומה היהודית‪ .‬הארליכים‬
‫מהדוד החדש נשארו יהודים‪ ,‬אם כי רחוקים מהמקורות המסורתיים‪.‬‬
‫בערוב ימיו התיישב אדולף ארליך בווילה המשפחתית הישגה שהוריש לו אביו ביוסיפובץ‪ ,‬ושם‬
‫התמסד כחובב לגננות ולספורט‪ .‬אשתו אירח רכשה כאחותה מריה את מקצוע ההוראה בבית מדדשן של‬
‫הנזירות הקתוליות בזגרב‪ .‬היא היתח בזמנו הגברת המשכילה ג ץ היהודיות בזגרב וידעת דבי תריסר‬
‫לשונות על סירץ‪ .‬הבסיינד‪ ,‬במוסיקליות עמוקה חזיתה שתר מססגתרגיח חובבנית‪.‬‬
‫משפחת אדילף ארליך היחה מן הארליכים הבודדים שלא הוכרעו בתזזליד הטמיעה♦ התודעה‬
‫היהודית קמח לתחיה אבלו ואגל בנותיו‪) .‬פרטים על משפחת ארליך הובאו כאן על מי עדותה של‬
‫ורה שטיידארליך‪ ,‬ארכיון ה‪.‬ע‪.‬י‪.(£14 .‬‬
‫אפשטיין‬
‫במחצית הראשונה של המאה הי״ס נמצאו בזגרב שתי משמחות אפשטיין‪ .‬הן לא היו קרובות קרבת‬
‫משפחה‪ ,‬אך שתיהן עסקו במסחר‪ .‬ג ח ל ת העובר לפגי הסחנה הופיע בזגרב יוסף אפשטיין בשנת‬
‫‪ . 1806‬משום מה לא נכלל שסו לא בץ אלה שהתפקדו בשנת ‪ 1808‬ולא‪ .‬ברשימת התושבים משנת‬
‫‪ .1812‬הוא בא מב׳כיה והתחתן ב־‪ 1835‬עם תרוה לדרד‪ ,‬ממשפחה יהודית ותיקה יחסית בקרלובץ‪.‬‬
‫בתולדות יהודי קרואטיה רשם אח שטו כאשר התם ב־‪ , 1843‬כיר׳ר ועד הקהילה מג ר ב‪ ,‬על התזכיר‬
‫הידוע לסביר‪.‬‬
‫מגוונות יותר היו קורות ®סואל אפשטיין ובאבאיו‪ .‬שמואל היה יליד סרנצ׳ין )‪(Trtnćin n/Vah‬‬
‫בסלובקיה ובא כבן ‪ 26‬בשגוז ‪ 1816‬לזגרב‪ .‬עבודה מבא כמנהל חשבונות בנית מסחרו של יעקב שטינלר‪,‬‬
‫)‪ (Vrhovec‬העניק לשמואל ב*‪ 1818‬זכות מגורים‬ ‫ממייסדי הקהילה בשנת ‪ . 1806‬ההגמץ ורהובץ‬
‫בלשקה אוליצה‪ .‬על נחתת הרשיון ערערה עיריית גריץ׳ החילונית‪ .‬הבישוף מקפסול נאלץ להבטדק‬
‫העירוניים השתקע שמואל אפשמיץ בזגרב‪ .‬יתר על ‪ ,p‬כסוחרים יהודים אחרים לסד לעקוף חוקים‬
‫קשוחים ורכש במרוצת הזמן נכסי דלא ניידי‪ .‬שמואל היה בץ החותמים על שחי תעודות‬
‫‪-‬היסטוריות‪ :-‬על המכתב שקהילת זגרב שיגרה בי‪ 1838‬לרעותה בוורז׳רץ‪ ,‬ובו תואר מצבם הנואש‬
‫של יהודי זגרב המגורשים משוקי העיר‪ ,‬וכן על התזכיר משנת ‪ 1843‬לסבור‪.‬‬
‫בנו יעקב הקדיש כוהותץ לפעולה ציבורית‪ ,‬אך שם קץ לחייו מדוכא מכשלוגותיו‪) ,‬עליו עיין‬
‫בעמודים ‪ 245‬ר‪.(250‬‬
‫דויסש־טצל׳סקי‬
‫משפחת חיטשיפצל׳סקי נמנית עם היהודים הראשונים בזגרב שניצלו בהיקף תעשייתי את‬
‫יערות ה א ת‪ .‬הם אף היו בין ראשוני הסיטונאים היהודים שסחרו במוצרי העץ‪ .‬כידוע‪ ,‬עיסוק זה‬
‫געשה במרוצת הזמן למקצוע יהודי מובהק ב א ת האלון ז עו מ ה‪ ,‬היא קרואטיה וסלמניד״‬
‫«!*«־ס המורבית ללשקה‬ ‫אבי ד‪,‬משפחה״ בניסין זויטש )‪ ,(1859-1793‬בא גד‪ 1827‬מסוגיץ׳‬
‫אוליצה בלגרג אשתו יחסר‪ ,‬ד״יתה ילידת רכניץ )‪ 12‬עז*«א( במרגנלנד‪ .‬היה זה צמד סיפוסי לועידה‬
‫ממרכז אירופה לזגרב‪ .‬בנם הבכור‪ ,‬שונא*פילי‪ ,(1919-1828) 9‬יסד את בית המסחר לעץ ומוצריו‬
‫‪318‬‬
 ‫מבחינה מקצועית הלך רק שמואל‪ ,‬בנו של משזדסוריץ הירשל‪ ,‬בעקבות אביו‪ .‬את מרבית חייו‬ ‫מתתיהו סרוינד‪ .‬בנו של ס ק ז זה הוא ל‪ .‬גלזינגר‪ ,‬הרופא‪ ,‬ההיסטוריון והפרופסור באוניברסיטת זגרב‪.‬‬
‫עשה בירידי קרואטיה שבהם קנה בקר וסוסים בשביל ספקי הצבא ולצרכים אזרחיים‪ .‬בשלהי חטאה‬ ‫ייחוסן של משפחות עממיות מבורגנרנד בדרך כלל צנוע וקצר יוחד‪ .‬על שתי משפחות כאלו‬
‫הי׳׳ט לקת לו לאשה אח אי מ ה מבית רוזנברג שדרכה במדיניות הקרואטית בבר תוארה כאן‪ .‬בנם‬ ‫מספר זבונקו ד״ידשל בעדותו ״קורות שחי משפחות גורגנלגדיות* )ה‪.‬ע‪.‬י‪24 .‬ה(‪ .‬אבי אמו‪ ,‬משה־מקס‬
‫זבונקו נקלס כפקיד בבנק ולאחר זמן — בסגסרוה העץ היוגוסלביות‪ .‬בת שתי מלהטות העולם היה‬ ‫מ ה ב ת )‪{1917-1837‬״ היגר בשנת ‪ 1862‬סניסיננ )‪ (G&sšng‬עבבורגנלבד לוודיקת טריצה‬
‫פעיל במטה התנועה הציונית בזגרב‪ .‬משלהי מלחמת העולם השניה יושב צאצא זה של יהודי‬ ‫)‪ ,(VeUca Gorica‬עיירה במבואותיה הדרופיים־מורוזיים של זנרב‪ .‬מ א תו בגיל כ״ה לנכר קיבל‬
‫בורגגלנד יחד עם בגי משפחתו בישראל‪.‬‬ ‫פשה־מקם מאביו‪ ,‬מלבד ברכת הדרך‪ ,‬את פלורין הכסף המסורתי‪ .‬הוא הגיע לקרואטיה בחוסר כול‪,‬‬
‫אך לא אמר נואש‪ .‬התנסה בעבודות שהזדמגו לו‪ ,‬ואף ניסה את מזלו בעשיית כומתות פרווה‬
‫) ‪ Jubara‬בקרואסיח( שחבשו איכרי הסביבה‪ .‬הנסיון נכשל וסבא רוזנברג סשם את הרגל‪ .‬הפעם לא‬
‫הסתיר אח מסח נפשו‪ ,‬א ח את חפציו ועבר לזגרב עם אשתו ועם גתו הבכורה שהיחה עדיין תינוקה‬
‫ז א ב ז ל ׳ ז ד ב י ט שוורץ‬ ‫שם פתח ברחוב ‪ (BakaSevautica)^pra‬בית אוכל כשר‪ ,‬אלא שגם במקום החדש לא החזיק מעמד‬
‫מקום מיוחד בתולדות יהודי קרואסיה נודע לזאב )דלהלם־דלים( שחוץ )‪ (1905-1832‬ולצאצאיו‪.‬‬ ‫לוטן רב‪ .‬כבר ב*‪ 1878‬נאלץ למכור את המסעדה לטשה׳אדטובד כהן שניהל אותה בהצלחה יזבל‬
‫‪W11hdm Schwarz, sen.‬־‪ V1iim‬נולד בנאד קנידה שבדרוט־מערב הונגריה‪ .‬אביו היה שם רשם‬ ‫שנים‪ ,‬עד יום מותו‪.‬‬
‫הקהילה היהודית‪ .‬עם סיום לימודיו עסק בפקידות בארד‪ ,‬היום רומגיה‪ .‬לא ארכו ימים והוא עבר‬ ‫לאחר הכסלדן השבי פתח רחגברג ברחוב ססרינ׳ה )‪ ( Petrinjska ulica‬מחסן גרוטאות‪ ,‬שם אחסן‬
‫לבית מסתר לצורכי פרזול של ם‪.‬לייטנר בוורח׳דין‪ ,‬הם עבד בהנהלת חשבוגות‪ .‬נד‪ 1856‬הגיע לזגרב‬ ‫חומרים משומשים שונים‪ ,‬כגון חלקי ברזל‪ ,‬פח‪ ,‬נייד‪ ,‬סמרסוסים‪ ,‬עצמות ועור‪ .‬קנר‪ .‬אותם מדלת העם‬
‫ונעשה מנהל עמדה בבית הדפום של ד״ר ל‪ .‬גאי‪ ,‬המנהיג זד׳אילירי״ לשעבר‪ ,‬שפרש מפעילות‬ ‫ומכרם לשם עיבוד לבתי החרושת‪ ,‬מרביתם הרחק מתחומי קרואטיה‪ .‬ואמנם מצא סבא רוזנברג במרוצת‬
‫מדינית‪ .‬אולם שוורץ לא ה ת מז בעבודה שכירה‪ .‬גאי‪ ,‬שלא ז ע לנהל את עסקיו‪ ,‬עמד לפשוט רגל‪.‬‬ ‫הזמן במסחר הגרוטאות מקיר איתן לפרנסתו‪.‬‬
‫שוורץ ראה את הנולד‪ ,‬התפטר וקנה בשותפות עם ניסו יהודה הרסמן ועם איגנץ גראניץ אח חנות‬ ‫בתו אזנ ה מאסה בערכים יהודיים‪ .‬בנעוריה התקוממה נגד יוזז המסורת שעדיין שררה בבית‪.‬‬
‫הספרים של גאי ולאחר ‪ p i‬גם את בית הדפום הגדול של ביקן‪ .‬אולם השותפות פורקה במהרה‪.‬‬ ‫העיקו עליה כבלי השמרנות‪ .‬היא ראתה בטמיעה בעם הקרואטי פ תי ח ללבסיה ולבעיות הדור היהודי‬
‫על דרכו של דרם ‪ p‬עיין בעם׳ ‪ .252‬גיאגיץ היה למדפים העתון הנפוץ בשנים ההן‪ .‬״אגרמר צייסונג*‬ ‫הצעיר‪ ,‬הטחקדם והנאור‪ .‬על כן הצטרפה למפלגת הצדק הקרואטית‪ .‬כך עשו מ י תשחורת רבים‬
‫)‪ ,(Agramer Zeitung‬ו שוו ת התמסר כולו למפעל התובלה שייסד ב־‪ .1868‬ממפעל צנוע זה התפרנס‬ ‫מקרב יהודי קרואטיה‪ ,‬כחברה למפלגה קרואסית לאומנית השתתפה בהפגנות נגד הסלסון ההונגרי‬
‫בכבוד עם אשתו קלפגסיגה מבית קרמזיר ו־‪ 14‬ילדיהם‪ .‬צאצאי נראניץ הקימו לאתר מלחמת העולם‬ ‫ובשבת ‪ 1B95‬לקתה הלק פעיל בהצתת הדגל ההוגגרי לעיני הקיסר טרבץ יחף בזגרב‪ .‬הקיסר לא סלזז‬
‫הראשונה את ״טיפוגרפיה״‪ ,‬בית הוצאה גדול בזגרב‪.‬‬ ‫‪..‬‬ ‫את הדבר לקרואסים ומעולם לא ביקר שוב בזגרב‪.‬‬
‫וילהלם שוורץ הפתיע את סביבתו בבגרותו המוקדמת‪ .‬תכונה זו הוריש גם לבניו ולבני בניו‪.‬‬ ‫איבנה הצליחה להתחמק מזזפעגד על השתתפותה בהפגנה‪ .‬לעומת זאת נתפסו כמה סהצעירים‬
‫דרך דתיים של השוורצים התחילה בהסתערות עלומים מסחררת‪ .‬קסם אישיותם בא ל ז י ביטוי כבר‬ ‫היהודים שהפגינו בהודפגות זו נגד הקיסר ונידונו לתקופות מאסר שונות‪ .‬על כך עיין בענד ‪• .324‬‬
‫בצעירותם‪ .‬נועם דימרם השרה אווירת רעות טובה על כל מי שנזדמן במחיצתם והרעיפה על הסביבה‬ ‫־ ־מאורעות ‪ 1895‬לא מצאו מיד את המשכם‪ .‬בינתיים הלכו ושככו הרוחות בזגרב‪ .‬מכל מקום‬
‫שפחת חיים מתובלת בהומור ובהברקות‪.‬‬ ‫למראית עין‪ .‬אי ח ה דחנבדג נישאת לשמואל הירשל בקופריבביצה‪ ,‬עיירה בעמק דרבח‪ ,‬לא הרהק‬
‫בדיוקנו של זאב־זילהלם שוורץ מצטיידת אישיות גטרצת• תוססת ובעלת יוזמה‪ ,‬תכונות שבזכותן‬ ‫מן הגבול ההונגרי‪ ,‬שם הקים הזוג הצעיר את ביתו‪.‬‬
‫השכיל לסתח מוסדות הקהילה היהודית)שעליהם סופר בעם׳ ‪ (245‬וכן מפעלים עירוניים‪.‬‬ ‫שונה היתד■ דרנו של אחי איונד* לודודג־ד׳וזביס‪ .‬הוא היה היחיד מילדי סדזדמקם רוזנברג‬
‫ב מאו לזגרב התנסה גם בשטחי תרבות שונים‪ .‬קרואסית עדיין לא ז ע על בוריה‪ ,‬אך לא ארכו‬ ‫שרווח לו מבחינה כלכלית‪ .‬עד סוף מלחמת העולם הראשונה נשאר פקיד‪ ,‬מנהל חשבונות אלמוגי‪.‬‬
‫ימים וכבר השתתף בעבודות הסעדכת של ״ ת ז ה אילירסקה״ )״הברקאי האילירי״(״ בסאונו סל‬ ‫אז נטש אח הקריירה הפקידותית והחחיל סוחר במים מינרליים‪ .‬הבסיון הצליח ולודוויג השיג במהרה‬
‫ס ע בזו גאי‪ .‬חיבר דקדוק גרמני־הונגרי והדפיס אותו בבית הדפוס של גאי‪ .‬נתב בגרמנית סדרת‬ ‫את עצמאותו הכלכלית‪.‬‬
‫שירים ״סתנת החיים‪ •(*,Die Mühle d« LebenO -‬מובן שגם ביכורי סיריו נדפסו אצל גאי‪.‬‬ ‫מבחינה פוליטית היה לודוויג מתקדם מאחותו אירנד‪ -‬ב ע זן ההתבוללות ועא הצטרף בתחילת‬
‫שוורץ לא געשה משורר‪ .‬הוא מצא את מקומו כאיש מעש בועז‪ .‬אולם בסיוגותיו מיפי נעוריי‬ ‫המאה ד׳כ׳ למפלגת הקואליציה הסרבית־קרואטיח וכעסקן מפלגתי נא במגע עם חוגי האינסליגגציח‬
‫בתורת הדקדוק ונאמנות השירה מוכיחים כי אוטודידקט זה היה ביוד כשרונות‪ .‬מכתה זו לא גרעה‬ ‫הקרואטית‪ .‬את היחסים עם משכילים אלה — וביניהם כמת יהודים — טיפח עד סוף ימיו‪ .‬בעיקר‬
‫מגישתו המעשית כשנות ה ע מז ה שלו‪ .‬חזון ה ע חז ה ד י ז ת מ ז את מעשיו‪ .‬הוא היה הראסון‬ ‫בפגישות חברתיות ב״פועדון לאוש׳׳‪ ,‬בבית הקפה המפואר של זגרב הקטנה — ״קורזו׳׳‪.‬‬
‫הרכיב בשנת‬ ‫שהתקין את דסלפון בזגרב‪ .‬בביתו‪ .‬בהצטלבות הרחובות ‪uiia—Knravj most‬‬ ‫לח־וויג נססר בגיל העמידה‪ ,‬עשר שנים לפני השואח‪ .‬בנו‪ ,‬שנולד מנישואיי תערובת‪ ,‬לא היה‬
‫‪ 1886‬כרכזת והפעיל את הטלסון להנאת המנויים‪ .‬רק ב־‪ 1893‬הכירה הרשות בחיוניות ״אכזר‬ ‫יהודי‪ .‬הוא עצמו וכן אחותו אי מ ה התחילו בערוב ימיהם מתקרבים שוב לעמם‪ .‬כך‪ ,‬לפתות‪ ,‬נראו‬
‫התקשורת״ של שוורץ והלאימה אותו‪.‬‬ ‫הדברים בעיני הדור שקם עם התמוססות עולמם של נביאי הטמיעה‪.‬‬
‫כשפחת וילהלס שוורץ לא נמנתה עם מייסדי היישוב הי הזי בזגרב‪ .‬חל תי הקהילה היהודית‬ ‫פשוטה מזו היתזז השתלשלותה של משפחה בורגנלנדית אחרת‪ ,‬שהגיעה לקופריבגיצה‪ .‬חלוצה‬
‫הקדימוה ביובל שנים ויוחד‪ .‬בכל זאת הצליח בגו סל וילהלם‪ .‬רוז־ביס )‪,{m i —1858 ,1_juder.i1‬‬ ‫היה הקצב ססה־מוריץ הירש י )‪ ( 1912—1836‬סשליינינג )‪ .(Sudtschiaining‬דבר לא נודע על חבלי‬
‫‪-‬‬ ‫להסיג מעמד פוליטי בחברה הקרואטית‪.‬‬ ‫קליטתו‪ ,‬אך נראה כי מקצועו היה מבוקש‪ .‬גם אשתו היתזז ילידת שליינינג‪ .‬מנישואיהם נולדו ארבעה‬
‫עחיו צעיר כבש ל׳ודבים תחילה את עמדת הזינוק לחדירתו להברה הקרואטית המסתגרת בפגי‬ ‫ילדים‪ .‬עם נכדיהם נפגר‪ .‬דיגה הירשלו )‪ .(1941-1894‬שהתסרסם בזגרב לפגי'השואה כמוסיקאי‬
‫זרים‪ .‬בגיל ‪ 29‬גבהר נד‪ 1807‬לציר הסביר‪ ,‬הפרלמנט הקרואטי‪ .‬היה זה שנה בטרם יפתה מנד ב לשכת‬ ‫וכסלחין‪ .‬בשנות העשרים עיבד ליווי לשירי העם מ כ רי ת וביידיש‪ ,‬שלחלקם המילולי דאג ד״ר‬
‫פרקליט‪ .‬משנה זו ישב בפרלמנט הקרואטי ‪ 27‬שנים רצופות‪ ,‬עד ‪ , 1914‬כנבחר מסעם מפלגת השלטון‬ ‫שלפה לד‪ .‬עד טוף חייו נשאר הידשלר פעיל בשטח הפוסיקה היהודית‪ ,‬תחילה כמנצח על מקהלת‬
‫)האונייגיססיס( שדגלה בשיתוף עם רהונגרים‪ ,‬לא אחת השתתף כהבר במשלחת הסביר לפרלמנט‬ ‫״מכבי״ ומאוחר יותר כחבר האגודה ״אמנות״ בזגרב‪.‬‬

‫‪321‬‬ ‫‪320‬‬
 ‫ההוננרי־הקמאטי המשותף בבודפסט‪ .‬כאופורטוניסט ן מושבע לא היד‪ .‬בר ח באמצעים בזירה‬
‫הציונית במועצת הקהילה של זגרב‪ .‬כמקובל בלשכות פרקליטים נודעים‪ ,‬התחלפו גם בלשכת שוורץ־‬ ‫המדינית‪ .‬הוא ראה את המציאות הפוליטית מיניי ם מפוכחות ת פ ח בין קבוצות ל חז שובות‪ ,‬בשאיפה‬
‫יעקבי מתמחים רבים לעריכת תן‪ .‬ביניהם נמצאו מספר יהודים צעירים שבערוב ימיהם עלו לישראל‪.‬‬ ‫האחת — להצלית תמיד ובכל מתיר‪ .‬השלטון האוניוגיסטי הסעיל לתץ כלכלי על יריביו‪ ,‬אד דאג‬
‫עם העולים לאתר השואה נמנו פ‪ .‬פשרהוף‪ ,‬צאצא ממשפחה ותיקה של יהודי וח׳דין‪ ,‬וי‪ .‬הראל־הרז׳יץ׳‬ ‫לפיתוחו של המשק הקתאטי המתרחב‪ .‬האוגיוניסטים השתמשו גם בכידוני הז׳נדרמים כדי ״לשכנע״‬
‫מביילובר‪ .‬מחפתה אחר שצורף מאוחר מתר לשותפות הפרקליטיס־הטייסדים‪ a ,‬היינריך‪ ,‬ציוני‬ ‫את המוני האיברים בחיוניות הצבעתם בעד מועמד אוניוגיססי‪ .‬ההצבעה בבחירות לסבור לא היחה‬
‫שהתחתן עם בתו הבכורה של שוורץ‪ ,‬לא זכה לעלות‪ .‬משפסו מקרובי המשפחה‪ ,‬אדמונד פישר‬ ‫חשאית‪ ,‬והאיכרים הלהוטים אחר אשראי זול‪ ,‬שהובטח להם על־ידי השלטון הפרו־הונגרי‪ ,‬הצביעו‬
‫מאוסייק‪ ,‬היה חכר המערכת הראשונה שערכה ב־ד‪ 191‬אח ״ז׳ידוב״‪ ,‬הבטאון הציוני בקרואטיה•‬ ‫בעד המפלגה האוגיוניסםית‪.‬‬
‫רק פעם אחת טיפל שוורץ ביסודיות בנושא יהודי‪ .‬היה זה כתחילת המאה הב׳‪ ,‬משנדרש על־ידי‬
‫ציר הסביר היהודי נהנה מעמדתו הציבורית* כמדינאי זרח וכמשפטו שנון היה מקובל על הקהל‪.‬‬
‫הממשלה לעבד הדעת חוק הקהילות היהודמת בקרואטיה כדי להסדיר את מצב חקחילוח במסגרתם‬
‫חרף נטל תפקידיו הציבוריים‪ ,‬שבגללם נאלץ להזניח את הפרקליטות שלו‪ ,‬הלכו הכנסותיו וגדלו‪.‬‬
‫הכללית של יהסי הדתות במדינה‪ .‬כהכנה לעבודתו ביקש שוורץ סן הקהילות מידע וחוות דעת על‬
‫בכל מקום התכבד במשרות מכניסות כיועץ משפטי‪ .‬רמת החיים שלו ושל משפחתו היחה גבוהה‪.‬‬
‫שאלה זו‪ .‬הכנסיה הקתולית לא ראתה מניו יפה פעילות חקיקה זו‪ ,‬מחשש פן יבולע למעמדה כדת‬
‫הדור השני של מהגרי נאג׳ קאניז׳ה השתרש יפה בצמרת החברה הקרואטית‪.‬‬
‫שלטת‪ .‬הממשלה לא נרתעה ולא נסוגה חרף לחץ הכנסיה‪ .‬בשנת ‪ 1905‬התכנסו באי־בוח הקהילות‬
‫שתרץ ידע חצי תריסר לשומת על בורין והעריץ את תרבות המערב‪ .‬הוא ראה את עצמו אביר‬
‫לאסיפה בזגרב‪ ,‬לראשונה למן הכרזת האמנציפציה ב*‪ . 1873‬לאהד הרצאת ל‪ ,‬שוורץ על עיקרי‬
‫החוק המוצע‪ .‬הביעו המשתתפים את שנ ת ה רצונם סיזפת הממשלה וביקשו לשמור על עקרון‬ ‫התועה בגבול הבלקנים‪ .‬על מאורעות מדיניים וחברתיים ידע להגיב בעוקצנות שבעקבותיה בא‬
‫הקהילה האחידה‪ ,‬השלמה והבלתי מפוצלת‪ .‬מועצות הקהילות יכוננו‪ ,‬בהתאם לתנאי המקום‪ ,‬יחסים‬ ‫הומור סוב לב ומפייס‪ .‬כנואם מוכשר ואיש חברה מצליח ידע להשמיע סיפורים מאלסים מאוצר‬
‫זכרוגותיו‪, .‬חביבות היו עליו בדיחות מחוך פרשת טסרסנוף‪ ,‬נובל־הרפחקן גאוני ממוצא יהודי‪.‬‬
‫סבירים בין הזרמים השונים‪ ,‬כגון גיאולוגים וחרדים‪ ,‬ספרדים ואשכנזים‪ .‬כן דרשו הנאספים שהחוק‬
‫המוצע יכיר בסמכותו של איגוד הקהילות לייצג את הקהילות כלפי פנים וכלפי חח‪ — .‬הצעת החוק‬ ‫סדרת הונאות ומעשי קונדס של שסרסגוף הסעירו אח אזרחי אוססריה־הונגמה לפני מלחמת העולם‬
‫של ל‪ .‬שוורץ היתד‪ .‬מתקדמת אם כי לא כל הבעמת באו על פתרונן‪ .‬שאלת הגמר‪ ,‬למשל‪ ,‬לא‬ ‫הראשונה‪ .‬שתרץ הגן על שטרסנוף במשפט ראווה שנערך בזגרב‪ .‬גילויי משפט זה עוררו רעמי‬
‫הוגדרה כהלכה‪ ,‬אמנם לא באשמת שוורץ‪ .‬הוא התעמק בניסוח ההצעה כמשפטן וכמדינאי מנוסה‪,‬‬ ‫צחוק בכל אירופה)עיין להלן בעם׳ ‪.(334‬‬
‫הסבור קיבל את הצעתו ביום ‪ 7.2.1906‬כחוק הקהילות הישראליות‪ ,‬שהביא בחסבון את הססאלוח‬ ‫שוורץ המדינאי לא הסתיר כי לבו רגיש למק היפה‪ .‬בשנים הטובות שלו היה גבר מרשים‬
‫היהודיות‪ ,‬וביניהן הוגשמה מ ההכרה בקהילה שלמה‪ ,‬אחת בלבד בבל יישוב‪ .‬החוק היה מעודכן‬ ‫ומצליח שחולל לפרקים טרגדיית בינה לבינו‪ .‬אחת מהן גזלה מילדיו את האם‪.‬‬
‫ומעובד כהלכה‪ .‬עם קבלתו הוכתרה דרכו הסוליטיתיהפשפטנית של שוורץ בהישג חשוב‪.‬‬ ‫שוורץ חיבב מוסיקה ובנעוריו היה פסנתרךחובב מעולה‪ .‬באשת נעורת התאהב בגגנו אתר‪,‬‬
‫את המגע האתרון עם היהדות הזכירו לו הבנים‪ .‬לזמן קצר‪» ,‬־‪ 1917‬ואילך‪ ,‬הם הפסו עמדה‬ ‫פסנתר בארבע ידיים‪ .‬בערוב ימת החליף את הפסנתר בהרמונתם‪ ,‬עוגב־בית שעלת השמיע יצירות‬
‫בולטת בתג ‪ n r‬הגוער הציוני ביוגוסלביה‪ .‬פעילותם הצסמצפד‪ .‬לתקופת המעבר שבין התמוססות‬ ‫בך האהובות עליו‪ .‬את הבנתו המוסיקלית הוריש לילדיו‪ .‬בעיקר לבנו הבכור‪ ,‬ריברד־דוגדז‪ ,‬שפתיל‬
‫המונרכיה ההבסבורגיח לבין התבססות המשטר היוגוסלבי החדש‪.‬‬ ‫חית נקסע בלא עת במחנה השמדה אוסטשי‪.‬‬
‫עולמו של ל׳ודבים שוורץ‪ ,‬האביר התועזג הלך ושקע לבלי שוב‪ .‬סיוט היטלר ניסה את שסי‬ ‫שמרגותו הפוליטית של שוורץ לא גרעה במאומה מרוחב לבו ומדבקוחו ביפי החיים ובהנאותת‪,‬‬
‫אירוסד״ בתו הצעירה‪ ,‬תאהובר‪ ,‬עליו‪ ,‬נפגעה קשה בהתנקשות פאשיססית ופרפרה הדסים מרובים‬ ‫היה ‪ p‬התקופה הנאורה למעמד הבורגני‪ ,‬צובר דת ונכסים ככל האפשר‪ ,‬כרבים ממעמד הבורגנות‬
‫בין חיים ומוות‪ ,‬כאשר השתלטו ב־‪ 1« 1‬על קרואסיד‪ .‬האוסטשים‪ ,‬תלמידי הנאצים הגרמנים‪ ,‬שוורץ‬ ‫העולה‪ ,‬תמך באמנות יפה שעמדה בקרואטיה על סף התפתחות מבטיחה‪ .‬הוא רכש יצירות של ציירים‬
‫סבל מהמשסר האנטישמי כיתר בני עמו‪ ,‬אם כי אין הוכחות שקלגסי ״הסדר החדש״ הספיקו להתעלל‬ ‫ממג סיים וחסינות מאסכולת האימפרסיוניסטים שרק התחילו לעורר אח תשומת לב מבקרי התערוכות‪.‬‬
‫בו‪ .‬לאדון הזקן לא הועיל עח־ חסד נעוריו וחלקו בפיתוח קרואטיה‪ .‬עדי ראיה מספרים כי הפליא‬ ‫הקסימה אותו האמגות העממית של האיכרים בארצות יוגיסלביות ‪ :‬רקמה ססגונית על דגמי תלבושת‬
‫לעכדד בפצבים טרגיים‪ .‬מ חו לא נפלה בעולם‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬על מדפיו הססיר הצי דוסוד פר ולגלגני‬ ‫מרשימים•‬
‫מו ד ד נרדפים‪ ,‬אחים לגורל‪ .‬רק המתת שחרר אותו ממועקת המשטר הרצחני‪ .‬בך נפטר האביר הגאה‬
‫עם כל •חולשתו האמנותית״ לא הרפה ל׳ודביט שוורץ‪ ,‬כאביו דלים‪ ,‬מלחוס ולהקים מפעלי‬
‫•‬ ‫בגיל ‪ .S3‬כיהודי נרדף על יהדותו‪) .‬סקומת על פי העדויות ‪ E8‬בארכיון ה■׳גי•(•‬
‫ציבור בעירו‪ .‬בין אלי׳ יגייין השלב המוקדם לחשמלית‪ .‬רכבת סוסים שנבנתה ב־‪ , 1891‬למעשה‬
‫היה זד‪ .‬אימניבוס סוסים שנצמד לפסי פלדה צרים‪ .‬סוס בלגי מוצק נרחם לקרון נוסעים ננס ‪r e m‬‬
‫בעצלתיים את האזרחים למקום חפצם‪ ,‬לא פתוחה זכותו בהקמת החשמלית בזגרב‪ ,‬בעשור הראשון‬
‫שוורץ־שומרוני‬ ‫של המאה העשרים‪.‬‬
‫קוחתיו של משה שומרמי‪ ,‬סקודם סילן שהרץ‪ ,‬הן דוגפה סאלפת להתלבטויות המשכילים ב מד‬ ‫לא יאה היה לשוורץ‪ .‬הפוליטיקאי מן התקופה הליברלית‪ ,‬להביט אחורה‪ ,‬למורשת אבות‪ .‬נכון‬
‫המעבר של יהודי קרואטיה‪ .‬בעידן ההתבוללות הם ״ששררו״‪ ,‬כדבריהם‪ ,‬מ״אזיקי המסורת״‪ ,‬ת ל כן‬ ‫שמעולם לא התנכר ליהדותו‪ .‬אד מגעיו עם היהודים היו ארעיים־מקריים בלבד‪ .‬יזצא דופן היחיד‬
‫לא ייפלא שעל סף התקומה הלאומית וקיבח הגלויות במולדת ההיסטורית מועטים מהם הטו שכם‬ ‫היד‪ .‬בית־אבא‪ ,‬הבית הנערץ של משפחת השוורציס‪ ,‬מפגש הילדים‪ ,‬קרובי המשפחה וירדים‪ .‬מגע‬
‫לתנועה החדשה‪ .‬על סי הנתונים בארכיון ה‪.‬ע‪.‬י‪ ,<As> .‬נולד משה שומרוני )‪ (1957-1877‬בכפד‬ ‫י מ די א ח ר נ ר ציז ל בסיס מקצועי‪ .‬במפנה המאות הי״ט והב׳‪ ,‬משלא יבול היה עוד לסאת בנטל‬
‫זפדשיץ׳ )‪ (Zaprdic‬בסביבות זגרב‪ .‬אביו היה פקיד מאר‪ .‬הוא עצסו רכש את השכלת היסוד בבית‬ ‫תפקידיו פתוולהט! עו‪-‬ד חדשה בשותפות עם הגס יעקבי‪ ,‬בנו של הרב הושע יעקבי‪ .‬שותפו הנם‬
‫הספר היהודי מגר ב וביקר בתלמוד תורה אצל הרב הושע יעקבי‪ .‬גם את בית הספר התיכון סיים‬ ‫עתיד היה לעמוד בראש הוועד הפועל הציוני בארצות יוגוסלביות‪ ,‬וכמובן‪ ,‬נבחר למנהיג האופוזיציה‬
‫בזגרב‪ .‬עס חבריו לספסל הלימודים נמנו‪ ,‬ג ץ היתר‪ ,‬ז׳יגה הקר )‪ (Hacker‬שנספה בשואה ויעקב הראל‬
‫)מקודם הרגשמיין — הרד ח׳( שנפטר בשיבה סובה בישראל‪ — .‬מילן שוורץ נסע ב־‪ 895‬נ לווינה‬ ‫^ ־ סוחר יהודי סזגרב‪ ,‬לקיתם אסגות זו‪ .‬בלי ליאות ארגן תצוגות‬ ‫ףאל 'ד ״‬ ‫)״‬
‫ללמוד רפואה‪ .‬זמן מה היה שם חבר ״קדימה״‪ ,‬אגודת סטודנטים ציזגית מיסודו של נתן בירנבאום‪.‬‬ ‫עם פ ס״ ™ יוגסלביים שוניס‪ .‬דגמי הסילקלור היוגוסלבי הרהיבו עיני‬ ‫מלבוש‬ ‫שי‬
‫עם גמד הלימודים חזר ב־‪ 1901‬לזגרב‪ ,‬וכבר כעבור שגה נבחר למועצת הקהילה שבה שלט זיבבסייז‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. .‬‬ ‫הסכקדים במרחבי העולם‪ .‬בנו אוסקר התפרסם כצייר‪. .‬‬

‫‪323‬‬ ‫‪322‬‬
 ‫אותם לווח׳דין‪ .‬הם נע!ו להזמנת שמואל ליימגר\ קרוב משפחה שעזר להייגריר מוזס להיקלט‬ ‫האב‪ ,‬המתבולל המובהק‪ .‬עם הוסעת הציונות התגלעו ג ץ הפרנסים חילוקי דעות תהומיים על דרכי‬
‫בסביבה החדשה‪ .‬הצעיר הבורגנלנדי התמחה בחנותו של לייסנר בדרכי מסחר‪ ,‬באותה עת הזמין‬ ‫הקהילד« בראש הרוב המתבולל עמדו‪ ,‬מלבד זיבגשיץ‪ ,‬בני משפחות ׳׳ותיקות״‪ ,‬ביניהם הגיגם ברג‪,‬‬
‫לייטגר גם את אחייניתו פרכניץ‪ ,‬רוזליה‪ ,‬לבקר אצלו בוורז׳דץ‪ .‬עם בואה לבית לייטגר התיידדו‬ ‫גולדמן‪» ,‬בייזדיץ׳ )‪ (Zvijezdić‬דויטש ודוד ןג ן )״««‪ —(Se‬הפרופסור האוניברסיטאי היהודי היחיד‬
‫הצעירים מיד‪ ,‬ולא שבר זמן רב עד שנישאו‪ .‬הזוג הצעיר העתיק בסדרה את ביתו לכפר הסםוך‪,‬‬ ‫שלא התנצר‪ .‬ממולו התייצב קומץ ציונים בהנהגת הגם יעקבי‪ ,‬בנו של הרב הושזג — בהשפעת‬
‫ומיצה‪ .‬שם פתח הימריך מחם חגות‪.‬‬ ‫הסביבה נטה שוורץ הצעיר ללאומנות קרואטית‪ ,‬אנטי־הונגרית ואנטי־סרבית‪ .‬הלכי רוח קיצוניים‬
‫למחטים נולדו במהרה ילדים‪ .‬הכול הלך למישריס‪ .‬אולם האידיליה בנוף זגוריד‪ .‬הציורי לא‬ ‫אלה היו מקובלים על מרבית בני דורו‪ ,‬סטודנטים לשעבר שעמדו בטבילת אש סוליסית שלהם‬
‫ארכה זמן רב‪ .‬הבעל הצעיר מת מיתר‪ .‬הסוסה‪ .‬על שכמי אלמנתו רבץ כל העול לקיום המשפחה‪.‬‬
‫במפנה המאות הי״ם והב׳‪.‬‬
‫ואמנם עמדה האשד‪ ,‬האמיצה גמנחן‪ .‬היא דאגה לתינזך ילדיה ולא חסכה מאמצים לקידומם‪ .‬לצעיר‬ ‫כבר נאמר בי הקיסר סרנץ יוזף ביקר ב׳‪ 1895‬בזגרב כדי לעמוד מקרוב על ההרגעה שהשלים‬
‫בניה שאפה לתת השכלה אקדמית‪ .‬היגקו סיים בוויניצה את בית הספר היסודי ועבר ללמוד לגיפנסיון‬ ‫הבאן קי«ךהדרו‪1‬רי )‪ (Khuen HMerv&ry‬בקרואטיה המרדנית‪ .‬הסטודנטים ניצלו את נוכחות הקיסר‪,‬‬
‫בוורז׳דין‪ .‬קשה לקבל את סענחו כי בשנות לימודה בבית הספר התיכון ראד‪ .‬רק פעמים ספורות‬ ‫ועל אסם ועל חמתם של השלטונות שרפו אח הדגל ההונגרי בכיכר המרכזית של העיר‪ ,‬ה״הרמיצה׳׳‬
‫את הרב ש‪ .‬לנגטפלדר שהורה דת לתלמידים יהודים‪ .‬אינקוביץ׳ עמד בהצלחה בבחינות הבגרות‬ ‫)‪ .(Harmica‬ליד פסל הגיבור הלאומי‪ .‬הבאן ילאצ׳יץ׳‪ .‬קמה מהומה‪ .‬גם כמד‪ .‬יהודים ני תנו למאסר‬
‫וגרשם לפקולטה למשפטים של האוניברסיטה מגרב‪ .‬נראה שמסעמים פוליטיים גורש ממכללת זגרב‪,‬‬
‫על השתתפות בהפגנה בלתי*חוקית‪ .‬לסי עדותו של י‪ .‬הראל )ארביץ ה‪.‬ע\‪ ( B2 .‬היו בץ הנשפטים‬
‫אך הצליח להתקבל להמשך הלימודים באוניברסיטאות וינה וגרמניה♦ בווינה עזד לו דו ח ששינה‬
‫דינה הקר והוגו כהן שעתידים היו כעבור שלושים שגה לפלא תפקידים נכבדים בתנועה הציונית‪.‬‬
‫את שם המשפחה מחם למוזר )‪ .(Moser‬העקיכיץ׳ לא נרתע מלהשתמש בשם זד‪ .‬בשעת הצורך‬
‫אולם לפי שעד‪ .‬לא ראה שוורץ־סומרוני סיכויים להגשמת החזון הציוני בימינו‪ .‬שכבד‪ .‬התלהבות‬
‫ונקרא זמן מה היינריך מתר‪.‬‬
‫הנעורים מתקופת •קדימה״ הווינאית‪ .‬המציאות האפורה באה במקום כיסופי הגאולה‪ .‬כרבים סבני‬
‫לאחר שהוענק לו תואר דוקטור למשפטים חזר הביתה‪ .‬עם שובו שינה סופית את שמו היהודי‬ ‫דורו שקע גם הוא במקצועו והיה לרופא עיניים מבוקש‪ .‬עם זאת נרחם לפעולות סוציאליות בחסות‬
‫הייגריך מחם לשם קרואטי מובהק‪ .‬היגקו הינקזביץ׳‪ .‬הוא ראה הכרח והצדקה לכך‪ ,‬משום שנכנס‬ ‫״הבונים הססשיים״‪ .‬למן ‪ 1914‬פעל רבות לטובת המוסד לילדים נצרכים מיסודה של מטילדה דויסש*‬
‫מיד לזירה המדעיות אמו התגאתה מאד כאשר בנה הצעיר נתמנה גד‪ ,1679‬עם הצטרפותו למפלגת‬ ‫מצל׳סקי — •מושבת קיט• ‪Ferijalna kolonijo‬״(‪ .‬ב־‪ 1917‬נבחר ליד ר •אגודת אנוש• )״הוסניססגד‬
‫הצדק האופוזיציונית של ד״ר אנסה סטארצ׳ביץ׳ )‪ Mme Starčevi‬לעזרך העתון •סלוביחד׳‬
‫סרייד(‪ ,‬שבעים שנה לאחר ייסודה על־ידי יעקב אפשטיין‪ .‬עד עלייתו לישראל נתן ממיסב כוחותיו‬
‫)״‪• ,“Sloboda‬חירות״( שהוסת בעיר טושק )‪ (SuSak‬שליד דייקה‪ ,‬יתירה סזו‪ ,‬על פי המלצתו של‬
‫לקידומו סל מפעל צדקה זה‪ .‬עם ייסוד הלשכה של מסדר ״בני ברית• בזגרב )‪ ,( 1927‬נבחר לידר‬
‫מייסד המפלגה הלאומית הקרואטית נקבע היגקוביץ׳ הצעיר כמועמד המפלגה לציר הסבור‪ .‬בבהירות‬
‫ראסץ שלה‪ .‬תפקיד זה קירב אותו שוב לטבורה הרוחנית״ היהדות הלאומית‪ .‬ב״בגי ברית• השתדל‬
‫‪ ,1883‬שנת הפרעות בזגרב ובזגוריה‪ ,‬זכה היגקוביזי לח ב הקולות באחורי הבחירה של ‪0‬מ(בור‬
‫לגשר בין המחנה הציוני לבץ הדוגלים בטנדער״ המסדר ״בגי ברית• הוצא אל מחוץ לחוק עוד‬
‫)‪ (Samobor‬ואיזוניץ׳־גרד )‪ (ivamćgmd‬ונכנס לבית הנבחרים הקחאסי‪ .‬לעמו לא רווח מזר״‬
‫באפריל ‪ ,1941‬לפגי הכיבוס הנאצי‪ .‬רכושו הוחרם וחבריו נרדפו ב׳׳קרואטיה הבלתי־תלויזד*‪ .‬שוורץ־‬
‫בעניינים יהודיים עמד היגקובי׳ף מנגד‪ ,‬כאילו אינם נוגעים לו‪ .‬עד כסה שנודע‪ ,‬לא ראה להוקיע את‬
‫שומרוני‪ ,‬בעל הזכויות לעניין הקרואטי‪ ,‬נאלץ לברוח‪ .‬בשנות השואה מצא מקלם בהונגריה‪ ,‬חזר‬
‫הפרעות נגד היהודים שהתחוללו סביבו כשנת היבחרו לם‪13‬ר‪ .‬אך היתה זו הצלחה ניכרת לאיש‬
‫ב־‪ 1945‬לזגרב וב־«‪ 19‬עלה לישראל‪ .‬ד״ר סוורץ‪-‬שוםרוני נפטר בטוף ‪ 1957‬בנית ב ט אמיל ברחובות‪.‬‬
‫הדור השני של מהגרים מבורגגלנד‪ .‬הינקוביץ׳‪ ,‬היהודי שלא התנצר עדיין‪ .‬זכה להיבחר כציר יהודי‬
‫ראשץ לפרלמנט הקרואטי‪ ,‬סנה לפגי בחירת יריבו הגחל‪ ,‬יוסים פרנק המומר‪ ,‬שנבחר לבית‬
‫המחוקקים הקרואטי רק כ*‪ ,18&1‬וארבע שנים לפגי שנבחר ל׳ודביס שוורץ‪ ,‬שמעולם לא ערק מן‬
‫החזית היהודית‪, .‬‬
‫לא לזמן רב נח היגקיביץ׳ על ז ח הדפנה‪ .‬יחסיו למפלגתו השתבשו במהרה‪ .‬הצלחותיו המפתיעות‬ ‫ו‪ .‬בדור הטמיעה‬
‫היו לו לרועץ‪ .‬קצב עלייתו המסחרר סיפח בז הרגשת בטחון מופרזת‪ .‬עזות הסתערותו פגעה בוותיקי‬
‫הינקו היגקוביץ׳‬
‫בניגוד לטענת שיק במאמר הנזכר אץ זכר לשם לייטנר כרשימת היהודים הנסבלים של‬ ‫‪(21‬‬ ‫הינקי הינקוביץ׳ )‪ ( 1929-1854‬נולד בוויניצה ) « ״ " ‪ .0‬כסר קרואטי בסביבת ורז׳דין‪ ,‬מחוז זנו תה‬
‫ורז׳דין משגת ‪ .1807‬לעומת זאת צדק שיק בכתבו כי פודה בית הספר היהודי בוורז׳דץ‪.‬‬
‫הרסן דחגפרק‪ ,‬הקחש ‪ 1‬ד‪ 1847‬את קונטרסו ללימוד דת ישראל לראש ועד הקה״לד* פילים‬ ‫הוא היה הצעיר בילד הסוחר היינריך )צבי־היגקו( מחם )משה( שנפטר בטרם ייוולד‬
‫לייטגר‪ .‬לאחר מותו נבחר תחתיו בגו שמואל לראש הקהילו‪-‬״‬ ‫הינקו‪ .‬הילד גדל במחיצת אמו‪ ,‬רוזליה מבית לייטנר‪ .‬יחסו אל אמו נשאר חסיד לבבי‪ .‬חרף כל‬
‫משפחת מחס־לייטנר מיתה מסועפת מאד בקרואטיד״ כאן יצויינו רק כמה מבניך״ אחי‬ ‫תהפוכות חייו‪ .‬המשמחות והסאכזבוח‪ ,‬הביע לה חיבה והערצה עד סוף ימיה‪.‬‬
‫דיגקוביץ׳‪ ,‬ח ד מחם‪ .‬היה יהודי כשד סגורנ׳ד‪ .‬חיקה ‪ .(Gornja Rijeka) •.‬לא הרחק‬ ‫* שבבירגנלנד‪ .‬זרם ההגירה המרכז־אירופי הביא‬ ‫מוצאם של הורי הינקוביץ׳ מרכניז‬
‫פודניצד״ ‪ p‬דו ח‪ ,‬הכימאי ד־ ר ם אריץ׳ )‪ .(Marié‬ניהל את בית הזיקוק הגדול למוצרי‬
‫נסם ״דאגיצה• בכופגסקי ברוד‪ .‬אדרי גו ש ל היגקוביץ׳‪ .‬דיגה גרף מקרפינסקה סופליצה —‬
‫)‪ .(Krapinske Toplice‬קיים את הינקוביץ׳ החולה בערוב ימיו‪ .‬גם בתוך המחנה הציוני‬ ‫בסאמר הפרת דתו של ד״ר הינקו המקוביץ׳ פרסם ל‪ .‬שיק )‪.‬דידוב״ פס‪ 34 .‬מיום ‪(7 91934‬‬ ‫)‪0‬‬
‫היו להינקוביץ׳ קרובי סשפתה‪ ,‬בהם המהנדס אוטו רבניצר‪ .‬שנספה בשואה‪ ,‬וד״ר רינה‬ ‫לדבריו נמגו ד מ ו ז ת ם ‪ -‬א ב ו ת א ב י ^ של ת ג ” ‪%‬‬
‫_‬ ‫י•‬ ‫נוימן שנפטר גד‪ 1966‬בישראל‪.‬‬ ‫עם ‪ 36‬מ שפתות ^ ^ ת ברכניץ שהשיגו בטאה הי״ו איגדת הסות מאת שוחר חופש‬
‫יש בגי ביילובר הטועגיפ )ד״ע‪.‬י‪ (B2 .‬כי עוד לפני ‪ p‬נבחר יהודי מטעם מפלגת סטארצ׳ביץ׳‬ ‫)‪(3‬‬ ‫לא מן הנמנע שבני משפחת מוזס הגיעו כבר בתחילת‬
‫לציר הסבור‪ .‬היה זה איש כיילובר‪ ,‬שמואל זינגר‪ ,‬שהשיג את רוב הקולות במחף‬ ‫סתם לא נכלל ביו היהודים שהתפקדו שם‬ ‫®‬
‫הרצגובץ )‪ .(Hercegovac‬אך בחירתו לא אושרה‪ ,‬סשוס שהפרלמנט פתר כפקודת דמלך‬
‫לפני‪ .‬שנבדקו המנדטים• י‬ ‫י ס רבקה אלמנת מויזסזץ‪ .‬רמז לקרבה משפחתית של הינקוביץ׳ לענף‬ ‫הפםרעף‬

‫‪325‬‬
‫‪324‬‬
 ‫‪ :‬מפרים עברו ההינקוביצ׳ים ללונדון‪ .‬ישבו שם די וזעתר כדי לבוא בפגע עם מהגרים יהודים‬
‫ממזרח אירופה‪ .‬כאו‪ ,‬כמו מקודם בפרים‪ ,‬ראה הינקוביך עצמו משוחרר מכל שותפות עם בני ישראל‪.‬‬
‫הוא השקיע עצמו שוב בחקר בעיות המשפט‪ ,‬התמחה בצרפתית ובאעלית ורכש ידע שבאותם ימים‬
‫לא היה מצוי ביותר אצל רוב משכילי קרואטיה• יתרון זד‪ .‬הכשיר אזתו לשרת בהצלחה רבה את‬
‫עניין העטים היוגוםלביים בימי מלחמת העולם הראשונה‪ .‬־‬
‫לאחר שבע שנים חזר העקוביץ׳ ב־‪ 1901‬לזגרב ופתח בה שוב לשכת פרקליט‪ ,‬אך לאחד זמן‬
‫עקר לצריקבגיצה )‪ (Crikvenica‬על חוף הים דאדריאטי‪ ,‬במבואות רייקד‪ -‬שלוש שנים ערך את‬
‫הירחון הספיריטיסטי ״נוב( סזנצה״ ) ״‪ ,“Novo Sunce‬״השמש החדשה״( ומיד הסתכסד עם הכגסיד‪-‬‬
‫בהרצאתו ״גן עדן וגיהנום״‪ ,‬שנשא בדצמבר ‪ 1901‬מגרב‪ ,‬התפלמס עם הכנסיה על עיקרי הדת‬
‫המצרית‪■ .‬‬
‫על דבריו הגיבו הקלריקלים והאופוזיציה הקרואטית בשצף קצף• איז צייר להדגיש כי הבערה‬ ‫לא קשה להבין כי הרוב הפרו־הונגרי' הצביע כפרלמנט בעד הסגרת ד״ר ססארצ׳ביזף‪ .‬״הבוגד״‬
‫שקמה נופחה כדבעי ב די הכנסיה‪ .‬היא חששה שהינקוביץ׳ יפיץ בין מאמיניה תורות כפירה שקנו‬
‫להן חזקה בארצות המערב ״המושחת והמגוון״‪ ,‬ובהן צרפת שהאיש עשה בה כמה שנים ושבה‬
‫הפרידו בץ המדינה לדת‪ .‬על פעולותיו הספיריסיססיות נתבע היגקובי ץ׳ לדין בתואנה שעבר עבד ה‬
‫נגד חוק הדתות‪ ,‬אך לאתר דיון ממושך זכה במשפט‪.‬‬
‫הוברר לו כי יריביו לא שכחו מאימה ולא סלחו לו דבר‪ .‬רם הקבילו את פניו בזעם מבשך‬
‫שחורות‪ .‬תשובתו על קבלת הפנים העוינת לא היתד‪ ,‬תקיפה כפי שאפשר היה לצפות‪ .‬מסגי המתם‬
‫שחוחים תשובתו על קבלת דפנים העוינת אל היתד‪ ,‬הקיפה כפי שאפשר היה לצפות‪ .‬מפני המתם‬
‫כביכול‪ .‬בשנת ‪ 1902‬ביים בנוביסד )‪ (Nomad‬כעץ וידוי פומבי‪ .‬בין היתר הסביר בהרצאתו‪,‬‬
‫לפי ל‪ .‬שיק ‪ :‬״‪...‬חונכתי ברוח הנצרות‪ ,‬אס כי לא מלדתי במשפחה מצרית‪ .‬כילד ביקרתי בבית‬
‫ספר כסרי‪ ,‬כרעתי ברך בכנסיה יחד עם חברי וחברותי — ילדי האיכרים‪ ,‬באורח מצרי קיפלתי את‬
‫ד י הרכות לתפילה בלחשי חרישית ׳אבינו שבשמים׳‪ .‬ברגשי חמלה עמוקים הסתכלתי בצלב דמסיה‬
‫וחזיתי בז בן אדם נצלב‪ .‬אסרו לי כי היה זר‪ ,‬האל שסבל למען נולמ וכיפר בעד חטאימ‪...‬״ ־‬
‫השתפכות נפש זז לא הועילו‪ -‬יריביו לא האסימ לו‪ .‬השתלשלות המאורעות הראתה כי אכן‬
‫אי־אמון זד‪ ,‬היה מבוסס‪ .‬אנשי הכנסיה לא התנחמו בכך שהוא נטש את הספיריסחם‪ ,‬ש ת הצטרף‬
‫מהר ל״בונים חפשיים״ ואחר ‪ ■p‬דגל זמן מה ב תיאום ופד‪ -‬כן כעסו עליו בגלל השתתפותו בעתומ‬
‫של פרן סז‪#‬ילו )‪ (Fmn Šupilo‬״ מ בי ליפט״ ‪• “Novä List’O‬דיעתון החדש״( האגטיקלריקלי שסיכן‬
‫'‬ ‫את עמדות הכנסיד‪-‬‬
‫שמו כמשפטן מצוץ הלך לסגץ גם בפרובינציה האדריאטיוב רבים פמ אלץ וביקשו את יעוצו‬
‫המשפטי‪ .‬על לקוחותיו הגן בהצלחת לפני הערכאות‪ .‬היה מאם ועורך דץ מבריק שעמד על טף‬
‫קריירה משפטית מבטיחד‪ -‬הוא התמחה במשפטים פוליטיים שפרסמו את שמו גם החזק מעבי‬
‫לתהומי קרואטיה וקבעו את מקופד במאבק העמים היוגוסלביים על שחרורם הלאומי ואיחודם‬
‫כמדמה אתת‪.‬‬
‫שוב הסתבך בפרשה אנטיקלריקלית‪ .‬הסיבה נראתה פעוסת ערך‪ .‬יזם אחד גויסו לו להגן על‬
‫מקרה שיגרתי‪ .‬כך לפחות התרשם מתיקו של המכונאי קהלך )‪ (Kehler‬שנתבע על־ידי הישועים‬
‫ממגזר קרל׳ביצד‪ (Kraljevica) ,‬ש ל ד צריקבניצר‪ -‬העקוביץ׳ הצליח להשיג בבית המשפט פסק דץ‬
‫תככים אלה ודומים להם החישו את החלמת הינקוביזף לנטוש את המקום‪ ,‬לפחית לזמן מ־״‬
‫שזיכה את מרשו‪ .‬נראה שההצלחה סמורה את עיניה מה עסה ז פרסם את דיוני בית המשפט על‬
‫תביעת מסדר הישועים נגד פרשו קהלר‪ .‬את מהלך הדיונים הדפיס עם הערות בחוברת מיוחדת‪.‬‬
‫בני דורו‪ ,‬עמיתיו למקצוע‪ ,‬טענו כי פרשמת הינקוביץ׳ היתד‪ ,‬יומרנית מדי‪ .‬אף אם הצדק עפו‪,‬‬
‫הוסיפו הרי חטא לטעם ה סוג לא הבחץ במצבו המגוחך‪ ,‬בלחמו כפשומד במסדר הישועים‪ ,‬המורדיד‪,‬‬
‫הקנאית ביותר בחיל המשפר של כנסיית רופא‪ .‬הקלריקלים פרצו בזעקה מאורגנת כי קונטרסו של‬
‫הפרקליט ממוצא י ה די הציג את הישועים באור מעוות‪ .‬לא סלחו לו על העזתו לפגוע בהם‪.‬‬
‫הרוחות נסערו‪ ,‬מכנסיה ״הרחמנית״ לא מילאה פיה מים ולא הגישה לו את הלחי ה שג ד‪ -‬ע ל‬
‫התגמתו הגיבה באמצעים אנטישמיים מובהקים‪ .‬בתחילת המאה ד‪,‬כ׳ היתד‪ ,‬מכנסיה הקתולית עדיין‬
‫הדזגלת העיקרית ברעיונות אנטישמיים‪ ,‬מכל מקום במישור הדת‪ .‬עתון קלריקלי ״‪“Hrvatstvo‬‬
‫‪327‬‬
‫המפלגה שלא סלחו לו אח מ תאו הזר‪ .‬למעשה התחילו הסכסוכים עוד בזמן שערך את ״סלובודה״‪,‬‬
‫ועכשיו ניחן ליריבות זו סורקו בסיעה הפרלמגסרית‪ .‬די היה בניצרן קטן ללבות אש שחחבל בסיכוייו‬
‫הסול יסיים‪.‬‬
‫במפתיע נדרש הסבור על־ידי קואדהדרוורי‪ .‬הבאו האנסי־קרואסי מסעם ההונגרים‪ ,‬להסגיר‬
‫לערכאות את ציד הסבור‪ ,‬ד״ר דוד סטארצ׳ביך ה מ ד ‪ .‬הוא נאשם במעילה באפון‪ 4.‬סטארצ׳ביך‬
‫הצעיד נמנה עם המדינאים המקובלים בקרואטיה‪ .‬סיעתו החלימה לחפות עליו ולהצביע נגד הסרת‬
‫חסינותו‪ .‬בדיון על כך קם‪ ,‬למרבה האפתעה‪ ,‬הינקוביץ׳ והצהיר כי תביע בפליאה בער ההסגרה‪.‬‬
‫הוא מאפיז‪ ,‬אמר‪ ,‬בשיפוטם הבלתי משוחד של השזססיס‪ ,‬אם כי אישית‪ ,‬הוסיף‪ ,‬לא שכנעו אותו‬
‫טעמת השווא של התובע‬
‫היגקוביץ׳ נאלץ לוותר ב‪ ,1886-‬עם חיסול הפרשה‪ ,‬על מקומו כציר סיעת סטארצ׳ביז׳ בסבור‪ .‬ל‪ .‬שיין‬
‫מססר במאמרו הנזכר כי לאחר נאום ההגנה המבריק של יוסי» פרנק ולאחר שבית המשפט דן את‬
‫עוה״ד ד‪ .‬ססארצ׳ביזף למאסר שנים על הונאת לקוחותיו‪ ,‬פרצו ברחובות זגרב מהומות אנטישמיות‬
‫חדשות‪ .‬המסיתים גויסו הפעם משורותיה של מפלגת הצדק של סטארצ׳ביזף‪ .‬ההפגנות אמנם החטיאו‬
‫את המטרה‪ .‬הן לא לבשו צורה של פרעות במו בשנת ‪ .1883‬פרטי המאורעות לא נשתמרו‪ ,‬אך בדרך‬
‫כלל בלטה בהם העובדה כי זעם המפגעים כוח לעבר המיעוט היהודי‪ ,‬הקרואטים הקיצוניים‪,‬‬
‫הנפעסים מכשלון פמארצ׳ביז׳ במשפט‪ ,‬הגישי ליהודים את שטר הינקוביץ׳ לגוביינא‪ ,‬והרי אותה‬
‫שעה הוא כבר ערק מהיהדות‪ .‬היגקיביז׳ עשה זאת‪ ,‬אף על פי שנשבע לאמו שלעולם לא יתגצר‪.‬‬
‫הכריעה בדבר אשתו סלבה )‪ (Slavo‬שהעמידה אותו י פני הברירה ‪ :‬להתנצר או להיפרד מפנה‪.‬‬
‫לאשתו היתה השפעה רבה עליו‪ .‬היא השניאהעליו את ססארצ׳בי׳ך ופרנק‪ ,‬הרומנטיקאים שבראש‬
‫מתנה הלאומנים‪ ,‬אלילי ההמונים הקרואהיים הזעיר־בורגניים‪ .‬זה הרקע למאבק הסמוי בין האשה‬
‫השתלטנית לבין הוגי הדעות המסלגחיים‪ .‬כשם שהצליחה לשכנע את בעלה ההסכסך בי עליו להתנכר‬
‫למוצאו‪ ,‬אם ברצונו לשמור על אהבתה‪ ,‬כן התפכח בהשפעתה מאשליות בדלניות‪ .‬אט אם התחיל‬
‫הינקוביז׳ מתרחק מהקו הקרתני‪ ,‬האגטי־סרבי‪ ,‬שבו דגלו סטארצ׳ביזף ופרנק‪ .‬הוא הצטרף לחוגים‬
‫פוליטיים מתקדמים שראו באיחוד עמי יוגוסלביה גם פתרון לשאיפות הקרואטים‪ .‬הוא האמין כי‬
‫מקומו בין הלוחמים לתקומת יוגוסלביה‪.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬לאתר הכשלון הראשון‪ ,‬נטש הינקיבקף את הזירה הפוליטית והסתגר בחדרי חדריו‬
‫בדי להתעמק בבעיות משפט‪ .‬הוא הוציא פירושים לחוק הפלילי‪ ,‬לחוק הפרקליטים ולחוק על פשיטות‬
‫רגל ופרסם מחקרים רבים בירחח אגודת המשפטנים מגרב‪ .‬פרסומיו הביאו לו הכרה והערכה בהוגים‬
‫המקצועיים‪ .‬אך גם כאן‪ ,‬עת יצאו לו מוניסץ כמשפטן מעולה‪ ,‬לא התגבר על רגשי השנאה כלפי‬
‫יריביו‪ .‬הוא גמל לפרנק פנה אחת אסיים‪ .‬כאשר פרסם מקרי מרמה מתוך העבודה המעשית של‬
‫הפרקליטים‪ ,‬לא נרתע‪ ,‬לדברי ל‪ .‬שיק‪ ,‬מלהדגיס אותם מתוך דפרקסיקה של מסי» פתק)!(‪ .‬ובהקדמה‬
‫לספר תקנות עורכי הדין שחיבר‪ .‬לגלג על פרנק בקראו לו משום מה ״יוזוע״ )יהושע(‪ .‬ואילו פרנק‬
‫הסיח בפני עמיתו המשומד שם גנאי‪ ,‬כביכול‪ — ,‬הייגריך מחסו‬
‫הקרקע התחילה בועדת תחת רגליו‪ .‬היגר יחד עם אשתו ב־‪ .1895‬בני הזוג גדדו לפרים‪.‬‬
‫‪3‬״®יי האורות״ מצא הינקוביז׳ את פרנסתו בקושי בעתונאי‪ .‬בין היתר שלת לזגרב כתבות‬
‫^ ‪-‬‬ ‫‪4‬״ ”‬ ‫י־־־י י ־ ‪ .4‬שוזסו‬ ‫«‪1‬‬ ‫״ ״ ? ״ ״ > ״ ״ ־ יי “ ״״*׳ ־״ס״* "(‪.‬‬
‫קדואסית‪ .‬על פת לחם הסכים אסיא לשרת את עתון יריביו הסוליסיים מאתמול‪.‬‬
‫־י׳־־ית‪ .‬השני־ של ■ישה די״־»־‪ .‬זי־קיב־ז־‪ ,‬ע ״ ־י ד ל« ־ נ ג ר »‪1‬‬
‫דתו‪ ,‬לא ראה בסרן דרייסיס‪ ,‬היהודי התלוש שהוגלה ל״אי השדים״‪ ,‬אח בצרה‪.‬‬
‫בפאפר הנ״ל מביא שיק את מעשי האונאה שבהם נאשם עו״הד דוד סטארצ׳ביז׳‪.‬‬ ‫)«‬
‫‪326‬‬
 ‫)״הקרואטיות״( פרסם סדרת מאמרים ארסיים שהופיעו גם בתדפיס מיוחד‪ .‬סוברת זו אויידה בציורים‬
‫)״מתוך תקופה מפוארת״(‪ ,‬זגרב ‪ , 1927‬עם׳ ‪ 227‬ואילך‪ ,‬כותב‬ ‫בספת ׳־ ‪Velikog D oba‬‬
‫הינקוביץ׳ על משפם הסרבים שנערך ב־‪ ,1910-1909‬ב ץ היתר‪ :‬״‪...‬משפם הבגדה בזגרב התנהל‬ ‫שהעידו על השראה מענית שאותה שללה כביכול הכגסיה ‪.T o n‬‬
‫גם תשובתו של הינקוביד היתה תקיפה במחר‪ .‬זה שנים שקשריו עם חבריו לשעבר‪ ,‬עם‬
‫לראווה — ׳תחת ביקורת אירופה‪ . ,‬עתונאי כל האומות הנאורות באו לזגרב כדי לספר ממקום המעשה‬
‫הקרואטים המתבדלים‪ ,‬הלכו והתרופפו‪ .‬הוא ״התסוסר׳׳‪ ,‬כזכור‪ ,‬מהסיעה הפרלמנמרית של הלאומנים‬
‫על אשר ע ח ד היה להתגלות כגדולה שבשערוריות המשפט בתקופתנו ‪...‬הרול נודע‪ .‬בכל העולם‬
‫דובר ונכתב על התנהגותו המזוועת של אב בית הדין‪ ,‬על תקריות יום באולם בית המשפט נעל‬ ‫הקנאים שהגנו על כבוד סטארצ׳ביץ׳ הצעיר‪.‬‬
‫קטטות לילד‪ ,‬בבתי קפה ובמסבאות‪ ,‬על עדדזת השקר של הפרובוקטור נסטיץ ) ‪ ( N a u ić‬ועדים מכורים‬ ‫כעת‪ ,‬עשרים שגה לאחר המאורעות הדמרסיים שהתחוללו כסבור בשנת ‪ , 1886‬ניתק הינקוביץ׳‪.,‬‬
‫כתום משפט הישועים מקרל׳ביצה‪ ,‬אף את המגע האתרון‪ ,‬האישי עם חברי המפלגה‪ .‬בן הסוחר הכפרי‬
‫אחרים‪ .‬על חזיונות מבדחים כבמקרה מיליץ׳ ) ‪ ( M iiić‬שנאשם על מנהגו לדרוך על זגב כלבו כדי‬
‫לאלפו לנבוח על קרואטים קתוליים — ולמעשר‪ .‬הד‪ .‬הכלב מוכה שחין ; על הנאשם ד״ר ב׳וריץ׳‬ ‫פוויניצה כבר הגיע לגיל העמידה‪ .‬נדמה היה לו כי הנה עוד מעם והזקנה הכרת אותו‪ .‬משום כך‬
‫) ‪ (D jurić‬שלא ענב עניבה מחוך שנאה לקרואסים‪ ,‬שהרי המלה קרזוס ) ‪ cmvatc‬עניבה( מקורה‬ ‫החליט לפעול נמרצות‪ .‬ב־‪ 1906‬הצטרף למפלגה שהוקמה אז‪ ,‬לקואליציה הסרבית־קרואסית צעד זה‬
‫עשה לא רק כדי לנקום בחבריו לשעבר‪ ,‬אלא גם על אפם ועל תמחם של שירותי הבטחת האוסטריים*‬
‫מ׳קרואם׳‪...‬״ ו ע ד ו ע ד‪ .‬״הליגה לזכויות האדם״‪ ,‬סצשיך היגקוביך‪ ,‬״הצסיעה במיוחד בדיווחים‬
‫מקיפים על משפט זגרב‪ .‬ביוזמתה אורגנו בצרפת עצרות עם ובהן מתו המפגינים על דיכוי הידויות‬ ‫׳ ■“ ‪.‬׳־ ■‬ ‫הונגריים‪.‬‬
‫קי ‪ 8‬דהדרוורי סיים כבר ב ־‪ 1903‬את כהונתו בבאן רודף הקרואטים‪ .‬רבים נשמד לרווחה‪ .‬אולם‬
‫האדם‪.‬״ משפט זגרב הזיק ליזקרתה של המונרכיה יותר מכל קרב אבוד״‪ ,‬מסיים היגקוביך‪.‬‬
‫הוברר חיש מהר כי יור שיו לא ססו בהרבה פשיטות הדיכוי שלו‪ .‬הן התבססו על הנצחת הניגודים‬
‫בהליכים משפטיים מסורבלים‪ ,‬שהתנהלו שנתיים לפגי ערכאות זגרב‪ ,‬הצליחה הסניגוריה‪,‬‬
‫‪ .‬בין הסרבים והקרואטים‪ .‬ברור שגם השליטים החדשים לא ראו בעין יפה את התעצמות המפלגה‬
‫הינקוביץ׳ וחבריו‪ ,‬לזכות במשפט גדול‪ .‬תוצאותיו הדהדו במרחקים‪ .‬אמנם הלק מהגאססים הורשע‬
‫המאוחדת שקמה על בסים מצע יוגוסלבי מובהק ובכל זאת גמיש וריאליסטי‪.‬‬
‫מ דו ן לעונשים קלים‪ ,‬אך חרף תחבולותיו של הקטיגור היה זה נצחון מזהיר לעניין היוגוסלבי‪.‬‬
‫ההישג העלה שוב את המקוביץ׳ לפסגת התברר‪ ,‬הקרואטית המתקדמת‪ ,‬השכבה שדגלה באיחד עמי‬ ‫השליטים האוסטריים־הונגריים ניסו בכל הדרכים למנוע קירוב הלבבות בין הסרבים והקרדאסים‪.‬‬
‫יוגוסל בד‪ ,‬במדינה עצמאית‪.‬‬ ‫הם ראו סכנה לקיום הקיסרות והתנגדו לו לא רק בקרואטיה אלא גם בבוסגה והרצגובינה‪ ,‬הארץ‬
‫שאותה היו צריכים לפנות עם סיוסה‪ .‬תחת זאת סיפחו אותה ב־‪ 1908‬ו ליוו את הבתח הסיפוח‪,‬‬
‫א ץ תימה שמשפט הראווה נגד הסרבים לא הצדיק את התקוות שהמשטר הלה באנשי פרנק‪,‬‬
‫האנקסיה‪ ,‬במסע תעמולה עצום‪ .‬הסיפוח היה התגרות ישירה בסרביה הקטנה שראתה אח יעודד‪,‬‬
‫בלאומדם הקרואסיים הקדמיים‪ .‬הם היז צריכים לסייע ולהצדיק את סיסות בוסגה והרצגובינה‬
‫ביצירת סרביה גדולה אסר תקלוט את כל הסלבים הדרומיים‪ .‬בשורה ראשונה לטשה סרביה ע ץ לעבר‬
‫לאוסטריה־הינגריה• שליטי המונרכיה נדהמו מעוצמת המכה שספגו‪ ,‬אך לא נואשו‪ .‬בטענות שווא‬
‫מסנה והרצגובינה כדי להשיג מוצא לים האדריאטי‪ .‬לעזמת זאת ראו בה הקרואטים ארץ קרואטיה‪.‬‬
‫הגישה התביעה ערעור על פסק הדץ שלא היה לסי טעמה‪,‬‬
‫שאיפות סותרות אלו לא רק שהביאו למלחמת ‪ , 1918— 1914‬הז אף הו ליד חילוקי דעות וריב אחים‬
‫בעיצומו של משפם גדול זה התפתה הינקוביץ׳ והעמד שוב ב־‪ ,1910‬לאתר הפסקה של חצי יובל‬
‫בקרב דיקרואסים והסרבים‪.‬‬
‫שנים‪ ,‬את מועמדותו בבחדות לסכור‪ .‬חבריו במפלגת הקואליציה הסרבית־קרואטיח שכנעו אותו‬
‫האוסטרים ניצלו יפה התחרות זו‪ .‬כבר מקדם רתמו לעגלה האנסי־סרבית את יוסים פרגק‬
‫כי סיכוייו להצליח טובים מאי־פעם‪ .‬כסניגור ראשי ב״משפם״ עלה לכותרות העתונים ותואר כמגן‬
‫ומפלגתו‪ .‬אך לא די בוה‪ .‬שירותי הנסחון האוסטרייס לא היו איסטניסים‪ .‬הם לא נרתעו סלביים‬
‫אמת של המשכילים הסרביים החפים מפשע‪ .‬למרבד‪ ,‬הפליאה לא נראו זכויות אלו בעיני המתרים‬
‫משפטי ראווה בגד המיעוט הסרבי בקרואטיה ובבוסנה‪ .‬משכילים סרבים נחשדו בעבירות נגד בטחון‬
‫במחוז סלבוגסקי ברוד )‪ .(Slavonski Brod‬ש נ ד ע כקן בדלני‪ ,‬סרנקיאני מובהק‪ .‬הסניגור המבריק נכשל‬
‫המדמה‪ .‬ב־‪ 1908‬נאסרו ‪ 53‬סרבים‪ ,‬אישי ציבור‪ ,‬רופאים‪ ,‬כפרים‪ ,‬פרקליטים‪ ,‬מורים ועוד‪ ,‬תאשמו‬
‫במיסוד הפרלמנטרי‪.‬‬
‫בקשירת קשר עם סרבים‪ ,‬חברי ־׳גרודגה אודכרנה״ ) ” ‪Narodna Odbrana‬־*‪ ,‬״ההבנה הלאומית״(‬
‫כשלון אתר נחל במלחמה נגד ה״אכוליציה׳י ) ‪ ,(abolicija‬היא ביטול פסק הדין שזיכה את הסרבים‬
‫בבלגרד‪ .‬אליבא דסירותי הבמחון האוסטריים התקשרו כל הנאשמים לחתור חתת המשטר הקיים‬
‫עליהם הגן בהצלתה רבה כל כך‪ .‬התובע הכללי ערער על ניהול המשפט ותוצאותיו וביקש להביא‬
‫במונרכיה ההבסבורגית‪ .‬כתב האישום טען כי המטרד‪ ,‬הסופית של הנאשמים היחה לספת לסרביה את‬
‫הוכחות חדשות לפני בית המשפט‪ .‬המתשדות‪ ,‬לדבריו‪ ,‬את הנתבעים במשפט הקדם‪ .‬הפרשה הקימה‬
‫הססחים היוגוסלביים שנמצאו בתחומי מדינת ההבסבודגים‪ .‬בדיעבד יש לומר כי הפפובחים ב ץ‬
‫רעש‪ .‬שוב התלקחו הדרי ם בין שונאי הסרבים לאוהדיהס‪ .‬העקוביץ‪ ,‬וחבריו החליטו להתנגד בתוקף‬
‫שליטי המונרכיה ראו את הנולד‪ ,‬אך סעו בטיפול בבעיה‪ ,‬המשפסים גר ת תגובת תדחפה מצד החוגים‬
‫לכל נסיון לגזול מהם את פרי נצתוגס‪ .‬־‬
‫הנאורים של קרואטיה‪ ,‬וגם בחו״ל עוררו זעם‪ .‬עשרות עורכי דין קרואטיים התנדבו להגבת הסרבים‬
‫בהתנגדות נחושה זו אדעה להינקוביץ׳ תקלה‪ .‬בלהט עטו העחונאי עבר עבירה על חוק‬
‫הכלואים בזגרב‪ .‬הקואליציה הסרבית־קרואסית ממתה את הינקוביץ׳ לסביגורם הראשי של הנאשמים‬
‫הפרסומים‪ .‬המשפטן הז הד גתפם בלי משים לקלות דעת הרת תוצאות•‬ ‫בבגדה במולדת‪.‬‬
‫על כך דנו אותו ערכאות זגרב למאסר ששד‪ ,‬חדשים‪ .‬הוא ד ע משמעות הדבר‪ .‬עדיין זכר את‬
‫תוסר הראיה של התביעה היה קלוש‪ ,‬לפרקים אף מגוחך בשסחיותו‪ ,‬כאילו ד י חובבנים הגישו‬
‫זוועות כלא ביילובר‪ ,‬שהתנסה והתענה בהן בצעירותו‪ ,‬באתת הבחירות לסבור‪ .‬על כן המק בעוד‬
‫אותו לביתר משפטי‪ .‬השופט החוקר ד׳ ר סירקו קושוסיך ) ‪ ,( M ir k o K o lu t ić‬ברנש חסר פצפץ‪,‬‬
‫מועד בחיטק ד מ ע הצדק״ ההבסמרגית וגלה שוב לפרים‪.‬‬
‫סיבך את העניינים כשלומיאל מושלם‪ .‬השופט דינר‪ ,‬שיסב ראש בדיוני בית המשפט‪ ,‬נהג במשוא‬
‫בגלותו השניה שהה עד ‪ 1913‬בצרפת ובאיטליה‪ .‬עדיין גולה פוליטי‪ ,‬נבחר אותה שנה לסבור‬
‫פנים‪ .‬בציניות חסרת בושה השתיק את דברי הסניגוריה ואת עדויות הנאשמים והעדיף עדויות כזב‬
‫במחוז גובה גרדיעקה ) ‪ (Nova Gradiška‬ברשימת ספלגח הקואליציה‪ .‬הפנדם הפרלסגטרי ‪1‬תן לו‬
‫סל פרובוקטורים ועדי התביעה‪‘ .‬‬
‫חסינות שאפשרה לו לחזור לקרואטיה‪ .‬שובו לזגרב הד‪ ,‬לתהלוכת נצחון‪ .‬חברי מפלגת הקואלדיה‪,‬‬
‫שהשיגה את הרוב בסגור‪ ,‬קיבלוהו בלבביות מוסעת‪ .‬מ ד נבחר לוועדות פרלמנטריות חשובות‬
‫ד ־ י »ק®»פשרהיף מהפר )תזגי‪ ^ 17 .‬זכרוגות מתקופת ד&ספסים‪ .‬הוא הית בוגר‬ ‫)‪(5‬‬
‫ביותר תמנה עם משלחת הסגור לישיבות הפרלמנט המשותף גבדססם‪.‬‬
‫האת ברסיטה שסיים את לימודיו לא מכבר בפקולטה למשפטים והשתלם בסחסחה בבית‬
‫באביב ‪ 1914‬גמע לבלגרד‪ .‬מטרתו היחד‪ ,‬לדבר על לב חברו‪ ,‬ד״ר ם‪ .‬תיאדורוביזף‪ ,‬הסרבי הגולה‬
‫המשפט‪ .‬רצה המקרה והוא נתמנה לרשם הפרוטוקולים במשפט הבגדר‪ ,‬של ‪ 53‬הסרבים‪.‬‬
‫מקרואטיה‪ ,‬שיחזור לזגרב ויעמוד לפני בית המשפט‪ .‬בזגרב נפתח נגדו תיק ע ד ב־‪ 1909‬על ענ ד ה‬
‫י םז״ י י כי ‪ .‬ע י יו \ ׳ ל ‪ £‬ף ' כסת מקומות בדיווח סלו‪ .‬כאשר פשרהוף י א‬ ‫‪*4 5‬‬
‫אזרחית עמלה פרי דמיון‪ .‬חרף הרקע האנטי־סרבי של התביעה שכנע הינקוביד את עמיתו כי לשם‬ ‫‪. -. .‬‬ ‫הס‪-‬ים לזייף את הפו־וסוקל‪ .‬נאלץ להתפטר‪.‬‬

‫‪329‬‬ ‫‪328‬‬
‫במם ‪ 26.10.1918‬התכנסה עצרת ענקית בפילדלפק‪ ,‬פנסילגנק‪ ,‬בה הכרת ‪ 0‬רופ׳ פסריק בשם‬ ‫סגירת התיק ייטיב לעשות אם יחזור בלי היסיס לזגד* ואמנם‪ ,‬תי א קו רו ביץ׳ שסע לעצת הינ קו ביז׳‬
‫הצ׳כוסלובקי* הפולני* היוגוסלבי* הציונים )הדגשת א‪ .‬י‪ (.‬ואחרית עי ששה עקרונות שדוסבם‬ ‫והעז לעמוד לדק מגרב‪ .‬אכן‪ ,‬גם באולם בית המשפט השתררה הפוגת מד‪ ,‬לפני הסערה שעתקה‬
‫עלקם בין העמים המשתחררים‪ .‬העקרונות זהים עם סעיפי השלום המפורסמים של ו קרן וילסון‬ ‫היתה לקום בכל רגע‪ ,‬ערב מלחמת העולם‪ .‬כאמור‪ ,‬בסבור היה לקואליציה הסרבית־ קרוא טית ח ב‬
‫ומדגישים ביזז ק את התביעה להקמת חבר העמים‪ .‬בספרו הנזכר )בעם׳ ‪ ( 132‬מביא היגקוביץ׳ את‬ ‫יציב‪ .‬צלו השפיע‪ .‬בנראר״ על פסק הדק‪ .‬לאחר דיו! קצר יצא תי א קו רז ביז׳ זכאי והתיק נגדו נסגר‪.‬‬
‫ההצהרה במלואה‪ ,‬אך אינו מעיר מאומה על העובדה שהציונים נמנו בה בשורה אחת‪ ,‬אמנם אחרוני*‬ ‫חבריו צהלו והריעו‪ .‬הינקוב״ף כותב בספח הנזכר )עם׳ ‪ j (242‬״ ״התביעה התמוטטה על כל‬
‫עם וזעוזיס הלוהטים על עצמאותם‪.‬‬ ‫אפסיותה‪ ,‬וכסניגור זכיתי לאחד הימים המאושרים ביותר ב חיי״‪.‬״‬
‫בזר‪ ,‬נסתיים בשביל המקוביץ׳ השלב הראשון של המערכת היה זה הישג עצום לעמים שהיו‬ ‫מהיפנים עלינו דברי היבקוביץ׳ שנסע לבלגרד כפרקליט הנאמן ללקוחו‪ ,‬אמנם שלא על מנת‬
‫משועבדים עד קרוב לאותו זמן‪ .‬אלא שבזה לא היה די‪ .‬הענקה התקינה‪ ,‬היומיומית היתה צריכה‬ ‫לקבל פרם‪ .‬בבירת טוביה פגש מכרים שעם רובם התרועע בנכר‪ .‬היו ביניהם גם חברי *גרודנה‬
‫רק להתחיל‪.‬‬ ‫אודברגה״ ו ח מדינאים שעוד עתידים היו להנחות את מדיניות הסלובנים‪ ,‬הקרואטים והסרבים בקו□‬
‫במחנה היוגוסלבי אירעה בשלב זה תקלה בלתי צפויה‪ .‬פגה האקיליזז ביחסים בין המועצה‬ ‫יוגוסלביה המדשד‪■ -‬‬
‫הקגוסלבית הלאומי* מיסקם של הוועד הקגוסלבי והמשלחת הסיבית בוושיגגמון‪ ,‬לבת הינקובח׳‪,‬‬ ‫הסוכנים האוססריים בבלגרד גמפלו למציא* בחשאי צילטו את הינ קי מץ׳ בחברת חברי ‪-‬ההגנה‬
‫את דיסכסוך גרם היד מה על עתק השטתים הקגוסלביים שעל חופי הים האדריאסי‪ ,‬שאמנם בלגרד‬ ‫הלאומית‪ -‬הסרבית ונחפזו לשלוח דיווחים דמיוניים על פגישותיו שי ו!מק‪ 91‬י ך‪ .‬אג* הינקוביך‬
‫הסכימה לבסוף לוותר עלקם לאיטליה כדי לספק את תביעותיה הטריטוריאליות• אך סיפוח השטחים‬ ‫מעולם לא הכחיש שנפגש עם מנהיגים סרביים בבלגרד‪ .‬דק הוסיף כי עשה זאת בגלוי‪ ,‬לעין השמש‪,‬־‬
‫על סי הסכם רפלן )‪» 110‬ןגא( מיום ‪ 1x11.1920‬לא הביא לפיוט איטליה‪ .‬תאבונה לסיפוח שטחים‬ ‫משום שלכל הפגישות הללז לא היווה באותו זמן כל חשיבות מדינית‪.‬‬
‫‪.......................‬‬ ‫‪.‬‬ ‫גוססים הלך וגדל‪.‬‬ ‫דרמטית יותר השתלשלו העניינים בפרדם מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬לאחר ההתנקשות ביורש‬ ‫‪-‬‬
‫מחלוקת אחרת התגלעה בשאלת עתקו של השלטון המלוכני ביוגוסלביה‪ .‬הינקוביץ׳ התייחס‬ ‫העצר האוסטרי בסרייבו דרשו שירותי הבמחון הסרת חסינותו והסגרתו של היגקוביץ׳‪ .‬בדיון בנושא‬
‫בשלילה לבית המלוכה הסרבי קאראניורג׳ה‪ .‬על רקע זה התנגש עם ד״ר סרומביץ׳‪ ,‬שר החיץ המיועד‬ ‫זה קפה כסבור שערוריה שעליה מספר הינקוביך בעמ׳ ‪ 240‬בספת‪ .‬ד״ר אתן פרנק‪ ,‬בנו של המשופד‬
‫ממוצא דלמטי‪ .‬לא קשה לגחש במה נגמר הודמח‪ .‬ב־‪ 1918‬לא הוקמה הרפובליקה היוגוסלבית —‬ ‫יוסיפ‪ ,‬עמד ב־‪ 1914‬בראש סיעת הקרואטים הלאומניים‪ .‬בהתרגשות פטריוטית מעושה הטית בחיפה‬
‫ונגמרה הקריירה הפוליטית של היגקובי׳ף ביוגוסלביה ומחוצה לד״‬ ‫שפוכה בפני הינקוביך‪ ,‬העריק מן היהדות ‪- :‬מה עשית בבלגרד ז ארגנת התנקשויות‪ ,‬הרוצח‪ ,‬בעד‬
‫אחרי המלחמה הזר היג קו מץ׳ מאוכזב ומדוכא לזגרב‪ .‬הוא לא בא בתרועה גדולה בעמיתיו‬ ‫הקיים המגואלות בדם ו ­‬
‫הגולים‪ ,‬גשיאי המדינות החדשות או שרי קגוסלגיה התרשים‪ .‬כל אלה הוסעו ברכבות פאר מיוחדות•‬ ‫באווירה הדחוסה של היסטריה קדם־מלחמתית לא היה עוד פקום״להיגקוביץ‪ /‬באק ברידה‬
‫את פניו של הינקוביץ׳ לא קיבלו אלפים‪ .‬הוא נאלץ להסתפק פה ושם בברכת ק ק בקדח‪ .‬רבים‬ ‫הבריח שוב עם אשתו את הגמל‪ .‬תחילה נמלטו לאיטליה ולאחר זמן נסעו ל שווייץ‪ ,‬לצרפת‪ ,‬לאנגליה‬
‫העדיפו לא להיפגש עפו‪ .‬הציבור היה רתוק מלהביע הוקרה ללוחם חירות ותיק‪.‬‬ ‫ולארצות הברית‪ .‬באשר פרצה המלחמה‪ ,‬טייר הינ קוביז׳ ברחבי העולם המערבי ובכל מקום לחם על‬
‫אף במסת נפש זה היה עדיין ער למתרחש סביבו‪ ,‬אם כי מי בזכרתות והתפרנס מהעלאתם על‬ ‫הכרת המדינה היוגוסלבית שעתידה היחה לקום על הריסות הסונרכיח ההבסבורגיוג‬
‫הכת* היו סימנים לשינוי יחסו ליהדות‪ .‬ייתכן כי יהודי אמריקה גרפו לכך ואפשר שהשפיעו מאמצי‬ ‫בנכר לא היתה תמיד התאמה ביו היגקוביץ׳ ו ביו גורמים תגוסלבייס אחרים שגלו למערב‪ .‬קשה‬
‫התקופה של העם היהודי לאחר הצהרת בלפור ואישור המנדט »ל ארץ ישראל‪ ,‬בתקופה זו ניסה‬ ‫היה לו להסתגל בן לילה לעבודת צוות בהרכב חדש ובלתי רגיל‪ .‬עם זאת הצטרף מ ק לוועד‬
‫לאחות את הקרע שנגרם עם טבילתו לנצרות‪ .‬הוא התחיל מחפש מגע עם היהקים‪ ,‬אמנם בדרכים‬ ‫היוגוסלבי )‪ .(Jugosiovcmtt odbor‬ועד זה ה מן תוכניות רמה למדינה המשותפת לסרבים‪ ,‬לקרואטים‬
‫העקלקלות משלו‪.‬‬ ‫ולסלובגים‪ .‬התגלעו מ חילוקי דעות מעמיקים והוויכוחים היו ערים‪ ,‬לפרקים אף סוערים‪ .‬חרף‬
‫בשלהי תקופת כהונתו של חברם ז יבב סי ין כיושב ראש ועד הקהילה בזגרב הציע היגקיביץ׳‬ ‫מתיחות שהשתררה לפעמים בפנים המחנה‪ ,‬הבליג הינ קוגיץ׳ וידע לשתף סעולה עם מרמאים‬
‫לייסד עתון י ה קי‪ .‬היה מיכן לשמש בו כעורו ראשי‪ ,‬לפי עדותו של ל‪ .‬שיק‪ .‬הינק ובדף המזדקן‪,‬‬ ‫יוגוסלביים‪ ,‬כגון אנסה מרומביץ׳ ) ‪ (Ante Trumbić‬ברומא‪ ,‬ונ ט ר פו עם ניקולח ‪,(Nikola P a š ić ) T » c‬‬
‫הפרקליט השנון לשעבר‪ ,‬האריה הפצוע‪ ,‬לא הבחין שאיחד את הרכבת לדור היהקי החדש‪.‬‬ ‫ראש הממשלה הסרבית הגולה‪ ,‬ואלכסנדר‪ ,‬העוצר הסרבי‪ .‬על טי בקשת הממשלה הסרבית הגולה‬
‫בוג ר * ששכחה את חסר נעוריו במאבק על עתק קרואטיה ואת חלקו בתקומת יוגוסלבי* נשאר‬ ‫בקירפו הגי» היגקוביץ׳ בשלהי ‪ 1917‬לארצות הברית‪ .‬באותה שליחות פעל אז בוושינגטון ד״ר דוד‬
‫לו בכל זאת ק ק יהודי‪ .‬היה זה ד״ר הוגי כהן‪ ,‬הציוני הראשון בתפקק ראש הקהילה בתקופות‬ ‫אלבלה הצעק‪ .‬י א נודע דבר על שיתופם או על היחסים ב עירנו מכחינח יהודית היה הינקו ביך‬
‫‪ . 1343-1341 *1 1935— 1320‬הוגו* השתלם בפרקליטות כמתמחה בלשכתו של הינקיביץ׳ בשנות‬ ‫עריק‪ ,‬ואלבלה השיג ממשלחת המלחמה הסרבית בארצות הברית את ״איגרת וסגיץ׳״ ) ‪( Vesnić‬‬
‫התשעים של הראה הי׳־ם‪ .‬לפני נסיעתו הראשונה לפרים חיסל הינקוביז את לשכתו‪ ,‬אך ה ק קו ת בין‬ ‫מיום ‪ ,27.1x1317‬חתומה ב קי מי‪.‬שעתק הק‪ ,‬לשמש־ כשד החח ואף כראש ממשלה של קגוסלביה‪.‬‬
‫הפרקליט לתלמקו נשארה איתנה עד הסוף‪.‬‬ ‫באיגרת זו המעה סרביה הצטרפות להצהרת בלפור‪.‬‬
‫ל‪ .‬שיק לספר במאמרו הנזכר כי ראה פעם בערב מס הכיפורים את היגקובדף עומד בקד קוסם‬
‫הינקוביץ׳ היה אמן בטיפוח יחסי צימר‪ .‬עוד בבירות מערב אקופה המואתלות הופיע כשליח‬
‫בבית הכנסת הגדול בזג ר* על השאלה לפשר הדבר ענה לו הינקוביץ׳ כי בא להקשיב ל״כל נדרי״‪.‬‬ ‫יוגוסלבי באסיפות עם רבות‪ .‬בהן נאם עם אנשי ציבור‪ ,‬בינקם לורד ססיל )‪ (Cecil‬ו טי טץ ווסטון‬
‫שקע‪ .‬כנראד״ בהחזורים על אסו‪ ,‬שהבטית לה לשמור על זיקתו ליהדות ולא עמד במבחן‪ .‬הצלחות‬
‫)‪ .(Scion Watson‬עתונאי בריסי נ ק ע שהתמחה בעניינים יוגוסלביים‪ .‬הם סייעו לו להצלחת שליחותו‪.‬‬
‫מבריקות סנוורו אותו בנעורים‪ ,‬וכשלוגוח דיכאו אותו בערוב ימיו‪ .‬פתיל חייו הלך קעך בטרם‬
‫הוא התרועע עם הפסל הקרואטי המפורסם איוון סשסמביץ׳ ) ‪ ,( Iv a n M d u - o v ii‬ושיתף פעולה עם‬
‫נשיאים עתקים של המדינות החדשות‪ ,‬איגגץ־ין סדרבסקי ותומס מסריק‪ .‬את ההצלחות הגדולות‬
‫קצר במסעותיו ברחבי ארצות הברית‪ .‬בכל מקום נתקבל בכבק רב על־ידי אזרחים סטוצא יוגוסלבי‪,‬‬
‫הוגו כהן נולד מגרב גד‪ 1871‬ונספה אי‪-‬שס במחנה השמדה ב־‪ . 1943‬אביו אלקראדוארד‬ ‫)‪(6‬‬
‫בא מהעיירה הסלבתית גאשיצה כסוחר אפק לזגר* אך הפסק את כל רכושו בעסקים לא‬ ‫אך הקשימ לו ברצון ובאהדה גס אמריקאים אחרית בתם ‪ 203.1918‬גתקבל עם פדרבסקי ומסריק‬
‫) ‪ (Kuh‬מודדדדין היתה מקורבת קרבת משפחה לרב‬ ‫סוצלחי* אמו יחפיגה מבית קוה‬ ‫לראיון אצל הנשיא וילסון‪ .‬היה זה בשלהי המלחמה ואיש כנד לא הטיל ספק בתוצאותיה‪ .‬על הפגישה‬
‫לנגססלדר שלא הצליח לחנך את הנער היגקו מחם־הינקוביץ׳ ל ק קי נאמן )*ע‪.‬י‪.(A 3 .‬‬ ‫מספר הינקובי׳ף בספת‪ ,‬בעם׳ ‪ . 122‬וילסו! הבטיח להם להכק במדינותיהם החדשות ברגע שיקומו‪.‬‬

‫‪331‬‬ ‫‪330‬‬

‫באנשי המפלגה העממית וקודם כל בהיססורלן פ רג׳ו ר צ׳ קי )‪ ( Franjo Rački‬ובאלון מז׳ו ר ניז׳‬
‫‪ ,((Ivan Msžunmć‬המשורר הלאומי שנתמנה עוד בשנת ‪ 1873‬לבאן קרואטי‪*.‬‬
‫‪to‬‬ ‫פרנק כ ת ב א ת חי בו ר ל הר א שוני ם בגרמנית‪ .‬פרן סופילו‪ ,‬יריבו הק שה בזי ר ה ה מדיני ת‪ ,‬סען‬
‫ל אחר כמד‪ .‬ע ש ח ת שני ם כי פ רנ ק מעולם לא ה תג ב ר על ק שיי ד י ב ו ת ב קרואטי ה ורא ה הוכח ה לזרותו‬
‫של פ רנ ק בעובד ה כי ש פ ת א פי הי ת ה ג ר מני ת‪ .‬ו א מנ ם ההתרח שויות הצדי קו א ת ביקורתו של סופילז‪.‬‬
‫ע תזני פ רנ ק ה ר א שוני ם ״ אג ר ב ר פרסה״ ו״קרואסי שה פוסט״ )‪(Kroatische Post, Agramer Presse‬‬
‫פורס מו בזג ר ב הח ל מ־‪ 1877‬בגר מני ת‪ .‬שני ה ם דוכ או ע ל י די ה ש ל סו ט ת של א ה ת י ת כל ד ע ה‬
‫או פו זי ציו ני ת אז ב א לעזרתו של פרנק א ח ל י עק ב ואפ שר לו להדפיס ב בי ת דפוסו באוסייק את הע תון‬
‫״ ב רני ק״ )‪ .( Branik‬זו הפעם הר א שונ ה בקרואטיה• כ קוד מיו ל א הא ריך גם ע תון זה י פי ם‪ .‬בכל עתוגיד‬
‫נדקר פ רנ ק ק שו ת א ת ההסכ ם פ־‪ 1868‬שקיפח א ת האינטרסי ם ה ח לניי ם של המשק הק רו אטי ושלל‬
‫מ מ ט סיכויי ם לפי תו ח ו ל ע צ מ או ת ע ל נו שא זה הוצי א ב־‪ 1880‬קונטרס ״ה מכס ה הקרואטי ת״‬
‫‪ (“ Die Quote Kroatiens").‬שפרסם ש מו בחוגי ם נרחבי ם‪ .‬הע ריכו בו א ת הכלכלן הרוא ה ב עיניי ם‬
‫■ מ פו כ חו ת א ת הנו ל ד‪,‬‬
‫ב או ת ה שג ה נ ב ח ר פ רנ ק למועצת העיר זגרב ת מנ ה עם ״ א בו ת העיר״ שלושים שג ה‪ ,‬ע ד מו תו‪.‬‬
‫ב־‪ 1884‬נ ב ח ר לסבור ס ט ר ב ל תי תלוי‪ .‬ב־‪ 1890‬הצטרף לסיעתו הפרלמנסרית של ססארצ׳ביץ׳‪ ,‬אך‬
‫פי לג א ת ה מ פ לג ה ב*‪ . 1895‬ל אחר מות סס ארצ׳ בי ץ׳ נבחר ב*‪ 1896‬ליד־ר מ פ לג ת הצדק הב ל תי תלויה‪.‬‬
‫עם בחיר ה זו ב א פ רנ ק ה ש אפ תן ע ל סיפו קו ב מפלגה‪ .‬הו א היה ה אי ש הראשון ב תו ל דו ת קרואטיה‪,‬‬
‫ו כנ ר א ה ג ם האחרון‪ ,‬שמוצ או הי הודי ל א פסל או תו מכ תיר ה מ א ת הרי א ץ ל ט עון כי חברי מפלג תו‬
‫חי ב בו י הודי ם או ש מ חו ל ה שפע ה הי הו די ה אף כי יהודי ם מהדור הצעיר הצטרפו ל שורו תיה‬
‫במ ספ ר ניכ ר‪ .‬ב חי ר ת פ רנק ליו ״ ר של מפ לג ה קרו אסי ת קי צוני ת הוכיחה כי חבריו לדעה העריכו א ת‬
‫סגולו תיו‪ ,‬א ת כ שה־נותיז הארגוניי ם‪ ,‬א ת היוזמ ה והחו שיה שלא נמצאו בשסע אצל סנהיגי ם קרואסיים‬
‫ד אז‪ ,‬פ דנ ק נ ח ש ב ל מ דינ אי מפוכ ח ורי אליסטן‪ ,‬בניגו ד ל מיי סד ה מפלג ה‪ ,‬ססארצ׳ביץ‪ /‬בעל החזון‪,‬‬
‫ש הי ה ח סר ג מי שו ת‬
‫הוטל ע ל פ רנ ק ת פ קיד מסו בך ‪ :‬ל טו ס את הספיג ה הרעועה של מפ לג ה קרדאטית גדול ה שדגל ה‬
‫ב אי־ שי תו ף ע ם כל הגו ר מי ם הל א־ קרו אטיי ם‪ ,‬היינו סרבים‪ ,‬הונגרי ם ואוסטרים‪ .‬ואם לא נמצאה הדרך‬
‫ל ה תפ ש ר ע ם כולם‪ .‬בנ ל ל מעצורי ם רג שיים והיסטוריים‪ ,‬הרי היה ע ליו ל שאוף להידברות לפ חו ת ע ם‬
‫חלק מהם‪.‬‬
‫נג ד ני מו קי ם מ פוכ חי ם א ל ה ל ח מ ה בו ההכרה כי רק הקי צוניו ת ע שוי ה למ שוך את ה מוני‬
‫ה קרו אטי ם ה מ מו ר מרי ם וה מדולדלי ם ל שורות ה מפלג ה‪ .‬סבלם ס עי שו ת קו אד ה ד רוו רי ו שליטים‬
‫ק שוחי ם אחרים הבי א אות ם ע ד יאו ש‪ .‬לחץ החוגי ם ה שתלטניי ם מבודפ שט הלך וגבר‪ .‬שסו לסדורד‪,‬‬
‫הוסיפו‪ ,‬ל ד ע ת הקרואטי ם‪ ,‬הסרבים ש ה ת ט ר רו מ או ת ב שני ם בקרואטיה‪ .‬הל או מני ם הקרואטיים ראו‬
‫בהם א ת ב ע לי ברי ת ם ה מו סו ר ם של ה הונגרי ם ש העדי פו אותם על פני הקרואטי ם בחלוק ת מ ש ח ת‬
‫וע מ דו ת המפ ת ח ב פ ר ל מנ ט‪ ,‬בערכאות‪ ,‬ב שירותים‪ ,‬במסתר‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫תו כני תו ש ל פ ת ק הי ת ח ל הסי ת א ת ה המוני ם עוד יותר ע ד הסרבים ״הטפילים״‪ ,‬ועל ח שבונם‬
‫לה תפ שר ע ם האוסטרי ם‪ .‬כסבור הי ה שרק כ ך י על ה בי די מפלג תו להב קיע א ת חו פו ת הנ די דו ת שה עי קו‬
‫על קרו אטיד״ הו א ע שה כ מי ט ב יכול תו כ די ל מ ט ע כל שי תוף סרבי־ק>לאסי‪ .‬פרנק ה תנגד בתוקף‬
‫ל בי צו ע ״ החלט ת דיי ק ה‪ (Riicćka Rezolucija) -‬מ מ ם ‪ ,3.10.1905‬לא מ שום שלא הסכים לאיחוד דל ס טי ה‬
‫עם ק רו א טי ה כדרי ש ת הה חלט ה‪ ,‬אלא מתוך ח שד שסיפוח זה יפתח פתח ל שיתוף פעולה ט ר בי־ ק ת א סי‪.‬‬
‫מ פ לג תו רא ת ה ב הג ש מ ת ה ח ל ט ת רייק ה תמריץ ל כי טן מפ לג ה סרבית־ק רו אטית מאוחדת‪ .‬א מנ ם‬
‫ח ש שו תיה ם ש ל אנ שי פרנק נ ת א מ תו במהרה‪ .‬מפלג ת הקואליציה הסרבית־קרואטית ק מ ה ונ הי ת ה‬
‫הראשוגד״‬
‫*‪2‬‬ ‫עובדד״ המפלגה הצעירה הנ ח ת ה א ת מדיניו ת הקרואטים עו ד בטרם חפרוץ מלחמת העולם‬
‫הואשם ג ם הפחז אי ממוצ א י הודי‪ ,‬הי ג ץ רייכהרצר־דרגו שיץ׳‬ ‫בזיו ף פרוטוקול‬
‫)‪ ( Higin Reichherzer-Dragošić‬שחיבר פ חזו ת על נו שאים טרגיים פחוך ההיסטוריה‬
‫הקרואטית‪ .‬כנ ץ ‪ .‬ב גי זריגסקי האחרונים*‪» ,‬ימיה האחרונים של ק תרינה זריגסקי״‪» ,‬הנדר‬
‫במבצר או ז ל׳' ועוד‪.‬‬
‫‪333‬‬
‫יססיס לחזור הבי תה‪ ,‬ל בי ת י שראל‪ .‬לאחר חיים סוערים ס ל אי ש ציבור‪ .‬מ ש פ טן מ ברי ק ו מ דינ אי ז ריז‪.‬‬
‫ב תקיפ ה אחרונ ה זז אפשר לו א חיינו ז׳יג ה גרף חיים שלווים‪ .‬ב בי תו נ ס ג ס ע ם ק רו בי מהסחר«‬
‫*יזנייס והתעניין בנע שה בארץ ישראל‪ .‬בעת ו בעונ ה אחת התפייס עם ה פנ סי ה ד‪,‬קתולית‪ ,‬ל פי עדו תו‬
‫של הכומר שעסק בכך‪ 1.‬הוא ע שה ז א ת ג ם בהשסעתה של י דיד ת דמשסזזד‪ ,‬מיליצד‪ ,‬מ י ה י צ׳ י ד ‪ .‬ש ח קני ת‬
‫דגול ה של הדרמה הקרואטית‪ ,‬שטיפל ה בו לאחר מו ת א שתו‪ ,‬שג ה ל פגי פטירתו• הינקוכיזף ג פ ס ר‬
‫‪.‬‬ ‫יי‬ ‫׳‬ ‫בס פ טס נ ר ‪ 1929‬בזגרב•‬
‫א ץ ספק שאיש זד‪ ,‬הופיע על ב פ ת ההיסטוריה בטרם זמן‪ ,‬ב תקופ ה או מ לל ה של ״ ה חי סו ל ה ע צ מי״‬
‫של היהדו ת‪ .‬הוא לא שמר אמוני ם לכור מחצב תו‪ .‬אלא הקדי ש ברות ת קו פ תו ה מ ת בולל ת א ת נ ד ס ב‬
‫כ שרונותיו לעניין היוגו סל בי‪ ,‬ו כ ך נאל ץ עם י שראל לוו תר ע ל בן מחוגו•‬
‫פר נק‬ ‫) י ו ס י ‪(0‬‬ ‫יוסף‬
‫סכו של לסיפ פמק‪ ,‬יעקב‪ ,‬בא במחצית הראשונה של המאה הי״ם סוורדיש )? ‪ (V r a t li‬לאוסייק‪.‬‬
‫בוורדיס נולד בנו עמנואל‪ ,‬אביהם של יעקב‪ ,‬יוסף מנם‪ .‬שגי האחרונים נולדו באוסייק‪ .‬יוסף פרנק‬
‫) ‪ (1911-1844‬למד ועמד בבחינות הבגרות בגימגסיון בעיר הולדתו‪ .‬לא הוברר ממה התפרנס אז‬
‫אבל‪ ,‬אך מזמנים מאוחרים יותר ידוע כי המשפחה התקיימת על מסתר עצים‪ .‬את לימודיו סיים יוסף‬
‫באוניברסיטת וינה‪ ,‬בה הוכתר בתואר דוקטור למשססים‪ .‬ההיסטוריון יזסיס הורבס ; ! ־ ‪ ( Horv‬סוען‬
‫כעדותו ממאי ‪) ! 964‬ארכיון ה‪.‬ע‪.‬י‪32 .‬א( כי פרנק חור לקרואסיה רק לסי דרישת אחיו הבכור יעקב‪.‬‬
‫זלרבם משוכנע כי פרנק הצעיר היה משיג מעמד מכובד בכל מקום בזכות כשרונותיו המזהירים‪.‬‬
‫הל לו סיכויים מצוייגים להצליח בפעילות מדינית‪ ,‬אילו השתקע לאתר הלימודים במטרופולין‬
‫האוסטרית‪ .‬ה‪1‬רבט מעיר כי שנות שהותו של פרנק בווינה עיצבו בו נטיות ליברללת כפי ששרת אז‬
‫בבירת הקיסרות והוא שמר אמונים להן עד פוף י מיו‪ ,‬לסתות בתחום התרבות‪ .‬הנכון הוא כי חרף‬
‫עקרונותיו האנסיקלריקליים העדיף פרנק להתפשר עם הכנסיה‪ .‬רק מחוץ לזירה הטדיניח שמר על‬
‫סובלנות ורוחב לב ביחסים עם הזולת‪ .‬אגב‪ ,‬מי לא התיימר אז להלת ליברל ז כל המפלגות‬
‫הקרואטלת הרימו על נס מצעים ליברליים‪ ,‬לרבות מפלגת העם שמנהיגה הפורמלי היה הבישוף‬
‫שסרוסמייר‪ ,‬הקתולי האדוק‪ ,‬ואף הא וגל טסט ים השמרנים שהל משענת איתנה להסכם ההונגרי*‬
‫קרואסי משגת ‪ .1868‬כולם דגלו בקדמה וגליברליות‪.‬‬
‫אי‪ 1‬תימה שפרנק תמך בעקיבות בשכבת האינטלקטואלים‪ ,‬אפנים וסופרים‪ ,‬אם כי נכשל לא‬
‫אחת בגסיונו לרכוש את אהדהם‪ .‬כר כתב ב ־ ‪ 1 8 8 0‬אוגוסט שגור‪ ,(Scnoa ) ,‬הסופר הלאומי של‬
‫קרואטיה*‪ , .‬״‪.,.‬ד*ר לטיפ פרנק‪ ,‬הפרקליט הידוע לשמצה מזגרב‪ ,‬ואחל יעקב‪ .‬המדפיס שפשט את‬
‫הרגל‪ ,‬חמרה זו‪ ,‬חסרת דת ולשר‪ ,‬מדווחת מזגרב ל׳׳דראו״ כתבות המגרפות בעילום שם‪...‬״ ועוד‬
‫כהגה וכהנה‪.‬‬
‫‪ .‬ג־‪ 1872‬העתיק לסים פרנק את מושבו לזגרב וישב בבירת קרואטיה עד יז מו האתרון‪ .‬את‬
‫הקשרים עם אוסייק הוסיף לטפח באמצעות אחיו יעקב‪ ,‬בעל העתון ״ די דר*ו״‪ .‬הוא פתח לשכת‬
‫פרקליט בבירת קרואטיה‪ .‬אך תחילה לא שיחק לו המזל‪ :‬הסתבך בפרשת התזכיר נגד מנהיגי‬
‫המפלגה העממית‪ .‬לרוע מזלו גילו חוגים אופוזיציוניים מסמך שהובלו כי פרנק קיבל שלמונים מקיסת‬
‫האוצר‪ .‬האשימו אותו בהונאת הציבור‪ .‬טענו כי השתתף בזלף הפרוטוקול שהלבין את ם גי‬
‫האופוזיציה הקרואטית וכי עשה זאת לסי הזמנת נציג המלך בקרואטיה‪ ,‬וו קנו ביץ׳ ) ‪,(V ukanović‬‬
‫ובהתאם להוראות לוין ראוך‪ ,‬האיש החזק של הממשל‪ .‬פעולה זו של פרנק עלולה היתה לפגוע‬
‫‪Mag. đr. Beluhea Mllar*. Obraćenje dra. H. Hlnkovlća, Zagreb 1034‬‬ ‫)‪(7‬‬
‫)‪(2‬‬ ‫‪Dr. Milar) Senoa: Iz ostavštine Augusta Senoe, Gredja za povijest‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪književnosti Hrvatske, knj. 19. Izd. Jugoslavenske akademije, Zagreb 1050,‬‬
‫‪etr. 93‬‬
‫‪332‬‬
‫״׳אכן‪ ,‬א דוני ח בר הפרלמנט‪ .‬נראה שלא תסס א ת מ שמעו ת ה עו בדת כי גי לינו מכבר א ת‬ ‫פרנק ואנשיו התגגדו להתפתחות זו‪ .‬גרוע מזה‪ ,‬הם לא נעצרו במחצית הדרך שהיתר‪ ,‬צריכה‬
‫מ שח קו הכפיל‪ .‬ה רי י ד ענו הי ס ב כי לטי נ תן א ת כל ה הבט חות רק כ די לספק בינ תיי ם שי רו תי ם‬ ‫לקרב את קרואטיה לאוסטריה‪ .‬פרנק הריאליסטן‪ ,‬כעל החוש המדיני המפותח‪ .‬חיבר ברוח השקפותיו‬
‫ח שובים ל הונג רי ה‪.‬׳ ■‬ ‫וקונת־ ס ח הצנדורף‬ ‫המפלגתיות תזכירים לרמטכילים האוסטריים‪ ,‬אופנברג )‪(Auffcnberg‬‬
‫״׳ הוד רו מ מו תו מ א ל ץ או תי ל ה תנגד‪ ,‬מעולם ל א סי פ ק תי ל הונגריה שירותים כל שה ם‪...‬׳ ■‬ ‫)‪ •(Conrmd von Höixendorf‬תוכנם הגיע לידיעת הקיסר פרגץ יחף והוא הוקסם מהם‪ .‬הקיסר הישיש‬
‫״׳ א דון פ רנ ק‪ ,‬ה א ם קיב ל ת ביו ם ז ה ח ה — א ת התא ריך קראתי לו מ ר שי מו תי — סך כך ז כ ו‬ ‫הפנה עוד ב־‪ ,1907‬היינו שגה לפני המשבר סביב סיפוחה של בוסגה‪ .‬את תזכירי פרנק לתסוסח‬
‫א ל פי ק רונו ת מ ה מ מ ש ל ה ה הונג רי ת ז כן או ל א ז האם אי שר ת ב ת א ריך ז ה וז ה ק ב ל ת סכום ז ה ז‬ ‫לבו של ראש הממשלה ההונגרית וקרלה )‪^Wekerie‬‬
‫כן או ל א ז ו כ די שלא י על ה ע ל ד ע ת ך‪ ,‬מ ר פרנק‪ ,‬ל שקר או לבדו ת הבל הבלי ם‪ ,‬אנ א תוד ה ‪:‬‬ ‫מה הציע פרגק ז הוא המלח להפוך את המונרכיה האוסטרית־הונגרית‪ ,‬שהיתר‪ .‬מבוססת על‬
‫החתמת ע ל ק בל ה זו ב פו י די ד ז כן או לא ז ו ה תי מ ה זו ב קבל ה ס לוני ת‪ ,‬האם הי א מע ש ה‬ ‫שלטח דואליססי‪ ,‬למדינה סריאליססיח‪ .‬החלק השלישי‪ ,‬החדש‪ ,‬היה צריך להקיו* את קרואטיה‬
‫י די ך ז מ ר פ רנ ק‪ ,‬כן או ל א ז ו ע די ת א ת ה מ עז‪...‬׳ ‪-‬‬ ‫הגמלה על חלקיה ההיסטוריים )קרואטיה סלבוגיה‪ ,‬דלססיה(‪ ,‬וכן את בופנה והרצגוביבה‪,‬‬
‫״׳י ס ל ח לי הוד רוממו תו‪ ,‬אב ק שו ל א להרים א ת קולו כל ב ך‪...‬׳‬
‫איססרה ועוד‪.‬‬
‫״׳ פ ה‪ ,‬ל א לדבר ב קו ל רם ז עו ד אג בי ר א ת קו לי ו אדבר בך עד שלא רק שי ש מ עו חברי‬ ‫יש אומרים כי פרנק ומפלגתו סיפקו לתביעה הכללית בזגרב ״הוכחות״ לבג ‪T‬ת הסרבים והאיצו‬
‫מ פלג תך‪ ,‬אלא שז ה ייוו ד ע לכל העם הק רו אטי עוד ה ת ם‪ ,‬אם ל א תו ד ה ״‪.‬׳ ‪.‬‬ ‫בשירותי הבטחת לאסור ‪ 53‬סרבים משכילים‪ ,‬אזרחי אוסמריה־הוגגריה‪ ,‬ולביים נגדם את משפט‬
‫מ אוח ר ת ת ר ב או תו ת ם מ צ א ה ה סי ח ה א ת ה מ שכ ה בחד רו המקו שט ב דג לי ל או ם קרו אטיי ס‬ ‫הראווה שנסתיים בכשלח חרוץ לפרנק ולשירותי הבטחח גם יהד‪ .‬כזבור‪ ,‬הגן על הנאשמים בשנים‬
‫ש ב די ר ת פרנק‪ .‬שטרסנוף ל א נ ל א ה מ ה ת ק פו ת ת והוסיף לאיים ע ל פרנק‪ .‬בין היתר מספר )עור ‪249‬‬ ‫‪ 1910-1509‬חבר עורכי־דין שבראשם עמד היגקו היגקוביץ׳‪ ,‬יריבו של פרנק‪.‬‬
‫ו אי ל ך( ש א מ ר לו ‪:‬‬ ‫עוד לפני עריכת הסשסם הגדול הופיע לפתע בזגרב איגגץ שטרסנוף‪ ,‬היה זה נוכל‪ ,‬יליד‬
‫״׳ מ ר פ רנ ק‪ ,‬עו ד בטרם תגי ע ל ת חנ ת הרכבת תכונס מו עצ ת ה מפלג ה‪ ,‬וכל הע תוגי ם יפר ס מו‬ ‫בודפשט ממוצא יהודי‪ ,‬לא צעיר ביותר‪ ,‬שתעלוליו השונים בבר עוררו גלי צחוק ברחבי אירופה‬
‫א ת ת צלו מי ה ק ב לו ת שח ת מ ת ע לי הן ב מו ידיך‪ .‬כ ר פ רנ ק‪ ,‬יפורס מו ק בלו ת של פיהן קיב ל ת‬ ‫לשס כך התחזה‬ ‫ואפריקד‪ -‬מגרב בתר לרפות את הארכיהגמון ד״ר ‪ n r‬פוסילוביץ׳נצו^ו״סת‬
‫ב בוד פ שט סכומי ם ניכרי ם מ א ד כ די שלא ת תנג ד לה חל טו ת סיומה‪ ,‬וכן יפורסמו קבלו ת — אף‬ ‫כפקיד בכיר‪ .‬ברגר סח זלדגק )‪ .(Hof. und Ministerialrat Berger von Waideneck‬היו עץ בעניינים‬
‫הן ע ל סכומי ם נ כ ב די ם מ א ד ש קיבל ת בווינ ה כ די ל ארגן אובסטרוקצי ה ת קיפת מ ד החל מו ת‬
‫דתיים של שר החוץ בווינה‪.‬‬
‫ס ת מי ״ ע ת ה צרץ־ סוף סוף לג לו ת א ת הקלפים ולו מ ר א תו הבטח ה תקיים‪ ,‬זו שמסר ת ב בוד פ שט‬ ‫שטרסגוף‪ ,‬הרמאי המסולסל‪ ,‬הצליח ממן קצר להכשיל בבת אחת בטה קרבנות תמימים‪ .‬בספרד‬
‫או זו ש ה ב ט ח ת לנו בווינ ה‪ ...‬ז א ת יצרי! לע שו ת סי ד‪ ,‬ב לי די חוי‪ ,‬שאם ל א כן יסופר נ י היי ת‬ ‫האוטוביוגרפי ‪ 3‬הוא מתאר בהומור ובכשרת ססמחי את הרפתקאותיו‪ .‬לאמיתו של דבר נשכר‬
‫־;♦ ‪.‬‬ ‫־ ז■‬ ‫•‬ ‫ב ע ב ר ב ל ב ד מנ היג ב פ ל ג ה ‪-‬׳ •‬
‫שסרסנוף לסליחות סודית בזגרב על ידי פקיד בכיר ממשרד האוצר ההונגרי בבודפשט‪ .‬שתם‬
‫‪ ..‬ל ת ד ה מ תו של שסרסנוף ענ ה לז על כך פ רנ ק כי לסי הידי עו ת א שר ב שיו זוממי ם הסרבי ם בבו סנ ה‬ ‫הונגריים חשדו מכבר בטוהר עסקת הדר־משמעיים של פרנק‪ .‬על שטרסנוף הוטל לבלוש אחר דדבי‬
‫ו ב ק רו א טי ה ל בגו ד ב של מו ת ה מונ רכי ה ה ה כ סנו רגי ת ו מ ת כנני ם מ רד מזו ת‪ .‬ל פי תוכני ת ם יו כ רזו חבלי ם‬ ‫ד״דמגוג הקרואטי‪ ,‬עד שייתפס בקלקלתו ויודה את סי משני אדוניו הוא משרת באמה‪ ,‬את שליטי דנה‬
‫אל ה לגו ף מ די ני ע צ מ אי ש ת פ ח ־ ב ה פונ ר כי ה ההבסבורגיו ‪ 4‬אולם הו א‪ ,‬פרנק‪ ,‬שואף לפתור א ת ה בעי ה‬ ‫או אח שליטי בודפשט‪ .‬משניהם קיבל שכר פרחה‪ ,‬אף כי בין שתי הרשויות נסערה חתום של‬
‫ה תגו סל בי ת בד רך של ה ק פ ת ״ קרואטי ה ג דו ל ה״ ש תנו ח ק מ הונג רי ה ו ת ע מוד בק שר י שיר עם אוסטריה‬ ‫אי־אפון‪ ,‬קנאה‪ ,‬חשדנות והאשמות הדדתת‪.‬‬
‫ב מ סגר ת ה מונ רכי ה ה ה ב ס מ רגי ת‪ .‬א ת מ ס קגו ת ת ברוח זו רי כז פ רנ ק בכ ת ב‪ .‬בו במקום מסר ל שסרסגוף‬ ‫מרחק ביותר הסרק בספרו של שטרסנוף על ״יועדו האדוק של השר‪ ,‬הארכיהגמון הכילי ומנהיג‬
‫ה מו פ תע תזכיר בן ארבעי ם ו ש מונ ה ע מודי ם‪ .‬ה תזכיר ה ג ת ‪ ,‬כ מו בן‪ ,‬מהר מ א ד לי די שול חו של ש טרסגוף‬
‫המפלגה שסודותיו נחשפו‪.‬״ שטרסנוף מספר על האווירה שבה היחה שרדה בירח קרואטיה בעשור‬
‫ב מ ש רד ה ש ר ב בוד פ ש ט‪.‬‬
‫הראשון של המאה העשרים‪ .‬הלבוש ההומוחסטי שהגדכל הערמומי הלביש לסיפוח אינו גורע מערכו‬
‫הפרשה ע ל כל סרסיה נוד ע ה מדיוני בי ת הפ שפ ם בזגר ב ש ח את הנוכל ״ הג אוני״ שטרסנוף שוב‬
‫ההיססורי‪ .‬אדרבה‪ ,‬פרנק ״הגיבור הלאומי הנערץ״ נראה מגוחך מבעד לראי העקום של שסרסנוף‪.‬‬
‫למאסר ע ל מ ע שי אוגאו־״ ע ל שטרסנוף לי מ ד סניגורי ה ל׳וד בי ס שוורץ‪ ,‬ג ם הוא פי רי ב ת של פ רנ ק‬
‫עטי השנון עיצב את דמותו של פרנק כפוליסיקן קטן שהיה למנהיג לאימי‪ .‬וכך כותב שטרסגוף‬
‫מי ר ד‪ .‬ה פרל מנטרי ת‪ .‬ה די ה מ ש פ ט הגי עו למרחקים‪ .‬ל א רק מ חנ ה אוי ביו רעם כולו מג לי צחוק‪ .‬רבי ם‬
‫בספרו)עם׳ ‪ (234‬על פגישתו הראשונה עם פרנק ״המנהיג״ ‪:‬‬
‫ה בי עו לפ רנ ק רגשי־ בוז ו ש פ ח ה ל א ש‪ .‬ל מרב ה הטלא‪ .‬ב עיני ח ב ר ת לדע ה‪ ,‬ח ב רי ה מפ לג ה ו ה מוני‬
‫״‪ ...‬אכן‪ ,‬אדון צנום ופשוט זה‪ ,‬שנזדמן לי לראותו כעת בפעם הראשונה‪ .‬האומנם הוא‬
‫ה או הדי ם דז עי רי בו רגניי ם‪ ,‬ל א הזי ק לו המו ק ש ש ס מן לו שטרסנוף‪ ,‬ב עיני הקרואטי ם נ ש אר פרנק‪,‬‬
‫נסוליאון‪ ,‬קושוט לי‪1‬ש בעמו ז ו ז ״‬
‫ה מ ת בו ל ל הזר‪ ,‬מנ היג ם הנערץ עד ת מו האחרון‪.‬‬
‫<■‬ ‫שטרסנוף ממשיך זמספר בעם׳ ‪: 235‬‬
‫מעריצי זכות של פ רנ ק ש פ רו לו א מוני ם ע ד ‪ , 1918‬אם כי ה מפ לג ה ל א הצליה ה ל עכ ב א ת ה אי חו ד‬ ‫״״‪.‬האיש היה באמת חלקלק )חלק כצלופח‪ .<«*181»« ,‬וכשחשבתי שהנה נתפס בידי‪,‬‬
‫הסרבי* קרוא טי ש ה ת ב ט א ת חיל ה ב ה ק פ ת מ פ לג ת ה קואליצי ה הסרבית־קרואטי ת‪ ,‬עוד ל פני מ ל ח מ ת‬
‫התחמק בזריזו ת ל א תיאמן‪.‬‬
‫העול ם ה ר א שונ ה‪ .‬ל סי גי ר ס ת ה הי ס טו רי ת י‪ .‬הו רב ם ב ע דו ת הנזכר ת‪ ,‬ה ש קיע סרגק א ת כ ל רווחיו‪,‬‬
‫״המשחק המעניין בין חתול ועכבר התחיל בזה שהבעתי מיד לאחר דברי הברכה‬
‫לר בו ת הכנ סו ת ממ קו רות תמוהי ם ) כנ ת מ מ ש רדי הש ‪ n‬ם של ד נ ה ושל בודפ שט( בקרן ה ע תוגו ת של‬
‫הראשונים את אי־שביעות רצונו של הזד מעלתו שר החוץ מעמדתה הדדמשמעית של מפלגת‬
‫ה מ פ לג ה ש ל א י ד ע ה שבער״‪ 4‬ל פי או ת ה ע דו ת מ ת פ רנ ק בדצ מ ב ר ‪ 1911‬כ מ ע ט בחוסר כול­‬
‫הצדק הקרואטית שבראשה עמד אדון חבר בית הנבחרים זד‪ .‬שנים רבות‪,‬‬
‫‪ .‬עם ה ק פ ת יוגו ס לבי ה ירד ה מפ לג תו ה ב ד לני ת של פרנק למחתרת ו מנ היגי ה גלו‪ .‬אול ם ב שני ם‬
‫״׳יסלח לי הוד רוממותו‪ ,‬מפלגת הצדק הקרואטית‪ ,‬שיש לי הכבוד לעמוד בראשה‪ ,‬מעולם‬
‫‪ 1941‬ע ד ‪ 1945‬הי א ק מ ה ל ת חי ה ב שינוי שם‪ .‬ב ת קופ ה אחרונ ה ז ו נק ר א ה ה מפלג ה ה ל או מני ת ״ תנו ע ת‬
‫לא התנהגה דו־משמעית כלפי אוסטריה״ ו אני מתפלא מאד ששירותי עד כה לא הספיקו‬
‫לשכנע את הוד רוממותו‪.‬׳ ‪.‬‬
‫א ת ע מ כ ת בטאונ ה ״הצדק הקרואטי״‬ ‫כ מנ היג המפלגה הנרד‪ .‬ב ת ‪ 1896‬ל־‪1911‬‬ ‫)‪(4‬‬
‫)" ‪ (“ Hrvatako Pravo‬שהופיע בזגר ב‪.‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪Ich, dar Hochstapler Ignatz Strassnoff,‬‬ ‫‪Berlin‬‬ ‫‪1026‬‬ ‫)‪(3‬‬

‫‪335‬‬ ‫‪334‬‬
‫חיי הקהילה הקטנה היו מאורגנים כהלכה‪ ,‬ההברה היהודית ואתוות*אחים היו מפותחות‪ .‬הזחזקו‬ ‫אזסטסים• )« ‪ ,U su‬מורדים(‪ .‬היא !ירפה לתורות הבחלנות דקרואסיח מפי כטארצ׳ביץ׳ ופרנק‬
‫מפעלי צדקה‪ ,‬כגון •גמילות חסדים• שהיחד‪ .‬גם חברה קדישא‪ ,‬אך לא הוזנחו אך* הקרנות לטובת‬ ‫רעיונות קורסורטיביים נוסח מוסוליני וסייח« גזעני מבית ספרו של היטלר‪ .‬יצור חדש זה שימש‬
‫ארץ ישראל )״החלוקה״( ויישובה‪ .‬הקהילה דאגה גם לחסרי בית ולעוברי אורח עגיים‪ ,‬אף עזרה‬ ‫בסיס אידיאולוגי למדינת קרואטיה •הבלתי תלויה• והעקובה־ מדם‪ .‬השם סרנק עומעם ברוח הגזענות‪,‬‬
‫בשנים ‪ 1815 , 1813‬ו־‪ 1828‬לאתים בדוברובניק במצוקתם‪ .‬היא עצמה נעזרה בשנים ‪ 1843‬ד‪ 1873‬בידי‬ ‫אך גורל הסרנקיאנים )‪ Frankovci‬בלעז( נ ח ת במועקה של זוועות המלחמה ורצח עם‪ ,‬פשוטו‬
‫בית רוטשילד הווינאי‪ ,‬שהרים את תרומתו לטובת היהודים העניים בספלים ולשם העסקת מורה‬ ‫כמשמעו‪ .‬מאז לא התאוששו הזעיר־בורגנים מלשקה אוליצה שהיו במרוצת ארבע שנות המלחמה‬
‫׳‪.-‬״■‬ ‫■ ״ ־ ‪■' .‬‬ ‫•‪•.‬־‪,‬־‪■.‬‬ ‫יהודי בקהילה הקטנה‪.‬‬
‫בכל זאת חטאו בם יהודי ספלים פעם לאחוות אחים‪ .‬בענד ‪ 136‬לספת מסתמך קצ׳קמם על‬ ‫’ י י■ י‬ ‫לרבי טבחים■‬
‫מכתיבת ישראל עגומה ביותר פרשת פרנק‪ ,‬טרגית לאח ערוך מפרשת תינקוגיץ׳‪ .‬ליריבים אלה‬
‫הרגססים מפרוטוקול ועד הקהילה משנת ‪) 1824‬ספר הפרוטוקולים עצמו אבד במלחמת העולם השניה(‬ ‫משותפת הלהיטות לנער חוצנם מעמם ישראל‪ .‬שניהם ראו את יעודם בגאולת העם שאליו נקלעו‪,‬‬
‫ומספר על החלטת מועצת הקהילה‪ ,‬המביעה התנגדות לקליטת יהודים זרים )קרי מהגרים( שאין להם‬ ‫גם אם גישותיהם היו מנוגדות‪ .‬הם נפרדו גם בהערכת כור מחצבחם‪ .‬מורשת אבות‪ .‬היגקוביץ׳ לא‬
‫דרכון ורכוש מסוים‪.‬‬
‫נשאר בערוב ימיו שאנו כלפי המתרחש ביהדות‪.‬‬
‫על פקריט של טבילה לנצרות מצביע קצ׳קמם)עם׳ ‪ (94—93‬עוד במאות הי״ז והי״ה והוא מפרס‬ ‫על מגעיו של פרנק עם היהדות לא נודע מאומה ועל קשריו עם היהודים — מעט מאד‪ .‬איו זד‪.‬‬
‫כמד‪ .‬פורשים מן היהדות מטעמי נוחות ומסיבות רעיוניות >עם׳ ‪ .( 154,119‬ממוצא יהודי היה ו מ קו‬ ‫סקרה שבמישור היהודי לא רשמו עליז המתמחים היהודים שעבדו בלשכתו )וביניהם היד‪ .‬ד״ר‬
‫דאנד‪1‬ל‪ ,1‬בן ונציה שנתמנה בתקופת נפוליאון לפר ‪11‬דור )נציג השלטון( בדלמסיה‪ — .‬מקרר‪ .‬מל ס‬ ‫ל‪ .‬שיק( דבר וחצי דבר‪ .‬לא נודע אם הכיר אי־פעם את ערכי היהדות מתי התנצר ז האם לפני‬
‫במחצית השניה של המאה הי״ט היה אברהם מוסאסיה )‪ .( 1905-1834‬סבו היה רב מלומד בספלים‪.‬‬ ‫נישואיו עם העלמה מבית רויצ׳ביץ׳ )‪ ?( RojSević‬כלתו‪ ,‬אשת בנו בכורו ולדימיר‪ ,‬היחה דורה‪,‬‬
‫אביו של אברהם‪ ,‬ידידיה יעקב‪ ,‬הלך בעקבותיו‪ ,‬כתב חיבורים עבריים ובת היתר הכת מלון תלמודי‪.‬‬
‫בת דוד שוורץ הממציא‪ ,‬שאלה היו לה נישואים ראשונים‪ .‬מנישואיו השניים של יוסיפ פרנק עם בת‬
‫אך לא זכה לסיים את המלאכה‪ .‬נפטר בגיל ארבעים‪.‬‬ ‫מבית האציל מרטיני נולדו לו עוד שלושה ילדים‪ ,‬שני בנים — איו) ויוסיפ )יוז׳יצה( והבת אולגד״‬
‫אברהם התמחה באוניברסיטת דגה בבלשנות רומנית‪ .‬במרוצת הזמן הצליח לתפוש עמדה‬ ‫איז‪ 1‬המשיך בדרכי אביו ונבחר למנהיג המפלגה‪ .‬עוד ‪ ,19141‬בפרוס מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫בפקצדעו ונתמנה פרופסור באוניברסיטה לאתר שהתנצר‪ .‬הוא נמנה עם מחנכיו של יורש העצר‬ ‫גידף והשמיץ איו‪ 1‬את המתנגדים טד‪,‬קואליציה הסרבית־קרואסית• זכורות התגבשויותיו עם היגקוביץ׳‪.‬‬
‫רח־ולף‪ .‬עם המרת דתו נקרא צאצא זה של רבני ספלים — ארטורו אדולפו‪ .‬לכבודו הוקפה ‪19121‬‬ ‫הוא היה ביו המוהיקנים האתרוגים בקרואטיה שהגנו על בית הבסבורג‪ .‬מאמציו לא הועילו‪ ,‬המונרכיה‬
‫אנדרטה בחצר האוניברסיטה ע״ש רח־ולף מ דנ ה‪ .‬אמנם בתקופת הסיפוח הנאצי סולקה האנדרטה‪,‬‬ ‫העתיקה התמוטטה‪ .‬אחותו אולגה נישאה לסלבקו קבסרגיק )‪ ,{Stavko Kvatrmik‬שהיה אחר כך •מצביא•‬
‫אך הוקפד‪ .‬מחדש אחר מלחמת העולם השניה‪.‬‬ ‫האוסטשים ב׳קרואטיה הבלתי חלדה״‪ .‬בשואה היא שמה קץ לחייה‪ .‬בנח דידו קבטרניק השתתף‬
‫‪ 19341‬בהתנקשות בחיי אלכסנדר מלד יוגוסלביה במרסיי‪ .‬בזמן שלטון האמזסשים כונה קבסרניק‬
‫אחרת היחה דדכם של בתי פורסורגו‪ .‬הם לא שרפו את הגשרים אל עמס ישראל ומדמי האומד‪-‬‬ ‫הצעיר‪ ,‬שדם יהודי זרם בעורקיו‪ ,‬לראש המשטרה המדיניות נכדו של יוטיפ פדגק המומר אחראי‬
‫גם בתקופות הטמיעה שעברו פדי פעם עליהם‪ ,‬הן במאה הי״ם הן במאה הב׳‪ ,‬עמדו בניהם במבחן‪.‬‬ ‫אפוא לפגי משפט ההיסטוריה לפרהץ הדמים שהילל ושבו הושמדו רבבות סרבים‪ .‬יהודים ואחרים‬
‫עוד במסתו •ויד סודסורגו והתחיה הלאומית בספלים•‪ 4‬פרסם קצ׳קמם את מגילת היוחסין של משפחת‬ ‫בקרואטיה‪.‬‬
‫מירפורגו‪ .‬ממנה מסתבר שאחד מאבותיה‪ ,‬פשה קפוצ׳יגה‪ ,‬בא במאה הי׳׳ז או הי׳־זז ממריבור )ומכאן‬
‫שם הפשסתה( לגוריציה שבשטח האיטלקי של בית הבסבורג‪ .‬הסבר זה מטעה‪ ,‬משום שהיהודים‬ ‫הייס‪-‬ויד מורפורגו‬
‫גורשו מצריבור כבר במאה הט׳׳ו‪ .‬בתקופה הנקוטה בסי קצ׳קמם לא נמצאה נפש יהודית במריבור‬
‫ספת של ד‪ .‬קצ׳קמס •היהודים בתולדות ספלים״‪ 1,‬שהופיע לאחר גמר הספר הזה‪ ,‬מרחיב את הידע‬
‫הסלובנית‪.‬‬
‫דוד אלידע )‪ ,( 1882-1809‬אביו של היים־ויד )ויטה(‪ ,‬למד לכרוך ספרים והתפרנס זמן מה‬ ‫על קורות יהודי ספלים‪ .‬הוא מוסיף תיאור מגיון על משפתות יהודיות בתקופות שונות‪ ,‬על חיי‬
‫כמכירת ספרים עבריים‪ ,‬אך עיקר פרנסתו ביסס על גידול תות משי ועל אריגת אריגים גסים לבגדי‬ ‫הקהילה‪ 3‬בפאות האחרונות‪ ,‬ועוד‪ .‬מתיך שפע תיאוריו מן הראוי להביא כאן במה עובדות‪.‬‬
‫איכרים‪ .‬הוא חיבר קינות עבריזת‪ ,‬ביניהן אחת לזכר הרב ידידיה יעקב מוסאפיה‪.‬‬ ‫בעט׳ ‪ 86‬ו*‪ 19‬נ אנו קוראים על מפקדי היהודים בסאות הי״‪ 1‬עד הי״ס‪ .‬ואלה המספרים )בסוגריים‬
‫בעל חגות הספרים חיים־דד )‪ ( 1911—1838‬לא היה מוכר ספרים בלבד‪ .‬חשיבותו בזירה המדינית‬ ‫מספר המשפחות( ‪ -‬בשנת ‪ 1628‬ז )‪ ,(54) 279 : 1778 ,(29) 271 : 1638 ,(24‬ותחת שלטת צרפת‬
‫של תנועת הוזהיה הקרואטית בדלמטיה‪ .‬את הלשון הקרואטית לא למד מעולם על בוריה‪ ,‬וכל ימי‬ ‫בשנת ‪ .175 : 1811‬היהודים היו ‪ 5‬עד ‪ 10‬אחחים מכלל האוכלוסין)היום פרומיל אחד(‪.‬‬
‫חייו כתב איטלקית‪ ,‬כמר ‪1‬ת בני דורו המשכילים‪ .‬היה חבר המפלגה הקרואטית הלאומית‬ ‫בעט׳ ‪ 115‬תוארה הפורענות שאיימה בכ׳׳א סיון תקג״ז )‪ ,( 15.6.1797‬עם התמוססות השלטון‬
‫הוונציאני‪ ,‬לכלות גם את הקהילה בספליט‪*.‬‬
‫)גארודג׳אצי(‪ 1‬שתבעה הצטרפות דלמטיה לקרואטיה‪ .‬הוא הצסיין כמו״ל‪ ,‬ובמיוחד בהוצאת חוברות‬
‫פוליטיות וכתבי־עת כ״אנואריו דלמטיקד׳ )״השנתון הדלמסי״(‪ ,‬בשנים ‪ .1860/1‬תוכנם מ טון בגד‬ ‫בית הספר היהודי החילוני הוקם בספלים ‪) 18211‬שם‪ ,‬עמי ‪ ,( 148‬כלומר המש שנים לפגי הקמת‬
‫אלה שצידדו באוטונומיה דלמטית ודרשו שדלפטיה לעולם לא תסופח לא לאיטליה ולא לקרואטיה‪.‬‬ ‫בית הספר היהודי בוורז׳דין‪ ,‬הראשון בקרואטיה הבאנית‪ .‬בית ספר זה התקיים ‪ 14‬שנים‪.‬‬
‫הלשון המדוברת של יהודי ספלים היתד‪ .‬איטלקית בניב ונציאני‪ .‬נשתמרו בה כמה מלים בלדינו‬
‫‪Duško Kećkemet, Židovi‬‬ ‫‪povijesti Splita, Split 1971,‬‬ ‫)י (‬ ‫ובעברית‪ .‬בית הכנסת הוקם בשנת ‪ ,1728‬בבית מגורים שסביבו הוקם לאחר זמן הגטו‪ .‬ה״סינאגמה•‬
‫שטות איטלקיים לקהילה בספלים‪Université degll Ebnel, Société Ebralca di :‬‬ ‫)‪( 2‬‬ ‫נבנתה בסגנונות של הרנסאנס והבארוק‪ .‬תהת השלטון הפאשיסטי הוא נשדד ונהרס כולו ‪ ,19421‬אך‬
‫‪Spaleto, Comunité Israelitlca di Spalato‬‬ ‫שוקם ביוגוסלביה החדשה‪.‬‬
‫ורמים על כך כלולים בפסה ההיסטורית ‪-‬כמה רשימות סתוך תו׳לדות יהודי ספלים״‪ ,‬כתד־‬ ‫)‪(3‬‬
‫יר קרואטי‪ ,‬פרי עסו של ויקסור סורפודגו )תע‪.‬י‪ .‬ב‪ (91 .‬ורן במאסרו ‪-‬היהודים כססלים‬ ‫בין משפחות ר מ ת במאות הקודמות יש לציין את הפעילות בתיי החברה והקהילה ‪ :‬אבינו!‪,‬‬
‫זם התמוטטות הרפובליקה הוונציאנית״‪ ,‬״נארודגה ז׳ידובסקה סווייסם׳׳‪ ,‬סרייבו‪ ,‬שנה‬ ‫ג־נסילומו‪ ,‬ומארה‪ ,‬יונה‪ ,‬ישורום‪ ,‬כהן‪ ,‬מוסאפיזז‪ ,‬פירפורגו‪ ,‬מזרחי‪ ,‬ם‪1‬רליץ‪ ,‬פנסו‪ ,‬פרדו‪ ,‬צוריאל‪,‬‬
‫*אסונה‪ .1924 .‬גליונות ‪.26—25‬‬ ‫קמפוס ושטוק‪.‬‬

‫‪337‬‬
‫‪336‬‬
 ‫פורסירגו זעסיין כמארגן פעולות מדתיות של מפלגתו שכבשה לאחר מאבק של עשרים שנה‬
‫אח השלטון בדלמסיה‪ .‬ב־‪ 1882‬נבחר חיים־ויד כחבר לפועעת העיר ספלים‪ ,‬הוא שימש יו״ר לשכת‬
‫המסחר בעירו ויו׳׳ר הבנק העממי הדלמסי הראשון שנוסד בהשתתפותו עוד ב־‪ .1869‬היה לו ‪1‬ם הלק‬
‫לא מבוטל בפיתוח התעשיזז בעירו ובדלמסיה כולה‪.‬‬
‫דל המדע על יחסו ליהדות ולבעיותיה‪ .‬לעניין היהודי לא הספיק לתרום הרבח מזמנו וסמרעו‪.‬‬
‫קג׳קסם מזכיר כי בשנת ‪ 1873‬נבחר מורפורגו לוועדה שעליה הוסל לעבד תקנות חדשות לקהילת‬
‫חלק שביעי ‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ספלים‪ .‬אף אם לא היה פעיל בתנועת התחיה של עמו‪ ,‬לא התנכר ליהדותו כרבים מעמיתיו בתקופת‬
‫הסמיעד״ הוא נשאר נאמן למסורת אבותיו וסדא את מנוחתו האחרונה בבית העלמין היהודי שעל‬
‫רשימות ומפתחות‬ ‫הר פרייאן החולש על ספלים וסביבתו‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬

‫ן״*״»״ ‪*16 **0*^0 1‬‬ ‫‪ Spl.lt., ^ 1 9 6 3‬״‬ ‫)‪(4‬‬

‫‪338‬‬
 ‫תעתיק אותיות לועזיות‬

‫את האותיות העבריות בעלות האפוסטרוף יש להגות בתעתיקי העלים הלועזיות ‪:‬‬

‫םרבית־קרואםית‬ ‫‪dj‬‬ ‫‪ d2‬או‬ ‫‪ dg‬אנגלית‬ ‫] או‬ ‫‪0‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪zh‬‬ ‫ד‬

‫«‬ ‫ל׳‬

‫םי‬ ‫]‪n‬‬ ‫‪ny‬‬ ‫נ‪,‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪à‬‬ ‫‪ch‬‬ ‫‪tch‬‬ ‫צ׳‬
‫‪i‬‬ ‫‪*h‬‬ ‫ש׳‬
‫יי‬

‫= ארכיון הוועדה ההיסטורית המחיאעית > ‪ r‬התאחדות עולי יוגוסלביה‪,‬‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫)להלן פורטו רק מקורות‪ .‬בגוף הספר צוינו ספרים אתרים‪ ,‬בתבי־עת‪,‬‬ ‫‪.‬‬
‫א נ צי ק לו פ די קבצים שוגים ועוד(‬
‫אלו! גדלתש‪ ,‬תולדות היהודים רא״י בתקופת המשגה והתלמוד‪ ,‬כרך א׳‪ ,‬תל אביב תסי״ד ;‬
‫אלקלעי יהודה הי‪ ,‬כתבים מקובצים‪ ,‬שגי כרבים‪ ,‬ירושלים חש״דן בן־מיכאל יעקב‪ ,‬תולדות‬
‫היהודים בוויוודינה‪ .‬קיבוץ גת ‪) 1963‬כתב־ ‪ (T‬ן בן־צבי יצחק‪ ,‬נחזי ישראל‪ ,‬ירושלים תסכ׳׳ו ; בן־‬
‫צבי מחק‪ .‬ארץ־ישראל ויישובה בימי השלטון העותמאגי‪ ,‬ירושלים תשכ״ג ; גלבר נ‪.‬ם‪ ,.‬משח זאקס‪,‬‬
‫תדפיס נדסיגי״‪ ,‬ירושלים תרצי ח ; גת בן־ציון‪ ,‬הישוב היהודי בארץ ישראל בשנות הת״ד — התרגד׳א‬
‫)‪ ,( 1881— 1840‬ירושלים תשכ״ג; דובנוב שמעון‪ ,‬דברי ימי עם עולם‪ ,‬תל אביב תרצ״ה; דינור‬
‫בן־ציון‪ ,‬תולדות ישראל בגולה ב׳ )‪ ,(1‬תל אביב — ירושלים ‪ ; 1965‬זהבי צבי‪ ,‬מתחתם סופר ועד‬
‫הרצל‪ ,‬ירושלים חשכ׳׳ו ; כהן סגחם ובנבגישתי דוד‪ ,‬מורה דרך בארץ ישראל‪ ,‬ירושלים תרצ״ב ;‬
‫פאהלר רפאל‪ ,‬דברי ימי ישראל ‪,‬חדות אחרונים‪ ,‬כרך ב׳‪ ,‬מרחביה ‪ ; 1954‬סולק אב‪.‬ב‪ ,‬כזריה‪,‬‬
‫תולדות ממלכה יהודית באירופה‪ ,‬חל אביב תשי״א ‪ :‬סראוזר יהושע‪ ,‬תולדות ממלכת הצלבנים בא״י‪,‬‬
‫כרך א׳‪ ,‬מושלים ‪ }1963‬קונפורמי דוד‪ ,‬קורא ה דו רון ברלין תר״ו ; רוזאניס שלמה א‪ ,.‬תולדות‬
‫היהודים בתוגרמה‪ ,‬ה׳ כרכים‪ ,‬תל־אביב — סופיה ‪ ; 1938-1930‬רוח בצלאל )ססיל(‪ ,‬הגדת טאראייבו‪,‬‬
‫תל אביב — ירושלים‪ ,‬בלי ציה שגת ההוצאה ; גרשום שלום‪ ,‬שבתאי צבי והתגועה השבתאית בימי‬
‫חייו‪ ,‬הל־אביב ‪. 1967‬‬

‫‪341‬‬
 Braham L Randolph, HungarlarvJewlsh Studie», edlted by Randolph L Braham. New
York 1966; Breyer Mirko. Marko Breyer, Zagreb-Krlževcl 1908: Clrkovlć Sima, Jevrejskl
. ‫מפתח האנשים והמשפחות‬ danak u vlzantlnaklm oblastima, Beograd 1958; Diamant Paul J‫ ״‬Theodor Herzls
Väterliche und Mütterliche Vorfahren. Jerusalem 1934; Gabrlčevlć Branimir, Una
315-31« 305-291 289—286 254 230 ‫ רוזנים‬,‫איגקאי‬ 189 156 ‫אבולעפיה יששכר‬ nuova Iscrlzlone salonitana, Roma 1959; Gelb Hlnko, Historijski prikaz o životu
314 163 ‫אלקלעי יעקב‬ 52 ‫ בנקאי‬,‫איסרל‬ 138 .‫אביוב אהרן ושלמד‬ Jevreja u Hrvatsko], manuscrlpt. Zagreb 1952; Geyer und Salier, Urkunden aus
169 166 ‫אלקלעי יעקב מרדכי‬ 52 ‫איסרל משה‬ 163 ‫אבינון שלפה‬
‫ פתחיה‬p ‫איסרליין ישראל‬ 94 92 ‫אביתר שמואל‬ Wiener Grundbüchern. Wien 1931; Gleslnger Lavoalav, Amatus Lusltanus 1 njegov
313
171 166 151 18 ‫אלקלעי מתק‬ 147 55 51—50 150 ‫אבו דגת מסף‬ liječnički rad u Dubrovniku /155&—155B/. Zagreb — Beograd 1940; HaCohen R.
314—313 179 39 ‫אל אצסכרי‬ 39 ‫אבן סוקל‬ i Joseph. Emek Habacha, Leipzig 1858; Hayes CJ.H. & Moon P.T., Modem Hlstory,
- 298 163 ‫אלקלעי מרדכי‬ •‫ ! ׳' ־‬160 ,‫ ד‬.‫אלבחרי ל‬ 43 ‫אבו כליון‬ * New York 1947; Hlnković Hinko, Iz velikog doba, Zagreb 1927; Hoemes Morlz,
. 314 ‫אלקלעי משה‬ 39 ‫אל בכרי‬ 39 ‫אבן םצלו‬
330 ‫אלבלה דוד‬ 39 ‫ רוססה‬p k DInarlsche Wanderungen, Wien 1894; Kaznačlć 1A, Processo dl lsach Jesurun,
314166 ‫אלקלעי משה דוד‬ israeltta dl Ragusa nel 1622. Dubrovnik 1882; Kečkemet Duško, Zidovi u
314 ‫ דוכס אוספרי אלקלעי פולומוו‬,‫אלברכט השלישי‬ 140 ‫אברבנאל א ה ת יצחק‬
315 ‫אלקלעי סימה‬ 54—53 290 287 ‫אס־בנאל דון יצחק‬ povijesti Splita, Split 1971: Kolendlć Petar, Nekoliko pesama humaniste Didaka
315 298 169 ‫ אלקלעי רחל‬0 39 ‫אלברצלוני יהודה‬ 39 ‫אברהם אבן דאוד‬ Pira, Beograd 1981; Kuhač Fr. Š., Josip Slezlnger, Prvi srpski kapelnik knjažev3ke
298 ‫אלקלעי שלמה חי מרדכי‬ 254 ‫איוו‬ ‫אל ט ביז׳‬ 62 ‫אברהם אבן עזרא‬
314 34 ‫אלת גדליה‬ 93—92 91 86 ‫אברהם הרופא‬ garde, Zagreb 1897; Levy Moritz, Die Sephardlm In Bosnien, Sarajevo 1911;
314 286 ‫אלהלעי שלמה משה‬ 315 ‫אלסרץ אברהם מאיר‬ . 315 ‫אגמון שריקה‬ Modelski Teofll Emil, Krö! Geballm w llscle Chasdaja, Iwöw 1910: Novak
160 .‫אמודאי י‬ 315 ‫אלטרץ רחל‬ 150 ‫אדלר אלקו‬ Grgo, 2ldovl u Splitu, Split 1920; Popovlć Dr, Duäan J., Srbi u Vojvodini
138-136 ‫אמודאי יוסף‬ , 301 ‫אליאב מרדכי‬ 294 ‫אדלר נתן‬
53 ‫אהרן בו יעקב‬ I—IH, Novlsad 1957, 1959, 1963; Rado Imre 6s mayor Jözsef, A
(‫ אמטוס לוזיפגום)ראהלוזיפגום‬168 ‫אליהו)אל״ף< שמואל בבר‬ Novtsadl Zs!d6k Törtönete, Novlsad 1930, Rosanberg Artur, Beiträge zur Ge­
- 188 154 ‫אמריל׳ו משה חיים‬ 289 ‫אליעזרברג מרדכי‬ 305 18 ‫אהרנסריי© מרדכי‬
143—142 ‫אגג׳ל מאיר‬ 336 330 ‫ דגגס ומלך‬,‫אלכסנדר‬ 58 ‫ הגס‬.‫א וארס פרג םון‬ schichte der Juden In Steiermark, Wien 1914: Scherer J.E., Beiträge zur Ge­
‫ ־‬38 ‫אנדרוגיקוס השני‬ 316 ‫אלכסנדר מגה‬ 161 ‫ נסיך‬,‫אוברנוביז׳ מיכאל‬ schichte des Judenrechtes im Mittelalter / Die Rechtsverhältnisse der Juden in
62 .‫ אנדריאדס א‬250 ‫אלכסנדר־ססבטסקי שנדור‬ 165—163
319 316 —157 ‫ ג סיו‬,‫אוברנוביץ׳ פילו ס‬ den deutsch-čsterrelchlschen Lindem /, Leipzig 1901: Schotem Gershom G..
48 ‫ מלך הונגריה‬,‫אנדריאס השני‬
204 199 1971‫אנדריץ׳ איו‬ 184 ‫אלמולי שמואל‬ 161 159 Major Trends In Jewlsh Mystlclsm, New York 1967; Schwarz Gavro. Povijest
234 ‫ רב‬,‫ אנהלצר‬148—147 145 ‫אלסוסביגו יוסף‬ 165 ‫ נסיך‬.‫אימרטבת* פילו‬ Zagrebačke židovske općine od osnutka do 50-tih godina 19. vijeka, Zagreb
39 .‫אסף שפחד‬ 191184 150 35 ‫ לי‬1‫אהרואקר האר‬ 1939; Schwarz Nathan, Dr, Samuel Spitzer, Osijek 1895; SrkulJ Stjepan, Pregled
224 59 ‫ רוזנים‬,‫אססרהזי‬ 150 148—147 ‫אלמוסגיגו יצחק‬ 101 99 75 19 ‫אוהב שלבה‬ opće I hrvatske povijesti, Zagreb 1920; Starr Joshua, The Jews ln the Byzantlne
53 ‫אסתר מל׳ובל׳נה‬ 39 ‫אל מקדסי‬ • 43 ‫ קיסר גרמניה‬,‫אופו‬
99 95 ‫אפנדיני אורבן‬ 138 ‫אלעזר שלמה‬ ‫ י‬54 49 ‫ פי ר ז׳ כי ה‬.‫אופוקר‬ Empire / 641—1204 /, New York 1939. reprlnted 1970; Strassnoff J‫ ״‬Ich, der
250 ‫אפשטיין זיגמוגד‬ 299 ‫אלפאפה גיסים משה‬ 176151 ‫יה‬1‫ נסיר פסב‬,‫אויגן‬ Hochstapler Ignatz Strassnoff. Berlin 1926; Szabo G., Stari Zagreb, Zagreb 1941;
254 ‫אפשסיין מליוס‬ 315 ‫אלפנדרי ללה‬ 334 ‫ רמפכ״ל אוסטריה‬,‫אופגברב‬ Slang Ignjat, Jevrejl u Beogradu, Beograd 1926; Tadić Jorjo, Jevrejl u Dubrovniku
318 ‫אפשסיץ מסף‬ 313 ‫אלקלעי אברהם‬ 275 .‫אופנהייפר ר‬
—250 245 ‫אפשטיין יעקב־ז׳ק‬ 314 ‫אלקלעי אברהם מרדכי‬ ‫י‬ 152 ‫אופנהייפר שמואל‬ do polovine XVII stoljeća, Sarajevo 1937; Tkalčlć I.K., Monumenta historlca llberae
324 318 251 313 ‫אלקלעי אברהם שמואל‬ 48 ‫ אפיפיור‬,‫אירבן השני‬ civitatis Zagrablae. vol. VI.. Zagreb 190D; Wachstein Bernhard, Die Grabschriften
318 ‫אפשפיין שמואל‬ 168 ‫אלקלעי אדולף‬ 138 ‫אירוס די בק‬ des alten Judenfrledhofa In Elsenstadt, bearbeitet von Dr. Bernhard Wachsteln,
315 ‫אקשסיין בוקיצה‬ 313142 ‫אלקלעי אהרן‬ 119-118 ‫ עותומן‬p ‫אירכו‬ mit einer Studie von Sändor Wolf, Wien 1922; Wachstein Bernhard, Urkunden
138 ‫ארארה גדלירש‬ 315 ‫אלקלעי איזידור־כראצו‬ ‫אורליוס דיוגיסיוס )״ידדיאום‬
137 ‫ אליהו‬1‫ארבר‬ 315 ‫אלקלעי אלברס‬ ‫ ־‬30-29 (‫טיבריינסיס׳‬ zur Geschichte der Juden In Elsenstadt, Wien und Leipzig 1962.
279 234 233 ‫ רוזן‬,‫ארדדי‬ 303 ‫אלקלעי אסתר‬ * 177 ‫אחמד אל־ג׳זר פחה‬
270 .‫ארדויהל׳י ם‬ 315 ‫אלקלעי אשר‬ (‫אנזיאס פשח רפאל )זקי אפנדי‬
27 ‫אריסטובולום‬ 313 ‫אלקלעי בואינה‬ 209 201
39 .‫ א‬.‫— ארפאפונוב ם‬166 142 ‫ ח דו‬,‫אלקלעי דוד א‬ 208 .‫אסיאס ש‬
318—317 ‫אדליד אדולף‬ 313 167 294 ‫אפלינגר יעקב‬
318 ‫ ארליך אידה‬298 166 161 ‫אלקלעי דוד משה‬ 43 ‫ יעקב‬p ‫איברהים א‬
318 ‫ארליך אינה‬ 314 112—111 ‫איזונודביע׳ ו מ קו‬
318—317 ‫ ארליך הרמז‬298 168 ‫אלקלעי דוד פשה ד׳׳ר‬ 317 ‫אייזגר אמיל‬
318 (‫ארליך ורה )שפיץ‬ 315—314 305 317 243 ‫אייזגר יעקב‬
318—317 ‫*מרים‬,‫ארליך מריד‬ 315 ‫אלקלעי ויפה‬ ‫איינ הי ת אליהו־איגבץ )אדפונד‬
48 ‫ מלכי הונגריה‬,(‫ארפד )בית‬ ‫ ־‬313 ‫אלקלעי חיים אתרן‬ 293 (‫הורן‬
213 121 315 ‫אלקלעי יהודה‬ 293 ‫איינהורן דוד‬
96 95 ‫ ארקולה השני‬162 160 18 ‫אלקלעי יהודה הי‬ ‫־‬ 185—183 ‫אילון שלמה‬
‫ אשכנזי אברהם בנימין בחן‬278 261 222 208 203 171 52 ‫ אמיפמר‬,‫אינוצגסמם השלישי‬

343 342
 ‫מפתח האנשים ו ה מ ש פ חו ת‬ ‫פפתזז ה א נ ש י ם ו ה מ ש פ ח ו ת‬

‫ד מן י‪ .‬צ‪209 .‬‬ ‫גלזינגר מיכאל ‪319‬‬ ‫ברוך חיים ‪138‬‬

‫הלטאי יג‪ 1‬אויגן)רא ה הרצל( • וישונסאי שמו־שמואל ‪276‬‬ ‫גליק זאב ‪278‬‬ ‫)ראה גחן העזתי( •‬
‫הלסגוט ה ר מן)צבי עזריה( ‪ 158‬וכשסית ברנהחר ‪227‬‬ ‫דנון מאיד מנחם ‪203‬‬ ‫ברוך קלמי ‪192‬‬ ‫אס כנוי מסד‪189 .‬‬
‫‪161‬‬ ‫דגין משה ‪203-201‬‬ ‫גליק ליאוסו לד ‪197‬‬ ‫ברוך שלמה )יאתר אפנדי( ‪204‬‬ ‫אשכנזי צבי יעקב )״חכם גבי׳׳(‬
‫נלתסור ‪52‬‬ ‫גליק ר או מ )רודולף( ‪231 18‬‬
‫נלגטין גבריאל ‪189‬‬ ‫הלפדין אבנר ‪90‬‬ ‫דספום־בלים פ‪250 233 229 .‬‬ ‫ברייקוביץ׳ ולדימיר ‪230‬‬ ‫‪225 185—183 149‬‬
‫הנדל תסף ‪137‬‬ ‫‪260 258 252‬‬ ‫‪281 279—278 272 233‬‬ ‫בר ייר אדם ‪230‬‬ ‫אשר יעקב ‪313‬‬
‫‪ .‬ול שח׳‪ ,‬באן ‪237‬‬ ‫גמז ם‪237 ,‬‬
‫)לשקו סטיפן ‪260‬‬ ‫הפגר איגנץ ‪259‬‬ ‫דרבי‪ ,‬ארל ‪164‬‬ ‫ברייד אדוארד ‪253‬‬
‫הצגדורף פון‪ ,‬קונרד ‪334‬‬ ‫גמליאל השישי ‪36‬‬ ‫ברייר איגנ׳ס ‪230‬‬ ‫כלה ‪262‬‬
‫ננוצ׳י ‪91‬‬ ‫גסקון אברהם ‪142 131‬‬
‫וגסורד‪ .‬אברדים ‪189‬‬ ‫הקר דיג ה ‪324—323‬‬ ‫ד׳אוליק תליה ‪242‬‬ ‫ברייר יעקב ‪- 230‬‬ ‫בוגדנוביץ׳ דוד ‪94‬‬
‫הרכבי א‪ .‬א‪. 39 .‬‬ ‫הבסכורגים‪ ,‬בית )קיסרות(‬ ‫גרדיזי ‪39‬‬ ‫ברייד ליאופולד ‪253‬‬ ‫בח־יסליץ׳ תומא ‪97‬‬
‫וקרלה ‪334‬‬ ‫גרדיץ׳ ‪109‬‬
‫הראל־הרז׳יץ׳)הרגשסיין( יעקב ו ר הו ת את‪312 .‬‬ ‫הבסבורג ‪—58 49 23 21—20‬‬ ‫בדייר סירקו ‪230‬‬ ‫בומון די‪ ,‬אברהם יהודה ‪131‬‬
‫‪324-323‬‬ ‫‪217—215 206 200 19B 152 59‬‬ ‫גרוף אוסקר ‪206‬‬ ‫ברייר סרקו ‪230‬‬ ‫בויסט‪ ,‬קנצלר אוססרי ‪165‬‬
‫ורוהכץ‪ ,‬הגמון ‪318‬‬ ‫גריגורתם הראשון‪ ,‬אפיפיור ‪36‬‬
‫הרטמן יהודה־לבוסלב ‪ p‬ליאו־ ורפל )רפאל( יצחק ‪287 222‬‬ ‫‪275 269 258 251 240 238 227‬‬ ‫בריל ב‪167 .‬‬ ‫בולי ‪ j‬צ‪169 .‬‬
‫‪289‬‬ ‫סולד ‪321 253—252 249 247‬‬ ‫‪—335 330—328 323 318—317‬‬ ‫גריזליגי סרנץ ‪275‬‬ ‫בדיל יחיאל ‪300‬‬ ‫ביליץ• דין סרנה ‪28‬‬
‫הרמן אוסקר ‪322‬‬ ‫‪336‬‬ ‫גרינוולד מ‪261 .‬‬ ‫ברמפרקלרה ‪244‬‬ ‫בונבנטורה הרופא ‪53‬‬
‫?אבי אברהם ישראל ‪185‬‬ ‫הרסן דניאל־דגה ‪322‬‬ ‫הדוכס מנקסום )ראה תסף נשיא‬ ‫גרינוולד ס‪271 69 .‬‬ ‫ברנסלד שמעון ‪313 170 166 18‬‬ ‫בזקן‪ ,‬בית דפוס ‪321‬‬
‫זבולון אשר ‪181143‬‬ ‫הרמן השני‪ ,‬הרוזן ‪56 54‬‬ ‫מבית מנדז(‬ ‫‪,‬‬ ‫גרלך ‪266‬‬ ‫ברסלאואר ל‪167 ,‬‬ ‫בורלא יהודה ‪—286‬ד‪28‬‬
‫זבייזדיץ׳ ד‪324 242 .‬‬ ‫הרגם כוריץ ‪175‬‬ ‫הולחזיים שמואל ‪244‬‬ ‫גרגיץ איגנז ‪321 252‬‬ ‫בטיאנ׳י‪ ,‬רוזנים ‪324 59‬‬
‫זגן דוד ‪324‬‬ ‫הרץ הנריאטה ‪240‬‬ ‫הונ׳אדי ינו ש ‪121‬‬ ‫גרף דיג ה ‪332 325‬‬ ‫ג און מ‪ .‬ר‪ .‬ד‪28‬‬ ‫ביבס יהודה ‪288‬‬
‫זהבי צבי ‪280‬‬ ‫‪254‬‬ ‫הרצוג עלתה‬ ‫הופמן בבס ‪253‬‬ ‫גרף מילן ‪254‬‬ ‫גאי ל׳ודבים ‪321 252 216‬‬ ‫ביוקנן ‪164‬‬
‫זומר‪ ,‬רב ‪261‬‬ ‫הרצל אביגדורתיקסור ‪221‬‬ ‫היסמז יוליוס ‪253‬‬ ‫גר צדק אברהם ‪131‬‬ ‫גברילוביץ׳ ‪160‬‬ ‫ניזיד השני ‪124‬‬
‫זיבנשטית יוסף ‪317‬‬ ‫הרצל ארתור ‪. 221‬‬ ‫הו ס ת שמואל ‪253‬‬ ‫גרץ ד« ‪42‬‬ ‫גבריצ׳ביץ׳ ברנימיר ‪29—28‬‬ ‫ביסי אסר ‪138‬‬
‫זיבגשסיין רוברט ‪324—323 317‬‬ ‫הרצל ברוד־ברנהרד ‪221‬‬ ‫הורבס יוסים ‪335 332‬‬ ‫גרשגין איליה ‪165-162‬‬ ‫גוסמכר אליהו ‪294 289‬‬ ‫בייטי׳ף עליה ‪197 180‬‬
‫‪331‬‬ ‫הרצל תסף ‪221‬‬ ‫הוריייץ ישעיה ‪288‬‬ ‫גת בן־ציון ‪280‬‬ ‫גוטמן דה בלישצ׳ה ‪319‬‬ ‫ביכלר ה‪275 .‬‬
‫זיידמן גוססב ‪305‬‬ ‫הרצל יגו אויגן)הלטאי( ‪221‬‬ ‫הורוייץ ש‪161 .‬‬ ‫גוטמן שמעון ‪274‬‬ ‫ביליץ יעקב חיים ‪221‬‬
‫זיז רפאל וגרשזן ‪67—66‬‬ ‫הרצל יעקב ‪221‬‬ ‫זדטלר אדולף ‪257 21‬‬ ‫י אנו לו ויצק) ‪337‬‬ ‫גולדמן דרגוטין ‪241‬‬ ‫ביליץ רבקה־רגמה ‪221‬‬
‫זייפרם צ‪ .‬ם‪ .‬ל‪286-284 .‬‬ ‫הרצל משה הזגג ‪221‬‬ ‫‪336 323‬‬ ‫דהר אל עמר ‪177 156‬‬ ‫גולדמן יעקב משה ‪243‬‬ ‫ביליץ רפאל ‪222‬‬
‫•זימר יהודה ‪234‬‬ ‫הרצל קדל ‪211‬‬ ‫היידושקה שלמד‪273 .‬‬ ‫גולדמן משה )מברו‪ ,‬מו רח( ‪ ,‬דובנוב שמעון ‪—118 54 42 39‬‬ ‫גי ל ת שמואל ‪304 221‬‬
‫זי מר רווליה ‪. 317‬‬ ‫הרצל רוברס ‪- 221‬‬ ‫היינריד ג‪323 .‬‬ ‫‪- 184 151 143 126 123 119‬‬ ‫‪317 252 243-241‬‬ ‫בירג באום נתן ‪323‬‬
‫זי מ ר שמואל ‪323‬‬ ‫הרצל שמעת )גלאזר( ‪221‬‬ ‫היינריד‪ ,‬מלך בוהמיה ‪52‬‬ ‫‪293 258 227 185‬‬ ‫גולדמן שמואל ‪241‬‬ ‫בד אלכסנדר‪ ,‬סר הפגים ‪217‬‬
‫דידלדי ל‪ .‬מ ‪95‬‬ ‫הרצל מטעון לב ‪222—221‬‬ ‫הייס צ‪ .‬י‪ .‬זג ‪228‬‬ ‫דודהמגיססר ‪76‬‬ ‫גולדסטית פרנסים ‪■ 162‬‬ ‫בלה הרביעי‪ ,‬כלך הונגריה ‪49‬‬
‫הרצל תיאודור בנימין־ זאב ‪ 197‬זלטריץ׳ רתקו ‪98‬‬ ‫הילדסהיימר עזריאל ‪244‬‬ ‫דוד‪ ,‬קונסול צרפתי ‪204‬‬ ‫גולדשטיין א‪90 .‬‬ ‫‪54‬‬
‫זלמן מלבוב ‪189‬‬ ‫‪305 280 264 222—221 207‬‬ ‫ידגקיבי׳ד )מחם‪ .‬פתר( הינקו‬ ‫גולדסמיד־זלטמביץ׳ אלכסנדר ד תיצ׳ו ב‪169 .‬‬ ‫בלואס ‪—163‬ו‪16‬‬
‫זפוליה אתה ‪215‬‬ ‫הרצל־רוסר טסה ‪221‬‬ ‫‪336-324 262‬‬ ‫דווי צ׳ו חיים בן שמואל ‪—141‬‬ ‫‪319‬‬ ‫בלוהן נדלן ‪332‬‬
‫זקס מסה‪ ,‬איש ירושלים ‪278‬‬ ‫ד״רשל־הירש יעקב ‪■ 272‬‬ ‫זדנקוביץ סלבה ‪326‬‬ ‫‪168 142‬‬ ‫גולדשמיד גיאורג ‪319‬‬ ‫בלומפלד יוסף ‪298‬‬
‫‪301 283-280‬‬ ‫הידונימום הקדוש ‪19‬‬ ‫דוויצ׳ו ס‪ ,‬ח‪166 .‬‬ ‫גונדזליץ׳ קתריגה ‪89‬‬ ‫בליליוס יעקב ‪189‬‬
‫זקם משה‪ ,‬רופא‪ ,‬ראש הקהל‬ ‫יולף שנדור ‪227‬‬ ‫הירשל אירנד‪321—320 .‬‬ ‫חי ט ש אלברם ‪319‬‬ ‫ג‪1‬םטל ברנקו ‪235 231‬‬ ‫בגאץ אלויז ‪194‬‬
‫‪259 257 253 245‬‬ ‫ו‪1‬לםזון דוד ‪264‬‬ ‫ד׳ירשל בנדיק ויעקב ‪223‬‬ ‫דויסש בנימת ‪318‬‬ ‫גור־אריה יצחק ‪287‬‬ ‫בגבניסתי דוד ‪178‬‬
‫זקס ‪ J3‬אד‪259 .‬‬ ‫וולצ׳יץ׳ אנדריה ‪77‬‬ ‫הירשל זתנקו ‪321—320‬‬ ‫דדסש וילים־זאב ‪319‬‬ ‫ג׳ורג׳ביץ׳ סיהזמיד ‪157‬‬ ‫בן* ברוך שמואל ‪181‬‬
‫זק״ש דה גרי׳ף הינקו־צבי ‪319‬‬ ‫ווגצ׳יגד‪ .‬איתן ‪256‬‬ ‫הירשל משה )סוריץ( ‪320‬‬ ‫דויטש יחסה ‪318‬‬ ‫ג׳וריץ׳ דיר ‪329‬‬ ‫ברחביב סמעון ‪133‬‬
‫זק׳׳ש מיכאל ‪293 289‬‬ ‫ווצ׳סיץ׳ ססיפן וסקנדר ‪260‬‬ ‫הירשל שמואל ‪321—320‬‬ ‫דוימש מטילדה ‪324 319‬‬ ‫ג׳וריץ׳־זמ‪1‬לו דיבנה ‪142‬‬ ‫בנימין אברהם ‪■ 142 140‬‬
‫תקגוביץ׳ ‪332‬‬ ‫ה ‪T‬שלר דיגה ‪320‬‬ ‫דויטש־מצל׳סקי שרגא־פילי■‬ ‫גתריץ׳־קלייז ‪158.0‬‬ ‫בנימץ מטודילא ‪118‬‬
‫חאגיז משה ‪185—183‬‬ ‫תקצ׳יץ׳ ססיסן‪ ,‬דוכס ‪175‬‬ ‫הירשנשטיין יקותיאל ‪261 18‬‬ ‫‪319—318‬‬ ‫גורצ׳קוב‪ ,‬נסיר ‪164‬‬ ‫בן־לב דוד יוסף ‪309‬‬
‫חג׳י לות ‪205—204‬‬ ‫וטרנוביץ׳ סברו ‪99‬‬ ‫‪305-304 301 287—278‬‬ ‫דולגר ס‪62 .‬‬ ‫גזי חוסרף ביי ‪176‬‬ ‫בן־לב יוסף דוד ‪309 142 131‬‬
‫חתת משד‪) .‬דרותש אחמד( ‪201‬‬ ‫ויג ל‪274 .‬‬ ‫הידשסלד י‪272 .‬‬ ‫׳ •‬ ‫דורגטהיצחקדד‬ ‫גסה‪ ,‬קיסר ‪. 31‬‬ ‫בן־לב מדד׳ יוסף ‪309‬‬
‫חתן־חייא נחמיה בן משה ‪144‬‬ ‫וידור פירקו ‪272 269‬‬ ‫הכהן אהרן ‪101—99 75 19-18‬‬ ‫דושן‪ ,‬קיסר סרביה )ראה סטסן‬ ‫גייגר אברהם ‪214 242‬‬ ‫ברנדכאל יעקב ‪271 266‬‬
‫‪292 185—181‬‬ ‫ויילר אדולף ‪253‬‬ ‫‪147 113 II0-108 104—103‬‬ ‫דושן(‬ ‫גייגריאייגהורן אנטוגיה ‪254‬‬ ‫ב ך צגי יצחק ‪177 145 137 39‬‬
‫חיים דוד )ראה דותצ׳ו(‬ ‫תילר מרים ‪253 240‬‬ ‫הכהן אהרן פרחיה ‪183‬‬ ‫דיאמנס יוליוס ‪256‬‬ ‫גייגר‪ ,‬צ׳לן ‪254‬‬ ‫‪288‬‬
‫חיים ישראל ‪157‬‬ ‫וייגר‪ ,‬שופט ‪328‬‬ ‫הכהן אלעזר ‪103‬‬ ‫דיאפנס פאול י‪222—221 .‬‬ ‫גינסברג דוד ‪ 261 18‬י‬ ‫בדשכיעון יואל ‪192‬‬
‫חיים רפאל בכר ‪302‬‬ ‫וייס דה פולנה יעקב ‪319‬‬ ‫הכהן משד‪150 .‬‬ ‫דתטקזרידם ‪88-87‬‬ ‫גידון יקיר ‪297—296‬‬ ‫בסיליוס המוקדוני‪ ,‬קיסר ‪40‬‬
‫חיימסון א‪ .‬מ‪150 .‬‬ ‫תלהלם‪ ,‬קיסר גרמניה ‪243‬‬ ‫הכהן שמחה גרשון ‪144—143‬‬ ‫דיוקלסיאגוס הקיסר ‪63 28 22‬‬ ‫גלבהיגקו‪69 18‬‬ ‫בסיליוס הראשון ‪37‬‬
‫חכם צבי )ראה אשכנזי צבי‬ ‫תלסון וח־רו ‪331—330‬‬ ‫‪191148—147‬‬ ‫‪73 65‬‬ ‫גלברג‪ .‬מ‪1 164—161 159 16 ,‬ל‪1‬‬ ‫בקדלי לודומקו ‪91 87‬‬
‫יעקב(‬ ‫זינ ת רוו ק ‪112—111‬‬ ‫הלוי יהודה ‪39‬‬ ‫דיי ץ׳ ש‪) .‬שופט יהודי( ‪272‬‬ ‫‪314 302 280 278 233‬‬ ‫בראהם רנחלף ל‪266 264 .‬‬
‫ויקטוריה‪ ,‬מלכת בריטניה ‪ 162‬חכמוביץ׳ י‪256 .‬‬ ‫הלוי יהודה בר מנחם ‪203‬‬ ‫גלזימו־ ל‪ 233 150 90 88 18 .‬דיי ץ׳ רב ‪275‬‬ ‫בח־שי מסה ‪138‬‬
‫חמלניצקי ‪127—126 120‬‬ ‫‪293‬‬ ‫הלוי יעקב יוסף ‪140‬‬ ‫דינור )דיג מרג( ברצ תן ‪287‬‬ ‫‪320-319 278 252 215‬‬ ‫גרוך הפו מי ‪86 76‬‬

‫‪345‬‬ ‫‪344‬‬
 ‫מ פ ת ה ה א נ ש י ם ‪.‬וזז מ ש ם חזון‬
‫בריק נר ‪ 458‬ברמסר ‪ 444‬ברג־‬
‫דיים ‪ ,220‬ברט לאו אר ‪447 226‬‬
‫בר־רפאל ‪111‬‬
‫גאון ‪ ,199‬גוטמן ‪,275 272‬‬
‫ג‪1‬לד ‪ ,226‬גולדמן ‪ 424‬ג׳יראסי‬
‫‪ 458‬גלב ‪ 426‬ג׳נסילומו ‪436‬‬
‫גרוסינגר ‪ ,272‬גדין ‪: 226‬‬
‫דיברת ‪ 437‬דוויצ׳ו ‪ ,158‬דייטס‬
‫‪ ,324 249‬היטש־מצל׳סקי ‪—318‬‬
‫‪ 419‬דיאפנס ‪ ,226‬דמיו)דפאיו(‬
‫‪ 414 199‬דגוו ‪199 191‬‬
‫וזוכסטסר ‪ 447‬הורוביץ ‪472‬‬
‫היימבך ‪ ,260‬הירשל ‪ ,59‬הירשלר‬
‫‪ ,247‬הניגטברג ‪ 424 257‬דירסמן‬
‫‪249 247‬‬
‫ויגנפלד ‪ ,272‬ו ד ל ‪ ,138‬וייס‬
‫‪ ,249—248 239 226‬וייסמייר‬
‫‪ ,264‬דגר ‪ ,239 226‬ולממן ‪472‬‬
‫ונסורה ‪ 436‬נסרטל ‪260‬‬
‫זבייזדיץ׳ ‪ 424‬זורגר ‪,264‬‬
‫זיבג שיין ‪ 424 257‬זילבר ‪426‬‬
‫זלוסצר ‪224‬‬
‫חביל׳ו )קבילת( ‪ ,199‬חיון‬
‫)כיון( ‪■ 199‬‬
‫סרביד ‪ 426‬טולנסינו ‪,111‬‬
‫סרינקי ‪199‬‬
‫תליוס ‪ ,275‬יונ ה ‪ ,336‬י שותם‬
‫‪336‬‬
‫כהן ‪336 298‬‬
‫לווינגר ‪ ,272‬ל ד ‪ 407‬לונלי‬
‫‪ ,101‬לוטסיג ‪ ,271‬ליפי ‪ ,22‬לושיץ‬
‫‪ ,226‬למברגר ‪239 226‬‬
‫מאסרסדורפר ‪,239 226 59‬‬
‫מאייר )מארת׳( ‪ ,278‬מאנדיל‬
‫‪ ,296‬מאסטרו ‪ ,111‬מבורך ‪199‬‬
‫‪ 414‬מוזיגגר ‪ ,253 234‬מונסיל׳ו‬
‫‪ ,199 191‬מוסאפיה ‪436 199‬‬
‫מורפורגי ‪ 437—336 59‬מזרחי‬
‫‪ 436‬מילר ‪247‬‬
‫נוימן ‪ 437‬גייפלז־ ‪ ,59‬נחמיאם‬
‫‪199‬‬
‫סימנולוביץ׳ ‪ ,207‬סמוקובליה‬
‫‪314 199‬‬
‫פאפו )פסו( ‪ ,191 22‬פ‪ 1‬רלת‬
‫‪ ,336‬פיגסו ‪ ,199 138‬פינצי ‪,298‬‬
‫פנסו ‪ 436‬פרדו ‪ 436111‬פרחי‬
‫‪ ,199‬פריזר ‪ ,226‬פרייגד ‪475‬‬
‫פריסטר ‪ ,249‬פרנק ‪ 472‬פרנקו‬
‫‪ ,67‬פרסבורגר ‪ ,226‬פשרהוף ‪226‬‬
‫‪239237234‬‬
‫צוריאל ‪336‬‬
‫קאודרס ‪ ,248‬קונפורמי ‪,199‬‬
‫קונפינו ‪ ,199‬קונץ ‪ ,264‬קלעי‬
‫‪ ,313 138‬קמחי ‪ ,199‬קמפוס ‪111‬‬
‫‪347‬‬
‫מ פ ת ח ה א נ ש י ם ו ה ם ש ס זו ו ת‬
‫מטרגיד קלמנס ‪240 235 216‬‬ ‫מבורד־סטרוביד לוצי ‪63‬‬ ‫לודוויג מבאדן‪ ,‬נסיך ‪149‬‬ ‫יעקבסון משה ‪234—233‬‬
‫מג׳ורו אברהם ‪188‬‬ ‫לוזיסנום אמטום )דון יו אג׳ו‬ ‫חסדאי אבן שפרוט ‪42 <0-39‬‬
‫‪284 250‬‬ ‫יעקבסון שלמה־הירש ‪234‬‬ ‫‪47‬‬
‫מיוחם ם‪169 .‬‬ ‫םג׳‪1‬ר‪ 1‬יהושע יצחק ‪189‬‬ ‫רודריגז( ‪—113 96—95 92-87‬‬ ‫יטה ישראל מאיר ‪192‬‬
‫מגריסו עזריאל יחיאל ‪156‬‬ ‫‪■ 114‬‬ ‫חסון אהרון ושלמה ‪309‬‬
‫מי היג׳ ת׳ מיליצה ‪332‬‬ ‫יצחק‪ ,‬מעונה בדזברובניק ‪80‬‬ ‫רתם סוטר )ראה סופר משה(‬
‫מיססר‪ ,‬קונסול אוסטרי ‪197‬‬ ‫מדינה די‪ ,‬שמואל ‪102‬‬ ‫לוי א‪ .‬ד‪305 .‬‬ ‫יצחק רופא ‪86‬‬
‫‪312-310 200—199‬‬ ‫מודלסקי תיאופיל אמיל ‪43‬‬ ‫לוי בכור ‪203‬‬ ‫ישורון יצחק ‪—108 103—102 18‬‬
‫מוג׳ג׳ון) טו צ׳ צ׳ון( אליהו מצליח מיכאל‪ ,‬מילוש‪ ,‬סילן איברגובת׳‬ ‫לוי ירושלמי ‪154‬‬ ‫‪203 147 110‬‬ ‫מאו יוחנן ‪30s‬‬
‫)ראה אוברנובת׳ מיכאל‪ ,‬מי‪-‬‬ ‫‪181‬‬ ‫לוי משה )מורת ‪180—179 18‬‬ ‫ישראל גונדה‪ ,‬יהושע‪ ,‬ליקו‪,‬‬ ‫סנרטקו הראשון‪ ,‬מלך בוסנה‬
‫לוש‪ ,‬מילן(‬ ‫מוהילבר שמואל ‪289‬‬ ‫‪—195 193 190 188 186 182‬‬ ‫מזלטה‪ ,‬משה‪ ,‬פלורה‪ ,‬שלמה ­‬ ‫‪175‬‬
‫מי לי ד ‪329‬‬ ‫‪325‬‬ ‫דוד‬ ‫מחם‬ ‫‪204 201 196‬‬ ‫‪ .‬סודרא ‪315‬‬ ‫מ ד ת' יוריו ‪92—88 78-77 75‬‬
‫מתם ה ייני יד*צ בי)רא ה היגקו־ פילר דוד־היינריך ‪194‬‬ ‫לוי רפאל ‪202‬‬ ‫‪111 108 106 103 95‬‬
‫מיגזצ׳יו פומפיו ‪110‬‬ ‫ביץ׳ היגקו(‬ ‫לוי שלמה ‪320‬‬ ‫‪ 3‬ביליו ליאון ‪92‬‬ ‫טוביה ‪ p‬אליעזר ‪62‬‬
‫פוזס)מ שה( הימריך־צבי ‪ —324‬מלאך חיים בן יוסף ‪182‬‬ ‫לוין־וורנהגן רחל ‪140‬‬ ‫כהן אהרן ‪77‬‬ ‫סולנטיגו אמיליו ‪103‬‬
‫מלמד אברהם ‪137‬‬ ‫‪325‬‬ ‫לוים דד‪8 1 12‬‬ ‫כהן אלברס־אברהם ‪302‬‬ ‫מולטסוב ם‪ .‬אי‪• 39 .‬‬
‫פמו אגג׳לו ‪65‬‬ ‫פחס רתליזז ‪325-324‬‬ ‫לונגו יולמם ‪108‬‬ ‫בהן אליהו* אדוארו ‪331‬‬ ‫הופל פתה ״הצולע״ ‪156‬‬
‫מגדיל יובן ‪168‬‬ ‫פוזססון הד ש ‪234‬‬ ‫לוגגוירט ‪165-164‬‬ ‫כהן גצה ‪252‬‬ ‫סיסוס ‪35 31 27‬‬
‫פנדלסת משה ‪276 240 219‬‬ ‫סוחמד הנביא ‪183 118‬‬ ‫לוצסו שמואל דוד ‪241‬‬ ‫כהן דוד ‪274‬‬ ‫סייסצק חנניה ‪147‬‬
‫מגי אליזד ‪303‬‬ ‫מוחמר הרבידי‪ ,‬סולטן ‪216‬‬ ‫לוציגה שלמה ‪1B9‬‬ ‫כהן דוד א‪169 .‬‬ ‫טייסצק ם‪160 .‬‬
‫מסעודי ‪39‬‬ ‫מוחמר השני‪ ,‬סולטן ‪118‬‬ ‫לוריא חיים ‪304 295‬‬ ‫כהן הוגו ‪331 324‬‬ ‫סיריגג ‪139‬‬
‫פוחמד עלי‪ ,‬שליט מצרים ‪ —280‬פסריק ס ומש ‪331—330‬‬ ‫לורנצו ברגרדו ‪135‬‬ ‫כהן הרצל ‪221‬‬ ‫סלקי‪ ,‬רוזן ‪148‬‬
‫מצל׳סקי גום ס ב ורוברם ‪319‬‬ ‫‪291 281‬‬ ‫ליאו השלישי‪ ,‬אפיפמר ‪37‬‬ ‫כהן תי ‪193‬‬ ‫סקלצ׳יד א‪ .‬ג‪61—60 .‬‬
‫מקסימילאן הראשון‪ ,‬קיסר ‪—57‬‬ ‫פויזס ישראל ‪312‬‬ ‫ליאון א‪162 .‬‬ ‫כהן מזפיגה ‪331‬‬ ‫סרויס־צרפתי אברהם ‪ p‬שלמה‬
‫‪8159‬‬ ‫מויזסזון רבקה ‪324‬‬ ‫ליאון מסה ‪138‬‬ ‫כהן מסף ‪271‬‬ ‫‪137‬‬
‫פרקרייטר ‪252‬‬ ‫מולכו שלמה ‪137 131‬‬ ‫ליאופולד‪,‬דוכס ‪54‬‬ ‫כהן יצחק אלעור ‪133‬‬ ‫סרומביז׳ אנסה ‪331—330‬‬
‫מר יוסף ומר שאול ‪42‬‬ ‫מולך פנחס ל״יב ‪. 272‬‬ ‫ליאופולד הראשון‪ ,‬קיסר ‪138‬‬ ‫כהן ד ד ישעיהו)דידקום סירוס‪,‬‬
‫מרטון ארנו ‪277 270‬‬ ‫מולך ש‪291 .‬‬ ‫‪271 216 148‬‬ ‫יעקב פלבמס‪ ,‬יעקב אבידיאג־‬ ‫יהודה ב״ר דוד ‪■ 140‬‬
‫מרטיני ‪336‬‬ ‫מון ס‪ .‬ט‪228 .‬‬ ‫ליאופולד השני‪ ,‬קיסר ‪- 226 155‬‬ ‫סיס‪ ,‬לוזיסנוס( ‪100 99—94 90‬‬ ‫״יוד זיס*‪ ,‬אופנהייסר יוסף‬
‫פוגטפידרי משד‪ 291 288 163 .‬פריה תרזה‪ ,‬קיסרית ‪221 151‬‬ ‫‪227‬‬ ‫‪114—113 104‬‬ ‫יששכר זיסקינד ‪153—152‬‬
‫‪270 231 229 225-223‬‬ ‫‪302 298293‬‬ ‫לימנס‪ ,‬לורד ‪165—164‬‬ ‫כהן ליאון א‪170 .‬‬‫יזליוס השלישי‪ ,‬אפיפיור ‪88 84‬‬
‫מרסון‪ ,‬מרשל‪ ,‬הרצוג רגתה ‪113‬‬ ‫מוגיאז שלמה ‪150‬‬ ‫לייטנר מ‪321 .‬‬ ‫כהן משה־אדפונד ‪320‬‬ ‫‪91‬‬
‫מרקוס ולריוס מרטיאל ‪97‬‬ ‫מוסאפיד אברהם ‪337‬‬ ‫לייטגר פילים ‪325‬‬ ‫כהן פנחס ‪178‬‬ ‫יוליוס השני‪ ,‬אפיפיור ‪B1‬‬
‫משה בו מתתיהו ‪76‬‬ ‫מוסאפיזז ידידיה יעקב ‪337‬‬ ‫לייטנר שמואל ‪325‬‬ ‫כיון ו‪209 .‬‬ ‫יוליזס קיסר ‪36 31 27‬‬
‫מסד‪ .‬בן שלמה ‪76‬‬ ‫פוסוליני ‪336‬‬ ‫ליבם אלכסנדר והרמז ‪305‬‬ ‫כיון י‪209 .‬‬ ‫יונה בן משה מזגרב ‪61‬‬
‫משד‪ .‬ב ד נחמן ‪140‬‬ ‫מוסטפה ביי ‪79‬‬ ‫ליכסנשסית יוסף ‪274‬‬ ‫כ״ץ יעקב ‪296 294 289 287‬‬ ‫יוסוף פחה ‪157‬‬
‫פשה רופא ‪86 80‬‬ ‫מוסספה השני‪ ,‬סולטן ‪151‬‬ ‫ליפמן יעקב ‪271‬‬ ‫כרמיה יצחק אהרן־אדולף ‪291‬‬ ‫יוסטוס זיגסריד ‪284‬‬
‫משולם בכור י‪163 .‬‬ ‫מוסטפה פחה״ ולי ‪201—200‬‬ ‫לירמה יהודה ‪191 147 143‬‬ ‫‪302 298 295‬‬ ‫יוטטיניאנוס‪ ,‬קיסר ‪139 136 36‬‬
‫מורד השלישי ‪ 181 178 124 120‬משסרוביץ׳ איוון ‪330‬‬ ‫לנדא יחזקאל ‪225‬‬ ‫יוסף בן אברהם‪ ,‬״אגגלוס״ ‪74‬‬
‫משפחות ושמות משפחה‬ ‫‪195 .‬‬ ‫לנדאו נ‪305 .‬‬ ‫לאורון‪ ,‬מצביא אוסטרי ‪—155‬‬ ‫יוסף ‪ p‬מתתיהו ‪18‬‬
‫« מנין ‪ 436 199‬אבר בנא ל‬ ‫מורד ה שני ‪121‬‬ ‫לנדאו משה ‪241‬‬ ‫‪156‬‬ ‫יוסף ביר שלם ‪140‬‬
‫‪ ,138‬א‪1‬זמ‪ ,199 1‬אוגגר ‪,264‬‬ ‫מירטארד‪ .‬אדגר ‪295‬‬ ‫לנגספלדר ש‪331 325 .‬‬ ‫יוסף השני‪ .‬קיטר ‪ —225 155 152‬לאסלו א‪271 264 .‬‬
‫אופגר ‪ ,272 239 226‬אורנשטיין‬ ‫מורנו‪ ,‬רב ‪154‬‬ ‫לעהריץ עקיבא ‪298‬‬ ‫‪ 271—270 255 232-231 226‬לב)לעף( ברור ‪302‬‬
‫‪ ,247‬אסיאם ‪ ,199‬אייזנשסם‪,‬‬ ‫פורפירגו דוד אליהו ‪337‬‬ ‫לב ליאופולד ‪. 299‬‬ ‫‪• 273‬‬
‫אייזנשסטר ‪ ,239 226 59‬אלבחרי‬ ‫מורפירגו ויטקוד ‪336 69 63‬‬ ‫מא הלי רפאל ‪229 227 225 219‬‬
‫‪ ,199‬אלטרץ ‪ . 199‬אליעז ‪420‬‬ ‫פירפורגז חיים־ויד ‪337‬‬ ‫יוסף‪ ,‬מלך הכוזרים ‪ 42—41 39‬לב פרל ‪272‬‬
‫אלכסנדר ‪ 416-315‬אלמולי ‪,298‬‬ ‫מורפירגו משה־קפוצ׳יגה ‪337‬‬ ‫מאיור יוז׳ ף ‪272 270‬‬ ‫יוסף נשיא מבית מנדז‪ ,‬הדוכס לבן ‪163 4‬‬
‫אלמוסלינו )אלמוסניגו‪ ,‬אלמיז*‬ ‫מו שת׳ ל‪169 .‬‬ ‫מאיר מקסם ודיה ‪62‬‬ ‫ל מזון י‪ .‬ל‪167 .‬‬ ‫מנקסום ‪Z3 105 120‬‬
‫כושל סיום)משח מסיומה{ ‪ —69‬נינו( ‪ ,272 199‬אלעזר ‪ , 199‬אל ­‬ ‫מאס אד שמואל ‪287‬‬ ‫לבנסל זדנקד ‪150‬‬ ‫יוסף רופא ‪93—92 87‬‬
‫קלעי ‪ 415-313 199‬אמבונסי‬ ‫‪70‬‬ ‫מאסטרו‪ ,‬דיין ‪188‬‬ ‫־ לבנטל ל‪275 .‬‬ ‫יירצ׳ק י‪ .‬קונסטנסין ‪62‬‬
‫‪ , 111‬ארליך ‪ 417 247‬אשכנזי ‪22‬‬ ‫מדו רג ת׳ אימן ‪333‬‬ ‫מאסטרו יעקב‪ ,‬סרייבו ‪18‬‬ ‫לדיסלאיס)לסלו(‪ ,‬פלך הונגריה‬ ‫ילינק‪ ,‬רב ‪293 54‬‬
‫באומגרטנר ‪ ,260‬באיר ‪,247‬‬ ‫מז׳ורניץ׳ ולדיסיר ‪■ 42‬‬ ‫מאסטרו נר‪,‬כל ‪208 201‬‬ ‫‪121 48‬‬ ‫ילצ'י ‪ ,7‬באן ‪324 245 217‬‬
‫בישקוביץ ‪ ,266‬בגדיקס ‪437‬‬ ‫מחמד פחד‪ .‬אל הג׳‪ ,‬וזיר ‪154‬‬ ‫מאסטרו שמואל ‪111103‬‬ ‫לדרר תחה ‪318‬‬ ‫ין ס‪ 1‬תסקי‪ ,‬מלך פולין ‪148‬‬
‫בר־אהרון )בארארון( ‪,199‬‬ ‫כטי׳ך‪ ,‬שר סרבי ‪165-164‬‬ ‫מארגל משה ‪18‬‬ ‫להתארנסס ‪296‬‬ ‫ינז׳י ך בנימין ‪260‬‬
‫בראת ‪ 426‬ברוג׳ובץ ‪ 448‬ברוך‬ ‫ממלון י‪190 .‬‬ ‫מאריץ׳‪ .‬כימאי ‪325‬‬ ‫יעקבי הושע ‪ —322 256 244-243‬לזאגר קרל ‪257‬‬
‫‪ 407 199‬ברייר ‪437 230 59‬‬ ‫מטקובה מריה ‪109—108‬‬ ‫מאריז׳‪-‬מאייר סילו ‪278‬‬ ‫לודודיג הראשון‪ ,‬מלך הונגריה‬ ‫‪323‬‬
‫מבורך י‪305 .‬‬ ‫‪175121‬‬ ‫יעקבי יוחנן־הגם ‪322 244‬‬
‫‪346‬‬
 ‫מפתה האנשים •וה משפ חות‬
‫מפתח האנשים ו ה מ ש פ תו ת‬
‫פוליהרמום טיבריוס)ראה מפתח‬ ‫סופילו פרן ‪333 327‬‬
‫פ דמה‪ ,‬חסמן ‪93‬‬ ‫פסל‪ ,‬רב ‪252‬‬ ‫העניינים‪ ,‬עמודי סוליהרטום‬ ‫‪ ,336‬קסוביץ ‪ ,272‬קססנבאום‬
‫קוגלי את דויטש ‪. 252‬‬ ‫פסטגרס פת‪ ,‬יוהגס ‪243‬‬ ‫הוסר משה )חתם סופר( ‪238 225‬‬ ‫‪ ,264‬קם‪ 1‬ן »‪ .1‬קראים ‪,264‬‬
‫קוד‪ 7 ,‬פר‪ .‬ש‪158 .‬‬ ‫פדנסוא הראשון‪ ,‬מלו ‪99‬‬ ‫בסטובי(‬ ‫‪290 280 272‬‬
‫סרנספאל רפאל ‪181‬‬ ‫פסקו אנג׳לו ‪ 67‬׳‬ ‫פול׳‪ 1‬קן ר‪305 ,‬‬ ‫קרונסלד ‪ ,218‬קרמזיר ‪240 226‬‬
‫קו ס מפני ץ‪ /‬שושלת פלכי בוסנה‬ ‫פסו אברהם ‪189‬‬ ‫סוצ׳סקה עבדו ‪204‬‬ ‫רוזנברג ‪ ,158 59‬מ ט ‪,226‬‬
‫‪175‬‬ ‫פרנץ הראשון‪ ,‬קיסר ‪279‬‬ ‫פולק א‪j 40 .‬‬ ‫סמאר י‪62 .‬‬
‫פפו אליעזר ‪286‬‬ ‫סומפיאוס ‪27‬‬ ‫מ מנן ‪ ,22‬רוסו‪ ,199‬ריינר ‪,272‬‬
‫פרנ׳ריוזף‪ ,‬קיסר ‪ 293 257 222‬קולוניץ׳‪ ,‬השמן ‪272‬‬ ‫פסו אליעזר שם־סוב ‪203‬‬ ‫סטארצ׳ביץ׳ אנסה ‪—325 218‬‬ ‫מיג ר ‪ ,272‬רכניצר ‪239 226 59‬‬
‫קולין‪ ,‬באן ‪174‬‬ ‫‪334 324 320‬‬ ‫סוגגרץ ‪315‬‬ ‫‪336 333 326‬‬
‫פרנק אולגה ‪336‬‬ ‫פראות־ יהושע ‪- 117 47 38‬‬ ‫סוסם‪ .‬גי ר ו רדדין ‪255‬‬ ‫שוורץ ‪ ,249 239 226‬סולר‬
‫קולנדיץ׳ סטר ‪95‬‬ ‫פרדו אברהם ‪190‬‬ ‫ססארצ׳ביץ׳ דוד ‪328 326‬‬ ‫‪ ,247‬שוסברגר ‪ ,272‬שס‪ 1‬ק ‪,336‬‬
‫קונורסי מ‪160 .‬‬ ‫פרנק איו‪336 3301‬‬ ‫סוסילובי׳ף יורי ‪334‬‬ ‫ססוסלף דון קרסטו ‪66‬‬
‫פרנק דורה ‪• 336‬‬ ‫פרדו אברהם יצחק ‪ 157‬־‬ ‫פומוביץ׳ דו שן ‪266 159 157 140‬‬ ‫שטייגיץ ‪ ,272‬שסח ‪249 239‬‬
‫קוג‪ 1‬רםיש שון ‪ 138‬י‬ ‫‪286 191—188 156 66 TO 1T1D‬‬ ‫סטבלי‪ ,‬לורד ‪164‬‬ ‫‪ ,257‬שייר ‪ ,59‬שלום)סלוס( ‪199‬‬
‫• •‬ ‫‪ ,‬קיניצר מסף ‪272‬‬ ‫פרנק ולדימיד ‪336 254‬‬
‫‪315‬‬
‫‪277—275 271 269-268‬‬ ‫סמפן בסורי‪ ,‬פלך פולין ‪120‬‬ ‫‪ ,207‬שפיגר ‪247‬‬
‫פרנק יוסיס ‪ 326—325 264 254‬קונססנטינוב ה‪ .‬מ‪136 133 .‬‬ ‫פזסוביץ׳ גיקולה ‪ 236‬־‬ ‫םסם ן אור‪ 1‬ש‪ ,‬קיסר ‪62‬‬
‫‪336-332 330-328‬‬ ‫פרדו יעקב ‪190‬‬ ‫סופם פר ‪T‬ר ‪ T‬ושמואל ‪167‬‬ ‫פשקוני )משקמה( יהודה משה‬
‫קונססנטינוס סליאולוגוס ‪37‬‬ ‫פרדו יעקב אברהם ‪' 188‬‬ ‫סספן דושן ‪76 62‬‬ ‫‪62‬‬
‫״ קוגסטגסינום‪ .‬קיטר ‪37 35 31‬‬ ‫פרנק יזסף־יח׳יגזז ‪336‬‬
‫פרדו יצחק )בסקופיה( ‪138‬‬
‫פוציץ׳‪ ,‬אציל ‪101‬‬ ‫סספן נמנ׳ה ‪174 62‬‬ ‫מתיאוג׳י‪ ,‬הגמו‪921‬‬
‫דנ‪1‬‬ ‫‪333-332‬‬ ‫פרנק יעקב ‪264‬‬ ‫פורמון פרחיה ‪102‬‬ ‫סיאווש סחה עתיק ‪181—179‬‬
‫פרנק ננס ‪332‬‬ ‫פרדו יצחק )בסרייבו( ‪315 190‬‬ ‫פסרוביזף ווקסין ‪158‬‬ ‫מתיולי פ פרוס א‪91—90 .‬‬
‫ק‪1‬נפ‪ 1‬רטי דוד ‪309 181 146 143‬‬ ‫פרדו משה ‪190‬‬ ‫סיגיספמד‪ ,‬מלך ‪69‬‬
‫קונפורמי יוסף ‪197‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪332‬‬ ‫פרנק עמנואל‬ ‫‪.‬‬ ‫פייט דורותיאה ‪240‬‬ ‫סיסון ווטסה ‪330‬‬
‫פרנקו יהודה ‪133‬‬ ‫פרדו רחל ‪189‬‬ ‫סיים רוברס ‪304‬‬ ‫‪5‬אכם יוסף ‪188‬‬
‫קוקובצב פ‪ .‬ק‪39 ,‬‬ ‫פ רו מנד הרא שון)אוסטרי־הוג“‬ ‫סיגברגר הדה ‪221‬‬ ‫גברו שמחה וברדוד ‪138‬‬
‫קורקום דמי ש ה‪197 .‬‬ ‫פשיץ‪ ,‬גיקולא ‪330‬‬ ‫פייטרו קאראפא )ראה סאולום‬ ‫סיגדיק ד‪159 .‬‬
‫פשרהוף מקס ‪328 323 233‬‬ ‫גרי( ‪236‬‬ ‫גנ׳רה ישראל ‪171123‬‬
‫קושיס לי‪1‬ש ‪334 238‬‬ ‫הרביעי(‬ ‫סלים השני‪ ,‬סולטן ‪124 120 105‬‬ ‫נזבק גרנו ‪63‬‬
‫קושוטיץ׳ מירקו ‪328‬‬ ‫פרדיננד הראשון )רופי‪-‬גרמני(‬ ‫פיישל אברהם ‪221‬‬
‫צאודרר בדנרד ‪197‬‬ ‫‪215 61‬‬ ‫‪178‬‬ ‫נובקוביץ׳ סם‪62 .‬‬
‫קזגצ׳יץ׳ י‪ .‬א‪108 .‬‬ ‫פיליפובי־׳ף‪ ,‬מצביא ‪204‬‬ ‫סלממא מסה ‪139‬‬ ‫נוימן דינ ה ‪325‬‬
‫צדקי זיים‪ ,‬קפמדז׳י באשי ‪ 202‬קטון ‪97‬‬ ‫פרדיגנד השלישי ‪269‬‬ ‫פיליפסון לודוויג ‪294 242‬‬
‫צונץ ליאופולד ם‪293 .‬‬ ‫פדדינגד ה שני ‪275‬‬ ‫סמ‪1‬ק‪1‬בליה יצחק ‪208 201‬‬ ‫נח מרדכי ‪289‬‬
‫קסלאנו אברהם ‪309‬‬ ‫סרדיבנד מארגון ‪140 81‬‬ ‫פיגטו בני מין ‪199—197 179‬‬ ‫ססיל‪ ,‬לורד ‪330‬‬ ‫נחים)בסקופיה( ‪138‬‬
‫קישיצקי אהרן ‪264‬‬ ‫צ׳ירקוביץ׳ סימה ‪63‬‬ ‫פינסו ב רגיון ‪■ 203‬‬ ‫ספונדראטו ניקולה ‪93‬‬
‫קלאי‪ ,‬קונסול אוסטרי ‪!65‬‬ ‫צ׳לבון משה ‪160—159‬‬ ‫סרוינד מתתיהו ‪320‬‬ ‫נחשיאם )בסקופיה( ‪138‬‬
‫‪s‬‬ ‫פ מינ ד שמעון ‪240‬‬ ‫פינסו ברנרדו ‪315‬‬ ‫סקריץ׳ ולדיסלב ‪201 179 174‬‬ ‫נחמיאם חיים גגריאל ‪298‬‬
‫קלאי‪ ,‬שר הונגרי ‪. 207‬‬ ‫צ׳לבונובי׳ף י‪169 ,‬‬ ‫פינסו דוד ‪189‬‬ ‫סריוביץ׳ דרגוסלב ‪31‬‬
‫קלדרון ם‪160 .‬‬ ‫צ׳לס לזר ‪222-220‬‬ ‫פרומקין י‪ .‬ד‪: 222 .‬‬ ‫נחשון יצחק ‪133‬‬
‫פרדקש‪ ,‬קונסול אוסטרי ‪165‬‬ ‫פמסו דח־ אברהם ‪190‬‬ ‫נטוגק יוסף ‪297—296 289‬‬
‫קלויז נר ישראל ‪289-288‬‬ ‫צסר‪ ,‬רופא ‪92—91‬‬ ‫סינטו חיים דחי ‪157‬‬ ‫?{בדול מדזיידה ‪293 201‬‬
‫קליירארגון אלכסנדר ‪252‬‬ ‫צפלין‪ ,‬רמו ‪254‬‬ ‫ס ח‪ ,‬דיין ‪188‬‬ ‫בסר יצחק*שארל ‪303 295‬‬
‫סרחד פתה סוקולי‪ ,‬וזיר ‪176‬‬ ‫פמסו רבקה ‪315‬‬ ‫עבדורחמן השלישי ‪42‬‬ ‫ניקודםוס ‪76‬‬
‫קליין ל‪252 .‬‬ ‫צרייב״ריצרבה סרסיו ‪108 75‬‬ ‫פ מטו שמואל ‪192188‬‬ ‫עחר א‪168 .‬‬
‫גרמנו ביץ׳־קוזמנוביץ׳ אלכסג־ קליץ מוריץ־מור ‪275‬‬ ‫סרחי חיים ‪177‬‬ ‫גיקולאי דה‪ ,‬גיקולא ‪124‬‬
‫ס חזי י‪160 .‬‬ ‫פינ טרוביך דג מ ה ‪31‬‬ ‫עוזר האתים ‪160‬‬ ‫נסטיץ׳ ‪329‬‬
‫קליק סרנץ ‪■245‬‬ ‫דרינה ‪• 31‬‬ ‫פינסקר ל‪261 .‬‬
‫פרחי ם‪ ,‬ד‪- 166 .‬־־••‬ ‫עוזרוביץ׳ א‪ .‬מ‪168 ,‬‬ ‫נסוליאוך במסרטה ‪5 66 58 27‬ד‬
‫צרפתי אברהם )ראה סרוים קלישר צבי־הירש ‪280-279‬‬ ‫פרי ‪34‬‬ ‫םינצי)בשאבאץ( ‪25e‬‬ ‫עותומן)עוסמן(‪ ,‬מנהיג התורנים‬ ‫‪228 216 189 177 113-112‬‬
‫‪297 295—294 289 287—286‬‬ ‫צרפתי(‬ ‫פינצי ב‪ .‬י‪160 .‬‬
‫צרפתי יצחק ‪137 122 54‬‬ ‫פדידלנד נ תן ‪289‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪334 279 215 232-231‬‬
‫‪303 300‬‬ ‫פיגצי יזזודה־ליאון יוסף ‪206‬‬ ‫עזרא המנחם ‪210‬‬ ‫נפוליאון השלישי ‪302‬‬
‫קלמן‪ ,‬מלך הונגריה ‪213 48‬‬ ‫פריירץ־ השלישי‪ ,‬קיסר ‪56 53‬‬
‫?אזיס יום־טוב ‪133‬‬ ‫‪58‬‬ ‫פינצי יעקב ‪286‬‬ ‫עזריאל ש‪169 .‬‬ ‫נשיא ) מנח( גראסיד‪309 .‬‬
‫קלעי מרדכי ‪143‬‬ ‫פמצי מסה ‪203‬‬ ‫עטינגר י‪ .‬י‪293 .‬‬
‫קלר־מרתף פנחס ‪274—273‬‬ ‫קאופמן דוד ‪194 150‬‬ ‫סרידרץ* ה שני‪ ,‬הדוכס הלוחם‬ ‫נתן העזתי )אשכנזי אברהם‬
‫קאלדיי ‪270‬‬ ‫‪54‬‬ ‫פיק איגנץ ‪260‬‬ ‫׳‬ ‫עלי ביי ‪162‬‬ ‫בנימין נח!( ‪146-145‬‬
‫קמחי חיים ‪207 180178‬‬ ‫סיצ׳וטו‪ ,‬קונסול ‪280‬‬ ‫עלי פחה ‪296‬‬
‫קמתי ליאון ‪133‬‬ ‫קאמונדו אברהם ‪298‬‬ ‫סרידרין* ה שני‪ ,‬מלד ‪224‬‬
‫קארא־מוסספה ‪148‬‬ ‫פריי ברגר שלום ‪262 222 44 18‬‬ ‫סימם ד ‪T‬קוס )ראה כהן ישעיהו(‬ ‫עמדן יעקב גן ג בי ‪128‬‬ ‫סאבו ג׳י מ ‪245 240‬‬
‫קמחי רפאל ‪136 133‬‬ ‫פישר אדמיגד ‪323‬‬
‫קאראג׳ורג׳די‪ ,‬בית המלוכה ‪ 272‬קמיגקא אהררארפנד ‪264 18‬‬ ‫פרייר י; ש‪272 .‬‬ ‫עמנואל )מדוברובגיק( ‪80‬‬ ‫סאמאג׳ה שםיאל־סגם‪1‬ם ועמנו­‬
‫קססיליוגה ויטורה ‪67‬‬ ‫‪331‬‬ ‫פריפז שמואל ‪182‬‬ ‫פישר ליאיפולד ‪274‬‬ ‫עמנואל )מקריין( ‪53‬‬ ‫אל ‪67‬‬
‫קאראג׳ורג׳ה אלכסנדר‪ ,‬נסיך קססח־ משה ‪138‬‬ ‫סריססר אדדארדו ‪316‬‬ ‫פישר ם‪274 .‬‬ ‫עמד ד‪ .‬מ‪160 .‬‬ ‫סבייסוסלב‪ ,‬נסיך ‪40‬‬
‫קססלי אליהוומ שה ‪118‬‬ ‫‪160-159‬‬ ‫סריסטר א ע׳גיז ‪316‬‬ ‫פיתגורם ‪97‬‬ ‫עפרון ז‪132 129 68 .‬‬ ‫סגל־נזיפלד אברהם ג בי ‪253‬‬
‫קאראג׳ורג׳ה )גיורג׳ה השחור‪ ,‬קפרולו חוסיו ‪150‬‬ ‫פריססר ברונו ‪317—316‬‬ ‫פלדבאור ‪206‬‬ ‫עקריש יגהק ‪39‬‬ ‫‪279‬‬
‫קפרולו מוסספה ‪150 138‬‬ ‫ג׳ורג׳ה סטרוביץ׳( ‪156‬‬ ‫פריססר נ׳ירולמו ‪317—316‬‬ ‫פלוטה אהרן ‪211—240‬‬ ‫סחין אברהם ‪302 160‬‬
‫קג׳קמס דוסק‪337-3361‬‬ ‫קארו יוסף ‪171137‬‬ ‫פריססר ילנה ‪316‬‬ ‫פליישמן ו‪. 252 .‬‬ ‫פאולוס הרביעי‪ ,‬אפיפיור >פיי*‬ ‫סולובייב־מוסין ‪62‬‬
‫קראוט ארנסט ‪254‬‬ ‫קבטרניק דידו וסלבקו ‪336‬‬ ‫סריססר )כהן( יעקביג׳אקומו‬ ‫פליישמן יעקב ‪261‬‬ ‫סרו קאראסא( ‪96 88 84‬‬ ‫סולימושי אסתר ‪257‬‬
‫קראום שמואל ‪. 62 31‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪40‬‬ ‫הכוזרים‬ ‫קגן בולן‪ ,‬מלד‬ ‫‪316‬‬ ‫פליי שר־דיפיץ׳ מ‪274 .‬‬ ‫סאלפי‪ ,‬רוזן ‪223‬‬ ‫סולימן השני‪ ,‬המפואר ‪122 105‬‬
‫קגן יוסף‪ ,‬מלך הכוזרים ‪ 47 40‬קרבלר ג׳ו מ ‪95‬‬ ‫פריסטר עמנואל ‪316 248 245‬‬ ‫פלסנץ דרגן ‪• 317‬‬ ‫פאפ )זים( י‪. 272 .‬‬ ‫‪139‬‬
‫קרד‪1‬ז‪ 1‬אברהם מיכאל ‪184‬‬ ‫קהלר ‪327‬‬ ‫פי ח דוד ‪259‬‬ ‫פנסו יוסף ‪65‬‬ ‫פביאגוס ‪60‬‬ ‫סומבול אסתר ‪315‬‬
‫קואךהדרוורי ‪ 326 324 247 218‬קרושבץ הודור ‪210 208 204 197‬‬ ‫פריץ׳ ילקה ‪66‬‬ ‫פסח ל‪305 .‬‬ ‫סדרבסקי איגנז־ ק ‪330‬‬ ‫סימבול יגחק־אתידור ‪315 209‬‬
‫קרל אלכסנדר‪ ,‬נסיך ‪153—152‬‬ ‫‪333 328‬‬ ‫פרידה ב מבנטו חז יוסף ‪77‬‬ ‫פסח ר‪209 .‬‬ ‫ס ואד פחה ‪297—296‬‬ ‫סומבול יעקב שמואל ‪315‬‬

‫‪349‬‬ ‫‪348‬‬
 ‫מפתח ה מקו מו ת‪ ,‬ה ע מי ם ו ה ש ב טי ם‬ ‫ספתת האנשים ו ה מ ש פ חו ת‬

‫‪127‬‬ ‫אילידיה‪ ,‬לרבות פרובינציות‬ ‫‪164 p i r a t a‬‬ ‫שסח גוי ת ‪251‬‬ ‫רעי סרפין ‪82 80‬‬
‫איליריות ‪235 216 113 27 20‬‬ ‫אוגז) עו עז‪ ,‬ג ת( ‪117‬‬ ‫שסח הגם־איוו ‪316‬‬ ‫קרל החמישי‪ ,‬קיסר ‪99 87‬‬
‫אפוליה ‪79 77-76 39 34 23‬‬ ‫איגסבורג ‪58‬‬ ‫רצ׳קי פרדו ‪333‬‬ ‫קרסל ‪J 287‬‬
‫‪82—81‬‬ ‫אילירים ‪213 139 136 32 27‬‬ ‫שטרן דיג ה ‪• 251‬‬ ‫רשסר מילן ‪90 88‬‬
‫אינסברוק ‪58‬‬ ‫אחרנרדח ‪58‬‬ ‫שטח יעקב ‪316—315 247‬‬ ‫קרקלה‪ ,‬קיסר ‪31‬‬
‫אפסיז ‪263‬‬ ‫קרשקנ׳י ‪235‬‬
‫אפידאורום )צבטם( ‪172 79 73‬‬ ‫איססרה )איסטריה( ‪216 67‬‬ ‫אווארים ‪213 139 73 28‬‬ ‫שטרן ישראל ‪163‬‬ ‫שבסל צגי־הירש ‪229‬‬
‫אפידוס ‪125‬‬ ‫אירופי‪51 48-47 40 38 22 20 .‬‬ ‫‪OlK‬־‪TP . 62 122 130—131 136‬‬ ‫שסח פקס ‪315‬‬ ‫שבתי חיים ‪181‬‬
‫‪100 95 88 83 81 79 64 60 53‬‬ ‫אולציג׳)דולצינו( ‪172 145‬‬ ‫שבתי צבי ‪ 146 144 137128-127‬שסרסגוף איגנץ ‪335-334 322‬‬ ‫ראדו סידקדאיפחז ‪272 270‬‬
‫אפמנים ‪95‬‬ ‫איננרי ש ברוד ‪224‬‬ ‫סייד לוין ‪332‬‬
‫אפריקה ‪. 255‬‬ ‫‪122 120-119 113 105—103‬‬ ‫שינקנדורף‪ ,‬סצביא ‪150‬‬ ‫‪185—182‬‬
‫‪154 149-148 138 134 126‬‬ ‫אוססרוגוסיס ‪213‬‬ ‫שיק אריה־לבוטלב ‪158 9161 18‬‬ ‫רדיץ׳ ססיפן ‪218‬‬
‫אפריקה הצפונית ) מ ה צפון‬ ‫שוורץ אנסת ‪253‬‬ ‫רודולף‪ ,‬יורש ה מ ר ‪337‬‬
‫אפריקה(‬ ‫‪—182 173 171 168 166 156‬‬ ‫אוסטריה ‪54—52 50 48—47 44‬‬ ‫‪336 331 327 325-324 254‬‬ ‫‪ p w‬גברו ‪231—230 219 18‬‬
‫‪213 204 200 194—192 185‬‬ ‫‪138 127 122 120 113 59 57‬‬ ‫שכטר ‪ja 90‬‬
‫רודדיגז מ שול ‪J14 107 65—63‬‬
‫אקוואוויה )ראה ורז׳דין(‬ ‫‪252 250 239 236 233‬‬ ‫רח׳די ס הה מחמד‪ ,‬גלי ‪202^ 200‬‬
‫אקודליה ‪29‬‬ ‫‪226—224 222 220 216—215‬‬ ‫‪—159 156—155 153—150 148‬‬ ‫שלום י‪ .‬ד‪209 .‬‬ ‫‪ p w‬דב־בר ‪253‬‬
‫‪255 251 247 245 242 231 228‬‬ ‫‪200—199 183 177 165 160‬‬ ‫שלום יוסף חיים ‪315‬‬ ‫רחנברג ארסור ‪51‬‬
‫אראל‪ ,‬אגם ‪117‬‬ ‫‪ p w‬דוד ‪336 255—254‬‬ ‫רוזנברג לודדג־ליודבים ‪320‬‬
‫ארגון ‪134 123‬‬ ‫‪—291 289 284 281 261 257‬‬ ‫‪224 220 218—217 215 204‬‬ ‫שלום יצחק־איגו ‪315‬‬ ‫‪ p w‬דורה ‪254‬‬
‫‪327 324—322 319—317 296‬‬ ‫‪255 247 243 240 235 2Z7‬‬ ‫שלום יצחק אפנדי ‪315 205—204‬‬ ‫רוזנברג משה־מקס ‪320‬‬
‫ארד ‪321 220‬‬ ‫‪ p w‬ורה ‪254‬‬ ‫תזגפרק הרמז ‪325 239‬‬
‫ארמניה ‪40‬‬ ‫‪334 329‬‬ ‫‪—280 271—269 264 258—257‬‬ ‫שוו ‪ p‬זאב־וילהלם ‪ 247 245 162‬שלום מ‪160 .‬‬
‫‪335—334 316 314 281‬‬ ‫רוזנס שלטה א‪131 124 122 54 .‬‬
‫ארצות־הברית ‪330 293 272 17‬‬ ‫אי ח‪ 17‬ו‬ ‫שלום פלורה ‪; 315‬‬ ‫‪322—321 257 252‬‬ ‫‪145 143—142 140 138-137‬‬
‫ארצות השפלה ‪215 126 120‬‬ ‫אישטיב )ראח שטיפ(‬ ‫אוטריה׳ד״ונגריה ‪225 218—217‬‬ ‫שלום רחל ‪315‬‬ ‫‪ p w‬מטף ‪312‬‬
‫אלבניה ‪104 83 78-76 37 27‬‬ ‫‪329 321 319 315 274 266 258‬‬ ‫‪185—184 1B2—181 179 150‬‬
‫‪ pR‬ישראל ‪82 47 36 34 29 17‬‬ ‫‪ p W‬ל׳זדביט ‪ 323—321 256‬שלום רחל־בבורה ‪315‬‬ ‫‪314—313 188‬‬
‫‪143 137 127—126 123 118‬‬ ‫‪310 183 178 145 131—130‬‬ ‫‪334‬‬ ‫שלום רפאל ‪221‬‬ ‫‪335 325‬‬
‫אלבנים ‪177‬‬ ‫א‪ 1‬ססח) ם( ‪156-154 152—148‬‬ ‫‪ p rro‬ליאופולד לבוסלב ‪ —251‬שלום שלמד‪ .‬זימר אסנ ת ‪204‬‬ ‫ר‪ 1‬ס אהרן ‪243‬‬
‫‪—177 169 166 159 156 154‬‬ ‫רוטשילד‪ ,‬רוטשילדים ‪237 162‬‬
‫‪191—190 187 184—181 178‬‬ ‫אלבסז ‪. 144‬‬ ‫‪199 196 179—178 176 173‬‬ ‫שלוסר פון‪ ,‬יוליוס ‪194‬‬ ‫‪252‬‬
‫אלג׳יריה ‪128‬‬ ‫‪255 238 224 220 216 205‬‬ ‫‪—301 290 293 288 282—279‬‬
‫‪278 261 255 244 238 210 203‬‬ ‫»ווו ץ פילן )ראה שוםרוגי שלזינגר מטף ‪254 158‬‬ ‫‪337 302‬‬
‫‪304—291 289-286 282-280‬‬ ‫*לסוגה ‪ 298 294 184‬־‪.‬‬ ‫‪333 328 281 276 271—269‬‬ ‫שלם נ‪287 .‬‬ ‫משה(‬
‫אל־כזר‪ ,‬כוזריה‪ ,‬קזריא‪ ,‬מלכות‬ ‫אוםםרי)ם(־ד‪,‬ונגרי)ם( ‪217 207‬‬ ‫רומנו־סרקדו אברהם בן יעקב‬
‫«‪332-331 31‬‬ ‫שלם שלמה ‪155—154‬‬ ‫‪ p w‬מקם ‪318‬‬ ‫‪203‬‬
‫א שכנז)ראה גרמניה(‬ ‫כוזרי ‪43—39 15‬‬ ‫‪328‬‬ ‫שלגג יצחק־איגג׳ט ‪131 42 18‬‬ ‫שוו ‪ p‬גחן ‪223‬‬
‫אלכסנדריה ‪282182 37 31 27‬‬ ‫אוססרליץ )סלבקוב( ‪228‬‬ ‫רופנדמרקדו שמואל ‪192‬‬
‫‪154—153 151—150 143—142‬‬ ‫‪ p w‬גחן שלמה ‪264‬‬ ‫רומגוס הראשון ‪40‬‬
‫באדן ‪251 184‬‬ ‫אלפים דיגריים ‪173‬‬ ‫אוסייק )מורסה( ‪162 31—30‬‬ ‫‪163—162 159—157‬‬ ‫שוורץ קלמנטינה ‪321‬‬
‫אלפים ידליים ‪213‬‬ ‫‪305 266—262 256 223—222‬‬ ‫רוסו דוד בנימין ‪302‬‬
‫באיה ‪273‬‬ ‫שם־טוב צבי יצחק ‪188‬‬ ‫שוו ‪ p‬ריברר־דונדו ‪322‬‬ ‫רוסו יוסף קום־אברפוביץ׳ ‪159‬‬
‫באגא ט ‪277—276 268 266‬‬ ‫אלצקלאב )סלבים( ‪. 43—«2‬‬ ‫‪333‬‬ ‫שמואל יוסף ‪135‬‬
‫ארף־איק ‪117‬‬ ‫שולהוף י‪ .‬נ‪305 .‬‬ ‫רוסו יזזיאל ‪167—166 162‬‬
‫באך*ב‪1‬דר‪ 1‬ג ‪274‬‬ ‫אל־קורסיז׳ו‪ ,‬גטו בסרייבו)צ׳י־‬ ‫שנוע אוגוסט ‪332‬‬ ‫שולזיגגד היגקו ‪18‬‬ ‫רוסו ‪ J3‬א‪160 .‬‬
‫באצ׳קר‪273 271—268 266 223 .‬‬ ‫פום־חאן( ‪196 181—180 119‬‬ ‫אוקראינה ‪127—126‬‬ ‫שפינוזח ברוך ‪185 126‬‬ ‫שולם)שלום( גרשום ג‪145 .‬‬
‫אלקלע דה מאדאירה‪ ,‬אלקלע‬ ‫אזרבינו ‪88‬‬ ‫ר‪1‬סי דה‪ ,‬ג׳ובני בסיסמה ‪28‬‬
‫‪277—275‬‬ ‫שסיצר דוד ‪254‬‬ ‫שולסן ד״ ‪305‬‬ ‫רוסקם ריק רד ‪254‬‬
‫באצ׳קה ט‪1‬ם‪1‬לה ‪274—273 267‬‬ ‫דד‪ .‬חןארם‪ ,‬אלקלע דד‪ .‬לוס‬ ‫אורביץ׳ ‪69‬‬ ‫שומרוני מ שה)מילן ‪ p iw ) 251‬שפיצר הוגו ‪305 256‬‬
‫גאזולס‪ .‬אלקלע דד‪ .‬צ׳מורם‪,‬‬ ‫אורסונה ‪78‬‬ ‫חקונ שטיין אריה־ליאוסולד ‪243‬‬
‫באצ׳קד‪ ,‬פאלאנקד‪275 .‬‬ ‫שפיצר שמואל ‪256‬‬ ‫‪324—323‬‬ ‫רות ססיל־בצלאל ‪193-192 23‬‬
‫באצ׳קו פסרובו סלו ‪273‬‬ ‫אלקלע לא ריאל ‪313‬‬ ‫אורל״אלסאי ‪117‬‬
‫אורפוז׳ ‪49‬‬ ‫שקאליץ׳ ‪194‬‬ ‫שומרוני אמיל ‪324‬‬ ‫דיבר דוד ‪92‬‬
‫באראנ׳ה ‪268 266 223‬‬ ‫אסונה )ראה ל׳ובל׳גה(‬ ‫שרי י‪ .‬א‪58 55 53-52 .‬‬ ‫שיגדריצד‪ .‬זדרבקו ‪ 112‬י‬ ‫רייכהרצרח־רגושיץ׳ היגין ‪333‬‬
‫בבל ‪. 40‬‬ ‫אמסטרדם ‪—182 156 128 126‬‬ ‫איבריה ‪ 43‬ת ‪192 133 120 81‬‬ ‫שששורטש יעקב ‪128‬‬
‫‪304 298 185‬‬ ‫איווגיץ׳־גרד ‪325‬‬ ‫שוםברגר ס‪275 .‬‬ ‫ריינס יצחק יעקב ‪289‬‬
‫בדנ׳ה ‪258‬‬ ‫שטיגלר יעקב ‪318 233-232‬‬ ‫ריינר ש נמת ‪274‬‬
‫בח־סשם )בודה‪ ,‬פשט‪ .‬אופן(‬ ‫אמריקה ‪296—295 228 220 105‬‬ ‫איזולד‪67 .‬‬ ‫תומא האילירי ‪82‬‬
‫‪162 159 155 151 149-148‬‬ ‫אחמיר ‪156 144 128-127 125‬‬ ‫שטיין ל‪305 .‬‬ ‫ריינר דה בניה דלים ‪319‬‬
‫‪334 331‬‬ ‫תומא‪ ,‬נזיד בדמשק ‪291‬‬ ‫שטיינשניידר אד‪ .‬ם‪62 .‬‬ ‫רינדסלייש מבווריה ‪54‬‬
‫‪233 221 218 207 194 184 168‬‬ ‫אנגליה ‪281 164 162 126 17‬‬ ‫‪IBS 183—181‬‬ ‫תיאודוסיוס הראשון‪ ,‬קיסר ‪—15‬‬
‫‪270 266 264 240-238 236‬‬ ‫איסיל ‪42 40‬‬ ‫שטירמר‪ ,‬ד חן ‪280‬‬ ‫ריסטיץ׳ יובן ‪166 164‬‬
‫‪330 294‬‬ ‫‪36‬‬ ‫ססרוסמייד יו סיי מרי‪ ,‬בישוף‬ ‫ריקסם‪ ,‬קונסול בריסי ‪162‬‬
‫‪322 319-318 304 299 290‬‬ ‫אנגלים ‪284 224 106‬‬ ‫איטליה ‪67 54 41 39 34 31 27‬‬ ‫תיאידוסיוס ה שני‪ ,‬קיסר ‪118 36‬‬
‫‪335—333 329‬‬ ‫אנדלוזיה ‪123 42‬‬ ‫‪95 91 83 85-81 79-78 76‬‬ ‫‪332 261 217‬‬ ‫רכביצר אוטו ‪325‬‬
‫בוהמיה ‪. 215 120 52 47‬‬ ‫אמור )אנטוורפן( ‪105 87‬‬ ‫‪—120 114—112 107—104 101‬‬ ‫תיאודורוביץ׳ פ‪329 .‬‬ ‫שטרן א‪275 .‬‬ ‫רנ׳ינה דיגקו ‪77‬‬
‫בווריה ‪1B4 150‬‬ ‫אנטוליה ‪118—117‬‬ ‫‪138-137 133 127 123 121‬‬ ‫תיאוז־וריד האוססרוגוסי ‪35‬‬ ‫שטח אוטו ‪316‬‬ ‫רסל‪5 ,‬רל ‪163‬‬
‫בולגריה ‪!21 78 62-61 42 20‬‬ ‫אנטיוכיה ‪37‬‬ ‫‪—189 183 176 165 153 140‬‬
‫‪148 139 130-129 125 123‬‬ ‫אנקונה ‪104 101 96-95 88 78‬‬ ‫‪292 255 217 215 204 194 192‬‬
‫‪—198 179 168 166 155 150‬‬ ‫‪146 106‬‬ ‫‪331—329 317—315 297‬‬
‫‪316—313 310 304 199‬‬ ‫אנקרה ‪117‬‬ ‫איטלקים ‪258 255 216 188‬‬ ‫מפתח המקומות‪ ,‬העמים והשבטים‬
‫בולגרים ‪213 169 138 136 62 42‬‬ ‫אםטרחן ‪40‬‬ ‫איחג שסט ‪—227225—224 6959‬‬
‫‪ 293‬־‬ ‫אסיה ‪255‬‬ ‫‪228‬‬
‫בולוג׳ח ‪295‬‬ ‫אסיה הקטנה ‪125 122 117 82 37‬‬ ‫אילוק ‪277 223‬‬ ‫אדריאנופול )אדריאנופוליס( ‪23‬‬ ‫אדר‪277 273 .‬‬ ‫‪#‬בורה ‪95‬‬
‫‪155 137 128 123—121 78 54‬‬ ‫אדריה )ראה הים האדריאטי(‬ ‫אבינ׳ון ‪194‬‬
‫‪351‬‬
‫‪350‬‬
 ‫מפתח המקומות‪ ,‬העמים וה שבטים‬ ‫מפתח המקומות‪ ,‬ה ממים ו ה ש ב סי ם‬

‫‪322—321 296 277—275 273‬‬ ‫‪147 140 138-136 114—91 89‬‬ ‫נלקן‪ ,‬בלקנים ‪32 27 23—18‬‬ ‫בוטנה ‪86 78 27 24 23 21 19‬‬
‫‪ 146 143 113 108-1« 102‬חרסון ‪40‬‬ ‫‪—188 184 178 176 174 172‬‬ ‫‪76 73 62—61 50 42 39—38‬‬
‫‪» 192—188 185 183—182 178‬בעון ‪315‬‬ ‫‪334—333 32a‬‬ ‫‪129 127—125 119 117 106‬‬
‫הוגים ‪139‬‬ ‫‪- 336 229 203 191‬‬ ‫‪117 113 106 104 83 80-79‬‬ ‫‪157—155 151—149 146 145‬‬
‫טבריה ‪183 156 105 78‬‬ ‫‪315 241 2« 194‬‬ ‫דויטש־קרויץ )צלם( ‪ 59‬־‪ .‬־‬ ‫‪129—128 126-125 122-121‬‬
‫ונציאנים ‪ 174 151 149 63 52‬טבריה )קרים( ‪40‬‬ ‫היידלברג ‪192‬‬ ‫‪191 188 186 179-173 166‬‬
‫הים האגאי ‪313 136 125 105 37‬‬ ‫׳‬ ‫דוירן ‪132 130—129‬‬ ‫‪150—149 140 138 136—133‬‬ ‫‪215 213 210 208—199 194‬‬
‫טוזלה )סול( ‪207 199 197‬‬ ‫‪229‬‬ ‫דולצ׳יגו)ראה אולציג׳( •‬
‫וסטסליה ‪126‬‬ ‫הים האדריאטי)אדריה( ‪20—19‬‬ ‫‪175 173 171 166 156-154‬‬ ‫‪—305 300 286 269 247 229‬‬
‫טולידו ‪123‬‬ ‫ד‪1‬ן ‪40‬‬ ‫‪—198 192—189 184—183 179 .‬‬ ‫‪328 317 315-312 310 306‬‬
‫טורנבה ‪241‬‬ ‫וספרם ‪240 229‬‬ ‫‪73 69 67 65 63 43 39 28—27‬‬
‫‪107—104 88 84—83 78 75‬‬ ‫דופביצה ‪314—313 179 171‬‬ ‫‪296 289 286 215 213 206 200‬‬ ‫‪335—333 329‬‬
‫סורוגטאל ‪275‬‬ ‫ורדינסקי סאגאץ ‪270‬‬ ‫דוקל׳ה ‪174 29‬‬ ‫‪322 314—313 304‬‬
‫טורן)טרנדמגורלה( ‪121‬‬ ‫וחדיש ‪332‬‬ ‫‪184 173 145 113—112 110‬‬ ‫בוסנר‪ ,‬והרצגובינה )בר׳ה(‬
‫‪- 327 258 218 216 213 189‬‬ ‫דוראצו )דורם‪ ,‬דראיף‪ ,‬דורא*‬ ‫בב׳ה לוקה ‪—197 176 172 87‬‬ ‫‪—206 204 198—197 173—172‬‬
‫היבינגן ‪168‬‬ ‫ורדר ‪13* - 136‬‬ ‫קיום( ‪—76‬דד ‪. 131‬‬
‫ו ת׳דיו) א קוו אוד ה( ‪ 229 214 30‬טיטוגרד ‪29‬‬ ‫‪331 328‬‬ ‫‪207 199‬‬ ‫‪334 329—328 247 207‬‬
‫הים הכספי ‪40‬‬ ‫דורמיסור‪ ,‬הר ‪173‬‬ ‫בנקובץ ‪172 30-29‬‬ ‫בוסניאקיט ‪314 208 178—177‬‬
‫‪ 253—252 247 242 239—231‬מיסד‪273 223 .‬‬ ‫דירצ׳ול‪ ,‬ת ב ע בבלגרד ‪—140‬‬ ‫בסרביה ‪266‬‬
‫‪ —278 272 265 262 256—255‬טירול ‪52‬‬ ‫הי׳ם השחור ‪121 42 38-37‬‬ ‫בוסנסקי־ברוד ‪325‬‬
‫הים התיכון ‪78 73 65 34 27 21‬‬ ‫‪161 158 141‬‬ ‫מ דיי ‪275‬‬ ‫בוספורוס ‪117 61 48 38‬‬
‫‪ c 316 313-312 301 284 282‬סירנאו)טרנבה( ‪270 241‬‬ ‫דלמטיה ‪29-27 23-22 20-19‬‬ ‫מדקרק וליקי )זרג׳אגין( ‪267‬‬
‫טמשואר )טיסיסוארה( ‪151149‬‬ ‫‪• 331 325—323 321 318‬‬ ‫‪194 120 114—112 105 85—83‬‬ ‫בוקובינה ‪206‬‬
‫הירשגשסיין ‪278‬‬ ‫‪67-65 63 59 57 43 35 31‬‬ ‫‪275 270‬‬ ‫ביקה קוסורסקה ‪79‬‬
‫‪238 220 154‬‬ ‫וח׳דינ סק ה סופליצה ‪319‬‬ ‫‪—188 178 176—172 83 73 69‬‬
‫סראונסדורף ‪227‬‬ ‫ורונה ‪34‬‬ ‫המבורג ‪294 184 128‬‬ ‫ברבג ‪95 57 0‬‬ ‫בוקרשט ‪293‬‬
‫ורסניק ‪30‬‬ ‫הגובר ‪184‬‬ ‫‪311—310 225 219 213 189 .‬‬ ‫בר‪ 1‬ד ‪310‬‬ ‫בירגונדיה ‪57—56‬‬
‫סיבי?׳ ‪318 224 184‬‬ ‫‪337 334 331‬‬ ‫בדודי ‪221‬‬
‫סרנניק ‪312-310 202-196 176‬‬ ‫ורכבוסנד‪) ,‬ראה מ תינו(‬ ‫הרצגוביגה ‪198 176-173 106 79‬‬ ‫בירגגלנד ‪—224 220 171 69 59‬‬
‫הרצגנובי ‪172 97 79‬‬ ‫דלמטים ‪27‬‬ ‫ברוסה)בורסה( ‪118—117‬‬ ‫‪238-237 235 233-232‬‬ ‫‪230‬‬
‫סריאסם ‪214 207 2« 168 67 59‬‬ ‫נ ר ג ה ‪121‬‬
‫דמשק ‪287 177‬‬ ‫בריטניה ‪294—293 257 178 165‬‬
‫‪316 282‬‬ ‫ורשץ ‪275 267‬‬ ‫הרקליום ‪37‬‬ ‫‪318 278 270 266 256 242 240‬‬
‫ושינגטון ‪331—330‬‬ ‫דנובה ‪140 117 42 35 23 20‬‬ ‫ברטיסלבה )ראה םת׳ונ׳(‬ ‫‪325-324 321—320‬‬
‫טרנסילבניה ‪252‬‬ ‫‪263 223 213 161 150—149‬‬
‫טרנצ׳ין ‪318‬‬ ‫יגרס ‪216‬‬ ‫ברלין ‪244—243 240 184—181‬‬ ‫בושקוביץ ‪224‬‬
‫טרסטיק ‪29‬‬ ‫זאלה ‪299 225‬‬ ‫‪266 262 223 158 23 21 « 'T im‬‬ ‫‪275 273 271 269-268‬‬ ‫‪293 254‬‬ ‫׳‬ ‫בזל ‪3M 264 207 168‬‬
‫טרסקווץ ‪130 62‬‬ ‫ואלודאגרסג ‪254 252 229‬‬ ‫‪277—276 273 270-268‬‬ ‫דניסטר ‪40‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫ברנו ‪207‬‬ ‫ביבלוס ‪43‬‬
‫טרפחונם ‪37‬‬ ‫זאץ ‪241‬‬ ‫וולגה ‪40‬‬ ‫דקיה ‪27 20‬‬ ‫ברצלונה ‪194‬‬ ‫ביד׳ץ׳ ‪■ 199‬‬
‫‪ 316 261 258 230 214 .TTM‬מרקושצ׳ן ‪259‬‬ ‫«ק)בר ‪263 256 223 221 214‬‬ ‫לרבה ‪223 213 60 48 31 20‬‬ ‫בתדקו ‪315 199-197 172‬‬ ‫ביזנסיון )רומי המזרחית( ‪—17‬‬
‫‪325-324‬‬ ‫‪265‬‬ ‫‪320 263 231—229‬‬ ‫‪63-61 48 44 42—35 23 18‬‬
‫זגרב ‪ 208 162 63 61-60 48‬יברייסקה אוליצה בד‪1‬רצ׳‪1‬ל‬ ‫וטיקן ‪256 95 93-91‬‬ ‫דרבוגרד )דראובורג( ‪214 49‬‬ ‫גבל‪ ,‬גבלים ‪47 44—42 39‬‬ ‫‪131 129 126 122 118—117 76‬‬
‫‪142—141‬‬ ‫‪256—231 229 221 219-215‬‬ ‫זיא אפיה ‪34‬‬ ‫דרבנטה ‪209 197 172‬‬ ‫‪.‬׳!‬ ‫־‬ ‫ג׳גג׳ לי ה ‪129‬‬ ‫‪174 136‬‬
‫‪ 279—278 271 265 262—258‬יהודה ‪35 31 27‬‬ ‫ויד ‪150 27‬‬ ‫דרגימן ‪150‬‬ ‫גוריציה ‪ 6 91 59‬ז‪337 3‬‬ ‫ביזנסינים ‪213‬‬
‫‪ 335—329 327—315 312 305‬יהליה‪ ,‬השכונה היהודית בבל ­‬ ‫וידיו ‪171 121‬‬ ‫דרדה ‪263‬‬ ‫גייביץ ליד זנאים ‪253‬‬ ‫ביטולה )ביטול‪ /‬מוגסטיר‪ ,‬מו־‬
‫גרד ‪168 159 141‬‬ ‫זדר)זרה< ‪218 172 69 29 23—22‬‬ ‫דנ ה ‪151 148 90 82 61 59 54 52‬‬ ‫דרדנלים ‪128‬‬ ‫גיסינג ‪320 59‬‬ ‫געטירי(‪131—130 62 23 ,‬‬
‫יוגוסלביה )ארצית יוגוסלביות(‬ ‫‪311‬‬ ‫‪168 166 162—161 159 155‬‬ ‫דרובר ‪224‬‬ ‫גליסולי ‪128‬‬ ‫‪181 178 142 139 136-133‬‬
‫‪50 35 32 24—23 20—19 17‬‬ ‫דהומל׳ה ‪174‬‬ ‫‪194 191 185 162 179 175‬‬ ‫דרוזים ‪302‬‬ ‫גליציה ‪229 221 206 197‬‬ ‫‪309 213‬‬
‫‪129 121 102 99 73 67 61 55‬‬ ‫דודיוסקה אוליצה בדובדובניק‬ ‫‪—215 209 207 204 201—199‬‬ ‫דרין ‪27‬‬ ‫ג׳גובה ‪78 34‬‬ ‫ביילבזז‪ ,‬רו מ יהודי בסרייבו‬
‫‪220 208—207 173 136 133‬‬ ‫‪103 85‬‬ ‫‪235 229—226 224 221 217‬‬ ‫דדינה ‪198—197 173 35 27‬‬ ‫ג׳קובו ‪305 261 252 224 214‬‬ ‫‪209—207 181‬‬
‫‪266 256 254 252—251 229‬‬ ‫דודיוסקי גרבי )ראה גם בהי‬ ‫‪254—253251 245 243 240‬‬ ‫גיא*ן ‪58‬‬ ‫ביילוט־ ‪265 261 252 230 214‬‬
‫‪315 313 305 298 273 270 268‬‬ ‫קברות במפתח העניינים( ‪102‬‬ ‫‪304 297 293 282-278 257‬‬ ‫־ ‪• -‬‬ ‫חוור ‪172 69‬‬ ‫גח־ישקד‪ ,‬ע‪/‬ג איסוגצו ‪—316 59‬‬ ‫‪329 325 323‬‬
‫‪335 331—330 323‬‬ ‫זכרון־יעקב ‪244‬‬ ‫‪325—323 319 314—313 311‬‬ ‫הודו ‪304 189 17‬‬ ‫‪: 317‬‬ ‫ביילינה ‪315 198-197 172‬‬
‫זמון )זמלין( ‪ 157 155 152 130‬יוגוסלביה ‪213 210 174 155 21‬‬ ‫‪335—334 332‬‬ ‫ג ריז׳ בזגרב ‪ 318 233—232 217‬הולנד ‪301 293 281 127 84 22‬‬ ‫ביליז ‪221‬‬
‫‪331 327 266‬‬ ‫‪—287 265 233 223-220 161‬‬ ‫דניצה ‪328 325—324‬‬ ‫גרמניה )אשכגז( ‪ 42 23-22 17‬הולנדים ‪- 124 106 87‬‬ ‫ביראת ‪144‬‬
‫‪ 302 300-299 297 293 289‬יודגבורג ‪49‬‬ ‫דנקובצי )ציבלד‪263 223 30 (.‬‬ ‫‪ 85—84 67 57 54 49-47‬הונגריה ‪—59 57 4744 42 2318‬‬ ‫בלגיה ‪95 87‬‬
‫מה ‪—1« 97 83 78 76 37 35‬‬ ‫«‪314 3‬‬ ‫דנ תנ ד ש ס ס ‪58 50‬‬ ‫‪131—130 125 122—121 69 60‬‬ ‫‪140 131 127—126 122—121‬‬ ‫בלגיש ‪221‬‬
‫‪—130 125 122—121 110 105‬‬ ‫זגיצה ‪197 172‬‬ ‫דרוביטיצה ‪265 224—223 214‬‬ ‫‪206165151—148‬‬ ‫‪144 140‬‬ ‫‪192 185 183 168 162 150 148‬‬ ‫בלגרד )סינגי־דונום‪ ,‬אלבד‪ .‬גר־‬
‫‪149 131‬‬ ‫זפורוז׳ה ‪220‬‬ ‫דשגרד ‪197 172‬‬ ‫‪222220218—217‬‬ ‫‪215 213 257 254 252 244 241 227 215‬‬ ‫קה< ‪125 121 104 41 32 23‬‬
‫יוונים ‪. 269 155 136 119 101‬‬ ‫זפר שיז׳ ‪323‬‬ ‫זישניצה ‪259‬‬ ‫‪242—237 233—232 230—223‬‬ ‫‪325 293 291 277‬‬ ‫‪—145 143-139 136 134 131‬‬
‫זרב׳אגין )ראה בצ׳קרק וליק‪ ( ,‬יסקר‪236 232 ,‬‬ ‫ולבים ‪30‬‬ ‫‪266—264 258-255 253—252‬‬ ‫גרמנים ‪184 152 150—149 50‬‬ ‫‪178 176 171—161 159 146‬‬
‫יפו ‪314 303 203‬‬ ‫ולונה דד ‪183 144 131 101 79‬‬ ‫‪290280277—275‬‬ ‫‪270 268‬‬ ‫‪273 270 258 240 217 196 188‬‬ ‫‪197—196 191 189 184—181‬‬
‫ירושלים )עיר הקודש( ‪31 27‬‬ ‫חברון ‪303 185‬‬ ‫וליקה גוריצה ‪320 258 214‬‬ ‫‪324321—319 311‬‬ ‫‪299 293‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪323 276‬‬ ‫‪237 229 221—220 217 208‬‬
‫‪119 109 1« 66 47 36-35‬‬ ‫חיום ‪105‬‬ ‫ולפובד ‪224‬‬ ‫‪335 332 326‬‬ ‫גרנדה ‪123‬‬ ‫‪292 290 287 275 272-270‬‬
‫‪—190 185-182 180 137 122‬‬ ‫חיסי‪315 278 227 178 .‬‬ ‫מציה ‪50—19 44 39 23 20—19‬‬ ‫הונגרי) ‪139 121 52 48 •20 ( 0‬‬ ‫‪313 304 302—301 299 297‬‬
‫‪—280 254 221 204—203 191‬‬ ‫חלקידיקי ‪62‬‬ ‫‪79-78 76-75 69 67—61 58‬‬ ‫‪—220 218—216 213 176-174‬‬ ‫דזברובניק )רגוזה( ‪21 19-18‬‬ ‫‪331—329 315‬‬
‫‪3« 301—300 298 284 282‬‬ ‫חרדץ קדלובה ‪217‬‬ ‫‪—101 97 91-88 84 82-81‬‬ ‫‪269 259—258 255 238 221‬‬ ‫‪—74 73 69 67 64—63 39 23.‬‬ ‫גלטון‪ ,‬אגם ‪256 229‬‬

‫‪353‬‬ ‫‪352‬‬
 ‫מפתח ה מ קו מו ת‪ ,‬ה ע טי ם ו ה ש ב טי ם‬
‫מפתח המקומות‪ ,‬ה ע טי ם ו ה ש ב טי ם‬
‫סושק ‪- 325‬‬ ‫מיסרוביצה )סירמתם( ‪223 29‬‬ ‫‪313‬‬
‫‪281‬‬ ‫סדורה ‪241 204‬‬ ‫‪176 172 146 136 114 107‬‬ ‫ססארי בצ׳יי ‪- 276‬‬ ‫מיל׳אצקה‪ ,‬נהר ‪176‬‬ ‫ישמעאלים ‪122‬‬
‫פדנקסורס על האודר ‪184 156‬‬ ‫פולרביגה ‪230-229‬‬ ‫‪538—336 315 229 189-188‬‬ ‫סטו בי)ראה גם ספתח העניינים‪,‬‬ ‫מילנו)מדיליאמ ם( ‪34‬‬ ‫ישראל )מדעה( ‪321 315 304‬‬
‫‪295‬‬ ‫פודרבסקה סלסינד‪224 214 .‬‬ ‫ספרד ‪63 58 43—42 27 23 17‬‬ ‫עמודי פוליהרמוס בסטובי( ‪62‬‬ ‫מינכן ‪170 168‬‬ ‫‪324—323‬‬
‫פרם ‪117 40 17‬‬ ‫‪ 110‬׳גה ‪265 252 234—233 224‬‬ ‫‪103 97-95 86-81 79-77 69‬‬ ‫סטולז ‪203—202172‬‬ ‫מישור הונגרי ‪213 20‬‬
‫פרסים ‪117‬‬ ‫פוז׳ונ׳ )סרסבורג‪ ,‬ברסיסלבה(‬ ‫‪125—122 120 118 114 105‬‬ ‫סטתגה ‪. 136‬‬ ‫מי שקולז ‪229‬‬ ‫כוזרים‪ .‬בני קזר ‪47 42-39‬‬
‫פתח תקוה ‪299‬‬ ‫‪270 258 226—225 184‬‬ ‫‪140 136 134-133 131 127‬‬ ‫םיב ‪ T‬ת ‪53‬‬ ‫מלטה ‪105‬‬ ‫כזריה )ראה אל־כור(‬
‫פודרבץ ‪164161‬‬ ‫‪197 194—193 190 147 143‬‬ ‫סיביר )סיביריא( ‪296‬‬ ‫מלכות לטינית ‪48‬‬ ‫כרתים ‪127 118 101‬‬
‫צבטם )ראה אפידאורוס(‬ ‫פולה ‪214 67 31‬‬ ‫‪292 287 243 215‬‬ ‫סיגטוור ‪263‬‬ ‫ממלכת הצלבנים ‪47‬‬
‫צביסליגה ‪259‬‬ ‫* '‬ ‫פולה במוקדה ‪129‬‬ ‫סקופיה )סקוסל׳ה‪ ,‬איסקיב‪,‬‬ ‫סיויז ‪, 274‬‬ ‫סנטובה ‪143 137‬‬ ‫לאקנכך )לב( ‪228 59‬‬
‫צוענים ‪312—311 200 21‬‬ ‫‪ 10‬לין‪ ,‬פולניה ‪121—120 88 47‬‬ ‫סקופי‪ ,‬תססיניה פרימה( ‪23‬‬ ‫סין ‪17‬‬ ‫מסיה ‪29 20‬‬ ‫לבניו ‪301‬‬
‫ציבלה )ראה וינקובצי(‬ ‫‪270 243 221—220 148 127‬‬ ‫‪139—136 134 130 101 62‬‬ ‫סינגידוגוס )ראה בלגרד( ‪.‬‬ ‫סצ׳בה ‪159‬‬ ‫להבי ‪135‬‬
‫צידה ‪183‬‬ ‫‪319 303 297 292 277‬‬ ‫‪210 191 183 179 176 150‬‬ ‫סיהק )סיסציה( ‪241 239 214 29‬‬ ‫מצרים ‪183-182 123 82 27 19‬‬ ‫לוב ‪27‬‬
‫ציישה ‪319‬‬ ‫פולנים ‪> . 331 297 258 126‬־‬ ‫סקלה‪ ,‬נטל גדוברובניק ‪103 76‬‬ ‫סיציליה ‪76 43 34‬‬ ‫‪280 193‬‬ ‫ל׳ובל׳נה )«מונה‪ ,‬לייבך( ‪49‬‬
‫צ׳ילה ‪315‬‬‫פורסוגל )לוזיסניה( ‪87 85 22‬‬ ‫סרביה ‪63—61 42 35 23 20—19‬‬ ‫סירמתם )ראה סיסרוביצה(‬ ‫מקדוניה )ראה מוקדון(‬
‫‪137 123 114 107 97—95‬‬ ‫‪146 139 127—125 123 119‬‬ ‫‪312 214 58-56 53-52‬‬
‫צ׳יפום ‪119‬‬ ‫סלאנו ‪79-78‬‬ ‫מקרונים ‪136‬‬ ‫לודברג ‪230 214‬‬
‫צ׳יפוס־חאן בסרייבו )ראה אל ­‬ ‫סזאת ‪95 92 88‬‬ ‫‪159 157—156 153 151—150‬‬ ‫סלב‪1‬ניה ‪213 206 176 173 31‬‬ ‫מקוד‪ .‬ישראל ‪303 298 295‬‬
‫‪ ,‬קורטיז׳ו( ‪• -‬‬ ‫פטוי )פסוביה‪ ,‬הטאו( ‪49 30‬‬ ‫‪—173 169-168 165—164 161‬‬ ‫לחנם )ל מס( ‪152 51‬‬
‫‪229 225 —222 219 216—215‬‬ ‫מדיבור )מרבורג( ‪—32 50-49‬‬ ‫לונדון ‪255 185-181 162 159 22‬‬
‫צ׳כוסאבקים ‪331‬‬ ‫‪214 56—54‬‬ ‫‪—220 215 199—198 178 174‬‬ ‫‪264—262 256 253 245 239‬‬ ‫‪214 147 59-58 56‬‬
‫צ׳כיה )צ׳כוסלובקיה( ‪217 206‬‬ ‫קסרווץ ‪274‬‬ ‫‪310 302 269 266 229 221‬‬ ‫‪327 304 294‬‬
‫‪334 331 318 305 268 266‬‬ ‫מרייאן‪ ,‬הר ‪337 64- * 3‬‬ ‫ליסיץ ‪224‬‬
‫‪319-318 277 270 241‬‬ ‫פסתורדין ‪—270 221 151 149‬‬ ‫‪330 314—313‬‬ ‫מרסיי ‪336‬‬
‫סלבונסקי בדוד ‪751 224 214‬‬ ‫לתורנו ‪191—190 183—182‬‬
‫צ׳כים ‪258 251‬‬ ‫‪271‬‬ ‫סרבים ‪138 136 112 63 21—20‬‬ ‫‪329 254‬‬ ‫ליטא ‪184‬‬
‫צל׳ה )צילי( ‪214 49 29‬‬ ‫פטרסבורג ‪254 164‬‬ ‫‪—161 162 160 157—152 141‬‬
‫צנן‪ ,‬כפר ‪303‬‬ ‫סיומה )ראה רייקה(‬ ‫‪208 204 199 177 173 171 166‬‬ ‫סלבים ‪50-49 42 40 21—20‬‬ ‫גאנ׳־ואראד )אורדיאה מארה(‬ ‫לייפציג ‪304 293 285-284‬‬
‫צפון אפריקה ‪!85 182 127 82‬‬ ‫סילדלסיה ‪331 272‬‬ ‫‪—269 266 258 219—218 216‬‬ ‫‪-177 174 155 119 114 94 73‬‬ ‫‪252‬‬ ‫ליסבון ‪97 95 87‬‬
‫‪313‬‬ ‫פילה‪ ,‬פרבר בדוברובניק ‪108‬‬ ‫‪296 293 277—276 272 270‬‬ ‫‪312 Z73 216 17B‬‬ ‫נאג׳־קאניז׳ה ‪252 243 2» 229‬‬ ‫אסיק ‪224‬‬
‫צפת ‪—182 171 147 137 123 78‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪336—333 330-328 312‬‬ ‫סלביים דרומיים ‪—38 27 22—18‬‬ ‫‪322—321‬‬ ‫אקה־קרבבה ‪265‬‬
‫‪313 291 183‬‬ ‫פיליפיפול )ראה פלובדיב( ‪.‬‬ ‫סרייבו ‪104 101 81-80 66 23‬‬ ‫‪155 119 117 113 61 42 39‬‬ ‫נאשיצה ‪317 265 263 224 214‬‬ ‫למוברדים ‪213‬‬
‫צ׳קובל)צ׳קסורן( ‪237 214‬‬ ‫פירוט ‪1» 130‬‬ ‫‪149 146 143 136 134 125‬‬ ‫‪244 223 216 213 176-175‬‬ ‫‪331‬‬ ‫לסקובץ )ליד וררדין( ‪229‬‬
‫צריקבניצה ‪327 214‬‬ ‫פירט ‪184‬‬ ‫‪182 176 172 161 157—156‬‬ ‫‪328 266‬‬ ‫נגוטין ‪164‬‬ ‫לפאנמו ‪105‬‬
‫צרנה גורה )סונטה נגרו( ‪—20‬‬ ‫פירן )טיראן( ‪214 68—67 49‬‬ ‫‪225 207—204 200 195 184‬‬ ‫סלדז׳וקים ‪117 47‬‬ ‫נובה גרדישקה ‪329 224 214‬‬ ‫לצ׳הדד‬
‫‪173—172 166 145 29 27 21‬‬ ‫פירנאי‪ ,‬הצי־האי ‪121 121—120‬‬ ‫‪315—314 310 287—286 229‬‬ ‫סלובגנרדץ ‪49‬‬ ‫נוביסל־ ‪. —274 272—270 220 162‬‬ ‫לשקה אוליצה בוגרב ‪233—232‬‬
‫צרפת ‪87—86 81 53 47 27 17‬‬ ‫פירנצה ‪106 101 88 83‬‬ ‫‪330‬‬ ‫סלובניה ‪52 48-47 23 21—19‬‬ ‫‪327 276‬‬ ‫‪336 318 315 249 241‬‬
‫‪194 165 126 122 112 101‬‬ ‫סאבדיג ‪313 304 23‬‬ ‫סריים )סרט( ‪229 221—220 149‬‬ ‫‪122 69 67 61 58 56—54‬‬ ‫גורמגים ‪76‬‬
‫‪292—291 281 257 216 199‬‬ ‫פ אפונז ‪37‬‬ ‫‪277 268 265 263 256‬‬ ‫■ ‪. 214 172‬‬ ‫גיז״יורק ‪254‬‬ ‫מייסייבה אוליצה בבלגרד ‪141‬‬
‫‪330-329 327‬‬ ‫סאצ׳ה בדוברובניק ‪96 83 80‬‬ ‫סרייפסקי קרלובצי ‪267‬‬ ‫סלובגים ‪266 219—218 216 20‬‬ ‫ניקולסבורג )מיקולוב( ‪150 148‬‬ ‫מול )מוהול( ‪277 273‬‬
‫צרפתים ‪284 200-199 106 58‬‬ ‫‪112 99‬‬ ‫סרמסיס ‪ 39‬נ‬ ‫‪. 330‬‬ ‫‪270 241 225—224‬‬ ‫מוגמוורדה ‪34‬‬
‫‪311 297‬‬ ‫פלנדריה ‪99 95 58‬‬ ‫סלובקיה ‪270 229 223 206 23‬‬ ‫ניקופול ‪137121‬‬ ‫מונטנגרו)ראה צרבה גורה(‬
‫פלנדריס ‪87‬‬ ‫עותומן‪—u w 23 54 76 118? ,‬‬ ‫‪. 318‬‬ ‫גיש ‪266 169 150 1» 130‬‬ ‫מוסטר ‪197 172‬‬
‫•־־־■■■‬ ‫?אג׳ח׳ה ‪275‬‬ ‫פלרמו ‪42‬‬ ‫‪135—134 127 125 122 119‬‬ ‫סאגה )ראה סו אן(‬ ‫נקסזם‪ ,‬אי ‪105‬‬ ‫מוקדה )מקדוניה( ‪32 23-20‬‬
‫קברנר ‪69 67‬‬ ‫פנוניה ‪213 31—29 27 20‬‬ ‫‪—175 171 153 150 142 137‬‬ ‫סלוניקי ‪121 104 92 83 37 22‬‬ ‫נרטבה )נ תנ ה( ‪173—172 63 27‬‬ ‫‪132—131 129 123 121 62 35‬‬
‫קהיר ‪29139‬‬ ‫קץ* ‪263‬‬ ‫‪204 199 196 191 186 181 176‬‬ ‫‪—133 131 129-128 125—123‬‬ ‫‪314 310 210 198 148 146 135‬‬
‫קוברסדורן* ‪224 59‬‬ ‫פקרח ‪224‬‬ ‫עותומנים )עיסטנלי( ‪93 23‬‬ ‫‪168 148—146 143—142 138‬‬ ‫סבי‪1» 140 60 48 35 27 20 .‬‬ ‫מורביה ‪150 148 122 59 23‬‬
‫פראג ‪ 251 225 207 184—182‬קולה ‪273 267‬‬ ‫‪126 124 122—121 118—117‬‬ ‫‪188 183—181 179 176 171‬‬ ‫‪310 216 214—213 173‬‬ ‫‪220 217 215 206 185—181‬‬
‫קוגבלי )ראה גם מפתח הענ ­‬ ‫‪261‬‬ ‫‪—155 151 148 139-138 129‬‬ ‫‪—313 3)0—309 290 198 191‬‬ ‫סביל׳ה ‪123‬‬ ‫‪242 237 234—232 229 —223‬‬
‫יינים‪ ,‬מסבר קונבלי( ‪172 79‬‬ ‫פראואנקירכן ‪59‬‬ ‫‪185—183 177—174 166 156‬‬ ‫‪314‬‬ ‫‪0‬גד ‪299 267 121‬‬ ‫‪316 277 270‬‬
‫קוסובו ‪1751» 129‬‬ ‫קרארדי ‪95 88 81 78‬‬ ‫‪219 215‬‬ ‫סלמנקה ‪ 95 87‬״‬ ‫סחבה ‪217‬‬ ‫מ‪1‬דר‪ 1‬ש־רייקה ‪265‬‬
‫קוססזר )קססוריה( ‪122 62‬‬ ‫פרובנס ‪191‬‬ ‫עכו ‪281 177‬‬ ‫‪313 164 161 139 130 tavmO‬‬ ‫סובוסיצה )מריה תתיופול( ‪267‬‬ ‫מונגולים ‪117 40‬‬
‫קוסמט ‪21‬‬ ‫פרוסיה ‪295 243‬‬ ‫ערבים ‪302 118—117 43 40—39‬‬ ‫סטובור ‪325 319 258 214‬‬ ‫‪274—272‬‬ ‫מורה ‪229 214‬‬
‫קופד ‪214 67 49‬‬ ‫פרוסים ‪302 217‬‬ ‫‪ 5‬מיק‪ 1‬ק ‪314—313 199 179 171‬‬ ‫סולח )סאנה( ‪35-34 29-27‬‬ ‫מוריה )פוריאה( ‪149 125‬‬
‫ק‪ 1‬םריבגיצה ‪319 265 230 214‬‬ ‫סריידור ‪199—198‬‬ ‫פאלוסה ‪240 229‬‬ ‫סג׳ ‪69‬‬ ‫‪172 73 63‬‬ ‫מורסה )ראה אוסייק(‬
‫קוראנה‪ ,‬גהר ‪231‬‬ ‫־׳‬ ‫סרילפ ‪130 62‬‬ ‫פאבצ׳בו ‪275 270 267‬‬ ‫סנדז׳ק ‪198‬‬ ‫ם‪ 1‬מב‪1‬ר ‪274—273 267 158‬‬ ‫פזרי׳׳ף ‪224‬‬
‫קורדובה ‪123 47 42 40‬‬ ‫סדיראו ‪234 224‬‬ ‫פאריס ‪—253 242 240 165 159‬‬ ‫סנטה ‪■ 273 267‬‬ ‫‪10‬םיה ‪156 146 136 121 104 23‬‬ ‫מסקוביז׳ ‪27‬‬
‫קורינסיה )קורושקה‪ .‬קרנטן( ‪49‬‬ ‫פרנקים ‪213‬‬ ‫‪298 296—293 291 279 254‬‬ ‫ספאט )ספאלאסו( ‪28—27 22‬‬ ‫‪314—313 191 179—178 171‬‬ ‫סטרסדורף )מסרסבורג( ‪59 -‬‬
‫‪• 216-215 58 52‬‬ ‫סרנקסורס דמיין ‪—280 242 184‬‬ ‫‪331 329 327—326‬‬ ‫‪—106 78 73 67 65—63 59 39‬‬ ‫סוריה ‪313 291 123‬‬ ‫‪•230 228 225 —224‬‬

‫‪355‬‬ ‫‪354‬‬

‫אלין מצוי)סלבוני( ‪264‬‬
‫״אלסניילנד׳* ‪315‬‬
‫״אליאנס״ )ראה ״חברת כל יש ­‬
‫ראל חברים״(‬
‫אלמנות ‪250 223‬‬
‫אמנציסציה ) שוויץ אזרחי( ‪19‬‬
‫‪—237 225 166—161 159 75‬‬
‫‪264 261—25S 251 247 239‬‬
‫‪292 282 279 276—275 271‬‬
‫‪323 317‬‬
‫אמצעי תשלום )מימון( ‪51 47‬‬
‫אמרכלים ‪298‬‬
‫אטסי פורטוגל ‪113 107 105 63‬‬
‫‪- 133‬‬
‫אנוסים )מאראנים( ‪87 84—81‬‬
‫‪120 114—113 107 96—95 92‬‬
‫‪138—137‬‬
‫אנטישמיות )שנאת יהודים —‬
‫ישראל( ‪. 161—160 108 53 37‬‬
‫‪—260 258—257 167 165—164‬‬
‫‪316 261‬‬
‫אנשי סראסם ‪ — ,79‬ק‪ 1‬לוצ׳פ‬
‫‪ — ,79‬שבץ )ראה יהודי‬
‫שבז(‬
‫אסיפות מחץ ‪233 231‬‬
‫אסיסת הזקנים ‪- 297 291‬‬
‫אסיפת עסקני הקהילות ‪238‬‬
‫אסכולה איטלקית־בוסגית ‪191‬‬
‫אסכולה רומנטית גרמנית ‪253‬‬
‫אסכולת בלגרד ‪157 148—146‬‬
‫‪191 181 171‬‬
‫אפולוגטיקה ‪253 245 185‬‬
‫אסיגרסיה )ראה גם מצבות קב ­‬
‫רים( ‪230 35 30-29 13‬‬
‫אפיסערים ‪52 48 36‬‬
‫אצולה ‪73 55-54 52-51 49‬‬
‫‪217—216 213 148 112 89‬‬
‫‪319 232 225 219‬‬
‫אצולה יהודית ‪319 280‬‬
‫אקצ׳ה ‪135‬‬
‫אקרוסטיכון ‪279‬‬
‫ארגון מקדוני‪-‬מהפכני ‪136‬‬
‫ארגונים יהודיים עולמיים ‪294‬‬
‫אריאנים ‪139 36 29‬‬
‫אריגה‪ ,‬אריגים ‪55 38‬‬
‫אריסים ‪■ 230‬‬
‫ארכיונים )למעט דוברובניק(‬
‫‪223 220 201—199 133 16—15‬‬
‫‪282 273 233‬‬
‫ארכיוני )גנזכי( דוברובניק ‪19‬‬
‫‪109 77 75‬‬
‫ארמון דעקלסיאנוס ‪63 28 22‬‬
‫‪73‬‬
‫״אלגפיינה צייסונג דס יודנטי־‬
‫ארמית ‪191‬‬
‫‪357‬‬
‫מפתח ה ענ יי ני ם‬
‫אחוזות רוזני בורגגלנד ‪—224 59‬‬
‫‪229 227 225‬‬
‫איגוד הקהילות ‪323 256 252 16‬‬
‫אינודים מקצועיים‪ ,‬צכים )ראה‬
‫גילדות(‬
‫איגרת ההתיישבות ליהודי ור*‬
‫דדין ‪234 231‬‬
‫איגרות הסובלנות )אדיקטים‪,‬‬
‫פטנטים{ ‪230—229 226—225‬‬
‫‪235-234 232‬‬
‫אינרוח הענקה ‪62‬‬
‫איגרת הזהב ‪48‬‬
‫איגרת ו סגיז׳ ‪330‬‬
‫איגרת פרדינגד השני )‪( 1630‬‬
‫‪215‬‬
‫אער ‪328 193—192‬‬
‫אמורי בטחון ‪ — ,215‬הספר‬
‫)ראה חבל הספר הצבאי(‪— ,‬‬
‫מגורים ‪ — ,38‬מכרות ‪239‬‬
‫״אמראליסישה אלי אנ׳ד ‪255‬‬
‫איכרים צמיתים )ראה צמיתים(‬
‫אילירי — הרעיון והתנועה ‪21‬‬
‫‪321252 218 316‬‬
‫אימפריה נפוליאונית ‪235‬‬
‫״אעדקם דמסקורידיס״ ‪88—87‬‬
‫אינקוויזיציה ‪113 87 83 78 58‬‬
‫‪125 120‬‬
‫איסור החיתון ‪ — ,153 36‬להע­‬
‫סיק עובדים נוצרים ‪— ,239‬‬
‫להקים מוסדות הקהילה ‪,36‬‬
‫— להשתמש בעברית וב­‬
‫יידי ש ‪4 239‬ד‪ — ,2‬להשתקע‬
‫ישיבת קבע )בערים( ‪224 219‬‬
‫‪ — ,276-275 273 226‬להת­‬
‫נועע ‪ — ,221‬ללמוד אצל‬
‫אנעים לא‪-‬יהודים ‪— ,239‬‬
‫לעסוק בענפי מסחר ‪— ,58‬‬
‫נשיאת נשק ‪ — , 135‬עבודה‬
‫זרד‪ — ,192 ,‬ריבוי היהודים‬
‫)ראה גם חוק סריה ורביה(‬
‫‪ — ,316‬רכיבה על סוס ‪118‬‬
‫‪ — ,135‬רכישת בתים ‪,271‬‬
‫— רכישת נכסי דלא ניידי‬
‫)ראה מקרקעין(‪ — ,‬רכישת‬
‫עבדים ‪ — ,37‬שדידת רכוש‬
‫יהודי ‪135‬‬
‫איסלס‪ ,‬איסלפי ‪119—118 40‬‬
‫‪298 294 280 192 180 174‬‬
‫אי״ק‪ ,‬אטב״ח‪ ,‬אתב״ש‪ ,‬בכ״ר‬
‫‪291—290 288 Tlln‬‬
‫אירדנסה ‪136‬‬
‫״אל אסיגו דל סיאבלו״ ‪168‬‬
‫אחוזות האצולה והכנסעז )לטי־‬
‫מם״ ‪294 242 239‬‬
‫מפתח ה מ קו מו ת ‪ ,‬ה ע מ י ם ו ה ש ב ט י ם‬
‫אבק שריפה ‪225‬‬
‫א כראי לוונ טיגי)י הודי המזרח(‬ ‫דייקה )פעמה( ‪214 172 70-69‬‬ ‫קרידבצי ‪253-252 239 237 230‬‬ ‫קודמו ‪330 288‬‬
‫‪ — ,101 63‬פוננ טיני )יהודי‬ ‫‪327 319 265‬‬ ‫‪319 263‬‬ ‫קורצ׳ולה‪69‬‬
‫המערב( ‪63‬‬ ‫רכניץ ‪—324 318 228 226 59‬‬ ‫קריין ‪216 178 58 53-52 49‬‬ ‫קושסא )קונסטגטינוסוליס‪ ,‬קוב*‬
‫״אגודה אנגלית*יהודית״ ‪255‬‬ ‫‪325‬‬ ‫קרים ‪40‬‬ ‫ססנסידה‪ ,‬איסטנבול( מ ­‬
‫אגודות אומנים )ראה גילדות(‬ ‫רסינ״ה ‪254 230‬‬ ‫קרל׳ביצה ‪328-327 214‬‬ ‫גג ‪84 81—78 62 42 39—37‬‬
‫אגודות בלגרד ‪ — ,169‬נוער‬ ‫רסן ‪136‬‬ ‫קדלובץ ‪237—215 232—231 214‬‬ ‫‪—122 118—117 96 94—93‬‬
‫‪ — ,208 169‬נשים ‪171—170‬‬ ‫רשקה ‪175—174‬‬ ‫‪319-318 316 270 239‬‬ ‫‪135 133 129-127 125 123‬‬
‫‪— ,319 279 275—274 208‬‬ ‫קרמויר ‪224‬‬ ‫‪152 148 143—142 138—137‬‬
‫צדקה)ראה צדקה(‪ — .‬סרייבו‬ ‫שבדים ‪126‬‬ ‫קרססים ‪. 42‬‬ ‫‪183 181 176 165—162 155‬‬
‫‪315 210-208‬‬ ‫שבץ ‪161 159—158 139 130‬‬ ‫קרפינה ‪230‬‬ ‫‪296 280 20« 202 188 185‬‬
‫אגודת‪,,‬אמנות״ ‪255—254‬‬ ‫‪314 301—297 164—163‬‬ ‫קרפינסקה טופליצה ‪325‬‬ ‫‪309 299—298‬‬
‫‪,,‬אגודת אנוש״ דהומגיטטס*‬ ‫סוואבים ‪270‬‬ ‫קרפנסרה ‪191‬‬ ‫קזריא )ראה אל־בור(‬
‫פריץ״( ‪251—250‬‬ ‫שמאבן ‪122‬‬ ‫קרק ‪214 69 67‬‬ ‫קטלתיה ‪191123 77‬‬
‫אגודת נועד אקדמא* )סטוז־נ־‬ ‫ס‪ 1‬פד‪ 1‬נ׳) אוידנ בו רג( ‪256‬‬ ‫קרקוב ‪143 97‬‬ ‫קיזב ‪40‬‬
‫ס*ם( ‪168 166‬‬ ‫שסוסנארס ‪153‬‬ ‫קרסבו ‪311‬‬ ‫קיוסטנג׳יל ‪313179‬‬
‫אגודת ״ ע מ ד ‪286—284‬‬ ‫שטיירמרק ‪178 122 58 52 49‬‬ ‫קשא ‪238‬‬ ‫קיסחז)קיצע( ‪59‬‬
‫״אגרפר פרסה״ ‪333‬‬ ‫‪215‬‬ ‫קיסריה ‪178‬‬
‫״אגרמר צייטוגג״ ‪321‬‬ ‫שיבגיק ‪172 67—66 23‬‬ ‫ראוסניץ ‪150‬‬ ‫קיקינדה ‪275‬‬
‫אדוקים )ראה חרדים(‬ ‫שכם ‪304 183‬‬ ‫ראצגשסאס )רייצנסססל( ‪271‬‬ ‫קלטים ‪27‬‬
‫אוהדי תחיית ישראל ‪294‬‬ ‫שלזויג־ה‪ 1‬לשםיין ‪217‬‬ ‫רגוזה )ראה דוברובגיק(‬ ‫קלן ‪209‬‬
‫אוטונומיה קהילתית ‪273 54‬‬ ‫שלייה ‪221 215‬‬ ‫רגנסבורג ‪50‬‬ ‫קכסניה ‪34‬‬
‫איכלוסיה‪ ,‬אוכלוסין )נתונים‬ ‫שליינעג ‪320 59‬‬ ‫רדגונה ‪56 5149‬‬ ‫קנדיה )כרתים( ‪76 65‬‬
‫דמוגרפיים‪ ,‬מיפקדים‪ ,‬אחוז‬ ‫רובעו ‪137‬‬ ‫קספהל׳ ‪319 256‬‬
‫היהודים( ‪—196 164 135 112‬‬ ‫תורכיה ‪—7B 76 64 54 27 1B‬‬ ‫רובע׳ ‪214 67‬‬ ‫קססוריה מ‪1‬‬
‫‪—232 228—227 207 200 198‬‬ ‫‪103—102 94—93 85—81 79‬‬ ‫ר‪1‬ז־וס ‪143‬‬ ‫קססיליאנים ‪123‬‬
‫‪275—270 265—264 262 213‬‬ ‫‪118 114 112 110 107 105‬‬ ‫רוטנים ‪258‬‬ ‫קסטלז ברנקו ד‪8‬‬
‫‪312‬‬ ‫‪135—134 129 127 125—120‬‬ ‫רומא‪ ,‬רומי‪) ,‬עיר הנצח‪ ,‬הארז‪,‬‬ ‫קפטול מגרב ‪233—232 217‬‬
‫אומנויות בימי יוזף השני ‪226‬‬ ‫‪—150 146 142—141 138-137‬‬ ‫המעצמה‪ ,‬האימפריה( ‪22 17‬‬ ‫‪315 260 243—242‬‬
‫אוניה פרסונלית הינגריח‪-‬קרו־‬ ‫‪162—161 158 156 153 151‬‬ ‫‪—92 48 37 35-34 32-31 27‬‬ ‫קפריסין ‪10s‬‬
‫אשית ‪60‬‬ ‫‪199-198 181 180—177 164‬‬ ‫‪131 126 122 118 97-95 93‬‬ ‫קרגויבץ ‪—164 160 158 139 130‬‬
‫אוניוניססים )פרז־היגגרים( ‪321‬‬ ‫‪281—280 269 216 206-205‬‬ ‫‪266 223 213 185 178 174‬‬ ‫‪165‬‬
‫—‪332 322‬‬ ‫‪313 296‬‬ ‫‪330‬‬ ‫קרואטיה )וסלגוניה‪ ,‬א ת הקרו­‬
‫אוסטשים ‪323 319 278 245 218‬‬ ‫תורכים ‪63-62 60 38 23 21-20‬‬ ‫רומאים ‪136 35 27‬‬ ‫אטים( ‪60-59 57 48 21—20‬‬
‫‪336‬‬ ‫‪94—92 84-83 79—78 66-65‬‬ ‫ריפה ‪223‬‬ ‫‪213 178 174—173 142 69 67‬‬
‫איסקוק ‪83‬‬ ‫‪131 124 121—117 105—104‬‬ ‫רוסי המזרחית )ראה ביזנטיון(‬ ‫‪240 229 227 225-218 215‬‬
‫אופוזיציה קרזאטית ‪264 218‬‬ ‫‪—148 146 142—139 136—134‬‬ ‫רזמליה ‪179 122‬‬ ‫‪—252 250 248—247 243—212‬‬
‫‪333 332 327 322‬‬ ‫‪178—173 168 157—155 153‬‬ ‫רומניה ‪161 130 125 121 20‬‬ ‫—‪276 269 264 262—261 257‬‬
‫״אמר החוק האזרחי״ )קורפוס‬ ‫‪—204 201—200 195 164 180‬‬ ‫‪321 268 252 220‬‬ ‫‪321—316 305—304 279—278‬‬
‫עדים צמויליס( ‪36‬‬ ‫‪—269 266 225 220 215 205‬‬ ‫רומנים ‪296 293 258 216‬‬ ‫‪336—331 328 326-324‬‬
‫אוצר המדינה ‪223 58 56 54 36‬‬ ‫‪297—296 293 288 272 270‬‬ ‫רוסיה ‪161 155 117 42 38 20 17‬‬ ‫קרואטים ‪174 73 60 52 48 43 20‬‬
‫‪272 231‬‬ ‫‪314 311—310 301‬‬ ‫‪281 228 166 164‬‬ ‫‪223 220—215 213 208 177‬‬
‫״אוצר תולדות זגרב״ ‪60‬‬ ‫תורכמנים ‪117 40‬‬ ‫רוסים ‪238 164 155 126 40-39‬‬ ‫‪247 245 212 238 235 232‬‬
‫אורסודוקסין )ראה חרדים(‬ ‫הרקיה ‪20‬‬ ‫רושצ׳וק ‪179 167‬‬ ‫‪277 266 258—256 254 251‬‬
‫אורתודוקסיה ביזנטית ‪37‬‬ ‫רחובות ‪324‬‬ ‫‪330—328326 322—321 296‬‬
‫אותות קלון יהודיים ‪85 66—65‬‬ ‫ריינום מ‪1‬‬ ‫‪335 333‬‬
‫‪112 110 107‬‬
‫אזרחות רומית ‪30‬‬
‫אחדות העם ‪289 286‬‬ ‫מפתח ה ע ניי ני ם‬
‫אתו יהודי ‪55‬‬ ‫לרכות דתות‪ ,‬עדות‪ ,‬אגודות‪ ,‬כלכלה‪ ,‬ספרים ועוד‬
‫אחוות אחים )ישראל( ‪224 127‬‬
‫‪297 295 277‬‬ ‫בבלגרד ‪ — ,142 140‬הכנסיה‬ ‫אב בית דיז ‪313184‬‬
‫התפוצות בעגוסלביה ‪302 22‬‬ ‫אב הכנסת של סטובי ‪34‬‬
‫אביב העמים )‪255 216 ( 1848‬‬ ‫‪) — ,18‬מנהעי( התנועה ה­‬
‫פונדמת( ‪237 49‬‬ ‫ציונית בארצות יוגוסלבעת‬ ‫‪24‬‬‫—‬ ‫‪22‬‬ ‫הקרואטית‬ ‫אבות היהדות‬
‫אבירי הצלב ‪47‬‬ ‫‪ — .262 240-239 219‬היישוב‬
‫אבסולוסיזם נאור ‪222 53‬‬ ‫‪— ,315 305—304 298 296‬‬
‫‪356‬‬

‫״הלבנון״ ‪302 298—296‬‬
‫הלוואות )ראה אשראי(‬
‫הלך נפש )י שי ח כניסה לעיר(‬
‫‪229‬‬
‫הלכי‪244 230 189 171 .‬‬
‫״המבשר״ ‪ ■ 299—298‬־‬
‫״המגיד* ‪298 296—295‬‬
‫המועצה הקמרית האוסטרית ‪152‬‬
‫המרת* דת לאיסלם ‪201‬‬
‫•הסדר העם היהורי״ ליוזף השני‬
‫‪232‬‬
‫הסכם אוססר׳״הונגרי מ־ד‪186‬‬
‫‪271 258 217‬‬
‫הסכם הפשרה )כד‪—217 ( 1868‬‬
‫‪258 247 218‬‬
‫הסכמה )המלצה( ‪298 293‬‬
‫הסתאכות הסנהל התורני ‪—146‬‬
‫‪147‬‬
‫הסתגרות )היהודים( ‪168 165‬‬
‫הסתדרות ציונית בארצות יוג ד‬
‫סלביה ‪256‬‬
‫הסתדרות ציונית עולמית ‪264‬‬
‫העדפת פליסים יהודים מסרביה‬
‫‪152‬‬
‫העתקת כתבי ש ‪192‬‬
‫הפלייה דתית ‪256‬‬
‫הפרדה לאומית שתית ‪—179‬‬
‫‪181‬‬
‫הצהרת בלפור ‪331—330‬‬
‫״הצד צבי״ ‪183-182‬‬
‫הקדש )נקף( ‪180‬‬
‫הקלות מכס בדוברובניק ‪107 83‬‬
‫הקמת הקהילות )יי שובי קבע(‬
‫‪234—233 207 77‬‬
‫הקפאת מספר היהודים ‪234‬‬
‫הרכב חברתי ומבנה מקצועי ‪21‬‬
‫‪—206 104 55 53-51 39-38‬‬
‫‪207‬‬
‫הרם הקהילה )בלגרד( ‪154—153‬‬
‫הרעלת בארות ‪53‬‬
‫השכלה ‪295 250 241—240 168‬‬
‫השפלות היהודים ‪235‬‬
‫ההשפעה הנוצרית )־קתולית(‬
‫‪.‬‬ ‫• ‪182 174‬‬
‫השראה מזרחית ‪174‬‬
‫השראת )נוסח( צפת ‪171‬‬
‫השתלטות ההונגרים בקרואסיה‬
‫‪258‬‬
‫התאוששות הקהילה בזגרב‬
‫‪247—243‬‬
‫התאוששות כלכלית בבוסנה ‪204‬‬
‫התבדלות השמרנים )האורתו ­‬
‫דוקסיה( ‪241‬‬
‫התבוללות )ראה טמיעה( ‪-‬־‬
‫‪359‬‬
‫מפתח ה ענייני ם‬
‫דרווישים ‪ 201‬־‬
‫דרוש קבלי ‪289 287‬‬
‫״דרישת *יז ד ‪• 295‬‬
‫דרכי ההגירה היהודית ‪226‬‬
‫‪• 296—295‬‬
‫״דרכי גועם״ ‪293 289—288 171‬‬
‫דרשת‪ ,‬דרשן ‪279 241‬‬
‫דת ישראל ‪ 242 171 31‬ס ע‬
‫דת מוכרח ‪256‬‬
‫דת נוצרית סרבוסלבית ‪126 20‬‬
‫דת טצרית רומית־קתולית ‪20‬‬
‫געגועים למולדת )ראה גם‬
‫״ הא להמא עניא״ ‪194‬‬
‫הסתעפות דרומית לזרם ההגירה‪.‬‬
‫)מפולין( ‪221‬‬
‫הברחת גבולות ‪225 59‬‬
‫הגבלות ‪153 54—53 38-35 32‬‬
‫‪317 234 223‬‬
‫הנ ח ת של מסת ‪194—192‬‬
‫הגדת סרייבו ‪194—191‬‬
‫הגירה ‪157 136 125—124 59‬‬
‫‪270 223 199-198 178 159‬‬
‫‪314 295‬‬ ‫‪-‬‬
‫הגנה על היהודים ‪295‬‬
‫הדי־ )תהודת( השבתאות )ראה‬
‫גם ספיחי השבתאות( ‪145 127‬‬
‫ההליכה מהכפר לעיר ‪230‬‬
‫הובלה )תובלה( ‪321 315 55 51‬‬
‫הודאות תחת עינדי ס ‪108 80‬‬
‫״הומניסטם־סרייך‪ 1—250‬ע ‪324‬‬
‫הון איטלקי ‪64‬‬
‫הון גרמני ‪64‬‬
‫הון הונגרי ואוסטרי ‪264‬‬
‫הון יהודי ‪. 64 55—54 47‬‬
‫הוסיסים ‪54‬‬
‫הופעת התורכים ‪ 117‬־‬
‫החלטות רייקה חדר ‪333 218‬‬
‫התלסת השבור )‪233 229 ( 1729‬‬
‫החרמת מוסדות הקהילה ע״י‬
‫האדוקים בזגרב ‪242‬‬
‫החרמת )הפקעת( רכוש יהודי‬
‫‪ 1 54—53‬ע‬
‫היאחזות)קליטת היהודים( בערי‬
‫קרואסיה ‪235 232 230‬‬
‫היסלים ופסי היהודים ‪58 36 31‬‬
‫‪153 147 135 107 85 66 62‬‬
‫‪274 270 205 186‬‬
‫היסטוריוגרפיה ‪18—17 15 13‬‬
‫‪......‬‬ ‫היסטוריוסופיה ‪14‬‬
‫היסטוריונים ‪320 34 17‬‬
‫הכנסות סן היהודים ‪78 56‬‬
‫הכשרה מקצועית ‪209‬‬
‫הכשרת אדמות בארץ ישראל‬
‫‪304—303‬‬
‫ממתח ה ענייני ם‬
‫־‬ ‫גל ההתבוללות ‪262‬‬ ‫בתי קברות )עלמין( ‪—55 35 28‬‬ ‫ראל ‪298 295‬‬ ‫ארץ הנחלה ‪296‬‬
‫גל השמד ‪257‬‬ ‫‪274 243 181 102 99 63 56‬‬ ‫בית הספר המזרחי ‪102‬‬ ‫ארץ הקודש ‪300 284 280 47‬‬
‫גל השנאה ‪48‬‬ ‫בחי תפילה ‪241 208 180‬־^‪242‬‬ ‫בית ספר )ראה בתי ספר(‬ ‫ארץ ישראל והתפוצות ‪34‬‬
‫גלות השכינה ‪287‬‬ ‫״‬ ‫ביח משכון ‪67‬‬ ‫ארצות מקלס ‪120‬‬
‫גמרא ‪286 191‬‬ ‫נאולד‪297 290-288 279 133 .‬‬ ‫בית שני ‪36‬‬ ‫אשכ‪1‬זי)ס(‪ ,‬אשכנזית ‪24-22‬‬
‫גגזך המדינה בסרייבו ‪. 201‬‬ ‫‪299‬‬ ‫בלדיה ‪204‬‬ ‫‪159 153 149 123 113 63 55‬‬
‫גגזך המוזיאון הבריטי ‪39‬‬ ‫גבאים ‪298 253‬‬ ‫בן בכור ‪223—221‬‬ ‫‪—206 198-196 193 185 171‬‬
‫גנזך ממלכתי בווינה ‪52‬‬ ‫גדולי ישראל ‪288‬‬ ‫״בני בריח״ )מסדר( ‪• 324 252‬‬ ‫‪270 226 222 220 210 207‬‬
‫ננ ח ת סרבניק ‪199‬‬ ‫גובים ‪269 135 55‬‬ ‫•‬ ‫״בני ציי ד ‪315 210‬‬ ‫‪323‬‬
‫גנחת קהיר ‪39‬‬ ‫גוי אחד ‪297‬‬ ‫בניין ארץ ישראל )הארץ( ‪292‬‬ ‫אשראי והלוואות ‪66 55 52—51‬‬
‫גנרלים אוסטריים ‪220‬‬ ‫גולת יזון־רומי ‪34‬‬ ‫‪296‬‬ ‫‪269 250 230 228 111‬‬
‫גולח סרביה ‪133‬‬ ‫בגק ‪67—66 64‬‬ ‫אתרוגים ‪55‬‬
‫כיסופים לציון( ‪203 191‬‬ ‫גוספרי ‪76‬‬ ‫בגקאים גרמנים וטוסקאנים ‪52‬‬ ‫אתרים ארכיאולוגיים ‪) .‬ראה‬
‫ג׳פאם )צ׳יפוס( ‪119‬‬ ‫גוריבה ‪121‬‬ ‫בגקאים יהודים ‪67—66 64 52‬‬ ‫ממצאים ארכיאולוגיים(‬
‫גרושים )כסף( ‪205 202 190‬‬ ‫״גורל לה׳״ ‪293‬‬ ‫‪248 226 207 138 106 82—01‬‬ ‫אתרים מקודשים ‪243‬‬
‫גריגוס )ראה רומגיאוסים( ‪.‬‬ ‫גורם פרכז־אירופי ‪227—224‬‬ ‫‪ 315 264‬־‬
‫גרים ‪256‬‬ ‫גורם תורכי ‪78‬‬ ‫בעיית סכם ‪304‬‬ ‫באגים‪ ,‬באנית ‪175—174 70‬‬
‫גרמנית )גרמגיזציד‪—216 207 (.‬‬ ‫גורמי חיסול התפוצות ‪19‬‬ ‫בעלי אחוזות )לטיפונדיוח( ‪49‬‬ ‫‪—236 233 223 218—217 213‬‬
‫‪242—240 217‬‬ ‫גורמי הסובלנות ‪19‬‬ ‫‪236 225‬‬ ‫‪332 328 326 324 237‬‬
‫גרנדצה ‪192‬‬ ‫גורמים כלכליים ‪31319‬‬ ‫בעלי הון)אמצעים( ‪228 66‬‬ ‫בגידת המתבוללים ‪288‬‬
‫״גשר על הדרינה״ ‪197‬‬ ‫״ג׳ורנאל ישראלית״ ‪297—296‬‬ ‫בעלי חנויות )ראה חנוונים(‬ ‫בגידת הרב הפוטר ‪243‬‬
‫גזילח ילד נוצרי ‪53‬‬ ‫בעלי מלאכה ‪191 55 52 31‬‬ ‫בוגדגים )יהודים פרפידיס( ‪36‬‬
‫‪296‬‬ ‫״לבר כשה״ ‪1B8‬‬ ‫גזירות בסיליוס המקזזבי ‪40‬‬ ‫‪—235 232 223—222 207—206‬‬ ‫‪48‬‬
‫דברי י מי ישראל ‪27‬‬ ‫גזירות דוברובדק ‪107‬‬ ‫‪257 250 247 239 236‬‬ ‫בוגומילים ‪178—175‬‬
‫״דברי נחמיה״ ‪292183‬‬ ‫גזירות ורז׳דץ ‪234‬‬ ‫בקר ‪321 316 237 55‬‬ ‫״בוהימוד׳ ‪253‬‬
‫דוכס )דוכסות( ‪54—52 49‬‬ ‫גזירות סלובניה ‪53‬‬ ‫בקשיש ‪119‬‬ ‫בולמוס הפיתוח בקרואטיה ‪247‬‬
‫‪175—174‬‬ ‫גזירות רומגוס הראשון ‪40‬‬ ‫בראת ‪203‬‬ ‫״בונים חסשיים׳׳ ‪327 324 232‬‬
‫דו־לאומית ‪208 168‬‬ ‫גזירות שמד ‪37‬‬ ‫ברוק איטלקי ‪103‬‬ ‫בורגנות ‪217‬‬
‫דו*לשוגי)ת( ‪260-258‬‬ ‫גזירות ‪ ran n‬ותתק״ו ‪49—47‬‬ ‫בריחת החרדים ‪288‬‬ ‫בסחוץ אישי ‪152 53‬‬
‫דוקסים )זהובים( ‪. 79 77‬‬ ‫גזירת אומן ‪220‬‬ ‫ברית )סערך( ארצות גרמניה‬ ‫במתון היהודים ‪55‬‬
‫דדקיו ם ‪205 168 166‬‬ ‫גזירת וינ ה ‪54 50‬‬ ‫• ‪..‬‬ ‫•‪281‬‬ ‫בטזזון עצמי ‪255‬‬
‫דיאדרכסה ‪31‬‬ ‫גסו )גסאוח( ‪67 65 55 49 19‬‬ ‫״ברית עומר״ ‪195 120—118‬‬ ‫בטחונות ‪52‬‬
‫דיג סב ‪111‬‬ ‫‪168 141 136 110-107 86-82‬‬ ‫״ברית קדושה* ‪284‬‬ ‫״ביאורים״ ‪50‬‬
‫״די דרארי ‪332 264‬‬ ‫‪181—179‬‬ ‫״בראניק״ ‪333‬‬ ‫ביזה ‪260 258—257 236 138‬‬
‫״די ולס״ ‪305‬‬ ‫גיאות כלכלית ‪228 207105‬‬ ‫בשר כשר ‪66‬‬ ‫ביזגטולוגיה ‪38‬‬
‫דילסוריה ‪228 184‬‬ ‫גיור ‪323 276 256 41 36 31‬‬ ‫בחי אולפנא ‪225 217 194‬‬ ‫ביזנסיני‪ ,‬ביזנסינמת ‪38—37‬‬
‫דיני ישראל ‪28‬‬ ‫ג׳ חי ה ‪135 119‬‬ ‫בתי בחירה )קוריות( ‪249‬‬ ‫ביטוח ימי ‪111‬‬
‫דיפלומטיה ‪255‬‬ ‫גילדות )צנים( ‪225 65 52—50‬‬ ‫בתי דין שרעים ‪179 133 118‬‬ ‫ביטול גזירות הגירוש ‪227‬‬
‫דיפלדמסים זרים ‪224‬‬ ‫‪237—236 232‬‬ ‫בתי דפוס ‪321 171 125—124‬‬ ‫ביטול הנשיאות בארץ ישראל‬
‫דיסלופסים יהודים ‪120‬‬ ‫גילוח זקנים ‪225‬‬ ‫‪333‬‬ ‫‪36‬‬
‫דמוגרפיה )דמוגרפית( ‪135‬‬ ‫גימטריא ‪288‬‬ ‫בחי הדץ היהודיים ‪54‬‬ ‫ביטול שטר חוב ‪53‬‬
‫‪245 Z27 222 I9&-197‬‬ ‫גירוש אלכסנדריה ‪37‬‬ ‫בתי כנסת ‪—102 63 55 52 34 32‬‬ ‫בילדזנגס־שולה בזגרב ‪252‬‬
‫דמית אדם ‪172‬‬ ‫גירוש היהודים מפנים סרביה‬ ‫‪153 135-133 125 110 104‬‬ ‫ביל־וייס ‪300 295‬‬
‫דמי החכירה ‪94‬‬ ‫‪164 161 159‬‬ ‫‪271 262 245 186 180 157‬‬ ‫ביקור בשווקים ובירידים ‪58‬‬
‫דכי כניסה )לשווקים( ‪229‬‬ ‫גירוש בלגרד ‪150‬‬ ‫‪336 316—315 275-273‬‬ ‫‪232 229‬‬
‫ד מי קנסות ‪34‬‬ ‫גירוש יהודי קרואסיה ‪61‬‬ ‫בתי מדרש ‪184 153 125 61 55‬‬ ‫בית־אבות בזגרב ‪252-251‬‬
‫״דמשק אליעזר• ‪203‬‬ ‫‪313‬‬ ‫בית אוכל כשר)מסעדה( ‪320‬‬
‫גירוש ל׳ובל׳גה ‪58‬‬ ‫בית־דין‪ ,‬בית משפם )ראה ער*‬
‫״דג שה אילירסקה״ ‪321‬‬ ‫גירוש מריבזר ‪55‬‬ ‫בתי מחסה בירושלים ‪301‬‬
‫דנמה ‪814 182 137—136 128‬‬ ‫בתי מלאכה ‪296 178 55‬‬ ‫כאות(‬
‫‪ p ir a‬סלובניה ‪6158—56‬‬ ‫בית ההסגר )לזרט( בספלים ‪64‬‬
‫״דם י שי שה צנטרלבלאט״ ‪261‬‬ ‫גירוש ספרו־ ‪131 83 58 22‬‬ ‫בתי מסחר לספרים ‪: 252‬‬
‫דעת הקהל ‪- 294 282‬‬ ‫גירוש צל׳ה ‪56‬‬ ‫בתי סוהר ‪54‬‬ ‫בית היהודים )ד‪1‬מזם יודיאו*‬
‫דפוס ‪321 313‬‬ ‫בתי ספר ‪222 207 166—165 159‬‬ ‫רום( ‪222 61—60‬‬
‫גירו שי דוברזבניק ‪109 107 82‬‬ ‫בית המקדש ‪290 31‬‬
‫דפוס עברי בבלגרד ‪171157‬‬ ‫גירושי ו רז׳דין ‪279—278 234‬‬ ‫‪275-272 252 242 226-225‬‬
‫דקדוק עברי ‪- - 289‬‬ ‫‪336 314 219‬‬ ‫בית הספר החקלאי מקווה יש*‬
‫גירושי קרואסיה ‪236 234 230 61‬‬
‫‪358‬‬
 ‫ספתח ה ענייני ם‬ ‫מפחת ה ענייני ם‬

‫מ» לריס רייגייס ‪230‬‬ ‫חיל הספר ‪215‬‬ ‫חברה ליישוב ארץ ישראל ‪286‬‬ ‫התחרות )קנאת( הרמאים ‪91‬‬
‫‪83-82 53‬‬ ‫יודקס יוד&ורוס ‪54‬‬ ‫חילול לחם הקודש )הוסמיה(‬
‫טבילה לנצרות )דאה גם החנצ־ יוונית — שפת העם ‪ —34 32‬כור ההיתוך התורכי ‪124‬‬ ‫‪—3CC298 296-294 289-288‬‬ ‫התייהדות )ראד‪ .‬גיור(‬
‫‪37 35‬‬ ‫ח ח( ‪337 317 295 261 257‬‬ ‫‪54-53‬‬ ‫‪314 304 301‬‬ ‫התיישבות יהודית בארז ישראל‬
‫כותל מערבי ‪292‬‬ ‫חילון )סקולריזציה( ‪192—191‬‬
‫״מריה״ ‪41—40‬‬ ‫יחזקאל‪ ,‬ספר ‪43‬‬ ‫טדסקים )אשכנזים( ‪63‬‬ ‫הברה קדישא ‪234 210 208 160‬‬ ‫‪301 295 283 280‬‬
‫ט‪ 1‬נ ‪155 139‬‬ ‫‪280‬‬ ‫‪279 274 271—270 262 253‬‬ ‫התלקחות יצרים עדתית ‪183‬‬
‫יחם הסובלנות של הרופאים ‪ 35‬כיבוש אוסטרי ‪177 152—151 24‬‬ ‫חינוך ‪232 242 230‬‬
‫‪197 191‬‬ ‫יחס התורכים ליהודים ‪118‬‬ ‫סיקדו ‪196‬‬ ‫‪316‬‬ ‫התנגדות ההונגרים למסעי צלב‬
‫יחסים בץ־עדחיים )ספרדים‪ ,‬כיבוש ונציאני ‪23 20‬‬ ‫״טחנת החיים״ ‪321‬‬ ‫חיסול עסקים ‪234‬‬ ‫חברות ביטוח ‪111‬‬ ‫‪48‬‬
‫כיבוש צרפתי ‪58‬‬ ‫אשכנזים ועוד( ‪207 143‬‬ ‫טיהור דת ישראל ‪242‬‬ ‫חזויו ת בתקוסת ״האמפיר״ ‪235‬‬ ‫״חכרת כל ישראל חברים״‪,‬‬ ‫התנגדות לנוכחות היהודים ‪232‬‬
‫כיבושי הערבים ‪37‬‬ ‫סיסודאסלר )עלילת דם‪ ,‬מש ­ יידיש ‪277 239 226 207 192‬‬ ‫חיתוכי נייר ‪253‬‬ ‫״אליאנס״ ‪210 165 162 136‬‬ ‫‪235‬‬
‫יין )לרבות יין־שרף( ‪ 237 55‬כיבושי התורכים )ראה כובשים‬ ‫פם( ‪277 261 258—257‬‬ ‫חיתון ‪36‬‬ ‫‪300 296 294 255‬‬ ‫התנכרות חברתית ‪255‬‬
‫וכיבו שי עותוסנים(‬ ‫‪315‬‬ ‫טמיעה )הסמע‪ ,‬התבולל( ‪35 17‬‬ ‫חכים )חצ׳ים( ‪315‬‬ ‫חג׳ ‪191‬‬ ‫התנצרות )ראה גם טבילה לנצ ­‬
‫‪ 257 250 212—241 238 168‬יישוב א ת ישראל ‪ 255 244 238‬כיבושי רומי ‪20‬‬ ‫חכם באשי ‪204 118‬‬ ‫חדירה לכפרים ‪269 230-229‬‬ ‫רות( ‪326 316 262 242 185‬‬
‫‪ —300 296—294 290—289 280‬כימיה ‪• 313120‬‬ ‫‪289 282 279 277 262—261‬‬ ‫חכם ספרדי ‪314 289‬‬ ‫חדר ‪222 138‬‬ ‫התקדמות חברתית בקרואסיה‬
‫■ ‪ °‬מנו סי הרבנים הרפורמיים‬ ‫•‬ ‫‪304 301‬‬ ‫‪324 320-318 316 304 295‬‬ ‫חלוץ החקלאות העברית ‪303‬‬ ‫חדר תפילה ‪271‬‬ ‫‪276-275‬‬
‫)פרנקפורט — בראונשווייג‬ ‫יישוב בערי השדה בבוסגה‬ ‫טקסטיל והלבשה ‪313‬‬ ‫חלוצי היישוב היהודי בדזברוב*‬ ‫חובבי ציון ‪304 286‬‬
‫‪242 ( 1844-5‬‬ ‫‪197-196‬‬ ‫טרקליני הגברות ‪240‬‬ ‫ניק ‪76‬‬ ‫חחה )קונקורדם( עם הווטיקן‬ ‫יזיר ‪196 176‬‬
‫יישוב טבריה )יוזמת נחמיה כינוס הקהילות ‪240‬‬ ‫סריוויאלשילה בזגרב ‪252‬‬ ‫חלוצי המוסיקאים היהודים ביד־‬ ‫‪256‬‬ ‫ויתור על הלאומיות היהודית‬
‫כיסופי גאולה ‪324 127‬‬ ‫‪183‬‬ ‫זדון(‬ ‫גוסלביה ‪254‬‬ ‫דתי)הסכ מי( שלום ‪ :‬סריימסקי‬ ‫‪279‬‬
‫כיסופי עליה ‪191—190‬‬ ‫יישוב יהודי מגר ב ‪305‬‬ ‫י ב ו א ‪269‬‬ ‫חלוצי הרפורמה בקרואטיה ‪241‬‬ ‫קרלובצי ‪ ,216 151—150‬סוד־‬ ‫)לי ‪202—199 196 179‬‬
‫יישוב ישן )בתוך החומות בי­ כיסופי ציון )ראה גם געגועים‬ ‫ידע‪-‬עם )ראה פולקלור(‬ ‫חלוצי התנועה הציונית ‪210‬‬ ‫רבץ ‪ ,151‬בלגרד ‪,154 151‬‬ ‫ועד הקהילה ‪190 188—186 167‬‬
‫למולדת( ‪301 289 242 190‬‬ ‫רושלים( ‪301‬‬ ‫יהודי טברייני ‪ 30—29 22‬־‬ ‫‪256‬‬ ‫סבישסוב ‪ ,155‬רסלו ‪331‬‬ ‫‪318 315 253 242 228‬‬
‫״כיסופים״ ‪287—286‬‬ ‫יהודי אירופה המערבית ‪1‬־ ‪ — 3‬יישוב קריין ‪52‬‬ ‫חלוצי התפוצות בבוסנה ‪—178‬‬ ‫חוכרי אחוזות ‪230‬‬ ‫ועידת התביעות מגרמניה ‪252‬‬
‫כלא ‪236 202 156 109‬‬ ‫מ סנ ה ‪) — ,196 112‬יהדות( יי שובי הספר של ביזנטיון ‪61‬‬ ‫‪179‬‬ ‫חולה על הבוספורוס ‪38‬‬ ‫ועידת ניקיה ‪37‬‬
‫בזוגנלך ‪ — ,228—227‬בלגח־ יישובים בחופי האדריאה ‪ - 63‬כלי־ קודש ‪247‬‬ ‫חלוקה )תמיכה( ‪288 283 187‬‬ ‫חולירע ‪165‬‬ ‫ו עז ת רכניץ ‪226‬‬
‫נלין* )כליפות( ‪177 42—10 15‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪ — , 146‬ברודי ‪ — ,221‬גליציה‬ ‫‪336 298 293‬‬ ‫חומדות חדשות באיגרות הסוב­‬ ‫וחיקי היהודים בהונגריה ‪227‬‬
‫כלכלה ‪176 146 111-110 56‬‬ ‫‪ — ,257‬יויוודינ ה ‪ 266‬ואילך יעדים מדיניים ‪301‬‬ ‫חלוקת השלטת ברומי ‪117‬‬ ‫לנות ‪226‬‬ ‫ותיקים ״אוסוכסוגיס• בבוסנה‬
‫‪269 226 207 204‬‬ ‫— ו מ ה ‪ — ,279‬חסות >שוץ* יערות ‪264 254 213 173 140 20‬‬ ‫חלפנים‪ ,‬חלפנות ‪207 138 124‬‬ ‫חופש הדת )המצפון( ‪126‬‬ ‫‪199‬‬
‫כמורה ‪81 78 75 56 52-50 36‬‬ ‫יחץ( ‪ — ,272 226‬סרבגיק יצוא ‪269 227‬‬ ‫חנוונים‪ ,‬חנויות ‪315 239 191‬‬ ‫חופש המסחר ‪236‬‬
‫‪233 225 217 213 84‬‬ ‫‪) — ,201‬יהדות( יוגוסלביה יציאה מחומות העיר בירושלים‬ ‫‪325‬‬ ‫חופש הנסיעה והתנועה ‪164 153‬‬ ‫זבנוח‪ ,‬זבגים ‪247 239 237‬‬
‫כמיהה משיחית ‪190‬‬ ‫‪298‬‬ ‫‪— ,224—223 151 38 21 18‬‬ ‫חנוכת בית הכנסת בזגרב ‪243‬‬ ‫‪238 224‬‬ ‫״‪Vm‬״ ‪289 287 185 182 133‬‬
‫כנסיה סרבית לאומית )סרבו'‬ ‫סלובניה ‪ — . 52‬סלוניקי ‪ 184‬יצירה אמנותיח ‪254—253‬‬ ‫חממות ‪195‬‬ ‫חופש פולחן הדת ‪238‬‬ ‫‪295 292‬‬
‫סלבית( ‪176‬‬ ‫‪ — ,199‬ספלים ‪ — ,66‬ספרד יצירה איטלקית‪-‬בוסגית ‪—188‬‬ ‫חניכים ‪239 209‬‬ ‫חוק הגיוס )היוזסיני( ‪226‬‬ ‫״‪î‬׳ ‪2lT‬״ ‪323 319 278 13‬‬
‫כנסיה קתולית )תמית( ‪—1515‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪ — .124‬סקופיה ‪— ,138—137‬‬ ‫״חסדי דוד״ ‪190‬‬ ‫חיק היהודים וחובותיהם)ב שטח‬ ‫״ז׳ידובסקה סמוסרה״ ‪13‬‬
‫‪ 51 49 36‬מ ‪175 153 107 83‬‬ ‫סרביה ‪ 267 166 164—162 131‬תירה עברית בדוברובניק ‪—99‬‬ ‫חסות הקיסר ‪234‬‬ ‫הוונציאני( ‪65‬‬ ‫זכויות אדם )אזרח( ‪161 35‬‬
‫‪327 256 235 233 229 177‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪ — ,297‬סרייבו ‪198—197 24‬‬ ‫חסות לפליסים ‪96‬‬ ‫חוק נגד הפריה ורביד‪) .‬ראה גם‬ ‫‪275 257 255 251 239-237‬‬
‫כנסיית ביזנטמז ‪175‬‬ ‫‪ — .210-208 204‬פולין ‪ 357‬ירידים ‪236 232 230 225 51‬‬ ‫חסות רוזני בזרגנלנד ‪59‬‬ ‫איסור ריבוי( ‪224‬‬ ‫זכויות יתר ‪256 249‬‬
‫כס פטרום הקדוש ‪88 84 36‬‬ ‫פורטוגל ‪ — , 120 22‬פרם ‪ 304‬״ירקו שק ריס לו״ ‪94‬‬ ‫חסידי אומות העולם ‪157 109 75‬‬ ‫חוק הקהילות הישראליות‬ ‫זכויות )חירויות( מסורתיות של‬
‫כסף זול ‪67-66 51‬‬ ‫— צ׳כיה ומורביה ‪ ,225—223‬ישועים ‪327 153‬‬ ‫חפירות דוקל׳ה ‪29‬‬ ‫בקרואטיה ‪323‬‬ ‫הקרואטים ‪232 219 215‬‬
‫— צל׳ה ‪) — 36 54‬יהדות( ישיבות ‪ 184 153 147 143 125‬כסף יהודי ‪51 47‬‬ ‫חפירות סוליו ‪29‬‬ ‫חוק השוויון האזרחי )האסגצי•‬ ‫״זכור לאברהם״ ו״חסד לאב­‬
‫כסר‪ ,‬כפרים ‪269 230—229‬‬ ‫‪313 223 203 189‬‬ ‫קרואטיה ‪243 241—238 196‬‬ ‫חצר )יהודית( ‪181—180‬‬ ‫סציה( ‪262 255‬‬ ‫רהם״ ‪313‬‬
‫כ ר אג׳) עיין חאראג׳(‬ ‫‪ — ,319 312 279 268 262 254‬ישיבת קבע ‪239 225 221‬‬ ‫חצר‪ 1‬של המשיח )שבתי( ‪145‬‬ ‫חוק השמות )היחפיגי( ‪239 226‬‬ ‫זכות הבחירה ‪249‬‬
‫״בחניקה של טרבניק״ ‪199 197‬‬ ‫רומא ‪ — 34‬רומניה ‪— ,257‬‬ ‫חקיקה יוזפיני ת )ראה גם איג ­‬ ‫חוק עותומני ‪194‬‬ ‫זכות מגורים )ישיבה( ‪222 53‬‬
‫‪204‬‬ ‫חסיזז ‪ — 357‬שבץ ‪ 300-298‬כבי שי)התפ שסות( רומי ‪22 20‬‬ ‫רות הסובלנות( ‪231‬‬ ‫חוקות יהודיות ‪54 52 49‬‬ ‫‪318‬‬
‫כריתת עצים ‪254‬‬ ‫‪29 27‬‬ ‫‪ — .301‬שטיירפרק ‪137‬‬ ‫חקלאות וחקלאים ‪256 226 204‬‬ ‫חוקי הפליה אנסי־יהזדיים ‪31‬‬ ‫״זססבה״ ‪276‬‬
‫יהירים זדים‪ ,‬בלחי רצויים ‪ 153‬כובשים וכיבו שי עוחומגים כרמים ‪135 73 51‬‬ ‫‪301‬‬ ‫‪302 272 165 162‬‬ ‫זרמי ההגירה ‪. 261‬‬
‫)חורכים( ‪ 178 129 60 23 20‬כשרות ‪230‬‬ ‫‪219‬‬ ‫חרדים )אורתודוקסיה יהודית(‬ ‫חוקת סרביה מ*‪. 1661888‬‬
‫כתב חסות )שוצבריף( ‪52‬‬ ‫‪215‬‬ ‫יהירים לא־נסבלים ‪226‬‬ ‫‪—241 238 233—232 226—225‬‬ ‫חונות‪ ,‬חזנים ‪315 264 253‬‬
‫כתב חסינות ‪92‬‬ ‫״כוזרי״ ‪39‬‬ ‫יהודים מוגנים ‪257‬‬ ‫הטי־שריף משנת ‪157 1830‬‬ ‫דיאן ‪180‬‬
‫‪277—276 262 247 245 2 »2‬‬ ‫תאראג' )חאראד( ‪186119‬‬
‫כתב ל מעי ‪20‬‬ ‫כוכים ‪34‬‬ ‫יהודים נסבלים ‪231‬‬ ‫‪323 294‬‬ ‫חטיבה אשכנזית״ספרדית ‪24‬‬
‫כולל הולגדי־גרסני)הו״ד( בי­ כתב עברי ‪227‬‬ ‫יהודים נרדפים פאיסליה ‪107‬‬ ‫חרם )נידוי‪ ,‬שמתא( ‪—182 126‬‬ ‫חטיפת ילדים ‪295‬‬ ‫חבורה פשיזדת־אוסופית ‪284‬‬
‫כתב קירילי ‪20‬‬ ‫רושלים ‪301‬‬ ‫יהודים ראשונים בסלובניה ‪49‬‬ ‫‪188 186-185 183‬‬ ‫חיבת צי ח ‪—289 286 280 278‬‬ ‫חבל הספר )הצבאי( ‪216—215‬‬
‫כתב עתה ‪264‬‬ ‫בולל שומרי ואומות ‪304‬‬ ‫יודז*םייססר ‪54‬‬ ‫תרםהכנסיה ‪9‬ד‬ ‫‪301 296 290‬‬ ‫‪—274 266 233 231 223—221‬‬
‫כתיבה תמה )קליגרפיה( ‪253‬‬ ‫כופר כספי לאוצר ‪224 202‬‬ ‫יודננריכס ‪54‬‬ ‫חידוש היישוב בדוברוכניק ‪83‬‬ ‫‪316 276‬‬
‫כופרים יהודים וכפירה יהודית כתפים )ראה רוכלים(‬ ‫חרפת הגלות ‪284‬‬ ‫חבלי מהרג ‪24‬‬
‫יודנשםייגה ‪• 52‬‬ ‫חרפת רעב ‪296‬‬ ‫חידוש התפוצות בקרואטיה ‪219‬‬

‫‪361‬‬ ‫‪360‬‬

‫מקצועות מיוחסים ‪153‬‬
‫מקצועות ומלאכות )למעס‬
‫בימות״ דת״ חקלאות״ מימון‬
‫ומסחר( אורגים ‪ ,135 124‬בזניט‬
‫וקבלנים ‪ ,317 256 248—247‬בור־‬
‫סקאים ‪ ,38‬בעלי מקצועות חם‪-‬‬
‫שיים ‪ .262 191‬וטרינרים ‪,207‬‬
‫זגגים ‪ ,319 ,221‬חבתגים ‪,222‬‬
‫חוכרי מונופולים ‪ ,251119‬חוכ­‬
‫רי מסים ‪ ,55‬חייטים ‪135 124 65‬‬
‫‪ ,312 271 222 207 191‬חיילים‬
‫בצבא הקבע ‪ ,206‬חרושתגים‬
‫)תעשיינים( ‪ 317-315 247‬טוחן‬
‫‪ ,55‬מדפיסים ‪ ,332 264 124‬מהנ­‬
‫דסים ‪ , 317 315 207‬מחגים ‪164‬‬
‫‪ ,230 227 225 222‬מוכסים ‪,55‬‬
‫מו״לים ‪ ,337 278 264 252‬סו*‬
‫סיקאים‪ ,‬מוסיקה ‪—319 254 200‬‬
‫‪ ,320‬מורים ‪314 271 253 247‬‬
‫‪ ,317‬מלוגאים ‪ ,206‬מלחינים ‪254‬‬
‫‪ ,317‬מנצח ‪ ,253‬מתווכים ‪55 22‬‬
‫‪ ,269 107—106‬ערי ם ‪191 55‬‬
‫‪ ,207‬סבלים ‪ ,313 207 107‬סנד­‬
‫לרים ‪ ,207‬עובדי שירותים ‪,206‬‬
‫עוזרים ושוליות ‪ ,239‬עורכי דין‬
‫‪,323 316-314 276 2M 239 237‬‬
‫עתונאים ‪ ,326‬פועלים ‪217 207‬‬
‫‪ ,232‬פחחים ‪ ,207 191‬פקדי ם‬
‫‪323 321—319 315 247 225 217‬״‬
‫מרקלימים ‪327 323—321 264‬‬
‫‪ ,331‬צבעים ‪ ,207 38‬צורפים ‪55‬‬
‫‪ ,222‬ציירים ‪ ,170‬קבלנים ‪247‬‬
‫‪ ,317‬קונפקציה ‪ , 124‬קצבים ‪135‬‬
‫‪ ,320 207‬רופאים ‪80 76 53 37‬‬
‫‪241 207 204 113—112 94—85‬‬
‫‪320 315—314 274 264 247 245‬‬
‫‪ ,324‬רצענים ‪ ,191‬שואבי מים‬
‫‪ , 191‬שולי אלמוגים )קורלים(‬
‫‪ ,111 77‬שכירי יום ‪232 221‬‬
‫‪ ,247‬שרברבים ‪191‬‬
‫מקרא ‪192-19119‬‬
‫מקרקעין )נכסי דלא ניידי( ‪37‬‬
‫‪221 153 134 85 65 63—62 52‬‬
‫‪318 316—315 271 239 237‬‬
‫מרוניסים ‪302‬‬
‫פרדו ת והתקוממות הבוסנים‬
‫־‬ ‫‪177‬‬
‫מרדות והתקוממות הסרבים‬
‫‪157—155‬‬
‫מרדות והתקוממויות נגזר של­­‬
‫טון ליאופולד ‪216‬‬
‫מרכז ההתבוללות בזגרב ‪262‬‬
‫מרם התחיה — זגרב ‪15‬‬
‫‪363‬‬
‫מפתח ה ענייני ם ‪.‬‬ ‫מסתת ה ענייני ם ‪.‬‬
‫מסחר מזונות ‪273‬‬ ‫מכתבי אכן שפרוט ‪42‬‬ ‫‪310 302 296 208 205‬‬ ‫מבשרי התקומה )התחיה( ‪18‬‬ ‫כחית נוצריות ‪36‬‬
‫מכתבי חסות )ראה כתב חסות( מסחר סיטוני ‪225 222‬‬ ‫מועמדים בפשרה רבנית בזגרב‬ ‫‪’ 314 305—304 289 280 278‬‬
‫מסחר ספרים ‪207‬‬ ‫״מבתם לדוד״ ‪190‬‬ ‫‪243‬‬ ‫מגביות ‪315 272‬‬ ‫ל אדינו)לדינו( ‪—137 125—123‬‬
‫מלבושים ומנעלים ‪ 135 118‬מסתר נוצות‪ ,‬עורות‪ ,‬צפר ועוד‬ ‫מועמדים לשמד ‪262‬‬ ‫מגדל יהודי ‪55‬‬ ‫‪166 162—159 148 143 138‬‬
‫‪276 222‬‬ ‫‪196—194‬‬ ‫מועצת המתח ‪232‬‬ ‫״סנדל עוז״ ‪• 128‬־‬ ‫‪196 192—191 186 171 168‬‬
‫מסחר עצים ‪332 276 263 55‬‬ ‫כלדר ‪138‬‬ ‫מועצת המלך ‪236 232—231‬‬ ‫מגדלי בקר )בוקרים( ‪316 247‬‬ ‫‪293 290—289 287—286 201‬‬
‫סלודים בריבית ‪ 134 55 52—51‬מסחר )שמוק( תוצרת חקלאית‬ ‫מועצת הקהילה ‪323 247‬‬ ‫מגורשי וינה ‪224‬‬ ‫‪336 313‬‬
‫‪276 263 222‬‬ ‫‪230 227‬‬ ‫מוצאם של יהודי יוגוסלביה‬ ‫מגורשי יריד זגרב ‪253‬‬ ‫לאום‪ ,‬לאומי‪ ,‬לאומתה ‪216 168‬‬
‫פסי היהודים )ראה היטלים(‬ ‫מלווים מוסלמים ‪. 201‬‬ ‫‪24 22—21‬‬ ‫מגורשי סלובניה ‪224‬‬ ‫‪288 218‬‬
‫מסי מיעוטים ‪119‬‬ ‫מלחמה קרה ‪151 105 82‬‬ ‫״מוצב היהודים״ בספלים ‪65‬‬ ‫מגורשי ספרד )ראה גם טליסי‬ ‫לבוש־גשים מלאכת מחשבת‬
‫מלחמות ‪ 231 228 224 126 105‬מסעי הצלב ‪51—47‬‬ ‫מוצרי העץ ‪. 55‬‬ ‫ספח*( ‪—122 113 81 63 23‬‬ ‫‪. 279 196-194‬‬
‫מלחמות קנדיה )כרתים( ‪ 117 65‬כספרים )ססטיסטיים( ‪164 160‬‬ ‫״מורד‪ ,‬נבוכים״‪ ,‬תרגום להונג ­‬ ‫‪313 287 137 124‬‬ ‫לגיונות ח מי ‪48 32 27 23—22‬‬
‫‪228—227 222 207 196—197‬‬ ‫‪127‬‬ ‫ריה ‪275‬‬ ‫מגורשי פורטוגל )ראה גם פלי­‬ ‫״ל־׳ו שערים״ ‪50‬‬
‫‪° 265—262 242 239 233—232‬‬ ‫מלחמת הבלקגים )‪136 ( 1912‬‬ ‫מורשת אבית ‪251—250 191‬‬ ‫טי פורטוגל( ‪125-124 122 63‬‬ ‫לווים גדולים ‪54‬‬
‫‪336 275—270‬‬ ‫מלחכת הכנסיה נגד הרפורמציה‬ ‫מושב זקנים )ראה ביח־אבוח(‬ ‫מגורשי שסיירמרק ‪224‬‬ ‫לזרם )ראה בית ההסגר(‬
‫מסתורין)צפת( ‪171125‬‬ ‫‪83‬‬ ‫מושבות יי ח ‪40‬‬ ‫מגיד חכם ‪287‬‬ ‫לחם הקודש )הוססיה( ‪53‬‬
‫מלחמת העולם הראשונה ‪ 18‬מסתננים ‪22‬‬ ‫מושבות קים ‪324 319‬‬ ‫מגילות יוחהץ ‪317 313‬‬ ‫לנדפונדיות )ראה אחוזות הא ­‬
‫׳‪.‬‬ ‫מעבר היהודים ‪78‬‬ ‫‪265 231 219-218‬‬ ‫מושבע בית המשפט ‪60‬‬ ‫״מגילת סרייבו״ ‪201‬‬ ‫צולה והכנסיה(‬
‫מלחכת העולם השניה ‪ 278 264‬״ממודד ענוים״ ‪299-297 293‬‬ ‫מושלים — רודפי בצע ‪301‬‬ ‫מגיססראס )ראה עיריות(‬ ‫ליברליזציה ‪332 55‬‬
‫‪314‬‬ ‫מלכים זר ‪43‬‬ ‫מזימות רוז׳די פחה ‪203—201‬‬ ‫מגיפות ‪126 53‬‬ ‫ליגה מקמברי ‪81 76 70‬‬
‫מעמד היהודים ‪ 272 52‬־•‬ ‫ממון יהודי ‪51‬‬ ‫מזכירי הקהילה באוסייק ‪261‬‬ ‫מגמות ההתבוללות ‪240‬‬ ‫)ה( ליגה )לקדו שה ‪- 82 76 66‬‬
‫ממינים על המחתות ‪ —232 230‬מעפד כלכלי איתן ‪56‬‬ ‫מזמור ‪194‬‬ ‫מגמות הרימו ‪216‬‬ ‫‪85 83‬‬
‫מע ‪2‬׳* מועדף ‪257‬‬ ‫‪2150 236—235 233‬‬ ‫״מזמור לדוד־ ‪190‬‬ ‫מגע הברתי ‪37‬‬ ‫ליסוד מלאכות )מקצוע( ‪239‬‬
‫ממצאים )אתרים( ארכיאולוגיים מעמד פיאודלי ‪216—215 58 49‬‬ ‫מזמור לחודר‪291 .‬‬ ‫מגע עם המזרח ‪174‬‬ ‫לימודים תורניים ‪241‬‬
‫‪ 133 129 35-28 21 18 15 13‬מעמדות שליטים ‪58 55‬‬ ‫מחדירים )סונדית( ‪90‬‬ ‫פגעי מסנ ה— ארץ ישראל‬ ‫לית דיו ‪146‬‬
‫מעצמות ‪291 255‬‬ ‫‪266‬‬ ‫״מחזה אברהם״ ‪131‬‬ ‫‪178—177‬‬ ‫״למנצח לדוד״ ‪190‬‬
‫מבשל הספר הצבאי ‪ 216—215‬מערב תרבותי)נאור( ‪ 255‬־־‬ ‫מחזור האשכנזים ‪309‬‬ ‫מח׳ליס אידרה ‪204‬‬ ‫״לקח סוב״ ‪62‬‬
‫מפגינים אנטישמיים ‪236‬‬ ‫‪. 247 236 222 220—219‬‬ ‫מחזור מגהייפר ‪ 243 241‬־‬ ‫מדינה יהודית )של המרים( ‪40‬‬ ‫לשון גרמנית ‪216‬‬
‫כבשל )משטר( עותופני ‪) 146‬הזמפלגר‪ .‬הקרואטית הלאומית‬ ‫מחלות מדבקות ‪269‬‬ ‫מדיניות אנטישמית בסרביה‬ ‫לסץ הונגרית ‪218‬‬
‫בדלמטיה ‪337‬‬ ‫‪197 181‬‬ ‫גיחלה )שכונה( ‪—141 138 134‬‬ ‫‪163—161‬‬ ‫לשון הנוטריקון ‪288‬‬
‫מפלגות אנטישמיות ‪257 218‬‬ ‫כנהג אשכנז ‪297‬‬ ‫‪180 142‬‬ ‫מדינת ציון ‪284‬‬ ‫לשת הקודש ‪297‬‬
‫מפלגת הצדק הקרואטית ‪218‬‬ ‫מנהג ספרד ‪297‬‬ ‫מחלה צרפתית )עגבת( ‪87—86‬‬ ‫מדעי היהדות ‪ 240‬י‬ ‫לשון יהודי מרגגלגד ‪227‬‬
‫‪334—333 326—325 320‬‬ ‫מנהיגי העם ‪291‬‬ ‫מחנה רפורמי ‪242‬‬ ‫מדרגות היהודים )ראה יח־נ*‬ ‫לשון סרבית ‪168‬‬
‫מפרשי המקרא בדוברובניק ‪96‬‬ ‫מנהלי האחוזות ‪227‬‬ ‫מהסה ״ז מני״ ‪47‬‬ ‫שסייגה(‬ ‫לשון סרבית‪-‬קרואטית ‪174‬‬
‫מצבות דוירן ‪129‬‬ ‫מנודים ונסבליס ‪31‬‬ ‫מחסני גרוטאות ‪320‬‬ ‫מדרש)ות( ‪286 191 143‬‬ ‫לשון קרואטית ‪252 244 216 94‬‬
‫מצבות מרייאן ‪64-63‬‬ ‫מנורות ‪31 29—28‬‬ ‫מחצבים ‪173‬‬ ‫מהגרים ‪235 228 223—222 125‬‬ ‫לשונות סתר ‪239‬‬
‫מצבות סולת ‪ 35 30 28‬־‬ ‫״מנחת יהודה״ ‪293 291‬‬ ‫מחקר תורני ‪289‬‬ ‫‪314 295 275 271‬‬ ‫לשכת היהודים ‪228‬‬
‫מצבות קברים )ראה גם אפי*‬ ‫מנסרות עץ ‪321‬‬ ‫מטבח עלמי ‪250‬‬ ‫מהוסות אנטישמיות ‪258 236‬‬
‫גיסיה( ‪59 55 34 31—28 22‬‬ ‫מס גולגולת ‪200 186 151 119 62‬‬ ‫מטבע ‪269 186‬‬ ‫״מהימנותא דכולאיי ‪183‬‬ ‫»אבק על השוויון האזרחי‬
‫‪181 178 140 129 69 64—63‬‬ ‫‪224‬‬ ‫מטיף ‪288 241‬‬ ‫מהפכות ‪226—225 221 217 112‬‬ ‫) זכויות אדם( ‪- 237 166-164‬‬
‫‪274 271 266 243 236‬‬ ‫פס מקרקע ץ ‪62‬‬ ‫מיופה כוח ״ציוד׳ ‪284‬‬ ‫‪275 255 238 235 232 228‬‬ ‫‪240‬‬
‫כס סובלנית ‪ 222 153 ! 51 53‬מצודת בלגרד ‪161159‬‬ ‫מימון עיסקאות ‪106‬‬ ‫מובאות מהחג״ד ‪193‬‬ ‫מאורעות ‪ 1883‬בקרואטיה ‪258‬‬
‫‪ 240-239 236 234 231—230‬מצוות ‪186‬‬ ‫פינות‪ ,‬סינים ‪185 37—36‬‬ ‫כ‪ 1‬גי‪ ,‬כת ‪184 128‬‬ ‫מאורעות אנטישמיים ‪278‬‬
‫מצוקת האשראי ‪ 66‬י• ‪. .‬‬ ‫כס רכוש ‪119‬‬ ‫סיגיססריוני המלחמה ‪254‬‬ ‫מודיעין)ראה ריגול(‬ ‫מאורעות לבנון ‪302—301‬‬
‫מקהלות ‪253 209 169‬‬ ‫בסודת הא מ ת ‪262‬‬ ‫כיסיזז‪ ,‬מיסיונריות ‪229 182 153‬‬ ‫>ה<מוות )ה(שחור ‪53‬‬ ‫מאורעות שבז ‪164—163‬‬
‫מקובלים ‪171 147 145 133 125‬‬ ‫מסחר בבגדים ישנים ‪227‬‬ ‫• ‪284 233‬‬ ‫מוזיאונים )בתי נכות( ‪29 16‬‬ ‫מאראנים )ראה אנוסים(‬
‫‪292—291 288-287 190‬‬ ‫כס חד בהמות )בקר‪ .‬צאן וסו ­‬ ‫מיעוט )יהודי( ‪17‬‬ ‫‪196 194‬‬ ‫מבוא המזוקנים ‪• 67‬‬
‫מקורות פרנסה !‪228 207 52—5‬‬ ‫סים( ‪55 52—51‬‬ ‫מבון היסטורי יהודי בבלגרד‬ ‫מולדת היסטורית ‪295 288‬‬ ‫מנגה החברה )ראה הרכב הב­‬
‫‪.,‬מקיץ נרדמים״ ‪295‬‬ ‫מסתר גרוטאות ‪318 227 222‬‬ ‫‪237‬‬ ‫מונוסיסיסים ‪36‬‬ ‫רתי(‬
‫מסחר המעבד ‪ 138 101 83 77 63‬מקלם )ארעי‪ ,‬חלקי( ‪184 73 56‬‬ ‫מכון למוסיקה )מוזיקסרייז(‬ ‫מינטה די פיאסה )בית מ שמן(‬ ‫מבנה מדיני ריאליסטי ‪217‬‬
‫‪313 224 220‬‬ ‫‪191176‬‬ ‫בזגרב ‪253‬‬ ‫‪67‬‬ ‫סבנה סרלמנטרי ‪297‬‬
‫מקלט )לילה( ‪184 120 75 47‬‬ ‫מסתר חוץ ‪207 112 55‬‬ ‫מכרות ‪239 225 173‬‬ ‫מוסלמים ‪124 119-118 47 40‬‬ ‫מבצר הטמיעה ‪305‬‬
‫מסחר יינו ת )ומשקאות( ‪ —51‬מקצוע יצרני ‪298‬‬ ‫״מכשפה״ ‪112‬‬ ‫‪180-176 151 136—135 126‬‬ ‫מבשלת גירה ‪206 153‬‬
‫מקצועות יהודיים ‪65 55 52—51‬‬ ‫‪315 227 135 55 52‬‬ ‫מכתב המלך יום!» ‪: 39‬‬ ‫‪—204 202—201 195 191 1B8‬‬ ‫״מבשר סיב״ ‪293‬‬
‫‪362‬‬
 ‫מפתח ה ענייני ם‬
‫מפתת ה ענייני ם‬
‫נמל דובדובגיק ‪107—106‬‬ ‫משק ‪256 248—247 207‬‬ ‫מרכז יהודי בבלגרד ‪143—142‬‬
‫סקופשטינה )הפרלמנט הסרבי( ‪295 292—290 242‬‬ ‫סופרי תורה ‪192‬‬ ‫נס הגאולה ‪288‬‬ ‫משקאות חריפים )משכרים( ‪52‬‬ ‫מרכז יהודי בוסגה — סרייבו‬
‫עלילת סיסה־אסלר ‪258—257‬‬ ‫‪302 165 163‬‬ ‫סוציאל־דפוקרסים ‪257‬‬ ‫נם השיאה ממצרים ‪193‬‬ ‫‪247 225‬‬ ‫‪196‬‬
‫‪277 261‬‬ ‫סקירות מיטסר ‪—310 200-199‬‬ ‫סחר )ראה מסחר(‬ ‫נס הכלכלה ‪126‬‬ ‫משרתות ומיניקות נוצריות)ראה‬ ‫מרכז יהודי סלובניה — מריבור‬
‫עם עולם ‪17‬‬ ‫‪312‬‬ ‫סחר דוברובגיק ‪105‬‬ ‫גט המשיח הגואל ‪286‬‬ ‫עוזרות בית(‬ ‫‪55‬‬
‫עמודי קלון ‪112‬‬ ‫ס״ט )ספרדי טהור( ‪289‬‬ ‫נם התקומה ‪289‬‬ ‫מתבדלים‪ ,‬בדלנות ‪242 21‬‬ ‫מרכז לאומי וכלכלי— דוברובי‬
‫עמי יוגוסלביה ושבטיה ‪75 20‬‬ ‫עבדי האוצר ‪53 38‬‬ ‫טסודנסים ‪257‬‬ ‫נס טבריה ‪156‬‬ ‫מתבוללים ‪291 264 262 240‬‬ ‫גיק ‪112—111‬‬
‫‪329 326 218 174‬‬ ‫עבדים ‪269 127 118 36‬‬ ‫סידורי תפילות ‪241 171 166‬‬ ‫נס ישורון ‪109‬‬ ‫‪319 316‬‬ ‫מרכז מסוזרי ‪272191‬‬
‫עבדים משוחררים ‪31‬‬ ‫סיח׳י׳לות‪ ,‬סידז׳ילין ‪—179 133‬‬ ‫נסבל אפיתי )ורום סולראטור(‬ ‫מתגיירים ‪. 53 31‬‬ ‫מרכז ריגול ‪199‬‬
‫עסקי כמון )כספים( ‪237 51‬‬ ‫‪236‬‬
‫‪269‬‬ ‫עבודות בני ת ‪52‬‬ ‫‪186180‬‬ ‫״סתור תקופה מפוארת* ‪329‬‬ ‫מרכז תירגי ‪316‬‬
‫עברית ‪ 284 239 227—226 191‬עקיפת החוק ‪271 269‬‬ ‫סיכויי השחרור ‪301‬‬ ‫נסבלים ‪2 255 235 60 31‬דג—‬ ‫מתיחות בין־עדתית בבוסנה ‪207‬‬ ‫מרכזים אנטישמיים ‪61‬‬
‫עקבתא דמשיחא ‪300‬‬ ‫‪297 292—291 289‬‬ ‫סינאגוגה ‪32‬‬ ‫‪325 273‬‬ ‫מתנגדים לשבתאות ‪128‬‬ ‫מרכזים יהודיים ‪125 61 55 23‬‬
‫ערבסקות ‪192‬‬ ‫עגבת )ראה מחלה צרפתית(‬ ‫סינס ‪273—272 161 113 109‬‬ ‫נססוריאנים ‪36‬‬ ‫מתקדמים ‪—249 243—242 216‬‬ ‫‪313 304 233 182 171 142 135‬‬
‫עגלונים )בעלי עגלות( ‪ 207191‬־ ערי השדה בסרביה ‪139‬‬ ‫סיעת פרנק ‪218‬‬ ‫נסיגה אוסטרית מבלגרד )‪(1739‬‬ ‫‪250‬‬ ‫מרכזים רוחניים בתורכיה ‪123‬‬
‫ערי המיר ‪225‬‬ ‫עגת הויסרקרובוטן ‪227‬‬ ‫״סיפור השבויים״ ‪: 201‬‬ ‫‪220 154‬‬ ‫מתקני הדת ‪279 241‬‬ ‫״מרקור״ ‪305‬‬
‫עריקים מן היהדות ‪262‬‬ ‫עדה אשכנזית ‪289 143 124‬‬ ‫סיפורי מקרא ‪244‬‬ ‫נסיגת התורכים ‪269 148‬‬ ‫משבר קינבלי ‪94—93‬‬
‫ערכאות ‪188 180 112 109 60‬‬ ‫עדה ספרדית ‪289 143‬‬ ‫סירוב לשלם מסים ‪. 242‬‬ ‫נסיוגות תדירה לקרואטיה ‪219‬‬ ‫נאמנות כפולה ‪252—250‬‬ ‫משבר הקהילה בזגרב ‪243—240‬‬
‫‪236 234 226‬‬ ‫״עדות ביהוסף״ ‪147‬‬ ‫״סלובודה״ ‪326—325‬‬ ‫נסיך קיוב ‪40‬‬ ‫נאצים ‪194 133 126 104—103‬‬ ‫משברים בדוברובביק ‪107‬‬
‫ערכי צפת ‪171‬‬ ‫עדות הקברות ‪145‬‬ ‫טלווס קינדוקסום ‪108‬‬ ‫גסגעי שבץ ‪299‬‬ ‫‪324—323 319 235 221‬‬ ‫משגיחי הקהילה ‪188‬‬
‫ערמונית )סר‪1‬ססםד!( ‪90‬‬ ‫עובד אדמה ‪50‬‬ ‫סמלים ממלכתיים ‪259‬‬ ‫נציב המחוז ‪231‬‬ ‫נגע ציוני ‪256‬‬ ‫משומדים ‪264 262‬‬
‫עשרת הדברות ‪192‬‬ ‫עוגב ‪243 241‬‬ ‫סמלים יהודיים ‪31—29‬‬ ‫נצרות ‪36—35 31‬‬ ‫נדבן)ים( ‪252—251‬‬ ‫משוררים ‪99—94‬‬
‫עתודות הגירה‪ ,‬מהגרים ‪124‬‬ ‫עוזרות בית ‪112 107 98 92 65‬‬ ‫סנהדרין ‪279 242‬‬ ‫נצרכים ‪271‬‬ ‫נדידת )תנודת( העפים ‪40 20‬‬ ‫משחקי ספרות ‪290‬‬
‫‪313 266 262 227 179 171‬‬ ‫עול המצוות הציוני ‪305‬‬ ‫סעד ‪771‬‬ ‫״נרודנה נוביגד‪.‬״ ‪326 256‬‬ ‫‪213 73‬‬ ‫משמר בך ‪251217‬‬
‫עתודות לעליה ‪191‬‬ ‫עולים ‪210 203‬‬ ‫ספיחי השבתאות )ראה גם הדי‬ ‫נשיא‪ ,‬נשיאות בארץ ישראל ‪34‬‬ ‫״גובו סזנצה״ ‪327‬‬ ‫משסר הכיבוש האוסטרי בסר ­‬
‫עתוגות יהודית )בלעז( ‪242 167‬‬ ‫עולם המסתוית ‪189‬‬ ‫השבתאות( ‪1B1—182 185 313‬‬ ‫‪118 36‬‬ ‫״גובי ליסם״ ‪327‬‬ ‫ביה ‪152‬‬
‫‪305 261‬‬ ‫עולם המקרא ‪286‬‬ ‫ספיגת אוויר )צפלין( ‪254‬‬ ‫נשך ‪258 247 234 134 52—51‬‬ ‫נוחות עירונית ‪230‬‬ ‫משטר הפליה בסרביה ‪161—159‬‬
‫עתוטת סרבית ‪167 163‬‬ ‫עזרא־נחמיה‪ ,‬ספר ‪241‬‬ ‫ספירות עליונות )בקבלה( ‪287‬‬ ‫נשק ‪288 135‬‬ ‫נוער ‪244 15‬‬ ‫משטר ליברלי בהונגריה ‪277‬‬
‫עתוגות עברית ‪299-297 292‬‬ ‫עזרה קונסטרוקטיבית ‪298‬‬ ‫—‪288‬‬ ‫נתיב מים בידל אי מי ‪269‬‬ ‫נוער אקדמאי ‪167‬‬ ‫משטר מטרניד ‪240 235 216‬‬
‫‪304—302‬‬ ‫עיבוד אדמה ‪296‬‬ ‫ספנות‪ ,‬ספנים ‪101 89 78—77‬‬ ‫נתיב הים התיכדן ‪83‬‬ ‫נוער ספרדי ‪179‬‬ ‫משטר פיאודלי ‪53 49‬‬
‫עיוות הדין )רצח משפטי( ‪53‬‬ ‫‪313112‬‬ ‫‪111‬‬ ‫נתינות אוססרית )לסוחרים‬ ‫נוער עובד ולומד ‪305‬‬ ‫משטר רודני בקרואטיה ‪240‬‬
‫סאשיזם ‪21‬‬ ‫‪201 109‬‬ ‫ספק קיסרי ‪234‬‬ ‫יהודים בבלגרד( ‪160‬‬ ‫נוצרים חדשים )ראה אנוסים(‬ ‫משי ‪55 38‬‬
‫עיטור הספר ‪ 279 253 193—192‬סגנים ‪29‬‬ ‫ספקי צבא ‪31-29 27 23-22‬‬ ‫נוצרים מעריצי המקרא ‪293‬‬ ‫משיחיות‪ ,‬אמונה משיחית‪ ,‬ביאת‬
‫פדיון שבויים ‪293 269‬‬ ‫עילה לגירושים ‪224‬‬ ‫‪316 271—270 ZU‬‬ ‫סב‪1‬ר )הפרלמנט הקרואטי(‬ ‫נוצרים סוציאליים ‪257‬‬ ‫המשיח‪ ,‬ימות המשיח‪ ,‬חורת‬
‫פולחן רפורמי ‪243‬‬ ‫עינויים ‪108 80 54‬‬ ‫״ספד העתים״ ‪■ ■ 39‬‬ ‫‪239—237 231 229 219- 218‬‬ ‫גוקסי דצלג ‪48‬‬ ‫המשיח יות ‪—125 123 48 38‬‬
‫פולמוס גבלים ‪44—12‬‬ ‫עיסוק במלאכות ‪237‬‬ ‫״ספר חיים״ ‪292 287‬‬ ‫‪—325 323—321 318 255 241‬‬ ‫נושאים יהודיים ‪219 94‬‬ ‫‪186 145 133 127‬‬
‫פולמוס דוברובניק — הווטי­‬ ‫עיסקאוח בנקאיות ‪66‬‬ ‫״ספר סדר הקבלה״ ‪39‬‬ ‫‪333 330—328 326‬‬ ‫נושים ‪234 54 51‬‬ ‫השכונות ‪111 52‬‬
‫קן ‪92‬‬ ‫עיסקאות משולשות ‪76‬‬ ‫ספר קרואטי ‪252‬‬ ‫סגנון בוטני ועיאורי* ‪174‬‬ ‫גושר יהודי ‪56‬‬ ‫״משכיל לדוד״ ‪189‬‬
‫פולמוס החרדים — הרפורמים‬ ‫עיסקות אשראי ‪6155‬‬ ‫ספרדי‪ ,‬סרסדיח )יהודים ספר­‬ ‫סובלנות ‪332 84 49 40 19‬‬ ‫נושכים ‪164 66‬‬ ‫משכילים יהודים ‪—261 257 245‬‬
‫‪243‬‬ ‫ע־סקות ביסוח ‪251‬‬ ‫דים( ‪121 113 81 77 24 22‬‬ ‫סוד האלוהות ‪182‬‬ ‫נזירים ‪291 192‬‬ ‫‪333 323 276 262‬‬
‫עיסקות )סחר( הלווגם ‪ 151 51‬פולקלור )ידע עם( ‪196 192 24‬‬ ‫‪151 149 133 126-125 123‬‬ ‫סוחר כפרי ‪230‬‬ ‫״נהנית הארץ״ ‪301 299‬‬ ‫משכילים )אינסליגגציה( קרוא־‬
‫—‪227 197‬‬ ‫—‪152‬‬ ‫‪179 171 159 157 155 153‬‬ ‫סוחרי אלמוגים ‪77‬‬ ‫נטיות בדלניות ‪. 21‬‬ ‫סיים ‪320 251 232‬‬
‫פוסקים ‪188 148 146 143 50 19‬‬ ‫עיסקות נאמנות ‪138‬‬ ‫‪220 210 208—206 185—184‬‬ ‫סוחרי ל׳ובל׳נה ‪58‬‬ ‫נטישת המסורת ‪. 240‬‬ ‫משלח ‪t 30 134 230‬‬
‫‪315 309 242‬‬ ‫עירונים )תושבי ערים( ‪55 50‬‬ ‫‪314 293 289—288 270 222‬‬ ‫סוחרי עורות ‪315‬‬ ‫נטל המסים ‪271‬‬ ‫משלחת לפלר )‪236 (1838‬‬
‫פורסוגזים )יהודים( ‪185‬‬ ‫‪231—230 222 58‬‬ ‫‪323‬‬ ‫סוחרי עצים ‪318 264—263 55‬‬ ‫נטל פיאודלי ‪203‬‬ ‫משלחת לקיסר )‪234 ( 1793‬‬
‫עיריות )מגיססראטים( ‪ 232 222‬פורים של סרייבו ‪203-201‬‬ ‫ספרות המסתורין ‪191182‬‬ ‫סוחרים ‪191 165 107 76 52 31‬‬ ‫ניאילוג )י‪ ,‬ים( ‪244—241 238‬‬ ‫משלי שלמה ‪253‬‬
‫פורעים‪ ,‬מתפרעים‪ ,‬התפרעויות‬ ‫‪251 236‬‬ ‫ספרות עברית ‪192190‬‬ ‫‪247 236—234 230 226—225‬‬ ‫‪323 277 256 249 247‬‬ ‫בשנה )משגיות( ‪191 112 104‬‬
‫‪278 237—236 163 83‬‬ ‫עליה וקליטה ‪300‬‬ ‫ספרות עדרית בבלגרד ‪147‬‬ ‫‪320 318 316—315 270 253‬‬ ‫ניגוד םרביס*קרואסים ‪218‬‬ ‫‪286‬‬
‫פורענויות ‪108—107 62 53‬‬ ‫עליה‪-‬לרגל ‪191‬‬ ‫ספרות תורנית )רבגית( ‪99 50‬‬ ‫‪331‬‬ ‫נידחי ישראל ‪291 39‬‬ ‫משפט )פרשת( דרייפום ‪257‬‬
‫‪336 255‬‬ ‫עליות )לארץ ישראל‪ ,‬לירו­‬ ‫‪—189 182 156 143 123 112‬‬ ‫סוחרים סרבים ‪165 161 159 157‬‬ ‫ניצזל התרות ‪264‬‬ ‫‪326‬‬
‫שלים( ‪ - 190 154 109 15‬ססריארכים ‪34—33‬‬ ‫‪295 286 243 192 190‬‬ ‫״סוסוויד״ ‪163‬‬ ‫ניצולי חרב הצלב ‪49‬‬ ‫משפט ישורון ‪110-108 103 18‬‬
‫‪ 2/7—295 210 205—203 191‬פיאודליזם ‪. 225‬‬ ‫ספרי אחוזה ‪61 55‬‬ ‫סוכני מודיעין ‪199‬‬ ‫ני שואי תערובת ‪262‬‬ ‫משססי ראווד‪326 322 218 .‬‬
‫פשט פובליקה ‪92‬‬ ‫‪323 304—302 300‬‬ ‫ספרי בלגרד ‪171‬‬ ‫סולידריות יהודית ‪241 224 123‬‬ ‫ניתוק לגוף האומה ‪242‬‬ ‫‪333 329—328‬‬
‫עלילות דם ‪ 103-102 80 75 53‬פיוס חילוני ‪123‬‬ ‫״ספרי דבי רב״ ‪190‬‬ ‫סופד לאדינו ‪289‬‬ ‫נכסי דלא ניידי)רא ה מקרקעין(‬ ‫משפטנים ‪- 326 322 314 207‬‬
‫פיוטים ‪194‬‬ ‫‪108‬‬ ‫ספרי המסים ‪56‬‬ ‫סופרי בלגרד ‪147‬‬ ‫גמל ססליט ‪64—63‬‬ ‫‪332 327‬‬
‫עלילת )מאורעות( דמשק ‪ —241‬סחור בכפרים ובעיירות ‪273‬‬ ‫ספריית המסגד הקיסרי ‪179‬‬
‫‪364‬‬
‫‪365‬‬
 ‫מפתה הענייני ם‬ ‫מפתח ה ענייני ם‬

‫‪318 272—271 234 230 166‬‬
‫רעיונות שיבת ציון וייסוב ארץ‬ ‫)ה(רב פרגוזה ‪203‬‬
‫ישראל ‪292 241‬‬ ‫רב ראשון בוו ת׳דין ‪234‬‬
‫רבני בלגרד במאות ט״ז‪ .‬י״ח‬ ‫קונגרס ברלין ‪159 139 1878‬‬
‫רעש בדוברובגיק ‪111-110 103‬‬
‫רפורמה דתית ‪238 126 84—83‬‬ ‫‪313 142 131‬‬
‫רבני דוברובגיק במאההי״ח ‪189‬‬
‫‪293—292 277 241‬‬
‫רפורמות )תגזימת( בבוסנה ‪204‬‬ ‫רבני זויזודינה ‪- 274 272—271‬‬
‫‪276‬‬
‫רפורמי‪ ,‬אנשי הרפורמה ‪247 241‬‬
‫‪282 279‬‬ ‫רבני זגרב במאת הי״ט ‪—240‬‬
‫‪243 241‬‬
‫רשויות סנהליות ‪219‬‬
‫רשיון מגורים )ישיבה( ‪273 237‬‬ ‫רבני סלובניה ‪50‬‬
‫רבני סלוניקי ‪188 142 140‬‬ ‫‪—280 138 101 101 90 78 65‬‬
‫רשיונות יבוא ויצוא ‪■ 269‬‬
‫רשיונות להעסקת רופאים יהו­‬ ‫רבני ספלים במאה הי״ח ‪189‬‬
‫ם‬ ‫‪315‬‬
‫דים ‪92—91‬‬
‫רשיונות להשתקע ‪10B—107 .‬‬ ‫רבני סרייבו ‪203 190-189 181‬‬
‫‪315‬‬ ‫קונקורדס )ראה הוזה עם הוו ­‬
‫‪316 232 223-221‬‬
‫רשימת רכוש ‪63‬‬ ‫רבני פראג ‪241‬‬
‫רבני קרואטיה ‪264 256‬‬
‫רשם הקהילה ‪321‬‬
‫רבבים מביטולה בסלוניקי במאה‬
‫הט׳׳ז ‪309‬‬ ‫״קוראטיונום כדיצינאליום )צג*‬
‫>צאלה חדשה במזרח׳׳ ‪296‬‬
‫שאלות ותשוכות )שו״ת( ‪50 19‬‬ ‫רבנים רפורמיים ‪242—241‬‬
‫״רגלי מכשר״ ‪299 294‬‬
‫‪313 309 190 188 184 148 55‬‬
‫שאלת היהודים ‪. 239‬‬ ‫רדיפות ‪51‬‬
‫שארית הפליטה ‪15‬‬ ‫רובע יהודי)ראה גטו(‬
‫רוזנים ‪230—229 59 54 49‬‬
‫שבויי מלחמה ‪269 27‬‬
‫שבוע הפסחא ‪194‬‬ ‫רוח ליברלית ‪261 256-255‬‬
‫שבועת אמטוס ‪90‬‬ ‫רוכלים‪ ,‬רוכלות )כתפים( ‪—22‬‬
‫‪227 223—222 191 124 27 23‬‬
‫שבע הקהילות ‪59‬‬
‫•‬ ‫״שבר פושעים״ ‪183‬‬ ‫‪270 263 237-236 230-229‬‬
‫שבתאים ושבתאית)ראה גם הדי‬ ‫‪276‬‬
‫השבתאות( ‪146 128-127‬‬ ‫״רומי וירושלים״ ‪299 296‬‬
‫‪294 185-181‬‬ ‫רומניאוסים ‪118 38 23-22‬‬
‫שואל‪103 81 75 24 21 18 15 .‬‬ ‫‪131 122—121‬‬
‫‪273 264 235 221 127—126‬‬ ‫רומנים הים סוריים ‪253‬‬
‫‪320—319 280-279‬‬ ‫רומנצות ספרדיות ‪192‬‬
‫שוד ‪83 79-78‬‬ ‫״רזא דוחודא״ ‪182‬‬
‫שוויון הדתות ‪276‬‬ ‫״רזא דמהימגותא״ ‪182‬‬
‫שזדון זכויות אזרחי)ראה אמג־‬ ‫רחוב יהודי ‪221 55 53‬‬
‫ציפציה(‬ ‫ריאקציה ‪232‬‬
‫שווים בין שדים ‪279 256‬‬ ‫ריאקציה מטרגיכית ‪235‬‬
‫שוחד ‪269 94 81‬‬ ‫ריב אחים )היוגוסלבי( ‪21‬‬
‫סוחט ‪ 271 234‬־‪-‬‬ ‫ח בוי היהודים ‪316 234 165‬‬
‫שוחח ההתסיישבות היהודית‬
‫ריבית ‪228 67-66 64 52-51‬‬
‫‪293‬‬ ‫‪269‬‬
‫״ שוחח טוב״ ‪279‬‬ ‫ריגול ‪269 199 94-93 65-64‬‬
‫סוחרי ציון ‪294‬‬ ‫‪280‬‬
‫שום הגיח שים )ראה פרגול‬ ‫ריבוו מוסלמי ‪176‬‬
‫הגירושים( ־ ■ ׳ ׳‬ ‫חקוגדוטה ‪54‬‬
‫שולחן העצה )מזעצת הסיגים־‬ ‫רכוש יהודי ‪54‬‬
‫סרים( ‪297‬‬ ‫רכישת כרמים ‪51‬‬
‫״שולחן ערוך״ ‪171125‬‬ ‫רכישת קרקעות בארץ הקודש‬
‫שי מח המסורת ‪243‬‬ ‫‪- 255‬‬
‫שועי בורגנלנד הנאורים ‪59‬‬ ‫רגסאנם ‪110 99 74—73 42‬‬
‫שועים אוסטריים והוגגחי ם ‪229‬‬ ‫רעיונות משיחיים ‪289 147‬‬
‫‪367‬‬
‫קומוניסטים ‪21‬‬ ‫צירים בקונגרסים הציוניים ה ­‬ ‫פרוסססגסים‪ ,‬פרוטסטנטיות ‪83‬‬
‫קומורה‪ ,‬כס ‪187—186 119‬‬ ‫ראשונים ‪314 264 256‬‬
‫קומיסח׳ים ‪135‬‬ ‫צכים )ראה גילדות(‬
‫צלבנים )נוסעי הצלב( ‪48—47‬‬
‫‪302 206 200 177 166‬‬ ‫צלם)ים( ‪253 234‬‬
‫קונגרס וינ ה ‪235 1815‬‬
‫צמיתים ‪213 135 112 50‬‬ ‫פרלמנט )ראה גם סביר וסקום*‬
‫קונגרסים ציוניים ‪305 207 168‬‬ ‫צנז ‪248‬‬
‫‪315‬‬
‫צפיפות אוכלוסין ‪228‬‬
‫קונדוטה ‪67 54‬‬ ‫צקיבים‪ ,‬כסף ‪101‬‬
‫קוגוונם לאו מי)בוטני( ‪201‬‬
‫צריחי המסגדים ‪174‬‬
‫קונסולים עברים )יהודים( ‪—63‬‬ ‫פרעות )ראה גם פורעים( ‪—53‬‬
‫? אחלוק ‪133‬‬ ‫‪276 260—257 238 126 54‬‬
‫‪281‬‬ ‫־‬ ‫קאפיסולי ‪67‬‬
‫קונסיססורמז ‪291‬‬
‫קבוצות לחץ ‪58 51‬‬
‫ק‪;1‬ק ‪202‬‬ ‫קבלי‪290 287 185 183 171 133 .‬‬
‫קבלה מעשית ‪171 124—123‬‬
‫טיקן(‬ ‫קבר ישו ‪47‬‬
‫קזסמופוליסים ‪242‬‬
‫״קדימה״ ‪324—323 314‬‬ ‫‪241 189 183 101 99 62 19‬‬
‫״קורא הדורות״ ‪309 181 143‬‬ ‫קהילה א שכגדח ‪147 145 140‬‬
‫‪167—166 154‬‬
‫פורייה ספסם(״ ‪88‬‬ ‫קהילה חדשה בדוברובניק ‪83‬‬
‫קורטמ׳ו)ראה אל־קורסיז׳ו(‬
‫קהילה ספרדית )תורכית( ‪140‬‬
‫קורמת‪ ,‬קיייאלי ת ‪249‬‬ ‫‪167—166 154 151 147—145‬‬
‫קסקוסבוית ‪34‬‬ ‫‪315—314 183—182 171‬‬
‫קידוש השם ‪126‬‬
‫קהילות בהחהווחן ‪171‬‬
‫קידמה ורפורמה ‪250 243—240‬‬ ‫קהילות בולגריה ‪■ 171‬‬
‫‪293—292 290‬‬ ‫קהילות מון ‪123 32—31 27‬‬
‫קיטוב בחברה ‪207‬‬
‫קהילות חרדים ‪277 253 241‬‬ ‫גון( ‪250 244 208 189 169‬‬
‫קימום אי ז ישראל ‪286‬‬ ‫קהילות מאורגנות )על סי תק ­‬
‫קליטת אנוסים ‪137‬‬ ‫נון( ‪207 166 61—60 35 27‬‬
‫קליטת עולים ‪300 295‬‬ ‫‪247—243 234—233‬‬
‫קלסיקגירונד ‪114‬‬ ‫קהילות סרביה ‪145‬‬
‫קן הטמיעה ‪15‬‬ ‫קהילות צ׳כיה ומורביה ‪224‬‬
‫קנאי דת מוסלמים )טונים( ‪124‬‬ ‫קהילות צרפת ‪293‬‬
‫קנאת הגילחת ‪257‬‬ ‫קהילות קושטא וסלוניקי ‪78 38‬‬
‫קנסות )קונסרימציות( ‪201 147‬‬
‫קסנופוביה ‪19‬‬ ‫‪191 188 127‬‬
‫ק פוג ח׳י באשי ‪202‬‬ ‫קהילת ארגון ‪134—133‬‬
‫קפוציניש ‪291‬‬ ‫״קהילת יעקב״ ‪. 190‬‬
‫קצ׳קכל ‪138‬‬ ‫קהילת פורטוגל ‪133‬‬
‫קראים ‪123 38‬‬ ‫קואליציה סרבית‪-‬קרואסית)יס*‬
‫קרבנות במקדש ‪280‬‬ ‫לגה( ‪336 333 328 320 218‬‬
‫קרבנות דמשק ‪291‬‬ ‫קובלנה לנציב הפלך ‪236‬‬
‫קרבגית הטמיעה ‪241‬‬ ‫קודקס יוסטיגיאנום ‪36‬‬
‫״קרואסישה פוסט״ ‪333‬‬ ‫קוהלת ‪253‬‬
‫קווי ההתנהגות ‪67 54‬‬
‫קרן קיימת לישראל ‪244‬‬
‫קרנות מילגות וספרים ‪253 251‬‬ ‫״קול מבשר״ לי‪ .‬ה‪ .‬אלקלעי‬
‫קשר עתיק בין ארץ ישראל‬ ‫‪294—293‬‬ ‫צ׳יפום־חאן )צ׳יסוסאנה( ‪119‬‬
‫ושטחי יוגוסלביה ‪30‬‬ ‫״קול מבשר״ לי‪ .‬עקריש ‪39‬‬
‫״קול־קורא״ לי‪ .‬ה‪ .‬אלקלעי ‪292‬‬
‫ראיה ‪204‬‬ ‫‪297‬‬
‫ראשוני התנועה הציונית באר­‬ ‫״קול‪-‬קורא״ ליצחק צרפתי ‪54‬‬
‫צות היוגוסלביות ‪305‬‬ ‫‪122‬‬
‫ראשי הקהילות)יו״ר ועד הקהל(‬ ‫״קולו מטיצה הרבססקה״ ‪42‬‬
‫קולוניעס ‪303‬‬
‫‪275‬‬
‫‪126‬‬ ‫סיסקוס יחיאיקוס ‪31‬‬
‫פרולטריון ‪217‬‬
‫פיצויים לאתר ‪58—56‬‬
‫סרונטרה ‪196‬‬ ‫פיצול עדתי בתורביה ‪123‬‬
‫״פרכרגוד׳ ‪250‬‬
‫פירוד ‪289 277 240‬‬
‫פירוש התוספתא ‪190‬‬
‫שטיגה( ‪333 257 239‬‬
‫פידמן ‪179 135‬‬
‫פרלמנט תורכי ‪204‬‬ ‫סיתות ‪263 255 250-247 207‬‬
‫פרנסים )גבאים( ‪249 202 191‬‬
‫סיתויי הקריירה ‪262‬‬
‫‪324 257‬‬ ‫פלגנות ‪313‬‬
‫פלטין ‪226‬‬
‫סליסי ביזנטיון ‪40‬‬
‫‪326-325 317 314 297 278‬‬
‫פליסי בלגרד ‪272-271 23‬‬
‫פרפקסים ‪32‬‬ ‫פליסי גרפגיה )אשכנז( ‪—120‬‬
‫פרפרים‪ ,‬כסף ‪79 76‬‬
‫‪125122‬‬
‫״סרקי אבות* ‪253‬‬ ‫פליטי הונגריה ‪125 122‬‬
‫פרשנות )פירוש( המקרא ועוד‬
‫פליטי דנ ה ‪224‬‬
‫פליסי הרב )הצלב( ‪—17 31‬‬
‫‪289‬‬
‫‪48‬‬
‫פרשנים ‪50‬‬ ‫פליטי מורביה תיגה ‪225 59‬‬
‫ם רשת־ ה מים היהודית ‪62‬‬
‫‪228—227‬‬
‫פרשת מורסארה ‪- 295‬‬ ‫פליסי סולין )סלונה( ‪63 28‬‬
‫פתיתת חזונו ת ושווקים לפני‬ ‫סליסי סלובניה בכורגנלנד ‪59‬‬
‫יהודים ‪58‬‬
‫פליטי ספרד ‪313 124 75‬‬
‫פליטי פוליז ‪185‬‬
‫צבעים ‪195 193‬‬ ‫פליטי פורטוגל ‪124 86 22‬‬
‫צדקה )אגודות‪ ,‬מוסדות ואר­‬
‫פליטי צרפת ‪121‬‬
‫פליטים בדוברובגיק ‪77‬‬
‫‪301 289 283 279 275 257‬‬ ‫פליטים סרביים ‪219‬‬
‫‪337 316—315‬‬ ‫סלקה ‪188‬‬
‫צו מניעה ‪279 94‬‬ ‫סו־סלביות ‪155‬‬
‫צו סח־יגנד השלישי ‪269‬‬ ‫פנקסי קהילה ‪ 273 245‬־‬
‫צוואת אהרן הכהן ‪• 104101‬‬ ‫פנקסי הברה קדישא ‪273 253‬‬
‫צווי גירוש ‪224 61 58—56 23‬‬ ‫‪279‬‬
‫‪235‬‬ ‫פנקסי סרייבו ‪190 188-186‬‬
‫ציוי מורד השלישי ‪195‬‬ ‫פסאוכם ‪31‬‬
‫צוררי ישראל ‪261 257 235‬‬ ‫״פסוקים וכתבים״ ‪50‬‬
‫צי מסתרי ‪78‬‬ ‫״פסטר לויד׳׳ ‪264‬‬
‫ציד על היהודים ‪226‬‬ ‫פסילת עדויות ‪37‬‬
‫ציון ‪293 284‬‬ ‫‪ ’? 00‬דץ ‪226 222 179‬‬
‫ציונות מדינית )מודרנית( ‪15‬‬ ‫פעילי הציונות ההרצליאנית‬
‫‪304 286 284 277 257‬‬ ‫‪256 214‬‬
‫פפוצ׳ה ‪. 195‬‬
‫ציזנות פיפשסת ‪294‬‬
‫ציורי קיר ‪29‬‬ ‫פרבוסלבים )ראה דת נוצרית‬
‫צ׳ליקה ‪195‬‬ ‫פרבוסלבית(‬
‫פרגול )שוס( הגירושים ‪—235‬‬
‫צ׳יסזס ‪119‬‬
‫‪279-278 237‬‬
‫‪196 180‬‬ ‫פרובינציאלים )קרואטי‪ ,‬הונ ­‬
‫ציסיד‪) .‬חותלת( משיחית ‪—125‬‬ ‫גרי( ‪223—222‬‬
‫‪238 127‬‬ ‫פרובינציות איליריות ‪. 216‬‬
‫ציר בית הנבחרים הבוסני ‪315‬‬ ‫פרובינציות רומי ‪31 27 20 18‬‬
‫ציר יהודי בסקופשסינה ‪168‬‬ ‫—‪213 32‬‬
‫צירים יהודים בס בור ‪322-321‬‬ ‫פרוטוקולים ‪133 104—103 80‬‬
‫‪325‬‬ ‫‪. 337 271 186 135‬‬
‫‪366‬‬
 ‫מפתה ה ענייני ם‬

‫תחיקה אגסי־יהודיח ‪112‬‬ ‫שליחות מדינית של חיבת צית‬ ‫שופט י הודי )יודקס יודא‪1‬רו‪,0‬‬
‫החכות מבס ‪52‬‬ ‫‪296‬‬ ‫יודן־מייסטר{ ‪272^-271 54‬‬
‫תיעוש ‪257 228 207‬‬ ‫שליסה על הימים ‪189‬‬ ‫‪275—274‬‬
‫תיקונים בדת )ראה רפורמה‬ ‫שלילת זכויות אזרח בביזנסית‬
‫הלק שמיני‪:‬‬ ‫דחית(‬ ‫‪36‬‬
‫שוק‪ ,‬שתקים ‪236 229 146‬‬
‫שורפי יי״ש ‪222‬‬
‫תלמוד )גמרא( ‪242112 102‬‬ ‫שלמונים ‪■ 195‬י‬ ‫״שושנים לדויד״ ‪189‬‬
‫תלמוד תורה ‪323 251‬‬ ‫שמאל ‪208‬‬
‫תקצירים‬ ‫תלמידי מנדלסח ‪240‬‬ ‫שפז* ‪240 234 201 157 112 37‬‬
‫שותפות עם האצולה )וזזכגסיה(‬
‫‪229 65‬‬
‫תנודות המטבע ‪269 186‬‬ ‫‪264 262 255 243‬‬ ‫שחיטה ‪230‬‬
‫תנועה לאומית יהודית ‪294‬‬ ‫שפות יהודיים ‪199—198 55 22‬‬ ‫שחיתות ‪301 146‬‬
‫תנועה משיחית )‪■38 ( 1096‬‬ ‫‪239 226‬‬ ‫שחרור אסירים ‪58‬‬
‫תמעד‪ ,‬ציונית ‪321 209 207 169‬‬ ‫״שמות״ לש‪ .‬הכהן ‪144—143‬‬ ‫שחרור לאופי ‪296‬‬
‫‪324 -‬‬ ‫״שמן הטוב״ ו״זקן א הרף ‪—99‬‬ ‫שטחי יוגוסלביה ‪147 123 23—22‬‬
‫תנועת הגוער הציונית ‪323‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪178‬‬
‫תנועת ההתנגדות והפרי הסר־‬ ‫‪,,‬שסע ישראל״ ‪ 293‬י‬ ‫שסחי סרביה ‪160‬‬
‫טיזנית ביוגוסלביה ‪21‬‬ ‫שמרנים ‪243 241‬‬ ‫שטחי קרואטיה ‪236 233 224 23‬‬
‫תנועת הפועלים היוגוסלבית ‪218‬‬ ‫שנות האביב ‪251‬‬ ‫שסחימתיה ‪52‬‬
‫‪0‬נ״ד)כי( ‪241 193 138 99 36‬‬ ‫שנח המשיח ‪145 127‬‬ ‫שיבה לציץ )שיבת ציץ( ‪241‬‬
‫‪253‬‬ ‫ש״ס ‪242‬‬ ‫‪289 286 283—282 278 261‬‬
‫תעודת הטבילה ‪262‬‬ ‫שסתומי הוורידים ‪90‬‬ ‫‪301 299 294—293‬‬
‫תעודת זהות ‪153‬‬ ‫שער עליון ‪284 202 79‬‬ ‫שידול לרצח ‪108‬‬
‫תעריפי רכס ‪110107‬‬ ‫שססים ‪108‬‬ ‫שיטות מגהל מערביות בסרביה‬
‫תעשיה כי מית)ראה כימיה(‬ ‫״שפעת רביבים״ ‪190‬‬ ‫‪153—152‬‬
‫תעשיית עץ ‪55‬‬ ‫״שפת האמת״ לם‪ .‬חאניז ‪184‬‬ ‫שילוש האלוהות ‪145‬‬
‫הפוצית בוסגה ‪199‬‬ ‫ס״ץ )שליח ציבור( ‪287‬‬ ‫שיעבוד מקרקעין ‪52‬‬
‫תפוצות יוגוסלביה )הגולה בי ר‬ ‫שקל ‪31‬‬ ‫שיעבוד משפיל ‪288‬‬
‫גוסלביה( ‪186 181 39 32 18‬‬ ‫שיעור הריבית ‪66 64‬‬
‫‪191‬‬ ‫תבואה‪ ,‬תבואות ‪263 51‬‬ ‫שיקום ‪295 284—283 245 111‬‬
‫תפוצות ישראל ‪145 27 17‬‬ ‫תביעות החרדים בוגרב ‪243‬‬ ‫שיר הודיה ‪103‬‬
‫תפוצות סלובניה ‪147 49‬‬ ‫תהילים ‪43‬‬ ‫״שידה חדשה״ ‪190‬‬
‫תפוצות סרביה ‪129‬‬ ‫הודעה יהודית ‪291 257 240‬‬ ‫שירות צבאי ‪167119‬‬
‫תפוצות עותומן ‪123‬‬ ‫״חולדות היהודים״ לש‪ .‬ברג*‬ ‫שירים עבריים ‪279‬‬
‫הפילה בציבור ‪ 1 234 230‬מ ‪290‬‬ ‫פלד ‪313‬‬ ‫שירח דידקוס ‪99—97‬‬
‫תפילות הודיה ‪109‬‬ ‫תולדות העם הבולגרי ‪61‬‬ ‫שירת נג׳ארה ‪171‬‬
‫תפקידים בזויים ‪55‬‬ ‫תולדות משפחת הרצל ‪221‬‬ ‫שירת מ סי ‪99‬‬
‫תקוות מ שיחיות ‪304‬‬ ‫תוצרת חקלאית ‪263‬‬ ‫שיתוף ושמית ‪35‬‬
‫תקומת )תחיה( יוגוסלבית ‪94‬‬ ‫תוצרת כתשלום ‪237‬‬ ‫שכונות עוני בסרייבו ‪207‬‬
‫‪111‬‬ ‫חור הזהב לספרות העברית‬ ‫״שכיות החמדה״ ‪190‬‬
‫תקומת ציון ‪284 238‬‬ ‫בבלגרד ‪147‬‬ ‫שכירי חרב ‪215177‬‬
‫תקופות הליברליזציה ‪54‬‬ ‫תורה ‪299 289‬‬ ‫״של״זד׳ ‪288‬‬
‫תקופת רומי המאוחרת ‪29-28‬‬ ‫תורה מדינית ‪304‬‬ ‫״שלום ירושלים״ ‪293 290‬‬
‫‪173 55‬‬ ‫תושבי הערים )ראה עירונים(‬ ‫שלוש הקהילות ‪59‬‬
‫תקנות המדינה לי הי ר ם ‪54‬‬ ‫חושבים ארעיים )קיכורגטס(‬ ‫שלם‪ ,‬שלסים ‪260-258‬‬
‫תקנות הקהילה ‪207 188—186‬‬ ‫‪266‬‬ ‫שלסון ביזנסיני ‪213 23‬‬
‫‪274‬‬ ‫תזכירים לסבור ‪239 237‬‬ ‫שלמת בית קרואטי ‪258 218 215‬‬
‫תקנות חברה קדישא )זגרב‬ ‫תחבורה ‪187 22 20‬‬ ‫שלסון הגבאים )ראה פרנסים(‬
‫‪160 ( 1854‬‬ ‫תחום המושב ‪264—261 160‬‬ ‫שלטון הבסבורגי ‪21‬‬
‫תקריות גבול ‪66‬‬ ‫תחיה עברית ‪292‬‬ ‫שלטת המתבוללים בקהילת זגרב‬
‫תקרית סולטן ‪294‬‬ ‫תחיה )תקומה( ‪282 277 244 207‬‬ ‫‪317‬‬
‫הרבות המזרח בבוסגה ‪174‬‬ ‫‪293 284‬‬ ‫שלטון מהנים ‪282‬‬
‫תרבות מו ר רו מי ‪22‬‬ ‫החיית הלשון העברית ‪298‬‬ ‫שלטון עותו מני)תורכי( ‪23 15‬‬
‫תרבות ישראל ‪19119‬‬ ‫תחיית)רנסאנס( עסי יוגוסלביה‬ ‫‪269 266 204 191 174‬‬
‫״תרומת רד שף ‪50‬‬ ‫‪94 73‬‬ ‫שלטון ת מי ‪213 22—21 15‬‬
‫תחיית תרבות ישראל ‪171‬‬ ‫שליחויות מיוחדות ‪93 65-64‬‬

‫‪368‬‬
vojsku. Imanuel Priester / 1814—1882 / posjećivao Je odanle sajmove u Varaždinu,
Karlovcu I Zagrebu, a 1847. nastanio se u hrvatskoj prijestonici. On I njegovi
potomci pridonijeli su u znatnoj mjeri Industrijalizaciji Zagreba. Najpoznatiji
medju njima bio je Imanuetov nećak Glrolamo / 1845—1928 /, posljednji Izdanak
bogatog ogranka te porodice. Njegov glavni interes bio je posao. On Je osnovao
modemu mljekaru I poljoprivredno dobro. Bio Je odan JevreJskog vjeri 1 tradiciji,
što Je Javno pokazivao svakom zgodom.
U 19. I 20. stoljeću odigrale su tri generacije porodice Ehrlich značajnu
ulogu u privrednom napretku Hrvatske. Oni su dali Zagrebu odličnih arhitekata,
graditelja I poduzetnike.
Deutsch-Maceljski bili su pioniri hrvatske drvarske Industrije. Oni su pot­
pomagali | flnansirall antlclonlstlčkl pokret aslmilenata. Ali pred drugi svjetski
rat i nacističku katastrofu posljednj članovi porodice promijenili su stav I postali
su prinosnlcl JevreJskih obnovnih fondova.
1 povijest nekih narodskih porodica llustruje njihovo sražtavanja s hrvatskim
Jevrejstvom. Većina najranijih članova zagrebačke Jevrejske opštine došla Je Iz
Moravske l Burgenlanda. Glesingerovl I tri generacije obitelji Rosenberg-HIrsch!
ukazuju na ulogu kolu su Jevrejl odigrali u Hrvatskoj, a osobito u Zagrebu. '
Različite su bile tri generacije porodice Schwarz u Zagrebu. Zeav Villm
Schwarz, čovjek naročitog poleta l energije, sudjelovao Je u stvaranju gotovo a /ih
JevreJskih opštlnsklh Institucija, a bio Je aktivan I u zagrebačkim municipalnim
poduzećima, 1860., a 28 godina, Izabran Je za predsjednika Jevrejske opštine, u
vrijeme kad se Još nije sasvim oporavila od afere Goldman. On Ja vršio tu
dužnost kroz trinaest godina. U to Je vrijeme / 1867. / Izgradjena velika sinagoga,
u blizini glavnog trga, na gradilištu koje je darovala porodica Priester. Njegov sin
Ljudevit Istakao ae kao advokat; u dobi od 29 godina bio Je Izabran u Sabor;
27 godina, to Jest do 1914, bio Jo zastupnik viadajuće unionistlčke stranke. Branio
Je Strasnofa u Zagrebu na procesu koji je izazvao smijeh Evrope. Početkom 20.
stoljeća zamoljen Je od vlade da Izradi nacrt zakona o Izraelitlčklm bogoštovnim
općinama koji Je Imao da uredi medjuvjerske odnose. Sabor Je prihvatio nacrt
koji je ozakonjen 2.2.1908.
Tri portreta Iz pokoljenja asimilacije (Str. 324—338]
Dva JevreJska renegata »ustroju opasnost koja je prijetila hrvatskom Jevrejstvu
već u drugoj polovici 19. atoljeća. HInko Hlnkovlć rodjen Je kao Heinrich Moses
1854 u Vlnlcl, u hrvatskom Zagorju. Roditelji au mu došli Iz Rechnltza u Burgen-
landu. 1883 Izabran Je u Sabor kao zastupnik opozicione Starčevtćeve Hrvatske
stranke prava. On ae pokrstio, prekršivši obećanje koje Je dao majci. Poslije
371 [B30]
se postepeno udaljtvao od protusrpske linije Starčevlća t Franka I priključio se
naprednijim političkim krugovima koji su bili za ujedinjenje Južnih Slovana. 1895
ostavio je sa ženom Hrvatsku 1 živio nekoliko godina u Parizu I Londonu. 1901
vratio se u Zagreb. Naskoro se sukobio s klorlkalnlm krugovima. Kao branitelj 53
Srbina koji su bili optuženi zbog veleizdaje postigao je pred sudom u Zagrebu
1908.—1909. značajan uspjeh njihovim rješenjem od optužbe. Ali uskoro se sam suko­
bio sa zakonom o štampi I bio osudjen na šest mjeseci zatvora. Uspio Je da pobjegne
u Pariz I živio Je u Italiji I Francuskoj do 1913. Kad Je bio opet Izabran u Sabor,
vratio se u Zagreb, ali čim Jo Izbio prvi svjetski rat. opet je pobjegao u Italiju.
Ratne Je godine proveo kao Jugosiovenskl propagandist u Italiji, na Krfu, u
Francuskoj, Engleskoj I Americi, 1 učinio Je mnogo za Jugoslovensku ideju. No
zbog svog republlkanstva razišao se s Jugoslovenskim odborom. Kad se vratio
1918. u Zagreb, bojkotovall su ga službeni krugovi, I bio Je upućen na pomoć
svojih JevreJskih rodjaka. Pod kraj Života bilo Je znakova da žali svoje renegatatvo.
Umro Je osamljen I slomljen 1929.
Josip Frank. sin Imanuela Franka, trgovca drvom u Osijeku, rodjen Je 1844.
Promovirao Je na unlverzl U Beču I otvorio advokatsku kancelariju u Zagrebu.
I on so pridružio StarČevIćevoJ stranci. Krajem stoljeća uspjelo mu Je dovesti
do raskola u stranci, te Je Izabran vodjom ekstremističke stranke koja Je nosila
njegovo Ime. Borio se protiv diskrlmlnatorske politike Ugarske, ali je odbijao i
svaku vezu sa Srbima koje je optuživao da saradjuju s neprijateljima Hrvatske.
Htio Je da osnuje Veliku Hrvatsku u okviru habsburške monarhije, zasnovane na
Austriji. Ugarskoj I Hrvatskoj. Iza Frankove smrti 1 osnivanja Jugoslavije pritajila
se stranka, ali su njene pristaše. Ustaše, zavladale Hrvatskom milošću Hitlera.
Zet Josipa Franka bio Je zloglasni ustaški doglavnik Slavko Kvaternlk, a Frankov
unuk, Dldo Kvaternlk, bio Je odgovoran za smrt tisuća I tisuća Srba I Jevreja u
logorima I dušegupkama ‫״‬nezavisne" Hrvatske.
Drukčiji je odnos Vlda-HaJIma Morpurga prema Jevrejstvu, Rodjen 1838.g. u
tradicionalnoj familiji u Splitu, posvetio Je sve svoje sposobnosti hrvatskoj stvari
kao knjižar. Izdavač. Industrijalac, bankar, a naročito kao političar. Važan Je
njegov udio u uspjehu ‫״‬narodnjaka" na Izborima 16B2.g. u Dalmaciji. Ma da
nije bio aktivan u jevrejskoj zajednici, ostao joj Je vjeran I pokopan Je na
Jevrejskom groblju na Marijanu iznad Splita.
IB311 370
traže da se vrate u Spanlju, a zaboravlše svoju obećanu zemlju, premda svaki
dan kazuju: ’ako te zaboravim, JerušaloJIme, neka ml usahne desnica1‫״‬.■'
Alkalaj se od osnivanja Alliance Israélite Universelle borio za proširenja
njenog rada na Erec Jisrael, te je Imao udjela u osnivanju poljoprivredne škole
u Mikve Jisrael (1870.).
Drugo pitanje koje je preokupiralo Aikalaja bio Je problem Jevreja u Srbiji.
Premda se nosio Idejom preporoda svog naroda te se nije bavio lokalnim
"sitnicama", uzbunilo ga Je teško stanje Jevreja u Srbiji, koje Je bila postalo
kritično za vrijeme šabačkih nemira (1865g.). On im je pružio pomoć, pisao je
članak o njihovoj nevolji, te se nadao da će progonjenlci otići u Erec Jisrael.
Stanje Jevreja Srbije. t koje mu se činilo bezizlazno, ubrzalo je, pored
ostalih motiva, njegovu odluku da napusti galut. Uprkos razočarenjima koja je
doživio prilikom svoje prve posjete Jerušalajlma 1871.g.. on se rastao od svoje
male opštine u Zemunu kojoj Je vjerno služio 50 godina, I 1874.g. nastanio se
sa svojom suprugom u Jafl, u blizini Mikve Jisraela. U Alkalajevlm očima bila
Je ta poljoprivredna ustanova jedan od pupoljaka preporoda. Jehuda Haj Alkalaj
umro je u 80, godini 1 sahranjen je na Maslinovom brdu, 70 godina prije osnivanja
Države Izrael, kojoj Je bio jedan od vjesnika.
Već dvadeset godina poslije Alkalajeve smrti počeli su da djeluju pioniri
clonlzma u Bosni, Srbiji, Slavoniji I Hrvatskoj. Medju njima su bile ličnosti kao
dr. David Alkalaj, G. Nahmljas, Natan Landau, Bernard Zauderer, Avram D. Levl,
Gustav Seldemann, J. Mevorah, Johanan Thau, Dr, Hugo Spltzer, Herman I
Aleksandar Llcht I drugi.
DODATAK
Porodice Alkalaj (Str. 313—315)
U Spanljl postojalo jo još iz arapskog doba bar trina09t gradova i gradića koji
su se zvati Alcala. Prvi balkanski Alkalajl došli su sa strujom izbjeglica u Solun. Tamo
su pridonijeli svoj dio napretku grada i procvatu jevrejske opštine. Kada su grad
] opština počeli nazadovati na kraju 16 stoljeća, počela je emigracija Iz Soluna
u druge krajeva. Možemo da slijedimo trag Aikalaja Iz Soluna u Bugarsku, a iz nje
u Srbiju i u Bosnu. Avraham ben Semuel Alkalaj bio ja rabin u DupnicI u
Bugarskoj u 18. stoljeću. Jedan od njegovih sinova preselio se u Bosnu | osnovao
tamo razgranatu porodicu.. Iz Bugarske potječe I Jakov M. Alkalaj, koji je
1886—1896 bio predsjednik Jevrejske opštlne u Beogradu I koji Je nagovorio svoga
rodjaka lsaka, rodjenog u Sofiji, da Ide učiti jevrejske nauke u Beču. Isak je
poslije postao vrhovni rabin Jugoslavije. I haran Avraham Alkalaj došao je Iz
Bugarske u Beograd. Imao je trinaest sinova. Neki od beogradskih Aikalaja nisu
373 (B28)
došli ravno Iz Bugarske, nego su prije toga boravili u Zemunu ili Sapcu, a neki -
madju njima dr. Solomon AlkalaJ — rodjenl su u Sarajevu,
U Bosnu su Alkalojevl došli bilo ravno lz Soluna, bilo preko Bugarske I Srbije,
Selomo ben Moše Alkaloj rodjen je u Solunu, a živio I umro Je u Sarajevu gdje
mu se rodio sin, vjesnik cijonske Idoje Jehuda Haj Alkalaj. Njihovi rodjaci živjeli
su u Beogradu I u Sapcu, pa Ih Jehuda Haj Alkalaj spominje u svojim djelima.
Sarajevski Alkalaj! dali su mnogo javnih radnika. Ašer Alkalaj bio je predsjednik
Sefardske jevrejske opštlne početkom 20 stoljeća. Dr, Vita Alkalaj bio je član
Sabora Bosne i Hercegovine potkraj austrijsko vlasti. Albert Alkalaj bio Je jedan
od nosilaca cionističkog pokreta.
Naročito mjesto u obnovnom pokretu pripada ogranku Aikalaja, koji potječe
iz Sarajeva, ali je stekao značaj djelovanjem Davida ben Mošea, rcdjenog u
Beogradu. On se preselio U Beč i bio Je tamo učitelj 1 habam sefardske opštlne.
1 njegov sin Moše ben David, rodjen u Beogradu, djelovao je kao haham I učitelj
u Beogradu I u Beču, gdje [e držao mnogo zapažene hebrejske govore. Sin Moše
Davida, dr David M. Alkalaj, učestvovao Je sa Ženom Rahelom / unukom Jehudo
Haj Aikalaja / na Prvom cionističkom kongresu u Bazelu 1 bio je jedan od
prvoboraca cionističkog pokreta u Srbiji I poslije u Jugoslaviji. Njegov sin I kći
doselili su se u Izrael.
Satom — Pardo — Izrael (Str. 31S)
Josof Hajlm Salom / umro 1824 / bio Je hećim / nedlplomlronf liječnik /.
Oženio se Rahelom, kćori lsaka Parda, drugog 9lna slavnog sarajevskog rabina
Davida Parda. Rodilo Im se osmoro djece. Isak / 1B06-1B74 / bio je prvi Jevrejsk!
liječnik u Sarajevu 9 doktorskom diplomom. Oženio se s Rahelom Montiljo koja
mu Jo rodila dosotoro djece. Kći Flora udala se za Moše Izraela; od njihovih
potomaka neki žive u Izraelu. Druga kći Ester udala se za zubotehnlčara Jakova
Sumbufa; od njihovih sinova bio je Isak-lsldor predsjednik sarajevske Sefardske
opštine I Benevolencije, a arhitekt Semuel izradio Je nacrte za Jevrejske Javne
zgrade u Beogradu f Sarajevu.
Nekoliko zagrebačkih porodica (Str. 316—323)
Povijest porodice Priester može da posluži kao ilustracija migracije srednjo­
evropskih Jevreja I njihova života I djelovanja u Hrvatskoj. Obitelj potječe Iz
Mtkulova / Nlkolsburg / u Moravskoj, poznatog centra jevrejske nauke. Jakov
Kohen Priester ( 1711—1796 / preselio se u talijansku Gradišku na Soči. blizu
slovenačke granice, gradić koji Je bio pod austrijskom vlašću do kraja Prvog
svjetskog rata. Tamo su Priesterovl bili ovlašteni dobavljači stoke za austrijsku
372
[B 29}
za godinu dana i tako stekao zaslugu da bude medju delegatima Prvog cioni­
stičkog kongresa u Bazelu. J.N. Schulhof je bio medju prvima u Osijeku, koji Je
razvio cionističku zastavu. U obližnjem gradiću Djakovu vršio Je rabinsku službu
Dr. Marcus Ehrenprels. On je. kako je poznato, bio referent za Jevrejsku kulturu
na Prvom cionističkom kongresu u Bazelu.
Jevrejl u Vojvodini (Str. 266—277)
S opšteg gledišta jevrejske dijaspore u Evropi, vojvodjanskl au Jevrejl
relativno mlada zajednica. Ali s gledišta obnovljenog hrvatsko-siavonskog Jev-
rejstva, oni su starija braća. Njihovi su pionir! došli u taj kraj već krajem 17.
stoljeća, oko sto godina prijo dolaska burgenlandskih Jevreja u Hrvatsku. Većina
ih Je došla u toku 18. stoljeća kao torbari sa sjevera: Iz Češke. Moravske,
današnje Slovačke, iz Burgenlanda i Iz centralne Madžarske. Pošto su se izgubili
tragovi nekadašnjih, svakako ne mnogobrojnih Jevreja koji su živjeli u tim
krajevima za vrijeme turske vlasti, zabilježeni su prvi Jevrejl u Vojvodini
1697.g. u okolici Petrovaradlna. U Novom Sadu zabilježeni su u god. 1699., kadB
Je bio potpisan mir u Srijemskim Karlovcima Izmedju Turske I Austrije.
Hevra Kadiša dobila je 1729.g. zvantčnu potvrdu, a 1739.g. stigli su u grad
ratni bjegunci, medju njima Jevrejl koji su napustili Beograd prilikom povlačenja
austrijske vojske. I749.g. vlasti su potvrdile pravila Jevrejske opštlne. Jevrejl
su u Novom Sadu stanovali u JevreJskoJ ulici, u kojoj su stekli zemljišta I
stambene kuće uprkos zakonskim zabranama. Kad su 1867.g. postigli gradjansku
jednakost, bili su njihovi predstavnici izabrani u gradsko vijeće. Njihov Je broj
u gradu stalno rastao, 1869.g. bilo Je 965 Jevreja. 188».g. - 1141, 189t.g. - 1507.
a na kraju stoljeća — 2000. Još početkom 19, stoljeća bila Je u Novom Sadu
otvorena JevreJska škola, a opštlna Je imala nekoliko glasovitih rabina kao na
pr. J. Konlcera. J. Hlrschfelda, učenika Mošea Sofera (Hatam Sofer), HA. Son-
nenschelna I dr. J. Pappa.
• Osnivačem subotlčke jevrejske opštlne amotra se Jakov Heršel-Hirš. On
Je 1775.g. dobio dozvolu da ae nastani u Suboticl, koja se razvijala iz sela u
važan trgovinski centar. Osnivanje opštlne odobreno Je 1786.g„ a tok 1799.g„ na
Intervenciju kraljevskog namjesnika, dodijelio je gradski Senat gradilište na kojem
Je sagradjen veliki hram. Nekako u Isto vrijeme otvorena Je I JevreJska škola.
Pored novosadske i subotičke bilo Je u Vojvodini oko 50 JevreJsklh opštlna
od kojih su najvažnije bile u Somboru (osnovana 1827.g,), u Sentl (prije 1793.g.),
u Velikom Bečkereku - danas Zrenjanln - (1790.g.), u Vršcu I u Pančevu.
Stanje vojvodjanaklh Jevreja do 191B. godine bilo Je slično stanju ostalih
Jevreja u Madžarskoj. Osim izvjesnog broja ortodoksnih Jevreja, oni su bili neolozl,
375 [B 26]
ali u stvari konzervatlvno-llberalnl. daleko od krajnlh pobornika reforme u bogo­
služju. U mnogojezično] sredini znati su da sačuvaju Jevrejsku svijest I pridonijeli
su mnogo Jugostovenskom Jevrejstvu kada Je Vojvodina 1918.god. ušla u sklop
Kraljevine Srba, Hrvata | Slovenaca.
Vjesnici preporoda (Str. 278—305)
U Jugosloven8klm krajevima djelovala su dva vjesnika preporoda: J. Hlrschen-
steln I JU. Alkalaj. 1812.g. Izabran Je Burgenlandjanin Jekutlel Hlrschep3teln
f 1779.—1849.) za rabina u Varaždinu I tu Je vršio svoju službu svb do smrti.
Godine 1820. uspio Je uz velike napore da odbije opasnost Izgona. Ideja JevreJskog
preporoda osvojila je Hirschenstelna od 1807.g., pošto Je bio razočaran od
SlnhedriJa koji se sastao 1806.g. pod Napoieonovlm pokroviteljstvom u Parizu.
Svojim cionističkim razmišljanjima dao Je Izražaja u korespondenciji sa Mošeom
Sachsom iz JerušalaJIma, koji Je onda boravio u Beču t ljeti 1836.g. obavijestio
ga o svojim nastojanjima na carskom dvoru u korist JevreJskog naseljavanja u
Erec Jlsraelu. Hlrschensteln mu Je odgovorio kako se raduje njegovim dobrim
vijestima, te mu izložio svoje gledanje na budućnost JevreJskog naroda u vlastito]
zemlji. Glavni Je problem, kako da se savlada ravnodušnost Jevreja I svega
svijeta. U daljnem dopisivanju slijede pojedinosti o planovima i dostignućima.
Razablre se da Je Hlrschensteln težio za tim da se u domovini vlast preda
sveštenlclma (kohanlm), ali da se naseljavanje I politička akcija' provedu svje­
tovnim sredstvima.
Jehuda Kaj Alkalaj (1798.-1878.). Jedan od otaca JevreJskog preporoda,
razlikovao se u mnogom pogledu od Hirschenstelna. Njegov otac Slomo bio Je
učitelj u Sarajevu. Od njega Je naučio hebrejski Jezik I osnove JevreJskog znanja.
Učio Je kod poznatih učitelja onoga vremena: rabi Jaakova Flnclja I rabi Eliezera
Pape. Godine 1825. nastanio se u Zemunu, gdje Je boravio do 1874.g. Tamo Je
vršio dužnost vaspltača mladog naraštaja, propovjednika, sveštenlka I na koncu,
poslije smrti rava Smuela Masada, glavnog opštlnskog rabina. On, čisti Sefard,
koji je započeo svoju literarnu karijeru knjigom pisanom na ladlnu, zalagao se
cijelog svog života za primat hebrejskog Jezika l za jedinstvo JevreJskog naroda.
On piše 1849.g. u svome djelu "Otvor kao Iglena uš": ,,-I neće biti naša vjera
I naše bogosluženje na način sefardski, sškenaskl. poljski, francuski, talijanski i
si., nego na JevreJski način. Jednii vjera, Jedan zakon„ Neka se svi Jevrejl vrate
Bogu, u zemlju otaca, Jer ko stanuje Izvan zemlje (Erec Jisraela) sličan Je onom
koji nema Boga. a Jevrejl Izvan svoje zemlje služe stranim bogovima„"
U svom pismu upućenom ,,Halevanonu" 1869.g. piše: "Naša braća „koja
vaplju za pomoć — traže da idu u Ameriku, neki traže da Idu u Sibir, neki
[B271 374
vlast u Zagrebu.
Opštlna u Zagrebu bila je zvanlčno osnovana teOB.g. Ona Je bila prva koja
je nastala na području banske Hrvatske I jedino joj je za 50 godina prethodila
opštlna u Zemunu, na području vojne krajine.
JevreJskJm pitanjem bavile su se centralne vlasti u Zagrebu već 1729.. 1771.
I 1783.p. U lokalnom djelokrugu bilo je to pitanje tretirano u i3to vrijeme u
Varaždinu na županijskim skupštinama i u gradskoj opštlnl. Rasprave su vodjene
u predjozefinskom duhu i rezultat je uvijek bio odluka protiv nastanjenja Jevreja.
Zabranjen Im Je bio ulaz u grad, osim u sajamske dane. Tek 1777.g. uzeo je
grof Erd5dy Šest jevrejskih porodica pod svoje okrilje I smjestio Ih u svom
dvoru usred Varaždina.
Do četrdesetih godina 19. stoljeća Izdale su mjesne vlasti kako u Karlovcu
tako I u Varaždinu u više navrata naloge o Izgonu Jevreja. Bile su to prijetnje
kojima su se služili Hrvati protiv nepoćudnih Im Jevreja. U civilnom području
Karlovca, u Baniji, pokušali su da Ih protjeraju 1830. 1 1838.g.
Mala opštlna u Križevcima osnovana Je Istom 1844.g- premda su tamo Jevreji
stanovali već desetke godina ranije.
1840.g. sastao se u Budlmu zajednički madžarsko-hrvatskl partamenat, na
kome je bilo raspravljeno I jevrejsko pitanje. Zbog oštrog protivljenja hrvatskih
poslanika bio Je odbijen pređlog da se Jevrejlma dadu gradjanska prava. Ali je
primljen zakon u kome odredba 29 obavezuje I Hrvatsku. Prema tome paragrafu
dato je Jevrejlma pravo stalnog boravka u svakom hrvatskom mjestu, gdje su
se našli na dan objelođanjenja zakona, osim u rudničkim predjelima. 1843.—1846.
opet se Sabor bavio jevrejskim problemom, ali nije ništa zaključio, nego je samo
ukinuo tolerancljsku taksu.
Sa zakašnjenjem doprli su u Hrvatsku odjeci aslmilatorskih tendencija koje
su se širile u Imućnim Jevrejskim slojevima u Beču. Berlinu i Parizu. Konzerva­
tivnim krugovima u Zagrebu, naročito stanovnicima Laške ulice, na municipalnom
području Kaptolske biskupije, bio je zazoran reformistički rabin Moše Goldman.
Oni su 1841. godine Istupili iz opštine i do 1856. bili su odvojeni u posebnoj
ortodoksnoj opštlnl. Kad je bila otvorena jevrejska škola u Zagrebu, imenovan
je Goldman odgovornim rukovodiocem za odgoj Jevrejska omladine. Ortodoksl su
zahtijevali otpuštanje rabina Goldmana. Godina 1849. Goldman je posve napustio
opštinu. On se pokrstio i nestao.
Slučaj Goldmana Izazvao Je pometnju u zagrebačkoj opštlnl. Njeni ‫״‬stari‫*׳‬
izabranici povukli su se iz javnog rađa, koji nije služio na Čast Jevrejstvu. Pod
pritiskom vlasti pomirili su se zavadjen! tabori 1853.g., ali ta Intervencija nije
donijela stvarne koristi. U tom času uzeo Je na ae "nemoguću misiju" Jakov
377 IB24]
Epstein, oduševljen mlad čovjek pun Ideala. Sa 32 godine bio je Izabran za
predsjednika opštine. 2eilo je da dovede do mira medju protivničkim stranama
u opštlnl. Pošto nije uspio, demlslonlrao je 1854.g. Ostale godine svoga života
posvetio Je Jakov-2ak Epstetn dobrotvornoj djelatnosti u "Društvu čovječnosti”,
koje Je postojalo do 1945.g. Epstein Je. razočaran, počinio samoublstvo u 37.
godini života. Tek Izborom Hoseje Jakoblja za zagrebačkog rabina 1068.g. pro­
mijenile su se prilike na bolje.
Drvarski trgovac Iz Zagreba David Schwarz poznat Je po svom neuspjolom
pokušaju da sagradi krajem 19. stoljeća zrakoplov (Zeppelin).
Avraham Cvl Sogal-Neufeld Iz Burgenlada, koji se preselio u Lašku ulicu u
Zagrebu, bio je gabaj ortodoksne Hevre Kadlše. Taj trgovac poznat je po nekoliko
svojih umjetničkih djela.
Anton Schwarz bio je prvi medju Jevrejlma Hrvatske koji Je učio muziku
kao profesiju, te se zajedno sa "Srbinom" Slezlngerom smatra pionirom jevrejskih
muzičara u Jugoslovensklm zemljama.
Na pragu naglog ekonomskog razvitka dočekali su Jevreji Hrvatske važnu
političku deklaraciju. cBIo Je to 2akon o gradjanskoj jednakosti, koji Je prihvaćen
21.10.1873.g. Donošenjem 2akona dao je hrvatski Sabor Jevrejlma u Hrvatskoj
puna politička prava. Samo nije bilo priznato u Hrvatskoj do 1918.g. pravo
prelaza n8 Jevrejsku vjeru.
Val krštenja koji Je poplavio početkom 19. stoljeća neke evropske zemlje,
zahvatio je Jevreje Hrvatske istom u godinama 1873.-1897. U to doba duboko
Je bila opala jevrejska svijest hrvatskih Jevreja. U septembru 1883.g. Izbiti su
Izgredi na nekoliko mjesto. Bilo je to u atmosferi krvne osvode Tlsza-Eszlar.
Nemiri su u stvari Izbili protiv madžarlzacije vlasti u Hrvatskoj, ali su huškanjem
upravljeni protiv Jevreja. Početak je bio u Samoboru, ali su mnogo teže bile
posljedice nemira Izmedju 4. I 8 septembra u Zagorju kao I u prljestoniđ Zagrebu.
Jevreji nisu reagovall. Nije se našao nlko da podigne glas protesta.
U Osijeku, glavnom gradu Slavonije, dugo Je vremena bilo Jevrejlma zabranjeno
da organizuju svoju opštinu. Tek 1849.g., oko sto godina poslije dozvole privre­
menog boravka u gradu (1746.g.), dala Je vlast pristanak za osnivanje opštinskih
ustanova. Kao I u Zagrebu, osječki su Jevreji unaprijedili svoj grad, koji je ubrzo
postao jevrejskl centar. 1880.g. opštlna Je već imela 1900 duša I predstavljala
najveću koncontraclju Jevreja u tadašnjoj Hrvatskoj. Jevreji su u to doba u Osijeku
sačinjavali od ukupnog broja od 23 hiljade stanovnika.
Pri kraju 19. stoljeća nastao Je u Osijeku cionistički centar. Dr. Hugo Spitzer,
sin rabina Smuela Spitzere, učestvovao Je od 1898.g- na cionističkim kongresima.
Dr. Arman Kaminka, koji Je kratko vrijeme bio rabin u Osijeku, protekao ga Je
[B25j 376
meteža sedmog stoljeća, nastanili su sa tu u doba velike seobe naroda u Evropi,
podvrgnuti sad vlasti Franaka sad vlasti Vlzantlnaca. Oni su na obalama Jadran
osnovali prvu samostalnu državu na slovenskom Jugu. Poslije pada države 1091.
god. madžarski okupatori dali su Hrvatima ograničenu autonomiju koja je Još
skučena pod vladavinom Habsburgovaca. Navala Turaka prouzrokovala Je rasulo
hrvatskog kraljevstva. ■Habsburške vojske morale su se povući pod turskim
udarcima duž široke fronte. Turska osvajanja u 16. stoljeću osujetila au ostvarenje
planova Habsburgovca Ferdinanda o osnivanju vojne krajine. AU poslije mira u
Srijemskim Karlovcima (1699g.), Austrijanci su ostvarili Ferdinandove planove.
I dio teritorije Hrvatske bio Je proglašen vojnom krajinom koja Je vraćena tek
1881.god. . . . . . > .
Zagreb, hrvatska prljestonlca, izgledao je na početku 19. stoljeća kao uspa­
vana varošica u zabačenom kutu austrijske carevine. Nekoliko zgrada, neke Još
Iz Srednjega vijeka, stršilo Ja na dva gradska brežuljka. Na Kaptolu Izdizala se
velika crkva sv. Stjepana. Na Grlču stajao Je utvrđjen grad, svjetovni simbol
izgubljene hrvatske samostalnosti. U Zagrebu Je nastao ilirski preporodni pokret,
koji se zalagao za Jedinstvo Jugoslovensklh naroda.
1867. godine bio Je promijenjen oblik vladavine u austrijskom carstvu.
Ugovorom Izmedju samo dva naroda u carstvu, Nijemaca i Madžara, nastala je
Austro-Ugarska monarhija, te je austrijski car bio okrunjen kao kralj Madžarske.
Težnja ostalih naroda u carstvu za samostalnošću nije bila zadovoljena. Od
Hrvatske traženo Je da se sporazumijo sa Madžarskom. 1868.g. potpisan je
medju njima državni sporazum — ,,nagodba". Hrvatima Je data ograničena auto­
nomija. ali su medjutim Madžari pripojili sebi jadransku luku Rijeku. Madžari
su zakidali Hrvatima njihova zajamčena prava, ali nagodba Je bila poništena tek
propašću Monarhije 1918.g., kada je nastala Kraljevina Srba. Hrvata i Slovenaca.
Istom u trećoj deceniji 18. stoljeća spominju se ponovo Jevreji u hrvatskom
dokumentu — u odluci Sabora 1729 g. kojom sa zabranjuje Jevrejlma stalan
boravak u Hrvatskoj I Dalmaciji. •‫׳‬
Prve nove doseljenikeJevreje nalazimo u Hrvatskoj u prvoj polovini 18.
stoljeća. Oni su dolazili u Hrvatsku iz Madžarske i Austrije kao torbari, zanatlije
I trgovci. Medju prvima su bili ratni bjegunci 1739,g., za masovnog austrijskog
povlačenja iz Beograda, kojima ja bilo dozvoljeno da se smjeste | u Zemunu,
pograničnom gradu I u vojno] krajini. Većina Je nastavila da luta dalje, ali je u
Zemunu Ipak ostalo 19 porodica, dijelom sefardskih dijelom aškenasklh. Dio
potomaka tih porodica živio je u tom gradu do katastrofe 1941.g. ‫־‬
Ironija je sudbine da je upravo naredbom Marije Terezlje, klerikalne carice,
bila 8.10.1753 g. data Jevrejlma dozvola nastanjonja u Zemunu. Dozvola je bila
379 [B22]
ograničena na trideset porodica. Samo je najstariji sin porodico mogao da
naslijedi pravo stanovanja. I ta skučena tolerancija bila Je uslovljena plaćanjem
naročitog poreza. Jevrejlma |e bila ograničena sloboda kretanja I poslovanja. I
bilo lm Je zabranjeno stlcanje nepokretnog imetka.
Uprkos zabranama, zemunskl Jevrejt prodrli au ne aamo u mjesta vojne
krajine, nego I u Slavoniju, hrvatsku provinciju, , zemlju bez Jevreja‫״‬. Smioni
pojedinci iz te emigracije stigli su već sredinom 18. stoljeća u slavonska sela
I gradiće. U Osijeku, utvrdjenom glavnom gradu Slavonije, postigle su Isprva
pravo boravka samo dvije Jevrejske porodice sa 1t duša. Bilo je to već godine
1746, a 1 tamo naredbom Marije Terezlje.
U povijesti Jevreja Jugoslavije treba da se spomene Burgenland, koji Je već
početkom 16. stoljeća bio skloniste jednom dijelu Izagnanih Jevreja Iz štajerske
I Kranjske. U mnogo većem broju sklonili su se tamo jevrejskl Izgnanici Iz Beča
1670.g. Jedan dio njih dospio Je u Moravsku. Za vladavine Marije Terezlje bili
su proganjani Jevrejl u Moravskoj, kako starosjedioci tako i došljaci. Nemajući
drugog Izlaza morati su da predju u Madžarsku, u prvom redu na imanja burgen-
landske vlastele. Odanle su prešli u krajeve koji graniče sa Burgenlandom, i
najzad su ae nalazili od požunske (bratlslavske) županije na sjeveru do županije
Zala na jugu Madžarske.
1782.g. objavio je Jozef II, nasljednik Marije Terezlje, edlkt o toleranciji,
a l7B8.g. zakon o regrutovanju u vojsku. Do početka 19. stoljeća, od jevrejsklh
opštlna u Moravskoj I zapadnoj Madžarskoj, uključivši Burgenland, Iskristalizovao
ae contralno-evropskl faktor Jevrejske migracije. Taj je faktor uticao I na osni­
vanje mnogih jevrejsklh opštlna u Hrvatskoj.
Prvi su došli na poziv burgenlandsklh vlastelina da preuzmu upravu njihovih
Imanja u Hrvatskoj. Za njima su došli Jevreji, koji au ae prebacili preko rijeke
Drave I Mure te uspjeli da se zadrže u selima I gradićima blizu madžarske
granice. Rasturenost Jevreja po selima i provincijskim mjestima bila Je karakteri­
stična za početak dijaspore u Hrvatskoj, za razliku od koncentrlsanja po grado­
vima u susjednim balkanskim zemljama.
Još prije proglašenja liberalnih zakona Jozefa II. ušli su Jevreji centralno-
evropskog porijekla u Hrvatsku. Na svom putu namjerili su se na tri grada.
1777.g. pojavili su se Drvl Jevreji u Varaždinu, 1787.g. u prljestontcl Zagrebu, a
1789.g. u Karlovcu.
Pored jevrejsklh došljaka na GrlČu, naselili su se Jevreji I na Kaptolu. BIH
su to vjerni čuvari tradicija iz Burgentanda 1 ostalih krajeva Madžarske, koji
su se okupili u LaŠkoJ ulici I bili zametak kasnije osnovane ortodoksne opštlne.
Oni su živjeli pod pokroviteljstvom biskupa doklegod Je Crkva Imala municipalnu
(B 23] 378

getu. David se nastanio u Splitu, gdje Je boravio od 1746. do 1764.g. I bio izabran
za rabina. Ubrzo mu se pronio glas.■ Bio Je oštrouman i priznat autoritet u
pitanjima halahe. U Splitu Je napisao svoje prvo djelo ‫״‬Sošanlm le-Davld",
komentar Mišnl u dva dijela. Drugo njegovo veliko djelo ”Maskil le-Davld",
komentar komentarima Rašlja, objelodanjeno Je 1761 .god. U Sarajevu Je Pardo
našao svoju drugu domovinu. Pokrenuo Je osnivanje dobrotvornog društva 1
osnovao je prvu Ješlvu, koja Je proslavila Sarajevo. Zemljišna pitanja u Mišnl
glavni su predmet njegovog djela ”Hamnaceah le-Davld”. U knjizi "Mlhtam le-
Davld” sabrao Je vjerska pitanja I odgovora (responze) kojima se bavio I po
kojima je dao svoje mišljenje. "HasdeJ David” (komentar Tosefti) Je njegovo
najvažnije djelo kome jo posvetio posljednjih dvadeset godina života (1772—1792).
Njegove pjesme nalazimo u molitvenicima, sefardskih I talijanskih Jevreja, 1771.g.
naselio se Pardo u Erec Jisraelu. Sarajevska opština Je primila sa razumijevanjem
njegovu žolju da se preseli u Svetu zemlju I proslavila Je svečano njegov odlazak,
kako se vidi iz plnkasa u kome Je zabilježena odluka opštlne tim povodom.
Sarajevska Hagada nema organske veze sa gradom Sarajevom, osim činjenice
da je tamo otkrivena I pohranjena u Muzeju. Smatra se da je ta Hagada djelo
katalonskih, provansalskih III venecijanskih Jevreja iz 14. stoljeća. Nepodijeljena
su mišljenja o njeno) velikoj umjetničkoj vrijednosti.
0 umjetničkom ukusu sarajevskih Jevreja svjedoče njihove rukotvorine, a
naročito ženska nošnja.
Značajno ja za bosanske Jevreje njihovo koncentrfsanje u Sarajevu kroz dugo
. vremena. Za vrijeme Turaka vladali su uglavnom sredjeni susjedski odnosi izmedju
Jevreja I Nejevreja. atl su Jevreji Ipak bili osamI|enl. Ostati su vjerni svom
kastlljanskom je2lku, I čuvali su sefardske folklorne vrednote u duhu tradicije
otac«.
U carskom arhivu u Beču nadjeni su Interesantni dokumenti o Travniku 1 o
Jevrejima u Bosni. Bila su to pisma austrijskog konzula u Travniku. Mlttessera. iz
početka 19. stolleća, upućena njegovim pretpostavljenima u Beču. Od tih pisama
četiri su odštampana u njemačkom originalu, u dodacima ovoj knjizi. U Travniku,
gdje Je do prve polovine 19. stoljeća bilo sjedište vallje (sultanovog namjesnika
u Bosni), nalazili su se konzuli Francuske I Austrije, Gradić Je postao centar
Špijunaže. O vezama travničkih vailja sa Jevrejima nije mnogo poznato. Sultanov
namjesnik sjedio Je u Travniku, daleko od Jevrejskog centra. Nekoliko podataka
otkriveno je samo o dvojici vailja I njihovom odnosu prema Jevrejima. Njihova
su imena vezana za neuspio pokušaj Iznudjlvanja u dvadesetim godinama 19.
stoljeća, poznat pod imenom Sarajevski Purlm. Bili su to vallje Mustafa-paša I
njegov nasljednik Mehmed Ruždl-paša.
381 [B 20]
■ Reformo u posljednjom periodu osmanlljske vladavino (1B51.-1S77.) unaprije­
dilo su u Izvjesnoj mjeri bosansku privredu. U tome jo bio znatan udio Jevreja.
Njihovi su predstavnici bili Imenovani dlanovima mjesnih vijeća, 1 lsak-efendi
Salom, prvi jevrejskl liječnik koji Je stekao akademsku titulu. Izabran Je u vijeće
bosanskog vilajeta. Pod starost se Iselio u Jerušalajlm I tamo Je umro. Njegov
sin Slomo Zlver Salom zastupao je u turskom parlamentu bosanske Sefarde,
zajedno sa Slomom Javorom Baruhom.
Aškenazl su došli u Bosnu 1878.g‫ ״‬ali Je pojedinaca bilo već za turskih
vremena. Oni su bili porijeklom Iz Galicije, Bukovine, Slovačke I dr. Njihovim
dolaskom mijenja se jevrejska društvena struktura. AŠkenazi koji su 1878. došli
sa austrijskom vojskom, bili su vojnici, zanatlije, željezničari, činovnici, Ijekarl,
inžinjerl I dr. Prva aškenaska opština osnovana Je 1B80.g. u Sarajevu. U toku
vremena podignute au aškenaska opštlne l u provincijskim gradovima, Tuzli »
Banjaluci. Odnosi tzmedju aškenasklh I sefardskih Jevreja nisu uvijek bili korektni.
Bilo Je uzajamnih optužbi. Za vrijeme Kalaja, madžarskog ministra odgovornog za
upravu okupirane zemlje, učestale su svadje medju Jevrejima. Na prolazu Iz 19.
u 20 stoljeće, sačinjavali su AŠkenazi četvrtinu ukupnog jevrejskog stanovništva
u Bosni.
Spoljna trgovina, koja je bila u rukama Sefarada, razvila se pod austrijskim
režimom. Bivši mjenjači osnovali su banke lll su učestvovali u njihovom osnivanju.
Drugi su podigli nove industrije (tekstil,: clgaretpaplr I dr.). Uporedo Je rastao
broj proletera. U osamdesetim godinama, trećina Jevrojsklh stanovnika Sarajeva
stanovala Je u sirotinjskim Četvrtima.
Sarajevo Je bosanskim sefardskim Jevrejima bio nacionalni centar u galutu.
U drugoj polovini 19. stoljeća rasla Je njihova aktivnost na području dobročinstva
| obrazovanja. Medju njima Je vladao jezik ladlno, S velikom predanosti njegovali
su sefardske kulturne vrednote. U prvim decenljama austrijske okupacije nisu
Imali kome da se asimiliraju. Nisu htjeli da napuste običaje svog naroda, da bi
primili narodnost hrvatsku, srpsku III bosansku. Oni su se društveno iživljavali u
svojim udruženjima, kola su većinom djelovala već u drugoj polovini 19. stoljeća,
latica!« su se društva ‫״‬La Humanldad". ‫״‬La Glorla" I nadasve prosvjetno društvo
"La Benevolencla", te poznato sarajevsko JevreJsko pjevačko društvo *la Lira .
‫״‬La Ura" Je bila prva koja Je kao društvo pristupila cionističkom pokretu.
Izmedju asimilacije I preporoda u Hrvatskoj (Str. 213—265)
Od ranih dana Srednjeg vijeka poznat je predjel Izmedju rijeka Drave, Dunava
I Save kao panonska Hrvatska. Geofizički Je to nastavak madžarske ravnice.
Hrvati, slovensko pleme koje je došlo u područje Panonije I Dalmacije usred
{B21] 380
L Breslauer, J.L Levlnson. dr. S. Pops I M. Stern.
Krajem stoljeća čuli su se u Beogradu glasovi o potrebi srpsko-Jevrejskog
zbližavanja. Udino sa smatrao smetnjom za srpako-jevrejsko bratimljenje. Mladi
Javreji vidjeli su u srpskom nacionalizmu odskočnu dasku za društvenu I političku
aktivnost. Akademska je omladina ušla u srpske stranke sa ciljem da pojača
njihov utlcaj u jevrejskoj mahali. To dolazi do Izražaja u krugovima oko mjese­
čnika "El amfgo del pueblo" (Prijatelj naroda), koji Je Izlazio u Beogradu u
redakciji EfIJa (Ellća) Smueta Behara, od 1888. do 1892. godine, a naročito u
člancima pisaca i novinara A.M. Ozerovlća. H.S. Davlča I J. Mandila. objavljenim
g raznim beogradskim organima. U svoje vrijeme bili su poznati aslmllatorskl
nazori DA. Koena o srpsko-jevrejskoj koegzistenciji. Svoje Je članke sakupio
u zbirci "Besede‫( ״‬Beograd 1897.g.l. Umjetnička djela njegovog brata Leona
Koena, prvog akademskog slikara medju Jevrejlma u Srbiji, bliža su jevrejstvu
(”Josifov san" 1 dr.).
U to su doba osnovana I prva udruženja beogradskih Jevreja koja su u
svojim statutima Imala naglašenu ideju o koegzistenciji. Tako je osnovano
1880.g. Srpako-jevrejsko pevačko društvo, a 1897.g. društvo *Potpora* za širenje
obrazovanosti medju omladinom. Taj je zamah asimilacije bio oslabljen zaslugom
prvih pobornika cionističkog pokrete u Beogradu počevši od 189?.g„ kada je
Dr. David Alkalaj učestvovao u I. Cionističkom kongresu u Bazetu.
U godinama 1837. do 1867, kada — osim djela zemunskog rabina, pret­
hodnika clonlzma, J.H. Alkalaja - nisu Jevrejl u Jugoslaviji stvorili nijedno
originalno književno djelo, štampano je u Kneževoj Štampariji u Beogradu 35
knjiga, dijelom na hebrejskom a dijelom na ladino. Medju tim knjigama bila su
nova Izdanja pjesama Jlsraela Nadžare, fragmenti Iz književnosti cfatske škole,
"Sulhan aruh" Josefa Kara I dr.
Ta su knjige bile raspačavane, osim u Beogradu, i u zapadno-feugarsklm
opštinama, tz kojih su se regrutovall mnogi budući beogradski opštlnarl.
Bosna (Str. 173—210)
Duga osmanlljska vladavina širila Ja na svoj način Islam u bosanskom vilajetu.
Tragom Islama širila sa I arapska kultura, ČIJI su vidni ostaci, na pr. u arhitekturi,
*ečuvanl sve do danas.
Poslije bitke na Kosovom polju (1389.) zadovoljili su se Turci Iz početka
sa nekoliko ključnih pozicija na granici Bosne. Ta su mjesta bila dobro utvrdjena.
Naskoro su utvrdili I grad Vrhbosnu koji je 1465.g. promijenio Ime u Sarajevo.
Do kraja 16. stoljeća Osmanllje su osvojili sva područja bivšeg bosanskog kraljev­
stva. U početku bio je novi režim faktor smirivanja. No kasnije su se zamrsili
383 . [B18]
odnosi Izmedju Imperije I Bosne. Već u !7. stoljeću počela je vlast da se srozava
do pune degeneracije. Imenovanja za funkcije u unutrašnjosti zemlje prouzroko­
vala su u 19. stoljeću Ceste I oštra krize. Taj nemir u zemlji nBveo je Berlinski
kongres 1878.g. da povjeri Austriji okupaciju Bosne radi zavodjenja mira.
Pošto su Austrijanci uši! u Bosnu, neki su se stanovnici Bosne, zbog svoje
privrženosti Islamu, Iselili u Tursku. Jedan dio njih dospio je u Erec Jlsrael 1
nastanio se na morskoj obali kod Kesarlje (Cezareje).
Temelj stalnoj zajednici Jevreja u Sarajevu udaren Je 1565.god. Iz te godine
otkrivene su tri presude koje su donesene poslije sudske rasprave Izmedju
Jevrela 1 Muslimana. Iz tih sldžila (protokola) šerljatskog suda proizlazi da ja
jevrejska četvrt u Sarajevu podignuta kao jevrejska avllja *,čifut-han‫( ״‬člfutana)
u centru grada, na uskom prostoru blizu glavnog trga. Poslije Je Jevrejska Četvrt
prenesena na sjeverozapadne obronke brda koja opasuju grad. Nova četvrt na
BJelavama zauzimala je mnogo širi prostor nego stari ‫״‬člfut-han".
Sarajevski “plnakes‫( ״‬ptnkastm), pouzdan Izvor za povijest sarajevskih Jev­
reja, bili su zapravo računske knjige opštlnskog odbora. Prihodi opšttne sastojali
su •e Iz poreza 1 priloga opštlnara. Prema broju porodičnih star|ešlna po redu
sjedala u hramu 1779.god. cijeni se broj Jevreja u Sarajevu u to vrijeme na 1000.
U Jesen 194t.g, Nijemci su odnijeli te knjige Iz Sefardske opštfne u Sarajevu, te
se ne zna što je s njima dalje bilo.
Od svih epigona Šabetajskog pokreta, Jevrejlma Jugoslavije je najbliža ličnost
Nehemlje Hije ber> Moše Hojona. Neki tvrde da Je Nehemlja rodjen u Sarajevu,
po prilici 1650 god. On se hvalisao da je rodjen u Cfatu (Safed), ali je priznavao
da su mu roditelji bili iz Sarajeva. Taj čovjek koga su rabini optužili .da je
prikriveni misionar šabetajskog pokreta, lutao je bez prekida svijetom. Bio |e
verziran u rablnsko] književnosti kao I u mističnim djelima. Svagdje je budio
mesijanske nade, ali Je često morao da mijenja mjesto boravka. 1683.g. prešao
je iz Soluna u Beograd, gdje Je ostao do 1687.god. Otale nastavi lutati po
susjednim zemHama, ali ga Nijemci zaroblše 1689,g. u Valoni. Po oslobodjenju
vrati se u Solun. Od 1689. do 1702 god. stanovao Je u Shemu (Nablus), Jeruša-
lajlmu I Sldonu. Prema riječima carigradskih rabina, koji mu nisu bili skloni,
Nehemlja je u svakom mjestu doživio neuspjeh. U Jerušatajlmu su rabini pro­
glasili nad njim prokletstvo. Nehemlja je namjeravao da šabetajske simpatizere
naseli u Tverjl (Tiberlas), što ukazuje na njegovu povezanost sa Jevrejsklm
narodom i sa Erec Jlsraelom. ali je do smrti nastavio da luta širom Evrope I
Sjeverne Afrike
David Pardo je podigao ugled Sarajeva. Rodjen Je 1719.g. u Veneciji. Njegov
otac, Jakov Avraham, porijeklom iz Dubrovnika, bio Je haham u venecijanskom
{B 19] 382

se stanje ni u čemu nije popravilo. Naprotiv, ubrzo au sa otkrile prave
namjere vlasti.
1861.g. objavljena Je naredba o izgonu 60 JevreJsklh porodica koje su još
bile ostale u provincijskim mjestima. Tim porodicama, većinom Iz Sapca, bilo
Je naredjeno da se vrate na područje beogradske tvrdjave. Pošto Je zakon o
Izgonu bio primljen 1861 ,g. u Senatu, potvrdio ga Je knez Mihajlo, Mllošev sin.
JevreJI se nisu pomirili s tom odlukom. Obratili su se memorandumom knezu 1
odlučno tražili gradjanska prava koja su Im bila zagarantovana ugovorom 0 neza­
visnosti Srbije iz 1833.g. Izvršenje ugovora zajamčile su tada dvije sile — Rusija
I Turaka. U očajanju, završili su predstavnici Jevreja svoj memorandum ovim
riječima: "Ako Srbija neće da odmah Ispuni zahtjeve Jevreja, neka ih protjera,
pa će onda oni potražiti novu domovinu."
Kad Je grupa od 131 Jevrejina u Beogradu došla do saznanja da se nije
ništa promijenilo u negativnom stavu vlasti prema njihovim zahtjevima, obratila
se 1863.g. memorandumom Rlckettsu, britanskom konzulu u Beogradu. Njegovim
posredovanjem htjeli su da skrenu pažnju engleske kraljice Vlktorije na težak
položaj Jevreja. U memorandumu se zahtijeva Izvršenje ugovora izmedju En­
gleske I Turske, koji Jamči Jevrejlma Srbije slobodu kretanja I slobodu trgovanja
širom kneževine. A ako bi Srbi 1 u buduće odbijali da dadu Jevrejlma gradjansku
Jednskost, mole JevreJI pokroviteljstvo Njenog Veličanstva za postizanje jevrejskih
opravdanih zahtleva.‫ ׳‬Po tom predmetu obratio se Ricketts srpskom ministru
spoljnlh poslova GaraŠanlnu. Ministar mu Je odgovorio da su u medjuvremenu
JevreJI predali Knezu koplju toga memoranduma, te se on nada da će se nešto
učiniti u korist Jevreja.
Nakon što se Alliance Israélite Universelle obratila turskoj vladi, posjetio Je
turski opunomoćenik u Beogradu All-beJ ministra Garašanlna, All-beJ Je podsjetio
Garašanina na obaveze Srbije prema Jevrejlma, koje sačinjavaju sastavni dio
ugovora o nezavisnosti Srbije iz god, 1833. Moše Montefiori, u svojstvu pred­
sjednika Board of Deputies, takodje Je uputio 1864.g. poslanicu knezu Srbije
putem londonskog ministarstva spoljnlh poslova. Garašanfn mu je odgovorio neka
ne misli "da se knez ne brine za svoje jevrejske podanike, koji doduše Još
nisu postigli gradjansku Jednakost, ali da za to postoje razlozi 0 kojima svaka
odgovorna vlast mora da vodi računa." Ta svestrana nastojanja nisu urodila
plodom. Beogradske novine raspirivale su vatru. Najdalje Je otišao šabačkl list
"Svetovld" tražeći da se Jevreil uklone Iz privrede zemlje.
1B. JanuBra 1865.g. nesreća Je zadesila opštinu u Sapcu. Toga Je dana ulična
rulja kldisala na život Jevreja. Pale su dvije žrtve: Jakov AlkalaJ I šlomo Abinun.
1867.g. obznanio Je srpski ministar spoljnlh poslova RIstić neke olakšice u
385 [B 16]
vezi izgona Jevreja Iz unutrašnjosti, ali Je u Isto vrijeme Izjavio predsjednik
vlade Garašanin da Srbija neće učiniti daljne koncesije u pitanju svojih Jevreja.
Na to Je reagovala Engleska Izjavom da njena podrška zahtjevima Srba na
beogradsku tvrdjavu zavisi od slobode kretanja srbijanskih Jevreja I od njihove
gradjanske ravnopravnosti, O tom svom stavu obavijestila je Engleska 1 Gorča-
kova. ruskog ministra spoljnlh poslova. Gorćakov Je odgovorio Englezima da
Rusija doduše razumije motivaciju Engleza za poboljšanje stanja srbijanskih
Jevreja, ali one prima argumenat Srba da se oni samo brane od Jevrejskog
lihvarstva. Na to je Britanija izričito postavila zahtjev da se ukinu zakoni koji
diskriminiraju Jevroje. ali Je stav predsjednika vlade Garašanlna ostao uporan.
1B59.g. primila Je Skupština novi ustav, u kome je zajamčena Jednakost svih
državljana osim Jevreja. Podrućje stanovanja ostalo Je 2a njih ograničeno na
Beograd. Protiv te nepravde opet su protestovall strani konzuli. Ministar‫״‬spoljnlh
poslova Matlć odbio Je njihovu intervenciju u oktobru 1869.g., tvrdeći da JevreJI
Srbije uživaju slobodu vjeroispovijesti, l njihovi rabini I njihove Škole dobivaju
subvencije iz državnog budžeta. Oni imaju pravo da biraju i da budu birani u
parlomenat i u mjesna^ opštlnska vijeća. Ograničenja su samo društvene prirode,
rekao Je ministar, da bi se spriječilo množenje Jevreja. Tu Je Matlć prigovorio
Jevrejlma njihovu oholost, separlsanje I nepovjerenje prema Nejevrejima, Itd.
Ta] negativni stav Srbije nije bio relevantan. Kongres velesila, koji se sastao
1878.g. u Berlinu, obavezao Je balkanske zemlje, a međju njima 1 Srbiju, da
svojim jevrejsklm podanicima dadu puna gradjanska prava. Samo Je Rusija branila
antlsemltlskl stav balkanskih zemalja. Srbija se podvrgla odlukama Kongresa sa
zakašnjeniem od deset godina. U njenom ustavu od 1888.g. sadržana Je odredba
kojom se daje gradjanska Jednakost svim jevrejsklm podanicima.
Beogradska JevreJska opštlna Je od 1866.g. organizovana na modernim te­
meljima. Tada ]0] je stajao na Ćelu Jahlel Ruso. Poslije njega biti su predsjednici
Opšttne S.H, Davičo. M.H. Farhl I J.M. AlkalaJ. U devedesetim godinama vršio
Je funkciju glavnog rabina Slmon Bemfetd. On Je u to vrijeme napisao svoju
knjigu o povijest) Jevreja, koju je Jakov M. AlkalaJ preveo na ladlno. Jahlel
Ruso morao Je više puta da se bor! protiv antisemitskih kleveta. Državni ustav
obavezao Je JevreJsku omladinu na vojnu službu, ali do I877.g. nije JevreJIn
mogao da dodje do nekog višeg čina. Te Je godine bio Izabran prvi JevreJIn, A. Ozer
(Ozerovlć), za skupštinskog poslanika, ali Je Skupština bila raspuštena odmah
poslije prve sjednice.
1869.g. osnovana je u Beogradu mala aškenaska opštlna. Sefardi su se
protivili, vldeći u tome opasnost po jedinstvo Jevrejske zajednice. Na čelu
oškenaske opštlna do kraja 19. stoljeća stajali su medju ostalima: Dr. B. Brll.
IB 17] 384

Srbija (Str. 139—171)
Poslije bitke na Kosovu rat se vodio dalje prema sjeveru, širom Srbije.
Turci su, sa prekidima, kroz više od sto godina težili da osvoje Beograd, ali ga
nisu mogli osvojiti sve do 1521.god. istom u ljeto te godine uspio Je Sulejman
Veličanstveni da zauzme beogradsku tvrdjavu I da osvoji grad.
Mjesna tradicija tvrdi da Je u Beogradu od davnina postojala JevreJska
zajednica. U 16. stoljeću bile su u gradu dvije opštine: aškenaska i sefardska.
Aškenaska opština ie bila starija. Njeni predjl došli au u grad u Srednjem
vijeku kao izbjeglice iz Madžarske I Njemačke. Sefardi su počeli dolaziti u 16.
stoljeću tragom turskih vojski. Opština Je počela da se razvija u jevrejskoj
maha!| “Jallja” tek dolaskom Meira Andžela, prvog beogradskog rabina za koga
se zna sa sigurnošću da Je pisao vjersko-zakonska djela. Beogradska je opština
napredovala uprkos kulturnom nazadovanju Jevrejstva Otomanske Imperije.
1617.g. počeo je tamo da djeluje Jehuda Lerma. Njegovom Inicijativom osno­
vana je u gradu ješiva, koja se tokom godina razvila u priznat Jevrejskl duhovni
centar. Simha Hakohen, autoritet u pitanjima hafahe (vjerskog zakonodavstva),
napisao je opširno djelo ‫״״‬Sefer šemot“. Doprinos beogradskih pisaca vjerskoj
književnosti cijeni se kao sjajna pojava u 17. stoljeću, kojoj nema primjera u
povijesti Jevreja Jugoslavlle.
Posljednji I najvažniji medju piscima beogradske škole bio je Josef Almosnino,
. koji je rodjen u Solunu 1642 g. Svoje studije je završio u ješivi S. G. Hakohena
u Beogradu. Istom poslije njegove smrti Izdao Je njegov sin Jichak Izbor vjerskih
odluka (responza) “Edut Bljhosef”, To je najkarakterlstlčnlje djelo beogradske
škole. Za opsjedanja Beograda u septembru 1688 g. Izagnani su beogradski Jevrejl.
Josef Almosnino umro je daleko od svoje opštine. u Mikulovu (Nlkolsburg) u
Moravskoj..
, Prema mirovnom ugovoru potpisanom 1718.g. u Požarevcu, zajamčeno je
podanicima obiju država, dakle I austrijskim I turskim podanicima, pravo nesme­
tanog obitavanja i slobodnog trgovanja na području ranije neprijateljske države.
Tako su se turski Jevrejl nastanili u Beču, prljestonlđ Austrije, Ili u madžarskom
Temlšvaru I Budlmu, te osnovali svoje "turske" (sefardske) opštine. Oni su
se bez ograničenja bavili trgovinom, dok austrijskim Jevrejlma. obaveznim na
plaćanje glavarine, nije bio dozvoljen stalan boravak u tim gradovima.
, Austrijskom okupacijom Srbije 1718.g. bilo je pogoršano stanje Jevreja.
premda sa u to vrijeme razvila privreda zemlje. Beogradskim Jevrejlma ukinute
su sve opštinske ustanove osim kašer mesarnice. Jevrejski centar Je opustio.
Poslije povlačenja Austrijanaca 1739.g. vratio se sa turskom vojskom mali
broj Sefarada. Oni su obnovili opštlnu i pozvali za rabina Sloma Salema iz Sofije,
387 [B 141
leđnog od savremenlh rablnskih velikana.
Iza kako Ie grad prešao nekoliko puta Iz jednih ruku u druge, vratili su se
opet Turci 1791.g. Jedna od prvih mjera novog guvernera Topal paše (”hromog‘*),
bila je osveta nad Jevrejlma koji se u svoje vrijeme nisu povukli sa turskom
vojskom, nego su ostali u svojoj mahali. Mnogo njih su Turci bacili u tamnicu,
medju njima rabina Magrlsa, koji nije mogao Izdržati patnje te je umro u zatvoru.
Stanje Jevreja nije se promijenilo na bolje ni početkom 19. stoljeća. Kad
je Izbio srpski ustanak pod vodstvom Djordja Petrovlća-Karadjordja (1806-1807),
pobjegla je većina Jevreja u Zemun, u Bosnu I u razne gradove Austrije. Od
Jevreja koji su ostali traženo je da promijene vjeru. Stanje povratnika popravilo
se tek za vladavine kneza Miloša ObrenovIĆa (1815.-1839. i 1859.-1860.), prija­
telja Jevreja. On ie ustao protiv Turaka, te Je već 1B27.g. bila dokrajčena duga
osmanlljska okupacija. Miloš Je 1833,g. povratio samostalnost kneževini, 1 samo
je još u beogradskoj tvrdjavl sjedio turski paša do 1867.g. ‫־‬
Posljednji zvanični dokumenat o srbijanskim Jevrejlma objavile au turske
vlasti 1830. god. Bila i& to carska poslanica ("hatl-šerlf" na turskom), naredba
kojom se Jamči Jevrejlma jednakost po otomanskom stilu. Medju ostalim, Turci
su opet istakli pravo Jevreja da stanu|u u svakom mjestu u Srbiji, da stiču
nekretnine I da so boz ograničenja bave trgovinom, ali im nije olakšan poreskl
teret. Knez Miloš, koji Je nastojao da sredi odnose izmedju Jevreja I srpskih
trgovaca, svakom Je prilikom pokazivao svoje simpatije za Jevreje, i medju njima
za Israela HaJIma, predsjednika jevrejske opštine u Beogradu. 1 za Josefa Sle-
zlngera, dirigenta vojne muzike. Sin israela Hajlma, HaJIm Davlčo, bio je knežev
flnanstjskt savjetnik. God. 1835. osumnjičila ga je turska sigurnosna služba za
političko rovarenje, po Je morao da bježi u Beč. Njegov Je otac već 1813.g.
Izabrao taj put i posve napustio Srbiju.
1842.g. zauzeti au vlast Mlloševl protivnici. Novi gospodari, sa Aleksandrom
Karadjordjevlćem na čelu, obećali su svojim prlvrženlclma da će istjerati Jevreje
Iz provincijskih gradova, i održali su riječ. Objavljen je protujevrejskl zakon,
prema kome au protjerani JevreJI iz unutrašnjosti zemlje u uski prostor beograđ-
ske tvrdjave. Tek pred kraj Aleksandrove vladavine bio je donekle ublažen njegov
okrutni postupak prema Jevrejlma. Naredbom od 30.10.1856.god. dozvoljeno Je
beogradskim Jevrejlma da stanuju i u predgradjlma Beograda. No Jevrejl se nisu
time zadovolji!. Svojom predstavkom Državnom savjetu od 12.4.1858.g. — doku­
menat koji Još I danas Izaziva poštovanje kao Izraz gradjanske hrabrosti - traže
Jevrejl jednakost gradlansklh prava 1 slobodu trgovanja u svim provincijskim
gradovima, kao što lm je bilo zajamčeno ,'hatl-Šerifom Iz god. 1830.
Gesta Aleksandrova prema Jevrejlma bila je samo prividna koncesija. Njihovo
[B !51 386
U Carstvu sklonom Jevrejlma (Str. 115—128)
Turci su se prvi puta sreli s Jevrejlma u Anatotlji, kad su osvojili grad
Brusu 1326.g. Nova vlast dala je Jevrejlma široke slobode. Imali su pravo da
se bave zanatima I trgovinom posve slobodno. I nlko ih nije priječio u stlcanju
nekretnina gdje god željeli. U Turskoj jedva da je bilo protujevrejsklh Izgreda.
Doduše ni u Turskol nisu bile ukinute Omarove odredbe, kojima se u 24 para­
grafa odredjuje politika muslimanskih vladara prema nemuslimansklm podanicima,
[pak su tokom vremena bila ublažena ta ograničenja I samo ja Jedna diskriminacija
nemusllmanskog stanovništva ostala u anazl do 19. stoljeća, a to je: plaćanje
zemljarine po glavi. Turci su nadalje u mnogim mjestima svoje države podigli
"Clfut-han”, JevreJsko dvorište, neka vrsta geta u turskom Izdanju. ‫־‬
U doba sjaja turskog carstva vladali su sredjeni odnosi sa JBvrejlma. Turska
Ja pružala pomoć Jevrejsklm Izbjeglicama I služila se njima protiv svojih ne­
prijatelja. kako pokazuje slučaj Don Josefa Nasija, kneza od Naksosa. Poslije
izgona iz Spanlje nastao je u Turskoj važan JevreJskl centar. Opštlne Carigrada,
Soluna i Cfata (Safed) bile su u doba svoga sjaja duhovni centri jevrejskog
naroda. "Roman" prljatelistva Izmedju ta dvB naroda trajao Je nekih 250 godina,
do stupanja Murata III. na prijesto, 1574.god. Na početku krize, krajem 16. stoljeća,
došao Je veliki broj Jevrejsklh Iseljenika u krajeve današne Bugarske. Manji vof
Iseljenika prešao Je iz Soluna u Makedoniju, a otale u sjevernu Srbiju I dalje
u Bosnu.
Za Jevreje Jugoslavile poseban značaj imao Je Solun, čiji se utleaj na
potomke sefardskih Izbjeglica snažno osjećao u toku stotina godina osmanlljska
vladavine. Duboka veza srbijanskih I bosanskih Sefarada sa Jevrejsklm centrom
u Solunu Ispoljavala se na privrednom I duhovnom području. Uprkos oštroj
razch/ojenostl pojedinih grupa, koja Je dovodila do mnogih sukoba, napredovalo
je bratsko zbližavanje medju Jevrejlma raznog porijekla. To je bilo podstlcano
sefardskom osebujnošću koju su poprimile jevrejske četvrti otkako su stigle
Izbjeglice Iz Spanlje I njihovi potomci. "Ladino" Je osvojio mjesto grčkog J svih
Jezika iz drugih dijaspora. U duhovnom pogledu, na to doba udarili su svoj pečat
mistika Cfata (Safeda), takozvana praktična kabata. poštivanje Arija (Jlchaka
Lurlje Aškenazl) i Iščekivanje dolaska MaŠljaha (Mesije) ‘‫־‬u naše dane”. Sve
Je to sačinjavalo temelj na kome se u Osmanlljskom carstvu Iz različitih sastavnih
dijelova Izgradila Jednovlta jevrejska zajednica. ■ ,
U Solunu su osnovane hebrejske učione 1 štamparije, medju prvima u Turskoj.
Tu su djelovali u drugoj polovini 17. stoljeća epigoni Sabetajstva, koji su uticali
na Jevreje u Srbiji 1 u Bosni. Sabetajstvo ja našlo prlvrženlke u Jevrejskoj mahali
u Beogradu. Medjutlm, nije dokazana direktna veza Izmedju "dvora mašljaha
389 [ B 12]
Sabetaja" u Smlml ili izmedju zatvora u Dardanellma [ jevrejsklh opština u Srbiji
I u Bosni. Stalno proučavanje ,‫׳‬Žohara‫ ״‬pripremilo je teren u narodskim slojevima
beogradskih Jevrela, koji su se zanositi Sabetajsklm nadama. U godinama t$S0—
1666. razmahao se mesijanski pokret Sabetajev medju potlačenim Jevrejsklm
masama u Evropi, Malol Aziji I Africi.
Makedonija (Str. 129—139)
!storiju Jevreja Srbije običavali su Identiflkovatl sa poviješću jevrejske
opžtlne u Beogradu. Tačno Je da Je u toku stotina godina turske vladavine bila
većina srbijanskih Jevreja koncentrlsana u Beogradu, ali su drevne jevrejske
zajednice postojale u makedonskim gradovima BltolI I Skopju. Nedavno je Z. Efron
otkrio Jevrejske nadgrobne spomenike Iz 18. vijeka u Dojranu, blizu grčke granice.
Izbjeglice sa Iberijskog poluostrva osnovale su u Bitotl dvije opštfne. Imena
tih opština ukazuju na porijeklo osnivača: "Aragon" 1 ”Portugal‫״‬. Jevrejska
zajednica u BltolI postojala Je od početka 16. stoljeća do katastrofe 1943.god.
Vrlo eu oskudni podaci o njenoj povijesti. Tek na arhivskom području došlo je
nedavno do nekih otkrića. U arhivu Serljatskog suda u BltolI nadjeni su zapisnici
Iz 17. stoljeća u kojima se opisuje "velika avilja" u Jevrejskom kvartu.
Bltola Je bila Južna kaplja Srbije, kroz koju su solunski 1 carigradski Iseljenici
unosili ne samo industrijske proizvode na nova tržišta, nego 1 mesijanske Ideje
Cfatskih (safedskih) kabalista. Do početka 20. stoljeća bila Je Bitola centar
makedonskih Jevreja. 1903.god. bilo Ih Je 8200, oko 10% ukupnog stanovništva
grada. Bijaše to bujna Jevrejska sredina, pravi narodski centar.
Modjutlm baza egzistencije stalno se sužavala u gradu. VeĆ pri kraju 19.
stoljeća počelo Je iseljavanje Jevreja Iz Bltole. Poslije hitlerovske katastrofe,
nije ostalo u mjestu Jevreja.
Skopje Ima dugu Istorlju. Grad je bio porušen od zemljotresa u 6. stoljeću,
sli je obnovljen I u Srednjem vijeku je postao trgovinski centar na važnoj
raskrsnici.
U naporima oko prihvatanja Izbjeglica I marana prognanih iz Spantje učestvo­
vale su sve opštlne u Turskoj. Tako Je 1 mala opština u Skopju primila na kraju
16. stoljeća marane Iz Italije, Spantje 1 Portugala. Do 1941.g, bilo je u Skopju
nekoliko porodica D6nme, šabetajevaca koji su prešli na Islam. U trgovini nije
se osjećala do 17. stoljeća nikakva diskriminacija Jevreja u Skopju. I bivši maran!
fz porodica Pinto. Vida!. Abrabanel I Kalal uspjeli su da razviju razne trgovinske
grane. Nekoliko jevrejsklh skopskih trgovaca specljalizovalo se za povjerljive
poslove ’‫׳‬konzula”, zastupnika velikih trgovinskih kuća u Inostranstvu. U Skopju
su na čelu opštlne stajali uvaženi rabini: Moše Leon, Moše Bardasi, Josef Hendel.
Aharon I Slomo Abljov I Elijahu Arbero.
[ B ! 3] 388
god Jevrejin mogao, prešoo Je u Tursku. Ostacima Jevrejske opštlne bila su
postepeno nametnuta ograničenja pravoga geta. izričita naredba o osnivanju geta
stupila je na snagu početkom 1546.g. Kao mjesto za geto bila Je odredjena
mala ulica nedaleko od glavnog trga. Na oba kraja ulice podignute su visoke
zidine I u njima kaplje koje su se zaključavale noću kotanclma.
1590.g, prošao Je Dubrovnik kroz tešku krizu. U gradu je zavladala panika,
kad su njegovi agenti u Carigradu doznali za namjeru turskog Činovnika s one strane
granice. Prijetila je opasnost da će paša da otkine Konavie od područja Du­
brovnika. Grad se spasio od te opasnosti zahvaljujući pothvatu Abeatara (Evja-
tara), Jevrejskog liječnika, koji je pred kratko vrijeme bio počeo da radi u
Dubrovniku. On Je doturio .svojoj braći u Carigradu prvo 200 a docnlje još 900
talira. To Je mito bilo dovoljno da se Isposluje ferman (naredba) protiv
proizvoljnih namjera agresivnog turskog paše s ona strane granice. Ta i slična
druaa dlela ponukala su Dubrovnik da se stavi u odbranu jevrejskog liječnika,
kad Je Crkva zahtijevala njegov izgon. — Takav odnos nije Dubrovnik pokazao
prema Jednom od velikana onoga vremena, liječniku Amatu Luzltancu. tzmedju
1556. I 1558.g. stigao je Amat u Dubrovnik, Okrunjen uspjesima na području
medicine, nadao se da će biti Imenovan gradskim Ijekarom. Za sobom Je Imao
godina plodnog rada. Amat je napisao važno djelo u 7 svezaka, “Centurlonum
septem‘7 gdje svaka sveska sadrži opis 100 bolesti. Šesta se sveska završava
glasovitom “Amatusovom zakletvom" — "Amatl Jusjurandum“. Veliki Ijekar 16.
stoljoća naglašava da se uvijek trudi za dobro bolesnika, a ne za svojo lično.
Nikada nije pravio razlike Izmedju Jevrejlna, HrišĆana ili Muslimana. Sve to nije
zadovoljilo gospodare Dubrovnika, I oni pod utlcajem Rima I domaćih liječnika
odbiše da dadu Amatu ovlaštenje za vršenja liječničkog poziva.
‫ ׳‬U maloj jevrejskog opštlnl u Dubrovniku pojavio se pjesnik obdaren sjajntm
poetskim talentom. Znatan ja bio njegov utlcaj na savremenu inteligenciju, lako
Je Jezik njegovog pjesničkog stvaranja bio latinski, mještani se Još danas njime
ponose. Bio je to Dr. Ješajahu Kohen, poznat pod raznim književnim imenima
kao: Dtdak Pir, Jakov FlavIJe, Jakov Eborensls III Lusitanus. Njegovi odnosi sa
plemićima, gospodarima grada, sa bogatim gradjanima, kao I sa pjesnicima,
umjotniclma I učenjacima bili su dobri. Ješajahu KohervDIdak Pir postao je pojam.
U njegovom literarnom stvaranju odražavaju se karakteristična crte savremene
poezije iz koje je nikla dubrovačka pjesma. Bila su Još dvojica u njegovoj
opštlnl: Stomo Ohev i Aharon Hakohen. koji su pisali u njegovo doba l poslije
toga. Njihovo zajedničko djelo pisano je hebrejski, a naslov mu Je: ‫״‬Semen
tov uzlcan Aharon".
Životni put Aharona Hakohena uklesan je u istorlju Dubrovnika dublje nage
391 • IB 10J
biografija ikoje druge JevreJske ličnosti u tom gradu. On se rodio u Dubrovniku
devedesetih godina 16. stoljeća. JoS kao mladić bio Je Izabran za rabina opštlne
J stajao Joj Je na čelu sve do svoje smrti. 1656.god. Bio je bogodanl govornik,
sjajan propovjednik i pisac. Vrijeme njegovog djelovanja u opštlnl vezano je
za njeno napredovanje, a ujedno i za njene krize. U to su doba Izbili nemiri
koji su ugrozili opstanak dubrovačkih Jevreja, kao na pr. krvna' osvada god. 1622‫״‬
sudski proces Ješurun I Izgon članova opštlne.. 1652.g. Hakohen je izvršio opravke
na drevnom hramu u getu i uspio je da dozida jedno krilo. Iste je godine
proširio staro groblje. Na tom groblju — Žudloski grebi — sahranjivali su
dubrovački Jevrejl svoje mrtve do 1910.g. Sam hram je ostao do danas
bez promjene onako kako ga je uredio Hakohen. To Je najstariji hram koji je
sačuvan u Jugoslaviji, l njime se Jevre|l ponose. Hakohen Je zabilježio I dogadjaj
koji je potresao njegovu opštinu. Zbirci svojih propovijedi dodao je copis doga-
djaja oko krvne osvade Iz 1622.g. I izvještaj o toku procesa koji je vodjen
tim povodom. -
Druga krvna osvada razlikovala se od one iz 1502.g. samo po okolnostima.
Sada Je žrtva bio jevrejsk! trgovac Jichak Ješurun. U septembru 1622,g. nestala
je kćerka Julije lonna iz dubrovačkog predgradja Pile. Poslije dugog traženja
nadjeno je tijelo djevojke u kući Marije Matkove, koja je Izgleda bila suluda. Kad
je bila osumnjičene zbog ubistva, pričala Je da Je, istina, ubila djevojku, ali da
Je to učinila na zahtjev Jevreja, kojtma je potrebna hrišćanska krv za blagdan
Sukot koji je upravo pao u to vrijeme. Ona Je kao krivca zbog nagovora na
ubistvo navela jedinog Jevrejlna kojeg Je poznavala: Jichaka Ješuruna. Optuženi
Ješurun bio Je mučen mjesec I po dana, ali se, nevin, nije slomio. Konačno je
Matkove bila osudjena na smrt, I osuda Je bila Izvršena. Uz to Je Senat Republike
ipak bio zaključio da izagna Iz Dubrovnika ono malo preostalih Jevreja, koji su
se zauzeli da Izbavo nesrodnog Ješuruna Iz zatvora. Naročito se oko toga trudio
Aharon Hakohen. No Istom u martu 1625.g. Senat Je pomilovao Ješuruna pod
uslovom da napusti grad. On Je otišao u Jerušolajim. "Čudo Ješurun“ spominjali
su dubrovački Jevrejl kroz stotine godina u molitvama zahvalnosti na Hanuku.
1667.g. pretvorio je zemljotres najveći dio grada u ruševine, pod kojima su
našle smrt hiljade stanovnika. Propalo je mnogo bogatstva 1 umjetničkog blaga
Dubrovnika. Medju žrtvama bito je 39 Jevreja. znatan dio male opštlne.
Krajem 18. stoljeća osjetilo se neko poboljšanje u privrednom stanju Jevreja,
l baš u to vrijeme vlast Je strogo pazila na primjenjivanje protujevrejskih zakona.
1804.g., pred pad Republike, bila je objavljena naredba kojom se zabranjuje Crkvi
da prima pod svoje okrilje silom pokrštene Jevreje.
[BU] 390
 Sto se tiče Dalmacije, postoji svjedočanstvo Iz 1397.g. o zgradi Jevrejskog
hrama u Splitu. Na brdu Marijanu (kod Splita) postoji do dan-danas drevno
Jevrejsko groblje. Tamo su sačuvani nadgrobni spomenici Iz 1573.g. U splitskoj
Istorij! odigrao Je značajnu ulogu Danlel Rodrfgez, koji je uprkos protivljenju I
teškoćama uspio da 1592g. Izgradi u Splitu duboku luku I da privuče u nju
velik dio pomorskog prometa. A baš 1667.g‫ ״‬kada su venecijanski vlastodršci
pooštrili protujevrejske odredbe, istakli au se splitski Jevrejl u obrani grada od
Turaka. U Splitu Je kroz 18 godina djelovao David Pardo, koji se poslije proslavio
kao sarajevski rabin, komentator I pisac.
U Šibeniku nisu gradske vlasti uspjele da privuku jevrejska novčare sve do
1569.g. kada au došla braća fiafael I Geršon Zlz. Ali ni poslije toga nije tu
nastala organlzovana opštlna, a bilo Je vremena kada nije bilo u gradu n! jednog
Jevrejlna.
U Istarskim gradovima bilo Je u Srednjem vijeku jevrejsklh novčara I trgo­
vaca. koji au većinom došli Iz susjedne Venecije. S njima su sklapani ugovori
("capItoU”) o njihovim pravima I dužnostima. U gradu Koperu otvorena je prva
jevrejska banka 1380.g. Poslije 1516.g. prozvana Je ulica jevrejsklh bankara —
getom. To se Ime nije mijenjalo ni Iza odlaska Jevreja. U Rovinju se kaplja u
geto zvala ‫״‬Ulaz bradatih".
U zadarskom arhivu sačuvan je važan dokumenat Iz 1398.g. To je ugovor
Izmedju povjerenika madžarsko-hrvatskog kralja Slglsmunda u upravi grada Zadra
I Jevreja. U tom ugovoru koji Je potpisan prije okupacije Zadra po Venecijanskoj
republici, obavezao se kralj da će poštivati jevrejska prava I Jevrejsku Imovinu.
Tim se ugovorom ujedno Izuzimaju Jevrejl Iz sudske kompetencije Crkve.
Biser Jadrana (Str. 71—114)
Osnivači Dubrovnika bili su Izbjeglice Iz Epldaura, grada koji su razorile
avarske horde 639.g. Dubrovnik Je za nas "biser Jadrana” ne samo po avom
čarobnom pejsažu nego, u prvom redu, po arhivskom bogatstvu. Sreća Je poslu­
žila Jevrejima, te su se u tim arhivima našli Izraziti znakovi malene Jevrejska
zajednice.
Prvi Jevrejln za koga znamo da je stigao u Dubrovnik, bio Je jedan neznani
liječnik. On se spominje 1326.g. u dokumentima Dubrovačkog arhiva, koji se
odnose na godina 1204.-1358„ kada Je Republika stajala pod venecijanskim
protektoratom. Od kraja 14. stoljeća počela su se češće javljati jevrejska imena
u dubrovačkim dokumentima, a u naredna tri stoljeća zauzimaju ta Imena naročito
istaknuto mjesto. . ■<
. 1421.g, Izdao Je bilježnik vladinog ureda, kancelar. Ispravu kojom se potvrđuje
393 [B 81
osnivanje trgovinskog ortakluka Jevrejlna Josefa Perere-Bonaventure, Katalonca,
'‫־‬privremenog stanovnika Dubrovnika‫״‬, I Jlchaka Durantea. takodje Jevrejlna Iz
Katalonlje. Poslije 1492.g. rastao Je priliv JevTeJsklh trgovaca u grad. Njihov Je
dolazak unapredlo privredu, a naročito se time okoristilo brodarstvo Dubrovnika.
U godinama provoza Izbjeglica‫ ״‬fz Spanlje f Portugala postavljeni au temelji
JevrejskoJ opštlni u Dubrovniku. Na čelo joj pcstavlše vlasti konzula, koji Je bio
odgovoran 2a ubiranje Jevrejsklh poreza u korist državne blagajne.
Jevrejsku zajednicu u Dubrovniku Iznenada je pogodila strahovita nevolja.
Dignuta je protiv nje krvna osvada u stilu mračnog Srednjeg vijeka. 1502.g.
ubijena je stara žena u dubrovačkom predgradju Ploče. Pod sumnjom za to
ubistvo uhapšeno je deset Jevreja, od kojih su dvojica Izdahnula pod mučenjima,
četvorica su spaljen■, a IJekar Moše Je zadavljen u zatvoru. Ostala trojica su
Izagnala Iz grada.
Dogadjajl su se dalje razvijali na štetu Jevreja. 1515.g, protjerao je Dubrovnik
sve Jevreje I marane. Izgnanici Iz Dubrovnika sklonili su se većinom u Tursku.
Jedan je dio prešao u Italiju, poglavito u Apuliju. Otale su nastojali da ometaju
enabdilevanle Dubrovnika žitom. To je bila Jedina jevrejska reakcija na ne•
prijateljstvo dubrovačkih vlasti.
Dok je Venecija prednjačila U entijevrejskom zakonodavstvu oooga doba
podizanjem Izolovane jevrejska Četvrti (kojoj je 1516 g., prvi put u !storiji, dat
naziv geta), prestigao Je mali Dubrovnik svoju veliku sestru protujevrejskim
postupcima skoro za cijelu godinu. Cak Je bio ekstremni|l od nje; on Je pitanje
Jevreja riješio Izgonom.
Medjutlm. 1532.g. opet su došli Jevrejl u grad, ali sada ne sa zapada nego
sa juga: Iz Soluna, Iz gradova zapadne Grčke 1 Iz Albanije. 1538.g. postavili su
temelj obnovljenoj, maloj ali sjajnoj opšttnl. U tadašnjem Dubrovniku našli su
mogućnosti za pristojnu egzistenciju pod uslovlma relativne slobode. Doduše,
kako su rasll valovi Izbjeglica, obnovljena su i tamo ograničenja. Crkva Je
nastojala da ometa napredovanje Jevrejska zajednice, ali su oprezni gospodari
Grada vodili računa 0 volll turskog sultana, tobožnjeg saveznika. Više su puta
Turci u 16. 1 17. stolleću naredili Dubrovniku da poštedi Jevreje, žrtve Zapada.
Ta moćna sila dala Je na znanje Dubrovniku da će svaki akt nepravde protiv
Jevreja pokvariti njen odnos prema maloj republici. Zbog zapletaja u među­
narodnim problemima nije Turska svaki puta I ostvarila svoje prijetnje. Već
1540.0. stupile su na snagu nove naredbe protiv Jevreja u Dubrovniku. Jevrejima
Je ograničeno pravo stanovanja na nekoliko kuća, a preduzete su protiv njih I
druge mjere, kao na primjer nošenje jevrejsklh znakova - žuta krpa I šešir -
kao što su morala nositi njihova braća u mnogim zapadnim zemljama. Koji Je
[B 9] 392
mar Saul I mar Josef. Oni su Hasdaju izrazili svoju spremnost da predadu njegovo
pismo svom kralju, koji će sa pobrinuti da pismo stigne preko Madžarske,
Busije 1 Bugarske na odredište.
U diskusiji o Gevallm naročito Je Iskrslo pitanje: gdje se nalazilo njihovo
kraljevstvo? Već prije 50 godina neki su IstorfĆarl Identlflkovall kraljevstvo
Gevallm sa kraljevinom Hrvatskom Iz 10. stoljeća. Svi znaci govore da su arapski
Istorlografl tim Imenom — Gevallm - zvali stanovnike brdovite obale Dalmacije.
8 kojima Je Spanija bila vezana pomorsko-trgovlnsklm vezama. Tom obalom Je
u 10. stoljeću vladala samostalna Hrvatska. Tako HasdaJ piše kralju Josefu:
,Kralj Gevallm. koji su Siklab", a arapski pisac Ibn Haldun naziva Istočnu obalu
Jadranskog mora ,'obala Slavena (Sakallb)". U Palermu, prljestonlcl Sicilije,
postojala Je četvrt pod Imenom ,,Harat Askaliba" — "Slavenska četvrt". Ibrahim
Ibn Jaakub. koji Je putovao po Jugostovensklm zemljama 965. godine, takodje
naziva Hrvate "Sakalib", jednostavno Slavenima, i dodaje: "njihova zemlja —
to su visoka brda.” . -
. ’ • V a * • ‫' ׳‬
U sjeni borbenog krsta (Str. 45—70)
Sa Jugoslovenskog gledišta. Hrvatska 1 Slovenija sačinjavaju jednu slovensku
cjelinu. I sudbina njihovih Jevreja u Srednjem vijeku nije bila u suštini različita.
On! su se spasll od m3Ča krstaša I našli su sklonište u Sloveniji za vrijeme
od preko četiri stotine godina. Samo u nekim gradovima postojala su Jevrejska
naselja Još prije krstošklh vojni, na primjer u Ptuju, U Štajerskoj reglstrovanl
su prvi Jevrejl još 1060 g., dakle 16 godina prije prve krstaške vojne.
Kao autoritativni vjerski pisac u Sloveniji poznat Je Jlsrael Ben Petahja
Iserlajn (1390-1460). uvažen komentator 1 declzor, koji je živio u Mariboru
^kasnije u Wiener Neustadt). Njegove odluke u vidu "Pitanja I odgovora” uticale
su na aškenaske općine, a za stovenačku dijasporu najvažnije je u njima svjedo­
čanstvo o vremenu I sredini u kojoj Je živio. Najviše podataka o životu Jevreja
u Sloveniji nalazimo u njepovlm književnim djelima.
Jevrejl u Sloveniji nisu opravdali nade koje su u njih polagali njihovi stove-
načkl ugostitelji. Ispostavilo se da ni njihov novac nije bio Jeftin, a I nije ga
bilo u Izobilju. Kamatnlak Je ostao visok, a nikakvo olakšanje nije donio jevrejskl
"silni Imetak". Uoči Izgona bio je preostao Jevrejima vrlo skučen Izbor životnih
mogućnosti; trgovina vinom I novčar!! poslovi.
Jevrejl su živjeli I u Južnom dijelu Slovenije, u Kranjskoj. U Ljubljani su
nadjeni dokazi da Je u Srednjem vijeku postojala tamo jevrejska opštlna. Pravni
status Jevreja u Ljubljani bio Je bolji nego ona] njihove braće u susjednim
zemljama, ali neprijateljsko raspoloženje počelo se osjećati Još prije Izbijanja "crne
395 [B 6]
“ 9° “ " ‫ ״‬d• ' 349‫ ־‬, m U P‫ ״‬lodu priju !‫־‬gonu postao Ju Maribor mali JuvreJakl
cootar. JevreJI Maribora spominju su prvi puta u dokumentu Iz 1277. god
Jovrojsk. Četvrt ‫ ־‬agradjeu‫ ־‬Ju uz gradska ‫־‬,dina. NI do dana, ‫ ״‬lje promljanllo
ima "Židovska ‫ ״‬lica‫ ״ ״‬toj Catvrtl, lako vad stoti‫ ־״‬godi‫״־״ ״״‬,‫ ־‬.,‫״־‬,‫ ״ ״‬, Pag.
Jevrejima.
Da bi sa spasio Sto sa spasti dade. obratio ss Jlchak Sarfatl u godinama
1427-1430 Jevrejima Njemačke I Austrije a predlogom da se sklone u Osmart-
lljskom carstvu. On je pozvao l Jevrejo Slovenije da se isele u Tursku, ali nije
uspio da ih uvjeri.
U saboru staleža u Mariboru teška su bila pogadjanja oko odštete, kojom
će staleži nadoknaditi državnoj riznici gubitak ,,jevrejskog poreza” poslije fzgona
Jevreja. Na kraju se car odrekao tog Izvora prihoda uz obavezu staleža da uplate
odredjenu Jednokratnu svotu u državnu riznicu. Car Je 18.3.1496 g. potpisao dekret
0 Izgonu jevreja iz Štajerske I Koruške, koji je stupio na snagu 6.1.1497. god.
1 gradjani Ljubljane uspjeli su da kupe od cara Makslmllijana dekret o Izgonu
Jevreja. Dekret Je izdat 1.1.1515.g. za vrijeme carevog boravka u Innsbrucku.
JevreJI Slovenije nastanili su se po susjednim zemljama. Jedan je dio krenuo
na Jug I nastanio se u Trstu. Gorici 1 Gradišci, na susjednom talijanskom
području, koje je onda pripadalo habsburškoj carevini. Ostali su otišli na Istok,
u Burgenland, uski pojas u zapadnoj Madžarskoj.
O prisustvu Jevreja u Hrvatskoj u Srednjem vijeku Ima svjedočanstava, lako
vrlo mršavih u porodjenju 9 Izvorima za povijest njihove braće s one strane
slovenaćke granice. Ta svjedočanstva dokazuju bez Ikakve sumnje da Je barem
u Zagrebu, prljestonlcl Hrvatske, bilo Jevreja u ono doba. I. K. Tkalčić je otkrio
presudu zagrebačkog suda od 17,7. 1444.g.t Iz koje proizlazi da su provalnici
2bog raznih kradja bili osudjenl na teške kazne. Ta Je presuda sa jevrejskog
gledišta važna zbog toga, što se u njoj dva puta spominju mjesni Jevrejl. Na
jednom mjestu u toj l9pravl spominje se da su lopovi prodali ukradenu robu
Jevrejima; na drugom mjestu se opisuje kako su optuženi provalili u jevrejsku
kuću. pri čemu je ostao reobjašnjen značaj te kuće.
Slično je I sa povijesti Jevreja u Srbiji u ono doba, ali je ona povezana
sa poviješću vlzontijsklh Jevrela. I u Srbiji su nadjeni dokazi o prisustvu Jevreja
u Srednjem vijeku. Dvaput se spominje riječ Jevrejln u hrlsovuljama (državnim
darovnim Ispravama). Jednom se pojavljuje, 1337,g., u dekretu cara Stevana
Dušana, kojim on daru[e manastiru Treskavac zemlje oko Prllepa. koje Idu na
”dol Jevrejskl" I na "rečište Jevrejsko". U drugoj Ispravi, Iz godine 1361„ njegov
sin car Stevan Uroš poklanja svoja poreska potraživanja od Jevreja manastiru
Lavra u Khalkldiki.

živjeli na području današnje Jugoslavije.
Prije pojave Jugoslovenskih Jevreja u njihovom sastavu od poslije Prvog
svjetskog rata. živjeli su Aškenazt na sjeveru Balkana l u predjelima koji graniče
a njime. Na jugu Balkana obitavali su Romanlotl, potomci Jevreja drevnih opštlna
u Grčkoj. Samo porodična Imena Romano, Papo I slična podsjećaju na vezu
Sefarada sa tim nestallm plemenom. Medjutim, kod Sefarada ima I prezime
Aškenazl, što pokazuje da su se sa Jevrejstvom Balkana bili stopili i Izbjeglice
Iz Njemačke. Slično Je bilo I sa portugalskim Izbjeglicama. Teško se može reći
da su Jevrejl koji su u toku stotina godina ulazili kroz Dubrovnik na Jugosloven■
sko područje, bili zasebna grupa. Oni su većinom došli iz Italije.
Pred osnivanje Jugoslavije 1918. god. bile su opštlne na njezinom teritoriju
rasturene na područjima srpskog 1 austro-ugarskog suvereniteta. U Srbiji, Bosni,
Vojvodini, Dalmaciji I Hrvatskoj razvijale su se opštlne razdvojene državnim
granlclma.
Po porijeklu Je Jugoslovensko Jevrejstvo eškenasko-sefardska zajednica. Uprkos
zaprekama I suprotnostima, obje su se grupe počele stapati u jedno u periodu
od 1S1B. do 1941. god. Bio je fzgradjen temelj za zajednički život.
Pod krilima rimskog orla (Str. 25—36)
1B7B. god. naišao Je arheolog B. Gi, de Rossl na natpis na nadgrobnom
kamenu Iz 4. stoljeća na starom groblju u Solinu. Njegovu je pažnju privukla
ova rečenica u napisu: *'Na ovom je mjostu sahranjen čovjek po svetom zakonu
hrlšćanstva". Hrišćanskl učenjak došao je do zaključka da je ta rečenica napisana
pod utlcajem hebrejskog stile. Oponašanje jevrejskog običaja dokazuje, po Ros-
sijevlm riječima, da Je u tom kraju postojalo groblje jevrejske opštlne, Jer sličnih
rečenica nema nad grobovima pagana III hrlšćana u kasno rimsko doba.
Dr. Branimir Gabrlčevlć naišao je 1956. god., u iskopinama Soline, na dva
ostatka nadgrobnog kamena. Kada Ih Jo sastavio, mogla se na njima čitati
opomena: "Neka namjernici, bili oni „zini ili Jevrejl ili Hrišćanl, ne oskmave
ovaj grob". Medju arheolozima vodi se diskusija o značenju krnje riječi ^anl.
Za nas Je značajna činjenica, da se na tom nadgrobnom kamenu spominju Jevrejl,
Na nadgrobnom kamenu otkrivenom u Benkovcu, nasuprot obroncima Velebita
u Dalmaciji, vidi ae da je služio kao spomenik Aurollju Dlonisiju. Jevrejtnu iz
Tverlje (Tlberlas) Iz 2, stoljeća.
1960. god. nadjen Je u Dukljf, u okolini Titograda u Crnoj Gori. jevrejski grob
za koji se drži da Je Iz 3. stoljeća. . .
Tridesetih godina 20. stoljeća otkrivana au u Stoblma, u Jugoslovensko]
Makedoniji, dva Pollharmova stupa. Oni su nadjeni medju ruševinama crkve,
397 [B 4]
koja je. kako ae čini. bila podignuta na temeljima JevreJskog hrama. Na jednom
od tih stupova uklesan je grčki natpis jevrejskog dobrotvora. Natpis je izazvao
Interesovanje latorlčara, koji su imali ‫ ״‬ulična mišljenja o položaju patrijarha u
dijaspori, ukoliko ih je bilo u rimsko doba.
Pod vbantljskom vlasti (Str. 36—38)
Stanja Jevreja u Dalmaciji I na balkanskom jugu uzdrmalo se propašću
zapadno-rlmskog carstva I usponom hrlšćanstva, koje je postalo državna vjera I
vladajuća crkva. Crkveni sabori neprestano su pooštravall protujevrejske mjere,
ograničavajući Jevrejlma slobodu vjere, oduzimajući Im mogućnosti privredjlvanja
1 udarajući na njih društveni bojkot.
Naročito je teško bilo stanje Jevreja pod vlašću Vizantlje, koja je vladala
I dijelom današnje Jugoslavije, kao I grčkim gradovima, iz kojih su se selili
Jevrejl u jugoslovenske krajeve. Jezik vlzantljsklh Jevreja bio je grčki. Zbog
progona, a I uslijed Izgona, razišli su ee ti Romanlotl po različnim zemljama, pa
i po onima, koje su osvojili Južni Slovenl. Poslije su se izgubili medju došljacima
8 Iberskog poluostrva.
Ocvalim (Str. 36—44)
Poput mnogih dokumenata iz Srednjeg vijeka, magloviti su I izvori za objaš­
njenje Imena Gevallm. U vezi a prikazom o Hazarlma pojavilo se pitanje:
Ko su zapravo Gevallm?
U 8. stoljeću kralj Hazara, Kagan Butan, Sije se kraljevstvo prostiralo od
Krlma do Astrahana. odlučio Je da predje na jevrejstvo. Vlzantljcl koji su vladali
Hersonom, nastojali su do ga uvjere o prednosti svoje mesijanske vjere, a ni
Arapi Iz susjednih muslimanskih zemalja nisu sjedili skrštenlh ruku. Ali u tom
su slučaju pobijedili Jevrejl, te su kralj J mnogi njegovi podanici prešli na
jevrejstvo. Hazarl su vladali svojom prostranom državom od sredine 8. stoljeća
do pojave Mongola u Evropi.
U ono Je doba Jevrejski državnik HasdaJ Ibn Saprut bio ministar na dvoru
kalifa Abdurahmane Hi. (912-961) u Kordovl. Na njegov su dvor dolazila mnoga
Izaslanstva stranih vladara. Medju ostalima, namjerila se tamo vizentijska dele­
gacija, koja Je potvrdila Hasdaju da zaista postoji država Al-Kuzar, kojoj stoji
na čelu jevrejski kralj Josef. Ibn Saprut Je želio da se poveže sa jevrejsklm
vladarom, te Je Članovima vizantijske delegacije predao pismo za kralja Josefa,
a oni su mu obećali da će poslanica stići naslovniku. Veliko je bilo razočarenje
ibn Šapruta kad mu se pismo vratilo Iz Carigrada. On je čekao novu priliku.
U Kordovu Je stigla delegacija Gevallm I medju njenim članovima dva Jevrejlna,
[B5j 396
 Izdanje ove !storije Jevreja Jugoslavije pomoglo su Me•
morljalna fundaclja za JevreJsku kulturu I Ured za Jevrejske
opštlne I organizacije pri JevrejskoJ agenciji.
© "plemena'*,' Jugoslovenskog. u povijesti jevrejskog naroda. Radi se tu o Javrejlma
Copyright by Hitahdut olej Jugoslavija u Izraelu, Tel Avlv 1971
■ Štampano u štampariji Davar, Tel Avlv
U uvoda (Str. 17—24)
Istoriografija Jevrejskog naroda našla je u Izraelu avo] prirodni razvitak, I
kada se ne bavi direktno poviješću Erec Jlsraela. Ovdje dobivaju jevrejske teme
novi vid. jer su tu Jevrajl aubjekat Istorlografije a ne objekat u povijesti naroda,
u čijoj su sredini Živjeli razasuti.
Svakako je od Interesa da se I dijaspora zapadno-balkansklh krajeva otme
zaboravu, da se razmotri iz Izraela 1 da ae njena povijest rekonstrulša Sto je
moguće vjernije, ‫־‬
Do danas još nije ugledao svjetlo opiti prikaz prošlosti Jevreja Jugoslavije.
U JevrejskoJ Istoriografljl nije skoro nikako našla mjesto Jugoslavija u šarenom
mozaiku dijaspore, toliko značajnom za povijest jevrejskog naroda. Ova je knjiga
prvi pokušaj da se Ispuni ta praznina, u nadi da će njen sadržaj naići na Intere*
sovanje mnogih: istorlčara, studenata I laika, kojima su bliske istorij3ke teme.
Mladi naraštaj Jevreja jugoslovenskog porijekla kome Je nepoznata dijaspora u
kojoj su Živjeli njegovi predjl, naći će u toj knjizi opsežan pregled dogadjaja iz
njene prošlosti. ‫׳‬ ‫־־‬ ‫ ׳‬, ■'■
U toj prvoj svesci prikazana je povijest ove dijaspora od davnih vremena
do kraja 19. stoljeća. U drugoj svesci biće Izložena povijest dijaspore u jugo-
siovenskim zemljama do sredine 20. stoljeća: društveno vrenje, politički cionlzam
I duhovni preporod: omladina I njena useoba u Erec Jlsrael, katastrofo 1 ostaci
te dijaspore poslije Drugog svjetskog rata.
Dogadjaji su prikazani pod aspektom vremena I mjesta. Prastara epoha vezana
Je uz vlast Rima u Dalmoci)! I Makedoniji. Pitanje Gevalim iskrslo Je na pozadini
kalifata u arapsko] Spanijl i države Hazara. Jevrejl Dubrovnika oslettll su na
sebi nevolje I tegobe Srednjega vijeka kao I onti-reformlstlčku ratobornost rimske
crkve. Pod osmanlljskom vladavinom, koja je već opadala u 17. I 18. stoljeću,
cvjetale su dijaspore u Srbiji I Bosni. Hrvatsko Jevrejstvo je do 1941. g., za
vrijeme od 150 godine, prešlo put od gnijezda asimilacije do centra jevrejskog
preporoda u Jugoslaviji.
Knjiga prikazuje vanjske faktore koji su Imali udjela u formiranju jevrejske
dijaspore u zemljama Južnih Slovena, kao l dogadjaja I razvitak u jevrejskom
svijetu uopšte, koji su uticali na jugoslovensko-jevrejske zajednice. Te su se
zemlje 1918. godine ujedinile. Tal istorljskl dogadjaj bio Je od odlučnog značaja
1 za Jugoslovensko Jevrejstvo, koje kao Jedinstvena zajednica nije bilo poznato
do Prvog svjetskog rata. Ova knjiga teži da osvijetli mjesto tog Jevrejskog
razllčnog porijekla koji su u izvjesnim periodima, u toku dvije hiljade godina,
[B 31 398
 s

a n d opened a law y er's office in Z ag reb . H e , too, jo in e d th e S ta rtch e v ic h

p a rty . A t th e e n d o f th e c e n tu ry ho m a n a g ed to s p lit i t in o rd e r to be
elected le a d er o f th e e x tre m ist C ro a tia n F ro n k is t p a rty . H e c o m b ated th e
discrim in a to ry po licy o f H u n g a ry a n d also re fu te d a n y a llia n ce w ith
th e Serbs w hom h e accused o f co llab o ratin g w ith th e en em ies o f C ro a tia .
H e w anted to a tta in h is G re a ter C ro atia w ith in a trip a r tite s tru c tu re o f Istorija Jevreja Jugoslavije (!)
th e H a p sb u rg E m p ire , based o n A u stria , H u n g a ry a n d C ro a tia . A fte r
F r a n k ’s d e a th a n d th e b irth o f Y ugoslavia h is p a rty w e n t u n d e rg ro u n d OD DAVNINE DO KRAJA 19. VIJEKA
b u t in 1941 its a d h eren ts, th e U stashi o r reb els, becam e th e ru le rs of
C roatia w h ich h a d been m ad e “ in d e p e n d e n t” b y th e g ra c e o f H itle r.
Jo sip F r a n k ’s son-in-law, w as th e n o to rio u s U stashi C o m m a n d er S lavko
K v a te rn ik , a n d F r a n k ’s g ran d so n , D ido K v n te m ik , w as resp o n sible fo r
the deaths o f th o u san d s u p o n th o u san d s o f Serbs a n d Jew s in th e ex­ NAPISAO JAKIR EVENTOV
te rm in a tio n cam ps o f h is “ in d e p e n d e n t” h o m elan d .
V id-H ay im M o rp u rg o ’s re la tio n to J u d a is m is o f a d iffe re n t k in d . Uredio Cvl Rotem
B orn a t S p lit in 1838 to a n o b serv an t Jew ish fa m ily , h e d e d ic ate d his
e n tire abilities to th e C ro atian cause in h is cap acity as b ookseller, p u b lis h e r,
in d u stria list, b a n k e r a n d p a rtic u la rly as p o litic ia n . R em a rk a b le is h is s h a re Srpskohrvatski rezime preveo Mlhael Levi
in the success o f the C roatian N a tio n a l P a rty / “ n a ro d n ja c i” / in th e elections
o f 1882 in D a lm a tia. T h o u g h h e w as n o t activ e w ith in th e Jew ish com ­
m u n ity , he w as loyal to lib fa ith a n d was b u rie d in th e Jew ish c em ete ry
o n M ount M ary an overlooking th e c ity of S p lit.

401 [A 36]
M oravia, a fam o u s c en tre o f Jew ish le a rn in g . Jaco b C ohen P rie s te r
(1 7 1 Z -1 7 9 6 ) m o v ed to G radisea o n th e Isonzo R iv e r in I ta ly n e a r th e
Slovenian b o rd er, a tow n w h ich was u n d e r A u stria n reg im e till th e e n d
o f W o rld W a r I . T h e re th e P rieste rs w ere a u th o riz e d b eef su p p lie rs to
th e A u stria n a rm y . Im m a n u e l P r ie s te r (1 8 1 4 -1 8 8 2 ) m a d e th e ro u n d
o f cattle fa irs a t V o razh d in , K arlo v ac a n d Z ag reb u n til i n 1 847 h e decided
p e rm a n e n tly to settle in th e C ro atian c ap ital. H e a n d h is d escendants
co n trib u te d in no sm all m easu re to th e in d u s tria l d ev elo p m en t o f Z a g re b .
T h e best kn o w n fig u re am o n g th e m w as Im m a n u e l’s n e p h ew G irolam o
(1 8 4 5 -1 9 2 6 ) — th e la st m em b er o f th e w ealth y P r ie s te r c la n . R em ote
from a ll in te lle c tu a l p u rsu its h is m a in co n cern w as b u sin ess. H e fo u n d e d
a m o d e rn d a iry a n d vegetable fa rm . H e w as a d ev o u t ob serv er o f th e
Jew ish relig io n a n d tra d itio n an d m issed n o o p p o rtu n ity o f p u b lic ly d e clarin g
h is firm convictions a n d h is devotion to J u d a is m .
I n th e 1 9 th a n d 2 0 th c en tu rie s th re e g e n eratio n s o f th e E h rlic h
fa m ily played ra th e r a p ro m in e n t p a r t i n th e econom ic p ro sp e rity of
C roatia. T h e y gave Z agreb q u ite o u tsta n d in g a rc h ite c ts, b u ild e rs a n d
contractors.
T h e D eutsch-M aceljskis w ere p io n e e rs o f th e C ro a tia n tim b e r
in d u s try . T h e y su p p o rted a n d fin a n c e d th e a n ti-Z io n ist m o v em en t o f th e
assim ilationists. S h o rtly before th e N a zi h o lo cau st, how ever, th e last
m em bers o f th is fa m ily c h an g e d sides a n d c o n trib u te d m oneys fo r the
Jew ish C olonization in E retz Is ra e l.
T h e stories o f som e o th e r fa m ilie s, too, d isp lay in te re s tin g p a tte rn s
o f in te g ra tio n in to C ro atia’s Jew ry . M ost o f th e e arlie st m em b ers o f th e
Jew ish C o m m u n ity o f Z agreb h a d come fro m M oravia a n d B u rg e n ln n d .
T h e G lesingcrs a n d th re e gen eratio n s o f th e R o sen b crg -H irsch ls fu rn is h
some fin e exam ples o f th e ro le th e Jew s p lay ed in C ro atia, p a rtic u la rly
a t Z agreb.
D ifferen t ag ain w ere th e th re e g en eratio n s o f th e Schw arz fa m ily
a t Z agreb. Z e’ev W ilh e lm Schw arz, a m a n o f g re a t v ita lity a n d en erg y ,
took p a rt in th e creatio n o f alm o st a ll th e Jew ish co m m u n a l in stitu tio n ? ,
a n d was also active in Z ag reb ’s m u n ic ip a l e n te rp rise s. I n 1 8 6 0 , a t th e
age of 2 8 , h e becam e c h a irm a n o f th e C o m m u n ity C o u n cil, a t a tim e ,
too, w hen i t h a d n o t fu lly recovered fro m th e G o ld m an a ffa ir. S chw arz’s
u n d a u n te d s p irit k e p t h im in office fo r th irte e n y e ars d u rin g w h ic h tim e
(1 8 6 7 ) th e larg e synagogue w as b u ilt in th e n e x t v ic in ity o f th e to w n ’s
m a in sq u are o n a site donated b y th e P r ie s te r fa m ily . Schw arz’s son
403 IA 34]
L u d w ig a tta in e d social a n d politic a l pro m in en ce as a law yer! a t th e age
o f 29 h e w as elected to th e S abor; fo r 27 years, th a t is u n til 1 9 1 4 , h e w as
a delegate o f th e U n io n ists, th e ru lin g p a rty . H e d efended Strassnoff
in th e Z agreb show tr ia l th a t aroused a m u se m e n t th ro u g h o u t E u ro p e. A t
th e b e g in n in g o f th e 2 0 th c e n tu ry h e w as re q u e ste d b y th e C roatian
G o v e rn m e n t to d r a f t th e Jew ish C om m unities Law w h ic h was to reg u late
in te r-re lig io u s a ffa irs . T h e Sabor accepted h is excellent d ra ft, w h ic h be­
c am e la w o n F e b ru a ry 2 n d 1906.
T H R E E SO N S O F A N A S S IM IL A T E D G E N E R A T IO N <PP. 324— 3 3 8 )
T w o Je w ish tu rn c o a ts illu s tra te th e hazards of assim ilation w hich
e n d a n g e re d C ro a tia n J e w ry alre a d y in th e second h a lf o f the 1 9 lh cen tu ry .
H in k o H in k o v ic h w as b o rn a s H e in ric h M oses in 1854 a t V inica in
th e C ro a tia n p ro v in c e o f Z a g o rje .' H is p a re n ts h a d com e fro m R echnitz
in B u rg c n la n d . I n 1883 h e w as elected to the Sabor as a delegate of the
C ro a tia n n a tio n a list opposition p a rty of S ta rtch e v ic h . H e becam e C h ristian
in s p ite o f a fir m p ro m ise to th e co n tra ry h e h a d given h is m other.
L a te r h e g ra d u a lly m oved aw ay fro m th e anti-S erbian lin e of S tartchevich
a n d F r a n k , a n d jo in e d m o re progressive politic a l circles fa v o u rin g the
u n io n o f th e S o u th e rn S lavs. I n 1895 h e a n d h is w ife le ft C roatia a n d
liv e d a few y e ars in P a ris n nd L ondon. I n 1901 h e was back a g ain a t
Z a g re b . T h e cla sh w ith local clerical circles w as im m ediate. As defence
a tto rn e y fo r 5 3 Serbs c h arg ed w ith treaso n before th e co u rt in Zagreb
in 1908*1909, h e achieved a rem a rk a b le triu m p h w ith the a c q u itta l o f the
a cc u sed . N e v erth eless h e w as soon h im se lf c h arg ed w ith a n offence against
th e p re ss law a n d sen ten ced to six m o n th s im p riso n m e n t. H e m anaged
to escape to P a ris , how ever, a n d stayed in Ita ly a n d F ra n c e u n til 1913.
W ith h is rc c le ctio n to th e Sabor h e re tu rn e d to Z agreb, b u t as soon as
th e W o rld W a r b ro k e o u t, h e again escaped to Ita ly . H e sp en t the w ar
y e a rs a s a Y ugoslav p ro p a g a n d ist in Ita ly , C orfu, F ra n c e , E n g lan d an d
th e U .S .A . a n d d id m u c h to fu r th e r th e cause o f th e S o u th e rn Slavs.
A s a re p u b lic a n , how ever, h e fe ll fo u l o f the Y ugoslav C ouncil. H e w as
in Z a g re b a g ain in 1 9 1 8 , w as ostracized by o fficial circles, a n d h a d to
fa ll b a c k on th e s u p p o rt of h is Jew ish relatives. T ow ards th e e n d o f his
life h e b e g an to show signs of re p en tan ce fo r h is d efection. H e d ie d a
lo n e ly b ro k e n m a n i n 1929.
Jo se p h F r a n k w as b o rn in 1844 as th e son o f Im m a n u e l F r a n k ,
a tim b e r m e rc h a n t in O sijck . H e g ra d u a te d fro m th e U n iversity of V ien n a
[A 35] 402

so th a t h e w as in clin ed to d isregard “ triflin g m a tte rs” . N evertheless i n 1865
h e ru sh ed to th e a id o f th e victim s o f th e Shabac p o g ro m , w ritin g a b o u t
th e ir calam ity a n d u rg in g th e p ersecu ted to leave fo r E retz-Isrn el. I t w as
th e hopeless slate o f th e S erbian Jew s th a t p ro m p ted h is ow n decision
to leave the D iaspora. D espite th e d isillu sio n m en t h e h ad e n co u n tered on
h is earlier visit to Jeru sa le m i n 1 8 7 1 , h e took leave o f h is tin y C om ­
m u n ity a t Z cm u n in 1874 a n d settled w ith h is w ifo a t J a ffa n o t f a r
from M ikve Isra e l, w h ich h e ch erish ed as th e b u d d in g hope o f u ltim a te
revival. H e d ied a t th e age o f 80 a n d was h u rie d on th e M o u n t o f O lives,
seventy years before th e State of Is ra e l cam e in to b ein g . A lre a d y tw e n ty
years a fte r h is d e ath Z ionist p ioneers were active in B o sn ia , S erb ia,
Slavonia a n d C roatia. A m ong th e m w ere su ch m en as D r. D . A lcalay,
G. N ahm ias, N . L an d au , B, Z a u d c rc r, AJD. Levy, G . S eid m an , J . M evorach,
J . T h a u , D r. H . Spitzer, H erm an L ich t a n d m a n y o th ers. A m o ng th e m
was also D r. A lexander L ich t, th e fu tu re lifelo n g le a d e r o f th e Z io n ist
m ovem ent in Y ugoslavia. :
A P P E N D IX
T H E ALCALAYS (p p . 313— 3 1 5 )
Since M oorish tim es th ere h a d been in S p ain a t le a st th irte e n to w ns a n d
other spots called A lcala. T h e first Y ugoslav A lcalays w ere c arrie d o ff by
the c u rre n t of fugitives a n d cam e to Salonica w here th e y took p a r t in
th e progress o f th e c ity a n d c o n trib u ted to th e fa m e o f th e flo u rish in g
Jew ish com m unity. B u t th e setback tow ards th e e n d o f th e 1 6 th c e n tu ry
of both town a n d com m u n ity caused th e Jew s to leave S alo nica a n d
seek a hom e in o ilier p a rts. T h e A lcalays can now be tra c e d to B u lg a ria ,
and from here to Serbia an d B osnia. I n th e 1 8 th c e n tu ry A b ra h a m ben
Shem uel A lcalay was rab b i in th e B u lg arian tow n o f D u p n ic a . O ne o f
his sons moved to Bosnia w here h e generated a ra m ify in g fa m ily . A lso
from B ulgaria came Jacob M . A lcalay who was a t th e h e ad o f th e B elgrade
Jew ish C om m unity fro m 1886 to 1896, an d who persu ad ed h is Sofia
b o ra relative Isaac to go to V ien n a in o rd e r to p u rs u e Jew ish stu d ie s.
L ater this Isaac becam e C hief R abbi of Y ugoslavia. T h e hnzan A b ra h a m
A lcalay, too, moved to B elgrade fro m B u lg aria, a n d h a d th irte e n s o n ,.
f ° “ C, ° f B d g ra d e A lcalays h a d n o t im m ig rated fro m B u lg a ria d ire c t
b u t h a d m ade a tem porary hom e a t Z e m u n o r S habac. Som e o th e rs
as fo r instance D r. Solomon A lcalay, w ere b o rn a t S arajevo.
To Bosnia th e A lcalays h a d come e ith e r d irect fro m S alonica o r
405 1A32J
th ro u g h B u lg a ria a n d S erbia. Salonica b o rn Shlom o ben M oshe A lcalay
liv e d a n d d ie d a t S arajev o . H e re h is son w as b o rn — Y ehuda H a y A lcalay,
th e h e ra ld of Z io n ism . T h e ir relatives h a d tak en h om e a t B elgrade
o r S h a b a c a n d a re m e n tio n e d in th e w orks of Y e huda H ay A lcalay.
T h e A lcalays o f S a ra je v o produced num erous personalities w ho w ere
p ro m in e n t in th e p u b lic life of th e com m unity. A sher A lcalay becam e
C h a irm a n of th e S e p h a rd ic co m m u n ity a t th e b e ginning of th e 2 0 th
c e n tu ry . D r . V ita A lcalay w as m em ber o f th e B osnian P a rliam e n t tow ards
th e e n d o f th e A u s tria n re g im e . A lb ert A lcalay becam e a w ell-know n
Z io n ist le a d e r.
D a v id h e n M oshe, w ho w as b o rn in B elgrade b u t belonged to a b ran ch
o f th o S a ra je v o A lcalays, occupied a conspicuous place in Jew ish life.
H e m o v ed to V ien n a a n d acted th e re as hakham- a n d teacher of the
S e p h a rd ic c o m m u n ity . A lso h is B elgrade b o rn son M oshe b en D avid w as
a ctiv e as te a c h e r a n d hakham . in B elgrade a n d V ienna, w ere h is speeches
a n d s e rm o n s in H eb rew a ttra c te d a tte n tio n . H is son D r. D avid M . A lcalay,
to g e th e r w ith liis w ife R a h c l (g r a n d d a u g h te r of Y ehuda H o y ), was
d eleg ate a t thc° F ir s t Z io n ist C ongress o f Basel; h e la te r becam e a pioneer
a n d fo rem o st F ighter fo r th e cause of Z ionism in Serbia a n d , fin ally ,
Y u g o slav ia. H is son a n d d a u g h te r have settled in Israel.
T H E SH A L O M , P A R D O A N D IS R A E L F A M IL IE S ( P . 31 S )
Jo se p h H n y im S h alo m ( d .1 8 2 4 ) was h e k im (und ip lo m aed p h y sician ).
H e m a rrie d R a h e l, d a u g h te r o f Isa a c P a rd o (w ho was second son of
th e w ell-k n o w n S arajev o rabbi D a v id P a rd o ) , an d h a d w ith h e r eight
c h ild re n . Is a a c (1 8 0 6 -1 8 7 4 ) w as th e first Jew ish doctor a t Sarajevo w ith
a u n iv e rs ity d eg ree. H e m a rrie d R ohcl M o ntiljo w ho bore h im te n
c h ild re n . T lic ir d a u g h te r F lo ra m a rrie d M oshe Isra e l; som e o f th e ir children
a re now in Is ra e l. A n o th e r d a u g h te r, E sth er, m a rrie d th e d e n ta l practitio n er
Jaaco b S u m b u l; o n e of th e ir sons— Isa ac Isid o r — was C hairm an of
th e S e p h a rd ic c o m m u n ity a n d L a B enevolencia a t S arajevo, a n d a n o th e r
so n , th e a rc h ite c t S lic m u d , d e signed a n u m b e r o f Jew ish public budd in g s
i n b o th B elg ra d e a n d S arajevo.
S O M E F A M IL IE S I N Z A G R E B (p p . 316— 3 2 3 )
T h e sto ry o f th e P rie s te r fa m ily is ty p ical enough of th e cross­
c o n tin e n t m ig ra tio n o f th e C en tra l E u ro p ea n Jew s a n d of th e ir W e an
a ctiv itie s i n C ro a tia . T h e fa m ily ’s o rig in c a n be traced to N icolsburg m
(A 33] 404
th e Jew s w ho h a d a b an d o n ed B elgrade u p o n th e re tre a t o f th e A u stria n
a rm y . A n o th e r decade la te r, in 1 7 4 9 , th e S ta tu te s o f th e Jew ish C om ­
m u n ity of N ovisad w ere co n firm ed .
I n N ovisad th e Jew s in h a b ite d th e J e v re jsk a u lica , th a t is th e Jew ish
S treet, in w hich th e y h ad acq u ire d re a l estate in spite o f a ll le g a l obstacles.
"When th e y a tta in e d fu ll civil e q u a lity in 1867 th e ir re p re sen ta tiv e s becam e
eligible to tb e T ow n C ouncil. T h e Jew ish c o m m u n ity grew in n u m b e r
u n til, b y tb e tu rn of tho c e n tu ry , it w as 2 0 0 0 stro n g .
T h e fo u n d e r o f th e Jew ish C o m m u n ity o f S uhotica is b elieved to
have been Jacob H e rsh l-H irsh who g o t h is re sid en c e p e rm it th e re in 1 7 7 5 .
S ubotica b a d starte d developing fro m a v illag e in to a n im p o rta n t com ­
m ercial c en tre . T h e fo u n d in g o f a Jew ish C o m m u n ity w as ap p ro v ed in
1786, b u t only th irte e n years la te r, a fte r th e in te rv e n tio n o f tb e C ro w n 's
C om m issioner, th e Tow n C ouncil allo cated it a site fo r th e c o n stru ctio n
of a synagogue. A p p ro x im ately a t tb e sam e tim e a lo cal Jew ish school
was opened.
A p a rt fro m N ovisad a n d S ubotica th e re w ere som e 50 co n g reg atio n s
in Y ojvodina. T h e m ost im p o rta n t ones w ere in S om bor (fo u n d e d in
1 8 2 8 ), Sent* (b efo re 1 7 9 3 ), V e lik i B etch k e re k (n o w called Z re n ja n in ,
in 1 7 9 0 ), V rsh ac a n d P a n tch ev o .
U n til 1918 conditions o f th e Jew s in V o jv o d in a w ere m u c h th e sam e
as in H u n g a ry . A ll b u t a n u m b e r o f o rth o d o x Jew s w ere lib e ra l neologists,
yet conservative en o u g h to re je c t e x trem e re fo rm ism . I n a m u lti-lin g u a l
env iro n m en t a n d in spite o f th e ir H u n g a ria n p a trio tism th e y m a n a g ed
to preserve th e ir ow n sin g u la rity a n d tbe tra d itio n a l v alu es o f J u d a is m .
W h en in 1918 th is province becam e p a rt o f th e new K in g d o m o f Serbs,
C roats a n d Slovenes, tb e Jew s o f V o jv o d in a m e rg e d in to Y u g o slav Jew ry
a n d in no sm all m easu re c o n trib u te d to th e c o m m o n cau se.
T H E H A R B IN G E R S O F T H E J E W IS H R E N A IS S A N C E ( PP. 2 7 8 - 3 0 5 )
Y e k u tic l H irsch en stcin a n d J H . A lcalay w ere tb e tw o h a rb in g e rs of
Jew ish re v iv a l in Y ugoslavia.
B orn in 177 9 in B u rg e n la n d , H irsc b en ste in was a p p o in te d R ab b i o f
V arozhdin in 1812 a n d re m a in e d in th a t post u n til h is d e a th in 18 4 9 .
I t was d u e to h is en o rm o u s p e rso n al effo rts th a t th e th re a t o f expulsion
w as av erted i n 1 8 2 0 . H e soon realized th e fu tility o f N ap o leo n ’s G rand
C onsistoire w h ich convened in 1806 in P a ris , a n d d id n o t lose lim e to
m ake th e revival of Jew ish people h is m a in p re o c cu p a tio n a n d co n cern .
407 [A 30]
H is Z io n ist ideas w ere expressed in h is correspondence w ith M oshe Sachs
j f J e ru sa le m . D u rin g h is s ta y in V ien n a in su m m er 1836, th e la tte r
in fo rm e d H irsc b en stc in of his efforts to get th e Im p e ria l C ourt interested
in th e re s e ttle m e n t o f Jew s in P a le stin e. H irsc h en stc in , delighted a t the
good n ew s, disclosed to Sachs h is ow n ideas a b o u t th e fu tu re of th e Jew ish
people i n th e ir ow n h o m e la n d . T h e m a in problem , h e believed, was how
to overcom e th e in d iffe re n ce of th e Jew s to th e ir ow n fa te an d th e w orld’s
im p e rv io u sn e ss to th e ir p lig h t. A lth o u g h h e contem plated a theocratic
g o v e rn m e n t (b y th e k o h a n im ) in th e H oly L a n d , yet h e advocated th e
e m p lo y m e n t o f sec u la r m ean s in th e re settlem e n t of th e country a n d
in p o litic a l a ctio n .
O f a d iffe re n t s tam p w as Y e h u d a H o i A lcalay. H e was b o m in 1798
a t S a ra je v o w here h is fa th e r Shlom o was teacher. F ro m ‫ ״‬h im Y ehuda
le a rn t H e b re w a n d w as in tro d u ce d to th e elem ents of Jew ish eru d itio n .
L a te r h e s tu d ie d w ith th e w ell-know n scholars R abbi Jacob F in z i and
R ab b i E licz e r P a p o . H e m oved to Z e m u n in 1825 a n d stayed th e re alm ost
50 years p e rfo rm in g a v a rie ty o f fun ctio n s — educator, preacher, k a k h a m
a n d m agid; fin a lly , a fte r th e d e a th of R ab b i S am uel A . M assed, h e becam e
R ab b i o f Z e m u n . A p u re S e p h a rd i, h e e m barked on h is lite ra ry career
w ith a book w ritte n in L adino, b u t h is life ’s in te re st was devoted to the
re v iv a l of th e H ebrew la n g u a g e a n d th e preservation of th e Jew ish people’s
u n ity . I n h is w o rk “ L ik e a N eedle’s E a r ” published in 1849 h e says:
“ O u r w o rsh ip n n d rite s w ill no lo n g e r be Sephardi o r ashkenazi, n o r shall
th e y follow th e custom s o f P o la n d , F ran c e o r Ita ly , h u t w ill be Jew ish —
o n e fa ith , o n e la w . . . A ll Jew s s h a ll re tu rn to th e ir God in the L an d
o f th e ir fo re fa th e rs; anyone liv in g outside th e L a n d of Isra e l resem bles
th e G odless; Jew s outside th e ir la n d w orship o th e r g o d s . . . ” A n d here
is w h a t h e w rote in 1869 in a le tte r to th e H ebrew p a p e r H alevanon: “ O ur
b re th re n a re s c rea m in g fo r h e lp a n d w a n t to go to A m erica, to Siberia;
to m e d esire to go bock to S p a in . T h e y bave a ll fo rg o tte n th e ir ow n hom e­
la n d th o u g h in th e ir d a ily pray ers th e y k e ep re c itin g endlessly, T f I forget
th e e , O J e ru sa le m , m a y m y rig h t h a n d w ith e r.’ ”
A fte r th e fo u n d a tio n o f th e A llia n c e Isra élite U niverselle, A lcalay
fo u g h t fo r th e extension of its a ctivities to Isra e l; h e h ad also a share
in th e e sta b lish m e n t of th e Jew ish A g ric u ltu ra l School a t M ikve Isra e l
in 18 7 0 .
A n o th e r c o n ce rn of h is w as th e p lig h t of th e S erbian Jew s. O f course
h is m a in p re o c cu p a tio n w as th e rev iv al of th e Jew ish n a tio n as a whole,
{A 31] 406
 T h e a ssim ilatio n ist ten d encies sp re ad in g am o n g th e well-to-do Jew s
in V ienna, B e rlin a n d P a ris h a d so m ew h at b e la ted rep ercu ssio n s in C ro a tia .
T h e conservative circles, especially th e re sid en ts o f L a sh k a S tre e t w ith in
the m u n ic ip a l lim its o f th e K ap to l E p isco p ate, lo o k ed w ith d isfa v o u r u p o n
th e refo rm ist ten d en cies o f R ab b i M oshe G o ld m an . I n 1 8 4 1 th e y severed
th e ir connection w ith th e Jew ish C o m m u n ity a n d fo r fifte e n y ears m ain♦
ta in e d a sep arate o rthodox co m m u n ity . "When th e f ir s t Je w ish sch o o l w as
opened in Z ag reb G oldm an w as p u t in ch arg e o f Jew ish e d u ca tio n o v er
th e protests o f th e orthodox Jew s w ho d e m a n d ed h is d ism issa l. I n 1849
R abbi G oldm an aban d o n ed h is co m m u n ity fo r good — to a d o p t C h ris tia n ity
a n d d isappear fro m th e Jew ish scen e.
T h e G oldm an in c id e n t w as ra th e r em b arrassin g f o r th e Z ag reb
com m u n ity . Its v eteran officers resig n ed u n w illin g to c o n tin u e th e ir a ctiv ity
in circum stan ces th a t w ere n o t co m p atib le w ith th e d ig n ity o f J u d a is m .
U n d e r p ressu re fro m th e a u th o ritie s th e riv a l cam p s fin a lly re a c h e d a fo rced
a n d only su p erfic ia l reco n ciliatio n in 1 8 5 3 . Jaco b E p ste in , a n e n th u sia s tic
y oung id ealist, elected C o m m u n ity C h a irm a n a t th e age o f 3 2 , trie d to
p u t a n e n d to th is dissension, b u t fa ile d a n d resig n ed a y e a r la te r. T h e
re s t of h is sh o rt life was devoted to w o rk w ith in th e I lu m a n ita ts V erein ;
a t the age o f 3 7 , th e d isillu sio ned E p ste in c o m m itte d su icid e. T h e c h a rity
in s titu tio n h e h ad w o rk ed fo r ex isted u n til 1 9 4 5 . W ith th e a p p o in tm e n t
o f H osca Jacoby as R ab b i o f Z ag reb in 1 8 6 8 , m a tte rs c h a n g e d fo r th e
b e tte r.
Some q u ite re m a rk a b le p e rso n alities w ere m em b ers o f th is c o m m u n ity .
A t th e e n d o f th e c en tu ry a tim b e r m e rc h a n t b y th e n a m e o f D avid
Schw arz trie d to c o n stru ct a d irig ib le a irs h ip ; h is h e irs sold h is design
to Z eppelin w hose n a m e w as g iv en to f u tu r e d irig ib les. A n to n S chw arz
was th e fir s t Jew ish professional m u sician in C ro a tia ; h e a n d th e S erbian
Je w Schlcsin g er are considered as p io n eers am o n g Jew ish m u sic ian s in
Y ugoslavia. . la n d re a ch e d C ro a tia . T hese first recorded Jew s in h a b ite d th e neighbourhood
O n th e th resh o ld o f a ra p id econom ic p ro sp e rity th e Jew s o f C roatia
w ere given civ il e q u ality by th e la w passed o n O ctober 2 1 st, 1 8 7 3 .
B y th is law th e Sober g ra n te d f u ll p o litic a l rig h ts to th e Jew s, except
th e rig h t to p e rfo rm conversions w ith in th e b o rd ers o f th e S ta te .
T h e w ave o f conversions o f Jew s th a t sw ep t o v e r a n u m b e r o f
E u ro p ea n c o u n trie s a t th e b e g in n in g o f th e 1 9 th c e n tu ry to o k h o ld o f
C roatia only in its lost q u a rte r, w h e n th e Jew ish s p irit a n d consciousness
w ere a t a low eb b . I n S eptem ber 1 883 th e Jew ish ■Christian ten sio n a ssum ed
409 [A 28]
d a ngerous p ro portions os a re s u lt o f th e T isz a -E sz lar. blood lib el. T h e
f ir s t d e m o n stra tio n s w ere m e a n t as a protest a g ain st the H u n g a ria n
d o m in e e rin g insolence, b u t soon, by m eans o f d e ft anti-S em itic recitatio n s,
th e y w ere tu rn e d in to a nti-Jew ish rio ts. S ta rtin g a t Snm obor they spread
to Z a g o rjc a n d Z agreb w here th e y took th e fo rm of a veritable pogrom
la stin g fiv e days. T h e Jew * d id n o t re a c t — not a single voice w as raised
i n p ro te st.
I n th e S lav o n ian c ap ital O sijek th e e stablishm ent of a n organized
Je w ish c o m m u n ity w as fo rb id d en fo r over a h u n d re d years a fte r the g ra n t
o f th e f ir s t p e rm a n e n t residence p e rm it. F in a lly the p ro h ib itio n w as
re p e aled i n 18 4 9 , A s in Z agreb, th e co m m u n ity m ade ra p id progress a n d
a lre a d y by 1880 i t h a d grow n to 1900 — 8 p e r c e n t of O sijck’s total
p o p u la tio n of 2 3 ,0 0 0 , th e la rg e st co n cen tratio n of Jew s in C roatia.
I n th e few la st years o f the 19 th c en tu ry O sijek w as tu rn e d in to
a Z io n ist c e n tre . D r. H u g o S p itzer, so n of R ab b i S am uel Spitzer,
to o k p a rt iu Z io n ist Congresses fro m 1898 on. R abbi D r. A xm and
K a m in k a p re c ed e d h im by a y e ar; h e h a d th e ra re privilege o f being
a m o n g th e delegates to th e fir s t Z io n ist C ongress in B asel. J .N . S chulhof
also w as am o n g th e fir s t to raise th e Z io n ist flag. T h e R abbi o f th e
n e ig h b o u rin g tow n o f D jakovo, D r. M arcus E h ren p rets, reported to the
f ir s t Z io n ist C ongress in BascL on th e subject o f H ebrew c u ltu re .
V O JV O D IN A ( p p . 2 6 6 — 2 7 7 )
C o m p a re d to th e re st o f th e E u ro p ea n D iaspora, the Jew ish com m unity
o f Y o jv o d in a is o f fa irly re c en t o rig in . Y et i t is older th a n th e C roatian
c o m m u n ity .
T h e tra c e s o f th e few Jew s th a t liv ed th ere u n d e r th e O ttom an ru le
h a v e b e en lost, so th a t th e e arlie st e x ta n t records of Jew ish life in
V o jv o d in a a re of 1697, som e h u n d re d years before th e Jew s fro m B urgcn-
o f P e tro v a ra d in . A fte r th e T re a ty sig n ed betw een T u rk e y a n d A ustria
a t S rije m sk i K orlovci i n 16 9 9 , we fin d Jew s a t N ovisad (th e n called
R a tze n stad t — S crb in u T o w n lc t). T h e tow n’s chronicles referred to them in
1 7 1 9 a s “ a n obnoxious lo t” , s im ila rly to th e a ttrib u te s attached to the
Jew s o f Z ag reb by C ro atian a u th o ritie s.
E v e n in tiu s hostile atm o sp h ere th e H c v ra K adisha was officially
acknow ledged in 1729, a n d th e re w as a Jew ish school in th e tow n. T e n
y e ars la te r th e firs t w ar refugees re a ch e d N ovisad, am ong w hom w ere
[A 29] 408
A u stria as p ed d lars, c raftsm en a n d m e rc h a n ts. F irst cam e th e w a r refu g ees
com pelled to r u n aw ay d u rin g th e A u stria n re tre a t fro m B elg rad e in
1739, T h e y w ere allow ed to settle in th e s m a ll b o rd e r tow n o f Z c m u n
w hich was u n d e r a rm y a d m in istra tio n . T h e y u su ally w a n d ered o n , b u t
19 fam ilies — S c p h a rd is . a n d A sh k en azis — stay ed b e h in d . A n u m b e r
o f descendants o f these fir s t settlers re m a in e d o t Z c m u n u n til th e 1 9 4 1
d isaster.
Iro n ic a lly en o u g h i t w as b y a n o rd e r o f 8 th O ctober 1 7 5 3 s ig n e d
by n o o th e r th a n M aria T h e re sa, a s tro n g u p h o ld e r o f th e C h u rc h , th a t
Jew s w ere allow ed to stay a t Z e m u n . T h e p e rm it encom passed m e re ly th ir ty
fam ilies, a n d was in h e rita b le by o n ly th e e ld est son o f th e fa m ily . E v e n th is
lim ited tolerance was m ade c o n d itio n a l u p o n th e p a y m e n t o f th e Jew ish
tax w h ich secu red th e m re stric te d freed o m o f m o v em en t a n d o c cu p a tio n ,
w hile th e a cq u isitio n o f la n d e d p ro p e rty w as fo rb id d en th e m a lto g e th e r.
I n spile o f a ll re stric tio n s, b y th e m id d le o f th e 1 8 th c e n tu ry th a
Jew s o f Z e m u n h a d p e n etra ted n o t o n ly in to th e m ilita ry b o rd e r *one
b u t also in to S lavonia w h ich h a d h ith e rto b een “ c le a r o f Jew s” . A t
O sijck, th e fo rtifie d c ap ital o f S lavonia, tw o Jew ish fa m ilie s o f a lto g e th e r
eleven persons ob tain ed residence p e rm its in 1746 — a g a in th ro u g h th e
benevolence o f M aria T h e re sa, th e C atholic E m p ress.
I n th e h isto ry o f Y ugoslav J e w r y . m e n tio n s h o u ld b e . m a d e o f
B u rg e n la n d . A lre a d y i n th e I 6 t h c e n tu ry th e Jew s w h o h a d b e en e x ile d
fro m S tyria a n d K ra y n to o k s h e lte r in B u rg e n la n d . T h e y cam e i n m u c h
bigger n um b ers in 1670 a fte r b e in g b an ish ed fro m V ie n n a , w h ile som e
fo u n d ways to M oravia. D u rin g th e re ig n o f M aria T h e re s a b o th new ­
com ers a n d old Jew ish re sid en ts o f M o rav ia w ere su b jec te d to p e rsec u tio n s.
A t a loss fo r a b e tte r choice th e y slip p ed across th e b o rd e r in to H u n g a ry
s ettlin g m a in ly o n th e estates o f th e ric h lan d o w n ers fro m B u rg e n la n d .
F ro m th ere th ey crossed in to th e contiguous p ro v in ces, u n til fin a lly one
could fin d Jew s settled a ll ov er H u n g a ry fro m th e d is tric t o f B ra tislav a
in th e n o rth dow n to Z ala in th e so u th .
I n 1782 Jo sep h I I , M aria T h e re sa ’s successor, issued h is T o le ra tio n
E d ic t, a n d six y ears la te r th e A rm y C o n scrip tio n L aw . B y th e b e g in n in g
o f th e 1 9 th c en tu ry th e Jew ish C o m m u n ities o f M oravia a n d W e s te rn
H u n g a ry , in c lu d in g B u rg e n la n d , h a d e m erg ed a s a p a rtic u la r fa c to r k n o w n
i s th e C en tra l E u ro p e a n Jew ry , w h ic h w as to becom e th e c ra d le o f m a n y
a fo u n d e r o f Jew ish c o m m u n ities in C ro atia. T h e fir s t Jew s h a d com e
by a p p o in tm e n t of ric h B u rg e n la n d la n d o w n ers as m a n a g ers o f th e ir
411 [A26]
estates in C ro a tia . T h e y w ere follow ed by others w ho crossed th e riv e rs
D ra v a a n d M u ra to settle in th e villages a n d sm all tow ns along th e
H u n g a ria n b o rd e r. So w hile in th e o th e r B alk a n countries Jew s w ere
m o stly co n ce n trate d in tow ns, in C roatia th e y w ere dispersed in r u r a l
a re as. L a te r i n th e ir w an d erin g s across C ro a tia th e Jew s converged m a in ly
o n th re e tow ns. T h e f ir s t Jew s cam e to V a ra zh d in in 1 7 7 7 ; te n years
la te r th e y m a d e th e ir a p p ea ra n c e in Z ag reb , th e cap ital; a n d in 1789
w e f in d th e f ir s t Jew s a t K arlo v ac. A t Z agreb, a p a r t fro m the G rilc h ,
th e y chose also th e K a p to l fo r residence, m a in ly a long a n d aro u n d th e
L a s h k a S tre e t. T hose w ere religious Jew s fro m B u rg e n la n d an d H u n g a ry ,
s tric t observers o f th e L aw s a n d th e T ra d itio n , th e core of th e orthodox
c o m m u n ity th a t w as to be fo u n d e d a t Z agreb. A s long as the C hurch
w as th e m u n ic ip a l a d m in istra tiv e a u th o rity th e y w ere u n d e r th e protection
o f th e B ishop o f Z ag reb .
O fficially th e Z agreb c o m m u n ity w as fo u n d e d in 1806, about 50 years
a fte r th e co m m u n ity o f Z c m u n . Y e t th e Jew ish question occupied the
Z a g re b c e n tra l a u th o ritie s as early as 1 7 2 9 , a n d a g ain in 1771 a n d 1783.
T h e pro b lem s w ere a t th e sam e tim e tre a te d by th e tow n of V arazhdin
in B o ro u g h C ouncils a n d in m u n ic ip a l m eetin g s. T h e re s u lt was re g u la rly
th e sam e — th e Jew s w ere d e n ie d residence rig h ts a n d even adm ission
to th e tow ns except on m a rk e t days. T h e fir s t exception w ere six Jew ish
fa m ilie s w h o m C o u n t E rd o d y took u n d e r h is tu te la g e in 17 7 7 , h ousing
th e m in h is ow n m ansion in th e c en tre o f V a ra zh d in .
U n til th e forties of th e 1 9 th c e n tu ry re p e ated expulsion orders w ere
issued b y th e tow ns of bo th K arlovac a n d V a ra zh d in . A tte m p ts to expel
th e m fro m th e d istric t o f K arlovac w ere m ad e in 1 8 3 0 a n d again in 18 3 8 .
N o n e o f th e se o rd e rs w ere a c tu ally im p le m e n te d , b u t th e y w ere used
b y th e C roats a s a p e rm a n e n t scourge a g ain st th e unw elcom e Jew . T h e
s m a ll c o m m u n ity o f K rizhevci north -east o f Z agreb w as fou n d ed as late
es 1 8 4 4 th o u g h Jew s b a d liv e d th e re lo n g b efore.
I n 1 840 th e jo in t H u n g a ria n -C ro a tia n P a rlia m e n t assem bled in B uda
a n d d e alt, in te r alia, w ith th e Jew ish questio n . A proposal to g ra n t th e
Jew s c iv il rig h ts w as re je c ted ow ing to o b d u ra te opposition by th e C roatian
delegates. N everth eless a la w w as passed b in d in g also fo r C roatia, according
to w h ic h th e Jew s w ere g ra n te d residence p e rm it in a n y C roatian
lo c a lity w h e re th e y h o d th e ir dom icile o n th e da te o f th e p ro m u lg atio n ,
b a rrin g th e m in in g d istric ts. I n 1843-1846 th e Sabor again b a d th e
Jew ish q u e stio n on its a g en d a , h u t o n ly canceled th e Jew ish tax.
[A27J 410
councils; Isaac E ffc n d i S h alo m , th e fir s t Jew ish d o cto r to a tta in academ ic
degree, w as ev en elected to th e H ig h C o u n cil o f th e V ila ye t. L a te in h is
life h e w e n t to Jeru sa le m w h e re h e d ie d . H is so n , Shlom o Z iv e r S h alo m ,
together w ith Shlom o Ja v e r B a ru k h , re p re sen te d th e S e p h a rd i Jew s o f
B osnia in th e T u rk is h P a rlia m e n t.
A shkenazi Jew s fro m G alicia, B u k o v in a , S lo v ak ia a n d o th e r c o u n trie s
first im m ig rated in n u m b ers a fte r 1 8 7 8 , th o u g h som e strag g lers h a d b een
in B osnia o lread y a t th e e n d of th e O tto m a n p e rio d . T h e y fir s t cam e in
w ith th e A u stria n a rm y as soldiers, a rtisa n s, railw ay em ployees, a d m in is tra ­
tors, doctors, en g in eers a n d so o n ; w ith th e ir a rriv a l th e social s tru c tu re
o f B osnian Jew ry u n d e rw e n t a ch an g e. T h e fir s t A sh k e n a z i c o m m u n ity
was fo unded in 1880 a t S arajev o ; la te r o n th e re w ere A sh k e n a z i com ­
m u n itie s also a t T u z la a n d B a n ja lu k a . R elatio n s betw een A sh k en azis a n d
S cp h an lis w ere o ften d istu rb e d by m u tu a l a ccu satio n s, p a rtic u la rly d u rin g
th e tim e o f K ollay, th e H u n g a ria n M in ister in c h arg e o f th e o ccupied
te rrito rie s. A t th e tu r n o f th e c e n tu ry a b o u t a q u a rte r o f th e to tal Jew ish
pop u latio n o f B osnia w ere A sh k en azi Jew s.
U n d e r th e A u stria n reg im e th e B osn ian fo reig n tra d e , w h ic h h a d
m a in ly re m a in e d in th e h a n d s o f th e S cp h ard is, p ro sp ered a n d flo u rish e d ;
a n u m b e r o f Jew ish m oney le n d e rs tu rn e d in to b a n k ers w h ile o th e rs set
u p new in d u strie s — textiles, cig arette-p ap er, etc. T h e re w as a s im u l­
taneous increase o f th e Jew ish p ro le ta ria t so th a t in th e e ig h tie s a b o u t
one th ird o f S arajevo Jew ry dw elled in slu m s.
F o r th e S ep h ard i Jew s of B osnia S arajev o was a c u ltu ra l c e n tre i n th e
G alut. I n th e second h a lf o f th e 1 9 th c e n tu ry th e n u m b e r o f p h ilo n tro p ic
a n d educatio n al in s titu tio n s grew considerably. T h e L ad in o la n g u a g e a n d
S p an ish c u ltu ra l values w ere lo y ally p reserv ed a n d a d h e re d to . D u rin g
th e first decades of th e A u stria n re g im e th e re w as little in c e n tiv e fo r
assim ilation. T h e S ep h ard i Jew s w ere lo a th to ab an d o n th e ir w ay of life
fo r th e sake of becom ing C roats, Serbs o r B o sn ian s. T h e ir so cial a m b itio n s
fo u n d am p le o u tle t in th e ir ow n associations su c h a s L a H u m a n id a d ,
L a Gloria a n d , above a ll, L a B enevolencia, a n e d u ca tio n a l c u ltu ra l society.
T h e y h a d th e ir ow n c h o ir. L a L ira ( ly r e ) w h ic h in duo tim e won
country-w ide fam e, a n d w hich w as th e fir s t society th a t jo in e d th e Z io n ist
m ovem ent e n bloc. ^
C R O A T IA ( p p . 2 1 3 — 2 6 5 )
Since th e e a r ly . M id d le A ges th e a re a encom passed by th e D ra v a ,
413 [A 24]
D a n u b e a n d S ava riv ers has bee□ know n as P a n n o n ia n C ro atia. G eo­
p h y sica lly it is a n extension of th e H u n g a ria n p la in . D riven so u th w ard
b y th e tu rb u le n t e vents o f the seventh c e n tu ry , th e C roats, a S lavonic
trib e , d u rin g th e G re a t M ig ra tio n of P eoples settled w ith in th e b o rd e rs
o f P a n n o n ia an d D a lm a tia , a te rrito ry th a t rep eatedly sh ifte d fro m F ra n c o ­
n ia n to B y za n tin e ru le a n d vice versa. T h e irs was th e first in d e p e n d en t
S o u th Slavonic state o n th e A d ria tic . U pon its collapse in 1 0 9 1 , th e
H u n g a ria n o c cupation allow ed th e C roats b u t lim ited autonom y w h ich
w as ev en m o re re stric te d u n d e r h e H opsburgs. T h e onslau g h t o f th e
T u r k s p u t a n e n d to th e K in g d o m of C roatia. I n th e 1 6 th c en tu ry the
H a p sb u rg s re tre a te d on a b ro a d fro n t a n d F e rd in a n d 's p la n to set u p
m ilita r y b o rd e r zones cam e to n il. A fter th e 1699 T re a ty of S rijc m sk i
K a rlo v c i, how ever, th e A u stria n s resu m ed th is p ro je c t; p a rts of C roatia
w e re p u t u n d e r m ilita ry ru le , a n d restored to h e r only in 1881.
A t th e b e g in n in g o f th e 1 9 th c e n tu ry th e C roatian capital Z agreb
w as n o m o re th a n a sm all sleepy tow n in a rem ote corner o f the A u strian
E m p ire . A fe w b u ild in g s , som e d a tin g fro m M edieval tim es, le ft p e rc h in g
on its tw o h ills — S t. S tep h en C ath ed ral on the K aptol an d a cluster of
s e c u la r b u ild in g s on th e fo rtifie d G rilc h — w ere th e only vestiges of
lost C ro a tia n in d ep en d en ce. N evertheless Z agreb becam e th e c en tre o f
th e Illy ria n R ev iv al, a p o litic a l m ovem ent a im in g a t the u n ifica tio n of
th e S o u th S lavonic peoples.
T h e pan-S lavic Illy ria n ideals w ere n o t p u rsu e d w ith any m easure
o f consistency. I n 1867 on a g re em en t was reach ed betw een the G erm ans
a n d H u n g a ria n s liv in g in th e A u stria n E m p ire . T h e A ustro-H ungarian
M o n a rc h y w as b o rn a n d th e H a p sburgion E m p e ro r becam e also K in g of
H u n g a ry . T h e n a tio n a l a sp iratio n s o f th e o th e r peoples u n ite d u n d e r
A u s tria n ru le w ere sim p ly d isre g ard ed . T h e C roats w ere expected to reach
a s im ila r u n d e rs ta n d in g w ith th e H u n g a ria n s; i t took th e fo rm o f a
“ C om prom ise” sig n ed in 1868 allow ing th e C roats re stric te d autonom y.
A t th e s am e tim e th e H u n g a ria n an n ex e d th e A driatio p o rt o f F iu m c.
T h e H u n g a ria n s w e n t on ig n o rin g th e rig h ts o f th e C roats stip u la ted in
th e “ C om prom ise” , y e t they m an ag ed to hold sw ay till th e very collapse
o f th e M o n arch y in 1 9 1 8 , w hen th e K in g d o m o f Serbs, C roats a n d Slovenes
w as fo rm ed .
B y a re so lu tio n in 1729 th e Sabor (C ro a tia n P a rlia m e n t) refused
to g r a n t th e Jew s th e resid en ce rig h t in C ro atia, Slavonia a n d D a lm a tia.
B u t a decade la te r they began to in filtra te ag ain fro m H u n g a ry a n d
(A 25] 412
 litigations betw een Jew s a n d M oslem s. T h e p ro ceed in g s o f th e S haria
(religious M oslem ) C ourt show th a t th e Jew ish q u a rte r in S a ra je v o w as
set u p in th e co n fin ed space of a c o u rty a rd ( C h ifu t k h a n ) i n th e c e n tre
o f th e city n e a r th e m a in tow n sq u are. I n th e course o f tim e th e Jew ish
q u a rte r was s h ifte d to th e n o rth -w estern slopes o f th e s u rro u n d in g h ills.
T h e new q u a rte r, B jelave, w as m u c h m o re spacious th a n th e n a rro w old
c o u rty a rd g h etto .
T h e C o m m u n ity ’s acco u n t h ooks, th e so-caUcd p in a k e s (d e riv e d fro m
th e H ebrew p inkos, a note-book) w ere a re lia b le h isto ric a l so u rce u n til
a u tu m n 1941 w hen th e G erm an s rem oved th e m fro m th e arc h iv e s o f th e
S ephardic co m m u n ity . T h e y h av e n o t b een red isco v ered sin ce . A cco rd in g
to th e n u m b e r of fam ily heads h a v in g seats in th e syn ag o g u e i n 1 7 7 9 ,
th e co m m u n ity m u s t h av e been a b o u t a th o u san d stro n g a t th a t tim e .
. I t is alleged th a t N eh em y a H a y im b e n M oshe H a y o n , o n e o f th e
follow ers of S habtoi Z v i, w as b o rn i n S arajev o a b o u t 1 6 5 0 . H e h im s e lf
claim ed Safcd as h is b irth p lac e a d m ittin g th o u g h th a t h is p a re n ts h a d com e
fro m Sarajevo. A ccused by rab b in ical circles of b e in g a n u n d e rc o v e r m is ­
sionary o f S habtaism , h e k e p t w a n d erin g fro m p la c e to p la c e. W e ll versed
in rabbinical lite ra tu re a n d th e m y stical lo re o f th e Z o h a r a n d K ahbala,
h e stirre d u p th e M essianic hopes of th e Jew s. I n 168 3 h e m o v e d fro m
Salonica to B elgrade, stay ed th e re u n til 168 7 to be c a p tu re d th e fo llow ing
y ear by th e G erm ans a t V alo n a. A fte r h is release h e re tu rn e d to S a lo n ic a .
F rom 1698 to 1702 h e liv ed in N a b lu s, J eru sa le m a n d S id o n . A cco rd in g
to stories sp read b y th e rabbis o f C o n stan tin o p le (a m o n g w h o m h e w as
a ll h u t p o p u la r) h e w as a p e rm a n e n t fa ilu re ev ery w h ere. I n J e ru sa le m
h e was ban ish ed b y th e rabbis w ho pro claim ed a h erem a g a in st h im ,
. O ne o f h is p la n s w as to settle Sfaabtay’a d iscip les a t T ib e ria s. D e sp ite his
a tta c h m e n t to Ju d aism a n d th e L a n d o f Is ra e l h e c o n tin u e d h is tra v e ls
th ro u g h E u ro p e a n d N o rth A frica u n til th e e n d o f h is days.
A n o u tstan d in g fig u re i n th e h isto ry o f th e S arajev o Jew s w as D a v id
P a rd o . B o rn in 1719 in V enice w h ere h is fa th e r, Jaco b A b ra h a m , a n a tiv e
o f D ubro v n ik , h e ld th e office o f te a ch e r a n d ra b b i ( h a k h a m ) r D avid
settled in S p lit a n d liv e d th e re fro m 1 7 4 6 to 1 7 6 4 . E lec te d ra b b i o f th e
local co m m u n ity , h e soon w on fa m e fo r h is p ro fo u n d kno w led g e o f th e
halakha. I t w as th ere th a t h e w rote h is fir s t w o rk , S h o sh a n im leD av id, a two*
volum e co m m en tary o n th e M ishna. H is second g re a t w o rk M askU leD avid ,
a n expository treatise on R ash i’s exegesis, w as p u b lish e d in 1 7 6 1 . I n
Sarajevo P a rd o fo u n d h is second h o m e. H e w as in s tru m e n ta l in s e ttin g u p
415 [A221
a c h a rity o rg a n iz a tio n th e re a n d fo u n d in g a yesh iva th a t w as to g a in
re n o w n a m o n g th e Jew ish c o m m unities o f th e tim e . H ere h e also w rote
h is L a m n a tze a h leD avid d e alin g w ith th e la n d ow nership p roblem s i n th e
M ish n a . H is A lik h ta m leD avid is a collection o f responses to questions
in re lig io u s m a tte rs th a t h a d been b ro u g h t Before h im . H is m ost im p o rta n t
w o rk H asdei D avid w as a com m entary o n th e T osephta to w h ich h e
devoted th e la st tw e n ty y e a rs of h is life (1 7 7 2 -1 7 9 2 ). M an y o f h is poem s
fo u n d th e ir w ay m to S p a n ish a n d Ita lia n p ra y e r books fo r th e Jew ish
holid ay s. I n 1 781 P a rd o w e n t to th e H oly L a n d , a step th a t w as fu lly
a p p re ciate d by h is co n g reg atio n . H is d e p a rtu re w as a festive event, a n d
th e C o m m u n ity ’s ap p ro v a l o f h is m oving to th e L a n d of Isra e l recorded
in th e p in k a s .
T h e o n ly connection ty in g th e so-called H agadah o f Sarajevo w ith
th a t to w n is th e fa c t th a t i t w as fo u n d th ere a n d placed in th e local m u seu m .
I t h a s been v a rio u sly ascribed to 1 4 th c e n tu ry Jew ish a rtists in S pain,
C ata lo n ia , P ro v en ce o r V enice. H ow ever divided opinions m ay be a b o u t its
o rig in , its e x cellen t b e au ty a n d a rtistic v alues a re u n d isp u te d . I n g e n eral
th e Jew s o f S a ra je v o w ere ren o w n ed f o r th e ir su p erio r taste m an ifested ,
am o n g o th e r th in g s, i n th e ir w om en’s costum es a n d h a n d ic ra ft.
I t is s ig n ific a n t th a t th e Jew s o f B osnia w ere concentrated in S arajevo
fo r a lo n g tim e . T h o u g h u n d e r O tto m an ru le th e ir re la tio n s w ith th e ir
g e n tile n e ig h b o u rs w ere p e ac e fu l e nough, th e y w ere n evertheless isolated.
T h e y s till spoke th e C astilia n lan g u ag e a n d jealo u sly w atched over the
S p a n is h folk lo re a n d costum es, fa ith f u l to th e tra d itio n o f th e ir fa th e rs.
A n in te re s tin g sid elig h t is th ro w n o n th e history o f th e Jew s of
B o sn ia , those of T ru v n ik in p a rtic u la r, by som e le tte rs preserved in th e
S ta te A rc h iv e s o f V ie n n a , w h ic h w ere w ritte n b y th e A u stria n c o n su l in
T ra v n ik , M ittc ssc r, to h is su p erio rs in V ie n n a . F o u r o f th ese le tte rs a re
rep ro d u c e d in th e A p p endix to th is book. D u rin g the fir s t h a lf of th e
1 9 th c e n tu ry T ra v n ik w as th e scat o f th e S u lta n ’s G overnor in B osnia,
a n d also th a t o f F re n c h a n d A u stria n consuls w ho tu rn e d i t in to an
espionage c e n tre . T h e G overnors seem ed o n th e w hole to h ave little
c o n ta c t w ith th e Jew s; y e t tw o of th e m , M u stn p h a P a sh a a n d h is successor
M ch m c d R u z h d i P a s h a , w ere involved in a n abortive e xtortion a tte m p t
i n th e tw e n tie s o f th e 1 9 th c en tu ry .
T h e re fo rm s in tro d u c e d tow ards th e e n d of th e O ttom an regim e
( 1 8 5 1 1 8 7 7 ‫ )־‬gave fresh im p e tu s to B o sn ian econom y in w hich th e Jew s
to o k p ro m in e n t p a rt. T h e y h a d rep resen tativ es appointed to th e local
{A 23) 414
freedom , th e ir rabbis an d schools w ere ascertain ed G o v ern m en t subsidies
an d they could vote a n d w ere eligible fo r th e S k u p s h tin a a n d th e local
councils. T h e restrictio n s re la tin g , acco rd in g to M n tich , o n ly to so cial life
w ere inten d ed to p re v e n t th e increase o f th e Jew ish p o p u la tio n . T h e
M inister sim ultaneously re ite ra te d a ll th e com m onplace accusations of Jew ish
arrogance, reserve, m istru st tow ard g entiles, an d so o n . N ev ertheless,
in 1878 th e Congress o f B erlin m ad e it in c u m b e n t o n th e B al k a n States,
in clu d in g Serbia, to g ra n t th e ir Jew s fu ll c iv il rig h ts. R u ssia alo n e a t th a t
Congress spoke u p in defence of th e ir an ti-S em itic a ttitu d e s. A fte r a delay
of te n years Serbia fin a lly su b m itte d to th e B erlin re so lu tio n s. T h e
C onstitution o f 1888 g ra n te d th e S e rb ia n Jew s fu ll e q u ality w ith th e ir
n o n je w ish com patriots.
T h e B elgrade com m u n ity h a s b een organized a lo n g m o d e rn lin e s sin ce
the chairm an sh ip , in 1866, of Y chicl Iluso, w ho was follow ed, betw een
1869 a n d 1 896, by S J L D avitcho, M J L F a rh i a n d J A I . A lcalay i n th a t
order. I n the n ineties, the C h ief R ab b i o f B elgrade w as S h im o n B e m fc ld ,
who w rote a book o n Jew ish h isto ry w hich w as tra n sla te d in to L ad in o by
J A I . A lcalay.
A lth o u g h Jew s w ere h o u n d to m ilita ry service y e t u n til 1 877 th e
h igher ra n k s w ere closed to th em . I n th a t y ear th e fir s t Jew , A . O zer, w as
elected to the S k u p sh tin a , w hich w as, how ever, dissolved a fte r th e o p ening
session.
I n 1869 a sm all A shkenazi congregation was fo u n d e d i n B elgrade
against the protest of th e Sepbordis w ho w ere n fraid of a s p lit w ith in th e
sm all Jew ish com m unity. A m ong th e lead ers of th e A sh k en azi c o m m u n ity
a t the end of th e 19th cen tu ry D r. B , B ril, L . B reslau er, J .L . Lcbcnson,
D r. Sh. Pops a n d M . S te m sho u ld be m en tio n ed .
Tow ards th e e n d o f th e cen tu ry assim ilatio n ist ten d en cies c o u ld be
observed. L adino was reg ard ed as on obstacle to tru e Scrbo-Jew ish rapproche-
m en t. T h e young Jew s reg ard ed Serb ian n a tio n a lism as a ju m p in g board
to social a n d political co-operation. I n o rd e r to pop u larize th e S erb ian
parties am ong Jew s, th e Jew ish academ ic y o u th jo in e d th e m in n u m b e rs.
T his a ttitu d e fo u n d expression in th e B elgrade L ad in o m o n th ly E l A m ig o
del Pueblo ed ited by E li (E lic b ) S h . B c h a r in 1 888-1892, as w ell a s in
the articles w ritte n by AJV1. O zerovich, H .S . D avitcho a n d J . M an d il
fo r various B elgrade pap ers. T h e a ssim ilatio n ist articles o f D A . C ohen
w ere ra th e r p o p u la r a t th e tim e; th ey w ere p rin te d i n boo k fo rm in 1897
u n d e r th e tid e B esede (S e rm o n s). D A . C ohen’s b ro th e r, L eon C ohen,
417 [A 20]
tlie fir s t Jew ish a cad em ic p a in te r in S erbia, re m a in e d closer to h is people,
a n d h is p a in tin g s (J o se p h ’s D ream a n d o th e rs ) a ll deal w ith Jew ish topics.
T h e f ir s t Jew ish associations fu r th e r in g Serbo-Jcw ish rap p ro c h e m e n t were
also fo u n d e d a t th a t tim e . A m o n g th e m w as th e Serbo-Jcw ish c hoir (1 8 8 0 )
a n d th e P otpara (S u p p o r t) , a n association (fo u n d e d in 1 8 9 7 ) ■whose aim
w as th e ad v an c e m e n t o f ed u ca tio n am ong y o u th . T h e assim ilationist
m o m e n tu m w as w eakened th ro u g h th e effo rts o f th e e a rly Zionists. T h e
decisive y e a r w as 1897 w h e n D r. D avid Alcal&y took p a rt in th e firs t
Z io n ist C ongress in. B asel. -
I n th e th re e decades fro m 1837 to 1867 th ir ty five hooks, som e in
H eb rew a n d o th e rs in L a d in o , w ere p rin te d a t th e P rin c e ’s press in B elgrade.
A m o n g th e m w ere re p rin ts o f Is ra e l N a je ra ’s poem s, frag m e n ts fro m th e
m y stic al lite ra tu re of th e Safcd school, Joseph C aro’s S h u lh a n Arukh —
th e co d ifie d Je w ish la w —■ a n d o th e rs. T hese books w ere also distrib u ted
in w estern B u lg a ria , th e p lace o f o rig in of m a n y a fu tu re m em ber of
th e B elgrade Jew ish c o m m u n ity .
.©
B O S N IA ( p p . 1 7 3 — 2 1 0 )
D u rin g its e x te n d ed ru le o v e r th e P ro v in ce ( V ila ye t) o f B osnia, the
O tto m a n E m p ire m a d e la b o rio u s efforts to propagate th e Isla m ic fa ith
a n d c u ltu re w h ic h h a d b e en m od ified by th e A rab civilization an d style
o f life . T h e in flu e n c e o f A ra b a rc h ite c tu re is s till discernible in th e designs
o f m a n y b u ild in g s i n B o sn ia . •
A fte r th e b a ttle o f K osovo ( 1 3 8 9 ) th e T u rk s fo r some tim e h eld only
a n u m b e r of stro n g h o ld s a lo n g th e b o rd e r. L a te r, how ever, th e y also fortified
th e tow n o f V rh b o sn a, w h ic h w as re n a m e d S arajevo in 1463. B y th e end
o f th e 16 th c e n tu ry th e e n tire fo rm e r k in g d o m o f B osnia h a d fallen into
O tto m a n h a n d s . A t f ir s t th e n e w O tto m a n re g im e w as a p acify in g factor,
b u t re la tio n s b etw een th e E m p ire a n d th e province soon w e n t dow nhill.
A lre a d y in th e 1 7 th c e n tu ry signs o f d egeneration a n d c o rru p tio n becam e
a p p a re n t. A p p o in tm e n ts to lo cal offices le d to fre q u e n t serious upheavals
th ro u g h o u t th e 19 th c e n tu ry . T h is state of p e rm a n e n t u n re st prom pted
th e C ongress o f B e rlin in 1878 to e n tru s t A u stria w ith th e occupation
o f B osnia a n d p a cific atio n o f th is troublesom e te rrito ry . A fte r the A u strian
o c cu p a tio n a n u m b e r o f th e m o re loyal M oslem s p re fe rre d to em igrate
to T u rk e y . Som e o f th e m settled in P a le stin e, along th e shore o f Caesarea.
T h e fo u n d a tio n s fo r a p e rm a n e n t Jew ish s e ttlem e n t in Sarajevo w ere
la id in 1 5 6 5 . T h re e c o u rt decisions o f th a t y e a r a re e x ta n t re la tin g to
[A 211 416
 I n 1830 th e T u rk s p u b lish ed th e ir la st o fficial d o cu m en t re la tin g to
the S erbian Jew s — a n Im p e ria l O rd in an ce (h a ti* sh erif) re a ffirm in g , in
tru e O ttom an sty le, the Jew ish rig h t o f resid en ce, co m m erce, la n d
acquisition a n d p ro p e rty w ith o u t, how ever, re liev in g th e tax b u rd e n . P r in c e
M ilosh trie d to im prove relatio n s betw een Jew ish a n d S e rb ia n m e rc h a n ts
a n d freq u e n tly d em o n strated h is pro-Jew ish sy m p ath ies. A m o n g h is fa ­
vourites w ere Isra e l H ay im , C h airm a n o f the B elg rad e C o m m u n ity , a n d
Joseph Schlcsinger, th e m ilitary h a n d co n d u cto r. Isra e l H a y im ’s so n , H a y im
D avitcho, becam e th e P rin c e 's fin a n c ia l adv iser. I n 1 8 3 5 , how ever, th e
T u rk ish Intellig en ce D e p artm e n t grew suspicious o f h is un d erg round^
p olitical activities, so th a t h e was com pelled to escape to V ie n n a , fo llow ing
his fa th e r who h ad alread y le ft in 1 8 13.
I n 1842 M ilo sh ’s son was deposed by h is riv als. T h e new ru le rs
u n d e r th e lead ersh ip of P rin c e A lex an d er K arogeorge p ro m ise d th e ir
supporters to rid th e p ro v in cial tow ns o f Jew s. B y a d ecree a ll Jew s
liv in g in the c o u n try a n d in th e c ap ital w ere evicted a n d c o n fin e d to th e
c o u rty a rd o f th e B elgrade G ta d c l. T h e sev erity o f th is o rd e r w as som e­
w h at relaxed in 1856 w hen th e Jew s w ere allow ed to resid e in th e su b u rb s
o f B elgrade. N o t co n te n t w ith th is p a rtia l concession th e Jew s, o n th e
1 2 th o f A p ril 1 858, boldly su b m itte d a p etitio n to th e S ta te C o u n cil
dem anding civ il e q u ality a n d freed o m o f tra d e in a ll p ro v in c ia l tow ns
in accordance w ith th e assurances c o n tain ed in th e h a ti-th e r if o f 1 8 3 0 .
T h e concessions g ra n te d in 1856 p roved to be sh a m an y w ay . A t th e
begin n in g o f 1 8 61, six ty Jew ish fam ilies m a in ly fro m S h a b a c, w h o h a d
som ehow m anaged to elu d e eviction a n d h a d re m a in e d in th e p ro v in ce,
w ere ordered to m ove to the B elgrade G ta d c l. A n o rd in a n c e to th a t effect
was passed b y th e Senate in 186 1 a n d c o n firm ed by P rin c e M ih a jlo ,
M ilosh’s son. T h e Jew s su b m itte d a m e m o ra n d u m to th e P rin c e , d em a n d in g
the civil rig h ts assu red th e m b y th e 1833 tre a ty w h ic h estab lish ed S erb ia's
independence a n d was g u a ra n te ed b y b o th R u ssia a n d T u r k e y . T h e
concluding sentence of th e m em o ran d u m was a n o u tc ry o f d e sp a ir: “ S h o u ld
Serbia be u n w illin g fo rth w ith to com ply w ith o u r d e m a n d s, le t h e r expel
us a ll — a n d we w ill seek a n o th e r h o m e la n d ” .
I n 1863, as the G o v ern m en t was s till o b d u rate, a g ro u p o f 131
B elgrade Jew s s en t a m e m o ra n d u m to th e B ritis h C onsul R ic k etts w ith
th e request to b rin g th e ir p lig h t to th e a tte n tio n o f Q ueen V ic to ria . T h e y
dem anded observance o f th e A n g lo -T u rk ish ag re em en t p ro v id in g fo r a
g u aranteed freed o m o f m ov em en t a n d tra d e to S erb ian Jew s, a n d p le a d ed
419 [A 18)
fo r th e Q u een 's in te rv e n tio n u nless th e ir ju s t dem ands w ere satisfied.
‫׳‬W h e n R ic k e tts tu rn e d to th e S e rb ia n F o reig n M in iste r G a ra sb a n in h e w as
to ld th a t copy of th e m e m o ra n d u m h a d been fo rw ard ed to th e P rin c e ;
th e M in iste r h o p e d s o m eth in g w ould b e done in th e m a tte r. A t th e
in te rc e ssio n o f th e A llia n c e Isra e lite U niversclle w ith th e T u rk is h Govern•
m e n t, A li B ey, th e T u r k is h P le n ip o te n tia ry in B elgrade, likew ise called
u p o n G a ra sb a n in re m in d in g h im th a t S e rb ia 's u n d e rta k in g tow ards th e
Jew s w as a n in te g ra l p a r t of th e A n g lo -T u rk ish ag reem en t. I n 1864 M oses
M o n tcfio re, C h a irm a n of th e B o ard of D ep uties, tu rn e d to th e P rin ce
o f S e rb ia by a le tte r s e n t th ro u g h th e F o reig n O ffice in L ondon. I n h is
a n sw e r, G o ro sh an in a ssu re d M ontcfiore o f th e P rin c e 's benevolence tow ard
h is Jew ish su b jec ts. T h e reasons w h y th e y h a d n o t . y e t a tta in ed civil
e q u a lity w e re “ s u c h a s n o responsible g o v e rn m e n t c o uld disrcg°ard.” T h u s
n o n e o f these n u m e ro u s in te rv e n tio n s bore f r u it. T h e B elgrade press
h e lp e d to tu r n p u b lic o p in io n a g ain st th e Jew s; th e Shabac p a p e r Svetovid.
a tta in e d th e lim it b y d e m a n d in g th a t th e c o u n try 's econom y be im m ediately
r id of Jew s a n d Jew ish in flu en c e . S uch in c ite m e n t re su lte d in p ublic riots
o n th e 1 6 th o f J a n u a ry 1 8 6 5 , d u rin g w h ic h tw o Jew s, Jacob A lcalay and
S hlom o A b in u n , w ere k ille d .
I n 1 867 th e S e rb ia n F o reig n M in iste r R istich a n n o u n ced c ertain
re lie fs re g a rd in g th e eviction o f th e Jew s fro m p ro v in c ia l tow ns; y et a t
th e sam e tim e P rim e M in iste r G a ra sh a n in d eclared th a t Serbia w ould g ra n t
th e Jew s n o fu r th e r concessions. G re a t B rita in m ade h e r su p p o rt of tho
S e rb ia n c la im to th e C ita d el of B elgrade c o n tin g e n t o n th e g ra n t of free
m o v e m e n t a n d fu ll civil e q u ality to th e c o u n try ’s Jew s. W h e n G orchakov,
th e R u ssia n F o reig n M in iste r, w as in fo rm e d of th e B ritish stip u la tio n
h e re p lie d th a t R u ssia , th o u g h h a v in g fu ll u n d e rsta n d in g fo r B rita in 's
d esire to im p ro v e th e co n d itio n of th e S e ib in n Jew s, y et c o uld n o t totally
d is re g a rd th e c o n te n tio n o f th e Serbs th a t th e y w ere fa c ed w ith th e
necessity of d e fe n d in g th e ir ow n interests a g ain st Jew ish u su ry . B rita in
th e n i n p la in w ords insisted on th e re p e a l of th e e n tire anti-Jew ish
le g islatio n , b u t G o re sh a n in ’s a ttitu d e re m a in e d in tra n sig e n t. I n 1869
th e S k u p s h tin a (S e rb ia n P a rlia m e n t) passed a new C onstitution assuring
e q u a l rig h ts to nil c itizens except th e Jew s w hose residence re m a in e d
c o n fin e d to B clgrnde. . ,
T h is a g a in elic ite d a w ave of p rotests fro m foreign consuls, b u t th e
F o re ig n M in iste r Maticb, ‫ ״‬O ctober 18 6 9 , re b u tte d th e ir in te rv e n tio n
on th e g ro u n d s th a t th e Jew s o f Serbia in fact enjoyed fu ll religious
[A 191 418
in th e Jew ish w orld a n d liv ed a n in ten siv ely Jew ish life th em selv es. Y e t
the C om m u n ity ’s econom ic resources g ra d u a lly d w in d led . T o w a rd s th e
en d of the 1 9 th c en tu ry th e Jew ish resid en ts o f M o nastir-B itola b e g an to
em igrate. A fte r th e 194 3 d isaster n o t a sin g le Je w w as le ft in th e tow n.
S kopje h as a n even m o re a n cien t h isto ry . T h e tow n w as d estroyed in
a n e arth q u a k e in th e 6 th c e n tu ry b u t was re b u ilt. I n th e M id d le A ges
S kopje, situ a ted a t a v ita l h ighw ay ju n c tio n , becam e a n im p o rta n t
com m ercial cen tre. H e r sm all co m m u n ity lik e o th e r co m m u n itie s in th e
O ttom an E m p ire sh ared in th e e ffo rt to ta k e in Ib e ria n refu g ees a n d a t
the e n d of th e 1 6 th c e n tu ry ad m itte d a n u m b e r o f M a ra n n o fa m ilie s fro m
Ita ly , S pain a n d P o rtu g al. U n til 1943 th e re w ere sev eral fa m ilie s m em bers
o f th e D o nm eh sect, descended fro m Jew ish S h a b ta ists w ho h a d b e en
converted to th e Islam . Down to th e 1 7 th c en tu ry n o d is c rim in a tio n in
com m ercial life was p ractised a g ain st th e Jew s; also th e fo rm e r M a ran n o s
o f the P in to , V id al, A barbanel a n d K olai fam ilies fo u n d p ro sp e rity in
various business b ranches. Several Jew ish m e rc h a n ts, k n o w n a s c o n su ls,
acted as com m ercial agents fo r b ig fo reig n firm s. A m o n g th e w ell-know n
R abbis of th e tow n th e nam es o f M oshe L eo n , M oshe B a rd a sh i, Jo sep h
H andel, A aron an d Shlom o A bayov a n d E lia h u A xbaro s h o u ld be m e n ­
tioned.
S E R B IA ( p p . 139— 1 7 1 )
A fte r th e B attle o f Kosovo (1 3 8 9 ) th e S erb ian fr o n t m o v ed n o rth .
F o r over a h u n d re d years th e T u rk s m ade rep eated u n su cc e ssfu l a tte m p ts
to take th e tow n o f B elgrade u n til i t fin a lly s u rre n d e re d to S u le im a n
th e M agnificen t in 1521.
A local tra d itio n h a s it th a t th e re have been Jew s in B elg rad e sin ce
tim e im m em orial. I n th e 1 6 th c e n tu ry th e city h a d tw o c o m m u n itie s,
one A shkenazi and one S ep h ard i, th e fo rm er b e in g th e o ld e r, its fo u n d e rs
h a v in g fled to B elgrade fro m H u n g a ry a n d G erm an y d u rin g th e M id d le
A ges. T h e Sephardis cam e in th e 1 6 lh c e n tu ry w ith th e c o n q u e rin g
T u rk ish arm ies. T h e C o m m u n ity ’s dev elo p m en t in th e Jew ish q u a rte r
o f J a lija set in w ith th e a rriv a l o f M eir A n g el, th e first R ab b i o f B elg ra d e,
who w rote som e treatises o n the Jew ish law , th e H a la k h a , T h e c o m m u n ity
prospered a n d grew in sp ite o f th e in te lle c tu a l a n d c u ltu ra l d e clin e o f th e
Jew s in th e O ttom an E m p ire. I n 1 6 1 7 , on th e in itia tiv e o f Y e h u d a L e rm a ,
a Y eshiva w as o pened w h ich w as to becom e a fam o u s c e n tre o f Jew ish
le a rn in g . T h e S ep h er S h em o t, th e g reat treatise o f th e p ro m in e n t h M h i s t
421 I A 16]
S im h a H a C o h c n , w as w ritte n in B elgrade. T h e contribution of th e B elgrade
Jew s to Je w ish relig io u s lite ra tu re in the 17 th cen tu ry has no p a ra lle l in
th e h is to ry o f Y ugoslav Jew ry . T h e last im p o rtan t w rite r of the B elgrade
school w as Jo se p h A lm osnino, a native of Salonica w ho com pleted h is
s tu d ie s in th e S .G . H aC o h en Y eshiva of B elgrade. H is w ritin g s, E d u t
b e Y o se f, p u b lis h e d p o sthum ously b y h is son Isaac, are the m ost charac­
te ristic w o rk o f th e B elgrade schoot. W h en th e T u rk s la id siege to th e
c ity in S e p te m b e r 1 6 8 8 , th e Jew s w ere expelled and Joseph A lm osnino
d ie d in exile a t fa r-o ff N ico lsb u rg in M oravia.
T h e peace tre a ty sig n ed in P ozharevac in 1718 assured to bo th
A u s tria n a n d T u r k is h su b jects u n re stric te d residence and commerce right»
in e a c h o th e r’s te rrito ry . T h u s T u rk is h Jew s settled in V ienna, th e A u stria n
c a p ita l, as w e ll as in T e m e sv ar a n d in th e H u n g a ria n capital of B uda,
a n d fo u n d e d th e re T u r k is h (S e p h a rd i) com m unities. ‫־‬W hile they h a d
fu ll tra d in g p riv ileg e s in th e se tow ns, A ustrian Jew s were granted m erely
te m p o ra ry resid en ce a n d w ere s u b jec t to th e Jew ish p o ll tax.
‫־‬W ith th e co n q u est of Serbia by th e A u stria n s in 1718 the situation
o f th e Jew s d e te rio ra te d in s p ite o f th e co u n try ’s econom ic prosperity.
A p a rt fro m a r it u a l slau g h ter-h o u se n o com m unal activities w hatever were
p e rm itte d to th e B elg rad e Jew s, so th a t th is tow n ceased to exist as a centre
o f Je w ish life . A fte r th e A u stria n re tre a t in 1739 a few Sephardic Jews
r e tu rn e d i n th e w ake o f th e T u r k is h arm ies a n d restored th e com m unity.
S h lo m o S h a lc m , a w ell k n o w n sch o la r o f th e tim e , was appointed R abbi.
I n th e su cceed in g years th e tow n ch an g ed b a n d s several tim es u n til
it re tu rn e d to th e T u r k s in 1791. O ne o f th e first steps ta k e n by th e new
g o vernor, T o p a l P a sh a ( “ th e Lame*’) , w as to ta k e revenge o n th e Jews
w ho h o d re m a in e d in th e Jew ish q u a rte r in stead o f le aving together
w ith th e O tto m a n a rm ie s. M an y o f th e m w ere im prisoned. So w as R abbi
M ag riso , w ho d ie d in p riso n .
A t th e o u tb re a k o f th e Serbian rebellion u n d e r G eorge P etrovich
K arogcorgc (1 8 0 6 -1 8 0 7 ) m o st B elgrade Jew s escaped to Z e m u n , N ovisad,
B o sn ia a n d th e v a rio u s A u strin n tow ns. Those w ho stayed behind were
forcib ly co n v erted . C o nditions im p ro v ed fo r the re tu rn e e s w ith th e accession
of P r in c e M ilosh O brenovich (1 8 1 5 -1 8 3 9 a n d 1 8 5 9 -1 8 6 0 ). T h e P rin c e w ent
o n fig h tin g th e T u r k s a n d in 1827 th e ir occupation o f th e co u n try was
e n d e d . I n 1 833 M ilosh o b ta in e d v irtu a l independence fo r b is p rin cip ality .
T h e T u r k is h p a sh a re m a in e d only in th e C itad el o f B elgrade w hich served
h im os resid en ce till 1867.
[A 171 420
 in the Jew ish w orld a n d liv e d a n in te n siv ely Jew ish life th em selv es. Y e t
the C om m u n ity ’s econom ic resources g ra d u a lly d w in d le d . T o w ards th e
end of th e 19 th c e n tu ry th e Jew ish re sid en ts o f M o n asiir-B ito la b e g a n to
em igrate. A fte r th e 1943 disaster n o t a sin g le Je w w as le ft in th e to w n .
Skopje h a s a n ev en m o re a n c ie n t h isto ry . T h e tow n w as d e stroyed in
a n e arth q u a k e in th e 6 th c en tu ry h u t was re b u ilt. I n th e M id d le A ges
Skopje, situ a ted a t a v ita l h ig h w ay ju n c tio n , becam e a n im p o r ta n t
com m ercial cen tre. H e r sm all co m m u n ity lik e o th e r c o m m u n itie s i n th e
O ttom an E m p ire sh ared in th e e ffo rt to ta k e in Ib e ria n re fu g e e s a n d a t
th e e n d o f th e 1 6 th cen tu ry a d m itte d a n u m b e r o f M aran n o fa m ilie s fro m
Ita ly , S p a in a n d P o rtu g al. U n til 1 943 th e re w ere sev eral fa m ilie s m e m b e rs
o f th e Donzneh sect, descended fro m Jew ish S h o h taists w ho h a d b e en
converted to th e Islam . D ow n to th e 1 7 th c e n tu ry n o d is c rim in a tio n in
com m ercial life w as p ractised ag ain st th e Jew s; also th e fo rm e r M ara n n o s
of the P in to , V idal, Ab&rbanel an d K a lai fam ilies fo u n d p ro sp e rity in
various business b ranches. S everal Jew ish m e rc h a n ts, k n o w n a s co n su ls,
acted as com m ercial agents fo r big fo reig n firm s. A m o n g th e w ell-know n
R abbis of th e tow n th e nam es o f M oshe L eon, M oshe B a rd a s h i, Jo sep h
H andel, A aro n an d Shlom o A bayov an d E lia h u A rb a ro sh o u ld b e m e n ­
tioned.
SE R B IA (p p . 139— 1 7 1 )
A fter th e B attle of Kosovo (1 3 8 9 ) th e S erb ian f r o n t m o v ed n o rth .
F o r over a h u n d re d years th e T u rk s m ade rep eated u n su cc e ssfu l a tte m p ts
to ta k e the tow n of B elgrade u n til i t fin a lly su rre n d e re d to S u le im a n
th e M agnificent in 1521.
A local tra d itio n h a s it th a t th e re h ave been Jew s in B elg ra d e sin ce
tim e im m em orial. I n th e I 6 th c en tu ry th e c ity h a d tw o c o m m u n itie s,
one A shkenazi a n d o n e S e p h a rd i, th e fo rm e r b ein g th e o ld e r, its fo u n d e rs
h av in g fle d to B elgrade fro m H u n g a ry a n d G e rm a n y d u rin g th e M id d le
Ages. T h e S cphardis cam e in th e 1 6 th c e n tu ry w ith th e c o n q u e rin g
T u rk ish arm ies. T h e C o m m u n ity ’s d ev elo p m en t in th e Jew ish q u a rte r
of J a lija set in w ith th e a rriv a l o f M c ir A n g el, th e fir s t R ab b i o f B elg ra d e,
who w rote som e treatises on th e Jew ish la w , th e H a la k h a . T h e c o m m u n ity
prospered a n d grew in spite o f th e in te lle c tu al a n d c u ltu ra l d eclin e of th e
Jew s in the O tto m an E m p ire . I n 1 6 1 7 , o n th e in itia tiv e o f Y e h u d a L e rm a ,
* ™ “ ' I ‫ ' ' ״‬w h iA » ‫״‬ to becom e . fa m o u s een .ro o£ Jew ish
learn in g . T h e S e p ie r S h cm o t, th e g re a t tre a tise o f th e p ro m in e n t h a la k h ist
421 IA 16]
S im h a H a C o h e n , w as w ritten in B elgrade. T h e c o n tribution o£ the B elgrade
Jew s to J ew ish relig io u s lite ra tu re in the 1 7 th cen tu ry has no p a ra lle l in
th e h isto ry o f Y ugoslav Jew ry. T h e lost im p o rtan t w rite r of th e B elgrade
school w as Jo sep h A lm osnino, a native of Salonica who com pleted h is
s tu d ie s i n th e S .G . H aC ohen Y eshiva o f B elgrade. H is w ritin g s, E d u t
b e Y o se f, p u b lis h e d posthum ously by his son Isaac, are the m ost ch arac­
te ris tic w o rk o f th e B elgrade school. W h en th e T u rk s laid siege to th e
c ity in S e p te m b e r 1 6 8 8 , th e Jew s were expelled and Joseph A lm osnino
d ie d in e x ile a t fa r-o ff N ico lsb u rg in M oravia.
T h e peace tre a ty sig n ed in P ozharcvac in 1718 assured to botli
A u s tria n a n d T u r k is h su b jec ts u n re stric te d residence and com m erce rig h ts
in e a c h o th e r’s te rrito ry . T h u s T u rk is h Jew s settled in V ienna, the A u stria n
c a p ita l, os w ell as in T em csv o r a n d in th e H u n g a ria n capital of B u d a,
a n d fo u n d e d th e re T u r k is h (S e p h a rd i) com m unities. W h ile they h ad
f u ll tra d in g p rivileges in these tow ns, A ustrian Jew s w ere granted m erely
te m p o ra ry re sid en c e nnd w ere s u b jec t to th e Jew ish poll tax.
W ith th e co n q u est o f Serbia by the A u strian s in 1718 the situation
o f th e Jew s d e te rio ra te d in s p ite o f th e co u n try ’s econom ic prosperity.
A p a rt fro m a ritu a l slau g h ter-h o u se no com m unal activities w hatever w ere
p e rm itte d to th e B elgrade Jew s, so th a t th is tow n ceased to exist as a centre
o f Jew ish life . A fte r th e A u stria n re tre a t in 1739 a few Sephardic Jew s
re tu r n e d i n th e w ake o f th e T u r k is h a rm ie s a n d restored th e com m unity.
S h lo m o S h a lc m , a w ell k n o w n sc h o la r of th e tim e, was appointed R abbi.
I n th e succeeding years th e tow n c h an g e d h a n d s several tim es u n til
it re tu rn e d to th e T u r k s in 17 9 1 . O ne o f th e first steps ta k e n by th e new
g o v e rn o r, T o p a l P a sh a ( “ th e L am e” ) , w as to ta k e revenge on th e Jews
w ho h a d re m a in e d in th e Jew ish q u a rte r instead o f leaving together
w ith th e O tto m a n arm ies. M an y of th e m w ere im prisoned. So was R abbi
M ag riso , w ho d ie d in prison.
A t th e o u tb re a k of th e Serbian re bellion u n d e r G eorge Petrovich
K arag eo rg e (1 8 0 6 -1 8 0 7 ) m ost B elgrade Jew s escaped to Z e m u n , N ovisad,
B osnia a n d th e v a rio u s A u stria n tow ns. T hose w ho stayed b e hind were
forcib ly co n v erted . C onditions im proved fo r th e re tu rn e e s w ith th e accession
o f P r in c e M ilosh O brcnovich (1 8 1 5 -1 8 3 9 a n d 1 8 5 9 -1 8 6 0 ). T h e P rin c e w ent
o n fig h tin g th e T u r k s a n d in 1827 th e ir occupation o f the c o u n try w as
e n d e d . I n 1833 M ilosh obtained v irtu a l in d ependence fo r h is p rin c ip a lity .
T h e T u r k is h p ash a re m a in e d on ly in th e C itadel o f B elgrade w hich served
h im as resid en ce till 1867.
[A 171 420
 la n g u a g es o f the Jew ish D iasp o ra, to becom e the lingua franca of th e
c o m m u n ity . S p iritu a lly th e e n tire perio d is d om inated by th e m y sticism
k ille d . M ost o f its w e a lth a n d a rt tre a su res w ere d estro y ed . T h e s m a ll o f th e Safcd school, v e n eratio n fo r its o rig in ato r, H a ’ari (R a b b i Isaac L u rie
Jew ish com m u n ity lo st th irty -n in e so u ls, a considerable p a rt o f its to ta l A s h k e n a z i), acco m p an ied b y a p assionate y e arn in g fo r th e M essiah w hose
n u m b e r. I t recovered som e o f its p ro sp e rity a t th e e n d o f th e 1 8 th c e n tu ry , a d v e n t w as expected a n y day . A ll these w ere stones for th e fo u n d a tio n
b u t the anti-Jew ish law s w ere s till scru p u lo u sly en fo rced b y th e a u th o ritie s. of a hom ogeneous Jew ish co m m u n ity in to w hich th e Jew s who h a d e a rlie r
I n 1804, sh o rtly before the fa ll o f th e R e p u b lic , a decree fin a lly p u t b e en d isp erse d a ll o v e r E u ro p e a n d w ere now scattered th ro u g h o u t th e
a n en d to coerced conversion o f Jew s b y th e C h u rc h . O tto m a n E m p ire , w ere to m erg e.
S alo n ica w as o n e o f th e f ir s t Jew ish com m unities in T u rk e y to have
U N D E R T H E T U R K IS H C R E S C E N T ( PP. 1 1 5 — 1 2 8 ) H e b re w p rin tin g presses, schools a n d colleges. I n th e second h a lf of th e
T h e T u rk s ’ firs t en co u n ter w ith Jew s in A n a to lia w as d u rin g th e 1 7 th c e n tu ry th e M essianic m ovem ent o f S habtai Z v i w on n u m e ro u s
conquest o f B ru sa in 1 3 2 6 . T h e new ru le rs g ra n te d extensive p riv ileg es d isciples a t S alonica b y w hom th e Jew ish com m unities o f Serbia a n d
to th e Jew s — free access to crofts a n d trad es as w ell as th e r ig h t to
B o sn ia, p a rtic u la rly t h a t of B elgrade, w ere influ en ced . A lth o u g h no d ire c t
b u y property in an y place. I n T u rk e y an ti-Jew ish excesses w e re ra re
lin k c a n b e tra c e d betw een th e “ C o u rt of S habtai th e M essiah" a n d th e
atlh o u g h th e 24 articles of O m ar’s C o v en an t, re g u la tin g th e policy
c o m m u n itie s of S erb ia a n d B osnia, th e stu d y of th e Z ohar a n d th e m ystic
o f M oslem ru le rs tow ards th e ir non-M oslem su b jec ts, re m a in e d in force.
lo re o f th e K abbala h a d s tirre d u p M essianic hopes am ong th e Jew ish
Its provisions w ere g ra d u a lly m itig a te d u n til, i n th e 1 9 th c e n tu ry , th e
peo p le. T h e g ro u n d h a d b een p re p a re d , so th a t betw een 1650 a n d 1666
only d iscrim in atio n ag ain st non-believers w as a p e r capita la n d lev y. I n
th e S h a b ta ls t m o v e m e n t w as h o p e fu lly w elcom ed by th e oppressed Jew ish
m a n y localities, m oreover, C h ifu t k h a n s, o r Jew ish c o u rty a rd s , w ere set
m asses i n E u ro p e , A sia M in o r a n d A frica.
u p — a T u rk ish version o f ghettos.
D u rin g th e tim e o f T u rk e y ’s g lo ry th e Jew s w ere tre a te d w ell a n d
M A C E D O N IA ( PP. 1 2 9 — 1 3 9 )
h elp was extended to th e Jew ish refugees fro m S p ain . A s th e sto ry o f D on
T h e h is to ry o f th e S e rb ia n Jew s is com m only id e n tifie d w ith th a t of
Joseph N assi shows, the O ttom ans u sed th e services o f th e Jew s a g ain st
th e B elg ra d e c o m m u n ity . I t is tr u e th a t d u rin g th e cen tu ries of O ttom an
th e enem ies o f th e E m p ire .
ru le th e m a jo rity o f S e rb ia n Jew s liv ed a t B elgrade, b u t th e re w ere
A fte r the expulsion fro m S p ain , th e O tto m an E m p ire becam e th e m ost
a n c ie n t c o m m u n itie s i n th e M acedonian cities o f B itola and S kopje too.
im p o rtan t h av en fo r Jew s. A t th e ir h e ig h t th e c o m m u n itie s o f C o n stan ­
N o t lo n g a g o , Z . E fro n fo u n d som e H ebrew tom bstones o f th e 1 8 th c en tu ry
tinople, Salonica a n d Safed w ere reg a rd e d a s cen tres o f c u ltu re , le a rn in g
also a t D o jra n n e a r th e G reek b o rd e r.
a n d wisdom fo r th e w orld Jew ry . T h e ro m a n c e betw een th e Je w s a n d
T h e Ib e ria n refu g ees fo u n d e d tw o c o m m unities a t B itola, w hich
the T u rk s lasted fo r som e two h u n d re d a n d fifty years, u n til th e accession
th e y n a m e d A ra g o n a n d P o r tu g a l w hence th e y h a d com e. H e re Jew s liv e d
of M u rad I I I in 1 5 7 4 . T ow ards th e e n d o f th e 1 6 th c e n tu ry , a s th e
u n in te rr u p te d ly fro m th e b e g in n in g o f th e 1 6 th c e n tu ry dow n to th e N azi
s itu a tio n w orsened, su b sta n tia l n u m b e rs o f em ig ra n ts fro m C o n sta n tin o p le
h o lo c a u st i n 1 9 4 3 . T h e “ b ig c o u rty a rd " i n th e Jew ish q u a rte r is freq u e n tly
an d Salonica settled in present-day B u lg a ria . A sm a lle r c o n tin g e n t w e n t
m e n tio n e d in th e 1 7 th c e n tu ry m in u te s o f th e T u r k is h C o u rt a t B itola.
from Salonica to M acedonia a n d fro m th e re to n o rth e rn S erb ia, b ra n c h in g
T h is to w n w as th e s o u th e rn g atew ay to S erbia th ro u g h w hich th e Jew ish
o u t s till fu r th e r to B osnia.
im m ig ra tio n fro m C on stan tin o p le a n d Salonica im p o rted n o t o n ly in d u s tria l
Salonica is h e re of p a rtic u la r sig n ifican ce. T h ro u g h o u t th e O tto m an
p ro d u c ts b u t also th e M essianio ideas fro m Safed. U n til th e begin n in g
period i t h ad ra th e r a stro n g in flu en c e over th e d escen d an ts o f th e
o f th e 2 0 th c e n tu ry i t re m a in e d th e Jew ish cen tre o f M acedonia. I n th e
Sephardic Jew s in Serbia a n d B osnia w h o m a in ta in e d close c u ltu ra l a n d
1903 c e n su s 8 ,2 0 0 Jew s w ere c o u n te d , a b o u t 10 p e r c e n t o f th e tow n’s
econom ic relations w ith th is cen tre of Jew ish life . A fte r th e S p a n ish
to ta l p o p u la tio n . T h e y w ere h ig h ly susceptible to a ll th a t w as going o n
expulsion th e Jew ish q u a rte rs assum ed a d istin c tly S e p h ard ic-S p anish
ch aracter. L ad in o rep laced th e G reek v e rn a c u la r a n d th e m a n y o th e r
{A 15] 422

423 [A 14]
brought w ith it c ertain cu rtailm en ts, m ain ly b y d em an d o n th e p a r t o f
the C hurch. N evertheless, th e cautious ru le rs o f th e tow n deem ed it
expedient to bow to the w ill o f th e ir pow erful ally , th e S u lta n o f T u rk e y .
A gain and again d u rin g th e 1 6 th a n d 1 7 th cen tu ries th e T u rk s d e m a n d e d
of D ubrovnik to take in and spare the Jew ish refugees, th e v ic tim s of
the V e st. A ny m altreatm en t of th e Jew s w as lik e ly to b rin g a b o u t th e
P orte’s ill-w ill tow ard the tin y R ep u b lic. B u t T u rk ey , too in v o lv e d in
international tangles, did not alw ays stan d b y its th re a ts. A lread y in 1540
a scries o f anti-Jew ish regulations w ere issued a t D u b ro v n ik , c o n fin in g
the Jew ish residence to" a n u m b e r o f b u ild in g s, obliging th e m to w e a r
the yellow badge an d h a t sim ila r to th a t im posed o n th e ir b re th re n in
some W estern countries, an d so fo rth . Those w ho co u ld a ffo rd le ft fo r
T urkey. I n 1546 th e rem ain in g Jew s w ere co n fin ed to a v e rita b le g h e tto —
a narrow street no t fa r fro m th e T ow n S q u are, w ith h ig h w alls a t bo th
ends and gates tb a t were locked a t n ig h t.
I n 1590 D ubrovnik was seized w ith a p a n ic a t th e re p o rt fro m h e r
Constantinople agent th a t a neig h b o rin g pasha p la n n e d to dispossess th e
R epublic o f the Konavle te rrito ry . T h e disaster w as av erte d th ro u g h th e
efforts of a Jew ish physician by th e n am e o f A b eatar (E v y a ta r ) w h o b a d
only recently set up bis practice a t D u b ro v n ik . H e firs t sm u g g led to b is
co-religionists in C onstantinople 200 th a le rs, th e n a n o th e r 9 0 0 . B y m e a n s
of this bribe a firm a n was secured to p u t an en d to th e p a sh a ’s a rb itra rin e s s .
Such and sim ilar other p atrio tic acts in d u ced th e R ep u b lic o f D u b ro v n ik
to plead fo r its Jew ish doctor w hose p ractices th e C h u rc h trie d to
proscribe.
However, th e R epublic’s p rotection d id n o t re a c h a n o th e r d o cto r,
the great A m atus L usitanus, who h a d settled in th e tow n a b o u t 1 5 5 6
o r 1558. A physician of renow n a n d p ro m in e n t sch o la r, h e h o p ed to
be appointed m unicipal surgeon. H e h a d w ritten a seven-volum e w o rk
entitled Centurixmum aeptem, each volum e co n ta in in g one h u n d re d m ed ical
case histones. T h e sixth volum e concluded w ith th e fa m o u s A m a tu s O a th
declaring th a t the great doctor h ad always h ad th e w ell-being o f h is p a tie n ts
at h eart ra th e r th a n his personal ad v an tag e, n e v er d is c rim in a tin g Jew
from C h n slian o r M oslem . N evertheless, u n d e r p ressu re fro m th e local
physicians and th e C hurch, th e city fa th e rs tu rn e d dow n A m a tu s’ a p ­
plication fo r licence of m edical p ractice i n th e tow n.
Sm all • a . t h e Jew ish com m unity of D u b ro v n ik w as i t gave hom o
to . brillian t lyrical poet, D r. Isa iah C ohen, k n o w n b y b is v ario u s pseudo-
425 [A 121
n y m s a s D id a cu s P yrrhus» Jacobus Flavius» Jacob E borensis o r L u slta n u s.
H is in flu e n c e on h is co n tem p o raries w as considerable, a n d a lth o u g h h e
w ro te in L a tin th e in h a b ita n ts s till p ro u d ly re m e m b e r h is n a m e . H e
m a in ta in e d good re la tio n s w ith th e aristocracy a n d citizen ry a s w ell as
w ith th e local poets, a rtists a n d scientists. H is poetry bears a ll th e typical
m a rk s o f th e p e rio d . H is co n tem p o rary Shlom o O hev a n d th e la tte rs
g ra n d so n A aro n H aC o h en w rote tw o w orks in H ebrew , S hem en T ov
a n d Z ’k a a A h a ro n .
A a ro n H a C o h e n le ft a d eep er im p rin t o n th e h isto ry o f D u b ro v n ik
th a n a n y o th e r Je w before or a fte r h im . B o rn th e re a t th e e n d o f th e 16th
c e n tu ry , h e w as m a d e R ab b i o f th e c o m m u n ity w hile s till a fa irly young
m a n , a n d serv ed in th is office u n til h is d e a th in 1656. H e was a gifted
rh e to ric ia n , a b rillia n t cxegetc a n d w rite r. D u rin g h ts tim e th e com m unity
m e t w ith v a rio u s c alam ities su ch as th e blood lib e l of 16 2 2 , th e Y esh u ru n
tr i a l a n d , fin a lly , exp u lsio n . I n 1652 H aC ohen restored a n d enlarged th e
a n c ie n t synagogue in th e g h e tto a n d th e old cem etery, th e Z hudioski
G re b i, w hich w as in use even as la te as 1910. T h e synagogue, th e oldest
fu lly p reserv ed one in Y ugoslavia, has re m a in e d u n a lte re d to th is day.
H a C o h e n m etic u lo u sly reco rd ed th e e vents th a t overtook h is com m unity,
a n d th e collection o f h is serm ons contains a description of th e blood libel
a n d tr ia l o f 1 6 2 2 .
T h e second blood lib el d iffe re d fro m th e fir s t one only in its details.
T h is tim e its v ic tim w as a Jew ish m e rc h a n t by the n am e o f Isaac Y e sh u ru n .
I n S e p te m b e r 1 6 2 2 a g irl fro m th e su b u rb o f P ile , d a u g h te r o f a c erta in
J u liu s L ongo, d isappeared. A fte r prolonged search h e r body was found
in th e hom e o f M aria M atkova, a p p aren tly a n in san e w om an. She ad m itte d
k illin g th e g ir l b u t in h e r defence insisted th a t she h od done so on the
In stig a tio n o f th e Jew s w ho needed C h ristia n blood fo r th e fo rthcom ing
F e a st o f th e T a b e rn a c les. T h e only Jew she c ould n am e was Isaac
Y e sh u ru n . E v e n a fte r six w eeks of to rtu re u n d e r a rre st Y e sh u ru n d id n o t
b re a k d ow n. T h e n M atkova w as convicted a n d executed. N evertheless
th e S en ate o f th e R ep u b lic decided to expel th e few Jew s s till le ft a t
D u b ro v n ik w h o hod trie d i n v a in to ob tain Y e sh u ru n s release, am ong
th e m A a ro n H a C o h e n . Y e sh u ru n w as g ra n te d a re p rie v e only in M arch
1 6 2 5 . H e w as im m e d ia te ly exiled a n d le ft fo r Jeru sa le m . T h e Y e sh u ru n
M ira cle w as, fo r h u n d re d s o f years, com m em orated in the H a n u k k a p ra y e rs
of th e Jew s o f D u b ro v n ik .
I n 1667 th e c ity w as devastated by a n e a rth q u a k e a n d thousands
{A 13] 424
Jews. T h e denom ination “ Jew ” sp p ears twice in im p e ria l g ift c h a rte rs. I n
a decree dated 1337 E m peror Steven D u sh an m ad e ov er to th e M onastery
of Treskavae an estate n e a r P rile p , ex ten d in g “ fro m th e v a lley o f th e
Jews down to th e Jew ish w atershed.” I n a la tte r d o cu m en t d a te d 1 3 6 1 ,
h is son Stevan D rosh ceded th e tax collected fro m th e Jew s to th e L a v ra
M onastery o f K h alk id h ik i.
As fo r D alm atia, a document
o f 1397 refers to th e c o n stru ctio n o f
a Jew ish synagogue at Split, an d gravestones d a tin g b a ck to 1573 have
been preserved to th is day in the a n cien t Jew ish cem etery o n n e arb y
M ount M arian.
A p rom inent role was played in the histo ry of th is to w n b y D a n iel
Rodriguez, a Jew w ho, in th e face o f vigorous opposition a n d d iffic u ltie s,
m anaged, in 1592, to b u ild a deep-sea h arb o u r w hich a ttra c te d re m a rk a b le
shipping business. I n 1667, ju s t as tb e V en etian s w ere tig h te n in g th e ir
anti-Jew ish legislation, th e Jew s of S p lit d istin g u ish ed them selves in th e
defence of the city against the T u rk s. D avid P a rd o , w ho w as la te r to
become G rand R abbi of Sarajevo a n d earn ed fam e as a Jew ish s c h o la r a n d
w riter, sp en t 18 years of h is p rim e in this city .
A t Shibenik, the m u n icip al au th o ritie s failed to a ttra c t Jew ish c ap ita!
u n til the arrival of th e brothers R ap h ael a n d G ersh o n S u ess in 1 5 6 9 .
N ot even after th a t date was th ere a n organized Jew ish c o m m u n ity a t
Shibenik; a t tim es n o t a single Jew lived th e re . - > c o m m u n ity o f D u b ro v n ik . I n th e su b u rb o f P lo tch e a n old w om an w as killed
I n some Istria n towns Jew ish m erch an ts a n d b a n k ers existed th ro u g h ­
out the M iddle Ages. T h ey cam e from n earb y V enice a n d settled in Is tria
u n d e r so-called capitolL I n 1380 th e first Jew ish b a n k w as o p e n ed a t K o p e r.
A fter 1513 the street of the Jew ish b an k ers was called “ th e g h e tto ” , w hich
nam e persisted long a fte r th e last Jew h a d le ft. A t R o v in j th e e n tra n c e
to the ghetto was know n as th e G ate of th e B earded.
I n th e m unicipal archives o f Z ad ar a n im p o rta n t d o c u m e n t h a s been
preserved — th e agreem ent betw een th e local C om m issioner o f th e H u n -
garian-C roatian K ing Sigism und, an d th e Jew s. I n th is a g re e m e n t, sig n ed
m 1398, th a t is shortly before th e conquest o f th e tow n b y V e n ice , th e
K ing undertakes to respect th e Jew ish rig h ts a n d p ro p e rty ; b y force of
C h u rc h 6 agr” m ent ‘he IcWS w ere fro m th e ju risd ic tio n of th e
THE PEARL OF THE ADRIATIC (pp. 7 1 - 1 1 4 )
D ubrovnik » ‫״‬ founded b,r tb e fu g itiv e e n n g n u tu o f E p id .u n u , n fte r
427 (A 10]
th e d e stru c tio n o f th e ir tow n by th e A vars in 63 9 . I t is know n as th e P e a rl
o f th e A d ria tic n o t o n ly because o f its e n tra n c in g landscape b u t above a ll
because of its a n c ie n t treasu res a n d in v alu ab le archives. H e re Jew ish
h is to rio g ra p h y w as in lu c k — th e archives of D u b ro v n ik co n ta in am p le
te stim o n y o f its tin y J ew ish com m u n ity .
T h e fir s t Jew w ho lived th e re in 1326 was a p hysician of u n k n ow n
n a m e . H e is m e n tio n e d i n records re fe rrin g to the years betw een 1204
a n d 1 3 5 8 , w hen th e R epublic of D u b ro v n ik stood u n d e r th e protectorate
o f V e n ic e . F ro m th e e n d o f th e 1 4 th c e n tu ry Jew ish nam es in th e archives
a p p e a r w ith g re a te r freq u e n c y to becom e ra th e r p ro m in e n t in th e follow ing
th re e h u n d re d y ears. A licence given o u t in 1421 by th e C hancellor
ap p ro v es a c o m m e rc ial p a rtn e rs h ip betw een P e re ra B o n av en tu ra, a C atalo­
n ia n Je w a n d “ te m p o ra ry re sid en t of D u b ro v n ik ” , a n d Isa ac D u ra n te ,
a n o th e r Je w fro m C atalonia. A fte r 1492 th e re was a n increased in flu x
o f Je w ish m e rc h a n ts w hose p resence a t D u b ro v n ik le d to th e econom ic
p ro sp e rity o f th e e n tire c ity , especially o f its sh ip p in g business. T h e years
o f th e b ig e m ig ra tio n o f Jew s fro m S p a in a n d P o rtu g a l le d to tb e fo undation
o f a Jew ish c o m m u n ity a t D u b ro v n ik a t w hose bead a C onsul w as placed.
H is m a in fu n c tio n w as a p p a re n tly tb e collection of Jew ish taxes o n be­
h a lf o f th e R e p u b lic ’s T re a su ry .
T h e n , in 1 5 0 2 , a c alam ity in fo rm o f a blood libel befell tb e Jew ish
a n d te n Jew s w ere a rre ste d on suspicion of m u rd e r fo r ritu a l purposes.
T w o of th e m d ie d u n d e r to rtu re , fo u r w ere b u rn e d a t th e stake, w hile
a p h y sic ia n n a m e d M oses w as s tra n g le d i n p riso n . T h e re m a in in g th re e
w ere b a n ish e d fro m th e tow n. A fte r th is blood lib el tb e situ a tio n w ent
fro m b a d to w orse u n til, in M ay 15 1 5 , a ll th e Jew s in c lu d in g tb e M arannos
w e re fin a lly ex ile d . T h e m a jo rity fo u n d s h elter in T u rk e y . A n um ber
settled in Ita ly , m a in ly in th e pro v in ce o f A p u lia , w here th e y d id th e ir
best to in te rfe re w ith th e s u p p ly o f w h e at to D u b ro v n ik — the only
re ta lia tio n th e y w ere capable o f in r e tu r n fo r th e anti-Jew ish a ttitu d e
o f th e D u b ro v n ik G o v e rn m e n t.
I n 1 5 3 2 , how ever, Jew s w ere ag ain in th e tow n. T h is tim e they
h a d n o t com e fro m th e V e s t b u t fro m th e S o u th — fro m Salonica, th e
v a rio u s tow ns o f W este rn G reece, a n d fro m A lb a n ia . I n 1538 foundations
w ere la id to a re v iv e d Jew ish c o m m u n ity , ra th e r sm all b u t a ll th e m ore
sp len d id . I n th e re la tiv e freedom o f a ch an g e d D u b ro v n ik th e y fo u n d the
possib ility o f a d e c e n t livelihood. T r u e , th e grow ing im m ig ratio n o f Jew s
JA 11] 426

w illin g to ta k e a le tte r to th is k in g , b u t to Ib n S h a p ru t’s d is a p p o in tm e n t
th is le tte r was re tu rn e d fro m C o n stan tin o p le.
A fu rth e r o p p o rtu n ity to com e in to u c h w ith K h a z a r arose w ith th e
a rriv a l o f a d elegation o f th e G b ev allim , tw o o f w hose m em b ers w ere
Jew s — M a r S h a u l a n d M a r Jo sep h . T h e y expressed th e ir w illin g n ess to
deliver Ib n S h a p ru t’s le tte r to th e ir k in g w h o w o u ld see to i t th a t i t w as
forw arded to th e K b azn r m o n arch v ia H u n g a ry , R u ssia a n d B u lg a ria .
T h e controversy about th e G b ev allim m a in ly co n cern ed th e lo cation
of th e ir k in g d o m . Som e fifty years ago h isto ria n s te n d e d to id e n tify it
w ith th e C roatian k in g d o m o f th e 1 0 th c e n tu ry . I t ap p ea rs th a t th e A rab
historiographers used th a t n a m e to re fe r to th e in h a b ita n ts o f th e m o u n ­
tainous coast of D alm atia w ith w h ich S p a in e n te rta in e d a liv e ly co m m erce
by sea (g e b l in A rabic m ean s m o u n ta in ). I n th e 1 0 th c e n tu ry th is coast
was u n d e r th e ru le of th e sovereign sta te o f C ro atia. Ib n S h a p ru t in h is
le tte r to K in g Joseph m en tio n ed **the K in g o f th e G b ev allim w ho a rc
S ik lo b "; w hile th e A rab Ib n K h a ld o u n re fe rs to th e e a ste rn A d ria tic coast
as the Shore of th e S ak alib . O ne of th e q u a rte rs o f P a le rm o , th e c a p ita l
of Sicily, was called H a ra t A sk alib a — th e S lav Q u a rte r. Ib r a h im Ib n
Y akoob, who travelled th ro u g h th e s o u th ern S lav o aic c o u n trie s in 9 6 5 .
also refers to th e C roats as S ak alib — Slavs — a d d in g th a t '* th eirs U a la n d
o f h ig h m o u n ta in s" .
U N D E R T H E C H U R C H M IL IT A N T ( PP. 4 5 — 7 0 )
T h e Jew s of C ro atia a n d Slovenia, tw o p rovinces th a t a re c o n sidered
as a u n it fro m the Y ugoslav p o in t o f view , s h a re d a co m m o n fa te d u rin g
the M iddle A ges. A t th e tim e o f th e C rusades th e y fo u n d re fu g e fo r o v er
fo u r h u n d re d y ears in Slovenia, w h ere th e re h a d been o n ly few p re v io u s
Jew ish settlem en ts. T h e re w as a n o ld e r Jew ish c o m m u n ity a t P t u j , w hile
a t J u d en b u rg in S ty ria Jew s w ere reco rd ed as e a rly a s 108 0 — six teen
years before th e F irs t C rusade. T h e w ell-know n exegete a n d e x p ert in
lutlakhic law Is ra e l h en P e ta h y a Isscrlein (1 3 9 0 to 1 4 6 0 ) liv e d in M arib o r
(M a rb u rg ) a n d w rote a u th o rita tiv e decisions in fo rm o f Q u estio ns a n d
R esponses w h ich a re th e m ost im p o rta n t so u rce fo r th e h isto ry o f th e
Slovenian Jew s.
T h e la tte r ap p aren tly d isap p o in ted th e hopes th e ir S lo v en ian hosts
h a d placed in th em : th e m oney su p p ly becam e n e ith e r ch ea p e r n o r m o re
p le n tifu L T h e y w ere th u s g ra d u a lly o u sted fro m m o st R eid s o f econom ic
enterp rise; b y the tim e o f th e ir fin a l expulsion th e o n ly occu p atio ns open
429 [A 8]
to th e m w ere th e w in e tra d e a n d m oney le n d in g .
J e w s w ere also liv in g in th e s o u th e rn p a rt o f Slovenia, in th e K ra y n
d is tric t. T h e re is e vidence o f a m edieval Jew ish co m m u n ity in L ju b lja n a ,
w hose m em bers en jo y e d g re a te r privileges th a n w ere accorded to Jew s
in a n y o f th e n e ig h b o u rin g c o u n trie s. N evertheless anti-Jew ish sen tim en ts
developed i n Slovenia q u ite som e tim e before th e B la ck D e ath o f 1348-1349.
I n s p ite o f a ll, M arib o r becam e a sm all Jew ish cen tre. T h is Jew ish settle­
m e n t is fir s t m e n tio n e d in a d o c u m e n t d a te d 1277. T h e n am e of th e
Jew ish q u a rte r h u g g in g th e c ity w a ll h a s re m a in e d u n c h an g e d to th is
d a y , a lth o u g h f o r h u n d re d s o f years — sin ce th e expulsion — no Jew s
h a v e s e t foot th e re .
D u rin g th e p e rsec u tio n s a n d expulsions of th e Jew s fro m G erm any
a n d A u stria in 1 427-1430, Itz h a k Z a rfa ti repeatedly u rg e d th e scattered
exiles, in c lu d in g th e Jew s o f S lovenia, to ta k e re fu g e in th e O ttom an E m p ire ,
b u t th e m a jo rity re fu se d to h e ed h is coll.
T h e H o ly R o m a n (G e rm a n -A u s tria n ) E m p e ro r w as fin a lly p ersuaded
by th e A ssem bly in M arib o r to give u p th e re g u la r incom e derived fro m
th e J ew ish trib u te a n d to accept instead a lu m p su m p a id by th e tow n
d w ellers to th e Im p e ria l T re a s u ry . O n th e 1 8 th of M arch 1496 th e E m p ero r
sig n ed a n E d ic t e x p ellin g th e Jew s fro m S ty ria a n d C o rin th ia . T h e expulsion
cam e in to fo rce o n J a n u a ry 6 th , 1 4 9 7 . A lso th e citizens o f L ju b lja n a
m a n a g e d to b u y a s im ila r E d ic t fro m E m p e ro r M axim ilian, w hich w as
issu ed i n I n n s b ru c k o n th e 1 st o f J a n u a ry 15 1 5 . T h e Jew s of Slovenia
escaped to th e n e ig h b o u rin g te rrito rie s — som e southw ards to settle in
T rie s te , G orizia a n d G rndisca in th e Ita lia n provinces u n d e r th e ru le of
th e H a p sb u rg s, w h ile o th e rs escaped eastw ards to B u rg c n la n d in W estern
H u n g a ry .
T h e h is to ric a l evidence a b o u t th e Jew s in C roatia d u rin g th e M iddle
A ges is m u c h sc a n tie r th a n th e sources re la tin g to th e Jew ish com m unity
in S lo v e n ia . T h e re is no d o u b t, how ever, th a t a t le a st in Z agreb, the
C ro a tia n c a p ita l, Jew s lived a t th a t tim e . I.K . T k a ltc h ic h h a s discovered
a ju d g m e n t o f th e Z agreb C o u rt in a case o f th e ft d a te d 1 7 th A p ril 1 4 4 4 ,
i n w h ic h th e Jew s o f th a t c ity a re m e n tio n e d tw ice; i t is alleged th a t they
h a d b o u g h t th e sto le n goods, a n d th a t th e accused h a d en tered th e D om us
J u d e o ru m ( th e J ew ish H o u se ) a t n ig h t, th o u g h th e d o cu m en t does not
sp ec ify th e c h a ra c te r o f “ tho h o u se ".
I n S e rb ia , too, th e re is evidence o f a Jew ish settlem e n t d u rin g th e
M id d le A ges. H e re th e ir h isto ry is closely related to th a t of th e B yzantine
(A 9) 428
p‫ * ™ ״‬i‫ ־‬to t m e th e k i‫ ־‬. ‫ ״‬ry of . h i . Y o g » ! * , J«wxy, U.‫» « ־‬ •II those

w ith in Z
* k ic k B‫ ״‬d «> v a lio u s U‫ ־ ״ ־‬d ‫ ״‬n ‫ ־‬g tw o
L
‫״ ״׳‬
t ito r io . of present-day Y u6‫ ־ ־‬Iavia. I n tk o n o rth ‫ ״ ־‬. B alk ‫־ ״‬
I n S tobl i n Y ugoslav M acedonia tw o so-called P o ly h a n n o s p illa rs w ere
discovered in th e th irtie s am ong the ru in s o£ a c h u rc h a p p a re n tly e re cted
and the neighbouring p rovi‫ ־ ־ ־ ־‬lived th e A‫־‬h i ‫ ־ ־‬o n ‫ ־ ־‬m‫ ־‬m n .t.‫ ; ־ ־‬m th ‫־‬
on th e fo u n d a tio n s o f a synagogue. O ne of them bears in G reek th e n a m e
south — the R om aniotes, tho descendants o f th e a n c ie n t G re e k Je w ry .
o f th e ir Jew ish donor a n d a stip u la tio n w h ich gave rise to a d isp u te a b o u t
Fam ily nam es such as Pap o and R om ano are now th e sole re m in d e rs o f
th e s ta tu s o f th e P a tria rc h s d u rin g th e R o m an period.
the Sephardi (S p an ish ) Jew s’ connection w ith th e R o m an io tes. A m o n g
these Jew s we also fin d th e n am e A shkenazi, w h ich in d ic a tes th a t m a n y
U N D E R B Y Z A N T IN E R U L E ( PP. 3 6 - 3 8 )
a refugee fro m C entral Europe — a sh k e n a d in H ebrew — w as a d m itte d
W ith th e d eclin e o f th e W estern R o m an E m p ire and th e rise o f
into the Sephardic com m unities o f th e B alk an s, a s w ere th e fu g itiv e s fro m
C h ris tia n ity th e positio n o f th e Jew s in D a lm a tia a n d th e so u th ern B alk an s
P ortugal. T h e Jew s who in the course of the cen tu ries cam e to s ettle w ith in
soon d e te rio ra te d . C h ris tia n ity w as adopted by th e S tate a n d in th e na m e
the territories o f Yugoslavia via D u b ro v n ik can h a rd ly b e re g a rd e d a s
o f th e n e w ly acknow ledged C h u rc h restrictio n s ag ain st Jew s w ere issued
a homogeneous group, th ough the m ajo rity seem to have com e fro m Ita ly .
b y successive C ouncils a n d Synods. T h e y w ere deprived of religious freedom
Before th e b irth of Y ugoslavia in 1918 th e Jew ish c o m m u n itie s o f
a n d o f sources o f livelihood, a n d su b jected to a va rie ty o f social sanctions.
Serbia, Bosnia, V ojvodina, D alm atia a n d C roatia h a d been re sid e n ts o f
C o n d itio n s b ecam e p a rtic u la rly h a rd fo r th e Jew s u n d e r th e ru le of the
various territories of pre-w ar A u stro -H u n g arian M o n arch y a n d o f S e rb ia .
E a s te rn B y za n tin e E m p ire , w h ic h covered p a rts of present-day Y ugoslavia
T hus they had been not only eth n ically heterogeneous b u t also d iv id e d
as w e ll as som e " G re e k cities fro m w here Jew s tried to em igrate to the
by political fro n tiers. F ro m 1918 o n w ard th e S e p h a rd i a n d A sh k en azi
te rrito rie s o f th e s o u th e rn Slavs. T h e severely persecuted G reek-speaking
com m unities gradually m erged in to a single w hole.
B y za n tin e Jew s, k n o w n as R om aniotes, th u s dispersed over m any countries
in c lu d in g those occupied by th e s o u th e rn Slavs. T h e y la te r m erged w ith
U N D ER T H E ROM AN EA G LE ( PP. 25— 3 6 )
th e m a ss o f Jew s fro m th e Ib e ria n p e n in su la wbo cam e to settle in these
p a rts .
I n 1878 th e Ita lia n archaeologist G iovanni B attista d e R o ssi fo u n d
a 4 th century inscription o n a tom bstone in the a n c ie n t c em ete ry o f S oli□ ,
T H E G H E V A L L IM ( P P . 3 9 - 4 4 )
reading, “ H ere lies a m a n b u ried according to th e sacred law s o f C h ris­
L ik e n u m e ro u s M edieval d o cu m en ts also those re fe rrin g to th e G he-
tia n ity ." Rossi discerned a H ebrew stylistie in flu en c e in ♦hi« leg en d as
v a llim a re ra th e r v a g u e . W h o w ere these people?
nothing resem bling it b ad been fo u n d o n th e p ag an o r C h ris tia n to m bstones
B u la n , th e K in g of th e K h azars w hose d om ain extended fro m the
of the late R om an period, an d suspected th e presence o f a Jew ish c em ete ry
C rim ea to A s tra k h a n , decided som ew here i n th e 8 th c e n tu ry to g e t con­
in the neighbourhood. I n 1956 B ra n im ir G ahritcbevich fo u n d tw o fra g m e n ts
v e rte d to J u d a is m , T h e B yzantines a t K h e rso n trie d to convince him
of a tombstone in the Solin digs o n w h ich h e d ecip h ered th e in s c rip tio n :
o f th e s u p e rio rity o f th e C h ris tia n re lig io n , a n d th e A rabs o f th e n e igh­
“ M ay no unw anted trespassers desecrate th is tom b, b e th ey Jew s, C h ris tia n s
b o u rin g c o u n trie s m a d e s im ila r efforts on b e h a lf o f th e Isla m ic fa ith . T his
o r . . . a n i . . . ” A lively archaeological controversy en su ed a b o u t th e m u til­
tim e , how ever, J u d a is m w on o u t a n d th e k in g a n d m a n y o f h is subjects
ated w ord, b u t fo r o u r purpose suffice it to n o te th e sp ecific re fe re n c e
to Jews. becam e Je w is h . F ro m th e m id d le o f th e 8 th c en tu ry till th e b e ginning
o f th e M ongol in v a sio n o f th e E u ro p ea n c o n tin e n t, th e extensive K h azar
A tom bstone in Benkovac o n th e slopes o f M o u n t V cleb it in D a lm a tia ,
com m em orated one A urelius D yonisius, . Tiberian Jew o f th e 2 n d c e n tu ry te rrito rie s w ere in fa c t a Jew ish state.
A J ) . I n I9 6 0 a Jew ish grave was fo u n d in D u d e a n e a r T ito g ra d in M o n te ­ D u rin g th is p e rio d H a sd a i Ib n S h o p ru t served as V izier (m in is te r)
negro, w hich ‫ ״‬believed to date from th e e n d of th e 3 rd century A J ) . a t th e c o u rt o f K h o lif A b d u rra h m a n I I I (9 1 2 -9 6 1 ) in C ordova. A delegation
fro m th e B y za n tin e E m p ire co n firm ed to h im th e existence of th e K h a z a n a n
431 re a lm u n d e r th e re ig n o f a Jew ish m o n a rc h , Joseph. T h e delegation w as
IA6J

[A 71 430
 INTRODUCTION (pp. 1 7 - 2 4 )

I n th e a tm o sp h ere o f E retz Is ra e l Jew ish h istoriography has m e t w ith

a n u n h a m p e re d n a tu ra l developm ent even w here it is n o t concerned w ith
th e h is to ry o f th is c o u n try itself. H e re th e Jew s a re actors in th e ir ow n
sto ry r a th e r th a n m e re stage p rops in th e histo ric d ram a of th e peoples
th e y w e re d isp ersed a m o n g . •
T h e tim e has com e fo r th e h isto ry of th e Jew s of the W este rn B alk an s
T h e p u b lic a t io n o f t h is H i s t o r y of Y u g o s la v Jews %-as s p o n s o r e d by
th e M em orial F o u n d a tio n f o r J e w is h C u ltu r e and by th e B u re a u
to b e rev iew ed i n th is lig h t. So f a r th e h istory of th is section of th e Jew ish
fo r Jewish C o m m u n it i e s a n d O r g a n iz a t io n s o f th e Jewish Agency peo p le h a s re m a in e d la rg e ly u n e x p lo re d an d u n recorded. T h is book is the
f ir s t a tte m p t a t fillin g th e gap . I t is w ritte n in th e hope th a t‫ ־־‬th e subject
m a y p ro v e o f in te re s t to th e h isto ria n , th e sch o lar a n d th e lay m an , a n d
p a rtic u la rly to th e y o u n g e r g e n eratio n o f Jew s w hose p a re n ts have com e
fr o m th a t p a rt o f th e w o rld b u t w ho have so f a r h a d little chance of
fa m ilia ris in g them selves w ith th e ir ow n b ack ground.
T h e f ir s t v o lu m e d eals w ith th e h isto ry o f th is c om m unity from a n cien t
tim e s u n til th e e n d o f th e 19 th c e n tu ry . T h e second volum e w ill b rin g
th e sto ry u p to th e m id d le o f th e 2 0 th c en tu ry a n d te ll of the social fe rm e n t
o f th a t p e rio d , th e em erg en ce o f politic a l Z ionism a n d th e sp iritu a l revival
th a t a cc o m p a n ie d i t , th e im m ig ra tio n of y o u n g Jew s to P a le stin e , th e N azi
h o lo c a u st a n d th e fa te o f its surv iv o rs a fte r the Second W orld W ar.
T im e a n d space n a tu ra lly a re th e tw o m a jo r co-ordinates of th e events
re la te d . T h e b e g in n in g s o f o u r sto ry a re set a g ain st th e scene of th e R om an
E m p ire o f w h ic h D a lm a tia a n d M acedonia form ed p a rt. T h e Jew s of
D u b ro v n ik w ere sp a re d n e ith e r th e h o rro rs o f th e M iddle A ges n o r the
excesses o f th e C h u rc h M ilita n t in its countcr-rcfo rm atio n al zeal. U n d e r
O tto m a n ru le in th e 1 7 th a n d 1 8 th c en tu rie s, w h en th e glory of th e Sublim e
P o rte w as alre a d y o n th e w an e, th e Jew s of Serbia a n d B osnia h a d a b rief
sp ell o f p ro sp e rity . B y 1 9 4 1 , over a sp a n o f 150 years, th e Jew ish com ­
m u n ity in C ro a tia h a d developed fro m a hotbed o f assim ilotion in to a centre
o f Jew ish re v iv a l.
T h e hook describes b o th th e e x te rn a l factors th a t affected the Jew ish
© c o m m u n itie s i n th e s o u th e rn S lavonic cou n tries a n d th e g eneral Jew ish
events th a t sh ap e d th e course o f th e ir h isto ry . I n 1918 these countries
Copyright by HiUhdut ole! Yugoslavia in brad, Td-Aviv 1971 u n ite d to fo rm th e sta te o f Y ugoslavia, w hereby a new n am e w as b o ra
Printed in Israd by “D aw ‫״‬, Td-Aviv **Yugoslav J e w ry ” — , a te rm h a rd ly e v e r used before W o rld W a r I . O u r

[A 5] 432
 A History of Yugoslav Jews (i)
FROM ANCIENT TIMES TO THE END
OF THE 19TH CENTURY

by Yakir Eventov
edited by Cvi Rotem

English summary translated by Hannah Shmorak

and edited by Richard Laufer

>
lAJa rrnirp
nnoon
 ‫תולדות יהודי יוגוסלביה א׳‬
‫‪A HISTORY OF YUGOSLAV JEWS‬‬

‫‪Volume One‬‬

‫‪Summaries‬‬ ‫‪.‬תקצירים‬

‫‪DS 135.Y8E9‬‬
‫אבנטו! ‪ ,‬י קי ר‬
‫וולדו ה י הודי יוגו סל בי ה‬
‫כ ר'‬
‫‪V0L.1‬‬ ‫‪1971‬‬
‫’ ‪A 1115690 001 001‬‬

‫‪BGU111 5 6 9 0 2 5 0 8 0‬‬