‫אלו דברים לשבת חנוכה )פרשת מקץ( תשע"א‬

‫אלו דברים שלפניכם נכתב לפני האסון בכרמל‪ .‬שעת צרה היא לישראל וכולנו ביחד חשים את מצוקות‬
‫האסון הזה‪ ,‬משתתפים באבלן של המשפחות ומתפללים להחלמת הפצועים‪.‬‬

‫בשבת שעברה צד עיני מאמר במוסף השבת של מקור ראשון‪ ,‬פרי עטו של תומר פרסיקו; מאמר ביקורת‬
‫על מגמתה של מה שהכותב מכנה "הרוחניות היהודית המתחדשת" המדגישה את ערכה של החוויה‬
‫הרגשית הסובייקטיבית על פני העיון השכלי והחתירה לאמת אובייקטיבית‪.‬‬

‫פרסיקו מתייחס לערב עיון על היבטים שונים של החוויה הדתית שנערך לא מזמן בבית מורשה בירושלים‬
‫לרגל צאתו של גליון כ"ה של "אקדמות"‪.‬‬

‫להלן קטע מדברי פרסיקו ‪:‬‬

‫" את הערב נעל פרופ' שלום רוזנברג‪ ,‬שאמר דברים נכוחים ומפוכחים על הרוחניות היהודית המתחדשת‪.‬‬
‫רוזנברג התייחס לתופעת העלייה לרגל לאומן כדי להצביע על מאפיין שלילי לדעתו של הצמא הנוכחי‬
‫לרוח‪ ,‬והוא הרגרסיה שהוא פעמים רבות מביא לנפקדיו‪ .‬בלשונו‪ ' ,‬החזרת עטרה ליושנה היא בעייתית‬
‫כאשר היא מחזירה גם את ה'יושנה'‪ .‬כוונתו ) אם הבנתי נכון(" ממשיך פרסיקו "הייתה שלא הבאת העבר‬
‫אל ההווה כדי לפארו יש כאן‪ ,‬אלא החזרת ההווה אל העבר בניסיון נואש להתרפק על תמימות אמונית‬
‫שאבדה‪ .‬בעלייה השנתית לרגל לאומן מוצא רוזנברג נסיגה מדעת אל דפוסי פולחן של לפני מאתיים שנה‬
‫ומעלה‪.‬‬
‫אני חושב " אומר פרסיקו "שפרופ' רוזנברג צודק‪ ,‬ומצביע על נקודה חשובה שמאפיינת באופן ספציפי את‬
‫הרוחניות היהודית המתחדשת‪ ,‬ובאופן אף יותר ספציפי את זו שיוצאת מתוך העולם היהודי האורתודוקסי‪.‬‬
‫כוונתי לנטייה של זו לפנות במכוון ובמודע כנגד ההיגיון הבריא והשכל הישר‪ .‬במילים אחרות אני חושב‬
‫שניתן למצוא כיום בין הזרמים היותר רוחניים של היהדות האורתודוקסית נטייה לא רק להיפרד‬
‫מהחשיבה המסודרת ומההיגיון הפשוט בדרך אל האלוהות ‪ ,‬אלא אף לעשות מפרידה זו עקרון מקודש‪,‬‬
‫לשאת אותה על כפיים כמעין הישג הרקוליאני של דבקות‪ .‬היהודי הרוחני כמתגבר כארי על שכלו‪".‬‬

‫בהמשך מביא פרסיקו דוגמאות לכך‪ .‬למאמר במלואו ראו‬

‫‪/http://tomerpersico.com/2010/11/28/jewish_anti-rationalism‬‬

‫להלן קטע הסיום של המאמר ‪:‬‬

‫"דווקא מפני שכיום לכל דבר יש סיבה ועולמנו מאורגן‪ ,‬מסודר ומוסבר כולו‪ ,‬יש ערך בשחרור מהמובן‪,‬‬
‫פריצה מהברור ומהמעשי‪ .‬דווקא בעולם שעבר דמיסטיפיקציה יש צורך במיסתורין שמאפשרת הפעולה‬
‫הבלתי מוסברת‪ .‬בדרך זו האמונה בבלתי‪-‬הגיוני פירושה שהצלחנו להתעלות מעל הקטגוריות האנושיות‬
‫הנחותות של ההיגיון הישר – נחותות פשוט מפני שהן מובנות‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬אם כן‪ ,‬המיתוס המת קם לתחייה ככלי נשק כנגד האינסטרומנטליזציה של החיים‪ .‬האמונה התמימה‬
‫או המעשה המטורף מאפשרים לנו להשתחרר מהשעבוד לאוטומטיות הרפטטיבית של המוסר ההגיוני‬
‫והיקום המטריאליסטי הקרים והזרים תמיד‪ .‬למיסטיקה‪ ,‬זה לא סוד‪ ,‬תמיד היו יחסים מתוחים עם המחשבה‬
‫וההגיון‪ ,‬והנה היום המתח הזה מועצם עוד יותר‪ .‬התוצאה היא הקצנה – והתגאות – בחוסר רציונליות‪.‬‬
‫בסיבות הללו‪ ,‬הגם שהן מוצגות כאן כניתוחים לגופו של אדם‪ ,‬יש לדעתי אמת לגופו של עניין‪ .‬אכן‪ ,‬יש‬
‫צורך וערך בהצגת אלטרנטיבה לתרבות המערבית ההגמונית‪ .‬יש ערך גדול גם בשמירת הזכרון של העבר‬
‫ויציאה ממנו לשזירת האופק האוטופי שלנו‪ .‬אף במיתוס עצמו ובחשיבה המיתית יש לדעתי אמת עמוקה‬
‫משלהם‪ ,‬ובודאי שאסור לנו להשתעבד למכאניקה של החשיבה האינסטרומנטלית‪.‬‬
‫כמו במקרים רבים אחרים‪ ,‬גם כאן מדובר במידה ובצורת השימוש הראויים לכל דבר‪ ,‬ונראה שהזרמים‬
‫שהוזכרו לעיל הרחיקו הרבה מעבר למידה הטובה‪ .‬כפי שפרופ' רוזנברג ציין‪ ,‬יש כאן רגרסיה לא בריאה‬
‫אל העבר‪ .‬ועוד‪ :‬יש להבין שהרעיונות האנטי‪-‬רציונליים בהם דובר כאן לעולם לא יצליחו להתקבל על‬
‫דעתם של יותר ממיעוט זניח‪ ,‬וזאת מהסיבה הפשוטה שהם אינם מתקבלים על הדעת‪ .‬ה'קומון סנס' מקבל‬
 ‫את שמו משום שהוא משותף‪ ,‬נפוץ‪ ,‬שכיח‪ .‬מי שבוחר לדפוק את ראשו כנגד ההגיון השגור על‬
‫הרוב לעולם ימצא את עצמו צועק מהצד על השיירה שממשיכה להתקדם‪ ,‬וזאת כאשר הוא עצמו‬
‫תקוע בדרך ללא מוצא‪.‬‬
‫כך שעם כל החן שניתן אולי למצוא באמונה תמימה‪ ,‬ברור שקבוצות אלה למעשה נותנות גט כריתות‬
‫לעולם‪ .‬הן מתנתקות כאמור לא רק מהקומון סנס‪ ,‬אלא גם מההמונים שהופכים את הסנס הזה לקומון‪ .‬כך‬
‫הן מתעקשות לבחור בקיום דווקאי‪ ,‬מסתגר‪ ,‬ועל פי רוב כיתתי‪ .‬יש בכך אולי הירואיות מסויימת‪ ,‬אבל גם‬
‫סכנה רבה‪ .‬לא רק להם‪ ,‬אלא לחברה כולה‪ ,‬לפחות ככל שאנשים אלה מנסים להגשים בפועל את‬
‫חלומותיהם חסרי ההגיון‪".‬‬
‫)ההדגשה של הח"מ – ג‪.‬ג(‬

‫פרק הסיום בספרו של פרופסור שלום רוזנברג על "טוב ורע בהגות היהודית " מוקדש לעיון במשנתו‬
‫של רבי נחמן מברסלב‪.‬‬

‫"לא היה אולי אדם שהרגיש או שהיה מודע כל כך לסבל שבעולם" אומר פרופ' רוזנברג‪" ,‬כמו ר' נחמן‪".‬‬
‫" רבי נחמן כותב‪'...‬הנה הכל אומרים שיש עולם הזה ועולם הבא‪ .‬והנה אנו מאמינים שיש עולם הבא‪.‬‬
‫אפשר ‪ ,‬יש גם עולם הזה באיזה עולם‪ ,‬כי באמת נראה שהוא הגיהנום‪ .‬כולם מלאים יסורים גדולים תמיד‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ואמר שאין בנמצא שום עולם הזה כלל'"‬
‫"אנו נזכרים כאן"‪ ,‬אומר שלום רוזנברג‪ " ,‬בתורת העולמות האפשריים של הרמב"ם ושל לייבניץ‪ .‬יתכן‬
‫ויש איזשהו עולם שבו מתקיים העולם הזה‪ .‬הריהו עולם אפשרי‪ ,‬אבל אין זו העולם שאנחנו נמצאים בו‪,‬‬
‫זה לא העולם שהתממש‪ .‬שכן‪ ,‬העולם שלנו הוא גיהנום‪ ,‬הוא עולם שיש בו סבל‪ ,‬סבל פיזי‪ ,‬וכפי שרבי‬
‫נחמן מדגיש‪....‬סבל נפשי הכרוך בסבל הפיזי ומעל הכל‪ ,‬סבל רוחני ושיגעון‪.‬‬
‫וכתגובה על אותו סבל אומר רבי נחמן‪ ' :‬והכלל‪ ,‬שצריך להתגבר מאד בכל הכוחות‪ ,‬להיות אך שמח‬
‫תמיד‪ ,‬כי טבע האדם למשוך עצמו למרה שחורה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן‪ .‬וכל אדם מלא‬
‫יסורים'"‪.‬‬
‫"אין זו אותה אופטימיות " אומר ש‪.‬ר‪".‬שאותה אנו רגילים לייחס לחסידות כשאנו מתבוננים בו מבחוץ‪,‬‬
‫אלא זו תחושה של אדם יודע סבל וייסורים‪ ,‬אך יודע גם שיש להלחם בסבל ובייסורים‪ ,‬ועל זאת באה‬
‫קריאתו ‪ ,‬צעקתו‪ ,‬של רבי נחמן‪ ,‬צעקה הידועה ביידיש‪' :‬גוואלד ‪ ,‬אידן‪ ,‬זייט זיך נישט מייאש !' )יהודים‪,‬‬
‫גוואלד‪ ,‬אל תתייאשו !(‪ ,‬ובאחד ממשליו שמוסר רבי נחמן אנו שומעים‪ ' :‬בענין השמחה על פי משל‪.‬‬
‫שלפעמים‪ ,‬כשבני אדם שמחים ומרקדים‪ ,‬אזי חוטפים איש אחד מבחוץ שהוא בעצבות ובמרה שחורה‪,‬‬
‫ומכניסים אותו בעל כורחו לתוך מחול המרקדים‪ .‬ומכריחים אותו בעל כורחו שיהיה שמח עמהם גם כן ' ‪.‬‬
‫ומוסיף על זאת רבי נחמן‪ ' :‬כן יש בעניין השמחה‪ ,‬כי כאשר אדם שמח‪ ,‬אזי המרה השחורה והיסורים‬
‫מסתלקים מן הצד‪ '.‬ורבי נחמן מייחס לאותו אדם שמח ומשאיר את המרה השחורה בצד – מדרגה נמוכה‬
‫מאד‪ .‬זו מדרגתם של אנשים הרוקדים בשמחה ומשאירים את העצובים בחוץ‪ .‬אבל מעלה יתרה יש לאדם‬
‫המתאמץ לרדוף אחרי המרה השחורה דווקא‪ ,‬להכניס אותה גם כן אל תוק הריקוד‪ ,‬באופן שהיא עצמה‬
‫תיהפך לשמחה‪.‬‬

‫תגובתו של האדם חייבת איפוא להיות פרדוקסלית‪ ".‬קובע שלום רוזנברג‪" .‬והפרדוקס נעוץ בכך שעל‬
‫האדם לא רק לשמוח‪ ,‬אלא אף להכריח את המרה השחורה עצמה לשמוח‪....‬‬
‫‪....‬ההתעמקות בבעיית הרע מגלה שהסדר איננו מושלם‪ .‬שבצד הסדר קיים גם תוהו‪ ,‬קיימות בעיות‪ ,‬וכאן‬
‫ניצב האדם בפני שאלה קשה‪ .‬וכך יש להבין את רבי נחמן האומר להכניס את המרה השחורה לתוך‬
‫‪2‬‬
‫הסבל‪ ,‬רעיון המופיע גם בספרות‪".‬‬

‫הפרק והספר כולו של שלום רוזנברג מסתיים בסיפור נפלא של בשביס זינגר 'זיידלוס הראשון'‪.‬‬
‫ראו וקראו‪.‬‬
‫שבת שלום וחנוכה שמח‬
‫ג'ף‬

‫‪ 1‬ש‪ .‬רוזנברג‪ ,‬טוב ורע בהגות היהודית‪ ,‬האוניברסיטה המשודרת‪ ,‬עמ' ‪ .97‬הדברים כפי שמציין פרופ' רוזנברג בטקסט הם‬
‫דברים שרשם תלמיד ר' נחמן‪ ,‬ר' נתן‪ ,‬בשמו‪.‬‬
‫‪ 2‬האין השורה הזאת אמורה להיות ‪":‬להכניס את המרה השחורה לתוך השמחה ? ולא כפי שכתוב ?‬