‫שברירים ‪ /‬דבורה בארון‬

‫הספור "שברירים" הוא ספור קלאסי שהמסר החברתי בו הוא העיקר‪ ,‬כאשר הגיבורה‬
‫הראשית היא המקשרת בין הניגוד להתנהגות חברתית נורמטיבית חיובית לבין כזאת שאינה‬
‫חיובית‪ ,‬ובמקרה שלפנינו המספרת מעבירה את ביקורתה על החברה היהודית בעיירה‬
‫הגלותית‪ ,‬כאשר החברה נוהגת בניגוד לנורמה האתית והמוסר היהודי‪ .‬חיה פרומה היא‬
‫יתומה מאב ואם‪ .‬וככזאת היא זקוקה לכל רחמי הקהילה וטיפוחיה כדי שתגדל ותתפתח ללא‬
‫מגבלות כלכליות או חברתיות‪ ,‬בדיוק כפי שהצו המוסרי היהודי‪ ,‬עפ"י הדין מהתורה דורש‬
‫‪.‬זאת ממאמיניו‬

‫עֶּנה‬
‫תַ‬‫עֵּנה ְּ‬
‫אם ַ‬
‫עּנּון ִ‬
‫תַ‬
‫ם ֹלא ֵּ‬
‫מָנה ְוָיתו ֹ‬
‫אְל ָ‬
‫ככתוב בספר שמות פרק כ"ב פסוקים ‪ָּ" :21-22‬כל ַ‬
‫קתֹו‬
‫עָ‬‫מע ַצ ֲ‬
‫שַ‬
‫אְ‬
‫ע ֶ‬
‫מַ‬‫שֹ‬
‫אַלי ָ‬
‫עק ֵ‬
‫עק ִיְצ ַ‬
‫אם ָצ ֹ‬
‫אתֹו ִּכי ִ‬
‫"ֹ‬

‫‪):‬התצוגה )אקספוזיציה‬

‫מקום ההתרחשות‪ :‬העיירה היהודית אליה הועברה בעודה הילדה‪ ,‬חיה פרומה לאחר מות‬
‫הוריה בכפר והיא יתומה מאב ואם‪ .‬קרוב משפחה הביא אותה‪ .‬ובביתה של חיה פרומה‬
‫‪.‬בעיירה‬

‫זמן ההתרחשות‪ :‬מאז מתו הוריה של הילדה חיה פרומה והיא כבת חמש בלבד ועד לגיל‬
‫‪.‬העמידה של חיה פרומה ועד מותה‬

‫גיבור‪/‬ת הספור‪ :‬חיה פרומה‪ .‬ילדה יתומה מאב ואם‪ ,‬הנזרקת מאחד למשנהו ככלי חפץ חסר‬
‫ערך במיוחד‪ ,‬אלא אם נצטרך מישהו לשירותה ולאחר מכן משליכים אותה למשפחה אחרת‬
‫לאחר השימוש בה‪ .‬היא עוברת מטמורפוזה מלאה )השתנתה מהקצה אל הקצה(‪ ,‬מתקופת‬
‫ילדותה בחיק משפחה חם ואוהב ומאושר‪ ,‬אל מקום זר לאחר מות ההורים‪ ,‬נזרקת לחברה‬
‫‪.‬זרה ומתנכרת‬

‫‪.‬ועד בגרותה היא עוברת תהליך שלם של שינוי ומהפך של מאה ושמונים מעלות‬

‫בילדותה ההתעלמות ממנה היא כללית‪ ,‬כולל התעלמות לשידוכיה ונישואיה‪ ,‬התעלמות‬
‫מגורלה הנכה‪ .‬נכותה הגיעה שוב מחוסר יחס אוהד למצבה‪ ,‬חייה וגורלה‪ ,‬בניגוד לצווי‬
‫האלוהי ביחס ליתום‪ .‬בנערותה הייתה חרוצה ועובדת אצל משפחות משכונת הגיא‪" ,‬אשר‬
‫בקושי הקצו לה מקום בקצה האיצטבא או ליד התנור" נבחנת ונבדקת כבהמה למכירה שמא‬
‫‪.‬נגועה במחלה‬
‫ובגיל שמונה מעדה‪ ,‬נפלה ושברה את הרגל חוסר ההתייחסות‪ ,‬ההתעלמות מחייה גרם לכם‬
‫‪.‬ששבר זה לא נתאחה כמו שצריך וגרם לה נכות וללכת בצליעה כל חייה‬
‫‪.‬זה השלב הראשון בחייה של חיה פרומה‬
‫השלב השני כשחיה פרומה נישאת לבעל זקן‪ ,‬כשל דרישותיו ממנה בעצם שתהיה לו‬
‫‪.‬משרתת ומטפלת ללא תשלום אין הוא זקוק לה כאישה‬
‫היחס וההתעלמות שלו ממנה רק מגבירים את תחושת העוול והביקורת של המספרת כלפי‬
‫‪.‬חברה היהודית בעיירה‬
‫השלב השלישי בדרך לשינוי המכריע והמטאמורפוזי של חיה פרומה הוא‪ ,‬בקניית הפרה‬
‫והבאתה אל הרפת של חיה פרומה‪ .‬שתיהן נקשרות זו לזו כאחיות לגורל משותף‪ .‬הפרה היא‬
‫שמביאה לראשונה את הגיבורה לחיוך‪ .‬לתחושת קירבה ולאושר‪ .‬ככל שיחסי השתיים‬
‫מתפתחים‪ ,‬הגורל המתאכזר והסבל שעברו שתיהן כך חלה התפתחות בשינוי בחייה של‬
‫‪.‬הגיבורה‬
‫‪.‬שתיהן איבדו את יקיריהן‪ -‬חיה פרומה את הוריה‪ ,‬ואילו הפרה את העגל שלה‬
‫‪.‬שתיהן נעקרו ממקום הולדתם המקורי ומובאות בניגוד לרצונן למקום זר ומתנכר‬
 ‫אך כשהן מתאחדות המרגוע ההבנה והאהבה האחת לשנייה הופך למנת חלקם של שתיהן‪,‬‬
‫‪.‬וחיה פרומה משלימה את המהפך‬
‫בשלב הזה המספרת מפרטת את השינויים בחיי הגיבורה‪ ,‬והשינויים הם לאורך ולרוחב‬
‫‪.‬דמותה של חיה פרומה‪ :‬גופניים‪ ,‬נפשיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬כלכליים ורוחניים‬
‫המניע והסיבה להתרחשות‪ :‬כאמור המסר החברתי הוא העיקר בספור שלפנינו‪ ,‬לכן נשוא‬
‫הביקורת של המספרת היא החברה היהודית בעיירה הגלותית‪ ,‬הנוהגת בניגוד לנורמה‬
‫‪.‬המוסרית היהודית כלפי הנפשות החלשות בחברה כמו יתום ואלמנה‬

‫"‪...‬ובמשך כמה ימים עברה פה‪ ,‬ככלי אין חפץ בו‪ ,‬מיד ליד " )עמ' ‪.(76‬‬ ‫‪‬‬
‫" אלה אשר הלינו אותה בביתם הקצו לה בדוחק מקום בקצה אצטבה או‬ ‫‪‬‬
‫בפאת התנור‪ ,‬ולפני כן בקשו לדעת אם אין היא נגועה במחלת עור וגם לעמוד על‬
‫ניקיונם של החפצים‪) "...‬עמ' ‪ .(76‬הסיוע היה מלווה בזלזול‪.‬‬
‫"‪...‬כריה מתערטלים מציפוייהם ונחבטים מתוך זלזול בידיים זרות" )עמ'‬ ‫‪‬‬
‫‪.(76‬‬
‫"‪...‬ובמשך איזה זמן טיפלו בה אחר כך רבים מתוך זריזות של עושי‬ ‫‪‬‬
‫מצווה‪...‬אך קמה ועמדה על רגליה‪ ,‬הסתלקו כולם " )עמ' ‪ .(77‬כל מה שעשו אנשי‬
‫העיירה עבור הגיבורה נעשה כדי לצאת ידי חובה‪ ,‬והיא נותרה בודדה ופגועה‪.‬‬
‫"הנה חיה‪-‬פרומה העקומה‪ ",‬קראו אחריה הילדים‪...‬ואולם המבוגרים‪...‬לא‬ ‫‪‬‬
‫ראו אותה‪ ,‬קיפלו‪ ,‬כביכול‪ ,‬ואספו את הנימים של יחסי הגומלין‪....‬ואז היה זה לה‬
‫כאילו נתרוקן מסביבה החלל‪ ,‬והיא הלכה וכשלה בו בצליעתה" )עמ' ‪.(77-78‬‬
‫" ‪...‬ואולם האם‪...‬הסתערה עליה בחמת כוח‪ ,‬עם המרדה ביד‪ :‬למה את‬ ‫‪‬‬
‫זוחלת אליה ב'בולי העץ' שלך‪) "...‬עמ' ‪.(78‬‬
‫"אבל האיש שם‪ ...‬הפליג במבטו דרך החלון‪ ...‬אל השדות‪) "...‬עמ'‪.(80‬‬ ‫‪‬‬
‫"‪...‬האיש‪ ...‬פשוט‪ ,‬טרוד היה תמיד בעסקיו‪ ...‬חשה שהיא כאילו תלויה על‬ ‫‪‬‬
‫בלימה‪ ,‬ללא סעד ואחיזה" )עמ'‪.(80‬‬
‫" הבתים לאורך הרחוב הפנו הנה את קירותיהם ה"סומאים"‪ ,‬חסרי‬ ‫‪‬‬
‫החלונות‪ ...‬ובעליהם‪ ,‬שם‪ ,‬בפנים‪ ,‬נהגו בה אותו מנהג של הפיכת העורף" )עמ'‬
‫‪.(80‬‬

‫שתי נקודת הסיבוך‪ :‬נישואיה של חיה פרומה לבעל המקשאות הזקן‪ ,‬סוחר הירקות והיא‬
‫הופכת להיות בעלת בית ועובדת בביתה ולא בבתי זרים‪ .‬אולם הנקודה העיקרית בשלב זה‬
‫של הספור הגורמת לתחילת המהפך בחיי הגיבורה היא כאשר בעלה מודיע לה שקנה פרה‬
‫לחליבה‪ .‬והבהמה מובאת אל הרפת‪ .‬הפרה משיבה לה את כבודה האנושי‪ ,‬שמחת החיים‬
‫‪.‬שבה אליה והיא זורעת אור בחשכת נפשה של חיה פרומה‬
‫השיא‪ :‬המהפך ביחס החברה אל חיה פרומה‪ ,‬לאחר שזו הפכה להיות כמו אחת הנשים‬
‫‪.‬בעיירה‬
‫לאחר מות בעלה וקבלת הירושה ממנו – את הפרה בקשה ותו לא – הפכה להיות בעלת בית‬
‫עצמאית שנונת מעצמה לאחרים במקום לקבל מאחרים כפי שהכירוה עד כה‪ .‬והאנשים‬
‫תמהו‪" :‬הזאת חיה פרומה?" והמספרת מוסיפה דברים לאחר תמיהה זו‪" :‬והם לא ידעו אשר‬
 ‫אפילו אדמת המדבר המלוחה‪ ,‬אם רק תשוטף ותדושן‪ ,‬ומי המעיין החיים ירווה‪ ,‬סופה‬
‫שתשתבח ותתחיל להצמיח צמח‪ ".‬בתהליך שעוברת הגיבורה הראשית אל השיא והמהפך‬
‫‪:‬הנה השינויים שחלים בה עד השיא‬

‫שינויים גופניים‪ :‬לא עוד פרועת שיער ומוזנחת‪ ,‬אלא "לבושה סינר רחב כדרך נשים אימהות‬
‫הנושאות בעול ופניה במסגרת" כדברי המספרת עד כדי כך שצליעתה מתפוגג קמעא וכמעט‬
‫‪.‬ולא מרגישים שהיא נכה וצולעת‬
‫שינוי חברתי‪ :‬הנידוי וההתעלמות והלעג הסביבתי נעלמים‪ .‬במקום זאת קושרת קשרים‬
‫‪.‬חברתיים עם שכנות הזקוקות לחלב‪ .‬לא רק זאת אף זאת; החברה זקוקה לה ולתרומותיה‬
‫‪.‬איש זקן בא אליה ומוצא אצלה סעד‪ .‬הנצרכים והדלים בקהילה באים לקבל ממנה נדבות‬
‫‪.‬רבים הקונים הדורשים את תוצרתה; דברי החלב ודברי המאפה שאפתה‬
‫‪.‬וגם בית הכנסת בעיירה נשכר ממנה‬

‫‪.‬שינוי כלכלי‪ :‬מצבה הכלכלי משתפר ללא הכר‬

‫‪.‬לפנים הייתה ילדה עזובה‪ ,‬אסופית דלת אמצעים וחסרת גג‬
‫‪.‬מעניקה מחריצותה לבתים זרים‬
‫לאחר רכישת הפרה היא מעניקה וכספה לכלל‪ ,‬התקינה מעקה למדרגות בית הכנסת ומנורת‬
‫‪.‬קנים‪ ,‬היא אפילו פרנסה אחרים‪ ,‬היא נתנה חסות לפרוש הזקן‬
‫‪.‬ולאחר שנודע לה על מחלתה מסרה לשכן את עסק האפייה‬

‫שינויים נפשיים‪ :‬הפרה משיבה לה את כבודה האנושי‪ .‬הפרה בניגוד לבעלה‪ ,‬התייחסה‬
‫אליה כשוות‪-‬גורל והעניקה לה חום ושברירי אור בחשכת נפשה‪ .‬שמחת החיים חזרה אליה‪.‬‬
‫‪.‬שינוי נפשי הביא לה שינוי גופני‪ ,‬כאמור צליעתה כמעט נעלמה‬

‫שיוני רוחני‪ :‬בזכות הפרוש הזקן שגם סעדה איתו‪ ,‬השקפתה לעולם ויחסה לאנשים שהיו עד‬
‫‪.‬כה רק על מישור גשמי וחומרני בלבד‬
‫‪.‬לאחר ההיכרות עמו חייה מתמלאים ברוחניות וקדושה‬
‫‪.‬היא מבקרת יותר בבית הכנסת‪ ,‬מכירה בערך הצדקה ובעזרה הדדית בין בני‪-‬אדם‬
‫רואה בכל אדם גם את הצדדים החיוביים שבו‪ ,‬למרות סבלה ויחסה של הקהילה אליה‪ ,‬היא‬
‫‪.‬אינה רוטנת ומלאת מרירות כלפיהם‬
‫‪.‬היא סלחנית כלפי אנשי הקהילה ומגיבה ביחס הפוך מכפי שהם התייחסו אליה‬
‫‪.‬היא בעלת תשובה ומתה כצדקנית גמורה‬
‫המסר החברתי‪ :‬החברה האנושית של אנשי העיירה‪ ,‬בהתנכרותם ואדישותם ביחסם לחיה‬
‫פרומה‪ ,‬הצמאה לטיפת אהבה‪ ,‬רק לכמה שברירי‪-‬אור‪ ,‬לקירבה וחום‪ ,‬הם גרמו לכך שהגיעה‬
‫לשפל ובזיון‪ .‬ואילו הפרה הבהמית‪ ,‬דווקא היא‪ ,‬שמעניקה לה חום ושברירי אור לחשכת חייה‪,‬‬
‫‪.‬ומעלה אותה לשיא האנושיות‬

‫‪:‬דרכי העיצוב‬

‫•‬ ‫‪".‬א‪ .‬כותרת הספור – "שברירים‬

‫‪.‬חייה של חיה פרומה אפופים ב"חשכה" גמורה‬
‫מאז מות הוריה היא מדרדרת לשפל המדרגה מבחינה חברתית‪ ,‬כלכלית גופנית‬
‫ומנטאלית‪) .‬אספית‪ ,‬יתומה נזרקת מיד ליד וכו'( ולאורך חייה עד רכישת הפרה‪ ,‬היא‬
‫כמהה למעט אור‪ ,‬כשהיא ניזונה רק מאותם "שברירי‪-‬אור" שנקרו פה ושם בחייה‪.‬‬
‫‪).‬עם בת האופה( בערוב ימיה זכתה באור השלם עם מותה‬
 ‫•‬ ‫ב‪ .‬הניגוד בין היחס "האנושי" של הפרה אל חיה פרומה לעומת היחס‬
‫‪".‬הבהמי" של אנשי העיירה אליה‬

‫שברירים‪ /‬דבורה בארון‬

‫תחנות בחייה של הגיבורה‬

‫‪ .1‬חיה פרומה יתומה בת ‪ ,5‬הובאה לעיירה ועברה מבית לבית הילדה לא זכתה ליחס אנושי‬
‫חם וזכר האם‪ ,‬והבית החם הולכים ומתפוגגים בתוך צנעה והתנכרות אליה בעיירה‪.‬‬

‫‪ .2‬בהיותה בת ‪ 8‬החליקה ורגלה נשברה‪ ,‬חיה פרומה הכה נכה‪ .‬אנשי העיירה טיפלו בה‬
‫"בזריזות של עושי מצווה" והתעלמו ממנה לאחר שהחלימה‪ ,‬הילדה עוברת מבית לבית‪,‬‬
‫כשהיא עובדת בבתי המשק בעירה בכל עבודות הניקיון‪.‬‬
‫אפיזודת בת השמש ממחישה את מצב של הילדה שהולכת ומסתגרת בתוך עצמה‪ ,‬לאחר‬
‫שבני אדם דוחים אותה‪.‬‬

‫‪ .3‬בהיותה בת ‪ 12‬כבר עובדת הילדה לפרנסתה‪ ,‬ניסיונותיה ליצור קשר אנושי נדחו ולכן היא‬
‫מסתפקת בחברת "הכלים" שאותם היא מנקה‪ .‬דיבורה הופך למעורבל‪ ,‬בגלל הבדידות וחוסר‬
‫הקשר עם בני אדם‪.‬‬

‫‪ .4‬מפנה נוסף בחייה כששודכה לזקן‪ ,‬איש המקשאות‪ ,‬כאן מסתמנת אפשרות של תקווה‬
‫בליבה של הגיבורה‪ ,‬אבל גם תקווה זו מתבדה‪ .‬חיה פרומה מרגישה זרה בביתה לאחר‬
‫שהבעל איננו מתייחס אליה כלל‪ ,‬חיה פרומה שוב נסוגה לחברת הכלים‪ ,‬תחליף עלוב‬
‫לחברה אנושית שדוחה אותה‪ .‬גם אנשי הכפר קמינקה )כפר הבעל( מתנכרים לה‪.‬‬

‫‪ .5‬המפנה האמיתי מתרחש עם בוא הפרה‪ ,‬אז נוצר קשר חם בין שתי האומללות‪ ,‬האדם‬
‫והחי‪ .‬קיימת אנלוגיה ישרה בין חיה פרומה לפרה‪ ,‬האנלוגיה ממחישה את אומללותה של‬
‫הגיבורה‪ ,‬את מצבה העלוב של הגיבורה‪ .‬שתיהן נותקו מביתן‪ ,‬שתיהן איבדו את בן משפחה‬
‫ושתיהן אומללות במקומן החדש‪ .‬חיה פרומה מבחינה במצוקת הפרה ומיד נוצר בה קשר חם‬
‫אליה‪ .‬ביטוי בחרת הפרה הוא שעת החסד היחידה שידעה הגיבורה מיום שעזבה את בית‬
‫הוריה‪ .‬מותו של הבעל איננו אירוע משמעותי בחייה והוא מסופר בקצרה )לבעל גם אין שם(‬
‫לאחר מותו של הבעל מתרחש המהפך בחיי הגיבורה‪ .‬בתבונתה‪ ,‬בחריצותה ובאופטימיות‬
‫שאפיינה אותה כל השנים והיא הופכת לאישה עצמאית‪ ,‬מתבססת מבחינה כלכלית מעסקי‬
‫החלב‪ ,‬האפייה וגידול ירקות‪ .‬המפנה מתבטא גם בתחום החברתי‪ ,‬חיה פרומה משתלבת‬
‫בקהילה‪ ,‬היא מבקרת בבית כנסת‪ ,‬תורמת נזקקים‪ ,‬אנשים מתחילים להתייחס אליה‪" :‬הזאת‬
‫חיה פרומה?"‪ ,‬תדהמתם מבטאת את המהפך‪ .‬המהפך מתבטא גם בתחום נוסף‪ ,‬התחום‬
‫הרוחני‪ ,‬לא עוד דאגות פרנסה וקיום בלבד מעסיקות אותה‪ ,‬חיה פרומה לומדת תורה מהזקן‬
‫העיוור ומבקרת בבית הכנסת ועוסקת בצדקה‪ .‬המפנה מתבטא גם במראה החיצוני‪ :‬לא עוד‬
‫ילדה פרועה בחלוק מרופט‪ ,‬צולעת – חיה פרומה נראית כבעלת בית אמידה‪ ,‬במטפחת‬
‫הראש היפה לראשה‪ ,‬בסינר הקפלים הרחב‪ ,‬צליעתה כמעט ונעלמה‪.‬‬

‫‪ .6‬התחנה האחרונה‪ ,‬מותה של חיה פרומה‪ .‬חיה פרומה מתכוננת למותה‪ ,‬מסדרת את‬
‫ענייניה בתבונה ובאחריות‪ ,‬מוכרת את עסקי החלב והאפייה‪ ,‬דואגת למצוא לפרה בעלים‬
‫חדשים ותנאי מחייה טובים‪ ,‬דואגת לה לתנאים טובים ומקדישה את שארית ימיה למעשי‬
‫צדקה‪ ,‬חיה פרומה מתגלה גם כאישה מוסרית וטובת לב‪ ,‬שלא ביקשה נקמה באלה‬
‫שהתעללו בה בילדותה‪ ,‬היא הצליחה לפרוץ את גורל חייה האכזר ולהפוך את חייה לחיים‬
‫שיש בהם משמעות וטעם‪ .‬פרשת חייה על אף האומללות והסדר‪ ,‬מותירה בנו הקוראים יסוד‬
‫של אופטימיות ותקווה‪.‬‬
 ‫אמצעים לאפיון הדמות‬

‫חיה פרומה היא דמות עגולה‪ ,‬אמנם הדמות אינה מורכבת במיוחד והיא מתוארת בעיקר מצד‬
‫תכונה‪ ,‬קו אופי אחד‪ :‬המצוקה הצורך בקשר חם‪ ,‬החיפוש אחר יחס אנושי‪ ,‬אבל חיה פרומה‬
‫דמות מתפתחת שבזכות אישיותה ובכוחות עצמה‪ .‬בניגוד לכל הסיכויים‪ ,‬הצליחה להביא‬
‫למפנה בחייה‪.‬‬
‫אמצעי אפיון הדמות‪:‬‬

‫* התנהגות הגיבורה – התקווה למצוא קשר‪ ,‬הניסיונות לתקשר‪ ,‬ההסתפקות בחברת בכלים‪,‬‬
‫התקווה שבנישואים ובאכזבה‪ ,‬יצירת הקשר עם הפרה והמפנה‪ ,‬התבססות כלכלית‬
‫שמבטאת תבונה‪ ,‬פעלתנות וטוב לב‪.‬‬

‫* אפיון באמצעות מוטיבים – מוטיב היד שמבטא את השלבים בהתפתחות הדמות החל‬
‫מהיותה יתומה כשאיבדה אהבה‪ ,‬תמיכה‪ ,‬יד אם‪ .‬לאחר מכן שעברה מיד ליד ולא מצאה יחס‬
‫אנושי‪ ,‬המוטיב מבטא את המצוקה‪ ,‬חוסר הביטחון‪ ,‬העבודה של חיה פרומה‪ ,‬עבודת הידיים‪,‬‬
‫צחצוח הכלים‪ ,‬הניסיון להשביע את רצון בעלי הבית מבטא את הצורך בקשר שלא נענה‪.‬‬
‫אפיזודת )=מקרה( בת השמש )הושיטה יד לשיער‪ ,‬אבל היד נדחתה בגסות(‪ .‬עם הגעת‬
‫הפרה‪ ,‬המפנה מתבטא באמצעות המוטיב‪ ,‬הפרה מלקקת את היד של פרומה‪ .‬נוצר קשר עם‬
‫בעל חיים‪ ,‬בסיום הסיפור מתבטא המהפך‪ :‬חיה פרומה תורמת מעקה )כמשענת ליד( לבית‬
‫הכנסת‪.‬‬

‫* המוטיב המרכזי הוא מוטיב האור‪.‬‬

‫* אפיון באמצעות אנלוגיה ישרה לפרה – אנלוגיה הפוכה באפיזודת בת השמש‪.‬‬

‫* אפיון באמצעות המראה החיצוני – בהתחלה מכוערת‪ ,‬צולעת‪ ,‬פרועת שיער‪ ,‬לובשת חלוק‬
‫מרופט‪.‬‬
‫לאחר המהפך‪ :‬מטפחת ראש יפה‪ ,‬סינר רחב קפלים כמו של בעלת בית אמידה‪ ,‬הצליעה‬
‫כמעט ואינה ניכרת‪.‬‬

‫* אפיון באמצעות דימויים‪ :‬חיה פרומה היתומה מדומה לציץ )שתיל קטן( שהעץ בצילו כסה‬
‫נחרב‪ ,‬הדימוי מדגיש את המצוקה‪ ,‬חוסר האונים וחוסר הביטחון לאחר שהתייתמה‪.‬‬
‫דימוי נוסף לתא עזוב‪ ,‬חשוך‪ ,‬תחוב‪ .‬דימוי נוסף לאדמת מדבר שאם ישקוה ויטפלו בה תצמיח‬
‫ותפריח וזה מבטא את המהפך שהביאה בחייה כנגד כל הסיכויים בזכות אופייה הטוב וכוח‬
‫הרצון‪ .‬דימוי נוסף לפנס שנר הודלק בו‪ ,‬אחרי המהפך‪ ,‬מבטא את השינוי‪ ,‬גם אם הוא חלקי‬
‫הוא משמעותי ביותר‪.‬‬

‫* אפיון בעזרת תיאורי נוף ועונות השנה‪:‬‬

‫בחורף – על הקרח היא שוברת רגל‪ ,‬החורף מבטא את ההתנכרות של אנשי העיירה‪ ,‬את‬
‫הקור שהפגינו כלפיה‪ ,‬את התכנסותה בהיעדר יחס חם‪.‬‬
‫אביב – שידוך‪ ,‬ציפייה לשיפור‪ ,‬לשינוי‪ ,‬בדרכם לכפר של הבעל השדות מאירים באור ירוק‬
‫ומזכירים לה את כפר ילדות‪ ,‬הנוף הוא ביטוי לתקווה‪ .‬באביב באה הפרה‪.‬‬
‫קיץ – הערוגות בחצרה פורחות וזה מבטא את תקופת השיא‪ ,‬המהפך בחיי הדמות‬

‫"שברירים" סיפור ריאליסטי – ביקורת חברתית‬

‫שברירים הוא סיפור ריאליסטי שמתאר הווי חיים‪ ,‬דמויות אמיתיות של העיירה היהודית‬
‫במזרח אירופה‪ ,‬בסיפורים שמות של מקומות‪ ,‬כפרים‪ ,‬עיירות‪ ,‬שכונות בעיירה וכן תיאור הווי‬
 ‫חיים‪ ,‬מעמדות בקהילה‪ ,‬מוסדות בקהילה ומנהגים‪ ,‬כל אלה מעניקים למסופר ייסוד של‬
‫אמיתות ריאליסטית‪ :‬תיאור דמויות של יהודים מתוך העיירה‪ :‬אשת השמש מייצגת את‬
‫המעמד הגבוה בקהילה היהודית וביחסה הלא אנושי לחיה פרומה‪ ,‬מציגה את הצד השלילי‬
‫בפניה של החברה היהודית‪.‬‬
‫מנהגים שהסיפור מזכיר‪ :‬עשיית מצוות‪ ,‬מנוחה בשבת‪ ,‬מנהגי חתונה‪ ,‬שידוך‪ ,‬הושבת הכלה‪,‬‬
‫צום‪ ,‬בעודת החתונה‪ ,‬הכתובה‪ ,‬מנהגי הבלות‪ ,‬שבעה‪ ,‬ארוחות‪ ,‬צוואה‪ ,‬חליצת נעליים בימי‬
‫השבעה‪ ,‬מוסדות הקהילה מוזכרים‪ ,‬האכסניה לנזקקים‪ ,‬בית הכנסת‪ ,‬עזרת נשים‪.‬‬
‫בסיפור עולה ביקורת חברתית כנגד היחס הלא אנושי של אנשי העיירה כלפי החלשים‪,‬‬
‫האטימות‪ ,‬האדישות‪ ,‬לסבל הזולת‪ :‬היתומה בת ה‪ 5-‬עוברת מיד ליד‪ ,‬איש לא מספק לה בית‬
‫חם כששברה את הרגל‪ ,‬מטפלים בה בזריזות של "עושי מצווה"‪ ,‬אבל המשיכו להתעלם‬
‫ממנה‪.‬‬
‫אפיזודת בת השמש מבטאת יחס אכזרי מצד החזקים בחברה‪ .‬האלמנה שסילקה את חיה‬
‫פרומה מביתה בגלל היותה ראוותנית )חיה פרומה( אשת האופה‪ ,‬אטומת הלב שדוחה את‬
‫בשורת השידוך של חיה פרומה לשבת כדי שלא תתרשל בעבודתה‪ .‬וכן הילדים שלועגים‬
‫לחיה פרומה‪ ,‬שמעליבים את הילדה הנכה‪ .‬על רקע הביקורת החברתית מתנשאת ומתבלטת‬
‫דמותה החיובית של חיה פרומה‪ .‬שהפכה לאישה אמידה‪ ,‬לא נטרה ולא ביקשה נקמה‬
‫בחברה שפגעה בה‪ ,‬להפך‪ ,‬היא הייתה אישה נדיבה שתרמה משלה לקהילה ולנזקקים‪.‬‬

‫מוטיב האור‪-‬‬

‫"נתנצנצו בהן זיהורים שמשיים‪"...‬‬

‫"הקלחת שצחצחה העלתה לפניה ברק של סבר טוב"‬
‫"נצטהלו כנגדה בלהבה עליזה"‬
‫"כמו שמטפס ועולה מן החשיכה למקום אור"‬
‫"ברוח האביב וחומה של השמש הרגישה שכאילו טחב רב שנים הולך ופג ממנה"‬
‫"כמו נמלא המון שברירי אור"‬
‫"הזקן סגי הנהור"‬
‫"אשר כבש לו בעיוורונו שביל של אור למחשכי נפשה של האישה"‬
‫"משל לפנס ריק שנקבע בו אור נר דולק"‬
‫"וגם קנתה מנורת קנים‪ ,‬בשביל עזרת הנשים‪ ,‬כדי שהמתפללות יהיה להן במחציתן אור‬
‫משלהן"‬
‫"ששפע יבוא כאילו מזריחת שמש לא נראית‪ ,‬ואשר לפי זוהרו המופלא כי הוא הנהו זה"‬

‫מוטיב היד‪-‬‬
‫"מטיפוחה של יד אם"‬
‫"עדיין הייתה ידה נתלית ברפיון מחוסר כף היד שבה הייתה רגילה להיאחז"‬
‫"בתנופות יד אחדות הביאה את ספסלי העץ לידי הצהיבות של החלמון"‬
‫"ואז הביטה רגע בעצב לכפות ידיה‪ ,‬שהיו רטובות ממי הרחצה"‬
‫"ועשתה תנועה בידה כמבקשת לאחוז בסל כד להיפטר וללכת"‬
‫"שנאבקה בכח עם האנשים המחזיקים בה והתאמצה להיחלץ מידיהם"‬
‫"ואז הניחה עליה את ידה והשמיעה כמה מילים של שידול"‬
‫"ולקקה בלשונה המחוספסת את ידה"‬
‫"וישבה על שרפרף בסמוך לה עם ספל החליבה ביד"‬
‫"היא הניחה ידה עם טבעת היהלום על גב הבהמה המזהיב"‬
 ‫לחיה‪-‬פרומה לא היתה כל תקשורת עם הסביבה "‪...‬דיבורה‪ ,‬באלם השתיקה‪ ,‬נעשה כבד‬
‫ומעומעם במשך הזמן‪ ,"...‬מלבד שירותי הניקיון שהעניקה לסביבה ביסודיות‪ ,‬בקפדנות‬
‫ובחריצות רבה "וכמעט תמיד הפיקה רצון מאלה אשר נזקקו לכוחה" )עמ' ‪..." ;(77‬הייתה‬
‫זו היא אשר השרתה בהם את הניקיון בערבי השבתות"‪ .‬חיה‪-‬פרומה הופכת מגיל צעיר‬
‫מאוד לעצמאית‪ ,‬בעלת תעצומות נפש‪ ,‬אשר אינה מוותרת וממשיכה בחייה על אף הקשיים‪.‬‬
‫כוחה הרב‪ ,‬חריצותה הפכו אותה למשרתת מועילה לאנשי העיירה‪ ,‬והם סיפקו לה את‬
‫פרנסתה‪ .‬כבר בגיל ‪ 12‬שלטה היטב במלאכות הבית הקשות ובכל מקום שבו עבדה דאגה‬
‫לאווירה של ניקיון וחגיגיות‪ ,‬כמעט עד כדי קדושה‪" :‬נזדכך זיו העולם בהם" )עמ' ‪ .(77‬חיה‪-‬‬
‫פרומה ציפתה‪ ,‬ייחלה‪ ,‬קיוותה שאולי מישהו יקח חסות עליה‪ ,‬ייקחה לביתו לאחר שזו‬
‫השקיעה את מיטב כוחה ומרצה בעבודות הבית‪" :‬יש אשר התעוררה בה כעין תקווה‬
‫למשהו המבטיח חסות‪) "...‬עמ' ‪ ,(77‬אולם "אך גמרה לעשות את זה שהוטל עליה‪...‬‬
‫הורידה את שולי הבגד ויצאה‪) "...‬שם(‪ .‬גם לאחר שדאגה לאווירה המיוחדת בבתים‬
‫שניקתה‪ ,‬אף אחד לא שיתף אותה בשמחה המשפחתית‪ .‬כל תקוותיה התנפצו בכל פעם‬
‫מחדש מול חומת האדישות המתנכרת שהציבו נגדה האנשים‪ .‬היא תמיד נשארה בעיניהם‬
‫מעין חפץ הקיים ברקע‪ ,‬חפץ שאין מתייחסים אליו כלל‪ .‬המכה הקשה במיוחד‪ ,‬שנחתה עליה‬
‫ונפצה סופית כל תקווה וכל ניסיון התקרבות מצידה הייתה הדחייה הבוטה והתוקפנית של‬
‫אשת השמש‪ .‬זה קרה‪ ,‬כאשר חיה‪-‬פרומה כמעט ונגעה בתום לב בשערה של בת‪-‬השמש‪,‬‬
‫אותה בת‪ ,‬שהזכירה לה במראה ובטוב לבה את אמה המנוחה‪ .‬בשל הניכור כלפיה התסגרה‬
‫חיה פרומה בתוך עצמה וניתקה את קשריה עם הסביבה "‪...‬הלכה ונטחבה מעט מעט‪,‬‬
‫בדומה לתא עזוב זה‪ ,‬שהוא סגור על מסגר וחשכת השיממון תמלאהו"‪ .‬את מקום‬
‫האנשים בחייה הלכו ותפסו חפצים דוממים ואת הנאתה שאבה מיכולתה לייפות את החפצים‬
‫שהיו בסביבתה "מוטב היה להתייחד בקצה החצר או בפינת המטבח עם העצמים‬
‫הדוממים‪."...‬‬

‫גם נישואיה של חיה‪-‬פרומה לאלמן הזקן מייצגים את אותה התייחסות מנוכרת‪ ,‬אטומה של‬
‫החברה כלפיה‪ .‬בעלת הבית מציעה לה את רעיון הנישואין בצהרי שבת‪ ,‬מחשש פן תתרשל‬
‫בעבודתה בימות החול‪ .‬גם השכנות‪ ,‬השוחרות טובתה כביכול‪ ,‬מעלות בפניה נימוקים בעד‬
‫הנישואין שהיה בהם יותר מן ההשפלה מהדאגה ‪" :‬תוכלי לאפות לך שם לחם משלך עצמך";‬
‫"הן לא לעולם תהיי נוברת באשפות זרים"‪ .‬גם יחסו של החתן המיועד כלפיה נעדר כל רגש‪,‬‬
 ‫עד כי אפילו קרוביו נבוכים‪ ,‬כאשר הוא מגיע ביום חתונתו בראש קרון עמוס ביכורי ירקות‪,‬‬
‫כמי שאומר שעסקיו חשובים לו יותר מנישואיו‪ .‬גם לאחר נישואיה ממשיכה חיה‪-‬פרומה‬
‫להרגיש זרות‪ ,‬אי‪-‬שייכות‪ ,‬ניכור בביתה שלה‪ .‬היא לא זוכה להכרה בקיומה כאדם וכאישה‪.‬‬
‫מבחינה מסוימת הנישואין אף החמירו את תחושתה‪ ,‬משום שמאז אבדה לה כל תקווה‬
‫לשינוי מצבה‪" .‬עתה פשה הטחב בקרבה וחשכת השיממון הייתה כזו של התא אשר אין‬
‫עוד כל דורש ופותח לו" )עמ' ‪ .(79‬התעלמות בעלה ממנה רק מגבירים את תחושת העוול‬
‫והביקורת של המספרת כלפי החברה היהודית בעיירה‪.‬‬

‫נקודת המפנה בחייה של הגיבורה – כניסתה של הפרה לחייה‪ .‬חייה של חיה‪-‬‬

‫פרומה משתנים בזכות פרה‪ .‬חיה‪-‬פרומה יצרה עם הפרה קשר רגשי של נתינה‬
‫וקבלה‪ ,‬ובזכות קשר זה הופיעו שוב בזיכרונה אותם מראות טובים שנשכחו ממנה‬
‫מאז ילדותה‪ .‬כאבה הוקל והיא חשה כאילו "טחב רב‪-‬שנים הולך ופג ממנה" )עמ'‬
‫‪ .(81‬נפנתה אליה הפרה בתנועת חיבה וליקקה את ידה‪ ...‬היה זה לה כאילו התפשט‬
‫חיוך פנימי בקרבה ‪ -‬היא‪ ,‬אשר לא ידעה צחוק ‪ -‬ולבה השמם הסגור על מסגר‪ ,‬כמו‬
‫נמלא המון שברירי אור"‪.‬‬

‫הפרה העניקה לחיה‪-‬פרומה חיבה וחום פיסי בליקוקיה‪ ,‬והפגינה "אסירות תודה" על ביטויי‬
‫האהבה שהרעיפה עליה חיה‪-‬פרומה‪ .‬באמצעות הפרה ובזכותה חזרה חיה‪-‬פרומה ויצרה‬
‫קשר עם בני האדם‪ .‬גם הפרה וגם חיה פרומה נקשרות זו לזו כאחיות לגורל משותף‪ .‬הפרה‬
‫היא שמביאה לראשונה את הגיבורה לחיוך‪ ,‬לתחושת קירבה ולאושר‪ .‬שתיהן איבדו את‬
‫יקיריהן‪ -‬חיה פרומה את הוריה‪ ,‬ואילו הפרה את העגל שלה‪ .‬שתיהן נעקרו ממקום הולדתן‬
‫ומובאות בניגוד לרצונן למקום זר ומנוכר‪ .‬אך כשהן מתאחדות המרגוע‪ ,‬ההבנה והאהבה‬
‫האחת לשנייה הופכים למנת חלקן של השתיים‪ .‬הפרה משיבה לה את כבודה האנושי‪,‬‬
‫שמחת החיים שבה אליה והיא זורעת אור בחשכת נפשה של חיה פרומה‪.‬‬

‫נקודת השיא בסיפור – המהפך ביחס החברה אל חיה פרומה‪ ,‬לאחר שזו הפכה להיות כמו‬
‫אחת הנשים בעיירה‪ .‬לאחר מות בעלה וקבלת הירושה ממנו – את הפרה בקשה ותו לא –‬
‫הפכה להיות בעלת בית עצמאית שנותנת מעצמה לאחרים במקום לקבל מאחרים כפי‬
‫שהכירוה עד כה‪ .‬והאנשים תמהו‪" :‬הזאת חיה פרומה?" והמספרת מוסיפה דברים לאחר‬
‫תמיהה זו‪" :‬והם לא ידעו אשר אפילו אדמת המדבר המלוחה‪ ,‬אם רק תשוטף ותדושן‪ ,‬ומי‬
‫המעיין החיים ירווה‪ ,‬סופה שתשתבח ותתחיל להצמיח צמח"‪.‬‬

‫בתהליך שעוברת הגיבורה הראשית אל השיא והמהפך הנה השינויים שחלים בה עד השיא‪:‬‬
‫שינויים גופניים‪ :‬לא עוד פרועת שיער ומוזנחת‪ ,‬אלא "לבושה סינר רחב כדרך נשים אימהות‬
‫הנושאות בעול ופניה במסגרת" כדברי המספרת‪ ,‬עד כדי כך שצליעתה כמעט ונעלמת כליל‬
‫ואין מרגישים בה עוד‪.‬‬
‫שינוי חברתי‪ :‬הנידוי‪ ,‬ההתעלמות והלעג הסביבתי נעלמים‪ .‬במקום זאת קושרת קשרים‬
‫חברתיים עם שכנות הזקוקות לחלב‪ .‬החברה זקוקה לה ולתרומותיה‪.‬‬
‫איש זקן בא אליה ומוצא אצלה סעד‪ .‬הנצרכים והדלים בקהילה באים לקבל ממנה נדבות‪.‬‬
‫רבים הקונים הדורשים את תוצרתה‪ :‬דברי החלב ודברי המאפה שאפתה‪.‬‬
‫וגם בית הכנסת ואנשי הקהילה נשכרו ממנה‪" :‬היא התחילה לבקר בבתי הכנסת בשעת‬
‫התפילה וגם פתחה את ידה לדלים ונצרכים במקום" )עמ' ‪" ;(83‬וברווחי הפנאי שנתהוו‬
‫על ידי כך עסקה במעשי צדקה‪" ;"...‬התקינה מעקה למדרגות בית הכנסת של הגיא‪,‬‬
‫וגם קנתה מנורת קנים בשביל עזרת הנשים‪ ,‬כדי שהמתפללות יהיה להן אור משלהן‪ ,‬ולא‬
‫הבבואה הבאה מעזרת האנשים" )שם(‪.‬‬
‫שינוי כלכלי‪ :‬מצבה הכלכלי משתפר ללא היכר‪ .‬לפנים הייתה ילדה עזובה‪ ,‬אסופית דלת‬
‫אמצעים וחסרת גג‪.‬‬
‫מעניקה מחריצותה לבתים זרים‪ .‬לאחר רכישת הפרה היא מעניקה מכספה לכלל‪ ,‬התקינה‬
‫מעקה למדרגות בית הכנסת ומנורת קנים‪ ,‬היא אפילו פרנסה אחרים ונתנה חסות לפרוש‬
‫הזקן‪ .‬ולאחר שנודע לה על מחלתה מסרה לשכן את עסק האפייה‪.‬‬
‫שינויים נפשיים‪ :‬הפרה משיבה לה את כבודה האנושי‪ .‬הפרה בניגוד לבעלה‪ ,‬התייחסה‬
‫אליה כשוות‪-‬גורל והעניקה לה חום ושברירי אור בחשכת נפשה‪ .‬שמחת החיים חזרה אליה‪.‬‬
‫שינוי נפשי הביא גם לשינוי גופני‪ ,‬כאמור צליעתה כמעט נעלמה‪.‬‬
‫שינוי רוחני‪ :‬בזכות הפרוש הזקן שגם סעדה אותו‪ ,‬השקפתה לעולם ויחסה לאנשים‪ ,‬שהיו‬
‫עד כה רק על מישור גשמי וחומרני בלבד‪ ,‬השתנו לגמרי‪ .‬לאחר ההיכרות עמו חייה‬
‫מתמלאים ברוחניות וקדושה‪.‬‬
‫היא מבקרת יותר בבית הכנסת‪ ,‬מכירה בערך הצדקה ובעזרה הדדית בין בני‪-‬אדם‪.‬‬

‫חיה‪-‬פרומה אינה נוטרת טינה לחברה‪ ,‬אלא מסייעת ותורמת ככל יכולתה‪ .‬חיה‪-‬פרומה מגלה‬
‫סלחנות‪ ,‬אדיבות ונדיבות כלפי אנשי הקהילה ומגיבה ביחס הפוך מכפי שהם התייחסו אליה‪.‬‬
‫חיה‪-‬פרומה ניחנה בכוח נפשי רב‪ ,‬והוא סייע לה לשרוד בכל תלאות החיים ולכלכל את‬
‫מעשיה בצורה עניינית ונבונה‪ .‬הקשר שלה עם הפרה ועם הזקן העיוור‪ ,‬סגי‪-‬נהור‪ ,‬שפתח‬
‫לפניה שבילי תורה‪ ,‬הביא לתיקון בהווייתה הפגומה‪ ,‬ובשנים האחרונות לחייה הייתה דומה‬
‫ל"פנס ריק שנקבע בו אור דולק"‪ .‬משחלתה‪ ,‬קבלה את הדין בהשלמה ודאגה שהפרה‬
‫תועבר לידי אנשים טובים‪ .‬היא מתה כאישה צדיקה וזכתה באור ה"שמור לאלה שנתמרקו‬
‫בעולם הזה על ידי הייסורים"‪.‬‬
 ‫המסר החברתי‬

‫המסר החברתי הוא העיקר בספור ולכן נשוא הביקורת של המספרת היא החברה היהודית‬
‫בעיירה הגלותית‪ ,‬הנוהגת בניגוד לנורמה המוסרית היהודית כלפי הנפשות החלשות בחברה‬
‫כמו יתום ואלמנה‪.‬‬
‫החברה האנושית בעיירה‪ ,‬מתנכרת ואדישה ביחסה לחיה פרומה‪ ,‬הצמאה לטיפת אהבה‪ ,‬רק‬
‫לכמה שברירי‪-‬אור‪ ,‬לקירבה ולחום‪ ,‬היא שגרמה לכך שתגיע לשפל ובזיון‪ .‬והנה דווקא‪ ,‬באופן‬
‫אירוני‪ ,‬הפרה היא זו שמעניקה לה חום ושברירי אור לחשכת חייה‪ ,‬ומעלה אותה לשיא‬
‫האנושיות‪.‬‬

‫בסוף הסיפור נסגר מעגל‪ ,‬חיה‪-‬פרומה הופכת מנערה עזובה ומנוכרת‪ ,‬פסיבית לגורלה‬
‫ולמתרחש בחייה‪ ,‬המבקשת )ואינה מקבלת( חסות וחום בקרב אחרים‪ ,‬לאישה אחראית‬
‫לגורלה‪ ,‬השולטת בחייה ובוחרת להפוך מנזקקת לתורמת סעד ומסייעת לדלים ולנזקקים‪.‬‬

‫עיצוב הסיפור ‪:‬‬

‫א‪ .‬כותרת הספור – "שברירים"‪.‬‬

‫חייה של חיה פרומה אפופים ב"חשכה" גמורה‪ .‬מאז מות הוריה היא מדרדרת לשפל‬
‫המדרגה מבחינה חברתית‪ ,‬כלכלית גופנית ונפשית‪ .‬ולאורך חייה עד רכישת הפרה‪ ,‬היא‬
‫כמהה למעט אור‪ ,‬כשהיא ניזונה רק מאותם "שברירי‪-‬אור" שנקרו פה ושם בחייה "ולבה‬
‫השמם‪ ,‬הסגור על מסגר‪ ,‬כמו נמלא המון שברירי אור"‪ .‬בערוב ימיה זכתה באור השלם‬
‫עם מותה "וביחד עם חבלי השינה לפף אותה אוד‪ ,‬ששפע ובא כאילו מזריחת שמש לא‬
‫נראית‪ ,‬ואשר לפי זוהרו המופלא הבינה כי הוא הנהו זה‪ ) "...‬עמ' ‪.( 85‬‬

‫ב‪ .‬מוטיבים וסמלים בסיפור‪ :‬האור‪ ,‬התא הטחוב והיד‪.‬‬

‫הלשון הציורית בסיפור משמשת אמצעי תיאור עקיף של ההתרחשויות הפנימיות‪.‬‬

‫‪ .1‬מוטיב התא הטחוב‪ ,‬החשוך והדומם – מאפיין את הגיבורה ואת השינויים החלים‬
‫בחייה במהלך הסיפור‪ .‬הדחייה וגסות הרוח של החברה כלפי גרמה לכך‪ ,‬שהיא "הלכה‬
‫ונטחבה מעט מעט‪ ,‬בדומה לתא עזוב זה‪ ,‬שהוא סגור על מסגר וחשכת השיממון‬
‫תמלאהו"‪ .‬כאשר הבינה כי גם בנישואיה לא תמצא אהבה וחסות‪ ,‬נאמר‪" :‬עתה פשה‬
‫הטחב בקרבה וחשכת השיממון הייתה כזו של התא אשר אין עוד כל דורש ופותח לו"‪.‬‬
‫לעומת תיאור זה מוצג השינוי החיובי שחל בחייה‪..." :‬וברוח האביב וחומה של השמש‬
‫הרגישה שכאילו טחב רב‪-‬שנים הולך ופג ממנה‪ ...‬ולבה השמם‪ ,‬הסגור על מסגר‪ ,‬כמו‬
‫נמלא המון שברירי אור" )עמ' ‪.(81‬‬
 ‫‪ .2‬מוטיב האור – חוזר פעמים רבות לאורך הסיפור ומתקשר לכל הטוב והיפה‪ .‬עולמה‬
‫הפנימי דמה לפנס כבוי‪ ,‬ורק לאחר שהפרה הביאה ל"תיקונה" הוא מדומה לפנס מואר‪.‬‬
‫כל הקשור בזיכרון אמה וכפר מולדתה אף הוא קשור בנצנוצי אור‪ .‬תיאורה של בת‬
‫השמש הזכירה לה את אמה‪" :‬בעיניה נתנצצו בהן זיווים שמשיים חמים"; "גוש הזהב של‬
‫שערה הסתור"‪ .‬גם בתיאור הדרך לבית בעלה מופיע מוטיב האור – "הזיו הירקרק‬
‫השופע מן השדות"‪ .‬מוטיב התא הטחוב מתאר את המצבים הקשים והשליליים בחייה‪,‬‬
‫למשל‪" :‬נשאה עיניה כמי שמטפס ועולה מן החשכה למקום האור‪ ,‬מתוך ציפייה לאיזו‬
‫שהיא הסברת פנים" ) עמ' ‪.( 80‬‬

‫מוטיב האור בא לידי ביטוי גם בנקודת המפנה בחייה באמצעות הפרה והקשר בין‬
‫השתיים‪ .‬גם בסוף הסיפור‪ ,‬על ערש דוי‪ ,‬מופיע האור הרב והמופלא ביותר‪.‬‬

‫‪ .3‬מוטיב היד – חוזר אף הוא לאורכו של הסיפור‪ .‬היד מסמלת קשר בין בני אדם‪ ,‬יכולת‬
‫ליצור מגע‪ .‬בתחילת הסיפור נקשר המוטיב על דרך ההעדר לדמות האם שמתה‪ " :‬והיא‬
‫אין אתה אלא חבילה של כלי מיטה ומעט חמימות מטיפוחה של יד אם"; "עדיין הייתה‬
‫ידה נתלית ברפיון מחוסר כף היד שבה רגילה הייתה להיאחז‪ ."...‬אולם מוטיב היד בא‬
‫לידי ביטוי גם במשמעות שלילית – ידי אנשי הקהילה החובטים את כריה בזלזול‪ ,‬בידיים‬
‫זרות‪ .‬והמעבר מיד ליד‪ ,‬כשאיש אינו חפץ בה‪ .‬גם האירוע הקשה בבית שמש בית הכנסת‬
‫– רצונה מחד לגעת בגוש הזהב‪ ,‬בשערה של בת השמש )המזכירה את אמה המנוחה(‬
‫ומאידך ידה של אשת השמש המבקשת להכותה‪ .‬הופעת ה"יד" הנה בהקשר גם של‬
‫עבודות משק הבית‪ ,‬שעשתה בחריצות וביסודיות רבה‪.‬‬

‫נקודת המפנה בנפשה של חיה פרומה – הקשר עם פרתה – כולל נדמה את כל‬
‫המוטיבים כאחד‪:‬‬

‫"וכאשר בשעת ערב פעם‪...‬נפנתה אליה הפרה בתנועת חיבה וליקקה בלשונה‬
‫המחוספסת את ידה‪ "...‬ובמעמד מכירת הפרה‪ ,‬נאמר ‪" :‬היא הניחה את ידה עם טבעת‬
‫היהלום על גב הבהמה המזהיב"‪.‬‬

‫כל המוטיבים משקפים באורח סמלי את העלילה הנפשית העוברת על הגיבורה‪.‬‬

‫ג‪ .‬הניגוד בין היחס "האנושי" של הפרה אל חיה פרומה לעומת היחס "הבהמי" של אנשי‬
‫העיירה אליה‪.‬‬
 ‫ד‪ .‬הסיפור מזכיר יצירות ספרותיות נוספות‪" :‬הברווזון המכוער"‪" ,‬ליכלוכית"‪" ,‬הגיבן‬
‫מנוטרדאם"‪ ,‬אשר גם בהן מואשמת החברה האנושית בשטחיותה ובאכזריותה כלפי‬
‫השונה והאחר בחברה‪.‬‬