‫"קידוש החיים"‬

‫המצגת נערכה ע"י ניר הוניג‬

‫כל הזכויות שמורות לוויסקול לימודים מקוונים בע"מ‬
 ‫"קידוש החיים"‪:‬‬ ‫"קידוש השם"‪:‬‬
‫‪ ‬במהלך השואה מטרת הנאצים לא הייתה להמיר את הדת של היהודים‪ ,‬אלא‬
‫להרוג את היהודים‪.‬‬ ‫‪ ‬עד עליית הנאצים לשלטון וימי השואה‬

‫‪ ‬לכן מטרת היהודים מול מדיניות הנאצים הייתה "קידוש החיים"‪.‬‬ ‫שאפו אויבי העם היהודי להמיר את הדת‬
‫משמעות המושג כוללת את כל אותם הדברים שיהודים עשו כדי‪:‬‬ ‫של היהודים או לגרום ליהודים לקיים‬
‫‪ ‬להציל חיי אדם‬ ‫מנהגים של דתות אחרות‪.‬‬
‫‪ ‬לשמור על כבודם כיהודים‬
‫‪ ‬במקרים אלה העדיפו יהודים למות ולא‬
‫‪ ‬לשמור על צלם האנוש שלהם כבני אדם ערכיים ותרבותיים‪.‬‬
‫לבצע מעשים הנחשבים לחטאים‪.‬‬
‫‪ ‬המושג נוסח לראשונה ע"י הרב יצחק ניסנבוים מוורשה – כשתושבים בגטו‬
‫שאלו אותו אם המתים נחשבים‪ ,‬לפי ההלכה‪ ,‬כמי שמתו על קידוש השם‪ .‬הרב‬ ‫‪ ‬מוות כזה נקרא מוות על "קידוש השם"‪.‬‬
‫השיב‪:‬‬

‫"זוהי שעה של קידוש החיים ולא של קידוש השם במוות‪ .‬כאשר דרשו אויבינו‬
‫בעבר את הנשמה היהודית‪ ,‬הגנו אבותינו על נשמתם בגופם‪ .‬עכשיו‪ ,‬כאשר‬
‫דורשים את הגוף היהודי‪ ,‬חובה לשמור עליו"‪.‬‬
 ‫הפעולות למען "קידוש החיים"‪:‬‬
‫‪ .1‬הקמת מוסדות רווחה בגטאות‪:‬‬

‫כמו‪ :‬מרפאות‪ ,‬ועדי הבתים‪ ,‬מוסדות סעד ועוד‪.‬‬

‫‪ .2‬הקמת מוסדות תרבות בגטו‪:‬‬

‫מוסדות התרבות היו עדות להמשך הקיום של התרבות והרוח היהודית גם במסגרת החיים הקשה‬
‫בגטאות‪.‬‬

‫מוסדות התרבות כללו בין השאר‪ :‬חוגי אמנות‪ ,‬העלאת הצגות תיאטרון‪ ,‬תזמורת פילהרמונית (בגטו‬
‫וורשה)‪ ,‬ביצוע עבודות ציור וכתיבת שירה‪.‬‬
 ‫הפעולות למען "קידוש החיים"‪:‬‬

‫‪ .3‬הקמת מוסדות חינוך בגטאות‪:‬‬

‫‪ ‬על אף האיסור הרשמי על מתן חינוך לילדים מעבר לגיל נמוך התקיימו בתי‪-‬ספר מחתרתיים‪.‬‬

‫‪ ‬תנועות נוער פעלו בגטאות‪.‬‬

‫‪ ‬הוקמו ספריות בגטאות‪.‬‬

 ‫‪ .4‬ארכיון גטו וורשה ("עונג שבת")‪:‬‬

‫‪ ‬ארכיון זה‪ ,‬שנתמך ע"י המחתרת הגדולה ("הארגון היהודי הלוחם"‪-‬אי"ל) בגטו וורשה‪ ,‬תחת שם‬
‫הצופן "עונג שבת"‪.‬‬

‫‪ ‬לעובדים בארכיון נמסרה דירה "בצד הארי" יחד עם מסמכי זיהוי מזויפים כדי לאפשר להם‬
‫להתמסר כליל למפעלם‪.‬‬

‫‪ ‬במשך חודשים רבים נכתבו ערכים על נושאים רבים ונאספו כל תעודה רלבנטית‪ ,‬יומנים‪ ,‬שירים‪,‬‬
‫פקודות של הגסטאפו ושל היודנראט‪ ,‬תמונות‪ ,‬מרשמים רפואיים‪ ,‬חפיסות של ממתקים שיוצרו‬
‫בגטו‪ ,‬ציורים‪ ,‬הזמנות לאירועים תרבותיים‪ ,‬תעודות מבתי ספר‪ ,‬גיליונות של עיתונים מחתרתיים‬
‫ואף נערכו סקרי דעת קהל‪.‬‬

‫‪ ‬בעצם ימי המרד הושלמה המלאכה וה"אוצר" הוטמן במכלי חלב גדולים ועוד מכלים (יחד עם‬
‫דברי הפרידה של העוסקים במלאכה) במקומות שונים‪.‬‬

‫‪ ‬שני מקומות הטמנה כאלה נתגלו ב‪ 1946-‬ו‪ 1950-‬תוך כדי שיקום העיר‪.‬‬