‫מדינת ישראל – משרד החקלאות נ' מוג'יב עקל‬ ‫תפ (ת"א) ‪6380/05‬‬

‫בתי המשפט‬
‫פ ‪006380/05‬‬ ‫בית משפט השלום תל אביב‪-‬יפו‬

‫תאריך‪23/06/2008 :‬‬ ‫כבוד השופטת דורית רייֿֿךשפירא‬ ‫בפני‪:‬‬

‫מדינת ישראל – משרד החקלאות‬ ‫בעניין‪:‬‬

‫המאשימה‬ ‫גנטוס‬ ‫ע"י ב"כ עו"ד‬
‫נ ג ד‬
‫מוג'יב עקל‬
‫הנאשם‬ ‫עו"ד קופרמן ויגור‬ ‫ע"י ב"כ עו"ד‬

‫חקיקה שאוזכרה‪:‬‬
‫חוק בתי המשפט [נוסח משולב]‪ ,‬תשמ"ד‪1984-‬‬
‫חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]‪ ,‬תשמ"ב‪1982-‬‬

‫החלטה‬

‫בפני בקשה לפסול עצמי מלהמשיך לדון בתיק דנא‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪77‬א לחוק בתי המשפט [נוסח‬
‫משולב]‪ ,‬התשמ"ד – ‪( 1984‬להלן‪" :‬הבקשה")‪ .‬טיעוני ב"כ הצדדים מפורטים בפרוטוקול ואין‬
‫צורך לחזור‪.‬‬
‫בקליפת אגוז ייאמר‪ ,‬שהבקשה הועלתה לראשונה לאחר תום שמיעת ראיות התביעה ולאחר‬
‫שנדחו עיקר טענת הסנגורים שלא לחייב את מרשם להשיב לאשמה‪ .‬בבסיס הבקשה עומד‬
‫הטיעון‪ ,‬שבית משפט זה ירד "לזירת ההתגוששות" בין הצדדים‪ ,‬הנחה את התביעה כיצד‬

‫‪1‬‬
‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬
‫‪conversion/tmp/activity_task_scratch/731444030.doc /‬‬
 ‫מדינת ישראל – משרד החקלאות נ' מוג'יב עקל‬ ‫תפ (ת"א) ‪6380/05‬‬

‫לנהל את המשפט‪ ,‬הטיל דופי בהתנהלות הסנגורים באופן ניהול התיק ולא איפשר להם‬
‫להשלים טיעוניהם עד תום‪ .‬לגישתם קיימות נסיבות שיש בהן ליצור חשש ממשי למשוא‬
‫פנים‪ ,‬באופן שמצדיק פסילת המותב‪ .‬עוד טענו הסנגורים‪ ,‬שבכוונתם להעיד כעדת הגנה את‬
‫התובעת‪ ,‬עו"ד סקפה – לנדאו‪ ,‬ועתרו שלא לאפשר לה לייצג את המדינה בתיק זה‪.‬‬
‫עו"ד סקפה‪ -‬לנדאו שכתבה מספר מזכרים ולא הכחישה שניהלה שיחות טלפוניות עם‬
‫הסנגורים ו‪/‬או מי מהם‪ .‬יחד עם זאת ביקשה לקבל‪ ,‬שהיא זו שהחלה בייצוג‪ ,‬הפסיקה אותו‬
‫ארעית בשל חופשת לידה ולטענתה אין כל עילה המצדיקה פסילתה לנהל את התיק ולו‬
‫מהשלב הזה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬מכיוון שיחד עם התובעת הופיע‪ ,‬עו"ד גנטוס מטעם המאשימה‪,‬‬
‫השיב הוא לבקשה‪ .‬הוא הדגיש את השיהוי בהעלאת הטענה והעדר ביסוס משפטי‪ .‬לדעתו‬
‫בית המשפט לא ירד לגופו של התיק‪ ,‬לא הביע עמדה באשר לחפות או אשמת הנאשם‪.‬‬
‫והראיה שמאחת העבירות שיוחסו לו‪ ,‬זוכה כבר בשלב "אין להשיב לאשמה"‪.‬‬

‫לאחר ששמעתי הטיעונים‪ ,‬עיינתי באסמכתאות ושקלתי מכלול הנסיבות‪ ,‬הגעתי למסקנות‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬השיהוי –‬
‫‪ .1‬בסעיף ‪ 146‬לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ב‪ ,1982-‬נקבע שעל המבקש‬
‫פסילת שופט להעלות טענתו בהזדמנות הראשונה (ראו ע"פ ‪ 2113/91‬מדינת ישראל נ'‬
‫עמוס בן שלמה יהודה‪ ,‬פ"ד מה(‪ .)791 ,790 )3‬הלכה פסוקה היא‪ ,‬שאין בהתרחשות‬
‫מאוחרת כלשהי כדי לאפשר לבעל דין להעלות טענת פסלות‪ ,‬שלא הועלתה במועדה‪.‬‬
‫יפים לעניין זה הדברים מפי הנשיא ברק בע"א ‪ 5397/97‬יערי נ' אינדיג (לא פורסם)‪:‬‬
‫"אין לקבל את נסיונם של המערערים לטעון‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬בהתייחס‬
‫להחלטות בית המשפט במרוצת השנים‪ ,‬כי 'כל אחת ואחת‪ ...‬נגועה בדעה‬
‫קדומה' ומאידך גיסא‪ ,‬כי אותם דעה קדומה ומשוא פנים 'העוברים כחוט‬
‫השני' בכל ההחלטות מתגלים רק בראייה כוללנית ורטרוספקטיבית‪.‬‬
‫בקשת פסלות יש להעלות מיד לאחר שדבר קיומה נודע למבקש‪ ...‬ולא‬
‫להשאירה נצורה לעת מצוא"‪.‬‬
‫ראו גם ע"פ ‪ ,1504/07‬נעים ואח' נ' מדינת ישראל ‪ .‬תק‪-‬על ‪.430 ,)2(2007‬‬

‫‪2‬‬
‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬
‫‪conversion/tmp/activity_task_scratch/731444030.doc /‬‬
 ‫מדינת ישראל – משרד החקלאות נ' מוג'יב עקל‬ ‫תפ (ת"א) ‪6380/05‬‬

‫‪ .2‬הסנגורים שבפני העלו את בקשתם רק ב‪ ,19.06.08 -‬תוך התייחסות למחדלים משגים‬

‫בהחלטות שנפסקו לפני חודשים רבים‪ .‬אין הסבר ואין הצדקה לשיהוי‪ .‬העובדה שעל‬
‫הסנגורים היה לפעול ללא דיחוי היתה בידיעתם כעולה מהעובדה שבתאריך ‪26.03.08‬‬
‫מצאו לפנות בכתב לבית משפט זה‪ ,‬לאחר שנדחתה בקשתם להתקבל בלשכתי שלא‬
‫במעמד נציג התביעה‪ .‬מכאן שבגין השיהוי אני מוצאת לדחות את הבקשה‪.‬‬
‫יחד עם זאת אדרש לטענותיהם הנוספות כדלקמן‪:‬‬
‫ב‪ .‬החלטות שונות שיצאו מלפני בית משפט זה –‬
‫עיון בפרוטוקול בתיק העיקרי ובב"ש‪ ,‬מעלה שהיה צורך בהחלטות ביניים רבות‪ .‬מסתבר שהן‬
‫לא השביעו את רצונם של הנאשם ובאי כוחו‪ .‬לא לי להגן על נכונותן המשפטית של‬
‫החלטותיי‪ .‬בהקשר לבקשה אני מוצאת להפנות להלכת בית המשפט העליון בע"א ‪,4601/07‬‬
‫עו"ד מוחמד חמדה נ' ניהאל כיאל‪ ,‬תק‪-‬על ‪ ,591 ,)1(2008‬מפי כב' הנשיאה בינייש כדלקמן‪:‬‬
‫"לגופו של עניין‪ ,‬ככל שהבקשה נובעת מחוסר שביעות רצון המערער‬
‫מהחלטות בית המשפט‪ ,‬הלכה היא כי השגות בעניין זה מקומן‬
‫בהליכי ערעור רגילים‪ ,‬על פי סדרי הדין‪ ,‬ולא במסגרת הליכי פסלות‬
‫(ע"א ‪ 7186/98‬מלול נ' ג'אן (לא פורסם‪ ;)3.12.1998 ,‬ע"א ‪ 10619/02‬בן‬
‫עמי נ' קידר (לא פורסם‪ ;)30.12.2002 ,‬יגאל מרזל דיני פסלות שופט‬
‫‪ .))2006( 178-174‬זאת ועוד‪ ,‬גם אם מדובר ברצף של החלטות לרעת‬
‫בעל דין‪ ,‬אין בכך כדי להקים עילת פסלות (ע"א ‪ 6822/00‬משלי נ'‬
‫משלי (לא פורסם‪ ;)18.3.2001 ,‬מרזל‪ ,‬בעמ' ‪."178‬‬
‫מכאן שגם בטעם זה‪ ,‬אינני מוצאת עילה להיענות לבקשה‪.‬‬

‫ב‪ .‬ירידה לזירת ההתגוששות –‬

‫‪ .1‬חובתו של השופט היושב לדין לקדם ההליך ביעילות דיונית‪ ,‬תוך חתירה לגילוי‬
‫האמת ובמידת הצורך התוויית מסגרת דיונית וכך עשיתי בכל המשפט הזה כמיטב‬
‫הבנתי ונסיוני המקצועי‪ .‬בכל שנעשה‪ ,‬אין לדעתי‪ ,‬אין משום ירידה לזירת‬
‫ההתגוששות‪ .‬ראויים בהקשר זה לאיזכור דבריו של כב' השופט גולדברג בע"פ ‪332/86‬‬
‫גינדיל נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מא (‪ ,548 ,543 )4‬כדלקמן‪:‬‬

‫‪3‬‬
‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬
‫‪conversion/tmp/activity_task_scratch/731444030.doc /‬‬
 ‫מדינת ישראל – משרד החקלאות נ' מוג'יב עקל‬ ‫תפ (ת"א) ‪6380/05‬‬

‫"על פי שיטתנו 'על השופט להימנע מלהיכנס בצורה פעילה מדי לזירת‬
‫הקרב שבין התובע והסנגור' (ע"פ ‪ 27/76‬היבי נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד ל(‪)3‬‬
‫‪ .)272 ,263‬אולם‪ ,‬מאידך גיסא‪ ,‬יש לזכור‪ ,‬כי החובה להוציא את האמת‬
‫לאור רובצת בסופו של דבר לא רק על כתפיו של השופט אלא גם על‬
‫מצפונו‪ ,‬ולפיכך לא רק שרשאי הוא לחקור את העד לאחר חקירת בעלי‬
‫הדין ולשאול שאלות הבהרה במהלך החקירה‪ ,‬אלא יש שזו גם חובתו‪ ,‬כדי‬
‫שתהא פרושה לפניו בסוף הדיון מסכת עובדתית‪ ,‬שתאפשר לו לעמוד‬
‫כמיטב יכולתו במשימה‪ .‬ובלבד שבעשותו כן אינו חורג מן המידה‬
‫והמשורה"‬
‫ראו גם ע "פ ‪ ,11157/05‬תמם חוה ואח' נ' מדינת ישראל ‪ ,‬תק‪-‬על ‪.837 ,)1 (2006‬‬
‫לטעמי לא חרגתי מחובתי‪.‬‬
‫‪ .2‬בית משפט זה‪ ,‬כפי שהוא רואה את תפקידו חייב לבדוק טענות משפטיות המועלות‬
‫על ידי ב"כ הצדדים ולהידרש להן על פי הדין‪ ,‬גם אם אין בפניו הפניות או טענות‬
‫מפורשות בנושא‪ .‬אם סבור בית המשפט שב"כ שני הצדדים רואים את המצב‬
‫המשפטי בראייה שאיננה נכונה או סבירה לדעת בית המשפט‪ ,‬אין הוא פטור‬
‫מלהידרש לעניין ואין בכך משום הבעת עמדה אסורה אלא משום שיקוף המצב‬
‫המשפטי כפי שבית המשפט רואה אותו‪ ,‬במיוחד בשלב מקדמי של ההליך‪ ,‬כשלצדדים‬
‫יש אפשרות להתמודד עם המצב המשפטי הלכאורי ולנסות לשכנע אחרת‪ .‬גם אם בית‬
‫המשפט מודיע לצדדים במעמד שניהם‪ ,‬שסוגיה מסוימת נידונה בספרו של כב' השופט‬
‫קדמי‪ ,‬שהוא בבחינת מושכל ראשון‪ ,‬אין בכך משום הבעת דעה‪ ,‬או ירידה לזירת‬
‫ההתגוששות‪.‬‬

‫ג‪ .‬חשש אובייקטיבי למשוא פנים‪.‬‬

‫לטענת הסנגורים מירב הקביעות שנקבעו בהחלטות הביניים נגדו את האינטרס של‬ ‫‪.1‬‬
‫מרשם ולדעתם יש בכך לבסס את חששו‪ ,‬שהם שותפים לו‪ ,‬באשר לחוסר‬
‫אובייקטיביות ומשוא פנים‪ .‬לדעתי אין לקבל את הטענה‪ .‬כל בקשה של מי מהצדדים‬
‫נשקלה לגופה והוחלט בה בהתאם לנסיבותיה ולהוראת הדין‪ .‬אך גם אם לא כך הוא‪,‬‬

‫‪4‬‬
‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬
‫‪conversion/tmp/activity_task_scratch/731444030.doc /‬‬
 ‫מדינת ישראל – משרד החקלאות נ' מוג'יב עקל‬ ‫תפ (ת"א) ‪6380/05‬‬

‫הלכה היא שגם אם בית משפט סוטה מהמידה הראויה שבה עליו לנקוט במהלך‬
‫ההליך‪ ,‬אין בכך בלבד עילה לפסילתו‪ .‬על הטוען לקיומה של עילת פסילה להראות כי‬
‫קם חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים‪ .‬ויודגש ‪ -‬המבחן הוא אובייקטיבי (ראו‬
‫והשוו‪ :‬ע"פ ‪ 732/86‬חליווה נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מא(‪ .)412 )1‬רמת ההסתברות‬
‫הגלומה במילים "חשש ממשי" גבוהה יותר מאשר רמת ההסתברות של "חשש סביר"‪,‬‬
‫ומכאן שאין די בחשש סביר למשוא פנים כדי שבקשת פסילה תיענה בחיוב (מרזל‪ ,‬בעמ'‬
‫‪.)128-129‬‬
‫באשר לניסיון ליצוק תוכן באמת המידה של "חשש ממשי" נפסק כי יש לבחון האם‬ ‫‪.2‬‬
‫ננעלה דעתו של השופט באופן חד משמעי כך שניתן לראות את ההליך כולו כ"משחק‬
‫מכור"‪ .‬ראו בג"צ ‪ 2148/94‬גלברט נ' כב' נשיא המשפט העליון‪ ,‬פ"ד מח (‪ 573 )3‬וע"פ‬
‫‪( 3515/06‬עליון) חילף נ' מדינת ישראל (לא פורסם) החלטה מיום ‪.11.05.06‬‬
‫למיטב הבנתי עיון בפרוטוקול ובהחלטות שולל מכל וכל קיומו של חשש כזה‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫א‪ .‬זיכויו של הנאשם מאחת העבירות כבר בשלב זה‪ ,‬מדברת בעד עצמה וסותרת‬
‫בעליל את הטיעון‪.‬‬
‫ב‪ .‬רישום מפורט של טיעוני הסנגור בעמ' ‪ 64-68‬לפרוטוקול‪ ,‬גם הוא מדבר בעד‬
‫עצמו וסותר את טענתו שבית המשפט דחק בו ולא איפשר לו לטעון את כל‬
‫שביקש‪.‬‬
‫ג‪ .‬זאת ועוד שלאחר הקראת ההחלטה מיום ‪ 24.03.08‬ולבקשת הסנגור‪ ,‬ניתנה לו‬
‫הזדמנות להשלים את הטיעון בכתב‪.‬‬
‫באשר לטענת עו"ד יגור לעניין הוצאתו מאולם הדיונים ייאמר‪ ,‬שהתנהגותו במהלך‬ ‫‪.1‬‬
‫הקראת ההחלטה לא היתה מקצועית‪ .‬כעובדה התפרצויותיו התכופות לא איפשרו‬
‫המשך השלמת שימוע ההחלטה‪ .‬פניות שפנה אליו בית המשפט להימנע מהפרעה לא‬
‫נענו‪ .‬ההוראה שהופנתה אליו לעזוב את האולם לאלתר‪ ,‬לא נענתה‪ .‬רק כשהודע לו‪,‬‬
‫שאם ימשיך שלא להיענות להנחיות בית המשפט‪,‬יזומן נציג משמר בית המשפט‪ ,‬יצא‬
‫עו"ד יגור את האולם במחאה הפגנתית‪ .‬בית המשפט מחויב לשמור על כבודו של‬
‫ההליך‪ .‬מתן הוראה לסנגור‪ ,‬שאיננו מסוגל לרסן את עצמו לעזוב את האולם‪ ,‬לא‬
‫מהווה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬הטלת מורא או קיפוח זכותו של הנאשם לייצוג‪ ,‬במיוחד בתיק שבו‬
‫מייצגים שני סנגורים את אותו הנאשם‪ ,‬אלא ביטוי נאות למילוי התפקיד השיפוטי‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬
‫‪conversion/tmp/activity_task_scratch/731444030.doc /‬‬
 ‫מדינת ישראל – משרד החקלאות נ' מוג'יב עקל‬ ‫תפ (ת"א) ‪6380/05‬‬

‫אינני מוצאת להידרש להתבטאויות האישיות הקשות שהטיחו הסנגורים בבית משפט‬ ‫‪.2‬‬
‫זה‪ ,‬מבלי שהיתה הצדקה עניינית לכך‪ .‬אומר רק שכל ההליך נוהל על פי מיטב הבנתי‬
‫ונסיוני המקצועי‪ ,‬תוך השקעת מאמצים רבים להתגבר על הקשיים שנגרמו כתוצאה‬
‫מעימותים שבין ב"כ הצדדים‪.‬‬

‫ד‪ .‬בקשת הסנגורים לזמן כעדת הגנה את התובעת עו"ד סקפה‪-‬לנדאו וכנגזרת מכך להורות‬
‫לה שלא לייצג את המדינה בתיק זה –‬
‫‪ .1‬בשלב הטיעונים לבקשה הצהירו הסנגורים שבכוונתם לזמן את עו"ד סקפה לנדאו‬
‫כעדת הגנה באשר לנסיבות הוצאת תעודת חיסיון במהלך המשפט ולאחר שפהו אליה‬
‫בנידון‪ .‬עו"ד סקפה לנדאו ביקשה לקבל שתעודת החיסיון הוצאה בהיותה בחופשה‬
‫ושהיא לא טיפלה בנושא זה באופן אישי‪ .‬מעבר לכך טענה שאין עילה ממשית לפסול‬
‫אותה מלהמשיך ולנהל את התיק‪.‬‬
‫‪ .2‬על פי הוראת סעיף ‪ 106‬לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ב‪ ,1982-‬עשוי כל‬
‫אדם להיקרא לעדות‪ ,‬מקום בו הוא נדרש לעשות כן‪ .‬יוצא אפוא‪ ,‬שעצם היות של עד‬
‫פרקליט אינו מהווה‪ ,‬כשלעצמו‪ ,‬חריג להוראת החוק‪.‬‬
‫‪ .3‬יחד עם זאת‪ ,‬על בית המשפט ליתן דעתו‪ ,‬במקרים הראויים‪ ,‬לצורך להימנע מהעדת‬
‫פרקליטים אודות נשוא עבודתם‪ ,‬מקום בו אין הכרח בולט לכך‪ .‬בית המשפט המחוזי‬
‫בת"פ (תל‪-‬אביב‪-‬יפו) ‪ ,40250/99‬מדינת ישראל נ' בדיר‪ ,‬תק‪-‬מח ‪ ,11286 ,)3(2000‬כינה‬
‫בקשת נאשם לזמן את הפרקליט המופיע בתיק כעד הגנה‪ ,‬כ"בקשה לא שגרתית"‪ .‬בית‬
‫המשפט דחה את הבקשה ופסק‪:‬‬
‫"יש ממש בטענת המשיבה כי מטבע עבודתה נדרשת הפרקליטות לשיתוף‬
‫פעולה מקצועי עם המשטרה‪ .‬בסמכותם המקצועית של פרקליטים לדרוש‬
‫השלמות חקירה‪ ,‬כאשר אלו נדרשות‪ .‬בסמכותם לשקול פתיחת תיקי חקירה‬
‫והגשת כתבי אישום כשהדבר מתבקש‪ ,‬ועליהם להיפגש עם עדי התביעה‬
‫טרם עדותם‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬יש לדחות את טענות ההגנה‪ ,‬אחרת עשויים אנו לקבוע תקדים מסוכן‬
‫לפיו יעמדו פרקליטים על דוכן העדים כעניין שבשגרה ויעידו על מערכת‬

‫‪6‬‬
‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬
‫‪conversion/tmp/activity_task_scratch/731444030.doc /‬‬
 ‫מדינת ישראל – משרד החקלאות נ' מוג'יב עקל‬ ‫תפ (ת"א) ‪6380/05‬‬

‫שיקוליהם המקצועית‪ ,‬דבר שיפגע ביכולתם לנהל את התיק כמיטב שיפוטם‬

‫המקצועי"‪.‬‬
‫‪ .4‬במקרה שבפני‪ ,‬בשלב זה לא מצאתי סיבה של ממש למנוע מעו"ד סקפה‪-‬לנדאו‬
‫להופיע כתובעת‪ .‬אין לי סיבה לדחות הצהרתה שלא היתה מעורבת בהוצאת תעודת‬
‫החיסיון‪ ,‬ומשכך לא ברור לי בשלב זה מידת הרלוונטיות של עדותה כעדת הגנה‪.‬‬
‫‪5129371‬‬
‫‪54678313‬‬

‫לאור ההנמקות וההלכות דלעיל‪ ,‬אני דוחה את הבקשה תוך הדגשה‪ ,‬שבכל סוגיה המועלית‬
‫בפניי‪ ,‬כבעבר כך גם בעתיד‪ ,‬אפסוק אך ורק על פי עובדות המקרה כפי שתוכחנה‪ ,‬בהתאם לדין‪,‬‬
‫וכפי שמצפוני והבנתי יורו לי‪ ,‬ללא מורא וחשש למשוא פנים‪ ,‬באובייקטיביות והגינות כלפי‬
‫הצדדים‪ ,‬כשאין בכך לפטור את הפרקליטים והסנגורים מחובתם למקצועיות‪ ,‬הגינות ודרך ארץ‬
‫כלפי בית המשפט‪.‬‬

‫‪5129371‬‬

‫סוף דבר – אני דוחה את הבקשה‪.‬‬ ‫‪54678313‬‬

‫דורית רייֿֿךשפירא ‪54678313-6380/05‬‬

‫ניתנה היום כ' בסיון‪ ,‬תשס"ח (‪ 23‬ביוני ‪ )2008‬במעמד הצדדים‪.‬‬
‫דורית רייֿֿךשפירא‪ ,‬שופטת‬
‫נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה‬

‫‪7‬‬
‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪nevo.co.il‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬
‫‪conversion/tmp/activity_task_scratch/731444030.doc /‬‬