‫שיטות ההערכה‬

‫החלופית ויישומה‬
‫במאמר זה יוצגו כמה תכניות לימודיות וכמה קריטריוני הערכה לכל דרך מוצעת של הערכה‬
‫חלופית‪ .‬המורה המיישם הערכה חלופית יכול ליצור לו‪ ,‬על סמך תובנותיו וניסיונו‪ ,‬קריטריוני‬
‫הערכה נוספים על אלה המוצעים כאן ו‪/‬או שונים מהם‬

‫✓ התאמה‪ :‬כמעט לכל מקצוע עיוני‪.‬‬

‫✓ גישה‪ :‬קו בסיס‪.‬‬
‫✓ יתרונות‪ :‬שמירה על מתח בשיעור; יצירת אתגר‬
‫פסיכולוג השוויצרי ז'אן פיאז'ה טען כי הטעות‬
‫היא לב‪-‬לבו של כל לימוד‪ .‬הילד שטעה צריך‬ ‫ה‬
‫להבין את השוני בין המציאות שהוצגה לפניו לבין‬
‫ד"ר אלחנן בר‪-‬לב‬

‫אינטלקטואלי‪ ,‬בעיקר לחזקים בתחום זה‪.‬‬
‫✓ מגבלות‪ :‬דמיון רב מדי למבחן קריטריון‪ ,‬אם כי‬
‫ההערכה בשיטה זו מבוצעת למטרה שונה‪.‬‬
‫✓ קריטריוני הערכה‪ :‬מידת ההבנה של החומר‪,‬‬
‫מידת ההשקעה בתשובה‪ ,‬מידת ההתקדמות של‬
‫התלמיד ביחס להערכה הקודמת‪.‬‬
‫הערכת ביצוע‪ :‬בספרות מוגדרת הערכת ביצוע‬
‫(‪ :)Performance Assessment‬הערכה המתייחסת‬
‫לביצוע בתחומים ממשיים (אותנטיים)‪ ,‬כמו משחק‪,‬‬
‫אמנות וחינוך גופני‪ ,‬אם כי ניתן ליישמה גם בתחומים‬
‫עיוניים‪ .‬ומוצאים בספרות את דרך ההערכה הזאת‪:‬‬
‫במשימה בעלת אפשרויות ביטוי ופעולה רבות אמץ‬
‫יותר מדרך אחת לפתרון נכון‪ ,‬תגמל על העזה ונטילת‬
‫אתגר בביצוע המשימה‪ ,‬תגמל על דרכי קבלת‬
‫ההחלטות בהקשר של המשימה‪ ,‬הצג שאלות שעל‬
‫דרכי ההערכה החלופית המוצגות כאן סודרו לפי‬
‫התלמיד יהיה להתמודד עמן בהקשר של המשימה‬
‫מדרג של מורכבות‪ ,‬והראשונות קלות יותר ליישום‬
‫שהוא ביצע‪.‬‬
‫✓ התאמה‪ :‬בעיקר לשיעורי אמנות‪ ,‬משחק‪ ,‬חנ”ג;‬
‫מתאימה גם לכיתות נמוכות של ביה”ס היסודי‪.‬‬
‫✓ גישה‪ :‬קו בסיס והערכה בודדת‪.‬‬
‫✓ יתרונות‪ :‬יש שקיפות וניתן לשתף את שאר‬
‫התלמידים בהערכה‪.‬‬
‫✓ מגבלות‪ :‬קשה לביצוע במקצועות עיוניים;‬
‫סובייקטיבית במידה רבה‪ ,‬וכך מזמנת ויכוח בנוגע‬
‫להערכה‪.‬‬
‫✓ קריטריוני הערכה‪ :‬מידת ההשקעה‪ ,‬מידת‬
‫המקוריות וההעזה‪ ,‬מידת העצמאות בקבלת‬
‫ההחלטות‪ ,‬התפקוד בתהליך הרפלקציה‪.‬‬
‫מצגות‪ :‬קבוצת תלמידים מטפלת בנושא נתון‬
‫באמצעות הכנת מצגות‪ ,‬המובאות במועד מוגדר‬
‫לפורום הכיתתי‪ .‬יכולתם הטכנולוגית של התלמידים‬
‫הדרך שבה הוא פירש אותה‪ ,‬ולבצע "חישוב מסלול‬
‫מחדש"‪ .‬בכך‪ ,‬גורס פיאז'ה‪ ,‬מקדם הילד את יכולת‬
‫חשיבתו בנוגע לתכנים דומים‪ .‬אלא שבמרבית‬
‫מערכות החינוך בעולם אין רואים בשגיאה שמבצע‬
‫התלמיד הזדמנות ללמידה‪ ,‬אלא כישלון‪ ,‬ודואגים‬
‫להראות לו זאת באמצעות ציון מופחת‪ .‬גישת‬
‫הקריטריון‪ ,‬המסמנת את הישגי התלמיד בהתאם‬
‫לקריטריון אחיד‪ ,‬ושולטת במרבית מערכות החינוך‬
‫בעולם‪ ,‬מתמקדת ב"שגיאה" לפי הקריטריון‪ ,‬שאינו‬
‫מבטא את יכולותיו המגוונות של התלמיד‪ ,‬אלו שאינן‬
‫נמדדות‪.‬‬
‫כיצד אפוא ניתן למדוד יכולות נוספות של‬
‫התלמידים‪ ,‬שאינן מבוטאות לפי גישת הקריטריון?‬
‫להלן אביא את הגישות העיקריות בספרות‪.‬‬
‫בכיתה לעומת האחרונות‪.‬‬
‫כרטיסיות יציאה (‪ :)Exit Cards‬המורה מלמד‬
‫חומר מסוים ומקיים עליו דיון כיתתי וקבוצתי בין‬
‫התלמידים‪ .‬לקראת סוף השיעור הוא מבקש מכל‬
‫תלמיד להכין כרטיסייה (ייתכן גם דף אישי של‬
‫התלמיד) ובה מענה לשאלה‪ ,‬שיבהיר עד כמה הבין‬
‫את הנושא‪ ,‬ומושאר על השולחן‪ .‬המורה אינו נותן ציון‬
‫לכל כרטיסייה‪ ,‬אלא מסווג את הכרטיסיות לפי מידת‬
‫ההבנה שהראו התלמידים (למשל‪ .)1-2-3 :‬על ידי כך‬
‫ידע המורה עד כמה הובן הנושא שהוא לימד‪ ,‬ויוכל‬
‫לזהות מי מתקשה כדי לסייע לו בהמשך‪ .‬התלמידים‬
‫חשים מחויבות להיות ערנים במהלך השיעור כי הם‬
‫יודעים שתישאל שאלה מאתגרת שעליה הם יהיו‬
‫חייבים לענות‪.‬‬

‫‪30‬‬
‫קשר‬
‫מאמר‬

‫רחב של אנשים‪.‬‬ ‫תשפיע על רמת המורכבות של המצגות‪ ,‬ורמתם‬

‫✓ קריטריוני הערכה‪ :‬מידת ההשקעה בהכנה‪ ,‬מידת‬ ‫האקדמית – על איכות הנושאים שיוצגו‪ .‬לאחר הצגת‬
‫שיתוף הפעולה בקבוצה‪ ,‬איכות התצוגה (אישית‬ ‫המצגות יבצעו התלמידים רפלקציה על טיבה של‬
‫וקבוצתית)‪ ,‬מידת ההשקעה בפרזנטציה של התצוגה‪.‬‬ ‫ההצגה ויציינו נקודות לשיפור בעתיד‪ .‬יש שדווקא‬
‫מזהירים מפני תחכום יתר של המצגות הנעשות‬
‫חיקויי מציאות (סימולציות)‪ :‬התלמידים בונים‬
‫בידי תלמידים מחוננים‪ ,‬כי אז עלולה לסטות תשומת‬
‫תסריטים דמיוניים המחקים את המציאות בתחומים‬
‫לבם של תלמידי הכיתה מהנושאים עצמם לעבר‬
‫שונים‪ .‬בספרות אנו מוצאים דוגמה לכך מתחום‬
‫הפעלולים‪.‬‬
‫סיפורי ההיסטוריה‪ :‬תלמידים נכנסים לעורן של‬
‫✓ התאמה‪ :‬לתלמידים אורייני מחשב‪.‬‬
‫דמויות היסטוריות ומקבלים החלטות בהסתמכות‬
‫הפסיכולוג‬ ‫על אילוצים שמכתיב להם המורה בזמן אמת‪.‬‬
‫✓ גישה‪ :‬הערכה בודדת‪.‬‬
‫השוויצרי ז'אן‬ ‫✓ התאמה‪ :‬מאמצע ביה”ס היסודי ועד התיכון‪.‬‬
‫✓ יתרונות‪ :‬הנושאים הנלמדים יזכו לאמצעי שיוכל‬
‫לעבור בין התלמידים ולחזק את הבנתם‪.‬‬
‫פיאז'ה טען כי‬ ‫התכנית מתאימה במיוחד לתלמידים יצירתיים‪.‬‬
‫✓ מגבלות‪ :‬השיטה אינה מתאימה לתלמידים‬
‫הטעות היא לב‪-‬‬ ‫✓ גישה‪ :‬הערכה בודדת‪.‬‬
‫שאינם בקיאים בעבודה ביישומי מחשב‪.‬‬
‫✓ יתרונות‪ :‬שיעורים מעניינים ומאתגרים את הדמיון‪.‬‬
‫לבו של כל לימוד‪.‬‬ ‫✓ מגבלות‪ :‬כושר המשחק וההמצאה נדרשים‬
‫✓ קריטריוני הערכה‪ :‬מידת ההכלה של הנושא‪ ,‬אופי‬
‫אלא שבמרבית‬ ‫ביותר‪ ,‬ולמי שחסר אותם יהיה קושי בשיטה זו‪.‬‬
‫הטיפול בנושא‪ ,‬המידה שבה שילב התלמיד נושאים‬
‫ממקורות חיצוניים‪.‬‬
‫מערכות החינוך‬ ‫✓ קריטריוני הערכה‪ :‬איכות התסריט‪ ,‬מקוריות‬
‫וחשיבה יזמית‪ ,‬מידת ההשקעה האישית בתסריט‪.‬‬ ‫תצוגות (‪ :)Exhibitions‬הכיתה מתארגנת לקראת‬
‫בעולם אין רואים‬
‫תצוגה בנושא לימוד מסוים שבה היא תציג את תוצרי‬
‫בשגיאה שמבצע‬ ‫ויכוח (‪ :)Debate‬תלמידים בוחרים‪ ,‬בסיוע המורה‪,‬‬
‫הלמידה שלה להורים‪ ,‬לחברים ולצוות‪ .‬חשוב שלכל‬
‫נושא שעליו יצטרכו לקיים ויכוח עם חבריהם‪ ,‬לומדים‬
‫התלמיד הזדמנות‬ ‫תלמיד תוקצה פינה או פריט‪ ,‬וכך הוא יהיה שותף‬
‫אותו לעומק‪ ,‬ובמועד מוגדר מקיימים ויכוח עליו‬
‫ללמידה‪ ,‬אלא‬ ‫בפורום הכיתתי (אפשר גם בפורום שכבתי ואפילו‬
‫בתצוגה‪ .‬מאחר שתצוגה היא מהלך מסכם‪ ,‬חשוב‬
‫לשמור תיעוד של השלבים שהובילו להכנתה‪ ,‬כדי‬
‫כישלון‬ ‫בית ספרי)‪ .‬הוויכוח יכול להתקיים כאשר קבוצה‬
‫ללמוד מהם על התהליך‪ ,‬ולא רק על תוצריו‪ .‬תצוגה‬
‫אחת מתעמתת עם דילמות ושאלות שעולות בנושא‬
‫יכולה להיות גם בקבוצות של תלמידים ובנושאים‬
‫שהיא בחרה‪ ,‬או בין שתי קבוצות מתווכחים‪ ,‬שכל‬
‫מגוונים‪ ,‬לפי בחירתם של התלמידים והמורה‪.‬‬
‫אחת מהן מציגה עמדה המנוגדת לאחרת‪ .‬לאחר‬
‫✓ התאמה‪ :‬לכלל התלמידים‪ ,‬כבר מגיל צעיר‪.‬‬
‫הוויכוח מתקיים שלב הרפלקציה‪ ,‬שבו המתווכחים‬
‫✓ גישה‪ :‬הערכה בודדת‪.‬‬
‫נותנים דין וחשבון על הצלחותיהם ועל נקודות‬
‫✓ יתרונות‪ :‬יש הקפדה על לוח זמנים‪ ,‬סדר וארגון‪,‬‬
‫החולשה בוויכוח ומציעים דרכים לשיפורו בעתיד‪.‬‬
‫בהירות הנושאים ודרכי הצגתם‪.‬‬
‫✓ התאמה‪ :‬לתלמידים מגיל שבו מתעצבת החשיבה‬
‫✓ מגבלות‪ :‬הארגון עלול להיות לנטל על התלמידים‬
‫הפורמלית (‪ ;)12 – 11‬מתאימה לבעלי יכולת לשונית‬
‫היוזמים‪ ,‬ופחות על האחרים‪ .‬תלמידים המתמודדים‬
‫גבוהה‪ ,‬שיכולים לשאת הופעה מול קהל ביקורתי‪.‬‬
‫עם בעיות (כגון בעיות במשפחה) עלולים למצוא את‬
‫✓ גישה‪ :‬הערכה בודדת‪.‬‬
‫עצמם פעילים פחות‪ ,‬והדבר עלול לבלוט בפורום‬

‫‪31‬‬
 ‫קשר‬
‫הצגתו של התוצר‪.‬‬ ‫✓ יתרונות‪ :‬הכנה טובה לחיים‪ ,‬שבמסגרתם על‬
‫הפרט לשכנע כדי להצליח בתחומים רבים; יצירת‬
‫משימת פורטפוליו (‪:)Portfolio assignment‬‬ ‫תרבות דיון‪ ,‬שבה הפרט לומד להקשיב גם כאשר‬
‫קבוצת תלמידים מכינה עבודת חקר או משימה‬ ‫אינו מסכים עם הנאמר‪.‬‬
‫קבוצתית מאתגרת כלשהי‪ ,‬ובתוך כך מתעדת חומרים‬ ‫✓ מגבלות‪ :‬קשה לתלמידים מופנמים; מדגיש את‬
‫שהיא השתמשה בהם ותהליכים שהיא עברה‪ ,‬וכך‬ ‫יכולת המשחק‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬המשכנע לא יהיה בעל‬ ‫גישת הקריטריון‪,‬‬
‫כל תלמיד בקבוצה יכול לבדוק עד כמה הוא התקדם‬ ‫הטיעונים החזקים ביותר דווקא‪.‬‬ ‫השולטת במרבית‬
‫בלמידתו ובאילו תחומים הוא תרם לביצועיה של‬ ‫✓ קריטריוני הערכה‪ :‬מידת ההשקעה בנושא‬ ‫מערכות החינוך‬
‫הקבוצה‪ .‬אחת לתקופה נתונה הקבוצה מציגה את‬ ‫ובמידע הנוגע אליו‪ ,‬טיב הצגתה של העמדה בוויכוח‬
‫הפורטפוליו לפני הכיתה והמורה‪ ,‬ועל התלמידים בה‬ ‫בעולם‪ ,‬מתמקדת‬
‫עצמו‪ ,‬המידה שבה התלמיד מאפשר ויכוח תרבותי‬
‫להתמודד עם שאלות שונות‪ ,‬המופנות אליהם על‬ ‫ולא מתלהם או מגיב באלימות‪ ,‬טיב ההתמודדות עם‬ ‫ב"שגיאה" לפי‬
‫פי התחומים שבהם התמחו במסגרת הקבוצתית‪.‬‬ ‫שאלות ועם העמדה המנוגדת‪.‬‬ ‫הקריטריון‪,‬‬
‫פעולה זו היא חלק מקבלת האחריות ללמידה שעל‬
‫שאינו מבטא‬
‫כל תלמיד להראות‪ .‬ייתכנו גם משימות פורטפוליו‬ ‫עבודת חקר‪ :‬נעשית בזוגות או באופן פרטני‪.‬‬
‫אישיות‪ ,‬בעיקר לתלמידים שמעדיפים ללמוד ללא‬ ‫נבחרים נושאים לימודיים‪ ,‬והתלמידים חייבים להיות‬ ‫את יכולותיו‬
‫שיתוף אחרים‪.‬‬ ‫מודרכים באופן יסודי כיצד לאסוף חומרים עליהם‪,‬‬ ‫המגוונות של‬
‫✓ התאמה‪ :‬בעיקר לתלמידים בכיתות הגבוהות‬ ‫לארגנם ולבנות מערך מחקר שיאפשר מענה‬ ‫התלמיד‪ ,‬אלו‬
‫(מחט”ב) שיכולים לעמוד במשימה מתמשכת; קשה‬ ‫לשאלות הנבדקות בכל נושא‪ .‬העבודה אורכת‬
‫ליישום בחינוך המיוחד‪.‬‬
‫שאינן נמדדות‬
‫זמן רב‪ ,‬לרוב‪ ,‬ודורשת שעות רבות של הנחיה מצד‬
‫✓ גישה‪ :‬קו בסיס‪.‬‬ ‫המורה‪ .‬לרוב‪ ,‬עם הגשת העבודות‪ ,‬מקיימים אירוע‬
‫✓ יתרונות‪ :‬חינוך לתיעוד‪ ,‬לסדר וארגון‪ ,‬לאחריות אישית‪.‬‬ ‫להצגתן‪ ,‬בנוכחות הורים‪ .‬גם עבודת הגשה בנושא‬
‫✓ מגבלות‪ :‬דורשת תשומת לב וסדר גם מהמורה‪.‬‬ ‫ספציפי (מטלה שגורה בקרב מורים המלמדים בדרך‬
‫אם לא ממריצים את התלמידים לעתים תכופות‪ ,‬הם‬ ‫לימוד “מסורתית”) שייכת למשפחה זו‪ .‬על הערכתה‬
‫עלולים לאבד עניין בעבודה‪.‬‬ ‫להיות מוקפדת‪ ,‬ואת פרטי ההערכה (על מה יינתן‬
‫✓ קריטריוני הערכה‪ :‬מידת ההשקעה בנושא ובמידע‬ ‫ניקוד ובאילו אחוזים מסך ההערכה) יש להציג‬
‫הנוגע אליו‪ ,‬המידה שבה התלמיד יוזם מציאת מידע‬ ‫לתלמידים מראש‪.‬‬
‫ועיבודו‪ ,‬עקביות התלמיד בתהליך העבודה‪ ,‬איכות‬ ‫✓ התאמה‪ :‬בעיקר לתלמידים עיוניים‪ ,‬אם כי ניתן‬
‫התוצר המוגמר‪ ,‬דרך הצגתו של התוצר‪.‬‬ ‫להתאימה גם לתלמידים אחרים‪.‬‬
‫✓ גישה‪ :‬קו בסיס‪.‬‬
‫קבוצות למידה משתפות‪ :‬התלמידים מחולקים‬ ‫✓ יתרונות‪ :‬נדרשת חשיבה מסדר גבוה‪ ,‬וכך‬
‫לקבוצות‪ ,‬ומוצגת להם משימה מורכבת‪ .‬הרכבה‬ ‫המצטיינים מקבלים אתגר שברוב המקצועות הם‬
‫של כל קבוצה צריך להיות הטרוגני ככל האפשר‪,‬‬ ‫אינם זוכים לשכמותו‪.‬‬
‫כדי שלא תיווצר הניעה נמוכה לפעולה בקבוצות‬ ‫✓ מגבלות‪ :‬נדרשת עבודה רבה מצד המורה‬
‫החזקות פחות‪ .‬יש לדאוג שאופי המשימה‬ ‫בכל שלבי העבודה‪ ,‬ולכן המורים ייטו שלא לבחור‬
‫הקבוצתית ימנע השתלטות של תלמידים יחידים‬ ‫משימה כזאת‪ ,‬ואלה שיבחרו בה עלולים לחוש תת‪-‬‬
‫(מוכשרים או דומיננטיים) על עבודת הקבוצה‪ ,‬וכל‬ ‫מתוגמלים‪.‬‬
‫אחד יוכל לתרום משהו לתוצר המשותף‪ .‬ניתן להגיע‬ ‫✓ קריטריוני הערכה‪ :‬מידת ההשקעה בנושא‬
‫לכך באמצעות טכניקת הג’יקסו‪ ,‬שלפיה‪ ,‬לכל תלמיד‬ ‫ובמידע הנוגע אליו‪ ,‬המידה שבה התלמיד יוזם‬
‫תהיה משימה מוגדרת‪ ,‬שבלעדיה לא תהיה העבודה‬ ‫מציאת מידע ועיבודו‪ ,‬איכות התוצר המוגמר‪ ,‬דרך‬

‫‪32‬‬
 ‫כמה טוב לסייע לאחר (כערך חברתי)‪.‬‬ ‫הקבוצתית שלמה‪ .‬עם סיומה של המטלה על‬
‫✓ מגבלות‪ :‬החיבור תלוי במידה רבה ב”כימיה” בין‬ ‫התלמידים לפרט במה תרמו לקבוצה ובמה נעזרו‬
‫התלמידים‪ ,‬ולכן‪ ,‬אם המורה אינו מחליף צמדים‬ ‫בה‪ .‬בדרך זו מתמודד כל תלמיד עם האתגר של‬
‫מסוכסכים‪ ,‬השיטה לא תעבוד‪ .‬כמו כן עלולה לצוץ‬ ‫יכולתו לתרום למאמץ כללי ולומד על תרומתה של‬
‫בעיה “פדגוגית”‪ :‬חוסר יכולתו של תלמיד להסביר‬ ‫הקבוצה לביצועיו‪.‬‬
‫חומר לימודי לתלמיד אחר באופן סביר‪.‬‬ ‫✓ התאמה‪ :‬לכלל התלמידים‪ ,‬כבר מגיל צעיר‪.‬‬
‫✓ קריטריוני הערכה‪ :‬מידת רצינותו של התלמיד‬ ‫✓ גישה‪ :‬הערכה בודדת‪.‬‬
‫בהתייחסות למשימה‪ ,‬מידת שיתוף הפעולה בין‬ ‫✓ יתרונות‪ :‬תכנית מפעילה‪ ,‬בעלת פוטנציאל לעניין‬
‫התלמידים בצמד‪ ,‬אופי ההדרכה שנותן התלמיד לבן‬ ‫ולחזק קשרים חברתיים‪.‬‬
‫זוגו‪ ,‬יצירתיות במציאת פתרון לבעיה שהוצגה בכיתה‪.‬‬ ‫✓ מגבלות‪ :‬מצריכה תכנון מוקפד והיכרות טובה‬
‫של הכיתה; קשה ליישום בכיתות שקיים בהן מתח‬
‫משימה רב‪-‬נושאית (‪:)Interdisciplinary task‬‬ ‫חברתי‪ ,‬אם כי זהו אתגר שעשוי להביא‪ ,‬במידה‬
‫תלמיד או קבוצת תלמידים בוחרים נושא לעבודה‪,‬‬ ‫שהפעילות מוצלחת‪ ,‬לשיפור היחסים בין התלמידים‪.‬‬
‫שיתבסס על כמה דיסציפלינות (תחומים מדעיים‬ ‫✓ קריטריוני הערכה‪ :‬מידת תרומתו של התלמיד‬
‫וחברתיים)‪ ,‬ומגישים אותו כעבודה והרצאה כיתתית‪.‬‬ ‫לתוצר הקבוצתי‪ ,‬יחסו של התלמיד למשימה‬
‫בדרך זו הם ועמיתיהם לומדים לקשר בין תחומים‬ ‫שהוטלה עליו‪ ,‬מידת שיתוף הפעולה של התלמיד‬
‫שונים‪ ,‬מיומנות המקרבת אותם להתמודדות בחיים‬ ‫עם תלמידים אחרים‪.‬‬
‫“האמיתיים”‪.‬‬
‫הנושא לעבודה יכול להתבסס על בעיה נתונה (לפי‬ ‫למידת עמיתים‪ :‬בדרך זו התלמידים נעזרים זה‬
‫שיטת הלמידה ‪ )LBP‬או חיבור בין תחומים שונים‬ ‫בזה‪ ,‬בעיקר בזוגות‪ ,‬כדי ליצור עניין בלמידה ואחריות‬
‫הנוגעים לנושא נתון‪ .‬הערכת הפרויקט צריכה‬ ‫בהערכת איש את רעהו‪ .‬יש שתי דרכים עיקריות‬
‫להתבסס על הקישור הנכון בין הנושאים השונים‪,‬‬ ‫להפעלת שיטה זו‪ :‬בדרך האחת על המורה להציג‬
‫ופחות על העמקה בתחום אחד‪ .‬ייתכן שילוב‬ ‫שאלה מאתגרת לכיתה‪ ,‬וכל זוג תלמידים דן כמה‬
‫בעבודה בין תלמידים בעלי כישורים ונטיות שונים‪,‬‬ ‫דקות בבעיה ובהמשך הם נדרשים להציג את‬
‫התובנות שאליהן הגיע כל אחד מהם‪ .‬בדרך זו כל‬
‫כיצד אפוא‬ ‫שיתרמו כל אחד בתחום החזק שלו‪.‬‬
‫✓ התאמה‪ :‬בעיקר לתלמידים בחינוך התיכוני‪,‬‬ ‫תלמיד נחשף למכלול התשובות של האחרים‪ ,‬ויכול‬
‫ניתן למדוד‬ ‫להעריך את תשובתו‪ .‬בדרך האחרת כל צמד מורכב‬
‫המסוגלים לבצע סינתזה מחשבתית ברמה טובה‪,‬‬
‫יכולות נוספות‬ ‫ובעלי חשיבה יצירתית‪.‬‬ ‫ממדריך ומודרך והם מתחלפים ביניהם‪ .‬מוצגת‬
‫של התלמידים‪,‬‬ ‫✓ גישה‪ :‬הערכה בודדת‪.‬‬ ‫בעיה‪ ,‬והמדריך בתורו צריך “ללמד” את המודרך כיצד‬
‫לפתור אותה‪ .‬בהמשך השיעור מציג כל “מודרך”‬
‫שאינן מבוטאות‬ ‫✓ יתרונות‪ :‬פיתוח חשיבה מדרג גבוה וחשיבה‬
‫מסתעפת‪.‬‬ ‫את הדרך שלפיה למד לפתור את הבעיה‪ ,‬וכך ניתן‬
‫לפי גישת‬ ‫להעריך הן את יכולתו לפתור אותה הן את טיב‬
‫✓ מגבלות‪ :‬קשה לתלמידים ששלב חשיבתם‬
‫הקריטריון? כאן‬ ‫קונקרטי‪ ,‬ולאלה שהיצירתיות אינה הצד החזק‬ ‫ההדרכה שקיבל לצורך זה‪ .‬אחד האמצעים היעילים‬
‫מוצגות דרכים‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫בכלי למידה והערכה זה הוא ניתוח דרמתי (מוקלט‪,‬‬
‫מוסרט או מומחז) של בעיות מן המציאות‪.‬‬
‫להערכה חלופית‬ ‫✓ קריטריוני הערכה‪ :‬מידת הרצינות בהתייחסות‬
‫למשימה‪ ,‬מידת שיתוף הפעולה בין התלמידים‪,‬‬ ‫✓ התאמה‪ :‬לכלל הכיתות‪ ,‬ובייחוד לקבוצות למידה‬
‫הנמצאות‬ ‫קטנות‪ ,‬כגון בהוראה פרטנית‪.‬‬
‫מידת ההשקעה של כל תלמיד בחלקו בתוצר‪ ,‬איכות‬
‫בספרות‬ ‫ההרצאה שנותן התלמיד והמענה לשאלות‪.‬‬ ‫✓ גישה‪ :‬קו בסיס והערכה בודדת‪.‬‬
‫✓ יתרונות‪ :‬התלמידים מסייעים זה לזה‪ ,‬ולומדים עד‬

‫‪33‬‬