‫אודות ארתור רופין‪ -‬כתבה ראשית‬

‫שנות חייו הראשונות של ארתור רופין עברו עליו בעיר הולדתו ראוויטש‪ .‬משפחתו נמנתה עם המשפחות היהודיות‬
‫הוותיקות בעיר‪ .‬גדל בבית מסורתי‪ ,‬קיבל השכלה יהודית מעטה וביקר בבית‪-‬ספר כללי‪ .‬בהיותו בן תשע ירדה‬
‫משפחתו מנכסיה ועקרה למאגדבורג‪ ,‬ואז החלו שנות המצוקה של רופין הצעיר‪ .‬כבן בכור למשפחה מרובת‪-‬ילדים‬
‫חש אחריות רבה לקרובים לו‪ ,‬ובהיותו בן ארבע‪-‬עשרה ותלמיד מצטיין נאלץ לעזוב את ספסל הלימודים ולעזור‬
‫בפרנסת המשפחה‪ .‬מאחר שגילה בלימודיו כישרונות מרובים ורצון עז להוסיף דעת‪ ,‬נתלוותה לעבודתו כשוליה‬
‫בבית‪-‬מסחר סיטוני לתבואה הרגשת עצב‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן עבודתו לא הנמיכה את רוחו ולא פגעה בתכניותיו‪ .‬בהיותו בן‬
‫חמש‪-‬עשרה ערך תכנית מפורטת לשבע שנות חייו הבאות‪ ,‬וכך רשם ביומנו‪' :‬סיכוי זה של חיים ללא תהילה‪ ,‬יש בו‬
‫משום ביעות‪ ...‬כל עמלי ושאיפותי אין להם אלא תכלית אחת – מוניטין בדורות הבאים'‪.‬‬

‫בבית‪-‬מסחר זה רכש רופין ניסיון מעשי רב‪ .‬ועד מהרה קיבל תפקידים אחראיים‪ .‬בצד כושר עבודתו והקפדתו הרבה‬
‫על ניצול זמנו התגלה רצונו הנחוש להקדיש את חייו למטרה נעלה‪ .‬בהיותו כבן תשע‪-‬עשרה עבר את בחינות הבגרות‬
‫כאֶקסטרן‪ ,‬מעשה יוצא דופן בגרמניה של אותם הימים‪ ,‬והדרך למרחב נפתחה לפניו‪ .‬למרות הצעות פרנסה מפתות‬
‫שקיבל‪ ,‬עזב בשנת ‪ 1899‬את בית‪-‬המסחר והחל את לימודיו באוניברסיטאות ברלין והאלֶה‪ .‬צימאון הדעת שלו היה‬
‫גדול‪ .‬הוא למד משפטים‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬כלכלה וביולוגיה‪ ,‬וב‪ 1903 -‬זכה בפרס מדעי חשוב‪.‬‬

‫בבגרותו התרחק רופין משמירת מצוות לה הורגל בבית הוריו‪ ,‬אך שמר על זיקה נפשית עמוקה ליהדות‪ .‬הוא גילה‬
‫עירנות מרובה לגילויי האנטישמיות בגרמניה‪ ,‬ולא נהג לפוטרם כדבר של מה‪-‬בכך‪ .‬ב‪ 1893 -‬כתב ביומנו‪:‬‬
‫'האנטישמיות הולכת ומתגברת כמפל שלג בהרים'‪ .‬לאחר ארבע שנים הוסיף‪' :‬יש רגליים לדבר שבעטיה של‬
‫האנטישמיות אהיה אנוס סוף‪-‬סוף להגר מגרמניה לארץ שאין בה אנטישמיות'‪ .‬הוא גילה עניין רב במהות העם‬
‫היהודי ובקורותיו‪ .‬והחל בחקר החברה היהודית בזמנו‪ .‬ב‪ 1902 -‬פרסם את המאמר הסטטיסטי הראשון על יהודי‬
‫פרוסיה‪ ,‬שהיווה מעין הקדמה לספרו הראשון על הסוציולוגיה של העם היהודי 'יהודי ההווה' (‪ .)1904‬החברה‬
‫היהודית הייתה אפוא למושא התעניינותו‪ ,‬אם במחקר ואם בעשייה‪ .‬לנוכח מחקריו הגיע רופין למסקנה‪ ,‬כי הסכנה‬
‫המיידית האורבת לעם היהודי היא ההתבוללות‪ .‬יותר משחשש מפני אפשרות הכחדתו של העם היהודי בידי כוחות‬
‫חיצוניים‪ ,‬חשש מחיסולם העצמי על‪-‬ידי היטמעות בגויים‪ .‬הרצל‪ ,‬מייסד התנועה הציונית‪ ,‬חרד מפני האנטישמיות‪,‬‬
‫ואילו חרדתו של רופין‪ ,‬אבי ההתיישבות הציונית‪ ,‬הייתה מפני אימת ההתבוללות‪.‬‬

‫הקמתה של התנועה הציונית עוררה את תשומת‪-‬לבו של רופין‪ ,‬ואולם בתחילה לא מצא עניין באסיפות בהן ביקר‪.‬‬
‫המלל הרב שהתנועה הצטיינה בו דחה את איש המעשה‪ .‬עם זה‪ ,‬כבר ב‪ 1904 -‬כתב רופין ביומנו‪ ,‬כי התנועה‬
‫הציונית מציעה פתרון לבעיה היהודית ויש לנסותו‪ .‬הוא חקר את הכמיהה היהודית מדורי דורות לציון ואת הציונות‬
‫המודרנית‪ ,‬הבחין בקשרים האמיצים של יהודי מזרח‪-‬אירופה לעמם‪ ,‬ועמד על התרופפותם של קשרים אלו בקרב‬
‫יהודי מערב‪-‬אירופה‪ .‬הוא היה ער לעובדה‪ ,‬כי פנייתם של יהודי מערב‪-‬אירופה לציונות מקורה דווקא באנטישמיות‪:‬‬
‫"בלא אנטישמיות לא הייתה ציונות במערב אירופה‪ .‬עם מות האנטישמיות תמות שם הציונות"‪.‬‬

‫משפחתו‬

‫רופין היה נשוי לבת דודו שולמית רופין‪ .‬לזוג נולדה בת יחידה‪ ,‬רות‪ ,‬אשר הייתה לימים רופאת ילדים ידועה בתל‬
‫אביב ונישאה לדב פלד‪ .‬לאחר שהתאלמן משולמית נשא רופין את חנה‪ ,‬בתו של מרדכי בן הלל הכהן ואחותו של דוד‬
‫הכהן‪ .‬לזוג נולדו שתי בנות ובן‪ .‬בתם כרמלה נישאה ליגאל ידין‪ ,‬בתם איה נישאה לצבי דינשטיין ובנם הוא רפאל‬
‫רופין‪ ,‬איש משרד החוץ לשעבר (כיהן כשגריר ישראל בטנזניה)‪ ,‬ממקימי מכמורת‪ .‬אחיו של ארתור רופין‪ ,‬קורט‬
‫רופין‪ ,‬היה חבר הנהלת חברת הכשרת היישוב בארץ ישראל ויושב‪-‬ראש התאחדות עולי גרמניה בעיר מגוריו חיפה‪.‬‬

‫ספורט בארץ ישראל בתקופת העליות‬

 ‫המדינה היהודית שגורלה לקום בארץ ישראל בתחילת המאה ה ‪ 20‬כמו כל מדינה הייתה‬
‫צריכה תרבות ספורט מפותחת‪.‬‬
‫עוד ב‪ 1898‬במהלך הקונגרס הציוני השני קבע מקס נורדאו (הוגה דעות וממייסדי התנועה‬
‫הציונית באירופה) את המושג ״יהדות השרירים״ שבא להדגיש את החשיבות הגדולה שיש‬
‫לפיתוח גופני ואתלטי של הצעיר היהודי לשם הגשמת מטרות הציונות‪ .‬יהודים בכתבים‬
‫אנטישמיים רבים היו מוצגים כעם חלש גוף‪ ,‬אך טענה זו הייתה בעלת ביסוס מסוים עקב‬
‫ריכוז גדול המסורתי של העם היהודי בפיתוח והשלכתם הנפשית‪ ,‬הרוחנית והמדעית‪.‬‬
‫המאמר גרם להקמת תנועות ספורט יהודיות רבות במהלך העשורים הבאים לפרסומו‪.‬‬
‫אגודת ספורט הראשונה על שטח ארץ ישראל הוקמה ב‪ 1906‬ושמה היה "אגודת‬
‫המתעמלים הראשון‪-‬לציון יפו״‪.‬‬
‫הוקמה על ידי רופא הגימנסיה העברית ופעיל בארגון השומר‪ .‬המתאמנים התעסקו לרוב‬
‫בתנועות אתלטיות קלאסיות כמו הרמת משקולות פשוטות‪ ,‬מתח‪ ,‬מקבילים ווריאציות‬
‫שונות שלהם‪.‬‬
‫ב ‪ 1908‬הערכה התחרות הראשונה ביישוב היהודי‪.‬‬
‫ב‪ 1911‬הוקמה קבוצת כדורגל הישראלית הראשונה ״מכבי ירושלים״‬
‫עד להקמת ליגת כדורגל הקבוצות כדורגל השונות במדינה העבירו ביניהם משחקי ידידות‪.‬‬
‫בין ענפי הספורט הפופולריים האחרים בתחילת המאה ה ‪ 20‬היו אגרוף‪ ,‬אתלטיקה מרוצי‬
‫אופניים‪.‬‬

‫תרומתו של ארתור רופין ליישוב היהודי‬

‫תרומתו של ארתור רופין למען היישוב היהודי הייתה גדולה מאוד ועל פי דעתי החל רופין‬
‫לקבל הערכה רק לאחר הקמת החברה "חברת הכשרת היישוב" אשר נועדה להכשיר את‬
 ‫קרקעות היישוב שתקנה החברה למען הקמת היישוב היהודי בארץ ישראל‪ .‬הרכישה‬
‫הראשונה ויש האומרים שאחת מהחשובות ביותר של ארתור רופין נערכה בשנת ‪1910‬‬
‫והיא רכישתה של אדמת מרחביה שהיוותה את תחילתה של רכישת עמק יזראל שנחשב‬
‫העמק היפה והפורה ביותר בישראל‪ .‬ארתור רופין קנה כ‪ 67,000‬דונמים משנת ‪ 1910‬עד‬
‫שנת ‪ 1914‬באיזור עמק יזראעל‪ ,‬בגליל התחתון‪ ,‬בשרון וביהודה‪ .‬רופין ניסה הרבה דרכים‬
‫יצירתיות להוביל התפתחות של היישוב היהודי בארץ ישראל כמו למשל תמיכתו בקידום‬
‫הקמת העיר תל אביב והתפתחותה באמצעות הקמת הגימנסיה העברית "הרצליה" בעיר תל‬
‫אביב‪ .‬רצונו של רופין לדחוף להתפתחות מהירה יותר של היישוב היהודי אף גרמה‬
‫לאישומים רבים נגדו על כך שחותם עסקאות זולות ושדבר זה בא על חשבון איכות הבנייה‬
‫ומזה ניתן לראות שהרגיש רופין את הדחף המחייב לתמוך בהתפתחות היישוב היהודי‪ ,‬עוד‬
‫ממעשיו של רופין היה לקדם תוכנית רכישת קרקעות לעולים חדשים מעוטי יכולת כספית‬
‫שתיתן להם קרקע להתיישבות בארץ ישראל ופריסת תשלומים ממושכת לכאלו שירצו‬
‫לרכוש את הקרקעות‪ .‬בנוסף לכך ארתור רופין תמך בשיוויון זכויות לנשים ותמך‬
‫בהכשרתן לעבודה וטען כי הן מסוגלות לעבוד בשדות לא פחות טוב מאשר הגברים‪.‬‬
‫במאמרו אפילו כתב שישנה התקדמות בהכשרתן בעבודות החקלאיות ובחיזוק מעמדן‬
‫וחובותיהן‪ .‬רופין בנוסף לכך תמך בתוכנית התחבר יהודים צעירים ממזרח אירופה ותעזור‬
‫להם לעלות ולהתיישב בארץ ישראלי‪ .‬וכן תרם רבות לתוכניות אשר מטרתן העיקרית‬
‫הייתה לנסות לעודד משקיעים בעלי הון לבוא ולהשקיע בקרקעות ישראליות‪.‬‬

‫ראיון סוחף עם מקים המשרד הארצישראלי ארתור רופין‬

‫ארתור רופין נולד בעיר ראביץ' בפרוסיה שבקיסרות הגרמנית‪ ,‬בן בכור ליצחק אלברט ולסיציליה רופין‪,‬‬
‫ארתור רופין גדל במשפחה מסורתית אמידה‪ .‬לאחר שאביו ירד מנכסיו ארתור רופין לקח את חייו בידיו‬
‫ולימים הפך לפעיל ומנהיג ציוני‪ ,‬כלכלן וסוציולוג‪ ,‬מנהל המשרד הארצישראלי אחד ממעצבי ההתיישבות‬
‫הציונית בארץ ישראל‪ ,‬עמד בראש מחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציונית ביישוב‪ ,‬והיה יו"ש הסוכנות‬
‫היהודית‪ .‬והנה הוא מגיע להתראיין אצלנו בעיתון ולספר לנו כיצד הפך למי שהוא היום‪.‬‬
 ‫שלום ארתור ברוך הבא לעיתון שלנו‬
‫"שלום אני שמח מאוד להיות פה בעיתון המצליח ביותר בכל זאת זה כבוד גדול מאוד בשבילי"‬
‫הכבוד הוא לנו מר רופין‪ ,‬שאלה ראשונה לראיון הזה ספר לנו ארתור על ראשית חייך‪ ,‬אנשים אולי‬
‫מכירים אותך בתור ארתור רופין הפעיל הציוני הדגול ויושב הראש של הסוכנות היהודית אך רוב‬
‫האנשים אינם מכירים את ראשית חייך אשר לוטה בערפל‪.‬‬
‫"בהחלט אשמח לשתף‪ ,‬נולדתי בעיר ראביץ השוכנת ליד פוזנן בפרוסיה הגרמנית בן בכור לאבי ואמי‬
‫אלברט וסיציליה לבית משפחת רופין משפחה מסורתית דתייה‪ ,‬ילדותי המוקדמת הייתה מאושרת מאוד‪,‬‬
‫החיים היו יפים עד שאבי פשט את הרגל אך ורק באשמתו המשפחה התקיימה בעוני מתרומות של בני‬
‫המשפחה אבי היה מהמר כפייתי אשר גרם לנזק ללימודיי בעקבות עוני המשפחה אשר נגרם בעקבות‬
‫הימוריו הכבדים של אבי בעל כורחנו עברה משפחתי בשנת ‪ 86‬למגדבורג בגיל ‪ 15‬מסיבות כלכליות‪,‬‬
‫עבדתי בבית מסחר גדול לתבואות של שכן יהודי‪ .‬החלתי את עבודתי כשוליה‪ ,‬אך מהר מאוד קודמתי‬
‫לתפקידי ניהול‪ ,‬וכבר לפני שמלאו לי ‪ 17‬הייתי ליועץ למנהל העסק וניהלתי עסקאות גדולות שנוהלו לרוב‬
‫רק בידי פקידים בכירים‪ .‬במקביל לעבודתי למדתי לקראת מבחני סיום הגימנסיה כנבחן אקסטרני‬
‫והכשרתי את עצמי כיאה לגרמני ראוי בלימודי שחייה‪ ,‬התעמלות‪ ,‬ריקוד וירי‪".‬‬
‫סיפור מרשים אדון רופין פתחת עוד נקודת מבט לחייך לקוראי העיתון עוד שאלה נוספת האם זכית‬
‫בפרס מסוים בימי צעירותך?‬
‫"שאלה יפה‪ ,‬לאחר שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה חבר שלי אשר היה גם היה מנחי באוניברסיטה שכנע‬
‫אותי להשתתף ואכן הקשבתי לו והמאמר שלי בשם "דרוויניזם ומדעי החברה" זכה במקום שני בפרס בסך‬
‫של ‪ 6,000‬מרק‪ ,‬שהיו שווי ערך למשכורת שנתית של פקיד בכיר‪ .‬השתמשתי בכסף כדי להתרכז במחקריי‬
‫וכן סייעתי בכסף לאחי ולאחותי לפתוח עסקים משלהם"‪.‬‬
‫שאלה נוספת האם הזכייה בפרס פתחה בפנייך דלתות חדשות בחייך?‬
‫"זכייתי בפרס פתחה בפניי את השערים לחברה הגרמנית ובעקבות כך פרסמתי מספר מאמרים בכתבי עת‬
‫גרמניים בנושאי אאוגניקה‪ .‬במקביל‪ ,‬בשנים ‪ ,1907–1902‬עבדתי כעורך דין והרגשתי את מלוא עוצמתה‬
‫של האנטישמיות הגרמנית שגרמה לו לעסוק בנושא היהודי‪ .‬כבר בשנת ‪ 1902‬פרסמתי מאמר דמוגרפי‬
‫שהתפרסם בכתב עת מדעי כללי על היחסים של יהודי פרוסיה עם גרמניה‪ .‬בשנת ‪ 1903‬ביקרתי בגליציה‬
‫ואספתי מידע אנתרופולוגי על היהודים בה‪ .‬בשנת ‪ 1904‬עברתי לברלין ועבדתי במכון לסטטיסטיקה של‬
‫היהודים מיסודו של אלפרד נוסיג‪ ,‬ובמהרה מוניתי למנהל המכון‪ .‬בשנת ‪ 1904‬פרסמתי את מחקרו‬
‫הסוציולוגי 'היהודים בימינו'‪".‬‬
‫דבר נוסף המעניין את הקוראים שלנו ספר לנו על העלייה שלך לארץ ישראל ועל המשרד‬
‫הארצישראלי‪.‬‬
‫"בשנת ‪ 1908‬עליתי לארץ ישראל וייסדתי ביפו את "המשרד הארצישראלי" שמטרתו הייתה לכוון ולנהל‬
‫את כל פעולות ההתיישבות בארץ ישראל מטעם התנועה הציונית העולמית‪ ,‬בהתאם להחלטת הקונגרס‬
‫הציוני השמיני‪ .‬בתחילה‪ ,‬שולמה משכורתי ושל עוזרי יעקב טהון על ידי פטרוננו אוטו ורבורג בגלל סירובו‬
‫של הוועד הפועל הציוני לממן את גישת הציונות המעשית שלי‪ .‬עם זאת‪ ,‬החוזה שלי העניק לי סמכויות‬
‫נרחבות ביישום הוראות ההסתדרות הציונית‪ .‬הגיבוי המלא שקיבלתי ממעסיקיי אפשר לי חופש פעולה‬
‫מלא ועצמאות בקביעת המדיניות בארץ ישראל‪ .‬ביקשתי לרכז את עיקר הכוחות הפועלים ביישוב היהודי‬
‫בארץ ישראל תחת המשרד הארצישראלי ולכוון את פעולות ההתיישבות מלמעלה‪ .‬תוך זמן קצר מהגעתי‬
‫לארץ ישראל‪ ,‬החל המשרד הארצישראלי לייצג במידה זו או אחרת גופים ציוניים רבים‪ ,‬בהם הקרן‬
‫הקיימת לישראל‪ ,‬הכשרת היישוב‪" ,‬בצלאל"‪ ,‬נטעים וגאולה‪ .‬דאגתי לתאם את פעולות רכש הקרקעות בין‬
‫הגופים השונים‪ ,‬על מנת למנוע עליית מחירים בגלל תחרות על רכישת הקרקעות‪".‬‬
‫מרתק‪ ,‬ספר לנו ארתור כיצד פעלת בימי מלחמת העולם הראשונה ולאחריה‬
‫"לאחר פרוץ המלחמה נטמנתי לראש קרן הסיוע האמריקאי ליהודי ארץ ישראל‪ .‬במהלך השנים עד כיבוש‬
‫ארץ ישראל בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה היו לי קשרים טובים עם שגריר גרמניה בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ונעזרתי בו על מנת לקדם פעילות ההתיישבות הציונית‪ .‬במיוחד סייעה התמיכה הגרמנית במאבק‬
‫כנגד התנכלויות מצד השלטון העות'מאני‪ .‬ב‪ 1920-‬הזמנתי את הארכיטקט היהודי‪-‬גרמני‪ ,‬ריכרד קאופמן‪,‬‬
‫לעלות לארץ ישראל ולהכין תוכנית אב כוללת ליישובים החקלאיים בארץ ישראל ולשכונות בעריה‪ .‬יזמתי‬
‫את ההתיישבות הקבוצתית בדגניה ובכנרת‪ ,‬את עליית יהודי תימן‪ ,‬את מתן ההלוואה הראשונה ל"אחוזת‬
‫בית"‪ ,‬את ייסוד הקואופרציה והמושבה במרחביה‪ ,‬את הקמת "חברת הכשרת היישוב"‪".‬‬
‫תודה ארתור נשמח גם לשמוע קצת על השקפותייך בנושאים שונים כגון שיווין זכויות לנשים‬
‫ויהודי אתיופיה‪.‬‬
‫"הרבתי לדבר ולכתוב בזכות שוויון זכויות לנשים‪ .‬טענתי ואמשיך לטעון עד יום מותי כי הן מסוגלות‬
‫לעסוק בעבודת האדמה לא פחות מגברים‪ ,‬וכי יש להשקיע בהשתלמויות מקצועיות גם לנשים ולקלוט אותן‬
‫בקיבוצים ובקבוצות כשוות זכויות‪ .‬לגבי יהודי אתיופיה‪ ,‬אני סבור שהם כלל אינם יהודים בגזעם‪ .‬בישיבה‬
‫של הנהלת הסוכנות היהודית שדנה בבקשה של ד"ר יעקב פייטלוביץ' להעניק ‪ 10‬סרטיפיקטים ליהודים‬
‫מאתיופיה טענתי שהם "כושים‪ ,‬שגוירו בכוח החרב במאה השישית לפני הספירה‪ .‬אין להם קשר דם‬
‫ליהודים לכן מספרם בפלשתינה אינו צריך לגדול‪ ".‬כאשר משה שרת אמר שהגזע אינו משנה אלא ההכרה‪,‬‬
‫הוא טענתי ש"הם רחוקים מתרבותנו‪ ,‬ובטוח הוא שאין להם כל קשר עם היהדות"‪ .‬עם זאת‪ ,‬הצבעתי בעד‬
‫החלטת הנהלת הסוכנות להעניק חמישה סרטיפיקטים ליהודי אתיופיה כמחווה לפייטלוביץ‪".‬‬
‫תודה שהיית איתנו מר רופין כבוד גדול לעיתון שלנו לארח מישהו כה מכובד אני בטוח שהריאיון‬
‫הזה פתח קווים נוספים לדמותך בין כאיש פרטי ובין כאיש ציבור‬
‫"הכבוד היה כולו שלי"‬

‫תרומת המשרד הארצישראלי לישוב היהודי בא"י‬

‫המשרד הארצישראלי היה הגורם המבצע של ההסתדרות הציונית בישראל שתפקידו‬
‫העיקרי היה קידום‪ ,‬מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ‪ .‬פעילותיו כללו תכנון‬
‫ההתיישבות‪ ,‬קניית אדמות‪ ,‬הקצאת כספים‪ ,‬הקמת יישובים חקלאיים ועירוניים חדשים‪,‬‬
‫ניהול חוות חקלאיות‪ ,‬הקצאת מתיישבים ליישובים השונים‪ ,‬עזרה ליישובים קיימים‬
‫בהדרכה ועזרה לפועלים‪ .‬המשרד הארצישראלי הוקם על ידי ארתור רופין ב‪ 1-‬באפריל‬
‫‪ 1908‬ביפו‪ .‬ארתור רופין הביא לשגשוג המשרד בעקבות גמישותו וגישתו‪ .‬הוא למד באופן‬
‫יסודי את בעיית ההתיישבות והכלכלה בארץ ישראל וניסה לפלס דרכים חדשות גם אם לא‬
‫היו מקובלות על רבים‪ .‬הפעולות של המשרד הארצישראלי התחילו בתחילת ‪.1908‬‬
 ‫המשרד הקדיש מאמצים רבים לקניית אדמות ברחבי ארץ ישראל‪ .‬ארתור רופין סייר‬
‫בדרום הארץ ובעבר הירדן וניהל משא ומתן להרחבת ההתיישבות היהודית‪ .‬הוא עודד גם‬
‫התיישבות עירונית וכל תוכנית שיכלה לסייע לפיתוח התעשייה‪ ,‬כמו אספקת המים‪ ,‬דרכים‪,‬‬
‫תחנות חשמל‪ ,‬נמלים וכריית אוצרות טבע‪ .‬במשך השנים הפך המשרד למרכז שייצג את‬
‫היישוב החדש והיה כתובת ליהודים מהעולם‪ .‬בנוסף לכך המשרד הארצישראלי תמך‬
‫בחלוצי העלייה השנייה והגיש להם סיוע רב בכיבוש העבודה ובמרוצת הזמן גם לשם‬
‫התיישבות קבע‪ .‬נוצר שיתוף פעולה בין המשרד לבין המתיישבים‪ ,‬שהיווה שינוי ליחס‬
‫האפוטרופסי כפי שהיה בימי חסותו של הברון רוטשילד‪ .‬המשרד הארצישראלי חיפש‬
‫פתרון למצב הקשה של הפועלים היהודים שהתרכזו במושבות‪ .‬הם סבלו מחוסר עבודה‬
‫בגלל התנכרות של האיכרים לעבודה עברית‪ .‬ארתור רופין הציע להקים חוות הכשרה לשם‬
‫הכנת המתיישבים על אדמת הקרן הקיימת והכשרת היישוב‪ ,‬וכך נתפנה המשרד להכנת‬
‫התוכניות להקמת חוות הכשרה בחיטין‪ ,‬דלייקה‪ ,‬אום ג'וני‪ ,‬בית עריף וחולדה‪ .‬המשרד‬
‫הארצישראלי סייע לבן שמן בדרכים שונות‪ ,‬למשל בהשתתפות במשכורת של מורה‪.‬‬

‫רפלקציה‬
‫אור‬
‫התרומה שלי לעבודה‪ :‬הכתבה האישית שלי‪ ,‬מציאת מקורות מידע לכתבה הראשית‬
‫‪.1‬הכתבה שהכי דיברה אליי היא מין הסתם הכתבה האישית שלי כי אני זה שחקרתי על‬
‫הנושא עצמו ובדקתי וכתבתי את הכתבה‬
‫‪.2‬אם הייתי ממשיך את העיתון הייתי ממשיך את הנושא של תרומת המשרד הארצישראלי‬
‫לישובים של מדינות אחרות ברחבי העולם ולא רק יהודיים‬
‫‪.3‬אתגר שהיה לי עם הכתבה הוא מציאת המידע לכתבה כי אין אתר שמפרט רק על‬
‫התרומה לישובים יהודיים וזהו אז נכנסתי ועברתי על כל התרומות של משרד הארצישראלי‬
‫לישובים של מדינות ברחבי העולם וסיכמתי את כל התרומות של הישובים היהודיים בעזרת‬
‫הנושא של ארתור רופין‬
‫טים‬
‫הכתבה שלי הכי דיברה אליי עקב זאת העסקה בתחום שאני בחרתי ועוסק בו על בסיס‬
‫קבוע בחיי האישיים‪ .‬האתגר שנתקלתי בו הוא חיפוש מידע רלוונטי על הנושא מפני‬
‫שהמקורות אינם מלאים עקב אי שמירת מידע בתקופה‬
‫יאיר‬
‫תרומתי לקבוצה‪ :‬אני כתבתי את הראיון של ארתור רופין וגם אני זה שתמיד לחץ על‬
‫הקבוצה להגיש את העבודה והכל הזמן הזכיר להם‬
‫‪ .1‬אתגר שהיה לי הוא קודם כל להבין את השאלות ששאלו את ארתור רופין בראיון ורק‬
‫לאחר שהבנתי רשמתי את השאלות והתשובות בצורה מסודרת‬
‫‪ .2‬הכתבה שהיא התחברתי אליה היא הראיון שכתבתי על ארתור רופין כי אני זה שכתב‬
‫אותו שחיפש עבורו את המידע ושבדק מה לכתוב בנושא ואני חושב שזה מובן מאליו‬
‫שהכתבה שאני אתחבר אליה זאת הכתבה שאני הכנתי‬
‫‪ .3‬במהלך תהליך כתיבת העיתון גיליתי על ההשפעה שהייתה לארתור רופין על התקופה‬
‫ופעולותיו שביצע לעזור למשרד ארצישראלי‬
‫יהונתן‬
‫האתגר שהיה לי בעבודה למצוא מידע במהלך הכתיבה למדתי עוד דברים על ארתור שנתנו‬
‫לי השראה ותרומתי לעבודה זה שהבאתי מקורות מידע שעזרנו לנו לדעת יותר‬