‫איך כותבים מערך שיעור לשעה‪-‬פרטנית?

‬
‫מאת‪ :‬ד"ר אלחנן בר‪-‬לב‬

‫כל מורה מתחיל ִה ְת ָנסָ ה במטלה הסוחטת הקרויה – כתיבת מערך שיעור‪ .‬מדוע‬
‫סוחטת? כי היא מצריכה חשיבה ויצירתיות‪ ,‬ומעטים המורים שבעבודתם השוטפת‪,‬‬
‫לאחר קבלת הקביעות בהוראה‪ ,‬ממשיכים לחבר מערכי שיעור במתכונת שלמדו‬
‫התכָ ִני של החומר‬
‫במכללה או באוניברסיטה‪ .‬לאחר שמושגת שליטה סבירה בחלקו ְ‬
‫הלימודי‪ ,‬מוותרים מרבית המורים‪ ,‬שידיהם מלאות עבודה בלאו‪-‬הכי‪ ,‬על משימה‬
‫זו‪ .‬ישנם מורים ה"מכורים" למערכי שיעור בדרך הוראתם‪ ,‬אך הם לרוב חוזרים‬
‫מידי שנה על הוראת כל נושא נתון בהתאם למערך מוכן‪ ,‬ששקדו עליו באופן חד‪-‬‬
‫פעמי‪ .‬אינני מבקר את התופעה‪ ,‬אלא מעלה התרשמות שלי לאור היכרותי עם‬
‫שלושה חדרי מורים ושיחות עם מורים רבים בעשרות חדרי מורים בהם ביקרתי‪,‬‬
‫כמעט מכל המגזרים‪ .‬המונח "מערך שיעור" מתייחס למגוון רחב של תכניות עבודה‪,‬‬
‫החל במספר משפטים שמציינים יעד ודרך כללית להשיגו‪ ,‬ועד מערך מפורט‪ ,‬הכולל‬
‫אמצעים‪ ,‬מטרות‪-‬ביניים‪ ,‬דוגמאות וכו'‪.‬‬
‫כמובן שהיכולת לחבר מערכי שיעור‪ ,‬ואפילו טובים‪ ,‬עודנה שם אצל רוב המורים‪,‬‬
‫ויכולת זו באה לידי ביטוי כאשר עומדים להגיע לשיעוריו‪/‬ה מנהל או מפקח‪.‬‬
‫אלא שכאשר צריך המורה ללמד קבוצה קטנה של תלמידים‪ ,‬חיוניותו של מערך‬
‫השיעור צריכה לקבל תפנית דרמטית‪ .‬וכל זאת מדוע?‬
‫להלן אציין מספר סיבות לצורך במערך שיעור לקבוצה הקטנה‪:‬‬

‫הסיבה המרכזית לנחיצותו של מערך שיעור בשעה הפרטנית היא שונותם של‬
‫התלמידים בתחומים רבים‪ ,‬והצורך לכוון את ההוראה בהתאם‪ .‬כמובן‬
‫שבכיתה המלאה ישנן שונויות רבות אף יותר בין התלמידים‪ ,‬אך ההוראה‬
‫בה מכוונת בד"כ לממוצע היכולות בנושא הנתון‪ ,‬כלומר – לא לשוליים‬
‫הגבוהים או הנמוכים‪ 1.‬בשיעור הפרטני‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מתבקש סיוע ממוקד‪,‬‬
‫שהוא אפשרי ומתבקש במתכונת זו‪.‬‬
‫הכוונה אישית‪ :‬שיעור בפורום מצומצם עלול להיות מוסט בקלות ל"דרכים‬
‫צדדיות"‪ ,‬בשל שיחות שמנהלים התלמידים עם המורה או ביניהם‪ .‬תכנית‬
‫ברורה עשויה להועיל בשמירה על מתכונת מתוכננת שלו )חזרה ל"דרך‬
‫המלך"(‪.‬‬
‫לצרכי תיעוד‪ :‬קביעת המטרות בכל שיעור ומידת מימושן תאפשר למורה‬
‫לעמוד על התקדמותו של התלמיד מעבר להתרשמות כללית‪.‬‬
‫לצורך הערכה אישית‪ :‬המורה יוכל להעריך את עבודתו עם כל תלמיד‪,‬‬
‫וכאשר יחוש שהמטרות שהציב לפרק הזמן המסוים אינן מושגות‪ ,‬הוא יוכל‬
‫ביתר קלות "לשים את האצבע" על הבעיה‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫למעט בשיעורים הבנויים לעבודה קבוצתית‪ ,‬בהוראה באמצעות פרויקטים‪ ,‬בהוראה דיפרנציאלית ועוד‪ .‬ניהול‬
‫שיעורים בדרכים אלה נעשה פה ושם‪ ,‬אך באחוזים קטנים ביותר ביחס לכלל הכיתות בהם מועברים שיעורים‬
‫בכל זמן נתון‪.‬‬
 ‫להלן דרכים לחבר מערך שיעור מועיל עבור הקבוצה הקטנה‪:‬‬

‫מיפוי הקבוצה‪ :‬מהלך זה צריך להיעשות בימי ההכנה או בתחילת השנה‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫והוא פועל‪-‬יוצא של מדיניות ברורה של ביה"ס או של המורה‪ .‬יש לקבוע מי‬
‫ייכלל בקבוצה ועל איזה בסיס‪ :‬קושי ממשי בשיעורים‪ ,‬קושי להשתלב‬
‫בכיתה או בקבוצת העבודה‪ ,‬פיגור בידיעת החומר הנלמד כתוצאה מאירוע‬
‫אישי או משפחתי‪ ,‬היעדר כללי של מוטיבציה ללמידה‪ ,‬צורך לתת מענה‬
‫לתלמידים מצטיינים שאינם מוצאים עניין בחומר הנלמד ועוד‪ .‬על המורה‬
‫להחליט עד כמה הטרוגנית תהיה קבוצת העבודה בשעה הפרטנית‪ ,‬ועד כמה‬
‫היא תהיה קבועה‪ .‬הטרוגניות גבוהה תַ ְק ֶשה על עבודה משותפת בשעה‬
‫הפרטנית‪ ,‬שהרי כל תלמיד מנסה באורח טבעי למשוך את תשומת‪-‬ליבו של‬
‫המורה‪ ,‬וזה צריך לחלק את הקשב שלו בין תלמידים שצרכיהם שונים זה‬
‫מזה‪ .‬קבוצה שהרכבה משתנה מידי פעם תַ ְק ֶשה על מעקב אחרי התקדמותו‬
‫של כל תלמיד‪.‬‬
‫מיפוי קו‪-‬בסיס אישי‪ :‬כדי לקבוע יעדים ברורים לעבודה עם כל תלמיד‪ ,‬על‬ ‫‪.2‬‬
‫המורה לערוך לתלמיד כבר בתחילת העבודה עמו מבחן או מבדק‪ ,‬שיאתר‬
‫את הבעיות העיקריות עמן מתמודד התלמיד ביחס לחומר הנלמד‪ ,‬וכך יוכל‬
‫וק ְצבָּ ה עבור כל תלמיד‪ .‬בכל‬
‫המורה לקבוע את רמת ההתקדמות המצופה ִ‬
‫תקופת לימוד יוכל המורה להשוות את מצבו של התלמיד עם נקודת הזינוק‬
‫הזו‪.‬‬
‫קביעת יעד שעתי לכל תלמיד‪ :‬על המורה להיות מצויד בדף רישום )מובאת‬ ‫‪.3‬‬
‫דוגמא בנספח למאמר זה( ועליו יש לרשום מהו היעד לשעה הקרובה בנושא‬
‫השיעור‪ ,‬ולפעמים גם בתחומים אחרים‪ .‬דוגמה ליעד לימודי שעתי‪ :‬משה‪-‬‬
‫למידת ההבדל בין ‪ in‬ל‪ at -‬כמילות יחס באנגלית‪ .‬דוגמה ליעד עבור תלמיד‬
‫בעל מוטיבציה נמוכה ללמידה בכלל‪" :‬ליצור עניין בנושא ‪."X‬‬
‫הצעה ראשונית של דרכים למימוש היעד שנקבע‪ :‬רעיונות‪ ,‬דרכים שנוסו‬ ‫‪.4‬‬
‫בעבר ומיני שיטות יכולים להיות מוצעים למימוש היעד שנקבע‪ .‬תכנון‬
‫מדוקדק מדי עלול להפוך את השיעור ל"מתוכנת"‪ ,‬מבלי להיענות באמת‬
‫לצרכיו של התלמיד‪ .‬כל רעיון ושיטה שנכתבים‪ ,‬צריך להיות ברור מראש‪,‬‬
‫הם כר לפעולה שניתן לעצבה בהתאם לתנאים שנצפים בשטח‪ .‬אם הילד‬
‫מגיע "הפוך" בשל סיבה כלשהי‪ ,‬ניתן אולי להציע במקום מתווה חליפי‬
‫שיענה על המצב שנוצר‪.‬‬
‫הכנת דפי עבודה מראש‪ :‬ככל שניתן להכין דפי עבודה העוקבים אחר‬ ‫‪.5‬‬
‫היעדים שקבע המורה‪ ,‬כך תוכל העבודה עם קבוצת התלמידים להיות‬
‫מתוכננת ושוטפת יותר‪.‬‬
‫ביקורת שוטפת על התקדמותו של התלמיד‪ :‬רישום מסודר של מערך שיעור‬ ‫‪.6‬‬
‫שכזה )ולא התעסקות אינסופית בניירת‪ ,‬כפי שמורים רבים מתלוננים‬
‫שנכפית עליהם( יאפשר ביקורת אישית בכל זמן נתון היכן עומד התלמיד‬
‫ביחס ליעדים שהציב לגביו המורה‪ .‬כאשר לא מושגת עמידה ביעדים‬
‫שנקבעו‪ ,‬על המורה לעבור על ההערות שרשם לאחר כל שיעור ולבצע הערכה‬
‫מחדש של הצרכים לגבי אותו תלמיד‪.‬‬
 ‫‪ .7‬ארגון טופס מסכם‪ :‬להלן הצעה לנושאי טורים בטבלה מסכמת עבור כל‬
‫תלמיד )שם התלמיד‪/‬ה והכיתה בראש הטבלה(‪* :‬תאריך השיעור‪* ,‬מקצוע‪,‬‬
‫*יעד לימודי‪* ,‬דרכי השגתו‪* ,‬בעיות שנוצרו ו*הערות‪ .‬בסוף הדף יש לרשום‬
‫מהו היעד התקופתי‪ ,‬לצורך תכנון הלמידה‪.‬‬
‫‪ .8‬הכנת מטלת משחק או העשרה לחלקו האחרון של השיעור‪ .‬כדי שתלמידים‬
‫יימשכו לשיעורים הפרטניים מעבר לצרכיהם בסיוע לימודי‪ ,‬סיום שיעור‬
‫במטלה מאתגרת או מרעננת עשויה לחולל פלאים במוטיבציה שלהם‬
‫בשיעורים‪ .‬רעיונות למטלות כאלה ניתן למצוא במקומות רבים‪ ,‬אם כי עדיף‬
‫שהמורה יחבר את המטלות בעצמו‪ ,‬בהתאם להיכרותו עם הקבוצה‪.‬‬
‫כיצד יש לנהל שיעור עם חמישה תלמידים‪ ,‬שלכל אחד מהם מערך שיעור משלו?‬
‫ראשית‪ ,‬יש לנסות קבוץ של מטלות לימודיות לתלמידים שרמתם דומה‪ ,‬גם אם‬
‫היעד שנקבע לכל אחד מהם מעט שונה‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬רצוי לווסת את לוח הזמנים של השיעור באופן כזה‪ ,‬שכל תלמיד יקבל‬
‫במשך כמה דקות את תשומת‪-‬ליבו המלאה של המורה‪ ,‬בעוד האחרים פועלים‬
‫בדפי עבודה )כתובים או מקוונים(‪.‬‬
‫חשוב לקראת סיום השיעור )גם כאשר ישנה מטלה מאתגרת כפי שצוין קודם(‬
‫לסכם עבור התלמידים במה הם התקדמו ולחזק אותם‪ ,‬כדי להמריצם להשתדל‬
‫בשיעורים הבאים‪.‬‬
‫בהצלחה!‬