‫זה השער לי־י צדיקים יבואו בו‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫ספר‬ ‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י היים תשס״ה‬

‫שערי אורח‬
‫א ש ל היכר החבס כחכמת הקבלה המגןבל האלהי בהריי י‪ 1‬ס ה‬
‫הזה הוא‬ ‫נ״ע והעיד עליו א^ש אלקיס נורא האר^זיל ‪ ,‬שהספר‬
‫מפתח גדול ומאיר עינים באספקלריא המאירה בחכמת הקבלה ‪ .‬ועד ע תה‬
‫היה כחזון פתוס אינו מובן על בוריו ‪ .‬עד שקם הרב הגדול נוד ע כ שעריס‬
‫שטו מוהר״י ‪ 0‬ת ת י ד ‪ ,‬דאלקרט זיל הוא הוציא לאור תעלומתו ע״י ביאור‬
‫רהב וממולא אשר ע שה לועבור הנ׳ל ‪ .‬ועל ידו תמלא כל הארץ בי ר ה דע׳׳ה‬
‫וחשב״ל בספר הנ״ל ‪ .‬בי הוא מגלה בל מצפון » ותועלתו גלויה לעינים ‪.‬‬
‫כשמש בהצי ה שמים ‪:‬‬

‫ו א ל ה ו‪1‬ו‪0‬ין< על הראפוניס םניו!!יסן< חי־אה חקוס מהפמיקיס ההובאיס נספר ה ה ‪:‬‬

‫‪,‬‬ ‫עוקומו הראוי‬ ‫יגס נרשס הסירוס על סי‬
‫הזבא לניה ר׳דסזס >‪ '"3‬י' כ ד ל בי ^ ל י נ ב ע י ג ב״' ‪ ,‬ברחוג גאלעווקי כחזור שיעקינד »‪>1‬ר ‪ 4,‬ג‬

‫ווארשא‬
‫לפ״ק‬ ‫ת ר מ״ג‬ ‫שגייז‬
‫כדפוס האחים השותפים בד״ג מ‪ 1‬ה׳ ש מ ו א ל ב״י חיי ם א ר ג ע ל ב ר א נ ד ו׳׳ ל‪.‬‬
 •< a • • • •< 5 “® • • * • • • ® ‫® * • • • • י‬ • • • • • • ® • • * • • • ® • ‫* י‬

‫בס ד‬

‫ס פ ר ז ה נסר ק ונעבד ע״י‬

."‫"יודאיקה אימג' אוצרות ה תור ה בע"מ‬ 4
I I
"‫ני תנ ת רשות ל״היברא בוקס" שע״י חיים רוזנברג‬
.‫להכניסו ל א ת ר ולהפיצו לצורך שימוש אישי ב ל ב ד‬
‫וזאת למודעי‬
‫אין רשות לאף א הד להדפיסו או להעתיקו‬
‫ס‬
‫בכל אופן שהוא או ב כ ל אמצעי שהוא‬
‫ס‬
o ‫בין ב חינ ם בין ב שכר בין ליהיד בין לרבים‬ 0

‫ניתן לה שיג עותק מ ס פ ר ז ה ועוד ספרי ם‬

I ‫ה מ שולב ת‬ 1) 1 1‫ ם‬10
( □ ■ ‫)ב שילוב א ו צ ר ה פ ו ס ק‬
:‫ו‬ ‫וכן ה תוכנ ה‬ &

I I
:‫אצל‬
‫בי ת ספריי ת מורגנשטרן‬
‫ א שדוד‬3 6 2 0 .‫ד‬.‫ ת‬1 4 ‫רחוב רבא‬

(>
0 8 -8 6 6 -5 0 5 9 ‫ פקס‬08-866-0821 ‫טלפון‬ m
a
‫ם‬
OTZROT HATORAH
THE MORGENSTERN EIBRARY
■
14 RAVAH STREET
«
P.O.B.3620 ASDOD, ISRAEE ‫ס‬
Email- kidosheypolin@bezeqint.net
a
#
This sefer has been provided by ‫ס‬
Judaiea Image OTZROT HATORAH for individual use only.
All rights reserved by Judaiea Image OTZROT HATORAH. 4
I
‫ס‬
Permission is only granted to Hebrew Books Org.
No Permission is granted (in any form to distribute these books) 0
to anyone else even if they don’t sell them.
o

•0
* •© •® ‫* יי‬ ®
 ‫הסכמת‬
‫מורנו ורבנו הגאון המפורסם כקש״ת כמוהר׳יר אברהם ברודא נת! אב״ד ור״מ בק״ק‬
‫פראנקפורט דמיין‬
‫ז א ת לפנים בישראל היה הספי ייייוי עי ר ש ^ ר ' א ו ר ה הפותח כיון בתורה להבאים ל“ יננ ם כליימוד חכ;זת‬
‫הקבלה ‪ ,‬דברים שכסה עתיק יומין ‪ .‬ועתה מרוב הימים לא נ מצא מהם רק אחד בעיר ושנים במ שפחה‬
‫שקיים בקיומים ‪ ,‬ונם הראשונים עלו בולו קמשונים ‪ ,‬ועתה העיר ה' רוח טהרה לד‪,‬אלוף התורני כהר״ר ב נ י מ י ן ‪P‬‬
‫המקובל בהר׳י‪ ,‬א ל י ה ז״ל כנ״ל ‪ ,‬להזיל ז הב מכיסו לחזור ולהרפיסו ‪ ,‬והאי גברא בד‪,‬אי פחדא יתיב ‪ ,‬פן 'אי ש‬
‫אחר נחלתו נחלת בנימין ישחית ויסיג גבולו ‪ ,‬עוד פעם לדפוס ‪ ,‬ובדבר שהצטער והתעסק בו יהיה נתפם ‪ ,‬בכן‬
‫נקש פני מורנו ורבנו הגאון המפורסם אב׳ד ור"מ דקהלתנו כמוהר״ר א ב ר ה ם ברודא נר״ו ליתן לו הרמנותו‬
‫ותוקף גזירתו ‪ ,‬לבל יגרום שום אדם בין ע״י יהודי או אינו יהודז בהפסדחו ‪ ,‬שוב שנית בהדפסתו ‪ .‬וכאשר‬
‫על הדפסתספרים נזטעמים‬ ‫שידוע ומפורסם שמנע מורנו ורבנו נ ר׳ו את עצמו במשך זמן רב ליתן הסכמתי‬
‫הכמוסים עמו ‪ ,‬ומכ״ש על ספרי הקבלה ‪ ,‬אך באשר שהספר הזה נ ח מד ויקר מאר וגם מפורסם שהאיש האלקי‬
‫הגאון אב״דנר״ו על אנחנו‬ ‫הקדוש האר״י זייל ציוה על לימוד ספר הקדוש ש ? ! רי א ל ר ה הנ״ל ‪ ,‬בכן פקודת‬
‫בעדו לסייעו כסיוע שיש בו‬ ‫ליתן בכתב רשום ואמת שהרשות בידו להדפיסו ולהמליץ‬ ‫ח״מ ויצא עתה מגדרו‬
‫ממש במנה יפר‪ . ,‬בשכר זה יהיה המסייע מבורך משמים ‪ .‬שיוכל לגמור ספר הקדוש הזה בקרב ימים ‪ ,‬וגס גזר‬
‫בגזירות דרבנן לבל ידפיסו שום אדם אחר בעולם ספר שערי אורה הנ״ל משך ח מ שה עשר שנה בלתי רשות‬
‫הםדפים הלז ה״ה האלוף בה״ר בנימין וב״ב ‪ ,‬ולבל יעיז איש לפרוץ גדר דרבנן ולהשומעים יונעם ותבא עליהם‬
‫ברבת טוב ‪ ,‬כ״ד הכותב וחותם בפקודת הגאון אב׳ד נר׳ו ‪ ,‬יצא מ ת ח ת ידינו יום ה ד ט ב ת שנת ת ע ״ ה לפ״ק ‪.‬‬

‫ש מ ^ ל ן בן לא״א כהר״י כ ‪ ,‬ש ה זצלה״ה צערפשט סופר ונאמן בק״ק ווראנקפורט דמיין‬ ‫הקט!‬
‫שי״ף כ״ץ ז״ל נאמן דמתא ק׳ק ווראנקפורט דמיין‬ ‫אל ’ ‪y‬זר‬ ‫בן לא״א כהד״ר‬ ‫טאיר‬ ‫אנכי תלמידו הקט!‬

‫הקדמה‬
‫א מ ר מתתיהו בן מוהר״ר * ש ל מ ה דלאקרו׳ט הנ ה המחבר הנודע בשמו רבינו יוסף גיקטיל״א קרא כשם ספרו‬
‫מפני שמתחיל דבריו מהשערים שבהם נכנסין ועולין להתעדן באור העליון ‪ .‬וכל‬ ‫הזה ש ;‪ 1‬ר י א ל ר ה‬
‫וחם יעלה בלבו להאמין בתארים מ שתנים או בג שמות ‪ ,‬כי כל המאמין בג שמות או‬ ‫הקורא בו יהא נזהר פן חלילה‬
‫שינוי כופר בעיקר וכל החו שב אייה פירוד בספירות קוצץ בנטיעות אלא כולם אור זך ובהיר ויחוד שלם ואינם אלא‬
‫אצילות כוחותיו )של א״ס( ומרור‪,‬יו לפעול ולהנהיג בהם עולמו ואין להרהר מהם בלב אלא כ שלהבת הקשורה‬
‫בגחלת כמו שאבאר בכפר המערכת ‪ .‬ומפני כי כוונת ד‪,‬מ‪,‬חבר הזה להעיר התלמידים המתהילים בעיון זאת ה חכמה‬
‫ונזדרך תלמיד להתחיל בדרך נקל ועיון גס ואח״ב להחזירם מעט מעט אל דרך שלילות הדברים החומרים ולדקדק‬
‫עמהם בפנימיות העניינים על כן לא חש זה המחבר מלדבר בזה הספר בספירות דרך משל ע״ד הג ש מות ולפעמים‬
‫קורא לזה אב ולזה אם ובן ובת זכר ונקיבה דלה ועשירה )כמו שהוא בזוהר בראשית קמ״ח בסופו( וכיוצא בהם‬
‫לשבר את אוזן המתחילים בלימוד ולדבר עמם בדרך משל‪ .‬ולא הזכיר דבר מענין אצילות ודקות עניינים )פי' היאך‬
‫האציל א״ם ב׳ר‪ ,‬ע״ם וסוד אבי־ע כמו שהוא במגיד ובפתחי יה ובפרט בזוהר בכמה מקו מות ובשאר ספרי קפלה(‬
‫רק סמך על הספרים הבאים אחריו בלמוד אשר ימלאו די מחסוריו ויעמדו התלמידים על דקות ופנימיות העניינים‬
‫והוא כיון לע שות לה דרך הקדמה בביאור שמות הספידות למיניהם איש על דגלו בטעמו ובמדר שו אשר יקל בהם‬
‫להבין להמעיינים בשאר הספרים אשר קצרו בביאוריהם ודברו בעניניהם דרך העלמה ורמז ‪ .‬ועם כל זה הנ ה נעל‬
‫בשערים בהגיעו אל העדות ועניינים דקים ‪ ,‬על כן אנכי הצעיר בתלמידים המלקט בעמרים קפתיחת שערים אמרתי‬
‫להזהיד על הדברים האלה במקומן לבלתי יפול ־הנופל מהם ולע שות מעקה סביבו אבאר ואגלה דרך רמז מקום‬
‫מסתירין כ מגלה טפח ומכסה טפחיים בדי שלא לצאת מכוונתו וכדי שיהיה לפני לזכרון לעת זקנתן מד‪ ,‬שקבלתי בו‬
‫בבחרותי מפי סופרים ומפי ספרים בהיותי נודד למרחקים למדינת איטלי׳א ב שנת יובילו ש״י למורא כי יראתי ה שכחה‬
‫גוברת ובפרט הדרך ה מ מעט ת זממארת ולא לךובר מחברת כוונתי כי לא הסכנתי באלה ונפלאות ממני וגדולו ת לא‬
‫בקשתי רק הא מת רשמתי כפי אשר קבלתי מאומרו וכפי אשר בספרים מצאתי ולקטתים ולא מלבי וסברתי עשיתי‬
‫ובאולי י שמהו בי חבירי אשר כגילי מקבלים תועלת מתועלת׳ ‪ .‬והעזר מהש״י אבקש להאיר עיני בתורתו ואל ילין‬
‫אתי מ שוגתי ויהיה עם פי ולבי כל הימים ‪ .‬ומפני כי המחבר לא דבר כלל מהאצילות ראיתי לרשום מעט מסדר‬
‫הספירות ואצילות לפי דע ת רוב המקובלים ‪) ,‬כלל גדול( ראשית כל דבר האל יתברך הוא ראשון לכל וקדמון לכל‬
‫ונשגב על בל והוא נקרא עילות העילות וקודם שנברא העולם היו כל הדברים כמוסיש ונסתרים אתו ולא נודע מה‬
‫שהיה בכחו כמו שאזי׳ל קודם שנברא העולם לא היה אלא הוא ושמו בלבד בי יחסו העשר ספירות כולם בשם‬
‫העצם כמו שיתבאר עוד ‪ .‬ואמר שלא היה נודע אלא הוא ושמו בפשיטתו ולא בהוראתו בי היו המרות כולם‬
‫כמוסות וגנוזות באין סוף באהדותו הפ שוט )ועיין בפתחי יה ו שפע טל ופרדס ומעיין ה חכמ ה( עד שעלה במחשבתו‬
‫לברוא עולם בברואים יכירו וידעו דרכיו ופעולותיו ונתגלה לכל אחד ^בפי עצם כחו לה שיג ולראות פרסום אמתתו‬
‫וזה גילה על ידי הספירות שהם עצם כבודו ומדותיו אשר בהם פעל וע ש ה כי הכרת הש״י ע׳י מדותיו כדרך‬
‫שהנ שמה על דרך משל נראית וניכרת אמיתר‪,‬ה ע״י כחותיה ופעולותיה באיברי גופה ‪ ,‬ואל תח שוב בי זה היה‬
‫התחד שות בו ושינוי רצון אצלו ועניינים חלוקים כי אלו הספירות הם כחותיו נמצאו בו בשועל תמיד רק שהיו‬
‫כמוסים ואחודים עמו לאחד והם הם תוארי פעולותיו ומדותיו אשר נתגלו אח״ב ולא היו התחד שות בריאה בי אם‬
‫התגלות אמיתות הדבר הנעלם שנתגלה לנבראים ע״י מדריגות מדריגות בי ה שגתו בפשיטות נ מנעת כי השכל לא‬
‫ישיג הדברים כי אם בחוארים עצמיים או מקריים או ע״י פעולות כן היתה גילויו יתברך ע־י פעולותיו ויחסום‬
‫בתוארים‬
 ‫הקדמה‬
‫כתוארים אמצעיים א^ו ונסשרים במפפר עשר אן‪ 6‬כי כולם אהד וט בחו)א״ם( ה מיודד יבואו ואזייו ישובו‪ .‬ויש ‪ p u m S‬כ מו זד‪.‬‬
‫מפעולות האדם איך יצאו ממקום הנ שמה אשר המ שלנו באמצעות איכרי הגוף ולפי האמת אין אמצעי לה רק מקום‬
‫התגלות כה ה ותחלת התפ שטות כה הנ שמ ה הוא במח שב׳ה ומכה המח שבה ת שוב להיות חכמ״ה ומשכלת ‪ ,‬ואחר מבינ״ה‬
‫הנאות מהבלתי נאות והדברים ה אלה טיוחםים אל המוח ונקראים )נ שמ ה( ביהוד‪ .‬עוד יצא מן הלב כה המרגיש ו מ תנועע כל‬
‫האברים לפעולתם ברוח חיים ‪ ,‬ואחר מעורר לטוב ולרע ולממוצע פעמים יעורר לחנן ולחס״ד איש חסד ופעמים כאשר‬
‫יראה מע שה רע הנ ה יעורר לכעו־ם ויעלה עשן באפו להתנקם באכזריות ‪ .‬וכאשר יראה מע שה טוב ימשוך רצון ונ ח ת‬
‫רוח מן המוח דרך חוט ה שדרה לרח״ם ולהטיב במשפט וצדקה ונקראים הכחו ת האלה ביחוד )רוח( ‪ .‬עוד יצא מן‬
‫הכבד כח הון והמגד״ל ‪ ,‬ואחר ה מתאו ה ונקרא הכח הזה )נפ ש( והוא נוטה אל הדברים הגשמים ומקיי׳ים הגוף מ ד ת‬
‫זמן האפשרי ‪ .‬עוד נתבונן בכח הקוש״ר כל הדברים האלד‪ .‬ומנ היג אותם כראוי והוא המזג והטבע אשר בכל אי ש‬
‫ואיש לפי הרכבתו ‪ .‬וידוע הוא שאין כל הפעולות האלה כי אם מכת הנ שמה ודבקים בה והם הם כחותיה הנ שפעים‬
‫ומתגלים מ מנ ה ואף כי נקרא לזה רוח ולזה נפש הנד‪ .‬הוא בבחינת התקרבות אל הגשמיות אבל היא הנ שמ ה לעולם‬
‫בלתי מתחלקת ונפרדת רק עצם אחד ונעלם ובלתי ידוע מהות ה אצלנו רק נאמר שהוא בחני על כל הפעולות‬
‫האלה כי טבע המקור ראוי שימצא בנחצב ממנו וכן בהיפך ויתגלו הפעולות ע״י האמצעים הנזכרים כן נוכל לצייר‬
‫על דרך המשל האצילות או התפ שטו ת או זוהר או ניצוץ תקראהו כמו שחרצה שנתגל ה לברואיו מאמיתות מ הו תו‬
‫והוא כ ח האלהות מיוחם ומתואר באמצעיים אלו שיצאו לפועל בהדרגה מאצילות לאצילות בבחינת הברואים אף‬
‫כי היה כולו בבלתי זמן ובלתי חלוקה ‪ .‬ועל כן קיימו וקבלו המקובלים וסדרו לנו סדר האצילות וקראוהו םפירות‬
‫על שם הזכות והבהירות מלשון לבנת הספיר ‪ .‬וכמו שהדבר הספיריי יתראו בו הצורות כך הספירות הם דפום וצורות‬
‫כל הנמצאים והם בלתי תוספת בהם כמו שהתראות הדברים בדבר הספיריי הוא מבלי תופפת בו ‪ .‬והחכם רבי עזריאל‬
‫אמר כי הספירות הם כח שור‪ .‬לכל דבר ותמורתו בהתראות הדברים ההפכיים בדבר הספיריי בשוה וכן ה הוויות‬
‫הנעלמות בעמקי האין מתגלים בהם ונפעלות על ידיהם ואינם תוספת וריבוי בעילת העילות כתוארים שלנו כ מו‬
‫שכל הדברים מתגלים ונפעלים בדבר הספיריי לעין הרואה בו ואינם תוספת וריבוי בו ‪ .‬ולבך הותר לתארו יתברך‬
‫במדות אלו ואמרו כי כאשר רצה ה ש׳י לפרסם אמתתו ולברוא עולם התנוצץ ממנו כח מאוריי על הבריאה ייחסוהו‬
‫לו כתו‬ ‫למח שבה כאשר יח שוב הבנאי על דרך משל על בניינו ומתחכם ומתבונן על בניינו בעת התחלתו‬
‫הכל ואז נ תגל ה עוקץ היו״ד משם העצם ואותו האור התנוצץ )טעם נקרא כתר( לתר׳ך ניצוצי‬ ‫עליון כי הוא מכתיר‬
‫נפסק מן הכתר עד שהתנוצץ )ועיין עוד שם היטיב סוד האצילות בהמגיד דף י׳ב וריש‬ ‫אור כמניין כתר ולא‬
‫מעיין ה חכמ ה( ממנו בהדרגה ניצוץ ה חכ מ ה ונ תגל ה עובי היו״ד ומתנוצץ גם כן לל״ב ניצוצות קראם ל־ב נתיבות‬
‫חכמה ולא הפסיק כח ניצוץ המאוריי הזה ער שהתנוצץ ונאצל מ חכמ ה גם כן בהדרגה ניצוץ קראוהו הבינה מתפוצץ‬
‫לני ניצוצות קראום נ' שערי בינה ונ תגל ה אות הד‪,‬״א וכן מהבינ״ה התנוצץ ונאצל כח קראוהו הסד בע׳ב ניצוצות לע״ב‬
‫גשרים קראום ע״ב שמות קדש הידועים היוצאים מפסוק ויסע ויבא ויט וכן מהחסר הפחד במ״ב ניצוצות קראום עליהם‬
‫שם בן מ״ב הידוע היוצא מברא שית עד ב' ובוהו וממנו ‪.‬התפאר״ת מתנוצץ לע׳ ניצוצות קראום ע' ענפי אילן ואלו‬
‫נכללים בשני גוונים לובן ואודם דו פרצופין שהם ע״ב ונכללו בי״ב שמות ההוי״ה בי השם בגלגולו י׳ב ובצירופו ע״ב‬
‫כמו שתאמר כי אי אפשר לי״ב ענפים לפחות מכל אחד ו׳ קצוות )ו׳ פעמים י״ב הם ע״ב( מ עלה ומטה ימין ו שמאל‬
‫פנים ואחור הרי ע״ב וכנגדם שם של י׳ב היוצא מפסוק י״י מלך י׳י מלך י״י ימלוך בחילוף נקודותיהם וי־א כי הוא יוצא‬
‫מצירוף י״ב אותיות שהם אהי״ה ויהו״ה ואדנ״י ונתגלה אז הוי״ו מהשם ומהתפארת יצא הנצ״ח ו מהנצת יצא ההו״ד‬
‫ומההו״ד היסו׳ד ‪,‬וא חר י צ א כ ח הקושר כל הכחו ת ומנהיג הבל קראוהו המלכות ונ תג ל ה הה״א אחרונה מהשם ונתנו‬
‫להם ציור כתר למעלה ולמטה ממנו לימין ה חכ מ ה ולשמאל הבינה ולמטה מהם מימין החסד ול שמאל הפחד להורות‬
‫על הדין והחסד על הטוב וציירו התפארת ל מטה מהם באמצע מכריע אך נוטה קצת אל הימין שהוא ברחמים יותר‬
‫ולמטה מהתפארת אל הימין נצח ואל ה שמאל הוד ויסוד למטה מהם באמצע מכריע ג״ב ונוטה קצת אל השמאל ולמטה‬
‫מהיסוד ה מלכו ת נוטה אל ה שמאל יותר )ועיין בפרדם בשער סדר עמידתן( ומה שציירו ימין כנגד ימינו של אדם וכן‬
‫שמאלו ז הו‪ .‬ע ד וראית את אחורי ופני לא יראו ‘ ו ה בן ‪ .‬והא לך ציורן על סדר‬
‫כתד‬ ‫השתלשלותם והסתעפותם כדמיון אילן בענפיו וסעיפיו וזהו שקראו אילן הקבלה וטעם‬
‫ההדרגה הזאת הוא בבחינת המקבלים שמן הידוע להם כי הדבר הגופני חסר מהנבדל‬
‫בינה‬ ‫הבינה חכמה‬ ‫והנבדל ה מ מונה על הטוב שלם באופן מה על ה מ מונ ה על הרע על כן אמרו כי‬
‫כדמות צורה אל הפועל על הצד החסד כי ה חכ מ ה והבינה באדם הוא פועל יותר רוחני‬
‫וכן הפועל בחסד כד מו ת צורה אל הפועל בדין והפועל בהויוח וקיומם בכללם הוא‬
‫פחד‬ ‫כדמות צורה לכולם כי זה נמ שך מצד השווי הגמור על כן אמרו כי התפארת כד מו ת חשד‬
‫צורה לאחרי« אמנם הפועל בהזיות בלתי מ שתנו ת שהוא הנצח כדמות צורה לפועל‬
‫תפאדת‬ ‫בגלגלים שהוא הר‪,‬וד והפועל בגלו‪.‬לים ברמו ת צורה לפועל בנפ שות ובהיולי שהוא‬
‫היסוד והם כולם כדמות צורה לכה הקושר מנ היג ו מ שגי ח בג שמות הפרטיים לכן ציירם‬
‫הוד‬ ‫נפש נצח‬ ‫בהדרגות אלו וכינויים בלשון משפ־ע ומקבל )סוד נפש רוח נ שמה ע־ל ע״ב שורה יוד(‬
‫וגם קראום לג' עליונים בשם נ שמה לאחרות והג׳ אמצעים קראם רוח והר‪.‬חתונים‬
‫והמלכות כה מנהיג הכל כפי הפעולות שראה מ מנו ית׳ וע״ר שהמ שלנו בנ שמה וכמו‬
‫יסוד‬ ‫שאמרנו כי לא ישיגו השכליים כה הפ שיטות כי אם על דרך הצורה הג שמיית והתואר‬
‫וכבר הזהרנו גם כן כי כולם אחד באהרות גמורה כוחות יוצאים מאתו יה' ונשארים‬
‫מלכות‬ ‫דבוקים כ שלהבת קשורה בגחלת וע״כ נקראו אצילות מלשון אצל כי הם אצלו ואין‬
‫כאן פירוד כלל לא ממאצילם יתברך ולא מון לזו כי הוא פועל במדותיו כאומן בכליו‬
‫ובנ שמה באיברי גופה ואס הוא מתלב ש בהם ונ שמה להם ופועל על ידם איך יתחלק אחר שהוא נבדל ופשוט בתכלית‬
‫הפ שיטות יתברך לעד והם ג” כ מאמיתת פשיטותו וכוחותיו ממ ש ולא דבר נברא גשמי רק אור נאצל והדברינז עמוקים‬
‫אין כאן מקום ביאורן נ סו שאמרנו כי זה הספר לא חובר אלא למתהילים בעיון ועדיין נבאר בספר מערבת אלהות הבא‬
‫אחר זה בסדר הלימוד כל הדברים בביאור יותר עמוק ודק‪ .‬וטעם מםפר עשר לא פרות ולא יותר והצטרכו לאצילתם ני‬
‫בפעולת עצמו בלי מציעותם לא יתבטלו הדברים מעולם מ שלימתו כי לא יצא ממנו הפועל הסר מה שלמתו הכל יתבאר‬
‫שם באריכות השם יראנו נפלאות מתורתו אמן ‪:‬‬
 ‫א ‪1‬‬ ‫ש?‪J‬ר א‬
‫ש א ל ת ממני אחי יריד נפשי להאיר לפניך נתיב בענין שמותיו של הקב״ה יתברך ויתברך‬
‫להפיק בהם רצונך ולהגיע בהם למהוז חפצך ולפי שראיתי כוונתך ישרה וטובה‬
‫יותר משאלתך הוצרכתי להודיעך איזה דרך יחלק אור ומה הוא הדרך שהש׳י חפץ או‬
‫אינו חפץ ‪ .‬וכשתגיע לידיעת דבר זה אז תרךא וי״י יענה ותהיה מן הקרובים אליו ותאהב‬
‫אותו בכל נפשך ותתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך ‪:‬‬
‫ך ‪ ,‬ל א ידעת אם לא שמעת אלהי עולם י״י מפניו יחילו עליונים ותחתונים מפחדו‪.‬תרעש‬
‫הארץ ולפני זעמו מי יעמוד ‪ .‬ומי יקום בהרון אפו ‪ .‬הן בקדושיו לא יאמין ושמים לא‬
‫זכו בעיניו אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עולה ‪ .‬והיאך ישתמש ילוד אשה בשמותיו‬
‫הקדושים ויעשה מהם גרזן לחתוך בו ‪ ,‬ומי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן‬
‫לשלוח יד בכתר מלכות להשתמש בו ‪) ,‬א( והנה אמרו רז״ל כל ההוגה את י״י באותיותיו‬
‫אין לו חלק לעולם הבא ‪ .‬והנה קדוש עליון ד חנינא בן תרדיון שלא היה הונה את י׳י‬
‫דרך חול ודרך תשמיש זולתי דרך כבוד כדי ללמוד ולהבין דרכי י״י יתברך ועם בל זה נענש‬
‫אנו העניים והחסרים ק״ו ‪ .‬הלא תראה מה שכתב י״י יתברך בתורתו)=״׳״ נ( לא תשא את‬
‫שם י״י אלהיך לשוא ‪ .‬ואע״פ שבא להזהיר על שבועת שקר הוציא הדבר בלשון שיש‬
‫משמעות שלא תשא את שמו על שפתיך לבטלה שהיה יכול לומר לא תשבע בשם י״י‬
‫אלהיך לשקר אבל כשכתב לא תשא וגר ש״מ תרתי ‪ .‬ומשה רבינו ע״ה כשעלה למרום למד‬
‫ממלאכי השרת סוד הזכרת י״י יתברך והזהיר את ישראל על זה ואמר )דגריס לי( כי שם י״י‬
‫אקרא הבו גודל לאלהינו ‪ .‬ואם מלאכי מעלה מוזהרים בהזכרת י״י יתברך על אחת כמה‬
‫וכמה רמה ותולעה וכ״ש המתפתה בדעתו להשתמש בכתר קונו ק״ו שאין בזמן הזה בקיאין‬
‫בהזכרת י״י ובשמושיו על דרך הפעולה )ריל קבלה מעשיוס שיוכל להציל עצמו ט״י שמוס‬
‫הקדושים וצירופיהן וזהו איסור גדול כמובא בססר'רוסידים אמנם קבלח הזוהר ודומה לו אין אסה‬
‫חוכל לשמש בו רק שחוכל לידע גדולח הש״י ב״ה כמ״ש( וא״כ לא יעלה ביד המזכירו רק אבוד‬
‫עולמו ומעלה חרם בידו ועל ביוצא בו אמרו רז׳ל כל שלא חם על כבוד קונו )ב( ראוי לו‬
‫' שלא בא לעולם ;‬
‫בני שמע בקולי ותהיינה אזניך קשובות לעצתי בני אם יפתוך חטאים אל תאבה ‪.‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪\ V‬‬ ‫)‬

‫אם יאמרו לכה אתנו ונמסור בידך שמות והזכרות שתוכל להשתמש בהם בני אל‬
‫תלך בדרך אתם מגע רגלך מנתיבתם בי אותם השמות והשמושים כלם מיני רשת ומכמורת‬
‫לצודד בהם הנפשות וללכת לאבדון ‪ .‬ואם באמת היו ביד החכמים הראשונים שמות הקדושים‬
‫מקובלים מפי הנביאים כנון שם של ע״ב ‪ .‬שם של מ״ב ‪ .‬ושם של י״ב ‪ .‬ושאר שמות הקדש‬
‫הרבה ‪ .‬והיו יכולים לחדש בהם אותות ומופתים בעולם ‪ .‬לא היו משתמשים בהם לצרכם רק‬
‫בעת הגזירה לפי שעה או על צד קידוש השם כגון ר״מ שהציל אחות אשתו מקובה של‬
‫זונות ‪ .‬ואמר לאותו הכותי השומר בכל שעה שתראה עצמך בצער אמור אלהי מאיר עגני‬
‫ואתה ניצול‪ .‬ואע״פ שאמר כך לאותו הכותי בשעה שנצרך ר״מ וראה עצמו בסכנה לא‬
‫נשתמש‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬
‫) א( והנה אמרו על ההוגה את השם באותיותיו אין לו סלק לעה״ב והטעם כי כל חות מורה על ספירה סיוחדס‬
‫נאשר יתבאר לפנים בספר והנה ההוגה באותיותיו כמפריד המחובר ואינו דומה לכהן גדול ביוה׳כ שהיה יודע‬
‫לכוין דרך אצילות והשפעתן נכלל ובפרס וכלל ומריק ברכה על כל נאי עולם כמבואר לקמן שער ה׳ ‪) :‬ב( ראוי‬
‫לו שלא בא לעולם ‪ ,‬כי עיקר בריאת אדם לא היה אלא לשמש את קונו לכבדו ולעבדו לירא את שמו ולא שישתמש‬
‫הוא בקונו רק עיקר לימודו יהיה כדי שידע ויכיר את בוראו ויתבונן גדולתו ומדת טובו כי אז יגדל יראתו ואהבתו‬
‫אוחו יתברך וינסוף וישתוקק ללכת אחר מדותיו ולהתקרב אליו וכדי שידע לכוין בתפילתו עד שיהיה הפילתו‬
‫‪ ,‬מרוצה ומקובלת לפניו כסו שיתבאר בסמוך ועם כל זאת לא ישא שמותיו הקדושים על שפתיו בלימודו רק בכינויים‬
‫דיו‬
 ‫שער א‬ ‫‪2‬‬
‫נשתמש בשם אלא בלח לו כדאיתא ‪M‬״‪ p‬דע״ז או בענין הוני המעגל או בענין רבא עם‬
‫שבור מלכא בדאיתא כפלק סדל תעניות או בענין דוד כשכלה שיתק־ וקפא תהומא ובעא‬
‫למשטפא לעלמא כדאיתא פלק החליל ובסנהדלין ‪:‬‬
‫ו ^ ל ר האמת ומפולת הבלית כי הלוצה להשיג חפציו בענין שמותיו של הקב״ה הוא‬
‫שישתדל אדם ככל כהו בתולה להשיג כוונת כל שם ושם )א( מאותן שמות‬
‫הקלש הנזכלים בתולה כגון ‪ .‬אהיה כ״ט‪ .‬יה מ׳‪ .‬יהוה ב'‪ ,‬אדני ט'‪ .‬אל סשד‪ .‬אלוה ‪D‬׳‪ .‬אלהים‬
‫פ'‪ .‬שדי יסוד‪ .‬צבאות נ״ה‪) .‬מה שחמצא פה רק פ׳ שנמס הקדושים דט כי נצח והו־ שניהס נקראו‬
‫צכאוס( וידע אדם ויבין כי כל שם ושם מאלו השמות כולם הם כדמיון מפתחות לכל דבל‬
‫ודבר שאדם צליך■ לכל צד וענין בעולם ‪ .‬וכשיתבונן באלו השמות ימצא כל התולה והמצות‬
‫תלוי בהם ‪ .‬וכשידע כוונת כל שם ושם מאלו השמות יכיל וידע גדולת מי שאמד והיה‬
‫העולם ויפחד ויילא מלפניו וישתוקק ויכהוף ויתאוה להדבק בו מתוך ידיעת שמותיו יתבלך■‬
‫ואז יהיה קלוב לי״י ותהיה תפלתו מקובלת ועל זה נאמר )ר־‪.‬סלי= צ״א( אשגבהו כי ידע שמ‪1,‬‬
‫יכךאני ואענהו לא אמל הכתוב אשגבהו כי יזכול שמי אלא כי ירע שמי הידיעה היא‬
‫העיקר ‪ .‬ואח״כ יקלאני ואענהו ‪ .‬כלומר כשיצטרך לדבר ויתכוון באותו העזם שאותו הדבר‬
‫שהוא צריך תלוי בו אז אענהו ‪ ,‬הלא תלאה כי בעת הצלה הזכיל )ב( יעקב אל שלי ואסל‬
‫)גיא='י’' ״ג( אל שדי יתן לכם רחמים ‪ .‬ודניאל כשהתפלל אל המקדש אמר )מיא; ט( והאר‬
‫פניך‬
‫דרך כבוד ויראה ללמוד דרך קצרה והעלמה כי ברוב דברים לא יחדל פשע ‪ ) :‬א( מאותן שמות הקודש הנזנרים‬
‫בתורה‪ .‬כי אלו השמות הם שמות הנכבדים מהאל יתברך במות מעשר ספירות שהזכרנו בהקדמה וכל שאר השמות‬
‫שבתורה שבאין מכת צירוף אותיות אלו השמות באמצעיות הכ״ב אוןיוח אלפא ביתא כולם נדבקים ששם המפורש‬
‫בן ד׳ אותיות ולפי שיש לעשר מדוח אלו בחינות רבות מצד השתנות יניקתם ופעולתם ומצד הכתות המשתלשלות מהם‬
‫למטה רבו השמות והכינויים עד שכל התורה מלאה משמות וכינויין ולכל שם וכינוי יש לו הוראה וסגולה בפני‬
‫עצמו וכחם גדול בכל הנמצאות ברצון האל יתברך האועל ע״י שמהם לדין ומהם לרחמים כי הוא פמליא של מעלה‬
‫וב״ד של הקב״ה וע״י יצוה האל יתברך למלאכי העולם האמצעי‪ .‬לפעול בתחתונים והאיש הטהור המוכן לכך ויודע‬
‫סוד הזכרות אלו השמות לפי סדר ממשלתם ומנוייהם ויודע אופן אצילותם יהיה לו כח לפעול בהם כרצונו ויעחר‬
‫לתפלתו ויעשה לו אותותומופתים ברגע )ענין הה ש־בעות( כי כולם עומדים היכלות היכלות ולכל אחד יש לו ג״׳כ‬
‫מלאכים מיוחדים בעולם המלאכים אשר בהיות האדם הראוי לכך משפיע המלאך בשם הממונה עליו לעשות פעולה‬
‫מיוחדת תיכף יתפשט רוחניות ושפע המדוח למטה בעולם המלאכים ויחלבש הרוחנית ההיא בצורת האותיות מהשמות‬
‫ההם והכינויים והשבעות שיזכור ותיכף ימלא שאלתו וזהו חלק המעשה מחכמת הקבלה כי מכתבנו ולשוננו אינו‬
‫כשאר מכתבות והלשונות כי האותיות יש להם חיות ורוחניות והם דברים נאצלים מאתו יתברך וז״ש ברבי חנינא בן‬
‫חרדיון שהיה רואה גויל נשרף ואותיות פורחות ובתפלה אנו אומרים ודבריו חיים וקיימים ולכך כל האותיות והתיבות‬
‫ופסוקי התורה ג"כ יש להם ׳הוראות וסגולות ופהזכרחז התחברות הרכבות יפעלו כדמיון סמני הרפואות ובעונותינו‬
‫סאז אין חזון נפרן נתמעט זכרם ימני ארן והמעש שנמצא אין אנו רשאין בו כמו שנתבאר ‪ ) :‬ב( הזכיר יעקב ע״ה‬
‫אל שדי‪ .‬מבואר לפנים בשער ב' בביאור אל שדי ואינו ר״ל שיכוין לאותו השם שלבד אלא יבקש מאת הש״י בחיבור‬
‫כל הספירות שיחן לו צרכו מאותה המדה אשר בתוכה אותו הדבר אצור אשר הוא צריך במבואר לפנים בשער ד'‬
‫בביאור עניין שאילת פנים ושם מבואר ענין חנה ‪ .‬ובתשובת ר״י בר שטת אמרי כי ־פעם שאל לחכם אחד בתלמוד‬
‫וקבלה וחסיד גדול היאך המקובלים המכוונים בברכה אחת לספירה ידועה ובברכה אחת לספירה אחרת וכי יש אלהות‬
‫בספירות להתפלל אליהן והשיב חלילה שתהיה התפלה כי אס )ל א״ ם ב ״ ה ו ב״ ש ו הו א כ טו עי ל ת כ ל ה עי לו ת(‬
‫יבקש ממנושיצוה אל היושב על המשפט שידין לו‬ ‫בל הדבר הזה כמי שיש לו ריב ושואל מן המלך שיעשה לו דין‬
‫לא שיצוה אל הסוכן הממונה על האוצרות כי תהיה שאילתו בטעות לכן אם ישאל מן המלך שיחן לו משן לא יאמר‬
‫שיצוה אל השופט אלא שיצוה אל הסוכן וכן אם ישאל יין יבקש שיצוה אל שר המשקים ^ ח ס אל שר האופים כן הוא‬
‫המחשבה להמשיך השפע אל הספירה‬ ‫בענין השפילה שהיא לעולם לשם יתברך )פי־ א״ם ט מ״ ה( אלא שיכוין‬
‫המחיחסח לאותו דבר שהוא מבקש עליו כמו שתאמר בברכת על הצדיקים יכוין לספירה הנקראת חסד שהיא מדת‬
‫רחמים ובברכת המינין יכוין לגבורה שהוא מדת הדין וכן בשאר הברכות כיוצא בהן וביאר לי החכם החסיד מכוונה‬
‫המקובלים‬
 ‫ב‪3‬‬ ‫שער א‬
‫פניך על מקדשך השמם למען אדני ‪ .‬ואע״פ שדרשו רז״ל בברכות למען אברהם שקראך אדון‬
‫)א( עדיין צריבין אנו למודעי ‪ .‬וחנה כשהתפללה שיתן לה י*י זרע אנשים מה כתיב י״י צבאות‬
‫אם ראה תראה בעני אמתך ואע״פ שדרשו בו בברכות מה שדרשו עדיין יש עיקר ושרש פנימי‬
‫לדבר ולא לדרשא קאתינא אלא לעיקרא דטלתא קאתינא ‪ .‬ואחר שכן הוא צריכין אנו למסור‬
‫בידך עיקר ושורש להשען עליו ;‬
‫כי כל שמותיו הקדושים הנזכרים בתורה כולם תלוים )ב( בשם בן ד׳ אותיות שהוא יהוה ‪.‬‬
‫ואם תאמר )ג( והלא שם אהי״ה הוא העיקר והמקור ‪ ,‬דע כי שם בן ד אותיות הוא‬
‫דע‬
‫כדמיון גוף האילן ושם אהי״ה הוא עיקר האילן הזה )ד( וממנו ישתרשו שרשים ויתפשטו‬
‫ענפים לכל צד וצד ושאר כל שמות הקדש כולם בדמיון ענפים וסנסנים נמשכים מנוף האילן וכל‬
‫אחד מן הענפים עושה פרי למינהו ‪ .‬ומלבד שמות הקדש הידועים שאסור למוחקן ‪ .‬יש כמה‬
‫כגויים אחרים תלויים בכל שם ושם כגון שתאמר כנויין של יהוה מי הם ״נורא‪ .‬״נושא עון‪* .‬עובר‬
‫על פשע ‪ .‬כנויין של א״ל מי הם כגון ״גדול‪ ,‬״רחום‪ .‬״והגון ‪ .‬כנויין של אלהי״ם מי הם כגון אדי״ר‪.‬‬
‫שופ״ט‪ .‬דיי״ן ‪ .‬ולבל אחד מאלו הכנויים יש כנויין אחרים תלוים בכל כגוי וכגוי מאלו והם שאר‬
‫כל מלות התורה ‪ .‬עד שנמצא כל התורה כולה נארגת על הכנויין והכנויין על השמות והשמות‬
‫הקדושים כולם תלוים על שם יהוה וכולם מתאחדים בו נמצאת כל התורה כולה נארגת על שם‬
‫יהו״ה ‪ ,‬ולפיכך נקראת תורת י״י תמימה‪ ,‬נמצאת למד כשתבין כוונת שמות הקדש למשפחותיהם‬
‫ותשיג הבנויים המיוחדים לכל אחד מהם אז תראה שהכל תלוי בשמו הגדול יתברך ותכסוף‬
‫ותשתוקק להדבק בו ותירא ותפחד ממנו ואז תבין יראת י״י ודעת אלהי״ם תמצא ‪ .‬ותכנס‬
‫בכלל אותם שנאמר בהם אשגבהו כי ידע שמי ואז תבין כמה הוא עונש המזכיר שם שמים‬
‫לבטלה ‪ .‬כ״ש ההוגה את השם באותיותיו ‪ .‬ק״ו המשתמש‪.‬בו ‪ .‬וקודם שאתחיל בכוונת ההבור‬
‫יש לי להקדים לפניך הקדמה אחת והיא זאת ;‬
‫גדול דע כי אמתת עצם הבורא יתברך■ איננה מושגת לזולתו ואין בכל המוני מעלה יודע‬ ‫כלל‬
‫מקומו כ״ש עצם אמתתו הלא תראה מלאכי מעלה מה הם אומרים )יחיקאל א( ברוך כבוד‬
‫י״י‬
‫המקובלים והנה טוב מאד אמנם מי מכניס אוחנו בכל זה הרי סוב להחסלל סחם להש״י בכוונה והוא יודע באיזה‬
‫דרך ישלים המבוקש כמאמר הכחוב נול על י״י דרכך ובטח עליו והוא יעשה עכ״ל אבל א״א כי עיקר השפלה היא‬
‫במקום קרבן וסודו היה לעורר הכחוש ולקרבן והנה השם יחברך נסן כח ביד אדם ובחרו היוחו בוחר ומעורר‬
‫מן הארז כמבואר ברקנסי ובפירושי שם וזאש היחה נםכוונשוישברך‬ ‫יעלה‬ ‫ו כפי רצונו כענין הנרמז בפסוק ואד‬
‫להאציל אצילוש ומרכבה דונמה אדם ואבריו בצל אל המוצל כדי שיזכה ויעורר בבחירשו אל הטוב לו כאשר אבאר‬
‫בסמוך לפנים ולכן הראשונים שהיו יודעין בכניסה השערים יסדר האוצרוש היו מכוונים בשפילהן כסדר הנזכר כדי‬
‫לעורל הכחוש והמדוש בדרך הששלשלוש ודברי הרב אמש לאינם יודעים לשאול ולכוין בשם כמו‪ ,‬בדורינו זה שאץ‬
‫לנו קבלה ברורה ממקויבל חכם רק בדמיון ביאור מלושיהם וכמעט הספרים אשר אשנו היו נעולים וסשומים ברמזים‬
‫והוא יעננו ברוב רחמיו וחסדיו ‪ ) :‬א( עדיין צריכין אנו למודעי כו׳ ‪.‬‬ ‫סשם‬ ‫סוב לנו להשפלל אלי השם ישברך‬
‫כסא והיכל לשם הנכבד הנקרא אדני שהוא נ"כ מקדש והיכל לשם ידו״ד‬ ‫פי׳ ע״ד האמה בנה ביש המקדם שהוא‬
‫כדלקמן בכינוי ביש המקדש ‪ :‬ולא לדרשא וכו׳‪ .‬וחכמינו ז״ל לא רצו לנלוחו והוציאו לדרשה בעלמא ‪ ) :‬ב( בשם ‪P‬‬
‫ד׳ אושיוש כמבואר בשחלה שער חמישי ‪) :‬ג( והלא שם אהיה הוא העיקר‪ .‬פי' כי הוא שם הכשר שממנו נאצלו כולם‬
‫אבל שם בן ד' הוא שם השפארש ‪ ) :‬ד( וממנו יששרשו‪ .‬ר״ל משם ההוי״ה שהוא כנקודה בענולה שכל הקוים היוצאים‬
‫אל ענול המקיף ממנה נמשכים ‪ .‬וכל זה הענין מבואר היטיב בריש שער ה' באריכוש אמר נמצאה אמר כי הוא שם‬
‫יהוה לבדו הוא עיקר ואע״פ ששם אהיה הוא המקור הכל דבר אחד הוא וכמו שפירשהי הוא מבואר שם ע״ש ‪ ,‬אף כי נוכל‬
‫לומר כי ממנו שב אל שם אהיה וענפים ר״ל ענפי השרשים שהם מכוסים למסה בארן הם שאר כל מצוש השורה כי‬
‫כולם רומזים לאיזה שם או כינוי או מדה מן המדוש שהם הספירוש והעד מספר שמושי שורה שמוציא כמה שמוה מכמה‬
‫פרשיוח בחילופי אושיוש וצרופיוש עד אשר יפעלו ע״י פעולוש נוראוש וכן שמצא אף בשמושי שהלים בכמה שמוה וכנוייהס‬
‫וכבר נשחברו כמה ספרים בשמוש יוצאים מפסוקי שורה ונביאים כמו ספר הפליאה ושמושא רבא וזוטא וספר רזיאל ‪:‬‬
‫בכל‬ ‫■‬
 ‫שער א‬
‫מפקופו)א( בכל פקום שהוא ‪ .‬ואם עליונים כך תחתונים על אחת כפה וכפה א׳כ כל אותם‬
‫העניינים שאנו קורים בתורה כגון ׳יד ׳ורנל יאוזן •ועין ושאר כל כיוצא בהם פה הוא ‪ .‬דע והאפן‬
‫כי כל אותם העניינים אע׳פ שהם פורים ופעידים על נדולתו ואפתתו אין כל בריה יכולה לדעת‬
‫ולהתבונן פהות אותו הדבר הנקרא יר ורגל ואוזן וכיוצא בהם ואם אנו עשויים בצלם ודפות אל‬
‫יעלה בדעתך כי עין בצורת עין פפש או יר בצורת יד פפ ש)ב( אבל הוא ענינים פניפיים ופגיפים‬
‫לפנימיים באפתת פציאות י׳י יתברך אשר פהם הפקור והשפע יוצא לכל הגפצאים בגזירת‬
‫הש״י אבל אין מהות יד כמהות יד ולא תבניתם שוה כפו שאפר)י‪:‬״י= ״( ואל פי תדפיוני ואשור״‬
‫ודע והבן שאין בינו ובינינו דמיון מצד העצם והתבנית אלא כוונת צורות האברים שבנו שהם‬
‫עשויים בדמיון סיפנים עניינים סתומים עליונים שאין הדעת יכולה לדעתם אלא כדמיון זכרון‬
‫כמו שכותב ראובן בן יעקב שהרי אין אלו האותיות ואין זו הצורה עצמה של ראובן בן יעקב‬
‫צורתו ותבניתו ומהותו אלא זכרון שזה ראובן בן יעקב הכתוב הוא סימן כנגד אותו עצם ותכנית‬
‫הידוע הנקרא ראובן בן יעקב )ג( ולפי שי”י יתברך רצה לזכותיגו ברא בגוף האדם כפה אברים‬
‫נסתרים ונגלים בדמיון סימן למעשה מרכבה ואילו יזכה אדם לטהר אבר מאבריו יהיה אותו אבר‬
‫כדמיון כסא לאותו דבר עליון הפנימי הנרןא בשם זה אם עין עין אם יד יר וכן לכל השאר כיצד‬
‫בנון‬ ‫‪,‬‬
‫) א( בכל מקום שהוא‪ .‬כי השנעחו בכל מקום ואין לו מקום מיוסד כי מלכותו בכל משלה ‪ ) :‬ב( אכל הס ענייגים‬
‫פנימיים‪ .‬ר״ל העשר ספירות וסוד כל המרכבות ולקמן בשער ה׳ מבואר יותר ‪) :‬ג( ולפי שהש״י רצה לזכוחינו וכו'‪.‬‬
‫דעת הרב ז״ל כמו שכבר ביארנו במערכות אלהות במערכת העעם ובמערכת אדם כי רצה השם יתברך לברוא העולם‬
‫אשר עיקרו מן האדם היותו נוהג על מנהגו בבסירתו שלו יהיה מעניין עולם השכלי ויהיה כדמות עליון בכס ועומד‬
‫גבסירתו בעצמותו להוציא דמותו אל הפועל כעניין עולם השכלי ואל מקום אשר יפנה כמה רוסו ללכת שס יתדמה צורתו‬
‫לעורר עליו מן למעלה נס לטובה או לרעה לא שיהיה זה שינוי לפניו ס״ו רק הוא שופע הטוב תמיד במדותיו והאדם‬
‫הוא הממשיך עצמו ומהפך בהם כמו שנתבאר במערכת אסדות ולכך האציל מאתוהש׳י אצילתו במדוסיו אברים דוגמת‬
‫אדם וההשתלשלות אשר ברא האדם דוגמתם הכל אצל הצורה עד שבתשלום גילוי עשר מדוחיו נמצא נשלם הכל למעלה‬
‫ולמטה עד האדם שבו נשלם הכל דוגמת המיצל ואל המקום אשר ימשוך הצל יתהלך צורת המיצל לעומתו וכל זה עשה‬
‫אלקים כדי לזכותינו ואל זה כיון באומר בצלמט כדמותנו כי כמו שהשם פועל ורושם במדותיו בעולמו כן נשמת האדם‬
‫רושמת ופועלת באבריה כי הצלם והדמות נאמר על הנשמות וכסותיה אשר נתן בהם הש״י כס להתדמות לעליונים שאם‬
‫תמשיך אותם האברים המדומים דוגמת עליונים שהוא בפעולת הטוב והאמת תמיד יוסיף ברכה ושפע בעולם העליון‬
‫ובתסתון ונעשה אותו הפועל כפועל העליון והאבר אשר בו פועל כדמיון מבור וסעד לדונמחו למעלה כי אז ההשתלשלות‬
‫אמד כבחמלת הבריאה והמיצל אמר הצל ומכלל הן אחה שומע לאו שאס ממשיכים היפך האמת בדרך לא סוב הנה‬
‫מריעים לעצמם ומתקלקל השורה כולה והרי הוא כפונם ומקלקל במדות ואברים של מעלה שהרי הוא מוליכם בדרך לא‬
‫נתכנו עליהם ומעוררים עליו אחר רצונו ולרע ירוצו כפי בחירתו היפך הכוונה הראשונה אשר כיון בהם כי יגברו כסות‬
‫הדין אשר יצאו אחורי האצילות כסי אשר יתבאר עוד במקומה עוד מזה בספר האמונות לרש״ם ז״ל ידוע וברור הוא לבני‬
‫אמונחינו הקדושה שם בן ע״ב שהוא רי׳ו אותיות ונקרא שם המפורש והאותיות אלה רומזים לסכמות פנימיות נכללים‬
‫בסוד השם הנעלם בו והוה כל הוה ובאוחיוחיו הקדושים יצאו כל הנמצאים לפועל המציאות וכאשר נצטרפו להם ל״ב‬
‫נתיבות מכמה שהוא הלב עולה רמ׳ח והנה ברמ׳ח סוד הכללים ובהם נכללו המרכבות הפנימיות והחיצוניות והנה שיעור‬
‫קומה לאות ולסימן חלילה לאל מצלם ותמונה אלא הם סוד הידיעות השלילות מכל הפגה ורעיון ומכל ציור במחשבות בני‬
‫אדם ולק לשאר החכמות מצויירות והוא סוד נעשה אדם בצלמנו כדמותנו והנה היושב על כסא הוא כמראה אדם מפני‬
‫כללות הידיעות וחיבורן אחת על אחה ‪ .‬והנה מהסבה ראשונה פשוטה נאצלו הידיעות האלו וסוד השם הקדוש בן ע״ב‬
‫וכאשר עלה במחשבה הטהורה לברוא אח האדם בצלם חכמתו כמראה אדם מלמעלה כללו ברמ״ח אברים סוד שמו‬
‫להעיד עליו כי צורחו שהוא נפשו בכח כולל נשחרגו ממנו רמ״ח איברים והם כלי אדם ונפשו חיצונים ופנימים והס‬
‫רמז וסימנים לפרקי המרכבה הקדושים ב״ד של הקב״ה והכוונה מאתו להיות נפש האדם השלם כללה מעלת העולם ולוח‬
‫כולל כל הידיעות ולכך נקרא עולם ק ק וכמו שידיעות הקדושות והטהורות הפנימיות נבללו בכל אדם ישר כן האדם‬
‫המעוות דרכו נכלל בכלל החיבור האחד החיצוני הנקרא אדם בליעל עכ׳ל נראה שדעתו במו שפירשתי ויראה ג״כ כי ע*כ‬
‫אסרו שיש ג׳ ע וניהנם ארציי ושסיימי והיא האמת כי כמו שנמצא אדם למסה ודוגמתו למעלה כן נמצא שכרו ועונשו‬
‫מורגש‬
 ‫ג‪5‬‬ ‫שער א‬
‫בנון שנזהר ונשמר אדם אחד במראה עיניו שלא יביט ולא יסתכל בדבר ערוה ולא בשאר כל‬
‫דבר של ננאי אלא בכל דבר שהוא קדושת י״י ועבודתו אז■ אותה עין נעשית כמו כסא לאותו‬
‫דבר הנקרא למעלה עין וכן היד והרנל ושאר כל האברים ‪ .‬ועל זה אמרו חז׳ל האבות הם המרכבה‬
‫ולא אמרו כל אחד מהאבות הוא המרכבה אלא האבות‪ ,‬כיצד אברהם אבינו ע״ה לקח בטהרה‬
‫צד ימין)א( וירש ימין של מעלה שהוא מדת ההסד ועל זה נאמר )נראכיח יג( ויסע אברם הלוך‬
‫ונמוע הנגבה ‪ .‬יצחק לקח בטהרה מדת צד שמאל שהוא הפחד ועל זה נאמר)סס ליי( וישבע יעקב‬
‫בפחד אביו יצחק ‪ .‬ויעקב לקח בטהרה צד קו האמצעי ועין נאמר )כס גל( ויעקב איש תם יושב‬
‫אוהלים כין אהל אברהם ובין אהל יצחק נמצאו שלשת האבות כסא למרכבה ‪ /‬ועל דרך זה‬
‫הושב הדבר על בוריו)ב( ויוצר על מכונו ‪:‬‬
‫יש לנו להאיר עיניך בענין תלוי על זה ‪ .‬דע כי המדות הם תלויות כאברים כיצד‬ ‫!עתה‬
‫מדת העין היא הראות ‪ .‬מדת האזן היא השמע ‪■ ,‬מדת היד היא המשוש ‪ ,‬טדתהרנל‬ ‫^‬

‫היא ההליכה‪ ,‬והנה המדות נמשכות אהר האברים ‪ .‬ולפי שהזכירו חדל כלפי מעלה לשון מדות‬
‫יש לנו לדון ענין המדות כמו שיש לך לדון ענין אזן ויד ורנל שאמרנו וכמו שאין ערך כינינו‬
‫בענין האברים כך אין ערך בינינו לענין המדות ולפי שאנו צריכים להשתמש בחבור זה בלשון‬
‫חמדות השמר לך ושמור נפשך מאד פן תכשל ותאמר שיש לי״י יתברך מדה מוגבלת או משוערה‬
‫שאין הדבר כך אבל כמו שאין)ג( לענין עין ואוזן שיעור וגבול ודמיון כך הוא הדין במדות ‪,‬‬
‫והנה רדל קראו לשמותיו הקדושים מדות כדגרפינן פרק קמא דר׳ה אמר רב יהודה ברית כרותה‬
‫לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם שנאמר )שמוה לי( הנה אנכי כורת ברית ושלש עשרה‬
‫מדות הם י״י י״י אל רחום וחנון ארך אפים וגר ‪ ,‬והכלל שיש לך להאמין בזה שאין דמיון כין‬
‫מדות י״י יתברך ובין מדותינו זולתי בדרך הזכרת סימן בשם לבד וע׳ז ארז״ל בכ״מ בא וראה‬
‫שלא כמדת הקב״ה מדת בשר ודם ‪ .‬ואחר שמסרנו בידך מפתח הקדמה זו יש לנו להכנם כביאור‬
‫כל שם ושם משמות הקודש הכתובים בתורה ולהאיר עיניך בכ״מ שתמצא כתוב שס אחד‬
‫מהם וכדי שתבין ותשכיל מקור מים חיים שהוא נובע מכל שמותיו יתברך וכשתשיג דבר זה‬
‫אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל ;‬

‫אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלחך‬

‫יסוד ד‪,‬הכמה ועיקר הקבלה )יהוה( א מונ ת ה ׳ יתברך ך א מן )אהיה( א ם ד י ר נכוחה‬
‫ידרכו )אמי( מחשבותיך אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף ‪ ,‬השם הראשון משמות הקודש‬
‫הוא‬
‫מורגש למשה ומושכל למעלה דונמחו ואם האדם חסא ולא עשה עגודקו כמו שהיסה הכוונה נהריאחו מקבל עונשו גכמו‬
‫שעשה וזהו אמרם כי הקי״ה מוזר הנשמה אל נדנה ודן אס הנוף כי מצד היוס דבקוס הנשמה כנוף שהוא כולו שועל‬
‫ארציי נידונים יהד בעונש ניהנם ארציי וגהיוס הנשמה עצמה שכליה וסכונוה אבריה דונמהס למעלה מקבלה עונש‬
‫נהיוהה נסרדח ממקומה ואינה יכולה להזור אל מקום שממנה הוצבה כינוי זה לניהנם שמיימי כלומר מושכל וה״ה לנ״ע‬
‫כי בהיוסם הדברים רצויים אצל הש״י נעשים באמצעוה האברים שהם ארציי מקבלים שכר נאמצעוה הכוסוס הידועוה‬
‫והגוף ימצא מנוה בג״ע ארציי עם היוח הנשמה חוזרת אל מקומה זכה ונקייה אל האלקים אפר נתנה ‪ ) :‬א( וירש ימין‬
‫כו׳‪ .‬לפנים בשער ז' מכואר יותר כיצד היהה לקיהחם ונזשמעוח הכסוקיס ויסע אברם הלוך ונסוע היננבה כי' שהיה‬
‫הולך ונוסע מלמשה למעלה פד לניבה שהוא החשד הנקרא דרום כלומר דר רום שהוא הראשון לז' םפירוח הבנין והפונה‬
‫פניו אל מזרח ימינו לצד הדרום והמזרח הוא התפארה אשר אליו פונים כל הפנים כאשר יתבאר עוד בעז״ה ועז״א‬
‫דוד ע״ה נאם י״י לאדוני שב לימיני ‪ ) :‬ב( ויוצר על מכונו‪ .‬פי' שעד יעקב לא נזדכך הפנס והזוהמה שהשיל הנחש‬
‫באדם הראשון אחר שחטא כמבואר לקמן בשער ה׳ במלח דעה ‪) :‬ג( לענין עין ו‪,‬כו'‪ .‬ר״ל עין של מעלה ‪:‬‬
‫השער ה ר א שון יסיר ה ח כ מ ה ועיקר ה ק ב ל ה א מונ ח ה' יחברך נו'‪ ,‬בראש דבריו רמז צג' שמוח הקדושים שהם‬
‫■ עיקרי‬
 ‫שער א‬ ‫‪6‬‬
‫)א( הוא השם הנקרא א דני * )מדה מלטח( אמר שלמה המלך ע״ה שמור רגלך כאער תלך‪..‬‬
‫אל בית האלהים הודיענו בפסוק זה שצריך האדם לבדוק עצמו ולהזהר כשרוצה להתפלל לפני‬
‫י״י יתברך ולראות ולהבין אם יש לו מקטרינים ומעכבים לקבל תפלתו ‪ .‬ויש לו לסקל המסילה‬
‫ולהרים מכשול מדרכיו ‪ .‬משל לאדם ההולך לחצר המלך להפיק שאלה שהוא צריך להזדרז ולדעת‬
‫אם יש בדרך פנע או סכנה‪ .‬ומלבד זה יש לו להתבונן כמה שערים יש בבית המלך זה לפנים‬
‫מזה ולהכיר אותם השוערים הממונים לשמור השערים ולהיותו אהוב אצל לולם ולדעת אם יש‬
‫בהם איש שונאו שישלים עמו ‪ .‬ומלבד כל זה ראוי לו לדעת ולהתכונן בבגדים שהוא לבוש אם‬
‫הוא ראוי להכנם בהם בחצר המלך כמו שאמר כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק ‪ .‬ומלבד‬
‫בל זה ראוי לו לבדוק בעצמו אם הוא הגון לדבר לפני המלך והשרים והסגנים אשר לפניו ‪ .‬ואם‬
‫יש בהם מי שיערער על בקשתו וכמו כן אם יזדמן לו שיתעכב בהיכל המלך שעה או שתים אם‬
‫יבול לסבול ‪ .‬ורז״ל הוצרכו להעיר אותנו ואמרו בלל גדול מלכותא דארעא כעין מלבותא‬
‫דרקיעא ואם במלכות בשר ודם יש לו להזהר בכל אלו הדברים שאמרנו כ״ש בהיות האדם נבנם'‬
‫להקביל פני מלך מלבי המלכים הקב״ה יתברך ויתברך שיש לו לאדם להכין ולדעת כי מן הארץ‬
‫ועד הרקיע אין שם מקום פנוי )ב( אלא הכל מלא גדודים והמונים מהם פזהורים בעלי חםד‬
‫ורחמים ויש למטה מהם כמה בריות טמאות מזיקים ומקטריגים וכולם עומדים ופורחים באויר‬
‫ואין מן הארץ ועד הרקיע‪.‬מקום פנוי אלא הכל מלאהמונים‪ .‬מהם לשלום מהם למלחמה‪ .‬מהם‬
‫לטובה ומהם לרעה ‪ .‬מהם להיים ומהם למות וע״ז מיוסד שיר של פגעים )הכלים צ^( יושב בסתר‬
‫עליון‪ ,‬כי הוא יצילך‪ .‬באברחו‪ .‬לא תירא‪ .‬מדבר באופל יהלוך‪ .‬כי מלאכיו‪ .‬וכל אלו המחנות בין‬
‫הארץ ובין השמים דוגמת ההולך בדרך במקום סכנה ‪ .‬כך תפלתו של אדם עוברת בין אלו‬
‫הכתות ועולה עד לרקיע ‪ .‬אם יש בו זכות לא יפגעו לסטים בתפלתו ! ואם אין בו זכות כמה‬
‫פגעים ומשחיתים פוגעים בדרך ‪ .‬ולפי זה הדרך תקן דוד המלך ע״ה הזמירות כדי לפנות דרך‬
‫לתפלות לעבור כי כל אותן הכתות הן כמו ענן מעכבין לעלות התפלה וע״ז נאמר )אינה ג( סכותה‬
‫בענן לך מעבור תפלה ‪ .‬ובשבא דוד ע״ה והתקין זמירות בהיות האדם מסדר אותן הזמירות אזי‬
‫מסתלקין‬
‫עיקרי המשפיעים להולך בדרך ננווזה ובלבנו יאמין בשלמח האמונה רמזה גר״ח נ(צ'לוהיו נדרך הורדסם השפע ט םם‪:‬‬
‫‪ p‬ד' מקבל שפט‪ .‬משם אהיה ומשפיע בכם אדני ומשם נחפשט לכל ‪ {»):‬השם הראשון הוא השם הנקרא אדני‪ .‬כי הוא‬
‫מורה ממשלה ופלמנוח מל' אדנוס והמדה האחרונה אשל בזה השם נקראה נהנה לראש פינה להנהיג ולהשנירז בעולם‬
‫החחחון לכך נקרא ג"כ בשם מלכוס כאשר יחבאר עוד וקרא אוחו שם הראשון כי ט א הראשון הקרוב אלינו מלמנוה‬
‫למעלה ‪ ) :‬ב( אלא הכל מלא נדודים‪ .‬נם לפנים מזה באריכות בסוף שער ב׳ ומצאתי כי עלו הנדודים שבין השמים‬
‫והארן כולם נרשמים ונבראו מפעולת אדם וכחותיו בו כסי המעשה אשר יעשה הן סוב הן רע יוציא מכחו ורוחו דבר‬
‫רוחני סוב או רע והוא לא ירניש וידע לנכות חומרו אשר נסבע בו וזהו סוד במאמרם העושה מצוה אהה קנה לו■‬
‫סרקליס אחד והעובר עבירה אחת קנה לו קסינור אחד כי מכחו ורוחו ההווה בעשייתו הסוב ירשים ויצא בריה סובה‬
‫רוחנית מלאך מליץ יושר וכן בהפך בעשייתו העבירה וקונה סל' קונה שמים וארן והוא אמרם ז״ל כל העושה מצוה‬
‫שאותה מצוה עולה ואומרת לפני הקב״ה פלוני עשאני וכן בעבירה זאת היתה כוונה נתן הנביא באומרו לדוד גם י״י‬
‫העביר חסאהך ולא המוח ולא אמר מחל או סלח חסאחך אלא רמז לאותו המקסרג שנברא מחסאתו העבירו השם‬
‫מלפניו שלא יבא לקסר‪ :‬עוד וזהו ג״כ בסוד האמור בקץ כל בשר בא לאני ולא אמר קן כל בשר הניע רמז בזה כ' הנולד‬
‫ממעשיהם הרעים הנקרא קן כל בשר לפי שמביא כל בשר לקצו וסופו בא לפני ואמר שמלאה הארץ ממס לכן הנני מוכרח‬
‫להשחיתם מן הארץ כי הש״י אע*פ שרואה ויודע ארחות בוצע בצע מאריך אף ומרחם להם עד בא המקסרג וסוען‬
‫שאין להשיב בדבריו‪ .‬ובספר הזוהר אמרו ואת הנפש !אשר עשו בחרן נפש ממש כי כל אותן השנים שהיו עקרים כל‬
‫הטיפות שהוציא אותן הצדיק לא היו לבסלה כי נבראו מ ק רוחוח ונשמות מהורות וע״ד זה אמרו באדם )פי״‬
‫א ד ם ה ר א שון( להיפך זה כל אותן ק״ל שנים שהיה אדם נזוף הוליד שידין ורוחין ומכאן טעם נכון למשמשין עם נשותיהן‬
‫מעוברות או מניקות וזקנות כי לא יהיה זרעם לבסלה אם כוונתם סופה וישרה והנה מד׳׳ז שביארנו הוא אומרו בכאן‬
‫בהמונים אלה שמהם לרמה ומהם לסונה ודבר אפשר ונכון הוא כמו שביארנו למעלה כי האדם נעשה פדונמת עליונים‬
‫ומעורר‬
 ‫ד‪7‬‬ ‫ע‪1‬ער א‬
‫מסתלקין )א( והולכין להם אותם המשהיתים והמקלקלים ורזמעכבים ונקראו זמירות מלשון‬
‫מזמר )י‪:‬כי? ■ה( וכרת הזלזלים במזמרות וע״ז אפר הצתוב )סהליס קיט( זמרות היו לי חקיך‬
‫בבית מגורי כלומר באותם המקומות שהייתי מתירא מהן בדרך והיה לי פחד ומגור באותן‬
‫הזמירות פזרתים והכרתים ‪ .‬ולפ״ז הדרך נאמר )איוג לה( ברן יחד בוכבי בקר ונר ‪ ,‬וענין רנה הם‬
‫הזמירות הנאמרים בבקר ואזי יתפזרו ויתרועעו )ב( כל בעלי הדין הקשה הנקראים בני אלהים‬
‫ולשוןיריעו מלשון )י‪:‬טיה כי( רועה התרועעה הארץ ‪ .‬ולפיכך צריך אדם לכוין עצמו בשעת תפלה‬
‫ולכוין מחשבותיו כראוי בענין שלא תתעכב תפלתו ולא תשוב ריקם בקשתו וע״ז אפרו לעולם‬
‫ימוד אדם עצמו אם יכול להתפלל יתפלל ואם לאו אל יתפלל ‪ .‬פי׳ אם יכול ילכוין בתפלתו‬
‫באיזה‪ ,‬שר )אפשר שצריך להיוח באיזה שם מו בהיזה שמוסיו( שהוא צריך בתפלתו יתפלל ואם‬
‫לאו אל יתפלל ‪:‬‬
‫ל א ח ל שהודענוך זה כי עיקר האמונה ויסוד היהוד הוא להבין שמושי )פה מצאסי נ״א כחוב‬
‫טל קלף וז״ל יש לנו לחזור ולהודיטך כי טיקר האמונה ויסוד היסוד הוא להבין ולדטס כל שמוחיו‬
‫הקדושים( כי כל שמותיו הקדושים הנזכרים בתורה כלם כלולים בשם בן ד׳ אותיות שהוא יהוה‬
‫יתברך והוא נקרא גוף האילן ושאר כל השמות מהם שרש ומהם ענפים ומהם אוצרות וגנזים‬
‫וכל אחד מהם יש לו פעולה מיוחדת מהבירו ‪ .‬משל לאוצר שיש בו כמה חדרים כל חדר מהם‬
‫מיוחד לדבר בפני עצמו ‪ .‬בחדר זה אבגים טובות ומרגליות ובחדר זה כסף ובחדר זה זהב ובהדר‬
‫זה מיני מאכל ובחדר זה מיני משקה ובחדר זה מיני מלבוש ‪ ,‬וכשהאדם צריך למיני מאכל‬
‫ואינו יודע אותו ההדר שהמזונות כתוכו אפשר שימות ברעב והחדרים מלאים כל טוב ‪ ,‬ולא‬
‫מפני שמנעו ממנו בקשתו אלא שאינו יודע באיזה חדר הוא הדבר שהוא צריך‪ .‬וע״ד זה בעצמו‬
‫השגת שמותיו הקדושים יתברך יש שמות ממונים על התפלה והרהמים והסליחות‪ ,‬ומהם■ על‬
‫הדמעה ‪ ,‬ומהם על הפגעים ועל הצרות ‪ .‬ומהם על המזונות והפרנסה‪ ,‬ומהם על הגבורה ‪ .‬ומהם‬
‫על החסד‪) .‬ג( ומהם על החן)נ׳יא ומהם טל החיים ומהם טל הרפואה ומהם טל שאלח בניס ובנוח‬
‫ומהם טל החסד וטל הדין( ואם אינו יודע להתבוין בתפלתו באותו שם שהוא מפתח למה שהוא‬
‫צריך מי גרם לו שלא יפיק רצונו סכלותו ומיעוט השגתו וע״ז נאמר )״=לי יט( אולת אדם תסלף‬
‫דרכו ועל י״י יזעף לכו כי י״י יתכרך ידיו פתוחות לכל אבל הסכלות שאין אדם יודע באיזה‬
‫אוצר הוא הדבר שצריך הוזר ריקם וחושב בדעתו מהשבה רעה שהשם מנע ממנו הפצו ורצונו‬
‫ואינו כן אלא םבלותו שאינו יודע באיזה אוצר הוא אותו דבר שהוא צריך פנעו ממנו)ד( וע״ז‬
‫נאמר )ירמיט י( הטאתיכם מנעו הטוב מכם ולפיכך צריך אדם להתשוטט )נ״א לשוטט( בדרכי‬
‫התורה‬
‫ומעורר ורושם למטה ע״ד סימן כמו שהש״י פועל ורושם למעלה ונזף הם ירצה בכסן בהמוני כסווז הדין והרהמים‬
‫ממש הלא נסבאר נ״כ'למעלה כי האדם מעורר עליהם כפי מעשיו ושעולוחיו בבמירחו וראה והבט ג״כ נמה שי!מר‬
‫ספר הזוהר ומביא נרקנטי ס' בראשיח דף י״א בענין לילין ושאר רוסין ושידין דבעידן דבני נשא סטאי שאטין בעלמא‬
‫וכד אשכמן הני נשא ניימין נטלי! מינייהו חיאובסא ואולידו מינייהו ובפרשח ואסהנן דף קצ״ו ע״ד אמר בבירור כשאדם‬
‫עוסק בחורחו נברא מלאך אסד מלין בעדו ואם מנבל פיו נברא בסבהו מקטרג וכן בפרפח עקב בפסוק אל חפן אל‬
‫קש״י העם הזה_‪ (!<) :‬והולכים להם אוחם המשחיחים והמעכבים וכו'‪ .‬כי בזמירוח מספרים כבוד אל בענין עשרה‬
‫הללויה הרומזים לעשר ספירוח ובהללו אל בקדשו הוזר וכוללם ובראשו מחום אל אלהיס אלהי ושם בן ד׳ כמבואר לקמן בשער‬
‫ה' ואחרים כיוצא בהם ע׳׳כ הטמאים בורחים ונכרסים מפני הטהורים ‪) :‬ב( כל בעלי הדין הקשה הנקראים בני אלקים‪.‬‬
‫כי הם מקבלים כח ממדח הפחד הנקרא אלהים ועוד בני מל׳ בניין וירמוז כי נבנו ויצאו אלו ממדח פחד יצחק כאשר‬
‫יחבאר לקמן בכינוי באר שבע בע״ה חהו סוד יציאח עשו מיצחק ‪) :‬ג( ומהם על החן‪ .‬וכן עד״ז אז״ל הרוצה להחכים‬
‫ידרים כי הדרום הוא החסד מקבל מן החכמה והרוצה להעשיר יצפין כי הצפון הוא הפחד ומשם הזהב אדוס כדאמר‬
‫מצפון זהב יאחה וכדאמר בני חיי ומזוני לאו נזכוסא חליא אלא במזלא כמו שיתבאר בשער ו' וכן הרבה כיוצא באלה ‪:‬‬
‫) ד( וע״ז נאמר וחטאחיכם מנעו הטוב מכס‪ .‬כי הסכלוחהוא החטא כאשר נמנע בעסק החורההמחכימת פתי ומורה‬
 ‫שער א‬ ‫‪8‬‬
‫התורה ולדעת טונת שמות הקדש בענין שיהיה בקי בהם וגשמותיהם‪ .‬וכשיצטרך לבקש לפני‬
‫י״י יתברך שאלה וכק־שה יכוין)א( באותו השם הממונה על שאלתו ולא די לו שיפיק כל‬
‫הפצו אלא שיהיה אהוב למעלה ונהמד למטה )ב( ונמצא נוחל העוה״ז והעה״ב ‪:‬‬
‫שמסרנו בידך ערןים הללו להיותם כדמיון יסוד ועירן למה שאנו עתידים לפרש יש‬ ‫ראחר‬
‫לנו להבנם בביאור שמותיו יתברך הכתובים בתורה כל אחד בפי הכוונה בע״ה ‪:‬‬
‫כי השם הראשון שהוא קרוב לכל הנבראים ובו נכנסים לפני המלך יהוד■ יתברך ואין דרך‬ ‫דע‬
‫כיצד‬ ‫אדני‬ ‫בעולם לראות פני המלך יתברך )ג( אלא על ידי שם זה הוא השם הנקרא‬
‫דע כי השם המיוחד יהרה יתברך הוא המורה על מציאות בוראנו יתברך והכל תלוי בו אבל‬
‫תהלת השערים והמפתחות שבו נכנסים לשם יתברך הוא השם הנקרא אדני והוא סוף בל‬
‫מעלות של ה׳ יתברך מלמעלה למטה ועד שם אדני הוא יסוד היחוד האמתי השלם כמו‬
‫שעדיין נפרש בע״ה‪) ,‬ד( ומשם ולמטה הוא עולם הפירוד )ה( והסוד ונהר יוצא מעדן להשקות‬
‫את הגן ) נ י ח ‪ :‬י ת נ( )ועיין בהמגיד דף י״ח י״ב מסודו( ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים)ו( ואלו‬
‫הם ד׳ מחנות שכינה שהם תחת אדני יתברך שהוא סוף כל מעלות של יהוד השם מלמעלה‬
‫למטה‪ .‬והשם הזה הנקרא אדני הוא בדמיון אוצר ובית גנזים לכל מיני שפע ומיני אצילות כל‬
‫ההויות הנמשכות מאת יהוה י״ת בדרך כל הצנורות עד שנמצא שלש שמות מכוונים זה בנגד‬
‫זה ‪) .‬מ׳( אדני למטה ‪) .‬ת׳( יהוה באמצע ‪) .‬ט( אהיה למעלה ‪ .‬ומשם אהיה יתאצלו בל‬
‫מיני שפע •האצילות‪,‬מן המקור הנרןא אין סוף בדרך המעלות עד שיגיעו לשם יהוה יתברך‬
‫ומשם יהוה ילכו כל הצנורות וההמשכות לשם אדני ושם אדני הוא אוצר שבו כל טכסיסי‬
‫המלך והוא הפרנס הגדול על בל הנבראים כולם והוא הזן ומפרנס לכל ככה יהוה שבקרבו על‬
‫פיו יצאו ועל פיו יבאו כל הבאים להדבק בשם יהוה י״ת ‪ .‬ואין דרך וצד ועניין להדבק כשם‬
‫יהוד‪ ,‬אלא על ידי אדני ולפיכך זה השם הוא בית אוצר השם המיוחד )ז( והוא ההיכל שבו‬
‫שוכן יהוה ‪ ,‬וכן גרןא תמיד בתורה יהוד‪ ,‬בכנוי אדני כלומר כל מבקש יהוד‪ ,‬ימצאנו בשם‬
‫אדני‪ .‬ולפי שהדבר כך צריך אתה לדעת כי ה׳ יתברך יש לו ניד שמות מרובעים בצירוף יהוה‬
‫יתברך והם עולים לחשבון רי״ו אותיות ואלו נ״ד שמות הם סוד המשכת כה בכל הנמצאים‬
‫שבעולם‬
‫הדרכים והנתייוח שנהם עולה לידיעת החדרים והאוצרות ‪ ) :‬א( נאומו השם הממונה על שאלחו ‪ .‬כמו שסירש לעיל‬
‫וכמבואר לקמז בשער ד' בכיאור ענין שי‪,‬ילת כנים ‪ ) :‬ב( ונמצא נוחל העה״ז והעה״ב‪ .‬כי בשמרו מצות ותקים ועוסק‬
‫בתורת הש״י תמיד הנה הוא מייחד הספירות וכוללם זו בזו וממלאם שפע וברכה ממקור העליון והכל בחדוס ושלום‬
‫וכל העולמות סתבדכין אם כן המרם הזה מן הראוי שיר‪.‬ברך ויהיה אהוב למעלה ולמפה ‪) :‬ג( אלא ע״י שם זה‪ .‬כי הוא‬
‫הפתח הראשון וגס אין לכנוס בלעדו כדאמר בזאת יבא אהרן שלא יקצן בנפיעות ויפמם ביסוד ׳כאשר יתבאר עוד בע״ה ‪:‬‬
‫) ד( ומשם ולמפה הוא עולם הפירוד ‪ .‬כבר ביארתי בהקדמתי כי אלו העפר ספירות הם אצילות מאח הש״י ודבוקות‬
‫כשלהבת בנחלת ונקשרור‪ ,‬זו בזו וזו בזו עד האחרונות מהם שהיא המלכות הנזכר כאן בשם אדני וממנה ולמפה נקרא‬
‫עולם הבריאה והוא עולם הנפרדים ‪ .‬כי אפילו המלאכים נפרדים זה מזה )הוזי‪ ,‬עול ם הי צי ר ה( כ״ש עולם הגלגלים‬
‫וכ״ש עולם השב ל ) הו א עול ם ה ע שיי ה( ‪ ) :‬ה( והסוד ונהר יוצא מעדן ר״ל הבינה יוצא מהחכמה להשקות כל‬
‫הבנין הנקרא גן ויורד למלכות הנקרא ע״ש כולם גן ומבואר לקמן בשער מ׳ ובשער פ' ‪) :‬ו( ואלו הם ד' מחנות שכינה‬
‫וסימנן ארנמ״ן והא' והנ' שהם אוריאל נוריאל אחד הוא ואלו הם ראש עשרה כתות מלאכים שנשתלשלו אחר האצילות‬
‫) ה ב רי א ה( מכח הספירות מלכות ונתפשפו מניציץ המלכות ולא כדרך אצילות העליין כי נתפרדה החבילה מאז ולא‬
‫נשארו אדוקים ודבוקים באצילות העליון ובאמצעותה עומדות ד׳ החיות אכר הם ראשי עשרי‪ :‬מניעים׳ הגלגלים אשר‬
‫בהשתלשלות נשתלשלו ונבראו נ״כ העשרה גלגלים וכל מה שבתוכן עד פבור הארן ובקרב אלו המחנות הם השבע‬
‫היכלות לבריאה לשבע כפירות שנזכרו בפרקי היכלות דר' ישמעאל ובזוהר יש היכל להיכל ומרכבה למרכבה כאשר נתבאר‬
‫בספר מערכת באריכות בשער המרכבה ושם אתן אח דודי לך בביאור עניינן באריכות ומצאתי כי ארנמ״ן סימן על רוכב‬
‫ונרכב והא׳ סימן לאהי״ה ‪) :‬ז( והוא ההיכל שבו שוכן'יהוה ‪ .‬היכ״ל בגי' אדני והסוד וה' בהיכל קדשו ה״ס מפניו‬
 ‫ה‪9‬‬ ‫שער א‬
‫שבעולם בהויית ההויות והם בדמיון נשמה)א( אצל יר׳ו אותיות שהם בויסע ויבא ויט‪ .‬ובתוך‬
‫אלו נ״ד שמות נכללים כל הדברים שבעולם ואלו הן המספיקים צורך כל הנבראים על ידי אדני‬
‫ואם כן נמצא שם אדני באותיותיו מורות על ממשלתו ועניינו ‪ ,‬כיצד א׳ שבו הוא סוד אהיה‬
‫שהוא למעלה‪ .‬י' שבו הוא סוד יהוה שהוא שוכן בו‪ .‬ד׳נ הוא סוד נ״ד שמות ההויות שהם‬
‫סוד כל מיני שפע ואצילות וקיום כל הנבראים שבעולם‪ .‬נמצאת למד כי כל הממשלה והשלטנות‬
‫הוא ביד אדני ולפיכך הוא מורה לשון אדנות שזה השם הוא אדון כל הארין בכה יהוה השוכן‬
‫בו‪ .‬ולפי שאין לכל נברא בעולם דרך להכנס לשם יתברך אלא על ידו וכל שאלה ותחנונים‬
‫ובקשה אינם נכנסים אלא על ידי אדנ״י הוצרכו לקבוע בראש כל התפלות אדנ״י שפתי תפתח‬
‫)ב( כי פסוק זה כתוב אל״ף דל״ת נו״ן יו״ד וזהו העיקר ‪ .‬ועל ידי שם זה נכנסות‬
‫התפלות לפני יהרה יתברך ‪ .‬ולפי שיהו״ה יתברך משפיע כל מיני שפע ואצילות בשם‬
‫אדנ״י ובו כל גנזי המלך וכל מיני עשרו ואליו יבאו ובו יתכנסו ויגנזו ומשם יתפשטו‬
‫למלאות צורך כל הבריות והוא כדמיון בריכה שהנהל נמשך לתוכה ומן הבריכה‬
‫מספיקים מים להשקות את הגן ולשתות ולשאר הצרכים ‪ .‬מכנים בתורה שם אדנ״י בכנוי‬
‫ב ר כ ה )חדז״י במ״ק ברכה דרפוח רש״ם ע׳ה( כי הברבה מלשון בריכה וזהו השם שבו‬
‫בירך יעקב אכינו ע״ה את בניו שירש אותו מיצחק אבינו ויצחק מאברהם וה׳ י״ת וי״ת מסר‬
‫שם זה לאברהם אבינו ע״ה לפתוח שערי אדנ״י ולתת כל מח שצריך לו ולשאר כל בני העולם‬
‫ומפר בידו ברכיה זו וזהו סוד )ייגז‪:‬יי■ ינ( ואברככה ואגדלה שמך והיה ברבה לא אמר והיה‬
‫מבורך אלא והיה ברכה הרי הברכה מסורה בידך קח כפי רצונך ולא לך לבדך אני נותן לך‬
‫רשות‬
‫כל האר; הס בני' אדני ג” כ ‪) :‬א‪ (.‬אצל ׳ר״ו אוהיות שהם בויסע ויבא ויס‪ .‬פי' שאצו מ ״ ד שמוח ר‪.‬ם פ’ נ שמות משולשין‬
‫שיוצאין מאלו הג' פסוקיס בדרך זה מכל פסוק אוח א' כזה וה״ו יל״י כי אוח ראשון הוא וי״ו של ויסע ואוח שני הוא ה״א‬
‫של פסוק ויבא מסיבה אחרונה שהיא הלילה ואוה שלישי הוא וי״ו של ויט וכן כולם ע״ז הדרך והנועם שמהפכין הפסוק‬
‫האמצעי ומחחילין מסופו לפי שישבו דין וכתב בו ולא קרב זה אל זה כל הלילה כלומר אין לקרב אוחיוח הפסוק הזה‬
‫אל זה כל הלילה שהוא ה״ל ואמ׳׳כ ל״ה מפני שהיו דנין מלאכי מצרים ומלאכי ישראל ונהפכה מדח הדין שבאתה והכריע‬
‫בין אלה ובין אלה ודברה טובה על ישראל ופורענות על מצרים כי ברצוח ה׳ דרכי איש גם אויביו ישלים עמו לכך הסך‬
‫כי נהפך לדבר טוב על ישראל‪ .‬ואיך אלו השמות של רי״ו אותיות עולים לחשבון רי״ו אותיות היוצאים מצירוף נ״ד שמות‬
‫מרובעים מצירוף שם הוי״ה הם בזה הדרך חמלה נצרף י״ב צירופים משם יהו׳ה ואח״כ י״ב צירופים בכפל אות היו״ד‬
‫שהוא יה״יו ואח״כ י״ב צירופים מכפל אות הוא״ו שהוא וי״הו ל״ו שמוה ואמ״כ ו' שמות מכפל ב' אותיות ממנו שהוא‬
‫יהי״ה וששה משם והו״ה וששה משם יוי״ו הרי בין הכל נ״ד ויותר מזה א״א והטעם שכוסלין כל אותיותיו לפי שזה הכם‬
‫כולל כל השמות והספירוח באותיותיו כמבואר בראש שער ה' וכל אחת מהספירות כלולה מכולם לכן ראוי לצרף זה‬
‫השם בכל אופן שיוכל ולכפול כל אותיותיו בדרך שהה״א כפולה בו שהרי כולם כלולים מהכל ובספר מעין החכמה‬
‫המיוחס לסרע׳׳ה אמר כי נמצאו נ״ד שמות כל א' סד' אוהיות הקדושות המיוחדות והס עצפי הפס העליון וכל בס ושם‬
‫משונה בנקודחו מחבירו ובהם נמצאו כל העולמות וכל הפעולות וכנגדן משולשין ע״ב כמות בויסע ויבא ויט שהם כלים‬
‫מהם והם רי״ו אותיות ועם ל״ב נתיבות עולים רמ״ח ‪ ) :‬ב( בי פסוק זה כחוב באל״ף דל״ת נו״ן יו״ד‪ .‬אדני במילואו‬
‫בגי׳ חרע״א וסי' הפסוק כך הואבהיות שזה השם אדני הוא השם לפתח הראשון לכל הנכנסים לקבל שפע מאת השם‬
‫יתברך ומדת המלכות אשר עליה שם זה היא הפוגעת ראשונה למבקשים לכך אנו אומרים שתפתח שפתינו להגיד תהלה‬
‫ואח״כ להתפלל כי לא די במחבבה לבד כי עוד אנו צריכין להוציא במעשה מן הכת אל הפועל כדי שבאותו פועל‬
‫נעורר גם בעליונים להוציא בקשהינו מן הכח אל הפועל וירד השפע הטוב לטוב לנו ומפני זה אי; אדם יוצא ידי חובתו‬
‫בתפלה עד שיחתוך הדברים בשפתיו וישמיע לאזנו כי )עקיצת( צ״ל עקימת שפתיו הוא מעשה וכבר האריך בזה בעל‬
‫הספר הרקאנטי בפרשת וירא ועוד מצאתי אומרים בפסוק ואד יעלה מן האר; כי באותו הבל היוצא מפי הצדיק בין‬
‫בתורה בין בתפלה שהוא כולל מג׳ דברים מאש היוצא מן הלי ואויר הייצא מן הריאה ומים מן כס‪.‬יה מתדבק בהבל‬
‫העליון שהוא המלכות הנקראת כן שהיא הפ״ה והל״ב וכלולה מג' מדוח חמ״ש והיא מתרצה ומתפשטת ע״י אותו הבל‬
‫ועולה למעלה ראש לקבל מלמעלה ולהוריד למטה כעניין האידים הפוליס מן הארץ המתהפכים לענן ומטר באויר ועל‬
‫האר; יריקו כי מצא מין אח מינו וניער והכן ‪ ,‬ומפני שהיא המוציאה כל העניניס מן הכח אל הפועל לכך בקשתינו‬
‫תחלה‬
 ‫שער א‬ ‫‪10‬‬

‫רשות ליטול אלא לבל מי שתרצה תן כפי רצונך לכל בני העולט וזהו )‪ (=:‬ונכרכו בך כל‬
‫משפהות האדמה כלומר כל הרוצה ליטול כלום מברכה זו) א( אינו נוטל אלא על ידך שהרי‬
‫היא מסורה בידך ושלך היא ‪ .‬ולפיכך ארז״ל שהראשון שקרא את י״י י״ת אדנ״י הוא אברהם‬
‫אבינו ע״ ה באמרן)‪:‬פ ״י( אדני יהוה מה תתן לי כי טמנו שאל צרכיו לשם הגדול‪ .‬ואחר אברהם‬
‫ויהי אהרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו ‪ .‬ועל הברכה‬ ‫ירשה יצחק וזהו‪) .‬כה‬
‫הזאת נתקוטטו עשו ויעקב )ב( וזו היא הבכורה שמכר עשו ליעקב וחזר יצחק וקיים המקח‬
‫כששלהו לפדן ארם וזהו )פס כה( קום לך פדנה ארם ואל שדי יברך אותך ‪ .‬ויתן לך את ברכת‬
‫אברהם לך ולזרעך אתך הרי נתייחדה ברכה זו לירושה ליעקב ולזרעו לבד כשאמר לך ולזרעך‬
‫אתך ‪ .‬ולפיכך כשבא יעקב להפטר מן העולם פתח ברבה זו לשנים עשר שבטים שיקוז כל‬
‫אחד מהשבטים הלקו מבריכה זו לירושה וזהו סוד )ניאפית מה( כל אלה שבטי ישראל שנים עשר‬
‫וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם ‪ .‬מאי איש אשר‬
‫כברכתו שמא תאמר מדעתו בירך לאהד מהם אינו כן )נ( אלא לכל שבט ושבט נתן לו חלקו‬
‫הראוי לו מבריכה זו ולא מדעתו אלא מדעת הברכה עצמה‪) .‬ד( ומשה רבינו ע׳יה בברכה זו‬
‫ברך את ישראל קודם שנכנסו לארץ וזה סוד )דנ‪-‬ים לג( וזאת הברכה אשר ברך משה איש‬
‫האלהים את בני ישראל לפני מותו ‪ .‬נמצא שם אדנ״י הוא סוד הברכה וזו היא הברכה המעשרת‬
‫לדבקים בה בלי עצב ודאגה)ה( והסוד )מ=לי י( ברכת י״י היא תעשי״ר ולא יוסיף עצב עמה ולפי‬
‫כי שם אדנ״י הוא כדמיון אוצר לקבל שפע כל הברכות ומיני האצילות והוא בדמיון בריכה ובית‬
‫קיבול לכך הוא מלשון אדני החצר שבהן נכנסין העמודים ‪ .‬ותמצא כי מאה אדנ״י)של( כסף‬
‫נעשו במשכן כמו שכתוב )‪:‬מיי‪ :‬ליי( ומאת אדנים למאת הככר ככר לאדן ואלו מאה אדני‬
‫שבמשכן הם בדמיון מאה )ו( בריכות שמתמלאות מן הבריכה הגדולה הנקרא אדני‪ .‬לפיכך הייב‬
‫אדם לברך מאה ברכות בכל יום כדי להמשיך מכל אהת ואחת ומפני שמאה ברכות באות בשם‬
‫אדני מאלו הברכות ואם היסר ברכה אהת פוגם ומטיל מום והסוד תלוי כסוד אי״ק בכ״ר )ישראל‬
‫נוסן י' מק' מעשר והלוי כוהן מי׳ א׳ מעשר לכהן נמצא א׳ רומז לכהן י׳ ללוי ק׳ לישראל( שהוא סוד‬
‫בהן לוי וישראל שהוא סוד נפש ורוה ונשימה‪ .‬ולפי עיקר זה אמר דוד המלך ע״ה )תיל■‪ :‬ר‪,‬ג( ירכי‬
‫נפשי‬ ‫י‬
‫תחלה גחוציא פפחינו לפועל כי )ע( הוא הנועל הצריך ל‪,‬ו‪ 7‬ס ני גחוצאחה אוחו לא נהגא בככיזינו וגינו יניד ההלה ‪.‬‬
‫לשוננו הדבר צדק ועד״ה ופי יניד חהלהך ואז פי ימשוך מהתהלה העליונה שהוא הבינה שפע ורצון ומג' עליונות‬
‫באמצעות כולם ‪ ) :‬א( אינו נוטל אלא על ידך‪ .‬כ■ בו בזכותו משרה השכינה בישראל וממנו מתברכין נס כל האומות כי‬
‫שריהם נאחזים בו באברהם וביצחק ויהיה ונברנו בך מל' הבריך הנקרא בתלמוד והעיקר כי מהמסד שהוא לאברהם‬
‫הברכה נשפעה ובספר הזוהר יב״ק יחו״ד ברכ״ה קדוש״ה דא שכינתא דאיהי בלכה דקודשא בריך הוא מימינא ואיד״‬
‫_קדישא משמאלא ואיהי יחודא באמצעיתא כי הכל בא דרך קו האמצעי ומתיחד בברכה והיינו ברוך וברכה וברוך הוא‬
‫יעקב איש הם שהוא סוד התפארת הכולל ימין ושמאל ואמצע אשרי היודע לחבר וליחד ברוך בברכה וקדושה הוא סוד‬
‫יצחק שנעקד ונתקדש לעונה בהר המוריה ולכך היה אסור בכנענית כי הוא קדוש ‪ ) :‬ב( וזו היא הבכרה שמכר‪ .‬ני‬
‫הוא אותיות בלכה ; )ג( אלא לכל שבט ושבט נתן חלקו הראוי לו מבריכה זו‪ .‬לקמן בשער ה׳ בסוף בכנוי דעת מבואר‬
‫יותר כי כפי הברכה והשפע הבא למלכות מי״ב צינורות התפארת כן בירך בה לכל שבטי ושבטי באחד מאותן הצינורות‬
‫הראוי ונכון לאותו שבט ; ) ד ( ומשה רבינו ע״ה בברכה זו בירך ישראל קודם שנכנכו לארץ‪ .‬כי הארץ נרמזה במלכות‬
‫שהיא הארץ העליונה ע"כ הוצרכו להתברך בה קודם שיכנכו לארץ התחתונה ‪ .‬כד״א בזאת יבא אהרן כי נקראת זאת‬
‫כדלקמן ‪ ) :‬ה( והסוד בלכת י״י היא תעשיר כד״א מצפון זהב יאתה ומשמאלה עושר וכבוד ונא יוסיף עצב עמה כי‬
‫כשהיא בבריכה הוא כשההפירות כולם בהשפעה זו מזו וכלולות זו מזו באחדות שלימה ובפעולות חסד ורחמים ולזה‬
‫אין לה הפסק כי כל דבר שפא מנד הירוד אין לו הפסק ; ) ‪ 0‬בריכות שמתמלאות מן הבריכה הגדולה הנקרא אדני‬
‫כי היא נ״כ מקבלת מאה ברכות כי כל אחת מן הספירות כלולה מכולן הרי כל אחת עשרה וכולן באות כאמת בבריכה‬
‫זו הרי ק' פרכות בקרבה ומ"מ כולן מייחדים לאהד בלי פירוד וזה נרמז נ״כ בסוד אי״ק בכ״ר שהוא בני׳ א׳‬
‫במילואה‬
 ‫ו ‪11‬‬ ‫שער א‬
‫לברך‬ ‫נפשי את י״י)א( תלה הברכות בנפש כסוד שלש המערכות העליונות והנפש צריכה‬
‫לרוח‬ ‫בכל יום מאה ברכות שהיא כנגר ישראל ומן הברכות המאה יגיעו עשרה שהם המעשר‬
‫למד‬ ‫שהיא כנגד לוי ומן העשרה של רוח לוי יתן אהת לנשמה שהיא כנגד כהן ‪ .‬וא״ב נמצאת‬
‫שאין‬ ‫שאם לא תברך נפשו של אדם ק׳ ברכות בכל יום לא תגיע לנשמה ברכה אהת מאהר‬
‫אחד‬ ‫מגיע לרוח עשר ברכות שזהו סוד הלוים שלוקחין מעשר מישראל וחוזרין ונותנין לבהן‬
‫מעשרה ■ממה שנטלו וזהו כור פרשת מעשר לוים וכהנים הכתובה בתורה ולפיכך אמר )נמוכי‬
‫יי!( ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם בי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם‬
‫מאתם בנהלתכם והרמותם ממנו תרומת י״י מעשר מן‪ -‬המעשר וסוד מעשר מן המעשר הוא‬
‫סוד אי״ק שאם אין ק׳ אין י׳ ואם אין י׳ אין א׳ ולפיכך צריך האדם להיות זריז לברך מאה‬
‫ברכות )ב( ואם ח״ו חיסר אהת פגם‪ .‬ואלו ק׳ ברכות הם בדמיון ־מאת אדנ״י כסף שבהן שפע‬
‫והטעם‬ ‫באר‬ ‫אדני מתפשט לכל צד למאה בריכות ‪ .‬ולפעמים נקרא שם אדני בתורה בכנוי‬
‫כי הוא באר מים חיים שבו יתכנסו כל מיני שפע ואצילות של מעלה כמו שאמרנו ועל זה‬
‫נאמר )=י‪-‬־ ל( מעיין גנים באר מים היים ונוזלים מן לבנון ובעוד שישראל צדיקים ומברכין‬
‫מאה ברכות ככל יום כהוגן הבאר הזאת מתמלאת' ממים חיים משפע אצילות עליונה ואז כולן‬
‫לפי‬ ‫באר^‪ti‬בע‬ ‫עשירים מלאים כל טוב שואבין מים היים כפי צרכם ‪ .‬ולפעמים נקרא ג״כ‬
‫שנמשכין עליה עזבעה נהלים דרך יסוד עולם ו ג( משבע )זסה( מעלות עליונות ‪) .‬ד(^* וכנגד‬
‫באר זאת יש באר אהרת מבהוץ עם שאר כמה בארות מלאות נחשים ועקרבים וגקראין בארות‬
‫׳נכריות ועליהם אמר )»‪:‬לי י( כי שוהה עמוקה פי זונה ובאר צרה נכריה ‪ .‬ובל אותם שהם‬
‫רשעים גמורים אין להם זכות לשאוב מבאר שבע ונופלים בבאר צרה נכריה אותם הנמשכים‬
‫אהר עבירות קשות ‪ ,‬ואל זה רמז אדנ״י כשהטאו ישראל במדה זו אמר הנביא )ירמיה נ ( כי‬
‫שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מק״ור מי״ם היי׳׳ם לחצוב להם בארות בארות נשברים אשר‬
‫לא‬
‫במילואה אלף ‪ ) :‬א( סלה הברכוח שנפש נ סוד שלש המערכוח' העליונוח‪ .‬פי׳ למעלה ולממה ואמצע וימין ושמאל ואמצע‬
‫והנה הכהן לימין והלוי כשמאל וישראל למכה באמצע כמבואר לפנים בשער ה' וצ׳יע שהרי הרום בחפארה כמבואר‬
‫ככמה מקומות ולקמן כהדיא כשער ם׳ כסב והרוח בא ממקום הספארס וכו' ע״ש ונוכל לפרש כי כאן לא מש לרמוז רק‬
‫כשלם מפרכוס שהם מלמעלה למכה שמזכיר כמה פעמים כזה השפר לכך הוצרך לרמוז הישראל כנגד הנפש הנרמז‬
‫למכה שהוא האמצעי הכולל ושמות אלו ר׳ל נפש רוח ונשמה ככר מכואר למעלה כהקדמת פירושי ומצאתי עוד כספר‬
‫כתב חמים הנשמה היא הנשארת אחר מוח הנוף העולה אמר י"כ חדש ואינה יורדת והרוח הוא רוח חיים המשמש‬
‫להנשמה להביאה לכל האיכרים ואותו הרוח אינו עולה למעלה )ועיין עו ד ב ש פ ע ט ל כו ר מ א ה ב ר כו ת( אך נשאר‬
‫למסה עם הנוף המה כקכרו עד תחיית המתים ופעמים כס למעלה ושומע העתידות מאחורי הפרנוד ומכשר לנוף‬
‫כדאיחא כמדרש וכההיא דפרק מי שמתו ואותו רוח מהלכש מלבוש אוירי כדמות האדם כדיוקנא שכיה כו וכעכיפחו‬
‫)וכן הו א בזו ה ר ה ת מ ה ( וכעניין שנתכאר כרקנ״כי פ׳ וירא ואותו רוח מתראה נ״כ לאדם כחלום כדמות שהיה‬
‫כתחילה ולאעמים כהקיץ כמו שהונד מכמה כני אדם שראו המתים כאשר כחייהם ונפש הוא נפש הטבעית אשר ממנה‬
‫כח הזן ושאר הכתות הנשמייס וזהו רוח ונשמה שנפחת כאפינו ‪ ) :‬ב( ואם ח״ו חיסר מהם פגם‪ .‬כי כל כרכה וכרכה יש‬
‫לה מקור ומעיין שממנו נשפעת ונאצלת והאדם למפה הוא המעורר למעלה כאשר פי' כהקדמה וא"כ כאשר יחסר מהם‬
‫הרי הוא מחסר כרכה למעלה ומקלקל כצינורות ופונמם כי לא תיקן האדנים לעמודים לפרום עליהם האהל ואין השכינה‬
‫כורה על דכר פגום נמצא כל הנומר ככל יום ק׳ כרכות כאלו פורם אהל סועד ותוקעו על ק' אדנים ומחכרך כק׳‬
‫מיני כרכות ‪) :‬נ( מז' מעלות עליונות ‪ .‬כי השלשה עליונות נמנים לאחד כרוב המקומות עם הכינה ‪ ) :‬ר( וכננד זה‬
‫כאר מכחיז יש כאר אמרח עם שאר כמה כארוח ‪.‬אלו הם סיני הדין וקליפוהיו והם כהות שיצאו כאשר עלו כתחילה‬
‫מסשכהו י״ח לכרוא את העולם כדין ומחשכת הש״י לח תשוב אחור ויצאו והועמדו אחורי האצילות הקדוש לארוכ מתי‬
‫יעורר עליהם האדם מלמסה ויהפוך דמותו כענין שפירש למעלה כהקדמת הספר ואז יצאו מן הכח אל הפועל לפעול‬
‫כפי הדין בעולם כעניין שפירשתי ככיאורי לרקנכ״י ) ב סו ד וי מלו ך וי מ ת ועיין ב ש פ ע‪ .‬ט ל ש ע ר ו׳ ד ף נ ״ ט ע טו ר‬
‫ד' ע״ ש( כפרשת ואלה המלכים אשר מלכו בארן אדום לפני מלך מלך לכני ידראל כי זה לעומת זה עשה האלהים‬
‫כסוד‬
 ‫שער א‬ ‫‪]2‬‬
‫לא יכילו המים ‪ ,‬בלומר באר צרה אין לה קרקע כי כולה שברים שברים ואץ מים מתקיימים‬
‫בה אלא מלאה נחשים ועקרבים ‪ ,‬ואל זה רמז רוד )הכלים ם״( ואל תאמר עלי באר פיה ‪.‬‬
‫ולפעמים נקרא שס אדנ׳י בכמי י ס והטעם כי כל מיני הכריכות והשפע והאצילות‬
‫)א( נמשכים אליו כדמיון הגחלים ‪ ,‬וזהו סוד )קי‪-‬לת א( כל הנחלים הולכים אל הים ‪ .‬ולשון‬
‫ים הוא הלןקע המחזיק את המים כאמרו וכמים לים מכפים ‪ ,‬ואומר ולמקוה המים קרא ימים ‪,‬‬
‫הרי בית קבול המים נקרא ים ומתוך זה הים נבראו כמה מלאכים ומחנות וכמה מינים‬
‫משונים אשר שרצו המים אשר בתוכו וכולן‪,‬מרכבות ומחנות עליונות‪) .‬ב( וע״ז רמז )תכלים קד(‬
‫זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות‪) ,‬ג( ובתוך הים הזה‬
‫כמה ספיגות וכמה שייטים וכמה דגלים פרושים על ראש התורן של הספיגות וכמה מיני גלים‬
‫ומיני‬
‫בסוד החמורה והחלוף ופנים ואמור גהיוס רצונו להעמיד אדם שהוא עיקר העולם גבחירהו אל מי מהצדדים יפנה‬
‫וכאשר יגביר אותס הס יגבירו אוחו כפי נ מ ס ע״ד הבא לעמא פופחין לו עד שימרוד לנמרי מ ה פונ והמיים ויטל‬
‫בבור כרה לו כמבואר במערכת השעם וכעניי) שאמרו יורד ומסשין עולה ומקשרג נושל לשות ונושל נשמה כי למקל‬
‫ורצועה נשארו לרדות העולם כי מלכומא דרקיעא כעין מלכותא דארעא ומלך ב״ו יש לו שריו ופקודיו השובים ומליצי‬
‫יושר ויש לו ג*כ שופשיס ושישריס קסיגוריס ודלשורין וקנוששרין כן יתעורר כסדרן מלמעלה בהחעוררת האדם למתה‬
‫ולא שיהיה שינוי מלפניו יתברך כאשר פירשתי למעלה והם הם יצאו זה לעומת זה במדריגוח עשרה ונשבע היכלות‬
‫וארבע מחנות וחיילות ימין ושמאל דוגמת אצילות הקדש כקוף בפני אדם ונקראו בסי המקובלים ר' קליפות וערלות‬
‫ופשרה שומאות הראשונה לבן הארמי והאחרונה לילית וזו היא שאמר הרב וכנגד באר זה יש מבחון באר אחרת ובספר‬
‫שעמי מצות לקנה אמר דעו וראו כי יש באר אחרת מבחון כי על זה ההיקף יש היקף אחרת כנגדו מבחון כי סמאל‬
‫צרה נכריה וחיצונית ויש עמה‬ ‫נינעור ולילית כנגד תפארת יסוד ומלכות הנקרא באר פנימית ולילית נקרא באר‬
‫כמה בורות מלאות נכריות עקרבים ונחשים מרכבתהלילית והיא צרה נכריה אינה אוהבת בקיום העולם והרשעים‬
‫נופלים בה שהוא הבאר אשר כרו לעצמם עכ״ל ‪ .‬ובספר האמונה לרש״ם האריך מאוד בביאור שמותם והשתלשלותם‬
‫ופעולתם ואמר שהם עומדים למסה מצד היכל המלכות לשמאל ומקבלים כח ממנו בזמן תגבורת הדין בעולם שמדת‬
‫הפחד משפעת עליה ובסי השר המתגבר למעלה אומתו הניתנת לו מתגברת למשה סחרנת ושוללת אחרות כי‬
‫ההשתלשלות יורד עד למשה ולכל שר וכח למעלה חלקו למסה וכמו שהם מרדעת ורצועה למעלה כן האומות שבש‬
‫ומקל למפה כעניין שנאמר הוי אקור שבס אפי וגו' עכ״ל ‪ .‬ומעתה אין לתמוה על רוב שובה ■והצלחתם בעולם הזה‬
‫ואף אם יפעלו פעולות נוראות וסגולות בכל עבודתם בצלמיהם ומימיהם אין דבר כי כחם וממשלתם למעלה עוד ידו‬
‫נשוי־ בהתעוררות האיש אשר בשכבר עשהו ועוד עליו מוסיפין מעל עד ימלא סאחם וישקלף וירא ה' ממעל ושים‬
‫שכל והבן• במקרא ומאז חדלנו לקטר למלכת■ השמים חסרנו כל מלכת כתיב חסר כי המירו הנבירה בשפחתה וקראוהו‬
‫בשמה מסרוניח ומימים קדמונים עשו לה כוונים צלמים וחמנים והורידו רוהנים ועד דא אזלת ולא פסקת עוד ינופו‬
‫ויחוגו לה בבכי ומספד תמרורים וסבבו בשוק הסופדים ויתגודדו כמשפטם כי לילית יללה וילכה כלה בתמרוח עשן‬
‫וכולם מחאוים וצמאים להשקות המים הזדונים והמרים אפר עליה וכן עיקר עבודתה כעבודחם עוד יסבו בלכתם‬
‫ובפ״ק דע*ז הביאו חוה שמניקה את בנה והיא הוה ראשונה שארז״ל קודם שנתנה לו‪ ,‬חוה נזדווגה לו לילית כי‬
‫הקליפה מראה תהילה פעולתה כי כן האדם למטה בטבעו להתעורר תהילה על הרעה ממה שיתעורר אל הטוב כי‬
‫יצר לב האדם רע מנעוריו וחוה מל' חויא ובנה הוא שדיא״ל המשמש לפני המלך הגדול שבשדים והוא אחד מילדי‬
‫שידה ושידים שהזכיר קהלת ובמים זידוניס ובהם ישים תוחלת כי המחשבה מועלת רבת הנזקים ולא תועלת וזאת‬
‫האמונה הרעה נרמזה בתורה בפסוק לא יהיה לך אשר שמה כנגדה לא תנאף והבן כי לא תמצא אמונה שלא נרמזה‬
‫בחורה אלא שתשובתה בצדה בעניין לא תנאף שרומז על האשה הנואפת והולידה בן פרין השם יגדור פרצות ישראל‬
‫במרץ ויעביר רוח הטומאה מן הארן ועוד לקמן בשער ב' בכינוי טוב הארכתי בעניין אלו הכסות הכיסאות ובסוף‬
‫הספר נציע לך ענייני כהות אחד לאחד בשמותם לתולדוחם כאשר העליתי מספר האמונות לרש״ם ושאר ספרים ‪:‬‬
‫) א( נמשכים אליו כדמיון הנחלים‪ .‬סי' שנקרא ע״ש שמקבלת מכל הספירות ולכך מי הים מלוחים ע״ט שמקבלת נ״כ ממה‬
‫שבהם וזהו סוד כל הנחלים הולכים אל הים ומאמר והים איננו מלא כי מה שמקבל משפיע לעולם ותמיד חפן לקבל‬
‫שפע יותר ; ) ב( ועל זה רמז זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר ונו' ‪ .‬כי הכל רמז על קבלתו כל מיני‬
‫שסע מכהות בעליו והשפעתו על כל ההד למטה כפי כחו הראוי לו לזה רב ולזה מעש וזה רמזו חיות קטנות עם גדולות ‪:‬‬
‫)ג( ונסוך הים הזה כמה ספינות וכמה שייכים וכו' וכמה מיני גלים ומיני שאון מתגלגלים בתוכו‪ .‬כבר העירותיך‬
‫בהקדיזה כי כל דבר יש לו דוגמתו למעלה והנה במו שיש ספינות למטה בים מוליכין סחורה ממקום למקום כן בים של‬
 ‫ז ‪13‬‬ ‫שער א‬
‫ומיני שאון מתגלגלים בתוכו ועליו נאמר )שס( שם אניות יהלכון ‪ .‬ובקצה ים זה יש מקום‬
‫אחד הנקרא ים מרף והוא קרוב לגבול תהומי הארץ הידועה במדת אדגיי‪ .‬ומן המקום הזה ירד‬
‫הדין על מצרים ונטבעו בים סוף של מטה‪ ,‬וזהו סוד )א( )שמוח יי( כי י׳י נלהב• להם במצרים ‪.‬‬
‫לפי שכל מיני חכמה‬ ‫ים החכמה‬ ‫וחכמי הפנימיות מיחסים לפעמים למדה זאת הנקרא אדני‬
‫ואצילות הנמשכין מן ההכמה העליונה כולן נופלים בתוכו וממנו שואבים כל חכמי לב חכמה ‪.‬‬
‫והמדה הזאת נתנה י״י יתברך לשלמה )ב( וזהו )מלכים ה( וי*י נתן חכמה לשלמה ‪ ,‬וכשנכנס‬
‫בים החכמה היה בו כה לדעת ולהבין בל מררי המערכות עליונות ותהתונות ולא נבחר ממנו‬
‫כל דבר ‪ ,‬ובכה שם אדנ״י ישב על כסא י״י ומלך על העליונים והתהתונים לפי שחכמת‬
‫והטעם לפי שלא י ח ^‬ ‫כל‬
‫אלהים בקרבו לעשות משפט ‪ .‬ולפעמים נקרא שם אדנ״י ככניי‬
‫כל בו שהרי כל מיני השפע והאצילות וכל מיני הברכות והקיום כולן נכנסים בתוכו ונקרא‬
‫כ'ל לפי שהכל בו ובל מיני צורך שיצטרך דבר בעולם אין לבקש אלהות אהרת ולא ממקום‬
‫אחר כי הבל כלול בתוך שם זה וממקום‪ .‬זה יפיק כל שואל רצונו כל אחד ואחד כפי חפצו‬
‫המדה שהיא למעלה משם זה נקראת כל‬ ‫ייםלד‬
‫ורצונו )נ( בהיותו קורא אותו באמת‪ ,‬ועוד כי‬
‫על עקרים )ד( שעדיין נבאר אותם בע״ה ‪ ,‬והמדה הזאת הנקראת כ״ל נתנה י׳י במתנה לאברהם‬
‫כמו שהודענוך שהרי היא יסוד הברכה והבריכה‪ ,‬ואל זה רמז כאטרו )נר‪6‬שיח ״( וי׳י ברך את‬
‫אברהם בכל ומאברהם ליצחק כאמרן )שם ״( ואובל מכל בטרם תבא ואברכהו ומיצחק ליעקב‬
‫באסרו )‪:‬ם צג( כי הנני אלהים וכי יש לי כל פי' אמר יעקב לעשו שמא יעלה בדעתך שאני‬
‫חסר על מה שאני נותן לך תדע שהרי כל מפתחות הברכה העליונה כולם מסורות בירי והרי‬
‫היא בלולה מן הכל )ה( וזהו וכי יש לי כל ולפיכך איני חסר על מה שאני נותן לך כלום‪ ,‬ולפעמים‬
‫לפי שהוא היסור לכל הבניינים אשר בעולם וכל הנמצאים‬ ‫נקרא שם אדני בכנוי‬
‫אשר ממנה יצאו כל המוני‬ ‫אבזהראשה‬ ‫שבעולם הם עליה סמוכים ואליה צריבין‪ ,‬ונקראת‬
‫* )ו( לפי שהיא מקבלת כל הגוונים משאר‬ ‫מעלה ומטה במעשה בראשית‪ ,‬ונקראת א ^ ^‬
‫כל מעלות שעליה ופועלת בנבראים ד ב ד והפכו )ז( פעמים לטובה פעמים לרעה להחיות‬
‫ולהמית להכות ולרפא להוריש ולהעשיר וכיוצא בהם)ח( ורמז לדבר )דניים לב( ראו עתה בי‬
‫אני‬
‫מעלה כסוס ר מ ס ממונים להוליך השפע ממקום למקיס אל מקום אשר שמה הרוס ללכח כל אחד כפי כסו וסקודשו‬
‫אשר נמנה עליו ויש בו נ*כ המוני חיילוח ממונים על הדין מחנלים והומים נגד בני אדם ‪ .‬ומצאסי ) ס פינ ה( כי‬
‫הנפשות כשהם זכות וטהורות באות אל הים הזה לשוב למקום מחצבתן והולכין שם חבורות חבורות באניות והס י׳ ב אניות‬
‫כמספר בני ישראל כנגד י׳ ב צינורות ותחתיהן כמה וכמה אניות אחרות לאין מספר קטנות עם גדולות ואז כשיש איזה‬
‫פתח למקטריגים לקטרג באין לטרוף הספינות והומים בנליהס לנגדם ונפש הצדיק מתדיינת'לנגדם ונוצחת אותם ותנצל‬
‫מהם והדברים עתיקים הש׳י יאר עינינו במאור תורתו ‪) :‬א‪ (.‬כי י״י נלחם להם במצרים‪ .‬פי' במיצר ים ‪ ) :‬ב( וזהו‬
‫וי״י נתן חכמה לשלמה‪ .‬וע״ז נקראת ג' כ חכמת שלמה כי לו נתנה ונקראת חכמה אחרונה מכלל דאיכא חכמה עליונה‬
‫והיא ספירת החכמה הנקראת חכמת אלהים ובספר הזוהר קראוה ג״כ ים התאה משום דאיכא ים עילאה שהיא הבינה‬
‫שהיא הים הגדול דמינה נפקין שבע ימים ונקראת ג״כ ים האחרון שהיא האחרונה ‪) :‬ג( בהיותו קורא אוחו באמה‪.‬‬
‫פי׳ ביחוד ובחבור כל הספירות כמו שפירש למעלה בהקדמת הספר ‪ ) :‬ד( שעדיין נבאר אותם בע״ה‪ .‬בשער ב׳ ‪:‬‬
‫)ה( וזהו וכי יש לי כל‪ .‬עולה בגי׳ חמשיס שערי בינה כי כל הדברים מנ' שערי בינה יצאו כמבואר לפנים בשער ב' ‪:‬‬
‫)ו( לפי שהיא מקבלת כל הגוונים‪ .‬כמו הספיר שמקבל כל הגוונים מתחתיו לפי שאץ לו מראה מיוחד אלא זהרורית‬
‫ומה שהזכיר נוונין בספירות הוא ע״ד הדמיון בכוחותיהם ובפעולותיהם המחנהגות בהם כמו שיחסו הלבנות ומימיות‬
‫לכח החסד והאדמומיות ואשוח לפחד שהוא כח הדין ולתפארת שהוא מעורב מלבנות החסד ואדמומיות הדין יחסו לו‬
‫הירקות הכולל שניהם ולמלכות יחסו הספיריח ותכליות שאינו גוון והוא כח לכל גוון כי כל גוץ מתהווה בו וכל גוץ‬
‫שתביט בו מרחוק יראה לך חכלותו ‪) :‬ז( פעמים" לטובה ופעמים לרעה‪ .‬היינו כשהעולם בדין מדת פחד משפעת בה‬
‫שאז תאיר פניה אל עבר כמוש"הדין שבשמאלה כמו שפירשתי למעלה ; ) ח( ורמז לדבר ראו עסה כי אני אני הוא וגו' ‪ .‬כי‬
‫זאת‬
 ‫שער א‬ ‫‪14‬‬
‫אני אני הוא ואין אלהיט עמדי אני אמית ואהיה מהצתי ואני ארפא ‪ .‬ועוד לפי שהמדה הזאת‬
‫שואבת כה הספירות ומושבת אליה כל מיני האצילות והברכות ואהר שמושכת מן הברכות‬
‫מלמעלה הוורת ונותנת פרנסה ומזון לשאר •כל הנמצאים תהתיהאישכפי הראוי •ועליה נאמר‬
‫)א( אכן מאסו הבונים היתה לראש פנה ‪ .‬שהרי אברהם יצהק ויעקב נטלו הלקס למעלה ממנה‬
‫בספירות עליונות אשר עליה עד שבא דוד והחזיק בה ולקהה למדתו והוא שאמר היתה‬
‫לראש פנה לפי שאליה פונים כל הפנים אשר בבל הנמצאות עליונים ותחתונים בין אותן‬
‫המעלות שלמעלה ממנה בין אותן המעלות שלמטה ממנה ‪ .‬שלמעלה ממנה פונים אליה‬
‫להמשיך לה בהם והשפעתם וטובתם וברכותם ‪ .‬ושלמטה הימנה פונים אליה לבקש ממנה‬
‫פרנסתם ומזונותם וקיומם ‪ .‬וזהו סוד לראש פנה )ב( והסוד )איונ ליז( או טי ירה אבן פנתה ‪.‬‬
‫וזו היא המפרנסת את ישראל וסימניך משם רועה אבן ישראל ‪ .‬והאבן הזאת )ג( תשוקתה‬
‫והפצה ומגמתה אל אבן אהרת עליונה למעלה הימנה וממנה יבאו לה כל מיני האצילות‬
‫ושתים אבנים טובות הם לישראל ‪ .‬וסימניך )שמיי! «( ולקהת את שתי)ד( אבני שהם ופתחת‬
‫עליהם שמות בני ישראל‪) .‬ה( והסוד )נראביס טי( אדנ״י יהו״ה מה תתן לי )ו( שכינה מושכת‬
‫מלמעלה למטה ונמשבת מלמטה למעלה ‪) .‬ז( ובנגד אבן זאת יש אבן אחרת )ח( ונקראת‬
‫‪ ^ p S‬ד ו ל ה )או אבן משכיס ועיין בפי' דף י״כ ע״ח( וכשהיא עומדת על פי הבאר ישראל‬
‫משועבדים תחתיה עד בא אשר לו המשפט וסימניך )ניאשיה כט( ויגש יעקב ויגל את‬
‫האבן מעל פי הבאר )ט( והפור פרשת)‪:‬ם לג( ויעקב ‪ ,‬נסע סבותה ופרשת )זכריד יי( הנה יום‬
‫לפי שהוא הבית‬ ‫בית המקדש‬ ‫בא לי״י ‪ .‬ומדת שם אדני נקרא לפעמים בכנוי‬
‫הלקו של אדני‬
‫‪y‬‬ ‫והיה‬ ‫)ב(‬ ‫המוריה‬ ‫הר‬ ‫קידש‬ ‫ולפי שהשי׳י‬
‫)י( שהשם המיוהד שוכן בתוכו פי‬
‫נבנה‬
‫זאת המדה נקראת לתעמים אני כאשר יתבאר כמקומו ואמר הזהרו גי כי אני כנגד העוב ואני כנגד הרע כי קנלחי‬
‫מכל הספירות הנקרא הוא בל' נסתר לגבי דידיה שמדבר בעדו ולכך אני ממית ומוחן בכח מש״ד שבו כשאין אתם‬
‫עושין רצונו של מקום ואני ארפא ואחיה בכס הסשד ורחמים כאשר תעשו רצונו של מקום ותחזרו למוטב ואין מידי‬
‫מציל כ״א תעשו הטוב והישר תקבלו הטובה ואם ההיפך ההיפך ‪ ) :‬א( אבן מאסו הבונים וכו' ‪ .‬פי' האבות שהיו גוני‬
‫המרכבה ‪ p ) :‬והסוד או מי ירה אבן פנתה ‪ .‬מלת מי רומז לבינה כי הוא במספר שעריה ואמר כי הוא ירה האבן‬
‫הזאת שתהיה פינה אחרת והסוד שכינה עילאה שכינה פחאה ‪) :‬ג( תשוקתה וחאצה ומגמתה אל אבן אחרת‪ .‬ר״ל‬
‫הבינה נקראת ג״כ אבן לסי שהיא יסוד לבניין שלמעלה ועליה כל השפע סמוכים ‪ ) :‬ד( אבני שוהם‪ .‬ולקמן בתחלח שער‬
‫ה' מבואר יותר ‪ ) :‬ה( והסוד אדני יהוה מה חתן‪ .‬כלומר אלו השני אבנים הם סוד אדני י״י כי השם כא״ד רמז‬
‫למלכות והשם בי׳׳ה בנקודת אלהים רומז לבינה ; )ו( והמלכות מושכת כל מיני שפע הנשסעים ממנה מלמעלה למטה‬
‫ונמשכת נ״כ מלמטה למעלה אצל הבינה ומסתתרת ונכנסת בה■ בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום וזהו אמרו‬
‫אח״כ וכשהיא עומדת ע״ס הבאר ישראל משועבדים תחתיה וכו' ‪) :‬ז( וכנגד אבן זאת יש אבן אחרת ‪ .‬פי׳ אבן אחרת‬
‫ע״ש והאבן גדולה ע"פהבאר ר״ל ונסתם פיה באבן‬ ‫הזכיר ר״ל הבינה שעומדת כננדה ‪ ) :‬ח( ונקראת אבן גדולה‪.‬‬
‫בינה ואז‪,‬ישראל בגלות עד בא אשר לו המשפט הוא יעקב וינל יעקב האבן מעל פי הבאר ר״ל שנמשכה השכינה‬
‫למעלה לגלות ולהוציאה מן הנינ ה ; )ט( ואמר והסוד ויעקב נסע סכוחה בה״א היא סוכת דוד הנופלת ואז הנה יום בא לה׳‬
‫ונו' ושם והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד מספר טעמי מצות לקנה ושם אומר בזה‬
‫הלשון והאבן אחרת נקראת אכן גדולה וכו' ומצאתי בספר שהניה ונקראת אבן משכי״ח וכו' ונקראת נ"כ אבן חיצונה‬
‫שכנגד המלכות מבחון כי אז בשלוט העבד ישראל משועבדים תחת האומות בעה״ז עד בא אשר לו המשפט והגאולה‬
‫ובספר הזוהר איתי אבן ואיח אבן אית סלע ואית סלע איה ^‪,‬בן דאיהו א ק רשמא די״ה ועלה אתמר יאכנא די מחא‬
‫לצלמא הוח לטור רב ואיש אבן דאיהו אכן משכיח דלית חמן נביאו דמיא ולא דבר אלא סלע אחרא דמחקריא קליפות וכו' ‪.‬‬
‫ובמקום אחר מספר הזוהר ואבן גדולה ע״פ הבאר דא היא דינא קשיא דקיימא עלה דכהיא באר מססרא אחרא‬
‫לינקא לה ונאספו שמה כל העדרים אילין ‪ ,‬אימן ו' כתרין דמלכא דמחכנשין כולהו מרישא דמלכא ומריקין בה וכד‬
‫מחחברין כולהו כחדא לארקא בה כתיב וגללו אח האבן מ ע'פ הבאר מננדרין לההיא דינא קשיא ומעברין לה מינה‬
‫והשקו אח הצאן מריקין ברכאין מההיא באר לעילאי והחאי לבתר והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה חב ההוא‬
‫דינא לאחריה בנין דאיצטריך ליה לבסמא ולחקנא עלמא והבן ; )י( שהשם המיוחד שוכן בתוכו‪ .‬פירוש שנקרא מקדש‬
‫הקודש‬
 ‫ח ‪15‬‬ ‫שער א‬
‫נכנה בו בה״ם וסימניך )ש״וי! י־’י( מקדש אדני בוננו ידיך‪ .‬וזה השם היה שובן בתוכו ובל צורות‬
‫הבית ולשכותיו והיכליו וננזיו ואולמיו כולם היו בצורת סוד אדני כענין שאמרנו )א( בסוד‬
‫צורת אברים שבאדם וכשחטאו ישראל ונסתלקה השכינה נחרב הכית וכשבא דניאל והתפלל‬
‫יש( והאר פניך על מקדשך‬ ‫לפני י״י יתברך כדי לבנות בה״מ נתכוון אצל מדה זו ואמר‬
‫השמם למען אדנ״י באל״ף דל״ת נו״ן ירד כלומר בנה כה״מ שהוא הכסא וההיכ״ל לשם אדנ״י‪.‬‬
‫ומה שדרשו ז״ל במסכת ברכות למען אדני למענך מיבעי ליה אלא למען אב שקראך אדון‬
‫אמת ויציב ‪ .‬כי המדה הזאת היתה שומרת לאברהם ולוחמת מלחמותיו)ב( בסוד )נדאביח יד(‬
‫ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם ובסוד )יכעיה »״( מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרנלו‬
‫והיא היתה שוכנת‬ ‫שכינה‬ ‫)ג( במו שנבאר במלת צדק בע״ה ‪ ,‬ולפעמים נקראת מדה זו‬
‫עם ישלאל תמיד משעת עשיית המשכן נאמרו )‪!!;:‬ת נש( ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ‪.‬‬
‫וצריך אתה לדעת עיקר גדול דע בתחילת בריאת העולם עיקר שכינה בתחתונים היתה שהרי‬
‫מערכת כל הנבראים על סדר המעלות היו עליונים )ד( כנגד עליונים תחתונים כנגד תחתונים‬
‫ולפיכך היתה שכינה שרויה בתחתונים ובהיות השכינה למטה נמצאו שמים וארץ אחדים‬
‫וזהו לשון ) נ ד א‪:‬י ת נ( ויבולו השמים והאדן וכל צבאם שנשתכללו אלו מאלו ונתמלאו אלו‬
‫מאלו והיו הצנירות והמרןורות פועלים בשלמותם ונמשכים מלמעלה למטה נמצא י ׳י יתברך‬
‫ממלא מלמעלה למטה וסימניך )י‪:‬־!•? כי( השמים כסאי והארץ הדום רגלי נמצא שי״י יתברך‬
‫היה שרוי במצוע שוה כין העליונים וכין התחתונים ‪ .‬בא אדם הראשון והטא נתקלקלו‬
‫השורות ונשתברו הצנורות־)ה( ונפסקו הבריכות ונסתלקה שכינה ונתפרדה החבילה‪ .‬כאו אברהם‬
‫יצחק ויעקב ע״ה התהילו להמשיכה למטה )ו( ותקנו לה ג' כסאות והמשיכוה קצת המשכה‬
‫ועשו‬ ‫■‬
‫הקודש ‪ ) :‬כ( והיה חלקו של אדני‪ .‬פי' בי נארצוס נשל א״י לחלקו והר המוריה הוא האמצע של ה״י נאשר ישבאר‬
‫בשער ה' ‪) :‬א( בסוד צורח אברים שבאדס‪ .‬כאשר יחבאר כל הענין באריכוח בכינוי שבסמוך בע״ה ‪ ) :‬ב( בסוד ויחלק‬
‫עליהם לילה‪ .‬פי' שרומזח למדה הנקראת לילה מפני שהיא חשוכה בזמן הנלוח והיא נחלקח בקבלה מציה דין וחציה חסד ‪:‬‬
‫)ג( כמו שנבאר במלח צדק‪ .‬ושם נפרש ‪ ) :‬ד( כניד עליונים חחפונים כנגד חמחוניס ‪ .‬כי ג' המערכות שבהם שהזכיר‬
‫אליו חכמה ובינה‪ ,‬ושם בן ד' אוהיוה עם חסד ופחד‪ ,‬ושם אדני עם הנצחים יש בננדם‬ ‫למעלה שהם ישם אהיה וצירף‬
‫שלש עולמוח עולם העליון שהוא עולם המלאכים ועולם הסיכון שהוא עולם הנלנליס ועולם החחחון שהוא עולם‬
‫היסודות )וכדי ש ת בין סורו עיין במו‪.‬יד ד ף י״ב ו בנ ש מ ת ש ב תי הלוי ו ב פ ת חי י״ה ו ב ש פ ע ט ל ד ף כ״ג‬
‫פו ף ע מו ד ד' ודף ב״ר סוף ע מו ד ג'( וכשנגמרו כל הדברים שירדה השכינה למשה אז נשתכללו ונתאחדו כולם‬
‫שמים וארן וכל צבאם באחדות אחד כי כל הדברים יצאו מכסות עליונות בהשתלשלות אחד כל כס לכהו והיה הכל‬
‫לאחד אחוז בזרועו יתברך כקמיע וזרועו חסד הוא אשר בו עולם יבנה ועל כל כבוד מונה )אפש־ר צ״ל חו פ ה(‬
‫ואז שמיס וארן עליונום נ״כ היו לאחדים כן עוד יחדיו יהיו חמים בבנין בית עולמים ‪ ) :‬ה( ונפסקו הבריכות‬
‫ונסתלקה‪ .‬כי בפנותם מחשבתם בהיפך האמת לעורר ברע ולא בשוב כפי כוונת תהילת הבריאה נס‪ ,‬השפעת השוב‬
‫בהסתלקו ונאספה למעלה והגבורה שופעת על המלכה )ומורו מ בו א ר בי ש שבר ב סו ד ה טי ל ב ה זוהמא‪ (.‬בדין‬
‫קשה ונתנברו ממנה כתות השמאליות ונמצא אה״כ החבילה הראשונה מהפרדת מפני התעוררת הרע כפי שפי' למעלה‬
‫בהקדמת הספר ולא שהעליונים הם צריכין להחחונים לקבלת השפעתם אלא שהם אינם מורידיס השפעתם אלא על‬
‫דבר יש למשה מתדמה במדתם כאשר יתבאר בסמוך שאז יורדת השפעתם ומתבשמת עליו ואם לא יהיה למשה מחדמים‬
‫הנה המקטריגים הולכים ומתגברים ומונעים הטוב הגמור מהם ומסלקים השומר וגוזלים השפע הדיני לדון בהם‬
‫בהםלאומתם כי ההשפעה לעולם יורדת ואינה נפסקתלגמרי והיורד מבפנים הוא‬ ‫עם הטוב הנשאר אשר ייטיבו‬
‫ע״ד הטוב ואין רע יורד מן השמים העליונים כאשר יתבאר בשער ב' בפנוי טוב רק האורבים הס עומדים לארוב‬
‫ולחטוף ומניאין לסם ומזון לדוגמתה ומריעים לאשר גרמו להסיר צלם ושומרם מעליהם ולכך נראה כאילו קצרה ידו‬
‫מהושיע עם רבות הטובה אשר בקרבו והבן כי הדברים עמוקים ועתיקים ובחר לך נחלה בכל מקום אשר יביאו לך‬
‫לשונות מורים על חסרון או פגם בכמות עליונים ח״ו כי איננו כך רק השב דבר אל דבר ופי' מפירושים במ‪.‬קום אחר‬
‫אל פי' במקום אחר ומבין את כולם ‪ .‬יהי ש ה ה' מבורך לעולם ’איר עינינו במאור'תורתו בסתום ונעלם ‪) :‬ו( ותקנו‬
‫לה‬
 ‫שער א‬ ‫‪16‬‬

‫ועשו נופיתיהם כסאות לשכינה אכל לא נמשכה השכינה כארץ לדירת קבע אלא לדירת‬
‫עראי והיתה יושכת על נכיהם והסוד )ביח‪:‬ית יי( ויעל אלהים מעל אכרהם ר״ל מעל אכרהם‬
‫ממש וביעקב )כה לה( ויעל מעליו אלהים ועל זה אמרו האבות )א( הס המרככה‪ .‬נמצא השכינה‬
‫בימיהס פורהת באויר ולא מצאה מנוה לכף רגלה כארין כאשר כתחלת הבריאה ‪ .‬בא משה‬
‫רבינו ע״ה וכל ישראל עמו ועשו משכן וכלים ותקנו קלקול הצינורות וסדרו את השורות והתקינו‬
‫את הבריכות והמשיכו מים חיים מבית השואבה והחזירו השכינה לשכון בתחתונים באהל‬
‫אבל לא בקרקע כאשר בתחלת הבריאה וסוד זה הוא )‪:‬מוח יה( ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם‪,‬‬
‫ונמצאת השכינה באכסנאי הולך ממקום למקום ‪ .‬ולזה אמר ושכנתי בתוכם ולא אמר ושכנתי‬
‫לממה אלא בתוכם בדמיון אכםנאי כלומר בבל מקום שילכו ישראל אלך עמהם ואשכון בתוכם‬
‫אבל לא במקום קבוע וזהו סוד )נמיגי י( ויהי בנסוע הארו״ן ונר ‪ ..‬ועל דרך זה הסוד נצטער‬
‫דוד וביקש לקבוע מקום לשכינה למטה כמקום קבוע וזהו סוד )ההליס קע( אשר נשבע לי״י נדר‬
‫לאביר יעקב אם אבא באהל ביתי וגו׳ אם אתן שנת לעיני עד אמצא מקום לי״י משכנות‬
‫לאביר יעקב ‪ .‬וכתיב )‪ (=:‬כי בהר י״י בציון אוה למושב לו זאת מנוחתי עדי עד‪ ,‬ולפי שביקש‬
‫דוד לקבוע מקום למנוהת השכינה ואמר )=ם( קומה י״י למניחתך אתה וארון עזך ישרו‬
‫מחשבותיו לפני השכינה ושלח ואמר לו י״י יתברך ביד נתן הנביא )שמואל נ !( לך ואמרת אל עבדי‬
‫אל דוד כה אמר י״י האתה תכנה לי בית לשבתי כי לא ישבתי בכית למיום העלותי את בני‬
‫ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן בכל אשר התהלכתי בכל בני‬
‫ישראל הדבר דברתי את אחד שיבטי ישראל וגו' למה לא בניתם לי בית ארזים וגר‪ ,‬ובמקום‬
‫אהר כתיי )לנרי חימיש נ י( רק אתה לא תבנה הבית כי בנך היוצא מחלציך הוא יבנה‬
‫הבית לשמי וגו׳ מה עשה דוד המלך הכין כסף וזהב ונחושת וברזל עצים ואבני שוהם וטלואים‬
‫ואבני פוך ורקמה ובל אבן יקרה ואבני שהם לרוב וסדר כל מערכת והמקדש וכל ביתיו‬
‫וגנזכיו ועליותיו וחדריו העזרות והאולם וההיכלות ושאר כל תבנית הבית וחצרותיו ולשכותיו‬
‫הכל קיבל ברוה הקודש וצורת כל מקום ומקום ושיעור הכסף והזהב ואבנים טובות ושאר בל‬
‫הדברים הצריכים לו במשקל במדה ובמשורה הכל כפי סדרי המערכת וצורך השכינה כמו‬
‫שכתוב )כס א כח( ויתן דויד לשלמה בגו את תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליותיו וחדריו‬
‫הפנימים ^ובית הכפורת ותבנית כל אשר היה ברוח עמו לחצרות בית י״י ולכל הלשכות סביב‬
‫לאוצרות בית האלהים ולאוצרות הקדשים ולמחלקות הכהנים והלוים ולבי מלאכת עבודת‬
‫בית י״י ולכל כלי עבודת בית י״י לזהב במשקל לזהב לכל כלי עבודה ועבודה לכל כלי הכםף‬
‫במשקל לכל כלי עבודה ועבודה ומשקל למנורות הזהב ונרותיהם זהב במשקל מנורה ומנורה‬
‫ונרותיה ולמנורות הכסף במשקל למנורה ונרותיה כעבודת מנורה ומנורה ואת הזהב משקל‬
‫לשלהנות המערכת לשלהן ושלהן וכסן! לשלחנות הכסף והמזלגות והמזרקות והקשות זהב טהור‬
‫ולבפורי הזהב כמשקל לכפור וכפור ולכפורי הכסף במשקל לכפור וכפור ולמזבח הקטורת זהב‬
‫מזוקק במשקל ולתבנית המרכבה הכרובים זהב לפורשים וסוככים על ארון ברית י״י הכל‬
‫בכתב מיד י״י עלי השכיל כל מלאכות התבנית הרי לך כי דוד עיה סדר כל צורת בית המקדש‬
‫ומשקל כל דבר ודבר על פי י״י יתברך )ב( והבל תבנית המרכבה עליונה כסא ומעון לשכינה ‪,‬‬
‫אח״כ‬
‫לה בלש כסקוק‪ ,‬וזהו סוד השמים כסאי ו ה איז הדום ונו' שהם חסד ופחד וחסחרח כי הנ׳ חחסונים נקראו שחקים ‪:‬‬
‫) א( האבות הס המרכבה‪ .‬שהם מרכבה שכינה ממש ; ) ב( והכל חכניח המרכבה עליונה כסא ומעון לשכינה‪ .‬כי כל‬
‫בנינו וכליו היו בתכונות כחוק רוחניות שלמעלה כדמיון סימנים כמו שהזכיר למעלה בסימני איברים וכעניין שפי' שם כי‬
‫כולם נעשו כדמוח עליון כדי לזכוחינו להמשיך בהם שפע עלייון בטהרהינו אותם כן הענין בכל הדברים פגעולם‬
‫נבראו‬
 ‫ט ‪17‬‬ ‫שער א‬
‫אח״כ בא שלמה ובנה את הבית ופרר כל המערכות והצורות כפי שסדר דו דוד אביו ע״ה ‪.‬‬
‫ואז ירדה שכינה למטה ושכנה כבית עולמים ‪ .‬וזהו שכתוב )מלט‪ :‬א יי( אז אמר שלמה י*י אמר‬
‫לשכון בערפל בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך *‪.‬זגלמים ‪ .‬וכתיב )י‪":‬כ י׳׳ו ועתה י״י אלהי‬
‫ישראל יאמן דברך אשר דברת לעבדך לדויד כי האמנם ישב אלהים את האדם על האר־ן הנה‬
‫שמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי ונר ועתה קומה י״י אלהים‬
‫לנוהך אתה וארון עזך וגר י״י אלהים‪ .‬אל תשב פני משיהך זכרה להפדי דויד עבדך וככלות‬
‫שלמה להתפלל והאש ירדה מן השמים ותאכל העולה והזבחים )א( וכבוד י״י מלא את הכית‪,‬‬
‫נמצאת השכינה הוזרת למנוחתה בארץ בבית עולמים ואז חזרו הצנורות והמשכות כולם‬
‫להריק כרכה בבית המקדש והיינו דכתיב )ר‪.‬כלי= קלג )ב( בטל הרמון ■שיורד על הרר״י ציו ‪.‬־‬
‫כי שם צוה י״י את הברכה היים עד העולם וכתיב )‪ (: ::‬מציון מכלל יופי אלהים הופיע ‪.‬‬
‫ומבית המקדש היו כל הצנורות נמשכות לכל הארצות כולן לשבעים משפחות בננד שבעים‬
‫שרים ‪ .‬ומירושלים היו נוטלין פרם כמו דכתיב )כיא‪ : ’:‬ינ׳ו ונברכו בך כל משפחות האדמה ‪.‬‬
‫ולפי שהיה שלגזה יודע דרך המשכת השפע מירושלים לכל המקומות אמר )־ן‪:‬ל־‪ .‬נ( עשיתי‬
‫לי גנות ופרדסים ונט‪-‬עתי בהם ע*ן כל פרי ‪ .‬וכי אפשר במקום אהד שיצמחו בו כל מיני‬
‫אילנות שבעולם אלא היה יודע שלמה איזה ניד נמשך לכוש נטע בו פלפלין וכן לבל צד וצד‬
‫והיינו דכתיב )י‪:-‬לי= נ( מציון מכלל יופי אלהים הופיע ‪ ,‬מציון משתיתו של עולם ‪ .‬וא״כ‬
‫נמצאת השכינה משלחת הברכה כפי השיעור הראוי לכל הארצות מבית המקדש ‪:‬‬
‫יש לנו להודיעך כי השכינה מיוחדת לישראל לבד והיינו דכתיב )‪:‬״י‪ (:= :‬ועש־ו לי‬
‫מקדש ושכנתי בתוכם וכתיב )‪:‬ס כט( אשר הוצאתי אותם מאר*ן מצרים לשכני‬ ‫^‬
‫בתוכם ‪ .‬וכתיב )ויקרא כי! ונתתי משכני בתוככם ‪ .‬והכוד כבר הודענוך כי זה הוא היכל ששם‬
‫יהרה יתברך ש־וכן בתוכו וי״י יתברך אמר לישראל קהו לכם משכני שאני שוכן בו ולא‬
‫אפרד מכם לעולם ואע״פ שאתם מקבלים טומאה אין שכינתי נבדלת מכם והיינו דכתיב‬
‫)ייקיא י ( השוכן אתם בתוך טומאותם ‪ .‬וכשנתן י״י יתברך לישראל המתנה הזאת ושרתה‬
‫שכינה ביניהם נמצאו כל אוצרות השם יתברך וגנזיו וחדריו וכל מיני שפע וכל אצילות ברכה‬
‫נמצאים ביד ישראל ‪ .‬ומכר ביד ישראל מפתחות כיי אוצר ואוצר לפתוח ולקבל בל שפע‬
‫וברכה‬
‫נברחו בדמוס כמוח פליונוס כי לכל ד בי כמו למעלה ונניהר חופו דבר ס־י־‪-‬וה ירכוך עליו שפע וברכה שכחו של‬
‫מעלה ובהיפך הפכו בכח הבומאה אשר לעומפס כ־ קין הברכה חלה מלח על דבר יש למשה נמקן ונשהר בדונמחו‬
‫כי בבריאת עולם ברא הש״י כל הדברים ים מאין אמנם חחר בריאת עולם הניח כל הדברים על מהכונח אומן‬
‫הכמות שנבראו בשפת ימי בראשית ומאז והלאה אי; פעולה יוצאה בעולם בלא היתה גנוזה ועומדת בכוחות עליונות אשר‬
‫נאצלו אז ויצאו לפועל יש מיש למפה בדודתו מעוררו ומורידו עליו ולפיכך צוה אותנו הש״י כל הדלות שהם ג"כ‬
‫תלויות בחלקי המרכבה ובדוגמת איברי האדם כי התיי״י מצות ■ש בה‪ :‬שם"ה מצות לא תעבה כעניין שס״ה גידץ‬
‫שב״דם ורמ״ח מצות עשה כננד רמיח איברים כדי שבעשיית; בכוונתו יהיה דמיון ורמז לכוחו־ העליונות ומיד יתברך‬
‫העולם כולו בשבילו וכ״ש בעצמו ובהיפך ההיפך מאלו והוא כאילו פוגם ומחשר כח שלמעלה להיותו עומד בהתרו ונאסף‬
‫מפני הרפה מלצאת לפועל ובדרך הזה צוה אותנו נ"כ לעשות המקדש בכל תקוניו ועניניו בדמיון משכן וכלים שלמעלה‬
‫להיותו השפע הקדוש נשפע משם אל תוכו וישכון הכבוד בו לא יעלה מעליו ואם תשאל למה אסרה התורה צורת אדם‬
‫יעשה ג"כ דוניזתי נקדש ויכבדהו כדי למשוך עליו מלמעלה תשובתך כי בצורת האדם יש יותר ככנה פן ישים אליו לבו‬
‫בהרהור הרע ויבא להנשים בבורא עולם כי הדמיון פועל ומעורר והשני; מקנירגו מה שאין לחוש כך במקדש‬
‫וכליו כי הם דמיון ורחוק מרעיון‪ ,‬הב״י יצילנו משגיאות יראנו נפלאות מתורתו ובמקום ציור אדם הוא האדם בעצמו‬
‫באיבריו גופו ונשמתו יכול לכיהרה ולקדשה עד יחול עליו רוח ממרום וממקום קדוש יתקדש לעולם ‪) :‬א( וכבוד ה'‬
‫מלא את הבית‪ .‬השכינה נקראת כבוד השם פ״ש קבלתה מל״ב נתיבות חכמה כדאמר כבוד חכמים ינחלו כבוד בגי׳‬
‫ל׳ב הוי ומפעם זה נקראת נ' כ לב ‪) :‬ב( כפל חרמון שיורד על הררי ציון כו׳ ‪ .‬מבואר לקמן נשער ב' יכנוי הר ‪:‬‬
‫ומוליכו‬
 ‫שער א‬ ‫‪18‬‬
‫וברכה מאת השכינה‪ .‬וזהו שנאמר )‪:‬ם( ונתתי משכני בתוככם והתהלכתי בתוככם והייתי לכם‬
‫לאלהים‪ ,‬ובאילו השכינה משכנו ומשכונו של הקב״ה יתברך ביד ישראל‪ .‬וכשחטאו ישראל לפניו‬
‫ונחרב הכית הרי זה המשכון שלו ממשכנו ביד ישראל )א( ומוליכו עמהם בגלות‪ ,‬והסוד)ב()שמיש‬
‫לח( אלה פקודי המשבין משכ״ן העדו׳ת והיינו דאמרינן חביבין ישראל שבכל מקום שגלו שכינה‬
‫עמהם גלו למצרים שבינה עמהם שנאמר )שמואל א נ( הנגלה ננליתי אל בית אביך בהיותם במצרים‬
‫וכתיב )בלאבית » ( אנכי ארד עמך מצרימה ‪ .‬נלו לבבל שבינה עמהם )ג( שנאמר )ישעיה »( למענכם‬
‫ושמתי כסאי בעילם‪ ,‬גלו לאדום שכינה‬ ‫שלחתי בבלה‪ ,‬גלו לעילם שכינה עמהם שנאמר )ירמיה‬
‫עמהם שנאמר )ישעיה הג( מי זה בא מאדום ונר ‪ .‬וכשהן חוזרין שכינה עמהם שנאמר )דניים ל( ושב‬
‫אתי מלבנון כל״ה ר*מ‬ ‫י י אלהיך את שבותך ורחמך והשיב לא נאמר אלא ושב ‪ ,‬ואומר )שיי‬
‫־{‬

‫אומר משל למלך שאמר לעבדו אם תבקשני הריני אצל בני שנאמר )׳יקיא יי( השוכן‬
‫אתם בתוךטומאתם)שם טי( בטמאם את משכני אשר בתוכם ואומר )נמדני ה( ולא יטמאו את‬
‫מחניהם אשר אני שוכן בתוכם ואומר )ימדני ל־( ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים‬
‫בכל התורה‬ ‫אהל מועד‬ ‫בה וגר כי אני יי שוכן בתוך בני ישראל ‪ .‬ונקראת מדה זו‬
‫ויקרא אל משה‬ ‫כולה ‪ .‬וכלל הדבר כי זהו בית יהו״ה ובו שוכן‪ ,‬והיינו דכתיב )ייקיא‬
‫וידבר יהו״ה אליו מאה״ל מוע׳ד לאמר‪ .‬בל מי שמדבר עמו על ידי אה״ל זה מדבר עמו‬
‫אבל מרע״ה נכנם בתוך האהל )ד( ומדבר עם יהרה פנים אל פני״ם שנאמר )נמדני י( ובבא‬
‫משה אל אה״ל מוע״ד לדבר אתו ותרגום אהל משכנא הוא סוד שכינה ‪ .‬וענין מועד מלשון‬
‫בית הועד וזימון כלומר שהשם מזומן תמיד בו והוא בית הועד שלו והיינו דבתיב )שמוש מ(‬
‫ולפי שהשכינה היתה תמיד בירושלים‬ ‫צדס‬ ‫ונועדתי לך שם ‪ ,‬ולפעמים נקראת מרה זי‬
‫משנבחר בית עולמים אמר )ישעיה א( מלאתימשפט צדק ילין בה ‪ .‬וענין צדק צריך אתה‬
‫לדעת כי המדה הזאת נקראת בית דין של מטה )ה( שמקבלת שפע מבית דין של מעלה‬
‫כשהיא‬ ‫אלהים‬ ‫שהוא מדת הגבורה והפחד הנקרא אלהי״ם‪ .‬ולפעמים נקראת מדה זו‬
‫מתמלאת ושואבת ממדת הגבוד״ה והפח״ד ואז היא עושה דין ומשפט בעולם אם לחרב אם‬
‫לשלום ‪ .‬אם לרעב אם לשובע‪ .‬אם למות אםלהיים‪ ,‬אם לחלי אם לבריאות ‪ .‬וכן בשאר כל‬
‫הדיגין שבעולם ממדה זו נמשכין כששואבת ממדת הגבורה והפחד וזו היא המדה הלוחמת‬
‫מלחמות י״י ‪) ,‬ו( וששים גבורים סביב לה כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה לוזשמיד להרוג‬
‫ולאבד ולהחריב הארצות ולעקור המלכיות ולנקום נקמות ‪ .‬ו ב ‪ T‬המדה הזאת שגדןאת צד״ק‬
‫מסורים במה מחנות וכמה חיילות הנקראים אנשי המלחמה בעלי רמחים וקשתות וחצים‬
‫וחרבות ואבני בלסטראות ללחום ולעקור ולהשמיד ‪ .‬והמדה הזאת הלכה עם אברהם אבינו‬
‫ע״ה‬
‫)א( ומוליכו עמהס כנלוח‪ .‬ר״ל כי הכל נמשך אחר הממשיך ומפורר בהשתלשלור‪ .‬כצל אחר המיצל כאשר פירשתי כמה‬
‫פפמים והשכינה צל ישראל ובצלה נתלונן ולכך היא נמשכס אחר הצדיקים נ ס נגלוש ‪ ) :‬ב( והסוד אלה פקודי המשק‬
‫וכו׳ ‪ .‬סי' שהוא משכון ועדות ני ד ישראל ‪) :‬ג( שנאמר למענכם שלחתי ‪ .‬א״ת שלחתי אלא שולחתי ‪ ) :‬ד( ומדבר עם‬
‫י״י פנים אל פנים‪ .‬בכאן רמז הבדל נבואת משה משאר נביאים כי אף שהיה הדנור נ א לכולם באמצעות המלטת נשוה‬
‫משה היה משיג בתפארת ומבין הדברים מתוך המלכות ומה שהיו שאר נניאים משיגים בסלכוס היה הוא מפיג פססארת‬
‫כי היה הבדלו כהבדל בן הביס ונאמנו לשאר עבדי המלך היראים לגשת בתוך הבית עד מקום שבא המלך להסתכל‬
‫גו בדברו אתו וזהו סוד שנאמר באברהם והוא יושב פחח האהל שלא נכנם לתוכה וכמשה נאמר מאהל מועד כי נכנס‬
‫לאהל וממנו יסתכל באספקלריא המאירה זהו בכל ביתי נאמן הוא וכן יתבאר לקמן בשער נ' ובשער ה' בכנוי תורה‬
‫שבכתב ‪ ) :‬ה( שמקבלת שפע מב״ד של מעלה‪ .‬כלומר לכך נקראת צדק שהיא מצדקת דינה ; )ו( ושפים נבורים סביב לה‬
‫כו׳‪ .‬פי' ששים כוחות נשסעיס מכחה שיש לה ששה קצוות הבנץ המריקים במלכות שכל אחד כלול מפשרה והיא השביעית‬
‫התיכונה המפמדת ומסרנסח אותם וקראום נבורים לפי שאז מקבלים ממדח הגבורה והם סגנורי ישראל ריל כוחות‬
‫קדושות‬
 ‫י ‪19‬‬ ‫שער א‬
‫ע’ ה במלהמת המלכים והיא השמידה אותם מלפניו ונצה‪.‬המלחמה )א( דכתיב )'‪:‬עי׳ מא( טי‬
‫העיר ממזרח צד״ק יקראהו לרנלו יתן לפניו גוים ומלבים ירד יתן כעכר חרבו כקש נדף קשתו‪.‬‬
‫וזו היא המדה שהיתה תמיד‬ ‫חרב נוקמת נסם ברית‬ ‫ולפעמים נקראת )ב(‬
‫שוכנת בירושלים מימרת את ישראל תמיד כמו *הדיין הקבוע לדין‪ .‬וכשהיתה מימרת אותם‬
‫היתה גובה מהם חובותיהם ופשעיהם וחטאתם עד שהיו כולם צדיקים ‪ .‬ולפיכך אמרו שנרןאת‬
‫צדק על ‪-‬שהיא גובה מהם פשעיהם ומצדקת אותם‪ .‬וזהו שאמר ) מ לג( ובל יאמר שכן הליתי‬
‫העם היושב בה נשוא עון ופי׳ הפסוק הזה אל יאמרו האנשים השוכנים בירושלים למה‬
‫אנו הולים תמיד ביסורין לפי שהמדה הזאת ב״ד צדק שוכנת שם תמיד והיא רוצה לזכותם‬
‫ולנכות מהם הוכותם מכל פשעיהם וחטאתם כדי שיהיו צדיקים ומזומנים לחיי העולם הבא‬
‫וזהו פי׳ ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון ‪ .‬כיוצא בדבר )עמיס ג( רק אתכם‬
‫ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם ‪ .‬ולפי שהמרה הזאת‬
‫הנקראת צדק היתה תמיד בירושלים ופוסקת הדינין לא ק אדם בירושלים ועון בידו לפי‬
‫שגובה בכל יום חובות אותו היום כדי שלא יתרבו חובות על אנשי ירושלים ‪ .‬והיינו דכתיב‬
‫)י=״י־ א( צד״ק ילין בה ‪ .‬ולפי שהמדה הזאת היא בית שער להכנם לשם יתברך והיא המבחנת‬
‫בין הצדיקים והרשעים ואינה נותנת לרשעים רשות להכנם היה דוד שמח כשהיה בישלום‬
‫עמה'ועל ידה היה נבנם להקביל פני י״י יתברך והיינו דכתיב )ת‪:‬ציפ י!( אני בצדק אחזה פניך‪.‬‬
‫לפעמים שואבת המדה הזו ממדות החסד והרחמים ומתמלאת רחמים על ישראל והיא עושה‬
‫הדין מצד החסד והרחמים ‪ .‬ואותו הדין נכךא משפט והוא מעורס בחסד וברחמים ולפיכך אמר‬
‫)ישעיה י<( מלאתי משפט צד״ק ילין כה ‪ .‬וכתיב )הפליט‪!:‬־■י( צד״ק ומשפט מכון כסאך ‪ .‬ועל זה‬
‫אמר )ייפיה י( יסרני י״י אך במשפט אל באפך פן תמעטני ‪ .‬וזו היא המיוחדת לב״ד של ארץ‬
‫ישראל דכתיב )העלים ע( והוא ישפוט תבל בצדק ‪ .‬ושאר האומות נדונים בב״ד של מעלה הנקרא‬
‫מישרים דכתיב )‪:‬פ( ידין לאומים במישרים ופי׳ שאותן בתי דינין שדנין את אומות העולם אין‬
‫תין בהסד ורחמים אלא מדה במדה אין שם סליחות עון ופשע אלא מרה במדה ממש ‪ .‬אבל‬
‫מדת צדיק ‪.‬מיוהדת לב״ד של ישראל שנאמר )דגיים יי( שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך‬
‫ושפטו את העם משפט צדק וכתיב צד״ק צד״ק תרדוף צדק עליון)בינה( וצדק תחתון)מלכוח(‬
‫בסוד אדנ״י יהו״ה וסמוך לו למען תהיה כננד צד״ק עליץ וירשת את הארין כנגד צדיק‬
‫תחתון ‪ .‬ולפי שהמדה הזא^ הנרןאת צד״ק מקבלת טב״ד של מעלה ודנה את ישראל נקרא‬
‫א ד ^ י וביקש משה ע״ה אותה לב״ד לישראל ואמר )‪:‬מוה לי( אם נא מצאתי חן בעיניך אדנ״י‬
‫ילך נא א תי בקרבנו כי עם קשה עורף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו ‪ .‬אבל שאר‬
‫האומות‬ ‫י‬
‫קדושוח מסירוש שיר השירים לרבינו סעדיה נאק ועוד זה לפרס בשפר נ' ובסוף שער ו' וזהו סוד ששים אדני החצר‬
‫סןיב״י״למשכן וששים עיר חבל ארנוב ואותן האדנים היו כל נחושת לרמז על קיבולה מן הדין ומ״ש כי היא השביעית‬
‫התיכונה כו' שירוש השביעית כמו נקודה תוך קצווחיה שהיא מקיימה כל הקצוות כ׳ אין מציאות לקצווח שנוסיס העגולה‬
‫בלתי המרכז וכן היו לאלו ששים נבוריס שסובבים אותה בעמלה והם ששה קצוותיה כנגד ו׳ קצווח עליונות ;‬
‫) א( דכתיב מי העיר ממזרח כו׳ ‪ .‬פי' מי העיר אברהם בכח האור היוצא ממזרח עליון הנשפע תחילה במסד זהו‬
‫צדק שקראו לרגליו ללכת אחרה כי יתן לפניו מים בעלי מלחמות והמזרח פליק הוא בכתר שהוא כנגד התפארת שהוא‬
‫המזרח ולא שתספה לומר כי החסד במזרח שהרי הרב אומר לפנים בשער ו׳ בכנוי צפק כי הפחד הוא צסק אשר משמאל‬
‫‪.‬וחסד הוא הימין ובספר הזוהר ויאמר אלקים יהי אור לקבל דרגא דחסד דאיהו לימינא דהא מחמן נפיק נהורא לכול'‬
‫עלמא ברזא דיום היינו הא דאמר מסד אל כל היום י״ל לתפארת הנקרא יום ולקבל לתתא אברהם אחיד בהאי חולקא‬
‫ובגק ‪ p‬כתיב הנ א יום אחד והכא אמד היה אברהם וכתיב ביה מי העיר מדת צדק ברזא דאור דנפיק ממזרח ‪:‬‬
‫)ב( הרב נוקמת נקם בריח‪ .‬פי' כי היא הנוקמת ‪ p‬המקצציס ומפרידים נק הכרית והענירת הרומזים למלכות ויסוד‬
‫עברו‬
 ‫שער א‬ ‫‪20‬‬
‫האומות דינן בב״ד של מעלה ונפרעין מהס על ידי מלאך או שר ואין שר ומלאך "בול למהול‬
‫ולשנות כמו שכתוב )‪:‬ה = ‪ 0‬הנה אנכי שולה מלאך לפניך ונו׳ השמד מפניו אל תמר כו כי לא ישא‬
‫לפשעכם ‪ ,‬אבל במדת צדיק שהיא אדני והוא בית דין של ישראל מה כתיב )רני‪ >-‬־‪ (1‬לאדניי‬
‫אלהינו הרהמים והסליהות כי מרדנו בו וכתיב )‪:‬ם( אדנ״י ״שמעה אדנ׳י ’סלהה אדג״י ״הקשיבה‬
‫ועשה אל תאהר ‪ .‬ופי' דע כי מצות לא תעשה שאדם עומד עליהם לדין להפרע ולהגקם ממנו‬
‫הם שס״ה כמנין ימות השנה שאדם יכול לעבור בהם שהם נם בן שס״ה הנה שבכל יום ויום‬
‫אדם עומד לדין על מעשיו אבל מדת אדנ״י מרהטת ובה נקבל סליהה לכל עון ולכל הטאת‪.‬‬
‫ולפיכך תמצא בפסוק נ׳ פעמים אדנ״י)א( וסמיך להם שס׳ה כנגד מצות לא תעשה ‪.‬‬
‫וכשהמדה הזאת רוצה ל‪:‬זור דין על ישראל מתמלאת הסד ורהמים ובמה פעמים מהפכת מדת‬
‫הדין למדת רהמים כמו שבתוב )״‪:‬ע י^י איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך באדמה‬
‫אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יהד נכמרו נהומי ‪ .‬ולפי שלא היו ישראל רוצים להזור בתשובה‬
‫ואי אפשר שלא לגמור את הדין היתה מדה זו מצטערת ‪ .‬אבל מ״ם אע׳פ שב״ד זה הנקרא‬
‫צד״ק דן את ישראל דן אותם כמו האב לבן וטיסר אותם ברהטים כמו שכתוב כי את אשר‬
‫יאהב י״י יוכיה ‪ .‬ולפי שהמדה הזאת היא ב״ד של ישראל והיא הנוקמת נקמתם נקראת ככל‬
‫התורה א ג י ובמה פעמים היא מזהרת את ישראל שלא יהטאו ושייראו לעמוד לדין לפניה לפי‬
‫שאי אפשר )כ( שלא לגמור את הדין ועיז נאמר בכל מקום )ייקיא יט( ויראת מאלהיך אני‬
‫■י״י כלומר יש לך לירא ולפהד מן הדין שלי ואע״פ שהוא דין מעורב ברתמים ‪ .‬ועל יסוד זה‬
‫נאמר )== ״( ואם תלכו עמי בקרי והלכתי אף אני עמכם ב^־י)ב( ויסרתי אתכם אף אג״י ‪.‬‬
‫נקראת ויש בה בארות מלאות‬ ‫‪,‬באר שבע‬ ‫ומה שאמר שבע על הטאתיכם לפי שזאת המדה‬
‫פח״ד וגבור״ה ודין והם בארות יצהק דכתיב )נראביח עי( ויעל^׳משם בא״ר שב׳ע ‪ .‬ויצהק הוא‬
‫המושך למדת אדנ״י הדינים שהם בשבעה נהלים מהם בדין ומהם ברתמים ‪ .‬והיינו דכתיב‬
‫)לנריס ל׳ג( אנ״י אמית ואהיה מהצתי ואנ״י ארפא ‪ .‬ולפי שהמדה הזאת נוקמת נקמתן של ישראל‬
‫ולותמת מלהטותם)ג( היא עשתה מכת בכורות במצרים והוציאה ישראל בכה צד״ק העליון‬
‫)ד( שעליה נקראת ר ב ר וכשעשתה מכת בכורות לא בא עמה לא מלאך ולא שר ולא דבר‬
‫אהר והיינו דכתיב )כ״יה יי( ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכתי בל בכור בארץ מצרים‬
‫מאדם‬
‫טפרו הק ההרו גריה ; ) א( וסמיך להם שס״ה‪ .‬כי ר״ת 'שמטה *סלחה יהקשיכה הם שס״ה ‪ ) :‬ב( שלא לנהור את‬
‫הדין‪ .‬כלומר הזהרו ממני כי אני מקפלת נ*כ ממה״ד וצריך אני לדון וכן אם ח‪ :‬מעו לי אני אחן לכם פרכה כי אני‬
‫מקפלת נ"כ מהססד והרחמים כמו שהירש למעלה פכנוי אבן סכיר ; )ג( ויכרהי אמכם אף אני ‪ .‬כלומר לא די שאני‬
‫אדק אח הדין ע״י שלוחי כמו בסנחריב מ״י מלאך אלא אף אני ידי תהיה בכם ובמדרש רז״ל׳אני אפר פניתי אני הורס‬
‫ואשר נטפתי אני נותש ‪ ) :‬ד( היא עשתה מכת בכורות במצרים‪ .‬כי הפכורוח לקו מפני שהמצריים נקראו בכור כי‬
‫הבר שלהם הוא המעולה מכל שרי מעלה עד שנטל חלקו במזלות ראש הבכורה שהוא טלה כדלקמן פכנוי כה והך‬
‫הכפתור וירעשו הסיפים לפיכך נלקו ע״י מסני שהיא הבכור מעולם כד״א ונם אני בכור אתנהו וישראל פנה בכורה‬
‫ועל שמה נקראת נם היא ישראל כדיא חיה אחת יש ברקיע הנרמז לתפארת וישראל שמה חיה ע״ש כי היא אם כל חי‬
‫וישראל מלה מורכבת ישר אל כלומר כח המישר אה הבריות ומיברן ועוד שהיא מנצחת כל הבעלי דינים ומקטרינים‬
‫כד״א כי שריח עם אלהים ועם אנשים ולכך היא היחה העוברת במצרים להכקם מהשר שלו הנקרא כן ע״ש שמיצר‬
‫לארץ עליונה‪ .‬ולא מלאך כי הוא היה הנדול מכל שרי מעלה כמו שאמרנו לכך היחה מכתן בחצי לילה כי אז היה חוק&ו‬
‫כל דין כדאמר ויהי בחצי הלילה וי״י הכה הוא ופ״ד ‪ ,‬ואמרו אני ולא השליח דע כי השליח הזה הוא מססרון נברא‬
‫ויש לו כח ודין לייסר המקטרינים ואע״ס כן לא שלחו לעשות שפטים מסעם שביארנו ‪ ,‬ואמרו אני ולא אחר כי לתוקף‬
‫הדין שבחצי הלילה נם כל כתות הדין והטומאה הנקראים אלי‪-‬ים אחרים כפו חמו כולם ונשרפו מאשו הנדולה כי‬
‫נמעט אז שפע הרחמים והחסד ממנה לע' שרים עליונים על כל הכחות הדין והטומאה וכל אלו אני מדוקדקים ממלת‬
‫עברתי והכחי ואעשה ואני ‪ ) :‬א( שעליה נקראת יופל‪ .‬ע׳ש הנאולה והחירות כי אליה יובלו כל הפעולות לבסוף ‪:‬‬
‫אני‬
 ‫‪21‬‬ ‫יא‬ ‫שער א‬
‫מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני י'י ‪ .‬ודרשו רבותינו ז״ל ועברתי‬
‫באר*ן מצרים אנ׳י ולא מלאך והכתי כל בבור אניי ולא שרף ובבל אלהי מצרים אעשה שפטים‬
‫אי'י ולא השליה אנ״י י״י אנ׳י הוא ולא אהר‪.‬ולפיכך מזהיר את ישראל ואומר במרה זו‬
‫גאלתי אתכם במידה זו אנ״י דן אתבם והיינו דבתיב סיקיא י‪:‬׳( אנ״י י*י אלהיכם אשר הוצאתי‬
‫אתכם מארץ■ מצרים ‪ .‬והזר ואמר בסוף הפסוק אנ׳י ייי אלהיבם ‪ .‬הלא תראה פסוק זה ראשו‬
‫וסופו )א( אניי י׳י אהד לרהמים ואהד לדין‪ .‬ולפי שהמרה הזאת היא מושלת על כל הנבראים‬
‫לפי‬ ‫מלכות‬ ‫בעולם ‪ .‬והוא הפרנס הנמל שכל היצורים צריבים לו נקראת בתורה בלשון‬
‫שבל ענייני המלך י״י ובל מעשיו כולן נעשין ע׳י מרה זו והיינו דבתיר )עוגויה א( בי לי׳י‬
‫המלוכה ומושל בנוים ‪ .‬וענין מלוכה ואדנות כולם מורים ממשלת ושלטנות אלא ששם אדנ׳י‬
‫שהוא שם האדנות הוא מורה ומעיד על דרך קבלת השפע והבה משם אהייה יהו״ה יתברך‬
‫ולשון מלכות הוא דרך ממשלה ככת הרין היוצא בכת שם אדנ״י כי באותיות רי״ו )ב( שהם‬
‫בתוך ד״נ שמות ההויי׳ה בשם אדנ׳י ד״ן ידין עמו‪ .‬ולפי שהמרה הזאת היא נוקמת נקם‬
‫והיא‬ ‫מלכות בית תד‬ ‫ברי״ת ולא גמר שאול מצותה מאסה בר ונמסרה לדוד ונקרא‬
‫היתה הולכת תמיד עם דוד ועושה מלתמותיו ומנצהת אויביו ‪ .‬וע״ז אמר )ההליס יח( ארדפה‬
‫אויבי ואשינם ולא אשוב עד בלותם‪ .‬ואכלם ואמחצם ולא יקומון‪) .‬נ( ובמדה הזאת היה דבוקו‬
‫של דוד וממנה ירש המלכות ‪ .‬ובה היה מתחנן ומשתטח באומרו )‪:‬פ ל( אליך י״י אקרא ואל‬
‫אדנ״י אתחנן ‪ .‬וכה היה לוחם עם אויביו באמרו )‪:‬פ ל^( העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדנ״י‬
‫לריבי)=ס( ראיתה י׳י אל תהרש אדני אל תרהק ממני ‪ .‬ואליה היתה תשוקתו באמרו )תרלים‬
‫ליז( אדנ׳י נגדך כל תאותי וכתיב )‪:‬כ( כי לך י׳י הוחלתי אתה תענה אדנ״י אלהי)שפ ל״( ועתה מה‬
‫קויתי אדנ״י תוהלתי לך היא ‪ .‬ובכל עת צרותיו במרה הזאת היה מתדבק בה באומרו ) ‪ 0 :‬עז(‬
‫ביום צרתי אדנ״י דרשתי וכתיי )‪:‬ס ־י( הנני אדנ״י כי אליך אקרא כל היום ‪ .‬ולפי שהמרה‬
‫הזאת היא בנלות עם ישראל אגו אומרים ומלכו״ת בית דוד משיהך במהרה תחזירנה למקומה‪.‬‬
‫והטעם כי לפעמים היא עשירה מלאה כל טוב בהיות‬ ‫ולפעמים נקראת המרה הזאת‬
‫ישראל צדיקים מושכים אליה מכל המעלות העליונות במה מיני שפע ואצילות וברכה וחסד‬
‫ורחמים מכל הספירות שעליה ובהיות ישראל נסוגים מדרכי י׳י )ד( אז המרה הזאת חסרה‬
‫ודלה ושפלה והיא כעלה ניבלת עליה וכגנה אשר מים אין לה ‪ .‬ואז היא כאילן שנוש״ר‬
‫פירותיו ‪ .‬ואז ישראל דלים ושפלים בזויים שלולים לחרפה ולקלס ‪ .‬שהרי כשאין המרה הזאת‬
‫יונקת מלמעלה אינה יבולה להניק את ישראל ונקראת נש״ר מלשון אילן שמשיר את פירותיו‪.‬‬
‫והסוד הזה הנני מעירך עליו ‪ .‬כבר הודעתיך כי עיקר שכינה כארץ וסימניך )ישעיה פי( והארץ‬
‫הדום רגלי וכשהשכינה מקבלת שפע מברכות של מעלה נקראת ‪ H l p D‬ה מ י □ וכשאינה‬
‫מקבלת ברבות נקראת י * ב ש ה וסימניך )ניחש’״ ״( וינךא אלהים י ליכש״ה ארין ולמקו״ה‬
‫המי׳ם קרא ימים‪ .‬וכשהמדה הזאת היא יבשה והסרה אז ישראל הם ברעב ובצמא ובעירום‬
‫ובחוסר‬ ‫‪,‬‬
‫) א( אני י*י אחל לרחמים‪ .‬כי אני מתהפך לאין שהוא הכחר פנים המחירוח כרסמים גדולים ‪ ) :‬ב( שהם בהוך ד״ג‬
‫שמוח ה הוי ה‪ .‬מבואר הכל באריכות למעלה בביאור שם אדני ‪) :‬ג( ובמדה הזאת היה דבוקו של דוד‪ .‬כי ידננ כי בני‬
‫ישראל רחמנים הם ופן ירחמו על אויביהם לכך החזיק בזאת המדה לדון ולמשול עליהם וללחום עמה במורדים ‪:‬‬
‫)ד( אז המדה הזאת חפרה ודלה ושפלה‪ .‬כ ב ר ) כ ל ל גדול ועיין בשפע ט ל( הזהרתיך והעירותיך באלו הלשונות שלא‬
‫תבין שיש במדוחיו יתברך שוס חסרק ח״ו רק צריך לפרש שהיא דלה ורקנית מאותו השפע שדרכה לקבל אבל מצד‬
‫עצמה אין לומר עלה דלה וכן בכל מקום שאומר כיוצא בזה לשונות אלו חלילה כי הכל ע״ד שביארתי למעלה בשלוק‬
‫השכינה שאין ההשפעה הולכת כפי כוונה תחילת הבריאה ‪,‬ובסוף מערכת השעם ביארתי כל זה נ"כ באריכות בביאור‬
‫מתקרב‬
 ‫שער א‬ ‫‪22‬‬

‫ובהוסר כל והם נשורים טמנה שהרי ישראל הם כמו העלין והיא כסו נוף האילן ‪ .‬והמדה‬
‫הזאת פעמים עשירה ופעמים חסרה פעמים מלאה פעמים רקנית ‪ .‬וזהו סוד )דנרים ל=( כנשר‬
‫יעיר קנו על נוזליו ירחף ‪ ,‬וכשישראל הוזרים בתשובה מחדשים אותה כנש״ר כאשר בתחלה‬
‫בשמתקנות הצנורות ומשפיעין אליה הברטת ומתמלאת על כל נרותיה אזי היא מתחדשת‬
‫ומתעשרת ‪ .‬וע״ז נאסף )הללים קג( המשביע בטוב עדיך תתחדש כנש״ר נעורייכי‪) .‬א( והמרה‬
‫הזאת הנקראת נש״ר יש לה כמה נשרי״ם בעלי כמה כנפים ונקראת נשר״י המרכבה וכולן‬
‫מגינות על ישראל ופורשין כנפיהם על ישראל ומצילין אותם מכמה צרות ‪ .‬והנש״ר הזאת עם‬
‫כל שאר מתנותיה הנקראים נשר״י המרכב״ה הגינו על ישראל במצרים והוציאו אותם מתחת'‬
‫סכלותם ‪ .‬והסוד )כמוה יט( אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ‪.‬‬
‫וכל אלו המחנות הנקראים נשר״י המרכ״בה מעלתם ומלואם בעלות ישראל בתורה ובמצות‬
‫וירידתם וחסרונם בהתרחק ישראל מן התורה ומן המצית‪ .‬ולפי שהמרה הזאת צריכה להיותה‬
‫נקשרת עם המעלות שעליה כדי שיבאו לה מיני שפע וברכה מהם נתן השם לישראל כה לקשור‬
‫יך*)ב( ועל זה נאמר )דרייש ד(‬ ‫אותה עם המעלות שעליה וזהו סוד שנרןאת ת ^ ל ד *‬
‫וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך והקורא בשחר ק״ש בלא תפילין)ג( כאילו מעיד‬
‫עדות שקר בעצמו ואין לו דרך להכנם תפלתו שהרי תפל״ה תלויה בתפיל״ה כלומר תפל״ת‬
‫הפה תלויה בתפיל״ה של יד ותפילת היד פותחת השערים בשחר להבנם כל תפלות אותו היום‬
‫לפני ה' יתברך ולפיכך צריך תפילין בק״ש של שחרית‪ .‬והתקינו לקרא ק״ש ואה״ב להתפלל‬
‫לפי‬
‫מתקרב אל השכל ‪ ) :‬א( והמדה הזאת הנקראה נשר יש לה כמה נשרים‪ .‬מצנצסי כחוג לר' יצסק כהן נר יעקב ז״ל כי‬
‫מהמלכות נאצלו שלשת השרים שהם נ׳ עמודים לכסא המתנשא בארבע ממנות שכינה שם האסד מלכיאל ע״ש מדת‬
‫המלכות עצמה ושם הכני עמוריאל ע״ש העסרה הגדולה בדמיון הזהב הנמשל למה״ד שם השלישי נשריאל ע״ש האצילות‬
‫רגזנית ומייסרת בכית כשאינם מתנהגים ע״ד הישר כנגד אביהם שבשמים וכשהם מכריעות כף זכות ע״ד התשובר‪ .‬אז‬
‫מרממת על בניהם כנשר יעיר קנו על נוזליו ירחף ואז אס הבנים שממה ומתרסקת על דודה עכ״ל ונראה ני לזה‬
‫כיון הרב הממבר בנשרי המרכבה כי תמת אלו נ״כ כוסות ומלאכים אמרים בעלי שש כנכים ועליהם נאמר סמכוני‬
‫באשישוח י״ל בבעלי שש והם החיילים והנשרים ומגינים על ישראל בכנפיהם ומייסרין העו״ג ואף כנסת ישראל אומרת‬
‫לישראל קודאין לי מדה רחמנית ומדה רגזנית רחמנית לישראל ורגזנית לעו״ג ‪ ,‬ואעירך עוד על שאלה כבר נשאלה למה‬
‫התדמו אלו המדות לעופות וחיות טמאות והשיב החכם המקובל ר' יוסף אלקשסי״ל בהיות כי מדת החסד היא רחמים‬
‫וחנינוח נברא דוגמתו בהשתלשלותם למטה עד שבכמו נברא הכבש ובהיות הכבש נרדף מהאריה החיצון הסוד השיב‬
‫אמור ימינו משני אויב ע׳׳כ נחלבש כח הכבש המלבוש קדוש וטהור בדמות אריה במרכבה ואז המקטרינים יראים‬
‫ובורחים ממנו בסוד אריה שאג מי לא יירא וזהו סוד האריה קדוש וטהור שהיה רוכן על גבי המזבח ואוכל הקרבנות‬
‫וכן העני; הנשר בהיות כנסת ישראל דומה ליונה בעלייתה בפשוט הצדיק את ידיו למושכה אליו ואז היא רחמים אין לה מרה‬
‫כיונה ממש שאין לה מרה והנה היא נרדפה מהנץ והנשר החיצונים על כן נתלבשה כנסת ישראל בירידחה בלבוש קדוש‬
‫ופהור כדמוח נשר ואזי כל המקטריגים כולם יראים ממנו ונפרדים מבניה מפחד חיילותיה שאר הנשרים הנזכרים ‪:‬‬
‫) ב ( וע״ז נאמר וקשרתם לאות על ידך והיו וגו' ‪ .‬פי׳ י״ד כ״ה או ידך ה' כי היא היד הגדולה ‪) :‬ג( כאילו מעיד‬
‫עדוה שקר בעצמו‪ .‬כי ק״ש הוא מורה סוד הימוד בפה ובכוונת הלב שהוא מייחד הכלה עם החתן וכל שושביניו באומרו‬
‫אלקינו י׳׳י אחד כמבואר בסוף ספר המערכת וברקנט״י במקומו וצריך להיות מעשה עם הכוונה שהיא הנחת חפילין‬
‫וקשורים על ידו שרומז ג״כ לקישור הזה וחבורו ואם אינו עושה מעשה הוי כאילו מעיד עדות שקר שהרי אומר בפיו‬
‫סה שאין מורה עליו מעשיו כי הוא אומר וקשרתם לאות על ידך שהוא היסוד שנקרא אות על עטרת שהיא היד‬
‫כהה ע״ש קבלתה מהיד כהה השמאלית שעליה ולכן צריך לימדה ולקשרה עם שאר המעלות כדי שתשתה מימי החסד‬
‫והרחמים והוא אינו עושה כן הרי הוא אוסר בפה ואינו מעיד במעשיו מראה באילו אומר דבר והוא עצמו אינו מאמין‬
‫בו וא"כ לא תמצא גס תפלתו דרך ליכנס ולא יענה שהרי סוד החפלה שבפה נס כן יחוד וחבור והמשכה מלמעלה‬
‫אל נפתולי אלקים נפחלחי וחלה על המעשה הקודם הפוחח שער כענין שביארנו בפסוק אדני שפתי תפתח בתחלת השפר‬
‫שאז תפלתו נכנסת ומקובלת ברצון ואס אין מפלה של יד מתוקנת תחילה ממנו לא חפחח שער לתפלתו וע״כ התקינו‬
‫לקרא ק*ש תחלה בהנחה תפילין ואחר כך להתפלל מלבד שבתות וי״ט שאז המלך בהיכל קדשו כאותן ימים ואץ צריך‬
‫לחיבור‬
 ‫יב ‪23‬‬ ‫שער א‬
‫לפי שהתפיל״ה של יד בק״ש פותהת שערי התפלה ולפיכך ק״ש קודמת לתפלה ‪ .‬ובשבתות‬
‫ובימים טובים אין צריך תפילין שהרי עגינים אחרים גדולים יש באותן הימים והשערים כולם‬
‫פתוחים משל למה הדבר דומה כשיש המלך אין צריך לחותמו ולפיכך יצאו שבתות וימים טובים‬
‫שחן בעצמן או״ת ואין צריך וקשרתם לאו״ת ‪) .‬א( והלשון שהוא סימן למדה זו בתורה נביאים‬
‫כ ד | והמרה הזאת לפי שהיא הפותחת לבל המעלות )ב( היא סוד רוח‬ ‫וכתובים וייא‬
‫הקדש וממנה נכנסים הנביאים לעולם הנבואה ומשתמשין בה הנביאים הרבה וזהו שאומרים‬
‫הנביאים במקומות הרבה בכינוי שכינה כה אמר יהו״ה ‪ ,‬והמרה הזאת כמו שהודענוך אברדט‬
‫אבינו ע״ה התחיל להחזירה למטה והוא התחיל לקרא בשם אדנ״י באמרו)ניאסי״ ״י( אדנ״י יהו״ה‬
‫טה תתן לי והשיב יהרה יתברך כי בבל מערכות הכוכבים ושאר כל צבאות עולם עליונים‬
‫ותחתונים אין לו זרע זולתי בכה הטרה הנקרא כ׳ה שהיא שער התפלה ובה יפיק כל שואל‬
‫שאלתו לשנות כה המזלות והיא המהפכת מדת הדין לרחמים ומביאה תחת מות חיים ‪ ,‬תהת‬
‫חולי רפואה ‪ .‬תחת עקרות זרע ‪ .‬לפי שהבל תלוי בה והיא פת״ח עינים ‪ .‬ולפי שהכל תלוי‬
‫במרה הזאת הנקראת כ״ה אמר לו יהו״ה יתברך לאברהם )‪:‬פ( כ״ה יהיה זרעך ‪ .‬כלומר מן המרה‬
‫הזאת תכנם למקור כל המקורות ומעיין כל התולדות עד המקום הנקרא כ ״ ע )נ( מזל כל‬
‫המזלות שממנו נוזלים מים היים לכל המזלות ובכך יהיה לך זרע ‪ .‬וזהו המזל שאפילו ספר‬
‫תורה שבהיכל תלוי בו ולא כמחשבת החושבים כי על מזל הכוכבים אומרים )ד( ומה שארז״ל‬
‫בפ׳ מי שהחשיך כמה ענינים נוראים ונפלאים כלולין בהן ‪ .‬ולפי שהמרה הזאת ירש אותה‬
‫אברהם אבינו באמרו )פס( והיה ברכה ‪ .‬ובסוף ויהו״ה ברך את אברהם בכל ‪ .‬הוצרך השם‬
‫‪ ,‬יתברך למסור כיד ישראל המפתחות לפתוח הפריכה הזאת )ה( ומסר ביד הכהנים מפתחות‬
‫עליונים להמשיך הברכות והשפע והאצילות מכל המעלות והספירות העליונות לבריכה זו‬
‫הנקראת בה וצוה ברכת כהנים )כמוני !( דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כ״ה תברכו את בני‬
‫ישראל ‪ ,‬וכשהמרה הזאת מתברכת ומתמלאת אזי יבא השפע והאצילות לישראל וסימניך ושמו‬
‫את שמי על בני ישראל ואני אברכם ‪ .‬ועל סוד ברכת בהנים ‪.‬במרת כ״ה אמר דוד עליו השלום‬
‫)תכלים קמה( יורוך י״י כל מעשיך וחסיריך יברכוכ״ה מלא כה״א )ו( כלומר יברכו כ״ה ‪ .‬וזו היא‬
‫תפלה‬
‫לחיבור האוח שהם עצמם אוח והרב לא ביאר חפילה של ראש והניח הדנר לממכרים אסרים כי כשוט הוא כי רומז‬
‫לקישור הפפילה שנקרא ראש דברך אמח עם המעלוח שעליה הנרמזים בד׳ בחים שבה ופרשיוהיהס כי )ועיין כזו ה ר‬
‫ת רו מ ה( פרשת קדש לי כל בכור לחכמה ופרשח והיה כי יביאך לבינה שבה הגאולה והחירוח■ ופרשה שמע שבה ואהבת‬
‫רומז אהבה חסד ופרשה והיה אם שמוע שבה וחרה אף לפחד וזהו סוד הקב״ה מניח חפילי! כי הקב״ה רומז לחפארח‬
‫בכל מקום והנה לתפילה של יד כל הד׳ פרשיות בביה אחד לרמוז כי כולם באים כאחד בביח המלכות ושם היחוד שלה‬
‫וכספר המערכת בשער האדם האריך בזה ; ) א( והלשון שהוא סימן למדה הזאת בתורה הוא לשון כ״ה ‪ .‬כנגד כ״ה‬
‫אותיות שבפסוק שמע ישראל י״י אלקינו ונו׳ שהיא סוד היחוד בקבלת מלכות שמים וכן בפסוק'בשכמליו כ״ד אותיות‬
‫ועם כלל הפסוק כ״ה מורה נ"כ על מלכות בהתאחדות כולם בו ‪) :‬ב( היא סוד רוח הקודש‪ .‬כי נקראת כן בהיותה‬
‫מקבלת מהיסוד שהוא רוח הנאצל מהחפארח ועל זה אמר דוד ורוח קדשך אל תקח ממני ‪) :‬ג( מזל כל המזלות‪.‬‬
‫לפנים בשער ב׳ מבואר יופר בביאור ענין שאילת בנים ובשער ו׳ ג"כ בכינוי ב״ד של מעלה ‪) :‬ד( ומ״ש רז״ל וכו'‪ .‬ר״ל‬
‫שנראה בפשוטו שמדברים במזל הכוכבים ‪ ) :‬ה( ומסר ביד הכהניס מפתחות עליונים כו‪ /‬כבר ביארתי בכינוי ברכה‬
‫כי עיקר הברכה הימין ע"כ הברכה צריכה לבא ע״י הכהנים שהם מצד החסד שהוא הימין ובספר הזוהר ברכה‬
‫מספרא דימינא הה״ד דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל ונו׳ וכדי שיהיה ברכה כלולה מהכל‬
‫צריך הכהן ליטול ידיו מהלו׳ שהוא סוד הקדושה והלוי משרת לכהן כדי שחחגבר החסד על הדין וזהו הטעם ג"כ‬
‫לנטילתו במים וצריך השליח צבור לקרות לפניו מלות הברכה כדי שתהיה כלולה נ״כ בסוד היחוד בתפארת ותהיה‬
‫אח״כ הברכה בסוד ברכה קדושה יחוד וסי׳ כלי שהוא סוד כהן לוי ישראל ימין ושמאל ואמצע ובזה כה תברכו פי׳‬
‫למדת כה מברכו ובמה תברכו אותם בברכת כהנים יברכך כו׳ ואז גם אפם תתברכו וזה סוד ושמו את שמי המיוחד‬
‫לי בברכות על בני ישראל ואז אני אברכם כי המתברך מטרך ‪) :‬ו( כלומר יברכו כה‪ .‬ושי' וססידיך הכהנים הנמשכים‬
‫מצד‬
 ‫שער א‬ ‫‪24‬‬
‫תפילה של יד שאמרנו ‪ ,‬ועליה אמר בתורה )=מות יי( והיו לאות על ידכ׳ה מלא בה״א‪ ,‬ומה שאנו‬
‫קושרים תפילה של יד בשמאל לפי )א( שממדת שמאל שהיא מדת הפח״ד והגבורה נמשך‬
‫הכה למדת כ״ה‪ .‬ולפי שמדת כ״ה היתה עושה מלחמותיו של דוד ע׳ה אמר )סהליס יש( בי בכ״ה‬
‫אררן גדוד לא אמר בך אלא בכ״ה מלא שבכה מרה זו הכה דוד ורדף את כל אויביו‪ .‬וזו‬
‫היא שעשתה מלהמתו של אברהם עליו השלום במלכים כמו שפירשנו במדת צד״ק‪ ,‬והמדה‬
‫הזאת היא המהדשת אותות ומופתים בעולם ועשתה במצרים עשר מכות ‪ .‬וצריך אני‬
‫להאיר עיניך בטעם זה ד ע שכבר אמרו שארקי מצרים שנייה לא״י ושר של מצרים מגדולי‬
‫שרי האומות הוא עד שנטל^׳חלקו הבכורה ראש המזלות והוא טלה‪ ,‬וצומה בניסן שהוא ראש‬
‫החדשים והוא בדמיון ככור לי״ב מזלות כאמרו !ןממות י‪ (3‬ההדש הזה לכם ראש הרשים ‪ ,‬ולפי‬
‫שפרעה היה אדוק ודבוק בשר שלו ולא היה לו חלק בשם יהו״ה יתברך לפי שהשר שלו‬
‫מיוהד לו הוצרך הש״י לשלוח לו ביד משה רבינו ע״ה שיודיעהו שיש בעולם אדון ומושל‬
‫על כל השרים ועל כל צבאות עולם והוא יהו״ה יתברך ‪ ,‬ושישראל הם הלקו ונהלתו ושהוא‬
‫מתרה בו לשלוה אותם לפי שישראל אינם חלק מזל או כוכב אלא חלק יהו״ה יתברך ‪ .‬ואמר‬
‫למשה שאין דרך ליכנם לידיעת שם יהיה יתברך אלא אם פותח לו השער הראשון שהוא‬
‫כ״ה ‪ .‬ומתוכו יתגלה שם יחיה יתברך כי הוא היכלו וביתו וזהו אמרו )=‪ :‬י■( ויאמר אלהים‬
‫אל משה אהי״ה אשר אהי״ה ויאמר ב״ה תאמר לבני ישראל אהי״ה שלחני אליכם ‪ .‬וכפל דבר‬
‫זה פעם שנית ואמר )‪:‬ה( ויאמר אלהים אל משה כ״ה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי‬
‫אבותיכם וגי ‪ .‬זה שמי לעלם וזה זכרי לדור דור ‪ .‬מהו זה שמי וזה זכרי אע״פ שיש במקום‬
‫הזה כמה עקרים וכמה סודות ‪ .‬העיקר האחד הוא זה שמי יהיה ולפיכך לעלם חסר וי״ו‬
‫בלומר צריך אתה להעלים שם יהיה בקריאתו שאסור להזכירו באותיותיו רק במקדש כדאמרינן‬
‫במקדש ככתבו ובמדינה בבגויו וזה זכרי הוא שם אדנ״י שהוא היכלו של יהיה והוא כנוי‬
‫לכךיאתו בלומר בכל מקום שאתם מוצאים שם יהו״ה בתורה הזכירו אותו בבנוי אדנ׳י ‪ .‬וזהו‬
‫שאחז״ל לא כשאני נכתב אני נקרא אלא אני נכתב יהיה ואני נקרא אדנ״י ‪ .‬והנה כשכתב‬
‫בכאן לשון כ״ה בשני מקראות שבהם אהי״ה ״היה הודיע כי כ״ה הוא הפתח להם להכנס‬
‫לשניהם כמו שהודענוך במה שכבר פירשנו שהן ג׳ שמות אהיה למעלה )כ״ע( יהיה באמצע‬
‫)ת׳( אדני למטה )מ׳( ולפיכך הזכרת שם יהיה נקראת בשם אדני שהוא היכלו ולפיכך‬
‫כתב בשני הפסוקים שבהן אהי״ה יהיה לשון כ״ה ‪ .‬וכשהלך משה אצל פרעה בשליחות הש״י‬
‫התחיל במלת כ״ה לפי שהוא הפתח להבנה לשם יהיה יתברך ‪ .‬וזהו שכתוב )דם ה( ואהר באו‬
‫משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כיה אמר יהיה אלהי ישראל שלח את עמי וגו׳ והשיב פרעה‬
‫מי יהיה אשר אשמע בקולי לא ידעתי את יהיה אמר לו מרע״ה אם אינך יודע שם יהיה‬
‫דע כי הפתה הראשון שנכנסין לידיעתו היא המרה הנקראת כ״ה ובה נבראו שמים וארץ‬
‫והיא המהדשת אותות מכות גדולות לכל הפושעים והמורדים בו וזהו סוד שאמר לו )שמוס‪(1‬‬
‫והנה לא שמעת עד כ״ה כ״ה אמר י״י בזאת תדע כי אני יהו״ה הנה אנכי מכ״ה במטה אשר‬
‫בידי‪ .‬וכל מכה ומכה באה ממדת כ״ה והיתה של חמש מכות באמת )ב( כי כן הדין ‪ .‬וזו היא‬
‫בעצמה שעשתה מכות בכורות כי אלהי מצרים כמו בכור הוא■ לשאר כל השרים והך הכפתור‬
‫וירעשו הסיפים ‪ .‬ולפיכך כשחטא אדם בעבירות הרבה מן התורה מדת כ״ה מזומנת להכותו‬
‫ולהלקותו‬
‫מצד ההכד ינרכו סה מדת כה ‪ ) :‬א( שהיא מדת הנ מ רה והפסד נמשך הכה למדח כה ‪ .‬ולכן יקכרום אוקם כזרוע‬
‫כי הזרוע רמז למדת גבורה והיד רומז נ״כ כי היא נקראת יד כהה כמבואר״לקק במקומה בשער ו' ועליה נקרא זאת‬
‫המדה ג״כ יד כה שעיקר קבלתה מיד כהה ‪ ) :‬ב( כי כן הדין‪ .‬פי' נקרא ה״א אחרונה ויד השם■‪:‬‬
‫בעל‬ ‫׳‬
 ‫יג ‪25‬‬ ‫שער א‬
‫ולהלקוהו ולהגקם ממנו על העבירות שעשה ‪ ,‬וצוה השם יתברך להלקותו בב״ד שלגו ‪.‬‬
‫)א( על מםפר ר״ז עבירות על כל אחת ואחת מלקות ארבעים כדי שלא יבאו ישראל לידי‬
‫מלקות כ״ה שהרי הוא חזק ואמיץ יותר ממלקות שלנו_‪ ,‬ולפי שידע שור קונהו וחמור אבום‬
‫בעליו )ב( כשהיא מלקה החוטאים היא מלקה ע״י שויריוחמו״ר ‪ .‬ולפיכך ראויה להיות רצועת‬
‫הלוקים בלולה משור וחמור״ וכשהמדה הזאת שואבת מטרת הגבורה והפחד ומתמלאת מהן‬
‫אזי היא מחרבת מדינות ומשלחת מכות לכל בני העולם ‪ ,‬ולפיכך צוה השם את ישראל ואמר‬
‫הזהרו במרת כ״ה פן תמלא אף וחיטה ממרת הפחד והגבורה■‪ ,‬ואתם צריכין למשוך אליה‬
‫רחמים‪.‬וברכות פן תחריב העולם וזהו סוד )כמלנד י( כ״ה תברכו את בני ישראל ‪ .‬כלומר המשיכו‬
‫אליה הברכות וההסד והרחמים כדי שתברכו אותם ‪ ,‬והזהרו מן ההיפך שהרי המלקות שלה‬
‫קשה הוא ולפיכך )דניים נ?( ארבעים יכנו לא יוסיף ‪ .‬מאי לא ‪.‬יוסיף כלומר אם יקבל החוטא‬
‫מלקות ארבעים )ג( לא יבא לידי מלקות של מדת כ״ה שיש בה כמה תוספות על מלקות‬
‫שלכם פן יוטיף להכותו על אלה כלומר ואם לא יקבל מלקות ארבעים בעה״ז יבא לידי מלקות‬
‫הבא מכ״ה רבה וזהו מאמר חז״ל אל תקרי מכה רבה אלא מכ״ה רבה ‪ ,‬וסימניך דב׳ה׳ הוא‬
‫רמז ר״ז מלקיות שבתורה ‪) ,‬ד( וגם דרשו הז״ל ארבעים יכנו לא יוסיף )ה( ארבעים חסר‬
‫אחת והכל תלוי בכתוב ‪ .‬והנה כשבא מרע״ה להודיע מכת בכורות רמז כי היא במרת ב״ה‬
‫ואמר ) = מ‪1‬ס י״( כיה אמר יהוד‪ ,‬בהצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים ומת כל בכור וגר ‪ .‬וזהו‬
‫שאחז״ל )םם( ועברתי בארץ מצרים אנ״י ולא מלאך אנ״י ולא שרף וגר ‪) .‬ו( והמרה הזאת‬
‫ח ד ע ת ובה הפזא אדם הראשון ונסתלקד‪ ,‬לפי שד‪,‬יא‬ ‫נקראת במעשה בר״אשית‬
‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬

‫מקבלת‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫י‬

‫)א( על מספר מאתים ושיע עצירור‪ . ,‬וסימן מכה רנ׳ ה כדלקמן נסמוך ואף כי יש שס״ה לאוין הנשארים הס לאזין‬
‫שאין נהן מעשה והניתנין לאזהרת מיר‪,‬ס ב״ד והניתקין לעשה שאין לוקין עליהם ; ) ב( כשהיא מלקה החוסאים היא מלקה‬
‫עיי שור וחמור ‪ .‬פי' מדת הפחד ומדת החסד כי השור הוא מהשמאל מון אדום וחמור אותיות רחם חמורו של אכר>ם‬
‫אבינו ויחנוש אכרהס את ממורו וכשהיא מייסרת היא מייסרת ברחמים כאם אח כניה וע"כ רצועת הלוקה היתה‬
‫מרצועות שור וחמור וכללותיה רמז לחסד דין ורחמים או ירמוז לחמור נוער שהוא יאחד מכחות הדין הימיני שנם‬
‫בהם צד ׳ימין ושמאל כמו שפירשתי למעלה בכינוי בר‪,‬ר ולימינית קורין חסד לגבי השמאלית‪) :‬ג( לא יבא לידי‬
‫'מלקות של מדת כ״ה‪ .‬כי כמו שהחועא גורם מניעת השפע מד' רנלי המרכבה שהם עיקר הבנין שכל אחד כלול מעשרה‬
‫ברכות לפוך הסדה הזאת כך היא תנקום ממנו מדה כנגד מדה להלקותו מתוך ד' קליפות שהם כנגד אלו הכתות‬
‫העומאות שר\בי'ר כחס על ידה עד שהם הם יהיו בעוכריו וילקוהו בארבעים כחוח הדין שבתם שהם ג׳׳כ כלולים כל‬
‫אחד מעשרה אח זה לעומת זה וזהו אומרו נ״כ שיש בה כמה תוספות על מלקוח שלכם וכו' ‪) :‬ד( וגס דרשו רז״ל ‪.‬‬
‫כלומר אע'פ שדרז״ל בעניין אחר הכל תלוי בכתוב כי התורה נחנה לדרוש בכמה פנים ‪) :‬ד‪ (,‬מ' חסר אחת‪ .‬והסוד‬
‫כי מספרם ל״ס בהיפך ט״ל שעתיד הקב״ה להחיות בו המתים כי הנלקה ונקלה ניצול מהכרח הנפש וחתיך הוא‬
‫‪ .‬להחיות כמוך ‪ ,‬וט׳א מצאתי כי בהיות שזאת המדה הנקראת כ״ה הרמוזה לה' אחרונה בל שם מקבלר‪ ,‬מכל הספירות‬
‫שעליה נרמזת בשם של־ יה״ו ולכך מכה הפושעים בה על ידיהם ג״כ שהוא ג״פ אחיד במנין ל״ע שהוא מניין ג' אותיות‬
‫אלו במלואם יו״ד ה״א ויא״ו ולכך הוא צריך ג״כ ב״ד של ג' אמד סונה ואחד קורא ואחד לוקה כנגד ג' אותיות‬
‫יה״ו וזהו סוד שנחקללו אדם וחוה והנחש ו ה איז ל״ט קללות כי חטאו ביה״ו ונלקו ביה״ו ובספר הזוהר ואילין דסרחין‬
‫בה' תקין קנ״ה למחאה לון ביו״ד ה״א וא״ו דאינון ארנעין חסר אחת ובהאי שמא מחיא הקב״ה י' מכחשין לאדם וי'‬
‫לחוה וי' לנחש וט' לאלעא בגין דכל סרחא באוש ה' ובגין דא כי עשית ז׳אח ‪) :‬ו( והמדה הזאת נקראת ען הדעת‬
‫ובה חטא אדם הראשון ונסתלקה וכו' ‪ .‬כבר ביארתי לך בהקדמתי ובהקדמת הספר כי הש״י רצה לגלות יחודו‬
‫ומדת טובו בנבראים וברא עולם למטה דוגמת שלמעלה וברא האדם דוגמת כל העולמים עליונים ותחר‪,‬ונים לכך נקרא‬
‫עולם הקטן ובתשלום בריאתו נשלם גלוי אמיתת כח הצורה העליונה ויסודה בתכונת איבריו המחדמיס לעליונים‬
‫ע״ד שכבר נתבאר ובהיות שכוונת בריאתו היה כדי שחוכר מלכותו יתברך ע״כ נברא העולם גשמייח ורוהניית כחומר‬
‫ונאש כנגד עולם העליון ועולם התחחון יהיה בריאה ממוצע וסרסור ביניהם עומד בבחירתו ורצון עצמו אל מי‬
‫מצדדים יפנה רוחו להמשיך ולעורר פין העליונים וחמחונים כמו שפירשתי בהקדמר‪ ,‬הספר ועל פיו יצאו ועל פיו יבאו‬
‫עליו ועל דוסיהו בדרך שיבחר ללכת יוליכוהו אם לטוב ישפיעו עליו טוב לו ולאחרים וע״י יתברכו עליונים ותחתונים‬
‫כי‬
 ‫שער א‬ ‫‪26‬‬

‫מקבלת )א( כל חנוונים כמו שהודענוך והיא פועלת בתחתונים כפי אותו הכה הנמשך אליה‬
‫מן המעלות שלמעלה הימנה אם חיים אם מות אם טוב אם רע ‪ .‬לפיכך אמרה תורה‬
‫)גיאשי״ =( ועץ הדעת טוב ורע )ב( אם טוב למה רע ואם רע למה טוב אלא נלךאת עץ‬
‫הדעת )ג( וליורעים נעלמות שם יהו״ה יתברך הוא )סוד הדעח מבואר בספר קדוש שפע טל‬
‫שער ו׳ ע׳ש( הדעת והמדה הזאת היא עץ של יהרה הנקרא דע״ת שהיא היכלו וביתו ובה‬
‫משלח שרשים וכה ברבה ואצילות ומשם יביא יהרה לע״ץ הדעת כל טוב על ידי מדת צדק‬
‫הנלךאת טוב ‪ .‬ואם ה״ו יפסקו הצנורות הבאים ע״י צדק אזי מושכת ממדת הדין הקשה ‪.‬‬
‫)ד( ומצד שמאל יש דברים שבהן מתחרשות ר״ע בעולם ‪ .‬וזהו טוב ורע ‪) ,‬ו( ואדם הראשון‬
‫חטא במחשבה ונענש מיתה וסימניך )דנייה ל( ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטרב‬
‫את המרת ואת הר״ע וכתיב ) ״‪ :‬ע י( והמה כאדם עברו ברי״ת )ו( וכי איזו ברית נכרת לאדם‬
‫הראשון‬
‫כי ינחר להחדמוס לעליון ולהסך צורסו והמונחו להיוחו כולו רומניה ומלחכים וחס ינחר נרע לה&ך עצמו להחדמוח‬
‫לתחתון ולהיות כולו חומריה ונשמי יאול למשואות ואף סלק רומנייח יחהפך נעכר לדראון עולם ונצוי לרשע ולשכנו‬
‫כי משך עליו מלאכי מות להמשיל כחות רעות וקללה בעולם אפר עשה אלהיס זה לעומת זה הרע כנגד הפוב כדי‬
‫לדון נו הרשעים וקראום המקונליס קליפות ושמרים ויש קראום מותרות שהם לאדם העליון נשער וצארנים הגדלים‬
‫לאדם ממותרות מאכלו הרע שאינו מתהפך לדם ובשר וכסינים לכסף ויש המשולים כתבן לבר שעלו נמחשבה לאני‬
‫ימלוך כחות הסהרה כדמיון הקדמת הקש לדנן והפסולת לאוכל וכבר הזכרתי עניינים למעלה בכינוי באר שבע וכפל‬
‫הדברים בהם יתרון ‪ ,‬ונחזור לעניננו בכוונת הביאור כי אמר שהש״י ברא את האדם ישר והשלימו בכוונתו ובבחירתו‬
‫להמשיך מן העליונים בהערתו כרצונו כדי לזכותו הניחו בג״ע שהוא מקום מכוון כנגד מקום קדוש העליון ובו ציורי‬
‫הדברים העליונים כדי שיתלמד באותן הציורים להבין ולהורות לבחור בחיים ופסוב ולפרוח מן המות והרע ועם זה‬
‫הזהירו על בחירת הטוב ולבלתי אכול מען הדעת הטוב והרע בלבדו רק ביחוד הכל כמיש מכל ען הגן אכול תאכל‬
‫שרמז לו לבלתי קצן בנטיעות להפריד זה הען הרומז למדת המלכות משאר אילנות אשר בנן הרומזים לשאר המדות‬
‫בארט פען החיים אשר בתוך הנן הרומז לת׳ת אשר בו הדבקות ביחודה ואדם ביקר בל ילין צתאתה לאשתו והנחש‬
‫הנשאעת מכמות החיצונות אשר הזכרנו וחטא פמדה ההיא עד שנסתלקה ממנו והניחה אוחו לרנליה היורדות מוח שהם‬
‫אלו הכמות שהזכרנו שהם למטה ממנה לצד שמאלה והיסה האזהרה על כל המדות שלא יפריד אחד מהם מחבירחה‬
‫אכן סרט אח זאת כי היא נוחה לטעות בה ולחשוב מאחר שנחנה לראש פינה ולהיותה מנהגת העולם ע״י שאינה מכלל‬
‫אחדות הט' שלפניה רק היא כוללהם בקבלתה כח כולם ונפרדת מהם והיתה ראש לשועלים ר״ל מדריגות השכלים‬
‫נבדלים שתחתיה וכן השכל העשירי התחלת עולם הגלגלים ותבין זה‬
‫ב ג ד ה ו ז‬ ‫מגדר מספר העשרה בא״ב ציור בג' מדרגות 'המספר העומדות כזה אב גד הו‬
‫סל מ נ ם ע‬ ‫שהיו״ד טוף האחדים וכוללת התחלת העשיריות וכן הק׳ למאות )״ עיין זח טי כ‬
‫ר ש ת ךם ן‬ ‫בש״ט בסוד אי״ק בכ״ר ותבין סודו( לכך הזהיר הש״י על דא לבלתי יחשוב למג סע פ‬
‫המשיג בשכלים שהם עשר והי' מהם מן הנבראים כי איננו כן רק צ ק ר ש ת‬
‫העשירי קדם מן האחדים הנאצלים וזהו שיחזקאל הנביא לא הזכיר רק ךם‪ 1‬פ ץ‬
‫ט׳ מראות ולא עשרה כי השכלים הנבדלים אינם אלא ט' בפרט ועשרה‬
‫בכלל כי השכינה עמהס להורות כי השגחתו על ברואיו אמנם היא מכלל היסוד כח נאצל באצילוחם כעניין אשר ראית‬
‫במספרים שהיוד במדרגות האחדים והעשירות אינם אלא תשע דוק ותבין במה שיתבאר והולך כי זה היה טעות האדם‬
‫וחטאו ; ) א( כל הגוונים כמו שהודענוך‪ .‬למעלה בכינוי אבן ספיר ; ) ב( אם טוב ‪ .‬אי׳ שהרי הס ב׳ הפכים בנושא‬
‫אחד ‪) :‬ג( וליודעים נעלמות שם יהוה יתברך הוא הדעת‪ .‬אי' שבו עיקר הידיעה כי בו תלוים כולם כמבואר לפנים‬
‫בשער ה' ‪ ) :‬ד( ומצד שמאל יש דברים שבהן מתחדשות רע בעולם ‪ .‬היינו הכמות החיצונות שהזכרנו שאז הם‬
‫מקבלים כח ממנה ועושים שליחותה כאי כמם אשר התמנו בתחילה ‪ ) :‬ה( ואדם הראשון‪ ,‬המשיך בהיות עוררחו מאותו‬
‫הצד לבדו והגביר אותן הכמות והם היו בעוכריו להביא מיתה כענין שפירשתי בסמוך למעלה וזהו אמרו ראה נתחי‬
‫לפניך היום וגו׳ כי זה לעומת זה עשה ‪) :‬ו( וכי איזו פרית נכרת עם אדה״ר אלא בבריח חטא ‪ .‬ר״ל היסוד‬
‫הנקרא בריח כדלקמן בשער ב' שלא חיברו לעטרת בהשפעתו תמיד אליה דרך קו האמצעי אשר בדרך זה בא הטוב‬
‫הגמור כפי כוונת תחילת הבריאה ועיקר שיתוף הרחמים בדין כמבואר במערכת הטעם )והוא פאר מערכת אלהים(‬
‫והוא לא כן ידמה רק כי המלכות לראש פינה להנהיג פחחחונים אמר שקיבלה כבר השסע העליונים ושוב אין‬
‫לעליונים‬
 ‫יד ‪27‬‬ ‫א‬
‫הראשון אלא גברית חטא ‪ .‬והמדה הזאת היא נוקמת נקם גרי״ת והיא נפרעת על בל עובר‬
‫במקצת העריות הכתובות בתורה )א( כמו שעדיין נעוררך עליו בע״ה ‪ .‬והנה בהיות המדה‬
‫הזאת שואבת ברכות עליונות )ב( ומיני שפע ואצילות מע״ץ החיים )זו ס׳ בי׳( ע״י המרה‬
‫הנקראת אל חי )נ( נקראת א ל ץ ה ח י י □ )ד( והמתים הנקברים בארץ ישראל המיוחדת‬
‫לה יחיו תחילה ‪ .‬וכל עושה טוב יושומר תורה ומצות ונדבק במרה הזאת ע״י טהרת האיברים‬
‫במו שהודענוך בהקדמה נקרא ח״י נם אחרי מותו ‪ .‬וסימניך )ש»ואל נ כג( ובניהו בן יהוידע בן‬
‫איש ח״י )ה( בתיב ח״י וקרי חיל ושניהם אדוקים זה בזה ‪ .‬והנה כל הדבק במדה זו זוכה‬
‫לחיי עד ‪ ,‬וסימניך )דנריס ד( ואתם הדבקים בי״י אלהיכם היים כולכם היום ‪ .‬ומה שדרשו חז״ל‬
‫בפסחים וכי אפשר לו לאדם להדבק בשכינה וכו׳ הכל אמת ולמדרש באו ‪ .‬אמנם מה שאמר‬
‫הע״י )פס י( את י״י אלהיך תירא ואותו תעבוד ובשמו תשבע ואומר )דגרי= י( אותו תעבוד‬
‫ובו תדבק ‪ ,‬ואומר )מ־ים י( ואתם הדבקים בי״י אלהיכם ונו' ‪ .‬דע והאמן )ו( כי יש ענין‬
‫בסוד צורת טהרת האיברים שאפשר לאדם להדבק בשכינה אם היא א״ש או ^ ת היא האש‬
‫שבה מתעדנים ומתפנקים הדבקים בה בנשמה הטהורה הנקראת נר י״י וממנה הדליקו נר‬
‫הנשמה ובה דבוקה ואליה תשוקתה )ז( כמו שעדיין נבאר בע״ה ‪ .‬והמדה הזאת נרךאת‬
‫רוחיייים והטעם לפי שהוא האוצר שבו נמשכין ההיים מחיים עליונים‬ ‫לפעמים‬
‫חגקראים חיי העולם הבא על ידי א״ל חי והוא כדמיון ספר שבו כותכין ‪ ,‬כך המדה הזאת‬
‫בה מצטיירין כל הצורות למיניהן אם למות אם לחיים כדכתיי )דניים לל( אני אמית ואחיה‬
‫וכתיב )ינמיז י( כל הכתוב לחיים בירושלים שהרי נם היא נקראת ירושלים על מדה ידועה‪,‬‬
‫)ח( ובעזרת ה׳ במדת א״ל הי נפרש כל הדברים על סדר הכוונה פירוש מבואר ‪ .‬והמדה‬
‫הזאת היא מסויימת בתורה במלה מיוחדת להודיע שעל ידיה ישראל מקבלים כל טוב וכל‬
‫שפע‬ ‫‪.‬‬
‫לעליונים עסק נחחחונים והיא רשות כפני עצמה עליהם והיסוד לעליוגיס וחין לו השגרזה בשסהוניס הרי שהסיר‬
‫ההשנתה מן העליונים לקצן והפריד בין הניי ח והפריעה והעמיד העטרה בדינה ע״כ פגעה נו ונשהטסה לפניו‬
‫בדינה וזהו ארז״ל אדם הראשון מושך בערלתו היה ני בהפרידו■ גרס הסחלקות השפע הטוב ובהסתלקותו הגביר‬
‫מה״ד הקשה עליו בעולם וכת הערלה והקליפה והתדבקות בעטרה שהיא המלכות ע״ד שביארנו בשם שכינה וזהו‬
‫ענין הקציצה והפירוד והפגס שאמרו המקובלים בכל מקום כי רוב הטועים בכאן טעו הטעה שביארנו וציירנו‬
‫ממדריגות המספר באלפא ביתא וסלקו השפע הטוב בהתעוררת הרע להס ולאחרים ומעם עונשי הדורות בחטא האדם‬
‫הראשון הוא להיותו עיקר והשרש לכל הבאים אחריו ואף כי ידוע כי ברוב כל ענין הולך אחר שורפו ומעשה אבות‬
‫יעשו בניס ואין איש אשר יעשה טוב ולא יחטא כמבואר במערכת הטעם ‪ ) :‬א( כמו שעדיין נעוררך עליו בעז״ה‪ .‬היינו‬
‫בשער ב' בכינוי בריח שאומר שם כי כל פרשיות העריות במקום הזה תלויות ‪ ) :‬ב( ומיני שפע ואצילות מען הסייס‪.‬‬
‫פי' מהתפארת שהוא ען של הבינה הנקרא סיים כמו שיתבאר במקומה בשער ה' ‪) :‬ג( נקראת ארן ההיים‪ .‬פי׳ ארן‬
‫המיוחדת לה ימיו תסלה‪ .‬כילכל ע' שרים‬ ‫קבול שפע היורד מחיים העליונים ‪ ) :‬ד( והמתים הנקברים בא״י‬
‫אומתו וארצו המיוסד לו ולמדת המלכות נתן ישראל לחלקה וא״י נחיחדה לה כדלקמן בכינוי ח״י ובשער ה' בביאור‬
‫הכינויים ולכך מחיה יחיו תחלה ואחר כך מתי ח״ל כי השפע יורד לא״י תחלה ואח״כ נתפשט ממנה לכל הארצות‬
‫כדאמר הנותן מכיר על פני ארן ואחר ושולח מיס על פני חוצות כאשר יתבאר לקמן בשער מ' בכנוי עולם הבא ‪:‬‬
‫לסייס של מעלהאשר ממנה יחיה לעולם וזהו‬ ‫יזכה‬ ‫כל מי שדבק בחיים‬ ‫כחיב ח״י וקרי חיל‪ .‬פירוש לרמוז כי‬
‫אמרו ושניהם אדוקים זה בזה וירמוז ג"כ כי דבקותו ביסוד הנקרא סייס שהוא סודכל סיני חיים האדוקים במדח‬
‫המלכות הנקראת מיל כדאמר יהי שלום בחילך כמבואר ברקנטי פ׳ בלק)דף קט״ו ע״ג(; )ו( כי יש ענין בסוד צורת טהרת‬
‫איברים שאפשר לו לאדם להדבק בשכינה‪ .‬היינו כענין שביארתי למעלה בהקדמת הספר כי בהכינו עצמו יתעלה‬
‫ממדריגות למדרגות עד שתדבק נפשו ומתלבש בשכינה ומתעלה לעולם החיים כמו שנתבאר נ"כ במערכה הטעם‬
‫בחנוך ואליהו ושאר אנשי ג״ע ‪) :‬ז( כמושעדיין נבאר בעה׳׳ז‪ .‬היינו בחמלת שער ח' ; ) ה( ובעזרת ה' במדח חל מי‬
‫נפרש כל הדברים‪ ■.‬כי שם ביאר כי היסוד נקרא ציון והמלכות ירושלים לטעם כי מחוך ציון שהוא סוף ט' ספירות‬
‫שוכן ה' בירושלים וזהו אמרו כאן שהיא נקראת ירושלים על מדה ידועה ואס כן כל הכתוב לחיים בירושלים הורה על‬
‫ירו‪-:‬ליס‬
 ‫שער א‬ ‫‪28‬‬

‫שפע וכל ברכה ‪ .‬והיא המבנסת את ישראל ואת שלוהיהן לפני יהו״ה יתברך )א( ונקראת‬
‫בלשון * א ת ולפי שישראל ירשו המרה הזאת ונתיהדה להם הם חלק יהו״ה יתברך ונחלתו‪,‬‬
‫והיא שוכנת ביניהם תמיד ‪ ,‬ועמה יפיקו כל שאלותם ‪ ,‬וכשישראל צריכים להכנם לפני י״י‬
‫יתברך היא נכנסת עמהם )ב( ומעמידה אותם לפניו ‪ .‬הלא תראה כי כהן גדול ביו‪ q‬הבפורים‬
‫שהוא יום מיוחד בשנה להבנם לפני לפנים להפיק לישראל מהילה וסליחה וכפרה וברכה‬
‫ומזונות לכל השנה אינו רשאי להכנס אלא במרה זאת ‪ .‬וזהו סוד )ייקיא יי( בזאת יבא אהרן‬
‫אל הקדש אינו רשאי להבנם כי אם על ידי זאת ואפילו מרע״ה בתחלה לא נכנס לאהל‬
‫מועד לדבר עם יהיה אלא על ידי זאת ‪ ,‬והסוד )‪:‬ס ״( ויקרא אל משה )ג( וידבר יהיה‬
‫אליו מי הוא הקורא אל משה אל״ף זעירא דויקדא ואה״ב וידבר יהיה אליו ‪ .‬ומאיזה מקום‬
‫מדבר אליו מאה״ל מוע׳יד ובבר הודענוך כי זה הוא האהל שהוא בית ועד לשם יתברך‬
‫שוכן תמיד ‪ .‬והמדה הזאת היא שעומדת ומגינה על ישראל בעת צרתם ועליה נאמר )הלליס‬
‫״( אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטה ‪ ,‬והיא היושבת‬
‫עם ישראל בגלות ומנחמת לבם ועליה נאמר )‪:‬ם קי־‪ (-‬זאת נהמתי בעניי ‪) ,‬ד( והיא הקושרת‬
‫קומת המרכבה ועליה נאמר )שיי ל( זאת קומתך דמתה לתמר ‪ .‬ובה זכו ישראל לתורה‬
‫שבכתב על ידי תורה שבעל פה ועליה נאמר )כמדבר יי‪-‬׳( זאת התורה אדם בי ימות באהל ‪.‬‬
‫ועל ידיה אנו נכנסים לביאור תורה שבכתב לפי שמדת זאת היא סוד התורה שבעל פה ‪.‬‬
‫ועל ידיה זכו ישראל לנחול את הארץ לפי שהיא המדה השובנת בארץ ועל זה נאמר )==‬
‫לי( זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה ‪ .‬והיא הטובה הגדולה שממנה אנו נכנסים להיי‬
‫העולם הבא ועליה נאמר )י‪:‬עיה ני( זאת נחלת עבדי י״י ‪ ,‬ועל ידיה מקבלים ישראל כל‬
‫הטובות והברכות ‪ .‬ועליה נאמר )ניאשיה ״ש( וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם ‪ .‬אלמלא‬
‫זאת ברכה מאין ‪ .‬ומרע״ה על ידיה גמר ובירך את ישראל שנאמר )דנרי= לג( וזאת הברכה אשר‬
‫ברך משה וגר את בני ישראל ‪ ,‬והיא המדה המיוחדת למלכות אשר לה זכה יהודה שנאמר )=ם(‬
‫וזאת ליהודה ויאמר וגר‪ ,‬והשם יתברך מזהיר את ישראל ומזרז אותם להיות שומרים המדה‬
‫ולא יראה בך ערות דבר ושב מאהריך‬ ‫הזאת ולהתנהג עמה בטהרה ועליה נאמר )שם‬
‫ואומר )‪:‬ם גי■( לו הכמ׳ו ישכיל״ו זא׳ת יבינ״ו לאהרית״ם ‪ ,‬ופירוש הפסוק לו ימשיכו למדה זאת‬
‫ממקור‬ ‫‪.‬‬
‫ירושלים הטלימה דהרי אין כל הדרים וגכחבים בירושלים של משה כלבד הם מיים וקיימים ‪ ) :‬א( ונקראס זאח‪ .‬ע״ש‬
‫היסוד מקריא זה אלי כמבואר במקומו בשער ב׳ בכנוי כל והם משמות המסננדים ‪ ) :‬ב( ומטסידה חוחס לפניו‪ .‬כי‬
‫היא כלולה■ מכל פ׳ המעלות שעליה והיא מתעלית בהם והם בה כי היא הכל והכל בה לכן אין ליכנש לק־ס השפעה וקיום‬
‫בלעדה והרוצה■ ליכנס בלעדה נראה כמצדיל עליה ומשימה תחתיו לכך היא תשימנו תחתיה וחורידנו לבאר שהת‬
‫מדה כנגד מדה ‪) :‬נ( וידבר י״י אליו מי הוא הקורא אל משה אלף זעירא ‪ .‬אי' שרומז למלכות וא׳ נדולה רומזת‬
‫לכתר עליון וכן בכל א״ב זעירא ורבה הרבה רומזת בג' עליונות כנון ב׳ דבראשית והזעירא רומזת למלכות כנו!‬
‫ה' דבהבראם והאותיות בינוניות לו' קצוות ‪ ) :‬ד( והיא הנקראת קומת וכו' ‪ .‬ס״א הקושרת קומת המרכבה ונכון הוא‬
‫כי הוא רומז יסוד שיעור קומה שנזכר בפרקי היכלות דר׳ ישמעאל שרומז עניינו על ז׳ מדות מהחסד ולמכיה‬
‫הנקראים ז' ימי הבניין כדאמר עולם חסד יבנה כי מהבינה ולמעלה אין לרמוז בצורת בניין ולא בשום שיעור ומדה לכת‬
‫השפעתס כי הס נעלמים מעין השנת השכל ואף כי כולם רומניות מ"מ אלו הז' 'פועלים בתחתונים יותר וקרובים יותר‬
‫לשכל אדם לדמות בהה ולצייר בשכלו תוכן הבגהחם ושיעור השפעתם ע׳׳ד הדמיון והרמז מהכתובים ויש שרחקו גס‬
‫מזה ואמרו כי אין זה השיעור רק על היסוד בחבור עם העכירה שנקרא כל וכל לפון מדה הוא כמו וכל בשליש‬
‫עכר הארן ויש מהמקובלים שהרחיקו יותר ואמרו הקיעור הזה על העכירה לבדה עם כחותיה היוצאים ממנה הנקראת‬
‫יכולה המלכות ולפי דעה זה יהיה נוסחת הפנים עיקר האומר והיא הנקראת קומת המרכבה וכו' ‪ .‬ולבאר עניין‬
‫זה ואלו הדעות אין כאן מקומו ובספר המערכת בשער ההריסה ונם ברקנעי פרשת נח הרחבתי בו הביאור בענץ‬
‫העיר‬
 ‫ט ו ‪29‬‬ ‫שער א‬
‫)א( ממקור החכמה שכל טו’ כ עיי צדיק יסוד עולם אז ■ימצאו הן ושכיל טוב ויאכלו טפרי צדי׳ק‬
‫בי טו״ב יבינו לאחריתם ימשכו רחובות הגה״ר ממקור מבינה למדת זאת הנכךאת אחרי׳ת‬
‫הימים )ני‪=6‬יה »״( האבפו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים )ירמיה לא( ויש‬
‫תקוה לאחריתך נאם י״י ‪ .‬ובכל מקום שתמצא בתורה לשון אמירה בגין ו י א מ ר י’י ולשון‬
‫לאמר ולשון אמר״ת הבל הוא לשון חמדה הזאת ‪ .‬והנני מפרש ‪ .‬דע כי כל דבור ככל התורה‬
‫הוא מדת היבורה )ב( והוא מעסקי תורה שבכתב ‪ .‬והסוד תורה שבכתב מפי הגבורה‬
‫שמענוה ‪.‬־ ולשון אמירה היא מדת המלכות והיא ־מעמקי תורה שבעל פה‪ .‬ולפי שתורה שבכתב‬
‫ותורה שבעל פה שתיהן צריבות זו לזו ואין זו מתקיימת‪.‬אלא עם זו הוצרך השם לרמוז בתורה‬
‫בכל מקום כי שתיהן צריכות זו לזו וזהו וידבר י״י אל משה לאמר וידבר בתחלת הפסוק סוד‬
‫התורה שבכתב לאמר סוף הפסוק סוד תורה שבעל פה )נ( ושתי הלשונות לשון דברר‬
‫ולשון אטיר״ה בהן תבנה ותכונן כל התורה ‪ .‬וסימניך )שמות לי( כתב לך את הדברים האלה‬
‫כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ‪ .‬הרי ברית כרותה על תורה שבכתב כשהיא‬
‫נדרשת על ידי תורה שבעל פה באמרו כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה‬
‫כרתי אתך ברית ;‬ ‫‪.‬‬
‫מוסר לך כלל ‪ ,‬לוהות הברית באדון עומדות וסימניך )דניים >( ושמתם בארון ותורה‬
‫שבכתב ע״י תורה שבעל פה נדרשת לפי שהיכל תורה שבכתב היא תורה שבעל‬
‫פה ‪ .‬וסימניך אדנ״י היכ״ל לשם יהרה ‪ .‬ושתי התורות מתדבקות כשני עפרים תאמי צבייה ‪.‬‬
‫והמפריד ביניהן עליו נאמר )מ=לי יי( ונרנן מפריד אלוף ודומה כמי שאין לו אלוה כלל ‪.‬‬
‫)ד( ולפיכך בכל מקום שהזכיר בתודה וידבר יהרה אל משה לאמר רמז לתורה שבכתב‬
‫ותורה שבעל פה ואומר )ה( )םיי א( ישקני מנשיקות פי היו)ע״ח(‪ .‬וכשחטאו ישראל בתורה‬
‫שבכתב ותורה שבעל פה התהיל הנביא מקנתרן ואמר )ישעיה ה( כי מאסו את תורת ה׳ צבאות‬
‫זו תורה שבכתב ואת אמר׳ת קדוש ישראל נאצו זו תורה שבעל פה ‪ .‬והסימן הכולל לשון‬
‫דבור לגבורה ולשון אמירה למלכות )שמים י( וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני יהרה‪.‬‬
‫כלומר‬
‫בעיר והמגדל ששנו אנשי דור הפלגה ועייז שס ‪ ) :‬א( ממקור החכמה שכל סוכ‪ .‬מדח יסוד נקראה שכל סוב כממאר‬
‫גמקומו נשער ב' זהו פי׳ על ישכילו זאש שממשיך שפע החכמה דרך יסוד שהוא דרך קו האמצעי שהוא החפארח‬
‫למדה זאת שכן ההמשכה הראויה מצד פנים ולא מן הצדדים כאשר פירשתי למעלה וכן הוא כסוף השער שהיסוד הוא‬
‫הצינור הנכון להוריד השפעת כולם באמצעיתו שאז ימצא הממשיך חן ושכל סוב כהמשכתו זאת ני הוא מעורב‬
‫ברחמים■ יתירים ובמלח מן רומז לתפארת שנקרא כן ומה שחזר ואמר ע׳י צדיק יסוד עולם הוא כמו פירוש לפירושו‬
‫כאילו אמר דהיינו ע״י צדיק יסוד עולם וכן נאמרו ימשכו רחובות הנהר ממקור הבינה מלות ממקור הבינה‬
‫הס צם כן כמו פירוש לרחובות הנהר כי כן הבינה נקראת כמבואר במקומו בשער ח׳ ‪ ) :‬ב( והוא מעסקי חורה‬
‫■שבכתב‪ .‬כי מאי הגבורה נאמרה ומצדה נחנה בימינו כד״א מימינו אש דת למו פי' ני היא מדת אש דת למו שנתן‬
‫מימינו שהוא התפארת שנוסה אל הימין ובבחיי פירש ויאמר מל׳ אימרא וכמו שאמר בצע אמרתו זו פורפירא שלו כלומר‬
‫שפת המעיל ועוד‪.‬כתיב עוהה מעיל שאדם לובשו לצד שמאל כי העוסה בצד שמאל הוא וזהו שכתב עוטה אור כשלמה‬
‫וזהו מיז״ד אבל וידבר מל' דבורה כמו שהדבורה כוללת מחיקות ועקינה כן חורה שבכתב כוללת רחמים ודין לפי‬
‫שהתורה שבעל פה נאצלת ממנה עכ״ל ‪) :‬ג( ושתי הלשונות דבור ואמירה בהס תבנה ותכונן כל הקורה ‪ .‬כי הם‬
‫סוד היחוד הגמור להתייחד חורה שבכתב עם תורה שבעל פה שהם סוד דיבור ואמירה כי אין כח תורה שבעל פה‬
‫מתבארת כי אס ע״י תורה שבעל פה ו ע' כ חייבין ללמוד שתיהן כי‬ ‫אלא מחוך תורה שבכתב ואין חורה שבכתב‬
‫הלומד‪ .‬אחת בלבד הנה הוא מפריד אלוף ועליו אז״ל כל בית שאין נשמעין בו דברי תורה בלילה אש אוכלתו וכבר ידעת‬
‫סוד לילה ע׳ ‪ ) :‬ד( ולפיכך‪ .‬כמו שהתפארת שהיא חורה שבכתב היא כלולה מחסד ופחד כן לשון וידבר שהוא לשון‬
‫‪ .‬כולל רומז ג"כ אליה וזהו וידבר ה׳ ותמצאהו נ״כ לפעמיםאצל מ ה׳ד כמו וידבר אלהים חח כל הדברים האלה שהיו‬
‫מסי הגטרה וכן וידבר אלהים אל מפה אכן תמצאהו יותר אצל שם ה' כ י התפארת אחר מדת הגבורה נסמכת ;‬
‫) ה( וסימן ישקני מנשיקות פיהו‪ .‬כלומר פי ה״ו דאם לא כן היה לו לומר מנשיקות פיו ‪:‬‬
‫וידבר‬
 ‫שער א‬ ‫‪30‬‬
‫כלומר בכל מקום שאתה מוצא בתורה )א( וידבר הוא אלהים מדת הגבוריה )ב( ובכל מקום‬
‫שאתה מוצא ראמר הוא אני י׳׳י שהיא מדת המלכות ותורה שבע״פ ‪ .‬ואחר שהודענוך הענין‬
‫תורה שבעל פה‬ ‫בעני; מלת ויאמר התבונן תמיד כי המרה הזאת נרןאת תמיד‬
‫והנזעם בי תורת יהוה שהוא תורה שבכתב בתוך מרה זו שוכנת ותורה שבעל פה^יהיא כמו‬
‫אהיל וארו״ן לתורה שבכתב ‪ .‬ולפיכך על פי התורה שבעל פה )ג( יתבארו כל הסודות‬
‫והסתרים והעמקים הנעלמים בתורה שבכתב ועל זה נאמר )וגרים י!( כי יפלא ממך דבר‬
‫למשפט בין דם לדם בין דין לדי״ן וגר כלומר כי יפלא ממך בעמקי תורה שבכתב מה כתיב‬
‫ועשית על פי הדביר אשר יגידו לך ונר ‪ .‬ואומר )‪:‬פ י( לא תסור מן הדביר אשר יגידו לך‬
‫ימין ושמאל‪ .‬ויש לך להבין מה שביארנו בסמוך בענין תורה שבעל פה במלתויאמ״רובמלתזאית‬
‫שאין לתורה שבעל פה שפע ואצילות‬ ‫דע‬
‫ולסדר הכל בפיך ‪ .‬ויש לי להעמידך על יסוד דק ‪.‬‬
‫זולתי מאת תורה שבכתב ‪ .‬ואין דרך להכנס לתורתי״ שבכתב אלא עיי תורה שבעל פה ‪.‬‬
‫והסוד הוא כמו שאין לשם אדנ״י שפע ברכה אלא מאת שם יהוה יתברך כך אין דרך‬
‫להכנם לידיעת שם יהו״ה אלא ע״י אדני והרי הכל מבואר ‪ .‬ולפיכך תורה שבכתב ותורה‬
‫שבעל פה שתיהן צריכות זו לזו ומתאחדות זו עם זו ‪) .‬ד‪ (.‬וסימניך )!כריה יד( יהוה אחד ושמו‬
‫אחד ר״ל יהויה אדנ״י ברךיאת אהד ;‬
‫! א ח ל שעורתוך על אלו הערךים והיסודות הנכללות במדה זו הנקראת אדני יש לנו לחתובז‬
‫הענין ביסוד מוסד בכלל גדול ויהיה שמור בידך ‪ .‬והוא שתדע כי המדה הזאת לפי‬
‫שהיא מקבלת כהות המעלות העליונות )ה( אשר עליהן מתהפכת לכמה גוונים לההיות ולהמית‬
‫להעלות ולהוריד להכות ולרפא ‪ .‬והכל כפי כה הנמשך לה מן המעלות שעליה וכפי כה מה‬
‫שהיא מקבלת כך היא פועלת בנבראים כולם ‪ .‬והכל על פי הדין הישר במשפט אמת אין‬
‫שם עולה ולא שכחה ולא משא פגים ‪) .‬ו( ולפי שהמדה הזאת היא מתמלאת שפע מאותן‬
‫המעלות שעליה נקראת לפעמים בשם אותה המעלה שממנה מתמלאת לאותו הז ק ‪:‬‬
‫כ ^י צ ד כבר ידעת כי השם הידוע למדת הנבורה והפחד הוא הנקרא אלהים והוא ביד של‬
‫מעלה )ז( ובו כל הנבראים כולם נדונים לימין ושמאל)ח( על פי קו האמצעי והכל‬
‫באמת וביושר‪ .‬וכשמדת הגבורה גחרת דין על התחתונים להשמיד להרוג ולאבד אז מדת אדני‬
‫שדזוא האוצר לכל הדברים היורדים מלמעלה מתמלאת מאותו דין שגזר אלהים ‪ .‬ואז פועלת‬
‫וגומרת אותו הדין שגזר אלהים על התחתונים ונרךאת גם היא אלהים באותו שעה על שם‬
‫מדת‬
‫) א( וידבר הוא אלהיס מזח הנגורה ‪ .‬שממנו ההורה כי ההפארת אחר ההחד סמוכה כמו שסי׳ וסחם הורה דין וסשסס‬
‫סהבארח ‪) :‬ב( ובכל סקוס שתמצא ויאמר הוא אני יהו״ה שהיא מדה המלכות‪ .‬ואב לכולן אדנ״י יהן אומר המבשרוה צבא רב ‪:‬‬
‫) ג ( יתבארו לך כל הסודות והסחרים והעמקים הנעלמים בתורה שבכתב‪ .‬ואס היינו כוהבין אותה נ״כ היה נראה‬
‫סיש קן ותכלית לרמזי ההורה כ׳ התורה שבכתב אין בה רק רמזים וראשי פרקים מכלל כל החכמות ואם באנו לבארה‬
‫אין קן ותכלית לה כדכתיב לכל תכלה ראיתי קן רחבה מצוחך מאד ע' כ נשארו באוריה על פה ונקראו תורה שבעל‬
‫פה ‪ ) :‬ד( וסימנך יהו׳׳ה אחד ושמו אחד‪ .‬ר״ל השם של שם ה׳ שהוא נקרא בכל מקום אדנ״י כי כל המבקש שם ה׳‬
‫ימצאהו בשם אדנ״י והוא מתחבר ואחר עמו וגם נקראת ש״ס מאסוק נעשה לנו ש׳׳ם שהוא במ״ק שדי עם המלה שהיא‬
‫נקראת ק כמו שאמר בסמוך ‪ ) :‬ה( אשר עליהם מתהפכת לכמה גוונים‪ .‬כמו שנתבאר למפלה בכינוי אבן ספיר ‪:‬‬
‫)ו( ולפי שהמדה הזאת מתמלאת שפע מהמעלות שעליה נקראת לפעמים בשם אותה המעלה‪ .‬וה״ה למדות אחרות שנקראו‬
‫פ׳ש הסדה ששואבים ממנו כמו שאומר לפנים בשער ו׳ בכינוי מה״ד קשה ועל המדה הזאת אמר בספר הזוהר מלכות‬
‫איהיןריאת ים מספרא דחסד פירוש שהיא מקבלת מימי המסד ואתקריאת אש מספרא דגבורה ואיתקריאת רוח ססיפרא‬
‫דפהארח ואיתקריאח ארן דאיר\ מקבלת כלא ‪) :‬ז( כל הנבראים כולם נידונים לימין ולשמאל‪ .‬כלומר לזכות או לחובה ‪:‬‬
‫) ח( ע"פ קו האמצעי והכל באמת וביושר‪ .‬ט הקו האמצעי נקרא על זה משפם אמש כמבואר במקומו בשער ה׳‬
‫בכינוי‬
 ‫ט ז ‪31‬‬ ‫שער א‬
‫מדת הגבורה שגזרה הדין על אותן הנדונין ‪ .‬וכאילו השליח נרןא בשם המשלחו ‪ .‬ולפי דרך‬
‫זה גרךאת המדה הזאת לפעמים יהו״ה ולפעמים אדנ״י‪ .‬לפעמים אלהים )א( ולפעמים שריי‬
‫הכל כפי אותה המדה המשפעת בה כהה ועגיגה ‪ .‬אם רהמים אם היפך רחמים ‪ ,‬והגה בהיות‬
‫המדה הזאת מתמלאת מן המיןור שלפגיה גקראת שדי כלומר שיש די ושלמות ומלוי ‪ .‬וכשהיא‬
‫■גיךאת שד״י אזי )ב( יברחו מפניה כל מיני משחית וכל מיגי מזיקין ‪ .‬והסוד )חהלים צא( יושב‬
‫בסתר עליון בצל שד״י יתלונן ‪ ,‬כשיר של פגעים ‪ ,‬ולפי שהמדה הזאת היא השער להכגם‬
‫לשם יהו״ה קבעו שדי במזוזה מבחוץ כנגד פרשת והיה אם שמוע )ג( וסימגיך והי״ה שד״י‬
‫בצריך ‪ ,‬וצריכים אנו להודיעך כי המדה הזאת מתלבשת בג' מיני אש בהיותה נקראת ג׳‬
‫שמות שדי אלהים אדני והכל בכה שם יהו״ה יתברך שהוא הנושא הבל והפועל הכל כשנקראת‬
‫שדי מתלבשת מראה אש שחורה אוכלת ואז יברהו מפניה כל מיני מזיקין ורוחות דעות‬
‫ופוחדין ורועדין כמה היילות והמונים מאותן הנבראות הטמאות ואץ בהן כה לעמוד אלא‬
‫טלן מתפזרין ובאין להם במחילות עפר ‪ .‬וכשנקראת אלהי״ם מתלבשת גוץ אש אדומה מראה‬
‫אש אוכלת ושורפת ומכלה לעשות דין בחזקה למעלה ולמטה גומרת הדין כצדיקים וברשעים ‪.‬‬
‫וממנה לוקחים רשות כל בעלי דיגין וכל שלוחי מעלה השלוחים לעשות דין בנבראים ‪ ,‬והמרה‬
‫הזאת עומדת להמית ולהחיות להכות ולרפא להשפיל ולהרים בכה שם יהו״ה יתברך אשר‬
‫בקרבו ‪ .‬וכשנקראת אדני מתלבשת גוון אש ירוקה אשר ממנה יראים ונבהלים כל הברואים‬
‫ואז עומדת על כסא המלכו״ת וכל המוני מעלה ומטה רגזו וחלו מפניה‪ .‬והיא מתנהגת בטכםיסי‬
‫המלכות הנהגת אדון ושליט ‪ ,‬רוכבת ומושלת על כל המרכבה ושולטת על הכל בשם של‬
‫)ד( בן ט״ב ועליה נאמר )ההלים ח( יהוה אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך‬
‫על השמים ‪ .‬וכשמסרנו בידך אלו המפתחות המדה הנקראת אדנ״י יש לנו לרמוז לך כי כמו‬
‫שהן נ׳ שמות בקשר היחוד האמתי בסוד אדנ״י יהו״ה אהי׳׳ה כך מג' קשרים הללו נמשכו‬
‫באדם נפש רוח ונשמה )ה( וצריך האדם לקשור הנפש )ע( כרוה )ח( והרוח כנשמה )‪( 3‬‬
‫והנשמה באדנ״י‪ .‬והסוד )ש״יאל א «( והיתה נפש אדנ״י צרורה בצרור החיים את יהו״ה‬
‫אלהי״ך ‪ .‬ולפי שזה השם הנקרא אדנ״י היא המדה האחרונה מלמעלה למטה והראשונה מלמטה‬
‫למעלה )ו( הוא סוד ה׳ אחרונה של יהרה יתברך והוא אדנ״י מתאחד עם ט׳ מעלות שעליו‪.‬‬
‫ולפיכך צריך כל אדם להשתדל בכל כהו להתאחז ולהתדבק בשם יהרה יתברך ‪ .‬והדבוק‬
‫הוא ע״י אדנ״י כמו שאמר )דנרים ’{ ובו תדבק ‪ .‬והשם למען רחמיו וחסדיו יורנו הדרך להדבק‬
‫בו ויסייענו לעשות רצונו בעה׳׳ז כדי שנזכה לחיי העולם הבא אמן ;‬
‫כל העקרים שמסרנו בידך יש לנו למסור בידך קבלה כי בכל מקום שתמצא לרזיל‬
‫שמזבירין כ נ ‪ 0‬ת * י ש ר א ל היא זאת המרה הנקראת אדנ״י 'ונקראת שכינה‬
‫ועזאר כל השמות שאמרנו )ז( והיא המחזקת בה בל קהל ישראל ובה מתכנסים ומתקבצים ‪,‬‬
‫ועל‬
‫ככינוי אמח ‪ ) :‬א( ולפפמים שדי‪ .‬כי נקראח שדי בהיוח מתמלאח מהמקור שטליה שהוא היסוד הנקרא נם הוא אל שדי‬
‫כדלקמן נשפר ב׳ נשם אל שדי ונקראח אלהיט כשהחשארח יצוה לה להשלים שליסוה הגטרה ונקראת ה׳ כשחטשה שליחות‬
‫כפלה ונקרא אדנ״י שהוא השם המיוחד לה כמו שנחכאר כמקומו ‪) :‬ב( ינרחו משניה כל מיני משחית ומזיקים‪ .‬כי‬
‫שדי מלשק שודד שהוא משדד מטרכחם וכחותם ג ) ג ( וסימניך והיה שדי נצריך‪ .‬דרז״ל אל סיקרי נצריך אלא כציריך‬
‫ו ט ה מנסנים ושדי מכחון ומלת והיה הוא שם אחד מי׳ג שמוח ההוי״ה ‪) :‬ד( כן מ״נ ‪ .‬שהוא השם למ״ש מיני ט חו ת‬
‫‪ p‬היוצא מאש היכולה כמו שיתנאר כסמוך והס הם הב נורים והאדירים ושל שמם נקראת מ א אדיר ופליה נאמנ­‬
‫ה' אדונינו מס אי״ירשסך וככר ידעת כי עיקר קנלחה מן הנ ט ר ה ‪ ) :‬ה( וצריך האדם לקטר הנאש כרוח ו ט ׳‬
‫כיוצא כזה לעיל כטנוי כרכה ; וו( הוא סוד ה' אחרונה של יהו׳ה‪ .‬שהיא נ׳׳כ האחרונה נישרות השם והראטנה כ הי ט ט ;‬
‫)ז( והיא המחזקת כה כל קהל ישראל וכה סחכנסים ומתקכצים ‪ .‬כדמיק הענד המתכנס נני ח רכו כדי להססרנס‬
‫סמנו‬
 ‫שער א‬ ‫‪32‬‬
‫ועל ידיה נבדלו ישראל מן האומות כמו שאמר )ייקיא =י( ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי ‪.‬‬
‫והסוד )שס לנ( בהנהל עליון נוים בהפרידו בגי אדם יצ״ב גבולות עמים למספר בני ישראל כי‬
‫חלק ה׳ עמו ‪ .‬ולפי דרך זה נקראת א ר ץ י י ש ר א ל לפי שארץ ישראל )א( נתהלקה‬
‫לגבולותיה לי״ב שבטים ‪) ,‬ב( ולפי שאנו ׳עתידים לפרש ענינים הללו להלן בעיה אין אנו‬
‫רוצים להאריך בהן במקום זה ‪) .‬ג( וגם המרה הזאת נקראת בשיר השירים כ ל ה ואין אנו‬
‫עכשיו בביאור הטעם הזה ‪ .‬גם שאר שמות הרבה שנקראת )ד( המדה הזאת אין אנו עכשיו‬
‫בביאורם ובעיה עדיין נעוררך עליהם ‪ .‬והנני מוסר בידך עיקר גדול • ד ע בי זה השם הנקרא‬
‫אדנ״י הוא ההיכל הגדול שאליו יבאו כל מיני שפע ואצילות מראש^׳הכתר הנקרא אהי״ה‪.‬‬
‫דרך התפארת הנקרא יהו״ה )ה( ובו יתחברו כל הנחלים הנמשכים מן י״ג מעלות הבתר ‪,‬‬
‫)ו( ומן ל״ב נתיבות חכמה ‪) .‬ז( ומן המשים שערי בינה ‪) .‬ח( ומן ע״ב גשרים הבאים ממים‬
‫של חם״ד הגדולה ‪) .‬ט( ומן מ״ב מיני אש להבה הבאים מן הגבורה ‪) .‬י( ומן ע' צנורות יהבאים‬
‫דרך קו האמצעי ‪ .‬וכל אלו המעלות והנתיבות והשערים והגשרים ומיני האש והצנורות כולן‬
‫מתגלגלין‬
‫ממנו והטעם המפורסם לרוב המקובלים סכה מתכנש כל שפע ישראל סכא היורד מי״ג צינורותיו אסר הם מכח י׳ב‬
‫שמות ההוי״ה ‪ :‬ו א( נתחלקה לגבולותיה לי״ב שבטים‪ .‬בהוד י״ב צנורוח‪ ,‬הנמשכים אליה מהתפארת ; ) ב( ולפי שאנו עתידים‬
‫לפרש ענינים הנלו להלן‪ .‬ר״ל בשער חמישי יתבאר כל זה הענין עם הפסוק שהביא בהנהל עליון גויס וגו' ‪) :‬ג( ונם‬
‫המדה הזאת נקראת בשיר השירים כלה‪ .‬שהיא כלולה מן הכל שהיא ההיכל ואליה יבאו כל מיני שפע ‪ .‬ובשערי צדק‬
‫אומר והמדה הזאת נקראת בשיר השירים כלה וסוד כלה כשנתרחק ממנה הרע והוסרו כל הקליפות היא שלימה‬
‫במילואה אין בה פגם ולא יחסר כל בה שהרי מן המדה שהיא יהוד הכל פוקדת את כל ויבאו לה כל מיני שסע‬
‫ואצילות וברכה מראש הכתר נקראת כל״ה מלשון כל שיש בה כל מיני שפע וקיום ואצילות ברכה וחיים וזהו סוד גן‬
‫נעול אחותי כלה כלומר שלא יכנסו לה כמות הטומאה ואז היא מתקשטת בכל מיני חכשיטין הבזים אליה מכל תשע‬
‫אספקלריאות כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה כשהחתן יכהן פאר ממש אזי היא הכלה תעדה כליה ולפיכך שוש‬
‫אשיש הה׳ לא יאמר לך עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה ‪ .‬התבונן הוד באחי לגני אחותי כלה לגני ממש ולפיכך‬
‫ומשום חתן על כלה ישיש עליך אלהיך ואס ח״ו טמאוה בעבירות אזי מתגרשת ממקומה והרב לה' מלאה דם ‪ .‬הש׳׳י‬
‫למען רחמיו יצילנו מעונש זה ‪ ,‬והנני רומז כשהקליפות יוצאות לחון והכלה מתימדת בחופתה ואין זר אחה בבית אזי‬
‫כל מיני הערלות והקליפות מבחון וכתיב ופרשת כנפיך על אמתך כי נואל אחה וסימניך גאולה תהיה לו וביובל יצא‬
‫יובל היא שנח החמשיס שנה זה סוד כל ההמשכוח ומיני השפע הבאים ליסו״ד עולם הנקרא כ׳ל וכשמתאהד עם‬
‫סלכו״ח שהיא סו ד ה' אזי נקראת כלה יהו״ה אחד יתברך כמו וזכרו לעד ‪) :‬ד( המדה הזאת אין יאנו עכשיו בביאורם‪.‬‬
‫ואני אבאר לך שם אחד מפני שמשחמשין בו בכל ספרי המקובלים והיא עפרה כי היא עטרה ותכשיט לעולם‬
‫והעולם מעוטר ומסובב ממנה מלשון לעטר שוקי ירושלים בפירוח ועליה נאמר בעטרה שעטרה לו אמו והיית עטרת‬
‫תפארת ביד ה' ‪ ) :‬ה( ובו יתחברו כל הנחלים הנמשכים מי״ג מעלות הכתר ‪ .‬פירוש הם הי״ג מדוח הרחמים‬
‫העליונים היוצאים מי״ב צירופים שם אר‪.‬יה עם הנקודה אשר יתבאר לכנים בראש שער י' ‪ :‬לו( ל’ב נתיבות חכמה‪.‬‬
‫הס כ״ב אותיות ועשר נקודוהיהם עם החפפיס הכלולים בחכמה שבהם נברא העולם בכח העשר ‪:‬סירות כאשר‬
‫יתבאר לפנים בשער ו' ‪) :‬ז( חמשים שערי בינה ‪ .‬הם כח כללות ז' הספירות שתחתיה שכל אחד כלולה מכולם והם‬
‫מ״ט ועמה המשים כללי שערי בינה בכל מה שנברא העולם כמבואר לפנים בשפר ה' ‪ ) :‬ח( ע״ב נשרים ‪ .‬הס ע״ב‬
‫מיני שפע וכחוח מתפשטים ממימי החסד כמנין חסד וקראוה נשרים ע״ש המים כדרך שקראו לחר״ך מיני מאורות‬
‫המתפשטים מאור הכתר כמנין כת״ר חר״ך עמודי אורה ולאלו הע״ב כמות נחנו הפ״ב שמוח היוצאים סויסע ‪ .‬ויבא‬
‫ויט ‪ ) :‬ט( מ״ב מיני אש להבה ‪ .‬הם מיני כמות דין היוצאים מאש הגבורה ועליהם סוד שם בן מ״ב היוצא מפסוק‬
‫בראשית עד ובהו ; )י( ע' צינורות ‪ .‬הם ע' כוחות מתפשטים מהחפארח יוצאים מכללות החסד יהפחד שבה ל״ה מזו‬
‫‪.‬ול״ה מזו והוא המכריע ומשתפם יחד עד שיכנסו אחד לגבול חבירו ויהיו ע' והוא הנשיא על גביהן בשני גווניו‬
‫הרי ע״ב ואלו הס מליצי יושר על ישראל העומדים מבפנים כנגד ע' שרי עו״ג העומדים מבהון לעומתם שוללים כח‬
‫מהם ואלו הם הנקרא בספר הבהיר ע' קומות וע' כתריס המבוארים לקמן בשער ו' ועליהם ‪..‬נאמר סוד שבעים‬
‫שמוח יש לו להקב״ה וכנגדן שבעים שמות למטטרון שירצה לכחוחיו המשתלשלים ממנו נם כן ששמם כשם רבם‬
‫ונתבארו כולם באלפא ביתא הארוך דר' עקיבא ובמדרש שיר השירים כי ריבוי השמות מורים על ריבוי הפעולות‬
‫והכחות השופעות ממנו י״ת אשר אנו מכירים אותם בהם מלבד מה שיורה שם העצם על עצם הוייחו אשר לא תושג‬
‫לזולתו‬
 ‫ץ ‪33‬‬ ‫שער א‬
‫מתגלגלין ובאין דרך נצ׳ח והו׳ד ‪ .‬ומתחברים יחד במדת א״ל ח״י הנקרא יסוד ‪ .‬ומשם באר״ה‬
‫בלומר ממרת יסוד כולן נכנסים בבריכה עליונה הנקרא אדניי ‪ .‬ואל תאמר כי כל אלו הנזכרים‬
‫באין תמיד כאחד ‪ .‬כי בהיות השם על מלואו )א( ונקרא יהו״ה אח״ד כל אלו המעלות‬
‫חנזכרות נמשכות בחפ*ן אח״ד ורצון אח״ד ונמצא שם אדנ״י מתברך מכולם ‪ .‬וכפי שפע מלוי‬
‫שם אדנ״י מתשע הספירות שעליו כך יהיה בל העולם מתברך משם אדני ואז כל היצורים‬
‫למיניהם מלאים כל טוב וכל שפע מן הבריכה ‪ .‬ולפעמים היו ההסדים ממעטים צינורות הדין‬
‫ומרבים צינורות החסד והרחמים ‪ .‬ופעמים בני אדם חוטאים ממעטים צינורות החסד והרחמים‬
‫ומרבים •צינורות הדין )ב( ואז ימשכו נמה ענינים קשים לשם אדנ״י יתברך ואז העולם בולו‬
‫בצער ובחסרון וכל מיני נגע ומחלה ‪ .‬ופעמים מסתתמין בל צינורות העליונות ונמשכות‬
‫מצינורות החיצונות כוחות רעות הנקראים מים רעים ואז כל המקומות בצער ‪ .‬ואז הוא חרבן‬
‫ארצות ועקירת מלכיות וגליות קשות ורעות ‪ .‬סוף דבר ד ט כי השם הנקרא אדנ״י כפי‬
‫הדבר הנמשך אליו בין מבפנים בין מבחרן כך נקרא שמו^׳אם לטוב אם לרע ‪ .‬אם לחיים‬
‫אם למות ‪ .‬אם לנגע אם לענג ‪ .‬וזהו סוד עין הדעת טוב ורע ‪ .‬אם ההמשכה מצד החסד‬
‫נקרא טוב ‪ .‬ואם ההמשכה מצד הדין יש צד שנקרא טוב ואע״פ שהוא מצד הדין אם‬
‫הוא מצד הדין של מחנות הפנימיים ‪) .‬ג( וזהו סוד והוא אדמוני עם יפה עיגים וטוב רואי ‪.‬‬
‫ואם הוא מצד הדין מכהות החיצונות זו היא רע״ה חול״ה וזהו ענין רע ‪ .‬והבן זה מאוד כי‬
‫בשעה ששם אדני מושך מצד החסד נקרא טוב ‪ ,‬וגם כשהוא מושך מצד הדין מן הפנ‪-‬ימיים‬
‫נקרא ג״כ טוב )ד( וזהו סור ברוך דיין האמת ‪ ,‬וזהו שתקנו על הרוגי ביתר הטוב והמטיב‪.‬‬
‫אבל אם הדין בא מצד הכהות החיצונות שחוין לשורה זהו ענין ר״ע ‪) .‬ה( ובשהמדה הזאת‬
‫מתלבשת ברוח ה״ן ותחנונים אזי בל העולם כולו מתפרנס בחסד וברחמים וזהו סוד )דניאל ט(‬
‫לאדנ״י אלהינו הרהמים והסליחות‪ ,‬ושמור זה העיקר הגדול ותבין ממנו כי בפי השפע הנמשך‬
‫לשם אדנ״י כך מכנים שמו יתברך ‪ .‬והשם ברחמיו וחסדיו יאיר עינינו במאור השגתו ‪:‬‬

‫אלו השמות המפורשים בשער זה ‪.‬‬

‫אדנ״י ‪ .‬גאר‪ . .‬גאר שגט ‪ .‬ים ‪ .‬ים החכמה ‪ .‬כל ‪ .‬אגן ‪ .‬אבן הראשה ‪ .‬אגן הפיר ‪ .‬גן ‪ .‬היכל ‪.‬‬
‫ארון ‪ .‬ביה המקדש ‪ .‬שכינה ‪ .‬אהל מוטד ‪ .‬צדק ‪ .‬אלהים ‪ .‬חרב נוקמם נקם ברים ‪ .‬אני ‪ .‬מלצום ביה‬
‫דוד ‪ .‬מקוה מים ‪ .‬יבשה ‪ .‬חפילה של יד ‪ .‬כה ‪ .‬פחח טיניס ‪ .‬עץ הדטם ‪ .‬ארן החיים ‪ .‬ספר החיים ‪.‬‬
‫ירושלים ‪ .‬זאח ‪ .‬אחרים ‪ .‬ויאמר‪ .‬חורה שבט״פ ‪ .‬שדי ‪ .‬ה׳ אחרונה של שם ‪ .‬כנסם ישראל ‪ .‬א״י ‪ .‬כלה ‪.‬‬
‫רחל ‪ .‬ברכה ‪ .‬נשר ‪ .‬בם שבט ‪ .‬מזבח ‪ .‬בם ‪ .‬אשה ‪ .‬חרוטה ‪ .‬שמימה ‪ .‬שכינה החאה ‪ .‬נון כפופה ‪:‬‬

‫לזולסו ‪ .‬וע״כ זה השם כולל כולם ‪ ) :‬א( ונקרא ידו״ד אמד‪ .‬כמבואר לכניס בשער ה' ‪ ) :‬ב( ואז ימשכו כמה ענינים‬
‫קשים לשם אדנ״י ‪ .‬כי אז מדת הגבורה שופעת דין קשה על העטרה בדרן הצינורות השמאליות ולא‬
‫בדרך הפנימיות דרך קו האמצעי באמצעות היסוד ומתגברים כמות הדין החיצוניות העומדים מלמטה ונמשכים אל‬
‫המלכות לשלול שפע וכס ממנו לעשות כפי דינם בעולם וכן הוא בכל מקום באומר ׳ כיוצא באלו הדברים )כלל( וחלילה‬
‫שיכנס או ישפע טמא בטיהור ורע בטוב כאשר עוד יתבאר מזה ■בשער השמוך בעז״ה בכינוי צדק ובכינוי טוב ‪:‬‬
‫)ג( וזהו סוד והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי ‪ .‬הי׳ מושפע מחסד ודרך תפארת בנקרת טוב רואי כדלקמן‬
‫בתחילה שער ג' ‪) :‬ד( וזהו סוד ברוך דיין האמת‪ .‬כי אז הדין בא בדרך התפארת הנקרא אמת ‪ ) :‬ה( וכשהמדה הזאת‬
‫מתלבשת ברוח חן‪ .‬וול״ג ע״ש ר״ח שלו חס״ד נצ״ח כנודע( פירוש מהתפארת שנקרא החן הגדול על שם החנינה שבו ‪:‬‬
‫ובכלל‬ ‫׳‬
 ‫שער א‬ ‫‪34‬‬
‫)אלו שמות המלבות מבוארים בשער ב׳(‬
‫אלהיס חייה ‪ .‬עס ‪ .‬חן ‪ .‬אימא מסאה ‪ .‬שמור ‪ .‬לילה ‪ .‬ביס גנזיו‪ .‬ספלה ‪ .‬המלאך הגואל ‪ p f5 .‬חמדה ‪.‬‬
‫ארץ פובה ‪ .‬חכמח שלמה ‪ .‬מצוה ‪ .‬רקה ‪ .‬הר המוריה ‪ .‬גפן ‪ .‬עני ‪ .‬אור החיים ‪ .‬דר ‪ .‬מדס הדין הרפה ‪.‬‬
‫ב׳ד שלמפה ‪ .‬ה׳ אחרונה ‪ .‬ים חסאה ‪ .‬בס ‪ .‬שבח ‪ .‬גן ‪ .‬הדסה ‪ .‬מזבח ‪ .‬כפור ‪ .‬סכמה הסאה ‪ .‬לבנה ‪.‬‬
‫פרה אדומה ‪ .‬ים האחרון ‪ .‬כביד ‪ .‬לב ‪ .‬חיל ‪ .‬אלף זעירא ‪ .‬עטרח עולס ‪ .‬כבוד ‪ .‬עוז ‪ .‬ד ה ‪ .‬חסידה ‪.‬‬
‫בס קול ‪ .‬חופמא דז׳יא‬

‫ב‬ ‫שער‬
‫צמאה נפשי לאלהים לאל הי מתי אבא ואראה פני אלהים‬

‫ה ש □ ה ש נ י משמות הקודש על דרך המעלות )פי' יסוד( הוא הנקרא א ל ח י וטעם‬

‫הנרןא אל הי לפי שהוא סוף ט' המעלות הנקראות ט׳ אספקלריאות והוא‬
‫המושך מכל הספירות מדת ההסד והחיים למדת אדנ״י כמו שהודענוך‪ .‬ולפי שמושך מטרת‬
‫החסד נקרא א״ל‪ .‬ולפי שמושך ממרת החיים נקרא ה״י ‪ .‬וכשיתחבר ביחד ההסד וההיים נקרא‬
‫א״ל ח״י ‪ .‬וכשהוא ממשיך הבה הזה במרת אדניי נקראת גם היא ארין ההיים בלומר הארץ‬
‫שבה מתקבצים ההיים העליונים ‪ ,‬ומכה שם זה מושך שם אדנ״י החיים בכל הנבראים אשר‬
‫בעולם למיניהם במלאכים ובכל צבא השמים וכוכביהם ובבל צבא הארין וצאצאיה ‪ .‬וזהו סוד‬
‫)נראשיה א( תוצא הארין נפ״ש חי״ה למינה בי הפסוק הזה כולל בדרך החבמה העליונה נפש‬
‫כל מתנועע וכל רומש באדמה נפש כל מיני דנים ועופות וחיות ובהמות והנפש הבהמיית‬
‫אשר באדם )א( ובכלל זה נ״ב הנפש העליונה אשר באדם הנרןאת נשמה ‪ .‬ולפיכך דרשו‬
‫בפסוק זה )ב( תוצא האדן נפש היה למינה זו נפשו של משיח ‪ .‬ומה נפלאו דבריהם ומה‬
‫עצמו ראשיהם ‪ .‬ומנין לנו לכלול בפסוק זה נפש כל בעלי חיים וכל רומש באדמה ונפש‬
‫דנים ועופות וחיות ובהמות ונפשות האדם ואפילו נפש המלאכים ובל צבא השמים והכוכבים‬
‫ואפילו נפש של משיח ‪ .‬תדע לך שהכל נכלל בפסוק זה בדבור אחד שאמר וזהו סוד למינה‪.‬‬
‫מאי למינה כלומר נפש כל מין ומין מבעלי חיים כל אחד לפי מינו אם עליון עליון ‪ .‬אם‬
‫אמצעי אמצעי‪ ,‬ואם תחתון תחתון ‪ .‬ואפילו נפש של משיח ‪ .‬והכל נכלל'במלת למינה שאמר‪,‬‬
‫ואל יתפסו בעלי הפלוסופיא עלי לומר שאין נפש למלאך שאין לך נברא בעולם שאין לו נפש‬
‫היים למינו והכל כפי הראוי וכפי ההומר כך היא הנפש ‪ .‬אם עליון עליון ‪ .‬ואם תחתון תחתון ‪.‬‬
‫וכל הנפשות העליונים והתחתונים נמשכו להם משם אדנ״י הנקרא ארץ היים בכה א״ל‬
‫ח״י יתברך אשר הוא משפיע בשם אדני כח החיים ממקור החיים באמצעות עץ החיים ‪.‬‬
‫ולפי שתמצא כי כל בעלי חיים אשר בעולם מקבלין חיים מא״ל ח״י על ירי אדנ׳י לפיכך אנו‬
‫שואלין בראש השנה זכרנו לחיי׳ים ולמי אנו מתכוונים לאל חי ומנן ‪ .‬ועל דרך זה התבונן כי‬
‫הרוצח להשינ חיי עולם ידבק במדת אל חי)נ( וימשיך לאדני בתפלתו איל ח״י ‪ ,‬ועל ענין‬
‫זה היה חושק ומתאוה דוד ע׳ה ואמר צמאה נפשי לאלהים לא״ל ח״י ‪ ,‬ובהיות המדה הזאת‬
‫הנכךאת‬
‫ש ע ר ה שני ) א( וככלל זה נ״כ הנפש העליונה אשר כאדם הנקראח כשמה‪ .‬וקרחה עליונה לנכי מ ח ונפש הסבעיח‬
‫ושלשק נקראו נאש ‪ ) :‬ב( חוצא האר; נפש חיה למינה זו נפשו של משיח‪ .‬כלומר עד נפש האחרונה‬
‫שכנוף והיינו כמ״ד אף נפשו של משיח מן הישנוח והכן ‪) :‬ג( וימשיך לאדני ‪ .‬ר״ל כהמשך כל הספירוח כמכואר לקמן‬
‫כשער‬
 ‫יח ‪35‬‬ ‫שער ג‬
‫הנקראת א״ל חי נקשרת עם אדנ׳י אז יפיקו ישראל כל צרכם ושאלתם וינצהו כל אויביהם‬
‫ואיש לא יעמוד לפניהם ‪ .‬ועל זה רמז יהושע ע״ה ואסר )יהי‪:‬ע נ( כזאת תדעון כי אל ח"•‬
‫בקרבכם והורש יוריש מפניכם את הכנעני ונר ‪ .‬ולפי שאנו צריכין לקשור קשר הספירות‬
‫והמעלות במרת אדנ״י אנו אומרים בברכה הסמוכה לפסוקי דזמרה )א( הבוחר בשירי זמרה‬
‫מלך אל חי העולמים ‪ .‬וכל הרוצה לבקש חיים טובים יתכוין למדת א״ל ח׳יי ‪ .‬ובהיות האדם‬
‫נדבק בשם אדנ״י בטדדה אז הוא נדבק בא״ל ח״י ועל זה נאמר )דנלים י( ואתם הדבקים בי״י‬
‫אלהיכם ‪.‬חיים כלבם היום ‪ .‬ולפעמים נקראת טדה זו אלהי״ם חיי״ם באומרו )ירמיה י( הוא‬
‫אלהים חיים ומלך עולם ‪) .‬ב( והסוד בהיות א״ל ח״י מריק חיים בכריכת אדנ׳יי הנקרא אלהי״ם‬
‫וכשממלא אותה חיים נקראת כל אחת משתיהן אלהי׳ם חיי׳ם ואז בדרך הצינורות יתמלאו‬
‫חיים כל בעלי חיים ‪ .‬ומרע״ה כשעלה למרום המשיך מדת א״ל ה״י לאדנ״י באומרו )נ״יגר‬
‫יי( ועתה יגדל נא כה אדנ״י מאי כה אדניי הוא סוד ההיים הנמשכים אליה מא״ל ח״י ‪ .‬מה‬
‫כתיב בתריה )שם( סלחתי כדברך ואולם ח״י אני זהו 'סוד שהמשיך חיים מא״ל ח״י למדת‬
‫אני ואלמלא כן מתו כולם לפי שעה ‪ .‬ולפיכך המתין להם בהיים עד שעשו פירות ופירי פירות‬
‫ואח״ב נפרע מהם ‪ ,‬והמשכיל דבר זה יבין כמה הוא כה המשכת מדת איל ה״י כאדנ״י ‪ .‬ומה‬
‫שאמר הכתוב ^אלהי״ם חיי״ם גם מדת אדנ״י נקראת אלהי״ם היים והטעם לפי שאינו נותן‬
‫חיים בלתי עלי פי הדין ואין שם משוא פנים ולפיכך הזכיר אלהי״ם היים שהוא מדת הדין‬
‫עם חיים ‪ .‬ולפיכך אנו מזכירים בראש השנה שהוא יום הדין שתי אלה ‪ .‬המרות אלהי״ם חיי״ם‬
‫ואיל ח״י ומגן כברכה ראשונה כמו שאנו אומרים זכרנו לחיי׳׳ם אל מלך הפין בחיים כתבני‬
‫בספר החיים למענך אלהים;חיים א״ל ח״י ומנן הלא תראה שתי אלו המדות נכללות בברכה זו ‪:‬‬
‫! א ח ל שהודענוך עיקר זה דע כי מדת אל חי נקראת לפעמים א ל ע ן ד י והטעם לפי‬
‫שממנו נמשך הבה והשלמות והשפע והאצילות בשם הנרןא אדנ״י עד שיאמר ד״ ‪.‬‬
‫ולפיכך ארז״ל במסכת חגיגה שד״י שבו אמר לעולמו די ‪ .‬ואע״פ שמשמע כמו שאמרו שם‬
‫שהיה העולם מרחיב עצמו והולך עד שאמר לו די העיקר הפנימי הוא בי במדת א״ל שדיי‬
‫הוא נותן מזון לכל בריה ובריח ומשלח כרבותיו לאדנ״י עד שיבלו שפתותיהם מלומר די ‪.‬‬
‫וכשמדת אדנ״י מתמלא טבח א״ל שד״י אז)ג( גם היא נקראת על שמו שד׳י וא״ל שד״י כטו שכבר‬
‫הודעתיך‪.‬׳ וכל הברכות והטובות הנשפעות באדנ״י למלאות צורך כל כריה ע״י אל שדי הם‬
‫כאטרו )ניוו שי ה כ״( ואל שדי יברך אותך ויפרך וגו׳ ‪ ,‬גם המדה הזאת היא האומרת די לבל צדה‬
‫שלא תבא על האדם ולפיכך התפלל יעקב אבינו ע״ה באל שדיי ‪ .‬ולפעמים נקראת מדה זו‬
‫מ ק ו ל מיי □ ח י י ם )ד( והטעם לפי שהמים האלה נובעין מעדן העליון מן המקור‬
‫הנרךא אין‪ ,‬סוף )נ״ל שכונחו כ״ט( אשר מאותו המקור החיים נמשכים לכל חי ונקרא‬
‫מקור מים חיים‪ .‬ולפי שיש מים אחרים רעים ונקראים מים מתים והם המים העכורים הבאים‬
‫מתמצית מים הזדונים שהן בארות נכריות שיש כהן כמה מיני מים הרעים ומהם יצאו מ*‬
‫המרים המאררים ולפיכך הוצרך י״י יתברך להתרעם על כל ישראל ואמר )יימיי‪ .‬נ( כי שתים רעות‬
‫עשה עמי )ח( אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות בארות נשברים אשר לא‬
‫יכילו‬
‫נשער נ' וכמו שאירש לעיל בהקדמה ‪ ) :‬א( הנוחר בשירי זמרה מלך אל חי הפולמיס‪ .‬פי' אל חי שהוא מייחד ומחכר‬
‫שני העולמים שהם הנינה הנקרא עולם הנא כמנואר נמ קומו נשער ח' והמלכוה שנקראה נ"כ עולם ע״ש שמנהנת‬
‫עולם הזה ; )ב( נהיוח אל חי מריק חיים ננ רינ ח אדנ״י הנקרא אלהים‪ .‬עיש קנלתה ממה״ד של מעלה ויהיה פי׳‬
‫אלהים חיים שהוא חיים של אלהים ‪) :‬ג( נם היא נקראח על שמו שדי ואל שדיי כמו שהודעהיך‪ .‬נשוף השער הראשון ;‬
‫' ׳ והמפם לפי שהמיס האלה נונעין מעדן‪ .‬ר״ל מהחכמה עליונה הנקראת עדן מקור כלשון ערכי שנס היא מקור‬
‫שחחחיה והיא נונ עח מהמקור העליון הנקרא אין סוף ‪ ) :‬ה( אוהי עזנו מקור‪,‬מי ם חיים וגו׳ ‪ .‬נס מזה לעיל‬
‫כשער‬
 ‫שער ב‬ ‫‪36‬‬
‫יכילו המים וכתיב )שה י!( בל עוזביך יבושו וגר כי עזבו מקור מים היים את י״י ‪ .‬והטעם היותו‬
‫נכךא מקור מים היים מכמה פנים האחד שהמקור הזה יוצא מעדן העליון ובו יחיו כל בעלי‬
‫היים ובהיותם שותים מן המים האלה לא ירעבו ולא יצמאו ותמיד יהיו חיים וקיימים לעולם ‪.‬‬
‫השני כי כמו שהחי מתנועע לבאן ולכאן ועושה פעולות כך המים הללו מתנועעים והולכין‬
‫תמיד להשקות נחלות שדות וכרמים ופרדסים וליטול מהם בני אדם לכל צרכיהם ופועלים כל‬
‫הפעולות בהיותם מתנועעים ממקום למקום ‪ .‬השלישי כי המבקש את החיים האמתיים לפני‬
‫י״י אלו המים יודיעוהו מקומו והוא בהיות האדם הולך על שפת הנחל הזה ולא יפרד משפתי‬
‫הנחל יודיעוהו המקום שממנו נמשך ויוליכוהו עד המקור שממנו יוצאין החיים ‪) .‬א( וסימן‬
‫וממתנה נחליאל ומנחליאל במות ‪ .‬ולפי דרך זה צריך האדם להתבונן מה שאמר‬ ‫) נ מי ני‬ ‫‪( h‬‬

‫יתברך בתורה )ינמם לא( ראה נתתי לפניך היום את החיי״ם ואת הטוב ואת המו״ת ואת הרע‬
‫לפי שהדבוק במדת אל ח״י ימצא חיים וטוב והמתרחק מאל הי ימצא כנגדו מות ורע שהרי‬
‫אלו כנגד אלו נערכות כל המערכות‪ .‬וסימן נם את זה לעומת זה עשה האלהים ‪ .‬והמדה הזאת‬
‫נקרא יי סו ד כלומר כמו שהבית נשען על היסודות כך מדת אדנ״י נשענת על מדת יסוד ‪.‬‬
‫)ב( לפי שאין למדת אדנ״י שפע וקיום זולתי על מדת יסויד הנקרא א״ל ח״י‪ .‬ובגמרא דחגיגה‬
‫אמרו העולם על מה הוא עומד על עמוד אהד שהוא צדי״ק שנאמר וצדי״ק יסו״ד עולם ‪ .‬ומה‬
‫שאנו צריכין לעוררך עליו הוא שאין כל היסודות שוין כי ‪-‬ש יסוד שהוא למעלה ובניינו‬
‫למטה ויש יסוד שהוא באמצע בניינו ויש יסוד שהוא למטה ובניינו למעלה ‪) .‬ג( וסימן עולם‬
‫עליון עולם תיכון עולם תחתון‪ ,‬וסימן בתוך סימן עליון עליון תיכון תיכון תחתון תהתון‪ .‬והסוד‬
‫חולים שור״ק )פי׳ מלאפו״ס( חיריק וכבר רמזו רז״ל בא וראה שלא כמדת הקב״ה מדת בשר‬
‫וךם בשר ודם הוא למטה ומשאו למעלה אבל הקב״ה אינו כן אלא הוא למעלה ומשאו למטה‬
‫הימנו שנאמר )ישעיה ״( בה אמר י״י רם ונשא ‪ .‬ולפי ענין זה יש לך להתבונן כי מדת א״ל‬
‫ח״י הנקרא יסו״ד הוא למעלה ואדנ״י הנקרא בנינו היא למטה הימנו ‪ ,‬וזהו הסוד המופלא‬
‫בהיות אדנ״י משתוקק ונכסף להתעלות בעלוי אל ח״י )ד( ומתאוה לעלות אליו תמיד ‪ ,‬ואל‬
‫תתמה שהרי יש דוגמא בעולם הזה הלא תראה האבן השואבת מושכת אליה והיא למעלה‬
‫ויסוד המים‬ ‫ומה שהיא נושאת למטה ממנה ‪ .‬ונם יסוד האש ויסוד הרוה‬
‫שלש־תן‬
‫כמוה‪ .‬פי' וממהנה‬ ‫כאריכוח ‪ ) :‬א( וסימן וממחנה נהליאל ומנחליאל‬ ‫שער א׳ בכינוי באר שפע מ ם פי׳ העניין‬
‫כן ע״ש הנחלים שלמעלה ממנו ‪.‬‬ ‫ומשפיעם ‪ .‬נ ^י א ל אל היסוד הנקרא‬ ‫וא העטרה שנחנה לחהחונים היוחה מנהיגם‬
‫במוח אל המקור העליון שהוא גבוה מעל גבוה למעלה ‪) :‬ב( לסי שאין למדח אדנ״י שפע וקיום זולהי על מדה יסוד‬
‫הנקרא אל הי ‪ .‬ועליו נאמר כי כל בשמים ובארן כי כל פגימטריא יסוד שהוא המחווך פין השמים והאר! שהוא‬
‫החפארה והמלכוה ומחברם ומשלים ביניהם ואז לה שפע וקיום ‪) :‬ג( וסימן עולם עליון כו׳ ‪ .‬פי' עולם השכל‪ .‬עולם‬
‫הגלגלים ‪ .‬עולם היסודות ‪ .‬וכבר ידעח כי הנקודות כמו נשמה לכ״ב אוחיוח כי הם המניעים אוחם על כן ההולם‬
‫שהוא תמיד למעלה רומז לעולם העליון שהוא יסודו למעלה קוצו של יו״ד ‪ ,‬והשורק הוא באמצע בין נקודת הולם‬
‫והירק והוא באמצע האוח כן הוא יסוד עולם האמצעי בין המלאכים ופין האדם והוא באמצע הגלגלים שאין לך גלגל‬
‫כדורי לעולם שימלט מנקודה אמצעית כי הנקודה האמצעית היא יסוד כל העיגול כי עין העיגול הוא ועין העיגול‬
‫יסודו וכהו ונשמתו‪ .‬והחירק שהוא למטה רמז ליכוד עולם התחתון שהיא הארץ לעולם עומדת וכל היצור נשען עליה ‪.‬‬
‫מספ״ר‪.‬גינ*ח אגו״ז ‪ .‬ובשערי צדק מבואר יותר וז׳׳ל יש יסוד שהוא למעלה ובניינו למטה כגון עולם הנפרדים‬
‫המשתוקקים תמיד לעלות וליראות כני הש״י שהוא יסוד שלהם המעמידס ‪ .‬ויש יסוד באמצע הבניין יסודות ובניינים‬
‫‪ .‬ויש יסוד שהוא למטהובניינו‬ ‫שמים לפי שהשמים עגולים וכל גלגל יסודו באמצעיתו וע״י אמצעיתו סובב והולך‬
‫הנקודות תבין כי האותיות כגופות ונקודוחיהם כנשמות להם קיומם‬ ‫למעלה כגון בנייני עולס השפל הארציי וסימן‬
‫ויסודם והבן ‪ ) :‬ד( ומחאוה לעלות אליו תמיד‪ .‬סי׳ כי אף בהפרדה והאירה לפועלי הדין בעולם בכה מה״ד הקשה‬
‫'‬
‫לפועל הרהמים‬ ‫ולהאיר סניה י‬
‫י־‬ ‫‪.‬‬
‫בעלה הראשון‬ ‫כי משחוקקת תמיד לסוב ‪ .‬אל‪.‬‬ ‫המשפעת‬
‫שלשת; ■‬
 ‫יט ‪37‬‬ ‫שער ב‬
‫בבל התורה טלה ‪.‬‬ ‫צדיק‬ ‫שלשתן עדים נאמנים על אלו הדברים ‪ .‬והמרה הזאת נקראת‬ ‫)א(‬
‫ולפי שנקרא יסוד ונושא כל הדברים אשר תחתיו בבל הנמצאות נקרא י צדיק יסוד עולם ‪.‬‬
‫וענין שנקרא צדיק הוא סור השפע שמשפיע כל טוב וברכה )ב( ונותן כמדת אדני ‪ .‬כענין‬
‫כי שלשה‬ ‫דע‬ ‫שנאמר )קהלים לי( וצדיק חונן ונותן ‪ .‬וצריך אני לעוררך על ענין גדול ונכבד‬
‫שמות הם צדי״קצד״ק וצדק״ה‪ .‬ומדת אל ח״י נקראתצדיק‪) .‬ג( ומדת אדני נקראת^צד״ק ובהיות‬
‫צדיק משפיע ברכתו בצרק אותו השפע והאצילות נקרא צדקה ‪ .‬נמצאו שלשת שמות הללו‬
‫מתא־דים כאחד ‪ ,‬צדיק לתת ‪ ,‬צדק לקבל ‪ ,‬צדקה הוא סוד המתנה והדבוק והחבור ‪ .‬ולפי סוד‬
‫זה נאמר )״‪:‬לי י( זכר צדיק לברכה ‪ .‬ועתה יש לי להאיד פניך בעיקר גדול דע כי בהיות‬
‫צרי ׳ק משפיע ברכתו וטובתו על צד״ק נקראת אר״קי החיים והיא מטיבה לכל הנבראים ‪ .‬ואם‬
‫חם ושלום יפסקו צנורות זה הצדיק ולא יבאו אל מדת צד״ק )ד( אז היא מתמלאת מאותן‬
‫הבורות הנקראות מות ‪ .‬והי״א ממיתה ועושה כל מיני מגפה והשחתה בעולם ‪ ,‬ובהיות הצדי״ק‬
‫מתהכר עם צד״ק )פי' עם עני הגון כי גס מדם ע׳ נקראם ענייה( ונותן לו מתנה מברכותיו‬
‫אז כאותו החבור הנקרא צדק׳׳ה מביא למדת צדק )ע( חיים תחת מות ‪ .‬וזהו סוד וצדקה‬
‫הציל ממות ‪ .‬בא וראה במה היא סגולת הצדק״ה כי כמו שהאדם עושה צדק׳יה כך ממשיך‬
‫מדת צדי׳׳ק במרת צדיק ומביא חיים אל העולם ומציל אותם מן המות ‪ ,‬ואם את העולם‬
‫הוא מציל מן המות כל שכן את עצמו ‪ .‬ולא תאמר ממיתה משונה אלא אפילו ממיתה עצמה‪.‬‬
‫ובשעה שצדי״ק נפרד מצד״ק ונשארת מדת צדק )פי׳ משפע השני שהוא לצורך הנבראים( ריקנית‬
‫אז תקום להמית ולהשהית לעקור ולשרש ומביאה על הבריות כמה מיני מיתות ‪ .‬מהם מיתה‬
‫טבעית‪ .‬ומהם מיתת מגפה‪ .‬ומהם מיתה משונה ‪ .‬ושאר כמה מיתות ‪ .‬ולפי דרך זה יש לך‬
‫להתכונן כי הרוצה לירש ארץ החיים צריך להדבק במדת צדי״ק בי בל הדבק במרת צדי״ק‬
‫נקרא צייק על שמו ונוחל ארץ החיים וע״ז נאמר )י«יה =( ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו‬
‫ארץ ‪ .‬וכבר ידעת מה שדרשו בו חז״ל כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך‬
‫כולם צדיקים לעולם יירשו אר־ן ‪ .‬ועתה יש לנו לעוררך על עיקר נ חל שהוא יסוד ושרש להיות‬
‫אדם יודע כמה הוא גודל כל עובר עבירה ‪ .‬הנה הודענוך בספר זה בי בהיות מדת אדנ״י‬
‫מתמלאת מן המקור העליון הנקרא אל ה״י וצדי״ק היא מתברכת ועומדת במלואה והיא‬
‫מספקת צורך כל הנבראים ונמצא כל העולם כולו עומד במלואו ובשמחה ובכל מיני מעדנים‬
‫ותענוגים ‪ .‬ולפעמים מסתלק אל ח״י ממדה אדנ״י ואז היא נשארת יבשה ריקנית וחסרה‬
‫כל טוב ‪ .‬ולפיכך צריך אני להודיעך היאך דבר זה איפשר להיות ‪ .‬דע כי מדת אל ח״י הנקראת‬
‫צדי״ק עומדת להסתכל ולראות ולהשקיף על בני אדם ובראותה בני אדם שהם עוסקים בתורה‬
‫ובמצות והם חפצים י׳טהר עצמם ולהתנהג בטהרה ונקיות אזי מד״ת צדי״ק מתפשטת ומהרחבת‬
‫ומתמלאת מכל מיני שפע ואצילות מלמעלה להריק על מדת אדנ״י כדי לחת שכר טוב לאותם‬
‫המחזיקים‬
‫) א‪ .‬שלשתן הם עדים נאמנים ‪ .‬פהאש עולה למעלה והרות ממוצע והמיה יורדים ‪) :‬ב( ונותן למדת א מי‪.‬‬
‫כעניין שנאמר וצדיק חונן ונותן ‪) :‬ג( ומדת אדנ״י נקראת צדק ‪ .‬סי׳ כי כאפר נקראת צדק הוא מפני כי אז היא‬
‫מצדקת דינה ואז הדין נמצא בעולם להצדיק בני עולם נעל כרסם אמנם בהיות הצדיק למטה מחקן מעשיו ומיישרם‬
‫בגמילות חשד ונתינת צדקה מעורר הצדיק העליון להשפיע מכח הרחמים והסש״ד צדקה וברכ״ה בצדק ומחברכין כל‬
‫העולמות ומתחבר צדיק בצדק ותהיה צדק״ה ורחמים בעולם ומצדק נעשה צדקה ‪ ) :‬ד( אז היא מתמלאת מאותו‬
‫הבורות הנקראות מות ‪ .‬ר״ל שהם נטפלים אליה לקבל שסע הבא מן הפחד כדלקמן בסמוך בכינוי כיוב ולא שיכנסו‬
‫בה ממש ח״ו כי מי ית; טמא בטהור אלא מאני שהיא מאירה פניה אליהם כפי דינה והס עושים שליחות הדין להמית‬
‫כמו שפירשתי בשער א' בכיניי באר שבע הרי הוא כאילו נכנסו שם לקבל כח וליטול רשות כעניין נוטל רשות ונוטל‬
‫מיני מגפה והשחתה‬ ‫נשמה ובנתינתה להם רשות יכח לדון ולהמית הרי הוא כאילו היא ממיתה ועיבה‬
‫^ ועי■;‬
 ‫שער א‬ ‫‪38‬‬
‫המחזיקים כתורה ובמצות ומטהרים עצמם ונמצא כל העולם מתברך עיי אותם הצדיקים ‪.‬‬
‫ונם מדת אדנ״י מתברכת על ידיהם וזהו סוד זכ״ר צדי׳ק לברכה ‪ .‬ואם ח״ו בני אדם מטמאים‬
‫עצמן ומתרחקין ‪ p‬התורה ומן המצות ועושין רשע ועול וחמס אזי מדת צדיק עומדת להביט‬
‫ולהסתכל ולהשקיף במעשיהן ובראותה בני אדם שמטמאים עצמן מואסים בתורה ובמצות‬
‫ועושים עול והמס אזי מדת צדיק מתאספת ומתכנסת ומסתלק למעלה למעלה ואז יפסקו כל‬
‫הצינורות וההמשכות )א( ונשארת מרת אדנ״י כארץ יבשה ריקנית וחסרה מכל טוב ‪ .‬וזהו‬
‫סוד כי מפני הרעה נאסף הצדי״ק ‪) ,‬ב( ושלמה ע״ה צווח ואמר )ק‪)5‬ה ! ( יש צדיק אובד‬
‫בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו‪..,‬והסוד הזה כולו רמוז בפסוק )יזהלים יי( י״י משמים השקיף‬
‫על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלהים הבל סר יחדיו נאלחו אין עושה טוב אץ‬
‫גם אחד ‪ ,‬הלא תראה היאך רמז הפסוק אין עושה טוב כי כה יש ביד התחתונים לבנות כמה‬
‫עניינים למעלה או להרוס ולהשחית )ג( והסוד )שם קי״( עת לעשות לי״י הפרו תורתך ‪,‬‬
‫)ד( וכתיב )יכעיס כי( או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי ‪) .‬ה( והמבין זה הסוד‬
‫יבין כמה כחו של אדם לבנות ולהרוס ‪ .‬ועתה בא וראה כמה חוא כחן של צדיקים המחזיקים‬
‫בתורה ובמצות שיש להם כה לחבר כל הספירות ולהטיל שלום בעליונים ובתחתונים בהיות‬
‫האדם הישר והטהור מהבר מדת צדי״ק למדת צד״ק ואז נקרא יהו״ה אחד ‪ .‬ונמצא מטיל‬
‫שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה ‪ ,‬נמצאו שטים וארץ אחדים ע״י אדם זה אשרי‬
‫חלקו ואשרי יולדתו ‪) ,‬ו( ועליו נאמר )משלי כג( ישמח אביך ואמך וגר ואומר )מהוים קד( ישמח‬
‫י״י כמעשיו‪ .‬ואם חיו נמצא אדם רשע וטמא ובליעל הורש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ‬
‫לרעה מאום בטוב ובחור ברע מאום בתורה ובמצות בהיות מדת צדי״ק עומדת להביט‬
‫במעשיו הרעים אזי המדה הנקראת צדיק מתקבצת ומתאספת למעלה ונמצא אדניי נשאר‬
‫לבדו יבש וחסר מכל טובותיו של צדיק ומי גרם זה רשעו של אותו רשע ועליו נאמר )משלי‬
‫יי( ונרגן מפריד אלוף ‪ .‬נמצא מחריב העולם ומקלקל סדר בל הנבראים ‪ .‬וע״ז הזהירו חז״ל‬
‫במסכת קידושין פיק ואמרו לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו זכאי ובר ר״א בריש אומר‬
‫לפי שהעולם נדון אחר רובו עשה טצוה אחת אשריו שהכריע עצמו וכל העולם כולו לזכות‪.‬‬
‫ועל דרך זה יש לך להתבונן מה שאמרו רז״ל העולם על מה הוא עומד על עמוד אחד‬
‫שהוא צדיק שנאמר וצדיק יסוד עולם‪ .‬ודע כי המדה הזאת נקראת בכל התורה ט ו ב וסימן‬
‫)ישעי״ ג( אמרו צדיק כי טו״ב ‪ .‬ועתה יש לנו לעוררך על הדבר ‪ ,‬דע כי כל ההמשכות‬
‫היורדות מלמעלה מאת כל הספירות העליונות בולם פועלות על דרך הטוב והשלמות ואפילו‬
‫ירד דין לעולם במדת הפהד והגבורה )ז( אם בא הדבר ע״י צדיק הכל בא על דרך הטוב‬
‫הגמור‬ ‫■‬
‫)ועיין ביששכר דף נ״ו בסוד השיל בה זוהמא וגפרדם הקדוש( ‪ ) :‬א( ונשארת מדת אדני נ איז יבשה וריקניח חסרה מכל‬
‫שוב‪ .‬כי אין שפעה כדרכה כאשר ביארתי למעלה בשער א׳ בכינוי נשר רק ממה״ד הקשה וצריכה להשפיע לפועלי רע‬
‫שלוחי הדין ומתהפך על ידם הששע והעוב היורד לרע כאשר יתבאר בסמוך ‪ ) :‬ב( יש צדיק אובד בצדקו‪ .‬כמו הצדיק‬
‫אבד שצדקתו ונשפעתו נאבדת והרשעים אז מאריכים ברעתם כי עבד ימליך ושפחה תירש גבירתה ‪) :‬ג( והסוד פ ת‬
‫לעשות לי״י כו׳‪ .‬פי׳ השכינה הנקראת עת צריך לעשותה בחיבור לה׳ אחר שכבר הפרידה במה שהפרו תורות ומברו‬
‫חוק ונקראת עת מפני כי היא משתנית לפי העתים עת רצון ועת רעה כמו שית'ב‪ 16‬לפנים בכינוי כל ‪ ) :‬ד( וכתיב‬
‫או יחזק במעוזי‪ .‬ר״ל ההורה ונם העשרה נקרא עוז כדאמר ויתן עוז למלכו ‪) :‬וק( והמבין זה הסוד יבין כמה כחו‬
‫של אדם לבנות ולהרוס‪ .‬ואין זה הדש כי עיקר הבריאה על האדם הועמדה להיותו מתנהג בבחירוהו לעורר ולהפך‬
‫כרצונו אל אשר יהיה שם רוחו ללכת שמה הרוח ללכת והאופנים והחיות ינשאו לעומתו כעניין שביארתי למעלה בשער‬
‫א׳ באריכות ‪) :‬ו(‪ .‬ועליו נאמר ישמח אביך ואמך גהנ‪.‬ל_זךל^ךחך‪ .‬ודרשו רז״ל אביך זה הקב״ה ואמך זו כנסת ישראל‬
‫דהיינו יסוד ומלכות ‪) :‬ז( אם בא הדבר ע״י צדיק הכל ‪ 5T‬על דרך המוב הגמור ‪ .‬פי׳ ולכך נקרא שוב כי הוא‬
‫המשיב‬
 ‫כ ‪39‬‬ ‫שער ב‬
‫הגמור ואין רעה פועלת בדבר לעולם כי אם לטובת אותו הנפג□ לפי שהדבר כא לו ע׳י‬
‫הצדיק והבל לטובה וזהו סוד מה שאמרו ז״ל אין דבר רע יורד מן השמים ‪ ,‬וא״ב מה זה שאמר‬
‫הכתוב )מיכל א( כי ירד רע מאת י״י )א( דע כי יש הוץ למהיצות )סי׳ בעשייה ונקראים מלאגטי‬
‫ובפרדס מדורין( הספירות נגעים הנקראים רע והם )ב( הוץ לספירות סביב ולפעמים גטפלים‬
‫למדת אדנ״י ויורדים לעולם )ג( וזהו סוד כי ירד מאת י״י ולא מי״י ‪ .‬ועל דרך זה נאמר‬
‫במעשה בראשית )ניאשיה א( וירא אלהים כי טוב ובסוף נאמר והנה טוב מאוד ואמרו‬
‫בבראשית רבה והנח טוב זה יצר טוב מאד וכו' מאד זה המות כי אפילו המות כשבא ע״י‬
‫מדת צדיק נקרא המות היים וטוב וזהו סוד שאמר שהצדיקים אפילו במיתתן קרויים היים‬
‫וע״ז נאמר )שם נ( ועץ הדעת טוב ורע כשמדת אדנ״י הנרןאת עין הדעת שואבת מטרת טוב‬
‫כל מעשיה נקראים טוב וכל חיים וכל מות הבאים לעולם הכל טוב ‪ .‬ועל דרך זה אמר‬
‫נחום איש גם זו בכל נגע ובכל מחלה הבאים עליו ו‪.‬ם זו לטובה ‪ .‬ור״ע ע״ה היה אומר תמיד‬
‫כל דעביד מן שמיא לטב עביר כההוא מעשה דברכות דפ' הרואה ‪ .‬אבל אם ה״ו יפסקו צינורות‬
‫צדי״ק מלכא ממדת צד״ק הנקרא ע־ן הדעת אז״י מדת צדק מושבת אליה מן הדברים‬
‫)ד( החיצונים הנקראים רעה חולה כמה מיני משחית וכמה מיני פורעניות ומשלחת לכל בני‬
‫העולם כפי חיוב משפטיה ואז יתחדשו בעולםבל נגע וכל מכה וזהו עץ הדעת טוב ורע וזה‬
‫לעומת זה הם עומדים ‪ .‬אבל מה שאתה צריך שתתבונן בענין משה רבינו ע״ה שאמר בו‬
‫)כמוה נ( ותרא אותו כי טוב הוא שהיה דבק במרה זו ‪ ,‬ולפיכך נתמלא כל הבית כולו אורה ‪.‬‬
‫וצריך אתה להתבונן בברכת הטוב והמטיב שתקנוה ביבנה על הרוגי ביתר הטוב שלא‬
‫הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה ‪ .‬ודע והאמן בי מרה צדיק עומדת תמיד להפיק רצון כל שואל‬
‫ולרהם בהיות האדם מתכוין לתקן ולהיטיב דרכיו ועליו נאמר )ההצים ג״־'( טוב י״י לכל ורחמיו‬
‫על כל מעשיו והוא המורה דרך להטאים בתשובה ועליו נאמר )שם כי‪ (-‬טוב וישר ה' על כן‬
‫יורה הטאים בדרך ופירושו כך מכיא יסורים ונגעים ומחלות על בגי אדם הכל לטובתם כדי‬
‫שיהזרו‬ ‫■‬
‫המשי■‪ :‬למלכות ממה שמשך מהעוש העליון גאמצעוח החפארס ואז יהיה הכל לעושה שעולם כי אף אס יכא איזה חולי‬
‫יפגע הוא לעושה כאשר יחכאר‪ .‬שסמוך שהוא כדי לעוררם לחזור שחשושה ; ) א( דע שיש היז למחיצות הספירות‬
‫אוצרות נגעים הנקראים רע‪ .‬הם שלוחי הדין וכחוח העומאה ששיארחי למעלה ששער א׳ שהם נעפלים למדח אדני לקנל‬
‫כחה וגשורחה כמו שפירשתי שסמוך ואז השפע הפוש היורד ר‪,‬מיד ע״י מתהפך לרעה למקשלים שהרחיקו עצמם ממנה‬
‫ונחרו שרע שהתעוררותם כענין ששיארתי למעלה שהקדמת הספר ‪ .‬ואומרו שהם חו! לב( לספירות סניש ‪ .‬לאו דוקא‬
‫שהם סשיש כולם רק הם סשיש היסוד והמערה לשד ואף רחוק ממנה כקליפות סשיש האילן ואינם כקליפות הדכוקיס‬
‫רק כדמיון ענן וערפל סשישו למסך משדיל לחועאים ולעונים הס נפזרים שרחוק מעהרה לצד שמאלה‪ .‬ואף ששכנים‬
‫שרים שלהם היותר חשושים ועליונים מהם כנראה מל'הרש ז״ל לקמן כשער ה׳ שאמר ונעשה עיסה לכל השרים ונס‬
‫אפילו לכחוח העומאה החיצונות אמרו שלא יעלו למעלה מזרועות עולם והוא סוד רחיצת הידים עד פרק הזרוע ‪.‬‬
‫וגס זאת לא אמרו אלא לענין קשלת השפע שלפעמים נשפעים ככיון מאלו הספירוח ממש כדרך ההשחלכלות ואורחות‬
‫עקלקלות כעין צינורות שבורות שמגיפעפין לצדדיי ולא דרך קו האמצעי אשל מכל מקום הכל הולך דרך הים הגדול‬
‫ומשם יורד אותה ההשקאה להם והרי הוא כאילו עלו למעלה שם ולא שיהיו נאחזין ודבוקיס שם הלילה אכל משלשה‬
‫ספירות עליונות מעולם לא יקבלו שפע כי שפעם יורד חמיד על י כוונת תחילת הבריאה ולא ישנו בלכתם ‪ .‬ושמעתי‬
‫חיש מקובלים חכמים אמרו פי אפילו מן המלכות עצמה לא יקבלו רר‪ ,‬מן ההיכל משבעה היכלות שכנגד המלכות וכן‬
‫שאמרם ששרים המקבלים מהחסד והפחד אומרים שר״ל מאותן ההיכלות שהם כנגד החסד והפחד שהם היכל אהבה‬
‫והיכל הזכות שהם היושבים ראשונה לקבל השפעת החסד והפחד מהמלכות והרי הוא כאילו קבלו מהחסד והפחד עצמם‬
‫ולא שיעלו אליהם למעלה ח״ו וכ״ש אלו הכוחות כי סורו סורו פימא קראו למו חון לבלש מחנות ואף מן היכלות‬
‫הקדושות האלה ירוחקו כי מה לטמא אח הטהור ‪ .‬והנה כוונתינו לקרב הדבר אל השכל וברוך היודע ועד ‪ .‬ועני;‬
‫ההיכלות פי' בביאור רחב בפי׳ המערכת בשער המרכבה ‪,) :‬־‪ (.‬וזהו סוד כי ירד מאת ה׳ ‪ .‬כי ירצה בו מאת הנטפל‬
‫לה' ‪;: :‬ד_; החיצונים‪ .‬פי' בכת מה״ד הקשה השופע ויורד עליה היא מושכת אליה הדברים החיצונים ומגברת כחם‬
‫לעשות‬
 ‫שער ב‬ ‫‪40‬‬
‫שיחזרו בתשובה וגטצאים כל אותם היסורים והנגעים פזוב גמור שהם סבה שיחזור האדם‬
‫כתשובה ויזכה לטוב העליון ולחיי העולם הבא וזהו פירוש של פסוק כזוב וישר י*י על כן‪.‬‬
‫יורה חטאים כדרך ‪ .‬ודע והבן בי מדת אדנ״י שנקראת לפעמים אלהי״ם כשבאה לברוא )לל‬
‫‪5‬קאי על עולם הבריאה( כל הנבראים במדת טוב נסתכל ונתיעץ והיה בורא כל הנבראים‬
‫ומצייר כל הצורות באמרו בבל מעשה בראשית )ניאשיח א( וירא אלהי״ם כי טו״ב כלומר‬
‫כמדת טוב נסתכל ונתיעץ אלהים וברא העולם וזהו העירך והאמת ואלמלא מדת טוב אין‬
‫אדנ״י הנקרא אלהים במעשה בראשית יכול להשלים ספוק כל הנבראים וצרכיהם ‪ .‬ולפי‬
‫שנחתמו כל מעשה בראשית במדה זו הנלךאת טוב כתיב )כס( וירא אלהים את כל אשר‬
‫עשה והנה טוב מ אד‪ ).‬א( ולפעמים נקראת מדה יי ש כ ל ט‪ 1‬ב לפי שמן המדה הזאת‬
‫יכנס אדם לאספקלריא המאירה ובמדת אל ח״י ישכיל אדם דרך להבנם ולדעת ולהתבונן‬
‫ולהתחכם באמתת י״י יתברך ומדה זו הנקראת שבל טוב עומדת עם האדם בהיותו מקיים‬
‫התורה והמצות וסימן )סהלים קיא( ראשית חכמה יראת י״י שכל טוב לכל עושיהם ‪ .‬והסוד‬
‫הנ חל )מכלי יי( משביל על דבר ימצא טוב ‪ .‬ולפי שהיה דוד ע״ה דבק במדה זו היה אומר‬
‫לדוד משכיל וכל לשון משכיל במקום הזה תלוי ‪) ,‬ב( והיודע סוד החן ידע שכל טו״ב יתן ח״ן ‪.‬‬
‫ודע בי יש הפרש בין משבי״ל ובין מבי״ן ‪ ,‬כי סוד מבין הוא מהמשכת מקור הבינה ‪.‬‬
‫)ג( והמשכיל הוא מהמשכת הטוב תהלה וסוף ‪ .‬והנה המדה הזאת נקראת בכל התורה כולה‬
‫ש ל ו □ והטעם כבר הודענוך בהיות ישראל צדיקים וטובים אזי מדת אדנ״י־ במילוי ובשלימות‬
‫ובכל מיני שפע וברבה ואם ה׳יו יצאו ישראל מחפץ הש״י אזי מדת רחמים הנקראים יהו״ה‬
‫מסתלקת מהיכל אדנ״י)ד( ואז נשארת ריקנית ושפלה ‪ .‬ובהיות צדי׳ק מתעורר בעולם לשוב‬
‫בתשובה או לתקן הקלקול אזי המדח הזאת הנקראת שלום מליין טוב בין יהריה ובין אדנ״י‬
‫והוא המטיל שלום ביניהם ומקרב אותם לשכון ביחד בלי פירוד וקצוץ בעולם ונמצא יהו׳ה‬
‫אחד באותה שעה ‪ .‬ודע והאמן שא״א לבא ברכה לעולם זולתי ע״י המדה הזאת הנקראת‬
‫שלום וע״ז נאמר )סהליס כ־‪-‬׳( י״י יברך את עמו בשלום ‪ .‬ואמרו ז״ל אין לך כלי מחזיק ברכה‬
‫אלא שלום ‪ .‬ודע כי לפי שהשלום הוא סוף תשע אספקלריאות עליונות והוא המריק ברבה‬
‫בשם אדנ״י לפיכך נקבע בסוף ברכת כתנים ובסוף ברכה אחרונה של תפלה והטעם כי על■‬
‫פיו יצאו ועל פיו יבאו כל הבאים להדבק באור העליון הנקראת היי העולם הבא ‪ .‬ויש לי‬
‫לעוררך על הסוד הפנימי דע בי אמרו ז״ל כשעלה משה למרום אמר לו )ה( הקב״ה משה‬
‫אין שלום בעירך )ו( אמר כלום יש עבד שנותן שלום לרבו )ז( א״ל היה לך לסייעני באותה‬
‫שעה )ה( פתה משה רבינו ע״ה ואמר )גמיני יי( ועתה יגדל נא כה אדנ״י מה כתיב בתריה‬
‫סלחתי‬
‫לעשות כסי דינם להרוג ולאבד ולהשתית ולא שהיא חקנל מהם כאשר סי' ■אעמים ‪ ) :‬א( ול&עמים נקראת הרדה‬
‫הזאת שכל טוב לפי שמן המדה הזאת יכנם אדם לאםפקלריא המאירה ‪ .‬פי' שהוא התפארת הנקרא נ״כ טוב שבשכל‬
‫טוב יכנם להשכילה ולהשינה כדאמר משכיל על דבר ימצא טוב ‪ ) :‬ב( והיודע סוד החן וכו׳ ‪ .‬שהוא תלוי במלכות‬
‫שנקראה חן סתם והתפארת נקרא תן הגדול על שם בגדי פאר שמתלבשת ושה החנינה ועל שם זה נקראו המקובלים‬
‫בעלי חן והיסוד נוטל החן מהתסארת ונוחנו במלכות ‪) :‬ו‪ (.‬והמשכיל מהמשכה הטוב תחילה וסוף‪ .‬פי' כי מבין סוד הההלה‬
‫ההמשכה שהוא מהבינה ושכל סוף ההמשכה שהוא מהיסוד ‪ ) :‬ד( ואז נשארת ססירה וריקנית‪ .‬פי' ענין הריקנות הזה‬
‫בשער א' בכינוי נשר ‪ ) :‬ה( הקב״ה למשה אין שלום בעירך‪ .‬כלומר אין מדת שלום דבוקה בעירך שהיא המלכות שהיה‬
‫מכה עבד נאמן לה' והיא היתה רבו כידוע למקובלים ‪ .‬וע״כ השיב משה )ו( כלום יש עבד שנותן שלום לרבו ‪ .‬כלום‬
‫יש כח ביד אדם להטיב או להרע ח*ו בעליונים שיצטרך להחזירם ולהעמידם בשלום ‪) :‬ו( ואמר ליה הקש״ה אעפ’ כ‬
‫היה לך לעוזרני‪ .‬כלומר אף שאינם מריעים ומטיבים להם מ*מ הכח נחונה ביד האדם לעזור ולעורר בהם ולעשות דמיון‬
‫במעשיו למטה כדי שיתעורר לר‪.‬עלה כמו שביארתי סעמיכ )חי' מיד פתח מכה ואמר ועתה יגדל נא כח ה'‪ .‬פירוש‬
‫שיג^‬ ‫'‬
 ‫ב א ‪41‬‬ ‫שער ב‬
‫סלחתי כדברך )א( ואולם חי אני כלומר החייתני בדברך‪ .‬והסוד הזה כי המרה הנכךאת שלום‬
‫מריק חיים במדת אדנ״י בהתחברם כאהד‪ -‬וגדול כה השלום שאפילו העליונים צדיכים לו‬
‫דכתיב עושה שלום כמרומיו ‪ .‬וכשהאדם מחזיק בתורה ובמצות כביכול כאילו מטיל שלום‬
‫בפמליא של מעלה והסוד )ישעיה ״( או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי ‪ .‬ודע‬
‫כי המדה הזאת נקראת ז כ ר ו ל ובמקום הזה נזכרים כל בני העולם לכל מעשיהם לטוב ולמוטב‬
‫וכפי הזכרון הבא מן המקום ’ הזה כך הדין נגמר על כל בני העולם ‪ ,‬ולפיכך נקרא יום‬
‫דיה זכרו״ן ‪) ,‬ב( והסוד ר״ה הוא סוד אדנ״י ‪ ,‬ויום הזכרו״ן הוא סור אל חיי ‪ .‬לפי שאנו‬
‫עומדים בר״ה לדין וכל מעשינו באים לחשבון ולזכרון לפני אדניי וזהו סוד שאנו אומרים‬
‫זכרנו לחיים אל מלך הפין בחיים כתבנו בספר החיים וכו׳ אל חי ומנין ‪ .‬והמדד‪ .‬הזאת זוכרת‬
‫בל חנשכחות לפיכך אנו חותמים כריה זוכר הברית לפי שהוא סוד הזכרון וסוד הברית אנו‬
‫חותמים בשני אלו העניינים זוכ׳ר הברי״ת ‪ .‬ולפי היות דוד ע׳ה רוצה להתחבר ולהדבק‬
‫במרה הזאת היה אומר)תיליר לי!( מזמור לדוד להזכיר )ג( וזהו סוד אזכרתה של מנחה וסוד מנחת‬
‫זכרון מזכרת עון שהחטא של אשה סוטה במקום זה תלוי להפרע כי מנחת קנאות היא‬
‫)ד( ובמקום זה היא הקנאה וסימן )ישעיה ״( קנאת י״י צבאות ‪ ,‬ופקדונות הרי הן כזכרונות אלא‬
‫שהפקדונות ע״י אדנ״י והזכרונות ע״י אל ה״י ‪ .‬ולפי ששתי אלה המדות שהם אל ח״י וא״דנ״י‬
‫בהתאחדם זו בזו אזי כל העולם כולו בשלמות )ה( נתן י״י יתברך לישראל יום השבת כנגד‬
‫שתי מדות הללו זכור ליום כנגד אל ח״י ושמור ללילה כנגד אדנ״י ‪ ,‬ולפיכך נאמר בעשרת‬
‫הדברות זכור ושמור ‪ .‬ודע והאמן קבלה אמתית כי מעיין כל הברכות הבא‪.‬ות למדת אדנ״י‬
‫לברך את ישראל הוא המקום הזה הנקרא זכרון )ו( והסוד )המיי■ ע( בכל המקום אשר אזכיר‬
‫את שמי אבא אליך וברכתק־ )ז( וכתיב ‪:-0‬לי י( זכר צדי״ק לברכה )ח( והסוד הגנוז )תמים‬
‫ויש לי‬ ‫השבת‬ ‫י״י זכרנו יברך‪ ,‬ובנגד המדד‪ ,‬הזאת נתן י״י יתברך לישראל סוד‬ ‫קעי(‬
‫להודיעך כיצד ‪ .‬דע כי שלשת הספירות העליונות שהם כת״ר חכמ״ה ובינ״ה מתאחדות למעלד‪,‬‬
‫ובהיות הספירות נקשרות אלו באלו מתאהדר‪ .‬כינה עם שש ספירות שתחתיה עד ספירה‬
‫זו הנקראת אל ה״י ונקראת שכת ‪ .‬ועל עירך זה היתד‪ ,‬בריאת העולם ששת ימים‬
‫וביום‬ ‫’‬
‫שינדל ויתרכה השפע השא מהתשארת הנקרא כרז אל הרלהית הנקראת אדני באמצעוס השלום ‪ .‬וזהו סוד ) א( ואולם‬
‫סי ■אני וגו' ‪ :‬לב( והסוד ר״ה‪ .‬הוא סוד אדנ״י ‪ .‬שהיא הראשונה ושנה בגי' ספירה ור״ל ספירה הראשונה ממפה‬
‫למעלה ‪) :‬ג( וזהו סוד אזכרתה של מנסה ‪ .‬כי כל המנתות בא‪,‬ות לרצות מה״ד והקומץ העולה לגבוה מהם נקרא‬
‫אזכרתה כי בה נזכר בעליה במדת זכרו! לפובה ולנסת רור‪ ,‬ובהיפך זה במנסח הסופה ולכך לא בא עליה לבונה ולא‬
‫שמן הרומזים להמשכת הבפע הפוב ‪ .‬ויספר הרקנפי מנסת זכרון מנסת קנאות היא כי הקרבן הזה הוא לה׳ לרסמים‬
‫אם היא נקיה ע' כ קראה מנסת זכרון כדאמר ה׳ זכרנו ואם לאו הוא לה לדי; וזהו מנחת קנאות ‪ ) :‬ד( ובמקום‬
‫הזה היא הקנאה‪ .‬פי' שעון אשת איש הוא המפריד אלוף וחבור וא״כ גורם לשכינה פתסחלק לכן במקום הזה הקנאה‬
‫בגילוי עריות ומה שאומר ושימן קנאת ה' צבאות רמז לנצח והוד כי גס קצת העריות בהם תלויות כמו שאומר‬
‫לפנים בשער זה ובשער נ' אמר ובמקום הזה הוא סוד הקנאה שר״ל בנצח והוד ולזה אמר ושימן קנאת ה' צבאות‬
‫שהזכיר קנאה אצל צבאות כי אלו המדות נצ״ח הו״ד יסוד נקראים צבאות ‪ ) :‬ה( נתן ה' יתברך יום שבת לישראל כנגד‬
‫שתי מדות הללו ‪ .‬פי׳ כדי לחברם שניהם ויהיה היום בל שבת כנגד זכור שהוא מדת יום והלילה כנגד שמור‬
‫שהוא מדת לילה כמו שפירש בשער א׳ שכינוי בה״מ ולשון הבהיר זכור לזכר ושמור לכלה זכור ליום ושמור ללילה ‪:‬‬
‫)ו( והסוד בכל המקום אשר אזכיר אח שמי וגו׳ ‪ .‬פי׳ המלכות שהיא שם של ה׳ כסו שפירש בשער א׳ בכינוי חורה‬
‫שבעל פה ‪) :‬ז( זכר צדיק לברכה ‪ .‬כבר ידעת שהיא נקראת ברכה כנזכר שם והצדיק זוכר אותה ‪ .‬ומה שאמר‬
‫)ח( והסוד הגנוז ה׳ זכרנו יברך‪ .‬פי׳ ידוע מדלא אמר י"׳ זכרינו יברך שיהיה פירושו הזכרים שלנו יברך משמעו‬
‫ה' שהוא הזכר שלנו יברך אותנו ומשמעו ג״כ ה' הזוכר שלנו • יברך אותנו ויורה כענין שאמרו בספר הבהיר זכור‬
‫לזכר ושמור לכלה וידעת ניי הוא הזכר שנו הזכרונות לשון נופל על הלשון ומי היא הנקבה שהיא המלכה שבה‬
‫הפקדונות‬
 ‫שער ב‬ ‫‪42‬‬
‫)א( וביום השביעי שב״ת ‪ .‬והנה השבת הוא כנגד ספירת יסוד שהיא ספירת א׳ל חי ‪.‬‬
‫ולפיכך נכךא יום השבת מקור הברכות והקדושות כאסרו)נראשיה נ( ויברך אלהים את יום‬
‫השביעי ויקדש אותו כי בו שבית נמצא יום השבת מקור כל הכרכות והמשכת הקדושה‬
‫למטה ‪ .‬ודע כי האדם השומר שבת כהלכה נעשה אותו אדם כמו כסא למרכבה לשם יתברך‬
‫ולפיכך נקרא השבת מנוח״ה ‪ .‬וכתיב )ההלים קלנ( זאת מנוהתי עדי עד כאילו י״י יתברך נח‬
‫על בני אדם ושוכן עליו כמלך על כסאו ‪ .‬וסימן)שמות ר( וינה ביום השביעי הוא בעצמו‬
‫ניח ‪ .‬נמצא כל שומר את השבת בהלכה כאילו מקיים את התורה כולה ‪ .‬ואמר הנביא )ישעיה‬
‫«( אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע‪,‬‬
‫ודע והאמן )וכן הוא כזוהר בהרנה מקומוח( כי המשמש מטתו מלילי שבת ללילי שבת זוכה‬
‫לבנים צדיקים כי השבת היא מדת צדי״ק ראויין לחיי העולם הבא כי שבת היא סוד א״ל‬
‫ח’י )ב( ועליו נאמר )שהליט לי( אשר פריו יתן בעתו ‪ .‬ולפיכך אמד הנביא )י‪:‬זע’ע ‪ (':‬בי בה אמר‬
‫י״י לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובהרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי ‪ .‬וכי הסריסים‬
‫הם המשובחים בישראל והסריסים לבדם הם שומרים השבת ‪ .‬אלא פי׳ הפסוק כן הוא איתם‬
‫הצדיקים שכל ששת ימי החול אינם משמשים מטותיהם אלא הם כדמיון כריסים ובלילי‬
‫שבתות משמשים מטותיהם )ג( כי לשון ישמרו לשון אשה הוא כד״א )‪:‬י־שיכ יג( מכל אשר‬
‫אמרתי אל האשה תשמר ‪ ,‬וסימן זכור ליום ושמור ללילה ‪ ,‬וכשעושים כך מה כתיב )=פ(‬
‫והביאותים אל הר קדשי ושמהתיס בבית תפלתי ‪ ,‬הר קדשי זה אל ה״י ‪ .‬בית תפלתי זהו‬
‫סוד אדנ״י ‪) ,‬ר( והלשון ממש מוכיח על שתי מ מ ת זכור ושמור‪ ,‬ואש ח״ו אדם מחלל את‬
‫השבת כאילו כפר בעיקר לפי שהשבת הוא עיקר האילן מלמטה למעלה ולפיכך נקראת מדה‬
‫זו יסוד עולם כי הוא הנושא עליו נחות אדני והוא עיקר העכךים ועיקר ידיעת השם יתברך‬
‫לשער הסמוך לבל הנבראים והוא סוד עיקר אות ואיו התחתון )ה( כדמיון יסוד ממטה‬
‫למעלה ‪ ,‬ולפי שהשבת הוא סוד המשכת הכח מהספירות העליונות בשם אדני והוא סוד‬
‫התאהדות כל הספירות כי אייל ח״י נח בשם אדני בסוד וינח ביום השבועי כסוד ויכל אלהי״ם‬
‫ביום השביעי ארז״ל אמר הקב״ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושכת עזמה ואני‬
‫רוצה ליתנה לישראל לך והודיעם הלא תראה כי השבה יושבת בכית גנזיו יתברך וכבר‬
‫ידעת כי בית גנזיו היא אדנ״י ‪ .‬ולפיכך כל שומר שכת כהלכה מקרב ב׳ השמות הללו‬
‫ומיחדם זה בזה ובהתקרב אלו שני השמות נמצאו כל הספירות כולן מתאהדות והוא סוד‬
‫מנוהה שהוא נח תוך אדנ״י )ו( כאמרו);!לכיס י נ( נהה רוח אליהו על אלישע ‪ ,‬ואומר )שמור‪ .‬כ(‬
‫וינה‬ ‫'‬ ‫'‬
‫השקדונות והשחירה כשני! שנאסר מכל אשר אמרתי סל החשה השמ״ר שיורה תכמר ג״כ לנקגה הנבחרת והזכר הוא‬
‫המלך ה׳ צבאות התפארת והיסוד )בשוד כל מה שאירע ליעק׳יב אירע ליוס״ף( כי ענייניהם אר‪,‬ד ושמיתם שוה בכל‬
‫מקום והזכירה ברתמיס כדאמר זכור אזכרנו עוד על פן המו מעי לו רחם ארהמנו נאם י״י ‪ ) :‬א( וביום השביעי‬
‫שבת ‪ .‬מפני שהיסוד שהוא השביעי שבת ונח אז במלכות בחיבור ודיבוק אחד ושניהם שבתו ממלאכחס ‪ .‬ובמפרשים‬
‫אמרו המקובלים ששניהם שבח אחד ליומו ואחד ללילו ‪ ) :‬ב( ועליו נאמר אשר‪.‬פריו יתן בעתו ‪ .‬פירוש בעת״ו בעת ו׳‬
‫כשמתחבר ע״ת עם הו' ויסוד הוא סוף הוא״ו וכבר פירש מלת עח בכינוי צדיק ‪) :‬ג( כי לשון ישמרו לשון אשה ‪.‬‬
‫ופירוש הפסוק כמו ואביו שמר אח הדבר שמסרסיס עצמם וממתינים מע״ש לע״ש ‪) :‬ר( והלשון ממש מוכיח על שתי‬
‫מדות זכור ושמור ‪ .‬פירוש לשון הר קדשי ובית הפלתי מורה ממש על מדוח זכור ושמור כי התפלה בבזלכות ‪:‬‬
‫)ה( כדמיון יסוד מלמעה למעלה ‪ .‬פירוש לגני כהות היורדות מלמעלה לאדני אשר הוא מחזיקם תחלה הוא כדמיון‬
‫יסוד מלמפיה למעלה ‪ .‬אבל לגבי אדני אשר הוא מקבל ממנו והוא יסודו וקיומו נקרא יסוד שהוא למעלה ובנינו‬
‫למפה כמו שביאר למעלה בכינוי יסוד ‪) :‬ו^ן כאיזרו נחה רוח אליהו על אלישע‪ .‬ראיה שלשון מנוחה בדבר רוחני ‪:‬‬
‫'לפיכך‬
 ‫כב ‪43‬‬ ‫שער ב‬
‫וינה ביום השביעי ולפיבך )א( נאמר זכו״ר נשמו׳ר ‪) ,‬ב( ולפי שהנשמות על ידי א״ל ח״י פורחות‬
‫משם אדני הוצרך לומר כי נפש יתירה נתוספת בו באדם בשבת וניטלת במוצאי שבת בסוד‬
‫)שס לא( וביום השביעי שבת וינפש ‪) ,‬ג( ומי שיש לו עינים יראה הדבר מפורש‪ .‬נמצאת השבת‬
‫קושרת ספירה אחרונה שהיא אדנ״י עם כל הספירות העליונות ולפיכך נקרא השבת וום‬
‫השביעי שהיא ספירה שביעית מבינ״ה ולמטה ‪ .‬ונמצאת כינה קושרת שתי ספירות שעליה‬
‫עם שש ספירות שתחתיה והיא ג״כ שביעית ממטה למעלה נמצאת אומר כי אל ח״י הוא סוד‬
‫השביעית בעולם הזה וביג״ה היא סוד השביעית בעולם הבא ‪) .‬ד( ובבינ״ה נקשרות בל הגאולות‬
‫ובל מיני הירות‪ ,‬וצריך אני לעוררך על עיקר גדול ‪ .‬דע כי כהתאהד מדת אל ה״י במדת אדנ״י‬
‫אזי מדת אדג״י יושבת על כסא המלכות ומושלת על בל הנבראים ‪ .‬וכשאיל ח״י נבדל ומסתלק‬
‫ממנה אזי מדת אדנ״י שנקרא שכינה הולכת בגלות )ה( תחת שאר ממשלות וכהות נכריות ‪.‬‬
‫והסוד )״שלי ל( ושפחה בי תירש גבירתה ‪ .‬לפיכך אמרו צריך לסמוך גאולה לתפלה כי סוד‬
‫גאולה אל ח״י וסוד תפלה אדג״י ובהיותם ■ שניהם סמוכים זה לזה אזי הכל ביהוד בשלמות‬
‫ובברכה )ו( וסימן)השלים ‪ (;»r‬סומך ה' לכל הנופלים ‪ .‬ואומר )עמים ה( )>( נפלה לא תוסיף!‬
‫קום ‪ .‬ולפיכך צריכים ישראל להתכוין בכל יום כוונה גדולה לסמוך גאול״ה לתפל״ה בדי שיתחברו‬
‫ויתאחדו שני שמות הללו וכשמגיע אדם בברכת אמת ויציב לגאל ישראל צריך להתבוין בלבו‬
‫סוד גאולה זו מה היא והיאך סומך אותה לתפלה כשמתחיל אדנ״י שפתי תפתח כי בכאן הוא‬
‫העיקר הגדול ‪ .‬ואותו הכם שהיה משתבח שפעם אחד סמך גאולה לתפלה אל יעלה בדעתך‬
‫כי שאר הימים היה מפסיק ומספר בין גאולה לתפלה והיה עובר עבירה חלילה חלילה‬
‫לה׳ אלהינו וחלילה לחסידיו ועבדיו הקדושים מעשות כדבר הזה אלא סוד סמיכות גאולה‬
‫לתפלה שהיה מתכוין בברכת אמת ויציב להמשיך כל הצנורות וליחד כל הספירות עד שתגיע‬
‫המשכות כל הצינורות אצל חתימת גא״ל ישראל ‪ .‬ובשהתהיל אדנ״י שפת״י תפתה נח כה א״ל‬
‫ה״י במדת אדניי ונתאחדו הספירות ע״י חכם זה ‪ .‬וזהו דבר גדול שצריך מחשבה נכונה להמשיך‬
‫בל הצינורות ולסדר כל הספירות עד שיגיעם כולם למדת אל ה״י ויריקו כולם במדת אדג״י ‪,‬‬
‫ולפי שדבר גדול כזה אין כה ביד האדם לההכוין בו ולעשותו בבל יום הוצרך לומר פעם אחת‬
‫סמך גאולה לתפלה ‪ .‬לפי שהסמיכה הזאת בדבור ובמעשה היתה שהיה יודע לכוין אל הבחות‬
‫ולהמשיך השפע דרך הצינורות עד שהגיעם כולם לאל ח״י ומשם הריק בשם אדני׳י ‪ .‬וזהו סוד‬
‫סמיכת גאולה לתפלה ‪ .‬וסימן )ששליש קיא( סמוכים לעד ־לעולם עשויים באמת וישר ‪ .‬ולפי שסוד‬
‫גאולה‬
‫)א( ול&יכך נאמר זכור ושמור‪ .‬פירוש זכור נה נשמור שהרי שניהס כשנח נאמרו ‪ ) :‬ב( ולפי בהנכמוה פורהות על ידי‬
‫אל חי ‪ .‬פירוש פורסוה ממקום מהצנתן שהוא הכינה כדאמר ונשמת שדי תנינם על ידי אל סי וכאות לעולם מתוך שס‬
‫אדנ״י ‪) :‬כ( ומי שיש לו עינים יראה הדבר מפורש‪ .‬כי אין רצונו שיהיה לו שתי נפשות ממש רק כאז כשסרו שכת‬
‫מחדנק ומתעלה כאותה מדה שהיא השכח ונקראת נפשי על שם פריחתה משם ומהוסף נשפע ממנה ‪ .‬וזהו אמרו‬
‫את'כ ולמוצאי שבת חוזר וניכלת ממנו שר״ל כאשר יחסר ויוציא עצמו מדביקות השכת יחסר מזה השפע ‪ ) :‬ד( ונבינה‬
‫נקשרות כל הגאולות וכל מיני סירות ‪ .‬כי יובל היא ושוף הדברים לשוב שמה וישבתו כולם ממלאכתם ולארק נאולה‬
‫ינחן ובמקומו יתבאר עוד בע״ה בשער מ' ‪ ) :‬ה( ומשתעבדת הסת שאר הממשלות‪ .‬שצריכה להאיר פניה אליהם‬
‫)והוא סו ד כלות ה ש כינ ה ( שלא בחפצה וכוונתה כי היא חפצה ומשתוקקת ביהוד הכיוב ובדיבוקו כפי מונ ת חסילח‬
‫כאשר פירשנו פעמים ‪) :‬ו( וסימן סומך ה' לכל הנופלים ‪■ .‬פירוש צדיק וצדק‪) :‬ז( נפלה‬ ‫הבריאה ולא בתגבורת הדין‬
‫שדרשו רבותינו ז״ל לא תוסיף קום מעצמה על ידי בני אדם כמו שעכו בביתראשון ובבית‬ ‫לא תוסיף קום‪ .‬פירוש כמו‬
‫שני אבל הקב״ה בעצמו ובכבודו מקימה לעתיד לבא כמו שנאמר אקים את סוכת דוד הנופלת ותהיה הגאולה קיימת‬
‫לא יהרסו בני אדס ‪.‬וזהו שנאמר בונה ירושלים ה' נדתי ישראל יכנס כי בנית‪,‬ראשון‬ ‫לדור דורים כי מעשה ידיו‬
‫בו שהוא יתברך בעצמו ימשוך המנכה אליו רבנה את ביתה ‪:‬‬ ‫ושני נאמר אס ה׳ לאיבנה בית שוא עמלו בוניו‬
‫אמרו‬
 ‫שער ב‬ ‫‪44‬‬
‫גאולה והפלה הוא סוד אל ח״י אדנ״י והוא סוד זכור ושמור )א( אמרו ז״ל אילו שמרו ישראל‬
‫שבת אחת כהלכה מיד נגאלין וזהו טעם ברור שיהיו סומכים כל ישראל זכור אצל שמור שזהו‬
‫םוד סומך גאולה לתפלה ‪ .‬ואם תאמר מדוע לא נגאלו ישראל אותו היום שסמך אותו החכס‬
‫גאולה לתפלה ‪ .‬דע כי אדם אחד אינו יבול לסמוך אלא בפי שיעור אדם אבל אם כל ישראל‬
‫היו סומבין כפי שיעור כל השלמות והמלוי המספיק להתחבר ולהתאחד גאולה בתפלה אז‬
‫היו גגאלין בולן ‪ ,‬וסוד סמך גאולה לתפלה בסוד אל ח״י אדנ״י הוא סוד )‪:‬ם קג( הגואל משהת‬
‫חייבי המעטרכי חסד ורהמים המשביע בטוב עדיך תתחדש בנשר געורייכי ‪ .‬ואחר שעוררנוך‬
‫על העיקר הגדול הזה ‪ .‬דע כי ה׳ יתברך ויתברך כשרצה לגאול את ישראל ממצרים חבר מדת‬
‫אל ח״י הנקרא גאולה למדת אדנ׳׳י הנקרא תפלה והסוד)=«'״ נ( ויאנחו בני ישראל מן העבודה‬
‫ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה וכתיב ) ״ ( )ב( וירא אלהים את בני ישראל וידע‬
‫אלהים )ג( והסוד הגדול )־= י( וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים‬
‫והטעם דע‬ ‫גואל‬ ‫אותם ואזכור את בריתי ‪ ,‬ואחר שידעת זה דע בי לפעמים נקרא בלשון‬
‫כי בהתהבר אל היי עם אדנ׳יי שהוא סוד הגאולה ותפלה הרי ‪ .‬אדנ״י מתמלא משפע הגאולה‬
‫וגם מדת אדניי פועלת גאולה בשליחות אל ח״י ומצלת את הצדיקים וגואלת אותם מכל פגע‬
‫ולפי שמדת‬ ‫המלאך הגואל‬ ‫ומהלה ומכל מיני משהית ופורעניות ונקראת באותה השעה‬
‫אדנ״י הנקראת שכינ״ה היה הולכת עם יעקב בשליהות אל ח״י כאמרןי )נרי(‪:‬״ מ( אם יהיה‬
‫אלהים עמדי ושמרני‪.‬בדרך הזה ושיבתי בשלום אל בית אבי והיה יהו״ה לי לאלהים ‪ .‬והיתה‬
‫המדה הזאת הולכת עש יעקב לגאול אותו מכל מיני משהית אמר יעקב )■‪:‬ם ״^( המלאך הגואל‬
‫אותי מכל רע ‪ .‬והטעש שקרא למדה זו מלאך לפי שאינה פועלת גאולה אלא בשליחות אל‬
‫ה״י שהרי היא עצמה צריכה גאולה כאמרם דל) ד( גלו למצרים שכינה עמהם ולפיכך כשאדני‬
‫פועל גאולה הוא בשליחות אל ה״י ולבן נקרא המלאך הגואל כלומר נקרא בשם המשלרו ‪.‬‬
‫וביאור העיקר הזה)ה( דע כי מדת היוב״ל למעלה היא שביעית היא עליונה והיא סוד הגאולה‬
‫השלמה וההירות ומן היובל שהיא סוד הגאולה השלמה מקבלת מדת אל ה״י שפע הגאולה‬
‫ומביא גאולה לעולם כמו שמקבל מן היובל בה ההייש ונקרא על זה אל ׳ח״י )ו( ודע כי בכה‬
‫ספירת היובל שנמשכת באל חי נגאלו ישראל ויצאו ממצרים שנאמר )‪:‬מיה יג( וחמושים עלו‬
‫בני ישראל מארין מצרים אל תקרי ■והמושיש אלא והמשיט ובן הוא אומר יובל היא שנת‬
‫)ז( החמשיש שנה וכתיב )יי‪ ,-‬א נה( גאולה תהיה לו וביובל יצא וכתיב ובבל ארץ אחוזתכם‬
‫גאולה תתנו לארץ )ה( יהבלל הגדול הוא שכתוב בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו‪.‬‬
‫ודע כי מן היובל מושך אל הי הגאולה וגואל את הצדיקים בשעה שהוא סומך לאדנ״י ‪.‬‬
‫נמצא היוב‪.‬ל שביעית עליונה והשבת שהוא סוד אל הי שביעית תחתונה ואנו סופרים ליובל‬
‫שבע‬ ‫^ ^‬
‫) א( אמרו רז״ל א־צו כמרו ישראל שבח אסח כו' ‪ .‬וים להקכוה ממאמר אחד לרבותינו ז״ל שאמרו כחי ככחות וי״ל‬
‫כי הכל הולך חל מקוש אחד ולדבר אחד נתכוונו ומה שאמרו שחי שבחוה רמזו לשתי המדוח זכור ושמור שבדבור‬
‫אהד נאמרו ושחיהט ’ר‪,‬ד נקראים שבח אחת כמו שפירשתי בםמוך ‪.‬־ ) ב( וירא אלהיט את בני ישראל וידע אלהים ‪.‬‬
‫מל' ידיעה וחיבור כמו וידע אדם חת אשתו ‪) :‬ג( והסוד הגדול וגם אני שמעתי וגו׳ ואזכור אח בריתי ‪ .‬כלומר‬
‫אסמוך גאולה לחפלוז יסוד לעבירה להוציאם■ ממצרים כי חני בשמי הגדול שמעתי נאקתם ‪ p‬פירש הרמב״ן דל‬
‫והעברה נקראת גס כן בריח כדלקמן בכינוי בריח ‪ ) :‬ר( גלו למצרים שכינה עמהם ‪ .‬מבואר לעיל בשער א' ‪) :‬ה( דע‬
‫כי מדת היובל‪ .‬היא הבינה שנקראת כן כאשר יתבאר במקומו בשער ח' ‪) :‬ו( ודע כי בכח ספירת היובל שנמשכת‬
‫באל הי נגאלו ישראל‪ .‬לקמן בשער ה' מבואר באריכות יותר ‪) :‬ז( החמשים ‪ .‬כנגד החמשים שערי בינה וימי עולם‬
‫שהם חמשים אלף שנה שאז ישוב הכל איש אל אחוזתו כמו שאומר בסמוך ‪) :‬ה( והכלל הגדול הוא שכתוב בשנת‬
‫היוב; כו' ‪ .‬שרומז לזה ■שאז ישובו כל הדברים לכמיסתן כמו שאפרש באריכות בתחילת שער ח׳ באומרו כל ימ‪,‬י חייך‬
‫אלו‬
 ‫כג ‪45‬‬ ‫שער ב‬
‫שבע שבתות שנים ולשבת ששת ימים וביום השביעי שבת ‪ .‬וא״ת היובל היא תחלת השמינית‬
‫באסרו שנת החמשים ‪ .‬דע כי בע״ה בענין זה נרמוז לך ענךים גדולים )א( בהגיענו לביאור שם‬
‫יהו״ה יתברך שהוא סוד היובל וסוד בינה ושם אתן את דודי לך ‪ .‬ועתה דע והאמן כי השבת‬
‫היא מעיין כל הטובה ומקור כל האצילות לשם אדנ'י ולישראל הדבקים במרה הזאת‪ .‬ומן השבת‬
‫■ אדם נכנם להיי העולם הבא שהוא סוד היובל כמו שהודענוך ‪ .‬והעולם הבא נקראת שבת‬
‫הגדול שהיא שביעית עליונה‪ ,‬ואל ח״י הוא סוד השבת שהיא שביעית של מטה ומן העולם‬
‫הבא מושכת השבת כל האצילות והטוב הגדול והחיים והגאולה ‪ ,‬ואם כן פקה עיניך וראה‬
‫היאך תשמור השבת אם אתה חפץ לזכות לחיים ולגאולה ולהכנס להיי העולם הבא ‪ .‬והנה‬
‫השבת שלגו בדמיון בית שער להכנם לטרקלין הגדולים להיי העולם הבא הנקרא שבת הגדול‬
‫והתקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנם לטרקלין ‪ .‬וכשתבין דבר זה אז)יגעי? ״{ וקראת לשבת‬
‫עונ״ג זו היא שבת שלנו ולקדוש י״י מכובד זו שבת עליונה שנקראת יובל ‪ .‬ולפיכך דרשו‬
‫רז'ל ולקדוש י״י מכובד זה יוה״כ ‪ .‬ודע והאמן כי הכפורים כולם מן היובל הם יוצאים ומשם‬
‫הסליחה נמשכת לשם אדנ״י ואז נאמר )מיאל ־‪ (!.‬כי לי׳י אלהינו הרחמים והסליחות ואומר אדנ״י‬
‫שמעה אדנ״י סלחה אדנ״י הקשיבה‪ .‬ובע״ה במקומו נבאר לך הטעם שנקראת מדת יובל שביעית‬
‫ושמינית ‪ .‬נמצאת אומר כי כל אדם השומר שבת כהלכה אז מתאחד בשביעית התחתונה‬
‫הנקראת שב״ת ומשם זוכה לשביעית העליונה הנקראת עולם הבא ‪ ,‬ואם ה״ו אדם מחלל‬
‫את השבת הרי הוא רהוק מן החיים ומחלליה מות יומת שהרי נסגר לפניו הפתח מלהכנם‬
‫לחיי העולם הבא ‪ .‬ולפיכך אמרו רז״ל כענין )ב( שבת אע״ג דאיהי עבידא לאגלויי מתן‬
‫שכרה לא עבידא לאגלויי לפי ששכר העולם הבא גנוז הוא וטובו עין לא ראתה אלהים‬
‫זולתך יעשה למחכה לו וכתיב )תהלים לא( מה רב טובך אשר צפנת ליראך פעלת לחוסים כך‬
‫ולפי עיקר זה יש לך לדעת שאע״פ שהשבת גלויה לפנינו מתן שכרה אינו גלוי אלא התום‬
‫וסתום הוא ואפילו אחד מהנביאים לא נתנבא עליו מה הוא לפי שהוא הטוב הגדול והאור‬
‫הגנוז מששת ימי בראשית שאין כל בריה יכולה להסתכל בו זולתי י״י יתברך ‪ .‬וצריך אתה‬
‫להיות זריז בקיום שלש סעודות בשבת שהם סוד קשר היחוד וסוד קשר השבת הגדול ביום‬
‫השיבת שאנו עושים ובהיות אדם מקיים שלש סעודות בשבת הרי הוא כאילו מייחד י״י יתברך‬
‫)ג( בסוד י״י אהד ושמו אחד כלומר בשלש )ספירוח( ושבע )טפירוס( וזו היא ראוי להנצל‬
‫משלש פורעניות ‪ .‬ושלש סעודות הללו אחד כנגד אדנ״י שמתאחדת ביום השבת וזהו סוד‬
‫התאחדות השבע ‪ ,‬שנית כנגד יהו״ה ‪ ,‬שלישית כנגד בינה הקשורה בסוד אהי״ה וזהו סוד‬
‫התאחדות השלש וסוד וקראת לשבת ענ״ג וסוד עוג״ג הוא סוד נה״ר יוצא מעד׳ין להשקות‬
‫את הג״ן כי זהו סוד היחוד האמתי השלם )ד( בסוד עד״ן נהיר ג״ן ‪ .‬וכל המקיייס שלש סעודות‬
‫בשבת כאילו מייחד עשר הספירות ביהוד שלם בסוד אדנ״י יהו״ה אהי״ה וכולן מתאחדות‬
‫על ידי אל הי למעלה ולמטה ‪ .‬למעלה נקשר בבינה שהוא סוד קשר אהי״ה שהרי הבינה‬
‫נקשרת באהי״ה בסוד שלש ספירות ‪ .‬למטה נקשר באדנ״י •שהוא סוד קשר שבע ספירות‬
‫ת ח תונו ת‪ .‬נמצאת השבת קושרת כל הספירות למעלה ולמטה ולפיכך השבת זכו״ר ושמו״ר ‪.‬‬
‫ועתה‬
‫אלו ימי חיינו ע״ש ‪ ) :‬א( בהגיענו לביאור שס יהו״ה יחברך‪ .‬בשער ס׳ ‪ ) :‬ב( שבס אע״ג דאיהי עבידא לגלויי‪ .‬שירו‪:‬‬
‫כי הסדה שהשבח נרמז בה יש כח באדם לדעס בה ולהבין סודה אבל המדה שבה נתלה מחן שכרה נעלמה מכל הי‬
‫והיא האור הגנוז וטחום שאף משה רבינו ע״ה לא השיגו בחייו והוא שער החמשיס שנעלם ממנו ‪) :‬נ( בסוד יהו״ה אחד‪.‬‬
‫שי׳ סו׳‪.‬׳ ב׳ אותיות הראשונות עם הו׳ ושמו אחד הוא הו׳ עם הה׳ אחרונה ; ) ד( בסוד עדן נהר גן‪ .‬ר״ח ענ״ג וירמוז עחה‬
‫לבינה תפארת ומלכות ועדן הוא סוד הג' עליונות קשורות בבינה והמלכות שהוא הנן בתפארת שהוא הנהר והנהר בבינה‬
‫הרי‬
 ‫שער ב‬ ‫‪46‬‬
‫ועתה דע והתטנן כ*צד תשמור את השבת וכיצר תתנהג כענין שפירה פסלאבה ודבור ועגין‬
‫מנוחה ועונג וכבוד ‪ .‬ואשריך בהיותך שומר שכת שתקרא אכסנאי לעשר ספירות ‪ .‬ולפעמים‬
‫נקראת מדת אל ח׳י בתורה ב ר י ת ‪ .‬ודע והבן כי כל לשון ברית שבא בתורה הוא לשלש‬
‫מיני עניניס נחלק כפשפעותו והכל הוא אחד כהכור ‪ ,‬ואותן הג׳ סיגי ענינים נחלקים לג׳‬
‫שפות אלו שהם אדנ״י ‪ ,‬אל ח״י ‪ ,‬כיניה ‪) .‬א( וברית בינה הוא כרית הפה וכרית הלשון וברית‬
‫השפתים שנאמר על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ‪ .‬וכרית אל ח״י הוא הנקרא ברית‬
‫שלום שנאמר )נמדני ‪ (?5‬הנני נותן לו את בריתי שלום )כ( וברית שכת וכרית הקשת וי׳י‬
‫יתברך נתן לנו ברית מ״ל״ה לזכותינו לאל ה״י ‪ .‬וברית אדניי הוא כנגד ברית התורה שהיא‬
‫נקשרת בץ ברית אל ח״י ויין ברית אדג״י ‪ ,‬ובהיות אדני נקשר באל הי ובבינה אזי נם הוא‬
‫נרןא בלשון ברית ע״ש שניהם )ג( והסוד ברית הלשון וברית המעיר וזהו סוד ברית מילה‬
‫בפריעה מה שאמרו ריל מל ולא פרע כאילו לא מל כלומר שהפריעה הוא סוד אדני וכשלא‬
‫פרע )ד( הרי הוא חסר הספירה הראשונה שבה יכנס להיכל יהו״ה יתברך ‪ .‬כי מאדגי יכנס‬
‫לאל חי ומן אל הי לשם יהו״ה יתברך ואהרי שלא פרע אפילו לשם אל חי לא יבנם בי חסר‬
‫הפריעה שהיא שם אדני ‪ ,‬ואהרי שהודענוך זה דע כי י״י יתברך רצה להשלים לאברהם‬
‫אבינו עליו השלום בכל הספירות ואמר לן )נית־יה י!( התהלך לפני והיה תמים ולמען תהיה‬
‫נאחז במרכבה שלי אני נותן רושם בבשרך ונקרא ברית בשר באפרו )==( ואתנה בריתי ביני‬
‫ובינך וכתיב )‪ (=:‬והיתה בריתי בבשרכם )ה( לכרייה ע‪ 1‬ל ‪ . 0‬בריתי בבשרכם זו ברית‬
‫בשר לברית עולם זו ברית הלשון שהוא סוד התורה שנמשכה מן הבינה בסוד ספירת‬
‫^‬

‫המשים יום כנגד ספירת המשים של יובל ואלמלא שקבלו ישראל ברית בשר לעולם לא זבו‬
‫לקבל תורה שהיא ברית הלשון ‪ .‬וזהו שאמרו בספר יצירה כשבא אברהם אבינו והביט וחקר‬
‫והבין וחקק וחשב ועלתה בידו נגלה אליו אדון העולם וכךאהו אוהבו וכרת לו ברית בין עשר‬
‫אצבעות ידיו וזהו ברית הלשון ובין עשר אצבעות רגליו וזהו ברית טילה ‪ .‬וא״ת פריעה לא‬
‫נתנה לאברהם אב־נו ‪ .‬אותה המדה מכזש שלו היתה והיא מדת אדני שהוא היה ראשון שנךא‬
‫זה השם ‪ ,‬נמצאת למד כי שלש מיני ברית הם ‪ ,‬האחד ברית הלשון שה‪ 1‬א ברית הפה שהוא‬
‫ברית התורה שהוא ברית עולם שהוא ברית הבינה ‪ ,‬והב׳ שהוא ברית טילה שהוא ברית בשר‬
‫שהוא ברית הקש״ת שהוא ברית שבת ‪ .‬ובתוך שתי בריתות אלו נאחזת ברית אדני שהוא‬
‫ברית תורה שבעל פה שהוא ברית הפריעה ולפי דבר זה נאמר )פמיה לי( על פי הדברים האלה‬
‫ברתי אתך ברית שוו היא ברית תורה שבבתב ותורה שבעיפ ‪ .‬ושלש ׳ בריתות אלו ברית‬
‫ראשונה בינה יהרה ‪ .‬אחרונה מלכות אדנ׳׳י ‪ .‬ברית אמצע שבת אל חי נמצאת ברית שבת‬
‫קושרת בין אדני ובין יהוה ‪ .‬ואלמלא ברית מילה שהיא ברית שבת לא זבינו לתורה שבכתב‬
‫ולא לתורה שבעל פה שהם סוד יהרה אדנ״י ‪ .‬ודע כי שם אל חי הנכךא ברית הוא בית‬
‫שער‬
‫הרי כולן מאוחדוח ומיוחדוח זו נזו •־ ) א( ונדיח נינה הוא נריח הסה וניי ח הלשון ו כ ד ח השפחים ‪ .‬סי' כי כל אלו‬
‫הנריחוח נכל מקום שנזכרו הס רומזים לנינה ונהם היא נקראח כי היא ראש עליון ונ ה הפה והלשון ונם כריח חורה‬
‫נ ה נקשרה כדאמרינן על סי הדנריס האלה וגו׳ כי היא כה הסנארח אשר העשרח נ ה נקשרה שהם החזרה שנכמנ‬
‫ושכעל סה ‪ ) :‬ב( ונריח שכח ושריח הקשה ‪ .‬כי כה הזכרון ונאמר כקשח וראיחיה לזכור כריח עולם והיא האוח כדלקמן‬
‫ככינוי אות נכרית אל חי כי היסוד והחפארה עניינם ושמוחם אחד ‪) :‬נ( והסוד נריח הלשון ונריח המעור ‪ .‬כלומר‬
‫שהס בריח ראשון וכריח אחרון והוא מלשון סי ר יצירה כי ח לו בריס בין עפר אצבעוח ידיו והוא נריח הלשון ובין‬
‫י׳ אצבעוס רנליו והוא ברית המעור מלשון חעור קשחך ‪ ) :‬ר( הרי הוא חסר הספירה הראשונה‪ .‬שהרי לא פרע ופסה‬
‫השער הראשון ולא גילה העמרה שהיא נסתרח חחח הערלה והנן ‪ ) :‬ה( לבריח עולם‪ .‬רמז לבינה שהיא עולמו של יובל‬
‫כדאמר ועבדו לעולה והחורה ניחנה להמשים יים ליציאהם ממצרים כנגד ממשים של יונל והכלל כנגד חמשים שפרי‬
 ‫כד ‪47‬‬ ‫שער ב‬
‫שער להכנס למדת התפאר״ת שהיא סוד תורה שבכתב הנאצלת מאת הכינה בסוד חמשים‬
‫יום כמו שביארנו‪ .‬ואילו לא יכנס אדם בשער זה שהוא ברית מנין ישינ התורה שהיא לפנים‬
‫למעלה‪ .‬ולפי שברית מילה הוא סוד אל הי והוא סוד שבת קבעו רז״ל בברכת מילה אל רד‬
‫חלקנו צורנו צוה להציל ידידות זרע קודש שארנו משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו בא*י‬
‫כורת הברית ‪ ,‬הלא תראה בי שם אל חי קבעיו בברכת ברית מילה ועל זה גאטר )דנריה ד(‬
‫ואתם הדבקים בי״י אלהיבם חיים כולכם היום ‪) .‬א( ודע כי ברית מילה הוא סוד שבת בסוד‬
‫מילה ופריעה בסוד זכו״ר את יום השבת ושמו״ר זכור ליום ושמור ללילה כננד אל חיי אדנ׳י ‪.‬‬
‫ולפי שברית מילה כוללת ברית שתי ספירות הללו אמר הבתוב )ירמיה לג( אם לא בריתי יומם‬
‫ולילה חוקות שמיםוארץ לא שמתי וסוד חוקו״ת הם אל ח״י אדנ׳י )ב( בסוד הק וחקיה וסימן‬
‫)ויקרא ים( את הקותיתשמורו וסוד חקותי הם אל ח״י אדנ״י‪ .‬ודע כי הברית הנקרא יומם ולילה‬
‫הוא סוד מילה ופריעה זכו״ר ושמו״ר אל ח״י אדנ״י תורה שבכתב ותורה שבעל פה שהם סוד‬
‫חקרת שמים וארץ זה כננד זה וזהו סוד )חהלי® יא( ובתורתו יהנה יומם ולילה יומם הוא תורה‬
‫שבכתב וסוד אל ה״י וסוד זכור וסוד מילה ולילה היא סוד תורה שבעל פה סוד אדנ״י סוד שמור‬
‫סוד פריעה‪ .‬ולפיכך אין התורה מסורה אלא למי שקיבל ברית בשר ומתוך כרית בשר יבנם‬
‫אדם לברית הלשון שהוא קריאת התורה‪ .‬וצריך אני להאיר עיניך היאך חתם י״י יתברך שמו‬
‫הגדול יהרה יתברך באברהם אבינו ובזרעו אותם שקבלו את התורה ‪ .‬כיצד אמר בספר יצירה‬
‫ברת לו ברית כעשר אצבעות יריו וזה הוא כרית לשון וחותם י״ה בסוד י׳ עשר אצבעות ה­‬
‫חמש מקורות כלשון התורה בסוד אהה׳ע בומ״ף גיכ״ק דטלנ״ת זסשר״ץ ‪ .‬אחה״ע בגרון ‪ ,‬בומ׳ף‬
‫בשפתים ‪ .‬ניב״ק בחיך ‪ .‬דטלנ״ת בלשון ‪ ,‬זסשר״ץ בשינים ‪ .‬נמצא חותם י״ה ברית הלשון‬
‫שהוא ברית הפה ‪ .‬וכרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו זהו ברית מילה וחותם רה חצי‬
‫השם בסוד עשר אצבעות וברית מילה שהוא אחד הרי י״א וחשבון י״א בנגד רה ‪ .‬ועוד סוד‬
‫רה ן תורה שבכתב ח תורה שבעל פה ‪ .‬והבל תלוי בברית מילה )ג( שהוא השרש התחתון‬
‫של אות ו׳ וה׳ היא סוד התורה שבעל פה שהיא סוד הפריעה ולפיכך אין התורה מסורה לכותי‬
‫לפי שהוא ערל וזהו שאמרו בברכת המזון צריך שיקדים ברית לתורה באומרו שהנחלת‬
‫לאבותינו ובו׳ ועל בריתך שהתמת בבשרנו ועל תורתך שלמדתנו ‪ .‬וזהו שאמר )ההלים קמז(‬
‫מגיד דבריו ליעקב למי שהוא מהול כיעקב ע״ה ‪ .‬וכותי שהוא ערל שעסק כתורה היה חייב‬
‫מיתה ‪ ,‬ולפי שברית מילה ופריעה הוא סוד השבת בזבור ושמור לפיכך המילה דוחה את‬
‫השבת ‪ ,‬׳ והיא ביום השמיני שהיא סוד אדנ״י שהיא סוד הפריעה הנעשית אחר המילה ‪.‬‬
‫)ד( והסוד אדניי יהו״ה‪ ,‬נמצאת למד שברית מילה דוחה את השבת שהיא היא המרה עצמה‪.‬‬
‫ועתה התבונן בכ'מ שתמצא לשון ברית לאיזה צד נזכרה אם לברית לשון אם לברית בשר או‬
‫לפריעה‪,‬ואהר שעוררנוךעל העיקרים האלו יש לך לשמור עצמך ולהזהר מאד לבל תהיה‬
‫מאותם המטמאים אות ברית קודש שהרי)ה( כל הפרשיות ‪.‬הכתובות בענין העריות בכל‬
‫התורה באלו שתי ספירות תלויות באל ה״י ובאדנ״י וקצת מהם בשתי ספירות הדבקות עמהם‬
‫הנקראות‬
‫גינה כאשר יחבאר במקומו בשער מ׳ ‪ ) :‬א( ודע ני בריח מילה הוא סוד שבח‪ .‬לשנים בשער ה' דרש נאה מענין כריס‬
‫מילה סי׳ כמו שהשבח כולל שתי המדוח יסו׳ד ומלכו״ח כן בריח מילה כוללח שחיהן בסוד מילה ופריעה ‪ ) :‬ב( בסוד‬
‫חק וסוד חקה‪ .‬היסוד נקרא חוק והעשרה חקה משמוח המחננדים וחקוח שם כולל לשניהם כמו חוקוחי וכן הולך‬
‫ומזכיר משמות הסתננדים יותר ‪) :‬ג( שהוא השורש התחחון של אוח ו'‪ .‬שהוא היסוד שהוא משך הוא׳ו שנרמז בקצה‬
‫ה‪,‬תחתון שט כדלקמן בכינוי שבסמוך ‪ ) :‬ד( והסוד אדנ״י יהו״ה‪ .‬שמדח אדנ״י היא שמינית למדח הבינה הנרמזת‬
‫ביהו״ה ‪ ) :‬ה( כל הפרשיות הכתובות בענין העריות באלו ב׳ ספירות תלויות‪ .‬תמצא זה מבואר היסב בספר מאירת עינים‬
‫ורקאנשי‬
 ‫שער ב‬ ‫‪48‬‬
‫הנקראות אלהים צבאות יהרה צבאות ‪ .‬ובע״ה עדיין ניתן לך דרך שתכין כמה מעלות טובות‬
‫וכמה עניינים נוראים נקשרין במלת ירית וכן תבין מה הוא דין המנלה עריות או המקשה‬
‫עצמו לדעת או האוחז באמה ומשתין ‪ .‬וכמה ענינים פתומים והתומים תבין עדיין בעז״ה מתוך‬
‫אלו הדברים שרמזנו בכאן ‪ .‬ולפעמים נקראת בתורה בלשי! א‪ 1‬ת לפי שבמדה זו תלויים‬
‫האותות והמופתים בסוד אל חי בהתחברו לשם אדנ״י אזי מתחדשים אותות ומופתים בעולם‪.‬‬
‫וכשנפמך נאולה לתפלה ביציאת מצרים נתהדשו כמה אותות וכמה ניסים ונפלאות בסוד‬
‫)שמוה נ( וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהי״ם ובסוד ואזכור את כרית״י ‪ .‬ועתה יש לנו‬
‫להודיעך כי השבת שהיא מדת אל הי נקרא אות כאומרו )פס לא( ביני ובין בני ישראל או״ת‬
‫היא לעולם ‪ .‬וברית מילה נקרא ג״כ אות כאומרו)ריאפית יי( ונמלתם את בשר ערלתכם והיתה‬
‫לאו״ת ברי״ת ביני וביניכם ‪ .‬והסוד הזה רמזו אותו בברכת ברית מילה בא״י אשר קידש ידיד‬
‫מבטן וחק בשארו שם וצאצאיו חתם באו״ת ברית קדש על כן בשבר זו אל ה״י הלקנו צורנו‬
‫צוה להציל ידידות זרע קדש שארנו משהת למען בריתו אשר שם בבשרנו בא״י כורת הברית‪.‬‬
‫והקשת נקרא אות כאמרו ) פ ס ט( את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ‬
‫וכבר הודענוך )א( כי ברית הקשת הוא ברית אל ה״י ‪ .‬ולפיכך דע כי בכל מקום שתמצא‬
‫בתורה אות הוא סוד אל ח״י שהוא סוד זכרון שמזכיר אדנ״י לכל בני עולם ואות ברי״ת שבת‬
‫וברית מילה היא מיוחדת בינו ובין כל בשר אשר על האדן ‪ .‬ודע כי לפעמים נבלל אדנ״י‬
‫במלת אות בבר ידעת שיום השבת נקרא אות והרי השבת בלולה בזכור ושמור וברית מילה‬
‫נקראת אות והרי היא כלולה במילה ופריעה ‪ ,‬וסוד פירוש מלת אות על דרך הפשט הוא כי‬
‫)ב( בוי יו ״ ד קטנה הידועה לבעלי הבמה שהוא הקצה התחתון של וא״ו נקראת אות קטנה‬
‫ונקראת אות ברית קודש ‪ ,‬ועתה דע והבן כל הדברים הללו וכתבם על לוח לבך ואל יליזו‬
‫והנני מפרש דע‬ ‫מעיניך ‪ .‬ודע כי על יסוד הספירה הזאת נתיסדה בתורה לשי!‬
‫כי כל שבועה שאדם נשבע תלויה כמדה זאת הנקראת אל ח״י ‪ ) .‬ג ך והטעם לפי שכל‬
‫לשון שבוע״ה היא מלשון שבעה וסוד הענין הוא מה שאמר אברהם אבינו לאבימלך )פס נ ‘ ( כי‬
‫את שבע כבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה בי הפרתי את הבאר הזאת על בן קרא‬
‫למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם ‪ .‬הלא תראה ג' לשונות שהזכיר במקום הזה‬
‫כל אהד מהן לשון נופל על הלשון אמר בתחלה כי את שבע כבשות תקה מידי לעדה על‬
‫הבאר ‪ .‬ואמר אתריו ע״כ קרא למקום ההוא באר שבע ומה כתיב אהריו כי שם נשבעו שניהם‬
‫ופירוש הדבר הרי ג' לשונות שבע כבשות ‪ ,‬באר שבע ‪ ,‬ושם נשבעו ‪ ,‬בל אלו נ׳ לשונות נתאחדו‬
‫באותה השבועה ‪ .‬ולפיכך אמר על כן קרא למקום ההוא באר שבע מאי על כן כלומר על טעם‬
‫שבע כבשות והשבועה כי על שני טעמים קרא אותו באר שבע על שבע כבשות והשבועה ‪.‬‬
‫ובמקום אהר כתיב )פס ='( ויקרא אותה שבעה על כן שם העיר כאר שבע הלא תראה כי‬
‫על שם שבעה קרא שם העיר באר שבע ולא הזכיר בכאן שבועה )ד( והסוד העיקר תלוי‬
‫כסוד‬
‫ורקאנשי פרשת אסרי מוח ; ) א( כי כריס הקשת הוא כריה חל חי‪ .‬פהואכוד הזכרוןולכך נאמר כקשת וראיתיה לזכור וג ד‬
‫שמזכיר אדנ״י לכל בחי עולם כי הקשת עצמו כצווניו רומז לעגירת והזכרון שכו ליסוד ‪) :‬ב( סוד י׳ קנונה הידועה ליעלי‬
‫החכמים שהוא הקצה החתסון של ד‪ .‬שרומז ליסוד כמו שכיארנו בסמוך והוא סוד י׳ קטנה המתוכרת לחסלה של יד ‪:‬‬
‫)ג( והטעם לסי שכל לשון שכועה היא מלשון שבעה ‪.‬ולכן בכל מקום נכסב שבועה בחסרון וא״ו שבעה כי סוד‬
‫עניינה וחלייחה בהל שבע הססירוח ומדת אל הי היא השביעית מהם הכוללח אח כולם ע״כ עיקר השבועה בזאת‬
‫המדה נ״כ תלוייה וזהו מה שהבאר והולך בסוף הענין משבע הכבשות ‪.‬־ )ד( והסוד העיקר תלוי בסוד שבעה‪ .‬פירוש‬
‫כי עיקר השבועה תלוי בשבעה וכיון שהזכיר בכתוב שבעה לא הוצרך להזכיר שבועה ועוד כי הזכיר ג״כ בכתוב באר‬
‫שהוא‬
 ‫כה ‪49‬‬ ‫שער ב‬
‫בסוד שבעה ומקום הבאר תלוי בשבועה ‪ .‬ועכשיו יש לנו לברר דע כי )הדבר( כל הנשבע‬
‫הוא נשבע בסוד שבע הספירות שהם םוד שבעת ימי עולם והכל תלוי במדת אל ה״י שהוא‬
‫השבת שהוא יום השביעי ובל שבועה תלויה בשביעי ‪ .‬והסוד וביום השביעי שבת וינפש ‪,‬‬
‫)א( ולפיכך הנשבע נשבע בנפש ונשבע בהיים כשהוא אומר נשבע בשם י״י והסוד )שמזחל א‬
‫‪ (?5‬חי י״י וחי נפשך כי פוד חי נפשך הוא סוד אל הי שממנו נמשכים החיים וכל הנפשות‬
‫הפורחות מארץ אדנ״י כאמרו תוצא הארץ נפש היה למינה והוא סוד השבת שהוא יום השביעי‬
‫שממנו נמשכים חיי הנפש באמרו)שמות לא( )ב( וביום השביעי שבת וינפש הרי חיי הנפש‬
‫תלויים בשביעי שהוא סוד השבועה ‪ .‬וכל הכופר בשבועתו כאלו כופר באל חי ובז׳ ספירות‬
‫שהם סוד שבעת ימי עולם ‪ ,‬ואם ברב פשעו וכחשו כפר בשביעיות מאין לו חיים וטובה שהרי‬
‫לא נברא העולם אלא ע״י אלו שבע ספירות ובהן מתקיימים בל הנבראים ז׳ ימים בסוד ז׳‬
‫ספירות בסוד שבועה ‪ ,‬ואם ח״ו ישקר אדם בשבועתו הרי הוא נעקר מאלו שבע ספירות‬
‫שהם סוד קיומו ונמצא נעקר מן העולם ‪ .‬נמצאת למד כי השבועה היא באל חי שהוא סוד‬
‫השביעי שהוא סוד השבת שהוא סוד חיי נפש שהוא סוד שבת וינפש ‪ .‬ולפי שהשבועה‬
‫היא באל חי אומר בענין )דטאל ע(‪.‬וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם הלא‬
‫תראה השבועה שהיא בהי העולם שהוא אל חי ‪ .‬ובשאר מקומות חי י״י אשר עמדתי לפניו ‪.‬‬
‫חי י״י וחי נפשך אם אעזבך ‪ ,‬חי נפשך אדנ״י ‪) ,‬ג( ולפיכך אמרו רז״ל שבועה כנשבע במלך‬
‫לפיבך אין נשבעין לבטל את הר״ורה או אחת ממצותיה ואם ישבע לוקד‪ ,‬ומקיים את המצור‪.‬‬
‫)ד( שאין שבוער‪ .‬חלה לבטל דברי תורה שהרי הם סוד שבעה קולות יצאו משבע ספירות‬
‫במתן תורה ‪ .‬ואין אדם נשבע לבטל דברי תורה ‪) .‬ה( וכל שבוער‪ .‬בי״י וכל נדר לי״י ‪ .‬וסוד נדר‬
‫לי״י עדיין נפרש אותו במקומו בע״ה כי הנדר הוא סוד השבת הגדול שדויא סוד השביעית‬
‫העליונה ‪ .‬ואם תמצא כתוב )ה־לים קלנ( אשר נשבע לה׳ ולא אמר נשבע בי״י פי׳ הפסוק כן‬
‫הוא שדוד המלך ע״ה נשבע לעשות דבר זה לי״י כלומד שלא ישקוט וינוח עד אשר ימצא‬
‫מקום מנוחה לשבינר‪ .‬לבנות בו בד‪.‬״מ ‪ .‬נמצאת אומר כי כל הכופר בשבועתו נעשים לו‬
‫שבעת ימי בראשית שהם סוד כל ימי העולם כמו אויבים ומבקשי רעתו שהרי כשכפר‬
‫בשבועד‪ .‬כפר בשבעה וכשבפר כשבעת ימי בראשית נמצא כל יום ויום משבעת הימים‬
‫אצלו‬
‫שהיא העמלה הנקראת כן שהיא חלויה נ שנועה שהוא היסוד הכלים השכעה וכללוחם ונמצא גם העמדה נכללח נסוד‬
‫השכועה כי היא שכיעיח לכנין ‪ ) :‬א( ולפיכך הנשכע נשכע כנפש ונשנע כחיים ‪ .‬כי שניהם נכללים שמדת אל סי כמו‬
‫שמכאר והולך ‪ ) :‬ב( וכיום השכיעי שכח וינפש ‪ .‬כי הדכק כזאר‪ .‬המדה היא המר‪,‬יה ומעלה נפשו כמדריגה ימירה כין‬
‫כחייו כין לאחר מוחו כמו שפירש למעלה ככינוי שכח ‪) :‬ג( ולפיכך אמרו רז״ל הנשכע כנשכע כמלך ‪ .‬כי היסוד נקרא‬
‫מלך על שם המפארת שהוא המלך של המלכה שהיא העמרח והוא עיקר השכעה ומלכם וככר ידעם כי היסוד והחפאלח‬
‫עניינם ושמוחם אחד הם ‪ ) :‬ד( שאין שכועה חלה לכשל אח המצוה ‪ .‬כי כל דכרי המורה ומצוחיה נתנו כסוד שכעה‬
‫קולות שיצאו משפע הספירות ולכך אין אדם נשכע לכטל דכרי תורה כי הם עצמם כסוד השכועה ואין דכר מכטל‬
‫סל על שכועה כי אין דנל מכטל את עצמו אלא ע״י דכר שחוצה לו ונכוה ממנו וזהו הטעם שהנדר מל על דכר‬
‫מצוה כדכר הרשות שהנדר עולה למקום ג מ ה מעל השמעה כמו שמכאר והולך ‪) :‬הי( וכל שכועה כה' וכל נדר‬
‫לה׳‪ .‬ככאן רוצה לכאר ההכדל שהוא כין שמעה לנדר ואומר כי הפכועה כה' פירוש כז' הספירות שהם נכללות כשם‬
‫כן ד' אותיות כמכואר כסוף הענין אכל הנדר עולה למעלה מזה השם שהוא ככינה וזהו אומרו ועדיין נפרש סוד נדר‬
‫לה' כמקומו כעז״ה שר״ל כשער ח׳ ככיאור שם כינה שכיאר כס כי הנדר כה תלוי וכן לקמן כשעל ג' ולכך אמר‬
‫הכתוש איש כי ידור נדר לה׳ ולא כה' כמו שאומר ככל מקום ■כנזכר שכועה כה׳ כי הלמ״ד מורה לדכר שהוא לו‬
‫לה׳ לא כו ולפי שכל השכעה שהן למטה מהכינה נקראות שכע הכנין והם כנין כלול לאחד ואין להכינו כמה שהוא‬
‫למסה ממנו א״כ צריך לפרשו כמה שהוא למעלה ממנו שהוא הכינה שאינו מכלל הכנין רק כמו ויסודו מצורף לזה כי‬
‫כמו‬
 ‫שער ב‬ ‫‪50‬‬

‫אצלו באויב ובל יום ויום מקלל לזה הכופר )א( ולפיכך כל )י‪5‬עיה סה( הנשבע בארץ ישבע‬
‫באלהי אמן ויש לו להזהר מאמונת אלהי אמן ‪ .‬ועונש השבועה בבר גלו אותה במסכת שבועות‬
‫כאמרם ז״ל דברים שאין האש מכלה אותן שבועת שקר מבלה אותן)ב( וטעם זה טעם ברור בדרך‬
‫היצירה כיצד הרי בטבע האש היא שורפת כל מיני עצים ובגדים ושאר כיוצא בהם ומכלה‬
‫אותם אבל האבנים והעפר אין האש מכלה אותם שאין האש מכלה את העפר שאפילו ישרפו‬
‫האבנים חוזרות עפר ואינן כלות ‪ .‬אבל שבועת שקר מכלה האבנים והעפר והטעם כי כל‬
‫הנבראים כולן לא נבראו ואין להם קיום אלא בשבע ספירות הנקראות שבעת ימים ‪ .‬ובאותן‬
‫ספירות תלויים שמים ואר־ן וכל צבאותם וגם האש והמים והרוח והעפר והרים וגבעות וימים‬
‫ונהרות ובל מיני צמהים וכל בעלי חיים למיניהם ובל בני אדם ‪ .‬ולפיכך כשאדם־ כופר‬
‫בשבועה הרי הוא ככופר בשבע הספירות שחייו וקיומו ואשתו ובניו וממונו וכל מה שיש לו‬
‫תלויים בהם ובשכופר באלו שבע ספירות שהם סוד השבועה הרי אלו שבע ספירות מכלות־‬
‫גופו חייו וממונו קרקע ומטלטלין לפי שהכל תלוי בהם מאחר שבהם נבראו בל היצורים ‪ ,‬והם‬
‫היו כמו האומן העושה את המלאכה שהוא יכול להרוס ולהשחית המלאכה שעשה בן הכופר‬
‫בשבועה כופר באומן שעשה את העולם וכשכפר באומן שעשה את העולם יכול האומן‬
‫לההריב את ביתו ואותו ואת כל אשר יש לו אפילו העפר והאבנים לפי שהאומן שעשה את‬
‫האבנים יכול למהות זכרם מן העולם ‪ .‬וסוד האומן הוא סוד אמן ולפיכך העונה אמן כנשבע ‪,‬‬
‫וזהו סוד )פ=( ישבע באלהי אמן כלומר הנשבע באומן שברא העולם נשבע וזהו סוד שדרשו‬
‫בפסוק )משלי ה( ואהיה אצלו אמון אל תקרי אמון אלא אמן ולפיכך ארז״ל שענין שבועה ואמן‬
‫אחד הוא בעת שמשביעין אותו ‪) ,‬ג( ובע״ה עוד נבאר לך סוד מלת אמן על דרך הנזשכת‬
‫השפע בדרך הצינורות ‪ .‬ולפי שהשבועה היא בלל שבע ספירות שהיו האוט״ן לכל הנבראים‬
‫אמד דברים שאין האש מכלה אותם שבועית שכך מבלה אותם ‪ .‬והטעם שהשבועה היא‬
‫האומן שברא את האש ואת האבנים ואת העפיר ואת כל היצורים ולפיכך אין האש יכולה‬
‫לאבד ולבלות את האבנים ואת העפר לפי שהעפר אחד מן היסודות הוא כמו האש ושניהם‬
‫נבראים אבל השבועה שהיא סוד האומן והבודא היא יבולה לכלות האש והאבנים ואת‬
‫שאר כל היצורים לפי שהכל ביד האומן שעשה היצורים כולם יתברך ויתברך ‪ .‬וזהו שאמר‬
‫)תהלים קנ( לפנים האדן יסדת ומעשה ידיך שמים המה יאבדו ואתה תעמוד וכולם כבגד יבלו‬
‫כלבוש תחליפם ויהלופו ‪ .‬וזהו סוד שאמר דבדים שאין אש ומים מכלין אותם שבועת שוא‬
‫מבלה אותם לפי שהשבועה היא האומן והכל תלוי ביד האומן כאמרו ישבע באלהי אמן‬
‫וכאמרו ואהיה אצלו אמון ואהז״ל אל תקרי אמון אלא אומן ‪ .‬והסוד הגדול הזה כבר ידעת כי‬
‫סוד שבועה היא סוד אל ח״י והיא סיי כי* ט‪ 1‬ב ולפיכך אמרו בכל הנבראים שנעשו‬
‫במעשה בראשית )ניא‪:‬ית ח( וירא אלהים כי טוב וסימן ואהיה אצלו אמון וסוד ואהיה ו'‬
‫הדבקה עם אהיה היא סוד שש ספירות והאחרונה מן השש היא סוד כי טויב ולפיכך כל‬
‫הפעולות שעשה אלהים שהוא אדנ״י במעשה בראשית על כל פעולה ופעולה נתיעץ בכי‬
‫טוב ‪ .‬ביום הראשון מה כתיב )נראשיח א( וירא אלהים את האור בי טוב ביום השני לא נאמר‬
‫בו‬ ‫■‬
‫כמו זאת המלה סתומה מעלי! כקודש נשירושה ואין מורידין ; ) א( ולפיכך כל מ שנ ע נ אי ן ישגע כאלהי אמן ‪ .‬כי‬
‫כאלהי שהוא האומן השר כנה העולם שהם כל ז' ספירות האלו והם השורש האמוגה ואהוחחו והם אומן העולם משגיחו‬
‫ומגדלו כאשר יתנאר הכל נסמוך ‪ ) :‬ב( וטעם זה ברור כדרך היצירה ‪ .‬פי' הטעם שאמר דנרים שאין האש מכלה‬
‫אותם הוא טעם כרור כדרך ה טנ ע הנוצר שיש דנרים כעולם שאין האש מכלה אותם כגון אבנים כמו שמנאר‬
‫והולך ‪) :‬ג( ונע״ה עוד נכאר לך סוד מלה אמן ע״ד המשכת השפע‪ .‬סי' כי אמן הוא סוד המשכת השסע מכל הספירות‬
‫כמבואר‬
 ‫כו ‪51‬‬ ‫שער כ‬
‫בו בי טוב לפי שהוא סוד ההבדל והפירוד באפרו )שם( יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין‬
‫מים למים ובב״ט שיש בו הילוק ופירוד אין טוב מצוי בו בי אין טוב בא אלא להביא שלו״ם‬
‫ולחבר בל הדברים ‪ ,‬ולפיכך כשמסתלק ונפרד ונבדל כי טוב שהוא סוד אל חיי ממרת אדנ״י‬
‫)א( אזי העולם בולו חרב ואין טוב מצוי בעולם שנאמר )ישעים ״( כי מפני הרעה נאסף הצדיק‬
‫ואמר )שם ג( אמרו צדיק כי טוב ‪ .‬ולפיכך כשהצריק נמצא בעולם אז מטיל שלום בין שני‬
‫חולקים נמצא הצדיק מכריע ‪ .‬וזהו סוד שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבא הכתוב‬
‫השלישי ויכריע ביניהם ‪ .‬והסוד נצח ימי״ן הוד שמא״ל כי טוב צדי״ק הוא כתוב שלישי מכריע‬
‫ביניהם ‪.‬ולפיכך לאי נאמר ביום השני כי טוב אבל נאמר ביום השלישי שתי פעמים כי טו״ב‬
‫)ב( והטעם כי טוב ראשון כנגד אל חי כי טוב שני בנגד אדני שהוא סור אדנ׳י הארץ‬
‫וסימניך )שם( אמרו צדי״ק בי טו״ב ‪ .‬ואומר בברכת המזון ארץ חמדה טוביה ‪ ,‬והסור הזה כי‬
‫אלהים כולל בכל מעשה בראשית בי טוב בכל דבר ודבר שהוא סוד האומן ‪ ,‬ובהבדל הדברים‬
‫לא נמצא טוב אלא בשעת חיבורן ‪ ,‬הלא תראה כשהיה אדם הראשון לבדו נפרר בלי חבור‬
‫בת זוגו מה כתיב בו)כראשית נ( כי לא טוב היות האדם לבדו וכשנתחבר אצל אשתו מה‬
‫כתיב ביה )משלי יח( מצא אשה מצא טו״ב כלומר מ‪.‬צא אותו הטוב שהיה אבד ממנו ואם באדם‬
‫ואשה כך כ״ש בשאר המעלות העליונות כי בשעת חבור נמצא כי טו״ב ובשעת הפירור לא‬
‫נמצא בי טו״ב ‪ ,‬ועל דרך זה דע כי שלש הספירות שהם נצ״ח והו״ד וטו״ב מתאחדות תמיר‬
‫נצ׳יח והו״ד זה לעומת זה וטוב הוא הכתוב השלישי שהוא מכריע ביניהם ‪ .‬ולפי סוד זה תמצא‬
‫כי טו*ב הוא שורש תחתון של וא״ו שהוא קו האמצעי והוא שלישי ‪) ,‬ג( כיצד ו׳ הוא סוד‬
‫‪.‬שש ספירות שלש למעלה ושלש למטה ‪ ,‬שלש למעלה בדרך זה הגדול״ה לצד ימין והגכור״ה‬
‫לצד שמאל והתפארת שלישי מכריע ביניהם ‪ ,‬ושלש למטה מן הוא׳׳ו ולמטה בדרך זה הנצ״ח‬
‫לצד ימין וההוד לצר שמאל טוב שלישי מכריע ביניהם ‪ ,‬ולפיכך תמצא ענין טוב שהוא‬
‫שוכן על גבי אדנ״י שהיא הספירה האחרונה מעשרת הספירות )ד( ונקרא ה ה ר ה ט ו ב‬
‫ובזמן ששוכן טו״ב תוך אדנ״י נקרא אדניי א ל ץ ט ל ב ה על שם טויב השוכן בתוכו וזהו‬
‫סוד )דניים ״( וברכת את ה׳ אלהיך על הארץ ׳ הטובה אשר נתן לך ‪ .‬וזהו סוד )שם( לא‬
‫תחסר כל בה ‪ .‬וכתיב )תהצים לי( ודורשי י״י לא יחסרו כל טוב ‪ .‬ולפי שארנ״י נתלבש בלבוש‬
‫הגבורה במדת אלהים ופעל כל מעשה בראשית תמיר היה אלהים מתיעץ ומסתכל במעשה‬
‫בראשית בכי טוב וזהו שאמר בכל דבר ודבר וירא אלהים בי טוב ‪) ,‬ה( ולפי עירך זה התבונן‬
‫סוד )״שלי ״( ואהיה אצלו אמון שהוא סוד ה א מ ו ן ו ה א ו מ ז ו ה א מ ז וזהו סוד טו״ב‬
‫‪ : t : 1 t‬ז■ ^ ״ י קשורות בשביעי‬ ‫‪17‬‬ ‫וסוד השבועה לפיכך כל השביעיות‬
‫שהוא כלל השבעה שהוא סוד השבועה ‪ .‬ודע והאמן שאין לשום בריה בעולם קיום זולתי‬
‫באחד יתברך מאלו ז׳■ ספירות ‪ .‬וכשאדם משקר בשבועה הרי נעקר מכל שבע הספירות ולא‬
‫נשאר לו בשמים ובארץ שורש וזהו שאמרו בנשבע לשלך )!כייה ם( ולנה בתוך ביתו וכלתו‬
‫את‬ ‫‪.‬‬
‫כמבואר לקמן בשער ג' ‪ ) :‬א( אזי כל העולם כולו סרב ואין סוב מצוי בעולם ‪ .‬שהרי גבי הבדל שהוא לתקון העולם‬
‫ולישונו אין כתיב בו כי סוב ‪ ,‬ההבדל שהוא לעירבובו של עולם לא כ׳ש שאין סוב מצוי בו ‪ ) :‬ב( והסעם כי סוב‬
‫ראשון כנגד אל ס׳ כי סוב שני נגד אדנ״י שהוא סוד אדני הארץ ‪ .‬כי בו ביום השלישי נתגלתה היבשה ונקראת בשם‬
‫ארן כדכתיב יקוו המים ותראה היבשה ויקרא ליבשה ארן ולכך נקרא ג׳ כ ארן סובה ; )ג( כיצד ו' הוא סוד ו׳‬
‫ספירות שלש למעלה ושלש למסה ‪ .‬כי היא מהפשסת לכל צד בציורה כמו שיתבאר לקמן בשער ה' ‪ ) :‬ד( ונקרא ההר‬
‫הסוב‪ .‬מפני שהוא תמיד גבוה חלול על מדת אדניי ‪ ) :‬ה( ולפי עיקר זה התבונן סוד ואהיה אצלו אמון שהוא סוד‬
‫האמ‪ ]1‬והאומן )האט] ‪ .‬כי הו' ספירות הדבוקות עם אהי״ה כמו שפירש בסמוך הם סוד אמיתת האמונה והם‬
‫אומן‬
 ‫שער ב‬ ‫‪52‬‬
‫את עציו ואת אבניו שהכל נעקר שורש וענף ‪ .‬ועתה בגי שמעה זאת )א( והתבונן כמה הוא‬
‫הומר השבועה וענשה כי אפילו הוצאת שם שמים מן הפה לבטלה אע״פ שאינו נשבע נענש‬
‫עליו כ״ש הנשבע לשקר ‪ ,‬י״י יצילנו מעונש זה וישלח לנו סליחה וכפרה על כל מה שעברנו‬
‫על ככה ‪ ,‬ולפי שעגין השבועה הוא סוד שבע הספירות מקשר ספירות הכלולות בשמו יתברך‬
‫נאמר בתורה )דנריס י( ובשמו תשבע כי בשמו תלוי הכל)ב( )יפעיה ס?( וכל הנשבע בארץ‬
‫ישבע באלהי אמן )ג( ולפיכך אמרו ז״ל שבועה כנשבע במלך עצמו ‪ .‬וסוד השבועה כלולה‬
‫מן השבעה כמו שכתוב )משלי ט( חצבה עמודיה שבעה ‪ .‬וכתיב )כלא=יה כי( ויקרא אותה שבעה‬
‫על כן שם העיר באר שבע ‪ .‬וכתיב )שם עא( על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו‬
‫שניהם ‪) .‬ד( והמרה הזאת נקראת בתורה בלשון ח ו ק ‪ .‬ועתה יש לי להאיר עיניך בדבר‬
‫זה ‪ ,‬דע כי ה׳ יתברך ויתברך חקק כל היצורים ותלה י גבולם ושיעורם בשמו הגדול ונתן‬
‫ק*ן וגבול לכל הנבראים שבעולם ‪ .‬ולכל הנבראים עליונים ותחתונים יש קץ וגבול ולשמו‬
‫הגדול אין לו קץ וגבול באמח )איוב כח( קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל‬
‫וצלמות ‪ .‬ואומר )חהלים קי״( לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד ‪ ,‬ופירוש הפסוק הזה כן‬
‫הוא ‪ .‬כל דבר ודבר מכל הנבראים יש לו גבול ותכלית אבל אותה המרה הנקראת מצוה שהיא‬
‫סוד ספירה עשירית משמו הגדול והיא הראשונה ממטה למעלה והאחרונה מלמעלה למטה‬
‫‪1‬נקרא^ מ צ ו ה אין לה גבול כי רהבה היא מאד והיא המקפת בכל הנבראים )ה( ונותנת‬
‫להם שיעור ‪ .‬והטעם שנקראת מצוה כי כל עניני ה' יתברך נעשית על ידה ועל פי מצותה‬
‫מתנהגים כל הנבראים שבעולם ‪ ,‬וזהו סוד התורה והמצוה התורה זו תורה שבכתב והמצוה זו‬
‫תורה שבעל פה ‪ .‬כי תורה שבכתב יש לנו להתנהג בה על צווי אדנ״י הנקרא מצוה הנרךאת‬
‫תורה שבעל פה ‪ ,‬ולפיכך אמר הכתוב לכל תבלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד ‪ .‬ודע והבן‬
‫כי כל החקיקות הנזכרות בספר יצירה שחקק ה׳ יתברך במעשה בראשית כולן חקקן ע״י אל‬
‫חי אדנ״י ובשני אלו השמות נתן קץ וגבול לכל הנבראים ושיעור ידוע שלא יצאו חוץ לגבול‬
‫ולא ישנו את תפקידם‪ .‬וכל זה נכלל במלת חק וחק״ה אל ח״י אדנ״י שבהם נחקקו ונגכלו כל‬
‫הנבראים לבל יצאו חוץ לגבולם ‪ .‬וזהו הסוד הרמוז כמזמור )שם ק״ה( הללו את ה׳ מן השמים‬
‫כשהזכיר כל הנבראים עליונים ותחתונים יהללו את שם י״י בי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד‬
‫לעולם הק נתן ולא יעבור ‪ ,‬ואומר )יימיה לג( חקות שמים וארץ ‪ .‬ובברכת הלבנה אמרו חז״ל‬
‫אשר במאמרו ברא שהקים וברוח פיו כל צבאם חק וזמן נתן להם שלא ישגו את תפקידם ‪.‬‬
‫ואומר )יי״יה לא( נות( שמש לאור יומם חקות ירח וכוכבים לאור לילה ‪ .‬כלולזר גבול היום וגבול‬
‫הלילה בסוד מדת יו״ם ומדת ליל״ה ‪ ,‬ואומר )‪ =:‬ה( האותי לא תיראו נאם י״י אם מפני לא‬
‫תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ‪ .‬ואומר )שסלים קי( גבול שמת בל‬
‫יעבורון בל ישובון לכסות האדן ‪ .‬הרי בכל מקום שתמצא לשון חוק הוא ענין גבול כל הדברים‬
‫ושיעורם ‪ .‬וכן)ניאשיח «!( ואכלו את הוקם אשר נתן להם פרעה ובן)״=לי י( הטריפני לחם חקי ‪.‬‬
‫ולפי שנהקקו כל הנבראים למיניהם וגבוליהם ע״י שתי ספירות הללו הוצרך ה' יתברך ויתברך‬
‫לשים אותם בתורה בסימנים ידועים בלשון הק ובלשון חק״ה ובכל מקום שאתה מוצא לשון‬
‫חק‬
‫אומן העולם וסומנו ומגדלו כהשנחתו עליו ‪ ) :‬א( והתכונן נ מה הוא חומר השגועה ועונשה ‪ .‬ועוד חמצא‬
‫לפנים מחומר השכועה ועונשה נשער ה׳ ‪) :‬ב( וכל הנשכע נ אי ן ישכע בחלהי אמן ‪ .‬כי אמן הוא כלל הז׳‬
‫ספירוח כמו שיתכאר ‪) :‬ג( ולפיכך ארז״ל שנועה ננ שנע נמלך עצמו ‪ .‬שהוא ההפארח שהוא עיקר השכע ומלכם ‪:‬‬
‫) ד( והמדה הזאת נקראת כלשון חק‪ .‬כי היא משימה חוק וגנול לכל הננראים ע״י המלכוח שניחנה לראש פינה להנהיג‬
‫' את העולם עד קן וגנול כמו שמנסר והולך ולכך נקרא גם היא חקה ‪ ) :‬ה ( ונותנת להם שיעור ‪ .‬כי המוקף ננכל‬
‫מהמקיף‬
 ‫כז ‪53‬‬ ‫שער ב‬
‫הק הוא מדת אל ה״י ולפיכך הוא מכריע בינתים שהוא הכתוב השלישי ‪ .‬וזהו שאמרו בספר‬
‫יצירה ולשון הק מכריע בינתים כי הלשון היא באמצע כל איברי הגוף ולפיכך נקראת ח״ק‬
‫ומדת אל ח״י נקראת ח״ק וזהו סוד )חה־;ים‪:‬א( תקעו בחדש שופר בכסה ליום הגנו כי חו״ק‬
‫לישראל הוא משפפז לאלהי יעקכ ‪ ,‬וכבר הודעתיך שהוא יום הזכרון בסוד זכרנו לחיים ולפיכך‬
‫כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב ‪ .‬דע כי המשפט הוא סוד תפאר״ת וסוד יעקב וסוד‬
‫ד שבשם וחק הוא הקצה התחתון של ו׳ שהוא סוד המשפט שהוא סוד יעקב ‪ .‬וכבר זכרנו‬
‫למעלה שהקצה של הוא״ו נקרא יו״ד קטנה ‪ .‬ולפיכך אמר כי חק לישראל הוא משפט לאלהי‬
‫יעקב וכתיב שם שם לו חק ומשפט ומתוך חק שהוא אל ח״י שהוא יום הזכרון אדם נכנס‬
‫למשפט ביום זה ‪ .‬ולפיכך דע שתמצא בתורה מצות הרבה שיש בהן סימן חק ומצות הרבה‬
‫שיש בהן סימן חקה ‪ .‬ובסוד הדבר כך הוא בל מקום שתמצא במצות לשון חק סימן הוא‬
‫שאותה המצור‪ ,‬דבקה באל ח״י שהוא סוד ח״ק כאמרו בפסח מצרים )שמוח ינ( ושמרת את‬
‫הדבר הזה להק לך ולבניך ‪ .‬וכן בכל מקום שתמצא ח״ק יוצא במדת אל ח״י ובברכת ברית‬
‫מילה שהיא סוד מדת אל ח״י ברוך אתר‪ ,‬י״י אשר קידש ידיד מבטן וח״ק כשארו שם וצאצאיו‬
‫חתם באות ברית קודש ‪ .‬ובכל מקום שנמצא חק״ה הוא סימן שאותה מצוה דבקה‪ ,‬בשם‬
‫אדנ״י כגון);ם יג( ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה )נ»!־ני י;!( זאת הק״ת התורה‬
‫וכן כל כיוצא בזה ‪ .‬נמצאת למד כי לשון הק וחקה‪ ,‬סימן אל ח״י ואדנ״י הם מדת יום ומדת‬
‫לילה הם זכור ושמור וכל כיוצא בענינים אלו ‪ .‬ועתה יש לך לדעת כי בכל מקום שתמצא‬
‫בתורה חקים הם סימן חיק כאמרו חקי״ם ומשפטים צדיקים ‪ .‬ובכל מקום שתמצא חקות הם‬
‫סימן חק״ה כאמרו )ייי‪,‬י א ני( אם בחקות״י תלכו ואת מצותי תשמרו ‪ .‬אבל מכל מקום כשמזכיר‬
‫לשון הקים בלשון רבים אל חי ואדני נכללים בהם וכן כשמזכיר חקות שתי מדות אלו‬
‫נכללות ‪ .‬וא״ב מה הפרש יש בין הקים וחקות ‪ .‬דע כי חקים הם סוד אל ח״י בראשונה ובכלל‬
‫שלו אדני מלמעלה למטה וחקות הם סוד אדנ״י בראשונה‪ ,‬ובכלל שלו אל ה״י מלמטה למעלה‪,‬‬
‫והתבונן בעיקר הגדול הזה ‪ .‬ואחר שהודענוך זה יש לנו להודיעך הטעם שרךא קצת המצות‬
‫חקים או חקות ‪ .‬כבר הודענוך כי לשון חק הוא סוד חקיקת הדברים ושיעורם וגבולם ושאינן‬
‫יכולים לעלות חוין לגבולם ‪ .‬וכן כל המצות הנקראות הקים או חקות מצותיהם סתומות ונעלמות‬
‫מאד והוציאה אותם התורה בלשון חק לומר לנו שנקיים אותן ולא נהרהר אחריהן מה טעם‬
‫נתנו לנו ונשמור הק גבול ההרהור והמחשבה בהם ולא נצא הדן לגבולי המחשבה‪ ,‬וההרהור‬
‫ולפיכך נקראו חקים וחקות וכבר גלו דבר זה הז״ל בתלמוד ואמרו את חקותי תשמרו דברים‬
‫שהיצר מקטרג עליהם ואומות העולם משיבים ‪ .‬ואלו הן אכילת חזיר ‪ .‬ולבישת שעטנז ‪.‬‬
‫וחליצת יבמה ‪ ,‬והרבעת כלאים ‪ ,‬ושור הנסקל ‪ .‬ועגלה ערופה ‪ ,‬וצפורי מצורע ‪ ,‬ושמא תאמר‬
‫מעשה תהו הן ת״ל אני י״י חקקתיה ואין לך רשות להרהר בד‪,‬ם וזהו סוד )ייקיא י״( את משפטי‬
‫תעשו ואת חקותי תשמרו ללכת בהם אני י״י ‪ ,‬ולפיכך בבל מקום שתמצא בתורה לשון ח״ק‬
‫או חק״ה הוא סוד שאתה ראוי לקבל ולקיים ואין לך רשות להרהר על אותה‪ ,‬המצות ולצאת הדן‬
‫לגבול השגתך‪ .‬ולפי שטעם המצות הנקראות הקים עמוק הם בחקיקה‪ ,‬וזהו סוד )שט יע( את חקותי‬
‫תשמרו ככזו שתמצא בפסח מצרים )שמוח ינ( ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף‬
‫והגעתם אל המשקוף ואמר בו )שם( ושמרתם את הדבר הזה לח״ק לך ולבניך‪ .‬וכן לענין כלאים‬
‫ושעטנז נאמר בו )יי'!‪ ■-‬ים( את הקות״י תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע‬
‫כלאים ובגד כלאים שעטנז לא וגו׳ ‪ .‬וכן בשעיר המשתלח )שם י!( והיתר‪ ,‬לכם להקת עולם‬
‫ובן בפרה אדומה זאת הקת התורה ‪ .‬ועתך‪ ,‬התבונן כי בהיות לשון ח״ק חקיקת כל הדברים‬
‫בשמו‬
 ‫שער ב‬ ‫‪54‬‬
‫בשמו הגדול ועמקם נתן נבול לדעתו של אדם במצות העסוקות הנקראות תקים ואטד לגו‬
‫לקיים אותם ושלא נהרהר אהריהם ולא נצא הוץ לגבול ההשגה ואמר עד פה תבא להרהר‬
‫ולא תוסיף כמו שאמר לגלי הים עד פה תבא ולא תוסיף וכן הוא דין האמונה והרהור‬
‫המחשבה על המצות הנקראות הקי״ם ‪ .‬ולפי שענין סוד ברית מילה הוא מהדברים הנסתרים‬
‫והנעלמים בסוד אל ח״י שהוא סוד ח״ק קבעו בברכת ‪.‬ברית בא״י אמ״ה אשד קידש ידיד מבטן‬
‫וח״ק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית ‪ .‬והסוד הפנימי )שמיח טי( שם שם לו ח’ ק ומשפט‬
‫ושם נסהו ‪ ,‬ולפי דרך זה התבונן בכל מקום שתמצא בתורה לשון חיק שהוא סוד אל ח״י‬
‫וחקה הוא סוד אדנ״י ‪ ,‬ועתה פקח עיניך וראה כתרים נעלמים נלוים לעין ואדם צריך‬
‫להתבונן בהן בבל מקום שהוא מסתכל בהם בכל התורה ‪ .‬ולפעמים נקראת המדה הזאת בתורה‬
‫בלשון ה ר וצריך אני לעוררך על זה ‪ ,‬דע כי מילת ה״ר היא רומזת בתורה ענינים־רבים ‪.‬‬
‫וצריך אתה לדעת בהיותך מוצא לשון ה״ר או הרי״ם לאיזה צד הכוונה נוטה ‪) .‬א( דע כי‬
‫המדה הזאת הנקראת אל ח״י נקראת בתורה ה ר צ י ו ן ומדת אדנ׳י ה ר ה מ ו ר י ה ‪ .‬והר‬
‫עשו היא המדה המקטרגת את ישראל )פי' הוא ס״מ ׳ וכס זוגו כי גס אח זה לעומס זה וגו'(‬
‫והנני מאיר עיניך בטעם זה ‪ ,‬דע כי הר ציון בכל מקום היא מדת יסו״ד והוא סוד אל ח״י‬
‫לפי שהר ציון הוא המקום אשר משם היתה המדה ראשונה לבריאת עולם כאמרו )סהלים נ(‬
‫מציון מכלל יופי אלהים הופיע ‪ .‬וא״ת והלא אדנ״י הוא בית שער הראשון הסמוך לנבראים‬
‫דע שאילו לא יגיע אצילות שפע הר ציון שהוא אל ח״י בהר המוריה שהיא ירושלים הנקרא‬
‫אדנ׳י )ב( לא יוכל אדנ״י לעשות דבר ‪ .‬וכבר הודענוך כי כל הפעולות שפועל אדג״י בהיותו‬
‫נשפע ממדת אל ח״י כן הענין בהר ציון הוא סוד אל ה״י והר המוריה הוא סוד אדנ״י שהוא‬
‫סוד ירושלים ואין הקב״ה משפיע טובו ושוכן בירושלים אלא ע״י ציו״ן כמו שכתוב )ש= קלה( ברוך‬
‫ה׳ מציון שוכן ■ירושלים ופי' הפסוק מעם ציו״ן ועל ידי ציון הוא שוכן בירושלים )ע׳( ואין‬
‫ברכה באה לעולם אלא ע״י ציון כשהוא מריק ברכותיו )ג( בירושלים כאמור )חהלים קלג( כטל‬
‫חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה י״י את הברכה היים עד העולם ‪ .‬והררי ציון הם נצ׳ה‬
‫והו׳ד ומשם שמן הטוב נמשך על ציון ומשם יורד לירושלים ע‪ /‬והסוד שנים כרובים עצי שמן‬
‫‪) .‬ד( ומהדרים אלו נהצבו הררי נחושת בסוד )וגרים ה( ארץ אשר‬ ‫^עשה שלמה‬
‫אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת ־בסוד מדת הדין האדומה בסוד )ה( )‪1‬כ‪.‬־יה י( וההרים‬
‫חדי נחשת ‪ .‬ולפיכך דע כי הר ציון הוא סוד אל ה״י והר המוריה הוא סוד בית המקדש‬
‫וירושלים בכלל‪ .‬והר עשו הוא הצר המקטרג מצד שמאל מבחוץ ‪) .‬ו( והסוד )שמית יי( מלחמה‬
‫לי״י בעמלק מדור דור ‪ .‬וזהו המעכב בבנין הר ציון ובבנין המזבח בהר המוריה עד שיגיע‬
‫זמן‬
‫מהמקיף וא״כ יש לו גכול ושיעור ‪) :‬א‪ (.‬דע כי המדה הזאה הנקראח אל סי נקראה כהורה הר ציון ‪ .‬כי הוא המציין‬
‫ומורה דרך ען הסייס כהוך הנן וכן המלנוח נקראה הר המוריה כי היא מורה דיעה ופחס עיניס ‪) :‬ב( לא יוכל אדני‬
‫לפשות דכ ר‪ .‬כי המלה אצילוהו היה עס ההפארח כד״ו פרצופיס וכ מו ס‪-‬נו ואחר נשחלשל למעה להיוה לראש פינה‬
‫עולם הנבראים להנהינס ככס היסוד שהוא סוף האצילוח המשפיע נו כמכואר כשער המערכה כמערכח הניעם וזהו‬
‫אמרו שאילו לא יגיע שפע הר ציון למדת אדני לא יוכל אדני לעשות דכר כי הוא אז ככמיסוסו וסכיונו כמקדם ‪.‬־‬
‫)ג( כירושלים כאמור כעל הרמון ‪ .‬שפע היורד מכהר עליון נקרא על כי כעל הוא לישראל והרמון הוא הר נכוה‬
‫נא״י שממנו העל יזרד על הררי ציון ‪) :‬ד( ומהררים אלו נסצנו הררי נחשה ‪ .‬כי משם יצאו פחוח חיצוניות והועמדו‬
‫משמאלם למעה כמו שפירש כשער א' ולעיל ככינוי עוכ ; ) ה( וההרים הרי נחושת ‪ .‬שהנחשח הוא אדום ורומז לדין‬
‫ונם הוא מל' נחש ; )ו( והסוד מלסמה לה' כעמלק ‪ .‬כי עמלק כעס על מדת הדין הקשה שהיא כחו של עשו ועמלק‬
‫ונכסה כא ונלחם ולכך אמר מרע״ה כאשר תהיה היד השמאליח מזרועות עולם על כס יה על המלכוח אז‬
‫מלסמה מה' לה' כעמלק מן היסוד והמלכות הנרמזים נדור דור ותמחה זכרו לנצח כי אז ימלא שם י״ה ותפארהו‬
‫כמלכות‬
 ‫‪55‬‬ ‫כח‬ ‫ע‪5‬ער ב‬
‫זמן פורענותו של אדום לקבל הנקמה טמנו ואימתי בזמן שילבשו בנדי גקם הרר״י ציון)א( שהם‬
‫יהוה צבאות אלהים צבאות ויתישבו על הר ציון ‪ .‬ואלו הן הנקראין מושיעים אלו הם יהוד‪,‬‬
‫אלהים צבאות והסוד )עונייס ״( ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו מושיעים אלו‬
‫הם יהוה אלהים צבאות בהר ציון זהו אל חי לשפוט את הר עשו זהו עמלק בנו של עשו‬
‫שיש לי״י בו מלחמה והוא המקטרג כנגד הר ציון והוא סמאל שרו של עשו )ב( ששלה יד‬
‫בברית שלומים מה כתיב בתריה )שם( והיתה לי״י המלוכה שהיא סוד המלכות שהיא סוד‬
‫הר המוריה שהיא סוד ירושלים שהיא סוד אדנ״י ‪ .‬ודע כי תחת ממשלת אדני שהיא‬
‫סוד ירושלים והשכינה והמלכות יש ארבע ממנות נושאות כסא אדנ׳י ונקראים הרי אררט ‪.‬‬
‫)ג( והם נושאי כסא מרכבתו ועל זה נאמד )ישעיש כ( והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית‬
‫י״י )שכינה( בראש ההרים בראש ארבע מחנות ‪ .‬וזהו סוד )ישעיה יה( כל יושבי תבל ושוכני ארץ‬
‫כנשוא סוד נ״ם הרים תראו וגו׳ שיעמוד נם ארנ״י שהוא סוד )ד( המזבח שעשה משה רבינו‬
‫ע״ה על מלחמתו של עמלק ויעמוד הנס על ראש ההדים הידועים )ה( ארבע חיות של ארבע‬
‫מחנות ‪ .‬ודע עוד יש כמה הרים אחרים ומהם גבנונים ומהם הרי נשף ושאר כמה הרים‬
‫חיצונים וכולם מקיפין סביב להר המוריד‪ ,‬בסוד אדנ״י ‪) .‬ו( וזהו סוד )שיי י( ששים המה‬
‫מספר אחת היא יונתי תמתי ‪) .‬ז( וע״ז נאמר )חהליס קכש(‬ ‫כות ושמונים פילגשים ועלמות אין‬
‫ירושלים הרים סביב לה וי״י סביב לעמו ‪ .‬ודע כי מן ההרים שסביבות ירושלים מאותן‬
‫שנקראים הרי נש״ף וכיוצא בד‪,‬ן כשישראל יוצאין חוץ להר ציון מתנגפין רגליהם על הרי‬
‫נשף לפי שאין להם לישראל קיום ועמידה זולתי בהר ציון ובהר המוריד‪ . ,‬ולפי עיקר זה אמר‬
‫י״י יתברך לישראל שנתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ‪ .‬והטעם כי הר שעיר הוא טמא‬
‫ובו שוכנים השעירים אשר הם זונים אחריהם)ישעיה לי( ושעיר על רעד‪,‬ו יקרא‪ .‬שעיר הן עשו אח״י‬
‫איש שעיר וכנגדן שעיר המשתלח וכנגדן )׳יירא יי( ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים ‪ .‬ותדע‬
‫כי‬
‫' נמלכו״ח שלו והעני! כולו כי מה'‪ ,‬שלמעלה שהיד גו לממופו דרך הקנה ת' אמצעיח עם ע' מה״ד ר‪.‬לפה רקאגטי‬
‫ומ״ע ‪ .‬נספר ׳רבינו כפיי כי יד על כם יה כי עמלק שלה ידו על כש יה כלומר על ו״ה שהם כסס ליו״ד ה״א שהם‬
‫ג' ראשונוח ונעבור כן מלחמה לה' כעמלק מדור דור ונקראו אלו המדות דור דור כי הם דירס השם המיור‪,‬ד‬
‫והה הדרים בינינו כענין השוכן אפם בפוך טומאוסם אבל עיקר השם על העטרה נאמר וסימן דור הולך ודור בא‬
‫יהו״האלהים צבאוח‪ .‬כי שם הפלבשוח הקנאה והנקמה כמו שיפכאר‬ ‫שר יפבאר לפנים בפחלפ שער ני' ‪ ) :‬א( שהם‬
‫‪) :‬ב‪(,‬ששלח יד בבריח שלומים ‪ .‬כענין דרך נחש עלי צו״ר ע' כי‬ ‫ם בשער שלישי בביאור שם אלקים צבאוח‬
‫רצה לשלוח יד לחטוף ולגזול שפע היורד■ מהיסוד למלכוח על ישראל כי אופו למטה העירוהו במחפבפם ובמעשה‬
‫ידיהם כדאמי במדרש ויזנב בך כל הנחשלים אחריך שהיו קוצצים בריפוח של אופס שלא היה הענן קולטם לטומאפס‬
‫והיו משליכי! אופם למעלה ואוסר על זה בחרח באומה זו טול מה שבחרה ‪) :‬ו‪ (.‬והם נושאים כסא מרכבפו ‪ .‬כסא‬
‫‪,‬אדנ״י הס ה ד' סיוס שראה יחזקאל פני אריה אל הימין ופני שור מהשמאל ונו' וזהו מרכבה המלכוה כי יש מרכבה‬
‫למרכבה וכסא לכסא כמבואר בספר המערכה בשער המרכבה ‪ .‬ובפירוש' המרכבה לר׳ יוסף גיקטליא כפו־ כי‬
‫באמצעוח אלו ה ד' חיוח עומדוח ארבע ממנוח שכינה מהנה אוריאל לצד החיה העומדה למזרח ורפאל לצד החיה‬
‫של מערב כו׳ וכן הוא ברקאנטי פרשה במדבר ‪ ) :‬ד( סוד המזבח שעשה משה ‪ .‬פי׳ שקרא שמו ה' נסי לרמז זה ‪:‬‬
‫)ד‪ (,‬חיוה של ארבע מר‪,‬נופ‪ .‬אלו הד' חיוה הם מלאכים עליונים קדושים והס אהובים מאוד לפני הקב״ה וכבודו הקדש‬
‫מפעלה בהם ובאמצעופן עומדוה ד׳ מחנוה השכינה כאשר פירשפי מפי' המרכבה ולעיל נשער א׳ ביארפי ההשפלשלוח‬
‫כולו ‪) :‬ו( והוא סוד ששים המה מלכוה‪ .‬ששים מלכוח וששים גבוריס הכל אחד ולמעלה פירשפיו בשער א' ‪ .‬וזה‬
‫לעומה זה עשה האלקים חיצוניוה כנגד פנימיוה ואלו הם השמונים פילגשים כי ששים כנגד שפים ועשרים פילגשים‬
‫בין אלופי עשו ובני קטורה ונשיאי ישמעאל הס שמונים ‪ ,‬ועלמוח הם המדינוח והעיייוח ‪ ,‬אהה היא יונפי כנסה ישראל‬
‫מפי' שיר השירים לרבינו סעדיה גאון ‪) :‬ז( ועל זה נאסר ירושלים הריס סביב לה ‪ .‬כי היא למטה בדוגמה מעלה‬
‫כי כל הדברים משפלשליס■ בדומה כאשר נחבאר פעמים ועיקר קיום ועמידה ישראל באלו ההדים הפנימיס יסוד‬
‫ומלטה וכאשר יוצר‪,‬ים צייז לשורפם הנה הס מפנגפים באלו ההרים החיצונים הנקראים הרי נשף וכיוצא בהם והם גם‬
‫כן‬
 ‫שער ב‬ ‫‪56‬‬
‫כי עשו לקה בהלקו מן השעירים השפלים הקרובים לאדן כענין שאמר )ניאשיה לי( אלה הם‬
‫בני שעיר ההורי יושבי הארץ ולפיכך נאמר בעשו וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו והוא הענין‬
‫שאמר )עונייה א( הנה קטן נתתיך בנוים בזוי אתה מאד ‪ ,‬והטעם כי שאר הנוים יש להם‬
‫שרים עליונים כענין שנאמר )יניאל י( והנה שר יון בא ושר מלכות פרם וכן לשבעים אומות‬
‫ובישמעאל שנים עשר נשיאים לאומותם )א( אבל עשו חלקו ונחלתו השעירים שהם השפלים‬
‫שבכל הנבראים ‪ ,‬ולפיכך נקרא שעיר ‪ ,‬ואומר )יהיכע כי( ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו‬
‫ומה שאמד באדום )עונדיה א( אם תגביה בנשר לפי שיש לו שר הנקרא סמאל והוא נותן הכה‬
‫בשעידים והנפש לגלגל מאדים )ב( אבל אינו מכלל השרים השבעים הקיימים לעולם על‬
‫עמדם ‪ ,‬ולפיכך אמד הכתוב )=״!״ יי( מלחמה לי״י בעמלק מדו״ר דו״ד וסוד ד״ר ד״ר הוא םוד‬
‫י״י זכרך לדור ודו״ר )ג( וזה זכרי לד״ר ד׳ר ‪ .‬והוא השטן המקטרג למעלה כנגד ישראל והוא‬
‫סמא״ל הרשע ובבא עת הגאולה מה כתיב על םמא״ל הרשע אם תגביה כנשר ובין כוכבים‬
‫שים קנך משם אורידך נאם י״י ‪ .‬וכיצד יורידוהו בעלות מושיעים שהם יהרה אלהים צבאות‬
‫על הר ציון שהוא סוד אל ח״י לשפוט את הר עשו שהוא הר שעיר ויפקוד ה׳ על צבא המרום‬
‫במרום ועל מלבי האדמה באדמה ואז)ישעיה לי( כי רותה בשמים חרבי ואה״כ הנת על אדום תרד ‪.‬‬
‫ובהיות זה מה כתיב )שם סג( מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה וגר אני מדבר בצדקה רב‬
‫להושיע בםוד)עונדיהא(ועלו מושיעים בהר ציון‪ .‬ולפי דרך זה אמרו בי הר ציון נקרא הר י״יבהתחבר‬
‫ה״ר ציון וה״ר המוריה )ע'( בסוד )ניאשים «( ויקרא אברהם שם המקום ההוא י״י יראה אשר‬
‫יאמר היום בהר י״י יראה ומעמד הר הטוריה ע״י אצילות הר ציון )ד( בשפע הברכה היה‬
‫ולפיכך אמר בי נשבעתי נאם י״י כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך‬
‫את יחידך כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך וגר ‪ .‬ולפיכך כל מקום שתמצא )ה( מי יעלה‬
‫בהר י״י הוא סוד ציון בחבור ירושלים ‪ .‬הר בית ה' הוא סור הר המוריה וירושלים בחבור ‪.‬‬
‫ולפעמים נקראת הטדה הזאת צ י ה )ו( וענין ציון וירושלים הם סוד אל ח״י אדנ״י זכו״ר‬
‫ושמו״ר ומתוך ציון שהוא סוף תשע ספירות שוכן השם בירושלים )ע׳( שהיא סוד הספירה‬
‫העשירית למטה כאמרו ברוך י״י מציון שוכן ירושלי״ם ואמר כטל חרמון שיורד על הרר״י ציון‬
‫ומשם הברכה נמשכת לירושלים ולכל העולם ‪ .‬וכבר הודענוך כי אל חי הוא סוף ט׳ ספירות‬
‫מלמעלה למטה והוא המריק כרבה באדנ״י ‪ .‬וכן בהיות הצדיקים נמצאין בעולם )ז( אזי י״י‬
‫יתברך ויתברך מאציל ברכותיו למטה ועל ידי מי על ידי ציון וכן הוא אומר מציון מכלל יופי‬
‫אלהים הופיע ‪ .‬ואם ח״ו עושין ישראל שלא כהוגן מה כתיב )ישעי? ״( כי מפני הרעה נאסף‬
‫הצדיק והצדיק הוא מדת הדין וכן הוא אומר )«=לי ’( וצדיק יסוד עולם ואומר מציון מכלל יופי‬
‫אלהים הופיע )ה( וכשנאספת מדת צדיק אז נחרב הר ציו״ן מה כתיב בהסתלק אל ה״י מהר‬
‫ציון‬
‫כן החרכע מסנות וארנע סיוש שלהם כי הכל זה לעומח זה עשה האלהים כמו שכיסרתי פעמים ‪ ) :‬א( אכל עשו חלקו‬
‫ונסלחו השעירים שהם השפלים‪ .‬כי כן כסות עשו הן הכסות היוהר החחונים נכמוס החיצוניוס ‪) :‬ב( אגל אינו מכלל‬
‫ע׳ שרים הקיימים לעולם על עמדם‪ .‬כי ה ע' שרים יושפלו ממדרגתם אגל לא יאגדו מן העולם לעתיד לכא כאשר‬
‫יתגאר לקמן בפער ה' משא״כ גסמאל כי הוא וסייעתו יהיו נשחטים כגדיים ומלאים כענין שנאמר גלע המות לנצח ‪:‬‬
‫)ג( וזה זכרי לדור דור‪ .‬וככר פירשתי למעלה כי הרמז גו ליסוד ומלכות שהם דירת השם ודרים עמנו ושם הזכרון ‪:‬‬
‫) ד( כשפע הכרכה היה‪ .‬כי משם הכרכה וחיים עד העולם כמו שיתכאר כסמוך ‪ ) :‬ה( מי יעלה כהר ה' הוא סוד‬
‫סכור ציון כירושלים‪ .‬פי' סוד מכור ציון וירושלים של מעלה והר כיח ה' הוא סוד חיכור ירושלים של מעלה שהוא הר‬
‫המוריה כירושלים של מנוה ‪) :‬ו( וענין ציון וירושלים‪ .‬פי׳ ציון וירושלים של מפה הם כדומה לציון וירושלים של‬
‫מעלה שהם אל חי ואדנ״י ‪) :‬ז( אז ה' יחכרך מאציל כרכותיו למטה ‪ .‬כי הצדיק התחתון מעורר צדיק העליון ‪:‬‬
‫) ח( וכשנאספת מדת צדיק נמרכה הר ציון‪ .‬כי אז ירושלים של מעלה אינו שוכן כירושלים של מטה נם כן וזהו טעם‬
‫לכתיכת‬
 ‫כ ט ‪57‬‬ ‫שער ב‬
‫ציון אז כתיב )איסה ה( על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו מי הם השועלים שהלבו בו שאר‬
‫כהות של טומאה הנקראים שועלים קטנים מחבלים כרמים מי הם כרמים כרם י״י צבאות ‪.‬‬
‫אבל לעתיד לבא מה כתיב ועלו מושיעים כהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לי״י המלוכה‬
‫ואז יתחברו ירושלים וציון כאחד כי ירושלים היא עיר המלוכה וזהו והיתה לי״י המלוכה וזהו‬
‫סוד )!‪:‬ריה ט( נילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים ‪ ,‬ובשוב הספירות לתיקונן מה כתיב )ישעיה‬
‫נ!( ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים באדן מצרים והשתחוו לי״י בהר הקדש בירושלים‬
‫בהר הקדש זה הר ציון בירושלים היא עיר המלוכה ‪ .‬והסוד רמזו רז״ל מי הם האובדים‬
‫באומרו הצדיק אבד ומה א ב ד' אכד את הצד״ק ולפיכך ובאו האובדים צדי״ק אבד לצד״ק‬
‫)ע׳( וצד״ק אבד לצדי״ק וזהו ובאו האובדים ולא אמר האבודים ‪ .‬צדיק וצדק הם הנקראים הר‬
‫הקדש בירושלים ‪ .‬ולפי עיקר זה קבעו בתפלה המחזיר שכינתו לציון והסוד ברוך המהזיר‬
‫אבדה לבעליה ‪ .‬ואחר שעוררנוך על העיקרים דע כי המדה הזאת על היותה מדה לאבות‬
‫ועמה נכנסו שלשתן לקבל כל אחד ואחד חלקו במרכבה ובטדה הזאת נכללין כל מיני שפע‬
‫ואצילות הבאים מכל ט׳ ספירות נקראת נ״ב בלשין ט ל והטעם לפי שהמדה הזאת מושכת‬
‫מכל הספירות העליונות כל ההמשבות כולם למיניהם ומביאה אותם בתוך השם הנקרא אדנ״י ‪.‬‬
‫ולפי שהכל תלוי במדה זו נקראת כ״ל‪ ,‬ונם לפעמים נקראת המדה העשירית שהיא אדניי בלשון‬
‫כ״ל על שם המדה הזאת ועל סוד זה נאמר )ישעיה מי( אנכי י״י עושה כל נוטה שמים לבדי ונו׳‬
‫שהרי בכה המדה הזאת נבראו שמים וארץ וכל צבאות מעלה ומטה והסוד )ניאכיה נ( ויכלו‬
‫השמים ונו׳ ויכלו לשון כל ‪ ,‬והסוד הנדול השבת הוא סוד כל וכולל שתי המדות בסוד זכור‬
‫ושמור ‪ .‬וזהו סוד ויכלו השמים והארץ )שם( ויכל אלהים ביום השביעי ‪ ,‬ושלשת האבות ירשו‬
‫מדה זו שהיא כ״ל בסוד זכור ושמור ‪ .‬אברהם כתיב כיה )שס כל( וי״י ברך את אברהם בכ״ל ‪.‬‬
‫כי הנני אלהים וכי יש לי‬ ‫יצחק כתיב ביה )נראשייז ני( ואוכל מכ״ל ‪ .‬יעקכ כתיב ביה )שם‬
‫כ״ל ‪ .‬ועל זה אמר דוד ע״ה )ת‪1:‬ים קיט( על כן כל פקודי כל ישרתי ‪ ,‬ולפי שהמדה הזאת היא‬
‫שביעית )א( עד ספירת בינה כמו שאמרנו )ב( ולספירת בינה יש המשים שערים ומאותם‬
‫חמשים שערי בינה יונק א״ל ח״י על כן נקראת בלשון כל כי משם נמשכים הכל ולפיכך כ׳ל‬
‫בנימטריא המשים כי כל הדברים הנמצאים בנבראים מחמשים שערי בינה יצאו וסימן כל‬
‫הנבראים הוא כל ‪ ,‬והסוד הגדול )ניאשי״ י׳( וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טו״ב מאד וכבר‬
‫הודענוך כי המדה הזאת נקראת כ״ל ‪ .‬ויש לי לעוררך על סוד פנימי דק ‪ .‬דע כי בהתהבר‬
‫מדת זכו״ר ושמו״ר אזי כל העולם במלוי ובשלמות ‪ .‬והסוד )קהל״ ג( את הכל עשה יפה בעתו ‪.‬‬
‫כי מדת זכור נקראת בסוד כל ומדת שמור נקראת ע״ת וכשזכור ושמור מתאחדות כאחד בסוד‬
‫כ״ל ובסוד ע״ת אז אומר את הכ״ל עשה יפה בעתו והסוד בעת ו׳ ‪ .‬ודע כי יש עתים לטובה‬
‫ועתים לרעה ‪ .‬כבר נלה שלמה ע״ה הסוד ואמר עת ללדת ‪ .‬ויש כמו כן עת רצון ועת רעה‬
‫כמו‬
‫לכתיכת ירושלים חסר יו״ד כל זמן הגלות שאין עשה השכינה שהיא העשירית שס עד שהתמלא שגימהה של לכנה פמהרה‬
‫נימינו אמן ‪ ) :‬א( עד ספירת נינה‪ .‬כמו שכיארנו לעיל ככינוי שנח ‪ ) :‬ב( ולספירת נינה יש חמשיס שערים‪ .‬הם הס נ׳‬
‫שערי נינה שננראו כעולם כאילו תאמר שיהיה נכ ר ת ת המסצניס שער כינה אחד כהולדוהם וכחם וננריאח הצמחים‬
‫שער אחד וככריאת העופות שער אחד ונשרצים שער אחד ודנים שער אחד ויעלה זה עד נריאת הנפש שיתכונן‬
‫מהות הנפש ומשם לגלגלים וצכאיהס כי נכל אחד מהם שער סכמה וכינה נכריאחו ומהותו וכחו שלא כהכמהו של‬
‫חנירו ומספרם מקונל להם חמשים שהשיג מפה רנינו ע״ה חון מאחד ואפשר שיהיה השער הזה כידיעת הנורא‬
‫יחנרך שלא נמסר לשום ננרא ואל תסתכל נאמרם ננראו כי על הרוכ נאמר ועל השער האחד לא נאמר מפי׳ הרמנ״ן‪.‬‬
‫ונכללו כולם כנינה כידוע כי היא הכח כל הכנע שתחתי־ שנהם נעשה ונגמר כניין העולם וכל אחד כלולה מכולם‬
‫הרי‬
 ‫שער ב‬ ‫‪58‬‬
‫כמו שדרשו רז״ל בפרק חלק והנני מגלה לך הסוד ‪ .‬דע כי מדת אדנ״ל נקראת ע״ת ובשהיא‬
‫מחוברת לצדי״ק הנקרא טו״ב אזי היא עת טובה שחרי טוב מתחבר עם עת‪ .‬ואם ח״ו טוב‬
‫נפרד מעת הרי מתחבר עם עת ענין אחר שיושב חוץ לספירות ונקרא רע ‪ ,‬וזהו עץ הדעת‬
‫טוב ורע וכבר פירשנו זה בענין עץ הדעת טוב ורע שהיא מדת אדנ׳י הנקרא במדה זו ‪ ,‬והכל‬
‫כפי הדין הישר ומשפט האמת וכבר גלה שלמה ע״ה ענין זה בסוף קהלת ואמר )&‪ 0‬ינ( כי את כל‬
‫מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע ‪ ,‬ולפי דרךזה אחז״ל חייב אדם‬
‫לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה ‪ ,‬וזהו סוד אמרו )ויקיא יו( דבר אל אהרן אחיך ואל‬
‫יבא בכל עת אל הקרש מאי בכל עת כלומר בכל עת שהיא עת רעה שהדברים הנקראים רע‬
‫מחוברים לעת או שמא אותה העת היא באותם העתים החיצונים הנקראים עתות טומאה‬
‫כי כמה עתים חיצונים יש מחוץ לפרגוד וכל אחד מהם מזומנת לפורענות ‪ ,‬וגם הם בכלל ואל‬
‫יבא בכל עת אל הקדש ‪ ,‬ובאיזו עת ראוי לו לבא )שם( בזא״ת יבא אהרן אל הקדש במדה‬
‫הנקראת זאית לפי שמרת זה אלי שהוא טוב מחובר לה והוא טוב ועל שמו נקראת זא״ת וכבר‬
‫הודענוך כי על ידי שם אדנ״י היא נקראת עת רצון והיא עתו של אדנ״י שהוא צדק שהוא‬
‫טוב הנמשך מצדי״ק ולפי שעל ידיה מקבלים כל היצורים פרנסה ומזון לפיכך נאמר )חהלים קמה(‬
‫עיני כל אליך ישברו)א( ואתה נותן להם את אכלם בעתו בסוד את הכל עשה יפה בעתו ‪.‬‬
‫והיודע לחבר מרת זכור אצל שמור עליו נאמר ) שם קי( אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל‬
‫עת כלומר המקרב מרת שמור אצל משפט אזי הוא משפיע הברכות בכל הדברים שבעולם‬
‫בין בספירות הפנימיות בין בדברים החיצונים שהם חוץ לספירות כי כשהספירות הפנימיות‬
‫נשפעות ונסדרות אזי בל הדברים שבעולם מקבלים כה שפע ואצילות ‪ .‬וזהו סוד עושה‬
‫צדקה בכל עת כי היאך אפשר לו לאדם לעשות צדקה בכל עת ועת מכל עתות היום אלא‬
‫סוד הדבר כך הוא כשהאדם מחבר מדת שמור אצל משפט אזי הוא עושה צדקה בכל‬
‫הדברים שבעולם ואפילו בדברים החיצוניות ב״ש בפנימיות שכלל הכל נרןא כ״ל ע״ת והמבין‬
‫סוד הפסוק שנאמר )ישעיה ״ם( עושה שלום ובורע רע יבין סוד עץ הדעת טוב ורע וסוד עת‬
‫טובה ועת רעה ‪ .‬כי מה ענין שלום אצל רע שאמר עושה שלום ובורא רע כי שלום הוא‬
‫אצל המלחמה וטוב אצל רע אלא ענין שלום שאמר אצל רע זה ידוע הוא למשיני האמת‬
‫כי מדה הנקרא שלום טוב ‪ .‬ולפיכך אמר עושה שלום ובורע רע כי הרע הוא חו*ן למחיצת‬
‫המקום הנלךא בזוב שהוא סוד כ״ל‪ .‬ולפי שנחתמו מעשה בראשית בחותם הנקרא טוב לפיכך‬
‫כתיב )גיאש״ז א(^וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד‪ ,‬והמדה הזאת לפעמים נקראת‬
‫)ב( והטעם כי מבינ״ה יאבד נ״ץ ההכם־ )ג( בסוד שבת קטן ושבת גדול‬ ‫א בי רי‬
‫והטעם שנקראת אביר יעקב ולא אביר אבריזם ולא אביר יצחק לפי‬ ‫׳‬
‫שזאת המדה תלויה במרת יעקב שהרי יעקב קו האמצעי בתווך וא״ו של השם יתברך ‪ ,‬וסוד‬
‫וא״ו של שם מיוהדת ליעקב בסוד תפארת ובה נאחזות מדות אברהם ויצהק אברהם לימין‬
‫ויצחק לשמאל ויעקב קו האמצעי וסימן )‪:‬ם כז( ויעקב איש תם יושב אהלים ‪) ,‬ד( וסוד איש‬
‫תם בסוד תיומת של לולב שהוא סוד קו האמצעי של לולב ‪ .‬יושב אהלים הם שתי אהלים‬
‫אהל‬
‫הרי ז״פ ז' שהס מ״ס נכללו בה והיא עצמה שער הג' ונג ר פירשנו זה בעגין ען הדעח בשער א' ש ) א( ואחה גוחן‬
‫להם אח אכלם בעה״ו‪ .‬רמזו בעלי הסור בעחו כלומר בזמן ההבור כמו שנחבאר ‪ ) :‬ב( והפעם כי מבינה יאבר נ״ן‪.‬‬
‫ע״ש המבינחך יאבר ^ ן&י' כי מכס הבינה היסוד מהדש ומאב״ר כנף הנן שהיא המלכוח כמבואר בסמוך יוחר ‪:‬‬
‫)ג( בסוד שבח קכן ‪ .‬כלומר השמיכה שורשה ועיקרה היא היובל כנרמז בסמוך ועל יובל ישלס פרשיו ולכך אמר כאן‬
‫בסוד שבה קפן ושבח גדול כי הא בהא הליא והקפן מקבל מהנחל ובעבור שהוא למפה מהחפארח ומקבל באמצעוחו‬
‫נקרא‬
 ‫ל ‪59‬‬ ‫שער ג‬
‫אהל אברהם ואהל יצחק כי הם שני צדי הלולב ‪ ,‬ולפי שסוד יעקב הוא קו האמצעי והוא‬
‫סול וא״ו אנו אומרים אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ו׳ נוספת ביעקב ‪ ,‬ובן האל‬
‫הגדול הגבור והנורא והסוד הגדול)ייקיא כי( וזכרתי את בריתי יעקוב מלא עם וא״ו ‪ .‬וברית‬
‫יעקב הוא סוד אביר יעקב ‪ ,‬ולפעמים )א( נקראת אבייר ישראל בסוד סתום וחתום )י‪£‬עיה א(‬
‫לבן נאם האדון י״י צבאות אביר ישראל ‪) .‬ב( ויש לך לדעת מי הוא הנקרא אדון בסוד י״י‬
‫צבאות אביר ישראל ‪ .‬כבר ידעת כי הג׳ ספירות תחתונות )נ( נאחזות בשרש ו׳ התחתון והם‬
‫נציח הרך יסו׳ד ושלשתן נקראות צבאות בכלל וכשתמצא נצח לימין והוד לשמאל ויסוד באמצע‬
‫שהוא אל ח״י שהוא אביר ישראל תמצא אכיר ישראל מכריע בין נצח ובין הוד וכן הוא‬
‫אומל )יכופע ג( הנה )ד( ארון הכרית אדון כל הארץ )ה( האדון נרךא ההיכל ששוכן בו‬
‫על שמו יהוה ‪ .‬ולפיכך אביר יעקב אביר ישראל ולא אביר אברהם ואביר יצחק ‪] ,‬ו( והוא‬
‫מגן דוד העושה המלחמות גדולות והוא אדון כל הארץ ‪ .‬ודע בי מכה אביר יעקב יתחדש‬
‫אבר הנשר הידוע בסול )אי‪ 1‬נ ל«( אבר״ה חסידה ונוצה והסוד )פם( המבינתך יאבד נץ יפרוש‬
‫כנפיו לתימן שהוא סוד מדת חסיד חסיד״ה חסדי דוד הגאמגים ובהתחבר בינה לאבי״ר יעקב‬
‫אזי יאבר נץ )ז( יפרוש כנפיו לתימן כי הבינה מרה שביעית היא לאביר יעקב )ח( ועל‬
‫יובל ישלה שרשיו ובהתחבר אביר יעקב למדה הנקראת נשר )ט( אזי היא מתחדשת ומתמלאת‬
‫כל טוב ועליה נאמר אברה חסידה ונוצה וע״ז נאמר )תהלים קי■( המשביע בטוב עדיך תתחדש‬
‫כנשר נעורייבי ‪ ,‬והמרה הזאת נקיא^ ‪ n D H‬ת ח ת ו ן וצריך אתה לדעת כיצד ‪ ,‬דע בי‬
‫שלשת מיני חסד הם ‪ .‬האחד חס״ד עליו״ן הבא מן ’ הסמור העליון שאין בו תערובת‬
‫דין זולתי חסד ורחמים ונקראים חסדים טובים והפול )ישעיה גי( וחסדי מאתך לא ימוש ‪ ,‬וע׳׳ז‬
‫נאמר )ההליה כא( כי המלך בוטח בי״י ובחסד עליון בל ימוט ‪ ,‬והב׳ הוא חסד עולם והוא חסד‬
‫אברהם שנאמר )מינה י( תתן אמת ליעקב חסד לאברהם ולפי שפחד יצחק שהוא סוד מדת‬
‫הדין מתערבת עם חסד אברהם ולפעמים מעכבת את החסד מצד הדין כאומרו )י( )חנקז ק‬
‫י■(‪ ,‬ושם חביון עוזו )יא( ואומר )ש״״ ״י( ימינך י״י תרעץ אויב אין חסד אברהם חסד פשוט‬
‫אלא מעורב עם דין כי לפעמים מתנכרת מדת הגבורה ומסתתרת בתוכה חס״ד אברהם ‪.‬‬
‫ולפיכך חסד אברהם נקרא חסד עולם כי לפעמים הוא מתעלם בסוד ב׳ מדות שבהם מתנהג‬
‫העולם‬
‫נקרא אביר יעקב כמו שמבאר והולך ‪ ) :‬א( ונקרא גם אביר ישראל מטעם זה לק הפרש זה יש גדנר כי צ&עמים‬
‫הוא מכריע ועומד בשוה בין נצח והוד ולפעמים עומד למקה מהם ואז נקרא אביר יעקב אכן כאשר הוא מחגלה‬
‫עליי!ס פעמיה ועולה למעלה נקרא אביר ישראל לשון שררה כמו בההעלות החפארס שאז נקרא גס כן ישראל סבא‬
‫וזה הענין פמצא בבהיר אומר שהיסוד עומד למעלה ומכריע בין שלש לשלש בין ג' דלעיל חסד פחד חפארח ונין ג״‬
‫דמלרע נצח הוד מלכוח ועיין שם וזהו שאמר בסוד חחום וסתום והוא סוד איש חם בסוד תיומח של לולב כי תם‬
‫מלשון חיוסת הלולב שהמזיק בב' המדוח ונכנס באמצע כדלקמן בשער ו׳ ‪ ) :‬ב( ויש לך לדעת מי הוא הנקרא אדון‪.‬‬
‫סי' כשאדון סמוך לה׳ צבאות ר״ל התפארת או ירצה בו היסוד והיא היא כי על הרוב בכ״מ שנזכר התפארת בספרים‬
‫כאילו הוא נזכר ע ם היסוד כי הם באים על דרך אחד כמו שפירשתי פעמים ‪)• :‬ג( ארון הבריח אדון כל הארן ‪ .‬יורה‬
‫ע״ז כי פירושו ארו״ן שלהברי״ח שהוא אדו״ן כל הארן והארון הוא ההיכל שלשם ה' ‪) :‬ד( נאחזות בשרש הו'‪ .‬כמבואר‬
‫למעלה בכינוי שבועה ‪ ) :‬ה( האדון נקרא הביכל ‪ .‬פירוש ומפני השם אדון אשר הוא שם התפארת נקרא ההיכל אשר‬
‫הוא שוכן גו ג״כ אדנ״י על שסו ובס״א מצאתי והארון הוא ההיכל ששוכן בו ה' ‪) :‬ו( והוא מגן דוד ‪ .‬פי׳ המגן של‬
‫וגס הוא חסדו ע״ש השפעתו בו ולכך נקרא גם כן חסדי דוד כמו‬ ‫דוד שהיא המלכות הנקראת יד בגימטריא דוד‬
‫שאומר בסמוך ‪) :‬ז( יפרוש כנפיו לתימן ‪ .‬פירוש המלכות מעלת נוצה ופורשה כנפיה לתימן מדת אברהם שהיא בתו‬
‫פורשת כנפיה אליו מידי אביר יעקב ‪ ) :‬ח( ועל יוב^ישלח שרשיו ‪ .‬פירוש שרשי הוא״ו ישלח על היובל לקבל ולשאוב‬
‫משם כי שניהם בשביעית זו מזו ‪ ) :‬ט( אז היא מתחדשת‪ .‬פי'מתחדשת השפעתה כנשר המחדש נוצחו והיא כפורחת‬
‫עזו‪ .‬זה מבואר היסב לשנים בשער ו' ושער ט' ‪) :‬יא( ואוויר ימינך‬ ‫עלתה נצה משביע בסוג עדיה ‪) :‬י( ושם חביון‬
 ‫שער ב‬ ‫‪60‬‬

‫העולם בסוד גלוי ונעלם ‪) .‬א( בסוד מעלה ומטה ימין ושמאל פנים ואחור ולפיכך חסד עולם‬
‫יש בו דין ורהמים ‪ ,‬השלישי נקרא הסדי דוד הנאמנים והם חסדי אל ח״י הבאים מכח‬
‫חסדים טוביים וחסד אברהם ‪ .‬ונקראים חסדי דוד בהגיעם אצל מדתו‪ ,‬וכשנמשכים אלו החסדים‬
‫הבאים דרך עיר דוד היא ציון וגקראים חסדי דוד בהגיעם לשם אדנ״י נקראת אדניי בלשון‬
‫חסידה וסימן)איע לט( אבר״ה חסיד״ה ונוצה ‪ .‬ולפי שהיה דוד המלך עיה שואב חסדים העליונים‬
‫מלמעלה הנרךאים חסדים טובים וחסדים ראשונים אמר הכתוב)חהלים ס״( איה חסדיך הראשונים‬
‫אדני )ב( נשבעת לדוד באמונתך ‪ .‬והיה מכנה דוד לעצמו על זה ואמר )הטלים סי( שמרה‬
‫נפשי כי חסיד אני ‪ .‬ולפי שהמשכת התולדות בצאצאי אדם מן המדח של דוד אמר הכתוב‬
‫)שם סט( אמרתי עולם חס״ד יבנה ‪ ,‬ולפי שלפעמים מסתלקת ונאספת למעלה למעלה המדה‬
‫הנקראת חסדי דור כאומרו )ישעיס ״( כי מפני הרעה נאסף הצדיק לפיכך אמר הכתוב )ההליס יג(‬
‫הושיעה י״י כי גמר חסי״ד כי פסו אמונים מבני אדם בסוד חסדי ׳דוד הנאמנים ‪ .‬והיודע סוד‬
‫חסדי דוד ידע סוד )שם קי( )ג( הודו לי״י בי טוב כי לעולם חסדו ראש וסוף ואמצע ‪ ,‬ויכין‬
‫כמה ענינים עמוקים גרמזים בתורה ‪ .‬ואחר שעוררנוך על אלו העיקרים הגדולים יש לנו‬
‫להודיעך כי המדה הנקראת אל ח״י היא כדמיון מצרף ומבחן לקבל התפלות מיד אדנ״י ובהיכל‬
‫זה )פי׳ לבנת הספיר בעולס הבריאה נאצל מיסוד ומלטה ועיין בזוהר פקודי ובפרדס שער ההיכלות‬
‫ובפתמי י׳ה( עומדים כמה שומרים וכמה חיילות לבחון ולצרוף כל התפלות הנכנסות בהיכל‬
‫אדנ״י ‪ ,‬ובהיכל זה בודקים התפלות וצעקה ותחנונים וכשהיחיד מתפלל נכנסה תפלתו דרך‬
‫היכל אדנ״י ובודקים אותה במקום הזה ‪ .‬ואם היא ראויה להכנם דרך מדת אל ח״י אז שומרי‬
‫הפתחים מקבלים אותה תפלה ומכניסין אותה עד הגיעה לפני יהו״ה יתכרך ואם ח״ו התפלה‬
‫שאדם מתפלל אינה הגונה קורין לאותה תפלה מלמעלה תפלה פסול״ה ‪ .‬וקורין כל דברי אותה‬
‫תפלה פסילים ‪ ,‬והכרוז קורא אל תכנם אותה תפלה לפני יהרה יתברך ‪ ,‬והקול מכריז)ישעיה מב^(‬
‫אני י״י הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן )ד( ותהלתי לפסילים ‪ .‬ומיד מוציאין אותה תפלה‬
‫בנזיפה ודוחין אותה לחוץ ואינה נכנסת וננעלים השערים בפניה וזהו שאמר )הטלים קג( פנה‬
‫אל תפלת הערע״ר כי במקום זה פונים ובודקים כל תפלה שאדם יחיד מתפלל ומערערים עליה ‪.‬‬
‫וא׳ת נמצאו רוב התפלות שמתפלל היחיד נפסדות ונאבדות כי אחת מני אלף לא יוכל‬
‫להתכוין בתפלת יחיד כענין שתהא ראויה להתקבל ‪ .‬דע שאין הדבר כן אלא כל אותן‬
‫התפלות הפסולות הנקראות פסילים כשדוחין אותן לחוץ ואינן נכנסות ‪ ,‬י״י יתברך נתן להם‬
‫מקוסלהכנס בו וה( שהשם יתברך ברא רקיע ומסר עליו ממונים ושומרים וכל אותן התפלות‬
‫הפסולות הנדחות מכניסין אותן באותו רקיע ועומדות שם ‪ ,‬ואם חזר זה היחיד שהתפלל‬
‫תפלות‬
‫ה׳ הרעץ אויב ‪ .‬פי' שהאויב הרען אוסס שמעכבין את המסד כמו שאמר ‪ ) :‬א( בסוד מעלה ומטה ימין ושמ&ל פנים‬
‫ואחור‪ .‬כל זה מבואר היסב לפנים בשער ה' שאלו הם סיבה עירוב הדין מה שהוא למטה אז יש לו אחוריים שמאליי‬
‫עיין שם והכלל כי לעולם החסד הוא בהעלם יותר והדין בנלוי שהרי אחוריים שהם סונים ונראים מטה הם דין והפנים‬
‫הפונים למעלה הם רחמים כמו שיתבאר שם ‪ ) :‬ב( נשבעת לדוד באמונחך‪ .‬כלומר בחסדים הנאמנים מן המדה של דוד כי‬
‫משם זרעם של ישראל בא וזה ספר חולדות אדם כמו שיתבאר בשער נ' ‪) :‬ג( הודו לה׳ כי טוב כי לעולם מסדו ‪.‬‬
‫כי הודו לה' ירמוז למסד עליון שהוא על ה' ‪ ,‬וכי טוב ירמוז לתחתון ‪ ,‬וכי לעולם לאמצעי שהוא חסד עולם ‪ ,‬וחסדו שב‬
‫לכולם כי כולם חסדים הם ומעתה הסימן שאמר ראש וסוף ואמצע מובן ‪ ) :‬ד( ותהלחי לפסילים‪ .‬כי כל שאינו נכנם‬
‫להשתמש כראוי בספירת המלכות בעת תפלתו אי אפשר לו ליכנס לרום המעלות שהיא ספירת הבינה הנקראח תהלה‬
‫כדלקמן בשער ח׳ כי לישרים נאוה תהלה ולא לפסילים ‪ ) :‬ה ( שהשם יתברך ברא רקיע אחד‪ ,‬אותו הרקיע הוא‬
‫סנדלשון כי הוא סונה אל תפלח שנו״י וד״ל בין העכו״ם פונה ומקבל תפלתם ושומרם עד שיקשור מהם כח״ר לקונו ועליו‬
‫נאמר ג״כ פנ״ה אל תפלס הערער ואולי כי הוא החיה אחת שאמרו חכמינו ז״ל שהיא ברקיע וישראל שמה על שם‬
‫קבלתו‬
 ‫ל א ‪61‬‬ ‫שער ב‬
‫תפלות פסולות שעומדות בזה הרקיע החיצון ועמד והתפלל תפלה אחת בכוונה גדולה ותפלתו‬
‫זו הגונה ושלמה אז אותה התפלה הכשרה מסתלקת והולכת ונכנסת באותו היכל החיצון‬
‫שהתפלות הפסולות שהתפלל מקודם עומדות שם ומוציאה משם כל אותן התפלות הפסולות‬
‫שהתפלל ועולות כולן עם אותה התפלה הכשרה שהתפלל וכולן נכנסות עמה באנודה אחת‬
‫לפני הש״י ונמצא שלא יפול דבר אחד מכל התפלות שהיחיד מתפלל ‪ ,‬ואם לא חזר האדם‬
‫בתשובה ‪-‬ולא התפלל תפלה בכוונה כהונן בל אותן התפלות הפסולות מוציאין אותן אל מחוץ‬
‫למחנה למקום טמא בהיות אותו האדם נמשך אחר הטומאה ואז נועלים לפניו שערי תשובה‪,‬‬
‫ובהיכל זה הנקראת מדת אל ח״י יש מקום אחד שיש בו שערים הנקראים שערי דמעה‬
‫וי״י יתברך הוא בעצמו פותח אותם השערים שלש פעמים בכל יום והם שערים נכונים‬
‫לבעלי תשובה כשהם חוזרים ומתנחמים על מעשיהם הרעים וכשאותו בעל תשובה מתפלל‬
‫ובוכה ומוריד דמעות בתפלתו נכנסת תפלתו ובכיותו לפניו בשערי דמעה ‪ ,‬וזהו שאמרו‬
‫רז״ל אע״פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר )סהלים י־י( שימה דמעתי בנאדך‬
‫הלא בספרתך ‪ ,‬והרמז תפלת חזקיהו שנאמר בה )י=עיה לח( ויבך חזקיהו בכי גדול ואמר י״י‬
‫יתברך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך ‪ .‬ואע״פ שיש הפרש בענין דמעה בזמן שבית‬
‫המקדש קיים לזמן הרבנו מ״מ שערי דמעה פתוחים תמיד ‪ .‬וכבר אמר הנביא )יי>?ל כ( שובו‬
‫עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד ‪ .‬ולפיכך כשאדם רוצה שתתקבל תפלתו יתכוין בה וישפוך‬
‫דמעה ואין תפלתו חוזרת ריקם ‪ .‬וכן נאמר בענין חנה )שמיאל א( והיא מרת נפש ותתפלל‬
‫על י״י ובכה תבכה תדע לך שאותה הצדיקת כל שערי היכלות היתה יודעת וכל מעשיה‬
‫היו בכוונה ידועה להכנם לחדרי מרכבה מה כתיב בתריה )שם( ותדור גדר ותאמר י״י צבאות‬
‫אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ‪) ,‬א( ותדור נדר הניעה עד‬
‫הבינה שהיא מושכת הבנים מן הכתר ‪ ,‬י״י צבאות במקום תולדות כל הנבראים נכנסה‬
‫ונתכוונה ‪ ,‬ובהיכל זה יש מקום אהד שבו נכנסות התפלות של אותם היחידים שהקדימו‬
‫תפלותיהם לתפלת הצבור ‪ .‬וכל אותם המשכימים באותו היכל כשמשלימין ציבור תפלותיהן‬
‫ממונה ידוע נבנם באותו מקום ולוקה משם בל אותן התפלות הקודמות לתפלת הציבור‬
‫ומעלה אותן עם תפלת הציבור לפני י״י יתברך ‪ ,‬וכל העניגים האלו שאמרנו הם בתפלות‬
‫היחידים אבל בתפלת הציבור אין כל ממונה וכל שוער יבול לעכב אלא כשהציבור מתפללים‬
‫תפלתם נכנסת ומתקבלת על כל פנים וזהו סוד )תשלים קנ( פנה אל תפלת הערער ולא בזה‬
‫את תפלתם את תפלתו לא נאמר אלא את תפלתם ‪ ,‬ופירוש הפסוק פנה אל תפלת הערער‬
‫כלומר כשהיחיד מתפלל בודקין את תפלתו אם היא ראויה להתקבל וכמה מערערים יש‬
‫עליה ‪ ,‬אבל כשהציבור מתפללין לא בזה את תפלתם אע"פ שאין תפלתם כל כך הגונה‬
‫מקבלים אותה מלמעלה ‪ .‬וזהו שאמרו ז״ל מנין שאין הקב״ה מואס בתפלתם עזל רבים שנאמר‬
‫)איונ הן אל כביר ולא ימאס ‪ .‬ואמרו רז״ל לעולם ישתתף אדם' עצמו עם הציבור ואמרו רז״ל‬
‫אימתי עת רצון בזמן שהציבור מתפללים ואומר )דנליס י( כי מי נוי נדול אשר לו אלהים‬
‫קרובים אליו בי״י אלהינו בכל קראנו אליו ‪ .‬ועתה דע והתבונן כי שתי היכלות אלו שהאחד‬
‫נקרא אדנ״י והשני נקרא אל ח״י בהם עולות ונבדקות ■כל תפלות שישראל מתפללים ‪ .‬וסוד‬
‫תפלת ציבור הוא סוד אדנ״י שהוא סוד כנסת ישראל ולפיכך אינה נדחת ‪ .‬וכל אלו הדברים‬
‫שאמרנו בתפלת יהיד ותפלת ציבור בהיות ישראל על אדמתם וכ״ש בירושלים וכ״ש בבה״מ ‪,‬‬
‫אבל‬
‫קבלתו מישראל סבא ‪ ) :‬ד( וסדור נדר הניעה עד הבינה‪ .‬כי היא מקום הנדר כדלקמן בשער ג׳ ונקראח כן כי כה‬
‫דרים‬
 ‫שער ב‬ ‫‪62‬‬
‫אבל כשישראל בהוצה לארץ כמה מערערים וכמה מקטרינים עומדים אצל תפלות הציבור‬
‫כ״ש אצל תפלות היחידים שהרי כשישראל הם בה״ל הרי הם ברשות שרי האומות ואין דרך‬
‫לעלות תפלתם שאין שערי שמים אלא בא״י ‪ .‬וכן הוא אומר ביעקב )ניאגית =״( מה נורא‬
‫המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים ‪ ,‬וא*כ כחוצה לארץ הכל סתום‬
‫אצל השטים ‪ .‬ועוד שאותן שרי האומות אין מסייעים לישראל כלום וכן הוא אומר )דניאל י(‬
‫ואין אחד מתחזק עמי על אלה כי אם מיכאל שרכם ‪ .‬וב״ש כי ׳םמאל שר אדום עומד ומקטרג‬
‫תמיד על ישראל ומערער עליהם לאבד זכיותיהם וכל המקטרגים על ישראל כארץ האומות‬
‫בולם עומרים )א( בין הארץ וכין השמים כדמיון כותל ומחיצה להפסיק כין ישראל לאביהם‬
‫שבשנזים והם הנקראים ענן המפסיק וע״ז נאמר )איכל ג( סבותה בענן לך מעכוד תפלה ‪ ,‬וכן‬
‫הוא אומר במראות יחזקאל בגולה )י״חאל א( וארא והגה רוה סערה באה מן הצפון עגן גדול‬
‫ואש מתלקהת וגו'ומתוכה כעין החשמל‪ ,‬המבין פסוק זה יבין‪).‬ב( כמה מחיצות מעכבות‬
‫בגלות ואפילו בארץ ישראל כתיב )יפעיה נט( כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין‬
‫אלהיכם ‪ .‬וכל זה בארין כ״ש כחוצה לארץ וא״כ מה יהיה על תפלות של ישראל בחוצה‬
‫לארץ ‪ ,‬דע שהתפלות שהן חוצה לארץ אין להם דרך לעלות לפני י׳יי יתברך זולתי כשישראל‬
‫משלחים אותם מחוצה לארין נגד ירושלים וכשמגיעות לירושלים משם הם מסתלקות ועולות‬
‫למעלה וזהו שאמר דניאל כשהתפלל בגולה )יניאל י( ובוץ פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם‬
‫וזמגין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה ‪ ,‬וכל זה אמר שלמה בפירוש‬
‫כשנבנה בית המקדש והיה מתפלל על ישראל ואמר )מלכיה א ס( כי יחטאו לך כי אין אדם אשר‬
‫לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שוביהם אל ארץ האויב רחוקה או קרובה ‪,‬‬
‫והשיבו אל לבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך וגו' והתפללו אליך דרך ארצם‬
‫אשר נתתה לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר בנית לשמך ‪ .‬ושמעת השמים מבון‬
‫שבתך את תפלתם ואת תהגתם ועשית משפטם וגו׳ ‪ ,‬ועתה דע וראה ‪ .‬איך גלה שלמה‬
‫המלך ע״ה שאין תפלת הוצה לארץ עולה למעלה באותו המקום שמתפללים עד שהיא עולה‬
‫לאר*ן ישראל ומשם לירושלים ומשם לבית המקדש ואז היא עולה למעלה ‪ .‬ולפיכך כל ישראל‬
‫שהם בגלות הם בסביבות ירושלים בארבע כנפות הארץ וירושלים עומדת באמצע ‪ .‬לפיכך‬
‫כל אותם שהם בגלות לצד מזרח יתפללו לנגד מערב נגד ירושלים ‪ .‬וכן אותם' שהם בצפון‬
‫יהפכו פניהם לדרום ‪ .‬נמצאו כל ישראל שהם מתפללים בארץ גלותם משלהים תפלותיהם‬
‫לירושלים ולבית המקדש ‪ .‬ומשם התפלות עולות לפני י״י יתברך ‪ .‬ועתה יש לנו להודיעך‬
‫מה בין תפלת הוצה לארץ לתפלת אדן ישראל ‪ .‬דע בי תפלת אדן ישראל דומה למי שהוא‬
‫צריך לדבר עם המלך וביתו קרוב למלך ואין שטן ואין פגע רע ולא משהית בדרך ‪ ,‬ותפלת‬
‫חוצה לארץ דומה לטי שצריך לדבר עם המלך וביתו רחוק מאד מן המלך ויש כדרך כמה‬
‫ליםטים וכמה פגעים רעים ובמה חיות רעות ‪ ,‬עתה ראה כמה אדם צריך ליזהר בדי שימלט‬
‫מנזק הדרך ואחר הטורח והשמירה יתכוין שתהא תפלתו ראויה להתקבל כמו שאמרנו ‪.‬‬
‫ועל דרך זה דע כי כמה מעכבין וטקטריגין יש לתפלות ישראל כשהן הולכות לירושלים ע״י‬
‫הכהות הטמאות של עובדי כוכבים ‪ .‬ולפיכך יש לך להתבונן כמה אגו חייבים לטהר עצמנו‬
‫ולהתכוין בתפלותינו בהיותנו מתפללין בהוצה לארץ כדי שנהיה ראוים להתקבל לפני י'י‬
‫יתברך‬
‫דרים חמשים אפרי כינה הנזכרים למעלה ונדר כמו נ' דר ‪ ) :‬א( כין ה אין ובין השמים ‪ .‬נס מזי‪ ,‬לעיל נאריכוס כשער‬
‫א' ושם פירשתי ‪ ) :‬ב( כמה מחיצות מעכבות בגלות‪ .‬ולקמן בשער ה' יתבאר כולו באריכוח בכיאור הכינוי שם המיוחד ‪:‬‬
‫הנקראת‬
 ‫ל ב ‪63‬‬ ‫שער ב‬
‫יתברך ‪ ,‬ואהר שעורדנוך על העקרים האלו הדקים שהם כדמיון רמזי ם ‪ .‬יש לנו להודיעך‬
‫בי סוד אל ח׳י הוא סוד קוקום בדיקת התפלות והבקשות וכשהתפלה היתה כהוגן ונדבקה‬
‫באל ח׳י אזי השם הנקרא אדנ״י שהוא סוד התפלה מתקרב עם אל ח״י ואז מתאחדות‬
‫כל הספירות ע״י התפלה ‪ .‬וכשמתדבקת התפלה באל ח״י הרי היא נכנסת בכל החדרים עד‬
‫שתעלה למקום הבינ״ה ‪ .‬ומן הבינ״ה מתדבקת בהכמ״ה )א( הנקראת רצון‪ ,‬ולפיכך אנו אומרים‬
‫בראש התפלה אדנ׳י שפתי תפתח שהוא השער להבנס ובסוף התפלה אנו אומרים יהיו‬
‫לרצון אמרי פי לפי שהרצון הוא סוד )כיא סוף( המעלות ממטה למעלה והוא סוד יו״ד של‬
‫שם המיוחד הנקרא רצון ומן הרצון שהוא י' עולה בקוצו של יוד העליון )ב( ומתדבקת‬
‫בכתר עליון הנקרא אין סוף ‪ ,‬נמצאת למד כי התפלה מחזרת על שם הגדול יתברך שהרי‬
‫בתחלת התפלה אנו אומרים אדנ״י שפתי שהוא סוד ה' אחרונה של שם והיא למטה מכל‬
‫הספירות של שם יתברך ובסוף התפלה אנו אומרים יהיו לרצו״ן אמרי פי שהוא סוד אות‬
‫יו״ר של שם שהוא סוף כל המעלות ממטה למעלה הרי שם ■חתום בתפלה תחילה וסוף שם‬
‫י״ה שהוא חצי י״י יתברך וחציו ככולו ‪ .‬ולפי שהתפלות עולות עד הכתר התקינו כמוסף‬
‫כתר יתנו לך י״י אלהינו ‪ .‬כלומר כל התפלות של יוצר שהתפללו ישראל עולות עד הכתר ‪.‬‬
‫ולפיכך אנו אומרים כתר יתנו לך בתפלת מוסף ולא בתפלת יוצר כי בתפלת יוצר עדיין‬
‫לא הגיעו התפלות עד הכתר אבל בתפלת מוסף כבר הניעו התפלות עד הכתר כי כבר‬
‫נשלמו תפלות יוצר ועלו לכת״ר ‪ .‬וא״כ מתוך עיקרים הללו שעורדנוך עליהם יש לך להתבונן‬
‫כי בהיות האדם מתכוין בתפלתו נמצא מייחד את ה׳ באותה תפלה ומתחיל באות ה׳ אחרונה‬
‫של שם עד שהוא מייהד כל הספירות ומגיע עד אות יו״ד שהיא אות ראשונה של שם עד‬
‫שנמצאת התפלה דבקה בכתר עליון א״כ יש לך להבין כי התפלה נקראת עבודה כדרך‬
‫שאמרנו ‪ ,‬וזהו סוד שאמרו אי זו היא עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה ‪ ,‬ולפי דרך זה התבונן‬
‫כי התפלות עומדות במקום הקרבנות ‪ ,‬וכבר ידעת כי סוד הקרבנות הוא סוד קירוב‬
‫הספירות וסדר המעלות ותיקון הצינורות )ג( ולפיכך נקראים קרבן מלשון קירוב ‪ .‬א״כ התפלה‬
‫עומדת במקום הקרבנות אלא שהקרבנות מקדבין המעלות ע״י המעשה ותפלות ע״י דבור‬
‫והסוד )ימשע יי( ונשלמה פרים שפתינו וןהו שארז״ל תפלות כננר תמידין ומוספין תקנום ‪ .‬ואחר‬
‫שעוררנוך על העקרים הללו בשם הנקרא אל ה״י יש לנו עכשיו להכנס לביאור שאר שמותיו‬
‫של י״י יתברך על דרך המעלות ‪ ,‬והשם יורנו דרך האמת אמן ואמן סלה ‪:‬‬

‫אלו הן השמות המכונין על אל הי כסדר ‪.‬‬

‫אל חי ‪ .‬אלחים חיים ‪ .‬אל שדי ‪ .‬מקור מים חיים ‪ .‬יסוד ‪ .‬צדיק ‪ .‬טוב ‪ .‬שכל טוב‪.‬‬
‫שלום ‪ .‬זכרון ‪ .‬זכור ‪ .‬הר הקדש ‪ ,‬גאולה‪ .‬שביעית ‪ .‬תחתונה ‪ .‬קצה התחתון של ואו ‪.‬‬
‫זה‪ .‬שבת‪ .‬ברית ‪ .‬אות שבועה ‪ .‬ההר הטוב ‪ .‬חוק ‪ .‬הר ציון ‪ .‬כל ‪ .‬אביר ישראל ‪.‬‬
‫אדון‪ .‬חסדי דוד הנאמנים ‪ .‬חי העולמים ‪) .‬ד( מליץ תחתון ‪ .‬אביר יעקב ‪ .‬חסד תחתון ‪.‬‬
‫ברית הקשת ‪ ,‬יוד קטנה ‪ .‬מילה ‪ .‬מלכות בית דוד ‪ .‬בן ‪ .‬שברים ‪ .‬דר ‪ .‬יוד תחתונה ‪.‬‬

‫ו א( הנקראח רצון ‪ .‬כמבואר לקמן במקומו בשער פ' כל העני! ; ) ב( ומחדכקה נכחד העליון הנקרא ‪6‬ין •סוף ‪ .‬עיין‬
‫לקמן בשער ה' בביאור סוד אוס ראשון בל פס ששס פירשחי למה קורא לכהר עליון אין סוף ‪) :‬ו‪ (.‬ולפיכך נקרא‬
‫קרבן מלשון קירוב ‪ .‬וכן החפלה לשון יויבור ודיבוק כהו נפהולי סלהים נפחלהי ‪) :‬ר ן מלין חמהון‪ .‬בשער ה' ובשער מ' ‪:‬‬
 ‫שער ג ד‬ ‫‪64‬‬

‫אלהים צבאות שמעה תפלתי האזינה אלהי יעקב סלה ‪ .‬גם צבור מצאה בית‬ ‫י״י‬
‫ודרור קן לה אשר שתה אפרוחיה את מזבהותיך יהוה צבאות מלכי ואלהי ‪:‬‬

‫ש כ ? ו ת הקודש שהם שלישי ורביעי על דרך המעלות הם הנקראים ‪ .‬אלהים צבאות ‪,‬‬
‫יהוה צבאות ‪ .‬ושניהם נכללים לפעמים כאהד כאמרו )סללים ^י( יהו״ה‬
‫אלהים צכאות שמעה תפלתי ‪ .‬ולפעמים נזכרים כל אהד כפני עצמו כאמרן )כס פ( אלהים‬
‫צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה ונאמרו )כס ״י( יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי‬
‫יעקב סלה ‪ .‬והוצרבנו להביא אלו השני שמות כשער אחד אע״פ ששאר השמות הכאנום ‪.‬כל‬
‫אחד מיוחד כשער שלו ‪ .‬לפי ששני אלו השמות צריכים בביאורם זה לזה ‪ .‬וכשאנו מפרשים‬
‫האחד גם השני צריך כיאור עמו הוצרכנו לבארם כאהד שהדי שניהם מתאהדים זה כזה ‪ .‬ושני‬
‫אלו השמות הנקראים אלהים צבאות י״י צבאות שניהם נכונים להריק כדרך הצינורות כל המשכות‬
‫שפע הספירות העליונות ולהביאם במדת אל ה״י‪ .‬ושניהם פועלים לפי הדין הישר ככל צבאות‬
‫העולם ‪ .‬האהד פועל מצד החסד והשני פועל מצד הדין ‪ ,‬ושניהם מושכים דין וחסד ורחמים‬
‫כמדת אל ח״י ‪ .‬דש לנו להודיעך כי מדת י״י צבאות היא המושכת הסד עליון וחסד אברהם‬
‫שהוא הסד עולם במדת אל ה״י ‪ ,‬ומדת אלהים צבאות מושכת כה הגבורה והדין והפחד‬
‫והעונש כמדת אל הי ‪ .‬ולפיכך מדת אל ה״י כוללת הכל גקראת כל שהכל כה ‪ ,‬וכל הספירות‬
‫משפיעות כה הפד ודין ורחמים ע״י יהו״ה אלהים צבאות )א( וזהו סוד )ישטיה מי( אנכי י׳י‬
‫עושה כל שהכל יצא מן המדה הנקראת כ״ל כאומרו )גיאשיח א( וירא אלהים את כל אשר‬
‫עשה והנה טו״ב כיאוד ‪ ,‬ואומר )תתליס קיט( על כן כל פקודי כל ישרתי ‪ .‬ואומר )כראשית כר( וי״י‬
‫ברך את אברהם ככל ‪ .‬וככר הודענוך כי מדת אל ח״י נקראת כל שהכל כה ‪ ,‬וכשהיא משפעת‬
‫שפע אצילות במדת אדנ״י נקראת גם מדת אדנ״י כלשון כ״ל כי היא כלולה מן הכ״ל ‪.‬‬
‫)ב( מטעם )שמות כג( כי שמי בקרבו ‪ .‬וכשמדת אדנ״י כלולה מן הכ״ל אזי גם היא משפעת‬
‫ברכותיה בכל הנכראים למיניהם ‪ .‬ולפיכך נקרא כלל כל הנבראים גם כן בשם כ״ל ‪ .‬על שם‬
‫מדת אדנ״י המפרנסת כל נברא ונברא כפי מינה‪ .‬ועתה יש לך לשמור כלל זהי בכל מקום‬
‫שאתה מוצא לשון כל שהוא מורה ‪ ,‬שלשה ענינים לפעמים מורה לשון כ״ל מדת אל ח״י ‪.‬‬
‫ולפעמים מורה מדת אדנ״י ‪ .‬ולפעמים מורה על בלל הנבראים כולם ‪ .‬והטעם כמו שעתה‬
‫הודענוך כי מכה כל יוצא הבל ‪ .‬וא״כ תתבונן במה שנאמר באברהם וי״י ברך את אברהם‬
‫בכל ‪ .‬וביצחק )נלאשיוז ל!( ואוכל מכל ‪ .‬וביעקב )‪ =:‬לג( ובי יש לי בל ‪ ,‬כי שלשיתן במדה‬
‫הכלולה מן ‪ .‬הכל נתברכו ‪ .‬נמצאת למד כי כל הברכות והטובות באות למדת אל ח״י ע״י‬
‫יהוה אלהים צכאות ולפיכך אל ה״י כלול בכל הדברים כולם הסד ודין ורחמים משלש רגלים ‪.‬‬
‫ולפי שדוד המלך ע״ה נתלבש במדת אל ה״י )ג( והוא סוד הרגל הרביעי מרגלי המרכבה היה‬
‫כלול בחסד ודין ורחמים משלש‘ רגלים ועליו נאמר )‪:‬יידל יי( והוא אדכזוני עם יפה עיגים וטוב‬
‫רואי ‪ ,‬אדמוני הוא סוד המשכת הדין הנקרא אש אדומה ‪ ,‬עם יפה עינים זהו סוד חסד אברךזם‬
‫שהוא סוד עין ההסד והוא היה עינו של עולם ‪ .‬וטוב רואי תפארת יעקב שהטוב תלוי'בו‬
‫וא״ת‬
‫) א( וזהו סוד אגכי ה' עושה כל ‪ .‬הכסוק הזה יכלול כי ההפהרס עסה הה סל שהוא היסוד וגם כי היסוד עשה‬
‫שר כ' ככינוי כז וגם כי המלכיס עשה כל הדנרים למפה שנקרא ג״כ‬ ‫המלכוס שג־ראת ג"כ כג כעני! ‪:‬שמר גמעג‬
‫אמר כי כל הניחוח נשפעיס ביסוד הנין למה היסוד נרמז נ''כ‬ ‫כל על שיוה כהו ־מגאר והולך ומעעם זה‬
‫גסכריס במלס צגקוה וכגזכר לקה■ י—־יי ' ; ) ב( מעעם כי שמי יקרבו ‪ .‬אי' שמי המיוחד לי בקרב המלאך‬
‫הגואל וכפר ידעה כי המלטה היא המלאך הזה ‪) :‬ו‪ (.‬והיא סוד הרגל הרביעי במרכבה ‪ .‬כי' ולח החד מהג׳ רגלים‬
‫שהזכיר‬
 ‫לג ‪65‬‬ ‫שער ג ד‬
‫וא״ת הרי כתיב בעשו ויצא הראשון אדמוני ‪ ,‬בארמוני של עשו אין בו תערובת סוב ולא‬
‫יופי אלא אדמוני כולו באדרת שער אבל בדוד כתיב אדמוני עם יפה עינים ‪ .‬נמצאת למד‬
‫כי עשו הרשע ירש ההרב ושפיכת הדם ודוד ע״ה ירש מדת המלכות על מתכונתה לעשות‬
‫דוםד ודהמיט ומשפט וצדקה ולעשות דין ולהרוג על פי הדין ‪ .‬וזהו סוד שנאמר בעשו‬
‫)נראכיח כה( ויצא הראשון אדמוני כולו כאדרת שער ובדור נאמר והוא אדמוני עם יפה עינים‬
‫וטוב רואי ותמצא דוד כלול מן הדין ומן הרחמים תמצא בכתוב בדוד )שמוחל נ ה( ויהי דוד‬
‫עושה משפט וצדקה לכל עמו משפט מצד הדין והוא אדמוני ‪ ,‬צדקה מצד החסד והרחמים עם‬
‫יפה עינים וטוב רואי ‪ .‬ולפיכך כשהיה דוד מתלבש במדת אדמוני היה נלהם מלחמות י״י‬
‫באויבי י״י ולא תשוב חרבו ריקם וכשהיה מתלבש יפה עינים היה מפרנם ישראל ו־נושה‬
‫עמהם כמה הסדים בעין יפה וכן הוא אומר )מ‪:‬לי ”( טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל ‪.‬‬
‫וכשהיה מתלבש טוב רואי היה יורד לעמקי תורה והיה רואה ומסתכל במסתרים ונכסף לטעום‬
‫טעמיה והיה אומר )שהליר קי‪ (-‬טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף והיה נכסף ומתאוה ואומר‬
‫)שס( נל עיני ואביטה נפלאות מתורתך וד‪,‬יח מקיים התורה במדת טוב רואי ‪ .‬ובמדד‪ .‬הזאת היה‬
‫יורד לסתרי תורה ‪ .‬ולפי ששלשה מדות הללו נתחברו במדת אל הי שהם הכד ודין ורהמים‬
‫ונאחז דוד בשלשתן נעשה גם הוא רגל רביעי לכסא נושא השלשה ‪ .‬ולפיכך אמרה תורה‬
‫)שמוח כג( שלש רגלים תחוג לי בשנה כנגד אברהם ויצהק ויעקב ‪ .‬והרגל הרביעי הוא חג‬
‫העצרת במו שאמר ) מ ד כי כט( ביום השמיני עצרת תהיה לכם ‪ .‬ואחז״ל בסוף סוכה‪,‬שמיני‬
‫חג העצרת לענין פז״ר קש״ב ‪ ,‬ואמרו שהוא רגל בפני עצמו‪ ,‬ואם הם רק שלש רגלים היאך‬
‫שמיני עצרת רגל בפני עצמו והרי הם יד׳ רגלים ‪ ,‬אלא רגל בפני עצמו באמת שהוא כנגד מגן‬
‫דוד והוא סוד רגל רביעית לכסא מרכבה ‪ ,‬והסוד כמו שאמרה תורה שלש רגלים תהוג לי‬
‫' בשנה ‪ .‬ואמרה ג' פעמים ‪ .‬וכשנולד יהודה שהוא סוד מגן דוד שהוא בסוד הרגל הד׳ שהוא‬
‫סוד הבן הרביעי מה אמרה לאה )נרחשיח כט( הפעם אודה‪ .‬את ה׳ על כן קראה שמו יהודה‬
‫ותעמוד טלדת ‪ ,‬הפעם בודאי שהוא סוד פעם רביעית רגל רביעית אודה שהוא דוד שרוד‪.‬‬
‫לאל בהודאות ותשבחות ‪ ,‬ותעמוד מלדת ע״כ הוא עמידת הספירות מכאן ואילך הפירוד ‪.‬‬
‫ובהתחבר זכור ושמור )א( מלכות בית דוד לדוד אזי ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם‬
‫יפרד )פי׳ משם ואילך נקרא עולם הפירוד ועיין בהמגיד( והיה לד' ראשים ‪ ,‬ודע כי שתי מדות‬
‫הללו הנקראות יהו״ה אלהים צבאו״ת מהם נמשכין כל צבאות העולם עליונים ותחתונים למיניהם‬
‫ומהם נמשכין כל מלהמות העולם‪ .‬ובמקום זה הוא סוד הקנאה וזהו סוד )ישעיט ל י ( קנאת י״י‬
‫צבאות תעשה זאת ואומר )ייאל נ( ויקנא יהו״ה לארצו ‪ .‬וממקום זה יונקים הנביאים נבואתם‬
‫כאמרו כה אמר י״י צבאות ‪ ,‬ודע כי מעלת משה רע״ה היתה על כל הנביאים כולם ומשה רבינו‬
‫לא נשתמש במלת יהו״ה צבאות לפי שמעלתו היא דבקה ביהו״ה וא״צ להסתכל במראות‬
‫הצובאות לפיכך נאמר כי משה רע״ד‪ '.‬נסתכל באספקלריא מצוחצחת שנאמר )נ‪::‬דנר יג( פה אל פה‬
‫אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת יהו״ה יביט ‪ .‬ושאר הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה‬
‫מצוחצחת הה״ד)טיטט יי( וביד הנביאים אדמה‪ .‬ואמר )גטיני ‪ (::‬אם יהיה נביאכם יהו״ה במראה אליו‬
‫אתודע בחלום אדבר בו ‪ .‬וענין במראה אליו א^ודע הוא סוד מראות הצובאות ‪ .‬ולפיכך‬
‫מראות הנביאים הן בשם יהרה צבאות ולפיכך מזכירין הנביאים תמיד יהוה צבאות שהוא‬
‫מקום‬
‫שהזכיר כי הס רמז הג' אבוס שהם חסד ופהד ותפארה והוא רוהז לעשרה רנל בשני עצמו דר‪ !.‬לראש פי;כ אף כי‬
‫הוא אחד עמהס באצילותס ונקרא ג״כ מגן דוד ע״ש היסוד המשפיע ומחובר בו ‪ ) :‬א( מלכות ביס דודי‪ .‬פי' היסוד‬
‫‪.‬נקרא מלכות בית דוד ע״ש השפעתו בדוד שהוא המלכות כעניין שפירש בקריאתו מנן דוד וחסדי דוד לעיל בשער ב׳‬
‫בכינוי‬
 ‫שער ג ד‬ ‫‪66‬‬
‫מקום ינייקתם והוא סור )ש»וח ל?( מראות הצובאות )א( אשר צבאו פתח אהל מועד ‪ .‬נמצאת‬
‫למד כי נ׳ מעלות הם )ב( תורה נביאים וכתובים כנגד מקו״ר ונח״ל ובריכ״ה ‪ .‬מרע״ה נאחז‬
‫במקור שהוא סוד מים זבים אין בהם צד עבירות' ולפיכך נבואתו מצוחצחת ‪ .‬הנביאים נאחזו‬
‫בעקרי הנחל למטה ולפיכך נבואתם מעורבת בדמיונות כמו שהנחל מעורב ממיני עפר ‪.‬‬
‫)ג( ושאר דברים הכתובים נאחזים בבריכה שהם מים מקובצים ואינן מצוחצחים כל כך ‪.‬‬
‫ואחר שהודענוך עיקרים הללו על דרך כללי בשני שמות הללו יש לגו להכנם בביאור כל אחד‬
‫ואחד משניהם כפי סיוע עליון עלינו לכתוב בסדר זה בע״ה והוא יורנו דרך האמת והנבואה ;‬
‫הוא סוד המרה המושבת כל מיני דין‬ ‫אדהים צכאות‬ ‫)פי׳ הו״ד( השם הנקרא‬
‫וגבורה מצד שמאל ושואבת מן הבינה ומן‬
‫הפחד ולוחמת מלחמות י״י צבאות מעלה ומטה וזהו שכתוב )ישעיה כי( כיום ההוא יפקוד י׳י‬
‫על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה ‪ ,‬וצריך אני להודיעך עיקר הדבר כבר‬
‫הודעתיך כי השם הנקרא אדנ״י הוא המושל על כל המוני מעלה ומטה והוא הפרנס הגדול‬
‫)פי׳ על הנבראים ר״ל מעולם הבריאה ור‪1‬ילך( בנבראים ובידו כל גנזי המלך ובל גכורי המלחמה‬
‫וכל כלי המלחמה רכבי אש וסוסי אש כלי זיין רמהים וחרבות וקשתות חצים ואבני בלסטראות‬
‫ושאר כל כלי המלחמה )ד( וששים גבורים סביב לשם זה כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה‬
‫איש חרבו על יריבו וכולם מקכלין כה וגבורה מצד הפחד והסוד )שיר נ( איש חרבו על ירכו‬
‫מפחד ‪ .‬וכבר הודענוך כי השם הנקרא אדנ״י שהוא מדת המלכות והוא מושל על כל הנבראים‬
‫והוא מחיה וממית מוריש ומעשיר משפיל ומרומם מוחין ורופא וכל אלה הדברים אשר שם‬
‫אדנ״י פועל בכל הנבראים ‪ .‬כולם הם כפי השפע הבא אליו מז' המעלות העליונות ע״י אל‬
‫חיי אם לטובה אם לרעה ‪ ,‬אם לחיים אם למות ‪ ,‬אם לשלום אם למלחמה ‪ .‬אם לשובע אם‬
‫לרעב ‪ ,‬ועתה יש לנו להודיעך כי בהיות שם אדנ״י לובש בגדי מלחמה ומזדיין ללהום בשמים‬
‫מי הוא מתלבש כלי מלחמהעיי אלהים‬ ‫מגבורי הפחיד ‪.‬ועיי‬ ‫מתלבש כלי מלחמה‬
‫צבאות שהוא מושך למדת אל ח״י מדת אדמוני ‪ .‬חקור ותמצא בשם אדמוני רמוז אדנ״י וריל‬
‫משם נמשך הגבורה והמלחמה לשם אדנ׳י‪ .‬והסוד הזה )ההלים ס( הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא‬
‫אלהים בצבאותינו התבונן בפסוק זה ותמצא אלהים צבאות בענין המלחמה ופי׳ הפסוק כך הוא‬
‫למה אלהים זנחתנו שהוא סוד מדת המלכות והמלחמה למה זנחתנו ולא תלבש בגדי נקם ומלחמה‬
‫מיהו׳ה אלהים צבאות שהם צבאות שלנו כי לנו הם ולהם אנו ואין לאומה אחרת עו׳ג‬
‫דזלק ביהו״ה אלהים צכאותכי' אם לישראל וכן הוא אומר )דניים י( כי אל קנא י״י אלהיך‬
‫בקרבך בקרבך ולא בעם אחר ואומר )ישעיה לי( קנאת י״י צבאות תעשה זאת ‪ .‬ולפיכך אמר ולא‬
‫תצא בצבאותינו כלומר באותן שני שמות הנקראים יהו״ה אלהים צבאות שהם צבאותינו ‪.‬‬
‫וענין המלחמות הוא בדרך זה דע כי כשהשם יתברך רוצה לעקור אומה או להשפילה אינו‬
‫משפיל או עוקר האומה עד שמשפיל השר שלה תהלה שהריארז״ל אין אומה נופלת אא'כ‬
‫נופל שרה תחלה שנאמר )שם כי( ביום ההוא יפקוד י״י על צבא המרום במרום ועל מלכי‬
‫האדמה על האדמה ‪ .‬ודעוהאמן כי כשרדף פרעה אחרי ישראל‪-‬על הים ונאמר עליו ויקה שש‬
‫מאות רכב בחור וכל רכב מצרים כי המלחמה היתה למעלה ולמטה והמלחמה היתהחזקה‬
‫כשמים‬
‫בכינוי חסד חחחון ‪ ) :‬א( אשר ^כאו החח אהל מועד ‪ .‬ר״ל המלכוה שהיא הפחח הלנ(שע ואהל מועד כדלעיל בשער‬
‫א' ועוד יחבאר הענין לקמן ‪ ) :‬ב( חורה נביאים וכחונים כננד מקור נחל ובריכה‪ .‬המקור האמור כאן הוא החסארח‬
‫שהוא המקור לה׳ חחחונוח ונחל ר״ל עיקרי הנחל למסה שהם נצח הוד יסוד ‪) :‬ג( ושאר דברים הכחובים ‪ .‬ר״ל‬
‫הכחובים נאסרו ברוח הקודש דהיינו על ידי המלטת הנקראח בריכה ‪ ) :‬ד( וששים גבורים סביב לה ‪ .‬מבואר לעיל בשער‬
‫א׳‬
 ‫לד ‪67‬‬ ‫שער ג ד‬
‫בשמים ‪ ,‬והסוד ויקח שש מאות רכב בחור ואת״ב ובל רכב מצרים )א( שהרי שר של מצרים‬
‫נתחבר עם סמאל וגתוספו לו שש מאות רכב בחור מלבד רכב מצרים ‪ ,‬שאם לא תאמר כן‬
‫מאי דכתיב ויקח שש מאות רבב בחור ואח״ב וכל רכב מצרים וכי כולם לא היו רכב מצרים ‪,‬‬
‫אלא שש מאות רכב בחור מלבד רבב מצרים ולפיכך הוצרך לומר וכל רכב מצרים ‪ ,‬והמלחמה‬
‫חיתה למעלה וחוצרך אדנ״י ללבוש שלשת מיני מלבושים ‪ ,‬לבוש מלכות וחיא תפארת גאון‬
‫יעקב‪ ,‬ולבוש החסד מצד אברהם להציל את ישראל‪ ,‬ולבוש מלחמה מצד יצחק הנבור״ה להלחם‬
‫עם מחנה מצרים למעלה ובשנתלבשה באותן ־שלשת מלבושים בסוד )ב( ויסיע ויביא וי״ט‬
‫שהם סוד ג׳ מלבושים שאמרנו עשתה מלחמה במצרים של מעלה ונצחה אותם ‪ ,‬וזהו סוד‬
‫)ש»וה יד( ויסר את אפ״ן מרכבותיו וינהגהו בכבדות ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי‬
‫י׳י נלחם להם במצרים וזהו שאמרה תורה )שם( י״י ילחם לכם ואתם תחרישון ואומר וירא ישראל‬
‫את היד הנדולה אשר עשה יהו״ה במצרים ‪ .‬ומה שהזכיר יהו״ה במלחמת מצרים ואיננו מזכיר‬
‫אדנ״י בפירוש בבר הודענוך כי)נ( כל השמות כלולים בשם יהו״ה וכל שם ושם ידוע מהו‬
‫מלאכתו וכשהוא אומר יהרה נלהם להם במצרים ידוע כי הוא סוד ה' אחרונה של שם יהו״ה והיא‬
‫הלוחמת מלחמות יהרה ונקראת אדג״י ‪ .‬ובל אלו המלחמות מנצה אותם אדג״י בבה יהו״ה‬
‫אלהים צבאות שנתלבש בהן בכה נ׳ מרכבות הידועות בסוד ויסיע ויביא וי׳ט ‪ .‬ולפי דרך זה‬
‫התבונן כי השם הנרןא אלהים צבאות הוא המשפיע כה בשם אדנ״י ללחום מלחמות יהרה‬
‫והסוד)הסלים פ( אלהים צבאות שוב גא הבט משמים וראה ופקוד נפן זאת שוב נא כמו שכתוב שובה‬
‫י׳י רבבות שוב להשפיע כה בשם אדנ״י הנקרא גפן זאת וע״י מי אתה פוקד נפן זאת ע״י‬
‫הפקיד שהוא אל חי ולפי דרך זה נאמר אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה ‪ .‬ונקראת מדה זו‬
‫ה‪ 1‬ד בפסוק זה שנאמר לך י״י הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד והסוד שנקרא הרד‬
‫הוא בהיותו מתלבש )ד( במדת הגבורה והכה להשפיל האויבים ולנצח מלחמות ולהציל‬
‫אוהבי י״י ‪ .‬והסוד )דניאל י( והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כ״ח ‪ .‬ולפי שזה הוא מקום נצוח‬
‫המלחמות ועשיית הנסים והנפלאות אצל מקום זה נאמרות ההודאות וכל מיני הודאות שאמר‬
‫דוד עיה בספר תהלות אצל שתי מדות הללו סמוכות ‪ ,‬וההוראות על הנסים והנפלאות במקום‬
‫זה קבועות בסוד )פהליס קי( יודו לי״י חסדו ונפלאותיו לבני אדם ‪ .‬ובסוד ד' צריכין להודות‬
‫כגון חולה שנתרפא וחבוש שיצא מבית האסורים ופורשי ימים והולבי מדברות )ה( וממקום‬
‫זה גומל לחייבים טובות ‪ .‬כי בשתי מדות הללו יש מקומות שבהן מלאכים ממונים לקרוע נזר‬
‫דינו של אדם אם נגזרה עליו מיתה או שאר עונשין וזהו סוד שאמרו חכמים ז״ל קורעין לו‬
‫נזר דינו' של שבעים שנה כי שבעים שרים שהם )ו( עומדים בבית דין העליון ואחד מכריע‬
‫ואותו‬
‫א' ‪ ) :‬א( שהרי שר של מצרים נתחבר עם סמאל ‪ .‬כי סמאל בכוחותיו דונמח הססארח כסו שביארנו בשער א' וכמו‬
‫שהתסארת באמצע ו׳ קצותיו כן הוא באמצע ו׳ קצותיו הטמאים ולכך חייליו אשר סביבו שש מאות והם ג״כ כננד‬
‫נ ט רי ם שסביב למלכות ‪) :‬ב( בסוד ויסע ויבא ויט ‪ .‬פי' שמהם יוצא שם ע״ב שהוא במדת החסד והפסוק הראשון‬
‫כנגד החסד והשני כנגד מדת הדין שהוזכר בו הלילה והשלישי כנגד התפארת שבו הוזכר הצלת ישראל ומפלס‬
‫המצריים דין ורחמים ובזה השם מתלבש המלכות ודן בו ולוחם מלחמות השם באותיות יר״ו שהם בתוך נ״ד שמוס‬
‫שבקרבו וכמבואר בשער א' בכינוי מלכות ‪) :‬ג( כל השמות כלולים בשם יהו״ה‪ .‬בשער א׳ ועוד יתבאר בתחלח שער ה׳ ‪.‬‬
‫יא״כ הרי הוא כאילו אמר אדנ״י ילחם לכם כי זהו מלאכתו ונקרא יהו״ה על שם משלחו כמו שאמר בסוף שער א׳ ‪:‬‬
‫) ד( פפדח הגבורה והכח‪ .‬והנה הוד מורה על הגוונים האדומים היפים שמקבל מהגבורה ‪ ) :‬ה( וממקום זה גומל‬
‫לחייבים טובות‪ .‬כי היה בכחו לגמור הדין וגומל) סוב לבלתי גמור לו כהעלו על כן צריך להודות לו על השובה ‪:‬‬
‫)ו( שעומדים בב״ד העליון‪ .‬פי' עומדים בהיכל הזכות שהוא היכל הפחד מז׳ היכלות שהם למסה )פי' בעולם הבריאה(‬
‫סיוחדיס לז׳ הספירות ששם עומדים הפרים והמלאכים של כל ספירה וספירה ואלו שבהיכל הפחד נקראים ב״ד העליון‬
‫והפסק‬
 ‫שער ג ד‬ ‫‪68‬‬
‫ואותו פסק דין שהותמין שם עדיין יש לו רפואה במקום זה ולפיכך ד׳ צריבין להודות כי■‬
‫זהו מקום ההודאות ובכאן הוא סוד גמילות הסדים ולפיכך אנו אומרים הגומל להייבים טובות ‪.‬‬
‫וסוד כריעה ומודים אצל מקומות הללו קבועים )א( וסימן )ישעיה «ה( כי לי תכרע כל ברך ‪,‬‬
‫וסוד מודים דרבנן במקום זה הוא קבוע כי יהו״ה אלהים צבאות הם סוד מדת תלמידי חכמים‬
‫מרבים שלום בעולם וסודו ליודעים חן כי) ב( הם המרבים שלום ‪ .‬וכן הוא אומר )זכריה מ( כי‬
‫זרע השלום הגפן תתן‪ ,‬פריה והארץ התן את יבולה והשמים יתנו טלם ‪ .‬וכבר ידעת כי ט״ל‬
‫חרמון יורד על הררי ציון)ג( שהם נצח והוד ‪ .‬ולפי שהם מקום ההודאות והם סוד כי לי תכרע‬
‫כל ברך אהז״ל צריך לכרוע במודי״ם ‪ .‬וכל ברכה הבאה לעולם ע׳׳י אלו באה ולפיכך מי‬
‫שאינו כורע במודי״ם שדרו נעשת נהש לאהר שבעים שנה ‪ ,‬וסוד שבעים שנה הם שבעים‬
‫שרים העומדים בשורת העגולה ‪ .‬והנחש מבחוץ עומד כאורב נגד‪ .‬נצח והוד ‪ ,‬וכל מי שאינו‬
‫נזהר עם ת״ח או עם נצ״ח והו״ד ראוי להכישו נחש וזהו שאמרו כל העובר על רברי חכמים‬
‫חייב מיתה וראוי להכישו נחש ‪ .‬ולפיכך דע כי כשמתלבש השם הנקרא אדנ״י לבוש הוד נוצח‬
‫כל מלחמות ישראל ונפרע לנו מצרינו ומשלם גמול לכל אויבי נפשינו ולפיכך צריכים אנו‬
‫להודות למי שנתלבש לבוש הוד ונצח מלהמה והסוד הוד והדר לבשת ‪ ,‬וזהו אל ההודאות‬
‫אדון הנפלאות ‪ .‬ולפיכך התבונן בכל מקום שתמצא לשון הוראה שהוא כנגד מקום זה ‪ .‬ודע‬
‫כי שגי‬ ‫כי כננד המדה הזאה עשה שלמה בבה״מ )ד( העמוד השני וקרא שמי‬
‫עמודים היו יכי״ן ובוע״ז ‪ ,‬והסוד )סיי ״( שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז ‪ ^ .‬שוקיו אלו‬
‫הן נצ״ח והו׳ד שהם סוד י״י אלהים צבאות והם עמודי הספירות ובננדם עשה שלמה עמודים‬
‫שנים יכי״ן׳ ובוע׳ז ‪ .‬ומה שאמר עמורי שש כבר ידעת כי קו האמצעי הוא סוד התפארת‬
‫שהוא סוד ר של שם המיוהד ‪ .‬ואלו שגי העמודים הם בתחתית ו׳ של שם כי אות ו׳ הוא‬
‫סוד שש וסובל ששה שמות גדול״ה נכור״ה תפאר״ת נצ״ה הו״ד יסו״ד ‪ .‬ולפיכך אמר שוקיו‬
‫שהם נצ״ה והו״ד עמודי• שש שהם עמודי ו׳ ועל טי הם עומדים על יסודי ויסוד יושב על‬
‫הכסא הנקרא אדנ״י נמצא הסוד מפורש ‪ .‬מיוסדים הוא רמז ליסוד ‪ ,‬על אדנ״י פז זהו שם‬
‫אדג״י ‪ .‬נמצא ז׳ ספירות תחתונות קשורות בפסוק זה ‪ .‬שוקיו עמורי שש הרי כאן ה׳ ספירות‬
‫גדול״ה גבור״ה תפאר״ת נצ״ה והו״ד ‪ .‬מיוסרים ספירה ששית שהיא יסו״ד ‪ ,‬על אדני פז )ה( זו‬
‫היא מדה שביעית להם שהיא אדני ‪ .‬ואהר שעוררנוך על הסוד הנדול הזה דע כי מן המקום‬
‫הזה שהוא גדולה גבורה תפארת נצח והוד ויסוד שהוא סוד שוקיו עמודי שש מכאן נבראו‬
‫השרפים השנים הנקראים בעלי שש כנפי״ם ‪ .‬ונקראים שרפים שהם שורפים לכל אותם שאינן‬
‫חוששים לכבוד קונם כשהם מסתכלים במעשה מרכבה ועוסקים בסוד השמ״ל ‪ .‬והם השורפים‬
‫לכל אותם המשתמשים בשמות הכתר‪ .‬ואלו הן המקורות והמעינות שמהם נמשכו שתא סדרי‬
‫משנה עד שמגיעים למדת ארנ״י הנקרא תורה שבעל פה ‪ .‬ולפי שאלו שני העמודים הם עמודי‬
‫שש הם סוד שתי הלוחות המחברים בין תורה שבכתב שהיא בשתי הלוחות לתורה שבעל‬
‫פה שהיא שתא סדרי ‪ .‬וסימן שוקיו שהם שתים ‪ .‬עמודי שש הם מעמידים שתא סדרי משנה ‪.‬‬
‫הרי לך שתי הלוחות ושתא סדרי משנה באין כאהד ושתיהן קשורים זה בזה ‪ .‬וכל העוסק‬
‫בתורה שבכתב ותורה שבעל פה הרי זה מחבר את האהל להיות אחד ומייחד את השם‬
‫יתברך‬
‫וההמק דין שהוהמין שם עדיין יש לו דשואה בניד שכהיכל המיוהד לכטרח הוד כאשר יסכחר עוד לקמן כ מוי עצם;‬
‫) א( והימן כי לי תכרע כל ברך ‪ .‬כי אלו הן נקראים שוקים וברכים ‪ ) :‬ב( כי הם המרשים השלום ‪ .‬פירוש היסוד‬
‫שנקרא שלום שהוא נשפע מהם ; )נ( שהם נצח והוד‪ .‬מבואר למעלה בשער ב׳ בכנוי הר ‪ ) :‬ר( העמוד השני הנקלא בו עז‪.‬‬
‫כי בו עז ותעצומות נמשך ממדח הדין מלמעלה ‪ fn ) :‬זו היא מדה ז' שהיא אדני ‪ .‬כי פז בגי׳ אלהיס ע ם‪ .‬המלה ‪:‬‬
‫והסוד‬
 ‫ל ה ‪69‬‬ ‫שער ג ד‬
‫יתברך )א( והסוד יכי״ן ובוע״ז ‪ ,‬ודע כי המדה הזאת תנקראת בועז מקבלת עוז מן הגבור׳ה‬
‫ומעוז מן הבינה והוא הנותן עוז ותעצומות לעם ‪ .‬ומן המקום הזה נמשכין כל מיני כה‬
‫ואצילות ונבורה מצד הדין והפהד ובבה זה יושבת המדה הנקראת אדנ״י בהוד מלכות ‪ .‬ועתה‬
‫בין ודע בכל מקום שאתה מוצא לשון ההודאו״ת או מודים שאתה צריך להוציא משפטים‬
‫לאור ‪ .‬ודע כי שתי מדות האלו שהם נצ״ח והויד שהם י״י אלהים צבאות נקראים ש ח ק י י ם‬
‫ואלו הן שני היכלות המכינים מזון לצדיקים )ב( ונקראו שהקים וזהו שארז״ל שהקים ׳‬
‫שבהם טוהנים מן לצדיקים ‪ .‬ותדע לך בבירור כי בםוד שהקים נמשך המן והטל וסימן וברדת‬
‫הטל על המהנה לילה ירד המן עליו ‪) ,‬נ( וכבר ירעת כי טל הרמון יורד על הררי ציון ‪,‬‬
‫ולמי הוא טוהן לצדיקים שהם צדי״ק וצדק ובכלל צדיק וצדק מקבלים בה ופרנסה והיים כל‬
‫הצדיקים הנקראים על שמם ‪ .‬ובזמן שישראל הם צדיקים באילו הם מסייעים את השם‬
‫והמרכבה העליונה הסוררת עליהם ורוכב שמים בעזרתן של ישראל שנאמר )ד()דנייש לג( רוכב‬
‫שמים בעזרך ובגאותו שהקים ואז מ ד זבו מתן שכרן מתקן להם נצה והור לעשות עמהם‬
‫כמה טובות ובמה נסים ונפלאות בשם י׳יי אלהים צבאות שנאמר ובגאותו שהקים ‪ .‬ופירוש‬
‫הפסוק כך הוא שהשם יתברך רוכב שמים בעזרך מהו שכרך כשהוא מתגאה על ידך מתקן‬
‫שחקים להוריד לך כל ברבות גנזי עליונים כאמרן )ישעיה מש( הרעיפו שמים ממעל ושהקים‬
‫יזלו צדיק תפתח ארץ ויפרו ישע ‪ .‬וכן הוא אומר )איוג לי( אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם‬
‫ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח ‪ ,‬וסוד הכולל כל אלו הענינים הוא‬ ‫רב ‪ .‬ואומר )ההלים‬
‫מקרא דכתיב הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צד״ק ‪ .‬תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח‬
‫יחד אני י״י בראתיו ‪ .‬ופי׳ הפסוק כך הוא הרעיפו שמים ממעל התקינו שמים הנקראים אש‬
‫ומים הנקראים גדולה גבורה הנקראים אל אלהים ‪ .‬התקינו שמים אלו להמשיך שפע האצילות‬
‫ממעל כלומר מן שלש ספירות של מעלה מהם וכשיהיו השמים מקבלים שפע אצילות משלש‬
‫ספירות שעליהן אזי ישפיעו טובתם על ג׳ ספירות שתחתיהן שהם נצ׳ח הו״ד יסו״ד ‪ .‬ומשם‬
‫תתברך הבריכה הנקראת אדנ״י הנקרא צד״ק ‪ ,‬וזהו סוד שאמר ושחקים יזלו צדק ‪ .‬נמצאת‬
‫למד כי סוד שמים הוא סוד גדולה וגבורה ורקיע אמצעי תפארת ‪ ,‬בסור שחקים נצ״ח והו״ד‬
‫ורקיע האמצעי יסוד ‪ ,‬מבאן ואילך תפתח ארץ ויפרו ישע ‪ .‬נמצאת למד אל אלהים נקראים‬
‫שטים ‪ .‬ושני שמות שתחתיהם שהם נצח והוד נקראו שחקים ושמים למעלה ושחקים למטה‬
‫מהם ‪ ,‬ולפי סוד ימני שמות הללו שהן אל אלהי״ם )ג׳ ג׳( שנקראים שטים ויהו״ה )ס׳( ביניהם‬
‫שסוד שלשתם אל אלהים יהו״ה נקרא השם היושבי בשמים ואומר )דנרים לג( רוכב שמים‬
‫בעזרך ואומר )ת־‪.‬ליה קשו( השמים שמים לה׳ וע״ז נאמר )מלשים א ח( ואתה תשמע השמים מכון‬
‫שבתך ‪ ,‬וכן הוא אומר )ניאשיח רז( ויעקב איש תם יושב אהלים )ה( ואומר יהי רקיע בתוך‬
‫המים‬
‫)א( והסוד יכי״ן וכוע״ז ‪ .‬פי' כי הס לשון הכנה ותיקון הדנר כרזיבורו ועוזו ונם רמז לתורה שננ הג שהיא הנג ה‬
‫נהורה שנעל פה הנקראת עוז על שם ויתן עוז למלכו ‪ ) :‬ב( ונקראו שחקים ‪ .‬על שם שמכינים ושוחקים מזון ורו]‬
‫לצדיקים וע״ד הסוד לצדיקים יסוד ומלכות הנקרא צדיק וצדק שהם מושפעים מהם מהמדות עליונות ואח״כ הס מורידי(‬
‫מזון לכל וכפיס לצדיקים המתקני׳ מעשיהם ו מהכרים הצדיקים העליונים ‪) :‬ג( וככר ידעת כי על חרמון ‪ .‬ר״ל שפעת‬
‫הכתר נקרא על חרמון כי כסל הוא לישראל ויורד על הררי ציון כמו שנתנאר נשער נ' ומשם ירד ג״כ המן כמו‬
‫שיחנאי לקמן כסוף שער ה׳ וכשער א' ככינוי הוא ‪) :‬ד( רוככ שמים נעזרך ‪ .‬פי' כעזר של ישראל למסה רוככ‬
‫שמיס למעלה ר״ל נהתעוררותם והמשכתם כמו שנתכאר שעמים ושמים הם החסד והפחד כמו שיתכאר כשמוך ‪:‬‬
‫)ה( ואומר יהי רקיע כתו־ המיס וגו׳ ‪ .‬פי' התפארת שהוא כאמצע המים ויש ככאן סוד מים עליונים ומים תחתונים‬
‫אל י' למעלה ■וי׳ למסה שהם חכמה עליונה וחכמה תחאה ורקיע כאמצע או כסוד הו״ה ה׳ ראשונה וה׳ אחרונה ו׳‬
‫נאמצע‬
 ‫שער ג ד‬ ‫‪70‬‬
‫המים ויהי מבדיל בין מים למים ‪ ,‬ולפי דרך זה תתבונן בכל מקום שתמצא שמים שהוא סוד‬
‫שני השמות שהם גדולה וגבורה שהם אל אלהים ששניהם נקראו שמים ‪ .‬ויהוה הוא■‬
‫באמצע שניהם והוא רקיע בתוך המים ‪ .‬ובכל מקום שאתה מוצא שהקים שהוא םוד שני‬
‫השמות שהם נצ״ח והוד שהם ה׳ אלהים צבאות ‪ .‬וא״ל ח״י הוא באמצע שניהם והוא הכתוב‬
‫השלישי המכריע ביניהם ‪ ,‬ומן השמים יורד השפע אל השהקים ומן השהקים לאל ה״י ומאל‬
‫חיי לאדנ״י ‪ ,‬וסוד כל זה )י‪:‬עיה מה( הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק וכן הוא אומר‬
‫)סהליס עח( ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח ופירוש הפסוק כך הוא ויצו שחקים מן המקום‬
‫שהוא למעלה מהם ומהו הוא השמים שנאמר ודלתי שמים פתה ‪ .‬ודע כי שני •ממות אלו שהם‬
‫ועליהם נאמר )שמוה כד(‬ ‫יהו״ה אלהים צבאות שהם נצח והוד נקראים ע צ ם‬
‫וכעצם השמים לטוהר לפי שעצומם)א( הוא בא מ! המקום הנקרא שמים והוא בסוד ידוע כתוב‬
‫ליודעים חן)ב( והם עצם השמים ממש ומהם מקילים כה כל העצמות למיניהם ועצם היום‬
‫הזה מהם מקבל כה ‪ ,‬והסוד )הסלים ל״( כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך ‪ .‬וזהו המקום‬
‫שממנו יבא כה החיים למתי ישראל ע״י אל ח״י ‪ .‬וכן הוא אומר )י=עיס נח( ועצמותיך יחליץ‬
‫כלומר יזיין מלשון )נמדני לג( נהנו נעבור חלוצים ואומר כל חלוץ צבא ואומר )שם לא( שנים עשר‬
‫אלף חלוצי צבא ממקום יהו״ה צבאות הם חלוצי צבא ועצמותיך יחל״ן ‪) .‬ג( ודע כי יש עצם‬
‫אחד בשדרתו של אדם ונקרא לו״ז שהוא עצמו של אדם והוא עיקרו ושרשו וממנו עיקד‬
‫תולדתו של אדם בלב ובטוח ובכבד ומקום הזרע והעצם הזה הוא מסולת וממבחר טיפת הזרע‬
‫והוא עיקר עמידת כל עצמותיו של אדם ובשמת האדם ונתפרקו אבריו ונרקבו עצמותיו אותו‬
‫העצם אינו נפסד ואינו נטוה ‪ .‬אילו יכניסוהו באש אינו נשרף ‪ .‬ברחים אינו נטחן ‪ .‬בפטיש‬
‫אינו מתפוצץ ‪ .‬והוא העצם הקיים לעולמי עולמים הוא המקבל כה התענוג והעדנים אחר‬
‫מיתתו של צדיק שנאמר ועצמותיך יהליץ והוא המקבל עונשים ברשעים ועליו נאמר )יחזקאל‬
‫לנ( ותהי עונותם על עצמותם‪ .‬והעצם הזה שרשו ועיקרו מעצם השמים הוא ומשם מקבל כח‬
‫קיום ועמידת כל גוף האדם‪ .‬ודע כי סוד הכריעה באדם הוא בסוד העצמות• ולפיכך הוצרכו‬
‫לרמוז עד שיתפרקו כל חליות שבשדרה שצריך לכרוע במודים ‪ .‬וכבר ידעת כי מודי״ם הוא‬
‫בנצח והוד ‪ .‬ולפי שהקנאה הוא באה מעצם השמים בכל מקום שנזכר בתורה לשון קנאה‬
‫כאומרו)דנייי י( כי אל קנא י״י אלהיך בקרבך במקום הזה רומז והסוד )ישעיה לי( קנאת י״י צבאות‬
‫תעשה זאת לפיכך נאמר)״‪:‬לי יד( ורקב עצמות קנאה ולפי שהקנאה תלויה במקום זה נאמר כמנחת‬
‫סוטה )כ״דני ה( מנחת קנאות היא מנחת זכרון מזכרת עון ‪ .‬והיודעים סוד קנאה וסוד זכרו״ן‬
‫יודעים )ד( כי הקנאה והזכרון סמוכות לעד לעולם ‪ .‬ודע כי שני שטות הללו שהם נצח והוד‬
‫הם מקום יניקת הנביאים ומן המקום הזה שואבים הנביאים כל מיני הנבואות כל אחד מהם‬
‫כפי‬
‫נקראת נשם י׳ה פל אותו שם‬ ‫נאמצע ‪ .‬ומה שהזכרתי יו״ד למסה היא יו״ד של שם אהיה כרומז אל המלכות שהיא‬
‫או הם יו״ד קשנה של יסוד המכוארת למעלה נשער כ' ככינוי אות ‪ ) :‬א( הוא נא מן המקום הנקרא שמים‪ .‬שהוא החםד‬
‫והפחד'שהם אש וחים; ) ב( ונם הם עצם השמים ממש‪ .‬כי הם הפועלים כל האעולות של השמים ‪) :‬ג( ודע כי יש עצם א׳‬
‫כפדרה של‪ .‬אדם ונקרח לוז‪ .‬ועליו נאמר ואולם לוז שם העיר לראשונה וככר ידעת כי האדם נמשל לעיר קסנה ואמר‬
‫שהאדם נתחילח יצירתו זה העצם לוז לראשונה מחהוה וסופו מוכיח על תחילתו והוא העיקר מי״ח חוליות השדרה‬
‫כמספר ח״י כי ממנו תוצאות חיים מעיר ירושלים של מעלה ואותיות נעלמות ממלת לו״ז שהם מ״ד א״ו אי״ן יהיו‬
‫אותיות ואד״ם אנ״י שהוא עיקר הוייח האדם ואס מחליף אוח ה א' לע' כאותיות אחע״ה יהיה עומד מני כי ממנו‬
‫יתחדש רקימת האדם לעמוד לתחיית המתים וזהו מקימי מעפר דל זה העצם שנתדלדל מכל האנריס שהיו עמו‬
‫כקכר והסוד כולו כמו שכיארנו כשער א' ככינוי שכינה כי כל פעולה וכרכה ההוה כעולם מששת ימי כראשית והלאה‬
‫אינה אלא על דכר יש לכך נשאר זה העצם להוריד עליו סל תחיה כמכואר נרקאנניי פ׳ תרומה ‪ ) :‬ד( כי הקנאה‬
‫והזכרון‬
 ‫לו ‪71‬‬ ‫שער ג ד‬
‫כפי כחו וכפי השגתו מלבד משה רבינו ע״ה שעלה לקבל תורה ממעל למקום זה כי נבואתו‬
‫במראה ולא בחידות ‪ .‬ולפיכך תמצא הנביאים רומזים בנבואתם כה אמר י״י צבאות אבל‬
‫בנבואת משה רבינו ע״ה אינו מזכיר י״י צבאות לפי שנבואתו עלתה למעלה ממקום זה ‪ .‬ותמצא‬
‫הנביאים רומזים בנבואתם ד׳ ספירות תחתונות שהם אדנ״י אל ח״י י״י צבאות אלהים צבאות‬
‫וכולן נכללות )א( בסוד בה אמר י״י צבאות ‪ .‬ומה שאתה צריך לדעת ולהאמין כי נבואת‬
‫כל הנביאים בין נבואת משה רבינו ע״ה בין נבואת שאר כל הנביאים היתה מאת שם יהו״ה‬
‫יתברך לא שתאמר שנבואת משה רבינו ע״ה ע״י יהו״ה יתברך ונבואת שאר כל הנביאים עיי‬
‫מלאך אל תאמן זה‪ .‬וא״כ מה הפרש יש בין נבואת משה רבינו ע*ה לנבואת שאר כל הנביאים ע״ה‪.‬‬
‫דע כי נבואת משה רבינו ע״ה נתאהדה בתפארית שהיא אספקלריאה מאירה ומשם נתדבק‬
‫בספירות עליונות ‪ ,‬ושאר כל הנביאים לא נתאחדו בתפארת שהוא סוד יהו״ה אלא ע״י אמצעות‬
‫הספירות התחתונות שם אדג״י ואל ה״י ויהו״ה אלהים צבאות ‪ .‬ולא השיגו הנביאים דבוק‬
‫יהו״ה אלא באמצעות מלכו״ת ויסו״ד נצ*ח והרד ‪ .‬וזהו םוד כה אמר י״י צבאות ‪ .‬ומה‬
‫שתמצא הנביאים מדברים עם יהו״ה ע״י אמצעות ודאי כמו שאמרנו אינו כי אם באמצעות‬
‫הד׳ ספירות תחתונות ‪ .‬וככר ידעת כי הספירה האחרונה הנקראת אדנ״י נקראת אספקלריאה‬
‫שאינה מצוחצחת ומתוכה ראו הנביאים ע״י דמיון ולכך נאמר )יושע יג( וכיד הנכיאים אדמה ‪.‬‬
‫וזהו סוד אמרם תמיד כה אמר י״י צבאות ‪ .‬והסוד הוא שאמר )ש״יי! ליז( במראות הצובאות‬
‫אשר צבאו פתה אהל מועד ‪ .‬ואהל מועד הוא סוד אדנ״י ‪ .‬ומשה רכינו ע״ה נכנם באהל מועד‬
‫ומדבר עם יהו״ח שחיא אספקלריאח מצוחצחת פנים בפנים ‪ .‬ושאר הנביאים מדברים עם‬
‫יהו״ה ע״י אדנ״י שהיא אספקלריאה שאינה מצוחצחת ‪ .‬וזהו סוד )‪:‬ש י( וארא אל אברהם‬
‫אל יצהק ואל יעקכ כאל שדי ושמי יהו״ה לא נודעתי להם ‪ ,‬כלומר לא נתגליתי אליהם בשם‬
‫יהו״ח שיראו אותי כאספקלריאה מצוחצחת אלא באל שד״י ‪ .‬וכבר ידעת כי שדי הוא סוד‬
‫אדנ״י כמו שהודענוך כבר בסוף שער ראשון ‪ ,‬נמצאת למד כי הנבואה של כל הנביאים‬
‫היתה בדבוק ובדבור יהו״ה יתברך ואין נבואה ע״י מלאך אלא כל הנביאים ע״י יהרה יתברך ‪.‬‬
‫וההפרש בין נבואת משה רבינו לנבואת שאר הנביאים היא שנבואת משה רבינו ע״י יהויה‬
‫יתברך בלי‪,‬אמצעות ארבע ספירות תחתונות ‪ .‬ושאר כל הנביאים ע״י אמצעות ד׳ ספירות‬
‫תחתונות ‪ .‬וא״ת הרי מצינו נבואות הרבה ע״י מלאך במו שכתוב באברהם )נלאשיי■ =‪ (3‬ויקרא‬
‫אליו מלאך י״י מן השמים ובנבואת זכריה )!כריה י( ויען המלאך הדוכר כי וגו׳ שנראה כי‬
‫זה הנבואה היתה ע״י מלאך ‪ .‬אל תבהל ברוחך במקומות הללו וכיוצא בהם כי עוד תשמע‬
‫בהם דברי אלהים חיים ‪ .‬וכשאר מקומות הרבה בשאר הנביאים אל תתפתה בדעתך בדבר‬
‫שאין הנבואה אלא בשם יהו״ה יתברך ובויקרא רבה אמרו ויקרא אל משה לא כאברהם‬
‫באברהם כתיב ויקרא מלאך י״י אל אברהם שנית מן השמים המלאך קורא והדבור מדבר‬
‫ברם הבא אמר הקב״ה אני הוא הקורא ואני הוא המדבר ‪ .‬ופי׳ הדבר בל הנביאים כולן‬
‫צריכין לתקן עצמם ולהתכוין לנבואה קודם שתשרה הנבואה' עליהם בין ע״י עצמם בין ע״י‬
‫מלאך אבל מרעיה אינו צריך להכין עצמו לנבואה ■שהרי הוא מוכן ועומד תמיד שנאמר‬
‫)נמדנר ט( ע מ ת ואשמעה מה יצוה י״י לכם ‪ .‬ואומר )ישיני י( ובבא משה אל אהל מועד לדבר‬
‫אתו וישמע את הקול מדבר אליו ‪ .‬וא״כ התבונן ודע והאמן כי נבואת כל הנבראים היא בנצח‬
‫והוד ומהם יונקין ‪ .‬ואם תראה בתורה מלאך מדבר עם נביא במראה הנבואה או עם אדם‬
‫אחר יש לך להבין ולדעת כי יש ענין דבר אחר צריך פירוש בי תדע לך שהרי המלאך דבר‬
‫עם‬
‫והזכרדן סמוכים לעד לעולם‪ .‬וככר פי' זה למעלה כשער כ' ככינוי זכרו! ; ) א( כסוד כה חמר ׳״י צבחוח ‪ .‬כי נם‬
‫היסוד‬
 ‫שער ג ד‬ ‫‪72‬‬
‫עם הגר שפחת שרי שנאמר )נראביה יי( וימצאה מלאך י״י על עין המים וגו' ויאמר לה מלאך י*י‬
‫ובל אותו הענין של הגר ‪ .‬ותדע לך שלא היתד‪ ,‬הגר נכיאה ‪ .‬וכן בענין מנוח )=ז‪5‬טי= י•( ויאמר‬
‫מלאך ה׳ אל מנוח אם תעצרני לא אובל בלחמך ‪ .‬והלא תראה שאפילו מנוח לא היה מבין‬
‫שהמלאך מדבר עמו כי עם הארץ היה ‪ .‬והעד כשראה מנוח את מלאך י״י עולה כלהב‬
‫המזבח נתירא ואמר לאשתו ) =ם( מות נמות כי אלהים ראינו ‪ .‬ואל יעלה בדעתך )א( שמנוח‬
‫או אשתו היו נביאים שהרי אינן ככלל הנבואה ‪) ,‬ב( אבל לענין ראיית המלאכים לזכי עינים‬
‫יש בו סוד מופלא שהרי שלשה מלאכים נראו לאברהם אבינו בדמות אנשים שנאמר )נראשיה‬
‫יח( וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו ‪ .‬וכשבאו השנים הנשארים מהם אצל לוט‬
‫נראו לו כדמות מלאכים שנאמר )‪:‬ם יט( ויבאו שני המלאכים סדומה בערב ולוט יושב כשער‬
‫סדום וירא לוט ויקם לקראתם ‪ ,‬ואל יעלה כדעתך כי לוט היה נביא ‪ ,‬אבל בדברים הללו יש‬
‫כמה עניגים וכמה סודות נסתרות צריכים בינה גדולה ‪ .‬וענין דניאל שאינו נביא היה מדבר‬
‫עם המלאך בענין שנאמר בו )דניאל ט( והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מועף ביעף ‪,‬‬
‫ודברים אלו עדיין תשמע בהם דברי אלהים חיים בע״ה ‪ .‬ולפי דרך זה התכונן כי הנביאים יונקים‬
‫מנצח והוד שהם סוד ה׳ אלהים צבאות כמו שהודענוך כבד‪ .‬ולפיכך דע כי לפי שהם המראות‬
‫שבהן היו נביאים מסתבלין תמצא כי בעת הנבואה היה גוף הנביאים נדתעו נ פ ח ת ונזדעזעו‬
‫ועצמותיהם נבהלות עד שמתהפכין כענין שהיו כראשונה‪ ,‬שנשמתן מזדככת ואז רואים במראה‪,‬‬
‫הנבואה מה שהם רואים ‪ .‬ועל זה נאמר )כמיני '=( כמראה אליו אתודע ‪ .‬ולפעמים ע״י חלום‬
‫וכפי רוב המחיצות ירבו המשלים והחידות בהם וזהו אמרו בהלום אדבר בו ‪ .‬ואומר )ירמיה לג(‬
‫הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת ‪ ,‬אכל טרע״ה בלי‬
‫אמצעות נצח והוד היה מתנבא שהיה נכנם לפני ולפנים ולפיכך )גמדני ינ( פה אל פה אדבר‬
‫בו ומראה ולא בחידות ולפיכך לא הזכיר מרע״ה בתורה שם י״י צבאות לפי שנבואתו בשם‬
‫יהו״ה היתה ועד מקוד המעין הניע ובל צבאות מעלד‪ ,‬ומטה על פיו היו יוצאין ובאין ‪ .‬ודע‬
‫כי כל הבאים להתפלל לפני י״י יתברך ושואלים בנים מאת יהו״ה יתברך אצל נצח והוד היו‬
‫מהם כל צבאות שמים וארץנמשכים למיניהם ובא‬ ‫אדנ״י אשר‬ ‫ם להמשיך הכה לשם‬
‫השפע לכל המינים ולהצמיח ולהגדיל כל מין ומין כפי ענינו ‪ ,‬ומהם נמשבין בה הצמיחה‬
‫בצמהים ובאילנות ובבל עץ עושה פרי ‪ .‬ומהם נמשך כח התולדות )ומהם( בבל התולדות‬
‫שבעולם‬ ‫'‬
‫היסוד הוא בכלל הצבאוח כמו שרמזסי למפלה בסחלת השער וכבר ידעס ני כה הוא כינ;י לעמרח ‪ ) :‬א( שמנוח או‬
‫אשתו היו נביאים ‪ .‬פי' אע״ס שהיה עם הארן ‪ ) :‬ב( אבל לענין ראיית המלאכים לזכי העינים ‪ .‬כלומר לאותם שהס‬
‫זכי נפש מכל נכתם חסא ועון הם שרואין לעין לכך אמר הרב זכי הפינים ובפירוש הרמב״ן אמד בהדיא יושגו לעין‬
‫בשר בזכי הנפשות ‪ .‬והסוד הנפלא הוא כי כאשר ירצה הש״י לשלוח שלוחיו בארן ילבשם ממדת המלכות והמנצחים‬
‫לבוש אוירי פהור וזך כדמות גוף אדם להיות צורת האדם ודמותו חביבה מאד לפניו יתברך דוגמת נשמת הצדיקים‬
‫בבואם לעולם שמתלבשין נ"כ בדרך זה ונקרא בפי המקובלים המלבוש ע״ש המלכות שנקראת מלבוש למדות שעליה‬
‫הנקראים בשם אדם שמחלבשים בה וכאשר המלאכים נקראים בשם אנשים הכוונה בהם על כבוד נברא במלאכים בסוד‬
‫זה המלבוש שאז הם מושגים לעיני הנוף ממש לאותם שהם זכי הנפשות כחסידים ובני נביאים ‪ .‬וכאשר נקראו‬
‫מלאכים היו מלאכים ממש בלי מלבוש ולא נראו אלא בעין הנפש ודמיונו מתדמים לו כפי כח דמיונו וזהו אמרו ז׳ל‬
‫הכת איתמר אנשים והכא איתמר מלאכים הכא איתמר אנשים כשהיתה שכינה על גביהן ולהלן איתמר מלאכים‬
‫כשנשתלקה בכינה ההם לבשו מלאכות הדא הוא דכתיב וילך ה' וכתיב בהריה ויבאו שני המלאכים הדומה ואף כי שם‬
‫נקראו נ״כ אנבים כדכהיב וישלחו האנשים את ידם ויחזיקו האנשים נוכל לומר כמו שביאר בעל הציוני כי הדברים‬
‫המתלבשים אפשר שיראו ג״כ אפילו לעיני בשר הגסים כי חמרם המפריד מנפשם השנת המלאכית יוכל לדמות בהם‬
‫לבוש נס ועב כבני אדם ושאי הנשמים אבל לא כעין מלבושים הזך והאוירי ממש ואל תתמה־ בכל אלה שהרי הנער‬
‫רוא= )בשיי בהון ושרי מראה( מה שאין אחרים רואין ואם זה בפעולות ועניינים הבאים מרוח המומאה כל שכן שלוחי‬
‫השם‬
 ‫ל ז ‪73‬‬ ‫ינ‪1‬ער ג ד‬
‫שבעולם » )א( וספר תולדות אדם במקום זה תלוי ‪ .‬ומהם נמשך כה הגידול בכל הדברים‬
‫הגדילים בעולם מכל בעלי חיים וכל זה בהתחבר נצח והוד אצל יסוד ‪ ,‬ואצל מדה זו היו‬
‫מחבוונים כל הבאים לשאול בנים לפגי י׳י יתברך וינגסו בתפלתם בהיכל י״י צבאות תחילה‬
‫לעלות למעלה עד הבינה שכן הנה בהתפללה לא נכנסה אלא לאותו היכל שהיתה צריכה‬
‫מה כתיב )שמואל א א( ותדו׳ר נד״ר ותאמר כי מה ענין נדר במקום זה אלא עלתה בתפלתה עד‬
‫מקום הכינה הנקרא נד״ר והיא המושכת את הבנים מן הכתר מן המקום הנקרא מזל‪ .‬ובאיזה‬
‫היכל נכנסה להפיק ממנו בנים בהיכל הנקרא ה׳ צבאות וזהו סוד שאמרה )שם( יהו״ה צבאות‬
‫אם ראה תראה כעני אמתך ‪ .‬הזכירה בתפלתה מקום תולדות כל הנולדים ומשם עלתה עד‬
‫הבינ״ה המושכת הבנים ממזל כתר שהוא המזל העליון בסוד י״ג )ב( מדות רחמים הקבועים‬
‫בכתר כי מאותו המזל בגים חיים ומזונות תלוים ואפילו ס״ת תלוי בו ‪ ,‬וזהו שאמרו ז״ל הכל‬
‫תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל ‪) ,‬ג( ואל יעלה בדעתך בי במזלות של כוכבי שמים ס׳׳ת‬
‫תלוי שהרי כל העולם בולו בתורה גברא ‪-‬והיאך תהיה התורה תלויה במזל אחר שהוא נברא‬
‫ע״י התורה אלא סוד זה שאמר הכל תלוי במזל אפילו ס״ת שבהיכל הוא המזל העליון הידוע‬
‫בכתר שממנו תלויות הספירות וכל הנבראים כולם‪) .‬ד( ואפילו התורה תלויה בו ‪ ,‬ונקרא‬
‫מזל כי ממנו נוזלים הכהות בבל הספירות ובכל בגי העולם וגם ספר תורה מן המזל הזה‬
‫שואב כה וטמנו הוא מקבל ‪ .‬וחנה בהתכוונה בתפלתהעלתה למעלה למעלה עד המקום הנקרא‬
‫מזל והוא סוד שבכתוב )‪:‬״■•אל א א( והיא מרת נפש ותתפלל על יהו״ה לא אמר הכתוב ותתפלל‬
‫אל יהו״ה אלא על יהו״ה ‪ .‬כבר ידעת בי ג׳ שמות הם ‪ ,‬למטה אדנ״י ‪ ,‬באמצע יהו״ה ‪ ,‬למעלה‬
‫אהיה‪,‬שהוא הכתר ובו תלוי המזל שממנו נמשכים הבנים ‪ .‬וזהו סוד ותתפלל על יהרה על‬
‫יהרה ממש שהוא אהיה העומד למעלה משם יהרה כי עלתה בתפלתה עד שם אהיה ומשם‬
‫הפיקה רצונה בדבר זה ‪ .‬וזהו שאמרגו בגי חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא בטזלא‬
‫תליא טילתא ‪ .‬ומקום זכות הוא מקום ב״ד הגדול של מעלה הנקרא ב״ד של שבעים ואהד‬
‫שהוא‬
‫השם יחנרך הגאים מרוח הסהרה וקדושה שנראין למי שנשלמו להם ‪ .‬וכבי ראינו ושמענו דוגמא בדכר כשהחולים‬
‫עומדין סמוך למיססן שרואין ומכירין המחים הבאים ‪ ,‬לקראמן כעני; סנו מקום לחזקיה מלך יהודה שגא ‪ .‬ואין בכך‬
‫ככל זאת שאמרנו מראה נבואה ואין הרואים או המדברים עההם נכלל נביאים כעני! בדניאל רק מראה אשר חקרא‬
‫גילוי עינים כענין ויגל ה' את עיני בלעם וירא את מלאך ה' ‪ .‬וכן ויתפלל אלישע ויאמר ה' אקח נא אס עיניו ‪.‬‬
‫אבל מראה הנבואה ודיבורה אינה אלא מנצח והוד ומהם יונקים ובמקום שמצינו נבואות על ידי מלאך על התיקון‬
‫וההכנה נאמר כמו שביאר הרב‪ .‬המחבר ז״ל ‪ .‬ובזו נתבאר סודותיו ורמיזותיו שירצה להשמיע עדיין וכבר הארכתי‬
‫נענ״ני ם אלו בפי' לרקאנסי בש׳ וירא ובפ' וארא תמצא בביאור רחב ההבדל בבין נבואת משה לשאר נביאים ‪:‬‬
‫) א( וספר תולדות אדם במקום זה תלוי ‪ .‬פירוש היסוד דבוק בהם אשר בו כל תולדות האדם מצויירים ורשומים‬
‫כדמיון הספר שבו כותבים והוא סוד הזרע ועליו אמרו בבהיר ממזרח הביא זרעך שמשם בא זרעם של ישראל זרע‬
‫השלום ולכך בהתחבר אליו נצ״ח והו״ד שהם סוד תרין ביעין דדכורא בסוד האיברים הפנימים שנתבארו למעלה‬
‫בהקדמה נמשכים הבנים ולכך אצל מדות אלו היו מתכוונים כל הבאים לפני י״י יתברך לשאול בניס וצריך להעלות‬
‫מחשבתו ממשה למעלה לחבר האשה שהיא המלכות אל היסוד שהוא סוד בריח מילה בסוד זכור ושמור ובחיבור תדין‬
‫ניעין שהזכרתי לחוס השדרה שהוא קו האמצעי העולה למעלה בדיבוק הזרועות עולם ומשם לאב ואם שהם סוד‬
‫החכמה והבינה בחיבור הרצון שהוא הכתר סוד המקור והמזל העליון שמשם ניזל ויורד כח הכל ואח״כ חוזר ומוריד‬
‫במחשבתו שפע המוח הכולל כל הג׳ עליונים בדרך מוט השדרה באמצעות הזרועות עד הרין ביעין וברית ארה‬
‫דדכורא ומשם לבארה סוד כסותא דנוקבס עסרח בעלה ובזה האופן הוא סוד המשכה הבנים והחיים הכלולים בג'‬
‫עליונות לעץ החיים ח״ה וממ‪.‬נו לאל חי ומשם לארן החיים וכן המזונות בדרך זה ; ) ב( נידות רחמים הקבועים ‪.‬‬
‫מבוארים לקמן גתחלת שער י' ‪) :‬נ( ואל יעלה בדעתך כי במזלות ‪ .‬גם לעיל בשער ראשון הביא מזה הענין ילפניס‬
‫הנקרא הורה שבכתב שהתורה תלויה בו ‪:‬‬ ‫כשער ו' ‪'; :‬ד( ואפילו ההורה תלויה בו ‪ .‬ורומז נ״כ לתש‬
‫כרו‬
 ‫שער ג ד‬ ‫‪74‬‬
‫שהוא הנקרא אלהים שהוא מדת הגבורה והפחד )א( כמו שנפרש במקומו בע״ה ‪ .‬אלא במזלא‬
‫תליא שהוא מקום המזל הידוע שנותן מצד ההן והרהמים למי שמוצא חן בעיניו בסוד י״ג‬
‫מדות רהטים בספירת אהי״ה שהוא סוד הבתר ‪ .‬והרוצה להוליד בנים עיי׳י הנס עד המקום‬
‫הזה ראוי לעלות ‪ .‬ובן הרוצה להשיג חיים נוספים על ימי חייו ובן הוא הרוצה להשינ מזונות‬
‫יותר ממה שראוי לו לפי בה תולדתו ‪ .‬וחיי בני ומזוני שלשתן מפורשים בתורה שהם למעלה‬
‫מב׳ד הגדול הנקרא זכות שהוא שמא״ל התפארת הנקרא יהו״ה ‪ .‬ומנין לך שאלו השלשה‬
‫דברים למעלה משם זה הנקרא יהו״ה הם תלויות ‪ ,‬חיים דבתיב בחזקיה מלך יהודה )ישעיה לה(‬
‫שמעתי את תפלתך דאיתי את דמעתך הנני יוסיף על ימיך לא אמר הנני מוסיף אלא יוסיף‬
‫כלומר ב״ד הגדול הנני דנתי את הדין אם ירצה האור הידוע יוסיף על ימיך ‪ .‬בנים דכתייב‬
‫בתפלת חנה כששאלה זרע אנש^ם ותתפלל על יהו״ה ממש שהוא אהיה שבו המזל קבוע ‪,‬‬
‫ולפיכך אמר הכתוב ותתפלל על יהו״ה ‪ .‬מזונות דכתיב )תהלים נה( השלך על יהו״ה יהבך והוא‬
‫יכלכלך על יהו״ה ולא אל יהו״ה והטעם לפי שכל הרוצה להשיג שלשה דירים הללו אינו‬
‫יכול להשיג אותם בעולם הזה על פי הדין הנקרא זכות שהוא ב״ד הגדול של מעלה ‪,‬‬
‫ובאיזה מקום יכול להשיג דבר זה ראוי להעלות כוונתו למעלה למעלה לפנים מן העולם הבא‬
‫עד מקום הכתד שהוא אהי״ה שהוא אין סוף במקום י״ג מדות של רחמים שאחת מאותן‬
‫י״נ מדות נקראת מז״ל ‪ .‬וזהו שאמדו ז״ל בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא‬
‫תליא מילתא ‪ .‬ולפי דבדים אלו דע והבן שאע״פ שאנו אומדים שהדוצה להשיג חפצו מאת‬
‫ה׳ יתברך יהיה מתכוין באותו השם הידוע משמותיו לאותו החפץ שהוא צריך אין כוונתי‬
‫לומר שיתכוין לאותו שם לבד ויעמוד אלא כוונתי לומר שיתכוון באותו השם שהדבר שהוא‬
‫צריך תלוי בו וימשיך כוונת אותו השם עד סוף י׳ ספירות שהוא המקור העליון הנקרא מקור‬
‫הרצון וכשיגיע למקור הרצון אז יפיק רצונו ומשאלות לבו ‪ ,‬וזהו שכתוב )שם ק«כ( פותח את‬
‫ידיך ומשביע לבל הי רצון אל תקרי ידיך אלא יודי״ך כלומר שאתה פותח סוד יו״ד של שם‬
‫יהו״ה שהוא מקור^ הרצון אזי אתה משלים רצון כל שואל ‪ .‬נמצאת למד כשאדם צריך להפיק‬
‫חפצו מלפני י״י יתברך ראוי לו להתבונן בעשרת הספירות ולהמשיך החפץ והרצון מלמעלה למטה‬
‫עד סוף הרצון שהוא שם אדנ״י ונמצאו הספירות מתברבות על ידו)פי׳ בפרדס שיש ב׳ מיני‬
‫שפע האחד הוא צורך הספירות אוחו השפע לא יחסור ולא יעדיף לעולם והשני הוא לצורך הנבראים‬
‫והוא כפי מעשה החהחוניס וזהו כוונחו פה( ונמצא הוא מתברך ע״י הספירות וזהו סוד שכתוב‬
‫)ישעיה «( אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן ‪) ,‬ב( וסוד אמן הוא סוד המשכת הברכות‬
‫משם אוזי״ה לשם יהו׳׳ה ומשם יהו״ה לשם אדנ״י ‪ .‬נמצאת למד כי כל מתפלל שהוא מכוין‬
‫על דרך זו שאמרנו שהוא מייחד הספירות ומקרב אותן זו לזו ‪ .‬ואם כן התבונן כמה שאמר י׳י‬
‫יתברך לאברהם )נייזשיח ״י( כ״ה יהיה זרעך כלומר אתה צריך לעלות ממדת כ״ה שהיא‬
‫התחתונה עד מעלת אהי׳יה שהיא העליונה ואז תשיג זרע בנים ‪ .‬ולפי שאדם צריך להתכוין‬
‫בתפלתו ולעלות מספירה לספירה ומהפין להפין עד שיגיע בלבו למקור ההפ׳ן העליון הנקרא‬
‫אין סוף אמד דוד )חהלים קל( שיר המעלות ממעמקים קראתיך י׳י ‪ .‬ופי' ממעמקים קראתיך י״י‬
‫כלומר מאת המקור העליון הנקרא אין סוף שהוא עמוק שהוא סוד קוצו של יו״ד יהו״ה‬
‫וזהו‬
‫) א( כמו שמסרש במקומו בע״ה‪ .‬בשער ו' ככינוי זכוה ‪ ) :‬ב( וסוד אמן‪ .‬סי׳ אל״ף הוא אהיה הכחר עליון הכולל חכמה‬
‫ובינה ומשם למ״ם שהוא כוד החפארה הקו האמצעי והנו״ן רמז להספשניוה הש&ע ממנו למלכוה ולכל העולם וכן המצא‬
‫נספר הזוהר תנינא גדול העונה אמן יוסר מן המברך האאוקימנא קמיה דר״ש בן יוחאי דאמן ממשיך ברכאן ממבועא‬
‫)כ״ע( למלכא וממלכא למטרוניתא ובאחוון נליפין דר״א מא' למ׳ וממ' לנ' כיון דמכיי לנוין מהמן נפקין וננדין ברכאין‬
‫לעילאי‬
 ‫לח ‪75‬‬ ‫שער ג ד‬
‫וזהו פי׳ טמעטקים קראתיך י״י ‪ .‬והיאך הוא מתכוין על דרך המעלות ממטה למעלה להבנס‬
‫בה׳ אהרונה של שם לעלות ממדה למדה ומספירה לספירה עד שתתעלה מהשבתו בקוצו‬
‫של יוד בכתר הנקרא אין סוף זהו סוד ממעמקים ‪ .‬ולפיכך אמר שיר המעלות ממעמקים‬
‫קראתיך י״י ‪ .‬ואל תהשוב כי לשון עומק הוא כל דבר שהוא שפל ועמוק למטה ואינו‬
‫מלל דבר אחר אלא כל דבר שהוא נעלם ונסתר וקשה להשיגו נקרא עמוק כמו שאמר )קסלת‬
‫!( רהוק מה שהיה ועמוק עמוק טי ימצאנו ‪ .‬והסוד הגדול הבולל הכל )ההלים צנ( מאד עמקו‬
‫מחשבותיך הנה תלה לשון עומק במקום המהשבה וככר ידעת כי סוד המהשבה הוא אות י׳‬
‫של שם ובספר יצירה אמר עומק רום ועומק תחת עומק ראשית ועומק אחרית עומק מזרח‬
‫ועומק מערב ‪ .‬ומה שתמצא בכתוב שמים לרום וארץ לעומק אין בזה קושיא לדברינו בי‬
‫באמת כל הדברים אינם יוצאים מידי תכונתם כי ידוע הוא שהשמים רמים על הארץ ולפי‬
‫שהשמים רמים על הארץ ומקיפים סביב הארץ שמא תאמר שהשמים שהם מקיפים למטה‬
‫מן הארץ שהם יותר עמוקים והם יותר למטה מן הארץ ‪ .‬אינו אמת שאין דבר בעולם שהוא‬
‫למטה יותר מן הארץ וצאצאיה כי השמים שהם למטה מן הארץ דמים הם כנגד הארץ ‪ .‬ואם‬
‫תבין סוד תכונת הארץ באמצע השטים תדע שהארץ בתוך השמים היא כמו נקודה באמצע‬
‫העגולה ‪ .‬וכשתבין בחכמת התכונה תמצא כי כל העגול בסבוב הוא רם מכל צד והנקודה‬
‫היא למטה מכל צד ‪ .‬ולפי שהאדן היא באמצע השמים והיא בנקודה בתוך העגולה והשמים‬
‫רמים עליה מכל צד והיא למטה מכל גלגלי שמים בהיותם מקיפים עליה מכל צד לפיכך‬
‫נאמר שמים לרום וארץ לעומק ‪ ,‬ודבר זה צריך בינה גדולה לאותן שאינן רגילים בחכמת‬
‫התכונה כי אצל כעלי התכונה דבר קרוב הוא להבין ‪.‬‬
‫ו א ח ר שהודענוך זה נחזור לענין שהיינו בו כי המתכוין צריך להתכוין במחשבתו עד‬
‫שיגיע בכוונה שלמה‪,‬אל מקור החפץ שהוא קוצו של יוד שהוא עומק המחשבה‬
‫וע״ז נאמר ממעמקים קראתיך ואומר מאד עמקו מחשבותיך ‪ .‬ועתה התבונן ודע כמה הוא‬
‫עמוק כה התפלה ומאיזה מקום היא מתחלת ועד איזה מקום משתלשלת והולכת שע״י‬
‫התפלה העשויה כהוגן מתאחדות כל הספירות והשפע נמשך מלמעלה למטה ונמצאו עליונים‬
‫ותחתונים מתברכים על ידו של זה המתפלל ונמצאת תפלתו מקובלת ונמצא אהוב למעלה‬
‫וגחמד למטה מפיק צרכיו וכל משאלות לבו כולן נעשות בהיותו אהוב מכל הספירות ועליו‬
‫נאמר ■)תבלים ק»ה( קרוב י״י לכל קוראיו לבל אשר יקראוהו באמת ואומר )ישעיה נ״( אז תקרא‬
‫וי״י יענה ואוסר )חבליה ע( יתן לך‪,‬בלבבך וכל עצתך ימלא ‪ .‬ודע כי שתי אלו המדות שהם‬
‫נצח והוד הם ‪ D l p D‬ה ^ צ ח בב״ד של מעלה והסוד )ישעיה יי( כי יהו״ה צבאות יעץ ומי‬
‫יפר ‪ .‬וכשהשם יתברך ^*ויתברך גוזר דבר בב״ד של מעלה בשתי אלו המדות מתיעץ וזהו‬
‫שכתוב )שם( זאת העצה היעוצה על כל הארץ ואומר כי יהו״ה צבאות יעץ ומי יפר ‪ .‬ואע״פ‬
‫שתחלת העצה ממקום הנצינה סוף העצה בנצח והוד )א( והסוד הגדול)שם‪-‬ט( את מ״י נועץ ויבינה״ו‬
‫וילמדהו באורח משפט ואומר )״‪:‬לי ״( לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה ‪ .‬והסוד הגדול על‬
‫דרך הספירות )ישעיה ע( ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום ויקרא שמו פל״א‬
‫זו הכמה ובספר יצירה בראשו אומר פל״א זו הבמ״ה ל יוע״ין זו בידה ‪ ,‬א״ל זו גדו״ל ‪ ,‬גבו״ד זו‬
‫נבור״ה )ב( אבי ע״ד זו תפאר״ת ‪ ,‬שר שלו״ם זה יסו״ד שבכללו נצ'ח והו״ה ומה שאמר הכתוב‬
‫לי‬ ‫‪-‬‬
‫לעילאי והחאי ומחפשטי לכלא ‪ ) :‬א( והסוד הנדול מח מי נופן ויבינהו‪ .‬כי מ״י מספרו נ׳ רמז לנ' שערי בינה ‪:‬‬
‫)כ( אבי עד זו תפאר״ת‪ .‬שהוא אב המלכות הנקראת עד מל' ועד הוא מקום הגבורה כמבואר במקומו בשער ו' ‪:‬‬
‫אני‬ ‫■‬
 ‫שער ג ד‬ ‫‪76‬‬
‫לי עצה ותושיה )א( אני בינה לי גבורה זהו פי׳ דע כי סגהדרי נדולה של מעלה דוגקרא‬
‫כ*ד הגדול הוא מקום הגבורה ובשבאין לגזור דין על כל בריות נמלכים ומתיעצים בכינה‬
‫שהיא למעלה מן הגבורה ובנצה והוד שהם לטפזה וזהו כור לי עצה ותושיה אני בינה לי‬
‫גבורה ‪ .‬והסוד הגדול כי י״י צבאות יעץ ומי יפר‪ .‬וסוד ומי יפר )ב( בסוד את טי נועץ ויבינהו‬
‫כי הפרת נדרים הוא סוד הבינ״ה ולפיכך אמר ומ״י יפר ‪ ,‬ומ״י בודאי הוא מפר שהוא סוד‬
‫מקום הנדר והבל תלוי בבינה ‪ .‬ולפי שהנביאים יודעים הסוד הגדול הזה היו מבטלים כל גזרות‬
‫שהיו גוזרים בב״ד של מעלה וזהו סוד)פמואל נ כג( )ג( צדיק מושל יראת אלהי״ם אמר הקב״ה‬
‫אני מושל באדם ומי מושל בי צדי״ק שאני גוזר גזרה והוא מכטלה וזהו סוד )שמות לנ( ויהל‬
‫משה את פגי י״י אלהיו שהעלה מהשבתו עד מקום בטול הגזרה וזהו שארז״ל שהפציר בו‬
‫)ד( עד שהתיר לו גדרו בי בינה מקום הנדר שהוא מקום הבינה ' שהוא סוד תהלת שבע‬
‫ספירות וזהו סוד ויח״ל ‪ .‬וזהו שאמרו ז״ל מנין לגזר דין שהוא מתקרע שנאמר )דנרים ד( מי‬
‫כי״י אלהינו בכל קראנו אליו ‪ ,‬וזהו סוד בי י״י צבאות יע*ן ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה‬
‫ופירוש הפסוק בך הוא י״י צבאות יעץ עם סגהדרי גדולה של מעלה לגזור דין ולהתום אבל‬
‫הבינ״ה שהוא סוד התשובה יבולה להפר וזהו וט״י יפר ‪ .‬וידו הנטויה שהוא סוד הגבורה‬
‫מי ישיבנה כלומר הבינה שעומדת למעלה ממנה יכולה לההזירה ובודאי י״י צבאות יעץ‬
‫ומי יפר כי הוא הנקרא מקום הת״ר נדרי״ם כי במקום מ״י הנדר תלוי‪ .‬וזהו סוד את מ׳י נוע״ץ‬
‫ויכינה״ו בודאי עם מ״י נתיעץ הקב״ה והאציל הבינה וברא את העולם וזהו סוד ויבינהו‬
‫וזהו סוד מקום התשובה ‪ .‬ולפיכך אע״פ שנהתם גזר דין למעלה יכולין ישראל לבטלו בבת‬
‫התשובה הנקרא מ״י וזהו ומ״י יפר ומ״י ישיבנה כי כודאי יכול מ״י להפר בודאי יבול מ״י להשיב‬
‫ידו הנטויה ‪ ,‬והטעם כי ידו היא מקבלת שפע וכת מן המדה הנקראת מ״י והסוד )ישעיה מ(‬
‫שאו מרום עיניכם וראו מ״י ברא אלה ‪ .‬ט״י בודאי ברא אלה כי אלהים של מטה הנקרא‬
‫י״ם ברא עולם בבה אלהים של מעלה )ה( שהוא סוד הבינה ונקרא מ״י ועל זה נאמר מ״י‬
‫ברא אלה ‪ .‬ולפי שהצדיקים יודעים סוד מ״י יכולין לבטל גזרה ‪ .‬והבן בדבר הגדול הזה‬
‫ומראה הסוד שנאמר שוב מהרון אפך כי מקום התשובה הוא ט״י)ו( והוא המושל על ההרון‬
‫והאף ובן‪ ,‬הוא אומר )ייקייו «( בשנת היובל הזאת )ז( תשובו איש אל אחוזתו ‪ .‬ולפיכך‬
‫התבונן נפלאות שרמזו בספר יצירה )ח( שהעצה נגמרת בכליות ובן הוא אומר )שם ג( לעומת‬
‫העצ״ה יסירנה ואמרו ז״ל מקום שהעצה נגמרת ‪ .‬ולפיכך התבונן בי כל גזרה שגוזרין בב״ד‬
‫של מעלה מתחילין להתיעץ בבינ״ה וגומרים העצה בנצ״ח והו״ד שהם סוד י״י צבאות ואע״פ‬
‫שנגמרה גזרה יכולה המדה הנקראת מ״י הנקראת תשובה להפר ולבטל אותה גזרה וכן הוא‬
‫אומר )ישעי? יד( י״י צבאות יעץ ומ״י יפר ‪ .‬והיודעים סודות הללו היו מתכוונים בתפלותיהם‬
‫והיו מבטלים כל גזרות קשות ורעות שהיו בידיהם מפתחות הקבלה והיו נכנסין עד המקום‬
‫הצריך‬
‫) א( אני כינה לי גבורה‪ .‬כי העצה והננורה הם נכח הכינה וממשלסה לקיים או להפר לשי שהיא המקור שממנה‬
‫הם שואבים וממנה החחלח הדין כמכוסר כמקומו נחחלס שער ח' ‪ ) :‬ב( כסוד אח מי מ ען ונו׳ ‪ .‬כי כעצתו מסר‬
‫עצח הצנאוח ונזירוחס ; )ג( צדיק מושל יראה אלהיס‪ .‬והפחד נקרא יראה שהכל ירחים מדינו ; ) ד( עד שהסיר לו‬
‫נדרו ‪ ,‬פי' שהניע כמחשכתו עד מקום הנדר והתיר לשון פתיחה ונדר לשון נד״ר כסו שפירשתי למעלה כסוף שפר‬
‫ד׳ ‪ ) :‬ה( שהוא סוד הכינה ונקרא מ״י‪ .‬כי העליון דפוס וצורת התחתון והצורות השקועות כחותם כאשר יחתמו כו‬
‫יחזרו להיות מהופכות וכולניות לעין הרואה לכן פעולות המלכות יותר גלויות ומ״י נהפך לי״ם ‪) :‬ו( והוא המושל על‬
‫החרון והאף‪ .‬כל הענין מכואר יותר לקמן כשער ז' ‪) :‬ו( תשוט איש אל אחוזתו ‪ .‬כי שם ישונו כל הדכריס והויוח‬
‫לקדמותן ככמיסיתן כאשר יתנאר לקמן כשער ח' ולכך נקראת נ"כ חשוכה ‪ ) :‬ח( שהעצה נגמרת ככליות‪ .‬כי אלו המדות‬
‫הס‬
 ‫לט ‪77‬‬ ‫שער ג ד‬
‫הצריך להם ‪ ,‬ואהר שהודעגוך זה )א( דע כי בהיכלי נצ״ה והו״ד הנקראים י״י צבאות יש‬
‫מלאך ממונה על כל פסקי דינים היוצאים מב״ד הנדול על כל בני העולם ותהת ידו שני‬
‫כופרים וקודם שיצאו אותם פסקי דינים בעולם יש כה ביד אותו ממונה לקרען או לתקן בהן‬
‫והכל כפי כה תשובת אותו שנגזר עליו נזר דין וכפי שיבא הרהמים ממקום מ״י שהוא מפר‬
‫ונקרא תשובה בך גומר זה הממונה באותו גזר דין בין לקרעו בין לתקן בו דבר ‪ .‬ודע כי‬
‫בהיכלות הללו יש ממונה אהד תחת יד הש״י שיש תחת ידו גנזים ואוצרות וממונים לקבל‬
‫כל הנשמות מכל אותם שהן הרוני ב״ד וכן הרוני מלכות ושאר הרוגי גוים במקומות אלו‬
‫הן גנוזים ושמורים‪ ,‬ובמקומות של היכלות הללו יש גנזים הנקראים כוס תנחומים שמהן משלח‬
‫ה׳ נחמה לכל האבלים ובעלי צער ולכל הראויים לנחמה‪ .‬ויש בהן גנזים הנקראים כוס התרעלה‬
‫שבהן מתנקם י״י יתברך מאותן שאינן הגונים וראוים לפניו ‪ .‬ובמקומות של היכלות הללו‬
‫יש גנזים שבהן כמה מיני מלבושים יקרים שבהן מתלבשות הנשמות הטהורות כשנכנפות‬
‫להקביל פגי י״י יתברך כל נשטה ונשמה‪) -‬ב( כפי המלבוש הראוי לה כך היא מתלבשת‬
‫בהיכלות הללו להקביל פני י״י יתברך ‪ .‬ובמקומות של היכלות הללו יש גנזים שמהן יונקים‬
‫כל בעלי חכמה להכנם ולהשיג פנימיות וםתרים עליונים ומראות וחזיונות וחלומות ‪ .‬ודניאל‬
‫איש חמודות באותן הגנזים נקשר ■ועל זה נאמר )יניאל י!( ודניאל הבין בכל הזיון וחלומות ‪.‬‬
‫ובאלו ההיכלות היה מסתכל במראות ואספקלריאות ומהן השיג והבין כל אותן הענינים‬
‫הגדולים והפתרונים וכל אותן המראות שהשיג )ג( המפורשים בדניאל ‪ .‬וכמה ענינים גדולים‬
‫ונוראים יש בגנזים של היכלות נצח והוד שעדיין נעוררך עליהן בעה״י ‪ .‬ודע כי יהוה צבאות‬
‫שהוא עמוד הימין הוא הנקרא נ צ ח בפסוק )ל״‪ :‬א כט( לך י״י הגדולה והגבורה והתפארת‬
‫והנצ״ה וההוד שהוא הנצח שמעמיד חסדו לישראל כאומרו)תי״'י= ״( האפס לנצח חסדו ‪ .‬וזהו‬
‫מקום שגוזר גזרות טובות על ישראל בהדבקו בכתר עליון ואינו חוזר בו לעולם וזהו סוד‬
‫שנאמר )‪:‬מיאל א עי( וגם נצה ישראל לא ישקר ולא ינחם ‪ .‬ולפי שצריכין ישראל תמיד להדבק‬
‫ולהתחזק במדת נצח שהוא סוד הימין שעומדת להכריע את השמאל‪ .‬ונקראת נצה לפי שהיא‬
‫מגצהת‬
‫הם■ הכליות היועצות בכוד האברים הפנימיס אבר נהבסרו בהקדמת הסהר ‪ ) :‬א( דע כי בהיכלי נצ״ס והו״ד ‪ .‬פי׳‬
‫בהיכלות שהם מכוונים כנגד אלו המדות משבע היכלות שהם למעה מהמלכות שם אלו המלאכים הממונים והאוצרות‬
‫והגנזים אשר מבאר והולך ואפשר כי זה המלאך הממונה על פשקי דין ושני סופריו הם הבלש שהזכרתי למעלה בכינוי‬
‫נשר בשם רבי יצתק הכהן ‪ ,‬ובספר המערכת בשער המרכבה פירש ענין כל ההיכלות בביאור רחב ‪ ) :‬ב( כפי המלבוש‬
‫הראוי לה‪ .‬ענין המלבוש והמראות כבר פירשתי למעלה באריכות ויש נפשות צדיקים בכניסתן לג״ע התחחו! לובשים‬
‫דוגמא ולומדים בציורי הדברים כל סודות העליונים עד שיתעלו בלימוד ההוא ורואים מראות אלהים ואמ״כ לובשים‬
‫מלכות ומתעלים ומתעברים בעבירה של עה״ב כענין שביאר הרמב״ן בשער הגאולה ויש שלא תספיק הנפש לצאת‬
‫מנוף הבשר עד שהיא מתלבשת בנוף האוירי כענין שאמר ביעקב אבינו וזהו שתופף עליו כל היום'לא נשארה ערומה‬
‫ויש מתלבשים לעתים מזומנים כהנהו קפלואי ומעשה דרבי בכתובות או כאשר יבהלהו בשליר‪.‬וח הבם יתברך כענין‬
‫שפירשתי למעלה ויש שאפילו בתייהס נופן מתעכל ונשארה נפבותם באותו המלבוש קיימה לעל כענין בתנוך ואליהו‬
‫והצדיקים לעתיד לבא ביום הדין הנדול ‪ ,‬ואולי כי מה בציוו החסידים הראשונים ודקדקו במה יתלבשו בקברם כוונו‬
‫לשיעמדו בלבוש הספיריי דוגמתם כעניין בר' תייא שאמר אל תקברוני אלא בכלים האוליירין הבאים ממדינת הים‬
‫ואחרים שציוו בלבנים אף מעשיהם ילבישום וצריך לתקן הגוף דוגמת הנפש ופעולה התחתונה עושה רושם למעלה או‬
‫אולי ציוו להלבישם דוגמת המלטש ■שראו עומד לפניהם ובא לקראתם כי התולה שנתלש נוכם וגבר עליהם כת‬
‫הנשמה שהיא רוצה להתלבש יראה אנשים עומדים לפניו במלבושים ספיריים כפי דביקותו והשגתו כענין שנאמד והכינו‬
‫כסא למלך חזקיהו שהיה רואה דוגמת השגתו וכיוצא בו שדבוקים במקום אמד ויש שלקחו להם דרך המיצוע ויש‬
‫שהקען נתלה בגדול ובספר אורחות חיים לר״א הגדול תמצא נ"כ סוד התלבשות הנשמה באויר יוחני בצורה הדורה‬
‫לעלות וליראות מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו ‪ ) ■:‬א( שהשיג המפורשים בדניאל ‪ .‬פירוש כולם היו בהשגה מאותם‬
‫השמים‬
 ‫שער נ ד‬ ‫‪78‬‬
‫מנצחת מלהטות ישראל לפיכך הוצרך דוד המלך ע״ה לומר כספר תהלות )א( למנצ״ח מזמור‬
‫לדוד בבל מקום שהוא מזכיר למנצח הוא כנגד מדת גציח ויכל מקום שהוא מזכיר הודו‬
‫לי״י בי טוב הוא כננד מרת הו״ד וסימן שבהם הנצ״ח וההו״ד ‪ .‬וצריך אני לעוררך על ענין נדול‬
‫ועמוק דע כי שלשת גרות יאירו מלוב״ן ההשגחה )ב( הנקראת עין הרחמים ונקראין חסיד‬
‫נצ״ח ותפאר״ת וכשאלו שלש נרות מאירין ומסתכלין בספירות אז כל העולם בשמחה‬
‫ובצהלה ובשלמות ואין צרה ואין פגע רע כי עין הטובה משנחת על בל היצורים וכל‬
‫העולמות כולן עומדין במלוי ובשלמות ‪ ,‬ולפעמים שהמדה הנקראת נצ״ח ונקראת י״י צבאות‬
‫כשהיא עומדת במקומה למטה אפשר לגזור דין לטובה ולפעמים מתהפכת לעונש הבל לפי‬
‫המעשה ‪ .‬אבל אם עלתה מדת נציח דרך הצינורות ונדבקה בנצ״ח העליון אשר כעין •)פי׳‬
‫כל אחד כלולה מכל העשר( הרהטים ובנצח הרצון בראש הכת״ר ונזרה גזירות טובות על‬
‫ישראל אעפ״י שאח״ב חטאו ישראל ואינן ראויים לאותה הטובה אינה חוזרת בה ‪ .‬והטעם‬
‫לפי שבבר עלתה מדת הנצ״ח למקום שאינו נרןא אדם והוא המקום הנקראכת״ר וזהו סוד‬
‫ונם נצ״ח ישראל לא ישקר ולא ינהם בי לא אדם הוא להנחם הטעם שהרי המרה הזאת‬
‫עומדת כמקום שאינו נכלל בכלל אדם ולפיכך כי לא אדם הוא ‪ .‬אבל אם מדת נצח עומדת‬
‫למטה בעיקרי תפארת אפשר להנחם שהרי כמקום הנקרא דמות )ג( כמראה אדם עליו‬
‫מלמעלה הדבר עומד אבל במקום הבתר כי לא אדם הוא להנחם ‪ ,‬ולפי דרך זה התבונן כי‬
‫הגצ״ה עומד להטיב ולעשות חסד עם ישראל ‪ .‬ולפי דרך זה התבונן בכל מקום שתמצא לשון‬
‫נצח כתוב בו הוא המנצח אויבי ישראל והוא עומד לימין להטיב לישראל וכן הוא אומר‬
‫)קהלים יי( נעימות בימינך נצ״ת ואומר )ש»הל טי( וגם נצ״ח ישראל ‪ .‬ודע כי כ״ד כתי דינים יש‬
‫והם המהפכים בזכות ישראל‬ ‫נצחים‬ ‫למעלה בסוד השם הנקרא נצ״ה וכולן נקראים‬
‫ומנצחים כל העומדים לצד שמאל ■וכל המקטריגין ‪ .‬ולפיכך אמר הכתוב כנגד הצר המקטרג‬
‫של אדום )ישעיה לי( מדור לדור תחרב‪ ,‬לנצח נצחים אין עובר כה ‪ .‬כלומר כל עת שבתי דינים‬
‫של נצ״ה נצחי״ם בקיומם ומעלתם אין לצ‪ T‬המקטרג שום סיוע בבל צד קיום אלא חרבן ‪,‬‬
‫ודע כי לנגד המדה הזאת הנקראת נצ'ה ונקראת יהו״ה צבאות עשה שלמה המלך )ד( העמוד‬
‫הימיני וקרא שמו י ב י ן והיודע סוד שני העמודים שהם יכי״ן ובוע״ז ידעהיאך פורחות‬
‫)ה( הנשמות והרוחות 'והנפשות ע״י אל ה״י אדנ׳׳י בשפע אלו‪ .‬שני עמודים ‪ .‬וכה״א )דה״כ ה(‬
‫עמודים שנים והגלות והכותרות על■ ראש העמודים שתים והשבבו״ת שתים 'לכסות את‬
‫שתי גלות הכותרות אשר על ראש העמודים ‪ ,‬והנני רומז עמודים שנים אלו הן נצ״ח והרד ‪.‬‬
‫והגלות‬
‫השמים שבאותם ההיכלוס וזהו שאמר למעלה שלא היה נני א מדנר פ ם המלאך ‪) :‬א‪ (.‬למנצח מזמור‪ .‬שהוא מזמר‬
‫ונצח כל מלחמות ישראל ומקכיריגיהם העומדים ממון למחנה כאשר יפבאר בסמוך ולמנצח‪.‬בגיסמייא נצ״ח ע' מרמז לע'‬
‫שרי תאומות ‪) :‬ב( מ ק ר א ת עין הרחמים ‪ .‬אי' כתר עליון הוא עין הרחמים שהוא עין הכל ‪) :‬ג( כמראה אדם‬
‫עליו מלמעלה הדבר עומד ‪ .‬פי׳ התפארת כמראה אדם כי המרכבה העליונה שהיא חסד פחד תפארת מלכוס‬
‫נרמזות ג"כ בארבע הפנים חסד פני אריה ופחד פני שור ותפארת פני אדם ומלכות פני נשר כמבואר בשפר המערכת‬
‫שמר המרכבה ; ) ד( העמוד הימיני וקרא שמו יכין‪ .‬כי הוא מכין הביוב על‪,‬ישראל כמו שאסר למעלה וכמו שמבאר‬
‫והולך ‪) :‬ה( הנשמות והרוחות והנפשות ‪ .‬פי׳ בהקדמת הביאור מניין נפש רוח נשמה ובשער א' בכינוי בריכה ואמר‬
‫כי פורחות בסוד המשכתס וצנורותם כי מחצב הנשמות הוא מהפינה ומשם יורדות דרך התמונה העליונה ובאוה ליסוד‬
‫ויוצאות מן המלכות וזהו סוד ונשמח פדי תבינם כלומר הנשמות היוצאות משדי הם נפעלות מהפינה שהיא השבכה‬
‫שעל הכותרות וירידתם בהשתלשלות הזה כולו כדי שיהיו רגילות בציור הנופני התחתון שהוא דונמת הרוחני שעברו‬
‫משם כי הם הפכים לנופניוה ואין להוציאם מההיפך‪ -‬אל הישך אלא בהדרנה מעט מעט וכן העניין' ביציאתן מן הנוף‬
‫אמרו כי מוזרות קודם לג״ע של מסה ואח׳כ עולה ממדרגה למדרגה עד למעלה *שמבואר בשער הגמול וברקנסי פרשת‬
‫בראשית‬
 ‫מ ‪79‬‬ ‫שער ג ד‬
‫והשכבות שתים לכסות‬ ‫והגלות והכותרות על ראש העמודים שתים אלו הן גדול״ה נבור״ה‬
‫את שתי גלות הכותרות אלו הן הכמ״ה ובינ״ה ‪ ,‬ודע כי ע״י אלו שני העמודים וע״י אל‬
‫הנהרא‬
‫^‬ ‫ובעמוד זה‬ ‫ח״י הנשמות והרוחות והנפשות פורחות כסוד המשכתן ובצינורותן‬
‫יכי״ן תבנה ותכונן עיר ציון וירושלים וסימן )ההצים הח( תכי״ן בטובת״ך לענ״י אלהי״ם אם‬
‫תבין שלש מלות שהם תכי״ן בטובת״ך לענ״י תדע היאך י׳י צבאות מכין ומשלה‬
‫הטובה במדת אל ח״י להריק כל השפע והברכה במדת אדנ״י שהיא ריקנית כמו‬
‫העני שאין לו כלום וסימן )א()ניהשי״ א( יקוו‪.‬המים מתחת השמים אל מקום אהד ותראה‬
‫היבשה'‪ ,‬ודע והתבונן)ב( כי תכונת כל הצורות והגולמים ממקום זה מקבלים צור״ה ותבני׳ת‬
‫בהדבק האצילות בשם אדנ״י ‪ ,‬וכל האברים אשר באדם ממקום זה מקבלין צורת תכונת״ם‬
‫והסוד )וכריס לנ( הוא עשך ויכוננ״ך ‪ ,‬ואהרי שהודענוך זה בשם הנקרא י״י צבאות הסתכל‬
‫בשאר עניניו וסודותיו וסתריו שכבר רמזנו אותם בשער זה תמצא במה מפתחות וכמה‬
‫עגינים פנימיים עליונים שאין ראוי לאומרן בפירוש אלא ברמז וכבוד אלהים הסתר דב׳ר‬
‫ואומד )חהלים כ?( סוד י״י ליריאיו ובריתו להודיעם ‪ ,‬ואחר שהודענוך כללים אלו במדת י׳י‬
‫צבאות ראוי לנו לבאר עכשיו סוד החתימה על דרך הקדושה בסוד קדוש קדוש קדוש י״י‬
‫צבאות מלא כל הארץ כבודו ‪ .‬הנה אמר הנביא ע״ה )ישעיה י( ואראה את אדני יושב על כסא רם‬
‫ונשא הנה באמת כי השם הנקרא אדנ״י שהוא סוד הספירה האחרונה הוא יושב על כסא‬
‫)ג( וארבע חיות הקודש נושאות אותו ‪ ,‬שרפים עומדים ממעל לו כלומר לשם אדנ״י שהם‬
‫שני שרפים בעלי שש כנפים )ד( המשמשים לי״י צבאות שהוא סוד ג׳ ספירות תחתונות של‬
‫ו׳ של שם יהו״ה כמו שכבר כתבנו למעלה ומכה ר יבא להם שש כנפים ‪ ,‬וקרא זה אל זה‬
‫ואמר קדוש קדוש קרוש ראשון הוא סוד המשכת אצילות הקדש מן הכתר עליון עד ספירת‬
‫גדולה‪ .‬קדוש שני סוד המשכת אצילות הקדש מן החכמה עד ספירת גבורה ‪ ,‬קדוש שלישי‬
‫הוא המשכת אצילות הקדש מן הבינ״ה ועד ספירת תפאר״ת ‪ .‬הרי לך שש ספירות אמורות‬
‫שלש כנגד שלש שלש משפיעות הקדושה על שלש ‪ ,‬מה כתיב בתריה יהו״ה צבאות הרי שלש‬
‫ספירות שלמטה מהם אמורות שהם נצ״ח והו״ד יסו״ד יבא להן השפע מאת נדול״ה נבור״ה‬
‫תפאר״ת מאת כת׳ר חכמיה בינ״ה הרי תשע ספירות נאמרות ‪ ,‬ובמה הן סריקות ברכותיהן‬
‫ומשפיעות• כחותיהן בספירה העשירית הנקראת אדנ״י הנקרא ארץ ‪ .‬וזהו סוד שאמר בסוף‬
‫הפסוק מלא כל הארץ כבודו ‪ ,‬הנה הודענוך בסוד זה הפסוק בענין הקדושה התאחדות‬
‫עשרת‬ ‫■‬
‫בראשיס ; ) א( יקוו המים מחמת השמים אל מקום אמד ‪ .‬פי׳ אל מקום אסד היסוד ואח״כ וחראה היבשה פי׳ ה א ק‬
‫ע׳ היבשה מפלי מים תראה אז פעולת המריקים בה כי עד שם עדיין אין כל הדברים מוכנים ועומדין על תיקונם‬
‫ולא הוציאו פעולתם לאועל אלא כמו רשימה הנפשית במים שחוזרת ומתעלמת מן העין עד שנראית היבשה אשר תשמור‬
‫התמונות הנחקקות בה ותוציאם לפועל‪ .‬זהו אומרו ) ב( כי תכונת כל הגולמים ממקום זה מקבלים‪,‬צורה ותבנית‬
‫בהדבק האצילות בשם אדני‪ .‬כי שם התחלת צורת האדם העליון ולכן כל האברים אשר באדם ממקום זה מקפלין צורת‬
‫תכונתם אבל הנשמה שאין לה צורה ותכונה נאצלת ג"כ ממקום גבוה אשר‪,‬לא נקרא אדם ולא נתפש פו שום צורה‬
‫ותפנית ‪) :‬ג( וארבע חיות הקודש‪ .‬לאו דוקא החיות כי כבר נתפאר למעלה בשער ב' בכינוי הר כי הם עצמם הכסא‬
‫ונושאו הם הד׳ מהנות שכינה אלא שהנביא תיאר אותם גם כן בשם סיות ועיקר הדבר כי אלו עומדות באמצעות‬
‫אלו כמו שנתבאר שם ג"כ בשם רבי יוסף נקעליאה ולכן פעם קורא בספרים לאלו כסא ופעם לאלו כי הנושאים‬
‫והנשואים מעורבים עד שלא הופלג־ הנושא מהנשוא ושמעתי מפרשים וארבע חיות הקודש נושאים אוחו שב אל השם‬
‫הנקרא אדני שהחיות נושאות אותו אפל הלשון אינו מתיישב בחר לך איזה שתרצה משניהם ‪ ) :‬ד( המשמשים לשם‬
‫יהו״ה צבאות ‪ .‬ולכך אומר ממעל לו שעומדים לשרת אותם שהם ממעל לשם אדנ״י ‪ ,‬או נוכל לומר עומדים לשרת‬
‫ממעל למשרתים שלו ואולי כי הם מ סע רון)נ ב ר א( וסנדלפון שהם הראשונים במדריגות המלאכים אחר המלכות ואחריהם‬
‫כשלשה‬ ‫י‬
 ‫שער ג ד‬ ‫‪80‬‬

‫עשרת הספירות ודרך אצילות השפע משלש עליונות שהן כת״ר חכמ״ה ביג״ה לשלש אמצעיוו;‬
‫שהן נדול״ה גבור״ה תפאר״ת לשלש תחתונות שהן נצ״ח והו״ד יסו״ד ‪ ,‬והנה כל שפע אלו‬
‫תשע ספירות מריק בספירה עשירית שהיא אדנ״י ונקראת אר״ין וזהו שאמר מלא כל הארץ‬
‫כבודו ‪ .‬ודע והאמן כי העונה קדושה ומכוין בדרך זה כיחוד הי' ספירות חלקו לחיים ואמרי‬
‫פיו לרצון והוא בן העולם הבא ‪ .‬וענין שנתיהדה הקדושה בפסוק זה כסדר זה זהו פירוש‬
‫קדוש כתר ‪ .‬קדוש שני הכט״ה ‪ .‬קדוש שלישי בינ׳יה ‪ .‬מה כתיב בתריה צבאות ‪ .‬וסוד צבאי ת‬
‫כולל נצ״ח הו״ד יסדד ‪ ,‬מה כתיב בתריה מלא כל הארץ ככודו שהוא סוד הספירה העשירית‬
‫הנקראת אדנ״י שהיא ארץ החיים שהיא אור ההיים ‪ ,‬וכן הוא אומר )תהלים די( אתהלך לפני‬
‫ה׳ בארצות החיים ‪ .‬ופסוק אחד אומר )גם ני()א( להתהלך לפני אלהים באור החיים ופירוש שני‬
‫הפסוקים הללו והארץ האירה מכבודו ‪ .‬וכן הוא אומר קדוש קדוש קדוש יהיה צבאות מלא‬
‫כל האדן כבודו ‪ .‬וכמדומה לנו כי די שרמזנו לך עכשיו בענין זה ‪ .‬והשם ברחמיו יורנו דרך‬
‫האמת אמן ‪:‬‬

‫יהוה צבאות ‪ .‬אלהים צבאות ‪ .‬הוד ‪ .‬בועז ‪ .‬שחקים ‪ .‬עצם השמים ‪ .‬מקום העצה ‪.‬‬
‫נצח ‪ .‬נצחים ‪ .‬אל אמונה רגל ימין ‪ .‬ואין עול רגל שמאל ‪ .‬שוקיים ‪ .‬וברכים ‪,‬‬
‫תרין ביעין ‪ .‬יכין ‪ .‬שברים ‪ .‬וא״ו של שם ‪.‬‬

‫ה‬ ‫ש ער‬
‫שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי נר אנכי עמך תושב‬
‫ככל אבותי ‪•.‬‬

‫ה ח מ י י ש י משמות הקודש על דרך המעלות הוא השם הנקרא יהו״ה יתברך ‪ ,‬דע‬
‫והאמן כ• שם יהו״ה הוא העמוד שכל הספירות עליונות ותחתונות‬
‫נתאהזות בו ‪ ,‬מתאהדות בו מלמטה למעלה ובו הם נשפעות מלמעלה למטה ‪ .‬וזהו השם העומד‬
‫כדמיון גוף האילן וכל שאר שמות הקדש הם כדמיון ענפי האילן וכולם מתאחדים בו למעלה‬
‫ולמטה ולשאר כל הצדדים והוא המייהד )ב( בל הספירות באותיותיו וכן כל הנבראים כולם קיימים‬
‫וכל המרכבה שבעולם עליונות ותהתונות בו נסמכות ואליו צופות וכל סדרי עולם ויסודותיו‬
‫ובניניו עליו תלויים ואין דבר בכל •העולמות כולם שאינו תלוי ומשוכלל בשם יהו״ה יתברך ‪.‬‬
‫וקודם שנכנס בביאורו יש לנו להודיעך עיקר שבו תמצא נחת ומרגוע לכמה ענינים דע כי‬
‫השם הנכבד והנורא הזה שהוא יהרה יתברך תמצאהו בתורה בכמה ענינים ובכמה שמושים ‪.‬‬
‫דע כי לפעמים תמצאהו בפני עצמו ברוב התורה כאמרו וידבר יהו״ה ויאמר יהרה ושאר כמה‬
‫ענינים כאלו ‪ ,‬ולפעמים תמצאהו שמתחבר לו שם אהר משמות הקורש כאמרו אחר מעשה‬
‫בראשית )ניא^יז ר( אלה תולרות ■השמים והארץ בהבראם ביום עשות י״י אלהים ארץ ושמים‬
‫ולא תמצא בכל מעשה בראשית כי אם שם אלהים לכד וכשהתחיל לדבר בשלמות הבריאה‬
‫בפרשת‬
‫השלשה שרים רוסי פני המלכה שהזכרנו למעלה בשער נ(׳ ככינוי נפר גפ ס ר' יצסק כהן ; ) א( להחהלך לפני יולהים‬
‫באור ההיים ‪ ,‬הביא כשוק זה כדי להביא אהליו כי האוד הוא הכבוד ואם כן מלה כל האדן כבודו ירצה לומר כי כל‬
‫הסרן מלא מאור ההיים שהוא כבודו והוא הוא ארן הסיים ; ) ב( כל הספירות באוהיוהיו ‪ .‬כמו שיהיאר לפנים ‪:‬‬
‫כמו‬
 ‫מא ‪81‬‬ ‫שער ה‬
‫בפרשת אלה תולדות השמיב והא■*׳ בהכראם התחיל להזכיר יהו״ה אל־ים ‪ .‬וצריכים אגו‬
‫להודיעך טעב זה ‪ ,‬דע כי בהיות יהויה יתברך משוכלל ומעוטר ומלא כל הפדות וכו‬
‫_מתאחדות בל הספירות ובו גשלמי‪ :‬וגגמרים כל הדברים ובל הנבראים כמו שהורענוך לא‬
‫הוצרך להזכירו כמעשה בראשית לפי שעדיין לא היה העולם וברואיו כשלימות ובגמר מעשה‬
‫ולא היה העולם על מלואו אלא כל הדברים היו נעשים ובאים ‪ .‬וכשנגמרה בריאת העולם‬
‫ונשתכללו כל הדברים ונגמרו כל הדברים כשלימות ובתיקון שלם אזי הזכיר י ה ו ה א ל ה י ם‬
‫שהם שני השמות מתאחדים זה עם זה ‪ .‬כי אלהים פעמים הרכה מתלבש בשם אדג״י ואז‬
‫נקרא אדנ״י אלהים )א( כמו שהודענוך ‪) .‬ב( ובהתאחד יהו׳ה אדנ״י שהוא סוד יהו׳ה אלהים‬
‫אזי בל הדברים כשלימות גמורה ‪ .‬ואע׳יפ שיש אלהים שהוא סוד מדת הגבורה והדין )ג( כמו‬
‫שאמרנו וכמו שאז׳יל התחיל לבנות עולמו במדת הדין שנאמר )נרא=יי‪ .‬א( בראשית ברא אדהים‬
‫ראה שאינו מתקיים עמד ושתף עמו מדת רחמים שנאמר )‪:‬ג נ( ביום עשות יהו״ה אלהים‬
‫אדן ושמים ואמת הדבר ויציב ונבון ‪ .‬אבל בא וראה עגינים גדולים ונפלאים הנה אמר‬
‫הכתוב )ישעיל יי( שאו מרום עיניכם וראו מ״י ברא אלה ‪ ,‬בודאי הדבר הנקרא מ״י ברא אלה‬
‫)ד( שהוא הוד יום אחד שהוא הוד הבינה וממנו עד ‪.‬יום השבת ששת ימים שבהם נעשו‬
‫שמים וארץ וכל שאר הנבראים ‪ .‬ובאמת כי מלת מ״י למעלה )ה( ומלת י׳ם למטה ומלת‬
‫מ׳י בראה היא תחלת התלבשות שם אלהים בסוד השם הנקרא יהו״ה )אדנ״י( כי היא נכתבת‬
‫במלת יהוה ונקראת בנקוד אלהים בסוד יהויה )ו( ושתיהן סוד מ״י וסודם )י‪,‬י‪:‬לת יי( ב״ל הנחלים‬
‫הולכים אל הים ‪ .‬ומן המדה הזאת הנקראת מ״י והיא סוד התלבשות אלהים בשם יהו״ה‬
‫)ז( ממנה ירשה מדת הגבורה הדין והפחד ונקראת מדת הגבורה אלהים ממש ובשתי אלו המדות‬
‫ירשה המדה הנקראת אדנ״י שם אלהים וגתלבשה מלבושיה ואז גברא העולם בסוד יהו״ה אדנ״י‪.‬‬
‫ואם תבין עיקר זה תמצא שם יהו״ה אלהים שניהם בסוד יהו״ה ‪ ,‬בצורת אותיותיו יהו״ה ‪ ,‬בצורת‬
‫נקודות אלהים ‪ .‬נמצא שם זה מעיד סוד יהו״ה אלהים שם מלא ‪ .‬והסוד );‪:‬לכיס א יה( יהו״ה‬
‫הוא האלהים באמת יהו״ה בצורת האותיות הוא האלהים בצורת הנקוד ‪ .‬ולפי שנאמר בפסוק‬
‫יהו׳יה הוא האלהים שתי פעמים בנגד צדק עליון )חי( וצדק תחתון‪ .‬והסוד )דנייס ד( וידעת‬
‫היום והשבות אל לבבך בי יהו״ה הוא האלהים בשמים ממעל ועל האדן מתחת אין עוד ‪.‬‬
‫כשמים ממעל זה צדק עליון ‪ .‬ועל האדן מתחת זה צדק תחתון ‪ .‬וא'כ הכל רמוז בסוד יהו״ה‬
‫אדנ״י ‪ ,‬נמצאת למד בי מדת אדנ׳יי בבריאת עולם לבשה מדת מ״י שהוא סוד הכינה שהיא‬
‫יהו׳ה בכתיבה ובגקוד ונברא העולם ‪ .‬והנה מדת הצדק העליון הגקרא כינ׳ה ומדת הגבורה‬
‫ושאר הספירות השפיעו כהותם בשם אדנ״י ונתלבשה משם אלהים וברא את העולם הה'ד‬
‫בראשית‬
‫) א( רמו שהודענוך ‪ .‬בשפר א' ולשך שט אלהים נכאן נחילו נכהש שם הדני ‪ ) :‬ב ( ונהיזאהד אלו השני‬
‫אלהיה ‪ ,‬הנזכר כאן אזי מוריש כי כל הדפדיש כשלימור‪ .‬נמורה ולכך‬ ‫חדני פהוס שוד‬ ‫במוח‬
‫פרשיו שהיה הטול‪ :‬מלא הזכירה שניהם ומה שהזכיר אלהיש ולא הזכיר אדני כהדיא זהו מפני כי שם הלהיס‬
‫מורה שלימוש יושר ני שם אלהים מורה על הנ מ ר ה ועל הבינה הנזשפטס ככולם ונטוצה בבופה בשם חדנ״י ועל שמה‬
‫נקראו כולם אלהים שם ימלא על עולם מלה ני רומז ג' כ שמדס הרחמים מהלבשה עש מה״ד וכל ס׳סועלח שעולשה‬
‫בשלימוש ופ״ד זה סובב והולך כל רפנין בביאור למה נקרא זה השם בם מלא ‪ ,‬ונספר ה׳והר חנינק אימחי הישקרי‬
‫שם מלא בזיענא דנשיב ה' אלהיש דהאי הוא שם מלא עהיקא דנול א)כ׳׳ ע( וזפיר א פין) ת'( ; ;;‪ 1‬נמו שאמרנו ‪ .‬בסוף‬
‫שעל א׳ ‪' :‬דן‪ ,‬שהוא םו‪ 7‬יום אשד ‪ .‬פי' כאשד ימנה שלשה עליונים לאהד כמבואר למפלה בשער ב' ‪ ) :‬ה ( ומלש‬
‫ים למעה ‪ .‬כי היא מקבלת מהבינה ונחקקה בה לדמיון הסוחס שנמצאה הצורה הפוכה על הנחהם נמו שפי' כשער‬
‫מדת הנ מ ר ה‪.‬‬ ‫ממני‬ ‫נמו שפי'‬ ‫הקודם ‪) :‬ו( וסקיהן שוד מי ‪ .‬פי' מלטש ובינה שהיהס סוד מי וסוד‬
‫כמבואר לקמן בראש שפר ה' ‪> :‬ח'‪ ,‬וצדק חששו! ‪ .‬פי' מלטש ובינה לרמוז נשכיר על־ו; ותרשו! כענין מי למעלה‬
‫ויה‬
 ‫שער ה‬ ‫‪82‬‬

‫בראשית ברא אלהים ‪ .‬ולפי ששם אלהים לפעמים )א( הוא חסר ולפעטים מלא הוצרך‬
‫להזכירו בבריאת העולם בעוד שלא היה העולם במלואו ולא נגמרה כל צורת בריותיו אבל‬
‫כשנגמרה בריאת העולם נזכר שם יהויה אלהים■‪ .‬אלהים בעור שלא נגמרו כל הצורות יהרה‬
‫כנמר כל הצורות ‪ ,‬לפי שהשם הנקרא אלהים איננו מלא ושלם כי אם בשם יהרה והסוד‬
‫)ש״״ י( או מי ישום אלם הלא אנכי יהו״ה הוא סוד אלהים כשתסיר משם אלהים שתי‬
‫אותיות של שם יהרה שהם י״ה נשאר אלם בסוד אלהים אלם ייה ‪ .‬ולפיכך נברא העולם‬
‫כשם אלהים וכשנשתכללו כל הדברים וכל היצורים בולם והיה העולם במלואו הוצרך להזכיר‬
‫יהו״ה אלהים וזהו שאמרו ז״ל הזכיר שם מלא על עולם מלא ולפיכך כשנגמרו מעשה בראשית‬
‫התחיל להזכיר יהרה אלהים על מלואו של עולם ‪ .‬ודע והאמן )ב( כי סוד היהוד כולו ד^א‬
‫סוד י־ו״ה אלחים וסימן )דברים י( שמע ישראל יהו״ה אלהינו יהוה אחד ‪ .‬ולפיכך יש לך להכין‬
‫בכל מקום שתמצא בתורה יהרה אלהים שהוא שם מלא וכל הדברים הנמצאים באותה‬
‫פרשה שמזכיר בה יהו״ה אלהים הם נעשים בכל המדות הנגמרות במדת הדין ובמדת‬
‫הרחמים כמו שתמצא בבריאת אדם הראשון ובדינו ובגירושיו ובכל אותן הענינים ותמצא‬
‫שבאו כולן במדת הדין ובמדת הרחמים והכל בשלימות גמורה ברחמים ודין הכל כפי הראוי‬
‫בדין אמת ‪ .‬ולפי עיקר זה אמרה תורה )דניים ־נ( הצור תמים פעלו ופירוש הפסוק כך הוא‬
‫הצור הנוזר הדין ‪ ,‬בחזקה אינו עושה ‪ ,‬באכזריות אינו גוזר את הדין ‪ ,‬אלא תמים פעלו אלא‬
‫הדין שגזר קודם לכן נתיעץ בשתי המדות חסד ודין ‪ .‬וזהו תמים פעלו כי לשון תמים הוא‬
‫סוד שני דברים והוא כאילו אמר תאומים אלא בי בלשון כבור אמר על שני דברים של‬
‫מעלה לשון תמים ולמטה לשון תאומים ‪ .‬וכן הוא אומר )שמיש כי( והיו תואמים מלמסיה ויחדו‬
‫יהיו תמים על ראשו ‪ ,‬למטה תואמים ‪ ,‬למעלה תמים ‪ .‬לפי שלמטה הם נראים בשני דברים דבר‬
‫והפכו כטםי'ע ומקטרג ‪ .‬אבל למעלה הבל )ג( כוונה אחת כין המסייע בין המקטרג שניהם‬
‫כוונה אחת יש להם ואין שם שנאה או אהבה ואין שם משא פנים אלא משפט אמת ‪ ,‬ולפיכך‬
‫אמר תמים פעלו בדין וברחמים נתיעץ וגזר הדין וזהו םוד משפט אמת ‪ .‬ומה שאמר כי‬
‫בל דרכיו משפט פי׳ הכיל לעין כל רואה )ד( כאומרו כי כל דרכיו משפט ‪ .‬ובבר ידעת כי‬
‫המשפט הוא בלול בדין וברחמים בי המשפט כנגד יעקב שהוא הקו האמצעי שהוא המתיים‬
‫בין שני אהלים שהם אברהם ויצחק ‪ .‬אברהם בנגד החסד ‪ .‬יצחק כנגד הדין ‪ .‬יעקב מכריע‬
‫יעקב שואב מן החסד מצד אברהם‬ ‫ביניהם איש ת״ם יושב אהלים ‪ .‬והמשפט הוא כנגד‬
‫ומן הדין מצד יצחק ‪ .‬וכן הוא אומר )תכלים צט( משפט וצדקה ביעקב אתה עשית ‪ .‬והנביא‬
‫אמר )יייייה י( יסרני יהו׳ה אך במשפט אל באפך פן תמעיטני)ה( ופירוש הפסוק‪ .‬יסרני יהו׳ה‬
‫אך במשפט מה שאמר אך חלק כלומר בחצי מדת המשפט שהוא החסד בי המשפט חציו‬
‫דין‬
‫וים למסה כמו שאמר יהוה אדני שרומז נ' כ לחיבור מליון וחחתון וכן מזה לפנים בביאור אוח ד' מהשם ‪:‬‬
‫) א( לפעמים הוא חסר ‪ .‬פירוש ששם אדני הנקרא בשם אלהים הוא לפעמים חסר מהשפעה טליונה כמו שנזכר‬
‫סעסים ‪ ) :‬ב( כי סוד היחוד כולו הוא סוד י״י אלהים ‪ .‬שהרי הוא כולל כל השמוח למעלה ולמסה בינה ומלכוה‬
‫וששה האחרוח וכן הוא רומז י׳יי אלהינו הוא י׳י אחד ‪) :‬ג( כוונה אחח ‪ .‬יש להם כי מצדינו ומפצמינו הוא חלוקח הדין‬
‫והרחמים כסי הנראה במקבלים המושכים עליהם בהחעוררוחם וכספר הזוהר כללא דכולא טחיק דעחיקין וזעיר אנפין‬
‫כולא סד כולא הוה כולא יהא לא שינה ולא ישחנה ולא משחנה ואיחימא מאי בין האי להאי כולא הוא במחקלא‬
‫חדא אבל מחפרשים אורחוי ומינן אשחכח דינא ומססרא דילן הוו שניין דא מן דא ורזץ אילץ לא אחמסרו גר‬
‫לסמצדי חקלא קדישא וכתיב סוד י״י ליריאיו ‪ ) :‬ד( כאומרו הי כל דרכיו משסע ‪ .‬סי' המשפע הוא דרך ננלה‬
‫ונראה כן למסה לסין רל ולא למעלה כעניין שאמר כי כל דרכיו משסש שהוא דרך ננלה לעין כל רואיה ולא נהיב‬
‫נסחר כעניין שאמר איוב נחיב לא ידעו עיס ‪ ) :‬ה( וסי' הפסוק ‪ .‬כך הוא נלה הסוד אך חלקכי אך הוא חן‬
‫גחלוף‬
 ‫מב ‪83‬‬ ‫שער ה‬
‫דין וחציו חפר ‪ .‬ולפיכך אמר אך במשפט ואמר אחר כך אל באפך פן תמעיטני ‪ .‬ונילה‬
‫הפור למעט חצי המשפט מצד האף ‪ .‬ולפיכך המ שפט תלוי ביעקב שהוא אב הי״ב שבטים‬
‫ידע צער גדול בנים כשיגזור עליהם הקב״ה שיבקש עליהם רהמים וצדקה ‪ .‬והפוד )ישעיה ה(‬
‫וינבה יהו״ה צבאות במשפט מה כתיב בתריה והאל הקדוש נקדש בצדקה ‪ .‬ר״ל כשיגכה‬
‫המשפט מנוח הדין ופונה למדת אל שהוא פוד שנאמר והאל הקדוש נקדש כצדקה כלומר‬
‫כשגבה יהרה צבאות כמשפט באה מדת אל שדרא למעלה ועשתה צד ק ה) א( ועוברת המ שפט‬
‫וזהו פוד ־שאמרו המ שפט כלול בהפד ודין ואומר מ שפט וצדקה ביעקב אתה עשית ‪ .‬והפור‬
‫הגדול )תהליס צז( צדק ומשפט מבון כפאך כי צדק פעמים שהוא דין לפי קבלתו בשפע כאשר‬
‫פירשנו כי צדק דין גדול בחוזק ‪ .‬אבל כה שתתף עמו מ שפט אזי‪.‬הכסא מתכונן בדהמים ‪ .‬ואם‬
‫יגבה במשפט ויניע עד החפר והאמת יחד יקראו הפנים המאירים אזי נע שה הכל רחמים‬
‫‪ 0‬אשר‬ ‫גדולים וזהו פוד יקדמו פניך מלשון )יציגה ה( חדש ימינו כקדם ומלשון )ב(‬
‫נשבעת לאבותינו מימי קדם ‪ .‬וא״ב התבונן ככ״ם שתמצא בתורה יהרה אלהים ‪ ,‬והכן כי‬
‫מדת הרהטים מתלבשת עם מדת הדין וכל אהת מן המדות פועלת בשלמות הן לדין הן‬
‫פשוטה‬ ‫תקיעת שופר‬ ‫לרחמים ‪ .‬והתבונן עיקר זה ושמור עירך זה תמיד ‪) .‬ג( והסוד‬
‫יה רה‪ .‬תרועת שופר אלהים ‪ .‬תקיעה תרועה ‪.‬רחמים ודין‪ .‬וסימן י ^*)סהליס ״ז( עלהאלהים‬
‫בתרועה יהרה כקול שופר ‪ .‬ואטד )נמדכי י( ותקעתם תרועה ונסעו‪ .‬ובהקהיל את הקהל‬
‫תתקעו ולא תריעו ‪ ,‬נמצאת למד כי פוד יהו״ה אלהים הוא סוד שליטות הספירות במרת‬
‫הרחמים והדין )עיין לקמן( ונרךאת שם מלא על עולם מלא ‪ .‬ולפעמים תמצא שם יהרה‬
‫מתאחד עם אדנ״י בשני פנים ‪ .‬פעמים מקדים יהרה ואחר כך אדנ״י כמו שאמר הכתוב‬
‫)חנ?ק נ( יהו״ה אדנ״י חילי וישם רגלי כאילות ‪ .‬ואומר )ש?ליפ פה( האל לנו אל למושעות וליהרה‬
‫אדנ׳י למות תוצאות ‪ .‬ואומר )שם ק״א( כי אליך יהרה אדני׳י עיני בכ״ה חסיתי ‪ ,‬ויש לך‬
‫לדעת כי כשמזכיר שני שמות הללו כאחד נ שתנה יהו׳ה כקריאת נקודו ונקרא בנקוד אלהים‬
‫ואע״פ שהוא כתוב יהרה נקרא בנקוד אלהים וזהו רמז למדת כיניה שהיא מתאחדת עם‬
‫מדת מלבות הנקראת אדנ׳י )ד( וע״י מי מתאחדת על ידי יהרה יתברך ‪) .‬ה( ודע והבן בי‬
‫בהזכיר יהרה אדנ״י כסדר י זה השפע יורד על הספירות כולן מראש ועד פוף מלמעלה למטה‬
‫עד שמניע שפע הברכה והאצילות לשם אדנ״י ואז כל העולם כולו מתברך ברכה שלמה ‪.‬‬
‫וכשמזכיר אדנ״י בראשונה ואהייו יהרה באסרו )נייצפי״ ״י( ויאמר אברם אדנ׳י יהרה מה‬
‫תתן לי ) ד ני י ם ג( אדנ״י יהרה אתה החילות )שם ס( אדנ״י יהו״ה אל ת שחת עמך וכיוצא בזה‬
‫דע והאמן כי הוא סוד עלייה ממטה למעלה ובהיות השם הנזכר בסדר אדנ״י יהרה זהו‬
‫סוד התעלות הספירות והתאחדם זו בזו עד עלות הכוונה )ו( למקום החפץ כמי שרוצה‬
‫להתאחז ולהדבק במקום האור העליון כי תשוקת שם אדניי היא להתעלות' ולהתאחז בספירת‬
‫כינ״ה‪,‬הנרךאת יהרה בנקוד אלהים ובהיות כתוב יהרה אדנ״י הוא פוד שפע בינה היורד‬
‫על‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫נחלוף אלפא ביתא דאח״ם בס״ע ‪) :‬ב( ועוכרת המשפס ‪ .‬לפי שמדת הדין כבופה חסת מדמ ההסד כמבואר לקמן‬
‫בביאור כינוי אל ‪) :‬ב( אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם ‪ .‬ר׳ל כתר העליון הנקרא קדם וכן הענין לקמן בביאור‬
‫יותר בכינוי אלהים ‪) :‬ג( והסוד תקיעת שופר פשועה י מי ה‪ .‬השופר רומז לתפארת כי הוא כולל התרועה והתקיעה‬
‫הרומזים לרממים ודין הנכללים בה ולכן נזכר השם אצל‪ .‬תקיעה התשושה ברתמים ואלהים אצל תרועה וכן אצל ונסעו‬
‫המחנה היו מריעין התרועה כי הפיזור והנסיעה בדין אבל בהקהיל והאסיף הקהל תתקעו ולא תריעו כי בחיבור‬
‫הכסוח ובהתאספם יחד אין שם דין ‪ .‬ושופר מל׳ שופרא ויפוי כפו תפארת ‪ ) :‬ד( וע״י מי היא מתאחדת ע׳יי ה׳‪ .‬פי׳‬
‫ע׳י התפארת שהוא ממוצע ביניהם ‪) :‬ה( ודע והבן כי בהזכיר ‪ .‬נם זה לפנים בתחלח שער ה׳ בביאור יותר ‪:‬‬
‫■‬ ‫)ו( למקום החפז‪ .‬פירוש ■אל הבינה ‪:‬‬
‫ביום‬ ‫' ' ‪-‬‬
 ‫שער ה‪.‬‬ ‫‪84‬‬

‫א ד לי ב כל‬ ‫ע ל ה צי נו רו ת ו מ גי ע ל ש ם אדנ״י ו אז כ ל ה עו ל ם מ ת ב ר ך ‪ .‬ו ה נ ה הו ד ע נו ך כי יהו״ה‬

‫ש כ י ר ה ע ל א ה ו ש כי נ ה ת ת א רו ‪/‬‬ ‫צ ד ק ) ביכ ה( עליון ‪ .‬ו צ ד ק ת ח ת ו ן ‪.‬‬ ‫מ קו ם ש א ת ה מו צ א ם ה ם‬
‫ו ב ב ר כ ה וז הו ) א ( סו ד ) ביו ס‬ ‫ב מ לוי‬ ‫ה עו ל ם כו לו‬ ‫ה ס פ י ר ו ת מ ת א ח ד ו ת אזי כ ל‬ ‫ש תי‬ ‫ו כ ש א לו‬
‫)ההליס‬ ‫א ח ד ו ש מו א ח ד‪ .‬ו ל פ ע מי ם ת מ צ א ש ם יהו״ה מ ת א ח ד ע ם א ל כ א מ ת‬ ‫ה הו א( י הי ה י ה ר ה‬
‫נ דון ב ח ס ד ע ליון‬ ‫י ה ר ה כ ל ה עו ל ם‬ ‫מז כי ר א ל‬ ‫כ ש הו א‬ ‫לנו ו ה כוו נ ה בו‬ ‫^יח( א ל י ה ר ה וי א ר‬
‫אלא הכל‬ ‫מ ש טין ו ל א מו ר א ק טיגו רי א ‪.‬‬ ‫כלל ולא מ ער ער ולא‬ ‫ו ב ר ח מי ם ג דו לי ם ו אין ש ם דין‬
‫ב ח ט ד ו ב ר ה מ י ם ) ב ( ו אז כ ל מ או רי ה ס פי רו ת כולן ב ש לי מ ו ת ג דו ל ה וי מ מים ב ט ה ר ה והאר*ן ב ש מ ח ת‬
‫או ר ה ‪ .‬כי א ל הו א חו ד ח ס ד עליון ו ט מנו נ ש פ ע ה ח ס ד ל א ב ר ה ם ו ה סו ד הו א ש א מ ר ב א ב ר ה ם‬
‫)ריאשיה כב( וי ק ר א שלם ב ש ם יהו״ה א ל עו ל ם כי אז ק נ ה ל ח ל קו מ ד ת ה ח ס ד ו ה חזי ק ב ה ‪ .‬ו ל פ י כ ך‬
‫ב רו ך א ב ר ם‬ ‫א ל עליון גו מ ל ח ס די ם ט ו ב י ם ‪ .‬ו או מ ר )סר יד(‬ ‫א נ ו או מ רי ם ב ב ר כ ת מ נן א ב ר ה ם‬
‫מתערבת בחסד‬ ‫לא״ל עליון ‪ .‬ו כ ש ש ם י ה ר ה מ ת א ח ד ע ם א ל ו או מ ר א ל יהו״ה נ מ צ א ש ם י ח ר ה‬
‫ק צ ת דין ם״ מ כו לו כ לו ל‬ ‫ו ב ר ח מי ם ואין ש ם דין כ ל ל ו ג ם י ה ר ה הו א ש ם ר ח מי ם ו א ע׳׳ פ שי ש בו‬
‫נ מ צ א ש ם י ה ר ה יו ש ב לדין‬ ‫ב ר ח מי ם ‪ .‬ו כ ש ש ם י ה ר ה מ ת א ח ד ע ם א ל הי ם ב א ס ר ו י ה ר ה א ל הי ם‬
‫ו דן א ת ב ריו תיו ב מ ד ת ה ר ח מי ם ו ה דין ב ס ו ד יהו״ה א ל הי ם אי ש אי ש כ פ י ה ר אוי ‪ .‬א ב ל ב ה ת ח ב ר‬
‫מ ק ב לו ת ח ס ד‬ ‫ו ב ש לי מו ת וכולן‬ ‫ב שמחה‬ ‫ה ס פי רו ת‬ ‫י ה ר ה אזי כ ל‬ ‫ב סו ד אל‬ ‫ה ח ס ד ו ה ר ח מי ם‬
‫ש ל ר ח מי ם‬ ‫ו ת מ צ א בי״ג מ ד ו ת‬ ‫א ל יהו״ה וי א ר ל נ ו ‪.‬‬ ‫ש א מ ר )חהליס קיח(‬ ‫ו ר ח מי ם מ ל מ ע ל ה ז הו‬
‫ש א לו ה שני ש מו ת‬ ‫י ה ר ה א ל ר חו ם ו חנון ‪ .‬ו ל פי‬ ‫ש הז כי ר א לו שני ה ש מ ו ת ל ב ד ו ה ם י ה ר ה‬
‫ר ח מי ם ה ת ב ו נ ן ז ה מ א ד ו כ ב ר אז*ל‬ ‫מ ד ו ת של‬ ‫ה ם כו ל לי ם ח ס ד ו ר ח מי ם ה ם נז כ רי ם ב א ל ו י״ג‬
‫כ ר י ת כ ר ו ת ה לי״ג מ ד ו ת של ר ח מי ם ש אינן חוז רו ת רי ס ם ‪ .‬א״כ ה ת ב ו נ ן כי א ל י ה ר ה ה ס כו ל לי ם‬
‫החסד ו שם‬ ‫מדת‬ ‫ש ^ ^ י ^ ו ^ ו ו ^ ל ד א ב ר ה ם ש הו א סו ד‬ ‫כי‬ ‫ה ת בונן‬ ‫ה ה ס ד ו ה ר ח מי ם ‪ .‬ו עו ד‬
‫ה ש ם ש הו א כ נ ג ד י צ ח ק ש הו א א ל הי ם ו הו א‬ ‫י ה ר ה הו א כ נ ג ד י ע ק ב ש הו א סו ד ה ר ח מי ם נ מ צ א‬
‫א י נ ו מ צוי בז מן ש מז כי ר ב ת ו ר ה א ל י הוי ה ‪ .‬ו ל פי כ ך ה ת ב ו נ ן ב כ ל מ קו ם ש ת מ צ א ב ת ו ר ה‬ ‫הפחד‬
‫ה ח ס ד ו ה ר ח מי ם ‪ .‬ו ל פ ע מי ם ת מ צ א ב ת ו ר ה ש ם‬ ‫סו ד‬ ‫שהם‬ ‫א לו שני ה ש מ ו ת ש ה ם א״ל י ה ר ה‬
‫ש כ ת ו ב )== ‪ 0‬מז מו ר‬ ‫כ מו‬ ‫י הי ה‬ ‫אל הי״ ם‬ ‫ב ס ו ד א׳׳ל‬ ‫א ל הי ם‬ ‫אל ועם‬ ‫עם‬ ‫מתחבר‬ ‫יהרה‬
‫ע ד מ ב ו או ‪ .‬ו כ מו ש כ ת ו ב ב ענין‬ ‫שמש‬ ‫ל א ס ף א ל א ל הי ם י ה ר ה ד ב ר וי ק ר א א ר ץ מ מ ז ר ח‬
‫א״ל אל הי״ ם י ה ר ה הו א יו ד ע ‪ .‬ו ד ע כי‬ ‫ש ב ט מ ג ע ו ‪) -‬והושע כ‪( 5‬‬ ‫ב נ י ר או בן ו ג ד ו ח צי‬
‫ב ה ת ח ב ר ש ל ש ה ש ט ו ת ה ל לו אזי ב״ד של ש ל ש ה יו ש ב ע ל ה כ ס א ו דנין א ת ה עו ל ם כ פי ה ר אוי‬
‫סו ד‬ ‫ה ח ס ד ל ר א\ין ‪ .‬א ל הי ם הו א‬ ‫ל מו ת ‪ .‬כ י א״ל הו א סו ד‬ ‫הן ל טו ב הן ל עו נ ש א ם ל חיי ם א ם‬
‫ש מו ת ה ל לו‬ ‫מ ש פ ט א מ ת ל ר אוין א״כ נ מ צ א ו ש ל ש ת‬ ‫ה נ ט ו ל ו ה עונ ש ל ר אוין ‪ .‬י ה ר ה הו א סו ד‬
‫ג ד ו ה צי‬ ‫ר או בן ו כנ י‬ ‫כ ש ע שו ב נ י‬ ‫והד ין ‪ .‬ו ה ע ד ה ג דו ל ש ה רי‬ ‫כ ל ה מ ש פ ט ו ה ר ח מי ם‬ ‫כו ל לו ת‬
‫שי ל ח מו‬ ‫ל ע לו ת ' ע ל י ה ם ל מ ל ח מ ה ו קו ד ם‬ ‫ב ע ב ר הי ר דן ו ר צו כ ל י ש ר א ל‬ ‫ה מז ב ח‬ ‫ש ב ט מנ ש ה‬
‫בן א ל עז ר ונ שי אי י ש ר א ל ל ד ב ר א ת ם ע ל ע ס קי ה מ ז ב ח‬ ‫א ת פנ ח ס‬ ‫ע לי ה ם ש ל חו ל ה ם א חי ה ם‬
‫י ה ר ה הו א יו ד ע‬ ‫ש ב נ ו ו ה ם ה שי בו ל ה ם ת ש ו ב ה ב ע נ י ן ז ה ו א מ רו א ל א ל הי ם יהו״ה א ל א ל הי ם‬
‫לנו מ ז ב ה ל שו ב‬ ‫ת ו ש י ע נ ו היו ם הז ה ל ב נ ו ת‬ ‫א ם ב מ ר ד ו א ם ב מ ע ל בי״י א ל‬ ‫וי ש ר א ל הו א י ד ע‬
‫של שת‬ ‫מ א ח ר י י ה ר ה ‪ .‬ו ד ע כי הו צ ר כו ש ב ט ר או בן ו ש ב ט ג ד ו ח צי ש ב ט מ נ ש ה ל הז כי ר א לו‬
‫ה ש מו ת‬
‫) א ( ביום ההוא ‪ ,‬ר׳ל כי לפחיד לנא שכל הססירוס ישפיפו אור וברכה זו לזו ככוונה הכריאה אז •*היה ירו״ה‬
‫יתברך שהוא העיקר פ ה ספירת הבינה ששמו נ ס כן יהו״ה מ ק ו ד אלהים וכן ספירה הסלכוח הנקראה גי כ גשם‬
‫ס פי ר ס הבינה הכל אחד ומיוחד סחאחדוח באור והשפעה סוב ה ועוד יתבאר מזה לפנים בסוף השפר ובתחלת שער‬
‫ח׳ ‪ ) :‬ב ( ואז כל הספירות כולם בשלמות גדול‪ .‬כמבואר לקמן בסוף ביאור כינוי אלהים ובהתחלת שפר ר ‪:‬‬
‫מלבוש‬ ‫'‬
 ‫מג ‪85‬‬ ‫שער ה‬
‫זזשמות כאהד אל אלהים יהו״ה לענין מוכרח הזכירו שם אל שהוא שם החסד והזכירו שם‬
‫אלהים שהוא שם הדין והעונש והזכירו שם יהו״ה שהוא דיין האמת מכריע בין אל ובין‬
‫אלהים‪ .‬וכך אמרו אם עשינו מזבח זה לשם יהו׳הלזכרון לבד ולא לעולה ולא לזבח השם יתברך‬
‫ישפיע עלינו ברכותיו וטובותיו והםדיו במדת אל שהוא העד היודע כוונתינו במזבח הזה ‪ ,‬ואם‬
‫עשינו המזבח הזה מצד רשע למרוד ולמעול בי*י ובכית משכנו ולהיות מזבח זה לנו לעולה‬
‫ולזבה אלהים שהוא העד והדיין ובעל דין יפרע ממנו ויענישנו על העבירה הנחלה הזאת ‪.‬‬
‫ושם יהו״ה שהוא הקו האמצעי המכריע הוא יכריע הדין לפי הכוונה שעשינו מזבח זה ‪ ,‬אם‬
‫לגסול טוב ‪ ,‬אם לעונש ‪ .‬ולפיכך הוצרכו להזכיר שלשת שמות הללו שהם אל אלהים יהרה‬
‫שהם סוד הגדולה והגבורה והתפארת ‪ .‬וכן בבריאת העולם הזכיר אשף במזמור אל אלהים‬
‫יהרה דבר ויקרא ארץ בהיות יהרה יתברך מתלבש בבריאת עולם נ' מיני מלבושים ‪ .‬מלבוש‬
‫הרחמים הגדולים ‪) .‬א( מלבוש הדין הגמור ‪ .‬ומלבוש האמצעי ברחמים ודין ‪ .‬והכל בסוד‬
‫בריאת הנבראים בי יש מהן נבראים ברחמים ‪ ,‬ומהן בדין נמוד ‪ ,‬ומהן בדין ורחמים ‪ .‬ולפי‬
‫החכמה והחסד והרחמים והדין ביצירה כך הוא הדרך בענין הנהגתו לברואי עולם ‪ .‬פעמים‬
‫מתנהג עמהם ברחמים גמורים ‪ ,‬ופעמים כדין גמור ‪ .‬ופעמים בדין ורחמים ‪ .‬והתבונן סוד‬
‫שלשה ספרים נפתחים בר״ה של צדיקים ורשעים ובינונים שהם כנגד אל אלהים יהו״ה ‪.‬‬
‫ולפיכך התבונן בכל מקום שתמצא בתורה השם המיוחד יתברך שהוא יהרה כשתמצאהו‬
‫מחובר עם אל או עם אלהים או שלשתם כאחד התבונן לסדר הדברים על סדר היושר‬
‫והגבוהה ‪ .‬ולפעמים תמצא שם יהו״ה מחובר עם שם צבאות ואומר יהו״ה צבאות וזה לא‬
‫תמצאהו כתורה אלא בנביאים וכתובים כאמרו בנביאים בה אמר יהו״ה צבאות ‪ .‬ובכתובים‬
‫) ח ה לי ם ליי( יהו״ה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה ‪ .‬ודע כי כשהשם מתלבש עם השם‬
‫הנרךא צבאות אזי הוא נומר משפט ב״ד של מעלה לטוב ולרע בנבראים ‪ .‬וכפי שיצא הדין‬
‫בשלשת שמות שהם אל אלהים יהרה כך הוא גומר משפט בהתלבשו ביהרה צבאות והסוד‬
‫)ישעיל ה( ויגבה יהרה צבאות במשפט ‪ .‬והנני רומז לך סוד גדול כפסוק זה ‪ .‬דע כי בהיות‬
‫ב״ד של מעלה גוזר משפט על הנבראים אזי יהרה צבאות גומר הדין ע״י אדנ״י והסוד )דגריש‬
‫טי( שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך )כ( ושפטו את העם משפט צדק ואומר )נ()'״האל‬
‫א( ובלכת החיות ילבו האופנים אצלם וסוד החיות אלו הם סור שופטים ‪ .‬וסוד אופנים אלו‬
‫הם סוד שוטרים ‪ .‬והדין נגמר ע״י צדק שהוא אדנ״י ‪ ,‬וכשהשם יתברך גוזר הדין על ישראל‬
‫והשם הנקרא יהרה צבאות רואה שאין ישראל יכולין לסבול אותו עונש דין אזי מתעלה‬
‫שם יהו״ה צבאות להפיק רצון ורחמים מלמעלה להקל צרות ישראל ומניח הדין למדת א׳ל‬
‫שהוא מדת החסד ועושה צרקה עם ישראל וממעט הצרה והעונש ואעפ״י שאין ישראל‬
‫ראויין‬ ‫י‬
‫)א( מלבוש הדין ‪ .‬סוד המלבושים מבואר לפנים בקריכוה בסוד הכינויים נשער זה ‪ .‬והנבראים ברחמים‬
‫גמורים הם עולם השכלים הנבדלים מלאכי רחמים ‪ ,‬והנבראים בדין הס מלאכי דין ‪ ,‬והנבראים בדין וברחמים הוא‬
‫עולם הגלנליס שיש מהן מורים ומושלים פעם ברחמים ופעם בדין כפי מבטיהם וכן בעולם החתחון אשר עיקרו מן‬
‫האדס שהם כנגד אל אלהים יהו״ה כי המדה שאדם מחזיק בה היא המושכח אליו ולכך הצדיקים נידונים בסוד אל‬
‫חי והרשעים בסוד מה״ד והבינוניס בסוד הרחמים והדין שהוא התפארת ואין זה הכחיבה למיחה או לחיים לאלחר‬
‫שימותו או יחיו באותו שנה רק למימח חיי העה״ב נאמר כמו שיתבאר בשער ח' בכינוי עה״ב ‪ ) :‬ב( ושפטו אס‬
‫העם משפט צדק ‪ .‬כי כאשר נגמר הפסק דין בב״ד של מעלה אז משלחין את פתשגן כת־ הגזר דין ביד מלאכים‬
‫הנקראים שופטים ושוטרים לב״ד של מטה הנקרא אדני לגמור את הדין במשפט צדק כמו שיתבאר לקמן ‪ .‬וזהו אומרו‬
‫)ג( ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם‪ .‬כלומר בלכתם בשליחות והחיות והאופנים הס שופטים והשוטרים שזכרנו‬
‫והחיות ידועים והאופנים ג״כ ד׳ מדריגות צורות שכליות למטה מהם ומלח אופן מגזרה דבר דבור על אפניו‬
‫וכל‬
 ‫שער ה‬ ‫‪86‬‬
‫ראויין עושה זה מצד הצדקה ‪ .‬זהו שכתוב ויגבה יהו״ה צבאות במ שפט והאל הקדוש נקדש‬
‫בצרקה ‪ .‬ולפיכך הנביאים היו מוכיחים את ישראל בשם יהו״ה צבאות כענין עדים והתראה‬
‫לטוב ולרע ‪ .‬וכשנמר הדין על ישראל אלמלא שגבה יהו״ה צבאות באותו גזר דין ומסר‬
‫אותו גי ד אל שהוא מדת החסד העליון לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט‬
‫זש׳׳ה והאל הקדוש נקדש בצדקה וזהו שנאמר )וניי!ל ט( לך י״י הצדקה ולנו בושת‪ .‬הפנים ‪.‬‬
‫ואיב התבונן בתורה בכל מקום שתמצא כתוב בו יהרה צבאות ‪ .‬ולפעמים תמצא שלשת‬
‫שמות הללו בפסוק כפירוש כמו שכתוב )ה־לים ט( יהו״ה אלהים צבאות השיבנו האר פניך‬
‫ונושעה ואומר )‪:‬ה פי( יהו״ה אלהים צבאות שמעה תפלתי האזינה אלהי יעקב סלה ‪ .‬והכוונה בזה‬
‫כי מדת החסד והרחמים ומדת הדין והפחד מתלבשים כל אחת ואחת במקומה )א( יהרה במדת‬
‫הנצח אלהים במדת ההרד צבאות לזה ולזה ‪ .‬וארבע מדות אלו מלבישות ד' מלבושים‬
‫לאל ח״י כי צבאות שלשה שמות הוא כולל נצ״ח והרד יסו״ד ‪ .‬וכשאמר הכתוב יהרה‬
‫אלהים צבאות נבללו בו חמש ספירות ‪ .‬יהו״ה אלהי״ם ב׳ ספירות ‪ ,‬צבאות ג׳ ספירות נצ״ח‬
‫והו״ד יסו״ד ומכולן מתלבש אדנ״י בגדיי יש״ע או בגד״י נק״ם כפי הדין הראוי ‪ .‬ואתה בני‬
‫פקח עיניך והתכונן כבל מקום שתמצא בתורה שני שמות או שלשה מחוברים זה אצל זה‬
‫לאיזה כוונה הם מתחברים ואז תבין דרכי י״י דרכי התורה ועמקי סודותיה ותהיה רצוי ומקובל‬
‫לפני י״י יתברך ‪ ,‬ובדרך זה כשתהיה מתפלל ותתחנן לפני י״י ותזכיר פסוק מן התורה בתפלתך‬
‫או מלה אחת מהתפלות שהיא רומזת דברים עליונים יש לך להבין דרך הפסוק או המלה‬
‫שאתה מזכיר ולהתבונן בהם ולדעת לפני מי אתה עומד ולמי אתה מ ת חנן) ב( ובאיזה ספירה‬
‫אתה מתכוון ובאיזה שם אתה קורא ואז תהיה רצוי ומקובל לפגי י״י יתברך ותמצא חן‬
‫ושכל טוב בעיני אלהים ואדם ‪ .‬ואחר שהודענוך אלו העקרים יש לנו למסור בידיך כלל גדול‬
‫והוא זה ‪ .‬ד ע כי השם המיוחד הנקרא י*ד‪ 1‬ו ה יתברך הוא השורש והעיקר לכל שמותיו‬
‫יתברך וכל ^ השמות כולן בו נאחזין וכל הספירות העליונות )נ( כולן סדורות בו וכל מעלות‬
‫העולם למיניהם וכל המרכבות עליונות ותחתונות כולן נשואות בו ‪ ,‬והאותיות והנקודות גם‬
‫הם בשם זה תלויין ‪ ,‬וכל היצור והדבור הכל עומד בו יתברך ויתברך לעדי עד ולנצח נצחים ‪,‬‬
‫ואל יעלה בדעתך כי אלו הדברים שאמרנו לך עתה בעיקר זה הם דברים שראוי לקבל‬
‫ולהאמינם ואין להם טעם ‪ .‬אבל אלו הדברים קבלה ומסורת וידיעה יש לנו בהם ויכולת‬
‫בידינו לתת לכל אחד מהם טעם וראיה מצד תורתנו התמימה בדמיון מופת נראה לעין ‪ .‬ואחר‬
‫שהודענוך זה יש לנו להכנם בביאור אותיות יהו״ה יתברך כפי כוונת הספר הזה בע״ה ‪,‬‬
‫‪ 0‬ל ל א ל ת ל א ג ו נ ה היא אות יו״ד )ד( והיא נקודה מחשבית ציורית אין לנבראים‬
‫התבוננות בה כי נעלמה מעיני כל חי ואין לארם רשות להרהר בה כי אם להאמין לכד א ע'פ‬
‫שלא יבין ולא ישיג עניינה ועצם אמתתה ‪ .‬וסוד אות י׳ של שם היא הנכךאת פליאות חכמה ‪.‬‬
‫ועליה נאמר במופלא ממך אל תדרוש במבוסה ממך אל תחקור ‪ .‬וגם היא נקראת תעלומות‬
‫הכמה‬
‫וכל הענין כבוד ההיכלוח )פי' כעולם הכליאה( למטה שהם למדיח טליונוח ‪ ) :‬א( ה' נ מדח הנצס ‪ .‬פי' יהו״ה גחלק‬
‫המסד שכו הוא מחלכש כמדח הנצח •י ) ב( וכאיזה הפילה אחה מחכוין‪ .‬ל״ל הדלך שפילש לעיל כשעל ד' וכמו שפי'‬
‫בהקדמה ‪) :‬ג( כולן סדולוח כו‪ .‬כמו שמכאל והולך כאליכוח כזה השעל ‪ ) :‬ר( והיא נקודה מחשכי' ציוליח‪ .‬מנואל לקמן‬
‫כשעל ט' שהוא סוד החחלח ההסשניוח החפן ^צילוח מהכחל חולה על החכמה נעלמח כלוכ קנונוהה והקון סמנה‬
‫שהוא יוחל דק לומז לכחל כמו שאמל כסמוך ולזה למזו לז״ל כאמלם לא נצלכה אלא לקוצה של יוד כי היא המקיים‬
‫הכל וממנה חוכל לעשוח היו״ד וכן מהיו״ד כל האוחיוח ללמז שכל הספילוח נאצלו מהכחל וחכמה אמנם ה ה' לימזח‬
‫לכינה כי חנועחה קלה לומזח כי נם היא אינה נחפסח כשכל האדם לתעלומחה אכל הה' אחלונה הלומזח לאחלונה‬
‫היא כמפיק להרגיש חניעחה כי היא מושנח יוחל עם כי היא ג״כ נעלמח להיוחה מן האצילוח ג"כ והוא רומז א‬
‫השלוח‬
 ‫מד ז‪8‬‬ ‫שער ה‬
‫חכמה ועליה נאמר )אי‪ 1‬נ ני■( והחכמה מאין תמצא )א( כי שמה ממש נקראת חכמה ועליה גאמר‬
‫)סם( ונעלמה מעיני כל הי )ופי׳ ע״ד כולם בסכמה עשיח( ומתעלומה זו נברא העולם ‪ ,‬ואות ירד זו‬
‫גכךא רצון באין גבול וגם היא נקראת מחשבה ועליה נאמר הכתוב )חזלים ‪5‬נ( מאד עמקו‬
‫מחשבותיך )קהלי‪ .‬ז( ועמוק עמוק מי ימצאנו ‪ .‬ודע והבן כי סוד יו״ד של שם המיוחד רומזת‬
‫על ספירה שנייה הנקראת חכמה אבל בענין הכתר אינו מורה זולתי כקוצו של יו׳ד שהוא‬
‫‪ .‬והיא סוד ה׳‬ ‫סוד אות שניה של שם‬ ‫מורה על הכתר בסוד הנקרא אין סוף ‪.‬‬
‫היא סוד הבינה)ב( הכלולה בלשון ובפה ‪ ,‬ובבינה נאחזים כל החיים וממנה מושכות כל הספירות‬
‫שלמטה ' ממנה חיים כמו שנם היא מושכת משל מעלה ממנה וכל הענינים שלה מה שאפשר‬
‫סוד אות‬ ‫לנו לגלות )ג( נבאר אותם בע״ה בכפירת בינה בסוד י״ה ביאור מספיק ‪.‬‬
‫‪ .‬הוא סוד ו' והיא כוללת ו' ספירות במספר ו' ‪ ,‬נ' ספירות מחצי‬ ‫שלישית של ש□‬
‫ו׳ למעלה ‪ ,‬וג׳ מחצי ו׳ ולמטה ‪ ,‬ג׳ ספירות מחצי ו׳ ולמעלה הם הגדולה והגבורה והתפארת‬
‫וג׳ ספירות מחצי ו׳ ולמטה הם נצ״ח והו״ד יסוד ‪ .‬וכל אלו ו׳ ספירות כלולות באות וא״ו ‪.‬‬
‫)ד( והנה אות ו׳ של שם היא עומדת במקום כל השם ‪ .‬ועוד תראה עמוקות ונפלאות באלו‬
‫‪,‬‬ ‫סוד אות רביעית של שם‬ ‫האותיות של שם בע״ה ויראו עיניך וישמח לבך •‬
‫הוא סוד ה׳ והיא סוד הספירה האחרונה הנקראת מלכות )ה( שהיא סוד “ יחוד י״י יתברך‬
‫ובה תבנה ותכונן אמונת יחוד הבורא ‪ ,‬ומסוד ה׳ ולמטה היא הפירוד ‪ .‬והסוד )ניאשיח כ( ונהר‬
‫יוצא מעדן להשקות את הנן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים והם סוד ארבע מהיות‬
‫שבינה וא״כ נמצא שם יהרה יתברך בולל עשר הספירות בסדר נכון ‪.‬‬

‫סוד שם יהוה יתברך על דרך כלל שמות הקדש‬

‫ד ^ כי כל שמותיו יתברך כולם נשואים וכלולים על השם‬
‫^ המיוחד שהוא שם יהו״ה יתברך ‪ ,‬מהם כדמיון שרשים ‪,‬‬
‫בינה‬ ‫חכמה‬ ‫ומהן כדמיון ענפים ‪ ,‬ומהן למעלה בראש נוף האילן ‪ .‬והשם‬
‫המיוחד יתברך עומד באמצע ונקרא קו האמצעי ‪ ,‬והשאר‬
‫גבורה‬ ‫גדולה‬ ‫השמות כלולים בו מזה ומזה כדמיון ראש האילן ושרשיו‬
‫וענפיו ‪ ,‬כיצד אות ראשונה של שם יהו״ה יתברך שהיא‬
‫תת‬ ‫רומזת שני שמות קוצו של ירד הפונה למעלה רומז אל‬
‫האור הגדול הקדמון עומק ההוייה הקדמונית כעצם אמתתו‬
‫הוד‬ ‫נצח‬
‫ונקרא אהי״ה שהוא הנקיא א י ן ג ב ל ל ונקרא אין לפי רוב‬
‫התעלומות מכל הנמצאים עליונים ותחתונים שאין מי‬
‫יסוד‬ ‫שיוכל להבין בו דבר ‪ .‬ואם שאל השואל עליו מה הוא ‪.‬‬
‫מלכות‬ ‫תשובתו הוא אין כלומר אין מי שיוכל להבין כו דבר ‪ ,‬ועל‬
‫זה נאמר מקצה השמים ועד קצהו אתה דורש אבל אינך‬
‫דורש מה למעלה מה למטה ‪ .‬וזהו סוד קוצו של יו״ד הקרן העליון שהוא רמז לכתר עליון'‬
‫הנקרא‬
‫השמות הגותרים כאשר ביאר הרב המחבר ; ) א( ר‪.‬מצא ט שמה ממש נקרחח הכמה‪ .‬שהיא נשפעת מהאין שהוא הכתר‬
‫מקרא כך לרוב חעלומתו כמבואר בסמוך ‪ ) :‬ב( הכלולה בלשון וב&ה‪ .‬כי ה׳ א נקראה לבון ופה ובהם חמש מקורות‬
‫נבאר אותה בע׳ה בספירת בינה ‪ ,‬היינו בכוך‬ ‫הדינור ולכך נרמזת בה״א כנזכר למעלה בשער ב' בכינוי בריס ;‬
‫שער ח' ‪ ) :‬ר( והנה הוא״ו עומדת במקום כל השם ‪ .‬כמבואר לקמן בכינוי קו האמצעי ‪ ) :‬ה( שהיא כור יחוד‬
‫השס‬
 ‫ה‬ ‫שער‬ ‫‪88‬‬

‫הנקרא אין הנשלל מכל ההשגות אין מי שיובל לדעת בו דכ‪,‬־ זולתי אמונת טצי‪-‬אותו‬
‫ומציאותו איננו מושג לזולתו ולפיכך נקרא אהייה בלשון מציאות ואותו המציאות )א( הוא‬
‫לבדו יודע אותו ולפיכך אמר לשון אהי״ה עם אל״ף במו אקום אדע אבין אעשה' אבא‬
‫שהוא הדבר העומד בעצם אמתתו ‪ .‬ולפיכך הוא אומר אהי״ה כלומר אני לבדי הוא היודע‬
‫מציאותי וזהו קוצו של יו״ד של שם ‪ .‬ומה שהוא נרמז בקוצו של יו״ד ואין לו אות מסויימת‬
‫בפני עצמו לפי שאין מי שיוכל לשער אותו ולא לדמותו ולא לציירו אפילו בצורת הוראת‬
‫אות ידועה ‪ .‬ולפי שנקרא אהי״ה בעומק ראשית ההוי״ה והוא הרחמים הגדולים )ב( הבופה כל‬
‫בעלי דינין קשים נקרא א״ל ועליו נאמר )הטיה ״( ואל מי תדמיון א״ל כלומר אפילו בצורת‬
‫האותיות המורות על עצם חהוי״ה אין לו דמיון אות ידועה להורות עליו זולתי מצר אות‬
‫הבינה שהיא מורה ומעידה עליו ‪ .‬וזהו ואל מ״י תדמיון א׳ ‪ 9‬בכח הבינה הנקראת מ״י יכולין‬
‫אנו לדמות מציאותו לא ד״א ‪ .‬ודע כי זהו םודיקוצו של יו'ד של שם המיוחד שהוא רומז‬
‫למציאות עליון מאין נבול ושיעור ‪ .‬ומסור קוצו של י׳ יצאה אות י' שהיא נקראת חבמ״ה רצו״ן‬
‫באין גבול וזהו סוד )■?יינ נח( והחכמה מאין תמצא ‪ ,‬וסוד החכמה היא ספירה שנייה ‪ .‬ואין‬
‫הוא סוד ספירה ראשונה ‪ .‬ושתי אלו הספירות כלולות בסוד י׳ בקוצו ובצורתו ‪ .‬נמצאת למד‬
‫כי אות י׳ של שם המיוחד כוללת שני שמות משמות י הקודש והם שתי ספירות העליונות‬
‫סוד אות שניה‬ ‫^הנקרא אהי״ה י״ה ‪ ,‬אהי״ה סור קוצו של י׳ ‪ .‬י״ה צורת האות ‪.‬‬
‫מאותיות השם שהיא ה' היא רמז לבינה אשר היא סור קשר ס׳ ספירות וקשר י' הספירות ‪.‬‬
‫)נ( היא קושרת נ׳ ספירות עליונות שהם כתר חכמ״ה בינה ‪ .‬עם גדולה כבורה תפארת‬
‫נצה הוד יסוד וגם העשירית שהיא מלכו״ת בהיותה נקשרת עם יסוד ‪ .‬נמצאת בינה קושרת‬
‫ר ספירות שהן שבע עם ספירת מלכיה עם ג׳ ספירות עליונות ‪ .‬וזו היא אות ה' שזו היא‬
‫אות שנייה של שם יהרה יתברך שהיא סוד הבינה ‪ .‬ושמה המיוחד לה בתורה הוא יהרה ‪/‬‬
‫שצורת האותיות הן אותיות יהרה ‪ ,‬ונקוד אותיות הוא נקוד אלהים כי מדת הגבורה הנקרא‬
‫אלהים‬
‫השם ‪ .‬שהוא הכח הכולל וקושר הכל ומנהי־‪ .‬הכל כמו שכיארתי גהקדמס הפירוש וכן עיקר השם הונ( יה״ו נהוססה‬
‫בו ה״א אחרונה לחזור ולכלול ולקשר הראשונות‪.‬כאימרא כשפס חלוקה ‪ ) :‬א ( הוא לכדו יודע אוחו ‪ .‬כי זאש‬
‫החדה )כ״ ע( היא התחלת הודעת מציאוחו והויישו אשר הכל היה כהיום בה" והיא התחלח החכשעוח אצילותו יחברך‬
‫וכחו הראשון היוצא ודבק בעצמותו ) א״ ס ‘ מ ט״ ה( כשלהבת הקשורה מ חל ת ולכן כינהו המחבר בעצמות הנורא‬
‫יתברך ובמציאוחו אשר לא הושג לזולתו רק הוא לבדו היודע אותו ואין לפרש על עצמות הש״י ממש שקורא המחבר‬
‫כשר ומדה עשירית כי ל “ נעלם ממנו לשון הברייתא )סי' של ספר יצירה עפר ולא אחד עשר( ולא אחד עפר שבאה‬
‫‪ . U‬כמוח המספר ואס 'לא היה דבר ’ ’‬
‫למעלה מהכתר‬ ‫להזהיר שלא נמנה הש״י מ ד ר מסבר העשר ולא _‬
‫נכללהו כלי‬
‫למה הוצרך להזהיר ולומר י' ולא אחד עשר אלא בודאי בא להזהיר כדרך שפירשתי ואם הוא קורא במקומות לכתר‬
‫ג"כ אין סוף כנון למעלה בסוף שער ב' ובשער נ' בביאור עניין שאילת בנים נוכל לבאר שקראו כן ע״ש מעלתו‬
‫כדרך שפירש כאן שכינוהו בעצמוח מציאומו יתברך ממש ולכן תמצא ג״כ במקומות רבוה מן הספר מורה כי הא״ס אינו‬
‫הכתר כמו שאמר בחח־לס שער ראשון ומשם אהיה יתברך נאצלו כל מיני שפע אצילות מן המקור הנקרא אין סוף‬
‫וכן לקמן בשער ט' בכינוי מחשבה וז״ל וזו היא אוח ראשונה של שש יוד נקודה מחשבה פנימית סהומה בכתר‬
‫עליון כלולה באין סוף הרי ברור לפניך כי נם הוא חושב א״ס במעלה למעלה מהכתר וכן במקומות אחרים מן‬
‫הספר ‪ ) :‬ב ( הכופה כל בע״ד‪ .‬כמבואר לקמן בביאורי הכינויים ואל הוא כח וחוזק כמו צדקחך כהררי אל ואח אילי‬
‫האר; לקח עמו כלימר כי בכחו וחוזק ידו כופה מה״ד ומזה הטעם נרמז החסד באריה ע״ש שחזקסו וגבורתו לטף‬
‫את השור משמאל ונקרא נ"כ בשם חל ‪ (:.’i :‬היא קושרה נ' ספירוח העליונות שהם כתר חכמה בינה עם גדולה‬
‫גבורה‪ .‬כ׳ היא כח החפארח כידוע כי שם בן ד' אותיות כולל שתיהם ואין ביניהם אלא הבדל הנקודות והנה התפארת‬
‫כוללת הו' קצויח הרי לך קשר הט׳ ספירות בבינה שהיא כלל הג' עליונות ובחחקשר העשירית עם היסוד צדק בצדיק‬
‫סהיה אז כוללת כולם והקשר שלם וכבר ידעת כי היא נרמזת ג” כ בה' אסרונח של שם שהיא אוח אחת עם ה'‬
‫הראשונה‬
 ‫מה ‪89‬‬ ‫שער ה‬
‫אלהים היא מושכת מן הבינה ולפיכך בכ״ם שאתה מוצא בתורה יהו׳ה אדני כגון )חכקוק ג(‬
‫יהויה אדני חילי ‪ .‬או אדני יהו״ה כגון)גיי׳־יה ״י( ויאמר אכרם אדני יהו׳ה מה תתן לי יהו״ה העומד‬
‫בפםוקים אלו וכיוצא בהם הוא סוד הבינה שהיא רהטים ודין וממנה ימשכו כהות הדין‬
‫לפיכך נ לן א ת שמה יהרה שהרי זה השם צורת אותיותיו רחמים וצורת נקודו דין ‪ .‬לפיכך דע‬
‫בי )א( התחלת הדין בספירות הוא סוד כינה מהמשכת החכמה ומן הבינה שואבת כח הדין‬
‫הגבורה ‪ ,‬נמצאת למד כי סוד אות שנייה של שם שהוא סוד אות ה׳ הוא סוד כינה והוא‬
‫סור השם הנכתב יהרה באותיות ונקרא אלהים בנקודו בסוד יהרה שהוא סוד יהרה‬
‫אלהים ‪ .‬ולפעמים נקדאת הבינה בשם יה ‪ .‬לפי ששתי■ אותיות יה הם סוד שלש ספירות‬
‫עליונות ‪ ,‬קוצו' של י׳ סוד אהי״ה ‪ .‬י׳ ממש חכמ״ה הנקראת יה על סוד אות הירד הראשונה‬
‫של שם ‪ ,‬ה׳ של שם יה הוא סוד הבינה שנקראת יה על סוד ה ה׳ א ‪ .‬הרי לך מפורש כי‬
‫שתי אותיות ראשונות של שם שהם סוד יה כוללות ג׳ שטות משמות הקודש ואלו הם‬
‫אהי׳׳ה י״ה יהו״ה ‪ .‬ועתה התבונן הדבר והתכוין בכל אות ואות מאותיות השם שתדע לכוין‬
‫סוד אות שלישית‬ ‫וליחד בל שמותיו יתברך בסוד השם הנכבד והנורא יהו״ה יתברך ‪.‬‬
‫מאותיות השם היא רמז לו׳ ספירות למטה מן הג׳ ספירות העליונות והיא אות ר ‪ ,‬והיא‬
‫סוד קשר כל הספירות העליונות והתחתונות )כ( והיא עולה עד הבתר ויורדת עד המלכות‬
‫ומתיימת כל הספירות וכולן מתאחדות בה מהן למעלה ומהן למטה מהן לימין ומהן לשמאל‬
‫והיא הנקראת קו האמצעי ‪ .‬וסוד האות הזה שהיא אות שלישית של שם שנרךאת ו׳ היא‬
‫כוללת ו׳ שטות כנגד ו׳ ספירות שהם א״ל כנגד גדולה ‪ ,‬אלהים כנגד גבורה ‪ .‬יהרה כנגד‬
‫תפארת ‪, ,‬יהרה צבאות כנגד גצה ‪ .‬אלהים צבאות כנגד ה ר ד‪ ,‬אל ה״י בנגד יסוד ‪ .‬נמצאת‬
‫למד כי סודו של ו׳ של שם הוא כלל ששה שמות משמותיו של שם יתברך ‪ .‬ולפי שתמצא שם‬
‫א״׳‘ שהוא ג״כ שם הכת״ר והוא שם הגדולה תמצא שם אחר לנגד מדת גדול״ה ונקרא אלרה‬
‫שהוא סוד הגדולה הנקרא ימי״ן וכן הוא אומר )חכקיק ג( אלו׳ה מתימן יבא וקדוש מהר פארן‬
‫סלד ‪ .‬ובעזרת האל במלת א״ל נבאר סוד אלו״ה וסוד אלהים ותמצא נפלאות תמים דעות‬
‫בסוד שלשת שמות בלשון אלהות שהם א״ל אלהי״ם אלרה ‪ .‬ותמצא א״ל סוד שם החס״ד ‪,‬‬
‫אלהים מדת הדין עם חצי שם יהו״ה שהוא שם י״ה ‪ ,‬אלו״ה עם חצי שם יהו״ה שהוא רה ‪.‬‬
‫ותראה גדולות ונפלאות במזמור )ההלים קז( הללויה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עוזו ותמצא‬
‫ברא׳! המזמור כולל סוד א״ל אלהי״ם אלו״ה והללו עם כולן ‪ ,‬הללויה חצי שם המיוחד ‪ ,‬הללו אל‬
‫בקדשו סוד אל עולה לכאן ולכאן כמו שתראה עתה ‪ ,‬הללוהו ברקיע עוזו חצי השם האחרון‬
‫רה‪,‬יתברך גמצא אל באמצע י״ה מכאן רה מכאן ‪ ,‬פעמים אל עס י״ה והוא סוד אלהי ם‪,‬‬
‫ולפעמים אל עם ו״ה והוא סוד אלוה ‪ ,‬ופעמים אל בפגי עצמו ושלשתן כלולים בראש‬
‫מזמור זה הללויה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עוזו וסוד 'מזמור זה שאמר מכאן ואילך‬
‫הללוהו)ג( ועוד תראה נפלאות בו ‪ ,‬נמצאת למד אל אלהים אלוה בולם מתלבשים בשם‬
‫המיוחד ‪) ,‬ד( ולפעמים תמצא אל״ה בלי וא״ו באמרו ולכריס לכ( יזבהו לשדים לא אלה ‪ ,‬ועוד‬
‫תראה‬ ‫■‬
‫הראשונה ‪ ,‬ולפי שהדין עיקר ) ‪ (,s‬תחילתו מרכינה ‪ .‬כי היא מההלס הולדות הדין מאחורי הסכקה כדלקמן בניאור‬
‫כינוי השם המיוחד ‪ .‬והנה עיקר עמידתו גם כן כשמאל כדלקמן בראש שער ח' ‪ ) :‬ב( והיא העולה עד הכחר‪ .‬פי׳‬
‫כקוצו העליון של הוא״ו כמכוסר‪ .‬לקמן ככינוי קו האמצעי וצורת הוי״ו כך ולכך היא מחיימח למעלה ולמנוה‬
‫ומהצדדין והכן נציורה ‪) :‬ג( ועוד תראה נפלאות ‪ .‬כי יש נו עשרה הילולים כנגד הי׳ האירוח והתחיל הללו מל כקדשו‬
‫סן הקודש הנספר וסיים בתרועה כד״א ותרועת מלך בו דמהרגמינן ושכינה מלכהון כיניהון והוא כסוף הבניין‬
‫והסחיל‪,‬וסייכ בו בהללייה לכוללם כשבח כאהד בשם י״ה שהוא כולל כל השם כדלקמן בראש השער ונם הוא שם‬
‫לחכמה עליונה ואחרונה נעון סופן בתחילתן חחילחן בסופן ; ) ד( ולפעמים תמצא אלה ננ א וי״ו וכו׳ ‪ .‬שהרמו בו‬
‫לכרעת‬
 ‫שער ה‬ ‫‪90‬‬
‫תראה בו נפלאות כע״ה ‪ .‬נמצאת למד כי בסוד ו׳ שהיא אות ג׳ מאותיות השם בלולים אלו‬
‫השמות אל אלהים אלו״ה אל״ה יהו׳ה יהו״ה צבאות אלהים צבאות אל חי ‪ ,‬ועבשיו התבונן‬
‫בגדולת השם הקדוש שהוא יסוד ושרש לכל השמות )א( וכ״ש לשאר כל הלשונות‪.‬־הבנויים‬
‫על הבנויים וכ״ש לשאר כל כנויי הכנויין וכ׳ש לשאר משפחות האדמה הנשואות על‬
‫הלשונות • ‪ n i D‬א‪ 1‬ת ל ב י י ע י י ת של שם יתברך הוא סוד אות ה׳ האחרונה שהיא סוד‬
‫המלכות שהיא סוד השלטנות^׳שהיא םוד השכינה שהיא סוד חכמה אחרונה שהיא סוד‬
‫השם הנקרא אדנ״י ‪ .‬כי השם הזה במו שהודענוך הוא סוד שלמות היחוד ‪ .‬והיא אבן ישראל‬
‫המושכת להם בל מיני מעדנים וטובה וגדולה והצלה ונאולה והיא הדרה עם ישראל תמיד‬
‫ואפילו בגלותם באסרו )‪ rms‬כ?( ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ‪ .‬ולמעלה ממנה לסוף שמנה‬
‫ספירות יש אבן אחרת יקרה מפנינים והיא הטקפת הסובבת על שבע ספירות שלמטה‬
‫ממנה ‪ .‬ולפיכך נקראת סוחרת מלשון הקפה סביב כי תרגום סביב סחור סחור ‪ ,‬ולפי שהאבן הזאת‬
‫היא הספירה השמינית הנקראת בינ״ה יושבת למעלה ל מ ^‪:‬ו והיא סובבת ומקפת על הבל‬
‫נקראת סוחרת ‪ .‬והאבן השנית התחתונה שהיא סוד השכינ״ה הדרה עם ישראל תמיד היא‬
‫נקראת ד״ר והיא דירה נאה ולפיכך שתי אבנים הללו עליונה ותחתונה נקראת ד״ר וסוחר״ת‬
‫העליונה סוחרת לפי שהיא מקפת על ז' ספירות והתחתונה ד״ר לפי שהיא דרה עם ישראל‬
‫תמיד ‪ .‬ועל זה היו שתי אבני חאפוד אבני זכרון לבני ישראל ‪ ,‬וזהו);ם כה( ולקחת את שהי‬
‫אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל ששה משמותם על האב״ן האחת ואת שם־ת‬
‫הששה הנותרים על האב״ן השנית כתולדותם ‪ ,‬ששה משמותם הזוכים לכבד השכינה בעח״ז‬
‫שהיא ד״ר והזוכים לכבד השכינה שהיא סוד דיר יזכו לבבד האבן השנית השלמה הנקראת‬
‫סוחר״ת שהיא סוד העהיב ‪ ,‬כתולדותם כפי התולדות שיולידו אם מעשים טובים אם מעשים‬
‫רעים אם טוב ואס רע אם מעט ואם הרכה והתולדות הם מעשי האדם ‪ .‬ולפי שאלו שתי‬
‫המדות נקראות שתי אבנים בהשואה ג״כ הן סוד שתי ההי׳׳ן של שם יהו״ה יתברך ‪ ,‬האבן‬
‫הנקראת סוחרית סוד ה׳ ראשונה של שם יהו״ה יתברך והאבן הנקראת ר״ר היא סוד ה״א‬
‫אחרונה של שם יהו״ה יתברך ‪ .‬ולפיכך נקראות שתי אלו חמדות בשם אחד פעמים הרבה ה׳‬
‫ראשונה של שם שהיא סוד האבן הנקראת סוהר״ת נקראת צדק עליון ה' אחרונה על שם‬
‫שהיא סוד האבן הנקראת ד״ר נקראת צדק תחתון ועליהם אמרה תורה )‪7‬נריס יי( צדק צדק‬
‫תרדוף כלומר הוי רודף צד״ק שהוא סוד שבינה כדי שתזכה לצדק עליון שהוא ם־ד חיי‬
‫העוה׳יב ‪) .‬ב( והסוד )־ גלי ״ ( רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד ‪ .‬וגם אלו ב׳ ה מ ת ת‬
‫נקראות אלהים ה׳ ראשונה של שם שהיא העליונה נכתבת יהו״ה ונקראת אלהיט בסוד‬
‫יהרה ה׳ אחרונה של שם נכתבת אלהים ונקראת אלהים ועל שתיהם אמרה תורה יהרה‬
‫הוא האלהים יהו״ה הוא האלהים שתי פעמים ראשון בנגד ה׳ ראשונה ואחרון כנגד ה׳‬
‫אחרונה וסימן שתי אלו הההי״ן אדנ״י יהו״ה חילי או אדני יהרה מה תתן לי ובבל מקום שנזכר‬
‫בתורה בגון אדנ״י יהו׳יה וכמו שכתוב אדנ״י יהו״ה כמה אדע כי אירשנה ‪ .‬נמצאת למד כי‬
‫סוד אות רביעית של שם ’ שהיא אות ה״א היא הכוללת כל הספירות של מעלה הימנה ‪.‬‬
‫ונקראת אות ה׳ שהיא אחרונה של שם בשם אדנ״י לפי שהיא אדון כל הארץ ‪.‬‬
‫ואחר‬
‫לכסוח כעומאה כאמרו על אלה הפכו עינינו גס אלה חשכהנה כמבואר כררןנ״סי פרשה כי ח‪5‬א ולכך לא חמצא גו ר‬
‫הרומזס לרחמים כאמרו יזגסו לשדים לא אלה שפירושו שאינם אלה כלל כלומר שאינם אפילו כמלאנים הנקראים‬
‫אלהים כמו שפירש הרמב״ן בפישה יהרו ולקס] בשער ו' בכינוי מה״ד הקשה ‪ ) :‬א( וכ״ש לשאר כל הלשועת ‪ .‬ואומוהיהן‬
‫אדוקים בכינויים כדלקמן בהחילח ביאור הכנויים ‪ ) :‬ב( והכוד רודף צדקה והכד ימצא הייה ‪ .‬ד״ל היי עה״ב ‪:‬‬
‫גרזן‬ ‫״‬
 ‫מו ‪91‬‬ ‫שער ה‬
‫ו א ח ר שהודענוך כל אלו העיקרים הגדולים התגונן ודע בי השם הגדול הנכבד והנורא‬
‫שהוא יהו’ ה יתברך הוא השם הכולל כל השמות כולן בכל שמות הקודש הנזכריים‬
‫כתורה ואין לך שם מכל שמות הקדושים שאינו כלול בשם יהויה יתברך ‪ .‬ואהר שידעת‬
‫הדבר הגדול הזה יש לך להבין כמה אתה צריך להתבונן ולחזהר בעת שאתה מזכירו שתדע‬
‫בי בעת שאתה מזכירו אתה נושא על פיך כל שמותיו הקדושים וכאילו אתה סובל על פיך‬
‫ןעל לשונך השם יתברך וכל שמותיו הקדושים והעולם ומלואו‪ ,‬וכשתדע זה תבין סוד )פמוה כ(‬
‫לא תשא את שם יהו״ה אלהיך לשוא ‪ ,‬כי היאך בריה שפלה ונקלה תהיה נושאת על‬
‫לשונה י״י הגדול יתברך שכל צבאות מעלה ומטה נשואים בו וב׳ש לעשותו )א( גרזן להתוך‬
‫בו ‪ ,‬אבל כשאתה מזכיר ה' יתברך ראוי לו לשבחו ולרוממו באמרן )לנריס לג( ■כי שם יהויה‬
‫אקרא הבו גודל לאלהינו שתדע לך כי בשעה שאדם מזכיר יהו׳ה יתברך ומניע אותיותיו‬
‫בתנועת הלשון אז הוא מרעיש את העולמות למעלה למעלה ומתקוממים בל צבאות מלאכי‬
‫מעלה ושואלים אלו לאלו ואומרים למה העולם מרעיש ואומרים לפי שפלוני הרשע מזכיר‬
‫את השם המפורש והניעו בשפתיו וכפי התנועה שהגיע אותו כך מתנועעים כל השמות‬
‫והכנויין התלויים עליו ולפיכך גתרעשו שמים וארץ ‪ .‬ואז אומרים מי הוא זה הרשע שהרעיש‬
‫את העולם בזכרו את השם הגדול לריק הלא הוא זה הרשע שעבר עבירה פלונית ביום‬
‫פלוני וחטא כך וכך ביום פלוני ואז הוא סבה להזכיר כל עונותיו כולן ‪ .‬תדע לך כמו שתראה‬
‫אילן כשאתה מניע הנוף האמצעי הלא יתרעשו כל הענפים וכל העלין אשר באילן בך‬
‫כשאדם מזכיר יהו״ה יתברך יתרעשו בל צבאות מעלה ומטה לפי שכולן תלוין עליו ‪ .‬וכל זה‬
‫שלא במקדש אבל כהן גדול היה מזכירו בב״ה ואז היו כל צבאות עולם שמחים ומקבלים‬
‫שפע לפי שהיה מסדר הצינורות וטריק ברכה לכל בני העולם ‪.‬‬
‫! א ח ל שהודענוך כל אלו העיקרים יש לנו לחזור ולהודיעך כיצד השם הגדול והקדוש‬
‫יהו״ה יתברך הוא המנהיג את בל העולם בכחו הגדול והיאך כל השמות הקדושים‬
‫מתאחזין בו והיאך שאר הבנויין אשר בתורה כגון רחום וחנון ודומיהן הן כדמיון מלבושים‬
‫שהמלך מתלבש בהן ‪ .‬ואותן המלבושים אינן חלק מעצם המלך ממש אבל הם כדמיון כלים‬
‫ומלבושים שהמלך מתלבש ומזדיין בהם ‪ .‬פעם מתלבש בגדי פאר ומלבות בהיות המלך בנחת‬
‫בהשקט ובבטהה ובל ארצות מלכותו בשלום אין שטן ואין פגע רע אז המלך שמח עם עבדיו‬
‫ולובש בגדים נאים ומזדיין במיני תכשיטין ולובש בגדי עדי ‪ .‬ולפעמים המלך יש לו צער‬
‫מלחמות מכמה צרין ושודדין ובוזזין ארצו שבאין להשהית מלכותו אז המלך לובש בגדים‬
‫אחרים שריונות וכובעים מגינים חרבות וקשתות וכל עבדיו בחפזון עד יעבור זעם או עד‬
‫שיקח המלך נקם טצורריו ואויביו ויגמור הפצו בהן ‪ ,‬ולפעמים המלך יושב בביתו ואין עמו‬
‫מכל חילו ופרשיו כי אם אנשי ביתו לבד אחיו ובניו ואשתו הקרובים אליו ואז המלך מסיר‬
‫מעליו קצת המלבושים שהיה לובש בעוד שהיו שריו ועבדיו עמו ונשאר' המלך עם בני‬
‫ביתו וכולן רואים אותו וצורתו יותר מגולה ממה שהיתה עם רוב המלבושים ‪ .‬וכמה ענינים‬
‫הוא עושה עטהם ואינו מסתתר בפניהם כמו שהיה מתכסה במלבושיו בפני ההמון לפי שבגי‬
‫ביתו השובים עליו כאבר מאבריו ואינו חושש להסיר בפניהם קצת מלבושיו וכליו ‪ .‬ולפעמים‬
‫המלך מתייחד מכל בני הבית ולא נשאר עמו מכל אנשי ביתו כי עם המלכה לבד ואין‬
‫המלך מתבייש להסיר בגדיו בפגי המלכה כמו שהיה עושה בפני שאר בני ביתו ‪ .‬ואחר‬
‫הקדמה‬
‫) א( נרזן לחתוך‪ .‬פי' לפעול סעולוח עמו לפי שכולם תלויין בו נם למעלה בשער ב' המצא כל עניין השבועה בכינוי‬
‫שבועה‬ ‫’‬
 ‫שער ה‬ ‫‪92‬‬
‫הקדמה זו הנני מבאר ‪ ,‬דע כי שם יהרה יתברך הוא מתלבש ומתפאר בשמות הקדש ובל‬
‫שמות הקודש כולן טתאחזין באמתת זה השם ית׳ וכל אחד מחם מורה ענין מיוחד בפני עצמו‬
‫כיצד כשהשם יתברך רוצח לרחם על עולמו ולחום עליהן אזי הוא מתלבש מלבוש החסד‬
‫והחמלה ואז השם הגדול שהוא יהרה מוציא דגל החסד והרחמים וחקוק באותו דגל שם איל‬
‫ומימן )נממי נ( איש על דגלו באותות ‪ .‬וכשהשם יתברך מוציא דגל זה אז מטיב ומרחם‬
‫והוגן על בריותיו והוא שמח עמהם ‪ .‬וזהו סוד )ח?לים קי( יהי כבוד יהרה לעולם ישטח יהו״ה‬
‫במעשיו ‪ .‬והסוד )ליאסיק לי׳( ויקרא בשם יהרה אל עולם ‪ ,‬ואז הוא לובש ומתפאר במלבושים‬
‫החקוקים במדת אל והסוד אל מלך יושב על כסא רחמים וזהו סוד )שמ‪1‬ת לי( י״י י״י אל רחום‬
‫וחנון ‪ ,‬והסוד )דנריל י( כי אל רחום י״י אלהיך וסימן)חזלים לי( כי אל גדול י״י ומלך גיול על‬
‫בל אלהים אלהים מדת הדין כלומר מדת החסד גדולה ממדת הדין ‪ ,‬ומכאן תבין סוד )כראשית‬
‫‪5‬נ( )א( והאלהים נסה את אברהם בי האלהים שהוא מדת הדין נתן הג״ם והדג״ל ביד‬
‫אברהם שהוא סוד מדת א״ל שהוא סוד מדת החסד וזהו לשון נס״ה את אברהם מלשון‬
‫הרימו נ׳ם על העטים ‪ ,‬וזהו סוד אלהי אברהם אלהי יצחק ולא אמר ואלהי יצחק לפי שמדת‬
‫הדין כבושה )ב( תחת מדת החסד לפי שהדג״ל של יצחק שהוא מדת אלהים מסור ‪,‬ביד‬
‫אברהם שהוא סור מדת אל ‪ .‬וכשהשם יתברך כועס על בגי העולם מצד מעשיהם הרעים אזי‬
‫מוציא כלי זעמו וחקוק על דגל כלי הזעם צורת שם אלהי״ם ואז משלם הדין ומקבל נקמה‬
‫מבני העולם ומענישן על רוע מעשיהם בשחקוק בדגלו של יהרה צורת שם אלהיים והסוד‬
‫)תהלים כה( יקום אלהים יפוצו אויביו ‪ .‬וזהו סוד שאמר )כ״דגי י( קומה י״י ויפוצו אויביך וינוסו‬
‫משנאיך מפניך ‪ .‬ואם תקשה ותאמר היאך אמר בפסוק זה יהו״ה ובפסוק זה אלהים ‪ ,‬הלא‬
‫ידעת כי כל השטות תלויים בשם יהרה והוא מתלבש בהם וכשאמר קומה י״י ויפוצו אויביך‬
‫הוא כאילו אומר קומה יהו״ה והוצא כלי מלחמה והדגל שחקוק בו שם אלהים וזהו סוד‪,‬יקום‬
‫אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו ‪ ,‬כי משה רביגו ע״ה סתם דבריו ובא דוד וביארם‬
‫ואמר יקום אלהים ‪ .‬ובשהשם יתברך מוציא דגל שחקוק עליו אלהי׳ם אזי מתלבש בגדי נקם ‪.‬‬
‫והסוד )ישעיי‪ -‬סג( מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה ‪ .‬ואומר )שם( וילבש בגדי נקם‬
‫תלבושת ויעט כמעיל קנאה ‪ ,‬וכשהשם יתברך מביא בני העולם במשפט מתלבש בבגדים‬
‫ממוצעין בדין ורחמים ומוציא דגל שהכל תלוי בו וחקוק עליו שם יהו״ה יתברך ואינו לובש‬
‫לא בגדי רחמים גמורים ולא בגדי דין גמור ‪ ,‬שאינו דן את בריותיו במרת הדין גמור ולא‬
‫במרת רחמים גמורה אלא במרת הדין מעורבת עם מדת רחמים ועכ״ז מדת רחמים מרובה‬
‫ממדת הדין והסוד )שמיי‪ .‬לי( ארך אפים ורב חסד ואזיל רב חסד מטה כלפי חסד ומאחר שאמר‬
‫רב חסד'משמע שיש בו קצת דין שאם בולו חסר מרוע צריך לומר רב חסד מה לנו לרב‬
‫או למעט ‪ .‬אלא פירוש הפסוק כך הוא כשהאדם חוטא אין השם נפרע ממנו מיד אלא‬
‫מאריך אפים וממתין אולי יחזור בתשובה ‪ ,‬לא חזר בתשובה דגין אותו כפי מעשיו ואע״פ‬
‫שדנין אותו ברב חסד דנין אותו ומטה כלפי חסד אם ימצאו לו זבות מעט ‪ .‬ואם לא ימצאו‬
‫לו זכות גומרין דינו על חטאו וזהו סוד רב הסד ואמת כלומר ארך אפים בתחילה ‪ ,‬ורב חסד‬
‫בשעה שדנין את האדם ‪ /‬ואמת כשגומרין דינו אפילו לעונש כלומר באמת בא עליו העונש‬
‫מצד הדין הישר ‪ ,‬וזהו שאמר ברוך דיין האמת ואומר )זכייה >נ( אל אמונה ואין עול‪ .‬הנה הודענוך‬
‫מכל זה כי כשהשם יתברך דן את בריותיו הוא דן אותם במרת רחמים מעירבת עם מדת‬
‫הדין‬
‫םגזעה ; ) א( והשלהים כסה את אברהס‪ .‬וכן הוא לקמן כביאור'כימי אל ‪ ) :‬ב ( תתת מדת הרהד‪ .‬ויהיה פי' אלהי‬
‫אברהס‬
 ‫‪93‬‬ ‫מז‬ ‫שער ה‬
‫הדין ‪ .‬ורובו של משפט חסד ומיעוטו דין וזהו סוד )=»'״ לי( ורב חסד ‪ .‬וכשהוא יתברך שופפז‬
‫את העולם לפעמים נלךא משפט יהו״ה ולפעמים נקרא משפט אלהים והכל בפי הדין‬
‫שיוצא ‪ ,‬כיצד אמר הכתוב )ישעיה לג( כי י׳י שופטינו ואומר )ייטיה י( יסרני י״י אך במשפט‬
‫ןאןטף )ישעיה ג( יהוה במשפט יבוא הרי הםשפ‪ b‬סמוך ליהו״ה יתברך ‪ ,‬ולפעמים נקרא המשפט‬
‫בשם אלהים כאמח )ההלים עי( בקום למשפט אלהים ‪ .‬ואומר )חהלים עה( כי אלהים שופט זה‬
‫ישפיל וזה ירים ואומר )קהלה ינ( בל מעשה האלהים יבא כמשפט ‪ .‬והסוד הזה כפי פסק הדין‬
‫כך נקרא השם בגמר הדין והמשפט אם המשפט יוצא לרהמים נקרא יהרה ואם המשפט‬
‫יוצא לדין נקרא אלהים ‪ .‬וכפי דרך זה התבונן בכל מקום שאתה מוצא בתורה שהשם חנדול‬
‫שהוא יהרה יתברך נרךא כאחד מן השמות או באחד מן הבנויין לאיזה צד אותו השם‬
‫או אותו הכנוי נוטה אם לחסד אם לרחמים אם למשפט אם לעונש ובאיזו מדה הוא בא עם‬
‫בריותיו ‪ .‬וכשהוא נקרא באחד מן השמות או באחד מן הכנויין אז תבין כי שם יהו״ה הוא‬
‫מתלבש בגדים ידועים בפי השעה הראויה ‪ ,‬ושמור עירך זה תמיד בבל התורה וממנו תבין‬
‫כמה דברים םתומים וחתומים ‪ ,‬ואחר שידעת זה דע מה שכבר אז״ל ששמות הקודש אסור‬
‫למחקן אבל שאר הבנויין מותר למחקן כגון רחום וחנון סולח וכיוצא ׳בהם ‪ .‬והנני מאיר‬
‫עיניך בע׳ה ‪ .‬ד ע כי שמות הקדש שאינם נמחקים בגון אהי׳ה אלהי״ם א״ל אלרה שד׳י‬
‫וכיוצא בהם הם אדוקים בשם יתברך והם קרובים לו• אותם השמות )א( כדמיון שלשלת‬ ‫^‬

‫שהשרים העליונים אדוקים בהם ‪ .‬ושאר הכנויין שהם נמחקים כגון רחום וחנון וחסיד וסולח‬
‫ודומיהן הם כדמיון כלים לשמות הקודש ואלו הבנויים הם משענת לשבעים אומות אשר‬
‫הם תחת ממשלת שבעים שרים ‪ .‬וכמו שהשרים אדוקים כשאר שמות הקדש מלבד אהי׳ה‬
‫יהרה כך האומות של אותם השרים אדוקים בבנוים הנמשכים אחר שמות הקודש ‪ .‬ואחר‬
‫שידעת זה דע בי שאר הכנויים הנמחקין כגון רחום וחנון וביוצא בהם הם במו כלים לשמות‬
‫הקודש שאסור למוחקן ובהם פועלים שמות הקודש פעולתם‪ .‬כיצד כגון ה ש ם הממונה על‬
‫דגל החסד שהוא א״ל ‪ .‬הנה הכנויין שהן שמשיו וחייליו וצבאותיו הם ‪ ,‬גדו״ל ‪ ,‬רחו׳ם ‪y‬‬
‫הנושא בלי המלחמה‬ ‫חנו׳ן ‪ ,‬חסי׳ן ‪ ,‬ארך אפי״ם ‪ ,‬רב חס״ד ‪ ,‬קדו״ש ‪ ,‬חסי״ד ‪ ,‬סול״ח •‬
‫שחקוק על דנלו דין הוא אלהים והכנויין שהם שמשיו וחייליו וצבאותיו הם ‪ ,‬אדי׳ר ‪ ,‬שופ׳ט ‪.‬‬
‫דיי׳ן ‪ ,‬חז׳ק ‪ ,‬כבי׳ר בה ‪ ,‬איש מלחמ׳ה ‪ ,‬גבויר ‪ ,‬פוקד ערן ‪ ,‬משלם נמי״ל • ו ה ש ם שהוא ממונה על‬
‫המשפט שהוא בלול ברחמים ודין חקוק על דגלו יהרה יתברך שהוא כלול משניהם ‪ .‬והכנויים‬
‫שהם צורת חייליו וצבאותיו הם‪ ,‬נור׳א ‪ ,‬נושא ערן ‪ ,‬עובר ע׳ל פשע ‪ ,‬אמ״ת‪ ,‬מרו׳ם ‪,‬ר׳ם ‪ ,‬נוצר‬
‫חסיד ‪ ,‬שוכן ע״ד ‪ ,‬קדו׳ש ‪ .‬ואחר שהודענוך זה צריכים אנו להודיעך הטעם למה אלו הכנויין‬
‫מיוחדים לשם אל ‪ .‬ולמה אלו מיוחדים לשם אלהים ‪ .‬ולמה אלו מיוחדים לשם יהרה יתברך‪.‬‬
‫ומה היא פעולת כל כנוי וכנוי ומאיזה דבר אותו הכנוי נמשך ‪ .‬כבר הודענוך כי השם הנ חל‬
‫שהוא עיקר הבל הוא שם יהרה יתברך ובו כלולים עליונים ותחתונים ובו נקשרים בל‬
‫שמות הקודש כמו שחודענוך בראש הספר ונם בו נקשרים ואחריו נמשבין כל שאר הכנויין‬
‫כמו שהודענוך כראש הספר ‪ .‬וא״כ צריך אתה לדעת בזמן שהוא יתברך נקרא באחד ‪P‬‬
‫השמות כגון אל אלהים אלוה שדי צבאות וכיוצא בהם באיזו מדה הוא עומד או באיזה‬
‫מלבוש הוא מתלבש ‪ .‬וכשהוא נקרא כשם אל צריך אתה' לדעת מי הם מחנותיו וצבאותיו ‪.‬‬
‫וכן‬
‫אנרהס שהוא אלהי יצחק ‪ ) :‬א( והם כדמיון שלשלס שהשרים העליונים אדוקים בהם ‪ .‬כי ל״ה שרים אדוקים בשם אל‬
‫מהימין מכמיז ול״ה שרים אדוקים בשם אלהים מהשמאל משהו! שהם ע׳ כנגד פ׳ ■האומוה כאשר יהבאר לקמן בסמוך ‪:‬‬
‫שבין‬
 ‫שער ה‬ ‫‪94‬‬
‫וכן כשם אלהים ‪ ,‬וכן בשאר כל שמות הקודש כל אחד־ ואחד על דגלו וצכאיו ופקודיו ‪ .‬ובדוך‬
‫זה תבין כיי כל השטות והכנדים כולן תלויין בשם יהו״ה ותברך ‪ .‬ואחר שתדע זה התבונן‬
‫כי בשעה ששם ־יהרה יתברך׳ נקרא רחום עם איזה ׳שלטון משלטון הכנויים הוא‪-‬עומד ‪ ,‬וכן‬
‫הגון ‪ ,‬וכן שופטי ‪ ,‬וכן אהיה ‪ ,‬או דיין ‪ .‬ואחר שידעת זה צריך י אתה לדעת מה היא מדת רחום‬
‫או מ ה היא מדת הנון או מה היא מדת שופט ‪ .‬ואחר שידעת זה צריך אתה לדעת׳ מאיזה‬
‫מקום ומאיזה מקור נטשכין ׳כליהכנויייס כל כנוי ובנדי ■לפי׳מינו‪ ,‬וכשתבין זה‪.‬אז ידאו עיניך‬
‫וישמח לבך ותרע ותשכיל מאיזה מקור יוצאי כנוי ׳רחום או מאיזה מקור יוצא‪.‬הכנוי הנקרא חנון‬
‫או מאיזה מקור יוצא הכנוי הנכךאנושאעון וכן כולם ‪ .‬ואחר שידעת זה׳ תצטרך לדעת כיצד‬
‫הכניויין קשורים בשם״ יהו״ה ובאיזה מקום מן השם קשור אותו‪.‬הכנוי וכשתתבונך עניניט ׳׳אלו■‬
‫)א( תבין מה ־היא המדה ■הנקראת א״ש ומאיזה מקום יצאה ‪ .‬ומה היא המרה הנקראת ארץ‬
‫ושאר כל משכטיוזן • ו א ח ר שתבין זהי תדע מי הם הבנויים הנמשכים מן המדה הנקראת׳ א״ש ‪.‬‬
‫וט‘־ הםיהכנוייט הנמשכים מןהמדההניקראתםיםוכןכל־מדהוםדה‪,‬וכשתבין זהתביןפעולתכל‬
‫מרה ו מ ר ה‪ .‬וכמו• כןיי צריך אתה‪-‬לרעת ‪.‬ולהתבונן היאך אלו המדות מתעדבות‪ .‬זו בזו‪-,‬׳ואז‬
‫תדע פעולת כל מדה ־וטדה ‪ .‬׳ויש לך‪-‬ילהתפונין היאך הכנוייט תלויץ־ ־בשמות הקודש ושמות‬
‫הקודש ־כלולים כשמי יהו״היד־ובשתבין זה תבין כי כל התורה היא‪ .‬כמו פירוש ׳לשם יהו׳ה‬
‫יתברך ותבין סוד תורת יהרה באמת תורת ׳יהרה בודאי‪,‬ולפי‪ .‬י ד ר ך זה תמצא כי שם יהו׳ה‬
‫נקרא לפעמים בכינוי זה ול־פעמים בבנוי־ זה והכלי כפי המרה שהוא מנהיג בהי •את עולמו‬
‫כמד שתמצא כתובי חנוךורחום ‪:‬זיהו״ה ‪.‬־ופשתבין ז ה ת בין היאך העולם וכלי בריותיו כולם‬
‫תלויים בשם יהרה יתברך ; ואין־ דבר ׳בעולם יכול להתקיים כי־־אם בשמו הגדול‪ .‬יתברך ‪ ,‬ואז‬
‫תדע ותבין קצתיצדולתו ועצוטו וממשלתו ׳של מלך טלכי ׳הטלכיט הקביה‪ ,‬ותבין‪ :‬שאתה בדיה‬
‫שפלה וקלה ובזויה לפי י גדולת תמים ׳דעות יתברך ויתברך ‪:‬שמו וזכרו‪ ,.‬ך ע כי קשר כל‬
‫המרכבות ובל המערכות וכל• צבאות העולם הלויין כשלשה שמות‪.,‬ואלו השלשה^׳שמות‪ ,‬השנים‬
‫מהם תלויין בשם יהרה יתברך ‪ ,‬והשנים שהם תלויים^• בשם ׳יהרה יתברך נקראים איל‬
‫אלהי׳ם ‪ ,‬אל מימין ‪ ,‬יהרו} ‪ ,‬אלהים משמאלו ‪ ,‬נמצא כל העולם ובריותיר תלוים באלו השלשה‬
‫שמות א״ל אלחי״ט יהרה ‪ ,‬אל טיטץ ;אלהיט משמאל ‪ ,‬י יהרה י באמצע־‪ ,‬וזהו טור )מלכיכ א‪-‬כג(‬
‫ראיתי את יהרה יושב 'על כטאו וכלי צבא השטים עומד עליו מיטינו ׳ומשמאלו ‪ . .‬וסוד השמים‬
‫מבפטוק הזה הם מני■ שמות אל אלהיט־ הנקראים שטים וזהו סוד‪) :‬מיאל י ך מן די תנדע די‬
‫שליטק שמיא)בבל ארעא( ‪ ,‬וזהו טוד )׳הסלים ק״( היושבי בשמיט אלו שבימין הם צבאות השם‬
‫הנקרא׳ א׳ל ‪ .‬ואלו שבשמאל הט צבאות השם הנקרא אלהי״ם ‪ ,‬ועל ־מי כולם ׳נשואים‪.‬על שם יהרה‬
‫יתברך וזהוישאמר וכל צבא השמים ׳עומד עלירמיטינו'ומשמאלו ‪ .‬מימינימילזכות בסוד שם אל ‪.‬‬
‫וטשטאילים לחובה בסוד שם אלהים ‪ .‬כי מדת איל לרחמים ולזכות ומדת אלהי״ם לדין ולחובה ‪.‬‬
‫ולפיכך תמצא טדר שלשה שמות אלו שבהם קשר כל העולמות כולם בפסוק אחד‪ .‬באמדם)הסלים נ(‬
‫מזמור לאסף אל אלהיט יהויה' דבר ויקרא ארץ םמזרח שמש עד מבואו ובעניךבגי ראובן ובני כד‬
‫כשבנו המזבח כתיב‪) .‬יכו‪5‬ע צצ( אל אלהיט יהרה הוא יודע וישראל הוא ידע אם במרד ואם‬
‫במעל בייי אלתומיעגו היום'הזה ‪ .‬וסוד שהוארכו'להזכיר אלו שלשה שמות הוא שאמרו הרי אנו‬
‫סקבליט עלינו גזר דין מל ביד מל מעלה שהוא אל אלהים יהרה שבהם׳ כלי םדות השם‬
‫כלולות לחסד ולדין לטוב ולרע ‪ ,‬ואם כוונתינו היתה לטובה ‘ מפטנו יהרה במרת אל ‪.‬‬
‫ואם‬
‫מה היא המדה הנקראח אש‪ .‬אמרו זה לרמז כי גם ־היסולוס כמדיה אלו וכינוייק חלויין )נשם( שהם‬ ‫) א(‬
‫הנקראים‬
 ‫מח ‪5‬ט‬ ‫^נ‪t‬ער ה‬
‫‪).‬א( ‪,‬־אם לרעה ידיננו ה׳ במרת אלהים יחו״ה הוא יודע ושמור ץח דועיקר הנדול ‪ .‬ואחר‬
‫שהורעגוך זה צריכים אנולהכנם לפרש סור שלשים בנויים הרמוזים בראש ״מרכבת יחזקאל‬
‫)‪,.‬״קאל א( ויהי כשלשים שנה )ב( שהם סוד שלשים בנויים •שהם פומבי המרכבה ובהם ח׳‬
‫יתברך דן את כל בריותיו לטוב ולהפכו‪,‬לגמול• טוב או לעונש ‪,‬לחיים או למות־‪ ,‬והכל ‪.‬כפי‬
‫שהעולם ראוי ‪ ,‬ואע״פ‪ .‬שמשפטיו יתברך כולם נוטים לרחמים‪ .‬עכ״ז כנמר• דין אינו‪ .‬מניה‬
‫ואינו מוותר כלום ‪ .‬ואע״פ שהוא מאריך א;פו ‪,‬וממתין בסוף הכל גומר הדין‪ .‬וזהו שאחז״ל בל‬
‫מאן ראמר רחמנא וותרן הוא ליוותרן מעוהי אלא מאריך אפיח וגבי־ דיליה ‪ .‬ולפיכך תצטרך‬
‫לדעת בי כל אחד מאלו השלשה שמות שהם^א״ל אלהי״ם יהו״ה הוא פועל פעולה המיוחדת‬
‫לו‪..‬ובל אחד מהם נושא ■תשער‪ ,‬בנויים‪ ,‬ועם‪.‬כל אחד מהש‪,‬נגמרים לעשרה נמצא הכל שלשים ;‬
‫ניולן תלויין בשם יהו״ה יתברך והוא כלול בהם‪.,‬וכל‪-,‬אלן־יהכגויין נקראים ‪..‬כנפים‪ /.‬וכשהשם‬
‫יתברך דן כל בריות העולם לפי הדין■ הראוי דן אותם באלו השלשים בנויים ' ‪ .‬ואלו •נקראו‬
‫שינויים לפי שהבריות משתנות■ בהם לטוב ולרע ותמצא‪,‬הבריות נדונין כהן‪ •.‬כיצד‪ ,‬זה הצדיק‬
‫משונה הוא מן הרשע וכמו שזה משונה מזה כך דיניהם משונים זה מזח וכפי‪ ,‬היות השינויים‬
‫בבני האדם בך השינויים הם בדינים הראוי־ להם‪ .-‬כיצד כנוי‪ .‬רחום גומר דינו ‪.‬לטוב ‪ ,‬כנוי‬
‫הנקרא איש מלחמה גומר דינו לעונש )ג( קל אחד כפי המדה ‪,‬שמוצא; באדם כך הוא גומר‬
‫הדין בו ‪ •.‬ולפי יד־‪,‬יות א‪.‬לו הג׳ •שמות שהם‪,,‬אל אלהים יהו״ה בל אהד מד‪1‬ם■‪..‬כולל עשרר‪,‬‬
‫שכלל״ כולם שלשים שבהם הדינים ‪ :‬משתנים בבריות■ לפיכך בתוב ויהי כשלשים שנה‬
‫שלשים שינויים בא יחזקאל הנביא ע״ה להודיע שישראל■ גמרו וחטאו■ עד ■שלא נשאר בב״ד‬
‫של מעלה בכל שלשים השינויים• מקום זכות‪ .,‬לישראל להגין על ירושלים■ שלא תחרב‪ ■;.‬אבל‬
‫מצד ■ד‪,‬רין‪ ■.‬הגמור‪ .‬וכהככמת ‪-‬אל‪ -‬אלהים יהו״ה■ ובשלשים הכנויים שלד‪,‬ם כולם מוסכםים‬
‫במשפט אמת שתר‪,‬רב‪ :‬ירושלים וזהו סוד )ועיין כספר•‪;.‬ענודת הקודש( ויהי כשלשים שנ״ה ואחר‬
‫שנפתכמו שלשים כגויים‪ ,‬אלו אז חרבה ירושלים •)ד(‪ .‬שהיא •מדה רביעית‪ .‬של ‪ ,‬שם שהיא‬
‫אות רביעית של■ שם ■שהיא אות ה׳ וזד‪.‬ו שאמר ברבי‪,‬עי בחמשה■ לחדש‪.‬־ואז השכינה שהיא‬
‫של שם הנקרא אני י״י‪.‬הלכה בגולה ‪ ,‬וזהו סוד ואני בתוך הגולה ואני ממש ‪ ,‬המרה‬
‫‪,‬‬ ‫אות‬
‫הרביעית אות■ רביעית של שם הנקרא‪ ,‬אני י״י הלכה■ בגולה וזחו שאחז״ל ‪,‬חביבין ישראל‬
‫שבבל מקום שגלו שפינה עמהם■ ‪ .‬א״ב הרי הודענוך פור ויהי■ כשלשים שגה שהוא‬
‫סוד שלשים שיגויין שהשם מתלבש כהם וצריכים אנו להפנם כביאור כל אחד ואחד מהם‬
‫או מאיזתסשפחד‪ ,‬הו א‪ .‬וקודם שנכנס בביאורם צריכים אנו להודיעך כי השם הגדול שם יד‪,‬ו״ה‬
‫יהברך הוא השם המיוחד ולמה נקרא שמו מיוחד שהוא מיוחד לישראל לבד ואין לשאר‬
‫האומות הלק בו אבל‪.‬השרים של שאר האומות דבקים‪.‬בשאר שמות הקודש ובבנויים שהן‬
‫כדמיון בנפיס ובדמיון •מלבוש‪. ,‬לשם יהו״ה יתברך ובאותן הכינויין והמלבושים טתאחזות‬
‫שרי האומות )ה( ומהם נזונים ע׳ שרים אבל אין אחד■ מכל שרי האומות נוגע בשם יהו״ר‪,‬‬
‫יתברך‬ ‫‪,‬‬
‫מקראים שמים כמו שארז״ל שמים אס ונדם שר׳יל‪,‬סחד וספד ‪ ) :‬א( ואס לרעה ידיננו ה' במדח אלהים ‪ ,‬כשער זה‬
‫נכיאור זה השם ביאר זה הענין יוחר ‪ ) :‬ב( שסם ' סוד שלשים ש‪:‬נוייס‪ .',‬ושנה מלשון שינוי כי אלו הכינויים הם לפי‬
‫רו?‪ ,‬השיגוייס בבני אדם כמו שמבאר בסמוך‪) : ,‬ג( כל אהד כפי שמוצא כאדם‪? .‬י כסי הסעוררוסו כך מהעורר למעלה‬
‫בסוד ההשתלשלות כסו שביארני כמה פעמים ‪ ) :‬ד ( שהיא מדה רביעית ‪ .‬שהוא רגל רביעי במרכבה זהו שאסר ברביעי‬
‫בחמשה לחדש ‪ ,‬ורזדש ע״‪.‬ש שמתנזדש כמו הלבנה ‪) :‬ה( ומהם ניזונים פ' סריס‪ . .‬הס ע׳ שרי האומות אשר מהם ליה‬
‫מצד‬ ‫■‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫■‬
 ‫שער ה‬ ‫‪96‬‬
‫יתברך כי אם בשאר השמות ובכנויים ובמלבושים שלו ‪ .‬אבל שם יהו״ה יתברך לבדו מיוחד‬
‫סגולה מכל העמים אשר על פני‬ ‫לישראל וזהו סוד )דנרים יי( ובך בהר יהו״ה להיות לו לעם‬
‫האדמה וזהו סוד)דנריס לג( כי חלק יהו״ה עמו וזהו יהו״ה נקרא על ישראל לבד ואין לעו״ג‬
‫חלק בו ‪ .‬וזהו שאמר )מיכה ד( כי כל העמים ילכו איש בשם אלתיו ואנחנו נלך בשם יהו״ת‬
‫אלהיגו לעולם ועד ‪ .‬וזהו שארז״ל )דנרים כח( וראו כל עמי הארץ כי שם יהו״ה נקרא עליך ויראו‬
‫ממך ‪ .‬והסוד הגדול יהושע ע״ה נלהו כשהרגו אנשי העי בישראל רכון העולמים הרי שמך‬
‫יהו״ה מיוחד לישראל לבד ואם יכרתו האומות שם ישראל )יהושט ‪ 0‬מה תעשה לשמך הנחל‬
‫כי שמך נקרא על עירך ועל עמך ‪ .‬ואם תשאל מהו זה שאמר על עירך‬ ‫וזהו סוד )ייי^ל‬
‫ועל עמך ‪ .‬דע כי השרים העליונים יש להם למטה ב׳ חלקים חלק אחד בארץ באותו מקום‬
‫שאותו השר מושל וחלק אחד מן האומות אותה האומה השוכנת באותו המקום נמצא כל‬
‫שר מע׳ שרים יש לו חלק ידוע בארץ וחלק ידוע באומות ‪ .‬זהו סוד ע׳ משפחות בני נח‬
‫שכתוב בסוף כל הפרשה )גיאשיה י( אלה משפחות בני נח לתולדותם בגויהם ומאלה נפרדו‬
‫הגוים בארץ אחר המבול ‪ .‬וסוד נפרדו הוא ענין הפלגה שבזמן הפלנה נפרדו כל הנוים‬
‫ללשוגותם בארצותם כאומרו )שם יא( ומשם הפיצם יהו״ה על פני כל הארץ ‪ .‬ובאותו הזמן של‬
‫הפלגה נתיחדה כל אומה ואומה לשר שלה כאומרו)מיאל י( עם שר פרם ואני יוצא והנה שר‬
‫יון בא ‪ .‬ובאותו הזמן לקח כל שר חלקו מן הארץ ומן האומות והשם יתברך לקח חלקו מן‬
‫הארץ ירושלים ומבני האדם את ישראל כאמרו )דגריס לנ( בהנחל עליון גוים בהפרידו בגי‬
‫אדם ואומר כי חלק יהו״ה עמו ‪ .‬ולפי היות חלק שם יהו״ה מן הארץ ירושלים וחלקו ‪P‬‬
‫האומות ישראל נקרא שם יהו״ה על ירושלים ועל ישראל וזהו סוד כי שמך נקרא על עירך‬
‫ועל עמך ‪ .‬וא״ת והכתיב )ההליס קלג( כי בחר י״י בציון בציון ולא בירושלים ‪ .‬דע כי ההתחלה‬
‫שירדה שכינה לשכון לירושלים ע״י ציון היתה שנאמר )שם קלה( ברוך י״י מציון שוכן‬
‫ירושלים ואומר מציון מכלל יופי אלהים הופיע כלומר מציון הופיע השם לשכון בירושלים ‪.‬‬
‫הרי לך ידוע סוד שם יהו״ה יתברך שהוא מיוחד לישראל וזהו סוד )שמואל א יב( כי לא יטוש‬
‫יהו׳ה את עמו בעבור שמו הגדול כלומר אע"פ שישראל אינם כל כך צדיקים לא יטוש י״י‬
‫את עמו ומה טעם לפי שהם חלק שמו הגדול ‪) .‬א( וכשם ששמו הנדול אינו יכול להשתנות‬
‫כך ישראל אין להם בליה וזהו סוד )מלאכי נ( אני יהו״ה לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם‪.‬‬
‫ואחר שידעת זה אודיעך בפירוש המשל שהזכרתי למעלה ‪ .‬דע כי כשהשם יתברך מתראה‬
‫בפני‬
‫מצד החסד נקראו שרי ישמעאל ול׳ה מצד הפחד נקראו שלי עשו ועיקר המשכסם מפביעים הכחריס שסביב היכל‬
‫השם ישברך כמבואר לקמן בשער ו׳ וכאשר פירששי בסוף שער א' כי הכל זה לעומש זה שבעים כשרים מבפנים כננד‬
‫שבעים איש מזקני ישראל היוצאים משבעים נפש שירדו עם יעקב מצרימה ושבעים שלים לעומשס בסוד השמורה‬
‫מבחון לשבעים האומות העולם היוצאים משבעים משפשוש בני נש ‪ ,‬שנים עשר נבולים מבפנים לשנים פשר שבנוי‬
‫יעקב כמבואר לקמן ושנים עשר נכיל'] כארן ‪ ,‬וכנגדן כחוש השרים מכל צד י״ב אלו לי׳ב נשיאי ישמעאל ואלו‬
‫לי״ב אלופי עשו שהם כלל כל האומות ‪ ,‬וכל הארצות נשפעוש דרך י״ב צינורות מי״ב גבולי איי יוצאים לי״ב‬
‫אלכסוני העולם עד סוסו כמבואר לקמן וזהו סוד יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ושתים עשרה עינות מים‬
‫ושבעים שמרים ‪ .‬ומה שאמרתי י*ב אלופי פשו ובפרפן בסוף הפרשה לא תמצא אלא ייא כשתוציא מאלופי הסורי‬
‫קצתן שהיה מעשו ומאלופי פשו אותן שהיו מהמורי כידעת כי נתערבו שולדות לזנוניהם שמצא ייב ‪ ) :‬א( וכשם‬
‫ששמו הגדול אינו יכול להשתנות ‪ .‬כי בכל מה שתצרפם ותגלנלם ישאר באמירת לשונות כולן הויה ולא ישתנה משמפושו‬
‫כשאר השמוש שבהצסרפם יפסדו ממשמעות לשונם הראשון וישתנה ללשק אמר ולכך נקרא שם המיוחד שהוא‬
‫מיוחד לישראל ומיוחד ונבדל משאר השמות שהם להורות עליו יתברך שאין נשאר שמוח שם שאינו נכלל בשם זה‬
‫כמו‬
 ‫מ ט ‪97‬‬ ‫שער ה‬
‫בפני האומות הוא בדמיון המלך העומד לפני השרים ולפני בל עבדיו שהוא עומד מלובש‬
‫לבושי מלכות או לבושי מלהמה כמו שהודענוך למעלה ואינו נראה לפניהם זולתי במלבושיו‬
‫וטכפיסיו ‪ ,‬ולפיכך אין השם נראה כלל לעובדי כוכבים לפי שרוב הכנויין והמלבושים מכסין‬
‫אותו )א( ומעלימין אותו מהם ‪ .‬וכשהשם יתברך עומד עם קהל ישראל הרי הוא עומד‬
‫עמהם כמלך עם כני ביתו וממיר ממנו קצת הלבוש כמו שדרך המלך להסיר קצת מלבושיו‬
‫בהיותו עומד עם בני ביתו וזהו סוד )דניים יו( שלש פעמים בשנה יראה כל זיורך את פני‬
‫ייי אלהיך ואהז׳ל כשם שהוא בא לראות כך הוא בא ליראות ‪ ,‬וסוד נדול רמוז בכאן וזהו‬
‫סוד הבל הייבים בראייה ‪ ,‬ואע״פ שהש״י כשהוא מתייהד עם ישראל במקדש מסיר קצת‬
‫הכנויין שהם מלבושיו כאמרם בענין שם המפורש במקדש ככתבו ובמדינה בכנויו והרי‬
‫ישראל רואין אמתת שם יהרה יתברך ויתברך משאר האומות אעפ״ב עדיין הוא לבוש קצת‬
‫המלבושים והכנויין • והטעם לפי שאין כל ההמון ראויים להניע לאמתתו של שם יהרה ואינם‬
‫יכולין לדעת תכלית עצומו ‪ .‬אבל כשהשם יתברך מתייהד עם הצדיקים וההסידים אבות העולם‬
‫והאיתנים אז הוא מסיר ממנו כל הכינויין ונשגב יהרה לבדו ונמצא שם יהרה יתברך עומד‬
‫עם ישראל כמלך שפשט כל מלבושיו ומתייחד עם אשתו ‪ ,‬וזהו סוד )ימיס ג( שובו כנים‬
‫שובבים נאם י״י כי אנכי בעלתי אתכם ‪ .‬ואומר )הונע נ( וארשתיך לי לעולם ‪ ,‬וארשתיך כמו‬
‫שהמלך פושט מלבושיו ומתייחד עם אשתו כך שם יהרה פושט כל כינוייו ומלבושיו‬
‫ומתייחד עם ישראל עם חסידיהם הפרושים והטהורים ‪ .‬וזהו סוד )שיי ה( פשטתי את כתנתי‬
‫איכבה אלבשנה ופירוש פסוק זה היה הקב״ה מתרעם על ישראל ואומר הרי פשטתי את‬
‫כתנתי ממני כל אותם הכינויים הנקראים כתנתי כדי שלא יאחזו בשמי שרי עו״ג ונשארתי‬
‫עם ישראל לבד מדוע אתם הוטאים ורוצים שאחזור ללבוש אותן הכינויין ויתאחזו שרי‬
‫ערג בהן ויוליכו אתכם בגלות לפיכך אמר פשטתי את כתנתי ‪ ,‬חזר ואמר רחצתי את רגלי‬
‫איככח אטנפם כלומר רחצתי את השכינה הנקרא הדום רנלי מטנוף ארץ העטים כשהוצאתי‬
‫אותה מן הגלות שנלתה עם ישראל ‪ ,‬והיאך אתם גורמין שאוליך אותה בגלות עמכם‬
‫בארצות העמים ויטנפו אותה בטומאתם ‪ ,‬וזהו סוד רחצתי את רגלי איככה אטנפם ‪ .‬וא״ב‬
‫התבונן כשהלכו ישראל בגלותם לבש יהרה שלשים הכינויין שהן הכתונ״ת ואז נתאחזו בו‬
‫האומות ‪ .‬וזהו סוד )תהלים ע־־׳( אלהים באו נוים בנחלתך ואז נלו לבבל וזהו )יחזקאל ח( ויהי‬
‫כשלשים שנה ארי וו״י כשהשם נתלבש כל הכינויין והמלבושים וירדה שכינה לבבל כאומרו‬
‫ואנ׳י בתוך הגולה על גהר כבר ‪ ,‬נהר )ב( שכבר היה מאותם היוצאים מעדן כל זה‬
‫בגלות ‪ ,‬אבל לעתיד לבא בהיות השכינה חוזרת למקומה יפשוט השם כל אותן המלבושין‬
‫והכינויין והכנפים ואז יראו ישראל את השם לעין ‪ .‬וזהו סוד )י=עייי ל( ולא •יבנף עוד מוריך‬
‫והיו עיניך רואות את מוריך ‪ .‬כלומר לא יכגף עוד לא יתלבש עוד אותן הבנויים הנקראים‬
‫בגפים שבהן היה השיי מתכסה ומסתתר מישראל ולא היו זוכין לראותו ‪'.‬וזהו סוד ולא‬
‫יכנ״ף עוד מוריך מה כתיב בתריה והיו עיניך רואות את מוריך ‪ .‬וזהו סוד )ישעיה נר( כי עין‬
‫כעין יראו בשוב ה' ציון ‪ .‬וכתיב )‪:‬ם כה( ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו‬
‫זה י״י קוינו לו ‪ ,‬אימתי בזמן שיפשיט י״י המלבושים והכנויים ויסיר הכנפים וזהו פירוש‬
‫ולא‬
‫כמו שניאר פעמים והוא נושא אותם וכל הלשונות כולם והוא עיקר קיומן כמו שהוא יהכרך נושא כל הנמצא־ס‬
‫יהיא עיקר קיומן וכן כל הי' ספירות נכללים ומיותדים באותיותיו כמו שנתכאר נחתילת זה השער ולקמן כראש‬
‫שעי כי' ‪) :‬א‪ (.‬וסעלימין אותו מהם ‪ .‬ולכך אין נבואה ולא שכינה בעו״ג ; ) ב( שככר היה ‪ .‬שי' נהר פרת שהוא‬
‫הימלכות הנהר הרביעי שכבר היה השפעתו מעדן ופרה ורבה ועכשיו‬
‫ונמצאת‬
 ‫שער ה‬ ‫‪98‬‬
‫ולא יכגף עוד מוריך ‪ .‬ומניין שהכנפים הם מכתירות ומכסות כתיב )יחיקאל י׳( ותהת הרקיע‬
‫כנפיהם ישרות אשה אל אהותה לאיש שתים מכסות להנה ולאיש שתים מכסות להנה את‬
‫נויותיהם אמר בשתיהן לשון כיסוי וכתיב )י‪:‬עיס י( שש כנפים לאהד כשתים יכסה פניו וכשתים‬
‫יכסה רגליו ובשתים יעופף עפיפה וכיסוי באין כאהד ‪ .‬משנכתלקה שכינה ועשתה לה כנפים‬
‫הלכה לה ולא ראו אותה ישראל וכתיב )חהליס יה( וירכב על כרוב ויעף ‪ .‬זאת היתה אחת‬
‫מעשר מסעות שנסעה שכינה כדאיתא בראש השנה ‪ .‬נמצאת למד כי הכנויים שהם סוד‬
‫הכנפים והם סוד הכתנת שמתלבש בה שם יהו״ה יתברך וכשמתלבש בכתנת אזי הוא נסתר‬
‫ונעלם ‪ .‬ולפיכך אמר כמזהיר את ישראל )שיר ה( פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה בסוד‬
‫ולא יכנף עוד מוריך ‪ .‬ן א □ תשאל ותאמר וכי מאהר שאמרת שהש״י יסיר לעתיד‪ .‬לבא‬
‫הכתנת והכנפים וא״כ נמצאו השרים העליונים השבעים אובדין מן העולם )א( ונמצאת‬
‫צורת המרכבה העליונה פגומה כגוף חסר אברים ונמצאת השורה חסרה ‪ .‬דע שאין הדבר‬
‫כן והנני מבאר בע״ה ‪ .‬ד ע כי הש״י סדר המערכות העליונות וצורת המרכבה בסוד ע׳‬
‫שרים שבהן נראית מלכותו^' במעלתה הגדולה והשרים הם כעבדים העומדים מחוץ לבית‬
‫המלך והם המזומנים לעשות הפציו וברוב השרים והשמשין והעבדים נראית גדולת המלך‬
‫וממשלתו כאומרו )״‪:‬לי יי( ברוב עם הדרת מלך ובאפס לאום מחתת רזון ‪ .‬ולפיכך כל ע'‬
‫שרים שעומדין מבחוץ לשורה הפנימית כולן הם כמו עדות לגודל מלכותו של שם יהו״ה‬
‫יתברך וכילן הם כלולים כסוד צורת אדם )ב( ועליהם אמר דוד המלך ע״ה פרשה אחת‬
‫)תהל־ם י‪,‬יס( מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה ‪ ,‬יהו״ה לי לא אירא מה יעשה לי אדם ‪.‬‬
‫וכי השם הגדול הוא משתוה עם ארם שהוא בריה נקלה רמה ותולעה ומה שבח הוא לש״י‬
‫שאמר טוב להסות בה׳ מבטוח באדם וכי ראוי לומר דבר כזה והלא שוטה שבשוטים מבין‬
‫דבר זה ומה שבח הוא למקום ‪ .‬דע שאין הדבר כן אבל הוא סוד עמוק מסתרי המרכבה‬
‫והוא שיש לך לדעת כי במדכבה העליונה מסודרים סביב סביב ע' שרים והם כלולים ליודעין‬
‫הסודות )נ( כסוד סדר הצורה הנקראת אדים וכשהן כולן מקובצים בשבעים כתריהן כולם כאחד‬
‫נקראין אד״ם וכולם עיניהם צפויות לשם יהו״ה יתברך לתת להם כה ומזון וקיום ופרנסה במה‬
‫שיתקיימו ויוכלו כל אחד מהם לפרנס אומה שלו וכולם אין להם כה ולא אור מעצמם כי אם‬
‫משם יהו״ה יתברך שהוא המקור והמעיין שממנו כולם שואבים ומתפרנסים והוא נותן פרס לכל‬
‫אחד ואחד מן השרים העליונים ומאותו הפרם שנותן לכל אחד מהם מפרנס בל שר ושר אומה‬
‫שלו ומשפיע טובה לאותו החלק שיש לו בארץ ובאומה שנפלה בהלקו ‪) .‬ד( ובדרך זה כל‬
‫ד ה שבעולם נותן ה׳ יתברך הלק לכל שר ושר מכל שרי האומות במה שיפרנס ארצו ואומתו‬
‫וזהו סוד ועל המדינות בו יאמר ‪ ,‬איזו לרעב ‪ ,‬ואיזו לשובע ‪ ,‬ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים‬
‫ולמות כו׳ ‪ .‬ואין לאומה בעולם כה להוסיף לה על החלק שנתנו לשר שלה ב ד ה ‪ .‬ואפילו‬
‫התפלל אותה האומה בתוך השנה כדי שיוכיפו לה טובה ומזון על מה שנגזר בר״ה כל‬
‫תפלותיהם לריק‪ .‬אבל ישראל אינם כן שהם חלק יהו״ה יתברך ואע״פ שעמדו לרין בר״ה כל‬
‫יום שירצו ילךעו אותו הדין ויחדשו עליהם טובה וזהו שאמר בתורה )דברים י( ומי נוי גדול‬
‫אשר לו אלהים קרובים אליו כיהו״ה אלהינו בכל קראינו אליו ‪ .‬התבונן מאוד גדולת פסוק‬
‫זה‬
‫והשרים חלוייס בכהריכ כמו שפירש לימעלה‬ ‫העליונה פגומה‪ .‬שהרי הכל חלוי זה בזה‬ ‫) א( ונמצאס צורנז המרכבה‬
‫) ב( ועגיהס אמר דוד מן המצר קראתי ‪.‬‬ ‫ההויה כמו שפירשתי בהקדמת הפירוש ‪:‬‬ ‫בכמ‪,‬וך והכתרים בי״ב בלזות‬
‫‪ .‬והם פני אדם לעומת פני אדם במרכבת‬ ‫ו' ‪) :‬כ( בשוד סדר הצורה הנקראת אדם‬ ‫כמבואר לקמן בהמלת שער‬
‫שכנגד ארבע מתנות שכינה ‪) :‬ד( ובדרך‬ ‫כעניין שיתבאר נשמוך בארבע קליפות‬ ‫הדפנה כארבע היות הקודש‬
‫זה‬
 ‫נ ‪99‬‬ ‫שער ה‬
‫זה ‪ .‬וכתיב )מלכים א חי( לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום כיומו כלומר בכל‬
‫לום* ויום יכולין ישראל לקרוע הדין שנגזר עליהם בר״ה ולחדש אותו לטובה מה שאין אומה‬
‫בעולם יכולה לעשות שאין שום אחד מכל שבעים שרים יכול להוסיף לאומתו יותר מאותו‬
‫פרם והלק שנתנו לו ב ד ה ‪ .‬ולפיכך תקנו בתפלה של ר״ה עלינו לשבה כר ואם תבין היטב‬
‫תמצא שהזכירו בתפלה זו סוד שבעים אומות שהם שבעים משפחות בני נח ‪ .‬ולפיכך הזכיר‬
‫גויי הארצות ומשפחות האדמה ‪ ,‬ומה שאמר שהם מתפללים אל א״ל לא יושיע ‪ ,‬וכי אל הוא‬
‫אלא שר הוא שכל שר מהם נקרא א׳ל מצד גדולתו ומעלתו אבל אינו יכול להושיע שאין‬
‫שר אחר מכל השרים העליונים יכול להוסיף או לגרוע בחלק הניתן לו בר״ה ‪ .‬שהרי גם השר‬
‫של כל אומה ואומה צופה לחלק שגותגין לו מבית המלך הגדול יהו״ה יתברך כאחד מן‬
‫החסרים שבעולם גם הוא מקבל הלק ולפיכך לא יושיע ‪ ,‬לא יושיע בודאי שאין תשועה זולתי‬
‫ישראל נושע ביהו״ה תשועת עולמים ‪ .‬ולפיכך יש לך‬ ‫בשם יהו״ה יתברך ‪ ,‬וזהו )ישעיס‬
‫להתבונן היאך כל השרים העליונים נם הם חסרים מעצמן עד שהש״י נותן להם מזון ופרנסה ‪,‬‬
‫ודע כי מן אות ראשונה של שם יהרה יתברך מקכלין כל השרים וכל האומות פרנסה ‪.‬‬
‫)א( וזהו סוד )תהליס קמה( פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון ‪ /‬פותח את יודי״ך בודאי ‪.‬‬
‫ולפיכך תמצא שאמר הכתוב )‪:‬ם ‪v‬״( טוב לחסות בי״י מבטוח ב א ד ם כי אין לבטוח בתשועת‬
‫כל השרים הכלולים בשם אדם שהרי כל הנמצאים שבעולם עליונים ותחתונים אין להם שפע‬
‫מעצמם זולתי מהמלך הגדול שהוא יהו״ה יתברך ‪ .‬ולפיכך אמר טוב להסות ביהו״ה מבטוח‬
‫באדם באדם הידוע שהוא כולל כל המרבבה ‪ .‬וחזר ואמר טוב לחסות בה׳ מבטוח בנדיבים‬
‫מה הוא נדיבים אלא יש לך ' לדעת כי שבעים שרים הם עומדין בשורה סביב למרכבה‬
‫)ב( מהם לימין ומהם לשמאל ‪ .‬ואותן השרים העומדים לצד ימין כולם נדיבים ויותר ותרנים ‪.‬‬
‫אכל העומדין לצד שמאל כולם קשים ואינם נותנים אפילו לאומה שלהם זולתי בדין ובקושי‬
‫ולפיכך הזר ואמר בפסוק זה מבטוח בנדיבים ‪ ,‬אולי תחשוב שיש לו לאדם לבטוה באלו השרים‬
‫‪.‬הנדיבים העומדים לצד ימין גם אלו אינם כלום לבטוח בהם שאין להם תשועה זולתי מה‬
‫שנותן להם השם שהוא יהו״ה יתברך ולפיכך אמר טוב להסות ביהו״ה מבטוח בנדיבים ‪ ,‬אחר‬
‫כל זה פי׳ יותר ואומר כי כל אותם השרים העליונים כמו שהם מקיפים סביב סביב לשם‬
‫יהו״ה יתברך כך המשפחות שלהם למטה מקיפים סביב סביב לישראל שהם חלק ידדה יתברך‬
‫ולפיכך אמר כל גוים סבבוני בשם יהו״ה כי אמילם ‪ .‬ראה כמה פי' סאן טעם הפסוק הנה‬
‫אמר למעלה ביהו׳ה באמצע והשרים סביביו ולמטה ישראל באמצע וכל הגוים סכיביו ‪ ,‬ומה‬
‫טעם ישראל באמצע לפי שהם חלק של יהו״ה וירשו הארץ שהיא הלק יהו״ה למטה שהיא‬
‫ירושלים ‪ .‬ולפיכך אמר )יר‪,‬וקאל יל( זאת ירושלים ‪ .‬חלק יהרה ‪ ,‬בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה‬
‫ארצות ‪ .‬הלא תראה כי שלשה עומדים באמצע ‪ ,‬יהו״ה למעלה וכל השרים סביביו כמו‬
‫שנאמר )מלכים י< עכ( ראיתי את יהו״ה יושב על כסאו וכל צבא השמים עומד עליו מימינו‬
‫ומשמאלו ‪ ,‬וישראל למטה באמצע וכל הגוים סביבם וזהו שאמר )ההלים קי״( כל גוים סבבוני‬
‫וגו׳ ‪ ,‬וירושלים שהיא נהלת יהו״ה והוא האדן ישראל מקפת סביבותיה ארצות גוים זש״ה‬
‫זאת ירושלים בתוך הגוים וגו׳ ‪ ,‬הרי לך מבואר כי שם יהו״ה וישראל וירושלים שלשתן‬
‫באמצע וכל שאר השרים והממשלות הם סביבותיהם ‪ .‬לפיכך אמר דוד כל גוים סבבוני בשם‬
‫יהו״ה‬
‫זה כל י״ ה פנעולם‪ .‬נס זה לפנים נאריכוח נשער ו׳ ככינוי מה״דר^קשה‪) :‬א(וזר‪.‬ו פותת את ידיך‪ .‬כעניין שדרכו‬
‫ז׳ל אל תיקיי יידיך אלא יודיך ‪) :‬ב( מהם לימין ומהם לשמאל ‪ .‬היינו כמו שכיארנו למעלה שים מהם ל״ה מימין ול״ה‬
 ‫שער ה‬ ‫‪100‬‬

‫יהרה בי אמילם ‪ ,‬כלומר באים להצר אותי ולהרע אתי אבל איני מתירא מהם ול« מן השרים‬
‫העליונים שלהם ומה טעם לפי שחלק יהו״ה עמו וחלק ישראל הוא יהו״ה שהוא אדון כולם‬
‫ומפרנס כולם ‪ ,‬ולפיכך אמר בשם יהו״ה בי אמילם ‪ ,‬ומהו לשון אמילם הנני מגלה עיניך‬
‫בסתרים עליונים בע״ה ‪) .‬א( דע כי שבעים השרים נתנו להם ארבעה ראשים להצר לישראל‬
‫ובשעה שהם חוטאים אותן ארבעה ראשים נכנסים באמצע ומבדילים בין יהו״ה ובין ישראל‬
‫ובשעה שהם עומדים באמצע הרי ישראל לביזה ולקלס לחרפה ולשממה ביד כל שאר האומות ‪.‬‬
‫והנה כל הצינורות שהיו באים לישראל מכל הטובות הנשפעות משם יהו״ה הרי כולם‬
‫נשחתות ושופבות אל ארצות שרי האומות ‪ .‬ועל זה צעק שלמה המלך ע״ה ואמר )״‪!:‬לי ל(‬
‫תחת שלש רנזה ארץ תחת עבד כי ימלוך אלו הם השרים העליונים שלוקחים השפע מן‬
‫הצינורות שבאים לישראל שנשתברו ושופכים להם והרי הם מלכים במקום ישראל ‪ ,‬ונבל בי‬
‫ישבע להם אלו הן העו״ג של שבעים שרים שהם שבעים ודשנים מרוב הטובה הבאה להם‬
‫מן השרים שלהם מן השפע הגדול שהיה בא לישראל ונשתברו הצינורות יקבלו השרים‬
‫אותו השפע וכשהשרים של האומות מלאים מטובתן של ישראל אז האומות שלהן עשירים‬
‫ונשפעים מלאים כל טוב ‪ ,‬ולפיכך תמצא ששרי האומות מצפים אימתי יחטאו ישראל ויכנסו‬
‫שרי האומות בין יהו״ה ובין ישראל ויקבלו הם השפע שהיה בא לישראל מאת יהו״ה ‪ .‬ועל‬
‫זה אמר הנביא )י‪:‬עיה גט( הן לא קצרה יד י״י מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע בי אם‬
‫עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיבם ולפיכך אמר כל הגוים סבבוני בשם יהרה כי‬
‫‪,‬‬

‫אמילם ‪ ,‬ומהו לשון אמילם דע שאיתן הארבעה ראשים שנתנו אל שבעים השרים להצר‬
‫ולהרע לישראל ולהכנם כין ישראל ובין יהו״ה כשישראל חוטאים אותם הארבעה ראשים‬
‫נקראים ארבע קליפות ונקראות ערלה בכל מקום ‪ ,‬אלו הארבע קליפות השלש מהן קשות עד‬
‫מאד והקליפה הרביעית הסמוכה לשם יהו״ה דקה ‪ .‬ולפיכך אמר יחזקאל במעשה מרכבה כשהיו‬
‫ישראל בגולה דעו ישראל כי הד׳ הקליפות הקשות אני רואה אותן שמבדילות ביניכם ובין‬
‫יהרה לפיכך אתם בגלות בבל ‪ .‬כיצד בתחילה אמר )יחיזאל א( נפתחו השמים ואראה מראות‬
‫אלהים ‪ ,‬ואח״כ פירש ואמר כי מראות אלהים שראה לא ראה אותן מיד אכל ראה קודם‬
‫לכן אלו הקליפות מפסיקות בינו ובין מראות אלהים ומשום הבי פירש ואמר וארא והנה‬
‫)ב( רוח סערה באה מן הצפון הרי קליפה אחת ‪ ,‬הזר ואמר ענן גדול הרי קליפה שנייה ‪,‬‬
‫ואש מתלקחת הרי קליפה שלישית ‪ ,‬ונוגה לו סביב הרי קליפה רביעית הדקה שאמרנו‬
‫ואח׳׳ב התחיל לומר סוד ה׳ ואמר‪.‬ומתוכה כעין ההשמל ‪ ,‬ובסוף פירש ואמר הוא מראה דמות‬
‫כבוד יהו״ה הרי לך אלו הארבע קליפות הן מפסיקות בין ישראל ובין יהרה ‪ .‬ואלו הן הנקראים‬
‫ערלה ולפיכך אמר הכתוב )ירמיה ״( כי כל הגוים ערלים ‪ ,‬מה עשה י״י יתברך אמר לאברהם‬
‫אברהם‬
‫משמאל ‪ ) :‬א( דע כי ע' שרים נהנו להם ד' ראשים ‪ .‬הם שרים הארבע מלכיוח ככל והרם יון ואדום כו כ תינ‬
‫שר מלכוח יון ושר מלכוה פרם מקבלין כה מארבע המחנוה שכינה כמבואר בספר המערכה בשער המרכבה‬
‫ונעשו כננד הד׳ קליפוה כעניין שנאמר נם אה זה לעומה זה עשה האלהים וגומר וכעניין שפירש למעלה בשער‬
‫א' בכינוי באר שבע ומאלו השרים נהנברו ד' קליפוה בכחוח העומאה ‪ ) :‬ב( ואמר וארא והנה רוח שערה‬
‫באה מן הצפון הרי קליפה אהה ‪ .‬ידוע הדע כ ל‪ ,‬מ ה שברא הקב״ה בארן ברא רוחוח וכומוה שכליוח למעלה כנגדן‬
‫והמציא הש״י מלאכי השרה מאור השכל מהם מלאכי אש יקרוה כל האישים אד‪.‬־ בשמים ובארן ומהם מים ומהם‬
‫מלאכי רוח ואין האם כאש של ממה ולא מים ורוח כאוהן שלמסה אלא אצולים מ ‪ . 1,‬המופלא והממונים על יסוד‬
‫האש נקראים מלאכי אש וגוון אור שלהם כמראה אש והממונים על יסוד הד‪.‬ים נקראים מלאכי מים וגוון אור‬
‫שלהם כמראה מים וכן הענין במלאכי רוח וכמו שיש למעה רוח סערה ועננים וכיוצא בהם וכשרוצה השם להחריב‬
‫מדינה או להפיל חומה מוציא רוח סערה ומחריבה או נשם שושיף וענני הושך כך המציא הקב״ה בכהוס עליונות‬
‫מצאכים‬
 ‫נ א ‪101‬‬ ‫שער ה‬
‫אברהם בני)ניאפית י!( התהלך לפני והיה תמים א‪ :‬ר לפניו רכון העולמים והיאך אעמוד‬
‫לפניך תמים אמר לו בשעה שתכרות הערלה שבגופך שהיא הלק הנוים הנקראים ערלים‬
‫ולפיכך אמר )‪:‬ס( כל ערל זכר אשר לא ימול את כשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא על מה‬
‫נכרת על ברית מילה שלא כרת ‪ .‬וזהו)‪:‬ם( המול ימול יליד כיתך ‪ ,‬ולפי שהנוים כולם נקראים‬
‫ערלים לפיכך אמר כל גוים סבבוני בשם יהו״ה כי אמילם ‪ ,‬כלומר כמו שבברית מילה‬
‫אדם כורת הערלה כך בשם יהו״ה אכרות ערלת ארבע מחיצות העומדות ביני ובין יהו״ה וזהו‬
‫סור בשם יהו״ה כי אמילם ‪ .‬ותמצא בפרשה זו שהזכיר ארבע פעמים לשון סבבוני והזכיר ג׳‬
‫פעמים לשון אמילם כמו שאמר כל גוים סבבוני בשם יהו״ה כי אמילם ‪ ,‬סבוני כדבורים דועכו‬
‫כאש קוצים בשם יהו״ה כי אמילם ‪ ,‬סבוני נם סבבוני בשם יהו״ה כי אמילם ‪ .‬ומדוע אמר ד׳‬
‫פעמים לשון סבוני וסבבוני לפי שארבע קליפות הן מן הנוים שמפסיקות בין ישראל ובין‬
‫יהו״ה כמו שהודעתיך ‪ ,‬שהאהת רוח סערה שאמר יהזקאל ‪ ,‬השנית ענן גדול ‪ ,‬השלישית אש‬
‫מתלקחת ‪ ,‬הרביעית ונגה לו סביב ‪ ,‬ולפי שאלו הן ארבע קליפות מן הגוים אמר ד' פעמים‬
‫לשון סבבוני ומבוני ‪ .‬ומה שאמר ג׳ פעמים לשון אמילם לפי שברית מילה כשאדם כורת‬
‫הערלה שהיא סוד אלו הד׳ קליפות שנעשת המילה בשלשה דרכים ‪ ,‬כריתת הערלה והיא מילה ‪,‬‬
‫השנית פריעה ‪ ,‬והשלישית מציצה ולפיכך אמר שלש ‪ .‬ועוד תשמע בזה בע״ה דברי אלהים‬
‫חיים בסוד מילה פריעה מציצה ‪ .‬וכשקבל אברהם ברית מילה נבדל מכל וכל מן הגוים הנקראים‬
‫ערלה ‪ ,‬ואח״ב נולד יצחק ‪ ,‬ואחר שהודעתיך זה העיקר הגדול הנני מודיעך הטעם שאמר‬
‫הכתוב בנטיעת אילנות ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה‬
‫לכם ערלים ‪ ,‬שלש פעמים לשון ערלה בנגד שלש קליפות הקשות של ערלה ‪ .‬ובשנה הרביעית‬
‫שצריך הלול בדמים וזהו קדש הלולים כלומר הלול רדבים כנגד קליפה רביעית הדקה‬
‫הנכךאת ונגה לו סביב ‪ .‬ובשנה החמישית תאכלו את פריו שהרי מן הארבע קליפות‬
‫ולפנים אנו נכנסים להדבק בשם יהו׳יה בסוד ה׳ אחרונה של שם שהיא עומדת בשער‬
‫ולפיכך אמר זה השער ליהו״ה וזו היא ה' הרמוזה בסוד ובשנה ה׳ חמישית תאכלו את פריו‬
‫בה׳ חמישית וראי שכבר יצאו מן הערלה ונדבקו בשם יהרה יתברך ‪:‬‬
‫‪* 1‬אד‪ 1‬ר שהודענוך אלה העיקרים הגדולים נהזור לכוונתנו ונאמר ‪ .‬דע כי כל ע׳ השרים‬
‫הם דבקים בשמות הקודש שאינן נמחקים מלבד סוד אהי׳ה יהויה י״ה שאין להם‬
‫חלק באלו השלשה כמו שנודיעך בע״ה אבל כל השבעים שרים אדוקים בשאר שמות הקודש‬
‫והכנויין ‪ .‬בשמות הקדש כגון איל אלהי״ם ‪ .‬ולפיכך היאך אפשר לעתיד לבא כשיפשוט השם‬
‫כל המלבושים והכנויין שיאבדו הע' שרים זה א״א שהרי הע׳ שרים )א( צורך גדול הם‬
‫במרכבה וכבוד נדול הם לשם • ה נ נ י מאיר עיניך בע״ה בסוד סתום חתום ‪ .‬דע כי לעתיד‬
‫לבא‬ ‫'‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫מלאכים וכחוח ממונים עליהם ‪ .‬יש ממונים על רוח סערה ‪ ,‬ויש על רעש ועננים ונקראים רוס סערה ורעש וענן‬
‫נד ^ כמו שהזכיר באלו הקליסוח ‪ .‬והם ממונים לאבד טושעים וחטאים כנאמר והנה סערח ה׳ סימה יוצאה וסער‬
‫מחחולל על ראש רשעים יחול ‪ ,‬וממונים לנסוח אס הצדיקים להחנהג נ ה ם היכורין ומייסרין אוחן כדי לזכוסם וזהו‬
‫ויען ה׳ את איוב מן הסערה כלומר ענהו לדבר עמו ע״י אמצעיות כח המלאכים הממונים על רוח פערה אשר‬
‫על ידה נתנסה והס היו השטן והמקטרג וכן באליהו אחר שעברו עליו כמה צרות ונסיונות והיה בורח והולך‬
‫למערה כמו שאמר ויבקשו את נפשי לקחתה נתגלה לו מראה הנבואה כנגד שלשה כתות מקטרינים שנתנסה בו‬
‫הנקראים רוח סערהרעש ואש ועמד בכולן כעניין שנאמר והנה ה׳ עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ונו׳ ולא‬
‫ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה' ואחר הרעש אשלא באש ה׳ והרגום יונתן בן עוזיאל והא ה' מתנליא‬
‫ומשריית מלאכי רומא מפרקין סוריא ומהנרין‪ .‬כיסיא וכו' הרי למדך כי יש מלאכים נקראים רוח שערה ורעש ואש‬
‫כסו שפירשתי ‪ ) :‬א( הם צורך גדול במרכבה וכבוד לי״י ‪ .‬כי ברוב עם הדרה מלך והס עדות לגודל מלכותו כמו‬
 ‫שער ה‬ ‫‪102‬‬

‫לבא בבא שם יהו׳ח יתברך לגאול את ישראל ולקבל כגסת ישראל בזרועותיו יפשיט כל‬
‫המלבושים וכל הבנויים ואז יקבל אליו כגסת ישראל ‪ .‬וכשיקבל כנסת ישראל ויתאחדו‬
‫כאחד אזי יחזור וילבש כל המלבושים ובל הבנויים על שניהם עליו ועל כנסת ישראל והם‬
‫כאחד מבפנים בדבר אחד שאינו נפרד זה מזה וכל שאר המלבושים והכנויים חופפין על‬
‫שניהם מבחוץ כדמיון השמשים העובדים את אדוניהם וזהו סוד )יו״ ג( ופרשת כנפיך על‬
‫אמתך כי גואל אתה כלומר בשעה שתפרוש כנפיך ומלבושך על כנסת ישראל בשעת‬
‫הגאולה וכל השרים חופפין מבחוץ אזי יקוים מקרא שכתוב )!‪:‬ייז יי( והיה י״י למלך על בל‬
‫הארץ ביום ההוא יהיה ייי אחד ושמו אחד ואז יתייחד השם עם ישראל לבד וכל שאר‬
‫השרים והעו׳ג יעמדו כולם מבחוץ משמשים ועומדים והשם הגדול יהו״ה יתברך דבק עם‬
‫כנסת ישראל לעולם ‪ ,‬וזהו )רי‪:‬ע י( וארשתיך לי לעולם ‪ .‬ולא יהיה עוד פירוד והבדל אלא‬
‫י׳י בעצמו מאיר את כגסת ישראל ושניהם כשני חושקים אינם נפרדים זה מזה וזהו סוד‬
‫)ישעי? כ( והיה לך י״י לאור עולם ואלהי״ך לתפארת״ך ‪ .‬ושם יהרה יתברך הוא בעצמו יהיה‬
‫כחומה סביב לכנסת ישראל שלא יכנסו עוד ביניהם אותם הקליפות הקשות ‪ .‬וזהו סוד‬
‫)זכייה נ( ואני אהי״ה לה נאם יהו״ה חומת אש סביב ולכבוד אהי״ה בתוכה ‪ .‬ואז יעמדו בל‬
‫השרים העליונים מבחוץ עומדים ומשמשים לשם יהרה יתברך ולכנסת ישראל ובל הערג‬
‫של ע׳ שרים שהם בארץ כולם ישמשו נ*כ את ישראל ‪ ,‬וזהו סוד )ישעיה «ט( והיו מלכיוז‬
‫אומניך ושרותיהם מניקותיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו ‪ ,‬ומהו עפר רגליך‬
‫ילחכו סוד מסודות האמונה‪ ,‬הוא ‪ .‬דע כי כל הברכה היתר‪ .‬באה תחילה מאת יהו״ה‬
‫יתברך אל כנסת ישראל ומכנסת ישראל היתה באה לישראל וע״י ישראל היו מתכרכין‬
‫ומתפרנסין כל ע׳ האומות עו״נ למטה שנאמר )ניאשית יג( ונכרכו בך כל משפחות האדמה‬
‫וכשהטאו ישראל נשתברו הצינורות וירשו אומות העולם הברכה שהיתר‪ .‬באה לישראל‬
‫ואותו השפע הנמשך מאותן הצינורות במו שאמר )»שלי ל( תחת עבד כי ימלוך לפי שנכנסו‬
‫אותן הקליפות הקשות בין השם ובין ישראל ‪ ,‬אבל בשוב ה׳ את שבות ציון ויתייחדו‬
‫השם וישראל ויוסרו כל האמצעיים מביניהם אז לא יקבל אחד מכל שרי האומות לא שפע‬
‫ולא ברכה ולא טובה זולתי ע׳י כנסת ישראל שהיא מתגברת על כולן ומושלת על כולם והיא‬
‫נותנת להם פרנסה ‪ .‬וכל השרים והעו׳ג תהיה פרנסתם באותו הנשאר בסוף כל המדרגות‬
‫האחרונות מתמצית כנסת ישראל ‪ .‬וזהו סוד ועפר רגליך ילחכו‪ ,‬ואז יהיו כל השרים משועבדים‬
‫לישראל וכולם יקבלו פרנסה ע״י ישראל )א( וזהו סוד )!כריה מ( יחזיקו עשרה אנשים וגר בכנף‬
‫איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם ‪ .‬נמצאת א״כ למד כי בהתאחד השיי‬
‫עם כנסת ישראל ויתייחדו זה בזה אז כל השרים העליונים יהיו כולם ‪.‬נעשים אגודה אחת‬
‫לעבוד את הש׳י לשמש את כנסת ישראל ‪ .‬לפי שממנה תבא להם הפרנסה ‪ .‬וכמו שתהיה‬
‫חפצם ורצונם ותשוקתם של שבעים שרים למעלה לשמש את כנסת ישראל כך תהיה‬
‫תשוקת שבעים אומות שלהם לשמש את ישראל למטה ולהדבק בהם ויהיו כולם עובדים‬
‫את השם ‪ .‬וזהו סוד )צ‪:‬ניה י‪ (.‬כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם יהו״ה‬
‫לעבדו שכם אחד ‪ ,‬וזהו סוד )ישעיה נ( לכו ונעלה אל הר יהו״ה אל בית אלהי יעקב וגר כי‬
‫מציון תצא תורה ודבר יהרה מירושלים ‪ .‬המבין סוד שגי דברים הללו שאמר בסוף הפסוק‬
‫כי מציון תצא תורה ודבר יהו״ה מירושלים יבין כל מה שאמרנו ‪ .‬ויבין וירע שלא ימשך‬
‫שום‬
‫מדרינוסם נמסור‪ .‬הטומאה ‪:‬‬ ‫שפירש לרעלה ‪ ) :‬א( וזהו סוד יחזיקו עשרה אנשים ‪ ,‬ר״ל נרמז על‬
‫וכשתני!‬
 ‫‪103‬‬ ‫נב‬ ‫שער ה‬
‫שום ברכה ולא טובה משום צר בעולם לאחד מן השרים ולעו״ג כי אם ע״י ציון וירושלים ‪ .‬ולפי‬
‫שיבא לכולם ברכה ושפע ע״י ציון וירושלים ישתוקקו כל השרים וכל העו״ג לעבדם לפי‬
‫שמהם תכא להם הפרגסה וזהו כי מציון תצא תורה ודכר יהויה מ־רושלים ‪ ,‬וזהו סוד )חהלים‬
‫קנג( הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יר גבירתה כן עינינו אל י״י אלהינו‬
‫ער שיחננו ‪ .‬וכשתבין זה תבין מה שאמדו הנביאים )זכייה יי( והיה י״י למלך על כל הארץ ‪.‬‬
‫אימתי ביום ההוא יהיה י״י אחד ושמו אחד בזמן שיתייחד השם עם כנסת ישראל ואז תהיה‬
‫אמונת כל האומות על שם יהויה יתברך ומתוך רוב חפצם להדבק בשם יהו״ה יתברך‬
‫יעבדו את ישראל ‪ .‬וזהו שתקנו בתפלות ר״ה ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו ונו׳ ‪.‬‬
‫התבונן היאך הזכירו ציון וירושלים ‪ .‬עוד אמרו למעלה ובכן תן פחדך י״י אלהינו על כל‬
‫מעשיך וייראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים ויעשו כולם אגודה אחת לעשות‬
‫רצונך בלבב שלם ‪ ,‬הלא תראה היאך רמזו בכאן סוד כל מה שפירשנו ‪ .‬א*כ דע והבן כי הש״י‬
‫עתיר להכיר כל הכנויין בבואו לקבל את כנשת ישראל בהיותו מתאחד עמה אז יהיו כל‬
‫הבנויים משמשים את השם והאומות מבחוץ ושם יהו׳ה יתכרך וכנסת ישראל עומדים‬
‫מבפנים שמחים ושקטים ואז ישפיעו שבע צינורות מז׳ ספירות בכנסת ישראל ‪ .‬וזהו סוד‬
‫)ישעיה ל( והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום‬
‫חבוש יהו״ה את שכר עמו ומחץ מכתו ירפא ‪) .‬א( וכשתבין סוד שבעתים שאמר בפסוק זה‬
‫תבין סוד המשים שערי בינה שיתפתחו ויהיה היובל נוהנת והגאולה והחירות מצויין לישראל ‪.‬‬
‫ואז יריקו כל הצינורות כרכה על כנסת ישראל ויתרחקו כל אותן הקליפות הרעות והטמאות‬
‫מכנסת ישראל ‪ ,‬וזהו סוד ביום חבוש י״י את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא הוא מחץ סמאל‬
‫הרשע שהטיל זוהמא במקדש ‪) .‬ב( והוא ענין פגימתה של לבנה ולפיכך הזכיר רפואת המכה‬
‫בסוף הפסוק בו סוד הלבנה ‪ ,‬נמצאת למד מכל הכללים האלו כי השם הגדול שם יהי״ה יתברך‬
‫הוא לבדו העיקר והשרש ושאר כל השמות והכנויים כולם מתאחזים בו מכאן ומכאן ‪ .‬ואע״פ‬
‫ששם אהי״ה הוא המקור לשם יהו״ה יתברך מ״מ הכל דבר אהד הוא ‪ .‬ונמצאת למד כי שמות‬
‫חקודש שהם א״ל אלהים וכיוצא בהם הם סוד הדגלים ששם יהו״ה מתלבש ומזדיין בהם‬
‫ומתפאר ולפיכך שמות הקודש אינם נמחקים ‪ .‬וכמו ששמות הקודש אינם נמחקים כך‬
‫השרים דתלויין בהם באור המרכבה העליונה אינן נאבדים ‪ .‬אכל שאר הבנויין הנמחקין כגון‬
‫רחום וחנון ארך אפים וכיוצא בהם הם כולם כדמיון החיילות של השרים והסגנים ואינם‬
‫כקדושת שמות הקודש )ג( ולפיכך הם נמחקים ׳טהם מלבושי המלבושים ‪ .‬ואם תאמר מאחר‬
‫ששמות הקודש הם כדמיון מלבושים ג״כ וכשהשם מתלבש בהם הוא נסתר ונעלם מישראל ‪.‬‬
‫א״כ מדוע אינם נמחקים שהרי זו היא טובתם של ישראל וגדולת השם כאמרו )‪:‬יי ה( פשטתי‬
‫את כתנתי איככה אלבשנה • ד ^ז כי אע״פ שאנו אומרים ששמות הקודש השם מתלבש‬
‫בהם ומתכסה ‪ ,‬יש לרבר שתי^*״ פנים אם שם יהו״ה יתברך מתלבש בהם לבדו בהתרחקו‬
‫מכנסת‬
‫)א( וכשחכין סוד שנעחים בחמר כפשוק זה ‪ .‬פי' שהם ז' שעמים שנעה שהם מ״כי עד בעד הג' שהוא עיקר הכינה ‪:‬‬
‫) ב( והוא עניין טגימחה של לבנה‪ .‬פי' הפנם שהטיל סמאל בזמן הנלוה ב עטיה שנקראה לגנה ע״ש שהיא פעמים‬
‫מליאה ופעמים חסירה וכאשר היא מוכרחת להאיר פניה לפחות החיצונות בעון בניה הרי זה כפנם וחסרון לה‬
‫באבר ביארנו פעמים ‪) :‬ג( ולפיכך הם עתידים ‪ .‬להמחק מאמונתם כדלקמן ואם תקשה ותאמר היאך ימחקו השמוט‬
‫לטעם זה ולא יפחת מתשמיש קדושה יש להשיב כי עיק־ הכינויים הס על שמות הפעולות הבאות לעולס הנפסד כגון‬
‫רחום וחנון ודומיהם וכשהפעולה נפסדת עבר הכינוי ג"כ אבל השמות שאינם נמחקים הס מורות על עצמותריתברך‬
‫‪ ,‬ושפירותיו הקדושות ‪ ,‬או יש לומר ט בזה הראה ההבדל הגדול שבין דגליו ומחנותיו לעצמוחו יתברך ‪:‬‬
‫זו‬ ‫־‬
 ‫שער ה‬ ‫‪104‬‬
‫מכגסת ישראל ‪ .‬זו היא הרעה והגלות והצרה הגדולה שזו היא הסיבה בהפסיק הקליפות כין‬
‫ישראל לאביהם שבשמים ‪ .‬אבל אם שם יהו״ה יתברך בחר בישראל ובירושלים ויתייחד עם‬
‫כנםת ישראל ואין זר אתם בבית וכל אותם שמות הקודש והכנויין חופפין םביבותיהם‬
‫והשרים מבהוץ ושם יהו״ה יתברך וכנסת ישראל מבפנים ‪) .‬א( זו היא המעלה הגדולה והגבורה‬
‫והתפארת ‪ .‬ובכל עגין תבין כי י״י יתברך מפשיט אותן הבגדים כדי להתאחד עם כנסת‬
‫ישראל אבל אינו מאבד אותם המלבושים מן העולם )ב( שצורך גדול הם אותן המלבושים‬
‫להשתמש בהן כאמרו)ייח נ( ופרשת כנפיך ‪.‬על אמתך כי גואל אתה ולפיכך אינן נמחקים ‪.‬‬
‫והסוד )ייקיא טי( ובא אהרן אל אוהל מועד )ג( ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל‬
‫הקודש והניחם שם ‪ .‬וכשהשם יתברך פושט אותם המלבושים מניחם במקומם לפי ששרי‬
‫האומות מתאחדים בהם ‪ .‬ושרי האומות צורך גדול הם לשמוש המרכבה ‪ .‬ולפיכך שמות‬
‫הקודש אינם נמחקים ‪ .‬אבל הבנויים הגמחקים כגון רחום והגון וכיוצא בהם הרי הם כדטיוןג‬
‫שבעים אומות עתידים להמחק מאותה האמונה שהם מאמינים וכולם יתאחדו באמונת ישראל‬
‫כמו שפירשנו ‪ ,‬ולא משאר )ל״א ישאר( אומה כופרת או מורדת בשם כאמרו )צטניה ג( כי אז‬
‫אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם יהו״ה לעבדו שכם אחד ‪ .‬ולפי דרך זה‬
‫תמצא כי שמות הקודש ששבעים שרים מתאחזים בהן אינן נמחקים אבל שאר הכנויים‬
‫ששבעים אומות מתאהזים בהם נמחקים שהרי אמונת שבעים אומות היא עתידה להמחק ״‬
‫ועל דרך זה התבונן סודות עמוקים ועניגים נעלמים בענין שמות הקודש והכנויין ואז תראה‬
‫דברי אלהים חיים נראים לעין • ו א ח ל שהודענוך אלו הכללים הגדולים בסוד שם יהו״ה‬
‫יתברך ובסוד שמות הקודש שאינן נמחקים ובסוד הבנויים הנמחקים יש לנו לחזור ולהוחעך‬
‫סוד אלו הל׳ שינויין שבהם ה׳ יתברך מנהיג הבריות כפי הדין הראוי ולבאר לך כל אחד‬
‫מהל׳ שינויין לאיזה צד הוא נוטה ‪ ,‬או מה היא מדת כל שם או כנוי מהם ‪ .‬או כיצד השמות‬
‫דבקים בשם יהו״ה יתברך וכיצד הכנויין הנמחקים אדוקים בשמות הקדש שאינם נמחקים ‪,‬‬
‫וסוד )גמדבי נ( דגל מחנה יהודה וכתיב וצבאו ופקודיהם ‪ /‬תמצא דגל ‪) ,‬ד( ותמצא מחנה ‪,‬‬
‫ותמצא צבאותם ‪ ,‬כך שם יהו״ה יתברך הוא העיקר ‪ ,‬ושאר שמות הקודש הם צורת דגלים ‪,‬‬
‫ושאר הבנויים הם סוד צבאותיה״ם ‪ .‬וא״ב הוא פקח עיניך וראה מה שהקדמנו ■להודיעך בשער‬
‫זה בענין שמו הגדול יתברך ובענין‪ .‬שאר שמות הקדש והכנויין ‪ .‬ואהר שהודענוך זה יש לנו‬
‫להכנס בביאור סוד אלו הג׳ שמות שהם א ל א ל ה י □ י ה ד ר‪ ,‬היאך הבנויים נאחזים‬
‫בהם והיאך שם יהו״ה יתברך מתלבש בכולן או במקצתן ומה היא הפעולה הפועל בכל‬
‫מלבוש ומלבוש ‪ .‬ואהר שתדע זה תבין כי שם יהו״ה יתברך הוא התל שהכל צופין לו וכל‬
‫הפרטים תלויים בכללו וכל השטות והבגויין תלויין בשם יהו״ה יתברך ‪ .‬ומה שתצטרך לדעת‬
‫כי ג׳ שמות הם מלמעלה למטה ‪ .‬אהי״ה למעלה ‪ ,‬אדנ׳י למטה ‪ ,‬יהו״ה באמצע ‪ .‬ובמו כן הן ג׳‬
‫שמות מן הצדדין אל מימין ‪ ,‬אלהים משמאל ‪ ,‬יהו״ה באמצע ‪ ,‬הלא תראה שם יהו״ה יתברך‬
‫באמצע‬
‫) א( [ו היא המעלה הגדולה‪ .‬כי ברוב עם ה די ח מלך כדלעיל ‪ ) :‬ב( כי צורך גדול הם להשתמש בהם‪ .‬כי עולם במנהגו‬
‫נוהג להיות עליון תחתון ואמצעית ואין בין ימות המשיח לעה״ז אלא שיעבוד גוים בלבד לכך אמר בסמוך ושרי אומות‬
‫צורך גדול הם לשמש המרכבה כדי שיהיה עולם העליון על מעמדו וקיומו וממנו ישתלשל נם התחתון לעמוד על קיומו כמו‬
‫שביארנו פעמים דהא בהא תליא וא"כ צריך שיעמוד כולו או שיברא השם בריאה חדשה וזה לא יהיה בזמן המשיח ולא מצינו‬
‫כתוב מן הכתובים שיורה זה רק יורה על בישול אמונה ולא ביסול עולם כי לא יי>יה זה עד האלף השביעי שהוא‬
‫השבת הגדול עה״ב שתשבות הארן בבתותיה וישבתו ההוייה נולה יהי כבוד י״י לעולם ‪) :‬ג( ופשט את בנדי הבד ‪.‬‬
‫פי׳ בגדי הוא קו האמצעי ‪ ) :‬ד( ותמצא מהנה ‪ .‬ר״ל אשר שם השם הוא חונה על דגלו ויוצא ממקומו הראשון‬
‫כמבואר‬
 ‫‪105‬‬ ‫נג‬ ‫שער ה‬
‫באמצע מכוין לכל הצדדים ‪ ,‬ולפיכך יש לך להתבונן כי בו הכל תלוי והוא הנושא את הכל‬
‫יתברך ויתברך לעד ולנצח ‪ .‬וצריכים אנו לעוררך על עיקר גדול כפסוק אהד )מינה א( כי‬
‫הנה יהו״ה יוצא ממקומו ואחז״ל יוצא מטדת רחסים ובא לו למדת הדין וכי איזה מקום יש‬
‫לך והכתיב )י‪:‬עיה « ( מי מדד כשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשליש עפר הארץ ושקל■‬
‫בפלס הרים ‪ ,‬וכבר אחז״ל הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו וכתיב )מלכים א יז( הנה‬
‫השמים ושמי השמים לא יכלכלוך ‪ .‬וכי איזה הוא מקומו והיאך אמר כי הנה יהרה יוצא‬
‫ממקומו ‪ ,‬אלא פירוש הפסוק כך הוא כי הנה יהו״ה יוצא ממקומו שהוא אהי״ה והוא מדת‬
‫הרחמים הגמורה ובא לו למדת הדין שהוא אדג״י ‪ ,‬וכשתבין זה תבין סוד מערכות השם‬
‫מלמעלה למטה ותדע כי מקומו של יהו״ה יתברך הוא אהי״ה ואז יתישב לך הפסוק ומה‬
‫שדרשו בו זיל שאמרו יוצא ממקומו יוצא ממדת הרחמים וכא לו למדת הדין ‪ .‬ובדרך זה‬
‫תבין זה הפסוק מן הצד יוצא ממקומו יוצא ממדה שחקוק בדגלה א״ל שהיא אות הרחמים‬
‫ובא לו למדה שחקוק כדגלה אלהים שהוא אות הדין כמו שכתוב )בממי נ( איש על דגלו‬
‫באותות ‪ .‬ואחר שתבין היאך שם יהרה יתברך אמצעי ממעלה כי כל שמותיו וכנוייו‬
‫מתאהזין בו מסביב וכולן אדוקים בו ‪ ,‬ומה שראוי לך להתבונן כי כל השמות והכנויים‬
‫מלבד אהי״ה י״ה אינן עולין מ שכמו)א( ומעלה‪ .‬ואם שם א״ל הוא מכונה על הרהמים בשם‬
‫אהי״ה הוא )ב( כדמיון צורת הדגל^ אבל תצטרך לדעת כי כל הבנויין כולם עיקרם במלבוש‬
‫המדות שעדיין נבאר אותם בע״ה ‪ .‬והנני מסדר לך כל סדר הכגויין התלויין בסדר אלר‬
‫השלשה שמות שהן א״ל אלהי״ם יהו״ה בסדר זה ‪.‬‬

‫אלדדם שמאל‬ ‫אמצע‬ ‫יהוה‬ ‫ימין‬ ‫אל‬

‫אדיר‬ ‫נורא‬ ‫‪X‬‬ ‫גדול‬ ‫‪.‬‬
‫שופט‬ ‫נושא עון‬ ‫רחום‬ ‫‪n‬‬
‫דיין‬ ‫‪n‬‬ ‫עובר על פשע‬ ‫חנון‬
‫חזק‬ ‫אמת‬ ‫*‬
‫‪1‬רו‬
‫חסין‬
‫‪a‬‬

‫כביר כח‬ ‫מרום‬ ‫ארך אפים‬

‫איש מלחמה‬ ‫רם‬ ‫רב חםד‬
‫גבור‬ ‫נוצר חסד‬ ‫קדוש‬
‫פוקר עון‬ ‫שוכן עד‬ ‫חסיד‬
‫משלם גמול‬ ‫קדוש )עיין לקמן(‬ ‫סולח‬

‫ה ת י ו נ ל ותמצא סוד אלו הג' שמות כל אחד מהם נושא תשעה כנויין אל נושא ט׳ כנויץ‬
‫י ” ׳ ועמו י׳ ‪ ,‬וכן יהו’ ה ‪ ,‬וכן אלהים‪ .‬הנה תמצא בכאן סוד שלשים שנה שאמרנו למעלה‬
‫שהם רמוזים בסוד מרכבות יהזקאל באמרו)יר׳יק^^ל >‪ ( f‬ויהי בשלשים שגה ‪ .‬ובאלו ננמר כל דין‬
‫שדנין בב״ד הגדול של שבעים ואחד למעלה ‪ .‬ובשאר בתי דינים ג״כ של מטה באלו שלשים‬
‫עניגים‬
‫כמבואר בסמוך ויהודה על בם המיוחד שהכל תלוי בו ני נו הכל הלוים והוא הנושא אה הכל פירוש כדמיון הנסזדה‬
‫שבאמצע הענולה שכל הקוים היוצאים אל עגול המקיף ממנה הם נמשכים ועליה נשואים ‪ ) :‬א( משכמו ולמעלה ‪ .‬כי׳'‬
‫מזרועוח מולם ולמעלה שהם נקראים ש?מו בסוד צורח■ האיברים ‪ ) :‬ב( כדמיון צורח הדנל ‪ .‬פי' כי כן חקוק‬
‫בדנלו‬ ‫’‬
 ‫שער ה‬ ‫‪106‬‬
‫ענינים תין ‪ ,‬ומה שתצטרך לדעת כי בסוד סדר זה כתוי )מלכים א ”( ראיתי את יהרה יושב‬
‫על כסאו וכל צבא השמים עומר עליו ‪ .‬צבא השמים השמים הנזכרים ‪ .‬הנה הם סוד שני‬
‫השמות הנקראים שמים והם סוד אל אלהים ‪ .‬ומהם נהךא ה׳ השמים רוכב שמים ‪ ' .‬ואומר‬
‫היושבי בשמים ‪ .‬ועל זה נאמר ■)שם א ח( ואתה תשמע השמים מכון שבתך ‪ .‬לא אמר אתה‬
‫תשמע מן ה־שמים אלא אתה תשמע השמים השמים ממש 'שהן א״ל אלהי״ם ‪ .‬וצבא של‬
‫אל ושל אלהים עומד עליו מימינו ומשמאלו כמו שכתבנו בלוה זה שעברנו ‪ .‬שאלו הפנויין‬
‫של א״ל טוענין ומהפבין לזכות )א( וזהו סוד מימינו אש דת למו ואלו הכנויין של אלהיס‬
‫טלמדין הובה וזהו סוד משמאלו ‪ .‬וז״ש ז״ל וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו‬
‫מימינים לזכות ומשמאילים לחובה ‪ ,‬ואחר שטוענין טענותם אלו שתי הכתות של ימין‬
‫ושמאל דנין את הנתבע כב״ד של ע״א במקום שהוא מכוון בין השם הגדול יהרה ובין‬
‫השם הנקרא אלהיט וכין אלו שתי שמות )ב( מוכנת למעלה לשכת הגזית במקום שדנין‬
‫את כל העולם‪ .‬ואחר שטוענין אלו של ימין ושל שמאל מסכימים השם הנרול העומד באמצע‬
‫שהוא שם יהרה יתברך לגמור את הדין ‪ ,‬אם לחיים ‪ ,‬אם למות ‪ ,‬אם לטוב ‪ ,‬אם לרע ‪ ,‬ואז‬
‫גוזרין ופוסקין את הדין ואז הצד הגקרא אלהים גומר אותו הפסק׳ דין ‪ .‬ושם עומדים העדים‬
‫והשופטים והשוטרים ‪ .‬וכשרוצים לקיים הגזר דין שולהין הכתב ביד המלאכים הנקראים‬
‫שוטרים לב״ד של מטה הנקרא אדג״י)ג( ואז נגמר הדין בעולם התחתון ‪ .‬ומה שתצטרך‬
‫לדעת כי המקום שבו דנין הוא בין יהו״ה ובין אלהים ורוב אותו המקום בחלקו של אלהים‬
‫ומלכד ב׳׳ד של שבעים■ ואחד )ד( יש עוד שם ג' בתי דינים של עשרים ושלשה במקומות‬
‫שבהן נדונין בני העולם ‪ ,‬אבל יש הפרש בין ב״ד זה לב״ד זה כי במקומות ידועים דנין‬
‫מות וחיים במקומות ידועים דגין עושר ועוני )ה( ועדיין תשמע בע׳ה כל הדברים האלה‬
‫על מתכונתם שאין דנין למעלה בב״ד כל הדינין כולם אלא מקומות יש למעלה מיוחדים‬
‫שבהם דנין דינין ידועים ‪ ,‬ובע״ה עור נודיעך סוד המקומות שדנין בהם הב״ד ומהיכן יוצאים‬
‫השליחות ופסקי הדינין בידיהם ומניעים לצבא השמים התחתונים שבהם השמש והירח‬
‫והכוכבים עם צבא המזלות והיאך אלו ואלו גומרים הדין על הבריות כפי מח שננזר הדין‬
‫בב״ד של מעלה ואין בכולם מי שיובל לשנות דבר מכל מה שפסק השם הגדול יהויה יתברך‬
‫)ו( וזהו סוד )יבעיה כי( אף אורח משפטיך יהרה קוינוך • ל א ח ל שהודענוך זה יש לנו לחזור‬
‫ולהודיעך סור אלו הבנויים של א״ל העומדים לימין מאיזה דבר הם נמשכים וכן סוד הכנויים‬
‫של אלהים העומדים לשמאל מאיזה צד הם נמשכים ‪ .‬וכן הבנויים העומדים באמצע הםמוכים‬
‫לשם יהו״ה יתברך והשם יורנו דרך האמת■ כנליייי ם של אל העומדים לצד ימין שהם מהפכים‬
‫בזכות הבריות הם הנקראים כנויי החסד וזו היא המרה שירש אברהם אבינו ע״ה למעלה‬
‫שזו היא מדת חסד וזכות הבריות והסוד רמוז בפסוק )נלאשית יח( ויגש אברהם ויאמר האף‬
‫תספה‬
‫נדנלו לאות הרממים שעדיין תראה אותו בעזיה היינו כמו שמבאר והולך באריכות לקמן ‪ ) :‬א( וזהו סוד מימינו אש ‪.‬‬
‫פירוש אש הוא מקניריגיס ‪ ) :‬ב( מוכנה למעלה לשכה הגזית ‪ .‬וכנגדה ^ ת ה מכוונת לשכת הנזית פצ מניה ני כל מה‬
‫שהיה בב״ה של מניה היה מנוון כנגד ב׳יה של מעלה ולפנים בשער ו׳ ג״כ זה הענין ‪) :‬ג( ואז נגמר הדין בעוצם‬
‫התמתון ‪ .‬אירש למעלה בחתלת הבער בביאור בם יהו״ה צבאות ‪ ) :‬ר( יש עוד נ׳ בתי דינין של כ״ג‪ .‬וכנגדם סנהדרי‬
‫קמנה שהיו יובבים לפני כנהדרי גדולה ג״ס כ״ג וכן הוא לפנים בבער ז' בכינוי ב׳׳ד של מעלה ‪ ) :‬ה( ועדיין‬
‫תשמע כל הדברים על בוריין‪ .‬וסוד המקומות פדנין בהם כי כל הענין הסוד שבעה ההיכלות שהם למנה מהספירות‬
‫שבהם הפמשיס והבלונזים ובתי דינין עומדין בכת הכשירות שלמעלה מהם כמו שביארנו שעמים נ )ו( וזהו סוד‬
‫אף אורח ‪ .‬פירוש על הסדר ודרך ממדה למדה כאפר בייר־נ‬
 ‫‪107‬‬ ‫נד‬ ‫שער ה‬
‫תםפה ‪-‬צדיק עם רשע חלילה לךמעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע ונו׳ אולי יש חטשים‬
‫צדיקים ונו׳ כי כל הבנויים שהם מדתו של אברהם מהפכים בזכות אברהם כעניין שעשה‬
‫אברהם אבינו שאמר אולי יחסרון המשים הצדיקים חמשה ‪ ,‬ויאמר לא אשחית ‪ .‬חוזרים‬
‫כנויי החסד ואומרים זכות אולי ימצאון שם ארבעים ‪ ,‬עוד מוסיפים ללמד זכות עד שמגיעים‬
‫לטוף כל מדת החסד שהם עשרה בנויים אולי ימצאון שם עשרה ‪ .‬ואם ח״ו אין שם כדי‬
‫מיעוט הטענה שהיא טענה אחת לכל אחד מעשרה הכנויין של חסד אז הדבר נענש‬
‫וגומרים הדין ■כמו שגמרו הדין בסדום ועמורה כך גומרים כל הדינים למיניהם ‪,‬ואז חוזרים‬
‫כל הכנויין מלמדי זכות למקומם ‪ .‬והשם מסתלק מן הדינין והכנויין הנקראים אלהים גומרים‬
‫הפסק דין ‪ ,‬זהו סוד )‪:‬ס( וילך יהרה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו‬
‫ואז השם השלישי שהוא אלהים גומר הדין)שם י״( וזהו ויהי בשחת אלהים את ערי הככר‪,‬‬
‫בשחת אלהי׳ם אלהים הוא הגומר את הדין שהרי מדת אל שהוא לאברהם ומרת יהרה‬
‫חזרו שתיהן למקומן ונשאר אלהים לגמור את הדין ‪ .‬ואם תשאל הרי ‪.‬כתיב ויהו״ה המטיר‬
‫על סדום ועל עמודה נפרית ואש והרי כתיב יהרה בזה המקום והרי הוא גומר את הדין ‪.‬‬
‫דע כי כל מקום שתמצא כתיב בתורה ויהו״ה הוא ובית דינו והוא פוסק הדין ובית דינו‬
‫שהוא אלהים גומר הדין וז׳ש בסוף ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ‪ .‬ואחר שהודענוך זה‬
‫התבונן כי לא לחנם נכתבה פרשה זו בתורה אלא ללמד להודיע משפט סדום ועטורה ובאה‬
‫לרמוז על כל הדינים שגוזדין בעולם בב״ד של מעלה כי אברהם וכנוייו שהם א״ל עם כנוייו‬
‫עוטדין שם תמיד וטלמדין זכות על בא' העולם ואחר שנומרין תמיד ללמד זכות חוזרין‬
‫למקומם ‪ ,‬ושמור עיקר זה תמיד לבל מקום בתורה וזהו שאמר )מישה י( תתן אמת ליעקב‬
‫חסד לאברהם מדת ההסד מסורה לאברהם ללמד זכות על כל הבריות ‪ ,‬וככר הודענוך כי‬
‫צורת דנל מדת החסד נקראת א״ל ‪ .‬ויש לך לדעת כי אברהם ירש מדת א״ל כאמת )גריובית‬
‫כא( ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהרה אל עולם ‪ .‬וכתיב )שם יי( ברוך אברם‬
‫לא׳ל עליון ‪ .‬וכבר ידעת )א( כי אל עליון הוא הגומל חסדים טובים ומדת חסד הוא של‬
‫אברהם כמו שכתוב חס״ד לאברהם • ו א ח ל שהודענוך אלו העיקרים הגדולים היאך‬
‫הכנויין של א״ל הם מלמדים זכות על בני עולם והם מדת אברהם אבינו ע״ה יש לנו להודיעך‬
‫כי בל הכנויין של חס״ד שהם הקוקין בדגל א׳ל כולם משוכים מן מדת ההסד הנקראת‬
‫מים העליונים כי שם אל מושל על המים ‪ .‬והסוד )שהליש נם( א״ל הכבוד הרעים ה׳ על מים‬
‫רבים ‪ .‬ולפיכך תדע כי אברהם אבינו ע״ה בקש המים האלו וזהו סוד הבארים של אברהם‬
‫אבינו ע״ה ובמים העליונים בנה אברהם אע״ה )כ( שבעים ושתים נשרים שבהם עכרו‬
‫כני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם הומה מימינם ומשמאלם ‪ .‬וזהו סוד ויס״ע ויב״א‬
‫וי״ט שסימן כל פסוק מאלו ע״ב אותיות שיוצאין מהן ע״ב שמות שזהו חס״ד אברהם ‪ ,‬וסוד‬
‫חס״ד הוא ע״ב ‪ ,‬ולפי שהמים הם תחת דגל אברהם עשה אברהם בהם ע״ב גשרים ובתוך אלו‬
‫הגשרים נארגין הכנויין שהם כולם של חס״ד וחקוק בדנלם א״ל שזהו סוד דגל אברהם‬
‫שנאמר בו )גראלית יי( ברוך אכרם לאל עליון ‪ .‬וכתיב )חללים קד( המלןרה במים עליותיו ‪,‬‬
‫עליותיו שם אל ע^יון ששם עליו״ן הוא עולה על שם אלהי״ם׳ כמו שאמר למעלה )שש צל(‬
‫די‬

‫) א( ני אל עליון הוא הגומל חסדים טובים ‪ .‬פירוש ני אל עליון שהוא הסד עליון )כ״ע( והדחמיס הגדולים נומל‬
‫ומשפיע חסדים טובים וברנה ונח לחסד אברהם ללמוד זנו ס ולנוף כל בעלי דינין הקשים נדלעיל בביאור שם אל‬
‫ה' ובביאור סוד אוח ראשון של אם ולקמן בסוף ננוי אלהים ועל זה נקראת החסד ג"נ אל עליון כאשר יחבאר‬
‫במקומו בפחלת שע״ז ‪) :‬ב( ע״ב גשרים ‪ .‬הם ע״ב שמות היוצאים מאלו הג' במות נמשיאר שתחלה שער א' ‪:‬‬
‫ר‪:‬‬
 ‫שער ה‬ ‫‪108‬‬

‫כי אל גדול יהו״ה ומלך גדול על כל אלהיים באמת בי א״ל הוא שם גדול על שם אלחי׳‬
‫כי זהו סוד רב הסד )א( רב חסד בודאי ‪ .‬וזהו סוד )נראשיי! «( והאלהים נסה אה אברה‬
‫ששם אלהים נתן הנם שלו ביד אברהם שמרהו א׳ל ‪ .‬וזהו סוד ויקה בירו את האש וא‬
‫המאכלת שאלמלא לקח אברהם כידו בהותיו של יצהק שהם האש והמאכלת אין בל כרי‬
‫יכולה לעמוד לפני פחד יצחק וזהו סוד ורב חסד של מדת אברהם שגרע מדת פחד יצח‬
‫ולקה בידו האש והמאכלת ולפיכך גקראת מדת אברהם גדולה מפני שהיא גדולה מגבור״ו‬
‫וזהו סוד שאמר לאברהם )שם ע( ואגדלה שמך ‪ .‬וזהו סוד כי א״ל גדול יהרה ומלך גדול ע‬
‫כל אלהים ‪ .‬ולפיכך אין דגלו של יצהק יוצא עד שגומר דגל אברהם ללמד זכות וזהו םו‪1‬‬
‫)שם יה( וילך י״י כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו מה כתיב בתריה ויה‬
‫בשחת אלהים את ערי הככר ‪ .‬ואע״פ שהיה אלהים טשהית בשזכר את אברהם שהוא סוד מדר‬
‫אל הציל את לופז וזהו שכתוב ויהי בשהת אלהים את ערי הכבר ויזכור אלהים את אברהג‬
‫וישלה את לוט מתוך ההפכה ממש באמצע ההפכה הצילו ‪ .‬והנזעם לפי שאברהם לקח כידו‬
‫את האש ואת המאכלת ולפיכך אברהם מציל פעמים רבות אע'פ שנגמר הדין למיתה כ׳‬
‫זהו סוד ורב חסד וזהו סוד רחום והגון של מדות הכנויין של אברהם ‪ .‬ואחר שלקח אברהב‬
‫ברשותו את האש ואת המאכלת שהן כלי מלחמתו של יצהק שהוא מדת אלהי״ם אין דגלו‬
‫של אלהים יוצא לגמור את העוגש שגזר הדין עד שגומר אברהם ללמד זכות על אותו הנדון‬
‫וכשלא ימצא לו זבות מתאספת מדת אברהם ואז גומר אלהים שהוא מדת יצחק את העונש‬
‫ואת הדין כמו שאמר ואברהם שב למקומו ואח״ב ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ‪ .‬ודע‬
‫כי מאחר שלקח אברהם בירו האש והמאכלת עד שאברהם מסכים בדין אין אלהים יכול‬
‫לפעול או לענוש ‪ .‬וזהו סוד שאמר ויקה כידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדיו וילכו‬
‫שניהם יחדיו בודאי שאין מדת יצחק יבולה ללכת כי אם ברשות מדת אברהם ומצותו‬
‫והסכמתו ‪ .‬וזהו סוד )ש״יה ג( אלהי אברהם אלחי יצחק ואלהי יעקב ולא אמר ואלהי יצחק‬
‫כמו שאמר ואלהי יעקב כדי שלא תחלוק למדת יצהק גדולה וכדי שתהיה מדת פחד יצחק‬
‫תחת חסד אברהם ‪ .‬וזהו סוד )נלאשיה ‪:‬נ( וילכו שניהם יחדיו שאין רשות למדת יצחק ללכת עד‬
‫שמדת אברהם מלמדת זכות שאלמלא כך היתה מדת יצחק מחרבת העולם וזהו סוד והאלהים‬
‫גסה את אברהם ‪ .‬ותדע לך כי אברהם עקד את יצחק בדי שתהיה מדת יצחק )א( עקודה‬
‫יד ורגל וכבושה תחת מדת אברהם ‪ .‬ועתה אודיעך כיצד חסד אברהם מלמד זכות והוא‬
‫גדו״ל והוא רב חסד ‪ .‬כשהאדם עומד לדין ושוקלים עונותיו אזי מוציא חסד אברהם דגלו‬
‫חקוק בו שם א״ל וא״ל מעביר ראשון מן העונות שעלו בשקל בסוד א׳ל דחום וחנון ואינו‬
‫מונה זולתי מג׳ ואילך וזהו )איוש לג( הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר ‪ .‬ואעיפ‬
‫ששוקלים העונות ממתינים לו במרת ארך אפים ‪ .‬וכסוף גמר דין אם נמצאו עונותיו‬
‫וזכיותיו שקולין זה כנגד זה חסד אברהם מכריע את השקל לצד הזכיות וזהו סוד רב‬
‫חסד אם יכול אברהם להצילו ‪ ,‬ואם לאו יקוב הדין את ההר ‪ ,‬אזי מדת יעקב שהוא כ״ד‬
‫בין אברהם ובין יצחק פוסק נטר דין ואומר חייב ‪ .‬ובשמדת יעקב שהיא סוד יהו״ה אומר‬
‫חייב אזי כתיב בסוף פסוק ואמת הוא סוד נמר דין של מרה שלישית שהוא סוד יהרה שהוא‬
‫סוד יעקב שהוא סוד אמת ‪ .‬באמרו)מי‪:‬ה י( תתן אמת ליעקב שזהו סוד ואמת שזהו סוד )הטליס יט(‬
‫משפטי‬
‫) א( רב חסד בודאי‪ .‬כי הוא רב וגדול טל מה״ד והוא כובשו מלפטול כפי חוזק דיגו ‪ .‬והוא ) ב( פקודה יד ורגל‪.‬‬
‫פירוש מה״ד הקשה שהוא היד ומה״ד ה־שה שהיא לרגלה ;‬
‫כ טנו ר‬ ‫'‬
 ‫‪109‬‬ ‫נה‬ ‫^טער ה‬
‫משפטי יהו״ה אמת ‪ .‬באה לפסוק פסקה ואינה מוצאה זבות כלל בהנדון אוי מסתלקות שתי‬
‫המדות שהם מדת אברהם ומדת יעקב שהם א״ל יהו״ה ונשאר הדין לגמור ביד אלהי״ם‬
‫כאמרו )ניאשית ׳‪ (r‬וילך יהו״ה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו וכתיב ויהי‬
‫בשחת אלהים את ערי הבכר ‪ .‬וזהו סוד)דכריס א( בי המשפט לאלהים כלומר פסק הדין ביד אלהים‬
‫נמסר להשלימו ‪ ,‬וזהו סוד פחד יצחק שהבל מתפחדין ממדה זו וזהו שאמר )חהליס קיט( סמר‬
‫מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי ‪ .‬נמצאת למד סוך פםוק )שמות לד( אל רחום וחנון ארך אפים‬
‫ורב חסד ואמת כי כל הבנויין של הפסוק מן אל רחום וחנון ואילך בולם כנויין של א״ל זולתי‬
‫מלה האחרונה שהיא ואמת שהיא סוד כנוי שם יהו״ה שהיא מדת יעקב שנקראת אמת לפי‬
‫שהיא פוסקת הדין וזהו סוד תתן אמת ליעקב וסוד משפטי יהו״ה אמת וסוד ברוך דיין‬
‫האמת ‪ .‬ואחר שהודענוך אלה העיקרים הגדולים בענין מדת א״ל ומקצת הבנויין של מדה‬
‫זו יש לנו לחזור ולהודיעך סוד מדת שם אלהיט שהיא מדת הפהד והדין שהיא מדת‬
‫יצחק ואע״פ שפירשנו בכאן הרבה ממדת הפחד בכלל מדת אברהם אעפ״ב יש לנו לחזור‬
‫ולבאר סוד מדת אלהי״ם שהיא מדת יצחק לפני עצמה והשם למען רחמיו הרבים וחסדיו‬
‫יורנו דרך האמת ■ כנויים של אלהים העומדים לצד שמאל והם המלמדים והמזבירים חובתן‬
‫של בריות הם הנקראים כנויי הדין וזו היא שורש יצחק ע״ה שזו היא המדה שגומרת הדין‬
‫על בריותיו ‪ .‬וצריכים אנו להודיעך העיקר הגדול הזה בבר הודענוך כי מדת אברהם היא‬
‫המלמדת זכות על הבריות ומדת יצחק המלמדת חובה ‪ .‬ובן תמצא ביצחק כתיב)כראשית כה( ויאהב‬
‫יצחק את עשו כי ציד בפיו ובי צדיק גדול כיצחק אבינו ע״ה שאין השכינה נפרדת ממנו‬
‫אפילי שעה אחת יהיה אוהב רשע גמור כמו עשו והיאך אפשר ‪ .‬אלא סוד גדול מסודות‬
‫התורה הוא ‪ .‬דע בי יצחק אבינו ע״ה היה צופה כל העתיד לבא וצפה וראה כי בני יעקב‬
‫יהו חוטאין ומבעיסין לפני י״י יתברך ויירשו דיני גיהנם ‪ .‬וכשראה יצחק שישראל בגלות‬
‫עשו שמח ואמר גלות מכפרת עון ואמר כן אני אוהב מאד כל הצרות של עשו ללמד על‬
‫ישראל חובה כדי לגמור עליהם הדין בגלות בעה״ז ‪ .‬וזהו ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו‬
‫ומהו כי ציד בפיו אלא ראה בני יעקב נצודים בדיני גיהנם וראה ונצטער וכשראה גלות‬
‫אדום וראה הציד של ניהנם נתון בפיו של עשו שמח ואמר גלות מכפרת עון ‪ .‬וזהו )ירמיה נ(‬
‫קדש ישראל לה׳ ראשית תבואתה כל אובליו יאשמו ‪ .‬הנה הודעתיך בי אע"פ שמדת יצחק‬
‫היא הפחד כוונתה לזכות את ישראל וזהו סוד )שמוס ל ‪ 0‬זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך‬
‫כי הש״י ויתברך מזכה את ישראל בגלות עשו ‪ .‬והנני מבאר עוד ויאהב יצחק את עשו בי‬
‫ציד בפיו כלומר יצחק הוא מדת הדין והפחד ואוהב בל כנויי הדין שיודעים לצוד הרשעים‬
‫לגיהנם ואלמלא מדת הפחד מדיני ניהנם כמה אנשים צדיקים היו הוטאים ותועלת נחלה‬
‫היא מדת פחד יצחק שמפהד את האדם מדין גיהנם ונזהרין מעשות עבירה וזהו סוד פחד‬
‫יצחק ‪ ,‬ועל זה נאמר )משלי כח( אשרי אדם מפחד תמיד ‪ .‬וא״ב פקח עיניך וראה כמה הוא‬
‫הפחד מועיל שמונע האדם מן העבירה וזהו סור אשרי אדם מפהד תמיד ‪ .‬וזחו שאמר מפחד‬
‫תמיד כלומר אשרי ארם שרואה כמה גדולים הם עונשי דיני גיהנם הנקראים פחד כמו‬
‫שאמרו רז״ל ) שיר נ( איש חרבו על יריבו מפחד בלילות מפחדה של גיהנם הדומה ללילות‬
‫וכשהאדם מפחד מדיני גיהנם מונע עצמו מכמה עבירות וזהו סוד אשרי אדם מפחד תמיד‬
‫וסור )ישעיה לג( פחד״ו בציון חטאים ‪ .‬וא״ב התבונן בי הפחד צורך גדול הוא לישראל להטלט‬
‫מדיני‬
 ‫שער ה‬ ‫‪110‬‬

‫מדיני גיהנם ‪ .‬ואם אין ישראל נזהרין ואינן טפחדין לפני י״י יותר טוב הוא שיפלו בגלות‬
‫עשו משיפלו בגיהנם כי גלות מכפדת עון ‪ .‬ועל כן שמח יצחק שהוא מדת הפחד שיפלו‬
‫ישראל בגלות עשו ויתכפרו עונותיהם משיפלו בגיהנם שהוא דין קשה עד מאד ‪ ,‬ולפיכך‬
‫אמר ויאהב יצהק את עשו כי ציד כפיו‪ ,‬ואחר שהודענוךזה צריכים אנו להודיעך סוד אותם‬
‫המטעמים שבקש יצחק מעשו ובא יעקב וגמר המטעמים ההם ליצחק אביו וירש ברפתו‬
‫של עשו ‪ .‬כבר הודעתיך כי יצחק אבינו ע״ה הוא העולה התמימה ואין השכינה נפרדת‬
‫ממנו אפילו‪ ,‬שעה אהת והיאך תנ א ‪,‬תקלה על ידו ‪ .‬או היאך יאהב את עשו ‪ ,‬או היאך ירצה‬
‫לברך את הרשע ולהניח את הצדיק‪ ,‬או היאך תתקיים ברכה אחר המאכל והמשתה ‪ ,‬והרי‬
‫התפלה' קודם המאכל ‪ .‬ואומר‪) ,‬ייקיא י( יק ושכר‪ ,‬אל תשת אתה ובניך אתך והיאך יצחק‬
‫אוכל ושותה ואחרי כן מברך את הרשע ‪ ,‬בני אל תתפתה בדעתך ואל תקבל אונאה להאמין‬
‫כי צדיק גמור כיצחק אבינו ע״ה יהיה נכשל בדבר קטן ‪ .‬אבל כל מעשיו פלם‪ ,‬ומאזני משפט‬
‫ליהו״ה יתברך ‪ .‬דע כי בראות יצחק אבינו ע״ה כי שני עולמות הם העולם הזה והעולם‬
‫הבא וראה את ישראל דחופין ומצטערין בעולם הזה וראה מדתו שהיא מדתי הדין מתוחה‬
‫על ישראל נצטער ואמר מה יעשו בני בידי הגוים משבעים אומות והיאך יהנהגו ביניהם‬
‫בגלותם אמר מוטב שאתן לעשו בני ברכת העולם הזה הבא ע״י מאכל ומשתה כדי שימשול‬
‫על ישראל מאהר שיהטאו ישראל יפלו בגלות ‪ .‬יותר טוב הוא שיפלו כגלות עשו אחיהם‬
‫משיפלו כגלות אחרים נכרים שהם שבעים אומות ‪ ,‬ואמר יצחק מאחר שא״א שלא תגבה‬
‫מדת הדין החוב שלה מישראל יותר טוב הוא שתגבה החוב ע׳י אהיהם משיגבה אותו עוי‬
‫נכרי ‪ .‬וזהו סוד )מרים מ( לא תתעב אדומי כי אחיך הוא ‪ .‬ולפיכך אהב יצחק את עשו מפני‬
‫שהוא תקון יעקב שלא יפלו בניו בגיהנם ‪ ,‬וכשראה שנפלטו בני יעקב מניוזנם והם נצורים‬
‫בגלות עשו שמח ‪ .‬וזהו סוד כי ציד בפיו ‪ .‬ולפי שהענין כך אמר יצחק‪ ,‬אין עשו ראוי‬
‫לירש ברכה עליונה שכלית אבל הוא יורש ברכה תחתונה גופנית ראוי לברכו על דבר‬
‫גופני שהיא דבר שהגוף נהנה בו וזהו המאכל והמשתה ‪ .‬ולפיכך אמר יצחק לעעזו ועשה‬
‫לי‪ ,‬מטעמים ואוכלה )א( בעבור תברכך נפשי ‪ ,‬נפשי בודאי שהיא הגפש המקבלת מזון ולא‬
‫הנשמה ‪ .‬ולפי דרך זה נתכוין יצחק אבינו ע״ה‪,‬להקל עונשם של ישראל ‪ ,‬בגלות ‪ ,‬ושלא יירשו‬
‫דיני גיהנם ואעפ״כ שכינה אומרת אפילו בגלות צריכים ישראל להקל‪ ,‬מעליהם עול קשה‬
‫של עשו זהו סוד )ניאשיס כר( ורבקה אוהבת את יעקב ‪ ,‬כי השכינה ‪ ,‬בזמן אברהם אבינו ע״ה‬
‫נקראת שרה ‪) ,‬ב( ובזמן יצהק אבינו ע״ה נקראת רבקה ‪ ,‬ובזמן יעקב אבינו ע״ה נקראת‬
‫רהל ‪ .‬כי לאה היא סוד היובל‪ .‬ושתי השפחות הן סוד שתי נערות של שבינה‪.‬‬
‫י ומשם‬ ‫'‬
‫) א( כענור תכרכך נפשי ‪ .‬והוצרך למאכל ומשחה לעורר על אותו הכרז אבר ממנה זאת הנדכה כי כל הדנרים‬
‫העליונים צריכים בהתעוררה בדכר יש למסה בדונמחם כמו שביארתי פעמים ‪ ) :‬ב( ונזמן יצסק נקראת רבקה ‪.‬‬
‫כעני! כנאמר ויביאה יצסק האוהלה שרה אמו שהפירוש כי הביאה‪ ,‬אל אהלה שהיא העסרה במקום שרה אמו וכך‬
‫רמל שהיסה עקרת הבית ואהלו של יעקב באהלה ‪,‬ולאה היא כוד היובל ר״ל הבינה כי היא אם הששה בנים ■ובת‬
‫אחת ‪ ,‬ושהי השפחות הם כוד נצח והוד שהם )ובפרדס כתב שהם היכלות דבריאה ע"כ( הנערות המשמשות להשכינה‬
‫משפיעות לה בצינורותיהם מה שמקבלים מלמעלה ולכך נקראו נקיבות ונשארה י השכינה ברמז רחל ט היא אשת‬
‫יעקב שהוא קו האמצעי ונם היהה בדו פרצופי! אחו ולכך ויאהב יעקב את רחל ואמר יש לי כיל אבל אברהם‬
‫ויצחק לא נזדווגו עמה כמוהו בהיותם עומדים מהצדדין זה לימין ■וזה לשמאל ולכך נתחלפה ברמז משרה לרבקה‬
‫ומרבקה לרחל ושם עמדה ולכך קראה יעקב בית אל כי היחה ביתו ממש אבל אברהם קראה הר ויצחק שדה וכן‬
‫באברהם נאמר וירא את המקום מרחוק וביעקב נאייד ויפנע במקום ממש ‪,‬ויל! שם ‪ .‬וז״ש הרב‬
‫ומשם‬ ‫■‪-‬‬ ‫י‬
 ‫נו ‪111‬‬ ‫שער ה‬
‫)א( ומשם ״נתקן הכל ‪ .‬ולפיכך )=» =׳( ורבקה שומעת בדבר יצחק אל עשו בנו ‪ .‬אז צותח‬
‫רבקהי על יעקב לתקן את המטעמים )ב( ולקבל ברכתו של עשו ‪ .‬ואלמלא כן אין אחד מישראל‬
‫‪:‬נמלטימנלות ‪.‬תרבו ■של א ת ם‪ .‬התבונן מאד ‪ .‬הנה הודעתיך סוד ברכתו של יצחק ואהבתו‬
‫אל‪ .‬עשו ואחר שידעת זה צריך אני להודיעך‪ .‬שאלמלא שנעקד יצחק על נבי המזבח ולקח‬
‫אברהם‪ .‬א ת האש־ואת המאכלת בידו אין אחד מישראל יכול־ להתקיים מפני דינו של יצחק‪.‬‬
‫'^א מפני שיצחק שנא ■את בנו ישראל חלילה חלילה ‪ .‬אלא מפני חסידותו שכל כך היתה‬
‫פחח ודינו‪.‬״ מתוחה ליראם ולפחדם מלחטוא‪ .:‬לפני י״י יתברך וראה שעתידים להטוא‪ .‬אלא‬
‫ראה שאין ישראל נצולים או מעונש ניהנם או ־ מעונש נלות שמח לגמור דינם של ישראל‬
‫‪:‬בגלות ‪ ,‬וכשראתה מדת‪.‬החםד שהיא‪ :‬מדת אל שהיא מדת ■אברהם שא‪.‬ם יגמר דינם של‬
‫ושראל בגלות יהיו כולם כלים ונשהתים ולא ימלט אחד מעיר ושנים ממשפחה ‪ .‬לקחה‬
‫מדת א״ל בידיה את האש‪ ,‬ואת המאכלת‪ ,‬שלא יכלו ושלא ■יאבדו‪:‬ישראל'בגלות ‪ .‬וזהו סוד‬
‫}!יקיי‪/‬כו( ואף ‪ .‬ג ת זא‪.‬ת‪-‬בהיותם ‪ ,‬בארץ אויביהם לא מאפתים ‪,‬ולא געלתים לכלותם ‪ .‬ואחר‬
‫שידעת זה צריך‪.‬אני להודיעך מהו הטעם שכהו ‪.‬עיניו של יצחק מראות ‪ .‬דע כי■ י׳יי יתברך‬
‫‪:‬מיעט ■‪.‬מדת הדין שלא תדקדק‪ .‬בכל העבירות‪,‬וזהו סול )ננ^א־יה כ!( ותבהינה עיניו מר או ת‪.‬‬
‫ומח■ הוא■ל זה שאמר כי זקן יצחק ואחר כך ותכהינה עיניו מראות ^ הנני מאיר עיניך בע״ח‬
‫דע‪ ..,‬בי׳ יש למעלה מדת רחמים גמורה ונקראת אהייה זקן היא המרחמת בלי תערובת דין ‪.‬‬
‫‪,‬זכשבגי אדש חוטאים מדת הדין מתוחה כנגדם ‪ ■.‬וכשעומדים לדין והשם יתברך שהוא יהו״ה‬
‫■רואה שאם‪,‬ינמר הדין תהיה כליה בבל העולמות מה הוא־עושה מסלק ‪,‬הדין משם ומעלה‬
‫■אותו‪ ,‬למדת רחמים )ג(‪ :‬הנקראת זקן ‪ .‬ובשמדת הדין ‪.‬מסתלקת לא‪.‬ותו מקום אין בה כה לא‬
‫לדבר ול‪.‬א לרא‪.‬ות ‪ .‬וזהו■ םו‪.‬ד )ישעיי‪ .‬י■( ויגבה יהרה צבאות■ במשפט והא‪.‬ל הקדוש נקדש‬
‫בצדקה ‪ .‬ועל‪ .‬זה נאמר‪) .‬ניאכיה נ!( ויהי כי זקן יצחק ותכהינה כלומר גם עליו גם על מדתו‬
‫■מדבר ‪ .‬ולפיכך■י״י‪ ,‬יתברך כשעת הדין הקשה‪.‬מרחם על עולמו ואומר )ישעיה ״״( למעני למעני‬
‫‪:‬אעשהי‪ .‬כי‪ ,‬אי ך יחל ‪ .‬וזהו שארל אין‪.‬בן דוד בא‪ .‬אלא■ כדור שכולו חייב וכר )ד( וזהו סוד‬
‫)זיקיא יו( כולו'‪.‬חפך לבן‪ ■.‬טהור הו א‪,.‬ו ע ל דרך זה התבונן שאין לפחד יצחק כח וממשלה‬
‫;בשעה שהכתר העליון מאיר פניו למטה לפי; שאורו הגדול מכהה מאור עיניו של פחד יצחק‬
‫ראוילרחמים בשעה‬ ‫ויחונך שאם אי אתה‬ ‫כוד )כ״דרי !(‪ :‬יאר ה׳ פניו אליך ויחונך ‪ .‬מהו‬
‫מתנת חנם ‪ .‬וזהסוד יאר יהרה פניו אליך ויחונך‪ .‬והנני‬ ‫;שיא‪.‬יר פניו‪ :‬העליונים יתן לך‬
‫‪.‬מאיר ‪.‬עיניך בע״ה ‪ .‬דע כי בבל‪.,‬מקום שאתה מוצא אור פניו מלמעלה הוא סוד גדול)ה( והוא‬
‫בי‪.‬יש שלש מאות■ ועשרה פנים של זעם■ ובולם אדוקים בפחד יצחק וכשמדת הכת׳ר מאירה‬
‫פניה ומוציאה דגל של רחמים שחקוק בו מדת א״ל שהוא סוד ■המעשרות של פנים של זעם ‪.‬‬
‫אזי‬ ‫■‬
‫) א( ומשם נתקן הכל ‪ .‬וגם נוכל לומר כי בהם הקון סוד כל המצילות כי בהלל היריכיים הזרועות והיסוד בכלל‬
‫הבינה בסוד שביעית למעה שביעית למעלה‪ .‬כדלעיל בשער ב׳ בכינוי שבת ■ולכך תמצא בספרים רומזים לאה ביהוד‬
‫מעמה מ״ש ורבקה אוהבת אח יעקב כי היא חפצה ומשתוקקת לבעלה תמיד אף בשעת הזעם לייסר בנית ברחמים‬
‫ובנחת כאם המייסרת בניה שלא כנגד רצון בעלה ‪ ) :‬ב( ולקבל ברכתו של עשו כי כוונתה לעשות מה״ד■ רפה ושלא יהיה‬
‫לו כל הברכה הגופנית שאלמלא כן היו ישראל נפרדים מהעולם הזה לגמרי שלא יהיה להם ברכה גופנית כלל ‪:‬‬
‫)ד( וזהו סוד כולו הסך‬ ‫שנאמר ועתיק יומין יתיב ;‬ ‫את זקן ‪ .‬פירוש לפי שהוא כזקן מלא רחמים וכמו‬
‫אין בו סחוס ולא שום הקנה אז נהפך על כולו לובן‬ ‫■לכן ע מ ר ‪ .‬כלומר בזמן שהנגע על כל בשרו מראשו ועד רגליו‬
‫הרחמים ופהור הוא ג ) ה( והוא כי יש שלש מאוס ועשרה‪ ,‬כנגד מסהרי״ם י״ש עולמים שהם במדת יש שעליהם נאמר‬
‫להנחיל אוהבי יש ‪ ,‬וא״יל מספר המעשר שלהם וכן הוא בשער לפנים בשער ז' ובשער פ׳ ובכינוי יש ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫ריפרי‬ ‫•‬ ‫'‬ ‫■‬
 ‫שער ה‬ ‫‪112‬‬

‫אזי כל פני הזעם הוזרות להאיר ונהפכות כולן לרהמים ‪ .‬וזהו סוד איל יהרה ויאר לנו ‪ .‬וזהו‬
‫)א( )חטלים סט( אשרי העם יודעי תרועה יהו׳ה באור פניך יהלכון ‪ .‬וא״כ התבונן סוד ויהי כי'‬
‫זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות ‪ .‬ואז תשיג סוד )טס ־א( )ב( תקעו בהודש שופר בכסה ליוס‬
‫חננו וסוד אשרי העם יודעי תרועה יהו״ה באור פניך יהלכון ‪) .‬נ( ותראה מה הוא שופר‬
‫של אילו של יצחק ‪ ,‬וכשתתבונן ענינים האלו אזי תכנם לסוד שאנו אומרים יוצר המאורות‬
‫■ובורא מאורי האש ‪ .‬ואז תבין מה יש בין יוצר המאורות ובורא מאורי האש ‪ .‬כי יצירת‬
‫המאורות נמשכות מן הרחמים הגדולים של מעלה בסוד א׳ל יהרה ויאר לנו ‪ ,‬ומאורי האש‬
‫הם נמשכים ממדת אלהים ממדת החשך שנאמר בו )ניאשי״ א( וחשך על פגי תהום )ישעיה‬
‫«ס( יוצר אור ובורא חשך ולפיכך מדת א״ל מאירה לחשך הכלול במדת אלהים )ד( שהיא‬
‫סוד אש ‪ .‬וזהו סוד יאר יהרה פניו אליך ויחונך ‪ .‬ואחר שהודענוךי זה ב׳מתי אלו המדות יש‬
‫כנרים‬ ‫■לנו להודיעך סור מדת שם יהרה יתכרך המכריע באמצע והיאך מנהיג את עולמו ‪,‬‬
‫של יהרה יתברך העומדים באמצע השורה מימינם חסד משמאלם דין והם כלולים כאמצע‬
‫מן ההסד והדין ‪ .‬ואלו הכנויים אשר באמצע נקראים כנויי הרחמים ועליהם נאמר )דניאל ט(‬
‫ליהו׳ה אלהינו הרחמים והסליחות ‪ ,‬והנני מבאר בע״ה דע כי כל שמות הקדש והכנויים‬
‫והמדות ‪ ,‬בין שנקראים חסד ‪ ,‬בין שנקראים רחמים ‪ ,‬בין שנקראים דין ‪ .‬אין לך אחד מכולן‬
‫שיהיה חםד גמור או דין גמור או רהטים גמורים ‪,‬שלא יהיה בהם תערובות ‪ .‬וכל זה משם‬
‫אהי״ה ולמטה ‪) ,‬ה( אבל ממנו ולמעלה הכל רחמים וחסד גמורים פשוטים בלי תערובות‬
‫כעולם ‪ .‬ועתה פקח עיניך ותן לבבך לראות ענינים עמוקים שהם כמו כללים לסדרי‬
‫המרכבות והשרים וקשר הספירות ‪ .‬ובראותך זה אז תבין קצת הספירות והשמות והמדות‬
‫קשורים זה בזה מקבלים זה מזה והיאך כולם נעשים חבורה אחת וכוונה אחת בלי פירוד‬
‫בעולם ‪ .‬ובשתבין זה תבין סוד יחוד הבורא הכל יתברך ויתברך ‪ .‬דע כי שמות הכתר העליון‬
‫הם כולן שמות פשוטים בלי תערובת דבר ‪ ,‬כיצד רחמים הידועים )ו( הםמוכים לשם אהי״ה‬
‫או חסד הסמוך לשם אהי״ה כולם )נ״א מסד ורחמים( גמורים פשוטים אין בהם תערובות ד״א‬
‫וזהו סוד שנאמר )ישעיה ני( וברחמים גדולים אקכצך ‪ .‬וכי מה הם רחמים גדולים אלא מפגי‬
‫שהרחמים הכלולים בקו האמצעי אינם רחמים גמורים שהרי דין מעורב בהם שהם כלולים מן‬
‫החסד ומן הדין אבל רהטים של שם אהי״ה הם הנקראים רהמים גדולים שאין בהם תערובות ‪,‬‬
‫וכן חסד עליון כאמח )ה־ליס כא( ובחסד עליון בל יטוט שזהו ההסד הפשוט הגמור של שם‬
‫עליון שהוא אהי״ה ‪ .‬אבל הסד של אברהם תערובת דין יש בו ונקרא חסד עולם ואינו נקרא‬
‫חסד עליון ‪ .‬זה הכלל משם אהי״ה ולמטה נולדו ההפכים כולם )ז( פנים ־ואהור ‪ ,‬ימין ושמאל ‪,‬‬
‫ולפיכך אין לך שם או מדה משם אהי״ה ולמטה שהיא פשוטה בלי הרכבה ‪.‬‬
‫ואחר‬
‫) א( אשרי העם יודעי סרועה ‪ .‬מל׳ ויודע בהם אס אנשי סכוח וי"מ מל׳ ידיעה ומיבור כלומר היודעים לרצוה נלה״ר‬
‫זלחברה ברחמים ‪ ) :‬ב( חקעו בחדש שופר בכפה ליום חנינו ‪ .‬כלומר חקעו ברחמים בחדש שופר הכלול בדין ורחמים‬
‫כדי לכסוס אח עיני הדין ביום חנינו ‪) :‬ג( ותראה מהו השופר של אילו של יצחק ‪ .‬כי האיל שנעקד ונעשה מה״ד‬
‫רפה מתערב ברחמים ונעשה שופר ממנו שהוא כולל דין ורחמים כדלעיל בחהלה השער ‪ ) :‬ר( שהיא סוד אש ‪ .‬כי‬
‫יסוד אש במקומו למעלה הוא חושך בלי מראה שאם היה לו מראה אש היה מאיר כל האויר שתחת קוטר הנלנל‬
‫בלילה ואומר כי מדת אל מאירה לאותו חושך וזהו שאמרו בסוד ט ר א מאורי האש כי הוא מאור האש החשוך ‪:‬‬
‫) ה ( אבל ממנו ולמעלה הכל רחמים ‪ .‬פי' למעלה בכל מיני תר״ך מאורות הדבוקות במדת הכתר שביארנו בסוף‬
‫שער א' או ירצה לרמוז אף לנ' מעלות ננוזות שהם למעלה מהכתר לדעת קצת המקובלים כאשר אבאר לקמן בחמלת‬
‫שער י' ‪) :‬ו( הסמוכים לשם אהיה ‪ .‬כלומר הדבקים בשם זה ‪) :‬ז( פנים ואחור ימין ושמאל ‪ .‬כי הימין ושמאל או‬
‫פנים ואחור כולם שמות נאמרים בהצטרף אל דבר אחר כי לא יובן שמאל אלא בדב״ר שהוא ימי; או אחור אלא בפניס לכן‬
‫אהיה‬
 ‫‪113‬‬ ‫נז‬ ‫שער ה‬
‫ו א ח ר שידעת זה דע כי כל שטות הקודש והכנויין שהם מן הכתר ולמטה אין לך מדה‬
‫פשוטה שאינה מתערבת עם חבירתה ‪ .‬כיצד חסד אברהם אינו הסד גמור שהרי‬
‫)א( מדת הדין של יצחק מתערבת עמו ואין לך מדת רחמים שאין בה קצת דין ואין לך‬
‫מדת דין שאין בה קצת רחמים )עיין כש״ט וכפרדם( ‪ .‬ואם תקשה א״ב למה אתה קורא מדת דין‬
‫כאהר שיש בה רחמים ובן למה אתה קורא מדת רהטים מאחר שיש בה דין ‪ ,‬דע כי המדה‬
‫שעיקרה רהטים ורובה מתלבשת ברחמים אע״פ שיש בה קצת דין אנו קורין אותה מדת‬
‫רחמים וכל מדת• שעיקרה דין ורובה מתלבשת בדין אע״פ שיש בה קצת רחמים אנו קורין‬
‫אותה מה״ד ‪ ,‬אבל אין שם לא מדה ולא כנוי מאהי״ה ולמטה שיהיה בולו דין נמור או כול'‬
‫רהטים גמורים ‪ .‬שאם אתה דן כן נמצאת אתה קוצץ בנטיעות ומפריד ביהוד ‪ ,‬שאם תאמר‬
‫שמדת רהמים היא רחמים גמורים לעולם לא תתחבר עם מה״ד הגמורה ‪ ,‬נמצאו )ב( כשני‬
‫הפכים שאינם מתקרבים זה לזה לעולם ואם לא יתחברו הרי היחוד נפרד פרקים פרקים מדת‬
‫סו ד‬ ‫רהטים בפני עצמה ומה״ד בפני עצמה • וע״ז נאמר )״גלי יי( ונרנן מפייי א^יף •‬
‫קשר הספירות והשמות והכנויין והמתת אלו באלו הם כמו שאומר לך ‪ ,‬דע בי מדת הבתר‬
‫העליון שכולה רחמים מתאחדת תהלה בצד ההכמה הפונה למעלה שהיא ג"כ רחמים ‪ .‬ומן‬
‫הצד השני של הכמה הפונה למטה ונקראת אחור נולד מה״ד ‪ .‬ומצד הדין של חכמה הפונה‬
‫למטה מול הבינה הזר אותו צד הנקראת דין להיותו נקרא רחמים אצל מערכת הבינה‬
‫כי יותר שמתרחקים מן הכתר נולדות הדין בהם ‪ ,‬וא״כ האחורים של חכמה נקראים דין‬
‫אצל הכתר ונקראים רחמים אצל הבינה ‪ .‬ומב׳ הספירות האלו הנקראות חכמה ובינה נאצלים‬
‫כל שאר השמות והכנויין ‪ .‬נמצאת למד כי בל ימין הוא מצד החכמה )ג( ובל שמאל הוא‬
‫מצד הבינה ואע״פ שהימין היא מצד החכמה אין החכמה רחמים גמורים כמו שאמרנו‬
‫שאפילו‬
‫אהיה שהיא הראשונות כראש כינה שאין כה לא ימין ולא שמאל או כניס וההור כי היא נאצלש ממי שאינו נגדר לא‬
‫כצד ולא כמקום ולא כתואר אכל הכאים אחריה כצירוף אליה יאמר כהס ימין ושמאל פנים וארור שזו לימינה וזו‬
‫לשמאלה וזו אחריה זו בונה שנים לזו פעליה וארורים לאחריה כמו שמכאר והולך ואף כי כולם רוחניות אשר אין‬
‫כהם לא גכול ולא מקום כל זה נאמר עד״מ להשפעתם ופעולתם זה כזה כמפאיע ומקכל ועד״ז אמר שאין לך שם‬
‫או מז ה משם אהי״ה ולמטה שהיא פשושה בלי הרכבה כדרך שמנאר בהמוך כי בפניה הפונה למעלה למשפיע היא‬
‫רחמים ובפניה הפונים למטה למקבל ממנה היא דין כי לעולם המשפיע הוא הנותן‬
‫כתר‬ ‫ברחמים והמקבל הוא חכר ממנו וא"כ אינו כ״כ רחמים כמותו והוא דין בעדך‬
‫אליו והפכו ע ד שהתחתון יושר הוא בדין יותר וכדי להבין ענין ההשתלשלותם‬
‫בינה‬ ‫חכמה‬ ‫וקבלתם זה מזה העמדתי לפניך ציור עמידתם והראה כי הפחד הוא היותר רחוק‬
‫מהכתר ולכך הוא בדין נדול וקשה ולולא כי נתערב נם החשד להשפיע בתפארת‬
‫פהד‬ ‫חםד‬ ‫ולהעמידו באמצע ולהכריע ביניהם היה הדבר משתלשל והולך כן עד שהאחרוגז‬
‫היתה בדין שאין כל בריה יכולה לעמוד בה לכן גדרה חכמתו להשתלשל הדברים‬
‫'תפארת‬ ‫בדרך זה ולמזור ולהמתיק הדין ג״כ בינוד עד שיהיה הדין רפת כדרך שנתבאר‬
‫העניין באריכות בספר המערכת במערכת הנועם והדברים עתיקים ועמוקים ודברנו‬
‫הוד‬
‫הנה בהם ע״ד ההעברה והנקל למתחילין בעיון עד שיתבארו בזה כל דברי הרב‬
‫יסוד‬ ‫כמחבר שאומר והולך • בעניין זה ועמקי הדברים ליודעי חן מכורים הם ;‬
‫) א( מדת הדין בל יצחק ‪ .‬ע״ש עירוב הדין שבו כדרך שיתבאר בסמוך קוראו‬
‫מלכות‬ ‫מה״ד של יצחק ולפי האמת הרי הוא מעורב עם מה״ל של יצחק ממש כמו‬
‫שאמר בבוף הענין כי כולם מעורבים אלו באלו ומסכימים אלו עם אלו ‪:‬‬
‫) ב( כשני הפכים שאינם מתקרבים זה לזה לעולם ‪ .‬והמשל בענייני הטבע הנמצא אתנו בד' היכודות שאם לא היה‬
‫החומר היולי מייחד אותם ומבהפש זה עש זה לא היו יכולים להתערב יהד ולהתהפך האש מיס והמים אש או אויר כמבואר‬
‫בכפיי הטבע ‪) :‬ג( וכל שמאל הוא מצד הבינה ‪ .‬כענ״ן שהראה למעלה בציור כי מעלת הימין על השמאל כמעלת‬
‫ראשון‬
 ‫שער ה‬ ‫‪114‬‬
‫שאפילו האחוריים של חכמה דין הם נקראים כננד הכתר כ״ש הימין הנמשך מן החבטה‬
‫שיש בו דין ורחמים‪ ,‬אבל זה הכלל כל הספירות האצולות מצר החכמה כולם נקראות‬
‫מדות רחמים ‪ .‬לפי שהספירות האצולות מן הכינה כולם דין ‪ .‬ולפי מערכת אלו אצל אלו‬
‫נקראות אלו רחמים ואלו דין ‪ ,‬לא מפני שאלו של צר ימין הם רחמים גמורים אלא שרובם‬
‫ועיקרם רחמים אבל קצת דין יש בהם ‪ ,‬ולא מפני שאלו של צד שמאל הם דין גמור אלא‬
‫שרובם ועיקרם דין אבל קצת רחמים יש בהם ‪ ,‬וזהו סוד קשר הספירות והמרכבה שאלמלא‬
‫העירוב שבמדות לעולם לא היו מתקרבות ונקשרות אלו באלי י נ ם צ א ת למד כי מרת איל‬
‫שהוא מדת חסד אברהם אע״פ שנקראת חסד ויש בה רחמים הרבה קצת דין מעורב בה ‪,‬‬
‫ומדת אלהי״ם שהיא מדת פחד יצחק אע״פ שנקראת דין ויש בה מיני עונש הרבה׳ קצת‬
‫רהמים מעורב בה ‪ .‬אבל מדת שם יהו״ה שהוא קו האמצעי והוא עומד באמצע כל השמות ‪.‬‬
‫כמו שהודענוך מימינו חסד ומשמאלו דין בלי ספק שם זה כלול בדין וברחמים מבאן ומכאן‬
‫ולפיכך הוא פוסק אם לחיים אם למות ‪ ,‬אם לעונג אם לנגע ‪ ,‬ולפיכך תמצא שם‬
‫יהו״ה שהוא סוד קו האמצעי והוא עומד באמצע )א( זו היא מדת יעקב אבינו ע״ה ולפיכך‬
‫נאמר בו)גיא=יח מ( ויעקב איש תם יושב אהלים כלומר יעקב הוא סוד המדה האמצעית‬
‫במו התיומת שבלולב שמתיים שגי הצדדים באמצע כך יעקב מתיים שני האהלים שהם‬
‫אהל אברהם שהוא חסד ‪ ,‬ואהל יצחק שהוא דין ‪ , ,‬וזהו סוד )נרא״יח כ?( ויעקב איש תם‬
‫יושב אהלים כי מה צורך לומר יושב אהלים היה לו לומר יושב אהל אלא מדת יעקב‬
‫עומדת בין שני אהלים ומתיימת ומאחזת ימין ושמאל במדה האמצעית עד שנמצאו אברהם‬
‫ויצהק נאהזים ביעקב ‪ ,‬אברהם ימין יעקב יצחק שמאל יעקב ‪ ,‬וזהו סור הכתוב השלישי‬
‫מכריע ביניהם כין מדת א״ל שהיא חסד ובין מדת אלהים שהיא דין ‪ ,‬נמצאת למד בי‬
‫השם הגדול יהרה יתברך שהוא עומד באמצע הוא כלול בחסד ודין וזהו שאמרו בפירקי‬
‫היכלות מימינו היים משמאלו מות ‪ .‬ואחר שידעת זה יש לנו להודיעך כי מכאן תבין היאך‬
‫כל השמות וכל הבנויים וכל המדות הם נאחזים כשם יהו״ה יתברך ‪ ,‬וזהו שאמרו בספר‬
‫יצירה היכל הקדש מכוון באמצע וזהו סוד שם יהו״ה שהוא באמצע בל השמות בין מלמעלה‬
‫בין מלמטה בין מן הצד‪ ,‬וזהו סוד )מלכים א מ( ראיתי את יהו׳ה יושב על כסאו בכל השמות‬
‫והכנויין ופועל פעולותיו ‪ ,‬וכפי הפעולה שצריך לפעול בך מתלבש בשם או■ בכנוי הראוי‬
‫לאותה פעולה‪,‬ושמור עיקר זה תמיר כי הנה תמצא יהרה נקרא לפעמים רחום ולפעמים קנוא‬
‫וניקם ובעל הימה ואיש מלחמה כאומרו )נמום א( אל קנוא ונוקם יהרה נוקם ה' זבעל הימה‬
‫ואומר )םמ!ס ט!( יהו״ה איש מלהמה ואם הוא כולו של רחמים היאך אפשר לומר בו אלו‬
‫הכנויין ■מל דין קשה ‪ .‬אלא באותו הצד של דיין שאמרנו שהוא מעורב עם מדת רחמים‬
‫מתאחזין אלו הכנויין של דין וכפי המרה הראויה כך הכנויין מתאחזים בו ומתלבש בהן ‪,‬‬
‫ונמצא שם יהו״ה כלול ומשוכלל בכולן בהתלבשו במלבוש הראוי לבל דבר ‪ ,‬ושמור זה‬
‫העיקר וממנו תראה שהש״י אינו משתנה בלום כאומרו)״לאכי >■( אני יהו׳׳ה לא שניתי ‪ .‬אבל‬
‫השינוי הוא בפי הרין הראוי מתלבש בכנויין הראויין לגמור הדין אם לטוב אם לרע ‪ .‬ושמור‬
‫זה העיקר הגדול מאד מאד ותראה גדולתו יתברך ועוצם מלכותו ‪ ,‬ואחר שהודענוך אלה‬
‫הכללים הגדולים יש לנו לחזור ולהודיעך בפירוש מה שהתהלנו לבאר בשער זה ולומר ‪ ,‬כבר‬
‫ביארנו שמן הבתר ולמטה אין שם מדה פשוטה שאינה מעורבת עם הבירתה כי אצילות‬
‫ההבטה‬ ‫‪..‬‬
‫ר‪.‬כ‪:‬ו; ' כר ‪) :‬א( זו ר‪,‬יא מדח יעק‪ . 3‬כמכואר ל&ניס כשער ו' כנעוי ה=ד ‪:‬‬
‫וזהו‬
 ‫נה ‪115‬‬ ‫שער ה‬
‫החכמה שנמשכה מן הכתר חייבה כל ההפכים וכל התערוכות וכל דרך האצילות וקשר‬
‫המרכבות ‪ ,‬שהרי החכמה סמוכה לכתר ולבינה ומאחר שהיא סמוכה בין שתי ספירות הרי יש‬
‫להפנים ואחור הפנים מביטות נגד הכתר והאחורים נגד הבינה ומאחר ש‪-‬ש כה פגים‬
‫ואחור הרי היא סכת כל ההפכים והשינויים וכל התעדובות שבעולם ‪ .‬ומכאן נולדו כל פנים‬
‫ואחור ‪ .‬כל לבן ושחור ‪ ,‬ימין ושמאל ‪ ,‬ומעלה ומטה ‪ .‬וזהו אחד מן הסודות העמוקים בקשרי‬
‫מרכבה ואצילות ההויות ‪ .‬והמבין סוד זה יבין כל המרכבות וכל המעלות האצילות שחם‬
‫בצורת ‪ .‬מקבל ומשפיע )א( וזהו סוד אנדרוגינוס ‪ .‬ולא שיש שם צורת אנדרוגינוס חלילה‬
‫חלילה לשם יתברך להאמין דבר כזה ולהוציא דבה ושם רע ‪ ,‬אבל כמו שאמרנו למעלה בסוד‬
‫כל פירקי מרכבה והשרים העליונים שכללם כולם ביחד נקראים אדם לא שהם בצורה שלנו‬
‫או כמונו חלילה חלילה ‪ .‬אבל יש מעלות גדולות נעלמות מלאים זיו וזוהר ומיני מאורות‬
‫וכולם באחד נקראים בשם מוח לא שהם כצורת מוח שלנו או כמוח שלגו אלא שהם‬
‫דמוזים כסוד המוח ‪ ,‬וכן יש כמה עולמות מלאים כל מיני דשן וכל טוב ונדךאים ימי״ן ‪ ,‬וכן‬
‫יש במה עולמות מלאים חשך שאינו מתאהז והוא כלי גבול ונקראים שמא״ל ‪ ,‬וכן יש כמה‬
‫עולמות בצד שמאל מלאים עושר וכבוד ונכסים )ב( ונקראים צפו״ן ‪ .‬וכן כל כיוצא‬
‫בזה ‪ .‬וכדרך זה כל צורת המרכבות העליונות והמחנות והצבאות ‪ ,‬מהן יש כתות נקראים בשם‬
‫עין‪,‬מהן יש כתות נקראים כשם אזן‪,‬ומהם יש כתות נקראים‪ .‬שפתים‪ ,‬ומהן יש כתות‬
‫נקראים פה ‪ ,‬ומהן יש כתות נקראים ירים ‪ ,‬ומהן יש כתות נקראים רגלים ‪ .‬וכל המחנות‬
‫והמרכבות )ג( כאחד נקראים אדם ‪ ,‬וכל אלו המרכבות וכל הצבאות וכל המחנות כולם‬
‫'נקשרים אלו באלו ומקבלים שפע וקיום אלו מאלו ונמצאו כולם מקבלים כה מאור מן הכית־‬
‫וממנו כולם מתפרנסים בהתאהדם בשם יהו״ה יתברך כי סוד יהרה הוא ם־ר בורא הבל‬
‫יתברך וקוצו של יו״ד הוא סוד הכתר ובשם יהו״ה הוא העיקר וממנו יקבלו כל המרכבות‬
‫וכל המעלות כה שפע וקיום אלו מאלו ונמצאו כולם צופים לשם יהו׳ה מקבלים כח מאור‬
‫הכתר ‪ .‬נמצאו כל המעלות מקוצו של יו״ד ולמטה כולם מקבלים כה אצילות אלו מאלו ‪ ,‬וכן‬
‫כל מעלות העולם עליונים ותחתונים ‪ ,‬בעולם המלאכים ‪ ,‬ובעולם הגלגלים השמים והב־כבים‬
‫והמזלות ‪ ,‬ובעולם התחתון ‪ ,‬כולם נקשרים אלו באלו ומתפרנסים אלו מאלו ‪ .‬נמצא כל‬
‫המעלות מקבלות סח וקיום מקוצו של יו״ד של שם יהו׳ה יתברך ונמצאת כל מעלה מכל‬
‫מעלות יהרה יתברך שיש לה שתי פנים ‪ .‬הפן האחד שמקכלת ממי שלמעלה ממנה ‪ ,‬והפן‬
‫השני שבו משפעת טובה במי שלמטה ממנה )ד( עד הגיע לטבור האדן ‪ .‬נמצאת כל מעלה‬
‫ומעלה שיש בה שני ענינים כח קיבול לקבל השפע ממי שלמעלה הימנה וכה ה׳ספע להשפיע‬
‫טובה במי שלמטה הימנה ‪ ,‬ובדרך זה נקראות המרכבות אנדרוגינוס מצד מקבל ומשפיע ‪,‬‬
‫וזהו סוד גדול מסתרי האמונה ‪) .‬ה( והמבין זה יבין סוד הכרובים וסוד תבנית המרכבה‬
‫שעשה שלמה המלך בב״ה )ו( ויבין היאך מן הכתר ולמעלה כל המרות של הסד ורהמ^ם‬
‫וכל‬
‫)יא( וזהו סוד אנדרוגינוס ‪ .‬כלומר םו‪.‬ד מציאות אנדרוגינוש למשה בסוד הדמוח והדוגמא למעלה כשאר כל אדם שהוא‬
‫בצורת המרכנה ‪.) :‬ב( ונקרשיש צפון‪ .‬כמנואר לפנים בכעד ו' ככנוי צפון ; )ג( כאחד נקראיס בשס אדס‪ .‬והוא הנזכר‬
‫בספרי המקובלים אדה העליון והתפארה הוא עיקרו כמו בביתר למעלה נסער ג' ככינוי נצח כי הוא הראש והזרועות למעלה‬
‫ראש בסס‪ :‬ופחד והנצסים וחשוקיש והמעיר וברית היסוד ופריעת העשרה המלכות ונקשרו לג' עליונות מוס ומחשבה‬
‫ולשון יסוד הכל שאנו מדמים אותם לאבר על דרך דמיון כתיבת ראובן בן יעקב לראובן פמו שפירש‬
‫ה ספדה ) ‪ p‬ע די הגי ע לגיבור ה א רן‪ .‬וע״ד הסוד רי׳ל למלכות ‪ ) :‬ה( והמבין זה יבין סוד הכרובים ‪ .‬פירוש שהיו‬
‫כמקבל ומשפיע כ מ עי איש ולויות ‪) :‬ו( ויבין היאך מן הכתר ולמעלה כל המדית וכר ‪ .‬כלומר כל תר״ך מאומת‬
‫שממנו אור הפלש נטוות כמו שפירש למעלה בתחילת‪ -‬ביאור כינוי שס זה ‪:‬‬ ‫־‬
 ‫שער ה‬ ‫‪116‬‬

‫וכל טוב כולן שלמות ופשוטות ואין בדזן תערובת דין לא מעט ולא הרברו ‪ .‬ויפין שאץ מן‬
‫הפחד ולמעלה צד דין ולא דבר קושי כלל אכל הכל שמחה וצהלה וששון וכל טוב וכל זיו‬
‫וכל מאור שאין דין בו כלל כי אם מצד האהודים ‪ .‬והאחורים מתחילין מן החכמה ולמטה ‪,‬‬
‫וכמה אהורים יש שנקראים פנים וכמה פנים יש שנקראים אהודים ‪ .‬והסוד כולו כלול במקכל‬
‫ומשפיע ‪ .‬וכשתבין הסוד הגדול הזה תבין מה שאמרנו מן הכתר ולמטה אין שם שם פשוט‬
‫שיהיה כולו חסד גמור או רהמים גמורים אלא קצת דין מעורב כו ‪ .‬ואין לך שם שיהיה כולו‬
‫דין נ מור אלא קצת רהמים מעורבים בו ‪ .‬וזהו סוד קשר המרכבות ואצילות המעלות וסוד‬
‫הצינורות וההמשכות ‪ .‬וסוד בל מה שזכרנו בכאן יש כלל גדול בתורה והוא סוד )נמדנר ד(‬
‫)א( ולא יבאו לראות כבלע את הקודש ומתו ואין לי רשות לפרש בכתב יותר מזה ‪ .‬נמצאת‬
‫י^מד כי כל שמות הקודש וכנויין הנאנדים בשם יהו״ה יתברך 'כולם מעורבים אלו באלו‬
‫וכולם מתפרנסים אלו כאלו ובולם בין של ימין בין של שמאל כולם כוונה אהת להם והיא‬
‫הדבוק בשם יהו״ה יתברך כי ממנו יבא השפע וההיים והקיום ‪ .‬ולא תהשוב בדעתך כי‬
‫כתות •סל ימין ושמאל למעלה חולקין אלו עם אלו או שונאים אלו לאלו או מכחישים אלו‬
‫י'אלו הלילה והם )ב( אלא כשתראה אותם כהולקים אינם אלא בנושאים ונותנים בדין להוציא‬
‫משפט בני העולם לאור בדין אמת ‪ .‬וזהו כלל למדת הסד ודין והסוד )בראכית כי‪ (-‬וילבו שנירש‬
‫יחדיו וכור )חהלים יט( משפטי ה׳ אמת צדקו יחדיו כלומר הבל כוונה אהת כי כולם מוסכמים‬
‫כהסכמה אחת והיא הדבוק בשם יהו״ה יתברך ‪ .‬וזהו שאמרו הז״ל אין למעלה לא קנאה ולא‬
‫•מנאה ולא ההרות ‪ .‬וא״ב מהו זה שאלו עומדים לימין ומזכין ואלו עומדים לשמאל ומחייבין ‪.‬‬
‫־ע כי כל זה להוציא המשפט לאור ולקבל כל נברא הדין הראוי לו ‪ ,‬אבל של ימין ושיל‬
‫שמאל למעלה אהת היא להדבק בשם יהו״ה יתברך ובל הכתות האלו בין של ימין בין של‬
‫שמאל אוהכין זה לזה ‪ .‬וזהו שתקנו בברכת יוצר המאורות בולם אהובים כולם ברורים כולם‬
‫כבורים כולם עושים באימה וביראה רצון קוניהם ‪ .‬והתבונן זה עד מאד ותראה מה שפירשנו‬
‫הלא הראה כי הקדושה בולם מתבוונין לגמרה ביהד )ג( כי זהו אחד מדרכי היהוד הגדול ‪.‬‬
‫ולפיכך אמרו בברכת היוצר וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שטים זה מזה ונותנים באהבה‬
‫רשות זה לזה להקדיש ליוצרם בנהת רוה וכולם כאהד עונים באימה ‪ .‬וכיצד עונין כתות של‬
‫ימין אומרים קדוש ושל שמאל אומרים ברוך ואלו ואלו כאהד אומרים ימלוך ‪ ,‬הזוכים להבין‬
‫כוד זה יבינו כיצד הוא הסכמת כולם ביהוד השם יתברך ‪ .‬וכל זה שאמרנו מן השורה ולפנים‬
‫שזהו סוד חומות המקדש העליון ‪ .‬אבל מן ההומות ולהוץ )ד( יש בתות רעות לצד שמאל‬
‫ואינם למעלה ני אם למטה ‪ .‬וראש בל הכתות הרעות היא ס ^ א ל ואלו כולם בעלי קטטה‬
‫־משטמה ואינם מכלל בני הצר המלך אלא הוץ לשלש מחיצות וחוץ לחומות המקיפות את‬
‫המהנה )ררד‪-‬י ה( כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש שלש מהנות הזכיר בפ׳ זו )ה( ואיני בפירוש‬
‫הדבר הזה עכשיו ‪ ,‬ואומר עוד)‪-‬־=( ולא יטמאו את מהניהם אשר אני שובן בתוכם ‪ .‬ואלו הן‬
‫הכפירים‬
‫)"א"( ולא יכהו לרלוח כנלע לח הקדש ‪ .‬כנר ידכיח כי כלי הקודש געשו כדמוה רמזים וכרוח עליונוה לכן הזהירם‬
‫שנא יכאו לראוח אוחש כאשר יכהו לכילעלם ממקומם ולהשימם כל אחד לחוך נרהיקו כפני עצמו פן יהרבו לרשוש‬
‫כמקום רמיזהם ג"כ איזה פירוד וקציצה אך כאפר הם כהיכור לקשר אהד אדוקיה זה כזה אז הכא יכול לראוח כהם ‪:‬‬
‫' ב ( אלא כשתראה אוהם כהולקיס ‪ .‬פירוש כאשר חראה מן הפכוקים רומזים כי אלו הפחות ומדות רולקים ‪:‬‬
‫י'ר‪ (.‬כי זהו אהד מדרכי הירוד הנדול ‪ .‬כהו כנחנאר ככוף שכיר ד׳ עניין הקדושה ‪ ) :‬ד( יש כתות רעוח לצד‬
‫■שמאל ‪ .‬כנר כיארתי ענין זה כולו כשכיר א' ככינוי כאר שכע וכשער כ' ככינוי גיוב וכיארהי שם ג״כ כי כמאל‬
‫היא כנגד התפארת ‪ ) :‬ה( ואיני כפי' הדכר הזה עכשיו ‪ .‬כוונת הענין כולו שר״ל מיז לכל מדריגות הקדש שמן‬
‫המלכות ולמכיה כנון היות הקדש וארכע מינו ת שכינה וכל ההיכלות כמו ככיארתי למעלה כשער כ' ככינוי טוכ‬
‫ואלו‬
 ‫ג ט ‪117‬‬ ‫שער ה‬
‫היפירים שואגים לטרף ‪ .‬ועל מי אמר הכתוב שלא יטמאו ודאי שהוא מדבר על אותם‬
‫בלומר אלו שחוץ לשורה מצפין מתי יבשלו בני אדם כחטא ובטומאה ויקטרגו עליהם‬
‫למעלה ויצא מן הדין שיתגום בידיהם של אלו המקטריגים והיודעים דבד זה יודעים כמה ראוי‬
‫להזהר מן העבירות )א( וזהו שארז״ל יורד ומשטין עולה ומקטרג נוטל רשות ונוטל נשמה‬
‫דז״ש )י‪:.‬נים קד( הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אבלם ‪ .‬אם תתבונן בזה תבין שאמר‬
‫בכאן לשון א״ל ולא אלהי״ם והטעם הוא כי האל יתברך שהוא מדת החם ־ והרחמים מעכב‬
‫שלא יתנו לטרף הכפירים כי מדת אל כמו שהודענוך מלמדת זכות על בני העולם שלא יפלו‬
‫ביד הבפירים‪ ,‬והמבין סוד זה)ב( יבין פרשת איוב בתהילה ‪ .‬ויבין כי איוב )ג( אע׳פ שהיה צדיק‬
‫נטור מהוייב היה לאותו העונש וזהו סוד )אייג ■״( ויבאו בני האלהים להתיצב על יהו״ה ויבא‬
‫נם השטן בתוכם ‪ ,‬ואין לי רשות לגלות עכשיו‪ ,‬יותר ‪ ,‬והנה הכפירים משטינים למטה את האדם‬
‫ועולים למעלה ואומרים עבירה זו עשה פלוני תנוהו בידינו כי אלינו הוא והדי מדת אלהיט‬
‫משמאל אינה מעכבת שהרי היא מלמדת עליהם חובה ומי מעכב מדת אל שמלמרת זכות‬
‫כמו שאמרנו למעלה ולפיכך הכפירים מסדרים טענות ושואגים לטרוף ולבקש מאל אכלם לפי‬
‫שהוא מעכב על הכפירים ‪ ,‬ואחר שהודענוך אלו הכללים •הגדולים ראוי לנו לבאר ביאור הכנויין‬
‫שהן תלויין ב;׳ שמות הנזכרים למעלה להודיעך היאך הכנויין של מרת אל מעורבת מרת‬
‫הדין עם החסד שלהם וכיצד הכנויין של אלהים מעורבת מדת הרחמים עם הדין שלהם ‪.‬‬
‫וכמו בן ראוי להודיע כמה הוא ש־עור התערובות בכל כנוי וכנוי מהם ‪ ,‬או היאך מתערבים‬
‫אלו עם אלו והיאך נקשרים אלו באלו ‪ ,‬וקודם שנכנס בביאור זה יש לנו להודיעך כי )ד( כמו‬
‫שאמרנו באברי המרכבה שהם נקראים עי״ן ‪ ,‬או אז״ן ‪ .‬או י״ד ‪ .‬או רנ״ל ‪ ,‬ואינם לא עין ולא אזן ולא‬
‫יד ולא רנל ממש אלא כנויין ודמיון כך יש לך לרעת כי יש למעלה במרכבה ענינים‬
‫שנקראים מים )ג׳( ואש )ר( ורוה )ח׳( וארין )ט׳( וחלילה הלילה שיהיו מים או אש או‬
‫־וה או ארץ כמו אלו שלנו ‪ .‬אבל הם דרכים עליונים נוראים ונקראים לפי מדותיהם בשמות‬
‫הללו אבל אינם כמו אלו במו שאמר דבי עקיבא לתלמידיו כשאתם מניעים אצל אבני שיש‬
‫טהור אל תאמרו מים מים שנאמר )ת‪:‬ליפ קא( דובר שקרים לא יכון לנגד עיני ‪ .‬ובפרקי היכלות‬
‫פירשו יותר דבר זה ואמרו כי יש היכל ידוע למעלה וכשמגיעים שם אותם העולים למרכבה‬
‫שאינם הנוגים ונראה להם בתוך אותו היכל ענינים נחלים והוא מדמה בדעתו שהם מים‬
‫והוא שואל ואומר מה טיבן של אלו המים מיד קול יוצא מלמעלה ומכריז על זה האיש‬
‫שהוא ממנשקים הענל ומיד נענש ‪ ,‬וא״ב דאבונן היאך נלו למקום זה שאין מים ממש ומזה‬
‫תבין‬
‫לאלו הניקטריגיס עומדים לארוב מר‪.‬י יכנשז לבנים להטוף השפע הטיב בעו; בני סדם נהתעורדוח עציהם ככ‪ 1‬ו‬
‫שפירש בשער א׳ בכינוי באר שבע ‪ ) :‬א( וזהו שארז״ל יורד ומשטין ‪ .‬פירוש משטה אס האדם מדרך הטונה כ־ הות‬
‫השמן הוא היצר הרע ועולה ומקטר‪ :‬ואומר פלוני עבר עבירה פלונית מנוהו בידי עד שנוטל נשמחו ‪) :‬ב( יבי; סוד‬
‫ברשת איוב בתתלה ‪ .‬י פי' מה שאמר בתחלת אותה הפרשה מביאת השטן בתוך בני האלהים וקטרוגו שהענין כולו כמו‬
‫שאמר בסוד הכפירים שואגים לטרף ‪) :‬נ( ואף כי היה צדיק נמור ‪ .‬הקדוש ב״ה לא עביד דינא בלא דינא יובן ג' כ‬
‫אותה פרשה כי מחויב היה לאותו עונש בסוד ה;לנול שהרי אמר איש היה בארץ עון שכבר היה וזהו שאמרו‬
‫רז״ל איוב בן יבמה היה א״כ אפשר שהיה צדיק בן רשע כי נענשה בשכבר חטאתה בהיותה בגוף הראשון שזהו סוד‬
‫הצדיק זרע לז בצדיק בן רשע וזהו ששתק כאשר השיב לו אליהוא הן כל אצה יפעל אל פעמים וש‪:‬ר עש גבר‬
‫שרמז לו זה השוד והוא לא ידע להשיב לו עוד חשובה ניצחת כמו שעשה לחביריו ובשכבר הוא עצמו א מי תם‬
‫אנכי לא אדע נפשי כלומר לא אדע אם נפשי כבר חטאת אש לא ויש מקובלים אומרים כי נשמתו היתה נשמח‬
‫יעקב והיה מחוייב לאותו עונש בעבור האחיות שנשא ואם קבלה נקבל וברוך היודע כי הרבה יש להשיב על זה‬
‫אפשר כי לכך אמר הרב ואין לי רשות לגלות עכשיו יותר ‪ ) :‬ד( כמו שאמרנו באברי המרכבה‪ .‬היינו למעלה בשמוך‬
‫וב ההדרז‬ ‫'‬
 ‫שער ה‬ ‫‪118‬‬

‫חסין לשאר הדברים לאש ולרוח ‪ .‬וכן הוא אומר עושה מלאכיו רוהות משרתיו אש לוהט ‪ .‬ואל‬
‫יעלה כדעתך שהן אש או דוה כמו אלו אלא שמותם על כוד מדותם ‪ ,‬ואדר שהודענוך זה יש‬
‫לנו לחזור ולהודיעך סוד כל הכנויים הנמשכים בכוד אלו הג׳ שמות שהם א״ל אלהי״ם‬
‫יהו״ה ולהודיעך כי יסוד מים כלול במדת אל ויסוד האש כלול במדת אלהים ויסוד הרוח כלול‬
‫כשם יהו״ה יתברך ויסוד הארץ כלול במדה הנקרא אדנ״י ‪ .‬והנני מודיעך סוד נדול ‪.‬‬
‫היסודות הם ארבעה והחילוקים הם שלשה כיצד א״ש רו״ח מי״ם כלולים במדת אלהי״ם א׳ל‬
‫יהרה והמצא אש מכאן ומים מכאן ורוח באמצע )א( וזהו סוד )נלא‪:‬יח א( והארץ היתה תהו‬
‫ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהיט מרהפת על פני המים והמצא הרוח מרהפת בין אש‬
‫למים ‪ .‬כן המצא שם יהו׳יה יתברך בין אלהים ובין אל ‪ .‬ובית קיבול של נ׳ אלו מי הוא הארץ‬
‫כמו שכתוב והארץ היתה תהו ובהו וגו׳ בן בית קיבול של ג' שמות אלו שהם א״ל אלהי״ם‬
‫יהרה הוא אדנ״י כי כל הדינין שדנין בב״ד של א״ל אלהי״ם יהו״ה כולן מופרים אותם ביד‬
‫אדנ״י לגמור אותן ולפיכך תמצא כי אדנ׳י גומר כל הדינים שדנין למעלה בעולם התהתון‬
‫)ב( והמבין זה ויבין סוד )כס כג( דבר האיש ארנ״י הארץ קשות ‪ .‬ויבין סוד )יהו‪:‬ע ג( הנה‬
‫ארון הברית אדו״ן כל ד אדן ‪ ,‬יבין דברים אלו על מתכונתם ‪.‬‬
‫)זהו סדר קבלס הכמיים מל כה לאוהס היודכים למהח כמו הגמל יהברך(‬
‫)ועיין מסודוח אלו זוהר בראשיח דף י״ב עמוד ד׳ ומכס ואילך ועיין לעיל(‬

‫ה‬ ‫ו‬
‫בינה‬ ‫בתר‬ ‫חכמה‬

‫חסד‬
‫יצחק‬ ‫י י י ג ׳ • •יי‬
‫‪-^\-y‬‬
‫‪.‬‬ ‫א בר ה ם‬
‫אלהים‬ ‫י חוה‬ ‫אל‬
‫אש‬ ‫רוח‬ ‫כים‬
‫אדיר‬ ‫נורא‬ ‫גדול‬
‫שופט ‪ ,‬דיין‬ ‫נושא עון ועובר על פשע‬ ‫רהום והנון‬

‫חזק‬ ‫אמ ת‬ ‫הסין‬

‫כביר כה ‪ .‬איש מלהמה‬ ‫מרום ‪ ,‬רם‬ ‫ארך אפים ‪ .‬רב הס־‬

‫גבור‬ ‫נוצר ח ס ד‬ ‫קדו ש‬

‫פוקד עון ‪ ,‬משלם גמול‬ ‫שוכן עד ‪ ,‬קדוש‬ ‫הסיד ‪ .‬פולה‬

‫אש גדולה‬ ‫רוח בינוני‬ ‫גדם רבים‬

‫רוח חזקה‬ ‫מים בינוני‬ ‫אש חלוכה‬
‫מים מעמיס‬ ‫אשי בינוני‬ ‫רוח )בינוני( ]חלושה[‬
‫ונהקדמ ת הספר ; ) א( וזהו סוד וה)(רן היתה תהו ונהו והושף על פגי חהוס ‪ .‬כלומר ר״ל יהוד האש שהו*‬
‫רשך שם כלא מראה כמו שפירש למעלה ותהום הוא הדים והדר כי הרוה מרספס ניניהם ‪) :‬ג( והמכין זה ויכיך‬
‫סוד‬
 ‫ם ‪ 9‬ע‬ ‫שער ה‬
‫ה מ ב ׳‘ ] ס ז ד ס ת ל י ה מ ל כ ב ה בענין השטות והבנויין יבין סוד ביד של ם־>לד‪,‬‬
‫ומה היא המדה המלמדת זכות או המלסרת הובה‬
‫או המכרעת ביניהם ‪ ,‬ויבין סוד מה שאמרנו שאין לך מרה מן הכתר ולמטה שאינה מעורבת‬
‫במדה אחרת ‪ ,‬ויבין היאך המרכבות כולן טריקות זו בזו ‪ ,‬ויבין מדוע חילוק השמות והיסודות‬
‫הוא לשלשה חלקים ‪ ,‬ומדוע הם ארבעה ‪ ,‬וכן הילוק אותיות השם הגדול )א( שהן נ׳ וכללן ד׳ ‪ ,‬דע‬
‫כי חילוק אותיות הש״י שלש שהן ארבע וכן חילוק היסודות שלשה שהן ארבעה והטעם כי‬
‫חילוק הרסודות שלשה הם ‪ ,‬מים כנגד אש ‪ ,‬ורוח מכרעת בינתים ‪ ,‬והארץ בית קיבול לשלשתן‪.‬‬
‫וכפי שיתגבר אחד מאלו השלשה יסודות בארץ כך הפעולה נעשית בארץ ‪ .‬וכמו כן שלשת‬
‫אותיות יהיו יתברך כנגד א״ל יהרה אלהי״ם ‪ .‬אל כנגד אלהים ‪ ,‬יהו״ה מכריע בינתיים ‪ ,‬ואדנ׳י‬
‫שהיא מדה אחרונה היא בית קיבול לשלשת אלו השמות ‪ .‬וכפי שיתגבר אחד משלשה שמות‬
‫אלו כך הפעולה נעשית ע״י אדנ״י ‪ .‬כיצד אם גברה מדת החסד שהוא א״ל על אחד מכני‬
‫העולם או כולן כך גומרת מדת אדנ״י אותה והיא מטיבה למי שהדין נותן כמו שאמרנו‬
‫למעלה‪ .‬ואם נברה מדת הדין שהיא אלהים כך היא נוטרת ומענישה את הראוי להעגישן כפי‬
‫שיצא מן הדין ‪ .‬וזהו סוד )ניאשית מג( דבר האיש אדנ״י האר״ץ ‪ .‬וכשתבין זה תבין סוד הכתר‬
‫עליון הנקרא אהי״ה שכולו רחמים והוא המשפיע ואינו מקבל ‪ .‬ותבין סוד אדנ״י שהיא הספירה‬
‫האחרונה שכולה דין והיא מקבלת ואינה משפעת ‪ .‬וצריך אני להאיר עיניך בדברים הללו כי‬
‫סתומים וחתומים הם והנני רומז בכתב אבל אגמור לך כל הדברים בקבלה על פה בע״ה ‪.‬‬
‫סוד הספירה האחרונה מקבלת ואינה משפעת כמינה )פי׳ בהצילוח( אכל בכל מה שלמטה‬
‫הימנה היא משפעת )ב( ולפיכך נקראת אדנ״י ‪ .‬ומה שאמרתי לך שכולה דין מצד עצם‬
‫אמתתה אכל כשהיא מתמלאת מן הספירות שעליה הכל כפי המלוי ‪ ,‬אם הסד חסד ‪ ,‬ואם‬
‫דין דין ‪ ,‬ואם רחמים רחמים ‪ ,‬והבן זה מאד ‪ .‬הנה הודעתיך בראשי פרקים כיצד מרת אדנ״י‬
‫מתמלאת משלשה שמות וכיצד פועלת בנבראים כפי הדין ‪ .‬ובדרך זה תבין בהיות המים‬
‫או האש או הרוח מהפכין בארץ )נ( כי כפי גבורתם בארץ תהיה הארץ פועלת ‪ .‬ואהר‬
‫שהודענוך זה הכלל הגדול מכאן תוכל להבין הטעם מדוע אדנ׳י הוא בית שער לתפלות ‪,‬‬
‫ומדוע הוא ב׳ד של מטה ‪ ,‬ומדוע הוא מוחץ ורופא ממית ומהיה ‪ .‬וראוי אתה לעיין ולהבין‬
‫מאת כל טח שביארנו כשער הראשון שהוא שער אדנ״י וכשתהבר אותן הדברים שביארנו‬
‫שם עם הדברים שפירשנו עתה במקום זה אז יראו עיניך וישמח לבך ותראה כי כל הדברים‬
‫כאין על סדר חכמת י״י יתברך‪ .‬תבין מדוע נקרא אותה המדה אדנ״י שהיא כמו אדנ״י העמודים‬
‫שהן בית קיבול לווי העמודים )ד( בסוד ו׳ה )ה( ‪ .‬ותבין מדוע נקראת בא״ר או י״ם או אר״ץ‬
‫או שאר השמות שכתבנו בשער הראשון ‪ .‬ובכאן נשלם ענין זה בפירוש המויין ‪ .‬ועתה בע״ה‬
‫נבאר שאר השמות שנקרא בהם שם יהו״ה יתברך בענין שתשיג כהן חכמה ותזכה להדבק‬
‫בשמו‬
‫סוד דבר האיש אדני הארן קשוח ‪ .‬פירוש כמו שגברה מה״ד שעליו כך הוא‪ .‬גומר להעניש ולדכר קשוח בחלן ולכך‬
‫נקרא אדני הארץ כי הוא הממונה לגמור ולדון נ איז כפי הדיינים שדנין עליו מלמעלה ולכך אמר גס כן הנה ארון‬
‫הברית אדון כל הארץ כי נוכל לומר גם כן שמלוח אדון כל הארן חוזרות ג״כ למלוח ארון הפריח ור״ל הנה ארון‬
‫הכרית שוכן בו הוא אדון כל הארץ ‪ ) :‬א( שהם נ׳ וכללן יי‪ .‬כי עיקרו של שם הם אוחיוח יה״ו וה״ה אחרונה שהיא אוח‬
‫הרביעי ממנה אינו אות מסולק באני עצמ‪.‬ו שהרי כבר הוא נרשם בו קודם ‪ ) :‬ב( ולפיכך נקראת אדנ״י‪ .‬שהוא לשון‬
‫אדני העמודים ‪) :‬ג( כי כפי גבורתם בארץ תהיה הארץ הועלת‪ .‬פי' כגון במחצבים וצמחים וכל פעולתה כי האדן לעולם‬
‫עומדת ואינה פוענח רק עיקר פעולתה כפי החהסכות היסודות שעליה בה ‪ ) :‬ד( בהוד ו״ה ‪ .‬פירוש בסוד וא״ו‬
‫המשפעת לה׳ ‪ ) :‬ה( ותבין‪.‬מדוע נקראת באר ים‪ .‬מפני שהם נם כן בית קיבול וארץ שהיא נם כן מקבלת כל היסודות‪:‬‬
‫ורחאחד‬ ‫■‬
 ‫שער ה‬ ‫‪120‬‬

‫בשמו הגדול יתברך ויתברך לעדי עד אמן • ו א ח ר שהודענוך אלה העיקרים הגדולים כשס‬
‫הגדול יהו״ה יתברך צריכין אנו לבאר לך מקצת מן הכנויין מלבד אלו שזברנו ‪ .‬ואינם בנויים‬
‫בדמיון אלו האחרים שהזמ־־גו אבל הם כדמיון רגלים מודיעין אותנו גדולת מעלתו יתברך‬
‫ומורים איתגו הדרכים שבהן נלך דרך ישר לעלוייו של שם יהו״ה יתברך ‪ .‬דע כי זה השם‬
‫יהו״ה הגדויל קורין אותו המקובלים קו האמצעי והטעם לפי שהשם הזה הוא הדגל הגדול‬
‫שבו יתאחזו כל סדרי המרכבה וכל שמות הקודש בין מלמעלה בין מלמטה בין מן הצדדין‬
‫במו שהודענוך כבר ‪ .‬ובו יתאהזו כל הספירות כולן לפי שהוא עומד באמצע ונוטה לכל‬
‫הצדדים ומתאהד בהם וכולן מתאהדים בו ‪ .‬וזהו שאמר בספר יצירה היכל הקדש מכוון‬
‫באמצע ‪ .‬ופירוש קי האמצעי הוא סוד אות ו׳ של שם יהו״ה יתברך שהיא עומדת במקום השש‬
‫והיא כדמיון קו בתווך כך זה השם מתפשט למעלה למעלה עד אין סוף בסוד הכתר )א( ומתאחד‬
‫בשם אהי״ה בסוד קו העליון והוזר ומתאחד למטה בשם אדנ״י ואחר כך חוזר ומתפשט לצדדין‬
‫וכל הצדדין מתאחזין בו מכל צד סביב ‪ .‬נמצאת למד כי ר של יהו״ה יתברך היא עומדת‬
‫במקום כל השם שלם ובה מתאחזין כל השמות כולן ‪ .‬ולאותן היודעין סוד המרכבה מתברר‬
‫כי בהיות אות ר של שם מתפשט מכל צד )ב( עליו נאמר )שיי ג( פשטתי את כתנתי ואז‬
‫היא מתייחדת עם ה׳ אחרונה של שם ‪ .‬וזהו סוד קו האמצעי בכל מקום ‪ .‬והרי אות ו׳ ראשה‬
‫של מעלה סובלת סוד הכת״ר והחכמ״ה והבינ״ה ‪ .‬אמצעה סובלת סוד הגדול״ה והגבור״ה‬
‫והתפאר״ת ‪ ,‬תחתיה סובלת הנצ״ח וההויד והיסו״ד וסימן )נרו‪51‬ית י( תחתים שנים ושלישים‬
‫תעשה ‪ .‬נשארת ה' אחרונה של שם מתאחדת עס אות ר כמו שאמרנו וזהו סוד שנקראת‬
‫אות ר של שם קו האמצעי ועומדת במקום יהרה ‪ ,‬וזהו סוד אות ר של יעקכ וסוד ואלהי‬
‫ה חיייי ם כלומר העץ שספירת הבינה הנקראת חיים‬ ‫יעקב ‪ .‬וזו היא הספירה הנקראת‬
‫מתאחדת בו ‪ .‬כי זהו סוד היהודי*׳ ׳ העליון )ג( בשלש הספירות העליונות ‪ .‬ולפיכך הוא‬
‫עומד בתוך הגן)ד( ותרגם אוגקלום ע״ה במציעות גינתא שהוא קו אמצעי כמו שביארנו‬
‫ועל ירי העץ הזה מתאחדת הבינ״ה עם מלכות כי שתי ההי״ן של שם המיוחד מתאחדות‬
‫בקו האמצעי זו למעלה וזו מלמטה ‪ .‬העליונה נקראת חיים והיא סוד חיי העה״ב והיא סוד‬
‫)יניאל יס וישבע בחי העולם ‪ ,‬אבל חי העולמים היא מרת יסו״ד החיים שמושך עין החיים‬
‫מן הבינ״ה וכולן גמשכין מקו האמצעי שהוא גוף האילן עד שמגיעים למדת יסו׳ד )ה( ואז‬
‫נקראת חי העולמים ‪ .‬וא״כ התבונן כי השיי לא הזהיר אדם הראשון שלא יאכל מעץ החיים‬
‫ולא מנעו ממנו ומי יתן ויאכל ‪ ,‬אבל מנעו שלא יאכל מעץ הדעת לפי שכמה קליפות חיצונות‬
‫מתאחזות בו )ו( ויהיה גורם קיצוץ ופירוד אבל ע*ן החיים לא נמנע מאדם הראשון תחלה ‪,‬‬
‫אבל לאחר שחטא אדם הראשון וקצין בנטיעות והפריד אלוף לא נתנוהו להתקרב לעץ‬
‫החיים‬
‫) א( ומחאהד בשם אהי״ה בסוד קו העליון‪ .‬כמבואר מציורה כמו שפירש למעלה בניסור סוד אוח ג' של שם ונם השס‬
‫במספר הקדמי עולה קו ולכך אמר כי היא כדמיון קו ‪ ) :‬ב( עליו נאמר פשטהי אח כחנסי ‪ .‬מבואר למעלה ‪:‬‬
‫)ג( בשלש כפירוח עליוגוח‪ .‬כי החפארח צריך להחאחד בשינה שהיא הקושרס השלש ססירוח עליונוח לאהד וזהו היקוד‬
‫העליון שאמר וצריך שחתאמד ג״כ עם המלכוח בסוד הו׳ ספירוח אהרוח כמבואר לקמן בסוף השער ובהסלח שער ס׳‬
‫שאלו הס שני פרקי הייסוד והחיבור שמחחברים ומחייהדיס פ״י החפארח שהוא גוף האילן המייסד אח הכל למעלה‬
‫ולמטה ‪ ) :‬ד( והרגם אונקלוש במציעוח גינחא ‪ .‬פירוש באמצע כל הספירוח הנקראים נן ופרדס ב ‪ b‬מקום ושחי‬
‫הההי״ן שמזכיר האהה רומזת לבינה כמו שיחבאר במקומו בסוף שער ס' והשניה למלכוה כמו שנחבאר בסוף שער‬
‫א' והוא״ו שבאמצע השם שרומז לחפארח הוא הקו האמצעי ה מחירם יחד ‪ ) :‬ה( ואז נקראח חי העולמים‪ .‬כי הוא‬
‫מקהל מעולם העליון שהוא העולם הבא ומשפיע במלכות שנקראח ג"כ עולם על שם הנהגח העולם הזה והיסוד מחיה‬
‫אותה על כן נקרא חי העולמים ‪) :‬ו( ויהיה גורם קיצין ופירוד ‪ .‬פירשה■ הענין כולו בשער א' בכינוי ען הדעת ‪:‬‬
‫לפי‬
 ‫ס א ‪121‬‬ ‫שער ה‬
‫חחיים )א( לפי שחטא וחשוד היה ואין עץ החיים מושג אלא ע״י עץ הדעת ‪ .‬מ עץ‬
‫הדעת הוא בית שער שבו נכנסים לעץ החיים ‪ ,‬כי עץ הדעת )ב( סודו עץ של ספירת דע׳ת‬
‫שהיא הקו האמצעי ‪ .‬כמו שעץ החיים הוא עץ של בינה כך מלכות הוא עין של דעת ‪.‬‬
‫וםיטן ה׳ ו׳ ה ‪ /‬סוד ה׳ ראשונה חיי׳ם ‪ ,‬סוד ר עץ החיים ‪ ,‬סוד ה׳ אחרונה עץ הדעת ‪,‬‬
‫)ג( וסוד זה הוא קשר היחוד לאותם היודעים סתרי האצילות ‪ .‬וא*כ שמור דבר זה מאד‬
‫ותמצא שאחר שהטא אדם הראשון בעץ הדעת נעשה חשוד ונמנע ממנו עין החיים ‪ ,‬וזהו סוד‬
‫שאמר )נייזשיה ג( הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח נם‬
‫תורה‬ ‫מעץ החיים ולפיכך וישלחהו י״י מגן עדן ‪ .‬ודע כי הספירה הזאת נקראת‬
‫לפי שמשה רבינו עליו השלום לבדו זכה להתקרב לשם הגדול הנקרא יהויה‬ ‫שבכתב‬
‫עד( וננש משה לבדו אל יהו״ה וזהו )דנייס לג( ולא קם נביא עוד בישראל‬ ‫וזהו סוד‬
‫כמשה אשר ידעו יהו״ה פנים אל פנים ולפיכך נאמר ב! )נממי יג( פה אל פה אדבר בו ומראה‬
‫ולא בחידות ‪ ,‬ולפי שמשה רבינו עליו השלום נסתכל באספקלריאה המאירה שנכנס לפנים‬
‫מן ה׳ אחרונה להשיג קו האמצעי וזהו ומראה ולא בהידות ‪ .‬אבל כל שאר הנביאים לא‬
‫נחנבאו אלא על ידי נצח והוד וה״א אחרונה של שם מעכבת להם ושומרת הפתח שלא‬
‫יכנסו ‪ .‬ואחריה היו מביטים ‪ .‬ולפיכך כל נבואתם על ידי דמיון ‪) .‬ד( וזהו )ילי‪:‬ע ע( וביד‬
‫הנביאים אדמ״ה ‪ .‬כי ה״א אחרונה של שם כבר הודענוך שנקראת אספקלריאה שאינה‬
‫מצוחצחת שאין לה מאור מעצמה וסוד ו׳ של שם נקראת אספקלריאה מצוחצחת ‪ .‬זהו שאז״ל‬
‫כל הנביאים כולם נתנבאו על ידי איספקלריאה שאינה מצוחצחת שנאמר וביד הנביאים‬
‫אדמה ‪ .‬אבל משה רבינו ע״ה נכנם לאהל ע׳י אספקלריאה מצוחצחת הה״ד )מדני ע( ותמונת‬
‫יחו׳ה יביט ‪ ,‬והסוד הזה כי משה רבינו ע״ה נכנם לאהל )ה( וישמע את הקול מדבר אליו ‪.‬‬
‫וזהו‬
‫) א( לפי פחמא וספוד היה ‪ ,‬פירוס ספוד לפיאמר כחי הפוקוח הם ולכך נ מנ ע ממנו ההפגה מז ה כ‪:‬גד מדה וגזר‬
‫שלא יוכל למזור ולהפיג בו ולאכול ממנו בעני! שיועילנו פד פיסיה לעולם אע"פ שיחזור בחשובה וזהו סומרו סן‬
‫יפלס ידו ואכל וחי לעולם מלה פן פבא על ומי לעולם ולא על שליסוח היד בו ורמז כ־ לא יוכל האדם עוד להמשיך‬
‫מליו המ״ם ממנו ולהדבק בו עד לעחיד לבא בזמן התחייה כמבואר במערכח הטעם ‪ ) :‬ב( סודו ען פל םפירח‬
‫דפח‪ .‬כמבואר בשער א' בכינוי ען הדעח ‪) :‬ג( וסוד זה הוא קפר הי סו ד‪ .‬כי בפני הההי״ן סוד היסוד והקישור‬
‫כסו שפירש בסמוך והוא״ו היא הממברח אותם ובן מזה לקמן בסוף פער ח' ‪ ) :‬ד( וזהו וניד הנביאים אדמה‪ .‬בכאן‬
‫רמז קצת מענייני מראות הנבואה וסיבותיה כי עיקרה היחה מתוך המלכות בשבע היכלותיה שנרשמו ונפחלשלו ממנה ‪.‬‬
‫היכל אמד לכל סדה משבע מדוח החמחונות כמו שזכרתי פעמים ובפירושי למערכה בפער המרכבה הארכתי בביאוק‬
‫והנה כל הנביאים לא השיגו למעלה מכלל אלו ההיכלות אלא שכל נביא ונביא כפי כס השגתו ובהירת עיני שכלו או‬
‫מלושסו היחה הבסתו בהן במראה נבואתו מחוך מחיצות כסות ומדריגוח שלמטה הימנה כי יש מי שרואה אותה מתוך‬
‫מחיצה אחת ויש מחוך שנים או שלשה מחיצות או יוחד כפי קיצור יד המשיג וכסי ריבוי המחיצות לנביא רבו‬
‫דמיונותיו במראה נבואתו ורבו המשלים והחידות בסגנון נבואתו וזהו אומרו וביד הנביאים אדמה שירצה בו כפי יד‬
‫זכח כל נביא מל' ואם לא מצאה ידו או אולי ירמוז למלכות הנקראת יד שבה כל הדמיונות וזהו אומרו גם כן שהיו‬
‫עומדים על הפחח דהיינו באלו ההיכלות והיא מעכבת ושומרת להם לבלתי יכנסו לתוכה למעלה מכל שבע היכלותיה‬
‫לקוצר כח השגתם רק היו מביטים מאמריה והקול נשמע להם מנצח והוד שמשם יניקת הנביאים וזהו אמרם ‪W‬‬
‫בכל הנביאים נחנבאו ע״י אספקלריא שאינה מצוחצחת אבל מרע״ה לזכות עין שכלו וטוב מזגו לא נעלם לו מכל היכליה‬
‫הרב ועלה בהבטתו לעליון שבהם עד הכנכו לתוך המלכות ולכך לא היחה נבואתו ע״י דמיונות ומשלים וחידות רק‬
‫ע״י אספקלריא‪ .‬מצוחצחת וישמע אח הקול מדבר אליו מהחפארח אבל גם הוא לס עלה למעלה מהמלטת‬
‫כמו שביארתי בשער א׳ בכינוי אהל מועד ובספר המערכת בשער אדם ובמרכבה נבאר כל העניין בביאור יותר דק‬
‫ועסוק כי הנה דברתי בו ע״ד היותר הקל נמתחילים ב עיון‪ ) :‬ה( וישמע אח הקול מדבר אליו ‪ .‬ר׳ל הקול הידוע שהוא‬
‫התפארת הנקרא קול גדול בספרים ע׳׳ש עיקר קבלתה שהיא הגדולה ונם המלכות נקראת בת קול על שמה וממנה הבת‬
‫מל‬
 ‫שער ה‬ ‫‪122‬‬
‫וזהו שנקרא נאמן ביתו )א( מה שלא שמר אדם הראשון שלא עמד בנאמנות‪):‬ב( אב^‪:‬שאר‬
‫הנביאים לא זכו להבנס לאהל‪ ,‬ודי ל מ בין‪).‬ג( וז״ש פני משה כפני חמה פני יהושע־?פנו‬
‫לבנה ‪ .‬ואף על פי שאמרו ששמואל ‪.‬היה שקול כמשה ואהרן‪ .‬ונקרא‪ .‬נאמן‪.‬לא נכנם לאהל‪.,,‬‬
‫אבל כמו שמשח היה נאמן לפנים בביתו של יהו״ה הנקרא ‪ .‬בית אל כך‪ .‬שמואל נאמן‬
‫במדתן־ של ־נביאים )ד( וזהו שאמרו כמו שמשה רבינו נאמן במדת הגדול׳ה וחגבור׳ה‬
‫והתפאר״ת כך שמואל הנביא ע״ה נאמן במרת נצ״ח והו״ד שהם ׳מקום יניקת חנב?«וום‪;-.‬‬
‫ואחר שהודעתיך זה דע כי תורה שבכתב היא סוד השם הזה הנקראת יהו״ח יתברך ולפיכך‬
‫כתיב תורת יהו׳ה תמימה ‪ .‬והנני מבאר ‪ ,‬דע כי כל התורה היא)ה( כמו םוד צורתו של יהו׳ה‬
‫יתברך ואם ח״ו יחסר בה אות אחת או נוסף בה אות אחת אינה תורת יהו״ה^לפי־שאימעז‬
‫צורת סוד זה השם ‪ .‬וכבר ידעת מה שהודעתיך בשער הזח כי‪'.‬השם‪ .‬הגדול יהו׳ח יתברך‬
‫הוא העיקר והשורש והוא גוף האילן ושאר כל שמות הקודש הם ענפים נמשכים‪ ‘-‬באילן‬
‫מכל צד סביב ושאר כל הכנויין הם נארגי‪.‬ם על שמות ‪.‬הקודש הנקראים‪ :‬ענפים וא״ב הרי‬
‫התורה כולה כמו מדת סוד שם יהו״ה יתברך ‪ .‬וא״ב שמור זה ימאד כי עיקר־ גדול• הוא ותבין‬
‫תורה שבכתב שהיא סוד שטו הגדול ולפיכך נקראת התורה עץ היים כאומרו)״=לינ‪ (.‬עץ חיים‪:‬־היא‬
‫למהזיקים בה ‪ .‬והלא תראה כי נקראת ע*ן‪.‬החיים כמו שפירשנו לבזעלתבי קו •האמצעי נקרא‬
‫עץ ההיים ‪ .‬אבל מה שאומר בסוף פסוק ‪.‬זה )ש?( ותומכיה מאושר תומכי התורה תם‪ :‬שני‬
‫עמודים שהם נצ״ה והו״ד‪ .‬ואתה פקח עיניך והבן‪ ,‬ויש לי לעוררך עוד שהתורה כלולה ביטי״ן‬
‫ושמא״ל כמו ששם יהו״ה יתברך שהוא באמצע וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו‬
‫ומשמאלו כך התורה בולה כלולה מימין ־ומשמאל וזהו •סוד מצות ‪ .‬עשה ומצות לא תעשה‬
‫)ו( שאלו לימין ואלו לשמאל )ז( והתורה ‪:‬באמצע ‪ .‬ולפי שהתורה בלולה־ טכל ז׳־־מםפירות‘‬
‫אמרו ז״ל שנתנה בשבעה קולות אבל האומרים שנתנה )עיין בשפע טל בסוד מנצסך( בה׳‬
‫קולות נתכוונו אל המקום שמשם יצתה ממקור העדן‪ .‬והמקום אשר משם יצאתה נקראת חיא‬
‫ראשונה של שם וזהו סוד ה׳ קולות וחמשה הומשי תורה ‪ ,‬ודע כי הספירה הזאת ‪-‬נקראת‬
‫ופירוש הדבר כי כמו שהשם המיוהד יהו״ה יתברך הוא _מכוון_ באמצע‬ ‫בכל התורה‬
‫וכל הצדדים פונים לו ובו בולם מתאחדים מלמעלה ומלמטה ומן הצדדין כך סדת אמת‪ .‬כלולה‬
‫‪ :,‬מ כ ל‪ :‬ל‬ ‫‪.‬‬ ‫■י •‬ ‫'‬
‫קול בא לחכמים וחסידים ‪ ) :‬א( מה שלא פמר אדם הראשון שלא עמד ננאמנוס ‪ .‬כי להיוחו מעפה ידי‪-‬׳הסט ימכרך‬
‫עצמו מן הראוי היה ליכנס על ידי אספקלריא מצוחצחת יו ה ד ממשה יבינו ע״ה והנה הוא• לא עמד גגאמנוח ‪P‬‬
‫מיד בכניסתו לאהל מועד שם הבדילו מן העליונים ונשלל ממנו גם כן ההשגה העליונה כמו ׳ ששירש בססוך מדה־ כנגד‬
‫מדה ‪ ) :‬ב( ושאר הנביאים לא זכו כלל לימם אל חזך האהל ‪ .‬רק עמדו על האתח לחולשח כחס לעמוד בהיכל המלך‬
‫כמו שפירש ושמואל נכנם יוסר מכל שאר הגביאים מוץ ממשה עד שהיה גאמן ביס להפיג באור בהיר מנצח והוד פ״י‬
‫יסוד כמו שהשיג משה מצדולה וגבורה ע״י החפארח להיוהו נכנס לפני לפנים פביח •המלכות ‪ .‬וז הו ■אמרו ‪.‬׳כמו‬
‫שמשה היה נאמן לפנים בביהו של ה׳ הנקרא בית אל שהוא המלכות כך היה־ שמואל׳ נאמן במדסן ־פל‬
‫נביאים ‪ .‬כלומר נאמן בניח במקום ממנו שהוא שננד מדחן של נביאים ולכך נקרא נסרכן נאמך ״פנ»■‬
‫שאמר‪ .‬הכתוב כי נאמן שמואל לנביא ‪) :‬ג( וזש״א פני משה ‪:‬שסני־ חמה ‪.‬־ שירוש שהיתה השגתו בחסארס‬
‫הנרמזח בחמה מה שי‪.‬יו שאר הנביאים כמו יהושע מפיגים במלכוח הנרמזח ■בלבנה‪ ) ■:',‬ד( גזהו׳‪-‬שאמדו‬
‫כמו שמשה וכו' ‪ .‬פירוש המקובלים אמרו כן וכספר הזוהר ועל דא הוא ישקול שמואל כמשה ואהרך מה חשה‬
‫ואהרן בהרין סכרין דלעילא אוף הכי שמואל לתתא כנוונא ד אינן תרץ ■ סכרין ומאן אינון ינצח והוד־ וכבר ידעת‬
‫כי מ פ ה הלוי ואהרן הכהן מדתם חסד ופחד ‪ ) ■-‬ה( כמו סוד צורת שסיהו״ה‪ .‬כי כל ההורה כולה נארגת על ה מג רי ס‬
‫)ו( שאלו לימין ואלו לשמאל‪ .‬כי מצוח עשה מצד החסד כדי שיחול כח •החסד והרחמים במקיימי‬ ‫שמ״ש בהקדמה‬
‫מצות־ו להביאם ‪':‬היי ע״ה ומצות ל״ח מצד הפחד להזהירנו כלא‪.‬גמשוך ארר הכהות הנשפעמש משם גי• הם‪*,‬עצמם יפגעו‬
‫בו בדבר ובהרב וירדפגו עד הרמה ‪) :‬ו( והתורה באמצע ‪ .‬ר״ל כלל ההורה וסיפוריה כהוא באמצע מצות עשה‬
‫ול״ת‬
 ‫סב ‪123‬‬ ‫שער ה­‬
‫סכל !לאותויות כולן‪-‬ראשן וסופן ואמצעיתן‪ .‬ולפיכך אטלו זיל פי אמ ת הותמו ׳של הלןב׳ת‬
‫ופה •טעם אמרו כי אמת הוא ‪ ,‬כבר ידעת ' כי שם׳ יהו״ה הוא באמצע ושם א״ל טימץ‬
‫ושט אלהי״ם‪-‬פשמאל וכשהשם '‘ תברך ־דן‪-‬את בריותיו כתות הימין מלמדיים ־וכיולד וכתות‬
‫ך‪,‬שםאל מלמדים חובה כמו שחולענוך )א( וכשנגמר הדיין נגמר בשלשתן של^־ימין ושל‬
‫שטאל טוענים והוא• יתברך פוסק 'הדין ודווא באפצע ולפיכך כתוב בחותמו ־אמת להודיעך‬
‫בי־ כל צבאות האותיות שהם מאל^ף ועד מ״ם שהוא באמצע הפכו לזכותו בימין וכתות‬
‫האותיות שהן'מן המ״ם ועד התי״ו הפכו לחובתו מן השמאל וכשגמרו אלו ואלו ללמד עליו‬
‫עליו זכות'או חובה נגמר הדין כתכלית הדקדוק והשלמות; וכמו שאמרתי■ לך ‪ ,‬א״ל מימין^‬
‫יהו״ה באמצע ‪ ,‬אלהי׳׳ם מ שמאל‪ ,‬כך תמצא אל׳ף עם בל צבאותיו •מימין ׳מ״ם באמצע‬
‫וממנה עד תי״ו וכו׳ תי״ו עם כל צבאותיו משמאל וכל צבאות כ״ד שלמעלה הכלולים‬
‫בסוד האותיות נשאו ונתנו כדין וכשנגמר הדין נגמר כשלש כתות הנקראים אמ״ת ולפיכך‬
‫אמרו‪-‬הותמו של הקכיי׳יה יתברך ויתברך אמה וזהו )חהלים י״( משפטי יהרה אמת ‪ .‬ולפי‬
‫שאמת הוא• סוד הקו האמצעי ניתן ליעקב שהוא באמצע והסוד )מיכה י( תתן אמת ליעקב ‪.‬‬
‫כיצדי אברהם שהוא רזסד לימין ‪' ,‬יצחק שהוא פהד לשמאל ‪ ,‬יעקב שהוא אמת באמצע ‪.‬‬
‫ועיז נאמר־ משפט אמת שפטו כלומר שיהיו שלשה ימתעסקין בדין כי ב״ד ׳של שנים הצוף‬
‫וזוא ‪ ,‬הרי לך'מבואר בכ״מ שאתה מוצאאמ״ת הכוונה למרה הממוצעת הכלולה'מכל'■הפגים‬
‫ומכל הצדדין ‪ .‬וכן תמצא'תודח שבכתב‪ -‬שהיא סרד• קו האמצעי והיא כלולה )כ( מימין‬
‫וימעזמאל כמו שהודענוך נקראת גם הייאיאמת ‪ ,‬וזהו )מלאכי נ( תורת אמת היתד‪ .‬בפיהו‪ .‬נמצאת‬
‫למד כי מדת אמית היא המדה האמצעית והיא כלולה מן הכל ולפיכך נקרא בשם זה יהרה‬
‫יתברך ‪ .‬וזו היא הספירה הנקראת גם ׳ יייא ת ס א ר ת וצריך אתה לדעת מד‪.‬ו ענין‬
‫תפארת ‪ .‬כבר הודעננך מ שם יהרה יתברך‪ ,‬הוא גוף האילן ובו העיקר ובו הכל מתייחד‬
‫והענפים מכאן ‪,‬ומכאן טתאחזים כה■ והוא׳ יתברך פועל בכל ומושל בכל‪,‬וכ שהוא דן א ת‬
‫•בהיותיו ופועל בהם־כפי‪ :‬יושר ‪.‬משפטו כבר הודענוך שהוא מתלבש מלבוש הראוי לאותה‬
‫הפעולה ‪ .‬ואם מתלבש מלבוש של הסד מצא הדין להטיב את הבריות כמו שהודענוך בשער‬
‫זה ‪ .‬לפיכך נקרא בכל שם ושם ובכל כנוי וכנוי בפי שהשעד‪ .‬דא‪.‬ויה ‪ .‬וכל אותן המלבושים‬
‫זךבנויין‪.‬נקראים תפארת ‪ .‬הלא תראה כתוב )שמוה כה( ועשית בנדי קדש לאהרן אחיך‬
‫מ הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כהתן‬ ‫לכבוד ולתפאר׳ת וכתיב )'־״’=‬
‫יכהן ‪.‬פא״ר‪ . -‬־ וכתיב )‪:‬ם( לשום לאבלי ציון לתת להם פא‪.‬ר תחת אפר ‪ ,‬וכתיב‬
‫)יוייקאג «( פארך׳ חבוש עליך ואלו הן תפילין ‪ .‬ועל דרך זה פקח עיניך וראה למה נקראת‬
‫ד קו הא‪.‬םצעי שהוא שם יד‪,‬רה יתברך תפארת לפי שהוא כלל הכל והוא המושל‬
‫מכל‪ .‬והוא‪ ,‬המתלבש^ בכל השמות כפי שרואה שהשעה ראויה ואותם המלבושים )ג( נקראים‬
‫■תפארת מה‪ .‬שאין אחת משא‪.‬ר הספירות יכולה‪ ,‬להקרא כן לפי שאין לך ספירה‪ ,‬מתלבשת‬
‫מכל השמות‪-.‬ובכל ■הכנויין כמו שם יהרה י תברך‪ ,‬ואם המקובלים קורין לספירת בינה‪ ,‬פאר‬
‫'אין קויין לה תפארת לפי שהביינד‪ ,‬הוא סוד המלבושים המפוארים'שטתפאר בהם שם יהרה‬
‫יתברך )ד(‪ ,‬וכמו שקורים לתפילין פא״ר כך קורין לביג״ה פא״ר אכל שם יהו״ה יתברך‬
‫שהוא‬ ‫'‬ ‫■ י ‪.‬‬
‫ול״ת ‪ ) :‬א(‪ .‬וכשנגמר הדין נגמר נ ג׳ כהות ‪ .‬הנקראות אמת נוסריקו! אש מיס תפארה כהס הג' כר‪,‬וח עליונות ח ס ד‬
‫זפתד ותפארת שהוא מלה ■המכריע ניניהם ‪) -:‬ב( מימין ושמאל‪ .‬כי הוא הוד מ״ע ומל״ת כמו שניאר כסוף כינוי‬
‫■שלפני זה כפוף ‪) :‬ג( נקראים ‪- .‬המדה הזאת תפארת כי היא מתפארת נהתלכשות כל אוהן הכהות כין חסד נין דין‬
‫ורחמים וגס היא תפארתם והדרם של אותן הכוחות ויופיים נראה על ידה נעכור שהיא אמצעית ורה‪-‬׳מדת כנולה ;‬
‫) ד( וכמו שקורין לתפילין פאר כך קורין לנינה פאר ‪ .‬כי ההפילין של ראש הם ה;קר־'‪,‬ים כ״ר נמו שד‪,‬מר הכד‪,‬וכ‬
‫פארך‬
 ‫שער ה‬ ‫‪124‬‬
‫שהוא קו אמצעי נקרא תפארת כאמרו )ד״ג ‪ ft‬כט( לך יהו״ה הגדול׳ה והנבור״ה והתפאד״ת ‪.‬‬
‫גדול״ה מימין ‪ ,‬גבור״ה משמאל ‪ ,‬תפארית באמצע ‪ .‬ובן אברה׳ם יצחיק ויעק״ב ‪ .‬אברהם‬
‫מימין ‪ ,‬יצחק משמאל ‪ ,‬יעקב באמצע ״ ובן א״ל אלהי״ם יהו׳ה א״ל מימין ‪ /‬אלהי״ם משמאל ‪,‬‬
‫יהו׳ה באמצע ‪) ,‬א( ובן כה״ן בימין ‪ ,‬לוי בשמאל ‪ ,‬ישראל באמצע ‪ .‬וזהו סור )ישעיט מט( ישראל‬
‫אשר בך אתפאר ‪) .‬ב( וא׳ת והרי המלבושים עשויים לבהן לבבוד ולתפארת ולא לישראל ‪,‬‬
‫דע )ג( בי הבהן הוא המבהן את השם הגדול יהו׳ה יתברך ומפאר את י׳י עם קהל עדת‬
‫בגי ישראל ‪ .‬כי קהל ישראל הם התבשיטין שהשיי מתפאר בהן ‪ .‬ואחר שהודענוך זה דע‬
‫כי לבך נקרא תפארת לפי שהוא יתברך מתלבש בכל מיני שמות הקדש והבנויין למיניהם‬
‫בל אחד בשעתו כמו שהכהן מתלבש בבגדי כהונה לשעה ידועה ונקראת תפארת וכמו‪.‬‬
‫שהחתן מתלבש בגדי עדי בחתן יכהן פאר ‪ .‬והתבוגן זה מאד בי צורך גדול הוא להבין‬
‫אותו )ד( כי תפארת פירוש הוא לשם יהו״ה יתברך ולפיכך אמר לך יהו״ה הגדולה והגבורה‬
‫והתפארת בלומר לך שם יהו״ה יתברך כל צבאות ימין וכל מיניהם ותכשיטיהם הנלןאין‬
‫בשם גדול׳׳ה ולך ג״ככל צבאות שמאל ותכשיטיהם הנקראין בשם גבוריה‪ ,‬ובאלו של ימין‬
‫ובאלו של שמאל אתה מתפאר ומתלבש בפי שאתה רואה שהשעה צריכה ‪ .‬והתבונן זה עד‬
‫מאד ותדע למה נקרא שמו יתברך תפארת ‪ ,‬עור יש לנו לעוררך על סוד גדול והוא ‪,‬‬
‫)ה( כי סוד התיקונים העליונים הנכךאים זקן הם סוד תפארת וזה הענין סוד גדול מסודות‬
‫המרכבה אבל הבל הולך אל מקום אחד כענין שפירשנו בתפארת ‪ .‬וסוד )מפלי כ( תפארת‬
‫בחורים כחם באמת כי הבוהות כולם כלולים בספירת התפארת ולפיכך הוא מנצח את‬
‫הכל‬
‫פארך הנום עציך והם הרומזים לבינה ונקראים פאר ע״ש פהם מפארים סח האדם כך הנינה נקד ‪ 6‬פ פאר ע׳ ב‬
‫שמחפאר סוד יהו׳יה יחברך ; ) א( כהן בימין לוי בשמאל ‪ .‬כי הכהן הוא המכפר ונאמר כי בחסד יכופר עון והלוי‬
‫ממונה על השיר שהיו צריכין להרים קול בכח שהוא מצד הגבורה ולכך נפסל בשנים בהפסד שלהבה הכמות‬
‫מהם ‪ ) :‬ב( וא״ח והרי המלבושים עשויין לכהן לכבוד ולתפארה ולא לישראל ‪ .‬כלומר וא״כ היה לו לקרות מדת החסד‬
‫תפארת ‪ :‬ו מ שיב)ג( כי הכהן הוא המכהן‪ .‬ועובד למדת התפארת ומפאר את השם עם קהל עדת ישראל שהם שאר‬
‫המדוח וכינוייהם שהשם מתפאר בהם והנה הכהן מביאה לו הכשיטין ומלבושיו וזהו פאר העבד נ״כ בהביאו עליו‬
‫חכשיניי אדונו מלבושיו ונווניו לאדונו ‪ ) :‬ד( כי תפארת פירוש הוא לשם י״י ‪ .‬פירוש כי שם התפארת אינה שם‬
‫העצם לאותה מדה כמו גדולה וגבורה שהם שמות לעצמות הגדולה והגבורה אלא הוא שם על תיקון הדבר‬
‫ותפארתו בדבר אחר במלבושים או תכשיטין וא״כ שם זה הוא פירוש לשם הגדול והוראת גדולתו ותפארתו שהוא‬
‫מתתקן ומתקשע בכל השמות וכחוח אחרות וזהו אמרו בסוף הענין ג"כ כי תפארת ממש כדמיון פירוש הוא וכלל למעשה‬
‫מרכבה כי אלו התכשינוין והפארוח הם כלל כל המרכבה וכן הוא פירוש הפסוק לך י״י הגדול׳׳ה והגבורה ואז‬
‫הוא התפארת ‪) :‬ה‪ (.‬כי סוד התיקונים העליונים הנקראים זקן הם סוד תפארת ‪ .‬סוד התיקונים ושערות הזקן‬
‫ארוך מאד ונעלם מאד ואנו אין לנו אלא הכלל כי כל זה רמז ומשל להשפעת הרחמים הגמורים מלמעלה כזקן מלא‬
‫רחמים בדיקנא חיורא ושער רישיה כחלג תיור בעתיק יומין וכבר הזכיר מזה למעלה בכינוי אלהים כי מדת‬
‫הרחמים גמורים של מעלה נקרא זקן ע״ש תיקוני הזקן שהזכירו בספר הזוהר שפרשת נשא בחלק האידרא שהאריך‬
‫שם בעניין אלו התיקונים ושערות הזקן ויצא להם זה מן הכתוב כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן ונו׳ ‪ .‬כשהשם‬
‫מתעלה ומתלבן בלובן הרחמים ומתקן בי״ג מכילין דרחסי עילאין אפר עוד יתבארו לפנים בראש שפר י' ומתקשגית‬
‫בנכל הצדדין כזקן הזה אשר שערותיו מתפשטים ויורדין מכל צד עד סנטירו כן שפע השמן הטוב הידור הזקן יור־‬
‫מלמעלה ראש דרך סנטירו ע ד אמצע לבו שהיא מדת התפארת וממנו מהתקנת ראש האשה )ועיין מ סו דו ת אלו‬
‫ב כ פ ר מעיין ה ח כ מ ה ו ב ס פ ר ע מ ק ה פ ל ך ו ב כ ת בי ה א ר״י ז״ל( וכן אומר שם בהאי אדם שרי ותקן כללא דכר‬
‫דנוקיא כד אתחקין דיקנא בתקוני שרי מחדו מבין תרי זרועי באתרא דסלויין שערי דדיקנא דאחקרון תפארת‬
‫ואתפשט האי תפארת ותקין תרין חריין ואשחליף לאחוריי ועביד נולנלסא לנזק בא כולה סתימה מכל ססרוי בשער‬
‫א' בפרצופא דרישא ובכללא חדא אתעביד בהאי תפארת אדם דכר ונוקבא דכללייהו אתקרי אדם הה״ד כתפארת‬
‫■אדם לשבת ביה מאי ביה דא דרגא דנוקבא כדכתיב ונות בית תחלק בלל ‪ .‬וע״ז העניין בולו סובב מ׳ש הרב כאן‬
‫ובאמת‬
 ‫ס ג ‪125‬‬ ‫ה‬ ‫?טער‬
‫הכל ‪ .‬והיודע סוד שערות הזקן ידע סוד התפארת ‪ ,‬ומכור זה נולדו )א( כל פרקי המרכבה‬
‫כי מן התפארת נתפשטו לכאן ולכאן ‪ ,‬וסוד זה סתום והתום במה שאמר הכתוב )ב( )י‪:‬זעיה‬
‫מד( בתפארת אדם לשבת בית וסוד מה שאמר שלמוז )״שלי י״( ותפארתו )ג( עבור על פשע ‪.‬‬
‫זהו סוד היותו יתברך ויתעלה לעד מתפאר בנבראים אהר שהטאו בהיותם הוזרים בתשובה‬
‫ודי למבין ‪ .‬עוד יש למעלה כסוד הכתר מיני זוהר וחסד ורחמים וכולן לבנים ובהם משגיח‬
‫בעין הרחמים ומקשט את שם יהו״ה יתברך בהן בבגדי לבן ונקראים תפארת והם כלים של‬
‫זוהר ונקראים נצ״ח חס״ד ותפאר״ת ‪ .‬ובהם מתפאר שם יהו״ה יתברך ומרחם על עולמו וכל‬
‫אלו הענינים העמוקים עדיין תשיג בהם השנה גדולה בע״ה ‪ .‬וא״ב שמור עד מאד עיקרים‬
‫אלו ש־ודענוך בענין תפארת כי צורך גדול הוא להבין המלה כי תפארת ממש בדמיון פירוש‬
‫הוא וכלל למעשה מרכבה ולכל שמות הקודש והכנויין שהשם הגדול יהרה יתברך מתלבש‬
‫והסוד )״שלי ג( יהו״ה בחכמ״ה יסד ארץ‬ ‫ומתפאר בהן ‪ .‬והכפירה הזאת נקראת בתורה‬
‫כונן שמים בתבונה ‪ .‬בדע״תו תהומות נבקעו ‪ .‬דע כי הזכיר בבאן שלש ספירות הנמשכות‬
‫מן הכת״ר מקוצו של ירד והם חבמ״ה ובינ״ה ודע״ת וסוד דעת הוא קו האמצעי והוא וי*ו‬
‫על שם שהוא נושא שתי זרועות ‪ .‬אל מימין ‪ ,‬אלהים משמאל ‪ ,‬והוא באמצע ‪ .‬וזהו בדעתו‬
‫תהומות נבקעו ‪ .‬הלא תראה כי הבקיעה כין שני דברים הוא ‪ .‬כי דעת שהוא קו האמצעי•‬
‫עומד בין ימין לשמאל והוא הבוקע ביניהם ומתיים את שניהם ומשלים ביניהם ‪ .‬זה הכלל‬
‫בכל מקום שאתה מוצא דע״ת שלישי הוא ומכריע ביניהם ‪ .‬ומה שאמר בחכמה ובתבונה‬
‫ובדעת כאמרו אברהם יצהק ויעקב הרי יעקב שלישי ומכריע כן הדעת שלישי ומכריע ‪.‬‬
‫ואם תקשה ותאמר היאך הדעת שלישי להכמיה ולבינ״ה בי אינו‪ .‬שלישי זולתי לגדול״ה וגבוריה‬
‫כעגין א״ל אלהי״ם יהו״ה או אברהם יצהק ויעקב או גדול״ה וגבור״ה ותפאר״ת‪ .‬דע כי סוד גדול‬
‫הוא ‪ .‬והנני מאיר עיניך בקצת דרכיו 'ככר הודעתיך כי קו האמצעי אף ע״פ שמתאהז עד‬
‫הימין יעד השמאל הקו האמצעי לבדו עולה למעלה ומתאחז בכת״ר בסוד אות וי״ו שהיא‬
‫במקום כל השם ונשארים למטה במקומם גדולה וגבורה ואינם עולים יותר ממקומם ‪ ,‬אבל קו‬
‫האמצעי שהוא■ סוד וי״ו עולה עד אין סוף ‪ .‬והגה תמצא כל השבעים שרים מקיפים לגדולה‬
‫ולגבורה ‪ ,‬וכמו שגדולה וגבורה אינם עולים ממקומם למעלה כך ע׳ שרים של העו״ג א־נש‬
‫יכולים לעלות מן המקום שנאהזים בו אבל ישראל הם נאחזים בקו האמצעי כמו שהודענוך ‪.‬‬
‫וכמו שקו האמצעי עולה עד אין סוף בך ישראל הדבקים בו עולים עד אין סוף ‪ .‬וזהו סוד‬
‫ירכיבהו‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬
‫ונאמת כוד ההקוניס הם הוד החפארת והכל הולך אל מקוס אחד כמו שכילש נחעאדח כי גבחחקן ר״ש העליון‬
‫נ־יקונים ומדוחיו הנה זה ג״כ סיכח הספארח וסיקונים כמדוהיה וכומוהיה כמו שפירש אלא כי זה כינוי לזקן מלא‬
‫רחמים בהדרת זקנו וזה לבחור נאה ומקושש נמלכוניו מזויין נכל כוחוסיו כענין שאמר הפארת כ‪-‬מודיס כמם ו אהי ה‬
‫תליא וכו' חד תיקונא בכל פירקי המרכבה ‪ .‬וזהו אומרו ומשם נולדו )א( כל פירקי המרכבה כי מן התפארת נראה‬
‫יפייס והדרם והתפשכיות כחותם כמו שפירש בסמוך ‪ .‬והסוד החתום ) ב( כתפארת אדם לשבת בית ‪ .‬ויובן ממם‬
‫שהבאתי מן הזוהר כי כשהמלך בביתו עם המלכה ויחזרו המלבושים על שניהם אז הוא ההידור והקישוש והתפארת‬
‫תלוי בהתעוררות‬‫יי'״־ וכל העולם בברכה ושמחה והזכיר הרב לחתום העניין ברמז מפואר כי סוד ההידור הזה '‬ ‫•השלמה‬
‫הההתונים בהתקששו נם הם במעשיהם יחזרו מדרכם הרעה כמו כאמר ‪ .‬ותפארתו בהיותו )ג( עביר על פשע ‪ .‬כי‬
‫הוא מתפאר בנבראים בהיותם מוזרים בתשובה ועוזבים חטאם ואם לא אע״ש כן משגיח פעמים בעין הרחמים‬
‫הגדולים העומדים למעלה בתר״ך מיני מאורות למעלה אשר בהם מחנן וררחם אף לשאינם ראויים וזהו שרמז בחוזר‬
‫ואומד עוד יש למעלה בסוד הכתר מיני זוהר וכו׳ ‪ .‬ונחזור באזהרה לבלתי יהרוס המעיין בעיונו ומחשבתו‬
‫לחשוב כי יש שם שערות וזקן ומלבושים ממש כי כינוי ענון הרחמים באלו השמות על הדרך שביארתי ועם זה כבר‬
‫ידעת כי באלו העניינים הכל הולך אמר סוד צורת האיברים שאינם בצורת אברים שלנו רק בדמיון הכתיבה לכוד‬
‫ראובן בן יעקב כמו שפירש בהחלת הספר ולמעלה בזה השער וככר הארכתי באלו התיקונים בפירושי לרקנטי בפרשת‬
‫חצוה‬
 ‫שער ה‬ ‫‪126‬‬
‫)מריס לנ( ירכיבהו על במותי ארץ ומרע׳ה מבשר לישראל ואומר )שם לג( דכחשו אויביך לך‬
‫ואתה על כטותימו תדרוך כלומר אעפ״י שהאומות כולם יעלו למעלה גבול וקץ יש לעלייתס‬
‫שאיגם יכולים לעלות יותר מן המקומות שהם דבקים בהם שהם גדולה וגבורה ‪ .‬אבל ישראל‬
‫שהם דבקים בקו האמצעי שהוא התפארת והוא הדע״ת כמו שהקו האמצעי עולה עד אין‬
‫סוף כך הדבקים בו עולים עמו עד אין סוף וזהו סוד ואתה על במותימו תדרוך ‪ ,‬וסוד ישראל‬
‫אשר בך אתפא״ר ‪ .‬כלומר כמו שהתפארת עולה למעלה עד אין סוף ומתלבש בבגדי הכתר‬
‫ומתפאר בהם כך ישראל הדבקים בתפארת עולים עמו ‪ .‬זהו סוד )ישעיס נם( ישראל אשר כך‬
‫אתפאר ‪ ,‬ואם ח״ו חטאו ישראל וגתרהקו מן הדעת שהוא קו האמצעי כשחופזאין אין להם‬
‫עלייה וגמסרין ביד שבעים שרים וביד אומות העולם בגלות ‪ ,‬וזהו סוד )שם ם( לכן גלה עטי‬
‫מבלי דע״ת כלומר כשגתפרדו מן הדע״ת שהוא עולה עד אין סוף גפלו ביד שרי האומות וזהי‬
‫סוד )סו=ע י( כי אתה הדע״ת מאסת ואמאסך מכהן לי ותשכה תורת אלהיך אשכה בניך גם‬
‫אגי ‪ ,‬הא לך פשר הדברים על הקושיא שהקשתי כי כיצד יהיה הדעת שלישי בין הבט״ה‬
‫וביגה והרי אינו אלא בין גדול״ה וגבור״ה אגבי אתרץ הקושיא בע״ה דע שאילו היה הדעת‬
‫עולה עד גבול הגדולה והגבורה ולא יותר היה לנו לומר שהוא מבריע ביניהם לבד ולא היה‬
‫שלישי לחכמ״ה ובינ״ה אבל מאחר שהדעת שהוא קו האמצעי והוא״ו עולים מלמטה עד סוף‬
‫המעלות עד אין סוף הרי הדע״ת שלישי ומכריע בין כל הספירות עליונות ותהתוגות ‪ .‬כיצד‬
‫הרי קו האמצעי שהוא דעת עולה עד אין סוף שהוא הכתר )א( ואם כן נמצא שהוא אמצעי‬
‫כין חבמ״ה ובינ״ה הקרובים לכת״ר ‪ ,‬וכשהקו האמצעי בין גדולה וגבורה הרי הוא אמצעי‬
‫ביניהם ‪ .‬וכן קו האמצעי שהוא הדעת מכריע בין גצ״ח והוד לפי שהוא האמצעי שהוא הדעת‬
‫העולה בין נצ״ה והו״ד והולך ועובר בין גדול״ה וגבור״ה והולך ועיבר בין הכמ״ה וביג״ה עד‬
‫שמגיע לכתר ומתאחז בו והוא סוד ר בסור שם יהו״ה יתברך שהוא אמצעי בין כל השמות‬
‫והכנויין מלמעלה ולמטה לכל הצדדין וכולם נאחזים בו ‪ .‬והפירוש הוא בטלת הדעת שהוא‬
‫שלישי לחכמה ובינה והוא שלישי לגדולה וגבורה והוא שלישי לנצה והוד לפי שהקו האמצעי‬
‫שהוא סוד הדעת עובר באמצע כולן בגוף האילן עד שהוא מגיע עד אין סוף והוא המחבר כל‬
‫הספירות מלמעלה למטה ומן הצדדין ‪ .‬והגגי מצייר לפניך צורה שממנה תבין הענין וכמו ‪P‬‬
‫שם יהו״ה שהוא קו האמצעי והוא הדעת הוא אמצעי בין אהי״ה ובין אדנ״י מלמעלה למטה‬
‫ודזוא אמצעי כין אל ובין אלהים מן הצדדין זהו העגין במלת דעת שהוא קו האמצעי‬
‫שהוא סוד יהו״ה יתברך וזו היא הצודה ‪.‬‬
‫ואתר‬
‫חצוה בעניין ח' בגדי אהרן ובא'קדו שים בענין הפיאוח ‪ ) :‬א( וח״כ נמצא שהוס אמצעי בין החכמה ובינה הקרובים‬
‫לכתר‪ .‬וי ’ א כי הדעח הוא אמצעי ממש בין החכמה והכינה ולכך הדעח מששיע ומרוה לכל הצדדים בכח החכמה‬
‫והתבונה כעניין שנאמר בחכמה ובתבונה ובדעת בחכמה יסד ארן כונן שמים בתבונה בדעחו חהומוס נבקעו‬
‫במשמעותו כי הדעת הוא בכמוך אחר הבינה ממש ובאמת כאשר תראה בציורי האילנות שציירו בעלי הקבלה תמצא‬
‫הקויס‬
‫כי התפארת ‪.‬קרובה יותר לכתר מקריבח החשד והשחד אליו במדידת ‪V‬‬
‫כתר‬ ‫שביניהם כאשר תראה בהציור שלפניך אף כי היא עומדת להכריע באמצע בין‬
‫החשד והפחד ומעש למשה מהם כי הקו היכר והצנור ההולך אליה קצר מקוים‬
‫בינה‬ ‫וצמרות ההולכות אל החשד והפחד כ׳ הם הולכין בעוות ואלכשון וא"כ הוא קרוב חכמה‬
‫יותר מהם בקבלת שפעתו מהכתר וא״כ הרי הוא כאילו עומד ממוצע בין החכמה‬
‫פחד‬ ‫ז‪ :‬בינה ממש וקרוב להם יותר ולאיתן המציירין חכמה זו ע״ג זו תחת הכתר ביושר חסד‬
‫הנה הדבר פשוש יותר שהיא קרובה להם יותר מהחשד והפחד וכן משמע מן‬
‫תפארת‬ ‫הזיהר שהביא הרקאנשי פרשת תרומה בפשוק לעומת המשגרת חהיין הניבעות‬
‫ושש הארכתי ובפרשת פנחש מביא ג״כ מן הזוהר וכללא דאב ואם ובן מכמה נינה ודעת בגין דהאי ) ת׳( בן נש•‪V,‬‬
‫סימנים‬
 ‫ס ד ‪127‬‬ ‫ה‬ ‫שער‬
‫כתר‬
‫בינה‬ ‫‪n‬‬
‫־‪r‬‬ ‫חכמה‬
‫‪c i‬‬
‫גבורה‬ ‫‪Pv‬‬
‫‪f Z‬‬
‫גדולה‬
‫הו‬
‫‪X‬‬
‫■‪.r‬‬
‫‪2S‬‬
‫‪63s *71‬‬
‫‪g‬‬ ‫‪ft‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ס‬
‫־‪1‬‬ ‫‪3s‬‬ ‫“‪1‬‬ ‫‪^ n‬‬
‫;‪n c‬‬
‫־‪1‬‬
‫‪%‬‬ ‫;‪x‬‬ ‫ס ‪P‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪2‬‬
‫=‪ §i‬״־‪§j‬‬ ‫ס‬ ‫ס ‪'G‬‬
‫‪A‬־‪:‬‬ ‫‪a‬‬
‫נ‪1‬‬ ‫‪r-‬‬
‫‪C a‬‬ ‫ס'‬
‫‪n‬‬ ‫‪b‬‬ ‫מ ס‬
‫^‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪%‬־־*‬ ‫^־׳ מ‬
‫? ‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫מ ‪E‬‬
‫‪r‬‬ ‫^־‪/‬‬ ‫‪S 1‬‬
‫‪tz‬‬

‫‪C i‬‬
‫‪* n‬״‬
‫־‬
‫‪G:‬‬
‫^‪•s‬‬
‫‪2‬ג‬ ‫•‪ r‬רצ^‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬־•• ‪n‬‬
‫‪1‬־*‬ ‫^‬
‫^‪Q n‬‬
‫‪£1‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪'r- a‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪n‬‬ ‫^‬ ‫‪G‬‬
‫פ‬ ‫‪n n‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ P‬ס‬
‫•י ת‬ ‫‪S‬‬
‫‪p‬‬ ‫—׳ ‪Q‬‬
‫‪f j‬‬
‫‪I— a‬‬
‫‪!r‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪n‬‬ ‫^"‪P‬‬
‫& &‬ ‫מ ס‪.-‬‬
‫‪n a‬‬ ‫^‪.‬י ס‬
‫‪-n‬‬

‫‪c‬‬
‫‪P‬‬
‫‪g r‬‬
‫‪n‬‬

‫הוד‬ ‫‪o‬‬ ‫נצח‬

‫‪P‬‬
‫מיכות‬
‫ו א ח ר שהודענוך אלו העיקרים הנדולים יש לנו לחזור ולהודיעך מה טעם שנעים שרים‬
‫נאחזין באברהם ויצחק שהם א״ל אלהי״ם ולא ביעקב שהוא טור יהו׳ה יתברך ‪ .‬דע‬
‫כי כשחטא אדם הראשון הוטלה בו פגימה ונעשה עיטה לכל השרים וגם אפילו לבהות הטומאה‬
‫החיצונות )א( וכולן הטילו בו חמוצן וזו היא זוהמא שהטיל הנהש בחוה ‪) .‬ב( ואע״פ שהדברים‬
‫עמוקים‬
‫סימנים דאנוי ואימיה כי הוא נעצמו רשימת השפעות וסימגים ויגי] כך אקרי דעת דהוא סהדוסק דתרוייהו כי הוא‬
‫'‬
‫הפילו נו‬ ‫'‪,‬‬
‫וכוצן‬ ‫ועיין שם ‪ ). :‬א ‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫עגין ידוע אצלו הארכתי‬
‫‪,‬‬ ‫היודע אותם ומודיע כתם כעליון כדמיון העד שמעיד על‬
‫חמוצן‪ .‬כי כהתעוררוחו נ ח ס או הנני ר והמשיכה כולם עליו ועל כל העולם כמו שפירש נאריכות נשער א' 'ככינוי ען‬
‫הדעת ‪) :‬ב( ומ״ש ואע״פ שהדכרים עמוקים יותר ‪ .‬ירמוז להחדנקוח הכסוח מהקליפות כמוה עליונה כההעוררותו‬
‫נ' כ‬
 ‫‪t I‬‬ ‫שער‬ ‫‪128‬‬
‫עמוקים מתר ‪ .‬וכשגע־שה ‪4‬ופו של אדם הראשון עיסה לחמוצן של השריש וכהות הטומאה‬
‫אותה הזוהמא לא נפרדה מגופו של אדם )א( עד שנזדקקה מעט מעט כצדיקים שבדורות‬
‫כמו הכסף שמצרפין אותו בתוך‪.‬הכור כיצד בא שת וזקק מעט שנאסר )כי^‪:‬יה ?( ויולד בדמותו‬
‫בצלמו ויקרא את שמו שת ‪ .‬בא חנוך וזקק מעט מאותה זוהמא שנאמד ויתהלך הנוך את‬
‫האלהים‪ ,‬בא נח וזקק יותר שנאמר את האלהים התהלך נח ‪ .‬בא שם וזקק יותר שנאמר וישכון‬
‫באהלי שם‪ .‬בא אברהם וזקק יותר)פי׳ כככשן האש( אעפ״ב יצאה ממנו קצת זוהמא בישמעאל‪.‬‬
‫בא יצהק וזקק יותר )פי' שפשט צווארו ע״ג המזכס( ואף ממנו יצא קצת זוהמא בעשו אכל‬
‫יעקב נמצא מזוקק כולו טהור אין בו פכולת ‪) .‬כ( נמצא יעקב צורת אדם הראשון התמימה‬
‫קודם שחטא אדם ולפיכך ישראל נקראים ראשית תבואתה של יהו״ה יתברך ונקראים ככור‬
‫שהם תהלת הבריאה ‪ ,‬נמצא יעקב ע״ה הוא הצורה השלגזה שאין פסולת בו ■כלל ונמצא‬
‫אברהם ויצהק שהיה בהם קצת פסולת כמו באברהם שיצא מטנו ישמעאל יצחק יצא ממנו‬
‫עשו ‪ .‬ו־יפיבך אמר יעקב לבניו כשבא ליפטר מן העולם שמא יש בכם פסולת כמו באברהם‬
‫ויצחק ענו כולם ואסרו שמע ישראל ה' אלהינו ה׳ אהד כשם שאין בלבך אלא אהד כך‬
‫אין בלבינו אלא אהד נמצאת לסד כי יעקב ובניו כולם היו זרע כשר אין בהם פסולת אבד‬
‫אברהם ויצחק היה בהם פסולת ולפיכך יצא ישמעאל ועשו ‪ .‬ובאותו קצת הפסולת שהיה‬
‫באברהם ויצחק נאחזים השרים סכיס שאלמלא לא היה באברהם ויצחק קצת פסולת לא היו השרים‬
‫העליונים יכולים להתאהז בהם כלל‪) .‬ג(־א'כל כמו שהודענו״ מענין השמות והכנויין שאי;‬
‫בהם שם שיהיה כולו פשוט שלא יהיה בו תערובות מ כייזי ד אזנ ד‘‪^ V‬ץ^ת תערובות יש בהם‬
‫ולפיכך הם מתאהזים ומתאחדים זה בזה ‪ ,‬ובן כענין אברהם ויצהק צורך גדול לתקון המרכבה‬
‫והשרים היתה קצת הזוהמא שבהם כדי שיהיה מקוש לשרים העליונים כאותו קצת הזוהכ‪.‬א‬
‫להתאהז בה שאלמלא היו אברהם ויצהק מזוקקים מכל וכל לא יהיו שבעים שרים יכולין‬
‫להתאהז בהם כלל ונמצאת המרכבה הסרה והשרים נפרדים )ד( ואין להם מקום הבור‬
‫לשרים ‪ .‬והנה קצה הזוהמא של אברהם ויצחק נתנה מקום לשרים העליונים להתאחז כהס‬
‫ולפיכך תמצא אברהם ויצהק שניהם משני צדדין מול השרים זה גדסין וזה משמאל זה בכנויין‬
‫של א״ל לימין וזה בכנויין של אלהי״ם לשמאל אבל יעקב ע״ה שהוא מזוקק ואין בו פסולת‬
‫הוא באמצע בין אברהם ויצהק והוא מיוהד לשם יהו״ה העומד באמצע ואין לאהד מן השירים‬
‫הלק בשם יהויה כנזו שהורענוך כבר לפי שהוא באמצע ומי הוא הנוהל שם יהרה יעקב‬
‫ובניו שהם באמצע ‪ .‬ואחר שבאנו כעיקר זה הנני מאיר עיניך כמדרש שארז״ל בענין יעקב‬
‫כ־■( והיה זרעך כעפר האר־ן ופרצית ימה וקדמה וצפונה ונגבה ומהו‬ ‫ע׳ה שאמר לו י״י יתברך‬
‫ל׳ ופרצת לא כאברהם שנאמר לו )■־ יג( שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה‬
‫ונניה וקדמת וימה הרי סיים לאברהם צפונה ונגבה וקדמה וימה וכן ליצחק אבל ביעקב‬
‫מה‬
‫גיכ כתתיד כ;‪-‬ה לרה ש־ו כזוהמא ונג ה לה נ רו ככיכרתי י"כ כה וכיתר מקורות ; ) א( טד שגזדעקז מ״נו‬
‫מעט כצדיקים ‪ .‬הירוכ כאותן הצדיקים בתורו לתקן מקצת המרככות והצצורות כחרד ההכנעה לכולה מצד הניתדה‬
‫ולח יכלו לתקן מכל וכל מנצי התטא כצדה הקלקול וכני דורם שעמדו כמרדם■־ ) ב( למצא יעקב צורת אדם הראשון‬
‫התמימה קודם שתטא אדם ‪ .‬וזהו ארז״ל שוכריה דיעקכ מעין שוכריה דאדם וכשכר הזוהר ועל דא כמה ]צ״ל דמוע!‬
‫)זימנא( כמאל ברכאין מאילנה קדמאם ה״ג רגע יעקב דאיהו אילנא דוגמא דאדש ברכאן מבמאל מעילא לתתא ויעקב‬
‫דידיה גקט כמלא דהוא אשכרך לעילא ועכו להתא וע״ד ויאכק איש עמו ; )ג( אכל כמו שהודענוך מענין השמות‬
‫והכנו״; ‪ .‬לעיל נגיאוד כינוי ־שם ‪) :‬ך( והין מקום היכור לכרי־ ‪ .‬לכך הוצרכו ליחן תלק קצת לא״ה זאתיזה לכתותיהם‬
‫כעכו וישמעאל וככר ידעת כי העליונים צריכים התעוררות ומקום אתיזה מן ההסתונים דאלי׳ש יכונו הדכריש נולן‬
‫לשרשן‬
 ‫פה ‪129‬‬ ‫שער ה‬
‫מה כתיב ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה בלומר לנהלה שלך אין לה מצרים ‪ ,‬והנני מאיר‬
‫עיניך בזה הסוד נהלת אברהם ויצהק יש לה מצרים שהרי שבעים שרים מקיפים סביבותיהם‬
‫)א( והם מצרים ומצירים להם אבל יעקב שהוא קו האמצעי עולת לבדו עד הבתר מקום שאין‬
‫השרים עולים ‪ .‬הרי אין לנהלת יעקב מצרים והוא פודן כל המצרים שהרי בל השרים עולים‬
‫עד הימין והשמאל בנגד אברהם ויצחק אבל יעקב שהוא באמצע עולה לבדו עד הבתר עד‬
‫אין סוף שהוא נהלה שאין לה מצרים ונשארים כל השרים וממשלותם למטה מנהלת יעקב ‪.‬‬
‫והסוד הגדול הזה פי׳ אותו הנביא ואמר )י‪:‬עיה יה( אז תתענג על יהו״ה והרכבתיך על במותי‬
‫ארין והאכלתיך נהלת יעקב אביך וגו׳ ופירוש הפסוק בך הוא עתידין אתם בית ישראל לרשת‬
‫עדן העליון שהוא הבינה ומשם ולמעלה שהוא המקום שאין שם מצירים )ב( ונקרא רהובות ‪4‬‬
‫והרכבתיך על במותי ארץ אלו הן שרי האומות שעולין עד במותי ארץ עד מקום גדולה‬
‫וגבורה אשר שם אברהם ויצחק ותרכבו עליהן שתדרו עולין למעלה מגדולה וגבורה עד מקום‬
‫הבינה להדכק בבתר‪ .‬והאכלתיך נחלת יעקב אביך נהלת יעקב ולא נהלת אברהם ויצחק‬
‫כי נהלת יעקב היא העולה למעלה מכל שרי האומות כמו שאמרנו והיא נהלה שאין לה‬
‫מצרים ‪ .‬וא״ב התבונן סוד נחלת אברהם ויצהק וסוד נהלת יעקב מה הוא ואז ת־טיג נפלאות‬
‫ייי יתברך ויתברך ‪ .‬וא״ב מתוך העיקרים האלה שהודענוך יש לך להתבונן סוד דעת שהיא‬
‫הספירה הכוללת כל הספירות שהיא השורש והמעיין שאין לה סוף ותכלית ‪) ,‬נ( ולפי‬
‫שספירת דעת מתהלת מן המלכות ומגעת עד אין סוף יש לה ב׳ כתובים בתורה ‪ ,‬הכתוב‬
‫המתהיל כן המלכות שסודו אדנ׳י )ד( הוא סוד עץ הדע״ת כי מדת מלכות היא סוד העץ‬
‫שהדעת מפרנס אותו ‪ ,‬הכתוב השני המגיע עד אין סוף הוא סוד שנאמר )תהליש ד‪,‬״׳( פליאה‬
‫דעת ממני נשגבה לא אוכל לה כלומר ספירת הדעת אע״פ שנמצאת בכל הספירות כולן‬
‫של מעלה ושל מטה כל כך היא מתעלית עד אין סוף שהוא סוד הכתר שאין לו סוף ותכלית‬
‫שאין בל נברא יכול להמשך עד סוף עומקו לפי שאין לו סוף וק־ן למעלה ‪ .‬וזהו שאמר נשגבה‬
‫לא אוכל לה ‪ .‬וא״כ התבונן סוד ספירת הדעת ‪ .‬ומאחר שנכנסת לאלו החדרים יש לנו להודיעך‬
‫כי כמו שאברהם ויצהק היו פרקי המרכבה מכוונים כנגד ימין ושמאל גם יעקב הוא טסוון‬
‫כנגד הקו האמצעי שהוא סוד שם יהו׳׳ה יתברך העומד באמצע ‪ ,‬וכמו ששם יהו״ה יתברך‬
‫הוא מכוון באמצע כנגד כל הצדדין ושמות הקודש כולן וכל הבנויין מתאהזין ומתאהדים‬
‫בו כין מלמטה בין מלמעלה בין מן הצדדין כך יעקב שהוא י״ב שבטים )ה( שהם סוד י״ב‬
‫גבולי אלכסון מתאהזים בשם יהו״ה יתברך ‪) .‬ו( והסוד כתוב בתורה )דנייש לג( יצב גבולות‬
‫עמים למספר בני ישראל ‪ .‬ולפיכך תמצא בישראל סוד כל המרכבה כמו ששם יהו״ה הוא‬
‫נושא כל המרכבה ‪ .‬כיצד שם יהו׳ה עומד בין שם אל לשם אלהים ובשלשתן הכל מתאחז‬
‫מכאן ומכאן כן כיעקב שלש מדות כנגד אלו בהן לוי וישראל כהן כנגד אל לוי כנגד אלהים‬
‫ישראל‬
‫לשרשן וכועלי הדין ישבוהו כאשר היה קודם החי‪ 1‬א ויהיה בע״ה באלף הו׳ ‪ ) :‬א( והס נזצריס ומצידיה ‪ ,‬הא׳ ל‪1:‬ון‬
‫מיצר והב׳ ל' צרה שהם המצרים ם־יי ומצירים לישראל בקנירוג ‪) :‬ב( ונקרח רהוכוס ‪ .‬פירוש הכינה נקראה כך יכן‬
‫הענין מבואר לקמן בפער ח' ‪) :‬ג( ולפי ששפירק דעת מהחלס מן המלכוס‪ .‬כי המלכוח היא עץ שלו והוא עץ הבינה‬
‫קנה העץ שורשו למטה ועולה עד למעלה ראש בקו ישר באמצע כמו שאמר למעלה ובראביים נקראים בשם דעת‬
‫כמו שמבאר והולך ; )ד( הוא סוד עץ הדעת ‪ .‬ר׳יל הפכוק עץ הדעת טוב ורע וגו׳ ‪ ) :‬ה( שהם כוד י״ב נבולי‪-‬‬
‫אלכסון‪ .‬נקרא גבולי אלכסון מפני כי כל העולם שהוא כדורי ועגול מתחלק באלכסונו מן האמצעי לי״ב גבולי הארץ‬
‫והסוד ידוע כי א״י היא הנקודה אמצעית לעולם וממנה נמפשע השפע אל כל‪.‬הארצות מי׳ב נבוליה מהשפעת י״ ‪3‬‬
‫הגבולים שהם במרכבה עליונה דהיינו כתות י״ב צירופי השם שסביב התפארת וכן תמצא מזה בשע״א ובזה הפ‪:‬־ק ‪,‬‬
‫'מצאתי בפי׳ שיר השירים לרבי׳ סעדיה גאון בפסוק ששים המיז מלכות וגו' ‪) :‬ו( וזהו סוד יצב גבולות עמים למספר‬
‫בג‬
 ‫שער ה‬ ‫‪130‬‬
‫ישראל מיוחד ליהו׳ה באמצע ‪ .‬הלא תראה צורת מרכבת יעקב עשויה בצורת םרכבה עליונה וכמו‬
‫שכל השמות והכנוייס אדוקים בשש יהו״ה כך כל צורת האבות כלולה ביעקב ובניו)א( כהן‬
‫במקום אברהם לוי במקום יצחק ישראל במקום יעקב • הלא תראה הדברים מכוונים כי הש׳י‬
‫סדר את יעקב ואת בניו בסדר המרכבה תמימה המיוחדת לאמיתת שמו יתברך ‪ ,‬והנני‬
‫מודיעך סתרים ‪ .‬כבר ידעת כי המזלות הם י״ב ומהם יבא הבה לי״ב חדשים )נניין בפרדס‬
‫כקדוס( בשנה ‪) .‬ב( כל מזל ומזל מיוחד לצורך חדשו‪ .‬והמזלות והחדשים )ג( יבא לכולם הכה‬
‫והקיום והמזון משם יהו״ה יתברך בדרך זה‪ .‬דע כי הי״ב מזלות שהן בשמים שכהן מתפרנסים‬
‫ברואים של ממה מקבלין כח מי״ב הותמות שהשם הגדול יהו״ה יתברך מתעצם ומתיחד בהם‪,‬‬
‫ואלו י׳ב הותמות תמצאם בד׳ דגלים כן תמצא בשנה ד׳ תקופות ‪ .‬ובצורת אלו תמצא בישראל‬
‫י'ב שבטים וארבע דגלים בצורת י״ב חותמות של שם ובאדבע דגלים שלהן ‪ .‬כיצד אות‬
‫יו׳ד נושא שלשה הותמות וכן אות ה׳ וכן אות ו' וכן אות ה׳ אחרונה כולן נושאות שלשה‬
‫חותמות ‪ .‬והנני מצייר לוח זה במה שתראה ענינ‪-‬ם גדולים לעין ‪:‬‬

‫אלו הם י״ב חותמות של השם הגדול יהו״ה וארבעת דנליהם ‪.‬‬ ‫)ד(‬

‫דגל ב׳ הוהי הויה ההיו‬ ‫דגל א׳ יהוה יההו יוהה‬

‫דגל ד׳ היהו היוה ההוי‬ ‫דגל ג והיה וההי ויהה‬
‫אלו הם י״ב שבטי בני יעקב נחלקים לארבעת דגלים‬

‫דגל ב׳ ראובן שמעון גד ‪:‬‬ ‫דגל א׳ יהודה יששכר זבולן ‪:‬‬

‫דן אשר ונפתלי ‪:‬‬
‫דגל ד ‪,‬‬ ‫דגל ג׳ אפרים מנשה'בנימי; ‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫אלו הם י״ב חדשים לי׳ב מזלות לי״ב גבולי אלכסון לד׳ תקופות‬

‫תקופה ב׳ תמוז אב אלול ‪:‬‬ ‫תקופה א׳ ניסן אייר סיון ‪:‬‬

‫תקופה ג׳ תש־רי מרהשו; כסליו; תקופה ד׳ טבת שבט אדר‪:‬‬
‫כ ש ת ת ב ו נ ן ב ל ו ח “ ך ומעיין בו היטיב תמצא י״ב חותמות של השם המיוחד‬
‫וארבעת דגליו שבהם כל היצורים מתפרנסין ‪ .‬וסוד ארבע‬ ‫׳‬ ‫‪.‬‬
‫דגלים שאנו אומרים בשם המיוהד הוא כי אות יו׳ד יש לה נ׳ חותמות ואות יו״ד בראשם ‪.‬‬
‫ובן‬
‫בני י ‪ x‬אל ‪ .‬ולעיל בביאור הכינויים הארכהי בזה ‪ ) :‬א( כהן במקום אברהם וכו׳ ‪ .‬כמנואד לעיל ככינוי חפארת ‪:‬‬
‫) ב ( כל מזל מיוהד לצורך חדשו ‪ .‬כי השפע נמלק בכל מזל להשפיע כמו בכל הדש בלו ‪) :‬נ( יבא לכולם הכח והקיום‬
‫והמזון משם ה' יח׳ בדרך זה ‪ .‬כי כל הדברים משהלשלים בדוגמהם ובזה ההר זה ; ) ד( אלו הם י״ב הוהמוס של פ ס‬
‫הנדול הוי״ה וד׳ דנליהם ‪ .‬וסימנם מהזה כדי יחזה כי צרופם י״ב כמספר "זה״ ואוהיוהיהם מ״ה וכוכב שלה במספרו‬
‫פ״ח כי מהם מ"מ כהוס ולכן המצא הפמי ההפוכה רושמים מ״ה צורוח באויר המזלוח ומספר אלו הצירופים עולה‬
‫שי׳ב כמנץ הדש ‪ ,‬ועוד תמצא כי כל שם מאלו השמוס עולה כ״ו ועם ה ד' אוהיוה הוא ל׳ והם י״ב כנגד י״ב‬
‫חדש‬
 ‫סו ‪131‬‬ ‫שער ה‬
‫ובן ד‪,‬״א ראשונה יש לה ג׳ חותמות ואות היא בראשם ‪ ,‬וכן כל אחת מארבע אותיות של שם‬
‫יש לה ג׳ חותמות ‪ .‬והלא תראה כי כל אות של שם יש לה נ׳ חותמות וכל דגל מארבעת דגלים‬
‫יש לו ג׳ שבטים וכל תקופה מד׳ הקופות יש לה נ׳ חדשים ‪ .‬הנך רואה בעיניך כי הכל תלוי‬
‫בשם יהו״ה יתברך וצורת י״ב שבטי ישראל וארבעת דגליהם הם מכה צורת י*ב הותמות של‬
‫שם וארבעת דגליו ‪ ,‬וזהו סוד )מליל ״( כי שמך נקרא על עירך ועל עמך ‪ .‬שם יהרה‬
‫ותכסיסיו ודגלו כולם נקראים על ישראל ‪ ,‬ולפיכך תמצא כי יעקב הוליד י״ב בנים כנגד שם‬
‫יחו׳ה 'שהוא דבק בו כנגד כל הותם מחותטות השם הוליד כן אהד ושמור זה העיקר הגדול ‪.‬‬
‫ואחר שהודענוך זה ראוי לנו להודיעך בכאן כי י*ב מזלות שבשמים אינן יכולין לעשות‬
‫דבר בארץ כי אם לפי הכה שמקכל כל מזל ומזל מהם מאת השם המיוחד ‪ ,‬כי כל מזל מי״ב‬
‫מזלות מקבל כה מהותמו של שם יהרה יתברך כל מזל מהם מקכל כח מהותם ידוע ‪ .‬כי‬
‫חג׳ מזלות המושלים בתקופת ניסן שהם טל״ה שו״ר ’תאומי״ם מקבלים כח מג׳ שטות של‬
‫שם יהרה יתברך שהם י ה ו ד י ה ה ו י ו ה ד‪ ,‬לפי שאות יו״ד ראש דגל אלו הג׳ חותמות‬
‫לכך קורין לג׳ המזלות ושלשת החדשים תקופה אהת ‪ ,‬כלומר התקופה בזקבלת"שפע מאות‬
‫ירד של שם המיוהד שיש לה ג׳ חותמות ‪ .‬ג׳ מזלות המושלים בתקופת תמוז שהם סרט״ן‬
‫ארייה בתול״ה טקבלךם כה מג‪ :‬חותמות שליהו״היתכרך שהם ה ו ד י ה ו י ה ד‪ ,‬ד‪ ,‬י ו‪ ,‬ו כ ן‬
‫נ׳ המזלות המושלים בתקופת תשרי שהם מאזני״ם עקר״ב קש״ת מקכלים כה מג׳ חותמות‬
‫של שם שאות וא״ו _ ראש הדגל שלו שהם ו ה י ה ו ה ה י ו י ה ד‪ . ,‬וכן המזלות המושלים‬
‫בתקופת טכת שהם גד״י ‪-‬דל״י דגי״ם מקבלים כה מג׳ הותמות של שם שאות ה׳ ראש הדגל‬
‫שלו שהם ה י ה ו ה י ו ה ה ד‪ ,‬ו י הלא תראה כי המזלות העליונים אין להם כה מעצמן זולתי‬
‫כפי הרשות שנוטלין משם יהו״ה יתכרך כל אחד ואחד מחותמו וע״ז נאבד )מדכר ט( על פי‬
‫יהרה יחנו ועל פי יהרה יכעו ‪ .‬וא״כ פקה עיניך וראה היאך שם יהו״ה מושל על בל צבאות‬
‫מעלה ומטה והכל משועבדים תהת שמו יתכרך ‪ .‬ועתה התכונן בהיות שם יהו״ה יתברך‬
‫מוסר הותם שמו לישראל כנגד י״ב חותמות שבו נולדו י״ב שבטי ישראל כל אהד כחותמו‬
‫הידוע וזאת היא ברכת יעקב שבירך את בניו סמוך למיתתו כלומד כל אהד מי׳ב שבטי‬
‫כל אלה שבטי‬ ‫‘ישראל בירך אותו בברכת הותמו הידוע לו בחותמות י״י יתברך‪ ,‬וזהו)נרחגיס‬
‫ישראל שנים עשר וכי אין אגו רואים שהם שנים עשר אלא ר״ל כולם ע״ד שנים עשר‬
‫הותמות הידועים‪ .‬וכשבירך אותם יעקב אבינו בירך אותם בהותמות הידועים לו לכל אחד וזהו‬
‫שנאמר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם מהו איש‬
‫אשר כברכתו ברך אותם כלומר לכל אהד מהם נתן לו הברכה הראויה לו מעין חותמו בשם‬
‫יהו״ה יתברך ‪ .‬ולכוד זה היו י״ב אבני האפוד זכרון לבני ישראל והיו ארבעה טורים אבן ג׳‬
‫אבנים ככל טור וטור כמו שהשם נחלק לד׳ דגלים נ׳ חותמות בכל אות ואות בנגד ד׳ דגלים‬
‫של‬ ‫■‬
‫שהם משתנים ומתהפכים אינם מורים אלא שלמות ההויות‬ ‫וזדש שפל א־ד ל׳ יום ואלו השנים עשר צירופים‬
‫זסציאות לא היפוך וזהו חני ה׳ לא שניתי ולכך נקרא זה הכם אמת סותמו כי תמיד נשאר כאמיתת לשונו ככל צירופיו‬
‫וגלגוליו מה שאין כן כשאר השמות בהצגילפותם מפסידים משמעות לשונם הראשון כמו שפירש למעלה כביאור סוד הל'‬
‫כגויים ונקרא לכך הוי״ה על הוראתו תמיד לענין מציאות והויה והוא השם שנתייהד לקרותו יתברך בו תמיד‬
‫להיותו הוא יתברך אמיתת המציאות והויה ולח דבר סהר וזהו שאמר ר״א בפרקיו קודם שנברא העולם היה הוא‬
‫זשמו בלבד ומה נעים אוסרו היה הוא‪ ,‬שהוא )נ' ש חי'( הוא אמיתת שמו שאס לס תאמר הי״ה מת תוכל לומר כי‬
‫הוא עיקר המציאות והויה‪ ,‬ואמר היה הוא ושמו לסזור ולהורות על זה כי שמו אינו מעיד רק אמיתת המציאות והוית‬
‫תמיד ואמר בהוא ■יתברך בלבד היה נמצא קודם שנברא העולם באמיתת המציאות והויה תדירית מה שאין דומה לו‬
‫ולא לומר שהם שני דברים הוא ושמו וכבר העיד זה הנביא שהוא יתברך ושמו יתברך דבר אתד באמרו אני ה' הוא‬
‫שמי‬
 ‫שער ה‬ ‫‪132‬‬

‫של ישראל נ' שבטים בבל דגל ודגל ‪ ,‬סוף דבר ד׳ דגלים של ישראל כל דגל מהם נושא אות‬
‫אחת מד' אותיות של שם ובכל אות ג' הותמות כנגד ג׳ שבטים של דגל ‪ .‬הרי לך פשר‬
‫הדברים הכבושים מפורש לעין ‪ ,‬וכבר ביארנו היאך יעקב הוא הקו האמצעי ועולה עד אץ‬
‫םוף ונחלתו כלי מצרים כמו שכתבנו לעיל ‪ .‬ולפעמים נקרא הספירה הזאת שהוא הקו האמצעי‬
‫ג ן ף א והסוד לפי שהוא כלול מן ההסד ומן הדין )א( לפיכך הוא נקרא נורא‪ .‬ויעקב כמו שהוא‬
‫מכוון כנגד הקו האמצעי הוא נלה הסוד וזהו שאמר )ניאשיי! כ״( ויירא יעקב ויאמר‬
‫מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים ‪ ,‬כלומר חלקו ראה ואמר מה נורא המקום‬
‫הזה שהרי באותה המראה הודיעוהו הלקו ועניינו במרכבה שנאמר )שם( ופרצת ימה וקדמה‬
‫וגו׳ ‪ .‬וחלק אברחם נקרא גדול ‪ ,‬חלק יצחק נקרא גבור ‪ ,‬חלק יעקב נקרא נורא ‪) .‬ב( וזהו‬
‫סוד האל הגדול הנבור והנורא הלא תראה היאך תקנו בתפלח אלהי אברה״ם אלהי יצח״ק ואלהי‬
‫יעק״ב האל הגדו״ל הגבו״ר והנור״א ‪ .‬אהד שהזכיר האבות הזכיר מדותיהם‪ ,‬וסימן גדול לאמצעות‬
‫נורא בפירקי המרכבה הוא שנאמר )ש»ימ טי( מי כמוכה נאדר בקודש נורא תהלות עושה פלא ‪.‬‬
‫)נ( כי הקדושה מסורה ליעקב בלומר יעקב הנאדר בקודש אשר למעלה כאומרו)ישעיה ‪5‬פ(‬
‫והקדישו את קדוש יעקב ‪ .‬והספירה הזאת נקרא^ מ ש פ ט וצריך אני לעוררך על דברים‬
‫גדולים כלולים בענין)ד( כבר הודענוך בשער זה כי השם הגדול יהרה יתברך הוא שופט את בני‬
‫העולם ומימינו ומשמאלו עומדים כתות החסד והדין והוא יתברך באמצע במדת הרחמים‬
‫הכלולה מן ההסד ומן הדין ‪) .‬ה( וכבר הודענוך בכ״מ שתמצא משפט סמוך ליהרה כאמרו‬
‫)נם נ( יהרה במשפ״ט יבוא ‪ .‬או בכל מקום שתמצא משפט סמוך לאלהי״ם כאמרן )דנרים א(‬
‫בי המשפט לאלהי״ם הוא הבל הולך אחר גמר דין ‪ .‬אבל מה שאנו צריכים לבאר עכשיו כי‬
‫בכל מקום שאתה מוצא משפט הוא כלול מן החסד ומן הדין )ו( שאינו דין גמור ‪ ,‬ושמור‬
‫עיקר זה מאד במקומות רבים תצטרך ממנו בתורה ‪ ,‬והטעם כי בבל זמן ששם יהו״ה יתברך‬
‫דן את העולם דן את כל בריותיו ברהטים הנקראים משפט ואינו דן בקושי ‪ .‬אבל אם שם‬
‫יהוי׳ה )נ״א אדני( שהוא ב׳ד של מטה דן את הבריות לבדו אז הוא מבלה את הבריות ודן‬
‫אותם בדין גמור בלי תערובת רחמים ‪ .‬וצריך אתה לדעת דבר זה ‪ .‬דע בי בית דינו של‬
‫יהרה יתברך נקרא משפט ‪ ,‬ובית דינו של אדנ״י נקרא צד״ק וכל זמן ששם יהו״ה דן את הבריות‬
‫דן אותם ברחמים כפי מדתו שהיא־ כלולה בחסד ודין אבל בזמן ששם אדנ״י דן את הבריות‬
‫הוא דן אותם בדין נמוד לפי ששם אדנ״י דין גמור הוא ואין בו רחמים זולתי בהיותם‬
‫נשפעים אליו משם יהו״ה יתברך וזהו שאין לו מאור מעצמו אלא אם יבא לו משם יהרה‬
‫יתברך ‪ .‬וא״ת אימתי דן שם יהרה את הבריות ‪ ,‬ואימתי שם איג״י • ה נ ^ י מאיר עיניך‬
‫בע״ה ואתה תן לבך למצוא דברי הפץ ‪ .‬כבר הודענוך בראש זה הספר כי ג׳ שמות הן ‪.‬‬
‫למעלה אהי״ה וכולו רחמים ‪ ,‬באמצע יהו״ה והוא חסד ודין ורהטים מעורבים ‪ ,‬ולמטה אדנ״י‬
‫וכולו‬
‫במי ונאמר ג״כ וידעו כי אתה ה' שמך לבדך ונו' ‪ ) :‬א( לסיכך הוא נקרא נורא ‪ .‬כי הוא יראוי לגדולתו ומעלהו‬
‫בהוא כלול מכולם כמלך נורא בנדודיו לגדולתו ולא ליראת דינו בלבד ולקמן בשער ט' בכינוי יראה ביאר עעש אסר‬
‫שנקרש נורא מפני שהוא עולה למעלה רום עד המקום שנקרא יראה ‪ ) :‬ב( וזהו סוד האל הגדול הג מ ר והנורא ‪.‬‬
‫והוסיף בו וה״ו הרומזת לקו האמצעי כמו שנחוסשה בואלהי יעקב שרומז למדת יעקב כי סתר שהזכיר האבות בברכה‬
‫הזכיר מדותיהס ‪) :‬ג( כי הקדושה ליעקב מסורה ‪ .‬פי' שאין שום כיו חיצוני יכול להתאחז נו להיותו באמצע המרכבה‬
‫ובכאן קרס לנורא קודש א"כ ע״כ הוא באמצע במקום שאין שם אמיזה טומאה כלל ‪) :‬ר( כבר הודענוך בשער זה ‪.‬‬
‫היינו למעלה בביאור הכנוייס ‪ ) :‬ה( וכבר הודענוך ‪ .‬היינו למעלה ג״כ נשער זה בביאור הסוד המלבושים ‪:‬‬
‫)ו( כאינו דין גמור ‪ .‬וראייה זה מאמר אברהם אבינו ע״ה השופט כל הארן לא יעשה משפט כי הוא לא ביקש אז‬
‫שינהיג במה״ד וגם לא היה סושד עמהם במדת הרחמים כמו שהאריך בזה בעל הרקנטי כשירש על הפסוק פרשת וירא‬
‫יק‬
 ‫סז ‪133‬‬ ‫שער ה‬
‫וכולו דין גמור ‪ .‬וכבר הודענוך כי כל השפע והטוב הבא לשם אדנ״י הוא בא אליו משם‬
‫יהויה ואז מתמלא שם אדנ׳י מכל טוב וברכה ושפע וחיים ורצון ‪ ,‬ובהיותם הבריות הוטאים‬
‫מעט ואינם גורמים שיפסקו הצינורות הבאות משם יהו״ה לשם אדנ״י הנה אדנ״י דבק ברחמים‬
‫ואינו דן את הבריות כלום אבל שם יהו״ה לבד הוא דן את הבריות כמשפט ובחסד וברחמים ‪,‬‬
‫אבל אם בני העולם עוברים עבירות גדולות ומטמאין עצמן בטומאות חמורות אז בטוטאתם‬
‫נורמים שיפסקו כל צינורות השפע הבאים משם יהרה לשם אדנ״י ואז נשארת המדה הנקראת‬
‫אדנ״י)פי׳ משפע השני שהוא לצורך הנבראים עיין כפרדס וכשפע טל( יבשה וחסרה מן הרחמים ‪.‬‬
‫בי הרי נסתלק שם יהו״ה לגמרי ונשארת מדת אדניי לראות בעסקה ולתקן הקלקול שקלקלו‬
‫ובהיותה לבדה נפרדת ממדת הרחמים היא מקבלת מצד שמאל והרי היא לבדה דנה את‬
‫הבריות בדין גמור ובקושי ומעוררת בעולם מלחמות גדולות וחלאים רעים משונים ומיתות‬
‫רעות ודבר והרב ורעב ושבי וביזה עד שיגמור הדין ‪ .‬או להם לבריות הפוגעות בו כאותו‬
‫הדין שאין שם רחמים כלל עד שיגבה שם אדנ׳׳י כל החובות שחייבים לו ‪ .‬והוא ממהר העונש‬
‫כדי לתקן הקלקול שקלקלו הבריות כדי שימהר שם יהו״ה הנפרד ממנו )א( לחזור ולהדבק‬
‫בו‪ ,‬ושמור זה העיקר כי ממנו תכנם לכמה חדרים בסוד משפ״ט ובסוד צד״ק ‪ .‬ותבין ותדע כי‬
‫ב״ד של יהו״ה יתברך נקרא משפ״ט ובית דינו של אדנ״י נקרא צד ק ‪ ,‬וכששניהם עומדים‬
‫‪{ K‬‬ ‫כאחד לדין אז יבא המשפט לבריות בנחת וברחמים ‪ ,‬זהו שאמר דוד המלך ע״ה )ההליס‬
‫צדק ומשפ״ט מכון כסאך ‪ ,‬כמה הוא הדין בא בנהת וברחמים בהיות צדק ומשפט מחוברים‬
‫כאחד לדין ‪ .‬ובהיות ירושלים על מלואה וצדקתה היתה מדת צד ק מלאה משפ״ט לפיכך‬
‫היתה שופטת אותם ברחמים וזהו שאמר )ישעיה א( מלאתי משפ״ט צד״ק ילין כה ‪ ,‬פקח עיניך‬
‫וראה נפלאות ‪ ,‬וכשהיתה מדת צד ק מלאה משפט היתה מלאה כל שפע ובל טוב וכל מיני‬
‫ברכה וחיים והיתה שופטת בענין זה קצתו ברחמים וקצתו בסליחה ‪ .‬וזהו סוד )דניאל ט(‬
‫לאדנ״י אלהינו הרחמים והסליחות כי מרדנו בו ‪ ,‬היודע זה ישיג תעלומות חכמה ‪ .‬ועדיין‬
‫תזכה לדעת בע׳ה ‪ .‬וא״ב התבונן וראה נפלאות עצומות ותראה כי מדת משפ״ט היא רהטים‬
‫ומדת צדק היא דין גמור אלא אם יתערב עמה משפ״ט ‪ ,‬וזהו שהזכיר הכתוב בפרשת שופטים‬
‫)דמים יו( צד״ק צד ק תרדוף ואמר ושפטו את העם משפ״ט צד״ק ‪ ,‬וצריך אני לעוררך על‬
‫עגין גדול ששאל דוד ע״ה בשני פסוקים בשתי מדות הללו שהם צדק ומשפט ‪ .‬דע כי קודם‬
‫שחטא לא היה מתירא להתראות עם צד ק בפ״ע והיה אומן )תהלים יי( אני בצדק אחזה פגיך‬
‫אבל אחר שחטא אפילו במשפט שהוא רחמים )ב( היה מתירא והיה אומר )‪ =:‬ק»ג( אל תבוא‬
‫בטשפיט את עבדך והבן זה מאד ‪ .‬ומה שתצטרך לדעת כי משה רבינו ע״ה אמר )שמ‪1‬מ לד(‬
‫ילך נא אדנ׳׳י בקרבנו כי עם קשה עורף הוא וסלחת ‪ .‬ומהו זה לפי מה שאמרנו שמדת אדניי‬
‫כשהיא דנה לבדה דנה בקושי גדול ואיך שאל משה רבינו ע״ה ואמר ילך נא אדני בקרבנו‪,‬‬
‫דע כי כל שרי העולם נדונין בדינים קשים בבתי דינין של שרים עליונים ואינן מניחים להם‬
‫כלום כפי שגוזרים על שריהם בב״ד הגדול ‪ ,‬ודע כי כל דין שנמסרים לשליה לגמרי אין בה‬
‫רחמים כלל לפי שאין השליח יכול לשגות ולא למחול אבל המלך הוא יכול למהול ולסלוח‬
‫אע׳פ‬
‫רק העניין שכיקש שינהג הקב״ה דינו שלו ביושר ‪ ) :‬א( לוזזור ולהדנק נו ‪ .‬זה העניין מכושר היסיב בסכר‬
‫המערכת האלהות בסוף מערכת הטעם על הדרך שביארתי כמה פעמים כי מלממה מעוררים למעלה שמקלקלים‬
‫הצינורות שלא הלך ההשפעה כפי תיקון התלת הבריאה והנה היא הפיצה ביסוד ובתיקון הראשון לכך מכה בס מכה‬
‫רנה כדי שישובו מדרכם הרעה ויהזרו להמשיך בגיובה ולתקן מה שקילקלו ‪ ) :‬ב( היה מתיירא ואמר אל תבא במשפט‬
‫את עבדך והבן זה מאד ‪ .‬כלומר הבן מאד להיות נזהר מלחטיוא ספני כי המשפט צריך לדון כפי מטאו ואינו‬
‫מוותר‬
 ‫שער ה‬ ‫‪134‬‬
‫אע״פ שחטי^ו לפניו חטאים גדולים‪,‬וייי יתברך אמר לטשה )ש״יח ־י( הנה אנכי שולח מלאך‬
‫לפדך לשמרך בררך ונו׳ השמר מפניו אל תמר בי כי לא ישא לפשעכם בלומר השמרו לכס‬
‫שלא תהטאו שאם תחטאו יגמור הדין אותו המלאך שאין לו רשות לישא לפשעכם ולסלוח ‪,‬‬
‫ומרע״ה אמר )גם לג( ובמה יורע איפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועטך הלוא בלכתך עמנו ‪,‬‬
‫והורה י״י יתברך למשה לעשות דבר זה ‪ .‬באותה שעה אמר משה רבינו ע״ח )בם לד( ילך נ<{‬
‫אדג״י בקרבנו שהוא המלך ובירו לרחם ולסלוח זהו שאמר הכתוב )שם( וסלחת לעוננו‬
‫ולחטאתנו ונחלתנו ‪ ,‬והודה לו זה בברית ואמר שאין מתנה כוו נתונה לאומות העולם ואמר‬
‫)‪:‬ם( הנה אנכי כורת ברית וגר‪ .‬ולפיכך ישראל מתחננים תמיד למדת אדנ״י לרחם ולסלוח אע״פ‬
‫שאינן הגונים ואומר )דניאל ם( אדנ״י שמעה אדנ״י סלהה ארנ״י הקשיבה ‪ .‬ובמה צריקים היו‬
‫יראים ממרת אדנ״י אם יפגעו בה לבדה והיו מושכים אליה רחמים וטובה מן הכתר העליון‬
‫ומשאר שמות הרחמים כמו שהיה דוד עושה )הזלים סי( ואתה אדנ״י א״ל רחו״ם וחנו״ן ארך‬
‫אפי״ם ורב חסיד ואמ(׳ת פנה אלי והנני ‪ .‬ואם תבין זה תכנם לכמה הררים ותדע היאך היו‬
‫הנביאים וההסידי^מושכים צינורות החסד והרחמים לשם אדנ״י כדי שלא יפגעו בה בהיותה‬
‫חסרה ויבשה ‪ ,‬ולפי דרך זה היו הכטי ישראל הקדושים כמו התנאים והאמוראים יודעים‬
‫לתקן הצינורות ולהישיר כל שמות הרחמים עד שהיו כולן נמשכים ובאים לשם אדנ״י ‪ ,‬ואז‬
‫היו עושים כל הפצם בעולם לפי שהיו יודעים לכוין דרך הצינורות כולן לשם אדנ״י ‪ ,‬ו‪1‬הו‬
‫סוד )ש= לי<( אשנבהו כי ידע שמי יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו ‪ .‬וכל‬
‫זה שאמרנו במדת צד״ק בהיותה דיניה קשים כל זה בהיותה גומרת דין בשונאיהם של‬
‫ישראל ובשאר האומות אבל כשהיא שופטת את ישראל אז היא כמו האם )א( המרחמת‬
‫על בניה וכשבאה לגמור דין בישראל בנחת גומרת הדין ובחסד שלא יושחתו ‪ .‬והסוד )דניים‬
‫לי( כנשר יעיר קנו על נוזליו ירחף שאילו היתה שופטת אדם בדין קשה לשעה היו נוטים‬
‫לכל צרה והבן זה מאד ‪ .‬ואע״פ כן אין דיניה שוים לדינין העשויין בהתחבר המשפט עמה כי‬
‫רהמים גוברים ‪ ,‬ודע כי המרה הנקראת קו האמצעי שהיא סוד שם יהו״ה יתברך נקראת‬
‫בתורה בל׳טין א ת ה והנני פותח לך בע״ה שערי אורה ‪ ,‬דע כי ג׳ שמות הם מלמטה‬
‫למעלה ‪ ,‬התחתון אדנ״י ובנויו בתורה אג״י כגון )נ״דני טי( אנ״י יהו״ה אלהיכם ‪) .‬דניים לי( אנ׳י‬
‫אמית ואהיה מהצתי ואנ״י ארפא ‪) .‬ויקיי( יט( ויראת מאלהיך אנ״י יהו״ה וכן כיוצא כזה ‪,‬‬
‫והאמצעי יהו״ה וכנויו בתורה את״ה והסוד )ב( )תהליס עי( את״ה נוריא את״ה וככר ידעת כי‬
‫נורא קו האמצעי ‪ ,‬והשם העליון אהי״ה וכנויו בתורח הו״א כמו )תהל ם עס( וחו״א רחום יכפר‬
‫עון ולא ישהית )מיכה י( כי חפץ חסד הו״א וכן ביוצא בזה ‪ .‬ומדוע שם אדנ״י מכונה בלשון‬
‫אנ״י‬ ‫’‬
‫מווחר‪ .‬כמו שנחבאר למעלה בשער זה כביאור סוד הכינויים ‪ ) :‬א( המרחמח על הכנים ‪ .‬שהיא מכה ומייסרח אוחס‬
‫לכוונה שיסורו מדרכם הרסה ולא לנקמה והשחהה בהן בחרון אף כמו שביארנו בסמוך ‪) :‬ב( והכוד אהה נורא‬
‫אחה ‪ .‬כלומר אתה הוא שם של נורא שהוא שם החפארח כמבואר לעיל וים מהמקובלים שכינו למלכוס בשם אחה‬
‫כי היא כוללה דל הדברים בענין מא' ועד תי״ו והה׳ לה' אחרונה שבשם הרומזת אליה וים מהם כינו לחכמה עליונה‬
‫בשם אהה מן הפסוק כי אתה אבינו והוא הנקרא אב לכל הכויות וכבר ביאר זה בעל הרקנטי בפרשה בראשית‬
‫בפסוק ואחה חמשל בו כי כמו שמלת חכמה רומזת לחכמת אלהים ולחכמת שלמה כן מלת אפה רומזת להם וכן‬
‫נאמר נס אנחנו כמו ששלשתם נרמזים במלח נורא כן נרמז שלשהן במלח אהה שהיא כולל כל ההורות כי הוא חתם‬
‫ראש וסוף כל האותיות ולה׳ מקורות מוצאו כסו שיתבאר בסמוך וכבר ידעת כי החכמה נקרא מורה קדומה שקדמה‬
‫אלפים שנה קודם התחלת העולם שהוא החסד שנאמר עולם חשד יבנה וזהו בעודה בכח ברוחניוה״ה ולא יצשחה‬
‫לפועל בכתר עד שיצאתה בתפארת בכת‪ :‬ולכך נקראת היא חורה שבכתב והזרה ונתבאר בע״פ בעטרה שע׳י‬
‫יתבארו ויחנלו הדברים ולכך נקראת היא תורה שבע״פ ובזה החדמה לראשונה בהיתה ג"כ ברשימת הלב ולא בכתיבה‬
‫וע’ז‬
 ‫‪135‬‬ ‫סח‬ ‫שער ה‬
‫אנ*י ‪ ,‬ושם יהרה בלשון אתיה ‪ ,‬ושם אהי״ה בלשון הו׳א ‪ .‬דע כל אדנ׳י מבונה בלשון אנ׳י‬
‫שהיא כנסת ישראל והולכת עמהם ומזהות אותם תמיד־ שלא יחטאו לשם יהרה ואומרת להם‬
‫אם תחטאו לפני אני אעניש אתכם ואבה אתכם ואקח מכם נקמה כאומרו )!יקרא ני( והלכתם עמי‬
‫קרי והלכתי אף אני עמכם בקרי והבתי אתכם גם אנ״י ‪ ,‬ואמר בכמה מקומות )שם י״( ויראת‬
‫מאלהיך אני יהרה ‪ ,‬והטעם שהיא אומרת אנ״י ואין אנו מזמנים אותה לפי שהיא יודעת רוע‬
‫יצרנו והיא מזמנת אותנו ומקדמת היא ומזמנת עצמה להזהירנו ומכרזת ואומרת הזהרו בפני‬
‫בי אני’ הוא העומד להחיות ולהמית למחוץ ולרפא ככתוב )־נריס לג( ראו עתה כי אני אני הוא‬
‫אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ‪ .‬התכונן כי זהו כנין אב לכל התורה בכל מקום‬
‫שאומר אנ״י שזו היא מדת אדנ׳י המזמנת עצמה ומקדמת ואומרת ראו עתה ‪ .‬ראו עתיה‬
‫בודאי השמרו לכם ודעו כי אני אני הוא אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ‪ ,‬כמו שאמר‬
‫אדם להכירו ראה דבר זה מדוע אינך מתעורר לראותו ראה והתבונן בו ‪ .‬וכן מדת )נ׳‬
‫זאנ״י או חדרי( היא אומרת ומכרזת ראו עתה כי אני אני הוא ‪ .‬ובדרך זה תמצא בכל התורה‬
‫מצות עשה כמו שכתוב )ויקריז «( ושמרתם מצותי ועשיתם אותם אני יהו״ה ‪ .‬ובמצות ל׳ת‬
‫)שם יט( לא תקום ולא תטור את בני עמך וגד ולבסוף כתיב אני יהויה כלומד אני היא המדת‬
‫המשלמת שכר טוב לצדיקים ונפרעת מן הרשעים כאומרו אני אמית ואחיה מחצתי ואני‬
‫ארפא‪ ,‬וא״כ התבונן כי המדה הזאת עומדת לשער כאומרו)הטליס קיח( זה השער ליהו״ה‪ .‬אדנ״י היא‬
‫המכרזת ואומרת ראו עתה כי אנ״י אנ״י הוא ונד ומודעת עצמה וממשלתה וגמול טובה‬
‫ועונשה לבריות כדי שידעו להזהר ולא יהטאו לפני יהרה יתברך עד שתהא צריכה היא‬
‫להענישם ולהפרע מהם וזהו סוד אנ״י האמור על מדת אדנ׳י ‪ .‬אבל מה שיהויה יתברך מכונה‬
‫בלשון את״ה לפי שהוא מבפנים ואינו נמצא לבריות כמו מדת אדנ״י לפי שהשם הגדול‬
‫יהו״ה יתברך שוכן בשם אדנ״י כמלך בהיכלו ואינו נמצא עד שמבקשים אותו ‪ .‬וזהו שאמר‬
‫)דנייס ד( ובקשתם משם את יהו״ה אלהיך ומצאת ‪ .‬ודוד המלך ע״ה היודע סודות העולם‬
‫העליון הזהיר שלמה בנו על דבר זה ואמר )ל״? א כח( ואתה ^ מ ה בני דע את אלהי אביך‬
‫ועבדהו ונד אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד ‪ ,‬וזהו המלך הגדול שצריך כל אדם‬
‫ללכת לערוך ולסדר תהלותיו ושבחיו וטובותיו ולומר לפניו אתה הוא המושל בעליונים‬
‫ובתחתונים אתה הוא ואין דומה לך ‪ .‬וזהו סוד כל התפלות שאדם צריך לסדר שבחיו של‬
‫יהו״ה יתברך ואח״ב יבקש צרכיו כענין מרע׳ה שאמר )לנליס ‪ (j‬את״ה החילות להראות את‬
‫עבדך את נדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורוחך‬
‫ואחר שסדר שבחיו של השם בלשון אתיה חזר ושאל צרכיו ואמר אעברה נא ואראה את‬
‫הארץ הטובה ‪ .‬ועל דרך זה הוא סדר כל התפלות והברכות שאנו מתחננים לפניו הלא תראה‬
‫ראש כל הברכות האמצעיות של תפלה כאת״ה הוא מתחיל כאומרו את״ה חונן לאדם דעת ‪,‬‬
‫וביטים טובים ובר״ה וביום הבפורים אתה בחרתנו ובשבת‪ .‬בערבית אתה קדשת ובמנחה‬
‫אתה אחד ‪ ,‬אבל יוצר של שבת שהוא מתחיל ישמח משה ובמוסף למשה צוית עדיין‬
‫תשיג בהם דברי אלהים חיים שהתפלות האלו שתיהן הן על יסו״ד מדת אל ח״י)א( שהוא‬
‫סוד שבת והוא סור נקודה שביעית סוף הוא״ו למטה ‪ ,‬ובצינעה נמסור לך בזה קבלה עמוקה ‪.‬‬
‫ולפיכך התבונן כי בראש התפלות אנו נכנסים באדנ״י שהוא בית שער ואנו אומרים אדנ״י‬
‫שפתי‬ ‫~‬ ‫■‬ ‫‪-‬‬
‫ז ב׳ז נקרא הסכמה ישימה והנה נעו; סוכ| נההילהן ותהילהן כשופן ולכך נקראו בשם אהד שלשחן ‪ ) :‬א( שהוא סזלשכת‪.‬‬
‫ולכך לא רצה לההסיל בסדר כל הברכוס אמצטיוח באחה כדי להורוח כי רמיזחם בסוד א' בסוד חל חי זהו שהזכיר‬
‫בישמח משה כליל הפארש בראשו נחת מל' מציון מכלל יושי וכבר ידעח מאמרם ז׳ל כי' משה בחר ביוס השבח במצרים‬
‫ולכך‬
 ‫שער ה‬ ‫‪136‬‬
‫שפתי תפתח ואח׳ב אנו אומרים ברוך אתה י*י אלהינו ובסוף בל הברכות אנו גומרים ואומרים‬
‫כדוך אתה י״י התכונן עד מאד ‪ ,‬וכן דוד המלך ע״ה בשבחיו)ד׳ה מ א( ויברך דויר את יהו׳ה‬
‫לעיני כל הקהל ומה אמר דוד ברוך את״ה יהו״ה אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם לך‬
‫יהו״ה הגדולה והנבורה והתפאדת והנצח וההוד ‪ .‬חזר עוד ואמר והעושר והכבוד מלפניך‬
‫ואת׳ה מושל בכל ‪ ,‬בוראי אתה מושל בכל ‪ .‬והתבונן בי השם יתברך שהוא יהו״ה שהוא‬
‫סוד קו האמצעי ונקרא אתה הוא סוד כל דגלי השם וכל הכנויין ‪) .‬א( כי הוא מתלבש‬
‫ומתפאר בכולן כמו שהודענוך )ב( בסוד אתה שזהו סוד כל צבאות העולם וכל המרכבות שנכראו‬
‫בצירוף האותיות כאשר באה הקבלה בסוד ספר יצירה בצירוף האותיות וגלגולן ‪ .‬ותדע‬
‫ותשכיל )נ( כי בצירוף כיב אלפא ביתות נבראו שמים וארץ צבאנת מעלה ומטה ובל‬
‫המרכבות העליונות והתחתונות בכה צירופן נבראו ויצאו כל דבר ודבר למינו במו שחייב‬
‫הצירוף יצאו בל המרכבות זכר ונקבה בסוד הצירוף והגלגול )ד( כמו שאמר בספר יצירה זכר‬
‫באמ״ש ונקבה באש״ם וזהו סוד צירוף האותיות וגלגולן ‪ ,‬והנכנס לעומק צירוף האותיות מהם‬
‫יתברר עומק החכמה והפליאה בבריאת היצורים כולם כל אהד למינו ותבנית כל מרכבה‬
‫ומרכבה וסוד כל זכר ונקבה ‪ ,‬וכל הצירופים וגלגול כ׳ב אותיות הכל סתום בסור את״ה כי זהו‬
‫חותם ראש וסוף של בל האותיות והמרכבות ‪ .‬וז׳יש בספר יצירה נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן‬
‫•בסופן כשלהבת קשורה בנחלת )ה( והכל בסוד כ׳ב אותיותיו וחמש צינורות הבינה שבהם‬
‫נצטיירו כל צורות המרכבות וכל צבאות עליונים ותחתונים ‪ .‬וזהו סוד התורה שהיא כיב‬
‫אותיות והיא חמשה חומשים שכלל הבל את׳ה ‪ .‬והסוד הגדול וחתום )תהלים ‪ 5‬ג( נכון כסאך‬
‫מאז מעולם אתה ‪ .‬וכבר ידעת כי סוד הקו האמצעי נקרא נור״א והוא סוד שם יהרה יתברך‬
‫שהיא מדת יעקב והוא חתום משני צדדים בסוד את״ה וכן הוא אומר )‪:‬ם עי( את״ה נור״א‬
‫אתיה ‪ .‬התבונן מאד ותראה כי סוד כ״ב אלפא כיתות שבצירופן נבראו כל המרכבות וכל‬
‫צבאות העולם במצרף הבינה שהיא סוד ה׳ ראשונה של שם המיוחד והיא ציירה האותיות‬
‫כולן בחמש צינורות ויצאו כל האותיות כולן כהמש מקורות )ו( שהם אלו אחה׳ע בומ״ף‬
‫ניכ״ק דטלנית זסשר״ץ ‪ ,‬ואלו הן צינורות ההכמ״ה והבינ״ה שבהם יצאו כל צורת האותיות‬
‫מעומק רום הנקרא אין סוף ומתוך צורת האותיות נעשה כל צורת המרכבות למיניהם‬
‫עליונים ותחתונים ‪ .‬ומה שתצטרך לרעת )ו( כי כיב אותיות הן יסוד והן נחלקו לשלשה‬
‫מחלקות ‪ .‬אמיש שמהם יצאו ג׳ יסורות א״ש רו״ח מי״ם ‪ ,‬בנ״ד כפר״ת שבהם נבראו כל‬
‫השביעיות למעלה ולמטה ובהם מציירים השבעה כוכבי לכת ובל השביעיות שלמעלה מהם‬
‫ולמטה‬
‫ולכך נוצמר ישמח משה במתנת סלקו ונמוסף למשה צוית על הר סיגי מצות שנת זכור ושמור רומז נ"כ לקל מי ושדי‬
‫שהוא יסוד שבת ‪ ) :‬א( כי הוא מתלבש ומתפאר בכולן כמו שהודענוך ‪ .‬למעלה בכינוי דעת ואמת שהוא מתלבש בכולן ‪:‬‬
‫) ב( בסוד אתה ‪ .‬כי אתה הוא כולל כל האותיות ראשן וסופן וממש מקורותיהם אשר בהם נבראו כל המרכבות כולן‬
‫וכל צבאות עוצם כמו שיתבאר בסמוך ‪) :‬ג( כי בצירוף כ״באלפ״א בית״א נבראו שמים וארן ‪ .‬צירוף כ״ב אלפא ביתא‬
‫הוא שהאל׳ף מצרפת עם טלם וכולם עם הא׳ ונמצא כיב אלפ׳א בית״א מתחילות באל״ף כמבואר בספר יצירה ‪:‬‬
‫) ד( כמו שאמר בש״י זכר באמש נקבה באשם ‪ .‬כי כל עוד שהתיבה מתנלגלת ומצפרפת ומתרבית היא יותר דיני ם‪.‬ז כ ר‬
‫ונקבה בסוד משפיע ומקבל ואמש הוא התלק הראשון ממחלוקת הא״ב כמבואר בסמוך ‪ ) :‬ה( והכל בהוד כ״ב אותיותיו‬
‫וה' צינורות הבינה‪ .‬שהם הה' מקורות הל' הנזכר בסמוך וכבר ידעת כי מהבינה יצא לאור העלומות החכמה בל״ב‬
‫נתיבותיה שהם הכ״ב אותיות בכס י' ספירות והבינה היא הפה והלשון ‪) :‬ו( ואלו הם אחה״ע בומ״ף ו ט' ‪ .‬מבוארים‬
‫למעלה בשער ב' בכינוי ברית ‪) :‬ז( כי כ״ב אותיות נחלקו לשלש מחלקות ‪ .‬אמש הוא סוד נ׳ אמות הנזכר בספל‬
‫יצירה בי מהם יצאו אמות כל הנבראים שהם ג' היסודות אויר מים אש ‪ .‬והנה הם נ' כ אף בכמות עליונות כנזכר‬
‫למעלס‬
 ‫סט ‪137‬‬ ‫?טער ה‬
‫ולמטה מהם )א( בסוד שבע כפולות ‪ .‬עוד יש י׳ב פשוטות )ב( שבהן נחקקו י״ב גבולי‬
‫אלכסון במרכבה עליונה וי*ב מזלות שמים ואלו הן ה׳ו זיח ט״י ל״ן ס״ע צ׳ק ‪ ,‬ובאלו נכללו‬
‫כל המרכבות עליונות ותהתונות ‪ ,‬ובע״ה עדיין נמסור לך קבלות עצומות היאך כל המרכבות‬
‫עליונות ותהתונות נשואות באלו ג׳ מהלקות של כ״ב אותיות ואז תראה סוד את׳׳ה היאך‬
‫הוא סוד קשר בל העולמות והיאך הוא סובל םוד כ׳ב אלפא ביתא שבהם נוצר כל היצור‬
‫וכל הדבור ‪ .‬וזהו סוד עומק קבלת ספר יצירה שאין כל אדם זובה להן ‪ ,‬ולפיכך תדע בי סוד‬
‫חותם את״ה הוא התפארת שהוא סוד הקו האמצעי שהוא סוד יהו״ה )צבאות( שהוא השם‬
‫המטון באמצע הנושא כל השמות והכנויין וכל העולמות בו אדוקים ומתאהדים עליונים‬
‫ותחתונים ‪) .‬ג( ולפי שהשם הנקרא יהו״ה הוא מצוי לנבראים בפעולותיו ובנוראותיו אנו‬
‫קורין לו בלשון אתיה כמו שעומד לנוכח ומדבר עמו ‪ .‬אבל הבתר העליון הנקרא אין סוף‬
‫הנקרא אהי״ה איננו מושג לא לשר ולא למלאך ולא לנביא בעולם כי אפילו משה רבינו ע״ה‬
‫אדון בל הנביאים לא דבר כי אם עם שם יהו״ה יתברך שהוא הקו האמצעי )ד( ולא נכנם‬
‫מן הכינה ולפנים ואפילו לסוף כל שערי בינה לא הגיע כיש לפגים ‪ ,‬שהרי אזיל המשים‬
‫שערי בינה נבראו בעולם וכולן נתנו למשה הרן מאחד וא׳ב התבונן כי אפילו משה רבינו‬
‫ע׳ה לא נכנם מן הבינה ולפנים ‪ .‬ואין מי שיגיע לעין הכתיר העליון הנקרא אין סוף ‪ .‬ולפי‬
‫שאין בנו כה להשיגו אין אנו מספרים עמו לנכה כמי שמספר עם אחד לנוכח ואומר לו‬
‫בלשון אתה ‪ ,‬אבל כמו שאהי״ה אינו מושג לנוכח והוא נסתר למעלה למעלה אין אנו קורץ‬
‫אותו בלשון את״ה שהרי אינו עומד לנובה אלא בלשון הו״א אנו קורין אותו כמי שאינו עומד‬
‫לנוכה ואדם מספר ענינו ואומר ענין פלוני כך הוא וסימן )שמות יי( ויראו בני ישראל ויאמרו‬
‫איש אל אחיו מן הוא )ה( כי לא ידעו מה הוא ‪ .‬ודע בי המן מן הכתר העליון ירד וכע״ה‬
‫עדיין תשיג בזה סודות נעלמים ‪ .‬אבל שמור זה הכלל כי לא ידעו מה הו׳א אין לך בעולם‬
‫טי שיודע מהות הכתר הנקרא הוא ‪ .‬ושמור זה מאד ‪ .‬וא״ב הרי לך פשר הדברים כי נ׳‬
‫השמות שהם אהי״ה יהיה אדנ״י יש להם נ׳ כנויין בתורה הו׳א את״ה אנ״י ‪ .‬וכשתבין סוד‬
‫אהי״ה וכנויו הו״א תבין סוד )תהלים ״״( והו״א רהום יכפר עון ולא ישהית בי הוא בעל‬
‫הרחמים גמורים שאין בהם תערובת דין לפיכך והוא רחום יכפר עון בודאי ‪) .‬ו( ותבין סוד‬
‫מ( והוא באהד ומי ישיבנו וסוד)דגיים לג( צדיק וישר הוא ‪ .‬ואחר שהודענוך זה התבונן‬ ‫‪w‬‬ ‫) ‪t‬‬

‫ותראה כי מדת אדניי שהיא סוד המלכו״ת נקשרת בתפארת שהוא סוד יהויה ויהרה יתברך‬
‫מתאחד עם הכת״ר שהוא סוד אהי״ה שהוא הנקרא אין סוף ושלשת אלו המעלות הם סוד‬
‫כלל היהוד והאמונה ‪ ,‬ועליהן אנו אומרים בתפלת ר״ה ותמלו״ך עלינו את״ה הו״א יהו״ה‬
‫אלהינו על כל מעשיך ‪ .‬והמבין סוד ותמלויך וסוד את״ה ום‪-‬ד הרא הנאמר הנה יבין סוד‬
‫■ היחוד‬
‫למעלי‪ :‬בשער זה בכוף ביקור בכינוי השם ‪ ) :‬א( כ מ ד ז' כשולוה ‪ .‬שהם כהולוח כמגמא מתהשכוח מדגש לרסה‬
‫והעניין שמחהפכוה מדין לררסים ‪ ) :‬ב( שבהם נרזקקו י״ב גבולי אלכשון במרכבה עליונה ‪ .‬מבוארים למפלה בכינוי‬
‫דעח ‪) :‬ג( ולפי שזה השם הוא מצוי לנבראים בפעולותיו ובנוראוחיו ‪ .‬פי' אף כי הוא נסחר מעיני כל סי הנה הוא‬
‫מחגלה להם בפעולוחיו ונוראוחיו עד שמכירין אותו על ידם ויכולים לדבר עמו אחה הוא הפועל ‪ ) :‬ד( ולא נכנם מן‬
‫הבינה‪ .‬אבל בבינה השיג קצת כי גם היא בשם ד׳ מוחיות נקראת בהשהנוח כנקודוח כדלעיל בהסילח השער ו מ' מ‬
‫השפר הנ' ממנו לא הניע כמו שאז״ל וכולם נמסרו למרע״ה מון מהסד וכ״ש שלא הכיר והשיג בכתר כי הוא אינו‬
‫מתגלה אפילו בפעולותיו רק לשמע אוזן שמענוהו ע"כ אומרים עליו הוא ; ) ה( כי לא ידעו מה הוא ודע כי הרן מן‬
‫הכתר עליון ירד‪ .‬כי המן הוא מתולדות האור ההוא העליון שנחגשס ברצון הבורא יתברך כמו שיתבאר לך לקמן‬
‫>שע'י בכינוי הוא ‪) :‬ו( ומבין סוד והוא באמד ומי ישיבנו ‪ .‬פי' שהוא בקישור ונאסדוח אמד עם ה'י שהיא‬
‫הבינה‬
 ‫שער ה‬ ‫‪138‬‬
‫דויחוד וסוד )הייג יל( ביום ההוא יהיח יהו״ה אחד ושמיו אחד ‪) .‬א( ומדוע אמר אהד שתי פעמים‬
‫לפי שהמלכות צריך להתאהז בתפאר״ת בסוד ו׳ ספירות והתפאר״ת צריך להתאחז בכיגה‬
‫שהוא סוד ג׳ ספירות עליונות וזהו סוד יהיה יהו״ה אחר ושמ״ו אחד וסוד ותמלוך את׳ה‬
‫הו'א יהו״ה אלהינו מהרה וכר ‪ .‬ואהר שהודענוך זה במלת את״ה די לנו בסוד זה השם‬
‫וראוי עתה לעמוד בשער ז ה‪ .‬הרי לך חמשה שמות מבוארים לפניך משמות י״י יתברך‬
‫בספר הזה‪ ,‬נשארו המשה שמות אהרים ובע״ה נסדר אותם לפניך איש איש על מתכונתו‬
‫בעיה וה׳ ברחמיו והסדיו יאיר עינינו ויראנו נפלאות מתורתו אמן ;‬

‫אלו הן כנוייו של שם החמישי‬

‫יהוד‪ ; ,‬קו האמצעי ‪ .‬עץ החיים ‪ .‬תוריה שבכתב ‪ .‬אמת ‪ .‬תפארת ‪ .‬דעת ‪ .‬נורא ‪.‬‬
‫משפט ‪ ,‬אתה ‪ .‬יעקב ‪ .‬ישראל ‪ .‬מדת יום ‪ .‬הבריח התיכון ‪ .‬אב ישראל ‪ .‬ענוד‪. ,‬‬
‫אדיר ‪ .‬שלום ‪ .‬שלמה ‪ ,‬שלישי ‪ .‬שמים ‪ .‬יום שבת ‪ .‬איש תם ‪ .‬הקב״ה ‪ .‬זעיר אפץ ‪.‬‬
‫י׳י י'י ‪ .‬רחמים ‪ .‬זכר ‪ .‬משה ‪ .‬חלב ‪ .‬דבש ‪ .‬צור ‪ .‬יום ‪ .‬מנורה ‪ .‬ירח ‪ .‬שבת ‪ .‬אנכי ‪.‬‬
‫אדם ‪ .‬מזבח הזהב ‪ .‬טוב רואי ‪ .‬ואיו של שם ‪ .‬תפילין של ראש ‪ .‬ס׳׳ת ‪ .‬חן ‪.‬‬
‫דבור ‪ .‬רקיע‪ ,.‬חוט השדרה ‪ .‬בן ‪ .‬שופר פשוטד‪ . ,‬קול גדול ‪.‬‬
‫א מ ל המחבר השם יתברך למען רחמיו וחסדיו יאיר נתיב שכל לפנינו ויורנו מדרכיו ונלכה‬
‫באורחותיו ואל נאמר דבר שלא כרצונו ויודיענו הדרך נעלה בה והקבלות אין בהם‬
‫נדנוד למען נוכל ללכת בדרכים הטובים והישרים ולא נטה ימין ושמאל מעשות הטוב והישר‬
‫בעיניו ובכן יהי רצון אמן ‪:‬‬

‫ש ער ו‬
‫הודעתיך ידיד נפשיבהמשה שערים שקדמו^ קצת מהנפלאות התוריות כמו’ שהאדם‬
‫יכול לברור דרך ישר ללכת לחצרות י״י יתברך בלי מכשול‪ .‬עתה יש לנו להודיעך נם הה׳‬
‫שערים הנשארים מן החבור הזה בע״ה יתברך ואתה פקח עיניך ללמוד ולעשות ולקיים בו׳ ;‬

‫אלהי״ם שמע תפלתי האזינה לא‪.‬מרי פי ‪:‬‬

‫משמות הקודש על דרך המעלות הוא השם הנקרא אל ח׳ * " □ וצריך‬

‫אני למסור בידך כללים ועיקרים לכל מק;ם שתמצא בתורה אלהי״ם‬
‫שתוכל לרעת לאיזה צד הוא נוטה ‪) .‬ב( כבר הודעתיך ידיד נפשי כי השם הגדול הנקרא‬
‫יהו׳ה יתברך הוא לבדו העיקר והוא גוף האילן נוטה למעלה ולמטה ולצדדין מתלבש בשאר‬
‫כל שמות הקודש ושאר הכנויין במו שהודעתיך ‪ ,‬וכפי הפעולה שהוא יתברך מחדש בעולמו‬
‫'‬ ‫כך‬
‫־בינה וממנה עם עולם כי היא הבינה סוזרח ומשיבה אליו כל הדברים ‪ ) :‬א( ומדוע אוור ב"פ אסד ‪ .‬פי' ולא‬
‫כלל ואמר ה׳ ושמו אחד לדעס לבני פירקי היסוד והחיבור כמבואר לקמן בהמלח בער ח׳ ‪:‬‬
‫ש ע ר ה ש ש י ) ב( כבר הודעחיך ידיד נפשי ‪ .‬היינו בשער החמישי שביאר בו כל זה העניין באריכוח ‪:‬‬
 ‫‪139‬‬ ‫שער ו‬
‫כך הוא נקרא באותו השם שממונה על הפעולה ההיא ולפיכך נקרא לפעמים אהי׳ה ‪ ,‬ונקרא‬
‫הי ‪ ,‬אלהי׳ם חיים‪ ,‬הכל כפי‬ ‫י״ה ונקרא אדנ״י‪ ,‬ונקרא יהו״ה צכאות ‪ ,‬ונקרא אלהי״ם צכא^ת ‪,‬‬
‫הפעולה שמחדש בעולם כך ילובש מלבוש השם הנקרא על הפעולה ‪ .‬והנה זה השם‬
‫הנקרא אלהי״ם הוא השם הממונה על הדין וכיטן )א()לגריס א( כי המשפט לאלהים הוא ‪.‬‬
‫וכשהוא יתכרך פועל פעולה מצד הדין נקרא על אותה פעולה אלהי״ם ‪ .‬ועתה דע וראה כי‬
‫הצד )פי׳ •כי באמח א׳־ן ימין ושמאל למעלה אלא לשבר האזן וציין בפרדס( המכונה לפניו צד שמאל‬
‫כינויו בתורה אלהים לפי שאותו הצד הוא מקום הדין ובו דנין כל באי העולם כל הדינין‬
‫הראויין בין לטוי בין לרע בין לחיים בין למות ‪ .‬ובו כמה בתי דינין קבועין וכל אהד נוטר‬
‫מלאכתו ומשפטיו באמת ובאמונה והכל בדין ישר ‪ ,‬וזהו הנקרא כ״ד של מעלה שם דנין‬
‫את הבריות לשלום או להרב ‪ ,‬או לרעב או לשובע ‪ ,‬לחיים או למות ‪ ,‬זהו השם הנקרא אלהים‬
‫והכל נדון בבית דינו ועל זה ארז״ל חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה‬
‫ואנו מבקשין ראיה לדבר מנין אמר רבה בר בר הנה א״ר יוחנן דאמר קרא )ההלים ני( בי״י אהלל‬
‫דבר באלהים אהלל דבר ‪ ,‬ביהו״ה אהלל דבר זו מדה טובה ‪ ,‬באלהים אהלל דבר זו מדת‬
‫פורענות ‪ .‬ועתה יש לנו לומר לך כי הכל נדון בב״ז־ הנקרא אלהים ואם יצא הדין להיטיב‬
‫נקרא השם או יהו״ה או א״ל ‪ .‬ואם יצא הדין להעניש נקרא אלהים ‪ ,‬ושמור זה מאוד ‪ .‬ויש לך‬
‫להתבונן בי בכל מקים שאתה מוצא בתירה אלהים היא המדה המזומנת לשפוט ולדון את כל‬
‫העולם • ובבר הורענוך בשער שעבר קודם זה היאך סנהדרי גדולה של מעלה עומדת בין‬
‫השם הנקרא יהו״ה ובין השם הנקרא אלהיים ‪ .‬והיאך מדת הרחמים מתערבת עם מדת הדין‬
‫כדי שלא לכלות את הבריות בשעת הדין ‪ ,‬ולפיכך סנהררי גדולה של מעלה קבוע לצד‬
‫שמאל בין יהו״ה ובין אלהי״ם והוא נוטה לשמאל ועל זה נאמר )=יי י( שררך אגן הסהר‬
‫אל יהסר המזג וארז׳יל זו סנהדרי גדולה ‪ ,‬ולפי שכתוב פני שור מהשמאל נקראת סנהדרי‬
‫גדולה בלשון שררך ‪ .‬ותורת י׳י מתקנת רפואה להוטא בשעה שדגין אותו על חטאתיו בביד‬
‫של שררך כשחוזר בתשובה שגאמר רפאות תהי לשרך ‪ .‬והגביא מכריז ואומר שדתשובה היא‬
‫הרפואה שנאמר )י‪:‬עיה י( ושב ורפא לו ‪ .‬ועתה פקה עיגיך וראה כי בב״ד הגדול הנקרא אלהים‬
‫נדונין כל בני עולם עליונים ותחתונים ‪ .‬וצריבין איו להודיעך עיקרים גדולים שעליהן העולם‬
‫עומד והוא סוד מעשה בראשית ‪ .‬ולהאיר עיניך בסוד מה טעם הזכיר בכל מעשה בראשית‬
‫שם אלהים ‪ ,‬והוא הסוד לפי שכל הנבראים בולן עליונים ותחתונים כולן נבראו בקו הדין‬
‫והמשפט ‪ .‬ואין לך כריה מכל הבריות שלא נסתכם עליה ב״ד הנקרא אלהים קודם שנבראה‬
‫ויצא מן הדין כריה זו כך ראויה להיות כשיעורה בגובהה בצורת אבריה וחייה ומזונותיה ‪.‬‬
‫ומן הדין יצא שתהיה בריה זו משועבדת לנריה פלונית בין לשעבוד הגוף בין לשעבוד‬
‫מזון ‪ .‬וכך היה הדין בכל מעשה בראשית ובכל בריה נסתכמו ב״ד של מעלה על ■שיעורה‬
‫גופה וחייה ומזונותיה ושעבודה וממשלתה ‪ .‬וכל כריה וכריה ׳מכל הבריות עמדה לפני ב״ד‬
‫הנקרא אלהים והתרו בה והוריעוה דעי כי שיעור גופך יהיה כך ואבריך ומזונותיך וחייך‬
‫ושעבודך וממשלתך יהיה כך והשיבה כל בריה ואמרה■ הנני עם כל זה בשמחה ובטוב לבב ‪,‬‬
‫וזהו שארז״ל בל מעשה בראשית בדעתן נבראו בקימתן נבראו ובצביונן נבראו כלומר בדעתן‬
‫להבין כל מה שיקראו להן ‪ ,‬בקומתן להכין שיעור גופן ותבנית איבריהם ‪ ,‬בצכיונן שהם רצו‬
‫בחפץ‬
‫) א( כי המשאס לאלהיס ואלהים הוא לשון ד״ן שר ושופס כמו ונקרב בעל הכית אל האלהים עד האלהים יבוא‬
‫דבר שניהם אכן נאמר נ' כ ס' במשפע יבא להורוש כי אף בקבלו מן הגבורה בעח שופעו אינו בדין גמור כי גם‬
‫וא ברשמים מן המסד ולא יפרד ממנו לעולם ;‬
‫בז־‬
 ‫שער ו‬ ‫‪140‬‬
‫בחפץ וצבו לקבל הבל עליהן ‪ ,‬וטעם הבוד הגדול הזה הוא שאין הבין דבר שלא בפניו_‬
‫כלומר שלא כפניו שאינו מבין העיקר והטעם ולפיכך אמר קטן אין הבין לו ‪ .‬ולפיכך הוצרכו י‬
‫לומר במעשה בראשית בדעתן ובקומתן ובצביונן להודיע שאין שום כריה יכולה לומר קטן‬
‫הייתי וכמו שאיני הייתי ואין הבין לאדם שלא כפניו ‪ .‬ולפיכך הוצרכו לומר שנבראו בדעתן‬
‫ובקומתן ובצביונן שאין בהן דבר שלא היה בדעת ובקומה ובהפין ;‬
‫ו א ח ר שהודענוך זה העיקר הגדול יש לגו לחזור ולהודיעך שזה היה הטעם שכתב בכל‬
‫מעשה בראשית אלהים להודיעך כי כל הנבראים כולן נבראו בקו הדין והיושר אין‬
‫בהם נפתל ועקש ‪ .‬ולפי שתמצא כמה בריות משונות זו מזו וכמה בריות נאות וכמה בריות‬
‫מכוערות שמא תאמר שלא מן הדין יצאה זאת הבריה מכוערת וזו נאה מי נרם לזאת להיות‬
‫נאה ולזאת להיות מכוערת ומה ראה י״י יתברך שכרא זו מכוערת וזו נאה או מה חטאה לו‬
‫המכוערת ‪ .‬משיכין לו דע כי י״י יתברך כל הבריות שברא ברא אותן בדעת ובקומה ובחפץ‬
‫וכל בריה ובדיה שברא העמידה לפניו ואמר לה דעי שאתה בצורה זו באברים אלו בשעבוד‬
‫זה ובממשלה זו ועתה אם תחפצי בזה אסרי ואם לאו הרי את כמי שלא נבראת והשיבה‬
‫כל בריה ובריה ואמרה )א( בזה אני חפצה ושמחה בענין הגדול הזה ‪ .‬וזהו סוד שנאמר במעשה‬
‫בראשית )ניאשיח א( וירא אלהים את כל אשר עשה‪,‬והנה טוב מאד ‪ .‬ופירשו בו והנה טוב‬
‫זה יצר טוב מאד זה המות ‪ .‬וכשברא י״י יתברך כל הבריות בצורה זו ובתכונה זו לא‬
‫נשארה טענה בעולם לשום כריה לומר שלא כרין נבראתי ‪ ,‬ולפי שנבראים כל מעשה‬
‫בראשית בדין היושר והמשפט נזכר בכל מעשה בראשית אלהים לומר שנבראו כל הנבראים‬
‫בדין ישר ובמשפט אמת ויצא מן הדין הישר שתהיה בריה זו נדולה מזו ‪ ,‬וזו קטנה מזו ‪ ,‬זו‬
‫מתקיימת הרבה ‪ ,‬וזו מתקיימת מעט ‪ ,‬זו גופה נדול ‪ ,‬וזו גופה קטן ‪ ,‬זו עופפה וזו הולכת ‪ .‬זו‬
‫קופצת על ידיה וזו על רנליה ‪ ,‬וזו שטה על פני המים ‪ ,‬זו עגולה וזו מרובעת ‪ ,‬זו ארוכה וזו‬
‫קצרה ‪ .‬ושמא תאמר עלבון או המם קבלו הבריות המשונות זו מזו בבריאתם ת״ל בראשית‬
‫ברא אלהי״ם בקו הדין ובמשקולת ובמשפט נבראו בל הבריות וזהו שאגו אומרים בא״י אס״ה‬
‫אשר יצר אתכם בדין והחיה אתכם בדין ועתיד להקימכם להיי עולם בדין ‪ .‬ולפי דרך זה‬
‫התבונן כי כל מעשה בראשית עמדו שורות שורות לפני ב״ד של מעלה והתרו בהם כמו‬
‫שאמרנו ־והשיבו טוב ‪ .‬וזהו וירא אלהים את כל אשר עשה ורנה טוב מאד ‪ .‬ואחר שהודענוך‬
‫זה יש לך להאמין כי ב״ד של מעלה הנקרא אלהים נסתכמו על כל בריה ובריה ועל כל‬
‫אבר ואבר שהוא ראוי להיות כך והושיבוהו על כנו והעמידו כל בריה ובריה וכל אבר ואבר‬
‫מאיברי הגוף על מתכונתם בענין שאינו ראוי בענין אהר להיות יותר טוב מזה ‪ .‬וזהו סוד‬
‫בראשית ברא אלהים ‪ .‬אלהים בודאי כי כל בני העולם עליונים ותחתונים בקו הדין ובמשפט‬
‫ישר נבראו ולא קיבל דבר מכל הבריות עלבון והמס ‪ .‬וזהו שהתורה מכרזת ואומרת )ונדים ל‪( 3‬‬
‫הצור תמים פעלו וגר ומהו כי כל דרכיו משפט כלומר במשפט גברא העולם ‪ .‬ולפיכך נקרא‬
‫ייי ית׳ בבריאת העולם אלהים ובסוף מעשה בראשית מהו אומר )ריאכיח א( וירא אלהים את‬
‫כל אשר עשה והנה טוב מאד ודרז״ל אפילו המות טוב ומדת הדין כך חייבה מצד‬
‫הדין הישר ‪ .‬והנני פותח לך מפתח גדול מה ראה י״י יתברך לצוות בתורה לשחוט בעלי‬
‫היים‬
‫) א( נז ה אני הפצה ‪ .‬כי כל אחד כסר שצורה היותה נאותה להההווס האוחו הומר אשר נההווה ממ;ו ואף שסוסו‬
‫להפסיד כמו שיתבאר כסמוך שזהו שאמר ניוכ מאד זה המות ואהז״ל מאד זה המות כי אף המות כקו הדין‬
‫והיושר הוא כמו שפירש כי אי; כ פנ ע חמיו לקכל צורה יותר נאותה מזו ועל היותר גיוכ שיוכל להיות כהוסר זה נתקן‬
‫וא״א לנוף מקנל מעכה שלא יקנל מעשה כלומר לגוף המתהווה ומתפעל שלא יתפעל ויופכד עד שימית כמכואר כ ס׳‬
‫המור‬
 ‫‪141‬‬ ‫עא‬ ‫שער ו‬
‫חיים לאכילת אדם והלא כתיב )ת‪:‬ל'ם קמה( טוב י״י לבל ורחמיו על כל מעשיו ואם הוא‬
‫מרחם היאך צוה לשחוט בהמה זו לאכילת אדם ואיה רחמיו ‪ .‬אלא הסוד הוא ראש הפסוק‬
‫שאמר טוב י״י לכל טוב בודאי ולפיכך ורחמיו על כל מעשיו ‪ ,‬וזהו הפ״רוש ‪ ,‬במעשה‬
‫בראשית נסתבמו עם בהמה זו לשחיטה ואמרה היא טוב ומה טעם לפי שהבהמה אין לה‬
‫נשמה עליונה'להשיג מעשה השם וגבורותיו ואמר י׳י יתברך בבריאת העולם להעמיד לפניו‬
‫הבהמות ואמר להם רצונכם להשחט ויאבל אתכם האדם ותעלו ממדרינת בהמה שאינה‬
‫יודעת כלום למדרגת האדם שיודע ומכיר את י״י יתברך ‪ .‬ואמרו הבהמות טוב ורחמים הוא‬
‫עלינו שהרי כשהאדם אובל הלק מחלקי הבהמה הוזרת הלק מחלקי האדם והרי הזרה הבהמה‬
‫אדם ושחיטתה רחמים היא לה שיצאה מתורת בהמה ונכנסת בתורת אדם ‪ .‬ובדרך זה מיתתו‬
‫של האדם חיים היא לו שעולה למעלת המלאכים וזהו סוד )‪ =:‬לי( אדם ובהמה תושיע י״י ‪,‬‬
‫א״ב התבונן ותתבונן סוד השהיטה של בעלי היים והכל מצר רחמיו וחסדיו הרבים על כל‬
‫בריותיו ‪ .‬ומזה הטעם תתבונן מה שארז״ל במפבת פסחים עם הארץ אסור לאכול‬
‫בשר ‪ ,‬לפי שלא צוה בתורה לשחוט בהמה אלא למי שיודע תורת הבהמה והיה והעוף וכל‬
‫העוסק בתורה מותר לאכול בשר ומי שאינו עוסק בתורה אסור לאכול בשר ולפיכך עם הארץ‬
‫אינו אוכל בשר מפני שהוא כבהמה ואין לו נשמה ולא צוה לשחוט בהמה בדי שתאכל אותה‬
‫בהמה אחרת אלא א״כ נתנבלה או נטרפה ‪ ,‬ואהר שהודענוך זה דע כי המקובלים הנכנסים‬
‫לסודות סתרי התורה אומרים כי תהלת הבריאה והחפץ הראשון נמשכו משלשים ושתים‬
‫נתיבות ההכמה )א( והם סוד התחלת הבריאה הנכללת בשם אלהים ‪ .‬וספר יצירה פתה בספרו‬
‫בל׳ב פליאות נתיבות חכמה חקק י״ה יהו״ה צבאות את עולמו ולפי שהיו כל הנתיבות בקו הדין‬
‫ובמשפט אמת תמצא כנגד כל נתיב ונתיב מהל״ב נתיבות הותם אלהים בכל נתיב מהם ‪.‬‬
‫ולפי זה הסוד תמצא שאינו מזכיר בכל מעשה בראשית כי אם שם אלהים ‪ .‬ותמצא במעשה‬
‫בראשית ל״ב פעמים כתוב שם אלהים כנגד ל״ב פלאות חכמ״ה ‪ ,‬ואלו הן לפי הסדר שכתובים‬
‫במעשה בראשית ‪ ,‬א׳ בראשית ברא אלהים ‪ .‬ב׳ ורוח אלהים ‪ .‬נ' ויאמר אלהים יהי אור ‪ .‬ד׳‬
‫וירא אלהים את האור ‪ .‬ה' ויבדל אלהים ‪ .‬ר ויקרא אלהים לאור ‪ .‬ז׳ ויאמר אלהים יהי‬
‫רקיע ‪ ,‬ח׳ ויעש אלהים ‪ .‬ט׳ ויקרא אלהים ‪ .‬י׳ ויאמר אלהים יקוו המים ‪ .‬י׳א ויקרא אלהים ‪,‬‬
‫י״ב וירא אלהים כי טוב ‪ .‬י״נ ויאמר אלהים תדשא ‪ .‬י״ד וירא אלהים כי טוב ‪ .‬ט״ו‬
‫ויאמר אלהים יהי ‪ ,‬ט*ז ויעש אלהים את שני ‪ ,‬י׳ז ויתן אותן אלהים ‪ .‬י״ח וירא אלהים‬
‫כי טוב ‪ ,‬י״ט ויאמר אלהים ישרצו ‪ .‬כ' ויברא אלהים ‪ .‬כ״א וירא אלהים כי טוב ‪ .‬כ״ב‬
‫ויברך אותם אלהים ‪ ,‬כ״ג ויאמר אלהים ‪ ,‬כ״ד ויעש אלהים את הית ‪' .‬כ״ה וירא אלהים כי‬
‫טוב ‪ ,‬כ״ו ויאמר אלהים ‪ ,‬כ״ז ויברא אלהים את ‪ .‬ב״ה בצלם אלהים ברא• ‪ ,‬כ״ט ויברך‬
‫אותם אלהים ‪ ,‬ל׳ ויאמר להם אלהים ‪ .‬ל״א ויאמר להם אלהים הנה ‪ ,‬ל״ב וירא אלהים‬
‫את בל אשר עשה והנה טוב מאד ;‬
‫בני פקח עיניך וראה היאך כל נתיב ונתיב מל״ב נתיבות החכמה חתום בחותם‬
‫אלהי״ם להודיע כי כל מה שנברא במעשה בראשית בסוד כל נתיב נברא והכל כדין‬ ‫^‬

‫ובמשפט אמת וזהו שארז״ל על )דנייס לנ( הוא עשך ויכוננך ובמדרש קהלת מלמד שהוא‬
‫ובית דינו נמנו על כל אבר ואבר שכך הוא והושיבוהו על כנו ‪ .‬והנה כל היצורים ותכונתם‬
‫ושיעורם‬
‫המורה כפ' י״א וגם הוא כיוג לו שסז נפמחו תעלה למעלה המלהכיס כמו כהנור גפהוק ‪ ) :‬א( והס סוד הי־מלח‬
‫הנ רי אי‪ .‬כי כלהל״ג נתינות סכמה הם סכ ת‪ :‬הסתומה שנה נ‪:‬רא העילס ע ״י הי' ספירות וכ״ב אותיות כנלנולם והס‬
‫גת־כות ודרכים לא ידעום כ״א החכמה האלהות איך ננרא כהס כל ננרה כפי בינזור גינע תומדו ‪ ,‬וי"מ ל"נ נתינות‬
‫הס‬
 ‫שער ה‬ ‫‪142‬‬
‫ושיעורם וכל מעשיהם ועניניהם כולם בקו הדין נבראו ועל כל אהד ואחד מהם נכתפם סנהדרי‬
‫של מעלה הנקראת אלהים בדין ישר ומשפט אמת ‪ .‬והנה אין לך נתיב מכל ל״ב נתיבות‬
‫שאינו חתום בהותם אלהים ‪ ,‬ושלמה המלך מבריז ואומר כי כל מעשה בראשית שהם‬
‫נבראים בשם אלהי״ם כולם ראוים להתקיים לעולם לפי שבולם נבראו ביושר ובמשפט ובדין‬
‫נמור ואין כל בריה מכל הבריות צריבה תוספת או נרעון כדי לתקנה יותר ממה שנתקנה‬
‫במעשה בראשית ‪ .‬וזהו שאמר שלמה )‪:r‬לת ינ( כי כל מעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו‬
‫אין להוסיף וממנו אין לנרוע ‪ .‬וא"כ פקח עיניך וראה כי השם הנקרא אלהי״ם הוא השם‬
‫הממונה על הדין והמשפט והוא הבורא הכל במשפט והוא המביא את כל הבריות במשפט‬
‫‪.‬‬ ‫ושלמה ע״ה צווח ואומר כי כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם ;‬
‫! *ל ^ייכד יש לך להתבונן כי שם י״י יתברך בשבא לברוא העולם בדין וביושר ומשפט‬
‫בשם אלהי״ם עמד ושתף עמו שם הרהטים שהוא יהו״ה יתברך כדי שיוכלו‬
‫הבריות להתנהג לאט במשפטו של אלהים לפי שאין הבריות יכולות להתקיים אם לא יתנהנ‬
‫עמהם ברהטים מפגי הדין הקשה‪-‬של סנהדרי גדולה הנקראת אלהי״ם ולפיכך שתף עמו שם‬
‫הרהמים וזהו סוד )ריאשיי! נ( אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהו׳ה אלהי״ם‬
‫ארץ ושמים ‪ .‬ונקראת אלהים מדת הדין הקשה כלומר שגוזר הדין בלי שיסתכל לענין בעולם‬
‫)א( אלא על פי אמתו של דין חותך הדין ויקוב הדין את ההר ‪ .‬וזהו)ב( סוד לשכת הנזית ‪.‬‬
‫ולפיכך אילו היו הבריות נדונות בב״ד של מעלה בלי שיתוף שם הרהטים היה העולם כלה‬
‫ונשהת לפי התוך הדין אבל שם הרהמים וההסד מהפך בזכות הבריות ואם אינו מוצא להם‬
‫זכות מאריך הזמן קודם ש־גמרו הדין למעלה וזהו סוד ארך אפים ‪ .‬וכל זמן וזמן מדת החסד‬
‫מהפכת בזכות הבריות בזמן שעומדין בדין לפני האלהים וזהו סוד )‪:‬ם יח( ויגש אברהם )ידוס‬
‫מדחו הרזסד( ויאמר האף תספח צדיק עם רשע הלילה לך מעשות כדבר הזה ‪ .‬והנני פותח לך‬
‫שערי אורה בפסוק זה וכי מה מעם אמר הלילה לך מעשור! כדבר הזה וכי בבית דין של‬
‫מעלה צדיק עם רשע ממיתין א״כ אינו דין יושר והכתיב )דניי= לי( אל אמונה ואין עול ‪ .‬אלא‬
‫סוד זה הפסוק עמוק ‪ ,‬והנני רומז ‪ ,‬דע כי מדת החסד מהפכת בזכות כל כריה ובריה ואם‬
‫אדם אחד עשה זכיות ועשה עבירות מדת הדין באה להעניש את האדם על העבירד‬
‫ומדת ההסד אומרת וכי אם ידו של ארם הטאה וראויה להענש הרי עינו צדקת ואינה הוטאת‬
‫שעשתה מצוה זו ‪ .‬ואם את מעגשת לזה הגוף בעבור הטא היד הרי גם העין לוקה והיא‬
‫נענשת שלא כדין ‪ ,‬וזהו )נראשיי■ יה( להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע ‪ .‬ולפי דרך זה‬
‫מעכבת מדת ההסד כמה פורעניות מלבא לעולם ‪ .‬ובדרך זה בעבור צדיק אחד שיש במקום‬
‫מתעכבת הפורעניות מלבא למקום כדי שלא יקבל אוהו הצדיק צער כפורענות המקום כמו‬
‫האבר שאמרנו בגוף כך הצדיק במקום הוא במו האבר בגוף ומצד הזה מנין הצדיק על‬
‫מקומו ‪ ,‬כיצד מגין כשדנין אנשי מקומו למעלה ויוצא מן הדין הייבים כליה או עונש ^‬
‫מתקרבת מדת ההסד ואמרה )ש=( האף תכפה צדיק עם רשע ‪ ,‬כלומר אומרת מדת ההסד‬
‫למדת הדין אם את מענשת לאיו הרשעים של מקום פלוני‪.‬נמצא יניע הנזק לצדיק ‪.‬‬
‫)נ( ויקבל צער בעבורם כשיענשו הם או תשהת ארצם וזה הצדיק לא הטא שיגיע לו צער‬
‫או‬
‫המולה •ככח י׳ הכירוה ; ) א( אלא ע״פ אמדו של דין ויקוג‬ ‫טס ההכיפיה ככהה ;׳־רח‬ ‫הם כ״ש אותיות וי' נקודות‬
‫שמק־לת נס מהתפארה נקראת מה׳ד רפה כי היא מיישרת‬ ‫קשה אכנס המנכות מפני‬ ‫הדין את ההר‪ .‬וע״ז נקראת‬
‫מל' אבני נזית שהיו כורהיס הדין בדין ומשפנו אמת ‪:‬‬ ‫‪) :‬ב( סוד לשכת הגזית ‪.‬‬ ‫כאס המיישרת בניס ברסר‪,‬יס‬
‫ונד מאותו המקוס אולא יהיה פרנשתו עוד כ״כ בריות‬ ‫פירוש שיצערך להיות נע‬ ‫)נ( ויקבל צער בעבורם ‪.‬‬
‫וכיוצא‬
 ‫‪143‬‬ ‫עב‬ ‫שער ו‬
‫או נזק ‪ .‬נמצא הצדיק מנין על אנשי המקום מטעם שלא יניע לו נזק וצער ‪ .‬ושמור עיקר זה‬
‫מאד ‪ ,‬וזהו)עם( אם אמצא בסדום המשים צדיקים ונשאתי לכל המקום בעבורם ‪ .‬וכן עד‬
‫שהניע לעשרה )א( אצל ה׳ עיירות שהיה כפי שיצא הדין העליון ‪ ,‬וזהו סוד שאמר ללוט‬
‫)כם ים( הנה נשאתי פניך נם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר ‪ ,‬אבל לא היה כה בלוט‬
‫שתנצל סדום בזכותו אעיפ שהיה דר בתוכה שאפילו לוט לא ניצל אלא בזכות אבדהם‬
‫כמו שדרשו בפסוק )עם( אל תבט אהריך כלומר אל תדקדק לומר שראויה העיר להמלט‬
‫בזכיותיך שאינך ראוי ‪ ,‬וזהו אמרו ) ‪ :‬כ ( בהוציאם אותם ההוצה ‪ .‬ושמור זה העיקר הגדול לכל‬
‫התורה כי ממנו תוצאות היים ‪ .‬וכמו כן שמור עיקר אהר והוא סוד הפרשה הזאת ‪ .‬ואע*פ‬
‫שהדבר נאמר בשמו של אברהם כמו שכתוב שם וינש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם‬
‫דשע ‪ .‬ג״כ הוא סוד מדת ההסד של מעלה שטתקרכת תמיד לב״ד של אלהי״ם בשעה שדן‬
‫את הבריות ומהפכת בזכותן ומעכבת כמה פורעניות בדרך זה ‪ .‬ובאה פרשה זו להודיע‬
‫סתרים גדולים היאך מדת ההסד מהפכת בזכותו של כריות תמיד ומדת הרחמים משתתפת‬
‫עמה ומונעת כמה פורעניות מן העולם ‪ .‬וזהו שאז״ל התהיל לברוא העולם במדת הדין ראת‬
‫שאינו מתקיים עמד ושחף עמה מדת רחמים ההיד )שם נ( ביום עשות יהו״ה אלהיים ארץ‬
‫ושמים ‪ .‬והנני מגלה לך סוד בפסוק זה ‪ ,‬יהו״ה אלהים כנגד ארץ ושמים )כ( יהו״ה כנגד‬
‫ארץ ‪ ,‬אלהי״ם כנגד שמים ‪ .‬לומר שהשם יתברך שהוא יהרה מתנהג במדת רהמים עם בני‬
‫הארץ שהם חוטאים יותר ‪ ,‬אלהי״ם מתנהג בדין עם השמים וצבאותם שאין חוטאים וזהו‬
‫שתקנו ז״ל המאיר לארץ ולדרים עליה כרחמים ‪ ,‬ואהר שידעת זה יש לנו להודיעך עיקרים‬
‫נדולים ‪ .‬בכ״מ שאתה מוצא בתורה כתוב שם אלהי״ם הוא סוד ב״ד של מעלה כמו שנפרש ‪,‬‬
‫וצריכים אנו להודיעך כי למעלה הם שתי ב״ד )נ( מלבד בתי דינים אהרים שיש ביניהם ‪.‬‬
‫ב״ד של מעלה מאלו הבתי דינים הוא ב׳ד העליון שהוא מדת הגבורה צד שמאל)ד( הנקרא‬
‫אלהים אמת בכל מקום אשר שם יושבת סנהדרי גדולה של מעלה ודנין את בני העולם וזו‬
‫היא הנקרא מדת הדין הקשה ‪ .‬וב״ד התחתון הוא סוד השם הנקרא אדנ׳י ‪ ,‬ונקרא ג'כ כ״ד של‬
‫מטה ‪ .‬ונקרא ג״כ מדת הדין הרפה ‪ .‬ובו הבל נגמר לעשות ולגמור בכל הנבראים כפי שנזרו‬
‫בב״ד העליון ‪ ,‬ולפיכך נקרא ג״כ אדנ״י לפעמים הרבה בשם אלהי״ם ‪ .‬ונקרא אלהי״ם בשעת‬
‫גמר דין שפסקו ב״ד של מעלה הנקרא אלהים אמת ‪ ,‬ובדרך זה תמצא‪.‬כי מדת מלכות שהיא‬
‫אדנ״י נכךאת גם היא אלהי״ם פעמים הרכה כשגומרת הדין שפסקו בסנהדרין של מעלה והבן‬
‫‪,‬‬

‫זה מאד ‪ ,‬ולפיכך יש לך להתבונן כי כל מי שהוא דיין בין שיהיה מלאך או אדם נקרא אלהים‬
‫כשעת הדין או כשהוא ממונה פרנס על הדין וזהו שאמרה תורה )שמוח עב( עד האלהי״ם יבא‬
‫דבר שניהם אשר ירשיעון אלהי״ם ישלם ואומר אלהי״ם לא תקלל ואומר כי המשפט לאלהי׳ם‬
‫הוא ‪ ,‬ויש לנו לגלות לך סוד סתום והתום אמרה תורה )‪:‬ם כג( אלהים לא תקלל ואע״פ שמשמעות‬
‫הכתוב שלא לקלל את הדיין עכ״ז ענין אחר רמז בו והוא שאם יבא על האדם מכה או‬
‫נגע או מהלה או מיתה או חסרון לא יעיז פניו כלפי ב״ד״של מעלה הנקרא אלהים שהוא‬
‫מקום המשפט האמתי ואל ידבר נאצות והרופים לומר אלהים דן כל זה למעלה ועל פיו באו‬
‫אלי‬ ‫‪,‬‬
‫וכיוצא כאלה ‪ ) :‬א( אצל ה׳ עיירוח כפי שיצא הדין העליון‪ .‬כי אמר שלא נמצא שם עכלה כדי מיעוט הטענה ‪rh‬‬
‫יצא הדין עליהם כמו שנתבאר למעלה כשער ה' ככינוי אל ‪ ) :‬ב( ה' כנגד ארן אלהיס כנגד שמים ‪ .‬שהרי קדם‬
‫ארן לשמים בפהוק כננד ה' אלהיס ‪) :‬ג( מלכד ב״ד אתרים ביש ביניהם ‪ .‬היינו הג' בתי דינין של כ״ג שיתבארו‬
‫לקמן בכינוי ב״ד של מעלה ‪ ,‬וכ״ד של נצח וה!ד שנתבארו במקומה בשער נ' בכינוי נצח והוד ‪ ) :‬ד( הנקרא אלהיט‬
‫אמת בכל מקום ‪ .‬כי הוא הב״ד של יהו״ה כמו שנתבאר בסמוך כי הב״ד עומד ביניהם כמו שנתבאר למעלה בשער ‪"D‬״‬
‫בביאור‬ ‫'‬ ‫'‬
 ‫שער ו‬ ‫‪U4‬‬

‫אלי אלו הצרות ושמא יפעור אדם פ״ו לבלי חוק כמו שאשר לו אשתו לאיוב )איונ נ( עודך‬
‫מחזיק בתומתך ברך אלהים ומות אלא כמו שאמר איוב )גס( גם את הטוב נקבל מאת‬
‫האלהים ואת הרע לא נקבל ‪ .‬וזהו שהייב אדם לברך על הרעה כמו שמברך על הטובה ‪,‬‬
‫וכמו שאמר דוד )סהלים יי( ביהוה אהלל דבר באלהים אהלל דבר ‪ ,‬וזו היא אמונת ישראל‬
‫לקכל משפטי אלהים בשמהה ולשמוה ביסוריו ותוכהות״ו ומשפטיו ולהודות לפניו על הכל‬
‫ולברך שמו כמו שאמר )גם קא( הפד ומשפט אשירה ‪ ,‬אם הסד אשירה ‪ ,‬ואם משפט אשירה ‪,‬‬
‫ולא יהיה אדם מבעט ביסורין ומוציא דברים קשים מפיו כל זה נרמז בפסוק אלהים לא‬
‫תקלל ‪ .‬זה הכלל כל דיין שבעולם וכל בתי דינים עליונים ותהתונים נכללים בפסוק זה ‪,‬‬
‫‪ 1‬א ח ר שהודענוך זה יש לנו למסור בידך כלל גדול ושמור אותו מאד לכל מקום שכבר‬
‫נכשלו ולא הבינו כמה אנשים שהם הכפים בעיניהם והוא סוד מהו אלהי׳׳ם אחרים״‬
‫ויש לנו להודיעך כי הש״י רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו הוא לבדו מלך על כל הנמצאים‬
‫והיכל הקדש שלו מכוון באמצע וסביבות היכל הקודש )א( יש שבעה כתרים ומהם נמשכים‬
‫שבעים שרים ושבעים אומות כמו שכבר פירשנו ‪ ,‬וכל שבעים שרים נהלקו בדור הפלנה‬
‫ללשונותם בארצותם נהלקו שבעים שרים לשיעים אומות להיות כל שר ושר מושל על אומתו‬
‫ועל ארצו ‪ .‬וי״י יתברך עמד ובהר באברהם באותו הדור ובחר בישראל אהריו שהם זרע‬
‫אברהם ומסר להם שמו הגדול להיותם חלקו וחבלו ונקרא בכל ישראל שמו הגדול שהוא‬
‫יהו״ה יתברך ואין לאומה אחרת הלק בו כמו שכתוב )דגלים נח( וראו כל עמי הארץ כי שם‬
‫יהו״ה נקרא עליך ויראו ממך ‪ .‬ואומר )של לל( כי חלק יהו״ה עמו ‪ .‬וי׳י יתברך לפי שמסר‬
‫שאר כל אומות העולם ביד השרים כל אומה ואומה לשר ידוע כמו שאמר הכתוב)מיאל ע( והנה‬
‫שר יון בא )‪ (=:‬ושר מלכות פרם עומד לנגדי‪ ,‬ומיכאל הכהן הגדול שהוא נושא דנל יהו״ה יתכרך‬
‫מסר אותו לישראל ‪ .‬ושאר שבעים שרים שהם בחוץ ואין להם הלק בהיכל הפנימי כל אהד מהם‬
‫נתיהד לאומה ידועה והוא מושל על אותה האומה ועל ארצה ‪ ,‬ואותו השר הממונה על‬
‫אותה האומה רצה ה׳ יתברך שיהיה דיין את אומתו כפי הרשות שנתן לו י״י יתברך בתוך‬
‫השנה ולפי שהוא דיין על אותה אומה נקרא נם הוא אלהים ואם הטאה אומתו של אותו‬
‫השר הש״י דן את השר ומלקה אותו ומעניש אותו ‪ .‬ולפי דרך זה התבונן שהאומות והשרים‬
‫שלהם נדונים בב״ד של יהרה יתברך שהוא אלהי״ם אמ״ת ‪ .‬וזהו סוד ]ינריס י( כי יהו״ה‬
‫אלהיכם הוא אלהי האלהים ‪ .‬ודע והאמן כי כל האומות והשרים שלהם הנקראים אלהים‬
‫כולם באים בר״ה להיותם נדונים לפני ה׳ יתברך ואם לא נהגו האומות כהוגן אזי לוקין‬
‫השרים שלהם וגורעים להם השפע והטובה שחיה ה׳ יתברך נותן להם ובשלוקה השר של‬
‫האומה נופלת האומה ‪ ,‬וזהו שאמר הנביא )ישעיה כי( יפקוד ה׳ על צבא המרום במרום ועל‬
‫מלכי האדמה על האדמה״ וזהו שאז״ל אין אומה נופלת אלא א״כ נופל שרה תחלה והטעם בי‬
‫כפי הדין שיפסקו על שר של איתה האומה כך מקבלת אומתו לטוב ולרע ‪ ,‬וזהו שאזיל‬
‫פושעי ישראל בגופן וכן פושעי א־מות העולם בגופן ‪ ,‬וענין גופן הוא השר שלהם לאותם‬
‫היודעים סודות הנסתרים ‪ .‬וכל מה שאו׳ה פושעים לוקין על פשעם השרים שלהן ‪ .‬וזהו‬
‫שאמר שר של אבימלך מלך פלשתים )נרוזשית כ( ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי ‪ .‬מחטו לי‬
‫הסר א׳ כלומר שאמר לו השר דע כי משעה שחטאת שלקחת שרה אשת אברהם דנו אותי‬
‫בב״ד‬
‫כניחור הכינויים‪ ) •.‬א( יש שנעים כתרים ■וכו' ‪ .‬מ נ ד השכעים נאש שנסו עם יעקב ‪ .‬ולעיל כסוף שפר א׳‬
‫ונשער ה׳ בניסור השנויים כירוש הענין רתכ‬
‫וק‬
 ‫עג ‪145‬‬ ‫שער ו‬
‫בב״ד של מעלה וסיניםים בי םחטים וקוצים ואני בצער גדול ‪ ,‬כי אלהים זה שדבר עם‬
‫אביטלך שרו של אבימלך היה כי לא היה ראוי לנבואה או לדבור שאר מלאכים אלא לשר‬
‫שלו והבן זה מאד ‪ ,‬ומה שאמרו פושעי ישראל בנופן הוא סוד כנסת ישראל ליודעי סתרים‬
‫וכשישראל הוטאים כנסת ישראל נענשה )א( וכן הוא אומר )ישעיס ג( ובפשעיכם שלחה‬
‫אמכם ‪ .‬ואל תתפום עלינו על מה שכתבנו בשעדים הקודמים שהשרים של אומות העולם‬
‫אינם מטיבים ולא מריעים )ב( כמו שאמדנו במה שתקנו הכמים לומר על העו״ג שהם‬
‫משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע ‪ .‬כי כוונתינו לומר שאין להם‬
‫מעצמם יכולת ולא דשות לדון להרע או להיטיב אבל אם נתן להם ה׳ רשות הם נומרים‬
‫לפי שמסר ה׳ בידם לנטור ‪ .‬ולפיכך נקראים שדי האומות על זה אלהים ‪ .‬ועתה התבונן כי‬
‫כל אומה ואומה משבעים אומות נידונות כל השנה בב״ד שלה והוא השר של אותה אומה‬
‫ונקרא אותו השר על זה אלהים;ובר"ה‪.‬נדונים כל השרים הנקראים אלהים וכל האומות‬
‫שלהם בב״ד של יהו״ה יתברך שהוא אלהים אמת ‪ .‬נמצאו אלהי האומות נם הם נדונים‬
‫ואע״פ שהם דנין את האומות ‪ .‬וזהו סוד שאמר הכתוב כי יהו״ה אלהים הוא אלהי האלהים ‪.‬‬
‫כלומר הוא דיין שדן את אלהי האומות ושמור זה■ העיקר הגדול והזהר בו ותבין סתרים‬
‫נעלמים ותדע שי״י יתברך הזהיר את ישראל ואמר להם בני אני אלהיכם ואתם עמי ואין לכם‬
‫לקבל אחד מאלהי העמים לאלוה שהרי אותם האלהים נתונים לעו״ג ולא לכם ושל אחרים‬
‫הם ולא שלכם כי אני ה׳ אלהיכם לבד ‪.‬ולפיכך התחיל י״י בעשרת הדברות ואמר שתי‬
‫אנכייהו״האלהיך ‪ ,‬אלהיך בודאי״ וא״ב לא יהיה לך‬ ‫ואמר‬ ‫דברות הראשונות בלי אמצעי‬
‫אלהים אהרים וזהו שאמרו חז״ל אנכי ולא יהיה לךמפי הגבורה שמענום ‪ .‬ואלו שתי הדברות‬
‫כל מצות התורה שמענום מפי משה ‪.‬‬ ‫הן עיקר כל התורה ולפיכך שמענום מפיו ושאר‬
‫ומנין תורה שמעו מפי משה שהן תרי״א מצות והן סוד התורה וע״ז נאמר )דנייס לג( תור״ה‬
‫צוה לנו משה שע״י משה נתנו לישראל תרי״א מצות אבל אנכי ולא יהיה לך לא קבלום‬
‫ע״י משה אלא טפי הגבורה שמעום )ג( כמו שאמר )חהלים סג( אחת דבר אלהים שתים זו‬
‫שמעתי נמצא תרי״ג מצות שתים מהם שמעו מפי הגבורה ונשאר מהם תרי״א שהם סוד‬
‫תור״ה שמעו מפי משה וזהו שדקדק הכתוב ואמר תיר״ה צוה לנו משה שהן תרי״א מצות ‪.‬‬
‫ולפי העיקר הזה אמר ה׳ יתברך לישראל בני לא יהיה לך אלהים אחרים שאין להם חלק‬
‫בך ואין לך הלק בהם כי חלק יהו״ה עמו ‪ .‬ואהר שידעת זה התבונן שאמר הנביא )מינה ד(‬
‫כי בל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהו״ה אלהינו לעולם ועד ‪ .‬ואין לך‬
‫להאמין דברי ריקות של כמה ריקים שאומרים שאין כה באלהי העמים ואינם נקראים אלהים ‪,‬‬
‫אבל יש לך לדעת כי ה׳ יתברך נתן כה וממשלה ושבט ביד כל שר ושר משרי האומות‬
‫לדון‬
‫) א( וכן הוא אומר ובסשעיכס שולמה אמכם ‪ .‬עניין עונשה ושילוהיה כבר ביארנו פעמים שהוא כאשר לא סרד‬
‫ההשפעה כסי חיקון החילת הבריאה כאשר ביארסי בשער א' בעניין סילוק השכינה כאשר חלך ההשפעה שלא‬
‫כדרכה הנה היא שלוחה מבעלה להאיר פניה לכסות הדין וסובסה לזרים והרי היא בצער ועונש לה כי חפצה ורצונה‬
‫תמיד ביחוד הרחמים ובתיקון הראשון להמשיך ולהשפיע בסובה מניוב בעלה וכאילו צר לה בתחה לאחרים חילה‬
‫ונחה לנכרים וע״ז נאמר עמו אנכי בצרה ובכל צרתם לו צר וכל זה ביארתי בביאור יותר רחב בפירושי לספר‬
‫המערכת במערכת הפעם ולספר הרקנעי בפרשת בראשית ונח ‪ ) :‬ב( כמו שאמרנו בו במה שתקנו לומר על‬
‫האומות עו׳ג ומתפללים אל אל לא יושיע כו' ‪ .‬היינו למעלה בשער ה' בביאור השלשים כנויים ‪) :‬ו‪ (.‬כמו שאמר אחת‬
‫דבר‬ ‫״‬ ‫י‬
 ‫שער ו‬ ‫‪146‬‬
‫לדון ולשפוט את עמו ואת ארצו ונקרא שם השר אלהים לפי שהוא שר ושופט את בני‬
‫ארצו ‪ .‬אכל סוף כל השרים וכל האומות שלהן באין להיות נדונין בב״ד של יהו״ה הנקרא‬
‫אלהים אמת ואם חטאה או סרחה אומתו של שר אזי לוקה השר על אומתו שבארצו ‪ .‬ודע והאמן‬
‫כי אין כח באלהים אחרים שהם אלהי העמים אלא אותו הכה שנתן ה׳ להם לשפוט ולפרנס‬
‫את אומותם אבל אינן יכולין למחוץ ולרפא להמית ולהחיות חוץ מהכד‪ .‬הידוע הנתון להם‬
‫לכני ארצם וממשלתם ‪ .‬וזהו כי כל אלהי העמים אלילים ופירוש אליל הוא כמו בשר אדם מת לפי‬
‫מחלוקת החכמים במםנת חולין מכל צר הוא לשון אליל דבר מת וזהו )איונ יג( רופאי אליל כולכם‬
‫שהוא כשר מת שאין לו רפואה ‪ ,‬כך אלהי העמים אין בהם כה להיטיב ולהרע זולתי אותו‬
‫הכה הקצוב שמוסר להם השם ‪ .‬ואינן יכולין לצאת מאותה השורה והם כמו כן נדונין כמו שבני‬
‫ארצם נדונין ובל בהם וממשלתם אינו אלא אותו הפרם שהם מקבלים משם יהו״ה יתברך שהוא‬
‫אדון ודיין על כולם ‪ .‬ועתה שמור עיקר זה לכל התורה כולה ותוכל לדעת מהו שםאלהיםככ״ם‬
‫או שם אלהים אחרים כמו שאמר )יהוכע כד( בעבר הנהר ישבו אבותיכם וגו׳ ויעבדו אלהים אחרים‬
‫)שמוח כ( לא יהיה לך אלהים אחרים ‪ .‬ואחר שהודענוך אלו העיקרים הגדולים יש לנו להודיעך‬
‫עיקר גדול והוא שיש לך לדעת ולהתבונן כי מקור החיים הנקראים חי״י עולם הוא סוד‬
‫)כינה( השם הנכתב בתורה יהו״ה ונקרא אלהים )א( והטעם לפי שהוא המקור שממנו‬
‫שואבת מדת הגבורה הנקראת כ״ד של מעלה וגקראת אלהים ‪ .‬ולפי שאיגה דין גמור נכתבת‬
‫באותיות יהו״ה ; ולפי שהיא השרש שממנה שואבת מדת הדין נקראת אלהים אף ע״פ‬
‫שאינה כתובה אלא באותיות יהו״ה ‪ ,‬ושמור עיקר זה הגדול לכל מקום שתמצא בתורה‬
‫שנכתב יהו״ה ונקרא אלהים ‪ ,‬ואחר שידעת זה דע כי שתי המדות הנקראות נצ״ה והו״ד ;‬
‫נצ״ח נקדא יהו״ה צבאות לפי שהוא לימין ׳ והוד נקרא אלהים צבאות לפי שהוא לשמאל ‪.‬‬
‫ולפי שהיא מתלבשת מלבושי הדין מן הב״ד הנקרא אלהים נקראת גם היא אלהים צבאות ‪.‬‬
‫סוף דבר כפי המקום אשר ממנו שואבת כל מדה ומדה כך היא נקראת ‪ .‬ובכל מקום שתמצא‬
‫בתורה שקורא לדבר בעולם בשם אלהים דע כי היא מושכת כה ממדת סנהדרי גדולה‬
‫של מעלה הנקראת אלהים באמת עד שאפילו בני האדם נקראים אלהים בהיותם דגין דין‬
‫אמת ‪ .‬ואחר שהודענוך עיקרים אלו בשם הנקרא אלהים יש לנו להזור ולהודיעך שאר‬
‫השמות ששם אלהים נקרא בהם לפעמים דע שהמדה הזאת הנקראת אלהים נקראת לפעמים‬
‫‪,‬‬

‫‪ ) 1‬ב ו ר ה והטעם לפי שהיא מתגברת לעשות דין בפושעים ובהוטאים והיא הנוקמת מיד‬
‫הרשעים והמתקוממים אל ה' יתברך ‪ .‬ולפי שהיא ב״ד של מעלה והיא המשלמת גמול‬
‫לכל הראוין לגמול נקראת גבור״ה על כחה וממשלתה שיש לה יכולת לדון ולהתפרע ולהתגבר‬
‫על הכל ואין דבר שיעמוד לפניה וזהו שאמר הנביא )ב( )ישעיה נא( עורי עורי לבשי עוז‬
‫זרוע ה׳ ‪ .‬ואמר )ג( הלוא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין ואלמלא גבורותיה לא היו‬
‫הדינין נגמרים ולא היו החזקים נענשים אבל לפי שהגבורה היא הזקה ומושלת על הבל‬
‫־י ’ ! גגמרין הדינין הנידונין בבתי דינין שלה ‪ ,‬הלא תראה כשחוטאים ישראל‬
‫נחלשה‬ ‫‪.‬‬
‫דכר אלהים שחיס זו שמעחי ‪ .‬כי ג דנו ר ה־השון נכלל גס השני כי מאמר כשממנו אנכי ה' אלהיך שממנו שלא‬
‫יהיה לנו אל אחר ‪) :‬א^( והכיעם לסי שהוא המקור ‪ .‬כי הוא רומז הל הבינה שממנה שוהבח השמד שהות על צדה‬
‫בשמאל נ מו שיהבאר במקומו בראש ישער ח' ‪ ) :‬ב( עורי עורי לבשי וכו׳ ‪ .‬וכבר ידעה כי הפס־ אחה מזרועוח‬
‫עולם ו )ג( הלא אה היא המחצבה ‪ .‬דבר על הגבורה בלשון נקבה כי היא פועל־ דינה עיי המלכות מה״ד של‬
‫מסה‬
 ‫‪147‬‬ ‫עד‬ ‫שער ו‬
‫)א( נהלשה הנבורה ע״י הטאתם וכמו שהנביא אמר )שם כג( איה קנאתך וגבורתי״ך והגבורה‬
‫משיבה )ב( ואמרה )דנלים לנ( צור ילדך תשי ותשבח אל־ מחוללך ‪ .‬וכפי החוטאים נהלשת‬
‫הגבורה והזר הימין לאהוד וכן הוא אומר )ג( ) אי נ ה נ( השיב אהור ימינו מפני אויב ‪ .‬ודע כי‬
‫למעלה מצד־ הגבורה הוא המקור והשפע שהגבורה שואבת ממנו ומן המקור ההוא שהוא‬
‫העליון על הגבורה ונקרא כינ״ה נובעים כמה מיני כוחות של גבורה ונקראים גבורות וזהו‬
‫שאמר )ההלים קו( מ״י ימלל גבורות ה'‪ .‬וכשישראל צדיקים אזי אותן הגבורות משפיעים כחותיהם‬
‫למדה הנקראת גבורה ואזי ישראל מתגברים על האומות ולפי שהגבורה היא בחזקתה לוחמת‬
‫עם האומות ונוקמת נקמות ישראל מן האויב ‪ .‬ואם ח״ו הטאו ישראל אזי נשארת מדת‬
‫הגבורה הלושה ואינה פועלת הנקמה בעו״ג ‪ ,‬וזהו פוד צור ילדך תשי ואומר איה קנאתך‬
‫ונבורתי״ך והבן זה מאד ‪.‬והמדה הזאת היא נקראת ג י ת ד י ן ש ל ^ ע ל ה ועל ידי‬
‫המקום נקרא‬ ‫המרה הזאת נידונין כל בגי העולם כמו שאמרנו לטוב ולרע ‪ .‬וזה‬
‫ז כ ו ת לפי שבו נזכרים כל הזכיות וכל החטאים ‪ ,‬והרע הניתן משם ג״ב זכות הוא )ד( לפי‬
‫שבו האדם נטהר מן ההטא ‪ ,‬ומכה סנהדרי גדולה זו יצאו )ה( ג׳ בתי דינין אחרים שדנים‬
‫בני העולם לעושר ולעוני לבריאות ולחולי ‪ ,‬וכל דינין שבעולם נידונין בסנהדרי גדולה ובאלו‬
‫שלשה בתי דינין שלה ‪ ,‬הדן מג׳ דברים שאינן נידונין בב״ד של אלהים מכל וכל אבל הם‬
‫נמשכים ממקום שכולו רחמים ואלו הם חיים ובנים ומזונות ‪ ,‬ואף ע״פ שגזרו בב״ד של‬
‫פנהדרי גדולה של מעלה על אלו ג׳ דברים אם עמד אדם ונתכוון בתפלתו עד מקור החפץ‬
‫יפיק שאלתו וזהו שאהז״ל בני היי ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא ‪.‬‬
‫ועניין זכות הנזכר במקום זה הוא סוד סנהדרי גדולה וענין מזל שהזכירו במקום זה הוא‬
‫כוד המקור העליון שהוא מקור ההפץ הנקרא אהי״ה אשר משם נזלו מימי החפץ והרצון‬
‫וזהו המזל שבל הדברים תלויין אפילו כ״ת ‪ .‬ועל כן אמרו הבל תלוי במזל )ו( ואפילו פ״ת‬
‫שבהיכל ‪ -‬ואל יעלה בדעתך כי במזלות הכוכבים דברו ז״ל במקוםהזה שלא דברו אלא במקור‬
‫החפץ ודי למבין ‪ .‬וכבר ביארנו דברים אלו בשערים הקודמים ‪ .‬ודע כי המדה הזאת נקראת‬
‫צ^ןיל וצריך אתה לדעת העיקר ‪ .‬כבר הודענוך בי מדת ההכדשהיא בימין תמיד פתוחה‬
‫שואל חפציו מאת השם אזי מתעוררת מדת החכד‬ ‫ומזומנת להפיק לכל שואל וכשהאדם‬
‫ומושכת ממקור הרצון כל מיני העושר וכל מיני טובות לתת לשואל די מהכוח ‪ .‬וכשמגיעין‬
‫אותן המתנות והטובות מצד מדת שמאל אזי עומדת מצד הדין שהיא מצד צפון ומעכבת‬
‫אל הימין לגמור חפצי השואל ואומרת נשב לדין ונראה אם זה השואל ראוי לתת לו‬
‫שאלה זו ששאל או לאו ‪ .‬ואז נדון השואל בכנהדרי גדולה העומדת בצפון ואם הוא ראוי‬
‫נותנים לו שאלתו ואם אינו ראוי מונעים ממנו כל אותו העושר וכל אותו הטוב שהמשיכה‬
‫מרת החכד ואז מקבלת מה״ד ההיא בצפון כל אותו העושר וכל אותו הטוב ומבנכת אותן‬
‫באוצרותיה‬ ‫‪,‬‬
‫ממה ‪ ) :‬א( נחלשה הנבורה ‪ ,‬פי׳ החלושה בעונש‪ .‬האומוה באינה מענישם עכשיו ‪ ) :‬ב( ואמרה צור ילדך חשי‪ .‬כח‬
‫וצור ר״ל מהיד הקשה כבלע ‪) :‬ג( כמו שאמר השיב אחור ימינו מפני אויב‪ .‬דיל החסד שב אחור מללמד יזכוח מפני‬
‫האויב החוטא ושוב אינה מחזקה המושל לעשוח נקמה בנוים ‪ ) :‬ד( לפי שבו האדם נטהר סן החטא ‪ .‬ובספר‬
‫הזוהר פירש שנקרא זכוח כי לעולם מחהילין שם בזכוח היפך כח הטומאה שבחו; שלעולם מחחלח בחובה‬
‫)ה( נ' ב״ד ‪ .‬אמרים ‪ .‬וכנגדן ג׳ בסי סנהדרין של קטנה של כ״ג שישבו לפני סנהדרי גדולה פי ז ‪ J‬דוגמס זו נעשה‬
‫העליונים וחחחונים וכן הוא למעלה בשער ה' בביאור הכיני ”] ‪ 0 ) :‬ואפילו סיס שבהיכל ‪ .‬פי׳ הסיס שבהיכל‬
‫אדנ״י‬
 ‫שער ו‬ ‫‪148‬‬
‫באוצרותיה ובבתי גנזיה אשר בצפון ונשאר כל אותו העושר ובל אותו הטוב באוצרות צפון‬
‫לפי שמאחר שמשכה מרת ההסד אותם למטה שוב )א( אינן חוזרים למקומן אלא מקבלת‬
‫אותם סנהררי גרולה אשר בצפון ולפיכך נקראת צפון לפי ששם צפונים בל מיני עושר וכל‬
‫הגנזים ובל המצפונים וכל הזהב ובן הוא אומר )איוב ל!( מצפון זהב ■יאתה ‪.‬ולפי שהמקום ההוא‬
‫הנקרא צפון הוא מקום הטמונות והמצפונות כל מיני העושר ארז״ל הרוצה להעשיר יצפין ‪.‬‬
‫כלומר יכוין למדת צפון להשלים עם מדת הדין העומרת בצפון שלא תעכב שאלתו‬
‫כששואל מאת ה׳ יתברך עושר ונכסים ‪ .‬ועל זה הדרך היה השולחן בצפון לפי שמשם‬
‫נמשך העושר וצרכי הבריות ‪ .‬ולפי שהצפון הוא לשמאל אמר הכתוב )משלי ‪ 0‬אורך ימים‬
‫בימינה בשמאלה עושר וכבוד ‪ .‬ודע כי כל העושר הזה וכל אלו המצפוגות אשר כצפון‬
‫כולן גנוזים ושמורים ומוכנים לצדיקים לעתיד לבא וכן הוא אומר )תהלים לא( מה רב טובך‬
‫אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך )ב( ואומר )משלי נ( יצפון לישרים תושיה ‪ .‬ואחר‬
‫שהודענוך זה דע כי בצד הצפון)פירוש כחוץ( יש מקומות והדרים גדולים אשר המה מלאים‬
‫כמה מלאכי חבלה וכמה מיני פורעניות ושם כמה בארות מים עכורים טיט ורפש וטיט‬
‫היון יורדים עד התהום ושם כמה מיני שחת ושם כמה מיני נהשים ועקרבים )ג( ושאר כל‬
‫מיני חיות רעות ובל אלה שזכרנו כולם עומרים וצופים‪ ,‬מתי יצא מן הדין אשר בצפון לחרוב‬
‫ארצות ולעקור מלכיות ולהכות בני אדם בכל מיני מכה ובכל מיני משחית ואז יוצאין כל‬
‫אחד מאלו מיני פורעניות אשר בצפון ושוטטין בעולם וגומרים הדין בכל אותן שנתחייבו‬
‫בב״ד שלמעלה ועל אלו בולן נאמר )ירמיה א( מצפון תפתח הרעה‪ .‬ודע שיש כמקום זה כמה מלשינים‬
‫וכמה קטרוגים ובמה מקטרגין על הבריות ‪ .‬ולפי שהשם יתברך נתן תורה ומצות לפי רוב‬
‫חמלתו על ישראל צוה להקריב לפניו קרבנות לכפר על העוגות כדי לסתום אלו המקטריגים‬
‫בצפון ולכל בעלי משחית ‪ .‬וצוה בתורה כי כל קרבן שהוא בא על חטא יהיה אותו קרבן‬
‫נשחט בצפון וכן הוא אומר )יקרא א( ושחט אותו על ירך המזבח צפונה ‪ .‬והקרבן הנשחט‬
‫בצפון בא על החטאים שאיס חוטא בין שיהיה יהיר או צבור כגון פר ושעיר של יום‬
‫הכפורים ‪,‬וכגון פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים ‪ ,‬וכגון זבחי שלמי צבור ואשמות ‪,‬וכגון‬
‫חטאת הצבור והיחיד כל אלו נשחטין■ בצפון ‪ .‬וא״ת הרי שלמי צבור ואינם על חטא ולא‬
‫אשם ‪ ,‬דע שהוקשו לחטאת זהו שאמר הכתוב )שם כג( שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים‬
‫בני שנה לזבח שלמים ‪ .‬אבל שלמי יחיד והתודה ואיל נזיר והבכור והפזעשד והפסח כל אלו‬
‫אינן מוכרחים להשחט בצפון אלא שחיטתן בכל מקום בעזרה וטעם כל זה מבואר ‪ .‬ולפי‬
‫שהקרבנות הם כופר לאדם מן הפגיעה כמו שכתוב )שמות ה( ונזבחה לה׳ אלהינו פן יפגענן‬
‫בדבר או בהרב ואלו המינים של פורענות הם בצפון לפיכך צוה י״י יתברך כל קרבן שהוא‬
‫בא‬
‫אדנ״י ‪ ) :‬א( אינן מוזרין למקומן ‪ .‬דמן שמיא מיהב יהבי ולא הדר ושקלי ‪) :‬ב( ואומר יצפו! לישרים חושיה ‪ .‬סי'‬
‫אוחם שניחשו כמס מלירד למעה ונתעכבו בצסון ‪) :‬ג( ושאר כל מיני חיוח ‪ .‬ואין להבין שיש למעלה חיוח‬
‫רעות ועקרבים ממש ואשים כאש שלנו אלא כולם כמות רומניות נשסעות ויוצאות סכמות הדין כמו שביארנו‬
‫פעמים וע״ש כחותס כאישים וככל מיני משחית כגון נחשים ועקרבים וחיות רעות נקראו כן כי כל הדברים‬
‫משתלשלים וכפי הדבר למגיה כן בדוגמתו עניינו וכמו ברוחניות מלמעלה וכמו שלפעמים שכשירצה הש״י להעניש‬
‫כני אדם ישלח בהם היות רעות ושן בהמות או אש מתלקחת נשרוף מדינות ולהחריב ארצות כך המציא כדוגמת‬
‫זה למעלה ככמות עליונים דברים רומנים רעים ומלאכי מוח ממונים להשחית ולאבד הפושעים וחטאים כמו‬
‫שנתבאר‬
 ‫‪149‬‬ ‫עה‬ ‫שער ו‬
‫בא על חטא ישחט בצפון ‪) ,‬א( ובע״ה באלו הדברים עדיין נודיעך עיקרים גדולים בטעמי‬
‫הקרבנות ולפי שמדת שם אלהים הוא סוד הדין עומדת בצפון נשחטין הקרבנות הבאים על‬
‫החטא בצפון וההוד )חהליה נא( זבחי אלהים והבן זה מאוד ‪ .‬ואחר שהודענוך אלו העיקרים‬
‫הגדולים צריך אתה לדעת לפי שב״ד העליון הנקרא אלהים יושב לצד צפון והקרבנות הבאים‬
‫על חטא נשחטים בצפון להיות כפרה כפני ב״ד של מעלה ‪ .‬דע כי לצד צפון של מעלה‬
‫חוץ לפרגור יש נחש גדול עקלתון והוא גרם מיתה לאדם הראשון והטיל זוהמא אצל חוה‬
‫והוא ראש לפורענות לכן אמר ה׳ יתברך והבטיח את ישראל להעבירו ולהרחיקו ולהדיחו‬
‫למקום שלא יוכל לקטרג לעולם ואמר הנביא )יואל נ( ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל‬
‫ארץ ציה ושממה )ב( וזה קשור כדבר הנרןא קץ כל בשר כי הוא מבלה מנפש ועד בשר ‪ .‬וזה‬
‫נכנם לקטרג על דור המבול ונמסרו בידו וזהו שאמר )ניאפי״ י( קץ כל בשר בא לפני כלומר‬
‫מדת הפורענות שהיא מקטרגת על הבריות בא לפני וקטרנה עליהם )שס( כי מלאה הארץ חמם ‪.‬‬
‫ונגמר הדין ומסרם כיד קץ כל בשר להשחיתם ‪ ,‬ועל זה נאמר )שם( והנני משחיתם את הארץ ‪.‬‬
‫ולפי שהמדה הזאת המוכנת לפורענות קבועה בצפון צוה י״י יתברך שישחטו הקרבנות‬
‫הבאים על חטא בצפון ‪ .‬אבל לעתיד לבא שהקרבנות עתידין להבטל ירחיק השם מדת הפורענות‬
‫מעלינו ומצד הצפון ויוליכנה למקום שאינה יכולה לקטרג עוד ^ וכמו שתהיה נעקרת מדת‬
‫הפורענות מצד צפון כך )ג( יתבטלו הקרבנות שהיו נשחטים בצפון ‪ .‬לפי שכבר בטלה מדת‬
‫הפורענות המקטרגת שהיתה עומדת בצפון ואין צורך להשחט קרבן בצפון על הטא שלא‬
‫)ד( יחטאו עוד והבן זה מאד ‪ .‬ודע כי המדה הזאת הנקראת אלהים העומדת לשמאל‬
‫נקראת לפעמים י״ד כ ה ״ ה וטעם שנקראת יד כהה לפי שהיא השמאל והיא מונעת‬
‫)ה( ומעכבת את הימין להשפיע בעולם זולתי מה שיצא מן הדין ‪ .‬ולפי שמעכבת על צד‬
‫ימין לתת הטובות בעולם הרי המדה הזאת הנקראת שמאל לוקחת ומקבלת כל העושר מיד‬
‫הימין ומחביאה אותו בבתי ננזיה כמו שאמרנו )ו( וזהו סוד וקרנים מידו לו ושם חביון עוזו‬
‫והבן זה מאד ‪ ,‬ואחר שהודענוך זה יש לנו להודיעך כי מדת הגבורה הזאת נקראת פ ח ד‬
‫והטעם כי מדת הגבורה והממשלה אשר שם סנהדרי גדולה ושם כמה בתי דינים ושם כמה‬
‫בתי שלהבות אש להבה ושם כמה גרדינים )פי׳ בטלי דין( נמוסים טמונים להכות ולהעניש‬
‫וליכד בכל מיני מכה ופצע וכל מיני חלאים וכולן אש שלהבת ‪ .‬ובמקום הזה יש כמה מיני‬
‫אש אשר אוכלים כל מיני אשות שבעולם ולוחכ׳ם אותן בהיות האש אוכלת את הקש ‪,‬‬
‫ולפיכך נקראת ה א ש ה ג ד ו ל ה לפי ששאר כל מיני אש אשר בעולם הם קטנים אצל ‪.‬‬
‫האש הזאת ‪ .‬ולפי שהאש הזאת שורפת כל שאר מיני האש יפהדו ממנה עליונים ותחתונים‬
‫)ז( ואפילו המלאכים העליונים נרתעים ונבהלים ונשרפין מן האש הזאת ואינן■ יכולין להתקרב‬
‫אליה‬
‫שנחבאר למעלה שער ה' בעניין הארבע קליפוח ככיאור רוח סערה וענן ונו׳ ‪ ) :‬א( וכע״ה נודיעך נהלו‬
‫הדברים עיקרים נדוליס בעעמי הקרבנוש‪ .‬נס אני בדרכיו דרכתי ולהאריך בכאן בעניני הקרבנות לסחימח פה‬
‫המקערינים לא משתי כי באמת אין כאן מקומן למתחילין בעיון כי בשאר ספרים על התורה מחוברים ימצא עוד‬
‫ענייני הקרבנוש מבוארים ונ ע׳ ה בפירושי לפירוש הרקנטי בפרשת הקרבנות אז נעוררך גס כן באלו הדברים כפי אשר‬
‫יעור עלי אשר לו כל סתרים נגלו ‪) :‬ב( וזה קשור בדבר הנקרא קן כל בשר ‪ .‬מלאך המות נקרא קן על שם‬
‫שהוא יורד וססטין עולה ומקטרג ומביא כל בשר לקיצו וסופו שיטול נשמתו ורוחו כמבואר בשער ה׳ בכינוי השם‬
‫המיוחד ‪) :‬ג( יתבטלו הקרבנוח ‪ .‬וזהו אומרם ז״ל כל הקרבנות עחידין ליבטל חון מקרבן תודה ‪ ) :‬ד( שלא יחטאו‬
‫עוד והבן זה ‪ .‬אז כי יוסי לב האבן והמסטין מקרבנו ומלאה הארן דעה נמצא הצפוני מרוחק וקן כל‪ .‬בשר נתעב‬
‫ונרחק ‪) :‬ה( ומעכבת ‪ ,‬וכהה לפון מניעה כמו ולא כהה בם ‪) :‬ו( וזהו סוד וקרנים מידו לו ‪ .‬לשון קירון ואור הבא‬
‫לו מידו הימנית ומתחבא שם בעוז ‪ ) :‬א( ואפילו המלאכים נרתעים ונבהלים ונשרפים מן האש הזאת ‪ .‬כבר‬
‫ביארנו‬
 ‫שער ו‬ ‫‪150‬‬

‫אליה אך שם פחדו פחד מרוב הזקה ובת ממשלתה ‪ .‬ולפי זה הדרך נקראת המרה הזאת‬
‫פחד אשר ממנה פוחדים המוני מעלה ומנזה ‪ .‬זש״ה )יפעיה ר( מפני פחד י״י^ומהדר גאונו ‪.‬‬
‫ומן האש הזאת שהיא שורפת ומכלה את הכל והוא מקום הפחד והוא נית מצרף לרשעים‬
‫ופושעים ומכה שלהבת שלה נשרפין כמה חיילות אמר הכתוב )־‪:‬עיה לג( פחדו בציון הטאים‬
‫אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם ‪.‬‬
‫‪ 1‬ד ע שנקראת א ״ ש א ו כ ל ״ ה מפני שהיא אוכלת כל שאר מיני אש שבעולם ‪ .‬ובדרך‬
‫זה נקרא ה׳ יתברך מצד המדה הזאת אש אוכלה כאומרו )דכויס ט( כי י״י אלהיך אש‬ ‫^‬

‫אוכלה הוא יכניעם ‪ ,‬ולפי שהוא יתברך אש אוכלה יכול להכניע ולהשפיל ולכלות כי במדה^‬
‫הזאת הוא יתברך עושה מלחמות ולפיכך נקראת חמדה הזאת ^פחי‪ .‬והמרה הזאת החזיק ‪-‬‬
‫בה יצחק אבינו ע״ה שהיא לצד שמאל ולצד‪-‬הדין הגדול ונ כ ך א תי׳ ע ח ״ רי ש ח ״ מ וכן‬
‫הוא אומר )נראפיח לא( וישבע יעקב בפחד אביו יצחק ‪ .‬ודע כי כשרדף לבן הארמי אחר‬
‫יעקב ובקש לעקור את הכל באה מרה הזאת לעקור את לכן וללחום עמו ‪ ,‬כי בכה גדול‬
‫ועליון היה )א( בא לבן הארמי ‪ ,‬ואל יהיה בעיניך דבר נקל שאמרה תורה )דפרים ״( ארמי‬
‫אובד אבי בי לבן בקש )ב( לעקור את הכל שורש וענף ‪ .‬וכשראה יעקב )ג( שבאה מדת‬
‫הפהד לסייעו נתגבר והתחיל להראות גבורתו ותקפו אצל לבן וזהו שאמר הכתוב )נרח־ית לא(‬
‫ויחד ליעקב וירב בלבן ‪ .‬ואם יעקב היה חלוש היאך עושה מריבה עם לבן ‪ ,‬אלא דע כי מדת‬
‫הפחד באה לסייע את יעקב ‪ ,‬ומניין לנו ראייה שאמר יעקב ללבן לולי אלהי אבי אברהם‬
‫ופחד יצחק היה לי בי‪-‬עתה ריקם שלחתני ‪ ,‬פחד יצחק בודאי היה לי ובא לסייעני ‪ .‬ולפי זה‬
‫הדרך התבונן בי מדת הפחד היא מקום סנהדרי גדולה ושאר בתי דינין שלה ובה כל מיני‬
‫אש הזקה ובה בל_‪-‬םעי_כלי‪ -‬מלחמה ובלי משחית להשמיד להדוג ולאבד לעקור לטלטל‬
‫ולאבד ‪ ,‬כל אלו לגמור הדינים הנגזרים בםנהדרי'‪-‬גדול_ה הנקראת אלהים ‪ ,‬ועל המקום הוצרך‬
‫שלמה לגלות כי אפילו הגבורים והחסידים והצדיקים פוחדיבר'םן המקום הזה ואמר )ד( הנה‬
‫מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה‬
‫וגו׳ מפחד בלילות וארז״ל מפחדה של גיהנם שהיא דומה ללילה ‪ .‬ודע כי אפילו הצדיקים‬
‫העליונים יראים ונבהלים ממרת הפחד והרי דוד צוח ואמר )ח‪.-‬לים קיט( םמר מפחדך בשרי‬
‫ומה טעם וממשפטיך יראתי כלומר מקום המשפט הוא מקום שבו שובנת מדת הפחד ‪,‬‬
‫ואהר שביארנו לך זה דע כי במקום הנקרא פחד יש למטה )פי' כחוץ( כמה מיני שוחות‬
‫ובורות עמוקים עד מאור ונקראים מדורי גיהנם ושם כמה מיני משחית ומיני פורעניות‬
‫ומרוב עמקם הם כולן חשך ותמיד הם חשוכים ואפלים ונקראים על טעם זה לילה לפי שאין‬
‫מאיר‬
‫ביארנו פעמים שאין להבין שיש למעלה אש ושריפה ממש וכיוצא באלה דברים רק שהם נקראים כן ע״ש השפעות‬
‫כחם באש ובכל דבר וכדוגמתו למטה ‪ .‬וכן ג״כ בענין שריטת המלאכים כדוגמת התחתונים הטבעיים כשמרגישים‬
‫בעצמם האש היסודי אינן יכולים לסובלו ונטרפים כך מלאכי מעלה אינם יכולין לסבול הזוהר הגדול והכח החזק הזה‬
‫עד'שמציאותם מתבטלות וזהו שריפתם כי כל העליונים נשתלשלו בדוגמתם וכל מין נמשך למינו ‪ ) :‬א( בא לבן‬
‫הארמי‪ .‬וכן הוא לקמן שער י' ומבואר שם כי בא בכח המדה העליונה שבמדות חיצונות שנקראה לבן הארמי כמו שאי'‬
‫בשער הא׳ בכינוי באר שבע ולכך אמר בכח גדול ועליון כענין בבלעם שאמרו כי קם בנביא לאומות העולם‬
‫כמשה שירצה לומר כי הגיע בהשגתו למעלה בכמות חיצונות כמשה בפנימיות והמקובלים אומרים כי לבן ובלעם‬
‫ונבל אחד הם בסוד הגלגול ואוהיוח נבל לבן יודיעוך זה ‪ ) :‬ב( לעקור את הכל שורש וענף ‪ .‬פי׳ לגזול ולחטוף‬
‫כל השפע ולהוציאו למון ‪) :‬ג( שבאה מדת הפחד לסייעו ‪ .‬כי אף שהיא הנותנת טרף לכפירים חיצונים מ״מ היא‬
‫מפצה ביחוד וטהרה ולהשפיע כחה דרך הפנימית שאז גבורתה וכמה לטוב לנו כמו שנתבאר בפער ב' בכינוי טוב ‪:‬‬
‫) ד( הנה מטחו שלשלמה ‪ .‬מבואר לעיל בשער א׳ בכינוי צדק ‪:‬‬
‫והכח‬
 ‫‪151‬‬
‫עו‬ ‫שער ו‬
‫סאיר ‪ .‬שם לעולם אלא תמיד כולו לילה באותו מקום ‪ .‬ולפיכך פוחדים עד מאד טמנו עליונים‬
‫ותחתונים וזהו *מפחד בלילות ודרשו רז״ל מפהדה של גיהנם שהיא דומה ללילה ‪ ,‬וכמה‬
‫צדיקים בקשו רחמים בחייהם שלא יראו אותו המקום הבטיחם ה׳ יתברך לעשות בקשתם‬
‫ושאלתם ואמר לא תירא מפהד ל׳ילה ‪ .‬ועתה התכונן כמה היא כה בעלי תשובה שנצולין‬
‫מזה המקום הקשה ‪ ,‬ואוי להם לרשעים שנדונין במקום זה שלא הופיע בו אור לעולם ‪ ,‬וזהו‬
‫שאמך )״יוג י׳( ארץעפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אופל ‪ ,‬ודע כי בל אדם שאינו‬
‫אומר בכל יום ויום סדר קדושת היום שהוא ובא לציון עם קדושתו והלבתו עתיד לטעום‬
‫טעם במקום פהד הזה שכולו השך אם לא יתקן מה שקלקל קורם שיצא מן העולם ובן הוא‬
‫אןמך )אג\ג י( ארץ עפתה כמו אופל צלמות ולא מדרים ומה טעם רואה צלנוות לפי שלא‬
‫אמר סדר קדושת היום וז״ש צלמות ולא סדרים ‪ .‬ודע כי המדה הזאת הנקראת פחד ואש‬
‫אוכלה נתנה י״י יתברך לישראל לעבור לפניהם לכבוש את הארץ וללהום המלהמות שנאמר‬
‫)דנרים יא( לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן י״י אלהיכם על פני כל הארץ אשר‬
‫תדרכו בה ‪ .‬ולמה אמר הכתוב פחדכם בשבחן של ישראל הפליג ואמר השם אע״פ שמדת‬
‫הפחד שלי הוא ‪ ,‬ישראל לקחו אותה בירושה ‪ .‬שהרי יצהק ירש מדת הפהד ושלו היתה ‪.‬‬
‫שנאמר )נדא‪:‬יס לא( וישבע בפחד אביו יצחק וירשו ישראל כל נכסי אברהם יצחק ויעקב והרי‬
‫מדת פחד נמסרה ביד ישראל לירושה עד שהטאו ואבדו הכל ‪ .‬ואחר שידעת זה רע כי כל‬
‫הממשלה והשלטגות של מעלה הם בסוד גבורה מדת הפהד שהיא סוד הממשלה וכן הוא‬
‫אומר )איוג כ־( המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו ‪ .‬ואהר שהודענוך ומסרנו בידך אלו‬
‫העיקרים והכללים הגדולים יש לנו לחזור ולמסור בידך עוד עיקרים אשר מהם תכנס לכמה‬
‫^ שערי אורה והשגת כמה סתרי תורה‪ ,‬ואחר אשר ביארנו לך קצת הסתרים הנכללים בשם אלהים‬
‫יש לנו לחתום שער הזה ולהודיעך כי אלהי״ם הוא ידוע לקצת בעלי הקבלה שהוא סוד אש‬
‫אוכלה במו שאמרנו אבל המדה הזאת פועלת כל ההפכים בכה אחד פשוט )א( והכה הזה‬
‫הוא ממית ומחיה במדה אחת והוא מבלה ומקיים ומוחץ ורופא והכל במדה אחת ובקצב אחד ‪,‬‬
‫ומן הכה הזה נוטלין רשות כל השליחים השלוחים מלמעלה לגמור הדין הגזור על בני העולם‬
‫אם למות אם לחיים ‪ ,‬אם ‪ .‬לכלות אם לקיים ‪ ,‬אם למחוץ אם לרפא ‪ ,‬והבל במדה הזאת ‪.‬‬
‫ולפי דרך זה התבוגן כי בשמשלחין מלמעלה שליח לגמור שליחות כאלו הדברים וכיוצא בהן‬
‫נקרא השליח אלהים על פי הכח שמסרו בידו מאלו הדברים הנזכרים ‪ ,‬ושמור זה העיקר‬
‫הגדול בידך שעדיין תצטרך אותו לכמה מקומות ‪ .‬ועתה אם יש לך עינים פקח עיניך בכללים‬
‫אלו הגדולים שמסרנו לך כשער הזה בענין שם אלהים ותוכל להבין שם אלהים בכל מקום‬
‫שאתה מוצא בתורה ‪ ,‬ותבין למה נקראו השרים העליונים אלהים אחרים ‪ .‬ותבין למה נקראו‬
‫הדיינין כולם אפילו בני אדם בשם אלהים ‪ .‬ותבין למה נקראו המלאכים בני האלהים ‪,‬‬
‫'וכשתבין כל העניינים האלו תבין ג״כ שאר הכחוה והפעולות אשד רזן כולן כלולין בשם‬
‫אלהים ‪ .‬והשם יתברך יורנו הירך לדעת אמתת דרכו ולשמור מצותיו חקיו ומשפטיו ‪ .‬וכן‬
‫יהי רצון ו‬ ‫*( משר‪,‬ד נלילוש גי' ‪?■!]:‬ל ליליס ע׳ה ‪.‬‬

‫ואלו השמות מבוארים ב^טער זה‬

‫<{להים ‪ .‬גבורה ‪ .‬ב״ד של מעלה ‪ .‬צפון ‪ .‬יד כהה ‪ .‬מדת הדין הקשה ‪ .‬ב״ד העליון ‪.‬‬
‫)זי‪ (.‬והכח הזה הוא ממיה ומחיה כמד ‪ :‬אהח ‪ .‬לדמיון האש שהוא מסיך ומקשה משחיר ומלכי! והכל כנס א׳ נכח‬
‫החום פכו אלא פפינוי פעולוחיו מ;ד המקנליס כפי הכנחה לקכל התשעלות ממנו ‪:‬‬ ‫'‬
 ‫שער ז‬ ‫‪152‬‬
‫זכות ‪ ,‬פחד יצחק ‪ .‬האש הגדולה ‪ .‬אש אוכלה ‪ .‬ממשלה ‪ .‬דין‪ .‬שמאל‪ .‬זהב‪ .‬לחם‬
‫מלח ‪ .‬נחש ‪ .‬יין ‪ ,‬חשך ‪ .‬לילה ‪ .‬ענן ‪ .‬ערפל ‪ .‬בשר ‪ .‬דבורה ‪ .‬סלת ‪ .‬שלחן [‬
‫שמש ‪ .‬אש ‪ .‬כיני ‪ .‬משפט ‪ .‬אבן ‪ .‬יד‪ .‬מזבח הנחשת ‪ .‬אדמה ‪ .‬אלהים אמת ’‬
‫שמים ‪ .‬אדמוני ‪ .‬זרוע ‪ .‬וא״ו של שם ‪ .‬בן ‪ ,‬שור ‪ .‬צור ‪ .‬לשכת הגזית ‪ .‬פחד‬
‫תרועה ‪ .‬יראה ‪.‬‬

‫שער ז‬
‫ואתה אדני אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת ‪.‬‬

‫‪ .‬וצריכין אנו להודיעך סוד‬ ‫א״ל‬

‫משמות הקודש הוא שם הנקרא‬ ‫השם השביעי‬
‫השם הזה על דרך העיקר וכשתבין העיקר אז תבין כל מקום שאתה‬
‫מוצא בו לשון אל ‪ .‬כבר הודענוך בשערים הקודמים כי שם אל אמונה )א( על החסד‬
‫והרהמים והוא סוד המרה אשר ירש אברהם אבינו ע׳׳ה כאמרו)ריאשייז נא( ויקרא שם בשם ה׳‬
‫אל עולם ‪ ,‬ועתה צריך אתה לדעת )ב( כי בטנהדרי גדולה הנקראים אלהים יש ג' מאות‬
‫ועשרה מחנות של מה״ד משוטטות בעולם וכל מהנה ומהנה מהן גומר הדין בכל הדברים‬
‫שהוא מטונה בין לטוב בין לרע ‪ ,‬ואלו המדות כולן שואבות ומושכות להן כל מיני העושר‬
‫והטובה שמונעין על פי הדין מן הרשעים וכל אוצרותיהן מלאים כל טוב וכל מיני עושר‬
‫ונכסים וכבוד ונקראים כולן יש ‪ ,‬ובל אלו האוצרות גנוזים ונזובגים לצדיקים לעתיד לבא‬
‫ועל זה נאמר )משלי ח( להנחילאוהבי י״ש ואוצרותיהם אמלא‪ .‬וכשאלו השלש מאות ועשרה‬
‫מחנות יוצאין מביד הגדול ומשוטטות בעולם לגמור הדין בחוטאים מהם שוללים מהם בוזזים‬
‫מהם פוצעים מהם עוקרים מהם מנגעים ומהם מביאין כמה מיני חלאים כל מחנה ומחנה‬
‫מהם גומר הדין שפסקו על כל כריה ובריה והכל באמת ובאמונה ולא מוסיפין ולא גורעין‬
‫כי למעלה מכל‬ ‫ודע‬
‫ע ל מ ה שנגזר בב״ד הנקרא אלהים שהוא אלהים אמת ‪.‬‬
‫המהנות )נ( ולמעלה מב״ד הגדול הנקרא אלהים יושבת מד ת׳ הרחמים הגמורה שאין‬
‫בה תערובת דין בעולם אלא כולה רחמים וחסד וחמלה וחנינה מבלי צד דין שבעולם ‪,‬‬
‫וחמדה הזאת מרחמת אע'פ שאין הבריות ראויות לרחמים ונותנת מתנת חנם ‪ .‬ועל זה הדרך‬
‫היו‬
‫ש ע ל ה ש ב י ן‪ 5‬י ) א( על החסד ועל הלחמים ‪ .‬והעד אלי אלי למה טזנחני כי גודאי לא היה דוד מנקש‬
‫שיתחנר עמו מדח הדין רק החסד והרחמים ‪ ) :‬ב( ודע כי כסנהדרי גדולה הנקראים אלהים‬
‫יש ג' מאות ויי מחנות של מה״ד ‪ .‬הם כתות שומרי שערי ב״ד של הגכורה כנגד הי״ש עולמות שהם נ' מאות וי'‬
‫כחות ומאורות שאע וכרכה שהם כמדח י״ש כמכואר לקמן כשער ע׳ ומזה נ״כ למעלה כשער ה' סוף כיאור כינוי‬
‫אלהיס וכמדת אל מסוד החותם שלהם כי שם אל עולה כמספר המעשר של י״ש ולכך היא הכופה אותם ומנרשתס‬
‫מפניה כמו שאמר כסמוך ‪) :‬ג( ולמעלה מכ״ד הגדול הנקרא אלהים יושכת מדח הרחמים הגמולה וכו' ‪ .‬ר״ל מדת‬
‫החסד כי אצל הת״ח היא נקראת רחמים גמורים אכל מ"מ כפניה הפונים מול הכינה היא קצת דין כמכואר למעלה‬
‫כשער ה' ככינוי השם ועיקר הדכר שצריך אחה לדעת כי זאת המדה לא נקראת אל אלא כזה שיופיע עליה האור‬
‫העליון והרחמים הגמורים ונתן לה כח לכוף לככוש כל כעלי הדין ולהכריחם מאניה כי זה השם הוא כדמיון אוח‬
‫הדגל ממש שמוציא אז ממדת הרחמים הגמורים העליונים כמכואר כשער ה' ככיאור הכנויים וכן תמצא שם מזה‬
‫שכיארנו שם ככיאור שם אל ה׳ וככיאור אוח הראשון של השם וכסוף כיאור כינוי אלהים וע״כ כינה למדה הזאח‬
‫ג״כ כרחמיס גמורים כלי תערוכת י ק וכאל עליון כמו שאמר כסמוך אע״ס שאלו הם כינוי המדה הראשונה‬
‫‪-‬‬ ‫שהיא‬ ‫'‬
 ‫‪153‬‬
‫עז‬ ‫שער ז‬
‫)א( הצדיקים והחסידים יודעים דרך המדה הזאת ובעת הצרה היו מתכוונים אליה והיו‬
‫‪5‬צ‪1‬לין את העולם מכמה מיני צרות ‪ .‬ודע כי המדה הזאת העליונה שהיא רחמים גמורים‬
‫נקרא^ א״יך והוא המעשר של המחנות הנקראים י״ש ‪ ,‬וכשיצאו הג׳ מאות ועשרה מחנות‬
‫להשהית את בני העולם ע״פ הדין שדנו בכ״ד של מעלה אם יש בעולם צדיק שיוכל‬
‫להתכוין אל המדה הזאת הנקראת אל אז היא יוצאת מהיכלה ונגלית וכשרואים אותה י״ש‬
‫מחנות אז בולם מתפזרים ובורחים ומסתתרים מפני כבודה ואינם פועלים דבר מכל מיני משחית‬
‫שחיה להם לפעול לפי שמדת הרחמים הגדולים יצאה ונגלית עליהם וכשהיא נגלית יודעים‬
‫כולם שאין להם כה להשחית ולהשמיד ולא להזיק ולא להרע לשום בריה שבעולם כי כבר‬
‫חופיע המדה הנקראת אל ‪ .‬ועתה דע והבן כי בעת הצרות היו הקדושים והחסידים ממהרים‬
‫להתפלל ולהתכוין למדת אל וזהו שאנו אומרים אל מלך יושב על כסא רחמים ונקראת נ״ב‬
‫אל עליון ‪ ,‬והנה אברהם אבינו ע׳׳ה השתדל כל ימיו אחרי המדה הזאת שכולה חסד ורחמים‬
‫וחנינה וקיבל עליו כמה מיני יסורים וכמה מיני צער כדי שיהיה זוכה לה ‪ .‬וברוב השתדלותו‬
‫ואהבתו אותה זכה שהיתה לו ירושת עולם וזהו סוד )נייישיח יי( ברוך אברם לא״ל עליו״ן‬
‫ואמו )נר‪6‬בימ נא( ויפזע אשל בבאר שבע ויקרא שם ב שפה׳ אל עולם ‪,‬והנה אברהם אבינו ע״ה‬
‫ירש המדה הזאת ‪ .‬ולפיכך נתברך בכל שלא היה לו למעלה מקטרג ומערער אלא היו‬
‫מזומנין לחפצו לפי שמדת אל היתה מתגלת עליו תמיד ואז היה כל בעלי דינין בורחין‬
‫מפניו וזהו סוד חסד לאברהם ‪ ,‬ולפי שמדת אל היא המזומנת לרחמים הגדולים התקינו רז״ל‬
‫לומר אל מלך יושב על כסא רחמים ‪ .‬ועתה צריכין אנו לעוררך על עיקר גדול והוא כי‬
‫בי׳ג מיות של רחמים הזכיר ה׳ ה׳ אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת ואע״פ שכבר‬
‫פירשנו לך זה הפסוק בשער שעבר קודם לכן ‪ ,‬צריכין אנו לפרש לך עדיין על יסוד מרת אל‬
‫' שהרי דוד המלך ע״ה לקח גם המדות האלו וכלל אותם בשם אל ואמר )י‪.‬זליס =י( ואתה אדני‬
‫אל רהום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת ‪ ,‬ועתה שים לבך ושמע פירוש הפסוק הזה ‪ .‬אל‬
‫הוא סוד מדה עליונה אשר כולה רוזמים גמורים ומפניה נכנעים כל מחגית הדין ואין אחד‬
‫מהן עומד לפניה ‪ ,‬ולפי שירש אברהם מדת אל ואהב אותה זכה לנחול כל נחלות של ש״י‬
‫מחנות הנקראים י״ש ‪ .‬וזהו סוד )משלי ח( להנחיל אוהבי יש ‪ .‬ואומר )י=עיה»א( זרע אברהם‬
‫אוהבי והבן זה מאד ‪ ,‬ואומר אחריו רחום וסוד רחום הוא מדת אל כשהיא רואה שיצא מן‬
‫הדין כסנהדרי גדולה להשמיד או להחרים אדם או מקום או שאר כיוצא בזה שאם ישמד‬
‫יבא לעולם הפסד גדול אז יוצאת המרה הנקראת אל כדי לרחם על הבריות שלא ישחת‬
‫העולם ומרחמת על אותה הבריה שנגזר עליה הדין לכלותה ‪ ,‬וכשיוצאת מדת אל בורהים‬
‫ומסתתרין כל מחנות הדין ואז נצלת אותה הכריה מן הדין והעונש וזהו סוד רחום אשר‬
‫במדת אל ‪ ,‬ואומר אחריו חנון וסוד הנון כי פעמים רבות כצאת מהנות המשחית להשחית‬
‫בני העולם ע״פ הדין יוצאת מדת אל ומתגלגלת להצילם ואע״פ שאינם הגונים ולא ראוים‬
‫נותנת מתנת חנם כדי להציל את הבריות מן העונש הגדול ‪ .‬ואומר אחריו ארך אפים דע‬
‫שיש מן הבריות מי שאינו ראוי לא לרחום ולא לחנון אלא ראוי להענש כפי הדין שנגזר‬
‫עליו מלמעלה ואעפ׳כ מדת אל שכולה רחמים יוצאת ואומרת המתינו לפלוני ואל תעגישהו‬
‫מיד‬ ‫‪,‬‬
‫שהיא הנסר ‪ :‬וזהו אמרו ג*כ )א‪ (.‬הצדיקים והחכידיס היו יודעי! דרך המדה הזאם וכו' ‪ .‬כלומר בדרך שהיא‬
‫מקבלת האור העליון שאז היא כולה רחמים גמורים בלי שוס דין וכובשס מה״ד ומברמס משני כבודה כל מיילוסיה‬
‫;ומחנוהיה ‪ ,‬ונוכל לומר ג"כ שנקראת אל עליון אצל הח״ח שנקרא האל הנאמן כמבואר ברקנע״י פרשה לך לך בפהוק‬
‫'ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ובפרשת וישלח בפסוק ויקרא לו אל אלהי ישראל כי אלהי ישראל הרומז לשכינה‬
‫קרא‬ ‫‪.‬‬
 ‫שער ז‬ ‫‪154‬‬
‫מיד ואע״פ שאינו ראוי לא לרחום ולא להנון המתינו לו אולי יעשה תשובה זהו סוד ארך‬
‫אפים כלומר שמאריכין לו הזמן אולי יעשה תשובה ‪) .‬א( ואע״פ שהאף תלוי עליו מאריכין‬
‫לו האף ‪ .‬וצריך אני להאיר עיניך בסוד הנדול הזה מהו סוד ארך אפים ‪ .‬דע בי ב״ד של‬
‫מעלה כשפוסקין דין אינן ממתינין לאדם זולתי בשעת שיוצאים השלוחים מן האף ומיד‬
‫שיוצאים מן האף פוגעין באותן הראוי לעונש ‪ .‬והמרה הזאת הנקראת אל כשהיא רוצה‬
‫לרחם על הבריות שאינם ראוים לא לרחום ולא להנון מה היא עושה )ב( מארכת החוטאים‬
‫)נ׳ החוטם וציין בפי׳( שהוא האף אורך גחל ואע״פ ששלוחי בית דין הולכים לגמור הדין‬
‫אינן יכולים להעניש אותו הראוי להענש שהרי עדיין הם הולכים בחוטם שהוא האף ובעוד‬
‫שהם הולכים באף אינם יכולים להעניש לאותו הראוי לעונש ואפשר כי בין כך וכין כך‬
‫יחזור בתשובה וינצל וזהו סוד ארך אפים ‪ ,‬והבן זה מאד ‪ ,‬ומניין שהמדה הזאת מארכת'‬
‫אפים כדי שלא יכרת הראוי להענש וכדי לרהם על הבריות ‪ .‬הרי הוא אומר )י‪ 2‬טיה » ח(‬
‫למען שמי אאריך אפ״י ותהלתי אחט״ם לך לבלתי הכריתך ‪ .‬וא״כ שמור הכלל הגדול הזה ‪.‬‬
‫ואם תבין אותו תזכה לבמה עיקרים ‪ .‬ודע כי החכמים הקדושים חכמי המשנה והתלמוד היו‬
‫מהם אנשים שהיה בהם כה להאריך האף בכה קדושתם ותפלתם והיו מגינים על ישראל‬
‫בדורם ומונעים מהם כמה צרות ‪ ,‬כמו רבן גמליאל שגלה ליבנה ובכה קדושתו ותפלתו היה‬
‫מאריך האף למעלה ולא היו מחנות המשהית יכולים לגמור שליחותן ולהזיק את ישראל כפי‬
‫הדין הגזור ‪ ,‬ולפיכך היה רבן גמליאל נקרא בעל החוט״ם בםוד שנאמר למען שמי אאריך‬
‫אפי ותהלתי אחט׳׳ם לך לבלתי הבריתך ‪ .‬והיודע סוד ספירת ביג״ה הנקראת תהל״ה ידע‬
‫סוד ארך אפים )ג( כי הבינה היא המדה אחת משתי קדושו״ת המדות הקשורות ברחמים‬
‫הגמורים ‪ .‬והנה ספירת בינה הנקראת תהל״ה היא הנותנת כה בב״ד של מעלה הנקרא אלהים ‪,‬‬
‫וכששופעת מדת הרהטים הגמורים על מדת בינ״ה אזי הבינ׳׳ה משפעת הרחמים במדת‬
‫הדין ‪ .‬וכל עוד שהיא משפעת הרחמים אזי האף הולך ומאריך וכל עוד שהאף מאריך אזי‬
‫השלוחים מתעכבים לצאת לגמור את הדין ‪ .‬ודע כי קוצר אפי״ם רוב העונש וארך אפי״ם‬
‫הוא מיעוט העונש ‪; ,‬ד( ואם תבין סוד זה תבין בי אפילו באדם קצ״ר אפי״ם יעשה אולת ‪,‬‬
‫ואל תהרוס להשיב עלי בענין אדם קצר אפים כי ענזוק הוא ‪ .‬ובע׳ה עדיין תשיג עוד‬
‫הענין ‪ .‬ואחר שהודענוך אלה העיקרים הגדולים במדת א״ל בענין זה צריכים אנו לחזור‬
‫ולגמור הפסוק הזה ‪ .‬הרי פירשנו לך בסוד זה הפסוק של )י‪:.‬ליס =י( א׳ל רחום וחנון ארך‬
‫אפים ‪ .‬ונשאר לפרש לך מהו רב הסד במקום זה ‪ .‬דע שיש מן הבריות מי שאינו ראוי לא‬
‫לרחום ולא לחנון ולא לארך אפי׳ם אבל הוא ראוי ליענש מיד מה עושה מדת א״ל שהיא‬
‫מדת הרחמים כששוקלים עונות של אותה הבריח כשהיא נדונת בב״ד של מעלה מסלקת‬
‫עון‬ ‫י‬ ‫■‬
‫קרא ליעקש אל הרומז למדת הרחמים ‪ ) :‬א( ואע״א שהאף חלוי עליו ‪ .‬שירוש אע״ס שראוי לחף מחריכין לו הזמן ;‬
‫)ב( מארכה החושם ‪ .‬אריכת הועם וקצרו שהזכיר הכל ע׳ ד המשל כש׳אר איברי המרכבה שביאר למעלה כשער ה'‬
‫בביאור כינוי של ה' ובהקדמה השבר ‪) :‬ג( כי הבינה היא המדה אהה משחי המדות הקשורות ברחמים הנמוריס‪.‬‬
‫כי השחי מדות הם החכמה והבינה שהם נקשרות בכחר עליון שהוא הרחמים הגמורים המאירה שנים ומכסה עיני‬
‫הדין כדלעל בשער ה' בסוף ביאור כינוי אלהים ‪ ,‬והבינה היא מקור החתלס הדין וכחו כמבואר שם גם‬
‫בכינוי שם י״י ולקמן במקומו בתחלת שער ח' ; ) ד( ואם תבין סוד זה תבין כי אשילו באדם קצר אשים יעשה‬
‫חולת ‪ .‬פי׳ אפילו באדם התחתון שחועמו קצרה סימנו שהוא אדם קצר אשים ונמהר לשפוך חמתו ולנקום נקמתו‬
‫מתוך כך יעשה מעשיו בחולת וכם ‪ 5‬וס ‪ .‬וכבר ידעת כי כל הדברים משתלשלים בדוגמת עליונים בסי' צורת אברים‬
‫אשר נתבארו פעמים והנה מדת קצר אפים של מעלה ג"כ ממהרת להעיר כל חמתה ולדון והכל בסשר הזואר‬
‫תנא האי תוכימא זעירא הוא וכד שארי תננא לאפוקי נפיק בבהילו ואתעביד דינא ומאן מעכב להאי חוטמא זלא‬
‫יפוק‬
 ‫‪155‬‬ ‫עח‬ ‫שער ז‬
‫עון ראשון ושני ואינן נכנסין במנין )א( ואע״פ שאינן נמחקים אין מונים אלא מעון שלישי‬
‫שנאמר )אי!נ ל ‪ 0‬הן בל אלה יפעל א״ל פעמים שלש עם נבר ‪ .‬ואחר ששקלו עונות וזכיות‬
‫של אותה הבדיה אם המאזנים עומדות כשוה מדת א״ל מכרעת כף מאזנים לבף זבות‬
‫שנאמר ורב חסד^ מטה בלפי חסד ‪ .‬וא״ב נמצאת מדתא״ל גומלת חסד ורחמים אל אותה‬
‫הבריה העומדת בדין ואע״פ שאינה ראויה לא לרחום ולא לחנון ולא לארך אפים אע״פ כן‬
‫עושה עמה חסד כששוקלים עונות וזכיות ‪ .‬ואחר שידעת זה דע כי מדת אי ל מוסיפה לעשות‬
‫עוד כמת חסד וכמה רחמים עם הבריות בסוד ‪.‬מה שגמר הפסוק הזה ואמ״ת ‪ .‬ומהו ואמ״ת ‪,‬‬
‫הרי ששקלו עונותיו וזכיותיו של אדם זה וכל כך גברו חטאיו שלא יכול להועיל במדת‬
‫החסד אלא עונותיו הכריעו את השקל לכף חובה ‪ .‬עדיין מדת א״ל שהיא מדת החסד‬
‫גומלת הסד ורחמים עם אותה הבריה שנענשת בשתי דרכים ‪ ,‬דרך האחת שאם אותה‬
‫הבריה מחויבת להיות נכרתת ונאבדת מתוך הדין שלה מדת־ החסד מונה כל הזכיות וכל‬
‫הטובות שעשתה אותה בריה ואפילו שיחה טובה שעשתה ומקילין עונש אותה הבדיה‬
‫כדי שלא תצטער הרבה ‪ .‬והדרך השני ואם אותה הבדיה הנענשת אינה חייבת כרת‬
‫ואבדון ‪ .‬בסוף העונש מדת הרחט־ם מדקדקת לה ואפילו שיחה מועטת לתת לה שכר טוב‬
‫על מה שעשתה אחר שעברו ימי העונש ‪ .‬ואע״פ שמדת הדין הוא עושה גם הדבר הזה‬
‫שמדקדקת להיטיב כמו שדקדקה להעניש ‪ .‬וע״ז נקראת גם מדת הדין ואמ״ת ‪,‬‬
‫! א ח ר שהודענוך אלה העיקרים הגדולים בפסוק זה במדת א״ל יש לנו לחזור ולהודיעך‬
‫כלל גדול והוא כי בכל מקום שאתה מוצא בתורה כתוב א״ל יש לך לכלול בו‬
‫)ב( כל אותן המרות של חסד ושל רחמים הכלולות בה ‪ .‬ועוד יש לך לדעת ולהתבונן כי‬
‫בכל מקום מתערבות יחד אלו שתי המדות מדת חסד ומדת רהטים כאהת וכן הכנויין של‬
‫שתיהן )ג( מתערבים אלו עם אלו ושמור עיקר זה לכל מקום ואל תשכההו ‪ .‬וכבר הודענוך‬
‫בשער‬
‫יפוק חננא מוטמא דעסיקא קדיפא הוא דאיתקרי ארך אפיס מכולא והיינו לזח דחנינן ה' ה' פסיק סעמא‬
‫שנוייהו דכתראה שלים בכולהו קדמאה לא שלים ‪ ,‬דמפה כאהר דינא אמר לאסחא לון מעחיקא )כ״ע( לזעיר‬
‫וח( אפין דהכי חנינן כמה חיליה דמשה דאחיח מכילין )י״ג ס כילין ו פי' פ ד ו ת ר ה מי ם מי״ג מ דו ת ( דרחמי‬
‫נתתא וכד אחנלי עתיקא לזעיר אפי! כוליה כרחמי אהמזן וסוטמא אשתכך וחננא לא נפיק כמה דסנינן ותהלתי‬
‫אחמם לך ‪ ,‬עוד שם כמקום אחר מה כין חוטמא )ועיין כזוהר משפטים עמוד רי״ו שורה י'( דעחיק יומין חיין‬
‫מכל עטרוי חוטמא דזעיר אפין כחינ עלה עכן כאפו ואש מפיו האכל גחלים נערו ממנו וחאנא כד הוה רכ‬
‫הסנונא■ סכא כעי לצלויי צלוחיה אמר לנעל החוטם אני מנקש לנעל החוטם אני מחחנן והיינו רזא דכחינ וחהלתי‬
‫אמטם לך האי קרא עחיק יומין אמרו ‪ ,‬וכמקום אסר אמרו והאי דכתיג ויחר אף י״י וחרה אף י״י וחרה אפי סן‬
‫יסרה אף י״י כולא כזעיר אפין איחמר ‪ ,‬הנה לך כל הענין מנואר אם חדקדק כי קרא לכחר עליון עסיקא‬
‫ועתיק יומין וחוטמו הוא הכינה שהיא מארכה אף הדין נרחמיס הכחר שעליה וזעיר אפין נכאן פירשו המפרשים‬
‫על התפארת וחוטמו העטרה כהשפעתו נ ה כצינור הכא אליה ממה״ד הקשה ויצא מן הדין לדו] את העולם כלי‬
‫רחמים וחמלה שאז אינה מכחנח נין טוי לרע ונראה לנני אדם כאולת אכל איננו כן ולפעמים הצדיקים נתפסים‬
‫נעון הדור להיותם כפרה עליהם לנלתי יהרסו כולם כמו שהצריך כזה כעל הרקאנטי כעניין פעור ונפרשה עגלה‬
‫ערופה או לפעמים הדין נ ה ם ממש כענין צדיק ורע לו כסוד הגלגול כמו שהאריך ג"כ נזה כפ' וישכ והכל‬
‫כדין אמת ומשפט צדיק ויפר ואין שם עול ואולת רק שורת ה דין‪.‬נ הן נקצר אפיס ולא נארך אפים וחמלה וע״ז אמר‬
‫הרנ ואל תהרוס להשיכ אלי כעניין אדם קצר אפיס שר״ל אדם העליון כי עמוק הוא ‪ ) :‬א( ואע״פ שאינם נמחקים‪.‬‬
‫סי׳ כי אין מענירין אותן לגמרי כ״א אחר כך אם יהיו עוד עונותיו מרוכין נפרעין ממנו ג״כ אלו שנסתלקו‬
‫ככד דלאו וותרן הוא אלא מאריך אפים נכל פנים שיוכל ‪ ) :‬ב( כל אותן המדות של משד ורחמים הכלולות נ ה ‪ .‬כי‬
‫מדת החסד נקראת נשם אל כזמן שכל מדות החסד והרחמים העליונים נשפעים כה כמו שפירש כתחלת השער ‪:‬‬
‫)ג( מתערנייס אלו ע ם‪ ,‬א לו‪ .‬ולכך אין למוש אף אם כיאור מכינוי הרחמים שהוא התפארת עם כנוי החסד ;‬
‫ויפי‬
 ‫שער ז‬ ‫‪156‬‬

‫בשער שבו ביארנו שם יהו״ה יתברך ‪ ,‬הכנויין הסמוכים לשם אלהים ׳ אע״פ שזכרנו כל כנוייו‬
‫מהם לאיזה שם הוא סמוך חרבה פעמים מתערבים כנויי החסד עם כנויי הרחמים ‪ .‬ואחר‬
‫שהודענוך זה צריכים אנו להכנם בשאר הענינים הנכללים בשם אל במו שהודענוך בשאר‬
‫השמות ‪ .‬דע כי לפעמים הרבה נקראת מדת א״ל בתורה בלשון חסד וצריך אתה לדעת כיצד‬
‫דע כי לשון ח ס ר הוא כל העושה דבר שאינו מוכרח לעשותו מצד הדין אלא שעושה‬
‫אותו בחפצו וברצונו מאין מכריח ועושה אותו הדבר בטובתו זה נקרא חס״ד ‪ ,‬הוא היפך‬
‫הדבר הנעשה בהכרח ‪) ,‬א( ולפי שמדת א״ל קדמה לעולם והש״י ברא את העולם בחסד ולא‬
‫מצד שהיה חסר כלום אלא ברא את העולם מצד החסד הגמור להיטיב עם ברואיו ולתת‬
‫להם חלק ונהלה כרוב רחמיו וחסדיו ‪ .‬וע״ז נאמר )ההלים פם( אמרתי עולם חסד יבנה ואע״ג‬
‫שהפסוק הזה של עולם חסד יבנה יש לו סודות נפלאים ועמוקים )ב( בענין סוד היבום ובסוד‬
‫)ד( הבנים הנולדים מצד החסד הידוע בברית בשר הנקרא חסד והוא סוד הסדי דוד ‪,‬‬
‫וצריך אתה לדעת כי בחסד עליון נברא העולם ‪ ,‬וסוד חסד עליון ‪ ,‬וםוד חסד אברהם ‪ ,‬וסוד‬
‫חסדי דוד )ד( כבר רמזנו בהם בשערים הקודמים ‪ .‬סוף דבר ה' ברא את העולם מצד החסד‬
‫וסוד חסד עליון בסוד ל״ב נתיבות שהסוד שלהם )ה()‪:‬ם ״( כל ארחות י״י חסד ‪ .‬וכשברא‬
‫העולם במדת ההסד חזר וגמל עם היצורים שברא חסד ‪) ,‬ו( גמל חסד לאדם הראשון גמל‬
‫חסד למשה רבינו ע״ה כמו שמפורש סוף פ״ק דסוטה ‪ .‬וכל אלו החסדים נבללים כולם בשם‬
‫א״ל ‪ .‬ובשבא אברהם אבינו ע״ה וצפה והביט וחקר והבין סוד ה׳ הגדול יתברך והיאך ברא‬
‫העולם מצד החסד עמד גם הוא ואחז המדה הזאת בידו וראה כל בני העולם להוטים אחר‬
‫ע״ז וכל אהד ואהד נדבק בע״ז מיוהדת לו ‪ ,‬עמד אברהם אבינו ע״ה והעמיד והכריז לכל‬
‫באי עולם ואמר להם )=פ צי( כל אלהי העמים אלילים וה׳ שמים עשה ‪ .‬דעו כל העמים כי‬
‫יש בורא שברא העולמות כולן והוא לבדו מושל על הכל והוא ממית ומחיה מוריד שאול‬
‫ויעל משפיל ומרים עד שעמדו עליו ובזו כל נכסיו ואסרוהו בבית האסורין והשליכוהו בכבשן‬
‫האש ‪ .‬ואחר שניצול מכבשן האש נתגרש מארצו ומסר ממונו ואשתו וקרוביו ובל אשר לו‬
‫לעבודת ה׳ יתברך ‪ ,‬ומדת החסד מכרזת על אברהם ואומרת מלמעלה אני קדמתי לעולם‬
‫במדת הסד והייתי יחידה בעולם והנה אברהם יחיד בעולם ומקדים אותי במדת חסד וראוי‬
‫הוא לאברהם להחזיק בי ואני בו ‪ .‬ואז שב אברהם למדת החסד בנחלה ונתנה לו ‪ .‬זהו שאמר‬
‫הכתוב )י'‪.‬יכה י( תתן אמת ליעקב הסד לאברהם ‪ ,‬ופירוש הפסוק כך הוא ‪ ,‬דע שאברהם אבינו‬
‫ע״ה עבד עבודת י״י יתברך מצד ההסד מבלי שלמד אותו רב או אב או תבא אליו שליחות‬
‫נביא‬
‫) א( ולפי שמדח אל קדמה לכריאה עולם ‪ .‬ר״ל שהרי קודם החגלוה הכה הנעוח וההכשטוחו היה הכל כמוס גאין‬
‫סוף שכולו רהמים גמורים והסדים מוכים מ רמזי ם כפס אל ג״כ כמו שפירש זה כחסלס הבער ‪) :‬ב( כענין סוד‬
‫הייכום ‪ .‬פירוש כי אמרו כי מה שהוסרה‪ -‬אכס האה ליכמה אף כי היא ערוה היה זה מחסדי הש״י על כרואיו‬
‫לכלחי ידה ממנו נדה כי לולי זה היסה נשמח המח נמרדס אמר שלא הניס דוגמא כעולם כסוד דוגמא עליונה‬
‫כעניין שנחכאר זה כאריכוח כספר הרקאנמי כפרשה וישכ כעני! כני יהודה וע״ז נאמר עולם הסד יכנה כדאמר‬
‫אשר לא יבנה אח כיח אחיו והוא כענין שדרשו בו ג״כ כי נבנה במסד שהוסר לקין והכל והשכסים לישא אחוחם כי‬
‫לולא זה לא היה‪ .‬העולם נבנה ועל כן אמר הכחוכ בערוס אחוחו חסד הוא כלומר כי מה שהוסר קודם לכן היה‬
‫מצד החסד ‪ .‬ומה שאמר וכסוד )ג( הכניס הנולדים מצד המסד הידוע בבריח כשר ‪ .‬ר״ל סוד הכנים הנולדים‬
‫ממדח היסוד שהוא הזרע השלום וכריס בשר וחסד החחון כמבואר במקומו בשער ב' ובשער ג׳ בכיאור ענין‬
‫דאילס בנים נרמזו גס כן בפסוק זה כי בהסדו יחברך נולדים כאמרם ז״ל בני היי ומזונא לאו כזכוסא חליא‬
‫מילסא וכו' ‪ ,‬ומהם העולם נבנה ‪) :‬ד( כבר רמזנו בהם בשערים הקודמים ‪ .‬עיקר רמז זה בשער ב' בכינוי אביר‬
‫יעקכ ‪ ) :‬ה( כל ארמוס י״י ‪ .‬שהוא ג"כ מלשון נחיבוח ‪) :‬ו( נמל חסד לאדם הראשון ולמשה רכינו ע״ה ‪ .‬כי אדם היה‬
‫כריאה‬
 ‫‪157‬‬ ‫עט‬ ‫ז‬
‫נביא מאת הבורא להוכיחו ולהזהירו ‪ .‬אלא הוא מעצמו צפה והביט וחקר והבין עד שנכנס‬
‫לידיעת מלכותו של י״י יתברך ‪ .‬וכמו שהשם ברא העולם מצד החסד כך אברהם הכיר את‬
‫בוראו מצד החסד אבל יעקב אבינו ע״ה לא הכיר את הבורא מצד החסד אלא הכיר אותו‬
‫מצד האמת ‪ .‬אברהם הודיע מדת ההסד כיצד בא אברהם תחלה והודיע לבריות רוב חסד‬
‫ורחמיו על בל מעשיו היאך הוא בראם ומפרנסם והכל מצד חסדו ומצד הזה ראויין כל בני‬
‫ארם לעבדו ולהתחנן לפניו ולקבל עול מלכותו ובל זה חובה עלינו לעשות ‪ .‬אחר בך‬
‫בא יצחק והוסיף להודיע מדת הפחד שאם לא יעבדו אותו יענישהו כעבד המורד באדוניו‬
‫)א( והטיל אימה ופחד על הברואים והכניסם תחת כנפי השכינה כשהודיע אותם פחד‬
‫עונש המורדים בבורא יתברך וזהו סוד פחד יצחק כי יצחק ירש מדת הפחד ‪ ,‬ולפיכך‬
‫הזהיר את כני האדם והוכיחן שישמרו מב״ד הגדול שהוא דן את הרשעים במדת הפחד‬
‫חנרןאת עונשי ניהנם ‪ .‬ואומר )ישעוה צג( פחדו בציון חטאים ונו׳ ‪ ,‬א״ב נמצא אברהם מוכיח‬
‫את הבריות מצד ההסד ובמדת ה חסד‪/‬ונ מצ א יצחק מוכיח הבריות מצד ה פ ח ד‪ .‬כל אחד‬
‫הוכיח במדתו ‪ ,‬זה במדת החסד והגמול ‪ .‬וזה במדת הפחד והעונש ‪ ,‬זה במצות עשה )רמים‬
‫בגי׳ אברהם( ‪ ,‬וזה כמצות לא תעשה ‪ ,‬וכשבא יעקב אכינו ע״ה לא היתה לו מדה שלישית‬
‫להחזיק בה אבל החזיק בשתי המדות של אברהם זשל יצחק במדת החסד ובמדת הפחד ‪.‬‬
‫)ב( והודיע לכל באי העולם גודל אמיתתם וגם הוא החזיק בשתיהם באמת ובלב שלם ולא‬
‫נטה ימין ושמאל ‪ .‬ולפיכך נקרא אברהם חסד לפי מדתו ‪ ,‬וגקרא יצחק פחד לפי מדתו ‪ .‬ויעקב‬
‫אמת לפי מדתו ‪ .‬והנני מאיר עיניך בסוד חתום וסתום ‪ ,‬יעקכ היה קו האמצעי והוא סוד‬
‫חתיומת והחזיק בין שתי מדות )ג( ונכנס באמצע ולקח מדת אברהם שהיא מצות עשה‬
‫והיא חסד ולקה מדת יצחק שהיא מצות לא תעשה והיא פחד יצחק והחזיק בשתי מדות‬
‫בשוה לא נטה ימין ושמאל ונקרא על זה איש אמת לפי שהתנהג בשתי מדות אבותיו באמת‬
‫והסוד )נד‪=5‬ית עה( ויעקב איש תם יושב אהלים לא אמר יושב אהל אלא אהלים ‪ ,‬והם סור‬
‫אהל אברהם שהוא החסד ואהל יצחק שהוא הפחד ‪ .‬וזהו שאמר )=ם ל״( לולי אלהי אבי אברהם‬
‫ופחד יצחק היה לי שהחזיק בשתי המדות בשוה ולא נטה ימין ושמאל נתנה לו מדת אמת‬
‫במו לשון המשקל כשהוא עומד כין שתי המאזנים בשוה ואינו נוטה ימין ושמאל כך יעקב‬
‫עמד ואחז בי ח מדת הפחד ומדת החסד כשוה והתנהג בשתיהן כאמת‪ .‬וכשראה י״י יתברך בך‬
‫נתן ליעקב חותמו שהוא אמת כמלך שמצא עבד נאמן וא״ל הרי חותמי מסור בידך ‪ ,‬כך‬
‫מסר י״י ליעקב חותמו שהוא אמת כלומר הותם החסד והפחד כאחד ‪ ,‬ראיה לדבר מנין‬
‫שנאמר )ירמיה י( וי״י אלהים אמת ‪ ,‬הרי )ד( הזכיר מדת אברהם שהיא יהו״ה ומדת יצחק‬
‫שהיא אלהים ומדת יעקב שהיא אמת לכן אמר אח״כ אמת ‪ .‬א״כ נמצא שיעקב אבינו ירש‬
‫ירושת חותם יהרה אלהים שבו נברא העולם ובו מתקיימים כל היצורים ובו נדונים כל בני‬
‫העולם במשפט אמת ‪ ,‬נמצא יעקב אבינו שאחז בידו שתי מדות הנקראות ימין ושמאל ואחז‬
‫בידו‬
‫נריאה ראשונה ומשה עי ה החזרה וגילנול והכן ‪ ) :‬א( והפיל אימה ויראה ופחד על הכריוח ‪ .‬כי ראה שלא היה‬
‫העולס מחלן'י ‪ 5‬בחסד לבד כי רבים יהיו החופאיס מבלי יראה ‪ ) :‬ב( והודיע לכריוס גודל אמיחחם ‪ .‬ולכך נקרא‬
‫יעקב איש חלק שהיה לו חלק מזה וחלק מזה כי ראה שאין העולם מחקיים לא בחסד כפי כהו ולח בדין כפי כחו‬
‫כי כאשר ■יחפאו ונחן הדין להחריב הכל כי כל העולם כאיש אחד ורובו ככולו ורוב האדם נסוח פבעו וחומלו‬
‫מכריעו אל התאוה וההנאה וע"כ בחר הוא להחזיק בשניהם כאחד ולהשפיעם ולהנהיג העולם בהם על צד הממוצע‬
‫בקו הישר והאמת ‪) :‬ג( ונכנס באמצע ‪ .‬פירוש כמו חיומת הלולב שהיא אמצעי בין העלין לימין ולשמאל ולכך נקרא‬
‫יעקב איש פס ‪ ) :‬ד( הזכיר מדת אברהם שהיא ה' ‪ .‬כי בכל מקום שנאמר ה' אלהיס הוא שס מלא ורומז כי מדת‬
‫הדין והחסד מתלבשים יחד לפעול פעולותיהם בשלימוח כמבואר למעלה בתחילת שער ה׳ וא״כ ע"כ ה׳ בכאן רומז‬
‫למדת‬
 ‫שער ז‬ ‫‪158‬‬
‫בידו מדת החסד ומדת העונש ואהז בידו מצות עשה ומצות לא תעשה ‪ ,‬נמצאת למד שאחז‬
‫בידו)א( מדת ה׳ שהוא אמת בסוד ויהו״ה אלהים אמת ‪ ,‬חותם המשפט דכתיב )ר‪,‬הנים יט(‬
‫משפטי י״י אמת ‪ ,‬והתודה שהיא אמת דכתיב )מלאכי נ( תודת אמת היתה בפיהו ‪ .‬שיעקב‬
‫עומד במקום כל האבות והחזיק במדת שלשתן ‪ .‬ואעפ״ב אינו דומה מי שהוציא והוליך את‬
‫המדה תחלה למי שהחזיק בה אחדונה ‪ ,‬ועכ״ז נמצא יעקב קושד כל המדות והוא קו האמצעי‪.‬‬
‫וכמו ששם יהו״ה יתבדך עומד באמצע כך יעקב אבינו עומד באמצע ‪ ,‬ול‪3‬י שזבה יעקב‬
‫להיות שם יהו״ה נקדא עליו זכה לצאת ממנו י״ב שבטים צדיקים )ב( כנגד י״ב צידופים‬
‫של שם יהו״ה יתברך ‪ .‬וכמו שנקרא שם יהו״ה אמת כך נקראו בני יעקב זרע אמת כלומר‬
‫זרע שיצאו משם אמת ממי שנחצבו והוא יעקב אבינו ע״ה ‪ .‬ועל זה נאמר )יימי® נ( ואנכי‬
‫נטעתיך שורק כולו זרע אמת ‪ .‬וא״ב התבונן זה העיקר הגדול ותמצא כי שלשת האבות‬
‫)ג( בכוונה שלימה באו לעולם וכל אחד החזיק במדתו ‪ ,‬אברהם במדת החסד ‪ ,‬יצחק במדת‬
‫הפחד ‪ ,‬יעקב במדת אמת ‪) ,‬ד( ובדרשתן מקרא אחד דרשו יהרה אלהינו יהו״ה אחד ‪ /‬זה‬
‫החזיק בשלו ‪ ,‬וזה החזיק בשלו ‪ .‬ואחר שהודענוך אלו העיקרים הגדולים הכלולים בשלשת‬
‫האבות יש לנו לחזור ולהודיעך סוד חסד אברהם וסוד אמת יעקב הכתוב בפסוק )מיר־ ! ( תתן‬
‫אמת ליעקב חסד לאברהם ‪ .‬והיאך י״י יתברך מתנהג עם ישראל בשתי אלו המדות ‪ /‬לפעמים‬
‫מתנהג עם ישראל בחסד אברהם ‪ ,‬ולפעמים מתנהג עם אמת של יעקב ‪ ,‬וצריך אתה לדעת‬
‫כיצד ‪ .‬דעו כי לפעמים נמצאו ישראל חסרים ואינן ראויין לטובה ולא לרחמים לפי שאינן‬
‫עוסקים לא בתורה ולא במצות ‪ .‬וכשהן נדונין בב״ד של מעלה ויצא מן הדין שיהיו נענשים‬
‫בכל מיני מכה באותה שעה ממהרת מדת אברהם שהיא מדת החסד ועומדת בב״ד ואומרת‬
‫מהו משפט בני ‪ .‬אומרים לה מן הדין יצא שיהיו נענשים בכל מיני מכה ‪ .‬באותה שעה‬
‫אומרת מדת החסד אם אין מוצאים זכות לבני הרי אני ירושתן שהרי אני אביהם והם‬
‫יורשים אותי ואם אינן ראויים להיטיב להם מצד הדין הטיבו להן מצד ההסד כי מצד החסד‬
‫הוא להיטיב למי שאינו ראוי ‪ ,‬וכמו שאברהם עבד ה' יתברך מצד החסד כך ה' ראוי לגמול‬
‫לבניו מצד חסד אביהן ובדרך זה נצולין ישראל מכמה פורעניות ‪ ,‬ואם ישראל עוסקים בתורה‬
‫ובמצות ממהרת מדת הדין של יעקב ואומרת לב״ד תנו לבני על פי הדין שהוא אמת כל‬
‫צרכם כי צדיקים הם וראויים להיטיב להם ‪ .‬וזהו סוד תתן אמת ליעקב חסד לאברהם ‪,‬‬
‫והבן זה מ א ד‪ .‬ואחר שהודענוך זה צריכים אנו להודיעך מה טעם הקדים בפסוק■ זה מדת‬
‫יעקב ‪ ,‬דע כי דרך העולם לקח לו בפסוק זה כלומר אם ישראל צדיקים ובעלי תורה ומצות‬
‫והרי הם ראויין להיטיב להם מצד הדין שהוא אמת של יעקב מוטב ‪ .‬ואם לאו יקבלו טובה‬
‫בצד החסד של אברהם אע״פ שאינן ראויין וזהו סוד )מי״ !( תתן אמת ליעקב ואח״ב חסד‬
‫לאברהם ‪ ,‬ושמור אלו העיקרים הגדולים שביארנו לך בשער זה ‪ .‬ונשאר לנו להודיעך מה‬
‫טעם הזכיר בפסוק זח מדת יעקב שהיא אמת ומדת אברהם שהיא חסד ולא הזכיר מדת‬
‫יצחק שהיא פחד ‪ .‬דע שמדת אברהם שהיא החסד ומדת יעקב שהיא סוד הרחמים שהיא‬
‫האמת הוצרך להזכיר בפסוק זה ‪ ,‬אבל מדת יצחק שהיא מדת הפחד לא הוצרך להזכירה‬
‫מן‬
‫למדש אברהם כהיוש אלהים מה״ד ‪ .‬ואמר וכללוש שניהם שהוא הספארה שורש יפקכ ) א( מדש ה' שהוא‬
‫אמה ‪ .‬וז״ש רז״ל חושמו אמש כי הוא כולל כל האושיוש במספרו שהוא אלף ש״ם כי ק פולין כל האושיוש במספר‬
‫הקדמי ופוד מספרו כמספר אהיה בריבופ הכולל ‪ ) :‬ב( כנגד י״ב צירופים של שם ‪ .‬מבוארים למפלה בשפר ה׳‬
‫בכינוי דפש ‪) :‬ג( בכוונה בלימה באו לעולם‪ .‬כי צורך גדול היה בהם להקן המרכבה והשרים כמו שנשבאר בשפר‬
‫ה׳ בכינוי דפח ‪ ) :‬ד( ובדרששן מקרא אחד דרשו ‪ .‬כלומר שלא שבין כי לקחו כל אחד מדשו בלבד רק כל אחד‬
‫החזיק‬
 ‫‪159‬‬ ‫פ‬ ‫שער ז‬
‫מן הטעם שהזכרנו למעלה ‪ .‬ואם תקשה ותאמר והכתיב )ויקיא ני( וזכרתי את בריתי יעקב‬
‫ואף את בריתי יצחק ואף את כריתי אברהם אזכור הרי זכר כפסוק הזה שלשתן ‪ ,‬דע כי‬
‫בפסוק זה לא הזכיר מדותיהן אלא הזכיר הברית שכרת עמהם להיטיב לבניהם ‪ ,‬ראיה‬
‫לדבר כמו ‪:) p‬״״ לנ( זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת ונו׳ הלא תראה‬
‫כי השבועה בפסוק זה לא באה על נ׳ אבות אלא להטיב לישראל כמ״ש )=ם( ותדבר אליהם‬
‫ארבה את זרעכם וכן הדבר בפסוק וזכרתי את בריתי יעקב ונו׳ )א( כי הכרית והשבועה‬
‫אחת הי«> ‪ .‬אכל כשהזכיר ברית יעקב ‪ ,‬וברית יצהק ‪ .‬וברית אברהם ‪ .‬ר״ל שראוי להיטיב‬
‫לישראל בסבת הברית והשבועה מצד הדין כמי שיש לו פקדון אצל חבירו ותוכעו מטנו‬
‫בדין כן ברית אברהם יצחק ויעקב אנו מבקשין אותו מלפני י״י יתברך מצד הדין ‪ .‬וזהו‬
‫חסוד של שני ענינים האלו שרמז בפסוק אחד ואמר אם אין ישראל ראויין ליתן להם מצד‬
‫הדין תן להן מצד החסד ‪ .‬וזהו תתן אמת ליעקב חסד לאברהם ‪ ,‬ואם אינן ראויין מצד‬
‫החסד תן להם מצד הדין ומצד השבועה שנשבעת לאברהם ליצחק ויעקב ‪ ,‬ולפיבך אמר בסוף‬
‫פסוק זה אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם ‪ .‬אכל כשהזכיר מדת אברהם ומדת יעקב בפסוק‬
‫אהד הטעם כדפירשנו לעיל ‪ .‬וה׳ יורנו דרכו הנכונה אמן ;‬

‫אל ‪ .‬אל עליון ‪ .‬חסד אברהם ‪ .‬ימין ‪ .‬קדוש ‪ .‬מים עליונים ‪ .‬אדיר ‪ .‬חסד עולם ‪.‬‬
‫שמים ‪ .‬גדולה ‪ .‬זרוע ‪ .‬אריה ‪ .‬בן ‪ .‬וא״ו ‪ .‬אלו״ה ‪ .‬אל״ה ‪.‬‬

‫שער ה‬
‫יהו״ה אדנ״י חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידריכני למנצח בגגינותי ‪,‬‬

‫א מ ל ה מ ח ב ר ראינו לבאר בשער זה סוד השם השמיני הנכתב בענין אחד ונקרא‬
‫בענין אחר ‪ ,‬נכתב יהו״ה ונקרא אלהים ונם הוא נקוד בנקוד אלהים‬
‫וזו היא הספירה הנקראת ביינ ״ ה ‪ ,‬צריך אתה לדעת כי זהו השם הקושר בל הספירות בקשר‬
‫חיבור האצילות וההמשכה ‪ ,‬לפי שזהו השם השלישי מן השלשה שמות העליונים המתאחדים‬
‫והאדוקים במרת הכתר ומן השם הזה ילך שפע האור והאצילות והברכה בכל הצינורות עד‬
‫שיתברכו ז׳ ספירות של מטה מג׳ ספירות של מעלה ‪ .‬ומה שתצטרך לדעת כי מה שנכתב‬
‫באותיות יהו״ה ונקרא בשם אלהים הוא סוד היותו נאהז לכאן ולכאן לפי ‪.‬שהוא טתאחז‬
‫בעולם הרחמים הגמורים שהוא סוד הבתר ובכתר נאהזים )א( שני שמות אחד לימין ואחד‬
‫לשמאל לימין שם י׳ה ולשמאל השם הנכתב יהו״ה ונקרא אלהים והוא סוד הבינ״ה ‪.‬‬
‫ומן‬
‫החזיק נשלו לר>יוח כל אחד עיקר הנהנחו יזאח המדה וגתכור הכל כי כל אחד יודע לדרוש סוד פסוק היקוד שהוא‬
‫ה׳ אלהינו ה׳ אחד ‪ .‬אך כוונתם כסדהם כעניין שנחכאד פעמים ככוונת החפלה למדה מן המדות בשערייס הקודמים ‪:‬‬
‫יסוד כמבוארבמקומו בשער ב׳ ;‬ ‫במדח‬ ‫א( כי הבריח והשבועה אחת היא ‪ .‬פי׳ כי שחיהס נרמזים‬
‫ש מ י נ י ) א( בני שמוה אחד לימין ואחד לשמאל ‪ .‬מכאן נראה שהוא מצייר ימין ושמאל גם בג' עליונות‬
‫כאשר ציירתי בהקדמת פירושי אף כי קצת מהמקובלים שמציירים אותם זו על נב זו וכעל‬
‫המערכת אמד מי‪.‬ס ביאר הפעם כי לנודל מעלתם ורוב העלמתן אין כח באדם להתבונן בעניינן עד שיחק לומר‬
‫בהן ימין ושמאל כלל כי הימין ושמאל רמז לכח הנהנה כהחתונים ואץ אנו יודעים תוכן הנהגתם ולכן ראוי לייחדן‬
‫ביחוד‬
 ‫שער ח‬ ‫‪160‬‬

‫)א( ומן השם הזה מתחלה מה״ד להמשך בספירות אבל אינה מה״ד גמורה שהוא נאחז‬
‫כעולם הרחמים ‪ .‬ולפיכך נכתב במכתב הרחמים ונקרא בקריאת הדין ‪ .‬נכתב יהו״ה ונקרא‬
‫אלהים ‪ .‬וזהו )ב( סוד קשר מדת הדין במרת הרחמים למעמיקים בסתרי המרכבה‪ .‬ודע‬
‫והאמן כי השם הזה יתברך הוא המוליך מה״ד ככל הספירות ‪ ,‬והכסא שלו הוא הנקרא אלהים‬
‫שהוא מדת הגבורה והפחד ‪ .‬ומן השם הזה יבא השפע לצד שמאל הנקרא אלהים ‪ ,‬וצריכין‬
‫אנו לעוררך על עיקר גדול כי בכל מקום שאתה מוצא בחורה שם אלהים שלפעמים הוא‬
‫רומז על הספירה הזאת הנכתבת יהרה ונקרא אלהים שהיא הנקראת בינה ‪ .‬כגון בראשית‬
‫ברא אלהים שהוא סוד הספירה הזאת ליודעי שכל ומעמיקים להבנם בסתרי הקבלה ‪,‬‬
‫)ג( ודבר זה הוא קשה מאד להבינו זולתי בקבלה אמיתית מפה אל פה ‪ ,‬והנני רומז בראשית‬
‫ברא אלהים ‪) .‬ד( )== נ( אלה תולדות השמים והארץ בהבראם■ ביום עשות ■יהו״ה אלהים‬
‫ארץ ושמים )חנגוק ג( יהו״ה אדני חילי )ה( )‪!:‬שלי ג( יהרה בהכמה יסד ארץ כונן שמים‬
‫בתבונה‬
‫בימוד שוה ופפונו ומני כפי דעח הרה הממכר ציירהי ‪ ) :‬א( ומן השם הזה מחחלח מדח הדין ‪ .‬כלומר ולכך נקרא‬
‫אלהים כמו שאמר כסמוך כי מפני עמידתו כשמאל ממחיל ממנו מה״ד ונם כו כעצמו החחלח הולדוח הדין‬
‫נקכלחו מאחורי המכמה כדלעיל נשער ה' ככנוי השם המיוחד ‪ .‬ומה שאמר וזהו )ב( סוד קשר מה״ד כמדת‬
‫הרחמים למעמיקיס כסחרי המרככה ‪ .‬זהו לפי שהוא ג"כ עיקר הרחמים וכח החפארח ומזה הוא מהקשרים יחד‬
‫כי הם לא היה שיש כה עירוכ אלו הכהות וממנה נשפעים לעולם לא היו מהיד ומה״ר מתקשרים ומתחכריס‬
‫יחד להיותם שני הפכים כמו שנתבאר נ״כ כשער ה׳ כתחילת כיאור כינוי נשם המיוחד ‪) :‬ג( ודכר זה קשה מאד‬
‫להכינו‪ .‬דכר הקשה כי ככאן רוצה לרמוז כעניין האצילות וכל הכריאה אשר עדיין לא הזכיר ממנו דנר וקשה לו‬
‫לגלותו וכדי שלא נצא מכוונתו נרמוז נו ג"כ כרמז מועט כי ירצה כבראשית שהוא החכמה הנקרא ראשית להיות‬
‫ראשית כח נאצל מעח צל )כ״ע( שהוא כרא והאציל הכינה הנקרא אלהים אשר כה כח כל השבע שאחריה וזהו‬
‫מה שהוסיף הכתוב ואמר אח השמים ואח הארן שר״ל השמים העליונים שהם הרקיע ומים ואש והארן העליונה‬
‫שהיא ארן החיים עם הנצחים והחתים רכויים הם ‪ .‬וזהו כיעס נכון לקריאה אלהים ושירצה נו כח שלהם )פי׳‬
‫של אלהים( והמלה מורכנח אל הם והיו״ד נוספת לרכיס או תרמוז לכל העשרה כמו יו״ד וזכור נוראיך אלהי‬
‫העבריים ומפני שככת הכינה נכלל הכל דרשו נפסוק והארן )ע( היתה תהו כלומר שככר' היתה נחהו שהיא‬
‫הכינה הנקראת קו תהו קו ירוק שנעשית לכהו כאשר האצילה כהדרגה זו מזו אכני הכהו שהם השכע אחרות‬
‫שכהם נחנלה העניין הכמוס יותר והוא ענין כל הפרשה שאמר כו ויאמר אלהים יהי כן ויהי כן ותהילת יהי אור‬
‫כי כל אלקים שכאוחה פרסה הוא רומז לכינה והימים רומזים לשכע שחחחיה עד שאמר אלה הולדות השמים‬
‫והארן כהכרהס כיום עשוח ה' אלהים ארן ושמים שחזר וכלל כו כל היצירה כי כשמים וכארן הראשון רמז לשמים‬
‫) ת( וארן )ע( העליונים הנאצלים ולכך הזכירה כהן לשון עשייה והשם מלא על עולם מלא וככר ידעת כי ישתמשו‬
‫הכתוכים )פי׳ הנם שמדכר כאצילות( כמלח כריאה על הפראות והתחדשות דנ ר דק כיותר והוא מל׳ כרירח‬
‫דכר מתוך דכר כמו וכרא אותם כחרכוחם כי פחה דכר הכתום וכורר זה מזה כענין האצילות ואין להקשות‬
‫מל׳ ויברח אלהיס את האדם שירצה כו על הענין כמה שהוא אדם אשר הוא רוחו ונשמתו ‪ ,‬ולשון ויכרא אלהים את‬
‫התנינים מלח ויכרא חוזרת על מלח למיניהם שאומר אח״כ שר״ל לטכעיהם הננדלים כטכע כל מין ומין שהוא‬
‫צורתו הרוחני ‪ ,‬וכן יוצר הרים וכורא רוח ‪ .‬אך הנהיגו המקובלים כל' אצילות מפני כי העם לא ידעו לצייר מלח‬
‫כריסה כתכלית הדקות כי יבינוהו כריאה מאין דכר דכר על כל פנים אף כי נאמר יוצר אור וכורא חשך >לא ידעו‬
‫ולא יכינו כי חשך הוא העדר האור נמשיכה יתהלכו לכך תפסו כדכריהם אצילות מל' ויאצל מן הרוה ומחוך‬
‫דכרינו אלו יתכררו לך דכרי הרב המחבר ורמיזוחיו נאמרו והנני רומז כראשית כרא אלקים ‪ .‬ומ״ש ) ד( אלה‬
‫חולדות השמים והארן כהנראם ונו' וכאמרו ה' אדנ״י חילי ‪ .‬רמז כי כיום עשוח י״י אלהים ארן ושמים נחלכשה מדת‬
‫אדני כמדת הכינה כדרך הצינורות והשפעות כל הספירות וכזה נכרש העולם והיה השם מלא על עולם מלא והכל‬
‫מהכרך ומתרבה וזהו כולו נרמז כיהו״ה אדני חילי כמנואר למעלה כתחלח שער ה׳ ולקמן כשער זה ‪ .‬וחוזר ומרמז‬
‫והולך אל האצילות והיצירה מפסוק ) ה( י״י כחכמה יסד ארן ‪ .‬שמדנר כחכמה ראשונה וירמוז לאחרונה ) ע( ונדרך‬
‫זה ירמוז לאצילות ונם ליצירה כי י״י כחכמה יסד החכמה האחרונה שנקראת ארן דהא כהא חליא מכסה כראש‬
‫לחמלה התפשטות האצילות וחכמה כסוף התחלת החפשניוח יצירת הנפרדים ונעון הסוף כתחילתו ‪ ,‬וכונן שמ־ס‬
‫כתכונה כי מהנינה התחלת המשכת הדין כפחד הנקרא שמים ‪ .‬או יאמר כחכמה אחרונה יסד ארן ממש וכבינה‬
‫השמים‬
 ‫פא ‪161‬‬ ‫שער ח‬
‫בתבונה ‪) ,‬א( וסימן הבולל הענין שאמרו רז״ל המשים שערי כינה נבראו בעולם ‪) .‬כ( כישלשים‬
‫ושתים נתיבות פליאות הימה הקק יה יהו״ה ‪ .‬והיודע לכוין אלו הפםוקים ואלו הסימנים יוכל להבין‬
‫העיקר )ג( ואין זה משור להבינו אלא בקבלה מפה אל פה ‪) .‬ד( וסוד העיפך הזה הוא‬
‫בולל סדר כל העולמות הנעלמות ובו נכללים ‪ .‬בראשית ברא אלהים מדת הגבורה ‪ ,‬בראשית‬
‫ברא אלהים מדת המלכות בי כל אחת מאלו הספירות הולידה םדרי עולם ובכל אחת ואחת‬
‫מהן נבלל סוד הפסוק בראשית ברא אלהים ‪ ,‬והדברים עמוקים אין הכל יכולין להכנס‬
‫לעומקם ‪) ,‬ה( והמבין עקרים הללו יוכל להבין סוד אמרם שבעים פנים לתורה ‪ .‬וא״ב‬
‫פקח עיניך להתכונן כי במקומות תמצא כתוב אלהים והוא רומז על ספירת כינה כפי‬
‫הרמזים שכתבנו הנה ‪ .‬ולפעמים הוא רומז על מדת הגבורה ולה יאתה ‪) .‬ו( ולפעמים הוא‬
‫רומז על מדת המלכות בהיותה מתלבשת מלבוש הגבורה ‪ .‬כל זה במוצאך אלהים סתם‬
‫אבל במוצאך אלהים סמוך למלת צבאות בנק )הה;י‪ (s 6‬אלהיש צבאות השיבנו הוא‬
‫בהתאחז עמוד ר ו ״ ך השמאלי במרת הגבורה ולוקח כלי מלחמה ולובש בגדי קנאה )י=עיה‬
‫ל׳( קנאת י״י צבאות תעשה זאת ‪) .‬ז( וכבר רמזנו זה במה שקדם ‪ ,‬ובכל מקום שתמצא‬
‫אלהים היים הוא סוד מדת יסוד שהיא מושכת מספירת בינ״ה את החיים לפי שספירת‬
‫בינ״ה היא נקראת חיי עולם כמו שאנו עתידין לבאר ‪ .‬ולפיכך נקראת מדת יסוד כשהיא‬
‫מושכת מספירת בינ״ה את החיים על שמה אלהים היים וגם מדת מלכות כשהיא מקבלת‬
‫שפע ברכה וחיים ממדת יסוד )ה( נקראת אלהים חיים כלשון)‪5‬מ!ס כג( כי שמי בקרבו ‪,‬‬
‫אכלכל מקום שתמצא כתוב אלחים אחרים )ט( כבר פירשנו ענינו פירוש מרווח ואין צורך לכפול‬
‫הדברים ‪ ,‬והספירה הזאת שהיא נכתבת יהו״ה ונקראת אלהים דע שהיא סופרת וקושרת‬
‫ט׳ הספירות העליונות בקשר אחד וגם היא הסבה להתאחד העשירית בתשיעית ובא ממנה‬
‫השפע והברכה לתשיעית ‪ .‬והנה הספירה הזאת הנקראת בינ׳ה )י( הוא סוד גלוי השם‬
‫הנעלם בבריאת עולם ועליה נתיסרו כל השביעיות ממנה ועליה המשכת אצילותם ואליה‬
‫תשורףם ‪ .‬וממנה ועד מדת יסו״ד יש חשבון שבע ספירות לפי שהיא הקושרת ג׳ העליונות‬
‫וז׳‬
‫השמים כלומר נכח הנינה שנמלכוה ‪ ) :‬א( וסימן הכולל ‪ .‬כי הכינה והמהמה הם יהוד הכל ה‪1‬נ( מה שג(רז״ל ממשים‬
‫ט׳ ‪.‬‬ ‫שערי כינה נכראו כעולם כמו שפירש כשער כ׳ ככינוי כל ‪) :‬ב( ומ״ש בל״נ נ תיט ס פליאוח מכמה מקק יה‬
‫כמו שפירש נממלס השער ו' ‪) :‬ג( ואין זה מסור להכינו אלא נקנלה מפה אל פה ‪ ,‬ר״ל סוד האצילוח והנריאה ‪.‬‬
‫וככר דכרנו ממנו מעט כהקדמת הפירוש ‪ :‬ואמרו ) ד( ושוד העיקר הזה כולל סדר כל העולמות ‪ .‬ר״ל סוד כוונת‬
‫אלו הכתוניס והמאמרים שהניח כוללים סדר כל העולמות ומרמז והולך שהדי ננראשית ני א אלהים עם מה שרמז‬
‫לנינה רומז נם כן לננורה ולמלכות אשר כל אמת הולידה סדרי עולם ככמה בהתלנשות זו מזו וכאשר נתלכשה‬
‫המלכות משחיהס ננרא נס העולם התמתון במה״ד כאשר עלה נתמלח המחשנה וזה כולו נרמז נפסוק כראשית‬
‫ברא אלהים כמו שאמר זה נ״כ נשער ה' נממלחו ‪ :‬ואמרו )ד‪ (,‬והמכין זה יכין סוד מהו ע' פנים למורה ‪.‬‬
‫פשוטו ידוע ומלה אלהיס לראיה שכיארה לכמה פנים וסודו הוא כי ירמוז נם להתפשטות מע' כתריס מהתפארת‬
‫אשר ביארה׳ בסוף שער א' ובשער ה' נכיאור סוד הל׳ כינויים וכשער ו' בכיאור מה״ד הקשה כי ההשתלשלות‬
‫מהמסד והפמד כלולים בתפארת והוא מכתפס וכן התורה נדרשת פנים ואמור איסור והיתר ואלו ואלו דברי‬
‫אלהים מייס ‪ .‬וכבל ידעת כי כללות התורה שבכתר נרמזת בתפארת וזהו טעס ע' פנים לתורה והבן ‪:‬‬
‫)ו( ולפעמים הוא רומז על מדת המלכות בהיותה מתלבשת מלבוש הגבורה ‪ .‬כמבואר בסוף שע״א ‪) :‬ז( וככר רמזנו‬
‫זה במה שקדם‪ .‬היינו בתמלח שע״ג ; ) ח( נקראת נ ס היא אלהים‪ .‬כמבואר בחמלת שעד כ' ‪ ) :‬ט( כבד פירשנו עניינו ‪.‬‬
‫היינו בשער ו' בכנוי מה״ד הקשה ‪ :‬וי( הוא סוד גלוי השם הנעלם בבריאת עולם ‪ .‬פי' כי קודם בריאת עולם‬
‫היה‬ ‫היו כל הכמות כמוסים ונעלמים נכח הא״ש כדלקמן בשער העשירי בפנוי קדם ונמצא נם ‪ .‬השם‬
‫נעלם כי כולם כלולין בו וכאשר היה הרצון הקדום רוצה לברוא העולם נחנלו האצילות ונתגלו כל הכמות בבינה‬
‫כי היא הימה העיקר בבריאה נמצא כי ממנר‪ v‬נתגלה בל השם כבריאת העולם ועליה נחייסדו ‪ b‬השמיטות וכל‬
‫השביעיות‬
 ‫שער ח‬ ‫‪162‬‬

‫וז׳ התחתונות והיא סוד השלישית לעליונות והראשונה או השביעית מלמעלה למטה או‬
‫מלמטה למעלה לו׳ התחתונות עד מדת יסוד מלבד מדת המלכות שהיא האחרונה ‪ .‬והנה‬
‫סוד קשר תש״ע ספירות העליונות הוא כשנתהיל' למנות מספירת בינ״ה בדרך זה בינ״ה‬
‫גדול״ה גבור״ה תפאר״ת נצ״ה הו״ד יסו״ד ‪ .‬והנה בכל מקום שאתה מוצא בתורה ספירת יסו״ד‬
‫שהיא שביע־ת הוא בדרך זה ‪ .‬יסו״ד שביעית למטה בינ״ה שביעית למעלה ‪ ,‬והבינ״ה קושרת‬
‫שש הספירות בשלש ויסוד קושר ספירה עשירית בתשע עליונות ‪ ,‬והבן זה עד מאד כי‬
‫אלו הן שני פירקי המרבבה והחיבור והיחור ועל זה נאמר )זכייה יי( ביום ההוא יהיה יהו״ה‬
‫אחד ושמו אחד ‪ .‬כשזכר בזה שתי פעמים אחד הוא סוד שני פירקי החיבור והיהוד לעשר‬
‫ספירות )א( בסוד אהד בשלש ואחד בשבע ‪ .‬ואחר שידעת זה דע כי בכל מקום שתמצא■‬
‫בתורה ספירת שביעיות כמו שבע שנים שבע פעמים הוא סוד הספירות מן היסוד ועד‬
‫הבינה ובמקומות מן הבינה ועד היסוד כמו שנאמר )י( )‪.-‬״ה ;א( כי ששת ימים עשה ה' את‬
‫השמים ואת הארץ ששת ולא בששת ‪) .‬נ( ומלבד ששת אלו יש ששת ימי החול שהם‬
‫מקיפים בעגולה למדת יסוד והם מבחוץ כדמיון קליפות ולפיכך נקראים ששת ימי חול ‪ .‬אבל‬
‫שש הספירות שהן מתחילות מספירת בינ״ה ובאות ונמשכות עד השביעית שהיא יסרד‬
‫כולן קדש ואינן בכלל ההולודבר זה נ״כ עמוק עמוק וצריך קבלה מפה אל פה ‪ ,‬והנני‬
‫רומז מלמעלה למטה ומלמטה למעלה בל הספירות קדש וכל מה שבעגולה מבפנים קדש‬
‫ומבהוץ לעגולה הול ‪ .‬וסוד זה רמזו חז״ל בסדר ההבדלה במה שאמרו בין יום השביעי‬
‫לששת ימי המעשה )ד( ברוך המבדיל בין קדש לחול בין אור לחשך ובין ישראל לנוים ‪.‬‬
‫המבין זה יבין סוד העגולה מה שבהיץ ומה שבפנים )ה( ו ־ניא; נ( ידע מה בחשובא‬
‫ונהורא עמה שרא ‪) .‬ו ()מכלי ה( עד לא עשה אדן וחוצית ‪ ,‬שבעים שרים מבחוץ וישראל מבפנים‬
‫)ז( )דניי‪; :‬נ( יסובבנהו יבוננהו ‪ .‬יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ‪) .‬ו־קיא כג( וכל זר‬
‫לא‬ ‫‪.‬‬
‫השגיעיוח שבעה רקיעים ושבעה כוכבים ושבעה אלצוח ושאי כל הפגימיות ; ) א( בסוד אחד ‪ .‬פירוש הגינה נ ג׳‬
‫עליונוח ולמלכוה בשבע הנזכרוח וז״ש ב׳ פעמים החד לרמוז על שני הקישורים כי שניהם אחד וכבר ידעח כי‬
‫דל׳ת ; )ב( וסוד הכולל כי ששח ימים עשה כו' ‪ .‬כלומר והסוד הכולל‬ ‫כמ״ו רומז לשם הנכבד כהוא בהל״ף‬
‫בפסוק מכל מה שאמרנו בעניין האצילוס הוא שאמר כי שפח ימים עפה ה' ולא המר בששח לרמוז על הששת‬
‫שנאצלו רן הבינה וביום השביעי שהוא השבח שבח כי קרא לשבעה הספירוח שממנה ולמטה ימים על שם אעולחם‬
‫שפעלו ונהראו בשבעה ימי ברהשיס כל אהח ביומו כדהמר בספר הבהיר כי בשח ימים עשה ה' אס השמים‬
‫ונו' מלמד שכל יום ויום‪ .‬יש לו מאמר שהוא אדון לו לא מפני שנברא בו הלא מפני שהוא פועל גו פעולה‬
‫המסורה לו ‪.‬־ )ג ( ומלבד ששח אלו יש שש־ ימי ההול שהם מקיפין כעגולה למדת ישוד ‪ .‬כגר ביארנו ענין‬
‫הקליפות וכסות הטומאה ומקום מעמדן מבהון בשער א' בכינוי באר שבע ובשער ב' בכינוי טוב ועל הששה‬
‫הפחד ולמטה המר בכהן שיש ששת ימי ההול כנגד ששח ימי הקדם שמבפנים ואלו מקיפים להם‬ ‫מהם שמכנגד‬
‫כקליפה סגמון כביב היסוד והעטרה וכדרך כרמז למעלה מענין אצילות הקדש בא לרמוז עתה עניין אצילוח‬
‫כחור‪ ,‬הטומאה אשר לעומתו עשה האלהיס כדרך שפירשנו בשער א' שזכרנו וזהו אומרו ודבר זה נ״כ הוא עמוק‬
‫וצריך קבלה מפה הל פה והולך ומרמז ענייניהם נ"כ מן הכתובים ומביא והולך כתוב אמד הרומז לכהות הסהרה‬
‫ולעומתו כתוב ההד הרומז לכהות הטומאה ; ) דן ברוך המגדיל בין קודש לחול ‪ .‬כלומר בין יום השכיעי שהוא היסוד‬
‫לששת ימי ההול שהם סביבו בעגולה ברוך המקום שהבדיל בין הקדש ובין החול ובין אור לחשך ולא נשתמשו‬
‫בערבוביא רק החול והחשך לעיי׳ג והקודש והאור לישראל כי גניזה האור במלכות והיא נותנת לישראל ואין לעו״ג‬
‫חלק בה כי רהיצוניס אינם נהנין מאותו אור ורמז בזה כי גיוס השני שהוא הוד ההגדלות היה הבדלות אלו הנחות‬
‫כי בו ביום נברא הגיהנם ולכך לא נאמר בו כי טוב ‪ ) :‬הן ידע מה גחשוכא ‪ .‬פי' מה החשך‬ ‫ויציאתן לפועל‬
‫עד לא פשה ארן‬ ‫שמבהו; והאור השרוי עמו יתברך מבפנים כלומר הכהות הפנימיות והולך ומבאר ‪) :‬ו(‬
‫וחוצות ‪ .‬שהרר' בו כי הם הע' שרים של האומות הם מבחוץ נאחזים וזהו אמרו חוצות אגל ישראל הם מבפנים‬
‫כי חלקם הארץ העליונה הפנימית וזהו אומרו ארץ ‪) :‬ו( יסובבנהו ‪ .‬כי האומות הסובבים סביב הארץ העליונה והציב‬
‫גבולם‬ ‫■‬
 ‫פ ב ‪163‬‬ ‫שער ח‬
‫לא יאכל קדש ‪ ,‬כי חלק י״י עמו ‪) ,‬שמיח י״( ואתם תהיו לי )א( ממלית כהגים וגוי קדוש ‪,‬‬
‫)נ»דנר■‪ 11‬ויעשו בגי ישראל את הפסח )ב( כמועדו ‪) .‬ג( מאלה נפרדו איי הגוים כאר־ן ‪,‬‬
‫)גראגית ט( ויאמר יהיה אל אכרם לך לך מארצך אל הארץ ונ ר‪) .‬ד( והכלל מעשה מרכבה‬
‫ויחזקאל ואדא והנה רוח_ סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת וננה לו סביב‬
‫ומתוכה כעין החשמל מתוך האש ‪) ,‬ה( )ההליס ילז( ישת חשך סתרו ‪ ,‬מנוגה ננדו ‪ .‬ברד ונהלי‬
‫‪) ,‬ו()הנקוק נ( וגגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם הביון עוזו ‪) ,‬ז( )קהלת כ( כי יש‬
‫יתרון לחכם מן הכסיל כיתרון האור מן החשך ‪) .‬ה( )’‪ r.'ac‬יט( העם ההולכים בהשך ראו‬
‫אור גדול‪) .‬״יכה !( כי אשב בחשך)ט( יהו״ה אור לי ‪) .‬סעיה =( כי הנה )י( החשך יכסה ארין וערפל‬
‫לאומים ועליך יזרה י׳י ‪ .‬היודע לכוין פור אלה הפסוקים ורמזיהם יכול להתבונן סוד עומק אלו‬
‫הדברים שאמרנו ואם תזכה עדיין תשמע קבלתם פה אל פה ‪) .‬יא( )‪:‬פ ;( אשר הלך‬
‫חשכים ואין נוגה לו יבמה בשם יהו״ה ‪) .‬יב( שמור סדר ההבדלות שרמזו הכמים במוצאי‬
‫שבת ותמצא ששת ימי ההול שהם חוין לענולה וכן הנוים ‪ .‬וכן השך המבדיל כין קודש‬
‫לחול חיצון ופנימי ‪ .‬ובין ישראל לגוים חיצון ופנימי ‪ .‬ובין אור לחשך חיצון ופנימי ‪ .‬וכין יום‬
‫השביעי לששת ימי המעשה היצון ופנימי !יג( בצנעה נתנה שבת ואין לעו״ג חלק בה ‪.‬‬
‫)שמות ל‘ ( כיני ובין בני ישראל אות היא לעולם ואין לעייג הלק בה וזהו שהתקינו בתפלת‬
‫שבת )יד( ולא נתתו ה׳ אלהינו לנויי הארצות ולא הנחלתו מלכנו לעובדי פסילים וגם‬
‫כמנוחתו לא ישכנו ערלים כי לעמך ישראל נתתו ‪) .‬פזו( )לנייש י( ופן השא עיניך השמימה‬
‫וראית‬
‫גבולה לסכוה סבינ הססחונה למפשר כני ישראל שששת ימי ההול וי״ג ;יולי אלכשון ונסו שניסן לישראל ששה‬
‫ימי הקודש וייב גניל' ה איז למספר בני ישראל איל כל זר לא יאכל קדש לא יכנס מבפנים במקום הקדש ‪ .‬כי‬
‫סלק לישראל הוא ‪ .‬כי הס גיכ )ב( ממלכת כהניס ונוי קדוש ‪ .‬כי אז נבחרו בעשוסם אס הפסח במועדו ‪) :‬ו‪ (.‬במועדו‪.‬‬
‫ד״ל שעפאוה שבעת ימים כנגד שבעת ימים המיוחדים ומיועדים מבפניס וע״ב היתה זאת ה״צוה ראשונה להס‬
‫נעת שנבחרו לעם קדוש ונתנו להם אלו הכוסות ‪ .‬אבל )ו‪ (.‬מאלה שהוא רמז לכחוס הביומאה נמו שקי׳ למעלה‬
‫נשע״ה בסוד ביאור אות ג' מהשם נשרדו איי הגוים ‪ .‬ועל זה נאמר לאברהם לך לך מארצך אל ארן הקדושה‬
‫אשר אראך ; ) ד( והכלל ‪ .‬אשר בו נתבארו אלו הכסוח הוא הנזכר במעשה מרכבה דיחזקאל וארא והנה רוח סערה‬
‫באה מן הצפון ויו׳ שהזכיר בו ד׳ ראשי מדריגותס כמו שנתבאר למעלה בשער ה' בביאור עניין הד' קליפות‬
‫כדרך שהזכיר ד' ראשי המדריגות הקודש בד' חיו ת‪ .‬ומתוכה כעין החשמל ‪ .‬ר״ל העכירח והכמות שבפנים תוך אלו‬
‫הקליפות שסביבה ‪ .‬כי ) ה( ישת חשך זה סתרו ומחלק הנוגה שכננדו שהיא הקליפה הרביעית הסמוכה אצל השם‬
‫הדקה בוערים ומקבלים כח אלו הגחלים שהם כולם אש ודין ‪ ,‬או ירצה מנוגה שכנגדו על מה״ד שאלו הנחלים‬
‫מקבלים כח ממנה וקורא לה נוגה כי אינה אור בהיר עתה בגלות ‪ .‬ולי‪.‬ך אומר אחר זה )ו( ונוגה כאור תהיה‬
‫לעמיד קרנים מידו של הקדוש ברוך הוא לו לישראל הראוייס לכך ־• )ז( כי יש יתרון לחכם מן הכסיל כיתרון‬
‫האור מן הסישך ‪ .‬כי למכס האור ולכסיל ההולך בחשך המשך ‪ ) :‬ח( העם ההולכים בחושך ראו ‪ .‬האור הגדול של‬
‫ישראל ולא לעצמם ‪ .‬ואף כי עתה אנחנו נשב חחתס במושך ) ט( י״י אור לנו ‪ .‬כי עוד יבא ’ יו ם )י( כי החשך‬
‫הגנוז ‪) :‬י א( אשי הלך חשכים ואין נוגה לו ‪ ,‬כלומר‬ ‫יכסה ארצם וערפל להם לאומות ועלינו יזרח י״י מאורו‬
‫אור גדול כמו שנרמז בפסוקים‬ ‫ויבניחובי״י כי עוד מי״י יהיה‬ ‫ו ההולכים במשך הגלות אל יתייאשו מן הגאולה‬
‫ואין ידו משגת להשיג בסודם‬ ‫חשכיםבאלו העניינים העמולןים‬ ‫זכרנו ; או יאמר זה ע״ד צמות הלשון כי אשר הולך‬
‫יבטח בהש״י דיו שיהא לבו לשמים לשם א׳ ומיוחד ‪) :‬יב( שמור סדר הבדלות שרמזו חכמים במוצאי שבח ‪.‬‬
‫פירוש העניין בסדר הבדלות שתקנו חכמים לומר במ״ש תמצא כי רמזו בהם כל אלו העניינים שאמרנו כי נוסח‬
‫בין ישראל לנוים ונין אור למושך ובין יום השביעי לששת ימי המעשה הכל רמז אחד הוא על העניין שאמרנו‬
‫שהנדס והחושן מבחון ולישראל יאיר מבפנים וזהו אומרו תמיד חיצון ופנימי כלומר שהאחד מבמו[ והאחד מבפנים ;‬
‫)יג( בצנעה נתנה שבח ‪ .‬היינו היסוד שהוא מבפנים מכוסה ומוצנע מאלו הכמות ‪ .‬וזהו שחקנו בתפלת שבח‬
‫)יד( ולא נתחו ה׳ אלהינו לגויי הארצות וכו' ‪ .‬להורות כי לא להם חלק בשבת העליון רק שאר כסות השמיימים‬
‫והשרים חלק ■להם הש״י בזמן הפלגה וישראל לבדו לקח לחלקו והוציאו מתחת סבלות השרים כמבואר למעלה בשער‬
‫ה׳ בביאור השלשיס כינויי ם‪ .‬וזהו שמביא הנה ה פ סו ק) טו( ופן תשא עיניך ונו׳ ‪.‬ו סי מן דור הפלגה שרמז בו‬
 ‫שער ה‬ ‫‪164‬‬
‫וראית את השמש וגר אשר חלק י'י אלהיך אותם וגר ואתכם לקה י״י ‪ ,‬והימן דור הפלגה )שס‬
‫לש( בהגהל עליון וגר כי חלק י״י עמו • ל א ה ר שרמזגו לך אלו הרמזים העמוקים גהזור‬
‫לכוונת השער ‪ .‬דע כי בכל מקום שתמצא בתורה ספירת שביעיות כמו )ויק■ח ”( שכע‬
‫שבתות תמימות תהיינה ‪ .‬תספרו המשים יום ‪) .‬שם נס( והפרת לך שבע שבתות שנים ‪ /‬הכל‬
‫הוא שבע ספירות שהן מספירה בינ״ה עד ספירת יהו״ד ואנו מתחילים מהפירת יהו״ד עד‬
‫שאנו עולים לספירה בינ״ה ‪ .‬לפיכך יש המשים יום מספירת העומר עד מתן תורה ‪ /‬שנת‬
‫המשים שנה ‪ ,‬שנת היובל ‪) ,‬א( המשים שערי בינה נבראו בעולם )ב()שמוח יג( והמשים עלו‬
‫בני ישראל ‪ ,‬גאולת מצרים המשים פעמים נזכר כתורה ‪) ,‬דנייס יי( למען תזכור את יום‬
‫שבעשביעיות‬ ‫ימי היינו)ר( ספירת‬ ‫צאתך מארין מצרים כל ימי חייך ‪) .‬ג( אלו הם‬
‫המשים יום ‪) .‬ויקלא כה( בשגת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו ‪:) ,‬ס כה( גאולה תהיה לו‬
‫וביובל יצא והנה במדת בינה שהוא סוד היובל יצאנו ממצרים כמו שאנו עתידין לבאר בע״ח ‪,‬‬
‫)‪::‬מוח י״( ובחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים נתנה תורה ‪ ,‬כיצד כבינ״ה יצאו ממצרים‬
‫כמו שנאמר )‪:‬מוח ע( וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים ‪ ,‬בגדול״ה נקרע הים במו‬
‫שנאמר )שם יי( וירא ישראל את היד הגדולה ‪ .‬וסימן חס״ר לאברהם )ה( )שמוח טי( ויס״ע ויב״א‬
‫וי״פז וגרול הס״ד ‪ .‬בגבורה נתנה תורה כמו שנאמר‪).‬שם כ( וידבר אלהי״ם את כל הדברים‬
‫האלה‬
‫זה הפניין ‪ ) :‬א( ממשים שפרי בינה נבראו בפולס ‪ .‬מנין הנ׳ שפרי בינה פירש למפלה בשפר כ׳ ככינוי כל כי‬
‫סוף הבינה הוא שער הנ' והנה אמר נ״כ בסמוך כי פעולותיה באלו העניינים שמזכיר והולך היו כולם בדבוק‬
‫המלכות בבינה או בתשיעי וא"כ היא כוללת זפ״ז שהם מ״ס והיא עצמה שפר הנ' ולכך מזכיר אלו העניינים‬
‫כולם שהם בנ' שכולם רומזים אליה‪ ) :‬ב( וחמושים עלו בני ישראל בקרי אבל וחמשיס כתיב כי בה היסה גאולת מצרים‪.‬‬
‫)ג( אלו הם ימי חיינו וכו׳ ‪ .‬רמז למה שאמרו המקובלים כי העולם יתקיים ויקיף שבע היקפות‬ ‫ובאומרו‬
‫שהם שבע שמיניות שאלו השבע ספירות ישתמשו כל אחת שמטה אחת שהיא ז׳ אלפי שנה ונקרא עולם אחד‬
‫כן יקיפו ז' עולמות שהם מ״ט אלף שנה עד האלף הנ' שהוא כנגד היובל הגדול שהוא 'הבינה שאז ישבשו‬
‫הפועלים וישובו לכמיסתן הראשון כאשר בהיותם קודם הבריאה איש אל אחוזתו ואל מקומו ישובו והנפשות ינומו‬
‫מנוחת עולמים והארן תחזור לתוהו כי יובל קודש היא אבל בכל אלף השביעי מן ההיקפוח האלה יהיה קודש‬
‫בקדושת השמים שתשבות הארן ‪ 1‬ע ( העליונה ותהיה עם ) ת( השם לשמש בכת״ר אחד סמוי כעניין השבת שיש‬
‫בו זכור ושמור בחבור אחד ולכן נאמר בשמיטה שמיטה לה' ושבת לה' כמו בשבת בראשית כי באלף ההוא תתחדש‬
‫עטרת בתפארת ויתלקטו רוחות ונשמות חדשות ואחר כך יחדש העולם בהם ותחזור העטרה לראש פינה ובכל‬
‫אמד ואחד מן העולמות האלו יהיה תוססת הטובה בחידושו יותר באחרון מבעולם אשר היה לפניו שיחמפטו כח‬
‫שרי האומות מעולם ועד עולם ויתעלה כמן של ישראל למעלה למעלה וזהו הטעם שפרי המג מחמעכיין והולכין שהם באים‬
‫כנגד האומות ובעולם השביעי שהוא כנגד השבת הגדול יכלה כה כולם ויהיו ישראל במעלה העליונה עד שיתדבקו‬
‫נשמתן וישובו למקום ממצבן בשנת החמשים אלף שנת אל היובל הגדול כמו שפירשנו וזהו שאמר אלו הם ימי היינו ‪:‬‬
‫) ד( ספירת שבעה שבועות שבחורה ממשים יום ‪ .‬שר״ל ממשים אלף שנה כי יומו של הקב״ה אלף שנה כעניין שנאמר‬
‫אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור ‪ ,‬והנה כל אחת מהספירות כלולה מכולם והס עשרה ובכל אהד כל העשרה‬
‫בה הרי הם ק' וכל אמת כלולה מכל הק' הרי הם אלף נמצא שחזר גלגל המספר לא' הרומזת לכתר כי הצ'‬
‫אחת כלולה מכל‬ ‫וכל‬ ‫אות בא״ב תורה על מספר יותרגדול‬ ‫אות וחוזרת הא' לאלף כי אין עוד‬
‫הרומזת לעטרת‬ ‫ליו״ד‬ ‫כל אחת עשרה אלפים נמצא שבא המספר‬ ‫אלפים וכל אחד כלולה מכולם הרי‬
‫והוא רבוא ואין כאן מספר נחפש נשם יותר גדול והנה שבעת ימי הבניין כאשר יכלול האחת את כולם בדרך זה יהיה‬
‫כל אמת שבעה אלפים עד שיהו בין כולם מ״ט אלף חוזרים לבינה שהיא שיח החמשיס אלף פנה שזהו עולם שלם‬
‫ועליו נאמר דבר צוה לאלף דור כי הדור ממשים שנה הרי ממשים אלפים שנה שיהיו ימי חיינו ובספר המערכת‬
‫בשביעיות האריך בעניין אלו ההיקפים והשמיטות וכן ברקנטי פרשת בהר ‪) :‬ה( ויסע ויבא ויס ‪.‬פירוש כי חס׳׳ד בגי'‬
‫אדני והם שמות לכמות‬ ‫ע״ב כמספר במות היוצאים מאלו הג' פסוקים ויסע ויבא ויט שפירש בשער א' בביאור שם‬
‫נשפעוח ממדת החסד שהוא סוד המים העליונים וכנגדן נקרע הים לי״ב קרעים וכל חלק כולל ששה כמות מאלו‬
‫לרמוז כי הג ד ^ ה‬ ‫חשד‬ ‫לשון הפסוקוגדול‬ ‫נים בשש קצווחיו הרי כי במדת הגדולה נקרע הים ‪ .‬ומביא‬
‫היינו‬
 ‫‪165‬‬ ‫פג‬ ‫ח‬ ‫ע‪ t‬ע ר‬
‫ועתה למה נמות כי תאכלגו הא״ש הנדול״ה הזאת )א( הוי אומר‬ ‫האלה לאמר ‪) ,‬דנלים‬
‫> ‪(j‬‬

‫)‪ nmc‬י־•!( בהדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיגי ‪ .‬לומר‬
‫בבינה שהיא ספירה שלישית לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום ההוא באו מדבר סיני ‪.‬‬
‫היודע סוד עיקרים הללו יזכה להזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו )ב( כי זה כל האדם ‪.‬‬
‫)ג( הרי המש ספירות ובהן זבו למתן תורה המשה הומשים המש כנגד המש )ד(^ ומשם‬
‫והלאה תורה נביאים וכתובים )ה( תורה אהת ‪ ,‬נביאים )ו()מל;י כל( הלא בתבתי לך שלישים ‪.‬‬
‫כתובים )ז( )שיי י( אהת היא יונתי תמתי מקבלת תשע אספקלריאות ‪ .‬והנני רומז איזו‬
‫ספירה היתה סבת יציאתם ממצרים )ה( )‪:‬מוי‪ .‬ג( אהי״ה אשר אהי״ה ‪ ,‬באיזו ספירה עלתה‬
‫צעקתם )ת‪:‬לים קיש( מן המצר קראתי י״ה )‪:‬מוס נ( ויזעקו ותעל שועתם )ט( )•רנייה י( מי לא‬
‫ייראך מלך הגוים ‪ ,‬באיזו ספירה נענו ויצאו)י()ההל־ם קיג‪ (,‬ענני במרחב יה )‪:‬מ!אל>‪: :‬נ( ויוצא למרהב‬
‫אותי יהלצני כי הפין בי)‪:‬״■׳״ י( ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה )‪ =:‬יג( והמשים עלו‬
‫בני ישראל עלתה מדת המלבות ונתאחדה בספירת הבינ״ה ‪ ,‬באיזו ספירה נקרע הים)‪:‬מוח יי( ויס״ע‬
‫ויב״א וי״ט)יא( חס״ד לאברהם ‪ .‬באיזו ספירה נתנה התורה)‪:‬ם =( וידבר אלהי״ם‪) .‬מרים י‪ (.‬וההר בוער‬
‫באש ‪ ,‬איזו היא הספירה הנקראת תורה שבכתב)״לאשי ג( תורת אמי׳ת היתה בפיהן)תהליס י״( משפנזי‬
‫י״י אמ״ת )מי‪:‬ה י( תתן אמת ליעקב ‪ .‬נמצאת למד תורה שבכתב ומשפטי אמ״ת ויעקב)יב( כולן עולין‬
‫ישראל אשר בך אתפאר )וכרים ש‪ ( 1‬ולתתך עליון על כל הגוים אשר‬ ‫בקנה אחד קו האמצעי )י‪ :‬עי ה‬
‫עשה לתהלה ולשם ולתפארת ‪ ,‬באיזו ספירה נשתמשו נביאים וישעי׳ י( כי את המלך יהו״ה צבאות‬
‫ראן עיני)משלי נש( הלא כתבתי לך שלישים ‪ ,‬כתובים אחת היא יונתי אוצר היים ננזי ברכה‬
‫נחלתם של ישראל ‪ .‬התבונן באלו הרמזים העמוקים ותמצא כמה טובים נהלי ישראל בבל‬
‫ספירה וספירה מי' הספירות וסבת נחלי כל הטובות הללו היא ספירת בינ״ה ‪ .‬לפיכך תספרו‬
‫המשים יום והכל שבת דבוק ספירת המלכו״ת בספירת הבינ״ה )יג( )תכלים י( למנצה בנגינות‬
‫על השמינית ‪ .‬והסוד )יד( )כמדשי נע( ביום השמיני עצרת תהיה לכם )טו( )דנרים יי( וביום‬
‫השביעי‬
‫היינו החסד ; ) א( הוי אומר במדש השלישי‪ .‬כי הגבורה היא השלישית מן הבינה הנרמזת נשם חלקים ובאש הגדולה ‪:‬‬
‫)ב( כי זה כל האדם ‪ .‬פירוש כי זהו תכלית כל אדם להשכיל ולידע סוד פעולת השם עד שיזכה לתזות בנועם‬
‫ייי ולבקר בהיכלו כמו שנאמר יקראני ואענהו כי ידע שמי וגו׳ עמו אנכי י״י ‪) :‬ג( הרי סמש ספירות ‪ .‬ר״ל‬
‫מכתר עליון עד הגבורה בבה נתנה ההורה הס ממש ספירות ‪) :‬ר( ומשם והלאה תורה נביאים וכתובים ‪ .‬פירוש‬
‫שהתורה בכללה בתפארת ומקום יניקה הנביאים בנצח הוד יסוד וכתובים אחת היא שנאמרה ברות הקודש שהוא סן‬
‫המלכות כמבואר למעלה בתמילת שער ג' ומעתה הולך ומבאר ע״ד הרמז הפסוקים כי ) ה( הורה אמת‪ .‬מפסוק חורה‬
‫אחת יהיה לכם ‪ .‬ונביאים מהשלב מפסוק )ו( הלא כתבתי לך שלישים ‪ .‬וכן כר‪.‬ובים מפסוק )ז( אתת היא יונתי‬
‫וכו' כאשר מבאר בסמוך ‪ ,‬ואח״כ חוזר ומרמז כל העניין ברמז יותר מבואר שמבינה היחה יציאת מצרים שהרי סיבת‬
‫יציאתן היתה משם ) ח( אהי״ה אבר אהי״ה הרומז לכתר מפני צעקתם שעלתה עד החכמה ‪.‬הנרמזת בשם יה‬
‫ושועתם אל הבינה הנרמזת באלהים ומכללוהס כנכללו שלשתם בבינה נענו ויצאו ממצרים ‪ .‬ועיקר הסוד כי המלכות‬
‫שנקראת שועתס של ישראל לקבלת צעקתם עלתה אז אל הבינה והגיעה עד החכמה ואז ) ט( מי לא 'יראך מלך‬
‫הנויס ‪ .‬כלומר מי מכל מלכי הגוים שהם השרים שעליהם שלא יירא ממ״י שהיא הבינה הפוקדת אח כולם ונותנת‬
‫כח למלכות לנקום ולהוציא ולכך היא היחה המוציאה אח ישראל ממצרים והפוקד על שרה תחילה במרום ‪) :‬י( ענני‬
‫במרחב יה ‪ .‬ר״ל בבינה בהית המרחב בל החכמה שהרי נקראת רחובות כדלקמן ‪) :‬יא( מסד לאברהם ‪ .‬פירוש‬
‫שהם מכח מס״ד אברהם שגי' שלו עולה ע״ב ‪) :‬יב( כולם עולים בקנה אחד קו האמצעי ‪ .‬כי כל אלו השמות נרמזים‬
‫בר‪.‬פארח והיא הסחפארח בישראל בזמן שהם מקיימים התורה ונותנת אז אותם לעליון על כל הגויס ‪) :‬יג( למנצח‬
‫בנגינות על השמינית ‪ .‬ר״ל ניצוח כל הטובה בהמשך המלכות מן הבינה שהיא השמינית לה ונס המלכות שהיא לנו‬
‫היא נ"כ שמינית לה ולכך בהדבקה בה יגיעו לנו נמלת כל הטובות ‪ .‬וזהו אמרו והסוד )יד( פיוס השמיני עצרת‬
‫תהיה לכם ) טו( וביום השביעי וגו' ‪ .‬כלומר היסוד שהוא התשיעי לספירות והשביעי מהבינה הוא לי״י כלומר‬
‫מכיל העליונות ונדבק בהם אבל העשירית )מלכות( שהוא הכמיני לה )לבינה ( היא שלנו בנתן לנו לחלקנו להנהיננו‬
‫ולהשפיענו וכאשר חתדבק בו תתאחד ג״כ עם השמיני בעליון אז יניע לנו נחלת כל הטובות כי על ידה הנחנו‬
‫דבקי;‬
 ‫שער ח‬ ‫‪166‬‬

‫השביעי עצרת לי״י אלהיך ‪ .‬התשיעית שלו העשירית שלנו לפי שהיא נחלתנו וחלקנו ‪,‬‬
‫וכשהעשירית מתאהדת ומתדבקת בתשיעית הרי כל ישראל בא' דבקים בשם יתברך כמו שנאמר‬
‫)ינריס י( ואתם הדבקים בי״י אלהיכם אין המקרא יוצא מידי פשוטו ‪) .‬שס י( את י״י אלהיך תירא‬
‫אותו תעבוד ובו תדבק ‪ .‬ואותו תעבודו ובו תדבקון ‪ ,‬תדבקון בלי ספק ‪ .‬ומ״ש רז״ל וכי אפשר‬
‫לאדם להדבק בשכינה אפשר )א( ואפשר והכל גלו במה שאמרו שיתדבק אדם כתלמידי הכמיס‬
‫)ב( וידוע הוא מי הם תלמידי הבמים למודי י״י ‪ ,‬וזהו סוד דבוק ספירה עשירית בתשיעית‬
‫בלי ספק כי כל הגורם להתאהד כנסת ישראל בספירת יסו״ד הרי הוא נדבק בה והיא‬
‫נדבקת ביסו״ד ושניהן כאחד נדבקים ביהו״ה ואין מקדא יוצא מידי פשומו ‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫ו א ח ר שביארנו יש לנו להאיר עיניך בעיקרים גדולים בעזרת המאיר לארץ ולדרים עליה ‪,‬‬
‫דע כי ספירת בינ׳יה נכתבת יהו׳ר‪ ,‬ונקראת אלהי״ם הוא סוד גלוי שלש ספירות‬
‫עליונות אשר על ידיהם מתגלה אור הכתר והרצון עד שמגיע האצילות והשפע והברכה‬
‫למדת יסוד שהיא סוד ז׳ ספירות אז מדת יסו׳׳ד הוזרת ומריקה כל מיני השפע ואצילות‬
‫הברכות במרת המלכות הנקראת אדנ״י ‪ .‬ולפיכך נקראת ב״ת שכע כלומר ספירה המתפרנסת‬
‫משבע ספירות אשר עליה שהם בינ״ה גדול״ה גבור״ה תפאר״ת נצ״ה הו״ר יסו״ד וזהו כת‬
‫שבע ובאר שבע כלומר באר המתמלאת מד ספירות ‪ ,‬ובן סוד באר שבע נקרא ספירת‬
‫בינ״ה בדרך השפע והאצילות בהיותה נובעת כל מיני שפע לד ספירות אשר תהתיה ‪ .‬זח‬
‫הכלל בא״ר שבע הוא סוד הבינ״ה להריק ברכה לד ספירות של מטה ‪ ,‬ב״ת שב״ע היא‬
‫המלכות בהיותה מתמלאת ביכה מד ספירות אשר עליה ואז היא משפעת ברכות על כל‬
‫הנמצאים למעלה ולמטה ‪ .‬נמצאת למד כי אלו שתי הספירות שהם בינ״ה ומלכו״ת הס סכת‬
‫התגלות בת״ר עליון וסבת השפע וברכה והקיום לכל הנמצאים ‪ .‬ספירת בינ״ה מושכת השפע‬
‫העליון מן המקור לד ספירות שתהתיה עד שמתמלאת מדת המלכות מכל מיני שפע‬
‫וברכה ‪ ,‬וספירת המלבות מושכת מכל מיני ברכה ושפע ואצילות מן הספירות שעליה ואז‬
‫היא מפרנסת את כל הנמצאים למעלה ולמטה לפי שספירת מלכות היא סוד הפרנס הגדול‬
‫המפרנס את כל הנבראים במו שביארנו בשער הראשון ‪ .‬א״כ אלו שתי הספירות שהם בינ׳ה‬
‫ומלכות הן מכוונות זו אצל זו ‪ .‬וממדת הבינ״ה יבאו כל הברכות למדת המלכו״ת ‪ .‬והסוד‬
‫ונהר יוצא מערן הוא סוד בינ״ה היוצא ממקום הבתר ע״י החכמה הנקרא רצון ‪ .‬והבינ״ה היא‬
‫הנקראת רחובות הנהר להשקות את הג״ן )נ( זוהי ספירת המלבות המקבלת כל מיני שפע‬
‫וברכה הנובעים ע״י ספירת הבינ״ה ‪ .‬ומשם יפרד כלומר מספירת המלכות ולמטה יתפרדו מיני‬
‫השפע לפרנס כל הנבראים בפי הדין הדאוי כי עד ספירת המלכות הוא סוד היחוד האמתי‬
‫השלם ‪ .‬וממדת מלכות ולמטה הוא סוד עולם הפירוד ‪ .‬והיה לארבעה ראשים הוא סוד ארבע‬
‫מהנות אשר מהם נתפרדו כל החבילות בכל ברואי מעלה ומטה כעולם המלאכים ‪) .‬ד( וכנגדם‬
‫בשמים וכנגדם )יה( בארץ )ו( והכל בסוד ארבעה דאשים ועדיין נבאר זה בע״ה יתברך ‪,‬‬
‫א"כ■ דע והאמן כי ספירת הבינה וספירת המלכות שתיהן מכוונות זו אצל זו וכשמדת המלכות‬
‫מתוקנת בתקון ישראל בקיום התורה והמצות אז ספירת בינה הופיעה להריק מכל מיני‬
‫שפע ובדכה דרך הספירות עד שספירת מלכות מתברכת ומתמלאת ‪ .‬ואז נמצאים בני העולם‬
‫בהשקט ובבטחה ‪ .‬והברכה משתלחת בכל מיני מזונות ונמצאת הברכה דבוקה לארץ ‪ .‬זהו‬
‫אם‬
‫ס' בכינוי חרן הוזיים ‪:‬‬ ‫והולך ‪ ) :‬א( ואפשר ‪ .‬מבואר הוא למעלה בשער‬ ‫דבקים בהפ״י וע״ז העניין סובב כל מה שמבאר‬
‫היא םםירס המלכות ‪.‬‬ ‫מדת ת״ת כמבואר למעלה בשער נ׳ ; )ו‪ (.‬זו‬ ‫)ב( וידוע הוא מי הם תלמידי הכמים ‪ .‬פי׳‬
‫הגלגלים ד' הקופות ;‬ ‫עליונות ‪ ) :‬ד( וכגנדם בשמים‪ .‬פי'• שהם עולם‬ ‫כי שמה נכיועיס כל הננייעות למיניהם מספירות‬
‫המקבלות מד' אותיות‬ ‫‪) :‬ו( והכל בסוד ד׳ ראשים ‪.‬שהר ד׳ מחנות‬ ‫) ה( באד; ‪ .‬שהוא עולם הטבע וארבע יכודות‬
‫השם‬
 ‫פ ד ‪167‬‬ ‫שער ח‬
‫אם בחוקותי תלכו ופרר כל הברכות ‪ .‬ואם ח״ו קלקלו ישראל את השורה ועברו תירות וחלפו‬
‫חק הפרו ברית אז ספירת בינ״ה אינה משפעת כרכה ‪ ,‬וכביכול נמצאו הספירות בחסרון‬
‫ספירת יסדר להתאסף לעלות אל מקום תשוקתה אל‬ ‫שהרי המקור נפסק ‪ .‬לפיכך חוזרת‬
‫הבינה ונשארת ספירת המלכות לבדה יבשה אין ב״ל ואז נמצא העולם בבל מיני קללה ‪.‬‬
‫וזהו עניין הקללות האסורות בתורה )א( שע״י ישראל לוקח ספירת המלכות כאמרו )משלי י(‬
‫)ב( בן כסיל תוגת אמו ואומר )י=עיה נ( ובפשעיכם שלחה אמכם ‪ ,‬נמצאת ספירת התפארת‬
‫שרודה‪.‬מן הנחל שעליה הנקרא בינ״ה ואז כנסת ישראל משולחת ונפרדת כאטרו)מ‪:‬לי יט(‬
‫משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר ‪ ,‬ואומר )י‪:‬עיז ני( כי מפני הרעה נאסף הצדיק וכוונתו פי׳‬
‫בשערים הקורמים ‪ ,‬ואומר )משלי ״י( ונרגן מפריד אלוף ‪ .‬א״ב נמצאת ספירת מלבות כל תשוקתה‬
‫ותאותה והפצה בספירת הבינ״ה ושתיהן מכוונות זו כננד זו ‪ .‬ובשנת היובל מתאחדות בייחוד‬
‫שלם ‪ .‬ונמצאת גאולה באה בספירת המלכות אשר היא סוד הארץ וז״ש הבתוב )ייירא כה(‬
‫ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ ‪ ,‬ואהר שידעת זה התבונן בכל מקום כתורה‬
‫סמוכים זה לזה ותדע ותשכיל כי אלו שתי הספירות‬ ‫שתמצא כתוב יהו״ה אדני שניהם‬
‫האחת ספירת בינ״ה הנכתבת יהרה ונקראת אלהים ‪ .‬והשני ספירת מלכות הנקראת אדנ״י‬
‫שזהו סוד )״נקיק ג יהו״ה אדנ״י חילי ‪ .‬ועתה צריכין אנו להודיעך בי בהתאחד שתי הספירות‬‫(‬

‫הללו זו עם זו אז נמצא העולם בתקון ומלוי ובשלימות שהרי בל הצינורות מתוקנים‬

‫והספירות מתאחדות והברכה משתלחת בספירת מלכות הנקראת אדנ״י ‪ .‬אבל הוא בשתי‬
‫דרכים ‪ .‬במקומות תמצא כתוב אדנ״י יהרה כאמרו )נלאשיח ״י( אדנ״י יהו״ה מה תתן לי ‪.‬‬
‫'ובמקומות תמצא כתוב יהרה אדנ״י כאמרו )חנקיק ג( יהו״ה אדנ״י חילי והסוד כל מקום שספירת‬
‫מלבות מתקשטת ומתקנת בשלמות התורה למפזה אזי אנו קורין אדנ״י יהרה אדני בתחלה‬
‫לעלות משם למעלת בינה הנכתבת יהרה ונקראת אלהי״ם ‪ .‬כעגין אברהם שהיה מתקן‬
‫ומקשט את כנסת ישראל במצות ובמעשים טובים כדי להריק עליה הברכות משפע הבינ״ה‬
‫כאמרו אדנ׳י יהוי׳ה מה תתן לי ‪ .‬ומנין שתיקן הדרך וקשט מדת המלכות שנא׳)ייהשית ני( עקב אשר‬
‫שמע אברהם בק־לי )ג( וישמור משמרתי מצותי ■חקותי ותורותי וכתיב )‪.-‬ס כ^( ויטע אשל בבאר‬
‫שבע ‪ ,‬הוא התהיל לנטוע הנטיעות שקצץ אדם הראשון והיכן נטען בבאר שבע ‪ .‬ועל זה כתיב‬
‫)ד()־‪.‬ס י!('ויעל אלהים מעל אברהם וכתיב)ה()‪:‬ם ׳נ( ויבן שס מזכה ליהו״ה‪ .‬ולפי שהתחיל אברהם‬
‫לתקן הקלקולים ולנטוע קצוצי הנטיעית הוא התחיל לומר אדנ׳׳י יהו״ה תיקן ספירת מלבות‬
‫להריק‬
‫השם המיוחד כדלקמן בשער י' בכינוי עדן וגם לעיל בסחלח שער ח׳ יז ה הענין ‪ ) :‬א( שע״י ישראל לוקה ספירת‬
‫המלכות ‪ .‬וליקוי העשרה ושילוחה כבר פי' כמה פעמים והזהרתי שלא יובן מאלו הלשונות שיהיו בה איזה חסרון או‬
‫רדייה ח״ו רק החסרון‪ .‬מצד המקבלים המשחיתים דרכם ומעוררים שפע מה״ד הקשה על המלכה עד שתמיר פניה‬
‫להגביר כחוש הדין ודוחים השסע והרחמים והעוב ומסלקים אותן מסנה עד שאין ההשפעה יורדת בה כפי כוונת‬
‫תחילת הבריאה רק החבילה מחפרדת וזה לה כליקוי ורדוי כי היא חסיצה‪ .‬ביחוד ומהרה והשפעה העובה כי בכך‬
‫נראה כאילו קצרה ידה מהושיע עם רבות הטובה אשר בקרבה וכאילו צר לה על עניין זה שהתחתונים ישליטוה עם‬
‫רשות אמר וזהו בכל צרתם לו צר ועל אלה תרגז הארן וגו׳ ‪ .‬וע״ז נאמר ) ב( בן כשיל חוגת אמו ‪ ,‬ובן מביש‬
‫ומחפיר ‪ ,‬ונרגן מפריד אלוף כי מקלקל השורה ומפריד החבילה בין אלוף לאלוף ולא שיהיה שם איז‪ :‬פירוד ח״ו רק‬
‫הצינורות מתקלקלות ואין מקלחות כדרכן ונמצא כאילו משולחים ונפרדים מן הקלות הישר ‪ .‬וכבר הארכתי מזה גם‬
‫בשער א' בכינוי שכינה ובשער ו' בצינוי מה״ד הקשה ‪) :‬ג( וישמור משמרתי מצותי חקוחי ‪ ,‬רמז למדת שמור וחוקה ‪.‬‬
‫) ד( וע׳ז כתיב ויעל‪ .‬אלהים מעל אברהם ‪ .‬שהוא חיקן העשרה הנקראת אלהים וחזר והורידה על גביו כמו שמבאר‬
‫והולך ובמו שנתבאר באריכות יותר בשער א׳ בפנוי שכינה ‪ ) :‬ה( ויבן שם מזבח לה׳ ‪ .‬העשרה נקראת מזבח כי הוא‬
‫המזבח שנעקד עליו יצחק להיותו נעשה מה״ד רפה והוא המזבח שהקריבו עליו הראשונים אדם והבל ונח והאבות‬
‫כי‬ ‫‪.‬‬
 ‫שער ח‬ ‫‪168‬‬

‫להריק ולהביא אליה ההמשכות דרך הצינורות מספירת ביינ״ה וזהו סוד שאז״ל )וניי?ל ט(‬
‫למען אדנ׳י למען אב שקראך אדון ‪ .‬והנני רומז והאר פניך על מקדשך השמם למען אדנ״י‬
‫ר״ל האר פניך על מקדשך השמם כלומר דבר מועט אני שואל מעמך שהרי כשהטא אדם‬
‫הראשון נסתלקה שכינה מכל וכל ‪ .‬בא אברהם אבינו וקבלה על ■גביו ונעשה כסא למרכבה‬
‫כד״א )כדה=יה י!( ויעל אלהים מעל אברהם ‪ ,‬עד שבא משה רביגו וקבע לה מקום במשכן‬
‫שנאמר)‪:‬מיה כה( ונועדתי לך שם ‪ .‬בא שלמה דמלך וקבעה בבית הועד שנאמר )מלכים א ״( בנה‬
‫בניתי בית זבול לך ונו' ‪ .‬הטאו ישראל ונסעה עשר מסעות ‪ .‬בא דניאל ואמר אין מסעות‬
‫הללו כמסעות של אדם הראשון שבזמן אדם הראשון לא היה לשכינה מקום קבוע חטא אדם‬
‫נסתלקה שכינה ‪ .‬משנקבע מקום לשכינה בארין משבנה שלמה בית המקדש אעפ״י שהיא‬
‫מסתלקת לפעמים אינה זזה ממקום קדושתה לעולם שנאמר ^ה‪:‬לי‪ 0‬קלנ( זאת מנוהתי עדי עד‬
‫פה אשב כי אויתיה ואומר )גם( כי בהר י״י בציון אוה למושכ לו מאי אוה כמי שמתרהק‬
‫מאנשי ביתו ומתאוה להם וכן אמר שלמה )»לכיפ א ה( מכון לשבתך עולמים כלומר אע*פ‬
‫שמסתלק לפעמים לכאן הוא הוזר כאמרן )!‪:‬ייה ״( כה אמר ה' שבתי אל ציון ושכנתי כתוך‬
‫ירושלים )א‪ (.‬ונקראה ירושלים עיר האמת והר ה׳ צבאות הר הקודש ואומר )היגע נ( וארשתיך‬
‫לי לעולם ונוי• ‪ .‬ולפיכך אמר דניאל שאלה קטנה אני שואל ממך שתשוב למקומך המקודש‬
‫לך וא״א להפרד ממנו שאע״פ שנסתלקת ממנו הוא מקודש )הוא( לך באמרו)יניאל ע( והאר‬
‫פניך על מקדשך השמם מקדשך בודאי ואע״פ שהוא הרב מקדשך הוא והיינו דאמר על‬
‫מקדשך השמם כאמרו ) י ה י א עי( והשמותי את מקדשיכם אע״פ שהן שממה בקדושתן עומדים‬
‫וז״ש והאר פניך על מקדשך השמם וזה מה טעם שהרי כשנסתלקה שכינתך כשהטא אדם‬
‫הראשון לא היה לה מקום קבוע ואברהם אבינו קבע לה מקום על נביו וזהו שאמר‬
‫למען אדנ״י למען אב שקראך אדון דהיינו אברהם ‪ .‬ולפיכך אברהם אבינו היה יכול לקשט‬
‫ספירת המלכות ולייהד השם יתברך בעולם ‪ ,‬והסוד אהד היה אברהם וירש את האדן ע״י‬
‫שהיה אחד בכל איבריו לייהד את השם והכריז את שמו בעולם וקבע מדרש לפרסם מלכותו‬
‫לפיכך היה יכול לייהד את השם )ב( והסוד )ניאכיה יג( וילך למסעיו מנגב ועד בית אל ‪.‬‬
‫ולפי שתיקן אברהם אבינו הדרך וייהד ספירת ‪.‬המלכות בספירת הבינ״ה התהיל ואמר‬
‫אדנ״י יהו״ה ‪ .‬וזהו בנין אב בכל מקום■ שתמצא כתוב אדנ״י יהו״ה שהוא כוד תקון השכינה‬
‫והתקשטה להתארד בספירת הבינ״ה ‪ .‬אבל כל מקום שתמצא כחוב יהו״ה אדנ׳יי הוא סוד‬
‫השפע והאצילות כלמעלה למטה שכפירת בינ״ה שופעת על כל הספירות ‪ ,‬עד שספירת מלכות‬
‫מתמלאת כל מיני שפע ואצילות וברכה כאכרן )הנקיק ג( יהו״ה אדני חילי ‪ .‬זה הכלל כל‬
‫מקום שאתה מוצא אדג״י יהו׳ה הוא סוד התקשטות השכינ״ה למטה להתאחד בבינה ולקבל‬
‫ממנה שפע ואצילות ‪ ,‬ובכל מקום שאתה מוצא יהו״ה אדנ״י הוא םוד השפע הנמשך מלמעלה‬
‫למטה )ג( וחסוד )הכלים גע( אמ״ת מאדן תצמח וצד״ק משמים נשקף מה כתיב בתריה גם‬
‫יהו״ה יתן הטוב וארצנו תתן יבולה ‪ .‬ועתה התבונן באלו המפתחות שמסרנו בידיך בשער‬
‫זה כי בהם תוכל לפתוח כמה שערים שננעלו בכמה מנעולים שאין הכל זוכים להכנם בהן ‪.‬‬
‫והספירה‬ ‫‪.‬‬
‫כי כולד נהעכקו בבניינו והיקונו והוא המזנה המקבל החלה מן ההרננוה וכן ט׳ בספר המערכה בכער המרכבה ;‬
‫) א( ונקראה ירופלים עיר הארה ‪ ■.‬ר״ל עיר ההפארה הנקרא אמה ‪ ) :‬ב( והסוד וילך למהעיו מננב ועד ביה אל ‪.‬‬
‫פירוש להמשיך מן החסד שהיא מדהו בדרום עד העבירה כנקראה ביה אל שהוא ביה האל הנאמן בהוא ההפארה ‪:‬‬
‫)ג( והסוד אמה מארן הצמה וכו' ‪ .‬פי' אמה שהיא ההכארה מארן העליונה שהיא הבינה הצמח אזי צדק שהיא‬
‫העטרה משמי חסד ופחד נשקף מה כהיב בהריה גם יהו״ה שהוא ההשארה יחן הסוב שהוא חיבור הצדיק עם כנסה‬
‫ישראל‬
 ‫‪169‬‬ ‫פה‬ ‫שער ח‬
‫והספירה הזאת נקראת במקומות הרבה ב י נ ״ ה )א( והטעם כי הוא סוי ה מ ל י ץ‬
‫ה ל ז ל י ד עומר בין הספירות העליונות ובין הספירות התחתונות ‪ ,‬היא המאצלת על בל׳‬
‫י ' י ׳ שאר הספירות אצילות שפע וברכה מן הבתר העליון‪.‬וע״י הספירה הזאת יתבונן‬
‫האדם עיקר העיקרים ויסוד כל היסודות שאלמלא היא אין ררך ליכנס ליריעת קרמותו‬
‫יתברך ' והרי היא כדמיון המלי־ן הנאמן)ב( באמרו)דני’= '( אנכיי עומד בין יהו״ה וביניכם‬
‫)נ( ובשבת שהוא סוד המליין התחתון אומר )=מית לא( ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם‪.‬‬
‫וכבר רמזו בעלי הקבלה שספירת הבינה כמו הלשון בפה ‪ .‬באמת כמו הלשון בפה מכמה‬
‫צדדים ‪ .‬האהד )ד( שהיא סוד )הכחוב( הכתר השלישי ‪ .‬השני שהיא סוד הקשר שלש‬
‫ספירות עליונות ואצילות ברכתם על ז׳ הספירות התחתונות ‪ .‬השלישי שאלמלא הכיניה לא‬
‫נכנס אדם לדעת קדמונו של עולם ‪ .‬והנה משה רבינו עליו השלום שהוא המלי־ן הנאמן‬
‫השיג בבינ״ה מ״ט שערים כאומרם ז״ל המשים שערי בינה נבראו בעולם )ה( וכולם‬
‫נמסרו למשה הרן מאהד וכו׳ ‪ .‬ועוד הטעם שנקראת בינה לפי שהיא סור תולדות בנים‬
‫ובנות )ו( בסוד בינ״ה ותבונ״ה ‪ ,‬ולפיכך בעון נדרים בנים מתים בעון נדרים אשתו של‬
‫אדם מתה ‪) .‬ז( ובל זה מרה במרה לפי שהתבונה היא מקום הנדר כמו שהוא ידוע למקובלים ‪.‬‬
‫והיודע תכונת האיברים ידע מה שאמרו רז״ל)ה( מוה הבן נמשך ממוה האב ‪ ,‬וכל זה‬
‫בסוד הבינ״ה והדע׳ת כי ממקום הבינ״ה נמשך מן המוה דרך הרע״ת במעברות הוט השררה‬
‫עד הגיעו למקום המוכן ‪) .‬ט( והסוד אדנ״י שפתי תפתה ופי יגיד תהלתך ‪ .‬ובבר רמזו‬
‫בספר יצירה ברת לו ברית בין עשר אצבעות הידים והוא )י( ברית הפה ‪ .‬כרת לו ברית בין‬
‫עשר אצבעות הרגלים והוא ברית מילה והרמז בולו מלת הלשון ומלת המעור ‪ ,‬והמבין סוד‬
‫העיקר‬
‫ישראצ ואז ארצנו הסן יבולה ‪ ) :‬א( והטעס כי הוא סוד המלין העליון ‪ .‬פי' כמו פהמלי; מסעיס דברו כדי‬
‫שיבינו עניניו כך ע״י הפירה זו יתבונן האדס עיקר העיקריס ‪ ) :‬ב( כאמרו אנכי עומד‪ .‬ד׳ל בכס הבינה הנקראת‬
‫אנכי כמו שלפמלכות נקראת אני ‪) :‬ג( שר‪.‬וא סוד המלין החהתון ‪ .‬סי' יסוד בהוא המלין המשפיע למלכות ומסברה‬
‫לז׳ העליונים כמו שאמר למעלה שאלו ב' פרקי המרכבה ולכך נקראו שניהס מליציס ‪) :‬ר( שהיה סוד הכתוב‬
‫השלישי ‪ .‬פי' הכתוב השלישי המבאר את שני כתובים הנעלמים בדמיון הלשון שהיא באמצע בין המוס והלב ומבארת‬
‫תעלומוחיהם ומשפעת ומאצלת מבינתם ומכמתם לאתרים עייי הברתה ‪ ) :‬ה( וכולם נמסרו למשה הון מאסד ‪ .‬כלומר‬
‫ולכך הוא אומר אנכי עומד בשם הבינה ובכס שהיה בו שנקראת אנכי כמו שפירש בסמוך ‪) :‬ו( בסוד הבינה‬
‫ותבונה ‪ .‬פי' זה בספר הזוהר אמר כי אם צבינה תקרא לתבונה חמן קולך כיון דאמר לבינה אמ־‪,‬י אמר לתבונה‬
‫אלא כולה כמה דאמינא הימנייהו עילאה בינה עילאה מתבונה כי בינה כוללת ה״ב וא״ס וב״ן כי בינה בן י״ה‬
‫כשיחמברו אותיות י״ה שרומזים לסכמה ובינה אז יולידו בן שהוא הדעת שהוא התפארת הנקרא בן סבל תבונה אינה‬
‫אלא כלל הבנין כי תבונה בן ובת ו״ה הרומזים לתפארת ועשית שהם עיקר הבנין הנכלל באותיות ו״ה מהשם ולא‬
‫אשתכח ביה אב ואם אלא שהאם רובצת עליהם ואינה ננלית כי לא נרמזה רק בלשון תבונה אבל לשון בינה עדיף‬
‫ברחמים לעילוי כי הוא רומז שהבן מתעלה ויושב בין אביו ואמו בסוד חכמה בינה ודעה כמו שנתבארלמעלה בשער‬
‫ה׳ בכינוי דעת וזהו אומרו בסמוך ‪ .‬מי הכס ויבן אלה נבון וידעם מלות ויבין נבון עומדות בין סכם ודעת לרמז כי‬
‫הבינה הוא סוד המחבר ומאהז אליהם הדעת שהוא הבן בשוד בסכמה ובתבונה ובדעת כמ״ש ; )ז( וכ׳׳ז מדה במדה ‪.‬‬
‫כבר ידעה שהבינה היא אס הבנים והבנים הם הו׳ ספירות והבת או הדשה היא המלכות והוא נרס הסתלקות‬
‫האס מעל הבנים מלהשפיע לבנים ולאשה יסתלקו בניו ואשתו מדה כנגד מדה כי היא מקום הנדר בשוד נ' ד״ר‬
‫שבה דרים נ' שערי בינה כמו שפירש בשע״ב בכינוי שבועה ובסופו ובנע ׳נ בביאור עני! שאילת בניס ‪) :‬ה(ומ"ש‬
‫כי מוח הבן נמשך ממוח האב ‪ .‬רי׳׳ל כי השפע היורד ועופר דרך התפארת בקו האמצעי נמשך מהחכמה המשופעת‬
‫בו באמצעות הבינה וכן הוא דוגמא בעולם התחתון בשוד איברי האדם שהם כדמיון סימן למעלה כמו‬
‫שנתבאר בהקדמת הספר שממוח האב נמשך מוח הפן ‪ .‬ואמרו ) ט( והסוד אדני שפתי )נ' ה'( הפתח ‪ .‬כלומר‬
‫כי בס הוא חיבור הכל ‪ ,‬ופי יגיד תהלתך כלומר פי האמה שהיא העשרה ימשיך מהתהלה שהיא הבינה הנקראת‬
‫‪ P‬כדלקמן ויגיד מלשון נהר דינור נגיד ונפיק ‪ .‬ורומז והולך בתוספת פיאור בעני] )י( פרית הפה וברית המילה‬
‫וברית‬
 ‫שער ח‬ ‫‪170‬‬
‫העיקר הזה יכנס לדעת סוד הטעם שנקראת בינה ‪ .‬והנני מבאר )הישע יי( מי חכ״ם ויב׳‬
‫אלה נכו״] וידע״ם כי ישרים ‪ ,‬הבינ״ה עומדת בין החבמ״ה והדע״ת ומתאחדים להתאהז זו בז‬
‫והמור בחכמ״ה ובתבונ״ה ובדע״ת הבל רמוז ‪ .‬זהו סוד הקשר הספירות העליונות בתחתונות‬
‫ולפעמים נקראת הספירה הזאת י ו ^ ל וכבר הודענוך כי כל מיני חירות וגאולה תלוייו‬
‫בספירה זו ‪ .‬והטעם כי כל שבע הספירות התחתונות לפעמים נמצאה בהם לפי קלקמ‬
‫התחתונים הלילה וחם והם דמיון הפסקת השפע כמו שאמר בפסוק )א( )ישעיה‪:‬נ( ויקרא י׳י‬
‫אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ונר ולפיכך כשבני אדם חוטאים למטה וספירת‬
‫הביניה ממעטת מיני ברכותיה כביבול)ב( נמצא בשאר הספירות כמה דרכים עד שטתאספות‬
‫ומתעלות לספירת הבינ״ה ונשאר ההרבן למטה אבל בשמתאחזות הספירות התחתונות‬
‫בספירת היובל וממשיכות שפע ברכותיה למטה אזי כל מיני חירות וגאולה נמצאים בכל‬
‫הספירות ובבל המתפרנסים ע״י ספירת המלכות המקבלת שפע הברכה מהם ‪ ,‬ודע כי יש‬
‫זמן שעתיד להיות שהצדיקים יתעלו עד שיתאחזו בספירת הבינ״ה שהיא סוד העולם הבא ‪,‬‬
‫ואז יצאו להירות ויהיו נגאלין מכל מיני משחית ומכל מיני פורעניות בסוד )תהליס קג( הנואל‬
‫משחת חייכי ‪ ,‬וכננד המדה הזאת וההבטחה הזאת שאנו מזומנים להכנם לחיי העולם הבא‬
‫נצטוינו בתירה כמה מצות עשה ולא תעשה שמתן שכרן איננו זולתי בספירת בינ״ה‬
‫הנקראת עולם הבא ונקראת יובל לפי שבה יוצאין משיעבוד לגאולה ומאבל ליום טוב‬
‫ומאפילה לאור גדול ‪ .‬וכזה הדרך הנני מופר בידך רמזים שאם תזכה תתכונן עקריהם סוד‬
‫הבינ״ה הנקראת יוב״ל לפי שבה יצאו הבל לחירות ‪ .‬הטעם כי כל הזוכה להדכק בת לעולם‬
‫לא יראה דאנה ולא שום חסרון לפי שהיא דבקה בספירות העליונות בבתי נואי שאין שם‬
‫דאנה ולא מחסור כל דבר והגדבק ביובל הרי הוא נגאל לפי שאין סביב היובל שום דבר‬
‫שיוכל להזיק לא שר ולא מלאך ולא דבר בעולם אלא עולם הרחמים לבדו ‪ ,‬לפי שעד ספירת‬
‫הנדול״ה והגבור״ה הן המערערין והמעכבין להביא טובה לעולם ‪ .‬והגה בהיות ספירת‬
‫היובל עולם הרחמים נקראת נהלה בלא מצרים ‪ .‬והיא נחלת יעקב אבינו ע״ה לא כנחלת‬
‫אברהם שהיו לה מצרים ולא בנחלת יצחק שהיו לה מצרים ‪ .‬ולפיכך כל הזוכה להדכק‬
‫בספירת היובל גאולה תהיה לו לפי שאין שום דבר מעכב מונע ומקטרג ‪) ,‬נ( וזהו סוד )יששיה‬
‫נה( והרכבתיך על במותי אדן ו ה אכל תי נהלת יעקב אביך נהלת קו האמצעי שהיא עולה‬
‫ומתאחזת בעולם הרחמים ונשארו למטה במותי ארץ שהן נחלת אברהם ויצחק ‪ .‬ואם‬
‫רחובות‬ ‫תתבונן מה שאמרנו ברמזים הללו יפתחו לך כמה שערים ‪ ,‬ועוד לפי שהוא כך נקרא‬
‫שהוא מקום שאין לו מצרים ואין שום משטין ומעכב ומיגע להטיב ‪ .‬וכל הזוכה בעולם‬ ‫הנהר‬
‫הזה להיות‪ ,‬נטוע באותן המקומות )יחידל ״׳( פריו לא יתום ועלהו לא יבול מה טעס )ירמיסיו(‬
‫והיה כעין שתול על פלגי מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חום ובשנת בצורת‬
‫לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי ‪ .‬והטעם שאינו רואה כי יבא חום וכיוצא בו לפי שאין‬
‫במקום‬
‫ובריס הלשון ובריס המעור שהרמו בהם לבינה ועערח שהם נריח העליון וברית השחחון המסחירים ירזד כמו‬
‫שנתבאר בשער ב' בכינוי בריס )עיין בפרדם הקדוש( ; ) א( ויקרא י״י אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ‪.‬‬
‫י״י אלהים צבאות היינו בתי בראי הרזמשה התתתונות ‪ ) :‬ב( נמצא בשאר הספירות כסה דרכים‪ .‬פירוש שאין משפיעות‬
‫בדרשם הראשון אלא בדרך הצינורות הסדוקות ושבורות שמזחילות מן הצדדים והם עצמם מתאספות ועולות למעלה‬
‫בבינה ונכחסים בה כאשר היו בתחילה כי אין שפע אלא גילוי ה‪.‬כחות ואצילות ואז הרפה יש לה עסק כי כתות‬
‫הדין והממררים עומדים על מעמדם לפעול כסי כחש ולעשות שלי־והם כמבואר בם' מערכות האלהוח בסוף מערכה‬
‫הפעם ‪) :‬נ( וזהו והרכבתיך על במוחי ארן וכו' ‪ .‬וכן הוא מבואר לעיל בשער ה' בכינוי דעה ‪:‬‬
‫והנועם‬
 ‫פו ‪171‬‬ ‫^נ‪5‬ער ח‬
‫במקום זה מעכב ומשטין ומונע בי מקום זה למעלה פשבעים שרים הוא ולפיכך■ נקרא‬
‫רחובות ‪ .‬וע״ז נאמר )שמואל נ ״( ויוצא למרחב אותי והבן זה מאד ‪ ,‬והספירה הזאת נקראת‬
‫)א( והטעם לפי שהנשמות נאצלות ממקום זה ‪ ,‬והרוחות ממקום‬ ‫בלשון יי׳ל‬
‫התפארת ‪ ,‬והנפשות מספירת המלכו״ת והן נקשרות אלו באלו עד שזוכות להתאחד בספירת‬
‫הבינ״ה ‪ .‬כיצד הנפש קשורה ברוח ‪ ,‬והרוח בנשמה ‪ .‬והנשמה בספירת הבינ״ה ‪ .‬ואם ח״ו חטאה‬
‫הנפש ונתחייבה עונש כרת הרי היא נכרתה מן הרוח שהיתה נאחזת בה והפסידה הגמול‬
‫הטיב ואין לה דרך לעלות לעולם הבא שהרי נכרתה מן האילן העליון שהיתה נאחזת בו‬
‫וזהו סוד כרת האמור בתורה )נלאשיה י!( ונברתה הנפש ההיא מעמיה ‪ ,‬ואם אחר שסרהה‬
‫חזרה והטיבה דרכיה ותקנה נתיבותיה אזי היא חוזרת להתאהז במקום שנכרתה מתחלה‬
‫‪,‬ואז היא זוכה לעלות לספירת בינ׳ה הנקראת עה״ב ואז היא שבה אל המקום שנאבדה ממנו‪.‬‬
‫ותשובתו הרמתה כי שם ביתו ‪ .‬ולפי שהנפשות‬ ‫)ב( וזהו סוד תשוב״ה כאמרו)‪:‬״ואל א‬
‫נקשרות ברוחות והרוחות נקשרות בנשמות והנשמות■ נקשרות בעולם החיים לפיכך אמר‬
‫הכתוב )‪:‬ס א נה( והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים ‪ .‬אבל הנפשות שנכרתו ממקומן ולא‬
‫שבו נידונות בכמה עונשים רעים אחר שנכרתו ונעקרו ממקום מטען והרי הן מטולטלות‬
‫ונעות מעונש לעונש ומננע לנגע ‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב )‪:‬ם( ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף‬
‫הקלע ‪ .‬וענין כף הקלע דמיון האבן שזורקין אותה בכף הקלע ממקום למקום כך הנפש‬
‫משנכרתה ממקומה )ב( הרי היא נזרקת ממקום למקום במיני עונשים רעים הנקראים כף‬
‫הקלע ‪ .‬ולפי דרך זה יש לך להתבונן מהו סוד התשובה הנאמרת בתורה שזהו סוד תשובת‬
‫■הנפש למקום שנעקרה ממנו וחוזרת למנוחתה כאומרו )’־‘־׳■'= '"( שובי נפשי למנוחיכי ‪.‬‬
‫ובמה היא חוזרת למנוחתה ‪ .‬ברפואות הטובות שתקנה התורה לכל מיני הטא ועון כדאיתא‬
‫)ג( בתורת כהנים וזהו שאמר )‪ =c‬יט( תורת י״י תמימה משיבת נפש משיבת נפש באמת שאלמלא‬
‫הודיעה התורה דרכי התשובה לא היה שום דרך להזרה אבל הנביא צווח ואומר )ירמיה ג(‬
‫שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם ‪ ,‬ומנין לנו כי סוד ספירת הבינה הוא םוד תשוכה ‪,‬‬
‫בנין אב לכל התורה בולה שנאמר )ישעי־■ י( ובלבבו יבי״ן וש״ב ורפא לו ‪ .‬וא״כ התבונן בהיות‬
‫התשובה סוד העולם הבא ‪ .‬ואחר שביארנו לך הסוד הגדול הזה יש לנו לחזור ולהודיעך סדר‬
‫מעלות התשובה כי כל אחר מישראל אחר שנמכר יש לו דרך לשוב )ייקיא כל( גאולה תהיה לו‬
‫וביובל יצא ואומר ) ‪ :‬ה ( בשנת היוב״ל הזאת תשובו איש אל אחוזתו ‪ ,‬בסוד ספירת הבינ״ה יכולה‬
‫הנפש לשוב ולהתאחז במקום שנכרתה ממנו וזהו שאמר תשובו איש אל אחוזת״ו לשון אחיזה‪.‬‬
‫והספירה הזאת נם כן נקראת למקיבלים צ ד ״ ק ט ל י ף ן כלומר הספירה אשר ממנה מתחלת‬
‫מדת הדין אע״פ שהיא נאחזת בעולם הרחמים י ‪ .‬וזהו סוד צדק עליון המכוון בנגד צדק‬
‫^‬

‫תחתון בי ספירת המלכות גם היא נקראת צדק תחתון ושתיהן מכוונות זו כנגד זו שערי‬
‫צדק‬
‫) א( והטעם לפי שהנשמות נאצלות ממקוס הזה ונו' ‪ .‬סוד נפש רוח ונשמה ביארתי כשע״א בכנוי ברכה ונהקדמתי לפי׳ ‪:‬‬
‫)ב( וזהו סוד התשובה ‪ .‬כלומר שלכך נקראת השובה שאליה תשובנה נפשות המוטחות וכן לעתיד בשנת היובל הגדול‬
‫תושגנה אליה כל הדברים והויה שהם נם כן בסוד נפש רוח ונשמת שהם מלכות תפארת בינה שיתקשרו זו בזו‬
‫עד הנשמה העליונה נשמה לנשמה ותשוב האצילות לכמיסתו כמו שפירשתי למעלה גענין ממשים שערי גינה ‪) :‬ג( הרי‬
‫הנכרת משורשו אשר הוא מי ממנו כי‬ ‫היא נזרקת ממקום למקום ‪ .‬כי הכרתחה אינה אלא הפשקת כענף‬
‫הנשמה אשר נופחה מסי השם לא הורכבה שמגזזור להפריד ולא יאמר שתאבד וחפסד לנמרי אלא שתפסק ותכרת‬
‫מהמעלה אשר הימה גה דבוקה וחיה ממנה ורוח השם מפזרתה וזורקה ממקום למקום וזהו את נפש אויביך יקלענה‬
‫בכף הקלע ‪.‬במיני עונשים רעים ‪ ) :‬ד( כדאיתא בתורת כהנים ‪ .‬פירוש בספר ויקרא שמבואר גו דרכי הפשוגר‬
‫בקרבנות‬
 ‫שער ה‬ ‫‪172‬‬
‫צדק מכוונים נננד שערי בינה בסוד אדנ״י יהו״ה ‪ .‬ולפי שאלו שתי הספירות מכוונות זו בנגד זו‬
‫ושתיהן נקראות בשם צד״ק אמר הכתוב)יניי־ טי( צדק צדק הרדוף בלומר רדוף להשיג שערי צדק‬
‫להבנם מתוכן להיי העולם הבא שהוא סוי צ ד ״ ס ע ל י ך׳ ן ולפיכך אמר צד״ק צד״ק תרדוף ‪.‬‬
‫׳וירש״ת את האר״ץ כנגד צדק תדותון‬ ‫והזר ופירש למען תהי׳יה כנגד צדק עליון ‪ .‬י‬
‫שהוא סוד אר־ן ישראל )א( כאמרו משפ״ט צד׳ק ילין בה )ב( והבן זה מאד ‪ .‬ודע והאמן‬
‫כי כל העתידים לזכות ולהכנס לעה״ב לא יכנסו לו אלא מתוך הדין וזהו שאז״ל שלש‬
‫כהות ליום הדין ובאותו מקום הוא מתן שכרן של צדיקים שאין לו ערך ולא קצבה ולא‬
‫שיעור זהו שאזיל א״ר הייא בר אבא א״ר יוחנן כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח‬
‫טי( עין לא ראתה אלהים זולתך ‪ .‬והספירה הזאת נקראת נם בן‬ ‫אבל לעולם הבא‬
‫למקובלים ש כ י נ ה ע י ל א ה לפי שהיא סוד קבלת השפע והאצילות מעולם העליון‬
‫שהוא עולם הרחמים ^״והיא משפעת כמה מיני שפע ואצילות בשאר הספירות שלמטה‬
‫הימנה ‪ ,‬וכשהבריות מקיימות התורה והמצות אז היא שוכנת ומתגלת בשאר כל הספירות‬
‫ומשפעת כמה מיני שפע ברכה וטובה בכל הספירות ואז יתמלאו כל העולמות טובה‬
‫וברכה ‪ .‬ואז ספירת המלכות הנקראת שכינה תתאה נם היא חוזרת להריק ברכותיה על‬
‫התחתונים והיא שוכנת ביניהם כאטרו)ג()=״'״ נל( ושכנתי בתוכם)ייקיא‪:‬י( ונתתי משכני בתוככם‪,‬‬
‫ואז בל העולמות כולן בתיקון שלם ובמלוי מתוקן לא יחסר כל בו ‪ .‬ואם ח״ו קלקלו התהתונים‬
‫שורת התורה והמצות אז השכינה העליונה מסתלקת ובהפתלקה נמנעו הצינורות ונחשכו‬
‫המאורות ונאסף הצדיק ואז שכינה תתאה מסתלקת מן התחתונים ונסתלקה העליונה מן‬
‫העליונים ואז הוא הרבן העולם ‪ ,‬ולפיכך היודעים לרצות את קונם יודעים לתקן דרך‬
‫השכינה להחזירה למקומה ולתקן קלקול הצינורות ואז חוזרת שבינה עליונה להאציל‬
‫ברכותיה לספירות ואז הכפירות משפיעות הברכה לשכינה תתאה ואז גם היא חוזרת‬
‫למקומה להריק ברכה לעולם ‪ .‬סוף דבר בהסתלק העליונה תסתלק התחתונה‪.‬ובשוב העליונה‬
‫תשוב התחתונה ‪ .‬והסוד הידוע לשתיהן)דנריט י( וידעת היום והשבות אל לבבך כי יהו״ה‬
‫הוא האלהים בשמים ממעל זו שכינה עליונה ‪) .‬ד( ועל הארץ מתחת זו שכינה תתאה ‪.‬‬
‫ושמא תאמר שתי רשויות חלילה והס ‪ ,‬אינן אלא אהד לבדו כי יחו״ה הוא האלהים בשמים‬
‫ממעל ועל הארץ מתהת אין עוד ‪ ,‬והיודע הסוד הגדול הזה ידע סוד )יוי!י׳( ותקראנה‬
‫לו השכנות שם לאמר יולד בן לנעמי ‪ .‬לפי שאותו הנולד במקומות אלו היה עיקרו ‪.‬‬
‫)ה( והוא היורש נהלה מיוחדת בין שתי השכנות ‪ .‬והסוד )הה;ים מה( !זד ציון ירכתי צפון‬
‫)מטליט ‪ (« r‬כטל חרמון שיורד על הררי ציון ‪ ,‬כי שם צוה ה' את הברכה היים עד העולם ‪,‬‬
‫ואומר )‪:‬נ!י‪?:‬ל נ׳ ה( ציון היא עיר דוד והבן זה מאד ‪ .‬והספירה הזאת גם כן נקראת למקובלים‬
‫מקור‬
‫בקרהנוס רזטאוח ואשמות ווידוייהם ‪) :‬א( נאמרו מלאחי משפט צדק ילין נ ה ‪) :‬ב( והנן זה ‪ .‬שרומז לצדק הסחחון‬
‫שהיה תמיד בירושלים ושותק הדיניס כמבואר למעלה בשע״א ובכינוי צדק ‪ .‬וזהו ונתתי משכני בתוככם )ג( ושכצסי‬
‫בתוכם ‪ .‬כלומר אימתי ונתתי משכני בתוככם בזמן פשכינתי העליונה בתוכם כלומר בתוך שאר ספירות ומשפעת‬
‫להם ‪) :‬ד( ועל הארן מתחת זו שכינה התאה ‪ .‬וזהו סוד מאמר רז״ל כשם שיש שכינה למטה כך יש שכינה למעלה ‪:‬‬
‫)ה( והוא היורש נחלה מיוהדת בין שתי השכנות ‪ .‬אף כי המקובלים פירשו סוד פסוק זה יעל הנפשות שנקראו‬
‫שכנות ע״ש השכינה אשר המה קוראות לנפש המת שם ע״ש השכינה ג"כ הנקראת שם שתצא לינאל ולחזור בעולם‬
‫מארן ציה כמו שנתבאר בספר הרקאנט״י פרשת וישב ובשאר מקומות הנה לפי דעת המחבר כאן נראה כי‬
‫השכנות ר״ל השתי שכינות שהזכיר שהם קראו לאותו הנולד שהיה שם מקורו כי הנפשות החוזרות בעולם שם בית‬
‫קיבולס ביסוד ועטרת ושם מקומן המיוחד להם עד שיניע זמנם ‪ ,‬לחזור ולהתגלגל בעולם וגם אותו הנולד ממש היה‬
‫מקורו ונחלתו ביסוד שהוא עומד בין שתי השכינות כי ציון היא עיר דוד ונחלתו אצל צפון יען היותו בעל מלחמות‬
‫ראוידיח‬
 ‫‪173‬‬ ‫פז‬ ‫שער ח‬
‫מ מ ו ל ה ח י‘'*□ לפי שהיא המושכת מעולם הרחמים שפע החיים ככל הנמצאות ‪ .‬ולפי‬
‫שהיא מקור החיים נקראת ספירת התפארת עץ החיים כלומר עין המושך החיים‬ ‫*‬
‫מן המקור העליון ‪ .‬והנה עץ החיים בתוך הנן קו האמצעי המריק היים בספירת היסוד‬
‫ונקראת אל הי ונקראת )א( נ״כ אלהים היים במו שביארנו ‪ ,‬ולפי שהספירה הנקראת מלכות‬
‫מקבלת שפע ההיים ממקור ההיים ע״י עץ החיים באמצעות אל ח״י )ב( נקראת נם היא‬
‫ארץ החיים במו שנאמר )י״'י= ־ויי( אתהלך לפני י״י בארצו״ת החיים ‪ ,‬והבן זה מאד ‪.‬‬
‫ומימן )־ ב רי ס ל( ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ‪ ,‬ואם חיו היפך זה את המות ואת‬
‫הרע ‪ .‬ובבר ביארנו במה ענינים בסוד זה בשער הראשון ‪ .‬והספירה הזאת גם היא מלבנת‬
‫עונותם של ישראל ונקראת כפורים לפי שהיא סוד הלבנוין הנאחזת בעולם הרחמים שכולו‬
‫לבן היא מלבנת עוונותן של ישראל ‪ .‬והנני מבאר ‪ ,‬בבר הודענוך כי כל זמן שישראל‬
‫צדיקים אז ספירת מלכות מקושסת ומתאחדת בספירות העליונות וככלה תעדה כליה ‪ .‬ואם‬
‫ח״ו קלקלו ישראל שורת התורה והמצות הרי סרהונן תלוי בה באמרו)י‪:‬עי^ ;( ובפשעיכם‬
‫שלחה אמבם ‪ .‬י״י יתברך למען רחמיו וחסדיו תיקן לישראל יום אהד בשנה לטהרם מטומאותן‬
‫ולרחץ אותם וקרא אותו יום הבפורים ‪ .‬וטעם שנקרא יום הכפורים בלשון רבים לפי ששתי‬
‫אלו הספירות מתאהדות באותו היום ספירת הבינה וספירת המלכות ‪ ,‬והנה ספירת הבינה‬
‫מטהרת ורוחצת )נ( כל מיני טינוף ולכלוך שנתנו ישראל בספירת המלכות ‪ ,‬ובששתי אלו‬
‫הספירות מתאחדות להפך בזביתן של ישראל ולטהר לכלוכן )ד( נקראות על זה יום‬
‫‪.‬הכפורים ‪ .‬והנני רומז )‪ = :‬י( אם יהיו הטאיכם כשנים בשלג ילבינו העליונה נקראת לבנו״ן‬
‫)ה( והתחתונה בלובשה לבוש שנים צריכים ישראל להפוך לבוש השני ללובן ולפיכך נקראו‬
‫יום הכפורים ‪ .‬וזהו סוד לשון זהורית שהיה מלבין מפני טעם בפורים שהרי ספירת בינה‬
‫הופיעה להאיר על ספירת מלכות ולטהר אותה מכל מיני טומאה ‪) .‬ו( וזהו סוד השעיר‬
‫המשתלח בזה היום ‪ .‬ולפי ששתי הספירות האלו מכוונות זו כנגד זו בסוד אימא עילאה‬
‫ואימא תתאה מתעסקות בזה היום בטהרתן של ישראל )ז( נאסר תשמיש המטה ביום‬
‫הכפורים והותר בשבתות וימים טובים ‪ ,‬והסוד הידוע ליודעי הן )ניא‪:‬ייז =( ונם אמנה אחותי‬
‫בת אבי )חכמה( ‪-‬יא אך לא בת אמי )בינ״ה( ותהי לי לאשה )עיין בזוהר( וזהו סוד‬
‫שנקרא יום הבפורים והבן זה מאוד ‪ .‬והספירה הזאת נקראת בלשון רז״ל‬
‫העולם‬
‫כאויבים ונעל לישראל ביורד על הררי ציו; וככר ידעת כי עיקר זה הנולד היה לתכלית דוד המלך שיצא ממנו וציון‬
‫שהוא עירו היא היסוד ‪ ) :‬א( ג"כ אלהיס חיים כמו שביארנו ‪ .‬היינו בהחלת שער ב' ‪ ) :‬ב( נקראת נס היא ארן‬
‫החיים והבן זה ‪ .‬כלומר כי בקבלתה שפע בדרך קו האמצעי ) ת׳( ע״י יסוד ככי כוונת תחילת הבריאה אז החיים‬
‫והעוב יורד בעולם ואם ההשפעה מצד הדי; לנהרי אז הוא רעה מולי ומות כמו שנתבאר בסוף שער א' וזהו שמביא‬
‫לסימן ראה נתחי לפניך וגו' ‪) :‬ג( כל מיני ליכלוך וניינוף שנתנו ישראל בספירת המלכות ‪ .‬פירוש כל מיני לכלוך‬
‫וטינוף נחות הטומאה שנספלו אליה לקבל השפעות הבאה אליה ממה״ד הקשה במעאם בל ישראל והתעוררותם כמו‬
‫שנתבאר בשער ב' בכינוי טוב ‪ ,‬והנה בהשפעת ספירת הבינה בכח הרחמים ■■הנאחזים בה הנה היא כובשת ומסלקת‬
‫אותו הדין הקשה אפר בקרבה ומאירה פניה באור הרחמים וזהו ליבונה וטהרתה ; )ר( נקראים ע״ז יום הכפורים ‪.‬‬
‫שני הפורים במשמע ; )ד‪ (.‬והתחתונה בלובשה לבוש שנים ‪ .‬פירוש מחטאתם של ישראל כעני; שנאמר אם יהיו חטאיכם‬
‫כשנים צריכים להפוך זה הלבוש השני ללובן כעניין כנאמר כשלג ילבינו ‪) :‬ו( וזהו סוד השעיר המשתלח בזה היום ‪.‬‬
‫כי היה בא לסלק כמות הטומאה ממקום הקודש ולהעמידם במקומם על מתכונתם הראשון מחון למחנה כמבואר‬
‫ברקאנטי פרשת אמרי מוח ושם הארכתי ‪) :‬ז( נאסר‪ ,‬תשמיש המסה בי״ה ‪ .‬כי נתעלתה אז אל ביה אמה ואין בעלה‬
‫זונה לה כמו בשאר שבתות וימים טובים ואז יתבטל כח התאוה ואין זמן זיווג התפארת בעטרת כי אם בהתדבקם‬
‫בחסד אשר ■משם והלאה■ הוראות שבתות וימים טובים והוא בית אב לשניהם תפארת ידוע כי הוא רובו חשד ועל‬
‫העטרה‬
 ‫שער ח‬ ‫‪174‬‬

‫ק ר א ולפי שנקראת כפורים כמו שביארנו והיא סוד החיים כטו שכתכגו אט‬ ‫העולם‬
‫מתפללים ביום הכפורים כתבנו לחיים בספר החיים באותה הספירה ממש )קוד‬
‫ג׳ קפריס שנססמיס בר״ה( ‪ .‬וכמה מגדולי חכמי הדורות הללו נשתבשו בפירוש ידיעת ההיי״ם‬
‫שאגו שואלים מר״ה ועד יוה״כ ולא מצאו ידיהם ורגליהם והוצרכו לכמה פירושים רחוקים ‪,‬‬
‫והעיקר הוא שאנו מתפללין מר״ה ועד יוה״ב שגזכה להיותנו טהורים מטומאות חטאתינו‬
‫ונזכה להכתב בספר הצדיקים בעולם החיים שהוא העולם הבא בין שנחיה כל אותה השנה‬
‫בין שנמות באותה השנה )א( שנהיה כתובים בספר הצריקים שהוא ספר ההיים )ב( כאטרו‬
‫)יפעיה י( כל הכתוב לחיים בירושלים ‪ .‬ובכלל זה אנו שואלין בשאר התפלה כגון ביעלה‬
‫ויבא ובשאר מקומות שנתקיים כל השנה בהיים טובים וגחיה ולא נ מוו‪ . /‬וכן אנו עושין‬
‫בשאר סוערים וראשי חדשים ‪ .‬אבל זכרנו לחיים וכתבנו בספר ההיים שאנו אומרים בר״ה‬
‫ויוה״כ אינו כי אם שנהיה מנויים עם כתות הצדיקים הראויים לחיי העה״ב בין שנחיה‬
‫באותה שנה בין שנמות ‪ .‬וזהו שאמרו ז״ל )נ( שלשה ספרים נפתחים כריה אחד של צדיקים‬
‫גמורים ואחד של רשעים גמורים ואחד של בינונים ‪ .‬ואם תתבונן היטב בהלכה זו יראו‬
‫עיניך וישמח לבך ותצא מכמה ספיקות ותתיישב דעתך על שיטת התלמוד בפירוש מה‬
‫שאמרנו ‪ ,‬ודיוק התלמוד כן שלקה צדיקים ורשעים ובינונים ‪ .‬שאם אתה אומר שכוונת רבותינו‬
‫ז׳ל במקום זה היתה לשאילת חיי העולם הזה או חיים טובים אין לך אדם מת שיהיה מנוי‬
‫עם הצדיקים ואין לך אדם חי באותה שנה שיהיה מנוי עם הרשעים ונמצאו כמה עיקרי‬
‫תורה נעקרים ממקומן ‪ .‬אבל האמת והישר כי כוונת מה שתקנו בר׳ה וביום הכפורים בזכרנו‬
‫לחיים וכתבנו‪-‬בספר החיים שיכפר עונותינו ויסלה להטאתינו ויבתבנו עם הצדיקים והראויים‬
‫לחיי העוה״ב שהם נכתבים בספר החיים בין שנחיה בין שנמות ‪ .‬ושמור עיקר זה מאד ואל‬
‫תסתכל בפירוש אחר שכנגדו בענין זה ‪ .‬ולפי שהספירה הזאת היא עולם החיים היא נקראת‬
‫עוה״ב והטעם שנקראת עוה״ב שהיא מושכת תמיד ברכותיה ובאה בכל יום ובכל עת ובכל‬
‫שעה ומשפעת ברכות לעולם כד״א )נראשיי! נ( ונהר יוצא מעדן )ד( יוצא כלומר שאינו פוסק‬
‫לעולם כאמרו )ישעיה יי!( ובמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו ונקרא עוהיב שהוא הולך ובא תמיד ‪,‬‬
‫ואם תאמר והלא אמרנו שפעמים פוסק ברבותיו אם יחטאו בני העולם ‪ .‬דע שאין כוונתנו‬
‫לומר שיפסקו ברכותיו לגמרי אבל כוונתנו לומר שאם כני אדם מיישרים דרכיהם למטה אז‬
‫העולם העליון משפיע ברכות עד אין קץ ועד אין סוף ואז כל צינורות הספירות מתמלאים‬
‫כל מיני שפע וברכה עד שספירת המלכות מריקה ברכותיה עד בלי די ‪, ,‬ואם ח״ו קלקלו בני‬
‫אדם דרכיהם ומעשיהם אז מדת הבינה שהיא עולם הבא מונעת שפע ברכותיה ואינה מריקה‬
‫אלא‬
‫העטרח נאמר כנה אשר נטעה ימינך ובת היסה לאברהם אבינו ובכל שמה ואכרהס ‪ 3‬כאן הוא מדס המסד וזהו שרמז‬
‫בו ונם ארנה אמותי בת אבי היא אך לא בת אמי ר״ל הבינה שהיא האם העליונה אז ותהי לי לאשה וזמן זיווגם עמס‬
‫ואברהם בסשוק זה רומז לח&ארת שרובו חסד ושרובו לעטרת וקורא לה אסותי בהיותם יונקים ממקום אחד ממקור‬
‫החסד ובהיות שהוא משפיע בה קורא לה אשתי וכן בהי אמנם בהיותה נקשרת באימא עילאה שאין לו אז ממשלת‬
‫ושלסנות עליה קורא לה אז נם כן אימא על שמה כמו שנאמר ולאמי אלי האזיני כמו שנדרש במדרש חזית‬
‫בפסוק בענורה שעטרה לו אמו ומביאו הרקאנטי בפרשת בראשית ; ) א( שנהיה כתובים בספר הצדיקים ‪ .‬ר״ל צדק‬
‫עליון צדק תחתון ‪) :‬ב( כעניין שכתוב כל הכתוב לחיים בירושלים ‪ .‬שהרי אותן שהיו נכתבים בירושלים לא היו‬
‫חיין לעולם בעולם הזה ‪ ,‬אבל כלל זה שנחיה באותו שנה הוא שמבקשים אותו בפאר התפלות ובשאר מועדים ‪ ,‬וענין‬
‫הכתוב לחיים בירושלים רצה לומר שנהיה כירושלים עליונה כנזכר בשער הראשון בכינוי ספר החיים ‪ .‬וכן הענין‬
‫)ג( בשלשה ספרים הנפתחים בר״ה שמביא שאלו נכתבים לאלתר לחיים ואלו למיתה הכל לחיי העולם הבא ‪ .‬ואומרת‬
‫)ד( יוצא היינו שאינו פוסק ‪ .‬פי׳ ולכך אמר ונהר יוצא מעדן להשקות את הנן פועל עומד ונכלל בעה״ב כל הג'‬
‫ספירות‬
 ‫פח ‪175‬‬ ‫שער ה‬
‫אלא בצמצום בעגין שאין הברכה מצויה נו אלא בדי שיעור מועט בענין שלא יחרב‬
‫העולם מכל וכל ‪ .‬והרי היא כאילו אין שם ברכה כלל ‪ ,‬ועוד שאותו המועט המטפטף מספירת‬
‫בינה )א( אינו בא דרך הצינורות לספירת המלכות שהרי נתקלקלו כל הצינורות ונמצאת‬
‫ספירת המלכות יבשה ואותו הטפטוף המועט מטפטף לכאן ולכאן דרך השברים בעני! שלא‬
‫תמצא שם ברכה כלל ‪ .‬משל לצינורות המים שנתקלקלו ונשתברו והרי אותן המים הבאים‬
‫באותם הצינורות נשפכים דרך השכרים והסדקים לכאן ולכאן בענין שלא תבא מהן תועלת‬
‫וכשמגיעים המים הנשארים בצינורות למקום ההפץ כל כך נתמעטו בקלקול הסדקים והשכרים‬
‫עד שלא נשאר בהן שיעור להשקות האדמה לשתות ולהסתפק נשאר הצרכים ונמצאת‬
‫הקללה בעולם ‪ .‬ועוד שאותן המים הנשפכים דרך הסדקים והשברים הולכים למקומות שלא‬
‫היו ראויים ללכת בהן עד שנמצאו מקבלים אותם מקומות תועלת בשעת הקלקול וע״ז נאמר‬
‫)ב( )»‪:‬לי ל( תהת שנואה כי תבעל ושפהה כי תירש נבירתה ‪ .‬תחת עבד כי ימלוך ונבל כי‬
‫ישבע להם ‪ .‬ואם תבין העיקרים הגדולים שאנו מבארים במקום זה תכנם לכמה הדרים‬
‫ותכין ותשיג הטעם מדוע ארץ ישראל שוממה מכל וכל וארצות הנוים לא נחרבו לגמרי ‪.‬‬
‫ואם תקשה ותאמר הלא ארץ ישראל עיקר הברכות ‪ .‬ושאר ארצות הנוים מתברבות על ידיה‬
‫כאמרו )ניאשי״'=( ונברכו כך כל משפהות האדמה ואומר )נ( ]אי‪1‬נ ה( הנותן מטר על פני‬
‫ארץ ואחיכ ושולח מים על פני חוצות ‪ .‬ומן הדין היה שאהר שנפסקה ההמשכה מארץ ישראל‬
‫שיחרבו מאד שאר הארצות שברכותיהן תלויה בברכותיה לגמרי ‪ ,‬דע שאילו לא נתקלקלו‬
‫הצינורות ונעשו בהם סדקים ושברים אמת אתה אומר ‪ .‬אבל מאחר שנתקלקלו ונסדקו ונשברו‬
‫מטפטפים המים לכאן ולכאן ובאותו הטפטוף מתקיימים שאר הארצות ועם כל זה אין ברכה‬
‫מצוייה באותו הטפטוף שאין הברכה מצויה בכל הארצות אלא כשהן )ד( שותות ע״י ארץ‬
‫ישראל שנאמר )גיאגיה ינ( ונברבו בך כל משפחות האדמה והבן זה מאד ‪ .‬הרי לך מבואר‬
‫ענין גדול ונכבד בסוד המשכת השפע ע״י ספירת הכינה כעת הרצון או בשעת הכעס והקלקול‬
‫ותראה דברים נסתרים נגלים לפניך ‪ ,‬ואמנם שאר עניני העולם הבא עדיין תשמע בהם כמה‬
‫פלאים וכמה מרגליות כע״ה יתברך ‪ /‬אבל למה שאגו צריכים לבאר בחבורנו זה די כמה‬
‫שזכרצו ‪ .‬ודע שהספירה הזאת נקראת ש‪ 1‬פ ל ^ ד ן ל )ה( והטעם לפי שהספירה הזאת‬
‫נקראת יובל וזהו שופר נדול שבו יצאו עבדים להירות וסימן לדבר יום הכפורים של יובל‬
‫אם‬
‫ספירות העליונות כי הה׳ מהב״א רומז לבינה ‪ ,‬והב׳ לחכמה שהיא השניה ונקראח חכמה כדאמר כחכמה יכנה ביח ‪ ,‬והא׳‬
‫לכתר שהוא הראשון ‪ ) :‬א( אינו בא דרך הצינורות לכפירת המלכות ‪ .‬לאו דוקא לתפירת המלכות רק להיכלות של‬
‫מלכות אשר מפס הטפטוף יוצא לכמות האומות כי לעולם השכע יורד דרך המלכות אבל ממנה ולמטה בצינורות‬
‫שכנגד הצינורות הוא הקלקול האפר יתבאר בסמוך ‪ .‬וזהו ) ב( חחח שנואה כי תבעל ‪ .‬רישא דקרא חחת שלש‬
‫רגזה ארן כו' ‪) :‬ג( הנותן מטר על אני ארן ‪ .‬כלומר אימחי ושולח מיס על פני חוצות בזמן בנותן מטר על פני ארן‬
‫שר״ל ארן ישראל ‪) :‬ד( רק כשהם שוחות ע״י ארן ישראל ‪ .‬כי אוחו הטפטוף והמים מ״מ יורד דרך המלכות ומשם‬
‫יתפשט על פני חוצות אבל לא בדרך ישר רק לצדדים ג״כ להיכלוח המשפיעות לשרי האומות כענין שביארתי‬
‫באריכות בשער ב׳ בכינוי טוב ע״ש ‪):‬ה( והטעם לפי שהיא נקראת יובל ‪ .‬וזהו הפוכר שתוקעין ביובל ונקרא שופר‬
‫מפני כי מהבינה מחפשטוח התקיעות והתרועוח והבברים שהם רחמים ודין וכלל שתיהס התקיעות לרחמים שהם‬
‫חסד וחפארח והחרועוח לדין שהם פחד ומלכות והשבריס לנצח והוד ויכוד הרי לך כלל השבעה מתפשטים מן‬
‫השופר הגדול ולכך נקרא גדול לגבי התפארת שנקרא שופר בחס כמו שפירש למעלה בתחילת שער ה' ושם פירש‬
‫כי שופר מל' שופרא והנה הבינה נקראת ג״כ פאר כדלעיל בשער ה׳ בכינוי תפארת וכבר ידעת כי היא הגואל העליון‬
‫והיובל שיצאו בו העבדים לחירות ולכך ביום ההוא בזמן הגאולה יהקע בשופר גדול ובאו האובדים בארן אשור‬
‫והנדחים ונו' ‪ .‬ואפשר כי נם ירמוז לנשמות הנדחות שישובו לעוה״ב והה העבדים שיצאו בו לחירות לחיי עד ‪ .‬וזהו‬
‫חומרו‬
 ‫שער ה‬ ‫‪176‬‬

‫)א( אס תתבונן היטב במה שפירשנו לשעלה בשער זה בענין הספירה הזאת הנקראת גאול״ה‬
‫ונקראת כפורי״ם ונקראת יוב״ל ונקראת היי״ם תבין סוד שופר גדרל ‪) ,‬ב( וכבר הודענוך כי‬
‫במרה הזאת יצאנו ממצרים ובמדה הזאת אנו עתידין לינאל והנני מבאר ‪ .‬כבר הורענוך כי‬
‫המרה הזאת היא למעלה מכל שרי האומות ונקראת במתי ארץ כי כל שרי האומות אינן‬
‫עולים ונאחזים אלא עד ספירת גדול״ה ונבוריה שהן למטה מספירת בינ״ה ‪ .‬וכשגלו ישראל‬
‫נתפזרו בכל הארצות ורדו בהם כל האומות כאמרן )דנרים נח( והפיצך■ י״י בכל העמים מקצה‬
‫הארץ ועד קצה הארץ ‪ .‬וא״ב בהיות הש״י מתעורר לקבץ נדחי ישראל צריך לעורר עליהם‬
‫המדה שהיא למעלה מכל האומות והיא ספירת הבינ״ה ‪ .‬ובשיעורר הש״י אותה הספירה‬
‫העולה על כל האומות )כ( אז ירגזו השרים העליונים ויפלו ואין מקום להם לעמוד כאומרו‬
‫)ישעיל כי( יפקוד יי׳י על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה ‪ .‬ולפיכך )י;עיה ״( יתקע‬
‫בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים ואומר)!כייה ט( וה׳ אלהים בשופר‬
‫יתקע והלך בסערות תימן וסמיך ליה )ד( )שם( י״י צבאות יגן עליהם בודאי ‪ .‬וא״ת במצרים‬
‫כיון שנגאלו במדה זאת מדוע לא נתקע בה שופר ‪ .‬לפי שאותה הגלות היתה תחת מצרים‬
‫לבד אבל גלות זו שהיא תחת כל השרים העליונים ותחת יד כל משפחות האדמה צריך לעורר‬
‫עליהם כחו הגדול ברעם וברעש גדול ובקול שופר כנאמר )יהוקאל לה( והתנדלתי והתקדשתי‬
‫ונודעתי לעיני גוים רבים ‪ .‬וא״ת מדוע הוצרך למצרים כהו הגדול הואיל ואינה אלא‬
‫משפחה אהת דע שאיך בכל שרי מעלה גדול משר של מצרים זהו שאמרו חכמים ארץ‬
‫מצרים שגייה לארין ישראל ולפיכך הוצרך לו לעשות אותות ומופתים ולהוציאם בכחו הגדול‬
‫ולהראות גדולתו ‪ ,‬והבן זה מאד ‪ ,‬והנני רומז )מיכ׳ל י( כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות‬
‫יראו גוים ויבושו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה ילחכו עפר כנחש )ח( בכאן רמז‬
‫קציצת השרים העליונים ונפילת האומות שתחת ממשלתם ‪ .‬ואחר שמסרנו לך אלו הכללים נחזור‬
‫והסוד)סטליש קי( מ״י ימלל גבורו״ת ה׳ ‪ .‬דע כי‬ ‫לשאר ‪ .‬והספירה הזאת נקראת לפעמים‬
‫מדת הדין הנקראת גבור״ה והיא פח״ד יצחק נקראת גבורה יחידית ואינה נקראת גבורות לפי‬
‫שהרבה מצרים יש סביבותיה וכשישראל הוטאים כביכול אינה מתגברת לפי שהשרים שסביבותיה‬
‫יש להן פתחון פה ואז היא נהלשת)ו( והסוד )דנייט לי( צור ילדך תשי ואומר )י‪ :‬עי ה נא( עורי עורי‬
‫לבשי עוז זרוע ה' ואומר )יכעיה סג( איה קנאתך וגבורתך וכל זה לפי ששרי אומות העולם‬
‫כנגד מדת הגבורה שהם בעלי המצר והגביא צועק ואומר על מדת הגבורה )אי ” א( גלתה‬
‫יהודה מעוני היא ישבה בגוים כל רודפיה השיגוה בין המצרים ‪ ,‬בין המצרים בודאי ‪ ,‬כל זה‬
‫במדת גדול״ה וגבור״ה שיש להם מצרים כמו שכבר ביארנו ‪ .‬אבל ספירת הבינ״ה שהיא‬
‫למעלה מכל שרי האומות ואין לה מצרים היא הגקראת גבורות כובשת הכל תחתיה ‪.‬‬
‫)ז( וזהו סוד שופ״ר גדו״ל וטעם גאולה וחירות ‪ .‬ולפי שהיא מתגברת על כל הגבורים ואין מי‬
‫שיוכל‬
‫אומרו ) א( אם ששבונן במה שביארנו ‪ .‬למה נקרא הספירה הזאש גאולה וכיפורים יוכל וסיים ושבין סוד שופר‬
‫גדול בי בכולם צריך השופר ואפילו הרהמים הגדולים ‪ .‬וסי' לדבר יום הכיפורים של יובל כי גשנש היובל שעבירו‬
‫השופר במשור לחדש ולא בר״ה לרמוז חל מקומו ‪ ) :‬ב( וכבר הודעשיך כי בספירה הזאש יצאנו ממצרים וכו' ‪ .‬היינו‬
‫למעלה בחחלח השער ובכינוי יובל ‪) :‬ג( אז ירגזו השרים העליונים ויפלו ‪ .‬כי ימרדו וירעשו מקול רעם השופר הגדול ‪:‬‬
‫) ד( יהו״ה צבאוח יגן עליהם בודאי ‪ .‬כי הוא הנצח המנצח לאויבי ישראל כמבואר לעיל בשפר ד' בכנוי נצח ‪:‬‬
‫) ה( בכאן נרמז קציצח השרים ‪ .‬פירוש שהרי אמר כימי צאשך מ איז מצרים שר״ל כמו שהשפיל שם שר מצרים ‪ ,‬ואמר ויבושו‬
‫מכל גבורשם ר״ל שריהם שהם גבורחם ילחכו עפר כנחש ר״ל הנחש הקדמוני ‪) :‬ו( והסוד צור ילדך ששי ‪ .‬לשון חשוש‬
‫כח כמו שנשבאר למעלה בשער ו' בכינוי גבורה ‪) :‬ז( וזהו סוד שופר גדול ‪ .‬כי הוא נ ח ל בכחו אשר לא יעלו‬
‫אליו‬
 ‫פ ט ‪177‬‬ ‫שער ה‬
‫שיוכל להזדווג לה מכל השרים העליונים הפשוק מכריז ואומר ) ת‪ :‬ט‪ :‬קי( מ״י ימלל ;בורות‬
‫י׳י ‪ .‬וזשיה )יי״יה ל( והתכרכו כו נוים וכו יתהללו והכן זה מאד כי צורך גדול הוא לכמה מקומות‬
‫ותדע ותבין מה שקבעו בתפלה מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך )א( דבר גדול רמזו‬
‫כאן ‪ ,‬והספירה הזאת היא נקראת ת ה ל ה וצריכים אנו להודיעך עקרים תלויים בזה הענין‪.‬‬
‫צריך אתה לדעת כי שתי הספירות שהן יהו״ה אדנ״י מכוונות זו כנגד זו ‪ .‬והעליונה נקראת‬
‫תהלה והתחתונה נקראת תפלה ‪ ,‬והטעם לפי שהעליונה דבקה בראש המעלות וממנה יבאו‬
‫כל מיני אצילות ושפע וברכה והיים ולפיכך נקראת תהלה בלומר שעלינו לשבה ולהלל למ״י‬
‫שעשה עמנו ועם אבותינו את בלהניסים האלה והוציאנו מעבדות להירות ועיז נקראת תהלה‪.‬‬
‫והתחתונה נקראת תפלה ‪ ,‬והטעם לפי שהתחתונה דבקה בסוד התפלות והתהנונים לפי רוב‬
‫החטאים והלכלוכין שחוטאים ומלכלכים הבנים הדבקים בה ‪ .‬ולפיכך ספירת המלבות היא סוד‬
‫התפלה ‪ ,‬וסי׳)ב()תהלים יר‪-‬ז( ואני תפלה וזהו סוד );( ‪ ( « ::j‬אלהים אל דמי לך ולפי שהתפלה דבקה‬
‫במדה זו נקבעו שערי כל התפלות בשם המיוחד לה שהוא אדני וסדרוהו בראש כל התפלות‬
‫אדנ״י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך שזהו שער כל התפלות כמו שכתבנו בשער הראשון ‪,‬‬
‫אבל ספירת בינ״ה שהיא דבקה בראש המעלות וממנה יבאו החיים והברכות ובל מיני‬
‫אצילות קיום ועמידה היא סוד התחלה כלומר להלל ולשבח לפאר ולרומם על כל הטובות‬
‫הגיסים והנפלאות שעשה עמנו תמיד לפי שהיא סוד ההירות והגאולה כמו שכתבנו ‪.‬‬
‫ובהופיעה יופיעו הניסים והנפלאות לישראל ‪ .‬והנה סוד )ע( התפלה הוא ענין התהנונים‬
‫ובקשת רחמים לרחם עלינו ולסלוח הטאתינו ולהושיענו מצרינו ולהשלים די מהסורנו ולהחיות‬
‫אותנו ולשמרנו מכל מיני משחית ופורענות וכל כיוצא באלו הבקשות התלויות בתפלה‬
‫וכל אלה הדברים הם דבקים בספירת המלכות ‪ ,‬אבל סוד התהלה הוא אחר שקיבל י״י‬
‫יתברך תפלותינו ואהר ששמע קולנו וקיבל תהנוניגו וסלח חטאתינו והושיע אותנו מצרינו‬
‫והשלים די מהסורנו ושמר אותנו מכל מיני משחית ופורענות אז הוכה מוטלת עלינו להלל‬
‫ולשכה לפניו על רוב הטובות שגמלנו ‪ .‬ועתה ראה ההפרש שבין תהלה לתפלה ‪ .‬הרי לו­‬
‫בי התפלה דבקה בספירת המלכות והתהלה דבקה בספירת הבינה שהיא סוד הגאולה‬
‫והחירות וכל מיני הישועות ולפיכך הכל ראוין לתפל״ה ואין הכל ראוין לתהלה ‪ ,‬כי התפלה‬
‫כל אחד כפי צערו מתפלל על צרתו ‪ .‬אבל התהלה מיוחדת להורות ולהלל לשם על גודל‬
‫טובותיו שעשה ומי הוא שיעריך שבהו )ד( לפיכך נאמר )‪:‬ם לג( לישרים גאוה תהלה ‪.‬‬
‫וצריכים אגו לעוררך על עיקרים גדולים רמזו אותם רבותינו בענין התהלה להודיע שאין כל‬
‫אדם ראוי להלל ואין כל שעה ראויה להלל ‪ ,‬לפי שהמעלה הזאת גדולה היא עד מאד אמרו‬
‫בברכית פ״ק אר״ש בן פזי מאה ושלש פרשיות אמר דור בספר תהלים ולא אמר הללויה‬
‫עד שראה מפלתן של רשעים שנאמר )תכליס קי( יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם‬
‫הללויה ‪ .‬עתה התבונן שני דברים גדולים שרמזו האחד שאין ראוי להזכיר ענין התהלה‬
‫זולתי במקום שהיא מזומנת כלומר לעשות הגיסים והנפלאות ולהשמיד הרשעים כמו שעשה‬
‫במצרים ששם נאמר הלל הראשון כמו שנאמר)ישעיה ל( השיר יהיה לכם כליל התקדש הג‬
‫והשני‬
‫אליו מצרים וים בו תוקף הרחמים ולכך נקרא ג״כ גבורוח בלשון רבים כי כל הגבורה נכסו להגביר וגס להסליב‬
‫ולכבוש קצת מהם ‪ ) :‬א( דבר גדול רמזו כאן ‪ .‬כי רומז לגבורה הבינה כמו כנרמז ג"כ במ’י שאומר מי כמוך ומי‬
‫דומה לך ‪) :‬ב( ואני תשלה ‪ .‬כלומר מדת אני שהיא המלכות כמבואר במקומו בשער א' היא ת&לה ‪ .‬ועליה נאמר‬
‫)ג( אלהים אל דמי לך ‪ .‬לתפלה ישראל ‪ ) :‬ד( לפיכך נאמר לישרים נאוה תהלה ‪ .‬כי הישרים יודעים את הראוי‬
‫‪ .‬לומר בהלל ואת הראוי לשתוק כי הרבה דברים שיחשבו שהם שבח והלל לו יתברך ואינו כן לפי שהם בבח בערך‬
‫אלינו‬
 ‫שער ח‬ ‫‪178‬‬
‫והשני שאעי׳פ עראה דוד במה נפלאות ה׳ לא מלאו לבו להזכיר הלל אלא באותו דבר‬
‫הראוי להלל ‪ .‬משל כמי שלובש בנדי מלכות ועוסק במלאכה פהותה היש בזוי נדול מזה‬
‫לפיכך ארז״ל האומר הלל הגדול בכל יום הרי זה מהרף ומגדף ‪ .‬ולפי נודל מעלת הכינה אין‬
‫ראוי להזכיר שבהיה אלא במקומות ובשעות הראויות להזכיר ‪ .‬והנה הנביא מכריז ואומר‬
‫בי אין כל אדם ראוי לתהל״ה ‪) ,‬י‪:‬״'?«נ( אני יהו״ה הוא שמי וכבודי לאהר לא אתן ותהלתי‬
‫לפסילים וכי תעלה על דעתך שתהלתו אפשר לתת לפסילים ‪ ,‬אלא דבר ידוע למקובליש‬
‫כי בל תפלה שאינה הגונה נקראת פסולה )א( וקבלה היתה להם כך וכן הוא פי׳ הפסוק‬
‫מי שלא נכנס לשמש בספירת המלכות שהיא תחתונה בעת התפלה איך אפשר לו ליכנם‬
‫לפני רום המעלות לפני ספירת הבינה ‪ .‬לישרים נאוה תהלה אבל לא לפסילים הבן זה‬
‫מאוד ‪ .‬ועתה צריך אתה להתבונן כי בבר ביארנו למעלה בשער זה כי הנשמה דבקה בספירת‬
‫התהל״ה ‪ .‬והרוח בספירת התפארת ‪ .‬והנפש בכפירת המלכות ‪ .‬והנה דור פירש הדבר‬
‫בסוד ואמר )תהלים ־‪ (:‬כל הנשמה תהלל יה הללויה ‪ .‬ובבר ידוע הוא למקובלים כי )ב( שם‬
‫י’ ה רמז לשלש ספירות עליונות ולפיכך תלה בהן הנשמה וההלל ואמר כל הנשמה תהלל‬
‫יה ‪ ,‬וא״ת והכתיב )‪:‬־ קניי( הללי נפשי את יהו״ה הרי ההלל תלוי בנפש ‪ .‬דע כי הלל הנשמה‬
‫תלוי בשם י״ה והלל הנפש תלוי בשם יהו״ה כי בו נכללת ספירת המלכו״ת שהיא סוד ה׳א‬
‫אהרונה של שם ‪ ,‬ושני מיני הלל הם הלל גמור והלל שאינו גמור ‪ .‬הלל גמור תלוי בספירת‬
‫הבינ ה מקום שאין בו הברון בל דבר ולא נדבק בה פגם לעולם לפי שהיא למעלה מכל‬
‫השרים והיא דבקה בעולם הרחמים ‪ .‬והלל שאינו גמור תלוי בספירת המלכדת ולפי שלפעמים‬
‫הרבה היא נפרצת ופגם דבק לה כשישראל חוטאים ומכעיסים כך הלל שאינו גמור והוא‬
‫בדילונין נקרא כנגדה ‪ .‬זהו סוד הלל גמור והלל שאינו גמור והבן זה מאד ‪ .‬והלל של‬
‫ראש הדש שאמרו שהוא מנהג לפי שזמן כפרה הוא )נ( והלבנה פגומה היתה וחזרה‬
‫להתחרש ‪ .‬אבל הלל הגיסים והנפלאות והלל השמהות והטובות כהלל הפסח שבועות וסוכות ‪:‬‬
‫באותן הזמנים הופיעה ספירת הבינ״ה ‪ .‬בפסה )‪•'•:‬יח ע( וחמשים עלו כני ישראל ובה‪,‬נגאלו ‪.‬‬
‫בעצרת )ויקרא כג( תספרו המשים יום )ד( והיא גרמה למתן תורה ‪ .‬בסכות שמנה ימים עם חג‬
‫העצרת ‪ ,‬וכבר הודענוך שהם שמונה ספירות שמתחילות להמנות מספירת הבינה ושבע‬
‫תחתיה תן הלק לשבעה וגם לשמנה ‪ .‬והגה רמוז )ה( הוא המשים הוא שמנה והמבין‬
‫יתבונן ‪ ,‬אבל שמונת ימי הנוכה שתקנו השמן בא מן הרצון לספירת הבינ׳ה והבינ״ה סוד‬
‫המנורה ונרותיה ) נמדני ״( אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ‪ .‬המגורה והנרות לפקוח‬
‫עינים עורות פקה עיניך וראה ‪ ,‬כי שמונת ימי חנוכה הם סוד הענין והנם הגדול והיודעים‬
‫עקרי הדברים יודעים כי הנם הנעשה בשמן ע״י ספירת הבינה הוא כי משם תולדת‬
‫השמז‬
‫אלינו אכל בטרכו יתכרך הם גנאי גמור וחסרון גדול בהוקו כמכוהר כספרים המדכריס שסארי השם ונשבחיו‬
‫איך ידבר ויסנהג כהם האדם ‪ ) :‬א( וקכלה היתה להם כך ‪ .‬כמכואר למעלה כסוף שע״נ ‪ ) :‬ב( שם ׳"ה ידוע כי‬
‫הוא רומז לג׳ עליונוה ‪ .‬כמנואר למעלה כשער ה' ככיאור אוח שניה של שם ולקמן כראש שער נ‪) : ' 1‬ג( והלננה‬
‫פגומה היתה וחזרה להתחדש ‪ .‬כלומר ולכך אומרים כו הלל על הכפרה ועל החחדשוח שפע הלכנה העליונה‬
‫אז כי כל הדכריס משחלשלים וכאיס מלמעלה וכמו שההחחדשוח כלכנה למפה כך הוא למעלה אכל אין גומרים כו‬
‫ההלל מפני פגימתה ופריצותה פעמים ‪ ) :‬ד( והיא נרמה למתן תורה ‪ .‬כי היא התחלת הדין שממנה ירדה התורה‬
‫שנחנה כגכורה והיא גס כן כח התפארת שהוא הורה שככחכ וכן היא סכת הגאולה ונחלת כל הפוכות כמכואר‬
‫למעלה כתחלת זה השער ‪ ) :‬ה( הוא חמשים הוא שמונה והמכין יכין ‪ .‬כי הכינה השמינית כמספר הפשוס והיא‬
‫שער החמשים ככלל השכע שתחתיה שכל אחת כלולה מכולם ) פי' מ כ ל ז'( וא"כ הם מ״פ שערים והיא השער‬
‫החמשים‬
 ‫צ ‪179‬‬ ‫שער ח‬
‫השמן מן הרצון )א( ולפיכך המנורה והנרות והשמן סוד סל הספירות‪ .‬והמגלה פוד זה‬
‫מנורת זכריה )!כריה ד( שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב )ב( שאינם צריכים להביא‬
‫שמן ממקום אהר אלא שני הצנתרות מריקים בשנים זיתמג עליה ‪) .‬ג( המכין זה יבין סוד י״ה‬
‫וסוד בל הנשמה תהלל י״ה וסוד הלל גמור כשמנה ימי הנוכה ‪ .‬הרי רמזנו לך רמזים‬
‫נדולים וחזקים ועמוקים במה שתוכל להתבונן בסוד ההלל ובסוד כל מקום שנאמר בו‬
‫תהלה ‪ .‬ולא להנם אמרו כל האומר תהלה לדוד ככל יום מוכטה לו שהוא כן העולם הבא ‪.‬‬
‫דברים גדולים רמזו הנה כי סוד תהלה הוא סוד העולם הבא במו שפירשנו בשער זה ‪ .‬ואל‬
‫תקשה ותאמר והלא אמרנו כל האומר ההלל גמור בכל יום הרי זה מהרף ומגדף ‪ .‬הלל‬
‫גמור להוד תהלה להוד ‪) ,‬ד( הלל גמור אינו נאמר אלא על טעם י׳־וע ׳ תהלה הוא סוד ערך‬
‫תקון הספירה ותכסיסית ומעלותיה אבל אינו גוף ההלל ‪ .‬ולפיכך אמרו כל האומר תהלה‬
‫לדוד וגו׳ בלומר כל האומר המזמור הזה בכל יום שהוא מתהיל בלשון תהלה שהוא סוד‬
‫ספירת הבינ״ה ויש כו כמה תכסיפים ומעלות משתי הספירות המכוונות זו לזו שהן בינ״ה‬
‫הבא ‪ .‬ואם תזכה ליכנם בהדרי המעלות שבמזמור‬ ‫ומלבו״ת מובטח לו שהוא בן העולם‬
‫הזה תראה ותשמח ‪ .‬ואהר שידעת זה התכונן כסוד המלכות שהיא אדנ״י שהוא סוד‬
‫התפלה כמו שפירשנו בשער הראשון הוא השער שבו נכנסים להגיע לספירת התהלה שהיא‬
‫שמינית לה ולפיכך כללם כאחד בזה הפסוק ואמר בתחלה אדנ״י שפתי תפתח שהוא סוד התפלה‬
‫ואהר כך ופי יגיד תהלתך כלומר בהיותי זוכה לסדר התפלה כהוגן אזכה להיות ראוי להעריך‬
‫‪,‬‬

‫תהלה ‪ .‬כמו שביארנו )תהלי‪ 5‬לג( לישרים נאוה תהלה ‪ ,‬וכמו שפירשנו בפסוק וכבודי לאהר‬
‫לא אתן ותהלתי לפסילים ושמור העירןים הללו בענין תהלה ותפלה ‪ .‬והספירה הזאת‬
‫היא אות שניה מאותיות השם )ה( והיא סוד ה׳ ראשונה של שם יהו״ה יתברך ‪) .‬ו( וכבר‬
‫הודענוך בשער הזה היאך אלו שתי הספירות שהם בינ״ה ומלכו״ת מכוונות זו לזו בשמונה‬
‫הספירות ואלו הן הנקראות בכל התורה יהו״ה אדנ״י בכואם כאהד כמו שביארנו ‪ .‬והנה‬
‫סוד הבינ״ה היא שער הספירות העליונות וממנה יקבלו שפע ברכה שבע הספירות‬
‫התחתונות ‪ ,‬כמו כן ספירת המלכות היא שער כל עשר הספירות וממנה יקבלו שפע ברכה‬
‫עליונים ותחתונים ‪ .‬והנה ספירת המלבות היא בית‬ ‫וקיום ועמידה כל הנמצאים שבעולם‬
‫קבול לכל הברכות הבאות מספירת הבינ״ה ‪ .‬ולפיכך זו דוגמת זו ושתיהן בינ״ה ומלכו״ת‬
‫הן סוד שתי ההי״ן אשר בשם יהו״ה יתברך ‪ .‬ה״א ראשונה בינ״ה ‪ ,‬ה״א אחרונה‬
‫מלכו״ת‬
‫החמשים כמו שפירש למעלה שתחילת השער ‪ ) :‬א( ולפיכך המנורה והנרות ונו' ‪ .‬שירוש שגעה הגרוס שכם ז׳‬
‫ספירות והמנורה רמז לבינה שהיא יסודם כמו גוף המנורה לשבעת הנרות ‪ .‬והשמן ר״ל השפע הבא מן הכתר עליון‬
‫ומחכמה לבינה ומהבינה לשבעת הנרות ‪ ,‬ומנורת זכריה ושני הצנתרות ושנים זיתים רומזים נם כן אליה כי השני‬
‫צנתרות המריקים מעליהם משני הזיתים על גולת המנורה וז׳ נרותיה רומזים לשמן היורד משני צינורות הכתר‬
‫והחכמה על הבינה וז' הספירות ‪ .‬וזהו שאמי ) ב( שאינם צריכין להביא שמן ממקום אחר ‪ .‬כי משם תולדות‬
‫הכינוי מתחילה ‪:‬‬ ‫‪ .‬ר״ל שהמבין כל זה שאמרנו בזה‬ ‫השמן היורד ‪) :‬ג( המבין זה יבין סוד י״ה‬
‫)ד( הלל גמור אינו נאמר רק על שעם ידוע ‪ .‬היינו כשרוצה להזכיר שבחי המדה הזאת על הנסים והנפלאות‬
‫וזה אינו ראוי בכל זמן ובכל מקום כמו שנתבאר למעלה אבל תהלה לדוד אינו אלא סוד הזכרה תיקונה של‬
‫הספירה ותכסיסה להשפיע לכל חי רצון מזונו ופרנסתו עיי המלכותוזהו הצריך לאדם בכל יום לכך ראוי להזכירו‬
‫ולעורר עליו מדי עלותו לבקש ולהתפלל על צרכיו לפני הש״י ‪ ) :‬ה( והיא סוד ה' ראשונה של שם הש״י ‪ .‬כי הבינה‬
‫נרמזה בפה ולשון אשר בהם ה׳ מקורות הדיבור לכך נרמזה נ ה׳ כמבואר למעלה בשער ב׳ בכנוי בריח ולעיל‬
‫בתחילת שער ה׳ בביאור אותיות השם כמו שביאר בתחילת שער זה ‪) :‬ו( וכבר ביארנו ‪ .‬למעלה בתחילת זה השער ‪:‬‬
‫צריך‬ ‫■‬
 ‫שער ה‬ ‫‪180‬‬
‫מייכיי׳ת‪ .‬והנה המי׳נו״ת מכיל כור שפע הכרכות הנמשכות מן הבינ״הכמו שפירשנו ‪.‬‬
‫ולפיכך זו שממ״ה וזו יוב״ל ‪ .‬זו שכינה עילאה וזו שכינה תתאה ‪ .‬זו אם עילאה וזו אם‬
‫תתאה ‪ .‬זו סית שער לספירות עליונות וזו כית שער לספירות התהתונות ‪ .‬על ידי ה׳‬
‫ראשונה מקבלות ברכות שאר כל הספירות ; ועל ידי ה׳ אהרונה מקכלים ברכות וקיום‬
‫כל הנמצאים הנבראים ‪ .‬זו נקראת תהלה וזו נקראת תפלה ‪ .‬זו נקראת כפור וזו נקראת‬
‫־כפ־רים ‪ .‬זו נקראת שמינית וזו נקראת שמינית ‪ .‬מלמעלה למטה מלכות שמינית ; ^ מ ט ה‬
‫למעלה בינה שמינית לפי ששתי הספירות העליונות כלולות בבינ״ה במו שפירשנו וזהו‬
‫סוד )ידדני‪ (■::‬סיוט השמיני עצרת תהיה לכם ‪ .‬וככר ביארנו למעלה ; ותפוש בידך עיקר‬
‫נדול כשתי אלו הספירות שהן כינ״ה ומלכו״ת כבר הורענוך ששתיהן מכוונות זו לזו‬
‫ומקבלת שפע כרכה זו מזו ‪ .‬ועתה תצטרך לדעת ששתיהן סוד הפרנסים אשר הותם כל‬
‫שם יהי״ה יתברך מסיר כיריהם ה׳ העליונה שהיא הבינ״ה היא סוד הפרנס העליון שממנה‬
‫יקבלו כל הספירות שפע וברכה ‪ .‬ולפיכך תמצא שהותם כל השם מסור בירה שהרי השם‬
‫הנכתב יהו״ה והוא נקוד בנקוד אלהים והוא נקרא בשמו בדרך זה יהו״ה ונקרא אלהים‬
‫היי השם הנקרא כנקודה לפי שהיא נושאת כל ההותם ‪ .‬ה׳ אהרונה שהיא המלכות היא‬
‫סוד הפרנס הנחל האהרון שממנה יקבלו עולם המלאכים נציבותם ומהנותם שפע קיום‬
‫פרנסה והיים ׳ וכן עולם השמים המה ולבנה וכוכבים ‪ .‬וכן צבא הארץ מיני מתכות צמהים‬
‫‪!:‬יום ועמידה והיים כפי הראוי מספירת המלכות‬ ‫י ע ו ^ י ‪1.‬‬ ‫ובעלי היים למיניהם כולם‬
‫שהיא סוד ה׳ אהרונה של שם ‪ .‬ולפיכך תמצא שהותם כל השם מם־ר בידיה והיא נקראת‬
‫בשמו בדרך זה נכתב יהו׳ה ונקרא אדנ״י הרי השם הנקרא בנקודה ‪ .‬נמצאת למד כי שם‬
‫יהו״ה יתברך שני נקודים יש לו בתורה האהד נקוד אלהים שהוא סוד הבינ״ה בדרך זה‬
‫יהו״ה בפסוק יהו״ה אדנ״י חילי ובפסוק )נרא‪:‬י^ כיו( אדנ״י יהו״ה במה אדע כי אירשנה וכן‬
‫כיוצא בהן ‪ .‬השני נקוד אדנ״י שהוא סוד המלכו־ת בדרך זה יהו״ה בכל התורה ‪ .‬ואם‬
‫תתבינן העיקר הנדול הזה שמסרנו בידך במקום זה תבין סוד שתי ההי״ן שבשם היאך‬
‫הן מכוונות זו כננד זו ומפתחות השם בידיהן זו למעלה וזו למטה בנקוד שתיהן השם‬
‫נקרא בכל התורה לא בנקוד אהר ומכאן תכין סוד שכינה ביהוד ב׳ ההי״ן ושתיהן כוונה‬
‫אהת זו שואבת מזו והכל יהוד שלם לשם יתברך ‪.‬והיודע לכוין סוד שתי אלו ההי״ן שבשם‬
‫)א( צריך לכוין בשעת היהוד כי בשתיהן הוא סוד היהוד השלם ועל שתיהן נאמר יהיה‬
‫יהו״ה אחד ושמ״ו אהד לכוין זו כנגד זו ולייהד הספירות זו לזו ‪ .‬וזהו עיקר ליודעים עיקר‬
‫קבלת יהוד י״י יתברך ‪ .‬והנה הודענוך בשתי אלו ההי״ן שהם סוד כל מקום שאתה מוצא‬
‫בתורה כתוב בפסוק אהד אדנ״י יהו״ה או יהו״ה אדנ״י ‪ .‬ואהר שמסרנו בידך אלו העיקרים‬
‫בשער זה יש לג־ להכנס בשאר השערים שכוונתנו בהבור זה בהם ‪ .‬והשם למען רחמיו‬
‫והסריו יורנו דרך האמת ‪:‬‬

‫י הו״ה ‪ .‬בי נ ה ‪ .‬יו ב ל ‪ .‬ת שו ב ה ‪ .‬צ ד ק עליון ‪ .‬ב א ר שיבע ‪ .‬מלי ץ עליון ‪ .‬ר חו בו ת‬
‫הנ ה ר ‪ .‬ל בנון ‪ .‬ג או ל ה ‪ ,‬־ ׳ ר א שונ ה של שס ‪ .‬סו ח ר ת ‪ .‬מי ‪ .‬נ ד ר ‪ .‬ש כינ ה עי ל א ה ‪.‬‬

‫) א( צרי־ לכוין כשעת היסוד ‪ .‬פי׳ כשעת קריאת שמע כהזכרת שמע יבראל י״י אלהינו י״י אחד כי כשחיהן סוד‬
‫היחוד הכמור כמו שכיארתי למעלה כתחלת זה השער וכסוף ;‬
‫כלומר‬
 ‫‪181‬‬ ‫צא‬ ‫שער ח‬
‫שופר גדול ‪ .‬ג בו רו ת ‪ ,‬ת ה ל ה ‪ .‬אם‬ ‫מקור חיים ‪ .‬כפו רי ם ‪ .‬ל א ה ‪ .‬עולב ה ב א‬
‫עי ל א ה ‪ .‬ת בו נ ה ‪ .‬א בן ג דו ל ה ‪ .‬יועין ‪ .‬אשון ‪ .‬פ ה ‪ .‬פא ר ‪ ,‬חו ט מ א אנ כי ‪ .‬היים ‪.‬‬
‫ב מ תי א ר‪r‬ץ ים עי ל א ה ‪:‬‬

‫שער ט‬
‫מן ה ט צ ר ק ר א תי י ה ענני ב ט ר ה ב י ה ‪:‬‬

‫הוא הנקרא י״ה ‪ .‬צריך אתה לדעת בי‬ ‫השם התשיעי משמות ‪01pn‬‬
‫השש הגדול עהוא יהו״ה יתברך הוא‬ ‫י‬

‫הנקרא שם המיוהד )א( בלומר סוד יהוד בל י' מפירות באהת ‪) .‬ב( ובבר ביארנו בי שתי‬
‫הספירות הראשונות בלולות באות יו״ד של שם המיוהד ‪ ,‬קוצו של יו״ד סוד הבתר ועיקר‬
‫‪,‬‬

‫היו״ד סוד ההבמה ‪ .‬והספירה השלישית מתאהדת בשתיהן היא סור הבינה הבלולה בסוד ה׳‬
‫ראשונה של שם ‪ .‬נמצאו שתי אותיות של שם שתיהן בלולות בג׳ ספירות עליונות ‪ .‬ואות‬
‫ואו״ו של שם היא בוללת שש ספירות ‪,‬נ' מהצי אות וא״ו ולמעלה ואלו הן נדול״ה גבור״ה‬
‫תפאר״ת ‪ ,‬וג׳ מהצי אות וא״ו ולמטה ואלו הן נצ״ה הו״ד ויסו״ד ‪ .‬והספירה האחרונה של‬
‫שם שהיא עשירית בלולה באות אחרונה של שם שהיא אות ה׳ ‪ .‬ועתה צריבים אנו להודיעך‬
‫מה טעם שתי אותיות הראשונות של שם נקראו כפני עצמן ושתי אותיות אחרונות של‬
‫שם אינן נקראות בפני עצמן ‪ .‬בבר ידעת מה שפירשנו בשתי ההי״ן של שם ‪ .‬ה׳ ראשונה‬
‫שהיא הבינה מייחדת ז׳ ספירות תחתונות ‪ .‬ה' אחרונה שהיא מלכות היא מתיהדת עם ט׳‬
‫ספירות עליונות ע״י יסוד ‪ .‬סוף דבר עיקר בל עשר הספירות הוא נ׳ ספירות עליונות‬
‫אשר מהן נשפעות בל שבע התחתונות ואם ח״ו יפסקו המשבות השלש אז נמצאת חרבן‬
‫הבית ושריפת ההיכל וגלות הבנים בין האומות ‪ .‬ולפיכך הצי השם הראשון שהוא י״ה‬
‫אפשר לו להקראות בפני עצמו והצי שם האחרון שהוא ו״ה א״א לו להקראות בפני עצמו‬
‫לפי שהוא קציצה בנטיעות ‪ .‬כי אין העליונות תלויות בתחתונות ; ונם במניינו אינו עולה‬
‫בבל השם ‪ .‬ובשאתה קורא י״ה הרי גם הצי השם האחרון נבלל בו ואין זה שום קציצה‬
‫)ג( ובן מניינו במילואו בסוד יו״ד ה״א עולה ב״ו והציו בבולו ‪ .‬וזה בהצי השם הראשון‬
‫אבל חצי השם האחרון עמידתו וקייומו כסוד י״ה הוא ‪ .‬וצריבין אנו לעוררך על מקומות‬
‫הרבה בתורה שנאמד בהן שם י״ה בגון )‪:‬מול‪ .‬י‪ 0‬בי יד על בם י״ה מלהמה ליהו״ה בעמלק ‪.‬‬
‫מהו מדור דור ‪ ,‬וזהו פי׳ הפסוק עמלק הרשע בא מבה נהש הקדמוני )ד( ושם הוא דבוקו‬
‫וכהו ‪ ,‬ומעת הטיל נהש הקדמוני זוהטא בחוד‪ .‬קיצ*ן אדם נטיעות למעלה והפדיד אלוך וזהו‬
‫סוד‬
‫ט ) א( כלומר סוד יהוד כל י׳ ספירות כאר‪.‬ת ‪ .‬פי' כל הי' ספירות נרמזות כה׳ בבה זה ומבאר והולך ‪:‬‬
‫)ב( וכבר ביארנו ‪ .‬היינו בחתלת שפר ה' בביאור מוחיות השם ושם כל העגין שמזכיר והולך מהד' אותיות‬
‫באריכות בשפר ה' ‪) :‬ג( וכן מניינו במילואו בסוד יו׳ד ה״א ונו' ‪ .‬פי׳ וכן אותיות י״ה במילואם פולים‬ ‫מבואר‬
‫במספרם כ״ו כמנין השם כולו ומהציו תתמלא חיבתו* ‪ ) :‬ד( כי שם דכוקו וכהו ‪ .‬סי' דיבוקו וכהו של פמלק בנחש‬
‫הקדמוני והנחש פצמו דבוקו וכהו בדור דור שהוא יסוד ומלכות הנקראיס כן כמבואר למפלה בשפר ב' בכנוי הר ‪:‬‬
‫שפיקרה‬ ‫* בפיוט ז׳ ש״פ בסוף השירה המתחלת שם יקרא‬
 ‫שער ם‬ ‫‪182‬‬
‫סוד סילוק שכינה )א( שעיקרה בתהתונים היתה )כראשית ה( ולא מצאה היונה מנוה לכף‬
‫רגלה ‪ .‬אע״פ שעמדו ישראל בסיני ופסקה זוהמתן עם כל זאת פגם הלבנה לא הוסר מעולם‬
‫כי אם לפעמיס כדלוגים בבוא קרבנות ידועים )ב( שעירים ידועים שבהן נדבק שעיר‬
‫ראשית כהו של עמלק וסימן )נמדנר כד( ראשית גויס עמלק ‪) .‬ג( וכשבא עמלק הוסיף פשע‬
‫על פגם הלבנה ונגע בכף ירך יעקב )ד( ולפיכך נפרצה מלכות בית דוד ‪.‬והנה כשנקצצו‬
‫הנטיעות כזסן אדם הראשון ונגע עמלק בכף ירך יעקב )ה( נקבעה פרשת זכור ‪ .‬והרי שתי‬
‫אותיות אהרונות של שם כביכול פגומות ע״י עמלק )ו( והטעם כי יד יהו״ה נגעה בם כאמרו‬
‫והיתה יד יהו״ה בכם ואומר )ז( )משלי ל( דרך נהש עלי צור וסימן ויבא עמלק וילהם עם ישראל‬
‫ברבידים ברפיון ידים ‪) .‬ה( ולפיכך הוצרך לומר כי נחש הקדמוני ועמלק שניהם נגעו בשתי‬
‫אותיות אהרונות שהם ו׳יה ולא נשאר מן 'השם שלא פשטו יד בו כי אם אותיות י״ה‬
‫לפי שאין בהם מקום אהיזה לשדים העליונים לפי שהן למעלה כמו שביארנו ‪) .‬ט( ולפיכך‬
‫אמר כי יד על כס י״ה נגעו בכסא ונתנו בו פגם ונשאר כ״ס נגעו בשתי אותיות אהרונות‬
‫ונשאר י״ה ולפיכך על כ״ס י״ה ‪) .‬י( והמבין זה יבין סוד פרשת זכור ופרשת )יא( מעבר‬
‫יבקכי הכל כלול במקומות הללו ‪ .‬והנני רומז)תהלים קיה(‪,‬כל גויס סבבוני במקום שיש להם לשרי‬
‫האומות מקום אחיזה וזהו סוד וא״ו של שם הכוללת שש הספירות כי סוד וא״ו של שם‬
‫נקרא יהו״ה בכל התורה וסימן )ד״ה י! כי‪.‬׳( לך יהו״ה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח‬
‫וההור ‪,‬יסו״ד עוק*ן תהתון ועל זה נאמר כל גוים סבבוני כי סביב אות וא״ו של שם מקיפין‬
‫כל שרי האומות ‪ ,‬ומאות וא״ו ולמעלה שהוא סוד י״ה אין להם עלייה )דכייס לג( ואתה על‬
‫במותימו‬
‫) א( בעיקרה בתסתונים היחה ‪ .‬כמבואר צמעלה בשער א' נ כ טי שכינה ; ) ב( שעירים ידועים ‪ .‬הס שעירי ר״ח ושעירי‬
‫יוה״כ כקרבן המטאוס שהם באים להסיר קטרוג המקעריגים שנקראים שעירים וראשיה כחו של עמלק שהוא סמאל‬
‫והוא ראש כל השעירים מהדבק ומהעסק באוהן השעירים ליטול חלקו מהשרס הבא לו מאוסן הקרבמח ולא יהיה‬
‫לו פנאי לקטרג ולפגום בזמן ההוא ועולהה קפצה פיה ונההפך למלין טוב כמבואר בספר הרקאנט״י בפרשה‬
‫הקרבנות ובפרשה אהרי מוה בעניין העזאזל ושם הארכהי ‪) :‬ג( וכשבא עמלק הוסיף פשע על פנס הלבנה ‪ .‬פירוש‬
‫הוסיף קיטרוג על פגם אדם הראשון והפריש יוהר העטרה שהיא כף ירך יעקב מישראל וזהו סוד ויזנב׳ בך כל הנחשלים‬
‫אחריך ‪) :‬ד( ולפיכך נפרצה מלכות ביה דוד ‪ .‬פירוש נפרדה העטרה שהיא נקראת מלכות ביה דוד כי‪,‬שם מלכוהו‬
‫חלוי כמו שנתבאר פעמים ‪ ) :‬ה( ומפני הקיצון והפירוד הזה נקבעה פרשה זכור ‪ .‬כלומר נצטוו ישראל גזה לחזור‬
‫ולקבוע הזכר בנקיבה וזכור זכר לשון נופל על הלשון ‪) :‬ו( והטעם כי יד ה' נגעה בם ‪ .‬פי' היד השמאלית יד כהה‬
‫היהה אז בישראל על פשעם ברפידים ונסוהם היש ה' בקרבם אם אין ולכך הועיל אז קיטרוג עמלק עליהם ;‬
‫)ז( כי כן דרך נחש עלי צור ‪ .‬כלומר בשעה שמה״ד הקשה כצור מתעוררת מוצא הנחש דרך לבא ולקטרג וזהו‬
‫ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים בזמן שהיה רפיון ידים שהיד השמאלית נעשיר‪ :‬רפה כנגד האומות ואדרבה‬
‫חזרה לאויב לישראל והשיב אחור היד הימנית גם כן ; ) ח( ולפיכך הוצרך לומר ‪ .‬כי הנחש הקדמוני בזמן אדם ושרו‬
‫של עמלק שניהם נגעו בבני אותיות אחרונות של שם שהה״א אחרונה היא אות העטרה וקו; התחתונה מהוא״ו‬
‫הוא היסוד כי עד שם מקום אחיזתם ‪ ) :‬ט( ולפיכך אמר כי יד על כס יה ‪ .‬כי היה מקום נגיעתו בכסא שהוא‬
‫העטרה וסילק האל׳׳ף ממנו שהוא אחדות וחיבור עם העליונות הפריד ממנו ולכך נשאר כס ונשאר יה ‪) :‬י( והמבין‬
‫זה יבין סוד פרשת זכור ‪ .‬כמו שפירשתי בסמוך לחזור ולחבר הזכר גנקיב״ה ‪) :‬יא( ויבין נם סוד מעבר יבק ‪ .‬כי‬
‫שס התאבק שרו של עשו עמו לראות אם יוכל להחאחז גמדת יעקב קו האמצעי ולא יכול לו כי הוא למעלה במקום‬
‫שאין לו אחיזה וירא כי לה יכול לו ויגע בכף יריכו שהוא העטרת ששם היה לו מקום אחיזה וקיעקע אותו ממקומו‬
‫מחמת חוזק קיצוצו של אדם הראשון כמו שאמר בסמוך כי פגמו לא הוסר לעולם אעפ״י שיעקב רצה לתקנו‬
‫במעבר זה כמו שנרמז במעבר יבק כי יב״ק כמספר השלשה במות הכוללים הכל אהי״ה יהו״ה אדנ״י שרצה לתקנם‬
‫ולחברם יחד בחיבור שלם ונס כן לא יכול להסיר הפגם לגמרי וזה היה סימן ההתאבקות ונגיעח הירך ומלת‬
‫ויעבור אח מעי ר יבח כמלת ויעבור ג א ק ויעבור י״י על פניו מרמז למשפר ע״ב שמות ורי״ו אותיותיהם שרצה‬
‫לתקן‬ ‫'‬
 ‫‪183‬‬ ‫שער ט‬
‫במותימו תדרוך )ישטיה נת( והרכבתיך על במותי ארץ והאבלתיך נחלת יעקב אביך ‪ .‬ולפי‬
‫שאמר כל נוים סבבוני נאמר )נמדכר כד( ראשית גוים עמלק ‪ .‬ולפיכך )א( הוא נבנם תחלה‬
‫לגלות סתריהם של ישראל ופשט יד בשתי אותיות אחרונות של שם ו״ה ‪ .‬לפיכך )שטות יז(‬
‫כי יר על כם יה מלחמה לי״י בעמלק כשהוא אומר מלהמה לי״י בעמלק איני יודע מי במי‬
‫)ב( כשהוא אומר מדור דור גילה הדבר וגילה המקום שפשט בו יד עמלק )ג( וסימן )קהלת א(‬
‫דור הולך ורור בא והארץ לעולם עומדת ‪) .‬ד( )‪:‬מות ג( זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור ‪.‬‬
‫לפיכך )תהלים קל!( זכור יהו״ה לבני אדום את ־יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד‬
‫בה ‪ .‬ואחר שידעת זה תובל להתבונן מה שקבעו הנביאים בשני מקומות עובדיה גר‬
‫אדומי אמר בנבואת ארוס )טונדיה א( ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו‬
‫)ה( והיתה ליהו״ה המלוכה ‪ .‬זסריה אמר )!כריה יד( ואספתי את כל הגוים אל ירושלים למלחמה‬
‫ונו׳ ויצא ה׳ ונלהם בגוים ההם כיום הלהמו ביום קרב ־‪ ,‬ואז והיה י״י למלך על כל הארץ‬
‫ביום ההוא יהיה י״י אהד ושמו אהד ואומר ראשיה גוים עמלק ‪ .‬זהו סוד כי יד על כם‬
‫■יה מלהמה ליהו״ה בעמלק מדור דור ‪ .‬ורבותינו ז״ל תקנו בפסוקי דזמרה שני אלו הפסוקים‬
‫בסוף ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עש־ו והיתה ליהו״ה המלובה ‪ .‬והיה יהו״ה‬
‫למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהו״ה אחד ושמו אחד ‪ .‬במקום זה הקריבו שתי‬
‫הנבואות זו לזו ‪ .‬ובהתאהד אלו שתי נבואות יתייהד השם יתברך ב״ה ‪ .‬והמבין עומק‬
‫מה'ש»ו;קנו בדבר זה •בין סוד כל גוים סבבוני בשם יהו״ה סי אמילם וסור ראשית גוים‬
‫עמלק וסוד פרשת זבור ופרשת מעבר יבק ‪ .‬לפיכך יש לך להתבונן מה שכתוב בתורה כי‬
‫יד על כס יה ע״י יבאו התשועות והגאולות והטובות לישראל כי בשעה שישראל בגלות‬
‫כביכול נוגעת הצרה לאברהם יצחק ויעקב ודוד הכלולים בסוד ו״ה ‪ .‬ולפיכך שם י״ה‬
‫צריך להושיע ולנאול וסימן )שמוש טו( עזי וזמרת י״ה ויהי לי לישועה ‪ .‬ואומר )תהלים ‪ (nv‬מן‬
‫המצר קראתי יה מן המצר שהוא סוד ו״ה שיש לה מצרים שבעים שרי האומות סביב ‪.‬‬
‫)איכה א( כל רודפיה השיגוה בין המצרים ‪ .‬לפיכך מן המצר קראתי י״ה שאין לו מצרים‬
‫לפי שהוא ‪ ,‬מקום הרחובות הנהר ועולם הז־חמים שאין בהן מקום אחיזה לשרים העליונים‬
‫ולא לנוייהם אלא ליעקב שהוא קו האמצעי ועולה למעלה מאברהם ויצחק לפיכך )ישטיה נח(‬
‫והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך ‪ .‬ולפיכך מן המצר קראתי י״ה ‪.‬‬
‫ומה שאמר ענני במרחב י״ה סלומר שלש הספירות העליונות השתים מהן אינן נגלות‬
‫לעולם‬
‫‪ .‬לתקן מדתו גכל התיקונים וכן אלו השלשה שמות הנכללים במלת יב״ק אותיותיהן י״ב כנגד י״ב הויות ‪ .‬הנה לך כל‬
‫הסוד הנרמז נשרשה זו מכאן ואילך הולך הרב ומכשר כל מה שאומר מרמז האכוקיס והס מבואריס ממה שתירשנו ‪:‬‬
‫) א( ומה שאמר כי הוא נכנם חסלה לגלות סחריהס בל ישראל ‪ .‬ר״ל במה שהיו תתלה נסחרים ונכשים בצל שד״י‬
‫והוא גילה סודם וגילה מקומם להוציא הננימיח לחוץ ולהכניס החיצונית ‪ ) :‬ב( כשהוא אומר מדור דור גילה הדבר‬
‫וגילה המקום שששנו בו יד עמלק ‪ .‬סירוש כי אסר מלחמה לה׳ בעמלק משני שששנו ידו מדור דור בהוא יסוד‬
‫ומלכות הנקראים דור דור כמו שפירש למעלה בשער ב׳ בכנוי הר ‪) :‬ג( וסימן דור הולך ודור בא ‪ .‬כי לשעמים‬
‫השסע מסתלק _ממנה ומסתלק מישראל ולפעמים בש ויהיה א״כ עיקר שם דור על העפרת ‪ .‬והארן לעולס עומדס‬
‫כלומר כי הארן לעולם עומדת לקבל וגם ירמוז דור הולך ודור בת על הנשמות היוצאות ממנה לעולם והיא עומדת‬
‫ססיד לקבלם‪ ) :‬ר( זה שסי לעולם וזה זכרי לדור דור ‪ .‬כלומר זה שמי אלתי אברהם ויצחק שם חמלת העולם‬
‫זהסשכס הבניין שנאמר עולם חסד יבנה וזה זכרי שהוא אלהי אברהם יהיה נזכר עם דור ודור שהיא העמרח‬
‫סהיא דירתו והיא דרה בינינו כמדייר בי דיירי כעניין שנאמר השוכן אתם בתוך טומאתם ‪) :‬ה( והיתה לי״י‬
‫המלוכה ■ שי׳ שאז יחזור המלכה בדיט קה כשיעלו המושיעים שהם ה׳ אלהיס צבאות לשפוט את עמלק שהוא בנו‬
‫של‬ ‫'‬
 ‫שער ט‬ ‫‪184‬‬
‫לעולם והשלישית שהיא הבינ״ה נגלית מקצתה לא כולה כמו שארז״ל חמשים שערי בינה‬
‫נבראו בעולם וכולם נתנו למשה הרן מאהד והיא שקולה כנגד• כל המ״ט שערים שעמה ‪.‬‬
‫ולפי שהבינה היא ספירה שלישית ועל ידיה פועלות שתי הספירות העליונות שאינן‬
‫נראות בלל ‪ .‬והבינ״ה נקראת רהובות הנהר ועל ידיה באות התשועות והגאולות במו‬
‫שביארנו לפיכך ענני במרחב י״ה באותה הספירה השלישית הנקראת רהובות ‪ .‬ויצחק אמר‬
‫)נרהשית ״ ( בי עתה הרחיב יהו״ה לנו ‪ .‬והפסוק הוה צורך גדול הוא ‪ ,‬והנה על ידי הבינ״ה‬
‫שהיא רחובות והיא סוד המשים יצאנו ממצרים והיא סוד התשועות והגאולות במו‬
‫שביארנו ולפיכך )־מות טי( עזי וזמרת י״ה ויהי לי לישועה ‪ .‬התורה אמרה ברמז והנביא‬
‫גילה יותר ואמר )יגעיה •נ( הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד 'כי עזי וזמרת י״ה ויהי לי‬
‫לישועה ‪ .‬אין שם מקום פהד שאין שם מצרים ‪ .‬התורה אמרה עזי וזמרת יה וגר והנביא‬
‫פירש כלומר עזי וזמרת י״ה כלומר בהתאחז שפע י״ה בשתי אותיות אחרונות כי עתה‬
‫הוא י״ה וכשיתייחד ויהיה יהו״ה אחד זו היא התשועה השלימה ‪ .‬והמבין זה יבין סוד‬
‫והיתה ליהו״ה המלוכה וסוד‬ ‫)‪5‬מות י!( כי יד על כם יה מלהמה ליהו״ה וסוד )טונלית‬
‫)!כליה יל( ביום ההוא יהיה יהו״ה אחד ושמ״ו אחד בשם שלם י״ה עם ו״ה ‪ .‬ואחר שהודענוך‬
‫אלו הכללים העליונים צריכים אנו לומר סוד מה שאמר חזקיה בתפלתו )יכעיה לה( אמרתי‬
‫לא אראה י״ה י״ח בארץ החיים ‪ .‬מהו לא אראה י״ה כלומר מאחר שנאמר לו מת אתה‬
‫ולא תחיה אמר חזקיה הרי איני רואה עולם הבא שהוא עולם החיים )א( שהוא י״ה‬
‫במו שביארנו למעלה ואילו אומר שאהיה זוכה לראות אפילו ספירת מלכות שהיא‬
‫אהרונה גם היא אמרתי שלא היה לי זכות לראות מה טעם כי שם יופיעו הספירות‬
‫הבאות משם י״ה ומלכות נקראת ארץ ההיים כלומר המקבלת שפע מעולם ההיים שהוא‬
‫סוד י״ה שהבינה נכללת בו ‪:) ,‬ס( ולא אביט אדם עוד עם יושבי חלד )ב( שזהו סוד‬
‫אדם הראשון שחזר בתשובה וחדל מעשות עון ועדיין תשמע זה בע״ה' ‪ .‬וא״כ התבונן‬
‫בכל מקום שאתה מוצא י״ה אע״פ שהוא סוד כפירת החכמה הוא רומז על עולם הרחמים‬
‫שהוא סור ג' ספירות עליונות ואם יש בהן קצת דין הוא בחכמה ובינ״ה אכל הכתר כולו'־חטים‬
‫גמורים'‪ .‬ואף על פי שהוא עולם'הרחמים )נ( אעפ״ב קצת דין מעורב כשם יה שהרי‬
‫חכמה ובינה הן ראשית מדת הדין ‪ .‬ואע״פ שאינו דין נטור שהרי הדין הגמור מתחיל‬
‫מגדולה וגבורה שפביבותן השרים נאחזים ושם קבועים כמה םנהרראות וכתי דינים כמו‬
‫שביארנו עכ״ז קצת דין יש בשם י״ה אבל בנחת ולא בפסק דין 'שאין פסק דין אלא‬
‫מגדול׳יה וגבור׳ה ולמטה ‪ .‬ולפיכך אמר )הכליה קל( אם עונות תשמר י״ה אדנ״י מי יעמוד‬
‫ופירוש הפסוק אם י״ה שהוא עולם הרחמים שומר העונות כשאנו באים בדין לפגוע בדין‬
‫הגבורה כשנמסר ביד המלכות שהוא אדנ״י לגמרו מי יעמוד ומי יתקיים ‪ ,‬וכבר ביארנו‬
‫בשער‬
‫של פשו כמבואר למעלה בשער ב' בכינוי הר וכן נרמז בנבוהח זכריה שכאשר ילחם י״י נגוים שזהו עמלק‬
‫שראשיח נוים עמלק אז יהיה הכל בדיבוק אחד כדכחיב בחריה ביום ההוא יהיה י״י אחד ושמו אחד ‪ ) :‬א( שהוא‬
‫יה כמו שביארנו ‪ .‬היינו בשער ח' בכנוי עה״ב ובכנוי חהלה ביאר שגם הבינה נקראח יה וכן בתחלה שמר זה ;‬
‫)ב( שזהו סוד האדם הראשון שמזר בחשובה ‪ .‬כעניין שאחז״ל כי הקריב כור שלא היה לו אלא קרן אחח במצחו‬
‫שנאמר והיפב לה' משור פר מקרן מפריס מקרן כהיב חסר יו״ד כי חזר לתקן עווחסו כי הקרן רומז למלכוח‬
‫כעניין שנאמר וירם קרן משיחו שם אצמיח קרן לדוד ולכך לא היה אלא אמד כי מה שחילק חזר לחבר ביחוד‬
‫אחד ולכך אמר במצחו שהוא באמצעיחו של ראש לרמוז כי לא הפה הקרן הרומז לעמרה שהיא המלטה מקו‬
‫האמצעי שהוא החפארת וזהו שאמר הרב ועדיין השמע זה בעיה ‪) :‬ג( אעפ״כ קצת דין מעורב בשם י״ה ‪ .‬מפני‬
‫האחוריים‬
 ‫‪185‬‬ ‫צג‬ ‫שער ט‬
‫בשער הראשון כי כשמדת המלכות מתעוררת לנטור הדין בנבראים הרי היא מכלה מנפש‬
‫ועד בשר כמו שביארנו בפסוק )הה^ם‪ (i■'!:‬צדק ומשפט‪ .‬מבון בסאך והרבה הרחבנו המאמר‬
‫בפירוש דבר זה ‪ .‬ולפיכך אם עונות תשמר י״ה שהוא עולם הרהטים אדני שהוא עולם‬
‫הדין מי יעמוד לפניך ומי יוכל להתקיים ‪ .‬ועתה הנה מסרנו בידך כמה מפתחות לכל‬
‫מקום שאתה מוצא בתורה שם י״ה וממה שמסרנו בידך תובל להתבונן בשאר מקומות‬
‫ותבין דבר מתוך דבר ‪ .‬וצריך אתה לדעת ‪.‬הדרך שפתה בספר יצירה בשלשים ושתים‬
‫נתיבות פליאות חכמה הקק י״ה שם י״י צבאות וגר מה טעם הוצרך להזכיר י״ה במקום זה‬
‫והטעם כי י״ה הוא םוד שלש ספירות עליונות עולם הרהטים ‪ ,‬יהו״ה הוא סוד התפארת‬
‫מקום דבוק משה רבינו ע״ה ומקום יניקת האבות ^ צבאות הוא סוד יניקת הנביאים ודרך‬
‫המעלות בספירות מנה באן ועדיין תשמע זה אם ירצה ה׳ יתברך ‪ .‬ואהר שמסרנו בידך‬
‫אלו הכללים בשם י״הנכנוס לבאר שאר השמות שהספירה הזאת נקראת בתורה למען‬
‫וצריך אתה לדעת‬ ‫תבין ותדע ותשכיל בע״ה ‪ .‬דע בי הספירה הזאת נקראת בתורה‬
‫הטעם כי הספירה הראשונה שהיא הכתר לפי שנעלמה מעיני כל חי ואין מי שיוכל‬
‫להתבונן בה נקראת אי״ל כמו שאנו עתידין לבאר בע״ה ‪ .‬ואם בא אדם לשאול בה דבר‬
‫תשובת שאלתו היא אי״ן כלומר אין מי שיוכל להתבונן בסוד עומקה ומעלתה ‪ .‬ולפיכך‬
‫אינה מסוייטת באות ידועה אלא ברמיזה בקוצה של ירד ‪ ,‬אבל תהלת התפשטות המהשבה‬
‫וראשית התגלות הסדר הוא הספירה השנייה הנקראת הבמה ובמקום זה אפשר לשאול‬
‫אע״פ שאינה נגלית איננה נסתרת מכל וכל )א( כמו הראשונה ‪ .‬ובספירה השנייה שהיא‬
‫ההבמה היא סוד התחלת השאלה ‪ ,‬ולפי שהראשונה מרוב התעלמותה נקראת אין השניה‬
‫לפי שיש כה קצת שאלה לפי התפשטות אצילות הספירות מן הכתר לפיכך נקראת יש ‪.‬‬
‫ובבר גילה יעקב אבינו מסתרי הספירה הזאת כי לו יאתה יותר מאברהם ויצחק לפי שנחלתו‬
‫עולה בקו האמצעי שהוא הדעת עד עולם הרחמים ‪ .‬ולפיכך ןניחשית כ״( ויחלום והנה סולם‬
‫מוצב ארצה וראשו מגיע השמיטה וגר ‪ .‬והנה יהו״ה נצב עליו ויקץ יעקב משנתו ויאמר‬
‫אכן י״ש יהרה במקום הזה ולו יאתה לדמוז דבר זה כי עליו נאמר ‪) .‬י‪:‬עיה ־ח( והרכבתיך‬
‫וגר ‪ .‬והנני רומז במראות חלום זה נאמר )ב( )ניי*‪':‬״ ?״( ופדצת ימה וקדמה וגר מה‬
‫שאין כן בשאר האבות ולפיכך עלה על במותי ארץ ואמר אבן יש יהו״ה במקום הזה ‪,‬‬
‫ופירוש פרשה זו ארוך ואין אנו עכשיו בביאורו ‪ .‬וזהו י׳ש שישראל לבדם דבקים בו‬
‫שיכנסו לחיי העולם הבא ואז יהיו יונקים מכל מיני שפע וטובה וברכה שאין להם שיעור‬
‫וקצבה מזאת הספירה הנקראת י״ש ‪ .‬ולפי שהבטיח י״י יתברך את יעקב במקום זה על‬
‫‪ .‬מתן שכר שאין לו שיעור בסוד ופרצת ימה וקדמה ולפיכך אמר אכן י״ש ■ יהו״ה כמקום‬
‫הזה ‪ .‬וע״ז נאמר )נ( )«=לי ״( להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא ‪ .‬ואומר )ד*ה נ ט‪ ( 1‬ואתם‬
‫חזקו ואל ירפו ידיכם כי יש שכר לפעולתכם כי י״ש הוא השכר להשפיע הברכה והטובה‬
‫ולהכניס אתכם לעולם הבא בשביל מעלותיכם הטובות ‪ ,‬וזהו סוד שלש מאות ועשר עולמות‬
‫שהן לפי גדולת עליון אין כל בגי אדם לנגדן כדאי ואע״פ כן מסר ה' יתברך חותמן ביד‬
‫אברהם במדת א״ל כי סוד )ד( אל הוא חותם י״ש עולמות כמו שכבר ביארנו ‪ ,‬ובל אותן‬
‫העולמות‬
‫האחוריים שלו במבואר בשער ה' בביאור כינוי שם המיוחד ‪ ) :‬א( כמו הראשונה ‪ .‬כי יש נ ה קצח גילוי וידיעה על‬
‫ידי הבינה כדלקמן בכינוי מחשבה ‪) :‬ב( ופרצה ימה וקדמה וגו׳ ‪ .‬שרומז למדחו שחחסשעח לכל הצדדין מעלה‬
‫וממה ימין ושמאל כמו שנהבאר עממים בשער ה׳ ‪ .‬וזהו )ג( להנחיל אוהבי י״ש ‪ .‬ר*ה יש שכר ומהו השכר י׳ש‬
‫עולמות שבו‪) :‬ד( אל הוא חותם יש עולמות ‪ .‬סי' כי עשירית •ש עולמוח כחשבון אל ומזה ג' כ לעיל בשער ה' ובביאור‬
‫כינוי‬
 ‫שער ט‬ ‫‪186‬‬
‫העולמות מלאים שפע וברכה שאין סוף וקין לשיעורם ‪ ,‬וכשנכנסים ליטול טאותם האוצרות‬
‫של אלו העולמות עומדים לקטרנ י״ש כתות של שומרי השערים העומדים בב״ד של‬
‫נבורה כנגד י״ש עולמות ולפיכך אמר)הגקיק ג( קרנים מידו לו ושם הביון עוזו ‪ ,‬כמה פעמים‬
‫נמשכים במה מיני שפע מאלו י״ש עולמות ע״י גדולה שהיא■ סוד אל וכשמגיעים למדת‬
‫הנבורה נדונים אם ראויים אותם מיני שפע לרדת למטה ‪ .‬ואם יצא מן הדין שאינם ראויים‬
‫לרדת למטה נשארים שם באוצרות הגבורה )א( הנקראים אוצרות צפון ועל זה נאמר‬
‫)י!הלים לא( מה רב טובך אשר צפנת ליריאך וע״ז נאמר להנחילאוהבי יש ואוצרותיהם‬
‫אמלא ‪ .‬וקצת המקובלים אומרים שהוא היש הצפון לצדיקים ‪ ,‬ומה שאמר )שמוח יז( היש‬
‫בקרבנו אם אין ‪ ,‬בכאן נרמזו שתי כפירות עליונות כלומר צריבים אנו לדעת באיזו‬ ‫יהו״ה‬
‫ספירה מתנהג עמנו במדבר אם בכפירה ראשונה שכולה רחמים ואין בה דין כלל והיא‬
‫כפירת אי״ן ‪ ,‬או בכפירה שיש בה תערובת דין והיא יש ‪ .‬ויש לה י״ש כתות מערערים‬
‫ומעכבים ‪ .‬וא״ת למה נענשו שהרי כהוגן שאלו ‪ .‬דע שאילו לא שאלו ע״י מכ״ה ומריב״ה‬
‫אלא ע״י נהת רוח היתה שאלתם הגונה )ב( אבל שאלתם היתה באמצעות דברים קשים‬
‫)ג( ולפיכך פגע בהם הכלב השומר בראש המקטרגים והמערערים כד״א )נמיבי כי( ראשית‬
‫גוים עמלק שהדי דרך נחש עלי צור‪) ,‬ד( ולמעלה מן הענין מה הוא אומר )שם( הנני עומד‬
‫לפניך שם על הצור בהורב ובמקום קשה נתאחזו ע׳י שאלת דבר קשה נכנסו לומר היש‬
‫יהו״ה בקרבנו אם אין ‪) .‬ה( והנני דומז לא נכנסו בדרך הנקרא אהבה אלא בדרך הנקרא‬
‫צור והיה הנחש שומר שהוא עיקר הכלב ולפיכך מסה ומריבה ‪ .‬והנני מבאר יותר רצו‬
‫להעמיק בשאלה )ו( לדעת מה בין כפירת אי״ן לכפירת י״ש על דרך עיקר ‪ .‬ולפי ששאלו‬
‫ע״י המקום שיש בו כמה מקטריגים ונקראו מסה ומריבה נענשו להתאהז בהן הנה״ש והכלב‬
‫)ז( על ידי שור וחמור ‪ ,‬ואחר שהודענוך אלה הכללים בענין שתי הספירות הראשונות‬
‫שהן אי״ן וי״ש יש לנו להודיעך עיקר גדול ‪ .‬והוא כי יעקב אבינו ע״ה לפי שהוא קו‬
‫י האמצעי‬
‫כינוי שם אלהיס בראש שער ו' ‪ ) :‬א( הגקראים אוצרות צפון ‪ .‬כמבואר לעיל נשער ו' בכימיצפון ונחחילת &ושו‬
‫השער ‪ ) :‬ב( אבל שאלחם היחה ע״י דברים קשים ‪ .‬פירוש שהרהרו איך שחיהם הרממים והדין מתפשטין מהפשופ‬
‫המיוהד השלם ובאו לכלל הרהור שאין כאן יסוד ורצו למשוך עליהם כח אחד לבד כעין קיצון של מטה בעטרת‬
‫ולהפריד במקום שאין פירוד במסה ומריבה ‪) :‬ג( ולפיכך פגם בהם הכלב השומר בראש המקטרגים ‪ .‬שהוא כת‬
‫אחד מכהות הטומאה שבמשמרה ראשונה החח ממשלח סמאל ראש המקטריגים שהוא העומד לשמור המפה מדרך‬
‫לבא ולנשכו כי כן דרך נחש על־ צור כמו שפירש למעלה בחחילח השער ‪ ,‬והזכיר כלב ע״ד המדרש שהביאו משל לאדם‬
‫שהרכיב בנו על כהיפו וכו' כעניין זה שרמזו בו נ״כ לכלב הזה ואולי לזה הכח היה עיקר עבודת העמלקים כי‬
‫עוד היום עושים דמוח כלב בביח טעותם להיוח מנהג אבוחם בידם והוא שעשו להם העוים וקראו לו נבחן ‪ .‬ומה‬
‫שאמר ) ד( ולמעלה מן העניין אמר הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב ‪ .‬כלומר הנני עומד להזהירך על דבר‬
‫הצור שלא יקצצו בצור ישראל ויגרמו להם שום קטרוג וחורבן והם לא חששו לזה ונחאחזו במקום קשה במסה‬
‫ומריבה וע״י פאילח דבר קשה נכנסו לומר היש ה׳ בקרבנו אם אין כמו שפירשנו ‪ ) :‬ה( והנני רומז לא נכנסו‬
‫בדרך הנקרא אהבה ‪ .‬פי' חסד נקרא כן על שם אברהם אוהבי ונם הוא בגי' אחד ) פי׳ א ה ב ה גי' י״ג( ר״ל‬
‫אחדוח שלימה ‪ ,‬וצור הוא מה״ד קשה כצור ‪ ,‬ומסה ומריבה ע״ש שמנסים ומסטינים האדם ואח״כ מריבים ומקטרגים‬
‫עליו כד״א יורד ומשטין פולה ומקטרג וזה היה השבה שעמלק היה יכול להטיל זוהסא ולפגום בהתעוררוחם כמו‬
‫שנזכר למעלה כי ישראל כבר החחילו לנטוח בדרך זה והרוצה ליטמא פוחחין לו ‪) :‬ו( לדעת מה בין ספירת‬
‫אין לספירת יש על דרך העיקר‪ .‬כמו שפירשתי שרצו לדעח עיקרו של דבר איך שחיהם מתפשטים מהאחד הפשוט‬
‫ואם הס צריכים לשחיהם ואילו שאלו לדעת נ מה השם מתנהג עמהם באותו זמן רק כדי לידע הנהגתם ולא בדרך‬
‫מסה ומריבה לא היו נענשין כמו שאמר הרב בסמוך ‪) :‬ז( ע״י שור וחמור ‪ .‬כי השור רומז למדת הדין שלמעלה‬
‫כמו שנאמר ופני השור משמאל וכשמזדווג עמו החמור הבא מכח נחש הקדמוני אז הוא מדת הדין הקשה להכרם‬
‫כחוש‬
 ‫‪187‬‬ ‫צד‬ ‫^טער ט‬
‫האמצעי)א( אע״פ שהוא משתעבד עם אברהם ויצהק הנאחזים בין שרי האומות סוף סוף‬
‫יעקב עולה למעלה ונאחז בספירת הבתר ע״י החכמה והבינה וזהו )ייי^‪':‬״ ״ ( ופרצת ימה‬
‫וקדמה וצפונה ונגבה ‪ .‬ואומר )'‪:‬עי־ נח( והרכבתיך על במותי ארץ ‪ .‬ולפי שזכה יעקב‬
‫לחתאחז בראעז הספירות למעלה הנה אברהם נמצא לו ימין ויצחק שמאל ודוד שהוא רגל‬
‫רביעי הוא סוף עשר ספירות והוא נאחז בקוצו של וא״ו התחתון שהוא נקרא יסוד והרי הן‬
‫בפי בל המקובלים שתי יודין יוד עליונה הכמה יוד )ב( תחתונה יסוד ‪ ,‬לפיכך ישי אבי‬
‫דוד יש שיעקב נאהז בו למעלה )ג( גם דוד נאחז בו למטה לפיכך ישי אבי דוד יוד למעלה‬
‫יוד למטה שלשה אבות באמצע שין של שלשה ראשין הגדולה והגבורה והתפארת נצח‬
‫והוד יסוד ‪ .‬והמכין זה יבין מה שאמר ביש־י בפרק הרואה )‪:‬״יחל ״ יי( והאיש כימי שאול‬
‫זקן בא באנשים זה י שי)ד( שנכנס באוכלופא ויוצא באוכלוסא ‪ ,‬ואהר שהודענוך זה התבונן‬
‫מה שנאמר )ה( )דנרים י( רק באבותיך חשק ה׳ לאהבה אותם ‪ .‬האבות הם הם המרכבה‬
‫חשק כדיא )פמיח ״( וחשוקיהם כסף )דנריס גס( ויבחר בזרעם אחריהם זה דור ‪ .‬זרעם ממש‬
‫בד״א )חהליס לז( אור זרוע לצדיק זרוע ממש ויסוד הוא עיקר הזרע ‪ .‬והסימן )׳פעיס יא( ויצא‬
‫חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה ונהה עליו רוח ה׳ רוח חכמה ובינה רוה עצה וגבורה‬
‫רוח דעת ויראת ה' ‪ .‬כללים גדולים כלל הנה ‪ .‬ואחר שהודענוך אלו העיקרים הנכללים‬
‫במלת יש נכנום בעיה לשאר הענינים הנכללים בספירה זו ‪) ,‬ו( והספירה הזאת נקראת במקומות‬
‫ידועים ‪ H D - H‬וצריך אתה לדעת בי הספירה הזאת הנקראת הכמה היא סוד יוד של שם‬
‫המיוחד ומה שאמרנו שנקראת במקומות ידועים חכמה לא בכל מקום לפי שיש מקומות‬
‫שהספירה העשירית הנקראת מלכו״ת נקראת לפעמים חכמ״ה גם היא כד״א וי״י נתן‬
‫חכמה לשלמה ‪ .‬אבל הבמה עליונה שהיא סוד יוד של שם אפי׳ למשה רבינו ע״ה נתעלמה‬
‫ואין כל בריה יכולה להכנם בה שהרי לא השיג כל שערי בינ״ה והחבמיה לפנים מן הבינ׳ה‪.‬‬
‫ועל החכמ״ה הזאת שהיא סוד יו״ד של שם אמרו המקובלים הכמ׳ה ברא״ש ‪ ,‬ועל החכמה‬
‫האחרונה שהיא סוד המלכו״ת אמרו חכמ״ה בסוף כלומר אות ראשונה של שם שהיא אות‬
‫יו״ד ואות אחרונה שהיא אות ה״א שתיהן מיוחדות בשם חכמה וע״ז אמרו הכמה בראש‬
‫וחכמה בסוף ‪ .‬ולפי שההכמה הראשונה היא סוד התפשטות המחשבה מן הכת״ר אין לה‬
‫שיעור ונבול אצל דבר מכל מה שאחריה ועליה נאמר )איוג כה( והחכמח מאין )ז( תמצא‬
‫מאי׳ן שהיא סוד התפשטות המחשבה מן הכתר )שס( אלהים הבין דרכה אבל לא מקומה ‪.‬‬
‫והתבונן כי אלהים הבין דרכה בבינ״ה נכנסים להשיג ההכמה העליונה והו״א ידע את‬
‫מקומה והו׳א סוד הכתר אשר ממנו נמשכת החכמה בודאי הוא ידע את מקומה ‪ .‬וזו היא‬
‫החבטה שהיא תחלת התפשטות המחשבה ראש האצילות ועליה נאסר )מ‪:‬ל־ נ( י״י בחכמיה‬
‫יסד ארץ כונן שמים בתבונ׳ה בדעתו תהומות נבק עו)ח( ואין אנו כפירוש אלו הפסוקים עכשיו‬
‫ומה‬
‫כסוס הסומאה בהיבלי קדש ‪ ) :‬א( אע״ש שהוא משקעבד עם אברהם ‪ ,‬סי' נזמן הנלוס ‪ ) :‬ב( חרותונה ישוד‪.‬‬
‫שהיא קין התחתון מהוריו ‪) :‬ג( נם דוד נארזז בו למטה‪ .‬כי ביש״י יו״ד מכאן ויו״ד מכאן י״ש כסדרו וי״ש למשרע וכשדרו‬
‫ירמוז השי״ן לגדולה וגבורה ותפארת ולמפרע ליסוד הוד ונצח ; ) ד( שנכנס באוכלושא ויוצא באוכלוסא ‪ .‬כי ירמוז‬
‫שיודע לחבר כל המדות בכוונתו מלמטה למעלה ומלמעלה למטה כנרמז בשמו ולכך זכה ויצא ממנו דוד שהיה נאחז‬
‫בהם נ' כ והשלים קשר המרכבה ‪ .‬וזהו שמרמז והולך ) ה( רק באבותיך הסק ‪ .‬שבהם היה חשק וקשר המרכבה עם‬
‫דוד שהוא הצדיק וזרעם אחריהם ועליו ועל המשיח שהוא דוד בעצמו נאמר ויצא חוטר מגזע יש״י וכו' ‪:‬‬
‫)ו( והספירה הזאת נקראת חכמה י וכו' ‪ .‬על שם והחכמה מ אין)ז( תמצא ‪ .‬והוא ‪ ,‬חך מה ‪ ,‬שהחך אומר כאן מה משא״ה‬
‫בראשונה שנעלמת לגמרי ואין רשות לישאל עליה ולכך נקראת" אין ‪ ,‬או ע״ש ובלב כל חכם לב נתתי חכמה כי כלולה‬
‫מל*ב נתיבות ועיקר החכמה בלב ‪) :‬ח( ואין אנו בפי' הפסוקים הללו עכשיו ‪ .‬ולעיל בשער ה׳ תמצא מבוארים קצת‬
‫בכינוי‬
 ‫^טער ט‬ ‫‪188‬‬

‫ומה שיש לך לדעת ולהתבונן בי בכל מקום שתמצא הכמה תדע ותשכיל אם הוא רמז‬
‫להכמה עליונה או הכמה אהרונה ‪ ,‬ורע כי זו היא ההבטה שאינה נפרדת מן הבינ״ה‬
‫עולמית לפי ששתיהן אדוקות בספירת הכתר שהיא עולם הרהמים ‪ ,‬המקום שאין שם לא‬
‫עצב ולא רוגז ולא פירוד אלא הוד והדר עוז והדוה ‪ .‬ולפי ששתי אלו הספירות מתאהדות‬
‫לעולם הכמיה ובינ״ה לפיכך שם י״ה אינו משתנה לעולם ‪ .‬ואם ח״ו חוטאים ישראל‬
‫וגורמים פירוד להכמה אהרונה מפרידים אותה מן הדעת בד״א )משלי טי( ונרגן מפריד אלוף‬
‫לפיכך לפעמים נפרדת ה׳ אחרונה מן הוא״ו וכשהיא נפרדת מן הוא״ו אז הוא״ו מתאספת‬
‫למעלה ואינה נראית מאחר שבת זוגו שהיא ה׳ אחרונה נפרדת ממנה וזהו המסתיר פניו‬
‫מבית יעקב כיון שגלתה שכינה שהיא ה׳ אז אות וא״ו אינה נדאית אלא י״ה לבדו המקום שאין שם‬
‫פירוד וזהו כי מפני הרעה )א( נאסף הצדיק ‪ .‬בי בהסתלק וא״ו שהיא התפארת נאסף הצדיק‬
‫שהוא קוצו של ואייו התהתון ‪ ,‬ומה שאמרנו שחכמה ראשונה היא מיוחדת במקומות הרבה‬
‫בתורה בפסוקים ידועים אין כוונתנו)שאע״פ( שאותו הפסוק מייחד לדבר מה שגם חכמה‬
‫אחרונה אינה נרמזת בה ‪ ,‬שלפעמים הרבה ידבר הפסוק בחכמה ראשונה ויהיה רומז בחכמה‬
‫אחרונה כמו שאמר י״י בחכמה יסד ארץ כונן שטים בתבונה ‪ ,‬וכי איזו משתי ספירות הללו‬
‫יותר נחלה אלא ודאי היא הבמה וא״ב היאך בחכמה יסד ארץ והשמים שהם למעלה‬
‫בתבונה ‪ .‬אלא הדבר מדבר בחכמה ראשונה ורומז בחכמה אחרונה ‪ ,‬בחכמה יסד ארץ סוד‬
‫חכמה שהיא רחמים יותר מן הבינה )ב( והוא צורך לבני אדם‪ .‬אבל שמים שאין שם‬
‫זולתי יושר וטהרה תקנם במרה שהיא יותר דין מן החכמה ‪ .‬וכן י׳י בחבמה יסד ארץ‬
‫מדבר בהכמה אחרונה )נ( שהיא עיקר הארין ‪ ,‬כונן שמים בתבונה )ד( היא סוד מדת הדין‬
‫קצת כנגד שמים ‪ .‬הרי הדבר מדבר בחכמה ראשונה ורומז בחכמה אחרונה ‪ ,‬ואחר שמסרנו‬
‫בידך אלו העיקרים הגדולים במלת חכמה יש לנו להודיעך שאר הדברים הכלולים בספירה‬
‫כלומר אהר המשכת החפץ באצילות‬ ‫רצו״ן‬
‫זו בע״ה ‪ .‬וספירה זו נקראת למקובלים‬
‫הספירות והתגלותם מכתר עליון זהו המקום ’ שאין כה להתבונן בו כלל לפי שאין כל‬
‫נברא למעלה ולמטה יכול לדעת כיצד דרך התפשטות החפץ באצילות הספירות ומרע״ה‬
‫שאל )שמוה לג( הודיעני נא את דרכיך ‪ .‬והיתה התשובה וקראתי בשם יהו״ה לפניך כלומר‬
‫יש דרך שהוא לפני ולפנים מהשגתך ואין לך דרך להכנס בה וזהו סוד וקראתי כשם יהו״ה‬
‫לפניך )ה( ולפיכך אומר )שם( וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם ‪ .‬שאין דרך וענין‬
‫לבל נברא להתבונן בהתפשטות הרצון לא מעט ולא הרבה )ו( ולפיכך נקרא רצון באין‬
‫גבול ‪ .‬וכמו )ז( שאין אנו משיגים דרך הספירה הראשונה לפי שאין קץ וסוף לה בך הרצון‬
‫הדבק בה אין לו גבול ‪ .‬ובמדת הרצון מרחם הקב״ה על הדבקים במדת היראה )ח( כלומר‬
‫מראש ההפ'ן והמחשבה אשרי הזוכה לכך ‪ .‬ועל זה גאמר )השלים ק״׳( רוצה ייי את יריאיו ‪.‬‬
‫ואומר‬
‫בכינוי דעח וכן בתחילח פער מ' פי' ‪ ) :‬א( נאסף הצדיק ‪ .‬שכוח קוצו של ו׳ החחחון זהו שאחז״ל כי בזמן הנלוה אץ‬
‫השם כלם ואין הכסא שלם ‪) :‬ב( והוא צורך לבני אדם ‪ .‬כלומר ולכך בה י סד‪.‬ארן ולפי זה' ידבר בחכמה ראשונה ‪:‬‬
‫)ג( שהיא עיקר הארן ‪ .‬פי' כי עיקר הנהנת הארן ובריאהה על ידה ‪ ) :‬ד( היא סוד מדה הדין ‪ .‬פי' בבינה שאינה‬
‫אלא קצת דין ולכך היא כנגד השמים שאין בהם זולתי יושר ועהרה ואינם צריכים לדין והוא היפך הפירוש הראשון‬
‫ובכך ירמז הפסוק גם לאחרונה ‪) :‬ה_( ולפיכך אמר וחנותי את אשר אחון ‪ .‬כלומר ברצונו ואין מי יודע‬
‫לדבר בו ‪) :‬ו( ולפיכך נקרא רצון בלי נביל ‪ .‬פירוש בלי גבול שחנבילהו בהשגה כלל ‪ ,‬כי מצד עצמם‬
‫לכולם אין נבול ושיעור אך המחשבה תופפת קצת בהשגה באחדות ‪) :‬ז( שאין אנו משיגים דרך השפירה‬
‫ראשונה ‪ .‬כמבואר בתחילת שער ה' בביאור אוח הראשון מהש״י ‪ ) :‬ח( כלומר מראש החפן והמחשבה ‪ .‬ר״ל מהכשר‬
‫שנקרא כך שמשם מתפשע זאת המדה אשר בה מרחם על יריאיו היריאים ממדת דינו של הקדוש ברוך הוא הנקרא‬
‫יראה ויראים לגשת אל המקום הנורא הזה בשלוח מחשבתם בו יותר מן הראוי אשר על זה נקרא ג״כ יראה כדלקמ‬
‫בסמוך‬
 ‫צה ‪189‬‬ ‫ש;ןר ט‬
‫ואומר )ההלים ק״ה( רצון יריאיו יעשה וגו׳'‪ .‬ועתה צריביש אגו להודיעך סוד שגי מקראות‬
‫שקבעו הכמים אהד בראש התפלה ‪ .‬והוא אדני שפתי‪ .‬תפתה ‪ .‬והשני בסוף יהיו לרצון‬
‫אמרי פ י‪ .‬וצריך אתה לדעת כי הראשון הקבוע בראש התפלה הוא השער שבו נכנסים‬
‫בני עולם לבקש רהמים לפני י״י יתברך ‪ .‬וזהו אדני שפתי תפתה ‪ .‬ועל זה נאמר )‪:‬כ ‪-‬יח(‬
‫פתהו לי שערי צדק אבא בם אודה יה ‪ .‬וסוף התפלה ההגונה שהיא מתגברת ועולה‬
‫מספירה לספירה עד שמגעת עד הרצון שהוא דבוק בכתר ‪ .‬ולפיכך אמר בסוף יהיו לרצון‬
‫אמרי פי‪.‬־ וכשהתפלה מנעת למקום הרצון אז כל השערים למעלה ולמטה נפתהים לפניו ואין‬
‫שם מעכב ומונע על בקשתו ‪ ,‬שהרי בעולם הרהטים הוא ואז יפיק בל צרכיו ושאלותיו‬
‫ואין דבר עוטר לפניו שהרי ממקום הרצון הוא שואב ויכול להדש אותות ומופתים‬
‫חדשים כאילו באותה שעה נברא העולם ואין דבר עומד לפניו ‪ .‬וז״ש בני היי ומזוני לא‬
‫בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא לפי שהכל תלוי בעולם הרחמים שהוא‬
‫המקור ‪ .‬במקום הנקרא מזל ‪) .‬א( ואם תתבונן בענין זה תבין סוד חנה עד איזה מקום‬
‫עלתה תפלתה כשאמרה )שמיאל א א( ותדר נדר ותאמר יהו״ה צבאות אם ראה תראה בעני‬
‫אמתך ‪ .‬וכן תבין מכאן סוד תפלות כל הצדיקים שהתפללו והפיקו כל צרכיהם בדרך נסים‬
‫ונפלאות הוא שנכנסו בתפלתם עד עולם הרחמים שהוא המקום אשר משם נתהדש העולם ‪.‬‬
‫וכמו שנתחדש העולם ובל ברואיו מאותו המקום כך הצדיקים המתכוונים בתפלתם לאותו‬
‫המקום יכולים לחדש בעולם אותות ומופתים ולשנות מנהגו של עולם ‪ ,‬וזהו מקום הכטחון‬
‫הגמור וזהו סוד הרצון כי המניע למקום הרצון הרי הבל בידו לעשות כפי רצונו וחפצו‬
‫כמו שאמר רצון יריאיו יעשה ואת שדעתם ישמע ויושיעם ‪ .‬והמבין זה יוכל להתבונן כל‬
‫מקום שנאמר בתורה אותות ומופתים ונאולות ותשועות ושינוי מנהגו של עולם ‪ .‬ולפיכך‬
‫קבעו כסוף התפלה יהיו לרצון אמרי והוא סוד שאנו מתפללים יהיו לרצון כלומר שיתהדש‬
‫הדבר שאנו מתפללים עליו ממקור הרצון והמחשבה כמו שנתחדש העולם מאותו המקור ‪.‬‬
‫והמבין זה עליו נאמר )איינ י!( וטהר ידים יוסיף אומץ‪ .‬ודע כי כל הגיסים והנפלאות שנעשו בזמן‬
‫הנביאים או התנא‪.‬ים והא‪.‬מוראים כולם היו אפשריים כשהיו מגיעים בתפלתם עד מקור‬
‫הרצון ואותם חכמי הדורות שעברו שהיו חוששים לשינוי הרצון אם היו יודעים מהו‬
‫המקור הנקרא רצון לא היו חוששים לשינוי רצון )ב( לפי שהיודע מהו רצון יודע שאין‬
‫בו שינוי ‪ ,‬אבל כל הזוכה להגיע תפלתו עד המקור הזה יכול להפיק צרכיו מאין גבול‬
‫וזהו )יישלי ״( ויפק רצון מי״י כלומר ממציא וממשיך חפצו ממקור הרצון מאין סוף ‪ .‬והמבין‬
‫זה לא יקשה בעיניו שינוי הטבע וחידוש אותות ומופתים בעולם )ג( משל כשיש בחדר‬
‫בל מינים שבעולם כל מי שזוכה להיות המפתח בידו מפיק ממנו צרכיו ומה שינוי רצון‬
‫יש בזה ‪ .‬והספירה הזאת נקיא^ ‪) p D i y‬ד( בלומר עומק מחשבה ואל תטעה שתחשוב כי‬
‫י שפל ונמוך ‪ ,‬כי הכוונה בלשון עומק הוא מופלא‬ ‫דבר עומק במקום זה הוא דבר ^‬
‫ורחוק להשיגו כמו שנאמר )קהלי! י( רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו ‪ .‬וזהו סוד‬
‫)חהליס קל( ממעמקים קראתיך י״י בלומר מעומק המחשבה שהוא הרצון באין סוף וגבול‬
‫ועל‬
‫בסמוך ‪) :‬א( ואם חשבונן שבין הוד הנה ‪ .‬מבואי לעיל נשער ד' בכיאור עניין שאילה מי ם ‪) :‬ב( לני שהיודע‬
‫מה הוא רצון יודע שאין בו שינוי ‪ .‬כי כל ההוה בו היה זה שמיד ברצון הקדום רק שבעל הצדיק המשסלל והוציאו‬
‫משם בהחעוררושו כי כל הדברים צריכים בהשעוררוח השהשונים לשימולו עליהם ויצאו ממקורם כאשר ביארנו פעמים‬
‫וא"כ אין כאן שוס שינוי רצון ולא שינוי עבע וחידוש כי מה שהיה כמוס מקדם ברצון זה הוא שיהיה בבא זמנו‬
‫להחנלוש ‪ .‬פי׳ אין הדבר אלא )ג( נמשל החדר מלא כל מינים שבעולם ו ט' שמביא הרב ‪ ) :‬ד( כלומר עומק‬
‫מחבבה‬ ‫י‬
 ‫שער ט‬ ‫‪190‬‬
‫ועל ררך זה נאמר ב ס פ ר יצירה עומ״ק רום עוט״ק תהת הרי גילה כי לשון עומק הוא‬
‫בדבר שאין לו םוף וגבול ואינו לשון שפל לבד אלא כי כל דבר שהוא גבוה ונאמר כו■‬
‫לשון עומק הוא לשון מסייעו לגבהו ואומר שהוא גובה בלא שיעור לרוב גבהו ‪ .‬וכן כשאמר‬
‫בעניין שהוא למטה מסייעו לומר שהוא יורד למטה הרבה ‪ .‬פוף ידבר לשון עומק בכל מקום‬
‫שתמצאנו הוא מסייעו ללשון שהוא מוצא שנאמר עליו אם למעלה למעלה אם למטה למטה‬
‫אם לצדדים לצדדים ועל זה נאמר בס״י עומק רום עומק תהת עומק מזרה עומק מערב ‪ .‬וא״ב‬
‫התבונן מה שאמר ממעמקים קראתיך י״י כלומר מעומק הרצון שהיא אות ראשונה של שם‬
‫והיא הנקראת אות המהשבה במו שאגו עתידין לבאר בע״ה ‪ ,‬ולפיכך אמר )תללים ננ( מאד עמקו‬
‫סהשבותיך אמר לשון עומק במהשבה ‪ .‬והמבין זה יבין מה שאמר )חיוג יג( מגלה עמוקות מני‬
‫מחשבה‬ ‫‪,‬‬
‫הוא נלא עמיקת״א ומסהרתא והספירה הזאת נקראת‬ ‫)ר;'י?ל‪1,3‬‬
‫השך ואמר‬ ‫‪.‬‬
‫כלומר נקודה מחשבית )א( שהוא סוד התהלת התפשטות ההפץ באצילות הבריאה‬
‫וההמשכה • יזי היא ל ״ ד ל א ש ו נ ה של שם שהיא יו״ד )ב( נקודה מהשבית פנימית‬
‫בתומה ככתר עליון כלולה באין סוף ‪ .‬לפי שמן הנקודה הזאת ולמעלה הוא עולם הרחמים‬
‫הגמורים שאין לו סוף וק־ן וגבול ושיעור והיא מתפשטת בסוד רהבם ועמקם בדבוק הכתד‬
‫ועליה נאמר מאד עמקו מחשבותיך ‪ ,‬ואומר מחשבותיך לשון רבים הם סוד ל״ב נתיבות‬
‫המהשבה ואין טי שיוכל להתבונן בהם לפי שנקראים עומק רום כלומר מתפשטים מן הכתר‬
‫שהוא רום עליון ‪ ,‬ואין מי שיוכל להתבונן בהם זולתי כמי ששואב מים בדלי מבאר עמוק‬
‫שאין לו סוף והדולה אינו נכנם בעצמו בבאר לדלות אלא בדלי שואב מים מן הבאר ‪,‬‬
‫בך אין כל בריה יכולה להתבונן בסוד עומק המחשבה אלא על ידי הבינה שהיא בדמיון הדלי‬
‫שהיא נכנסת לשאוב מעומק באר המחשבה והדולה עומד מהוץ וסימן )משלי כ( מים עמוקים‬
‫עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה ‪ ,‬שאין דרך לדלות מים מעומק המחשבה אלא על ידי‬
‫תבוניה ‪ ,‬והמבין זה יתבונן מה שאמרנו למעלה שלא נכנס אדם לעולם לפנים מן הבינ׳ה‬
‫ואפילו מרע״ה ואם השיג כלום בב' הספירות העליונות חוצה להם עמד ושאב מהן על ידי‬
‫ספירת בינ״ה ‪ .‬ומה שאמר )קה־ה י( רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו מלת מ״י ביארנו‬
‫בשערים הקודמים •עמוק עמוק הן ב׳ ספירות עליונות הסתר והמחשבה שהיא דבקה בו לפי שאין‬
‫סוף וק־ן וגבול ושיעור לעולם הרחמים ואם ישיג המשיג בהם דבר לא ימצאנו אלא ע״י‬
‫הספירה הנקראת מ״י שהיא הבינה וזהו עמוק עמוק מ״י ימצאנו ‪ .‬ולשון מ״י הנני רומז )איו‪ 3‬צח(‬
‫מבטן מ״י יצא הקרח )ג( הקרה סוד ה׳ אחדונה דאקרישו מימוי)ד( מ״י נתן לשאלתא עד כאן‬
‫שאלתא מכאן ואילך כנותן אצבע בעין ‪) ,‬ה( )ההציס קי( מי ימלל גבורות י״י ‪) .‬ישעיה ״( מ״י ברא‬
‫אלה )ו( למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ אתה שואל)ש= » ( את מ״י נועץ ויבינהו ‪,‬‬
‫וסימן‬
‫מהשנה ‪ .‬פי' שאין השכל יכול להשיגו מרוב עומקו ‪ ) :‬א( שהוא סוד החחלס החפשנווח החפץ ‪ .‬כמו הנקודה שהיא‬
‫התתלת הקו ‪ ) :‬ב( נקודה מהשנית פנימית ‪ .‬פי' לא כמו שהיא ציורית אלא כנקודה במחשבח הדמיון וכן הוא נדר‬
‫הנקודה בכל מקום שהוא דבר שאינו מתחלק כלל ואפילו במחשבה לא מפני דקותה וקטנותה בלבד אלא מפני‬
‫שאינה ראויה לכך הואיל ואין שם מדה וגבול ושיעור ולא שום התפשטות ולא ממשות אפילו בכדי חלק א׳ מאלף‬
‫אפילו מכדי פי מחט כי המדה הזאת לפי קיצור השנחינו בה נקראת נקודה מחשבית וכל שכן בכתר שהוא למעלה‬
‫ממנה לכך דימוה לעוקן נקודה זאת וקראו עוקצה של יו״ד והחכמה דימוה ליו״ד עצמה שהיא כנקודה ‪) :‬ג( הקרח‬
‫סוד ה' אחרונה דאקרישו מימוי )במ״ס אין זה( ‪ .‬ופי' כי בה״א אחרונה נתקשר מימי הבינה ונתהוו לדין רפה כי‬
‫מבטן אימא עילאה יצאה אימא חתאה בסוד ה' ראשונה וה' אחרונה ומביא והולך מן הפסוקים המזכירים לשון מי‬
‫המורה על הבינה ‪ .‬ואומר כי ) ד( במ״י נתן לשאלתא ) ה( ובמי ימלל גבורות השם ולא משם והלאה ‪) :‬ו( למן‬
‫היום אשר ברא אלהים אדם על הארן ‪ .‬אלהים זה הבינה שבראה כל הדברים ורמז כי אליה השאלה ‪:‬‬
‫וסימן‬ ‫‪.‬‬
 ‫‪191‬‬ ‫צו‬ ‫שער ט‬
‫)א( וסימן)גמזתט!( אז ישיר משה ובני ישראל ‪) .‬י‪.‬הליפ צג( נכון כטאך מא״ז‪ ,‬והנגי רומז )ב( אהת‬
‫ואחת ‪ .‬אחת ושתים ‪ ,‬אהת ושלש ‪ .‬אחת וארבע ‪ ,‬אהת וחמש ‪ .‬אחת ושש ‪ .‬אחת ושבע ‪ .‬יצא‬
‫והניחו על כן הזהב ‪) .‬נ( כי יום כפורים הוא ‪ ,‬הוא יום כפורים ממש א״ז מלמעלה למטה‬
‫וא״ז מלמטה למעלה ‪ .‬וכהזאת יום הכפורים לא היה מתכוין להזות לא למעלה ולא למטה‬
‫)ד( אלא כמצליף ‪ .‬ושלמה צווח ואמר ביום שנקבעה שכינה כדבור ונקבעת במקומה למטה‬
‫)»לנים א ח( אז אמר שלמה י״י אמר לשכון בערפל בנה בניתי בית זבול לך ‪ .‬וסימן )ר‪1‬י‪ .‬ד(‬
‫כרחל וכלאה אשר כנו שתיהם את בית ישראל ‪ ,‬רחל ולאה ‪ ,‬שמטה ויובל ‪ ,‬ה״א עילאה וה“ א‬
‫תתאה ‪ .‬וצריכין אנו לעוררך על אשר אמרו רבותינו עלה במחשבה ולא אמרו ירד ‪ ,‬דע כי‬
‫סוד מה שאמר עלה במחשבה כלומר שהמחשבה העליונה הנקראת רצון באין נבול והיא‬
‫ספירה שנייה אינה מתנודדת לצאת חוץ לעולם הבינ״ה אלא המחשבה הזאת מתבודדת‬
‫והיא נאחזת בכת״ר עליון תמיד ‪ .‬ואם יצטרך המצטרך להפיק בה דבר עולה אליה על ידי‬
‫הבינ״ה הנכנסת להפיק ממנה אבל אין‪ .‬המחשכה יורדת למטה ‪ ,‬וכל הדברים ובל הנבראים‬
‫שנבראו כעולם )ה( הם כפי שעלו במחשבה כמו שאומר כתלמוד כך עלה במחשבה ‪.‬‬
‫ולפעמים שספירת מלכות מתרוממת ומתעלת עד שתעלה עד הבינה ונמצאת דבקה במהשבה‬
‫ונם כן אומרים עליה כך עלה במחשבה ‪) .‬ו( אבל לצפיית המרכבה אומרים לשון ירידה‬
‫בד״א ירד למרכבה ולשון ירד כי הצופה במרכבה נכנס למעלה רום עד מקום האור שממנו‬
‫מקבל שפע הצפייה )ז( וחוזר ויורד וצופה במרכבה ודברים אלו עמוקים עד מאד ‪ .‬ואם‬
‫תזכה עדיין בע״ה תשיג בהם עיקרים גדולים ‪ .‬סוף דבר לעולם אין המחשבה מתפרדת מן‬
‫הבתר והסוד בי אות אחת כוללת שתיהן היו״ד וקוצה והבן זה עד מאד ‪ .‬ואם זוכה הזוכה‬
‫לעלות עולה ע׳יי הבינה ‪ .‬וסוף דבר עלה במחשבה ולא עלה על המחשבה כי בל הדברים‬
‫שנבראו בעולם עלו כמחשבה ולא עלו על המחשבה לפי שאין מי שיוכל להכנם בה זולתי‬
‫מ״י)ביכה_( ‪ .‬ועתה הט אזנך ושמע מה שאפשר לך לשמוע בדבר זה ‪ .‬כל מקום שנאמר בו‬
‫עלה‬
‫) א( וסי׳ אז ישיר משה‪ .‬אז רמז לנינה עם י;ז׳ שלמשה ממנה ואומר כי עד הגינה הגיע משה נשירהו ולח למעלה ממנה‬
‫והולך ומרמז זה הסוד כמספר הזאנז של יוה״ש ‪ .‬שהכינה )ב( ארזת בשני עצמה מחקשרת עם ה ג' שעליה לאמנז ‪ .‬וזהו‬
‫אחת ואחת ואח״כ מתקשרת עם הז' שתחתיה וזהו אהת ושתים עם החסד ואחת ובלש עם הפסד וכן כולם ‪ .‬וזהו‬
‫סוד א״ז א' וז' מלמעלה למטה וכן א״ז מלמטה למעלה מלפות ונקשרת כיסוד וזהו אחת ואמת ואח״כ עד‬
‫האחרון עד שמתסנרת עם הכינה הכוללת השתים שעליה ‪ .‬ו א מ ר)ג( כי יום כפורים הוא ‪ .‬כולם כי מספר ההזאות‬
‫היו בזה האופן בו ביום מטעם כי יו״כ הוא שהיום עצמו רומז לכפורים ממש שהוא הבינה כנזכר במקומו בשער ח'‪.‬‬
‫ומ״ש יצא והניחו על כן הזהב לא מצאתיו ברוב הספרים ואולי טעות סופר הוא לרגילתו בל' הפייט שאמר‬
‫כן מיד אמר הזכרתו זה המספר ‪ .‬ונוכל לפרשו פי בזה המעשה רצה לחזור ולרמוז על המלכות בפני עצמה כי אף‬
‫אם נרמזה דרך כלל צריך לרמזה נ״כ לעצמה כדינה כמבואר בספר המערכת בסוף שער ההריסה ופן הזהב רומז‬
‫אליה כי היא הכנה אשר נטעה ימינו וזהב נוטה לאדמימות ממה״ד ‪ ) :‬ר( אלא כמצליף ‪ .‬פי' שלא‪-‬היה מתכוין שתהא‬
‫אחת למעלה בחודה של פרכת העליון והשבע למטה מאמצעותה אלא ראשונה נתן תחלה כלפי מעלה והשבע תחתיה‬
‫זו למטה מזו כל שמונה הזאוח כמצליף כמנגדא ‪ .‬פי׳ כשליח ב״ד המכה ברצועה זו למטה מזו שחינו מכה במקום‬
‫אחד וכן הוא סדר הספירות ‪ ) :‬ה( הס כפי שעלו במחשבה‪ .‬פירוש כפי שעלו אליה הפועלים שהם הבינה והמלכות‬
‫להפיק רצון ממנה לפעול הפעולה או הבריאה הצריכה ‪) :‬ו( אבל צפיית המרכבה ‪ .‬פי׳ הרוצה להשיג ולידע‬
‫בענייני מעשה המרכבה אמר לשון ירידה ‪) :‬ז( ומוזר ויורד וצופה במרכבה ‪ .‬פירוש שחוזר ויורד בצפייתו מלמעלה‬
‫למסה כדמיון הרוצה לראות כל ענייני עיר גדולה שצריך לעלות למגדל גבוה ולצפות ממנה ולמטה אבל למעלה מן‬
‫המחשבה אין אדם יכול לעלות לקבל שפע אורו עד שיראנה למסה ממנה כי אפילו מרע״ה לא הגיע לקבל שסע‬
‫צפייתו אלא עד הבינה ומאורה האיר עיניו לצפות במרכבה לשער דבר באין לו גבול דאף שגם הספירות האמרות‬
‫אין שם גבול ושיעור מ״מ יש קצת בהם חפיסת הדעת משא׳כ בזו שאין בה נבול כלל להתפסת השכל שהוא דבר‬
 ‫שער ט‬ ‫‪192‬‬
‫עלה במחשבה הוא לשון שתוק כי השערים ננעלו לפניך בדבר זה שהדי סתום וחתוש‬
‫כחדר העליון שאין כל בריה יבולה ליכנם בה והוא הדר המהשבה העמוקה הנקראת רצון‬
‫באין גבול לבן בלום פיך מלדבר ‪ .‬וזהו שאמר בענין רבי עקיבא בענין מראית משה רבינו‬
‫עליו השלום כשראה שהיו ם־רקין את כשרו ואמר זו תורה וזו שירה אמר לו שתוק שב ­‬
‫עלה כמחשבה בלומר שאלתך אינה במקום שתובל להשיג בה דבר אלא שתוק ומה טעם‬
‫שהרי בך עלה במהשבה ‪ .‬הרי היא במקום שאינך יכי־ל לעלות לה וגם היא אין דרבה לרדת‬
‫ממקומה ולצאת ולהגיע אליך לפי שהיא דבקה בעולם הרתמים בכתר עליון ואם כן שתוק ‪.‬‬
‫עתה מסרנו בידך כלל גדול לבל מקום שתמצא כך עלה במתשבה כי הדברים סתומים ואין‬
‫כל בריח יכולה להתבונן בהם לפי שהמחשבה אין בה צפייה כלל ‪ ,‬ולפי שאין דרך להכגם‬
‫אליה ואין לה תכלית וסוף וא״כ היאך יבול מי שיש לו גבול לשער דבר שאין לו נבול על‬
‫כיוצא בזה נאמר )המי‪: :‬ר( מאד עמקו מחשבותיך ‪ .‬ובדבר זה נאחז עגין רשע וטוב לו‬
‫צדיק ורע לו ‪ .‬ישתבח בעל הרצון אשר לא יושג תכלית כוונתו וחכמתו וכמו שאמרנו‬
‫בענין רבי עקיבא שתוק כך עלה במחשבה ‪ .‬וסימן הדבר בזה המזמור מה גדלו מעשיך ה׳‬
‫מאד עמקו מחשבותיך ‪ .‬איש בער לא ידע וגו׳ ‪ .‬בפרוה רשעים וגו׳ ‪ ,‬ומה טעם ואתה‬
‫מרום לעולם י״י ‪ .‬כלומר ברום המחשבה דבר זה ואין מי שיוכל להגיע לדבר שהרי בך‬
‫עלה במחשבה ‪ .‬ואע״פ שאין כה באדם להשיג בדבר צפיית המחשבה הצדיקים יש להם‬
‫קבלה לשמע אזן ‪ .‬לפיכך אמר בקמים עלי מרעים תשמענה אזני צדיק כתמר יפרה הרי‬
‫הכל מבואר ברמזים ‪) ,‬א( וזהו מה ששאל מרע׳׳ה להשיג הדבר בצפיית המחשבה ונעלם‬
‫ממנו והיתה התשובה אליו )ב( )‪:‬״יס לג( וחנותי את אשר אחון ורהמתי את אשר ארחם ‪ .‬ואין‬
‫דבר זה ידוע לשום נברא ‪ .‬ואל זה רמז הבתוי )קהלי‪ :‬מ( רבות עשית אתה י״י אלהי נפלאותיך‬
‫ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר ‪ .‬ובבל מקום שאתה מוצא‬
‫לשון נפלאות הוא דבר מכוסה מן הבריות ואין ידוע לזולתו יתברך ‪ .‬ועל זה כתיב )שס קלו(‬
‫לעושה נפלאות גדולות לבדו בודאי ועל זה בתיב )איוג ״נ( נפלאות ממני ולא אדע והמלאך אמר‬
‫למנוח )שושי‪-‬״ב י ג ( למה זה תשאל לשמי והוא פלאי)ג( בלומר אין לי שם קבוע אלא במחשבה‬
‫)‪:‬מות ' ‪ -‬י י ( נורא תהלות עושה פלא ‪ ) .‬י ‪ :‬ע י כ ע ז ( פלא עצות מרחוק ואפילו במה שיש כה באדם להשיגו‬
‫בזמן שהיא נעלם ממנו נקרא בלשון פלא ‪) .‬לכרית יי( כי יפלא ממך דבר למשפט ‪) ,‬יבשי? נש(‬
‫הנגי יובף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה הבמ״ת חבמי״ו ובינ׳ת נבוניו תסתתר‬
‫)הפלא ופלא( ‪ ,‬ועל כיוצא בזה נאמר )תלל־ש צל( מאד עמקו מחשבותיך בפסוק זה רמז לחכמ״ה‬
‫ובינ״ה הסל אמור כבר ובפסוק זה נאהז סוד צדיק ורע לו רשע וטוב לו ‪ ,‬והספירה הזאת‬
‫נקראת י ל א ה כלומר המגיע לחשוב במקום העליון והעמוק הזה הרי יש לו ליראה ולפחד‬
‫פן יתבהלו מחשבותיו לרו־ן ולהרהר יותר מן השיעור הראוי ‪ .‬ועל זה נאמר בספר יצירה בלום‬
‫פיך מלדבר ולבך מלהרהר אם רץ לבך שוב למקום החזירהו למקומו כי המקום הזה מקום היראה‬
‫והפחד להשב ענינו ועומקו ויעקב כשהגיע למקום זה הנקרא י״ש נתיירא ונתפחד ואמר )נראשיס נח(‬
‫אכן יש י״י במקום הזה ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה ‪.‬־ואע״פ שספירת תפארת נקראת‬
‫נורא הוא מפני שהיא עולה למעלה רום ונאחזת בכתר בסוד הרצון שהוא סוד היראה ‪ .‬ומשה‬
‫ג״כ‬
‫שיש לו נבול כמו שש־רשהי למעלה נס כן בכינוי רצון ‪ ) :‬א( וזהו מה ששאל מרעיה להשיג הדבר בצפייה המחשבה ‪.‬‬
‫באומרו הראני נא אח כבודך ‪) :‬ב( וחנותי אה אשר אחון ‪ .‬כלומר ברצוני הפשוט שאין דרך וענין לשום נברא‬
‫לדבר בו דבר ‪) :‬נ( כלומר אין לי שם קבוע אלא במחשבה ‪ .‬כלומר כפי רצון המחשבה בפעולתו ‪:‬‬
‫וננש‬ ‫״‬
 ‫‪193‬‬ ‫צז‬ ‫שער ט‬
‫ג״ב נאמר בו )‪»:‬וח ג( כי ירא מהביט בעומק מחשבתו ונתן גבול למחשבתו ‪ .‬ואשרי מי‬
‫שהגיע למעלת היראה במרע״ה ‪ ,‬וכשבא י״י לגלות לישראל סתרי מצפוניו בשערי בינ״ה‬
‫במתן תורה הזהירם שלא יביטו‪ .‬אל העומק ההוא ר׳ל שלא ישוטו מהשבותם להרהר בעומק‬
‫המחשבה שאין לה גבול ושייראו מגשת אליו וכן עשו שנאמר )‪:‬מות כ( ויעמוד העם מרהוק‬
‫ומשה נגש אל הערפל ‪ ,‬ודע כי כל ישראל שעמדו בסיני מעלות ושיעורים היו להשגותיהם‬
‫כפי שנרמז בפסוק )‪ =:‬כי( ואל משה אמר עלה אל י״י )א( ונגש משה לבדו אל י״י והם לא‬
‫ינ שו‪ .‬ולפי שיש כמה מעלות בהתפשטות המחשבה בספירת הרצון אמר להם שיגיע כל‬
‫אחד לגבול הראוי לו וזיש להם מרע״ה )‪:‬ס נ( כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור‬
‫תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו ‪ .‬הנני מפרש שני הפסוקים ברמזים ‪ .‬לבעבור נסות‬
‫אתכם ‪ ,‬בא לנסותם בכה מה שסובלים כמו שאמר כי לבעבור נס״ת אתכם בא האלהים‬
‫כאדם המנסה חרב כמה כהו לחתוך ‪ ,‬כך נסה אתבס האלהים כשנתגלה עליכם כדי שתנסו‬
‫עצמכם לראות כמה כחכס להסתכל בגדולתו ובעוצם השגתו ‪ .‬וכשבאתם לנסיון ברחתם‬
‫ואמרתם שאין בבם כה לעמוד במראה הגדול הזה כאמרו)לנריש ה( ותקרבון אלי כולכם וגר‬
‫ועתה למה נמות )ב( כי תאכלנו האש הגדולה וגר‪ . .‬וא״ב מאחר שבא לנסות אתכם שתראו‬
‫כמה אתם יכולים לסבול מכה השגתו ולא יכולתם לסבול מראה כבודו ‪ .‬מכאן ואילך יש‬
‫לכם להתלבש יראה ופחד מלהרהר ולחשוב כמה שאינכם יבולים להסתכל בו שהרי באתם‬
‫לידי נסיון באותו דבר וביחתס ממנו לגודל תקפו וגדולתו ‪ .‬ולפיכך לבעבור נסות אתכם‬
‫בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו מכאן ואילך שתהיו יראים‬
‫להרהר בגודל השגתו ולהכנם לפנים ממחיצה שלכם פן תהטאו לשמים ותתחייבו כליה‪.‬‬
‫וזהו פי׳ ובעבור תהיה יראתו על פניכם ומאחר שעמדתם בנסיון ויראתם מפגי האש‬
‫ואמרתם לי ועתה למה נמות לפיכך מכאן ולהבא תהיה יראתו על פניכם שלא תסתכלו‬
‫חוץ לגבול הראוי להשגתכם ‪ .‬וא״ב התבונן בכל מקום שתמצא לשון יראה רומז בספירה‬
‫הזאת שהיא מקום היראה כלומר שאין כח להתבונן במחשבה בו )ג( לפי שאין לו גבול‬
‫ושיעור ‪ .‬והנני רומז )איוב כח( ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינ׳ה ‪_.‬ואהרים‬
‫רבים ‪ ,‬כי חבמ״ה וביג״ה רמוזים בפסוק הזה ‪ ,‬וכן )משלי ”( עקב ענוה יראת י״י הענוה היא‬
‫סוד הכתר שהוא קוצו של י' ועקב הקוץ הוא אות היו״ד ‪ ,‬ונאמר בפסוק אהר )ד( )תהליש‬
‫קיא( ראשית חכמה יראת י״י )עיין בפרדם הקדוש( מה שעשתה הכמה עטרת לראשה עשתה‬
‫ענוה עקב לסוליתה ‪ ,‬כל זה בסוד אלו שתי הספירות הכתר והחכמה וע^תיהן■ בסוד יו״ר‬
‫שהרי בה נכללין הענוה והחכמה ‪ ,‬והיראה נאהזת בין שתיהן הוא מקום החיבור והדביק‬
‫הרי אלו שני פסוקים מבוארים היטב ‪ .‬והפסוק השלישי הן יראת אדני היא חכמה כי‬
‫היראה היא המעלה הגדולה במעלות ‪ .‬וא״ת והרי העובד מאהבה גדול מהעובד'מיראה ‪ .‬דע‬
‫כי האהבה והיראה הדבקים בעבודה הן ענין אחד כי היראה יש לה שתי פנים ‪ ,‬יש יראה‬
‫חיצונית ויש יראה פנימית ‪ ,‬יראה היצונית בעוד אשר לא השיג האדם גדולת י״י יתברך‬
‫והוא‬
‫) א( וננש משה לנדו אל י״י והס לא ינשו ‪ .‬הרי שהיה להם שיעורים אב"פ פנארר להם עלה אל י״י אסה ואהרן‬
‫נדש ונו׳ ; )ב( כי חאכלנו האש הנדולה ‪ .‬סי' שהיו יראים מפני מה״ד לשלור מחשבחם משם ולהלאה שלא היו‬
‫יכולים לסבול הפח החזק והזוהר הנדול והע נרהעיס לאחוריהם מפני שריפה אש אוכלה ‪) :‬נ( לאי שאין לה נכול‬
‫ושיעור ‪ .‬פירוש אין לה נבול ושיעור לחפיסה מחשבה האדם בה כמו שפירשהי למעלה בכינוי רצון ולכך יש לו‬
‫לירא משלוח בה מחשבתו ‪ .‬ונאמר ) ד( ראשיה חכמה יראה ה' ‪ ,‬פירוש ראשיה חכמה החחחונה היא יראת י״י או‬
‫ר״ל ראשיה חכמה העליונה כי היראה בין שניהם כמו שאמר בסמוך שהוא מקום הדבוק והחיבור בין שניהם ‪:‬‬
‫ונדולה‬
 ‫שער ט‬ ‫‪194‬‬
‫והוא עובד מיראה העונש והימורים והיא יראה היצונית והרי הוא כמי שמונע עצמו‬
‫מלהרוג או לגנוב מיראתו שמא יהרגו אותו והנה היראה הזאת איננה ודאית מ״מ היא‬
‫כוונה טובה ‪ .‬אעפ״ב יש יראה פנימית גדולה מזו והיא היראה הבאה על דרך ההשגה כיצד‬
‫אם זכה אדם להשיג מגדולת הבורא יתברך ועוצם נוראותיו והטובות והמעלות ומיני שפ;;‬
‫והברכות האדוקות בעוצם השגתו ומעלתו ‪ .‬כשמכיר מעלתו יכיר גרעון גופו שהוא רמה‬
‫ותולעה אז יפהד האדם וירא מלמרוד במלך גדול כמוהו ויאמר מי הביאני עד הלום להכיר‬
‫ולהביט מלך גדול ונורא מלך מלכי המלכים הקב״ה בהיותי בריה שפלה ונקלה וגבזה ‪ /‬מה‬
‫אגי ‪ ,‬מה היי ‪ ,‬להיותי ראוי לגודל מעלת מקום זה ונמצא שהוא ירא שמא לא יהיה הגון‬
‫להתקבל בהיכל מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ‪ .‬ונמצא בסבה זו משתדל ומתקן עצמו‬
‫ומזרז נשמתו ומייפה אותה אולי ימצא הן בעיני י״׳י יתברך ויקבלהו לשמש בהיכל המלך ‪.‬‬
‫והנה בהיות האדם דבק ביראה זו נמצאת עצמו קשורה ומעלתו שומר גופו ונשמתו שלא‬
‫יפול בהם מום ונמצא שיתקן גופו ויטהר נשמתו ויזקק טוהותיו בדי שימצא הן בעיני‬
‫אלהים חיים ‪ .‬וזו היא היראה שנאמר באברהם אחר עשר נסיונות שנתנסה בהן וכולן‬
‫קבלם מאהבה ‪ .‬שנאמר )כיאכיי‪ .‬כר( עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה וזו היא המעלה שאין‬
‫למעלה הימנה )א( וגדולה היא מאהבה וזו היא מדת היראה הדבקה בספירת אות י' שהיא‬
‫סוד הרצון והמחשבה ‪ .‬ואהר שהודענוך זה יש לך להתבונן סוד היראה החיצונית וסוד‬
‫היראה הפנימית ‪ ,‬יראה■ חיצונית היא המונע עצמו מן העבירות ליראת תוקף העונש אבל‬
‫לא יהיה דבק במצות עשה אותן שאין בהן עונש ‪ ,‬ויראה פנימית היא אשר חושק לקיים‬
‫מצות עשה כדי לקיים מאמר בוראו ‪ .‬אבל להרחיק עצמו מן העבירות הוא נקל בעיניו ‪.‬‬
‫ולפיכך ימסור עצמו וממונו ואשתו ובניו לעבודתו של מלך וכל זה מרוב התדבקותו בשם‬
‫יתברך ‪ ,‬והנה הוא סוד)־נייה כח( והלכת בדרכיו ומה שדרשו בו מה הוא חנון אף אתה היה חנון‬
‫מה הוא רחום אף אתה היה רחום כלומר הרגל עצמך להתקשט בתבשיטין הנהוגים בבית‬
‫המלך כדי שתהיה ראוי להכנס בהיכלו ולשמש לפניו ‪ .‬שאילו לא תלבש אותן המלבושים‬
‫ואותן התבשיטין לא יקבלוך בבית המלך ‪ .‬ומה הן התכשיטין הן כל מצות עשה למיניהן ‪.‬‬
‫וזהו סוד והלכת בדרכיו ‪ .‬וסוד )ייקיא יט( קדושים תהיו ‪ .‬וזהו סוד יראה פנימית ‪ .‬ואותה‬
‫ירש אברהם בעקדה שהיא למעלה מן ' האהבה שהרי עבודתו של אברהם ע״י אהבה היתה‬
‫תמיד כאומרו )י‪:‬טפ ״‪ (-‬אברהם אוהבי אהובי לא נאמר אלא אוהבי )ב( ואומף )מכלי ה(‬
‫להנחיל אוהבי יש ‪ .‬וזהו העולם שהיה חזקיה מתירא שלא יזכה לו כמו שאמר )ישעיה לח(‬
‫אמרתי לא ‪-‬אראה יה יה בארין החיים ‪ .‬וא'כ שמור הכללים הגדולים שאמרנו לך ‪ ,‬בדרך זה‬
‫יראה היצוגית אהבה למעלה ממנה ‪ ,‬יראה פנימית עולה למעלה מן האהבה ‪ .‬לפיכך אלהי‬
‫אברהם הוא סוד יראה פנימית שהיא סוד חכמה אשר משם יניקת מדתו שהיא הגדול״ה‬
‫ובשעת העקדה בא להדבק בה כמו שנאמר )ניחשיח כר( כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה‬
‫וזהו שאמר אלהים לפי שאין נכנסים למדה זו כי אם )ג( על ידי נסיון שהוא על ידי‬
‫אלהים ולפיכך נקראת יראה שמא לא יצא מן הדין להכנס להיוהנסיון על ידי אלהים זש״ה‬
‫באברהם )ניא‪:‬יה כר( והאלהים נסה את אברהם ‪ .‬ובמעמד הר כיני)‪:‬מוח כ( לבעבור נסות‬
‫אתכם בא האלהים ‪ .‬עתה פקה עיניך והתבונן בכל מקום שתמצא בתורה יראה לאיזה‬
‫צד‬
‫) א( וגדולה היא מאהבה‪ .‬כי האהבה היא דביקה נהסירח החסד ‪ ' :‬כ ( ואומר להנחיל חוהגי יש ‪ .‬פירוש שע״י‬
‫זה זכה לנחול כל מחנוה יש כמבואר לעיל בכמוי יש ובסחלס בער ז' ‪) :‬ג( אלא ע״י נסיון שהוא ע״י אלהים ‪ .‬כי‬
‫הוא‬
 ‫‪195‬‬ ‫צח‬ ‫שער ט‬
‫צד הוא נוטה ‪ ,‬אם לצד יראה חיצונית שכה נקשרים כל מיני עונשים ומכות ונגעים ‪ .‬אם לצד‬
‫יראה פנימית שבה נקשרים כל מיני שפע ואצילות כרכה״והיים ‪ .‬והמבין עיקר זה יבין מעלת‬
‫אברהם אבינו ע״ה וסוד )־‪ ='-‬י־־■׳( יראת י יי טהורה עומדת לעד ‪ ,‬וכור ) ‪ : :‬ניג( אשרי איש ירא את ה׳‬
‫במצותיו הפץ מאד ‪ .‬וסוד)‪:‬ס י ״( אשרי בל ירא י״י ההולך בדרכיו כי פי׳ הפסוק מאחר שאמר אשרי‬
‫בל ירא י״י מאי ההולך בדרכיו כלומר יראה שאנו אומרים במקום זה היא סוד יראה פנימית שהוא‬
‫ההולך בדרכיו שהוא סוד במצותיו חפ*ן מאד וסוד רהלבת בדרכיו ‪ .‬ולפיכך פתה בשני פסוקים אלו‬
‫באשרי לפי שהיא פרשה הביבה וכמה עיקרים גדולים תלויין במקום זה והתבונן בבל הפסוקים‬
‫שנאמר בהן יראה ‪ .‬והספירה הזאת נקראת בתורה ע ף ״ כלומר התהלת התפשטות המחשבה‬
‫וזהו המעיין והמקור אשר ממנו‬ ‫והמקור אשר משם נתגלו כל הספירות מכתר עליון ^‬
‫נמצאים בל הנמצאים בהתגלות הספירות מכתר עליון ‪) .‬א( ולשון עדן הוא לשון מקור אשר ממנו‬
‫נמשך הדבר ‪ .‬והסוד )כי‪-‬ייז נ( ונהר יוצא מעדן כלומר ■נהר יוצא מן המקור והמעיין שזהו‬
‫לשון עדן כענין שרה כשנפסק ממנה המקור והזרה לה אמרה אהרי בלותי היתד‪ ,‬לי עדנה‬
‫שנתחדש לי המקור ‪) .‬כ( וכבר ביארנו ונה״י יוצא מעדן זה בינ״ה ‪ ,‬יוצא מעדן יוצא מן החכמה‬
‫שהוא סוד המקור הנמשך מכתר עליון ‪ .‬להשקות את הגן להשקות ספירת מלכו״ת ‪.‬‬
‫והבינ״ה שהיא סוד הנהר משקה המלכות שהיא הגן באמצעות ו׳ ספירות גדולה גבורה‬
‫תפארת נצח הוד יסוד שהוא סוד ו' שכין אות ה׳ ראשונה של שם לה׳ אחרונה ‪ .‬וממלכות‬
‫ולמטה הוא עולם הפירוד )כיין בהמגי־ דך יא( והיה לד׳ ראשים סוד ד׳ מהנות שכינה‪,‬‬
‫ר‪,‬מתפרדות מסוד עולם הייתד שד‪,‬וא סוד )ג( ארבע אותיות ביהוד וד׳ ראשים בפירוד ‪.‬‬
‫ועתד‪ ,‬צריכים אנולהודיעך מה שנאמר בתורה )שם( ויטע ה׳ אלהים גן בעדן מקדם ‪ .‬וכי‬
‫היאך אפשר זה )ד( והרי אנו אומרים שהוא סוד עולם הכתר שהוא סוד עולם המהשבד‪,‬‬
‫שלא ראהו עין מעולם והיאך תאמר שהגן נטוע כעדן ‪) .‬ה( ועוד הרי רבותינו ז״ל גלו הדבר‬
‫בפרק אין עומדין )ו( א״ר יהושע בן לוי מאי עין לא ראתה זה יין המשומר בענביו‬
‫מששת ימי בראשית ‪ .‬רשכ״ל אומר זה עדן שלא ראתד‪ ,‬עין מעולם ‪ .‬וא״ת אדם היכן היה‬
‫דר בגן וא״ת גן זה עדן ת׳׳ל ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן עכ׳ל ‪ .‬התכונן כמה גלו ז״ל‬
‫במקום זה •לומר כי עדן להוד וגן להוד ‪ ,‬וא״כ היאך יתיישב פשוטו של מקרא שהרי לא‬
‫גמרו לפרש בתלמוד ‪ .‬והנני רומז ויטע ה׳ אלהים גן בעדן נטע שרשי הגן שהוא סוד ספירת‬
‫המלכות בעדן‪ ,‬שהיא סוד ראשית המחשבד‪ ,‬שד‪,‬יא סוד הכמה בראש והכמה בסוף שהכל‬
‫יהוד אחד )ז( וזהו סוד הנטיעה ‪ .‬כיצד ה' אחרונד‪ ,‬של שם נטיעותיה הולכות באות וא״ו‬
‫ומשם מתפשטות והולכות עד אות ה׳ ראשונה ומשם יונקות מאות יו״ד )נודע סביוד הנעלם‬
‫ו"ד‬ ‫י‬
‫הוא האומר נשב ונדון אם זה האיש ראוי למעלה ועובה זו כמבואר למעלה בכער ו׳ בכינוי יצפון מחוך כך בא‬
‫לידי נסיון ‪ ) :‬א( ול־ון עדן הוא לשון מקור‪ .‬בלשון יון מקור הוא עדן ‪) :‬ב( וכבר ביארנו ‪ .‬היינו לעיל בחחלח שע״ח ;‬
‫)ג( ד׳ אותיות ביחוד כו' ‪ .‬פי' ד' אותיות הש״י שהם רומזים ליר‪.‬וד הססירוח כנגדן יצאו אלו הד' ראשים בעולם‬
‫הפירוד כנגד ד׳ רוחות העולם כאשר נתבאר בחסלת שע״א ; ) ד( והלא עדן אנו אומרים שהוא הוד עולם הכתר ‪.‬‬
‫כי הוא מהג׳ עליונות שהם עולם הכתר ‪) :‬ד‪ (,‬ועוד הרי רז״ל גלו הדבר ‪ .‬פי׳ גלו כי העדן והנן הם שני‬
‫מעלו־ גן לחוד ועדן לחוד ‪) :‬ו( אמר ר׳ יהושע ב״ל זה יין המשומר בענפיו ‪ .‬פי' שבינה נקרא כך כי הוא משומר‬
‫מענביו כתר וחכמה אשר נמשכה משם ומשומר מלשון משמרת ועין לא ראתה להשיגה כולה כי היא משומרת מששת‬
‫ימי בראשית שלפניה ואין בהשגחה רק מעט על ידי השביעית שהיא שבח דוגמתה ויורה ג״כ משומר מלשון משמרת‬
‫ממש ונקרא יין מפני היותה קצת דין ונם הפחד והעטרת נקראו יין לטעם זה ועוד מפני כי ע״י נחפשטו ונתגלו‬
‫כל הדברים שהיו כמוסים בסוד וחשאי למעלה כמו שהיין משמח והוא סבה להתפשטות הקול והדבור ועליו אמר‬
‫ישעיה צווחה על היין וכענין שאז״ל נכנס יין יצא סוד ר׳ל סוד הכמוס למעלה ‪) :‬ז( וזהו ‪-‬סוד הנטיעה ‪ .‬ששורשו במקום‬
‫אחד‬ ‫■‬
 ‫שער ט‬ ‫‪196‬‬
‫ו׳ד והוא ח״ע( שהיא אות ראשונה של שם ‪ ,‬וזהו סוד ויטע י״י אלהים גן בעדן שזהו סוד‬
‫גדול כמום והתום בד׳ אותיות של שם‪ .‬וכל זה מאיזה מקום נמשך ‪ ,‬מקדם ‪ ,‬זהו סוד קוצו עזל‬
‫יו״ד ‪ .‬אשרי היודע לכוין הדרך בסדר מטע הגן מהוד ספירת המלכות עד ספירת ההבמה שזהו‬
‫סוד היהוד השלם האמתי)א()יבעיה ס( נצר מטעי מעשה ידי להתפאר אם תכין מה שרמזנו תכין‬
‫שהפסוק מתיישב על פשוטו ומה שדרשו ז״ל עליו מתיישב על עדן לא ראתה עין והנהר‬
‫יוצא ממנו להשקות את הגן האמת כי כן הוא ואדם היה דר בנן לא בעדן ‪) .‬ב( והטעם עין‬
‫לא ראתה עכב במה דברים בבריאה ‪ .‬ואם תזכה תקבל מפה אל פה קבלות עמוקות וסתומות‬
‫בהם שרמזנו במלת עדן‪ .‬כי הדברים שכתבנו בדמיון רמזים הם ‪ .‬וכבר רמזו ז״ל בב״ר עקרים‬
‫גדולים בדבר זה ‪ ,‬וצריך אתה להתבונן כי יש פסוק אחד מוקשה עוד והוא מה שאמר )יחוקאל נח(‬
‫בעדן גן אלהים היית שמורה שעדן הוא הגן הנני מתיר קשרי הספיקות‪) ,‬ג( היר״ם מלך צור‬
‫עלה בתחילת המהשבה שהוא עדן והוא ענ״ב )נ' כ״ש כי שם יין המשומר בענביו( )ד( וזהו‬
‫ענין נסתר בכמה דברים בבריאה )ה()כראשי״ לי( ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום וזהו)ו( סוד‬
‫בעדן גן אלהים היית משעלית במחשבה שהוא עדן יצאת דרך שרשי נטיעות הגן)ז( ונקבעת‬
‫במקום שנקבעת ‪ .‬ואם תזכה תשמע קבלות עצומות בדבד זה מפה אל פה דברים שהם‬
‫כבשונו של עולם‪ .‬והנני רומז לך )ח( דרך נטיעות הגן ב עדן) ט( )תהלים לי( ירויון מדשן ביתך ונה״ל‬
‫עדניך תשקם ‪ .‬דע והאמן כי יש עדן לפנים מעדן שהוא מקור כל המקורות וזהו סוד סתר‬
‫הכתר אין סוף לעמקו והבל בדבוק אחד שלם וביחוד ‪ .‬והספירה הזאת )י( היא אות יו״ד אות‬
‫ראשונה‬
‫אחד ונופו נוסה גמקום אהר כן היא העמרה היא כחסילה המסשכה ונסוף המעשה דוגמה הולד שראשו למעלה‬
‫ובהולדו מהפך ראשו למסה וזהו חכמה בראש חכמה שסוף ‪ ) :‬א( נצר מעעי מעשת ידי להתפאר ‪ .‬פי' הנוצר‬
‫והיודע לכוין דרך הנטיעה דרך התפארת שהוא סוד הוא״ו הנה זה מתפאר למעלה ומתפאר למסה ‪ ) :‬ב( והטעם‬
‫עין לא ראתה ‪ .‬פי׳ ולכך אין לומר שהנן הוא העדן ממש ושהאדם דר בו כי עין לא ראתה אותו ‪) :‬נ( ח־רם‬
‫מלך צור עלה בתחילת המחשבה שהוא עדן ‪ .‬כי פרשה זו נאמר עליו על שעשה עצמו אלוה ואמר אל אני מושב אלהים‬
‫ישבתי כי עשה לו בתחבולה כדמות ד׳ )נ׳ ז'( רקיעים וכסא כמו שדרז״ל בס' חלק וישב עליהם כאשר ראה‬
‫חירם ממשלתם ותיקונם של ישראל ירא פן ישאר להם אותו הכח ויהיו השרים ואומותיהם נכנעים תמיד תחחס‬
‫חשב בחכמתו לקטרג עליהם ולהטעות אותם כדי להוציאם מתחת ממשלת העטרת ועלה במחשבתו בכח עד תחילת‬
‫המחשבה שהוא עדן מקום שרשי הנן עד תחילת הנביעה היורדת בעטרת לישראל וביקש לעקור אח הכל ולנוסעו‬
‫במחשבה חיצונה אשר לו להגביר בכחוח הטומאה ולסלקה מכל השבעה שעליה ולהעמידה בז׳ היכלות הטומאה‬
‫כדי שיהיו הס המושלים וישראל תחתס‪ .‬והיינו ז׳ רקיעים שתיקן ושעשה אלוה בעצמו שתפס אומנות אלוה להמשיך‬
‫דרך השפע למקום אחר ולקלקל צינורות שבע הבניין ממקור נביעחם שהוא העדן כמו שאמר ונהר יוצא מעדן וכל‬
‫זה עשה ויכול להם בקטרוגו כי היו ישראל אז עע״ז ודרך נחש עלי צור כמו שפירש למעלה בחחלח השער ונם‬
‫ה סעה אותם אחריו בחכמתו כעניין חוה שנתפתתה לנחש ואדם לחוה ובזה הוסיף לעכב כמה דברים טובים שהיו‬
‫מוכנים בבריאת לבא עדיין בעולם כמו שעכבו ג״כ אדם וחוה ‪ ) :‬ר( וזהו סוד נסחר בכמה דברים בבריאה ‪.‬‬
‫שיכולים אלו הכחות לעכב ולנזול אותם ‪ .‬בסוד ) ה( ואלה המלכים אשר מלכו באדום ‪ .‬כי בכוונת תחילת הבריאה‬
‫היתה להיות אלו המלכים עומדים אחורי אצילות הסהרה לפני מלך מלך לבני ישראל כאשר עלה בתחילת המחשבה‬
‫לברוא אח העולם בדין הועמדו לארוב במסהרים משיחטאו בניו שיוכלו לחטוף ולגזול הטובה שהיחה מוכנת להיטיב‬
‫להם כמו שהארכתי בשער א׳ בכנוי באר שבע ‪ .‬וע״ז )ו( הסוד אמר בעדן גן אלהים היית ‪ .‬שהיה מחשבתו בעדן‬
‫ובנן כאחד שכיון לצאת דרך שרשיו ולקובעם במקום אחר ויכול להם ‪ .‬וזהו אומרו )ז( ונקבעת במקום שנקבעת ‪.‬‬
‫כלומר בדרך לא נכין ‪ .‬וחזר ורמז זה בדרך כלל באומרו ) ח( דרך נסיעות הגן בעדן ‪ .‬כלומר דרך נטעי שרשי‬
‫הנן שהיא ספירת המלכות בעדן שהוא סוד ראשית המחשבה שהיא החכמה כמו שביאר למעלה וא״כ מצד זה הנה‬
‫הגן מעדן ולכך אין להקשות אף אם נראה פעמים פסוקים יורו לנו שהעדן הוא הנן או הנן הוא העדן או שהם‬
‫ב' דברים ‪ .‬ומרמז עוד כזה ) ט( ירויון מדשן ביתך ‪ .‬שהיא העטרח כי נחל עדניך שהיא ממקור החכמה תשקם‬
‫כלומר משקה שרשם ‪) :‬י( היא סוד אות יו״ד אות ראשונה של שם ‪ .‬והחכמה היא נ״כ הראשונה להיות נאצל מנאצל‬
‫ודבוקה‬
 ‫צ ט ‪197‬‬ ‫שער ט‬
‫ראשונה של שם והוא המקור אשר עדיו יגיעו כל הנהלים וכל מיני החפץ ומשם ולמעלה‬
‫עולם הרחמים הנמורים הכל סתום וחתום אין לחשב ואין להרהר לא מעט ולא הרכה ‪ .‬כי‬
‫בחבורנו זה יש לנו ראיות ברורות מכל מה שנודיעך הן ברמז הן בפירוש ‪ .‬וכשאנו מתכוונים‬
‫ביהוד השלם עד שאנו מניעים לסוד אות יו׳ד וכשהגיעה המחשבה עד י״ה שם אנו‬
‫מייחדים הכל בקוצו של יו״ד ‪ .‬מכאן ואילך אין לך רשות להרהר עד פה תבא ולא תוסיף ‪.‬‬
‫ובל המעביר על מחשבתו מן המקום הזה כאילו)א( לא הם על כבוד קונו וראוי לו שלא‬
‫בא לעולם ‪ .‬ודע והאמן כי המבין סוד אות יו״ד של שם יתבונן סוד הפסוק שנאמר )ההליה ק«ז(‬
‫פותה את ידיך ומשביע לבל חי רצון אל תקרי ידיך אלא יו״דיך )ב( בשעה שהאדם מכוין‬
‫ביחוד יתבונן בפתח היו״ד ויבין היאך הרצון נמשך לעולם החיים שהיא הבינה )נ( ומשם‬
‫והלאה לך יהו״ה הגדולה והנבורה והתפארת והנצח וההוד‪ .‬ואז יסוד ומלכות מתאחדים‬
‫כאחד ונמצא העולם ביהוד שלם ‪ ,‬ואז הברכה מצוייה 'בעולם ‪) ,‬ד( ואז שבעת ימי המלואים‬
‫נמצאים על מתכונתם וכבוד יהו׳ה יתברך נראה בשמיני ואז הבל בתיקון שלם אשרי עין‬
‫שיכולה להסתכל בעומק הדבר הזה שעליו נאמר )יכעיה»ט( ויאמר לי עבדי אתה )ה( ישראל אשר‬
‫בך אתפאר‪ ,‬והיודע סוד אות יו״ד בשלימות ג׳ אותיות יבין היאך שלש ספירות עליונות‬
‫מתאהדות בנקודת אות יו״ד ונם היא מושכת מבפנים ברכות לאות וא״ו ומאות וא׳ו מקבלת‬
‫שפע ברכות אות דל״ת שהיא סוד יהוד ה' אחרונה )ו( ברביעי בחמשה לחדש ‪ .‬וכמדומה‬
‫לגו כי די לך בזה המועט שרמזנו לך בשער זה בסוד י״ה יתברך ובשאר כנוייו שהוא‬
‫נקרא בתורה ‪ .‬ומתוך מה שכתבנו בעניניו יתבאר לך שאר עומקיו ומסתריו בענין שתבין‬
‫דבר מתוך דבר ‪ .‬וה׳ יתברך למען רחמיו וחסדיו יורנו הדרך אשר בה נתקרב אל אמתתו‬
‫כן יהי רצון אמן ;‬

‫יה ‪ .‬יש ‪ ,‬הכמה ‪ .‬רצון ‪ ,‬עומק המהשבה ‪ .‬עומק רום ‪ .‬יראה ‪ .‬יוד ראשונה של‬
‫שם ‪ .‬מהשבה‪ .‬עדן‪ .‬אבא ‪ .‬פלא ‪ .‬פליאות חכמה ‪ .‬תעלומות הכמה ‪ .‬הכמה עילאה ‪.‬‬

‫ודבוקה לראשונה באות זה בלא שירוד בסוד האות וקונו ‪ ) :‬א( לח סם על כבוד קמו ‪ .‬סירוש בי הרו‪ 5‬ה לבא‬
‫ולראות בסתרי המלך הרי הוא מעיז פניו כננדו ואינו חם על כבודו וא״כ הוא חייב מיתה כמורד במלכות ‪.‬‬
‫ולכך אמר ראוי לו פלא נברא ‪ ) :‬ב( בשעה שהאדם מכוין ביחוד יתכונן בפתח היו״ד ‪ .‬ועיז ארז״ל אל חקרי ידיך‬
‫אלא יודיך כי ממנו פוחח להמשיך הרצון והחיים עד כוף כל הספירות בדיבוק אחד ‪ .‬וזהו אומרו )ג( ומשם והלאה‬
‫לך ה' הנדולה והנבורה וכו׳ ‪ .‬כי בפסוק זה נרמזו ג*כ כל הספירות ביחוד כי י״י האמור כאן רמז לשלש‬
‫עליונות אשר להם הנדולה‪ .‬והגבורה כו' וני כל רומז ליסוד שהוא בני' ‪,‬כי כל ונקרא כל ולהם הממלכה ר״ל המלכות‬
‫שהיסה בחחלת הלחפבה והבן כי בסוד צורת י' נס כן שלשתן בקוצו העליון וגופו ועוקצו התחתון מתחבר לעוקן‬
‫העליון שבצורחו וזהו שהעיד הרב להבין בסוד אוח יו״ד ‪ ,‬ומה שקמר בסמוך והיודע סוד אוח יו״ד כשלימות שלש‬
‫אותיות ‪ .‬ר׳׳ל נ' אותיות של יו״ד במילואו שיבין כי נ' עליונות מהאחדות בנקודת אות יו״ד והיא מושכת ברכות לאות‬
‫ו' ני היא מחדבקח בעוקצה לעוקץ שלה כמו שביארנו ומאות ו' לד' ‪ ) :‬ד( ואז ז' ימי המלואים וכו' ‪ .‬פירוש ז'‬
‫הימים העליונים מהבינה ולמפה המלאים משפע וברכה והשמיני היא המלכות ‪ ) :‬ה( ישראל אשר בך אתפאר ‪ .‬כי הוא‬
‫המפאר אז התפארת בכל מלבושיה כמבואר בשער ה' בכינוי תפארה ‪) :‬ו( ברביעי בחמשה לחדש ‪ .‬פירוש שהיא‬
‫מדה רביעית ואות רביעית של פס שהיא הה' והיינו בחמשי‪ :‬והיא חידושה של לבנה כמו שנתבאר זה כולו בשער‬
‫ה׳ בביאור הל' כ‪/‬ויים ‪:‬‬
‫המסתתר‬
 ‫שער העשירי‬ ‫‪198‬‬
‫מי אל בטוך נועא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי‬
‫הפץ חסד הוא ‪:‬‬

‫ה ש □ ה ל ז ש י ר י משמות הקודש נקרא אהי״ה זהו השב העולה בראש הבתר שאיו‬
‫בו ידיעה לזולתו ‪) ,‬א( הוא השם המסתתר בשפריר הביון והממונה‬ ‫׳‬
‫על עולם הרחמים ‪) .‬ב( והנה זה השם יש לו שנים עשר צירופים ונקודת הרחמים מקור‬
‫ההוי״ה באמצע ‪ .‬ואלו שנים עשר מיני צירופים )נ( ונקודה האמצעית שהוא סוד תליסר‬
‫מבילן דרחמי אשר בולם רהמים גמורים ואין בהם תערובות דין ‪ .‬ובדוגמתן השם המיוחד‬
‫יהו״ה באמצע הספירות למעלה ולמטה ולצדדין כמו שכבר רמזנו בשערים שכתבנו ‪ .‬ואותן‬
‫י״ב צירופים של השם המיוחד והקו האמצעי המתווך בנתים הן סוד )דו י״ג מדות‬
‫המחזיקות דין ורחמים וכשיופיעו מדות עליונות משם הכתר שהוא אהי״ה אשר כולם רהמיט‬
‫אז יתמלאו כל העולמות וכל הספירות כרכה והיים ורהמים וכל מיני שפע ‪) .‬ה( וכבר‬
‫ביארנו‬ ‫׳‬ ‫!‬
‫) א( המסחחר ככפריר ‪ .‬ל׳ ונגיה אה כפרירו בירמיה״שסירובו* חהל ‪': :‬ב( והנה זה השם יב לו‬ ‫שער העשירי‬
‫י״ב צירופים ‪ .‬כי שם חהי״ה מתגלגל לי״ב כמות כשנים עשר כמור! בפס בן ד' י!וחיוס והכפירה‬
‫עצמה שהיא נרמזת בעורך היו״ד היא נקודה האמצעית בעליה סובבים כל הי״ב צירופים ולכך נקראת נקודת הרתמים‬
‫ומקור כל ההויות ‪) :‬ג( ונקודה האמצעית שהוא סוד תליסר מכילן ד ר ת מי‪ .‬אלו ק י״ג מדות הרתמים העליונים שכולן‬
‫רתמים גמורים וגדולים היוצאים מי״ג תקוני הלובן כערות הזקן שהזכרתי למעלה בפער ה' בכינוי תפארת והנביא‬
‫הזכירם בפסוק מי אל כמוך תד ‪ ,‬נושא עון חרי ‪ ,‬ועובר על פשע תלתא ‪ ,‬לשארית נתלתו ארבע ‪ ,‬לא התזיק לעד אפו‬
‫ממשה ‪ ,‬כי תפן תסד הוא ששה ‪ ,‬ישוב ירתמנו שבעה ‪ ,‬יכבוש עונותינו תמניא ‪ ,‬ותשליך במצולות ים כל תכיאחם תשעה‬
‫תחן חמת ליעקב עשרה ‪ ,‬חסד לאברהם תד סר ‪ ,‬אכר נשבעת לאבותינו שרי סר ‪ ,‬מימי קדם תליסר ‪ .‬וכנגד אלו‬
‫למשה בשם יהו״ה ) רן י״ג מדוח ‪ .‬שהזכיר מרע״ה ה' ה' אל רתום ותנון וגו' ‪ .‬וא״ת משה למה לא אמר אלו‬
‫העליונות לפי שבאותה שעה היה עומד במקום הדין ביכראל היו תייבין וחלויין בדין לפיכך לא אמר אלא ממה‬
‫שהוא במקום הדין ובאלו המדות במקום הכלול מדין ורחמים עומדת מדת המשפש ‪ ,‬הבל הנביא באותה שעה היה‬
‫עומד ומסדר בשנתו של עתיק יומין ואין י״ג מדות הדין יכולין להשלים נזר דיק בפני י״ג ’ תיקונין עליונים שכולם‬
‫רחמים דמאן ממי דיוקנא עילאה קדישא שמירא דשמירין דלא אפחיד מינה ובניני כך כל שערי קשישין ותקיפין‬
‫בתיקונן עכ״ל הזוהר בפרשת קדובים ‪ .‬ונפרשת אחרי מות אמר תאנה נחלת עשרי מכילין אתקשרקשרא מהימנותא‬
‫והם‬ ‫לאשתכחא ברכאין לכולא וכל מהימנותה דקב״ה בתלתא אסתמר ועל האי בתליכר מכילןאורייתא מתעכירא‬
‫י״ג מדות שהתורה נדרשת בהם מק״ו ומנ״ש וכו' וכולם כלולים בספירת בינה כי משם תצא הורה כהיא אש דת‬
‫למו ירדה מימינו של הקב״ה שהיא חסד כי תורה חסד היא לישראל ‪ .‬ומצאתי ששאלו לרב האי גאון על הי״ג‬
‫מדוח אם הם הספירות אם לא כי הנה בס״י מנה עשר ספירות והרי מסרו נ׳ והוא השיבם כפי חכמתו הגדולה‬
‫כי שאלה זאת צריכהלפני ולפנים כי בימי אבותינו הקדושים נשאלה שאלה זו ואמרו כי‪ ,‬ישלש עשרה מדוח הם ענפי‬
‫ראשיםוהם מסורת לקדמונים‬ ‫גנוזות ראשי‬ ‫מעלות נקראו ספירות אלו כנגד אלו עם שלש‬ ‫ם מעשר‬
‫הקדושים עד מפי הנביאים ונראה לי לע״ד כי רוצה לומר שיש עוד ג' מעלות גנוזות למעלה ונקראו אור קדמון‬
‫הנזכר כי הפעולות הם‬ ‫אור הצח אור מצוחצח )ועיי; ב פ ר ד ס( כפי דעה קצת המקובלים‪ ,‬ואמר עוד הגאון‬
‫על דרך עשר‬ ‫הנקראות מדוח והפרשים שהם האבות נקראו ספירות לא שיש להם מספר או עצם חשבון דק‬
‫עולמות שגתחדשו מהם כי להם אין חשבון ולא דרך להשיגם אלא מי שבראם לבדו יתברך הוא אדון הכל שאינו‬
‫ועלמות אין מספר ‪,‬למדנו מהגאון כי מצד‬ ‫שג בשום צד ובשום ידיעה כלל בהתעלמותו יתברך ושלמה ע״ה רמז‬
‫עצמם אלו הספירות אין להם חשבו; כי עיקרם שנתאחדו באחדות אחד אלא על פי סוד עשר עולמות שנתחדשו‬
‫מהם והם העניינים מירגשים מעידים על כל הנעלמים כ׳ הגוף מורה על הנפש והגלגל על מניעו וכמניין הגלגלים‬
‫הוא מניעיהם ואלו למעלה מהם ‪ ,‬ובספר יצירה אמר ע״ס בלימה מידתן עשרה שאין להם סוף וקן שזה מן סתימא‬
‫שאס יש להם מדה )ג' נו ספ ר( הנה יש להם גם כן קן וסוף אלא לזה כוונו כי לפי המושג מן הפעולות הס עשרה‬
‫אך לשרשם שהם ספירות הנבדלות הקדושות אין להם קן וסוף ‪ ,‬והעשר עולמות שהזכיר הם עשר פעולות שהושגו‬
‫המקובלים האחרונים יראה כי כללו כל‬ ‫והנה נמצא עשרה גלגלים עם גלגל היסודות אמנם לפי הנראה‬
‫הי״ג מדות באלו העשר ספירות כאשר ת־יצא בפירוש הרמב״ן והרקאנכיי בפרשת כי תשא ע״ש ‪ ) :‬ה( וכשר ביארנו‬
 ‫‪199‬‬ ‫ס‬
‫ביארנו בשער הראשון היאך שם יהרה הוא עומד באמצע שני השמות שהם אהי״ה אדג״י‬
‫ושם אדנ׳י הוא אוצר לקבל כל מיני השפע הבאים משניהם ‪ .‬והנני מבאר דע כי בהיות‬
‫שם אהי״ה למעלה בעולם הרחמים ובהיות שם יהו״ה באמצע בעולם המשפט ובהיות שם‬
‫אדנ״י למטה בעולם גמר דין צריך אתה לדעת היאך פועלים בהתהבר אלו לאלו )א( או‬
‫בהיות בל אחד מהם פועל בפני עצמו ‪ .‬דע כי פעולת השם העליון שהוא אהי״ה הוא‬
‫פעולת הרחמים הגמורים והוא השם המטיב והנותן מתנת הנם ומרחם שלא מצד הדין‬
‫אלא מצד הרחמים הגמורים כמו שאמר )שמוה לג( וקראתי בשם יהו״ה לפניך וחנותי את‬
‫אשר אחון ורחמתי את אשר ארהם ‪ .‬את אשר אהון ואת אשר ארחם הכל כפי הרצון‬
‫שאין בו ידיעה לכל נברא ‪ ,‬ובמדת השם הזה שבולו רחמים שהוא אהי״ה יצאו ממצרים ‪.‬‬
‫וצריכים אנו לפתוה לפניך שערים אשר בהם תכנם לכמה עניינים גדולים נאמר בתורה‬
‫בדרך סתם ואין בני אדם הוששים לפקוח עיניהם ולראות כמה ברגליות גנוזים באותן‬
‫המקומות ‪ .‬ואלמלי נפתחו עיניהם היו מוסיפים אומץ בטחון בשם יתברך שהודיענו כמה‬
‫דרכים אשר בהם נכנום לכמה חדרים שנסגרו עליהם השערים וכולם מלאים מיני נחמות‬
‫ושפע ברכה וגמול טוב וכמה מיני שמחות ‪ ,‬והנני מבאר ‪ ,‬דע כי השם יתברך תיקן‬
‫במרכבה כמה בתי דינים קבועים לדון בהן הבריות וכל אותן הדינין אמת ומשפט ישר‬
‫אין בהם נפתל ועקש ‪) .‬ב( וכבר ביארנו בשער הששי בשער יהו״ה שכל בני העולם‬
‫נדונים בב״ד הגדול העומד בין שם יהו״ה ובין שם אלהים ‪ ,‬והיאך דנים את האדם על כל‬
‫מעשיו ‪ ,‬וסוד מעביר ראשון ראשון ‪ ,‬וסוד מטה כלפי הסד ‪ ,‬וסוד ארך אפים קודם הדין ‪ .‬ורב‬
‫חסד בשעת הדין ‪ ,‬ואמת אהר גמר דין וגלינו בהם כמה סתרים עליונים ‪ .‬וסוף סוף אם‬
‫האדם חוזר בתשובה קודם שיגיע לו עונש הדין מקבלים אותו ואם לאו הדין פוגע בו ע״י‬
‫ב״ד התחתון הנקרא אדנ׳׳י ‪ .‬וצריכים אנו להודיעך גדולת רחמי השם יתברך על הבריות‬
‫שהודיענו סתרים עליונים שאע״פ שבני העולם נדונים בב״ד של מעלה וראויים לכל מיני‬
‫עונשים יכולין התחתונים להפוך כל אותו הדין והעונש לטובה וזהו שאמר )שמוהל ‪ 3‬כג( צדיק‬
‫מושל יראת אלהים ‪ ,‬ופירשו בו מי מושל בי צדיק שאני גוזר גזירה והוא מבטלה ‪ .‬כיצד דע‬
‫בשעה שיש צדיק בעולם שהוא ראוי להתבונן בתפלתו ולהתבונן עד עולם הרצון והרחמים‬
‫אע״פ שנגזרה גזירה בב״ד של מעלה כשאותה תפלה של אותו צדיק עולה עד הכת״ר אזי‬
‫נפתחים שערי עולם הרחמים ‪ .‬וכשיפתחו כל אותם הדינים שנגזרו מתבטלים לפי שמאורות‬
‫הרחמים הופיעו ונתמלאו כל הספירות רחמים ומיני שפע ברכה ואצילות ואין בכל הספירות‬
‫באותה שעה מקום שיהיה מחזיק דין ואין שם מדה מהזקת כעם ורוגז לפי שהאל עומד‬
‫בשמהה וברצון )ג( ועברו כל פני זעם ונתהפכו כל בעלי הדין לרחמים ‪ .‬וכל המדה הזאת‬
‫שופעת הרהמים הגדולים המשפיעים דרך י"נ צינורות העליונים )פי׳ הס י״ג' סקוני דיקנא‬
‫קדישא כנ״ל( בי״ג מדות אשר בעולם המשפט ‪ .‬ובל זה אינגו מצד גזר דין אלא מצד רצון‬
‫ורחמים ואע״פ שאין בגי העולם ראויים לכך מאחר שאותו צדיק גרם להיות שערי רחמים‬
‫פתוחים האל מתנהג במדת רחמים שלא מצד הדין וזהו והגותי את אשר אחון אע״פ‬
‫שאינו מצד הדין ורחמתי את אשר ארחם אע״פ שלא יצא מן הדין ‪ .‬שהרי כשיופיע פני‬
‫הרחמים מהכתר כולם נהפכים לרהמים ‪ .‬וזה הענין יהיה מצד התפלה וגם מצד עשיית קצת‬
‫מצות‬
‫כשער הא׳ ‪ .‬היינו כחחלת השער ככיאור סדני ‪ ) :‬א( או כהיות כל אמד מהם פועל כפני עצמו ‪ .‬פירוש פועל כדין‬
‫לפי ששם אהי״ה אינו ססנלה עליהם כרהמים גמורים כמו שמכאר והולך ; )ב( וככר כיארנו כשער הששי ‪ .‬היינו‬
‫כסחלת השער ושאר הענינים כשער החמישי ככיאור כנוי שם אלקים וכחחלח שער ז' ‪) :‬ג( ועכרו כל פני הזעם‬
‫ונהפכו‬
 ‫שער‬ ‫‪200‬‬

‫מצות שהן נורמות להיות שערי עולם הרהטים נפתחים )א( בגון נשיאות כפים וסוד הקטורת‬
‫ושאר מצות כיוצא בהן ‪ .‬ובעת שגפתהים שערי עולם הרהמים אז נקרא עת רצון כלומר‬
‫באותו העת כל העולמות למעלה ולמטה מלאים הסד ורהמים ורצון ואין שם דין ועונש לא‬
‫מעט ולא הרבה ‪ .‬והשם יתברך בשעה שנתרצה למשה לכפר על עונותיהם של ישראל‬
‫מכר לו מתנה לפתוה עולם הרהמים בעת 'הבעס ולהפך כל מדת הדין לרהמים גמורים ומסר‬
‫לו י״נ מדות של רהטים וז׳ש רז״ל ברית כרותה לי״ג מדות שאינן הוזרות ריקם ובזמן‬
‫שמזכירים אותן לפניו הוזרת מדת הדין לרהמים וסולה עונותיהב כמו שארז״ל מלמד שנתעטף‬
‫הקב״ה כשליח צבור והראה למשה בסיני ואמר לו כל זמן שישראל הוטאים יעשו לפני‬
‫לו כהלכה‬ ‫כסדר הזה ואני מוהל להם עונותיהם ‪ .‬והמבין מה שאמרנו)ב( יכין עומק מה‬
‫זאת ‪ .‬ואחר שמסרנו בידך ‪:‬ה העיקר הגדול יש לנו להודיעך כי כשהגיע הזמן שאמר הקכ״ה‬
‫לאברהם לגאול את ישראל ממצרים לא היינו ראויים לגאולה כמו שגילה הסוד הזה יחזקאל‬
‫)יהיגאל נ( ביום בהרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם כארין מצרים וגו׳‬
‫ואומר אליהם איש שקוצי עיניו וגו׳ וימרו בי ולא אבו לשמוע וגו׳ ואומר לשפוך המתי‬
‫וגו׳ ואעש למען שמי וגו׳ ‪ .‬מה עשה הקב״ה ראה שהגיע הקין וראה שלא היו ישראל‬
‫ראויים לגאולה אז נתגלו פני הכתר הוא עולם הרהטים הגמורים ואז נתמלאו כל הספירות‬
‫וכל הצינורות חסד ורהמים ועברו פני הזעם שהרי בל הספירות היו עומדות בשמחה ובחרוה‬
‫שהרי נתגלו פני הרהטים הגמורים וזהו שאמר הקב״ה למשה )‪:‬״יי ג( בה תאמר לבני‬
‫ישראל אהי׳׳ה שלהני אליכם כלויזר עולם הרהטים הגמורים נתגלה על כל הספירות והופיע‬
‫שם אהי״ה ונהפכה מדת הדין לרהמים ובמכה זו אתם נגאלים כי לא הייתם ראויים להגאל‬
‫מצד מעשיכם הרעים אלא שהגיע הקין ונתגלו פני הרחמים ובשם הרהמים שהוא אהי׳׳ה‬
‫אתם נגאלין אע"פ שאיגכם ראויים לכך לפי שזה השם שהוא אהי״ה שהוא עולם הרהטים‬
‫עושה הסד ומטיב ומרחם והונן שלא מצד הדין כמו שנאמר וחנותי את אשר אחון ‪ .‬וזהו‬
‫סוד שמסר הקב״ה למשה בגאולת מצרים ‪ ,‬והמבין מה שביארנו בשער זה יוסיף בטחון‬
‫ושמהה וידע כמה הם רהטים של השם יתברך על בריותיו ויותר על ישראל שהוא מטיב‬
‫להם והונן ומרהם עליהם כהתגלות עולם הרהטים אע״פ שאינם ראויים לאותם הרחמים וזהו‬
‫ענין יציאת מצרים והטעם שהזכיר בה אהי״ה ‪ .‬ואהר שביארנו לך אלו העיקרים צריכים‬
‫אנו להודיעך כי בהיות שם אהי״ה מסתתר בחביונו ושם יהרה יתברך דן את בריותיו‬
‫כפי הדרך שביארנו בשער הששי אז הדין נגמר בטוב וברע ‪ .‬ואם ה״ו גרמו ישראל ונפסק‬
‫הדין בבית דינו של יהרה יתברך ויצא מן הדין שספירת יסוד ראויה להסתלק ממרת המלכות אז‬
‫היא עת ההרבן והגלות ונקראת עת רעה ‪ .‬זהו שאמר הכתוב )י‪:‬עיה ״( מפני הרעה נאסף הצדיק‬
‫ואז נש־ארת ספירת מלכות הנקרא אדנ״י יבשה)מ‪:‬פג‪ 1‬כהוא לצורך הגבראיס ולא משסמ שהוא ללורך‬
‫עצמה לא ימהר לכונס כיין בארוכה כשפה כיל( מכל טוב עליון ומתמלאת מכל מיני דין ועונש ומיני‬
‫משהית ‪ ,‬אוי לבריות שפוגעת בהן באותה שעה שאין מי שימלט מידה וגומרת הדין באף‬
‫ובהימה ובקצף גדול ‪ .‬אבל כהופיע שם אהי״ה יתברך וירדו הרהטים דרך הצינורות לשם‬
‫יהרה אז כל הספירות מתוקנות וכל הצינורות מתישרים והולכים בהם מיני שפע ורהמים‬
‫וברכות לשם אדני אז היא עת רצון ‪ .‬ואז ספירת המלכות מקבלת כל מיני שפע וברכה‬
‫משם‬
‫ונהפכו כל בעלי דין לרממים ‪ .‬כמבואר לעיל כשעד ה' ככיאור כינוי שם אלהים ‪ ) :‬א( כגון נשיאוח כפים ‪ .‬כמו‬
‫שנתבאר בסמוך ‪ .‬וכוד העניין במגפת עדה קרס שעצרה אהרן בקפרח ‪ ) :‬ב( יבין טונ ח ההלכה זו ‪ .‬כי כוונחו‬
‫בעיעוף השם שהשם המיוהד מעוטף ומסובב בי״נ מדות והראה לו שיעשו כסדר הזה כלומר שיוזזרו לעורר עליהם מלמסה‬
‫כסדר‬
 ‫‪201‬‬ ‫מא‬ ‫שער‬
‫משם אהי״ה ומשם יהו״ה ואז כל ברואי עולם עליונים ותחתונים בשמחה וכששון ובכל מיני‬
‫נחת רוח ונמצא כל העולם מלא שלום וריעות ‪) .‬א( והיודעים לפדר שלשת המערכות האלו‬
‫כזמן הנביאים והתנאים והאמוראים היו דוהין כל גזירות וכל מיני פורעניות והיו עומדים לישראל‬
‫מגן וצנה וסוחרה ‪ ,‬והיו מכוונים ומתקנים צינורות יהו״ה יתברך להיות נמשכים לשם אדנ״י‬
‫והיו עולים בתפלתם עד מקור הרצון)כ״ט( והיו פותהים שערי עולם הרחמים והיו הספירות‬
‫מתמלאות שפע ורחמים ואור שאין לו סיף ושיעור ז״ע )־‪.‬הליה ־‪,‬יה( אל י״י ויאר לנו ‪ .‬וצריך‬
‫אתה לדעת ענינים גדולים נרמזו במקרא ואין בני אדם מתעוררים לשית לב עליחם ‪ .‬דע‬
‫כי בהופיע אור עולם חרחמים במו שכתבנו יופיעו עמו כל מיני טובח ורחמים וחיים ‪.‬‬
‫באור פני‬ ‫אימתי בזמן שפני הבת״ר מסתכלין את פני עולם המשפט וז״ש הכתוב )מ‪:‬לי‬
‫מלך חיים ‪ .‬ובכל מקום שאתה מוצא בתורה אור פנים למעלה הוא הסוד בהיות שערי עולם‬
‫הרהמים הגדולים נפתחים וכל הספירות מתמלאות רחמים וחיים ואז כל העולמות בחסד‬
‫ורחמים ואין כה בכל בעלי דינים לפגוע בשום בריה בעולם מצד הדין ועונש כלל ‪ .‬וזהו‬
‫הסוד שאמר )י‪?,‬לים ל( רבים אומרים מ״י יראנו טוב נסה עלינו אור פניך יהו*ה ) ״ ־‪,‬יה( אל‬
‫יהו״ה ויאר לנו ‪) .‬תהליס לא( האירה פניך על עבדך )== יא( בי צדיק י״י צדקות אהב ישר‬
‫יחזו פנימו פניו מיבעי ליה אלא בהיות עולם הרהמים ועולם הדין מסתכלין פנים אל פנים‬
‫אז הכל ברחמים ובשלימות ‪ .‬הנני מבאר ׳ ברוב רחמי השם יתברך על ישראל צוה לכהניו‬
‫המקודשים לברכם ולפי שאפשר שלא יהיו ישראל הגונים לקבל אותה ברכה שמא יהיו‬
‫מלוכלכים בכל מיני חטא ועון שמא ח״ו יקטרגו עליהם בעלי הדין הקשה ויאמרו שאין‬
‫ישראל ראויין לאותה ברכה מאחר שיש בהן חטא ועון המעכב את הברכה ‪ .‬מה עשה הש״י‬
‫מסר כיד כהניו המקודשים מפתהות עולם הרחמים ואמר להם כל זמן שאתם באים לברך‬
‫את ישראל פתחו שערי הרצון והכתר כדי שיתעוררו רחמים העליונים ויפתחו שערי ההפד‬
‫והרצון והרחמים הגדולים ויהיו כל העולמות בשעה שאתם מברגים את ישראל כולן בהפ*ן‬
‫וברצון ובחסד וברחמים ולא יהיה שם מעכב ומקטרג על הברכה ‪ ,‬שהרי כששערי הרחמים‬
‫נפתחים ופנים עליונים מאירים בפנים התחתונים באותה השעה אין בה במקטרג ולא בבעל‬
‫דין למעלה לעורר דין ולא עונש ולא לקטרג שהרי כל העולמות אהדים ובולם בברכה‬
‫ובשלמות וברחמים והלכו פנים של זעם ואז כל הפנים מאירים ‪ .‬וזהו סוד שצוה כברכת‬
‫כהנים ואמר )גממי י( כיה תברכו את בני ישראל כ׳ה בשם המפורש הפותה שערי העליונים‬
‫ואז בל הפנים מאירין ‪ ,‬ומה אתם אומרים יברכך י״י וישמרך ‪ ,‬ולקיים הברכה יאר י״י פניו‬
‫אליך ויחנך מהו יאר י״י פניו אליך ויחונך כלומר בשעה שיופיעו הרחמים הגדולים‬
‫מן הכתר העליון שהם הפנים המאירים לכל הספירות באותה השעה יגמור רצונך וימלא‬
‫חפצך מכל צד ‪ ,‬ואם הוא אינו מן הדין שאין אתה ראוי לרחמים יתן לך מתנת חנם ואע״פ‬
‫שאינך ראוי כי זו היא דרך הרחמים העליונים והפנים המאירים לתת מתנת הנם לנבראים‬
‫כמו שנאמר וחנותי את אשר אחון )ב( וזהו סוד יאר י״י פניו אליך ויהונך והבן זה מאד ‪.‬‬
‫והנה זה מפתח שבו תכנם לכמה חדרים בתורה אשר ננעלו עליהם השערים ואשרי הזוכה והעם‬
‫אשר ‪.‬תן להם י״י יתברך מתנה גדולה כזאת ‪ .‬והמבין זה יבין מה שאמר בר״ה בענין גזר דין‬
‫דצבור או דיחיד שהוא נק־ע ‪ .‬ומה שאמר בתורה )דנרי= ^( ומי נוי גדול אשר לו אלהים‬
‫קרובים‬
‫כסדר הזה ‪ ) :‬א( והיודעים לשדר נ' הממרנות הללו ‪ .‬פירוש רשם אהי״ה לשם יהו״ה ומשם יהו״ה לשם אדני ;‬
‫)ב( וזהו סוד יאר י״י פניו אליך ואח״כ ויהנך ‪ .‬פירוש לשון מתנת ח;ם ‪:‬‬
‫והנני‬
 ‫שער י‬ ‫‪202‬‬
‫קרובים וגו׳ ‪ .‬והנני רומז ^י=עיה נ?( דרשו ה׳ בהמצאו הרוצה להשיג חפצו ולקרוע גזר דינו‬
‫ידרוש י״י יתברך בהמצאו בסוד הבתר העליון שהוא עיקר מציאות קדמון אשר מאמתתו ‪.‬‬
‫נגלו הספירות וזהו דבר־ עמוק ־‪-,‬ועדיין תבין בו עיקרים גדולים בע״ה י ת בר ך‪ ,‬ובמלת קדם‬
‫נבאר בשער זה בע״ה יתברך דשרים מגלים במה סתרים בענין זה ‪ ,‬עתה פקח עיניך וראה‬
‫מה שמסרנו בידך בשער זה ותוסיף בטחון גדול ותוחלת ותקוה ‪ ,‬ותדע ותשכיל כמה היא‬
‫תועלת התפלה והתחנוגים ‪ ,‬וכמה הוא גדול כה המצות שיכולין לפתוח שערי עולם‬
‫הרחמים ולקרוע גזר דין לדחות כמה מיני עונשים ונזקים • וכשתהיה בוטח בשם יתברך‬
‫בטהון בלב שלם )‪:‬ם נח( אז תקרא וי״י יענה ‪ ,‬והבן מה שאמי )חהלים צא( יקראני ואענהו עמו‬
‫אנכי בצרה וגו' ‪ .‬ופירוש הפסוק יקראני במדת הרחמים הגדולים ואז אענהו עמו אנבי בצרה‬
‫אהלצהו ואכבדהו‪ ,‬שהרי בשעה שאדם נענש למטה כביכול יש‪.‬קלקול בצינורות למעלה ‪,‬‬
‫)א( והנני רומז)מריס לר( צור ילדך תשי ‪) .‬איכח נ( השיב אחור ימינו ‪) .‬י‪:‬עיק סג( ככל צרתם‬
‫לו צר ‪ ,‬וזהו סוד עמו איכי בצרה ‪ ,‬ואומר בסוף הפםוק אחלצהו ואכבדהו מהו ואכבדהו‬
‫במקום זה אלא ענין גדול מפרש לא די לו לצדיק הקורא שאחלצהו מצרתו אלא מאחר‬
‫שיופיע עולם הרהמים הגדולים ואז כל הספירות העליונות והתחתונות מלאים כל מיני‬
‫שמהה וברכה וכל מיני אצילות כל זה היה סבת זה הצדיק שפתח שערי עולם הרחמים ‪,‬‬
‫ומאחר שגרם להיות כל הספירות מתברכות בשבילו ראוי הוא לנהוג בו כבוד מלמעלה ולמטה‬
‫כסוד )בס כי( נגד זקניו בבוד )»=לי ג( כבוד חכמים ינחלו ‪ ,‬והנגי רומז ואכבדהו אדבקהו ב( באור‬
‫)‬

‫הנקרא כבוד והבן זה ‪ .‬אמנם יש לך להתבונן בבל מה שביארנו בשער זה כי שם אהי״ה‬

‫הוא סוד עולם הרחמים הוא סוד הכתר העליון והוא הרמוז בקוצו של יו״ד של שם יהו׳ה‬
‫יתברך וממנו ישאבו כל הספירות עד הגיעם לספירת המלכות שהוא סוד אדנ״י ‪ ,‬ובע״ה אם‬
‫תזכה עדיין תשמע בשם אהי״ה קבלות עסוקות ונסתרות ואין כוונתנו להאריך כענין זה יותר‬
‫משיעור זה עכשיו‪ ,‬והספירה הזאת נקראת בתורה במקומות הרבה בדרך דמז ה ו א ‪ ,‬והנני‬
‫מבאר ‪ ,‬דע כי בהיות ספירת הבתר נסתדת ונעלמת )ג( אין מי שיוכל להתבונן כה דבר‬
‫כי אם ע״י שמיעת האזן ולא ע״י ידיעה )ד( כדמיון מה שאמר )איזכ =״( אבדון ומות אמרו‬
‫באזנינו שמענו שמעה אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה ‪ .‬ולפי רוב התעלמותה נקראת‬
‫בתורה ■בלשון הוא כמי שאינו עומד לנכה הפנים ‪) ,‬ה( כיצד ככר ביארנו כי הכתר עליון‬
‫הוא אהי׳ה ‪ .‬וקו האמצעי הוא יהו״ה יתברך ‪ ,‬וסוד המלבות הוא אדנ״י כל אלו הג׳ ספירות‬
‫הן סוף וראש ואמצע ‪ ,‬לכל אחת מהן יש בתודה לשון ידוע שרומז על אותה ספירה ‪ .‬כיצד‬
‫שם אהי״ה נרמז בתורה בלשון הו״א במי שאינו עומד פנים בפנים לפי רוב התעלסותו ‪,‬‬
‫ואל‬ ‫י‬
‫) א( והנני רומז צור ילדך חשי השיב אחור ימינו ‪ .‬כל זה מבואר למעלה כשער ו' בכנוי גבורה ‪ .‬וענין נכל צרתס לו‬
‫צר ועמו אנכי בצרה יובן במה שפירשתי לעיל בענין ליקוי ספירח המלכוה ושילוהה ועיין שם ‪ ) :‬ב( באור הנקרא כבוד‪.‬‬
‫היא השכינה שנקראת כן ע׳׳ש שהיא כלולה מל״ב נתיבות חכמה עליונה ונקראת נם כן כבו״ד יהו״ה בכל מקום ‪:‬‬
‫)ג( אין מי שיוכל להתבונן בה דבר כי אס על ידי שמיעת אזן ‪ .‬כלומר על דרך הקבלה והשמיעה איש מפי איש עד‬
‫לא השיגו וידעו מהותם ועצמותם שהרי אפילו‬ ‫הנביאים ששמעו מהשם יתברך וגם הם שמעו עניינים מפיו אבל‬
‫מרע״ה לא השיג אלא עד שער החמשים מהבינה ‪ .‬ומה שאמר ) ד( כדמיון מה שנאמר אבדון ומות אמרו באזנינו‬
‫שמענו שמעה ונו׳ ‪ .‬רישא דעניינא והחכמה מאין המצא ומאין תבוא כלומר רהתעלסות ה אין) כ( שאין לדעת מקומה‬
‫הקדמונים אמרו לנו כי גם הם שמעו שמעה‬ ‫ועצמותה בשום ידיעה והבנה כלל ואף אבדון ומות שהם המתים‬
‫מאמרים ולא יוכל האדם להבין בה כי אס אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה כמו שנתבאר זה למעלה‬
‫בשער כי' בכינוי חכמה ואם בחכמה כן בכתר שלמעלה הימנה לא כל שכן ‪) :‬ה( כיצד כבר ביארנו ‪ .‬היינו‬
‫בשער‬ ‫‪.‬‬
 ‫ס ב ‪203‬‬ ‫שער‬
‫ואל זה רמז בבמה מקומות בתורה לפי שזהו עולם הרחמים וממנו יבאו כל מיני סליחה וכפרה כמו‬
‫‪(p s‬‬‫שביארנו ב‪-‬שער זה ‪ .‬והוא מעכיר כל מיני דיגין קשים ומבטלן בהתגלותו ‪ .‬ולפיכך אמר)תלטס‬
‫והו״א רהום יכפר עון ולא ישהית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו ‪ .‬ואם תתבונן כפסוק‬
‫זה תראה כמה דברים שפירשנו בשער זה שכולן נכללים בזה הפסוק ‪ .‬ואל זה רטן )ינייס לנ(‬
‫צדיק וישר הו״א ‪ ,‬וכן בשאר כל המקומות שתמצא לשון הו״א מדבר בשם יתברך יש לך להתבונן‬
‫בעומק רמזיו כיצד הוא ראוי להתבונן ‪ ,‬וכן )‪ =:‬י( הו״א תהלתך והיא אלהיך ‪) .‬מהל'= גה(‬
‫כי הרא אלהינו ואנהגו עם מרעיתו ‪) .‬יולכים יה( י״י הו״א האלהים ‪ .‬וצריך להתבונן יכל התורה‬
‫בביוצא באלו המקומות ולדעת כיצד ספירת הכתר מתגלית בשאר הספירות בכל פסוק כפי‬
‫שהוא רמוז ולדעת מה טעם קשר הו׳א עם תהלה והו״א עם אלהים כשאמר הו״א תהלתך‬
‫והו״א אלהיך אשרי אזן שומעת להבין דבר זה ‪ ,‬וכבר הוא ידוע למקובלים מהו תהלתך‬
‫ומהו אלהיך )א( כי במקום זה רומז על צדק עליון ועל צדק תחתון שהן סוד שתי ההי״ן של שם‬
‫המיוחד שבהן כל הספירות נקשרות ‪ .‬ולפיכך אמר לשון הו״א עם כל אהת מהם )ב( כלומר‬
‫שבעולם הרחמים נתגלה לישראל בצאתם ממצרים ובזה מתנהג עמהם כמדבר כאומרו‬
‫)נמיני יי( אשר עין בעין נראה אתה י״י ‪ .‬וזהו סוד )ייייקאל נ( ותחס עיני עליהם משהתם ולא‬
‫עשיתי אותם כלה כמדבר ‪ .‬וזהו טעם המן ‪ ,‬והבאר ‪ .‬והשלו ‪ ,‬וענני הכבוד ‪ .‬ושארניסים‬
‫ונפלאות שבמדבר ‪ .‬לפיכך נאמר הוא תהלתך והוא אלהיך ‪) .‬ג( שאלמלא שספירת הרחמים‬
‫הנקראת הו׳א היתד‪ .‬נגלית תמיד במדבר על ספירת אדנ״י והיתה משפעת לה ברכותיה ואור‬
‫הפנים והרהמים כמה פעמים עשתד‪ .‬ספירת אדנ״י לישראל כלה כמדבר ‪) .‬ד( וזהו סוד‬
‫)כמלכי יי( ועתה יגדל נא כה אדנ״י כאשר דברת לאמר ‪ .‬ואומר )ש‪ (:‬יהו״ה ארך אפים ורב‬
‫הסד ‪ .‬כמה עמוקים בלולים במקומות הללו ‪ .‬וזהו סוד שאמר )יני’= י( הו״א תהלתך והו״א‬
‫אלהיך ‪ .‬ולפיכך אמר להלן בפסוק זה אשר עשה אתך את הגדולות ואת הנוראות האלה‬
‫אשר ראו עיניך ‪ ,‬ובדרך זה צריך אדם להתבונן בכל מקום שנאמר בתורה בעגין זה לשון‬
‫הו״א כי הדבר רומז בקשר ספירת עולם הרחמים עם שאר הספירות )ה( ודבר זה עמוק עך‬
‫מאד צריך אדם למסרו בקבלה פה אל פד‪ ,‬לדעת הדרך אשר ילך כה להתבונן'כיצד ספירת‬
‫הרחמים נגלית על שאר ספירות וכיצד הוא מהפך מדת הדין למדת רהמים ‪ .‬ובל זה ברמזים‬
‫שבאו בתורה בלשון הוא ‪ .‬וכן מה שאמר )בם יי( ראו עתה כי אני אני הוא וכמה כיוצא‬
‫בזה ‪ .‬ואחר שביארנו לך קצת הרמזים כספירת הכתר הנקראת הוא צריכים אנו לומרלך כי‬
‫ספירת‬
‫בפער ה׳ בכנוי אתה ‪ ) :‬א( כי במקום הזה רומז על צדק עליון ^ וצדק תמתון ‪ .‬כי צדק עליון )בינה( נקראת‬
‫תהלה כמבואר במקומה בשער ס׳ וצדק תחתון )עערח( נקראת ג״כ אלהים עיש קבלתה מן הצבורה כמבואר בסוף‬
‫שער ח' ‪ ) :‬ב( כלומר שבעולם הרחמים נתגלה לישראל בצאתם ממצרים‪ .‬כלומר בהיפר בזה הכתוב כי בעולם הרחמים‬
‫שהוא הכתר נתגלה לנזם בצאתם ממצרים ולכך עשה להם את הנפלאות הגדולות והנוראות במדבר כי התנהג עמהס‬
‫אז עין בעין שהופיע עליהם בעין הרחמים הגדולים ולפיכך הוריד להם המן כי המן הוא מתולדות האור הזה‬
‫העליון שנתגשם ברצון הבורא יחירך כמבואר לעיל בסוף שע״ה וכד״א ברדת השל על המחנה ירד המן עליו כי‬
‫כסל הו״א לישראל שר״ל מדת הוא היא כעל ומשם הורד המן וכן עשה להם כל שאר הנסים אע״פ שלפעמים לא היו‬
‫ראויים לכך ‪ .‬וזהו אמרו )ג( שאלמלא שספירת הרחמים נתגלית תמיד במדבר על ספירת אדנ״י שהיא המלכות‬
‫המה פעמים היתה עושה כליה כפי דיני‪ :‬על חעאתם ‪ .‬ומה שאמר )ד( וזהו סוד ועמה יגדל נא כח י"י‪:‬כו' ‪ .‬כי‬
‫שם נרמז שמרע״ה הצריך להפיס מ ה׳ד ולהמשיך עליה מדה״ר וגדולת המסד וכח התפא‪.‬דת בייג מדוח הרחמים‬
‫העליונים בחיקורס שאז המלכות נתקנה בכת אופו אור העליון שירד עליה וזהו אומרו שם י״י ארך אפיס וגו'‬
‫שהזכיר מי״ג מדות הרחמים ולא הזכיר בהם אמה כי במדת אמת יהיו חייבים כמו שנתבאר בספר הרקנעי במקומו‬
‫פרשת בשלח ; )ה( ודבר זה עמוק מאד ‪ .‬כי הדבר תלוי בתקוני הכתר )ע״ל תחילת הפער בי״ג מדוח‬
‫הרחמים‬
 ‫שער‬ ‫‪204‬‬

‫ספירת התפארת הנקראת יהו״ה יתברך גס היא הרמז המורה עליה בתורה הוא לשון אתיה‬
‫וסימן ) ת כ לי ס עי( את״ה נורא את״ה ‪ .‬וכבר כתבנו זה בשער הששי ורטזגו בשער א׳ ‪ .‬ולפי‬
‫שספירת התפארת הנקראת יהרה פעולותיה גלויות יותר מספירת הכתר נקראת בתורה ברמז‬
‫כלשון את״ה במו שאומר לנכה ‪ ,‬וזהו סוד התהלת ההפלות ‪ .‬את״ה הונן לאדם דעת ‪ .‬את״ה‬
‫קדשת את יום השביעי ‪ .‬את״ה בחרתנו מכל העמים ‪ .‬ולשון קביעות הברכות בלשון אתה‬
‫כאומרו )‪:‬ם ייע( בא׳י למדני חקיך )א( וכבר ביארנו זה כשער ‪:‬ימ‪ ,:‬וכן הספירה האחרונה‬
‫הנקראת אדנ״י הלשון הרומז עליה בתורה הוא לשון אנ״י )דניי= לר( ראו עתה כי אנ״י אנ״י‬
‫הוא מהו אנ׳י אנ״י הודיע סוד יניקתה דרך גדולה וגבורה ודרך נצה והוד ‪ .‬פעמים יונקת‬
‫מצד הרחמים וכל העולש בטוב ושלמות ופעמים יונקת מצד הדין וכל העולם במיני צער‬
‫ועונש ‪ .‬זש״ה ראו עתה כי אנ״י אנ״י הוא וחזר ופירש אני אמית ואהיה מחצתי ואני ארפא‬
‫הרי הכל מבואר ‪ .‬והנני רומז ע*ן הדעת טוב ורע )«‪:‬לי לא( גמלתהו טוב ולא רע )ב( בל‬
‫ימי חייה כי הוא רומז אל ההיים הנצחיים ‪ .‬המבין זה יבין למה כפל הלשון כי אנ״י אנ״י‬
‫הוא ‪ .‬והסוד )נמדנל עי( אנ״י י״י אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארין מצרים להיות לבם‬
‫לאלהים אנ״י ייי אלהיכם ‪ ,‬המבין בפסוק זה ראש וסוף )ג( יבין סוד כי אניי אנ״י הוא ‪,‬‬
‫וסוד אני אמית ואחיה וזהו סוד שרמזו בתורה בבמה מקומות במצות עשה ובמצות לא‬
‫תעשה אנ״י י״י)ייזיא ילי( לעני ולגר תעזוב אותם אני י״י )‪ (°:‬לא תקלל חרש ולפני עור לא‬
‫תתן מכשול ויראת מאלהיך אני י״י)ד( ושתי חמדות כאחד )‪ (=:‬לא תקום ולא תטור את‬
‫בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני י״י ‪ .‬הכל מבואר היטב ‪ .‬וכמה הלכות ומדרשות בתלמוד‬
‫שאין להם סוף תלויות באלו הרמזים שכתבנו הנה בכל מקום שדרשו אני י״י פעמים דרשוהו‬
‫דיין להפרע פעמים דרשוהו ראוי לשלם שכר ‪ ,‬המבין מה שביארנו יבין מאיזה טעם דרשוהו‬
‫חכמים דברים אלו ‪ .‬ובשני אלו הדכרים שאמרנו נכללים כל הדרשות שפירשו חכמים ככל‬
‫מקום שאמר אני י״י )ה( ואף על פי שנשתנו הלשונות בדרשות )ו( וכבר הרחבנו הביאור‬
‫במלת אני י״י בשער ה׳ וכתבנו שם דברים המאירים עיניך ואתה התבונן בהם ובמה‬
‫שכתבנו כאן והיו לאחדים בידך ואז תראה כמה נפלאות רמוזות בתורה ותשמח כאורך ותראה‬
‫סתריהם גלויים לעיניך ‪ .‬וכמדומה לנו שדי לך במה שרמזנו לך בשער זה במלת הו״א הנאסר‬
‫בשם יתברך ‪ ,‬ובע״ה אם תזכה עוד תקבל סתרים ונעלמות בענינים הללו מפה אל פה ‪ .‬והספירה‬
‫הזאת נקראת בתורה בלשון אי ל צריך אתה לרעת כי לפי רוב התעלמות ספירת הכת״ר‬
‫והיותה נסתרת מכל הנבראים ואין מי שיוכל להתבונן בה זולתי לשמע אזן)ז( כמו שכתבנו‬
‫למעלה לפיכך נקראת בלשון אי״ן )ש״יח י!( הי״ש ה' )חכמה( בקרבנו אם אי״ן)כ״ע( שהם סוד‬
‫שתי הספירות העליונות המתאחדות באות יו״ר של שם יתברך ‪ .‬וצריך אתה לרעת ג״כ סוד‬
‫מה שרמז )איע שה( והחכמ״ה מאי״ןתמצא ‪ .‬באמת הסוד יו״ד של שס )ה( מסוד )כ״ע(הקוץ‬
‫העליון נתגלית וזהו והחכמה מאין תמצא וסימן אות יו״ד ונקודה שעליה ‪ .‬ודע כי‬
‫בהיות‬
‫הרתמים העליונים שאז גם התפהרס והמלכות מתחקניש באורו כמו שנתבאר נשער ה׳ נכיגוי חפארה ‪ ) :‬א( וכבר‬
‫רמזנו זה וכתבנו בשער ה׳ ‪ .‬בכינוי אחה ‪ ) :‬ב( כל ימי חייה בודאי ‪ .‬פירוש בזמן שהיא יונקת מ; החיים העליונים‬
‫לא תנמול רע בודאי ‪) :‬ג( יבין סוד כי אני אני הוא ‪ .‬כי אחד הוא לדין ואחד הוא לרחמים כמבואר בשער א' בכנוי‬
‫אני ‪ ) :‬ד( ובשסי‘' המצות כאחד ‪ .‬פירוש מצות לא תעשה ועשה בפסוק אחד שנאמר עליהם כאחד אני י״י לרמוז שהכל‬
‫אחד ‪ ) :‬ה( ואע״פ שנשתנו הלשונות בדרשות ‪ .‬פירוש שלפעמים דורשים אותו אני י״י נאמן ליפרע ופעמים נאמן לשלם שכר‬
‫כי הוא פעמים בדין ופעמים מתהפך לרחמים כפי יניקתו שיונק מלמעלה ‪) :‬ו( וכבר הרחבנו הביאור במלת אני י*י‬
‫בשער ה' ‪ .‬היינו בכנוי אתה ובשער א׳ בכנוי אני ‪) :‬ו( כמה שכתבנו למעלה ‪ .‬היינו בשער פ' בכינוי יש ‪:‬‬
‫) ה( מסוד הקון העליון נחנליח ‪ .‬שהיא כנקודה מחשביח כמו שפירש למעלה בשער ט׳ בכנוי מחשבה והרי הוא כאין ‪:‬‬
‫וזכו‬ ‫* בדפוס ישן שלפני ‪ ,‬הגירסא בפנים ״ושתי המרוח‪ ,‬והנחתיו‬
 ‫ס ג ‪205‬‬ ‫שער‬
‫בהיות העולם נדון בכמה דינים קשים לפי רוב פשעיהם והטאתם צריכים בני העולש למדד‬
‫ולהתאחז בספירה זאת למען ימצאו רפואה לכל ננע ולכל מחלה וזש״ה )^הל'‪ 0‬קנא( שיר למעלות‬
‫אשא עיני אל הדדים מאי״ן יבא עזרי ‪ .‬המבין פסוק זה יתבונן כמה דברים שרמזנו בשער‬
‫זה בי בהתגלות עולם הרחמים ונמצאו פנים מאירים אז מדת הדין נהפכת למדת רחמים וזהו‬
‫מאין יבא עזרי ועזרי מעם י״י ולא אמר מאת י״י או מי״י אלא מעם י׳י שזהו קוץ ירד‬
‫של שם המיוהד )ב( וזהו מעם י״י ‪ .‬ואם תתכונן תתפלא ותשמע ותבין כי אין כה בכל אדם‬
‫להבין דבר זה על עיקרו לפי שישתבשו בכמה מקומות שמוצאים כתוב בדמיון זה כאמרו‬
‫)שמית לי( ויהי שם עם י״י ויחשבו שזה שוה לזה ובמה נבולים יש ביניהם ואין אנו בביאור‬
‫זה עכשיו ‪ .‬עוד צריך אני לעוררך ברמזים במקום זה בסוד מלת אי״ן שהיא הספירה הראשונה‬
‫ובסוד ספירת אנ״י שהיא הספירה האחרונה ‪ .‬א׳ סוד קוצו של יו״ד עולם הרחמים אהי״ה ‪.‬‬
‫י׳ סוד עצם החכמה והתפשטות המחשבה אות דאשונה של שם ‪ .‬נוין פשוטה סוד המשכת‬
‫שפע הברכה והרחמים מספירה לספירה עד הניעם לספירת המלכו״ת ‪ ,‬והנני מבאר ן פשוטה‬
‫נ׳ כפופה ן׳ פשוטה עולם הרחמים אשר ■הם נמשכים דרך קו התפאר״ת )ב( נ' כפופה היא‬
‫סוד המלכות המקבלת שפע הברכות ומיני האצילות הנשפעים סספירת איין דרך הצינורות‬
‫ע״י הספירות עד הגיעם לספירת אנ״י ‪) ,‬ג( וזהו סוד ־עולם המשפיע ואינו מקבל וסוד המקבל‬
‫ואינו משפיע לכיוצא בדבר שהוא מתאחד בו) ד( אלא לדברים שחוץ לו ממנו ‪ .‬ורמז הדבר‬
‫שהרי אותיות אנ״י הן כאותיות איין ומה שהמיר הלשון פעם הנד׳ן קודם ליו״ד ופעם היו״ד‬
‫קודם לנו״ן התבונן במה שפירשנו לעילא בנו״ן כפופה נו״ן פשוטה ויתגלה לך האמת‪ .‬ובשלשה‬
‫‪.‬דרכים מקבלת ספירת אנ״י מספירת איין ‪) .‬ה( האחד רמוז)אסי‪-‬י נ( רשם כתר מלכו״ת בראשה‪,‬‬
‫)ו( השני)תנזיק ג( יהויה אדניי חילי)ז( והשלישי)תלליס קלר( ברוך יהו׳ה מציו״ן שוכן ירושלי״ם‬
‫היודע לכוין דרך שלשה דרכים הללו ויודע לבוין הצינורות לספירות עליו נאמר)שם ל^( אשגבהו כי‬
‫ידע שמי ‪ ,‬והספירה הזאת נקראת ק ד ם והנני מבאר ‪ .‬דע כי קודם בריאתו של עולם אין‬
‫בשום בריה כה לדרוש ולחקור לפי שהפרנוד ננעל לפניו)ח( וכאילו לא חם על כבוד קונו‬
‫וכבר אמרו בפרק אין דורשין )ט( )וכרים י( למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ יכול‬
‫ישאל אדם קודם שנברא העולם ת״ל למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ אתה ראוי‬
‫לשאול אבל קודם לכן לא ‪ ,‬ולפי שספירת הבת״ר הנקראת אהי׳ה קדמה לכל ובה היו כל‬
‫הספירות‬
‫)א‪ (.‬וזהו מעם י״י ‪ .‬כי מלס מעם מורה על דבר שעמו לא בו כלומר ממה בהוא עס י״י ומשני פמעלין נקדם ולא‬
‫מורידי! בקדש צריך להבינו ממה שהוא למעלה ממנו ביוסר ‪ ,‬אבל מי״י ר״ל ממגו ממש ומאס י״י יורה לדבר הנשפל‬
‫לו למסה ממנו והעד כי ירד רע האח י״י שנתבאר למעלה בשער ב' בכינוי סוב ‪ .‬ומלת‪ .‬ויהי שם עם ה' אינו‬
‫דומה כלל למלח מעם כי לא אמר שמשה היה עם י״י רק אמר שהוא היה עמו שם ויכול להיות נס כן למסה‬
‫ממנו מאד כעני! שאמר ואל משה אמר עלה אל י״י ולא אמר עלה אלי שיש שפירשו שהשם הגדול אמר למשה שיעלה‬
‫אל מקום הכבוד אשר שם השכינה שנקראת בשם רבה ולא שיבח אל השם הגדול כי לא יראני האדם והי כמבואר‬
‫ברקאנסי פרשת סשפסים ע״ש וזהו שאסר וכמה נבולים ביניהם ‪ ) :‬ב( נון כסופה היא שוד המלכות המקבלת שפע‬
‫הברכות ‪ .‬ולכך נרמזת בנון כפופה שיש לה ביה קיבול ‪) :‬ג( וזהו סוד עולם המשפיע ואינו מקבל ‪ .‬סי' שאינו‬
‫מקבל מדבר אהר אמצעי רק מהש״י עצמו אשר הוא קשוי בו כשלהבת קשורה בגהלח ‪ ) :‬ד( אלא לדברים שהוא‬
‫חוץ מסנה ‪ .‬כי המלכות אינה משפעת רק לעילם הנפרדים שממנה ולמטה ‪ ) :‬ה( הא׳ רמוז וישם כתר מלכות בראשה‬
‫כו'‪ .‬כלומר שהכתר בעצמו משפיעי עליה כמו שביאר כאן שנשפעח משפירח אי״ן ‪) :‬ו( והשני ‪ .‬שהיא מקבלת מהבינה‬
‫כנרמז ביהו״ה אדנ״י נזילי כסו שנתבאר למעלה בתהילת שער ח' ובתסילת שער ה׳ ‪) :‬ז( והשלישי ‪ .‬קבלתה מהתסארח‬
‫השוכן בקרבה ע״י היסוד כנרמז בברוך י״י מציון שוכן ירושלים כמו שנתבאר בשער ב' בכנוי ציון ‪ ) :‬ח( וכאילו‬
‫לא חש על כבוד קונו ‪ .‬כי יעיז מעיז לראות במה שנעל והסתיר לפניו הרי מראה עצמו שאינו חש על כבודו וראוי‬
‫לו שלא נברא כמו שנתבאר למעלה בסוף שער ס' ‪ ) :‬ם( למן היום אשר ברא אלהים אדם על האר; ‪ .‬רישא דקרא‬
‫כי‬ ‫'‬
 ‫שער‬ ‫‪204‬‬

‫ספירת התפארת הנקראת יהו״ה יתברך גם היא הרמז המורה עליה בתורה הוא לשון אתיה‬
‫וסימן)חהליס עי( את״ה נורא את״ה ‪ .‬זכבר כתבנו זה בשער הששי ורמזנו בשער א׳ ‪ .‬ולפי‬
‫שספירת התפארת הנקראת יהו״ה פעולותיה גלויות יותר מספירת הכתר נקראת בתורה ברמז‬
‫כלשון את״ה כמו שאומר לנכה ‪ .‬וזהו סוד התהלת ההפלות ‪ .‬את״ה הונן לאדם דעת ‪ .‬את״ה‬
‫קדשת את יום השביעי ‪ .‬את״ה בהרתנו מכל העמים ‪ .‬ולשון קביעות הברכות כלשון אתה‬
‫כאומר! )‪:‬ם קי־‪-‬׳( בא׳י למדני הקיך )א( וכבר ביארנו זה בשער ‪ :‬ה‪ ,;/‬וכן הספירה האהרונה‬
‫הנקראת אדנ״י הלשון הרומז עליה בתורה הוא לשון אנ״י )לנייפ לר( ראו עתה כי אנ״י אנ״י‬
‫הוא מהו אנ׳י אנ״י הודיע סוד יניקתה דרך גדולה וגבורה ודרך נצה והוד ‪ ,‬פעמים יונקת‬
‫מצד הרחמים וכל העולם בטוב ושלמות ופעמים יונקת מצד הדין וכל העולם במיני צער‬
‫ועונש ‪ .‬זש׳יה ראו עתה כי אנ״י אנ״י הוא וחזר ופירש אני אמית ואהיה מחצתי ואני אדפא‬
‫הרי הכל מבואר ‪ .‬והנני רומז ע־ן הדעת טוב ורע )״‪:‬לי לא( גמלתהו טוב ולא רע )ב( כל‬
‫ימי חייה כי הוא רומז אל ההיים הנצחיים ‪ ,‬המבין זה יבין למה בפל הלשון כי אנ״י אנ״י‬
‫הוא ‪ .‬והסוד )נמיני ״י( אנ״י י״י אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארין מצרים להיות לבם‬
‫לאלהים אנ״י י׳י אלהיכם ‪ .‬המבין בפסוק זה ראש וסוף )ג( יבין‪ .‬סוד כי אנ׳י אנ״י הוא ‪.‬‬
‫וסוד אני אמית ואחיה וזהו סוד שרמזו בתורה בבמה‪ ,‬מקומות במצות עשה ובמצות לא‬
‫יע( לעני ולגר תעזוב אותם אני י״י )‪:‬ם( לא תקלל חרש ולפני עור לא‬ ‫תעשה אנ׳י י״י‬
‫תתן מכשול ויראת מאלהיך אני י״י)ד( ושתי המדות כאחד )‪ (=>:‬לא תקום ולא תטור את‬
‫כני עמך ואהבת לרעך כמוך אני י״י ‪ .‬הכל מבואר היטב ‪ ,‬וכמה הלכות ומדרשות בתלמוד‬
‫שאין להם סוף תלויות באלו הרמזים שכתבנו הנה ככל מקום שדרשו אני י״י פעמים דרשוהו‬
‫דיין להפרע פעמים דרשוהו ראוי לשלם שכר ‪ .‬המבין מה שביארנו יבין מאיזה טעם דרשוהו‬
‫חכמים דברים אלו ‪ .‬ובשני אלו הדברים שאמרנו נכללים כל הדרשות שפירשו חכמים בכל‬
‫מקום שאמר אני י״י )ה( ואף על פי שנשתנו הלשונות בדרשות )ו( וכבר הרחבנו הביאור‬
‫במלת אני י״י בשער ה׳ וכתבנו שם דברים המאירים עיניך ואתה התבונן בהם ובמה‬
‫שכתבנו כאן והיו לאחדים בידך ואז תראה כמה נפלאות רמוזות בתורה ותשמה באורך ותראה‬
‫סתריהם גלויים לעיניך ‪ .‬וכמדומה לנו שדי לך במה שרמזנו לך בשער זה במלת הו״א הנאסר‬
‫בשם יתברך ‪ ,‬ובע״ה אם תזכה עוד תקבל סתרים ונעלמות בענינים הללו מפה אל פה ‪ ,‬והספירה‬
‫הזאת נקראת בתורה בלשון אי ל צריך אתה לדעת כי לפי רוב התעלמות ספירת הכת״ר‬
‫והיותה נסתרת מכל הנבראים ואין מי שיוכל להתבונן בה זולתי לשמע אזן)ז( במו שכתבנו‬
‫למעלה לפיכך נקראת בלשון אי״ן )ש״יח י<( הי״ש ה' )מכמה( בקרבנו אם אי״ן )כ״ע( שהם סוד‬
‫שתי הספירות העליונות המתאחדות באות יו״ד של שם יתברך ‪ ,‬וצריך אתה לדעת נ״ב סוד‬
‫מה שרמז )איוה כה( והחכמ״ה מאי״ןתמצא ‪ .‬באמת הסוד יו״ד של שם )ה( מסוד )כ״ע(הקוץ‬
‫העליון נתגלית וזהו והחכמה מאין תמצא וסימן אות יו״ד ונקודה שעליה ‪ ,‬ודע כי‬
‫בהיות‬
‫הרחמים העליונים שאז נס החפהרח והמלכוח מהחקנים נאורו כמו שנסגאר נשער ה׳ נכיגוי חסארס ; ) א( וככר‬
‫רמזנו זה וכחננו נשער ה׳ ‪ .‬נכינוי אחה ‪ ) :‬ב( כל ימי חייה נודאי ‪ .‬שירוש נזמן שהיא יונקח מן החיים העליונים‬
‫לא סנמול רע כודאי ‪) :‬ג( יכין סוד כי אני אני הוא ‪ .‬כי אחד הוא לדין ואחד הוא לרחמים כמנואר נשער א' נכנוי‬
‫אני ‪ ) :‬ד( וכשתי״ המצוח כאחד ‪ .‬פירוש מצות לא חעשה ועשה נפסוק אחד שנאמר עליהם כאחד אני י״י לרמוז שהכל‬
‫אחד ; ) ה( ואע״ש שנשתנו הלשונות נדרשות ‪ .‬פירוש שלפעמים דורשים אותו אני י״י נאמן לישרע ופעמים נאמן לשלם שכר‬
‫כי הוא פעמים כדין ופעמים מתהפך לרחמים כפי יניקתו שיונק מלמעלה ‪) :‬ו( וככר הרחננו הניאור נמלת אני י׳י‬
‫כשער ה' ‪ .‬היינו ככנוי אתה וכשער א׳ ככנוי אני ‪) :‬ז( כמה שכחננו למעלה ‪ .‬היינו נפער מ' ככינוי יש ‪:‬‬
‫) ה( מסוד הקוץ העליון נתגלית ‪ .‬שהיא כנקודה מחשכית כמו שפירש למעלה כשער ט' ככנוי מחשכה והרי הוא כאין ‪:‬‬
‫וזהו‬ ‫* בדפוס ישן שלפני ‪ ,‬הנירסא בפנים ״ושתי הסדות‪ ,‬והנחתיו‬
 ‫ס ג ‪205‬‬ ‫שער‬
‫בהיות העולם נדון בכמה דיגים קשים לפי רוב פשעיהם והטאתם צריכים בגי העולם למדד‬
‫ולהתאהז בספירה זאת למען ימצאו רפואה לכל נגע ולכל מחלה וזש״ה )^סל'ס יכא( שיר למעלות‬
‫אשא עיני אל ההרים מאי״ן יבא עזרי ‪ .‬המבין פסוק זה יתבונן כמה דברים שרמזנו בשער‬
‫זה כי בהתגלות עולם הרחמים ונמצאו פנים מאירים אז מדת הדין נהפכת למדת רחמים וזהו‬
‫מאין יבא עזרי ועזרי מעם י״י ולא אמר מאת י״י או מי״י אלא מעם י׳י שזהו קוץ ירד‬
‫של שם המיוחד )ב( וזהו מעם י״י ‪ .‬ואם תתבונן תתפלא ותשמע ותכין בי אין כה בכל אדם‬
‫להבין דבר זח על עיקרו לפי שישתבשו בבמה מקומות ׳טמוצאים כתוב בדמיון זה כאמרו‬
‫)‪£‬מוח לי( ויהי שם עם י״י ויחשבו שזה שוה לזה ובמה נבולים יש ביניהם ואין אנו בביאור‬
‫זה עכשיו ‪ ,‬עוד צריך אני לעוררך ברמזים במקום זה בסוד מלת אי״ן שהיא הספירה הראשונה‬
‫ובסוד ספירת אנ״י שהיא הספירה האחרונה ‪ .‬א׳ סוד קוצו של יו״ד עולם הרחמים אהי״ה ‪,‬‬
‫י' סוד עצם החכמה והתפשטות המחשבה אות ראשונה של שם ‪ .‬נו״ן פשוטה סוד המשכת‬
‫שפע הברכה והרחמים מספירה לספירה עד הגיעם לספירת המלבו״ת ‪ .‬והנני מבאר ך פשוטה‬
‫נ׳ כפופה ן׳ פשוטה עולם הרחמים אשד ־הם נמשכים דרך קו התפאר״ת )ב( נ׳ בפופה היא‬
‫סוד המלבות המקבלת שפע הברכות ומיני האצילות הנשפעים מספירת איין דרך הצינורות‬
‫ע״י הספירות עד הגיעם לספירת אנ״י ‪) .‬נ( וזהו סוד ־עולם המשפיע ואינו מקבל וסוד המקבל‬
‫ואינו משפיע לכיוצא בדבר שהוא מתאחד בו) ד( אלא לדברים שחוץ לו ממנו ‪ .‬ורמז הדבר‬
‫שהרי אותיות אנ״י הן כאותיות איין ומה שהמיר הלשון פעם הנו׳ן קודם ליו״ד ופעם היו״ד‬
‫קודם לנו״ן התבונן במה שפירשנו לעילא בנו״ן כפופה נו״ן פשוטה ויתגלה לך האמת‪ .‬ובשלשה‬
‫דרכים מקבלת ספירת אנ״י מספירת אי״ן ‪) .‬ה( האחד רמוז)אםי*י נ( וישם כתר מלבו״ת בראשה‪,‬‬
‫)ו( השני )חנקיק ג( יהו״ה אדניי חילי)ז( והשלישי)יזללי= קלל( ברוך יהו׳ה מציו״ן שוכן ירושלי״ם‬
‫היודע לבוין דרך שלשה דרכים הללו ויודע לבוין הצינורות לספירות עליו נאמר)שם לל( אשנבהו בי‬
‫ידע שמי ‪ .‬והספידה הזאת נקדאת ס ד □ והנני מבאר ‪ .‬דע כי קודם בריאתו של עולם אין‬
‫בשום בריה כה לדרוש ולחקור לפי שהפדנוד ננעל לפניו)ח( וכאילו לא חס על כבוד קונו‬
‫וכבר אמרו בפרק אין דורשין )ט( )דנדים י( למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ יכול‬
‫ישאל אדם קודם שנברא העולם ת״ל למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ אתה ראוי‬
‫לשאול אבל קודם לכן לא ‪ ,‬ולפי שספירת הבת״ד הנקדאת אהי׳ה קדמה לבל ובה היו כל‬
‫הספירות‬
‫) ‪ (,s‬וזהו מעם י״י ‪ .‬כי מלה מעם מורה על דבר שעמו לא בו כלומר ממה שהוא עס י״י ומפני שמעלין בקדש ולא‬
‫מורידין בקדש צריך להבינו ממה שהוא למעלה ממנו ביוחר ‪ ,‬אבל מי״י ר״ל ממנו ממש ומאח י״י יורה לדבר משפל‬
‫לו למסה ממנו והעד כי ירד רע מאת י״י שנתבאר למעלה בשער ב' בכינוי טוב ‪ .‬ומלת‪ ,‬ויהי שם עם ה' אינו‬
‫דומה כלל למלח מעם כי לא אמר שמשה היה עם י״י רק אמר שהוא היה עסו שם ויכול להיות 'נם כן למטה‬
‫ממנו מאד כענין שאמר ואל משה אמר עלה אל י״י ולא אמר עלה אלי שיש שפירשו שהשם הנדול אמר למשה שיעלה‬
‫אל מקום הכבוד אשר שם השכינה שנקראת בשם רבה ולא שיבא אל השש הגדול כי לא יראני האדם וחי כמבואר‬
‫ברקאנסי פרשת משפטים ע״ש וזהו שאמר וכמה נבולים ביניהם ‪ ) :‬ב( נון כסופה היא הוד המלכות המקבלת שפע‬
‫הברכות ‪ .‬ולכך נרמזת בנון כפופה שיש לה ביה קיפול ‪) :‬ג( וזהו סוד עולם המשפיע ואינו מקבל ‪ .‬סי' שאינו‬
‫מקבל מדבר אחר אמצעי רק מהש״י עצמו אשר הוא קשור בו כשלהבת קשורה בנחלת ‪ ) :‬ד( אלא לדברים שהוא‬
‫חון ממנה ‪ .‬כי המלכות אינה משסעת רק לעילם הנפרדים בסמנה ולמטה ‪ ) :‬ה( הא׳ רמוז וישם כתר מלכות בראשה‬
‫כו'‪ .‬כלומר שהכתר בעצמו משפיע עליה כמו שביאר כאן שנשפעח משפירת אי״ן ; )ו( והשני ‪ .‬שהיא מקבלת מהבינה‬
‫כנרמז ביהו״ה אדנ״י חילי כסו שנתבאר למעלה בתחילת שער ח' ובתחילת שער ה' ‪) :‬ז( והשלישי ‪ .‬קבלתה מהתפארח‬
‫השוכן בקרבה ע״י היסוד כנרמז בברוך י״י מציון שוכן ירושלים כמו שנתבאר בשער ב' בכנוי ציון ‪ ) :‬ח( וכאילו‬
‫לא חש על כבוד קונו ‪ .‬כי יעיז מעיז לראות במה שנעל והשחיר לפניו הרי מראה עצמו שאינו חש על כבודו וראוי‬
‫לו שלא נברא כמו שנתבאר למעלה בסוף שער ט' ‪ ) :‬ט( למן היום אשר ברא אלהים אדם על האר; ‪ .‬רישא דקרא‬
‫כי‬
 ‫שער‬ ‫‪206‬‬

‫הספירות נכללות ונסתרות ‪.‬קודם שנברא העולם וכשעלה במהשבה לברוא העולם נתגלו‬
‫הספירות־ מסתיר הכתיר לפיכך נקראת קדם שהיא קודמת לכל )א( לפי שהיא הספירה אשר‬
‫ממנה_ נתגלו‪ :‬סתרי הספירות־‪ .‬והנני מבאר )כיאבית נ( ויטע י״י__אלו־‪ 0‬ים‪-‬גן‪ -‬בעדן‪-‬מקד״ם‪-‬חסוד‪-‬‬
‫נטיעו״ת הג״ןערוכות‪-‬בעד״ן נ טו עו׳תבג״ן‪,‬פי׳ )ב(־הנטיעו״ת נטועו״ת בג״ן והג״ן נטו״ע בעד״ן‬
‫והוא ־־סוד היחוד ־השלם האמתי ‪ .‬והנטיעו״ת והג״ן והעד״ן מהיכן נתגלו ‪ ,‬מקד״ם ‪ ,‬מן הכת״ר‬
‫העליון ויטע ה׳ אלהים גן בעדן מהיכן נטעו מקדם והכל מבואר ‪ .‬והנני חמז )מיכה ה(‬
‫ומוצאותיו מקדם מימי עולם ‪ ,‬מוצאותיו בודאי הם מקדם כי מקדם יצאתה התפשטות‬
‫המחשבה וסוד התגלות הספירות ‪ .‬ובעוד שספירת קד״ם מאירה פגיה ומתגלית אז כל‬
‫הספירות בחדוה ובהשקט ובשמחה וכל העולמות ברצון ‪) .‬ג( ודע כי דור הפלגה תחלה היחה‬
‫ישיבתם בחבור אחד שנאמר )ניאכי״ יי^( שפה אחת ודברים אחדים ועל זה רם; )‪5‬ם י'( ויהי מושבם‬
‫ממשא )אוסיוח מכוש והודו בס״י וטיץ בזוהר כס טמוד ד ך פורה מ״ו( בואכה ספרה הר הקדם‬
‫וכשרצו לקצץ בנטיעות כתיב )נס יא( ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארין שנער אותה‬
‫הבקעה מקום התקלה מוכנת לפורענות וראויה היתה )ד( להיותה סבה למרוד ביחידו של‬
‫עולם )ה( ואלמלא שנתפלגו ונתפזרו יבולין היו לקצץ בנטיעות חגן והעדן )ו( ואע״פ שלא‬
‫נגמרה מחשבת דור הפלגה באותה בקעה לאהר זמנם נתגלה פורענותם הם אמרו)=ם( ונעשה‬
‫לנו שם )ז( ובא נבוכד נצר אחר שהחריב ארצות ועקר מלכיות ופשט ידו בבה״מ וירא כי‬
‫יכול‬
‫כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך ‪) :‬א_( לסי שהיא הספירה אשר ממנה נהגלו סחרי הספירוח ‪ .‬כי כולם‬
‫היו כמוסים בחוכה והיא אינה נחקרס וננליח לפיכך במה שהיה קודם בריאח עולם אין כל בריה יכולה לחתור כי‬
‫הפרנוד אשר היו בו הוא ננעל לפניו ‪) :‬ב( הנטיעוח נטועות בנן ‪ .‬פירוש שאר הספירוח משלחים נטיעותיהס‬
‫והשפעותיהם במלכות שלכך נקראים נן והוא מחובר בחכמה עילאה ע״י אימא עילאה כי סופן נעון בחחילחן וחחילחן‬
‫בסופן והחכמה שהיא העדן מוצאה מקדם ‪) :‬ג( ודע כי דור הפלנה תחילה היתה ישיבתם בחיבור אחד ‪ .‬פירוש‬
‫בחיבור הכל שלא חשבו שוס קיצו; ופירוד בספירות כמו שאמר ויהי מושבם ממשא באכה ספרה פי' שהיה מושבם אחד‬
‫עם הספירות להביאם כולם ביחוד אחד אל הר הקדש שהוא הכתר אבל כשרצו לקצן כענין אשר יתבאר נסעו מקדם‬
‫)עיין בזוהר פ׳ נח עמוד רי״ח( מאותו קדמונו של עולם שהוא כח כולם וחיבורם וימצאו בקעה היא העטרח שנקראת‬
‫כן ע״ש שהיא למטה מכולם כבקעה זו העומדת למסה בין ההרים ובה תלוי קיצוצס כי אותה בקעה היא היחה‬
‫מקום תקלה לרבים מוכנת לפורעניות כי בה מקצצים רוב המקצצים והיא נוקמת נקמתה מהם ‪ ,‬ואומר כי ראוי' להיות‬
‫) ד( היא סבה למרוד ביחודו של עולם ‪ .‬בהיות כי נחנה לראש פינה להיות הנהגת העולם על ידה׳ לכך טעו בה‬
‫רוב הטועין כי חשבו היות לה לבדה השלטנות והמלוכה בתחחוניס ואינה מכלל אחדות התשעה שעליה רק היא‬
‫המקבלת מהם להשפיע בתחתונים ונפרדת מהם ועליונים אין להם השגחה בתחתונים כעניין שפירש למעלה בחטא‬
‫אדם בשער א׳ בכינוי ען הדעת כן היתה גם מחשבת דור הפלגה בה ובנו עיר ומגדל בתוכה ‪ ,‬העיר רמז לעיר‬
‫קטנה כד״א ושם הקטנה רחל והמגדול הוא מגדול עוז שם ה' שבתוכה וראשו בשמים רמז לשמים עליונים וכיונו‬
‫לעשות בנין דוגמת בנין העליון לעורר ולהוציא מחשבתם במעשה לפועל חזק שישפיעו בו השפעתה כענין שביארנו‬
‫פעמים בשער א' כי כל הדברים מתפעלים ומתעוררים בפועל הנעשה למטה כי יחולו על דבר יש וחשבו כי אח״כ‬
‫תהיה היא להם לבדה בממשלחם כעניין שאמר ונעשה לנו שם ושם רומז לעטרת שנקראת כן כי במ״ק שם עם המלה‬
‫בנימטריא שדי אמרו כי יעשוה להם לבדה ויפרדוה מאחרים ונפרדו הם מדה כנגד מדה ‪ ) :‬ה( ואלמלא שנתפלגו‬
‫ונפרדו היו יכולים יהתעוררותס לקצן נטיעות הגן ממקום שרשם שהוא העדן להשליטה בכמות הדין והטומאה כי‬
‫כולם כאחד היו מורדים ואין בהן נם אחד עושה טוב והיה העולם חוזר לחורבן ושממה ‪) :‬ו( ואע״ס שלא נגמרה‬
‫מחשבה דור הפלגה באותה בקעה לאחר זמנם בזמן נבוכד נצר נתגלה פורענוחם ‪ .‬רוצה לומר תקלחם וקלקולס‬
‫שרצו לגרום כי בא זה וגילה על זה הם אמרו ונעשה להם שם להיות כולם כאחד מושלים על כל העולם כולו‬
‫בכח ממשלח העטרת לבדה ולא יתפזרו בארצות תחת ממשלות השרים והכוכבים ‪) :‬ז( ובא נבוכד נאצר אחר‬
‫שהחריב ארצות וכבש מלכיות ופשט ידו בבית המקדש וירא כי יכול לו חזר להוציא מחשבת דור הפלגה לפועל ‪.‬‬
‫למשוך העטרת בלבדה אליו כסי רצונו ולעשות לו שם כדי שישמר הממשלה הזאת בידו!לא יצאו ישראל מגלותם‬
‫אחר שבעים שנה כמו שאמר הנביא ירמיה ואמר אעלה על במחי עב אדמה לעליון בהמשכת השפע כפי רצונו‬
‫ועשה‬
 ‫‪207‬‬ ‫סד‬ ‫שער‬
‫יכול לו הזר להוציא לפועל המהשבה הרעה אשר יזמו דור הפלגה לעשות וזהו סוד שאמר‬
‫)דני״ל ג( גכובד נצר מלבא עבד צלם די דהב רומה אמין שתין פתיה אמין שת אקימה‬
‫בבקעת דורא כמדינת בכל ‪ .‬וזהו )א( וימצאו בקעה בארץ שנער על כן קרא שמה בבל‬
‫ואותו הרשע רצה לגמור כוונת דור הפלגה שלא יכלו לה ‪ .‬ומה עשה צוהלקבץ כל האומות‬
‫להשתהוות לאותר צלם ורצה לקיים בה מה שאמרו וגעשה לנו שם ‪ .‬ובאותו היום קבץ כל‬
‫עממיא אומיא ולשניא לחנוכת צלמא והכנים בכיו כלי מכלי בה״מ שהיה שם חקוק בו‬
‫כדי לגמור מחשבת דור הפלגה ‪ .‬והכרוז קורא למעלה )יימיה יי׳( ופקדתי על גל בבבל‬
‫והוצאתי את )ב( בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גויזכ‪ .‬ובא דניאל וגזר לצאת בלעו של‬
‫צלם מפיו ואו נפל הצלם ונשבר‪) ,‬נראשיה י״( על בן קרא שמה בבל כי שם בלל ה׳ שפת כל‬
‫הארץ )ג(‪,‬ומשם הפיצם ה' וגר ‪ .‬המבין זה יבין סוד כל מה שנאמר בפרשת דור הפלגה‬
‫ופרשת צלם נבוכד נצר וידע היאך הדברים אחדים ‪ ,‬וידע עד היכן הגיעה כוונתו של אותו‬
‫הרשע באותו צלם ‪) ,‬ד( וידע מה שאמרו ז״ל בפרק חלק בפסוק )ירמיה נא‪ (.‬רפאנו את בבל‬
‫ולא נרפתה לפי שבל האומות יש להן אהיזה במרכבה בסוד גרי הצדק מלבד אותו‬
‫הרשע ‪ .‬וכל זה רמוז בסוד הפלגה באומרם ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה ונאמר כלוט‬
‫)נראהיח יג( ויסע לוט מקדם )ה( מה כתיב בתריה ויפרדו איש מעל אחיו כל הדברים אמורים‬
‫מן ארם יגחגי בלק מלך מואב מהררי קדם ‪ ,‬הרים‬ ‫ברמז‪) .‬ו( ומה שתמצא כתוב )נמד י‬
‫המסתירים הדרך הישר להגיע לקד״ם ומ״ש הנביא )י‪:‬עיה נ( כי נטשתה עמך בית יעקב כי‬
‫מלאו מקדם ועונגים כפלשתים הנביא מתרעם עליהם ואמר מדוע נטש ה׳ את‬
‫בית יעקב לפי שהוא לבדו מרום וקדוש בחר את ישראל להיות לו לעם סגולה ומלא‬
‫אותם מאורו הגדול השופע מספירת קד״ם ונתן לישראל נביאים מלאים מרוח הקדש‬
‫וממקור האצילות העליונה ואמר להם )דנריס יס( כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם‬
‫אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך י׳יאלהיך נביא מקרבך מאחיךכמוני‬
‫וזהו כי מלאו מקדם והם לא רצו משפע התורה והנבואה שבאה להם מספירת קדם רק הם‬
‫עוגנים בפלשתים והכל מבואר ‪ .‬ואהר שביארנו זה דע כי עולם הרחמים הנקרא קדם בהיותו‬
‫מאיר פנים על בל הספירות אז כל העולמים ברצון ובמילוי ועליו נאמר )מי=^נ י( במה אקדם‬
‫ה׳ וגו׳ האקדמנו בעולות ‪ ) ,‬תהלי ם ‪:‬ל( נקדמה פניו בתודה ‪ .‬וכי יש מי שהוא מקדים לשם יתברך‬
‫והכתיב‬
‫ועשה צלם גבוה דוגמת המגדל שעשו דור הפלגה והיה של זהב נכוה אמין שיתי! ורחכ אמין שית דוגמת המטרת‬
‫בשש הכתות שעליה שהם שש קצוות כעניין הבנין שעשו הם דוגמת הבניין העליון והעמידה גם כן בבקעת‬
‫דורא במדינת בבל שהוא עצמו המקום שקלקלו שם דור הפלגה שנאמר בהם ) א( וימצאו בקעה בארן שנער ‪.‬‬
‫וארן שנער היא מדינת בבל שהזכיר כאן כי שנער שמה לראשונה שננערו שם מחי מבול ואסר כך סבבו שמה‬
‫בבל על שם בלילח לשונם כענין שנאמר שם על כן קרא שמה בבל כי שם בלל ה' שפת כל ה א ת ‪ ,‬וכן אירע נם‬
‫כן בצלם ההוא שהוציא דניאל )ב[ בלעו מפיו ‪ .‬ובלל לשונו ושיברו ע ד שנתפזרו ממנו כל האומות שבאו לשם כעניין‬
‫בדור הפלגה שנאמר על כן קרא שמה בבל כי פס בלל ה' שפת כל הארץ ‪) :‬ג( ומשם הפיצם ה׳ ‪ .‬ורומז נ"כ‬
‫לבילבול ופיזור זה של נבוכד נצר ‪ ) :‬ד( וידע מ״ש תז״ל בפ׳ חלק רפאנו את בבל ולא נרפתה ‪ .‬כי סונה שם נירי‬
‫הצדק שיצאו מן האומות נבוזראדן ובני בניו של סיסרא ושל סנהריב והמן ונם מבני ‪.‬בניו של נבוכד נצר ביקש‬
‫להכניסן תחת כנפי השכינה והיתה לו אחיזה‪ .‬במרכבה כי כל האומות יש להם אחיזה במרכבה עם ע׳ שריהם עיי‬
‫נירי הצדק היוצאים מהם ואותו רשע בסבת רוב חטאו ומחשבתו הרעה קטרגו עליו מלאכי השרת לפני הקב״ה עד‬
‫שלא הכניס מכניו תחת כנפי השכינה ולכך מיום כלוח הע' שנה נאבד מלכותו ונשכח זכרו לעד ‪ ) :‬ה( מה כתיב‬
‫בתריה ויפרדו היש מעל אחיו ‪ .‬שנם הוא עשה קצת פירוד בפרידתו מן הקדם במחשבתו הרעה ‪) :‬ו( ומה שתמצא‬
‫כחוב מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם • משמע שהיה מקומו בקדם והוא זר שנאמר שזה׳ הרשע היה‬
‫עומד בעומקו כל ספירת קדם והרי הוא היה קוצן וחוטא יותר מכולם לכך מבואר ואומר שרצונו הריס המסחיריס‬
‫הדרך‬
 ‫שער י‬ ‫‪208‬‬
‫והבתים )איוב ״א( מי הקדימני ואשלם ‪ ,‬אלא במה אקדם באיזו תפלה ותחנונים ומעשים טובים‬
‫אעשה בענין שיתגלה פני הרחמים הנקראים קדם בשאר הספירות וזהו במה אקדם ה׳ ‪.‬‬
‫והמבין זה העיקר יבין כמה עניינים וסודות נאמרו בתורה בדמיון רמזים )איכה ה( הדש ימינו‬
‫כקדם ‪) ,‬דנרים לג( מעונה אלהי קדם ומתחת זרועות עולם למטה מג' ספירות הנקשרות כאחד‬
‫בספירת קדם )א( הם זרועות עולם והכל רמוז ‪ .‬עתה התבונן כיצד ביארנו לך ענינים‬
‫עמוקים ופקח עיניך אולי תתבונן נפלאות אל בעניינים שאין הכל זובים להשיגם ‪ .‬והספירה‬
‫הזאת נקראת ג״כ כ ר‪ 1‬״ר והטעם כמו שהכתר סובב על הראש כך הספירה הזאת סובבת‬
‫ומקפת כל הספירות )ב( לפי שהיא עולם הרהמים הסובבים והמקיפים בבל ‪ ,‬ועדיין בע״ה‬
‫תשמע בספירה הזאת כמה סתרים וכמה סודות וכמה תעלומות חכמה‪) ,‬ג( ודע כי הכתר הזה‬
‫מלא סביב כמה משכיות ועולמות וכמה מיני רחמים וכמה מיני הסדים ‪ .‬ואל הבתר הזאת‬
‫מתכוונים שרי המרכבה להכתיר ואינם יודעים לו מקום אלא שמקבצים כל מיני מהלל‬
‫ושבח וזמרה )ד( ומשלחין אותן ע״י השם הגדול והקדוש ומאליהן יעלו וידבקו בכתר ‪ .‬ודע כי‬
‫הימים שיש בהם תפלת מוסף צריכים להזכיר בקדושה תפלת כתר וזהו שאמר כתר יתנו‬
‫לך ה' אלהינו המוני מעלה עם המוני מטה ‪ .‬ואותו הבתר הוא מקבץ כל התפלות והמהללים‬
‫שנעשו בתפלת יוצר )ה( וכל המוני מעלה ומטה מתאחדים כאחד בשליחות הכת״ר אל עומק‬
‫מציאות ראשונה וממתיניס אלו לאלו כדי שיתאחרו כולם ותהיינה התפלות עולות כאחד‬
‫בעולם הרצון כדי שתהיה פרנסת כל העולמות נמשכת מעומק המציאות ‪ ,‬כי כל המוני‬
‫מעלה מצפים ומהכים מתי תבא אליהם מנת הכתר במה שיתקיימו ‪ .‬וסימן)ההל‪-‬ס קמס( עיני‬
‫כל אליך ישכרו והנני רומז)ו( פותח את ידיך ומשביע לבל חי רצון ‪ .‬ודע כי ע״י הרצון יפיק‬
‫כל ח״י צרכיו מאת הבת״ר ‪ ,‬ואם ירצה הש״י עדיין נחבר ונסדר חבור בענייני עולם הכת״ר‬
‫ראש הדבן‬ ‫ומוצאיו ומובאיו במה שהשיגנו כי הדברים עתיקים ‪ .‬והכפירה הזאת נקראת‬
‫והטעם לפי שהכפירה הזאת היא סוד עולם הרחמים הגדולים והרצון והחפץ והיא מלבנת ’‬
‫עונותיהם של ישראל בהתגלות פני הרצון והרחמים ‪ .‬והנני רומז )ז( ראשית כל המראות‬
‫לובן תכלית כל המראות שחרות ‪ ,‬הספירה הזאת בתכליתה לובן ויש מקים אחד מחוץ‬
‫למחנה בתכלית השחרות וסימן)ח( המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך והכל רמוז‬
‫)י‪:‬עיה ״י( עד זקניה אנ״י הוא ועד שיבה אני אסבול )ט( )ויקיא יי‪-‬י( מפני שיב׳ה תקום והדרת‬
‫פני‬
‫הדרך הישר להגיע לקדם שהם הרי חשך כחוח הטומאה אשר שם סחנוחו ומקומו תמיד ‪ ) :‬א( הם זרועוח עולם ‪ .‬הי׳‬
‫חסד ושחד נקראו זרועוח עולם ‪) :‬ב( לפי שהיא העולם הרחמים הסונפי! ומקיפין בכל ‪ .‬ומפני זה נם החסד וההסד‬
‫נקראים כחרים להיוחם בראש הבניין וסובבים אוחו ‪) :‬ג( ודע כי הכסר הזה מלא סביב כמה משכיוח ועולמוח ‪ .‬והם‬
‫חר״ך מיני מאורות שהזכירו המקובלים וקראום חר״ך עמודי אור שמתפשטים מאור הכחר כמניין כתר כמו שהזכרחי‬
‫בסוף שער א' וכנגדם נמצא תר״ך אותיות בי' הדברות ראשונות וכן פשוק ה' מלך ה׳ מלך ה' ימלוך לעולם ועד‬
‫במספרם כמגין כתר ‪) :‬ד( ומשלחין אוחו פ״י שם הגדול והקדוש ‪ .‬סי' שם ההויה בת״ח כי הוא המכתיר עליו הכתר‬
‫ולזה רמזו באמרם ז״ל כי מיכאל קושר כתר מתסלחם של ישראל וכו׳ ; ) ה ( וכל המוני מעלה וסטה מתאחדים‬
‫כאחד בשליחות הכתר‪ .‬פירוש קיבוץ החפלות שנתקבצו סם תפלח כתר יתנו לך שמשלחיס אותם להתדפק בכתר‬
‫עליון שנקרא עומק מציאות‪ .‬ראשונה להיותו התחלת התגלות והודעת מציאות הש*י כמו שפירש בשער ה' בביאור‬
‫אות ראשון של שם ‪) :‬ו( פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון ‪ .‬אל מקרא ידיך אלא יודיך רמז אל הכתר והרצון‬
‫הנכללים ביוד של שם שהם מסיקים לכל חי צרכיו ‪) :‬ז( ראשית כל המראות לובן ‪ .‬שהוא הנותן כח קבלת כל המראות‬
‫)פי' לפירושו על מראה לבן תוכל אתה לצייר כל צבע שחרצה( אחריו אבל השחרות אינו ליתן כח לקבלת שוס מראה‬
‫אחריו ‪) :‬ה( המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ‪ .‬מבואר בתחלח שער ה' בסוד נם את זה לעומת זד■ וגו' ‪.‬‬
‫שהם העשרה טומאות שמאלוח ולבן הארמי הוא ההדיוט קופץ בראש כולם ‪ ) :‬ט( מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ‪.‬‬
‫הכל נרמז ומפואר בשער ה' בביאור כינוי אלהים ובכינוי הת״ח כי הזקנה והשיבה הוא הלבנות ומראות הרחמים ‪:‬‬
‫שהוא‬
 ‫‪209‬‬ ‫קה‬ ‫שער‬
‫פני זק״ן ‪ ,‬ודע )א( בי יש לבן הארמ״י )ב( המרמה את הבריות וצד אותם למדורי החשך‬
‫)«=לי יי( יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכ״י מו״ת )‪:‬ם ה( בי נופת תטופנה שפתי זרה‬
‫ואחריתה מרה כלענה ‪ .‬מה לבן האדמי בקש להזדווג ליעקב ולעקור את הכל שרש וענף כי‬
‫כן דרכו לכל מי שהוא פונע בו לולי אלהי אבדהם ופחד יצחק ויעקב ככה עליון שהיה בו‬
‫הציל כל ממונו של לבן הארמי ככה המקלות אשר פצל )נ( מחשוף הלבן אשר על המקלות ‪.‬‬
‫ולפיכך )יש״יה א( אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו ‪ .‬ואם‬
‫תתבונן בעקרים אלו )ד( תבין סוד )תהלים קי( ישבעו עצי ה׳ ארזי לבנון אשר נטע ‪,‬מהיכן היו‬
‫הנטיעות מקד׳ם ‪ .‬המבין יתבונן סוד לשון של זהורית מלבין)ה( והטעם כי יום כפורים הוא ‪.‬‬
‫)ו( ובעקרים אלו נכללת ספירת הלבנה ‪) ,‬ז( והיודע סוד כמום וחתום בסוד ראש הלבן‬
‫יתכונן בסוד ■הלבנה )ח( ראש וסוף ‪ ,‬והנה נחש הקדמוני הנמשך מכה לבן הארמי הטיל פנם‬
‫בלבנה ע״י אדם הראשון )ט( שלא היה יכול להמתין שעה אחת ע״י עדלה'ואכל מן העץ‬
‫בהיותו טוב ודע ולא המתין לו עד שלקח חלקו במקומו הדבר הנקראת ערלה ואז היה העץ‬
‫הנקרא טוב ולא רע והיה יכול לאכול ממנו כל חפצו ואכל וחי לעולם בסוד עץ החיים‬
‫שהיה דבק בעץ הדעת להיות;■ טוב לבד ‪ ,‬וסימן)דנלים נ( ראה נתתי לפניך היום את החיים‬
‫ואת הטוב ואת המות ואת הרע והכל מבואר היטיב )י( )»שלי לא( גמלתהו טוב ולא רע כל‬
‫ימי חייה בודאי ואילו המתין אדם הראשון לחתוך הערלה לא היה עץ הדעת טוב ורע אלא‬
‫טוב לבד אבל בשעה שאכל מטנו היה טוב ורע ‪ ,‬אשרי המבין הסוד הגדול הזה כי ממנו‬
‫יבין סוד לב״ן ולבניה ראש וסוף ‪ ,‬וממנו יבין סוד לבין הארמי אשר ממנו נולד פנימת‬
‫הלבנה )יא( והוא הגורם להסגיר עולם הרחמים וזה מבואר לעין ‪ ,‬ולפיכך הצרעת בסוד לבן‬
‫הארמי‬ ‫‪.‬‬
‫) א( כי יש לבן הארמי וכו׳ ‪ .‬פי׳ לסי שמראה עצמו לבן וטהור ואינו אלא שחור וטמא שנלקה בצרעת לבנה‬
‫כדלקמן בסמוך ‪) :‬ב( והוא מרמה אח הבריות ‪ .‬כענין יורד וססטין כי מראה לפני האדם כאילו הוא דרך היושר‬
‫ונופת חטופנה שפחותיו ואסריחה דרכי מוח ולענה הי עולה ומקטרג ונוטל רשות ונוטל נשמה ‪ ,‬וזה לבן הארמי מבואר‬
‫למעלה בשער ו׳ בכינוי פחד יצחק ‪) :‬ג( מסשוף הלבן אסר על המקלות ‪ .‬לרמוז כי הוא עולה דרך קו האמצעי עד‬
‫מחשוף הלבן אשר הוא טהור ‪ ) :‬ד( תבין סוד ישבעו עצי ה' ארזי לבנק אשר נטע ‪ .‬כי נסיעות הספירות קורא ארזי‬
‫לבנון ע״ש המקום שיצאו משם ‪ ) :‬ה ( והטעם כי יום כפורים ‪ .‬פי׳ ב' כפורים במשמע רומז לשני ההין של שס‬
‫המיוחד שמתחברות התחתונה זה עם העליונה והעליונה בה ושהוא לבן הרחמים ואז הכל ביחוד אחד ולפיכך‬
‫מלבין עונותיהם של ישראל כמבואר לעיל בשער ח׳ בכינוי כפורים ‪) :‬ו( ובעיקרים הללו נכללת ספירת הלבנה ‪ .‬ר״ל‬
‫מלכות שהיא מתמלאת בהתגלות לובן ומתחסרח בהסתרת פנים למאיריס לובן הרחמים ‪ .‬וזהו אמרו )ז( והיודע סוד‬
‫כמוס ופתוס וכו' ‪ .‬ומה שאמר ) ח( ראש וסוף ‪ .‬ר״ל שוה המעלה במדריגה וזה למטה ונעון סופן בראשן וראשן‬
‫היה משום‬ ‫פי׳ כי מה שנצטוה אדם שלאלאכול מן העץ‬ ‫‪ ) :‬ט( שלא היה י טל להמתין שעה א' ע״י הערלה ‪.‬‬
‫ערלה כמו שנצטוו ישראל שלש שנים משום ערלה כמבואר בסמוך וכוונת הענין כידוע בתתלח הבריאה יצאו כל הדברים‬
‫כאחד ואח׳כ הועמדו על מעמדם ונראה בפועל מדי יום כל הששה ימים כל א' ביומו לפעולתו והנה ביום הששי‬
‫עדיין לא הובדלו כמות אותו היום כחוש בהמות מכחוח האדם וחיצונים )פנימים עמדו במאזנים בשוה להמתין אל‬
‫מי מהצדדין יפנה להכריע לעורר והאדם ישר נברא לתכלית שימשוך ויבתור בטוב ואילו היה עומד כך בישרותו וטובו‬
‫היה הצד הפנימי מוכרעת עליו ופועל פעולתו והצד החיצון שהוא הערלה היה בעל כרחו לוקח סלקו ומקומו מבחון‬
‫והרעה לא יהיה לה עסק אך בחון תעמוד לארוב במסתרים כפי' תהילת כוונת בריאתו ולשלוח שפעחו ואימתו על‬
‫החיות ובמקום החרבן ושממה והוא לא כן ידמה ויחשוב אך הכריע אז המאזנים לכף חובה ומיד נתן מקום לערלה‬
‫ועסק לרעה בעולם במושכה עליו וזהו אמרם אדה״ר מושך בערלחו היה ואף כי הוזהר על זה ונצטוה בלא לאכול מן‬
‫העץ עם חלק הרע שם כלומר פלס בכמות הערלה אך יבדילם ממנו כמו שביארנו לא נזכר ולקחו עם כסות הרע‬
‫העומדים סביב הען הוא העטרח וגרס מיתה ורעה לו ולאחרים בהיותו הוא שרש כולם כמו שביארנו בשער א'‬
‫בכינוי ען הדעת ‪) :‬י( י גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה בודאי ‪ .‬פי' בזמן שהיא דבוקה לחיים העליונים לא תגמול‬
‫רע‪,‬כמו שנתבאר למעלה בכינוי הוא ‪) :‬י א( והוא הגורם להסגיר שערי עולם הרחמים ‪ .‬כי הוא המסטין והוא עולה‬
‫ומקטרג‬
 ‫שער‬ ‫‪210‬‬
‫הארמי ־היא כאה )שמות ג( והנה ידו מצורעת כשלג ‪ .‬המבין זה יכין סוד הצרעת שהיא‬
‫סימן הסגר עולם הרחמים ולפיכך תרגום צרעת סגירו ‪ ,‬מצורע מוסגר אפשר שיכא לידי‬
‫מצורע מוחלט )א( ואפשר שיטהר ‪ ,‬וזהו הסוד הגדול )כ( והצרעת כא ע״י לשון הרע והבל‬
‫מבואר כי הכל נמשך ממקום נחש הקדמוני והיא הגורם להסגר שערי רחמים ‪ .‬ואם יש מלאך‬
‫מליץ אחד מני אלף גורם להפתח עולם הרחמים שנסגר ואז מצורע מוסגר אפשר שלא יכא‬
‫לידי החלט ‪ .‬ואם אין עליו מליין נעשה מצורע מוחלט ‪ .‬המכין הרמזים הגדולים שרמזנו הגה‬
‫כענין אכילת אדם הראשון מעץ הרעת כימי ערלה ידע מדוע נקראת עץ הדעת ומדוע‬
‫נקראת טוב ורע ‪ .‬ואפשר שיהיה נקרא טוב ולא רע כל זה כהתחבר אל־ו עץ החיים ולא‬
‫הדבר הנקראת ערלה וזהו גמלתהו טוב ולא רע כל ימי הייה ‪ .‬ועתה ראה כמה כחן של ישראל‬
‫גדול כמצות השי״ת צוה לאדם הראשון שיהיה ממתין שעה א׳ כאכילת הערלה ולא יכול‬
‫וצוה את ישראל להמתין ג׳ שנים וממתינים הה״ד )ייקיא י״( שלש שנים יהיה לבם ערלים‬
‫לא יאכל ‪ .‬והנני רומז כי טוב העץ למאכל‪ ,‬ונטעתם כל עץ מאבל ‪ .‬וערלתם ערלתו את פריו ‪,‬‬
‫ותקח מפריו ‪ .‬שלש שנים יהיה לבם ערלים ‪ ,‬ג׳ מחיצות ערלה ‪ ,‬ובשנה הרביעית קדש הלולים ‪,‬‬
‫מחיצה רביעית דקה ‪ .‬ובשנה החמישית תאכלו את פריו אילו היה אדם הראשון אוכל‬
‫את הפרי כשהיה עומד )ג( בסוד הדבר הנקרא חמישית לא הביא שוחה לעולם והכל מבואר ‪.‬‬
‫ודע כי המבין סוד שנה רביעית ושנה חמישית הנזכרים כפרשת ערלה יבין סוד דבוק‬
‫הערלה בעץ הדעת סוב ורע וסוד הבדלו ממנו בחמישית )ד()יחיקאל א( ויהי כשלשים שנה ברביעי‬
‫בחמשה לחדש ‪ .‬וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ‪ .‬ומתוכה בעין החשמל והכל מבואר‬
‫לבעלי עינים ‪ .‬המבין זה )ח( יבין זה שארז״ל אדם הראשון מושך בערלתו היה ומה שאמרו‬
‫אה״ר מין היה ושאר מה שאמרו בסנהדרין כל אותן ההלכות מתבארות מתוך אלו המפתהות ‪.‬‬
‫ואח׳ב התבונן הכללים הגדולים שמסרנו בידך ברמזים כסור ראש הלב״ן בכל מקום שתמצא‬
‫בתורה לשון לובן והתכונן אם הוא מן הלובן הבא מאת לבן הארמי או אם הוא מן הלבן‬
‫הטהור הנקי שהוא עולם הרחמים כי הכל מבואי לפ^יר • ל א ח ל שמסרנו בידך אלו הכללים‬
‫יש לנו להודיעך על דבר שהוא חתימת הספר ‪ ,‬כבר הודענוך בבמה מקומות בי הכתר העליון‬
‫אין כל בריה יכולה להתבונן בו אלא ע״י שמיעת האזן ולא תאמר הבתר העליון לבד אלא‬
‫בספירת החכמה הנאצלת ממנו תתלה אין מי שיוכל להתבונן כאומרו )‪6‬יוכ כח( והחכמה מאין תמצא‬
‫ונו׳ באזגינו שמענו שמעה אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה )ו( כמו שביארנו בשער‬
‫ט׳ ‪ .‬א״כ התבונן כי אין לבתר אות מסויימת בשם המיוחד אלא )ז( קוצו של יו״ד לבד‬
‫כדמיון‬
‫ומקסרג צ ) א ( ואפשר שינוהר ‪ .‬כשישוב מדרכו הרעה וחוזר לעורר על עולם הרחמים ‪ ) :‬ב( והצרעה גא ע״י לשון הרפ‪.‬‬
‫כמו שפירש שהוא המסמין והמקמרג בלשון הרע כנחש הקדמוני וא'כ היא באה גמדה כ ע ד מדה על האדם שחעא‬
‫בלשון הרע ‪) :‬ג( כשוד הדבר הנקרא חמישיס ‪ .‬היא העשרח שהיא ה' אחרונה של שם שהיא גחוך קליפוס‬
‫הערלה כעין החשמל והשנה הרביעיח היא הקליפה הדקה הסמוכה אליה הנקראח נונה ולכך כל פריו קדש‬
‫וצריך פדיון ואלו הקליפוס נרמזים בפסוק ויהי כשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש וגו׳ שמביא הרב כמו שנחבאר‬
‫בשער א' בענין הכנוים ‪ .‬ושאר הפסוקים שהביא מענין הערלה ומענין חמא אדם פסוק מזה ופסוק מזה מובנים‬
‫מעניינם כי בא לרמוז גדול כהן של ישראל כנגד אדם הראשון ולהורוח באלו הפסוקים כי אלו לוויין על כוונה א׳ היחה ־‪.‬‬
‫)ר( ויהי בפלשים שנה ברביעי בחמשה ‪ .‬רומז על העשרת המסובנת ומחבקת באלו הערלות והקליפות והיא בחוכם‬
‫בחמישי כעין השמל וקראה לזה בראש הפסוק נ"כ חמשה וזהו אמרו ברביעי בחמשה שהוא בה״א אות רביעית של שם‬
‫והיא מתחדשת פעמים כלבנה בחדש כמו שנתבאר למעלה בסוף שע״ש ובשע״ה בביאור הפלשים כינויים ‪ :‬לה( יבין‬
‫מ״ש רז״ל איך אדם הראשון מושך בערלסו היה וכו' ‪ ,‬סי' כיון שנתן כח לערלה והמשיכה עליו והפלישה בעולם כמו‬
‫שפירש שזהו עיקר המינות והע״ז ‪) :‬ו( כמו שביארנו בשער ש' ‪ .‬היינו בכנוי חכמה וכן הוא לעיל בשער זה בכינוי‬
‫הוא ‪) , :‬ז( אלא בקונו של יו״ד לבד כדמיון רמז לדבר שאין בנו כח להשיגו ‪ .‬כדמיון עוקן ונקודה סחשבית שאין לה‬
‫שוס‬
 ‫ק ו ‪211‬‬ ‫שער‬
‫כדמיון רמז לדבר שאין בנו כה להשיגו ‪ .‬ודע כי הג׳־ ספירות העליונות הכלולות בשם י״ה‬
‫יתברך שלשתן נעלמות ואע״פ שנתגלה קצת הבינ׳ה למרע״ה ‪ ,‬וא״ת רובם השיג המשים‬
‫שערי בינה חסר א' ‪) ,‬א( אותו השער מבריע את כולן ‪ .‬וכל אלו ההשגות שאנו אומרים‬
‫בענין הש״י הם בעולם הזה )ע׳( אבל‪,‬בהיותנו זוכים לחיי העה״ב )בינ״ה( באותה שעה‬
‫נשיג השגה גדולה בג׳ ספירות העליונות ‪) .‬ב( והנני רומז המקום גורם הרי המפתה מסור‬
‫בידך ‪ .‬ועתה בני שמע בקולי הנה מסרנו בידך עשרה מפתחות בחבור אשר מתוכן תוכל‬
‫להכנם לכמה שערים הנסגרות אשר אין הכל זובין להכנם אליהם ‪ .‬וצריך אתה להתבונן‬
‫על כל שער ושער ולהעמיד הדברים ' על בוריין ולדעת כיצד התורה נארגת על הבנויין‬
‫והכנויין על שלשה שמות הקדש ושמות הקודש כולן נארגים על שם יהו״ה יתברך שהוא‬
‫המייחד את כולן למעלה ולמטה ולצדדין ‪ .‬ומה שתצטרך לשמור בענין הכנויין לדעת מאיזה‬
‫שם הוא אותו הכנוי ולדעת על איזו ספירה רומז אותו השם ‪) .‬ג( ולדעת כיצד הספירות‬
‫מתאחדות עם שמות הקדש באותיות שם יחו״ה יתברך ‪ /‬וכשתזכה לייחד את השם בדרך זה‬
‫תכנם לכמח חדרים בתורה ואז תקרא וי״י יענה ותהיה מן הזוכים שנאמר בהם )חהלים צא( אשגבחו‬
‫כי ידע שמי יקראני ואענהו ‪ .‬ובשתכנם להדרים הללו בעה״ז תזכה לדעת תעלומותיהם לחיי‬
‫העה״ב כי כמה הדרים לפנים מחדרים ותעלומות לפנים מתעלומות יש בכל אות ואות‬
‫מאותיות התורה‪.‬וחז״ל אמרו עתיד הקב״ה לגלות סתרי תורה לישראל‪ .‬ואע״פ שנתחכם שלמה‬
‫על כל אדם )ד( לא היה יכול להגיע לאחד מן התעלומות ואמר )קהלת ‪ 0‬כל זה נסיתי בהבמה‬
‫אמרתי אהבמה והיא רחוקה ממני‪ .‬ואם אמרו הז״ל כי זה בסוד פרה אדומה)ה( דע כי פרה אדומה‬
‫היא בית שער להכנם לשאר תעלומות וזהו שאמר שלמה כי בבית שער אינו יכול להכנם‬
‫כ״ש לשאר חדרי חדרים התעלומות שבפנים ‪ .‬וכל זה רמוז בפסוק זאת הקת התורה והכל‬
‫מבואר ‪ .‬ועתה בני התבונן בחבור זה ואם יזכנו השם יתברך הנה הוא כבית שער להכנם‬
‫לכמה חדרים שתרצה ולבארם בע״ה למען רהמיו יזכנו להיות מן התלמידים לשמוע הלכה‬
‫מפיו ויקוים בנו מקרא שכתוב )י‪:‬עיה נד( וכל בניך למודי י״י ורב שלום בניך וגו' ;‬

‫אהיה ‪ .‬אין ‪ .‬כתר ‪ .‬מזרח העליון ‪ .‬מזל עליון ‪ .‬מקור עליון ‪ .‬חסד העליון ‪ .‬מקור‬
‫הרצון ‪ .‬אל״ף גדולה ‪ .‬הסדים טובים ‪ ,‬קדם ‪ .‬טל הרמון ‪ .‬י״ג מדות הרחמים ‪ .‬עין‬
‫הרחמים ‪ .‬הוא ‪ .‬ענוה ‪ .‬זקן ‪ .‬עתיקא קדישא ‪ .‬דיקנא עילאה קדישא ‪ .‬עתיק יומין‪.‬‬
‫ראש ‪ .‬ראש הלבן ‪ .‬שערות הזקן ‪ .‬נו״ן פשוטה ‪ .‬קוצו של יו״ד של שם ‪:‬‬

‫שום שיעור וננול נמחפנח האדם כמו שאירש למעלה נפער ט' ככינוי מהשנה כתחילתו ; ) א( אותו ^השער מכריע‬
‫אח כולם ‪ .‬כי אולי אותו השער היה כידיעת הנורא יי‪,‬כרך כמו שהכאתי למעלה נשער נ׳ ככינוי כיל מפי׳ הרמכ׳ן ‪:‬‬
‫) ב( והנני רומז המקום נורם ‪ .‬פי׳ שהוא הכינה שנקראת עה״ש כמכואר כמקומו כשער ת' והמכין דרכה וכה ימלא כל‬
‫הארן דעה את השש כזמן הגאולה שהיא על ידה כמכואר שם כבנו■ יוכל וככנוי שוכר גדול ; )ג( ולדעת כיצד הספירות‬
‫מהאחזות עם שמוח הקדש‪ .‬בכל אחד יש לו שם משמות הקדש שאיין נמחקים וכולן מתאחזים נשם ה׳ כמנואר כשער‬
‫ה׳ כתחלחו כאריכות ; )ר( לא היה יכול להגיע לאחד מן התעלוויות ‪ .‬כלומר לא היה יכול להשיג אפילו כמלכות שהיא‬
‫הראשונה ונקראת חכמה תחאה ‪ ) :‬ה( דע כי כרה סדומה היא כיה שער להכנה לשאר תעלומות ‪ .‬כי פרה אדומה‬
‫רומזת לעטרת שהיא מקכלר‪ ,‬מהפחד הנקרא שור כדאמר ופר השוד מהשמאל והיא אדומה מן הדין והיא כיח שער‬
‫הסמוך להכנת על ידה לשאר תעלומות כאפר נתכאר העמיס והעד כי נרמזת הפרה כזאת נתחלת פרשת זאת חקת‬
‫התורה וכבר נתבאר בשער א׳ וכשער נ׳ כי כן ‪:‬קראת ככינוי זאת וחקה ‪ .‬הש״י יאיר עינינו כמאור תורתו‬
‫ויצילנו מדין עלוקה ‪ .‬אמן ;‬