‫בנימין זאב הרצל‬

‫הציונות ‪ -‬הקדמה‬
‫במהלך המאה ה‪ 19 -‬מסיבות שונות עליהן נפרט בהמשך‬
‫מתעוררת הלאומיות היהודית באירופה‪ .‬התנועה הלאומית‬
‫היהודית היא התנועה הציונית‪.‬‬
‫ההתעוררות הלאומית היהודית פרושה ‪ :‬שהיהודים מבינים‬
‫שהם אינם רק קבוצה שמה שמחבר ביניהם הוא הדת אלא‬
‫הם עם אחר ‪ .‬הלאומיות היהודית (הציונות) דגלה בחזרת‬
‫העם היהודי למולדתו הישנה כדי להקים בה את מדינתה‪.‬‬
‫המונח‪ :‬ציונות‪ֵ ,‬מ ציון = כינוי מקראי לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬לירושלים ‪.‬‬
‫התנועה הציונית‪ ,‬הכריזה מראשית דרכה‪ ,‬כי היא שואפת‬
‫להקים לעם היהודי בית‪-‬מולדת בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
 ´ £ª Ÿ£° ž ¬Ÿª´
ž Ÿž ž ž¦Ÿœž³ ž´ ¡ £¨ °¦ § £¨ ² Ÿœž

´ ŸŸ
ª £° ž ´ ¡ £¨ °¦ § £¨ ² Ÿœž

©¦Ÿ£¡ ž ¤£¦ ž ´ ´ £ª²  Ÿ¨ ´ Ÿ£¨ ³ £¢ªš ž £°®£°ª¨ š ž ©¦Ÿ³ ¥ ´ £¨ Ÿš ¦ ´ Ÿ² ² Ÿ¬´ ž

ž ®²Ÿ £š £¨ ¬ ›
 ‫‪https://www.youtube.com/watch?v=ECeyD657L-w‬‬
‫• הוא לחם במונטיפיורי וברוטשילד‬
‫הוא נזף‬
‫והשקיע בקונגרסים את כל‬
‫חסכונותיו‬
‫בבית הוא הניח אישה וילדים‬
‫שחשו על גבם את צרת היהודים‬
‫לכלך הוא את ידיו ולא חש עצמו קטן‬
‫בקשישים שילם ונפגש עם השולטן‬
‫כי אחרת איך עבדול חמיד השני‬
‫היה מתמצא בעניין הציוני‬
‫הוא היה קצת בנימין והיה קצת זאב‬
‫אך אפילו לשולטן הוא הציע את‬
‫הלב‪.‬‬
‫ובסוף כשראו שישנה כבר התחלה‬
‫הוא נדרש לשלם את מחיר התהילה‬
‫אחד דרש את הכספים והחובות‬
‫אחד דרש את הפרסום והכבוד‬
‫אחד דרש מהפכה‪ ,‬אחד שוויון‬
‫אחד דרש מיד את כל ציון‬
‫והרצל‪ ,‬שכלום לא נשאר לו בחייו‬
‫נתן את הלב ועצם את עיניו‬
‫ואחר כך כל האדונים הנכבדים‬
‫הרצל וכל האדונים הנכבדים‬ ‫•‬
‫בבאזל יסדו את מדינת היהודים‬
‫וולפסון ונורדאו ואוסישקין התוסס‬
‫ומוצקין וכל הצירים של הקונגרס‪.‬‬
‫וולפסון הביא למדינה את הכספים‬
‫נורדאו נתן את הפרסום והכבוד‪.‬‬
‫אוסישקין נתן את המרץ של הדור‬
‫וביאליק נתן את "אל הציפור"‬
‫רק הרצל הלך שם דווה וכואב‬
‫כי הרצל נתן למדינה את הלב‪.‬‬
‫הוא רץ ודאג ונאם ונדחף‬
‫מן המזכיר אל השר‬
‫מן המיניסטר אל הגראף‬
‫האמין כתינוק בכל מה שהוא בדה‬
‫ואמר "אם תרצו אז אין זו אגדה"‬
‫נסע לסיני‪ ,‬לגליל וליהודה‬
‫בדק את הקרקע ואת כלי העבודה‬
‫חצה את הים ועל פרד הוא דהר‬
‫במקווה ישראל הוא פגש את הקיסר‬
‫ואז לפני וילהלם הוא חש פתאום כאב‬
‫כי שוב היה צריך לפתוח את הלב‪.‬‬
‫בנימין זאב הרצל‪ -‬חוזה מדינת היהודים‬
‫פעולותיו של הרצל לקידום רעיונותיו (‪)1904-1896‬‬

‫בהשפעת שורה של אירועים אנטישמיים‪ ,‬חל מפנה‬

‫במחשבתו של הרצל (בעיקר פרשת דרייפוס) והוא‬
‫הסיק ש‪ :‬האמנסיפציה וההשתלבות נכשלו‪,‬‬
‫היהודים חייבים מדינה משלהם‪.‬‬
‫‪‬הרצל החל לפעול‪ ,‬כדי לקדם את רעיונותיו (תורתו)‪.‬‬
‫• בהתחלה הרצל כתב את ספרו מדינת היהודים‬
 ‫הפעילות של הרצל‬
‫פעילות‬ ‫פעילות‬ ‫פעילות‬
‫דפלומטית‬ ‫ארגונית‬ ‫ספרותית‬
‫כתיבת הספר‬
‫הרצל פונה‬
‫מדינת היהודים‬
‫למעצמות השונות‬
‫כינוס הקונגרס‬ ‫באמצעות הספר‬
‫על מנת שיעזרו‬
‫הציוני הראשון‪,‬‬ ‫קיווה הרצל‪,‬‬
‫לו להשיג צ'רטר‬
‫קונגרס באזל‪,‬‬ ‫להביא את הבעיה‬
‫להתיישבות‬
‫‪( 1897‬תרנ"ז)‬ ‫היהודית לתודעה‬
‫יהודית בארץ‬
‫(להכרה)‬
‫ישראל‬
‫בינלאומית‪.‬‬
 ‫הספר‪ :‬מדינת היהודים‬
‫• הספר "מדינת היהודים"‪ ,‬נפתח במילים‪" :‬הרעיון שאני בא להרצות בחיבור‬
‫זה‪ ,‬עתיק יומין הוא‪ ,‬הלא הוא רעיון הקמת מדינת היהודים"‪.‬בספר‪ ,‬הרצל‬
‫מנתח את בעיית היהודים בגולה ומציע פתרון לבעיה‪.‬‬
‫פעילות ספרותית‪ -‬הספר‪ :‬מדינת היהודים‬

‫הבעיה של העם היהודי‪ -‬בעיה מדינית לאומית‬

‫‪:‬לאום ללא מדינה היהודים סובלים בכל מקום‬

‫הפתרון חייב להיות‬ ‫הפתרון‪ :‬הקמת‬

‫חוקי גלוי ומוסכם‬ ‫מדינה ליהודים‬

‫בשביל להשיג את המדינה צריך‬

‫אופי המדינה שתקום‬ ‫להקים שני ארגונים ‪:‬חברת‬
‫היהודים ואגודת היהודים‬
 ‫הספר‪ :‬מדינת היהודים‬
‫• הבעיה של העם היהודי‪ :‬הבעיה היא בעיה לאומית מדינית‬
‫היהודים הם ַע ם ללא מדינה ‪ ,‬בעיה כזאת מחייבת פתרון לאומי ‪-‬‬
‫הקמת מדינה עצמאית בכל מקום היהודים סובלים מאנטישמיות‪,‬‬
‫מרגישים דחויים‪ ,‬זרים‪ ,‬נרדפים ומופלים לרעה‪ .‬האמנסיפציה‬
‫וההתבוללות‪ ,‬במערב ובמרכז אירופה‪ ,‬החריפו את בעיית‬
‫האנטישמיות‪ .‬הגירה ממדינה למדינה‪ ,‬לא תפתור את בעיית‬
‫האנטישמיות כי בהגירה שלהם‪ ,‬היהודים מפיצים את האנטישמיות‬
‫למקומות נוספים‪.‬‬
‫• הפתרון‪ :‬הפתרון שהציע הרצל לבעיה הוא פתרון מדיני שחייב‬
‫להיות פתרון חוקי‪ ,‬גלוי ומוסכם על המדינות‪ .‬היהודים זקוקים‬
‫לעזרת מדינות העולם כדי להשיג צ'ארטר = זיכיון‪/‬אישור בינלאומי‬
‫משפטי‪ ,‬להקמת מדינה ליהודים‪.‬‬
 ‫הספר‪ :‬מדינת היהודים‬
‫הרצל היה אופטימי לגבי הסיכויים להקמת מדינה ליהודים‪ ,‬בסיוע‬
‫המעצמות‪ ,‬משתי סיבות עיקריות‪:‬‬

‫‪ .1‬לדעת הרצל‪ ,‬הפתרון של הקמת מדינה ליהודים‪ ,‬טוב גם לעֵמ י‬

‫אירופה‪ ,‬כי גם הם סובלים מנוכחות היהודים בארצם‪ ,‬וכשהיהודים‬
‫יעזבו את אירופה‪ ,‬ירווח להם ‪ -‬יתפנו בתים‪ ,‬מקומות עבודה‬
‫ותפחת התסיסה המתלווה לאנטישמיות‪." .‬‬
‫‪ .2‬בעידן של הלאומיות‪ ,‬גם עמים קטנים וחלשים הצליחו להגשים את‬
‫שאיפותיהם הלאומיות‪ ,‬ולהשיג עצמאות בתמיכת מעצמות ולכן‬
‫חשב הרצל שגם ליהודים יש סיכוי להקים מדינה‪.‬‬
‫מרעיון למעשים‬

https://www.youtube.com/watch?v=Da0eAWA1cfk
 ‫פעילות ארגונית – ארגון קונגרס בזל‬
‫הקונגרס באזל התכנס ב‪ ,29.8.1897-‬בבאזל‪ ,‬שוויץ‪ .‬בקונגרס נכחו כ‪ 200-‬נציגים ממדינות שונות‪ .‬רוב‬ ‫•‬
‫הנציגים הגיעו ממזרח אירופה והשאר ממערב ומרכז אירופה‪ .‬הרצל ארגן את הקונגרס עד הפרט‬
‫האחרון‪ .‬הוא דאג לסיקור עיתונאי ותקשורתי רחב‪ .‬טקס הפתיחה היה מרשים‪ .‬הרצל יצר רושם‪ ,‬שמדובר‬
‫בכינוס של תנועה לאומית לכל דבר‪/‬התנועה הציונית‪.‬‬
‫•‬

‫הזמנה לקונגרס הציוני הראשון (‪)1897‬‬

‫על החתום‪" :‬הוועד להכנת הקונגרס הציוני"‪.‬‬
‫©הארכיון הציוני המרכזי‪©,‬‬
 ‫המטרות בהקמת הקונגרס‪ :‬הרצל מחליט להקים את קונגרס באזל מכמה סיבות‬
‫עיקריות‬

‫פרסום‪ :‬שכל העולם ידע שהעם היהודי הוא עם נרדף‬ ‫•‬

‫ושצריך לתת לו מדינה משלו‪.‬‬
‫ארגון וגיבוש‪ :‬שיהיה בסיס ארגוני לתנועה הציונית‬ ‫•‬
‫ובנוסף לגבש את כל הנציגים הציוניים ולקבוע תוכנית‬
‫פעולה לתנועה ‪.‬‬
‫כספים‪ :‬על מנת שהתנועה הציונית תוכל לפעול יש‬ ‫•‬
‫צורך בגיוס כספים למימון הפעילות הציונית‪.‬‬
‫מנהיג‪ :‬הרצל רצה לפעול כאדם שמאחוריו יש תנועה‬ ‫•‬
‫לאומית‬
 ‫חשיבות קונגרס באזל‬

‫פעם ראשונה מזה ‪ 2000‬שנה ישנו כינוס של יהודים מרחבי העולם אשר דנו‬ ‫•‬
‫בבעייה של היהודים ובפתרון‪.‬‬
‫קמה התנועה הציונית שאיחדה וגיבשה בין כל הזרמים השונים והרצל נבחר‬ ‫•‬
‫למנהיג התנועה‪ ,‬בנוסף בקונגרס הוקם ארגון שנקרא ההסתדרות הציונית‬
‫העולמית‪ -‬ארגון כלל עולמי לציונות‪ .‬בארגון ישבו האנשים שהנהיגו את העם‬
‫היהודי‪.‬‬
‫הוחלט על תוכנית באזל שהיא תוכנית הפעולה של התנועה הציונית ובה‬ ‫•‬
‫הוגדרו מטרותיה ודרכי פעולתה של התנועה הציונית‪ .‬התוכנית משקפת את‬
‫הגישות השונות בציונות‪ .‬בקונגרס באזל הוחלט באופן סופי כי א"י היא‬
‫הטריטוריה בה תוקם מדינה ליהודים‪.‬‬
‫פריצה אל דעת הקהל הבינלאומית – הפצת יעדיה וכוונותיה של התנועה‬ ‫•‬
‫הציונית‪ -‬בעקבות הקונגרס החלו המעצמות לראות בציונות תנועה לכל דבר‪.‬‬
 ‫תוכנית באזל‬

‫• הקדמה ‪ -‬תוכנית באזל‪ ,‬היא התוכנית של התנועה הציונית‪ ,‬שנקבעה‬

‫בקונגרס הציוני הראשון בבאזל‪.‬‬
‫• מטרת התנועה הציונית‪ ,‬על פי תוכנית באזל‪" :‬הציונות שואפת‬
‫להקים לעם היהודי‪ ,‬בית מולדת בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬מובטח על‪-‬פי משפט‬
‫הכלל"‪.‬‬
‫• הציֹונים השתמשו במונח "בית מולדת" ולא במונח "מדינה" (למרות‬
‫שהתכוונו למדינה)‪ ,‬כדי לא לעורר את זעם האימפריה העות'מאנית‪,‬‬
‫ששולטת בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬כדי לא לעורר את זעם החֵר דים‪ ,‬שמחכים‬
‫לגאולה משמים וכדי לא לסבך את המתבוללים‪ ,‬שחששו שיואשמו‬
‫ב"נאמנות כפולה"‪".‬מובטח על פי משפט הכלל"‪ ,‬כלומר‪" :‬בית‬
‫מולדת"‪ ,‬מוכר על‪-‬ידי מדינות העולם והמשפט הבינלאומי‪( .‬הכל‬
‫בגלוי‪ ,‬בהסכמה של המעצמות ובמסגרת החוק הבינלאומי)‪.‬‬
 ‫תוכנית באזל‬

‫הדרכים‪/‬האמצעים להשגת המטרה‪:‬‬

‫‪. 1‬פיתוח ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ויישוב הארץ ביהודים עובדי‪-‬אדמה‪,‬‬
‫בעלי‪-‬מלאכה‪ ,‬אנשי‪-‬תעשיה‪.‬‬
‫‪ . 2‬ארגון וליכוד היהודים בגולה‪ ,‬על‪-‬ידי מפעלים ומוסדות שונים‪ ,‬כדי‬
‫לגבש את העם היהודי ולאסוף כספים לקידום הפעילות הציונית‪.‬‬
‫‪ . 3‬הגברת הרגש הלאומי‪-‬היהודי‪ ,‬חיזוק הזהות הלאומית היהודית‬
‫(התודעה הלאומית)‪ ,‬על‪-‬ידי חינוך יהודי‪-‬ציוני של היהודים בגולה‪.‬‬
‫‪ . 4‬פעילות דיפלומטית = משא ומתן עם מעצמות העולם‪ ,‬כדי להשיג‬
‫צ'ארטר = זיכיון‪/‬אישור בינלאומי‪-‬משפטי‪ ,‬להתיישבות המונית‬
‫של יהודים בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
 ‫חשיבותה‪/‬משמעותה של התוכנית‪:‬‬
‫• תוכנית באזל‪ ,‬הפכה למסמך היסוד של התנועה הציונית‪,‬‬
‫ולתוכנית הפעולה של התנועה הציונית להקמת מדינה בא"י‪.‬‬
‫• בסיומו של הקונגרס הציוני הראשון‪ ,‬אמר הרצל‪" :‬בבאזל‪,‬‬
‫ייסדתי את מדינת היהודים כלומר‪ :‬בשביל להקים מדינה צריך‬
‫קודם כל את הרצון להקמתה של מדינה והרצל הרגיש‪,‬‬
‫שבקונגרס באזל‪ ,‬הוא כיוון את האנשים אל הרצון והמחשבה של‬
‫מדינה ליהודים‪.‬מעבר לכך‪ ,‬המוסדות שעל הקמתם הוחלט‬
‫בקונגרס באזל‪ :‬שימשו בסיס למוסדות המדינה‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫הקונגרס = פרלמנט‪.‬‬
‫• ?‪https://www.youtube.com/watch‬‬
‫‪v=OKiWm0ftGrw&t=5s‬‬
 ‫מטלה‬
‫• קרא את קטע התעודה בעמוד ‪ 75‬וענה‪ :‬מהם ההשגים של‬
‫הרצל כמנהיג התנועה ציונית המופיעים בקטע מקור‪.‬‬
 ‫הקמת מסגרות ארגוניות למימוש מטרות התנועה‬

‫בקונגרס באזל הוחלט להקים מוסדות שיארגנו בצורה מסודרת את‬ ‫•‬
‫החלטות התנועה הציונית ויפעלו בצורה מאורגנת כדי להגשים את‬
‫מטרת התנועה הציונית‪ .‬המוסדות (גופים) התחלקו לשלושה‬
‫סוגים‪:‬‬
‫‪ .1‬מוסדות מארגנים– פעלו בעיקר לארגון התנועה ולארגון‬ ‫•‬
‫הקונגרסים וקבלת החלטות להמשך הדרך‪.‬‬
‫‪ .2‬מוסדות מממנים– עסקו בארגון כסף ושמירתו (כמו בנק) ודאגו‬ ‫•‬
‫לכל הנושאים הכלכליים של התנועה‪.‬‬
‫‪ .3‬מוסדות מיישבים– פעלו לרכישת קרקעות בארץ ישראל וליישוב‬ ‫•‬
‫העולים בישובים חדשים‪.‬‬
‫•‬
 ‫מטלה‬
‫• הסתכל בטבלה בעמוד ‪:77‬‬
‫• בחר מוסד ארגוני‪ ,‬כלכלי והתיישבותי – ומהם מטרות כל‬
‫ארגון‪.‬‬
 ‫המסגרות‬
‫‪.1‬המוסדות הארגוניים‪-‬המנהליים‪/‬מוסדות פוליטיים‬
‫הקונגרס הציוני ‪ -‬המוסד העליון‪ ,‬שקובע את מדיניות ההסתדרות הציונית‪ .‬זהו‬
‫הפרלמנט היהודי‪ .‬הוא קובע בענייני חקיקה ותקציב‪ ,‬מחליט על הקמת מוסדות‪,‬‬
‫בוחר את מנהליהם ומאשר את פעולותיהם‪ .‬עד ‪ 1901‬התכנס הקונגרס מידי שנה‬
‫ומאז‪ ,‬מידי שנתיים‪ .‬נציגי הקונגרס נבחרים על‪-‬ידי חברי ההסתדרות הציונית ‪.‬‬

‫‪ .2‬המוסדות הפיננסיים (כספיים) – כלכליים‪:‬‬

‫א‪.‬בנק אוצר התיישבות היהודים (‪ - )1899‬מוסד שקבע את המדיניות הכספית‪-‬כלכלית‬
‫של ההסתדרות הציונית‪.‬‬

‫‪ .3‬המוסדות המיישבים (ההתיישבותיים)‪:‬‬

‫הקרן הקיימת לישראל (‪ - )1901‬מוסד מיישב‪ ,‬אך גם מוסד כספי‪ .‬הקק"ל אספה‬
‫תרומות‪ ,‬לשם רכישת אדמות בארץ‪-‬ישראל והפכה אותן לאדמות‪-‬לאום (= אדמות‬
‫העם היהודי)‪ .‬עד מלחה"ע הראשונה‪ ,‬עסקה הקק"ל גם בפעולות התיישבות בארץ‪.‬‬
 ‫חשיבות הארגון המוסדי ‪:‬‬

‫• א‪ .‬הארגון המוסדי‪ ,‬הקל על פעולות התנועה הציונית‬

‫ועל השגת מטרתה (= הקמת "בית מולדת" לעם‬
‫היהודי בארץ‪-‬ישראל)‪.‬‬
‫• ב‪ .‬ברגע שנקבע ארגון מוסדי‪ ,‬הפעילות הציונית כבר לא‬
‫קשורה במנהיג מסויים‪ ,‬כי יש בסיס ארגוני‪ ,‬וכך ‪ -‬גם‬
‫אחרי מותו של הרצל‪ ,‬התנועה הציונית המשיכה לפעול‬
‫בהנהגתם של אחרים‪ ,‬והמפעל הציוני‪ ,‬לא התמוטט‪.‬‬
‫• ג‪ .‬מוסדות שיוצרים בסיס למדינה‪ ,‬שהרי למדינות יש‬
‫מוסדות פוליטיים‪ ,‬כספיים וכו'‪.‬‬
‫פעילותו המדינית‪-‬דיפלומטית של הרצל להשגת הצ'ארטר (פעילות במישור בינלאומי)‬

‫מטרות הפעילות המדינית‪:‬‬ ‫•‬

‫‪ .1‬להגביר את מודעות העולם לבעיית היהודים ולצורך‬ ‫•‬
‫בפתרונה‪.‬‬
‫‪ .2‬להשיג צ'ארטר (= זיכיון‪/‬אישור)‪ ,‬להתיישבות יהודית‬ ‫•‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫בתפיסתו המדינית של הרצל‪ ,‬הצ'ארטר הוא תנאי בסיסי‬ ‫•‬
‫להקמת מדינה ליהודים‪ .‬הרצל פנה לכל מי שיכול היה לסייע‪,‬‬
‫להעניק צ'ארטר ליהודים‪ .‬הוא הדגיש בפני מדינות‪ ,‬שבעניין‬
‫הצ'ארטר יש שילוב אינטרסים‪ ,‬כלומר‪ :‬היהודים ירוויחו‬
‫מקבלת הצ'ארטר‪ ,‬אך גם המדינות ירוויחו ממתן הצ'ארטר‪.‬‬
 ‫פנייתו של הרצל אל גרמניה‬
‫למי פנה‪ :‬הרצל פנה אל קיסר גרמניה וילהלם השני‪.‬‬ ‫•‬
‫למה פנה‪:‬גרמניה הייתה מעצמה אירופאית חשובה ובעלת ברית של האימפריה העות'מאנית‪.‬‬ ‫•‬
‫הרצל חשב‪ ,‬שקיסר גרמניה‪ ,‬יצליח לשכנע את הסולטאן התורכי‪ ,‬לתת צ'ארטר להתיישבות‬
‫יהודית בארץ‪-‬ישראל‪ .‬הוא מנסה לשכנע את קיסר גרמניה‪ ,‬שהתיישבות יהודית בארץ‪-‬ישראל‪,‬‬
‫כדאית גם לגרמניה‪.‬‬
‫מה הציע הרצל לגרמניה‪:‬‬ ‫•‬
‫היהודים יהיו אסירי תודה לגרמניה‪ ,‬יהיו נאמנים לה ויעזרו לה לקדם את האינטרסים שלה‬ ‫•‬
‫באזור (אינטרסים כלכלים וכו')‪.‬‬
‫ההתיישבות היהודית‪ ,‬שתקום בחסות גרמניה‪ ,‬תסייע בהפצת התרבות הגרמנית בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫•‬
‫היהודים יעזבו את גרמניה ואז יתפנו בתים‪ ,‬מקומות‪-‬עבודה‪ ,‬ותפחת התסיסה המתלווה‬ ‫•‬
‫לאנטישמיות‪.‬‬
‫•‬
‫תוצאות המשא ומתן‪ :‬הרצל נפגש מספר פעמים עם קיסר גרמניה‪ ,‬אך הפגישות לא העלו דבר‪.‬‬ ‫•‬
‫יועציו של הקיסר‪ ,‬המליצו לו להימנע מתמיכה בתוכנית של הרצל‪ ,‬כדי לא לפגוע בקשרים בין‬
‫גרמניה לתורכיה‪ ,‬שלא הייתה מוכנה לדון על ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫הרצל והקיסר‬
 ‫פנייתו של הרצל אל האימפריה העות'מאנית (תורכיה)‬

‫• ב‪ 1901-‬הרצל נפגש עם הסולטאן התורכי עבד אל‬

‫חמיד‪ ,‬שליט האימפריה העות'מאנית‪ ,‬וביקש ממנו‬
‫לתמוך בהתיישבות היהודית בארץ ישראל‪ ,‬אשר‬
‫תתרום לפיתוחה הכלכלי של הארץ‪.‬‬
‫הסולטאן הציע להרצל שתמורת סיוע כספי של‬
‫התנועה הציונית לאימפריה העות'מאנית‪ ,‬הוא ייתן‬
‫ליהודים להתיישב בכל מקום באימפריה‪ ,‬מלבד ארץ‬
‫ישראל‪ .‬הרצל דחה את ההצעה‪.‬‬
 ‫פנייתו של הרצל אל בריטניה‬

‫• ב‪ 1902-‬הרצל הגיע לבריטניה להעיד לפני ועדת‬

‫חקירה לנושא הגירת היהודים לבריטניה‪ ,‬והציע‬
‫שבריטניה תאפשר ליהודים להתיישב באזורים‬
‫שבשליטתה במזרח התיכון‪ ,‬כמו קפריסין או‬
‫אל‪-‬עריש‪.‬‬
‫הצעות קפריסין ואל‪-‬עריש נדחו‪ ,‬וב‪ 1903-‬הציע‬
‫צ'מברליין‪ ,‬שר המושבות הבריטי‪ ,‬את "תכנית‬
‫אוגנדה"‪.‬‬
‫הקונגרס הציוני השישי‪ -‬קונגרס הדמעות‬

‫ההזמנה לקונגרס‪ -‬אלו מאפיינים המגבשים את‬

‫הלאום יש בהזמנה?‬
 ‫תכנית אוגנדה‬
‫• הצעת אוגנדה ‪ :‬בריטניה הציעה ליישב יהודים באוגנדה‪ ,‬שבמזרח אפריקה‪ ,‬ולתת להם‬
‫שלטון עצמי תחת חסותה‪ .‬בריטניה הציעה את ההצעה‪ ,‬כדי למשוך למזרח אפריקה‪,‬‬
‫כסף וכוח‪-‬אדם נאמן‪ ,‬שיפתח את האזור וישמור על האינטרסים שלה שם‪ .‬כשהוצעה‬
‫ההצעה לראשונה‪ ,‬הרצל לא קיבל את ההצעה‪ ,‬כי הוא רצה רק בהתיישבות בארץ‪-‬ישראל‬
‫או בשטח הסמוך לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫• מדוע הרצל מחליט לקבל את ההצעה‪ :‬ב‪ ,1903-‬בעקבות פוגרום קישינייב‪ ,‬ברוסיה‪,‬‬
‫הרצל שינה את דעתו‪ .‬הוא ביקר ברוסיה והיה מזועזע מהמראות שראה וממצבם של‬
‫היהודים‪ ,‬והחליט לקבל את ההצעה‪ .‬הרצל הביא את ההצעה של הבריטים לדיון בפני‬
‫הקונגרס הציוני השישי‪ ,‬בבאזל‪ .) 1903( ,‬בקונגרס התפתח ויכוח סוער בין תומכי ההצעה‬
‫למתנגדי ההצעה ‪.‬‬
‫המתנגדים‪ ,‬בעיקר נציגים‬ ‫התומכים‪ ,‬בעיקר נציגים‬
‫ממזרח אירופה‪ ,‬ראו‬ ‫ממערב אירופה‪ ,‬סברו כי היא‬
‫בתכנית בגידה בציונות‪.‬‬ ‫יכולה להציל את חייהם של‬
‫יהודי מזרח אירופה‪.‬‬
 ‫התומכים‬
‫יש לתמוך בהצעה הבריטית‪ ,‬כי זאת הפעם הראשונה שמדינה מוכנה‬ ‫•‬
‫לשתף פעולה עם התנועה הציונית‪.‬‬
‫חייבים למצוא פתרון מיידי ליהודים שנמצאים בסכנת חיים ברוסיה‪.‬‬ ‫•‬
‫אוגנדה תשמש רק "מקלט לילה" = מקום הצלה זמני‪ ,‬בדרך‬
‫לארץ‪-‬ישראל התנועה הציונית‪ ,‬תמשיך לפעול להשגת צ'ארטר‬
‫להתיישבות בארץ ישראל‪.‬‬
‫"ציונות בלי ציון‪ ,‬עדיפה על פני ציון בלי ציונות" ‪ -‬המשא ומתן על‬ ‫•‬
‫ארץ‪-‬ישראל נכשל‪ ,‬וחייבים להקים את מדינת היהודים בכל מקום כדי‬
‫להציל את היהודים במזרח אירופה‪.‬‬
‫ריכוז היהודים בשטח אחד‪ ,‬גם אם הוא לא ארץ קודשנו (ציון)‪ ,‬יציל את‬ ‫•‬
‫ַע ֵמ נּו‪ ,‬יעצור את ההתבוללות ויבטיח את אחדות העם היהודי ונאמנותו‬
 ‫המתנגדים‬
‫יש לתמוך בהצעה הבריטית‪ ,‬כי זאת הפעם הראשונה שמדינה מוכנה‬ ‫•‬
‫לשתף פעולה עם התנועה הציונית‪.‬‬
‫חייבים למצוא פתרון מיידי ליהודים שנמצאים בסכנת חיים ברוסיה‪.‬‬ ‫•‬
‫אוגנדה תשמש רק "מקלט לילה" = מקום הצלה זמני‪ ,‬בדרך‬
‫לארץ‪-‬ישראל התנועה הציונית‪ ,‬תמשיך לפעול להשגת צ'ארטר‬
‫להתיישבות בארץ ישראל‪.‬‬
‫"ציונות בלי ציון‪ ,‬עדיפה על פני ציון בלי ציונות" ‪ -‬המשא ומתן על‬ ‫•‬
‫ארץ‪-‬ישראל נכשל‪ ,‬וחייבים להקים את מדינת היהודים בכל מקום כדי‬
‫להציל את היהודים במזרח אירופה‪.‬‬
‫ריכוז היהודים בשטח אחד‪ ,‬גם אם הוא לא ארץ קודשנו (ציון)‪ ,‬יציל את‬ ‫•‬
‫ַע ֵמ נּו‪ ,‬יעצור את ההתבוללות ויבטיח את אחדות העם היהודי ונאמנותו‪.‬‬
 ‫לבסוף הוחלט לשלוח משלחת לאוגנדה‪ ,‬שתחקור את התנאים‬
‫להתיישבות באזור ותציג את מסקנותיה‪ .‬המתנגדים להצעה עזבו את‬
‫האולם וקראו לעצמם "ציוני ציון"‪.‬‬
‫הקונגרס השישי ננעל באווירה מתוחה‪.‬‬
 ‫לסיכום‬
‫• ב‪ 1904-‬מת הרצל ובקונגרס הציוני השביעי (‪ ,)1905‬שהתכנס‬
‫לאחר מותו‪ ,‬הוחלט לדחות את הצעת אוגנדה ובנוסף קבע‬
‫הקונגרס הציוני‪ ,‬שלא ידונו יותר על הצעות התיישבות שאינן‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪ .‬התנועה הציונית ִּת יָצ ֵמ ד רק לתוכנית באזל‪ ,‬עד‬
‫להשגת המטרה = "בית מולדת לעם היהודי בארץ‪-‬ישראל"‪ .‬מאז‬
‫קונגרס אוגנדה‪ ,‬לא ערערו יותר על תוכנית באזל‪.‬‬
‫• לסיכום פעילותו של הרצל‪ :‬עם כל תרומתו הגדולה של הרצל‬
‫להקמת המדינה היהודית‪ ,‬יש לציין שהוא לא הצליח להשיג את‬
‫הצ'ארטר‪.‬‬
‫• ?‪https://www.youtube.com/watch‬‬
‫‪v=KEDK61TknUM&t=28s‬‬