‫ד"ר לודמילה שוורצמן‬ ‫תרגול מס' ‪10‬‬ ‫‪11006‬‬

‫אנטגרלים קוויים מסוג הראשון ומסוג השני‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫מצאו את אורך של ציקלואידה } ‪. C = {(a (t − sin t ), a (1 − cos t )) | 0  t  2‬‬
‫פתרון‬
‫הקו הוא קשת אחת של מסלול התנועה של נקודה אשר נמצאת על גלגל עם רדיוס ‪ a‬והגלגל נע לאורך קו ישר‬
‫(ראו את הקובץ ‪:) Cycloid.dpg‬‬

‫הקו הוא גרף של פונקציה וקטורית )) ‪ r (t ) = (a(t − sin t ) , a(1 − cos t‬והיא בעלת נגזרת רציפה‬
‫) ‪r (t ) = (a(1 − cos t ) , a sin t‬‬
‫לכן אורך הקו ניתן לחשב באמצעות אינטגרל קווי מהסוג הראשון‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪l (C ) =  1dl‬‬ ‫‪ | r (t ) | dt‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪0‬‬

‫נחשב את האינטגרל‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪t‬‬
‫= ) ‪l (C‬‬ ‫‪‬‬ ‫= ‪a (1 − cos t ) + a sin tdt = a  2 − 2 cos tdt = 2a  sin 2 dt‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪= 0     sin  0  = 2a  sin dt = 4a  cos  = 8a‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2  2‬‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫קו ‪ C‬הוא גרף של פונקציה ווקטורית ) ‪ . t  [0,2 ] , r (t ) = (t cos t , t sin t , t‬מצאו את מסת הקו‪ ,‬אם צפיפות‬
‫= ) ‪.  ( x, y , z‬‬ ‫החומר האורכית מוגדרת ע"י פונקציה ‪x 2 + y 2 + z 2‬‬
‫פתרון‬

‫‪1‬‬
‫ד"ר לודמילה שוורצמן‬ 10 '‫תרגול מס‬ 11006

: ) Spiral.dpg ‫ (ראו קובץ‬x 2 + y 2 = z 2 ‫הקו הוא סיבוב אחד של ספירלה הנמצאת על חרוט‬

:‫הפונקציה הווקטורית הנתונה גזירה ברציפות‬

r(t ) = (cos t − t sin t ,sin t + t cos t ,1)
‫ לכן‬,‫פונקציה הצפיפות היא רציפה בכל המרחב‬
2
m(C ) =   ( x, y, z )dl =   (r (t )) | r (t ) | dt
C 0

:‫נציב בנוסחה את הנתונים ונקבל‬

2
m(C ) =  x 2 + y 2 + z 2 dl =  (t cos t ) 2 + t (sin t )2 + t 2 (cos t − t sin t )2 + (sin t + t cos t ) 2 + 1dt
C 0

:‫נפתח את הביטויים‬
t 0
(t cos t )2 + (t sin t )2 + t 2 = t 2 (cos 2 t + sin 2 t ) + t 2 = 2t 2 =| t | 2 = t 2

(cos t − t sin t ) 2 + (sin t + t cos t ) 2 + 1 =

= cos 2 t − 2t cos t sin t + t 2 sin 2 t + sin 2 t + 2t sin t cos t + t 2 cos 2 t + 1 = 2 + t 2
:‫נחזור לאינטגרל ונחשב אותו באמצעות החלפת המשתנים‬

u = 2 + t 2 
  2 + 4 2
2 du
 du = 2tdt  tdt =  2 + 4  2  3

u 2  u2 
m(C ) =  t 2 2 + t 2 dt =  2 = 2  du = =
0 t = 0  u = 2  2
2 2  3 
   22
t = 2  u = 2 + 4 
2

=
3
2
( (2 + 4 2 )3 − 8 )

2
‫ד"ר לודמילה שוורצמן‬ ‫תרגול מס' ‪10‬‬ ‫‪11006‬‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫‪ln x‬‬
‫‪. 1  x  e , y ( x) = x 2 −‬‬ ‫חשבו את אורך הקשת של גרף פונקציה‬
‫‪8‬‬
‫פתרון‬

‫‪‬‬ ‫‪ln x ‬‬

‫‪( r ( x) = ( x, y ( x)) =  x, x −‬ראו את האיור) ‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫גרף של הפונקציה הוא גם גרף של פונקציה וקטורית ‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪8 ‬‬

‫‪1‬‬
‫‪. y( x) = 2 x −‬‬ ‫פונקציה ) ‪ y ( x‬גזירה ברציפות בקטע ההגדרה‪:‬‬
‫‪8x‬‬
‫לכן אורך הקשת‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪l (C ) =  1dl =  | r ( x) | dx =  1 + ( y( x)) 2 dx =  1 +  2 x −  dx‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪8x ‬‬
‫נפתח את הביטוי שהוא מתחת לשורש‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2  2x ‬‬
‫‪2‬‬ ‫=‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪1  1 ‬‬ ‫‪8x 2‬‬ ‫‪1  1 ‬‬
‫‪1 +  2 x −  = 1 + (2 x ) 2 − 2  2 x  +   = ‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‬ ‫‪(2‬‬ ‫‪x‬‬ ‫)‬ ‫‪2‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫= ‪ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪8x ‬‬ ‫‪8x  8x  ‬‬
‫‪1 − 2  2x ‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪1‬‬ ‫‪2  8x ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪8x‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1  1  ‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪=  = 2  2 x   = (2 x ) 2 + 2  2 x  +   =  2 x + ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪8x ‬‬ ‫‪8x  8x  ‬‬ ‫‪8x ‬‬
‫נחזור לחישוב האינטגרל‪:‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ln x ‬‬ ‫‪ 2 1‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪l =   2 x +  dx =   2 x +  dx =  x 2 +‬‬ ‫‪ =  e +  − (1 + 0 ) = e −‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪8x ‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪8x ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪8 1 ‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪3‬‬
‫ד"ר לודמילה שוורצמן‬ ‫תרגול מס' ‪10‬‬ ‫‪11006‬‬

‫שאלה ‪4‬‬

‫‪. t‬‬ ‫קו ‪ C‬הוא גרף של פונקציה ווקטורית ) ‪, r (t ) = (t , t , t‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫א) הוכיחו כי הקוו חותך את המישור ‪ x + y − 2 z = 0‬בשתי נקודות;‬

‫כאשר ‪ C1‬קשת העקום שבין נקודות החיתוך עם המישור‪.‬‬ ‫‪ ( 9 x + 2 y ) dl‬‬

‫‪C1‬‬
‫ב) מצאו‬

‫פתרון‬
‫א) נקודות החיתוך של הקוו והמישור הן פתרונות המערכת‪:‬‬

‫‪ x = t3‬‬ ‫‪ x = t3‬‬ ‫‪ x = t3‬‬ ‫‪ x = t3‬‬ ‫‪x = t3‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪y = t‬‬ ‫‪y = t‬‬ ‫‪y = t‬‬ ‫‪y = t‬‬ ‫‪y = t‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪z‬‬ ‫=‬ ‫‪t‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪z‬‬ ‫=‬ ‫‪t‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪z‬‬ ‫=‬ ‫‪t‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪z‬‬ ‫=‬ ‫‪t‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪z = t‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ x + y − 2 z = 0 t 3 + t − 2t 2 = 0 t (t 2 + 1 − 2t ) = 0 t (t − 1) 2 = 0 t = 0 or t = 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫לכן ישנן שתי נקודות החיתוך בלבד‪. M 2 (1,1,1) , M1 (0,0,0) :‬‬

‫ב) לפי המשפט על חישוב אינטגרל קווי מהסוג הראשון‪:‬‬

‫) ‪r (t ) = (3t 2 ,1, 2t‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ ( 9 x + 2 y ) dl =  (9t‬‬ ‫‪+ 2t‬‬ ‫)‬ ‫‪(3t ) + 1 + (2t ) dt =  9t 3 + 2t‬‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫‪9t 4 + 4t 2 + 1dt‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪C1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫|) ‪|r  ( t‬‬ ‫‪0‬‬

‫לחישוב האינטגרל האחרון נעשה את החלפת המשתנים‬

‫‪ u ( t ) = 9t 4 + 4t 2 + 1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪du = (36t 3 + 8t )dt = 4(9t 3 + 2t )dt ‬‬
‫‪1‬‬

‫) ‪ ( 9 x + 2 y ) dl =  ( 9t + 2t‬‬ ‫= ‪9t + 4t + 1dt‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‬

‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪t = 0  u = 1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪C1‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪t = 1  u = 14‬‬ ‫‪‬‬

‫)‪( u‬‬ ‫(‬ ‫)‬

‫‪14‬‬
‫‪du 1 2‬‬ ‫‪3 14‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪= ‬‬
‫‪4 4 3‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪6‬‬
‫‪143 − 1‬‬

‫שאלה ‪5‬‬

‫נתונה קשת המעגל‪. C = {( x, y )) | x 2 + y 2 = 2 x , y  x 3} :‬‬

‫א) מצאו את אורך העקום‪.‬‬
‫ב) מצאו את מסת העקום‪ ,‬אם צפיפות החומר האורכית מוגדרת ע"י פונקציה ‪.  ( x, y ) = xy‬‬
‫פתרון‬
‫הקוו הוא קשת של המעגל שמרכזו בנקודה )‪ (1, 0‬ורדיוס המעגל שווה ל‪ , 1-‬ראו את האיור‪:‬‬

‫‪4‬‬
 ‫ד"ר לודמילה שוורצמן‬ 10 '‫תרגול מס‬ 11006

:‫בשאלה זאת נוח מאוד להיעזר בקואורדינאטות קוטביות על מנת למצוא פרמטריזציה של העקום‬
:‫עבור הנקודות על המעגל‬
x 2 + y 2 = 2 x  r 2 = 2r cos   r = 2cos  = r( )
x = r cos  = r ( ) cos  = (2cos  ) cos  = 2cos 2  = 1 + cos 2 = x( )
y = r sin  = r ( )sin  = (2cos  )sin  = sin 2 = y ( )
 
‫ מכאן‬.   ‫קשת המעגל נמצאת בזווית‬
3 2
  

   
2 2 2
l (C ) =  1dl =  ( x( )) 2 + ( y ( )) 2 d =  ( −2sin 2 ) 2 + (2 cos 2 ) 2 d =  2 d = 2  −  =
C   =2  2 3 3
3 3 3
:‫ב) ניעזר בפרמטריזציה מהסעיף הקודם על מנת למצוא את מסת הקשת באמצעות אינטגרל קווי מהסוג הראשון‬

2
m(C ) =   ( x, y )dl =  xydl =  x( ) y ( ) ( x( )) 2 + ( y ( )) 2 d =
C C 
3
 
 

=  (1 + cos 2 ) sin 2 (−2sin 2 ) + (2 cos 2 ) d = 2   sin 2 + cos 2 sin 2  d =
2 2
2 2

 =2   1
sin 4 
3 3 2 
 
   − cos 2 − cos 4  2  2 1 4   2 1 4 
2
1
= 2   sin 2 + sin 4  d = 2  +   =  cos + cos  −  cos + cos =
  2   2 8   3 4 3   2 4 2 
3 3

 1 1 −1   1 1 1 1 1
= − +  −  −1 +  = 1 − − − =
 2 4 2   4 2 4 8 8

5
 ‫ד"ר לודמילה שוורצמן‬ ‫תרגול מס' ‪10‬‬ ‫‪11006‬‬

‫שאלה ‪6‬‬
‫יהי ‪ C‬קוו החיתוך של שני המשטחים‪. y = 2 x , z = x 2 + y 2 :‬‬
‫א) מצאו פרמטריזציה של הקו;‬

‫ב) חשבו את העבודה של שדה וקטורי ) ‪ F ( x, y, z ) = ( z, x, y‬לאורך קוו ‪ C‬מנקודה )‪ A(1, 2,5‬לנקודה‬
‫)‪. B(0,0,0‬‬
‫פתרון‬
‫א) קו ‪ C‬הוא קו חיתוך של פרבולואיד ‪ z = x 2 + y 2‬והמישור שמקביל לציר ה‪( z -‬ליתר הדיוק המישור מכיל את‬
‫הציר‪ ,‬ראו את האיור)‪:‬‬

‫‪ , t ‬ואז עבור כל הנקודות על קוו החיתוך מתקיים‪. z = x 2 + y 2 = t 2 + (2t )2 = 5t 2 , y = 2t :‬‬ ‫נבחר ‪, x = t‬‬
‫לכן הפונקציה הווקטורית ) ‪ r (t ) = (t , 2t ,5t‬מהווה פרמטריזציה של הקו‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫ב) קוו ‪ C‬הוא חלק (נגזרת של הפונקציה הווקטורית היא רציפה לכל ערך של ‪:) t‬‬
‫) ‪r (t ) = (1, 2,10t‬‬

‫שדה וקטורי ) ‪ F ( x, y, z ) = ( z, x, y‬הוא רציף בכל המרחב‪ ,‬לכן ניתן להיעזר בנוסחה לחישוב אינטגרל קווי‬
‫מהסוג השני (עבודה של שדה וקטורי)‪:‬‬
‫‪‬‬

‫= ‪ F  dr =  zdx + xdy + ydz =  F (r (t ))  r (t )dt‬‬

‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪=  ( z (t ) x(t ) + x(t ) y (t ) + y (t ) z (t ) ) dt =  5t 2 1 + t  2 + 2t 10t dt‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫ו‪  -‬הם ערכי הפרמטר כך שמתקיים‪:‬‬ ‫כאשר ‪‬‬

‫‪r ( ) = ( , 2 ,5 2 ) = A(1, 2,5) ‬‬‫‪‬‬
‫‪  =1 ,  = 0‬‬
‫‪r (  ) = (  , 2 ,5 ) = B(0, 0, 0) ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫נשלים את החישובים‪:‬‬

‫‪ 25 ‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫(‬
‫‪2‬‬
‫)‬ ‫‪2‬‬
‫(‬ ‫)‬ ‫‪1‬‬
‫‪C F  dr = 1 25t + 2t dt = −0 25t + 2t dt = −  3 + 1 = −9 3‬‬

‫‪6‬‬
 ‫ד"ר לודמילה שוורצמן‬ ‫תרגול מס' ‪10‬‬ ‫‪11006‬‬

‫שאלה ‪7‬‬

‫‪ x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪y 2 − x2 ‬‬

‫‪ F ( x, y, z ) =  2‬לאורך קו‬ ‫‪, 2‬‬ ‫‪, 2‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫מצאו את הצירקולציה של שדה וקטורי‬
‫‪x +y x +y x +y ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫}] ‪C = {(sin t ,cos t ,sin 2t ) | t  [0, 2‬‬

‫בכיוון המוגדר ע"י שינוי הפרמטר ‪. t : 0 → 2‬‬
‫מהי הצרקולציה של השדה בכיוון המוגדר ע"י שינוי הפרמטר ‪? t : 2 → 0‬‬
‫פתרון‬
‫הקו הוא גרף של פונקציה וקטורית ) ‪ , r (t ) = (sin t ,cos t ,sin 2t‬והקוו הוא סגור כי )‪r (0) = r (2 ) = (0,1,0‬‬
‫(ראו את האיור)‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ F  dr‬‬

‫‪C‬‬
‫אינטגרל קווי מהסוג השני בקוו זה נקרא צירקולציה של שדה וקטורי‪:‬‬

‫פונקציה וקטורית ) ‪ r (t ) = (sin t ,cos t ,sin 2t‬גזירה ברציפות בקטע ] ‪: [0, 2‬‬

‫) ‪r(t ) = (cos t , − sin t , 2cos 2t‬‬

‫‪‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪y 2 − x2 ‬‬

‫‪ F ( x, y, z ) = ‬רציף בכל‬ ‫הקוו נמצא על הגליל ‪ x + y = 1‬והשדה הוקטורי‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2 ‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪x +y x +y x +y ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫המרחב פרט לציר ה‪ , z -‬לכן לחישוב הצירקולציה ניתן ליישם את הנוסחה‪:‬‬

‫‪2‬‬

‫‪C‬‬
‫‪ F  dr =  F (r (t ))  r (t )dt‬‬
‫‪0‬‬

‫נציב את הנתונים בנוסחה‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ sin t‬‬ ‫‪cos t‬‬ ‫‪cos 2 t − sin 2 t‬‬ ‫‪‬‬
‫= ‪ F  dr‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0  1‬‬ ‫‪cos‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪1‬‬
‫(‬ ‫‪−‬‬ ‫‪sin‬‬ ‫‪t‬‬ ‫)‬ ‫‪+‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪cos‬‬ ‫‪2‬‬‫‪t‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪dt‬‬ ‫=‬ ‫‪‬‬‫‪0‬‬
‫‪2(cos 2 t − sin 2 t ) cos 2tdt‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪sin 4t‬‬
‫‪= cos t − sin t = cos 2t  =  2 cos 2tdt =  2 cos 2t = 1 + cos 4t  =  (1 + cos 4t ) dt = 2 +‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪= 2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪4 0‬‬
‫אם נחליף את הכיוון על הקוו כך שמתקיים‪ , t : 2 → 0 :‬אז הצרקולציה תשנה את הסימן‪ ,‬ז"א בכיין ההפוך‪:‬‬
‫‪.  F  dr = −2‬‬
‫‪C‬‬

‫‪7‬‬
 ‫ד"ר לודמילה שוורצמן‬ ‫תרגול מס' ‪10‬‬ ‫‪11006‬‬

‫שאלה ‪8‬‬

‫= ‪.z‬‬ ‫יהי ‪ C‬קוו החיתוך של שני המשטחים‪x 2 + y 2 , x 2 + y 2 = 2 x :‬‬

‫‪ )1‬מצאו פרמטריזציה של הקו;‬

‫‪ ,‬כאשר כיוון על קוו הוא נגד כיוון השעות במבט מלמעלה‪.‬‬ ‫‪ )2‬חשבו את הצירקולציה‪ zdx + xdy + ydz :‬‬
‫‪C‬‬
‫האם השדה הוא משמר בכל המרחב?‬
‫פתרון‬
‫‪ )1‬הקו הוא סגור (ראו את האיור)‪:‬‬

‫נעזר בקואורדינאטות גליליות‪ . z = z , y = r sin  , x = r cos :‬עבור הנקודות של הגליל מתקיים‪:‬‬

‫‪x 2 + y 2 = 2 x  r 2 = 2r cos   r = 2cos ‬‬

‫מכאן‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .  : −‬לשם נוחות‬ ‫→‬ ‫‪, z = r ( ) = 2 cos  , y = 2 cos  sin  = sin 2 , x = 2 cos2  = 1 + cos 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪. t:−‬‬ ‫→‬ ‫נחליף את ‪ ‬ב‪ . t -‬הקו הוא גרף של פונקציה וקטורית‪, r (t ) = (1 + cos 2t ,sin 2t , 2 cos t ) :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ )2‬הקו הוא חלק ושדה וקטורי ) ‪ F ( x, y, z ) = ( z, x, y‬הוא רציף בכל המרחב‪ ,‬לכן‬

‫‪8‬‬
 ‫ד"ר לודמילה שוורצמן‬ ‫תרגול מס' ‪10‬‬ ‫‪11006‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪‬‬
‫‪C‬‬
‫= ‪zdx + xdy + ydz‬‬ ‫‪‬‬ ‫= ‪F ( r (t ))  r (t )dt‬‬ ‫= ‪ ( 2 cos t ( −2sin 2t ) + (1 + cos 2t )2 cos 2t + sin 2t ( −2sin t ) ) dt‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪= 0 + 2  ( 2 cos 2t + 1 + cos 4t ) ) dt − 4  2sin 2 t cos tdt = 0 +  + 0 −‬‬ ‫‪= −‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫השדה הוא רציף‪ ,‬לכן אם קיים קו סגור כך צירקולצית השדה שונה מ‪ ,0-‬אז השדה אינו משמר‪ .‬נטפל בשדות‬
‫כאלה בתרגול הבא‪...‬‬

‫שאלה ‪9‬‬

‫חשבו את האנטגרל ‪:  ydx + xdy‬‬

‫‪C‬‬

‫א) כאשר קו ‪ C‬הוא גרף של פונקציה ‪ x( y ) = y − 1‬מנקודה )‪ A(0,1‬לנקודה )‪; B(3, −2‬‬
‫‪2‬‬

‫ב) כאשר ‪ C‬הוא קו שבור המחבר את הנקודות‪. B(3, −2) , D(3,1) , A(0,1) :‬‬
‫פתרון‬
‫א) קן האינטגרציה הוא קשת הפרבולה‪ ,‬והוא חלק‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪y‬‬

‫‪-1.5‬‬ ‫‪-1.0‬‬ ‫‪-0.5‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪3.0‬‬

‫‪x‬‬

‫‪-1‬‬

‫‪-2‬‬

‫שדה וקטורי )‪ F ( x, y ) = ( P( x, y ), Q( x, y )) = ( y, x‬רציף בכל המישור‪ ,‬לכן לחישוב האינטגרל ניישם את‬
‫הנוסחה‪:‬‬
‫‪ x ( y ) = y 2 − 1 −2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪C ydx + xdy =  y = y‬‬ ‫= ‪ =  ( P( x ( y ), y ) x( y ) + Q ( x ( y ), y )1) dy‬‬
‫‪ y :1 → −2  1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪−2‬‬ ‫‪−2‬‬

‫‪ ( y  2 y + (( y‬‬ ‫= ‪− 1))  1) dy‬‬ ‫‪ (3 y‬‬ ‫) ‪− 1) dy = ( y 3 − y‬‬

‫‪−2‬‬
‫=‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪= ( −8 + 2 ) − (1 − 1) = −6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫ב) קו האינטגרציה הוא קו חלק למקוטעין ‪ -‬מורכב משני הקטעים הישרים‪:‬‬

‫‪9‬‬
 ‫ד"ר לודמילה שוורצמן‬ ‫תרגול מס' ‪10‬‬ ‫‪11006‬‬

‫‪1‬‬
‫‪y‬‬

‫‪0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪x‬‬

‫‪-1‬‬

‫‪-2‬‬

‫}‪AD = {( x,1) | x : 0 → 3‬‬

‫}‪DB = {(3, y ) | y :1 → −2‬‬
‫מכאן‬
‫‪3‬‬ ‫‪−2‬‬

‫= ‪ ydx + xdy‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ydx + xdy +‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ydx + xdy =  (1  1 + x  0 ) dx +‬‬ ‫‪ ( y  0 + 3  1) dy = 3 + 3(−3) = −6‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪AD‬‬ ‫‪DB‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫שימו לב‪ :‬בשני המקרים קיבלנו אותו הערך של האינטגרל‪ .‬הדבר איננו מקרי‪ :‬ניתן להוכיח כי השדה הוא משמר‬
‫ועבורו אינטגרל קווי מהסוג השני לא תלוי במסלול אינטגרציה‪.‬‬

‫‪10‬‬