‫זרמי מים‬

‫מה גורם לזרמי המים להתפתל?‬

‫‪ .1‬הרוח‬
‫אפקט קוריוליס‬ ‫‪.2‬‬

‫אפקט קוריוליס‬

‫מתבטא בכך שביחס למערכת מסתובבת גופים סוטים מהתנועה בקו ישר‪ ,‬גם כאשר לא פועלים‬
‫עליהם כוחות חיצוניים‪.‬‬
‫כדור הארץ הוא מעין מנוע שבמרכזו הוא חם בקטבים הוא קר‪ .‬כתוצאה מהטמפרטורה הגבוהה‬
‫באיזור קו המשווה‪ ,‬המים באיזור מתרוממים (כי האיזור חם) ומגיעים עד לאיזור קו רוחב של ‪30‬‬
‫מעלות צפונה או דרומה‪ .‬באיזור ה ‪ 30‬מעלות‪ ,‬מהירות האוויר עולה על מהירות סיבוב כדור הארץ‬
‫(כי השטח קטן אך המהירות נשארת) וכתוצאה מזה האוויר נוטה ימינה (כי כדור הארץ נע ממערב‬
‫למזרח‪ ,‬כלומר ימינה)‪ .‬סיבוב כדה"א גורם לאוויר שמגיע לקוטבים‬
‫לנוע ימינה יחד איתו‪.‬‬

‫בחצי הכדור הצפוני – אפקט קוריוליס גורם לנטייה‬ ‫‪-‬‬

‫ימינה (בכיוון השעון)‬
‫בחצי הכדור הדרומי – אפקט קוריוליס גורם לנטייה‬ ‫‪-‬‬
‫שמאלה‪.‬‬

‫האפקט חזק יותר בקווי רוחב גבוהים והוא פורפורציונאלי‬

‫ל ‪ Sin‬הזווית של הכדור‪.‬‬

‫השפעת אפקט קריוליס על תנועת המים‬

‫ספירלת אקמן‬

‫הרוח נושבת מדרום לצפון על פני המים (בחצי הצפוני)‪ .‬השכבה העליונה של‬
‫המים נעה צפונה אך עם נטייה ימינה בגלל אפקט קוריוליב‪ ,‬בערך בזווית של ‪45‬‬
‫מעלות‪ .‬השכבה שמתחתיה מושפעת מהתנועה של השכבה שמעל (כוחות חכיוך)‬
‫ולכן גם היא מוטה ימינה (אבל פחות מהעליונה)‪ .‬וכך הלאה בשכבות התחתונות‬
‫שנוטות כל אחת ימינה ויוצרות מעין ספירלה אבל גם מאבדות את הכוח בגלל‬
‫החיכוך עד שבעומק מסויים‪ ,‬בתחתית הספירלה‪ ,‬הרוח נעה לכיוון אחד וזרם המים‬
‫לכיוון המנוגד‪ .‬הספירלה יכולה להגיע עד לעומק של כ ‪ 150‬מטרים‪.‬‬

‫בשקלול של כל השכבות ניתן לומר שהמים נעים בכיוון של ‪ 90‬מעלות לכיוון הרוח (בחצי הכדור‬
‫הצפוני – ימינה ובחצי הכדור הדרומי – שמאלה)‪.‬‬

‫חשיבות הספירלה‬
‫בחצי הכדור הצפוני ‪ -‬הספירלה גורמת להסעה של מים מהחוף אל תוך הים ואז באים‬ ‫‪‬‬
‫מים מהעומק בכדי להחליף את המים שנעו פנימה‪.‬‬
 ‫בחצי הכדור הדרומי – המים נעים מתוך הים אל החוף‪ ,‬שוקעים באיזזור החוף וחוזרים‬ ‫‪‬‬
‫לים הפתוח‪.‬‬

‫מים שבאים מהעומק הם קרים ופוריים (מכילים מזון רב) ואז כשהם עולים מעלה הם מזינים את‬
‫השכבה העליונה שהופכת לפורייה גם היא‪ ,‬תופעה הנקראת ‪ .Upwelling‬כאשר מים יורדים כלפי‬
‫מטה התופעה נקראת ‪.Downwelling‬‬

‫הסעת אקמן‪.‬‬
‫אקמן מתארת את כיוון הזרימה של המים ביחס לכיוון הרוח‪ .‬אם הרוח נושבת‬ ‫הסעת‬
‫בכיוון מסויים‪ ,‬אז נוצר זרם במים במתחתיה‪ ,‬אך לא מקביל אליה‬
‫בגלל ההסטה מכוח קוריוליס‪ .‬הזרם העליון בפני השטח מוסט ב ‪45‬‬
‫מעלות והוא דוחף את המים שמתחתיו שמוסטים קצת יותר‪,‬‬
‫שדוחפים את אלה שמתחתיהם מוסטים עוד יותר וכך הלאה‪ .‬כפי‬
‫שניתן לראות בציור הצורה שמתקבלת היא ספירלה‪ ,‬ספירלת אקמן‪.‬‬

‫הסכום של כלל זרימות המים בספירלה מצביע בכיוון של ‪ 90‬מעלות‬

‫מכיוון הרוח‪.‬‬

‫נעיר‪ ,‬שהפרדה מוחלטת וחיכוך בין ‪ 2‬מסות מתקיים רק בין האוויר‬

‫לשכבה העליונה של המים‪ .‬בין שכבות המים השונות אין הפרדה‬
‫מוחלטת‪ ,‬יש רצפיות‪ .‬ולכן השינוי הוא רציף גם כן – נוצרת ספירלה רציפה‬
‫עם העומק יחד עם ירידה במהירות התנועה‪.‬‬

‫בעומק בו ווקטור המהירות של המים מגיע ל ‪ 180‬מעלות ביחס לכיוון של המים על פני השטח –‬
‫הוא שווה ל ‪ 0.04%‬מהמהירות ההתחלתית‪.‬‬

‫אם נסכום את כל וקטורי המהירות לאורך כל עומק העמוד ונעשה אינטגרל (אינטגרל של כל‬
‫הווקטורים) – נקבל שתנועת שכבת אקמן היא ‪ 90‬מעלות ימינה ביחס לכיוון הרוח (כלומר ווקטור‬
‫המהירות המשוקלל יהיה מאונך לכיוון הרוח וימינה לו)‪.‬‬
 ‫שכבת אקמן מתעבה עם ההתקרבות לקו המשווה ולכן מהירות התנועה של המים יורדת‪.‬‬

‫מפת מיקום אלמוגים גלובאלית מראה שהם קיימים בעיקר בחופים מזרחיים שכן הם צריכים‬
‫מים חמים ואקלים טרופי‪.‬‬

‫זרם הגולף (זרם המפרץ)‬

‫זרם של מים חמים‪ ,‬שמתחיל מהאיזור הטרופי של מפרץ‬

‫מקסיקו וזורם צפונה לאירופה‪ ,‬ארה"ב וקנדה‪ .‬זרם הגולף‬
‫זורם בהתאם לאפקט קוריוליס‪.‬‬

‫בדרך לצפון המים מתקררים והופכים מלוחים וכבדים יותר‪,‬‬

‫ואז בצפון שוקעים ומתחילים לזרום בעומק חזרה דרומה –‬
‫הזרם האטלנטי העמוק‪ .‬יש זרמים דומים גם בשאר העולם‪.‬‬
‫וכולם ביחד נקראים "הסרט הנע של האוקיינוס"‬

‫מהירותו של הזרם באיזור הכי מהיר בפני השטח מגיעה ל ‪2.5‬‬

‫מטר לשנייה וסיבוב שלם של כל הסרט הנע שנראה בציור‬
‫לוקח כ ‪ 1000‬שנים‪.‬‬

‫הזרמים החמים נושקים ליבשות שנמצאות במערב והזרמים הקרים נושקים ליבשות במזרח‪ .‬לכן‬
‫מזרח היבשות (מזרח אפריקה‪ ,‬צ'ילה‪ ,‬קליפורניה וכו) תמיד יבש ומדברי ובמערב האקלים לח‬
‫יותר‪.‬‬

‫במהלך זרימתו של זרם הגולף נוצרות ממנו טבעות מים שחלקן נעות לכיוון צפון וחלקן לכיוון‬
‫דרום‪ .‬הטבעות הצפוניות מכילות מים חמים שעניים בחומרי מזון וביצורים חיים‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫הטבעות הדרומיות מכילות מים קרים‪ ,‬מים עשירים בחומרי מזון וביצורים חיים‪ .‬בתוך טבעות‬
‫המים הקרות והחמות מתרחשת תנועה מערבולתית של המים‪.‬‬

‫כתוצאה מתנועת המים לכיוון הקוטב‪ ,‬הרכיב הפלנטרי עולה ‪ >--‬הרכיב היחסי עולה בשליליותו‬
‫‪ >--‬ולכן המהירות עולה‪ .‬בנוסף‪ ,‬עובי שכבת המים ‪ H‬קטנה‪ ,‬מה שמוסיף לעליה של המהירות‪.‬‬

‫בשלב מסויים הזרם מאבד את יציבותו ומתפתחים גלים על חזית היבשה‪ .‬הגלים בסופו של דברים‬
‫הופכים למעין טבעות סגורות ונוצרים מערבולות‪.‬‬

‫המערבולות יכולות ללכוד מים קרים – ציקלון או מים חמים – אנטי ציקלון‪ .‬ציקלון עדיף‬
‫לביולוגיה‪.‬‬

‫ככל שהמים עמוקים יותר‪ ,‬הטמפרטורה שלהם קרה יותר‪ .‬אם נתבסס על כך שצפיפות המים‬
‫מושפעת בעיקר מהטמפרטורה‪ ,‬אזי הצפיפות קטנה ככל שנכנסים מטה (האיזופיקניות‪ ,‬כלומר‬
‫צפיפות המים פורפורציונאלית לאיזותרמוית‪ ,‬כלומר לטמפ')‪.‬‬

‫חתכים הידרולוגים של ציקלון\אנטי ציקלון‬

‫בפרופיל משטח מים של ציקלון‪ ,‬הגלים של המים פונים אל כיוון החוף (ציור ימני) והמים‬ ‫‪‬‬
‫קרים‬
‫בפרופיל משטח מים של אנטיציקלון‪ ,‬הגלים מתרחקים מהחוף (ציור שמאלי) והמים‬ ‫‪‬‬
‫חמים‪.‬‬
 ‫מודל של גוף מים בעל ‪ 2‬שכבות‪.‬‬

‫לא הבנתי‪..‬להשלים‬
‫מספר ריינולדס ‪Re‬‬

‫מספר ריינולדס הינו ערך שבעזרתו ניתן לקבוע האם זרימה של נוזל היא למינרית או מערבולית‪.‬‬
‫זרימה למינרית‪ ,‬שכבתית ‪ -‬מתרחשת כאשר נוזל כלשהו זורם בין שכבות מקבילות ללא‬ ‫‪.1‬‬
‫הפרעה‪ ,‬כלומר זרימתו "חלקה"‪.‬‬
‫זרימה מערבולית – הפוכה לה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מספר ריינולדס מבטא את היחס בין כוחות האינרציה של הזורם לבין כוחות החיכוך הפועלים בין‬
‫הזורם לסביבה‪ .‬ככל שמספר ריינולדס קטן יותר‪ ,‬כך האפקט של הצמיגות גדול יותר ומקשה על‬
‫הזרימה‪.‬‬

‫ככל שגודל החלקיק גדול יותר – הצמיגות תשפיע עליו פחות‬

‫שינוי של צמיגות הנוזל יחד עם שינוי גודל חלקיקי הנוזל באופן פורפורציונאלי ‪ -‬ישאירו את‬
‫מספר ריינולדס קבוע‪.‬‬
 ‫טורבולנציה והשפעה מכאנית באלמוגים‬

‫במחברת‪..‬‬

‫אסטואר‬

‫שפך נהר מציין את מקום המפגש של מי הנהר עם קו הסיום שלו בים או באגם‪ .‬נהר גדול הנשפך‬
‫לים "ממתיק" את המים המלוחים מרחק רב אל תוך הים ואילו בנחל קטן‪ ,‬משתנה מליחות המים‬
‫סמוך לשפכו ככל שזה קרוב אליו‪.‬‬

‫אסטואר הוא סוג של שפך נהר שצורתו כמשפך – מין משולש‬

‫שבסיסו כלפי הים וקודקודו במעלה נהר‪ .‬צורת נוף זו נוצרת‬
‫מפעילותם של מי הנהר וגלי הים אשר שוחקים את גדות הנהר‬
‫הקרובות אל אזור השפך ובמהלך הזמן מרחיבות אותו מעת לעת‪.‬‬
‫התרחבות של שפך הנהר והפיכתו לצורה של משפך מתרחשת‬
‫באזורים בהם הגאות והשפל חזקים‪.‬‬