‫פרופ' דוד שוחט ‪ ,‬דר' דבורה טולדנו קטעי‪ ,‬דר' פיאנה יעקובזון‬

‫האינטגרל הלא מסוים‬

‫‪ .1‬הגדרת מושג האינטגרל הלא מסוים‬

‫הגדרת המושג ‪ :‬פונקציה קדומה‬

‫הפונקציה ) ‪ F (x‬נקראת פונקציה קדומה לפונקציה ) ‪ f (x‬בתחום ‪ D‬אם‬

‫מתקיים‪. F ′(x ) = f (x ); ∀x ∈ D :‬‬

‫שאלה‪ :‬מהי הפונקציה הקדומה לפונקציה ‪ ? f (x ) = 2 x‬האם היא יחידה?‬

‫שאלה‪ :‬האם לכל פונקציה נתונה קיימת פונקציה קדומה?‬

‫טענה‪:‬‬
‫‪, D‬‬ ‫תהי ) ‪ F (x‬פונקציה קדומה כלשהי לפונקציה נתונה ) ‪ f (x‬בתחום‬
‫אזי לכל קבוע ‪ C ∈ R‬גם הפונקציה ‪ F (x ) + C‬היא פונקציה קדומה ל‪f ( x ) -‬‬
‫בתחום ‪. D‬‬
‫הסבר‪ :‬לכל ‪ x ∈ D‬מתקיים ) אריתמטיקה של נגזרות (‬
‫‪(F (x ) + C )′ = F ′(x ) + (C )′ = f ′(x ) + 0 = f ′(x ) x ∈ D‬‬

‫משפט‪:‬‬
‫‪ D‬והפונקציות ) ‪ F (x‬ו‪ F1 (x ) -‬הן פונקציות קדומות לה‬ ‫אם ) ‪ f (x‬מוגדרת בתחום‬
‫בתחום ‪ ,‬אזי קיים קבוע ‪ C ∈ R‬כך ש‪F1 ( x ) = F (x ) + C -‬‬

‫הגדרת האינטגרל הלא מסוים‬

‫אם ) ‪ F (x‬פונקציה קדומה כלשהי לפונקציה נתונה ) ‪ f (x‬בתחום ‪ , D‬אזי אוסף‬
‫הפונקציות הקדומות }‪ {F ( x ) + C ; C ∈ R‬נקרא האינטגרל הלא מסוים של ) ‪f ( x‬‬

‫‪∫ f (x )dx = F (x ) + C‬‬ ‫בתחום ‪ D‬ומסמנים‪:‬‬

‫‪275‬‬
 ‫פרופ' דוד שוחט ‪ ,‬דר' דבורה טולדנו קטעי‪ ,‬דר' פיאנה יעקובזון‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬מהגדרת הדיפרנציאל והפונקציה הקדומה נובע כי ‪dF = F ′( x )dx = f ( x )dx‬‬

‫‪∫ f (x )dx = ∫ dF = F (x ) + C‬‬ ‫ומהגדרת האינטגרל הלא מסוים‬

‫‪ .2‬פעולת חישוב האינטגרל הלא מסוים לפונקציה נתונה ) אם קיים ( ‪ ,‬השקולה‬

‫למעשה למציאת משפחת הפונקציות הקדומות לפונקציה‪ ,‬נקראת‬
‫אינטגרציה‪.‬‬

‫בפרט מתקיים‪:‬‬

‫‪∫ f ′(x )dx = f (x ) + C‬‬ ‫א‪ .‬אם ) ‪ f (x‬גזירה ‪ ,‬אזי‬

‫) ‪(∫ f (x )dx )′ = f (x‬‬ ‫ב‪ .‬אם ל‪ f (x ) -‬קיימת פונקציה קדומה‪ ,‬אזי‬

‫‪ .2‬אינטגרלים מידיים‬
‫מהגדרת האינטגרל הלא מסוים נובעת מיד טבלת האינטגרלים המידיים הבאה‪:‬‬
‫‪x n +1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪∫ x dx = n + 1 + C , − 1 ≠ n ∈ R‬‬ ‫;‬ ‫‪∫ cos‬‬ ‫‪dx = tan x + C‬‬
‫‪n‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪∫ x dx = ln x + C‬‬ ‫;‬ ‫‪∫ sin x dx = − cot x + C‬‬
‫‪2‬‬

‫‪∫ cos xdx = sin x + C‬‬ ‫;‬ ‫‪∫ e dx = e + C‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪ax‬‬
‫‪e‬‬
‫‪∫ sin xdx = − cos x + C‬‬ ‫;‬ ‫‪∫ e dx = a + C ; a ≠ 0‬‬
‫‪ax‬‬

‫) ‪sin (ax‬‬ ‫‪ax‬‬

‫= ‪∫ cos(ax )dx‬‬ ‫‪+ C; a ≠ 0‬‬ ‫;‬ ‫= ‪∫ a dx‬‬ ‫‪+ C; 1≠ a > 0‬‬
‫‪x‬‬

‫‪a‬‬ ‫‪ln a‬‬

‫) ‪cos(ax‬‬
‫‪∫ sin (ax )dx = − a + C ; a ≠ 0‬‬ ‫;‬

‫‪1‬‬
‫‪∫x‬‬ ‫‪+1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dx = arctan x + C‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‪⎛ x‬‬
‫‪∫ x 2 + a 2 dx = a arctan⎜⎝ a ⎟⎠ + C‬‬ ‫‪; a≠0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪∫ 1 − x 2 dx = arcsin x + C‬‬
‫‪1‬‬ ‫⎞‪⎛x‬‬
‫‪∫ a 2 − x 2 dx = arcsin⎜⎝ a ⎟⎠ + C‬‬ ‫‪; a≠0‬‬

‫‪276‬‬
 ‫פרופ' דוד שוחט ‪ ,‬דר' דבורה טולדנו קטעי‪ ,‬דר' פיאנה יעקובזון‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬
‫‪ .3‬תכונות האינטגרל הלא מסוים‬

‫משפט‪ :‬לינאריות של אינטגרלים לא מסוימים‬

‫נניח כי לפונקציות ) ‪ f (x‬ו‪ g (x ) -‬קיימות פונקציות קדומות בתחום ‪ , D‬אזי‬
‫מתקיים‪:‬‬

‫‪∫ k ⋅ f (x )dx = k ⋅ ∫ f (x )dx‬‬ ‫‪: k∈R‬‬ ‫• לכל‬

‫‪∫ [ f (x ) ± g (x )]dx = ∫ f (x )dx ± ∫ g (x )dx‬‬ ‫•‬

‫דוגמאות‬
‫) ‪cos(2 x‬‬
‫‪(1) ∫ (6 x 3 + 8 ⋅ 3‬‬ ‫)‬
‫⋅ ‪x + sin (2 x ) dx = 6 ⋅ ∫ x 3 dx + 8 ⋅ ∫ x 3 dx + ∫ sin (2 x )dx =6‬‬
‫‪x4‬‬ ‫‪3 4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪+8⋅ x 3 −‬‬ ‫‪+C‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪(2) ∫ ⎛⎜ 3 x − 42 ⎞⎟ dx = ∫ 3 x dx + 4∫ − 21 dx = 3 + 4 cot x + C‬‬

‫‪x‬‬

‫⎝‬ ‫⎠ ‪sin x‬‬ ‫‪sin x‬‬ ‫‪ln 3‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞ ‪⎛ x‬‬
‫∫ = ‪(3) ∫ 2dx‬‬ ‫= ‪dx‬‬ ‫⎜⎜‪⋅ arctan‬‬ ‫‪⎟⎟ + CC‬‬
‫‪x +3‬‬ ‫‪x2 +‬‬ ‫)‪( 3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫⎠‪⎝ 3‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞ ‪⎛ 2x‬‬

‫‪(4) ∫ dx‬‬ ‫‪dx‬‬
‫∫ ‪4x 2 + 9‬‬ ‫∫ ‪4‬‬
‫=‬ ‫=‬ ‫⋅‬ ‫‪= ⋅ arctan⎜ ⎟ + C‬‬
‫⎛‬ ‫⎞‪9‬‬ ‫⎞‪⎛3‬‬ ‫‪4 3‬‬ ‫‪2‬‬
‫⎠ ‪⎝ 3‬‬
‫⎟ ‪4 ⋅ ⎜ x2 +‬‬ ‫⎟ ⎜ ‪x2 +‬‬
‫⎝‬ ‫⎠‪4‬‬ ‫⎠‪⎝2‬‬
‫⎞‪⎛x‬‬
‫∫ )‪(5‬‬ ‫‪dx‬‬
‫∫ = ‪dx‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪= arcsin⎜ ⎟ + C‬‬
‫‪25 − x 2‬‬ ‫‪52 − x 2‬‬ ‫⎠‪⎝5‬‬

‫‪ .4‬חישוב אינטגרלים לא מסוימים‬

‫בד"כ האינטגרלים‪ ,‬אותם אנו מחשבים‪ ,‬אינם אינטגרלים מידיים ולכן נדרשות‬
‫שיטות נוספות לחישוב אינטגרלים לא מסוימים של פונקציות שכיחות‪.‬‬
‫בשיטות אלו‪ ,‬הנקראות שיטות אינטגרציה‪ ,‬אנו ממירים בעיית חישוב נתונה של‬
‫אינטגרל לא מסוים‪ ,‬שאיננו אינטגרל מידי ‪ ,‬לבעיית חישוב של אינטגרל ‪/‬‬
‫אינטגרלים לא מסוימים מידיים‪.‬‬

‫‪277‬‬
 ‫פרופ' דוד שוחט ‪ ,‬דר' דבורה טולדנו קטעי‪ ,‬דר' פיאנה יעקובזון‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬
‫‪ .5‬אינטגרציה ע"י הצבה‬

‫משפט‪:‬‬
‫תהי ) ‪ F (x‬פונקציה קדומה לפונקציה ) ‪ f ( x‬בקטע מסוים ‪ I‬ותהי ) ‪x = x(t‬‬
‫מוגדרת וגזירה בקטע ‪ J‬כך ש‪Im( x(t )) ⊆ I -‬‬

‫‪∫ f (x(t )) ⋅ x′(t )dt = F (x(t )) + C‬‬ ‫אזי מתקיים‪:‬‬

‫הוכחה‪:‬‬
‫מכלל השרשרת )*( ‪,‬מהגדרת הפונקציה הקדומה )**( נקבל‪:‬‬
‫) ‪(F (x(t )))′ =↓ F ′(x(t )) ⋅ x′(t ) =↓ f (x(t )) ⋅ x′(t‬‬
‫) *(‬ ‫) **(‬

‫ראינו קודם כי מהגדרת האינטגרל הלא מסוים נובע כי‪:‬‬

‫ובפרט‬ ‫‪∫ f ′(x )dx = f (x ) + C‬‬ ‫אם ) ‪ f (x‬גזירה ‪ ,‬אזי‬
‫‪′‬‬
‫‪∫ f (x(t )) ⋅ x′(t )dt = ∫ (F (x(t ))) dx = F (x(t )) + C‬‬
‫מש"ל‬

‫אינטגרציה ע"י הצבה‪ :‬הרעיון הכללי‬

‫במקרים מסוימים ניתן להשתמש במשפט לעיל על מנת להמיר בעית חישוב אינטגרל‬
‫לא מסוים נתון ביחס למשתנה ‪ x‬לאינטגרל שקול ‪ ,‬הניתן לחישוב‪ ,‬ביחס למשתנה‬
‫עזר חדש ‪ ) . t‬למעשה אנו מבצעים כאן את הפעולה ההפוכה לפעולת הנגזרת של‬
‫פונקציה מורכבת‪( .‬‬
‫הבעיה העיקרית כאן היא אופן הגדרת משתנה העזר‪ ,‬כך שהאינטגרל השקול יהיה‬
‫קל יותר לחישוב‪.‬‬
‫נדגים כעת הצבות פשוטות‪ .‬בהמשך נדון בהצבות מורכבות יותר‪.‬‬

‫‪278‬‬
 ‫ דר' פיאנה יעקובזון‬,‫ דר' דבורה טולדנו קטעי‬, ‫פרופ' דוד שוחט‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬
‫דוגמאות להצבות פשוטות‬
⎧u = ln x ⎫
ln 2 x 1 ⎪ ⎪ u3 ln 3 u
(1) ∫ x dx = ∫ ln 2
x ⋅ dx = ⎨ 1 ⎬ = ∫ u 2
du = + C = +C
x ⎪⎩du = x dx ⎪⎭ 3 3

⎧u = tan x ⎫
1 ⎪ ⎪
(2) ∫ dx = ⎨ ⎬=∫
du
= arctan u + C = arctan(tan x ) + C
( 2
)
1 + tan x ⋅ cos x
2 1
⎪⎩du = cos 2 x dx ⎪⎭ 1+ u2

⎧u = 5 − x 2 ⎫
⎪ ⎪
(3) ∫ xe 5− x 2
dx = ∫ e 5− x 2
⋅ xdx = ⎨ du ⎬ =
⎪du = −2 xdx ⇒ xdx = − ⎪
⎩ 2⎭
2
⎛ du ⎞ 1 eu e 5− x
= ∫ e ⋅ ⎜ − ⎟ = − ⋅ ∫ e du = − + C = −
u u
+C
⎝ 2 ⎠ 2 2 2

u = cos x
(4) ∫ tan x dx = ∫ sin x dx = ⎧⎨ ⎫
⎬=∫
− du
= − ln u + C = − ln cos x + C
cos x ⎩du = − sin xdx⎭ u

⎧u = x 3 + 3x + 1 ⎫
x2 +1 ⎪ ⎪
(5) ∫ x3 + 3x + 1 ⎨du = 3x 2 + 3 dx ⇒ x 2 + 1 dx = du ⎬ =
=
( ) ( )
dx
⎪ ⎪
⎩ 3⎭
1 du 1 1
= ∫ = ln u + C = ln x 3 + 3x + 1 + C
3 u 3 3

:‫הרחבה של טבלת האינטגרלים הנובעת משיטת ההצבה‬

[ ( )] ( ) [ f (x)]n+1 + C, f ( x)
⋅ f ′(x)dx= e f ( x) + C
∫ ⋅ ′ = −1≠ n∈R ∫e
n
f x f x dx ;
n +1
f ′(x) a f ( x)
∫ f (x) dx= ln f (x) + C ; ∫ a ⋅ f ′(x)dx=
f ( x)
+ C; 1≠ a > 0
lna
f ′(x) 1 ⎛ f (x) ⎞
∫ cosf (x) ⋅ f ′(x)dx= sin f (x) + C ; ∫
( f (x)) + a
2 2
dx= arctan⎜
a ⎝ a ⎠
⎟ + C; a ≠ 0

f ′(x) f ′(x) ⎛ f (x) ⎞

∫ cos ( f (x)) dx= tan f (x) + C
2
; ∫
a2 − ( f (x))
2
dx= arcsin⎜
⎝ a ⎠
⎟ + C; a ≠ 0

f ′(x)
∫ sin ( f (x)) dx= −cot f (x) + C
2
;

279
 ‫פרופ' דוד שוחט ‪ ,‬דר' דבורה טולדנו קטעי‪ ,‬דר' פיאנה יעקובזון‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬
‫‪ .6‬אינטגרציה בחלקים‬

‫משפט‪:‬‬
‫תהיינה ) ‪ u ( x‬ו‪ v( x ) -‬פונקציות בעלות נגזרות רציפות בקטע מסוים ‪I‬‬
‫אזי מתקיימת נוסחת האינטגרציה בחלקים הבאה‪:‬‬

‫‪∫ u (x ) ⋅ v ′(x )dx = u (x ) ⋅ v(x ) − ∫ u ′(x ) ⋅ v(x )dx‬‬

‫‪∫ xe dx = xe − ∫1 ⋅ e dx = xe‬‬ ‫‪− ex + C‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫↓‬
‫) *(‬

‫‪⎧ u (x ) = x‬‬ ‫‪⎧ u′( x ) = 1‬‬

‫)*(‬ ‫⎨‬ ‫⎨ ⇒‬
‫‪⎩v′( x ) = e‬‬ ‫‪⎩v( x ) = e‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫הוכחה‪:‬‬
‫לפי כלל הנגזרת שלמכפלת פונקציות נקבל‪[u (x ) ⋅ v(x )]′ = u′(x ) ⋅ v(x ) + u (x ) ⋅ v′(x ) :‬‬
‫‪′‬‬
‫נעביר אגפים ונקבל ‪ ,‬באופן שקול‪u ( x ) ⋅ v′( x ) = [u ( x ) ⋅ v( x )] − u ′( x ) ⋅ v( x ) ,‬‬
‫נחשב אינטגרל לא מסוים של שני האגפים‪:‬‬
‫‪′‬‬
‫‪∫ u(x ) ⋅ v′(x )dx = ∫ ⎛⎜⎝ [u (x ) ⋅ v(x )] − u′(x ) ⋅ v(x )⎞⎟⎠dx‬‬
‫מתכונות האינטגרל הלא מסוים נקבל‪:‬‬
‫‪′‬‬
‫‪∫ u (x ) ⋅ v′(x )dx = ∫ [u(x ) ⋅ v(x )] dx − ∫ u′(x ) ⋅ v(x )dx‬‬
‫ומהגדרת האינטגרל הלא מסוים נובע כי‪:‬‬

‫‪∫ u (x ) ⋅ v′(x )dx = u (x ) ⋅ v(x ) − ∫ u′(x ) ⋅ v(x )dx‬‬

‫מש"ל‬

‫‪∫ u ⋅ vdx = u ⋅ v − ∫ u ⋅ v′dx‬‬ ‫בלשון מקוצרת רושמים לפעמים‬

‫הרעיון העיקרי בשימוש בנוסחה זו הנו הסימון הנכון של ‪ u‬ו‪ v′ -‬כך שהמרת‬
‫תפשט את חישוב האינטגרל הנתון‪.‬‬ ‫‪∫ u′ ⋅ vdx‬‬ ‫הבעיה לבעיית חישוב האינטגרל‬

‫‪280‬‬
 ‫ דר' פיאנה יעקובזון‬,‫ דר' דבורה טולדנו קטעי‬, ‫פרופ' דוד שוחט‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬
‫דוגמאות לאינטגרציה בחלקים‬
u=x ; v′ = sin x ⎫
(1) ∫ x sin x dx = ⎧⎨ ⎬ = − x cos x − ∫ − cos xdx = − x cos x + sin x + C
⎩u′ = 1 ; v = − cos x ⎭

(2)
⎧ u = cos x ; v′ = e x ⎫
I = ∫ e x cos x dx = ⎨
′ = − sin ; = x ⎬
(
= e x cos x + ∫ e x ⋅ sin xdx )
⎩u x v e ⎭
⎧ u = sin x ; v′ = e x ⎫ ⎛ ⎞
⎜ x ⎟
=⎨ x ⎬
= e cos x + ⎜ e sin x − ∫ e ⋅ cos xdx ⎟
x x

⎩u′ = cos x ; v = e ⎭ ⎜
⎝
14243 ⎟
I ⎠

:‫ולכן‬ ∫ e42
⋅ cos xdx = e cos x + e x sin x − ∫ e x ⋅ cos xdx :‫קיבלנו כי‬
x x

1 43 14243
I I

ex
2 ⋅ ∫ e x ⋅ cos xdx = e x cos x + e x sin x ⇒ I = ∫ e x ⋅ cos xdx = (cos x + sin x ) + C
144244 3 2
2I

⎧u = ln x ; v′ = 1⎫⎪
(3) ∫ ln x dx = ∫1⋅ ln xdx = ⎪⎨ u′ = 1 ; v = x⎬
=
⎪⎩ x ⎪
⎭
1
= x ln x − ∫ ⋅ xdx = x ln x − ∫ 1 ⋅ dx = x ln x − x + C
x

⎧⎪ u = cos(ln x ) ; v′ = 1⎫
(4) I = ∫ cos(ln x ) dx = ⎨
u′ = − sin (ln x )
1
; v = x⎬
⎪
(
= x cos(ln x ) + ∫ sin (ln x )dx = )
⎪⎩ x ⎪
⎭
⎧⎪ u = sin (ln x ) ; v′ = 1⎫⎪ ⎛ ⎞
⎜ ⎟
=⎨
u′ = cos(ln x )
1
; v = x⎬
= x cos (ln x ) + ⎜⎜ x sin (ln x ) − cos(
∫14243 ⎟⎟
ln x )dx
⎪⎩ x ⎪⎭ ⎝ I ⎠
∫ cos (ln x )dx = x cos(ln x ) + x sin (ln x ) − ∫ cos(ln x )dx :‫קיבלנו כי‬
1 4243 14243
I I

:‫ולכן‬

2 ⋅ ∫ x ⋅ cos(ln x )dx = x(cos(ln x ) + sin (ln x )) ⇒ I = ∫ x ⋅ cos(ln x )dx = (cos(ln x ) + sin (ln x )) + C
x
1442443 2
2I

⎧ ′ = 2 ⎫⎪
1
ln x ⎪u = ln x ; v
(5) x = − ln x + 1 dx = − ln x − 1 + C
∫ x 2 dx = ⎨ 1 1⎬ x ∫ x2 x x
⎪ u′ = ; v=− ⎪
⎩ x x⎭

281
 ‫פרופ' דוד שוחט ‪ ,‬דר' דבורה טולדנו קטעי‪ ,‬דר' פיאנה יעקובזון‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬
‫‪ .7‬אינטגרציה של פונקציות רציונאליות‪:‬הקדמה‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫) ‪P(x‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ .1‬פונקציה רציונאלית‪ :‬מנה של שני פולינומים‬
‫) ‪Q( x‬‬

‫‪ .2‬דרגה של פולינום‪ :‬החזקה הגבוהה ביותר המופיעה בפולינום‪ .‬סימון ) ‪. deg P(x‬‬
‫) ‪P(x‬‬
‫‪ ,‬שבה מעלת הפולינום‬ ‫‪ .3‬פונקציה רציונאלית פשוטה‪ :‬פונקציה רציונאלית‬
‫) ‪Q( x‬‬

‫במונה קטנה ממעלת הפולינום במכנה‪ .‬כלומר ) ‪. deg P(x ) < deg Q(x‬‬

‫) ‪P(x‬‬
‫‪ ,‬שאיננה פונקציה רציונאלית פשוטה‪ ,‬ניתנת‬ ‫הערה‪ :‬כל פונקציה רציונאלית‬
‫) ‪Q( x‬‬
‫) ‪P(x‬‬ ‫) ‪R(x‬‬
‫‪= M (x ) +‬‬ ‫) ע"י חלוקת פולינומים ( להצגה הבאה‪:‬‬
‫‪Q(x ) 1‬‬ ‫‪23‬‬
‫פולינום‬
‫) ‪Q(x‬‬
‫{‬
‫פונקציה רציונאלית‬
‫פשוטה‬

‫) ) ‪ R(x‬השארית המתקבלת בחלוקת הפולינומים (‬

‫מסקנה‪ :‬כל בעיית חישוב אינטגרל של פונקציה רציונאלית שאיננה פשוטה‪ ,‬ניתן‬
‫להמיר לבעיית חישוב אינטגרל לא מסוים של פולינום ) מידי ( ובעיית חישוב של‬
‫) ‪P( x‬‬ ‫) ‪R( x‬‬
‫‪∫ Q(x ) dx = ∫ M (x )dx + ∫ Q(x ) dx‬‬ ‫פונקציה רציונאלית פשוטה‪:‬‬

‫מסיבה זו אנו דנים במקרה זה בהרחבה‪.‬‬

‫‪282‬‬
 ‫פרופ' דוד שוחט ‪ ,‬דר' דבורה טולדנו קטעי‪ ,‬דר' פיאנה יעקובזון‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬
‫‪ .8‬אינטגרלים מידיים של פונקציות רציונאליות פשוטות‬
‫‪1‬‬
‫‪∫ x dx = ln x + C‬‬
‫‪1‬‬
‫‪∫ x − a dx = ln x − a + C‬‬ ‫‪; a∈R‬‬
‫) ‪Q′( x‬‬
‫‪∫ Q(x ) dx = ln Q(x ) + C‬‬ ‫) ‪ Q( x‬פולינום ;‬

‫‪1‬‬ ‫) ‪(x − a‬‬

‫‪− n +1‬‬

‫‪ n > 1‬טבעי ; ‪∫ (x − a )n dx = ∫ (x − a ) dx = − n + 1 + C‬‬

‫‪−n‬‬

‫‪1‬‬
‫‪∫ x 2 + 1 dx = arctan x + C‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‪⎛ x‬‬
‫‪∫ x 2 + a 2 dx = a arctan⎜⎝ a ⎟⎠ + C ; 0 < a ∈ R‬‬

‫דוגמאות‬

‫‪(1) ∫ 1 dx = −∫ 1 dx = − ln x − 2 + C‬‬
‫‪2− x‬‬ ‫‪x−2‬‬
‫‪(2) ∫ 1 2 dx = − 1 + C‬‬
‫)‪(x + 3‬‬ ‫‪x+3‬‬
‫‪′‬‬
‫)‪(3‬‬ ‫‪2x + 1‬‬ ‫(‬
‫‪x2 + x +1‬‬ ‫)‬
‫‪∫ x 2 + x + 1 dx = ∫ x 2 + x + 1 dx = ln x + x + 1 + C‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞ ‪⎛ x‬‬

‫)‪(4‬‬ ‫‪dx‬‬
‫‪∫ x 2 + 7 dx = ∫ x 2 + 7 2 = 7 arctan⎜⎝ 7 ⎟⎠ + C‬‬
‫) (‬

‫‪ .9‬שברים יסודיים‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫פונקציה רציונאלית פשוטה בעלת אחת מהצורות הבאות‬

‫)‪(1‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪; a∈R‬‬
‫‪x−a‬‬
‫)‪(2‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪; a ∈ R; n > 1‬‬
‫‪(x − a )n‬‬
‫‪(3) 2 Ax + B‬‬ ‫‪; p 2 − 4q < 0‬‬
‫‪x + px + q‬‬
‫‪(4) 2 Ax + B n ; p 2 − 4q < 0 ; n > 1‬‬
‫(‬
‫‪x + px + q‬‬ ‫)‬
‫נקראת שבר יסודי‪.‬‬
‫) התנאי ‪ p 2 − 4q < 0‬שקול לכך שהגורם הריבועי ‪ x 2 + px + q‬הוא אי פריק (‬

‫‪283‬‬
 ‫פרופ' דוד שוחט ‪ ,‬דר' דבורה טולדנו קטעי‪ ,‬דר' פיאנה יעקובזון‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬
‫‪ .10‬חישוב אינטגרלים של שברים יסודיים‬
‫• החישוב של שני השברים היסודיים הראשונים הוא מידי ‪ ,‬כפי שראינו קודם‪:‬‬
‫)‪(1‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪∫ x − a dx = A ⋅ ln x − a + C‬‬ ‫‪; a∈R‬‬

‫)‪(2‬‬ ‫) ‪(x − a‬‬ ‫‪− n +1‬‬

‫‪∫ (x − a )n dx = A ⋅ ∫ (x − a ) dx = A ⋅ − n + 1 + C‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪−n‬‬
‫‪ n > 1‬טבעי ;‬

‫• חישוב האינטגרל של השבר היסודי השלישי יתבצע ע"י הצגת האינטגרל הנתון‬
‫‪1‬‬ ‫) ‪Q′( x‬‬
‫∫ ‪ ,‬כפי‬
‫‪x + a2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dx‬‬ ‫ו‪-‬‬ ‫כסכום של שני אינטגרלים מידיים מהצורה ‪∫ Q(x ) dx‬‬
‫שנדגים בהמשך‪ .‬את הפירוק מבצעים ע"י השלמה לריבוע של הגורם האי פריק‬
‫במכנה‪.‬‬
‫• חישוב האינטגרל של השבר היסודי הרביעי‪ ,‬יתבצע ע"י השלמה לריבוע של‬
‫הגורם האי פריק במכנה ‪ ,‬לאינטגרל רקורסיבי מהצורה‬
‫‪1‬‬
‫∫ = ‪In‬‬ ‫‪dx ; n ∈ N ; a > 0‬‬
‫‪(x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+ a2‬‬ ‫)‬
‫‪n‬‬

‫שאותו מחשבים באופן הבא‪:‬‬

‫נפריד לשני מקרים‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‪⎛ x‬‬
‫∫ = ‪I1‬‬ ‫‪dx = arctan⎜ ⎟ + C‬‬
‫(‬
‫‪x +a‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪a‬‬ ‫⎠‪⎝a‬‬ ‫)‬ ‫עבור ‪: n = 1‬‬

‫עבור ‪: n > 1‬‬

‫∫ = ‪In‬‬
‫‪1‬‬
‫‪dx = ∫ x + a‬‬ ‫(‬ ‫‪2‬‬
‫)‬
‫‪2 −n‬‬
‫‪⎧⎪u = x2 + a2‬‬
‫⎨ = ‪⋅1dx‬‬
‫(‬ ‫)‬‫‪−n‬‬
‫‪⇒ u′ = −n ⋅ x2 + a2‬‬ ‫(‬ ‫)‬‫‪−n−1‬‬
‫⎪⎫‪⋅ 2x‬‬
‫=⎬‬
‫‪(x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+ a2‬‬ ‫)‬‫‪n‬‬
‫‪⎪⎩v′ = 1‬‬ ‫‪⇒ v=x‬‬ ‫⎭⎪‬
‫‪x‬‬ ‫‪− 2nx‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x2‬‬
‫=‬ ‫∫‪−‬‬ ‫= ‪⋅ xdx‬‬ ‫∫‪+ 2n‬‬ ‫= ‪dx‬‬
‫‪(x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+a‬‬ ‫)‬
‫‪2 n‬‬
‫‪(x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+a‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‬‫‪n+1‬‬
‫‪(x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+a‬‬ ‫‪2 n‬‬
‫)‬ ‫‪(x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+a‬‬ ‫)‬
‫‪2 n+1‬‬

‫⎡‬ ‫⎤‬

‫=‬
‫‪x‬‬
‫∫‪+ 2n‬‬
‫= ‪(x + a ) − a dx‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x‬‬ ‫⎢‬
‫∫ ‪+ 2n‬‬
‫⎢‬ ‫‪1‬‬
‫∫ ‪dx −‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎥‬
‫⎥‪dx‬‬
‫‪(x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+a‬‬ ‫)‬
‫‪2 n‬‬
‫) ‪(x + a‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪(x‬‬ ‫‪2 n+1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+ a2‬‬ ‫)‬
‫‪n‬‬
‫‪⎢ x +a‬‬
‫‪⎢14‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4244‬‬
‫‪2‬‬
‫(‬‫‪n‬‬
‫‪x +a‬‬
‫‪2‬‬
‫⎥‪3 1442443‬‬
‫‪2‬‬
‫)‬‫‪n+1‬‬
‫⎥‬ ‫(‬ ‫)‬
‫⎣‬ ‫‪In‬‬ ‫‪I n+1‬‬ ‫⎦‬

‫‪x‬‬
‫‪.‬‬ ‫= ‪In‬‬ ‫‪+ 2n ⋅ I n − 2na 2 ⋅ I n +1‬‬ ‫קיבלנו ‪ ,‬אם כן‬
‫‪(x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+a‬‬ ‫‪2 n‬‬
‫)‬

‫‪284‬‬
 ‫פרופ' דוד שוחט ‪ ,‬דר' דבורה טולדנו קטעי‪ ,‬דר' פיאנה יעקובזון‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬
‫‪I n +1‬‬ ‫נחלץ את‬
‫‪I n (2n − 1) +‬‬
‫‪x‬‬
‫‪+ 2n ⋅ I n = 2na 2 ⋅ I n +1‬‬
‫‪(x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+a‬‬ ‫)‬
‫‪2 n‬‬

‫⇓‬
‫‪2n − 1‬‬ ‫‪x‬‬
‫= ‪I n +1‬‬ ‫‪⋅ In +‬‬
‫‪2na‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2na x 2 + a 2‬‬
‫‪2‬‬
‫(‬ ‫)‬‫‪n‬‬

‫נסכם‪:‬‬
‫‪2n − 1‬‬ ‫‪x‬‬
‫= ‪I n +1‬‬ ‫‪⋅ In +‬‬ ‫‪; n ≥1‬‬
‫) ‪2na (x 2 + a 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2na‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪1‬‬ ‫⎞‪⎛ x‬‬

‫= ‪I1‬‬ ‫‪arctan⎜ ⎟ + C‬‬
‫‪a‬‬ ‫⎠‪⎝a‬‬

‫דוגמא לשימוש בנוסחא‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫∫ = ‪I2‬‬ ‫נחשב את האינטגרל הלא מסוים ‪dx‬‬
‫‪(x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+4‬‬ ‫)‬
‫‪2‬‬

‫פתרון‪ :‬ניעזר בנוסחא הרקורסיבית הקודמת עם ‪ a = 2‬ו‪ n = 3 -‬ונקבל‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫⎞‪⎛ x‬‬
‫= ‪I1‬‬ ‫‪arctan⎜ ⎟ + C‬‬
‫‪2‬‬ ‫⎠‪⎝2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‪⎛ x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫‪I 2 = ⋅ I1 +‬‬ ‫‪= ⋅ arctan⎜ ⎟ +‬‬ ‫‪+C‬‬
‫‪8‬‬ ‫(‬
‫‪8 x + 4 16‬‬
‫‪2‬‬
‫)‬
‫‪⎝2⎠ 8 x + 4‬‬
‫‪2‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪3‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎞‪⎛ x‬‬ ‫‪3x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪n=2‬‬ ‫= ‪I2‬‬ ‫‪⋅ I2 +‬‬ ‫=‬ ‫‪⋅ arctan ⎜ ⎟ +‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪16 x 2 + 4‬‬‫(‬ ‫)‬
‫‪2‬‬
‫‪256‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪⎝ 2 ⎠ 128 x + 4 16 x 2 + 4‬‬
‫‪2‬‬
‫(‬‫‪2‬‬
‫‪C‬‬
‫)‬

‫‪285‬‬
 ‫ דר' פיאנה יעקובזון‬,‫ דר' דבורה טולדנו קטעי‬, ‫פרופ' דוד שוחט‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬
‫דוגמאות לחישוב אינטגרלים של שברים יסודיים‬
′
(1) 4x + 2 2x +1 (
x2 + x +1 )
∫ x 2 + x + 1 dx = 2 ⋅ ∫ x 2 + x + 1dx = 2 ⋅ ∫ x 2 + x + 1 dx = 2 ln x + x + 1 + C
2

⎧ ⎫ u = x +1
(2) ∫ 2 1 dx = ∫ 2
1
dx = ∫
1
dx = ⎨ ⎬=
x + 2x + 5 (x + 2 x + 1) + 4 (x + 1) + 4
2
⎩du = dx ⎭
1 1 ⎛u⎞ 1 ⎛ x + 1⎞
=∫ du = arctan⎜ ⎟ + C = arctan⎜ ⎟+C
u +42
2 ⎝2⎠ 2 ⎝ 2 ⎠

(3) ∫ 2 3x + 6 dx = ∫ 23(x + 2) dx = 3 ∫ 2 2 x + 4 dx = 3 ∫ (22x + 2) + 2 dx =

x + 2x + 5 x + 2x + 5 2 x + 2x + 5 2 x + 2x + 5
3 (2 x + 2) dx + 3 1
2 ∫ x 2 + 2x + 5 ∫ x 2 + 2x + 5
= dx =

3 3 ⎛ x + 1⎞
= ln x 2 + 2 x + 5 + arctan⎜ ⎟+C
2 2 ⎝ 2 ⎠

(4) 3x + 2 (
3 x+2
3
) (
3 2x + 3
4 ) 3 2x + 1 + 3
1
∫ x 2 + x + 1 dx = ∫ x 2 + x + 1 dx = 2 ∫ x 2 + x + 1 dx = 2 ∫ x 2 + x + 1 dx =
3 ⎡ 2x + 1 ⎤
1
3 3 2x + 1 1 1
∫ ⎢ + 2
2 ⎢ x + x + 1 x + x + 1⎥
2
⎥ dx = ∫ 2
2 x + x +1
dx + ∫ 2
2 x + x +1
dx =
⎣ ⎦
3 2x + 1 1 1
= ∫ 2 dx + ∫ dx =
2 x + x +1 (
2 x+ 1 2 + 3
2
)4
3
= ⋅ ln x 2 + x + 1 + ⋅
2
1 2
2 3
arctan⎜
⎛ 2
( )
⎞
x+ 1 ⎟+C =
2
⎝ 3 ⎠
3 1 ⎛ 2x + 1⎞
= ⋅ ln x 2 + x + 1 + arctan⎜ ⎟+C
2 3 ⎝ 3 ⎠

(5) 2x + 3 (2 x + 4) − 1 dx = (2 x + 4) dx − 1
∫x
+ 4 x + 13
2
dx = ∫ 2
x + 4 x + 13 ∫ x + 4 x + 13
2 ∫ (
x + 4x + 4 + 9
2
dx =
)
2x + 4 1
=∫ 2 dx − ∫ dx =
x + 4 x + 13 (x + 2)2 + 32
1 ⎛ x+2⎞
= ln x 2 + 4 x + 13 − arctan⎜ ⎟+C =
3 ⎝ 3 ⎠

286
 ‫ דר' פיאנה יעקובזון‬,‫ דר' דבורה טולדנו קטעי‬, ‫פרופ' דוד שוחט‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬

(6) 5x + 2 (
5 2x + 4 ) 5 ( 2x + 4 )
∫ x 2 + 4 x + 13 dx = ∫ x 2 + 4 x + 13 dx = 2 ∫ x 2 + 4 x +513 dx =
2 5

5 (2 x + 4 ) − 5 5⎡ ⎤
16 − 16
2x + 4 5 dx ⎥ =
= ∫ 2 dx = ⎢ ∫ 2 dx + ∫ 2
2 x + 4 x + 13 2 ⎢ x + 4 x + 13 x + 4 x + 13 ⎥
⎣ ⎦
5 2x + 4 5 16 1
= ∫ 2 dx − ⋅ ∫ 2 dx =
2 x + 4 x + 13 2 5 x + 4 x + 13
5 2x + 4 1
= ∫ 2 dx − 8∫ dx =
2 x + 4 x + 13 (x + 2)2 + 9
5 1 ⎛ x+2⎞
= ln x 2 + 4 x + 13 − 8 ⋅ arctan⎜ ⎟+C =
2 3 ⎝ 3 ⎠
⎧u = arctan x ; v′ = 1⎫⎪
(7) ∫ arctan x dx = ∫1⋅ arctan xdx = ⎪⎨ u′ = 1
; =
x
⎬ = x arctan x − ∫ 2 dx =
⎪⎩
v x
⎪⎭ x +1
1 + x2
1
2 x +1
2x 1
(
= x arctan x − ⋅ ∫ 2 dx = x arctan x − ⋅ ln x 2 + 1 + C
2
)

287
 ‫פרופ' דוד שוחט ‪ ,‬דר' דבורה טולדנו קטעי‪ ,‬דר' פיאנה יעקובזון‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬
‫‪ .11‬הפרדה לשברים חלקיים‬

‫משפט‪:‬‬
‫) ‪P( x‬‬
‫שאיננה שבר יסודי אזי קיים פירוק‬ ‫בהינתן פונקציה רציונאלית פשוטה‬
‫) ‪Q( x‬‬
‫של הפולינום במכנה ) ‪ Q(x‬למכפלה של גורמים לינארים וגורמים ריבועיים אי‬
‫פריקים באופן הבא‪:‬‬
‫)*(‬ ‫‪Q (x ) = (x − α1 ) 1 ⋅ ( x − α 2 ) 2 ⋅ L ( x − α k ) k ⋅ (x 2 + p1 x + q1 ) 1 ⋅ L (x 2 + pr x + qr ) r‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬

‫) דוגמא‪( Q(x ) = x 5 + x 4 − x 2 − 3 x − 2 = (x − 1)(x + 1)2 (x 2 + 2 ) :‬‬

‫מסקנה יישומית מהמשפט‪:‬‬

‫) ‪P( x‬‬
‫‪ ,‬שאיננה שבר יסודי‪ ,‬ניתנת להצגה כסכום‬ ‫כל פונקציה רציונאלית פשוטה‬
‫) ‪Q( x‬‬
‫של שברים יסודיים לפי הכללים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬לכל גורם לינארי בפירוק )*( מהצורה ) ‪ (x − α‬מתאים מחובר‬
‫‪A‬‬
‫‪.‬‬ ‫מהצורה‬
‫‪x −α‬‬
‫ב‪ .‬לכל גורם לינארי בפירוק )*( מהצורה ‪ (x − α )m ; m > 1‬מתאים הסכום‬
‫‪A1‬‬ ‫‪A1‬‬ ‫‪Am‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+L+‬‬
‫) ‪x − α (x − α‬‬‫‪2‬‬
‫‪(x − α )m‬‬
‫‪ x 2 + px + q‬מתאים מחובר‬ ‫ג‪ .‬לכל גורם ריבועי אי פריק בפירוק )*( מהצורה‬
‫‪Bx + C‬‬
‫‪.‬‬ ‫מהצורה‬
‫‪x + px + q‬‬
‫‪2‬‬

‫‪(x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪+ px + q ) ; 1 < n ∈ N‬‬
‫‪n‬‬
‫ד‪ .‬לכל גורם ריבועי אי פריק בפירוק )*( מהצורה‬
‫‪B1 x + C1‬‬ ‫‪B x + C2‬‬ ‫‪B x + Cn‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪+ 2 2‬‬ ‫‪+L+ 2 n‬‬ ‫מתאים הסכום‬
‫(‬
‫‪x + px + q x + px + q‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‬
‫‪x + px + q‬‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫‪n‬‬

‫‪288‬‬
 ‫פרופ' דוד שוחט ‪ ,‬דר' דבורה טולדנו קטעי‪ ,‬דר' פיאנה יעקובזון‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬
‫הפרדה לשברים חלקיים‪ -‬רציונל השיטה‪:‬‬
‫) ‪P( x‬‬
‫ניתנת להצגה כסכום של‬ ‫ראינו ‪ ,‬אם כן ‪ ,‬כי כל פונקציה רציונאלית פשוטה‬
‫) ‪Q( x‬‬
‫שברים יסודיים מהצורה‬
‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬
‫;‬ ‫;‪, 1< n∈ N‬‬
‫‪x −α‬‬ ‫‪(x − α )n‬‬
‫‪Cx + D‬‬ ‫‪Cx + D‬‬
‫; ‪, p 2 − 4q < 0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪p 2 − 4q < 0, 1 < n ∈ N‬‬
‫‪x + px + q‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x + px + q‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪n‬‬
‫(‬ ‫)‬

‫באופן זה ניתן "לתרגם" את בעיית חישוב האינטגרל הלא מסוים של פונקציה‬

‫) ‪P( x‬‬
‫לבעיית חישוב סכום של אינטגרלים של שברים‬ ‫‪∫ Q(x )dx‬‬ ‫רציונאלית פשוטה‬

‫יסודיים‪ ) .‬שאת דרך חישובם הצגנו קודם (‬

‫דוגמאות‬

‫∫ = ‪(1) ∫ 2 1 dx‬‬ ‫‪1‬‬

‫? = ‪dx‬‬
‫‪x + x−2‬‬ ‫)‪(x − 1)(x + 2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫נחפש פירוק לשברים יסודיים מהצורה‪:‬‬
‫)‪(x − 1)(x + 2‬‬ ‫‪x −1 x + 2‬‬
‫‪1‬‬ ‫)‪A ⋅ (x + 2) + B ⋅ (x − 1‬‬
‫⇒‬ ‫=‬ ‫מכנה משותף‪:‬‬
‫)‪(x − 1)(x + 2‬‬ ‫)‪(x − 1)(x + 2‬‬
‫מהשוואת מונים נקבל‪A ⋅ (x + 2) + B ⋅ (x − 1) = 1 :‬‬
‫נחשב את המקדמים ‪: A, B‬‬
‫‪A ⋅ ( x + 2) + B ⋅ ( x − 1) = 1‬‬ ‫⇒‬ ‫‪( A + B )x + (2 A − B ) = 1‬‬
‫‪1 2A − B = 1‬‬
‫‪.‬‬ ‫השוואת מקדמים‪:‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪A+ B = 0‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪⎧2 A − B = 1‬‬

‫=‪A‬‬ ‫⎨ יניב את התוצאות ‪= − B‬‬ ‫פתרון מערכת המשוואות‬
‫‪3‬‬ ‫‪⎩ A+ B = 0‬‬

‫‪289‬‬
 ‫פרופ' דוד שוחט ‪ ,‬דר' דבורה טולדנו קטעי‪ ,‬דר' פיאנה יעקובזון‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬

‫ולכן ‪:‬‬
‫‪⎛ 1‬‬ ‫⎞ ‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫= ⎞ ‪⎜ 3 − 3 ⎟dx = 1 ⋅ ⎛ dx − dx‬‬
‫⎠⎟ ‪∫ x 2 + x − 2 ∫ (x − 1)(x + 2) ∫ ⎜ x − 1 x + 2 ⎟ 3 ⎜⎝ ∫ x − 1 ∫ x + 2‬‬
‫‪dx‬‬ ‫=‬ ‫‪dx‬‬ ‫=‬
‫⎝‬ ‫⎠‬
‫‪x −1‬‬
‫‪= ⋅ (ln x − 1 − ln x − 2 ) + C = ⋅ ln‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪+C‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪x+2‬‬

‫? = ‪(2) ∫ 2 x + 32 dx‬‬
‫)‪x(x + 1‬‬
‫‪2x + 3‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪= +‬‬ ‫‪+‬‬ ‫נחפש פירוק לשברים יסודיים מהצורה‪:‬‬
‫)‪x(x + 1‬‬ ‫‪x x + 1 (x + 1)2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪A ⋅ (x + 1) + B ⋅ x(x + 1) + C ⋅ x‬‬

‫‪2‬‬
‫‪2x + 3‬‬
‫⇒‬ ‫=‬ ‫מכנה משותף‪:‬‬
‫)‪x(x + 1‬‬ ‫)‪x(x + 1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫מהשוואת מונים נקבל‪A ⋅ (x + 1) + B ⋅ x(x + 1) + C ⋅ x = 2 x + 3 :‬‬

‫‪2‬‬

‫נחשב את המקדמים ‪: A, B, C‬‬

‫‪x=0‬‬ ‫⇒‬ ‫‪A=3‬‬
‫‪x = −1‬‬ ‫⇒‬ ‫‪−C =1‬‬ ‫‪⇒ C = −1‬‬
‫‪x =1‬‬ ‫⇒‬ ‫‪4 A + 2B + C = 5‬‬ ‫‪⇒ B = −3‬‬

‫‪2x + 3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪= −‬‬ ‫‪−‬‬ ‫ולכן מתקיים הפירוק הבא‪:‬‬
‫)‪x(x + 1‬‬ ‫‪x x + 1 (x + 1)2‬‬
‫‪2‬‬

‫ובפרט‪:‬‬
‫‪2x + 3‬‬ ‫‪⎛3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‬ ‫‪1‬‬
‫)‪∫ x(x + 1) dx = ∫ ⎜⎜⎝ x − x + 1 − (x + 1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪⎟⎟dx = 3 ln x − 3 ln x + 1 +‬‬
‫⎠‬ ‫‪x +1‬‬
‫‪+C‬‬

‫∫ = ‪(3) ∫ 31 dx‬‬ ‫‪1‬‬

‫? = ‪dx‬‬
‫‪x +1‬‬ ‫)‪(x + 1)(x 2 − x + 1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪Bx + C‬‬
‫=‬ ‫‪+ 2‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪(x + 1) ⋅ x − x + 1 x + 1 x − x + 1‬‬
‫‪2‬‬
‫נחפש פירוק לשברים יסודיים מהצורה‪:‬‬

‫מכנה משותף והשוואת מונים ייתנו‪1 = A ⋅ (x 2 − x + 1) + (Bx + C ) ⋅ ( x + 1) :‬‬

‫נחשב את המקדמים ‪: A, B, C‬‬
‫‪x=0‬‬ ‫⇒‬ ‫‪A+C =1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x = −1‬‬ ‫⇒‬ ‫‪3A = 1‬‬ ‫⇒‬ ‫=‪A‬‬
‫‪3‬‬
‫‪x =1‬‬ ‫⇒‬ ‫‪A + 2(B + C ) = 1‬‬

‫‪290‬‬
 ‫פרופ' דוד שוחט ‪ ,‬דר' דבורה טולדנו קטעי‪ ,‬דר' פיאנה יעקובזון‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫=‪A‬‬ ‫= ‪= − B, C‬‬ ‫פתרון מערכת המשוואות יניב את התוצאות‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫ולכן מתקיים הפירוק הבא‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪− 1 x+ 2‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬ ‫‪3 +‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎟⎞ ‪3 = 1 ⋅ ⎛⎜ 1 − x − 2‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫⎠ ‪(x + 1) ⋅ x − x + 1 x + 1 x − x + 1 3 ⎝ x + 1 x 2 − x + 1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫ובפרט‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 ⎛ 1‬‬ ‫‪x−2‬‬ ‫‪⎞ 1 ⎛ 1‬‬ ‫‪2x − 4‬‬ ‫⎞‬
‫‪∫ (x + 1)⋅ (x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪− x +1‬‬‫)‬‫∫ ⎜ ⋅ = ‪dx‬‬
‫‪3 ⎝ x +1‬‬
‫‪dx − ∫ 2‬‬ ‫∫ ⎜ ⋅ = ⎟ ‪dx‬‬
‫‪x − x +1 ⎠ 3 ⎝ x +1‬‬
‫‪dx − ∫ 2‬‬ ‫⎟ ‪dx‬‬
‫⎠ ‪x − x +1‬‬
‫⎛‬ ‫⎞‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪1 ⎛ 1‬‬ ‫‪2x −1− 3 ⎞ 1 ⎜ 1‬‬ ‫‪2x −1‬‬ ‫‪1‬‬
‫∫ ⎜⋅ =‬ ‫‪dx − ∫ 2‬‬ ‫⎟ ‪dx‬‬
‫‪x − x +1 ⎠ 3 ⎜ ∫ x +1‬‬
‫⋅ = ⎟ ‪dx‬‬ ‫‪dx − ∫ 2‬‬ ‫∫ ⋅ ‪dx + 3‬‬
‫‪3 ⎝ x +1‬‬ ‫‪x − x +1‬‬ ‫‪⎛ 2‬‬ ‫⎟ ‪1⎞ 3‬‬
‫⎜‬ ‫‪⎜x − x+ ⎟+‬‬ ‫⎟‬
‫⎝‬ ‫⎝‬ ‫⎠ ‪4⎠ 4‬‬
‫⎛‬ ‫⎞‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫‪1‬‬ ‫⎜‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2x −1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎟‬
‫∫ ⎜⋅ =‬ ‫‪dx − ∫ 2‬‬ ‫∫ ⋅ ‪dx + 3‬‬ ‫= ⎟ ‪dx‬‬
‫‪3 ⎜ x +1‬‬ ‫‪x − x +1‬‬ ‫⎛‬ ‫⎞‪1⎞ ⎛ 3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫⎟‬
‫⎜⎜‬ ‫⎜⎜ ‪⎜ x − ⎟ +‬‬ ‫⎟‬ ‫⎟⎟‬
‫⎝‬ ‫⎝‬ ‫⎠⎟ ‪2 ⎠ ⎝ 2‬‬ ‫⎠‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫⎞ ‪⎛ 2x −1‬‬
‫‪= ⋅ ln x + 1 − ⋅ ln x 2 − x + 1 +‬‬ ‫⎜‪⋅ arctan‬‬ ‫‪⎟+C‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎠ ‪⎝ 3‬‬

‫‪x + 13‬‬ ‫‪x + 13‬‬

‫)‪(4‬‬ ‫∫= ‪I‬‬ ‫∫ = ‪dx‬‬ ‫? = ‪dx‬‬
‫‪x − 4x − 5‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪(x + 1)(x − 5‬‬
‫‪x + 13‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫נחפש פירוק לשברים יסודיים מהצורה‪:‬‬
‫‪(x + 1) ⋅ (x − 5) x + 1 x − 5‬‬
‫מכנה משותף והשוואת מונים ייתנו‪x + 13 = A ⋅ ( x − 5) + B ⋅ ( x + 1) :‬‬
‫נחשב את המקדמים ‪: A, B‬‬
‫‪x = 5 ⇒ 5 + 13 = 6 B‬‬ ‫‪⇒ B=3‬‬
‫⇒ ‪x = −1‬‬ ‫‪− 1 + 13 = −6 A ⇒ A = −2‬‬

‫ולכן מתקיים הפירוק הבא‪:‬‬

‫‪x + 13‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪3‬‬
‫=‬ ‫‪+‬‬
‫‪(x + 1) ⋅ (x − 5) x + 1 x − 5‬‬
‫ובפרט‪:‬‬
‫‪x + 13‬‬ ‫⎡‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫⎤‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫∫=‪I‬‬ ‫⎢ ∫ = ‪dx‬‬ ‫‪+‬‬ ‫= ‪⎥⎦dx = ∫ x − 5 dx − ∫ x + 1 dx‬‬
‫)‪(x + 1) ⋅ (x − 5‬‬ ‫⎣‬ ‫‪x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪= 3 ln x − 5 − 2 ln x + 1 + C‬‬

‫‪291‬‬
 ‫ דר' פיאנה יעקובזון‬,‫ דר' דבורה טולדנו קטעי‬, ‫פרופ' דוד שוחט‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬

‫ הצבות מיוחדות‬.12

‫ אינטגרלים של שורשים‬.‫א‬

‫הערות‬ ‫הצבה‬ ‫צורת השורש‬

‫מומלצת‬

⎧ tm −b t m = ax + b m
ax + b
⎪⎪ x =
⎨ a
m
⎪dx = ⋅ t m −1 dt
⎪⎩ a

tm − d ⋅tm ax + b ax + b
x= tm = m
c ⋅tm − a cx + d cx + d

tdt = xdx (
x2 = ± t 2 − a2 ) x 2 n +1 ⋅ a 2 ± x 2
⇓ t 2 = a2 ± x2

∫x
2 n +1
( )
a 2 ± x 2 dx = ∫ x 2
n
a 2 ± x 2 ⋅ xdx x 2 n +1
a2 ± x2

dx = a ⋅ cos t ⋅ dt x = a ⋅ sin t x2n

x2n ⋅ a2 − x2 ,
a 2 − x 2 = a 2 cos 2 t a2 − x2

dx =
a
⋅ dt x = a ⋅ tan t x2n
x2n ⋅ a2 + x2 ,
cos 2 t a2 + x2
a2
x2 + a2 =
cos 2 t

a ⋅ sin t a x2n
dx = ⋅ dt x= x2n ⋅ x2 − a 2 ,
cos2 t cos t x2 − a2
x 2 − a 2 = a 2 tan 2 t

292
 ‫ דר' פיאנה יעקובזון‬,‫ דר' דבורה טולדנו קטעי‬, ‫פרופ' דוד שוחט‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬

‫ אינטגרציה של פונקציות טריגונומטריות‬.‫ב‬

‫ הצבה‬/‫שימוש בזהות‬ ‫צורת האינטגרל‬

2 sin α sin β = cos(α − β ) − cos(α + β ) ∫ sin (ax ) ⋅ sin (bx )dx

2 sin α cos β = sin(α + β ) + sin(α − β ) ∫ sin (ax ) ⋅ cos(bx )dx

2 cosα cos β = cos(α − β ) + cos(α + β ) ∫ cos(ax ) ⋅ cos(bx )dx

( m = 2 p + 1, p ∈ Z ‫ אי זוגי ) כלומר‬m ∈ Z ‫אם‬

∫ sin x ⋅ cos n xdx
m

‫ ולכן‬dt = − sin x ⋅ dx ‫ ואז‬t = cos x ‫נציב‬

∫ sin
2 p +1
( )
x ⋅ cos n xdx = ∫ sin 2 x ⋅ cosn x ⋅ xdx =
p
‫ ולפחות אחד‬m, n ∈ Z ‫כאשר‬
.‫מהם אי זוגי‬
( )
= ∫ 1 − t 2 ⋅ t n ⋅ (− dt )
p

( n = 2 p + 1, p ∈ Z ‫ אי זוגי ) כלומר‬n ∈ Z ‫אם‬

‫ ולכן‬dt = cos x ⋅ dx ‫ ואז‬t = sin x ‫נציב‬
∫ sin
m
( )
x ⋅ cos 2 p +1 xdx = ∫ cos 2 x ⋅ sin m x ⋅ xdx =
p

( )
= ∫ 1 − t 2 ⋅ t m ⋅ (− dt )
p

‫שימוש בזהויות‬
∫ sin x ⋅ cos n xdx
m

sin 2 x = 2 sin x ⋅ cos x

.‫ זוגיים‬m, n ∈ Z ‫כאשר‬
2 sin 2 x = 1 − cos(2 x )
2 cos 2 x = 1 + cos(2 x )

x
t = tan :‫הצבה‬
2 cos x -‫פונקציה רציונאלית ב‬
⎧⎪ x = 2 arctan t P(cos x, sin x )
⎨dx = 2 dt :‫מהצבה זו נובע‬ ∫ Q(cos x, sin x )dx : sin x -‫ו‬
⎪⎩ 1+ t 2
.‫ פולינומים‬P, Q
tan x -‫ ו‬sin x , cos x ‫ואז ניתן לבטא את‬
:‫ באופן הבא‬t ‫כפונקציות של‬ 1
2t 1− t 2
2t ∫ 1 + sin x − cos x dx :‫לדוגמא‬
sin x = ; cos x = ; tan x =
1+ t 2 1+ t 2 1− t 2

293
 ‫ דר' פיאנה יעקובזון‬,‫ דר' דבורה טולדנו קטעי‬, ‫פרופ' דוד שוחט‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬

‫דוגמאות להצבות מיוחדות‬

⎧t = x + 1 ⎫
x +1 + 2 ⎪⎪ x +1 + 2⎪⎪
(1) I =∫ dx = ∫ dx = ⎨ t 2 = x + 1 ⎬ =
x − x +1 +1 ( x + 1) − x + 1 ⎪ 2 tdt = dx ⎪
⎪⎩ ⎪⎭
t+2 2 t (t + 2 ) t+2 t −1+ 3
=∫ 2 2 tdt = ∫ dt = 2 ∫ dt = 2 ∫ dt =
t −t t (t − 1) t −1 t −1
⎡ 3 ⎤ 1
= 2 ∫ ⎢1 + dt = 2 ∫ 1 ⋅ dt + 6 ∫ dt = 2 t + 6 ln t − 1 + C
⎣ t − 1 ⎥⎦ t −1
= t= { }
x + 1 = 2 x + 1 + 6 ln x +1 −1 + C

⎧ ⎫
⎪ ⎪
⎪t = 6 x = x 1 6 ⎪
⎪ ⎪
⎪t 6 = x ⎪
1 ⎪ ⎪
(2 ) I = ∫ dx = ⎨ 6 t 5 dt = dx ⎬=
(
x 1+ 3
x) ⎪ 3 ⎪
⎪ x = x 2 = ⎛⎜ x 6 ⎞⎟
1 1
= t3 ⎪
⎪ ⎝ ⎠ ⎪
⎪ 2 ⎪
⎪ 3 x = x 3 = ⎛⎜ x 6 ⎞⎟
1 1
= t2⎪
⎩ ⎝ ⎠ ⎭
1 6t 5 t2
=∫ 3 6 t dt = ∫ 3
5
dt = 6 ∫ dt =
t 1+ t2 ( )
t 1+ t2 (
1+ t2 ) ( )
= 6∫
(t 2
+ 1) − 1 ⎡ 1 ⎤
1+ t
dt = 6 1 −
2 ∫ ⎢⎣ t + 1 ⎥⎦
2
dt =

1
= 6 ∫ 1 ⋅ dt − 6 ∫ dt = 6 t − 6 arctan t + C
t +1 2

= t={ 6
}
x = 6 ⋅ 6 x + 6 arctan 6 x + C ( )
⎧t 2 = 9 − x 2 ⎫
(3) I = ∫ x 3 9 − x 2 dx = ∫ x 2 9 − x 2 ⋅ xdx = ⎨ ⎬ = ∫ (9 − t ) ⋅ t (− tdt ) =
2

⎩2tdt = −2 xdx ⎭

5 3
1
5
{ 5
}
= ∫ (t 4 − 9t 2 )dt = − 9 ⋅ + C = t = 9 − x 2 = (9 − x 2 ) 2 − 3(9 − x 2 ) 2 + C
t5 t3 3

294
 ‫ דר' פיאנה יעקובזון‬,‫ דר' דבורה טולדנו קטעי‬, ‫פרופ' דוד שוחט‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬

1
(4) I = ∫ sin (4 x ) ⋅ cos(2 x )dx = ∫ (sin (4 x + 2 x ) + sin (4 x − 2 x )) ⋅ dx =
2
1 ⎡ cos(6 x ) cos(2 x ) ⎤
1
2
[ ]
= ∫ sin (6 x ) ⋅ dx + ∫ sin (2 x ) ⋅ dx = ⎢−
2⎣ 6
−
2 ⎥⎦
+C

⎧t = cos x ⎫
⎪ ⎪
(5) I = ∫ sin 3 x ⋅ cos 4 xdx = ∫ sin 2 x ⋅ cos 4 x ⋅ sin xdx = ⎨dt = − sin xdx ⎬=
⎪ 2 2⎪
⎩sin x = 1 − cos x = 1 − t ⎭
2

( ) ( ) 1 1
5 ↓
1
7
1
= ∫ 1 − t 2 ⋅ t 4 ⋅ (− dt ) = ∫ t 6 − t 4 dt = t 7 − t 5 + C = cos 7 x − cos 5 x + C
7 5
t = cos x

1 cos x cos x ⎧t = sin x ⎫

(6) I =∫ dx = ∫ dx = ∫ dx = ⎨ ⎬=
1 − sin x ⎩dt = cos xdx⎭
2 2
cos x cos x
1 1+ t
=∫
dt 1 ⎡ 1 1 ⎤ 1
[ ]
1 − t 2 2 ∫ ⎢⎣1 − t 1 + t ⎥⎦
= + dt = ⋅ − ln 1 − t + ln 1 + t + C = ⋅ ln +C =
2 2 1− t
1 1 + sin x
= ⋅ ln +C
↓ 2 1 − sin x
t =sin x

⎧ sin(2 x ) ⎫
(7 ) I = ∫ sin 2 x ⋅ cos 2 xdx = ∫ (sin x ⋅ cos x ) dx = ⎨sin x cos x =
2
⎬=
⎩ 2 ⎭
⎛ sin(2 x ) ⎞ 1 − cos(2α ) ⎫ 1 1 − cos(4 x )
2
1 ⎧ 2
= ∫⎜ ⎟ dx = ∫ sin (2 x )dx = ⎨sin α = ⎬= ∫ dx =
2

⎝ 2 ⎠ 4 ⎩ 2 ⎭ 4 2
1 1 ⎡ sin(4 x ) ⎤
= ∫ (1 − cos(4 x ))dx = ⋅ ⎢ x − +C
8 8 ⎣ 4 ⎥⎦

295
 ‫פרופ' דוד שוחט ‪ ,‬דר' דבורה טולדנו קטעי‪ ,‬דר' פיאנה יעקובזון‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬

‫‪1‬‬
‫)‪(8‬‬ ‫∫= ‪I‬‬ ‫‪dx‬‬ ‫⎞‪⎛ x‬‬
‫⎟ ⎜ ‪t = tan‬‬ ‫נחשב ‪ ,‬ע"י הצבה‬
‫‪cos x + 2 sin x + 3‬‬ ‫⎠‪⎝2‬‬

‫‪x = 2 arctan t‬‬

‫ההצבה ⎟⎞ ⎜⎛‪ t = tan‬גוררת ‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪dx‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫⎠‪⎝2‬‬
‫‪1+ t2‬‬

‫‪1− t 2‬‬ ‫‪1 + cos x‬‬

‫‪ tan⎛⎜ ⎞⎟ = ±‬נובע כי‬
‫‪x‬‬
‫= ‪. cos x‬‬ ‫מהזהות הטריגונומטרית‬
‫‪1+ t2‬‬ ‫⎠‪⎝2‬‬ ‫‪1 − cos x‬‬

‫= ⎟⎞ ⎜⎛ ‪ tan‬נובע כי‬
‫‪2t‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪sin x‬‬
‫= ‪. sin x‬‬ ‫מהזהות הטריגונומטרית‬
‫‪1+ t‬‬ ‫‪⎝ 2 ⎠ 1 + cos x‬‬
‫‪2‬‬

‫⎞‪⎛ x‬‬
‫⎟ ⎜‪2 tan‬‬
‫= ‪( tan x‬‬
‫‪sin x‬‬
‫= ‪ ) tan x‬או מהזהות‬ ‫מהזהות הטריגונומטרית ⎠ ‪⎝ 2‬‬
‫‪cos x‬‬ ‫⎞‪⎛ x‬‬
‫⎟ ⎜ ‪1 − tan 2‬‬
‫⎠‪⎝2‬‬
‫‪2t‬‬
‫= ‪. tan x‬‬ ‫נובע כי‬
‫‪1− t2‬‬

‫‪1‬‬
‫= ) ‪ R(cos x, sin x‬בלשון ‪: t‬‬ ‫נבטא את הפונקציה‬
‫‪cos x + 2 sin x + 3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1+ t 2‬‬
‫= ) ‪R(t‬‬ ‫‪= 2‬‬
‫‪1− t 2‬‬
‫⋅‪+ 2‬‬
‫‪2t‬‬
‫‪+3‬‬
‫(‬
‫‪2 t + 2t + 2‬‬ ‫)‬
‫‪1+ t‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1+ t‬‬ ‫‪2‬‬

‫נחזור לחישוב האינטגרל הנתון‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1+ t 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫∫= ‪I‬‬ ‫‪dx = ∫ 2‬‬ ‫⋅‬ ‫‪dt = ∫ 2‬‬ ‫= ‪dt‬‬
‫‪cos x + 2 sin x + 3‬‬
‫‪142‬‬‫‪4 43‬‬
‫(‬
‫‪2 t + 2t + 2 11‬‬
‫‪4 424‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫)‬ ‫‪t‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪2‬‬‫‪t‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪R (t‬‬ ‫‪dx‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎛‬ ‫⎞ ‪x‬‬

‫∫=‬ ‫∫ = ‪dt‬‬ ‫‪dt = arctan(t + 1) + C = arctan⎜ tan + 1⎟ + C‬‬
‫(‬
‫‪t + 2t + 1 + 1‬‬
‫‪2‬‬
‫)‬ ‫‪(t + 1) + 1‬‬
‫‪2‬‬ ‫↓‬
‫‪x‬‬ ‫⎝‬ ‫⎠ ‪2‬‬
‫‪t = tan‬‬
‫‪2‬‬

‫‪296‬‬
 ‫ דר' פיאנה יעקובזון‬,‫ דר' דבורה טולדנו קטעי‬, ‫פרופ' דוד שוחט‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬

‫דוגמאות נוספות‬
⎧t = x + 3 ⎫
⎪ ⎪
⎪ t = x+3⎪
( ) ( )
2
(1) I = ∫ x x + 3dx = ⎨
2
⎬ = ∫ t − 3 ⋅ t (2tdt ) = ∫ 2t t − 6t + 9 dt =
2 2 2 4 2

⎪⇒ x = t − 3 ⎪
2
( )
⎪ 2tdt = dx ⎪⎭
⎩

( ) t7
7
t5
5
t3
= ∫ 2t 6 − 12t 4 + 18t 2 dt = 2 ⋅ − 12 ⋅ + 18 ⋅ + C
3
{ }
2
7
7 12
= t = x + 3 = ( x + 3) 2 − ( x + 3) 2 + 6( x + 3) 2 + C
5
5 3

⎧t = x + 1 ⎫
⎪ ⎪
⎪
(2) I = ∫ (x − 1) x + 1dx = ⎨ t2 = x +1 ⎪
( )
⎬ = ∫ t − 2 ⋅ t (2tdt ) = ∫ 2t t − 2 dt =
2 2 2
( )
⎪⇒ x − 1 = t − 2 ⎪
2
( )
⎪ 2tdt = dx ⎪⎭
⎩

( ) t5 t3
= ∫ 2t − 4t dt = 2 ⋅ − 4 ⋅ + C
4 2

5 3
{ 2
} 4
= t = x + 1 = ( x + 1) 2 − ( x + 1) 2 + C
5
5

3
3

⎧ x = 2 sin t ⎫ 67 x2
8
⎪ ⎪
4 sin 2 t 6 47 48
dx
2
⎪ x = 4 sin t ⎪
2 2
(3) I = ∫ x
dx = ⎨ ⎬ = ∫ ⋅ 2 cos tdt = ∫ 4 sin 2 tdt =
⎪⇒ 4 − x = 2 cos t ⎪
2
4− x 2 21cos
23t
⎪⎩ dx = 2 cos tdt ⎪⎭ 4− x 2

⎧ x = 2 sin t ⇒ ⎫
⎛ sin (2t ) ⎞ ⎪ ⎪
= 2∫ (1 − cos(2t ))dt = 2⎜ t − ⎟+C = ⎨ ⎛ x ⎞⎬ =
⎝ 2 ⎠ ⎪t = arctan⎜ 2 ⎟⎪
⎩ ⎝ ⎠⎭
⎛ x⎞ ⎛ ⎛ x ⎞⎞
= 2 arctan⎜ ⎟ − sin ⎜⎜ 2 arctan⎜ ⎟ ⎟⎟ + C
⎝2⎠ ⎝ ⎝ 2 ⎠⎠

297
 ‫ דר' פיאנה יעקובזון‬,‫ דר' דבורה טולדנו קטעי‬, ‫פרופ' דוד שוחט‬
‫האינטגרל הלא מסוים‬

⎧t = e x ⎫
⎪ ⎪
1 ⎪ t 2
= e x
⎪ 1 2 1 2 2
(4) I =∫ dx = ⎨ ⎬ = ∫ ⋅ dt = 2∫ 2 dt = − + C = − x + C
⎪⇒ 2tdt = e dx = t dx ⎪
x 2
e x t t t t e
⎪ 2 ⎪
dx = dt
⎩ t ⎭

⎧t = 5 cot x ⎫
⎪ ⎪
1 ⎪ t 5 = cot x ⎪ − 5t 4 dt
(5) I = ∫ 2 5 dx = ⎨ 1 ⎬ ∫
= =
sin x ⋅ cot x ⎪⇒ 5t 4
dt = − dx ⎪ t
⎪ sin 2 x ⎪
⎩ ⎭
4
t 5
= − 5∫ t 3dt = −5 + C = − 5 cot 4 x + C
4 4

298