‫!

״‬JS
u
o ‫ב ש מ א ל ה עושר ו כ ב ו ד‬
IJ

M
— ‫כ‬1

If
‫וב‬
:X

u
■
‫ב‬ n -

*‫ז‬
‫מ‬
t ^‫^ ״‬ ‫ ס‬5 X O ' ^

‫ס‬
‫ו‬- dj
nJ ‫־‬ ‫וב‬
S- « ‫^ ״‬ KT
3c J‫־‬
VJ
I^
*V‫־‬ vr
< ?. ^ j »
­ ‫זו‬
a
r\ » “ «‫_ _ ־‬ J
‫«י‬
J ‫ן ם״״ ״‬ I ‫וכ‬ r«
_ 1 !‫כ‬ Md .
I vJ- ‫ס‬
‫ד‬5
m t» tr y
^
I‫ י‬e" d
o T
k‫״‬/‫׳‬
a a
S ” J ‫ז‬ -I
‫ *י‬V*
‫ ״‬H ^ _»
a F‫ ״‬vj
3 6 , «
e T3 •
; j
J 3
«
‫ב‬ =» f t
‫צ‬
B
d
Jc5;
3
[
u
­€‫ול‬4n 4
ff
N jr

M
n i u L. > ,a 1 ,a C i . a ! . ? u
i5
3B
 ‫המדהת המהבה תמלה למשה‬
‫יודע ה‪:‬סמרומ ונויי! ה\בנו מ האל יגדול רג‪5‬ור ומורא אנקסך אל אלהי ישראל למכל מסלמי מסלה‬
‫למר כי יטט ‪ ,q‬אשר מה אני ומה מיי חולמה ורמה‪ ,‬מסר מרפה‬
‫ואפס מדמה‪ ,‬לסמיך יסודותי כספר החכמה‪ ,‬מהוד משה סני חמה״סחזק ידי הרשה‪ ,‬שלח לי סור ומרוסה‪,‬‬
‫ומננומי מחלקנל שכר סל הדרישה‪ ,‬ואף כי קצרר^ ידי כדח לפרשה לני יחול כקרכי וכאש כומרס‪ ,‬ולוקסתי‬
‫מאמרוס‪ ,‬מנה מדנרח‪ ,‬אמרוס טהורוס‪ ,‬משני סורוח‪ ,‬מה שהיה לפרס‪ ,‬יפה ס־ורים‪ ,‬רק מן לשונם פמדה‬
‫גדושה‪ ,‬כפולה ומק‪-‬סלס ושכר הדרישה‪ ,‬מודף טל יס־ישה‪ ,‬ומקקהי כמט למשמרס‪ ,‬כי מצוה היא נמןרג‪,1‬‬
‫וסנה האמת נהדרת‪ ,‬כל דרכיה דרכ ם מסודרוח‪ ,‬אמרוח ה' אמרות מ־ורוס‪ ,‬אכניס יקרוח‪ ,‬מקור כל‬
‫והדגירןל* ‪3‬עון‬ ‫המקורות‪ ,‬ויהי נראיתי כי רוח ה׳ נשאחני‪ ,‬ומעיר לים השליכני‪ ,‬והוקיפלי בארן אמרח‪,‬‬
‫ואנחה ימד מוכרת‪ ,‬וכס קני קדמת נור‪ ,‬הוא ארן הוד‪ ,‬וסנר סנ שכר יחד לא ירנקו‪ ,‬נסרים «ה נוה דנקי‪,‬‬
‫ושם ישבתי טל המחיה וטל הקלקלה‪ ,‬ומיני מחכות טל הארן וטל הכלכלה‪ ,‬ומבירכת ארצי ארן וכת מלב‬
‫ודבש‪ ,‬השם מלך גאות לבש נשאו כסאך מאז מסולם סמה טורם יבש מרונ הרפמקאי דטדו מלן מורק שן‪ ,‬דם‬
‫ואש ומימרות סשן‪ ,‬ינוסף סל זה כי הגיס פת ממן דמים בפרוט פרסות‪ ,‬וירדנו פלאות‪ ,‬ואין כםף לאדון‬
‫וס‪ ,‬מה זה וטל מה זה‪ ,‬רמים יקרים סיני נוקרים וברוחב ישיבתי‪ ,‬ובמיפוט הצלחתי‪ ,‬שמתי בלבי ללקיט אחר‬
‫הקוצרים‪ ,‬כבצרת הביצרים‪ ,‬למטן הקל מטלי כאבי ודין גרמא דעשיראה ביר ועליו אבן מזטק מקיר וס'‬
‫שלח אומי לארן גזרה להיות מביתי נגזרה לקבל דין שמים מפי הגבורה‪ ,‬למת להבכירה הצטרה‪ ,‬ונוסף‬
‫סל זה בראותי כי ילדי בני ישראל טזנו חכמת הדרישה הישן נושן ודבקו בחכמת אדום וישמטאל ללמדם‬
‫כתב ולשון מסיהם ומסי כתבם צרפת ממהר״ת‪ ,‬מונה ימים וסוסרת‪ ,‬ובסרט לעם מדינה שרובם‬
‫ספ״ו ומאמינים במזלות וכימה וכסיל מושיסם למה זה ממיר ביד כסיל הבל המה מעשה מטתופים פ״כ‬
‫יפצמי נפצה להוציא הפרי החוצה למטן יאמינו ט לא נטלו מחכמים מצה‪ ,‬והנה החכמות והמזלות כנמצאות‬
‫ביד אדום וישמפאל כן הנה לבני ישראל וכאשר נעתקו לאומה נכריה‪ ,‬נהפכו כקשת רומיה‪ ,‬וירבו ססרים‬
‫לאין מקר‪ ,‬וידרכו לשונם קשתם שקר “ ומנרתי ס פד כקטן מכל מיני מדפ קב ונק* טתקי ודובשי‬
‫פנינים שונים למטן ירוצו אל‬ ‫וכללתי נו‬ ‫מ ש ה‬ ‫להניקי וקראתי שמו בישראל י ל ה ו ט‬
‫השוקת וגם דלה דלה ממים שלנו ושם במרה נמצוא כוהף משנה בשקות ומכון תפלתי כמורה משה למטן‬
‫ידינני לכף זכות נלקטם מילקיט משה ומהלמם מפי נא ימשה והן אל כביר לא ימאס בתגרת אזוב‬
‫כי למורת אל מי לבי נמס כמאמר הירושלמ סנהדרין פי״א י ם כמעת דגר אחר מסי קטן ישראל לא‬
‫יהיה בעיניך כשמפו מסי קטן אלא כשמפו מפי גדול מפי מכם מפי נביא מפי רואה מסי רגב רה טלם‬
‫נתנו מרופה אמד כד׳׳א כמס ישראל ה' אלכינו ה' אמד פ״כ ינכר סי הבוערים גפם גראומם כל איש‬
‫אשר ידנט לבו להרים תרומת כקידש לסם קדוש ימזה לו משואות שוא ומריח נאמר כמכס משתולל וגבה‬
‫רוח והשכל מהבל יצא וכמכמה מאין ממצא ^ א טוב סגולת מלרכים מסגולת מנמים אשמים ומה יופיל‬
‫דברים פרגים הימנו לחם לרטבים ובדברו נגידים כימבלרו מגדים כיקר צו זינסכו נבנדיס כמו גמש‬
‫יסוחך ומסר אח בריתך ומדמה לשמש אשר ילבין פני כבגד ומשחיר פני הכובס כי רק בו בגד לרדמות‬
‫לצמח‪ .‬אשר לא יעשה קמח‪ ,‬היופינך ביום עברה הינטיאך ביום צרה בבוא ימי כמות רמרה לכן איסצך‬
‫ושמאל?טל גס מניה ומטל‪ ,‬קנה מכמה‬ ‫^‬ ‫® ”ל‬ ‫ויה'‬
‫שמחי חתנה מגרה מנחה‬ ‫לחסארת‪ ,‬וקח ס»־י לג זכרת‪,‬‬
‫מרחשח לסגי כל פדה כגונה ^ ' ^ ^ ^ ן ן ^ ן ן ^ ^ ן ^ ^ ^ ^ ^ ו ר י ז נ י ס נ כו ד עיי י מר הי*ו‬
‫לקדש ספרי בניאח ככף שהוא כמר ^ מו ד טז ומשמר ויזכו בו טובר^ושייחו ווס דמו הנה נדרש כי‬
‫דרש דרש נמל כדסיס ודמו טסון ו^ן^^נ^^^ל^^^יוןאי^ו^^לגגינא ונים כיח קריא וריקם וריקם‬
‫שדה רבנן אז יציר מסה צר צו נאמר סל כן אמרתי נ!ם רכסר ייכוציא ממוק ממ‪1‬״ר וישמח כסה‬
‫ג המניג ם למטן ימוקו בכפר כצדיקים לחיים גמפן יסמדו ימים ר‪3‬יס ומה נייר ומה נפיס‬
‫מלקם במייס להזכיר גה נסכות כמתים בשמם שם יתנו צדקות סזרונס למלוי נשמהס להזכירם בנמוסס‬
‫הלי אדמות ומחזה שדי יחזו נמבייחן כי גדונה מצות בשטחן וושר כל רואם יזכירם לטויה ולברכה ברוב‬
‫הצלתתא‬
 ‫^ ד מ ה‬

‫הצלמתא‪ ,‬לפילא מן כל ברכמא‪ ,‬זמצוה כשולה מס“ מ הממש בהיכלא‪ ,‬על שמם‪ ,‬ו‪5‬טלס מטין ‪ ) oh‬ט‬
‫»הנס לימן פ״מ עצכלמ» ומיו(זאנן מקיר סז»ן כמהנסשויז שקפו בבטן הזה מה זה ופל מה וה ואתיא‬
‫מכללא כלל גדול בתורה לא תשיג גבול בן שהוא בן ברית חייב לשמוע דברי מכמים שלא להדפיס ספרי‬
‫זה לא רובו ולא מקצתו פשרה שרס מיום כלות הדפוס בדינא שריא המסיג גבול דן נחש יהיה וחוש״ן‬
‫ילבש ומובטחני גפם אלהי אברהם שלא יעלה טל לבס להיות גרמא מזקין אלא אדרבא יצטלם וינשמם‬
‫לנימם ככסף מלא להשרות ברכה בביתם בסגולת התורה הקדושה פי המדבר לכבוד המורה ולאדירה ‪:‬‬
‫הקטן מ ש ה נהרב המופ׳ מ׳ י שר אל בנימין נכר הה״צ מווברנ פקא זצ״ל ונכד הס״צ וק׳ רבי׳ ג ר שון‬
‫גיסו של הבפש׳׳ט המטנה חכם ד ב ש ‪.‬‬

‫עי״ת באמבייא‬ ‫ב*ה‬

‫ואל ה יפמלו סל לברכה אשר ברך מ שה מחבר הספר להאנשים הג׳ הצדיקים תמימים וישרי לב ר׳‬
‫פליהם ימי׳ אפר סייפני מאז מעולם כמה פעמים והבטיחני פל לעתיד לבוא הספר לידס לסייטני‬
‫כמנהגם הטוב ‪ .‬השר והטפסר הג׳ המסיר פושה מסד לאלפים ס לי סנ׳י ע בד אל ופיר דוד ששון הי״ו‬
‫כי בהיותי מי חו סמוך פל שלחנו התחלתי לחבר הספר הזה והרבה פמי חסדים הוא ונות ביתו הצדיקה‬
‫חגה ב א תון ובנו היקר עזר א אשר נשא בת הרי מאיר רו ט שו לד בפיר פאריז והיום כינו שמו באראן‬
‫עייט וו אר ט ש שון הי״ו ואחיו הכר הטפסר החסיד ס לי שלי מ אן ש שון הי״ו וחתני המה״ש הג׳ סיקר‬
‫החסיד רוד^ צדקה ומסד סלי א הרן מ ש ה גנאי וז׳ הצדיקה ר חל ובת מלך הצדיקה כג׳ אשר אין סל ספר‬
‫משלה המכמנית בהורה ובגמרא ולצדקתה אין מקר ס לי סלי מזל טו ב ש שון הי״ו וכל בניה למולי‬
‫ה׳ וה״ג ר‪.‬ג׳ הפר כצדיק יעקב אליהו ש שון יז׳ בה הג' כצדיק שמעון רפאצ מייס הי״ו וה־ג הג'‬
‫החכם השלם חיים ‪:‬‬

‫עי״ת כלב תא ‪:‬‬

‫חיים‬ ‫אליהו‬ ‫החה׳׳ש בקי בחדרי הורה פושה צדקה ומסד עם ממלי חורה יותר מכדי כוחו‬
‫הלאלי ובנו החכם הלאלי וכל משסמחו הי״ו ‪.‬‬
‫ועל הטוב יזכר למי׳ס המה״ש כמסיר והכולל המרומם אהרן שלום גבאי ‪:‬‬
‫ועל הטוב יזכר לחי״ס הגביר הישיש כרסי־ המרומם רודן< צדקה ומסד המה״ש שמעון ר פ א ל‬
‫דד ם יצחק‬
‫ועל הסוג פכר לחייט יר״נ פוז החכם ושלם בכל מיני מדע איש טוב וישר נאמן רוח וכשר אוהב‬
‫המורה מלומדיה תלמודי כנסים סנ״י עזרא א ד רן שלום גנאי גארה ;‬

‫עי״ ת א עדן‬

‫הנהיג הרג הטציה אנ״ד דכם סלי בנין מנחם משה הי׳׳) וחמיו הג׳ היקר החסיד י הודא מנחם‬
‫מ ש ה זידיג תלמודי כחכם ונבון וי״^ מרבים יוחאי בן הכ'צ כמקונל מיו שמואל דומ״ן דשם‬
‫ואחיו ידיג סוז ותלמוד• כמה״ש כחסיד משומר בן מ״ו שמואל וכל אחיו ר\׳ו‪:‬‬

‫ע־ת באסנ‪-‬ע פרי־עוי ‪.‬‬

‫המקוגל איש מופת אב״ד דבל בלסניע מכס אגרהס אגיצין וכני החסיד המה״ש רודף צדקה‬ ‫ההיצ‬
‫ונו״ק שלמה חיים גן ההיצ הג׳ אברד׳ם שלום ואחיו שימי׳ לסד ‪:‬‬
 ‫הסכמות‬
‫בעזה״י‬

‫ה מכ מ ת ה ר ב הצדי ק עי ר ו קדי ש מ קו ב ל ^ ק י עו שר‪ .‬טופ תי ם ג דו לי ת ונו ר או ת הו א יג ״ ד ה נ ר ל ‪J‬‬

‫א ע ר מנ א לאי^ ‪ p‬סיג הסשיי י«ה״ש המש ‪ r‬מ ל מדוס פ »ו מ״ג כהל״י מ ש ה נן הלנ היוסיד המפויעם כ ה ^‬
‫י> ‪ 8‬רי«ז בני מי] אשל איהן מושבו בעמ״ג צפת סוג״ב ובידו תלי ס הנעסיס בל ז האי שפלא ד מ מ‬
‫שב שלימה » א ננ ל »יני מדע הנצלן ננ ל אוס באשל הוא אדס אשל אםף וליי^ו ו ‪r‬שי‪ q‬עדיליה והכלים יניעו לזמש‬
‫ולזניס וקלא שמו בישלאל יל קו ט מ ש ה אשל ליקש נע ס גמ סו בנע ונד באלן הודי ו א ק סימן ואס מילימו נ ן בשלומו‬
‫עאכ׳׳ו לכן ^ ע ל א שבא איישל אילא ^ ה סוא ‪'6‬ים חן ומשל ו צ ב ^ להלג המחבל שיזכה להעלומו על מונס הלש׳ש‬
‫ויגדיל שילשו ויאדיר ו איוי המשיג גבולו להזפישו שניס עד שוס י׳ נמים והשומע לדבלינו •שכין ישח ושאנן ויבא עליו‬
‫ני השא אש לאש בני ישלאל בש״א לשדש אדי נקפיה לששמש ב״ד יב ה על מולי ס מביש‬ ‫בלכת שוב ואי׳ זה‬
‫ראשון באלן המימן פה צ ענ א יע״א דהא שלמא לבה לאלפי לבבה להגדיל מולה ולהאדילה נייי א‬
‫סלי ם אן ן׳ יי סף אנקארה יצ״ז‪.‬‬ ‫הל׳ י חי ה ן׳ שלו ס הקיחי יצ*ו‬ ‫אברהם ק כס״י צאלה יצ״ו‪.‬‬

‫‪ Dtps‬זזתוםס‬ ‫םקוסוזיוזווס‬ ‫סקוסהחמזס‬

‫ה סכ מו ת ה כו ל לו ת כ י י ד ק צ ר ה מנ אוני ו ר בני צדי ק א ד פ ה ע ה ״ ק צ פ ת תו ב׳׳ ב פ י ת שלו ש ר א שוני ת ‪ S‬הלב‬

‫תגאק הצדיק הישיש בל ק׳ כבל כ׳ החכ ם ב א שי ורבהכולצ המקובל אלהי ד י ^ י יד‪.‬ור א מניס אבי׳י דקהלשפררים‬
‫פס״ק צפשסנ״ב וחומם בגשפנקא ד מ^ א ‪ .‬וגדול מלק שמו הלב ה‪:‬ה*ג לאש ויא שון לכל עדה גני ישלאל אשל בעה״ק צפש‬
‫מב״נ ל׳ ר פ א ל אב״ד ומקודש דאשננזיס והלבביסהג׳הצדיקיםהממוניס ומנהצים עה*ק צפש תב׳׳ב הלב ל׳" מ שד‪ .‬אוננ ע ר‬
‫חסן הלב הגאון החמש מקאנן והלב יסירשי ש צדיק תמים הדג ל׳ יונ ה גהלב הגאון הגדול ל• י ע ק ב מ עי ר ט א תי פ א ל‬
‫ואמייו ג נו הלב המל’ ‪ q‬נקי בכל חדלי תולה עושה משד לאלפים י ^ ב ל׳ א ל עז ר י ע ק ב פדהאליצ־ל ‪ .‬המעילים ומגידים‬
‫על הא• מנא קעא ועל ספרו ני היא יספרו מספל הצדקיס וקפלא דמארי נוב ומנקשיס עאחנ׳׳י להיות מהומני דאוליסא‬
‫ולקוס הספד נדמים יקיים ני לא י עיננו זהב ופנינים כי גינ ה בו ומביכס בזנום א«ממ הקדושים וזטש הארץ להגן‬
‫על העושים והמעשים לחנן עליהם זנו ת אה״ק צסולדום ולא חפשו א־ סיי השגת נבול כ> לא חשודי ישלאל וכו׳‬
‫»‬
‫ה סכ מ ת ה ר ב ה שני הג און הני פ א ר ס ק רז שי םי עי ר ״ ״ ק צ פ ת תו ב ב ״ א נ‪ ,‬נא אלי ה״ה ידידי התהישוהנולל הל׳ משה‬
‫אנש אייו והביא נפני עלים אשראס^ וליקט ינליש נפנאים שושני שיפולי אמולי טנ^ ען הייסהוא למחזיקים נ א לן החיים‬
‫נ סני יד אשל עין לא שזפהסו משפלי הלאשונים ואחמניס ו פוזי זלועי ידמ ליושי‪ q‬ציצים ופלמים יוסל מאשלעינו חזה‬
‫ולאיסי ני כל עמלו היסה לק לשם סמים לילאוס לנג ימיה שג סודה ומאיל נאלץ נצילופים דמזיס הקופוס וגיעטליאוס‬
‫יסזב שילולו דבל ליבול ע נ אופניו וטוב ומוט ל ורמוק כפי נ סיו כן היא ע * נ הנני מסכים ואומד אשלי אנוש יעשה זאם ו בן‬
‫אדם יחזיק גי לסיימו סיוע שיש גו ממש להיוס נטפל לדבי י צו ר להיוה מחזיק בוטל בלאוי שפדוזהלעלו ש מל מזבח היפוש‬
‫ויזכה להפיצו נישלאל נהגדיל סודה ולהאדייה נקולוס אכיס דבלים ינעפי ס נלוז אמלוס ה׳ אמלוס טהולזס דש^י ‪HTJW‬‬
‫מקול כל המקולוס וידאה שכל טוב בעמנו נפצל מאנה יאכל כליו ועל הי׳שייעיס כדבי מצוה ונפלט סגניליס היקליס‬
‫הש ‪r‬ים ממימים ישלים יקלי לוח מנמלי עצומים שכבל קדמהו ובאו עג ימי״וס מניה ששון למי סלמיס והמס נכסוניס‬
‫לאשונים לכל דבל י » ל עניהס בלכת טוב והי׳ זה לשדל ואל שדי יבלן או מן ויפלן וילנך והייס לקהל עמים זיהן לד‬
‫אם נלכש אנלהם לן ו לז ל ען אסן ו נו׳ להור‪,‬ה שנה טז י מל ט ש הו ק פינו ונ שוננו דנה פעיה״ק צ פ ת מוננ״א ושלום‬
‫הק' ש מ שון נא״א מ״ה פ״נש זצ״ל הלאנ״ד דפעיה״ק צפסונ״ב‬ ‫וכל טוב‬
‫ד‪ .‬םכמ ת ה ר ב הג ריל ה םפור ס ם טב״ד ד קי ק ס ק אליב ; באס־ כיהודאועד לקרא נ נבל קדמני לנ ק סבוראי לבני וצדיקי‬
‫אלן הסימן עליונים לעמלה מעידים ומגידים עג המחבל וספלי דמלא טב ‪ .‬נכן גם אנכי נא אחשין קן קולמשי נימיד כ•‬
‫ישל הוא והן כל יקל לאמה עיני אשל א ‪ qp‬וגיקט ‪p ^ 1‬׳‪ q‬רדילי׳ ו חינלעצ ס חג עצמו ונעשה גו‪ q‬שלם ונשמה נו וקלל‬
‫שמו נישלאל ״ילקוט מש ״ מפולש ייצא מפי ה׳ ימה״ש וטלל כל אושילין דילי׳ ננן בל קדושים ביודעי ומנילי אס כבוד‬
‫אביו הלב הסש ‪ r‬המשישים מו״ה י שר טל בני מין ז״ל איש אשל לא ידע בצולסא בזוזי ואביו הלב הקדוש המסוישים מו״ה‬
‫י הוד ט יצ ח ק אבי אביו של המחבל פנז׳ ור\א הי׳ מלמימ בל עיר וקדים אספקלריא המאילא ה ה > מלובלין זצ״ג‬
‫תעיגי לאימי מהה״ק זקינו של המחבל הג‪,‬׳ מופתים וטלאוס פועל ישועות נקרב הארץ לכן מצאהי א״ע מחייב לכסוב‬
‫הני פשוקי ללחמי לפני כל איש ישר ונבון לב ישומל טוב ואמדהי עם ישפל באשל לוא חמה של טשם שפלי דמאדי סב‬
‫מצא מכל מיני הנמס ומדע הנצלן צנל אדם נאשל הוא אדם אשיי אטש יעשה זאה ובן אדם יחזק ט ונפלט הס׳ הג׳‬
‫הימים שלים ושנגים והמה בכסוביס ומשמים פל שפט אשל כבי התחילו נמצוה והמתחיל נמצוה ונ ד‪ .‬לפ מון בימין‬
‫המחני העליון למעלה ל מ ק הה״ לאל י ט להוציא הספל היקל הזה לאודה להניא נלכה אל בית ישראל והי׳ אול במזשנומם‬
‫ובשני זאס ישאו נינ ה מאס ה׳ השוכן בציון והנוחר ביטסליס‪ .‬ונזכה מלט יסד נהימה קרן ישראל בונ ד‪ .‬ירו שתם הי‬
‫נדחי ישראל יכנס וסיניגו דואות ניל״א הנד ס נ מל ש מיהשוון הסיע״ס לפ״ק פעיה״ק צ פ ת סונב״א‪.‬‬
‫י נ ה ק ס ענ די ל אניד דק״ק שאקליב וכפס ו מגודר נפיה״ק צ « ת מ״ו‬
 ‫‪m 3 3 sn‬‬

‫ד‪ 6 .‬פ פ ת הר ב הג׳ הג׳ דר שי ש ‪ p r .‬׳ הצ׳ ר ב ר ‪ 3‬גן ‪ 3‬ע*ר שאלניק ו»ע*ו ‪ is‬מ‪5‬ח‪ 3‬ד ושאלו כי הוא ם״מ ק׳ וני תזו‬
‫לש״ש ומבקש נוזי כש‪ q‬נוזי^הב ציניא נלכה אל ניהם וצקמס הספר בדמים יקיים וכ׳ושמסנסודשחמהתמ״ג להותסשמו‬
‫י ע ק ב חנגי׳ ק נ נו חכם ב א שי פ אלגו ק זכל הגליל ‪f‬‬

‫הסכמת הרב הגדול הצדי ק הטשורפס ר ב ר בנן בעי״ ת סריי עוי וב א סניע ו היר צינווינ א‪ 5‬וסוכן דבליו הוא מכפב‬
‫צויהא לכל עיל ועיל אשל בעידו באש‪ :‬ע עע ד ומג ד על המסנל שהוא מזי»ק מהו״ל נגד לבי׳ נ ר שין גישי של הנעש״מ‬
‫ומעיד על ספרו כי הוא ש״ס ודאו להפיצו בישראל וציסן ט יקל וכטל ע״ז וגם י־\א נהן מעוה קדמה ליקס שער אאי‬
‫וחוסם שמי בחודש הלסמים יהשלימוס מספנקא דמצכא אברהם א בינון ס׳׳ם ז‬

‫טקוססהוהס‬ ‫מצדי קי וג אוגי נ א לי צי ען‪.‬‬

‫תוכן הסכמות הרב הצדי ק הטפורס ם בו צינ א קדי ש א ע מוד א דנ הור א עיר ו קדי ש מן ש טיי א אד מויר קדי ש א‬
‫כק״ש ר׳ אלי עזר צ בי סאסרין ד עיר קאמארנא ‪ s‬ודל העהולבמכתב תעודה אשל כהן להמחנר ונידו ס״ס אשי סיגל‬
‫ויל קו ט מ ש ה שמו והן הן מידי• כ• הולמו אומ׳סו ומצה להדפיס שפמ היקר ע״כ המו מעי לו ומבקש צעזלהו‬

‫»ן‪tenin ■1‬‬

‫תוכן השכמת הרב הנה״ג ר׳ נ תן נ ט ע יע קב נ טע אבדק״ק ז ב א ריוו ‪ t‬מעולל לטס הנדיגיס לימן לו מעוס‬
‫^וימיז על ספרו סנמד נכדי צהניא נלכה אצ בימה מולה א״י אויר מסכים מהאי מנא ירושלמי ויובלכס בשלום‬

‫טקוט הוסטו‬

‫ש מו אל הלוי נאהטזאהן ‪:‬‬ ‫ד עיר שדקאמק‬ ‫ו כן כו ת ב ח רג הנה״ג‬

‫טקום הוהטו‬

‫המכטת ש ״נ ה רג הצדי ק המפר מזר ק ט הור פועל י שי עו ת אדטי״ר טוי ה נ צ ל א ל יו צ ש ע טגלינ א } גס‬
‫אני אקס אי״ה שפל אסל מן הלב המסנל והיא ש״ב כאשר יצא מניס הדסוש היום יום ה׳ א׳ דל״ה כש^ ‪ T‬סמ״ד ט שו לס‬
‫נ ריג דיננ ע ר משמש בקידש הטסב נע קז ס א ד מ ד ד הקדו ש שליע״א■‬
‫הסכמות הה״צ ד &ו ם' מ בנן של קדו שי ם ‪ :‬גס אני אקס אי׳׳ה שפל א׳ כשיצאמנדי״פ פ הזב אדיוו הק׳ מ איר נהה״צ הק׳ זצצה׳׳ה‬
‫הסכמת הר ב הצ׳ ה טופ׳ אד םי״ד קדי ש א ו הוא ש ״ בז גס אני אקסאי״זשפל א׳ באשל יגמול אוסוהעדפש יללאי׳‬
‫באתי עה״ס היום יום ג׳ לשדר לך לן שנס מלנ״ד הק׳ א הרן א רי׳ לי ב נהה״צ הק׳ זצללה״ה טנד בו רנ א‬

‫לאיש חמודות נדיב נדיבות ווזיתה לרצון׳‬ ‫זאת תו ר ת העולה׳ היא העולה׳‬
‫בשמחה ובששק׳ קדמה לפני עט־ז וגולה׳ תודה ונ תל ה׳ ה״ה‬
‫נר״ו‬
‫אודך ימים ישכיעהו׳ וכבוד ו הדר יעטרהו׳ וכרבו ת ל עד ישיתיהו׳ בשמחה יחדהו׳ ועיניו‬
‫יחזו מהדש ואפריון וכל בית י שראל על נווהו׳ כנפ שי הנאמנה אתו ותבדכהו‬

‫הלב״ד פה ה מדבר צעיר המחבר ס״ט‪.‬‬

‫!•זי*‬
 ‫‪I ),:Mill I‬‬ ‫‪I‬‬
‫עוד אמת שלום ששמו של הקב״ה שלום וחתמו אמם‪.‬‬
‫א״י ששיתף אמח שהיא דין ושלום שהוא מדת‬
‫רחמים וברא העולם וכן מצינו ז׳ ם׳ אמת בו׳ ס׳‬
‫לראשית ברא‬ ‫של מעשה בראשית בס״ח אמת‬
‫אלהים וירא אלר\ם אח ‪ .‬ויברא אלהים אח ‪ .‬ויברא‬
‫אלהיס את וירא אלהים אח ברא אלהים לעשות ^‬
‫ללמדך כל מה שברא הקב״ה בששת ימי בראשית‬
‫לא קיים אלא על האמת זה כונת הפסוק ראש‬
‫דברך אמח‪ ,‬ואמת חוממו של הקלה שחתם א״ע‬
‫בסוף כל הו׳ פסוקים הצז׳ וכל העולם על דשא‬
‫עומד ״דשא״ נו״ט דין שלום אמח ז ז בנאות דשא‬
‫ירביצינו על מי מנחות ינהלנו ‪ .‬בראשית נוטר׳ ירא‬
‫שבח ׳'שכח‪ ,‬נוסרק׳ ברוך שנתן תורה ‪ .‬עוד גימטרי׳‬
‫הוא רחום יכפר עון כ‪-‬רז״יי כל השומר שבת כהלכתו‬
‫אפילו עובר ע״ז כדור אנוש מוחלין לו ע״ד א״ח‬
‫בראשית נוטר׳ ששים רבוא‬ ‫רחללו אלא ממול לו‬
‫שרשי נשמות ישראל שנאחזים כאו״א באות אחד‬
‫בראשית ניטר׳ תורת אדונינו רשב״י‬ ‫מהתורה‬
‫עוד נוטר׳ חורת אדונינו ר׳ יצחק בן שלמה ע״ר‬
‫את פני האדן ה׳ דא רשב״י כי אני שמעון בן יוחי‬
‫גימטריא תרי״ג ע״כ זכה לחדש מורה שיש בה‬
‫מרי״ג מצות ולמה ניתנה התורה ע״י משה רבינו‬
‫כי משה רבינו גימטי׳ חרי״ג ורשלי שורש נשמתו‬
‫והאר״י ז״ל ר׳ יצחק בן שלמה שורש נשמתו ע״ז‬
‫דרשו ז״ל טלית למרום נאמר על משה שבית ״שבי‪,‬‬
‫נוטר׳ שמעון כן יוחאי יצחק בן שלמה שכדאי הם‬
‫שבשבילם נברא העולם וניתנה רתורה ושקולים הם‬
‫כאו״א ככל ישראל וגם תורתם מאירים ומזהירים‬
‫כזוהר לעיני כל ישראל‪ :‬בראשית במ״ק עולה אהבם‬
‫זה ואהבת אח ה׳ אלהיך ואהבת לרעך כמוך זה‬
‫כלל גדול בחירה ‪ :‬בראשית נוטריקון בקול רם אברך‬
‫שם ה׳ תמיד ; בראשית ב׳ רבמא כזה ״בית‪ ,‬נוטרי׳‬
‫בי ממכה ימינך‪ .‬טור נוטר׳ בכל יום תמיד ראשית‬
‫כי בראשי׳ עה״כ גימסר׳ממדש בכליו׳ תמיד “בית‪ ,‬נוטר׳‬
‫ככורים ישראל מורה שכולם נקרא ראשית רמז לוה‬
‫ב׳ ראשית היינו ישראל וחורה שנקראו ראשית‪ .‬פור‬
‫בית גמטר׳ יום כפורים כי התורה מכפר טל ישראל‬
‫ואין טבירה מכבה תורה כי בית נוטריקון מורס‬
‫יכפר בעדך ‪ .‬א״י בחורה תמחול ישראל עוד בית‬
‫נוטר׳ בית תפלה יקרא רמז שבמקום רינה שם תהא‬
‫תפלה לר‪nw‬פלל במקום מורה טור בית נו״ט מגיל‬
‫בה׳ בקדוש ישראל המהלל עוד בית נו״ס בר יותאי‬
‫חנא פ׳׳ד בראשיח אוחיוח ברא שמעון יוחאי תנא‬
‫»י‬
‫*‬ ‫‪M‬‬
‫בראשית‬
‫כלא טה״כ גמט׳ שמפ ישרלול ה׳‬ ‫בראשית‬
‫אלהיצו ה׳ אחד רמז אורייחא וקוכ״ה‬
‫וישראל מדנבראשיח ברח אלהים נמטרי׳ חורה‬
‫גביאים כחוביס ‪ :‬בראשיח ברא אלהים בנמטרי׳ אכרם‬
‫ישחק ישראל רמז שהם ובניהם יקיימו חורה גביאי׳‬
‫וכחובים ויקדומו נעשה לנשמע וכדאי הם לברוא למעני‬
‫העולם וכל מעשי בראשיח ; בראשיח בגמטרי׳ קבל‬
‫חורה מסיני כדחזיל מנאי כמצה הקב״ה עם מעשי‬
‫בראשית שאם יקבלו ישראל אח המירה מוטב ואם‬
‫לאו יחזור העולם למי־^ו ובוהו ‪ .‬בראשית גמטרי׳‬
‫שני לוחות אבנים רמז שכל המורה היה נרמז בי׳‬
‫הדברות שהיה על הלוחות ר׳ סעדיה גאון * בראשית‬
‫גמטרי׳ במורה יצר כי קדמה חורה נבריאת שמיס‬
‫ואק ובזכומ המורה וישראל יצר אח העולם בראשי׳‬
‫בגמטרי׳ מרי״ג יצר בשביל מרי״ג מצית שקיימי‬
‫ישראל יצר העולם ‪ :‬בראשית ברא אל־יס מת השמי'‬
‫בראשית גמטרי׳ מורה אש עה״כ היינו שנמנה באש‬
‫והי׳ כחובה באש שחורה ע״ג אש לבנה כדאימא‬
‫בגמרא ; את השמים זה הנשמה הבאה מעל השמי׳‬
‫ואח הארן ז ז הגוף הבא מן האק כמו שדרשו‬
‫חז״ל ‪ .‬מלק ־ יקרא אל השמים מעל זה הנשמה ואל‬
‫הארן לדין עמו זה הגוף ״נשמה״ גמטרי׳ הסמים‬
‫בראשיח נמטריא אדון כל הנשמות עה״כ וגם‬
‫בראשית עה“כ בגי׳ אור השבת רמז להדלקת נר‬
‫בשבח ‪ .‬ורמז לנשמה יתירה בשבת כי נר ה׳ נשמח‬
‫אדם‪ :‬בראשית ברא אלהים בראשית אותיות א׳‬
‫בתשרי רמז שבתשרי נברא העולם בראשית אותי׳‬
‫ברא מי״ש רמז לאילו של יצחק שנברא מו׳ ימי‬
‫בראשית ברא נימטרי׳ ב׳ העולמים להוציא מדעה‬
‫המינים שאומרים שלא יש אלא פולס אמד ׳ אלהים‬
‫גמטרי׳ הכסא וגמטרי׳ הדין הזה רמז שבאחד בתשרי‬
‫נברא העולם זבו ביום כל העולם נידון לפניו יתברך‬
‫והמקיים התורה מבראשית זוכה לשני עולמות עוה״ז‬
‫וסוס״ג ‪ :‬בראשית אותיות ברית אש ״בריח״ גמטרי׳‬
‫תלמידי חכמים וגימ׳ עה״כ תרי״ג ואש היא התורה‬
‫שנא' הלא כה דברי כאש נאום ה׳ ״ברית״ גמטרי׳‬
‫שני פעמים האש היינו אש שחורה ע״ג אש לבנה ‪.‬‬
‫בראשית נוטריקון רק אס שמוט תשמע בקול ה׳‬
‫כי עיקר המורם הוא המצוה לשמור לקיים ולעשות‪.‬‬
‫בראשית נוטרק׳ בריח אמת שלום 'אש״ ג״כ נו״ט‬
‫אמם שלום כמש״נ אמת ומשפט שלום ש»וו בשעריכם‬
 ‫ס ש ה‬ ‫המורא‬ ‫בראשית‬
‫מקדשים ‪ .‬בית ראשון עמד מ״י שנה ובשנת מהו‬
‫נחרב ובים שני פמד כמנין היתה ואח״כ וחושן‬
‫כאלו החשיך העולם ‪ .‬ויאמר אלהים יהי אור ויהי‬
‫אור‪ .‬למה לא נאמר ויהי שמים ויהי ארץ כמשיג‬
‫בשאר הנבראים אלא בשביל שעדיק לא היה שום‬
‫דבר בסולם לכן לא יפול לשון ויאמר כי למי יאמר‬
‫אבל לאחר בריאת שמים ואק שייך ל׳ ר א מר‪:‬‬
‫ויאמר אלהים יהי אור‪ .‬אור פה״כ נימערי׳ זה הוא‬
‫יפקב יהי אור נימסר׳ פ״ב ס׳׳גמ״ה ב״ן כיפל הד'‬
‫שמות הושתתו ארבע רוחות הסולם ופמודי׳ ; ויקרא‬
‫אלהים לאיר יום ולחישך קרא לילה ‪ .‬קרא לילה נימטרי׳‬
‫טשו פ״ד זה פירש המר״ר ויהי טרב זה טשו ויהי‬
‫בוקר זה יפקב יום אחד זה יוה״כ והוא פלא ‪:‬‬
‫ופרשו המפור׳ מפשיהם שלצדיקים נק׳ אור ושל‬
‫רשעים נקראים מושך פרב זה פשו היינו גלות‬
‫פשו כמו שס־רש חידושי מהר״ש סנהדרין דף צ״ד אמר‬
‫שומר אמא בוקר וגם לילה אמר שומר זה הקב״ה‬
‫אמא בוקר זה'־לגאולה אכל וגס לילה מרמז פל גלות‬
‫שפיר זה עשו שנשמס בו הקץ וחלו בתשובה מסילה‬
‫וצדקה וזהו לשון אס תבפיו׳ בס־ו שובו אתיו היינו‬
‫במשובה יחיש ויבא הגאולה אימתי יום אחד זה‬
‫יוה״כ היינו בצ־קה כי יום שהיה בהמ״ק קיים‬
‫אדם חוטא מביא קרבן ומתכס׳ לו עכשיו שלחנו של‬
‫אדם מכפר היינו צדקה שפושה בשלחן נעשה משיר‬
‫כי שלמן נימטרי׳ למשיח כמו יוה״כ יכול להיות‬
‫בכל יום זה יום אמד זה יוה״כ היינו שבכל יום‬
‫יכול לעשות לו יוה״כ ויהי ביקר זה מרמז פל‬
‫מעשיהם של צדיקים אמ*כ ויהי בוקר מרמז על‬
‫משיח אלהי יעקב וזה סמנו בכל יום כמש״א אליהו‬
‫לריב״ל היו״ם אם בקולו משמפו ‪ .‬בוקר יום פם‬
‫האותיות נימטר׳ משיח פה״כ וחושן פ״ם תהום‬
‫שהעליונים יש להם אור ורואים בזיו השנינה אנל‬
‫ארץ הממתינה יש להם מושך אם אינם יניפים אינם‬
‫אוכלים‪ .‬וגם תהו ובהו שהעליונים יש להם חיים‬
‫לעולם ולמטה פ״ס ״תהוס‪ .‬אותיות ״המוח‪ ,‬דמחשיך‬
‫אנמי דברייתא כדאימא בזוה״ק ; צמה לא נמלה‬
‫המאורות פד יום ד׳ כדי שלא יאמרו עובדי‬
‫החמה מפח חוס השמש נעשה יבשה לכן פשה‬
‫הקביה יבשה קודם ביום ג׳ ואמ״כ מלה ממה‬
‫ולבנה‪ .‬יד יוסף; למה לא כתיב באדם כי טוב מ ‪T‬‬
‫כמו על כל בריאה לפי שראה הקביה רוע מעשיו‬
‫אבל אמר שעשה משובה ופירש טצמו מחשה כתוב‬
‫וירא אלהים אח כל אשר עשה והנה טוב מאוד‬
‫צסויונו‬
‫‪W‬‬ ‫‪a ip r‬‬
‫פוי נופר׳ מ־אמי מ אמד שמפון יומא' תנא ‪ .‬פוד‬
‫בראשית נופריקן תורת אדונינו ר׳ שמסון כן יומאי‬
‫מדמז״ל נמלך בנשמותיהם של צדיקים אם לברוא‬
‫האדם ואם לאו לא היה צריך לברוא את כל מ״ג‬
‫וכדאי זכות הצדיקים ותורתם לברוא את כל מ״ב ‪:‬‬
‫בראשית נו׳ים ראשית בכורי אדממך תביא בית ה׳‬
‫אלהיך שמה‪ .‬בראשית ברא אלהים היינו נם‬
‫הבראשית ברא ה' כי כל מין ראשית ביא אלהים‬
‫להוציא מרמת המינים כמו תלמי המלך שהצריכו‬
‫מ‪'1‬ל לשנות לו ולהמתיק לו אלר\ם ברא בראשי׳‬
‫זה כונת מז״ל בראשית נמי מאמר הוא פוד כסיום‬
‫התורה לסיני כל ישראל מסמילין מיד בראשית ברא‬
‫אלהים היינו שלא לשנות כמו ששינו לתלמי המלך‬
‫אלא למיני כל ישראל בראשית ברא‪ .‬מדרש תלפיות ‪.‬‬
‫לפיני כל ישראל בראשית ר״ת כי לא יוכו בעירך‬
‫כפר לממך ישראל בראשית היינו בשביל שנקראים‬
‫ראשית סוד נו'פ כהנים לוים ישראלים בראשית‬
‫ועוד מסיים באות ל׳ ומתמיל באות ב׳ אותיות לב‬
‫כי רממנא לבא בעי ‪:‬‬
‫ב מדר למה משחיל המורה בבראשית‬ ‫איתא‬
‫לומר שכל הבריאה היה בשביל משה‬
‫שנר(רא ראשית שנא׳ וירא ראשית לו פ״כ רמו לוה‬
‫כי משה רבינו גימנור׳ בתורה‪ ,‬בתורה אותיות ב׳ תורה‬
‫היינו שבכתב ושבע״ס ונמסר׳ תרי״ג וכיב פעמים‬
‫נזכר משה בתורה נגד הכ״ב אתוון של תורה שע״י‬
‫ניתנה משה רבינו בנימע׳ בך כל ישראל או כבכל‬
‫ישראל לרמז ששקול משה ככל ישראל ; בראשית ברא‬
‫אלמים את ס״ת אמת ‪ :‬את משמים ואת האיז ר״ת‬
‫אהוים גשסנקא דמלכא רמו אמת אהוה‪ :‬ברא‬
‫אלסים את‪ ,‬יאת״ זה אלן< תיו היינו הכ״ב אתוון‬
‫מא׳ פד מ׳ ‪ :‬ברש׳׳י ז״ל אר״י לא הי׳ צריך להתחיל‬
‫המורה אלא מהחודש הזה ‪ .‬אלא משום כת מפשיו‬
‫הניד לממו‪ .‬לפמו אותיות סולם היינו מסר כח‬
‫סולמו לפמו כמו שרר׳ במרר׳ פ״ס ואהיה אצלו‬
‫אמון שהתורה כל־ אומנתו של הקביה ופתה שמסר‬
‫לנו המורה ממילא מסר כלי אומנתו ״אמון‪ ,‬נו״נו‬
‫נר מצוה ומורה אור ובמו הזה כצדיק מבנול מה‬
‫ששקלה נוזר בכס המורה ‪ :‬יהאר! הימה תוהו‬
‫ובוהו נמסר׳ אלפיים שנה תורה אל היינו שהיתה‬
‫סם האל אלפיים שנה פד שנמנה מור ה; ע ד‬
‫והארן הימה תהו מקומו של הארן הימה מהו‬
‫ממיזילת ברייתה של מולם צפה הקביה בחורבן ב׳‬
‫ה‬ ‫משה‬ ‫ד‪-‬תורה‬ ‫בל א ש^ ח‬
‫שבתאי מאדים לקבל שבת עם דמדומי ממה קודם‬
‫שקיעתו ועיי ששולס ביום שנת ע״כ לא יכולים להרע‬
‫אבל לר\סיב לא ידעו מ״כ ויברך אלהים את יום‬
‫השביעי להיסיב לנו ע״כ כל שומרי שבת שכעוסנין‬
‫ביום ש׳ק על גוים או רשעים שבמאי ומאדים מכלה‬
‫אותם ע״כ אמרתי סמך ע״ז סובים מאורות שברא‬
‫אלהינו יצרם בדעת וכו׳ כוח וגבורה נתן בהם‬
‫להיות מושלים בקרב חבל למה לא אמר להיות‬
‫מושלים בתבל מהקרב תבל היינו להוציא הב׳‬
‫מתבל היינו הב׳ כוכבים שבתאי ומאדים ומצוה‬
‫עליהם לעשות מן חבל תל ועיקר כח הצדיקים בשבת‬
‫קודש כי אז נסשה גופם רוב רומני ‪ :‬נשמה ונשמה‬
‫יתירה הם שנים והגוף רק אמד ע״כ אז מילאה‬
‫גבר והם נקראים ע״ש שבת אף במול כמבואר‬
‫בסס׳ שמ״ח נקרא שבת ‪ :‬את האור כי סוב ס״ת‬
‫ברית לומר כי ע״פ הדברים האלה כרתי אתכם‬
‫ברית ״ברית‪ ,‬גימטרי׳ תלמידי חכמים וזהו אני זאת‬
‫בריתי אותם אמר ה׳ ואם לא בריתי יומם ולילה‬
‫חיקות שמים וארן לא שמתי‪ :‬ויקרא אלהים לאור‬
‫יום לאור יום נמסר׳ ליעקב מהול שנא׳ בו ויעקב‬
‫איש תם דרשו מז״ל שנולד מהול ומעשיהם של צדיקי׳‬
‫אור ‪ .‬ולחושך קרא לילה גימסריא עשו זהו מעשיהם‬
‫טל רשעים שמעשיהם דומים ללילה‪ .‬שאלו המוקרי׳‬
‫למה לא יוחד השי״ח יום מיוחד לבריאת האדם כמו‬
‫שייחד לשאר הברואים ‪ .‬וחרצו א׳ לפי שהאדם מקשר‬
‫בנשמתו הנמצאות העליונות עם התחתונות ‪ .‬ב׳ לפי‬
‫שהאדם אינו ארם בעת הבריאה כמו שאר הנבראים‬
‫כמשיג שור ועז ט יולד תיכף נברא בשלימוחו‬
‫אבל האדם לא נגמר בריאותו אלא עד שיגיע אל‬
‫התכלית כי לא נברא אלא כגולם פד שיגדל‬
‫מ״כ לא נאמר בבריאתו כי סוב כי אם לא‬
‫הגיע אל התכלית סוב לו שלא נברא ושלימותו‬
‫הכל תלוי בידו הרע והסוב ויום בריאתו לא‬
‫העיקר ‪ :‬למה לא כומר בשר לאדהיר ולנוח‬
‫הותר לסי שכל הברואים לא חסאו מדיין‬
‫באותה שעה לכן לא ניתן רשות לשחוט אותם מס‬
‫שא״כ בדור המבול שנא׳ כי השמית כל בשר וגו׳‬
‫ע״כ ניחן רשות לנוח ולכל אדם לשמוס אותם פ'כ‬
‫פיה אסור לאכול בשר כי מה מותרות יש לו מבהמס‬
‫לשלוס עליה‪ .‬יפה תואר ; זכר ונקבה ברא אותם זכר‬
‫ונקבה גמס׳ השכינה שברבוי הבנים השכינה שויס‬
‫בישראל פ׳ד שאמרו ז״ל ג׳ שותפים באדם אביו אמו‬
‫הקב״ה ‪ :‬למה לא נצטווה אדהיר על המילה י'“א שנולד‬
‫מסול‬
‫ש ער‬ ‫יזי ק ע‬
‫להורות שבמקום בעלי משובה עומדים אין צדיקים‬
‫גמורים יכולים לעמוד מפרשי׳‪ :‬ואה כל עו‪<1‬כג^‬
‫למינהו ר׳ת גימטר' המלאכים למ״ד גבראו ביום ד'‬
‫יעוסן< גימ׳ גבריאל למה בכל הבריאים לא נאמר‬
‫כי עוב מאוד כי עדיין היה שקול וערייא אס לברא‬
‫האדם אם לאו ושמא לא יברא ממילא יהי׳ הכל‬
‫לחנם נברא אבל אחר בריאת אדם נאמר כי סוב‬
‫מאוד"מאד‪ ,‬אותי' אדם ע״כ ‪ :‬למה לא כחוב ברכה‬
‫בחיות לפי שראה הקב״ה שהנחש עת*ד לקלקל‬
‫ולגרום מיתה לאדם ע״ס כ׳׳ה ולהתקלל בי״א ארורי׳‬
‫ע״כ במקום קללה לא תשרה הברכה ס׳ יפה תואר‬
‫נעשה אדם למי אמר הבורא אלא ה"פ הקב״ה‬
‫אמר לארן אתה תתן הגו^ המומר ואני אתן הנשמ׳‪:‬‬
‫נעשה אדם בצלמינו ר״ח נמלך אני בצדיקים ‪.‬‬
‫בצלמינו כדמותינו‪ .‬היינו שיהי' גופו זקוף ולא‬
‫כבהמה‪ :‬צלמינו ני ס נשבעתי ואקיימה לשמור‬
‫משפסי צדקך ‪ :‬אעשה לו עזר כנגדו עזר אותי' זרע‬
‫כנגדו היינו לפניו שני זצאצאיהם לפניהם ׳ בצלם‬
‫אלהיס גימס׳ רמ״ח שאם אינו שומר הרמ״ח מ״ע‬
‫אז פורח ממנו הצלם אלהים כי ע״מ כן נברא האדם‬
‫ברמ״ח אברים יום הששי ויכלו השמים ר״ה הוי״ה‬
‫רחמים שכל ששת ימי בראשית שיתף מדה״ר‬
‫למדה״ר אבל כיון שנכנס שבת נעשה הכל רחמים‬
‫גמורים ‪ .‬שבח ני ס שבת ברחמים תמלוך ‪ .‬ברוך שנתן‬
‫מורה ‪ .‬שבח תיקון בריח ‪ .‬יום הששי הוסיף ה' ביום‬
‫הששי לרבות ה׳ תנאים שהתנה הקב״ה מם עולמו‬
‫הים שיקרע והבאר שתעלה האור שלא יזיק לחנניה‬
‫מישאל ועזרים ועל אריות שלא יזיקו לדניאל ועל‬
‫הדג שיקיא אח יונה ‪ :‬הששי עה״כ גימס׳ המורה‬
‫הששי ני ס המורה שבכתב שבעים יקבלו ישראל‬
‫שכל מ׳׳ב היה על מנת שיקבלו ישראל את התורה ‪:‬‬
‫ויצמח ה׳ אלהים מן האדמה כל סן נחמד למראה‬
‫וסוב למאכל נחמד נו״ע נר חנוכה משמאל דמזוזם‬
‫ומהתחלת הס׳ עד אות נחמד מ׳ חיבות כנגד מ׳‬
‫ימי חנוכה רמז בסורה שיצמיח ס' נס לישראל‬
‫בחנוכה ‪ :‬ויברך אלהים את יום השביעי ‪ :‬ילקוס‬
‫דוד הלא כחוב וברכחיך בכל אשר תעשם ובשבת‬
‫לית מעשה א״כ מה ברכה מצויה אלא לפי שבשבת‬
‫מזל שבתאי שולט והוא מורה פל קללה ע‪°‬כ ויברך‪.‬‬
‫פוד אמרו בשביל שהתחלת ליל שבת בשעה א׳ מושל‬
‫מזל מאדים ובהתחלת יום שבת בשעה א' מושל‬
‫מול שבתאי ששניהם מורים על הרג ואבדן שבתאי‬
‫מאדים ד ת שם היינו שהקב״ה קרא אותם פ״ש‬
 ‫משה‬ ‫התורה‬ ‫‪3‬יאשית‬
‫טל גחונך מלך ‪ :‬זה לא מדה כנגד מדס אלא כדי‬
‫שלא יכול לזקוף טוד וללחוש לאשה באזנה ‪ :‬ומסר‬
‫תאכל בשביל קללת אדם ואל טפר תשוב מדה כנגד‬
‫מדה• ויאמר ה״א לנחש וכ׳ חז״ל שנתקללה בי׳‬
‫קללות שמטתי בשם גדול אחר הלא מצאני שהנחש‬
‫היה מדבר שג׳ ויאמר הנחש א'כ מהיכן בא לו‬
‫נטילת הדבור שלא מכר זה בקללתו ותירץ האמת‬
‫שהנחש יודט גם טתה לדבר ולמה לא מדבר בשביל‬
‫איבה שנ׳ ואיבה אשית וכו׳ ובזה פ׳ הגמרא כל מ״ח‬
‫שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו מ״ח והקשה ט״ז וכי‬
‫הומרו ז״ל לתלמוד חכם לאו שבמורה דכ׳ לא תקום‬
‫ולא תטור אלא לא התרה המורה למ״ח ח״ו רק‬
‫להיות נוקם כנחש דוקא שיורט לדבר ואינו מדבר‬
‫כך הותרו קצת למ״ח בשביל כבוד התורה שיאמר‬
‫לשונאו איני רוצה לדבר טמך אבל לא לינקוס ולנטור‬
‫ח״ו‪ :‬למה לא הרג הקב״ה לנחש כדין מסית אלא‬
‫בשביל שהיה לה מקצת כונה טיבה בחשנו אם יחיה‬
‫האדם לטילם יטשנו פ״ז ט״‪ :‬הסית בו שימות ט״כ‬
‫לא הרג אותו אלא נתקלל ונירן ביסוריס וטור נתכיין‬
‫נמש טה״כ גי׳ שטן כי נחש הוא שטן ומה״מ וכמי‪:‬‬
‫בלט המות לנצח רק ישמוט למה״מ לפמיר ואם לא‬
‫יאכל האדם מטהד״ם יפי׳ מוכרח מה*מ למות תיכף‬
‫כמו כדלטתיד ט“כ הסית בו ולאדם אמר כי שמטת‬
‫ס״ת מרית היינו מרדת ומרית דברי “כי ״שמפת‬
‫'לקול אשתך ‪ .‬ר״ת יי*’ י כשל היינו שנכשל בכך‬
‫ששמט בקולה ‪ .‬בטצב תלדי בנים "בטצ‪3‬״ נוטר׳ בטוון‬
‫פין צרה באורחים ‪ .‬איי במצב ני ט במסילת טרב‬
‫בקר צהרים תלדי אף אס מקרה את כי הקב״ה‬
‫מתאווה למסילמס של צדיקים כדמצינו ויטמר לו‬
‫ה׳ ‪ .‬במצב נוט׳ בקשו צדק בקשו מנוה בזכות זה תלדי‬
‫בנים ’ וקוץ ודרדר ס״ת צר רמז טל המן דרדר‬
‫אותיות דר דר בכל דור ודור מטמד הקב״ה צורר‬
‫כהמן ומשפילו • טוד וקוץ ודרדר גמט' דורות כי‬
‫בכל דור נברא קוץ ומכאוב לישראל המן למרדכי‬
‫טשו ליטקב דמן ואבירם למשה דואג לדוד אמרסל‬
‫לאברהם רופי גרר ליצחק ‪ .‬תצמיח לך ר״ת ת״ל משה‬
‫ממנו תל ל׳ך גימטרי׳ נון רמז טל הטן שהיה‬
‫גבוה נ׳ אמה כדאי׳ במד׳ שלא נתן שום טן א״ט‬
‫לתלות מליו אלא הקוץ ודרדר אמר אני קוץ והיא‬
‫קוץ ראוי לתלות טלי ; ויקרא שם אשתו חוה כי‬
‫היא היתה אם כל חי ״אם כל‪ ,‬אותיות מאכל היינו‬
‫אם נו״ט אם מות אם מאכל שנתנה מן המאכל‬
‫לכל מי וגרמה מות לכל חי שנמנה מפרי הפץ לאשה‬
‫טפס‬
‫»ער‬ ‫ייל^ט‬
‫מסול אס״ההיה לו להשיףלו דם גרית אלא גשנילשהי׳‬
‫י‪5‬ור כפיו של השי״ת וכדי שלא יהי׳ צראה שגיתן מ״ו‬
‫חסרון בכריאה השי׳ת פ״כ לא מל ‪ .‬שם ‪ :‬ויפה‬
‫באפיו נשמת חיים ‪ .‬מכאן ראייה שהדשמה מן השמי׳‬
‫כי כל הנוסח ממצמיתו הוא נוסח והקכ׳׳ס נפח נו‬
‫מפצמיתו זהו חלק אלוה ממפל להוציא מדטת המיני׳‬
‫שאומרים ומותר אדם מן הבהמה אין'אין״ נופריקון‬
‫אדם יש נשמה ״נשמה״ גימס׳ השמים יאין‪ ,‬נו״ס אלהי׳‬
‫יפח נשמה כמו שדרשו חז״ל בסנהדרין ד׳ צ״ד יקרא‬
‫אל השמים מפל זהו הנשמה הכאה מטל השמים‬
‫ואל הארץ לדון טמו זהו הגוף הבא מן הארץ ;‬
‫ויפח באפיו נשמת חיים ס״ת מתוח שכבר נמתחו‬
‫אבריו ‪ .‬חיים ויהי האדם לנפש ס״ת שמים שהנפש‬
‫נבראת מהשמים• ותרא האשה כי טוב הטץ למאכל‬
‫מאכל אותיות מלאך טץ החיים דוגמת מלאך הגן‬
‫אותיות נגה אורה נוגה ומאיר ‪ :‬ביום אכלך ממנו‬
‫מות ס״ת מכות פ״ש שנתקללו אדם נחש חוס האדמה‬
‫בפשר קללות ‪ .‬בי ביום אכלך ממנו מות תמות‬
‫אכלך גימטר* מ״א לומר אם יאכל ממנו ירין אותו‬
‫בס״א סנהדרין של מטלה ‪ :‬וידמו כי מרומים הם‬
‫היינו דאמרי אינשי מכאן שדברי חכמים בנחת‬
‫נשמפים פרשו החר״ש טוביאנא בשם מכס אחד ט‬
‫יש שני מיני פרומים פרומים בלא מלבוש וטרומים‬
‫בחכמה ‪ .‬ופרומים בלא מלבוש בדגש ופרומים בחכמה‬
‫ברחה זה וידפו כי מרומים הם בדגש מכאן שדברי‬
‫חכמים בנחת נשמטים היינו טרומיס בחכמה הוא‬
‫ברפה; רמז החזק הוא הרסה לזאת נקרא אשה‬
‫כי ״מאישה לקמה זאת‪ ,‬ר״ת מזל כי במזלו כן מהי׳‬
‫בת גילו ‪:‬‬
‫האדם האשס אשר נתתי טמדי היא‬ ‫דאמר‬
‫נמנה לי ואוכל במדר׳ אכלתי ואוכל‬
‫פוד פרשו האשה היינו זה האשה הידיטה היינו‬
‫אשר כתוב בה אשפ רפה מר ממות היא נתנה לי‬
‫פ'כ ואוכל טוד לדון במות ולא במר ממות מס׳‬
‫או יאמר ואוכל טוד מטץ החיים ר״ל לתקן אשר‬
‫מוות‪ :‬הנחש השיאני הראב׳ד ז״ל שמכר זוהמת‬
‫הנמש נמסרו שר דלמין א׳ משם שדי וא׳ משם‬
‫אדני וכשנסתלקו נשאר אותי׳ השיאני זהו תקונו‬
‫לשקוד טל דלתותייוס יוסידלתיתי״ ב׳ דלתין‪.‬״השיאני״‬
‫אותי׳ יש אין בחינת פץ הדפת טוב ורט ‪ .‬איכה אמר‬
‫סקב״ה במחילת דינו איכ״ה כי אדם נולד בר״ה א׳ רמז‬
‫פל ר״ה י' יוה*כ כ׳ רמו פל הדר שהוא בכ׳ משרי‬
‫ה׳ רמו תשובה כי בר״ה מחלת דינו של כל אדם;‬
‫ו‬ ‫משה‬ ‫הו‪/‬ורד‪-‬‬
‫יגיעות שיגפ פד שמצא פת לאכול חרש וורפ ונכש‬
‫וכו׳ עור שש יגיעות פד שמצא בגד ללבוש נפפ‬
‫וקצר וליםן וסכך וארג ותפר ‪ :‬ראש הס׳ של התחלת‬
‫התורה הוא ב׳ וסוף הפסוק של סיום המורה הוא‬
‫צ' אותיות לב ה׳ יברך א״ע *בשלום‪ ,‬אותיות שמו‬
‫לב היינו שמו של הקביה במורה שממחלת בבית‬
‫ומסיימת בלמד רמז כי רחמנא ליבא בעי ; לפיני‬
‫כל ישראל בראשית ישראל נוס׳ יש ששים רבוא אותיות‬
‫לתורה בראשית ג״ב נו״ס ששים רבוא אותיות יש‬
‫בספר חורה ה׳ אלהי ישראל עולה תרייג ללמד‬
‫קוב׳׳ה ואורייתא וישראל בולה מד זהו כוונת הזוה״ק‬
‫זה שמי וזה זכרי שמי עס י*ה פולס שס״ה וכרי‬
‫עס ו׳ה עולה רמ״ח נמצא ששרהם עולה תרי״ג‬
‫והרי באדם רמ״ח ושס״ה גידים ביחד הס חרי״ג‬
‫ואס מסר מצוה אמת הרי מסר אבר אמד ולזה‬
‫נקרא האדם השלם היינו ששלם בתרי׳׳ג מצות ולא‬
‫חסר אפילו אבר אמד ומשוס שאי אפשר לכל איש‬
‫ישראל לקיים כל המרייג מצות כמו גש חליצה יבוס‬
‫ישובה ארן ישראל מעשר שמישה שאינו נוהג אלא‬
‫בפרסי ע"כ צווני ה׳ לא תשנא את אחיך ואהבת לרפך‬
‫כמוך להיומינו כלנו גוף אחד ומס שמסר לזה משלים‬
‫זה והיינו לאחדים גוי אמד והקב׳ס א׳ ומורה אמס ;‬
‫אר״י לא היה צריך להתחיל את המורה אלא מהחודש‬
‫הזה לנס ומה שעם פתח בברשית משוס כח מעשיו‬
‫הגיד לעמו להגיד כי ברצונו נשלה מהם ונמנה לנו‬
‫זהו יהי׳ כוונת המשנה ר׳ חנניא בן עקשיא אומר‬
‫רצה הקב'‪ :‬לזכית את ישראל לס כך הרבה להס‬
‫תורה ומצוות היינו רצה הקב״ה לזנות את ישראל‬
‫שארן ישראל ‪:‬לנו הוא ולא כמו שאמרו העכו״ס‬
‫לפיכך הרבה להם מורה היינו מבראשית עד החודש‬
‫הזה בשביל מה ומצוות כדי שנוכל לקיים המצוות‬
‫החלוים בארן כמו מעשר שמישה כרי שלא יאמרו‬
‫ובוצע ברך ניאן ה׳ ודרשו חז״ל כל הגוזל ומברך‬
‫אין ז ‪ :‬מברך חצא מנאן לפיכך הרבה לנו הקב״ה‬
‫תורה כדי שנוכל לקיים המצוות וז‪ :‬גומר שנא'ה׳‬
‫חסן למען צדקו יגדיל תורה ה ינו שהצדק עמו ולא‬
‫כמו שאמרו העכו״ס יגדיל מורה הגריל התורה‬
‫מבראשית פד החודש ויחדיר פשה מיזוקין למורה‬
‫ע״כ תוכן כוונת תוצהת חיים ברוחב קצת ‪:‬‬
‫נח‬
‫מוצד‪1‬מ >מ ‪ .‬ם־רש־י רל מדכח־כ ‪6‬לס‬ ‫אלה‬
‫מולדות נח ומפסיק ואח“כ כתוב ויולד‬
‫נח‬
‫ביאשית‬ ‫״ער‬ ‫ילהו»‬
‫סמה וגס לכל חי‪ :‬ונהמה וגרמה מיתה לכל מי ;‬
‫והאדם ירפ את חוה אשתו ר״ל אמר החמלו כי‬
‫במפאו נסתלק יוד מאיש וה׳ מאשה ולא הי׳ רק‬
‫ו״ה׳ זה כזנה הם' ״והאדם״ הוסיף ו״ה כי י׳ה נסתלק‬
‫מהם ועתה כראותם זרמ אחר המנוא ידמו‬
‫סנממל להם המנוא פ״כ אמרה קניתי איש את ה'‬
‫ר\ינו מזר י“ה ונעשה השם שלום ‪ .‬ילקוס לוד ; נע ונד‬
‫תהיה אותי' מון דן וס״ת עדה לרמז ענ עדת ישרחל‬
‫שיגלה נעוונתם כמו שגלה קין ‪ :‬כי תענוד את האדמה‬
‫לא מוסיף מת כוחה ‪ .‬ע״כ תקנו מדל לכרך המוציא‬
‫לסס מן הארץ ולא הכורה לחם לסי שאחר חנוא‬
‫אדם וכנו נתקלנה הארן שלא מוסף תת כוחה רק‬
‫עיי משונה הקכ׳ה כחסדו מוציא הלחם מן הארץ‬
‫פי׳ נכח כאן רמז למחיית המתים ע״ד מה דלא‬
‫הוי הוי מאי דהוי לא כש'כ ‪ :‬כי איש הרגת• ‪:‬‬
‫הרגתי אותיות תרי״ג ה׳ כי ההורג נסש מישרחל‬
‫פוכר סל ממשה ממשה מורה ותרי׳ג מצות ; ויתהלך‬
‫חנוך את האלהיס ; מנך אותיות כנח שהי' נכיא‬
‫דכי ויהי׳ כנח אליהם הרוס ויתננאו ‪ :‬מן האדמה‬
‫אשר אררה ה׳ אררה גימסר׳ סס האדן כי קין‬
‫לקח קרקעות‬ ‫הי׳ כי־א־מא כמדרש קין‬ ‫ע׳ה‬
‫היינו עוה״ז והכל לקח מנולנוליןהיינו תורה‬
‫מצות ומעשינו יד יוסף ונשכיל שלא הקריכ‬
‫אלא מפרי ה’''יז אסור לאכול בשר היינו משלמים‬
‫שהקריב הכל אבל לנח הומרה לאכול נשר כי הוא‬
‫הי׳ צדיק וכל בשר ישחית דרכו והוא אפילו בדור‬
‫רשעים הי׳ צדיק ע״כ הומר לו הקב״ה ‪ :‬לא ידון‬
‫רומי באדם לעולם כשגם הוא בשר בשגם אותיות‬
‫ב>שס רמז שכונס יובלו בגשם של מבול ‪ .‬בגשם‬
‫גימנורי׳ משה וסימן יהי׳ ימיו מחה ועשרים ומשה‬
‫אמר בן ממה ועשרים שנה אנכי כיוס ‪ :‬בכגס הוא‬
‫בשר ״בשר‪ ,‬סנור׳ בו ששיס רבוא רמז ששקול משה‬
‫כנגד כל ישרמל ; וכל יצר מחשבות לבו 'רק רע‪,‬‬
‫גימנו׳ •צר רע וגס גמנו׳ רשע ‪ .‬כ־ז צקנומי‬
‫מנפל כרמז ם ופענח רזא ולקופי מהר״ס מרוטנבורג‬
‫וכולו כחיי חון מפענח רזא ונופח משלי‪.‬‬
‫יקרא לו האדם נפש חיה משר יקרא לו‬ ‫אשר‬
‫ד ת מ צ רמז לאילו של יצחק שנברח בששת‬
‫ימי בראשית הארס נפש חיה ר״ת מנה הראה לו‬
‫הקב״ה הצריקיס והצדקניות ‪ .‬לבשר אסר ויהיו שניכם‬
‫ס״ת מודר שמדר הנא‪ :‬מאשתו ופירש מאשתו לנחר‬
‫המעא ולארס אמר ״שמעת לקול אשתך ומאכל מן‬
‫תבות שמעת עד סוף פסוק כ' תבות נגד ייד‬
 ‫המורד‪.‬‬
‫א‪ 3‬לכל ישראל• וישאר אך נח כי מה שהיה נקרא‬
‫מקודם צדיק חמים וה היה כשכיל כדורוח־ו שהיו‬
‫רשטים אכל אמ״כ כשכמוג וימח אח כל היקום אז‬
‫וישאר אך נח דיל אך מואר נח כלי שום כינו צדיק‬
‫או ממים רק שם נח למוד ;‬
‫ל י ש ל ח אם היונה יונה סימן לכנ״י שנקר׳יונמי‬
‫ממחי ‪ :‬ולא מצאה מנוח לכף רגלה והו‬
‫כצי׳י בגלוח שנא׳ ולא יהיה מנוח לכף רגליך ‪ .‬ולא‬
‫מצאה היונה מנוח לכף רגלה וסשכ פם ה׳ של‬
‫רנלה אומי׳ משוכה שטחידין למשוח חשוכה שנא׳‬
‫ושכח פד ה׳ אלהיך ושכ ה׳ אח שכוחך‪ :‬ויוסף‬
‫שלח אמ היונה רמז טל כיח חרכנוח ‪ :‬ומכוא אליו‬
‫היונה לפח טרכ רמז לקינון גציוח ‪ :‬והנה פלה‬
‫זיח ״כפיה״ נושר׳ סופצ ישוטוח גקרכ הארן כישרה‬
‫לו טל הישוטה ‪ .‬בראשון כאחד לחודש ס־ח שנ״ד‬
‫שהי׳ ראש השנה ‪ .‬וכחדש השני כשכטה ופשריס‬
‫שטמיד הקכ״ה ליחן‬ ‫יום לחדש •בשה המרן‬
‫לישראל הנמוה והמורה שיש כה כ׳ ז אומיו״ היינו‬
‫טס אוהיו׳ הכפולים הסן מידה הדין למידמ הרממי'‬
‫יכשה הארן כגמסרי׳ מרי״ג היינו‬ ‫ויבשה הארץ‬
‫נזכוח מרי״ג מצות שיקכצו ישראל יכשה הארן שנא׳‬
‫אס לא כד מי יום ולילה מוקוח שמיס וארץ לא‬
‫שממי ‪ .‬למשסמומיהס יצאו מן המיכה ס״מ מינה‬
‫היינו שמנה אומם כמה יצאו ‪ :‬כל רמש אשר‬
‫הוא חי ‪ .‬לנמ וכניו הומר לאכול כשר לפי שכל‬
‫כפלי חיים נחמיייכו כלייה שנא׳ כי השחיח כל כשר‬
‫כו׳ ולא ניצלו אלא כזכוח נח ט״כ הוסר לו נשרם‬
‫רנינו כחיי‪ .‬מיד האדם מיד איש אחיו אדרוש נפש‬
‫האדם מיד איש אחיו היינו מיד טשו אדרוש יטקכ‬
‫מיד קין אדרוש ככל ‪ :‬כאדם דמו ישפך כי נצלם‬
‫ס״מ מונים היינו המוכים ביד כני אדם ממפטים‬
‫הצלם ח״ו ‪ :‬ואחס פרו ורכו ושרצו כארן‪ .‬״שרצו״‬
‫גימס׳ ירושל־ם כמ״ש הפיר רכמי פס ואנמי‬
‫ני מלה גם ילדה ציון אח כניה לאמור ואני‬
‫הנני מקים ר״מ למפרט מהול ‪ ,‬מקים אס כרימי‬
‫אחכם ס״מ מחים רמז כל מי שהוא מהול הקכ״ה‬
‫מקים כריחו להחיומו כחחייח המסים פוד ואני‬
‫הנני מקים אני ר״ל אני ראשון ואני אחרון ממצחי ואני‬
‫אמונים נוצר ה׳ ‪.‬‬ ‫ארפא אני נו׳ס אל גקמוח ה׳‬
‫אין נמנה יכולה‪ .‬אל נקמות ס׳ רמז טל המבול‪.‬‬
‫אמונים נוצר ס׳ רמז טל נח וכניו שנשארו וניצילו‬
‫ממים הזידונים וכשמצא מן בטיגיו ולרוב צדקמו‬
‫אין נמנה יכולה וזהו ואני הנני מקי• וסקיממי‬
‫א‪9‬‬
‫גח‬
‫» להורוס שטקר מולרומיהס של צדיקים מטשים‬
‫שוגים זהו הטוגה אלה מ״ט לא המדרש היא סטיקר‬
‫אלא המטשה סמן לזה מצאסי גווה״ק באדרא ממן‬
‫שנהמ״ק קייס כשאדם מושא מגיא קרנן ומסכסר‬
‫לו וכשאדם כוסג גסטר מה שלמד אסו חידוש הכסיב׳‬
‫הצו׳ טולה לו גמקום קרנן ‪ :‬״אלה סולדוח גח צח‬
‫איש צדיק ממים היה כדורוחיו״ אח האלהים הסרלו‬
‫צח ‪ .‬צושר׳ אצי למוסר הייחי חשכילו וחלמדו לדורוח‬
‫דח חורחיצו צשארמי מי כמצאס חן אלהים יקרא‬
‫שמי צדיק דגר ה׳ קייממי חמים מדורי יפן מאסמי‬
‫הרשט יחדמי ה׳ גדור רשמים חמים יקראצו‬
‫וימוגיגו ‪ :‬איש צדיק גיצו לגין פצמו מרים גיצו לגין‬
‫הגריוח אח האלהים המהלך צח גיצו לגין המקום‬
‫סמיבח המסוק וצח מצא חן אצל אלה מולרוח צח אלה‬
‫סוקל אס הלאשוצוח כיון שהאדם מוסל מטשיו‬
‫הראשונים ויושיב צטגוד אח ה׳ כדאי הוא גזכוח‬
‫וה למצוא חן נמיני ה׳ וזהו צח איש צדיק שמיס‬
‫היה אס״ה מסל מטשיו הראשונים מממח וה מצא חן‬
‫גריח אכרם ‪j :‬׳ פ׳ צח גוה הססוק מד ג׳ טולמוה‬
‫סולםהגלנלי׳טולם המלאכים סולם הישודוח כצגדן‬
‫אמר דוד כרכו ה' ‪3‬ל מלאכיו כרכו ה׳ כל צכאיו כרכו‬
‫ה׳ כל מטשיו צח צח ג״ח כנגדם אמר משה חפילה‬
‫נטמ שטשו ישראל הטגל צ״ח מינוח מן ויחל מד ויפן‬
‫וירד וכן נמשצה מורה ה' אלקים אל משחח טד‬
‫נפח ההוא אמר נ״ח מיגומ אמר משה לפני הקנ״ה‬
‫רכשיט דור נח היה רשפים וכשהוכיח אומם לא‬
‫קכלו ממנו אגל ישראל אמרו כל אשר דגר ה׳‬
‫נטשה ונשמט וקכל ממנו סקב״ה שנא׳ וינחם ה׳ טל‬
‫הרמה ווהו ואלמו למטן אמצא חן נסיציו חן אוחי׳‬
‫נח וזהו שאמר משה ממני נא אומיוח מנח אני‬
‫גורי האר״י ו״ל‪:‬‬
‫סארן והנה נשמחה כי השחימ נל כשר‬ ‫ותשחת‬
‫ג“פ השמחה כנגד ט׳ז ג״ט שפ״ד שנאמר‬
‫גהם השחסה כפ״ז לך רד כי שמח ממך גג״ט והי׳‬
‫אם נא אל אשס אחיו ושחה ארצה שפיכח דמים‬
‫ויאמר דיד אל אנישי אל חשמיחהו רמז שדור‬
‫סמכול הי׳ כסופים ומשמימים גשלשחם ‪ :‬ואני הנני‬
‫מגיא אח המכול מים"את המכול מים״ גימסרי׳ ממוך‬
‫גהינם ט״ד כרוממין קלקלו וגרותמין נדונו טשה‬
‫לו מנח ‪ .‬מכח נו״ס חשג ‪3‬ה מנצל‪ :‬כי אומך‬
‫ראימי צדיק לפני כדור הזה "צדיק לפצי כדור הזס״‬
‫כגימסר׳ כצי ישראל כי ממנו הושחח הטולם אמר‬
‫המכול וממנו יצא אכרהם אנינו פ״ה שהי׳ כנין‬
‫ו‬ ‫‪n r a‬‬ ‫‪f lW‬‬ ‫‪m‬‬ ‫>ומר‬ ‫ילקן®‬
‫קוס התהלך בארן לארכה וליסבה ט לך אמגנה‬ ‫אה מייהי סייגו במסי* עם מקיס בהמיה למוה״ב ;‬
‫מ״ו בא רמו מהגר״א מווילנא שסיא בא גדול אמר‬ ‫ויקס שסרסת אה השמלה וגו'ויד ם אה אשר ״פשה‬
‫ויכבדהו הגר״א מאוד ופרם פרידתו לביתו סיפר‬ ‫לו בנו‪ ,‬ריה במל שבמל אומו כן הוא ג מו ר׳‪ :‬ויהי‬
‫להגריא שסברו יומר כשלשים שנס לימי מייו ואין‬ ‫כל הארץ ״שסה אמה‪ ,‬פה״ב ע מפרי' לשון קודש‬
‫לו בנים לכן אמר לו ר' ברכני רושיס לו הגר^א‬ ‫נרדה ונבלה שם שסמים ד ה למסרפ ששון היינו‬
‫ימינו ויאמר לו לך לשלום ויאמר האיש להנר״א רבי‬ ‫ששון ושממה שלהם נהסך; וירד ס' לראוה אה‬
‫ולא פוד ויאמר הגריאפפיתי פסימי וס' יתן שא^ך‬ ‫הסיר ואה המגדל אשר בנו בני האדם רשיי ו׳ל‬
‫לא הוצרן לכך אלא גא ללמד לדילין שלא ירשיפו והיו סרגרים האלה למדרש פליאה גמיל הפומדים‬
‫אה הנידן סד שיראו בפיניכם והו סונה המגין פל שם מה היה הכוונה שאמר להגר״א רבי ולא פור‬
‫ב׳ של בראשיה ב' שני לגרים צדקה ומשסס שימשה ומה וה שאמר סגר״א פסימי פפיהי במס פפה ומה‬
‫צדקה במשסס היינו שיראי במיניהם קודם המשסנו משובה היא וס וה' יתן שאלתך ויהי כאשר יצא‬
‫כי כל הפושה צדקה שלא במש^ו נפנש כי כל האיש ממל סני הגר״א וישאלו אנשי המקום את סיו‬
‫מקום שנא' בו צדקה נאמר בו משסס כדברי הילקוס פל כל סנ״ל דמן לל‪:‬ם דאיתא בשים )ברכות לא(‬
‫הראובני ב' של בראש־מ סליו מגין רמו שצפה הקב״ס שהחושד למבירו צריך לפיסו שכן סלי אמר למנה‬
‫בגיחו של א״א שכמוב בו למפן אשר יצוס אה בניו לך לשלום ולא סוד אלא שברכה שנא' וס׳ ימן ש ^ו ך‬
‫ואה ביהו אמריו ושמרו דרך ה' למשוה צדקה ומשסנו‪ :‬וסנה כאשר אמרתי לסגר״א רבי ברכני ופין השיב‬
‫לי לך לשלום וסי' סובר שוס בפצמו הוא הברכי וכאשר‬
‫אמרתי לו רבי ולא פוד הכוונה הלא בגמרא מסייה‬ ‫לו‬
‫בגימפרי׳ נברכה ויאמר אמירה רכה ולא סוד אלא שברכה א״כ משמפ שאין בדברים‬ ‫ויאמר‬
‫בכדי שירצה לצאה ; לך לך ‪ :‬נו“מ להנאמך האלה לך לשלום סיקר הברכה מדאמר ולא סור ל^א‬
‫כולו לטובמך כולו כפירש״י להנאמך ולסובמך שברכה וס'‪ 1‬השיב הגר״א פסימי פסימי במה שגור מי‬
‫שהבפיח לו הקב״ה פל נ' ברכוה שר^דרך מממס לך‪ ,‬לך לשלום לברכה רק צריך אני לברכך בברכם‬
‫היינו ממון מי ם ושם ; ד א ואפשך לגוי גדול והו אתרה לכן אמר לו הברכה פצמה שאמר פלי לחגה‬
‫שאומרים אלהי אברהם ואברכך והו שאומרים וד' ימן שאלמן גם שם היה סברכס מל בר• ט‬
‫אלהי יצמק ואגדלה שמך זהו שאומרים אלהי יפקב פנס ה' מפנס סרי בפנס ובוס נוכל לסרש הם'‬
‫יכול יהי מוהמק בכולן היל והיה ברכה בך מוממין לך לך כדאימא במדושי הרין כי המלאך כמלווה‬
‫ולא בסס ‪ .‬הקשה מורי אבי ו״ל פ״ו מה הקשה לאדם בצאתו לדרך ״לך‪ ,‬במו ווה כוונת הגמרא ברטה‬
‫לרש״י ויל שאמר ד״א ‪ .‬אלא הקשה לו למס הוצרך ליד שאמרו אל יספור אדם מחבירו אלא ממוך דברי‬
‫הקב״ה להבסימו כל כך הלא הוא בפל הנסיונוה הלכה היינו ממוך אמצס אומיוה הלכה שהוא ילך‪,‬‬
‫שפמד בפשר נסיונות וצא שינה דבר ס׳ מ״ו בלי מלאך המלווה והיה ס׳ בראש וס' בסו^ היינו יי'‬
‫שום הבפמה אלא בשביל שידס אברהם שהיצה״ר בראש ויי' בסוך ומלאך באמצס וס שאמר לו סקבים‬
‫נממכם לו להכשילו ואמר לאברהם מהר פשה מצוות לך לך היינו צזיה• המלאך ששמו לך לך לשמרך כש״נ‬
‫בוראן כי כמם סובוה ממידין לך פי״ו ממון בניס כי מלאכיו יצוהלך ולא » ד אלא ואברכך בו'ברכוה‬
‫ושם ומשם הבין שכל כוונה היצה״ר רק לפשוה המצוה מיין בפהיס כרמסיים בגמרא ולא סוד אלא שברכם‬
‫בשביל הנאומיו וברכומיו פ״כ נממכם אברהם אפ״ה ולא פוד אלא לשמרך בכל דרכיך מיד כמד' הלך‬
‫ואמיל לא כוונה הקב״ה וכוונתי לפשות מצוה בשביל פמו ללוומו פד הנחילו וכו' וזה פירש שממוך כך‬
‫ממון בנים והבם רק ד״א היינו כוונתו ומונמי באוסן זכרהו שמיובא רמיא מל המלווה לפשות ממו פובס‬
‫אמר ואפסך לגוי גדול והו שאומרים אלהי אברהם שיפזור לו בכל יכלמו שיוכל לבצס מס שיו שממוךכך‬
‫וכרכו לסולם ולא לי נלך לשלום לבד פיו רמומי‬ ‫וכו' אבל לא פ' מ לקבל סרס כלל ‪:‬‬
‫וי אמר ה׳ אל אברם לך לך מארצך וממזלדמך ברמו לך לך להנאתך כולו לפונמך כולו ; ואברכן‬
‫ומנית אביך אל ר^ארץ אשר אראך מצאתי בגמפר' אברהם בישר לו ש מוסיף לו ה׳ בשמו ‪:‬‬
‫בססר מיס חיים שמצא מד״ר פ״ם וה וז״ל לך לך אל הארץ אשר אראך ״אראך‪ ,‬גימ״ני בפננים שהפננים‬
‫מכאן שכביכול הלך ממו ללווהו פד הנמילו שנאמר היו מראים לו הדרך * ואברכה מברכיך ‪ .‬גימפר'‬
‫כסלם‬
 ‫מ ט ה‬ ‫מחזרה‬
‫*ישראל‪ ,‬ולא יספר מרוב ״מחב‪,‬גימ׳ אברהם זכותו‬
‫סמרה לבניו ירו בכל ויד כל בו אותיות כלבו שהיא‬
‫וכלנו שרם זה אוכל נבלות וזה אוכל נבלות במדבר‬
‫טל ״הטין‪ ,‬היינו הכירה אומו כמיניה המלאך שראה‬
‫ותמיד בבית אברהם שהוא גימט׳ במדבר ‪ :‬ותלד הגר‬
‫לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר‬
‫ישמטאל סירש״י ז׳ל אמס״י שלא שמט אברס דברי‬
‫המלאך שאמר וקראת שמו ישמפל שרמה רוה״ק‬
‫מליו וקראו ישמטאל ‪' .‬ישמפאל‪ ,‬נוטר'מנבוא ה'ידמ‬
‫״אברם ״לא 'ששמט ״ממלאכי'מליון כי שמא שמט‬
‫מהגר שהמלאך צוה לה לקרותו ישמטאל ‪ .‬פור נוטר׳‬
‫מהגר לא שמט אברם טל ישמטאל • ויפול אברהם‬
‫טל פניו כיון שנפל ט״פ רמז הקב״ה לאותו מקום‬
‫וטקצו מקרה ונמצא מהול ‪ ,‬בטצס סיום הזה‬
‫נמול מל לא נאמר אלא נמול היינו ט׳י מקרב‬
‫בטצם ר״ת *נפקיצת'פקרנ •מל'צדיק ‪ .‬התהלך לפני‬
‫והי׳ תמים היינו מיי המילה כשנ׳א ושמרתם את‬
‫בריתי והיתם לי סגולה מכל הפמים ס״ת פסוק זה‬
‫תמים מילה שט״י מצות מילה נטשה ממים ‪ :‬ולא‬
‫יקרא טוד שמך אברם והי׳ שמך אברהם במדרש‬
‫חנמומא אמר לו הקב׳ה טר שלא תמול הי׳ שמך‬
‫אברם טולה רמ״ג ומנין אברים של אדם רמ״ת‬
‫מול היה ממים כשמל אמ׳ל הקב״ה לא יקרא טוד‬
‫שמך אברם והיה שמך אברהם הוסיף לו ה׳ מרן‬
‫רמ״נו אברים לפיכך והיה תמים ‪ .‬והיה שמכה‬
‫אברהם 'שמכה‪ ,‬טולה שס״ה רמז שס׳ה מצות לא‬
‫לא תטשה מספר שמנה למה הוסיף ה׳ באברהם‬
‫ולא אות אמר בשב ל שאברהם טולה רמ׳ת כרי‬
‫להשלים רמ״ת אבריו ברמ״ת מצית טשה ואברכך טולה‬
‫רמ״ט היינו טה'כ זה ואכרכך בממין כי לקיים רמית‬
‫מ|זה כצריך‬ ‫מ׳ט ולכנסת אורחים ולגייר גרים‬
‫תסרון כיס צר ך ממון ; המול ימול יליר בי רן המול‬
‫אותיות מהול אכילו נולד מהול ימול היינו מטיף‬
‫רם בריחו ״למוטד בגימטר׳ 'כפסת ‪.‬והיה לאות‬
‫בריח ביני וטניכם והיה זה שמי ה׳ הנחתי לאות‬
‫הבריח למי שר‪.‬וא מהול ״ימול‪ ,‬בגימטרי׳ רלהים‬
‫ואת בריחי אקים אח יצחק ״ואת‪ .‬ר׳ח 'ולכן ״אתה‬
‫״חניך להכניסו בבריתו ״אקים‪ ,‬נוטר׳ אשר קדש‬
‫ידיר מכטן‪:‬‬
‫וירא‬
‫אליו נוט׳ ואברהם יושב רואם אס אנשים‬ ‫ויד א‬
‫ל ^י‬
‫לוי‬ ‫י«?ור‬ ‫ילקוט‬
‫כהרם המברכים ברך מם ב׳ כוללים ‪ .‬אז ‪pto‬‬
‫זירא ה׳ אל רמז איוב ד בימי אברהם היה ‪ :‬ויסט‬
‫אברס הלוך ונסוט הנגבה מגבה בגמנורי׳ א מי‬
‫שהליכתו פס׳י השם ‪ :‬אשר הי׳ שם אהלה ד ת אשה‬
‫היינו אהלה של שרם ־‬
‫ל ך לך גי»פ׳ מאה זהו המכסה אני מאברהם‬
‫אברהם אותי׳ בר מאה אברהם אבינו פה״כ‬
‫גימ׳ מצי׳ל מגסינם כרמז״ל א״א יושב ט״ס של‬
‫גיהנם ומציל הרמולים אברהם טה“כ גימ׳ ואברכך‬
‫והיה כרכה והיה אומי׳ הוי״ה היינו אמר שימול‬
‫ישרה מליו שם הוי׳ ב׳ה * ויהי ריב בין י טי מקנס‬
‫אברם כתיב נוובסת מריבה ושלוה בה “מביס מלא‬
‫זבמי ריב‪ ,‬ר״ת'ממזר‪ ,‬מתוך מריבה הלך לובו והביא‬
‫ממזרות בבר מואב וטמון ‪ .‬ויהי ריב הפרד נא מטלי‬
‫הפרד אותיות פרדה שלוגו אמר אל אברהם שהוא‬
‫כפרידה שאינו מוליד ואני יורשו ט'כ טשה הקב״ה‬
‫לבניו שלא יבואו בקהל שנא׳ לא יבוא טמוני ומואבי‬
‫בקהל ה׳ והרי הס כפרידה ‪ :‬זרסך כטפר הארן‬
‫רית זכה שכבר זכה בנו לסי שמל פצמו וכיסה‬
‫בספר זכו קודם שנצטווה טל המילה ‪ :‬שכרך הרבה‬
‫מאוד רית משה שיצא ממלציו‪ ,‬מנן נוטר׳ ממון‬
‫גון< נפש ‪ .‬ויהי השמש באה ופלטה היה והנה תומר‬
‫טשן ולפיר ■אש אשר טבר בין הגזרים האלה תומר‬
‫טשן ולפיד אש זה גיהנם בין הגזרים האלה ס״ת‬
‫סמן הגזרים הן הגזירות בגזר והקב״ה מצילם ;‬
‫ואמה תבוא אל אבותיך בשלום שנום ר׳ ס ומגיר לאדם‬
‫מה שימו ‪ .‬מקבר בשיבה טובה ד ת טבת כי בטבת מת‬
‫אנרהם ובטבת טמיד להיות גאולה לישראל כאר׳י ז״ל‬
‫לקוטיסומסרשי׳ ורמזי׳ לרבינו יואל הליי כת״י ובשינוי‬
‫קצת^טוב׳נאל מירא אברם אנכי מגן לך היינו השם בל‬
‫אנכי יהיה מגן לך בזכות בניך שיאמרו נטשה ונכמט‬
‫ומשרת הדברות בשביל זה שכרך הרבה מאוד פ״ד‬
‫טזרה בצרה נמצא מאוד וזה ס רש הס׳ שש אנכי טל‬
‫אמרתיך השם של אנכי שש טל אמרתיך נ׳גשה ולשמט‬
‫כמוצא שלל רב וזה יהיה פי׳ הס׳ בצר לך ומצאיך נצר‬
‫לך סם האותיור וטה׳צ בגימ׳ מגן אברהם היינו אסילו‬
‫בצר לך ותשיב תקייס י׳ הדברות אנכי יהיה‬
‫גטזרך בזכות אביך אברהם שאנכי מגן לך‬
‫כאן רמז זכות אבות סל בנים ובנים טל אבוס ‪.‬‬
‫ותאמר שרי וכו׳ ישפוט ה׳ כיני וניק־ ״שרה גימט׳‬
‫ייין יאמת וכיון שמסרה רין לשמים למינך ממה‬
‫קמים ומנה גורי האריז׳ל ‪ .‬במדבר טל הטין ״במדבר‪,‬‬
‫גימשרי׳ אברהם והמפני תלות ידיה 'והתטני‪ ,‬גימ׳‬
 ‫יו תוד ה‬ ‫וידא‬
‫וכל הפושה צדקה שלא במשפט נענש וזהו חל על‬
‫העושין והמעשין היינו הגבאי צדקה לעשות במשפט‬
‫כי כל מקום שנא׳ צדקה נאמר בו משפט ‪ .‬ויקרא‬
‫אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדת לו שרה יצחק‬
‫איתא במדרש יצחק ע״ש מאורעותיו נקרא י׳ נגד י׳‬
‫נסיונות שנתנסה אברהם צ׳ שנולד לשרת בת צ׳‬
‫שנים מ׳ שנמול לשמונה ימים ק׳ שנולד לאברהם‬
‫‪3‬ן מאה שנים ‪ .‬תלפיות ‪ .‬וי»ל אברהם את יצחק‬
‫בנו בן שמונת ימים כאשר צוה אותו אלהים הספס‬
‫למה אמר אלהים ולא אמר כאשר צוה איתו ה׳ כי‬
‫מילה עה״כ גימטרי׳ אלהים וזהו שדרשו ‪ b‬ס׳ ואת‬
‫בריתי אקים את יצחק ״אקים‪ ,‬נוטר׳ ״אשר‬
‫״קדש ״ידיר "מבטן וביצחק נתקן חטא אדה״ר‬
‫אשר משך בערלחו ובהסיר הערלה ממתיקים הדין‬
‫וכן מדת יצחק גבורה היא דין נמצא בשעת מילה‬
‫המתיק דינים של אדה״ר ובשעת שפשט צווארו ע״ג‬
‫המזבח המתיק הדינים מעליו ומעל כל ישראל אבל‬
‫אברהם היה מדתו חסד יהאיך יכול בעל החסד‬
‫להקריב בנו זה היה שאלת יצחק ויאמר יצחק אל‬
‫אברהם אביו ויאמר אבי אל אברהם אביו מיותר‬
‫היל״ל ויאמר יצחק אבי ודי אלא ה'פ ויאמר יצחק‬
‫אל אברהם ויאמר אבי הלא אתה אבי שמדתך חסד‬
‫והאיך תוכל לעשית בך ויאמר הנני בני הרי אני‬
‫עתה במרת בני גבורה ויאמר הנה האש והעצים‬
‫ואיה השה היינו שהיה שואל היכן ברכה כי טצמק‬
‫יקרא לך זרע ויאמר אברהסיאלהיס היינו מדת הדק‬
‫אומר יראה לו השה לעילה בני כי ב צחק יקרא לך‬
‫זרע זהו כוונת העולה לבני וילכו שניהם יחדייו בכוונה‬
‫א׳ לקיים באהבה מצות בוראם וכן כיונת המילה ג״כ‬
‫לכוון האב היא העוקד והבן הנפקד והכסא המזבח וכן‬
‫לשון הזוה״ק זכאה ח לקיה מאן דקרב האי קורבנא‬
‫בחדוותא קמי קיב״ה ובעי למחרי בהאי מדוותא כל‬
‫האי יומא כדכתיב וישמחו כל חוסי בך מנחלת‬
‫אמרי מאל זכה״ס ״אקים נוטריקין ״אשר קדש'ידיד‬
‫“מבטן למסור א״ע לשפיך דמו כמים במילה ואמ״כ‬
‫למסור כל גופי לשחיטה בעקידה כי מבטן נתקדש‬
‫למצוה זו לפ״ז ברי״ח ועקירה א׳ הוא ע״כ מקנו‬
‫אנשי כנסת הגדולה בתפלה ועקדת יצחק לזרעו‬
‫היום ברחמים תזכור בריך אתה זוכר הברית כי‬
‫י״ג בריתות ורב ברכית והבטחות הבטיח לנו בשני‬
‫פרשיות העקידה ומילה היוצר הבורא המצווה לנו‬
‫לזכור לט לברית עולם ‪ .‬ועיקר המילה הוא הפריע‬
‫היינו להסיר הערלה ולהתגלות העטרה ש)׳‬
‫ומלפס‬
‫ש עד‬ ‫ילקוט‬
‫לאשר ימולו ויציל ״האהל כמם‪,‬מסר ו׳ כמייגגיימט׳‬
‫גיהנם מה״כ רמז שאפ״ה יושכ סמח הגיהגם‬
‫להציל הנימולים‪ .‬וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים ‪.‬‬
‫״והנה שלשה‪ 5 ,‬גי' אלו מיכאל גכריאל ורפאל ‪.‬‬
‫יושכ סמח האהל כנימטרי׳ להכניס את האורמים ‪:‬‬
‫ואל הכקר גימטריא למערה כדאימא כמדרש שרן‬
‫אמר הכקר למערת המכפלה ‪ :‬ויאמר אדני אם‬
‫צא מצאה״ חן נעיציך אל צא מטצור מטל‬
‫מכדך ‪ .‬״ויאמר ״אדני ״אם ״נא גימטרי׳ יזו ״היא‬
‫״שכינה‪ .‬״אדני ״אם ״נא גימטרי׳ ׳וזה'מלאך'הגדול ‪.‬‬
‫ואקחה פת לחם ״ואקחה נוטריקין התר חגורה‬
‫קודם אכילה ושתיה ״פת ״לחם נוט׳ פן תנוא לידי‬
‫מולה מעיים ‪ .‬מהרי שלש סאים קמח ס״ת משיח‬
‫שכהכנסת אורחים מל שלמן מקרכ ביאת משיח שלמן‬
‫גימ׳ למשיח ‪ .‬לושי ומשי גי׳ מיכאל גבריאל שכינה‬
‫כזכות הכנסת אורחים שכינה שורה מימין מיכאל‬
‫ומשמאל גבריאל ‪ :‬לושי ועשו עוגות ״לושי‪ ,‬אותיות‬
‫שילו שהיו מקריכין קרבנית מדה במדה כל מה‬
‫שעשה אכרהם והמלאכים שילם הקב״ה לכניו ואת‬
‫כל ונכמת ״ונכחת‪ ,‬גוט׳ ואומרים ״נשמת ״כל מי‬
‫יתברך והוא עומד עליהם ס״ת אדם עליהם אותי׳‬
‫מעלה תמת הפן זה לתקן הען שאכל אדה״ר כי‬
‫אדם ען השדה הארי ז״ל‪ .‬אברהם אבינו גימטריא‬
‫עולם העליון כי כל מעשיו תיו לתקן מה שפגם‬
‫אדה״ר בעולם העליון ‪ .‬ואקחה פת גימ׳ ת״ר רמז‬
‫שבזכותו ירד המן לת״ר אל|‪ £‬ישרחג ״תעשה כאשר‬
‫דברת‪ ,‬ר״ת דתך וגמ׳ משיח ב! דוד ‪ .‬כי ידעתיו‬
‫למטן כו׳ ושמרו דרך ה׳ לעשית צדקה ומשפט ע״ד‬
‫מאמר רב הונא )מסכת ע׳ז ס״א( כל העוסק‬
‫בתורה לבד דומה כמי שאין לו אלוה אלא בתורה‬
‫וגמ״א ודרשו חז״ל כל העוסק בתורה ובגמ״ח הקב״ה‬
‫אומר מעלה אני עליו כאלו פדאני לי ולבני וזה‬
‫להיות ממיס אורחים כאברהם ‪ .‬אפר יצוה את בניו‬
‫ס״ת תורה גי׳ גמילית מסרים "תורה‪ ,‬עה"כ גי'‬
‫״ברית‪ ,‬וגי׳ תלמודי חכמים רמז לעשות צדקה עם‬
‫עמלי תורה ‪ .‬והגאון חיד״א בספר כסא דוד מפרש‬
‫ע״ז כל העוסק בתורה וגמ״ח ומתפלל עם כציבור‬
‫אומר הקב״ה כאלו מראני כנ׳ל תורה העיקר היא‬
‫הדבור תפילה העיקר היא היראה גמ״ח העיקר‬
‫במעשה ובזה מבטל המרכבה טמאה במחשבה דבור‬
‫ומעשה ייראת‪ ,‬גימ' סמאל לילית‪ ,‬וכן תירה וכן‬
‫גמילות חסדים וזהו ראשית מכמה יראת ה׳‪ ,‬מכיל‪.‬‬
‫עוד ושמרו לעשות צדקה כו׳ רמז שיש משפק לצדקה‬
 ‫התודה‬
‫גימ׳ מיכאל עם האותיות והכולל גימע׳ העגל פשוש‬
‫אמד רמז שמיכאל ממלין מל העגל רק על מלק‬
‫א׳ אין כחו לכפר שנאמר וכיום פקדי כו׳ סבך נוע׳‬
‫סוד כ״ב היינו כ״ב אותי׳ השורה ‪ .‬ויקרא אכרהס‬
‫שס המקום ההיא ה׳ יראה אשר יאמר היום כהר‬
‫ה׳ יראה מפרש מג״ע כי נ׳ שמות הס כסוד יב״ק‬
‫הוי״ה אהי״ה אדנ״י הג׳ שמות אלו שולעים א׳ בר״ה‬
‫נ׳ ביוס״כ ג׳ בהו״ר זהו אשר יאמר היום נס״ר‬
‫הושענא רצא ה׳ ״יראה‪ ,‬ב״פ מולה הישמנא וזהו‬
‫יומא דאכרהם כדאי׳ כזוה״ק ‪ .‬ויאמר ני נשבעת•‬
‫נאום ה׳ אמ״ל אחה נשבעת‪ ,‬ואני נשכממי שלא‬
‫ארד מן המזכח ער שאומר כל מה שאני צריך א״ל‬
‫אמור א״ל לא כך אמרתי לי ספור הכככים אם‬
‫תוכל לספור אותם כו׳ כה יהי׳ זרעך אמ״ל הן א״ל‬
‫ממי א״ל מיצחק א״ל כשם שהי' בלבי מה להשיבך‬
‫ולומר לך אתמול אמרח לי כי ביצחק יקרא לך‬
‫זרע עכשיו אתה אומר לי העלהו שם לעולה וכבשתי‬
‫את יצרי ולא השבתיך כך כשיר\ו בניו של יצחק‬
‫מועאיס ונכנסים לצרה שהא זוכר להם עקדתו של‬
‫יצחק ותחשב לפניך כאלו מפרו צבור על גבי המזבח‬
‫ותסלח להם ותפדם מכל רע א״ל הקב״ה אמה‬
‫אמרת אח שלך ואני אמיתי אח שלי פתידין בניו‬
‫של יצחק לחטוא לפני ואני דן אומם בר״ה אלה אס‬
‫מבקשים שאחפש להם זכות ואזכור להם עקידת יצחק‬
‫יהיו תוקעין לפני בשופר של זה א״ל ומהו השופר‬
‫א״ל מזור לאחירך מיד וישא אברהם את עיניו‬
‫וירא והנה איל אחר נאחז כסכך בקרניו זה אחד‬
‫מי׳ דברים שנבראו ביה״ש נאחז בסכך בקרניו א״ל‬
‫הקב״ה יהיו מוקעין לפני בקרן איל ואושיעם ואפדם‬
‫מעונותיהם וזהו ששבח דוד מגיני וקרן ישעי משגבי‬
‫ומנוסי • בי נשבעתי יבי״ י״כ שבעים היינו שאזכור‬
‫זכות העקדה לכל ישראל ‪.‬‬
‫שנעקד יצחק על המזכה פרמה נשמתו ממנו וכא‬
‫ש ר ה‬ ‫חיי‬
‫נסתבנה‬ ‫ו ת מ ח שרה ואס שאמר למה‬
‫מיתתה מל ידי רמאות השטן ומירן‬
‫אטו של רבי י״ח דמדה במרה לא בעלה והקכ״ה‬
‫מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה לכן צעק ומכמש‬
‫שרה מחה בכחש השען שהיה מכזב בה ועוד דניון‬
‫ששיערה את עצמה בממס בהיתל וצחוק שצחקה‬
‫כקרכה תהיות לה ק וחשוכי בניה חשובים כממים‬
‫לכן ממה כמדה כנגד מדה נל ידי בן שהיה לה‬
‫כצחוק שצחק בה השען ‪ .‬דקס אכרהס וישתמו לפס‬
‫הארז‬
‫שער‬ ‫יי ל^ ט‬
‫ומלמם ‪ nft‬ערליו למכס ע״ו שמפמי מהרה״צ עיר‬
‫וקדיש ממוין מל ולא פרע כאלו לא מל ר\ינו מל‬
‫כל ערלת לבנו ואפ״ה לא פרע היינו ומגלה ליצא‬
‫סנפו כעולם זה הוא כשניל כאילו לא מל היינו משוס‬
‫לכ הכאילו שכמכ כגמרא כמו כל הממגאז כאילו עע״ן‬
‫כל המלכין סר מכרו כרכים כאלו שופך דמים וכן‬
‫הרכה‪ :‬פ״א קח את כנך אמיחידך שאכה עם כנו‬
‫למי׳ יחודה זה וילכו שניהם יחדיו שמכוח מקדה‬
‫וכה להמשיך חיה יחודה והעלהו אל ארן המוייה‬
‫נמפרי׳ כירושלים כי נשכעמי כמדרש אמר אכרהם‬
‫איני « מהמזכה פד שששכע לי וושנע לו וירא את‬
‫המקום מרחוק זהו שכינה ״וירא"אש ״המקום גימ׳‬
‫ושכינשיה עם האושיוש‪ .‬כי נשכעשי גימער׳ ככקששך‪.‬‬
‫עוד וירא אליו ה׳ כאלוני ממרא גימע' "דיום ג' ״למילה‬
‫״היה וכא הקכ״ה ושאל כו"באלוני‪,‬ממרא גימעריא‬
‫ככיקר החולה עוד ממרא נוע׳ ״מלכים"מילה ״רעב‬
‫יאש שכאושו זמן היה אברהם מנוסה רק כאלו‬
‫הד׳נסיונוש מפרשים יושב סתח האהל גי'להכניס‬
‫אש אורחים "פשח האהל״ ר״ש פ״ה וכגי׳ מילה‬
‫להורוש כי הנימול יש לו פה נגד מדה״ד לנצחו עוד‬
‫סמח האהל ״פחמ״ נוע׳ פחד תפארה מסד זה הג׳ מדו׳‬
‫של ג׳ אכוש ואכייהם מיה כנין אב לכילן"פתה האהל‬
‫מהיכ״כגי׳כולס כנן פדן נהר לומר שאברהם אע״ה‬
‫יושכ סשח סגיהנס ומציל הנימולים ומכיאם לג״ע‬
‫חדל להיוש לשרה ר״ש עה״כ גי׳ נידה ‪ .‬כי ביצחק יקרא‬
‫לך זרע כיצחק גימער׳ רד״ו שחיסר רד״ו משמו שהיה‬
‫ישחק ‪ .‬ושאמר שרה צחוק עשה לי אלהים כל השמע‬
‫יצחק לי"יצחק "לי גי׳ אברהם היינו יאמרו שכזכושו‬
‫סימה זאש ולא כזכושה וזה גומר דכריה מי מלל‬
‫לאכרהם הרקה כנים שרה היינו כזנושו אלא כי‬
‫ילדתי ק לזקיניו היינו כזכושו ‪ :‬אלהיס יראה לו‬
‫השה לפולה כני כספר י׳ מאמרות מכיא כשפה‬
‫לתוך האיל וכשחיעש איל כאלו נשמע יצחק ממש‬
‫ח״פ האלהים יראה לי השה לעולה היינו כני כאלו‬
‫נקרב כני ממש לפי שנשמת בר כשה ‪ :‬וישאאכרהס‬
‫אש עיניו וירא וסנה איל ממר מהו אחר כמדרש‬
‫מייימא מיכן! כשיצא אכרהס רן אמריו איל זה •‬
‫וילא והנה איל אמר פירוש איל שלאחריו ־ נאחז‬
‫?סכך אותי׳ שנעת של בסבך הוא ״עגל״ ע״ד המד׳‬
‫שהקכ״ה הקדים רפואה למכה איל לעגל ואומייש‬
‫שאחר מגל הם ״סדם״ זהו שיסד הסייען פדם היום‬
‫מדין גמור • מצאתי כספר מים חיים הנה איל‬
 ‫י »ו ח »‬
‫אה יצחק •הוליד‪ .‬גימ׳ דומ״ה שקלסתר שנים דומה‬
‫לו ופוד דומה מה שקרה לזה קיא לזה; אחות לק‬
‫הארמי לק אוחיוח נבל הארמי אותיות הרמאי ‪:‬‬
‫וחהר רבקה אשתו ״אשתו‪ .‬גי׳ א״ש וק״ש זה יפקב‬
‫ופשי ‪ .‬״שני גויס בבטנך״ ריח וסיח גי׳ מרד‪:‬י וסמן פוד‬
‫גי׳" אלו ״אנטציצוס ״ורבי פס האותיות ; ותלך לדרוש‬
‫אח ה׳ ‪ .‬לדרוש פס האותיות גי׳ ״מן ״שה ״גן ״נח ‪:‬‬
‫והנס חומם בבטנה חומם מסר אותיות י״א כי הכ״ב‬
‫אותיות אלפא ביתא הם י״א דין וי״א רתמים יחד הס‬
‫כ״ב צינורות נמלקיןפלטוב ורע וכשהרג קין את הגל‬
‫נסתלקו הי״א אותיות של רממיס רזא ״אי‪ ,‬הבל אחיך‬
‫ועתה בא יפקב ונטל י׳ ברפות של פשו ולא נשתייר‬
‫רק אמח זיש טשו הברכה אמת הוא לך אבי הלא‬
‫לא ברכת ליעקב אלא י׳ ברכות‪ ,‬לכך נתן לו את‬
‫המרב זה שאה״ב אך סוב לישראל נוצתו יאך‪ .‬צנורות‬
‫י' דעשו וי״א שלו חשבונם א״ך סודו איך יצוא יצא‬
‫חרי יציאות מדא לו ומדא לשכינה כנגדו קבלו ישראל‬
‫י׳ הדברות ש»זמו א׳ וסיימו ך׳ הרי אין וכשטח‬
‫מרבן נאמר אך בי ישוב יהפוך י ד כלהיוסשנהסך‬
‫אותיות א ‪ . f‬מגיע ‪ .‬עשו הי׳ נקרא ק ודם פשיו‬
‫היינו פשיו מקודם ויעקב עקב פ״ש וירו אוחזת‬
‫בעקב‪ ,‬וזכה יפקכ ונטל י׳ מעשיו לשמו ופייז זכה‬
‫לי׳ ברכאן וכי פקתא הוא ליעקב נסק־ י' מיעקב‬
‫ואשחאר עקב והי׳ הולכת אל עשו ״פשיו‪ ,‬ביי אותיות‬
‫יושע זה וטת צרה היא ליפק‪ :‬וממנה הייני מהיור‬
‫בעצמה שצחק מן יעקב נפשה יושט ‪ .‬מהס״צ ר׳ צבי‬
‫אלימלך ז״ל ‪:‬‬
‫ו א ח ל י כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב פשו‬
‫הגמון אמד שאל מן אילין דביח ס^וני וא״ל‬
‫מי תוסס המלכות אמרינו הביא ניר מיק וכחב‬
‫סליו ואמ״כ יצא אחיו וידו אוחזת בפק‪ 5‬פשו וגו׳‬
‫וסיים כמדרש כמס צפר נצספי־ איח־ צדיק יסירש‬
‫פל זה כמדרש חלחיוח בשביל שפשו הוא מססרא‬
‫דסמא״ל פ״כ כתיבתו וקריאתו משמאל אל הימין‬
‫וכשכחב ליגמון החשוק הזה כתמיל לקרות פשו‬
‫בעקב אסזח וירו היינו לפחיד יטקכ תוסש המלכות‬
‫ופשו כםין< לו ואס היה אומר לו בפל פ־ כך הי׳‬
‫הורגו שמירר במלכות הוא אבל בכתיבה היה אומר‬
‫לו הרי אנו קוראים בהיסך זה פירושה כמה נצטער‬
‫אוחו צדק פר שנקש פרמה כזאת וש״י ‪:‬‬
‫ויקרא שמו יעקב ‪ .‬יעקב גי׳ ״מלאך ״האלהים רמז‬
‫שדמותו מקוקה בכסהיב‪• ,‬הלפיטינו ינא •מן ר*ת‬
‫•המן‪ ,‬רמז שגס להמןיהיה מסלה עיי הלעטה ‪ .‬ידע•‬
‫ציד‬
‫וידיי‬ ‫•ער‬ ‫*י?יקר»‬
‫הארן למי »מ דשהמו אם סאומייוה גימש׳ מוד ם‬
‫מל בשורה שובה ‪ .‬מכשלה גי׳ קטיה כמצץ שצומיו‬
‫של אברהם כשבא אברהם לקנות מפרח המכשלה‬
‫לא רצו למכור לו מד שנשבש כשישראל יכבשו א״י‬
‫לא יכבשו עיר יבוסי וכתבו השבועה של הצלם ‪ .‬שרקי‬
‫דר׳ אליפור ‪ .‬למה קנה אברהם כ״כ ביוקר מפרת‬
‫המכשלה לשי דאיתא במדרש שבמקום מערת‬
‫המכשלה יהא תמיית המתים תשלה ‪ .‬יד יוסן« ‪.‬‬
‫ואברהם זקן בא בימים יש שזקנה קושצת פליו‬
‫מחמת פניות אבל אברהם בא בימים מחמת ימים‬
‫ולא עניות והא ראיה וה׳ ברן את אברהם בכל‬
‫מש׳ ‪ .‬א׳׳י בא בימים פם כל הימים בא לפה״ב שלא‬
‫מסר יום אחד מתורה ומצות בשביל זה ברך את‬
‫׳׳אברהם״ ״בכל‪ ,‬פה״כ גימ׳ בן שיים בגן פדן‪ :‬ואשביפך‬
‫בה׳ אלהי השמים ‪ .‬אלהי השמים גימ׳ אמת שהוא‬
‫אמת ומיתמו אמת ‪ :‬ותמלא כדה ותפל ‪ .‬ותעל נוטרי‬
‫*והמים פלו לקראתה תמיד‪ . .‬פשרה זהב משקלם‬
‫רמז פל משרת הדברות ושני צמודים פל ידיה רמז‬
‫פל שחי לוחות ‪ :‬שים נא ידך ״נא ״ידך גימ׳ מילה ‪:‬‬
‫והאיש משתאה פה״כ בגי׳ שוחה ממים וצשה אליה‬
‫היינו שראה אוחה צניפה ומתמיה פלה ‪ :‬והנה עומד‬
‫טל הגמלים טל ממש שביקש לבן להרגו ואמר שם‬
‫ושרחבאויר זה פל הגמלים ואז החמיל לשייסו ואמר‬
‫למה תשמור בסון ; ״נקרא צנפר׳ ונשאלה‪ .‬גי׳ ״כי ״אין‬
‫ימשיאין ״לקטנה ״רק ״בשיה‪ .‬״ויצחק ״בא גי׳ ״מגן‬
‫״פדן ‪ .‬ויצא יצחק לשוס בשדה ר״ח יובל זהו במשוך‬
‫היובל המה יעלו בהר היינו לעתיד יפלו ישראל‬
‫פ״י יצחק שנאמר מליו נהר ה׳ יראה ומנצח ב דן‬
‫על שיאמר סלגא עלי ושלגא פלך ויוצאים בדימוס ‪.‬‬
‫תלמוד בשם האריז״ל ‪ .‬ויצחק בא גימ׳ מגן פדן‬
‫כדאי׳ במדרש שראתהו הולך ראשו למטה ורגליו‬
‫למפלה כי הבא מג״ט יבוא באושן זה פ״ד ששרשו‬
‫ז״ל ראיתי אלקים פולים מן האדן ‪ .‬ובני דדן היו‬
‫אשורים ולטושים ולאומים ‪ .‬ולטושיים מטר׳ ואברהם‬
‫מסר להם שם טומאה וישלחם כדחז׳ל ‪ .‬ומשמע‬
‫ורומא ומשא ‪ .‬ומשמ״ט מט׳ וכל מי שאשתו מושלת‬
‫עליו ‪ .‬ודומא ר\ימ ידום דום לה׳ ומולל לו בשביל‬
‫ומשא משא אותיות אשם ונוטר'״אשה שמלות ממון‪.‬‬
‫לומר שהכל תלוי באשם שלו ; בואך אשורה פל שני‬
‫כל אחיו נשל רמז שסנשרב מלך אשור פתיר לישול‬
‫פל כל האומות ויבלבל אוחם י‪.‬‬
‫תו לדו ת‬
‫ל א ל ה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד‬
 ‫מ^«ףן‬ ‫ד^ורה‬ ‫תולדות‬
‫'^ עונותיו והבכורה שנטל מעשו היוד שלו שהי׳ חקוקה‬
‫בעקבו שהי׳ עשו ונגמר ויעקב היה ראוי להקרא‬
‫רק טקב ע״ס שידו אוחזת כו׳ והיו״ר לקח יעקב‬
‫ועשה טטרה לשמו שהיא ראש שם הוי׳ ואלל עשו‬
‫הי׳ בסושו ולעתיד יקח יטקב גם האות ו׳ מפשו‬
‫ויהי׳ יעקב מלא ו׳ ועשו יהי׳ עש עש יאכלם ‪.‬‬
‫והנה ברכת כהנים ג׳ ברכות יברכך יאר ישא‬
‫כאו״א בת ג׳ ‪ .‬ט׳ ברכות ועם יעקב הרי י׳ ז״ש‬
‫מקודם בכורתי לקח זה י׳ ופתה לקח ר ת ברכתי‬
‫ברכת י׳‪ .‬מג״ע כי הקר׳ ה׳ לשני"הקי׳ גי׳ יש להנחיל‬
‫לאוהבי י״ש ; ״גשא ״נא ״ואמשך ״בני ״האתה ר״ת‬
‫גניבה שמא הברכה תהיה גניבה ‪ .‬ויתן לך האלה ים‬
‫מטל השמים ״מטל ״השמיסעה״כ גימ׳ ״אליהו ״משיח‬
‫"גן ״רוד״‪.‬מטל השמים״ גי׳ דעתויטש גס הוא מטעמי׳‬
‫״ויעש ״גם נוטר׳ ויחרד יצחק על שראה גיהנה מתחתיו‬
‫״ולכה״ אותיות הולך היינו הולך לגיהנם ‪ .‬ויזעק זעקה‬
‫גדולה ומרה עד ויאמר לאביו ברכיני מאוד ויאמר״‬
‫לאביו״ ברכיני״ ס״ת יורד באותה שעה נגזר טליו‬
‫שילך לגיהנם את בכרתי לקח בכרת״י אותיות‬
‫ברכתי ‪ .‬ולכה אשוא מה אעשה״אשוא מה״ טס‬
‫האותיות גי' אך גיהנם עם הכוללים ולכה‬
‫מוכן הגיהנם ‪ .‬וישטום עשו את ס״ת מות שמשן‬
‫להמיתו כברכתו ופל מרבך תחי' ; ״וילך ״עשו ״אל‬
‫"ישמעאל גי׳ הלך לו הזרזיר אצל העורב כדחז״ל לא‬
‫לחנם הלך הזרזיר אצל העורב אלא מפני שהוא מינו ;‬
‫ויצא‬
‫ו י צ א יעקב מבאר שבע ס״ת ארבע שסופו ליקח ארבע‬
‫נשים וילך גי׳"בו"ביום מכאן שקפצה לו הארן‬
‫ויקח מאבני המקום שנעקד עליהם יצחק "מקום״‬
‫גי׳ ״בהעקדה‪ ,‬וישכב במקום ההוא אותיות וי״ש כ״ב‬
‫היינו הכ״ב אתוון של תורה שהיא סוד הקומה‬
‫שלימה שראה במקום ההוא; והנה סלם אותי׳ סמ״ל‪.‬‬
‫״מוצב ״ארצה בגימ׳ ״ונבוכדנצר״ כדרשת חז״ל והנה‬
‫סלם מוצב ארצה זה הצלם שעמד נבוכדנצר שמראהו‬
‫האיך בניו עובדי כו״ם ; ״והנה ״סלם "מצב בגימ׳‬
‫הכבש עה״כ ‪ .‬״והנה ״מלאכי אותיו׳ ״אלו הכהנים‪,‬‬
‫שפולין ויורדין בכבש‪.‬עולים עה״כ בגי׳ בבל מדי יון‬
‫עה״כ היינו מלאכי אלהים טולים ויורדים בהג׳ גליות‬
‫עם ישראל ע״ד בכל צרתם לו צר ‪ .‬עלי״ם ויורדי״ם‬
‫ב״ו גי׳"בבל •ומדי ״ויון •ורומי כדאי במדרש שהראו‬
‫לו כל הד׳ גליות ‪ .‬מצב ארצה ע״הכ גי׳ המשיח בן דור‬
‫^‪9‬‬
‫שער‬ ‫ילהוט‬
‫ציד איש״ שדה״ס״מ *מרשה‪ ,‬שמכר הבכרה בהלטמה‬
‫מהיפשים רמו לזה ופה צרה היא ליטחב וממנה‬
‫יושע ״וממנה״ אותיוח ומהמן יושט ט״ד דאי׳‬
‫נססר אנרא דשרקא דאי״ בח׳ז כד טקהא הוא‬
‫ליפקב נסק י׳ מיטקב ואשהאר טקב ממילא כשנשק‬
‫סי׳ מיפקב אודווג לטשו והיה טשי בי׳ אותי׳ יושט‬
‫זה וממנה מהצרה מצאה יושט ‪.‬״נזיד״טדשים גי׳‬
‫סמאל ונמש לכן קנה יטקב אה הבכודה כדי להוציא‬
‫יקר מזולל היינו מסמאל ונמש ;ויקרא שם הבאר‬
‫טשק כי התטשקו עמו אלו הגליות והמלכיוח שנא׳‬
‫טשו^ם בני יהודה ובני ישראל יחדיו טשק זה גלות‬
‫בבל פש״ק גי׳ ״ט׳ שנים״ כי מלכות בבל היתה ט׳‬
‫שנים • טשק אותיות שקע ואותיות טקש שיקטו‬
‫ישראל במצולת הטמים בתוך עם טקש וטז שנים ‪.‬‬
‫וימשרו באר אחרת ויקרא שמה שטנה ‪ .‬באר אמרת‬
‫וו גלות שני בימי אמשורוש ‪ .‬שטנה אותיות השטן‬
‫זה המן וכתב כתבי שטנה טל ישראל ; ויחמור באר‬
‫אמרת זו גלות שלישי ויקרא שמה רחובות זו מלכות‬
‫יון שגורו מל בנות ישראל שלא לטבול להבטל משרי׳‬
‫ורבי* וזימן הקב״ס מקואות מים וסבלו ושרו ורבו‬
‫שנא׳ כי טתס הרמי״ב ה׳ לנו ושרינו בארן ‪ .‬ויטל‬
‫משם באר שבט זו גלות הרביעי כנגד מלכות אדום‬
‫שהוא שקולה כנגד כל הגליות נכתב לבדה וכן‬
‫במשנה מורה ג' בהמות טמאות את הגמל ואת‬
‫סשסן ואת הארנבת כנגד בבל מדי יון והשסוק‬
‫השני כתוב ואת החזיר זה גלות אדום נכתב לברה‬
‫כנגדן הודה דוד מלך ישראל ג׳ הודא ח זו אחר זו‬
‫הודו לה׳ כי טוב כל״ח ‪ .‬הודו לאלהי האלהים כל״ח‬
‫הודו לאדוני האדונים כל״ח ‪ .‬וכנגד גלות ארום אמר‬
‫הודו לאלהי השמים שנא׳ אם תגביה כנשר משם‬
‫אורידך נאום ה׳ ‪ :‬ותכהין טיניו מראות ‪ .‬״טיניו‬
‫•מראות גי׳ ״מכח ״עשן ״עבודה "זרה ובגי׳"ג ם‬
‫שקבל שמד‪ ,‬היינו שוחד דברים שנאמר כי השוחד‬
‫יעור ‪.‬לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי‬
‫פזים טובים מהו טובים טובים לבניך ש‪!.‬״י מתכפר‬
‫לב־ייך ביום הכפורים שנאמר כי ביום הזה כו׳‬
‫עצת רבקה ליעקב בשני גדיים בסוד ב׳ שעירים א׳‬
‫לחגזאת לתקון עדת יטקב ושעיר לעזאזל לתיקון‬
‫המוצם זהו פשו אמי איש שעיר ונשא עליו את‬
‫סונותי׳ של יטקב ‪ .‬ואנכי איש חלק כי מלק ה׳ עמו ‪.‬‬
‫ויהי אך יצא יצא ב׳ יציאות א׳ ליעקב וא׳ למיכאל ‪.‬‬
‫•מיכאל‪ ,‬גי׳"י צ א‪ ,‬כדמז״ל שזכה אז לברכת כהנים‬
‫וכל הלווטין טל עשו כי אז נשא השעיר עליו את‬
 ‫התורה‬ ‫ויצא‬
‫דוקא היינו רממיס אכל אלהיס נרוכ מסרן ריל‬
‫כשרניס שס אוי אפי׳ אלהיס מרח הרין פננו‬
‫כאמח ישפן‪ .‬פור סי׳ יפקב ראה סולס שהקב״ס פושה‬
‫בשמים לזה משפיל ולוה מרומס סולס מלא עי מ׳‬
‫ממון סלם מסר גי* טני והוא שלקח אליפז ממנו‬
‫הכל ונפשה טני וזהו פרושו מוצב ארצה זה פני‬
‫וראשו מגיט השמים בחינת טשיר או היוס כן ומחר‬
‫מגיט השמים וראה ההפרש בין תפלח פשיר‬
‫לתפלת הפני שט״י תסלח הפשירי׳ והנה מלאט‬
‫אלהים פולים פל הפושר ופל הטני אמר והנה ה׳‬
‫נצב מליו מיד כי שומט אל אביורם ה׳ בטצמו‬
‫וכשראה טצמו במחלה כחויל היה טשיר ובאיי‬
‫נפשה פני וראה כי יפמוד לימין לי אביון לכן אמר‬
‫אכן יש ה׳ במקום הזה שכיה יש מטלה לפני‬
‫שלפולם ה׳ טמו מאנין חטרין דמלכא כמו שאמר‬
‫לו הקכ״ה וסנה אנכי פ מן ונו׳ אח הפני פ מן‬
‫ט״ז אמר ואנכי לא ידפחי שכ״כ מפלח הפט לפני‬
‫המקום בפה״ז ‪ .‬מג״פ ‪ .‬אכן יש ה׳ במקום הזה ס״ח‬
‫הנשמה שדרן זה השפר ממלין כל הנשמות ‪:‬‬
‫א ם יהיה אלהים ממדי ושמרני נ לרן אשר אני‬
‫הולן מטיז וג״ט ומש״ד ומל״ה פכל״ה וקשס‬
‫מה רכומא ריפקב אבינו מובמר האטת ללא יפטר‬
‫פל החמורות האלה אשר יינם דיהרג ופל יפ טר‬
‫וני׳ מורי זקיר זצ״ל ייפקב היה ממסמר ילא יפי׳‬
‫נתפס טל מבירות הללו בפ‪ 1‬ן בית לכן כרמג״ל וכשלו‬
‫איש באפיו כפון אחיו כי אנשי סיום היו רפים‬
‫ומסאים לס׳ מאור ורמז׳ל רפים הייט זה לזה ובזס‬
‫נכלל גם לה״ר ורפאים נג״ט לה* זה פ״ז מאוד‬
‫זה שכיכח דמים גס יאמ״ה היה ממירא שלא יאנה‬
‫טליו הרפה באשר נוא בנית לנן כדמצינן אצל לוס‬
‫שהמלאן אמר לו כמלס טל נפשיך פן תססה בפון‬
‫הפיר וכן מנן כמחנימן גלות כא לטולס פל פיז‬
‫ג״פ ושפיכות דמים צנן התפלל יאפ״ה ושכחי בשלום‬
‫אל כיח אבי ולא יארין הגלות טנור הפונות הללו‬
‫פלי כמקום שאני גולה לשה וגרר כל הנ״ל ואימא‬
‫במדרש פל שאיחר אח נדרו נכשל בדינה ונכשל‬
‫ביוה^ אמנם קשה למה לא קייס אח נדרו אגל‬
‫בשביל שלא קיכל פליו אנא טל תנאי אם יהי׳ ה'‬
‫פמדי אינו נדר גמור אבל כשלכמן לקה ר דן אליפז‬
‫להרגו וגם לקח כל אשר לו ופני משוב כמת זה‬
‫שיד כט״ז טל שלקחה לחלהארסיס ונתגלגל באמרה‬
‫לו ימיה ומחה טקרה ג״ט כדינה והיינו דקאמר‬
‫צא שלומי מפשו כשיד ולא שקסמי מלגן נמשש פיז‬
‫וצא‬
‫עוער‬ ‫ילקוט‬
‫‘סלם‪ ,‬ג*"סיני״ שהראה לו האין יקכלומיו החורה‬
‫כסיני ‪ .‬והנה ה׳ נ‪ 5‬נ טליו ר״ח ״פניו״ כי גרולה פנוה‬
‫כ״כ שהוי״ה מרמס פליו לשמרו מכל רפ ‪ .‬סלס גימש׳‬
‫סיני כי מחמלה וישגט כמקוס ‪ or‬הר המוריה‬
‫מקום שהחסצלו אכומיו וה אמרו אכן יש ה׳ כמקום‬
‫הזה שהוא הר המורי׳ מזה ירפחי אכל ואנכי‬
‫שישראל יקכלו י׳ הדכרוח כסיני שכמוכ כהם ל^כי‬
‫מזה לא ידטחי ‪ .‬מג״פ ‪:‬‬
‫ה* נ‪5‬כ פליו ר״ח טני שנא׳ ימלן פני כפניו‬
‫לומר שה׳ נ‪5‬כ כדינו של פ ר ‪ :‬״וסרלח ״ימה‬
‫גי׳ קריפס יס טה״כ כאן רמז לו כל הניסים שפסיד‬
‫לפשוח פס ישראל ״אל ״האדמה גי׳ ״כימוח המשימ״ ‪:‬‬
‫״ויקן יפקכ משנתו ויאמר״ ס״ח לכור שפיקר המסילה‬
‫הוא כצכור ור״ח ״ומיו״ נושר׳ וכל י׳ מנין וצכור ט״ז‬
‫אמר אין זה כ״א טח אלסיס וירא ויאמר מה נורא ‪.‬‬
‫נורא אוחי׳ ארון שראה ארון והלומוח ט״כ אמר‬
‫וזה שפר השמיס ; ויקן יטקכ משנחו ויאמר אכן‬
‫יש ה׳ כמקוס הזה ואנכי לא ידפחי הנה נודט‬
‫שהד׳ מיות המרככה הס ארי׳ נשר כרוכ יפקב‬
‫ויפקכ לא ידט שצורתו הוא נמרככה לכן אמר ״אכן״‬
‫היינו אריה כרוג נשר יש סירוש מזה ידפחי ״ואנכי״‬
‫לא ירפתי היינו אריה נשר כרוכ ייפקכ״ לא ידטחי‬
‫מזה לא ידנוחי מד פחה שראה כל כמרככה וראה‬
‫דמוחו חקוקה ככסא הכגוד‪'.‬מהיכמלאנציש; ויקן‬
‫יפקכ משנחו ויאמר אכן יש ה׳ כמקוס הזה כו׳‬
‫הקו׳ מסורסמח הלא היכן צא יש ה׳ הלא מלא כל‬
‫האין ככווו ומפרה כמג״ט פ״ד ה!וה“ ק‪.‬י פ קנ‬
‫ראה הולם ז א צלומאדברנש‪ ,‬ויככה כמקום כהוא‬
‫ראה ככמסלוח כנמפלי׳ לסולס יש הפרש כא״י‬
‫מכמו״ל שגמו״ל והנה מלאכי אלהים פולים ויורדים‬
‫כו ונא״י והנה ה׳ נצכ טליו מיד כי לס׳ האיז‬
‫ומלואה ריל ימילוי שלה והחלל מתהום ארטאטד‬
‫רום רקיט רק לס׳ וכמסלוח בנמו״ל פולוח דרך‬
‫סולמות צר כשיפוט לכן נבראה שהסולם הים‬
‫נשפוט קצה א׳ נמו״ל טל האין וקצה הפליון נשפוט‬
‫נייושליס ט״כ אמר יש ה' ניקוס הזה היינו שיש‬
‫הם רש נין רקוס זה למקוס אמר ואנכי לא ידפחי‬
‫ני משנתי מלא כל הארן ככודו ולא יש כפרש כלל‬
‫וכן פי׳ טד״ז ממכלה נצבור למפלה נימיי ז׳ש‬
‫ויקן יטקכ משנחו ויאמר ס״ת צכור ראה שאינו‬
‫דומה מפלח ימיר לחפלה כצנור וטז״ס ואני מסלחי‬
‫לן ה׳ פנז רצון ר’ל כנאני מחפלל כיחיד אזי צריך‬
‫להיות ליקא כפח רצון לן ‪0‬׳ היינו נפח שלך ה׳‬
 ‫מ ש ה‬ ‫חתירה‬
‫שסמידים לצאמי מרמל ופל ידיכם יצא משוסה‬
‫לישראל לכן ויאהב יפל‪,‬פ אח רסל ‪ :‬הנה את אשמי‬
‫ני מלאו ימי ואנואס אליה‪ ,‬״אשמי‪ ,‬גימס׳ ״א ^‬
‫הקדושה‪ ,‬אליה אומי׳ אל י״ה ששם י״ה מפיר‬
‫ישראל וסל ירושלים כשנ״א ששם טלו שבטים שנסי‬
‫יה פדוה לישראל כשנ׳א כי שמן נקרא על מירך‬
‫וטל סמך איממי שמך נקרא טל פמך וסל טירן•‬
‫כשהם נא״י מ־כ ניקב ג״כ למזור לאה׳ק ; וטיל לאה‬
‫רכות שנכסה שלא מסול נגורלו של פשו וניטלה‬
‫הגזרה מכאן ששפרי דמסומ לא נ צ מ לו‪ .‬שין‪.,‬וי מ ר‬
‫אן< יטקנ נרמל ויאמר הממס אלהים אנכי אשר‬
‫מנס ממן סרי נ ק כוונמו לסי שהיא יושג כמרל‬
‫שא״א לשנות המערכה שהיא ממת שריס של מפלה‬
‫אצו היימי נא״י היימי יכול לסי ששם השגמת הש״י‬
‫לסי שסילק ס׳ אומוס לס׳ שרים ובשפת דור‬
‫הפלגה נפל גורל הקנ״ה טל ישראל גס נמלק‬
‫הישוב סל ס׳ שרים ומלק א׳י נטל הקנ׳ה זשאהיכ‬
‫כי שמן נקרא טל מירך וטל פמך פירוז ה ירושלים‬
‫וגם טמן וכן הם מממילים כאוס יוד שלה׳ ירוש׳‬
‫ישראל לכן סלם ור‪.‬נה הולם מוצב איצ׳ ומלאכי‬
‫אצהים סוליה ויורדים נו זה היה נחו״ל שהוא‬
‫מממ המלאכים אכל כאיי נמינ והנה ה׳) צנ סליו‬
‫כי איי מנהיג הקניה פסצמו לא פ״י מלאך פ״כ‬
‫שם יפקנ יהודה ישראל ירושל׳ יויד משמו וזהו כי‬
‫בל הסמיס ילכו איש נשם אלהיז ואנסנו נלך נשם ה׳‬
‫וזש״א יסקב וכל אשר ממן לי פברפ שרנולו היי ט‬
‫נא״י כי ייושל׳ וישראל נטלו כל הנרכוס מאוס‬
‫יו״ד ויוד היא מסבר ממאה מונה ס׳ ונוטל היו״ד‬
‫וכן איי ר״ס א״י אוסיו׳ אלהים ה׳ כשנ״א והיה ה׳‬
‫לי לאלהי׳ וז׳ש כתרס אלפיה אני התרת כיינו‬
‫רשות כתמת רשות אלכים אני שאוכל נשנומ מטרכת‬
‫השמים ‪:‬‬
‫ו י ל ך ראונן נימי קציר סטים וימצא דודאים ‪.‬‬
‫’ ״דודאים‪ ,‬אותיות ״ודאי אדם‪ ,‬זה היה סרב‬
‫שגופות לנן ישכב ממך כלילה ויצא יששכר אדם‬
‫הגדול כתורה ששנוסות זמן קנלת התורה ודש‬
‫כן ממיסי רמז פל ממשה מומבי תורה רמזים כ״י ;‬
‫וינמס אלריס אל לאה ס״מ סמלה ולמפרט מפלס‬
‫שסמלה נמשלה ומפלה משה צג‪ :‬שממנה יצא יששכר‬
‫שממל כמורה ומקרא שמו יששכר ‪ n'p‬אור זה‬
‫קור מורה ‪ .‬נינה לפמיס גגי׳ המורה ‪ :‬לכן י‪ 0‬כנ‬
‫גי׳ היא נקנורס סה*כ רמז לאה טמו כקכורס‬
‫ולא רחל ‪ .‬האיך לקא יעקב נ׳ אחיות מס' כמד׳‬
‫תצסיוס‬
‫‪HTi‬‬ ‫‪w‬‬ ‫יילהוט‬
‫‪1‬לא >י«י נזיצה ‪3‬נ״פ ואסי״ס דניא רוגו של יוםן(‬
‫ואני אמרסי גשלוי כל אמיט לסולם ס*פ ‪ :‬אם יהיו‬
‫אלכים סמדי כלבון םפר! כלא י סור לנסוס להקכ״ר‬
‫אצא נשכיל זה מסיים דנריו סכר אפשרנו לו‬
‫ונמטכר כ ר לנסוס בנא׳ נסנולו נזאס ופו'‪ .‬מפרשי׳ ‪.‬‬
‫וירא והנה כאר כשדה והנה שם שלבה סדרי ‪ .‬שלם׳‬
‫״סדרי עי* *דהוא ימבה'ואהרן *ומרים ‪ p r :‬יש ‪0‬׳‬
‫כמקום הזה אכן גי׳ ט״א זה הסנהדרין ושכינה‬
‫שחיה נניהס ‪ .‬מה נורא המקום הזה ‪ .‬נורא אומיות‬
‫ארון שם היה מקומו של ארון ‪ .‬וזה שסר השמים ״וזה‪,‬‬
‫פוצה י*מ ‪ .‬שסר אומיוס פשר רמז סל מ׳י כרכות‬
‫בימפללין כסברה‪ .‬ישמר כשמים״ ס״ת ’רה שרמסלה‬
‫פולה למרום השמים ‪ .‬ויצוק שמן סל ראשה ״שמן‬
‫סל ״ראשה ר״ת ״שסר סנפנשת לשטר השמים שמן‬
‫גי׳ כמיס ירד לו שמן מן הכמים ; ונתן צי למס‬
‫לאכול אלו הקרננוס‪.‬ונגד ללנוש אלו נגדיכהונה‪.‬‬
‫ושפתי כשלום אל כיה אני זה ישראל שיסזרו מן‬
‫הגלות לפיס אפינו שנשמים ‪ .‬והאנן הזאת *והאנן‪,‬‬
‫אותיות נפואה שמשם פא נכואה ‪ .‬פשר אפשרנו מנין‬
‫האותיות מכפ* תימס הם ס׳ כנגד ט׳ דנרים‬
‫שעישר פנו סזיס וסישים רמיליס ואילים גמלים‬
‫זכרות וסריס אתונות וסירים הס י׳ דנריס וכמפשר‬
‫מזנה ט׳ ומוציא העשירי ;‬
‫וכנה נאר נשדה פאר פשדה זה סיני פאר״‬ ‫וירא‬
‫כשדה* ס״ת *הר‪ .‬כר סיני כי מן הנאר‬
‫ההוא ישקו מסדרים ״כי ״מן ״הפאר ״ההוא סה״כ‬
‫גי* ״פהר *סיני ‪.‬ישקו הסדים זה יכראל‪.‬והאפן‬
‫גדולה זה לרות האנן ‪ .‬ונאספו שמה כל כטדרים‬
‫לנכיאים ודנר מורה וגללו את כאנן באלו הנפוא׳‬
‫וניכסו י שמר‪.‬יומיות משה נאכסק אל משה לשאול‬
‫כהלכה ‪ .‬הידסמס את *לכן וכי יודפיס אמם את לפן‬
‫בל גליות וסולם כקפה ‪ .‬והנה רמל נמו נאה פס‬
‫כצאן ‪ .‬ימל זו כגבת ישראל נאה טס כצאן שהוא‬
‫כרמל לפני גוזד׳ נאלמה ; הן סוד היום גלול לא‬
‫פת באכן< המקנה רמז הגלות ארוכה סד אבר‬
‫יאכן^ כל הפדריס וימקפצו כלבגליות‪ .‬וגללו את‬
‫כאנן ‪ .‬כאכן זה משיס שנא׳ אנן בזמן פית יקרת‬
‫וימל פאה סס הצאן זה משרת כשנסיס ‪ .‬ויגד יפר‪,‬פ‬
‫לרמל ויגד יטקפ גי׳ ככמנים ‪ .‬נרמג כהן גימט׳‬
‫אסמר‪.‬ורמל הימה יפת מואר ויסת מראה‪.‬יכמ‬
‫מאר גי׳ ומרדכי היהודי ואהמ׳ כמלכי שראה פרו ריר‪,‬‬
‫שאסתר יוצאמ ממנו ‪ :‬ויאכפ יטקנ רמז לויי ר נ‬
‫המלן אס אסמר ולפי שראה אח מרדכי ואסמר‬
‫יא‬ ‫ותורה‬ ‫ויצא‬ ‫עוער‬ ‫יל מ ט‬
‫רשנטים וסנד זה כנימין ושפחה זה דינה ואשלפה‬ ‫סלפיוס נשם המסרשי׳ דרמל ולל(ה נולדו ללק‬
‫משתי נשים וגר לוין נ רו מתימסי׳ כ״לו ל‪1‬מר הלום לרגיד לאדוני נמה יפה כוחי למצוא מן נפירך‬
‫ממיללו לוינם שמיות ממש ‪ :‬וילומר לוליו לנן נמכמי ויהי כמו ויהיה רמזים כ״י ‪ .‬טוד צאן ומנר ושפחה ‪.‬‬
‫רנרכנו ם‘ כגללך היינו נחשתי שארמסטרא רנמש צאן שני ואחן צאני ‪ .‬ופכר שנ׳ כנה כפיר סנדיס פל יד‬
‫שנחקללם וא״כ צ״ל מה שנרכני ה׳ הוא רק אדוניהם ושפחה שני כפיני שפמה אל יד גנירחס ;‬
‫נגללך ‪ .‬ממנטש״ט‪ :‬ויקס לו ימקנמקל לבנה לח טס לכן גר תי"ט ס לבן‪ ,‬גי׳ קצ״כ זהו קצ*כ כדחות‬
‫ולוז ומימון קשה האיך משה ימקנ תמנולה כוה שנכרתו טל כחודה ; וארבט מאוח איש פמו כמנין‬
‫וגם נהושטנות מימם לימקב במקלות בשקתות קש כיח יפקכ אש כיח טשו לקש ‪ .‬וירא יפקכ מאד‬
‫המים ומזכיר זכות ימקב נזה מה זכות זה הלא ס״ח אנד ארמי אנד אני ‪ .‬ויירא וייצר לו סירשיי‬
‫מיו רמאות נראה נזה וא״ת מל סי המלליך משה ז״ל שמא יהרוג הוא אח אמרים קשה למה ירא‬
‫כך יומר קשה כא־ך המלאך למדו למשות הסך הלא הנא להרגך השכם להרגו אלא דאיחא נגמ׳‬
‫החסידות אך סיישו הרב מדרש מלהיות להס׳ והי׳ מאן אמרים ר׳ מאיר וירא שמא יהרג אח משו‬
‫נכל ימם כצאן המהשרות ‪ .‬המקשרות ס׳ המקרות שיצא ממנו נירון קיסר שיצא ממנו ר׳ מאיר והוא‬
‫שלא נהן לנן יטקב אלא צאן כחולות והפקרות ירא שמא יהרוג את ר׳ מאיר שהוא נקרא אמרים‬
‫לרמות מ״כ משה נמקלות ליממנ׳ להתאות התשמיש כדחזיל והגר יאשר ינוא מארן רחוקה‪ ,‬ריח מאיר ‪.‬‬
‫ומן השמים מיה מםיימין לו נאוסן שימקנ פשה מס׳ ‪ :‬וימן הפס לשני ממנוח כנגד יהודא וישראל‬
‫אם יבוא פשו ינוא אוהיו׳ אויב ‪:‬‬ ‫חסידות שלא רצה להניח מאומן הנולדות ני אם‬
‫נא מיד ד ת כמן סן ינוא והכני אס‬ ‫הציליני‬ ‫מהמקרו׳ שרמקנן מ״י תיקון כמקלות ולכן נהושמג׳‬
‫סל בלם זה המן שניקש להשמיד‬ ‫רנה מיימס וכוס 'ג קנ נמקלו׳ לכן ח״א המקושרו׳‬
‫מרוב גי׳ אנרהס‬ ‫ננרימות היינו תחילת ליומן שלא הולידו מדיין נהרוג ‪ :‬אכר לא יספר מרוג‬
‫ו שיי‪ .‬וימן סר כצאן אל טקוד כצאן זה ישראל בזכות אברכם ‪ .‬ומן שם כלילה כהוא ס״ת המן‬
‫שממסללי' ומזכירים זנות כטקידה יצחק מי' מקוד שכתוב בו בלילה ההוא נדדה שנת כמלך‪ .‬מים‬
‫ק׳ס שנה ‪ .‬פקודים נקודים ונרודים ד ת מאתים בפסוק מ׳ מינים כנגד ח׳ מלכים שמלכו‬
‫כאין ארוס מ׳ מינים ששלח לו מ׳ מיני נהמות שיש‬ ‫פנו ; מד כגל הזה ושדה כמצנה כם מדים שלא‬
‫נפנור מנריה ונלטס בן ננו פנר והלך לקללם בכם מום שלא יקרב מהם לפיז לסי שפיו ו סונד׳‬
‫יש נהם מ׳ מינים שה להם ולא ידברו ונו׳ כמוהם‬ ‫ונא נין כגל והגצנה ״כמצנה‪ ,‬גי׳ נלטם ;‬
‫יהיה פושיהס‪ .‬הרי״ח ‪ .‬וימן ניד פנדיו פדר מדר לבדו‬
‫ונימי כמן כתוב ני נשנה פדר מדר‪ ,‬פדר גימס׳‬ ‫ויעלה‬
‫ד ע ל ח יסר‪,‬ג ריח וסיח ‪'JW * V n 16‬״ ‪ i #‬שאימי מרדכי וריור תשימו היינו שימצא דו מ ממרדכי‬
‫נדרו ומונו ודמזיל נטון נדרים אשמו נימי המן ונתוב ריוח והצלה ; ויאבק איש ממו‬
‫ונניו קטנים ממיס פייז רכניפו את פצמו לפשו ויאביק גי׳ סט״ן והפלה אבק פדכססיפ ״ויאבק‪,‬‬
‫מפני שכיה ירא טמא יגרום מחטא כנ׳ קטונתי אומי׳ וי אבק ‪ .‬אבק רניס אבק לס״ר אבק שניסית‬
‫מכל המסדיס ומי פוד וישלח יטקנ לרצות את מצות שכאדם דש נפ קדו ״אבק‪ ,‬נוטר׳ *אומ ״ברית‬
‫פשו כי ארצה שפיר שדה אדום ריל שהימה מזכרת ״קידש זה מגין פיז פ״כ לא יטל לו ‪ .‬ו ‪T‬א כי לא‬
‫ינונ לו ויגפנכף ירכו כיינו דוצאי ירכו הואנניו‬ ‫פון לפני פשו שרימה אומו מ״י שפיר פיזים פל‬
‫ידו נכנרכות ופיי מבשיל פרשים אדום נ נ נוי׳ פ*כ פ״כ והוא צולט פל ירכו היינו פל יוצאי יר כו‪.‬‬
‫נמירא ‪ .‬אלשיך ‪ .‬אל משו גי׳ ״פן יגרום רטא‪ ,‬ארצה כי כרית פם אלהים ואנשים ותוכל ״שרו^‬
‫שפיר ר״ת ״אש‪ .‬והיה בית יפקנ אש ‪ .‬שדה אדום אותיו׳ מכרי רמז שזונין כדין נ מ שרי‪ .‬פס‬
‫ר״ת אש היינו שישרוף אש שלו כאש השורסת את אלהים ואנשים יבא משפטינו נגד כמלאן המשסק‬
‫ורננים נקראו אומות ונצא זכאים ‪ :‬לא אשלמך‬ ‫השדה ‪ .‬פם לכן גרתי‪ ,‬גרמי אומיו׳ חרי״ג היינו‬
‫ומרי״ג מצות שמרתי ‪ :‬וימי לי שור וחמור זה כ׳א ׳׳ברכרני‪ .‬גי׳ רודה לי נרנת ‪ .‬פ*כ לא יאכלו‬
‫ישראל שמממיסין פליכם מצות כמשא שור וחמור ‪ .‬כני ישראל את גיד ‪ .‬גיד אומי׳ ג׳ כיייט ג׳ תשרי י׳‬
‫״לי שור‪ ,‬גי׳ שנולד יוסף ‪ .‬וחמור זה יושכר צאן זה פשלה נפנח ד׳ צום הרניפי היינו י״ז ממת‬
 ‫התורה‬ ‫ויי«לח‬
‫פליו‪.‬מצא תי‪ :‬ויחן אנז פני הפיל קבפ חחומין‬
‫לשבח וימן אוחיו׳ וינח ‪ .‬קח לי אנז הילדה קח לי‬
‫אוחיו׳ חלקי שחהי׳ לחלקי ״לשכב‪ .‬אומי׳ שכלב‪ ,‬כלב‬
‫אחד ישכב בח יפקב ‪ .‬חשקה נפשי ר״ח חן‪ ,‬חן מצאה‬
‫בפיניו ; “הרבו פלי מאד מסר‪ .‬גי׳ מרי״ג היינו‬
‫קבל א׳ט לקיים כל הנזרי׳׳ג מצווח ‪ .‬לאיש אשר‬
‫פרלה לו פרלה אוחיוח לרפה שסוף לרפה‪ :‬איש‬
‫חרבו ויבאו ס״ח שוו שמפון ולוי שוו לגבורה ‪ :‬״יפקב‬
‫יקום ״מלה "בית אלר״ח יפקבשנ׳ לכו ונפלה מל‬
‫הר ה׳ ואל ביח אלקי יפקב ‪ .‬ולזרפך אמריך אחן‬
‫אח הארן מנין את״ן א״ח שנים סיו בארן כמנין‬
‫ונושנמס ואח״כ גלו אלא שהקדים הקב״ה שמי שני׳‬
‫למנין ונושנמם אמן אח גי׳ וגושנמס ‪:‬‬
‫ו ת ל ד רחל ומקש בלידתה ומקש אומיו' קשוח‬
‫סימן שביום שילדה ממה כן ביום שנולד‬
‫משיח נחרבה ירושלים וסימן לחבלי לידה שיהיה‬
‫לבני בנימין הם בני רחל בגזירת המן ‪ :‬ומאמר לה‬
‫המילדח אל מראו ני גם זה לך בן אל מראו היינו‬
‫שלא ייראו מגזירת המן כי גס זה לך בן זה מרדכי‬
‫שיצא מבנימין ‪ :‬ויבא יפקב אל יצחק אביו ממרא‬
‫קריח הארבס הארבפ ה׳ מיומר לומר שארבס‬
‫אמהות שם שסוף שמומיהם ה׳ חוה ברה רבקה‬
‫לאה ‪ .‬רמזים לרנני יואל הלוי ‪:‬‬
‫קדמא ואזלא שהקב״ה הולך מקודס בגלוח לשמור‬
‫וי ^ « ב‬
‫ו י ש ב יטקב בארץ מגורי אביו מגורי אביו גי׳‬
‫הוא חברון ‪. .‬ויבב יפקב׳׳ נופר׳ ‪1‬יטקב‬
‫ירצה כלוה בישיבמו קפן פליו בשורת יוסף ‪ .‬במד׳‬
‫מנחומא וישב כ״מ שיש צפר אומר וישב פ״ש ונראה‬
‫לכך כתיב וישב בי וישב בס אומיוח שניות לצרוח‬
‫ימקב ‪ .‬י׳ לוזמ ג׳ מדיג׳ ו׳ אוח ב׳ מיוסף ש׳ אוח‬
‫ב׳ מטשו ב' אומ ג׳ מלנן ‪ .‬מההייצ מלאנציס ז״ל ‪:‬‬
‫כי בן זקנים ר‪.‬וא לו ‪ .‬זקיני׳ס היא ל״ו גי׳ או״ר‬
‫נג״ה כי יוסף הי׳ צדיק פליוגאמר ומגזר אומר וכוי‬
‫ופ״ד נגה אור ‪ .‬אלה מולדת יפקב יוסף ‪ .‬אומיוח‬
‫נפלמוח של יפקב ככמכמוב יפקב מלא הס ו״ד י”ן‬
‫רף י׳מ פולה מקס״ו גי׳ ׳משיח נן יוסף‪ .‬וגימ׳‬
‫יישורן‪ ,‬ולא יכלו דגרו לשלום לשלם כחוב חסר רמז‬
‫לשלס לו גמול היינו שלומם היה חסר ‪ .‬והנה אנחנו‬
‫ממלמיס כו׳ במוך השדה אומיוה נפלמוח של שדה כס‬
‫י״ן ליח ‪0‬׳ גי׳ סמאיל ונח״ש כמאמר הזוה״ק מאלמי׳‬
‫אלומיס מיחדין שמהן כיינו לנפל אח הס'מ ונמש ‪.‬‬
‫והנס קמה אלומתי‪ .‬קמה אלמחי אוחיוח הקם לי‬
‫לומס‬
‫יול ק ש‬
‫כהסשר גיד הנשה אוחץ' השנה שימעצו כל החעלו׳‬
‫בשנה ‪ :‬יש לי רב ר׳ל אני הפבד ואמה הרב ומה‬
‫שקנה פבד קנה רבו ז״ש כאז הודה לו פשו פל‬
‫הברכוח כלי יקר ;‬
‫י ש לי כל גי׳ ח׳ היי» ארן ישראל שהוא ח׳‬
‫פרסה פל ח' פרסה אבא אל אדוני שפירה‬
‫ס״מ אליה לימוח המשיח כשיבא אליה אציגה נא‬
‫ממך גי' אלו גריס ‪ .‬אציגה גי׳ זה פובדי׳ אבוא אל‬
‫אדוני שפירה אבוא מ״ו נופי אנסנינוס בן אסוירוס‬
‫פ׳׳ד המר׳ שני גויס בבפנך זהז אנפנינוס ורבי ‪,‬‬
‫שפירה נוס׳ רמז פד שיהיה ימי המשיח ‪ :‬יפבר‬
‫גא אדני לפני פברו ד ל אווז׳ נא משס אדני‬
‫יפבר נא לפני שהס רממיס וישאר אווזיו׳ יד שהס‬
‫דין ומיז היד אמר הצילני נא מיד פשו ‪ .‬ויאמר פשו‬
‫אציגה נא פמך מן הסס אשר ארזי פשו הוא אדום‬
‫אדוס גי' נא והס כחווז הפומאה ויאמר למה זה‬
‫ר״ל למה לי זה ליל כחוח הפמאה שלו ל^צא חן‬
‫בסיני אדוני היינו אני רוצה להפביר יד באוחי' נא‬
‫מן אדני ויהי׳ אדני שלס ואיני מפחד אז מיר משו‬
‫) מג״ פ( מנחה הוא שלוחה לאדוני לפשו שכינה‬
‫נקרא מנחה וגס הוא אחרנו פ״ד אני והוא ר ושיפה‬
‫נא זשאה׳׳כ קומה ס׳ קדמה פניו שהשכינה קדמה‬
‫ואזלא בגלוס לכן כנווב גרפ אנד פמך כפפס‬
‫צאנו בין הזאבים גס לקייס ומלכומו בכל משלה‬
‫מלך מלהים פל גויס אלו ב' פפמיס אמר יפקב‬
‫קומה ‪0‬׳ חלן מחמלה קדמה פניו ספס אחר‬
‫הכריפהר ושברהו פלסה נפשי לפיכך ה' פפמיס‬
‫קומה ‪0‬׳ בחהליס נגד ד׳ גליוח ומלחמוח גוג ומגוג‬
‫שיקים ה' ויפשה לממן שמו ויקבץ נדחנו מד׳ כנסו׳‬
‫כ אין וכן במלר׳ שיפקב אמר מהליס בביח לבן ‪ .‬אחי‬
‫יהי לך אבר לך בגי׳ זה הברכוח )בפה״ם( ויפקב‬
‫״נספ יססחה ריח נס< נס נפשה לו שניצל ‪:‬‬
‫ו ^ ב א יפקב שלס ‪ .‬שלס בגופו כלס בממנו שלס‬
‫בחורחו בלס נופר׳ שנחאי לבנה מאדים ‪.‬‬
‫שנחאי מכה אלם ‪3‬גין< לננה במורה מאדים מכה‬
‫אדס בממון בשס מו ’נ והדרך מממט כג׳ לבדם‬
‫הללו פ״כ כמיב ויבא יפקב שלס ״שלס‪ ,‬נוס׳ שלא‬
‫לחפור מאומה ‪ .‬סוד שנמברך מהקנייה לזה ‪ .‬שלא‬
‫למסור מאומה ‪ .‬שיבוא לשכם משלום‪ .‬פיר שנם‪ .‬שכס‬
‫טפ* מקום שבירח כלים »“ ד המדר׳ שאמרו בני‬
‫יפקב צלולה היחה החביוח ובא שנס ופבר אוחה‬
‫'שכס‪ .‬נופי שי»ור‪.‬ר כלנו מזוהמחס בסוד וחהי נדחה‬
‫יב‬ ‫משה‬ ‫התורה‬
‫שפיר אטפ״י שהוא שר גדול ומלכותו מושכת ממיר׳‬
‫מיה״ד שמהפך פליו וישחט כשפיר פזים ופתודין‬
‫ישראל לרמוס אותו נרגליהם שנא׳ פל שמל וסמן‬
‫תדרוך תרמוס יפל ״שחל ״ופחן ר׳׳ת עשו ; הכר גא‬
‫הכמנת כנך הוא ‪ .‬הכר נא כ׳ כמסורה הכא ואידך‬
‫הכר נא למי החותמת והפתילים לפי שרימה את‬
‫אניו כהכר נא רמתה איתו חמר כהכר נא ‪ :‬ויכירה‬
‫היינו צוח וי יכירה ‪ :‬ויקרט ״יפהנ “ שמלותיו"וישם‬
‫“שק ר׳ת ישיש רוה״ק מרמז׳ אעפ״י שיקרמשמלות־ו‬
‫ישוש לכסוף‪ .‬ויתאכל פל כנו ימים רכים ר׳ת‬
‫טכרי״ו זהו שם פ״כ שהוא ויסט ויכא ויט שהוא‬
‫פ'כ תיכות כל אמת ג׳ אותי׳ והוא רי״ו אותיות‬
‫שכל זמן שהי׳ כצפר לא שרמה רוה״ק מליו שנא׳‬
‫נסתרה דרכי מה׳ שאין השכינה שורה אלא מתוך‬
‫שממה ואח״כ מה כחיכ וממי רוח יפקנ היינו רוה״ק ‪:‬‬
‫אכל שאלה ‪ .‬שאלה מסר כמיכ וכן גני קרח מסר‬
‫כתיכ שאין ישראל שוהים כגיהנס אכל גכי אוה״ט‬
‫כתיב ישונו רשטים לשאולה מלא שהם נידונין‬
‫לטולם ‪:‬‬
‫‪ 1‬ה י ה ככזיכ כלדתה ‪ .‬ככזיכ נוטר׳ כזכות כלתו זכה‬
‫יהודא כתאומים ‪ .‬כטיניס על הדרך ס״ת‬
‫מלך הקב״ה פשה זאת שיצא ממנה מלך המשיח ‪.‬‬
‫מה תתן לי כי תכא אלי מ״ה צדיקים ממן לי תת״ן‬
‫הי׳ כארץ פד שגלו מת״ן לי שנים מיציאת מצרים‬
‫פר רחורכן ורוכן של מלאכים מיהודה היו ‪ .‬פד‬
‫שלמך שלחך גי׳ משיח מוממך ופתילך ופתילך אומי׳‬
‫ומפילך וכן אוחי׳ הפתילים אומי׳ התסילי׳ ; ותלנש‬
‫נגדי אלמנותה גי׳ פה׳׳כ אלף ר״צ והוא קז דניאל ‪:‬‬
‫וגם הנה הרה לזניניס ״לזנונים‪ .‬נוט׳ להניא זרפ‬
‫נניאים וקדושים ״נון ״יהודא ״משיח ‪ .‬והנה תאומים‬
‫כנסנה רמז פל מלך וכהן גדול יצא מ־ס ‪ .‬ותקשור‬
‫פל ידו שני רמז ליום הכיפורים אם יהי׳ חטאיכם‬
‫כשנים כשלג ילבינו ומכפר וכהן גדול לכוש שני ‪:‬‬
‫מה פרצת פליך פרן פרן גי׳ זה משיח ‪ .‬ויוסף‬
‫הורד מצרימה ס״ת פדה שפדה את יטקכ• וכל יש‬
‫לו נתן כידו ס'ת לשונו שבא גכריאל ולמד אותו ט׳‬
‫לשון טדות ביהוסף שמו בצאתו טל ארן מצדם ‪.‬‬
‫טל נוס׳ ט׳ לשון • כי אם הלחם אשר הוא אוכל‬
‫גי׳ הוא אשתו ‪ ,‬יפה תואר ויפה מראה ר״ת ימו״ם‬
‫אבי יתומים ודין אלמנות ‪ :‬אשר הוא טשה ה׳ מצליח‬
‫גי׳ שמט ישראל ה׳ אלהינו אמד טיי שקבל‬
‫עליו טמ״ש הצליח ‪ .‬ותאמר שכבה טמי ר״ת‬
‫פשו היינו ממשה משו‪ :‬אשר יש לו מי ם‬
‫סים‬
‫וישב‬ ‫‪*w‬‬ ‫י ‪ 7‬סוט‬
‫אמת שגא׳ מפן אמת ליפקנ)מג״ע( יקמה״ צונור׳‬
‫הששיסה מממון רןדשך ‪ :‬רוסים ו טוד שגוא אומו ויוסשו‬
‫מסר י׳ רמז שפל ידיהם גהרגו פשרה הרוגי מלכומ‪:‬‬
‫שמפו גא החלום ר״מ שגה כי שגה אממ הי׳ ‪5‬כימ אדוגו‬
‫קודם שכא לכימ הסהר ‪ :‬ר!מה אלממי הרי ה׳‬
‫אלומומ נם׳ כי ה׳ סטמים השממוו השנסים ליוסף ‪.‬‬
‫קמ׳הגוס׳ קח מפשרהאומיומ ק׳ פשרה מ׳ארנפה‬
‫ה׳ ממשה הרי י״נו רמז שהמפלה מפומד וגם‬
‫גצנה וגם גימנו׳ מ״נו המ״ס ימים של הפומר ג״כ‬
‫הייגו נרכמה מפומד ; הכוא גנוא אגי ואמך ואמיך‬
‫להשממוומ לך ארצה הכוא מלם של י׳׳ד כמגין הכוא‬
‫הייגו ‪ 5‬נפ סרומ ושכפ שכלי׳ צכא כודאי להשמוומ‬
‫לך ‪ .‬שמר אותיו׳ רשם‪ ,‬רשס‪ ,‬ככמכ איזה יום ואיזה‬
‫שפה ואיזה שנה ראה אה שלום אחיך ר״מ ראש‬
‫רמז שטל ידי זה יהיו ראש הוא וזר פו‪ :‬וישאלהו‬
‫איש גמס׳ מלאך גנריאל מצא ‪ .‬וישאלהו גי׳ המלאך‬
‫שאל‪ .‬וימצאם כדמן מגין דמן מלכים יצאו ממגו‪.‬‬
‫ויהנכלו גי׳ נשסה הכלנים כי אמרו נשסה כו‬
‫הכלכים ;‬
‫נפל “החלומות״ אותיו׳ המל מות הנה זה‬ ‫הנה‬
‫תחילת מיתתו‪ .‬וישמט ראוכן ויצילהו‬
‫מידם ו־צלהו מסר כשיכ לא היתה הצלה גמורה‬
‫אטם״י שגתכוין לנוונה‪ :‬ויפשינוו את יוסף את‬
‫כתנתו שכל קנאתם הי׳ נשכיל הכתונת לפיכך‬
‫קרטוה ‪ .‬ויאמר יהודה אל אחיו מה כצט כי נהרג‬
‫את אחינו וכסינו את דמו כמד׳ מה כצט מכאן‬
‫שהשננוים היו מתפללים שחרית וערנית פרשו‬
‫המפרשים כצט נונור׳ נקר צהרים פרכ ואותי׳ שנית‬
‫של האכומ הם נצט היינו מה תפלה נוכל להתפלל‬
‫כי נהרג את אחינו וכסינו אח דמו הלוא ע״ז נא׳‬
‫פודך דמים פליך לכו ונמכרנו לישמטאליס כדי‬
‫שיהי׳ פכד ולא אמר הקכ׳׳ה כי גר יהי׳ כל זרפך‬
‫אלא זרפך אפי׳ מקצת זרפך ואנו פטורים מגלות‬
‫ולפי שמהחלום שסיפר להם נראה שהוא יסול‬
‫המלוכה פ״כ מכרוהו לפנד וננמוסים אין פכד מלך‪.‬‬
‫מס׳ ‪ :‬וישכ ראוכן אל הכור וכו׳ ויאמר הילד איננו‬
‫ואני אנה אני נא ראה ראוכן שפ״י חטא מכירת‬
‫יוסף יהרגו פשרה הרוגי מלכות פ״כ אמר אנה‬
‫אני נא יאני״ נוטר׳ אל נקמת ה׳ ‪ .‬מהרא״י ‪ :‬וישחטו‬
‫שפיר פזים ר״ת טשו נשכיל שיפקכ רימה לאניו‬
‫כנגדי פזים טל כרכת פשו לכן נאה לו הצרה‬
‫הזאת ורימהו כניו ‪ .‬פוד וישמטו שפיר פזים ר״ת‬
‫טשו אין שפיר אלא טשו שנא׳ הן פשו אחי איש‬
 ‫דויוורמ‬ ‫ו^‪^6‬ב‬
‫״נר ״מדליק ״ימין ״מזווה יהי׳ מכונים יחד מפניסמך‬
‫או מסתמך ‪ .‬פור ויהי »ר!ז נוע׳ ויוסף יפן הוא‬
‫יבקש מהמשקה קורם צאחו שנתי© נוס׳ שנתי©‬
‫נתאחר משופות יצאימו מהמשמר פוד ויהי מקן‬
‫שנחים גי׳ נא קן פשר שנים פל י׳ סיפוח שיצא‬
‫מן י׳ אצנפומיו ונמיסף לו שנחים כשניל ששם‬
‫מבסמו כבוד ויהי מקן שנחים ימים פי׳ לפי שיוסף‬
‫הי׳ בטחונו בשר המשקים שאמר נ׳ ימים יצא מניח‬
‫הסוהר שיזכיר אומו תיכף לפני פרפה לכך נענש‬
‫יום לשנה כמו המרגלים שנא׳ יום כשנה וזה סי׳‬
‫ויהי מקן שנחים מי גרם השנמים שנמאמר יוסף‬
‫נניח הסוהר ימים אלו הכי ימים שנפח יוסף נשר‬
‫המשקים וז"כ הכתוב נמהלים קוה קוימי אל‬
‫ה׳ ויס אלי וישמע שופמי כלפי יוסף ויעלני מבור‬
‫שאול שהי׳ נתון ככור שהי׳ שאון מנחשים ועקרני׳‬
‫שהשליכוהו אחיו ומסיט היון הוא בית אסירים‬
‫ויקם על סלע רגלי שמגיח האסירים יצא למלוך‬
‫סלע מלכות וע״כ וימן בפי שיר חדש שיראו רבים‬
‫ויבטחו בה כי סבר שכנר אבדה מקומו ולא יתקיימו‬
‫חלומותיו ואמר אשרי הגבר אשר שם ה׳ מבטחו‬
‫ולא פנו! אל רהבים ושנוי כזב שעי״ז נתעכב שמי‬
‫שנים כבית הסוהר רבות עשית אמה ר״ל מהימי׳‬
‫עשית שנים אמנם נפלאותיך ומחשבותיו אלינו כדי‬
‫שיעלה לגדולה מיד ‪ .‬והנה עומד על היאור היינו‬
‫עומד בממום העוס״ב שכולו אור והנה עומד פל‬
‫היאור מלס מן הקן ומן האומות כמו נבוכדנצר‬
‫״היאור״ אומיו׳אריה וגבי נבוכדנצר כתיב עלה ארי׳‬
‫מסבנו ‪:‬‬
‫מן היאור פילות ‪1‬׳ סרות היינו שבפה‬ ‫והנה‬
‫היכלי הג״פוז׳ רקיאים בריאת בשר ״בשי״‬
‫נוס׳ בו שוכן רם היינו הקב״ה ; ומרפנה באמו‬
‫כל זה היה יכול להמרופפה בהם גס הוא באמו‬
‫במצית פשה ואהבת שהוא שקול ככל המורה כולו‬
‫כמעשה דהלל ; וסנה מן היאור עולות שבע סרוח‬
‫אמרות רפות מראה זה ‪1‬׳ מדורי גהינס עוד שבע‬
‫סרות זה שבפה פממין ‪ .‬פלת שולטות בפולס ״פלמ״‬
‫גי׳ מ״ק שהעולם מהלכה מ״ק שנה כמנין פלה ‪.‬‬
‫ומרפנה באמו יצאו ממצרים ס״ו ניסן מנין אמ״ו ;‬
‫שבפס סרוח הסובוח מרומז ז׳ מדורי ג״פ ושבע‬
‫סרוח הרפות מרומז פל ז׳ מדורי גיהנם ותאכלנה‬
‫הסרות הדקות והרמות את שבע הפרוה יפות‬
‫המראה וכו׳ היינו החלפנו סוב ברע ז׳ מיורי ג״פ‬
‫בז׳ מדורי גהינם ומן שפט עשינו פשע ‪ :‬ויקן‬
‫פלפס‬
‫‪•w‬‬ ‫י ל מו ט‬
‫‪p‬״ ‪ n‬לשוה נפל רשומו; וימלון דלומר וכוי הן‬
‫אדוני לא ירע אחי מה נניח וכל אשר יש לו כו׳‬
‫אימו נרול כי׳ ולא משך ממנו מאומה כ״א אוחך‬
‫פו' ואיך אפש׳ הרפי הגדול' ופו' הקושי׳ מסירסמח‬
‫למה הוכרח להאריך פ״כ ומהו הוא הרפה הגדול׳‬
‫וחירן פ״ז אדמו״ר מרווין ןי' ע פי רש׳׳י ז״ל שיי‬
‫שנם הוא לשם שמים נחפונה לזה וימאן פי הפון‬
‫ינצח נאי מג׳ אוסהים א׳ או שאין ניכלתו להשיג‬
‫סדני פ״י מניפוח ופ״פ כשמשיג ירו לפשוח מסצו‬
‫יצרו מקין< ומכריחו ‪ .‬נ׳ שצרך לפזר מפות ופמה‬
‫יעשה נמנם ופושה מצד הממון ‪ .‬ג׳ שהוא אינו נפנד‬
‫פ״כ מושנ נין פך ונין פך אני נזוי ופ״ז השיג‬
‫יוש^ הן אדוני לא ידע אמי מה נניח ואם ארצה‬
‫להשיג דנר יכול אני לפשות נהימר‪ .‬ופל יפלו נתן‬
‫נידי ים לי ממון ‪ .‬ואיננו גדול נניח הזה ממני יש‬
‫לי כנוד ואיך אעשה הרפה הגדולה הזאת ומה‬
‫שמאמר לי לפשוח לשם שמים לזה אמר ומפאת'‬
‫לאלהים יומר פונ שאחטא לאליים ויוה״כ ומשונה‬
‫מכפרים ‪ .‬ילקיט פל המתים יקימין נארפא דגליל‬
‫נגין דממן זמין מלכא משימא לגלאה נגין דאיהו‬
‫נמלקא דיום^ דקאים כקיומא דכריח יח ר מכולהו ;‬
‫ויעזונ נגדו נידה וינס וינס ויצא המיצה פרשו‬
‫כמפרשים שדמות דיוקנו של אנין ראה ״ויצא״ נוט׳‬
‫ויראיוםף צורח אניו פוד דכא הנימה למשוח מלאכתו‬
‫ואין איש מאנשי הניח ‪ .‬ואין איש נוט׳ ודמות אכיו‬
‫יפקנ נרא׳ אל יוסף שם ‪ .‬הרנ מאזולאי ; ספרי נא לי ‪.‬‬
‫ספרו נא ר״ת נס כל הפורש מן הטרוהפושים לו גם•‬
‫דאמר לו נמלומי והנה גפן לפני ושר האופי׳ אמר‬
‫אף אר בחלומי מה ראה יוסף לסמור לזה לטונ‬
‫ולזה לרע אלא שהמ״ש אמר לו גפן ריח גבורסומר‬
‫נביא ושהאו״ס אמר אף אני ר״ת אמס יוסף נאפת‬
‫אשמ פונדפר לכך סמח לרעה אף אני נחלומי‬
‫מלא ו׳ לפי שנא׳ נאף ו' מיט מלאכי סנלס שצף‬
‫^ ף נגף משמית מימה והנה שלשה סלי מורי פל‬
‫ראשי; מן הסל רמו המן אף המן נמלה ״הסל״ גי׳‬
‫המן ‪ :‬ג׳ הסלים זה ג׳ מלכיות ונסל הפליון זה‬
‫אומה הרשפה ; ומלה אומך מלא ו׳ ו׳ מליוח נאמרו‬
‫בהמן ונ טו לכך מלא ו׳ ; דשב את שר המשקים‬
‫ר״מ אשם שר^מזיר אשמו ;‬
‫מקץ‬
‫ו י ה י מקן שנמים ימים ופרעה סלם נוטר׳ ונחשב‬
‫׳״סצריק •ינמזלוס•קם יצרינו שנמי״ם ״שמאל‬
 ‫מעה‬ ‫התורה‬
‫לה״ר לא רגיל על לשונו לא עשה לרעהו רעה ומרספ‬
‫לא נשא על קרוכו ‪ :‬אמרי הודיע אלהים אותך •‬
‫אמרי היינו יקום עוד אמר הודי״ע גי׳ דניא״ל‬
‫שסחר לנכוכדנצר החלום ‪ :‬על פיך ישק כל עזי ישי־ן‬
‫נונו׳ ידע שיר קינהו שור זה יוסף שנקרא שור‬
‫שנחפחד מיוצרו ולא ננוס אמר יצרו עי״ז ‪1‬כה על‬
‫פיך ישק כל עמי ‪ .‬על פיך ישק כל עמי אמר אוחיו׳‬
‫יש״ק הם כת״ר סל ששמר כחיר מצית‪ ,‬תרי׳ג וז׳‬
‫דרכנן ‪ .‬וליוסף ילד שני כניס וגו׳ ״ילד שני כנים‬
‫נטרס חכא שנח הרעכ״ גי׳ אסור לו לאדם לשמש‬
‫מעתו כשני ר ע טן‪ :‬וירא יעקכ כי יש שכר כמצרים‬
‫היינו שכר גדול למצרים אורח ישראל י׳ מכית‬
‫וככרר כחיה ואת כל עץ השדה שכר עוד שכר‬
‫שעחירין מצרים לשכר את ישראל כמומר ולכינים‬
‫בפרך ‪ .‬יש שבר במצרים ויאמר ר״ח ישכו שנאת'‬
‫ישבו נא עבדיך שב״רגי׳דצ״ך עד״ש באח ׳ב פה*כ‬
‫רדו שמ״ה אוחי׳ משה ואותיות השם רמז שהשם‬
‫גאל אוחס ע״י משה בסוף רד״ו שנים ‪ :‬הוא המשכיר‬
‫משבי״ר גי׳ תלמוד מנם ‪ .‬וירא יוסף את אמיו‬
‫עה״כגי׳ כחבי״ורא״היוס׳ף כדמז״ל בעשרה שעיים‬
‫נכנסו כאו״א והוצרכו לכתוב כאו״א אח שמו והראו‬
‫לי! שף השוערים אח כתבם ‪ :‬וה״ם ל״א הכירה״ו‬
‫גי׳ והי״א ב»״ל זק״ן מפני שנשתנה שמו לצ״ס‬
‫ולכושו ללביש מלכיח ולשונו ללשין מצרי ופניו לחתימת‬
‫זקן ‪ :‬ויכר ייסף את אמיו והם לא הכרהו כי הם‬
‫לא רממו עליו בעת מכירתו אכל הוא הכירם‬
‫שרחם עליהם ‪ .‬מרגלים נונו׳ מבני רמל גנבתם‬
‫לארחח ישמעאלים מכרתם ‪ :‬שלמו מכם אמד רמז‬
‫לשליח צבור עם עשרה שהיה י׳ ‪ :‬ואקם האסרו‬
‫הקהל אוסרים עמכם בחסלס ובצום ; ויבמלו דבריכם‬
‫האמת אם באמת לשם שמים ולא חנליחו אלא‬
‫שחיסיפו עוד חיים ‪ .‬אם כנים אח״ם רמז אמ״ת‬
‫אחיכם אמד יאסר זה ירמיהו שנאמר כקחחי אותו‬
‫והיא אסיתבזקי׳ ״יאסר״ גי׳ ירמיה״ו‪ :‬על כן באה עלינו‬
‫הצרה הזאת ‪ .‬הצרה הזאת ר״ח ה׳ ה׳ היינו צרחן‬
‫של עשרה הרוגי מלכות ‪ :‬וגם דמו הנה נדרש ‪.‬‬
‫בכל דור ודור נדרש י׳ הרוגי מלכות‪:‬שני בני תמית‬
‫ר״ח שבח ״וכיום השבת שני כבשים בני״ שנה ס״ת‬
‫מחים מיינו שע״י חילול שבח מתים בני שנה היינו‬
‫בנים קטנים ; והורדתם את שבחי ביגון שאולה ‪.‬‬
‫שאולה מלא ו׳ לומר דוקא ו׳ אבל בשבת לא שאולה ‪.‬‬
‫והרעב כבד בארץ רמז שמעני אינו רואה פני‬
‫גיהנם סרע״ב גי׳ פני גיהנם לא מפני שגיהנם‬
‫ולעב‬
‫ט קין‬ ‫מיער‬ ‫ילקוט‬
‫פרפה הייגו גמאס לגו היצה״ר שהוא המסרימ‬
‫למשות מצוח אכל מה מועיל וישן כינו נינו מח‬
‫ויתלום שנית צריך לכוא כגילנול פעם שני לתקן‬
‫‪ qip‬החלומות ‪ .‬ותכלען השכלים וחנלען חסר ה׳‬
‫רמז מל ה׳ מלכיות ככל מדי יון אדום נוג ומנוג ‪:‬‬
‫נער מכרי נער גי׳ שונוה ; הראה את פרעה רמז‬
‫אמר רד״ו שרם יגאלו ישראל כשנת רייא כמנין‬
‫הרא״ה ‪ :‬״ירא פרעה איש נכון ומכם״ ס״ח מנשה‬
‫כי הוא הי׳ המליץ כיגוחס והי׳ חכם כאכיו ; ועתה ירא‬
‫פרעה איש נכון ומכם וישתיהו על ארץ מצרים‬
‫שהוא יהי׳ המושל על היצה״ר ‪ :‬השנים הנוינוח‬
‫הנאת האלה הכאת מסר ו׳ ״הנאת‪ ,‬אוהיו׳ אהכח ‪.‬‬
‫אצל הנוינות כתיכ ותרעינה כאמו וא‪5‬צ הרעות לא כתיכ‬
‫אחו לשון אמוה כשיש שנים ם־כות יש אמוה ואס לא‬
‫לא וכןתמצא כיורם כן אמאכ מה אמר לאש׳ מא*ן אושיעך‬
‫המן הגורן או מן היר!כ‪ :‬וממש את ארץ מצרים חמ״ש‬
‫נום׳ מודשמיל'שכח שהם מכיאי׳ שונע כעול׳ ‪:‬‬
‫ו י ט ב הדכר כעיני פרעה מפני כשחלם סרקו‬
‫כל אכריו וכששחרו יוסף חזרו מיד ;‬
‫״ותסעם רומו״ גי׳ לסי כי הופרקו כל אכדו י ״וי»כ‬
‫הדנר כעיני פרעה״ גי׳ כי חזרו אנריו כלם פנימ׳‬
‫אשר רוח אלהים ס״ח רמם מי שיש כו רוח אלהים‬
‫כודאי רחמן הוא ; ויאמר פרעה אל יוס‪ q‬אמרי‬
‫הודיע אלהים אותך אח כל זאת אין מכם ונכון‬
‫כמוך ״כמוך״ גי׳ “אלהים‪ ,‬כאשר ישאל איש כדכר אלהי׳‪.‬‬
‫צפנת פענח גי׳ מגלה מסתרים צפנת גי׳ כתר‬
‫על ששמע חרי״ג מצות וזיין דרכנן פענח גי׳" הו א‬
‫מן המלוכה״ שראוי לכך מפני שהוא כן מלכים וגי׳‬
‫ג״כ סכם מלכים דהיינו שהוא היותר מכם שכמלכי׳‬
‫ומה קרא שמו ״צפנת פענח״ כי הוא ד ת צעק‬
‫פרעה נפשי חסעם פעמיים ענינים נפלאים חלמתי ‪.‬‬
‫ונהיסך האוחי׳ כך הוא מוף נהר עמדתי פתאום תוכן‬
‫נראו פרות צומחות ‪.‬צווחתי פנורו נסר תמהרו‬
‫פותר ענרי נקרא מושה ‪ .‬צילל פנינו נזעף חנהלני‬
‫פחאות עת נמלמה חלום ‪ .‬צדקו פחרנותיו נותן‬
‫תוך סחאים ערמה נכון מכם ‪ .‬חכמתו נועצה עשות‬
‫פקידים חנואוח נצכור פקדונות צפונות ‪ .‬צווארו‬
‫סארחי נלנש חכשינו סנורון עשיתיו נמלך מנכחיו ‪.‬‬
‫משקה נפשי על פיו חושק תקרא צפנת פענח ‪ .‬עוד‬
‫צפנ״ת פענ״ח צדיק פיפפנו נפש תאווה פונויפר‬
‫עינה נפשו מינם ‪ .‬צדיק סוחר נכיא חומך פרנס‬
‫עכרי נכיא מוזה ‪ :‬כל מכירת יוסף והריגת עשרה‬
‫מלוגי מלכות וגלות מצדם היה על שריכר יוסף‬
 ‫משה‬ ‫ד<ף]ורה‬
‫טיח‬
‫לגלות ‪ .‬רמזי׳ ‪ :‬ויגשו אל האיש ויגשו לפיוס ‪ .‬ירד ירדנו‬
‫בתפלה זו הוא תחלת לכל גלות ישראל‪ :‬כספנו‬
‫במשקלו אצו הצדיקים שנ׳ צרור הכסף לקח בידו ‪.‬‬
‫ונשב אוחו בידינו ונש״ב גי׳ משי״ח שבזכותו יבא‬
‫משיח ‪ :‬ואלהי אביכם נתן לכם מטמון זה הטוה׳׳ב‬
‫שהוא טמון וצפון שנא׳ מה רב טובך אשר צפנת‬
‫ליריא־ך מטמו״ן גי׳ מציא״ה ‪ .‬כספיכם בא אלי זה‬
‫מטשים טובים ‪ .‬ויוצא אליהם אח שממון רמז כשם‬
‫ששמטון יצא מהגלות כן יצאו ישראל מהגלות ;‬
‫הבוקר אור והאנשים שלחו המה וחמוריהם הבוקר‬
‫של הגלות הדומה ללילה אור לישראל והאנשים‬
‫שלחו •צאו מהגלות המה וחמוריהם זה המשיח‬
‫שהוא טני ורובב »ל החמור המ״ה וחמוריה״ם גי׳‬
‫משי״ח טה״כ ־ המ״ה וחייוריה״ם ה״ם יצא״ו ר״ת‬
‫הוי׳ שיהי׳ ה׳ שלם ויצאו מהגלות שנא׳ הכל צרתם‬
‫לו צר מה נדבר ומה נצטדק נצטד״ק נוט׳ נקיים‬
‫צדיקים טהורים דכים קדושים• האלהים מצא טון‬
‫טבודיך מצ״א נוט׳ מכירת צדיק אחינו טון טבדיך‬
‫הננו מבדים ס״ת מוכן היינו מוכן ומה׳ יצא‬
‫בסוף כל סדר שבתורה לא נכתב סכום התיבות ובט׳‬
‫מקץ נכתב סכום התיבות אנפיס כ״ה לפי שבס׳‬
‫מקץ חל להיות חנוכה ומדיקין בו ח׳ נרות ושמונה‬
‫פטמיס נר גי׳ אלפיס וכ״ה רומז שבכ״ה בכסליו‬
‫מתחילין שמונת ימי חנוכה ‪ .‬מהה״צ ר׳ צבי אלימלך‬
‫זצ״ל ‪:‬‬
‫כסף משנה זה הלוחות כי ב״פ נימנה הלוחות ו״כסף‬
‫ויג ש‬
‫ר י ג ש אליו יהודה ש ״ת שוה שהיה יהודה ויוסף‬
‫שויס זה מלך וזה מלך ־ טוד ויג״ש אלי״ו‬
‫יהוד״ה גימט׳ כב״א להלח״ס ט״ם יוס״ף טוד גי׳‬
‫בצכנ״ס לפייס״ו כדחז״ל שניגש לפיוס ולמלחמה כי‬
‫כמוך כפרטה ס״ת יכ״ה שרצה להכות ולהרוג את‬
‫ויגש אליו יהודה ר׳ח אי״ו‬ ‫יוסף ואח סרטה‬
‫אברהס יצחק ויטקב ‪ .‬ויגש ר״ת וירא יהודה גלות‬
‫שכינה ‪ .‬ויאמר בי אדוני שמלכי ב״ד יגאל השכינה‬
‫ידבר צא גי׳ מרכב״ה ‪ .‬פבדך דבר “דבר״ נוט׳ דוד‬
‫ברגל רביטי‪ ,‬ויגש אליו יהודה ויאמר ס״ת השו״ר ‪.‬‬
‫אדוני ידבר נא ס״ת ארי ‪ .‬ונפשו קשורה בנפשו ‪.‬‬
‫קשורה גי׳ חור״ה שהי׳ מלמדו חורה ‪ .‬וחטאתי לאבי‬
‫כ״ל הימי״ס גי׳ פולס הבא לסי שיטקב ידט שאס‬
‫מת א׳ מבניו בחיו שלא יבא לטוה״ב והנסר יטל‬
‫טם אחיו רמז יטל מם הגלות לטתיד טם י׳ השבטים‬
‫כי ״איך "אפלה •אל ״אבי ר״ת ד׳ אלסין כנגד ד׳‬
‫מלכיות‬
‫יל‪15‬וט‬
‫ורטכ שדם שנא׳ ילחץ טני גטציוי די לו נטניו ;‬
‫אם ישן משלא ם״ת למסרט חכ״ם אם תטשה‬
‫בחכמה חשלח ‪ :‬הטור לכם אח ס״ח חמ״ד חמר‬
‫אומו‪ :‬הטוד אביכם מ״י הי״שלכ״ם א״ח רמז משיח‬
‫שסי׳ מדבר טל משיח לכם אוחיוח מלו הייצו‬
‫מלך המשיח ‪ :‬ויאמר יהודה אל אביו שלח הנטר‬
‫אמי וצקומה וצלכה רמו שיהודה ובצימיז יהי׳‬
‫מלוכה אמד בירושלים וכשגלו גלו שציהם יחד ‪:‬‬
‫אצכי ״אטרבצו ״מידי ׳׳חביןשנו רמז אמח חותמו של‬
‫הקב׳׳ה אצכ״י לטרבצ״ו גי׳ ת״י כי ת׳י שצים טמד‬
‫בית א׳ והיה בחלין יהודה ובצימין ‪ .‬וחטאתי לך‬
‫כל הימים ל״ך כ״ל הימיים גי׳ בטול״ס הז״ה ולב״א‬
‫כ׳׳ל הימי״ם טה״כ בגי׳ בטול״ם הב״א ‪ :‬כי טתה‬
‫שבצו זה פטמים ‪ .‬שבצו בתשובה בר״ה וביום הכיסורי׳‬
‫כי טמה שבגו זה פטמים רמז ב׳ פטמים ישובו‬
‫לארץ בימי טזרא ובימי משיח כי לולא התמהמגו‬
‫כמו שצא׳ אם יתמהמה חכה לו כ״י טת״ה שבג״ו ז״ה‬
‫ס״ת הוי׳ כביכול יחזור טם ישראל זה פ‪1‬מים ז״ה‬
‫שבטים וזה אלי ואנוהו ‪ .‬לולא התמהמהגו לול״א‬
‫אותי׳ אלול התמהמהנו לחזור ־ מטט צרי ומטס דבש‬
‫דב״ש צום׳ שם בן ד׳ ‪ .‬מט״ט צר״י גי׳ שמ״ט נשאר‬
‫ט׳ הוא ש׳ הגי״ן אשר יש בם׳ לומר שהשכינה שור׳‬
‫בשפה שישראל קורין ק״ש ומתפללים ‪ :‬וכס^ משנה‬
‫רמז לשנים מקרא ואחד תרגום ואין כסף אלא‬
‫תורה שנאמ׳אם תבקשנה ככסף וכמטמונים‪ ,‬ד״א‬
‫היכסף ו׳ של וכסף רמו טל ו׳ סדרי משנה ה׳ של‬
‫הכסף רמז טל ה׳ חומשי תורה קמו בידכם‬
‫כטנין שנא׳ ויקח בידו שני לוחות אבנים ‪ :‬ואי‪ .‬שדי‬
‫יתן לכם רחמים לפני האיש האיש זה הקב״ה שנא׳‬
‫וישלח לכם את אחיכם אלו י׳‬ ‫ה׳ איש מלחמה‬
‫השבטים ואח בנימין זה גלות יהודה ובנימין‬
‫שכלתי שכלתי שצי חורבנות שכלת״י אותיות‬
‫שכל ת״י מ״י שנים טמד‬
‫ו א ל שדי יתן לכם רחמים ‪ .‬אל שדי גי׳ משה יתן‬
‫לכם רחמים היינו יתפלל טליכם לפני האיש‬
‫זה הקב״ה שצא׳ ה׳ איש מלחמה ‪ .‬ושלח לכם גיט׳‬
‫משיח בן דו ד‪ .‬א ח אחיכם אלו י׳ שבטים ואח‬
‫בנימין זו גלות ספרד וצרפת יהודה ובנימין ואז‬
‫לא אשכל מוד ויהי׳ הגאולה שלימה ‪ .‬האריזיל ‪ .‬אל‬
‫שדי יחן לבם רחמים ר׳ית ישראל כשצ״א הנה לא‬
‫ינום ולא ישן שומר ישראל ‪ .‬וירדו מצרימה וירד״ו‬
‫אותי׳ ו׳י רד״ו שנים בגלות ויר ח ירידה שירדו‬
 ‫התורה‬ ‫וייג?‪ 8‬ו‬
‫פ'כ מסי מורי אני ולל׳׳ה פי׳ והקנאה ניניהם עד‬
‫שיכוא משיח מס קנאה הי׳ לאפרים אלא הסירש‬
‫דכתינ אפרים ומנשה כראונן ושמעון יהי׳ לי נמצא‬
‫אפרים ראונן ומנשה שמעון‪ ,‬וראוכןאמר אל תשפכו‬
‫דם השליכו אותו לכור ו כדני דגרמי פסור פ״כ‬
‫רצה אפרים שהגואל יהי׳ מכניו אכל דיני דגרמי‬
‫אעפ״י שסנוור מדיני אדם אכל מיינ כדיני שמיס‬
‫פ״כ לא יפיס דעתו פד שיראה שמשיח כ׳׳י ימות‬
‫ואו יתפייס ע״כ ‪ .‬אל תרגוו נדרך פדש״י ו״ל אל‬
‫תתעסקו כרכר הלכה שלא תרגוו פליכס הדרך‬
‫וקשה וכי אפשר שיוסף כצדק יצוום שלא למגרס‬
‫הרי אמרו ו״ל שנים שהיו מהלכין נדרך ואין ניניה׳‬
‫ד ת כו׳ ותירן מורי וקני הק׳ וליה מדנתינ וישלח‬
‫את אחיו וילכו הלך ללוותם י ופ״ד שאמרו ויל אל‬
‫יספור אדם ממכירו אלא מתוך דנר הלכה‬
‫ואמרו מהו הלכה הלכה פסוקה יחיד ורכים הלכה‬
‫כרכים ור״ת שלו יוה״ך והוא שם של שמירה לכן‬
‫משש יוסף שמא יוסיפו פוד למשוא כאמרם שהלכי‬
‫כמותם שהם הרכים נגדו והם דנו אותו שמייג‬
‫מימה מכמה ספמים ויוסף הוא היחיד שהלכה‬
‫כמותו כדמו״ל כי כן וקונים הוא לו שמסר לו כל‬
‫מה שלמד משם ופכר שהלכה כמותו ככל מקום‬
‫לו״א אל חרגוו נדרך שלא חרגו עליכם הדרך כי‬
‫כל הדרכים כחוקת סכנה ויש כח נמדה׳׳ד לסק‬
‫הדרך לפניהם ‪.‬ותמי רוח יפקנ אניהם ט מקודם‬
‫מת רוחו של יפקכ ואמיכ הי׳ תחיית המתים כרומו‬
‫של יפקכ ואינו כדין שימוח פוד פ״כ אמרו ו״ל‬
‫יפקנ אנינו לא מת ולא מת אלא סלק הגופני‬
‫מצד נפש ישראל כש״נ ויקרכו ימי ישראל למוח כי‬
‫יעקכ הקנ״ה קרא לו שמו שנא׳ ויקרא שמו יפקנ ‪.‬‬
‫תלפיות ‪.‬‬
‫אשל אכרהם עלה לגדולה כמ״ש כווה״ק וינס‬
‫ו י ו ס ף ישיח ידו פל עיניך לסחמם שהיו סחוחים‬
‫י כראותו השכינה ונפשו קדושים לכך לא‬
‫יגע נהם אמר רק יוסף שהי׳ ידיו קדושים שלא נגע‬
‫כאשת סופיפר כי כל מקום שאמה מוצא גדר‬
‫פרוס ‪ 0L‬אמה מוצא קדושה )ווה״ק( * ויכך פל‬
‫צואריו ‪1‬יפקכ קרא ק“ש ואמר נשכמל״ו ויל׳׳ד למה‬
‫כמר יפקנ לומר נשכמל׳׳ו לסי שתמצא אלו התיכו׳‬
‫משמשים לכשם נססוקים היינו נכמוכ ואשניסך‬
‫״כה׳ אלהי רשמים כרי ב׳ אשרי הסם ’שה׳אלהיו‬
‫כרי ש׳ ומי גוי גדול כז׳'כ ה׳ אלהינו הרי כ׳ ויפן‬
‫לכן וכחואל ויאמרו “מה׳ יצא הדכר הרי מ׳ למפן‬
‫חדק‬
‫שער‬ ‫ילפוט‬
‫מלכיות שיפלה יהודה מתוכן גס כלמין יפלה וי&ודה‬
‫לא יפלה כלא כגימין ‪ w‬כוגת איך אפלה ל(ל שני‬
‫ו מ פ ר אימו אתי ‪ :‬ויקרא הוציאו כל איש מפלי‬
‫שגס הוא היה ככלל התרס שלא לגלות שמכרהו‬
‫ולפייו יתיישנ מה שהניס כ״כ ארו נצפר ולא הוריפו‬
‫משלומו ‪ .‬וישימני לאנ לפרפה כו' ומושל ככל ארן‬
‫מצרים כה אמר כנך יו‪ qo‬שמני אלהים לאדון כו'‬
‫ולא ופר מושל • ויגידו לו לאמר וכי הוא מושל כוי‬
‫סי' גאון א׳ מקודם סיפר להם יוסף דפרים כהויה‬
‫אמ״כ נתישכ שאם יאמרו לאכיו שקרא פצמו מושל‬
‫לא יאמין פ״כ נתחכם וצוה להם לאמר לאכיו אדון‬
‫ולא מושל כי לה' המלוכה ומושל נגוים והם אמרו‬
‫לו וכי הוא מושל פ״כ ויפג לכו כי לא האמין להם‬
‫ואמ׳׳כ כשראו כך וידכרו את כל דכרי יוסף היינו‬
‫כמו שצוה להם לומר לו אדון ולא מו של‪ .‬פי‬
‫המדכר אליכם גיי כפגל״ה פרופ״ה ‪ .‬ניפול פל‬
‫צוארי כנימין ויכך וה כיהמ״ק שהי כמלקו ועמיד‬
‫למרוכ צואריי ננימי״ן גי׳ רו מקד״ש ‪ .‬ויח״ן לה״ם‬
‫צרה לדרך סית המן שפמידין לאכול כמדכר שנא׳ צדה‬
‫שלס להם לשוכפ׳י וה המן ‪ :‬וינשק לכל אמיו ויגך‬
‫פליהס פל פשרת השכפיס שפתידין לגלות ‪.‬‬
‫אל מרנוו כדרך‪ .‬מרגוו גי׳ המור״ה היינו‬
‫בדכר הלכה ‪ .‬וירא את הפגלות‬ ‫אל מפסקו‬
‫אשר שנס יו סף‪ .‬הסגלות ‪0‬׳ מצוינת רמו״שכפרכמ‬
‫פגלה פרופה פירש מאכיו ; וממי רוס יפקכ אכיה®‬
‫וחמ״י רו״ס פ‪0‬״כ גי׳ הויא רו״ח הקד״ש ‪ :‬וממי‬
‫רוח יפקכ אניהס ויגידו לו לאמר דגדו ח״י כי לא‬
‫הגידו לו פד שהמירו כמרס שעשו כפשרה ‪ .‬כאופן‬
‫אמר שמני אלהיס לאדון היינו פשימי אלהים לאדון‬
‫פל כל מצרים כי מקודם לא אכו לשמופ את שס‬
‫אלהי® ‪ .‬שמני ילהים לאדון ר״ת אש*ל שנוטת‬
‫המוצה כופות אנרר‪.‬ם שנא׳ נו ויוצא אותו הרוצה ‪.‬‬
‫נשאיים מפו״כ פה״כגי׳ וו״ה הו״א יי״ן י ש׳׳ן'ין י‪ 3‬ן גי׳‬
‫נס״ש שממיה הנפש וגס כי מיה נפשי ולא נמגאל גפת‬
‫נגס ‪ .‬תנמומא ויגש אליו יהודה וש״ה וסרה קנאת‬
‫אפרים כנגד מי אמר ישפי׳ פסוק וה לא אמרו‬
‫אלא כנגד יהודה ויוסף דאיר שמואל כר נממן‬
‫א״ר יצמק נשפה שהי׳ יהודה ויוסף מתוכמין וה‬
‫פ’ ! אמרו מה״ש ול׳ו נואו נרד למסה ונראה‬
‫שור וארי מנגסין וא״ו ‪ .‬כנוהג שכפולם שור ממירא‬
‫מפני ארי ומכשיו כור וארי מנגמין ופומדין והקנא׳‬
‫כיניסן פד שיגוא משיח לפיכך וסרה קנאת אסרי׳‬
 ‫חתזרד‪.‬‬
‫הרוגי מלטה שמסרו פצמם פל קלוש השם ממורת‬
‫י' השכסיסור״טהי׳נמקום השטצס צשמות יקרות‬
‫וזהו ומולדתך אשר הולדת אמריהם כנר ומ״מ‬
‫יהיו אמריהם לך יהיו וזהו ציונה צפורק של‬
‫ראשוצי׳הייצו הי׳ ספות של הי׳ הרוגי מלכו׳ מכריסן‬
‫של אחרורם אשר הורתם ולידמם פ״י אשה ; ואציי‬
‫ננא״י מסדין מתיה סליי רמיל גי׳ איין אש״הממ״ס‬
‫אל״א ס״ל כפליה ‪ .‬וירא ישראל את נצי יוסן< ראה‬
‫ירנפם ואמאנ יוצאים מהם פ׳כ אמר קמם צא אלי‬
‫ואנרכם קמים אומיו׳ ממק רמז פנירה מכנס מצוה‬
‫ואין פנירה מכנה מורס ‪ :‬וירא ישראל אה נצי‬
‫יוסן< וכז׳ סר קמס צא אלי ואנרכס סירש״י ויל‬
‫נקש לנרכם וצסתלקה ממצו שכיצה לפי שפתידה‬
‫ירנפם ואמאנ לצאת מאפרים ויהוא ונציו ממצשה‬
‫ויאמר מי אלה מהיכן יצאו אלה שאיצם ראףם‬
‫לנרכה והקושי׳ מפרסמת הלא כמינ וטיצי ישראל‬
‫ישראל כנדו מזוקן ולא יוכל לראות ולמה כמינ‬
‫וירא ישראל ואמיל וירא נרוה״ק למה מקודם אמר‬
‫מי אלה כאיצן ראוין לנרכה ואמ״כ אמר קמם צא‬
‫אלי ואנרכם וסי׳ כרנ נטל טמק נרכה כי כל‬
‫כוצת הנרכה שאצו מנרכין נא״י אלהיט מזכירים‬
‫ה׳ רחמים אלהיט דין הכווצה שצככך מדין לרחמים‬
‫כי אלהיס גי׳ רטנט והוי״ה למטלה מהסנט הוא‬
‫מטניט הסנט וניד ה׳ לשצות דין הסנט לרחמים‬
‫גמורים זה צקרא תוספת נרכה זה שאמר ימרו‬
‫פתה ידפמי ני גדול ה׳ מכל אלהים לכן סוד‬
‫הנרכה הוא למכר שצי השמית ששציהם ימד טולים‬
‫יניק טס׳ ימוד נרכס קדושה שהם ג׳ קוין קו‬
‫המסד קו הדין קו הרחמים כזכות ג׳ אנות שמדמם‬
‫מסד דין ורחמים וצטשה ייה מלא אותיו׳ אלהים‬
‫וכאשר מטאו ישראל נסגל ואמרו אלה אלהיך‬
‫ישראל הפרידו נין אלה למי כי מי אלה אותיות‬
‫אלהיס לכן הפך להם הקניה מאלה לאלה‬
‫וזהו כהים אמרתי אלהים אמם אכן נשכיל י‬
‫שהפרדמם אלהים ואמרתם אלה כאדם חמומון פי׳‬
‫אמרתי שאמם ממכרים מי פם אלה ואז הייתם‬
‫נכלל כרכה שצאמר ה' נאור פצי מלך נרכה כמו‬
‫שאצו ממסללים נרכצו אניצו כולנו כאסד נאור‬
‫פציך אכן סמה כמטאמם ורסרדמם נין »י לילה‬
‫ואלס נמרפך לאלה שהיא סוד הקללה והארור‬
‫שצמקלל אדהיר י נהנה הצחש זה אכן כאדם‬
‫מרומון וזה הי׳ מטא ירנפס נ״צ שפשה סגלי‬
‫זהנ ואמר אלה אלהיך ישראל שהפריש נין אלה‬
‫למי‬
‫ווי מ ט ״לה׳ האיז הרי ל' ״זה' הכה כל ככור הד‬
‫ו׳ ו טון שראה יפקג שאלו סאומי׳ מטניס לסל‬
‫ה׳ מ״כ נמר אלו האותיות )תלפיות נשם מצסם‬
‫ליון אשכמי(‪ .‬אמותההספם כשנאו נגיי ואמרו לי‬
‫יו סן מת אמרתי שאמות נ' ספמים פכשו שראיתיך‬
‫מי מנושר אצי שלא אמות אלא פכשו נלנד לו״א‬
‫אמותה הפסה ‪ .‬ואלה שמות נצי ישראל הנאיס ‪.‬‬
‫שמות נצי ישראל הנאים ר״ת שניה זו גלות ראשוצה ‪.‬‬
‫ונ ל דן משים • משים צוס׳ מנוכה שמאל‪ ,‬ימין‬
‫ממזה כי מדש סכת ממימס לדן פיין נצי יששכר ‪.‬‬
‫משיים אותיו׳ משי״משנא משנס דן‪.‬ונהמדש הזה‬
‫מת אכרהם אניצו פיה ‪ .‬סנ״ת טס׳ תקנר נשכה‬
‫סונה שנרך הקניה וכן הנסימ לו שיפשה ציסים‬
‫לישראל נמודש הזה‪ .‬האריז״ל‪.‬טוד חשים גי' צחש‬
‫יהי דן צמש פלי דרך ‪ :‬ואת יהודה שלמ לפציו ר*מ‬
‫שילו זה משימ שיצא מיהודה וסמיד לשלמן לפציו ‪.‬‬
‫לגוי נ אין נאט ר ת ככל רמז טל גלות ננל ‪:‬‬
‫ושמתם שרי מקצה ‪ .‬ושמתם נ׳ כמסורה הכא‬
‫ואידך ושמתם כארון רמז ששמו השנסים כארוצות‬
‫כשיצאו ממצרים כמו שצא׳ טוסז< וישם כארון‬
‫נמצרים ‪ :‬הא לכם זרט היא לנים אותיו׳ מלאכה‬
‫שיהיה המלאכה לפשומה ; למק פד היום הזה למק‬
‫אופיו׳ סלק לחלק נמלקיס האלה ‪:‬וכאדמה לא משם‬
‫צוט׳‬ ‫וה אדם לא משים‬ ‫והאדמה אומי׳‬
‫מדנר שקר מריק הייצו ט״ז לא הייצו פוכר נלאו‬
‫מרמק הייצו אפי׳ לשמוט שקר כש״צ נס׳ והיה אם‬
‫שמוט ששקר טרם שממה כאדמה ‪:‬‬
‫ויחי‬
‫ו ע ש י ת פמדי מסד ואמת אמית מס׳ ארון‬
‫מסה מכריכין ‪ .‬וישמחו ישראל טל ראש‬
‫המטה וישממיו גימ׳ מודי״ם פ״ל הנשורה טונ״ס‬
‫פם האומיות• טל ראש כמסה המטה קרי זה‬
‫ראונן שהיה ראש המטות לי שראל'‪:‬אל שדי צרא׳‬
‫אלי רית ארי׳ שור צשר אדם ‪ .‬וצחמיך לקהל פמים‬
‫סית מלך ‪ .‬ליי ה״ם אומי׳ מילה• אפרים ומצשה גי׳‬
‫ראונן ושממון טה״ה ‪ :‬ומולדר‪-‬ך אנר הולדת אמרירם‬
‫לא מצינו שצולדו ליוס‪ q‬נצים יומר וא״א להיות‬
‫דנרי הצניא נטלין וגב כליל אשר יולדו לך והם‬
‫אמריהם ל״ל הליל ר ר ד כן ימסרש ר מגיס לט‬
‫שיוכף הי׳ ראוי להוליד י' נ כנסים כמו יסקנ שג׳‬
‫אלה מולדות י»קנ יוכף אך שיצאו מנין צסורצי‬
‫יייו יוד טיפין וצא׳ ויפוזו זרופיי ידיו ונאו ני׳‬
‫טו‬ ‫מ שה‬ ‫ד‪-‬תורד•‬ ‫ויחי‬
‫למי לפיכך נשכא יוס^ טם בניו ליטקכ לגרכם ראה שלא ראה קרי למולם ‪ :‬אל מומר אומי׳ מורת אל‬
‫ברוה׳ר! שיצא מהם ירבטם בן נבט שהטריד מי מאלה אל יהי׳ חורת רטולה מורת המטאת כלומר הכהוג׳‬
‫והוא בכלל ארור ואינו בכלל ברוך ט״כ אמר מי בשביל זה החטא ‪ :‬כלי ממס מכרמיהם‪ .‬כלי ממס גי׳ זה‬
‫אלה שאינם ראוים לברכה והשיב יוסף לאביו בני יוכף‪.‬מכרומיהם שמכרו אומו‪ .‬כ״י באס״ם הרג״ו אי״ש‬
‫הם אשר נתן לי אלהים בזה ד ל אלהים כזה טדיין גי׳ זהו שכם בן ממור ‪ :‬ברצונם פקרו שור ר״ח‬
‫לא הפרידו אלהים בזה אלי ואנוהו לכן טלזה הם פשב זהו וימרו את כבודו בתבנית שור אוכל פש׳ב‬
‫במי׳ אל ביחודו ואז אמר קמם צא אלי לשון אלי ר׳ת שבטה טשר בתמוז ‪ .‬סוד טרב שבת במנחה ‪.‬‬
‫טוד בלטם שמום טין ‪ .‬פוד סם שצי בציו ‪ :‬גור‬ ‫ואברכם יברכם בשם אלהים כש״צ ישימך אלהיס ׳ ׳‬
‫אריה יהודה גי׳ בדו״ד ושלמ׳׳ה בנ״ו ‪ .‬גו״ר ארי׳׳ה‬ ‫טכ׳ל‪:‬‬
‫ה מ ל ^ לז ד כגואל אווזי מכל ש״יז כליל‪ ,‬מ ליו גימ׳ משי״ח ב״ן רו״ד ‪ .‬גור אדה יהודה ר״מ גי׳‬
‫שהוא כליל אש גבריאל ‪ .‬וידגו לרוב דוד • אריה גי׳ חבקוק הנביא ‪ .‬סוד לס׳ כפסוק‬ ‫י‬
‫בקרב הארן ‪ .‬וידגו בא״לז ב״ש גי׳ לז״ק היינו בכל אריה שאג מי לא ירא ארי״ה נוטרק׳ אלול ר׳ה‬
‫הטולס שהוא מהלך לז״ק שנה ‪ .‬וירא יוסף כי יוה׳כ הושפנא רבה היינו בד׳ זמנים האלו מי לא‬
‫ישילז אביו יד ימינו טל ראש אפרים וירט בטיניו ‪ .‬יירא לחזור במשובה ‪ .‬וארי׳ גי׳ גבורה היינו מי‬
‫אפרים וירט בטיניו רמז והוא ירנטם ‪ :‬גם הוא מי לא יפחד ממגבורת הדינים כי מלך במשפט‬
‫יסמוד ארץ ואז אומרים המלך כמשפט המלך הקדוש‬ ‫יהיה לטם וגם הוא יגדל ם“ פ גימ׳ גלטון כי יצא‬
‫אמרו במדרש אני לדודי ודודי לי ד ת אלול וסיח‬ ‫ממנשה ומולם אמיו יקטן יגדל ממנו זה יהושט ‪.‬‬
‫וזרט״ו יהי״ה מל״א גימ׳ יהושיט ‪ :‬ממנו וזרטו יהיה דלת יודין שהם ארבטים יום מר׳׳ח אלול פד אחר‬
‫מלא הגוים גי׳ זה משיח בן יוסף ‪ :‬האפפו ואגיד׳ יוה״כ ואמצס כתיבות נוד״ד שאז הקב״ה נודד‬
‫לכם אשר יקרא אסכס באמרילז הימים פירשיז״ל מכסא דין לכסא רחמי׳ ומקבל מפלת ישראל ותשובתם ‪.‬‬
‫מטרף בני טלימ זה דניאל שטלה מגוף אריות וחבקוק‬ ‫בקש לגלולו להם הק! ונסלזלקה הימנו שכינה וק״ק‬
‫למה נסלזלקה בכינה היה לו להשיילז לצוולז טליו טמו ששניהם משבט יהודה ; וממקק מבין רגליו‬
‫שלא לגלול! אלא לפי שאמר באפריל! הימים כוונלזו מחקק גי׳ רמ׳יח זה תלמודי חכמים המפרשים רמ׳ח‬
‫לגלוס כקץ בטסה ורנה דז״ל לא זכו בטסה ולפי מצות פשה ‪ :‬טד כי יב״א שיל״ה גי׳ משי״ח ‪ :‬שיל״ס‬
‫גי׳ משה כיינו הגואל הראשון הוא הגואל האחרון‬ ‫שמפס שישראל לא יזכו ט״כ נסתלקה ממנו שכינה ‪.‬‬
‫סוד נוס׳ שיל׳׳ה הגואל שהי׳ יהי לפתיד ‪:‬‬ ‫יקרא אסכם באמריס ס״ס אמס הוא הקץ שנקרא‬
‫ו ב ד ם טנבים רמז שמקדשין טל היין בשבת‬ ‫אמל! שנאמר דניאל י׳ אבל אגיד לך את כרשום‬
‫ובדם גי׳ בן כי בן שבתות בשנה מפוברמ ;‬ ‫בכסב אמס ‪ .‬הקבצו ושמטו סיבת ושמט״ו ראשה ו׳‬
‫וסופה ו׳ ואמצטה שמט ראה יטקב שנשלם ממנו ראש הפסוקים של ברכת יהודה ‪ .‬אמה‪ ,‬גור אדה‪,‬‬
‫הקץ אמר לבניו שמא יש ‪3‬כם פסולת אמרו לו שמט לא יסור שבט‪ ,‬אסרי לגפן‪ ,‬ר״מ אגל׳א אתה גור לא‬
‫ישר^ והוא השיב בשכמל ו שכם ששה סיבות ; אוסרי ובשביל שהי׳ מלך וגבור נתברך בברכת ס׳ ;‬
‫הקבצו ושמטו דמז״ל בקש לגלות להם הקץ לסי שלא ולשרקה גני אמנו שורקה גי׳ מורה אשרקה צוט׳‬
‫נמצא אומי׳ ח״ט בשמוסם ואמר יטן שאין מטא איכה שיר משירים רומ קהלת ממגילה‪ .‬צ»!לי‬
‫ביניהם בודאי הם ראוים לגלות לכם הקץ ואמ״ל א״ילה ש״לומה מ״נומן ר*מ אשה שהיה לו הרבה בנוח ‪.‬‬
‫הקב״ה בדוק שגם אומי׳ קץ לא נמצא בכם וזהו אילה אומיו׳ אליה שיבוא מיש מהר; בן פורם יוסף‬
‫אין ב״ד בא אלא בדור שכלו חייב שבכולם יהי׳ פורת אומיו׳פומר ואופיו׳ פרות שפתר טל הפרומ‪.‬‬
‫מטא או בדור שכולו זכאי שכולם יהיו קץ הכוונה בן סורת טלי טין שהפלה פ׳ נציצות וזה סוד לקיטת‬
‫הכסף בלקט יוסף ‪ .‬כאר״י ז״ל ‪:‬‬ ‫גדור שכולו חייב שידט בל אדם בטצמו שכוא מייב‬
‫שלים ורחם ‪ .‬שדים ורחם גי׳ כח היצר‬ ‫ברכת‬ ‫ומלא חטאים או שיהי׳ כלו זכאי פי׳ שרואה א״ט‬
‫הרטשדחה יצרו ‪ .‬שדיסנוט׳ שמאל דוח׳‬ ‫חוטא לנד וכל הדור בטיניו כולו זכאי מורי זקני ז׳ל ‪.‬‬
‫אשר יקרא אחכם נארריח כימים בדרך מקרה ימין מקרבת‪ .‬כדמז׳ל שאשה תינוק ויצר שמאל דוח׳‬
‫וימין מקרבת ‪ .‬ברכות שדים ורסס‪ .‬שדים נוס׳ משה‬ ‫שכאו״א ישב טל טבול תו בהיסח הדפת ופמאום יבוא‬
‫משיח ‪ .‬בשם הגיש״ט ‪ :‬כח״י וראשיית אונ״י גימט׳ יהושס דוד שלמה שאלו הל׳ מקנו ד׳ ברכונסימשס‬
 ‫מ ^‪ 8‬ז ה‬ ‫ד״תורד‪.‬‬ ‫ויחי‬ ‫י?ג ר‬ ‫יי ל סוינג‬

‫מיקן ברכת האיץ ‪ .‬משה חיקן ברכס ה{ן בש»ס מ״ת ‪ .‬לזה אומרים פשע עבדי אלהי אביך ‪ :‬אלהי אביך‬
‫דוד תיקן פל ירושלים ועל מלכות כיס דוד שלמה נוסי אי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא‬
‫מיקן סל הכיס כגדול והקדוש הזה ‪ .‬מס׳ ‪ .‬ויצוו מה״ר יצחק אבד״ק קמשניב ; וילכו גם אחיו ויפלו‬
‫אל יוסף לאמר דרז״ל סרס כס לושר ולוסרים ולמה לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים וזה נקרא תשובת‬
‫לא מחל להם יוסף וכבר אמרו אנא שא נא והיא המשקל בכרי שהמחילה יהי' להם לכפרה ;‬
‫כשביל ב׳ דברים הא׳ שלא אמרו שמעצמן הס ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו פ״ש‬
‫מבקשים אלא אביך צוה וסוד שהמבקש מחילה צריך אחיהם יקראו בנסלתם ‪ .‬לא מצינו שנולדו ליוסף בניס‬
‫לכקש כעצמו והם שלחו מ״י שליח והלכתא נרוי יותר וא״א להיות שיהיו דברי הצדיק והנביא בסלין וגם‬
‫ושבועה מסירין לו בשניו ושלא בפניו אבל אונאת הל״ל אשר יולדו לך וגם אחריהם הל״ל אחרי כן מפרש‬
‫דברים וממון פד שירצה ‪ .‬ויבך יוסף בדברם אליו המג״ע לפי שיוסף היה עתיד להוליד י״ב שבסיס‬
‫למה בכה שחשדו אותו שישנומס יוסף כשנ״א לו כמו יעקב כש״נ אלה מולדות יעקב יוסף אך שיצאו‬
‫יוסמגו יוסף וכתיב לא תקום ולא סמור וכן כ״ג מבין צפרני ידיו י' סיפין שני ויפוזי זרופי ידיו‬
‫הוא עורש ובוכיז והס פורשים ובוכים סל שחשדוהו ובאו ביי הרוגי מלכות שמסרו נפשם פל קה״ש‬
‫במינוח שמא איןבו‪ .‬אנא שא נא סכע אחיך עבדי תמורות י׳ השבסים ור״ע היה במקום השכינה‬
‫אלהי אביך וגוי כי יוסף נקרא שור והוא שור כ״כ נשמות יקרות זהו ומולדסך אשר הולדה כבר‬
‫במרכבה והאחים פגמו במרכבה בבחינת שור וזכו ומ״מ יהיו אחרירם לך יהיו זהו סובה צסרנו של‬
‫נוס׳ אריא ארי' נשר אדם ‪ .‬ש״א ניא נוס׳ שור ארי׳ ראשולם היינו הי׳ סיסות שהמה י׳ הריגי מלכו׳‬
‫מכרסן של אחרונים אשר הורתם ולידתם פל ידי‬ ‫נשר אדם ואל תכפוס מ״ז כי אצחנוגרמנוכלזהכי‬
‫אשה ‪:‬‬ ‫לולא לא מכרנו אותך לא היי לך נסיון באשת‬
‫•וסיפר ופיי כנסיון זכית להיות שור במרכבה‬

‫שמות‬
‫שהיו ישראל מצדנים שם היינו בשמם של לשון‬
‫כקודש ושבח ומילה והאות וירסז סל ששה דברים‬
‫שהיו מצוירם בכם שבת מילה ושעבוד ולא שינו‬
‫לשונם ובחורף השפבוד היה להם נביאים ובשביל‬
‫זה מתימסיס צי לישראל אביר‪.‬ם כי הם זרע בירך‬
‫ה׳ בני ישראל ‪ .‬ואלה שמות מי ישראל הבאים ם״ת‬
‫חהלים‪ .‬מצרימה את יעקב איש וביתו ס״ח תשובה‬
‫רמז שפ״י תכלים זונה לתשובה ותהצים אבות‬
‫תקנהו בן איתא גמד״ר שיעקב כבית לבן אמר‬
‫תכליס ‪ .‬את יסקב איש ם״ת שבת בזכות שבת‬
‫נכנס הקב״ה עם ישראל שגא׳ את יפקב איש‪ ,‬איש‬
‫זה כקג״ה‪.‬ציוני‪ .‬מצך מצרים גי׳ כור הברזל ; ויקם‬
‫מצך חדש אשר לא ידע את יוסף חדש שנחמזשו‬
‫גזירותיו שלא ימולו יד׳פמה״כגימסרי׳ מילה ‪ .‬עוד‬
‫אשר לא ידס שמכרו אוחו לסבר כי אילו היה יודס‬
‫לא היה צריך רתמכמוס לשפבלם לסגדים כי כל‬
‫כמידות גמלו מון ממדה כנגר מידה ‪ .‬י״ד ;‬
‫אל עמו הנה פס בני ישראל רב וסצוס‬ ‫ויאמר‬
‫ממנו‪ ,‬ממנו היינו מסקכ׳׳ס שאמיס וגזל‬
‫פליסס‬
‫ו ^ ל ה כמ‪ 1‬ת בני ינראל כבא־ם ‪ .‬כבאים נוסרי׳‬
‫הוא בבל אדום יון מדי ‪ .‬ניצרימה גיגיס׳‬
‫שבינה רמז כ״מ שגלו שנינה סמהם פ׳ד וארד‬
‫להצילו ואלה שמות בני ישראל הנאים ר״ת‬
‫שכיה ‪ ,‬ישראל נוסריקון אל שדי ימן לכם רחמים‬
‫ט כשכיס צריכים רחמים כמשנ׳א ויתנם‬
‫לרחמים לפני פוכירם ‪ .‬ואלה מכפרו מ״ב ונפסוק‬
‫יש כו י׳א מ־כות פולה יחד ג״ן כמנין ג׳ן כרשיו׳‬
‫שבחורה ואלה נמומ נוס׳ וחייג אדם לסבור כפרשה‬
‫שנים מקרא ואחד תרגום וחז הוא מוכן לגן ‪ .‬שמות‬
‫בני דית וסית שבת יקיימו ‪ .‬ישראל הנאיס רית וסית‬
‫מילה ‪ .‬שמות נוכריקן שבת מילה ושעבוד הוציאם‬
‫היינו קודם כת׳ שנה שנגזר סליהם ואלה שמות‬
‫בני ישראל ם*ת תהייל לרמז שלבסוף תהול חורם‬
‫אור הגאולה כשביל ואנה שמות היינו שלא שינו‬
‫שסם ושמרו שבס ומילה ‪ .‬ויכם באוון בנוצרים וסמיך‬
‫ליה ואלס שמות מכאן שפושין מצבות וכותבין שס‬
‫כמת סל קברו ‪ .‬רמזים לרבינו יואל הלוי ‪ .‬ואלה שמות‬
‫•מלא ויו ומצוינת ע׳ד ויהי שם לגוי מלמד‬
‫ט‪1‬‬ ‫שומוה‬ ‫התויי׳‬ ‫‪w‬זמות‬
‫‪:‬‬ ‫הרי א״ך‬ ‫ו׳ ו ‪T‬בר א׳ אלה הדברים‬
‫ל י א מ ר אלר\ם אל משה אהי׳ אשר אהיה קשה‬
‫הלא שמותיו פ׳ ולא נגלה אליו אלא‬
‫בשם אהיה לפי שר׳׳ח של ממשה חומשי מורה גי׳‬
‫אהיה היינו בראשית ואלה ויקרא וידבר אלה ר*מ‬
‫טולה כ״א ור״ת של אברהם יצחק יפקב פולה כ״א‬
‫גי»׳ אהי׳ וסו״ת של בראשית ואלס ויקרא וידבר‬
‫אלה גימט׳ תורה וגימ׳ יראת זהו ראשית מכמה‬
‫יראת ה׳ חכמה במילואו גימ׳ מד״ג וגימ׳ במור®‪.‬‬
‫ויאמר ה׳ ראה ראיתי אח פני עמי אשר במצרים‬
‫ואח צפקחם שמטתי מפני ניגשיו ט ידעתי אח‬
‫מכאוביו בפסוק זה כמיב ראיה שמיטה ידיפה‬
‫להוציא מלב המינים שאומרים שהקב״ה סלק ידיעתו‬
‫מפולם השפל הזה ואינו משגיח בתחתונים לרוב‬
‫גדולתו ‪ .‬אהי׳ אשר אהי׳ נוט׳ אדון הכל יצרת הכל‬
‫אני הי׳ הווה אני יהי׳ אני הוא משה נולד כמנין‬
‫סק״ד ימים היינו לז׳ חדשים וז׳ ימים וכל הנולד‬
‫לט׳ חדשי׳ הוא חשבון רט ימים ז״ש ומרא אומו‬
‫כי טוב שלא נולד לרע ימים‪.‬י״ה בשם ש׳ך‪ .‬למה‬
‫גזר פרטה טל הזכרים ולא על הנקבות כדי לזנות‬
‫עמהם וכל מקום שאמה מוצא זנומאנדרלמוסי׳ בא‬
‫לפולם והורגת רעים וטובים ‪ .‬שלח נא ביד משלח‬
‫ד ל אומי׳ נא מן אדני יתלבש באומיו׳ י׳׳ד מן אדני‬
‫יען שנפרד אוחו׳ נא מן אדני בגלות‪.‬מג׳׳ט'אשר אפשה‬
‫בקרבו אשר גימ׳ דצ׳ך טד״ש באח״ב אעשה בקרבו‬
‫זה מכות הטשוי לכם במצרים ה׳ מן הפשוי לרמז‬
‫טל ה׳ מיני עבודות טוני מירור לסן טבודה קשה‬
‫סרך ‪ .‬וממצא פמלק יוצא בר׳ת כי מיוטצי סרטה הי׳‬
‫לכל‪,‬העבודומ‪ :‬השליכהו ארצה ויהי לנחש וק׳ למה‬
‫המחיל הקב״ה להראות למשה אות מנחש דוקא ולא‬
‫משאר דבר לומר מה נ»וש הקדמוני הוציא לפז פל‬
‫הקב״ה ונתקלל בפשר קללות כך פרפה אמר מי‬
‫ה׳ אשר כו׳ ראוי ללקות בעשר קללות ‪ .‬בחיי ‪ .‬שלח‬
‫נא ביד משלח משלח גימ׳ אהרן הכהן בן עמרם ;‬
‫שלח נא ביד משלח ר״ל שלח נא ביד יהי׳ אותיות‬
‫אדני ור״ל שלח נא פ״י שתשלח לעמיד כדכמיב הנה‬
‫אדני בחזק יבוא וגומר ‪ :‬זה שמי זה זכרי נימס׳‬
‫מורה ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה׳ ויבקש המימו‬
‫רש״י ז*ל שלא מל את אליטזר בנו וק׳ למה נתרשל‬
‫משה ממצות מילה על שהשביעו יתרו שבן הראשון‬
‫יהי׳ לע״ז • ילקוט דוד בשם הש׳׳ך ‪ .‬וא׳׳ת הלא דרשו‬
‫חז״ל ויגרשום מפני הנדוי שפירש עצמו מת״ן ואין‬
‫המנה התנאי הזה ומס׳ ע׳׳ז הש׳׳ח שפירש פצמו‬
‫»‪f*M‬‬
‫‪^8‬‬ ‫ילקוט‬
‫פליסם ופנו אותם מ׳ שנה *ס״ה ה‪5‬דקים שבהם‬
‫מבפלים טירת ה׳ לכך ופלה מן האת פפ״כ כביכול ‪.‬‬
‫כלי יקר ‪ .‬הבה נתתכמה לו לא נדונם אלא במים‬
‫בשביל שהקב״ה נוהג רק מדה כמידה וכבר נשבפ‬
‫שלא להביא פוד מבול וא״ת שידין אומנו במרב מל‬
‫שטרו אם בן הוא והמיתן אומו או בשאר סרפניו׳‬
‫לוה אמר נ״כ הבה נחחכמה לטור פל המילדות‬
‫שהם ימשו ואת ולא אנחנו ואין שליח לדבר פבירה ‪.‬‬
‫מפרשים ‪ .‬וימררו את חייהם בחמר ‪ .‬בחמר אותיות‬
‫ברמ״ח היינו שטרו פל המילה שהיא שקולה כ^‬
‫רמיח אברים וכנגד כל רמ״ח מ״פ שבמורה ‪ .‬ויאמר‬
‫מלך מצרים למילדות הפבריות ‪ .‬מילדת מ״ו גיממר׳‬
‫יכבד בת לוי ‪ .‬א׳י וימררו את חייהם לשון רבים‬
‫פוהיז ופוה״ב כי חומר ולבנים מוה״ו‪ .‬מבודה קשה‬
‫שהיא פ״ז זה מירור טוה״ב ‪ .‬ומרא אומו כי נווב ‪.‬‬
‫אומו כי נווב גימנורי׳ שנולד מהול ולכך אומרים‬
‫פל ברית מילה הודו לה׳ כי נווב ‪ .‬כי נווס אמרה ראוי‬
‫זה לפשות לו נס כי הרי נולד מהול פ״כ‬
‫ותצפנהו ג׳ ירחים ‪ .‬נטר בכה גימט׳ ודא אהרן‬
‫הכהן ‪ .‬שאהרן היה בוכה טל הילד שמא יקראהו‬
‫אסון במים וממוך כך ממלה טליו ומאמר‬
‫מילדי הפברי' זה ‪ :‬מן הטבריות ומניק לך ר״ת‬
‫אומו היינו אות‬ ‫מהול וזהו ומרא אומו כי טוב‬
‫הבריח ותצפנהו שלשה ירחים ר״ל שיקבל המורה‬
‫בחודש השלישי וביום השלישי וימנה לישראל המשולשי׳‬
‫בני ג׳ אבות כהנים לוים ישראלים מנ״ך ; וימת‬
‫מלך מצרים ויאנמו ב״י מן הפבודה ויופקו ומטל‬
‫שופמס אל האלהים מן הטבודה זוה״ק כל זמן שנתן‬
‫שררה לשרו של מצרים טל ישראל לא נשמט צטקמם‬
‫שנא׳ וימת מלך מצרי׳ כו׳ ומטל שוטמם אל האלהי׳‪.‬‬
‫בלבת אש ‪ .‬בלבת נוט׳ ב׳ לוחות ב׳ מורות הראה‬
‫ה׳ למשה מורה שבכתב ושבט״ס ; מדוע לא יבטר‬
‫הסנה ר״ת מילה שאין אש של גהינם שולט במהול ‪.‬‬
‫אהי׳ אשר אהי׳‪.‬אהי׳ פעמים אהי׳ גי׳ אמת ואמת‬
‫חוממו של הקב״ה »״כ משה נוס׳ מי שהי׳ הוא‬
‫שיר\׳ והי׳ מוסר נפשו על ישראל באמת פ״כ דוקא‬
‫למשה אמר אבל לישראל שעדיין לא זכו ל»דמ אמת‬
‫כתיב ויאמר כה מאמר לבני ישראל אהי׳ שלחני‬
‫אליכם ב״ס אהי׳ גי׳ מ״ג זהו צדיקים ילכו נס‬
‫ועד ישראל אמר פ״א אהי׳ רמז אך צדיקים יודו‬
‫לשמך ‪ .‬מו״ר זקני ז״ל אהי' ני׳ אך וכן עולים הר״ת‬
‫של אברכם יצחק יעקב וכן עולה הר׳ת של חמשה‬
‫חומשי חורה ב׳ בראשית ו׳ ואלה ז׳ ויקרא‬
 ‫משף)‬ ‫ז״ייח‬ ‫^‪6‬זמות‬
‫והמרסונגים במסה אהרן שסד ראו בסיניהם שבלס‬
‫מסה אהרן את מסות׳ כמו אמ״כ במכות שהודו‬
‫ואמרו אצגפ אלהים פל שלא האמינו שמסה אהרן‬
‫הוא סן אלא חשבו שהיה מנין ובלחש פשהו מסה‬
‫ואמ״כ נהפך לתנין פ״כ אמיל הקביה והמטה אשר‬
‫נהפך לנחש מקח בידך להכות את היאור ואם ר\׳‬
‫כמו שחשבו שפשהו משה ס״י לחש כיון שהכה פל‬
‫המים המים אוזר ומבסל הכשו^ וממש כדאי׳‬
‫בסנהדרין בפובדא דזפירא דזבן חמרא פ״ש ‪ .‬צפרדס‬
‫נוס׳ צפור דפה שהרי מסרו פצמם לאש ‪ .‬אצבפ אלהים‬
‫הוא אצבפ גי׳ אל‪ q‬הי ויו הי נוס׳ אהו״ה גושפנקא‬
‫דמלכא ‪ .‬ילקוט ראובר בשם כנפי יונה ‪ :‬בא דבר‬
‫אל מלך מצדם מליך מצריים גימ׳ פק״ש שנא׳ פס‬
‫פקש ממפל ; באופן אמר וידבר אלהים אל משה‬
‫ס״ח למ״ה לרמז שדיבר טמו קשות פל שאמר למה‬
‫הרפות לטס הזה )וארא גימ׳ יצחק להורות שבזכו׳‬
‫יצחק נג אלו(‪ :‬ונמתי אומה לכם מורשה‪ ,‬מורשה‬
‫ולא ירושה לרמז שימותו במדבר ובניהם יירשו את‬
‫האדן ‪ .‬א״י לכם מורשה בירושה נחלת אבות ולא‬
‫תצטרכו לזכותם כי הוא ירושה וזכותכם יהי׳ שמור‬
‫לכס ‪ :‬והוצאתי את צבאומי את פמי זה פמליא של‬
‫מטלה שהיו ג“כ בגלות בישר להם כשיוציא את‬
‫אלו יוציא גם אותם כמשל הניס של מלך שנפל‬
‫לבור ‪ :‬ומשה בן פ׳ שנים זה שאה״כ פדות שלח‬
‫לטמו ס׳ מן פדות זה משה שהי׳ בן פ׳ שנים‬
‫לפדות את ישראל ד׳ מן פדות זה שזכו ישראל לד׳‬
‫דגלים במדכר פל ידו כד׳ רוחות הטולס ‪ .‬ויו מן‬
‫שדות זה שנתייחד שמו של סקכ׳׳ה כשש מינוח‬
‫שמט פל ידו ואו כמלואו גמט׳ אחד ‪ .‬מ׳ של פדות‬
‫שנחנה חורה פל ידו שהוא פדות לכל הפולם ‪ .‬ד א‬
‫פדוח זה שלמה שכנה ביהמ״ק שהוא פדות לישרחל‬
‫ופמד כמנין דו״ח שנים ‪ .‬פדות ג׳ כמסורה כ׳ מסר‬
‫ו׳ וא׳ מלא פדוח כין פמי וכין פמך ‪ .‬שדח שלח‬
‫לפמו ‪ .‬והרכה פמו פדוח ‪ .‬ולא כנגד ג׳ מקדשים‬
‫ב׳ נחרכו וא' שיכנה כ״כ שיפמוד לפולמי פד לפיכך‬
‫מלא אצל מכוח כתיכ ואח כל פן השדה שנר‬
‫״שכר״ גימ׳ דצ״ך פד״ש נאח״כ כל המכות טמאות‬
‫חון משנים נרד וארנה שהם טהורות זה נגד ‪5‬׳‬
‫מצות שבת ומילה שלא מנפו אותם לפשות‪ .‬וארא‬
‫גימ׳ יצחק כזכות יצחק נגחלו שחיסר משמו שהיה‬
‫ישחק ופשה אותו יצחק הפמיד הגלות טל ר דו‬
‫שטם כמנין שחיסר משמו וזהו פירש הכ׳ כי אברהם‬
‫לא ידפנו וישראל לא יכירנו ‪ :‬למת להם את ארן‬
‫שפי‬ ‫יילקונו‬
‫מפיו של מ דן למין אמרות שלא הרח פין שלא‬
‫מכרה לפן התנה ולפן התרשל פד שהתר לו ה‪5‬ן‪'5‬ה ‪:‬‬
‫וארא‬
‫ארא ששה פפמיס עליתי אל האמת‬ ‫ואדאו׳‬
‫כאל שדי ולא אמרו לי מה שמו ואתה‬
‫תסלח דכרין ואמרו לימה שמו‪ .‬אכרה ילחא יפר!כ‬
‫ר״ת נימי אהיה ושו״ת שלהם מקכ כאאכ״ש שד‬
‫וזה שגאמר מונה מלאך ה׳ סכיכ ליריאיו ויחלצם‬
‫מלאך גימש' הוייה אדני אמ‪5‬פ תימת האמת הם‬
‫כר״ה ציח פיק גימי פתה היינו בפתה אמישצה קן‬
‫ישראל ואמר מד פתה נמצא כסדר אר\ שלי ממה‬
‫פמשינ פמו אנפי בצרה שם של אנכי גיכ הולך‬
‫בגלות ישראל זה אנכי מגן לך שם אנפי ה׳ מגן‬
‫הוא לך פמשנ״א וה׳ סביב לממו זהו חונה מלאך‬
‫ה׳ סביב ליריאיו ויחלצם ‪ .‬וידבר ה׳ אל משה לאמר‬
‫השסוק הזה יש בו ה׳ תיבות כנגד החומשי חורה‬
‫ויש בו י׳ח אותיות כנגד י״ח ברכות שבתסלה ור״ת‬
‫שלו גימ׳ פז שנאמר ראשו כתם פז וס״ת שלו גימ׳‬
‫תהלה שנאמר תהלה לדוד ארוממך ה׳ ‪ :‬וארא אל‬
‫אברהם ס ’ת אלם מל שפשה פצמו אולם בכל‬
‫הנשיונות זכה להיות אב המון ‪ .‬ברש״י ז״ל אצל מכת‬
‫ברר כתיב הנה אנכי שולח בשמם הזאת את כל‬
‫מגסוחי אל לבך פירש״י ז״ל מכאן למדנו שמכות‬
‫בכורות שקולה כנגד כולן וק׳ בכירות מאן דפר‬
‫שמיהו ופי׳ הגאון ר׳ המשיל ז״ל דבאמת צריכים‬
‫להגיה ברש״י כי באמת רש״י מפרש זה פל מכת‬
‫ברד ששקול׳ רק שפ״ס נפל בדפוס שהי' כתוב מכת‬
‫ברר ברית כזה מ״ב וסבר המדפיס שהיא ד ת‬
‫מכות בכורות‪ .‬במדר״ה בצפררפ כתיב ויצברו אותם‬
‫ממרים שלא ר\ה בהם שום הנאה פ״כ מתו‬
‫והסרירו את מצרים והפרוב שהי׳ להם הנאה‬
‫בפורותיהם לא נשאר פד אחר שנאמר ויפש ה׳‬
‫בדבר משה ויסר הפרוב ‪ .‬למה הביא הקב׳ה פליהם‬
‫מכת הפרוב לפי שהיו שוחעין ק״ן ילדים בבוקר‬
‫וקין במרב ובני נח נצסוו פל שפיכות דמים שנא׳‬
‫שופר דם האדם באדם דמו ישפך מיד כל חיה‬
‫אדרשנו לכך הביא הקב״ה מליהם הפרוב ש׳׳ך ז״ל‪.‬‬
‫ושמתי פדות ושמתי נוס׳ והס שכינה מלאכים תור׳‬
‫ישראל ‪ .‬וגם הקמותי לתת להם את ארן כנפן ‪.‬‬
‫כנסן גי׳ קין למה הביא הקב״ה סל פרפה י׳‬
‫מכות ולא ס׳ או יותר כנגד י׳ נסיונות שנתנסה‬
‫א״א וממד בכולם מדיר ‪ .‬למה לא האמין פרפו?‬
 ‫משה‬ ‫דותוויד‪.‬‬ ‫וארא‬
‫לבו ואת לב עבדיו כו׳ אומומי אלה בקרבו ‪ ) .‬מעין‬
‫גגים ‪ ( .‬פרעה אומי׳ הסרןז שלא ידע מה׳ כש״ג »י‬
‫ה׳ אשר אשמע בקולו ולא ידע אלא מחצי ה׳ אות‬
‫ו״ה כי שם יה שייך אך אל הגשמ׳ כמש״א בעירובין‬
‫א״ר ירמי׳ מיום שחרב בהמ׳׳ק די לסולם שישתמש‬
‫בשמי אותיות שגא׳ כל הגשמה מהלל יה וזי׳ש למען‬
‫שתי אותומי ר״ל אומיותי אלה בקרבו הייגו שם יה‬
‫שהם אומי׳ הגשמה בסוד קרבה אל גפשי גאלה‬
‫לכך אמר אח״כ ה׳ הוא הצדיק וזהו לא המתים‬
‫יהללויה ‪:‬‬
‫^ ט ה ידך על ארן מצדם בארבה ‪ .‬וכי בארבה‬
‫היה גועה אלא רמז ששעבדו בישראל רד״ו‬
‫שגים כמגין בארבה ‪ .‬ויגח בכל גבול מצרים ויגח‬
‫ב׳ כמסורה הכא ואידך ויגח ביום השביעי מלמד‬
‫שעלה הארבה ביום השבת ‪ .‬גם האיש משה ס״ת‬
‫מש״ה ולמפרע הש״ם היינו שקול משה בעיגיה׳ כשכיג׳‬
‫וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמור צא‬
‫אסה וכל העם אשר ברגליך כו׳ עוב לכתוב למקשה‬
‫לילד ויולדת מהרה ‪ .‬וסודו כי צא גמעריא הוי׳ה‬
‫אדני והזכיר צא ‪ .‬אצא ‪ .‬ויצא ‪ .‬ג״ס צ׳ כנגד ‪5‬׳ ימי׳‬
‫שהולד דר במדור התחמון בבען צ׳ יום באמצע צ׳‬
‫יום בראש הכען כנגד הלב ואמ״כ מתגלגל מראש‬
‫הבען ויוצא שנאמר ואח״כ אצא‪ .‬צא אצא ויצא ג׳‬
‫התיבות ע׳ אומי׳ כנגד ע׳ חדשים שהולד דר במימי‬
‫אמו ואח׳כ יוצא ‪ :‬החודש הזה לכם ח״ו גימ׳ משי״ח‬
‫ב״ן דו״ד וגמע׳ בד״ת שזהו השם חקוק סל מצחו‬
‫של משיח זהו שאנו אומרים עשה למען דמ״ך היינו‬
‫עשה למען משיח ‪ .‬לכס אותיות מלך שהוא מלך‬
‫על כל החדשים ועוד גוער׳ כדי לעהרגו מקליפתיגו ‪.‬‬
‫ראשו״ן הו״א לכ״ם לחדש׳׳י השג״ה גמע׳ והו״א‬
‫רא׳׳ש השג״הלמלכי״ם ולרגלי׳׳ם ‪ :‬החודש הזה לכם וגו׳‬
‫הו״א לכ״ם לחרש״י גיע׳ הו״א מל״ך המשי׳׳ח שבו‬
‫עומדין להיגאל ע״י מלך המשיח כי בניסן גגאלו‬
‫ובניסן עתידין להיגאל החורש ח״ו נוע׳ הימר‬
‫חמן ר׳ שעות ‪ .‬הזה לכם אם מהי׳ גהר ממשהו‬
‫חמן ‪ .‬והי׳ זה לכם נוע׳ כדי לעהריגו מקליפומינו‬
‫כמאמר האד׳י ז׳ל כל הנזהר ממשהו חמן מובס׳‬
‫לו שלא יחעא באומו שגה ‪ .‬חדש אותיות נעלמות‬
‫שלו הן אותיות תלת ״ן כזה ח׳ת דל׳׳ת שי״ן רמז‬
‫שהחודש הוא שלשים יום‪ :‬לאמור החרש הזה לכם‬
‫ד ת ההלל הוא לכם לחדשי רמז הלל שיש שאומרי׳‬
‫בברכה הוא ההלל ומה שאומרים בלא כרכה הוא הלל‬
‫הייגוכשקורין בברכה אומרי׳ לקרוא את ההלג וכשקורק‬
‫בלא‬
‫■‬
‫‪w‬‬ ‫יל‪8‬וש‬
‫מ סן ה״יגו כמלן לת״ת ת״י ת״ך גייו ראשון שממד‬
‫מ״י וגית שגי ת׳ך גמצא שגיסם ממרו כמלן לת׳ת‬
‫שגה ‪ .‬גסה את ירך סל מימי מצרים ‪ .‬ירך סל מימי‬
‫מצרים סו׳ת כלי״ם כי גם שבכלים גססך לרם ‪ :‬כי‬
‫אפילות הגה פירש״י פלאי פלאות גסשה להם שלא‬
‫לקו ^לו ת אותיות פלאות הייגו אן< שלא לר!ו מצד‬
‫רכותן מימ היה להם להיות גשרן< כדאיתא בפי‬
‫מי שמתו שתבואה רכס לוקה בשדסון ובשביל זה‬
‫גקרא פלאות ‪:‬‬
‫בא‬
‫אל פרעה • בא גמע׳ ג׳ שעוד ג׳ מכות יביא‬ ‫בא‬
‫עליו ‪ .‬עוד בא גוע׳ברד ארבה • עוד גוע׳ אופל‬
‫בכורות ‪ .‬בא אל פרסה זה שאה״כ לך ה׳ הגדולה‬
‫והגבורה והתפארת והגצח וההוד ה׳ דברים אלו כגגד‬
‫ה׳ חומשי תורה הגדולה כגגד ספר בראשית שבו ברא‬
‫הקנ׳׳ה כל בריותיו שגאמר פושה גדולות עד אין חקר‬
‫והגבור׳ כגגד ס׳ שמות שבו הראה גבורותיו מכות‬
‫מצרים וקריעת הים ‪ .‬והתפארת כגגד ס׳ ויקרא שבו‬
‫כל הקרבגות שגאמר יפאר עגוים בישועה ואין ישועה‬
‫אל קרבן שגאמר וישע ה' אל הבל ואל מגחתו ‪.‬‬
‫והגצח כגגד ספר במדבר סיגי שבו גצחו ישראל‬
‫סיחון ועוג וסכגעגי ובלק ובלעם וסי מלכי מדין ‪.‬‬
‫וההוד כגגד ס׳ דברים שבי יחוד שמו של הקביה‬
‫שגאמר שמע ישראל ה׳ אלהיגו ה' אחר ; א״ת לב״ו‬
‫וא״ת ל״ב ‪ .‬ר״ת אלו״ל אמ״ל הקב״ה אמור לו אגי‬
‫הזהרתי ישראל על המשובה מאלול עד מוצא' יום‬
‫כיפורים ואגי מכפר עווגם ואמה הבאת עליך ועל‬
‫מצרים ז׳ מכות משוגות ולא חזרת במשובה ; ולמען‬
‫מספר ‪ .‬מספ׳׳ר סם הכולל גמע׳ שב׳׳ת עם ל״ע רמז על‬
‫ל״ע מלאכות שאסור לעשותן בשבת‪.‬שבת גוע׳ שבת‬
‫במורה מעסוק ‪ .‬מספר ב׳ במסורה למען מספר‬
‫כאן ולמען מספר באזגי בגן ובן בגך ולמען תאריכו‬
‫ימים שאם משמור שבת כמקגה ומעסקו במורה‬
‫ומספר באזגי בגך ובן בגך תאריכו ימים ‪ :‬הערם‬
‫מדע כי אבדה מצרים מדרש חז־׳ל דין המצרים י׳׳ב‬
‫חודש כמגין אבד״ס ; עד ממי יהיה זה לגו למוקש‬
‫*עד ״ממי ׳׳יהי׳ ר״ת עמי שאמר שלח עמי ויעבדוגי•‬
‫פרעה אמר מי ה׳ אשר אשמע בקולו ע“כ שלח‬
‫סליו השי׳ת יו״ד מכות דצ*ך ערש באח״ב כמגין‬
‫אש׳ר וזהו אש׳ר התעללתי במצרים וזהו ויספר משה‬
‫למומגו אש״ר משה ה׳ לסרסה כי אגי » בד מי את‬
 ‫ם ‪^ t‬ז‬ ‫חתורד‪.‬‬
‫ב של ח‬
‫לכם זשאה״כ ראש לכרך אמת המו כראשית כרא‬
‫א ״ ר| הפ״ם גמ' ב״ם ער״ב ר׳ב וה׳ הולך‬
‫לפניהם יומם שמדתו של הקב״ה מידה‬
‫כמדה באברהם כתיב ואברהם הולך עמם‬
‫לשלחם שילם הקב״ה שכרו במדבר לבניו שנא׳‬
‫לשלחם גימ׳ מ״ח‬ ‫וה' הולך לכניהס יומם‬
‫רמז לת״ח שמלוין אוחו ‪ .‬לא ימים עמוד‬
‫הענן יומם ענן יהוש״ע ב׳ן נו״ן ס״ת ענן שנאמר‬
‫ומשרתו יהושע בן נון נפר לא ימ־ש ויגד למלך‬
‫מצרים כי ברח העם מי הגיר לו עמלק כ״י בר״ח‬
‫גימ׳ עמלק ובני ישראל יוצאים ביד רמה חז״ל‬
‫רמה זה ע״ז שעברו עמהם ע״ז שנא׳ ועב״ר בי״ם‬
‫צר״ה ס׳ת רמה שנאמר והנפש אשר תעשה ביד רמה‬
‫מדבר בע״ז ‪ .‬רמה גי׳ פסל מיכה ‪ .‬מ״ר^ תצעק אלי‬
‫מ״ה צדיקים העולם עומד עליהם שנא׳ לא אשחית‬
‫אם אמצא שם ארבעה וחמשה צדיקים ובקעהו לא‬
‫נבקע הים אלא בזכות ג׳ אבות קע״ה זה אברהס‬
‫שמי קע״ה שנים נשאר י״ד מחשבון ובקעה״ו זה‬
‫מנין י'ד אותיות שבפסוק וזכותי את בריתי יעקוב‬
‫אברמ״ם יצח״ק יעקו״ב י״ד אותיות‬
‫לי ס ע מלאך אלהים ויבא בין מחצה מצרים וי»‬
‫משה את ירו יש בכל פסוק ע״ב אומי' ג׳‬
‫פ׳ ע״ב עולה רי״ו זה סוד ויעבר אותיות ע״כ רייו‬
‫וחמש להס חומה חמה כתיב שנתמלא ממה על פסל‬
‫מיכה שפבר׳־‪) .‬נשמע מלעיל( כי קרוב הוא ד ל אבימלך‬
‫מלך פלשתים הוא קרוב לפרעה ואברהם כרת‬
‫ברית מם אבימלך וכשיראה אבימלך שיעשו ישראל‬
‫מלחמה עם פרעה יעזור אבימלך לפרעה קרובו‬
‫ולישראל יהא אסור לעשות מלחמה עם אבימלך‬
‫מחמת ברית של אברהם ‪ .‬מפרשיי‪ .‬ואתם תחרישין‬
‫ר ל אל תרבו יותר מדאי לשמוח במפלתן בים כי‬
‫יתבקר פנקס שלכם לומר הלוא גם אתם עע״ז וגם‬
‫פסל מיכה עמהס ומה נשתנה אלו מאלו לכך‬
‫תחרישין‪ .‬מפרשים א״ז ישי״ר רמז אז״י המים‬
‫נומפוני אזי חיי® בלעונו אזי עבר על נפשנו המי׳‬
‫הזדונים מזכיר ג״ס אזי במזמור כנגד ג׳ תפלות‬
‫ביום ובכל א׳ י״ח ברכות כמנין אז״י ‪ .‬השירה ‪ .‬ה׳‬
‫בראש וה׳ בסון< ושיר באמצע לומר לך שעשר שירו׳‬
‫הן ‪ .‬אשירה לה׳ כי גאה גא״ה כו׳ ג׳ אבות העולם‬
‫כשנ״א נגד אבותם פשה פלא שבזכותם הוציאנו‬
‫ממצרים ‪:‬‬
‫ו ח אלי‪ .‬ואנוהו זה אלי ייס׳ זה השלחן אשר לפרי‬
‫ין׳‬
‫ב א‬ ‫‪*w‬‬ ‫יי ל ה ו ט‬
‫כלא כרכה אומרים רק הללכ»ו הללויה ; החדש הזה‬
‫אלהים ס״ת אמת ואלפא כיתא שהיא קומתו יתכרן‬
‫א׳ מתחיל מ׳ כאמצפיתו ת׳ כשוסו כסדרן אמת‬
‫ראש לכרך אמת ר״ת אדר כי כאדר הראה ‪'0‬‬
‫שחותמו אמת ושקר זה המן נפל כי שקר אין לו‬
‫רגלי׳ ‪ :‬ויקחו איש שה לכית אכות שה לכית ושממו‬
‫אומו כל קהל מדת ישראל ע״ד למכה מצרים‬
‫כככוריהם שראו ששחמו אלוהיהם רמז טל יצה״ר‬
‫‪,‬שה״ גימי היצר ‪ .‬כראשון כארכטה טשר יום‬
‫לחודש כטרב תאכלו מצית נומי צדקה תצל ממות‬
‫לכן‪ ,‬אומרי׳ כל דכסין כו׳ ‪ :‬ליל שמרים גי׳ פת‬
‫קן ‪ :‬החודש יזה לכם טם האותיות גי׳ אמת ‪:‬‬
‫כ ל מחמצת לא מאכלו מחמצ״ח גיממ׳ כ״א יצ״ר‬
‫הר״ט‪.‬החמץ אותי׳ מ״ה צ״ס כמלןהקללות‬
‫שבתור׳ מ״ה קללו׳ כס׳ בחקותי וצי׳ח קללות כמשנ׳‬
‫מורה זהו שכתב אצל חמן ונכרתה היינו כי »‬
‫שאור וכל דבש מקדים שאור לדבש היינו שהשמן‬
‫מהסך משאור לדבש מכת״ר לכרת ואם מנצחו הרי‬
‫צמח אותיות ממן ‪ .‬הנני מביא את מבדי צמח זהו‬
‫למדה״ר אלא דיבוק רגל‬ ‫אין בין מדה״ד‬
‫הה״א לבד כשתדביק רגל הה״א של מצה יצא מהופך‬
‫חמן‪ .‬ושמרת את החוקה הזאת למופדה למען‬
‫תהיה תורת ה׳ בפיך ושמרת אח החוקה זה שקול‬
‫מצות תפילין ככל המרי״ג מצות כי תפילין גיממר'‬
‫תרייג חסר מנין יג״ל שכל המניח תפילין זוכה לראו׳‬
‫בביאת הגואל שנאמר בשוב ה׳ את שיבת ציון יג׳ל‬
‫יפקכ ישמח ישראל ישמ״ח אותיות משיח וכל מי‬
‫שאינו מניחו נאמר אלו יגליו שמים פונו יגלו ו׳‬
‫יותר על יגל על ו׳ ימים בשבת שמניחים תפילין‬
‫ושמרת וגומר האר״י ז״ל כל הנזהר מממן מובמח‬
‫לו שלא יחפא באותו שנה כי חמן אומי׳‬
‫מצה רק חקוקה א׳ מן אות ח׳ חסר ואם תחקוק‬
‫אות חית מן ממן תמצא מצה וזהו ושמרת את‬
‫החוקה היינו החקוקה שהוא ממן במשהו למועדה‬
‫היינו מ׳ ימי פסח מימים ימימה היינו מובמח לו‬
‫שלא יחנזא באותה שנה ‪ .‬ולעמפות בין עיניך גימ׳‬
‫אלו ארבעה בתים ‪ .‬ולממפות בין עיניך זה שאה״כ‬
‫כי שם ה׳ נקרא עליך א״ר אלעזר זה חסילין של‬
‫ראש ‪ .‬ש״ם מנו׳ שי״ן מסינ״י היינו שי״ן של תפילין‬
‫הלכה למשה מסיני וכן שי״ן ימים בשנה שמנימין‬
‫בהם חפילין ‪:‬‬
‫יי ח‬ ‫מ ש ה‬ ‫התורה‬ ‫ב של ח‬ ‫״ >ר‬ ‫י ל ר >‪89‬‬

‫כבר הכנתי לך רסואה אל מדבר סין ‪ .‬סי^ גימ׳‬ ‫ה׳ וזה סשלמן לושר לסגי ס׳ גי׳ וה שלחן שנת‬
‫הסנ״ה ונמוסף לו אח״כ יוד כנגד מן הוא ר״ת‬ ‫כי שנח הוא מקור הנרכומ‪'» .‬כ הרהו נאצנע‬
‫מעשה נסים ואסור להנות ממעשה נסים ע״כ אמר‬ ‫זה אלי כי גסמחו פיגיהס וראו כל מסים מן שהוא‬
‫הוא הלחם אשר נתן ה׳ לאכלה והוא יוד הדברות ‪:‬‬ ‫לחס שמיס וכל מאכל' שכגז שהוא רונמגז מן שלחן‬
‫ממססס גימ׳ רמ״ח שנבלע ברמ״ח אברים ‪ .‬למען‬ ‫גימ׳ למשי׳ח ושלחן אומיורז לגמש יזמלה ונשלחן‬
‫יראו את הלחם ד ת אליה׳ היינו לעמיד בבוא‬ ‫שנת מהסך למשיח וזה צריך דעת ושנת סוד הרעם‬
‫אליה׳ יראט את המן ‪ .‬זה הדבר אשר צוה ה' לקטו‬ ‫כמש״> לדעת כי אני ה׳ מקרישכם הנאמר נשכת ‪.‬‬
‫ממנו איש לסי אכלו זה הססוק יש בו כל האלסא‬ ‫למים משנ״ה גימ׳ טה״כ דעת ‪ .‬ממטיר נוס׳ יצירה‬
‫ביתא מא׳ ער מ׳ זה שאמרו חז״ל לא נמנה מורה‬ ‫ממצה סונ מחצה רע כדאיתא כזוהיק שהמן היה‬
‫אלא לאוכלי המן התורה שיש בה כ״ב אותיות ‪.‬‬ ‫ממצה סל ממצה וצריך נירור מס דעת ושכת ומן‬
‫וירם תולעיס ויבאש ג׳ וירם מ״ו וירה תולעים כאן‬ ‫י איז ישראל כחינ׳ שנת כסוד הרסת סוב ‪ .‬והם‬
‫וירם כבוד ה׳ מסל הכרובים ‪ .‬שנעו וירם לבבם ע'נ‬ ‫היו נסוד הדעת נאומה שעה והראו נאצכסם‬
‫שכמוני ע״ד שאמרו חזיל כל מי שיש בו גסות‬ ‫ואמרו זה אלי ‪:‬‬
‫הרוח שכינה מסתלקת ממנו היינו שנסו וירם‬
‫א ט ו ר אוינ אררוןז אשיג אסלק שלל הס׳ הוה הוא‬
‫לבבם ע'כ שכחוני שכינה מסתלקת מ מנו‪ .‬היינו‬
‫משולל הננה ני אימתי מחלקי׳ שצל אחר‬
‫וירם כבוד ה׳ מעל הכרובים ‪ .‬ואמרו מאוי מאוד‬
‫שכנר נחו ממלחמתם וכאן אומר אחלק שלל קודם‬
‫הוי שפל רוס שתקוות אנוש רימה זה וירם מולטי׳‬
‫ואחיה אריק חרכי אלא ס״ם ארדוף נודאי אשיג‬
‫ויבאש ; ולא הבאיש ע״ד שארז״ל ז׳ רימה לא שלטה‬
‫ואומר להם אחלק מה שינצלו ממצרים ואס לא ירצו‬
‫בהם וסימנן ולא ה״ב איש ה״ב הוא זיין ורמה לא‬
‫גס נזה שלל אקח מהם הכל ואם עוד יקשו פרסם‬
‫ורמה ב׳ במסורה כאן וסוד ורימה‬ ‫הימה בו‬
‫אומר להם תמלאמו נסשי לסחות תחזרו לשעבוד‬
‫מכסה עליהם‪ .‬כי כל הקורא קיש נכונה אק‬
‫ואם לשלש לא יעשו אריק חרכי תורישמו ידי הרוקח‬
‫הרמה שולטת בו בקבר שנאמר ורמה לא הימה מ‬
‫זיל ‪ .‬מסול עליהם אימתה ופחד ‪ .‬וסח״ר גימס׳ ציח‬
‫בו קרי בואו כיינו בואיו אותיות של ס׳ שמע‬
‫היינו צ״ח קללות שנמשנה מורה ה׳ איש מלחמה‬
‫ישראל ובג׳ סרשות של קיש שמיבומיהם כמנץ רמיה‬
‫ה׳ מינות כנגד ה׳ מיני כלי זיין כאילו נלחם‬
‫פס ג׳ תיבות ה׳ אלהיכם אמת וזה ורמה צא‬
‫בס ‪ .‬ועלו מושיעים נהר ציון מושיעים גי׳ אליה׳׳ו‬
‫הימה בו‪ .‬עיכ הוא נותן לכם ביום הששי לחם‬
‫משי״ח לן דו״ר‪ .‬ומקמ מרים הנביאה ס׳ זו סמומה‬
‫יומים ‪ 1‬׳ דברים כל א׳ מהם הוא י״כ וסימנם‬
‫ויש בה ב׳ ססוקים ומינומיהם כיו כמנין הוי׳׳ה‬
‫השש״י לחים נוס׳ הס שנים שבסים ימים לילות‬
‫וצפי שנא׳ ויסע מלאך אלהים ההולך לסני מחנה‬
‫חושן מזלות ‪ .‬שנים י״ב חרשים‪ .‬שבטים י״ב‪ .‬ימים‬
‫ישראל מחניה פם האומיו׳ גימסד׳ קיז וסרשה‬
‫י״ב שטות ‪ .‬לילות י״ב שפות ‪ .‬מושן י״ב אבנים ‪ .‬מזלות‬
‫ומקח מרים יש בה מינות ואותיות קיא כמגין‬
‫י״ב ‪ .‬והם כולם יחד עולי׳ ע״ב כנגד שם סיב וכנגדן‬
‫מיכאל שהיא גימ׳ ק״א מיכאיל ואותיותיו גימסר׳ ק״ז‬
‫ברא הקב״ה העולם בסיב שעות ‪ .‬ביו״ם עשוית ה׳‬
‫ומלאך האלהיס האמור כאן הוא מיכאל והוא שר‬
‫ר״ת ע״ב ואותיותיה י״ב‪ .‬עשות אותיות שפות‪.‬‬
‫ישראל ואין ממד מחזיק עמו מל אלה כ״א‬
‫ומטך אשר הבית בו קת בידך והלכת ‪ .‬קח בירך‬
‫‪ w‬ו וילך מאחריהם ‪ ,‬וחפן להם‬ ‫מיכאל שרכם ‪ .‬וזר‬
‫והלכת ד ת קב״ו ק״ח נוטריקון ק׳ מלוק היינו‬
‫מריס שירו ד ת שלום כי מיכף לשירת הים כתיב‬
‫חלוק הק׳ מיס הרי מ׳ סאה כי כן היה משקלו‬
‫וינואו מרמה ושבת נמרה נצטוו ע״כ זכו לשבת‬
‫והסאה ו׳ קבין‪ :‬היש ה׳ בקרבנו אש אין כיון שראה‬
‫שלום ‪ .‬שלום נוס׳ ומגיד לאדם מה שימו פ״כ אסור‬
‫שהקב״ה מזהיר כ״כעלשבת חשבו שמא אין שכינתו‬
‫לשוס דנרים בטלים נשכת ‪ .‬מצאמי‪,‬נכמב מוירזקני‬
‫בקרבנו אלא ביום השבת הי״ש נוסי ששית‬
‫זיל ‪ .‬ני אני ה׳ רוסאך ריח כמו ריח של אמן כן‬
‫ימי המעשה ויבא עמלק וילחם עם ישראל דרזיל‬
‫יהי רצון ‪:‬‬
‫שרסו ידיהם היינו הב׳ ידים שראו על הים שנאמר‬
‫וירא ישראל את היד הגרו׳ ובני ישראל יוצאים ביד‬ ‫ו י מ ת מ ל המיס שם שם ריהגימ׳ תוריה‪.‬אני ה׳‬
‫רמה הרי ב׳ בא עמלק שהוא אוחז ניר שנאמר‬ ‫רופאך היינו אני ה' רוסאך קודם המכה‬
‫הציליני‬
 ‫משה‬ ‫החורד•‬ ‫כ של ה‬
‫משה מזבח כו׳ ה׳ נסי נס״י גימט׳ ק״ן נגד ק״ך‬
‫צרוסי הוי״ה ויאמר כי יד פל כס יה מלחמה לה׳‬
‫בפמלק מדר דר « ׳ כך כי אס מיסיף י״ד היינו‬
‫ארבפה פשר כזה א׳ פל כס ויהי׳ כסא נשאר י״ג‬
‫מוסף י*א היינו דה ליה שיט׳ סשס שלס נשאר‬
‫פוד ב׳ רמז לב׳ מלחמות ה׳ כממלק ‪ .‬מלממה לה׳‬
‫בפמלק מד” ר ד״ר גי׳ לימי משיח ‪) .‬נשמט מלעיל(‬
‫והיה ביום הששי והכינו זה ששי בסיון והיה משנה זה‬
‫משנה מורה יום יוס פ״ש ואהיה שפשופים יוס‬
‫יום לז״א לא טמנה מורה אלא לאוכלי המן ‪ .‬שיך ‪.‬‬
‫הקב״ה נמן לישראל המן כדי שיוכלו ישראל לקבל‬
‫המורה ויפסקו בה בלי דאגה מזונוה דוגמה מרומה‬
‫ומפשר לכהן וללוי‪.‬ב חיי‪.‬ורימה לא הימה בו היינו‬
‫בוא״ו מה שנומר מיום ו׳ פל ש״ק לא שלט הרימה‬
‫מכאןשהממיס איןלהס חיבוט הקבר בשבה ‪ .‬בחיי‪:‬‬
‫יתרו‬
‫ו י ש מ ע ימרו נימס' הוא כי גקרס לסס סיס‬
‫וכי נלחמו מעמלק ‪ .‬ויחד ימרו פל‬
‫גימט׳ דהפלו כל בשרו מדודים ‪ .‬אשר שס האמד‬
‫גרשום ושס האמד אליפזר ‪ .‬ק׳ שהיה לו לומר ואח‬
‫שס השני אמרו רז״ל כשפצה משה למרום שמס קולו‬
‫של הקב״ה שאומר הלכה משמו של בשר ודס אליפזר‬
‫אומר פגלה ‪ 3‬מ שנה ופרה ‪3‬מ שנמיס אמר לפניו‬
‫רבש״ט הטליוניס ומממוניס ברשומך ואמה אומר‬
‫הלכה בשמו של ב״ו אמ״ל משה פחיד אמד לפמוד‬
‫בעולמי ולדרוש טגלה ‪ 3‬מ שנה ופרה בת שנמיס ‪.‬‬
‫אמר לפניו רבש״ט יה״ר מלפניך שיהא ממלצי אמיל‬
‫חייך שיהא ממלצך הדאהוא דכתיב ושס האחד‬
‫אליפזר ושס אומו המיוחד בהלכה אליפזר ויאמר‬
‫אל ימרו אני מותנך ימרו ‪ .‬אני מותנך ימרו ר״מ‬
‫אמ״י שר^וא נשמתו של קין ומשה נשמתו של הבל‬
‫לחיכך כמב אגרת אני מומנך ימרו וזרקה במן‬
‫וכיון שקרא אומו משה יצא לקררמו וכן אדה׳ר‬
‫נשמתו נמגלגלר בדוד שנאמר אך מכך ישופני ר״ת‬
‫אח״י וס״ת ככ׳י גימ׳ הארס וכתיב המס הוא‬
‫ישוסך ראש חוה נתגלגלה נשמתה בבת כבע ‪ .‬בת‬
‫כבט א״ת ‪3‬מ שגט אלא בית שבט ז׳ פפמיס ב׳‬
‫ררי י״ד וה׳ אותיות בת כבט כרי ייט כמנין מוה‬
‫זי שאמרו מז״ל ראויה הימה ב׳ש לדוד מו׳ ימי‬
‫בראשית אלא שאכלה פגה ‪ .‬לאכול למס פס מומן‬
‫משה לסט אלהים ר״ל שימרו גייר פצמו ומל איע‬
‫ופשה ס»ודמ בדית מילה מדרש ‪ .‬ויבא אהרן‬
‫‪y‬א‪9‬ול‬
‫‪njw‬‬ ‫ילפוט‬
‫הצילני נא מיד לכן אמר ני יד פל כס יה ) מג״פ(‬
‫נרסידס גי׳ סורים כי כסוריס הי^ המלחמה ‪.‬‬
‫ויבא פמל״ק גמס׳ מיר ממוס לרמז פל אגג‬
‫סר מר המוס ‪ .‬מרור גימפריא‬ ‫שאמר אכן‬
‫מו׳ס ‪ .‬פ׳ס ישרא״ל כרכיד״ס גימסריא ונרפיו‬
‫ידיה״ס ממצדה ‪ .‬במר לנו אנשים כח׳ר נונוריקין‬
‫כאש״ר‬ ‫חכמים רממניס ; והי״ה‬ ‫‪3‬יישנ ס‬
‫ירי״ם מש״ה יד״ו וגביר ישרא״ל‪ .‬כי המלאכים‬
‫היו נלחמים פמו ושרפו אוהו פוש״ה מלאכי״ו‬
‫רומו״ס משרס״ו ריס פמרס ‪ .‬א״ש לה״ם גימ' משה‬
‫כמשנ״א יש דרך ישר לפני איש ‪ .‬יש דרך ישר ק*מ‬
‫י׳ של יש וסיבס דרך וי׳ של ישר גימם׳ פמלק‬
‫נשאר שר שר הייט שר של פמלק זהו ואמריסו‬
‫דרכי מוס היינו שר שלו טסה רש ‪ .‬כי יד‬
‫אוסיוס‬ ‫פל כס יה הרי מסר מהשם ומהכסא י‬
‫הו״א זהו שאומרים בקדושה והוא יגאלנושניסוהוא‬
‫ישמיפנו אוהיוס הוא להשלים השם והכסא שיהי׳‬
‫שלום זה הפירוש כי במר ה׳ בציון או״ה למושב‬
‫לו ‪ .‬מצאסי ‪ .‬מחה אממה אס זכר פמלק במדר׳‬
‫פשו צוה לפמלק להזדוג לישראל והוא שמר צוואסו‬
‫ופ'כ צוה השי״ס לממוס שמו ואמר ה' נראה דבר‬
‫מי יקום פ״כ נאמר בזוה״ק זכר לצרף מטשי טשו‬
‫לכזכר בממייס פמלק ‪ .‬בני יששכר ‪ .‬ומשה אהרן‬
‫ומוי פלו ראש רגבפה מהר״ש אוספרפאלי ז״ל שיש‬
‫נ׳ משמיסי׳ ‪ .‬משמיס‪ ,‬אף‪ ,‬מימה‪ ,‬ואנשי׳ צדיקי׳ יכולי׳‬
‫לבטל פ*י צדקסס להכניט הר״ם שלהם והנשים‬
‫הצדקניוס יכולים להכניס הסיס שלהם וזהו הוא‬
‫ישופך ראש ואמה משופט פקב ובשפה מסן מורה‬
‫ומלימס טמלק פמדו וקטרגו ‪ .‬משה אררן מור פלו‬
‫ראם הגבפה הדס שלרס מבטל הר״ה של הג׳‬
‫מבמימיס רנ״ל כי הר״ה דדין כר״ס דדין ונשאר‬
‫הס׳ס שלהה שהוא המ״ף פ"כ באה מרים וסקח‬
‫המדף וכמב הרב מרפא לפצס שהאומיו׳ הנשארים‬
‫כס אוחי׳ משימ לומר כיון כנשברו ונכנטו יצממ‬
‫המשימ וזהו משימ ‪0‬׳ נלכד בכמימומס היינו בין‬
‫כג׳ משמימים האלו זי ו וכל קרני רשפים רגדפ‬
‫היינו הר*מ וס״מ אז מדוממנה קרנומ צדיק היינו‬
‫»שימ ‪ .‬ממה אמחה ‪ .‬אמחה נוט׳ אהרן משר מור‬
‫ה' שכינה ובנס המןפודניט׳אממה אבמר מרדכי‬
‫מרבונה השכינה )י״ד בכס מג״ט( ממה אממר‪ .‬גי׳‬
‫ז״ה המ״ן ‪ .‬במלמממ פמלק היה אררן מור יהושט‬
‫משה ר״מ אמים ‪ .‬וזה כונה מה טוג ומה נפיס‬
‫ש>»ו אחים גס יחד שפשו יוזוד השס שלס ‪ .‬ויבן‬
‫ינו‬ ‫התורה‬
‫נטשה שוחף להקניה נמטשי נראשיח וכאילו קינל‬
‫הדנריס מסיו יח׳ ולרמו כל מה שנרא הניס נששח‬
‫ימי נראשיח אינו מחקיים אלא נוכומ המורה‬
‫ויש נו ד׳ אלסץ כמו שיש נס׳ ויאמר אלהים יהי‬
‫אור ויהי אור כנגד ד׳ אלפי׳ ימי מורה וימי משיח ‪:‬‬
‫אח כל הדנרים האלה לאמר א״מ וה האלסא‬
‫ניחא שמתחיל נא׳ ומסיים נה׳ היינו מורה‬
‫שנכמנ ושנט״ס מקרא ומשנה והגם שנאמר‬
‫כל הדכריס היינו כל הדנרים הנימנה נאלסא‬
‫נית אנכי גימ׳ ימלא שהוא הטולס שנאמר‬
‫מלא כל הארן ככודו פוד יומר יוד כנגד י׳ קדושו׳ ‪.‬‬
‫למה המחיל אנכי שהוא לשון מצרי לסי שהאומיות‬
‫היו סורחות נאויר כמש״נ רואין את הנשמס ואם‬
‫היו סורחות נאויר מינח אני היה נראה כאילו‬
‫הוא מינמ אינו לכך כמה אנכי שלא יהיה מקום‬
‫לטפוח ‪ .‬למה אמר אשר הוצאתיך ולא אמר אשר‬
‫נראך נשניל שנוח לו לאדם שלא ננרא ‪ .‬כלי יקר ‪.‬‬
‫וידנר אלהים אח כל הדנרים האלה לאמר גימ׳‬
‫ככל מה שנכמנ ושנטל סה ‪ .‬ספנח רוא ‪ .‬אנכי‬
‫גימ׳ כסא וגימ׳ ומלא גימ׳ ימלא רק י׳ יומר רמו נגד‬
‫י׳ קדושות שאיי מקודשת מכל ארצות ושוכן נציון‬
‫ונוחר כירושלים כי שם שטר השמים וכסא כנודו‬
‫מכוון נגד קה״ק כי הקניה ממלא וסוננ כל פלמין‬
‫והוא מקומו של טולם וליח אמר פנוי מניה‬
‫ומרוחק מכל ומוסרש מכל ומונדל מכל מה‬
‫שלא יכול להיות נטנט כי רממלא אינו יכול‬
‫להיות מסונכ ולא יכול להיות המקום מהכול ואם‬
‫ממלא כל האיך יכול להיות מוסרש ורחוק מכל‬
‫והוא כי לא איש אל ומי ידמה לו לכן גם נקדושת‬
‫מלא סולם משרתיו שואלים‬ ‫כנודו‬ ‫כמר‬
‫וליו איה מקום כנודו וק׳ הלא כנודו מלא סולם‬
‫הכונה כי איך יכולי׳ לידט מקום כנודו שהוא לכדו‬
‫מקומו ש״ט אנל להפריצו היינו מסלה ולהקדישו‬
‫לטומהם משנחים ואומרים כרוך כנוד ה׳ ממקומו‬
‫היינו מקומו שהשכינה לא ווה ממקומו כשנ״א‬
‫והתפללו אל'ך די ך ארצם וכמו ששמו מלא כך פוד‬
‫ימלח ולכן שמו מקוס ני הוא המלא והממלא והוא‬
‫ג״כ המקום נ׳ ה) כ ך סמח כאנכי‪ .‬אנכי נוטר׳ אני‬
‫כנודי אני כסאי אני כוננתי אנא נסשאי כמנית‬
‫יהניח הכונס שצמצם כניכול שכינתו נ כ'נ אותיות‬
‫התורה שהם הקומהשלימה ומקום כנודו ווס אנכי מ ‪p‬‬
‫לך ד ת מלא ‪ .‬לא יהי׳ לך אלהיס ריח אלי׳ל‪ .‬לא תפשם‬
‫לך סהל וכל חמונםוכו׳ד׳לאכנגד ד׳ מלהיות הייט‬
‫(לא‬
‫י ת רו‬ ‫‪•W‬‬ ‫יו‬
‫לאכול למס לסני־ האלהיס ר״ל קולם קגלח לולהים‬
‫כי גדולה הכנסה אורחיס יומר מהקכלם סר השכיג׳‬
‫כמו לסר נא יום ה׳ ‪ .‬של״ה ‪ .‬הגאון משסמיווקא‬
‫הקשם ע׳׳ז המאמר שלמדו מז״ל שגדולה הכנ״א וגו׳‬
‫מסי אל נא מטנר מטל טנדך שנקש מהשכינה‬
‫להממין לו מד שיכנים האורחים והקשה הוא גוסא‬
‫ממי למל ומנא הוה יי®• י מייז שהוא למד‬
‫מהקנ״ה נטצמו כדאיחא נמד׳ שהוצי׳ הנ״ה רמה‬
‫מנרחיק' כדי שלא להטריחו נאוררים מלהוצרך‬
‫לשנוח מ״נ » ה למד דאם היה הלכה שאין הכנסח‬
‫אורחים גדולה לא הי׳ צריך לשנוח מ״נ כלל שהרי‬
‫היה מדנר מם השכינה ולא היה מניח השכינה‬
‫ויכניס האורחים א׳ו שגדולה והי׳ מכניס האורחים‬
‫ס״כ שינה שלא להטריחו וכן׳ וש״י ‪ .‬ואחה חמזה‬
‫מכל הטס אנשי מיל ‪ .‬מייל גימ׳ מיס ‪ .‬מ״ח לנרים‬
‫שהחורה נקניח נהם וכן אשח מיל לכן אשה יראח‬
‫ה׳ הוא חחהלל להוהיר יראח ה׳ האנשים והנשים‬
‫וכן ראשיח חכמה יראח ה׳ יראח גימט׳ חורה ‪.‬‬
‫ואשא אחכם טל כנסי נשרים נזכוח הציציח כחיכ‬
‫הכא טל כנסי נשרים וכחינ החם טל כנסי נשרים‬
‫וכחיה כחס טל כנסי נגדיהם ‪ .‬נשרים נגימטריא‬
‫ציצי״ח והייחם לי סגולה ‪ .‬סגולה נגימט׳ ציח וגי׳‬
‫גהינ״ם רמו שהמקיים מצוח ציציח ניצול מצ״ר קללוח‬
‫שהמשנה מורה ומגהינס א״י ואשא אמכם טל כנסי‬
‫נשרים ר״ל נמפלה טליונה מטל המלאה׳ שיש להם‬
‫ננסים ואנוא אמכם אלי ממש ני ישראל ממלמם‬
‫גדולס מהמלאכים ‪:‬‬
‫ד‪ 1‬ג ה אנכי נא אליך נטה הטנן כסיה נוט׳ נרוך‬
‫פושה כראשיח שהי׳ גנח מש־מ י״נ‬
‫נמודש השלישי שמולו מאומיס היינו רנור ודנוק‬
‫כולם נאמד והלה אחד כדכמינ וימן שם ישראל‬
‫ודרשו וגו׳ יד יו סן ;‬
‫ל י ו צ א משה אח הפס לקראח אלהי׳ מן כממנ׳‬
‫וימיצנו נמממיח הכר רש״י ויל ומדרשו‬
‫שנחלש ההר ממקומו ונכסה עליכם כגיגית כאמרם‬
‫נרוך מקדש‬ ‫הוא החוסה‬ ‫ויל שכסיוח ההר‬
‫ישראל וכמורה הוא שטר כנמוכה ואיי היא ככמוה׳‬
‫והנלוניא וקיי״ל לאסור לאדם לטמוד טם אשחו‬
‫נלא כהונה ט״כ כל כדר נח״ל דומה כמי שאין לו‬
‫אלוה מלסיוח ‪ .‬וידנר אלהים אח כל הדניי׳ כאלה‬
‫לאמר נפסוק הוה יש שנטה מינוח וכיח אומיוח‬
‫וכן נפסוק נראשיח נרא ‪ .‬וכן יהא שמיה רנה‬
‫מכרך וגו׳ לומר כל השנה איכש״ר נכל נמו כאילו‬
 ‫מ מ ה‬ ‫התורה‬ ‫י ת רו‬
‫דקוב׳׳ה היינו א׳ אחד המיוסד וישראל אחד שנא׳‬
‫ומי כטמך ישראל גוי אמר ושבת נקרא בת יחידה‬
‫לרמז אורייתא וישראל כולהו חד ;‬
‫ל א משא את שם ה׳‪.‬י״ז תיבות בפסוק זה לומר‬
‫שכל הנשבט לשקר פוכר טל הלוחות הכתובים‬
‫י״ז פטמים בחורה וטל מורת משה דכחיכ י ‪f‬‬
‫פטמים ככל המקרא וכופר כאלהי אכרסם יצחק‬
‫יטקב הכתוב׳ י״ז פטמים כמנין טוב כי טוכ וישר‬
‫מ׳ ונתן לנו לקח טוב לזרט האבות שהיו טוב לפניו‬
‫ית' וטשו הטוב והישר ‪ .‬רמזים כמ״י לא תשא אח‬
‫שם ה׳ אלהיך לשזא לשון נוכח ולא כתיב שמי כמו‬
‫ב׳ דברות הראשונות מכאן מוכח שב׳ וכרות אנכי‬
‫ולא יהי׳ מנר הגבורה שמטנו הרמב״ן טק״ב חיבות‬
‫בטשרת הדברות זהו מקב אשר שמט אברהם בקול'‬
‫וישמור משמרתי מצומי מקותי ותורותי ‪ .‬יש בזה‬
‫הפסוק טשר תיבות רמז שאברהם קיים כל משר‬
‫דברות וכל התורה שלא נימנה ז‪ :‬ו גס טבדך נזהר‬
‫נזהר בהם בפמרם טקב מק״ב אותיות קב״ט משה‬
‫מורתך קפט אמור מטט ופשה הרבה ‪ .‬משרת‬
‫הדברות מתחיל א׳ ומסיים ך׳ אותיות אך זה אך‬
‫טוכ ומסד ירדפוני כל ימי חיי ודברות אחרונות‬
‫יתר טל הראשונות טו״ב תיכות זה אך טוב ואוחי׳‬
‫טשרת הדברות טד אשר לרסך הם מרי״ג אשר‬
‫לרפך ז׳ אותיות הס יחד מר״ך אותיות כנגד מיי׳׳ג‬
‫מצות וז׳ דרבנן וזהו כח״ר חורה כמנין כר״ת לומר‬
‫שאס מבר טליהס הן כרת לנפשו וגופו ואם מקיימו‬
‫הרי כחר לראשו ‪ .‬ואח ההר טשן‪ .‬ואת הכר ר״ת‬
‫זסו״מ מורה ואמצ‪ !.‬חיבות א״ה רמז לששה סדרי‬
‫משגה שניתנה ברר ורמז שנחנה כששי לחודש‬
‫וניתנה בשבת שהיא ז׳ לימים שנאמר טס זו יצרת•‬
‫לי תהלתי יספרו ז״ו ז׳ ו׳ שניתנה בששי שבימי‬
‫את הקולות ‪ .‬כי‬ ‫לימים ‪ :‬וכל הטם רואים‬
‫מכל דבר נברא מלאך ממש לכן בבריאות סטולם‬
‫כתיב בדבר ה' וגו׳ וז׳ש אוחי׳ פורמות כאויר‬
‫טל שהי׳ כהן ממש )כלי יקר( ‪ .‬וינטו ויטמדו‬
‫מרחוק וינטו אותיות וי נטו צווחו וי נטו‬
‫ויטמדו מרחוק אומו׳ וי‬ ‫לרחוק ב׳ מיל‬
‫טמדו כיון ששמטו ב׳ דברות אמרו למה האכלנו‬
‫האש הגדולה הזאת קרב אחה ושמט זאת מדבר‬
‫אלינו וא״ת מדנ״ר גי' שמונ״ה דברו״ת דבר אתה‬
‫טמנו ונשמטה ה׳ יותר היינו ונשמט ה׳ חומשי‬
‫מורה ובטבור תהיה יראתו טל סניכם ובטבור‬
‫מסיה ר״ת וסו״ת חורה יראתו היינו יראח »׳‬
‫יראה‬
‫ש ער‬ ‫יו ל ל ן ט‬
‫שלא ממטו אמריהם מפני שאני טמיר להיפרט מסס‬
‫שנא׳ כי אנכי ס׳ אלהיך אל קנא פוקד טון אבות טל‬
‫ברם טונו של נבוכדנצר ‪ .‬טל בנים»ה בלשצר ‪ .‬טל‬
‫שלשים זה מלכות יון ‪ .‬וטל רבטים וו מל׳ אדום‬
‫שכתוב בה ואת טשו שנאתי ואח״כ וטושה מםד‬
‫לאלפים לאהבי זה מלך המשיח שהוא מזרט אברהם‬
‫שכתוב נו זרט אברהה חמונ׳׳ה גי»׳ פרצו״^ אדם‬
‫ואשר בארן גימ׳ ואלו הההריס והגבטות ממחה‬
‫גימ׳ שילשול קטן ‪ .‬ממונה אשר בשמים גימטר׳ ולא‬
‫בדמות המשמשים לפני ‪ .‬ד״א בשמים נוט׳ בדמות‬
‫שמש ירח מלאכי מטלה ‪ .‬בארן נוט׳ בהמה אדם‬
‫א״י אשר הוצאתיך מאמ״צ מבית‬ ‫רמש צפור ‪.‬‬
‫טבדים אלו המזלות שהם טובדים להקב׳ה‬
‫מחחיהם‬ ‫טוד‬ ‫שהיו רוצים לטכב ישראל‬
‫בגלות ולפי שלא היה בהמזלות כס לטכב‬
‫ש״ך‪.‬‬ ‫לכן לא יהי׳ לך אלהים אמרים טל פני‬
‫פוקד טון אבות טל בנים כמו ויפקד מקום דור‬
‫היינו ממסר ונותן הטונות טל שלישים וטל רבפים‬
‫כי לא יכול שאת אבל וטושה מסד לאלפים אין כתיב‬
‫פוקד כי מדה טובה מרובה זה כונה ברוך גוזר‬
‫ומקיים גוזר סי׳ מומך מתיכות חתיכות טל שלישים‬
‫ופל רבטים ומקיים ‪ .‬המודה בט״ז ככופר בכל‬
‫המורה כולה כי רמ״ח מ״ט ושס״ה ל״ח כנגד רמ״ת‬
‫אברי׳ ושס׳׳ה גידין הראש והמוח נגד אנכי ולא‬
‫יהים לך שזה טיקר חיות זכר את יום השבת זכר‬
‫במילואו ס*מ נפש שמר במילואו ס״ת נשם רמז‬
‫לנשמה יתירה לשומר שבח ויום השביטי שגת לס׳‬
‫אלסיך ונו׳ וינח ביום השביטי ט״כ בנך ה׳ את‬
‫יום השבת ויקדשהו‪ .‬שב״ת גימ׳ האלהיס מירא‬
‫כלחז״ל אה ‪0‬׳ אלהיך תירא לרבות מ״מ ‪ .‬טוד גי׳‬
‫מלאך תורה כדאמרינן בזהר שבת יומא דאורימא‬
‫יומא דנשמתא שבת נוט׳ שבת בתורה מטסוק שאם‬
‫פוסק במורה בשבת אז נברא מלאך מלובש בתכשיטי‬
‫דאורייתא ופא לפני הקב״ה וחדי ביה שבת גימט׳‬
‫מורה האלהים כי מורה מהשמים ונשמה מהשמים‬
‫ט״כ בשבח מוליך המלאך החידושי מורה לשמים‬
‫לפורר ברכאן דלטילא ומתא ‪ .‬שבח גי׳ מברכותיך‬
‫טס ב׳ הכוללי׳ כי בשבת כתיב ויברך ויקדש ט״כ‬
‫כל ברכאן דלטילא ומחא ביומא שביטאה חליא כי‬
‫הוא יום הברכה ‪ .‬שבת טט׳ שבימי בשבת משבות‬
‫כלנמיג וינח ביום השביטי ט״כ ברך ה' את יום‬
‫ככבמויקדשרו שנת נוט׳ תיקון ברית שבת שבת‬
‫גימ׳ ונך ו קגי ה ‪ 0‬׳ כדאיחאנזוהיקמהשנת שמא‬
 ‫מ ש ה‬ ‫התורה‬
‫יורדוח מוח ובשבח שקר אין לה רגלים נמצא במול‬
‫שולע משקר ובשבח האמת ‪ .‬שקיר אמ*מ כשמם‬
‫ביחד הם אומי׳ שקר״א מ״ח ‪ .‬עשוח חפצי ביום‬
‫קדשי משוח ל׳ חקון ול׳ חשובה אז וקראת לשבח‬
‫עונג היינו כי בחול הענג הוא לנגע ובשבח מחהפך‬
‫לעונג לקדוש ה׳ מכובד כשיא שגימס׳ והוא להקב״ה‬
‫מהו שבח שמא דקוב״ה אז תתענג על מ' שמעשה‬
‫מנגע עונג מל ‪ .‬כמו בשביל ה׳ והרכבתיך על במחי‬
‫ארן והאכלתיך נמלח יעקב אביך מעיד מקב״ה‬
‫שיעקב אביך וכדאי אחה להזכיר לך זכוח אבוח ‪:‬‬
‫מזבח אדמה מעשה לי במ״ח למה מן אדמה לפי‬
‫שאדם בריימו מן ארמה ונקרא אדם על שנלקח‬
‫מאדמה ומפלים עילת וקרבנוח על המזבח שעשוי‬
‫מאדמה לכפר על הגייה שנלקח מהאדמה ומוזר אל‬
‫האדמה והרם של הקרבניח הוא הנפש לכפר גם‬
‫על הנפש נמצא שכל כונח הקרבנוח הוא למעע א״ע‬
‫בלי גאות באשר סוף ב״א חוזר אל האדמה ואיך‬
‫יחגאה אשר אזכיר אח שמי אבא אליך וברכחיך‬
‫וידוע קו׳ רמפרשים חזכור הל״ל ומצאתי בשם‬
‫גדול א׳ לפי פירש״י ז״ל הי׳ זה בבהמק״ר ושמי‬
‫היינו שם המפורש שהי׳ הכ״ג מזכירו ביוה״כ ואמרו‬
‫ז״ל והנהנים העומדים בעזרה כשהיו כו׳ מפורש‬
‫יוצא מסי כה״ג שיצא מעצמו כי שכינה מדברח‬
‫מחוך גרונו באותה שעה לכך כחיב כאן אזכיר את‬
‫שמי שאני לברי המזכיר אבוא אליך וברכחיך אבוא‬
‫עולה פשרה שכל בי משרה שכינחא שריא וחיכף‬
‫ברכחיך ;‬
‫ב ם מאור ושמש ע״ס סנים בפנים ולא יהי׳‬
‫אלהים אמרים על פני ובאמצע דבריו כי לא‬
‫ניחנה חורה לקיימה רק בא״י וגנביא ראי׳ מש״ס‬
‫וגמרא הוריות וזוה״ק אעס״י שדבריו דחוקים מאוד‬
‫אסי״ה לכל הפרושים המקיים החורה בא״י יומר‬
‫גדול מהגדולים שבחו״ל וכן אומרים המפרשים שאין‬
‫רוח הקודש שורה רק בא׳י אשם נראה ברור כשמש‬
‫כי כונח השי״ח הוא לילך לאה׳׳ק לקיים החורס‬
‫במקום אשר עיני ה׳ תמיד בה ואמרו ז״ל סל‬
‫הדרים בחו״ל שעובדי ע״ז געהרה גם הם וכל הדר‬
‫בחו״ל דומה כמי שאין לו אלוה וכן מביא הכלייקר‬
‫כי אנכי ולא יהי׳ לך א״א לקיים רק בא״יע״ש לפ״ז‬
‫אוי להם לבר וח שמחכבדים בקלונם של אנשי‬
‫ארן ישראל‪:‬‬
‫מ ש פ טי ם‬ ‫‪,‬‬
‫לעיל‬ ‫המשפעים אשר תשים לפניהם‬ ‫ו אל ה‬
‫מגיס‬
‫י ת רו‬ ‫ילקוט •ער‬
‫יראמ הש׳י שנרא העולם גששה ״מיס למה‬
‫האכוח המוירו אחר גרים כי יש ששים רמא אוחי׳‬
‫לחורה נגד ס׳ רנוא נשמוח כדי שחגחן החורה‬
‫גימיהם דכחיב יצפון לישרים חושיה זה אברהם‬
‫דכחיג ממוח נפשי מוח ישרים ודר׳ שביקש בלעם‬
‫למוח כמו אברהם אבל בימי האבוח לא היה עדיין‬
‫ע׳ אומיח וכדי שלא יאמרו אלו היינו שם היינו‬
‫מקבל המורה ג״כ ע״כ המחין ה׳ עד דור המדבר‬
‫והחזיר המורה על כולם ולא רצו לקבל אלא עם‬
‫קרובו ומשה נגש אל הערפל נג״ש גימ׳ מיכא׳׳ל‬
‫וגבריא׳ל היינו נכנס לינים ממלאכי השרח ‪ .‬הערפ״ל‬
‫גי' שכינ״ה נגש אל הערפל סי׳ח שלל היינו ששלל‬
‫המורה מן המלאכים שנאמר עליח למרום שביח‬
‫שבי כי מן השמים ר״ח כמ״ה היינו כמה פעמים‬
‫דברחי עמכם מן השמים ‪ .‬לא חעשון אחי ס״ח‬
‫אנ״י היינו אני הוא ולא אמר לא חעשון אמי אלהי‬
‫כסף הבא נשביל כסף אשר אני משפיע לכם אז‬
‫מרוב עובה חשכחו בי^דכחיב וישמן ישורין וגומר‬
‫מזבח אדמה מעשה לי רמז חעשה חשובה וחזכור‬
‫שאמה אדמה עפר ואפר ואם משיח כן מזבח כאלו‬
‫אחה זובח סרים ושלמים לפני שנא׳ ונשלמה פרים‬
‫שפחינו ונאמר זבחי אלהים רוח נשברה שסחינו‬
‫נועי שבמקום סרים חפלחו נרצח ומקבלח‬
‫ז כ ו ר ״אח יום השבח לקדשו״ ר״ח אלי״ה כי‬
‫בזכוח שמירח שבח יבוא אלו״ה • אם‬
‫חשוב משבח רגליך ר״ח אמ׳ח כי בחול רגליה‬
‫יורדח מוח כי בחול נמשך פ׳ של שנח לאוחיוח‬
‫הקודמי׳ ק״ר וביחד אוחיוח שקר אבל בשבח‬
‫מחקשר אוח ש׳ עם אוחיוח בח מרמז על השכינה‬
‫שנקראת אמת אוחיו׳ שניות ממש״ה עבד״י‬
‫מ״ח הם שבח שבשבח מת משה ‪ .‬משה עה״כ גימ׳‬
‫רצון לכן אנו אומרים במנחה ואני מפלחי לך ה׳‬
‫עש רצון והוא רעיא דרעוון שמרצון נעשה צנור‬
‫להוריד לנו השפע בזכוח משה א״י אם חשוב‬
‫משבח רגליך ר״ח אמח כי מוחמו אמח ע״כ יום‬
‫הששי ויכלו השמים ר״ח הוי״ה‪ .‬ברא אלהים לעשות‬
‫ס״ח אמח שבח עה״כ גי׳ והוא להקדוש ברוך הוא‬
‫ע*כ בשבח מעידים על הקב״ה שהוא אמת והכל‬
‫ברא באמח‪ ,‬חשוב עם האוחי׳ והכולל גי׳ חשובה‬
‫רמז לעשוח חשובה באמת‪ . ,‬רגל^ך ‪ .‬והלא רוב אבוה‬
‫מלאכות אינם אלא ביד והידים עסקניות הם ולכך‬
‫מפס הכ׳ רגליך ולא ידיך הכוונה שעשייח משובה‬
‫ממלין הרגלין מהשבירה שבמול הוא במי׳ רגליח‬
 ‫מ^‪6‬זפטים ו«ויין‬
‫ומומים ‪ .‬וצאכל גדיש היצר ממגרה אפי׳ בצדיקים‬
‫שצקראים גדיש בגון שלמה שמרבס צשים ומצאה‬
‫קוצים וצאכל גדיש ס״ת שלמה ‪ .‬איי בי מצא אש‬
‫הפורשציות מתחיל בצדיקים ממילה זשאה״ב בצפול‬
‫לפני בצי שולה צפלת לפצי מייצו לכפר עליהם כדאי׳‬
‫במדר׳ מקב״ה לוקח צדיק אמד ומכפר של בל הדור‬
‫פ״כ ויוסיפו בל השם לבבות שייראו שגם שלימם‬
‫מבוא מפורשצות צפצת פשצח ‪ .‬במוהר הבתולות‬
‫במוסר אומי׳ כמה ר׳ במהר הבתולות וסמוך לי׳‬
‫מכשפה רמז מרבה צשים מרבה כשפים ‪ .‬בל שוכב‬
‫שם בהמה כל שובב ש״ם רמז בלשם ששכב שם‬
‫אתוצו ולשיל מציה כתיב מכשפה אותיות המכשף‬
‫זה בלשם וסמוך ליה זובח לאלהים יתרם הייצו‬
‫בלשם שהיה מכשף ובעל אתוצו וזבח לש״ו ‪ .‬כיל שוכ״ב‬
‫מ״ו גימשרי׳ גשכ״ב השובב והצשכב חייבים • לא‬
‫תשימו״ן טלי״ו גש״ך גימ׳ הלוה והמלוה והשרב‬
‫והשדים והלבלר בדאי׳ בגמרא כי אמ״ד הלו״ה וא׳‬
‫המלו״ה ואחד השדי״ם וסופר ואחד השר״ב מהעוברים‬
‫בלאו אם מבול תחבול שלמת רשך ‪ ,‬רעך הייצו‬
‫ישראל צקראו רישים למקום שצא׳ למען אמי ורשי‬
‫אם חבל תחבול שלמת היינו הנשמה שלמת לשון‬
‫תשלומין שצתמשכצה אמר שכבר שקשה שמשו שד‬
‫נא השמש תשיבצו לו תחזיר לו צשמתו לש״ל כי הוא‬
‫כסותה בה״א ל׳ צקבה ר' נר״ן מ״י ושוחד לא מקח‬
‫ק׳ הלא בבר הזהיר לא מסה משסס אביונך בריבו‬
‫ווה ודאי למה צומן שוחד כדי להסעות הדין אלא‬
‫אמר אומי׳ שמד יבוא אותיות חסה ואותיות שלפצי‬
‫שח״ד יבא אומי׳ רג״ו לרמז שהקב״ה ימלא רוגז‬
‫עליו ; וגר לא תלחץ ואמם ידעתם את נפש הגר כי‬
‫כו׳ סו״ת משר״י הייצו שבתשרי יום הדין יפרש‬
‫מה שעשיתם והשביעית משמסצה וצסשמה וצסשמה‬
‫אותיות שסן תהו שהשסן תוהו ובל מעשיו ‪:‬‬
‫א ם כסף מלוה ר״ח מב״א ועם ג׳ תיבות הרי‬
‫מב״ד במצין משיח בן דוד זשאה״כ ציון‬
‫ושביה בצדקה ; מדבר שקר מרחק היינו מדבור א׳‬
‫של שקר מרחק א״ש מהקב״ה‪ ,‬שקר אמת אותיות‬
‫רק שמתא כי הרג ל בשקר הוא בשממא ‪ :‬ויקח‬
‫את ספר הברית ויקרא באזני השם וב׳ ויאמרו בל‬
‫כו׳ נעשה ונשמע וקשה הרי צריכים לשמוע מחלה‬
‫ואיך הקדימו נעשה לנשמע וש״כ הי פ נעשה מיכף‬
‫מה שאתה מצוה ונשמע ושוד אצמצו מקבלים עלינו‬
‫לעשות מה שנשמע אמ״כ בכל זמן ועידן מפי‬
‫סופרים וספרים מה ששמירין לתדש וזהו וכל השם‬
‫רואים‬
‫ילסוט שעי‬
‫מי ה כתי‪ 3‬וצא מעצה כממצות והמין ציה ואצה‬
‫המשפהים רמו הוו מתיגים כדין ‪ .‬ממצות גימהרי׳‬
‫ממוצים ‪ :‬משהוק מזה יש כו ה׳ מינות מגר ה״ס‬
‫אור שכמוכ כס׳ כראשית שדגין כה׳ חומשי תורה‬
‫כי צר מצוה ומורה אור ‪ :‬ואצה המשסהים אשר תשים‬
‫לפציהס ואצה צוש׳ ואם אין צדיין הנצה ‪ .‬המשסהים‬
‫צוש׳ הרי מתחתי׳ שאול פתוחה מוג ינצצ ממצה‬
‫אשר צוש׳ אמה שציח רכים ‪ .‬משים צוש׳ ממנה שופשי׳‬
‫יחידים מניצים ‪ .‬צפגימם צוש׳ להיות פרקו צאה יהיה‬
‫הכל מלומדים‪ .‬א״י ואצההמשפשיםאשר ה״תמרה‬
‫כי דיצים כמרה גצשוו ; מכה איש גי' טש*ו ששו מכה‬
‫צישקנ ישקה צקרא איש תם ‪ :‬ורפ״א ירפא גימש׳‬
‫פדיו״ן נפ״ש שם הכוללים ‪ :‬וכי ימכר איש את‬
‫בתו ה״ת ירושתו הייצו קודם שימכר כתו ימכור‬
‫ירושתו ‪ .‬יקח צו שארה ה״ת חוה מה שצששה צחוה‬
‫יששה צה הייצו שארה כהותה ושוצמה ‪ .‬ויצאה חצם‬
‫נגי׳ הימצים יוצאת בהימצים ‪ .‬ויצאה חצם גי׳ מכג״ר‬
‫כשהיא נגרה יוצאה ויצאה חצם אין ה״ת המ״ן‬
‫שכימי המן צפרו כלא כס‪ q‬שצאמר חצם צמכרתם‬
‫וצא נכסף תגאלו כסף מכה איש רמו מלוקח כספו‬
‫של מכירו כאלו הכהו מות כי שצי חשוכ כמת ‪:‬‬
‫וכי יריכון אגשים הקכ״ה ואיוב ר‪3‬ו ‪3‬רי‪ 3‬אם יקום‬
‫והמהלך בחוץ ר״ת איו‪ . 3‬רק שכמו יחן שנחו אומי׳‬
‫נושת ‪ .‬המכה רק שכמו ימן ר ’מ גמשרי צזק צפר ‪.‬‬
‫שין תמת ישין ״שן ״יד ״רגל ר״ת ששיר הייצו שצומן‬
‫לו ממון כנגד כ״ד אנרים ואם ציסלו הרי משוה‬
‫כמת ‪ .‬ואם שור צגח ס״ת מרס שאסור להציתו כביתו‬
‫וגם כשליו יומ״ת גימ׳ כדי״ן שמי״ם וגם כשליו יומת‬
‫ס״ת מות הייצו בידי שמים ‪ :‬או כן יגח או כת יגח‬
‫כמשסש הזה יששס לו כל הפסוק גימסרי׳ הרואה‬
‫שור בחלומו וצגמו הוין לו בצים צגמים זה שם‬
‫ז ז בהלכה ‪ .‬ולא יכסצו וצפל גימ׳ זה בכסוי הראוי‬
‫שם האותי׳ והכוללים * כסף ישיב לבשליו גימ׳ זה‬
‫כסף לרבות סוכין ‪.‬‬ ‫וא^לו בשוה‬ ‫הוא‬
‫את שור רמהו ומת ס״ח תורת הרואה שור בחלומו‬
‫הוין לו בצים בצי מורה ‪ :‬ושלח את בעירה בעירה‬
‫אותי׳ הרשב י׳ רמז שהרשב הי׳ ששרה ששמים‬
‫בשולם ‪ .‬מישב שדהו ומישב כרמו ישלם גימשריא‬
‫שדס״ו וכרמ״ו ש״ל המזי״ק ‪ .‬ד״א מישב שדמו ומישב‬
‫כרמו ישלם גימשרי׳ בשדה״ו וברמ״ו של הציזק בלומר‬
‫בדציזק שיימיצן פלוגתא דר״ש ור״ ע‪ .‬בי תצא אש‬
‫ומצאה ס״ת אשה שיצה״ר של אשה והאיש באש‬
‫ומצאה קוצים היצר מתגרה ב־ששים שהם קוצים‬
 ‫מ ש ה‬ ‫י מייי!‬ ‫מ ש פ טי ם‬
‫ולא תמתין עד שיבקש ממך וזה כונת העסוק צדק‬
‫צדק תררו‪ «1‬היינו צדק אם עשית צדקה תררו^ אחר‬
‫העני ליתן לו כדי שיסי׳ השם כסדרן י ועוד צדק‬
‫צדק תררון« היינו תצמיח האות צדק שהוא משיח‬
‫כדאית׳ במדר׳ מצצפ״ך הכפולות הוא סור הגאולה‬
‫ך׳ בו נגאל אברהם מ׳ בו נגאל יצחק ‪ .‬נ׳ יעקב ‪ .‬פ׳‬
‫בו נגאלו אבותינו ‪ .‬צרי׳׳ק משיח שנא׳ איש צמח זה‬
‫כוצת הפסוק מכצך הארן זמירות שמענו הייצו‬
‫הגאולות איתיות מכנ״ף שמענו כבר אך צבי לצדי׳ק‬
‫שאנו מקוים לאותו צדיק שיבא משיח ‪ .‬מהר״ש‬
‫אוסטערפאלי זי ל‪ .‬זה כונת סמדר׳ במה תרומם‬
‫קרן ישראל בכי תשא כמשנ׳א אין ירושלים נפדית‬
‫אייא בצדקה שנא׳ ציון במשפט תפרה ושביה בצדק׳‬
‫וגו׳ וזה וצדקתי להגלות היינן אותו צדיק להיגלות‬
‫שמרמז על משיח זה צדק צדק תרדוף ואז למען‬
‫תחיה וירשת ‪ .‬למען גימ׳ קין זה כונת הפ׳ יצאת‬
‫לישע עמך לישע את משיחך היינו יצאת לישע עמך‬
‫בצדקה וגמ׳׳ח יזה אתה מקרב קן המשיח זהו‬
‫לישע את משיחך זה בוונת לי לשמי שכשתזכה‬
‫להגאולה אז יהיה שמי שלם והכסא שלס ; ויקחו‬
‫לי תרומה פירש״י לי לשמי כי ישראל אותי׳ לי ראש‬
‫ישר אל כשישראל עושים רצוש״מ אומר ישראל אשר בך‬
‫" א ת פ אר וכשאינם עושי׳ רש'מ נאמר השליך‬
‫משמים ארן תפארת ישראל ‪ .‬אותיו׳ אשר לי זה ויקמו‬
‫לי שתרום הלי לאותיות הנשארים שיהי׳ ישראל‬
‫אשר בך מתפאר וז״ש ה׳ מי אשר חטא לי אמחנו‬
‫מספרי‪ .‬לקוטים ‪ .‬לחזות בנופס ה׳ ולבקר בהיכלו ס״ח‬
‫תרומה כי בתרומה זוכה לחזות בנועם ה׳ ‪ .‬לי מרומם‬
‫אם תקח אות י׳ מאות לי אל תיבת מרומה ימי׳‬
‫אומי׳ הרימות ‪ .‬תרומתי אותי׳ מרי מות ע״ד שדרשו‬
‫וצדקה תציל ממות רית ג״כ מות רמז שהנותן‬
‫והמקבל נצולים ממיתה ‪ .‬רמזים כיי ‪ .‬ועורות‬
‫תחשים ‪ .‬תחשים צוט׳ ח׳ משיח היינו משיח יהי‬
‫מלך על ארן ישראל שהיא ת׳ פרסה ‪ .‬שמן למאור ‪.‬‬
‫למאו״ר צוט׳ ואל רם מאיר לישראל לכך גם הם‬
‫מאירין לכבודו שמן• ושכנתי אותיות ושניי ת׳ך ושכין‬
‫ת״י היינו מקרש ראשון עמד כמנין תיי ומקדש שני‬
‫שעמד כמנין ת״ך ‪ .‬מבית ומבמון תצפנו גימטריא‬
‫הלמויד מכים יהי״ה מוכ״ו כבר״ו ‪ .‬ויצקת לו ד׳‬
‫טבעות זהב כנגר ד׳ מדות ביושבים לפני חכמים ‪:‬‬
‫בטבעות הארון רמז במטבע של ארון‪.‬ארון היינו תורה‪.‬‬
‫יהיו הברים‪.‬הבדים אלו ת׳ח לא יסורו ממנו‬
‫וכתיב לא ימיש ספר התורה הזה מסיך ‪ .‬את העדה‬
‫וו‬
‫‪w‬־‬ ‫י ל מו ט‬
‫רואים א« מקולות ופירשיז״ל רואים אח הצשמע‬
‫מייצו רואים שיש עור לשמוע כי לא מספיק ששמי‬
‫התורה בפשסיות וצריכים לשמוע עור מפי סופרים‬
‫שיתרשו כפרדס לא תכשל ‪ 1‬רי כחלכ אמו הייייו‬
‫התיצוק לא תציח להציק יומר מן כ״ר מורש שהוא‬
‫מספר תש״ל ימים חון מיום שצילר כו ויום שצתארסה‬
‫הרי תכש׳ל ימים כי ילך מלאכי לפציך מלאכי אותיות‬
‫מיכאל שהוא שר של ישראל מלא״ך לפצ״ך לשמרך‬
‫כרר״ךעם התיכות גי׳כמסערו״ן המלא״ך ש״ר הפצי׳ם‬
‫למת מאבן למת כא״ת כ״ש כס״א כי מתחת הכסא‬
‫צלקח • והמתי את כל העם אשר תבוא בהם ‪ .‬תכוא‬
‫אותיות אבות הייצו בזכות אבות וצגש משה לברו‬
‫צג״ש גימערי׳ מיכא״ל וגבריא״ל משוב כמותם שעלה‬
‫למעלה ‪ :‬ויבן מזבח תחת ס״ת צמת עשו צ״ר להקב״ה‬
‫לקבל תורשו ‪ .‬ויזבחו זבחים שלמים‪ ,‬שלמים אותיות‬
‫לשמים שצאמר שלמים לה׳ ‪ :‬כל אשר רבר ה׳ צעשה‬
‫וצשמע ‪ .‬צעשה וצשמע גימי מאה ועשרים רבוא כי‬
‫כצגר זה רריבור יררו קיך רבוא מלאכי השרת‬
‫וקשרו להם ק׳׳ך כתרים כנגד צעשה וצשמע• ויהי‬
‫משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה עולה ששים‬
‫רבוא רגעים צגר ששים רבוא ישראל ונגר ששים‬
‫רבוא אותיות לתורה ‪ .‬ועור להתיך מומר הארם‬
‫הצוצר לארבעים יום מאשה ויהי׳ כמלאך שיוכל‬
‫לקבל התורה כמו המלאכים ולא יוכלו לומר מה‬
‫אצוש ‪ .‬ש״ך ‪:‬‬
‫ת רו מ ה‬
‫וי מ ח ״ן ליי תרומ״ה לי פירש״י לשמי הייצו שלא ירע‬
‫בהצתיצה אלא אצי ובזה ימיה שמי‬ ‫י‬
‫כסררן ולא למפרע כראיתא במררש כשיצאו ישראל‬
‫ממצרים כרתו ברית לעשות חסר זה עם זה הייצו‬
‫העצי עם העצי ע״ר שררשו וצתצו בהיפך אתוון‬
‫ג'כ ונתנו הייצו מי שהוא מקבל נ״ב חייב ליתן‬
‫צדקה וזה כוונת המדרש כרתו ברית לעשות מסד‬
‫זעיז‪ ,‬זע׳ז רוקא כמו שצתב׳ שלא ידע בהנתיצה אלא‬
‫העני ואצי כמש״צ אשרי משכיל אל דל לרמז שיתן‬
‫לו בצינעה ובזה יזכה שיהי׳ לי לשמי כסדרן ולא‬
‫למפרע כידוע שהפרוטה היא יוד והאצבעות של‬
‫הצומן הוא ה׳ ראשונה וה^וע של העני הוא ו׳‬
‫והאצבפוה של העני הוא ה*׳ אחרונה הרי השם‬
‫כסדרן אבל אם ימתין עד שהעני יאשוס ידו תחילה א*כ‬
‫יהיה בפרהסיא ולא בצינעה ויהיה סשם שלא כסדרן‬
‫כי יעמיל ה׳ ו׳ וכו׳ וזה לי לשעו שיהי' כסדרן‬
 ‫‪W‬‬ ‫‪tt‬‬ ‫ד׳ תי ר ה‬
‫ודמו מרתח כקרכו אם לגלות לאניו או לא ‪ .‬ישסה‬
‫אותיות יש פה שהי׳ לו לרכר לאכיו ושתק ולא גלה‬
‫סוד ‪ .‬כחיי ‪ .‬חושן ואפוד ומעיל ‪ .‬אפוד גי׳ מלאך‬
‫נשעה שאהרן מגור נאפוד דומה למלאך; ששה‬
‫משמותם על ר״ת שמע שאמרו השכטים כשעה שנא׳‬
‫ויקרא יעקכ אל כניו אמרו שמע ישראל ה׳ אלהינו‬
‫ה׳ אמד שהם׳ הזה כן ששה תיכות ויעקכ אע״ה‬
‫השיכ כשכמל״ו שהוא ג״כ ששה תיכות וזה ואת‬
‫שמות הששה הנותרים ; ועשית משן משפט ‪ .‬משן גי׳‬
‫משיח שיהא שופט את ישראל עפ״י החושן וכתיכ‬
‫כי׳ לא לא למראה עיניו ישפוט ‪ .‬משין נוט׳ נון‬
‫שערי חכמה ‪ :‬הח׳ כגדים מכפרים על מ׳ ראשי‬
‫עכירות ע״ז ג״ע ש״ר לשה״ר גסות הרוח דינין‬
‫הרהור הלכ עזות מצח לכן אמר הגר להילל גיירנו‬
‫ע״מ שתעשה אותי כ״ג שמכפר על ס׳ עכירות ‪ .‬כחיי ‪.‬‬
‫נפ״ך ספי״ר ויהל״ם גימ׳ ירושלים כדכתיכ הנה‬
‫אנכי מרכין כפיך אכניך ויסדתיך ככשירים ישעיה‬
‫נ״כ ‪ .‬יש״פה גימ׳ כנימין כן יעקכ כנימין אותיות‬
‫כן ימין ‪ .‬ימין גי' מאה שנולר לאכיו כשהי׳ אז כן‬
‫מאה שנה ‪ .‬שמי אכני שהם לכפר על שכירת שתי‬
‫הלוחות שהי׳ פירור כין ישראל לאביהם שכשמים‬
‫ומשה ועתה ע״י שתי אכני שהם שהם אותי׳ השם‬
‫ואותי׳ משה נתקרכו יחד הקכ״ה ומשה וישראל •‬
‫כחיי ‪ .‬את האורים ואת התמים גימטר׳ ש״ם כין‬
‫שכעי״ם ושתי״ם מכנס״י כ״ד לכסו״ת כש״ר ערו״ה‬
‫גימ׳ שמכפ״ר ע״ל גלו״י עריו״ת ‪ :‬וצפית אתו זהר‬
‫טהור את גגו ס״ת כתורת״ו לומר כל העוסק כשורה‬
‫כאילו הקטיר קטורת כמזכח הפנימי תכלית גי׳ שנאת‬
‫מנם כי הוא מכפר ע״ז ‪ .‬וכהסצות אהרן את הנרות‬
‫וכו׳ למה מצות נרות דוקא ע״י אהרן לפי ששכעת‬
‫הנרות הם נגד ז׳ ענני ככור שהיו מקיפים וזה‬
‫היה כזכות אהרן ‪ .‬זרע ברך ‪ .‬שכעת ימים‬
‫תכפר על המזכח ‪ .‬כ׳ כמסורה כאן ואירך תכפר‬
‫על עונם שכעת ימים רמז לשבת שהיא שביעי‬
‫לימים שמכפר על ישראל ע״ד א״ת מחללו אלא‬
‫ממל לו ‪ .‬תכפר עם האותיות גי׳ כשבת * שבת נוס׳‬
‫שכת כו תכפר וזה תכפר על עונם עון הוא ממור‬
‫היינו אפי׳ עון ע״ז עד שאז״ל השומר שכת בהלכתו‬
‫אפילו עוכד ע״ז כאנוש מומלין לו ‪ .‬רמזי׳ כיי ‪ .‬ונסר‬
‫אהרן על קרנותיו א׳ בשנה רמז לקרני האיל שהקריב‬
‫א״א תמת יצחק כנו והוא יסוד של מזבח ‪ .‬פר״א•‬
‫צין גי׳ קן כי הצין מכפר על קשיות ערפם של‬
‫ישראל וחוזק מצחם וככלות גסי הרות מישראל אז‬
‫תיומפנס‬
‫ת ח מ ה‬ ‫מער‬ ‫י ל קן ט‬
‫וו תויס ‪ .‬פדת רמז ד״ת ט׳ היי>ו דת שנתגה‬
‫נשנמים לשון • ופשית כפרת והכ וגו׳ כפרת מסר‬
‫ו׳ פתינ סייגו כפרה לישראל‪.‬שגים כרוכים מגר‬
‫מיכאל וגנריאל ‪' .‬כחכ •אמד •מרן‪5‬ה ״מזה וכרוכ אחד‬
‫מקצה מזה ‪ .‬הר׳׳ת גימ׳ מיכאל רמז מיכאל מימין‬
‫מהלל וגנריאל משמאל ממלל ‪ .‬מקצה מזה ומקצה‬
‫מוה ‪.‬מזה ומזה נ״ס כגגד וקרא זה אל זה • השולחן‬
‫לתם פנים לפגי תמיד ר׳׳ת תפלה וס״ת הדמים‬
‫ידינו לא שפכו הדם הזה לא פטרנוהו כלא אכילה‬
‫ושתיי׳ לויה והוא תפלה להרחיק הצפוני זה סמאל‬
‫ונמש כי שלמן אותי׳ לנחש וגי׳ למשיח ועכשו ששלחנו‬
‫מכפר ומהפך מנחש למשיח וזה השלמן אשר לפני‬
‫ס׳ פנים כפנים היינו נ ד ת וכצרקה מהפך להיות‬
‫לפני תמיד ודמים תרתי משמע כי ימים נדמים‬
‫נגפו ‪ .‬רמזיפז כ׳׳י ‪ .‬מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה‬
‫גניפיס כפתוריה ופרמיה ממנה ס' ההי״ן זו‬
‫אמר זו נסו״ת גימ׳ מ׳׳ה כנגד מ״ה צדיקים שנכל‬
‫דור ודור שהם כנרות כעולם ורמוזים כסו״ת ולא‬
‫כראשן שאין מתן שכר לצדיקים נזה אלא כסו^ ‪.‬‬
‫למה היה המשכן ארכו מאה אמה לסי שאדה״ר‬
‫ננרא ממקום המקדש ומסא ונתקללה גם האדמה‬
‫כפנורו וארכו היה מאס אמה ע'כ ינא המשכן‬
‫ומזכת ארמה ויכפר עליו לכן גם יעקכ קנה השדה‬
‫כמאה קשיטה מטעם הלז לתקן חטא אדה״ר שהיה‬
‫מתמעט סד ק׳ אמה שנא׳ ותשת עלי כפכה כף‬
‫כגימטי ‪9‬נאה ‪ .‬כלי יקר ‪ .‬שלחן כצפון אם נתן‬
‫מלתנו לעני אז זוכה למס רכ טוכך אשר צפנת‬
‫ליראיך ואם לאו מצפון תפתח הרע ח״ו וכן מהפך‬
‫סשלמן לנחש שהוא סמא*ל ‪ .‬עוד כדי להרחיק הצפוני‬
‫זה יצה׳ר וזה שנא׳ לחם פנים לפני תמיר ‪.‬‬
‫תצוה‬
‫ל א ת ה תצוה וכו׳ ויקמו אליך שמן זית זך כתית‬
‫למאור להפלות נר תמיד מכאן להדלקת‬
‫נר שנתמן התורה שנא׳ ואתה תצוה ‪ .‬תצו״ה נגי׳ נשי״ם‬
‫צו״ה ‪ .‬נר תמיד• נ״ר תמי״ד כגי׳ כשכ׳׳ת ‪ .‬שמן כתית ‪.‬‬
‫כתית כמגין כתי״ת ת״י ת” ך ת ’י שעמד מקרש א׳ ת׳׳ך‬
‫עמד מקדש כ׳ ‪ .‬ויקחו אליך שמן ‪ .‬שמן ״נו׳ שם ״משה‬
‫״נעדר ״נענש ׳שאמר 'מחני ״נא ׳׳מספרך ״שכתכת‬
‫׳שרושם 'נעשה •מדכורו ע״ד המדר׳ שככל פ' תצום‬
‫לא נזכר שם משה ‪ .‬ישפה הי׳ מרות סל אכן כנימין האכן‬
‫סוא כן כמה גוונים אדום ירוק לבן וסגולתו לעצור‬
‫הדם פ״כ ניתן לכנימין כי נשתנה פניו לכמה גוונים‬
‫כ ב‬ ‫מ ז ו ז יו‬ ‫התורה‬ ‫תצוה‬ ‫ייר‬ ‫ילר^ט‬
‫מרוממצה קרנורו צדי׳ר! הייצו אומיוה ‪ . jp‬מדם מרומם קרן ישראל היינו הצד' נכי משא היינו שמרו•‬
‫חנואה הכסורים ר״ח מחה רמו למה שאנו אומרים הקרנוה מהם אז מרוממנה קרנוה צדיק ווה שירו‬
‫כיום הכסורים מחה ו ה מר סשפינו מנגד מיניך ‪ .‬ימרוק ונמם ‪ .‬שיני לשטים שנרח א״ח שנרם אלא‬
‫שרככס היינו שמוציא השין ‪ .‬מרוממנה קרנום צדיק‬
‫היינו שהקרנוה של צדיק הם קן ושאר ד״י ומוציא‬
‫כ י משא אח ראש כני ישראל סמך וה אצל אחח השק מן רשם וחום^ טל ד י הרי שדי ‪ :‬ו® ימנו‬
‫כשנה רמז זה יום הכסורים כי מנין כל ז״ה שכפיה ימנו מרומה ה׳ וםמיך ליה הפשיר‬
‫שלו ‪ .‬נגשמס אל‬ ‫הגרואים וכל הנשמות נכנםים למניו וזהו כי חשא כלומר ה' פשיר וסכל‬
‫אח ראש כני ישראל ולכך נודרים כמכור הנשמות המזכח ס״ח מלח‪ .‬מר דרור מי שהקכ״ה מדכאו‬
‫כיסוריס ומר לו נפוס״ז דרור הוא למוה׳כ ‪ .‬וקנמן‬ ‫כאותו יום ‪ .‬ראש כני ד ת ר"כ הרכ הוא ראש ‪ .‬תשא‬
‫אח ראש כני ישראל ה׳ חיכות רמז לחמשה קניניס כשם ‪ .‬וקצמן גימס׳ גכריאל ‪ .‬ממשים ומאחים מיכאל‬
‫נקיה הר‪,‬כ“ה כטולמו ואלו הן חש״א חורה שמים כאחת גכריאל כשמיה אליהו כד׳ מלה*מ כשמונה‬
‫ארן ‪ .‬א״ח זה אכרהס שנא' כי זכר א״ח דכר קדשו ‪ .‬זהו כנגד חצי הפולס שמהלכה ח״ק שלם נמצא‬
‫ראש זה כ־המק״ד שנאמר מרום מראשון מקום כפסיסה אמח פס גכריאל ממשים ומאחים שנה‪.‬‬
‫מקדשינו ונאמר גלטד אחה לי ראש הלכנון ‪ .‬כני וקנה זה כהמק״ד שנאמר הר זה קנחה ימינו ‪.‬‬
‫ישראל• כמשמטו ‪ .‬ונחנו איש כפר נפשו סמך זה כושס אוחי׳ נו שס ‪ .‬וקדה זה ירושליס שנשרסמ‬
‫ניקוד אש ר״ח של קנמן נשס הוא קול כרמה‬ ‫אצל כיפורים זה שנוחניס כמכור הנשמות ונחנו‬
‫כהיפוך אחוון ג׳־כ ונחנו וכטטס טל החיכה אזיל כי מיכאל מקריכ לשמוח של ישראל וגכריאל מקפיר‬
‫ואחי לומר לך מה דאדל מינך אמי לומר לך כל קפורח ממפשיהם של צדיקים קולם נשמפ נרמס‬
‫מה שאדם נותן לצדקה אפילו מטמ הקכ״ה נותן להחיש הגאולה נשם ‪ .‬נוטר׳ כרוך שם מלנומו ‪.‬‬
‫זיח הין זה משיח שנמשח כשמן נקרן‬ ‫לו טאכו״כ ‪.‬‬
‫י כדחז״ל דוד ושלמה שנמשחו נקדן נמשכה‬ ‫כ י חשא אח ראש כני ישראל גי׳ לכן נודרים‬
‫צוקה כטכור לשמוח ישראל וכן מנין המיכו׳ מלכוחם שאול ויהוא שנמשחו כסך לא נמשכה‬
‫ו׳ כמנין חיכוח שמט ישראל וכשכמל״ו שצוטקי׳ מלכוחס ‪ .‬הכינה כי ס׳׳ך גי׳ ימלוך‪ .‬קרן גי' ימלוך‬
‫מרקמה אומיוח מר‬ ‫כקול רם כחיים והמחיס והמלאניס לקכל תסילחיהס לפולס ופד ‪ .‬רקח מרקחת‬
‫כרצון לכפר חכא פרש״י לשון קכלה ‪ .‬משא אח קחה היינו שהצדיקים מקכליס המר למחוק היינו‬
‫ראש כני ישראל ר׳׳ח טולה מרייג ‪ .‬לפקודיהס ונחנו שמקכליס היסוריס כאהכה כמ׳׳ד כואו אחי ורפי ‪.‬‬
‫פקודיהם צ׳ חסרון סקידין דאורייתא וטשהו מגל והיה זה לי לדורותיכם רמז כשם שהשמן לא הים‬
‫לכך ולחנו‪ ,‬ונחנו כהיסך אחוון ג״כ ונחלו רמז חםר מי״כ לוגין כך כסך שנמשח ממנו המשכן‬
‫טור ונחנו איש כסר נפשו לה׳ שפגמו כה׳ ואמרו וכליו והמלכים ונהנים לא נמסרו וכך השכפים לא‬
‫אלה אלהיך ישראל וכצדקה מיחדיס השם שהוא לחסרו שנא׳ ולאשר כחושך היגלי ‪ .‬קדש יהי׳ לכםי‪.‬‬
‫רחמים כצדקה יכופר טון והוא כפר נפש והנתינה לכס אוחיוח מלך למשוח כו המלכים ‪ .‬קח לו סמים‬
‫היא מחצית השקל והם לא חנואו אלא כנפש כי ם״ח חכם כמאמרם ממרי וריחני סקחין ‪ .‬והקפרס‬
‫המגל טשו יינוס וימנרוס ולא ישראל כדאי׳ כמדר׳ אשר מטשה יש כזה כפסוק י׳א חיכוח וראשו ויו‬
‫ולא נהנו אלא מחציה השקל טל חצי הגו^*‪ .‬כמדרש וסוסו הא כנגד י׳א סמלם שכאיס לקפורח ‪ .‬ראה‬
‫כמה הרומס קרן ישראל ככי חשא היינו ט״ד הפסוק קראתי כשס כצלאל אוחיוח כצל אל כאלו הי׳ כצלו‪.‬‬
‫וכל קרני רשעיס אגדט תרוממנה קרנות צדיק‪ .‬אהליאנ פה״כ גי׳ חמשים שיודפ נין שפרי חכמה‪.‬‬
‫היינו כמו שכחנו חכמי הקנלה כי חינח רשט הס הכסרת אשר סליו ואח ס׳ח מורח שהיחס התורם‬
‫ג׳ אומיוח וכולה טומדים טל אוח שין שהוא ג׳ קוין כארון פטם למחצית השקל כי איש כלא אשה הוא‬
‫נגד ג׳ אנוח ואם תוציא השין נשאר רט וזה כונה פלג גופא והנשים לא חפאו נפגל טיכ לא נחנו‬
‫הכ׳ לא יגורך רט וזה וכל קרני רשפים אגדפ רק ממציח השקל ‪ .‬אלשיך ‪ .‬ושמרחס אח השכח ‪.‬‬
‫היינו אס חיקה הקרנות של רשם לא נשאר רק ושמרמס אחיות ושמר חס שיהי׳ שמירה ממה ‪.‬‬
‫ש׳ אז מרוממנה קרנות צדיק זה נונח המדר' נמה מקרכ פמה ששת ימים ר״ח ממשי שסכ״ד‬
‫»»שס‬
 ‫פעה‬ ‫התורה‬
‫הוציאם במול מאדים שהוא רע וה שאמר פרמה‬
‫ראו כי רעה נגד פניכם ‪ .‬רע נגד פרכס ס״ת הדם‬
‫והיא מזלו של פשו שנאמר מדוע אדום ללבושיך‬
‫אכל ישראל מולם צדק שנאי אני מדבר בצדקה רב‬
‫להושיע ‪ .‬ולפיכך תיקנו שיהי׳ דנין בב׳ והי שתמלת‬
‫ליל ב׳ ותמלת יום ה׳ שולס מול צדק וכתיב בצדק‬
‫חשפוס עמיתך ובן הקב׳ה דן את בריותיו בצדק‬
‫שנא׳ והוא ישפוס תבל בצדק ;‬
‫ל ע ת ה אם תשא חסאחם ‪ .‬תשא אותיות אשת‬
‫וגי׳ סמאל רשע ‪ .‬ועתה גי׳ תפ״א כמנין‬
‫מילות של לילית אשת ונונים לכן כתוב וימירו את‬
‫כבודו בתבנית שור אוכל עשב ‪ .‬בתבנית גימס׳ אשת‬
‫ונונים ולכן הוצרכו לימן שקלים לתקן וה ‪ .‬שקלים‬
‫גי׳ לילית לכן מתחיל פ׳ שקליס כי תשא לתקן סמאל‬
‫ולילית וממנוסי׳ ‪ .‬ילקוס ראובני בשנוי קצת ‪ .‬ואם אין‬
‫ממני נא מספרך אשר כתבת ס׳ת כר״ת ‪ .‬סמאל‬
‫ונמש ושסן עולה כרת ד ל אם הס מבובים בעיניך‬
‫יותר מישראל שקבלו מרי״ג מצות וו׳ דרבנן ממני‬
‫נא ואם לאו הפוך כרת לכתר‪ :‬סרו מהר מן הדרך‬
‫אשר צויתם כאן נתן פ׳ס למשה לסעון לי צוית‬
‫כדאיתא נמדרש ‪ .‬כי וה משה האיש אשר העלנו‬
‫ממצרים כו׳ רו״ל דרשו סל מלח וה מיותר שהראו‬
‫סליו באצבפם גם מלית משה מיותר משה נוס׳ שהשסן‬
‫הראה מסתו שאמר מת הוא ואמ״ב נגשו אליו‬
‫כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר ה׳‪ .‬א״חוביסר‬
‫הר״ת הם א׳ב היינו אלפא ביתא והאוחי׳ הנשארי'‬
‫הסתורה;‬
‫ו י ע מ ע יהושע את קול מעם ברמה ‪ .‬ברעה‬
‫אותיות מברה ואותיות הרעב שבסון‬
‫פ״א כקב׳ה מתמלא עברה ומביא רעב בעולם שנא׳‬
‫השמרו לבם ונוי ופצר אח השמים ולא יהיה מסר ;‬
‫וישלך את הלוחות מסר י׳ כתיב היינו שפרחו י׳‬
‫הדברות סיב בחוב וישבר אותם תמת ההר ני כיון‬
‫שפרח הכתב כבדו הלומות דוגמת המי נושא את‬
‫עצמו וכמת כבד והאותיות היו נשמה וכשפרמו‬
‫כבדו כמת לבן שברם ‪ .‬שימו איש תרבו‬
‫ג׳ במסירה ‪ .‬א׳ כאן‪ .‬ב׳ ויתאפק ויאמר שימו למס‪.‬ג׳‬
‫שימו לבננם לכל הדנרים אין דברים אלא חורה‬
‫שנא׳ את הדברים ראלה דבר ה׳ אל כל קהלכם‬
‫זה פדר׳ מ‪'1‬ל ככר ומרב וחורה יחדיו ברוכין אם‬
‫אתם שומרים חורה אמם אוכלים למה ואם לאו‬
‫שימו איש מרבו כמש׳׳נ בישעיה אס תאבו ושמעתם‬
‫סוב כארן תאכלו ואס תמאנו ומריחס מרב מאכלו‬
‫ועתה‬
‫ילפוט‬
‫ממ‪ 08‬לשומרו מכאן לומה קתן סממלל שבת‬
‫ב״ד מ‪5‬וון להפרישו‪ .‬את בשבת לעשות אס‬
‫השנת ס׳ מוי״ן בם״ת נימעריא שני אלפים היעו‬
‫אצסיס אמה שהוא חמום שבת שלא יצא מון לחמוס ‪.‬‬
‫ביני ובין בני ישראל אות הוא לעולם ‪ .‬ג׳ מצות‬
‫נאמר בהם אות וסימל ורחצת וסכת ושמת שמלחין‬
‫י לין ‪ .‬ושמח נוס׳ והם שבת מילה תפילין ‪ .‬ביני נוס׳‬
‫בשבת יש נשמ׳ ימיר׳ ‪ .‬ביני ובין בני ישראל‬
‫וביום השביעי שבת ו' ב׳ בוה הפסוק לרמז ששה‬
‫דברים שהם כפול לשבח ‪ .‬שני תמידין שני כבשים‬
‫שני סמילות לנר שני ככרות לשעורה שני נפשות‬
‫שני מלבושים ‪ .‬ביני אותיות ביק שחייב לקדש על‬
‫היין ‪ .‬טני גי׳ פ״ב כי«כור ר׳ת רש באית ב״ש ע״ב‬
‫והו זכרהו על היין‪ .‬וביום השביעי שבתוינסש ס״ת‬
‫וינפש‬ ‫בשבת‬ ‫שתים ששתי נשמות לאדם‬
‫עימ׳אלו שבגהינם רמו שהגסינם גיב שובת בשבת ‪.‬‬
‫וביום השביעי שבת וינפש גי׳ נשית אלפי שני הוי‬
‫פלמאובמד יהא מרובמ׳ב כוללים‪ 4‬ויקהל העם על‬
‫אהרן ‪ .‬וי קהל הכתוב צווח על מעשה העגל ‪ .‬ויעשהו‬
‫סגל מסכה ‪ .‬עגל נוסריקון עוון גדול לדורות ‪ .‬מסכה‬
‫כמנין מסכה כן משקלו‪.‬ויאמרו אלה אלהיך ישראל‬
‫אלה נו סי' אוו לאלהוח הרבה ומכאן מוכח שהערב‬
‫רב פשה העגל ולא ישראל שאמרו לישראל אלה‬
‫אלהיך‪ .‬וירא אהרן ויקמובח א״חוירא אהרן אלא‬
‫ויירא ‪ .‬ויבן מובס לפניו ויבן מהונויו היינו מור ‪.‬‬
‫ויעשהו עגל משפה• ויעשהו נוס׳ יונס וימברוס‬
‫היו שם והם משהו עוד נוס׳ ואהרן הכהן שב‬
‫עמה• ושחק ‪ .‬לנן נענש במימת שני בניו ונתכפר‬
‫לו במה ששתק ולא בפה סליהם כיש וידום אהרן‬
‫כיס המדרש אלה אלכיך ישראל גימ׳ לחרייג כי‬
‫ס׳ אלהי ישראל גימ׳ הרי׳ג שמעו שיש חרי״ג מצות‬
‫עיכ אמרו ; לה׳ ממר וישכימו מממרח ס ’ת תורה‪ .‬לו‬
‫רד ‪ .‬כשייסאו בסגל החליפו אותיות ר ’ד היינו ד׳‬
‫של ה' אחיד עשו ר׳ ור׳ של לא תפחמוה לאל אמיר‬
‫עשו ד׳ ווה לך ר״ד כי שמת שסברו על התורה ואלה'‬
‫מסכה לא מעשה לך לו רד‪ .‬רד מגדולמך רד גימט׳‬
‫צדיק היינו רד מקדופמו‪ .‬וסתה הנימה לי כיינו תניח‬
‫הססם של לי צויח ואכלם זה כונח מזיל במה תרומם‬
‫קרן יכראל בבי תשא את ראש בני ישראל היינו‬
‫מסלק אותיות ראש מישראל נשאר לי גוה מרומם‬
‫קרן ישראל היינו שאמר משה להקב״ה לי צויח ולא‬
‫לכס ואכלם אכלם אוסיוח מלאך ע״י מלאך אכלם‪,‬‬
‫ואכלם כיינו שאגמור הדין ואאמיר מילת כלם ‪ .‬ברעה‬
‫כג‬ ‫מ ^ז‬ ‫החיייי‬
‫את אטורי וסר לא יראו ‪ .‬לא יראו אומיו׳ אוריאל ‪.‬‬
‫סני לא אותיות סניאל לא יראו לסי שהוא אש‬
‫אכלה ; ססל לך ססל נוט׳ ססולת סוסו לך ‪ .‬וישנם‬
‫משה בבקר ס״ח מהיר ‪ ,‬משה בבוקר ויעל אל ר״ת‬
‫מבוא שנפשה לו מבוא ודרך בחוך העננים ‪ .‬ויעבור‬
‫ה׳ גימ' שדי ‪ .‬ויעבר אומיו׳ טיב רי״ו זהו שם ויסע‬
‫ויבא ויט בכל ססוק ע״ב שיבוח גיס ע״ב גי מ טד׳‬
‫רי״ו ‪ .‬נוצר חסד לאלפים נוצר גדולה שנולד משיח‬
‫שנא׳ ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יסרה נוצר‬
‫אומיוח ונצר ‪ .‬א״י נוצר מסד לאלסיס נ׳ של נוצר‬
‫גדולה כי כשיצאו ישראל ממצרים היו בג׳ שטרי‬
‫בינה שנאמר וממשים סלו בני ישראל ממצרים‬
‫ובמקום אחר כ׳ כימי צאתך מארן מצרים אראנו‬
‫נפלאות בזוהר הק׳ נ׳ סלאות ובשביל זה נזכר צ׳‬
‫ססמים יציאת מצרים וכשסרקו נזמי הזהב והיטל‬
‫אותם בכור אשר משם יצא המגל בא הג׳ של גזם‬
‫וקלקל הג׳ שפרי קדוש׳ וסור קלקלו הנ׳ של נעשה‬
‫ונשמע ונכנסו בג׳ שפרי טומאה היינו שהמשיכו‬
‫ט״ס נ׳ של נמש הקדמוני שחזרו לזהוממם כי מקודם‬
‫נאמר אשר גאלם מיד צר גימ׳ שמיד ונכנסו גג׳‬
‫קדושה אמ״כ כשקלקלו הנון נשאר מן נצר צר סיכ‬
‫נ׳ של נוצר גדולה על שהתפלל מרע׳ס לממול להם‬
‫עון העגל על נ׳ שעברו עליה ישראל לכן החסלל‬
‫לגאלם מיד צר ונעשה נצר גס דוד הסה״ש ביקש‬
‫לתקן הג׳ ע״כ עשה מן בור וג׳ של נזמי כנור וכיון‬
‫שהגיע מצות לילה היה רוח צסוניח מנשבח בו והי׳‬
‫מנגן מאליו והיה לוד טומל ופוסק במורה סד‬
‫טמוד השמר פ“כ פשה כינור שגו היה מפפורר‬
‫לחורה וחיבר כג׳ לואו במלת כינור כדי להמזיר‬
‫עטרה של נטשה ונשמע ליושנה וביקש מה׳ גל פיני‬
‫ואגיטה נפלאות ל׳ סלאות ומש״א כינור ר\ה תלוי‬
‫למפלה ממטמו היא תיקון נגד מ׳ש במגל שבא שפן‬
‫והראה להם בדמות מיטת משה סורחת באויר‬
‫כדאימא בשבח ‪0‬׳ ר״ע ומ״ש כיון שכניע מצופ‬
‫לילה הוא תיקון למה שחטאו הם בחצות כמ־ש‬
‫וירט העם כי בשם ודר' בא שש ומ׳ש ורות צסונית‬
‫מנשבח בו חיקון לגוך העגל שהיה מזהב וכזהב בא‬
‫מצפון שנא׳ מצפון זהב יאתה זה םור סגלס בצסון‬
‫ועקרב בררום שאמר׳ רז׳ל במס׳ עירובין כי סגל•‬
‫מרומז על העגל ועקרב רמז על המורה ולומדס‬
‫נמ״ש ז״ל ועקיצתן פקיצת עקרב זה בדחס פ״ד‬
‫שאמרו רז״ל כרוצה להחכים יררים ואו לעתיד‬
‫כשיתתקן בל הנונין כנז׳ אז יהי׳ ונצר משרשיו יפרח‬
‫וינאלט‬
‫\ ‪m r‬‬ ‫‪•w‬‬ ‫ילסו»‬
‫ופגוס אס מ‪0‬א מסאמס ואס אי] ממגי )א לסי‬
‫מדרש ימ׳ל למ״ד ממגי הרמה שלא יראס כרפמס‬
‫ולמ״ד מסגי הרפה לנמר פל הרפה גמסס הצדק‬
‫פ״כ בין כך ובין כך אמר משה ממגי נא כי ‪5‬ין‬
‫לכמר אני נמסס ובין שלא לראות ברט® אנינממס‪.‬‬
‫מסרשים ‪ .‬והמכתב מכתב אלהים א^ זה כתבנית‬
‫מטשי בראשית בין השמשות נברא ‪ .‬אלהיס הוא‬
‫חרות טל הלוחות גימ׳ מ״ם וסמ״ך שבלוחרת בנ״ם‬
‫סיו פומדין הלומדת אותיות ממלה כלומר תחלה‬
‫נבראו כששת ימי בראשית ט״ש ביה״ש ‪ .‬סנה מלאכי‬
‫ילך לסניך מלאכי אותיות מיכאל‪ .‬הנה מלאכי ‪ .‬הנ׳ה‬
‫סול' ס' כמנין הלכה ‪ .‬מלאכ׳י טולה ק״א היינו אינו‬
‫דומה מי ששונה סרקו מאה מטמים למי ששונה‬
‫סרקו מאה סטמיס ואמר וכן מורה צוה לנו משה ‪.‬‬
‫צויה גימ' ק״א ‪ .‬וכן ישקני מנשיקות סיהו ‪ .‬סיהו נימט'‬
‫קיא ‪ .‬וכן זאת המורה למולה למנמה ולחנואת ולאשם‬
‫ולמלואים ולזבמ השלמים ד ת של וה הססוק טולה‬
‫קיא ‪ .‬דט שהמלאך הממונה טל השכחה שמו ם״ם‬
‫טולה ק׳ ומלאך כממונה טל הוכרון מיכאל שמולה‬
‫ק״א וה אינו דומה מי ששונה סרקו מאה סטמים‬
‫למי ששונה מאה ססמיס ואחד סן אכלן־ בדרך ‪.‬‬
‫אכלן גימ׳ ט’א היינו ט״י ט״א םנה‪7‬׳ שלי‪ .‬הורד טליך‬
‫מפליו אלו טדי טדים ומטרות שנמנה להם במ״ת‬
‫מעליך אותיות מעילך היינו המפיל שנימנה להם‬
‫מהר מורב ‪ .‬ומשרמו יהושט בן נון לא ימיש ממוך‬
‫האוהל יהושע בן נון ס״ת סנ״ן וכתיב לא ימוש‬
‫ממוך האהל והפנן היה טל האוהל ונאמר לא ימיש‬
‫ססר הטורה הוה מסיך הרי מדבר בד״ת הודיעני‬
‫נא אח דרכיך ‪ .‬דרכך מסר י׳ כודיטני נא גי׳ קצ״ו‬
‫הודטני מלס מורכבות הד עני ה׳ד בא״ת נ״ש קן‬
‫היינו הודיעני קן של עם טני ‪ .‬כלוא בלכמך טמנו‬
‫הלוא גימ׳ מיב כמנין ארי״ה אשר אהי״ה היינו‬
‫כל המ״ב מסעות ימ״ב דניות שנא' מ׳ב ס׳ בפרשה‬
‫והוא השם המנהיג לר‪ .‬רסזלוה ז׳ ימי השבוע והן‬
‫כ*מ ממנות כלננה ן׳ כונני לכת נו׳ ימי כשבוע ‪.‬‬
‫הראני נא אח ננודך כה דך יי כי אין רשאי לבקש‬
‫להודים את כל כבודו ‪ j‬ן ר־נ מ״י ‪ .‬אני אטניר‬
‫כל טובי טל פניך ‪ .‬סוב״י נאמנ״ש נפשס היינו נסשס‬
‫של צדיקים כמ״ש מז״ל במנחות‪ .‬ד״א וה המורה שניחנה‬
‫נכ״ו אותיות כמנין סוני לא יראני ר‪,‬אדס ומי ריח‬
‫אליהו אפילו אליהו ונצנת טל כצור נקוד טל ר׳‪ .‬רמז‬
‫מסמך על זכות אברהם שנא׳ בו הביטו אל צור‬
‫מצנמם ונאמר הניסו אל אברכם אביכם ‪ :‬וראית‬
 ‫התורד•‬ ‫\‪M r‬‬
‫נכס אכרהם יצמק ויפקנ וככר ניצל אנרהם מפיו‬
‫פ״י שהפיל א״פ לכנשן האש ויצמק מסר א״פ לחנק‬
‫כפקידה א״פ אכרהס הי׳ ראוי להציל אס נניו‬
‫מפ״ו שהוא כשריפה יצחק הי' ראוי להציל דוד‬
‫מאשס איש שהוא נמנק ויפקכ שהוא אמס פסארפ‬
‫וכולל כולם כא׳ כדי להציל ישראל מהסגל‬
‫ולא היו ראוים לאופה מפשה כלל נזכופס‬
‫אלא ודאי פדי ליפן פפחון פה לנפ׳פ שאם נא‬
‫מפשה פ״ז ג״ס ש״ר לידם ולא ניצלו מהחטא אמר‬
‫שהי' כמ נידם להינצל נזכוס אכותם שלא יאמר‬
‫נואש מ״ו לכך נא ליפן סיס מה שספחו נמכר שפשו‬
‫פשוכה ונפקכל פשוכפס מהנה גס לפפיד וזה‬
‫כונס מי מרינה מטא משה ואהרן שנאמס לא‬
‫מטאו פלל אלא כדי שיפמדו כנסיון שלא הרהרו‬
‫אמר מדופיו וזה שאה״ כ אנמנך פ'כ מי מרינה‬
‫סלה זה כונס הכ' שוגה ישראל פד ה׳ אלהיך פי‬
‫היינו אפ״ס שכשלה נפוניך ופשיס כרצון אסי' למיד‬
‫כונש ופון סצמו אינו נממק זה דוקא לפי מדהיד‬
‫שאומר נסש מוטאס פמוח מפמלה כונש אגל אמיכ‬
‫נפשוגפ נושא פון וסשס הקל והחמור וה כונס הפ׳‬
‫יכנוש מונופינו ומשליך נמצולוס ים כל מטאפם זה‬
‫כונס הכפוג ונקה לא ינקהאופיופ ונקה אל ינקה כי‬
‫ר״פ וסוימ הויה שהיא מסד אל כל ״ היום היינו‬
‫שנפשונה מהסך סדה״ד למסד אל כל היום זהו‬
‫וסוקד פון אנופ טל כנים סוקד היינו מחסר כמו‬
‫ולא נסקד ממנו איש פל כנים היינו אפילו לא פשה‬
‫משונה אלא מיראה שהזדונוס נפשוס כשגגוס פל‬
‫נניס היינו מומך האגן הגזירה ומניס פל דורומ‬
‫הנאים פל כנים ופל כני כנים פל כל אמד פזיפ‬
‫כזיס פ״ד שדרשו כרוך גוזר ומקיים גוזר היינו‬
‫חופך מסט מפס כמשל מנן המלך שהיה למלך כן‬
‫שהלך שוכב ופשה מפשים רפים פיון שראה המלך‬
‫שאינו הולך נדרך הישר ואינו שומט לקול הורים‬
‫ומורים נשום אופן נפמכם ונשנט נסני הסנהדרין‬
‫שלו שאם יזיד פוד כהפוונופ אשר רגיל פהם‬
‫שהאגן של רחיים המונמ נשפר המלך יסקלהו נו‬
‫ולא פנרו ימיס מופטיס פד שפנר פל שלשה פשטי‬
‫וטל ארנפה והטדים כאו והפידו לפני המלך והשרי'‬
‫אמר המלך כנר נשכפפי ואין להשיג ונפמכם שר‬
‫הסנים אמד מכל שרי מלוכה ואמר אני אסקלהו‬
‫כידי הניאו פמו וסמך האק הנז׳ פל מפיכו׳ קפנו׳‬
‫דקוס וככל יום היה זורק לו מפיפה אמס פך‬
‫שנפייסר פשנופס המלך וכמשפטו וגס כל יום הי^‬
‫מזכירו‬
‫מער‬ ‫ילר\ ט‬
‫רגאלגו מידצרגלוולמ פולס ‪ .‬ס׳ פמק גרפה ‪ .‬מצר‬
‫מסד לאלפים ר״פ נמל ‪ .‬ונמל ר״פ נפשנו חנפה‬
‫לה׳ היינו מפופ נסשנו מכפה לה׳ נוצר מסד לאלפי׳‬
‫או ונמל טדניך פשקם ‪ .‬משה שיגר אס הלומופ‬
‫ומיגר א'פ ממהם ד ל אם לא פממול לאלו גם‬
‫לי פממל פי פל המשגר פלי גממפ פאלו פוגד‬
‫פ״א ‪ .‬נושא פון ופשפ למה מוכיר פון ואמ״כ פשפ‬
‫אלא לפי שנמוג מי אל פמוך נושה פון ופוגר וגו׳‬
‫ופפיג יפגוש פונופינו א״פ למ״ר כוג׳׳ש לא שייך‬
‫לומר נושא פון ומסאה ונקה דהיינו שמנקה מכל‬
‫ולא נוגש ואמרו גגמרא פגודה ורה א” ר יומנן‬
‫משום רשג״י לא סי׳ דוד ראוי לאופה מפשה שנא׳‬
‫ולגי מלל כקרני ולא היו ישראל ראוים לאופה‬
‫מפשה שנאמר מי יפן והיה לגגם זה ‪ .‬ולא משו‬
‫אפ הפגל אלא כדי ליפן פ״פ לגפלי פשוגה שאם‬
‫ימיד ימפא אומרים לו פלך אצל ימיד וגו׳ ואם‬
‫מטאו רנים אומרים להם לכו אצל צינור שפשו‬
‫פשונה סירש׳י שם גנורים ושליטים ניצרם היו‬
‫אלא גוירמ מלך היה לשלוט נהם היצר הרט כד‬
‫ליפן פ״ס לכפ״פ פ״כ ‪ .‬והקשה כפל הפקידה כיון‬
‫שהמסא היה כהכרח למטוא ניצון ה׳ אפילו פשונה‬
‫אינם צריכים ולא יכולים ללמוד מהם לא רכים‬
‫ולא ימיד המוטאים כרצון ולא כהכרח ואדרנס מצינו‬
‫נפסוק ואמשי׳ אופך ממסוא לי פ״ז נכאר גמרא‬
‫נרפופ איר אנין הלוי מ“ ד יסנך ה' כיום צרה ישגנך‬
‫פס אלהי יפקג מזכיר יסקנ ולא כל האנוס מכאן‬
‫לנפל הקורה שיכנס נסוניושל קורה פיפקנ ופירש״י‬
‫יפקנ שסנל צמר גידול ננים ינקש פליהם רחמים‬
‫ומסרשיא סי׳ מדפו של יפקנ ישגנך ניום צרה ‪.‬‬
‫והנה ידופ שמדמו של יפקנ הוא אמס שנא׳ פפן‬
‫אמס ליפקנ ואמס מופמו של הקלה אמס הוא‬
‫נא*נ ראש פוך סו^ היינו א' נראש הא״נמ׳ נאמצפ‬
‫פ׳ נסו‪ q‬זה «׳ סמקונלים אפה ספר לי מצר ריפ‬
‫סמאל ספ׳ר נוס׳ סון פוך ראש זהמדפושליפקכ‬
‫ונזכופו אפה ספר לי מצר היינו מסמאל ונזה יונן‬
‫ישגנך שם אלהי יסקנ היינו מדפו אמס שהוא ראש‬
‫פון סו^ וכל הצרוס של לפפיד פנרו גם אל יפקנ‬
‫וכנר הפסלל פליהם יפקנ ומהנה פסילס הפנר‬
‫גס פל הפפיד לנוא שהוא נפל הקורה שנכנס‬
‫נאמצס הקורה ראש פוך ‪ qw‬והוא מפווך ניניהם‬
‫פי מדפו הוא מפארס ממוצט וזה כונס הגמר' פ״ז‬
‫לא היו ראוים לאופה מפשה צא דוד נזנוס ולא‬
‫ישראל נסגל ניהי' מן הראוי שישגנך אלהי יפקנ‬
‫כד‬ ‫משה‬ ‫מתורה‬
‫האיר פליו ‪ .‬רתן פל פניו מסוה הי׳ פשוי מפנני‬
‫הככוד מסוס כאית כיש ימפן גימ׳ זהו פק ‪:‬‬
‫ויזר טל פני המים וישק גי׳ זה הוא שכדקן‬
‫כסוסית ‪ .‬מה משה לך רית מטל ‪ .‬מסאה גדולה דית‬
‫מג שאמרו מג לה׳ ממר ‪ .‬כיכרט הוא‪.‬כרט אותיו׳‬
‫פכר ואותי׳ פרנ שלא פכר ופשה אותו אלא פרכ רכ‬
‫פשו אותו ‪ .‬כי סרופ הוא פרופ אותיות פור^‬
‫שנהפכו פורן! ‪ .‬פרוס נ׳ כמסורה הכא ו אירן גני‬
‫»צורפ וראשו יהי׳ פרום שנפשו כמצורפ שנאמר‬
‫כו וטמא טמא יקרא ‪ .‬אנא מסא הפה הזה מסאה‬
‫גדולה מצינו מן ההורה ונכיאים וכתוכים לסרס‬
‫החטא הכא ואידך אמנם אנכי מסאתי וכזאת וכזאת‬
‫פשיתי ומן הכתוכים לך לכרך מסאתי והרם כפינין‬
‫פשיתי‪ .‬חטאתי והרם כפיניך ר״ת חוכ והרס אותי׳‬
‫פרוה היינו מונ הפרו׳ ‪ :‬כל זה הוצאת• מרכינו‬
‫יואל הלוי כת״י וססר התולדות וכני יששכר ושאר‬
‫כתכי יד והצגתי כל אמד פל מקומי כנוסך משלי ;‬
‫וי ק ה ל‬
‫ריל ננלה ונשתר זהו אמת דכר אלהים שתים זו‬
‫ו י ק ה ל משה את כל פרת כצי ישראל ויאמר אליהם‬
‫אלה הדכרים כמד׳ כאלה מטאתם וכאלה‬
‫תתכסרו הה׳׳ד אלה סדכרים אשר צוה ה׳ לפשות‬
‫אותם ‪ .‬ויאמר נוטריקון ראה את ישראל מתמרטים‬
‫ודואגים פל שאמרו אלה אלהיך קודם שפשו ישראל‬
‫את הפגל אמר לסם ויקחו לי תרומה אפי׳ מהפרכ‬
‫רכ ואחר הפגל כתיכ ויקהל כתי׳ קמו מאתכם פרט‬
‫לפיר • וסציהם איש אל אחיו ס״ת שלום שהכהן גדול‬
‫היה מכיר מן הכרוכים אם שלום כפולם‪ .‬ושמן‬
‫למאור סית נ״ר למטלה כס׳ תרומה כ׳ שמן למאור‬
‫וכאן כ׳ ושמן הוסין< ו׳ לרמז לששה קל מצורה ו׳‬
‫צרות למול וצר מפרכי כנגד השנת ‪ .‬למפלס נאמר‬
‫כשמים וכאן נאמר ונשמים הוסין< ו׳ ‪ .‬שמן למאור‬
‫הוסיף ל׳ היינו למאור כשמים לפיכן הוסיף גם ו׳‬
‫י " תאיר צר כדי שיאיר‬ ‫אצל למאור לומר לך‬
‫הקכ״ה נרו נשמתך גם כשעת ימי המול כשמים ‪.‬‬
‫ואנצי שהם ואכצי תלואים הוסיף כאן ו׳ אצלי “‬
‫ואנני שוהם רמז ו׳ משמוחס על אנן אחת וששה‬
‫‪) c' 6 ! ) 1 . d‬‬ ‫‪6 ) 0‬נן ) ‪) K‬׳‪B 1|W « « 01‬‬
‫לס' )‪» » » 1‬ל‪ 6‬ו לומו לו >ו>ו ס» ל פי ו » ג‬
‫לכם כתרומה לפיכן אות סת גדולה וכפולה לומר‬
‫לך הנותן פת לפני שכרו גדול וכפול ; וינואו האנשי׳‬
‫טל הנשים ד ל הנשים הניאו תחלה לתקן מש‬
‫שקלקלו כפן הדעת וזה נזם וטנפת פיש טלקמה‬
‫ספד‬
‫ת ש א‬ ‫ש ער‬
‫מזכירו שלא יפשה פור כדנר הרפ הזה וגתייסר‬
‫ולא שנ פור לכסלו ‪ .‬זה סוקר פון אנות פל כלם‬
‫»‪ 1‬שלשים ופל רנפים כדלפיל; למה ימרה אסך‬
‫כפמך כי פם קשה פור^ הוא הייצו כמו שקשה‬
‫פרפם לפרוש ממה שהורגלו כמצרים שהי* כולם‬
‫פוכדי פלאים כן כשתלך כקרכם ויתמכרו כך יהי׳‬
‫קשה להם לפרוש ממן כמ״ש או יהודי או צלוכ‬
‫וז״ש ילך לא אדלי כקרגצו ‪ .‬מפרשים ‪ .‬פוד יש לדקדק‬
‫למה ככאן כיגה אותם כלשון זכר שגא׳ כי פם קשה‬
‫פור^ הוא ולמפלה אמר אגא חסא הפם הזה‬
‫מסאה גדולה לשון גקכה לסי שכאן נדרש הפסוק‬
‫פל זכות וככר היה אמר הפיוס פ'כ כינה אותם‬
‫כשם זכר אכל למפלה פדיין הי׳ קודם הסיום ואל‬
‫תרצה וגו׳ כשמת כפסו פ״כ כינה אותם כשם נקיכה‬
‫לומר כמו נשים דפתן קלונו מ״כ פשו להם אלהי‬
‫כלא דפת כמו אשה ותינוק שפושים הכל כלאדפת‬
‫לכן גם הקכ״ה אמר פד מתי לפדה הרפה הזאת‬
‫שהיא ג״כ לשון נקכה ; לומות כמוכי׳ משני פכריה׳‬
‫שמפנו ‪ .‬פסל לך ואיש לא יפלה פמך שלא יהיה‬
‫פדים כי גלוי וידופ לפני שאמ׳׳כ ימסאו ולא ישאר‬
‫מהם שדד ופלים מ״ו ‪ .‬ש״ך כדי שיוכל לספון לי‬
‫צוית ולא להם יש לדקדק פמ״ש שספן משה לי‬
‫צוית הד פ׳א היא אמת משכפ מצות כני נמ ומה‬
‫סמנה ספן לי צרת אך מדאמר לו הקכ״ה סרו‬
‫מסר מן הדרך אשר צויתם לימד פצמו לספון ‪ .‬לי‬
‫צרת ולא להם יפן שאמרת אנכי ה׳ אלהיך לא יהי׳‬
‫לן לשון ימיד ‪ :‬כי כמודש האכיכ יצאת ממצרים‬
‫אכיכ גימס׳ ס׳ו היינו כס״ו כמורש יצאו והוא‬
‫כלסן שהוא ממוצפ מן הממה וצינה והוא‬
‫מוכשר וסוכ ליציאת דרכים שנא׳ מוציא אסורים‬
‫ככושרות כשפה המוכשר לצאת ‪ .‬וכיום השכיפי‬
‫תשכות מריש ס״ת שתים רמז שתי נפשות כשכת ‪.‬‬
‫תשכות כחריש וכקציר תשכות ס״ת תשר״ת רמז סל‬
‫ריס לתקופ תשר״ת‪ .‬תשכתנוס׳ לכשכגדיסשכפה‬
‫תחלי^ ‪ .‬לא תכשל גדי כמלכ אמו וסמיך ליה כתכ‬
‫לך את המרים האצה מה המורה אשור להנות‬
‫ממנה נן נשר נחל‪ 3‬לא מנשל גד והמין ליה‬
‫הנה אלכי שולח מלאן מה המלאכים אש לוהט כך‬
‫נניח אסור לנשל כאש‪ .‬לא מכשל גיי וסמיך ליה‬
‫פשר תפשר מה מפשר אסור לאכול כן כנ״ת את״ו‬
‫כהיר סיני אותיות תולה א'כ תורה שככתכ ושכפ״ס ‪.‬‬
‫פי קרן מזר פני משה סית נר יה נרו של הקכ״ס‬
 ‫» ש ה‬ ‫זז תור מ‬ ‫ויקהל‬
‫ראשון שפמד מ״י שנה ‪3 .‬קפ לגלגלת ‪5‬קפ אומי'‬
‫פקב ‪ .‬פקב אשר שמפ אגרהס בקולי ‪ .‬פקב אוהיו'‬
‫קבט לדורות שצדקה מכפר לגלגלת ‪ .‬מאת ככר‬
‫הכסף לצקת את ר״ת המלאך וכתיב ככר לאדן‬
‫בזכות ככרים שנתנו ישראל לא דן אותם לחובה ;‬
‫וצפה ראשיהם רמז שיצפה ראשיהם של ישראל ויגן‬
‫טליהם ומשק אותם וצפה ראשיהם ‪ .‬ראשיהם‬
‫אותיו׳ אשריהם ומשק אותם א׳׳ת אותם אלא‬
‫פתוחי אותיו תפתו מי מי‬ ‫אתם ‪ .‬פתומי מותם‬
‫שנותן פחו לטני מי לפוהיב והוא צרור בצרור החיים ‪.‬‬
‫שרשרות גבלות• גבלות אותיות בגלות אפי׳ בגלות‬
‫נקשרו בשרשרות של הקכ׳׳ה ליראתו ‪ .‬פתוחי מותם‬
‫קודש לה׳ חיתם קודש לה׳ ס״ת משה ‪ .‬מותם קדש‬
‫ד ת מק ‪ .‬טל מק המילה שהוא מותם קודש ‪ .‬תקום‬
‫את המשכן ם״ת ממן כי יהי׳ לך מתן הרבה בטבור‬
‫זה ‪ .‬והבאת את המנורה והבאת אותיות והאבות‬
‫את המנורה האבות מאירים כמנורה בטולם מסך‬
‫שטר החצר ר״ת משה משה כיה במלאכתו לנצח טל‬
‫מלאכת בית ה׳ ‪ .‬ויפרש את האהל ויפרש גימטר׳‬
‫ירושלים שטתיר להקים משבן בירושלים ויקח וימן‬
‫את הטדות רמז לקח החורה מסיני ומסר׳ ליהושט ‪.‬‬
‫ואת האלף ושבט מאות וחמשה ושבטים ‪ .‬וממשה‬
‫נוס׳ והמס חשדו משה שגג‪ :‬הכסף כדאית׳ במדר׳ ‪.‬‬
‫ויתן אתהשלמןרמז לג״ט שנא׳ תטר!ך לפנישלמן‪.‬‬
‫טל ירך המשכן צפינה היינו טולם הצפון לצדיקים‬
‫כדכתיב אשר צפנה לירא־ך ‪ .‬קסרת סמים כאשר‬
‫ס״ת תמר שמתמר וטולה הפרכת‪ .‬ויקטר מליו‬
‫טליו קטרת ס״ת תורת כי הקטרת כנגד התורה‬
‫וימן שם מים לרמצה רמז לג״ט שהנשמות רומצות‬
‫במים החיים ‪ .‬ויתן שמה רמז נשמה ‪ .‬כי שכן מליו‬
‫הטנן זה משיח רמז שטנני הכבוד ישכון מליו וגם‬
‫בימם יהי׳ משכן וטנן ה׳ יומם ואש תהיה סית‬
‫השם מאת ה׳ היתה זאת ; לטיני כל ישראל בכל‬
‫מסטיה״ם נוס׳ מיכאל ‪ .‬סמאל ‪ .‬טשו‪ .‬יטקב ‪ .‬המן‪,‬‬
‫מרדכי מיכאל נגד סמאל טשו נגד יטקב ‪ .‬המן נגד‬
‫מרדכי זלט״ז נבראו ‪ .‬מג׳ט ‪:‬‬
‫וי ה ר א‬
‫קטן טם ס׳ גדולים לזימון לברך בשם בפשרה ‪ .‬דבר‬
‫אל בר ישראל ואמרת אליהם י״ג בחומש נגד י״ג‬
‫מדות שהמורה נדרשת בהן י אדם כי יקריב מבם‬
‫לולק‬
‫שעי‬ ‫ילקן»‬
‫ססרי גאצגפה ומם שצמצה לאדה״ר להדס וכומז‬
‫וה מקום זימה שזנמפ גא אליה אבל כפנל לא‬
‫מפאו כש״ב ויתפרקו ממי הזהג אשר באזגיהם הייגו‬
‫בפ״כ ‪ .‬מפרשים ‪ .‬לב בידה טוו ר״ת טבל שפבלו‬
‫א״פ מטומאתן אפים שכגר פסקה זוהמת הנמש‬
‫היינו נידה מהנשים משפת מ״ת אפשר אחר טון‬
‫הפנל מזרו לקדמותם או כונתו שטבלו מטומאת‬
‫מת ושרן בטת טשיית איזה דבר למקדש ‪ .‬ריקאנטי‪.‬‬
‫אלה הדברים אשר צוה ה׳ לטשות ‪ .‬לטשת ח״ו למפרט‬
‫אותיות תשפ ל׳ היינו ל״ט מלאכות תפשו בחול ולא‬
‫בשבת וכן ל״ט תיבות יש מן ויקהל טד תיבת השבת‬
‫ששת נימי ארבטים מסר אמת אשר נמצא רמו טצי‬
‫שטים ס״ת ראוים שהה ראוים ליתן נרבה בנקיות‬
‫וטהרה ‪ .‬בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ר׳ת‬
‫בטומאה אותן נשים שהיו בטומאה לא נחנדבו‬
‫ולא טוו ואמ*כ טבלו ונתנרגו וטוו ופניהם איש אל‬
‫אמיו ס״ת שלום רמז טל ת״מ ששונאים זה את זה‬
‫צריכים לפשות שלום שנא׳ המשל ושמד טמו טושה‬
‫שלום במרומיו ‪ .‬ויטשה למזבח מכבר מטשה רשת‬
‫נמשת תמת כרכבו ‪ .‬כרכבו גימ׳ רמ״ח אברים‬
‫שהמזבח מכפר טליהם ‪ .‬במראות הצובאת אשר צבאו‬
‫פתת אוהל מוטד ‪ .‬במראות הצובאות היינו כי טל‬
‫הכיור היה מצויר ממשה מרכבה וזה מראה הנבואה‬
‫שראה יחזקאל ‪ .‬אשר צבאו פתח סית רוח ה־ינו רוח‬
‫הקודש ‪:‬‬
‫® קו די‬
‫א ל י ה פ קודי הזזשכ״ן * משק זה משמומין‬
‫ישראל מרבן א׳ וב׳ שנתמשכנו טל פקודי‬
‫אורייתא וטל שאמרו אלה אלהיך ישראל ‪ :‬למסה‬
‫יהודה פשה נסמכו לדרשה טשה גימ׳ שלמה שהוא‬
‫למסה פוד יבא שלמה ויבנה בית משכן ויחרב ;‬
‫פקודי המשכן משכ״ן גימ׳ ת'י מנין השנים שטמר‬
‫מקדש ראשון ואמ׳כ נתמשכן וזהו משכן • כל הזהב‬
‫הפשוי למלאכה ‪ .‬הזה״ב הטשו״י גימ׳ ת״י בהמקר׳‬
‫ו י ה ר א א׳ זטירא שזכה משה לקדאה פל שהקטין‬
‫אח פצמו בטנוה ‪ .‬כל״י ‪ .‬ויקרא אל משה‬
‫בג׳ תיבות אלו יש ט׳ אותיות וא׳ זטירא רמז לצרף‬
‫בה‬ ‫משה‬ ‫מ תודין‬ ‫וי‪ 5‬ך א‬
‫תחטא ס׳ח איש שלא לומר אשה אטפ׳י שהכחונ‬
‫מדנר נלשון נקנה ‪:‬‬
‫מלק חלוצי שמים סמומים לקנל הקרנצוח זה אל‬
‫צו‬
‫ה י א הטולה סל מיידה ‪ .‬מוקדה אותיות קודמה‬
‫שקודמת לכל הקרכנוח ‪ .‬ושמי אצל המזכח‬
‫ושמו אצל גימט׳ זה כנמח כדמכרל ושמו גימטרי׳‬
‫וזהו לא יפזר והאש טלהמזכמס״חשלח שנשתלח‬
‫מן השמים חוקר כו ג״פ כתיכ כם׳ זה ג׳ גליות‬
‫וטל מוקדה זה גלות רכיטי כל הלילה טד הכוקר‬
‫זה נוקרו של משיח כדמו״ל אמר שומר אחא כוקר‬
‫רקנטי ונכרתה הנפש ההוא ס׳׳ח אשה אף הנשים ‪.‬‬
‫משמח אהרן ומשמח כניו אותיות שממת אהרן‬
‫ושמחת כניו כיום משמו אותם קח אח אהרן ס״ח מתן‬
‫שהיה כמתן וכתיכ כחתן יכהן פאר הרי כהן אצל‬
‫חתן ‪ .‬קח את אהרן ואח כניו ס״ת מתנתו כיום‬
‫מתנתו וכיום שמחת לכו וחקהל הטדה וחקהל גימ׳‬
‫ישראל ‪ .‬ויאסד לו כו ויאפד מ״ו גימ׳ מיכאץ כמלאך‬
‫מיכאל ‪ .‬האפוד ויאפוד לו ס״ח דו״ד ודוד מגור אפוד‬
‫כד ‪ .‬לטשח לכפר טה״כ גימ׳ מטשה פרה ויוה״כ ;‬
‫לכך נאמר את דמו כאלו זורק דמו של טצמו וכתיפ‬
‫ש מיני‬
‫ו י ה י כיום השמיני ככל תיכוח אלו יש י״ד אוחי׳‬
‫קרא למשה ולאהרן ר״ח גימט׳ ניסן זהו‬
‫י׳ד כניסן אומרים מוריד הטל כי מנין הפסוקים‬
‫ט״ל חיכות היינו ויהי כיוס השמיני וכו׳ ויאמר אל‬
‫אהרן ואל כני ישראל חדכר ‪ .‬לפיכך אומרים מוריד‬
‫הטל כי היום ה׳ נראה אליכם נראה אותיות אהרן ‪.‬‬
‫אליכם אותיות מיכאל אהרן כהן גדול למטה מיכאל‬
‫כה״ג למטלה והקכ״ה למטלה טל הכנ שנאמר ה׳‬
‫נראה אליכ״ם ‪ .‬וישאאהרן את ידו אל הטס ויכרכם‬
‫ידו מ״י כחינ לרמז שיחלק הי׳ אצכטוח לו׳ מלקים‬
‫ג׳ כיד זה וג׳ כיד זה ‪ .‬כקרכי אקדש כקרכי מ״ו‬
‫כחיכ רמז כקרכ י׳ אקדש כל דכר שכקדושה אין‬
‫פחות מטשרה ואחיכם כל כיח ישראל יככו כי מכם‬
‫שמח כל ישראל קרוכיו לככות כי הטיקר היא הככייה‬
‫כמו שמצינו אצל יטקכ אט״ה ויטכרו ימי ככיתו ‪.‬‬
‫ואצל אכנר כ׳ ויוסיפו כל הטם לככוח כמש״א‬
‫כגמרא כאחד כניסן מחו כניו של אהרן ולמה מזכיר‬
‫מיחחם כיוה׳׳כ לומר לך מה יוה׳כ מכפר אף מיתתם‬
‫של צדיקים מכפר וטטם מיתת הצדיקים ידוט שהוא‬
‫מטטם טרנות שנאמר וכשלו איש כאחיו ודרשו א״ת‬
‫כאחיו אלא נטון אחיו וא״ח הלוא קיימא לן שהמלוה‬
‫צריך‬
‫קרנן לה׳ ‪ .‬מכ״ם גימ' מאה ה״ינו מאה ‪3‬רכוה ככל‬
‫יום הוא כקרנן לפני ה׳ ‪ .‬יקרינ״מ א״ל סמיח ‪p‬׳׳‪n‬‬
‫פממ הי'צו מלוני רקיט ‪ .‬וסמך ידו גימ׳ מולם‬
‫שהטולם טומד טל הקרכנוח ‪ .‬אשר פחח אוהל ס״ח‬
‫רמל רמז המשכן והמקדש כגנול נצי רמל ‪ .‬א״י אדם‬
‫כי יקריכ מכם ‪ .‬הייצו צשוי כי אם לא צשא אשה‬
‫הוי פלג אדם וזה טצין כצי אהרן שלא צשאו צשים‬
‫ויצאו להקריכ אש זרה כי אלו נשאו צשים היה י׳ה‬
‫מפסיק כין איש לאשה ומעשיו צשאר אש אש וז״ש‬
‫אנמצו טמאים לנפש אדם הייצו טל אלו שלא רצו‬
‫להיות אדם ‪ .‬ש״ך והפשיט גימ׳ מ״י כמצין שנים‬
‫של כי״ר כלומר הקרננות נוהג כל ימי הכית •‬
‫ונתצו כצי אהרן אש טל המזנת ‪ .‬אהרן אש טל‬
‫המזכח ס״ת נשל״ח אטפ״י שנשלמה האש מן השמים‬
‫מצוה להכיא מן ההדיוט ‪ .‬ושמט אותו טל ירך המזכת‬
‫צפונה למה ם*רש דוקא כצאן ולא כנקר כי גם נקר‬
‫כצפון רמז טל הפקידה כי תמיר קרכן יצחק שמור‬
‫וצפון לפניו לזכרון ‪ .‬כצאן נאמר את דמו כאלו‬
‫מקרינים דמו של יצחק ודם צאן דומה לדם אדם‬
‫טולה הוא אשה הוא היינו כאלו הקרינ א״ט ‪.‬‬
‫ונפש כי תקריכ קרכן מנחה מי מקרינ מנחה‬
‫סולח פני שאין לו כהמה לכך נאמר כה נפש כאלו‬
‫הקרינ נפשו ‪ .‬ונתן טליה לכונה ‪ .‬ללכן אוחו מטון‬
‫מסלחה ומשמנה ‪ .‬משמנ״ה אותיות מנשמ״ה כאלו‬
‫הקריג מנשמתו שהרי כחינ ונפש כי חקרינ ‪.‬‬
‫והנומריו אוחיו׳ והן חורת ‪ :‬וכי חקרכ מסר י׳‬
‫היינו כמו אכרהם שהושלך לכנשן האש וחנניה‬
‫מישאל וטזריה הרי הן משונין קרכ״ן מנמ״ה מאפ״ה‬
‫מנו״ר ס״ת גימ׳ ז״ה אכרה״ם ‪ .‬מנחה מאפה תנור‬
‫גימט׳ אלו הם חנניה מישאל וטזריה ‪ .‬אם חקריכ‬
‫מנחת ר״ח אמת היינו נאמת ולא ספק כי כמנחת‬
‫הטומר מנתח כיכורים לה׳ טה״כ גימי למנחת טומר ‪.‬‬
‫אנינ קלוי כאש ס״ח יכש שמיכשין אוחו ‪ :‬ואם וכת‬
‫שלמים ‪ .‬שלמים הם מלק א׳ לגנוה ולכהנים ולכטלים‬
‫חמים יקריכנו גם הכפלים יחדיו יהיו ממי׳ היינו‬
‫נקי ‪ .‬נפש כי תחטא כשגגה ר״ח נכחנ ד ל הכל‬
‫נכחנ לפניו יחכרך ‪ .‬החטאת אשר מטאו טליה ס״ח‬
‫מורה ‪ .‬אשר נשיא יחטא אשר אוחי׳ ראש היינו מלו‬
‫שהוא ראש שנישראל ‪ .‬ראש השפיר רמז אן שר‬
‫השפיר זה שרו של טשו שיושמט לטיל ‪ .‬מטל זכח‬
‫השלמים ס״מ לחם היינו לחם אשה לה׳‪ .‬ונפש כי‬
 ‫מ ש ה‬ ‫ה תוי ה‬ ‫ש מיני‬
‫לכך נתפרעו בעצמם יין ושכר ופסוק של אמריו‬
‫ולהבדיל רמז שמקדשין ומדליקין על היין ויש בפרשה‬
‫ד פסוקים רמז שמבדילין על ד׳ דברים יין בשמים‬
‫נר הבדלה ואת הארנבת גימ׳ זה אחד בחדש‬
‫זכר ובחדש אחד נקבה כמבואר בס׳ מיי הנפש וכן‬
‫בגמרא ‪ .‬וכל הולך על כפיו זה נבוכדנצר ‪ .‬החלד‬
‫והעכבר ח׳ שרצים כנגד מ׳ מלכיות‪ ,‬בבל‪ ,‬כשדים‪,‬‬
‫מדי‪ ,‬פרס‪ ,‬יון‪ ,‬מוקדון‪ ,‬אדום‪ ,‬שעיר ‪ .‬להבדיל בין‬
‫הטמא כו׳ להבדיל נוט׳לא ברא הקבי׳ה דבר לבטלה‬
‫יחושין ‪ .‬היינו אפי׳ יתושין ‪:‬‬
‫תז רי ע‬
‫כ י ת ו ר י י ע ויללה וכר ריח זכוח כדאימא כגמרא‬
‫הני נשי במה זכיין באתויי בנייהו‬
‫למדרשא ‪ .‬וטמאה ז׳ ימים ‪ .‬ובנקיגה שבועיים למה‬
‫נכפל ימי טומאה בנקיבה מזכר לפי שבקללות חוה‬
‫כתיב הרבה ארבה עצבונך והרונך בעצב תלדי הרי‬
‫בנקבה ב׳ פעמים עצב ובאדם לא נזכר עצמן אלא‬
‫פעם א' לפיכך הוכפל טומאת נקיבה ג״כ ‪ .‬ואם‬
‫נקבה תלד‪ ,‬נקבה תלד‪ ,‬גימט׳ זו זרש וגניה ‪ .‬נקבה‬
‫גימט׳ נזק זו זרש והמן שהסינזק לישראל ואס ר״ת‬
‫של אס אי״ש מזרי״ע נקבה תלד וטמאה שבועים ‪ .‬רמז‬
‫על שנעים בניו של המן שהיו ממזרים על הפתחים‬
‫כדחז״ל שביעים בלחם נשכרו אל מקרא שביעים אלא‬
‫שבעים תרגום יונתן בן עזיאל על ננוהי דהמן‬
‫אמנביאת וכשהיו מחזירים על הפתחים הם וזרש‬
‫אמם היו טמאים כנדה ולפי שביקש המן להשמיד‬
‫ולהרוג ולאבד את כל היהודים שהעולם מתקיים‬
‫עליהם והעולם מהלכה מ״ק שנים לפיכך נהרגו‬
‫בשושן מ״ק איש ‪ .‬ארם כי יהי׳ בעור ס״ת רימה‬
‫שמקות אנוש רימה כי צרעת בא עבור גאוה וזהו‬
‫מאוד הוי שסל רוח שמקות אנוש רמה שאת ספחת‬
‫בהרת צרעת ר״מ שלג סיר ביצה צמר ארבעה מראות‬
‫נגעים ‪ .‬ש׳׳ך ‪ :‬שאת נוט׳ שמקות אנוש תולעת ולכך‬
‫בא הרמז בסופי סבות כדי שיסתכל האדם בסופו‬
‫לבל יתגאה צרעת עה״כ גי׳ על לשון הרע ‪ :‬והמגלח‬
‫ג׳ גדולה שהוא אמצע המורה נפסוקים רלש דרש‬
‫אמצע תורה בתיבות רמז ג״ד גמול דלים ושקול‬
‫ככל המורה שלפניה ושלאחדה וכן אימא בפ״ק‬
‫בבבא במרא ששקולה צדקה ככל המצות ע״כ אמרו‬
‫אין ירושלים נפדית אלא בצדקה שכן כמב האריז׳ל‬
‫דעבירה אינה מכבה צדקה כמו המורה מטעם ששקולה‬
‫ככל המורה ולקרב הגאולה צריך לקיים מצוה כוללת ;‬
‫זאת‬
‫״ער‬ ‫יי ל הו פ ג‬
‫צ דן לתכוע מן הלוה תחלה ואח״כ אם לוין ללוה‬
‫יתנם מן הערב והערנ יעשה דין עם הלוה אלא‬
‫נשכיל שהרשעים איגם מודים אפילו כמקצס שאומרי׳‬
‫מעולם לא מטאו וכל האומר לא לויסי כאומר לא‬
‫סרעמי דמי ו ^ הדין שהמלוה יפרע מן הערב והערב‬
‫יעשה דין עם הלוה ונפרע ממנו כן הקב״ה גובה‬
‫מובו מן העידית ונפרע מן הצדיר! אח'כ נוטל‬
‫הצדיק מלקו וחלק חפירו בג״ע זה סיה*פ כי ינער‬
‫איש זה הקב״ה ‪ .‬שדה או כרם היינו כדם ה׳ צבאות‬
‫בית ישראל ‪ .‬ושלח את בעירו זה מה״מ ‪ .‬וניער בשרה‬
‫אחר היינו שנוטל הצדיק שהוא אמר שזה לא חטא‬
‫מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם לדברי ר״ע מיטב‬
‫שדהו של מזיק ומיטב כרמו של מזיק היינו שנוטל‬
‫מלקו בגיע שהוא עידית וכ״ז למס לפרוע מאחד‬
‫כדי שירגישו העם ויחזרו כתשובה וז״ם נפלה עטרת‬
‫ראשינו אוי נא לנו כי חטאנו היינו אעפ״י שכבר‬
‫נפלה עטרת ראשינו בהלקח הצדיק אוי נא לנו כי‬
‫חטאנו כי לא נלקח הצדיק לפרעון אלא למשכן‬
‫בעלמא וממדנים אנחנו לפרוע מובינו ומהו הפרעין‬
‫הוא משובה ‪ .‬מצאתי ‪ .‬ע״ז אמרתי פירוש הכי בפרוע‬
‫פרעות שכבר נפרע הקב״ה חובו בהלקח הצדיק ‪.‬‬
‫בישראל היינו בשביל שיר\ לכפרת כל ישראל בהתנדב‬
‫פם כשיחניבו העם לעשות צדקה משובה ברכו ה׳‬
‫מכאן ואילך ימול עליהם כל הברכות אשר הבטיחם‬
‫ה׳ ‪ .‬ר׳ת של בפרוע פרעות בישראל בצדקה בתפלה‬
‫בתשובה פייון ‪ .‬בהתנדב עם ר״ת טזרה בצרה היינו‬
‫הב' דברים אלו פדיון להיות עזרה בצרה ע״ד עזרה‬
‫בצרה נמצאת מאוד ‪ .‬מאוד אותיות אדם ‪ .‬אדם‬
‫נוטריקון אבות דוד משה שבדברים האלו מעוררי' זכות‬
‫אד״ם נהיות עזרה נצרה ‪ .‬וזה כוונת המאמר קדמה‬
‫משוב׳ לבריאת עולם וישראל קדמה לבריאת עולם כדי‬
‫שלא יהא דין מורה נוהג בהם כי מצי הדין אין משובה‬
‫מועיל וכן איך אפשר שימות צדיק בעד רשע והבכיה‬
‫היא לעורר הלב כמ״ש והחי ישים אל לבו זה אומרו‬
‫ואחיכם בל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף‬
‫ה׳ ה׳ הוא רחמים במידת הרחמים בי במידה׳׳ר‬
‫האיך אפשר שימות צדיק עבור רשע וא״ת חטאם‬
‫גרם לז״א אשר שרף ה׳ בעצמו היינו נשיקה‬
‫מזה מוכח שהיו צדיקים גמורים ‪ .‬ויהי ביזם ל׳ שממה‬
‫כי במיתת הצדיקים הילולים מרבים ע״י מותם‬
‫נעשה זיווג עליון ‪ .‬למה מתו בני אסרן באותה‬
‫רגע על שלא היה להם בנים כשנ״א פוקד עון אבות‬
‫על בנים כדי להקל מן האב והם לא היה להם בנים‬
‫כו‬ ‫מ‪ #‬ה‬ ‫חתזדד•‬
‫ישא ממורא דיטקב עז משם זכו ישראל לברבי!‬
‫כהניס‪.‬יבא נוס׳ יצירה בריאה אצילות כאו״א כלול‬
‫מד׳ אמוון יצירה מד׳ כבשות הארן הוא ד׳ כבפות‬
‫לשליח ד׳ פרשיות ד' במים ממסילין ‪ .‬אהח מסר׳‬
‫אדם הראשון ראש נבראים ‪ .‬פי׳ לתקן רסא אדה״ר ‪.‬‬
‫בזאס גי׳ מ״י וכן שמע וכן קדוש רמז שמכות השורה‬
‫שבקראח זאת וק״ש ומפלה יחזור קדוש לבנות ציח‬
‫וירושלים שוב שנית לקדשה ופל מוס^ לגרשה‪ .‬פוד‬
‫רמז בזאת שנקרא מורה שהיו ממזיקים בה סמר‬
‫כיה ראשון מ״י שבים כמבין זאס ואמ״כ כשבשלו‬
‫מורה ומפלה נסרכ ‪ .‬למה בומבין שסיר למזאזל דרך‬
‫שוחד לשטן ביו׳ב אדרבה כיויכ אק לו שליסה אלא‬
‫כדי לעשות מן קטיגור סניגור מערשים• כי ביום‬
‫הזה וגו׳ לפני ה׳ מטהרו ר״ל רק אומם לבד שלסבי‬
‫ה׳ מטהרו• אבל דברים שבץ אלם למקום‬
‫אין יו*כ מכפר סד שירצה את חבירו * איי ט ביום‬
‫הזה יכפר פליבם מכל ססאמיכם לסביה׳ מטהרו‪.‬‬
‫ר״מ של זה הפסוק גימס׳ וזה ירושלס לומר לן כשם‬
‫שיום הכיפורים מכפר כך ירושלים מכשר שנאמר‬
‫הטס היושב בה נשוא טון ‪ .‬וכל אלם לא יהי׳ באוסל‬
‫מועד אפילו מצאן ‪ .‬וכל אדם גימט׳ מיכא״ל ‪ .‬ימלא‬
‫את ידו הג׳ מיב‪1‬מ הללו עולה במספר מימי יאשימו‬
‫ואילן כמו שאמרו חכמינו ויל • ואל אשם 'בבלמ‬
‫״טומאמה 'לא 'מקרב ר״מ מטבל סייבו שאין לה‬
‫שפח הכושר פד שמסבול כמצומה כמו של^רו‬
‫ז״ל כמדרש קלושים מהיו יכול נ מו ד מיל‬
‫ני קדוש אני קדושמי למפלה מקיושמכם פירש‬
‫הרה״ק מססרעליסק קדושמי למפלה מקדושמכם‬
‫שאמם אומרים קדוש ע״ד וגקדשמי כמין ב״י רמז‬
‫ט״ז קדושים לשון רבים הרי ב׳ כי קדוש הרי נ׳ רט‪1‬‬
‫שאומרים ג״ס קדוש ‪:‬‬
‫סוד הקומה כי לא יראני אדם ומי ע״כ וימומו וה‬
‫ה דו שי ם‬
‫ה ת ש י ם שהיו לפיל מניה במיב ושמרמם‬
‫אמם א‪.‬מ מקמי וסמיך קדושים תהיו ‪,‬‬
‫אמם אומיוס אמס כלומר אמס שמירמכם אמם‬
‫אבל אוה״ע הכל המה מעשי מפמופיס הם וכל‬
‫מטשיהס שנא׳ שקר ינחלו הבל ואין מוסיל בס ‪.‬‬
‫קדושים תהיו יכול כמוני מ״ל כי קדוש אני קדושתי‬
‫למעל׳ מקדושתב׳ בשם הר׳הק מסטר^יסק קדושתי‬
‫למעלה בשמים היא מקדושמכם שאמם מקדשים‬
‫אומי ‪ .‬גמד׳ר קדושים מהיו שלא יהי׳ בכס נעס‬
‫מה שפירש בכם דייקא הים כאשר אמם בתיים לא‬
‫יהי•‬
‫מ צו ר ע‬ ‫‪■w‬‬ ‫י ל סו ט‬
‫מ צו ר ע‬
‫ז א ת מהי׳ מורח המצורפ ‪ .‬מצורט אומי׳ מוצא‬
‫רע שע״י לה״ר מפיס גאים על האדם ‪.‬‬
‫והובא אל הכהן ‪ .‬והובא מלמד אן< שאיגו יכול לילו‬
‫מובא פ׳י זולמו ‪ .‬שמי צפרים פ״ש ישבמי בדד כצסור‬
‫בודד ‪ .‬אל כלי חרם שיחשוב אמ פצמו כחרם כגרבר‬
‫אמר שבא מליו בגפים על שצמגאה איש איש בי‬
‫יהי׳ ןב בשמנה פ׳ וב למצורע לפי שע״י גחש‬
‫נמקללה האשה בזיבה והנחש בצרפמ וכן כמיב‬
‫וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב והקדים מצורע‬
‫לזג כי הנחש במקללה מחלה ‪ .‬מהי׳ גבדמה גימ׳‬
‫ועד שמבוא במים מכאן ששבילמ נדה דאוריימא‬
‫וידבר ה׳ אל משה ואל אהרן וגומר כי מבואו אל‬
‫ארן כבען ולא כמיב דבר אל בני ישראל והלא משה‬
‫ואהרן לא באו לארן כנען אלא רמז להם מחיימ‬
‫המהים ‪ .‬ש״ך ‪ .‬ובא אשר לו הבימ והגיד לכהן ובא‬
‫אשר בוש׳ וימצא בבית אוצר אמורים השמינו‬
‫רכושם ‪ .‬כמה גדו׳' ״ון לה״ר ראה מה כמוב במרים‬
‫ומה מרים שלא זברה אלא באחי׳ חביבה שלא‬
‫בפניו ולא נמכוונה אלא צרחזירו לאשמו וע״ז דרשו‬
‫שומר פיו ולשונו שומר מצרמ נפשו א״מ מצרמ אלא‬
‫מ‪5‬רטמ ‪ .‬מדרש מנחומא ‪.‬‬
‫מו ת‬ ‫א ח רי‬
‫א ח ר י מומ שני בני אהרן ‪ .‬שנ״י ר״מ שמויי יין‬
‫נכנסו ‪ .‬בקרגמם לפני ה׳ וימומו היינו‬
‫האומיומ שלפני ה׳ ס׳ קודם י׳ ד׳ קודם ה׳‬
‫‪0‬׳ קודם ‪ 1‬׳ ד׳ קודם ה׳ עולה ב״ב זהו הכ״ב‬
‫אמוון סוד הקומה שרצו לכנוס בסוד רקומה זה‬
‫בוונמ הכ׳ וראימ אמ אמורי ופני לא יראו שזה‬
‫כוונמ הה׳ ויקריבו לפני ‪0‬׳ אש זרה לפי שהי׳ לפני‬
‫ה׳ סי׳ אש זרה ע״ב וימומו לפני ה׳ אשר לא צוס‬
‫אומם היינו לא יראני אדם וחי צוה אומם • מצאמי ‪.‬‬
‫בזאס ינוא אהרן ‪ .‬נזא״ס גימ׳ אליהו משיח היינו‬
‫לעמיד יקום אהרן דבא אל הק׳ להקריב ואליהו‬
‫ומשיח וגס בזכומס יבנה ביס ג׳ ‪ .‬וא״מ גי׳ צום קול‬
‫ממון היינו במשובה ומפלה וצוקה יבוא אהרן אל‬
‫הקודש יבא נוס׳ יוד ניס אומיוס סוד נם של י״ב‬
‫מלס גרכלן יברכו יאר ישא ג׳ שמוס כבברכח‬
‫ככבים סוד ג׳ לבוס אברכם יצמק יעקב י״ב אומי׳‬
‫יגרכן מסיפרא דאברכס סר ילר מסיסרא דיצמק איל‬
 ‫מ ש ה‬ ‫‪rrm‬‬ ‫ק דו שיי ם‬
‫לב ‪ .‬או מבלל במינו גימ׳ זה סורה פסק בלבן ‪ .‬את שם‬
‫קדשי אשר ה^מקדישיס ‪ .‬אשר הם אותיות אשרהם‬
‫היינו אשריהם שמקדשים שמו שישראל מצווים לקדש‬
‫השם ‪ .‬כי יקנה נפש קנין כססו רמז אפילו ארוסה בת‬
‫ישראל אוכלת בתרומה * קנין כססו גימ׳ אף הארוסה‬
‫בו ‪ .‬ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה בת כהן והו‬
‫כנסת ישראל שנאמר ואמם תהיו לי ממלכת כהנים‬
‫וגוי קדוש ‪ .‬תהיה אלמנה אחר שעמד בית ב׳ כמרן‬
‫מהי״ה אח”כ אלמנה היינו גלות ונמשו גרושה אח*כ‬
‫ושבה אל בית אבית היינו במשובה מחוור לקדמותה‪.‬‬
‫מלחם אביה מאכל היינו מבא לעה״ב ‪ .‬וזרע אין לה‬
‫שהלכו ישראל בגלות ‪ :‬וזרע אותיות מוזר לא מוזר‬
‫ולא מומך אלמלא הקב׳ה מוזרם חסד חנם ‪ .‬נדבומס‬
‫אשר יקריבו לס׳ ס׳ם מרו״ה ‪ .‬כאלו מרוה ומשביע‬
‫כלפי מסלה במרבנו ‪ .‬ומיום השמיני ומלאה רמז‬
‫על הילד הטמול לשמונה ואליהו בא על המילה ‪.‬‬
‫משמיני ומלאה ירצה לקרבן אשה רית אליהו‪.‬אמו‬
‫ואת בנו מם ג׳ כוללים גי׳ ומי שבנה החי כרוך‬
‫אמרי׳ כדאי׳ ברש״יז״ל שאותו ואתננו נוהג בנקבה‬
‫שאסור לשחוס האם והבת או האם והבן ואיט‬
‫נוהג בזכרים ‪ .‬עוד אוחו ואת בנו לא גימסרי׳ גם‬
‫שבנה כרוך אחר אמו פחות מחשבון א׳ לומר לך‬
‫שאסור א׳ לומר שאפי׳ שמס מבן מחלה ואח״כ‬
‫אומו ג*כ חייב ‪ .‬רמזים לרבינו יואל בשינוי קצת ‪.‬‬
‫זבח תודה ד׳ ססמים כתיב במורה כנגד ארנמה‬
‫שצריכים להודות ‪ .‬ונקדשמי במוך בני ישראל האותיות‬
‫פשרה מון מאות אל רמז שהשכינה שורה במשרה‬
‫וכל דבר שבקדושה לא פחות ממשרה ‪ .‬במוך גני‬
‫ישראל אני ה׳ רמז שהשכינה במנינם שהרי ממחילת‬
‫הסרוק סד תיבת אני משר תיבות ואח״כ השם סיד‬
‫ושכנתי בחוכם ושכינתי בתוכם ‪ .‬המוציא אמכם מארן‬
‫מצרים וגו׳ עד אר ה׳ ראשו של זה הפסוק ה׳ וסוסו‬
‫ס׳ רמז שביום ס׳ יצאו ‪ .‬לא ממשו שבת היא סוית‬
‫אות כי אות הוא ביני וביניכם האמור נסי משא‬
‫רמזה גם כאן ‪ .‬בפרשה זו מ׳ תיבות כנגד ליס אבות‬
‫מלאכות שאסור לעשותן בשבת וכיבוד השבת יחד‬
‫הם מ׳ ובנגד מ׳ יום שנימנה המורה ובשבת נימנה ‪.‬‬
‫אלה הם מועדי וגומר ששת ימים וגו׳ וביום‬
‫השביעי שבת לה' הקשה הגרא״ו המחיל מוסדי‬
‫גמר אומרו ובשביסי שבת אלא ה״ס ששת ימים הם‬
‫‪:‬ל כמוסדים סיס המורה לבד היינו ב׳ ימים של‬
‫פסח א׳ יום ושבועות א׳ יום דר״ה שני ימים של‬
‫םוכות בף» ששת ימים זה פי׳ הס׳ ששת ימים‬
‫תישם‬
‫שער‬ ‫י ד קו ט‬
‫יהי בכם מות שלא תהיו משוכים כמתים כי רשמים‬
‫במייהם קרוים מתים‪.‬קדושים תהיו כי קדוש אני‬
‫ב׳ת קדוש כצריך להיות קדוש בנפש וקדוש בגון<‪.‬‬
‫איש אמו ואביו תיראו וגו׳ היינו מחלק הגהמיי‬
‫של אביו ואמו מזה תיראו אבל מחלק הנסשיי היינו‬
‫תלק הקב״ה תשמרו דווקא שאין צריך רק שמירה ‪.‬‬
‫א״י כי ידומ שג׳ שותפים יש באדם מחלק אביו‬
‫ואמו מחלקם המזוהם מזה תיראו אבל מצד מלקי‬
‫אני ה׳ והנשמה רומני ‪ .‬בס׳ אמרי בסוף כתיב‬
‫כמעשה ארן מצרים וכמסשה ארן כנען לא תמשו‬
‫וסמיך לי' קדושים תהיו ‪ .‬כי אחים היו בזימה ובע״ז‬
‫יומר מכל אומות מ״כ אמר אח*כ קדושים תהיו‬
‫ולא תמשו כמותם ‪.‬א*י קדושים תהיו ר״למסנו אל‬
‫חלק הקב״ה שבכם ואססי״כ איש אמו ואביו תיראו‬
‫וז״א אני ה׳ כי מלקי לבד היא כמו חלק שניהם‬
‫אביו ואמו שהם נותנים י׳ דברים והקג״ה לבד נותן‬
‫משרה דברים • מסרשים ‪ .‬מפני שיבה מקום קודם‬
‫שיבוא השיבה מקום וממשה תשובה מ״ד אמרם‬
‫אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנמינו ‪ .‬מפני שיבה‬
‫מקום והדרת פני ר*מ שומיף זהו ויראת מאלהיך‬
‫שאני שותפו כי ג׳ שוממים באדם ובמת שיבה טסים‬
‫הב׳ מלקים לחלק נ׳ ‪ .‬ולפני סור לא חמן מכשל ‪.‬‬
‫מכש״ל נוס׳ כל ממשה שמסור ללב ‪ .‬נאמר בו ויראת‬
‫מאלהיך ‪ .‬ואהבת לרסך כמוך אני ה׳ כשמאהבו זא׳ז‬
‫ואז אני ה׳ נ״כ אהי' בשותפות ממכס לאהבה‬
‫אמכם כי אני ה׳ אני ג״כ שותף הג׳‬
‫א מו ר‬
‫א נ ^ ו ר אל הכרנים ‪ .‬אל הכהנים גני אהרן גימ׳‬
‫דאלו בסלי מומין אבל לא חללים‪ .‬הכהנים‬
‫בני אהרן ואמרת גימ׳ בני אהרן ולא בנות אהרן ‪.‬‬
‫אליהם לנפש לא יסמא בעמיו גימס׳ זהו רביעית‬
‫דם ‪ .‬כל מקום שנאמר אמור ואמרת במרה נצסוו ‪.‬‬
‫אמור גימ׳ במרה לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו‬
‫ולאחותו ז׳ ווין בסוף כנגד ז׳ קרובים שהוא מתאבל‬
‫עליהם המנוין כאן ומנא כל המיסמא לו מתאבל מליו‪.‬‬
‫לא ישרסו שרסת ס״ת אות‪ ,‬אות ורושם מום לגבם ‪.‬‬
‫קדושים יהיו לאלהיהם ס״ת מום שיהו תמימים ולא‬
‫שרוסים ‪ .‬לחם אלהיך הוא מקריב מקרי״ב נוס׳ בכל‬
‫קדושה יהי׳ ראשון מכולם ‪ :‬אס אלה לא יקח כי אם סית‬
‫אחים אם מת בלא בנים כה״ג מולן ולא מייבם ‪ .‬בתולה‬
‫מעמיו יקח ס*מ חוה רמז חוה בתולה נבראת ‪.‬‬
‫אשר גו מום סו״ת רו׳ם אין לך מום גדול מרום‬
‫מ‬ ‫מ ש ה‬ ‫» מו ר‬
‫שרי למ׳׳ד אתרוג הדר היינו שדר כאילן‬
‫ג׳ שנים ‪ .‬שרי סן הדר ס״ת יצר שהאמחג‬
‫דומה ללכ ומכשר סל יצה״ר ‪ .‬כשת ש׳ גדולה‬
‫שסלולכ גדול מכל הד׳ מינים לולכ אומי׳‬
‫לו לכ זה שאנו מכקשים וטהר לנינו למכדך‬
‫כאמת שרית לולה ‪ .‬כש״ח אוחי' כצדיק חמר פורח‬
‫היינו צדיק כתמר פורח ‪ .‬א״י שרי סן גימס׳ ששס‬
‫ומרכי נמל גימט' שלום כי הד׳ מינים הם למשוח‬
‫שלום כין ד׳ מיני ישראל צדיקים נינונים ורשפים‬
‫ורשמים גמורים ‪ .‬גי אתרוג ריח וססם רמז‬
‫לצדיקים לולה סטם ולא ריח נגד נינונים הדם ריח‬
‫כלח טסם נגד המין הג׳ שכישראל ‪ .‬סרנה אין‬
‫כה לא טסם ולא ריח נגד רשמים גמורים ומרומז‬
‫לחלכנה שכקסורח כדמז״ל כל משילה שאין‬
‫כה ממשלח שושמי ישראל אינה מסלה והאגודה‬
‫שמושים מכל המינים נגד וימשו כולם אגודה אמת‬
‫זה ולקחתם לכם ל׳ רכים היינו לרמז סל הנז׳‬
‫שימשו כולם אגודה א׳ למשוח רצונך נזה סושים‬
‫השלום טושים ל׳ תיקון שלום שמו של הקכ״ה שנד׳‬
‫מינים האלו מימדים הד׳ אותיות הוי״ס נ״ה שיהי׳‬
‫הוא ושמו והכסא שלום ז״ש כי כמר ד׳ כציון אוה‬
‫למושכ לו אוה היינו א׳ מן כסא וה׳ מן הויה‬
‫נ״ה‪.‬או״ה נוטר׳ אתרוג ולולנ ומרכה הדס ‪ .‬למושנ‬
‫לו ר״ת וסו״ת לולכ• לו נוט׳ וטהר לכנו למנודמיך‬
‫וליראחך מצאתי ונושך משלי ‪ .‬אחרוג נוטר׳ אל‬
‫מכואי רגל גאוה היינו אשי׳ מי שהוא צדיק ויש‬
‫לו טמם וריח כאתרוג אש׳־ה לא יהי׳ לו גאוה כי‬
‫ולקחתם לכם דמז״ל לכם‬ ‫שנא ה׳ כל גכה לכ‬
‫משלכם אומי׳ מלך שם ט לכם נוט׳ מלך כי‬
‫כחודש הזה מלך הקדוש מוחל סונוחיהם של ישראל‬
‫והחודש הוא מזל מאזנים והמצות האלו מכריסים‬
‫המאזנים לכף זכות ואז נטשה מן האוחי׳ ל״כם"כדי‬
‫״לטהרינו ״מסומאוחינו ״ומקלישוחיצו ‪ .‬ואז נמשים‬
‫ישראל כיום הראשון היינו כקטן שנולד דמי‪.‬ומזכיר‬
‫לכם הקב״ה זכוס אכוח ‪ .‬שרי מן הדר היינו פרי‬
‫אנוס הצדיקים והשאר המינים לקיים זה אלי ואנוהו‬
‫זה נוס׳ זה המינים זה הסוכה זה השלמן■ זה ^י‬
‫נוט' זה השלחן אשר לשני ה׳ היינו לקכל המושסוזין‬
‫ואנוהו נוטר׳ של ואנוהו אתרוג נאה ולול‪ 5‬הדס‬
‫וסרנה וסוכה ‪ .‬כל האזרח כישראל ישכו נסוכות‬
‫מלא ו׳ רמז לו׳פנני הכנוד שהיו ו׳ מפלה ומסה‬
‫וד׳ רוחות‪ .‬כינסכות הושכחי ר״ח כניה‪.‬את כצי‬
‫ישראל נפוציאי אופס ר״מ גי»ט׳ אמז רסז *לצר‬
‫ווסדהי‬
‫שער‬ ‫י ל מו ט‬
‫חמשה מלאכה הימו אוכל גשש לכד וכיום השניטי שכח‬
‫שהוא יו״כ שמל כחורש השכיטי לא חמשו אשי' אוכל‬
‫גשש ‪.‬וש׳י‪.‬כחודש הראשוןכארכסה ס״חשצ״ה כי‬
‫רסן ריה למלכים ולרגלים ‪ .‬כשרשח הטומר יש כה כ׳ד‬
‫אלפין כנגד כיד אלן< ח״ח חלמידי ר״ס שממו משסח‬
‫סד סצרח ט״כ גהגו איסור כססשורח סד ליג בטומר‬
‫מנין אכל ‪ .‬והרן< אח הסומר המומר אותי׳ ממורה‬
‫כמס נסים נמשו כאותו יום נהשך סדום וסמורה‬
‫סיסרא וסנמרכ והמן ושאר אומות ואומה הרשמה‬
‫לממיר לכא כזכות מצות הסומר ‪ .‬מנחה חדשה לה׳‬
‫ר״ת מחיל סויגו ממל ומכשר טונות‪.‬כשרשת הסומר‬
‫קכ״ה מיכוח כמנין כהנים כי לכהנים נימנה ‪ .‬כחודש‬
‫סשכיטי כאחד לחדש יהיה לכם שכמון זכרון הרוסה‬
‫מקרא קודש‪.‬כאחד לזכור זכות אכרהם שכמוככו‬
‫אמד היה אכרכם‪ ,‬יהיה לכם לכם אותיות מלך זו‬
‫מלכות‪ ,‬זכרון אלוזכרונות‪ ,‬מרוטה אלו שושרות‪,‬‬
‫מקרא אלו הקריאות‪ .‬כיס סיכות כס׳ ראש השנה‬
‫ני אמר כ״ס ימים לאלול מקדשין ריה ויש כה ג׳‬
‫פסוקים כנגד מלכיוח זנרונוח שושרוח וג׳ שסמים‬
‫פושין סדרם ‪ .‬וידכר‪ ,‬דכר‪ ,‬כל‪ ,‬סולים ר״ת ל׳ רמז‬
‫ל' קולות שמוקפים וס׳ם הג׳ פסוקים לאמ״ר קד״ש‬
‫ליה אוחי׳ רשיה כלומר כל שנה שהיא רשה כמחילת׳‬
‫מממשרת כסושה ‪ .‬מן ו׳ סיון סד ריה קי״ש ימים‬
‫וזה סוד וימכור את ממכר יכ״ק ויאכק איש סמו‬
‫זה השפן וירא כי לא יכול לו וגו׳ סד סלוח השחר‬
‫זה יוס״כ ‪ .‬אך כטשור לחודש ד ת אכל שסומדים‬
‫יחפים כאנלים וממנים רסשם והקכ״ה מקכל חשילחם‬
‫ומכשר ‪ .‬אכל נוס׳ לכשר אכות כנים ‪ .‬אך כטשור‬
‫לחודש השכיפי הזה יום הכפורים הוא הכפורים‬
‫גימיס שנה וזהו לכשר סליכם הייינו מכשר סל‬
‫כל השנה ‪:‬‬
‫ו ב ל צסש אשר ממשה כל מלאכה כטצם היום‬
‫הזה והאכדמי אח הנפש הפסוק הזה סמוך‬
‫לפסיק כי כל הנפש אשר לא חסונה וכה רמז הזה‬
‫והאכדמי אח הנפש ס״ח שמיה לומר שאף שחיה‬
‫ככלל ונכרתה ‪ .‬ומניחם אח נסשומיכם כמשסה לחדש‬
‫רמז ס׳ אכ שדינו כמו יוה״כ‪ .‬ה״ש כמיכ נפש נששוחיכ׳‬
‫כנגד ה' סכודח ה׳ משילוח ה' סכילוח לכהן גדול‬
‫והנפש יש לה ה' שמוח ‪ .‬ש״ס מיכוח נפרשת יוה׳־כ‬
‫כמנין שד׳ה אלכים אח ישראל מכל צרותיו מוסדי‬
‫ה׳ אשר תקראו אותם ס׳׳ת מורה שהקכ׳׳ה מורה‬
‫אנו כ״ד ומאיר מיניהם לסכר ולקדש כדין‪.‬‬
‫הראשו״ן סר’י מ ‪ f‬הדיר רמז שאדם הראשון אכל‬
 ‫מע ה‬ ‫זזחורד‪.‬‬
‫לפניו רכש״ט מלך ראשון שיטמוד טל כניך ידקר‬
‫כמרנ א״ל הקנ״ה ולי אמה אומר אמור אל הנהני׳‬
‫טכ״ל ‪ .‬רנו הדיקדוקיסלזה א׳ למה קרא אומו מלך‬
‫ראשון ‪ .‬וטוד מה המשונה אמור אל הנהנים ‪ .‬ומירן‬
‫הגאון מיד״א דמה שזכה שאול למלכוח הוא מפני‬
‫שנא מכנימין וננימין לא השממווה לטשו ופירשו‬
‫מז ל טל פשוק ושמסמם כזה שקיים שאול לא מאכלו‬
‫טל הדם ואמר לישראל ושרסמם נזה ומש״ה‬
‫נזדמנה לו מרג נמנחמה ונגמרא כנא קמא ד׳ ג׳‬
‫גני נמוניא מוסר שימין אפשר דכר שנצסטר נו‬
‫אומו צדיק יכשל נו זרטו הכא נמי ^ ך ראשון‬
‫ידקר כמרנ כיון שנצנוטר וקיים לא מאכלו טל הדם‬
‫וזמנח לו מרנ שידקר כמרכ וטוד הלוא לא זכה‬
‫שאול למלוכה אלא משום שננימין לא השממווה לטשו‬
‫והאיך ידקר נמרכ שהוא אומנוח טשו ‪ .‬ט״ז השיכ‬
‫לו הקכ״ה ‪ .‬ולי אמה אומר אמור אל הנהנים שהרגם‬
‫כמרכ ומפס אומנומ טשו וש״י‪ .‬ויצא כן אשה‬
‫'אשה'ישראליח"והוא ״כן ר״מ איונ רמז שאיוכ נשא‬
‫אשה דינה נח ישראל היינו דינה כח יטקנ כדמז״ל‬
‫ויצא מניח טולמו יצא יכה כל נפש אדם ר״מ‬
‫אנכי שכופר כאנכי ה׳ • לכם כגר כאזרח ס״ח רמ״ח‬
‫אנרהם טולה רמ״ח אנרהם אמר גר ומושג אנכי‬
‫טמהם ונקרא אימן האזרחי ‪:‬‬
‫®׳ ב ה ר‬
‫ב ה ר סיני מה טנין שמיטה אצל הר סיני היינו‬
‫כמו שהגלוח כא טלי שמיטח הארן כן פצ‬
‫מה אנדה הארן טל טזנם אח מורחי ‪ .‬י״ד ‪ .‬כי‬
‫מנאו טל הארן מנאו אומי׳ אנוח שנזכוח האנוח‬
‫אמם נכנסים אל הארן ‪ .‬שש שנים חזרט ר״מ ששי!‬
‫היינו ששח ימים ולא כשכח שכח שנחון יהי׳ לארן‬
‫צ׳ יום לפני ראש השנה מוססמ כמנין יהיה ‪ .‬ונשנה‬
‫השניטיח שכח שנמון יהיה לארץ שנח לה׳ שדך‬
‫לא חזרט וכרמך לא מזמר להקיש אליה ולומר‬
‫לך מה זריטס וזמירה מיומדח זו היא טנודה‬
‫שכשדוח ושנכרמים אף כל טנודה שכשדוח ושנכרמי׳‬
‫כ״ה ‪ .‬והוא טיד שדר׳ נח״כ רמזים ונר״ס משקין ‪.‬‬
‫וספרח לך כמנין לך נ׳ ליוכל‪ .‬והטנרח שופר‬
‫וסטנרס אומי׳ נמרוטה וסמיך והטנרח לשנה רמז‬
‫שופר כר״ה;‬
‫ו ה ע ב ר ת שופר מרוטה נמודש השניטי ר״מ‬
‫משוכה ט״ד היחקט שופר נטיר וכו׳‬
‫והטכרח שופר מרוטה כחודש השכיעי ר״ח משונה‬
‫י מו‬
‫אמור‬ ‫‪w‬‬ ‫י ל ט ט‬
‫ממ תי שנגס גימי לומז ‪ .‬ט״כ סמיך ליה פרשס‬
‫גרוס •‬
‫צ ו אס מי ישראל ‪ .‬צו גימ׳ המלאך שאם יקיימו‬
‫סמצוס ור^מוקיס יהיה כמלאכים ‪ .‬סוכה נומריקון‬
‫סומך ומסר כל הצוסלים ‪ .‬כי סוכה גימסריא הויה‬
‫אמי ונכסרד׳ שאין השם שלום נטל לשכורה ט״כ‬
‫אנו מנקשים הוא יקים לנו אס סוכס דוד הנופייס‬
‫זה והוא יגאלנו שניס אומי׳ היא שמסר א' מן‬
‫כסא וס׳ מן יה׳ והיינו כשיקים יגאלנו * סכוס‬
‫גיס׳ אליהו משיח כן דוד למ״ד נמשרי טמידין להגאל‪.‬‬
‫שכמי ר״ס כסוכוס משכו שכטס ימים ככיס‬
‫כגי׳ המשיח כן דוד טה״כ ‪ :‬המנורה‬ ‫ס׳‬
‫המסורה ד מ ה׳׳ה רמז לטשר מנורומ שהיה טורך‬
‫טליהם סנרוח ופלוגמא כמנמומ אם היה מדל'ק טל‬
‫כולם ‪ .‬הגרוס אומי׳ מורס >׳ היינו מורה ‪1‬נ׳ שטרי‬
‫מיכומ כנגד מ״ה‬ ‫כינס ‪ .‬כסרשמ נרומ מיה‬
‫צדיקים שהן מאירים כטולם כנרומ וזהו לפני ה׳‬
‫סמיד ‪ .‬ולקממ סולמ ואפימ ולקמס סולמ גי׳ כמין‬
‫ספינה רוקדמ טה״כ ממילס סולמ ממלוקמ רכ‬
‫ושמואל כמנמוס למם הפנים שיש לו שני הניס‬
‫למיד כמיכה פרוצה היינו שני דפנומ שני פנ ם ‪.‬‬
‫ואסייס אומ״ה גימי כמין מכה פרוצה ‪ .‬שמים טשרה‬
‫מלומ כנגד י״כ שכטי יה כאלו כל ישראל טורפים‬
‫לו השלמן והלחם ‪ .‬שני טשרונים יר\׳ סמלה האממ‬
‫הרי כיד טשרונים לי״כ מלוח כנגד כיד שטוח יום‬
‫זלילה ‪ .‬המלה גימי מ״ה רמז טל שיטור מלה לגממום‬
‫אמד ממ״מ וכטל הכיח אמד מכ״ד כמנין כ״ד טכרה‬
‫מטרכוח שש המטרכוח ריח משה רמז טל שלחנו‬
‫של משה היו מטריכין אטיח שטשה שלמה משרון ‪.‬‬
‫שלמנוח פלוגמא כמנמוח ‪ .‬יטרכגו לפני ה׳ גימפרי׳‬
‫מלמוד מכם שמ״מ ככהן הטורן למם הפנים ‪ .‬אימא‬
‫כי כסוכוזז הושכחי את כני ישראל כי‬ ‫כמסורה‬
‫כררוכ נלון כי נר מצוה ומורה אור ‪ .‬שאלו צמכם‬
‫אמד פירוש מסורה זו שרפס וכמכ יכ״ל מנסיט ‪.‬‬
‫ופירשו שימומיו דיש ג׳ מצוח נר מנוכה סוכה טירוכ‬
‫דמצומן כטשרה כשר למטלה מטשרים פסול ‪ .‬וזה רמז‬
‫כי כסוכוח ‪ .‬סוכה ‪ .‬כי נרמוכ נלון פירוכ ‪ .‬ני נר‬
‫מצוס חנוכה ‪ .‬והוא אפר ציין אוחיוח הנז״ל ״יוד יכשר‬
‫'למטלה ׳מטשרים'נר"סוכה •טירוכ פסול‪ .‬כ״י כוונמו‬
‫י׳ כשר ‪ .‬הגאון מידא כספר פני דוד ‪ :‬א״י אמור אל‬
‫הכהניס מנמומא איר יהוכט דסכנין נשם ר׳ לוי‬
‫מלמד שנראה הקכיה למשה דור דור ודורשיו‬
‫והראהו ה׳ אח שאול ונניו נופלים נחיכ ‪ .‬אמר‬
 ‫כ ח‬ ‫ד^ז ר ח‬
‫כ ה ר‬
‫ישופה כי מקיך לא דרשו כי מי ששומפ תוקים‬
‫אשר הוא גזירה כלא ספם אזי הדין לימן לו כל‬
‫סוכ גיכ כלי ספם כי כל מדומיו של הקכ״ה הם‬
‫מדה כנגד מדה אכל הרשמים חקיך לא דרשו פ׳כ‬
‫רחוק מרשמים ישומה ‪ .‬אם כחקמי תלכיו אותיות‬
‫כלות מה הקכ׳ה מקשס אף אתה כן אם כחקחי‬
‫תלכו ואת ר׳ת אכות‪ .‬ונמתי גשמיכם כפמם ‪ .‬כפחם‬
‫גימ׳ וזהו כסכות‪ .‬ופן השדה ימן פריו ימן גימסל‬
‫אילני סרק היינו אפילו סם הארן ימן פריו דכרי‬
‫מורה והשיג לכם דיש את כציר דיש אומי׳ שדי‬
‫ומ״י המונות פורח׳ היוד ונשאר ש׳ד ונפשה כציר‬
‫יו״ד וזהו והשיג לכם דיש להחזיר היוד מן דיש‬
‫וזהו והחיות רצוא ושוב ‪ .‬ושוכ גימ׳ שדי ר^נו‬
‫החי רצוא ושוכ לכל דכר נאלח ונתסכ אכל לכסוף‬
‫ושוכ הייני ושוכ יום אחד וכו׳ איי אם כחקומי‬
‫מלכו כדאיחא כילקוס ישמיה סימן מ׳ אמרו ישראל‬
‫הואיל ואנו כגלות כדין הוא שלא נשמור השכח כי‬
‫שכת נקרא שרכיסו של מלך וככיכול הוא נח כשכת‬
‫והמכר אינו יכול להשתמש כשרכיסו של מלך ולזה‬
‫גוי ששכח חייכ מימה והשתא שישראל כגלות יפלה‬
‫מל הדטח שאנו מכדים ומכרנו זה לסי דמח' הואיל‬
‫ואנו כגלות ומכדים לנכוכנצר כדין הוא שלא נשמר‬
‫השכת זה שאה״כ את שכמותי שאני שוכח אמם‬
‫משמרו מנח כנים אתם לה׳ ולא מכדים והראי׳‬
‫שאמם כנים מאם כחקמי מלכו שחה׳ קמלים‬
‫כתירה זה האות שאמם כנים שהפכד אסור לקרות‬
‫כמורה וכן אית׳ כזוה״ק מאן דפסיק כאורייתא‬
‫נקראכןלהקכיה י״ד‪.‬כציר וכציר השיג את ר״ת‬
‫איוכ כדחז״ל שנמשה לאיוכ ממין דוגמת פוה״כ׳‪.‬‬
‫ואכלתם לחמכם גימ׳ זה הוא המורה‪.‬לשוכס וישנתם‬
‫ד ת וס׳ת מולם היינו מולם הכא ‪ .‬ונמתי שלום‬
‫כארן היינו מושה שלום שכשמים כדא פושה שלום‬
‫כמרומיו וגו׳ שלום כארן היינו המורה שיש כה‬
‫פרשיות כמנין שלום כארן ד ן פתוחות שמיס סתומו׳‬
‫כמנין שלום כארן ‪:‬‬
‫ו ה ש ב ת י מיה רפה מן ד ת מרם ‪ .‬מיס רפה‬
‫אלו מלכיות שנאמר ושפשס יונק סל‬
‫מור סמן היינו חרפתן של סמים וחרכ לא תפכר‬
‫נימי כמרכ של שלום ‪ .‬ומרכ לא ממכר כארצכם‬
‫ס״ת אכרם רמז כזכות אכרהם‪ .‬ופנימי אליכם ‪ .‬ופניתי‬
‫אותיות ופני מיי כסוד שנית ראשון קיים שממר‬
‫מ״י שנה אכל כשנחרכ נאמר אנה פנה דודך ופניתי‬
‫אליכם‪ .‬אליכם אותיות מיכאל שמפיו כמלאכים‬
‫‪mt‬‬ ‫יי ל רזו ט‬
‫רמן לחשוכה גר׳ה‪.‬וקדשיום את ש>מ החמשים ר״ת‬
‫אשה רמז שאשה גקניח גקידושין וקראתם דרור‬
‫דמ״ר שנה שמד הכית ו>סרכ ונתכנוצו שמימין‬
‫ויוילת ‪:‬‬
‫ב ש נ ת היוכל הז^ית תשוכו איש אל אחזתו‬
‫למפלה כפסוק ושיתם איש אל אחיזתו‬
‫ואיש אל משסחמומשוכו הרי ג׳ משוכות רמז שג׳‬
‫סממים שכו אל הארץ כשיצאו ממצרים ומגלות ככל‬
‫ולפ״ל הרי ג׳ ואם לא יגאל פד מלאת לו שנה תמימה‬
‫מחלוקת ר ט וחכמים אם י״כ חדשים או ימיי שנ״ד‬
‫ללכנה הרי כמוכ שנ״ה דהיינו שנ״ה ימים ולמ׳ד שס״י!‬
‫ימים יגאל פ׳ז הרמז פד מלאת לו שנה תמימה‬
‫נימי זה שנים פשר חדש מיום ליום ‪ .‬אשר לו חומה‬
‫ממה כתיכ רמז למנוח שס״ה שנח החמה ‪ .‬גאולה‬
‫תהיה לו תהיה פם האותי׳ גימנו׳ משיח כן דוד‬
‫גאולה תהיה לו תהיה גימנו׳ כימי משיח גאולה‬
‫תהיה גימנו׳ ת״ך שנים של כית שני תהיה לו היינו‬
‫אשרי כל חוכי לו לו שלשים ושש צדיקים היינו הל״ו‬
‫צדיקים הם המחכים ‪ .‬ומפס ידו פמך גימ' ר דו‬
‫רדו שנה מסה ידיהם כי מכדי הם תגין מל חיכת‬
‫הם כלומר מיוחדים הם זה מ״ה צדיקים שהפולם‬
‫פומד סליהם כזכותם זה מ״ה ה׳ אלהיך שואל מפמך‬
‫הוא שואל מסמך מל מ״ה צדיקים ‪ .‬וכתיכ פל מ׳׳ה‬
‫פל מ״ה צדיקים והם סמך‬ ‫אדניה הפכפו‬
‫ונחלתך הם אותיות מ״ה הם אשר הוצאתי‬
‫אותם סו״ת מרים כזכות מריס הנכיאה ‪.‬‬
‫אם פוד רכות כשנים שהשנים של גלות מרוכות‪.‬‬
‫היוכל ומשכ לו כפי ס״ת יוכל ‪ .‬ויצא כשנת היוכל‬
‫כמת קן וכתיכ כפת ההוא יוכל שי ‪ .‬יוכל שי גי׳‬
‫משיח יוכל גי' מ״ח היינו מ״ח תיכות ככקריאח‬
‫שמס ש״י נוסריקון שמס ישראל זהו יוכל ש״י ‪ .‬אלילי׳‬
‫חסר כתיכ כנגד י' שמות של פ״ז לגנאי כדאיתא‬
‫נת*כ ‪ .‬ופסל ומצכה לא תקימו לכם י״ס פסל ופסילי‬
‫>תינ כתורה כנגד י׳ הדכרות שכל הפורש מפ״ז‬
‫כאלו קיים יוד הדכרות ‪ .‬לא תקימו לכם ואכן ס״ת‬
‫אומן כי מפשי אומן הס‪ .‬את שכתותי ר״ת אש אם‬
‫של גהינם שוצס כו כמקים שיש חילול שכת האש‬
‫מצוי׳ ‪ .‬את שכמותי תשמורו ומקדשי תיראו ה׳ מווין‬
‫כפסוק זה נימי שני אלפים רמז שממוס שכת שני‬
‫אלפים אמה ;‬
‫ב ח ק תי‬ ‫פ׳‬
‫א ב נמקתי מלכו וגו׳ כתיכ רחוק מרשפים‬
 ‫מ ש ה‬ ‫דור«רה‬ ‫בחקתי‬
‫מנסת מסר כמיג לסי שלא הכיא עליהם עוד‪ ,‬ניסת‬
‫לשון נסיון ‪ .‬כמסני מרכ כאלו נוסליס כחרכ ולא‬
‫סימה חרכ זה ורודף אין ‪ .‬ורדף גי׳ צר איש צר‬
‫ואויכ ואף כעונות אכותם אתם ימקו ‪ .‬ימקו גי׳‬
‫יוסף על מכירת יוסף נהרגו עשרה הרוגי מלכות‬
‫ימקו אותי׳ י׳ מקו היינו י׳ הרוגי מלכות מקו‬
‫נהרגו ‪ .‬אז יכנע לככס הערל ‪ .‬הערל גימנו׳ היצר‬
‫וזכרתי את כריתי יעקכ ‪ .‬יעקכ מלא ויו רמז יעקכ‬
‫וכניו שהיו יחד מנין ואו כמילואו ועוד לסי שאמרו‬
‫כניו שש תיכות שמע ישראל לסיכך מזכיר זכותו‬
‫כאן מה שאין כן ככל התורה מצא ויו אלא כאן‬
‫ולא זכר כו אף אלא את לרכות ג׳ אכות וכן ג׳‬
‫זכירות ג׳ כריתות ושמונה סעמים ר׳ כססוק עולה‬
‫נו״ז מאות כנגד נו׳׳ז מאות שרסה לד׳ רוחות של‬
‫ארץ ישראל וזה שכתוכ והארץ אזכור ‪ .‬יעקכ מלא‬
‫ויו כה׳ מקומות כתוכ יעקוכ מלא וכה׳ מקומות‬
‫כתיכ אליה׳ ח״ו שנעל יעקכ אות משמו ערכון‬
‫שיכוא לכשר לישראל ‪ .‬נו״ו מכות כסשוק כנגד ג׳‬
‫אכות וי״כ שכנויס ס׳ אותיות כססוק כנגד ס׳‬
‫רכוא ישראל נ״כ הכרות כססוק היינו נועמי׳ ונקודות‬
‫כנגד נ״כ שכמות כשנה מעוכרת ‪ .‬ג׳ זכירות כנגד‬
‫ג׳ רגלים כשנה שיש כהס עלייה וראיה כמש״נ שלש‬
‫פעמים כשנה א׳י וזכרתי את כריתי וגו׳ למה מפסיק‬
‫כזה כאמצע תוכחה אלא היק אינו דומה רשע כן‬
‫רשע שלא היה לו ממי ללמוד אכל כני ישראל כני‬
‫אכרהס י״י שהיה להם ממי ללמוד ועוד וגס הארץ‬
‫אזכור ר״ל אוירא דארץ ישראל מחכים מס לשסות‬
‫לפי שצמקללה‬ ‫זה א״י וגס הארץ אזכור‬
‫כי׳ קללות ממילא כשאזכור זכות אכות ולא אוסיף‬
‫עוד לקלל האדם אזי ג״כ והארץ תתנרך‪ .‬של׳׳ה‪.‬א״י‬
‫וזכרתי את כריתי וגו׳ והארץ אזכור וגו׳ והארץ‬
‫מעזכ מהם יש לדקדק סמיכות הכתוכ והארץ אזכור‬
‫ואח״כ והארץ מעוכ שזה סומר לדלעיל אלא כדחז״ל‬
‫דכרא כרעא דאכוה הוא נמצא אצו למידין שאס‬
‫אכיו היה רע נתפס הכן קצת כמידומיו ע״כ אמר‬
‫וזכרתי את כריתי וג׳ שהיו צדיקים וכ״ת המקום‬
‫גורם לז״א והארץ אזכור היינו ארץ אשר ה׳ דורש‬
‫אומה ע״כ מהראוי הי׳ להשמידם ח׳׳ו אך לא כן‬
‫עמדי רק מה שחסאו כנגדי אני זוכר חסדי אכות‬
‫ומה שהוא נגד הארץ כשמיסין ויוכלות למ״ד שע״י‬
‫מסא זה גלו ע״ז והארץ מעזכ מהם כנגד מה‬
‫שחסאו נגד הארץ ‪ :‬ואף גם זאת כהיוחם וגו׳‬
‫לכלותם כמו שהיה הדין מחייכ איך לככוד אכומם‬
‫‪omnA‬‬
‫ילסוט‬
‫ואכלמם ישן נושן ר״ת גו״י כל הישן ממניח נוי‬
‫מחכירו ישן נושן וישן הרי ג׳ היינו של ג׳ שנים‬
‫פוד רמו מל ג׳ מקדשיה משכן שילה כי״ר וכית‬
‫שני ‪ .‬משני מדש מוציאו וה בית מדש לע ‪r‬יד לכוא‬
‫כשתשרח מלכות המשיח‪ .‬משני חדש ר'מ וס״ת משיח‪.‬‬
‫ואולך אתכה קוממיות אותיות יקוה ממות היינו‬
‫מחיית המתיה ‪ .‬ואה לא תשמעו לי אף אני אעשה‬
‫זאת ף׳ גדולה היינו אן« גדול וחימה‪ .‬אף אני אעשה‬
‫ואת ג׳ אלחין בר״ת רמ‪ 1‬כי ע״! השילה מישראל‬
‫שלשת אלשי איש שנאמר וישול מן העה כשלשת‬
‫אלשי איש כתיכ כאן א׳ף אני אעשה וכע״ן כתיכ‬
‫וחרה א״ף ס׳ ‪ .‬מכלות עינים וה סנהדרין שנאמר‬
‫והיה אס מעיני העדה ד״א זה שעוורו עיני צדקיה‬
‫וזרעמס לריק זרעס היינו שהזרע והכניס ילכו‬
‫מול ה‪ .‬ורדו ככס שונאיכס ר״ת שכו היינו גלו‬
‫ושגו ורדו אומס וגלו אומס ‪ .‬ואס עד אלה ס״ת‬
‫מדה היינו אמדוד להס מדה כמד‪.‬שכע'על חנואמיכ׳‬
‫זה ז׳ גליות גלו ‪ .‬ושכרתי את גאון עזכס את גאון‬
‫פזכס תג ועסרה על המלה רמז אלו גאוניס ות״ח‬
‫של ישראל ‪ .‬מוכס זס התורה שנקראת עיז ‪ .‬והלכתי‬
‫אף אני גימ׳ מרי״ג על שעכרו תרי״ג מצות אף‬
‫וחימה ממונים להשרע ‪ .‬את גאון גי׳ זה המקדש‬
‫את גאון עזכס גי׳ זה ירושליס כעה״ש ‪:‬‬
‫ג ו ה ט ת נקס כרית ‪ .‬כרית עס״כ גימש׳ תרי׳ג ‪,‬‬
‫נוקמת גימנו׳ ירושליס שנגזר להחרג ‪.‬‬ ‫י‬
‫ואס כזאת לא משמעו לי כזאת גימנו׳ כזמן שהכית‬
‫קייס‪ .‬מחמת קרי ‪ .‬חמת קרי גימ׳ משנ׳׳ח כי משנ״ח‬
‫שניה מיציאת מצרים עד שגלו עשרת השכנויס ‪.‬‬
‫שגרי גילוליכם וגעלה נששי ר״ת נוגף שהיה נוגף‬
‫אמכם ‪ .‬והשמומי את מקדשיכם ‪ .‬מקדשיכם אותיות‬
‫מקדש יכ״ם גי׳ ע׳ שהמקדש היה שמם נ‪1‬׳ שנים‬
‫ואתכם אזרה כגוים קרי כיה ואתכם עמכם היינו‬
‫ככיכול פמו אנכי כצרה ‪ .‬אזרה ז׳ הסוכה רמז ז׳‬
‫גליות ורמז שיחזור אותם ‪ .‬אזרה כגוים גימנוריא‬
‫מרדכי הקדים רשואה ‪ .‬והריקותי אחריכם מרכ זה‬
‫המן שכיקש להשמיד את היהודים ולצלוכ את מרדכי‪.‬‬
‫והימם ארצכם שממה אמר ת״ק שנה של כית שצי‬
‫שעמד כמנין הימה אח״כ שממ׳‪ ,‬והרצת את שכתותיה‬
‫והרצת אותיות הצרות לשי שמצאוהו צרות רכות ‪.‬‬
‫והכאתי מרך כלככם מרך אותיות מכר שנמכרו‬
‫להשמיד להרוג ‪ .‬ורדף אותם קול עלה נדף‪ ,‬נדף‬
‫אומי׳ דף נ׳ שנתלה פל פן שהיה נ׳ אמס שמשהו‬
‫למרדכי ונהשך שהסיר הקכיה ‪ .‬ונסו מנסת חרכ‬
‫כ ט‬ ‫מ שה‬ ‫ד‪.‬תורר•‬
‫זה הקכ״ה שכתוכ כו לה׳ הארן ומלואה אך ככור‬
‫אשר יככר ״אך ״ככור ד ת אכ זה אכרהם שכ׳ כו‬
‫אכ המון גויס נתתיך ‪ .‬אך ככור גימ׳ אכרהם ״אשר‬
‫•יככר ״לה׳ ר״ת אי״ל זה יצחק שנקרכ כאיל וסימן‬
‫ליטקכ שנטל הכרכות והככורה כשני גדיי הטזים‬
‫ואם ככהמה הטמאה זה טשו שהוא טמא• ופדה‬
‫כטרכך יטקכ נפדה כטשיו שטשו והאומות כגהינם‬
‫תחת ישראל שנאמר ונתתי אדם תחתיך א״ת אדם‬
‫אלא אדום וכל מטשר כקר וצאן אפר יטכר תחת‬
‫השנט הטשירי יהיה קודשלה׳‪ .‬מהר״שאוסטרפאלי‬
‫ממט נהרגו טשרה הרוגי מלכות הלא כמכירת יוסף‬
‫לא היו אלא תשט אחים אלא כשכיל שצרפו השכינה‬
‫ור״ט היה כמקום השכינה שדרש את ה׳ אלהיך‬
‫תירא לרכות ת״ח שלא זכה איש אחר לדרוש כמותו‬
‫וזהו מטש״ר נוטריקון ״מיתת ״טקיכא ״שהיה ״רוטה‬
‫וצאן נקראו‬ ‫יוסף‬ ‫כקר וצאן נקר נקרא‬
‫השנטים כל אשר יטכר תחת השכט היינו ט׳ הרוגי‬
‫מלכות הם כפרת ט׳ השבטים שמכרו ליוסף שנק׳‬
‫כקר הטשירי יהי׳ קודש לה׳ זה ר׳ טקיכא שהיה‬
‫כמקום השכינה ששותפו א״י הטשירי יהיה קודש‬
‫רמז טל שכט לוי שהוא טשירי ויהי׳ מקודש כשתתשוכ‬
‫למפרט מכנימין ומטלה יהי׳ לוי הטשירי‪ .‬ד״א הטשירי‬
‫זה אנרהם שהוא משירי לנח יהיה קודש לא יגאל‬
‫לא יגאלו כאומה אחרת והם יהיה חולין אלא הוא‬
‫ותמורתו יהיה קודש הם הגרים ‪ .‬תמורתו אותיות‬
‫מתורתו ‪ ,‬יהי״ה קוד״ש ל״א ס״ת אש״ה שאף הנשים‬
‫ככלל ‪:‬‬
‫ב מ ד ב ר‬ ‫פ׳‬
‫ב מ ד ב ר נימי רמ׳ח כי גמרכר)יחנו רמ״ח מ״ע ‪.‬‬
‫את ראש כל מדת ‪ .‬טד״ת אותיות דת ט׳‬
‫היינו דת שנתנה כשכטיס לשון וכט׳ פנים לתורה ‪.‬‬
‫צנאותם אותיות צכא תם זה יטקכ שנקרא איש‬
‫חם הוא ראש צכאות כני ישראל ואתכם יהיו איש‬
‫איש ג״ס איש כזה הפסוק כנגד ג׳ אכות שכל אחד‬
‫נקרא איש ראש לכית אנותיו הוא הוא גימ׳ י״כ‬
‫היינו י״כ שכטים ג׳ אכות כ״א נקרא איש כאכרהם‬
‫נאמר ומתה השכ את אשת האיש כיצחק ויגדל‬
‫האיש כימקב ויטקכ איש תם אליצור כן שדיאו״ר‬
‫אותי׳ ״שדי אור״ לרמז שלא חטא בכלסה ולא כהה‬
‫אורו אלה קריאי תלת כתיני ניו״ד כנגד שרי‬
‫משרות משרה כטלנין טשרה שליטים ‪ .‬״הטדה "נשיאי‬
‫מטות‬
‫ב ח ה תי‬ ‫'‬
‫■‬
‫‪m‬‬ ‫יילרווט‬
‫ארממם כי אגי ה׳ אלהיהם יצחק כאמצע כין אם‬
‫נמנו סאכות למ‪6‬רט או כסדר כי יצחק טמד‬
‫נהגכורה נאמרו סלגא מלי וסלגא עלך ‪ .‬כי אכרהם‬
‫לא וגו׳ וישראל לא וגו׳ לכך מזכיר אכית אחורנית‬
‫כדי שיוצדק שלא יאמר כיפקכ"אף‪ ,‬שרק כאכרהם‬
‫ויצחק נאמר אף טל שיצאו מהם ישממאל ומשו לא‬
‫כן יטקכ שממתו שלימה וכניל ‪ .‬ואת חקתי חסר‬
‫כתיכ אפילו חסר חקה אחת חקתי גמלה ר״ת חג‬
‫שנהפכו החגים נימי ירכמם שנא׳ ויטש ירכטם‬
‫חג כחודש השמיני‪.‬לא מאסתים ולאגאלתים ד ת‬
‫גומ״ל שגמל ממם חסדים טוכים וזכרתי להם כרית‬
‫לה״ם אותי׳ המ״ל כרית ‪ .‬סוד המל טולה ט׳׳ה שמל‬
‫א׳א א״ט כן ט״ה שנים ‪ ,‬להם ראשונים גימ׳ משה‬
‫ואהרן • איש כי יפלא נדר ד׳ מיני טרכין כנגד ד׳‬
‫גליות ‪ .‬ואם כהמה אשר יקדישו ממנו לה׳ יהי׳ קודש‬
‫ממנ׳׳ו אותיות ממון שימכרו ויקחו כממון קרכנות‬
‫למ״ד האומר רגלה של זו טולה שיקח כדמי אכרין‬
‫וזהו ממנו לשון זכר ‪ .‬ואם המר ימיר כהמה ככהמה‬
‫גי׳ אל״ו סונרי״ן ואיכרי״ן לתי שאין ממירין איכרין‬
‫נמוכרין ולא טוכרין כשלמים כיאיתא כריש מסכת‬
‫יומורה ‪ .‬ואיש כי יקדש את כיתו יקדש חסר י׳‬
‫רמז שאינו קדש טד שיהא כרשותו לאסוקי גזל‬
‫שאינו כרשותו ואינו שלו ד׳א למה חסר י׳ שאין‬
‫לאדם להקדיש ניתו ונכסיו כשיש לו כנים אלא א״כ‬
‫רואה שאינם נוהגין כשורה כדאשכחן גכי הורקניס‬
‫כמטשה יונתן כן מזיאל כככא כתרא ‪:‬‬
‫ן ף ע מומר שמורים נחמשים שקל כסף חמ״ר גי׳‬
‫אכרהם ואותי׳ רמ״ח מצות ‪ .‬שמרים אותיות‬
‫פשרים שאכרהם הי׳ כדור טשרים לכריאת מולם ‪.‬‬
‫כממשים שקל כנגד ממשים יום מיציאת מצרים טד‬
‫מצרת שניתנה התורה ‪ .‬ואם גאל יגאל גאל שגאל‬
‫ממצרים כן יגאל לטיל ‪ .‬את השדה‪ ,‬שדה זה ירושלים‬
‫שנאמר ציון שדה מחרש ואם לא יגאל וגוי ואם‬
‫ימכר היינו שמכר לטשו לא יגאל טוד היינו ט׳׳י‬
‫כשר ודם כ״א כידו של הקכ׳יה ‪ .‬והיה השדה כצאתו‬
‫כיוכל קודש לה׳ לו משפט הגאולה משד״ה כצאת״ו‬
‫כיוכ׳ל קוד״ש ס״ת שלו״ס כי יהיו שלוים ושקטים ‪.‬‬
‫ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש‬
‫זו הוא כשדה שאינו שדה אחוזה‪ .‬היינו אחזתו‬
‫יקדי״ש ליהו״ה גי׳ כשדה שאילו שד״האחוז״ה כמ״ד‬
‫כפרק השולח וכמרכין ‪ .‬לאשר קנהו מאתו רמז תשוכ‬
‫ירושלים לזרט אכרהס״קנהו״ תגין טל הקוף זה‬
‫אכרהם שהוליד כן מאה שנה ‪ .‬לאשר לו אחזת ארן‬
 ‫מווורה‬ ‫ב מ ד ב ר‬
‫וכשנח היו נחים הרי האותיות טל הדגלים ו״פ‬
‫באותות היינו באותיות ווה לבית אבותס מסר כתיב‬
‫לפי שהיה ה׳ טל הטנן אבותס היינו האבות וו״פ הס׳‬
‫טל סי ה׳ יחצו וטל פי ה׳ יסטו‪ .‬ציוצי‪ .‬סביב לאוהל‬
‫מוסד ר״ת סלס וסנה סל״ס מוצב ארצה ‪ .‬בכולם ס״ת‬
‫ופקודיהם וביששכר כתיב וצבאו ופקודיו לפי שהיה‬
‫ת״ח ונשיא וכל אחיהם תולים ט״ס הנשיא שהוא‬
‫מ״ח ‪ .‬צתוציס נתונים המה לי ממוך ב׳י לשון כפל‬
‫ישראל היינו ישראל סבא ר״ל שיטקב אמר טשר‬
‫אטשרצו לך לסי מדרש ויצא שנתן כסל מטשר מממונו‬
‫ומבניו לכך אמר טשי אטשרנו רמו ט״ו ‪ .‬ואני הנה‬
‫לקחתי את הלויס הנ״ה לקחת״י טה״כ גימ׳ מטשר‬
‫הגאון מיד״א בשס י״ד בדגל יהודה היה מצויר אריה‬
‫ובדגל ראובן אדס ט״ש הדודאי' וברגל אפרים שור ט״ש‬
‫בכור שור ודגל דן נשר ט״ש מאסף למחנות וכמו כנשר‬
‫יטיר קצו והא דכמב הת״י טל דגל דן נחש תירןהרמבין‬
‫שהגוף היה נחש וכנפיו כנפי נשר היו ‪ .‬כל פקודי‬
‫הלוים וכו׳ לדקדק איך שבט לוי כיו מופטיס כל‬
‫בך מירן הרב ר״ח בן מטר בספר אור החיים‬
‫כשגירש ממרס יוכבד כל שבט לוי גירשו נשותיהם‬
‫ואף כשמור טמרס והחוירה דוקא הוא מחוירה‬
‫צנבואה אבל כל שבט לוי לא החוירו נשיהם והיו‬
‫בטלים מפ״ו ט״כ הס מוטטיס ומקשה ט״ו בטל‬
‫סני דוד הרי לשון הגמרא בהדיא בסוטה דף י״ב‬
‫טמד טמרס והחויר את אשמו טמדו כולם והחוירו‬
‫נשותיהם ומסיק והנכון כמו שתיק הרמב״ן שהריבוי‬
‫היה למי שהיו מטנין אותם ובמקום פן ירבה אמר‬
‫ה׳ כן ירבה ושבט לוי לא היו מטנין אותם ‪.‬‬
‫ישרמוה׳ו אותיות השירות הם יאמרו השירות ‪ .‬ואי״ש‬
‫פ׳ ג ש א‬
‫פטמים הפדות מלא ויו בתורה ‪ .‬מ׳ס ויו‬
‫את ראש בני גרשון גס הס אימא במדרש‬
‫יקרה היא מסניניס מדבר בקהת וגרשון‬
‫אף שגרשון הוא הבכור וצריך למלוק לו כבוד טכ״ו‬
‫באשר שקהת היה טומן הארון ששס המורה לכך‬
‫הקדימו הכתוב לקהת תחלה ואח״כ נשא את ראש‬
‫בני גרשון גס הס ‪ .‬מוה יצא לנו מוכחת מוסר ט״ד‬
‫שאמרו בגמרא הני בבלאי טסשאי דקמו מסצי ס׳ת‬
‫ולא קמו מפני ת״ח הלוא אס לנושאי הארון כך‬
‫לארון פצמו פאכו״כ ט״ד לוחות ושברי לוחות מונחות‬
‫בארון טוד נשא כל נשא חסר בר מן חדא דמלא ו׳‬
‫בט״ו נאמר מקשה כתמר מקשה המה ולא ידברו‬
‫נשוא ונשוא כנגד ו׳ צרות שהקב״ה מביא פל טובדיה‬
‫;ונא׳‬
‫‪w‬־‬ ‫מי קו ט‬
‫״משוה ״אכופם ר״ת למסרפ אמג״ה ראשי אלסי ישראל‬
‫אלשיי היינו מלמדים את ישראל ומלמריס אותם‬
‫להורות ומורים לסם‪ .‬האלה אש״ר היןביו נשמו״ח ס״ת‬
‫מוריה שכטלי סורי« היו ‪ .‬ואת כל הטרה הקהילו כ׳ל‬
‫הפריה רית וסויה הכלה שבני ישראל נקראו להקכ״ה‬
‫כלה שנאמר אמומי כלה הפרה המקושטת בטדי‬
‫טריים חורה היא פדיה של בניי ‪ .‬בבני ראובן כתיב‬
‫ויהיו בני ראובן ״ויהיו״ למפרט גיב יויהיו‪ ,‬רמו להיותו‬
‫בשני פולמות סל סמך הכתוב מה שהיה הוא‬
‫שיהיה קרי ביה פל מקרא וה ויהיו בני ראובן ‪.‬‬
‫ראובן בכור ישראל בכיר אותי׳ רכב כלומר רכב‬
‫ישראל היינו ראש להס ‪ .‬ראובן בכור ישראל וסמיך‬
‫ליה פקודיהם למטה שממון משטה וממשים אלף‬
‫ושש מאות המצא במנין ר״ת שממון ש^ היינו נ״ט‬
‫אלף ושש מאות לפיכך שלטה המגיפה בשבטו ‪ .‬שבט‬
‫לפי‬ ‫דיינים‬ ‫פורכיס‬ ‫אלף‬ ‫פ״ד‬ ‫יהודה‬
‫שהשופטים והדיינים מהם ‪ .‬למטה יששכר ד״ן אלף‬
‫לפי שבני יששכר יודפי בינה לטמיס ודנין דינין‬
‫בישראל ‪ .‬בגד כתיב ממשים משא״ב בכל השבטים‬
‫פ״ש שכתוב בו ואתם תטברו ממשים פקודיהם‬
‫למטה ובולי! ו״ן אלף שהיה ו״ן את ישראל יששכר‬
‫י ק ראש הפסוק וסיפו ו״ן היינו ימולין למוף ימים‬
‫ישכון‪ ,‬ראשו וסוסו ו׳ן ‪ .‬למטה נפתלי ג״ן אלף כי‬
‫פירות ״גנוסר״ טובים בארצו ‪ .‬בכולם כ׳ לבני ובנפתלי‬
‫כתיב בני כי רוב בניו נקיבות למ״ד לפיכך נרמו‬
‫בברכתו ״אילה״שלומה *הנותן ר״ת אשה היינו נקיבות‬
‫המהישאו את המשכן ב׳ במסורה הכא ואידך המה‬
‫ישאו קולס ירונו רמו שהס יאמרו שירה והס ישרתוהו‬
‫פ״ל דגליו לצבאות״ם ס״ת שלו״ס‪ .‬משכן הפדות שמונה‬
‫טולה מ״ח כנגד מ״מ דברים שהתורה נקנית בהם ‪.‬‬
‫ו‪1‬ה אשת מיל מי ימצא ״מיל‪ ,‬טול׳ מ״מ ‪ .‬איש טל‬
‫דגלו באותות ר\ינו באותיות אברהם יצמק יטקב‬
‫מל כל הרגלים היינו טל דגל מחנה יהודה הי׳ כתיב‬
‫אי״י רית של אברהם יצחק יסקב ‪ .‬פל דגל מחנה‬
‫ראובן אותי׳ בצ״ט אותי׳ שניות של האבות וטל דגל‬
‫ממנה אפרים אוחי׳ רח״ק אותיו׳ שלישית של האבות‬
‫ופל דגל מחנה דן אותיות מק״ב אותיות אחרונות‬
‫של האבות וה׳ של אברהם נשאר פ״כ צירוף הקב״ה‬
‫י׳ משמו הגדו׳ לה׳ והטמיד טנן אש מלמטלה נגד‬
‫הארון שבו הי׳ ו״ה קבוט טס אות י׳ של השס‬
‫הרי י״הטלהפנןוכשהי׳ הטנן טולה ידמוב״י ליסט‬
 ‫ס ש ה‬ ‫חח\ר«‬ ‫נ ש א‬
‫זמנה בשקיעת חמה בשיעור ידוע והמבקך מדליק‬
‫הנרות מברך שעשה חנוכה אחת מדליק ותוסיןז״‬
‫נשיא״י נוטריקון ״נשים שכניפירליקו או ישתמשו‪. ,‬‬
‫מנוכה נוט׳ יח׳ נרות וחודש ^ ו תתחלסה‪ ,‬סימן‬
‫לחנוכה משי״ח נחמ״ד ריס ״מספר שמונה ימי מנוכה‬
‫נר חנוכה משמאל דמזוזה‪ . ,‬ויהי המקריב גיו ס‬
‫הראשון את קרבנו נמשוך בן עמינדב למסה יהודה‬
‫מצינו ג״פ טשו האנסים ליהודה ראש עד שלא נעשה‬
‫מלך א' בשטה שאמר מה בצע לנו ונהגרנו ונשמת‬
‫שאמר ויבא יהודה ואחיו פימה יוסף ובשעת שנאמר‬
‫ויגש אליו יהודה וכנגדן הסטם הקב״ה ג״ס ופשה‬
‫אומו ראש שנאמר ויהי המקריב ביום הראשון‬
‫ובנסיט׳ שנאמר ויסע דגל ממני בני יהודה בראשוני‬
‫ובמלחמה שנאמר מי יטלה לנו במחלה וגו׳ ראמר‬
‫ה׳ יהודה יטלה במחלה ‪ .‬וקרבנו קערת בסף אחת‬
‫טמודים חמשה טמודי״ם מלא ו' הרי ב׳ ווין יומר‬
‫ביהודה טל אחיו שני פטמיםוא״ו עולה כיו כמנק שס‬
‫הויה אשר בשם יהודה וכד׳ ימיר׳ רמז למה שנא׳‬
‫ונפוצות יהודה יקבן מד׳ כנסות הארן ‪ .‬כף אחת‬
‫טשרה זהב מלאה קטורת הס׳ הזה ראשו ברכות‬
‫ואמצטימו דברות וסוסו מצות כ״ף גימס׳ מאס רמז‬
‫למאה ברכות בכל יום‪ ,‬טשרה רמז לטשרת הדברו׳‬
‫לקיים חמיד‪,‬קסרמ בא״ת ב״ש מרי״ג רמזלמרייג‬
‫מצות ‪ .‬בקר אילים עמודים כנגד ג׳ אבות אברהם‬
‫דנמיב ביה ואל הבקר רן‪ ,‬יצחק דכמיב ביה והנה‬
‫איל אחר נאחז בסיך‪ ,‬עמודים כנגד יטקב דמזיב‬
‫שא נא טיניך וראה כל העמודים ‪ .‬אילים חמשה שלשה‬
‫פטמים ממשה כ׳ בזה הכתוב עולה ס״ו כנגד סיו‬
‫שנים שראו האבות זא״ז ‪ .‬ביום השביעי נשיא לבני‬
‫אפרים אלישמט בן ממיהוד אמר הקב״ה ליזסף‬
‫אמה קבלת טליך דיבור לא מנאף שהוא דיבור‬
‫שביעי לפיכך יהיה קרבן בניך דומה שבת שהוא‬
‫שביעי לימים נשמע מבאן שהשבטים הקריבו על‬
‫סדר ז׳ ימיס יהודה ביוש א׳ ו ^ כולס אלישמע‬
‫אמר הקב״ה אלו שמט יוסף לאדונימו אגל ולא‬
‫שמע ‪ .‬אלי‪-‬שמט אומי' לא ישמע ‪ .‬עמי־הוד עמי היה‬
‫הוד יוסף ולא להיות טמה ביום השמיני נשיא‪.‬לבצי‬
‫מנשה גמליאל בן סדהצור אמר הקב״ה יוסף חס‬
‫טל ברית מילה לפיכך קרבנו ביום השביעי וביום‬
‫השמיני היינו מילה ביום השמיני ז״ח גימטרי׳ יזה ‪.‬‬
‫שבת זה שמי כדאי׳ בזוה׳ מה שבת שמא לקוביה‬
‫שהוא לז׳ ימים מילה לח׳ ימים זה חותמי ובייה ס׳‬
‫צור טולמיס חוממיי עיד זוהיק חוטם ג׳ קוק הוא‬
‫ש'‬
‫‪*w‬‬ ‫י ל מו ט‬
‫שגא' ומרה אן‪ c‬ה׳ ופצר את השמים ולא יהיה מער‬
‫והאדמה לא מתן את יכולה ואכדמם מהרה ‪ .‬אכל‬
‫כמקום גדולה שם ממצא ח׳׳ו כי כמקום גדולתו‬
‫שם אתה מוצא פגותגותו ‪:‬‬
‫צ ו את מ״י וישלחו מן המחגה כל צרוע וגו׳ סמן‬
‫הסקידים לפרשה צו וישלחו מן הממנה ט״ש‬
‫שגאמר פוקד טון אכות פל כגים שפקד הקכ״ה‬
‫טון אדה״ר על תולדותיו שנא׳ כי כיום אכלך ממנו‬
‫מות ממות לפיכך רמזה כאן צו וישלחו מן המחנה ‪.‬‬
‫כל צרוט וכל זכ ‪ .‬כל צרוט זה הנחש שנא כו והנחש היה‬
‫פרום מכל טרו׳ם מכיל גימ׳ מצורט ‪ .‬מצורט כהיפוך‬
‫אומי׳ טרום ונשאר צ׳ וצי כאי׳ק ככ״ר ע׳ שנידן ע׳‬
‫קללות כחייו ומיתה כסון< שיהיה אדם מרצן את ראשו‬
‫ואת מוחו‪ .‬וכל זרזה חוה שנאמר ואשה כי תהיה זכה‪.‬‬
‫וכל עמא לנשש זה אדם שנגזר עציו מימה וכיון שמת‬
‫הרי מטמא ‪ .‬מזכר טד נקכה תשלחו זה אדם שנכרא‬
‫זכר ונקיכה שנאמר זכר ונקיכה כראם ‪ .‬וסמך לזה איש‬
‫או אשה כי ימשו מכל חעאות האדם שאדם וחוה‬
‫נצטוו שלא לאכול מן הטן וטכרו טל הציווי וחטאו‬
‫וסמיך ליה ס׳ סוטה שכתב בה ושכב איש אומה‬
‫זה הנחש שבא טל חוה וסמיך ליה פרשת נזיר‬
‫שנאמר וכל משרת טנבים לא יאכל לומר לך שטן‬
‫שאכל אדה״ר גפן היה ונאמר טנבימו טנבי רוש ‪.‬‬
‫רוש כתיב בו משא״כ בכל התורה שכתוב ראש בא׳‬
‫רמז טל אדם שנכרא ביום ו׳ וטבר טל הציווי בשש‬
‫שטות ביום ואכל וסמך אחר פ׳ נזיר ס׳ ברכת‬
‫כהנים רמז לברכה אחר אכילה ודמיה כפרשת סוטה‬
‫כמיכ והוא לא נתפשה בואו ונסתרה והיא נטמחה‬
‫והיא בירד וכתיב מנחת קנאות הוא לומר שהכתוב‬
‫מדבר באיש הבוטל ובאשה הנבטלת וכתיב המאררי״ם‬
‫גימטריאשני פעמים רמ״ח כנגד רמ״ח אברים שבאיש‬
‫ושבאשה ‪:‬‬
‫ו מ ן הטפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח ונו׳‬
‫שהארן גרמה לאדה״ר שיחטא וממקום קרקע‬
‫המשכן נברא אדה״ר נכך צריך ליקח מאות־ אדמה‬
‫ע׳ד ואפקוד טונה טליה ‪ .‬ובאו המים המאררים האלה‬
‫במטיך ‪ .‬במעייך גי׳ בלטם שהיה מכש^ על הנסים‬
‫ושוכב טמהם במעייך נוטריקון ״טפר ״מים ״כתב‬
‫ייבדק *בסוטה ‪ .‬ברכת כהנים בפסוק ראשון יש ט״ו‬
‫אותיות זה ייה בס׳ שני עשרים אותיות זה הי״ה בס׳ ג׳‬
‫כיה אותיות זה יה״י ט״ש היה הוה ויהיה ‪ .‬בחיי‪ .‬זאת‬
‫חנוכת המזבח ביום המפח אומו ר״ת ״זרט אמונים‬
‫מקנו ח' נרות והלכה כהלל מדליק כמזוזה מימין‬
 ‫מ ^ןו ה‬ ‫י «י ר «‬ ‫נ^‪2‬זא‬
‫שרה רנקה רחל לאה ‪ .‬ומקפמס אלו שופרוס‪ ,‬לוכרון‬
‫אלו זכרוצומ‪ ,‬לכם אומי׳ מלך וה מלכיוס הרי מלכיוס‬
‫זכרוצוה שופרות‪ .‬ד׳ דגלים והארון כאמצסדוגמס‬
‫למפלה ד׳ ממנוס שכינה והשכינה גאמצפ זה שנא'‬
‫מה אדיר שמך ככל הארן אדי״ר ר״מ אפרים לן‬
‫יהודה ראוגן ‪ .‬גמדגר פארן ק ד גיס פארן ששם‬
‫צמצ׳ המורה שהיא פאר לישראג פארן *״י אותיות‬
‫פאר צ' היינו פאר המורה שיש גה צ׳ שטרי מכמה ‪.‬‬
‫והורד המשכן כאלו מסצמו הורד ‪ .‬ככולם נאמר‬
‫מחצה כצי מון מראוכן שלא נאמר גו כצי כי הוא‬
‫בכור שהבכור כאב והם כניו ‪ .‬אכידן כן נדסול‬
‫ליס כומיה מלא ו׳ רמז שבני בצימן נהרגו כפלנש‬
‫כגכטה שנאמר צגדט היום שבט אמד מישראל ‪ .‬ויאמר‬
‫משה למוככ חככ זה ימרו שמיכג אם המורה‬
‫וצמחכר לי״ב שבטים כמצין מכ״ב ‪ .‬כי ה׳ דיכר סוב‬
‫טל ישראל טו״כ מצוין במגין כי הוא סוג של סוה״ג ‪.‬‬
‫ריכר שנאמר מה רג טונך אשרצסנמליראין‪.‬וי!י׳‬
‫הטוב ההוא הזה לא נאמר אלא ההוא היינו לטוה״ב‬
‫ל«כך סוב מצוין וכן אשר ייטיב מצוין הכל מגין‬
‫רמז לט״ל כנפטס אומיוס כנם טס צם נטשה לפס ‪.‬‬
‫כצסוט הארון ‪ ,‬הארן אומיוס נראה שנראה השכינה‬
‫טל הארון ‪ .‬ויפוצו אויביך ויפצו כמי> היינו יפממו‬
‫סיניהם ויצווהו ובנחה יאמר ובנחה כמיב היינו‬
‫ובנח השכינה ‪ .‬שובה ה׳ רנבוס ‘י* ריס שיר ‪ .‬ויהי‬
‫הטם כממאונני׳אומיומכמה אוצנים‪ .‬ב״סא״ש ה'‬
‫ס״ממשה רמו כאילו משה טמהם כי מת משה טל‬
‫דור המדבר ‪ .‬זכרנו אמ הדגי‪ . :‬את הקשאים‪ ,‬קשאים‬
‫חסר בסיב שקשים לכל גופו של אדם כחרבות ‪.‬‬
‫והמן כזרט גד‪ ,‬מן מגיל מל הזרס אם ‪ p‬ס' לראשח‬
‫אם בן ז' לאחרון כמנין ג״ר ‪ .‬כזרט נ״ד הוא זרט ג׳‬
‫אבו׳ ל' אמהות הו״א גימ' י״ב שבסי' שיצאו מהם והמן‬
‫ירד סליהם ‪ .‬שט״ו הטם ולקטו וסשו שטוח ‪ .‬שסו‬
‫ולקטו וסמנו דכו ובשלו ויסשו הרי ששה מילם‬
‫בנגד ששח ימי המטשה ולא בשנת ‪ .‬ולמה לא מצתי ‪.‬‬
‫מצמי חסר כתיב אם יהיה הכסס כמן מסר‪ .‬כאשר‬
‫ישא האומן את היונק האמן זה מרדכי כמ״ש וימי‬
‫אומ״ן אה הדסה שהלק אח אסמר הינ״ק‬
‫חסר כתיב אומיוח ינק״ה שינקה מדורו ‪ .‬פ'‬
‫איש כנגד ט׳ מלאכים שהן סנהדרין למפלה ‪.‬‬
‫לבם לזרא ‪ .‬לזר״א גימט׳ להרג ‪ .‬והמה בכסביס מ״ו‬
‫היינו הרי כסובים בפמקין ‪ .‬וימנגאו במחנה ויתנבאו‬
‫ראשו ו' וסופו ו' טול' גו״ג שנמנבאו סל פסקי‬
‫גוג ‪ .‬וירן הנטר גימט' גרשו״ם הייה המגי״ד ואתק‬
‫כסימ״י‬
‫שער‬ ‫יל^ ט‬
‫ש׳ זיו ה על הלב הוא ד׳ ומילה היא י׳ וגקרא‬
‫מוסס קולש ומוסמו אמס אמ״ס צוס׳ ״אמס ״מילה‬
‫״סורי! ‪ .‬מוד אמס צונן' ״סורס ״משה ״אמס ‪ .‬גמליא״ל‬
‫גמל לי אלהייצו סוג שלא משא ‪ .‬סרהצו״ר פדה ‪5‬ור‬
‫אומו ואס ישראל ממצרים ;‬
‫ב ה ע לו ת ך‬ ‫פ׳‬
‫ב ה ע ל ו ת ך אס הצרוס שנמס הצרוס כנגד‬
‫י שגסס המןלוס שצ״מ מצכ״ל והן‬
‫כנגד ‪1‬׳ ספריס שכסורה כמו שדרש מז״ל סצנה‬
‫סמודי׳ שכסה אלו שנסה ספרים של מורה המולוס‬
‫הן אור והמורה אור כדכתיב כי צר מצוה ומורה‬
‫אור • אוסיוס הנמלוס הם שכמאי צדק מאלים יומה‬
‫מגה כככ לכנה וככולם ז״ך אומיוס וא״כ של מורה‬
‫הם כ״ז אומיוס ורמזה מורה כשמן וימ וך שהיה‬
‫צריך למנורה ז״ך היינו כנגד ז״ן אומיוס המורה‬
‫צר״מ ני' אכרכם ויצחק ויטקג ‪ .‬כן יהיה ממיר הטצן‬
‫כ״ן גימ' ט' יש אומרים ס' יום כיגד ט׳ אומוס וי״א‬
‫ל' יום כמצין יהייה ‪ .‬הטצ״ן יכסצ״ו ומראיה ס״מ‬
‫צו״ה זה כיהמ״ק‪.‬ומראה אש מראיה גימטרי'‬
‫גנריאלוהוא מלאך אש‪ .‬וי״שאש״ר יהי״ה ס״משרה‬
‫שכזכומההיה המנןכי היה הטצן להאהיל אהל שלה‬
‫וי״א שהיה גזכומ אנרהם ששצומיו כמצין הטצ״ן קט״ה ‪.‬‬
‫י״ג טצצי' נפרשה כנגד י״ג טצצים שהיה להם כמדנר ‪.‬‬
‫ויצטק משה כו' אל צא רפא צא לה צ״א רס״א ‪.‬‬
‫גיס׳ מרים יוכנד רמו להזכיר בם המולה ובם אמו ‪.‬‬
‫ואם גאחמ ימקטו ונוסדו אליך ראשי אלפי ישראל‬
‫ראש״י אומיומ אשר״י אשרי להם כשצשמטים לגדוליהם‬
‫"אלפי‪ ,‬הם המורים והמלמדים אומם דכר ה' אשר‬
‫דכר והקטמם מרוסס שנימ מרוט״ה אומיו' חורה‬
‫ט' שנימנה נס' פצים ונס' לבון ונמצה ט״י מרוטה ‪.‬‬
‫מימנה מרוטה ימקעו רמז טמשיכ וה' אלהי׳ כשופר‬
‫י מקט והלך נסטרוס מימן וכי מכואו מלחמה‬
‫נארצכס כנמי כנסיוס ונכמי מדרשומ ממפללין‬
‫להקנ״ה טל הצר הצורר אמכם זה שטן המקטרג‬
‫וישראל מוקסין ומריטין כמצוצרוח וממסללין להפיל‬
‫צריהם הצר המקטרג ‪ .‬ל״א מגא״ו מלממ״ה גימטריא‬
‫נמלממס גוג ‪ .‬והרמומם אומיוס סס מורה כי ר\ו‬
‫מוציאים המיכה לרמוכ וממפללין ‪ ' 7‬רצוצרוס כצנד‬
‫ד' דגלים ול׳ ממנוס ‪ .‬י״ג מרוטוס כנגד י״ג שופרו'‬
‫שאומרים כריה כפסוקים וכנרכוס לזכור ייג אומי'‬
‫שנאכוס אנרהם יצחק יטקכ וי״ג אומיוס שכאמהוס‬
‫ל א‬ ‫מ ^‪ 8‬ז ה‬ ‫ה מו ר י‬ ‫ב ה ע לו תן ד‬
‫כיש ככ״ף ניד וככף היו מופסין אומו ‪ .‬ומשה סיס‬
‫פנו שהיה כהר פניו ימים והוריד פשרת הדנרות‬
‫כמנין מיכותפניו‪.‬ככל כימי נאמן הוא רמז נאמנה‬
‫זה המורה שנאמר כה טדות ה׳ נאמנה ‪ .‬אל נא‬
‫רפא נא לה נ״א רפיא נ״א ר״ת נפ׳ש רויח נשמיה‬
‫נמכווין להמשיך אל מסד של נרין שלה לתקן הפגם‬
‫כולו וזה אל “ נר'נ לה ‪ .‬אל נא רפא נא‬
‫לה ה׳ חיבות כנגד ה' חומשי חורה שכמוכ כה ולכל‬
‫כשרו מרפא ‪ .‬מרים ז׳ פטמים ככ׳ שהיא אמת מוי‬
‫נניאות• אל מול פני המנורה כמדרש הדה״ד פתח‬
‫דכריך יאיר ואמיא כמ״ד י״ו נופמים הוי מנרתא •‬
‫שאלו המדדש הזה להרנ משפינוווקא זיל ואמר‬
‫הפירוש הוא כן דידוט שהיה כמנורה י״א כפתורים‬
‫נו׳ פרחים כ״כ גכיפים י״ז קנים ונגוכס איכא‬
‫פלוגמא מד אמר יין נופחים ומ״א י'מ וזה מפרש‬
‫המדרש אל מול פני המנורה הה״ד סמח דכריך‬
‫יאיר היינו הפתיחות ממוה׳ק מרמזים מל ממנורה‬
‫כי כפי ראשון כראשית כרא וטי יש ז׳ תיכותנגד‬
‫ז׳ קני המנורה וכס׳ ראשון מס׳ שמות יש ייא‬
‫מינות נגד י״א כפתורים ונפסוק ראשון מספר‬
‫ויקרא יש נו׳ תיכות נגד נו׳ פרחים וכפסו׳ ראשון‬
‫מס׳ כמדבר יש י״ז תיבות כנגד גובהה של מנורה‬
‫שהיאי״ז ספמים ונפסוק ראשון מס׳ דברים יפכיב‬
‫תיבות נגד כ״ב גביטיס שר^יה במנורה ‪ .‬ולפיכך‬
‫אמיא כמ״ד י״ז נופחים הוי מנורה ושיי ‪:‬‬
‫יאכלינה כיממא אלא כליליא לנוהור שרגא ‪ .‬האשה‬
‫ש ל ח‬
‫ש ל י ח ל־ך קומייס ‪ n *p‬ר ל ס רמו ולוקס >‪mDD‬‬
‫מכם• וימרו את ארן כנטן וימרו כתיב‬
‫רמז שהי׳ל ליקח את ימרו שכתוב בו והיית לנו‬
‫לסיים ‪ ,‬כל נשיא בהם שהיו נשיאים• ואלה‬
‫שמומ״ם מלא לסי רשמם היה שמותם וכך אמרו‬
‫מזיל מרגלים ט״ש מפיהם נקראו ‪ .‬שמו כן מורי ‪.‬‬
‫שפנו הקניה אותם שהביאו מרי אף לישראל‪.‬מורי‬
‫מלא הרבה מרי אף הביא לכך מלא ‪ .‬יגאל כן יושך‪/‬‬
‫מכאן רמז שמשיח בן יוסף גם הוא יהיה גואל *‬
‫גדי בן סוסי והוא ממנשה רמז יוסף כן גדיי שנס‬
‫הי׳ כשמכרוהו אחיו וכתיב וישמנוו שמיר פזים הוא‬
‫גדי ‪3‬ן סוסי נמכר למצרי׳ שנמ^ו לסוסים שנאמר‬
‫וורמח סוסים ורמתם ‪ .‬ויקרא משה לסושפ כן נון‬
‫יהושע תרגום יונתן וכד ממא משה סנומנותיס אמר‬
‫משה יה יושיסך מעצת מרגלים וקרא ליה יהושע ו ש^ו‬
‫ע״ז ענוה מאן דכי שמיה הכא‪ .‬ומה ראה משה להתפלל‬
‫טל יהושע ומה לשון יה יושיסןי מפצ‪ 13‬מרגלים ^ י ל‬
‫״ עי‬ ‫י ל ר !ו ט‬
‫מיר שיי ו״ל ‪ .‬אלדד ומידד מתגנאים גממהה ‪ .‬דאיה׳‬
‫נססויים הייגו דאמרי איגשי מלה כסלט משתיקה‬
‫כתיק פירש מלה בסלט אם היה מדבר אל הסלט‬
‫היה שתיקה כתרי היו שותקים השנים כי מה גגאו‬
‫משה מת יהושט מכניס והרי לא היה משה מת ‪.‬‬
‫מתנכאיים אותיות מת נכיאם היינו משה מת יהושט‬
‫מכניס ‪ .‬אדני משה כלא״ם אותיות מלאיך גזור טליהם‬
‫מלאן למשות להם כליון ‪ .‬ומי ימן כל טם ה' נניאים‬
‫כ' כמסורה כאן ואידך ומי ימן ואסירה את ראש‬
‫אנימלך רמז שהמורה הלכה כפני רכו חייב הסרת‬
‫ראש • נכיאים מלא י׳ רמז הנכיאה כטשרה לשונות ‪.‬‬
‫וימן יהושט כן נון משרת משה מכמוריו ויאמר‬
‫אלכי משה כלאם כמד׳ מנמומא לפיכך פוזתו לו י׳‬
‫שנים מכאן שאין תלמוד רשאי לומר לפני רכו והוא‬
‫אמר לפני משה י׳ דכרים שכן כפסוק יש טשרה‬
‫מיכות ורמז פ״ז כלא״ם כמ״ק פשרה ‪ .‬וי « שלוים‬
‫מן הים ויגו כ׳ הכא ואידך ויגז את ראשו רמז‬
‫שהיו נופונין שמינוה וישנומו להם שנווס א״תשנווס‬
‫אלא שמונו כראימא כיומא‪ .‬ויג׳׳זשלוי״ם מ״ן ס״מזמן‪.‬‬
‫זמן להם שיאכלו כשלוה ‪ .‬אסף פשרה ממרים ‪ .‬ממרים‬
‫מלא כתיכ וכצפרדטים מסר כתיכ כי מדה נווכה‬
‫מרוכה‪ .‬שנולמסכי׳כ המחלה ר״ת שס״ה שאכלו אומו‬
‫שסיה ימים‪.‬הממלהככש׳׳ר טודלו כי״ן שניה״ם ס״ת‬
‫מנור״הרמז מי שיש לו מאכל פוכ יאכלנו לאור הנר‬
‫כדאייוא כיומא מאן דאית ליה מיכלא מטליא לא‬
‫הכשית ‪ .‬הכשי״ת מה״כ גי׳ יפת מראה ‪ .‬ויאמרו הרק‬
‫אך כמשה דיכר כיון שאמר׳ הרק לפיכך ואכיה‬
‫ירק ירק כפניה ‪ .‬וישמט ה' ‪ .‬והאיש משה ‪ .‬כלומר‬
‫שנס משה שמט ושתק ‪ .‬והאיש משה טנו מאוד‪ ,‬טנו‬
‫חסר כתיכ לומר טניו ככל אכריו ‪ ,‬פי״ן נו״ן ו״ו נימי‬
‫רמ״מ היינו כרמית אכריו ‪:‬‬
‫ו ה א י ש משה רמז שמש שפשה כמו השמש ששמט׳‬
‫מרפת׳ ושתקה לכך זכה כשמש כשמש היא‬
‫אומר קרני׳ מידו לו וכמשה הוא אומר כי קרן פור פני‬
‫משה ‪ .‬ואוהכיוכצאת השמש כנכורמדוכו שנו רכותינו‬
‫ויל סנטלנין ואינם פולנים טה״כ אומר ואוהכיו‬
‫כצאת השמש נגנורתו ‪ .‬כמראה אליו אחוודט‬
‫מרא״ה גימ׳ גנריאל כמראיה אותיות אנרהם‬
‫וכך היה דכרה׳ אל אכרם כממזה‪ .‬וסמנת‬
‫חסר כתיכ כי לא תמונה ממש כי ככר כתיכ וראית‬
‫את אמורי ופני לא יראו אלא קכר של תפילין •‬
‫מין היים ויס׳ש ס׳ ת כמין שהשליו היה נ!מן כדאימא‬
‫כיומא ‪ .‬כשליו אוחי׳ שלוה שכיה משמח ‪ .‬של״ו כאית‬
 ‫‪1‬‬
‫‪m m‬־‬ ‫שלח‬
‫אשכיל אותיות אש כל מזה האשכל יצאה אש של‬
‫פרענות ואכלה כל ישראל שנגזר שלא יכנסו לארץ ‪.‬‬
‫וישאוהו במוס בשנים‪ ,‬בשניים אומי׳ ב׳ שנים היינו‬
‫בשנה שניה נשלחו המרגלי׳ וזה גרמו לשני מרבנות וזה‬
‫בשנים ‪ .‬על אודות האשכויל אשר כרתו כולם מלא‬
‫וי״ו רמז ו׳ דברים חתכו זמורה אשכול רמונים‬
‫חאנים ושאר דברים שנשתבחו בה א״י למיד שכל‬
‫פירות הביאו ומפה ושעורה מד חשיב ונצןמייבו‬
‫שס גליות ‪ .‬אשכול משאו בגפן כאדם וחוה שאכלו‬
‫מן הגפן ביום ו׳ ונגזר עליהם גזירה ביום ו׳ כך‬
‫אלו נגזרה ‪ ' 1‬נזירות ־ כי מגפן סדום גפנם‬
‫ומשדמת עמורה ענבימו פנבי ראש אשכלת מררת‬
‫למו מרו״ר גימס׳ מו״ת אשכו״ל עה״כ גימס׳‬
‫נמ״ש ממת מנינים יינם וראש פתנים אכזר ‪ .‬וישובו‬
‫מתור הארץ ‪ .‬מתויר אומי׳ רומים עם גחלי רחמים‬
‫זבש מלב ודבש מהלך ארץ ישראל מ׳ יום כמנין‬
‫מל״ב ‪ .‬ארץ אוכלת יושביה אוכל״ת רית כי אמה‬
‫משלם לאיש כמעשהו זה דוקא נא״י פ״כ הדרם‬
‫בה סובלים יסורים כ״כ אבל במו״ל לא כי אינו‬
‫דומה המסנף היכל המלך לשאר מקומות וטבע הארץ‬
‫ממהר לשנס לאיש כמעשהו תיכף ‪ .‬הפנק ראינו‬
‫שם שהיו טוד בימי שרה שבישר הענק לאברהם‬
‫בפרקי ר׳ אליעזר הענק ראינו שם סמלק ר״ת‬
‫הרשיע זר״ת עשר״ה רמו לעשרה בני המן הרשע שבאו‬
‫מעמלק ‪ .‬ויהס כלב ס׳ גדול ומגק על הס׳ רמז‬
‫שיתק ס׳ רנוא ‪ .‬ויהס כמו הס כל בשר ‪ .‬נעליה‬
‫וירשנ״ו אומיה כיי ס״ת הוייה כלומר ה׳ יעלה טמנו •‬
‫כי יכול נוכל לה מלא ו׳ יכולת גדולה תהיה לנו ‪.‬‬
‫אכל״ת יושגי״ה גימטר׳ זה הוא איוב שמת ‪ .‬ומשא‬
‫כל העדה נוס' ונהפך תשיעי של אב כלו לאבל היום‬
‫טל דבר המרגלים סובה הארץ מאוד מאוד בשני‬
‫עולמות סר צלם עה״כ גימ׳ וכ״ל השניה מי שיש לו‬
‫צל כל השנה על ראשו ‪ .‬עד אנה ינאצנו מסר כמי׳‬
‫היינו מקצתם‪.‬אכנו בדבר ואורישנו ‪ .‬ואורישנו חסר‬
‫כתיב כי לא לכולם ‪ .‬ואמרו אל יושב הארץ‪ ,‬אל יושב‬
‫הארץ הוא מלאך של מצות ששמו אל • עין בעין‬
‫נרא״ה אוחי' האר״ן ‪ .‬ובעמד ענן חסר ו׳ היינו כיון‬
‫שתהרגם מה יועיל פמוד הענן ובפמד ענן מסר‬
‫ו׳ רמז למעט שגט דן שלא היו בכלל‪ ,‬כדאי׳ בגמרא‬
‫ובעמ״ד פנ״ן ס״ת דין ‪ .‬״אמה ״הולך ״לפניהם *יומם‬
‫יובעמד ר״ת אליהו רמז גם סנן טל אליהו תמיד הפים‬
‫הזיה כאי״ש ס״ת משיה שגם הוא מת במדבר ‪ .‬כאיש‬
‫א' זה משה שנקרא איש ‪ .‬יגדל >א כח ה׳ י' של יגדל‬
‫נזולה‬
‫‪w‬‬ ‫ילרוט‬
‫י״ס יצילך מן הממ^ופי׳ הגאון מיד״אלאישא בגווני‬
‫סאדו״צ כי מי שמתגאה פוגם נשם י״ה ומי בהוא‬
‫סגיו שם י*ה שחרו ומגיגו וידונו שהשר של עמלק‬
‫הס״ם ווהו כד ממא משה מנותנותיה ידנו שאין שר‬
‫של פמלק שולם נו נ‪1‬״כ הוסיןו יו״ד משמו שיהיה‬
‫שס י׳ה מורו ומגינו ואמר יה יהושכך הייגו השם‬
‫י״ס מודאי הוא יהושיען מעצת מרגלים דוקא שלא‬
‫יפתוך בעצמם הרע כי הס״ם לא יוכל לשלוש נו‬
‫מצד פנותנותו אך יש לחום שלא יפתוהו בלשונם‬
‫מ״כ אמר יה יהושיטך מעצת מרגלים דוקא וחוץ‬
‫מוח אק שום משש כאמור ‪ .‬אימא כתרגום יויתן כד‬
‫ממא משה ענוומגומו דיהושע אמר׳יה יושיעך מעצת‬
‫מרגלים מביא בספר אסיפת הכהן למה נכתב ענו‬
‫מ״י ונדיני ס״ת אם מסר אות א׳ פסול וכאן מסר‬
‫י׳ וצריך להיות ששים רבוא אותיו׳ במורה לכן ה וסין*‬
‫האות י׳ מתיבת עניו שהיא שלו ליהושע והוא יכול‬
‫להוסיף משלו ולא איר ‪ .‬פלו זה בנגב כדרך‬
‫שסלה אברהם דכתי׳ הלוך ונסוע הנגבה כדי שתעמו׳‬
‫זכותו להם ‪ .‬עלו זה בנגב ופלימס ד ת ״פונו״ את‬
‫ילאת ס׳ ‪ .‬ועליתם את ההר‪ ,‬א׳ח הס״ר גימ׳ מורה‬
‫שכל הפוסק בתורה ממפלה כמש״ד וממתנה‬
‫גמליאל ‪ .‬א׳י י״ה יהושיטך למה דוקא שם יה שידע‬
‫משה שיאמרו עמלק יושב ושמא יפנה יהושע מ״ו‬
‫לפ‪5‬מ המוסאים מיררת עמלק לכך אמר הלא כתיב‬
‫כי יד על כס י״ה געמלק וכתיב ויחלוש יהושע את‬
‫פמלק‪ ,‬בשם י״ה‪ ,‬מקובלים ‪ .‬המפס הוא אם רב א״ם‬
‫ר׳ב אותיות אברה״ם שכיבדוהו לאברהם אשר הוא‬
‫יושב בה‪ .‬ב״ה גי׳ ז׳ שבעה עמים• היש בה עץ א״ת עץ‬
‫אלא טון זה איוב ראו אם יש בה איוב שהוא מגין על‬
‫בני דורו כטץ ואם אינו בחיים אז והממזקמם וכן‬
‫השובוהו ארץ אוכלת יושביה שמת איוב ‪ .‬וכתיב סר‬
‫צלם מעליהם ארס שהיה להם צל זה איוב ‪ .‬וכימים‬
‫ימי בכורי ענבים‪ ,‬מהר״ש אססרופאלי‪ ,‬האותיות‬
‫שקודם טנבים סמא״ל י׳ ימירה על היו״ד מרגלים‬
‫מוץ יהושע וכלב שהלכו בחודש תמוז אב כי בחדשים‬
‫אלו יש לו שליפה ‪ .‬רחב לבוא ממת רמ״ב אומיו׳ מר״בי‬
‫לבא ממת ‪ .‬לב׳א אותיות אב״ל ממת מימה וקצף על‬
‫ישראל משם נגזר עליהם ררב ואבל וחורבן של אומות ‪.‬‬
‫ממ״ת ויטל” ו בנג׳׳ב ויב״א ס״ח אבות רמז שכלב נשמסח‬
‫פל קברי אבות לכך לא נאמר ויבאו אלא ויבא זה‬
‫כלב ‪ .‬ויבא סד חברון פירש׳י ז״ל כלב לבדו מלך‬
‫לסשמסח‪.‬ויביא ע״ד עה״כ גימט׳ כלב לבדו‪.‬לפני‬
‫‪ |8i‬מצרים צפין נימי רדיו כך היו ישראל שם ‪.‬‬
 ‫‪ rwD‬לב‬ ‫חחורה‬
‫מוציא״י דכית האר״ן ר״ת וס״ת ״מימה‪ . .‬דכום‬
‫ויכתום‪ ,‬ויכתו״ם אותיות ויך תים שהכם עד מו»«‬
‫ואותיות ויך מות שכל ההורג אמד מהם מיד סוא‬
‫מת כצדו ‪ :‬דכר אל כני ישראל וכו׳ דין לנסך‬
‫מ ימית ההין למה נסמכה פרשת נסכים ^י ש ת‬
‫מרגלים יכוא הכן ויכפר על האכ‪ ,‬מעאו כאשכול‬
‫יכוא ניסוך היין ויכפר פל הלסכול זה שאמר‬
‫הכתיכ אשכל הכפר דודי לי ככרמי פין גרי‪ ,‬על‬
‫מון האשכול פשה לי‪ ,‬פשה לי דו ד כפרה לקמת‬
‫יין מכרמי עין גדי ‪.‬‬
‫ע י תכאו אל הארן‪ ,‬תכאץ אותי׳ אכות כזכות‬
‫אבות תכואו אל הארן‪ ,‬כמפדיכ״ם אותיות‬
‫כם פדיכ״ם פ״ס פדים יקדשו את המועדות ‪ .‬פוד‬
‫בס פדיכס פדי פריים ומלבוש•׳ נאים ילכישומזופדי׳‪.‬‬
‫בל״ל אותיות לולב שכל הנופל לולב כאלו מקרי׳‬
‫מגמה‪ .‬האח״ד פולה מיי שכל המתפלל מ״י ברכות‬
‫כאלו הקריכ מגמה וכי מעשה כן כקר ב״ן בק״ר‬
‫אותיות בקרבן ב״ן בק״ר פולה שציד שהוא בן שנה ‪.‬‬
‫והקריב פל כן הבקר רמז על הפקירה שנאמר ואל‬
‫הקקר רן אברהם או לאיל זה יצחק שנא׳ והנה איל‬
‫אחר‪ ,‬או לשה זה יעקב שנאמר הסר משם נקוד‬
‫בכשבים‪ ,‬או בפזים זה השבפים שנאמר ואתן צאני‬
‫צאן מרפיתי תפשו ככה תפשו שתי עשוית אם ככה‬
‫תפשו כפוה״ן תזכו לפשות גם לעוה״ב היינו אשר‬
‫״תעשו‪ ,‬ככה ״תפשו״ שמן ויין היו מקריכים י״ב לוניז‬
‫בבוקר וי״כ לוגין כפרכ כנגד שפות היום והלילה‬
‫וזה שנים תפש״ו תפש״ו אותיות שפות ‪ .‬משסס אנזר‬
‫יהיה לכם ולגר סגר אמכם ר״ת אליהו כשיבוא‬
‫אליהו ילמדם מורה אמת ומשספ אמד ‪ .‬והיה כאכלכם‬
‫מלחם הארן תרימו תרומה רמז מיד כשתאכלו‬
‫חכרכו המוציא לחם‪ ,‬מלח״ס הארץ תרימ״ו מרומים‬
‫ס״ח מצויה כלומר פוד מצוה מון מן המלה לכרן‬
‫המוציא •תרומה לה׳ ראשית רמז להמכרך המוציא‬
‫צריך לבצוע מיד‪ ,‬ראשית פריסוחיכס חלה תרימו‬
‫תרומה לה׳ פרס זה מסה היינו םיכן< שהקימו‬
‫מהמפה וזלימו מלס לה׳ כמשיכ בספרי יראים יעל‬
‫״שגגתם ״ונסלח ר״ח פש״ו ‪ .‬לכפיר מלי״ו ונסל״מליו‬
‫ס״ת רוח״ו שנסלח לו פל רוחו ונשמתו ‪ .‬ומרתיה‬
‫הנסיש ההו״א ס״ת אשה היינו אפילו אשה ‪ .‬ספרת‬
‫מכרת כגימס׳ שדיכריה תוריה כלשו״ן בניי סאד״ס ‪.‬‬
‫הכרת מכרת כשני עולמות‪.‬ויאמר ה׳ אל משם‬
‫לאמר וגו׳ ולא התחיל בלשון וידבר כי ‪ f t‬זם ראש‬
‫הדיבור אלא מושכ למפלה שנאמר וכי מזזגו ולא‬
‫תעשו‬
‫‪n W‬‬ ‫י מי‬ ‫י ל הן ט‬
‫גדולס לומר זמר להם י׳ גסיוגות‪ ,‬א״י יגדל גא‬
‫כח ה' יי רכתי ‪ .‬צור ילדך תשי י׳ זעירא כי כשפושין‬
‫רצוגו ש׳מ מוסיסין כח וגו׳ וכן להיסך מ״ו ‪ .‬ונקה‬
‫ל״א יגק״ה רמז קהל הייגו לצמר יגיןה ‪ .‬וגק״ה יגק׳׳ה‬
‫ר*ת וס״תהוי״ה ל׳א אותיות א״ל כמרת מסד ־׳ל יגיןה‬
‫וכשתסיר הדה מן ■וגק״ה יצריה גשאר קגק״ן ז״א אל‬
‫מסתכל נקגר‪,‬ן אלא כמה שיש מ היינו שם הוי־‬
‫שהוא רתמים סשומים‪.‬זה ומגותר קגקניס נפשה‬
‫גס לשושגים ‪ .‬קגק״ן גימ' שלש מאות הוייה כא״ת‬
‫נ״ש גימנו* שלש מאות נמצא הקגרןן וכל מה שיש‬
‫כו כולו ינקה כזכותו סל״ח גימגו׳ צ״ח כי צ״ת‬
‫קללות כתוכחה תסלח ותכפר להגן מן התוכחה ‪.‬‬
‫סלחתי כדכריך סלמת״י אותי׳ ס׳ לחית י׳ היינו‬
‫ס׳ רכוא שקכלו הלומת שכהן משרת הדכרות יגדל‬
‫יוד גדולה לומר זכור להם המשרה צסיונות והפקדה‬
‫שהוא נסיון המשירי ‪ .‬מוד רמז שמיי יוד הרכרות‬
‫יתגדל שמו‪ ,‬יצחק נתן מפשר פל מאה שפרים דרשו‬
‫זיל זה הי׳ למפשרות ויפקכ נחכרך כי׳ כרכות‬
‫כס׳ ויתן לך ‪ .‬יום לשנה יום לשנה הקשה הפיר‬
‫וקדיש מוהליי מכארדינושוכ זצ״ל וכי כך הוא מדת‬
‫הקכיה לנקום נקם יום לשנה ופוד למה כסל יום‬
‫לשנה יום לשנה אלא תירן זה פל יום הכפורים‬
‫נאמר שככל השנה מופא האדם ויום אחד של‬
‫כפורים מכסר לו והמקסרג שואל מה זה המונוא‬
‫כשס״ה ימים יכפרו לו כיום אחד והקכ״ה משיב‬
‫הלא כמרגלים שם משכתי להם יום לשנה מ״כ גם‬
‫כאן אני מכפר להם יום אמד היינו יוה״כ מל כל‬
‫השנה פ״כ כפל יום לשנה יום לשנה משאו פונמכם‬
‫וימותו האנשים האנשי׳ נוס׳ ״נמנשו ״שתולפים ייצאו‬
‫'מנוכורם ״אל ״הלשון וינסו אותי זה משר ספמיס‬
‫ר״ל ממה זכות אכות שנתנסו כפשרה נסיונות ‪.‬‬
‫אשר כא שמה כ״א‬ ‫הארן‬ ‫והכיאותיו אל‬
‫גימ׳ ג׳ היינו ג׳ אכות אלו קכרי אכות ‪ .‬וזרמו‬
‫יורישנה חיי שמקום הקכר נמנו לו ולא הפיר ‪.‬‬
‫כא שמה וזרמו יורישנה ר״ת יוש״כ ‪ .‬שמה וזרמו‬
‫יורישנה והפמלקי ס״ת הוי״ה רמז שמה׳ יושכ כפמק‬
‫להפמיק פצה רפה על ישראל ‪ .‬״פד ״מתי ״לפדה ר״ת‬
‫ממיל היא כפיניו ‪ .‬לשכן אתכם כה זה איי שהוא מ׳‬
‫פרסה כמנין לשכו״ן וארן ז׳ מממין כמנין כ״ה‪.‬‬
‫זסכיאומיו י׳ ימירה רמז שיירש׳ חלק י׳ מרגלים » אמס‬
‫יפלו כמדכר הזה ‪ .‬ר״ת איכה ישכה כדד הפיר ‪.‬‬
‫שכאותו יום נגזר מורכן כיהמ״ק יהיו רפים‬
‫כמדכר זכו רועים לא זכו רפים ‪ .‬האנשים‬

‫עלוו‬
‫ג״ם סית ירוים להרים ולהתנשא עלינו‪ ,‬ג״ם השמר״ר‬
‫ס׳ת ר״ם ‪ .‬היו לפני ה׳ אתה והם ואהרן‬
‫ממר ‪ .‬ממר היו לפני מ׳ רמז לפתיד לכא‬
‫יהיה להה מלק וזה ממר היינו לפוהיכ‪ ,‬הי׳ו לפנ״י‬
‫ה׳ את״ה וה״ם ר*ת אליהו פתיד אליהו להראו׳ לישראל‬
‫פצת קרח ולהפלותם מגיהנם ‪ .‬אל אלהי הרוחות‬
‫לכל כשד‪ ,‬סרומ״ת מסר כל הרוחות כרוח אמד‬
‫הרכה רוחות יש לך ואינם מתחלפות זו כגוף זו‬
‫לכך כתיכ מסר ‪ .‬יצאו נצנים שהיו פומדים כגילוי‬
‫פנים כפזות מצח‪ ,‬ימיתון אלה מסר כתיכ ימתין‬
‫אלה רמז שלא ימיתו אלא ירדו חיים שאולה לכך‬
‫כתיב מסר שאינו מיתה ממש ‪ :‬ואם כריאה יכרא‬
‫קרח אמר אין תירה מן השמים לז״א משה אם‬
‫כריאה שכרא הקכ״ה את הפולם והכיס כתורה‬
‫כלי אומנותו לכך גם פתה יכרא ה׳ ולא הוי דכר‬
‫חדש משא׳כ אם כדכריך שהכל שקר ואין תורה‬
‫מן השמים וא״כ הוי דכר חדש ואין כל חדש כתיכ‬
‫לז״א כזאת תדפו כשנ״א וזאת התורה ואם כריאה‬
‫מלא י׳ כתיכ וכמ״א חסר כמו ומאכלו נראה כנגד‬
‫י׳ דכרים שנבראו כין השמשות‪ ,‬ינרא אותי׳ י׳ כרח‬
‫היינו י׳ דברים שנבראו כפ״ש כין השמשות וזה א׳‬
‫מסם‪ ,‬ותבקע האדמה אשר תחתיהם‪ ,‬תבק”פ אותי׳‬
‫פ״ב מיק ההאדמה מהלך ת״ק שנה‪ ,‬האדם אש״ר‬
‫לקר״ח ס״ת חר״ס ‪ .‬שאולה מסר כתיב בי אינם ב״כ‬
‫כפכיי גיהנם כמו הרשמים אמרים אבל כגוים כתיכ‬
‫ישובו רשפים לשאולה מלא כתיב ‪ .‬ד א שאלה‬
‫שישאל משיח מהקכיה שיפלם חיים ‪ .‬שאליה רית‬
‫גימ׳ קרח ‪ .‬ותכס פליהם הארן‪ ,‬ומכיס אותיות‬
‫כסות שנאמר ואין ב ס > לאבדון ‪ .‬וירדו חיים‬
‫שאולה סי׳ תהום בלפוס יסוד המים ונשרפו באש‬
‫של גיהנם יה יסוד האש‪ ,‬ומתו במגפה זה רוח‬
‫רפה יסוד הרוח ‪ .‬רקעי פחים‪ ,‬רקפ״י אותי׳ יפקר‬
‫כל החולק פל הכהונה יפקר מן הפולם* אשר‬
‫הקריבו השרפים‪ ,‬מסר ו׳ רמז כשיקסיר פוזיהו‬
‫יבא! השרפים לדון אותו שנאמר שרפים פומדים‬
‫ממפל לו ‪ .‬איש זר ס״ת שיר ר\*נו מלך להקטיר‬
‫קסורת זה היה בימי פוזיהו אשיר אומי׳ רא׳׳ש לקה‬
‫בראשו והצרפת זרמה במצחו ‪ .‬יקריב אי״ש זיר ס״ת‬
‫בשיר רמז נגעים בד״א אדם בי יהיה כפור בשרו‬
‫שאת‪ ,‬ולא יהיה בקרח וכפרתו לא ילקה כן אלא‬
‫ילקה כמשה בידו וזה ביד משה לו וכתיב התם‬
‫ראמי־ ה׳ לו פוד הבא נא ידך בחיקך ‪ .‬אתם‬
‫המיתם שמא בכשפים חשדם כי יציא ^צ״ף ס״ת‬
‫א״ף‬
‫‪...‬‬
‫^ מד‬ ‫^ לז ש‬
‫חפשו וכל הפרשה למפלה ופכשיו נתן סימן‬
‫שתכרו שגאמר תכרתם ‪ .‬ציצית וח׳ מופין וה׳‬
‫קשדם הרי תד״ג ששקולה מצות ציצית כנגד כל‬
‫חרייג מצות « שנאמר וראיתם אותו ווכרתס את‬
‫כל מצות ה׳ ‪ .‬כ״ל מצו״ת גימ׳ תרייג ‪ .‬וסמא״ל ולילי׳ת‬
‫פם ל כוחות שלהם פולה תרי״ג וכת הציצית‬
‫מנפלם הן וכחותיהן • מדיהם לדורתם‪ .‬לדורת׳ם‬
‫אותיות לדור תם כדתנא דכי אליהו ‪ .‬פל כנס״י‬
‫אותי׳ כנף י׳ רמז אשר ינחיקו פשרה אנשים מכל‬
‫לשונות הגוים והחזיקו ככנף איש י הודי‪.‬פ תי׳ל‬
‫תכלית פתי״ל רמז תפלת י׳ היינו תפלת צמר שהם‬
‫כפשרה ‪.‬ולא תתור״ו אותיות תורו״ת לא תלכו אחר‬
‫תורות המיני׳ כמש״ד חז׳ל אחרי לכככ׳ זו מינות למפן‬
‫תזכרו קרי כיה תיזכרו שאם תזכרו תהיו נתכרין ‪.‬‬
‫אני ה' אלהיכם י הפ׳ הזה ראשו וסופו אני ה׳‬
‫אלהיכם לשני פולמות אם תקיימו כפוהיז אני פומד‬
‫לכם כפוה״כ ‪ .‬כפי זו מן דכר אל כניי פד סופה‬
‫ס״ל תיכות אמר הקכ״ה לישראל הרי אמם כמלאכי‬
‫השרת שיש לכל סיד פנים כמו שתרגם יוגתן שתין‬
‫וארכפה גפין לכריתא מדא ‪ .‬ד'פ כנפי כתיב כאן‬
‫כ׳ וכספר דכרים גדילים תפשה לךפלארכפכנפו״ת‬
‫הרי ד׳ כנגד ד׳ כנפי הכסות כנפ״י כס״ת גימס׳‬
‫שמש זה שכתכ וזרמה לכם יראי שמי שמש צרקה‬
‫ומרפה ככנפיה מיינו כזכות הציצית שנאמר כה כנף‪.‬‬
‫לציצית פס מ' מושק גימ׳ אכרהם יצחק יפקכ כשכיל‬
‫שנא׳ כהס וזכרתם רמז שכזכות הציצית מזכידם‬
‫זכות אמת] לזרפם ‪ .‬ציצית גי׳ צדקות ‪ :‬ליקופים‬
‫ורמזים כשינוי קצת לסוכה ‪:‬‬
‫קר ח‬
‫לי ק ח קרח ‪ .‬ויקיח אותיות וי קח ק־ח גי׳ גיהנם‬
‫שגיהנם פתוחה מתחתיו ‪ .‬ויקח גימ׳ זה‬ ‫י‬
‫הוא מדון • כי כל הפרה כולם קדשים קדשי״ם‬
‫נוסר׳ דראה קרח ששמואל יצא ממנו ‪ .‬ומדו״פ‬
‫תתנשא״ו פ״ל קה״ל ה׳ גימ׳ שאמ״ה מל״ך ואהר״ן‬
‫אחח* שיהי״ה הכה״ן גדו״ל ‪ .‬קרח פגם כד׳ אותי׳‬
‫מהשם ז״ש משה הנופדים פל ה׳ ממש לכן נלקו‬
‫כד׳ יסודות ארן פצתהאתפיהוכלפם יסוד הפפר‪.‬‬
‫יכוקר ״ויודפ״ה׳ יאת ‪ .‬ר״ת איו׳כ שאיוש היה ראוי‬
‫להיות כהן שנאמר כו ירא אלקים וסר מרפ ‪ .‬הקדוש‬
‫מלא ו׳ כי לכהונה צריך לר\ות קודש מלא לכהן‬
‫קמו לכם מחתות ותנו כהן אש כמו הימתה איש‬
‫כמיקו שממה פליהם גחליס ‪ .‬כ״י חשתר״ר פלינ׳ו‬
‫מ‬ ‫מ ש ה‬ ‫התורה‬ ‫ר ך ח‬ ‫שער‬ ‫י ל הו ט‬

‫איף ‪ .‬הקציף גימ׳ רמה ‪ .‬וירם את המחשות ואידך בילילות א׳ מל׳ כמלין כיל חלב מדה טובה וכבר‬
‫רמז בפ׳ זה טין יפה ובילולי מרים בישרא״ל ל״ך ס״ת‬ ‫ויתן מוז למלכו וירם קרן משיחו רמז שמתיר מלו‬
‫המשיח לשאול מ ־קניה שירימם מתוך הגיהלם מל״ך שהמלך כל חרם שלו ‪ .‬אלי חלקך ולחלתך חלקך‬
‫בקישי המקדש ולחלמך בקדשי הגבול אלי חלקןי‬ ‫כדחז״ל מדתו של קיח מולה ויורדת מד שבאה חלה‬
‫והתפללה מליהם שלאמר ה׳ ממית ומחיה מוריד במוה״ז ולחלתך בטוה׳ב ‪ .‬והלה פרח מטה אהרן‬
‫שאול וימל פחי״ם גי׳ ממזיה״ו היילו ימקר סזיהו מל פר״ח אותי׳ רפ״ח לתקן הרפ״ח לציצות מיד ורוח‬
‫שמלק מל הכהולה ‪ .‬ויממד בין המתים ממד כלגד אלהים מרח&״ת אותיו׳ מ״ת רפיח גם במגל התפלל‬
‫מלאך ממות ‪ .‬ובין החיים־ותמצר רמז מות מצר משה סלח לא למו״ן הט״ם הז״ה גי׳ רפ״ח אתר•‬
‫לא הגיח מה״מ לבא יותר למצדה אותיות ל'מ המיתם מם ה׳ ט״ם לוט׳ מגל מרגלים ריל הלגו‬
‫ולחשב לכם‬ ‫צדה ‪ :‬וקח מאתם מטה תשיר מהם הסורמלות באלו השתים אתם הייתם הגורמים‬
‫כי מטה אחד לראש בית אטתם מלא ו׳ זה שבט לכ״ם אותיות מלך גם יקח הממשר כמפורש בספר‬
‫לוי ‪ .‬והים האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח מטה״ו שמואל בפרשת המלך ומחלוקת אם מלך מותר ‪ .‬בפ׳‬
‫יפריח גימט׳ משיח רמז במלך משיח יפרח מטהו ההוא כן תרימו גם אתם תרומת ה׳ גם אתם‬
‫יפרח במהיט ד׳ במסורה כאן ואידך צדיק כתמר טה״כ גימ׳ אף שלוחכם ‪ .‬ח^ף מבודתכם חל״ף אותיות‬
‫יפרח פוד יפרח כשושלה יפרח בימיו צדיק האדי פלח שלי פלחלות היה להם השיר ושמירת השמרים‬
‫ויל צדייק כתמ״ר יפריח ס״ת קר״ח שבזכות שמואל לפיכך כתיב שלי פ‪1‬מים חלף מבודתכם בלי ישראל‬
‫ילצל חז״ל אמרו דלבלי קרח לתבצר להם מקום לא תחללו ולא תמיתו רמז שלא יוציא אדם דבר‬
‫בגיהלם ומייו בזכות שיצא מהם שמואל ומ״ז רמז מגולה מל ישראל לבזות או להלבין פלי א׳ מישראל‬
‫האריזיל שגם קרח מלה באחרית הימים ומליו ולא תמיתו הא אם חילל חייב מיתה ‪ .‬משה וכמה‬
‫התפללה חלה ואמרה מוריד שאול וימל הגאון לביאים טל דיבור הקל למלשו משה שאמר שממו‬
‫חידא רמז מ״ז מורי״ד שאו״ל וימ״ל אותיות ירדיו לא המורים‪ ,‬ישמיה טל שאמר ובתוך מם טמא‬
‫שפתים וכן הרבה ‪ .‬ליקוטים ‪.‬‬ ‫ושמואיל יטיל ויצא פרח ויצא חיו שלא פרח כמו‬
‫שאר טצים כי זה פרח לפי שטה וממשה לס ויצן‬
‫ח ה ת‬ ‫צין ‪ .‬ציין גימט׳ ק״ץ למת קן יוציאו אליהו ויראלו‬
‫ו א ת חוקת התורה ויקחו אליך פרה אדומה‬ ‫לישראל ‪ .‬זיגמל שקדים וי גמל אוי להם כשגומל‬
‫ויתלו לא לאמר אלא ויקחו שיקחו שכר‬ ‫למטוררים טל הכהולה פרח צי״ן שקדי״ם ס״ת‬
‫צמיח זה מלך המשיח שכתוב בו צמח צדקה ‪ .‬ויוצא מ״ז‪ .‬אליך פרה כפרה ומחילה מל המגל מלין‬
‫משה את כל המסות מטת חסר ו׳ שהיו פוגמים לגד שרמז הקב״ה למשה בשמת שמשו ישראל את המגל‬
‫שישרוף פרה ויהי כפרה לישראל מלממשה המגיי‬ ‫משה ‪ .‬אהרןלפלי הפדות מדות שהכהולה לבלי אהרן‬
‫מט״ה לו״י שב״ט ד ת שלם שלמים היו וקדושים שב״ט שלאמר כרף ממלי הר״ף אותיות פר״ה אדמה‬
‫יש לו תגי״ן שבט המיוחד והליכר משאר שבטים תמימה תמימ״ה אותיות המתי״ם למתיד כשיקיצו‬
‫זה שבט לוי ‪ .‬ואלי הלה לקחתי לקחת״י אותיות ישילי מסר יטהרם באפר פר״ה אשר אין בה מום‬
‫חלקתי ‪ .‬מתלה לתלים‪ ,‬לתלים כתיב שלותלים שיר ישראל שלאמר כלך יפה רמיתי ומום אין בך אי״ן‬
‫והלל לפלי הקביה בכלי זמר ובפה זה השיר שטל ב״ה אותיות ״הלביא״ לא מלה טליה מול מול ח״ו‬
‫הלוי לפשות כל דבר ‪ .‬את משמרת תרומותי בשתי כתיב לאו דוקא טול אלא אפילו הטה טליה קופה‬
‫תרומות הכתוב מדבר לך צתתים למשחה למשח״ה של שקין לפסלה לכך חסר כתיב • א״ל אלטז״ר‬
‫מה״כ גימ׳ כדרך מלכים לחק מולם לחיק אותיות הכה״ן והוצי״א את״ה גימ׳ ״למשית בסגן״ ‪ .‬מדמה‬
‫חל״ק חלק לטוה״ב זה יהיה לך מקודש ‪ .‬וזה לך ז׳ פטמים כלגד ז׳ רקיפים וז׳ ארצות וז׳ ימים וז׳‬
‫תרומת מתלם שלי סממיה זי׳ה גי׳ כיד‪ ,‬כ״ד מתלות לילות ושרף ראשו וסופו של זה הססוק שריפה‬
‫כהוגה ‪ .‬מקודיש הקדשי״ם מ״ן ס״ת שמ״ן לרבות לוג מרבה פצים בשריפתה כרתלן מרבה לה טצים‬
‫שמן של מצורט ‪ .‬״אשר ״ישיבו'לי ר״ת איל והקרבן ושרף ישרף הרבה שריפות כי ט׳ סרות לטשו ‪.‬‬
‫פרה אדמה גי׳ לכפרה היינו טל המגל וגם גימט׳‬ ‫הוא איל ‪ .‬יכל טהור בביתך יאכל״ גימ׳ ״גם אשתך״‬
‫כל חלב יצהר טין יפה אחד ממ׳ כמבין *חלב״ זס טל טון סגל כשתכתוב ארומה מלא ולקח הכהן‬
‫»ז‬
 ‫מיז ה‬ ‫חחורה‬ ‫ח רןז‬
‫להוליד ששים רכוא לכך המתינו סליה ששים‬
‫רכוא מישראל ‪ .‬מן היה כזכות משה לסי שהמן היה‬
‫מזון משמים לגוף ומשה הניא המורה מן השמים‬
‫מזון לנשמה טנני הכבוד כזכות אהרן שהיה חוסה‬
‫טל ישראל במגל באמרו אתה ידמת את המס הזה‬
‫כי ברט הוא דא מרב רב ט"כ חסה טליהן טנני‬
‫הכבוד כזכותו ט״כ ולא היה מים למדה ג׳ כמסורה‬
‫כתורה בנביאים וככתוכים ולא היו מים כאן‪ ,‬ולא‬
‫היה כיום ההוא לפניו ואחריו כטנין יהושט שממד‬
‫לו חמה ולכנה‪ ,‬ולא היה לששן כנים‪ ,‬אין לך צרה‬
‫גדולה שהגשמים נטצרים לא ימצאו הנשים הנדות‬
‫כמה לטבול וזה ולא היה לששן בנים מזה ולא היי‬
‫מים למדה שנמנמים מסריה ורכיה כך שמטתי‬
‫מסי זקני החסיר זצ״ל וממת שם מרים •מרים‪.‬‬
‫נוט׳ מי ימן ראשי מים שהמים היו בזכותה •שם‪,‬‬
‫גי' ״מכפר״ כדרז״ל במ״ק למה נסמכה מיתת מרים‬
‫לפרה אדומה כשם שסרה מכסרש כן מימת צדיקים‬
‫מכפרש למה נחסרו המיס אחר מישש מרים טל‬
‫שלא ככו טליה ולא נזלו מים־‬
‫אל הסלט לטינירם מהו טל הסלט‬ ‫ודברתם‬
‫בזכוש הסלט הגדול זה אברהם‬
‫שנקרא צור שנאמר הכיטו טל צור מצבשם והוצאש‬
‫להם מים מן הסלט בזכוש אנרהם ד״א מים מן‬
‫הסלט אלו דברי שורה מן הסלט זה שלמירי חכמי׳‬
‫ו‪:‬שקיש אש הטדה ללמדם שורה ואש בטיר׳ מבדי'‬
‫ושפחוש ויקהלו משה ואהרן ויקהלו ח״י כשיב שגם‬
‫רם נקהלו טמהם אל הסלט וכתיב נשמטו ביר‬
‫סלט שוסטיהם שמטו נא המורים המן הסלט הזה‬
‫נוציא וגי׳ ״המרים״ חסר ו׳ כתיב נטשו להם המים‬
‫מרים שנטנש ט׳ס הדיבור המן הסלט הזה הסל״ט‬
‫הז״ה גי' יטק״ב בזכות יטקב ניתנה להם הכאר‬
‫וכתיב יבקט צורים כמדכר יכק״ט אותיות יטקב ויך‬
‫את הסלט וגו׳ ויצא מים רבים היינו סלט במילואו‬
‫נזה סמ״ך למ״ד פי״ן אמצטיתם מי״ם וזה ויצא מים‬
‫רבים באמ״ח בשם הצדיק מאסט׳ ‪ .‬נוציא לכם מים‬
‫במדרש אמרו י״א דמטא מי מריבא היה טל שלא‬
‫אמרו יוציא ט״ז רמז דוד הט״ס ויקציסו טל מי‬
‫מריב׳ וירט למשה בטבור' בטבור״ם אותי׳ בטבור מ״ם‬
‫היינו בטבור מ׳ שבין יוציא לנוציא ‪ .‬המה מי מריבה‬
‫אשר רבו ב״ס מריבה רמז טל ב׳ מריבות ה׳ ומשה‬
‫וישראל ומשה שאמרו ולו גווטנו וגו׳ לפני ה׳ וסי׳‬
‫י״ד בשם הכ״ב לסני היינו לסני הגזירה ושם ימותו‬
‫לטוה״ב כמיתת צדיקים שנא׳ בהם גויטה ‪ .‬ופתה‬
‫למה‬
‫עער‬ ‫ילקוט‬
‫סן ארו ו‪f6‬וכ ושגי תולמת ג' מגד ג׳ שגשלכו לככשן‬
‫סאם חנניה מ״ו אל שוך שריסוש הסרה קרי כיה‬
‫הסרה היינו הפרש המון ורח׳ן כשר׳ו כמי״ם ס“ש צו״ם‬
‫צריןלהשפנוש מל פונושיו ואחר יבא אל המחנה מאחר‬
‫שמשה חשוכה כשר לכא אל המחנה וככה גימסר׳‬
‫המחל״ה המונוש מסכפרים מל ידי חלאים כגדיו‬
‫היינו הם מונושיו וסמך כגדים שהם מונוש אצל‬
‫‪,‬וככס רמז למס המונוש שנאמר שככסני ומשלג‬
‫^אצכין והני״ח מחו״ן למחנ׳ה ס״ש חצ״ה חולקה לג׳‬
‫מלקים כראישא כמסכש סרה וככס האוסף אש‬
‫אסר הסרס סרה מנוהרש נזמאים וכל המוסק כה‬
‫מנומאים כגדים ‪ .‬כנומם כל הנוומאוש שכשירה‬
‫סימן למכירוש כי המכירה והמון מאוסים וגמולים‬
‫לסני הקכ״ה משל למהד״ד לכיש שיש כה אשסה‬
‫וצואה כא אחר ונזיהר אש הכיש אמס״י שאינו נוגמ‬
‫כהם כגדיו מסריחין מריחן נן המונוש כל כך מאוסים‬
‫שאסילו המוסק כפרה לפנוש החנואים נומא לכך‬
‫נאמר וככס כגדיו הכהן ‪ .‬ונכרש״ה הנפ״ש ההויא ס״ש‬
‫אש״ס אפילו האשה ‪ .‬מור נוומאשו כו וסמיך ליה‬
‫זאש המורה רמז שדכרי שורה אין מקכלין נוומאה‬
‫כדאמרינן כס׳ מי שמשו זאש השורה אדם‪ ,‬אדם‬
‫לא נברא אלא נזכוש השורה וכל אשר יגס אש״ר‬
‫יג'מ ס״ש ר״מ וגימ׳ רגול״ל ודופ״ק ‪:‬‬
‫שריסש החנואש ר״ש משה כל הפרוש‬ ‫מעפר‬
‫כלוש ושל משה מדיין מומדש מים חיים‬
‫אל כלי כקריי׳ ואידך ולא הורק מכלי אל כלי כלומר‬
‫מי חסאוש צריכין הכלי ששהא חיושו ככלי ולא‬
‫מכלי אל כלי וזה ולא הורק מכלי אל כלי כך‬
‫‪5‬שמפשי מסי הרכ ר׳ מקיכא משסרירא כן הרכ ר'‬
‫והנפש הנוגמש שנומא מד המרכ נוומאה‬ ‫יהודא‬
‫כחיכורין הוא אדם מטמא אדם וכלי מסמא כלי‬
‫כססחים וכחוססשא דוכחים יטמ״א והנפ״ש הניגמ״ש‬
‫ס״ת אש׳ש כלומר אשת איש כל הנוגס כה לא ינקה‬
‫שנאמר כן הבא אל אשש רמהו לא ינקה כל הנוגס‬
‫כה ‪ .‬ושמש שם מרים ושמ״ש אושיוש שמשו שהיא‬
‫שמה וצדיקת ונביאה ולא היה מים למדה ‪ .‬כי פסק‬
‫הבאר שהיה בזכותה וכזכות מרים טכילש הנשים‬
‫רמז מס ששוסכין המים כשכונה אצל המת שנאמר‬
‫ותמת שם מרים ותקבר ולא היה מים למדה כאר‬
‫בזכית מרים כתב הכחיי מ׳ש ותתצב אחותו מרחוק‬
‫אצל סמים לכך וכתה שהיה המיס כזכותה ‪ .‬מוד‬
‫היתז נקראת שסרה מ״ש שהייתה משסרת הנשים‬
‫מטומאתן והיטבילה אותן כמים כדישיזקקולכמליהן‬
‫לד‬ ‫התורה‬ ‫חרת‬
‫ור״ח רנ״ך הנך יפה רטיחי כמחקק אוחי׳ נם מקק‬
‫שחקק נם דכרי חורה מחקיק גי׳ אכרכם כזכות‬
‫אנרהם ומכמות רגיא ומכמו׳יח אוחי׳ ״כם ומוח‪ .‬נס‬
‫הגיא שנגזר מוח טל משה שנא׳ ויקנר אומו כגיא ‪.‬‬
‫ונשקפ‪ :‬אימי'״ונשק פה״כנשיקהמח ונשקפה ם׳‬
‫גדולה רמז טל הפה שלמד חורה ‪ .‬מ״ק פ״ג א ‪ T‬אמי‬
‫למה נסמכה פרשת פרה למיתת מריס לומר לו‬
‫מה פרה מכפרת אף מיחחן של צדיק׳ מכסרח‬
‫וכחכו ההוספות וז״ל מכפרת טל מטשי הסגל וקשה‬
‫מה פרה מכפרת מה כפרה יש כפרה דאינה בלמ‬
‫רק לטהר טמאים וכ״ת כפרה טל ממשי הסגל‬
‫כמו שכחנו המוספות •והר קשה הלא אמרו ששקלים‬
‫היו כופר נפש טל הטגל וסוד הלא מי שחטא כסדי'‬
‫והמראה כני לוי המיתום וכלא המראה נגסו וכלא‬
‫מדים נדקן כסוטות והנשארים למה הצריכו כפרה‬
‫טל טגל כפרה ותירצו ז ׳ל שהסרה היה כפרה סל‬
‫שלא מיחו מצד הטרנוח שישראל טרכים זה נזה‬
‫והשתא איש למה נסמכה מימת מרים לפרה אדומה‬
‫לומר לך מה סרה אדומה מכפרת ר״ל סל סגל‬
‫סכור אמרים מצד הטרכוח כך מימת צדיקים הוא‬
‫נא סל הטרנוח שנא׳ וכשלו איש כאחיו א״ש כאחיו‬
‫אלא נטון אחיו ונזה שהחי נותן אל לכו כשלא‬
‫והחי יתן אל לכו זהו גמר הכפרה סל כל הדור ‪.‬‬
‫כטה״ט ‪ .‬סרה אדומה גי׳ מכס״ר טה״כ וממת שם‬
‫מרים ש״ס ג״כ גי׳ מכפ״ר וכדי שלא חטטה לומר‬
‫דמיחח צדיקים כטצם מכפר כלא מורה ומשוכה לכך‬
‫מקיש התנא לפרה מה פרה מכפר היינו דוקא‬
‫ט״י טסק המורה לפשות כדינה של מורה כהזאת‬
‫שלישי ושניטי כש״כ הוא יתחטא נו כיום השלישי‬
‫וכיום השכיטי וכן תרגם אונקלס זאת חקה המורה‬
‫דא גזירת אורייתא כך מימת הצדיקים כשימאונן‬
‫האדם מי כשיראה מכמים ימותו וירגיש שהוא כטון‬
‫ניטול מורה ונותן לכ לשוכ ולפסוק כמורה ואז‬
‫מתכפר ואם לאו רשט כסונו ימית וכזה גחיישכ‬
‫למה שמ״א טל זאת מקח המורה דא גזירת אורימא‬
‫היינו לקיים כל מה שכחוכ כאורייתא ט״ד מה‬
‫שפירש הג׳ משפטיווקא ט״פ ושמרתם וסשיחם‬
‫פירשיי ושמרתס זה משנס וסשיתס כמשמטה ‪1‬ש^!‬
‫טיזאם לא ידטרש״י ז״לסירש שלוטשימם למה אמר‬
‫כמשמטה אמנם יוכן ס״ד מה שדר׳ חז״ל סיס ‪0‬׳‬
‫מסיני כא וכו׳ אר״י מלמד שהחדר הקנ״ה התורה‬
‫טל כל אומה ולשון ולא קכלוה טד ו כו׳‪ .‬וכיצקוט‬
‫ל׳ פ* אית׳ למשוכת כני סשו היה מה פמוג גה‬
‫שער‬ ‫יל מ ט‬
‫למה גמוח לוגמגו וגטירנו דומה לנטימו כמם‬
‫הדומה לחמור שרוח הכהמה יורד׳ למטה ולוין לנו‬
‫חלק לזמן המחיה לושר רכו כני ישרקל לוח ה׳ ויקדש‬
‫כם כשהקכ״ה מושה דין כצדיקים שמו מחק־ש ‪DfiD‬־׳‬
‫ככני כימו לא ישא פנים ה׳ ויקדש כים ס״ח משה‬
‫וירדו אכומינו מצדמה וירדו אומיומ רד״ו די שהיו‬
‫רדיו כמצרים דא וירדו שלטו ורדו כהם והכס‬
‫משר מכומ ונשכ כמצרים 'ימים ירכים ר״מ גימט'‬
‫מאמי״ם וטש״ר שנים ‪:‬‬
‫ו י י ס ל ח מלאך אחר וישלח ימים של מכומ שהי׳‬
‫שנ״ה וישל״ח גי' שנ״ד והם ימוח הלכנה‬
‫ויוצאנו חסר י׳ שלא חוציאנו מד אמר י׳ מכוח לכך‬
‫חסר י׳ ‪ .‬דרך המלך נלך דרך מנכו של מולם נלך‬
‫לא נטה ימין ושמאל מדרכי המקום טד אשר נמכור‬
‫גגולך שנא׳ וטלו מושיטים כהר ציון לשפוט אח‬
‫סר טשו ‪ .‬דרך המלך נלך ג׳ סו״ח ך׳ טולה ס׳ היינו‬
‫ס׳ רכוא ‪ .‬לא חטכור כי שאם אמם טוכרים כגכולי‬
‫כאלו אמם סוכרים כגופי ד״א כ״י לא נמן למכור‬
‫י״כ שכטים ליא מטכו״ר כ״י ס״מ אר״י שהיו כטיניו‬
‫כארי ‪ .‬כרגלי אטכורה טמידים לרמקם כרגלים וכמיכ‬
‫מרמסנה רגל רגלי טני טל פטמי דלים על גכול‬
‫ארן אדום צמה מח אהרן כגכול אדום רמז כשיגכרו‬
‫אדומים מיכטל כהונה גדולה מישראל ‪ .‬ויאסף אהרן אל‬
‫סמיו א״ל טמי״ו אוחיו׳ טול״ם רמז אל טוה״כ שנכרא‬
‫כי׳ שנאמר כי כיה ה׳ צור טולמים א״ח אלטז״ר‬
‫כנ״ו וימ״ת ס״ח חור״ח שידט אלטזר אן‪ £‬המורות ;‬
‫הכנטני יש אומיות ״טנני» כמלת כנטני‬ ‫וישמע‬
‫כדחז״ל שמט שמה אהרן ונסתלקו טנני‬
‫הככוד ונפשנו קצה כלחם הקלקל גי׳ כאיכרים‬
‫שהיה נכלט כאיכרים ‪ .‬אח והכ כסופה יאח והכ״‬
‫אותיות כאכות כזכות האכות נקרט סיס ‪ .‬כסופה‬
‫כ׳ גדולה רמז לקריסת ים סוף ‪ .‬ואשד הנמלים ס״ח‬
‫דם ‪ .‬אש״ר נט׳ה ס״ח ר\ר שכאמורים נכנסו למטרות‬
‫וכאו ההרים זה כנגד זה ונכנסו הכליטות והרגום‬
‫והיו שופטים דם ‪ .‬ונשטן לגכול מואה ונשס״ן אוחי׳‬
‫סנשן שנטנשו האמורים ‪ .‬ומשס־כאר״ה אותיות‬
‫אכרהם רמז כזכו׳ אכרהם ניחן להם ככמר ‪" .‬אז"ישיר‬
‫’ישראל ר״ת אי״י אכרהם יצחק יטקכ כזכות ג׳ אכות‬
‫נטשו להם כל כנסים ‪ .‬טלי כאר טנו לה ס״ת ירוה‬
‫היה מרוה ומשכיט אותם שהיה הכאר מצמיח אילנות‬
‫טוכות והיו אוכלין מכס ‪ .‬׳כרוה ״נריכי יטם ר״ת גימ׳‬
‫ט׳ היינו מ׳ סנהדרין ט׳ זקנים ״כרוה ׳נדיני"סטם‬
‫ר׳ת כהן טוד ד ת כנ״ה וכנה אשר נטטה ימינך‬
 ‫משה‬ ‫חתודד׳‬
‫רק בסיני ה׳ שאינו יודט בו אפילו מלאך מראה‬
‫להם בטח המומה היינו שקרח יפלה בזכות שמואל‬
‫וזה יטלה בזכות זה הצדיק ומרוב התשוקה להרים‬
‫קרן ישראל כי אין בן דוד נא פד שיכלו כל נשמות‬
‫שבגוף גוף היינו אוצר הנשמות פד שיכלו היינו‬
‫מן הגלגל וכשמראה להם זאת מקבלים המיתה‬
‫באהבה ושומחים פס הקב״ה וזה סיר׳ יקר בסיני‬
‫ה׳ שהקנ׳ה שמח טם הצדיקים ביחד פל מ*נ ‪ .‬גלגי״ל‬
‫גי׳ חסד כי בחסד אל מתגלגל פמו פ״ד אנכי אסלך‬
‫גם פלה שבפליימך יפלו גם הצ״ק שבשביר׳ האריזיל ‪.‬‬
‫וזה חסד גדול מה׳ ‪ .‬ר\וצא לפניניצו מסמיכות הנ׳ל‬
‫לרמז שמיתת הצדיקים מכפר פל בל הדוד פימ‬
‫שיקבלו פ״פ חוקת המורה ולזה סמך מפשה סרה‬
‫לזאת המורה אדם כי ימות באוהל כדחז״ל באוהל‬
‫באהלה של מורה ואמ״ב ולקח אזוב היינו שיקה‬
‫בידו מדת מנוה כאזוב שהוא נמוך מכל פשבי השדה‬
‫ואח״ב ו‪9‬זה הטהור פל הטמא היינו אם אמה‬
‫פושה כך מכסר מימת הטהור טל הטמא ט״ד‬
‫שדרשו וכשלו איש באחיו בפון אחיו היינו להיומינו‬
‫^צו גוף אמד וכמו ההקזה מאבר אמד מחזיק‬
‫ומרפא כל הגוף כן מימת הצדיק מכפר טל בל‬
‫הדור וכן מצינו שהקב״ה קורא לישראל גוף אמד‬
‫שנא׳ וממה ישראל וגו׳ וזה גימר הס׳ ואיש אשר‬
‫יסמא ולא יממטא ונכרתה הנפש ההוא ממוך הקהל‬
‫שאין לו מלק במוך הסרת הקהל • וזה ויבאו בגי‬
‫ישראל בל הטדה אל מדבר צין כל הפד׳ היינו שכל‬
‫ישראל היו כגוף אמד וממס שה מרים\ומקבר שם‬
‫ש״ם גי׳ מכס׳ר ש״ם הב׳ ג״כ גי׳ מכס׳׳דהייצו כפרה‬
‫כמו סרה אדומה שמנסר פל פגל וגם מימת‬
‫הצדיקים מנסר טל פון הדור פ״כ ‪ .‬מלוקט מס׳‬
‫מולדת ושאר ס׳ ונוסך משלי‪:‬‬
‫ו ^ פ ש כ ר קצה בלחם הקלקל ר״ת נקג׳ה כי המן‬
‫היה מודיט מי שזנה וז״ש בוכה‬
‫למשסחומיו פל פסקי טריות וזהו וידב״ר הפ״ם‬
‫באלהי״ם ובמש״ה סית מומ׳ה וסל מרטוממן סל‬
‫הלחם שלח בהם הנמשים שמסר לחמו וכל המספמי׳‬
‫אפי׳ כמן נדמה לו כפסר ‪ .‬וישמפ הכנפר כו׳ ‪.‬‬
‫בי מ״ת אהר״ן גי׳ צרו״ת כיון שנסתלקו פנני כבוד‬
‫התחילו צרות ‪ .‬וממת שם מרים גי׳ ״בכאן‬
‫רמז לשסוך המים מסני המח‪ . ,‬ולא היה‬
‫מים לפדה רמז שהבאר הי׳ בזכות מרים וגם כי‬
‫שסכו המים מסצי המה רי״ה כמי׳י ‪ .‬כי טז גבול‬
‫בני טמון כ׳י ט׳ז גי׳ ״פד יבוא דוד‪ .‬שהוא הכניטס ‪.‬‬
‫» ‪ r‬מי‬
‫חקת‬ ‫‪w‬‬ ‫יילרץט‬
‫ללו מרצח וירושה ל>ומל(ביגו ופל סרגן תחיה‪.‬‬
‫דשמפלול• מה כתיב כה לל) מגגוב וזו כרכה ש>מן‬
‫לצו אברהה לוביגו והולו יהיה סרל( ל(דה וכוי ולוה‬
‫אימא דהלימוד כפצמו מססיק לקיוה המורה היה‬
‫לפסו וליכמטאל ג״כ לקבל המורה ני במורה לבד‬
‫יצא י ד מובמו אפ״ם שלא קיים המצוח פ״ו אמר‬
‫רש״י ושמרמם זה משגה שמחויב כל אדם מישראל‬
‫ללמוד המורה‪ ,‬ופשיתם כמשמטו שמחויב כאו״א‬
‫לקיים בל המצומ הכמובים בהמורה אפ״ס שיושב‬
‫ופוסק במורה בי בהלימוד לבד לא יצא י״ח ופ׳׳ז‬
‫מסיים הכי בי ר\א חכממכס וביגמכם לסיר הפמי׳‬
‫שמסמם זה החורה היא לבם דוקא ולא לאומות‬
‫בי הם לא רצו לקבל המצות לפשומם בחופל ואמם‬
‫קבלמם אותם פ״מ לשמור ולמשות זה מוג׳ סרגום‬
‫דא גזירת אורייתא הייגו לקיים בל החוקים והגזירומ‬
‫הכחובי' בחורה ובזה האופן גסרש הגמרא שבת‬
‫א״ר אמי אין מימה בלא מנזא ומקשו שם והרי‬
‫אמרו מלה״ש מי שפמיד לקבל המורה ביום וה‬
‫ילקה ביום זה ומשגי ‪ q6‬משה ואהרן בחמאם מתו‬
‫מאי יפן לא האמגמם בי הא אם האמגחם בי לא‬
‫הגיפ פדיין זמגכם לסטור וקשה למה לו להאריך‬
‫ולומר הא האמגמם ‪ .‬וממרן דקי״ל כיון שפברו‬
‫רוב שגומיו של אדס ולא מטאו שוב אין מססיקין‬
‫בידו לחטוא ואיב קשה להשיס הא אן< משה ואהרן‬
‫בחטאם מתו הלוא משה כבר היה בן ס׳ שגים וכל‬
‫שנומיו היה ק*ך וא״ב סברו רוב שנותיו לזה הוצרך‬
‫לסיים לומר הא אם האמצמם מדיין לא הגיט‬
‫זמנכם לסטור מהטולם זא״ב מדיין לא היה לרם‬
‫רוב שגומיו מביא המולדות בשם גאון אמד בזה גבאר‬
‫סי' הב׳ ה׳ ממית וממיה מוריד שאול ויפל והקשה‬
‫בזוהר בלק ד׳ ר״ה וכי שם הוי׳׳ה ממית וכוי ט״ש‬
‫אלא הס׳ ה׳ ממית הקליסוח ומחיה הגציצויז‬
‫הקדישוח שגסלו להפלומן בסוד מי״ל בלס ויקאנו‬
‫ממילא כיון שמחיה הנ״ק מוציא מהם חיות הקדושה‬
‫ונשארו ממים בלי חיות וזה ג״ב מוריד שאול ויטל‬
‫בגלגול וזה ג״ב ממצמי בבדי ואני ארסא אני אמות‬
‫בכדי ואני מחיה וזשאה״ב מוריד שאול ויפל רמזו‬
‫גזה טל קרח מורי״ד שאו״ל ויט״ל אותיות ״ירדו‬
‫ושמואל יטל‪ ,‬היינו בזכות שמואל שיצא בגילגול וזה‬
‫שאה״ב דחה דחיתנו לנסול בשאול והי פזרנו לפלות‬
‫גנילגול כי הנפילה הוא לצורך הקימה וזה סירוש‬
‫הכי יקר בפיני ה' המומה לחסידיו וכי כיה יקר‬
‫גפיני ‪ 0‬׳ שממית לחסידיו אלא הס׳ כל יקר שהוא‬
‫לה‬ ‫משה‬ ‫חמורה‬
‫ידט רק רגס א׳ ביום לבד ובלק בכל ומנא אס״ה היו‬
‫צריכים זליז כי בלסם אין כמו אלא בפה ובלק בדים‬
‫והכשוף צדך לשניהם ט'כ אמר לכס נא ארם א­‬
‫אדה ר'מ אלו״ל ריה‪ .‬אח הסם ‪ .‬א*מ נוטריקון ״אלול‬
‫״משרי כי ימקב ומשו חלקו החדשים פשו לקח ממוז‬
‫אב ויטקב לקח אלול משרי ט״כ בלסם ובלק רצו‬
‫ליקח אלול בשביל שהי׳ ממצה שלו כי מלחמם סימון‬
‫היה באלול ומלחמה סוג היה בסוף משרי כדאימא‬
‫במדרש וסל חודש המוז אב אמר קבה לי שבהם‬
‫ב׳א יום בץ המצרים שקסב מרירי שולט בהם מיז‬
‫דרשו לא קם בישראל כמשה אבל באומוח קם ומנו‬
‫בלסם ק״ם נוס׳ קסב מרירי וזהו ויהפוך ה׳ לך אח‬
‫הקללה לברכה אימ מס׳ 'אלול 'משרי ‪* .‬אב'ממוז‬
‫היינו ממשים טונים ומשונה שמסגלים באלול משרי‬
‫מספכים המוז אב ג'כ לברכה וזה כשזה ק״ם זה‬
‫נופל מה שאמר בלק כי סצום הוא ממנו ניבא ולא‬
‫ידס מה ניבא שסמיד דוד לצאת מרוח המואביה‬
‫והוא נצסוה לכלות אמ מואב זהו וטצום הוא ממנו‬
‫שיצא מרות ‪ .‬ואשר האור יואר גימט׳ שקללת אח‬
‫מואב ‪ .‬הנה הסם היוצא רמז י׳ הדברות שהיה ה׳‬
‫דברות סל לוח א׳ וה׳ דברות טל לוח הב׳ טוד ס׳‬
‫סל ממשה חומשי מורה אמר לו המלאך היטל‬
‫אמה לקללה זכות אלו הדברים יגן סליהם ‪ .‬מבריך‬
‫'מבורך 'ואשר'מאור ד ת ממויה ‪ .‬לא מאור מאיר‬
‫מסר ו׳ אומיוח מ״ר יאלף מנין שש מאוםאלף‪ .‬כי‬
‫ברוך הוא הויא י״ב היינו ייב שבטים ‪ .‬׳רבים 'ונכבדי׳‬
‫״מאלה ר״מ רום רו׳ם טינים וגס רוח היו‪ .‬קביה ליי‬
‫אותיות בקהלי נקהל שלו מהקיים הקללה ‪ .‬בבוקיר‬
‫וירב״ש אימ אמוניו סיס רשמיו סח ורשת שלו היה‬
‫שרצה ללכוד את ישראל־רכב ‪ .‬טל אמונו רמז בסל‬
‫שבטל אמונו רביב ט״ל גימטרי׳ שכיב ‪ .‬ויקם בלטס‬
‫ויחבוש אח אמונו ממיר אותיות רמים זהו ברוגז‬
‫רסם מזכור ברוגז של נלסם רמס שנאמר באברהם‬
‫ששמו טולה רמם וכתוב טליו וישנם אברהם בבוקר‬
‫ויחבוש אה ממורו ברמ״ח אנריו טוד ברוגו מקידה‬
‫מזכור זה השבים לקלל את ישראל וזה השכים‬
‫ויחבוש את ממורו למשות רצון בוראו להקריב בצו‬
‫יחידו ט״ג המזנח כיכ נתהפך לו מחמר למרס מגיס‪.‬‬
‫בלסם נן בטור גימטריא נטית וזו וטח צרה היא‬
‫ליטקב וממוה יושס ״אמונו 'ו שני'נסריו ר״מ און‬
‫וחרבו שלפר שלפיה מיו כתיב אומיות ‪ te‬פה‬
‫שהחליף אומגמ ישראל בסס ובא לקללן בפס‪.‬‬
‫ומלחן אה ר‪-‬ל בלטם אל הקיר זה הגל ו ^ ס‬
‫שםסמיוו‬
‫חקת‬ ‫ילקוט‬
‫‪m‬ר המס גאלסים ובמשה כי ‪ pfi‬למם ואין מים‬
‫וצסשצו קצה בלמס הקלקל ‪ .‬לא מציצו בכל הקמאי׳‬
‫ל׳ זה ומאי אין למם ואץ מים הלא כל המ׳ שצים‬
‫לא מסרו דבר לסם ירד להם מן השמים מים מן‬
‫הבאר אלא לסרן זה ‪ .‬הדור הזה ראו שנדרך הסבע‬
‫צריך להיו׳ מים מן השמי׳ ולמם מן הארן כמו שקבמו‬
‫ז״ל המוציא למם מן הארן והם ראו ההיסך למם‬
‫ירד להם מן השמים ומים מן הבאר מ ’כ הוציאו‬
‫דבה מל המן כי לא ידמו מה הוא כי הוא היפך‬
‫הסבמ ואמרו וצסשצו קצה בלחם הקלק״ל אוסי׳ הקל‬
‫קל הייצו אין בו נובט וד׳ יסודוס שיר\ גשמי לכן‬
‫מל פון ^מם שלס נהם נמשי׳ ונמש מסר לחמו‬
‫ונגד מון המים שלח נהם השרסים שאין מים לכנוס‬
‫אש השר^ וטל שלא האמינו רק בסנט צוהו הקכ׳ה‬
‫משה לך שרן• ושים אומו טל צם לראוס שהכל‬
‫בהשגמה ובנס מזמד ולא בסנט ‪ .‬מג׳ט ‪ .‬אשר נשדה‬
‫מואב ראש כססנהר׳ס אברהם ‪ .‬אשר בשדה מואב זה‬
‫משי• שנא ממואב ‪ .‬וצשקסה טל סנ״י הישימ״ן גימס'‬
‫סמא׳לוב״סזו״ג‪:‬‬
‫פ׳ בלק‬
‫ו י ר א בלק ‪ p‬צפור לטיל מציה כסיב משבר לירדן‬
‫ירמו וסמיך ליה וירא בלק רמז למה שאמרו‬
‫חז״ל כשטברו ישראל אס הירדן מלו מימי הירדן‬
‫נאויר כיפץ סיג כימין יומר מג׳ מאוס אמה טד שראו‬
‫אומן כל מלבי מזרח ומטרב זה וירא בלק בן צפור‬
‫סמוך לירדן ירחו צפור אומי׳ פור״ן ביקש לפרון‬
‫גדר ישראל וט‪ q‬כצפור לקללן ט״ז אמר שלמה כצפור‬
‫לצוד בדרור לטוף בן קללח מנם לא מבא ‪ .‬כלמך‬
‫השור מה שהשור מלסך אין לו מקנה ‪ .‬אמ ירק‬
‫השדה זה סימון וטוג שהרכטים נמשלו לירק טשב‬
‫שנא׳ בפרוח רשפים כמו טשב כי ירק רמז סוג שנא׳‬
‫כי רק סוג מלן הנשן בי־רק אומיומ כירק שנא׳‬
‫בירק משב נחמי לכם אח כל כדאימא בילמדנו ‪,‬‬
‫אח ירק השדה ובלק רמז שגם יהרגו אח בלק וכן‬
‫ר\ה‪ .‬אל בלטם בלמים אוהיו׳ נל״ס ט׳ם ‪ .‬בלטם אומי׳‬
‫במסל ‪ .‬פתורה אומיוח הסומר שהיה סומר חלומוס ‪.‬‬
‫הנס טם מ״ם נ!ס׳ מספר ט׳ ירדו שנטים נפש למצרים‬
‫והצ׳ ממה ס׳ רנוא‪ .‬ממלי מסר כמיב היינו להכרימיצו‬
‫והוא יושב ממל״י נו ס׳' מואב ״מטנר 'לירדן 'ירמו‪.‬‬
‫מהריש פאוססריסאלי זיל‪.‬וממה לבה ארה לי את‬
‫הסס ‪ .‬בלק היה מכשף גדול יומר מבלטם דבלסם לא‬
 ‫משה‬ ‫התורה‬
‫מ׳ דאכרהס ק׳ דיצמק כ׳ דיפקכ מקיכ גי׳ כלטס‬
‫זה שאמר ממות נפשי מות ישרי׳ס גימטרי׳ אכות‬
‫הפולס ומהי אחריתי כמהו היינו אחרית שמות‬
‫האכות מק״כ וכלסס ג“כ גי׳ מק״כ אקחך אל מקום‬
‫אמר כמקום שטכדו אל אמר "אולי ״יישר ״נטיני יה׳‬
‫רמז איכה שמא יקכל איכה טליהס ראש הפטור‬
‫ממשה פטור ויס״ש כלט״ס כאש״ר ס״ת שמ״ר נאום‬
‫כלטס נאום הגכר נקרא גכר כתרנגול שידט טח‬
‫הזפס והי׳ נ!אף כתרנגול וטומד טל רגל אחת‬
‫כתרנגול‪ .‬אשר מחזה שדי יחזה זה תפילין ״שדי ״יחזה‬
‫״נופל ל ״מ שי״ן שיןשל תפילין ימז״ה נופ״ל וגלו״י טיני״ס‬
‫ס״ה מילה שהיה נופל כשכיל שהיה טרל• יזל מיס‬
‫מדליו יז״ל מי״ס גי׳ יגד״ל מל״ך שכן אין מושמים‬
‫המלכים אלא טל המיס‪.‬מדליו מן הדל והקטן‬
‫שכשכסיו זה שאול ‪ .‬וזרטו אותיות זרוט״ו כמיס רכים‬
‫פושט ידו כאומות וזרטו של שו‪.‬ול ימשל כהמן‬
‫הרשט המי״ס גי׳ המין והנשא מלכותו‪ ,‬מלכתו חיו‬
‫כתיכ שהחסר מלכותו של שאול טל שחמל סל אגג‪.‬‬
‫כמטס״ה רא״ס אותיות כט״ת פמ״ר כאותו הפה‬
‫שסתר פ״י הנכיאיס שיגאל את ישראל ‪ .‬כתטסית‬
‫אותיות כטת פת שנאמר ויהי כשמונים שנה וארכט‬
‫מאות שנה וכנה שלמה כיה ה׳ המקדש כגוכה ראש‬
‫כש״נ ויכן כמו רמים מקדש ראס זה משיח כן יוסף‬
‫שנא׳ וקרני ראס קרניו ‪ .‬יאכל יגויס יצריו ר״ת גין‬
‫ככיר גץ אחד מיטקכ וגן א׳ מיוסף ישרוף לטשו‬
‫שנא׳ והיה כיח פשו לקש וני• יפקכ אש וכיח יוסף‬
‫להכה ‪ .‬וטצמומיכס אומי׳ וט׳צמותיהם היינו יצמות‬
‫פ׳ אומות יגר״ס אומי׳ גרים שיתגיירו מיראה ‪ .‬כרס‬
‫שככ זה ישראל וכארי זה משיח כן דוד שכא מיהודא‬
‫שנקרא ארי וכלכיא זה אליהו וכלכי״א גימ׳ ונכי״א‬
‫רמז אליהו ומשיח ‪ .‬לק״כ אותיות כל״ק ‪ .‬כרכה כרך‬
‫זה שלש פטמים ז״ה גימס׳ י״כ שכסיס ‪ .‬כרכה ג׳‬
‫פטמים כנגד כרכה ככנים ג׳ כרכות ‪:‬‬
‫ו י א מ ר כלק אל כלפס לקכ אויכי לקחתיך והנה‬
‫כרכה כרך כיינו שיש קל*כ ימים דפגרא‬
‫וכלק רצה לקלל אומן הימים ויהפוך ה׳ אה הקללה‬
‫לכרכה זהו לק״כ אומי׳ קל'כ ואס מיקח מן שנ״ד‬
‫ימי השנה קל״כ נשאר רכ״כ וזהו והנה כרכה כרך‬
‫נר״ך אותיות רכ'כ ‪ .‬וידט דפת מליון וידט מסר‬
‫כמיצ שנמטלמה ממנו כאותו זמן שטת הזסס‪.‬״טליון‬
‫״מחזה ״שדי ר״ת שמפ וממס כתפילין כדכמכי׳ לפיל ‪.‬‬
‫כלטס אמר ג׳ דכריס כטצמו ראיה שמיפה ידיסה‬
‫שלשמן כס׳ אמד ראיה שנאמר מחזה שדי יחזה שמיפה‬
‫שנא׳‬
‫בללו‬ ‫״יער‬ ‫ילהוט‬
‫שסממידו יטקב ולכן מדם שלא לפכור והולו מכר‬
‫לכך הכה אוסו הגל והמצכה שגאמר יד הפדס‬
‫תהי׳ כו כראשונה להמיתו ויד כל הטס כאחרונה‬
‫שנאמר ואת כלטס כן כפור הרגו כחרכ המצכ״ה‬
‫גי׳ כלטם ‪ .‬ויטמוד כמקום צר כג׳ מקומות טככו‬
‫המלאך כזכות ג' אכות וכאן כזכות יפקכ כמקו״ס‬
‫גי׳ יפקו״כ ‪ .‬ומרכ׳ץ אומי׳ כצרתו מה טשיתי לו ד ת‬
‫מטיל ‪ .‬רככת פלי גימ׳ רכטמנ״י‪ .‬״רכנת"טלי ר״ת רט‬
‫אנכי יצאתי לשטן ר״ת אי״ל כזכות חילו של יצחק‬
‫כי ירם הדרך יר״ם כאמכ״ש מג״ן כזכות שנא׳ כו אנכי‬
‫מגן לך ‪ .‬ויטיש כל׳׳ק כאש״ר ה״ת שק״ר פר ואיל‬
‫כמזכח סר כנגד אנרהס ואיל כנגד יצחק לכסל זכות‬
‫הפוקד והנטקד ונס היה שלא הכיא ככשיס כנגד יטקכ‬
‫לפיכך מזכיר יטקכ וישראל נכרכ׳ ס״ר גי׳ כלק וכלטס‬
‫וילך שסי הלך לקלל ישראל שפ״י נוסריקק"שה ״פזורה‬
‫״ישראל פוד ״שומר ״פתאים"ה׳ מפי הרכ ר׳ יצחק מווינא‬
‫ו״ל ‪.‬מה אקכ לא קכהאלאקיכ גי׳טגל‪-‬ל״אקכ׳ה‬
‫איל סיח אהל יש להס אוהל מוטד שמכפר סליהם‬
‫ואין הקללה כאה לרס כי מראש צורים אראנו רואה‬
‫אני הסקידה ומהר סיר מה פשו קכלו המורה‬
‫והפקידה והיא טומדת להס מרא״ש גימם׳ ישראל‬
‫מרא״ש צולי״ס גימס׳ מזכו״ת האכו״ת ‪ .‬ממות נפשי‬
‫מות ישרייס גימ׳ אכוית הפוליס שדיה צופיים א״ל‬
‫ראיש ס״ת שלמה ראה מה שיקרה לו מי מנה טסר‬
‫יטקכ מל סוד אפרו של יצחק צכור טל גכי המזכה‬
‫וזהו מה אקוכ שם אלהיס מססרא דיצחק לא קכה‬
‫אל חסד של אכרהס כי מראש צורים זה א״א שגנר‬
‫את מדה הדין וטקד את יצחק ‪ .‬וישם דכר כפיו‬
‫ס״ת גי׳ גכריאל ‪:‬‬
‫ל א ״ ראה' סמל *כישראל ר״ת כר״ט לא ראה הקכ״ה‬
‫כר״ט של ישראל ‪ .‬ותרומת מל״ך כו רצה לומר‬
‫כלס והקכ״ה אמר מלך כפירש כתוספות שפירשו‬
‫כגמרא שכלטס ידט את הזטם של הקכ״ה וכמה‬
‫זסמו רגט ולא היה יכול לומר כיא כלס והקכ״ה‬
‫אמר מלך מה פטל‪ .‬אל גימ׳ אהר״ן שפ״י אורים‬
‫ומומים הכהן יודט מה פסל אל הן פס כלכוא‬
‫כלכי״א גי׳ נכי״א ‪ .‬ליא ישכ״כ סיד ס״ת אכ״ד לאכד‬
‫האומות ‪ .‬לא ראה טמל כישראל רית רפ*כ כי כמס‬
‫אין רפכ שנא׳ הנני ממטיר לכס מן השמים ומרוטה‬
‫מלך כו זה מרוטת ר״ה שאומרים מלכיות ‪ .‬פד יאכל‬
‫טר‪ q‬רית טי״ס וירד הפיס זה כמשיח ודס חללים‬
‫ישהה שיאכל האומות ‪ .‬גס ק‪1‬כ לא מקכנו גיס ק*כ‬
‫או» ג׳ זה הג׳ א?וח נשאר אוהיו׳ מק'כ זה סו״ת שלה׳‬
‫מ‬ ‫חחויה מ^ןוה‬ ‫בלרן‬
‫כי עזבו בריתן וגו׳ גור השי״ת להיות מוכן אצל כל‬
‫בריח מילה כדי להעיד שישראל שומרים הברית‬
‫וז״ל המדרש אמר אליהו רבש׳ע כיון שמרתי שאני‬
‫מקנא ולא אוכל לסבול חעא ועין סן יהי׳ אבי הבן‬
‫המכניס לברית בעל עבירה ולא אוכל לסבול אמר‬
‫לי השי״ת אז אכסר לו עונותיו עוד אמר סן יהי׳‬
‫הבעל ברית והמוהל בעלי עבירה ולא אוכל לסבול‬
‫השיב לו השיית אכסר להם ג״כ ואמר סן יהיו‬
‫העומדים שם בעלי עבירה והשיב לו ה׳ שיכפר לכל‬
‫העומדם שם בברית עוד מצאתי בספר אחד‬
‫שכל העומד בכסא של אליהו מתכסרים עונותיו‬
‫ולס״ז סירשחי פינחס זה אליהו תחת אשר קנא‬
‫לאלהיו פעם אחת ויכפר על בני ישראל כולם ובזה‬
‫נפרש מאמר הגמרא הנ׳׳ל ראויה שתהיה הכסרה‬
‫הזו מנסרת והולכת עסכ״ה ושם רמז שסינחס זה‬
‫מכאן ואילך אין הנביאים רואין שנא׳ עין‬
‫אליהו ‪ .‬בקנאו אח קנאתי ר״ת אב״ק אביק מסר׳‬
‫ברית כהנח עולם כהן ששסך‬ ‫אוח בריח קודש‬
‫דמים לא ישא את כפיו ופנחס נושא אח כפיו‬
‫שנאמר כה תברכו כיל הר״ג נס״ש ר״ת כהן ופינחס‬
‫מצוה קעביד שהרג זה שחילל את השם ברבי׳‪ .‬נשיא‬
‫בית אב לשמעני חסר ו׳ גנאי לו גנאי לשבעו אבל‬
‫בדברי הימים גבי צדוק היוצא משמפוני נאמר‬
‫שמעוני מלא שבח לו שבח לאביו שבח לשבעו ‪ .‬כזבי‬
‫בן אלעזר בראש פ׳ זו חסר במסורה‬
‫כיון שהרג לזמרי נעשה ראש וקודש לא‬
‫בת צור ראש בת בלק היתה וזהו צור ראש בלק‬
‫שהעלה את בלעם לראש צורים שנא׳ כי מראש‬
‫צורים אראנו בת צור רמז בלק שהוא צר לישראל צויר‬
‫ר״אש רמז צור״ר ‪ .‬כי צוררים הם לכם מדה במדה ‪.‬‬
‫ויהי אחר המגפה חלק באמצע לחלק בין המגפה‬
‫למנין בני ישראל ד״א לא היה ראוי לסמוך לס׳ צרור‬
‫אח המדינים אלא פ' בפרשת ראשי המעות וידבר‬
‫נקום ויאמר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם‬
‫ומפני מה הפסיקה ונכתבה להלן להודיעך כמה‬
‫החעא גורם שמספר השבעים שבתחילת הספר‬
‫הוא אומר פקודיהם למעה שמעון תשעה וממשים‬
‫אלף ושש מאות וכאן אומר מלה משפחות השמפוני‬
‫שנים ועשרים אלף ומאחים התבונן כמה מסר‬
‫בחעאו לפיכך השמיעה ; הכה״ן לאמיר שאיו א״ת סית‬
‫תור״ן לשאת ראשם’ולהרים כתורן בראש ההר‪ .‬היוצאים‬
‫מארץ מצרים וסמיך ליה ראובן ושמעון נמתק ראוכן‬
‫ושמעון וסלקין "ראובן ״חנוך ״משסחח רית רמינו‬
‫מקיימיןרמ״ח מצות חנכ״יאותי׳כי חן כי מצא מן‬
‫כי צדיקים היו הראובנ״י השמעוניי החנכיי מסמיל‬
‫ה׳ וגומר י׳ היינו י״ה מעיד עליהם שהס כר‬
‫אטתיפס‬
‫ממר‬ ‫ידר‪,‬וט‬
‫שנא׳ נאום שומע אמרי אל יריעה שגא' ויודע דעת‬
‫עליון ושלשתן כלולין נססוק אחד בהקב׳׳ה שנאמר‬
‫ראם ראיתי את מני עמי אשר במצרים ואח ועקתם‬
‫שמעתי בי ידעתי את מכאוביו אראנו ולא עתה זה‬
‫קמשית ‪ .‬וקם שבע מישראל וק״ם גימ׳ עול״ם קם‬
‫ק׳ מצוינת בב׳ תגין רמז לב׳ משיחין שיהיו מושלים‬
‫בעולם ‪ .‬והיה אדוים ירש״ה רמז רומ״י נשאר מן‬
‫האותיות שדה א' היינו שדה ארץ רומי ‪ .‬והאביר‬
‫שריד מעיר שרי׳׳ד אותיות ד׳ שרי׳ היינו שרי ד׳‬
‫מלכיות ‪ .‬עד מה אשור תשבך רמז סנחרב מלך אשור‬
‫יגלה אותם עם השבעים או מי יחיה משמו אל‬
‫אותיו׳ משמואל היינו משמואל הרמתי מי יניח לחיות‬
‫מעמלק שיהרג שמואל את אגג שנא׳ וישס!ז שמואל‬
‫את אגג ‪.‬‬
‫בלעם וילך ר׳ כאלו אמר עד המשיח ראיתי‬
‫וימס‬
‫י‬
‫לא ראתה א״ז ‪ .‬ויקח רמ״ח ק׳ של ויקח מצוינת רמז‬
‫זכות אברהם שהוליד למאה רמ״ח גי׳ אברהם‬
‫לקועיס ורמזים בהוססת נוסך משלי ‪.‬‬
‫פ׳ פנחס‬
‫פינחס‬
‫נתכהן עד שקינא קנאת ה׳‪ .‬סינחס גי׳ יצחק שלבש‬
‫מידח הדין כיצחק והרג זמרי פנחס בן ב״ן גימ׳‬
‫אליהו בקנאו את קנאתי כאותה קנאה הכתובה‬
‫בסועה רוח קנאה וקנא את אשתו וישראל עעו‬
‫כמו סועה שניאפו וזנו ותעו אחר פ״ז לכך נעשו‬
‫כשועה וזהו וישב ישראל בשעים כמו שנאמר א*ש‬
‫איש כי תשעה אשתו פנחס בן אלעזר בן אהרן‬
‫הכהן ר׳׳ח גי׳ הוי״ה אדנ״י הם יסיד ומלכות אשר‬
‫פגמו ישראל בעצת בלעם הרשע ופנחס תיקן הפגם‬
‫הזה ע״כ ויכפר על בני ישראל ‪ .‬חורת חיים ‪.‬‬
‫פינחס גימ׳ ד פעמים אליהו כי פינחס זה אליהו‬
‫ואליהו מס בד עיסות לבשר בני אברהם יצחק ‪.‬‬
‫בקנאו את קנאתי ר״ח אב'ק נוע׳ אות ברית קודש‬
‫על שהיה נוער ברית זכה לקנא קנאת הבריח ‪.‬‬
‫מצאתי בס׳ בני יששכר חודש חשרי מאמר ד׳ מביא‬
‫הגמרא חלק תחת אשר קינא לאלהיו ויכפר על‬
‫בני ישראל ודרשו חז׳׳ל שם ראיה שתהא הכפרה‬
‫הזו הולכת ומכפרת עד סוף כל הדורות ע״ש‬
‫ומביא הבני יששכר סמך לזה מה ששמע שיש מדר׳‬
‫במאמר הזוה׳ק על שאמר אליהו קנא קנאחי וגו׳‬
 ‫‪n e te‬‬ ‫התורה‬
‫משה מה ניד משה לסמכו ניד מש״ה לאמ״ר‬
‫ציו אית ס״ת תור״ה כל העוסק כתורה לשמה‬
‫קרכני לחמי ‪ .‬לממיי אותי׳‬ ‫כאלו הקריכ קרנן‬
‫יממ״ל שהמקריכ קרנן מומלין לו כל עונותיו אש״ר‬
‫תקריכ״ו לה׳ ס״ת רו״ה ככיכול לרוות אותו ככשיס‬
‫כוכשיס עונות כני שנה עושין ישראל כתינוק כני‬
‫שנה ‪ .‬ככשיס אותיות כנש יס שכזכות הקרכנות נקרע‬
‫היס ‪ .‬תעשה נכקר גי׳ לארנע שעות ‪ .‬כר׳ יהודה‬
‫כן נכא שאמר כעדות שקרכ נד׳ שעות ‪ .‬כשמן‬
‫כתית כמנין כתי״ת עמדו שני מקדשיס ת״ך שניס‬
‫מקדש כ׳ חיי שנים מקדש א׳ ‪ .‬לריח נימוח לריח‬
‫ייו כמקרא רמז כי י״ו קרכנות מקריבין כשכוע וכנגדן‬
‫מכרכין כס״ת כשכוע ‪ .‬היינו י״ו קרכנות נ׳ תמידן‬
‫ככל יוס כוקר וערנ ושני מוספין כשכת הרי י״ו קרננו׳‬
‫וכנגדן נכרתו י״ו כריתות על כל מצוה ומציה ‪.‬‬
‫ה ס ך נסך שכר ר״ת שנה כל שנה נסוכות שני‬
‫׳ נסיכיןהסך אותיותסוכ״ה היינו נסוכות‪.‬‬
‫לה׳ וכיוס השכח ר׳ת לז״ה היינו להוצאת שכת לוו‬
‫עלי ואני פורע ‪ .‬וכיויס השכ״ת שניי ככשי״ס ס״ת‬
‫מתי״ס כענין את שני כני תמות *שני ״כני ׳תמית‬
‫ר״ת שנית שכעון חילול שכת נניס קטני' מתיס‬
‫פסח לה׳ כפסח כל ‪1‬׳ ימים עס התמידין ועס‬
‫מוספי שכת ועומר וככש הכא עמו קכ״ד עשרוניס‬
‫כנגד אנרי מצי הגוף וכן איכרי מצי השני כשאר‬
‫ימיס להציל ישראל מכל רע ומצריס לקו כאכריהס‬
‫וישראל ניצלו מן המכות לכך הקרכנות כאיס להודות‬
‫לה׳ והיין והשמן י״ש לוגין כנגד שעתיד להנחיל‬
‫אוה׳ יש ולהוכיל שי להקכ״ה ומנחה שגאלנו ‪ .‬שכועו׳‬
‫ס״ו עשרוניס כנגד אנות ושכטיס ‪ .‬וכניהס זכו‬
‫למתן תורה ‪ ,‬ר״ה ס׳ נהמות לעולה כנגד ט׳‬
‫כרכות כתפלה כאותו היום וטי תקיעות עס השעיר‬
‫וכן עשר מלכיות וי׳ זכרונות וי' שופרות עולה‬
‫ל״א עם השעיר כמשפטם כמשפט של כל כאי העולם‬
‫לרמז כמו שאמרנו י״נ עשרונות ליום זה כנגד י״נ‬
‫שנטים י״א לוגין יין וז׳ לוגין שמן רמז שהקכ״ה שהוא‬
‫אל עולם ויושנ כדין אל לשון מוקף כדי שיהפוך‬
‫לנו מדה״ר למדהיר וכן ס״ח תינות כפרשה זו של‬
‫ר״ה לזכור אותנו לחיים היינו זכרינו לחיים יוה״כ‬
‫עשר קרכנות נגד עשרת ימי משוכה וכל ענין היום‬
‫עשרה עשרה י' פעמים מזכיר את השם י׳‬
‫קידושין י״כ עשרונים לזכור זכות י״נ שכטים ‪ .‬ל״א‬
‫לוגין כנגד א״ל רחום י׳ו קרכנות כו כיום כנגד י״ו‬
‫כריתות שנכרת׳ על כל מצוה ולדמות חרכו של‬
‫הקכ״ה‬
‫פנחס‬ ‫‘‬
‫‪w‬‬ ‫ילמט‬
‫אנותיסם ואם תאמר הלא כמיב המטג״י הסדזיי‬
‫הצמר״י המתס״י אלא כישראל הוציא כלשון אסרת‬
‫תנוך משסמת המנכ׳׳י לפלוא משפחת הסלוא״י ואצל‬
‫אוה״מ לא כתיכ כהן כנפן משפחת הכנמגי וכיוצא‬
‫כהן‪:‬‬
‫א ל ה כני דן למשפחותם לשומם משפחת השוחמי‬
‫השממיי אותיות כמשיח משיח מדן וכתיכ‬
‫יהי דן נמש טלי דרך נח״ש גימ׳ משי״ח לאל״ה תחל״ק‬
‫האר׳ן ס״ת הק״ן ‪ .‬לרכ תרכה נחלתו לרכ מי שהוא‬
‫רכ כתורה ירכה נחלתו לטוה״כ ‪ .‬להנחיל לאוהכי יש‬
‫מטות אנותם ינחלו רמז אף אכותס ינחלו כי‬
‫נתמלקה סארן ליוצאי מצרים ד א אכותס ינחלו‬
‫זה אכוח הטולם ינחלו לפוה״כ ‪ .‬וקהת הולד את‬
‫טמרם ‪ .‬הולד מסר י׳ כתיכ כאלו לא הולד טמרם‬
‫וכאלו אינו ילוד אפה כי טמרם מת כטטיו של‬
‫נמש ‪ .‬אכינו מת במדכר שהיה צלפמר ט׳ה ודיכר‬
‫כקלות לפני משה ומשכו כנותיו שמא ינטור משה‬
‫שנאה כלכו ‪ .‬לכך ויפמדו לפני משה וכל הנשיאים‬
‫וכל הטדה ר״ל הוסיפו דייים לכן ויקרכ את משפטן‬
‫לפני ה' סילק א*פ מן החשד‪.‬זה*ק‪.‬ואס אי״ן ל״ו‬
‫אמי״ס ונתת׳ס סו״ת ממו״ן שהוא יורש הממון גס‬
‫טמיך מלא י׳ כי‬ ‫המטלטלין ‪ .‬ונאספת אל טמיך‬
‫כמשרה מקומות נזכר מיתת משה יפקוד ה׳ אלהי‬
‫הרוחות ‪ .‬הרומת מסר ו׳ רמז שיפקיד טליהס נטל‬
‫שש רוחות זהו משיח שנאמר ונחה טליו רוח ה׳‬
‫רוח חכמה ונינה וגו׳ 'הרוחות ״לכל ״כשר‬
‫ד ת הל'כ שיודט ממשכות הלנ ‪ .‬אשר יצא לפניהס‬
‫ואשר ינא לפניהס ואשר יציאס ואשר יניאס‬
‫ד׳ ם׳ אשר כנגד ד׳ מרשיס והס ארנטה ראשיס‬
‫אש״ר אותי׳ רא״ש א״י ‪ .‬אשר יוציאס מכל רע ואשר‬
‫יניאס לכל טונ גס אשר יוציאס ימלצם מדינה של‬
‫נהינם ואשר יניאס לעוה״נ כי גופא כתר רישא‬
‫גרירא‪ .‬ולא תהיה טדת ה׳ כצאן אשר אין לסס‬
‫רועה ‪ .‬רועה נקרא משיח שנאמר והוא יהיה‬
‫לכם לרועה ‪ .‬אין להם רועה ס״ת המן היינו‬
‫לא היה להם רעה מגזירותיו שגזר עליהם ‪.‬‬
‫יהושיט נ״ן נו׳ן ס״ת ענ״ן ראוי שישרה עליו הטנן ‪.‬‬
‫ונתת מהודך עליו ‪ .‬הודך מלא ו׳ כ׳ היינו הוד‬
‫מלא ‪ .‬מהודך גי׳ הסו״ד והס סודות התורה‬
‫וסתריה ‪ .‬יפליו ״למען *ישמעו ר״ת על״י רמז מנין‬
‫סליי שרס מי יהושע ויקח את יהושע ויעמדהו ‪.‬‬
‫ויעמדהו חסר ו׳ כי יהושע לא עמד כרצון כי נרח‬
‫מן מ נו ד לכך כתיכ מסר ‪ .‬כאשר דכר ה׳ ניד‬
‫לו‬ ‫מ^!זה‬ ‫התורה‬
‫גיע' תור״ה ואם הי׳׳ו תהי׳׳ה לאי׳׳ש ונדרי׳ה‬
‫טלי״ה א״ו מבע״א שסתי״ה אש״ר אסדה על נסש״ס‬
‫גימ׳ בנטר״ה מאורס׳׳ת הכתו״י מדב׳׳ר שאבי״ה ואמ״ה‬
‫מפירי״סא״תכ״לנדרי׳׳ה שנרדה; ע׳׳ל נסש״הבשבוע״ה‬
‫ר״ת ענ״ב נדרה מן הענבים והפר לה מקצת ‪ .‬לענות‬
‫נפש לענות ב׳ כאן ואידך על מחלת לטנות ס׳‬
‫לעורר ולענות במחול מורה ברברים שבינה ובינה‬
‫כאשה המחקשעת לילך במחול ואם הפר יסר ב׳‬
‫הפרות רמז שצריך להפר כולו אם נדרה מן‬
‫אינו‬ ‫קצת‬ ‫והפר‬ ‫הטנבים‬ ‫ומן‬
‫מופר טד שיסיר חלק הב׳ וכר׳ טקיבא כאלו הסיר‬
‫שניהם נדר שהותר מקצתו וכי׳ בנדרים ב״פ כתיב‬
‫בפרשה בנ‪1‬ריה ושניהם חסרים רמז שהיא כת י׳׳ב‬
‫שנים ‪ .‬י״ו פעמים לשין נדר ונדרים בפרשה כנגד‬
‫י“ו כריתות טל כל מצוה שאם טברה כאלו הסירה‬
‫הכריתות של תורה ע׳ פ׳ אשה יקימנו ואישה‬
‫יסירנו כנגד ע׳ נערות נדריהן נדר וכן בגמרא‬
‫נדרים י׳א פעמים איש ואשה בת י״א נדריה‬
‫נבדקים י״ג איש בכל הפרשה רמז שבן י״ג שנים‬
‫נקרא איש נקום נקמת בני ישראל אמר תאסף‬
‫אל עמיך טמיך מלא כתיב כלומר לצדיקים‬
‫גמורים כמו אבות ואמהות ‪ .‬לתת נקמת ה׳ במדין‬
‫וכתיב נקמת בני ישראל המתגרה בישראל כאלו‬
‫מתגרה בהקב״ה ‪ .‬נקמת ה׳ גי׳ התור״ה שהטבירום‬
‫על התורה במדי״ן אותי׳ ל ם די״ן לתת בם דין‬
‫ואת בלעם בן בטור הרגו בחרב מדה כמדה‬
‫שאמר לו יש חרב בידי ואת בלעם בן בעור הרגו‬
‫בחרב הקדמונים רמזו ע׳יז יש דרך ישר לפני איש‬
‫ואחריתו דרכי מות רמז טל בלטס שהלך ליקח שכרו‬
‫ממדין טבור כ״ד אלף שנפלו בעצתו ‪ .‬י״ש ד ד ך‬
‫יש״ר ד ת גימ׳ ר ד ושו״ת גימ׳ שכ״ר ולא ידע‬
‫שאחריתו דרכי מות שנהרג שם ובאופן זה יתקשר‬
‫טמלק ובלעם בחבלי מות בעבותות אהבה ויראת‬
‫מות באמרו ראשית גויס טמלק הוא צפה לראשית‬
‫היינו ר״ת עמל״ק‪,‬״טמרם ״משה ״לוי ״קהת מתוךזכוח׳‬
‫ימלע ממות אבל לא ידע ואחריתו עדי אובדני ס׳ת‬
‫של טמר״ם מש״ה לו״י קז׳ית‪,‬הוא מית״ר ט״ד שמביא‬
‫הגאון מהר״ש אספערפהלי מהאריז״ל שבלעם ועמלק‬
‫משורש אחד מצד הטומאה אהבה ויראה נגד אהבה‬
‫ויראה שבקדושה והנה בקשר אחד בציור כזה‬
‫תמצאנו וזה ציורו‬
‫יר חה‬ ‫בנ! ע ה‬
‫וכל מעשי טז־ם נגי׳‬
‫הה כה‬ ‫‪ 01‬לק‬ ‫אף ‪ ,‬הקרניס והטלפים‬
‫ל<ד‬
‫פנחס‬ ‫ש ער‬ ‫י ל רו ר ט‬
‫הקב״ה שיש לה י״ו פיות ולהפוך לנווב י״ו דברים‬
‫רמי׳ הרמוזי' בירמיה ושיהיו ישראל בי״ו פגים‬
‫לכאו״א ופס שעיר המשחלח יהיה י״ו כמג־ן נוו״ב‬
‫תיבות שיתירות דברות הראשונות טל האחרונות‬
‫ונתנה ביוה״ב נוו״ב באתב״ש נפש פ״כ בעשור‬
‫לחודש ומניתם בחודש זז בשעה יו״ר סרח אדה״ר‬
‫טיב ועניתם והיה ביום ו׳ מ״כ ציתה התורה ששה‬
‫עינוים ביום עשירי ביום הכיפורים כתיב בעצם‬
‫היום ובכל המוטדי׳ כתיב יום וביו׳ זשאה״כ למשפעיו‬
‫התאנים‬ ‫סוכות ע׳ פרים י״ד‬ ‫ילקיע דוד‬ ‫טמדו היום‬
‫אילים צ״ח כבשים ז׳ שעירי׳ חון מיום שמיני מצרת‬
‫הכל אפ׳׳ע קרבנות בשבטת ימי החג כנגד תיבות‬
‫שבדברות האחרונות להראות להם שכבר מחל להם‬
‫ביוה״כ ונחנו לוחות שניו׳ וצוה להתפייס במג הסוכו׳‬
‫בקס״ע קרבנות ביום השמיני י׳ ר!רבנות כנגד י׳‬
‫דברות ט׳ פרים כנגד ט׳ אומות סר של שמיני‬
‫כנגד אומה יחידה ט׳ סרים להם‪ ,‬רד״ו טשרונים‬
‫כנגד מה שייינו במצרים וגאלנו‪ ,‬פר יחיד של‬
‫שמיני בג׳ טשרוניס כנגד ג׳ אבות וג׳ כתות כהני׳‬
‫לוים ישראלים לאילים ולכבשי' של שמונת ימים‪,‬‬
‫קה״ל טשרונים לכפר טל קהל ישראל‪ ,‬בל הטשרונים‬
‫טם הפרים והאילים והכבשים שמ׳׳ח עשרונים כנגד‬
‫והיית אך שמ״ח דכתיב בחג‪ ,‬וכל העשרונים עם‬
‫התמידין ומוסף שבת שס״ה כי שס״ה ימים ורביט‬
‫יום בשנה כדי שימעיר הקב״ה מים לצורך השנה‬
‫וירחם על ישראל כל השנה והליגין כל יום צמנין‬
‫חשבון גדול בסבות כ' ביום שני ונסכיהם ביום ו׳‬
‫ונסכיה ביום ז׳ מי״ם אותיות יתירים רמז לניסוך‬
‫המיס‪ .‬כ״ז הוצאתי מרמזים כת״י להרב־״ה ז״ל‬
‫בשינוי קצת ‪:‬‬
‫מ טו ת‬
‫משה אל ראשי המעות אל ראשי המעות‬ ‫וידבר‬
‫עז״כ גימע׳ וז״ה להתי׳׳ר לסנדרי״ם ז׳׳ה‬
‫הדב״ר אש״ר גימ' המכ׳ים מתי״ר ‪ .‬איש כי ידו"ר‬
‫נד״ר גימ׳ דב״ר הנדו״ר ‪ .‬ל״א יח״ל דבר״ו ככ״ל ס״ת‬
‫אלול רמז יטמוד באלול קודם ר״ה שלא יתקיימו‬
‫דבריו ובר״ה יאמר בל נדרי שאשתו וביתו נודרים‬
‫בבית אביה בנעוריה בנעוריה חסר ו׳ היינו ו׳‬
‫חדשים בין נערות לבגרות בנטוריה אותי׳ נערה‬
‫י׳׳ב ו׳ כלומר הנערה כשהיא בת י״ב שנים ו׳ חדשים‬
‫הרי היא בוגרת וחייבת בנדר מן התורה ‪ .‬בוגד ת‬
 ‫מ ^‪ 5‬ז ה‬ ‫התורד׳‬
‫וכן יהיה לימות המשיח ‪ .‬חשים אותי׳ משי״ח ‪ .‬עד‬
‫אשר הביאצם אל מקומם הביאנ״ם אותי׳ הנביאים‬
‫היינו אליהו ומשיח לא נשוב אל בתינו נשו״ב גימט׳‬
‫משיח נבאו ולא ידעו מה נבאו היינו לא נשוב עד‬
‫ש־בא משיח כי באה נחלתינו בא״ה שנים גלו קודם‬
‫קודם אחיהם א״ם־ח״עשון רמז אמ״ת אס באמת‬
‫תקיימו התנאים ‪ .‬ואחר תשבו ח״ו כתיב קרי בי׳‬
‫חשבו שתשבו בארן הזאת ונכבשה הארן נכבש״ה‬
‫״ ״ ‘ אותיות כ“ב שנה רמז שיהושע יכבוש ויסרצס‬
‫כ״ב שנה ‪ .‬ואם לא יעברו חלוצים ר׳ת חי״ל עבדיך‬
‫כן נעשה ר״ת עכ״ן רמז שעכן יקח את החרס‬
‫נחנו נעבור הס׳ הזה מתחיל בנין וסיים בנ׳ רמז‬
‫שהירדן רחב מאה אמה ויש בו י״ב תיבות רמז‬
‫שעברו י״ב שבטים שאותיות שמותיהם חמשים ‪.‬‬
‫לעריה בגבל״ת ח״כ רמז בלא מצרים וגבולין שאתרחב‬
‫הרבה אס יקיימו התורה ד״א בגבלת חסר שני ווין‬
‫רמז שעדיין יהיו חסרים עד שינחלו כל י״ב שבטים ‪.‬‬
‫מ ס עי‬
‫א ל ה מסעי בני ישראל לצבאותם ביד משה‬
‫ואהרן וכתיב נחית כצאן עמך ביד משה‬
‫ואהרן ‪ .‬ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהס בזכות‬
‫התורה שנאמר בה כי חיים הם למוצאיהם בחודש‬
‫הראשון בחמשה ס״ת שנ״ה שהחודש הזה ראש השנה‬
‫למלכים רמה לעיני כל מצרים ס״ת מיל״ה בזכות‬
‫מצות מילה מקברים את אשר הכה ס׳ת מהר״ה‬
‫שהיה מתרה בהם תחילה כדחז״ל ‪ .‬וישמע הכנעני‬
‫כאן שמע שמת אהרן כי בפרשת סרה נא׳ וישמע‬
‫הכנעני כי בא ישראל דרך האמרים לא פירש‬
‫ששמע שמת אלא כי בא ישראל כך שמעתי מפי הרב‬
‫ר״ע מפיזא ז״ל בעיי העברים ע״ש עוברי עבירת‬
‫וסמיך לי׳ בגבול מואב דעברו עבירות עם בנות‬
‫מואב מבית הישימות עד אבל השטים הי׳ הישמו״ת‬
‫אותי׳ יש מות שמתו כ״ד אלף בעון השטים ‪.‬‬
‫השסי״ס גימ׳ השט״ן ‪ .‬בערבות מואב אותיות‬
‫בעברו״ת מואב‪ ,‬השטים שהיו שוטים ששכבו עם‬
‫בנות מואב כדחז׳׳ל אין אדם עובר עבירה אא״כ‬
‫נכנס בו רוח שטות למטה יהודה ביהודה ובנימין‬
‫לא נאמר בצי יהודה בני בנימין כבשאר שבטים‬
‫כאילו מונה יהודה ובנימין בעצמן שיהודה נעשה‬
‫ערב בבנימין אחיו ושניהם מלכות אחד לסי שנטשו‬
‫ערבים זל״ז ע"כ כאלו הס בעצמם היו כאן ‪ .‬א״'‬
‫אלה‬
‫מטות‬ ‫שער‬ ‫ילקוט‬
‫אך במי גדה ר״ת אכ״ן רמז שהסרה גמשימ בכלי‬
‫אבלם ‪ .‬כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש הייני‬
‫כל עבירה הגעשית באש היצר תעבירו באש בגיהנם‬
‫מעבירין אותיות עבירות וכל אשר לא יבא באש‬
‫מעבירו במים כי גס מיס יש בניהנם שנא׳ הרכבת‬
‫אנוש לראשינו באנו באש ובמים כלומר הרשעים‬
‫נידונים ו׳ חדשים באש ו׳ חדשים בשלג בגיהנם‬
‫ואס השנה מעוברת אז נידונין ז׳ חדשים בשלג‬
‫שנאמר בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון ב״ה‬
‫היינו ז׳ חדשים ‪ .‬והרמת מכס מכ״ם יום היה משה‬
‫בהר וממחצית בר ישראל וממחצת ח״י כתיב רמז‬
‫להם שנתנו עשר ידות יותר מן המחצה הראשונה‬
‫מקח א׳ אחוז מן החמשים הרי נמנו אחד מן החמשים‬
‫אבל הנשי הצבא נחנו אחד מחמש מאות אותם‬
‫שהיו אחד מת״ק נתצו לאלעזר ואותם שהיו אחד‬
‫מחמשים ניתנו ללויס כי אנשי הצבא הלכו בסכנה‬
‫ונתנו מעס ‪ .‬בס׳ וממחלת בני ישראל תיקח אחד‬
‫אחוז מן הממשיס כי מלחמת מיין הי׳ מלחמת ה׳‬
‫כמשצ״א לתת נקמת ה׳ במדין ולזה צריכים מ״נ‬
‫והאנשים אשר היו במלחמה לא הי׳ ביכלתם לכונן‬
‫כל כך אבל המחצה אשר היו בביתם הם העלו המ״נ‬
‫לתכלית העיקרי והו סירוס הכ׳ וממחצית בנ״י‬
‫מיקח אמד אחוז מן החמשים כי בק״ש בשמע‬
‫ישראל ובבשכמל״ו יש מ״ס אותיות נגד מ״נו שערי‬
‫קדושה ובאאד צריך להיות מסירת נסש ששם סוד‬
‫הממשים ‪ .‬וממחצת חסר כתיב לשון גריפוחא שאינו‬
‫כל כך כמו מחצת של אנשי הצבא וצא נפקד ממנו‬
‫ממנו איש גימ׳ זה״והו״א לעבירו״ת ומקנ׳ רב הי׳ ס׳‬
‫זה ראשו וסוסו מקנה כי הרבה מקנה היה להם •‬
‫עוד נ׳ מקנה כנגד ב׳ שבסים שהזכיר כאן ולכך‬
‫הזכיר ב׳ ארצות בס׳ ז ז ארן יעזר וארן גלעד‬
‫האמיכס יבאו למלחמה יבא״ו אותיות יואב רמז שיואב‬
‫שר צבא למלחמה ‪ .‬ולמה חנואון אותי׳ תנו און‬
‫תוסאין ומחסיאין ‪ .‬תרבות אנשים חטאים‪ ,‬תרבו״ת‬
‫כי חשובין‬ ‫אותיות בתורת אישים‬ ‫אנשי״ס‬
‫מאמריו חשובן מ״ו כ׳ שנחסרו ו׳ דברים אחרי ה׳‬
‫אלהיכס תלכו‪ ,‬ואותו תיראו‪ ,‬ואת מצותיו תשמרו‪,‬‬
‫ובקולו תשמעו‪ ,‬ואותו תעבודו‪ ,‬ובו תדבקון‪ ,‬ד״א‬
‫משוב׳ן שניים משיצאו ישראל ממצרים עד שגלו י׳‬
‫השבטים ויסן< עוד להניחו במדבר כביכול את כבודו‬
‫ושכינתו שבכל מקום שישראל שם שכינתו עמם‬
‫להניחו כלס* מעלה מדבר עו״ד להנימ״ו במדב״ר ס״ח‬
‫דור להניח את הדור ‪ .‬נחלן חושים לסני בצי ישראל‬
‫לח‬ ‫משה‬ ‫חתורד‪.‬‬
‫כדאי' נססיקמא טוכ וישר ה׳ מ״כ יורה חטאים‬
‫נדק־ ידרך פנוים כמשפט וילמד פצוים דל ט‬
‫ולארן לא יכופר כ״א כדם שופכו רמז כאן דס‬
‫זכריה הצניא פ״ש כגמרא איימי סצהדרי קטצה א׳‬
‫פל סמח הפזרה ואמח פל טזח הר הכיח ושחטם‬
‫ששניהם היו מ״ו איש מנין נד״ם ואח״כ איימי‬
‫סצהדרי גדולה ושחטם והם פ״א איש כמצין כ״י‬
‫א״ם ‪ .‬מפרשים ‪ .‬לשכח נארן זו קנורה ‪ .‬לשכ״ת נימי‬
‫לקכר״ח • אשר אמם יושכים כה אשר אני שוק‬
‫כמוכה רמז בזמן שאמם יושכים כה אני שוכן נמוכה‬
‫וכשגלו גלחה שכינה פמהם שנאמרפמואנכינצרה‪.‬‬
‫כי אני ם׳ שוכן ר״מ כאי״ש שוכן כאיש פס אשמו ‪.‬‬
‫פוד נוט׳ מסט״י• ״מדי ״סיחון ״פוג ״ירמו שמפל אכן‬
‫נג׳ מרמוח נימי משה ואחד נימי יהושט נירמו אלו‬
‫גרמו הד׳ גליוח לכן הטפם פלאלה אזלא גרש ‪:‬‬
‫הרוצח סימן למשונה כי טרי מקלט סן סי* למשוכה‬
‫דברים‬
‫לכם פירש״י ז״ל זו משלי היינו זה משלי שאר כפל‬
‫גבול וכל המורה שמפחם מפי פ״כ יש גנול‬
‫לכך אמר אלה הדברים פירש כגכול אכל אנכי ולא‬
‫יהיה מפי הגכורה שמפחם וזה וזאח הנרכה אשר‬
‫ב־רך משה אבל פוד בירך אומם ה׳ מסיני בא‬
‫ושמפחס מסיו אנכי וגו' מזה הדברוח יהי' ברכומיכם‬
‫בלי שיפור וישבו אומנו דבר וישכ״ו מסר י׳ רמז‬
‫י׳ מרגלים ‪ .‬אינכם מאמינם חסר י׳ היינו וינסו‬
‫אומי זה פשר פטמים לחור לכם מקום לחנוחכם‬
‫לחנוח אמכם‪ ,‬לחנומכ׳ם בא״ש ליל״ה ס"מ מש״ה פ״י‬
‫משה לראוחכם ליח כוחה ממאוה לראוח אחכם‬
‫כאיש הממחוה ליאוח אח אכמו ‪ .‬אם יראה איש‬
‫באנשים סיח מש״ה שנררא איש והוא בכלל השבוטה ‪.‬‬
‫אש״ר דר׳ ך ב״ה גימ׳ ז״ה בקבר״י אבו״ח שנשמטח‬
‫בה טל קכרי אנוח ‪ .‬כי הוא ינחל ינח״ל חסר י׳‬
‫רמז ינחל אבל לא ינחיל אח ברו שלא היה לו‬
‫בנים כ״א בנוח ״ובנירם יאשר"לא ״ידטו ״היום ר״מ‬
‫אליהו כגם בימי אליהו יבאו כני ישראל אל האק ‪.‬‬
‫פנו לכם צפנה‪ .‬פנו הממינו נכ׳ם אומי' מלן זס‬
‫מלך המשיח צפנה שהוא צפון שנאמר הלא דוד‬
‫מסחמר טמנו ‪ .‬בנ״י פש״ו היושבי״ם בשטי״ר סימ‬
‫רומי י פ״ד מדריך כ״ףרג*לגימ׳ שיב״א משי״ח‬
‫מ ס^יי‬ ‫שער‬ ‫ילל\ט‬
‫אלה מסמי נצי ישראל‪ ,‬ארנפה חרמוה ממלו ישראל‬
‫״מדין ״סימון ״פוג ״ירחו ר״וז מסט״י ונשכיל זה הלכו‬
‫נגלוח זה *אדום ״מדי ״כנל ״יון ר״מ של אלה‬
‫מספי כ״ י ולכן טפס אזלא גרם פל חינח אלה ‪.‬‬
‫מוד אלה מספי מגלוח אימחי כשיהיו נצי ישראל‬
‫שלא יהי׳ נהם פגם נריח ‪ .‬וזהו אלה מסמי כ״י‬
‫נשכיל שהיו כצי ישראל כשישראל סנא שומרי‬
‫הכריח אשר יצאו מארן מצרים לצכאוחם לחילהון‬
‫וצא צחפרנו נאומה אמרח ט״כ ‪ .‬אלה מספי נ״י ר״ח‬
‫'אדום ״מדי"ככל ״יון פל שאמרו אלה אלהיך גרמו ד׳‬
‫גלי׳ ‪ .‬פרי מקלט מקל״ט אוחיוח מקט״ל להצילם מקטל‬
‫‪w‬ייה״ה‬
‫כמו מהר טשו מקטל ‪.‬ש״ש פר״ימקל״ט מר‬
‫‪ ’0‬מ שיטה כדמגן שש פרי מקלט כמו שמי שורוח‬
‫היו אומן שנפנר הירדן כנגד אוחן שנארן ישראל‬
‫״אח "שש "ההרים ‪ .‬ר״מ אשה אף אשה גולה ‪ .‬ישונ‬
‫א ל ה הדנרים נוט' ״אמרו לנו כחכמים המורה‬
‫דנר כפני רנו יממיינ מיחה״ ‪ .‬אלה‬
‫רדכרים חל״ה מסכמומ והלוחוח אל״ה טפחים ואל״ה‬
‫ימים מא׳ נשנט פר ז' אדר שמח נו משה וסמר‬
‫מבנה מורה הואיל משה נאר הוא־’ ל אותיו' אליהו‬
‫שטמיד לנאר כל הנסחרוח וקושיוח מפין משה‬
‫באר כמפיין הנוכס • אל״ה טולה צ״ו כמו ל״ו טמי‬
‫שומט צי רנ לכם שבח אלו לא נימנה לנו אלא‬
‫מצוח שנח היינו שב ואל חפשה רכ שכר לכם‬
‫ובאו רר הימורי וכל שכניו יש בזה הפסוק י׳‬
‫דנרים רמז שארן ינראל מקודשת מכל ארצוח‬
‫והנכם כיום ‪.‬כיו ס י׳ ב שטות אף אמם י״ב שבטים‬
‫ויורכם כאור היוס שמט בין אחיכם שמט חסר‬
‫כ׳ רמז שלא ישמט הדיין בטל לין אחד והם בין‬
‫בין אחיכם כיינו במטמד כניהם לכך כתיב חסר‬
‫שלא יכמט לרחד ויניח ישני •כקטן כגדו״ל כגד״ל‬
‫ח״ו כמיב אטפ״י שהיא דין של מאה מנה‪ ,‬כקודם‬
‫ידין קודם כי דין פרוטה כדין מאה לכן כמיב‬
‫רכר כאילו אינו גלול ונא ניכר שוט לכני ד ל‪ .‬כי‬
‫המנפט לרלהיס הוא ‪ .‬חגין טל המכפט מדבר פל‬
‫ימככטרגדול כלרקנ״ה כי טוד לין הגדול והואיכפוט‬
‫טל לא מגורו מפני איש וינ רן אמכס נאשר לבר‬
 ‫ססרז‬ ‫חתורי׳‬
‫כס‪ q‬אלא מורה שנאמר אם הבקשנה ככס‪ q‬וכו'‬
‫ולי הזהב זו הפלה שהיא י״ש ברכוה כמנין זהג ‪.‬‬
‫במה ההוא בשביל שראה משה שהי׳ מה רצון משיה‬
‫טה״כ גימ׳ רצון לאמר היינו שיאמרו אלהי משה ‪.‬‬
‫ה׳ אלהיס פי׳ אמה רמוס בדין ולא ממנהג במהה׳ד‬
‫הקשה •אמה המלו״ה אוהיו׳ הלומ״ה כשנהמליהלוחוה‬
‫להראוה בטיני ובסנה אמרה וזה לך האוה לפיכן■‬
‫הר׳ של להראוה מצוינה ‪ .‬אמה המלוה גי׳ המר‬
‫הנדר כמו שהמרה מה שצויה לשחוט ליצחק בזכוהו‬
‫מהיר לו גס אהה מיד השיב לו הקב״ה אל מוס‪q‬‬
‫דבר אלי טוד בדבר הזה בדביר גימ׳ יצחק סי׳ לא‬
‫יוטיל לך טמה זכותו אה טבדך שאמרה לא כן טבדי‬
‫משה להראו״ה גי׳ מרכבה שלמה אה טבדך איה‬
‫נוט׳ ארבטה מקופוח ששם אדני ממונה טליהס כל‬
‫כל אות מהד' אותיות ממונה טל מקופה אחה ‪.‬‬
‫בטת ההוא ט״ח ההו״א גי׳ בבל אדום פרס יון היינו‬
‫רצונו לבטל הד׳ גליוח טוד בטת ההוא גימסריא‬
‫סמא״ל נמש היינו רצוני למקור סמאל ונח״ש‬
‫וממשל׳ זדון מןהארן ‪ .‬בטה הה׳‪-‬׳וא ההוא הוא אותיות‬
‫ה״ו מן י״ה למלאותו וא׳ מן כסא שיהי׳ השם שלם‬
‫והכסא שלם ‪ .‬אה גדלך זה האל הגדול ואה ילך‬
‫החזקה זה אחה גבור את גדלך שאחה מגדל מדח‬
‫טובך ‪ .‬ואה ידך החזקה זו ימינך פשוטה לקבל‬
‫שבים כי ימין ה' רוממה וימינך ה׳ נאדרי בכס‬
‫שאחה כובש בכח אה מדה״ד להגביר הרחמים‬
‫אשר אל מי בשמים כנגד אמה קדוש מי אל אוהיו׳‬
‫אלים היינו אל אליה ומי יש שימחה בידך לנטל‬
‫כדרך אשר יטשה כמטשיך וכגבורחיך היינו בטח‬
‫שצויה לאברהם להקריב את יצחק ט״ג המזבח אח״ב‬
‫הגברה רחמיך טליו והזמנה לו איל מחחיו והמרה‬
‫דבורך בן יגברו רחמיך טלי וחחיר לי לכנוס לארץ ‪.‬‬
‫אטבר״ה אותיות ארבטה שד׳ פטמים חטאו ישראל‬
‫בטגל‪ ,‬מרגלים‪ ,‬ממאונניס‪ ,‬קרח‪ ,‬ומחלת להם ואלי‬
‫בפטם אחה כ״ש ראוי שהמחול לי ‪ .‬אטב״רה גימט׳‬
‫לאברהם שהזכור לי זכוה אברהם להקבר טמו‬
‫במטרה המכפלה ‪ .‬אטברה נא ואראה גימט׳ מלאך‬
‫המות שהי׳ נכחו לבטל השטן הוא מהמ״ו לכשיכנס‬
‫לארן‪-‬אטבר״ה גימ׳כרובי״סכימשה נחשב ככרובי‬
‫‘מבין "שני ״הכרובים ר״ה משה וטל קושי׳ הא׳‬
‫שאמר משה שד׳ פטמים חטאו ישראל בטגל ומרגלים‬
‫מתאוננים וקרח השיב לו הקניה רב לך היינו‬
‫שם הייה מבקש טל רבים אבל אמה יחיד ‪ .‬עוד‬
‫רב ^י ל״ך גימ׳ האדים טל הרב שהוא אדה״רכבר‬
‫בגורם‬
‫דברים‬ ‫שער‬ ‫ילקוט‬
‫'כ^ 'רגל "כי ר״ח כר״ך היינו כרך גדול של רו מי‪.‬‬
‫לא חסרי! דכר היינו אפילו מה שהיו מהרהרים‬
‫נלנס לאכילה ממדניס היה המן ממהפך כו ולא‬
‫היה צריך אפילו דנור אצא 'נמחשבחו היה נמשה‬
‫זה לא חסרה דנר א״ה דנר אלא דינור ‪ .‬כי לא‬
‫אהן נארן ר״ה מלאיך שאביהם לוש הכנים מלאכים‬
‫לניהו לכך זכו כניו לירשו ‪ .‬היום הזה אחל הה‬
‫פחדך מה היום הזה רמז ט״י היום שהוא השמש‬
‫שטמדה צהם ‪ .‬אחל מה פמדך ויריהך מכאן יסוד‬
‫מפליז ר״® ו מז הן נזחדך‪ .‬ויראמ״ך ט״ל פנ״י הטמי״ס‬
‫ס*מ כלי׳ם שהיו כלים מן הטולס מחה כל השמים‬
‫רמז שטמדה להם השמש בשמים ‪ .‬ד״א היום הזה‬
‫אחל אס ישראל שומרים היום הזה היינו שבה‬
‫אס״ל מלאכוה ששובמיס מל״ש מלאכוה כמנין אמ״ל‬
‫אינם יראים מן האומוה ופחדם ויראהס טל כל‬
‫הטמים‪ ,‬קריה אשר שגבה ממנו אה ס״ה המור״ה‬
‫בזכוח המורה‪ ,‬אח הכל נמן רמזשיהן כל הטולס‬
‫ביד ישראל והטולס מהלכו ח״ק שנים כמנין נמ״ן‬
‫ושבהם מיש לירשחו ‪ .‬לירשת״ו ובא״ח ב״ש גימש׳‬
‫פוליס רמז לאחר מחייה הממים ישובו לירושה‬
‫מולם לפוה״ב ‪ .‬לירשח״ו אומיוה לשירמו כהנים‬
‫לטבודמם ולויס לדוכנם וישראל למטמדס ‪ .‬ואה‬
‫יהושיט צוימימלא יוד רמז בטשר טטרוח נמפטר‬
‫כן יטשה מ׳ לכל הממלכות היינו שהם כמספר כ״ן‬
‫אומות יטשה להם להותיר לא תיראום לטחיד ‪.‬‬
‫ליקוטים ורמזים בשינוי קצה‬
‫ואתחנן‬
‫במד׳ זשה״נ מחנונים ידבר רש זה‬ ‫ואתחנן‬
‫משה שאמר ואחחנן וטשיר יטנה‬
‫פזות זה הקב״ה שנאמר לי הבס‪ q‬ולי הזהב אמר ה׳‬
‫^שנימנה למ׳ יום מנין ל״י‪ ,‬וכס‪q‬‬ ‫‪..‬‬
‫זו ההורה שנאמר אס תבקשנה בכס‪ •q‬ולי הזהב‬
‫זו המפלה י״ט ברכום כמנין הזהיב ואתחנ״ןגימ׳‬
‫יזפילה טוד גי׳ יצחק ורבקה וגימ׳ מקט״ו כי‬
‫הקט״ו מפלוה החסלל ליכנס לא״י ‪ .‬טוד ג ׳ ישריה‬
‫כי שם דרך ישר וזה שטר השמים וגימט׳ שירה‬
‫ואתחנן במד״ר זשאה״ב מחנוניס ידבר רש‬ ‫מפילה‬
‫זה משה שאמר ואתחנן אל ה' ועשיר יטנה טזוה‬
‫זההקב״ה שנאי לי הכס‪ q‬ולי הזהב אמר ה׳צבאוח‬
‫ליהכס‪ q‬זו ההורה שניחנה גמ׳ יוסכמניןל״י ואץ‬
‫לט‬ ‫מ^« ה‬ ‫החורי•‬ ‫ואתחנן‬
‫שמשה ינוא בראש פם דור המדבר ‪ ,‬וצו את יהושע‬
‫אין צו אלא שכינה שנא׳ ויצו שמקים ממעל צ*ו גימ׳‬
‫א״ל אדנ״י את יהושע שהוא דרגא דאדני כמו שפירש‬
‫המג״ע ע״ס אעברה נא היינו רצה משה להעכיר‬
‫אומי׳ נא מן אדני באותיות י״ד מן איני שנפרד‬
‫אותיות י״ד מן אדני בגלות פ'כ רצה לכנס לא״י‬
‫להעביר אוחי' נ״א ביד מן אדני להיות שלם וזה לא‬
‫יכול להיות רק בא״י כמש*כ גדול ה׳ ומהולל מאוד‬
‫אימתי בעיר אלהינו שם הוא הר קדשו כשנא׳ והי‬
‫בהיכל קדשו היכ״ל גימ׳ אדנ״י לכן אמר לו הקניה‬
‫רנ לך היינו שם הויה שהוא רב מן אדל והוא‬
‫יומר גבוה כבר השלמת אומו לכן אל מוסף דנר‬
‫אלי עוד בדבר הזה‪ ,‬אבל צו אח יהושע שהוא דרגא‬
‫דאדני שכן צ״ו גימ׳ א*ל אדנ״י וחזקהו על דרגא דילי׳‬
‫ואמצהו על דרגא דילן ‪ .‬וחזקה״ו גימ׳ בלק ואמצה׳ו‬
‫גימ׳ בלעם עה״כ והאומי׳ שהוא יתקן כי הוא‬
‫יעבר לפני העם ואני מבעית לך והוא מי אל‬
‫בשמים ונ א ק אשר יעשה כו׳ אשר גימ׳ פרצוף‬
‫אדם ‪ .‬עלה ראש הפסג״ה גימ׳ ממיצ״ה ‪ .‬סינ״י פה״כ‬
‫גימ׳ ענוה וזהו משה קבל חורה מסיני שהוא נמוך‬
‫מכל ההרים משם למד ענוה ‪ .‬ול״א מגרע״ו ממנ״ו‬
‫לשמו״ר א״ת ס״ח גימ׳ מרי״ג שאין לגרוע מהחרי״ג‬
‫מצות ‪ .‬חכמתכם ובינתכם גימ׳ איך סו׳ד העיבו״ר‬
‫וסו״ד החקופ״ה ‪ .‬ההנ העוב הזה והלבנון ‪ :‬הלבנון‬
‫ח״ו כתיב היינו שמלבין עולת ישראל עלה ראש‬
‫רפסגה עלייה הוא לך ימה וצפונה הצפון לצדיקים‬
‫משכורת שלימה למשה ולצדיקים ‪ .‬כי לא תעבור‬
‫אח הירדן הזה למה נאמר כזה כלומר בעוה״ז לא‬
‫תעבור אבל לעוה״ב תעבור שהוא יבוא בראש דור‬
‫המדבר ‪ .‬למען מחיו ובאמם בממיה״מ ‪ .‬ד״א למען‬
‫מחי״ו למע״ן גימ׳ קן ‪ .‬ואחם הדבקים ‪ .‬דבקי׳ם גי'‬
‫יוסף שדבק ביראת ה׳ ולא בסועיפרע ‪:‬‬
‫ב א ו פ ן אחר אעברה נא ואראה אח הארן ‪.‬‬
‫' מגלה עמוקות ‪ .‬בקש משה ליכנס לארן‬
‫כדי להיות רגל רביעי במרכבה במקום דוד ושיאמרו‬
‫אלהי אברהם יצחק יעקב משה וזה כוונת הנמוק‬
‫ואתחנן אל ה׳ בעת ההיא לאמור בעת ההוא הייט‬
‫בשביל שראה משה שהיה פח רצון זה בפת ההוא‬
‫בקשתי לאמור היינו שאמרו לדורות אלהי משה ‪.‬‬
‫ויאמר ה׳ אלי רב לך אל״י נוע׳ ״אתהלך 'לפר‬
‫״ה' אל מוסף דבר אלי לא מדבר עוד אמהלן‬
‫לפני ה׳ בדבר הזה בדב״ר נוע׳ ״בשביל *דוד ״ברגל‬
‫"רביעי דבר נקרא שכינה שכבר הוכן לוה דוד •‬
‫»‬
‫מער‬ ‫י ל לו ט‬
‫נגזרה הגזרה מאדה״ר שאמרמי לו כיום אכלו‬
‫ממנו מויז סמוי! כ' זה כל האדם ‪ .‬עוד רכ לך רנ‬
‫המונל היינו החרון א^ צריך אמה דוקא נמול כי‬
‫מימה כנר הרג אוחו ולא נשאר רק א״ף מש״ה‬
‫גי׳ מרו״ן א״ף ותיקן אוחו כמותו ‪ .‬עוד רמו לו‬
‫כמלת רכ לך ר״ג נונו׳ ״רומי ״ככל רמז לנ‪/‬חרננוח‬
‫וכזכות משה שנקכר נמו״ל הג״ן עליהם כאלו הכי‬
‫מרננות שגלו ישראל מא״י לסו״ל ‪ .‬עוד רכ לך‪ ,‬רנ‬
‫גדולה לך שאומרים משה אמת ותורמו אמת ואמת‬
‫הוא מותם הרנ הוא הקנ״ה ‪ .‬עוד רנ לך כנר הגיע‬
‫השעה שיהושע יהי׳ הרכ לך ואמה התלמוד כי אין‬
‫מלטת נוגעת נמנרחה אפ*לו כמלא נימא עוד רנ‬
‫לך ‪ .‬רנ הוא הקנ״ה הוא לך והוא יעסוק גך ולא‬
‫כמו שסכרת שמלה״מ יעסוק כך ע״כ אמרח לא‬
‫לא אמות כי אמי׳ ‪ .‬עוד רכ לך סי׳ מה רכ סוכך‬
‫אשר צפנת ליראיך הרנה עונות מתוקנים לסנין‬
‫יומר משמכנס לארץ ‪ .‬עוד רנ לך כרנה פעמים‬
‫הכעסמני שאמרח שלח נא ניד משלח ולמה הרעות ‪.‬‬
‫עוד רכ לך שמדע שאני כרנ אעפ״י שכמה פעמים‬
‫נצמחני ועתה כנר נשנעמי ולא תוכל לנצחני‬
‫ויאמר ה׳ אלי ‪ .‬אל״י נוע׳ ״אתהלך ״לפני ״ה׳ שאמר‬
‫משה לפני ה׳ לא אמות כי אחי׳ אתהלך לפני מ׳‬
‫נארצה״ח ‪ .‬אל מוסף דנר אלי היינו אתהלך לפני‬
‫ה׳ כי לא יועיל לך‪ ,‬רנ לך פי׳ כשנשנעח ליתרו‬
‫שלא לזוז ממנו כדכמיכ ויואל משה לשנת וגומר‬
‫וכששלחחיך לפרעה אני רגך ורמרחי לך אנל לי מי‬
‫יתיר ‪ .‬אל מוסף דבר אלי עוד נדנר הזה נדב״ר‬
‫גימ׳ יצחק שאמיר לי הנדר כמו ניצחק שלקחתי‬
‫תמורתו איל ולזכור עפרו של יצחק הצנור לפני‬
‫להכנס לך לפנים משוה״ד רכ לך די לך לנקש נדבר‬
‫הזה־נדכ״ר נוע׳ ״נשכיל ״דוד ״ברגל״רכיעי והוא הוכן‬
‫לזה ולומר אתהלך לפני ה׳ נארצוח החיים ודוד מלך‬
‫ישראל חי וקיים ואחה מה כאן עומד ומשמש לפני‬
‫הרכ ורכ לך פי׳ שלא יאמרו התלמוד נצח לרנ ‪ .‬רנ‬
‫לך היינו אם התלמוד אומר הרנ יכול למענד החרה‬
‫אנל אני מי יכול למענד לי החרה על שכועחי לכן‬
‫לא מניאו ‪ .‬עלה ראש הפסגה הפסג״ה עם הכולל‬
‫גימ׳ עולם הנא וגי׳ מחיצה היינו מחיצת צדיקים‬
‫נג״ע ואומי׳ הקודמת של פסגה רם נעד״ן‪ .‬ראש‬
‫הפסגה הוא סוד הדעת על״ה ל׳ עליה הוא לו ‪ .‬ושא‬
‫נעיניך ימה וצפונה הצפון לצדיקים משכורת שלימה‬
‫לך ולצדיקים ‪ .‬כי לא חעכור אח הירדן הזה למה נא׳‬
‫הזה כלומר כעוה״ז לא תעכור אנל חעכור נעוה״ג‬
 ‫מ^ןןה‬ ‫התורי•‬ ‫ראחחכן‬
‫יוסף אין נבון וחכם כמוך אשר לו אלהים קרובי׳‬
‫אליו כה׳ אלהינו בכל קי־אנו אליו שמחקני׳ מוטדי׳‬
‫והקב״ה אמר שאלו מישראל אימחי ר״ה וזה קראנו‬
‫בטנין מקראי קודש לכך נסמך הפסוק הזה אצל‬
‫סוד הטיבור‪ .‬אשר לו חקים ומשפטים צדיקם‪.‬‬
‫צדיקם חסר י׳ כתיב רמז כי בזה הטולם אין נראה‬
‫ממש אבל לעוה״ב נראה לכך חסר פן חשכח ‪ .‬אח‬
‫הדברים שלא חגרום לשכוח יכול אפילו חקסס טליו‬
‫משנתו יהא חייב ח״ל רק השמר סן מככח לבניך‬
‫ולבני בניך יום אשר טמדח רמז אף בני בניהם‬
‫היו בהר סיני ‪ .‬ואשמיטס חסר י׳ כתיב כי לא כל‬
‫טשרת הדברוח אלא שמים ‪ .‬ליראה אוחי יהיו כמלאך‬
‫לירא״ה גי׳ גבריא״ל ‪ .‬א״ח ברימ״ו אש״ר צו״ה ס״ח‬
‫חור״ה אתכם לטש!׳ טשרח הדברי׳ ויכחבם רמז אליהו‬
‫שטמיד ללמד את ישראל חורה‪ .‬ויגד לכם את‬
‫בריחו א״ת בריחו אלא ברייתו זה ספר בראשית‬
‫ראש לחמשה חומשי מורה ‪ .‬כל סמל מבנית זכר או‬
‫נקבה ה׳ מבנית בס׳ היינו כל הכופר בט״ז כאלו‬
‫קיים ממשה חומשי מורה ‪ .‬י׳ דברים חשב כאן פסל‬
‫זכר ונקיבה חבניח כל בהמה מבנית כל צפור מבני׳‬
‫כל רמש חבניח כל דגה ושמש וירח וכוכבים הרי‬
‫עשרה כל הטובד ט״ז כאלו טובר טל טשרח הרברו׳‪.‬‬
‫כ״ל סמ״ל גי׳ כדמיון האדם תבנית כל צפור מלא‬
‫רמז דמוח המלאכים אומו צפור שהוא מלא כטין‬
‫נשר שלמטלה ‪ .‬אשר חטוף בשמים זה המלאך ‪ .‬להיות‬
‫לו לט״ם ל״ו לט״ם אותיות למולם ‪ .‬״איננו"טובר אח‬
‫הירדן "אינני ״טובר ר״ח “אפילו ״טצמוח ‪ .‬א״ל‬
‫קנ״א גיממרי׳ יטקב כוא בזרות יטקב‪ .‬כי‬
‫אבד חאבדון שחי אגידוח יהודה וישראל אלד‬
‫גליוח גלו ‪ .‬לא חאריכו״ן ימי״ס טל״ה ס״ת כמ״ן‬
‫שביקש להשמיד ולהרוג ‪ .‬אבד חאבדון ז׳ גליוח‬
‫כמנין אלד ‪ .‬ובקשתם משם אח ה׳ אלהיך ובקשחם‬
‫גימט׳ כס מנני״ה מישא״ל וטזרי״ה ‪ .‬ובקשחים גי׳‬
‫במסורה כאן ואידך ובקשתם גם כהונה והג׳‬
‫ובקשחם אותי ומצאתם וכנגדם כחוב לא ירסך )לא‬
‫יכמיתך ולא ישכח אח בריח אבוחיך ‪:‬‬
‫טד ה׳ אלהיך וגוי טד סוף הפרשה וכל‬ ‫ושבת‬
‫אשר אנכי מצוך היום ‪ .‬כי היצר הרע‬
‫מכביד לבו של אדם שלא מוטיל לו טוד חשובה‬
‫וכבר אבד הטוה״ב ט״כ טצמו נהנות לפחות בטוה׳ז‬
‫עד״ז מבסיתך השי״ת שאם מקבל עליך לשוב אל‬
‫‪:‬׳ אזי בודאי מסטול בנפשך שהי״ת יהיה אלהיך‬
‫וגם מבטיח לך ושמטת בקולו לטתיד כי מצוס‬
‫גיררגו‬
‫שער‬ ‫ילהוט‬
‫רב )ך הייגו מה רב טובך אשר צסצר‪ 1‬ליראיך הרבה‬
‫טובומ ממוקדם לסגיך יומר משמכגס לארן טוד‬
‫רב לך כבר הגיס השטה שיהושט יהיה הרב ואמה‬
‫המלמול טול רב לך הייגו הרב הוא הקב״ה ימסוק‬
‫בך ולא מלס“ מ‪ .‬ילקוט טליאה ‪0‬׳ ואמה׳ הקב״ה‬
‫גור שמי גןירומ האסמ לכלומ אמ ישראל האסמ‬
‫שלא יבא משה לארן ישראל וביקש משה לבטל‬
‫שמיהן א״ל הקב״ה אמה אוהז המלל בשגי ראשין‬
‫אם אטברה נא אמה מבקש בטל סלח נא ואם סלח‬
‫נא אמה מבקש ‪3‬טנ אטברה נא ט״כ נ״ל לפרש זה‬
‫המלר' כי ילוט הטטם שהכה משה הסלט ממממ‬
‫שסבר ששכינה היה מדברמ ממוך גרונו של משה‬
‫ומיס צריך להיומ ט״י שליח ובשפח שחטאו ישראל‬
‫בטגל טטן משה לי צויח שאמרח לי אנכי היה‬
‫אלהיך ט״כ בשטה שאמר אטברה נא אמר ה׳ בטל‬
‫סלת נא כי אם השכינה הי׳ מדברח ממוך גרינך‬
‫כשאמרת במשנה מורח טשרח הדברומ א׳׳כ השכיל׳‬
‫מלברה מתוך גרונך נטל סלח נא כי לס״ז א״א‬
‫לומר לי צויח וטל כרחך אמר מכם חטא לי ט״כ‬
‫בסל סלח נא וטיין באריכות מזה בשטר הרגלים‬
‫לרוש לסכוח וממצא מרגוט לנפשך‬
‫ו א ת ח נ ן גי׳ חסלה וגי׳ ישרה ר׳ שחפלמו של‬
‫י מכה היחה כמו חסלח המלאכי׳ שנא׳‬
‫ורגליהם רגל ישרה כי אין השכינה שורה אלא‬
‫מחוך שמחה ט״כ שומט מסלה‪ .‬אח״ה החלו״ח‬
‫גי' הח״ר הנד״ר שאמר משה לפניו רבש״ט החר‬
‫לך הנדר כמו שהחרח מה שצוית לשמוט את ’צחק‬
‫יטמול לי להחיר גם טחה ‪ .‬מיד אמר לו אל מוסף‬
‫לבר אלי טוד בדבר הזה בדב״ר גימ׳ יצח״ק ר\ינו‬
‫אל תזכרהו טול שלא יוטיל ‪ .‬טלה ראש כפסגה‬
‫הוא סור הלטח ‪ .‬וצו אח יהושט אין צו אלא שכינה‬
‫שנא׳ ויצו שחקים ממטל וחזקהו טל דרגא דינך‬
‫ושמרתם ועשיתם כי הו״א חכממכ״ם ונינחכ׳ס‬
‫לפינ׳י הטמי״ם גימ׳ סוד כטיבור סוד המקופוח‬
‫טוד מכמחכ״ם‪ .‬ובינחכ׳ם גי׳ ״סיב סוד הט־בור וסוד‬
‫התקופה‪ ,‬מכמחכים גי׳ ובינחלם ‪ .‬את כל כל החוקי׳‬
‫האלה גי׳ זה סוד הטיבור וכן כחוב כי חוק לישראל‬
‫הוא וזכו רק טם חכם ונכון ר גוי רגדול הזה שם‬
‫יודטין בינה ‪ .‬האל׳ה ואמר״ו ל״ק ט״ם ר״ח טרו״ה‬
‫וסויח מקו״ה הבדיל הקב״ה אח ישראל מאומות‬
‫הטולם בטריוח ובנדה כסהרח במקוה איר שחססור‬
‫ז׳ נקיים‪ .‬ר׳ק טיס מכ׳ים ונבו״ן רגו׳ י גי׳רחור׳‪.‬‬
‫רק טס חכם ונבון יכחבחו ישראל נדרך שנשתבח‬
‫מ‬ ‫משה‬ ‫התורה‬ ‫ואתחנן‬
‫התורה תלמדיס ופש״ו בארין אשיר ס'מ אבות ‪.‬‬
‫אבוי למדו תור׳‪ .‬ואת תדבר אלילו ״תדברי פה'כ גימ׳‬
‫שמונ״ה דביר כי רק שמונה דברות דבר משה פמהם‬
‫כי אנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמפנוס וא״ח‬
‫תדב״ר גימסר׳ שמוצ״ה דברוית ;‬
‫‪ 1‬ב א ת וירשת אותיות אבוית תשריי למיד בתשרי‬
‫פתידיס להגא״ל בזכות אבות ‪ .‬שמפ‬
‫ישראל גימ׳ קדוש ישראל שם ט׳ אותיות שמפ ד׳‬
‫דברים יש לכל א׳ פ׳ שמות הקב״ה והתורה וישראל‬
‫וירושלים דיס ט׳ פולה פ״ר כנגד אותיות מנצפ״ך‬
‫שהן בסוסי תיבות ויש להם שבח אחד בפ״ט שמט ניסר׳‬
‫שדרך מדך פבד נגו רמז לחנניה מישאל ופזריה שקדשו‬
‫שמו של הקב״ה בתוך כבשן האש ‪ .‬שמט המלאכים‬
‫אין להם קילוס בשמט לפי שהוא מאותיות הגרון‬
‫והמלאכים אין להם גרון רק קדוש שגימטר׳ שמט פוד‬
‫שמיט אחיד פ׳ ד׳ רבתי זהו פד ה׳ בכם נשאר‬
‫משמט ש״ם ומאחד איח אותיות אשמיה זה אשמח‬
‫אנכי בכם ואנכי אשמח ב״ה פוד שמט ישראל וגו׳‬
‫ה׳ אחד ‪ .‬אחיד פולה י״ג בן ישראל הבא פס ייב‬
‫בניו פולה ייג שמט ישראל ‪ .‬שמ ’ פ גי׳ שסיל שמ ’ פ‬
‫נוטריקון שלש פשרה מדות היינו התנאי הראשון שהיה‬
‫לישראל שלש פשרה מדות של רחמים ואח׳׳כ יהיה שמט‬
‫ישראל שמ״ט נוטריקון טול מלכות שמיס וחיוב לומר‬
‫שמט בציבור כי ציבו״ר גימטרי׳ רחמי׳‪ .‬באוסןאמר לפי‬
‫שאמרו בהר סיני נפשה ונשמט וטברו פל נפשה‬
‫שפשו הפגל לכן אמר שמט ישראל הייני תשמרו‬
‫נשמט לפחות פיד שמט ישראל ‪ .‬פויד שמיט וגו׳‬
‫הפסוק מתחי׳ בש׳ ומסיים בד׳ מכאן שקירין שמפ‬
‫להבריח השדין פוד ו׳ תיבות בפסו׳ שמט וכן ו׳‬
‫תיבות בבשכמל״ו נגד י״ב שבטים שאמרו לאביהם‬
‫שמט והוא השיבם בש״כ ו׳ תיבות כנגדם ‪ .‬פוד ד ת‬
‫של שמ״ט אחיד א״ש והנשארים הס אותי מיד‬
‫מ״פ ר״ת דניאל חמ׳׳ו רמז שהקורא ק״ש ניצול מהאש‬
‫כמותם ‪ .‬סמך מצות מזוזה לפריס גדולות ובתים‬
‫מלאים לומר אס תקיימו מצות מזיזה תזכו לכבוש‬
‫סרים ובתים מלאים כל סוב ‪.‬‬
‫ה׳ אלהיך תירא ‪ .‬תיר״א גי׳ אותו ותורתו ‪.‬‬ ‫את‬
‫תיר״א טה״כגי׳תלמיד״יתכמי״ס כמשדר׳חז״ל אם‬
‫לרבות ת״ח א ׳ת ראש האלפא ביתא א׳ וסופו ת׳ אותי׳‬
‫א״ת כך ת״ח נכנס ראשון לביהמ׳׳ד ויוצא אחרון ‪.‬‬
‫והשמיד״ך מט״ל פניי האדמ״ה ס״ת כלי״ה ‪ .‬ופשית‬
‫הישר והסוב מחלוקת ר׳ ישמטאל ור״ט חד אמר זו‬
‫לסניש משוה״ד ובאת וירשת ‪ .‬ירש״ת אותיות תשרי‬
‫בתשרי‬
‫ש עי‬ ‫ילרןט‬
‫גוררת מצוהונס תבוא אל המדרגה ככל אשר אנכי‬
‫מצוך היום אתה ובניך היינו שתזכה לתר!ן גם בניו‬
‫לפורר בו לב נוהור אפיס שלא נולד באופן ‪p‬דושה‬
‫זו רח אימתי יהיה זה אס יהיה התשובה בכל‬
‫לבבך ובכל נפשך כמו שכתב הרמב״ם ז״ל פד שיפיד‬
‫פליו היודפ תפלומות שלא ישוב לכסלה ‪ .‬פוד ושבת‬
‫פד ה׳ אלהיך פד אותיות פד היינו ה׳ אלהיך מפיר‬
‫בך פל התשובה ‪ .‬א״ת "ושבת פד אלא ושבת פד‬
‫שבית נוט׳ ישבת ״בתשוב׳'תשוה כי אז מהוגל״י ״‬
‫ומופיל לתשובה מהרה׳יצ ר׳ מאיר פרימישלאן זלה״ה‬
‫לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך‬
‫הרי ג׳ דברים כנגד ג׳ גזירות להשמיד להרוג‬
‫ולאבד וכנגד חנניה מישאל ופזריה וכנגד ג׳ אבות‬
‫שנא׳ ולא ישכח את בריח אבותיך או הנסה אלהי׳‬
‫וגו׳ כל האלפא ביתא בפסוק רזה כלומר פשה ה׳‬
‫מופתים ונפלאות כדי שיקבלו ישראל את התורה‬
‫שניתנה בכיב אותיו׳ או הנס״ה ני׳ ק״כ ומשה היה‬
‫בהר ק״ך יום וחי ק״ך שנים ‪ .‬גוי מקרב נוי שכבר‬
‫היינו נבלפיס בקרבם והוציאנו הקב״ה זה מקרב‬
‫היינו מקרבים גוי״ס גדולי״ס ופצומי״ס ר״ת גו״ג ‪.‬‬
‫יגויס גדולים ופצומים ממך״ ר״ח מגו״ג ‪ .‬והשבות אל‬
‫לבביך זו תשוב ‪ .‬כ״ל הימי׳׳ס גימס׳ פול׳׳ס הב״א‬
‫פה״כ ‪ .‬אז יבדיל משיה שליש טרי״ס ס״ת משיה‬
‫נקראו פל שמו היות כלנו חיים וסמיך ליה פנים‬
‫בפציס דבר ה׳ זהו באור פני מלך חיים היינו כלנו‬
‫חיים לפוהיב פנים בפנים היינו פצים למקרא פצי׳‬
‫למשנה פנים לתלמוד אנכי ה׳ אלר\ך אפר הוצאתיך‬
‫הוצאתי״ך מלא ו׳ רמז לשש שפות בחצי הלילה‬
‫הוציאם לאהבי ולשומרי מצותי » אהבי גימס׳ יי׳ח‬
‫י״ח אלף שירות של צדיקי׳ ולשומר״י אותי׳ ירושלי״ס‬
‫יזכו לירושלים ולשומרי מצותי ‪ .‬מציתי כ׳ מצוה אחת‬
‫היינו מצות שבת ששקול כנגד כל המצו׳ ‪ .‬את אשר ישא‬
‫את שמו לשי״א אותיו׳ שאו״ל יורדי׳ לשאיל פל שבופת‬
‫שוא ‪ .‬שמור את יום השבת ד ת שאי״ה וסו״ת רת״ס‬
‫מחללי שבת נידוצין בשאי״ה וגחלי רתמייס ‪ .‬״את ״יום‬
‫"השבת ’לקדשו ר״ת אליה׳ משולח בזכות שבת אלמלא‬
‫שמרו ישראל שבת אמת כתקנה מיד צגאלין לקדש״ו‬
‫אותי׳ שדול״ק כשדולק הצר מבפוד יום מפ״ש ‪ .‬השב״ת‬
‫לקדש״ו כב״ד ר״ת כל״ה שבת כל״ה שמה ‪ .‬בה״ר‬
‫מתו״ך הא״ש ס״ת שכר הייני מתן שכר וא״ת‬
‫תרב״ר גי׳ כ״י אנכ״יולאיהי״ה מפ״י הנביר״השממנ״ו‪.‬‬
‫אלהיצ״ו וא״ת תדב״ר אליצ״ו א״ת ס״ת תורת״ו א״ת‬
‫כיל דבריי הפיס ס״ת מיל״ת שכר מצות מילה ככל‬
 ‫מ^זה‬ ‫התורה‬ ‫ואתחנן‬ ‫עמי‬ ‫ילהזט‬
‫בתשדמתירין להגאל‪ .‬וגשל גויס רכים והש״ל אותי׳ כתובים ד״א מקרא משנה גמרא ‪ .‬אבלייה ברזיל‬
‫לשון שאמרו ריבת לשון מל ישראל ‪ .‬החרם תחרימם ומהררי״ה תמצייב נחושת ר״ת אבות אלו אבות העול׳‪.‬‬
‫מב' פולמות ‪ .‬ולא תחלם תחלים אותיות מגמ׳ת לא ומהררי״האותי׳ הורי״ה מה״רהמוריה ואכלת ושבעת‬
‫מיןבל מלמתס נדי להחיותם ואשיריהם תגרטון ואכלית גימער׳ והו״א בכזי״ת המוצי״א ל״ך מי״ם‬
‫ר׳ טל גדטזן שגדט את האשרה ‪ .‬תגדטון אותיות תגיד מצויר המלמי״ש ר״ת המוצי״א למים מין הארץ ‪.‬‬
‫טון היילו תטרסם ותגיד מולם ‪ .‬כי אתם המטס מכל על הארן הטובה ‪ .‬הסוב״ה גימט׳ החס״ה ‪ .‬המוליכך‬
‫הטמים אפיס שאתם הממס אתם מכלים את כל במדבר הגדול והנורא אלו הגליות שדומין למדבר‬
‫הטמים לא יאוחר לשנאו זה טשו שנאמר בו ואת למש שרף ועקרב וצמאון זה ד׳ מלכיות ‪ .‬אשר אין‬
‫עשו שלאתי• אנכי מצוך היום לטשותם גימ׳ זה ולא מים זה תורה שאין מלימין לעסוק בה ‪ .‬המוציא לך‬
‫ממר צפשותם ‪ .‬וכתבתם טל מזזות אותיו׳ זז מות מיס זו תורה מצור החלמיש זה משיח‪ .‬חלמיש אותי׳‬
‫כי כתוכ עליו שדי לוט׳ שומר דלתות ישראל ממות‪ .‬למשיח ללמוד ולהחזיר התורה‪ .‬שמ‪ 1‬ישראל אתה‬
‫בכל לבבך לאמר כנגד אברהם שאהב להקב״ה בכל עובר בזכות שמע קיש אתה עובר ונוצח לבא לרשת‬
‫לבבו והמשיך הלבבות של ישראל לאמונתו ית׳ ובכל לבא מלאכים עס סימון ועוג הוא ישמידם והוא‬
‫לסשך לגד יצחק שמסר לטשו להפקדה על קדוש יכניע׳ יכניע״ם בעוה״ז ישמידם בעוה״ב ‪ .‬כי ברשעת‬
‫שמו ית׳ ובכל מאודך לגד יעקב שהפריש מעשר אותי׳ בעשרת ‪ .‬י׳ אומית שנדר לאברהם לתת לישראל‬
‫מכל אפי׳ מבליו ‪ .‬רמזיס וליקוסיס בהוספת נוסך *‪ .‬את הקלי ואת הקניזי בש׳ לך לך‪ .‬כתבים באצבע אלהי׳‬
‫מיו כתבים כ׳ כי לא היו כשאר כתיבות שהרי מ׳‬
‫וס׳ שבלוחות בלס היו עומדין ‪ .‬כי שמת עמך לתמייבו‬ ‫פ׳ עקב‬
‫לירד לשמת פשו להם מסכ״ה גי׳ קכ״ה קנטרק הי׳‬
‫היו״ס לעשות״ס והיה טק״ב ר״ת בסגל ‪ .‬ואשלכם מסר י׳ רמז שעשר׳ הדברות פרמו‬ ‫מ צר ך‬
‫העולס היינו העולס הבא כי שכרמצוה מהם * ואשלכ״ם מלה מורכבת ואיש לכ״ם טילו אש‬ ‫י‬
‫בטוהיב ‪ .‬תשמעוין א״ת המשפסי״ס סיס מתן היינו של פורענות ‪ .‬אשר נשבע ה׳ לאברהם ליצחק וליעקב‬
‫הרי ג׳ לבטל ג׳ קשי רשעי חטאתו קשיי רשע״ו חטאת״ו‬ ‫יש שכר לפעול׳ ליתן שכר ושמיר גי׳ לפתי״ד לב״א‬
‫וברכ״ך גי׳ רמיח ‪ .‬ברו״ך תהייה גימ׳ בימיי משי״ח ר״ת קרח רמז שחטאת קרח הי׳ קודם המעשה‪ .‬בכחך‬
‫כיל חליי גי׳ עד אבד הנשאריס והנסחריס מפרך הגדול ובזרעך מיו לומר אם תהרגם כולם הרי‬
‫אניד גימטר׳ ז׳ שבפה פממיס ‪ .‬את הגוי״ס האיל כביכול לא נודע כחך וזרועך הגדול ‪ .‬מ״ן תיבות‬
‫מפריך ס״ת מל״ך מלכיס שבהס כמלין איל שנאמר במפלה זו מין מ״ן ליה כמכתב הראשון הוא הכתב‬
‫כל מלכיס שלשה ואחד‪ .‬לפנייך והמיס מהומיה גחליה והמכתב שנבראו בראשונה את עשרת הדברים‬
‫ר״ת למפרט גמו״ל אית שמי״ס מתמ׳ת השמי״ס ר״ת שנבראו בערב שבת בין השמשות ‪ .‬ואשם את הלומו׳‬
‫אשמיה בשביל טון ואשמה שעשו למטן תמיון ורביתס ואשים חסר יו״ד כ׳ רמז אף שברי לוחות מונחים‬
‫תמיו״ן ורבית״ס גי׳ קיץ ויאכלך את המן ויאכלך בארון ‪ .‬ואשם ה׳ במסורה כאן ואשם הנזם באפה‬
‫מיי כתיב כי המן היה לבלע באבריס ט'כ מסר ‪ .‬ואשם שם מקום לארון ואשם דברי בפיך ואשם על‬
‫למען עלותן ויעלך וירעיבך ג׳ לגד וצומו עלי ואל מחלי וכולם מסרים רמז ואשם הנזם באסה ואשם‬
‫מאכלו ואל תשתו ג׳ ימיס ‪ .‬ויאכלך את המן קרי את הלומות רמז כל הנוגע באשה חייב אשם והתור׳‬
‫ביה המן אשר לא ידעת מעולס לא גזר שוס אדס מעידה עליו שנאמר ואשם את הלוחות ואם לא חזר‬
‫מפולסייגזירות כמותו ‪ .‬ולא ידעון אבוחך ידעון בנון בתשובה לופל בגהילם שלא׳ ואשם לא תכבה ואשם‬
‫רמז על פן המן גבוה צ׳ אמה ונתלה עליו וכ״ז דברי בפיך ואשם כתיב שלא יוציא אדם נבלות פה‬
‫״ שנאמר ואשם דברי בפיך ‪ .‬ויכהן‬ ‫לא ידעון אבותיך ימיה האדס וסמיך ליה שמלתך אלא לד״ת‬
‫לא בלתה מעליך רמז המתים יעמדו בתכרוכין אלעזר ויכה״ן גי׳ מלאך שהכהן כמו מלאך שנאמר‬
‫כדרחזיל קיו ממשא בסנהדרין ייס״ר אי״ש אית בניו כי מלאך ה׳ צבאות א״ת שכ״ט הלו״י ר״ת אשה אף‬
‫רית גי׳ דוד כי דוד יסר את שלמה בנו ויצוהו כהנת מיוחסת כדאיתא בפסחים ‪ .‬מה ה׳ אלהיך שואל‬
‫לשמור את התורה ‪ .‬ארן נמלי מים זה גיע שנא׳ ונמל מעמך כי אס ליראה‪ .‬מעמ״ך כיי א״ם לירא״ה‬
‫עדליך משקם ‪ .‬נמלי עילות ותהומות זו תורה לביאי׳ רית מלאך כל מי שיש בו יראת שמים משוב כמלאך ‪.‬‬
‫ס‪ 6‬י‪1‬‬
‫מ א‬ ‫משה‬ ‫התורה‬
‫רמז הנהרות יבקעו וכל גיא ינשא וכל הר וגבעה‬
‫ישפלו והיה העקוב למישור והרכסים לבקעה ‪.‬‬
‫כאשר דיבר לבם והיכן דיבר את אימתי אשלח‬
‫לפניך לא יתיצב איש בפניכם יש בוה הפ' עיב‬
‫אותי׳ כנגד שם ע״ב היוצאים מן ויסע ויבא ויט‬
‫שחשבונם רי״ו כמנין יראה וסמיך ליה ראה אנכי‬
‫רמז לע״ל רואין אותו ומראין אותו בשתי ירים‬
‫שנא׳ ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה זה ינחמנו‬
‫ממעשינו ‪:‬‬
‫ל ע ת ה ישראל מה ה׳ שואל מעמך כי אם ליראה‬
‫בפסק הזה יש כ״ו תיבות מרנא דשמא‬
‫קדישא וכשתכה כי׳ו פעמים כ״ו עולה חרע״ו כמנין‬
‫רעות וזה היי כונת משרע״ה שאמר בתוכחת ם׳‬
‫תבוא הרבה קללות יותר מתוכחה הראשונה ‪ .‬כונמו‬
‫הי׳ שיצילם ה׳ מכל רעה כי יש שם כ״ו פטמים‬
‫הוי׳ שעולה רעות וזהו כה'כ רבית רעות צדיק ‪.‬‬
‫צדי״ק זה משה הרבה הרעות היינו בתוכחת משנה‬
‫תורה אבל כונתו הי׳ ומכלס יצלנו ה' היינו הכ״ו‬
‫שמות שבה שעולים כמנין רעו״ת לכ״ך בשמו״ע יש‬
‫כ׳יו אזכרות ואח״כ אומרים רח״ם על״י וקביל‬
‫תחנונ״י ר״ת רעו״ח להמתיק הרפות צדיק בהכ׳ו‬
‫אזכרות בהכאה כ״ו פעמים כ״ו כנ״ל בסוד ומכולם‬
‫יצילנו ה׳ עשב בשדך סש׳ב נוט׳ עושה שלום במרומיו‬
‫כשישראל עושים רצש״מ עושי׳ שלום במרום ומתרבה‬
‫השובע בעולם ‪ :‬ספרי מקובלים ‪:‬‬
‫ר א ה‬
‫כעשבי השדה לבהמתך אפילו לכ״א‬
‫ל א ה אנכי היינו ראה י' דברות שתחילתן אנכי‬
‫את הברכ׳׳ה גימ׳ הברכו״ת ‪ .‬הל״א המיה‬
‫בעב״ר הירר׳ן ס״ת אהד! אם יעשו מצוה מכפרת‬
‫עליהם כאהרן א״ת הברכ׳׳ה אשיר תשמע״ו ס״ת‬
‫חורה אש״ר נוט׳ ׳׳ששים ״רביא ״אותיות את לרבות‬
‫בברכה כי בזכות שמירת התורה והמצוה אותיות‬
‫התור׳ כל אות ואות מרבה^הברכה ועיי הברכה תוכלו‬
‫לשמוע את דבר ה׳ ונעשות מצותיו התורה מרבה‬
‫הברכה והברכה מרבה התורה והמצות וכיון שהכנתי‬
‫לו ברכה ואפייה אינו שומע למצית ה׳ הוא לקללה ‪.‬‬
‫גריזי״ם עיב״ל גימ׳ ערבנים‪ ,‬גריזים בדרום ועיבל‬
‫בצפון‪ ,‬דרום הוא הברכה‪ ,‬ובצפון כתיב מצפון תפתח‬
‫הרעה ׳ כי ירחיב ה׳ אלהיך את גבולך כאשר דבר‬
‫לך והיכן דיבר והרחבתי את גבולך ‪ .‬ואמרת‬
‫אכלה בשר ‪ .‬ג״פ מזכיר בשר בזה הס׳ כנגד ג׳‬
‫מיני‬
‫עהב‬ ‫ידהרט שער‬
‫הארץ וכל אשר כיה שנעה אר‪5‬וס כמרן ב״ה וכל‬
‫אשר כה הקכור כארץ ישראל חשוכ צדק הקכורים‬
‫כארץ כאלו הם חיים ולכך סמך לה האנות שנא׳‬
‫רק כאכותיך חשק ה׳ כ״ה ר״ק אותיות הקנ״ר האל‬
‫הגדול הגבור והנורא הגדיל חסר כתיכ כיון שגוים‬
‫מושלים כבניו וכית המקדש חרב איה גדולתו לכך‬
‫כתיב חסר כי בננוה׳יו אץ מראה כ״כ גדולתו‬
‫ומראותיו כמו לעתיד לבא ‪ .‬משפט יתום זה ישראל‪,‬‬
‫ואלמנה זה ציון וירושלים ואח׳כ גר זה ישראל שהם‬
‫גרים בעוה״ז ‪ .‬לחם ושמלה ד ו שנאמר לכו לחמי‬
‫בלחמי שמלה זה תפארת האדם שנאמר כתפארת‬
‫ארם לשבס כית גר יתום אלמנה ריח גי״א היינו‬
‫כל גיא ינשא לפי שאין שפל ונרדף יותר מהם לפיכך‬
‫רא״ו ‪!.‬יני״ך בשבעי״ם‬ ‫עתיד הקב״ה לריב ריבם‬
‫ד ת רע״ב ברעב באו שנאמר כי כבר הרעב בארץ ‪.‬‬
‫אשר פצתה הארץ את פיה פצת״ה גי׳ עשר״ה רמז‬
‫סי הארץ אחד מי׳ דברים שנבראו בע״ש בץ‬
‫השמשות ‪ .‬עיני ה׳ אלהיך בה מראשית מרשי״ת כ׳‬
‫אותיות מתשר״י שהוא ראש לכל השני׳ ד״א מראשית‬
‫שני״ם של ביהמ״ק וער אמר י״ת שנים שיחרב הבית‬
‫שנזמן שהכית קי ם כל הנשמים והטללים ירדו‬
‫לברכה ולעבדו בכל לבבכם ולעבדו ג׳ במסורה‬
‫נגד ג׳ תפלות שחרית מנחה ערנית ולעבד״ו גימ׳‬
‫קי״ח כנגד ק׳ ברכות בכל יום וי״ח ברכית שבתפלה‬
‫מטר ארצך בעתו בעת״ו גי׳ סכ״ת בעת״ו גימטרי׳‬
‫בלילו״ת ‪:‬‬
‫ו נ ת ת י עשב כשלך היינו טעמי תורה מרובין‬
‫הדומין לבהמה לבבכם‪ ,‬וסרתם‪ ,‬ועבדתם‪ ,‬אלהים‪,‬‬
‫אחרים‪ ,‬והשתחויתם‪ ,‬להם‪ ,‬ז׳ ממי״ן כס״ת כנגד יצה׳׳ר‬
‫שיש לו ז' שמות והגיון התורה והמצות והקרבנות‬
‫מבטלי! עצמו כנגדן ז' ממי״ן מנחת״ם ונסכיה״ם‬
‫לפרי״ם לאילי׳׳ם ולכבשיים כעספר״ם כמשפט״ם זה‬
‫ועצר את השמים ועצ״ר אותי׳ וצע״ר‬ ‫מכפר ע׳ ז‬
‫וכן כי עצר עצ״ר ה׳ וכתבתם על מזוזות לית‬
‫דכוסיה מלא ו׳ רמז ז' שערים שער בתים שערי‬
‫טירות וכו׳ בפיק דיומא‪ .‬כימי השמים על הארץ‬
‫השמים המרשים והארץ החדשה השמי״ם ע״ל גימ׳‬
‫ת״ק סם ה׳ אותיות של שמיים רמז שמהלך ת״ק‬
‫שנים מן הארץ עד לרקיע כדמז״ל כ״י א״ם שמור‬
‫תשמרון ע״א סנהדרין כמנין כ״י א״ם לעשת״ה ‪ .‬אותי׳‬
‫לשעפיה התורה לשעתה ומצות לשעתה וכן מועדים ‪.‬‬
‫גויס גדולים פחדכם ומוראכם יתן ה׳ טל פני כל הארץ‬
 ‫מ >« ה‬ ‫ראה‬
‫עליך כשאתה טס קדוש ‪ .‬ובך בחר למפלה נאמר‬
‫בך בחר וכאן ובך בחר הוסיף ו׳ ששה דורות‬
‫מאברהם עד משה אחר בחיר שנים שהיו במצרים ‪.‬‬
‫ובנהלמס לא תגעו ־ גי׳ חיי״ב לטה״ר ברגיל ‪.‬‬
‫בעה״ט ״וכי ״ירבה "ממך ר״ש יו״ם היינו מהלך‬
‫יוס כדאישא בספרי ‪ .‬ונתן לך רחמים ורחמך פירש‬
‫הרה״צ ר׳ לוי יצחק מבארדידטשוב ז״ל כל המרחם‬
‫על הבריות מרחמין עליו מן השמים היינו טל מי‬
‫מרממין על אותו עני מרממין כי בהתעורר עליו‬
‫רחמים כאן נתעורר ג״כ הרחמים עליו מן השמים‬
‫זהו פירוש ונתן לך רחמים וריחמך היינו שמסר‬
‫הרחמים בידך שאתה תוכל למירר ג'כ רחמים‬
‫מלמעלה וריחמך שישליט אותך מלמעלה ג׳כ על‬
‫הרחמים של מעלה‪ ,‬עכ״ל וצרת הכסף וצר״ש אותי׳‬
‫צורת הכסף היינו כסף שיש עליו צורה להוציא‬
‫אסימן מקצה שלש שנים גגקצ״ה גימ׳ ברגיל כדאי׳‬
‫בספרי ‪ .‬שעשה שמטה שמט״ה גימ׳ שנ״ד זה שנה ‪.‬‬
‫השמט״ה גי׳ השטין שאין השטן יכול לקטרג כשישראל‬
‫שומרים שמטה שמו״ט גימט׳ שנה רק אם שמוט‬
‫ששמע בקול ה'‪ ,‬״רק ״אס"שמוע ר״ש רא״ש אם ששמע‬
‫בקולי שהיה ראש כי פתוח שפשח אש ידך לו‬
‫סש״ח חסר כתיב היינו פשח לו סשחך לכנוס לבישך‪.‬‬
‫״אש ״ידך ״לו ר״ש אי״ל חשוב כאלו תקריב לו איל אם‬
‫שפתח לו ורעה עינך מכאן אזהרה לצרת עין ‪.‬‬
‫די מחסורו אשר יחסר לו אשר יחסר מיושר רמז‬
‫על מה שאמרו בכשוביש פ״ו הרגיל בכסף ישתמש‬
‫בנחושת וכו׳ היינו אינך מצוה לעשרו אלא פתוח‬
‫שהשח רק אשר יחסר לו עוד מדרגה אחש יחסר‬
‫לו היינו הרגיל בכלי כסף ששן לו כלים כמו אלו‬
‫אלא של נחושת‪ ,‬שמעשי‪ .‬נתן משן נשוין מלא ו׳ כ׳‬
‫היינו משנה הגונה והרבה פעמים לכך כסל כל‬
‫הפ׳ פתח שפתח נשן ששן ד״א נשן שמן מלא‬
‫כלומר שן ממה שנשנו לך לצדקה כי אפילו פני‬
‫המתפרנס מן הצדקה חייב לישן צדקה ‪ .‬ד״א נשן‬
‫ששן אמר ה׳ אשם אמרתם אם נתון ששן אש‬
‫העס הזה בידי ואני שמעשי בקולכם שנא׳ וישמע‬
‫ה׳ בקול ישראל וישן את הכנעני אף אני מבקש‬
‫נתון ששן פרנסו בלב טוב עיד נתון ששן הג׳ פני‬
‫דוד רמז גזה בשס הגאוני׳ כי יש ג׳ מיני צדקה‬
‫זהב כסף נחשש ‪ .‬זה״ב ניט׳ ״זה ״הנושן "בריא וזה‬
‫מעלה ראשונה כי בעודו בריא נושן צדקה לפדטהו‬
‫מרדת שמש כס״ף נוט׳ ״כבוא ״סכנה 'פזר היינו‬
‫כשהיא ש״מ מצוה לחלק לעניים נחש״ש נוס׳ ינחינש‬
‫חולה‬
‫שער‬ ‫ילרןט‬
‫מיבי בשר‪ ,‬בש״ר גוש׳ *רוב שצים בנהמה רוכ שרס‬
‫בחיה‪ . .‬וובחש כאשר צוישיך‪ ,‬צוישך חסר י׳ רמז‬
‫לא בסירש אשמר אלא הלכה למשה מסיגי אשר‬
‫נתן ה׳ אלהיך לך כאש״ר צוישי׳ך נימי אלו הלכוש‬
‫שחינוה שהייה דרסה חלדה הגרמה ופיקור כאשר‬
‫צוימיר נימסר׳ ״רוב אמד בעוף ורוב שנים בבהמה״‬
‫ונדריך ששא ששא אושיוש אש״ש כדחז״ל בעון‬
‫נדרים אששו משה שנאמ׳ למה יקח משכבך משחשיך‬
‫מלושי״ך הבש״ר והד״ם ע״ל מזב״ח ה׳ אלהיך נימי‬
‫״אם אין הדם אין הבשר ואם אין הבשר אין דס״‬
‫פלוגמא בפסחים ובזבמיס ‪ .‬ודס זבחיך ישפך כמנין‬
‫ישפ׳ך שנים עמד הביש והקרבנוש כי יקוס בקרבך‬
‫נביא בקרב״ך נימט׳ זו האשה בקרב״ך נבי״א א״ו‬
‫חולים חלו״ם נימי חנני״ה ב״ן עזו״רנבי׳׳א טמ״א‪ .‬נבי״א‬
‫או חלים חלו״ם נימי צדקיה״ו ואחא״ב הם צרקיהו בן‬
‫ממשיה ואחאב בן קוליה‪ .‬חלו״ם ונש״ן גי׳ זה״ו שמעי״ה‬
‫הנחלמ*י‪.‬אחרי ה׳ אלהיכם שלכו שלב׳ו אושיוש‬
‫כלל״ת מה הקב׳ה קושט כלוש אף אשה כן שלכ״ו‬
‫אותיות כוש״ל היינו אפילו כושל מחיצה של ברזל אינו‬
‫מפסיק בין ישראל לאביהם שבשמים אחר ה׳‬
‫אלהיכם מלכו ו' דברים בפסוק זה כנגדן ו׳ דברים‬
‫בס׳ הולך צדקיש ודבר משרים ‪ .‬לא שאבה לו מאב״ה‬
‫אותיו׳ שאה׳ב כי הרג שהרגנו הר״ג חסר ו׳ כתיב‬
‫כלומר הוא ביקש להרגך השכם להרגו היא ביקש‬
‫להרגך מעיה״ב אף אשה הרג שהרגהו עוד ד״א הרג‬
‫אין טוענין למסיש וילס־נן מנחש שהרג ארס וחוה‬
‫וכן דין כל המסיתים לכך כתיב רר״ג הכה תכה‬
‫בכל מימה שאשה יכול הכה שכה אש יושבי‬
‫הפיר ההו׳א לפ״י חר״ב החר״ס אמ״ה וא״ש כ״ל‬
‫גיממרי׳ נ״ם ש״ל צריקי״ס שבמוכ״ה כראישא בגמ׳ ‪.‬‬
‫באופן אחר החרם אשה ואש כל אשר בה גימטר׳‬
‫וא״ת נכס׳י הצדיקי׳ם שבשוכ״ה העי״ר ההו״א לפי‬
‫חר״ב החר״ם אוש״ה וכ״ל אש״ר ב״ה גימ׳ ״לרבוש‬
‫אף נכסי הצדיקים שבשוכה‪ .‬שו״ך גי׳ עושי״ם היינו‬
‫אם אין לה רחוב עושים לה רחוב ‪ .‬בנים אשס‬
‫לה׳ אלהיכם‪ ,‬י״ב שיבוש בפסוק כנגד י״ב שבטי יה‬
‫ויש בה נ׳ אושי׳ נגד נ׳ אותי׳ שבשמוש השבטים‬
‫י׳ב שיבוש ונ׳ אושיוש הרי אותיות בנ״י‪ ,‬בנ״י בכורי‬
‫ישראל מכאן שכל ישראל נפש אחש‪ ,‬ראש הפסוק‬
‫ב׳ וסופו ש׳ הרי בש זהו ואחר ילדה ב״ש ושקרא‬
‫שמה דינה ולא תשימו קרחה לא שגרמו להיות‬
‫גולים כמנין שנים עשו עשרת השבטים בארן‬
‫ואחיה גלו ‪ .‬ע״ם קדו״ש אז״ה ס״ש הש״ם השס שורה‬
‫מב‬ ‫מעה‬ ‫התורה‬ ‫ראה‬ ‫שמר‬ ‫ילהוט‬
‫לינת ידך מסית גי׳ תיק כל הסולם כלו כדאי‬ ‫•מולה ״שאומר *סלי הייגו מציה שלאמר מוסו יסגו‬
‫שננרא לאותו היום שנימנה ‪ .‬ושממת לפני ה׳ אלהין‬ ‫לצרקה כו״כ מ'כ מצוה הכסיש למון היילו מה‬
‫נס׳ הזה מושב ד׳ כנגד ד׳ אמר הקנ״ה אמה תשמח‬ ‫שצוית לימן סמן גם אמה כירך פ״כ ‪ .‬ואל ירמ‬
‫ד׳ שלי הלוי והנר והיתום והאלמנה‪ ,‬ואני משמס‬ ‫לננך מה שארזה בידך ממזר מה שיש לך נשכיל‬
‫ד׳ שלך נלך ונמך פבדך ואמתיך ‪ ,‬מג הסכות‬ ‫נרזרזך לו שארזה זטרז שארזה הלורזן ויש לך לירזן‬
‫תפשה לך ג׳ מצות נוהגת כמג הסכות ראייה‪ ,‬חגיגה‪,‬‬ ‫כי כגלל הדנר הזה גלגל הוא המוזר כפ^ס מה‬
‫שמחה‪ ,‬והסימן רמ׳ש לבי דנר פוב יצאתי לשמר‬ ‫היה לך לפשות אם היית המקכל והוא הלומן ופוד‬
‫פניך‪ ,‬שלש סממ ס נשנה יראה נ' החגים דווקא‬ ‫ינרכך מ׳ ‪ .‬ינרכ׳ך גימ׳ רמ״מ מם האותיות והכולל‬
‫חייב כראייה רמז כנגד נ׳ פסוקים ויסס‪ ,‬וינא‪ ,‬ד פ‪,‬‬ ‫היילו יכרכך ה׳ נרמ״מ אנריס שמקיס מהמולה‬
‫ויסס שנאמר ויספו בני ישראל מרמסס זה יציאת‬ ‫כדאיתא כרמ׳ק דנ*כ האומר ה״ז סלפ לצדקה פ״מ‬
‫ישראל ממצרים‪ ,‬ויבא כנגד שבופות דכמיב ויבא‬ ‫שימי׳ כלי ה׳ז צדיק גמור ‪.‬‬
‫משה ויקרא‪ ,‬ויפ כנגד יזג הסכות שבו שואלח מים‬ ‫יכרכך גימ׳ רמ׳ם ד׳ היילו רמס הלוי והגר‬ ‫עוד‬
‫וכתיב ויפ מיס והר ההר ספמיס בשנה פ׳ מספמיים‬ ‫והאלמלה פוד רחם ד׳ היילו רמס ד׳ מדות‬
‫ב׳ נשלה ררי פ*ב גיס פיב גימ׳ יראים כמ ח‬ ‫שנלותלי צדקה לתון תמן היילו יתן ויתלו אמרים‬
‫הג׳ שמות הנזכרים שהן שמו של הקב״ה‪.‬כמתנת‬ ‫מנדד ופ״ז רמז המשורר מה כצמ כדמי היילו מה‬
‫ידו כברכת ה׳ סי׳ כמו ממנת ידו כן יחיל מליו‬ ‫נצפ כדמי הצדקה נרדתי אל שחת הילו אמר מימה ‪.‬‬
‫ברכת ‪ 0‬׳ וזהו ג״כ יראה פני ה' אלהיך איש‬ ‫כמדרש משלי כסה פרשה לפני וגוי לא תירא‬
‫כמתנת ידו כמ״י לרבינו יואל הלוי ושאר ליקופים‬ ‫לכימה משלג כי כל כימה לכוש שלים א׳׳ת שלים‬
‫ונוסך משלי ‪:‬‬ ‫אלא שלים פירש* גדול אמד דידומ דמצות צדקה‬
‫היא גדולה מאוד מאוד ומצלת מן הצרות והסורסניות‬
‫שופטים‬ ‫לזאת כ״מ שלזכר מצות צדקה כמורה הוא לכפל‬
‫שלי סממים דהיילו משר מפשר‪ ,‬למון ממן וכדומה‬
‫שופטים‬
‫גימ׳ ס׳ סנהדרין ‪' .‬שופריס יממן ילך‬ ‫כי מחמת שהמצוה גדולה היא מאוד מ״כ היצה״ר‬
‫ד ת שמ׳׳ל המפמיד דיינים הגונים‬ ‫מממזק פליו ומ״כ צריך הכתוב לכסלו לחזק הפגין‬
‫כ וגת המדרש לא תירא לכיתה משלג ר\ילו לשון כאלו נופס ממרים בישראל כדמז׳ל ושבמים ממדם‬
‫קדרות מה שמקרר אותך היצה״ר כי כל כימה כנגד ס׳ סנהדרין סוד שמ׳׳ל ממידין מקריבין בשנה‬
‫לכוש שלים הייגו כל מה שצומה מורה פל צדקה רמז אס הדיינין הגונים כאלו הקריכ ממידין ‪ .‬ממן‬
‫רוא כפול ושיי ‪ .‬לסלי ‪0‬׳ אלהיך האכלגו פלה כשלה ‪ .‬לך ‪ .‬ממ״ן כניס יהיו בארן ואחיכ יגלי ‪ .‬לשבפין‬
‫מאכללו כלה כשלה גי׳ שהככור למכל לשגי ימים ושפפו רמז שמצוה סל השבט לדון את שכפו ‪ .‬ולא‬
‫ולילה אמת כלומר יום משלה זו ויום ר״ה ‪ .‬מל מקח שוחד ‪ .‬אבל הקב״ה לוקח שוחד חשובה‬
‫כארץ מכפכלו כמיס מ׳ ל ה אדן תשסכלו גי׳ ספור וממשים פיבים ויסלף דברי צדיקים ויסל״ף אותי׳‬
‫מלכסומו ‪ .‬מדיש האכי׳כופשי״ח ס״משכ״מממללין ויסס״ל צדיקם מסר י' כ׳ היינו צרקמס הסרה ‪.‬‬
‫השכת סל גיסן ויפסח לכמש אפילו כשכת א״ת צדיקם וסמך ליה צדק צדק מרדוף רמז הלוך‬
‫חודש האכי״ב ופשי״ת סס״מ ל״ה גי׳ ושיהיו כל אמר ב״ד יפה ‪ .‬תמן לך בכל שמריך כיל נימי ל'‬
‫פשיותיו לשס פסח‪ ,‬סס׳ח ל״ה אלהי׳יך כק׳׳ר וצא״ן גי׳ כ׳ נגד ל׳ יום של אלו וכי יוס פד הו*ר וכנגד ל‬
‫״הצאן לססח ור‪s‬נקר לחגיגה״ למס מגילמסשפיגק שפרי בינה ששם מקום המשובה ‪ .‬תמך לך ל׳ יחיד‬
‫סליו דכרים הרנה פ לי כ״י כרסזו״ן ס־׳ת ייין אף שתהיו כולכם כאיש אחד לפובה צדק צדק תרדף‬
‫ד׳ כוסות של יין מן מוכת פסח לשכן שמושם נארן לרמז שיום ב׳ וה׳בתי דינין קב־עין בישראל ביום‬
‫ישראל שהוא לשכ׳ין פרסה וכיהמ״ק גכמר מאותה ב׳ מתחיל צדק בשט‪ :‬ראשונה בהלילה וניוס ה׳‬
‫אין‪ ,‬כמ׳׳ו גימ׳ שיל׳ו ‪ .‬שנפה שכוסות תספור לך מתחיל צדק בשטה ראשונה מהיום וכן ביד של‬
‫ססוק זה ראשו וסוסו שנפה שנוסות רמז מצוה קבוטין בב׳ וה׳ וזהו שוסטיס ושוטרים חתן לך‬
‫למימגי יומי ושנוס‪ ,‬מהמל חרמש נקמה א״ת נקמה היינו למסה כמו שה׳ אלהיך נותן לך למפלה וכן‬
‫אלא כקומה רמז שסוסרין הסומר מפומד מסת פלה משה להר ביום ה׳ כי פסח שיצאו ישראל‬
‫ממצרים‬
 ‫מ שה‬ ‫התוריי‬ ‫^ ^זו פ טי ם‬
‫אחיו ה׳ הוא מזלתו הויא גימ׳ י״ב י״ב ממצות‬
‫כהוגה היו כמקדש ‪ .‬וראשית גז צאגן התן לו כמה‬
‫צותן לו משקל י׳ סלטים כמצין ג״ז ‪ .‬לשרית בשים‬
‫ד ת לב וס״ת תם יכוין לבו לשירות הקב״ה ויהי׳‬
‫צדיק ומם קס״ם קסמיים גימ׳ אוחז כמקלו‬
‫ומקלו יגיד לו ‪ .‬מטוגן גי' אוחז טיצים ד״א רואה‬
‫כטצצים ‪ .‬מטונ״ן ומגמ״ש ומכש״ף ס׳ת צשף דרכם‬
‫לטשות כגשף‪ ,‬ודורש אל המחיים כיי סופבית ה׳ סית‬
‫מימה דורשים מטשה המיתה‪.‬צביא אקים להם‬
‫מקרב ריח נאלים שצאמר כיחזקאל ז׳ ואצי צאלמתי‬
‫ואשב משומם אצכי אדרו׳ מטמו וגם מפמו סמאמיגי׳‬
‫בו וחוטים אמריו ‪ .‬שלש טרים תבדיל לן שלש מרים‬
‫גימ׳ ולא טירים כפרים וכרכים ‪ .‬מכין לן‬
‫הדרן זו חשוכה כטצין שגאמר מכין לכם מקשיב‬
‫אזצין‪ .‬וישבת ״כטריה׳ ״וככמיה׳ ישלש‪ ,‬ריח שוביו כי‬
‫מקלט רמז לתשובה‪ ,‬ג׳ טרי מקלט כזכות ג׳ אבות ‪.‬‬
‫טרי מקלט ‪ .‬גימ' הים האבו״ת ‪ .‬את רטהו כיפר‬
‫לחטוב פצים וגדמת גי׳ רשות לניזק ולמזיק לא משיג‬
‫גבול ר טן גבו״ל רט״ן ד ת ג״ר אפילו גבולו של נר‬
‫לא יקום טד אחד לכל טון ולכל חטאת גי׳ אכיל יקוים‬
‫לשפוטה ‪ .‬וטמדו שצי האנשים אשר להם הריב ופמד״ו‬
‫גימ׳ כטרי״ם‪ ,‬להם הריכ יכאו נימי הם כפלי דירם ‪.‬‬
‫אל י רן לבככם אל תיראו ואל תפרצו‪ ,‬ד׳ כנצד ד׳‬
‫מלכיוח "הירא'ורך ״הלבב ״ילן ד ת הוי״ה רמז מי‬
‫הוא הירא ורך הלבב להיכנט מלפצי הקכיה מרוב‬
‫טוצות ט*נ ירא•‬
‫כ י תקרב אל פיר תקר״כ גי׳ שכ״ת אפילו כשכת ‪.‬‬
‫כי תקרכ אל טיר רמז כשהקכיס רוצה לדון‬
‫את טולמו וקראת אליה לשלום קרא הקב״ה לישראל‬
‫שימשו משוכה ויהי׳ שלום ביצם לאביהם שכשמים‬
‫והיה אם שלום מטצן ופתחה לן הייצו פתחה‬
‫במשוכה ובחפלה ‪ .‬למס וטבדון שיהיו צכצסים לה‬
‫וטובדים לו ואם לא תשלים טמן שרוצים למרוד‬
‫וטשמה טמן מלחמה‬ ‫כדור המבול ודור הפלגה‬
‫כהם וצר״ת טלי״ה למגיפ״ה גי' ז״ה ל יא לשכומיה‬
‫לא משמית אה טצר אלו תלמידי חכמים שהתורה‬
‫צקראת פן החיים לצדח טליו גרזן אלו האומות‬
‫שמומכין את ישראל לי האדם ט״ן השדה גימט׳‬
‫מלמי״ד חלם ‪ .‬כי לא טן מאכל הוא ליא טין מאכיל‬
‫ד ת מטל שהוא וכנית מצור טל הטיר טד רדתה‬
‫אפילו כשבת‪ .‬ימצ״א מל״ל כאדמיה סית אליה‬
‫כשאמרו לטנל אלה אלהיך ישראל הרגו מור ימציא‬
‫חליל טה״כ גימ׳ חו״ר כי ימצא חלל באדמה אשר‬
‫ה׳‬
‫שער‬
‫ממצרים סי׳ ביום ה׳ וירד כיום הכפורים לסו‪ q‬מ׳‬
‫יום שהוא יום ב׳ והוא משסט לאלהי יפקכ‪1‬ה כי מר!‬
‫לישראל הוא מששט כו׳ וזרו אכן יש אלהים‬
‫שופטים כארץ הייגו בזמן שיש שופטים כשמים וג״כ‬
‫שופטים כארץ ; למטן מהיה למט״ן גימ׳ ק״ן ‪ .‬לא‬
‫חטט לך אברה‪ ,‬אשר״ה נימי דיי״ן שאיג״ו הגו״ן‬
‫שכל המטמיד דיין שאיצו הגון כאלו צוטט אשרה‬
‫אצל המזכח ‪ .‬חט'מ ל״ך אשדה כ״ל ט״ן אציל‬
‫מזכ״ח ה׳ אלהי״ן גימ׳ ז״ה שיןונ״ר רשיט אציל‬
‫צדי״ק• כסה״ט ‪ .‬צדק צדק יזרדו^ פירשיי זיל הלן‬
‫אחר ביד יפה הקשה הרה״צ ר*מ מפרימישלאן למה‬
‫נפל וזיכה צדק צדק לדרשה זו שהירש״י היה די‬
‫אם יאמר צדק הרדון< ‪ .‬ופירוש הוא זיל כהצאי‬
‫בגמרא חד אמר כודקין לכסות ואין כודקין למזוצו׳‬
‫ומד אמר כודקין למזוצות ואין כודקין לכסות ‪.‬‬
‫ואמר שם מיט דמ׳ד אין כודקין למזיגות שזה‬
‫מצטפר וזה לא מצטפר וזה שאמר אין כודקין‬
‫לכסות שזה מתכזים וזה לא מתבזה ‪ .‬והטור והרמ״א‬
‫זיל פסקו להלכה כודקין לכסות ואין בודקין למזוצוח‬
‫והקשה זיל מה ראו טל ככה לפסוק הלכה כמקום‬
‫שלא איפסקו כגמרא כחד מצייהו ט״כ פירש הוא‬
‫זול שזהו כווצת הכתוב צדק צדק הייצו יש‬
‫ב׳ מיצי צדקות הייצו צדק של כסות ושל מזוגות‬
‫אכל אהה צדק מרדוף למטן תחיה הייצו מזוגות ‪.‬‬
‫ליא תק״ח שומ״ד ס״ת אח״ד כאלו כופר כיחידו של‬
‫טולם ‪ .‬ימציא מליל טם האותיות גי׳ מור טם האומי׳‬
‫והכולל ‪:‬‬
‫ל ך ושממת ודרשת היטב והצה אמת גימטריא‬
‫ומכאן שבודקין אומו כשכט מקירות טס״י‬ ‫’‬
‫המורה ־ הפסוק מתחיל כט' רמז ט׳ סצהדרין ‪ .‬לא‬
‫תסור מן הובר אשר יגידו לן ימין ושמאל גימ'‬
‫״ואפילו אומרים לן טל ימין הוא שמאל וטל שמאל‬
‫שהוא 'מין״‪ .‬וירשת וישכח כה ז׳ טממין וכה ירושה‬
‫ובה ישיכה‪ ,‬אשימ״ה טל״י מלין ככ״ל ס״ת מיכל רמז‬
‫ג' מצית צצטוו‪ ,‬לגגות היכל‪ ,‬ולמצות מלן‪ ,‬ולהכרית‬
‫זרטו של טמלק‪ ,‬מקרב אחין המקרבן ולא המרחק‪.‬‬
‫איש צכרי ‪ .‬צכרי טה״כ גימ׳ הורדו״ס ‪ .‬לא ירבה‬
‫לו סוסים ל"ו סוסי״ם גימ׳ הן הכטלגין ‪ .‬לא ירכה‬
‫לו נשים‪' ,‬לו "צשים ״ולא ייסור ד׳ת לצו״י ול״א‬
‫ירבה ל״ו גימי ואפילו כאכיגיל ‪ .‬לבלתי רו׳ לבבו מאחיו‬
‫גימ׳ ולא משל כקדוש כרון הוא ‪ .‬לכלמי פסוק זה‬
‫ראשו וםופו ל׳ כרצין יהודה ויצא ממנו דוו המלך‬
‫שיש לו ל' מפלות כמלכות ונמלה לא יהיה לו בקרב‬
‫מג‬ ‫משה‬ ‫התורה‬
‫יהיה לו גי׳ מלמ״ד שהבין נוס״ל בראיו כבמומזיק ‪.‬‬
‫כי יהי׳ לאיש בן סורר ומורה כ״י גי׳ ל׳ יהיה גי׳‬
‫ל׳ ול׳ של לאיש הרי צ׳ כל ימיו של בן סורר ומורה‬
‫אינו אלא צ׳ יום כדאיחא בסנהדרין ‪ .‬כי יהיה‬
‫לאיש בן סורר ומורה לאי״ש אוחיוח לא יש‬
‫למ״ד לא היה ולא טחיד להיוח בן סורר ומורה ‪.‬‬
‫איננו כלומר לא היה ולא נברא ‪ .‬איננו שומט בקלינ״ו‬
‫ח״ו כ׳ היינו קלנו בטיניו אינו מכבד אותנו• ורגמהו‬
‫ח״ו לומר פד אחר רגמו ואס לא מת רגמחו בכל‬
‫ישראל ‪ .‬וכי יהיה באים מסא משפס מוח באיש ולא‬
‫באשה למ״ד שאין אשה נימליח יהייה באי״ש גי׳ ל״א‬
‫האש״ה ‪ .‬יהי״ה באי״ש מס״א ס״ח אש״ה כר׳ אלטזר‬
‫שאמר שאשה רחליח היינו זו האשה שיצרו של אדם‬
‫מסיחו לבוא טליה ‪ .‬וחלי״ת גימס׳ הנסקלי״ן נחלי״ן ‪.‬‬
‫אמ״ו פ״ל גי׳ כ״ן אי״ן דני״ן רו״ב ביו״ס א׳ טס החיבו׳‬
‫כ״י קלל״חאלהי״םחלו״י וליאס״חגהיפך אימח״יחהא‬
‫אימחיופחדיטליך‪ .‬ולא חמשה בזוי לנברא בצלם ‪ .‬לא‬
‫מראה אח שור אחיך אלו ישראל שהן כשור וכשה בגלות‬
‫לאורך זמן השב חשיב לו שחי השבות זו יהודה‬
‫וישראל ולא ידטמו כאלו אינכם יודסים ואססחו‬
‫אל חוך ביתך ואסף נדמי ישראל טד דרוש אחיך‬
‫אומו תדרוש ישראל אחיך והשבוחו ממש וכן חפשה‬
‫לחמורו זה מלך המשיח שנא׳ טני ורוכב טל החמור‬
‫לשמלתו לבגדי כהונה ולחכשיסין שהפסידו ישראל‬
‫ולטנני הכבוד שהיו להם כשמלה וכן חפשה לכל‬
‫אבידח אחיך אלו הגליות שנאמר ובאו האובדים בארן‬
‫אשור וכו׳‪ .‬הקם תקים הק״ס גימ׳ ד״א סטונ״ה‪'.‬לא‬
‫יהיה כלי גבר טל אשה גב״ר פ״ל אשיה גימט׳ מור״ה‬
‫שלא ילמד אח נחו חורה כדמז״ל כל המלמד את במו‬
‫חורה כאלו מלמדה חסלוח ‪ .‬כ״י יקר״א ק״ן צסו״ר‬
‫גי׳ סרנו למזומן צפו״ר גי׳ טו״ף סהו״ר ‪ .‬א״ס פ״ל‬
‫רנני״ס של'מ ס״ח ממל ד א מדבר טל ישראל כי‬
‫יקרא קן צפור ישראל שגייו כצפור נודדח מקנה ‪.‬‬
‫אסרומיס או בצים אלו קסני ישראל ‪ .‬וסף ונשים‬
‫וכאם אלו גדולי ישראל שרבצו טל הקטנים השרים‬
‫והסגנים ‪ .‬האם זו כנסח ישראל ‪ .‬שלח תשלח זו‬
‫יהודה וינראל ד״א בשני מרבנות גלו חשלח לפרט‬
‫גלו וכתיב שלח מסל פני ויצאו ‪ .‬ואח הבנים חקח לו‬
‫משמור אח ישראל‪ .‬והארכיח ימי״ס גי׳בטול״ס שכול״ו‬
‫ארוך למטן יטב לך למט״ן גי׳ קין חזכו לראוח קן‬
‫הסלאוח ככל המקיים מצוח שילוח הקן זוכה לגאולה‬
‫ולהשחלח מן הגלוח ‪ .‬כ״י חבנ״ה בי״ח ר״ח כמ״ב‬
‫נכחב ונגזר טל כל אדם מה יבנה ומה יטשה‪ .‬יחדש‬
‫וטשימ‬
‫עער‬ ‫י ל ^ ט‬
‫‪0‬׳ גימ׳ הו״לו ל״ל( חנויק ומסורס״ר ‪ .‬גסל בשדה‬
‫רמו דם זכריה בירושלים שנק׳ שדה לא מדט‬
‫מי הכהו כשהרג ננוזראדן כל ישראל טליו ולא‬
‫נודט מה המטשה טד שהגידו לו ומדדו אח‬
‫הטריס אשר סביבוח החלל ‪ .‬מדדה מדה במדה ‪.‬‬
‫אל הטרים אשר סביבוח המלל זה שגזר הקב׳׳ה‬
‫להביא סאומו׳ לטשו׳ משפט פל רחלל‪ .‬הפי״ר הקרנ״ה‬
‫גימ׳ ירושליים טה״כ ‪ .‬והזקנים אומרים ידינו וכו׳‬
‫כסר לפמן ישראל חורבן הביח וגלוח ישראל ויסורי׳‬
‫הבאים סליהם מכפרים טליהם ואל מחן דם נקי‬
‫בקרב ישראל ונכפר להם הדם היינו אל חחן דם נקי‬
‫של וכריה הנביא אשר שפכו אח דמו כפר ונכפר להם‬
‫הדם אוחו הדם ששפכו האומוח בהם חהא כפרה‬
‫סליהם ‪ .‬ואל חחן לאחר ששהו בארן חח״ן שנים ‪.‬‬
‫ידינו ל״א שסכ״ה נוטריקון ״לויה ״אכילה ״שחיה‬
‫״סרנסח ״כל ״הדרן ‪ .‬ואמה חבטר הדס הנקי‬
‫שנהרגו הרבה טל זכריה ‪ .‬כי חטשה הישר בטיני ה׳‬
‫רמז א!< נבוזראדן נמגייר וטשה חשובה כי חסשה‬
‫הישר אלו ג״כ שסשהו חשובה ‪:‬‬
‫ת צ א‬ ‫כי‬ ‫פ׳‬
‫כ י מצ״א למלחמ״ה ט״ל אויבייך ונמנ״ו ה׳ רלהי״ו‬
‫בידיך גימ׳ז״ו הו״א במלממ״ח הרשו׳ח‬
‫יפיח אומיוח סמ״י המחפמה מיצרו ‪ .‬וראיח בשביה‬
‫אשח ‪ .‬אשיח גימט׳ בשיר נבל״ה מאוס״ה ‪ .‬אשיח‬
‫יסיח גי׳ ודבריה מור״ה נגיד היציר ‪ .‬אח אביה ואח‬
‫אמה גימ׳ זה הוא מבודה זרה של טן ואכן שנא׳‬
‫האומדס לפן אבי אחה ולאבן אחה ילדמני‪ .‬וישבה‬
‫בבירך גימ׳ בביח שהיא והוא בו טה״כ‪ .‬והסירה‬
‫ל« שמלח שביה מפלייה אוחיוח מטיל״ס מטביר ממנה‬
‫בגדים הנאים ‪ .‬אח שמלח שביה מפלי׳ וישב׳ נבימך‬
‫ובכח״ה ני׳ וז״ה בבי״ח היינו בביח שמשמש בו כמו‬
‫שדרשו מזיל שנאמר אומרים לטן אבי אמה ולאבן אחה‬
‫ילדחני‪ .‬ואחרי כן מבוא אליה ובטלמה גי׳ מלמד‬
‫שאין לך אלא מצווח בטילה ‪ .‬ונטלח״ה והיח״ה ליו‬
‫לאש״ה גי׳ לפנין שאר כסוח טונה ‪ .‬ושלמה לנפשה‬
‫ושלחית אומי׳ ושמלחיה אס היא מולה לנפשה חמזור‬
‫לנפשה ולנריאחה• כי מהיין לאיש שחי נשים האמח‬
‫ארוגה ג' אהובה בטנין כנגד ג׳ דברים שהאשה‬
‫נקנית בהן כם^ שסר וביאה וכאמה שנואה ה׳‬
‫שנואה נפר׳ כנגד ה׳ מיתות ב״ד סקילה כריסה‬
‫הרג וחנק וכרח בספרי מרבה כל אלו ביו״ם‬
‫הנמיל״ו איח נני״ו ס״ח מות״ו בשטח מימה■ איח אשר‬
 ‫מעה‬ ‫התורה‬ ‫‪M xn‬‬
‫ושמח את אשמו את לרבות הקהל שישמח כל הקהל‬
‫ושמח טד סוף הפסוק ה׳ תיב׳ כנגד ה׳ קולות‬
‫קול מתן וקול כלה ונו׳ ‪:‬‬
‫כ י יקח איש אשה חדשה איש זה הקביה אשה‬
‫חדשה זה ישראל במתן חורה לקמה ט״מ‬
‫שלא להפרד ממנה וזהו לא יצא בצבא כאדם הפורש‬
‫מאשתו והוא לא יפרד ולא יטבר טליו לכל דבר‬
‫לא יסיר מהם נקי יהיה לביתו שנוטה נשבט להם‬
‫ינקה שבוטחו ולא יסירנה שנה אחת ימית המשיח‬
‫חשס״ד שנה כמנין שנ״ה אח״ת ‪ .‬כי יקח איש אשה‬
‫חדשה רית וסו״ת של זה כפסוק גי׳ בממ״ח כמנין‬
‫השנים מבריאות מולם טד יציאת מצרים וקבלת‬
‫המורה ‪ .‬כיי ימציא אי״ש גימ׳ סרט לקטן הגונב ‪.‬‬
‫גונ״ב נפ״ש מאחי״ו מבניי ס״ת יושיב זה שאמר שלמה‬
‫המלך אל מחרש טל ר טן רטה והוא יושב לבטח‬
‫אמך ‪ .‬השמר בנגט גימט׳ זה שסר לבן ככל אשר‬
‫יורו אמכם הכהנים ‪ .‬גימט׳ נגס־׳י בחיים השמיר‬
‫בנג״ט הצרט״ת ס״ת רט״ת בטנויר רטת הלשון נגטי׳‬
‫באים‪.‬השב חשיב לו את הטבוט רמז שנתן א«‪1‬יהוו׳ שלו‬
‫משכן ליטקב וכשיגאלו יחזורו לאליהו ‪ .‬כטנוט חשי״ב‬
‫אותיות מסבי‪ ,‬אליהו התשבי נבוא השמש כשתחזור‬
‫מלכות בית דוד שנמשלה לשמש שנאמר וכסאו כשמש‬
‫נגדי ואם איש ג׳ במסורה ואס איש טני הוא‪.‬‬
‫ואם איש אלהים אני חרד אש‪ ,‬ואם איש שפמים‬
‫יצדק‪ .‬ואים אי׳ש טניי הו״א גימ' וזה הוא אליהו‬
‫שאינו נראה אלא כטני זהו ואם איש טני‪ .‬ואינו‬
‫נראה אלא למי כהוא צדיק זה ואם איש כפמים יצדק‬
‫ואם איש אלהיס אני מרד אש זה מטשה אליהו ‪.‬‬
‫ואביון מאחיך גי׳ ‪ .‬זרו ולא מאמרים ביומו ממין‬
‫שכרו מחין שנים היו נארן ‪ .‬ולא מבוא טליו השמש‬
‫ר׳ לא משקט טוד שמשו שנא׳ לא יאסף סוד שמשך‬
‫זיריך לאיאסף ‪ .‬לא יומתו אבות טל בנים ‪ .‬אנו״ת‬
‫טיל בני״ם גי׳ מוריה סרבי׳ זה נזה לקיים המורה ‪.‬‬
‫לא חטה משפט גר יתום ולא מ חנל'גר ייחוס יצא‬
‫•מחבל ר״ח גיויח שלא יחזור לגיוחו ולסורו ‪ .‬קציר״ך‬
‫בשדיה ‪ .‬גימ׳ הויא פריט להקדיש ‪' .‬קצירן 'בשדה‬
‫'ושכחת "סומר רית קבויט תהיה קבוט במצוה זו ‪.‬‬
‫כי יהיה ריב בין אנשים ריח אברייך ‪ .‬אברים של‬
‫אדם טמידין לריב ולומר אחד לחבירו אמה חטאת‬
‫וזכו ונגשו אל המכפט ושפטים ‪ .‬ד״א כי יהי׳ ריב‬
‫בי! אנשים היינו בין ישראל לאומות שהאומות‬
‫רודתן אומנו ולטתיד תובס אותן לדין וזהו אל‬
‫אל המשפט ושפטום‪ .‬פיס גדולים היינו המשפט‬
‫הידוס‬
‫מי‬ ‫ילהוט‬
‫״ופשיח ״מטלןה ״לגגיך ר״ת חומל ‪ .‬חומ״ל טל‬
‫ישראל שלא יפלו ‪ .‬ולא משים דמים תשיים דמי״ם‬
‫גימפר׳ אל׳ו כל'ב ר׳ט וסול״ם רשן*ע ‪:‬‬
‫ל א מורס כרמיך כלאים סן חרןיש המלאה הזרם‬
‫אשר מורט מזר״ס גימט׳ *הן פרט ליוצא מן‬
‫הזנלים או מם המים‪ . .‬כלאי״ם ס״ן מקד״ש המלא״ה‬
‫ס״תמנש״ה לא רצה יחזקאל לישאאשה משוםדחוא‬
‫ונפיק מניה נגין דלא מטלו ויצא ממנו מושה הזר״ט‬
‫אומי' זה רט והוא היה כלאים וכן אמר שהט״ה‬
‫זה רט בכל אשר נטשה ‪ .‬לא תחרוש בשור ובחמור‬
‫יחד ’ ו זה משיח בן יוסף שנקרא שזר ומשיח בן לוד‬
‫הבא טל החמור אינן באין יחדו ‪ .‬אלא בן יוסף בא‬
‫קודם ‪ .‬בשור ובחמור נימי בשניי משיחי״ם ‪ .‬ל״א‬
‫מלב״ש שטטנ״ז גימטריא שנילויז ומלו׳ז א״מ אבי״ו‬
‫שבשמי״ם ‪ .‬לא מלבש כטטנז מלב״ש אומי׳ לשב״ח ‪.‬‬
‫שלא מאמר פשה דשבת דוחה ל״מ לכטטנז ‪ .‬גדלי׳‬
‫ממשה לן גדלי״ם אומי׳ גדל ים צבט התכלת חלזון‬
‫הוא גדול בים ‪ .‬הפסוק הזה יש בו טשר תיבות‬
‫כנגד י׳ אנשים שיחזוקו בכנף איש יהודי כ״ייק״ח‬
‫אי׳ש ס״ת יח״ש היינו מיוחסת ולא יפסול זרטו‬
‫לכהונה ‪ .‬כ״י יק״ת ס״ת ח״י בן שמונה טשרה לחיפה ‪.‬‬
‫טלילת דנרי״ם והוצא טליה גימטר׳ זה הוא טטנת‬
‫בתולים‪ .‬טלילית דברי״ם ר״ת ט*ד ט״י ט ד ם‪.‬‬
‫כיי ימציא גימ׳ הים בפדי״ם ‪ .‬ורמזיק בה האיש‬
‫ושכב טמה גימ׳ זו סרט לאחד שהוא מחזיק ואחד‬
‫היה שוכב ‪ .‬כאשר יקום יקוים טס אותיות גי׳ קי״ן‬
‫כמו ויקס קין אל הבל אחיו ויהרגהו ‪ .‬ממית אשיר‬
‫מניה גימ׳ לרבות את הארוסה ‪ .‬לא יבויא טמונ״י‬
‫ומואביי נימי הזכריים ‪ .‬ונשמרת מכל דבר‬
‫רפ ‪ .‬ונשמרים גימט׳ אין לכסמכל באשה כלל ‪ .‬מכיל‬
‫דביר ריס סימפר״ל גי׳טבודיה זריהכיכלהמדבר‬
‫להיר באלו טובד ט׳ז ‪ .‬ויתד תהיה לך וימיד גימ׳‬
‫והאבוית זכות אבות תהיה לך ‪ .‬ושבת זו מסשה‬
‫משובה וכסית את צאמיך תכפר טל טונך ‪ .‬סרות‬
‫דבר זה ניבול פה ‪ .‬כי יקח איש אשה והיה אם לא‬
‫ממצא חן גטיניו כי ח״ן בטינייו כ״י ס״ת נוי'‬
‫היינו כריס דאמר אפילו מצא אמרת נאה רימנה‪.‬‬
‫וכתב לה ספר ליה ספיר גי׳ לשמה וכתיב ליה ספיר‬
‫כרימוית סית בהרית אשה רטה צרטת לבטלה מה‬
‫יסשה ינרכנה ‪ .‬ב׳ פטמים וכתב לה נפרשה כנגד‬
‫ב׳ חרבנות שנשתלחו יכראל נקיי יהי״ה לביתיו שניה‬
‫סית הוייה היינו אם משמש בנקיות הקב״ה שותף‬
‫פמהם שנאמר כי ה׳ הטיד נך ובין אשת נטוריך ‪.‬‬
‫מד‬ ‫משה‬ ‫התויד•‬
‫כרוך כי קודם שאמרו ארור היו אומד׳ כרוך ‪.‬‬
‫רש״י ז״ל‪ .‬ופצו הלוים קול רם ארור האיש‬
‫אשר יטשה ססל ומסכה וכו׳ שהלדם לא מטאו‬
‫כטגל לכן אין להם כושת סצים ‪ .‬צכמכ סל האכצים‬
‫אח כל דכרי התורה הזאת כאר היטכ סי׳ תכאר‬
‫מלת היטכ היטכ גי׳ הוי״ה נאר היטכ גי׳ כס׳‬
‫לשון‪:‬‬
‫ל הי ה אם שמוט וגו׳ וצחצך ה׳ מליון מל כל‬
‫גוי הארן ר״ל הכל תלוי כישיכת ארן‬
‫ישראל ששם היו יושכין חמת הקכיה כפצמו זה‬
‫מליון ‪ .‬טל כל גוי הארן לא כן היושכים תחח שרי׳‬
‫של מטלה ‪ .‬יככה ה׳ כשגפון וכטורון זכתמהון גי׳‬
‫אלף ק‪ ,‬ואם תחשוכ כי׳ כטיורון מלא ואם מיכת‬
‫לככ יהיה מספרו אלף שליה כשצאמר כדציאל אשרי‬
‫המחכה ויגיט לימים אלף של״ה ‪ .‬שור״ך טכוח‬
‫לטיצי״ך זה משיח כן יוסף שצקרא שור וטתיד‬
‫ליהרג ‪ .‬חמורך גזול מלסציך זה משיח כן דוד שצא׳‬
‫טצי ורוככ טל החמור שהוא צגלה וצכסה כאלו הוא‬
‫גזול טכוח לטיציך לטיצי״ן גימט׳ ק׳ין אח״כ יכוא‬
‫קן הימין ואחה מרד מטה מטה ‪ .‬מט״ה מט׳ה‬
‫גי גהיצ״ם ‪ .‬הגר אשר כקרנך יפלה וגו׳ זה פוכדיהו‬
‫שהיה גר אדומי ככיח אחאכ יפלה טל ראשך של‬
‫אחאכ כשכיל שהיה צדיק שצאמר וטוכדי׳ ירא אח‬
‫‪cv‬׳ מאוד ‪ .‬יטלה מטלה ממלה לטוה״כ ואתה חרד‬
‫מטה מטה לגהיכם זה הכחוכ צא׳ טל אחאכ שאין‬
‫לו חלק לטוה״כ יטליה גימטר׳ ז״ה טוכדיה׳ו ואתה‬
‫תרד וגו׳ ואתה גימ׳ זיה הו״א אחא״כ כין טמר״י טם‬
‫החמשה תיכוח‪.‬‬
‫תרד מטה ‪ .‬מטה גי׳ גהיצם מטה מסה‬ ‫ואתה‬
‫זהו ב׳ חרבצות א׳ ובי ‪ .‬והשיכך מצרים‬
‫כאציוח והשיבך ה׳ גי׳ ז״ה יהי״ה כימי ירמי״ה ‪ .‬ואין‬
‫קוצה גימט׳ זה יהיה בימי המן האגגי כמש״צ ואלו‬
‫לטכדים ולשפחות צמכרצו החרשתי ‪ .‬אברהם יצחק‬
‫יטקוב מ״ו גימ׳ מרכבה שלמה ח״י טה״כ אכרה׳ יצחק‬
‫‘טקב דוד גימ׳ מרכבה שלימה כי דוד הוא רניפי‬
‫מהמרכבה ופר שתתפשט מלכוח כיח דוד אין ס׳‬
‫שלם ואין הכסא שלם ובגלות גברה המרכבה טמאה‬
‫וצחסר רגל ד׳ שבמרכבה שלימה ופ״ז אמר דוד‬
‫סרש רשת לרגלי ד״ס קליסה גימ׳ רש״ת זה קליפות‬
‫ד׳ גליות וט״ז כקש דוד תוציאצי מרשת טמצו לי‬
‫דוקא רמז טל רגל ד׳ שכמרכב׳ טד הגאול׳ הפחיד׳‬
‫ויתא ראשי טם הגואל הראשון לכן צקבר בהר‬
‫טברים טבד״ם גימטל מרכנה טמאה ‪ .‬ט״כ משה‬
‫צוט׳‬
‫תצא‬ ‫עוער‬ ‫י ל ל^ ט‬
‫הידופ כיד הגדול ליום דן מגדול • והצדיקו אח‬
‫הצדיק והצדיק״ו אוחיו׳ צדקיה״ו שצכוכדגצר טור אח‬
‫מיציו ‪ .‬הרשיט גימם׳ יציר הר*פ ‪ .‬רכי שממון אומר‬
‫והצדיקו אח הצדיק צדקיהו כדי שילקה הצדיק צדקיהו‪.‬‬
‫והיה אם כן הכוח הרש׳מ מה'כ גימצו׳ מלקו״ח ‪.‬‬
‫זכור אח אשר פשה לך ממלק זכור גימ׳ ז״ה הו״א‬
‫כאד״ר ‪ .‬אש״ר קר״ך כדריך ויזצ׳כ ר׳ח כמו ״אשר‬
‫*קדשצו •כמצוחיו ״וצוצו הייצו לקרא המגילה ״איזריך‬
‫״ואח ״מי^ הריח גימצו׳ מגליה ‪ .‬כס׳ זכור אשר‬
‫משהישקס״ו אוחיוח כמצין פסוקי דמגילה‪ .‬והפיל‬
‫השוסגו והכהו לסציו גימ׳ שאין מלקין מטומד אלא‬
‫מוטה ‪:‬‬
‫פ׳ תברא‬
‫כי חכוא והיה ל׳ שמחה והי״ה אוחיוח‬ ‫והיה‬
‫יהו״ה כי למטלה צצטוו טל מחייה טמלק‬
‫ט״כ חיכף והיה לשון שממה ‪ .‬טוד והיה ה׳ שלם‬
‫כדחז״ל ט׳ס כי יד טל כס יה אין השם שלם וכו׳‬
‫מד שימחה שמו של שמלק טוד רמז טל הסמיכוה‬
‫דמקודם כיאחם לארן איצם מצוים טל ממייח זכר‬
‫טמלק‪ .‬למה צסמכה סרשחכיכורים לפרשחטמלק‬
‫דטמלק זה טשו וכל חחכולוחיו היו שלא יכאו‬
‫ישראל לאיי ולא יקוים כהן כרכה יצחק מטל השמי׳‬
‫ומשמצי הארץ לכן אמרו כפרשה כיכורים וימן לצו‬
‫ארן זכה מלכ ודכש וז״ק ולקחה מראשי״ח לכטל‬
‫פצח ראשי״ה גוים ממלק 'ושמיה כטצא ושמיה צוט׳‬
‫״והם ״שכה ״מילה ’מס לין שככולן צאמר כהם אוח‬
‫לומר שכזכוח ג׳ מצוח אלו יזכו לכצין כהמ״ק‬
‫ולהקריכ כיכורים ‪ .‬וטציח ואמר״ח לסצ״י ה׳ גימ׳‬
‫ככ״ל הלשוצו׳ה •לסצי ה׳ אלהיך״ כפרחי הקדש מן‬
‫הכיח גי׳ ״אלו הן מפשר שצי וצטטרכטי‪ ,‬סי׳ לס•‬
‫שקרזאין קודש צממי״ו ללויי ולג״ר גי׳ זה כממש״ר‬
‫ראשו״ן ‪ .‬״הקדש מן הכיח וגם צמחיו ללוי ולגר״ גי׳‬
‫״הם מרומה ומרומוח מטשר״ ושמחח לסצי ה׳‬
‫לסצי ה׳ ממש לטוה״כ ושמחח אוחי׳ שמחוח שוכט‬
‫שמחוה אח סציך ושמחה ככל מיצי שמחיה ‪ .‬ולהיומיך‬
‫טים קדויש לה׳ ס״ת כמש׳ה הייצו כקדושת משה ‪.‬‬
‫הסכת ושמט ישראל היום הזה צהיית לפם לה׳‬
‫אלהיך ‪ .‬צהייית לטיס גי׳ כמרי״ג פי׳ כמה צהייח‬
‫לטס לה׳ אלהיך כתרי״ג מצות‪ .‬י״כ ספמים‬
‫ארור כתוכ כפרשה כצגד י״כ שכטים שלא‬
‫יפכרו המורה וכן היו אומרים י״כ פטמים‬
 ‫משה‬ ‫דותזרד‪.‬‬
‫אלא בהשגחה מפשוק אם במקומי תלכו טד משפטי‬
‫מאשו ‪ .‬וטוד ראיה מנביאים ישטיה א׳ אם תאבו‬
‫ושמטתם טוכ הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם‬
‫מרב תאוכלו כי פי ה׳ דבר ‪ .‬כתובים ‪ .‬יראת ה‬
‫חושיף ימים ושנות רשטים תקצורנה‪ ,‬ופוד ארז״ל‬
‫אין אדם נוקף אצבטו למסה אא״כ מכריזין עליו‬
‫למפלה‪ ,‬ומה׳ מצטדי גבר כוננו וטוד ארור הגבר‬
‫אשר יבטח באדם‪ ,‬וברוך הגבר אשר יבטח בה׳‬
‫אלא ודאי כדפרשתי ולא ישמוך טל הנש וטל המזל‬
‫כי לא לכל טושין נש אבל ט״י מטשיס טובים מהסך‬
‫מטס המזל אבל לא לשדד מטרכת המזל ולהפכו‬
‫לגמרי‪.‬ורוק •‬
‫נצבים‬
‫א ת ם נצביס את״ם אותי׳ אמ״ת נצבי״ם נוס׳ *נותן‬
‫״צדקה ״בסתר ״ינצל ״ממיתה אתם נצביס‬
‫היום לפני ה׳ אלהיכס ראשיכם שבסיכס הקב״ה‬
‫בכלל ישראל והוא הולך לפניהם היום לו לעס לו‬
‫לטס אותי׳ לטולס ‪ .‬אתם נצביס היום כולכם ראשיכם‬
‫וגו׳ כל איש ישראל לשון יחיד וטוד כולל אמר כך‬
‫אותה פטם שנית הראשים טם החוסב טציס והשואבי‬
‫מיס‪1‬אמ״כ אומר פעם שנית לטברך בברית ‪ .‬לטברך‬
‫ל׳ יחיד רמז בזה כי כולם היו צדיקים באותה שטה‬
‫כי כבר כלו מתי מדבר גס כל המושאים בששים‬
‫ובשביל שהיו צדיקים לכן כלל הראשים טס הקטנים‬
‫וקרא אותם ימד איש ישראל שכולש נחשבים כאיש‬
‫צדיק א׳‪ ,‬לכן אמר ג״כ לטברך בברית לשון יחיד ‪.‬‬
‫טוד רמז אתם נצבים היום כולכם לשמוט תוכחתי‬
‫כי סובה תוכחת מגולה מאהבה משתרת‪ ,‬היום רמז‬
‫היום מלאו ימי ושצותי והיום ימות‪ ,‬ואם לא‬
‫טכשיו אימתי לכן כינשם כולכם נוט׳'כנ שס כולם‬
‫לפני מותו״ והתחיל לישר אותם‪ .‬אתם נצבים היום‬
‫כולכם לפני ה׳ כמו שעמרתס בשיני ואמ״כ טברתס‬
‫ופשיתס את הטגל וטברחס טל קצ״ב כריתות כי‬
‫קצ״ב כריתות כרת טמהם בשיני נצנים גימ׳ קצ״ב‬
‫כיון שראה משה שהוריקו פניהם אמר להם היום‬
‫כולכם כמו שחתם היום כולכם חיים וקיימים לפני‬
‫ה׳ כן אפי׳ מ״ו תטברו תהיו חיים ורךימיס הסטם‬
‫לפני ה׳ אלהיכם כי ישראל אינם מקבלים כלייה כי‬
‫הקב״ה אינו מכלה אומה טד שמכלה שר שלהם‬
‫שמלה כרחז״ל למכה מצרים בבכוריהם שהרג תחלה‬
‫לשר שלהם ואתם הרי הקב״ה שרכם לכן תהיו חיים‬
‫וקיימים‬
‫תבא‬ ‫ש ער‬ ‫י ל לו ט‬
‫מש׳ ״הגואל״מי ״משה ״הגואל״שהיה״משה‪.‬החת‬
‫אשר לא טגדתוכו׳ דלקוש זהו שוגג שכת והוא‬
‫פלא ושמטתי ט״ו פירושו כי תמת אותי׳ אש״ר הם‬
‫אומי׳ שב״ת כזה כית אחר אלף שין אמר ר׳ ת׳‬
‫אמר שין הרי שכת זהו כווגת המרד תמת אשר‬
‫לא מכרת את ה׳ אלהיך כשמחה זהו טונג שנת‬
‫מרנ כל זהו טוגג שכת ‪ .‬ט״ש כל כרכאן דלטילא‬
‫ותתא כיומא שכיטאה תליין ; טטם למה כהתוכמה‬
‫שכמורת כהגים הקללות מוטטים וכהתוכחה של‬
‫משנה מורה הקללות מרוכיס השיכ הגאון הקרוש‬
‫מהר׳ש מאשטרפאלי כי כתוכחה של משה יש תרט״ו‬
‫תיכת וכתוכם יש כ״ו פטמים הוי״ה טולה סרט״ו‬
‫אשר ט״כ כונתו שהכ״ו שמות הויה שהם רחמים‬
‫גמורי׳ ימתיקו כל הרטות זה כוונת דהט״ה רנות‬
‫רטו״ת צריק היינו משה הצריק כתכ כתוכחה יותר‬
‫כמנין רטו׳ת תיכות שיש גה אכל מכולם יצילנו ה׳‬
‫היינו מכל הקללות יציל׳ ה׳ היינו הליו שמות‬
‫ממתיקים וש״י ‪ .‬דורי צח ‪ .‬כשיתקיימו כל הצ״ח‬
‫קללות שנאמרו טל מורכן בית שני או וארוס ‪.‬‬
‫כש״נ מי זה כא מאדום וכאו טליך כל הקללות‬
‫האלה והשגוך וג׳ כי לא שמטת כקול ה׳ והיו כך‬
‫לאות ולמופת ונזרטך לטולס ‪ .‬קשה וכי מ״ו הקכ״ה‬
‫כל כך נוטר שנאה לישראל הלוא ניצר משד הוא‬
‫בודאי ומ׳ו שלא יהיה תקומה לנו אלא זה כונתו‬
‫טד השמרך טל הדור הפשט לבד קאי והא דכת־ב‬
‫והיו בך לאות ולמופת וכזרטך טד עולם הכי פירושו‬
‫המוכחות האלו יהיו כך ובזרטך לאות ולשימן מתי‬
‫שתטברו טל התונ ה יבואו טליכס הקללות וזה החוק‬
‫יהיה לטולס למופת נגד האומות שאין להם חוק‬
‫קכוס אם לא יטברו כי לא נצטוו כלל גלל ז־ לא‬
‫יוכלו פושטי ישראל לשמוך טל מזלו כי אין מזל‬
‫לישראל ‪ .‬והא דאמר רבא במוטד קטן בצי מיי‬
‫ומזונא לאו בזכותא וגו׳ אלא במזלא פירש הרא״ש‬
‫היינו דוקא לבטל מטרכת מזל הכללי לגמרי אבל‬
‫מיי מצות ומטשים טיבים מוסיל להפיך המזל מטט‬
‫היינו אם נולד במזל להיות טני ובלא בנים וקיצור‬
‫ימים יכול לשנות שיהי׳ לו בנים ופרנשה מטט‬
‫ולמלאות ימיו אכל להפוך הכל לאריכות ימים ורוב‬
‫בנים ופושר לא אפשר וראיה ט״ז מדאמרז רבותינו‬
‫אפילו מרב מדה מונחת טל צווארו לא ימנט א״ט‬
‫מהרחמים וכן מפרש הפשוק וצדקה תציל ממות ‪.‬‬
‫וא״ר פקיבא לא תימא ממיתה משונה אלא אפילו‬
‫ממיתה פצמה ומוד ראיה כי אין הכל תלוי במול‬
‫מה‬ ‫מ^צ ה‬ ‫התורה‬
‫ע״ר דאיתא כגמרא קדושין פ״ק ובסוטה לולא שמשא‬
‫משה במי מריבה הי חי יותר מק״ך שנים שהם‬
‫שני דורות שנגמר׳ למשה וגם חשב משה כי הק״ך‬
‫יום שעלה משה לרקיע מ׳ יום הראשונים לקבל‬
‫ר\וחות ומ׳ יום לרצות להקב״ה על פון העגל‬
‫ועוד מ׳ יום לקכל ליחוח האחרונות א״כ הי׳ לו‬
‫לחיות לפחות עוד ק״ך יום וכמ״ד זכה מוסיפין ומי‬
‫שע!לה לרקיע הרי נחשכ כמת ‪ .‬עוד היום מלאו‬
‫ימי ושנות• כדרך שכתוכ באברהם ואכרהס זקן‬
‫בא כימים סי׳ המסר׳ שכא ככל הימים היינו שלא‬
‫חסר יוס אחד שלא סיגל כו מעשים טוניס תורה‬
‫ומצות כן אני מסרתי נפשי עליכם ואס״ה לא זכיתי‬
‫שאהי׳ מן הזוכים למ״ד מוסיפים אלא שפחתו לי‬
‫מן הימים והס הק״ך יוס שהייתי ג״ס במרום מ׳‬
‫יום וגס שלא אכנס לארן וה׳ אמר אלי לא תמכור‬
‫את הירדן הזה היום מלאו ימי בין לר׳ ובין לחכמי׳‬
‫לא זכה פוחת ם ואני מלאו ימי מיום ליום מזה‬
‫ראי׳ שלא בשביל חטאתי אני מת רק וד׳ אמר אלי‬
‫לא תעכור את הירדן הזה בשכיצ חטאתכס כי‬
‫אם לא חטאתכס יכול הייתי להכניסכס לארץ מיום‬
‫שכלו מתי מדבר והוא מט״ו כאב מד ז' אדר שמח‬
‫משה כי כבר כלו המ׳ שנים שגזר הקכ״ה יום לשנה‬
‫יום לשנה ומזה שמלאו ימי ושנותי בדאי׳ בקדושין‬
‫בן מאה ועשרים שנה אנכי היום שאין ת״ל היום‬
‫אלא היום מלאו ימי ושנותי מכאן שהקב״ה משלים‬
‫שנותיהם של צדיקים מיום ליום מזה מוכח בודאי‬
‫שכעונותיכס אני מת ע״כ אמר להם תוכחה‬
‫שלא תמשכו שאני מת כשביל הכאת סלע אלא‬
‫בחטאתכס כי משה סבר כמ״ד ששכינה מדברת‬
‫מחיך גרונו ואמרו בגמרא כל מה שעשה אאט״ה‬
‫להתלאכיס ע״י עצמו שילם הקב״ה לבניו ע״יפצמו‬
‫אמר ואקחה פת לחם ע״כ אמר הקב״ה הנני ממטיר‬
‫לכם לחם מן השמים ולא ע״י שליח‪ ,‬אברהם אמר‬
‫יוקח נא מעט מיס פי׳ ע״י אחרים לכן אמר הקב״ה‬
‫למשה ודברתם אל הסלע וכיון שידע משה ששכינה‬
‫מדברת מתוך גרונו האיך יכול לדבר בפצמו אל‬
‫הסלע שיהי׳ ע״י השכינה ולא יהי׳ מדה כנ״מ‬
‫שהמיס צריכים להיות ע״י שליח כנ״ל פ״כ התחכם‬
‫משה ועשה את המטה שליח להוציא המיס לקיים‬
‫מדה בנגד מדה מוכן כוונת הגאון במל מוצאות חיים‬
‫בשינוי קצת לטובה ‪ .‬תורה צוה לנו משה היינו תרי״א‬
‫מצות‪ ,‬כמנין תור״ה צוה לנו ‪ .‬את הדברים האלה‬
‫היינו דברי תוכחה ומהו התוכחה בן מאה ועשרים‬
‫שנים‬
‫נצנים‬ ‫שער‬ ‫ילסוט‬
‫וקיימים כמו השר שלכם שחי וק'ים לנגד ונג׳ו‬
‫דרש כזוה״ק אמם הצכים היום כולכם כמו ששמם‬
‫נצכים היום כלכם כאחדומ למשה כן נגומדין ה­‬
‫מול ה׳ דרגין‪ .‬לסני ה׳ אלהיכם למעלה לזכור לכס‬
‫זכוה י׳ הדכרוה שכמוכים ה׳ למול ה' ה׳ מצד זה‬
‫וה׳ מצד זה והרי ישראנ אמרו נעשה ונשמנג וגומר ‪.‬‬
‫כזוה״ק פ׳ אמור ה׳ זכרנו יכרך שהוא יום הזכרון‬
‫יוסן< ה׳ מליכם‪ ,‬פלכ״ם נוש׳"עוכרים ״לפניו ״ככני‬
‫״מרון‪ ,‬כרוכים אמם לה׳ אמם אפי׳ מוטעין אמם‬
‫אפי׳ שוגגין אתם אס׳ מזידין לכן כפל מלמ‬
‫י^יכם עליכם ועל כניכם וכחרח כחיים היינו כ׳‬
‫חיים העוה״ז והעוה״כ וישליכם ל׳ גדולה וחסר י׳‬
‫רמז השלכה גדולה לי׳ השכסים ‪ .‬ומחה ה״׳את"שמו‬
‫״מתחת"הש׳ינים ר״ת אשמ״ה זה אמון שהרכה אשמה‬
‫ולא יעלה כה כל עשכ כמנין כ״ה ‪ .‬וימשם ה׳ מעל‬
‫אדמתם כמנין ויתשים שנה היה משיצאו מממצרים‬
‫נגד שגלו י׳ השכשיס הנסתרות לה׳ אלהינו ז ^ו קן‬
‫הנסתר של משיח שאין אדס יודע אלא ה׳ ושנת‬
‫פד ה' אלהיך ושכ״ת אותיות תשוכ״ה ושכ וקכצך‬
‫ישוכ עם השנטיס ופס גלות יהודה וכנימין‪ ,‬אס‬
‫יהיה נדרך כקצה השמים היה צריך לומר כקצה‬
‫הארן רמז לתחיית המתים שיחדו הנשמות להשמים‬
‫ומשם יקכצך ה׳ אלהיך ‪.‬‬
‫וילד‬
‫משה רדנר אח הדנרים האלה ‪6‬ל כל‬ ‫וילד‬
‫ישראל היינו מה שהיה משה ככמינת הולך‬
‫ממדרגה למדרגה זה היה כשכיל וידכר וכו׳ אל‬
‫כל ישראל‪ ,‬הד״ש וכל שכמשנה תורה הכל היה אל‬
‫כל ישראל היינו כשכיל כלל ישראל כדאי׳ כמירש‬
‫כלום נתתי לך גדולה אלא נשכיל ישראל ויל״ך גימ׳‬
‫כ״ו כיו״ם כרש״י ז׳ל וכיום זה אמות וילך משה‬
‫וידכר את כל הדכריס האלה אל כל ישראל‪ ,‬כמד״ת‬
‫אין וילך אלא תוכחה שנאמר לכו חזו מפסלות אלהיס‬
‫עיי״ש ומצינו כמד״ר שהלך למחנה לויס ולמחנה‬
‫ישראל והמתין עד שהלך כל אחד ואחד לכיתו ואח״כ‬
‫הלך אצלם הלך להוכיח אותם וגם לנחם אותם‬
‫אמר אפפ״י שאני מת הרי יהושע מכניס אתכם‬
‫והוא ילמוד פמכס תורה ומהו התוכחה שאמר משה‬
‫להם כן מאה ועשרים שנה אנכי היום וה׳ אמר‬
‫אלי לא תעכור את הירדן הזה ‪ .‬רש״י ז״ל היום‬
‫מלאו ימי ושנותי א״כ מהו התוכחה יש כזה והוא‬
 ‫מ ^‪ 5‬ז ה‬ ‫התזרה‬
‫סיום חתימתו של משה כאדם שמסיים ספרו וחותם‬
‫שמו ואלו הן הר״ח הנרמזים על זה ‪ .‬האזינו‪ ,‬יערף‪,‬‬
‫כי‪ ,‬הצור‪ ,‬שחת‪ ,‬הלה׳‪ ,‬כל הר״ח עולים כמנין מש׳׳ה ‪.‬‬
‫”שאל ״אביך ״ויגדך ס״ת גימ׳ ע׳ זה ע׳ סנהדרין‬
‫והס זקגים שנאמר אספה שבעים איש מזקני‬
‫ישראל ויאמרו לך יאמר״ו אומי׳ אורי״ם כמשפע‬
‫האורים ״זקניך ״ויאמרו ״לך ‪ .‬ר״ת לו׳ז שבלוז אין‬
‫מלאך המות שולע ע״כ הם זקנים ‪ .‬יצב גבולות עמים‬
‫יצ״ב אומי׳ צבי היינו ארן צבי• ׳יעקב ״חבל ״נחלתו‬
‫ר״ת ימ״ן שיעקב קבע מחומין שנאמר וימן אח פני‬
‫העיר‪ ,‬מב״ל גימ׳ מ׳ שאין מודדין את הנחלה אלא‬
‫בחבל של ג׳ אמות ע״כ מ׳ מבלים מולה ב׳ אלפים‬
‫שהוא ממום שבת ס“כ נקרא יעקב חבל נחלתו‬
‫שתיקן ממומין ‪ .‬זה כוונת המשורר חבלים נפלו לי‬
‫בנעימים מבלים אותי׳ מגל י״ם י״ם גי׳ נ׳ היינו‬
‫נ׳ אמה ‪ .‬ימצאהו בארן מדבר מקודם היה ארן‬
‫ואמ״כ בגלות מדבר כש״נ ציון מדבר הימה ‪.‬‬
‫ובמהו ילל ישמן יל״ל גימ׳ ע׳ זה ע׳ שנה של גלות‬
‫בבל‪ ,‬ישמ״ן אותי׳ יש מן שהיה המן יורד במדבר‬
‫יבוננהו יצרנו כאישון עינו סיככן בענני הכבוד וה׳‬
‫סביב לעמו שלעתיד היה כן ‪ .‬ופל גוזליו ירחף ירמ״ף‬
‫אומי׳ יפר״ח כשנ״א יפרח בימיו צדיק ‪ .‬כנשר יעיר‬
‫קנו שנאמר ואשא אחכם על כנפי נשרים שאין‬
‫רחמני כנשר ‪ .‬ועל גוזליו ירחף אותיות יפרח‪ ,‬יפר״ח‬
‫אומר לעמיד שנאמר יפרח בימיו צדיק זהו‬
‫המשיח ירכבהו על במתי ארן ירכבהו ח״ו‬
‫כתיב כלומר הקב״ה כאלו רוכב עמהס כלומר‬
‫השכינה על גבם ע״ל במומ״י אר׳ן ג־מ׳ היא ארן‬
‫ישראל דב״ש מסל״ע גימ׳ הי״א החור״ה שנא׳ בה‬
‫מתוקים מדבש ונופת צופים הצור ממים ר׳ ממי״ם‬
‫מהי״ה גי׳ משר״י וכן מלאת״י משפע ז״ש הצור‬
‫״דרכיו ״משפע‬ ‫ממים פ‪1‬לו כי כל דרכיו משפע‬
‫ר״ת ד׳ס זהו דמם לא נקתי שמצדיקין הדין על‬
‫המתים ‪ .‬צדיק וישר הוא לומר יפס דנתני אמרמ״י‬
‫אפאיה״ם אומי׳ אמרת״י באפ״יאיה הם באף שהכעסו‬
‫לפני ה׳ בדד ינחנו בד״ד גימ׳ י׳ היינו י׳ קדושות‬
‫של ארן ישראל וינקה״ו דב״ש מסל״ע ס״ת עש״ו היינו‬
‫עשו תשובה ואם לאו יבוא עשו וירדה בהם כש״נ‬
‫והילש כאשר מריד וכו׳ ‪ .‬וינקהו ח״ו כתיב היינו‬
‫וינקהו מעונותיו‪.‬צלר ילדך תש״י י׳ קענה היינו‬
‫שכחתם י׳ הדברות פ״ב כביכול ח״ו צור ילדך תש״י‬
‫מש כחו כי בעונות מתישים כמו ח״ו‪ ,‬ובמצות‬
‫מוסיפים כח ‪ .‬אל מחולל״ך אומי׳ מחו״ל ל״ך‪ ,‬אשיב‬
‫נקם‬
‫וילך‬ ‫‪•w‬‬ ‫י ל קי ט‬
‫שרם אנכי סיום ‪ .‬רשיו׳׳ל ‪ .‬היום מלאו ימי־ ושגוחי‬
‫כי מחלוקת ר״ע וחכמים כיכמות על פשוק את‬
‫מספר ימיך אמלא אלו כ׳ דורות ‪ .‬חד אמר זכה‬
‫מוסיסין‪ ,‬לא זכה סוחתין וח״א זכה משלימין לא‬
‫זכה פוחחין וח״א היום מלאו ימי ושנותי מוכח‬
‫מכאן כמ״ד מה שנגזר על הדור ההוא שלא יכנסו‬
‫לאיז ישראל זה היה כחפאס שהתלוננו ודחקו מליו‬
‫למהר וליתן להם מים אמר משה כין כך וכין‬
‫כך עכ״ס יתפככ הדכר ע'כ שינה והכה כדאיתא‬
‫כמדיר וכמכואר כילקוס אם היה משה מכניס לא‬
‫היה כנול המן ולא היה עוד גלות כלל וזה היה‬
‫תוכחתו להראות להם מה גרמו להם שהיו‬
‫מתלוננים ודחקוה סליו השעה כמי מרינה ורנכי‬
‫הסת״יר אסתי׳ר גימ׳ אשר״י המחכ״ה ויגי׳ע לימי״ם‬
‫של״ה וא׳ יותר לרמז על קן הנסחר והוא הקן‬
‫הא' בדניאל אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שליה‬
‫ואח״כ לא יוכל הצפינו עוד ויכוא הגואל•‬
‫האדנו‬
‫השמים ואדכרס ‪ .‬השמיים ואדכר״ה גי׳‬ ‫האדנו‬
‫תרי״ג שהציע לפניהם תרייג מצות‬
‫והעמיד עדים עליהם שמיס וארן ואדכר״ה אומי׳‬
‫היינו ה' חומשי תורה א״י האזינו‬ ‫ואדבר ה׳‬
‫השמים זה הנשמה הבאה משמים ‪ .‬ומשמע הארן‬
‫זה הגוף כרחזיל כפ׳ חלק יקרא אל השמים מעל‬
‫זה הנשמה וכו׳ עיי׳ש‪ ,‬האזינו השמים ר״ת היה רמז‬
‫לעשרת הדכרות שהיה ה׳ על לוחזהוה׳ על לוח‬
‫ב' ‪ .‬לקח״י אומי׳ לקח י׳ י׳ הדברות ‪ .‬שחת לו לא‬
‫בניו מומם כדרז״ל בזמן שישראל עושים רצש״מ‬
‫נקראים בנים ובזמן שאין עושים רצש״מ נקראים‬
‫עבדים זהו שחת לו היינו כשקלקלו השורה שאינם‬
‫עושים רצש*מ אז לא בניו רק עבדים מומם י■ יינו‬
‫זהו המום שלהם שלא נקראים בנים ‪ .‬תז״ל כנו״ל‬
‫אמרח״י ס׳ת גי׳ ע׳ בע׳ לשונות נמנה המורה וגם בע׳‬
‫פנים שנא׳ עופל ובוחן‪ ,‬עפ׳׳ל נוע׳ ע׳ פנים למורה ‪.‬‬
‫הצור ממיס פעלו‪ ,‬מצדיקין הדין כי ממי״ם שנים הי׳‬
‫מחורבן א' לחורבן ב׳ ‪ .‬ממי״ם אומי׳ ממי״ס שהצדיקו‬
‫עליהם את הדן על הנהרגים בחרבנות המקדשין ‪.‬‬
‫זכו״ר ימרת עול״ם ס׳׳ת רמי׳ס שדור אנוש ודור‬
‫המבול והפלגה נידונים בגיהנס בגחלי רתמים ‪.‬‬
‫הלה' תגמלו זאת הה׳א רחוקה מן השם לפי שהוא‬
‫מו‬ ‫מ ש ה‬ ‫התורד•‬ ‫האזינו‬
‫ספרים ויש נו כיואוסיוס כצגד שם הוי״ס‪ .‬ייחד‬
‫*שנטי"ישראל ריס יש״י כדאיס׳ נכרכוס והאיש ד מי‬
‫שאול זקן נא כאנשים זה ישי שיוצא נאוכלסין ונכנס‬
‫כאוכלסין אמר רנא אין אוכלוסא פמוס מס׳ רנוא‬
‫כמצין כל ישראל ‪ .‬ומס כהר אשר אחה פולס שמס‬
‫ומס מסר ו׳ כסינ שלא מס אלא פומד ומשמש ‪.‬‬
‫ו*טל משה פלייה הוא לו פד הים האחרון קרי ניה‬
‫היום האחרון שהראהו כל המאורפוס ‪ .‬פיר החמרי״ם‬
‫זו גן פדן שנאמ׳ צדק כסמ״ר יפרח ‪ .‬פד צופ״ר זו גהיצ׳‬
‫צופיר כא^כ״ש פם האוסי׳ גי׳ גהיצ׳ם ‪ .‬זאס סאק‬
‫זו איי פל סי ה׳ ננשיקה ויקכור אוחו נגיא כי‬
‫משה הוא נמי׳ הדפס וא״א לנוא אל הדפס לדפס‬
‫אס ה' כ״א פ״י שפלוס וזהו ויקנור אומו נגיא‬
‫היינו שגנז אס הדפס נגיא השפלוס וכל גיא יצשא ‪.‬‬
‫כשם הרהיצ מנפלז זיל ויקכור אוחו נג ‪ /‬גיי גי׳ ייג‬
‫הייצו כסליסר מכולין דרחמי ‪ .‬יונס אלם ‪ .‬ויקנור אוחו‬
‫הקניה נפצמו לפי שפשק משה נפצמוס יוסף לקנרם‬
‫זכה שהקניה נפצמו קכרו ‪ .‬משה לאחר מוסו צקמי‬
‫כהר צכוא פ׳ש צניא והוא הר הפכרים להפניר‬
‫ט׳ ז סטור ספו״ר גי׳ וזה היא מרככה טמאה נפיז‬
‫פטור נקשרו כה אף ומימה ‪ .‬לא קם כמשה פוד‪.‬‬
‫קיס גי' א״ף ומימיה שהכניפם משה כחייו ‪ .‬משה גי׳‬
‫אלהים אסריס ‪ .‬אלסים אמרים דקליפה זו צחקן‬
‫אח“כ כקנרו שכנגדו ספור מג״פ ‪ .‬סקציכ ספמי׳ נזכר‬
‫משה כסורה וכן ישראל רמז שקול משה ככל ישראל ‪.‬‬
‫ולא ידט איש אס קנורסו וסמיך ליה ומשה אף‬
‫משה אינו יודט ולא צס לחה כה׳ כ‪ 0‬ינ רמז כזכוס‬
‫הלומוס ‪ .‬פ״פ ה׳ ויקנור ככיכול לכדו קכר אוחו ‪.‬‬
‫ימלא "רוח ״חכמה ר״ח רמ״ח כרמיח אכריו צסמלא‬
‫מכמה מל״א רו״ח מכמ״ה גי׳ משיח שנאמר וצמה‬
‫עליו רוח ה׳ רוס מכמה ולכל היד החזקה פסוק‬
‫זה יינ סינוס נגד י״ג שנסים שלא יכלו ישראל‬
‫והם יהיו אמרוצים לאומוס לכך פסוק אמרק וסיים‬
‫ישראל שהן סוף לכל האומוס וכסיככי אפשהכלה‬
‫נכל כגויס אף אוסך לא אפשה כלה ‪ .‬ישראל מצויין‬
‫כסגין לסי שסיים הסירה נהם ‪ .‬סמלס ססורה‬
‫כאוסי׳ כראשיס וסיום הסורה ישראל אין ראשיס‬
‫אלא ישראל שנאמר קודש ישראל לה׳ ראשיס וסוד‬
‫כל מפשי נראשיס לא צנראו אלא נשכיל ישראל ‪.‬‬
‫'משה 'לפיני יכל ישראל נראשיס ריס מליך היינו‬
‫מלך ישראל נראשיס מלך ונואל הראשון‪ .‬מיס‬
‫שהייה הו״א ריס משיה רמז שמשה היה מלך ונואל‬
‫הראשון הוא שיהיה הגואל האחרון ‪ .‬משיה לפינ״י‬
‫כיל‬
‫עמד‬ ‫ילהוט‬
‫‪ ops‬לצרי גקיס גי׳ קץ ‪ :‬מלה אל ראש ההר במדר׳‬
‫לך אמור אל האכוח שנוטה שצשכמסי להם ק״מחי‬
‫לכניהם‪ ,‬פוד איסא גמדרש כיון כהגיט זמצו לסטור‬
‫אמר משה לא אמוס כי אחיה ואספר ממשה יה‬
‫פד שאמר לו לך ואמור אל האנוס פ״ו סירש‬
‫הרה״צ מאסטא זצ׳ל כי צסקשה משה ואמר לא‬
‫אמ‪1‬ס כי אסיה נשכיל ואספר ממשה יה׳ כי נמחים‬
‫חפשי וספור מכל המצוה פ״כ אכל כיון שראה ה׳‬
‫שכנר הגיס זמצו ואין מלכוס נוגפס נחכרס אמ״ל‬
‫כל כוצסך כדי לספר ממשי יה ‪ .‬לך ואמור אל האנוס‬
‫ואן( נמימסך מקיים שלימוסו פ׳ו נא הרמז‪ ,‬מה‬
‫כאן פומד ומשמש אף שס פומד ומשמש ‪.‬‬
‫ברכה‬
‫ו ז א ת הנרכה אמר משה פד כאן כיפסמם‬
‫נדנרים לוה מור ונרכם‪ ,‬אשר כרך אס‬
‫נצי יכראל לסצי מוחו‪ ,‬נרך מסר כ׳ כי כרכם‬
‫לפצי מה"מ שכפסו חמס רגליו וכרכם ‪ .‬לא כרך‬
‫אס שמפון נשכיל שהיה נדפסו שלא לכרך‬
‫שמפון ולוי מסצי שלא נרכן יפקנ אלא שלוי וכה‬
‫צנרכה ממפשי המגל שאמר מלאו ידיכם היום למס‬
‫פליכם היום נרכה כלומר היום וכיסם לנרכה אשר‬
‫כירך משה איש האלהים להורוס שהנרכוס פאלו‬
‫לא מפי פצמו לא כאשר צוה אוחו אלהים וראוי‬
‫להסקיים כי איש אלהים הוא ‪ .‬לנצי ישראל וואס‬
‫הנרכה לסמוך הכרכה פל ישראל הייצו אן( שממון‬
‫נכלל ‪ .‬נצ״י ישרא״ל ר׳׳ס י״נ שכירך כל י״נ שכפים ‪.‬‬
‫איש האלהים אס כני ישראל לסצי מוחו ‪ .‬משה הי׳‬
‫צקרא איש אלהים כסוף ימיו קודם מומו ולא קודם‬
‫לכן לפי שקודם מומו נספלה נמפלה פליוצה וצקרא‬
‫צדיק מושל כיראס אלהים אשד״ס אוסיוס א״ש דיס‬
‫וגם אוסיוס סדש״א ד״ס צמשלו לדשא ד״ס למ״ו‬
‫אומי׳ שלמוד כי רסורה ציסצה פ'מ ללמוד וללמד‬
‫לשמור ולפשוס ‪ .‬וואס הנרכה זיש מי נכם יגיד‬
‫זאס כזאס יכוא אהרן אל הקודש כזאס יסהלל הממהלל‬
‫השכל וידופ אוחי אין זאס אלא מורה וסורה אגוצי‬
‫מגצי ומצלי זא״ס גי' צוים קויל ממוין ‪ .‬שמפ ה׳ קול‬
‫יהודה שמ*פ נוס' ׳שנארון ״מסגלגלים ״טצמוסיו ׳פד‬
‫״מ' 'שצה וצוס׳ישכססלל'משה״סליה׳‪.‬ישאמדכרוסי׳‬
‫זה משא ומסן של חורה‪'/‬והם ״מוכו *לרגליך יישא‬
‫״מדנרוסיך ריס מילס׳ו שצוה הקניה אוסס פל המילה‬
‫סורס צוה לצו וגו׳ ‪ '1‬סינוס נס׳ כצגדם ז'‬
 ‫מ ^« ה‬ ‫מווורה‬ ‫ברכה‬
‫'פמו יומרופה ר״ת גי׳ הילל פה״כ‪ ,‬מלן מ ה״צו‬
‫משה ‪ .‬נשם המקוגלים ‪:‬‬
‫תם ונשלם עבח לאל בורא עולם‬
‫שער הפרפראות‬
‫אחה סתר לי מצר‪ ,‬סחיר נוט' 'סוף ' מון 'ראש‬
‫כלומר אני ראשון ואר אחרון ומבלפדי אין אלהים ‪.‬‬
‫גימ' אלהיי השמיים‪ 6 .‬ל ^ םגי מ‪ 0‬רי‪6‬‬
‫הפכיפ ‪ .‬כי ישראל למפלה מן המזל‬
‫'אל יישוב י דן ״נכלם ריח אדנייורית וסיתפה״כ‬
‫גימ׳ ונקיה היינו כשממן צדקה שלא ישוב דן נבלם‬
‫אז אמה נוצר חסד או וחטאה ונקה ‪ .‬אר מדבר‬
‫בצדקה רב להושיט יתפרש פיס פ׳ הבטשיט לן ס׳‬
‫הצדקה אתה ה׳ לן משפט הצדקה לסוררם פ ץ‬
‫בשביל ולנו בושת הפנים שלא יאחרו אנחנו דורשים‬
‫לסצמינו לטובמינו כי צריכים אנחנו למידה זה ס'כ‬
‫זה דבר ה' אני בסצמי מדבר בצדקה כדי שלא‬
‫יאמרו וכוי‪ ,‬ספר נופם מגדים‪ ,‬פיז נוכל לפרש‬
‫גמר הפסוק ורב להושיט‪ ,‬פיד שכתבו המקובלים‬
‫שלפמיד יהיר■ מן נון של נחש מיי והוי משיח וכן‬
‫מנון של שטן שהוא הנמש ואומי׳ הנשאר מהם‬
‫ששמיט היינו שלפמיד שומטו זה בצדקה תכונט היינו‬
‫מכין נ׳ נ׳ לפשות מהם ינון שהיא משיח כי הקביה‬
‫מדבר הרבה בצדקה היינו כסל בכל מקום‬
‫היינו נתן ממן פשר מטשר פוד הרבה‪.‬אבן‬
‫מאסו הבונים הימה לראש סנה‪ ,‬אבן נקי‬
‫היצה'ר‪,‬מאסו הבולם המיה נק׳ בולם במה‬
‫הימה‪ ,‬הימה ל׳ שבירה ששברו היצהיר‪ ,‬לראש‬
‫סנה היינו הרית של פניה‪.‬פמויח מסמח נתין‬
‫ממן הטני״ק מטלק ‪ .‬הגאון פיר וקדיש ר׳ ישראל‬
‫ממוין ‪ .‬איי אבן מאסו הבונים הימה היינו במה‬
‫משברים האבן לראש ‪ .‬לראיש נוס׳ לפשוית רצוין‬
‫אבי״ן שבשמיים במה סניה כי בזה המנמא מגרש‬
‫ומשבא היצר ‪ .‬תלמיא נוס׳ מכי״ן לבים מקשייב‬
‫אזניין ‪ .‬בזה האופן ס׳ הרב הקדוש רליי מביד‬
‫אני מדבר בצדקה רב להושיט‪ ,‬פ״ז השטן מקטרג‬
‫ושואל כיון שחטא האדם נפשה נדמה ‪ .‬ושמואל סבר‬
‫נראה ונדחה שוב לא נראה זה משיב לו הקב״ה אני‬
‫מדבר בצדקה אני פושה צדקה פם ישראל 'רב‪,‬‬
‫להושיט שהלכה הוא כרב שאומר נראה ונדמה שוב‬
‫נראה ‪ .‬ווה יהי׳ כוונת וסלחת לפוונינו ני רב הוא‬
‫שער‬ ‫•ילקוט‬
‫כ״ל ישרא׳ל סית היל״ל שהיה נשמת משה ופרו‬
‫כמשה ומי קין ש>ים כמשה לרמז זה הילל‪1‬ה משה ‪.‬‬
‫אמ״ת‬
‫והמזלות הפכיפ אויום היושכ פל מוג שמים כמו‬
‫מפכפ ‪ .‬פ״כ מי שמאמין כהפבמ מדת הרין שולפ‬
‫פליו אכל ישראל שהם מאמינים בני מאמינים‬
‫צירונין במות הרחמים שהוא הוייה מלא רחמים ‪.‬‬
‫פיו האופן מצאתי בספר אגרא דסרקא מהרה״צ ר' צבי‬
‫אלימלן זציל ‪ .‬אשא פיר אל ההרים מאין יבא‬
‫פזרי ‪ .‬היימ מה שאני רואה הריס גבנירם ר\ינו‬
‫מנור וחרמון‪ ,‬והקניה נא במר בהם רק בסיני‬
‫שהוא נ מון אתבונן שאני אץ ואפס אז יבא פזרי ‪.‬‬
‫פזרי מפם ה' שהוא מלא רחמים גמורים מהניל‪.‬‬
‫אפא מיני אל ההרים מאין יבא פזרי ס' מאין‬
‫מבחינת אין שהארם אצל פצמו בחינת אין מזה‬
‫יבוא פזרי‪ ,‬פו ד מסם ה‪ /‬ה' מדת רחמים‪ ,‬אץ‬
‫הוא כמינת מה‪ ,‬זהו ס׳ גדול מה שנא׳ במשה‬
‫ממה שנא׳ באברהם‪ ,‬באברהם נאמר ואנכי פחר‬
‫ובמשה נאמר ונחנו מה‪ ,‬ופ׳׳ז סי׳ הה'צ מרוזין‬
‫איזהו שופה המאבד מה שנותנים לו‪ ,‬מה משמימנו‬
‫מי לא יודס זה אלא הכי סי׳ אר״ם גימ׳ מיה אם‬
‫נמשן פליו קדושה משם הוי' במילוי אלפין ווה בא‬
‫אם אינו מחשיב פצמו לכלום ויודס שפלותו באמת‬
‫אז הוא בבחינת מה וזה ממנה מאמו יתברך שישפיל‬
‫א״פ ויכיר מיפוס פרכו זה ס' איזהו שזפה‬
‫המאבד'מה» שנותנים לו שאיבד הבחינה ר גדולה של‬
‫מדת מיה שנמנו לו במתנה ופ״כ אמרו כל גיא‬
‫שופה למה כי כל המתגאה חכמתו מסתלקת ממנו‬
‫וכל שוטה הוא חוטא כי אין אדם טובר טבירה‬
‫אלא א"כ נכנס בו רוח שטות ‪ .‬ושוטה גימט׳ שין‬
‫ט״כ ממשיך פיט הש״ן דינים השולטים טל המתגאים‬
‫וכן בהיסך ממתיק השיך דינים ונמשכים פליו רחמים‬
‫ומאין יבוא טזרי אשרי הסם שככה לו אשרי הטם‬
‫שה׳ אלהיו שככ״ה גימי משיה כלומר אשרי לפם‬
‫שזכה לאיש כמשה ופייז אשרי הסם שה׳ אלהיו ‪.‬‬
‫מו‬ ‫‪ W‬הפרפדאות‬
‫שאחד מישראל בצטר הקב״ה מולן חסיליו ‪ .‬וניל זה‬
‫הפירוש הגמרא בזמן שאחד מישראל בצטר שכינה מה‬
‫לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרוטי אימא במדרש‬
‫נודע בשמרים בטלה זו בת שבט כשדבקו שמרים זה‬
‫בזה ולא נסתמו עד שאמר שלמה זכרה לי חסדי דוד‬
‫אבי ונסתמו בזה ידעו שבטלה של בת שבט פיה‬
‫כמאמר הגמרא ראוי׳ הימה בח שבט לדוד מששת‬
‫ימי בראשית אלא שאכלה סגה ולא חטא למס פשה‬
‫כן ה׳ להודיט בשביל בשבחו טס זקני ארן כמאמר‬
‫חז״ל שהי׳ מבזים אומו ואומרים דוד הבא טל אשת‬
‫איש דינו במה ט״כ זה הסירוש בשביל השטרי׳‬
‫שנפתחו נודט שבעלה היה ולא חטא ובשביל מה‬
‫עיכב הקב״ה ולא פחח מיד בשביל בשבתו טם זקני‬
‫הארן שהי׳ מבזים אוחו ט״כ בזה הודיט שבשביל‬
‫דוד נסתמו ולא חטא כלל דגל ראובן בשינוי קצת‪.‬אשר‬
‫פריו ימן בטחו וכו׳ היינו כמ״ד בנדרי׳ אל ישמש מסמו‬
‫לא בחמלת הלילה ולא בסוסה כי אס באמצם הלילה וזה‬
‫אמר בטחו אוחיו׳ בטח ו' שטות ‪ .‬אספרה אל מוקה׳‬
‫אמר אלי ב ר אחה וכו׳ כי אליבא דמ״ד מלך שממל טל‬
‫כבודו אין כבודו ממול אב שממל טל כבודו כבודו‬
‫ממול זה אמר אספרה אל חוק כיינו מורה כי ה׳‬
‫אמר אלי בני אמה ואב שממל סל כבודו ממול ‪.‬‬
‫היום ילדתיך היינו שמוטיל המשובה שנטשה כקטן‬
‫הנולד דמי ‪ ,‬ארן נחנה יבולה ‪ .‬יבול״ה נוטריקון‬
‫השמ״ש ל״א יככ״ה ויר״ח בליל׳ה היינו כי תשפוט‬
‫טמים מישור אבל לנו ישראל ארן נענה יבולה‬
‫בשביל יברכנו אלהים אלהינו ‪ .‬אין אדם מת וחצי‬
‫מאותו בידו היינו מי שיש לו מנה רוצה מאתים‬
‫כי ממו״ן במילואו מ״ם מ״ם וא״ו נו״ן בס״ח נמצא ג״כ‬
‫ממוין אנן לא מצינן מיהוי כווחיכו אמין מהילתו‬
‫והוי כווחן זשה״כ פדות שלח לטמו היינו שלא‬
‫להיות לטס אמר ט״י שצוה לעולם בריתו היינו‬
‫מילה ילא מצינן למהוי כמותן ‪ .‬אמ״ת מאר״ן מצמייח‬
‫ר״ת שלו ג״כ אמת ‪:‬‬
‫א ^‪ 2‬ז ר י יושבי בימך טוד יהללוך סלה‪.‬יהללויך‬
‫סליה גימטרי׳ ז׳׳ה לטול״ם הביא ‪ .‬אבינו‬
‫מלכנ״ו חטאנ״ו לפנייך ר’מ אממ״ל שפיי הוידו‬
‫הקביה מוחל טונותיהם של ישראל‪ .‬את״ה סס״ר‬
‫ל״י מציר ר״ת סמא״ל שיצילהו ה׳ ממנו ומכל דאתי‬
‫אלדד ומידד מתנבאים במחנה אימא‬ ‫מממתיו‬
‫הרב אזולאי היינו דאמרי אינשי מילי בסלט שמיקי‬
‫במרי ס׳ מילי בסלט היינו אם היה מדבר אל הסלט‬
‫ולא הכה היה שמיקי במרי היינו היה שועקיס‬
‫ם‪8‬בי‪9‬‬
‫י ל ס ט‬
‫שכיום הכסורים כל ישראל מודם ומתוודים ואמר‬
‫כן בא השטן ואומר הלא אני טד נעוונם והודה‬
‫ואח״כ באו טד ס‪ ,‬ושמואל אמר חייב ט״כ אנו‬
‫אומרים וסלחת למוונינו כי ״רב״ הוא שהלכה הוא‬
‫כרב שאומר הודה ואח״כ באו טדים סטור זה שי׳‬
‫הם׳ מי ימי׳ משמו אל ‪ .‬משמ״ו א״ל אוחי׳ משמואל‬
‫אם היה הלבה כמותו מי יחיה אלי אל חטלינו‬
‫בחצי ימי ברור דורים שנוח ך לשני‪ *.‬הארץ יסדת‬
‫וממשה ידיך שמים המה יאבדו ואמה חטמוד וכו'‬
‫המאמר הזה אומר דורשני בשטה שהראה הקב״ה‬
‫לאדה׳ר דור דור ודורשיו הראה לו נם לדוד נשל ‪.‬‬
‫אמר לסציו רבש״ט מלך ישראל יהי׳ נשל סו^ נתן‬
‫לו אדה״ר פ׳ שנים משנותיו וכן אברהם יטקב‬
‫יובןן< נחנו לו ט׳ שנים ‪ .‬זה אומרו אל מעלינו בחצי‬
‫ימי היינו ממן לי גס הע׳ שנים של האנוח‬
‫בדור מרים שצוחיך מחשוב ימי מדור של אדה״ר‬
‫ומדור של האבות ‪ .‬השיב לו ״ ״ השי״ת לשנים‬
‫הארץ יסלת במשך כט׳ שנים של אדה״ר יסדת‬
‫כותל המטרבי והיסודות וממשה ידיך שמים כמו‬
‫שמים שהם קיימים למולם ואם אמן לך טוד הט׳‬
‫של האבות לבנות ביהמ׳׳ק אזי לא יהי׳ תקומה‬
‫לישראל ח״ו ‪ .‬כידוט שששך חממו טל טציס ואבנים‬
‫וא״כ ישסוך חמתו טל ישראל מ״ו וא"כ המה‬
‫יאבדו ואתה מטמוד ואחה הוא ושנותיך לא יחמו‬
‫בתמי׳ כיון שראה דוד כך השיג א״כ בני עבדיך‬
‫ישכונו וזרטם לפניך יכון ומוחל אני הט׳ שנים‬
‫הב׳ ‪ .‬אנחה שוברות חצי נוסו של אדם אנמ״ה‬
‫נוט' אד ם נח׳׳ש מרה האדמ׳ה כל ארד מהם‬
‫נתקלל בטשר קללות ע״כ שוברות חצי נוסו של אדם ‪.‬‬
‫במדר׳ כשהפיל המן ררשט השור ביום‬ ‫איתא‬
‫ב' ממד שרו לפני הקב״ה ואמר רבש״ט‬
‫ישראל מובדלים מכל האומות שנא׳ ואבדיל אמכם‬
‫מכל הטמים ‪ .‬ורטט זה רוצה לאבדם ‪ .‬רסוך טליוני׳‬
‫וחחחונים ואח״כ כלה אותם ‪ .‬וקשה מה המלין‬
‫טוב זה השר ומה"* משמיטנו וכתב בםס׳ כתונת‬
‫פסים דברי חז״ל שכל הט׳ אומות טשה להם הקב״ה‬
‫שר וישראל הקב״ה שר טליהס ואין הקב״ה מכלה‬
‫אומה טד שמכלה שר שלהם תחילה כמו שנאמר‬
‫למכה מצרים בבכוריהם היינו השר שלהם ‪ .‬ט״כ‬
‫לא תוכל למשות כך שאמה מי וקיים וצריך אמה‬
‫להפוך טליונים ותחתונים היינו שהאומות מקבל‬
‫מחתיך וישראל חמת כשרים מ״ו ומשנה ממשה‬
‫גראשימ בשביל זה הרשט‪ :‬אימא במדרש בזמן‬
 ‫משה‬ ‫שער הטרפראות‬
‫הסוג לנד ופוטל הרט לכד ונמצא שמי רשיות חיו‬
‫א״כ האיך מניח כטל הרשות השני לטושה נפלאות‬
‫מזה נראה כי לכדו הוא ‪ .‬כבימ ד׳ מיא אימא שאם‬
‫אדם קורא לחנירו רשט יורד טמו לחייו וכמנו‬
‫החוסמות שכתוב במשוכות הג׳ כשם רב צדק גאון‬
‫יורד טמו לחייו ראוי לשרוף שליש תבואתו והתימה‬
‫גדולה דמניין לו זה טכ״ל והנה באמת בכמה‬
‫מקומות פירשו המפורשי׳ שיורד פמו לחייו הכונה‬
‫לממס פרנסתו אך תמיהת המוספ׳ שמנין לו‬
‫שרשאי לשרוף שליש מכואתו ולהבין מפס דכרי רב‬
‫צדק גאון נ״ל כינחו דהקורא לחכירו רשט הוא‬
‫טצמו רשט וזה פירשו צדיק אוכל לשוכט ונסן רשפי׳‬
‫תחסר כדחזיל אכול שליש ושמה שליש שאם מכטוס‬
‫מפמיד טל מליאו ט'כ הקורא לחבית רשט מומר‬
‫לשרוף שליש מבואיו דכיון שהוא רשט ט״כ הוא‬
‫ככפס תמיד המסר לו שליש מכואמו מפני סכנה‬
‫שאם יכטוס יטמוד טל מלואו ‪ .‬כמדרש מנמומא כ׳‬
‫ישא ה׳ פניו אליך וכתיב אשר לא ישא פנים פשה‬
‫משובה נושא פנים יכול לכל מיל אליך אליך ולא‬
‫לאוה״פ טכ״ל המדר׳ זהו שונה ישראל‪ ,‬ישראל דוקא‬
‫טד ה׳ אלהיך ולא אוה״ט זהו וחטאים אליך ישונו‬
‫אלין ולא לאוה״ט משוביה נוס׳ ״תפנית "שק 'ואפר‬
‫'בכיה ״הספד טוד ״מורה ״שונה ״וידוי 'בושה‬
‫״הכנטה האריז״ל ‪:‬‬
‫ל ע ת ה ישראל מה ה׳ שואל מסמך אין וטמה‬
‫אלא משוכה בשביל שאמה ישראל אבל‬
‫לאוה״ט לא ‪ .‬בפני נכתב וכפני נחמם היינו בהסנים‬
‫של אדם נכתב ונסתם טונומיו ופשטיו טל מצחו‬
‫מכאן רמז שהטדים צריכים להרהר במשובה ביאור‬
‫הנוסח נרכת המולה שישלח לו ה׳ ר׳ שלימ״ה מן‬
‫השמים כי האדם נברא מד׳ יסודות אש רוח מיס‬
‫טפר וסיכת החולאים ימיו מפני שהיסודות לא‬
‫ימשלו בשוה ואחד גבר טל חנירו ואין שלום‬
‫ביניהם והנה בפסוק ויקרא אלהים לרקיט שמים‬
‫פירש״י ז״ל שמים אש ומים אף שהם מתנגדים‬
‫זל״ז טרבן ה׳ וטשה שלום ביניהם ונרא מהם שמים‬
‫וזה שאנו מבקשים רפואה שלימיה היינו שיטשה‬
‫שלום בין טסודות כמו שטשה בשמים וזו מן‬
‫השמים ברטש גדול מתנשאים רט״ש גדו״ל גימטר׳‬
‫חרייג כי המקיים מצוה אחת מהמרי״ג מצות נפשה‬
‫רטש גדול בשמים תא חזי במה ברי אמי לקמך ‪.‬‬
‫בדרז״ל ררהורי טבירה קשים מטבירה‪ .‬קשה‬
‫להולמו הלא מחשבה רטה אין הקב״ה מצרפה למטשה‬
‫והמירו!‬
‫ילסוט‬
‫השנים היינו אלדד ומידד כי ללו היה משה מח ‪.‬‬
‫ממנבאי״ם אומי׳ מה נכיאם ‪:‬‬
‫ש מ ע ף ] י נשם הגאון ר' פ איגר ז״ל מל מה‬
‫שאמרו נמסכת ר״ה מ״ר מסני מה‬
‫כיון‬ ‫מוקטין ומריטין כדי למרנג השסן ופירש׳׳י ן״ל‬
‫שיראה שישראל ממננין אח המצות יירא לשמנם‬
‫ולכאורה קשה אם ישראל מחננין את המצות וכי‬
‫נמכור זה יירא לשמנם להגיר הטנירות שלהם ואמר‬
‫הגאון הנ״ל דהנה אמרו דמי שטושה משוכה מיראה‬
‫זדונות נטשו לו כשגגות ומי שמושה משונה מאהכה‬
‫זדונות נטשו לו כזכיות וזה כוונת רשי׳י ז״ל כיון‬
‫שיראה שישראל מחככין את המצות שטושין דרך‬
‫אהנה וחיכה יירא לשמנם להגיד הטכירות שלהם‬
‫כי מכל פכירוח שיגיד מליהם יתוסף טליהם טוד‬
‫מצוה לכן שתיקתו ימה מדכירו וזה טנין נח‪).‬ד‬
‫ודסמ׳א ‪ .‬כוס מלא כרכה ה׳ רוצה לומר כשתמלא‬
‫אותיות כויס כזה כיף ויו סמיך הם נימסר' ט״נ ס״ג‬
‫מיה נין שהם ד׳ מילואי הוי״ה וזה נרכח ה׳ כי‬
‫כויס גי׳ אלהיים דין וכמילואו שלו נטשה רחמיס וזהו‬
‫איר‬ ‫כסוד ה׳ הוא אלפים ‪ .‬מלסיוח נשם רמ״ט‬
‫ממא ני ר מנינא כל הפושה מונה למי שאינו יודטה‬
‫כאילו זורק אנן למרקוליס כי טכודת המרקוליס‬
‫היא שזורקים לה אכניס הרנה והוי כמי ששופך‬
‫דלי מים למוך הים ‪ .‬כי הנה אויכיך יאכדו ‪ .‬היינו‬
‫אם אמה מאמין שכל מה שהאויכים פושים הכל‬
‫מהשיית הוא ולא כמקרה כודאי הנה אויכיך יאנדו‬
‫ויווכטלו ‪ .‬כאוס השני שסמומיך היינו כמו שהי׳ ס ׳‬
‫כחוס השני שנמלכן ‪ .‬כן שפתותיך אם שגורה מסלתיך‬
‫נסיך כלי שום מחשכה זרה היינו כחוט השני שהוא‬
‫לכן ואם לאו דוחין אומו מהיכל המלך ואומרים לו‬
‫מה לן לספר חוקי כי אראה שמיך מטשה אצכטומיך‬
‫אשר כוננת אז אזכיר את טרכי ולמשוח משובר‬
‫לומר מה אנוש כי מזכרנו היינו לקכל אח טצמי‬
‫ננחינת מה כמאמר הגמרא סוכה ד׳ כ״ס ממה‬
‫לוקה סימן רפ לאוהיט לכנה לוקה סימן רט‬
‫לשונאי ישראל פ״כ כראותי שמיך לוקים אכיר‬
‫לפשות משובה ‪ .‬כל טצמומי תאמרנה ה׳ מי כמוך‬
‫היינו בשכיל שכמוג ומהי טונוחם טל טצמומם אכל‬
‫אני כל טצמומי תאמרנה ה׳ ולא יהי׳ ני שום פון ‪.‬‬
‫רפאינו ה׳ ונרפא כי כזמן החורכן אי! השם שלם‬
‫שנאי כי יד טל כס יה וזהו שאנו מנקשים רפאינו‬
‫ס׳ מרפא לנו את ה׳ וממילא נרפא לטושה נפלאות‬
‫גלולות לכדו כיינו לאפוקי מכת המינים שפוסל‬
‫מח‬ ‫משה‬ ‫שער ה?‪£‬רפראות‬
‫חי כתמה״מ ‪ .‬בנשיון יוש‪ q‬כ׳ רמאן יוש^ ונו׳ הן‬
‫אדוני לא ידע אמי מה בבית וכל אשר יש לו נתן‬
‫בידי ולא חשך ממר כ״א אותך וגו׳ ואיך אמשה‬
‫הרפה וגו׳ ומסאמי לאלהים י״ל למה לו כל ההתנצלות‬
‫הי׳ די לו באמרו‪.‬חטאתי לאלהים ופירש הצמח ס׳‬
‫לצבי כי כל העובר מבירה אינו עובר פד שיהיה‬
‫א׳ מג׳ דברים האלו או כשביל ממון או כשביל‬
‫כבוד או בשביל תאוות הנאה וזה שיתה משובה‬
‫יוש^ אם בשביל ממון הרי כל יש לו נתן בי ד‬
‫ואס בשביל כבוד איננו גדול בבית הזה ממנו ויש‬
‫לי כבוד ואם מחמת הונאה לא משך ממני כ״א‬
‫אותך באשר את אשתו ולא ידע אדוני אמי מה בבית‬
‫ואין כאן אחר מג׳ דברים האלו זיא ואיך אעשה‬
‫הרפה הגדולה הזאת שאין בה כ״א ומסאמי לאלהי׳‬
‫ודפחיח ‪:‬‬
‫ב © ו ר י ם מצוה לבשומי היכן מרומז במורה‬
‫שצריכי׳ לשמית בפורים דכמיב ויפש‬
‫אברהם וגו׳ ביום הגמל את יצחק הגמ״ל אותיות‬
‫מגליה היינו שאברהם שמה ביום המגלה‪ .‬פוד בפורים‬
‫פ״ד אחר ויפש אברהם משמה גדול ביום הנמל‬
‫את יצחק ויצחק נולד בסשח ונוהגין שלא להניק‬
‫הילד כ״א כ׳ג חודש נמצא יום כגמלו היה בסורים‬
‫וימש אבררם משמה גדול בפורים שאלו להרה״צ‬
‫רב ממפזבוז קניז מדינות שהיה לאחשולוש כמה הי׳‬
‫לו ביס וכמה ביבשה והשיב כתיב וישם המלך מש‬
‫פל הארץ ואיי פל הים ‪ .‬מ״ש גי׳ מאה ואי׳י גימ'‬
‫כ״ז מכאן שהיה לו ק׳ מדינות ביבשה וכ״ז על הים ;‬
‫ד ׳ סימנים בצסור אצבע ימירה זפק דורס קורקבנו‬
‫נקלף רמז לזה האותיות שניות מהסימנים הס‬
‫צפור דורשי שמיכות אמרו שפפ״צ ‪ .‬פי׳ כמו שהשמך‬
‫שגירה מכל צד כן תסגור מיניך ופיך מכל דבר רע‬
‫תהיה צדיק שטפ״צ ר״ת שגור מיניך פיך צדיק רוב‬
‫ובלה בה ומנה לא מזרע שאין לך מדה סובה הימינה‬
‫היינו מה שאתה שפל בעירך ואינך רואה בך שוס‬
‫מדה הימנה היינו מהתורה שזכית למידת מנוה‬
‫שלא תוכל לראות בך שום מדה סובה וירא הפס‬
‫וינפו אם מנפנע עצמו בשביל וירא הפס שי׳ ויעמדו‬
‫מרחוק היינו שרחוק הוא מה׳ ‪ .‬בשם הבפשיט ‪ .‬מושר‬
‫ה׳ בני אל ממאש היינו מה הוא מושר של ה׳ בני‬
‫אל תמאס פירש בניי אל ממאש אל תמצא פסול‬
‫בבניי כי כל הפישל פסול מהבפש׳ס ‪:‬‬
‫היו רגלינו בשפדך ירושלים ריה‬ ‫עומדת‬
‫פביר״ה היינו לא לן אדם בירושלים‬
‫ועבירה‬
‫ילקוט‬
‫וסמיחץ מיז כי אמרו זיל אין ארם עובר פכירה‬
‫אא״כ גמס בו רוח שטוח אבל המכרסר כלג עדיין‬
‫לא נמס בו רוח שטוח פ'כ קשה‪ .‬פצה נכוגה‬
‫לממסלל שמ״פ ושמע קרושה מהש״ץ להרהר במה‬
‫שסש ‪ f‬אומר דצא י״ח כי במחשבה אין הקב״ה מצרחס‬
‫לממשה לרמה אבל לטובה מצרפה א״כ לפגין דלא‬
‫הוי הפסק לא מצרפה ולמגיירז קדושה מצטרפה ‪.‬‬
‫בשם הרה*צ ר׳ פנחס מקאריץ זיל ‪ .‬מל חטא שחטאט‬
‫לפניך ביצה״ר ק׳ הלא כל חטא נפשה עיי היצה״ר‬
‫אלא הים מי שמגרה היצה׳ר בעצמו ופי״ז מוציא‬
‫זיל ‪ .‬בשפה שגמר דוד מהליס זחה דממו מליו פלה‬
‫צפרדע אחה ואמרה אני ברי׳ קלה שבים ואומרה‬
‫יומר ממך ואימא בפרק שירה שצפרדע אומרה‬
‫בשכמליו גימ׳ יכלו ״מסילוה 'דוד ״בן ״ישי ‪.‬‬
‫בזאה ידפמי כי חפצה בי כי לא יריע אויבי‬
‫מלי סי׳ אס לא יבוא שוס דבר רע מל אויבי‬
‫בזה אני יורע כי חפצה בי שלא יבוא שוס עונש‬
‫לשום בר ישראל »’י ג׳ גם פניש לצדיק לא סוב‬
‫בחשבון המצוח מצוה מרי״ג מ״פ טל כל א׳ מישראל‬
‫לכמוב נו ס״מ מורה היינו מצוה מורה פה״כ‬
‫והמצוה אשר בה פולה מרי״ג יה׳'אלהי ״ישראל‬
‫גי׳ מרי״ג לרמז אורייה׳ וקוב״ה וישראל כולו חד ‪.‬‬
‫מצוה מקכ״ה ל״מ שלא לירא מהגוים כמלחמה‪.‬‬
‫מצוה שפ״ס לשמור אח בהמ״ק‪ .‬שלמ״הדו״ד גימס׳‬
‫שס״ס שמס בנו בהמיק ‪ .‬ס׳ צבאוה גימ׳ תקכיה‬
‫כמו שאמר דוד לגליה אמה בא אלי בחרב ואני‬
‫בא אליך בשם ״ה' צבאות״ שהוא הנוצר לישראל‬
‫במלחמה ‪:‬‬
‫מליד להתפלל בכל יום להשי״ת מל״ד גי׳‬ ‫מצוה‬
‫חסד דין רחמים ז ‪ :‬במצב תלדי בפציב‬
‫נוס׳ ״במסלת ״מרב ״בוקר ״צהרים‪ ,‬מלד״י מ״פ מ״ס‬
‫שלא לאמן מלב ולימן צדקה פהו״ח מסמ״ח ר״ת‬
‫מ״פ להכניע הקליפה אשר מספרה מ״ס ‪ .‬שפ״ס‬
‫מצוה פל הנהנים שיברכו ישראל בשלום ‪ .‬בשלו״ס‬
‫פה״כ גי׳ שפ״ט פ״ג מצוה שלא לאכול טרפה זה‬
‫ידוע שהטריפה מטמטם הלב שלא להבין חכמה‬
‫המורה חכמה גי׳ פ״ג ‪ .‬מ״פ נ׳ שלא לאכול חמן וכו׳‬
‫בל יראה כ׳ פולה משרים משרים גי׳ כרת שחייב‬
‫כרה ‪ .‬מ״פ ם"ו להלוות לפניי ישראל ש״ו גימסרי׳‬
‫גלגל כמו שדרשו חז״ל כי בגלל הדבר הזה גלגל הוא‬
‫שמוזר בפולס ‪ .‬מצוה צ״ה לבנות ביהמיק כס״א‬
‫דויד גי׳ ציה ‪ .‬מצוה ש״ח שלא להמפסק בין מלוה‬
‫ולוה ברכית כי ש״ח גי׳ חיים והמלוה ברבית אינו‬
 ‫משה‬ ‫הפרפראות‬
‫וכו׳ ואם אינו פושה כך מתהפך לנחש כי שלחן‬
‫אותי׳ לנחם וגז׳ משמח היינו משמח אלהיס ואנשי׳‪.‬‬
‫רב לא הסתכל מון מד׳ אמות שלו היינו ד׳ אומי׳‬
‫ה׳ שנא׳ שוימי ה׳ לנגדי תמיד רמז לזה ארבע‬
‫אמות של אדס קונות לו בכל מקום ‪ .‬שמעון העמסוני‬
‫היה דורש כל האמין שבמורה דון שהניע לאת ה׳‬
‫אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו כל אמין‬
‫שדרשת מה תהא עליהן אמר כשס שקבלתי שכר‬
‫על הדרישה כך קבלתי שכר על הפרישה עד שבא‬
‫ר' ע ולימד את ה׳ אלהיך מירא לרבות מ״ח וקשה‬
‫למה לא זכה שום תנא ללמוד ולדרוש את זה עוד‬
‫אומרו ״שבא‪ .‬מאין בא עיד ״ולימד״ למה לא אמר‬
‫ודרש ואם לימד ממה לימד ‪ .‬אלא ה״ס ר״ע היה‬
‫מן הד׳ שנכנסו לפרדס ויצא בשלום וראה מעשה‬
‫שהקב׳ה הכה למלאך שחין פולסי דנורא וחמה‬
‫למה הכה למלאך הלא הי׳ יושב וכותב זכיותיהן‬
‫של ישראל שהוא פקוח נפשות שדוחה כל עשה‬
‫שבחורה והאיך יעמוד לפני אלישע ועור היה יושב‬
‫לפני קקב״ה ואיך יעמוד לפני בו״ד אפ׳׳ה הכה‬
‫למלאך מזה למד לרבות מ״ח וזה פי׳ עד שבא‬
‫ולימד פי׳ שבא מהפרדס ולימד מהמלאך ודין גרמא‬
‫שיצא נשמתו באחד כי הוא אחד המיוחד להדמות‬
‫א״ע לאחד ע״ד שדרשו משעה יעבירו תחת השבע‬
‫והעשירי יהיה קודש לה׳ זה ר״ע שיצאה נשמתו‬
‫באחד ובשביל שהיה אחד שנכנס בשלום ויצא בשלום‬
‫ואלישע קצן בנסיעות עי׳כ קראוהו אח״ר ד ת‬
‫אליש״ע חיר״ף רבינ״ו ‪ .‬מהר״ם מרויסינבורג ‪:‬‬
‫ת פ ל ״ ה ר״ת'תכון"פניך ״לפני ״האל תקע בשופר‬
‫גדול מק״ע ר״ת ׳ק־־וש ״מרחם ״עלינו‬
‫עוד מפל״ה ר״ת “מפארת ״פז ׳׳לראש ״השטנה מחת‬
‫לשונו עמל ואון ר ׳מ מול״ע כמרגלים שדברו לה״ר‬
‫נשתרבב לשונם עד עבורם ותולעים יצאו מלשונם‬
‫ובאים עד עבורם ‪ .‬לומר מי שדבר לה״ר תגמולו הוא‬
‫תולעים ‪ .‬דגל ראובן בשם הרה״ק מוהר״ש מקארלין‪.‬‬
‫אנכי אמרו חז״ל ר״ת ״אנא ״נפשי ״כמבית ״יהבית ‪.‬‬
‫פירוש שהקב״ה אייס וקידש את ישראל ונתן כביכול‬
‫את עצמו להם בכתובה ‪:‬‬
‫א ר ו מ מ ך * ה׳ כי דלימני דלימנ״י שני פירושים‬
‫יש לו א׳ לשון דל ‪ .‬ב׳ לשון רוממות‬ ‫י‬
‫ע״ד דלה דלה פי׳ הדלות שהשפלת אותי הוא‬
‫הרוממות ע״ר את אשר יאהב ה׳ יוכיח ע״ז אשבח‬
‫אותך ‪ .‬כל״ו תפלו״ת די״ד ב״ן יש״י גימ׳ ברו״ך‬
‫ש״ם כבו״ד מלכומ״ו לעול״ם וע״ד ‪ .‬לרמז כדמז״ל‬
‫כי‬
‫‪v t‬ר‬ ‫‪W VT‬‬
‫ופכירה גידו פל שמל וספן תררוך על שחל ופתן‬
‫ריח מש״ו להכציע כ' ר!ליסות של פשו וישמעאל‬
‫כי קליפת משו סמא׳ל וקליפת ישמאל רה׳־ג שגיהם‬
‫נימ׳ שח״ל כשכיל כי אמה ה׳ ממסי תדרוך תרמוס‬
‫מליהם ‪ :‬נחמו צחמו עמי יאמר אלהיכם סי׳ שהגחמה‬
‫הוא מוס שהאלהיכם יאמר עמי שקורא אומנו פמי‬
‫ולא פם סחס ‪ .‬הוא מהלחך והוא אלהיך הס׳ הזה‬
‫נדרש מרישא לסיפא ומסיפא לרישא הוא מהלחך‬
‫כמו שאמה משבח אומו כן הוא אלהיך ‪ .‬והוא‬
‫אלהיך כסי השגתך בו יתברך כן אתה משבח אומו ‪:‬‬
‫יומא ראשונים שנתגלו מונס נתגלה‬ ‫בגמרא‬
‫קיצם אמרוניס שלא נתגלו פונם לא‬
‫נתגלה קיצם וקשה הלוא אחרונים יותר משובים‬
‫שלא נמ^ו פונם שלא פשה בסרהסיא ותירן בדרך‬
‫משל ראובן היה לו מולי ולא היה לו רופא‬
‫בפירו לרסאותו והלך לעיר אמרת להתרפאות והנה‬
‫בדרן במלון סגע בו מולה אחר במולי כזה ועוד‬
‫רגל‬ ‫יומר כבר מליו היינו נגעי חולאים רבים‬
‫עד ראש וגס חולי ראובן הסנימי שמקיא המזון‬
‫אלא שנוסן< שמעון בנגע חון הרבה פ״כ ביקש‬
‫ראובן משמעון כשיכנס אצל הרופא יבסימו להודיעו‬
‫הרפואה וכן נכנס שמעון ואמר הביקור הבסיחו‬
‫שאחר ג׳ חדשים יתרפא וסיפר שמעון ויספר לראובן‬
‫מבירו ושמח ראובן הרבה ואמר מה שמעון שמולאת‬
‫שלו גדולה הרבה בנגעי חון מכן רגל ער ראש‬
‫הבפיחו פד נ׳ חדשי׳ אני בשעה קלה ירפאנו ונכנס‬
‫גם ראובן ואמר שהמולאת שלו כמו של שמעון אלא‬
‫שהחולי שלו רק בפנים ואין לו נגעי חון כלל אמר‬
‫הרופא שישב שנה ואולי צעק ראובן ואמר הלא‬
‫שמעין שנלקה בכפלים במלין הבעחת לו עד ג״ח‬
‫ואני למה כל כך‪ ,‬השיב הרופא כי שמעון כבר יצא‬
‫החולי שלו לחין ע״כ די ג״ח אבל עליך מי יודע‬
‫באיזה אבר יצא הנגע שמא על העין וכדומה ע״כ‬
‫צריך שנה ‪ .‬וכן הי׳ במרבנות המקדשים ראשונים‬
‫שהיה עונם מון היינו ע*ז ג״ע ש׳׳ד ע״כ קבע להם‬
‫זמן ע׳ שנס אבל אחרונים שלא נתגלה עונס עדיין‬
‫כי היה שנאת מנם בתוך הלב ומי יודע באיזה אבר‬
‫יצא וירבה עונס כי שנאת חנם מביא לכמה וכמה‬
‫עונות ע״כ לא נתגלה קצם כן שמעתי מהרב‬
‫מדובנא ‪.‬‬
‫מקוה מ׳ סאה כי מקוה גי׳ מ׳ סאים ‪.‬‬ ‫שיעור‬
‫שלח״ן גימ׳ צדיק ‪ .‬צדק היינו צדק צדק‬
‫מרדון לפסר פמורא ברזא יקירא שיהי׳ פסו מצויה‬
‫מט‬ ‫משה‬ ‫שער הפרפראות‬
‫בלולה אברה״ם נומרי׳"אב ״בד׳"רוחות ״מן"העולג^‬
‫יצח״ק ע״ש יוד נסים וצ׳ שנים לשרה ק׳ לאברהם‬
‫ח׳ שנימל לח׳ ימים כדכתיב וימל אותו בן שמונת‬
‫ימים וצו׳ יעק״ב ניס׳ ״יעקב"קנה ״עולמו"בשעה‬
‫א‪ .‬״יש"קונה ״עולמו ״בעדשים שקנה עולמו של עשיו‬
‫במאכל עדשים מה שאמר יעקב כי ירא אנכי אותו‬
‫פי׳ כי עשיתי את עצמי לאותו היינו לעשו שאמרתי‬
‫אנכי עשו בכרך ‪ .‬יאסף אהרן אל עמיו פי׳ מדתו‬
‫וצדקתו של אהרן יכנס ויאס^ בתוך עמיו כלומר‬
‫לבל יאבד צדקתו וקדושתו מזרע ישראל יפיפיח‬
‫מבני אדם הוצק חן בשפתותיך היינו כשתרצה‬
‫להוכיח אנשים יסיפית מבני ארס תהי׳ נאה‬
‫במעשיך ע״ד התקוששו וקושי שלא יוכל לומר סול‬
‫קורה וכו׳ לקוסיס כ״י‬
‫למה חסר י׳ מירושלים מפני שיוד‬ ‫פליאה‬
‫של ירושלים רומז ליוד מן שדי י׳ מן‬
‫אדני י׳ מאהיה י׳ מהויה ואס הי׳ חסר היוד מאלו‬
‫השמות הי׳ ח״ו כלייה לשוי־איהס של ישראל לכן‬
‫נחסר היוד מירושלים ונסתלקה השכינה משם‬
‫וכשחרב הביהמ״ק חיסר ה' ו״ה משמו וא׳ מכסא‬
‫היינו אומי׳ והו״א זה והו״א מר לה לשכינה כביכול•‬
‫מדרש תלפיות זה כוונת אנשי כנה״ג בכתר והוא‬
‫יושיענו ויגאלנו בנית היינו אוחי׳ הו״א שחיסר משמו‬
‫ומהכסא הס יושיענו ויגאלנו ובגאולה יחזור הי׳‬
‫לירושלים זה טונת והוא יפדה אח ישראל מראשית‬
‫השנה עד אחרית שנה רשי״ח כחוב בלא י׳ אוחו׳‬
‫מחשר״י ט״ד גמרא ר״ה י״ז אר״י כל שנה שרשה‬
‫בתחילתה מתעשרת כסופה שנא׳ מרשית זה תחנונים‬
‫ידבר רש פירש״י בר״ה בשביל שהם רשים לבם‬
‫נשבר ומרחמים עליהם מן השמים ‪ .‬מהו תחנונים‬
‫שמרב׳ הרש נשבר נשב״ר נוס׳ ״נכנס ״בי"רוח ״שסות‬
‫ע״ד התנא שאמר יכולה אני לפסור אח העולם מן‬
‫הדין שנאמר שכורח ולא מיין וכן הפניות מעביר‬
‫ע״ד וע״ר קינו כי אין אדם עובג עבירה וכו׳‬
‫רצון יראיו יעשה ואח שועתס ישמע ויושיעם ק׳‬
‫חס כבר עשה הרצון של יראיו מה צריך עוד לשמוע‬
‫שועחם להושיעם פירש הבעש״ס דאפכאהל״ל‬
‫ששומע שועחם ורצון יראיו יעשה ‪ .‬ופי׳ כי מדתו‬
‫של הקב״ה ששומע לכל הקוראים אפילו לרעה ח״ו‬
‫כדחז׳ל גנבא אמחתרת' רחמנא קריא וא״ת מס‬
‫הפרש יש בין צדיק לרשע אלא ה״פ הגנב נשמע‬
‫תפילתו שיובל לגנוב ואח״כ כשקורא אל ה׳ כי נתפס‬
‫ע״ד הגניבה שוב לא נענה מאחר שבחר בזה משא״כ‬
‫הצדיק‬
‫ילהוט‬
‫כי אימא שמזמור ט״ב אמרו דוד ‪ q1p3‬מהלים פ״כ‬
‫גמר מ כלו מסלוח דוד בן ישי‪ ,‬כשכמלץ צסדדט‬
‫אמרו שירה וכדי שלא חזוח דעמו עליו ט״כ סיים‬
‫בזה הה׳ שעולה בשכמל״ו לזכור חמיד ולא חזונז‬
‫הרב ר׳ צבי אלימלך ז״ל ‪ .‬והיא שעמדה‬ ‫רעמו‬
‫לאבומינו ולנו שלא אחד בלבד עמר עלינו לכלותיגו‬
‫פירש זאת עמר לאבותינו ולנו מיד הקמים עלינו‬
‫״שלא האחד״ עמד עלינו לכלותינו היינו שלא היה‬
‫בזה הסכמת וגזירת הש״י הר׳׳ב ז״ל הרב ר״ר‬
‫ז״ל הי׳לוענין ח׳ עס גאון אחד מי שיהי׳הראב׳׳ד‬
‫דק׳׳ק קראקא ויאמרו כי יסתחו ס״ת ומי שיוכיח‬
‫משם כי הוא יהי׳ רב יודה לו השני וכן עשו‬
‫ופתחו הס״ת וימצאו כתוב הנני עומד שס לפניו‬
‫על הצור ואמר הגאון ר׳ העשיל פה מבואר שאני‬
‫צרך להיות רב בקראקא ורמז כי ר״ח ״הנני ״עומד‬
‫״שם ״לפרך ר״ת העש״ל "ועל הצור״ גימ׳ קרקא ‪.‬‬
‫שיחת חולין הרה״ק ר׳ ישראל מרורן זל״ה אמר‬
‫אחת שאלתי מאת ה׳ היא הנשמה שנקר׳ יחיד׳‬
‫חיה באה לי בתורת שאלה וא״כ אני חייב עליה‬
‫באונסין כדין שואל לכן אותה אבקש שבתי בבית‬
‫ה׳ וגו׳ כדי שיהא שאילה בבעלים ופתח ה׳ על‬
‫הפתח יובן ע'׳פ מאמר חז״ל שהקפ״ה מבקש מישראל‬
‫פתחו לי כחודו של מחע וכו כלומר שיהי׳ קודם‬
‫אתערותא דלמתא ובשביל זה היה בריאת האדם‪,‬‬
‫אבל במצרים שהיו ישראל בעומק הקליפה ברוב‬
‫רחמיו וחסדיו לא המתין על אתערות׳ דלתתא רק‬
‫בכבודי‬ ‫ופתח ה׳ על הפתח כ״א הקב״ה‬
‫ובעצמו גאל את אבותינו כן יגאל אותנו גאולת‬
‫עולם ב״ב‪:‬‬
‫ט ך } סובו אהליך יעקב פירש״י יאה פתחיהן‬
‫שאינם מכונים זה מול זה פירו׳ לפירושו‬
‫על פי דאיתא פתחו לי כחודו של מחס וגו׳ וזה‬
‫כונת רש״י אין פתחיהן מכונים פי׳ שתחו דישראל‬
‫ופתחו דקוב״ה אינם מכונים שה׳ פותח להם פתח‬
‫יותר גדולה ממה שהם פותחים ע״כ לא הי׳ יכול‬
‫בלעם להרע להם כי ראה שאם יעשו תשובה‬
‫מועמת כל דהו הקב״ה ישפיע להם כל סוב ‪ .‬לקונוים‬
‫ילקוס משלי בשעה שהחכם יושב ודורש לפני‬
‫הצבור ועונין עליו איהש״ר מיד הקב״ה מוחל‬
‫עונותיהם של ישראל עכ״ל למה אנחנו נקראים‬
‫בשם ישראל ולא ע״ש שאר האבות כי שם ישראל‬
‫כולל לכל האבות והאמהות ישרא״ל נוס׳ ״יצחק יעקב‬
‫שרה רבקה רחל אברהם לאה״ ‪ .‬תלפיות בשם מנחה‬
 ‫מ^פ ה‬ ‫^ןזער הפרפרארת‬
‫הגאון הגר״א מווילנא ‪ .‬למנצח מל‬ ‫כ ש ם‬
‫השמינית מזמור לדוד‪* ,‬השמינית ״מזמור‬
‫״לדוד יה׳ ריח מילה כי זה הם׳ נדרש על המילה‬
‫שנימול לשמונה בשביל זה אל באפך תוכיחני כמ״ש‬
‫שמשון ינפלמי ביד הערלים אעפ״י שאין ביני לבינס‬
‫אלא המילה מגלה נקראת אגרת אגרית גימש׳‬
‫זכ׳ר עש׳ה עה'כ זכר עשה לנפלאותיו • עש״ה עה*כ‬
‫גימ׳ חנוין ורחו״ם ‪ .‬מהה״צ מבעלז‪.‬ע״ד שאמרו‬
‫בגמרא מפני מה אין אומרים הלל בפורים ותירצו‬
‫קריאתה זו הלולא מהנ״ז‪ ,‬לכל חולי דם רפואתו •ין‬
‫וענבים רמז מן המורה ובדם היינו מי שיש לו מולי‬
‫דם ענבים סומה הייני רפואתו מהה״צ ר*פ קארין‬
‫כי יד טל כס יה וכו׳ אין השם שלם וכו׳ כי אגג‬
‫ממלא לאומי׳ דוד ז׳ ז׳ א׳ של אגג עם ו׳ של דוד‬
‫הרי ז׳ וכן השני גימלין של אגג לשני דלחין של‬
‫דוד עולה ג״כ ז׳ ז׳ כי השמי שמות הללו מיוסדים‬
‫עפ״י ז׳ כוכבי לכת והם מכוונים זה כנגד זה‬
‫בגלגל כשזה למעלה זה למשה כשזה קם זה נופל‬
‫ואגג זה עמלק ע׳׳כ אין ה׳ שלם ואין הכסח שלם‬
‫עד שימחה זכר עמלק ואז יהי׳ והיית רק למעלה‬
‫ולא למשה כלל ‪ .‬אגרת השיול ‪ .‬מה ה׳ דורש ממך‬
‫ממ״ך גיע׳ מאה היינו מאה ברכות בכל יום‬
‫ע’ד א״ת מה אלא מאה ‪ .‬ס׳ אבודרהם לא‬
‫הסריח בשר קודש מעולם‪ ,‬היינו מי שהוא צדיק‬
‫ונקרא בשר קודש‪ ,‬משררת הזמן והעולם שמבסלין‬
‫אותו אפ״ה אינו מונע אומו מעבודתו יתברך כי‬
‫האדם השלם ימצא עבודתו אפילו במיני המהפכות‬
‫אחד המנקה חצר המלך מהזבל או מוזג לו הכוס‬
‫וכדומה כ״ז מהר׳ המגיד זצ״ל ‪ .‬כי אמה שומע‬
‫מפלת כל פה אפי׳ שהוא כולו רק פה בלי לב ג״כ‬
‫שומע ‪ .‬פ״ה גימ׳ מיל״ה ש״ת מי שהוא מהול כל‬
‫פה גימ׳ קה״ל היינו שומע מסילת צ‪:‬ור בקה׳׳ל ‪.‬‬
‫קה׳יל גימ׳ ד״ן אנכ״י שהשי״ת בעצמו דן הקהל ולא‬
‫מלאך קה״ל גימ׳ חיי״ם שובי״ם רמז שהמתפלל‬
‫בקהל ומשתף א״ע בצרתם יזכה לחיים שובים‪ ,‬ע'פ‬
‫לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו זה נאמר על‬
‫צדקה כמו שדרשו חז״ל שנאמר צדק לפניו יהלך היינו‬
‫כש״א משל מי שקראו אומו לשמחה והשמש והאבוק׳‬
‫לפניו אבל ההולך לבית הסוהר השמש והאבוקה‬
‫לאחריו זה פי׳ צדק לפניו יהלך שהאור הולך לפניו‬
‫עוד רמז שהנותן צדקה בחייו צדק לפניו יהלך ואח^כ‬
‫וישם לדרך פעמיו אבל המצווה לימן לאחר מומו‬
‫האור הולןי לאחריו וזה בחשכה יתהלכו פ׳ז רמזו‬
‫המקובלי׳‬
‫מ ר רן ט‬
‫הצדיק המססלל על דנר שיודע ה' שאין זה סובתו‬
‫מ*מ מושה ה׳ מכוקשו ואמ״כ כשרואה שאין זה‬
‫מונחו חוזר וקורא לה׳ ואז ברחמי יה׳ ואיז שועיזם‬
‫ישמ» דושיעם וזה פירש המד׳ הלואי אורזי עזבו‬
‫ואח רזורחי שמרו כי לכאורה קשה למה באמרז הוא‬
‫ק־ ששומע חפליזו שהוא נגד רצוגו ייזכרך ‪ .‬א׳‬
‫דהוא מוכרח דאל״כ אין בחירה לאדם כשלא יוכל‬
‫למשוח ר »‪ .‬ב׳ כי מזה יתן לב להתפלל שיוכל‬
‫למשוח שוב מאמר שרואה שהקב״ה משגיח ושומע‬
‫תפלת המתפלל לפניו יתברך ומה להרע שומע‬
‫כש״כ להשיב ‪ .‬היוצא לנו מזה אולי הרשעים החועאים‬
‫בסיבת בשמונס שיעזור להם ה׳ כשיתפללו שיוכלו‬
‫לגנוב דלולא זאת לא פשו זאת והיו סומכים על‬
‫התורה דכתיב לא תגניב ובזה יובן הלואי אותי‬
‫עזבו שלא יבמחו בי לעשות מעשים רע ם ובושחים‬
‫בי לעזור להם ואת תורתי שמרו דכתיב לא תגנוב‬
‫לקושים ‪ .‬ארור המ״ן גי׳ ברו׳ן מרדכ״י ע״ד חז׳ל‬
‫חייב איצש לבסומי וגו׳ עד דלא ידע וגו׳ כי כשזה‬
‫נופל תיכן« זה קם ע״ד וכל קרני רשעים אגדע‬
‫חיכ^ תרוממנה קרנות צדיק ‪ :‬ארם נחס בין שיניו‬
‫עומדים מיד חז״ל לא הנמש ממית אלא החשא‬
‫ממית ‪ .‬היינו האמצעי אומי׳ של נמש ושל משא‬
‫אומי׳ ח׳ש וארס של נחש הוא הששן וכשמסור‬
‫אוע ח׳ מנחש ואות ש׳ מששן נשאר אותיות שן שן‬
‫וכשמעשו משובה משבר הנ׳ של שין לאומי׳ מ׳י‪ ,‬זה‬
‫שאה״כ מיי ירפא לך זה השם מ׳׳י ירפה לך כי עמה‬
‫נפשה מן אות ש׳ן שמיי ‪ :‬למה מאמר יעקב נסתרה‬
‫דרכי מה׳ ומאלהי משמשי יעבור‪ ,‬זה שאלת עשו‬
‫מה למה מאמר יעקב הלא כבר קראת שמו ישראל‬
‫כי מן הדין המוכר שדה לראובן ושינה שמו יכול‬
‫ממוכר למזור בו ולומר לראובן מכרמי ולא לייחר‪,‬‬
‫אני שמכרתי הבכורה ליעקב אבל לישראל לא מכרמי‬
‫נסתרה דרכי מה׳ היינו לא ידעתי שיחזור הקב״ה‬
‫לקרותו עוד יעקב כדאי׳ בגמרא כל כל הקורא‬
‫לאברהם אברם עובר בעשה שנאמר ולא יקרא שמך‬
‫מור אברם ומקשינן הד יעקב שקרא אומו ישראל‬
‫ותירצו יעקב שאני דהדרי קרא‪ ,‬א״כ זה כוונת עשו‬
‫למה מאמר יעקב למה הדרי קרא לקרותו יעקב‬
‫הרי ומדבר ישראל הלא קראת לו ישראל‪ ,‬נסתרה‬
‫דרכי מה׳ שיחזור ויקראהו יעקב ומשו״ה משפשי‬
‫ימכור הפסדתי הדין כן יכולתי לשעון ליעקב מכרמי‬
‫ולא לישראל אבל כשחזר וקרא אומו יעקב הפסדתי‬
‫הדין ‪:‬‬
 ‫משה‬ ‫הפרפרארת‬ ‫ילמוט‬
‫סמקובלי׳‪ ,‬זהה כס^ נחושה ג׳ מררגוח‪ ,‬זה*ג ניש׳ •זה המשיח ידיוע כי הקב״ה משל® מרה כנגד מרה‬
‫״הנוסן ״כריא זה מררג׳ א׳ ‪ .‬כס ’ ן נוס׳ ״כבוא ״סכנה אותס שלא חסו מל ממונס ופל גופם אלא מל רומס‬
‫'פיזר זה מררגה ‪3‬׳ ‪ .‬והמררגה האחרונה זה נחושיז לזכות לנפש טהורה לכן חזרו לרוחניומם מיה‬
‫נחשיה נוס׳ ״נהינה ״חולה ״שאומר “הנו היינו לאחר כנגד מרה‪ ,‬ואחס מסחס מל ממונכס ופל גוסיבם‬
‫מותו זה כוונה שלמה המלך קהלה פ׳ כל אשר המןא לפיכך נשארתם גשמיים‪ ,‬וכן אמחז״ל גס בגמרא‬
‫ירך לפשות בכמך עשה‪ ,‬עשה היינו היקון כשנ״א ‪3‬״ב פיה ‪ .‬כסבוריס הפס שזה גדול מזה‪ ,‬יצתס‬
‫אשר ‪3‬רא אלהיס למשות‪ ,‬כי אין ממשה וחשכון ממשה ‪3‬״ק לא מפני שזה גדול מזה אלא זה היה בצפר‬
‫ג״כ לשון היקוז כשאול אשר אתה הולך שמה כי מפרה וזה לא היה בצמר מפרה‪ ,‬פ*ש הרי ט‬
‫לאחר מוחו לא יופיל שום תיקון במה שיתנו אחר חביבין יסורין לפני הקב״ה לחשבם לזכות גדול ורב‬
‫מותו וזה כוונה הכי והלך לפניך צרקך ואז וכבור כמה שנאמר ‪ .‬כי קנאתי בהוללים כראותי‬
‫ה׳ יאספך ולא לאחר מומו• וממלה הצרקה כי רכה כל פיר פל מלה בניה‪ ,‬פיר הייט התפוררת ופיד‬
‫היא א״א לפורטה אך לאהכח הקיצור אפמיק לפרך אלהיס זה ירושלים וארהיק מושפלת פד שאול‬
‫קצת מאמרי חז״ל במ״ר ‪ .‬מני כשם ר׳ אלפזר חחמיה היינו חרפה לשכנינו ולהוציא מרפת‬
‫נקממן של ישראל ביר מניים דכמיב וקרא פליך הבומריס במס שמושיסריוח בין הדבקים ביראתה׳‬
‫אל ה׳ והיה בך חטא‪ ,‬וכמיב והנפש החוטאח היא חובקי אשפחות ציון וירושלים מפריד דליס לא יראו‬
‫היא ממוח מה לא אמרין‪ ,‬מרפא רלא פתוח מאורות זה ספרדי וזה אשכנז• וזה מימני ‪ .‬וסל‬
‫למצוומא פמוח לאסייא ‪ .‬פור שס מני כשס ר׳ אליפר כולס מטילים מוס בקדשים באמרם נרפים אמס‬
‫רכ״י כהן ור׳ יהושס ‪3‬ר סימון בש״ר לו• אמרו נרפים ואמם המתקדשים והמטהרים אחרי הגנו״ת‬
‫לשפבר היה הנביא עושה מצוה והנביא כומבה מכשיו של א״י מטיל מוס בקדשים פיגול הוא לא ירצה‬
‫מושה ארס מצוה מי כותבה אליהו ומלך המשיח כדא תא במ״ר בראשית ע“פ אשר שס הזהב אלו‬
‫והקב״ה חומס מל יריהן דכמיב אז נרברו יראי ה׳ דברי הורה שהס נחמדים מזהב ומפז וזהב הארן‬
‫איש אל רמהו וכו׳ ‪ .‬בכחובוה רף קי״א אמר ר׳ ההוא טוב שאין מורה כמורת א׳י ולא חכמה‬
‫אלמלר ממיס שבחו״ל אינס חיים שנא' ונחמי צבי כחכמת א״י שס הבדולח ואבן השוהם מקרא משנה‬
‫בארן חייס ארן שצניונו בה מחיה חייס שאין ותלמוד ומוספת׳ ואגדות ‪ .‬ובירושלמי נדרי׳ ספ״ו‬
‫צביוני בה אין מחיה חייס‪ ,‬וממיב אליבי׳ צדיקיס אמר הקב״ה חביבה מלי כח קטנה שבא׳י מסנהדד‬
‫שבחו״ל מאי‪ ,‬ומפרק מ״י גילגול מחילות ‪ .‬יחיו מתיך גדולה שבחו״ל ולבן ביקש למקור אח הכל שקר‬
‫אלו ממיס שבא״י נבלמי יקומין אלו ממים שבחו״ל ‪ .‬מנתה כו כי מי לא יודע שמכל שבטי ישראל אחד‬
‫במג״ט אופן פ״ז ישיבת א״י שקול כנגר כל המצות מאלף שפוזב פרנסתו וכבודו ובא לשכון כבוד בארה״ק‬
‫וכת׳ בספר החינוך‪ ,‬אני ישנה ולבי פר‪ ,‬בגלות מקוס הפוקד והנפקד והמזכח מקוס ששכינה לא‬
‫ישניס מן המצוח כמנין ט״ר וז׳ מצות ררבנן שכס זזה ממקומה ובטוח בחסדי אבוח למשות ממשי‬
‫זר“ פ כמנין אטבר״ה וכן משה ביקש לכנט לא״י אבות לקדש ש׳׳ש ולהיות ברא מזר אבא ומקבל‬
‫פ״ע להיוח נט ונד כי כאו׳א נודר ממשפחתו כמפט‬ ‫ששקול כנגד כל רמצות וז״ש אטבר״ה נא ‪:‬‬
‫להחזיר מל כפתחים אנשים חכמים כמלאכים בכל‬ ‫פל‬ ‫כ מ י ף פ׳ מסמי‪ ,‬הצדיקיס בא״י יוכלו להגן‬
‫כל המקומות‪ ,‬כי א״י כמו הלב שנוחן מיני חכמוח ומדות ואשר כח בהם לפמוד בר\כל‬
‫כח וחיות וקיוס לכל האבריס‪ ,‬אמנס צריקיס של המלך להיות אוכלים לחס העשטם ילגווט ברפב‬
‫חו׳ל לא יופילו אלא למקומו בלנד בטוב הארן באשר הס דורשים סיף דבר הכל נשמפ במדרש‬
‫כמב דע כי מסורה בידינו כשיבוא משיח פס סוף דבריו של אדס הכל משמימיה פלוני כשר היי‬
‫ואם אפילו ימצא במוך מאה‬ ‫קיבון גליות לאיי‪ ,‬החייס שימצאו שס והממיס פלוני צדיק היי‬
‫שיחיו יפשו בריה חרשה רוחני׳ ויפרחו באויר אלפים נפשות חמשיס דלא מפלו כ״כ הלא מצאני‬
‫מפופפים כנשריס למיני אנשי קיבוץ גליות וילכו גם בימי מבית כמה פרוצים היו אטו משו׳ה מוסר‬
‫לדור בג*פ התחמון ללמוד מורה מפיו יתברך לירד לחיי מרנן ורבנן צדיקי מולם ‪ .‬ומוד אלו דלא‬
‫וכשימרטמו בני הגליות לאמור וכי אין אנו ב״י ממלו חדשים מקרוב באו מחוך הגולה ונפר יכתבס‬
‫כמומס ומאין זנו הס משא*כ אנו יאמר להס מלו ובכאן בוודאי נטיליס כאלף חלקים ממה שהיו שם‬
‫פ״ב‬
 ‫סשה‬ ‫שער הפרפראות‬
‫מממת שאמה אמי ומכה אומי כך צמק יטקב הצילני‬
‫נא מיד אחי מיד טשו שהוא אמי זה מרה לי זהו‬
‫פירוש וגלות מבמיס קשה מכולם היינו חכמים‬
‫שאחים הס במורה ומצטרים זא״ז קשה מכולם ‪.‬‬
‫״הקשיבה ״לקול ״שוטי •מלכי ר״ת שלמ״ה כדאי' בס'‬
‫ב״מ שאל דוד גם מזרים וגו׳ והשיב לו הקב״ה בימי‬
‫שלמה אני מודים ‪ .‬ותחזינה מיצינו בשובן לציון‬
‫ברחמים‪ .‬היינו לאפוקי ממ״ד יימי ולא לוממיניה‬
‫אבל דוקא בשובך לציון ברחמים שנוכל לסבול כי‬
‫אמה בטל הרחמים ‪ :‬ואלו פינו מלא שירה כים ונו׳‬
‫אין אנו מססיקי׳ להודות לך וכ׳ ם׳כ טבריס שסלגמ‬
‫בנו וכו' הן הם יודו ויברכו וכו' ק״ק הלא הוא‬
‫סומר את הראשונות שאמר אין אנו מספיקים וכו׳‬
‫ויובן ט״ד משל שהי' למלך גדול אהוב אמד כנפשו‬
‫והיה מני פ״א בא המלך לביתו וא״ל רצוני שמטשה‬
‫משמה גדול טלי השיב לו הטני אדוני המלך אס טל‬
‫מזון סטודה אחת אין לי טליך טאכו״ב א״ל המלך אני‬
‫אתן לן כל מחסורך טל הסטורה רק אמה חשמדל‬
‫כמו ‪ jp‬כאן אילו פינו ולשונינו שהם שלנו אין אצו‬
‫מספיקים וכו׳ אבל אברים שהן שלך הן סס יודו‬
‫ויברכו ‪ .‬זנחו זבחי צדק וגטמו אל ה׳ היינו שממט‬
‫לפני בלי בדיקה אס ראוי הוא וגם ה' יחן לכם‬
‫בלי בדיקה אס ראויס אמס‪ ,‬זבח נקרא טני כמאמר‬
‫הזוה״ק מאן דרמים ליה קוב״ה שלח ליה דרונא דא‬
‫קורבנא ‪ .‬הנה זה דבר ידוט שהקב״ה מנין רפואה‬
‫קודם המכ״ה זה״ו פירוש ויאמר המלך לחכמים‬
‫יודטי רטמים כי כן דבר המלך לפני כל יודטי דת‬
‫ודין כי כן היה מצכגס שאפילו דבר מלן ה׳ צריך‬
‫לרסכמה מהסנהדרין שלו‪ ,‬ויאמר ממוכן לפני‬
‫רמלן אס טל המלך סוב יצא דבר מלכות מלפניו‬
‫דוקא ולא יצטרך ^זאול מסי יודטי דת ודין ויכמג‬
‫כן בדתי סרס ומדי לשנוס רחק הראשון שצריך‬
‫לשאול מיודטי דת ודין ויטב הדבר וגו׳ ויטש כדבר‬
‫ממוכן וזה היה כשנגזר מליו ויתלו אח המן טל‬
‫הטן כרגט ולא צריך לשאול מיודפי דת ודין זה‬
‫רפואה קודם למכה ‪ .‬ואני בטר לא אדט בהמות‬
‫הייתי פמך במדרש טמנת משה אומו ואת בנו‬
‫לא משחסז ביום אחר‪.‬קפצה רחל וכו׳ מיד נחגלגלו‬
‫הקב״ה והבטיח אותם ‪ .‬וזכו בהמות‬ ‫רחמיו‬
‫הייתי ממך היינו בדין בהמה אומו ואת בנו ומיי‬
‫לשאול הגיפו נחשבתי פס יורדי בור היינו שטני‬
‫חשוב כמת וצריך למיהדר ולשאול אסיממא הרי‬
‫הוא כמת‪ .‬נחשבמ״י מ״ם יורלייר״ת מני היינו‬
‫שפני‬
‫ילהוט‬
‫מ״כ יסכר סי דוכרי שקר ‪ .‬ואסה ישראל טגסיכם‬
‫משאו ו&רייכם ססגו ואל סשטו כדכרי שקר ויהיו‬
‫פליכס סמרה ‪ ,‬מן וכבוד ימן ה׳ להולכים בתמים‬
‫ולא טליכס גבירים ומסידים שוטים ונכבדים אשר‬
‫מנוילים מלאיהס לכיס צדקומ א״י מלוצמי רק טל‬
‫בצי מירב הדורשים באיימת יבטלו במיטושס ואל‬
‫יכצם גאזציהס קול מהלה וכדאי חבל נביאים מצאי׳‬
‫ואמוראים הנאמזיס בשבח להגן טל סטושין והמטשין‬
‫להריק טליכם ברכה טד בלי די מאל השוכן בציון‬
‫והבומר בירושלים ‪ .‬בהכרת רשטיס מראה רשטי׳׳ס‬
‫גי׳ כר״ת ר*מ וםו*מ של רשטי״ס הוא ר׳ם ור״ת‬
‫של צדיק הוא קיין מו וכל קרני רשמים אגדט‬
‫תרוממנה קרצוה צדיק כי אין משיח בן דוד בא‬
‫סד שמכל׳ נסי הרוח מישראל היינו בהסר התרוממו׳‬
‫של רשמים אז יבוא הקץ ר״ק ר״ט גי׳ רשט וכתיב‬
‫לא יברך רם ‪ :‬הרואה את מבירו לל׳ יום מברך‬
‫שהריינו לשנה מברך ממייי‪ c‬ממיס הססס כי שני‬
‫בני ישראל המחברים א״ט נברא מלאך והמלאך‬
‫בריה שאין בו טצס ואינו מתקיים י״ב חודש ע״כ‬
‫כשרואה זא׳׳ז שנית נברא מלאך מחדש כי הראשון‬
‫כבר מת ‪ .‬בשם הרה״צ מבטלז ‪.‬‬
‫הצור אגס מים ר״ל אס מהפיך אומי׳‬ ‫ההופבי‬
‫הצו״ר ממצא רוצ״ה אג״ם נוס׳ ״אבדו‬
‫’גויס "מארצו‪ ,‬מי׳׳ס נוט׳"מגדיל ״ישוטות ״מלכו‬
‫הייצו תה רוצה ‪ '0‬אבדו גויס מארצו ומגדיל ישוטוח‬
‫מלכו רוציה נוט׳"ראה ״והחקין ״צורת ״הלבנה סירוש‬
‫ישראל סליהם למלאות סגימס הלבנה ואז יהי' דוד‬
‫מלך ישראל מי וקיס תמיד ימלוך כשי‪:‬י' רוצ״ה אז‬
‫ימי' אבדו גויס ומגדול ישוטות ; הנפטר מרבירו אל‬
‫יפטר אלאיממיך דבר הלבה‪ ,‬רלכה פסוקה הוא ימי״ד‬
‫ורבי״ם הלכ״ה כרבי׳ס ר״מ יוה״ך מצאך הדרך‬
‫ובכל צרה שלא מבא יזכר יומ״ך משמרנו יוה״ך‬
‫יצילני אמן וגס סו״ת של כי מלאכיו יצוה לך ג״כ‬
‫יוה״ך שם מלאך כדרך הצילני נא מיד אמי מיד טשו‬
‫מיד הב׳ מיורר היל״ל מיד אמי לנד ומי לא יודט‬
‫שטשו אח ליטקב אולם נתבאר נדרו״ל ג׳ גליוח הס‬
‫גלות מכמים קשה מכולם מהו הפירוש של גלות‬
‫מכמים בדרך משל ס״א רכה כפטיש בברזל לישרו‬
‫צטק הברזל בקול גדול כדרך ברזל המוקש בברזל‬
‫ממד הפטיש ואמר מה אהה צוטק כ״ב וכי דוקא אומך‬
‫לנד אני מכה כלא אני מכס כל אבני׳ יקדוח נוסךספי׳‬
‫ויהלום שהם יומר משובים ממך ואינם צוטקים כ״ב‬
‫השיב לו הברזל איןאניצוטקמחמח משיבמי אלא‬
‫נא‬ ‫משה‬ ‫‪ “W‬הפרפראות‬
‫ושבת כי שבת מסוגל לתשובה ושבת יומא דאורייתא‬
‫כי שבת מטריקון שבית בתשוב״ה תשויב וגי׳ הוא‬
‫רחום יכפר דדחז״ל כל השומר שבת כהלכתו‬
‫אסי׳ טפ״ז כדור אנוש מוחלין לו טיד אית מחללו‬
‫אלא ממול לו‪ .‬פ״כ‪ .‬ממה אמחה גי׳ זה המן‪:‬‬
‫מ ש ה מזונותיו של אדם כקריפת ים סוף וכי‬
‫מה קשה יש אצל הקב״ה אלא כך סירוש‬ ‫י‬
‫קשה מזונותיו של אדם המתפרנס מאדם אמר‬
‫כקריטת ים סוף )שליה( ; ומשלוח מנות איש לרפהו‬
‫ומתנות לאביונים מה שייך מתנות היל״ל צדקה‬
‫לאביונים אלא‪,‬בטח שצותה אסתר וצומו פלי שלשת‬
‫ימים אמרו האביונים טובים היו חללי חרב מחללי‬
‫רפב אשר ע״כ קבלה אסתר לשלם להם טבור‬
‫התפנית ‪ .‬והי׳ אחר הנס באו לקבל השכירות איל‬
‫אסתר הריני טושה חטובה טמכם לכתוב בהמגילה‬
‫וממנות לאביוני׳ בכל שנה כי מה יספיק לכם‬
‫השכר המוטס )שליה( ; מטשה בר׳ אליטזר ור׳‬
‫יהושט ור״א בן עזרי׳ ור*פ וריס שהיו מסובין בבני‬
‫ברק והי׳ מספרים ביציאת מצרים כל אותה הלילה ‪.‬‬
‫מה חידש לנו אלא מבואר במאמר הגמרא ‪ .‬שלשה‬
‫משמרות הוי הלילה משמורה ראשונה חמור מער‬
‫שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו‬
‫ואשה מספרת טס בסלה‪ .‬האריזיל כל הב׳ משמורות‬
‫פשוטות ומשמר הג׳ הוא אשה מסחרת סס בסלה‬
‫זה יחוד קוביה ובכינמיה זה כוונת והי׳ מספרים‬
‫ביציאת מצרים כל אומו הלילה פירוש שעשו כל הג׳‬
‫משמורות של הלילה בחינת אשה מספרח עם בסלה‬
‫יחוד קזב״ה ושכינתי׳ ‪ .‬הר״מ מפרימישלאן כוונת‬
‫כברכה טל כל דבר ברוך אמה ה׳ אלהינו מזכירין‬
‫ב׳ שמומה׳ רחמים אלהיס דין היינו בשביל שנהפוך‬
‫מדין לרחמים כי אלהיס גי׳ כח סטביט וס׳ למפלס‬
‫מהטבט היינו מוספות ברכה והשם משנה הטבפ‬
‫להיות הנל ברחמים גדולים וזה כוונת כי גדול ה׳‬
‫מכל אלהים לכך בברכמינו צריכין אנו לחבר הב׳‬
‫שמות ששנים ביחד עולים יל ק ד ת ייחוד ״ברכה‬
‫״קדושה שהם ג׳ קוין קו החסד קו הדין קןסרממיס‬
‫בזכות ג׳ אבות שמידתם חסד דין רחמי׳ ונפשה‬
‫י״ה מל״א אומי׳ אלהי״ס וכאשר חטאו ישראל בפגל‬
‫אמרו אלה אלהיך ישראל והפרידו בין אלה למי כי‬
‫מי אלה אומי׳ אלהים והסך להם הקב״ה ג״כ אלה‬
‫לאלה זה כוונת כס׳ אמרתי אלסיס אמס אכן כאדם‬
‫'חמותן‪ ,‬אמרתי שאתם מחברים מי פס אלה‬
‫שיהיו תיבה אחת אלהים ואז הייתם ככלל ברכה‬
‫גי‬
‫ילהוט‬
‫ש&ר משוב כמת ‪ .‬וגגילות שומי שכר כי שכ״ר‬
‫כמילואה הוא שי״ן כ”ן< רי״ש ‪p‬״ ‪ n‬נסש היינו שמ״י‬
‫שכר מחן נסשו וחושא אחד יאבד שובה הרבה‬
‫יאב״ד שוביה הרניה ד ח יש״ה כלומר משה ומכריט‬
‫המאזנים ל‪ cp‬חובה ואס טושה מצוה אחח מכריש‬
‫איט וכל ישראל לכף זכוח כי יחשוב שהטולס שקול‬
‫מחצה פל מחצה‪ .‬ובקשו אח ה׳ אלהיהס ואח‬
‫דוד מלכם מה שייך כאן אח דוד מלכם ‪ .‬סי׳ הרב‬
‫ר' צבי אלימלך דהנה אמרו ררל אמרה מלכות‬
‫יון לישראל כתבו לכם טל קרן השור אין להם מלק‬
‫באלהי ישראל ביאור הדברים לא נודט ופירש הוא‬
‫זיל ט כשכסרו ישראל במלכות ביח דוד היה בטון‬
‫כסירחס באלהוח כשיא רזיל איש לאהליך ישראל‬
‫איש לאלהיך וכו׳ ובזאת מהי׳ נאולחם ובקשו אח‬
‫ה׳ אלהיהם ואח דוד מלכם ובית דוד נקרא רגל‬
‫רביפי שהוא מרכב׳ לשמים וטיכ אמרו חז״ל אין ישיב׳‬
‫גפזרה אלא למלכי ביח דוד בלבד והנה אמרו רז״ל‬
‫דוד ושלמ׳ שנמשחו בקרן נמשכ׳ מלכותם שאול ויהוא‬
‫שנמשחו בסך לא נמשכה מלכוחם להבין זה מס‬
‫הרמז בסך וקרן קר״ן גי׳ ימליך לטל״ם ופ״ד ר׳‬
‫פל קיום המלכות לטד ומורה שהוא מרכבה למלכות‬
‫שמיס דכחיב ה׳ ימלך לפלס וטד משא״כ ס״ך‬
‫לבד היינו לשעה זה כוונתם שאמרו כחנו לכס‬
‫פל קרן סשור היינו שיכסרו לגמרי במלכות ביד‬
‫היינו גס בביאת משיח הנא מדוד זהו ובקשו את‬
‫ה׳ אלהירם ואס דוד ובזה ימחק לך רמז כרו מז‪.‬‬
‫ה׳ מלך ה׳ מלך ה׳ ימלך גי׳ משיית כי משיח מרכבה‬
‫לשכינה וכשיבוא אז יהי׳ מלך מלך ימלך לעולם עד‬
‫ביום ההוא יהי׳ ה' אחד ‪ .‬כיון שבא לכלל כפס בא‬
‫לכלל טעות זה משה כיון שאמר שמעו נא המורים‬
‫בכטת פ״כ טפס והכה אח רסלע כי הוא סבר כמיד‬
‫ששכינה מדברת ממוך גרונו וכן היה אבל כל הכועס‬
‫שכינה מסתלקת ממנו זהו ויבטא בשסמיו שכעס‬
‫ואמר שמעו נא המורים לכן וימרו את רוחו בהכאת‬
‫סלט זה חי׳ הכתוב וימרו את רוחו בשביל ויבטא‬
‫כשסתיו ע״כ שכינה נסתלקה ממנו ובשביל זה נטנש‬
‫)מהה״ג ר׳ שמחה מבוברקא ז״ל( ‪ :‬גדולה משובה‬
‫שמגפת פר כסא הכבוד מהדש מאסטריפלי ז״ל‬
‫‪ S‬ס ס ‪• C D c= 9 a e 0‬‬ ‫היינו בציור כזה‬
‫‪J _ .‬‬ ‫ונןתשוביה פולה‬
‫‪j‬־‪j‬‬ ‫‪ vt‬גי‬
‫‪{ U‬־}‬ ‫זה ושבת פד ‪0‬׳‬
‫‪a a o o‬‬
‫» >‪3• 2• r‬‬ ‫‪5► .‬‬ ‫מד‬ ‫אלהיך שפולה‬
‫‪a‬ס ‪o‬‬ ‫‪ o a‬ס ‪a‬‬ ‫כסה״כושבתאותי׳‬
 ‫משה‬ ‫י‪!:‬זער הפרפרארת‬
‫הדטת היינו כוונת המורה היא הפיקר כמיד שהאבות‬
‫קיימו התורה היינו רק הכוונה ולא גוף המורה‬
‫ואף לדטת הרמב״ן שהאבות לא קיימו המורה רק‬
‫בא״י ולא נוכל לומר שקיימו אח התורה ממש‬
‫שהרי יטקב נשא שמי אחיות ואברהם האכיל את‬
‫אח המלאכים בב״ת מ״כ משרפ״ה חשבוה פל‬
‫צלפחד שמא ממש כוונתו כ'כ גדולה כמו כוונת‬
‫כ' לא‬ ‫האבות ט״כ ויניחו אותו במשמר‬
‫פורש אם הכוונה הטיקר או לא ט״כ הוצרך‬
‫ה׳ מוח יומת‬ ‫לשאול מהשם כ״ה והשיב לו‬
‫האיש כי כוונת האבות הי׳ רק קודם מתן חורה‬
‫אבל אחר מ״ת כתיב ומשימם כמשמעו ע'כ ויגרשו‬
‫את יפתח כן׳ ויהי מימים וילחמו בני ממון סם‬
‫ישראל וכו׳ מרוט באתם אלי וגו׳ ויאמרו לכן מתה‬
‫שבנו אליך ק׳ מה חשובה לכן מחה וכו׳ מקודם‬
‫כ׳ ונלחמה היינו כולנו ועתה כ׳ ונלחמת ל׳ יחיד ‪.‬‬
‫וידבר את כל דבריו לפני ה׳ במצפה מה דברים‬
‫היה לו לומר כלל אלא פירש היר יעקב מס״ס ז״ל‬
‫כי אנשי גלעד היו רפים לה׳ מאוד וכאשר הבינו‬
‫אשר בשלהם הרמה לקחו להם ראיה מרחל אמנו‬
‫בשטח חרבן הבית כיון שבא אט״ה ויצחק וכל האבות‬
‫ניצח אותם הקב״ה שאמר מטאו וגלו טד שקפצה‬
‫רחל השים לה כקב״ה הטמידו צלם בהיכל קפצה‬
‫רחל ואמרה הלא אני שהבנים לי בטלי צרתי ולא‬
‫כפסחי ואתה רחום וחנון וכו׳ ע״כ השיב לה ויש‬
‫חקוה וכו׳ ט״כ ז" כוונת אנשי גלפד במס שבאו‬
‫לרצית שונאם כדי שיתרצה ג״כ ה׳ ז״פ לכן טחה‬
‫שבנו אליך אט״פ שאתה שונאנו אנמנו מפייסים‬
‫אורך ותהיה אח״כ לנו לראש השיב הוא אם‪ ,‬אני‬
‫אלחם אוכל חיכף להיות לכס לראש ט“כ כ׳ ונלחמת‬
‫לבדך היינו שעוד לא תצטרך לנו כיון שיתרצה ה׳‬
‫וידבר דבריו לפני ה׳ במצפה והצליח ויכנטו בני‬
‫ממון ‪ :‬כתב כבני יששכר טעם למה נקרא שבת‬
‫הגדול ומביא רגיי הגאון מרר״ש סרימיי ז״ל לסרן‬
‫קושית כגאונים רמה ששאלו ראיך יכולים אנסנו‬
‫להנות ממולם הזה דימקב ועשו חלקו טוה׳ז‬
‫וטוה״ב אחים שמלקו כלום י״ל זע׳ו ‪ .‬וסירן הגאון‬
‫מהר״ם הנ״ל כדמז״ל תנאי החנה כקב״ה טם ממשי‬
‫בראשית אם יקבלו ישראל המורה מוטב ואם לאו‬
‫יחזיר המולם לתוהו ובוהו ‪ .‬והנה ישראל כאמרם‬
‫נטשה ונשמע הצילו אח כל הטולם מן הסכנה‬
‫וקייל״ן המציל מדמי של י® ומשצלוחו של גהר‬
‫היציל לעצמו ‪ .‬והדיוק בזה שכתוב בסי בי ששת ימים‬
‫פשס‬
‫ילרווט‬
‫בי באור סני מנך ברכה כמו שאצו ממסללין כרכיגו‬
‫אבינו כולנו כאחד באור מנין אכן ממה שחמאמס‬
‫ונפרד מי מם אלה ואלה נמהסך לאלה שהוא סוד‬
‫הקללה וארור שאירט לאדה״ר בס־בת י הנחש זה אכן‬
‫כאדם ממומון וזה נ״כ היה חנוא ירבעם בן נבנו‬
‫שמשה מגלי זהב ואמר אלה אלהיך ישראל שהפריד‬
‫אליה מן מ״י ולכן כשבא יוסף טם בניו ליע״א ט״ה‬
‫שיברכם ראה ברוה״ק שיצא ירבטם ש'סריד מי מן‬
‫אלה שאז הוא בכלל ארור ואינו בכלל ברוך אמר‬
‫מי אלה שאינם ראוים לברכם והשיב יוםף לאביו‬
‫בני הם אשר נתן לי אלהים בז״ה ר״ל בזה אלי‬
‫ואנוהו למ״ט הם בבחינת אל בימודו ואז אמר קחם‬
‫נא אלי ואברבם וברכם בשם אלהיס כש״נ ישימך‬
‫אלהים ונו׳ ממק ברכה כל היום דוי ואם זוכה‬
‫ופושה משובה ממהסך ונטשה מן דו״י יו״ד ר״מ‬
‫יישלח ידברו ’וירסאם ‪ .‬כל המוסק בחורה לשמה זוכה‬
‫ומוסיסין לו שנוח חיים כי תוריה לשמ״ה טולה‬
‫במ׳ק כמנין שנו״ת חיי״ס במ״ק ‪:‬‬
‫ע ל שלש עבירות נשים מתות בשטח לידתן טל‬
‫שאינן זהירות בנדה ובמלה ובהדלקת הנר ‪.‬‬
‫טיד שאמרו שהנחש כטיל זוהמא בחוה ‪ .‬וכדי לתקן‬
‫אשר טותה תיקנו ג׳ דברים שנרמז באומי׳ נמ״ש‬
‫״נדה יתלה ישבת ואם לא נזהרו הנחש שהביא מימה‬
‫למולם היא ממיתה ‪:‬‬
‫צ י ד ו נ י ם יקראו לחרמון שריון והאמורי יקראו‬
‫לו שניר צידונים נקראו מי שנלכד‬
‫בציד סיא והאמורי נקראו ישראל שנאי בהם לשון‬
‫אמירה הוא לשון אמורי‪ ,‬שרירן ר״ת ״שמאל •רם ״ימין‬
‫״נופל שני״ר ר״ת ״שמאל ״נופל “ימיןירם‪ .‬ה“‪ 5‬ר׳ מאיר‪:‬‬
‫איש‬ ‫בני ישראל במדבר וימצאו‬ ‫ויהיו‬
‫מקושש טצים ביום השבח וכו* ו מי כי לא‬
‫פורש מה יטשה לו ‪ .‬הקשה בטל המניא איך אפשר‬
‫שנפלמה הלכה ממשה הלא מפורש שמחלל שבת‬
‫בסקילה ט*כ פי׳ כי צלפחד הי׳ המקושש והוא הי׳‬
‫מגדולי הדור ההוא ולשון מקושש לא כוגמו‬
‫כמו מוטב פצים אלא מלקט ואין אסור אלא משום‬
‫שבות ויכול להיות שהי׳ ג״כ במוך החסום ואין‬
‫נזה איסור לכן סי׳ זה ידוט כי ב׳ טצים יש שץ‬
‫החיים ופן הדפת פן חיים נקרא תורה והמצוה‬
‫בגשמי׳ פן סדטת נקרא רוחני׳ רמורה היינו הכוונה‬
‫ומצוה ציינה כונה ני מצוה בלא כונה בגוף בלא‬
‫גשמה וזה צלסמד שהי׳ אום גדול כי׳ מקושש בין‬
‫הטציס נין טה״ח לפס״ד כי דטמו הי׳ נוסה שטן‬
‫נ ב‬ ‫מ ש ה‬ ‫ה פ ר פ ר או ת‬
‫מה״מ בעיר אלא שהם רעבים ע'כ השיאו מצה‬
‫להאכיל להכלבים וא״כ ום עוד בוכים אן« לאחר‬
‫כאכילה משמע שודאי שמשיה בוכים מסעם שמח‬
‫ע״י מה״מ א״כ מניח עליו ככר או חינוק ומסלסלו ;‬
‫נ צ ר חסד לאלפים‪ ,‬נ׳ של נצר גדולה כתב‬
‫בס׳ עמק ברכה כי כשיצאו ישראל ממצרים‬
‫היו נכנסים בנ׳ שערי בינה שנא׳ וממשים פלו ביי‬
‫כי מקורם היו במ״ט שערי טומאה אח'כ עלו עד‬
‫נ׳ שערי בינה‪ ,‬וס״א כתיב כימי צאחך מארן מצרים‬
‫אראנו נפלאות ויה״ק אותי׳ נ׳ פלאוח ובשביל וה‬
‫נו‪:‬ר י' פעמים יציאת מצרים בתורה‪ ,‬וכשסרקו נומי‬
‫הוהב לעשות הסגל והטילו אותם בתוך כור אשר‬
‫משם יצא העגל בא הנון של נ‪1‬ם וקלקלה הנון‬
‫שערי קדוכת ופגמו הנון של נעשה ונשמע ונכנסו‬
‫בנון שערי טומאה ותח‪1‬ירו ע״ע הנון של נחש‬
‫וח‪1‬רו ל‪1‬והמתם כי מקרם נאמר אשר נאלם מיד‬
‫צר‪ ,‬מי״ר צ״ר גימ׳ שמ״ר ונכנסו בנון שער קרושה‬
‫אח״כ כשקלקלו הנונין נשאר מנצר צר ע״כ נ׳ גדולה‬
‫פר שהתפלל משה עליהם למחול להם עון העגל‬
‫על נ׳ שפגמו לגאלם מיד צר או נעשה מן צר נצר‬
‫ע״כ גס דור המלך ע״ה ע ׳כ עשה מן כור ונ׳ של‬
‫נ‪1‬מי כנור וכיון שהגיע מצות לילה הי׳ רוח צפונית‬
‫מנשבת בו והיה מנגן מאליו ר\׳ דור עומר ועסק‬
‫בתורה ער עמוד השחר וע״כ עשה כנור שאן הי׳‬
‫מתעורר לעסוק בחורה וחיבר הנ' של נזמי להנ׳ של‬
‫כניר כרי להחזיר העטרה ‪1‬ל נעשה ונשמע ליושנה‬
‫ובקש מה׳ גל עיני והביטה נפלאות ד ל הנ׳ פלאות‬
‫ומ׳׳ש מלוי למעלה ממטתו הוא תיקון מ״ש בא שטן‬
‫והראה להם מטתו של משה באויר ובו כדמות משה‬
‫ומה שאמרו כיון שהגיע מצות לילה הוא תיקון מה‬
‫שחטאו בחצו׳ כמ״ש בושש אומי׳ בא שש ומ״ש‬
‫ורוח צפונית מנשית בו זה חיקין גו^ העגל שהיה‬
‫מזהב וזהב מצפון יאחה וזהו סוד עגלה בצפון‬
‫ועקרב בדרום עגלה היא העגל מזהב של צפון‬
‫ועקרב הוא ולומריה כמ״ש ועקיצתן עקיצת עקרב‬
‫בדרום הרוצה להחכים יררים ולעתיד שכבר נתקנו‬
‫כל הנירן יהי׳ ונצר משרשיו יפרה ויגאלינו מיד צר‬
‫גאולה בקרוב כיר״א עריה״כ שחרית היו מעטרים‬
‫לפניו אלים וכבשים‪ ,‬שחרי״ת נוט׳ “חכם 'רשע ״מם‬
‫׳׳שאינו יודע ולכן היו מעבירים לפניו אלים וכבשים‬
‫לכפר על הר׳ מיני ישראל האלה ולהצילם משעבוד‬
‫ד׳ מלכיות ‪ .‬ר׳ סעדי׳ גאון רמ״י ;‬
‫ש י ף המעלות ממעמקים קראתיך ה׳ ממעמקים‬
‫היינו‬
‫ש א ר‬ ‫י ל רו ט‬
‫משה ה* ולא כשבת להורוח שהלןב׳׳ה לא כרא אלא‬
‫ששת ימים‪.‬ואמ'כ ברא אח השבת ובזכוח שמירח שבח‬
‫גברא עוד ששח ימים אחרים וכן כסדרן כי אם‬
‫לא היו שומרים החורה והשבח היה חוור העולם‬
‫לחוהו ובהו ‪ .‬גמ‪5‬א שככל שבח מצילין אח העולם‬
‫מן הסכגה מ״כ בקרא השבח ה‪1‬ה שבח הגדול‬
‫שבשבח ס‪1‬ה נחודע לנו שגם חלק עשו הגדול לנו‬
‫ולבנינו כי התחילו לקיים החורה משכו וקחו לכם‬
‫סל וה סרשחי אני הס׳ עמר וימודו ארן ראה‬
‫ויחר גויס דרשו מו׳׳ל וויתר ממונם וקשה למה‬
‫מדד הארן ועוד מה לשין ראה אבל לסי דברי‬
‫מהדש סרימ״א עמד וימודד ארן לח^ק בין עשו‬
‫ליעקב ראה שישראל אמרו נעשה ונשמע ע׳כ‬
‫ויחר גוים בעצמם שיהיו עבדים ליעקב כי המציל‬
‫מזונוא של ים אינו אלא מנולנולין כי ‪ : 1‬דרכו של‬
‫זונוא אבל לא קרקע איל משום דכחיב נמוגים‬
‫ארן וכל יושביה ואח״כ כחיי אנכי חיכנחי עמודיה‬
‫סלה היינו אנכי ברבור אנכי נחקן עמו‪,‬י עולם זה‬
‫פירוש ראה שישראל אמרו נעשה ונשמע ויחר הגויס‬
‫להיוח עבדים לנו ומה שקנה עכר קנה רבו ע״כ‬
‫הארן שהוא חקנה וגם העברים שהם מנולנולין כולם‬
‫הצלנו מ‪1‬ונוא של ים ולנו הם ־‬
‫כ ש מ ת דור מלך ישראל שאל שלמה בן דוד‬
‫לסנהדרין אבא מת ומונול בחמה‬
‫וכלבים של ביח אבא רעבים מהו להאכילן בשבח‪.‬‬
‫והקשה הגר״א ‪1‬״ל וכי לא מצא המשורר המכס‬
‫לשאול באופן היוחר נאה למלך ישראל ששאל וכלבים‬
‫ח״ו שמדמה וכו׳ ועוד מה סי׳ מה להאכילן ‪ .‬וע׳׳ק‬
‫חשובח הסנהדרין שהשיבו ענ הכלבים חחלה ואמ״כ‬
‫ואבא מה ‪ .‬ומירון שאל כהוגן כי איחא בגמרא ג׳‬
‫נוסוח יורד מחרבו של מלה״מ ממנו ממנו מח ממנו‬
‫מסריח וממנו משנה פניו לירקון פ״כ ואם איחא‬
‫שמסריח הי׳ מן הראוי שמשום כבור מלך יכול‬
‫לנולנולו בשבח אבל כסי ראיתא הצדיקים מחים ע״י‬
‫נשיקה ואין מלה׳׳מ שולק בהם א״כ ליחא נועם‬
‫ממר מסריח א״כ אסור לנולפלו עור מה ששאל על‬
‫הכלבים כי איחא בגמרא אליהו בעיר כלבים שוחקים‪.‬‬
‫שראה‬ ‫כלבים בוכים וכיון‬ ‫בעיר‬ ‫מלה״מ‬
‫כלבים בוכים משמע שע״י חרבו של מלה׳׳מ מח וה‬
‫סוחר הא׳ ע״כ שאל וכלבים היינו הכלבים סותר‬
‫הנועם של צדיקים מחים ע״י נשיקת ע״כ הכריחו‬
‫ג׳כ הסנהדרין להשיב חחלה על הכלבים שמא מח‬
‫ע״י נשיקה ‪ .‬וא׳ח הכלבים למה בוכים לא משום‬
 ‫משה‬ ‫שער הפרפראות‬
‫פורי״ם גימ׳ מכ״ה ר״ת של נ״ל הנשמיה תהל״ל‬
‫והלל חנוכה ניתן להלל ולהודות פורים קריאתה‬
‫זו הלולה • כיי מה שאמר הקכ׳ה ליונה וננוה‬
‫נהפכת ואח״כ לא הי׳ כן וכי ח״ו יחול ארצה מכל‬
‫דכר ה׳ וגם כי לא אמר מל תנאי אלא כן הי׳‬
‫כוונת הקכ״ה שימשו משוכה והמשוכה ממסכת‬
‫ונעשה כנרי׳ חדשה ‪ .‬אלשיך ישא נוס׳ ימי׳׳ז שמא״ל‬
‫אמצ״ע והכוונה שהש״ן יסה ככרכת כהנים כזה‬
‫סמיכות ולירושלים מירך כרחמים תשוכ ואח״כ את‬
‫צמח דוד מכדך כו׳ כי ירושלים גימ׳ עק״כ משי״ח‬
‫כ״ן דו״ר וה׳ שוכן בציון סי׳ כי ששה פעמים הוי״ה‬
‫גימ׳ קנ״ו וציון ג״כ גימ׳ קנ״ו והיה מספר בנ״י‬
‫ישרא״ל כחו״ל הי״ם ר״ת בט״ה לומר מה חול הים‬
‫מגין מגלי הים כך הבכייה מגנת מן היסורים ‪.‬‬
‫ה׳ מל״ך ה׳ מל״ך ה׳ ימל״ך גימ׳ משי״ח‪ ,‬תורה גי׳‬
‫סמאל ולילית זה בראתי יצה״ר‪ ,‬בראתי מורה תבלין‬
‫בכח המורה מבסל יצה״ר כח סמאל ולילית ‪ .‬בצר‬
‫לך גימ' מג״ן אברה״ם עה״ב ‪ .‬את מספר ימיך אמלא‬
‫ימי״ן עולה ס׳ זהו ואם בגבורות שמונים שנה ‪.‬‬
‫את מש פסי תמשו ואת חקותי משמרו ללכת בהם‬
‫אני ה׳ לצכ״ת בה״ם אנ״י ה׳ גי׳ תרי״ג ‪ .‬במית‬
‫למאור למאו״ר גי׳ זר״ע רמז למה שאמרו רז״ל‬
‫הרגיל בנר הוויין ליה בנים מ״ח ‪ .‬בגמרא ברכות‬
‫פ״ק הני חמשה ברכי נפשי בנגד מי אמרן דוד‬
‫כנגד הקב״ה וכנגד הנשמה מצאתי בס׳ קרני ראם‬
‫כי ברכ׳׳י נסש״י א״ת ה׳ גי׳ נפ״ש רו״ח נשמ״ה ח‪-‬״ה‬
‫נור״א אלהי״ם ממקדשי״ך רית אמן‬ ‫יחיר״ה‬
‫כשמונין אמן אז אל ישראל הוא נותן מוז ותעצומות‬
‫לעם ‪ .‬אם חשוב משבת א״ם נוס׳ אליה' משיח כי‬
‫בזכות שמידת שבת יבוא אליהו לבשר שיבוא משיח‬
‫רמז לזה כי המלוי של אותי׳ שבת כזה שי״ן בי״ת‬
‫מי״ו מולה תפ״ו כמנין למשיח בן דוד אליהו ‪ .‬ויהושע‬
‫בן נון מלא רוח חכמה ויהוש״ע גי׳ ב״ן מש״ה‬
‫כדרז״ל כל המלמד את בן חנירו תורה כאלו ילדו ‪,‬‬
‫מצות ה׳ ברא מאירת מינים תוכו רצוף אהבה‬
‫מבנות ירושלים ר״ת מאיר״ת שכל המצות והמפלות‬
‫יכנסו באהבה דרך שער השמים בירושלים‪ ,‬אתה‬
‫סתר לי מצר ר״ת סמא״ל ״אתה ״סתר ״לי ר״ת סאיל‬
‫נוס סו״ף אד״ם למו״ת ס״כ אנו מבקשים תשמרנו‬
‫ותצילנו מצר סמאל שלא נמות ‪ .‬לחלקו ממון נקרא ג״כ‬
‫מעו״ת נוס׳ ״ואין'״מבירה ״מכבה ״מורה רמז לתמיכת‬
‫עמלי תורה ‪ .‬גשם‪,‬נקרא ג״כ מס״ר נוס׳ ״מראה‬
‫״סמם ״ריח זה המגדל כל הצמחים ומשונים זה‬
‫מזה‬
‫ילטט‬
‫היינו מגליומיגו וגלוח השטנה ממצו כש״כ‬
‫ומרד פלאים‪ ,‬קראהיך ה׳ ה*ינו למכר ה׳ וכהא‬
‫היומ ט כנלומינו נפרד ו“ה ומן כסא הא'‪ ,‬נשאר י״ה‬
‫לכד ואומי׳ ו״ה ואי מן כסא הלך כגולה עמנו ה׳ שמעה‬
‫כקולי כי מסלה צריך קול כוונה ודכור ע'כ אנו‬
‫מכקשים מה׳ מהיינה אזניך קשוכומ לקול מחנוני‬
‫כי אם פונומ משמר יה היינו אם משמור הפירוד‬
‫של ייה מו׳ה ס׳ מי יעמוד היינו למכר ה* שיהיה‬
‫שלם מי יכול להעמיד לך כלעדנו‪ ,‬ט ע מו הסליחה ‪.‬‬
‫ה׳ הסליחה שייכמ גם עמך כדי למען מורא‬
‫קוימי ה׳ קומה נפשי למקן הכל ככל נפשי אכל‬
‫ולדכרו הוחלמי שמסכים כמחילמינו‪ ,‬נפשי לה׳‬
‫משומרים לכוקר הכוקר ראשון מגלומ ככל שומרים‬
‫אנחנו ג״כ לכוקר הזה האחרון כמ״ש אמר שומר‬
‫אמא כוקר ‪ .‬יחל ישראל אל ה׳ פי׳ אל ה' שיעש׳‬
‫לממן השם שהוא כגלוח ע מנו‪ .‬כי אם ה׳ החסד‬
‫החסד נוגע ג״כ לה׳ ‪ .‬והרכה עמו פדוח ככיכול‬
‫שיפדה השכינה לו לעצמו מהגליומ‪ ,‬והו״א יפדה‬
‫אמ ישראל היינו אומי׳ י״ה מהשם ואוח א׳ מן כסא‬
‫זה יסדה אמ ישראל כשישלם מכל מונומיו כי עמה‬
‫כגליומינו כמיכ והוא מר לה ככיכול לשכינה זה‬
‫הוא מושיענו והוא יושיענו ויגאלנו שנימ וגו׳ להיומ‬
‫לכם לאלהים דוקא ‪ .‬מג״ע ‪ .‬כשנוי קצמ ‪:‬‬
‫א ״ ם זכרמי״ך מ״ל יצומ״י כאשמורו״מ אהג״ה‬
‫ר״מ שלו גי׳ כמו הר״מ של ״מקידח ״יצחק ״כן‬
‫יאכרהם ‪ .‬מה המכד״ה הזאח לכם העכר״ה נוסר'‬
‫היינו הגמל״ה פ׳ משי״ה היינו מצה כי״מ היינו כיעור‬
‫ד׳ היינו ד׳ כוסומ ה׳ היינו הסיכה ‪ .‬ואמה קדוש‬
‫יושכ מהלומ ישראל‪ ,‬קד״וש יוש״כ מהלו״מ ס“מ שכ״מ‬
‫שאז קדוש מלא מהלומ מישראל וגם מלאך של שכמ‬
‫ישראל שמו ‪ .‬ישראל נוסר׳ ״יצחק שרה רכקה ימקכ‬
‫רחל לאה אכרהם ״שהשם הזה כולל האכומ והאמהומ‬
‫ה' מלך גאומ צכש ‪ .‬גאו״מלכ״ש אומי׳ גואל שכמ ­‬
‫ה׳ עוז המאזר‪ ,‬המאזר גימ׳ מרי״ג רמז ששקולה‬
‫שכמ כאלו קיים מרי״ג מצומ וכזכומ שמירמ שכמ‬
‫ינוא הגואל כמ״ש אלמלא שמרו ישראל שמי שכמומ‬
‫מיר נגאלין ‪ .‬כרמממי פרשי אמסה‪ ,‬אמס״ה נונור׳‬
‫ארכפ״ה מלאכי״ם סכי״כ הכס״א‪ ,‬ונממי להם ככימי‬
‫וכחומומי יד ושם סוכ מכנים ומכנומ‪ ,‬ככימי גי׳‬
‫משייח כין דו׳׳ד• ואשא אתכם מל כנפי נשרים נשרי״ם‬
‫נוס' ״ששים •רכוא ״נשמות ״יצאו ”משם ‪ .‬מיל״ה נוס׳‬
‫מ״ם ימרו׳ן לכפ״ל הלשו״ן כי כרית המסור מכוון נגד‬
‫כרית הלשח ‪ .‬מ״ל נוס׳ ממו״ר לשו״ן ‪ .‬חנוכ״ה‬
‫נג‬ ‫משה‬ ‫הפרפראות‬
‫שאפי׳ חצי תאותו שהותרה לו ג׳כ כידו מהרהיק‬
‫טיר וקדיש ר״י מרוזין זי״ט שי׳ן גימ׳ שמיס היינו‬
‫שיהי׳ ירא שמיס ואו ואתה חשמט כשמים הש״ן‬
‫גי׳ פרנסה כי חזין גי׳ אדנ״י מדת מלכית ומלכות‬
‫משפיט כפרנסה ואס החזן צדיק או משפיט כתפלתו‬
‫כנ״י חי״י מזונ״י טה׳כ גימטרי׳ צרי״ק מס׳ תורת‬
‫אני הגכר ראה מני גכ״ר נוט׳ “גמלנים‬ ‫חיים‬
‫*כישניס ״רחמנים הג׳ מדות של אכותינו אי״י לרחם‬
‫סל הטני לכן לוקחים גכר לכפרה שיזכור הקכ״ה‬
‫זכות הג׳ מדות של האנות ויכפר טל כ״י ‪.‬‬
‫שכתותי תשמרו ר״ת אש״ת אשת נוס׳ 'אדני‬ ‫את‬
‫*שפתי'תפתח וס״ת וי״ת נוס׳ יוסי 'יגיד‬
‫״תהלחך רמז שנשכח יהי׳ פיו מלא תהלוח ואתה קדוש‬
‫יושכ תהלות ס״ת השנ״ת אוני שפתי תפתח ר׳ת‬
‫מט׳ א״ס שגור׳ה תפלת״י כמ״ש ריח כן דוסא מה‬
‫שאנו מכקשים ררחמן הוא יקים לרו סוכת דוד‬
‫הנופלת כי דוד נקרא כר נפלי ״כר נפלי״ גימט׳‬
‫כ״ן יש״י לכן כקש דוד שכתי ככית ה׳ כל ימי‬
‫חיי שכת״י נוס׳ *כסוכות ״תשנו ״שכטת'ימים וכזה‬
‫זוכה להקים סו‪,‬ת דוד הנופלת לכן דרשו חז״ללדוד‬
‫ה׳ אורי כסיכות וישטי כהושטיא כי הוא ידט‬
‫יצרנו זכור כי טפר אנחנו כי הוא ידט יצרנו סי׳‬
‫שנזכר כתורה שקדמה אלפים שנה לסולם כשהיינו‬
‫מדיין כספר קודם כריאתינו ומכואר כה כי יצר‬
‫לכ האדם רט מנטוריו ומה יש להתרפס טל טפר‬
‫ואפר טלה אלהיס כתרומה טלה פי׳ נסתלק מדת‬
‫אלהים שהיא דין רק ה׳ כקול שופר ה׳ שהוא‬
‫רחמים מתגבר כשיא המקובלים שופר נוס׳ שס״ן‬
‫ואי ׳ן פג״ט ר״ט ר״ל אטפ״י שהשטן יודט שטלה‬
‫אלהיס כתרומה היינו שטלה במה״ר ומכין א׳ט‬
‫לעורר דינים טל ישראל אפיה ואין סגט רט כי‬
‫ה׳ כקול שופר נטלה מדה״ר אלהיס ונעשה ה׳‬
‫רחמים גמורים מקול שיפר כמד״ר והמלך והמן‬
‫ישכו לשתות א ׳ר חנינא מאן דאמר הקכ״ה ותרן‬
‫יותרו מעיהי א ־ל מאריך אפי׳ וגכי דיליה אמר ה׳‬
‫לשכסיס אתס מכ־תם את אחיכם מתוך אכילה‬
‫ושתיי׳ כן אני אעשה לכס דכתיכ והמלך וס ין ישכו‬
‫לשתות רמז לזה והמלך והמן ישבו לשתות גימס׳‬
‫ז״ה הייה חט״א מכירית עשר״ה שכסי״ס ואס‬
‫תוסיף תיכת והעיר שושן נכוכה יהי׳ הגי׳ כעבו׳ר‬
‫חט״א עשר״ה שנטי״ס כמכיר״ת יוס״ף הצדי״ק‬
‫למצרי״ס ‪ .‬להצי״ל ממו׳ת נפש״ם ר״» רמ׳ן ולחיותם‬
‫כרעכ ברע״ב גי׳ מרדכ״י איתא כמדר׳ פתחי' זה‬
‫מרדכי‬
‫ילהוט‬
‫מוה כמראה טפס וריח שאין כל כריה יכולה לטשות‬
‫‪ or‬אלא הקכ״ה ט״כ אמרו ז״ל כי ג׳ מסחחזח לא‬
‫גמסרו כיד שליח וא׳ מהס מפתח של מטר והיו‬
‫טיגייך רואו״ח א״ח מורי׳ך ר״ח ארמ״ע לומר לך‬
‫שהכל חוזר למקומו מן הד׳ יסורוח ולא נשאר‬
‫מהגוף כלום אלא והרוח חשוכ אל האלקיס היינו‬
‫הנשמה כשהראה ואח לא תחטא "זה ״היום ׳׳פשה‬
‫*ה׳ ר״ה ויט״ה רמו כשהחולה מזיט נגילה ונשמחה‬
‫פוד רמו כופה אפך האכל לחס ולא המיה ״פור “נחן‬
‫״לאכיוניס ר״ת נפ׳׳ל שנצדקה מקרנים הכר נפלי‬
‫מטרכ‬ ‫והוא סגולה לכל רגופליס וגס לחולי נופל‬
‫השכיגה שורה שס מטר״כ נוטרי׳ ״רחל ״מנכה ׳טל‬
‫״כניה וט־״ו אסור להקל ראשו נגד מטרכ שכט נו״ט‬
‫״טכטו ״כארן ״שטרי׳ ״אסה יסחר ״לי ר׳ת סא׳ל דט‬
‫כי כשרוצה הקב״ה להציל את האדם ממוח אזי‬
‫מסחירו כשס סא״ל כמיכא כדה״ק פנחס ד׳ רליז‬
‫שראה פנחס המ׳ של מוח משוטטוח ווה הייני‬
‫מאוחי׳ סמאל ט״כ צייך להפסיק כין מלח סהר‬
‫לי לאוח מצר היינו חסתירנו כשס סאל יחצרנו‬
‫מצר היינו מסמאל ח״ו להוסיף המ׳ שלו לאוחי׳‬
‫סא׳ל והיא מ׳ מ׳ של מוה המשוטטוח‬
‫נטחחי מה יטשה כשר לי לפי שכשר‬ ‫באלהים‬
‫הגוף לא יכול לטשוח לי מאימה שוס‬
‫נזק כש״ג כצריקיס אף כשרי ישכון לכטח שהצריק נטוח‬
‫שהגם להגיף יהי׳ טוכ מאוד כדחו״ל והנה טוכ מאוד‬
‫זה המיחה מהה״צ ר' שלוס מכטלז ‪ .‬שמט ט׳ גדולה‬
‫ואחד ד׳ גדול׳ אוחיוח טד ואוחי דט היינו דט אח אלהי‬
‫אכיך ואותי׳ הנשארים משמט ואה־ אותי׳ אשמח‬
‫ט״ד חכם כני אשמח גס אני ויחד שמט ואחד נוט׳‬
‫׳׳חנני׳ ״מישאל ״פורי׳ ״דניאל"אש הייני שניצולו מאש‬
‫אימא כמדר׳ טמו אנכי כצרה א״ת כצרה אלא‬
‫כציירי ‪ ,‬מהריש אוסטריפאלי כתיכ והייתם לי סגילה‬
‫למה ישראל נקראים סגולה לשון סגול כוה ‪ ,‬י׳‬
‫מאות ישראל י׳ מאות הוי״ה י׳ מאות ירושלי׳ וכשנחרכ‬
‫ירושלים רק כ׳ יודין הרי צרי זה א״ת נצרה אלא‬
‫כצירי וה והי׳ שדי כצריך ״' ט״ש אין אדם מת‬
‫וחצי תאוותו כידו אדס נקרא צדיק אתם קרוין‬
‫אדם וצדיק נקרא חי ולא מת וטוה״ו אינו טיקר‬
‫אצלו ט”כ גם האכילה ושחיי׳ אין אצלו ממש ואפי׳‬
‫כיו״ט שדרשו זי׳ל חציו לה׳ וחציו לכס זה החצי ג״כ‬
‫אוחז כידו ט״ז נאמר אין אדס מת הייני אין הצדיק‬
‫הנקרא אדם מת מה כאן טומד ומשמש אף‪-‬שם‬
‫פומד ומשמש כשכיל מה לא מת כשכיל וחצי תאותו‬
 ‫משה‬ ‫שער הפרפראות‬
‫אמרה להם אסתר מה יספיק לכם השכר המוסע‬
‫אשר אני יכול לימן לכם אלא אר עושה חסובה‬
‫לכתוב במגילה ומתנות לאכיונים שיזכרו אמכם‬
‫בכל פעם אז נדברו יראי ה׳ כו׳ ליראי ה׳ ולחושבי‬
‫שמו לירא״י ולחישב״י גי׳ תרייג הכונה כיון שנדברו‬
‫היינו באהבה זפ״ז ויקשב ה׳ ויכתב לפניו כאלו‬
‫קיימו כל התרי״ג מצות ‪ .‬ארן צבי ‪ .‬צב״י נוס׳ י*כ‬
‫צרופ״י היינו י״ב צרופי הוי״ה כש״נ הצב״י ישראל‬
‫נוס׳ י״ב צרוסי הוי״ה וז״ש תאומי צבי״ה ‪ .‬לילית גי׳‬
‫מ״פ ומחנותי׳ מ״פ נמצא היא וממנומי׳ הם תפ״א‬
‫ולעוממם היה מפ״א בתי כנסיות בירושלים כמנין‬
‫מלאמ״י וכן ארן כנען גימערי׳ חפ״א לבעל לילית‬
‫וממנומיה ‪ .‬כוס מלא כזה כ״ף ו״ו סמ״ך גימ׳ ע״ב ס״ג‬
‫מ״ה ב״ן אלו הד׳ שמוח מחזיקי׳ ארבע פנות העולם‬
‫זה סוד כו״ס מל״א כירכח ה׳ כי כו׳ס גימ׳ אלהי״ם‬
‫והוא דין וכשנעשה באלו הד׳ מלואי הוי״ה אז נעשה‬
‫כוס ישועית מלא רחמים וברכות ה׳ וסוד כוס של‬
‫ברכה הוא מלכות בית דוד וזהו לעתיד יאמר דור‬
‫אני אברך ולי נאה לברך לי דוקא שמדתי מדת‬
‫מלכות זש׳א דוד דשנ״ת בשמ״ן ראש״י ר״ת דב״ר‬
‫נוס׳ ״דוד ״ברגל ״רביעי לכן אמר רגל״י עמדה במשור‬
‫היינו בכדי שרגל רביעי יעמוד במשו״ר נק׳ מלכות‬
‫ועליו נאמר כי תשפוט עמים במישור לכן לעתיד‬
‫במקהלים בפני כל האבות אברך ה׳ פרנסה גימס׳‬
‫נשמ״ה כי לע נשמתו כך פרנסתו אם יש עליו‬
‫מלאך מלין א' מני אל״ף נוע׳ אוז״ןל״ב פ״ה הי נו‬
‫מקודם יחן אזנו לשמוע ואח״כ יתן לב להבין ואח״כ‬
‫יוציא בפה ואז נעשה מאל״ף פל״א ז״ש אחה האל‬
‫עושה פל״א וזהו כי אחה שומע תפלח כל פה אפי׳‬
‫כשאינו מבין כלל ואינו אלא כלו פה לבר ג״כ שומע‬
‫האל עושה פלא ומצאתי כופר‪ .‬לקוטים טעם על‬
‫מה שאוכלים מאכלי חלב בשבועות כי קודם מתן‬
‫תורה היו אוכלים בכר נחירה ובשעת מ״ת נאסר‬
‫להם ולא היו יכולין לשחוט מחרש כי מ״ת הי׳ בשבת‬
‫וע"כ הוכרחו לאכול מאכלי חלב ע״כ גם פחה‬
‫עושים זכר לזה ״בראשית ברא אלהים את השמים‬
‫ואת הארן״ מהה״צ מליבאוויטש כל הפסוק נוטריקון‬
‫״בעבור ״רוב ״אלף ״ששי ״ילחמו ״חוגרים ״במלך‬
‫״רוסיא ״אנשי ״אנגליא ״לעזרת ״התיגר ״בואו‬
‫״מענין ״אייהיהם ״תהיה ״המלחמה ״שרים ״מרוסיא‬
‫״ישזבו ״מלכם ״ויעזרו ״את ״תוגרמא ״הלא ״אז‬
‫״רוממה ״ציון כ״ז אמרו ך׳ שנים טרם הי׳ י־מלחמה‬
‫בסיוואסטאפל ;‬
‫צצת‬
‫ילהוט‬
‫מרדכי שגא׳ והי׳ ראשיתך מצמר ואחרייזך ישגה‬
‫מאור להכין מה מוכח מכאן כי פלזמי׳ זה מרדכי‬
‫ואמר ע״ז הרה״‪ p‬מאסטא כי זהו כוונת המדרש‬
‫ראשיתך היינו ה׳ת׳ת׳ וכנגדם אותיות ראשונות של‬
‫מרדכי הם מר״ד כל אחת חצי המספר של פ׳ת׳ח׳ זהו‬
‫ראשיתך מצער ואמריתיך היינו כ״י ישגה מאוד כי‬
‫הם כפולים כמספר מאחרית׳ י״ה כמד״ר כשמה‬
‫שרככ מרדכי על הסוס אמר ארוממך ה׳ כי דליתני‬
‫ולא שמחת אוכי לי וגו׳ העלית מן שאול נפשי נוס׳‬
‫של יהעלית •מן ״שאול 'נפשי ״המן שאול״ זמרו‬
‫לה׳ חסידיו והודו לזכר קדשו זמר״ו והוד׳ו לזכ״ר‬
‫קדש׳ו גי׳ מרדכ״י ואסת״ר‪ .‬״ולישרי'לכ ״שמחה ר׳ת‬
‫גימ׳ פורים וכל התיכות גי׳ מרדכ״י ואסת״ר ‪ .‬כ״י‬
‫ממ״ה אממ״ה א״ת זכ״ר עמל״ק נימי כימ״י מרדכ״י‬
‫ואסת״ר עס הכ׳ מלות ‪ .‬מרדכי ואסתר זה כפול‬
‫קליפת עמלק ‪ .‬והמלך וסמן ישכו לשתית גימ׳ ותקנו‬
‫שממת פורים ‪ .‬המין נוס׳ ״נעקר ״מן ״העולס העלי׳ת‬
‫מ״ן שאו״ל נפש״י ר״ת המ״ן שאול היינו המן ירד לשאול‬
‫תחתית ‪ .‬המן אמר לאכדס והקכ״ה אמר לא כדם‬
‫כמאמר המדר׳ חתומה הי׳ כעינו ולא כדם י■‬
‫מידי אכי״ר יפק״כ אומי' רכ״י עקיכ״א יעק״כ כמלואו‬
‫כזה יוד עין קוף כית גי׳ צ ו״ן ירושלי״ם עוד גי'‬
‫ומוריה ומצו״ה ‪ .‬איש ת״ם נוס׳ תורה מצוה ‪ .‬ולך‬
‫ה׳ המסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו וידוע‬
‫קושית המפורשי׳ מ‪ -‬חסד יש כשמשלס לאיש כמעשהו‬
‫לבד ותירן הכ״י אליכא דגמרא מי הקדימני ואשלס‬
‫כלוס מי עשה לפני מזוז־ ומעקה עד שלא נחתי‬
‫לו כית מי עשה לפני ציצית עד שלא נתתי לו כגד‬
‫וכיוצא א״כ השי״ת הוא העושה הכל וממנו הכל‬
‫ופ״ז אמר דוד ולך ה׳ מסד כי אתה תשלס לאיש‬
‫כמעשהו היינו כאלו הוא כעצמו עשה הכל וזהו חסד‬
‫גדול ‪:‬‬
‫מזונותיו של אדם כקריאת יס סוף‬ ‫קשים‬
‫הקשה השל״ה וכי מה קשה אצל הקוכ״ה‬
‫ומירן מזונותיו של אדס היינו מי שמתפרנס מאדם‬
‫אמר אבל הכועח כה׳ להתפרנס ע״י השגתו י׳ת‬
‫מה שצוות אסתר ומשלוח מכות‬ ‫אינו קשה כלל‬
‫איש לרעהו שפיר אלא ומתנו׳ לאכיוניס מה שייך‬
‫כפיריס הלא חיוכא רמיא ככל עת לפרנס הרכיוני׳‬
‫תירץ הנ״ל כי כשעה שציתה אסתר וצימו עלי שיישה‬
‫ימים לא רצו האביוניס כי אמרו הלא כל ימינו‬
‫כתענית ואין לנו כח לצום לילה ויוס ע״כ קכלה‬
‫אסתר למת שכר להם ואחר הנס כאו לקכל שכרם‬
‫נד‬ ‫משה‬ ‫שער הפרפראות‬
‫מליך יו״ן גימט׳ יוסיף אנטיוכ״ס ק״ח א״ת אהרץ‬
‫סית חת״ן כחתן יכהן פאר ‪ .‬במס׳ מגילה ס״א בפצין‬
‫אביגיל שגלתה שוקה והלך דוד לאורה ג' פרסאות‬
‫והקשה מורי זקני הק׳ ויל איך אפשר אשר צדיקת‬
‫כזה תפשה זאת והרי מוכח מן הם׳ שאמרה לו‬
‫כשאמר לה השמימי אמרה לו ולא תהי׳ זאת לך‬
‫לפיקה ולמכשל הרי בם׳ י׳ שכונתה לטובה‪ ,‬האריו״ל ‪.‬‬
‫אביגיל היתה משורש דינה ודחז״ל גלתה שוקה‬
‫היינו הראתה לו דם ניד״ה‪ ,‬נידה אומי׳ דינ״ה ורינה‬
‫היא חוה שהנחש הטיל בה זוהמא ט״כ רצתה שדוד‬
‫יקח אותה‪ ,‬ובבנין ביהמ״ק יתקן ג״כ יסוד שלם‬
‫שקלקלה בטן הדפת ט״כ גלתה שוקה היינו נצח‬
‫והוד מרין שוקין ‪ .‬ובילקוט שמואל ד׳ י״א מביא ן׳‬
‫נביאות ‪ ,‬מדם בגבורה‪ ,‬דבורה בת״ת‪ ,‬חנה מצח‪,‬‬
‫אביגיל בהוד‪ ,‬שוק סוד סמאל ווה סוד גלתה שוקה‬
‫שפרסמה נביאתה ט״כ אמר מו״ז ז״ל הלך לאורה‬
‫ג' פרסאות שגלתה לו שיטור ג׳ פרסאות ‪ .‬פרסאן'‬
‫אותיות ספירות לכן אמר לה ברוך טטמך ברוכם‬
‫מת לה׳ שמגפתני לבוא בדמים שבבלן ביהמ״ק‬
‫ויכלה הקב״ה כטסו טל פצים ואבנים ולא יבלה‬
‫את בני ישראל בטון הטגנ זה רמזה לו בדם רדם‬
‫והוא רמז לה בדמים וטל ירו בא דוד ט״ד הראש‬
‫מהג' ספירות והוא והיא ב׳ ספירות וזהו והלך‬
‫לאורה ג׳ פרסאות היינו בא טד ג' ספירות‬
‫הנשארים מהו׳ נביאות ‪ .‬מכשו״ל נוט' "ויהיו ״כל‬
‫"מטשיך ״לשם ״שמים• ומרד בסתר ההר ודרשו‬
‫שבא לשאול טל פסקי סתרים טל דם נידה‪ ,‬טוד‬
‫דרשו לבא בדמים דם נבל ודם נדה ‪ .‬איתא בב״ר‬
‫בטת שהי׳ א״א פוקד את יצחק מלמטה היה הקב״ה‬
‫כוסת שריהם של אוה״ט מלמטלה היינו סמאל‬
‫הבונה שנמסרו ביר יצחק לשדר המזלות כרצונו‬
‫וכרשותו כי מדוח הקב״ה מדה כנגד מדה‪ ,‬והטקרה‬
‫היה כנגד רטבט ט״כ ראוים בניו לסכנס להם‬
‫לפניס משיה״ד הטבט אלהים גימ׳ הטב״ט ולשדד‬
‫מפרכת הט‪:‬ט כטת צרתם שב״ת נוט' ״שבת *בו‬
‫״מברך ככ‪1‬״ד שבית נוט׳ "כל ״ברכאן ״דלפילא‬
‫״ומתא ״ביומא 'שביטאה ״מליין ‪ .‬שב״ת נוט׳ ״ברוך‬
‫״שנתן ״מורה כי ו׳ סיון רהאי שתא הי׳ בשבח‬
‫ובשבח ניתנה הורה ‪:‬‬
‫ע ש ה לך שת• חצוצרות כסף‪ ,‬חצוצרו״ח אותיות‬
‫חצו צורות ט״ר שאמרו ז״ל אדה״ר דו‬
‫פרצופים נבראו ואח ׳כ נסרו הקב״ה נמצא שכל‬
‫צורה אינה מושלמת טד שמשנה החצי צורה השני׳‬
‫ויחט‬
‫ילקוט‬
‫‪0‬׳ היא תקום הי״א נוס׳ ״הלל ״יוסף‬ ‫עצת‬
‫•אליטזר כרח״ל הלל מחייב את הטניס‬
‫יוסף מחייב את הרשעי׳ אלטזר בן חרסום מחייב את‬
‫הטשירי׳ חהו רבות מחשבו׳ בלב איש היינו לטשות הרט‬
‫בפיני ה׳ אבל כשנותן לבו לאלו הג׳ הלל יוסף אלטזר אן‬
‫ופצח ה׳ היא תקום ‪ .‬המג״ט נותן שפס למה חיבר‬
‫דוד קמ״ו מזמורים בתהלים הוא נגד ראש וסוף‬
‫של חמשה חומשי תורה שטוליס קמ״ז וגימ׳ טוב‬
‫שנאמר בדוד סוב רואי‪ ,‬וטלו מושיטים בהר ציון‬
‫לשפוט את הר פשו ‪ .‬ה״ר גימ׳ אדום מדי בבל יון‬
‫כי אלו הד׳ גליות הם נגד מלכתא קדישא ואו ה­‬
‫ה׳ ימלוך לפולם וטד ‪ .‬ימל״ן לטל׳ם וט״ד גימ׳ שלוים‬
‫ה׳ מלך ה׳ מלך ה׳ ימלך גימ' משיח ‪ .‬כצסור נמלטה‬
‫מפ»ו״ מפ׳ח נוס׳ מצרים‪ ,‬פלשתים‪ ,‬חרן‪ ,‬אשר נלממו‬
‫בהם ג׳ אבות‪ ,‬אברהם וירד מצרים‪ ,‬יצחק בפלשתים‬
‫יטקב בחרן‪ ,‬בני יטקב טם הלוים היו תרי״ג אלף וכן‬
‫פולה ה׳ אלה׳י ישרא״ל אספוג ׳י חבל״י מו״ת ר״ת כמו‬
‫של מכחי״ת א“ ף מימ״ה ואנו מתפצלים טל ארבטתם‬
‫והוא רחום יכפר פון ולא ישחי״ת והרבה להשיב‬
‫אס״ו ולא יטיר כל חרת״ו הרי משחית אף חמה‬
‫ברוך ה׳ של״א נתננ״ו ט ד ף לשיניה״ם ר״ה לשט״ן ‪.‬‬
‫יטקב‪ ,‬גימ׳ סמאל ארוס‪ ,‬כי יטקב בחר לו יס‬
‫לשמלתו כי בכח שם זה מבטל כח ס״מ מלמטלה‬
‫ונח אדום מלמטה והיה ברכה אותיות ברך ה׳‬
‫ואותיות בר״ך ו״ה גימ׳ רמ״ח כמנין אברהם ‪.‬‬
‫הוי מושכי הטו״ן גימ׳ סמאל ‪ .‬אמרתי אטלה בתמר‬
‫אטל״ה נוט׳ אתרו״ג טרב״ה לול‘ ב הד״ס ‪:‬‬
‫ל מ ה קורין בתורה בבה״ז בשבוט ובימי אגד״ו‬
‫אין קורין בב' וה׳ וו׳ קורין נגד ג׳‬
‫אבות ואגד״ו אין קורין כי הם נגד ד׳ אמהות‬
‫ונשים פטורות מת’ ת ואינם מצוות טל ת״ת ‪ .‬במס'‬
‫ברכות כל הקורא ק״ש מזיקין בדלין הימנו שנאמר‬
‫ובני רשף יגביהו טוף אין רשף אלא תורה‪ ,‬ואין‬
‫טוף אלא מזיקים‪ ,‬וכתב הפ״י שכן רשף גימטריא‬
‫סמאל לילית בהסיר ממנו מלת א״ל משמאל‪ ,‬תורה‬
‫גימ' סמא״ל לילי״ת טס אותי' אל כי המורה מבטלי׳‬
‫כוחם ‪ .‬חשמונא׳י נוט׳ ״חודש ישבת ״וברית ״מילה‬
‫״נחת ״אסרו “יונים רמז לחנוכה‪ ,‬משי״ח נחמ״ד‬
‫נוט׳ ״מדליקין ״שמונת ״ימי ״מנוכה‪* ,‬נר "חנוכה‬
‫״משמאל ״דמזוזה ‪ .‬זא״ת מנוכ״ת המזביח בגימ׳ זא״ת‬
‫יהי״ה בימ״י משמונאי״ם‪ ,‬זא״ת חנוכ״ת גימט׳ א״ל‬
‫מתמיה״ו ‪ ,‬מצאתי בם׳ ב״י בשם מג״ט שגלות יון‬
‫הי׳ פ״ד מכירת יוסף לתקן חטא מכירה עסף‬
 ‫משה‬ ‫שער הנורפראות‬
‫״מה‪ .‬ר״ת ״אמס״ היינו אמס קרואים אדם ולא‬
‫אומות העולם ‪ :‬אשכ״ל ניס׳ ״אין ״שייך'כך •לעשות‬
‫שלא נתן עצה לאברהם לימול ‪ .‬אדרבה עכב בידו ;‬
‫בעצת רשעים ובדרך מסאים ובמושב לצים ־רשעים ‪.‬‬
‫״מסאים ״לצים ר״ת רמ״לכי כמו שיש רחל‬
‫בקדושה כך ים רחל בקליפה ‪ :‬גמר׳א נוס׳ ״גבריאל‬
‫״מיכאל ״רפאל ‪,‬אוריאל ‪ .‬הס מלאכיו אשר יבוא‬
‫לו לשמור אותו מכל רע ‪ :‬ד״ל יוצא מפסוק אך‬
‫אלהים יסדה נפשי מי״ד שאו״ל ס״ת ד״ל היינו‬
‫פני שאול ‪ :‬ה׳ צבאו״ת‬ ‫שהדל אינו רואה‬
‫אשר״י אד׳ם ס״ת מימה‪ .‬היינו אפי׳ מרב‬
‫מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן‬
‫ררממים ‪:‬‬
‫נחלת ה׳ בנים ר״ת ״בניה״ ״שכר *פרי‬ ‫הנה‬
‫״הבטן ר״ת גי׳ שכינה״‪ .‬היינו שע״י‬
‫הבנים שכינה שורה על ישראל ; הריעו לה׳ כל‬
‫הארץ ‪ .‬ר״ת ״הלכה״ שלא נשאר להקב״ה אלא ד׳‬
‫אמות של הלכה בלכד ‪ .‬זה הרחק עם הכולל גי׳ עני ‪:‬‬
‫החדש הזה לכס גי׳ משיח בן דוד ‪ :‬היא שעמדה ‪.‬‬
‫הי״א נוס׳ ״הוא ״יצחק ״אבינו שבזכותו נגאלו‬
‫ישראל לפי שהיה שמו ישחק ולקח צ׳ במקו״י ש׳‬
‫המסיר רד״ו משמו ע" כ לא כיינו בגלות אלא רד״ו‬
‫שנים ‪ :‬״העלית ׳׳מן ״שאול ״נפשי ר״ת‪,‬משנה״ ‪ .‬כי‬
‫משנה אותיות נשמה שמעלים הנשמה באוצר הנשמות‬
‫בלימוד המשנה ולא יצטרך להתגלגל עור ‪ .‬ועמה‬
‫ירום ראשי על אויבי ס״ת ״מילה״‪ .‬היינו בזכו׳ המילה;‬
‫זכר ג ׳ ברכ״ה נקבה גי׳ נז ק משמ״ל נוס׳ ״סנופיס‬
‫היינו החשמל‬ ‫״ליצנים‬ ‫״שקרנים ‪,‬מלשינים‬
‫ממונה עליהם שלא יראו פני השכינה ‪ :‬טוב איש‬
‫חונן ומלוה ר״ת ״חוטא' היינו למה בשביל שיכלכל‬
‫דבריו במשסס כי כל מקום שג׳ צדקה נאמר‬
‫משפט הייני משפע של צדקה ואס עשה צדקה שלא‬
‫במשפט נק׳ חוטא‪ :‬יהוד״י הוא אותיות יו״ד ה׳י‬
‫כי בי״ה ה׳ צור עולמים‪ .‬אית צור אלא צייר עולמים‪.‬‬
‫יעקב נוט׳ ״יש ‪,‬קונה ״עולמו ‪,‬בשעה ועור יראה‬
‫עצמו קדוש במעיו ‪ .‬היינו כאלו קדוש שרוי במוך‬
‫מעיו ; "כצנה"רצון ״תעטרנו ‪ .‬ר״ת ״כתר״• נגד‬
‫מרי״ג מצות וז׳ דרבנן כי אם קיים כמ״ר מצות‬
‫אז כצנה רצון תעטרנו ‪:‬‬
‫בחמה כלס ואינמו ר״ת כוכ״ב‪ .‬שיפול‬ ‫כלה‬
‫כוכבם מחלה ואח״כ הם‪ :‬כמשא כבד‬
‫יכבדו ממני ‪ .‬מש״א נוט׳״ממון ״שמלות ״אכילה ‪.‬‬
‫אש״ם ג״כ נוס' ״אכילה‪,‬שמלות ״ממון היינו שוה‬
‫המשא‬
‫ילטט‬
‫וידוע שמצי צורה השני׳ היא המקריח המושל׳‬
‫עכל הגו^ זהו סי׳ הווה״ק מאן אדון סר ה׳ דא‬
‫ר׳ שמעון נר יומאי הכוונה שרשנ״י לא שלטה מליו‬
‫צורה האחרונה כלל ע״כ זכה להיוח סני אדון‬
‫ה' ‪ .‬כסף ל׳ ממדה כמו נכסוף נכספת היינו שיהי׳‬
‫כל חשזקחך להשיג הסני אדון ה׳‪.‬והיא החצי צורה‬
‫השניה הנצרך לאדם באשר הוא אדם יהי׳ שסל‬
‫לחצי העליון ועלאה גבר‪ ,‬עשה ל׳ חקון לך היינו‬
‫לנפשך‪ ,‬סני אדון ה׳ דא רשנ״י כל׳ רוסיא ליצע‬
‫גאסידאר ליצע הוא פרצוף‪ ,‬גאסידאר נקרא ‘ *‬
‫"המלך כי יש אצל כל מלך משנים הרבה כארא‬ ‫׳‬
‫נקרא ע׳ש מלאכתו ויש א׳ מהמשנים ששמו ליצע‬
‫גאסידר היינו אם המלך צריך לילך ולראות איש א׳‬
‫שולח אותו כי הוא נחשב כסרצוף המלך אל׳׳ף נוט׳‬
‫’אמת ״למוד ״פיך‪ ,‬עוד'אסחח'לשון ״פה‪ ,‬ב־״ת נוט׳‬
‫״גי ״תמכה ״ימינך‪ ,‬עוד *בקדוש ״ישראל ״תתהלל עוד‬
‫״בניתי ״יצרתי ״תכנתי ‪ .‬גימ״ל נוס׳ ״ה׳ ״מלך ״גאות‬
‫״לגש‪ ,‬עוד ״גואל ״יביא ״משיח ״לישראל עור ״גמלנים‬
‫״יתנו ״מלחמם "לדל ‪ .‬ה׳א נוס׳ ״היה ״אני ״הוה‬
‫"אני‪ ,‬״ה ״אמת ״ה' 'אחד ו״ו נוס׳ ״ואני ״ושכינתי ‪.‬‬
‫זי״ן נוט׳ "זונינו ״יוצרינו ״נוטרנו‪ ,‬חי״ת נוט׳ ״מונן‬
‫״יצוריו'תמיר‪ ,‬עוד ״חביבים ״ישראל ״תמיד טי״ת‬
‫נוט׳ ״טהר "ישראל ״ממימך יו״ד "ישלח ״דברו‬
‫״וירפאס ‪ .‬כ״ף ״כפך ״פשוטה היינו לקבל שבים‬
‫למיד נוס' ״לב ״מבין ״דעת ‪ .‬מ״ם נוס׳ ״ממקומך‬
‫"מלכנו נו״ן ״נוצר ״ונותן ״נשמה סמ״ך נוטריקן‬
‫"סוקר ״מחשבותינו ״כולם ‪ .‬עי״ן ״עור ״יחיה‬
‫"נפשנו ‪:‬‬
‫א מ ״ ת נוסריק־ן מור״ת מש״ה אמ״ת ‪ .‬אנכי‬
‫נוטריקון ״אנא נפשאי כתביתי הבית ‪ .‬זהו‬
‫פי׳ הפסוק ביחזקאל ואתן להם את רוקותי היינו‬
‫אפפ׳י שלא שאלו נתתי תורתי להס ‪ :‬אל באפך‬
‫תוכיחנו ואל ‪ .‬ר״ת ״אבות״ ‪ .‬היינו בזכות האבות ‪:‬‬
‫אליך זעקו ונמלטו בך ר״ת ״אזוב״ היינו על ידי‬
‫ענוה נתקבלה תסלתם אביו״ן ‪ .‬ר״ת ‪,‬אלביש בושת‬
‫ועליו יצין נזרו' ‪" :‬אשפוך ״לפניו ״שיחי ר״ח ״אשל״‬
‫היינו אכילה שתייה לויה כרמז ׳ל בעת צרה יזכור‬
‫הארס זכיותיו ברמז ‪ :‬אר״ם נום׳ ״אברהם ״דוד ״משה‪.‬‬
‫אמרהם אמר ואנכי עפר ואפר ‪ .‬דוד אמר ואנכי‬
‫תולעת ולא איש משה אמר ונחנו מה זהו פי'‬
‫‪,‬תולה ארץ על בלימה״ היינו שאכרהס ודוד עשו‬
‫עצמם אסר ותולעת שהוא בלי תועלת ‪ .‬ומשה עשה‬
‫עצמו מה זהו מולה ארן על בלימה ‪ :‬״אסר"תולעת‬
‫נה‬ ‫משה‬ ‫שער הפרפראות‬ ‫ילהוט‬
‫באש״ר אשל״ח אמב״ם ‪ .‬ס״ת ירכם דהיינו‬ ‫המשא מכיא לידי אשם ‪ .‬לפיו סביכיו מטשה אורג‬
‫אם ארחם עליכם אפי׳ הכי לא אשלח אמכם ‪ .‬כי‬ ‫ר׳ת‪,‬םמאל״ חמרא יהי׳ לו לא יקרא ד י‪,1‬לילית״‬
‫רע״ה נג״ד פניכ״ם ס״ת ״הדם‪ . ,‬כלס ניתנו מרעה‬ ‫ותיבת כפי מפםיק כדי שלא יתחברו ויחריבו את‬
‫אחד ‪ ,‬מרט״ה נוע׳ משה רבי' ע״ה היינו שכל המורה‬ ‫העולם ב׳ח ‪ .‬לרא״ש משבי״ר ר״ת ״למשות רצון אביך‬
‫נימנה על ידו כי שמע את מלנומיכם ‪ .‬ר*מ אל‬ ‫שבשמים״ מזוהר רבי שממון בר יוחאי כי לימוד‬
‫מריבו כי יה שופט מלמעלה עליכם ‪ .‬לך אכול‬ ‫הזוהר מסוגל לגשמה ורצויה לאביגו שבשמים ‪:‬‬
‫בשמחה לחמך ר״ת לאב״ל‪ .‬לא יטוש ה׳ סית‬ ‫ממרא נוס׳ ״מהר ״מלא ״רצון ״אלהיך ‪ .‬היינו שנתן‬
‫אש״ה כי דין אשה יש לישראל עם כקב״ה ‪ .‬״לעשות‬ ‫לו מצה מל המילה ולפי ששאל עצה מהם הזמין‬
‫"את ״השבת "לדרמם ר׳ת לאה״ל היינו עונת ת״ס‬ ‫לו הקב״ה עקרב ונסך למילתי ‪ .‬מקב רב אותיות‬
‫מליל שבת לליל שבת ‪ .‬מנחש נוט ״מסי ״נפלה ״חתיכה‬ ‫מקרב זרו שב׳ גס עבדך נזהר בהם בשמרם עקב‬
‫ד״א ״מקל ״נחש ״חולדה ״שועל ‪ .‬מבין שני‬ ‫שלי‬ ‫ר ב; מגן נונו׳ ״ממון ״גוף ״נפש‪ .‬היינו מגן הוא‬
‫הכרובים ר״ת משה שנחשב בכרוב של מעלה ‪.‬‬ ‫לכל החוסים בו‪:‬‬
‫מי ימלל גבורות ה׳ ‪ .‬ימל״ל ר״ת יוצרי מבטן לעבד‬
‫לו משג״ב גי׳ מש״ה ‪ ,‬ה׳ הוא רחמים ‪ .‬לנ״ו גימט׳‬
‫זהב לנושה ר״ת ״נוזלי׳ כי הבל‬ ‫ממשבצות‬
‫תלוי במזל האשה ; מי חכם‬
‫אלהי״ם הוא דין ומשה מהסך הדין לרחמים ‪ .‬מהי״ר‬
‫וישמר אלה ואל״ה נוע׳ ״אבק ״לשון ״הרע ‪ :‬מוהל‬
‫ר״ת מכיר הלכות יקרא רב ‪ .‬ד״א מקלף הסרכות‬
‫בזה ״פועה ״אור‬ ‫ר״ת ״מוהל הוד והדר לבשת״‬
‫יקרא רע ‪ .‬מוריד שאול ויעל הם צירוף אותיות‬
‫״כשלמה ר״ת ‪.‬גי׳ הוי״ה אדנ״י ואם לובש בגדי הוד‬
‫ירר״ו ושמוא״ל יע״ל ‪ .‬היינו יעל בגלגול ‪ .‬מזב״ח ר״ת‬
‫נוטה שמים ביריעה ‪.‬‬
‫מחילה‪ .‬זכות‪ ,‬ברכה חיים‪ .‬מרגלי״ם נוט׳ ״מבני‬
‫״רחל גנבתם'לאורחת ״ישמעלים ״מכרתם ‪ .‬מי שיש לו‬ ‫א ^ ה לידו ושממי לך ר״ת אלו״ל ‪ :‬אנכי ארד עמך‬
‫מנה רוצה מאתים ואין אדם מת וחצי תאומו בידו ‪ .‬כי‬ ‫מצרימ׳ גי׳ שבינ״ה אברר״ם ר״ת"אב בארבע רוחו׳‬
‫ממון במילואיה ג״כ ממון כזה מ״ם מ״ם ו״ו נו״ן‪ .‬״משה‬ ‫מן העולם" ‪ .‬אלה אלהיך ישראל אל״ה ר״ת אוו‬
‫״איש "הא^הים ‪ ,‬ר״ת מאה וס״ת משה היינו מאה‬ ‫לאלוהות הרבה ״איש ״חלק ר״ת אח אי״ש שעי״ר‬
‫ברבות בכל יום קבלה ממשה מנעי קולך מבכי ‪.‬‬ ‫ס״ת ש״ר שנתבחרמשרו סמ״אל אי״ש חל״ק ס״ת‬
‫מנע״י נוטר׳ ״מקבץ ״נדחי ״עמו ״ישראל מזריע זרט‬ ‫"שק״ היינו על ידי שק ומכלה מכניעים אומו שעי״ר‬
‫ר״ת מזל כלומר יש מזל ברקיע שמכה‬ ‫למינהו‬ ‫אי״ש חל״ק ‪ .‬ס״ת שקר הי־נו איך אשקר ‪ .‬איש חלק‬
‫אומו ואומר לו גדל מילה אותיות ים לה היינו‬ ‫גימ׳ האמת ועוד יומר ג׳ שהוא שלישי לאבות ‪ .‬איש‬
‫בזכות המילה נקרע הים שנ׳ לגוזר ים סוף לגזרים‬ ‫יהודי גי׳ שדי‪ .‬אתרוג עולה מר״י וצולב ערבה הדס‬
‫אל תקרי לגזרים אלא לגזורי׳ היינו נמולים ‪ ,‬מסמית‬ ‫ג׳ הרי מרי״ג‪ .‬שבל המקיים מצ!ת לולב כאלו קיים‬
‫האה״ל וישמח״ו ארצ״ה ס״ת חולה אעס״י שהי׳ מולה‬ ‫כל מרי״ג מצות אין חכם ונבון כמוך כמו״ך גימ׳‬
‫קיים הכנסת אורחים "מחה ״עלי ״רחל ״בדרך ר״ת‬ ‫אלהי״ם היינו כאשר ישאל איש בדבר אלהים ארבה‬
‫מערב ‪ .‬היינו שכינה במער״ב"רחל'מבכה יעל בניה‬ ‫את זרעך ארב״י■ גימע' יצחק ־ אוי• מ כנשי״ם ר״ת‬
‫ר״ת מערב מן העבריות ותינק לך ר״ת מהול‪.‬‬ ‫וסו״ת גי׳ ניד״ה ‪ .‬אך נח גימ׳ עוג שהכניס ראשו‬
‫אתו היינו אות‬ ‫היינו וחרא אומו כי טוב הוא‬ ‫בתיבה אש״ר יצו״ה א״ת בנ״ו ס״ת חורה ‪ .‬שעמידין‬
‫הברית ‪ ,‬מדוע לא יבער הסנה ר״ת מילה שאין אש‬ ‫ישראל לקבל את המורה ״אל "מקום ״המזבח ר״ת‬
‫גיהנם שולטת במהול‪ .‬משה רבינו גימט׳ הויי״ג‬ ‫אמה ‪ .‬היינו מקום הקרבנוח אמה ‪ ,‬ארגמן ר״ת‬
‫לכן ניתנה התורה על ירו ‪ .‬מי העיר"ממזרח ״צדק‬ ‫״אוריאל"רפאל ״גבריאל ״מיכאל נוריאל אחש שאלתי‬
‫“יקראהו ״לרגלו ר״ח מציל ‪ .‬היינו בצדקה הוא מציל ‪.‬‬ ‫מאת ה׳ היינו ג׳ ממנות שנתן הקב״ה לישראל ‪.‬‬
‫מה שהיה הוא שיהיה ר״ת משה כי הוא הגואל‬ ‫ארץ ישרא״ל‪,‬חיי עולם הבא‪ ,‬הורה‪ .‬אנ״י לצל״ע‬
‫הראשון והוא הגואל האחרון נחש גוט׳ נדה מלה‬ ‫נכו״ן ס״ת ענ״י כי הבל מלוי במזל האשה ״אס ״מלוך‬
‫שבת זה תיקון לחוה ״נע ״ונד ״תהיה ס״ת עדה‬ ‫'תמלוך ר״ת אמת ‪ .‬אין בו מי® אי״ן נוע׳ ״אבל‬
‫היינו עדת ישראל בשדה‪.‬נבל״ה ר״ת נתנבל׳ בשרו לכלב‬ ‫״יש ״נחשים ארו״ר אס״ם כ״י א״ז ס״ת זמר״י כאשר‬
‫השליכהו ‪ .‬כשר״ה רית כולה שליממ ראויה היא ‪ .‬נקבה‬ ‫צויתין ‪ .‬כאש״ר ר ״מ רוב״ו ש״ל אמ״ר ככול״ו‪.‬‬
‫‪1‬י'‬
 ‫מ ^‪ 1£‬ה‬ ‫הפרפראות‬
‫והוא טומאה חמורה שהשמן מחלנש בו ‪ .‬שדי נוס׳‬
‫שומר דלחות ישראל ‪ .‬ווהו כוונח שם שד״י שכוחני׳‬
‫על המזוזה מנחון ‪ .‬חנון חסלחי קטרח לפניך ר״ח‬
‫חחק״ל גי׳ ערג ונקר וצהרים ‪ .‬עוד קטורח לפניך‬
‫משאח ר״ח מקל ‪ .‬והם ס״ח של אנרהם יצחק וישראל‬
‫שהם מקנו הג׳ מסלוח‪ .‬כי חשמרם בנטנך ר״ח‬
‫כחנ שכל המחדש איזה דנר צריך לכחוג ;‬
‫אלהים״ לעשוח" ‪ .‬ס״ח אמ״ח שכל אדם צריך‬ ‫בר״א‬
‫לעשוח נכל כאמח ״נעלוח ״הנקר "ויהי‬
‫ר״ח כה״ו היינו שאם לא יקנל ישראל אח המורה יחזור‬
‫העולם לחהו ונהו כרוך הנא נשם ה׳ שאומרי׳ נניח‬
‫המילה ניז״ך‪ ,‬ר״ח ״בשמחה ״רנה "ואמרו ״כולם‬
‫הב״א ר״ח ״הנה"בא ״אליהי ‪ .‬בש״ם ״בשביל ״שיראה‬
‫״מילה ״ברוך ״כבוד ״ה׳ "ממקומו ר״ח בכי״ם‬
‫היינו שערי דמעוח מעורר השם ממקומו ‪ .‬ביום‬
‫אכלך׳ ממנו״ מיח״ ממוח״ ס״ח מכו״ח דהיינו‬
‫שנחקללה האדמה ורנחש ואדם בעשר קללוח ‪ .‬ביני‬
‫אומיוח ביי״ן ‪ .‬ביניי ר״ח *בשבח ״יש"נשמה ״יתירה ‪.‬‬
‫״בני "ישראל *אח ״השבח‪ .‬ר״ח ביא״ה שעונחן של‬
‫ח״ח משבח לשבח ‪ .‬בעצם היום הזה נמול אברהם‬
‫בעצ״ם ריח ״בעקיצח "עקרב *צדיק ״מל ‪ .‬בראשית‬
‫נוק׳ ״בריח "אש היינו אש דח למו ״בשמך "יגילון‬
‫״כל ״היום‪ ,‬ר״ח בכי״ה‪ ,‬היינו וגילו נרעדה ‪ .‬בש״ר‬
‫ר״ח ״ברכה ״שמחה ״רפואה ברי״ח אוחיוח חרי״ב‬
‫והמילה א׳ הרי חרי״ג כאלו קייס כל המרי״ג‬
‫מצית בימי שמגר בן ענת‪ ,‬שמג״ר אומי׳ גרש*ם ‪.‬‬
‫גדלו לה׳ אחי ‪ .‬אח י גימ׳ סב״ח ‪ .‬גאולה מהיה לו‬
‫גאול״ה חהי״ה גימ׳ בימ״י משי״ח גם יכלתי ‪ .‬גימ׳‬
‫דבור״ה ובר״ק ‪ .‬ד״ן פעמים כתיב המן במגילה ‪.‬‬
‫וגס ד״ן אותיות מעשרה בניו זהו הגו אשר יעבודו‬
‫ד״ן אנכי "הרופא ״לשבורי ״לב ‪ .‬ר״ח הל״ל רמז‬
‫מי שנתרפא חייב להודות המתנדבים בעם‪ ,‬בע״ם‬
‫ר״ח "באר"ענן"מן‪ ,‬שהיו בזכות משה ואהרן ומרים‬
‫הם המחנדביס בעם‪.‬״הנה "ברך ״לקחתי ריח‬
‫הב״ל‪ ,‬היינו אפי׳ הברכה שמתברך בעצמו הכל הבל ‪:‬‬
‫הזה לכ״ם‪ ,‬לכם אוח־וח מל״ך שהוא‬ ‫החודש‬
‫מלך על כל החודש כיון שבו‬
‫עחידין ליגאל פ״י מלך רמשיח ‪ .‬החדש הזה לכם ‪.‬‬
‫גימט׳ משי״ח ב״ן דוי״ד ‪ .‬הקל קול יעקב גי׳ אמ״ח‬
‫ח״י• והידים ידי עשו גימ׳ למו״ח‪ ,‬כמ״ש הנס אנט‬
‫הולך למוח הח־צבו וראו‪ ,‬המיצב״ו גימ׳ חח״ן כל״ס‬
‫היינו בסיני היו חמן וכלה ‪ .‬עוד רמז קשה לזונם‬
‫כקריעת ים סוף ‪ :‬הגדלה בחונן הדפס מנין כי‬
‫כינ״ה‬
‫יללןט‬
‫גי׳ נוק‪ .‬הנ״מגימ׳ארו״ר סייגו אוי לאכי כגקנוג!‬
‫כמאדל כשנולד כח אנחה מושה נשמים ונאק ‪.‬‬
‫מצר מסד לאלפים ר״ח נח״ל וכן נסשינו חכמה‬
‫לה׳ ‪ .‬היינו ונחל עדניך חשקם• סדום רמים וממאי׳‪.‬‬
‫ר״ח סרו היינו סרו מדרך המוב מצח ה' היא‬
‫מקום ‪ .‬סצח ר״ח ענוי צדקה חורה ‪ .‬עגל נוס׳ מון‬
‫גדול לישראל ‪ .‬עצרח נוס׳ עלי צור ריש חורה על‬
‫סני מרום סיח מיל שיעור לויה מי״ל ר״ח מלאכיו יצוה‬
‫לך ‪ .‬צכור ר״ת צדיקים ניגונים וסקים רשמים‬
‫נחלה ענר על נסשינו ר״ח נענ״ע כדחז״ל אם נאים‬
‫רשעים על אדם נענע להם ראשו ‪ .‬סער כחונ‬
‫עלי ‪ .‬ריח כעס ‪ .‬היינו נמגלח ספר כחוג עליו‬
‫לפולם כי כל הכועס כאלו עע״ן ‪ .‬עח״ה נוס׳ ״חשוכה‬
‫"עושה ״הכל;‬
‫ע ל כן לא יאכלו נני ישראל א״ח גי״ד ‪ .‬א״ח‬
‫ריח חשפה אג גי׳ד גימ״ל יו״ד דל״ח היינו‬
‫גימל חשרי יו״ד חינח דל׳ח צום הרגיעי ‪' .‬פאח‬
‫יראשכם ״ולא״חשמיחר״ח סרוח כי המשחיח וקנו‬
‫נאים עליו שעירים נדמוח סרוח ודורסים על‬
‫סאח זקנו ‪* .‬סלח ״זקנו ‪ .‬ר״ח זסח היינו עם החי׳ו‬
‫של סאח ‪ .‬כי מלאכים נוחניס נסכו נזסח ‪ .‬ספר‬
‫הגן ‪* .‬צדקה ״נכל"טח ר״ח עצ'נ היינו ערג צרורים‬
‫נקר יקורם כל מעלה יחן צדקה שג׳ אני נצדק‬
‫אחזה פניך ‪ .‬על זה אמרחי נעצ“ נ חלדי נניס ר״ח‬
‫ינצדקה *ערנ"צהרים *נקר חלדי נניס אפי׳ אם‬
‫אח עקרה ‪:‬‬
‫*צדיק ישמור ציציומיו ינדקס חמי־» או‬ ‫ציצית‬
‫״צדיק ינדוק ציציוחיו ילנשה חמיד״ לקיים‬
‫וראיחס אוחו וזכרחס אח כל מ״י ‪ .‬קל נוס׳ קדושי׳‬
‫לאלהיכס ואם אחם טושים כן הנה כפם רוכג על‬
‫פב קל מדח כרממים ‪ .‬רגע נומר׳ ראשיח גויס‬
‫עמלק ‪ .‬היינו כי רגע נאפו של הקניה כי אין השם‬
‫שלם ואין הכסא שלם עד שימחה שמו בל עמלקי‪.‬‬
‫רגל על לשונו לא עשה לרפהו רעה ‪ .‬רג״ל נומר׳ ״רעה‬
‫״גורם ״לפצמו ‪ .‬עוד ״רפה ״גורם ״לשלשה ראומר״‬
‫והמקנלו ‪ .‬עוד ומי שנ׳ עליו ‪" .‬רעה *גורם "לשכינה‬
‫במסחלק׳ מישראל נעון לה״ר‪ .‬שמוק עינו ולשונינו רנה‬
‫ר״ח שופר ‪ .‬כי כשופר אנחנו ממשיכין לרכוני מדינא‬
‫לרחמי ומהפך לנו מאכל ליום סוג שלא נחננו‬
‫מר^ לשניהם *נחננו ימר‪ 9‬״לשניהם ר״ח נמ״ל כי‬
‫כל הגומל ידיו לא ינוא לידי מרף וכל המזלזל‬
‫ננמילת ידים נעקר מן העולם והוא טרף לשעירי׳‪.‬‬
‫שמן נוס׳ *שווע ״סווי ימז וכן שטמנ׳ז אומי׳ שמן עז‬
‫נו‬ ‫מ^‪5‬זה‬ ‫הטרטראות‬ ‫ילהוט‬
‫מפכ״ה *מלך *פל ״כל יהארן ‪ :‬ואני נתתי לך שכם‬ ‫נינ״ס‪ ,‬ר״ר‪ 1‬״בשמים 'יין ״נר יסכדלה ‪ .‬השכימי״‬
‫אחד זה שם המפורש של מיב‪ .‬שכס בא״ת ב״ש‬ ‫מלאכתו״ אשר״ עשה״ ‪ n'p‬יור׳ה‪ ,‬היינו ילמור‬
‫גי׳ מ״ב י‪ .‬ואתם הדבקים ‪ .‬דבקים גי׳ יוס״ף שדבק‬ ‫ויורה איזה מלאכה אסורה בשבת הצילה מחרב‬
‫פצמו בה׳ ולא דבק באשת פיסיסר י והיה פקב ‪.‬‬ ‫נפשי ר״ת המ״ן שצתפאר בחרבו של פשו שנאמר‬
‫גי׳ העולם הבא תשמפין את המשפסיס‪ .‬ס״ת‬ ‫ופל חרבך תח־ה 'הנותן ״אמרי ״שפר ר״ת הא״ש‬
‫״מתן״ ושמר גי׳ לעתיד לבא י‪ .‬וכל אדם לא יהיה‬ ‫היינו האש של דין מכבה בתפלתו‪ ,‬גס אש של‬
‫באהל מופד ‪ .‬וכל אדם גי' ״המלאך פ״ה ‪ .‬כמאז״ל‬ ‫גיהנס אינה שולסת בו‪ ,‬הכון לקראת אלהיך‬
‫אפי׳ מלאכים וכל האדם גי' מיכא״ל ‪ :‬זה אלי ואנוהו ‪.‬‬ ‫ישראל‪ .‬הכו״ן רית ״הצריך ״לנקביו ״אל ״יתפלל‪ .‬ההפכי‬
‫ר״ת ״זה השלחן אשר לפני ס׳״ ‪ :‬זרפ״ך‬ ‫זיה אל״י‬ ‫הצור אגס מיס ‪ .‬ס״ת מרי״ם‪ ,‬היינו הבאר שהיתה‬
‫"כעפר ״הארץ‪ .‬ר״ת ״זכה‪ . ,‬לכך זכו ישראל למילה‬ ‫בזכותה ‪ .‬החדש הז‪ :‬לבם החד״ש ר״ת ״היתר"חמן‬
‫שניתנה בפסר•‬ ‫״ד׳ ״שפות ‪ .‬המשכ״ן ר״ת ״השם ״משרה ״שכינתו ״כל‬
‫״נשמה האלהיסמצא את עון מצי׳א ר״ת"מכירת ״צדיק‬
‫אה יום השבת לקדשו ר״ת ‪.‬אלייה״ ‪ .‬כי‬ ‫זכור‬ ‫״אחינו ‪ .‬הוצאתי אתכם מתחת סבלות ר״ת "הפלגה‬
‫יבא בזכות שמירת שבת ‪ :‬״חלבמו יסגרו‬ ‫״אנוש ״מבול ׳סדום הדרוקן סי׳ לעבירה‪ ,‬הדרוק״ן‬
‫״סימו ר״ס ס;ש״ח היינו לפתוח הדלת ולומר כל‬ ‫נונו׳ ״הלבנת שניים‪" ,‬דבור‪ ,‬״רודף ״ותיבע ״קריצת‬
‫שדה‬ ‫דכפיון ייתי ויכול ‪ .‬יודע ציד איש‬ ‫פינים ״נשיקה האה״ל כחו״ם גימ' גיהנס‪ ,‬אברהם‬
‫ס״ת ״עדשה" שמכר הבכורה בפדשיס ; ישכב‬ ‫יושב פתח גיהנס להציל הנמולים ‪:‬‬
‫לכן ישככ פמך הלילה גי׳ היא בקבירה רמז‬ ‫שמות ר״ת ״יחייב לקרות הפרשה שנים‬ ‫ואלה‬
‫שתהיה לאה נקברת פמו ולא רחל ־ יתהלל המתהלל‬ ‫מקרא וא׳ תרגום; ונתתי להם בביתי‬
‫השכל וידופ ר״ת‪,‬הוי״ה״ ‪ :‬קסנתי מכל החסדים‬ ‫ובחומותי יד ושם אשר לא יכרת אשר לא יכרת‬
‫קסנתיי אותיות קס״ן ת״י‪ .‬היינו תיי שנים שעמד בית‬ ‫אותיות שר אכתריאל ‪ :‬וילן שם בל לה ‪ .‬ס״ת ״המן״ ‪.‬‬
‫א׳ אח״כ נתקסנו ישראל וגלו קרב״ן גי׳ ארך אפיס‬ ‫היינו בלילה ההוא נדדה שנת מלכו של פולס ‪.‬‬
‫רמז למשרז״ל ארס נחש בין שנ^ו הוא עומד‪.‬היינו אין‬ ‫ורוח תשימו בין פדר ובין פדר ‪ .‬פרר גי׳ מרדכי‬
‫הנחש ממית שלא החסא ממית הוא השסן המסית‬ ‫שימצאו ריוח ממרדכי בימי המן שנשבו פדר פדר ‪:‬‬
‫לחעא והנה שסן אות ס׳ בין ש״ן‪ ,‬נחש אות ח׳‬ ‫ויפח באפיו נשמת חיים ס״ת למפרע ״מתוח״‬
‫בין או היות שן שהם אותיו׳ חס״א דהיינו ארס נחש‬ ‫שכבר נמתחו איבריו" ‪ .‬חיים ויהי האדם לנפש חיה‬
‫שאין הנחש ממית אלא החסא‪ .‬ואות מס עומד‬ ‫למפרע השמים ‪ .‬שהנשמה נבראה מן השמים ואם‬
‫בין שניו אותיו׳ ש״ן ‪ .‬יראשית "בכורי ״אדמתך ר״ת‬ ‫נקבה תלד ואס ר״ת ״ואס איש מזריע״ נקבה‬
‫אותי ת משה‪ .‬היינו‬ ‫‪ .‬רדו שמיה‬ ‫״אבר״‬ ‫תלד ‪ :‬וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל פשב‬
‫משה יגאל אחר רדיו שנים ; שלחן גי׳ משמח היינו‬ ‫ר״ת ״פרב שבת במנחה' מנח״ה גי׳ פג״ל כי ישראל‬
‫משמח אלהיס ואדם שלחן גי׳ זה שלום כשיש‬ ‫פשו את העגל פרב שבת במנחה ‪ :‬וייקץ יפקב‬
‫מזוגות יש שמח־ ושלום בבית ‪ .‬ש'ח״ן אותיות לנחש‬ ‫משנתו ויאמר ‪ .‬ס״ת ״צבור״ אכן יש ה׳ במקיס‬
‫היינו בהפך השלחן שאין עליו ד״ת ״הוא לנחש״‬ ‫הזה היינו במקום צבור השכינה שהייה; וידו‬
‫שלחן נוס׳"שולחן ״לחם"מי ״נסילה ; שלהב״ת אותיות‬ ‫אחזת בפקב פשו ‪ .‬פק״^ר״ת ״עלי ״קללתך ״בני ‪.‬‬
‫שבת לה׳ • שלום גי׳ הוי״ה שמי' ‪ :‬שבועה ד ת ״שבועה‬ ‫וירא אליו ה׳ ס״ת ״או״ה ‪ .‬היינו שאוה לבקרו‬
‫בוקעת ועולה פד הרקיע'‪ :‬שליש סאי״סקמ״ח‬ ‫וירא והנה שלשה אנשים גי׳ ״מיכאל וגבריאל ורפאל״‪.‬‬
‫ס״ח שמ״ח ‪ .‬קמח גי׳ פסח שפסח היה לפי׳ צוה‬ ‫ועשי פגות ‪ .‬ופש״י נוס׳ ”וצריק ״פל ״שלחן ״יברך ;‬
‫לאפות מצות ‪ :‬שכרך הרבה מאד ר״ח ״משהי ‪.‬‬ ‫ואקחה פת לחם‪.‬ואקח״ה ר״ת למפרע התר חגורה‬
‫שמן זית זך ‪ .‬גי׳ מרדכי היהודי ; שבת ר״ת ״שמונה‬ ‫״קוד׳״אכיל׳"ושתיי׳ סן תבוא לידי חולי מפי׳; ויתרצצו‬
‫בגדים תלבש״ ‪ :‬שיר השיריים ר״ת ״המלך ״שלמה ״יהי׳‬ ‫הבנים בקרבה קרב״ה גי׳ וא״ש היינו בית יעקב‬
‫ירש "יחזור ״מלך; שמיס גי׳ קדו״ש ‪ .‬שמ״ע נוס׳ ״שדי‬ ‫אש ובית פשו לקש ; ועו^ יפוסן< גי׳ גבריא״ל ‪ .‬ואת‬
‫״מלך ״פול׳ ‪ :‬איתא בפליא׳תור״ה נוס׳״תורה'ופירושי׳‬ ‫כ) עוף כנף למינהו ‪ .‬ר״ת בגי׳ המלאכיים ‪ :‬ואת‬
‫״רמזיה"הוריד צוה ‪ .‬״צהלה ״ורנה ״היתה‪ .‬לנו‪ .‬למשה‬ ‫תגוש ואת מפכה ‪ .‬תחיש נוס׳ ״תקפו ״חדש *שופר ‪.‬‬
‫״נביאנו‬
 ‫משה‬ ‫שער הפרטראות‬
‫פל מצחו של צדיק שם אמה ואז ניצול מהם וזהו‬
‫גס כי אלך בגיא צלמו״ת גי׳ יתק״ף לא אירא רע‬
‫היינו מהר״ע חדרים ‪ .‬כי אתה עמדי היינו השם של‬
‫חתה הכתוב במצחי‪ .‬ומי הכותב עמדי שבעךומשמנתך‬
‫המה ר״ת ״שפוה» ולמסרע ר״ת ״יהושע' היינו ״עמדי‬
‫״שבםך ״ומשענתך"המה"ינחמוני ; מהר׳ש אסערסלי‬
‫שער ההלציות‬
‫קרא נח ‪ .‬מה מאוד נבהל רמאי בן העבע ‪ .‬ענהו‬
‫מאחורי הדלת במחשבתי היה אשר עוב לו להחבר‬
‫בסערת מיס הזדונים אשר בשצף קצף שועפים‬
‫מלהעריח כבודך בבהלה זאת אך להשחית את גופי‬
‫בזרון וגס בי לחעא גדול יחשב לי לדורות עולמים‬
‫אשר יאבד מהס איש מוצרך כמוני לכל דבר עסק‬
‫לכן מיהרת הנה אליך אבי שתעתר לי והניחני לבוא‬
‫בתיבתיך ‪.‬‬
‫צ ל לי עליך ידידי לא מכירי ענהו נח ‪ .‬בכל אות‬
‫נפשי להושיע לך נכספת ברגע זאת ‪ .‬אך מה‬
‫אעשה כי אין לי לעבור על מצות השס להכניס בתיבה‬
‫רק שנים שנים מכל מין מהר ומצוא לך זוג הלא לא‬
‫עת התמהמה הוא הרבה‪ ,‬הרמאי שם עניו לדרכו‬
‫למצוא לו עזר כנגדו ומחפש וידרוש בכל עבר והנה‬
‫פתאום ויעגעהו האמת ‪ .‬האמת נעדרת ונעזבת‬
‫ולא מצא קן לה בדור המבול תקעה לה אהלה‬
‫בסנה רחוקה ומרוב הדרך לא הספיקה לבוא מועד‬
‫אשר התקבצו להכניס בתיבה‬
‫ו א ץ אמה הולך שכני‪ .‬שאלה האמת בסגעה‬
‫׳ הרמאי מאת נח משולח אני אץ ונחפז‬
‫למצוא אותך גברתי נכבדה שמע נא אלי ‪ .‬הוא‬
‫שאל מכל אשר בתיבה חונים מי אשר ילך ומצוא‬
‫אותך להביאך בתיבה וכל עור לא נמצא יצור אשר‬
‫ירצה לעזוב מקומו המנון ביבשת ואני בכל כחי‬
‫נודד הנה תחת גשמי המבול במוך סערי הגלים‬
‫מהר נא גברתי אחרי ‪.‬‬
‫ת ש ו א ו ת חן חן לך שכני ענהו האמת על כל‬
‫העוב אשר מכסוף לעשות לי אך‬
‫להסכים לדבריך ולתרועעה אתך א־ן ברציני כי‬
‫אס למראה בני אדם לא פעם להיות פרושה ונדודה‬
‫מכל מברה וריעות הה ידירי יכמרו רחמיך פלי‬
‫בקול‬
‫ילל\ט‬
‫ינביאמ'ושבינו‪ .‬משה‪ .‬״מאל'שדי יהדנרומ ‪ .‬מורשה ‪.‬‬
‫י מעל'ו מע ה'רעדו ״שניחנה ״התורה ‪ .‬קהלנו ‪ .‬״קבלו‬
‫'התורה ״לזרעם'תחת׳ יעקוב‪ .‬״היו'ענויס'קדושים‬
‫'הוגים ״בתורה ‪ .‬תת״ן חדרים בגיהנס כמנין תכל״ת ‪.‬‬
‫ומהם תק׳ף שאיין קשים נשאי! ר״ע חדרים שהם‬
‫קשים ויש מלאך שמו יהושע ובידו שפוה וכותב‬
‫מ ה נועם מליצת הססדניס הקדמונים ונזכר‬
‫במ׳ק כ״ה ב׳ ‪.‬‬
‫ג ז ע ישישים עלה מבנל ועמו סער מלחמות קאת‬
‫וקעור׳ הכסלו לראות בשוד וכבר הבא משנער‬
‫קצף על עולמו וחמס ממנו נעשות ישמח בהם ככלה‬
‫חדשה רוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נסש צדיק‬
‫ונקי׳ אס בארזים נעלה שלהבת מה יעשו אזובי‬
‫קיר ‪ .‬לויתן בחכה העלה מה יעשו דגי רקק בנחל‬
‫שוסף נעלה ח‪ *:‬מה יעשו מי גבים‪ ,‬שמחה לתוגה‬
‫נהעך ששון ויגון נדבקו ארץ שנער הרה וילדה ארן‬
‫צבי גדלה שעשועיה אוי נא לה אמרה רקת כי עבדה‬
‫כלי חמדתה ‪:‬‬
‫הלצה‬
‫מ ל ך בלא עם ‪ .‬בנה בית על פני המיס ‪ .‬תחת‬
‫י השמים שלח שליח בלי לשון הביא אגרת‬
‫תיבה של נח סוגרת ומסיגרת בכל‬ ‫בלא כסב‬
‫עתחי מבואיה ‪ .‬וזוג א׳ מכל מין ובריה יושבים‬
‫במקומם כקו משוך על סדר‪ .‬כל אחד דוחק ומקרב‬
‫את עצמו לזוגו ולוחשים ביניהם אודות שכניהם‬
‫אשר לא ידעום ועל שנוי זיו תואריהם ‪ .‬מתנועותס‬
‫נראה פעם סניס נועמיס בעח ושאנן וסעס פחד‬
‫ויראה ‪.‬‬
‫ע ל הארץ גשם מבול שועף בכל עוז ותעצומות‬
‫וארובות השמים נפתחו נח בעומק מזמותיו‬
‫מעייל בתיבה אנא ואנא ‪ .‬ומחשביתיו ולבו הומים‬
‫בקרבו בזכרו השחתת כל יצור גס מעקירת לבו‬
‫מהלל י״ה על צדק משסעו ובנפש שמח מביע על‬
‫קבוץ הבריות משונים אשר יחשוגו לו לבני ביתו ‪:‬‬
‫פ ת א ו ם וידסק בדלת ‪ .‬מ• הוא זה ואיזה רוא‬
‫נו‬ ‫משה‬ ‫שע״ חהלצות‬ ‫ילהוט‬
‫בכל אוסן היותר חזק ויבואו יחד בתיבה מיום‬ ‫בקול הומיה צטק הרמאי מה הרמה אשר אני מושה‬
‫ההוא הרמאי המזורז שועל בתבל טסקים שוגים‬ ‫לך שגע בי והרגני רק על תעזבגי כי הבשחתי‬
‫אך האמת אשר תשגיח ממולו בעין ישר ושקח‬ ‫נאמנה להביאך אמנם אין שוב לי גם לא הסכגתי‬
‫מבשל כל תחבולותיו שעמים רבות הרמאי מקונן‬ ‫מתמול שלשום להתאחר עם לא מכירי בהיות‬
‫ומתאבל על רוע גורלו אך עם כל זאת מוכרח‬ ‫שירבה עמל הגיעני וצרות רבות השיגני ויראתי‬
‫להיות נכנע לאמת כי קשר עוז ביניהם כתוב‬ ‫להאמין לשישור דברים בשי מי שיהיה תאמן לי‬
‫וחתים ובעצת הרמאי הוכרח נח לצאת מן התיבה‬ ‫כי כנים דברי הן אנכי נותן לך כתב כתוב וחתום‬
‫כי הראה לו יין המשומר בענביו על כן בקש האמת‬ ‫היות תמיד תחת רשותך ועל פיך אצא ואבוא לעמל‬
‫לנח איש צדיק לבל ישעה לדברי שקר ונח הבשיח‬ ‫וליגיעה עבור שובתך אך הציל אותי והצריקני‬
‫לאמת בעצתך תנחני ובאשר תלך אלך ובאשר תלין‬ ‫מהשבחת שקר ולך ולכו לנח אבינו‪:‬‬
‫אלין ע״ב ונח מצא חן בעיני ה׳ ‪:‬‬ ‫ה א מ ת בראותה צער הרמאי ויכמרו רחמיה‬
‫עליו וכתבו ויח״מו ששר שותפות‬

‫זה השיר הוא שיר המחבר על שמו לכבוד ולזכות רשב״י זיע״א‬
‫ושמו מתום בהר״ת של השיר אני משה ישראל אשכנזי ‪.‬‬

‫הגנוז ב כ תר עליון ונעלמת מנל רעיון ושם היית אצלו אמין ונגלה לך גנזי המשמון‬ ‫או ר‬
‫בר יוחא‬ ‫נקי כפים ובר‬
‫חכמה ודעת קנית כמלאך השם יצאת אור נפלא לנו הורית‪.‬‬ ‫מושב יחידים ישבת ‪.‬‬
‫בר יוחאי‬ ‫עייל בלא בר‬
‫^ ר בית הזוה״ר נקראת ביגה לעתים הודעת בדור זכאי קיל שמעת תוב למערה לכן חזרת ‪.‬‬
‫בר יוחאי‬ ‫כמשה במד בר‬
‫מצות כלה‬ ‫מלא‬ ‫להמתיק דין למעלה ישיש אלהיך לעילא בדור‬ ‫חסד‬
‫דילך על כלה‬ ‫הלולא‬
‫בר יוחאי‬ ‫עמא דבר‬
‫הם עם למודך פחד יצח״ק האי״ר כבודך לעס גלה את סודך הו״ד שבהו״ד‬ ‫י ^ר א ל‬
‫בר יוחאי‬ ‫יחד מחו בר‬ ‫ספירתך‬
‫תפארת ל״ב נתינות יו״ד סופרת ‪ .‬קדשת עצמך באדרת תתן לראשך עשרת‬ ‫אלי ש ש בזו‪:‬ר‬
‫בר יוחאי‬ ‫לפניהם עבר‬
‫נעח הוד יקרים שבית ‪ .‬נורא תהלות נעלית ‪ .‬שבי לאדירים נפלת‬ ‫כמשה למרום עלית‬
‫בר יוחאי‬ ‫שהיה כבר‬
‫יסוד צדיק שור בשרוני לחזות בניעם ה׳ ‪ .‬שעה ניבי עזרי ומגני ‪.‬‬ ‫ג׳פלאות ג״ל עיני‬
‫בר יוחאי‬ ‫מלגאו ומלבר‬
‫נשאו בית העולמים ‪ .‬ששים בהלולא תמים ברשב״י ובנו הרמים ‪.‬‬ ‫ן והר מלכות עולמים‬
‫בר יוחאי‬ ‫כמעין המתגבר‬
‫ושלח לנו את משיחנו ‪ .‬יקבץ את נדחינו ‪ .‬מהר יבוא ויגאלינו‬ ‫יה זכותו יגן עלינו ‪.‬‬
‫בר יוחאי‬ ‫כארי יתג בר‬

‫יקולל בשערים‬ ‫לשמה זלשאיה‪,‬‬ ‫מכת״ו שריה‪,‬‬ ‫השוחק בקוביא‪,‬‬

‫כי אחריתו מרורים‬ ‫ובימיו לא יסריח‪,‬‬ ‫ולעולם לא יצליח‪,‬‬ ‫יחשוב כי ירויח‪,‬‬
‫מדלג על הרים‬ ‫והוא עני וצעיר‪,‬‬ ‫מקומו לא יעיר‪,‬‬ ‫ילך מעיר לעיר‪,‬‬
‫גם צו ולאחרים‬ ‫כי רע יריע‪,‬‬ ‫ובגדו קרוע‪,‬‬ ‫ראשו שרוע‪,‬‬
‫בענוי כשורים‬ ‫ולא ימצא רזון‪,‬‬ ‫בלי ברכת מזון‪,‬‬ ‫יאכל גחישזון‪,‬‬
‫ישוב‬
 ‫משה‬ ‫שער ההלצות‬ ‫יילהוט‬
‫יכקש הפורים ‪.‬‬ ‫כפסח וכסוכה‪,‬‬ ‫בשכר וכמכה‪,‬‬ ‫ישוב מד דכא‪,‬‬
‫סככה כמסחרים ‪.‬‬ ‫וגס אשחו חדמט‪,‬‬ ‫וכהפסד ישמט‪,‬‬ ‫בלי קריאת שמט‪,‬‬
‫ימאסו כו הטכרים‬ ‫וטד זקנה ושיכה‪,‬‬ ‫קטטה ומריכה‪,‬‬ ‫וטרכה גם איבה‪,‬‬
‫ואונאת דכריס‬ ‫וגוזל טמיתו‪,‬‬ ‫ופוסל טדוחו‪,‬‬ ‫ומנדד שנתו‪,‬‬
‫כשכוטח שקרים‬ ‫ומורד כקונו‪,‬‬ ‫ויוסיף טטוחו‪,‬‬ ‫יפזר מטותו‪,‬‬
‫כשמחה וכשירים ‪.‬‬ ‫ומצפי׳ יום מוחו‪,‬‬ ‫שונאים אוחו‪,‬‬ ‫כל אנשי ביתו‪,‬‬
‫וחכר לנכרים‬ ‫ומאחיו מוזר‪,‬‬ ‫מטחו ננזר‪,‬‬ ‫והשוחק בזר‪,‬‬
‫לכו לכ אכזרים ‪.‬‬ ‫שופך דם כמיס‪,‬‬ ‫יפסיד פי שנים‪,‬‬ ‫והשומק בשחיס‪,‬‬
‫ויוכל לקכרים‪.‬‬ ‫מאכד הירושה‪,‬‬ ‫חכסהו כושה‪,‬‬ ‫והשותק בשלשה‪,‬‬
‫כניו הארורים‬ ‫לא יזכה לחופת‪,‬‬ ‫לא ישכט סח‪,‬‬ ‫השוחק בפאפס‪,‬‬
‫כגן טדן שמורים‬ ‫נוטל חלקיהם‪,‬‬ ‫כל ישב טמהס‪,‬‬ ‫המואס בהם‪,‬‬

‫היינו‪ ,‬לולא האמנתי לראות כטוב ה׳ ‪ -‬אלול נוטר‬
‫״אח ״לככך ״ואת ״לככ‪ ,‬א״ת לככ׳׳ך וא״ת גימטריא‬
‫ז״ה לימו״ת המשי״ח‪ ,‬וסמיך ליה והותירך ה׳ לטוכה‬
‫שאס חשוכ מיד נגאל ‪ .‬תשר״י נוטר׳ חקיטה שכרים‬
‫"תרוטה ״ילילי ״יליל;‬
‫ח ו ל ו ת ‪ ,‬א‪ ,‬מת טל פני הארן משולח וטרום‬
‫יקכרוהו אנשים‪ ,‬ויחיו כתוך קכורחו‬
‫ויוליד ילדים ויצאו כולם מלוכשים י זה החטה כ׳ ‪.‬‬
‫מי הוא אשר טינו כראשו וכו צורך לכל דרושה‬
‫אשר יגט כל ימי חיו להלכישו והוא טרום וטריה ‪.‬‬
‫זהו ממחט ‪ .‬ג׳ ‪ .‬הקכר מהלך והמת מתפלל והמים‬
‫שוטף‪ ,‬זה יונה כמטי הדגה ‪ .‬ד׳ אחד נולד ולא‬
‫מח ואחד מח ולא נולד‪ ,‬זה אדה״ר ואל־כו ‪ .‬ה׳‬
‫ג׳ נכנסו לדין ויצאו ד׳ חייכיס‪ ,‬זה אדם וחוה ונחש‬
‫ויצאה האדמה ג״כ חייכ ו׳ חמשה חיים נושאים‬
‫אח כמח החיים שוחקים והמח מדכר זההקולמס‬
‫כתוך ה׳ אצכטוח ‪ .‬ז ‪ .‬מה זה שלא ראה השמש אלא‬
‫יום אחד‪ ,‬זה קריטח ים סיף ח מת כתוך הכיח‬
‫טהור כל הכיח‪ ,‬יצא מן הכית טמא כל הכיח ‪.‬‬
‫זה טוכר מת ככטן אמו • כני לאה היקייס‪ ,‬ויוסף‬
‫פוקח טורים‪ ,‬היינו אסור לשמש כנרות של מנוכה‬
‫אכל כנר הנוסף שהוא השמש מותר‪ ,‬וכל הנרוח‬
‫שמדליקין הס ל״ו כמנין לאה‪ ,‬ויוסף פוקח טורים‬
‫היינו השמש‪ ,‬אני ישכתי ככיחי כאו גננים גנכו אוח־‬
‫ואח כיחי מן המלונות זה הדגים‪ ,‬ג׳ אכלו ושחו ולא‬
‫היו ילוד אשה‪ ,‬זה המלאכים שאכלו אצל אאט״ה ‪.‬‬
‫א ^ ף החכם שאלו לחכם אשר חסן כיקרו למי‬
‫יאהכ יוחר אחיו או מכירו ויטן להס‬
‫שמפו נא דכרי איני אוהכ אחי טד שיהי׳ מכירי‬
‫כ׳ לא תחלוף את אשר לך טרם יכוא אחר כגירלך‪.‬‬
‫ג׳ אויל מחריש חכם יחשב‪ ,‬וכמושכ נכונים יתיישכ‬
‫ר׳‬
‫כ י ס ן מיש ניסי נסים שנטשו כחודש הזה וגו‬
‫י ישוטות מקיפות נס כתוך נס והיו״ד מיותר‬
‫לרמז טל טשר טטרות שנטל יוס זה‪ ,‬ניסן מללו‬
‫כזה נון יוד סמך נון גי׳ שנ״ג כמנין חסד ללוכרהם‬
‫פס השני תיכות‪ ,‬ניס״ן מט׳ ״נסיס ״יטשה "סומך‬
‫״נופלים היינו נניסן נגאלו וכניסן טתידין לגאול‬
‫איייר נוט׳ ירוצה " ה׳'א ת ״יראיו‪ ,‬ונוט׳ ׳׳אויכי‬
‫יישובי ייטשו ׳רגט‪ ,‬כי כחודש הזה נתן הקכ״ה‬
‫לישראל אח המן‪ ,‬טוד אייר נוט׳ ״אני ״ה׳‬
‫כל הסמים וכל הטשכים‬ ‫״רופאך לפיכך‬
‫והמרנזצאות מסוגלים כחודש הזה יותר מכל השנה ‪.‬‬
‫טוד איייר נוס׳ ״אהכה ירכה"אהכתנו ״ה׳ ״אלהינו ‪.‬‬
‫סיוין ריח ׳ויחן ״ישראל 'נגד" סיני‪ ,‬טוד נוטריקן‬
‫נחרצה יה׳ ״ואמר 'סלחתי‪ ,‬טוד ר״ת "סימך ה׳"‬
‫'וזוקף'נופלים‪ ,‬טוד נוט׳ ״סכיכיו "ירדו ״וחחחוניס‬
‫*נחטלו ר״ל סכיכיו ירדו אלו המלאכים‪ ,‬וחחחוניס‬
‫נתטלו שנאמר ומשה טלה אל האלהים‪ ,‬טוד נוטר׳‬
‫יסמוך ״נפילת ייהודה ״וישראל ‪ .‬חמו״ז ר״ח ״חפאר‬
‫״ומרומם ״זכרך ״מלכנו‪ ,‬טוד ר ״ח ״חרחם "מהרה‬
‫'תשוכ "מהרה ״וחרחס‬ ‫״ותכנה זכולנו‪ ,‬או‬
‫'זכולך‪ ,‬טוד ד ת ״זדונים ״חטכור ״ופשטיס ״מחוק‬
‫טוד 'זטקת ״מיחדיך ״תשמט ״ותצילנו‪ ,‬טוד ר״ח‬
‫'תצילנו ״ותפלטינו ״ממיס ״זדונים‪ ,‬כי כחודש חמוז‬
‫חטאנו ככפלים ולקינו ככפלי כפלים מטשה קרח‬
‫ומרגלים‪ ,‬והחודש הזה מלת רוגז ח״ו כמרומז וכל‬
‫זה איננו שוה לי‪ ,‬צירף של שם רוי׳ כ״ה כהיפוך‬
‫ט״כ צריכים להפכו מרוגז לרחמים וכמה כחשוכה‬
‫א'כ מזלו אריה אריה טה״כ גימ׳ גכור״ה שהן הן‬
‫נפלאותיו והוא אב‪ ,‬כרחם אב טל כניס אלול‬
‫מזלי כמולה והוא כלה‪ ,‬כל״ה נוט׳ ״כי ילה׳"המלוכה‬
‫*כי ילה׳ ״הסליחה‪ ,‬אלול כהיפך‪ ,‬לול״א היינו לולא‬
‫נח‬ ‫משה‬ ‫שער ההלצות‬
‫רק במלבושיהם מחסארים בטגול וטבטח והם‬
‫חסירי דטח‪ ,‬הרי הם בחמור גמרדפח ‪ :‬סגולח לשון‬
‫כקודש ז״ל הבחיי ט״ס וכל אשר יקרא לו האדם‬
‫נסש חיה אמרו במדרש הטביר הקלה לפניו כל‬
‫הבהמות והחיוח וקרא להם שמוח ואמר לזה נאה‬
‫לקרוחו אריה ולזה חמור ולזה סוס וכן כל דהר‬
‫ודבר‪ ,‬ובוה נתפרסם חכמחו כי היכר בחכמתו‬
‫טבט האריה שהוא גבור ומלך שבחיות ט״כ קרא‬
‫שמו אריה‪ ,‬ארי״ה גימ׳ גבור״ה‪ ,‬וכן נש״ר נוטרי׳‬
‫"נסילה ״שמש ״רוח טוד מלשון נושר היינו שנושר‬
‫ננסי נצחו לסי שמנהגו כל י׳ שנה יגביה טופפחו‬
‫ט י'’גגגל שמש ונופל לים ונמרט נוצחו אמ״כ‬
‫נתחדש כנשר ובן טד מאה שנה ובאותו הזמן‬
‫מתקרב יוחר טד הגלגל השמש ונופל ומח בים ‪.‬‬
‫ט״כ אוחיוח נש״ר מרמז הזה‪ ,‬שין ״שמש ר׳ *רוח‬
‫נ׳ ״נוסל היינו נופל ומת חמור מלשון חומר‬
‫בשביל שהוא כבד וסתי וסבל מכל הבהמות סוד‬
‫השביל שטוטנין טליו משאות ותבואות כמו חומר‬
‫שטורים‪ ,‬סוס מלשון שושה בשביל שהוא קל החנוטה‬
‫ושמח לקראת מלחמה בדהז״ל ו׳ דברים נאמר‬
‫בסוס וזה אחד מהם טור טל שינחו שישן רק‬
‫שיחין נשמי‪ ,‬יד ט״ש י״ד פרקים שבה ‪ .‬שנה מסטר‬
‫השם במספר ימי שנה פשוטה‪ ,‬הריון טולה כמרן ימי‬
‫הטיבור ט׳ חדשים טולה כך ימים טוד לה״ק בשביל‬
‫שלא נמצאט שם טרוה לאיש טרוה לאשה וכדומה‬
‫הרבה י טביך שנה מספר השם כמספר ימי השנה‬
‫סשוטה שהן שנה ימים ‪:‬‬
‫ה ו ל א ת שמוח המזלות ניסן הוא )אפריל(‬
‫ומזלו טלה ט״ש כי בחודש הזה יולידו‬
‫הטלאים ואילים ‪ .‬אייר כוא ) מ אי( מזלו שור ט״ש‬
‫בי בחודש הזה חולרנה הסרוח ולדותיהן סיון היא‬
‫)יוני( בטבור שמזלו תאומים ט״כ יולירי הטזיס‬
‫בחודש הזה חמוז היא )יו לי( ומזלו סרטן ע״ש‬
‫שבנות ההוא תחזור השמש לאחור כסרטן אשרסיניו‬
‫לאחור אב היא )אויגוסט( ומזלו אריה ט״ש הפח‬
‫ההוא השמש מראה חזקה ובמחצית כדור צסון חוס‬
‫חזק מאוד ‪ .‬אלול הוא )סטסטטמבטר( ומזלו בחו‪.‬ס‬
‫כי אז נראה השמש כדמות בחולה קוצרת שבלים‬
‫במגל המורה טל זמן רקציר תשרי הוא )אקטאבמר(‬
‫מזלו מאזנים כי אז היום והל לה שוים כאגו שקולים‬
‫סם במאזנים חשון הוא )נאווטמבטר( מזלו פקרב‬
‫כי בחודש הזה יקרו לרוב חולאים קשים לאדם‬
‫ושארי בטלי חיים כטקרב הזה קשה ננשיכחן‬
‫כסליו‬
‫ו ל רן ט‬
‫ד מוג לי לסבול שומה בכל טגייגיו מלסבול חכם‬
‫גטיגיו ה ‪ .‬בסחר בטח רטה משמוטה רטה לא‬
‫יירא ו‪ .‬א ל חסי׳ ללטג וללצון סן בראוחך בי‬
‫אמריך לא יטלו לרצוך ‪ .‬ז ‪ .‬אל חהי בז לכל רבר כי‬
‫לבל טח וזמן יגבר ‪ .‬ח ‪ .‬מחסאר גמה שאין גו רוח‬
‫השמוח החגוססה בקרבו ‪ .‬ט ‪ .‬המחגאה ברטחו‬
‫נטלם ממנו צרמו ‪ .‬י הממסאר בסטולחו יזהר סן‬
‫חגלה מליו טרוחו יא■ אשר הון זרים בקרבו‬
‫יניאנו חיל בלט ויקיאנו בחצי ימיו יטזמו יג‬
‫אשר הון זולחו לא מחה‪ ,‬רגליו ללבח בגז‘ נסה‬
‫יג ‪ .‬איש מלא חמס‪ ,‬בארן מגוריו הוא למרמס‬
‫יד מחוקה שנח הטובד מהיות זמנו אנד ‪ .‬טו ‪.‬‬
‫ההסחסקוח שמונטח גטליה מדלוח‪ ,‬טובה מן ההון‬
‫המביא לבזיון ושסלוח טז ‪ .‬טוב טטם ודטח בכליותיו‬
‫חהיאמו וחטטמו ההר נחלחיך יחדמה חלש לאחרים‬
‫אם יהיו חבריו גיבורים ‪ .‬יו ‪ .‬לא טוב הטשיר‬
‫להחגרוח ואף כי באשר ידיו קצרוח יח איש‬
‫סחלחול‪ ,‬וטקש אולחו תהי׳ לו למוקש יט מאמיני‬
‫דברי חסל לבו האוסל כ השחיקה לבטלי דטת‬
‫חוססוח ולא מגרטח ‪ .‬כא הבלחי מסחסק הדי‬
‫ססקו יאבד גס לחס חקו כה ''בך כגוש וחדחק‬
‫לקרב כל ולא לרחק ‪ .‬כג ‪ .‬ואס חהטר לבך טליו‬
‫כלההח תהא לו שמאל דוחס וימין מקרבת ‪ .‬כר ‪.‬‬
‫חגורה בלי סחד שבח אחים גס יחד ‪ .‬כה ‪ .‬החכם‬
‫יפשה החכמחו יוחר מהגבור הגהורחו ‪ .‬כו הזהר‬
‫מן היומן לסי דרכו ואויבך כי ימחיק ח כו‪ .‬כז‪.‬‬
‫המטלה זולתו טליו ירכיבהו טד יהיה בטליו‪ ,‬בח‪ ,‬אין‬
‫אמוני בהמקנא כי השקר לו למקנה כט המתגאה‬
‫ברוב חילו יסול ואין טוזר לו ‪ .‬ל כאשר חטשה‬
‫לאיש טובה אל תראה לו חובה ‪ .‬לא תרחיק‬
‫אשר יקרהך טבור כססך וזהבך לה איש אינו‬
‫מכיר מקימו מגלה מרוחו ולבו הל טמו לג חנסים‬
‫ואנשי חוטה מברחם תמיד לרטה לד מורש טל‬
‫רטהו רטה קללת חנם טליו מבואה לה‪ .‬אל תבוא‬
‫במשסט הלא טצה ‪ .‬אז תבין משל ומליצה לו‬
‫לא חשמט לקול רשטיס מחזקי ידי מרימים לז‪.‬‬
‫חושבים להכשיל המחנולוחם יסלו המוטצוחס ‪ .‬לח‪.‬‬
‫החומס לרה גדלו ומכרו סוף יאבד גם אח יקרו‬
‫לט מבקש גדולות יבאר מכאן ומכאן קרח ויהי׳‬
‫מר צורח ‪ .‬מ‪ .‬דברי חכמים בנחת נשמטים ויהיו‬
‫מסוחחיס טל לבות נבונים וידוטיס מא חמחול למי‬
‫שהרט לך והן למי שמונט ממך השואלך טוד אמר‬
‫אנשים זרים וצרים אשר אין להם ממשים יקרים‬
 ‫משה‬ ‫שער ההלצות‬
‫תרשיש דומה למי היס או לשמן זית צלול והוא‬
‫למן ולחסד ומוטיל לפרקמטיא ונותן דטה בינה‬
‫והשכל שהס ‪ .‬הוא הצבט המובחר הירוק האמיתי‬
‫מה שאוהבים הבריות כמראה הטשביס והוא מוטיל‬
‫להטשיר ומביא חכמה ומציל החולי נופל ואס יהי׳‬
‫טליו בשטח משמיש ישתבר כי הוא מתנגד למשגיל ‪.‬‬
‫ישפה מראהו דומה לנחושת‪ ,‬יש נוטה למראה לבן‬
‫ויש ירוקה כטשב והוא טשרה מינים והנושאו שומרו‬
‫שלא ימית ויחנק בשיפלות הימים ושומרו מסמים‬
‫המשגל ורפוא׳ למקש׳‬ ‫המממיס ומסיר מאות‬
‫לילד ‪:‬‬
‫אנא מלך מהולל בתשבחות קבל נא הנידחות ונקריב‬
‫קרבן ומנחות לפני האל ‪ :‬שה פזורהישר אל‬
‫שמימים במורת יקומיאל ביוס הנף וההראל בכח‬
‫ואל ‪ :‬היום נכבד למהילה במתן מורמינו כבתחילה‬
‫יסלזו חסידי' בגילה בית אל ־ כד ב ש וחלב כללה נגילה‬
‫ונשמחה לה נטשה ונשמט מדות בטלה כי הוא אל ;‬
‫ווי טמודיס וחשוקיהס מורה ומצות ומפשיהס טומדת‬
‫לטד לטושהם שמרינו אל ברוך ה׳ חילם יאירו‬
‫ויזהירו ככוכבים בהילס ומלאכים ישמיחו למולם‬
‫רומתות אל * רב כח אלי ואנוהו לשלם לי כל גמולי‬
‫בשמחת גילו בבנות ציון בגורלי הן פדיחה אומי‬
‫האל ־ יתברך ויתפלה הדרו מסי ישראל להדרו טס‬
‫קדישו לפארו להטריצו ולהקדישו בסוד אל קדוש ה׳‬
‫צבאות הראינו בחסדך נפלאות קרב קן החלאות‬
‫וגא לציון גואל קדוש ישראל ‪.‬‬
‫תו ש ל ב ע‬
‫שער המזלות‬
‫לבנה‪ .‬יי' שבמאי ״י״א צדק ״י׳ב מאדים חצי‬
‫הלילה ; "א׳ אחר חצות חמה ־ ״ב׳ נוגה "ג׳ כוכב ‪.‬‬
‫יד' לגנה ״ה׳ שבמאי ״ו׳ צדק גמר הלילה ‪:‬‬
‫ליל ד׳ שטה ז׳ שולט שבמאי ‪ .‬״ח׳ צדק ‪' .‬ט׳‬
‫מאדים ‪ .‬״י׳ חמה ‪ .‬״י״א נוגה ״י״ב כוכב‬
‫חצי הלילה ‪ .‬א׳ אחר חצות לגנה ״ג׳ שבמאי ‪ .‬״ג'‬
‫צדק ‪ .‬יד' מאדים• יה׳ חמה ‪" .‬ו׳ נוגה‪.‬גמר הלילה ‪:‬‬
‫ליל ה׳ שטה ״ז׳ שולט חמה ״ח׳ נוגה ‪ .‬״ט׳‬
‫כוכב ‪ .‬״י׳ לבנה• ‘י״א שבמאי ‪ .‬״ייב צדק‬
‫מצי הלילה ‪ .‬״א׳ אחר חצות מאדים ״ב׳ חמה‪ .‬״ג׳‬
‫נוגה ‪ .‬יל׳ מכב ‪ .‬יה׳ לבנה יו׳ שבמאי ‪ .‬גמר הלילה ‪:‬‬
‫ליל‬
‫‪1‬ו ט‬
‫ילל‬
‫כסליו הוא )ל־טצממגטר( ומולו קשת כי נט» ההוא‬
‫מממיל צידת החיות כקשת טכת הוא )י טנ טר(‬
‫ומזלו גדי כי אז השמש הולכת מתחת קו המשוה ‪.‬‬
‫למטלה כגדי אשר דרכו לטלות טל ראשי ההרים‬
‫שבט הוא )סטבר( מזלו דלי כי רוב הגשם ושלג‬
‫השוסך כדלי אדר הוא ) מ ט ר!( ומזלו דגים כי אז‬
‫יתחיל צידת הדגים ‪ .‬מצאתי ‪:‬‬
‫צ ו ל ת הי״ב אבציס שבחושן ואפוד‪ ,‬אודם הוא‬
‫אבן אדומה ודומה לבשר הגקרא רובין‬
‫פטדה ‪ .‬הוא אגן ירוק משומן( טס מראה זהב ‪.‬‬
‫ברקת ‪ .‬הייגו שיורד טס הברק והוא לבן כזכוכית‬
‫הגקרא קריסטאל ‪ .‬גופן הוא דומה לאש היוצא מן‬
‫הפחס הגוטר ‪ .‬ספיר ‪ .‬צבטו גטל כמו כרכום‪ ,‬טוב‬
‫לבריאות טיגיס והגון( וטגוה * ויראת ה׳ ורוד^‬
‫שלוס והמנוחה יהלס הוא דימאגט ויוטיל להטשיר‬
‫ולבקש שלוס והנושאו בזרוט שמאלי יוטיל לנצח‬
‫אויבים לשס ‪ .‬צבט שלו ירוק טז כטשב הוא מין‬
‫שאינו חשוב כ״כ והטוב הוא ירוק מטורב פס‬
‫דמות מראה לבן סגולתה לאמן הלב וטיניס‬
‫ומשמר׳ הצושאו מכל רט וכל חשר יטשה יצליח‬
‫וכאשר מת בטליו הליבשה יפסיד מראהו לפי‬
‫שמקונן ובזה יוכל לקנותו בזול שבו בלשון יון‬
‫פירוס והוא משומן( צבט זהב וירוק והוא מסוגל‬
‫״)הנקט וגטח ולהטפיר ו־בא פינה ומנוחה ושמחה‬
‫אחלמה ‪ .‬הוא כמור טס רישומים לביניס ומביא‬
‫פחד ודאגה ורטדה וירבה חלומות וקטטות ומריבות‬
‫ל י ל א׳ היא המחלה שטה ״ז׳ שולט כוכב ‪.‬‬
‫״מ׳ לגנה ‪" .‬ט׳ שבמאי‪ .‬״י׳ צדק ‪ .‬י״א מאדים‬
‫״י״ב חמה ‪ .‬זהו מצי הלילה ־ שסה ׳׳א׳ אחר חצות‬
‫נוגה ‪" .‬ב׳ כוכב ‪ .‬״ג׳ לבנה ‪ .‬״ד׳ שבתאי ‪ .‬״ה׳ צדק ‪.‬‬
‫יו' מאדים‪ .‬זהו גמרהלילה־‬
‫ל י ל ב׳ שטה ״ז׳ שולט צדק ״ח׳ מאדים "ט׳‬
‫ממה ‪" .‬י׳ נוגה ״י״א כוכב ‪ .‬״י״ב לבנה‬
‫מצי הלילה ‪ .‬״א׳ אחר חצות שבמאי *ב׳ צדק ‪" .‬ג׳‬
‫מאדים ‪ .‬יד׳ ממה “ה׳ נוגה ‪ .‬״ו׳ כוכב ‪ .‬זהו‬
‫גמר הלילה;‬
‫ל י ל נ* שטה ״ז׳ שולט נוגה ‪ .‬״ח׳ כוכב ״ט׳‬
‫נט‬ ‫מ^!וה‬ ‫‪ w‬המודות‬
‫ליל ג׳ משעה ח׳ עד ל ד דקים סל ש‪!.‬ה ט׳ בינוני‬
‫ואינו מזיק ‪ .‬ו מלד רקים טד מ״א דקים טל שעה‬
‫ט׳ רע לכל דבר ‪ .‬ויום ל משעה י׳א פד ל״ו דקים‬
‫לא טוב ולא רע אבל מל״ו דקים עד גמר שפה‬
‫י״ב רע לכל דבר ‪ .‬וגס שולט יום ו׳ משעה ז׳‬
‫בבוקר עד ל ד דקים טוב • ו מלד רקיס פד מ״ח‬
‫דקים בינוני ‪ .‬ממ״ח דקים פד שעה ח׳ רע לכל‬
‫דבר ‪ .‬זה שאמר בלעם כי רפה נגד פרכס וירס‬
‫לכוין אח השפה וזהו כוכב רעה שני בו ואל זועם‬
‫בכל יום ‪ .‬ומי שמקלל או ממרים בזה השפה‬
‫עושה רושם;‬
‫חצי היום ; א׳ אחר מצי היום מאדיס ב׳ חמה ‪.‬‬
‫בשם מריא מגרםיוא גפי׳ על ספר יזוירד‪.‬‬
‫ג׳ נוגה ‪ .‬ד׳ כוכב ‪ .‬ה׳ לבנה ו׳ שבמאי ‪ .‬גמר היום ‪.‬‬
‫באחד בשבמ אדם גדול יהי׳ ועצל‬ ‫הנולד‬
‫במעשיו משני שנולד ביום של חמה;‬
‫ואס בעמו של ממה נולד יהי׳ יגע ומטורן; כל ימי‬
‫מיין ומעשיו לא יהיו לו ‪ .‬ואם בטחו של כוכב חמה‬
‫או צדק אמח אוהב לדבר ‪ .‬ואס בעמו של מאדים‬
‫מטרף ושופך דמים יהי׳‪ .‬ואם בעמו של כוכב‬
‫הנוגה נולד זך יהי׳ ויהי׳ מהלך בדרכים ובמדינוח‬
‫ואם בעמו של שבמאי נולד אדם גב‪ 1‬ר יהי׳ ובעל‬
‫ממה ולא יהי׳ עשיר ‪.‬‬
‫בשני בשבח כקול יהי׳ פעמים עשיר‬ ‫הנולד‬
‫שממיס עני ומולק פל כל בני חדס‬
‫במקומו ואינם מסכימים עמו לעולם משני שנולד‬
‫ביומו של חמה ‪ .‬וזה סימן במלאח הירח פד מצי‬
‫החודש טוב הוא מפני שכל יום ויום מוסיף לפניו‬
‫כך הבא בראש כוכבו של ירח ‪ .‬והבא בסופו של‬
‫כוכב הלבנה רע הוא משני שהלבנה ממסרח‬
‫ולאחוריה חוזרח ואינה הולכח לשניה ואם בעמו‬
‫של לבנה נולד חכם ושופט יהי׳ ‪ .‬ואס בעמו של‬
‫חמה נולד עז יהי׳ ומעשיו לא יהיו לו ואס בעמו‬
‫של כוכב ממה וצדק נולד אדם צדיק יהי׳ ‪ .‬ואם‬
‫בעמו של מאדים נולד סשוקולטורא י הי׳‪ .‬ואס‬
‫בעמו של כוכב כנוגה אדם עשיר וחסיד יהי׳ אבל‬
‫סרוח בגופו יהי׳‬
‫בשלישי אדם פז שנים וגבה רוח מסני‬ ‫הנולד‬
‫שנולד ביומו של מאדים ואס בפמו‬
‫של מאדים נולד לסטים יהי׳ משני שהוא כוכב‬
‫שלהם ‪ .‬ואס בעמו של נוגה נולד סרוח בגופו יהי׳‪.‬‬
‫ואס בעמו של כוכב חמה וצריך נולד אדם גדול‬
‫יהי׳ ושופט אממ ‪ .‬ואס בעמו של שבחי נולד אדם‬
‫דיין והורג נששומ יהי׳ ואחרימו יה•׳ ממאבל‪.‬‬
‫ואם‬
‫ילהוט‬
‫ל י ל ו׳ שפה ז׳ שולט למה ‪ .‬״ח' שכמאי ״ט׳ צדק‬
‫•י' מאריס ‪• .‬ייא חמה ‪ .‬״י״ב טנה חצי‬
‫הלילה ‪ :‬״א׳ אחר חצוח כוכב ‪ " .‬ל למה ‪" .‬ג׳ שבמאי‪.‬‬
‫״ד׳ צדק ‪ .‬״ה׳ מאריס ‪ .‬ו׳ חמה גמר הלילה ‪:‬‬
‫ל ״ ל ע׳ ק שמה *‪r‬׳ שולט מאדיס ‪ .‬״ח׳ ממה ‪.‬‬
‫"ט׳ טגה ״י׳ כוכב‪’ .‬י״א ל מ ה‪ .‬״י״ב‬
‫*ל‬ ‫שבמאי חצי הלילה; •א׳ אמר מצוח צדק‬
‫מאדים ״ג׳ חמה ‪ .‬ד טגה ‪ .‬ה׳ כוכב ‪ .‬״ו׳ לבנה‪.‬‬
‫גמר הלילה ‪ :‬זהו של הלילות של כל השבוט ;‬
‫ין □ א׳ בבוקר שסה ז׳ שולט ממה ‪ .‬ח׳ נוגה ‪.‬‬
‫ט׳ כוכב• י׳ לבנה ‪ .‬י׳א שבמאי י״ב צדק‬
‫ין □ ל בבוקר שעה ז׳ שולט לבנה ח' שבמאי ‪.‬‬
‫טי צדק ‪ .‬י׳ מאדם ‪ .‬י״א חמה ‪“* .‬ב נוגה ‪.‬‬
‫מצי היום ‪ :‬א׳ אחר חצי היום כוכב ‪ .‬ל לבנה ‪ .‬ג׳‬
‫שבמאי ‪ .‬ד׳ צדק ‪ .‬ה׳ מאדים ‪ .‬ו׳ חמה ‪ .‬גמר היום ‪:‬‬
‫ג׳ שפה (׳ שולט מאדים ח׳ חמה ‪ .‬ט׳‬ ‫לם‬
‫נוגה י׳ כוכב י״אלביה י״ב שבמאי חצי‬
‫היום ‪ :‬א׳ אמר חצוח צדק נ׳ מאדים ‪ .‬ג׳ חמה ‪ .‬ד׳‬
‫נוגה ‪ .‬ה׳ כוכב ‪ .‬ו׳ לבנה ‪ :‬גמר היום ‪:‬‬
‫ל ם ד׳ שעה (' שולט כוכב מ׳ לבנה ט׳ שבמאי ‪.‬‬
‫י׳ צדק• י׳׳א מאדים ‪ .‬י״ב חמס ‪ .‬חצי היום ; אחר‬
‫מצומ מגה ‪ .‬ל כוכב ‪ .‬ג׳ לבנה ‪ .‬ל שבמאי ה׳‬
‫צדקה ו׳ מאדים‪ .‬גמר היו ם‪:‬‬
‫ה׳ שטה ז׳ שולט צדק ‪ .‬ח׳ מאדים ט׳ ממה‬ ‫לם‬
‫י׳ נוגה י״א כוכב י״ב לבנה מצי היום ;‬
‫א׳ אמר מצומ שבמאי ל צדק ג׳ מאדים ‪ .‬ד׳ ממה‪.‬‬
‫ה׳ נוגה‪ .‬ו׳ כוכב ‪ .‬גמר היום‪:‬‬
‫טש׳ק שפה ו׳ שולט נוגה ‪ .‬ח׳ כוכב ‪ .‬ס׳‬ ‫לם‬
‫לבנה ‪ .‬י' שבמאי ‪ .‬י״א צדק י*ב מאדים‬
‫חצי היום ‪ .‬א‘ אחח חצוח ממה ‪ .‬ל נוגה ‪ .‬ג׳ כוכב‬
‫ד׳ לבנה ה׳ שבמאי ו׳ צדק ‪ .‬גמר היום ‪:‬‬
‫ש׳ק שטה ז׳ שולט שבמאי ‪ .‬ח' צדק ‪ .‬ט׳ מאדים‪.‬‬ ‫לם‬
‫י׳ חמה ‪ .‬י*א נוגה ‪ .‬י״ב כוכב ‪ .‬חצי היום ‪:‬‬
‫א׳ אמר חצומ לבנה ב׳ שבמאי ‪ .‬ג׳ צדק ל מאדים‬
‫ה׳ ממה ו׳ נוגה ‪ .‬גמר היום ‪ :‬נגמר כל כשבוע‬
‫הימים והצילומ * )זאם נלעת ש» ‪0‬״נ כאן ז׳ ח׳ «׳ ונו׳‬
‫כוונתי מו׳ עד ז׳ מיז עד ח׳ מח׳ ועד ר׳ וכן כל הפדל(‬
‫אחי באחי להודיע לך כי יש כוכב אחד‬ ‫והנה‬
‫לדעמ חכמי האומוח קבלה מבלעס הרשע‬
‫ושמו כולני׳ן והוא כוכב רע לכל דבר והוא מושל‬
‫ליל ל שפה ר ‪ .‬סד י*א דקים פל שטה א*‪ .‬וגס‬
 ‫מ ^« ה‬ ‫^עער המזלות‬
‫שמצד מזרח ודרום מ ״מ מן צד מסרב בינני צפין‬
‫הזק ברון סוב לו שחור רט לו רוב מו*מ יהיו מה‬
‫שבא מאדמה מליו מהזק או בי שיף או דם נשרף‬
‫בין גב ליד בחרש אייר יצליח סוב שבאחים בנים‬
‫יהיו להם טושר וכבוד באלול ישמור א״ט משמיה‬
‫ואכילה רטה שלא יחלה תשרי הצלחה לממונה חשוון‬
‫חולי כסלו הצלחה בדרך בשבס מצליח באדר מצליח‬
‫מטס כאב באצכט הגדול שברגליו ואם נולד בשטה‬
‫שמזל סלה משמש גופו ממוסך וטינו גדולות מביט‬
‫לארץ מדבר הרבה כטסן קולו דק אוהב צוק ואס‬
‫היה לבנה או גרלה במקום זה מורה טל שמין‬
‫וחרשית וקרחת והנולד בפניס הראשון מסלה היינו‬
‫בי ביחו של מאדים סלה וטקרב נמצא אס נולד‬
‫בשטה שמאדים שולס נמצא שבחצי השטה הראשון‬
‫שולט סלה ובחצי השטה הב׳ שולס טקרב נמצא אס‬
‫נולד בטשריס מנוסין הראשיניס מהשטה שהוא פניס‬
‫ראשון מסלה וטשריס מניסין הב׳ הס סניס ב׳‬
‫מסלה והטשריס מנוסים הג׳ פניס ג׳ מסלה וכן‬
‫בולס והנולד בפנים א׳ מסלה יהיו צהוב מטס בשר‬
‫סימן ברגליו ובאצילו ידו ואוהביו רבים וישנא הרט‬
‫ואס בפנים ב׳ יהיו' גופו ממוסך נוסה לשחרית טס‬
‫יפה סניס נח לכסוס ולרצות גבה לב דטת שלימה‬
‫ואויביו רבים ואס בפנים ג׳ צהוב מכורכים וכאב‬
‫אזנים והשיניס והנחירייס וטיניס ואס יהיו סלה‬
‫פטמים טשיר פטמים טני פטמים יפול ביד גויס‬
‫או שלסון ישא אשה ויהי לה בניס ממנה ותמית‬
‫וישוטט בארצות יפת תואר ולא יחסר לו כלום‬
‫כוכבו מאיר והנולד בו יהיו מבס בו״מ בטל כבוד‬
‫טיסק במצות מתרחק מרמסא רסן לנקבה כזכר‬
‫יפה שמחה קול נמים וישרה בטיני הבריות אט״ס‬
‫שלא טשתה הישר ותבא לחרפה ושס רט חלומות‬
‫רפים סימן נפנים באב באס ובבטן כאב ראש ‪:‬‬
‫שור זכר נוגה יבש אוהב נשים סוב לב‬ ‫אייר‬
‫שמח גדול נפש פניו כל מיני צבטונים‬
‫גדול טיניס מצח ארוך חוסם רט גדול שינים‬
‫כתיפמ ורגלו מביס נאה בהוליכו ובגדיו נאה בכל‬
‫דבר אוהב כלי שיר וקול נמים דיבורו יפה טס כל‬
‫אדם ויבא לידי שבח טי״ז וותרן ובטל מלאכה מושר‬
‫יבוא לו אחר מצי ימיו וישב בשלוה מחשביותיו זנות‬
‫אשה אמת ובתולה וקססות טמה אין לו נחת מקרוביו‬
‫ובאחרים נמת לגבו אמת איני מושה רט לאחרים נח‬
‫לרצות סימן בזרוט ומזה נכוה מדבר מטס כתיפיו‬
‫רמב פושה סוב לאחרים אינו מכיר בסוגה ואינו‬
‫מכם‬
‫ילקןט‬
‫ולום בטמו של ממס >ולד מסיד יהי׳ ‪:‬‬
‫ברגימי כשבי! לודם גדול וצדיק יהי׳‬ ‫הנולד‬
‫ושוסגו ואס כ»ג‪1‬ו של נוכ‪ 3‬ממה‬
‫וצדק נולד סיקמ וטשיר ומכם יהי׳ ‪ ,‬ואם בטחו‬
‫של נוגה נולד גדול וטשיר יהי׳ ומולי מטייס יהי׳‬
‫ואם נטמו של מאדים נולד פטמים נ‪ 1‬ונ וסטמיס‬
‫רט ‪ .‬ואם בטמו של שכמי נולד מכם וטשיר "•י׳ ‪.‬‬
‫ואם בטמו של ממה נולד אדם גדול יהי׳ ולא טשיר‬
‫ואור מיניו אל בר אדם‪.‬‬
‫בממישי בשבי! גדול וטשיר ומכם י‪:‬י׳‬ ‫הנולד‬
‫ואם בטמו של צדק נולד דיין וטשיר‬
‫וסקמ וסוב יהי׳ ואם בטמו של כוכב ומאדים נולד‬
‫סטמים סוג וסטמים ר ט‪ .‬ואם בטמו של נוגה‬
‫מסיד ומשיר יהי׳ ‪ .‬ואם בטמו של שכמי גבור ומהלו‬
‫באמת יהי׳ ‪ .‬ואם נטמו של לבנה שוסס באמת יהי'‪,‬‬
‫ואם במתו של ממה אדם דברן ואמיתי יהי׳‬
‫בששי מסיד וטשיר יהי׳ ואס בטתו של‬ ‫הנולד‬
‫נוגה סרומ בגופו יהי׳ ‪ .‬ואס במתו‬
‫של מאדיס טשיי ומסיד ואס בטתו של צדק וכוכב‬
‫ממה פקמ ומסיד וטשיר ואהוב יהי׳ ‪ .‬ואס בטסו‬
‫של שבתי נולד אכזר יהי׳ ‪ .‬ואס בטתו של לכנה‬
‫שופס יהי׳ ושם לו במקומו ושומטים דבריו ואס‬
‫במתו של נונה מצוף וכטל מימה יהי׳ ואדם לא‬
‫יוכל לו) מ סי איזה תיבות( ואס נטתו כל נוגה נולד‬
‫בטל מריבה יהי׳ ומריב טם כל אדם ומוזר ומפייס‬
‫ואם בטתו של צדק נולד הולך בממיס וביראה יהי׳‬
‫ואהוב לבריות ‪ .‬ואם בטתו של כוכב ממה נולד‬
‫כבראשון כן הוא ואם בטתו של כוכב מאדים נולד‬
‫בן מורין יהי׳ ובמל מימה וטז פנים וסופו ספקלסורי‬
‫וביד מי׳ רטה יפול ויאבד ואס בכוכב של לבנה‬
‫נולד אדם גבור ושופס יהי׳ ‪.‬‬
‫סלה זכר יפה מ אר ובסן אורך פרס ול־׳וור‬ ‫ניסן‬
‫י גידין במצמ שטרות הרבה וקויסות טיניו‬
‫כהות בטל לשון מתגאה דיבורו ברוגז מתאוה למשגל‬
‫הרבה אין בו מום נמ לכטוס ונמ לרצות פטם‬
‫מרוימ ופטם מפסיד לא טני ולא טשיר יפול מלמטל׳‬
‫למסס ולא יוזיק אוהב לנשים ומתמרס תיכוף ואין‬
‫לו אהבה ב׳ נשים יקמ א׳ בתולה ואמד אלמנה‬
‫לומד יפה משא ומתן טוב לו מהלומד בבחרותו‬
‫יש לו מה שמנגד לו מנינו אוכל הרבה מבר לאנשים‬
‫ריקים יבוא לכבוד ישן רט אוהב לשמוט שנמו אין‬
‫לו רחמנות ושממה טל הרוב יהיו שו״ב או אומנא‬
‫מיתתו ט׳׳י רם כבודו והצלחתו ודירתו יהיו בארן‬
 ‫משה‬ ‫שער חמולות‬
‫וצער יחיו עד מ׳ שנה כל צד עוב לו חון מדרום‬
‫כל צבע עוב לו חון משחור כל מו״מ עוב חון מסרי‬
‫אדמה חולי מבען ומערוה ומרגלו ‪ .‬הוראת השעה‬
‫של תאומים מתולדות הרוח זכר הנולד בו קומתו‬
‫ישרה יפה תואר דיבירו נאה קולו חזק נדיב שערותיו‬
‫תלתלים מהיר ואומן בכל דבר מהם חכמים גדולי׳‬
‫וסופרים ובעלי חשבון ותוכנים ויהיו ממצוע ביראת‬
‫מו״מ מסרי אדמה ועץ וממיס ומה שבא מאש רע שמיס והצולד נסליס ראשויס מתאומים אין )\‬
‫מזל בנשים יפה תואר ושער ועינים כעסן סימן‬
‫לו או בראשו או בלחיו מתייגע ואין לו ואם בפני׳‬
‫הב׳ קצר שחור סימן באצילו ידיו נדיב מתערב עם‬
‫המלאכים ואם בפנים ג׳ פניו דקות עיניו קענות‬
‫איש מנופח מדבר דברים שלא כהוגן והנולד בסוף‬
‫המזל חולי או מזרועו ידים ש‪-‬ניס וכל חולי דם ‪:‬‬
‫הוראת החודש לנקיבה תאומים נקבה כזכר חולי‬
‫יפה וחכמה ותלמוד חכמות מהירה בדעת נע ונר‬
‫וחושדין אותה בשקר א״כ תחיו בכבוד ואין לה‬
‫עזיה מקרוביהו ושני אנשים תקח מאחד תהיה לה‬
‫צרות והשאר כזכר ;‬
‫ת מ ל ו ס ר ט ן עבעו לבנה קר ולח אוהב נשים‬
‫א ־נו מיושב פעם כעס ש״עפניו‬
‫שמן זקנו גדול שיניו בולטים ואינם יפים ראשו עגול‬
‫מצחו רחב חזה דק נפש רחבה קוצר רוח חו״נ‬
‫יצליח הרבה ופעמים יפסיד אינו יושב במקום אחר‬
‫נח לכעוס ולרצות ומתחרט מתפתה מכל אדם איש‬
‫אמת עושה חסר לאחרים יותר מקרוביו חכם‬
‫ועושה מעשה שעות ג׳ נשים מן וחסד בעיני כל‬
‫רואיו מתחבר לרעים ועי"כ יבוא להפסיד ומחלוקת‬
‫אוהבו הנאמן ימרוד בו חולי בידים ורגליים ובבטן‬
‫ניסן יצליח בבהמות ובזרעים אדר יצליח לעבור במים‬
‫בכל דבר הצלחה בכל צר חון ממערב מו״מ מה‬
‫שבא ממים ומאש ותולדות אש ומה שבא מאדמה‬
‫בינינו בניו מורדים בו סבא מאייר ופרי ען או‬
‫לעשות עם בעלי מלאכה של ע־צים ואבנים ואופים‬
‫לא עוב כל צבע טוב חון מתכלת הזק בידו ע״י‬
‫כלי זיין או אש או מנשוכה או מים חמין כאב חזה‬
‫טחול ריאה ‪ .‬הוראות שעה סרטן טבעו מים קר‬
‫ולח נקבה כוחו בלילה והנולד יהיו נאה בגופו גבות‬
‫עיניו דבוקות נחיריו ארוכים סימן תחת אצילו ידיו‬
‫נפש טוב אוהבים הרבה בעל מז מית וממשלתו כל‬
‫נגבה ועמי הארן והמלחים והולכי דרכים ורחוק‬
‫מן הנסיכים ‪ .‬הוראת החודש לנקיבה עד ל׳ שנה‬
‫צרות א'כ מנוחה ונחת ב׳ אנשים תקח ויהיו להם‬
‫כבוד‬
‫ילהוט‬
‫מכם גדול אייר ילליח ומם >ולד בלילה יעשיר ממוז‬
‫יצליח בדרכים אב לא עוב בנים יותר מבנות תשרי‬
‫כאב ראש כיסליו נועה למות עבת יצליח ובסרע‬
‫בשרים בשבע ירויח הרבה אם לא יתעצל אדר יצליח‬
‫במו״מ בניסן יאמרו עליו עדות שקר אם יחיו עד‬
‫כ״ח שנה יאריך עוד עד ל״ח שנה הצלחתו וכבודו‬
‫בכל צר ובמ‪t‬רח לא כל צבע עוב לו חון מברון‬
‫לו חולי הבען כתיסו צווארו ומעבירו‬
‫זה הוראת שעה הנולד בשעה‬ ‫אייר שור‬
‫שור קומתו ופניו ארוכי׳ מצחו‬
‫רחב עיניו גדולים ונחיריו חדים קמיע תלתלים‬
‫שערותיו שחור בדעתו דברים הרבה ותאותו רבה‬
‫אוכל או שותה הרבה ואפשר חילי בעיניו ואם‬
‫בפנים א׳ קצר קומה עיניו גדולות שפתו עבות‬
‫נדיב לב אוהביו רבים בעל תענוג סימן בצאוורו‬
‫ואם בפנים ג׳ פניו עגילות ועיניו יפית בעל תבונה‬
‫וסימן על מתניו ויש לו כאב בעסקיו נפש נדיב‬
‫לאה בגופו ובפניו וסימן על עיני השמאלית בעל‬
‫יגיעה ואין לו מזל בנשים ואם נולד בסון< המזל‬
‫יהיו סריס או אנדרוגיניס חולי בצאוורו או בגרונו‬
‫או אוהב משגל ואכילה ושתייה ושמחה לרוב וגבילו‬
‫הראת החודש לנקבה‬ ‫גבול ה׳ וארן כוש ־‬
‫נקבה כזכר יפה ומן ויש לה סימנים בפנים שערות‬
‫יפה חולי מאם ובטן ואל אישה תשוקתה כעסנית‬
‫ועי״ז יהיו לה שם רע כולך רכיל וקנאה ושנאה ‪:‬‬
‫ועיעו כוכב חם לח‬ ‫סיוו? תאומים‬
‫מהיר בדעת אפ״החכם‬ ‫י‬
‫ונבון הוא ומידת עובות שערו ועיניו שחורות מצח‬
‫אריך נקב בפניו כשישחוק שיניו גדולות רגלו אריכות‬
‫חזה דק נשימה דק יפה דיבור משבח א״ע במה‬
‫שאין בו ובודה מליבו אוהב לקבל עצה וחכם בעיניו‬
‫יש לו לב ללמוד ומלא שמחה בכל מלאכה ואוהב‬
‫מו״מ ומצליח הרבה וגם יפסיד אוהב ירקות ועשבי׳‬
‫וכל דבר יפה נע ונד יהיו לומד מהרה אוהב נשי׳‬
‫ג׳ נשים יקח הא׳ אלמנה הב׳ לא יש לו ברכה עמה‬
‫סימן בציסרניו יאריך ברוגזו יהיו תקין( בשרים‬
‫הולך בעל אחר חצי ימיו יעשיר ואישה אחת תביא‬
‫לו עושר גדול תמוז עוב לו למו׳׳מ אשתו תהיה‬
‫מתאומה או תלד תאומים חשוון חולי וצער כיסליו‬
‫אל יקח אשה עבת חולה מחועם שבע הצלחה בדרכים‬
‫ועובות משרים אדר יצליח הרבה ו שמור א״ע ממים‬
‫ניסן עוב לו למו״מ אייר אל יתחיל שום דבר ופחד‬
 ‫משה‬ ‫>!זער המולות‬
‫ת ^‪ 1£‬ר י מ א ז נ י ם טכטו נוגה חס לח יפה‬
‫איני מיושכ קטן ואריך‬
‫ראש יפה טיניס מצח קטן זקנו גדול פ״ס לכן‬
‫ואדום חוטמו גדול אריך שוקיים שח ראש צניט‬
‫שמח דיכירו יפת וותרן נח לכטיס ולרצוח שכחה‬
‫רוטה זונות כנחריתו אוהכ לשמוט שכחו אוהב לשמוט‬
‫חדישים מצליח וכל דכריו כסחר כן כ״ד ישא אשה‬
‫נתילה ויכוא לחרפה ט״י כתולה אחת חוטם טכה‬
‫גכ ני טינייס גדולים תשרי יצליח כחשוון יצליח כמו״מ‬
‫ילך כמקומות הרכה וימות כמקים אכיו אין לו‬
‫הנאה מכניו אדר חולי כניסן ישא אשה אייר נוטה‬
‫למות סיוון יצליח כדרך המוז יטשיר כחצי ימיו יטשיר‬
‫אלול אימה ופחד יחיו פ״ה שניס הצלחתו כארץ‬
‫שתחת מטרכ וצפון מזרח כיננו דרוס רט לו מו״מ‬
‫ממה שכא מאויר ומיס או מה שישקול כמאזניס כמו‬
‫רוכל מאדמה רט חולי מכטן חנורה כצאוורו וכתיסין‬
‫וכאכ שדרה כצד שמאל מיתתו ט״י דם או חמה ‪.‬‬
‫שטת מאזניס טכטו חס ולח זכר כוחו‬ ‫הוראת‬
‫כיוס ראשיתו ואמציטיתו טוכ אכריו‬
‫ישריס דינירו נאה מיושכ כדטת נכון לפשות כלי‬
‫אומנות יורט נגן אוהכ לצוד נשיס וגופו זך מפניו‬
‫הוראת החודש לנקכה מאזנים פניה יפיס אוהכת‬
‫שמחה ושירים וותרנית ליכת קל דיכירה כקול רס‬
‫חן כמיני כל אדס אוהכת המשגל ויהי׳ לה איש‬
‫אחד ולא תאהכיהו ככל ליכה סימן כפניה כזקנה‬
‫כאכ סדרה ראש כטן רגל והשאר כזכר ;‬
‫ע ה ל ב טכטו מאריס קר ולח מידתו‬
‫כנשים לכן וטכ שפתיו גדולות‬ ‫י‬
‫זקנו טכה טומד כאריה א״ס למי שפשה טמו טוכת‬
‫רכים קמים טליו טושה טוכה לכל אדס יכוא לככוד‬
‫ט״י אשתו יתן כיד אנשים רטיס אהכתו לנשים‬
‫וכל מחשכיוהיו לזנות רודף אחר ככוד נח לכפוס‬
‫ולרצות מדכר ומתחרט חושכ לטשות רטות ואינו טושה‬
‫פנים זוטפית ולא יכול דכר לשלום ויטמוד כחשיכ‬
‫וימכור כיס הגדול ניסן חולת אייר ישא אשה ואז‬
‫יצליח סיוון נוטה למות תמוז הצלחה כאכ ירויח‬
‫אלול יצליח ככל דכר תשרי צרה מאנשיס רמים‬
‫ואס יחיה טד כ' שנים ימיו מ״ה שניס וימות‬
‫כתשוכה כניו יהי חכמים הצלחתו כארץ שתחת‬
‫מזרח וצפון דרום כיננו מטרכ רט שחור ואדום רט‬
‫לו מו״מ מה שכא מגכוה רט לו גס מטשה תכשיטו‬
‫נשים רט לו חולי צד שמאל אזנים שונים זרוט‬
‫טרוה מיתתו כישוף או דכר אויר ‪:‬‬
‫הוראת‬
‫ילהוט‬
‫כ‪3‬וד עיי ולה הזק פ”י כל‪ 3‬או חיה וחיסזל מלמעלה‬
‫למסה וסימן הרגלה והשאר כוכוי ‪:‬‬
‫סנעו ממה איש יפה נווה לה‬ ‫אב אריה‬
‫ונשמחה הרכה שטר גשימהנדול׳‬
‫סרו לכן וקנו אדום ממט גדול רגלים נח לכטיס‬
‫ולרצות מכס טרו וגאה לכ טל יופיו ככוד גדול תוקן<‬
‫ושררה אוהכ נשים כסתר כ׳ נשים יקח השניה תאריך‬
‫טמויותר מהראשונ׳ ויקכור אותה אכ יצליח טס חכירי׳‬
‫ניסן טוכו׳ הרל אייר יטשיר סיון יצליח כדרך תמוז יצליח‬
‫טל המיס ס׳ שנים יחיה צפון לא ט‪1‬כ לו שחור כטל‬
‫מרמה לכו לא טוכ מו״מ מאש טוכ לו והשאר כינוני‬
‫חולי מצר ימין אצל הלכ ראש רגלייס הוראת השטה‬
‫אריה טכטו אש חם ויכש וכר כוחו כיוס והנולד‬
‫כו נאה כגוף טיניו כטין החתול מתגכר טל כטסו‬
‫שוקיו דקות איש מוסר ומרמה אוהכ משגל ונדיכ‬
‫מקר טומד כדיכורו איש טצכ מכניס א״ט כסכנות‬
‫אוכל או שותה הרכה וממשלתו כין המלאכים ושרים‬
‫מלאכה כוהכ כסף ואכן יקרה‬
‫ה ו ל א ת החודש לנקיכה סרטן יפה גדולה‬
‫גכורה כטס טושה רמאות נח לכטוס‬
‫כטלת לה״ר שוחה הרכה מולי נשים נפלה למטת‬
‫‪ pn‬מכלכ או חיה כ׳ אנשים חקח ולה ככוד מהם‬
‫נטלת קדחת והשאר מכר‬
‫טכטו כוככ מידתו כאישה‬ ‫אלול בתולה‬
‫חכם כינוני יפה כטל חן‬
‫מצח קצר מוטס רט ט״פ יפה זקן אריך רגלים‬
‫מתנהג כרננוח נח לכסוס יוטץ חכם מדכר כקול‬
‫רס מאמין ככל אדס ניכלות הס־ אוהכ לראות‬
‫מדינות הרכה מהר להכין אחר חצי ימיו יצליח‬
‫נאמן תס וישר אלול יצליח כשכט יחלה כנטן ניסן‬
‫סכנה למות אייר יצליח כדרך סיוון יצליח ככל דכר‬
‫תמוז יצליח ננכסיס נכריס אכ צטר יחיו מ׳ שניס‬
‫מזרח רט לו כרון רט לו מו״מ מאדמה מיס ואויר‬
‫טוכ לו דק לכ מיתתו קרחת וחולי ראש הוראת‬
‫שפה כתולה טכטו אדמה קר ויכש נקנה כחי כלילה‬
‫מרה שחורה הנולד כו קומתו נאה וגופו ישר ומשכיל‬
‫שפר מלק אוהכ צדק קולו חזק נפש טוכ טקר סוסר‬
‫ויודס משכון לנקכה הוראת חורש כתולה קלה‬
‫נלכה טס טוכ טוכ וטס רט רט סינסתה ממלאכות‬
‫חכמה וצניפה מחלוקת כשכינים חן לה כ׳ אנשים‬
‫וכנוד מהם אישה חפשה מכורה כראשה ילד ה״א‬
‫ימות קדחת חולי נשים חולי ראש קיכה לכ ‪:‬‬
‫מ א‬ ‫משה‬ ‫שער המודות‬ ‫ילסוט‬
‫ה ר ל א ת שמה מקרכ טבפו מיס ‪p‬ר ולח לגקיג' מד מ׳ שנים אח״כ יתהפך מזלו לרמה יוזק ט״י כלב‬
‫כוחו בלילה והנולד בו יהיו ממנו או תיה מו’מ מאויר ובנין אדמה וממים מן ואבן‬
‫שחור שמרות הרבה מיניו כהות שוקו אריכות רגליו ובגנות ביננו שחור אדום טוכ מולי לכ כליות קיבה‬
‫גדולות פניו גדולות ומצחו צר ושכמו רחי קולו יד רגל הוראת השפה גדי טבמו מפר קר ויבש‬
‫אלש קל בהילוכו ודיבורו לא נאה הרבה בנים כזבן נקנה כוחו בלילה הנולד בו גופו נאה ויבש ראש‬
‫נדיב ומרמן ‪ .‬הוראת החודש לנקבה מקרב נקבה קטן ליח־ו טבים וזקנו מהודר קולו דק כפסן‬
‫כזכר תביא לכבוד מ״י במלה ולא תדיר ממו הרבה משחית בטל מרמה דאג וזנית בנים הרכה ותאומי׳‬
‫חסידה ואינה חוששת לממשים רפים במת מחלוקת כוחו ממט ומפשו רפים מושר יבוא לו מצר‬
‫הוראת‬ ‫אוהב שקר קנאה ושנאה ותממוד כאשה חשובה המלכות מאודמות קשות מצד הנשים‬
‫חולי נובירה נוחיל מרוה ראש שינים איש א׳ ימשה החודש לנקכה נקיה כזכר צניפה וחכמה חן וככוד‬
‫ופושר יבא לה ט״י רחוקים בטלת זנית ובטלת‬ ‫לה כישיף תיפול למנוה סימן בסניס וסימן במצחה‬
‫כ ס ל י ו ק ש ת נובמו צדק חם ויבש יס־ בצבמ צ־קה ב׳ אנשים תקח והכבדם אוהבת לילדים מאור‬
‫צרות משניניה חולי וכאב לב‬ ‫שמרות חלק פנים ארוכות יפה‬
‫^ ט ב ט ד ל י טכפו שנתי חם לח אויר מידחו‬ ‫פיניים זקני ביננו שוקיים ושניים גדולים סימן‬
‫כיניני אריך ראש חוטם יפה פיני'‬ ‫בחונומו מזג נווב אוהב צדק ורח ון בפ' חן גיבור‬
‫ודיבירו נווב מם כל גדול לב ימשיר ויבוא לידי שטרות שתר סייו אדום ואיני יפה נח לכפיס‬
‫צרות הורה נווב לו מסחורה ב׳ נשים יקח תורנות איש דק יפה דיבר אוהב סתר ככוד מהבריות‬
‫ולו כבוד מהם צפון רמ לי מו׳מ מה שבא מאויר טיב ומטיב קל דטת ולב יבוא לחרפה אחר ל' שנה‬
‫ומים ומאדמה רט לו מאש נווב לו בלאה גמל חים טובים חושקו בדרכים ב׳ נשים או אחת‬
‫נווב לו חולי מצד שמאל חזה נוחול ריאה צוואר אלמנה ואהבה טמס קמצן ופצל מהרה ילבין טיי‬
‫אחיו יבוא לחרפה חושקו לצבט שחור חולי שוקיים‬ ‫ממיים ‪:‬‬
‫ה ר ל א ת רשמה קשת נוימו אש חם ויבש כוחו ראש חזה טתול ריאה מטים ומזה ימות דרום רט‬
‫ביום ׳־נולד בו קימתו ישרה וצהוב לו והשאר בינוני ירוק טוב מו״מ מה שבא מאויר‬
‫שוקי מבים שיניו דקים בנוני גדיל קל לדלג אוהב דנים כמו יאורים ואגמים ורחיים ומה שבא מאש‬
‫סיסים חכם במידות בטל מרמה ואין מומר מל כינינו הוראת השטה דלי טבפי אש חם ‪ nM‬כוחו‬
‫דטת אחד קולו דק כני׳ הרל מתמרב מם המ^א‪ :‬׳ בלילה הנולד בו קומתו קצרה ראשו גדול נריכ יפה‬
‫לפממים יהיה חלקו מבני ארם השופנויס ו‪!.‬וזבי תואר מתהלל במצמו חפצו ממון רב פקר או בנים‬
‫ה' ואנשיה חסד וססוחרים מהקשתות ‪ .‬הוראת ממט ויו ד! חוצי הוראת החודש לנקיבה דלי נקבה‬
‫החודש לנקבה קשת נקנה כזכר יפה צניטה דברנית כזכר חכמה ומכוכדת ותניא לידי פושר פם כבוד‬
‫אין לה נדה הרבה ותבוא לידי צמר וכאב צרות כפס וטי״ז תכיא לידי חולי קרטמסין ואינה‬
‫הרבה שכן א׳ יטשה לה רמה משובה היא ובליבה שומטת כטוכ סימנים כפניה הזק מכלכ או חיה ‪.‬‬
‫א ד ד ד ג י ם טבפו צדק קר ולח מים מידתו‬ ‫שנווח ואוהבת אנשים ובזקנתה חיים נוובי' ולה ב׳‬
‫כינינו יפה ארוך מצח רט חוטם‬ ‫אנשים ‪.‬‬
‫נוכטו קר ויכש מידותיו כנשים יפה פיני מגילים טפטפיו ושינו גדולים מטט לכן‬ ‫טבת גדי‬
‫שחור כרון פניו שף ראש ורגיל וממט שחורות שפרות אריך ודקים ויטמוד כחשוכ‬
‫לראות תחתיו שפתיו טבות שמרו קמיט גדול טיה וותרן כרכר קל לא יוכל לדכר לשלום נמים‬
‫טסמסיס פניו מכים צוואר אריך חזה כחוש נשימה כדיבירו למדן שקרן ומכניט לכריות הצלחחו מהר ‪C‬‬
‫דקה מלא שטר חלש קטן שוקיים ימי חייו דל יפה לשין איש מורא ככיתו יש לו צפר רומה זונות‬
‫ומתפלל הרכה אוהכ התבודודת כפיו טונה דטת אשתו ממדינות רחוקים ויבוא לו ככור ממנה ומזון‬
‫מטט כסיל וותרן כממון אחרים קמצן כממוני אבל הוא פטמים משקר בה ובזה הזמן איני מצליח‬
‫שקרן אוהב מחלוקת מרורות הלב מזג רט מביא טכפו חולי היינו חלש כח אוכל או שותה הרבה‬
‫נשים רכות לחרפה אוכל או שותה הרבה ב' נשים שמו גדול איני מיושכ כרמתו אפ"פ שהוא חכם‬
‫יקח ומשקר בהם ט״י בניו צמר טני יותר מטשיר ויהיה שיכר ויחלוק באביו ואמו בניו מורדים נו‬
‫וכן‬
 ‫מעזה‬ ‫שער המזלות‬
‫פני ואביון ומונן הדפת‪ ,‬ש' נוגה למקח ולממכר‬
‫ולהכניס כלה יפה והנולד בה חכם ופקח יהי'‪ ,‬י*ב‬
‫שבחי בשילה היא והנולד בה בשלן יהי׳ ;‬
‫ל י ל ב ׳ שסה א׳ צדק לדרך ולהכניס כלה יפה‬
‫והנולד בה יפה מראה וחכם‪ ,‬ב׳ מאדים‬
‫אצל אשה לא תקרב לא מקח ולא תמכור והנולד‬
‫בה עני יהי׳ וימות התינוק‪ ,‬ג׳ ממה לכל דבר יפה‬
‫והנולד בה עני יהי׳ ורב רע וסופו רח״ל‪.‬‬
‫ד׳ נוגה למקח ולממכר ולהכנסת כלה יפה והנולד‬
‫בה יהי׳ קושר ‪ ,‬ה׳ כוכב לקרב אצל אשה יפה‬
‫והנולד בה מכם יהי׳‪ ,‬ו׳ לבנה לגניבה יפה למקח‬
‫ולממכר והנולד בה מכל דרכים יהנה‪ ,‬ז׳ שבתי‬
‫לגניבה יפה והנולד בה מפזר ולא מכניס מכמה‬
‫וזקנה‪ ,‬מ׳ צדק לכל דבר שוב והנולד בה ל״א ל׳׳ו ‪.‬‬
‫ש׳ מאדים לכל דבר רע והנולד בה אדום ואיש‬
‫רע יהי׳‪ ,‬י׳ חמה בשילה היא והנולד בה כשהוא‬
‫תינוק ימות‪ ,‬יא נוגה לכל דבר שוב והנולד בה‬
‫חכם ומכוסה יהי'‪ ,‬י״ב כוכב לכל דבר יפה והנולד‬
‫בה יעלה לראש ‪:‬‬
‫י ו ם ב ׳ שעה א׳ לבנה לכל דבר רע והנולד ‪13‬‬
‫ששות יהי׳ בו מעש‪ ,‬ב׳ שבתי כל‬
‫הפושה בו כלום חסרון ימצא והנולד בו חסר דיעה ‪.‬‬
‫ג׳ ‪ .‬צדק לדרך ולארוס אשה‪ ,‬והנולד בה חכם יהי׳‬
‫ומורגין אומו‪ ,‬ד׳ מאדים לרפואה יפה והנולד בה בה‬
‫אגוד יאבד רח״ל ‪ .‬ה׳ חמה לכל דבר יפה והנולד בה‬
‫חכם ושפל רוח‪ ,‬ו׳ נוגה לכל דבר יפה והנולד בה‬
‫קשה הוא זרע ‪ .‬ז׳ כוכב למכור ולקנות ושותפות‬
‫שוב‪ ,‬ח׳ לבנה בשילה היא והנולד בה ירא שמים‬
‫ושפל רוח ועני ס' שבתי בשילה היא והנולד בה‬
‫אדם גדול ועשיר יהי'‪ ,‬י׳ צדק למקח וממכר יפה‬
‫והנולד מאנשי ביתו יהי׳‪ ,‬י״א מאדים בשילה היא‬
‫והנולד בה רופא אומן ובקי יהי׳ ‪ .‬י״ב ממס לבית טוב‬
‫לכנוס ולמקח וממכר יפה והנולד בה בינקותו רמ׳׳ל ‪:‬‬
‫ל י ל ג׳ שפה א׳ נוגה להכניס לחוסה יפה והנולד‬
‫שעיר יאחוז אומו ב׳ כוכב ממן לקרב‬
‫אצל אשה יפה והנולד מחריב רבים יהי׳ ומבית‬
‫לבית לילך יפה‪ ,‬ג׳ לבנה מחן אצל כלה יפה והנולד‬
‫בה אלמנה יקח ד׳ שבחי בשילה היא והנולד בה‬
‫מצליח יהי׳ וגנב‪ ,‬ס׳ צדק לדרך יפה והגונב יאבד‬
‫והנולד בעל ♦אלמנה‪ ,‬ו׳ מאדים בשילה והנולד בה‬
‫פני יהי׳‪ ,‬ז׳ חמה בשילה היא והנולד בה איש קשה‬
‫ורע מעללים יהי׳ ‪ .‬מ׳ נוגה בשילה היא והנולד‬
‫בה בטלן יהי׳ ובינקותו רח״ל ט׳ כוכב לדרך יפה‬
‫ימצא‬
‫י ל סו ע‬
‫וכן האשה באדר קל רוח ליסן יצליח במכואה גאב‬
‫חולי אם יחלה כחישרי ידאג שמא ימות חשוון‬
‫יצליח בדרכים פיסלו יטשיר מכח יצליח כמקח‬
‫וממכר שבש אל יתחיל דבר הצלחתו הליכתו וישיבהו‬
‫ודירתו ומ״מ כבודו יהיה בארן שממת צפון ומורח‬
‫דרום ביניני מפרב רס לו צבפים ברון לבן שוב לו‬
‫ירוק ג״כ שוב בלאה רט לו מו״מ יהיו מה שבא‬
‫ממים ותולדומיהן כמו אלמוגים ספרל דימנש אך‬
‫מאויר וגובה רט מולי בחצי ימיו‬ ‫מה שבא‬
‫לב קיבה כליות צדדים צלטות שוקיים רגליים פ״י‬
‫דבר מם או אש מיתתו ט״י לה״ר נשים ומכשפות ;‬
‫הוראת השטה דגים שבטו מים קר ולח נקבה כוחו‬
‫בלילה הנולד בו גופו ממוצט מראהו לבן מזה רחב‬
‫זקנו נאה מצחו גדול טיניו כחתול ולפטמים ימקר‬
‫לו אבר או מום באבר אחר אוהב שינה זולל וסובא‬
‫כטסן ומתמרש חיכון‪ £‬ואין בו יושוב הדטת וטליל‬
‫לנקבה הוראת הח׳ דגים שבשה‬ ‫לגרב וצרפת‬
‫כזכר מושקה לבדה גדולה ויפת תואר סרבנית נח‬
‫לכפוס יולדות בריות משינות אין לה ירושה מאביה‬
‫ומחשבות ששות ויתנשא לבטל מלאכה וחולי ומחלוקת‬
‫בשכינים ותצליח הרבה וכבודה ופ״א תבוא לחרפה‬
‫שוב לה בבטלה ה״א ושממה ושובה הרבה בזקנתה‬
‫מולי אש בשן ירים רגלים מיממה ט״י שתיפיל או‬
‫דם ‪ .‬כ״ז הוצאתי מספרי החוקרים הצדיקים הרב‬
‫שושנת יעקב ומספר ראשית מכמה להראב״ט ומגורל‬
‫החול המיוחס לדניאל איש ממידות וכיוצא ווה באופן‬
‫אמר מס׳ יצירה עם פי׳ הרוקח‪.‬‬
‫י ו ם א׳ שפה א׳ ממה יפה )לאכול ויין חדש לשחות(‬
‫לבית להכניס ובגד חדש ללבוש פרי חדש‬
‫לאכול ויין חדש לשחות ולפני המלך לכנוס ודברים‬
‫לאמר לכולם יפה ולמקח וממקר קשה נוגה למקח‬
‫ולממכר יפה כעור אשה לארוס ובגד חדש ללבוש‬
‫כס‪ «1‬וזהב להמקשש ולרחוץ במים ומי שנולד בה‬
‫יפלה לגדולה ואח״כ ירד מגדולתו ויהי׳ מכם בחורה‬
‫ובית חדש לכנוס וכמר לקשור וסוס לרכוב ולצאת‬
‫במלחמה ולעשות רפואה יפה אצל גדול לקרב אינו‬
‫יפה‪ ,‬ג׳ כוכב לדרך ולבנין קשת והנולד בה בעל‬
‫נכסים יהי׳‪ ,‬ד לבנה למקח ולממכר יפה‪ ,‬לעשות‬
‫בה שותפות קשה ולבורח ולאובד ה׳ שבתי לדרך‬
‫רחוקה להלוך ולעשות שותפות ולהוציא זרע לשדה‬
‫יפה והנולד בה עני וחסר יהי׳ ‪ .‬ו׳‪.‬צד ק למקח‬
‫ולממכר ולדרך קשה והנולד בס מכם יהי‪1 /‬׳‬
‫מאדים בטילה ר\א‪ ,‬ח׳ חמה כן הוא והנולד בה‬
‫סב‬ ‫מ^ה‬ ‫ח מו לו ת‬ ‫‪w‬‬ ‫יי ל סו ט‬

‫ימצא פוכ רמזור לכיתו והנולד כה ממפמס‪ ,‬י׳ אמונה פרנסחו כריווח ‪ .‬כ׳ נוגה לכל דכר יפה והנולד‬
‫לכג• לכל דכר יסה והיוצא לדרך יחזור לשלום כה רופא למלכים יהי׳ ‪ .‬ג׳ כוככ לכל דכר יפה והנולד‬
‫לכימו ‪ .‬י״א שכחי לכל דכר סוכ והנולד חכם וחסיד ‪ .‬חכם זדול יהי׳ ולילך אצל אדם גדול או אצל המלך לא‬
‫י״כ ‪ .‬צדק ‪ W‬דכר סוכ והנולד כה חכם וחסיד יהנה מהם ‪ .‬ד׳ לכנה לכל דבר יפה והנולד יהי׳‬
‫לראש ‪ .‬ה' שכמי כל מה שיסשה נסחר יגלה לכל‬ ‫יהי׳ ;‬
‫]נמחק נ׳ מינוח[ ו׳ צדק לכל דכר פוכ והנולד‬ ‫‪ D V‬ג׳ שסה א׳ מאדים לרופא יפה *כלנו‬
‫והנולד כה יפול כשכול רוח‪ ,‬כ׳ ממה רכ יהי׳‪ .‬ז׳ מאדים הגונכ יחפש והנולד צייד יהי׳‪.‬‬
‫נסילה היא והנולד כה ייגע נכח יהי‪ /‬ג׳ נוגה ח' חמה היא נפילה ו הנולד)כ ה( ]כח[ מום יקח •‬
‫למקח וממכר יפה והנולד כו גכור יהי'‪ ,‬ד׳ כוכנ פ׳ נוגה דכר ]נמ״א[ יפה ולישא אשה והנולד נטל‬
‫לקנוח סכדים ושפחוח וכהמוח )י הי׳( יפה לדרך ]נמ״א[ יהי׳ י׳ כוכנ לדרך יפה ולהלוך אצל אדם‬
‫רפ והנולד כה ימיו מופסין ‪ .‬ה׳ לכנה כסילה היא גדול והנולד טני וחסיד יהי׳‪ .‬י״א לכנה כטיל׳ היא ‪.‬‬
‫י' נ שכמי לכנין ]נמ״א[ ולמקח וממכר יפה והנולד‬ ‫ומנולד כה כינקוחו רח*ל‪ ,‬ו׳ שכחי כסילה היא‬
‫ילמד אומנו׳ וחכמה הרכה ‪:‬‬ ‫נפלן יהי‪ /‬ז׳ צדק כסילה היא‬ ‫והנולד כה‬
‫‪ D V‬ה׳ שטה א׳ צדק לדרך יפה ולכל דכר והנולד‬ ‫והנולד כס פני יהי‪ /‬מ׳ מאדים נפילה הוא והנולד‬
‫דיין יהי׳‪ .‬כ׳ מאדים לרפואה יפה והנולד‬ ‫כס כסל מום יהי'‪ ,‬פ׳ חמה כן הוא‪ ,‬י׳ נוגה יפה‬
‫לכל דנר והנולד כה רופא מלכים יהי' ‪ .‬י׳׳א כוככ שופך דמים יהי׳ או אמונא‪ .‬ג׳ חמה סחורהכמוך הטיר‬
‫יפה והנולד חסיד‪,‬יהי׳ ‪ .‬ד׳ נוגה לכוא אצל אדם גדול‬ ‫כפילה היא והנולד כה צא כפל פוכ ולא כפל רט‬
‫י'כ לכנה נפילה היא והנולד כה גנכ ומצליח ‪ :‬ולדרך יפה והנולד חסיד כדינו יהי׳ ה׳ כוככ נטילה‬
‫ל י ל ד ׳ שטה א׳ שכמי ההולך כדרך לא יצליח היא ‪ .‬והנולד לא יהי׳ כטל נפש ‪ .‬ו׳ לכנה לכל דכר‬
‫והנולד כינקוחו רח״ל‪ ,‬כ׳ צדק לכל יפה והנולד כה נקי וחכם יהי׳ וכסל יסורין ‪ .‬ז'‬
‫דכר יפה והנולד כה מפרנס אחרים‪ ,‬ג׳ מאדים אצל שכמי לדרך יפה והנולד מהלך כדרכים יהי׳ ‪ .‬ח‬
‫אשה לא חקרכ והנולד כה יקנר כקנר אנומיז‪ ,‬ד׳ צדק לדרך יפה והנולד כזנן יהי׳ ‪ .‬פ׳ מאדים לכל‬
‫חמה נפילה היא והנולד כה כמל מום יהי׳ ‪ .‬ה׳ נוגה דכר קשה והנולד פכח או אומן יהי׳‪ .‬י׳ חמה לדרך‬
‫לשומפוח יפה והנולד נטל אמונה וטניו יהי׳ ‪ .‬ח׳ ולכל ‪ 7‬נ ר קשה והנולד חלש כגופו י הי׳‪.‬י״א נוגה‬
‫שכמי נטילה היא והנולד כה כינקוהו רח״ל י׳׳א לכל דכר יפה והנולד זכאי כדינו יהי׳ י״כ כוככ‬
‫ממה נפילה היא והנולד רח״ל‪ ,‬י׳־כ נוגה לדרך לדרך ולסחורה ולנוא נדין ]חסר מיכה[ והנולד‬
‫טשיריהי׳‪:‬‬ ‫קשה והנולד כה יפה מראה יהי׳ ;‬
‫ל י ל ל׳ שטה א׳ לכל דכר יפה והנולד נו כטל‬ ‫ל ם ף ׳ שסה א׳ כוככ למקח וממכר ולשומפוח‬
‫נ׳ שנמי נפילה היא‬ ‫אמונה וטני יהי׳‬ ‫יפה והנולד כה חכם ופקח יהי׳ ‪ .‬כ׳ ‪.‬‬
‫לכנה קנה ואל ממכור והנולד פני יהי' ‪ .‬ג׳ שכמי והנולד לא חכם ולא טשיר ג׳ צדק לכל דכר יפה‬
‫נטילה היא והנולד חנם יהי' לא יקום נמכממו‪ .‬והנולד גננ יהי׳ ומצניח ולא יחכזה ‪ 7‬׳ מאדים לכל‬
‫ד׳ צדק לכל דנר יפה והנולד כטל אומנוס וחכמה דכר קשה ‪ .‬ורנוייד שופך דמים יהי׳ אואומנא‪ .‬ה׳ חמה‬
‫לגננ קשה וכל גנג יחפש ‪ .‬ו* נוגה לכל דנר יפה ולמקח‬ ‫יוסי‪ q‬לו‪ ,‬ה׳ מאדים לכל דנר רט והנולד כו מכשן<‬
‫וממכר ולקרנ אצל אשה וכנולד נוא^ וזריז יהי' ‪.‬‬ ‫ו׳ חמה אצל אדה גדול לר‪,‬רנ יפה‪ ,‬ז׳ נוגם לכל דנר‬
‫יפה‪ ,‬והנולד כה למקח וממכר יפה ‪ .‬וללמד מינוקוח ז' כוכב לגניבה יפה והגונב יאנד והנולד גנב יהי׳‬
‫ואומנוח יפה‪ ,‬ח׳ כוככ למקח וממכר יפה‪ ,‬והנולד ח׳ לבנה בפילה היא והנולד בה בינקוחו רח׳ל‪.‬‬
‫פ׳ שבחי לדרך ולבוא בדין יפה והנולד נפלן‬ ‫כטל נכסים יהי׳ ט' לכנה נפילה היא והנולד נטל‬
‫יסורין יהי׳‪ .‬י׳ שכמי שטה *מטל הוא הנולד נינקומו יהי' י׳ צדק למקח וממכר והנולד זריז ופקח יהי׳‬
‫רח״ל י״א צדק לדרך ולכנין יפה והנולד יפה מואר י״א מאדים בטלה והנולד בטל מוס יהי׳ י״ב חמה‬
‫לכל דבר יפה והנולד לא יהי׳ בו מום ‪.‬‬ ‫יהי׳‪ .‬י״כ מאדים לכל דכר קשה והנולד הורג נפשוח‬
‫י ו ם ן׳ שטה א׳ נוגה לכל דבר יפה והנונד סומא‬ ‫יהי׳ או שו״כ ‪:‬‬
‫יהי' ‪ .‬ב׳ כוכב לכל דבר יפה והנולד‬ ‫ל י ל ה׳ שטה א׳ חמה ]נמחק נ׳ מינוח וכמדומה‬
‫לילך למדכר[ הנולד מפט פוכ יהיה וכטל פרנס יהי׳ ‪ .‬ג׳ לבנה הנולד כטל דטח הוא ‪ .‬ל׳‬
‫שכמי‬
 ‫מ ש ה‬ ‫ה מז לו ת‬
‫הורג אלם שו״כ ש‪/‬חמה כשילה ‪ .‬י׳ נוגה כשילה ‪ .‬י*א‬
‫כיככ לדרך ולכנין יפה והנולד כה שו»‪ 1‬אמח יהי׳‪.‬‬
‫י״כ לכנה כשילה והנולד כינקומו רח׳ל;‬
‫□ ן׳ ששה א׳ ש‪:‬מי לדרך ולכנין יפה והנולד‬ ‫‪V‬‬
‫ימוח ‪ .‬כ׳ צדק לדרך ולכנין ולכנוס אצל‬
‫אדם גדול ים־ והנולד ילקה ‪ .‬ג׳ מאדים לכל דכר‬
‫יפה והנולד יהי׳ לראש ‪ .‬ד׳ חמה כמוך השיר יפה‬
‫ולדרך לא מלך והנולד לא יצליח וכשל מום יהי׳ ‪.‬‬
‫ה׳ נוגה כשילה והנולד ששיר גדול יהי׳ ‪ .‬ו׳ כוכה‬
‫מקומו יפה והנולד כינקומו רח״ל ו׳ לכנה כשילה‬
‫היא ‪ .‬ח׳ שכחי כשילה היא ‪ .‬ח׳ שכחי כשילה ‪ .‬ש׳‬
‫צדק לקנוח שדה ולנשוש נשיעוח יפה והנולד שכד‬
‫יהי׳ י׳ ממדים כשילה י״א חמה כשילה היא ‪.‬‬
‫י״כ כוככ לכל דכר יפה והנולד חכם וחמים יהי׳ ‪.‬‬
‫סליקו ז׳ כוככיא'‬
‫)השמקחי מפי׳ הר״א מגרמיוא של ס׳ יצירה(‬
‫כללי הכמת היד והפרצוה גדרך קצרה‬
‫שנה ומחמיל מן סרק יז רו ט‪ .‬קו החיים מחחיל‬
‫למטלה מאגודל‪:‬‬
‫ב ו החכמה הוא כרומכ היד של קו החיים והוא‬
‫מחמיל מן אצכש שנייה הנקרא אצכש וסימנו‬
‫כקו החיים והוא כא מן הראש והמוח קו השולחן‬
‫למעלה מן קו החכמה כרוחכ היד והוא מרמז על‬
‫הפרנסה וטל נריאוח האנריס הפנימיים וממחיל‬
‫ויוצא מהחחלח אצכש הג׳ וסימנו כדלשיל‪ .‬קו‬
‫המזל הוא מממיל מסרק הזרוש והולך כאורך היד‬
‫כאמצש טד האצכט הג׳ וסימנו כדלשיל ‪:‬‬
‫ק ן הככוד יוצא מן החחלח קו החייס מלמשה‬
‫קרוכ לפרק הזרוש והולך כאלכסון שד אצנש‬
‫קמיצה ואס הוא שונ מכריע כל הקדם לשונה ‪:‬‬
‫ר ו כשובר הוא של ההר כשר כשנ שהוא אדוק‬
‫י נאצנש הגודל והוא כצד קו החייס וסימנו‬
‫כדלעיל זה ראש הסימנים שצריך האדם לידש כחנחי‬
‫לך ואידך זיל ג מור‪:‬‬
‫ס י כ ^ י הפשר‪ .‬שער הגס יורה של חוזק הלכ‬
‫ונריאח המוח ‪ .‬וששר הרך יורה טל מורך הלכ‬
‫וקור המוח מישוש חנונה ‪ .‬צהיכח השפר היינו‬
‫נושה לאדמדם יורה של ששוח ורבוי כעס ‪ .‬ששרא‬
‫דקמו וסליק לעילא היינו חלחלים ועולים למפלה‬
‫מזן‬
‫יל הר ט‬
‫שכחי כשילה הוא הגולד מסרגס אמד ס‪ .‬ה׳ צדק‬
‫למיס אצל מלכים יפה ולמקח וממכר והמלד כה‬
‫יפה מואר ‪ .‬ו׳ מאדים רפואה יפה והשלד כה יפה‬
‫מואר ו׳ מאדים רפואה יפה והנולד פמס יהי׳‬
‫ן׳ חמה למקח ונממכר קשה והנולד פרנס יהי׳‬
‫ח׳ מגה כן הוא ‪ .‬ס׳ כונכ למקח וממכר יפה‬
‫והנולד כה עשיר יהי׳ י׳ לכנה כשילה היא והנולד‬
‫בעל אמונה יהי׳ ‪ .‬י׳א שכחי כמוך המדינומ יפה‬
‫והנולד כה מכם יהי׳ ויהרג ‪ .‬י״כ צדק אצל כלה‬
‫לכנוס וכני! לכנומ ולדרך יפה והנולד כה כינקומ וימו׳‪:‬‬
‫ל י ל ש ב ת ששה א׳ מאלים כשילה היא והנולד‬
‫לא יהי׳ ]נשל נפש[ ‪ .‬כ׳ ממה כן‬
‫היא ‪ .‬ג׳ נוגה ) הי א( כשילה היא ל׳ כוככ לכל דכר‬
‫יפה והנולל מכם יהי׳ ‪ .‬ה׳ לכנה כשילה והגונכ‬
‫יצליח והנולל יצליח גנכ ו׳ שכמי כשילה היא ‪ .‬ן׳‬
‫צלק כשילה ‪ .‬מ׳ מאלים יפה לרפואה והנולל כה‬
‫ל ה י ו ת כל איש יודש נגשי גופו ויהררר כחשוכי‬
‫ושכ ורפא לו ‪ .‬כללי סאצכשוח זה כלל‬
‫גדול כמורה ‪ .‬ואם דל רוא ואין ידו משגח ח״א‬
‫וליח ידיה מרכקא ‪.‬‬
‫ת ל ע שכל חלל שנין אויר אצנש לאצכש מרמז‬
‫כנזק כזמן ההוא כי ד' אוירים הם ככל‬
‫היד נמצא כל אויר י״ז שנים וחצי נכצשרפם יחד‬
‫הרי הם שנשים כי של זה המשכון נחייסד כל‬
‫הקוים שכיד ‪ .‬לידש כהם שוכו ושפרו שוניו ומרדו‬
‫כאיזה זמן סיזק יהי׳ נכר חסרון כקוים היינו או‬
‫נפסק או נכרח ומוכל לכשר כאיזה זמן כי כל קו‬
‫מורה של שכשים שנה היינו אס הוא כחציו יהי׳‬
‫הנזק כחציו זמן מן שניו שהוא ל״ה שנים וכן שזה״ד‬
‫אם כן באצכשוח אס יש נקכ מפולש כאויר של אחר‬
‫מהס חוכל לשאר כאיזה זמן יהיה הנזק כי הוא‬
‫היזק שהזמן גרמא ‪:‬‬
‫כ י מ | נקכים נצפורן פקושוח כשדכה סימן ויוה‬
‫י גדול ‪ .‬והנה קו החיים נקרא רקו רסונכ‬
‫אח הר היד לצד אצכש ונקרא גודל‪ .‬אם הוא‬
‫שמוק ומראהו שוכ ולא ננרח ונכסק סימן לחיים‬
‫ארוכים וכאיזה מקום שממצא רפסק מורה מולי‬
‫ומוכל לשטר כאיזה זמן כי כוא נחייסד של שכשי׳‬
‫מג‬ ‫משה‬ ‫‪ w‬המזלות‬
‫יורה טל רוב הדם וחמימות והמראה אשר בין‬
‫אדמימות ולובן מורה טל יושר המזג אם יהי'‬
‫הטור חלק ‪:‬‬
‫ה ע י נ י ס אמר החכם ריסי סינים ישרים מורס‬
‫טל נקבות ואם הם כקשת יורה סל‬
‫חדוד השכל ונטייתם לצד הטין יורד טל רט טין‬
‫וסכלות ואם שוכבים טל הפינים יורה טל הקנאה‬
‫והשטות טינים הבולטות יורה טל שבוש וטנין רט ‪.‬‬
‫מי שסיניו טין תכלת והוא צהוב יורה הטוות‬
‫והמרמוח וקלות הדטח ולכן תשמר ממנו ואל‬
‫חחמבר למי שהוא רחב מצח וצד הזקן נחלק לשנים‬
‫ושטר ראשו מרובה‪ ,‬מי שטינלו גדולות ובולטות‬
‫הוא קנאי וטז פנים ואינו נאמן‪ ,‬פין ממוצט והם‬
‫כחולת שמורות הוא מבין אוהב ונאמן‪ ,‬טין מבהירות‬
‫ומרוח ומביט במהירות בטל תחבולות נוגד גנב‬
‫ואס תהיינה אדימוח חזק הלב מוסר פצמו טל‬
‫הסכנות והחכם אמר כשתראה אדם שמרבה להכיס‬
‫אליך וכשחביט אליו יאדימו פניו ויתבייש ויראה‬
‫כמצחק אל חרצה בו‪ ,‬ואס יומטו מיכלו דס שמתירא‬
‫ממך ואוהב אותך וידיד באמן; ואם תביט אליו‬
‫ד־ביט אציך מבני בושת מאין יראה הוא מקנא‬
‫איחך ומיקל בכבודך ואינו נאמן ואל תאמן בו ‪.‬‬
‫טינים הגדולים כמו וגמלים הוא איש מדנים וגבור‪,‬‬
‫טיניס טל הלובן צבט כרכום בטל רוט המדות ‪.‬‬
‫א □ קצה חוטמו רקיק אוהב מצה ומריבה ואם‬
‫הוא מלא וטנה הוא מסט הבנה ואם קצר קצה‬
‫החוטם הוא רב האוח המשגנ‪ ,‬חוטם חזק הנפח‬
‫הוא שוטה‪ ,‬היפר שבחוטם רוא האריך נשיוו ונוטה‬
‫בקצה אל הדקיקות‪ ,‬ממוצט הטוני הוא אות טל‬
‫השכל ורחבונה‪ ,‬מי כפניו דומה לשור נישא בטול טם‬
‫חבירו וטצל‪ ,‬מי שדומה לכלב הוא זולל וסובא‬
‫אוהב הגזל והחמרות‪ ,‬ואם דומה לטזים ונחיישים‬
‫היא רודף זימה ובטל טלילה ותחבולות‪ ,‬ואם כצורנו‬
‫הכבש במצת מקוס והוטס מקולקל סימן טפש וטקש‬
‫ושקרן ;‬
‫מ י שקולו טבה גניה וחזק הוא גגור ומי‬
‫שדבורו ממוצט בטובי כרקיקות והמהירות‬
‫רוא בטל זהט ונאמן‪ ,‬ומי שדברו מהיר ו?ש*כ‬
‫כשיהי׳ מהיר דקיק טז פנים כסיל וכזבן ואס קולו‬
‫טב כטסן רט כמדות מטט התבונה‪ ,‬ואם קולו‬
‫מכופר קנאי ובטל חחבולוח‪ ,‬ואם ממהר הדטר‬
‫זריז ולא נבון ואס קולו בינוני קנאי מורש רט‬
‫ונטימת הקול מורה »ל שטוח ולא נבון‪ ,‬ומי שרוב‬
‫סשגזוק‬
‫יילמוט‬
‫רגוון גלול לאו חסיד ונשוחסוח יהרחק מינה‪.‬‬
‫שסרא שפיט יתיר ותלוי לתתא ‪ .‬הי שטרות הרן‬
‫ומלק ותולין למסה כסדרן נווכ לשותפי וירויחו ‪ .‬שטרי‬
‫שחור יתיר לתתא יצליח בכל מלי ;‬
‫ס י מ נ י שטר הוקן ‪ .‬וקן הטומלת בשורה ויפה ‪.‬‬
‫שטרות בצבט בינוני סוב בסנטו ויפה‬
‫בכל מטשיו ‪ .‬מכס ובטל מדות טובות וקן שאינו‬
‫בשורה שטרות דק אוהב נשיה כמו בהמה ‪ .‬שטרות‬
‫הרבה בזקן מלא בכל מקוס בטל מחלוקת גדול‬
‫אומריס טליו להר״ט בפניו רט למאד ;‬
‫ס י כ נ י דשחוק אדה שהוא שוחק הרבה סימן‬
‫שהוא שוסה ואינו מיושב ברטחו מהרה‬
‫מאמין לכל דבר ויש לו כבוד גלול‪ .‬אדה שאינו‬
‫שוחק הרבה וקצר אם לא סוחר הסימנים שלמטלה‬
‫איש נאמן ומיושב חכם איש נאמן ומיושב חכם איש‬
‫בצנטה נוהג ובטל מלחמה וטגודה ‪:‬‬
‫ס י מ נ י ה צ פ ל נ י ס צסרנים רחב ארוך ודק‬
‫ומראי לבן ואדום מטורב‬
‫סוב ומסיב ארוך מאד ולא רחב חנם וגבור‬
‫צסומים שקוט איש בליטל וכל מום בו אם שקוט‬
‫והוא כמוש חכם ויס!רים של חולי בטל חימה ואינו‬
‫צפרנים ירוק הנקרא גטל ושמור מראה‬ ‫ישר‬
‫וממוצט טגול רוטה זונות וסוסו אינו טוב נקודים‬
‫שקוטים לבנים סימן ומזל סוב ושמוריה להפך ‪.‬‬
‫הי ד ו ה פ ר צו ף‬ ‫או תו ת‬
‫ה ל א ש הקטן רט המבנית נבל רך מזיל כטסן‬
‫נבוך נדברים ורוט תבונות המוח ואם‬
‫ראשו גדול כשיחחנר תבנית סוב וטוני יצואר ורוחב‬
‫החזה הטיד סל יחס שאר האברים וטוב תבנית הראש‬
‫ורמוח ‪.‬‬
‫מ צ ה גדול ופגול מורה כטסן‪ ,‬מצח קטן פחי‬
‫מהיר מצח בולט אל ראמצט נטסן‪ ,‬מצח‬
‫גדול ולו בולטות רבות פילסוף‪ ,‬מצח ממוצט ברוחב‬
‫ובכל פנין נאמן מכם מרי^ מנין מחשבה ‪:‬‬
‫ע י נ י ס ישרות יורה טל הנהגות יכרות ומדות‬
‫טובות ויבין יוכר ונכש רמחאוה ‪.‬‬
‫ג ב ו ת רבות השטר בטל מחכבוח ואנחות וגס‬
‫הדינור‪ ,‬ומי שגבות טיניו בבמה שנין‬
‫החוטס יורה טל ר משגל פלא כדרך הטבט ‪.‬‬
‫ה ^ פ ע פ י ס נוכליה כסומים מזולת סיבר כזבן‬
‫רמאי וטיפש‪ ,‬מראה הצהוב האדם‬
 ‫מ ^« ה‬ ‫המומת‬ ‫י ל מ ט‬

‫אריכא דא ב״נ דאית בי׳ רחמי מוטמא‬

‫קמוטא מארי דרוגזא‪ ,‬חוטמא טקותא‬
‫חוטמא‬ ‫השמוק לו רך לב מסש השתדלות ומחשב תמיד‬
‫גפציניו ומתנגד במה שטושין מי לודם ‪:‬‬
‫^‪ ^ C‬ע ר ו ת שטיטין רברבין וסגיאין סימן טל מדה מסטרא דחויא הוא‪ ,‬חוטמא באורך ומישור מדתו‬
‫טובה והיל( שטר מצד ימין וכן אנסין אריכין של יטקב ‪ :‬אותות הסה והשניים והשסתים ‪ :‬מי‬
‫אחוז קצת מצד הרחמים ‪ .‬אי סומקא דסוס טיצא ששניו גדולות וחזקות ורחבות יחי׳ חיים ארוכים‬
‫הייצו מסחיחח הטין אצל החוטם בבשר הוא ומי ששיניו חלושות ורסוח ומפוזרות ומוטטוח מורס‬
‫ריק לבב ומחפחד מחוך השינה וחולשת הלב ונואף טל קיצור ימים‪ ,‬ומי ששניו בולטות ודבירוח הם‬
‫שפר קמוט כטסן הלב בשותסוח יתרחק מציה ‪ .‬דברנים קשים ובטל תחבולות ואינו נאמן‪ , ,‬ומי‬
‫אזציס גדולים טסש ושגטון בלבו‪ ,‬אזצים קטנים ששפתיו טבוח הוא שוטה טב השבט‪ ,‬ומי ששסחיו‬
‫ממוצטוח גם אדומות הוא בטל ישרנוח‪ ,‬ומי ששפתיו‬ ‫חכם ורוצה להשתדל בכל חכמה ‪:‬‬
‫א ‪ 0‬יש קו ברוחב טל קו השלמן סימן שבא טל ממוטי הצבט הוא בטל חולי ‪ :‬אותות הפנים ; אם‬
‫הצדה ואם לא יש זה הקו רק טל יד שמאל דמות פניו דמות שכור הוא שכור‪ ,‬ואם דמות‬
‫כפסן הוא כטסן‪ ,‬ואם דמות ביישן הוא ביישן‪ ,‬ואם‬ ‫סימן שמשה תשובה ‪:‬‬
‫אצבט הקטנה הנקרא קמיצה‪ ,‬דיד ימין דמות פניו פב הבשר הוא טצל וסתי‪ ,‬ואם פניו‬
‫י בסרק השלישי הססוך לכף היד אם יש גדולים הרבה הוא טצל‪ ,‬ואם הפליג מקפצות פניו‬
‫שרסוטין באורך האצבט חון מהשרטוטין דאכסיל בהו הוא רט פחות שכור‪ ,‬ומי שפניו משונים אי אפשר‬
‫היד‪ ,‬כל שרטוטי האורך רימז טל חסד וזאת להיות בטל מדוח טובות‪ ,‬לכן פסל הקב׳ה בטלי‬
‫מומיןלטבודחו פנים ארוכים הוא טז פנים ‪.‬‬ ‫השרטוטין מרמז טל דרך שטוב לו ‪:‬‬
‫י‪,55‬י• האדם נחלקים לד׳ חלקים ילדות‪ ,‬בחרות‪,‬‬ ‫המצח דט כי בכל אדם יש במצח‬
‫שרטוטין רחבים מסאה ימין טד סאה‬
‫חכמת‬
‫ישישות זקנה‪ ,‬טד כ׳ שנה זמן ילדות ומזגו‬
‫השמאל‪ ,‬השרטוט הא׳ מתחיל מן המוח ולמטה חס ולח ולכן מושל בו הדס'לכן אל תגלה לו סוד‬
‫מורה טל החסד אברהם‪ ,‬הב׳ מורה טל הגבורה מאמין לכל אדם אוהב שחוק וריקוד זולל וסובא‪,‬‬
‫יצחק‪ ,‬הג׳ מורה טל החסארח יטקב ואם יש במצחו בחלומותיו נראה לו כאלו הוא טף באויר ונסמכים‬
‫ד׳ שרטוטין מורה טל ד׳ רגלי המרכבה‪ ,‬ואם יש בסטודת בגנות ופרדסים ובהיכלי מלכים וכל מיצי‬
‫תטנוג ותנוטתס במהירות זמן הבחרות הוא‬ ‫ה׳ מורה פל ג׳ אבות ומשה ואהרן‪ ,‬ואם ו׳ מורה‬
‫גם טל יוסף ואם ז׳ מורה גס טל דוד טמהם ‪ .‬מטשרים טד מ׳ שנים ומושל בו הירוקה טל הרוב‬
‫וחדין אם הם רחבים וטבים וגסים טובים הם נדמה לו בחלום מלחמה דליקה אוכל בטוב ומזגו‬
‫ואם דקים או נמחקים וצסהקים באוחו קו שצססק מם ויבש ‪ .‬זמן הישישוח הוא ממי פד ס׳ מושלת בו‬
‫ונחתך שם יש סגם גדול‪ ,‬אס ההססק גדול מורה המרה לבינה רואים בחלומם כאלו הולכים בימים‬
‫טל סגס גדול‪ ,‬ואס קטן קטן‪ ,‬ודט הסגס שהוא ובנהרות או במרחצאות וכאלו נושאים טל שכמם‬
‫בשרטוט הא׳ שמתחיל מן המוח שהוא אברהם מדת או מטכוביס מכמה פגיטות ‪ :‬זמן הזקנה מששים‬
‫חסד מורה ט״ז ואם הוא בשרטוט ב׳ שהוא יצחק ולמטלה‪ ,‬מזגו קר ויבש בתכלית‪ ,‬והוא מזג פפר‬
‫גבורה מורה טל ש״ד ובשרטוט ג׳ יטקב ח״ח מורה ומושלת בו השחורה רואים חלומות מבהילים ונוראים‬
‫מדקדקים בטניניהם אפילו בדבר קל אוהבים‬ ‫טל ג׳ט ואס ההססק קטן הפגם מטריות קטן או‬
‫התבודדות ומואסים במושב לצים ;‬ ‫שטשה תשובה ‪:‬‬
‫ס י מ נ י הירוקה א( רובן קצרים ב( כמושים‬ ‫ח א דפיינין טינין מרקמן נקודין בצקידין מווריז‬
‫בשר ג( וזקנם דק מרוב מוס שבהם ‪.‬‬ ‫כגון סגול ולא אסחמר מניס רמאי הוא ‪.‬‬
‫ד( כשמדברים מרומים קולם ה( פניהם כרכומים‬ ‫ואם ג נ ^ ח סומקין אושיד דמא הואי‪ ,‬ואם בצ^דין‬
‫ירוקין כטס הוא מסטרא דמרה‪ ,‬ואם בנקודין אובמין או נוטים לאדום‪ ,‬ו ( יש להם נשומה רבה ז ( חוש‬
‫גזלן הוא וגנב כל בישין דפלמא איח בי׳‪ .‬פינין הראות טוב מ( אוכלים הרבה ומפכלי׳ היטב טל‬
‫טמוקין הוא לרט או לטוב טמוק סמוק מי ימצאנה הרוב נדמה להם בחלומם מלחמה דליקה ‪ ( 9‬ראשם‬
‫גוונא גוונא דטינא חויר לבנה סומק מאדים ירוק כחוש בשר י ( דפקם מד קשה מהיר ‪ .‬סימני מזג‬
‫הלבנה ממוצפי קומה אבל מסרבלי׳ בשר ושמנים‬ ‫אמה אוכס שבתאי תכלת צדק ‪:‬‬
‫שפלות‬
‫סד‬ ‫משה‬ ‫שער המולות‬
‫להתחיל שום דבר הנולד זריז ומלץ סוב יהיה‬
‫ואיש נאה ולא יאריך ימים וכן הנקיבה החולי‬
‫יאריך והחלום לי״ב ימים יתגלה וטוב להקזה ‪ :‬יום‬
‫י״ד טוב לכל דבר ומוצלח הנולד סומר ונאה יהיה‬
‫ולא יאריך ימים וכן הנקיבה החולי יתרפא החלום‬
‫ליום ג׳ יתגלה וטוב להקזה ; יום ס״ו הנולד טרום‬
‫וחשוב יהיה אבל יסתכן במים או בברזל והנקבה‬
‫ביישנית ומטלות טובות ונישאת חן החולי לא יתרפא‬
‫החלום לא יתאמת והקזה לא סוב‪ :‬יום ט׳ז רט‬
‫לכל דבר הנולד יאריך ימים וימדלדל הנקבה חכמנית‬
‫ונאהבת והחולי בקושי יתרפא והחלום יצא אחר‬
‫ימים רבים ;‬
‫י ו ם י’ז לא סוב כנולד יהיה חכם זריז ונאמן‬
‫ויצליח והנקבה כן והחולי בקושי יתרפא‬
‫והחלום לכ׳ יום יצא והקזה לא טוב ‪ :‬יום ייח טוב‬
‫לכל דבר הנולד יהיה נט ונד בארן ומלין סוב‬
‫והנקבה משובה ופנוה והחולי ימלט החלום או לג׳‬
‫ימים או לשלושים יצא הקזה לשליש ר\וס סוב ‪ :‬יום‬
‫י׳ס לכל דבר מוצלח הנולד יהיה חכם ומשיב ונאמן‬
‫וכן הנקבה החולי יתרפא מהר והחלום לי׳ או‬
‫לז׳ יצא והקזה לא סוב ‪ :‬יום כ׳ כן הוא אבל זה‬
‫היום מוצלח יומר והנולד טובד אדמה והנקבה‬
‫מרקדת ומכזבות אנשי׳ החולי יתרפא והחלום יתגלה ;‬
‫יום כ״א רט לכל דבר והאבידה לא ימצא והנולד‬
‫יהי׳ טמל ורוצה לגנוב חלש ורפה וכן הנקבה והחולי‬
‫יצטטר וישמסה וימות מהר החלום סוב והקזה לא‬
‫סוב ‪ :‬יום כ*ב מוצלח לכל דבר הנולד יהיה כילי‬
‫וקמצן וכן הנקבה החולי ימות או יתרפא מסר‬
‫החלום מורה מחלוקת הקזה לא טוב ‪ .‬יום כ״ג לא‬
‫רופא‬ ‫דבר הנולד‬ ‫שוס‬ ‫להתחיל‬
‫יהיה והנקיבה מדולדלת יהי׳ החולי יתרפא והחלום‬
‫ימהסך לשמחה ‪ :‬יום כ״ד יצליח לכל דבר הנולד‬
‫בטל מלחמה והנקבה גבורתה החלום אמת והקזה‬
‫קודם שליש היום טוב ‪ .‬יום כ״ה סוב לציד הנולד‬
‫כילי יהיה ויסתכן מאוד וכן הנקבה החולי ימות‬
‫החולם יראה רזון ודשן ; יום כ*ו הנולוד בנינני יהי׳‬
‫החולי או ימות מהר או יתרפא החלום יתהפך‬
‫לשממה והקזה סוב כלר\ום ‪ :‬יום כ״ז הנולד מכם‬
‫ואהוב וזריז וכן הנקבה החולי יאריך החלום יגלה‬
‫הקזה סוב ‪ :‬יום כ״ח הנולד יהיה ממל ומבזה הבריות‬
‫והנקבה מכוב דה ושומטת בקול אישה החולי‬
‫או כן או כך המלום יראה שממה מהר הקזה לא‬
‫סוב‪ .‬יום כ״ט הנולד משוב וזריז ונטים וכן הנקבה‬
‫המולי‬
‫ילקוט‬
‫שטרות רכים זקצה קוסצת טליהם‪ ,‬וקרירות בגוף‬
‫סגיהם יטה בנטוריהם רואם בחלומם כאלו הולכים‬
‫בימים ובמרחצאות או גושאים טל שכמם משא‬
‫מטוכבים מכמה סגיטוח ומיקל מזיטים קולם מד‬
‫ודק קשים לפמוט ומהר לאבד ;‬
‫נעמק משפר ממיין יומין‬
‫ל ם א׳ בחודש נברא אדה״ר לפיכן טוב לכל מלאכת‬
‫שוורים ולזרוט למכור וליקנות להתסלל ולילך‬
‫בדרך לפרוש בים ולמשות שותפות והבורח והאנידה‬
‫ימצא טד יום י״ח והחולי יתרפא והחולם בו ביום‬
‫או ביום ב' ימצא‪ .‬יום ב׳ טוב לטשות מחנות‬
‫ולהכניס יץ ולדבר טם גדול הדור ולמשא ומחן‬
‫ולילך בדרך‪ ,‬האבידה ימצא טד מ׳ יום והנאסר‬
‫יצא לשלום והחולי יקום והנולד דומה לאומן וימיה‬
‫והחלום ליום ג׳ או ד׳ יצא ‪ .‬יום ג׳ רט לכל מלאכה‬
‫ולמשא ומתן יום ארור הוא והנאסר ימים רבים‬
‫יאסר והלוקח אשה לא ישמח והנולד בטל שביטו‬
‫יסיה ורש ולא יאריך ימים והחלום יום ו׳ או שבת‬
‫יצא ואם ירטים בו אנשים גדולים יטשו מריבות‬
‫וקטטות ‪ :‬יום ד׳ טוב לכל מלאכה לחרוש ולזרוט‬
‫ולילך בדרך ומשא ומתן ולקנות בית וליסד ולהתחתן‬
‫וההולי לא יושט והלוקח אשה ישמח בה והבורח‬
‫והאבידה לא ’ ימצא והנולד מולי יהיה והאסיר יצא‬
‫לשלום והחלום בו ביום יצא ואס ירטים רט מבשר ‪:‬‬
‫יום ה׳ רט לכל מלאכה הנשבט בו ביום לא‬
‫ימיה הבורח לא יבוא טד יום ט״ו והנאסר לא יצא‬
‫והנושא צא ישמח אבל רווח ימצא והחולי ינצל והחולי‬
‫לא יחי׳ והחלום ליו׳ ד או ב׳ יצא ואס ירטים רט מבשר‬
‫טוב‬ ‫יום ו' טוב לציד ולזרוט ולנטוט ולישא ולמשא ומתן‬
‫והנולד בטל חרון אף יהי׳ ואכזר והבורח יחזור‬
‫ליום ו׳ האבידה ימצא והחולי יתרפא והאסיר יצא‬
‫והנושא ישמח והחלום או בו ביום או כיום ו׳‬
‫יתקיים ‪ .‬יום י' יצליח בכל דבר והנולד יהיה אהוב‬
‫למטלה ולמטה נואש לכל דבר יהיה ולא יאריך ימי׳‬
‫והנקבה אם מאריך ימים משובה מהי׳ ומולי או‬
‫יתרפא מהר או ימות מהר והחלום יתאמת טנינו‪:‬‬
‫יום י״א יצליח בכל דבר והנולד אהוב יהיה וליבו‬
‫לב אריה והנקבה מכמה וזריזה תהיה החלום לד׳‬
‫ימים יתקיים והקזה כל היום טוב ; יום י״ב יצליח‬
‫לכל דבר הנול־ד אהוב ואמין כח אבל יסתכן מאוד‬
‫הנקיבה כמורה תהיה ויאריך ימים החולי או יתרפא‬
‫או ימות מהר החלו® יתהפך לשמתה ‪ :‬יום י״ג לא‬
 ‫משה‬ ‫שער המומת‬ ‫ילסוט‬
‫החולי יצטפר וימרסא המלוס טוב והקזה לא טוכ ‪ :‬זרומ איים זממו הימין ישגן למי שהוא אוהכ‬
‫יום ל׳ כמשסט יום א׳ הגולר חשוב ויצלח ובטל אומו‪ ,‬אם שמאל ימצא ריוח הרבה וממון הרבה ‪:‬‬
‫מפשים טובים וכן הנקבה והחולי יגיט פד שטרי יד‪ ,‬אי״ס ירו הימגית ימצא כסף הרבה‪ ,‬ואם שמאל‬
‫‪ , .‬״ «‪.‬‬ ‫‪............ .......................... . . t . . . - 1..‬‬
‫יבא פליו מולי לכן יבקש רחמים מהשי״ת ‪ :‬בוהן‬
‫יריפות מפרכות האברים שייסד רבינו אי״פ בוהן היד הימנית ימצא סובה ושמחה‪ ,‬ואם‬
‫האי גאון ז״ל ברוח הקודש וטל המזלות ימצא הוד וריווח ומתנה ‪ :‬אצבטות‪ ,‬אי״ש אצבטות‬
‫כללי‬
‫וז״ל אמר רבינו האי גאון שס״ה גידים יש באדם ידו הימנית יהיה לו ריוח וחן וחסד‪ ,‬ואס שמאל‬
‫האדם יריב טס אנשים ויבא לידי מולי ‪ :‬זרת‪ ,‬אי״ס זרת‬ ‫גוזר שום דבר שיבא טל ׳ ״ ״ ~‬
‫שהשי״ת ״‪.‬״‬
‫״‬ ‫וכל זמן‬
‫יפרנס גידו ואלו הן ‪ :‬הגולגולת מי שמתפרכס של יד ימין יודה לו כסף שלא היה מצפה לו‪ ,‬ואס‬
‫גולגולת יתן לו הקב״ס כסף טצום ונחת רוח ובטח ‪ .‬שמאל ימצא נחת רוח ‪ .‬כף‪ ,‬אי״פ כף יד ימין‬
‫גובה הראש מי שמפרכס גובה ראשו של צד ימין יבוא לידי מריבה‪ ,‬ואם של שמאל ימצא כסף‬
‫בא לו מזל טוב ממלך‪ ,‬ואם מצד שמאל שם טוב ובמהרה יבוא לו ‪ :‬חזה‪ ,‬אי״פ המזה כולו ישק‬
‫יהי׳ לו טס המלך וטם בני אדם טור הטין מי אוהב ‪ :‬צלטות‪ ,‬אי״פ צלטותיו של צד ימין ימצא‬
‫שמפרכס טור העין של מעלה בין ימין בין שמאל ריוח ויקר ושם גבוה‪ ,‬ואם שמאל שם רט יצא טליו‪,‬‬
‫ימצא ריוח ויקר‪ ,‬ואם יפרכס הטור התחתון של צר ‪ .‬אי״ס צדו הימין ימצא סובה ולא ילו נדרה‬
‫טין ימין ימצא ארס בא מרחוק‪ ,‬ואם של שמאל ילך ואם שמאל ילך ממקום למקום גבו‪ ,‬אי״פ גבו‬
‫לדרך ‪ :‬חוטם אם יפרכס טיר חוטמו של צד ימין ילבש לבוש חדש וימצא ששון ; צד הכרס‪ ,‬ואי״פ צר‬
‫יחלה חולי גדול‪ ,‬ואם של שמאל בטל חוב יגיט לו כרסו ר\מין‪ ,‬מה שהוא רוצה במהרה ימצא‪ ,‬ואם‬
‫ויקח כל חובו‪ ,‬ואס כל חוטמו ימצא שם טוב ונאה שמאל יבא לו שמחה וששון ‪ :‬הכרס‪ ,‬אי״ס בשר‬
‫בטולמו ‪ .‬אוזן אם יפרכס אוזן ימין ימצא לב שמח החופה את הכרס כולה יבוא לידי כטס ‪ :‬שפול‬
‫וכח טוב‪ ,‬ואם שמאל ימצא רפואה לטצמו וריוח‪ ,‬אי״פ שיפול כרסו הימין‪ ,‬יקח אשה נאה‪ ,‬ואם‬
‫ואם בשר אזנו הימנית דבר שוא ישמע‪ ,‬ואס שמאל השמאל יירא מן החולי ; כסלים‪ ,‬אי״ס ימין ושמאל‬
‫יכא לו ריוח הרבה ‪ :‬פנים‪ ,‬אש יפרכס פניו של בן זכר יבוא לו ; גידו‪ ,‬אי״פ הגיד שלו ירבה שמחות‬
‫ימין ימצא כטס‪ ,‬ואם שמאל יצא בסחורה וימצא וילך למקום אחר ויקח אשה ויהיה טמה בנחת רוח‬
‫‪fs/UA‬‬ ‫‪« ...____ L‬‬ ‫_____ ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫___‬ ‫_ ‪,‬‬ ‫*‬
‫ריוח ‪ :‬רקתו אי״ס רקתו הימין תטלה מדרגתו וימצא חן וחסר טם הבריות ‪ :‬בצים אי״פ ביצה‬
‫ויאהב לכל אדם‪ ,‬ואס שמאל יבא לו נחת רוח הימנית יראה טובה ויטשה צרכיו‪ ,‬ואס השמאלית‬
‫ויתבשר בטובה‪ ,‬ואס אשתו הרה תלד בן זכר ‪ .‬יהיה משכנו בנחת רוח ‪ .‬ארכבות‪ ,‬אי״פ הארכבות‬
‫צדעים‪ ,‬אי״ס הצדפים יבא לידי מריבה ; לחיים ירבה שמחות וילך למקים אחר וישמח‪ ,‬ואם הימרת‬
‫אי״פ שיני לחייו ימצא טובה ושמחה ‪ .‬פה אי״פ ימצא שמחה וששון‪ ,‬ואס שמאל יבוא לו ממון הרבה‬
‫הפה ימות במהרה‪ ,‬ואס גובה פיו מבפנים יחלה ממלך או שלטון ‪ :‬שוק‪ ,‬אי״ס שוקו הימין יחלה חול'‬
‫‪.MM‬יייי •‬ ‫‪-‬״‪lA ««1‬‬ ‫_‪V__k __ __ .1 .‬‬ ‫‪ j-‬״ _ __‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬
‫חולי רט ; שפתים אי״פ שפחו הטליונה ממון גדול‪ ,‬ואס שמאל ימצא חן וחסד ‪ :‬רגל‪ ,‬אי״ס רגל‬
‫מקרובו או מאדם גדול יבוא לו‪ ,‬ואס התחתונה ימין ימצא ריוח‪ ,‬ואם שמאל ימצא שמחה וששון‬
‫יראה זטם וכטסנשנים אי׳ פ שניו הטליוניס ורפואה; בשר רגלו‪ ,‬א‪-‬״פ בשר רגלו הימנית ימצא‬
‫והתחתונים ימצא טובות הרבה ; עורף אי״ס כל ריוח והצלה‪ ,‬ואם שמאל יפול בחולי‪ ,‬ב״מ‪) ,‬נ״א‪ ,‬ילך‬
‫טרפו יבקש רחמים ושלום מהשי״ת‪ ,‬ואם יפרכס לדרך ויבא לשלום( ‪ .‬בוהן רגלו‪ ,‬אי״ס בוהן רגלו‬
‫מטס ימצא טובה וריוח ומדרגה טובה ‪ .‬צוואר אי״פ הימנית ימצא רו ח והצלה‪ ,‬ואם שמאל יפול בחולי‬
‫צוארו הימין ימצא ריוח מכל הצדדין‪ ,‬ושל שמאל אצבע‪ ,‬אי״ם אצבע רגלו הקטנה הימנית ילך בדרך‬
‫יראה הוד ויקר ומלכות ‪ :‬קנה‪ ,‬אס יפרכס קנה ואס שמאל יבא עליו מריבה‪ ,‬אצבעות אי׳׳ס אצבעות‬
‫שלו ימצא טובות הרבה ‪ .‬שחי‪ ,‬אם יפרכס השחי רגלו הימנית כולס‪ ,‬או השמאלית כולם יחלה חולי‬
‫בשרו‪ ,‬אי״פ כל בשרו יחפחד ויראה‬ ‫הימין‪ ,‬ימצא רפואה‪ ,‬ושל שמאל ימצא חן וחסד ‪ .‬רע בר מנן‬
‫כתף‪ ,‬אי״ס כתף ימין ימצא שמחה‪ ,‬ואס השמאל מיראה‪ ,‬ואס ניצול ימצא ממין הרבה ‪ .‬אבריו אי״ס‬
‫ימצא רפואה באבריו ושם טוב נאה יהיה לו‪ ,‬ואם כל אבריו ירכב על הבהמה וילך למקום אחר ‪:‬‬
‫עכ״ל ררב זלה״ה‬ ‫בין כתפיו יפרכס יצא עליו שם רע או יעשה מטשה‪,‬‬
‫ת ו ש ל ב ע חלל! ראשוז‬
‫סה‬ ‫משה‬ ‫ילהוט‬

‫חלק שני‬
‫הסכמת הרב הה״צ המפו' בועינא קדישא עיר וקדיש מן שמיא פועל ישועות ועועוה חסד‬
‫בסאמבור‪.‬‬ ‫שליט״א המתנירר כעת‬ ‫אורי הכהן יאללעס‬
‫לאלפיסמרה‬
‫הסכמה הזאת לקייתי נסהיה נדפס כנלמלק א׳ ע׳׳נ הדפסתיו פה נמלק ב'‬

‫בעןה־י‬
‫אקלע לאתרין‪ ,‬הר‪ 5‬החסיד המפורסיס לסהלה המופלא בסורה מוהיר מ ש ה הי׳ בן הרב המקוכל‬
‫החסיד המפורשים הרב ר׳ י ש ר א ל בה י מ י ן ז״ל בן הרהיק המפורסים הרב ר׳ י ה ו ד א‬
‫י צמק זצ״ל מ ו ו ב ר ני ס קא‪ ,‬בא מכס מבולינו וילקוטו בידו‪ ,‬אשר אסף וליקע לקופי במר‬
‫לקוטי‪ ,‬וסבר ממברס הקודש המכונה בשס ילקוט משה בו פסח שעריו בשערי אורה‪ ,‬י׳ שערים‪ ,‬ובכל‬
‫מיני פאר והדר מפוארים‪ ,‬ובו הראה אומן‪ ,‬וכל מעשי מקפו וגבורמו‪ ,‬וקא מזינן כי זה האיש משה שפיר‬
‫קאמר‪ ,‬לזאס נצסווימי מסי כ׳ק אאמו״ר הרה״צ שליט״א לימן מפודסו זאס כיהודא ועוד לקרא‪ ,‬ומזו‬
‫מאן גברא רבה דקא מסהיד עלי׳ כל חכמי ורבני ארצינו רק׳ המונניס עפר אדמס הקודש בעיה״ק‬
‫צפת תו׳׳ב אמת תיכון לעד‪ ,‬והנני לבקש מאת אמב״י רב׳׳ר‪ ,‬להוקיר ולהרים קרן אור פני משה‪ ,‬ובכל‬
‫מקום בואו יקבלוהו נא בסס׳׳י ובזרועות אהבה‪ ,‬בוזו כסף בוזו זהב׳ להביא ברכה אל תוך בתיכם‪ ,‬וקבלו‬
‫נא את הספר היקר במחיר אשר יושת עליכם‪ ,‬תמכו בידיו להיות לו לאמי‪-‬עזר ואמי־סמך והענק תעניקו‬
‫לו מהונכס ואונכס איש איש כמתנת ידו הטובה והמלאה ובזכות זה השי׳׳ת ישפיע עליכם שסע רב‬
‫ברכה ממקור הברכות בכט׳׳ס ואי׳׳ה ‪5‬לינ מוכנים אנחנו לקבל ספר במחיר אשר יושת עלינו‪ ,‬אני המדבר‬
‫לכבוד התורה ולומדי׳ הכותב ומותם לכבוד וחיבת הקודש ארצינו הק׳ תובב״א ‪.‬‬
‫סיום יום ממשי לסדר דרש דרש משה כ׳׳א לחודש אדר שני תרנ״ד פה סאמכאר א״ד הכותב ומותם‬
‫בפקודת אאמו״ר שליט׳׳א נחום הכהן בהרב ר׳ אורי שליט״א מסאמבוד ‪:‬‬

‫הרגלים‬ ‫ררוש לר״ה‬ ‫שער‬

‫פרנסתו ויודע תחבולות היצר הרע עשה לנו יום‬
‫סליחה וכפרה ימי רצון שאל מלך יושב על כסא‬
‫נצביס היום כלכס לפני ה׳ אלהיכס‬ ‫אתם‬
‫ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוסריכס כל‬
‫רחמים כי מתחלה עולה על כסא דין כמו שכתב‬ ‫איש ישראל לעברך בברית ה׳ אלהיך זה נאמר על‬
‫בזוה'ק וכרסייא דדינא אתתקן ומלכא קדישא יתיב‬ ‫ר״ה שכל ישראל נצביס לפני הקב״ה לבקש סליחה‬
‫על כרסיא דדינא ודאין עלמא אמ״כ מה אמר‬ ‫ממילה וכפרה וכולם עושים תשובה ומתחרטים על‬
‫זכאין אינון ישראל דידעין לסלקא כרסיא ררינא‬ ‫מה שטוו ופשעו נגר אלהי הצבאות יושב הכרוכים‬
‫ולתקנא כרסיא דרממי ובמה בשופר ושופר מקרן‬ ‫ועל כל נעלם יבא במשפט אפילו על שימה קטנה‬
‫איל בעינן כדין מתערא שופר אילו של יצחק ובא‬ ‫שבין איש לאשתו מגידין לו לאדם בשעת הדין‬
‫לפני הקב״ה ומבקש רחמים טל ישראל והקב״ה‬ ‫ומראין לו חתימת ידו שני וביד כל אדם יחתום‬
‫מתמלא רחמים וזוכר מסדי אבות וזהו ועקידת‬ ‫ושמים וארן הן עידיו ואשי׳ קורות ביתו מעידין‬
‫יצחק היום לזרעו ברחמים תזכור ברוך א׳י זוכר‬ ‫עליו בשעת הדין והשטן יורד ומשטין עולה ומקטרג‬
‫הברית ‪ .‬וענין יסוד השופר מן סתורה סוא בר״ה‬ ‫אבל הקב*ה כרוך הוא וברוך שמו היודע יצר לב‬
‫כי כשמטאו ישראל בעגל י׳׳ז תמוז היה ונשתברו‬ ‫האדם רע מנעוריו וטרדות הזמן שטרור הארס על‬
‫הלומות‬
 ‫משה‬ ‫שער הרגלים‬
‫גנימי גנח‪ ,‬ומר סבר ילילו יליל‪ ,‬מרועה מלשון‬
‫חרועס בשנס ברזל ככלי יוצר בשביל כי הנה כתומר‬
‫ביד היוצר ועוד רמז לשופר כי כן דרך מלך בשר‬
‫ודכ‪ 1‬כשבא מל המדינה מריעים ותוקעים בשופרות‬
‫ובחצוצרות‪ ,‬כן הקב״ה בימים האלה יושב על כסא‬
‫דין לשפוס את העולם וכל באי עולם עוברים לפניו‬
‫כבני מרון‪ ,‬פ"כ מריעים ותוקעים לפניו‪ ,‬שישראל‬
‫ימרדו ויקבלו עול מלכותו‪ ,‬וזה שאמר הקב״ה‬
‫רמליכוני עליכם כדי שיעלה זכרונכס לפני לסוכה‪,‬‬
‫ואני מזכיר לכס אילו של יצחק שנ׳ בחצוצרות וקול‬
‫שופר הריעו לסני ההלך ה׳ ד״א כדי לערבב השסן‬
‫שלא יקסרג על ישראל ז״ש תקעו בחודש שופר‬
‫בכסא ליום חגינו‪ ,‬אל תקרי שופר אל שיפר לשון‬
‫שסרו מטשיכס‪ ,‬ומה שיפר תוקע מזה ומוציא מזה‬
‫כך כל קסרוגים אעס׳י שמקסרגיס לפני אני שומע‬
‫מוה ומוציא מזה בכסה היינו מכוסה מהשסן ואינו‬
‫יודע אס יום אחר או כני ימים ר׳ה ובאיזה יום‬
‫יפול כי בכל שנה הוא מקטרג וכקב״ה מדחה אוחו‬
‫ליוס הכסא וכשיבא בר״ה לקסרג הקלה אומר לו‬
‫הבא פריס ומביא הממה והקלה אומר לו תביא‬
‫עוד עד א׳ והולך להבא הלבנה והיא מתנסית‬
‫ממנו בכס׳׳ה גי׳ לבנה ע״כ נאמר יכסה ליוס חגנו‪,‬‬
‫ד״א תקיעת שופר זכר לאילו של יצחק שנעקד בר״ה‬
‫וכשהיה תי היה מוציא רק קול א׳ וכשמת זכה‬
‫עוד לששה קילות‪ ,‬ובמזמור יש ז׳ קולות תקיעה‬
‫קול א׳ שברים ג׳ תרופה ג׳ א׳ כנגד ז׳ קילוח‬
‫אשר במזמור לדוד וקול ה׳ שובר ארזים ‪^ " b‬‬
‫משבר השסן ד״א שופר רמז לגאילה ורשם תוקע‬
‫להבעית בני אדוס שכ׳ וה׳ אלהיס בשיפר יתקע‬
‫והלך בסערות תימן‪ .‬ב׳ יתקע לקב! גליות שנ׳ והי׳‬
‫ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האיבדיס באר!‬
‫אשור וכו׳ גי להחיות המתים שני ועמדו רגליו ביוס‬
‫ההוא על הר הזתיס ד״א תשיר כנגד ג׳ זמנים‬
‫אשר בארס ילדות בחרות זקנות שיעשו תשובה טל‬
‫הג׳ זמנים ר אלה ויתורה עליהם ביום הזה כי היש‬
‫אדם שעומד בבית מלא עשן ועיניו לא תכאבנה‬
‫ועוד נגד ג׳ עבירות שאדם דש בעקיבו עושה מציה‬
‫בדאגה וחרסה בעצלות ועל שבועת שוא בכל שעה‬
‫ואפילו על אמת׳ ג׳ אבק לשון הרע‪ ,‬ד”א הג׳ קולות‬
‫נגד ג׳ נפשות המורכב מיס חיוני סבפי שכלי‪,‬‬
‫ועוד כנגד ג׳ שהקב״ה יושב עליהם בדין צמחים‬
‫מרגישים אנישים‪ ,‬אעפ״י שצמחים ומרגישים אינם‬
‫חשוכים א^ נלקין מעון האדם שהם מזונותיו‪ ,‬ד א‬
‫הג׳‬
‫ילרןט‬
‫הלומומ ואמ׳ו עלה משה להר להחסלל ואמר לו‬
‫הקכ״ה סהל לך‪ ,‬ונתרצה הקניה ליחן לו לוחות‬
‫שניות ואז פצה בר״ח אלול ע״כ תקעו בשופר‬
‫נמתנה שלא ישעו פוד כדכתיב פלה אלי ההרה‬
‫על כן התקינו לתקוע בשופר כל חודש אלול ולפי‬
‫שהו א ימי רצון נקבע יום זה לכפרת עולם ובכל‬
‫שנה מתעורר הרחמים למעלה מר״ח אלול פד חשון‬
‫כל ר*מ אלול להרעיד‬ ‫ולפיכך תוקעים בשופר‬
‫לבות בני אדם לעוררם בתשובה לכן ישים האדם‬
‫אל לבו כאלו מתר־ן אותו לדין יחול לבו בקרבו כי‬
‫בא יום פקודה כמו שכ׳ היתקע שופר בעיר ועם‬
‫לא יחרדו ע׳ז נפרש למנצח על הנתית לאסן< הרנינו‬
‫לאלהיס עוזינו הריעו לאלהי יעקב למה מייחה דוקא‬
‫יעקב ולא כל האבות ועוד בלעם לא ייחש אלא‬
‫יעקב שאמר לא הביס אזן ביעקב ומסיים ותרועת‬
‫מלך בו אלא כדאיתא במדרש בלעם צפה וראה‬
‫שיצא פסולת מאברהם ויצחק אבל יעקב בחיר האבות‬
‫ע'כ לא מייחס אלא יעקב וגס דוד שכבר ראה‬
‫הפסולת ובשעת התרועה דינין מחערין וכדי שלא‬
‫לימן פתחון פה לשסן אין מזכירין אותם ואנן‬
‫בדידן שלא לזכור מעצמו משנן אנן מערבביס דעתו‬
‫בבכיה וב שופר למה הדבר דומה למלך שהיה לו ג׳‬
‫אהובים ונתיען עם אוהבו היי׳ אמר לו אני רוצה‬
‫לבנות לי סלסרין במקיס רזה מה דעתך והשיב‬
‫לו אני זוכר הר היה נתחלה במקיס הזה קרא‬
‫לב׳ ואמ לו שהיה שדה קרא לג׳ ואמר אני זיכר‬
‫שהיה סלנורין בחמלה אמר המלך בסייך אני בונה‬
‫אותו סלסרין על שמך זה נאמר על בית המקדש‬
‫אברהם קראו הר שכ׳ בהר ה׳ יראה יצחק קראו‬
‫שדה שכ׳ ויצא יצחק לשות בשדה יעקב קראו בית‬
‫אלהים שב׳ אין זה בי אס בית אלהיס וזה שער‬
‫השמים הקב״ה קראו על שמו שני קומה ונעלה אל‬
‫הר ה' ואל בית אלהי יעקב ע”כ המשורר קרא‬
‫התרועה ג״כ על שמו שני הריעו לאלמי יעקב‬
‫עוד ענין אחר תקעו בחודש שופר בכסא ליוה‬
‫חגינו כי חוק לישראל הוא מכסס לאלהי יעקב‪.‬‬
‫מדרש לכן הירא אח ה׳ והחי־ד על דברו צריך‬
‫לעשות לו לב חדש ורוח חדשה לשוב בתשובה שני‬
‫נחפשה דרכינו ונחקורה לכן תקנו חז״ל תש״ת תקיעה‬
‫שהוא פשוס לצדיקים שישובו‪ ,‬שברים לבינוניס שהוא‬
‫קול ממוצע‪ ,‬תרועה לרשעים שמעשיהם רעיס‬
‫שימחקו מספר מיתה ויכתבו בספר הצדיקים לאלתר‬
‫לחיים ‪ .‬תרועה ת׳א יוס יבבא יהא לנון מר סבר‬
‫מו‬ ‫מ ש ה‬ ‫^‪6‬זער הרגלים‬
‫ליום המיתה שהוא יום חרוטה ושכרי שכרים‪ ,‬לפי‬
‫שכיום ר״ה נכרא ארם הראשון ונו כיום מסא‬
‫ונקנסה מליו מיתה לו ולזרטו אמריו טל סון( כל‬
‫הדורות טמד ונחאכל ונכה והסמנן והחסלל ופשה‬
‫חשוכה ‪6‬פני השייח וכן אנחנו נזכור יום המיתה‬
‫וננכה ונדאג כדמז׳ל ילילו יליל גנומי גנח‪ ,‬למה‬
‫שנכרא מן הפסר ונשוכ למסר‪ ,‬כי כן יסודחיס‬
‫ונפוש המולם ומפנוגיה והסייאש מכ‪ qp‬וזהג ומכתים‬
‫ומכל ממדה פונה ונלך לקנר וישוב המסר לאדן‬
‫כשהיה פ'כ נכין צדה לדרכינו כי אורמא רמיקא‬
‫וזוודא קלילא כי יום המיסה מכוסה הוא וסחאוס‬
‫ינא ולא נלך רקנים מ׳׳ו ומלוכלכים כמופת וסשפיס‬
‫שלא יגרשונו מהמחיצה הקדושה המליונה‪ ,‬מלה״ד‬
‫למלך ששלח טנדו לקנות סחורה ממרחק‪ ,‬טכדיו‬
‫הפקחים גחחכמו וקנו סחורה המוגמרת והכינו את‬
‫מצמם ליום צאס השיירא וכשתקע ראש השוירא‬
‫כשופר כנר היו מוכנים לדרך וכן יצאו כשלום ונאו‬
‫כשלום אצל המלך ופוכ סמורתס נידם ופמדו לפני‬
‫המלך וקנל אוחס כסכר פגים יפוח ושמח נכס‬
‫כמלך ופשה להם משמה ושממה ויום פוכ והוציא‬
‫כל משאלומס לפונה והטנלים הפופים והתצלניה‬
‫שכמו סקודסהמלן והוציאו הכס^כיין ושכרונדנרי׳‬
‫אסוריס ור וללוח וכשהכריו ראש השיירא כשופר‬
‫היה זה שכור וזה כמרחן ווה נכסי פיפראות ולא‬
‫הכינו מאומה וכיון ששמפו מרדס השושר נסנהצו‬
‫כי לא יש טור שיירא פד השנה הנאה והם לא הי'‬
‫לכם ומן להתיישג ונ תון מרזצשם מה שמצאו קנו‬
‫מפס ורפיה נשפה הקלה וכיון שנאו לפני המלך‬
‫אמר המלך מה היח הסחורה שסכאסס ומס משכונה‬
‫והוציאו הסחורה הסרוחה דגים מלוסים ונוודס‬
‫נפוחים וכל רואה חני המלך נחניישו כזה הסחורה‬
‫הסרוחה כי מלחה צמנסה מד שמי השמים ופל‬
‫משכון סך הממוס כולו משכו למילק וכילק הוצאוס‬
‫של שפוס‪ ,‬ורמה כמלך ונחפצנ וצוה לייסרם והיו‬
‫שופרי המלך מכים נהם מר שיצאה נשמתם‪ ,‬והנמשל‬
‫ספבדים הסקמים הס הצדיקים וסמורת המלך אשר‬
‫מסן נה זה מורה ותרי״ג מצות‪ ,‬הצדיקים מזמיני׳‬
‫פצמם כבל יום ומכינים לפצמם מצות וממ׳ם‬
‫ומפלת ומפלה וצדקה שיהי׳ צרה לדרכם כיום‬
‫המיתה כי מכוסה הוא ממין כל כשיגיפ יום פשנרי׳‬
‫היינו המיסה ילכו למנוחות שאננות ומשכנות‬
‫תכפמיס והקכ׳ה שומח כהס פס כל פמליא סל מפלס‬
‫פל הסחורה היקרה מפז ומפנינים שהניאו פמס‬
‫ונצרך‬
‫ילקו»‬
‫סג׳ קולות >גד הג׳ שותפים אשר נאדם אכין ואמו‬
‫והקניה ש>אמר אגי ה׳ איש אמו ואכיו תיראו הייר‬
‫מסלק שלי לא תפסלו אנל מהמלקים השנים אמו‬
‫ואכיו מזה תיראו פל כן נתקפ שופר נריה לפורר‬
‫הישנים מתרדימתם כיום שסקכיה יוש‪ 3‬פל כסא‬
‫דין וכל נאי סולם יפכרון לפניו ככני מרון אוי לו‬
‫לארס שהקרה יושכ מליו כדין לסשוכ פונותיו גשקול‬
‫מפשיו ולא ילפ להמשיכו מכסא דין לכסא רממים‬
‫ואיך לא ירפד שאפי׳ קורות כימו מפידין פליו‬
‫נשפת הדין ואפי׳ שימה קפנה שכין איש לאשתו‬
‫שנ׳ מגיל לאדס מה שימו וכשסקנ׳ה כופס מכיס‬
‫נאסרו של יצחק הצנור לפניו וזה שאמר אנרהס‬
‫אנינו פיה נרומ הקודש ואנכי פפר ואסר‪ ,‬למה‬
‫ואנכי תפש הג׳ מלות אנל נשכיל שהם ג׳ זכיות‬
‫היינו שאמרו ישראל נפשה ונשמת כשפה שאמ׳‬
‫הקנ״ה אנכי‪ ,‬והכ׳ נזמ ת המסר שמל אנרהם‬
‫נן תשפיס שנה שכ׳ והיה זר טן כמסר הארן והג׳‬
‫אסרו כל יצמק אנינו שווא צנור ט״ג המזנמ פ*כ‬
‫אמר ואנכי פסר יאפר‪ ,‬וכלי שיזכיר שכמו של יצמק‬
‫כמו שכלך לפקידה וככ ק פתה אומו שלא להנימ‬
‫פצמו ליפקד וגם לאנרהם אמר מה לוה כזקן כן‬
‫שנמן לו כשם למשפים שנה יקדיג אותו ואס׳ה‬
‫לא שמפו לו כן מן הלין פכשו שמקפרג פל זרפם‬
‫שלא תשמש לו‪ ,‬ד״א תשיר נגד צליקיס גמורים‬
‫זנגל נימניס ונגל רשפים שיפשו כולם אגולה אמת‬
‫כתשונה ואהכת מכרים ולא ינושו זה נזה‪ ,‬כי הקנ״ה לא‬
‫נחר נקפורס פד שיהיה נו מלכנה ט*כ כל חסלה‬
‫שאין נה מפושפי ישראל אינה מקוכלס וכולם יחל‬
‫יפשו תשונה כי נימד נקראים ארס ודין שוס^‬
‫יש לכס ו שו ^ מה שפשה משה ואמר ממכג לכמה‬
‫שוממים וכמו שמצינו כמלחמות כפי שכל ישראל‬
‫היו צדקיס מון מפנן נן כרמי גן זכרי כמנורו‬
‫נפלו ל׳ו אלפים מישראל פס יאיר נן מנשה שהיה‬
‫שקול כנגד רונה של סנהדרין‪ ,‬ופוד אמרו רז״ל‬
‫מאי דכתיג פלה אלהים נמרומס ה׳ כקול שופר‬
‫נשמה שהקכ*‪ 8‬פולה מל כסא לין נלין הוא פולה‬
‫ש>׳ תלה אלהים נסרוטה ונשפה שישראל נופלין‬
‫שוסרהם וסוקפין לפניו טומד מכסא דין ויושג טל‬
‫כסא רממיס רכמינ ה׳ כקול שומר ה׳ מדת רחמי׳‬
‫ומרחם מליהם והוסך מדת סדק למדת רחמים‬
‫וזהו לשון כזוס״ק זכאה חלקיהן דישראל לידמין‬
‫לעדא ולאמשכא למאריהון מלינא לרחמי ולתקנה‬
‫מלי פלמא פל ידייהו ; פור פפם התקיפות זכרון‬
 ‫משה‬ ‫►‪8‬זעד התלים‬ ‫י ל ל |‪» 1‬‬

‫וגצרך לכחר המלכוח‪ ,‬והטבדים השוטים האלו הם השופר האזינה תפילתי טל קרא וצלומא מלפניך‬
‫הרשמים אשר שכמו טל מה היה כוונח ביאחם נזה משפטי יצא מלפניך ולא מלפני מלאכים ושרים‬
‫הטולם וגם שכמו מהסחורה ולא קנו מאומה ולא ביום הדין הזה כדרך שישראל נצביס לפני ה' דוקא‬
‫די שלא קנו אלא שהוציאו ג״כ ממון המלך לזונות ה׳ רחמים לכן יתגלגלו רחמך סלינו לסי שהיום‬
‫ולתאות האסורות ולא הקיצו וצא הרגישו ליום הזה נכנס החמה במזל מאזנים גלגל המישור תחח‬
‫שברם וכשנא יום הפקידה מחו מטונסים מלוכלכים המטרכח ולשנות המסרכח לא יכול אלא ממשדד‬
‫מלאים פונות‪ ,‬ולא די שגרמו לטצמם כך הביאו המטרפות ‪ .‬לפטולוח אדם בדבר שפתיך שאמר לו‬
‫בנים ובנות נשמות קדושות והס למדו ממטשיהם הקב״ה אחה סימן לברך שנכנסת לפני בדימוס‬
‫ודברך אמת אני קראתיך כי חטנר אל היינו ביום‬ ‫אוי להם טל שברם מה ממנה יש להם ליתן דין‬
‫וחשבון לפני האל מגדול הגבור והנורא אשר משרתיו גמר חמימה יומא של אברהם כ׳ס׳ה׳ ל׳י׳ו׳ם מ׳ג׳י׳נ׳ו‬
‫גי׳ א׳ב׳ר׳ה׳ם הט אזנך לי ולא לשטן ובזה שמס‬ ‫קדושים כולם ירטדון ויפמדון מאימת יום הדין‬
‫הגדול סביביו אש לוהט וכל הצדיקים שבג״ט צוטקי׳ אמרתי ימודא שלימי הפלא חסדיך רב מסד מטה‬
‫רשט צא ממחיצתינו מה הסרחון הגדול הזה מבשר כלפי מסד ביומא ה׳ר יומא דאברהם מושיט מוסים‬
‫מזיר ומזונז נוד מלא דם נוד מלא צואה‪ ,‬אוי מ׳ו׳ש׳י׳ט׳ גי׳ ה׳ו׳ש׳ס׳נ׳א׳ ממחקוממים בימינך‬
‫לאומה בושה אוי לאומה כלימה אוי לאב שכך ילד לולב הניחן בימין מפני רשמים זו שדוני ממרין‬
‫אוי לאם שכך הרמה אוי לפולם שכך סבלה מיכף סטרין ויבואו בגי אלהים להחיצב ויבוא גם השטן‬
‫הקב׳ה מוסרו למלאכי מבלה‪ ,‬ומלאכי מבלה דוחפים בתוכם א׳ויבי ב׳נפש י׳קיפו ט׳לי ר״ח שלהם כהרית‬
‫אותו טל פניו ואמרים קשים מאלה מקבלים אומו של אצילות בריאה יצירה טשי׳ שכנגדם לוקחים‬
‫מהם ומכים אוחו וזורקים אוחו בכף הקלט ואמ“כ הד׳ מינים ומקיפים המזבח אני קראתיך אל אני‬
‫באים אביו ואמו וכל משפמחו מבזים ומכים אומו והו הושיטה נא ‪ .‬כ׳י׳ מ׳ט׳נ׳נ׳י גי׳ א׳מ׳ר׳ו׳ג׳‬
‫שמרני כאישון בת טין זה הדס הדומה לטין בצל‬ ‫וצוטקים אוי לנו שססלח אח משפמתינו וירדנו טשר‬
‫מטלות אחורנית ממושבוחינו בג״ט וטלם יחד דוחפי' כנסיך תסתירני נגד צל של סוכה ולולב שיש לו צל‬
‫אוחו לגיהנם והגיהנם צוטק הב הב ופוטרת פיה ופרח ולב אמד מפני רשטים זו שדוני שדונ״י גי׳ מרבי‬
‫ומקבלחו כנ׳ לכן הרחיבה שאול נפשה וסטרה פיה נמל שהוא נגד רשמים שאין בהם לא טטם ולא ריח‬
‫לבלי חוק זה למה כאין בידו אפי׳ מצוה אמח אבל קומה ה׳ קדמה פניו כמשנ׳א יסרמיך למשפט במשפט‬
‫מי שיש בידו מפלה ומשובה וצדקה וממשים טובי׳ לא כתיב אלא למכפט שהקב׳ה מיציא הסחקין קודם‬
‫ויסורים באו סליו ניצול מדינה של גיכנס שב׳ גס שבא היום הכריטהו בזוכר שהקביה מכריט כף‬
‫כ• אלך בגיא צלמות לא אירא רט כי אחה ממדי זכות טל כף חובה ‪ .‬אני בצדק אחזה פניך כי חשובה‬
‫שבטך ומכפנמך ממה ינחמוני‪ ,‬כבטך אלו היסורין מפילה וצדקה ממבירין את רוט הגזירה וצדקה צריך‬
‫ומשטנמיך זה המורה המה ינחמוני מפחד הגיהנם‪ ,‬מחמלה כש״נ שמטה ה׳ צדק ונגד חשובה אמר‬
‫לכן טצל מצל טד ממי משכב במוכך ולא משוב יום הקשיבה ה׳ רינתי ונגד מפילה אמר האזינה תפילתי‬
‫לכן מתחיל בצדק וגומר בצדק )מג״ס( ‪.‬‬ ‫אמד לפני מיממך כי כל יום זמנו הוא והבא ליטהר‬
‫ב מ ד ר ש שובה ישראל טד ה׳ אלהיך‪ ,‬פד ההוא‬ ‫מסייטין אומו יה״ר בזכות אבותינו כקדושים יפרח‬
‫שא׳ל אנכי ה׳ אלהיך בסיני‪ .‬הנה‬ ‫לבינו בתורתו ויראתו לטהרינו ולקדשינו בקדושתו‬
‫לפרש זאת כי מצינו בטת שירד הקביס סל סר סיני‬ ‫הטליונה ויגאלינו גאולת סולם אכייר ‪:‬‬
‫יצאה נשמתם וההר הי׳ מרחת שנא׳ ויחרד כל סכר‬ ‫)לקוט‪-‬ם בתוספת קצת(‬
‫מאוד‪ .‬וימרדו כל כסס אשר במחנה באופן זה‬
‫שונה ישראל ט״כ מצוס הנביא למשות חשובה במרדה‬ ‫‪1‬ד‪1‬ס ליוהכ״פ‬
‫מ ז מ ו ר ) י ז ( חסלה לדוד שמטה ס׳ צדק‪ ,‬זה כי מי לא יחרד כסיום הזה יום סדין אשר כל באי‬
‫ממזמור נאמר טל ר״ה יו״כ סכות‪ ,‬פ״ד סולם יסברון לפניו כבני מרון ‪ .‬וזה שכתוב כי חוק‬
‫הזוה״ק צדק צדק מרדוף הן מרין יומין דריה לישראל הוא כמו בשטה שנתן החוק היינו התורם‬
‫שצרין להזמין בקולות הקול קול יטקב הרנינו לאלהים לישראל כן חמשו בשטה שמשפט לאלהי יפקב‪.‬‬
‫טוזנו מקמו בחודש שופר‪ ,‬הקשיבה רינתי טל קול א״י שובה פד ה׳ אלהיך סד שיפי׳ ס׳ רתמים‬
‫מאלהץ‬
‫סו‬ ‫משה‬ ‫הרגליים‬
‫אם אמה משבר את לבך במשובה ומאמר חטאנו‬
‫לפניך מיכף אני מוחל ומיקר המשוכה היא ע'מ‬
‫בכל לבבך ובכל נפשך כדלטיל כי וידוי לבל נקרא‬
‫משובה ממאה וג״כ מועיל ודוקא אם טבר טל מ־ע‬
‫ולית אבל אס טבר טל כריתות ומימות ביל משובה‬
‫ויוה״כ חולין ויסורין ממרקים או אם עבר טל חלול‬
‫השם כולן מולין ומיתה ממרקת כדרש ריי ארבעה‬
‫חלוקי כפרה לזה צריך חשובה גדולה היינו תשובה‬
‫פלאה היינו משובה מאהבה זה נוכל לפרש גדולה‬
‫משובה שמגמת טל כסא הכבול היינו לוקא חשובה‬
‫גלולה היינו מאהבה משובה טלאה שמגמת טל‬
‫כסהיכ כונמו ששם אין שטן ופגע רט כשניא לא‬
‫יגורך וגם לא יצטרך לטבור לידי דינא ודייני הגיל‬
‫שלמעלה כי חומר חתירה ומולה טד כסא הכבוד‬
‫זה ושובי אל ה׳ היינו טל כסא הכבול שלא ישלטו‬
‫בך זרים זהו אמרו קחו ממכם לברים ושובו אל‬
‫ה׳ טיי משובה כי צריך לילט לברים הרבה טיל‬
‫חלוקי כפרה ולברים המונפים את החשובה שלא‬
‫יהי׳ כטובל ושרץ בילו כמו שרמזו זיל משובה נויט‬
‫'תזרוק שרץ ואחר במים הטהר‪ .‬או'תפנית שק ואפר״‬
‫‘בכייה ״הספל א״י משובה נו״ט ״מורה ״שובה יו מי‬
‫״משה ״הכגטה וכ״ז לוקא לישראל שנקראים בנים‬
‫למקום אבל לאוה״ט לא כדאי׳ במד׳ מנחומא כתיב‬
‫ישא ה׳ פניו אליך וכתיב אשר לא ישא פנים פשה‬
‫חשובה נושא פנים יכול לכל מ״ל אליך אבל לא‬
‫לאוה״ט אבל טל השגגות גם מאוה״ט מקבל חשובתם‬
‫והראי׳ שמקבלים מהם קרבנות ולהוציא מלטת‬
‫המינים שאומרים שאין תשובה מוטלת כי מלך שמחל‬
‫מל כבודו אין כבודו מחיל לפילך סדרו אנשי כנהיג‬
‫אבינו מלכנו חטאנו לפניך והפסיק הסדר ואמר‬
‫אבינו מלכנו אין לנו אלא אמה כונמם באמרם‬
‫חטאנו לפניך א״כ רוצים מחילה והרי מלך שמחל‬
‫טל כבודו אין כבודו מחול ט׳ז בא השני ומתרץ‬
‫אין לנו מלך לא אנחנו טשינו אותך מלך כשנ״א‬
‫אדון מולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא אלא‬
‫אתה בטצמך מלך הטולס כי הטטם מלך שמחל מל‬
‫כבודו אין כבודו ממול בשביל שהמליכוהו בנ״א א ^‬
‫אלהינו זה מלך ימלך בטצמו ובפרט כי נקרא לנו‬
‫אב ואינו נקרא רק מלך הגוים כש״נ מלך מל גוית‬
‫אלהים זה כונת הכתוב מי לא יראך מלך הגוי©‬
‫היינו שאס לא טשיט חשובה גלולה מאהבה משובה‬
‫מלאה רק מיראה מירא ממלך הגוים שאז נקרא‬
‫מלך ומלןי במשפט יפמיר ארץ וזה טנת מם׳ ירא‬
‫אלסיס‬
‫ילטט‬
‫מאלהיך שהוא לין ואל הנפח מל הצדקה שמהפכת‬
‫מדה׳ל כי כשלת כמונך היינו נכ״א שאינם מהוגנים‬
‫תה הי׳ כמונך מ*כ כתשונה תהסך ‪ .‬איי‪ ,‬מל ה׳‬
‫אלהיך מד שהשיית יהי׳ מיחד שמו מליך להקרא‬
‫אלהיך כמו שמיחל שמו טל האנות אלהי אכרהס‬
‫כו׳ כמכואר נמלר׳ ר*מ תנא טד ה׳ טל‬
‫שיהי׳ כמלת רחמים ואם לאו אלהיך ט״כ הטצה‬
‫היטוצה לשוה בשטה שרחמים גוגרים קודם שיתגנר‬
‫מלהיד ‪ .‬איי כמו שכתב הרמבים טל ה׳ אלהיך על‬
‫שיפיל טליו היולט תטלומות שלא ישוה לכסלה טול‬
‫וזהו פד ל׳ טלות‪ ,‬ו!הו אלהיך שגם מלה׳ל ג'כ‬
‫יסכים לתשובתך באמת איי שסגולת המשונה הוא‬
‫מס'נ בשעת קיש כלאימא בזוה״ק פ׳ כמדבר שעיי‬
‫המ*נ גשטת קיש אתחשב לי׳ כאלו מסר נפשי׳‬
‫בפוטל טיי קה׳׳ש ויחילו ואחלומו ית׳ ואמר שם‬
‫שאפי׳ אומן הטבירות שנא׳ טליהם אם יכופר הטון‬
‫הזה לכם כו׳ טל ממומון הכל מתכפר ט״י הטלות‬
‫הזה שמפיל האלם בשטת ק״ש ומקבל ט׳ט המ״נ‬
‫והנה בק׳ש ט״ל רברבין אומי׳ טל כי בשטה שאלם‬
‫טובר עבירה אומר מי יראני ומי יעיל בי נמצא‬
‫בשטה שגומר בלבו לשוב לה׳ כבר בא להאמינה‬
‫שה׳ הטל זהו שובה עד הי אלר\ך כי כשלת בטונך‬
‫ם׳ כי טון במלואו כזה טין וו נון טולה רמ״ח‬
‫שחסא בכל רמיח אברים שכפר ח״ו בכל אבריו‬
‫שאין ה׳ רואה ופד בשונו וזה גומר קחו טמכם‬
‫דברים ושובו אל ה׳ ־לברים היינו ס׳ דניי ם שנספר‬
‫דברים משה מיסר לכל ישראל בדורו שראו ה׳ פנים‬
‫בפנים כיש השמע טס קול אלהים מדבר ממוך‬
‫האש כאשר שמטת אמה ויחי וגו׳ ודבריו שמעת‬
‫ממוך האש וגו׳ וילסת מיום והשבות אל לבנך וגו׳‬
‫פנים נפנים לבר ה׳ עמכם בהר וגו׳ שמט ישראל‬
‫היא היא ט׳ד׳ גדולה ומזהיר פל כל העבירות‬
‫ומצוה טל כל המצות ומבפיח טל שכרס וטנשם‬
‫וגמר ושבת טל ה׳ אלהיך וגו׳ ואמה משוב ושמפת‬
‫בקול ס׳ ומבטימך לקבל תשובחך וגו׳ כי ישוב ה׳‬
‫לשוש פליך לטוב נאשר שש כו׳ כי משוב כו׳ והספר‬
‫הזה מתחיל באל ומסיים באל מתחיל באלה הדברים‬
‫ומסיים ישראל היינו אל אל היינו אני אל קולם‬
‫החטא ואל אחר החטא וזהו שובה ישראל אל ה׳‬
‫היינו אל ה׳ שמוותר טליך מלת המשפט ונוטה‬
‫טליך חסד אל כל היום ‪ .‬טוד קחו ממכם דברים‬
‫ושובו אל ה׳ היינו ולוי דברים כש'כ גורי האר״י‬
‫זיל אבינו מלכנו חטאנו לפניך ריח אמחיל היינו‬
 ‫משה‬ ‫שער הרגלים‬
‫עד ה׳ אלהיך היילו שהעולומ יבואו לה׳ אלהיך‬
‫לעשות מהם זכיות ע״ז יולעם לך סי׳ המשרש׳‬
‫מאמר הגמרא ר׳׳ה מ*ר משלי מה מוקסין ומריעין‬
‫כדי לערבב השטן שירש״י ז״ל כיון שיראה השטן‬
‫שישראל מחבבים המצות ירא לשסלם והקשו פיז‬
‫מ״ש האי וחרצו כיון שמצא שי בס׳ ותקעמם בחצוצרות‬
‫על עולומיכס וכו' ושמחתם לשלי ה' א״כ התקיעה‬
‫חבוב מצוה כש״ל וגילו ברעדה בודאי זה לקרא‬
‫תשובה מאהבה שזדולומיו לעשה כזכיות פ״כ ירא‬
‫לשטלם כדי שלא י‪n‬וש‪ q‬עליהם עוד זכיות ע*כ‬
‫שתיקתו יפה מדבורו‪ ,‬בזה מבואר היטב למה יסדו‬
‫ומשובה ומשלה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה‬
‫הלא במשובה לבד די אלא כדאמרן שצריך חיבוב‬
‫מצוה וירא לשטלם בשביל שמחבבים המצות והכי‬
‫יש חבוב מצות יומר מהצדקה‪ ,‬זה כולם הכ׳ אלי‬
‫מדבר בצדקה רב להושיע שיש בצדקה כח להושיע‬
‫יומר מתשובה ומשלה שבזה לראה רחגוב מצוה‬
‫יומר מאמ׳רת מהלים הרבה ‪ .‬באופן זה שמעתי ע״ס‬
‫אלי מדבר בצדקה רב להושיע דשליגי רב ושמואל‬
‫למלין קרנן רב איש ליה לראה ולדמה לראה ושמואל‬
‫ס״ל לראה ולדמה שוב אילו לראה וכתבו המפרשים‬
‫ז״ל דהן האדם בחטאו לדמה הוא ולסברת רב יכול‬
‫להיות לראה עוד ע״י סגולת הצדקה שנקרא מסירת‬
‫לשש זהו אני מדבר בצדקה רב להושיע היילו שסברת‬
‫רב יכול צר ושיט לך שמהי׳ עוד לראה זה וסלחת‬
‫לעוללו כי רב הוא שהלכה כרב א״י ונקמי מסשע‬
‫רב שהלכה כרב עיז ירמז וזאת ליהודה בעל משובה‬
‫ויאמר שמע ‪0‬׳ קול יהודה במ״ש צדקה ממלו ואל‬
‫עמו מביאלו היילו לעוה״ב אע״ס שהי׳ גדח עמה‬
‫במשובה לעשה לראה ומשרש ידיו רב לו דמוסס‬
‫בידו סברת רב בשביל זה ופזר מצריו תהיה‬
‫מהמקטרוגים וזהו שירשו או מי יחי׳ משמואל אם‬
‫הי׳ מלכה כשמואל שסובר יראה ולדחה שוב אילו‬
‫לראה מי יחיה זה בצדקה מכוללו אומי׳ מכון ל״ל‬
‫אומי' לדמה לראה שבבח הצדקה יכול להיות ליאה‬
‫אחר שכבר לדמה וכדלסיל ל״ל שיקרב המשיח שישמוט‬
‫לשטן המקטרג זה כולת הכ׳ בזאת ידעתי כי חפצת‬
‫בי כי לא יריס אובי עלי זא״ת גי׳ צ׳ו׳ס ק׳ו׳ל מ׳מ׳ון‬
‫שהוא משובה משלה וצדקה ידעתי שקבלח תשובתי‬
‫כי לא יריע אובי המקטרג עלי עוד ולהשיאני לחטוא‬
‫להבא‪ ,‬זה ג״כ ס׳ וזאת ליהודה הבעל משובה ג״כ‬
‫קיים הזאים שגי׳ צום קול ממון ס״כ סייס ועזר‬
‫מצריו מהי' והכל כדלעיל כזה שמעתי משם גאק‬
‫אמד‬
‫ילהוט‬
‫אלהים כלי ומלך שמצד אחד בלי לקרא כגי‬
‫ואלי אב ומצד השלי לקרא פבד ואלי מלך כמו‬
‫שדרשו בגמרא כאן מאהבה כאן מיראה והיכי דמי‬
‫מאהבה בכל לבבך ובכל לסשך ובכל מאודך ודרשו‬
‫דל אסי׳ לומל אס ממולך כו׳ ‪ .‬לפיכך יסדו ומשובה‬
‫ומשלה וצדקה מעבירין את רוע הגדרה‪ ,‬והלא אמר‬
‫שמשיבה לבד די אלא כמו שאמרלו כאן כו׳ וזהו רמז‬
‫ושבמ מד ה׳ אלהיך ושבמ זו משובה עד זו משלה‬
‫ה' אלהיך זו צדקה דבצדקה מהפך מאלהיך לה׳‬
‫וזה כולמ הב' בצדקה מכוללי ע״ד שכמנו המקובלים‬
‫שלפמיד בזכומ המשובה משוב האוח לון מלחש‬
‫וימהוה מהלון מ״י ויהי׳ אומי' למש משיח וכן‬
‫ימהוה מהלון של שמן וישאר אומי׳ ששחס שעמיד‬
‫הקביה לשחופו לשמן שהוא הלחש ויבוא משיח זה‬
‫כולמ מלך המשסש משפש גי׳ ה׳מ׳ש׳י׳ח׳ בן דוד‬
‫כשלהסוך המשסס לרחמים במשובה ובצדקה אז יבוא‬
‫המשיח בן דוד זה כולמילו באמרלו פשה למען דמך‬
‫דמך זה משיח שכמוב על מצחו שם כ ד ת‪.‬‬
‫מיד ארס לחש בין שילו מועדים ואין הלחש ממימ‬
‫אלא הממא ממימ כשמוציא מ' מלחש מ׳ משמן אומיומ‬
‫מס ולשאר שן שן וכשמוציא האומ ט׳ לבד משמן‬
‫ולא מ׳ מלחש והיה האומיומ ששחס אום מ׳ רמז‬
‫סמא טהור שמושה מטמא טהור‪) ,‬בס׳ בלי יששכר(‬
‫שובה ישראל שובה אומ׳ בושה כדרז״ל הסובר עבירה‬
‫וממבייש בה מיד מוחלין לו סד ה' אלהיך וכי יש‬
‫משובה שאילה מגסמ פד ס' ודרשו ז״ל אשי׳ כסרמ‬
‫בפיקר ר״ל אפי׳ הי׳ במולך הלוגע אל ה׳ מלהיך‬
‫שכשרמ בסקר ח״ו מ״ז רמזמי ברמז משב אלוש עד‬
‫דכ״א לו״ט ״דם ״כסירה יאשם איש ג״כ משוב ‪ .‬עוד‬
‫דכא לו״ט ״דירה ״כלים ״אשה כדאימ׳ בזוה״ק דירה‬
‫לאה בגופא דילי׳ כלים לאים באנרין דילי' אשה‬
‫לאה בלשממא דילי׳ שאין לך דבר שעומד בשלי‬
‫המשובה ומאמר שובו בל״א היילו שמומר לדרוש‬
‫ברבים שמועיל ולזה צריך משובה גדולה ושלא יאמר‬
‫אחטא ואשוב ויוה״כ מכשר ז״א כי כשלמ בעולך‬
‫היילו על סולומ שששימ בכשלון ושוגג זהו ניוה׳׳ב‬
‫מכשר לז״א כאן משובה מיראה וכאן צריך משובה‬
‫מאהבה משובה מלאה שכל זדונומיו לעשים כזכיוס‬
‫בארא ושבם לו״ט שמעשה משובה בלב ולשש שלימה‬
‫עוד לו״ט ו׳אז ב׳טח מ׳הי׳ ש׳למחל עוד לו״ט באושן‬
‫שמדאוג ומתחרט ממיד ע״ד לוט׳"על ״דרכיו בשביל‬
‫זה מזכה ושמעת בקולו ומזכה לששומ משובה‬
‫מאהבה שהזדולות למשי' כזכיות ז״ש שובה ישראל‬
‫סח‬ ‫משה‬ ‫שער הרגלים‬
‫מ ן המצר שקודם שקיעש שופר ראשי סס׳ הם‬
‫י קרע שען כשיב בשם האריז׳ל כי בהיפך אושי׳‬
‫שער קען צד׳׳קומשפ״ע מכו׳ן ס׳שקען לכן מזכירין‬
‫הריעו לאלהי יעקב שנקרא קען שנא׳ מי יקום יעקב‬
‫כי קען ונקרא צדיק יסוד עולם נדיק נוס׳ ״צפון‬
‫״דרום ״ימה •קדמה שזכושו מגין על בניו שמפוזרים‬
‫בד׳ רוחוש העולם כי אע׳ס שאין רשוש לשסן‬
‫לססוני אפ׳ה יש לו שער קסן לססוני ו ד מה יכול‬
‫עוד להססין הלא ישראל דומים למלאכים אז אלא‬
‫הססנה שלו לא פעם ולא ששים שהשוודו ופשו‬
‫ששובה ביוה׳׳כ ואמה סלמש ושיכןס אחר המג חזרו‬
‫לסורס לזה ד׳ הה״צ מצאנז למה יסדו אנשי כס׳ג‬
‫בשפלה כי אשה סלחן לישראל ומחלן לשבעי ישורין‬
‫בכל דור ודור סלחן ומחלן ליש כושי׳ ואמר כי יודע‬
‫השמן ממסקנש הג׳ רובץ ולא רבצן א'כ לפי׳ הגמרא‬
‫אס רבצן אשה פעור להקיס עמו לעזור לו ע'כ‬
‫בא בזה שער הקסן להזכיר אלו השני מלוש רובן‬
‫ולא רבצן לכך שקני אנשי כנהיג כי אשה סלחן אפי׳‬
‫מאה פעמים ומחלן אפי׳ מאה פעמים ואז נעשה‬
‫מן השער קען היסך קרע שען כיון שרואה השען‬
‫כך נעשה בעצמו סניגור כדאי׳ כמר׳ יש לו עם‬
‫כמלאכים שיש שלום ביניהם זהו נוס׳ שוס׳ר *שען‬
‫“ואין ״פגע 'רע ד ל אע׳ס שיש לשמן שער קען‬
‫אס״ה אין פגע רע כי עוד מוכרח להמלין‬
‫עליכס נמצא שאין לך דבר שעומד בפני‬
‫הששובה שאפי׳ השען לא יכול לעמוד לקערג ביה*כ‬
‫על הששובה הרב האר״י ז״ל רמז שבחודש אב משחיל‬
‫הערה לששובה וז״ל שמוז פין ימין אב עין שמאל‬
‫וסייינך עיני עיני ירדה מים דמעוש מים מלוחים‬
‫הרומזים על דין ‪ .‬ומס״ו באב משחיל הערה לששובה‬
‫וזהו שאמרו ז״ל לא היו ימים סובים כע״ו באב‬
‫כו׳ שבהם בנוה ישראל יוצאש בכלי לבן שאולים שלא‬
‫לבייש אס מי שאץ לו כלי לבן רומז אם יהיו‬
‫חסאיכם כשנים כשלג ילבינו כי אין כלים לבנים‬
‫שנעשים מהמצוש שאולים היינו ששואלין מהקביה‬
‫שהוא בעצמו ילבישם בבגדי לבן משלו היינו‬
‫סליחה מחילה כפרה שלא לבייש אש מי שאץ לו‬
‫רמז שכל ישראל לובשים כלים לבנים ביו׳כ ואפי׳‬
‫רקנים שבהם נעשים כמלאכים ומסגלים ששובה‬
‫שסלה צדקה אלו׳׳ל נוס׳ עוז והדר •לבושה יומשו ^‬
‫•ליוס יאחרון ע׳ז דרשו אריה שאג וסושח ירו לק‬
‫ששובשם ארי׳ גמס׳ גבורה עה״כ הן סן גבורומיז‬
‫הן הן נוראושיו שאומרים המלך המשפע המלך‬
‫הקדוש‬
‫ילרןט‬
‫אמד איש ‪3‬םר ולא ידם יש איש שאינו רוצה לידע‬
‫מן צום קול שגי׳ בע׳ר אכל ממון היינו צדקה נושן‬
‫אבל וכסיל לא יבין אש וא'ש שגי׳ שלו צום קול‬
‫ממק‪ .‬אלא רוצה שיוה״כ בפצמו יכפר לו חהו‬
‫מאש יבוא אהרן אל הקודש אימשי יבוא אהרן‬
‫אל הק׳ ביוה״כ וכי בפר בן בקר לבד בא לכפר‬
‫פל בני ישראל אלא בזאיש שגי׳ ששובה ושפלה וצדקה‬
‫שהוא צום קול ממון שמסגלים ישראל באומו סרק‬
‫מה יכוא אל הקודש למררגש קודש ו דון שכבר‬
‫שורה עליו הקרושה והשמחה מביא הפר בן בקר‬
‫לעולם וזהו כונש הכשוב בחנוני נא מאש כוי ווה‬
‫כונש הגמרא אין ירושלים נפריש אלא בצדקה שנא׳‬
‫ציון במשפע שסרה ושבי׳ בצרקה למה לא אמר‬
‫אלא צדקה ולא ששובה ולא שסלה אלא כדאי׳ במד״ר‬
‫מביאו הגאון חיר״א למה חסר י׳ מן ירושלס מפני‬
‫שיוד מן ירושלים רומז ליוד משדי וליוד מאדני יור‬
‫מאהי״ה יוד מהוי״ה ואס היה חסר כל אלו השמוש‬
‫ח׳ו לא נשאר אלא כלייה לישראל לכן ח ס* יוד‬
‫מן ירושלס ונסשלקה שכינה משם וכשנחרב ביהמק׳׳ד‬
‫מישר ו״ה משמו וא׳ מן כסא הכל אושי׳ והו״א וזה‬
‫והוא מר לה כביכול לשכינה זה והוא יושיענו ויגאלנו‬
‫שניש והוא יסרה אש ישראל ובנשינש הצדקה מיחד‬
‫השם היינו הפרועה הוא י׳ ה' אצבעוש הנושן ה׳‬
‫פשע העני אש ירו הוא ו׳ ה׳ אצבעוש המקבל ה׳‬
‫הרי י׳ה׳ו׳ה הרי יהויה והמצוה א׳ מכסא עי״ז נעש׳ ה'‬
‫שלם וכסאו שלם ומחה שם של עמלק הוא השען‬
‫שמנעו לביא ברמים דמים שרשי משמע זה בצדקה‬
‫מכונני כדלעיל וגם מכונני היינו שכין לבנוש ירושלם‬
‫וכסא סלם זה כי בחר ה׳ בציון אוה למושב לו‬
‫שיחזור ו״ה להשס שלם וא׳ מן כסא שלס זה שמו‬
‫ירושלס ירו שלס שיכן כונש הרב אזולאי ונופך‬
‫משלי וסימנך ישוב יחזיר לבישו בשלום ה׳ יברך‬
‫אש עמו בשלום זה בכסא ליום חגנו דרש הגאון‬
‫חיד״א בכסא ב׳ כסא דין ורחמים ע״ז נוכל לומר‬
‫ב׳ כסא היינו מקודם הוא כס כשנ״א כי יד על‬
‫כס יה ובששובה ושפלה וצדקה שאנו מסגלי׳ נעשה‬
‫ה׳ שלם וכסא שלם כאן נמצא כבחורש הזה צריכים‬
‫למחוש עמלק הוא השען נחש מה״מ ולחבר הכסא‬
‫ולקרב השלום‪ ,‬פ׳׳ו אמר הגאון הק׳ מבארדיעשוב‬
‫ז״ל היחברך כסא הווש היוכל איש לחבר לך הכסא‬
‫הנפל לשבירה הלא היוצר עמל עלי חוק הלא‬
‫כל יצור נברא להיוש עמל עלי חוק חוק היינו‬
‫מזונוש ‪.‬‬
 ‫משה‬ ‫שער הרגלים‬
‫יהי' לך אלהים אחרים מל פני אס יהי' לו רשות‬
‫הי' נחרב הטולם כן הוא במהרשיא ואני מצאתי‬
‫בשם קדמון א׳ טטם נכון שלא נשאר לשטן ביום‬
‫וה כלל להשסין לפי שסדר יום הה לאו גפיו וכל‬
‫ישראל נזהרין בזה היום ואפי' אם נמצא יחיד בטון‬
‫הוה אין לו להשסין רק מלין טרבות שנא' וכשלו‬
‫איש באחיו ודרשו זיל בטין אחיו אבל כאן לימא כי‬
‫חוב המוטל טל הטרב טל שיביא אוחו לדין ויש לו‬
‫במה להסרט והרי טמהיוהיל ויוכל בטל היכולת‬
‫לפרט ממנו מלטחו ושלא מלטמו טל כן אין לו‬
‫רשות להשסין ט״ו זה מפרש הכי כי חוק לישראל‬
‫מה שהוא חוק שאם אחל חטא מרבים טליו כל‬
‫ישראל היום הוא היינו היחיד הזה משפט לאלהי‬
‫יטקב מסרנו משפסו לאלהי יטקב ואנו ספורים‬
‫מהטרבות וש״י ‪:‬‬
‫מ ״ ע שי׳ל להתפנות בטשרה בתשרי ‪ .‬שי*ד אוחי'‬
‫של״י ר״ת שומר ישראל ה' הייט שביום הזה‬
‫שומר הקב״ה אומנו מכל המקסרוגים ומזיקים )חיי‬
‫הנפש( כי גיוס הוה יכפר טליכם יכס״ר גי' קריי‬
‫שמכפר ה' טל זה כי ביום הזה יכפר טליכם לסהר‬
‫אחכם מכל מטאומי' לפני ה׳ מטהרו ריח של זה‬
‫הכתוב ני' דה הי״א ירושלי״ם טם הב' כוללים פ״ר‬
‫המל' ויהי טרב זה טשו ויהי בוקר זה יטקב יום‬
‫אחד זה יוהיכ ופרשו דל ויהי טרב זה חו׳ל ויהי‬
‫בוקר זה א״י שהיא מלקו של יטקב יום אמד היינו‬
‫כל יום אחל היושב בה כפורים שמכפר אפי' ההולך‬
‫ליא בא׳׳י וכש״כ היושב בה לכן כחוב טם היושב‬
‫בה נשוא טין כי מצומו כישיבת סוכה כמו סוכה‬
‫אפי' ישן בה טשה מצוה והתורה אגיר מגנא‬
‫טליהם אין חורה כתורת ארן ישראל אגינא ומצלא‬
‫האבות טל בנים כי חורה גי' אבות טל בנים ובזה‬
‫סוקל טון אבות טל בנים פוקד ל' חסרון כמו ולא‬
‫נסקל ממנו א־ש וזהו כונח ויטשו כולם אגודה‬
‫אחת היינו אנשי חו׳ל יטשו אגודה אחת בצדקה‬
‫שנותנים לא״י לפשות רצונך בכלי שיכניס מסלמם‬
‫לרך קוה׳׳ק ומטרת המכפלה ‪ .‬ויגן זכות האבות‬
‫והטוקד והנטקל טל בנים ואז יחל יהיו קהל גלול‬
‫קה״ל גי' ד׳ן אנכי שהקב״ה בטצמו ממציא זכות לקהל‬
‫לכתבם לחיים טובים קהיל גי׳ חיים טובים וגי׳‬
‫כל סה שאז שומט התפלה שאפי' אינו מן הלב אלא‬
‫‪ to‬רק בפה כי נטשים ישראל כולם גו^ שלם‬
‫ואז ה' שלום וכסא שלוס ונתהפך מן והוא מר לה‬
‫לוהוא יושיטנו ויגאלנושניח ולהוא יפלס אח ישראל‬
‫מכל‬
‫ילקיט‬
‫סקדוא וסוא אנ סלגומיס כרגוס א‪ ) t 3‬ברס ‪.‬‬
‫ארי״ס >ומ׳ אלויל ר״ה יוה״כ הו״ר שאלו הימים‬
‫מסובליס למשוכה אלול מולו בהולה קוצר נששליס‬
‫והיא כלה כל״ה נוס׳ כי לה' המלוכה כי לה' הסלימה‪,‬‬
‫״ומל ה׳ אה לבנך ואמלנכ‪ ,‬ריס אלול‪ .‬את לננך‬
‫ולאו גי״ וה לימות המשיח וסמך לי' והותירך ה'‬
‫לסובה שאה תשוב מיל נגאל מול אלו׳ל כתולה‬
‫גי׳ אס הבנים שממה הללויה ‪ .‬ר״ת האשה היינו‬
‫השכי» שממה מל התשובה שמושים ישראל כמולש‬
‫הוה ‪ c1‬כוונת הכ' מצא אשה מצא סוב אימתי‬
‫דסק רצון מה' שיממול ה' פונומיהם וה דרשו‬
‫הדרשנים אמורי ארי היינו מכ!< ולא אמורי אשה‬
‫היימאלולאמראב שמולו ארי' מממיל במשובה ולא‬
‫במודש אלול אך מיכ‪ q‬אמר אב או״והאלהים אנה לילו‪,‬‬
‫״ושממי ילך ר״ת אלו״ל‪ ,‬אלויל נוס' איש לרטהו‬
‫וממנות לאביונים פוד ארון לומות ושברי לימות‬
‫רמו פל צדקה היינו אסי' אין האום מכווין‬
‫א״פ לתשובה מן משמים מטיררים אומו אשר ינום‬
‫שמה היינו משובה תפלה וצדקה ‪ .‬איי יושממי לך‬
‫מקים היינו שיממור לו ממירה מממת כסא הכבול‬
‫כמו שיסד הפייטן אם ישוב מיל מקבלו‪ .‬טוד אלול‬
‫נוס' אוי לרשפ ואוי לשכינו שנפנש אפי' בשביל שכינו‬
‫מדן טרבות טול נוס' אמת ליטקוב ומסל לאברהם‬
‫שיטורר או הזכות של אברהם וטקלת יצחק ווכומ‬
‫ימקב שמילמו אמת וויה ויכון בחסד כסאך בוכות‬
‫אברהסחסל ומשב טליו׳גאמת בוכות יטקב שהוא אמת‬
‫ושם ה' אמת ווה הכוונה משפס לאלהי יטקב משפס‬
‫גמס' קויל דבו״ר כונ׳ה וגמס' המשי׳ח בין לרל רמו‬
‫שבקול דבור וכונה זוכה גמשסס ומקרב המשיח זה‬
‫הטנה טל כל נטלס יבוא במשפט נטלס הוא משיח‬
‫שהוא נ»!ם מטין כל ימא היינו שיכול לבוא במשפט‬
‫של צדקה שג' ציון במשפט מפלה ושביה בצדקה‬
‫נרכ ממון גמס' צויס וגמס' קו*ל וגמס' סול׳ם‬
‫וגמס' וויה כסיא הכבול מוצב ארצה גי' המשפט‬
‫לומר כי מי שיש בירו אלו השלשה מושה סולם‬
‫שמגפת טל כסא ס »ו ל ‪ .‬זווגה במשפט ונדרש‬
‫כך והנה סולם מוצב ארצה היינו מין האלם משגיח‬
‫כ*כ סל הג' דברים הללו אבל מלט שראשו מגיט‬
‫סשמימה טד הכסא הולך לרך ישר באין אפריט‪.‬‬
‫שסיה שהחוטא ישוב וימולס השטן ג• שס״ל‬ ‫במ״ע‬
‫פ׳כ ביום השס״ה היינו יוה״כ אין לו רשות‬
‫א‪1‬טרג פוד טט' אמר מצאתי כי יש שסיה לא תמשה טל‬
‫כל יום לים אסר וכיום הכפורים הלאו הוא לא‬
‫סט‬ ‫מ ש ה‬ ‫^ער הרגלים‬
‫מה המנודה הזאת לכם דווקא‪ ,‬היינו מופרש משער‬
‫הרגלים ששם יש לי ג”כ אחוזה מאות התי׳׳ו רק‬
‫זה הפסח כולו לכם שלא נתתם לי שום אחוזה ולפי‬
‫שהוציא את עצמו מן הכלל היינו אפי׳ מן ^ל‬
‫רשעים כאומרו לי ולא לא »״כ אף אמה הקהה‬
‫את שניו‪ ,‬ולמה שניו דוקא‪ ,‬כי השי״ן מרומז נגד‬
‫ג׳ אנות נגד ג׳ רגלים ומדמציף כולי האי ש״מ‬
‫דלא מזרעא דאכא הוא א״כ תוציא השי״ן ממנו‬
‫היינו מאות רשע וכשתוציא השי״ן נשאר רע לכד‬
‫וכתיכ לא יגורך רע כי לא יכול רע של רשע‬
‫לשלוט כעולם אלא כל זמן שיש כאמצע אות השי״ן‬
‫שהג׳ ראשין של שי״ן מרומזים נגד ג׳ אכות ונגד‬
‫שם שר״י וזהו הקהה את שניו דהיינו תוציא השי׳׳ן‬
‫ממנו נשכיל שניו יחרוק ונמס תאות רשעים מאכד‬
‫לא תשאר לו אלא רע א״כ מאות רשעים מאכר‬
‫ואמור לו אלו היה שם היינו גם הוא נחלקו הגדול‬
‫כטומאה רצוצה היה נוסף מלקו על המ״ט שערי‬
‫טומאה ונעשה ן׳ ט״כ לא היה נגאל לא הוא כלנד‬
‫אלא אפי׳ אנחנו לא יכולנו לצאת כצירוף חלקו‬
‫הנרן שהוא כמנין טמא זהו פירוש שני רשעים‬
‫שכרת א״ת שכרת אלא שרכנת וכי מניח עצמו‬
‫לשרככ שיניו ועוד וכי המורה מלמד אותנו דרך‬
‫ארן לעשות קרכ כעצים ואכניס עם הרשע אלא‬
‫כמו שפירשנו נוכל ג״כ לפרש כן שיני רשעים היינו‬
‫השי״ן של רשע על מקרי שכרת אלא שרכנת היינו‬
‫הוציא השי״ן ולא נשאר לו אלא רע ולא יוכל להיות‬
‫קיים כעולם כי לא יגורך רע כמיכ וזה לה׳ הישועה‬
‫על עמך דוקא ולא על אפיקורוס‪ ,‬לה׳ הישועה מל‬
‫עמך כרכתיך סלה אמן ‪:‬‬
‫ערכים נזה הלא כמי שהשמים כסאו והארן הדום‬
‫דרוש לסוכות‬
‫שלימה הוא עד הקכלה הכ״כ אתוון שעליהם‬
‫ו ל מ ח ת ם כיום הראשון פרי מן הדר כפות‬
‫תמרים וענף ען עג ת וערכי נחל‬ ‫י‬
‫ואח״כ ושמחתם לפני ה׳ אלהיכם‪ ,‬זה ידוע למה‬
‫נחר ה׳ נר׳ מינים הללו כי רם נגד אכות העולם‬
‫ואדה״ר הנכפלי׳ כמערת המכפל׳ וזה להעיד כי אנחנו‬
‫נציהם‪ ,‬ולולכ אותיות לו לכ כי רחמנא לכא כעי‬
‫שלכ של ישראל יהיה כאחדות לאכיהם שכשמי׳ וכמו‬
‫שיש תועלת כד׳ המינים יש חשוכים ויש שאינו‬
‫עושה אפילו ס רות כגון ערכה אס״ה אם לא יהיה‬
‫הערכה לא קיים הד׳ מינים כן אפי׳ פושעי ישראל‬
‫מחוייכים אנחנו לכוללו לפני ה׳ כי מסלה שאין כה‬
‫מפושעי‬
‫ילהוט‬
‫מכל עוצומיו לכשישוכ יחזור לכימו וישכלל היכלו‬
‫וארמון טל משסעו ישכ אמן ‪ .‬שוכה ישראל עד‬
‫ה׳ אלהיך סחח כיחיד ומסיים כרכים קחי עמכם‬
‫דכרים לס׳ז לפני ס׳ מעהרו דוקא אכל מה ‪3‬כין‬
‫אדם לחכירו איצו מכפר עד שירצה וכו׳ ‪.‬‬
‫דש שוכה ישראל שהפשוכה מועיל עד ה׳ אלקיך‬
‫אכל לא כין אדם לחכירו‪.‬כיז הוצאתי מספרים שונים‬
‫וכח״י כסוס׳ ויוסי ושצוי קצת ור^וא ע״ד תשוכה‬
‫הייצו ת׳ קודם ש׳ ו׳ קודם הא׳ וכ׳ וה׳ כיושר והוא‬
‫יישר את לכיצו ארחותיצו לתקן המעוות ;‬
‫דרוש לפסח‬
‫מה הוא אומר‪ ,‬רשע מה הוא אומר׳ ספרי‬ ‫חכם‬
‫מוסר מפרשים מכס מהו כך אומר הייצו‬
‫חכמים הזהרו כדכריכם לשון זוהר הרקיע כרכי‬
‫יוחנן שכדק כלישצי‪ ,‬כי כרית המעור מנוון צגד‬
‫כריה הלשין ע׳כ חכם מה הוא כך אומר‪ ,‬היינו‬
‫כדיק כלישצי וכן להכדיל כין עהור גכרא לעמא‬
‫מת‪ ,‬רשע מה הוא כך אומר‪ ,‬אכל להכין התשוכה‬
‫להרשע יומר מסוכן משאלתו הנה אמת שאמר‬
‫לכם ולא לו הרי פסוק מפורש מפרשת כא והיה‬
‫כי יאמרו אליכם כניכם מה העכורה הזאת לכם‬
‫והתשוכה מן התורה ואמרתם זנח פסח הוא לה׳‬
‫א״כ מה משוכה להרשע כל כך קשה אכל לתרן‬
‫כל זה לסי מאמר כעלי מן שכוונת הרשע היה‬
‫עמוק כרשעתו סל זה צקדים מאמר הירושלמי אמר‬
‫רכי ישמעאל כל היודע שיעור קיממו של הקכ״ה‬
‫מוכעח לו שהוא כן העוה״כ ואני ועקינא מכירי‬
‫רגליו מי יכול לשער שיעור קוממו אלא קומה‬
‫צמייסדה המורה ושמי השמים וכל צכאם אשר‬
‫על כן לא עשה הקכ״ה כשום אות מהכ׳׳כ אמוון‬
‫רגל עקומה יוצא לצד שמאל רק כאות המי״ו לכד‬
‫שהוא סוף האותיות כדי לימן אחוזה מעע לסע׳׳א‬
‫מקדושתו כדי להחיות אותם כסוד ואמה מחיה את‬
‫כולם וזה כוונת מים אחרונים שנותנים חלק לסס״א‬
‫ואומרים זה מלק אדם רשע מאלהים‪ ,‬א״כ הג׳‬
‫רגלים כולם אות תייו אמציהו כהם מון מפסח אעפ״י‬
‫שנקרא מג המצות אכל אין זה אלא כנוי טל שם‬
‫המצות‪ ,‬אכל מיקר הרגל נקרא פסח ע״ש שפסח‬
‫ה׳ טל כתי כצי ישראל זה כוונת הרשע כשאלמו‬
 ‫טשה‬ ‫^‪5‬זעד הרגלים‬
‫כפצמו שירמוז אל הסלע לא היה צריך שמשה ינופה‬
‫כזה אלא מוכרח היה המים להיות ע״י שליח כשכיל‬
‫מדה כנגד מדה שאמיפ שכל המדות כטלו מלה‬
‫כנגד מדה לא כטלו וכ»ו שפשה אאמ״ה להמלאכים‬
‫ואמר להם יקח נא ממט מים היינו פ׳י שליח פל‬
‫כן גם כאן הוצרך להיות המים פ׳י שליח‪ ,‬גגה‬
‫כל המפרשים מקשים מל משה רכן של נכיאים מה‬
‫ראה מל ככא שהקכ״ה א׳׳ל כפירוש ודכרתם והוא‬
‫הלך והכה ואמ״ל שלא שמע משה או טעה א״כ‬
‫למה פנש אומו היודע מחשכות אדם אלא ודאי‬
‫משה נתכוון ככוונה כי סכר כמאן דאמר ששכינה‬
‫מדכרת מתוך גרונו של משה ע״כ אם הוא ידכר‬
‫אל הסלע נמצא השכינה כעצמו מדכר לסלע והיכן‬
‫יתקיים מדה שמיס צריך להיות פ׳׳י שליה פל כן‬
‫נתחכם ופשה משה למטה שליח וסכרת הקכ״ה כמאן‬
‫לאמר הכ' שאין שכ נה מדכרת מתוך גרונו אלא‬
‫הקב״ה בעצמו הוא מוכר למשה ומשה שומע ומדכר‬
‫לכל ישראל והדבר היה מוחלט אצל משה שלא יש‬
‫לו שוס מון בהכאת הסלע אכל כשעה שחטאו ישראל‬
‫בעגל ויד נר השם אל משה לך רד כי שימת ממך ומתה‬
‫הניחה לי ואכלם טען משה ואמר לא נתחייבו כלייה‬
‫כי לי צוימה ולא להם וכי אמרת אנכי ה' אלהיכם‬
‫אמרת אלהיך לשון יחיד לי צוית ואני לא מכרמי‬
‫ואס חאמר שנמחייבו כלייה מל שמכרו מל דברי‬
‫התלמיד לא נמחייבו כלייה וזה כונת הס׳ ומתה‬
‫הניחה לי ואכלם היינו מניח טענת לי ציות ואכלם‬
‫וזה כונת המדר במה תרומם קרנם של ישראל‬
‫בכי תשא את ראש הכוונה מסלק אותיז' ראש מישראל‬
‫נשאר אות לי היינו לי ציות בזה תרומם קרנם ‪.‬‬
‫אמר הקכ״ה אל משה‪ ,‬משה משה למה הכית את‬
‫הסלע לא מפני שסברת ששכינה מדברת מתוך גרונך‬
‫נמצא כשמה שאתה אמרת להם השכינה היה מדברת‬
‫מתוך גרונך אס כן מכרו מל דברי מוד מצינו במדר׳‬
‫בשמה שאמר משה אעברה נא ואראה את הארץ‬
‫הטובה אמר הקב״ה למשה משה משה אתה אוחז‬
‫החכל כשני ראשים‪ ,‬אס אעברה נא אמה מבקש‬
‫כטל סלח נא‪ ,‬ואם סלח נא אתה מבקש כטל אעברה‬
‫נא‪ ,‬הדברים אין להם שחר היוצא לנו מזה להבנמינו‬
‫או משה חטא בהכאת הסלט כשביל שאין שכינה‬
‫מדברת מחוך גרונו כסכרת הקכ״ה מ'פ לא היה‬
‫צריך להכות אלא לדבר או ישראל חטאו בעגל כשכיל‬
‫ששכינה מדברת ממוך גרונו ומשה לא חטא ולא‬
‫שייך עוד טמנת לי צוית כי שכינה מדברת ממוך‬
‫גדונו‬
‫יילפוט‬
‫מפושעי ישראל ל‪/‬יגה מקוכלת וכן לולכ גימ׳ ח^ם‬
‫וכן הדס גימ׳ חיים אתרוג עם הכולל גימ׳ תורה‬
‫וכולם כאו לפורר להו דרך התשוכה כידוע ולקחתם‬
‫לכס היינו להגאתכם ונווכתכס‪ ,‬ודוככ שפתי ישרם‬
‫הגאון הקרוש מכאכררונושכ כמל ס׳ קדושת לוי שממתי‬
‫מפי השמועה אימא כגמרא וכי ראשון הוא יהלא‬
‫נו״ו אלא ראשון למשכון מונות ודקדק כזה מה‬
‫שייך כאן הלא ככר‬ ‫ראשון לתשכון פונות‬
‫נסלח להם כיום הכפוריס והיל״ל ראשון למשכון‬
‫מצות אלא כיון שאדם מושה משוכה מאהכה נעשה‬
‫לו זדונות כזכיות א"כ כאן שמשו ישראל משוכה‬
‫מיום הכפוריס כסליחה ומחילה ומיכף כשיתחיל‬
‫לקיים מצות סוכה זה נקרא מאהכה מ״כ כא משכון‬
‫הוא מונות לפני הקכ״ה כדי למשות מהם זכיות‬
‫אכל לסי זה יקשה לפי הגמרא שכחג נידונין מל‬
‫המיס‪ ,‬אחד למה ידינו פכשו ולא כראש השנה הרי‬
‫המיס הוא פרנסת הארס ומה מועיל לחם כלא‬
‫מיס ושנית ככר נמחל לישראל כל מונס אלא‬
‫מצאתי כחג נידונים מל המים היינו של סלע שהכה‬
‫משה‪ ,‬ולדעתי זה יותר קשה להולמו מה מצא כמל‬
‫ח‪1‬כ כאן לגכות את מוכו מפרנסתינו שאנחנו עשינו‬
‫ככר משוכה כאמת לפניו‪ ,‬ומוד למה דוקא כסוכות‬
‫שאנחנו מוכתרים כמצות‪ .‬וגס דקדקתי כתפלת‬
‫ר גשם כסוכות יסד הסייסן מלזכות אכוממלהמי׳‪.‬‬
‫זכור אכ נמשך אחריך כמיס זה אכרהס‪ ,‬זכור הנולד‬
‫ככשורת יקח נא ממט מיס זה יצחק‪ ,‬זכור טמן‬
‫מקלו ומנר יידן מיס זה ימקכ‪ ,‬זכור משוי כמיכת‬
‫גומא מן המיס זה משה‪ ,‬וגומר על הסלע הך ויוציא‬
‫מים כצדקו חון חשרת מיס‪ ,‬הדכריס אין להס שחר‬
‫למה ככולם מזכיר להס זכותם‪ ,‬ולמשה מזכיר לו‬
‫חטאו אשר מל ידי זה לא נכנס לא״י וגס אנן‬
‫כדיון נכשלנו ממו כי אם היה נכנס לא היה נחרכ‬
‫כית מקדשינו ולא הגלינו מארצינו‪ ,‬שנית אס ככר‬
‫אתה מזכיר חטאו הידוע למה אתה מסיים מל‬
‫הסלע רך ויוציא מיס כצדקו חון חשרת מיס< וכי‬
‫כצדקו הכה את הסלע הלא חטאו הוא‪ ,‬ע״כ נקדים‬
‫הגמרא כל מה שמשה אכרהם אכינו למלאכים עי״ע‬
‫שלם הקכ״ה לכניו מ״י עצמו אמר ואקחה פת לחם‬
‫מל כן אמר הק‪,‬״ה הנני ממטיר לכם לחם מן‬
‫השמים הנני היינו כמצמי וכככודי ולא ע״י שליח‬
‫אמר יקח נא מעס מים מ״כ אמר הקכ״ה למשה‬
‫ודכרתם אל הסלע למיני׳ ונתן מימיו‪ ,‬וכי ח״ו ככד‬
‫היה הרכר אצל מי שני כו המכיט לארץ ומרעד‬
 ‫מ‪#‬ה‬ ‫‪#‬ער הרגלים‬
‫מעשה רב‬
‫מכקש ליכצס לאיי כשניל שלא למואח כי שכיגה‬
‫ב ל ת אשר הוריפ אל פר מכל ספר הקודש‬
‫מולדת ימקכ יוסף מהה*צ ממלנאה זצ׳ל‬
‫הי׳ הגאון רכיצו ימזקאללאגדא רכ האכד״ק פראגי‬
‫והוא היה מתנגד גדול לתלמידי הריכש״ס צכג״מ‬
‫וכידופ היו הה'צ מסולצאה מתלמידי הריכש״ס‬
‫וכאשר הגיט אליו ספר הצ״ל דן אומו לשריפה ונתצו‬
‫למרמס ממת רגליו ודכר זה היצר מאוד להה״צ‬
‫הגאון כקדוש מפולצאה כפהמיח ספר המולדות‬
‫כפלמא דקשומ וכא כחלומו לתלמידו הקדוש‬
‫משופמיוקא זצ״ל שיספ לק׳ק פראג לריכ את ריכו‬
‫מהגאון כפל צו"כ זצ״ל וישמפ אליוהה״ג משיסמיוקא‬
‫ואז המחפש פצמו כאחד הטציים ולכש פצמו כגדים‬
‫קרופים וכלואים ואגודות מפיצים פמוסיס פל‬
‫שכמו כדרך הפרים המסורים פל הסממים וישא‬
‫יפקכ רגליו ללכת לדרכו לק״ק פראג ויהי ככואו‬
‫הטירה הלך מיד לכית הה״ג מפראג מקום ישוכמו‬
‫הרמתה כי שס כימו ויגש פד למקום מושכ הרכ‬
‫לקכל שלום שאל אוחו הה״ג מסרא״ג מה שאלתכם‬
‫כשיכ לו הה׳יג משופפיוקא פני ואניון אנכי אמר‬
‫לו הרכ מפראג זה אצי רואה כטצמי הגידו לי מה‬
‫מכוקשיכם השיכ לו הפני מכוקשי מככוד הרכ‬
‫לימן לי אכקליא גם לאכול וגם לקנן פכורי נדכה‬
‫כםצס ויפן אוחו הרכ הקשיתה לשאול השיכ לו‬
‫הטני מפני מה אינכם נוהגים ככוד למי שפומד‬
‫אצנו שאל אומו כרכ מי פומד אצליכס הלא אין‬
‫אצמצו רואים כ״א אומכם לכד השיכ לו הפני הלא‬
‫מקרא מלא כתיכ כי הוא יפמוד לימין אכיון כששמט‬
‫זאת הרכ השיכ אצי יושכ ופוסק כמורה ומ״ת כנגד‬
‫כולם השיכ לו הפני אס ככך אמם רוצים לפטור‬
‫מצמיכם רואה אצי שלא הכנתה פסוק אמד כמורה‬
‫מם פירש״י דל שאל אומו הרכ יודיפיצו צא איזה‬
‫פסוק צפלם ממנו פירושו השיכ הטני הלא מקרא‬
‫מלא כחיה דכרים ד׳ ושמרתם וטשימס כי הוא‬
‫מכמחכס וניצחכם לטיני הפמיס ופירש רש״י‬
‫ושמרתם זו משנה ופשיתם כמשמפו וקשה אס רש״י‬
‫דל לא ידט שוס פירוש פל וטשיחם היו לו לשמוה‬
‫מה זה שמפרש כמשמטו אמנם יוכן טס מה דאמריצן‬
‫כפ׳ק דפכו״ס )כ׳ פ״כ( ויאמר ה׳ מסיני כא וזרח‬
‫משפיר למו וכתיכ אלוה ממימן ינוא וגו׳ מאי נפי‬
‫כשפיר ומאי כפי נפארן אדי מלמד שהחזירה‬
‫הקנ׳׳ה פל כל אומה ולשון ולא קנלוהו פד שכא‬
‫אצל‬
‫ילקו&ו‬
‫גרום מ״כ וה שירוש המדרש אם אמנרה צא אחה‬
‫מדברח ממוך גרוגך והמים צריך להיות מ״י שליח‬
‫כסל סלח צא למה אחה אומר סלמ צא לפון המס‬
‫סוה הרי אחד מכס חםא לי וה כווצח משה כאומרו‬
‫ופחה אס חשא חצואחם הייצו אס חמחול להם מל‬
‫ממשה הפנל ודאי חנואחס הס חצואן נמנל ולא אצי‬
‫כסלמ ואם אין מחצי צא מספרך הייצו כודאי אצי‬
‫חסאחי ולא הס כמו שמפרש המדרש כשפה שאמר‬
‫המן להשמיד להרוג ולאכד יצאה כח קול ואמרה‬
‫אס היה משה צכצס לארן שפיר פכשיו משה מת‬
‫כמדכר ואמה אומר להשמיד להרוג מיד ויחלו‬
‫אח המן‪ ,‬וקשה מה שייך כליית ישראל מ״ו להכצסח‬
‫משה לארץ אלא כדפירשצו אם הי׳ משה צכצס לארן‬
‫אס כן משה לא חצוא וישראל חצואו כפנל‪ ,‬אכל‬
‫פכשיו שמשה מת כמדכר צראה שמשה מצוא ורלכה‬
‫כמאן דאמר שאין השכיצה מדכרח ממוך גרוצו‬
‫וישראל לא מצואו כפשייח המגל כצוטצח משה לי‬
‫צויח ולא להם א*כ מיד ויחלו אח המן כאשר ומס‬
‫לפשות‪ ,‬אכל אמח שמשה לא סצוא אצא קכל פל‬
‫פצמו סכרח מאן דאמר שאין שכיצה מדכרח מחוך‬
‫גרוצו כי סכרח רקכ״ה היה כמ״ד כב׳ כלי להציל‬
‫כל ישראל וזה כווצמו כאומרו וממה יגדל צא נח ה׳‬
‫כאשר דכרח לאמר הייצו כיין שראה משה שהקכ״ה‬
‫חפן לכלות אח ישראל אמר להקכ״ה מה סנרחך‬
‫שאין שכיצה מדכרח ממוך גרוני ט״כ אני כסומא‬
‫‪3‬סלפ ואני סכומיכמ׳דהשציפכשיו יגדל צא כמה׳‬
‫כאשר דכרח היינו כמו שאמה סוכר ואני אקכל‬
‫פונשי מ ‪ T‬היינו מחצי צא מספרך היינו מספר‬
‫ארן הסייס אכל לישראל לא מכלה כרי מציצו כפירוש‬
‫שצדקה פשה משה פס ישראל כי הקכ״ה אמר אמד‬
‫מכם חמא לי ואס היה משה פומד ופופן >גד‬
‫הקניה היה הוא זוכה כדין כסנרמו והיה הוא צכצס‬
‫וישראל כלים טל כן זה כווצח הסיימן פל הסלט‬
‫הך ויוציא מים כצדקו היינו שהצדק פמו‪ ,‬ופוד כצדקו‬
‫שצלקה פשה לממן הציל את ישראל כזכוח זה‬
‫כצדקם מון משרת מיס וכסוכוח צרורם פל‬
‫המיס היינו להזכיר צדקה של משה וזכותו פס כל‬
‫האכוח ונזה יצאנו מכל הקושיות וכזכומם נזכה למי׳‬
‫סמיים הצוכפים ממ ‪p‬ר המליון שמלו כה רפואת‬
‫הנפש ורפואת סנון< וכני מיי ומזוני ככלל כל‬
‫ישראל אכי״ר‪:‬‬
‫מוכן כוונת מהריס רוימפצכורג וחופפת קצת‪.‬‬
 ‫מ ש ה‬ ‫מעשה רב‬
‫מזיל דצריך לאודיעה אנסשי' אם בא למקום שמנךימין‬
‫הכנסס אורחים שהוא אפיי על עיה שממויבק‬
‫להכניסו ולהאכילו צריך להודיע צורבא מרבנן אנא‬
‫כי היכי דלנהגו בו כבוד המורה אבל לא במקום‬
‫הזה שאסי' הכנסס אורחים אינם מקיימין ‪ .‬ו ט‬
‫דבר קטן היא בעיניכם מחזיל )שבס דף קכ״ז(‬
‫גדולה הכנסת אורחים יומר מהקבלס סני השכינה‪,‬‬
‫שאל אומו הרב מהיכן למדו מזיל דבר זה ‪ .‬סשיג‬
‫הפני מזיל למדו זאס מאברהם שאמר להקגיה אל‬
‫נא מעבור מפל עבדיך כדי להכניס האורחים ‪ .‬שאל‬
‫הרב ואברהם גוסא מנא ידע ‪ .‬השיב ספני אגרהם‬
‫למד זאת מכקב״ה שהוצרך לשנוס מעשה בראשית‬
‫ולהוציא ממה מנרמיקה שלא להטריחו כאורסים ואם‬
‫אימא דהקבלס סני השכינה גדולה מהכצסס אורחים‬
‫למה הוצרך לשנות מפשה בראשית הא הקב״ה עמד‬
‫אצל אברהם ובוודאי לא יניח השכינה ולהכניס‬
‫האורמין ומדהוצרך לשנוס מעש״ב הוכיח במישור‬
‫דגדולה הכנסס אורחים יומר מהקבלס סני השכינה‪,‬‬
‫אמר הרב שנסי הנראה שכלודו הוא מכס החסידים‬
‫ואנא סליגא על כת ההוא ‪ .‬השיב העני אם כבור‬
‫הרב פליג על כס החסידים אין מחויב שום איש‬
‫לעמוד מפניו ‪ .‬שאל אומו הרב והיכן כבוד כמורה‬
‫השיב עני זה דבר היא משנה ברורה וגמרא ערוכה‬
‫]אגות סיג מיו[ הוא הי' אומר כל שרוח הבריוס‬
‫נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח‬
‫הבריות נוחה הימנו אין רוח כמקום נוחה ׳הימנו‬
‫ובירושלמי אימא להפך כל שרוח המקום נוחה הימנו‬
‫רוח הבריוח נוחה הימנו וכל שאין רוח המקום נוסה‬
‫הימנואין רוח הבריות נוחה הימנו ולכאורה קשה מפני‬
‫מה מלמה המשנה רוח המקום ברוח הבריות וכי משא‬
‫פנים יש בדבר היל להמנא לומר כל שהוא צדיק רוח‬
‫המקום נוחה הימנו וכל שהוא רשע ריל אק רוח‬
‫המקום נוחה הימנו וכי מלה המקום דפמו בדעס‬
‫הבריוס אלא שהפי' הוא כך כל שרוח הבדוס נזמה‬
‫הימנו היינו שממנהג במ ‪T‬ומ מסידוס אעפיי שאין‬
‫צדיק גמור אעפייה רוח רמקוס נוחה הימנו וכל‬
‫שאין רוח הבריות נוחה הימנו היינו שאינו ממנהג‬
‫במידות חסידות אספיי שהוא רב גדול כמו הרב‬
‫מפרלג אפפי״כ אין רוח המקום נוחה הימר ‪.‬‬
‫אמר הרב ואיך נשמע מזה שאין מחויב שום איש‬
‫לעמוד מפני שהוא כגור המורה ‪ .‬השיג הפני‬
‫כסיר לי זעיר עוד יש לאלקי מילין עדיין לא סייממי‬
‫דגר' מגמרא כי לא אמרמי מקודם רק המשנה‬
‫וזיל הגמרא )גיקק ציח ע״ב( רב הויא ורב משלא‬
‫גוי‬
‫ילרןט‬
‫אצל ישראל וקבלוהו וכילקיש דף ס' ‪ M‬דמשוכס‬
‫» י משו היי מה כסיב בה לא מרצח והוא ירושה‬
‫שהוריש לגו אביגו על חרביך סחי׳ וישממאל השיבו‬
‫מה כתוב בה לא מגנוב ווו ברכה שנתן לגו אבינו‬
‫והוא יהיו סרא אדם והנה כסי הנראה שעשו‬
‫וישמסאל רצו ג'כ לקבל הסירה אך מחמס מניעס‬
‫הב' לאדן לא רצו לקבלוהו וזה כוונס רשיי זיל‬
‫ושמרמם זו משנה שמחוייב כל אדם מישראל ללמוד‬
‫המורה ועשיסם כמשמעו ש־יחיוב כל או׳א לקיים‬
‫כל המצווס הכמונים במורה אעס״י שיושב ועוסק‬
‫גמוה״ק דאס אימא הלימוד בעצמו מספיק לקיים‬
‫המורה היו לעשו וישמעאל ג״כ לקבל המור' רק שילמדו‬
‫אומה כמו הרב מפראג ועס שלא יקיימו הלאוין אין לסם‬
‫אשמה כסי סברס הרב מפראג שהלימוד בעצמו מספיק‬
‫לקיים כמורה וזה שמסיים הכתוב כיהואחנממכם‬
‫ובינמכם לעיני העמים‪ .‬שמנוע' זה המורה לכם דווקא‪,‬‬
‫ולא לשאר האומות ‪ .‬כי הם לא רצו לקבל עליהם לעשוס‬
‫כל המצות בפועל ואמם קבלמם אומה לשמור‬
‫ולעשות והרי הוא כמבואר ‪ .‬השיב הרב אמת הדבר‬
‫שדיבר כן היא ‪ .‬שמחויב כל אדם מישראל ללמוד‬
‫ולקיים כל המצוס אעסי׳כ אין דרכי בכך לילו‬
‫ולקנץ נדבה ואבקש מכבודו לילך להבדן שלי‬
‫ורמה ימלאו את מבוקשו‪ ,‬הלך העני להבדין וחזר‬
‫למרב שאל אומו הרג היימס אצל הבדץ שלי‬
‫השיב הטני ריימי אצל כל השלושה דינים ומצאמי‬
‫בולם שקרנים ‪ .‬שאל אומו הרב איזה שקר נמצא‬
‫בם כי מעולם לא שמעתי עליהם שום דבר ביש‬
‫והמה בסיני לביד צדק ‪ .‬השיב העני כי הייתי‬
‫אצל הראשון אמר שאין בו נח ‪ .‬והשני אמר שבזיון‬
‫הוא לו למזור על הסמחיס ולבקש נדבה ‪ .‬והשלישי‬
‫אמר אף אם יחזק כוחו ולא יבוש מסני המלעוגים‬
‫אפסי״כ לא יפעל מאומה כי במקום הזה אינם‬
‫נומנים נדבוס ‪ .‬שאל אומו הרב מהיכן יודע כיס‬
‫ששקר בימינם יכול להיות שהאמת אמם ולמה לא‬
‫ידין אותם לכף זכות ‪ .‬השיב הפני איך אני יכול‬
‫לדין אותם לכף זכות הלא הכתיב מכחישם דכמיב‬
‫רודף צדקה ומסד ימצא חיים צדקה וכבוד והנה זה‬
‫שאמר שאין בו כח הלא ימצא חיים כתיב וזה שאמר‬
‫אין נומג ם נדבות מלא צדקה כתיב וזה שאמר‬
‫שבזיון הוא הלא וכבוד כמיב והבמוב מכחישם‬
‫ונמצאו שקרנים ‪ .‬שאל הרב מסראג מפני מה לא‬
‫כגמרא האי צורבא מרבנן‬ ‫קייממם מאמר‬
‫דאמא למתא צריך להודיע צורבא מרבנן אנא כי‬
‫היכי דלא לזלזלי בכבודו ‪ .‬השיג העני ר\כן אמרו‬
‫עא‬ ‫משה‬ ‫מעשה רב‬
‫רשט וטוב לו‪ .‬כששמט הרב זה כפירוש קפן‬
‫ונשבע שאין זה שכל אנושי אלא ממלאך אלהים אך‬
‫אטפייכ אני אומר זה תלוי במזל השיב העני אין‬
‫מזל לישראל והאמת כדברי ‪ .‬אמר הרב מאן מוכח‪,‬‬
‫השיב הטני הלא גמרא מרוכה )פסמים נ״ז ט״א(‬
‫מלכא ומלכתא הוי יחכו מלכא אמר גדיא יאה‬
‫ומלכתא אמרה אימרא יאה אמרו מאן מוכח כהן‬
‫גדול דקא מסיק קרבנות כל יומא אחא איהו אחוי‬
‫בידי אי גדיא יאה יסק לתלי לתמידא מ״כ והדבר‬
‫אסלגו במציאות כזה דיכולין‬ ‫דהיכי‬ ‫תמוה‬
‫לברר שיש לו לשאול לאיש אשר במן בכל‬
‫אלה האמת טם מי ובפרט המלך והמלכה‬
‫כלום מסר מבית המלך היו להם להביא גד א‬
‫ואימרא וישמטו ויתקנו אותם ויראו אח אשר ייטב‬
‫במיניהם אלא הפירוש הוא כך מלכא אמר גדיא‬
‫יאה היינו המזל הוא המיקר מלשון גד גדי וסניק‬
‫לו והמלכה אמרה אימרה יאה היינו מה שהקב״ה‬
‫אומר טל הנשמה היא מיקר ואימרא הוא מלשון‬
‫אמר ט״כ אמרו מאן מונח כהיג הוא צדיק הדור‬
‫וכשבא כהן גדול אמוי ביה אי גדיא יאה היינו‬
‫המזל עיקר ייסיק ללתמודא הי׳ הדבר צריך להיות‬
‫בן בתמידות דמי שהוא נולד במזל מושר היו צריך‬
‫להיות מתחלה ומד סוף משיר וכן מי שהוא נולד‬
‫במול מני היו צריך להיות ממחצה ופד סוף פני‬
‫ואנחנו רואים טיחיס משתנים בכל איש ואיש ומן‬
‫מוטס משיר אט״כ אימרא יאה מה שהמקום מכריו‬
‫מל הנשמה כמה זמן יהיו מני וכמה זמן יהיו‬
‫משיר הוא העיקר‪ ,‬שאל אוחו הרב עוד הפטם מה‬
‫מבוקשו ועל מה ולמה בא אליו השיב הפני שבא‬
‫לחרן כל מה שקשה לי‪ ,‬שאל הרב מה זה שקורין‬
‫מסיד ומה הוא הטנין החסידות‪ ,‬השיב הפני מסיר‬
‫נקרא שמתקן כל שקלקל מקודם‪ ,‬או מלא הרב פיו‬
‫שמוק ואמר לתלמידו השמטתם מנין ערש מה שהביא‬
‫לנו האיש ההוא‪ ,‬וגם שאל להמני מנין לכם וה‬
‫הדרך והיכן נכתוב זה הדרך מסירות השיב העני‬
‫הוא גמרא ערוכה‪ ,‬ולהרב היו ששים תלמודים וכל‬
‫אמד ואחד הי׳ נקרא סל שם גמרא אחד וגל‬
‫אמד היו סדורה טל פיו מסכת אמת משיס במ״פ‬
‫שאל לתלמידיו הראיתם הגמרא שהחסיד נקרא‬
‫שמתקן כל מה שקלקל מקודם‪ ,‬ולא הוי בידם‪ ,‬שאל‬
‫להטני היכן זאת הגמרא‪ ,‬השיב הפני במסכת ברכוה‬
‫והמסכת ברכות למד אז הרב בעצמו ופישפש ^א‬
‫מצא‪ ,‬שאל להפני יודיעני כבודו איה נגקוס הגמרא‬
‫פתח הטני אס פיו ואמר איתא טמרא ברכות‬
‫ילסוט‬
‫מי יחנו חליף וא‪f‬יל גגונא מלייהו אמר חד למכיריו‬
‫כקוס מקמיו דכר אוריין הוא א״ל אידן מקמיו‬
‫סלגאה)יקום אדהכא אחא איהו לגכייהו איל כמאי‬
‫מםקחס אמרו לו כרוחוח איל הכי אמר רכ חנן‬
‫כר אכא אמר רכ ד׳ רומוח מנשכוח ככל יום וכו׳‬
‫מכיל הגמרא ולכאורה הדנר חמוה היכי אמרו לן‬
‫דטסקו כרומוח הלא מסקו כדכר הלכה אס חייכים‬
‫לממוד מפניו אם לא וכשכא גנוכא אצלם מפני‬
‫מה לא אמרו לו האמח ואם חרצה לומר שהיו‬
‫יראים ממנו מממח שהיו גבר אלם מכ״ז ה״ל לומר‬
‫שמסקו באיזה דברי מורה ומה זה שאמרו ברומוח‬
‫אכן האמת הוא כך דרב הונא ורב מסדא סליגו‬
‫בסלוגמוח דמשנה דאבות מם הירושלמי דמ״ר ניקום‬
‫מקמיו דבר אוריין הוא סבר כהירושלמי דאם רוח‬
‫המקום נוחה הימנו צריך להיות רוח הבריות ג״כ‬
‫)ומה הימנו וא'כ ממויבין לקום מפניו ואידך סבר‬
‫כמחנימן דאבות דכל שרוח הבריות נוחה הימנו‬
‫רוח המקום נוחה הימנו וזה אין רוח המקום נוחה‬
‫הימנו ואין צריך לעמוד מפניו וזה כוונת אמרם‬
‫ברוחות וגנובא לא הבין דבריהם מ״כ א״ל ד׳ רוחות‬
‫מנשבות בכל יום וכו' ולמולם הלכה שאין צריכין‬
‫לממוד מאיש כזה שאין ממנהג במידות חסידות‬
‫אף שהיא צורבא מרבנן ‪ .‬מהדברים הנ״ל הבין הרב‬
‫שלא בא מני זה אלא לקננורו בדברים ולא מבור‬
‫נדבה‪ ,‬שאל אוחו טל מה ולמה בא אליו ומה מבוקשו‪,‬‬
‫השיב הטני שלא בא אליו אלא למרן כל מה שקשה‬
‫לו‪ ,‬אמר סרב הא דקמן אמרי שכבודו הוא מ“מ‬
‫למה כולך בבגדים קרומים ובלואים כדרך הפמומיס‬
‫השיב הטני וכי קשה למר מפני מה יש צדיק ורט‬
‫לו רשט וטוב לו‪ ,‬אמר הרב אין‪ ,‬השיב הטני לדידי‬
‫לא קשה מידי ‪ .‬שאל הרב ולמה‪ ,‬השיב הטני דאיחא‬
‫בגמרא )נדה ט״ז מ״ב( דרש ר׳ מנינא בר הפא‬
‫אוחו מלאך הממונה על הריון לילה שמו ונוטל‬
‫טיפס ומממידה לפני הקב״ה ואומר לפניו רבש״ט‬
‫טיפה זו מה תהא טליה גיבור או חלוש מכם או‬
‫טיפש משיר או מני ואלו רשט או צדיק לא קאמר‬
‫כדר׳ מנינא דא״ר מנינא הכל בידי שמים מון‬
‫מיראת שמיס שנאמר ומתה ישראל מה ה׳ אלקיך‬
‫שואל מעמך כי אס ליראה טכ״ל הגמרא והאיש‬
‫כשהמלאך נועל הנשמה לפני הקב״ה והמקום ב׳ה‬
‫שגזר מליו שחהי׳ מני והברירה בידו להטיב ולהיות‬
‫צדיק ע״כ הוא מוכרח להיות מני זה הוא צדיק‬
‫זרט לו וכן כשמזכין מליו להיות משיר והוא בוחר‬
‫להרשיע ריל אטסי״כ הוא מוכרח להיות עשיר והו‬
 ‫מ ש ה‬ ‫ר ב‬
‫לו ואדוני יואב וכו׳ הרי דדוד לא מסא בבת שבם‬
‫משום דגרושה היח׳ וגם בהריגת אוריו לא חסא משום‬
‫דמורד במלכות הוה אך אמפיייכ מצינו דמסא קצת‬
‫דאמרינן בגמרא )סנהדרין ק״ו פ׳ ב( וימיו לפח‬
‫פרב ויקם דוד מפל משכבו וגו׳ אמר רב יהודא‬
‫שהפך משכבו של לילה למשכבו של יום ונתעלמה‬
‫ממנו הלכה אבר קסן יש באדם משביפו רפב‬
‫ומרפיבו שבס גם בבת שבע אפ״ג דגרושה הוה אך‬
‫הרי אסרה פל בפלה ובהריגת אוריו אפ״ג דמורד‬
‫במלכות הי׳ הי׳ לו לדונו בסנהדרין ולואמ התפאר‬
‫פצמו דוד שחקן את הכל ולא נשאד בו נדנוד קל‬
‫וטבוד זה קדא לנפשו מסיד ‪ .‬המסא היא מה שהפכת‬
‫משכבו של לילה למשכבו של יום פמה אני ממקן‬
‫זאת במה שמצות לילה אקום להודות לך ואני הופך‬
‫הלילה ליום והחסא הב׳ במה שאהדת* אשה לבעלה‬
‫מחקן אני במה שידי מלוכלכות גדם ובשפיד ובשליא‬
‫כדי לסהד אשס לבפלה והג' שהדגתי אח אודיו‬
‫בלא המלכת סנהדדין מחקן אני מה שאני פושה‬
‫אני נמלך במפיבושח לבי וקשה להגמרא מיכי קרא‬
‫לוד ללבו גשמו הא אמרינן הקולא לרבו בשמו גורם‬
‫לשכינה ש*מ להכי בא התנא למדן לא מפיבושח שמו‬
‫אלא■איש בוכח כמו‪ ,‬הלי דמסיד נקרא מי שמתקן‬
‫מה שקילקל מקודם ‪ .‬אמ״כ שאל הרב מפראג פוד‬
‫הפטם מה מבוקשו ועל מה ולמה בא‪ .‬אצלו השיב‬
‫כפני שרוצה לומר דרשה כאל אומו הרב באיזה‬
‫מקום אחם רוצים לומר דרשה השיב לו הפר‬
‫בביהכנ״ס הגדולה ‪ .‬אמר כרב כן הדבר שבביהכניס‬
‫הגדולה מאמרו הדרשה אך יאמר גא מקודם באיזה‬
‫סוגיא ובאיזה פנין והמלאה מקומות מהדרשה‬
‫כמנהג הדרושים ברבים יודיעו בסוגיא זו ידרש‬
‫בכדי שהלומדים יפייצו מקודם בכדי לידע מה להשיב‪.‬‬
‫השיב הטני באיזה מקום שיאמר הלב אומה אדרש‬
‫פמד הרב כמשתומם איך יוכל איש לדרוש כל סוגיא‬
‫שיאמרו ולא יעיין מקודם כי הוא נסה בכל אלה‬
‫אמרו לו תלמידו רבינו ניקח נא מסכת ארח מאומן‬
‫המונחת על השלמן ונפתח ובאיזה פנין שנפמח‬
‫הגמרא ידרוש ע״ז שאל אומו הרב אס הוא מרוצה‬
‫בכך השיב הטני שמרוצה גם לזה ואז הימה פל‬
‫השלסן מסכת בבא בתרא ו »‪1‬מו הגמרא ) בדף‬
‫יוד ע׳ א( ומצאו המימרא פשרה דברים קשים נבראו‬
‫בפולס הר קשה ברזל מחתכו ברזל קשה אש מפפפפו‬
‫אה קשה מים מכבין אוחו וכוי ‪ .‬אמר הפני ‪b r‬‬
‫להיוח זאת הסוגיא ופל זה אדרוש אז פתחו טלס‬
‫את‬
‫מ ע ^‪ 2‬ו ה‬ ‫י ל פו ט‬
‫לוי‬ ‫) ד ף פ״‪ ( 6‬לדוד שמרה נפשי כי מקיד‬
‫ור״ו חד ל(מר כך ל‪/‬מר דוד לפני הקב״ה רבשיע‬
‫וכי ללו מסיד ל‪/‬ני שכל מלכי מורח וממרב ישינים‬
‫פד ג' שמות ולוצי מצות לילה ל‪/‬קום להודות לך‪,‬‬
‫ואידך כך אמר דוד וכי לא מהיד אני שכל מלכי‬
‫נמרח ומפרב יושבים אגודות אגודות כככודם ואני‬
‫ידי מלוכלכות בדם שסיר ושליא כדי לסהר אשה‬
‫לנפלה ולא פוד אלא שכל מה שאני פושה אני נמלך‬
‫נמפימשת רבי כו׳ תנא לא מפיבושת שמו אלא איש‬
‫בושת שמו ולמה נקרא שמו מסיבושת שהיו מכייש‬
‫סכי דוד בהלכה פ״כ וקשה וכי לא היו לדוד יומר‬
‫מילי דמהידות רק מה שמשב כאן ופוד וכי וה‬
‫הוא דבר גדול מה שקם במצות לילה הלא יש כמה‬
‫פ״ה שפומדים במצות לילה לומר תהילים ושפ״צ‬
‫גם הבפלי מלאכות פומדים במצות לילה למלאכתם‪,‬‬
‫ופוד קשה מה וה ששיבח את סצמו שידיו מלוכלכות‬
‫בדם ושפיר ושליא הלא הדיין שלוקח שני ר״כ לשבוס‬
‫ידיו ג״כ מלוכלכות בדמים הללו ‪ .‬וסוד קשה מה‬
‫ום ששיבח את פצמו שנמלך במפיבושת רבו יוכל‬
‫להיות שלא ידס הדין פל בריו וסי׳ מוכרח לשאול‬
‫את פי רבו ומה שנח הוא (ה‪ ,‬גם מה בא המנא‬
‫לאשמפונין לא מסיבושת שמו אלא איש בושת שמו‬
‫מאי נפקא מיני׳ אם נדס שם רבו ‪ .‬אמנם יש לישב‬
‫הכל דאיתא בגמרא דשבת )נ״ו פ״א( א״ר שמואל‬
‫בר נחמיני אמר ר׳ יוחנן כל האומר דוד מסא‬
‫אינו אלא סופה שנאמר ויהיו דוד לכל דרכיו‬
‫משכיל וה׳ פמו אפשר מסא בא לידו ושכינה פמו‬
‫ומה אני מקיים מדופ גדת את דבר ה׳ לפשות‬
‫הרפ שביקש לפשות ולא משה אמר רב רבי דאתי‬
‫מדוד מהפך ודריש בזכותא דדוד מדוס בזית את‬
‫דבר ה׳ לפשות הרפ רבי אומר משונה רפה וו מכל‬
‫רפות שבתורה דכתיב בהו וי‪,‬גש וכאן כתוב לפשות‬
‫שביקש לפשות ולא פשה‪ ,‬את אוריו המיתי הכית‬
‫במרב שהיה לך לדונו בסנהדרין ולא דנת ואת אשתו‬
‫לקמת לך לאשה לקומין יש לך בה דאר׳ שמואל בר׳‬
‫נממינו אמר ר׳ יונתן כל היוצא למלכות בית דוד‬
‫גס כריתות כותב לאשתו שנאמר ואח משרת מרוצי‬
‫המלב האלה חבוא לשר האלף ואח אחיך תפקוד‬
‫לשלום ואח פרובמם תיקח מאי טרובחם חני רב‬
‫יוסף דברים המפורבים בינו לבינה‪ ,‬ואותו הרגת‬
‫במרב בני פמון מאי מרב בני ממון מה מרב בני‬
‫ממון אי אמה נפנש פליו אף אוריו המימי אי אמה‬
‫נפנש פליו מאי ספמא מורד במלכות הוה דאמר‬
‫עב‬ ‫משה‬ ‫מעעה רב‬
‫המנוני לדתו ומצא הצלוחית סם יק סוב במקומו‬
‫ונמוודס לו כי מקודם היו נסך ובא המנוני אצלינו‬
‫וסיפר לנו הדברים ואמרנו לא יאונה לצדיק כל‬
‫מון אמר הרב מפראג מאין ידמסס שוה מוסס דלמא‬
‫הי' הדבר כסומא בארובה השיב הרב משפיסץוקא‬
‫מהגמרא מוכח שוה סי׳ מופת דאימא בגמרא )נד ה‬
‫כ׳ סיב( איפרא הורמין אימה דשביר מלכא שדרא‬
‫דמא לקמיו דרבא הוי ימיב רב עוברי קמי ארמי‬
‫איל האי דם מימוד הוא איל לבריא תא מוי כמה‬
‫סכומין יהודאי דדא ידפי אמר לה דלמא כסומא‬
‫בארובה הדור שדרי לי שימן מיני דמא ופל כלסון‬
‫הוי אמר לה מאי במרא הוי דם קלממיו לא הוי‬
‫ידס רבא מאי האי אסמייס מילמא שלח לס מסרקא‬
‫דדהבא דקסיל קלמיו איל לברה כמס מכימק יהודאי‬
‫דדא ידעי ס״כ הגמרא ‪ .‬אמר הרב מפראג הלא‬
‫מכאן מוכח שאין וה מופת דגם רבא לא ידע‬
‫ושלח לה המסדקא כסומא בארובה השיב הרב‬
‫משפימיווקא מהכתוב מוכח שאצל רבא הי׳ מומס‬
‫וגם אצל רבינו היה מוסת דכמיב אם נבלת בהתנשא‬
‫ואם ומומ יד לפה ודרשו מזיל אס נבלת סצמך על‬
‫דברי מורה אוי בהתנשא ואם ומימ יד לפה היינו‬
‫שהיידים סושיס מס שהפה צריך לדבר כן הי׳ אצל‬
‫רבא וגס אצל רבינו‪ ,‬אר״כ לקח הרב משפיטיווקא‬
‫רשות ליסס לביתו וסרב מפראג מלך ללוותו ובבואו‬
‫אצל הפמח ממד הרב ואמר ברוך ווכר משכמית‬
‫נהירנא כד הווינא סליא בא מכס אמד לבית אבי‬
‫וצ'ל וביקש ממנו איוה דבר ולא מי׳ בידו למלאות‬
‫מבוקשו ואמר החכם לאבי אם סיימם ממלאים‬
‫מבוקשי היימי אומר לכם מדרש פליאה סם הפירוש‬
‫סכשיו אני אומר לכם המדרש בלא הפירוש והמדרש‬
‫הוא כך אל מול פני המנורה סדה״ד פתח דבריך‬
‫יאיר ואמיא כמאן דאמר י׳ו פסחים הוי מנרתא‬
‫וכעת מבוקשי מכבוד הרב לפרש לי המדרש ממד‬
‫סרב משפיפיווקא סל מפחן ספמח ושאל היש סידור‬
‫קרבן מנחה בבימכס אמר הרב מפראג הן ונתנו‬
‫לו הסידור קרבן מנחה והצק בו מפס ואמר הפירוש‬
‫הוא כך דידוס היו במנורה אמד משר כפתורים‬
‫ומשעה פרסים וכ״ב גביעים י’‪ 1‬קרם ובגובה‬
‫איכא פלוגתא חד אמר י*ו פסחים ומד אמר י״ח‬
‫ווה הפירוש ממדרש אל מול פר ממנורה סדה״ד‬
‫פתח דבריך יאיר היינו הפסיחות מהמוס״ק מרמוין‬
‫על המנורה כי ב ^ו ק ראשק מספר בראשית יש‬
‫‪1‬׳ מיטת כנגד דק קני המנורה ובפסוק ראשון‬
‫תספר‬
‫ילקוט‬
‫‪** uA‬סס ‪ piDDS‬וו>‪ iniib 1‬פמסונמ כמס סקר^ו‬
‫לאנדווא סוגיא סאל אוסס סמר ‪ ' Aid‬וגלכה‬
‫לטסכציס סנזולס לשמופ ממר סירשס יחשב סרב‬
‫בדממו איך אלך מם מר טס לביסכניס סגדולה‬
‫^ ‪ t n i‬ממ>‪ 1‬דלשס מל אנוס ומול אמשל יקבמל‬
‫או»ו גדבד ס נדרנו ויהיו לו לנדון פ״כ אמר לו‬
‫דרשו נא בנאן מי מי ומס לנו לילך לביסנניס‪.‬‬
‫אמר סמר אס רצוננס שאדרוש בנאן אמלא רצוננס‬
‫וסססיל לדרוש סר קשה שיש סוגיא מ״ז סשומנו‬
‫לסר וסמחיל למשוב נמס קושיות יש שם ואיפ אמר‬
‫ברול מממנו מי׳ ססוגיא בנפסי צאן ברול ממרצוס‬
‫בנל סקשיות מסר וסממיל למשוב סמירוצים לנל‬
‫קושי׳ ונן סלך מסוניא לסוגיא במדסומ ומקיאות‬
‫מ א ראו ולא שממו טאת במולס ונך סיו מנין‬
‫סדישס מ ל משרס דברים ובנל אמת סימס סוניא‬
‫אסרס ונ״מ שאמרו מדל קשס וס סי׳ קושיא ובנל‬
‫מקום שאמרו ממסנו או מפמממ וס סיו סירץ‬
‫ומשך ומן הדרשס היו משרס ימים רצומים בנל‬
‫יום סוגיא אמס ממשרה דברים קשים שיש במולס‪,‬‬
‫אמר פלוס ימי משך הדרשה שאל עוד כספם הרב‬
‫לספר מס מבוקשו ומל מס ולמה בא אליו ומי סוא‪,‬‬
‫השיב סמני להוי ידוע לננוד הרג ני אני ומיר‪6‬‬
‫דופירא דמן מבריא מתלמידי הרב מפולנאס בפהמיח‬
‫ספר כקדוש מולדות ימקב ‪ qov‬וממני יופל להבין‬
‫בקיאת ‪n‬למ ‪ T‬סבינוני ומשנינו יונל להבין בקיאת‬
‫ומרימות תלמיד המובהק שלו ומנלנו יונל להבין‬
‫גודלמריפוס ובקיאות וקדישות הסיג במהמ״מ ספר‬
‫סמולדו׳ ואנחנו שממנו שהר׳ מפרג רוצה לדונו בשריס׳‬
‫פ״נ באמי להרב להודיע מי במל דברים שלו ואין‬
‫עונשין אלא מוסירין נששממ ואס הרב מסראג לקח‬
‫מיפן את ספר מולדות י״י מסמס נפות רגליו אשר‬
‫היי מגיח שם והגביהו ונשקו בפיו וגם ביקש מהרב‬
‫משפוסיווקא שיספר לו איוס מומס מרבו והשיב‬
‫סרב משפופיווקא מוססיס לא ידמנא אך אחת אספר‬
‫נא לנבוד סרב ני פמס אחת נסע הרב לשבוס‬
‫באי‪1‬ה מקום והי׳ אצל חנווני אמד מופר יין צלוחיס‬
‫מס יין נווב יקרס סד מאוד ורצה לנגד את סרב‬
‫שיקדש סליו וצוס לסמשרס שתינן אמר התפלה‬
‫י ‪9‬א הצלוחית פם יין לבית הרב ומסה המשרת‬
‫ולקח הצלוחית סם יין נסך והביא לבית הרב‬
‫וסממידו מל סשלחן ופסאוס נשבר הצלוחית מס‬
‫היק ‪ pto‬נומע הצלוחית וסי׳ למנור סנ״ל יסורים‬
‫גמלים על שלא וכה שהרב יקדש סל יינו והלך‬
 ‫משה‬ ‫פעשה רב‬
‫פפפיסן ונפסוק לאסון מס' רנליס כ*נ תינות כנכד‬
‫כ*נ גניפים שהיו נמנולה ולפיכך אמיא נמאן‬
‫דאמל י*ן פפמים כמפן פו״נ ויהיו פונ לנו ופל כל‬
‫ישראל אמן ‪:‬‬
‫השמטה לשער התלים‬
‫‪ p‬דאכליל ‪ p‬נלחמים וירח ריח דמפלה ושוסלא‬
‫נמקום קרנן ריח נימוח וינלכהו )וו ס ל( ‪:‬‬
‫ג׳ ספרים נ»ומים כו׳ ‪ .‬אנלהם נגד‬ ‫במדרש‬
‫צדיקים גמולים‪ ,‬יצחק נגד רשפים‬
‫גמורים‪ ,‬כי יצחק לגיל ללמד וכומ פל רשפי ישראל‬
‫לפמיי‪ ,‬כדאימא נגמלא )ל קנ ס־(;‬
‫ו ע נ י ת ם את נפשותיכם נחשפה לחדש‪ ,‬כי אכילה‬
‫הוא פנוי לנשמה והוא תפנוג לגוף‪,‬‬
‫ו‪'1‬ש כל האוכל נתשיפי כו׳ ) ו ו ^ ( ‪.‬‬
‫מסל וי*ו‪ ,‬פ׳ד סכת דוד הניפלת‪ ,‬לכך‬ ‫סכת‬
‫יש רנולין לולנ נסוכה שיהא לתשלום‬
‫הוי״ו‪ ,‬כי הלולג הוא כפין וייו דאו יהא סוכת שלם‬
‫גו׳ )מקונלים( ‪:‬‬
‫הא‪1‬למ כישראל‪ ,‬שקכלו המולה שטלה אש‬ ‫כל‬
‫פ״י אש וקולות ונרקים ולפידי אש אלו ישנו‬
‫נסכות לפמיר לכא לא כן הפכו׳ם שלא קכלו כנ׳׳ל‪,‬‬
‫הקנ״ה מקדיר פליהן ממס כו׳ )ש״כ( ‪ :‬ת׳ש וסוכה‬
‫תהיה לצל ממול״כ נשכיל שקנלו מולה מהר מולינ‬
‫) ד' פ ( ‪:‬‬
‫ב ס כ ו ת משנו שנפת ימים‪ ,‬אלו שכפה צדיקים‬
‫אנלהם יצחק ויפקכ משה אסלן יוסף‬
‫דוד‪ ,‬ומפליג מאד שס נמי שנותן ממחילה פת לפני‬
‫נסוכה ואם לאו מ׳ו יגלום לכתינ סולו נא ממל‬
‫אהל*י האנשים הלשפים גו׳‪ ,‬וכן כמינ פלש מגיכ״ם‬
‫ולא מגי )ו ה ל(‪:‬‬
‫ס כ ה כמספר קנון אמד‪ ,‬ודוד י׳ד‪ ,‬והו סיכת‬
‫לוד הנופלת מלשון לא נפל דכל אמד לשון‬
‫ח סרון) ש ם( ‪:‬‬
‫מ צ ו ת מלכה נו׳ו כדן מנין י׳ה‪ ,‬ווסו סולו‬
‫לשון דישה ווליפה‪ ,‬לרוכנ וה היצסיל‪,‬‬
‫כפלכות פ׳׳י פרכות‪ ,‬ניה שמו כנ״ל‪ ,‬וצריך לנפנפ‬
‫הפרכה לצד האדן לדוש השנון וה היצה״ל לאלן‬
‫)מקונלים( ‪:‬‬
‫יל‪5‬ןט‬
‫»גד‬ ‫מססר ספות יס לופר פסל נ‪1‬יכ‪1)1‬‬
‫י״א כסתולים ונפסוק לאסון משסר וייקרא‬
‫יס פ' מינות כ תו פ' פלפיס ונפסוק לאסון מספל‬
‫נמלנר יש יין תינותכגכד כונה המפלס ססי׳ י׳ו‬
‫נתודש שופל מקמ״ו כריתות נהל סיני‬ ‫תהעו‬
‫ק‪*5‬נ נאוהל מופר קצ*נ נפרנות מואנ‬ ‫י‬
‫קצ״נ סלי מקפ״ו כ״כ הירושלמי ‪'1‬ש תקפו נתודש‬
‫לק״ם תקפ״ו כריתות‬ ‫שופל שפרו מפשיכם‬
‫שכרת הקניה פכאו״א מישראל לשלם לאיש כדי‬
‫לשפתו )והכהו לפניו כדי לשפמו רשפו אומי׳‬
‫פושר והו פישר לנפליו לרפתו סוש״ל ני׳ תקפו ‪( .‬‬
‫לספו נימ׳ מלקות וגימ׳ מקפו ‪ .‬ולכן מלקות משולשים‬
‫א׳ לפניו שהי׳ לו לוכול נלית הל סיר ונ׳ לאמרי׳‬
‫כנגד אוסימ ופלנות מו אנ) מגי ס‪ (.‬ופוד א׳ לפניו‬
‫נגד ג׳ דנלים של פקניא דפ מאק כאת וה לפניו‬
‫וני לאמרי׳ כנגד לאן אתה הולך ולפני מי אמה‬
‫פמיד לימן דין ‪:‬‬
‫ו ת ר ו ע ת מלך נו הוא נמכדן לקללם נג׳ אומי׳‬
‫לומר כלם פיכ היפך הקניה הקללה לנלכס‬
‫וכנגד הג׳ אומי׳ כלם נלך אותם גיפ ונמקום‬
‫כלם אמל מלך ומרופת מלך נו מרופה גי׳ ג״פ‬
‫נלכה מרית נגד ג׳ אכות ‪ .‬וג׳ פולמות ניי פ ‪.‬‬
‫ונגר גיפ ספלה מסס למרום ‪ .‬נכל פפם מ׳ יום ‪.‬‬
‫מ׳ מם ראשונים נלצון מ׳ יום אמלונים ג'כ נרצון‬
‫מ׳ יום אמצפים נכפס וכן הוא נגד האנות שיצחק‬
‫כאמצפי הוא ענול ה נכפס נמצא כשילד ניוהיה‬
‫הי׳ נלצון שהשיית אמל לו סלמתי כדנרץ ‪ .‬הג׳‬
‫המה ימי לצון וכם נגד יפקכ והו משפנו וצרקה‬
‫ניפקנ אמה פשית היינו משפנו הצדקה שאמרת‬
‫סלחתי כדנלך הם לקכל יפקנ וושיא הליפו לאלקי‬
‫יפקנ תהו ומשה פלה אל האלקיס היינו לתקן שם‬
‫אלהים ויקרא אליו ס׳ היינו להפוך לרחמים ‪ .‬כן‬
‫פלס אלקים נתלופה ונא ה׳ כקול סופר ‪:‬‬
‫כ ל א ש השנה »י מ יציק דן‪ ,‬והקול קול יפקנ‬
‫דא קול צלומא וקי> שופלא‪ ,‬וינא לו‬
‫עג‬ ‫משה‬ ‫הגורלות‬
‫ספר החרל‬
‫חו״ל נוט׳ חמת לבנ ה וכוכבים ומזלות המיוחם לדניאל א״ת וליוסף העדילו‬
‫ראשי כללים ותכונת הבתים‬
‫היתד הז׳ ויקרא תחל׳ מערבי‪ ,‬גם היתד ממרב י ולעולם‬
‫תהיינה מספר המטלות כמספר המטלה הצומחת‬
‫והמטלה ההוה בקו השוה שהיא כנגד חצי השמים‬
‫היא הנקראת תחלת שמאל והוא הנקרא יתד הארץ‬
‫והוא חמלת הבית הי׳ ולמולם תהיינה המטלות‬
‫כמספר היתד העליון שהוא בחצי השמים‪ ,‬וכל רגט‬
‫יהיו במי הגלגל דומים לדי השרשים‪ ,‬והנה נתן‬
‫דמיון ביחידות‪ ,‬כי בהיות המזל הצומח טלה שהוא‬
‫בתולדת האש‪ ,‬יהיה בקו חצי השמים גדי‬
‫שהוא בתולדת הארץ‪ ,‬והמזל השוקע מאזנים שהוא‬
‫בתולדת האויר‪ ,‬וקו התהום סרטן שהוא בתולדת‬
‫ממים‪ ,‬וככה דרך הבתים הסמוכים אל החלשים‬
‫והגלגל מתחלק בכל רגע מרגעי השעות על ד׳‬
‫חלקים‪ ,‬והס ממזרח פד חצי השמים ומחצי השמים‬
‫אשר למטלה מראשך טד אשר אל המערב‪ ,‬ומן‬
‫המערב עד אשר כנגדו למסה מן הארן‪ ,‬ואלו‬
‫החלקים יקראו יחידות‪ ,‬וכל רביע ורביט נתלק מל‬
‫נ׳ חלקים יקראו בתים‪ ,‬הרביע שהוא מן כצומח‬
‫טר חצי השמים יש בו ג׳ בתים‪ ,‬הי״ב והי״א והי׳‬
‫ונקרא רביע מזרחי‪ ,‬ונקרא נכנס גובה והוא זכר‪,‬‬
‫והדומה לו בד׳ שרשים האויר ובגיף האדם הדס‪,‬‬
‫ובמועדי השנה זמן החום‪ ,‬ומחלקי רביעיות היום‬
‫והלילה החלק הא׳‪ ,‬ומשנות האדם זמן הילדות‪,‬‬
‫וממראה המינים הלובן‪ ,‬ר רביע אשר מקו חצי‬
‫השמים טד השוקע יש בו ג׳ בתים הט׳ והח׳ והז׳‬
‫ונקרא רביט דרומי‪ ,‬ונקרא הולך או שוקע וחלש‬
‫כנקבה ומטשה אחורנית‪ ,‬והדומה לו בד׳ שרשים‬
‫האם‪ ,‬וממועדי השנה הקין‪ ,‬ומרביטיח היום והלילה‬
‫כחלק השני ובגוף האדם המרה האדומה‪ ,‬ומזמן‬
‫שנותיו הבחרות‪ ,‬ופין מראהו אדום‪ ,‬הרביט שהוא‬
‫מהשוקע פד קו התהום יש בו נ׳ בתים רו׳ והה׳‬
‫והד׳ והוא מטרבי בנח זכר‪ ,‬והוא הולך לפנים‪,‬‬
‫והדומה לו בשרשיס הארץ‪ ,‬ובמועדי השנה החורף‪,‬‬
‫ומרביטית היום והלילה החלק הג'‪ ,‬ובגוף האדם‬
‫המרה השחורה‪ ,‬ומשנותיו הסמוכים אל החמשיס‬
‫)טין מראהו שחור‪ ,‬הרביע שהוא מקו התהום עד‬
‫המטלה‬
‫ילהוט‬
‫ו ה נ ה אמן לך כלל בכל השאלוח‪ ,‬כבר יש לך‬
‫לדמת כי צורנז גו׳ו היא מיקר הגדול‬
‫ומליה המשמן ולמולם תהיה זוגות ולמולם תהיה‬
‫נאמרונה דרך או קהלה או חיבור או בית הסוהר‪,‬‬
‫או כבוד גכגס או עבוד יוצו׳‪ ,‬או ממון גכלס או‬
‫ממון יוצא‪ ,‬והנה לא יצא באחרונה רק מצי הי״ו‬
‫צורות‪ ,‬והמי׳ו מורכבת מני והנה תצא א׳ בינות‬
‫שתים‪ ,‬מל כן תהיה כל א׳ מורכבת ח׳ פטמים‪ ,‬שזה‬
‫המספר מצי מספר כל הצורות‪ ,‬והנה הז׳ צורות‬
‫מין מן הקהלה תהיינה נ״ו מפרכות‪ ,‬ובטבור היות‬
‫סטם צורת י״ג במקום י׳ד גם מתהפך הדבר‪ ,‬הנה‬
‫מלוי המטרכות קי״ב ולטילם הקהלה לא תצא כי‬
‫אם משתי צורות שווה ואין הפרש ביניהם בין י״ג‬
‫וי׳ד‪ ,‬טל כן תהיינה המטרכות המורכבות מרצורות‬
‫כולם לקהלה לבדה י׳׳ו והנה כל המטרכות קכ״ח ‪:‬‬
‫הבתים כל רגט יתחלק הגלגל טל י״ב‬ ‫תכונת‬
‫מלקים כמספר המזלות ויקראו בתים והד׳‬
‫מהםיקראו בשם א׳ ואלו הם הד'‪ ,‬הא׳ והד׳ והז׳‬
‫והי׳ ארבטמם יקראו יחידות כי הם כדמות לקורות‪,‬‬
‫והא׳ נקרא צוממ‪ ,‬והי׳ טמוד השמים‪ ,‬והו׳ נקרא‬
‫עמוד מטרבי והי׳ נקרא טמוד הארן‪ ,‬והבית הב׳‬
‫והה׳ והה׳ והי׳א ארבטתם יקראו סמוכים‪ ,‬בטבור‬
‫שהם סמוכים אל היתירות‪ ,‬והבית הג׳ והו׳ והט׳‬
‫והי׳׳ב‪ ,‬ארבטתם יקראו חלשים והיחידות חזקית‬
‫מהסמוכים‪ ,‬והסמוכים חזקים מהחלשים והתקיף‬
‫שביחירות הא׳ והי׳ והתקיף שבסמוכים הה׳ והי״א‬
‫והתקיף שבחלשים הג׳ והט׳ והג׳ האחרים מן הגורל הס‬
‫טווריס ומסייעים לאלה כנזכרים כי הי״ג נקרא נופל‪,‬‬
‫והייד סמוך והט״ו טמוד ויתד אבל אין הדין כי‬
‫אס על הי״ב אשר זכרנו ‪:‬‬
‫ת י מ ת הבתים למולם יחמלק הגלגל כל רגע פל‬
‫י * ד׳ מלקים יקראו יחידות האחת המטלה‬
‫הצומחת והיא ההוא בקצה מזרח בתחלת גשר‬
‫הראשון‪ ,‬וסמטלה ההוה בקו חצי השמים היא‬
‫תיקרא היתד הפליון‪ ,‬וזאת המעלה היא תחלת‬
‫סנית הדי‪ ,‬והמעלה ההוא בקצה ממרב היא הנקראת‬
 ‫משה‬ ‫שער הגורלות‬ ‫ילסט‬
‫והע׳ הוא מבע שלישית‪ ,‬והמבע אל הו׳ הוא מבע‬ ‫המעלה הצומחח יש בו ל כתים הל והל והא'‪ ,‬והוא‬
‫נוכח‪ ,‬והמבע אל הג׳ והד׳ וכס׳ הוא שמאל‪ ,‬והמבס‬ ‫שמאלי כרמוח בקבה הולך אחורגיח‪ ,‬יורה מס שיבא‬
‫אל הע׳ והי׳ והי׳א הוא דרומי‪ ,‬ודמיון וה שיהיה‬ ‫לאדם איור מיממו מגוסו וממובו‪ ,‬ואם יהיה לו‬
‫כמזל הצומח מחלת עלה‪ ,‬והנה יש מבעי השמאלי‬ ‫שם מוב או רע בעולם‪ ,‬והדומה לו בשרשים המים‪,‬‬
‫שהוא מבע ששיח במחלת תאומים‪ ,‬ומבע ששית‬ ‫ובמועדי השנה הקור‪ ,‬ומרביעיח היום והלילה‬
‫הימני הוא באאלת דלי‪ ,‬ומבע רביעימו השמאלי‬ ‫הרביעית האחרונה‪ ,‬ובגוף האדם הקור הממערב‬
‫הואסרען ומבע רביעיתו הימני בתחלתגדי‪ ,‬ומבע‬ ‫עם הליחה‪ ,‬ומשנותיו ימי הזקנה והסיבה ועין מראהו‬
‫שלישיתו השמאלי בתחלת אריה‪ ,‬ומבע שלישימו‬ ‫ירקרק;‬
‫הימני בתחלת קשת‪ ,‬ומבע הנוכח נתחלת מאזנים‪,‬‬ ‫ו י ל ד א כל מה שהוא מן הגלגל למעלה מן הארץ‬
‫והמקיף שבמבעים הוא מבע הנוכח‪ ,‬ואחריו‬ ‫שהוא מן המעלה הצומחת עד השוקעת‬ ‫׳‬
‫מבע רביעית‪,‬‬ ‫במוקף מבע רביעית‪ ,‬ואחר‬ ‫ימין‪ ,‬וההוה תחת הארץ שמאל‪ ,‬וגם יקראו שני‬
‫בתוקף מבע שלישית‪ ,‬והחלש שבכולם הוא‬ ‫הרביעים שהם וכרים ימנים‪ ,‬ואשר הם בכמות‬
‫מנע ששית‪ ,‬והמזלות שאין ביניהם מנס ולא ממסך‬ ‫נקבה שמאליים‪ ,‬והשני רבעיים שרם מקו השמים עד‬
‫הם ד׳ והם הב׳ וסו* והח׳ והי׳ב‪ ,‬והחלשים שבהם‬ ‫המעלה הצומחת וממעלה הצומחת עד קו המהום יקרא‬
‫הם הו׳ והי׳ב‪ ,‬והמכסים שהזכרנו שהם למזלות הם‬ ‫חצי הגלגל העולה‪ ,‬והשני האחר שהוא מקו כתהום עד‬
‫המכסים שהם לי״ב בתים‪ ,‬וכאשר יש לצומח אלו‬ ‫ר מעלה השוקעח‪ ,‬ומהמעלה השוקעת עד קו מצי‬
‫המנסים הו׳‪ ,‬ובמים שאינם מביסים ז'‪ ,‬כן יש לכל‬ ‫השמים חצי הגלגל היורד‪ ,‬והנה תיקון הד׳ יתידות‬
‫בית מבעים ‪1‬׳‪ ,‬ובמים שאינם מביעים ד׳ על סי‬ ‫ואין ספק בהם בי יש עליהם ראיות גמורוח‪ ,‬רק‬
‫אשר הורינו בצומח למעלה ‪ :‬ודע כי כל כוכב או‬ ‫תיקון הד׳ במים האחרים שם השבוש והספק‪,‬‬
‫צירה מביע ממבע אהבה יקריב החס! ויסיר העיכוב‬ ‫והמחלוקות בין החכמים‪ ,‬ומעם הד׳ הם הי״א והי׳׳ב‬
‫והשבוש מכל שאלה שאדם מבקש וכל כוכב או‬ ‫והב׳ והג׳‪ ,‬כי אין ספק שראוי לעולם תחלת הבית‬
‫צורה שיביע מאיבה יביא בשאלה עיכוב ושיבוש‬ ‫הה׳ במספר המעלות מהמול שהוא לנוכח בית י׳׳א‬
‫וקושי גדול‪:‬‬ ‫כמספר ביח י״א‪ ,‬ומעלות הבית הו׳ בנגד י״ב‪,‬‬
‫העובים הא׳ והה׳ והי׳ והייא‪,‬‬ ‫הבתים‬ ‫ומעלות הבית הח׳ כנגד הב׳‪ ,‬ומעלות הבית הס׳‬
‫והבינונים הב׳ וסו׳ והעי והג'‪ ,‬והבתים‬ ‫כמו הג׳ ואין צייר להוכיר דברי תלמי והחולקים‬
‫הרעים הד׳ והו׳ והח׳ והי׳ב ‪ :‬כת היתדות הבית‬ ‫עליו‪ ,‬רק האמת שנשים המעייה הצומחת בקצה‬
‫הא׳ כחו י״ב‪ ,‬והו׳ כחו ו' מעלות‪ ,‬והי׳ ק׳‪ ,‬והר׳‬ ‫מורח‪ ,‬ונסתכל מה שיש בו מאפודת הגלגל עד‬
‫ד׳‪ ,‬כת הסמוכים הב׳ ו׳ מעלות‪ ,‬והח׳ ג׳ הי׳׳א ד'‬ ‫מחלת שעת עשתי עשרה‪ ,‬והוא תחלת הבית הבי‪,‬‬
‫והה׳ ב׳ מעלות‪:‬‬ ‫גם נסתכל מה שיש באפודה כנגד תחלת השעה‬
‫הבית יש לו ה׳ כסות‪ ,‬בעל הכבוד יש לו‬ ‫בעל‬ ‫הג׳ והיא ממלת הב ת הו*‪ ,‬והנה הח׳ כמו הב׳‬
‫ד׳ כחות‪ ,‬בעל השלישות ג׳ כחות‪ ,‬בעל‬ ‫והס׳ במו הג'‪ ,‬והי׳׳א כמו הס׳‪ ,‬והי״ב כמו הו׳‪,‬‬
‫הגבול יש לו ב׳ כחות‪ ,‬בעל הפנים יש לו כח א׳‬ ‫ורא י להיות תיקון הבית בלוח ארצך‪ ,‬בי ישתנו הבתי'‬
‫ואלה המבעים שהזכרנו כשהם ביתדות או בסמוכים‬ ‫כפי רוחב המקומות ‪:‬‬
‫יוסיפו כחותם כפי הכחות אשר אמרנו למעלה‪:‬‬ ‫ה מ ב ט על ד׳ דרכים והם מבס ששית שהוא‬
‫ח י ב ו ל ככוכבים והדיבוק החיבור נקרא כשהכוכב‬ ‫ששית הגלגל שהם ס׳ מעלות והוא‬
‫השפל יהיה במבע הכוכב העליון ממנו‬ ‫חצי אהבה‪ ,‬והדרך השני מבס רביעי שהוא רביע‬
‫ויהיו מעלות השפל מתחברים עם העליון מהם‬ ‫כגלגל שהם צ׳ מעלות שהוא חצי איבה והדרך הג׳‬
‫ממהרים ומהם מתאחרים והלבנה ממהרת יומר‬ ‫מבע ג׳ שהוא שליש הגלגל שיס ק״כ מעלות והוא‬
‫משאר הכוכבים וכוכב הוא למעלה ממנה והוא כבד‬ ‫אהביש גמורה‪ ,‬והדרך הד׳ מבע נוכח שהוא חצי‬
‫מן הלבנה על כן יאמר מהירות ולא ימהר כמו‬ ‫הגלגל שהם ק'פ מעלות‪ ,‬והוא איבה גמורה‪ ,‬ומזלות‬
‫הלבנה ונוגה למפלה מכוכב והיא כבידה בהליכתה‬ ‫המבע ז׳ והם הג׳ והד׳ והה׳ ורו׳ והס׳ והי׳‬
‫יומר מכוכב וחמה למעלה מנוגה והיא בבירה יומר‬ ‫והי׳׳א‪ ,‬והמנע אל הג׳ וי״א הוא מבס ששית‪ ,‬והמבע‬
‫מעע ומאדים למעלה מחמה והוא כבד בהליכתו‬ ‫אל הד׳ והי׳ הוא מנע רביעית‪ ,‬והמנע אל הה׳‬
‫יותר‬
‫עד‬ ‫משה‬ ‫^וער הגורלות‬
‫הוא נותן כח לעליון‪ ,‬ואס המתחבר הוא בבית‬
‫נשיאותו אז יהיה יותר מקובל ‪:‬‬
‫החיבור‪ ,‬וכריתת החיבר עם אוחו כוכב‬ ‫כריתת‬
‫השפל המתחבר יחמיר עם כוכב אסר פליון‬
‫ממנו בקרוב או ברחוק מאותו עליון הראשון או‬
‫כמו כן אס יבא כוכב אחר שפל עליון מהכוכב‬
‫השפל הראשון שאמרנו ויתחבר פס אוחו כוכב‬
‫הטליון הראשון בחיביר מקובל ממנו באלי שני‬
‫דרכים נכרת יחיכור הראשון ‪:‬‬
‫הפירוד נקרא כ שהכוכב השפל יהיה‬ ‫פירוד‪.‬‬
‫במבט ויהיו מעלותיו יתירות ממעלות‬
‫העליון אז יפרד ממנו‪ ,‬ודע כי כשיפרדו שני כוכבים‬
‫יעידו כי יפרד האדם מן הדבר אשר יבקש ולא‬
‫ישיגהו ולא יתחבר עם האיש אשר ישאל עליו ולא מם‬
‫האשה אס ישאל בעדה ולא יתכן בפירוד שום חיבור ‪:‬‬
‫כשתהיה רצורה המתחברת עם כוכי‬ ‫הונוח‪.‬‬
‫בבית שפלומה או בבית גלותה של‬
‫כוכב ר‪.‬מחובר או הכוכב או הצורה המחוברת בבית‬
‫גלותו או בבית שפלותו של כוכב המתחבר ;‬
‫ה ש ל י פ ה ‪ ,‬השריפה נקרא כשהכוכי יהיה קרוב‬
‫לחמה בט״ו מעלות בין מלפניו בין‬
‫מאחריו‪ ,‬והנצל מן השריפה בעודנו ס״ו מעלות‪,‬‬
‫ודע כי כשיהיה חמה בחחלח מזל וכוכב אחר בסוף‬
‫המזל אשר קודם החמה‪ ,‬נקרא הכוכב ההוא נשרף‬
‫כשיהיה בין רכיכב ובין החמה פחות מט׳ו‬
‫מפלות והוא רולך להתחבר סם החמה והכו׳כב‬
‫שהוא מן הכוכבים העליונים מן החמה הוא יוצא‬
‫מן השריפה‪ ,‬וכן כשתהיה החמה בסוף מזל ויהיה‬
‫במחלת הבית כסמוך לה כיכב אמר יאמר כי הוא‬
‫נשרף כשיהיה ביניהם ס״ו מעלות או פחות והחמה‬
‫הולכת אליו‪ ,‬והכוכב ההוא מן העליונים הוא נשרף‬
‫ואס הוא מן הכוכביס השפלים הוא ייצא מן השריפה‬
‫והכוכב הנשרף יעיד על המוח ועל השחתת השאלות‬
‫לגמרי ועדותו בטלה לררע או להיטיב כי הוא כמו‬
‫המת אשר אין בידו לעשות סוב ולא רע ‪ :‬הניזק‪,‬‬
‫הניזק נקרא כל כוכב שיהיה בינו ובין החלי פתוח‬
‫מד׳ מסלוח בין מלפניו בין מלאחריו‪ ,‬ודע כי הלבנה‬
‫כשתהיה עם הראש אי עם הזנב כלומר שתתחבר‬
‫עם יראש או עם רזנב יזיק לה מאד ותשחת כל‬
‫השאלה או רובה‪ ,‬אך כשיהיה כוכב טוב ויתחבר‬
‫עם הראש חכפל רעתו‪ ,‬ואם יהיה כוכב טוב סס‬
‫הזנב תחסר טובתו‪ ,‬ואם יהיה כוכב רע עם הזנב‬
‫תחסר רעתו ‪:‬‬
‫הגזול‬
‫יוחר מממס וצדק למעלה ממאדים והוא כ‪3‬ד ממנו‬
‫ושכחאי למעלה מצדק והוא ככד בהליכחו מכולם‬
‫ועל כן כשיסבב שבמאי בגלגל ילך בעיכוב ובמחינוין‬
‫דשיגוהו כל הכוכבים מפני שהם קלים ממנו‬
‫במסבחם ויגיעו אליו ויעברו מפליו ויניחוהו‬
‫אמריהם כל א׳ מעני מהירוחו ומרוצחו וצדק יסובב‬
‫וישיג לשבחאי אך מפני שצדק כבד מכל אשר חחחיו‬
‫ישיגוהו כל הכוכבים אשר חחחיו ויעברוהו וכן‬
‫מאדים ישיג לכל אשר עליו וישיגוהו כל אשר חחחיו‬
‫וכן חמה משיג לכל הכוכבים אשר עליה וישיגוה כל‬
‫מכוכבים אשר חמחיה ו‪:‬ן נוגה ישיג כל אשר‬
‫למעלה וישיגוה כל אשר למעה וכן כוכב ישיג כל‬
‫אשר למעלה וישיגוהו כל אשר לרעה והלבנה משיג‬
‫לכל הכוכבים ולא ישיגנה א׳ מהם מל כן מדע כי‬
‫הלבנה מפני שהיא למסה מכל הכוכבים ולא ישיגנה‬
‫כוכב על כן כשיהיו מעלוח הלבנה פמוח ממעלוח‬
‫הכוכב המביס אליה הסמוך לה מלפניה היא מחהברח‬
‫עמו מינור האור ואם יהי! מעלומיה ומעלוח ככוכב‬
‫בשוה היא גדבקח עמו דיבוק האור ‪:‬‬
‫ר ה ד י ב ו ל ן האמד המזק מאד הוא כשיקרב כוכב‬
‫י ממזל א׳ למזל כוכב א׳ הסמוך לו‬
‫וביניהם ז׳ מפלח לבד וחכליח כח הדיבוק אס‬
‫יהיה הכוכב האחד בסון< מזל והשני לו מלפניו‬
‫בחמלת המזל ואם תהיה הלבנה בסו^‪ c‬א׳ מן המזלות‬
‫ובחמלת המזל הסמוך לה מלפניה יש כוכב הייא‬
‫נדבקת עמו דיבוק הגוף‪ ,‬למעלה מן הלבנה הוא‬
‫כוכב והוא משיג כל אשר עליו ולא ללבנה מפני‬
‫שהיא תחתיו‪ ,‬ועל כן כשיהיו מפלותיו סחוח ממעלות‬
‫כוכב אחד עביט אליו חון מן רלבנה הוא נקרא‬
‫מתחבר עמו ואס מעלותיהם שוות הוא נדבק עמו‬
‫וכן יעשה נוגה וכן מעשה חמה וכן מאדים וכן‬
‫צדק‪ ,‬וכן משפע כל הכפל פס עליון ממנו נמצא‬
‫כי שבתאי כולם יתחברו אליו והוא לא יתחבר עם‬
‫כוכב כי אין כוכב למעלה ממנו ונמצא לרנה כי‬
‫התחבר עם כולם ולא יתחבר כוכב אליה כי אין‬
‫תחתיה כוכב ‪:‬‬
‫ו ד ע כי כשיתחברו שני כוכביה על הדרך אשר‬
‫זכרנו יעידו סל השגת החסן וכי רשואל‬
‫ימצא מפצו מה שיבקש ויתחבר עם האיש אשר ישאל‬
‫סליו ‪ :‬חבור המקובל והחבור המקובל מאד אם שיהיו‬
‫מפלותיו שוות או כשיהיה אמד מן הכוכבים רמחחברי׳‬
‫בביתו ני הממרנר יהיה בנית הגירו המתמכר‪,‬‬
‫והמתחבר יהיה בבית המחובר‪ ,‬והשפל המתחבר‬
 ‫מטה‬ ‫>«ד תודלו ת‬ ‫ילקוט‬
‫ושלישוחו נפלה ואריה וקשח שהן מזלוח אש וחאומי*‬ ‫ה נ ז ו ר ‪ ,‬והנמר נקרא אס המצא צורה כימד‬
‫וכחולה ודלי‪ ,‬פנים‪ ,‬והוא פרצוף ראשון מחאומים‬ ‫ואומה הצורה פצמה ממצאנה כנו‪0‬ל של‬
‫ופרצוף שני מאריה‪ ,‬ופרצוף שלישי מקשח‪ ,‬ופרצוף‬ ‫אשריו כגון שתהיה צורח היתד כשור והצורה כמותה‬
‫ראשון מגדי ופרצוף שני מדגים ‪:‬‬ ‫ממצא נפלה ואומה הצורה הנמצאת כיתד נקראת‬
‫נזורה‪ ,‬ולא נקיא מור כי אם כימד‪ ,‬אכל כנוסל‬
‫מ א ד י ם כימו פלה ומקרכ‪ ,‬כיח גלומו שור‬
‫וסמוך לא יקרא נמר ‪ :‬ד»ישור נקרא אם ממצא‬
‫ומאזנים‪ ,‬כיח נשיאוחו כגדי בכ׳ח‬
‫צורה כימד ואומה הצורה פצמה ממצאנה לפני הימד‬
‫מפלוס‪ ,‬כית שפלוחו כסרפן לדסח חלמי‪ ,‬ולדסח‬
‫^ר א מישר ללכמ ‪ :‬בי תו‪ ,‬המולומ שהם שצ״ס‬
‫חכמי הודו ככ״ח מסלוח‪ ,‬כיח גכהוחו כאריה כי*כ‬
‫חנכ*ל נימם פש*מ סא״כ מפיק גר׳ד נקראים כימו‬
‫מסלוה גכולו כפלה ז' מסלוח‪ ,‬כשור ג' מפלוה‪,‬‬
‫כשהם כצורומ שלהם כגון גלי ורלי גרי כסוהר‬
‫נמאומיס ו׳ מפלוס‪ ,‬הסרפן ו׳ מסלוח‪ ,‬כאריה ז׳‬
‫ודלי כשסל וקשמ כצשוא ראש ודגים כסף נכגס‪,‬‬
‫מסלוח‪ ,‬ככחולה ז' ‪.‬מסלוח‪ ,‬כמאזניס ל מסלוה‪,‬‬
‫ופלה כנלמם‪ ,‬ופקרכ כאדום‪ ,‬ואריה כממון נכנז‬
‫נסקרה ‪1‬׳ מסלוח‪ ,‬כקשח ד׳ מסלוח‪ ,‬כדלי ה׳ מסלוח‬
‫וככוד יוצא‪ ,‬ושור כככוד נכנם‪ ,‬ומאזנים נכד הלחי‪,‬‬
‫כגדי ד׳ מסלוח‪ ,‬כדגים ד' מסלוח‪ ,‬ושלישוחו סרפן‬
‫ומאומים כחיכור וכמולה נקהלה‪,‬וסרפןכלכןודרך;‬
‫ופקרכ ודגים שהם מזלוח מים‪ ,‬ושור ומאזנים וגדי‪,‬‬
‫בי ת מכרמה‪ ,‬צורומ צדק הם נשוא ראש וסף נכנס‬
‫פנים והוא פרצוף ראשון מפלס‪ ,‬ופרצוף שני מחאומים‪,‬‬
‫וכימם ר!שמ ודגים‪ ,‬וכשיהיה הדכר היסך כגין שיצא‬
‫ופרצוף שלישי מאריה‪ ,‬ופרצוף ראשון מסקרכ‪ ,‬ופרצוף‬
‫סף נכנס נקשמ ונשוא ראש כדגים נקרא כיה‬
‫שני מגדי‪ ,‬ופרצוף שלישי מדנים ‪:‬‬
‫מכרתה ‪ :‬צורתו וצורח הכרתה‪ ,‬צורתו נקרא כגון‬
‫כימו אריה לכדו‪ ,‬כיח גלוחו דלי‪ ,‬כיח‬ ‫חמה‬ ‫שיצא ממון נכנס וככוד יוצא כחמה‪ ,‬או האדום‬
‫נשיאוחו כפלה לדסח מלמי‪ ,‬ולדעח חכמי‬ ‫והנלחם וכשיהיה הדכר כהיסך כגון שיצא פלה‬
‫הודו כי'פ מסלוח כו‪ ,‬כיח שפלוחו כמאזנים לדפת‬ ‫כאדום ופקרכ כנלחם נקראח צורח מכרחה ‪ :‬שב תי‪,‬‬
‫חלמי‪ ,‬ולדפת חכמי הודו כי׳פ מסלוח‪ ,‬כיחגנהוחו‬ ‫כימו גדי ודלי‪ ,‬כיח גלוחו סרפן ואריה‪ ,‬כיח נשיאוחו‬
‫כחאומים ככ״ז מסלוח‪ ,‬ושלישוחו כאריה ופלה וקשח‬ ‫מאזנים לדפח חלמי ולדפחחכמי סודו כמאזנים‬
‫שרם מזלוח אש‪ ,‬פנים הוא פרצוף שני מפלה‪,‬‬ ‫ככ״ה מפלוח‪ ,‬כיח ששלוחו לדפח חלמי כפלה כולה‪,‬‬
‫ופרציף שלישי מחאומיס‪ ,‬ופרצוף ראשון מכחולה‪,‬‬ ‫ולדפח חכמי הודו ככ״ה מפלוח מפלה‪ ,‬כיח גכהוחו‬
‫ופרצוף שני מסקרב‪ ,‬ופרצוף שלישי מגדי ‪ :‬נג ה‪.‬‬ ‫כקשח כי*ב מסלוח‪ ,‬וגכולו כפלה ז׳ מפלוח‪ ,‬כשור‬
‫כימו שור ומאזנים‪ ,‬כיח גלוחו פלה ופקרנ‪ ,‬כיח‬ ‫ז׳ מפלוח‪ ,‬כחאומים ו׳ מפלוח‪ ,‬כסרפן ד׳ מפלוח‪,‬‬
‫נשיאומו כדגים ככיו מסלוח‪ ,‬כיח שפלוחו נכחולה‬ ‫ככחולה שחי מפלוח‪ ,‬נמאןנים ו׳ מפלוח‪ ,‬כפקרב‬
‫לדסח חלמי‪ ,‬ולדסח חכמי הודו ככ׳ז מפלות‪ ,‬גכהוחו‬ ‫ו׳ מפלות‪ ,‬כקכח שכס מפלוח‪ ,‬כגדי ד׳ מפלוח‪,‬‬
‫כחאומים ככיז מסלוח‪ ,‬גכולו נפלה ו׳ מסלוח‪ ,‬כאריה‬ ‫כדלי ז׳ מפלוח‪ ,‬כדגים שחי מפלוח‪ ,‬ושלישחו כפלה‬
‫ו׳ מסלוח‪ ,‬ככחולה ו׳ מסלוח‪ ,‬כמאזנים ז׳ מסלוח‬ ‫ואריה וקשח שהם מזלוח אש ונחאומים ומאזנים‬
‫כסקרכ ארכס מסלוח‪ ,‬כקשח ז׳ מסלוח‪ ,‬כגדי ח׳‬ ‫ודלי שהם מזלוח רוח‪ ,‬פנים והוא הפרצוף שלישי‬
‫מסלוח‪ ,‬כדלי ו׳ מפלוס‪ ,‬כדגים י״כ מסלוח‪ ,‬ושלישותו‬ ‫משור‪ ,‬ופרצוף ראשון מאריה‪ ,‬ופרצוף שני ממאזניס‪,‬‬
‫כסיפן וסקרה ודגים‪ ,‬שהם מזלות מים‪ ,‬ושור‬ ‫ופרצוף שלישי מקשח‪ ,‬ופרצוף ראשון מדגים ‪:‬‬
‫וכתולה וגדי שהם מזלוח ספר‪ ,‬פנים והוא פרצוף‬ ‫צ ד ק כימו קשח ודגים‪ .‬כיח גלוחו האומים‬
‫שלישי מפלה‪ ,‬ופרצוף ראשון מסרפן ופרצוף שני‬ ‫׳ וכחולה‪ ,‬כיח נשיאוחו סרפן לדפח חלמי‪,‬‬
‫מכחולה ופרצוף שלישי מסקרה‪ ,‬ופרצוף ראשון מדלי ‪:‬‬ ‫ולדפח חכמי הודו ככ׳ג מפלוח כו‪ ,‬כיח שפלומו‬
‫כוכב ‪ .‬כימו חאומים וכחולה‪ ,‬כיח גלוחו קשח‬ ‫כדגים ככ״ג מפלוח‪ ,‬ולדסח חכמי הודו כגדי ג׳‬
‫ודגים‪ ,‬נשיאוחו האומים וכחולה לדטח חלמי‪ ,‬ולדסח‬ ‫מפלוח‪ ,‬כ־ח גכהומו ככחולה נכיג מפלוח‪ ,‬וגכולו‬
‫חכמי הודו כפ״ו מסלוח‪ ,‬כיח גכהוחו מאזרם‬ ‫כפלה כוי מפלוח‪ ,‬כשור מ׳ מפלוח‪ ,‬כחאומים ו‘‬
‫כל׳ז מסלוח‪ ,‬גכולו כפלה ח' מסלוח‪ ,‬כשור ו׳ מסלוח‬ ‫מסלוח‪ ,‬כסרפן ז׳ מסלוח‪ ,‬כאריה ו׳ מפלוס‪ ,‬ככחולה‬
‫כחאומים ו׳ מסלוח‪ ,‬הסרפן ו׳ מסלוח‪ ,‬כאריה ו׳‬ ‫ד׳ מסלוח‪ ,‬כפקרכ רמש מסלוח‪ ,‬כקשח י*כ מסלוח‬
‫מסלוח‪ ,‬הכחולה ז׳ מפלות‪ ,‬כמאזניס ח׳ מפלות׳‬ ‫נגדי ו' מפלוס! כדלי ז׳ מסלוח כדגים ד׳ מסלוח‬
‫כסקרה‬
‫עה‬ ‫משה‬ ‫שער הגורלות‬
‫ומאדים ולבנה‪ ,‬ופניו הראשונים נגה‪ ,‬והשניים כוכב‬
‫והשלישיים לבנה‪ ,‬וגלות שבתי ושמלות מאדים כולו‬
‫לדטת תלמי‪ ,‬ולדפת חכמי הודו בכ׳ז מפלות‪:‬‬
‫ארי ה בית שמש‪ ,‬גבהות מאדים בי״ב מטלות‪,‬‬
‫וגבול שבתי בו בז׳ מטלות‪ ,‬וגבול צדק ונגה וכוכב‬
‫בו׳ מטלות‪ ,‬וגבול מאדים גו בז‘ מפלות‪ ,‬ושלישית‬
‫חמה וצדק ושבתאי‪ ,‬ופניו הראשונים שבתי‪ ,‬והשנים‬
‫צדק‪ ,‬והשלישיים מאדים‪ ,‬וגלות שבתאי ‪ :‬בתול ה ‪.‬‬
‫בית כוכב‪ ,‬ונשיאות כוכב כולו לדטת תלמי‪ ,‬ולדפת‬
‫חכמי הודו בט״ו מטלות‪ ,‬וגבהות צדק בכ׳ג מפלות‬
‫וגבול שבתי בשתי ממלות‪ ,‬וצדק בד׳ מפלות‪ ,‬ומאדים‬
‫בז׳ מטלות‪ ,‬ונוגה גי׳ מפלות ושלישיות נוגס‬
‫ולבנה ומאדים‪ ,‬ופניו הראשונים ממה‪ ,‬והשרים‬
‫נגה‪ ,‬והשלישיים כוכב‪ ,‬וגלות צדק ושפלות נוגס כולו‬
‫לדטת תלמי‪ ,‬ולדטת חכמי הודו בכ׳ו מטלות ‪:‬‬
‫מאזנים בית ניגה‪ ,‬ונשיאות שבחי כולו לדטת‬
‫תלמי‪ ,‬ולדטח חכמי הודו בי״ס מטלות‪ ,‬וגבהות‬
‫כוכב בו גכיז מטלות‪ ,‬וגבול שבתי בו גו׳ מטלות‪,‬‬
‫וגבול צדק ונוגה בו בז׳ מפלות‪ ,‬וגבול מאדים בב׳‬
‫מטלות‪ ,‬וגבול כוכב בח׳ מטלות‪ ,‬ושלישות שבתי‬
‫וכוכב וצדק‪ ,‬ופניו הראשונים לבנה‪ ,‬והשניים שבתאי‬
‫והשלישיים צדק‪ ,‬וגלות מאדים‪ ,‬ושפלות חמה כלו‬
‫לדטת תלמי‪ ,‬ולדטת חכמי הודו י״ס מפלות‪:‬‬
‫עקרב בית מאדים‪ ,‬וגבול שבתי בו בו׳ מטלות‪,‬‬
‫וגבול צדק בח׳ מטלות‪ ,‬וגבול מאדים בז׳ מטלות‪,‬‬
‫וגבול נוגה ב׳ מטלות‪ ,‬וגבול כוכב ב׳ מטלות‪ ,‬ושלישת‬
‫נוגה ומאדים ולבנה ופניו הראשונים מאדים‪,‬‬
‫והשניים חמה‪ ,‬והשלישיים נוגה‪ ,‬וגלות נוגה‪ ,‬ושפלות‬
‫לבנה כולו לדטח תלמי‪ ,‬ולדטת חכמי הודו בג׳‬
‫מטלות ‪ .‬קשת בית צדק ונשיאות הזנב כולו לדפס‬
‫תלמי‪ ,‬ולדפת חכמי הורו נג׳ מטלות‪ ,‬וגבהות שבתי‬
‫בי״ב מטלית‪ ,‬וגבול שבתי וניגה גו בז׳ מטלות‪,‬‬
‫וגבול צדק בו בי״ב מטלות‪ ,‬וגבול מאדים וכוכב‬
‫בד׳ מטלות‪ ,‬ושלישוח שבתי וצדק וממה‪ ,‬וסרו‬
‫הראשונים כוכב‪ ,‬והשנים לבנה‪ ,‬והשלישיים שבתי‪,‬‬
‫וגלות כוכב ושפלות הראש כולו לדפת תלמי‪ ,‬ולדפת‬
‫חכמי הודו בג׳ מטלות בו ‪ .‬נדי‪ ,‬בית שבתי‪ ,‬ונשיאוס‬
‫מאדים כולו לדטת תלמי‪ ,‬ולדמת חכמי הודו בכ*מ‬
‫מטלות גו‪ ,‬וגנול שבתי ומאדים בו בד׳ מפלות‪,‬‬
‫וגבול צדק בו׳ מטלות‪ ,‬וגבול ניגה גו בח׳ מפלות‪,‬‬
‫ושצישות נוגה ולבנה ומאדים‪ ,‬ופניו הראשונים צדק‪,‬‬
‫והשרים מאדים‪ ,‬והשלישיים חמה וגלות לבנה‪,‬‬
‫ושפלות צדק בס״ו מטלות לדטת חכמי הודו;‬ ‫וגבול מאדים וכוכב בשש מטלות‪ ,‬ושלישות נגה‬
‫דלי‬
‫ילר!וט‬
‫בטקרב ח׳ מטלוח בקשח ד מטלוח‪ ,‬לגדי ז׳ מטלוח‬
‫בדלי ז׳ מטלוה‪ ,‬ברגים ‪f‬׳ מטלוח‪ ,‬ושלישותו כחאומים‬
‫ומאזגים ודלי שהם ^לוח רוח‪ ,‬טצים והוא םרצו‪£1‬‬
‫ראשון משור ופרצוף שגי מסרטן ופרצוף ג׳ מבחולה‬
‫ופרצוף ראשון מהשח ופרצוף שני מדלי ‪:‬‬
‫ל ב נ ה בימו סרטן לבדו‪ ,‬ביח גלוחו גדי‪ ,‬ביח‬
‫נשיאותו שור לדטח חלמי‪ ,‬ולד מ חכמי‬
‫הודו בג' מטלות בשור‪ ,‬בית שפלוחו טקרב לדטח‬
‫תלמי‪ ,‬ולדטת חכמי הודו בשלש מטלות בו‪ ,‬ושלישותו‬
‫בקרטן ומקרב ודגים שהן מזלות מים‪ ,‬ובשור ובמילה‬
‫וגדי שהן מזלות טפר‪ ,‬פנים והוא פרצוף שני משור‬
‫ופרצוף שלישי מסרטן‪ .‬ופרצוף ראשון ממאזנים‬
‫ומיצוף שני מקשת ופרצוף שלישי מדלי ‪ :‬ראש חתלי‬
‫נשיאותו תאומים לדטת תלמי‪ ,‬ולדטת חכמי‬
‫הודו בג' מטלות‪ ,‬שפלותו בקשת לדטת תלמי‪,‬‬
‫ולדטת חכמי הודו בג' מטלות ‪ :‬זנב התלי נשיאותו‬
‫בקשת לדטת תלמי‪ ,‬ולדטת חכמי הודו בג' מטלות‬
‫בית שפלותו בתאומים‪ ,‬ולדטת חכמי הודו בג'‬
‫מטלות ‪ :‬טלה ‪ .‬ביר־ו מאדים‪ ,‬ונשיאותו ממה כולו‬
‫לרפת תלמי‪ ,‬ולדטת חכמי הודו י״ט מטלות‪ ,‬וגבול‬
‫שבתי ומאדים בו בג׳ מטלות‪ ,‬וגבול צדק ונגה בו‬
‫בו׳ מטלות‪ ,‬וגבול כוכב בח׳ מטלות‪ ,‬ושלישומו שבתי‬
‫וצדק וחמה‪ ,‬ופניו הראשונים מאדים‪ ,‬והשנים חמה‬
‫והשנישית נוגה‪ ,‬והוא גלות נגה‪ ,‬ושפלות שבתי כולו‬
‫לדמה תלמי‪ ,‬ולדטת חכמי הודו בי״ט מפלות‪:‬‬
‫שור בית נגה ונשיאות לבנה כלו לדטת תלמי‪,‬‬
‫ולדטת חכמי הורו בג׳ מטלות‪ ,‬וגבול שבתאי בו‬
‫בז' מטלות‪ ,‬וגביל צדק וניגה בו בו׳ מטלות‪ ,‬יגבול‬
‫מאדים בג׳ מטלות‪ ,‬וגבול כוכב בו בו׳ מטלות‪,‬‬
‫ושלישותו לבנה ומאדים‪ ,‬ופניו הראשונים כיכב‪,‬‬
‫והשנים לבנה‪ ,‬והשלישיים שבמאי והוא גלות מאדים ‪:‬‬
‫תאומים בית כוכב ונשיאות ראש התלי כלו לרמת‬
‫תלמי‪ ,‬ולדטת חכמי הודו בג׳ מטלות‪ ,‬וגבהות ממה‬
‫ונגה בו בכ״ז מטלות‪ ,‬ו^בול שבתי וצדק וכוכב בו‬
‫בו׳ מפלות‪ ,‬וגבול מאדים רו׳ מטלות‪ ,‬וגבול נגה‬
‫בז׳ מטלות‪ ,‬ושלישות שבתי וכוכב וצדק‪ ,‬ופניו‬
‫הראשונים צדק והשניים מאדים והשלישיים ממה‪,‬‬
‫וגלות צדק‪ ,‬ושפלות הזנב כולו לדטת תלמי ולדטת‬
‫חכמי הודו גג׳ מטלות והוא שפלות שכמי בד׳‬
‫מפלות ‪ :‬סרטן‪ .‬בית לבנה‪ ,‬ונשיאות צדק כולו‬
‫לדטת תלמי‪ ,‬ולדטת חכמי הודו בג׳ מטלית‪ ,‬וגבול‬
‫שבתי בד׳ מפלוס‪ ,‬וגבול צדק ונגה בו בז׳ מטלות‪,‬‬
 ‫ט ש ה‬
‫מעלות השלישיות הס פרצוף משרת אמד המשרתים ;‬
‫סלה מאדים ממה נוגה‪,‬‬
‫פני שור כוכב לבנה שבמאי‪,‬‬
‫תאומים צדק מאדים ממה‪,‬‬
‫פני סרסן נוגה כוכב לבנה‪,‬‬
‫אריה שבתי צדק מאו־יס‪,‬‬
‫פני בתולה ממה נוגה כוכב‪,‬‬
‫מאזנים לבנה שבתי צדק‪,‬‬
‫פני עקרב מאדים חמה נוגה‪,‬‬
‫קשת כוכב לבנה שבתי‪,‬‬
‫פצי גדי צדק מאדים חמה‪,‬‬
‫דלי נוגה כוכב לבנה‪,‬‬
‫פני דגים שבתי צדק מאדים‪,‬‬
‫שער הגורלות‬ ‫ילקוט‬
‫ד לי ‪ .‬כיה שכמי וגכול שכמי ומלוריס כו כ»׳ מפלוס‪,‬‬
‫וגכול צדק וכוככ כו כו׳ מפלות‪ ,‬וגכול מגה כו כ ו׳‬
‫סני‬
‫מפלות‪ ,‬ושלישומ שכמי וכוכב צדק ופניו הראשונים‬
‫נוגה‪ ,‬והשניים כוכב‪ ,‬והשלישיים לבנה‪ ,‬וגלות ממה‬
‫פני‬
‫ושפלות הגבהות בי׳ב מפלות ‪ :‬תי ם ‪ ,‬בית צדק‬
‫ונשיאות נוגה כולו לדעת תלמי‪ ,‬ולדעת מכמי הודו‬
‫פני‬
‫בכ״ז מפלות‪ ,‬וגיול שבתי בו כב׳ מפלות‪ ,‬וצדק בדי‬
‫מפלות‪ ,‬ומאדם בס׳ מעלות‪ ,‬ונוגה בי״ב מעלות‪,‬‬
‫פני‬
‫וכוכב בג׳ מעלות‪ ,‬והוא שלישית נוגה ומאדים ולבנה‬
‫וסניו הראשונים שבתי‪ ,‬והשניים צדק‪ ,‬והשלישיים‬
‫פני‬
‫מאדים‪ ,‬והוא גלות כוכב והוא שפלות כוכב כולו‬
‫לדפת תלמי‪ ,‬ולדעת חכמי הודו בס״ו מעלות‪,‬‬
‫פני‬
‫ושפלות הגבהות בכ׳ג מעלות ‪:‬‬

‫לדעת מזלות הי״ב במים מכל השלכה‬ ‫שער‬ ‫הגבול‬

‫והשלכה ‪ ,‬קח הנקודות הנפרדות שבראש‬
‫מלס שבמאי ן׳ מאדים ז׳ צדק ו׳ נוגה ‪1‬׳ כוכב מ׳‬
‫כל צורה וצירה או מממיה עד כס׳ו והס הנקראים‬
‫שור שבתאי ‪j‬׳ מאדים ג׳ צוק »׳ נוגה ד׳ כוכבו׳‬
‫אמדיס‪ ,‬ולעולם הס זיגות‪ ,‬ומפיל מן המרן י״ב‪,‬‬
‫ו׳נוגהז׳כוכב ו׳‬ ‫צדק‬ ‫ן׳‬ ‫ים שבמאי ו׳ מאדים‬
‫והנשאר מל מנין ייב שמור וחלוק אומו על הבתים‬
‫סרסן שבמאי ‪.‬־׳ מאדיםו׳ צדק ן׳ נוגה (׳ כוכב ד׳‬
‫ומן אמד לצורה ראשונה וא׳ לשנייה מד כלות המנין‪,‬‬
‫אריס שבמאי ז׳ מאדים ו׳ צדק ו׳ נוגה ו׳ כוכב ו׳‬
‫ובצורה שיכלה המנין מדע כי היא בעלת הבית‬
‫הראשון והוא המזל הצומת‪ ,‬ראה איזה מן המזלות‬ ‫במוצה שבמאי ב׳ מאדיםז׳ צדק ד׳ נוגה י׳ כוכב ‪f‬׳‬
‫מאזנים שבמאי ו׳ מאדים ב׳ צדק ז׳ נוגה ‪f‬׳ כוכב מ׳‬
‫הוא מזלה‪ ,‬והמזל ההוא הוא רצומח‪ ,‬ומכמוכ המזל‬
‫פקרב שבמאי ו׳ מאדים ז׳ צדק ח' נוגה ‪ 7‬׳ כוכב ז׳‬
‫כצורה הראשונה‪ ,‬והמזל אשר אחריו כצורה השנייה‬
‫קשת שבמאי ז׳ מאדים ד׳ צדקי״ב נוגה ז׳ כוכב ד'‬
‫וכן השנייה עד מוס י״כ מזלות‪ ,‬וראה הצורה אשר‬
‫גדי שבמאי ד׳ מאדים ד׳ צדק ו' נוגה מ׳ כוכב ס׳‬
‫יכלה בה החשבון איזו יומר חזקה וכוחה רה כינס‬
‫דלי שבמאיז׳ מאדים ז׳ צדק ז׳ רגה ו' כוכב ז׳‬
‫ובין זוגה‪ ,‬ופירוש המזק שתשקול כ‪*1‬ה פחות יש‬
‫נוגה י״בכוכב ג׳‬ ‫דגים שבמאי ב׳ מאדים ס׳ צדק ד‬
‫לכל א׳ מהם‪ ,‬ואם יחזור בבית אמר תחבר כתות‬
‫ע״ד‬ ‫מיד‬ ‫ס׳א‬ ‫מ׳‬ ‫ם־ה‬
‫הבית האחד אליו והיתד בכמות מקח‪ ,‬וכן אס‬
‫יכלה רמשגון בבית ניפל או נשוף או גזור‪ ,‬ולא‬
‫ממזור במקום מזק‪ ,‬רק חברתה זה היא הזוג שהיא‬ ‫שלישית‬
‫חזקה ממנר‪ ,‬ואם תהיה מצורת התלי זוגה שהיא‬ ‫סלה צדק ממה שבתי שור פה לבנה מאדים‬
‫חזקה ממני‪ ,‬ואס זוג הנופל הוא מצורת כתני‪ ,‬קח‬ ‫תאומים שבתי כוכב צדק סרסן נגה מאדים לבנה‬
‫הנופל‪ ,‬ואס הצורה אשר יכלה בה זיגה הם צורות‬ ‫אריה צדק ממה שבתי בתולה נגה לבנה צדק‬
‫התלי תקח הצורה הקרונה אל צורת המניו ‪:‬‬ ‫מאמים שבתי כוכב מאדים עקרב נגה מאדים לבנה‬
‫ש ע ר לדעת מספר המזלות‪ ,‬אם מרצה לדעת‬ ‫ממה שבתי גדי נגה לבנה מאדים‬ ‫קשת צדק‬
‫מעלות כל מזל ומזל‪ ,‬תכלול כל נקודות‬ ‫כוכב צדק דגים נגה לבנה מאדים‬ ‫מי שבתי‬
‫הי'כ צורות הראשונות אשר ככמים נפרדיהס מם‬
‫זוגיהם‪ ,‬ותכפול הכל כסי נקודות הצורה אשר‬ ‫ח&נים‬
‫בצומת ומפיל הכל ל׳ ל׳ ‪ ,‬והנשאר הוא מפליז הצומח‪,‬‬ ‫כל א׳ מהמולות נמלק לג׳ מלנץם‪ ,‬וכל א' מן מג׳‬
‫ומוסיף פל מעלת הצומת ב׳ והס מעלות הבית‬ ‫נמנה אל משרת א׳ ונקרא פרצו‪ ,q‬המלק השלם‬
‫הב׳ ומוסיף פל מפלת השני ב׳ והם מפלות הבית‬ ‫אשר לכל מזל ל׳ מפלות והיי מעלות גם פרצו‪q‬‬
‫סג׳ ותוסיף פל מפלות השלישי ד׳ וסם מפלוס‬ ‫משרת א׳ והי׳ מעלו׳ השניות הס פרצוף משרת א׳ זהי׳‬
‫הכית‬
‫עו‬ ‫משה‬ ‫שער הגורלות‬ ‫ילהוט‬
‫נכנס משרתם צדק יהלבן ודרך משרתם לבנה‪ ,‬והאיוס‬ ‫הבית הר׳ ‪ ,‬וממסר מממלות הרביטי ל )» שאר‬
‫והנלחם משרתם מאדים‪ ,‬והחבור והקהלה משרתם‬ ‫הם מטלות הה׳‪ ,‬וממסר ממטלות הה׳ שלשה‬
‫כוכב‪ ,‬ויש צורות שאין להם משרת‪ ,‬כגון ממח יוצא‬ ‫והנשאר סם מטלות הו׳ ‪ ,‬ומחסר ממטלות סו׳ ד׳‬
‫סף יוצא‪^ ,‬בל אמרנו כי ממון יוצא הוא ראש‬ ‫יצא הז׳ כ״א והס׳ כ״ב‪ ,‬והס׳ כ״ג‪ ,‬והי׳ כ׳׳ר‪ ,‬ור\״א‬
‫התלי‪ ,‬וסף יוצא הוא זנב התלי‪ ,‬ויש מן סמשמוים‬ ‫כיה‪ ,‬והייכ כ׳׳ו‪ ,‬וכשימקבצו לך מטלות רבות יומר‬
‫שאין להם גבול כגון חמה ולבנה‪ ,‬וראה הטגג וסבן‬ ‫ממה שנשאר ממזל הבית מטביר החשמן אל המזל‬
‫והבס מזל הצורה הראשונה וממנה נקודותיה וראה‬ ‫אשר אחריו דמיון אז מצאת הצומח כ״ח סלה תוסיף‬
‫באיזה בית יכלה המספר‪ ,‬וראה איזה משרת הבית‬ ‫מליו ב׳ יהיו ל׳ ממזל ב׳ והוא שור‪ ,‬תיסיף טל ל׳‬
‫אשר יכלה בה המספר‪ ,‬ואם יכלה באלו הצורות‬ ‫ג׳ יהיו ג׳ ממזל סרטן‪ ,‬כי א*א שיהיו מתאומים‬
‫שאין להם נבול מביס אל הצורה הראשובה אשר ממצא‬ ‫ני בין מטלות שור ומטלות תאומים ג׳ מטלות‬
‫ש־ש לה גבול‪ ,‬לצר ימין או לצר שמאל‪ ,‬והביט אל‬ ‫לברם‪ ,‬וטל כן כשימקבץ לך מנין יומר מל׳ תחסר‬
‫לוח הגבולין וראה בכמה הוא ממזל הצורה הראשונה‬ ‫מזל אמד‪ ,‬ומהנשאר מן המנין יהיה למזל השלישי‪,‬‬
‫כגון כוכב בגבול טלה‪ ,‬או מזל אמר בגבול מזל‬ ‫ודט כי ז׳ מטלות קודם מולד כל בית הם נחשבים‬
‫אחר כגון ה׳ או ו׳ או ‪1‬׳ או ח׳ או ט׳ או י׳ או‬ ‫מן הבית‪ ,‬ומשם יתחיל כח הבית סד לממלת הז׳‬
‫י׳א או י׳ב והמספר אשר ישאר בירך מתחיל‬ ‫האחרים אשר קורם מטלת הכית הב' וכשיהיה‬
‫למנות מהצירה אשר כלמה מספר הצורם הראשונה‬ ‫כוכב בצומח מז׳ קודם מולד הבית טר לז׳ אחרים‬
‫או ו׳ אז ז׳ או מ'‪ ,‬וראה‬ ‫כגון ר׳ או ה׳‬ ‫הבאים אמריו קורם הבית השני הוא נחשה בצומח‬
‫כמה צורות חזקות יש נזה המספר השני‪ ,‬ובסם‬ ‫ואם הכוכב בצומח קודם אלו הז׳ נחשב לחלק הי״ב‪,‬‬
‫מוס ף טל מססר הגבולין אשר נשארו בידך ובדרך‬ ‫וכשיקרב כוכב ממזל א׳ לכוכב מזל אחר הסמיך לו‬
‫הזה כל שאר הצורות ‪:‬‬ ‫ובילהם ז׳ מטלות הוא הדבוק והוא חזק מאד‪,‬‬
‫ותצליח כח הדבוק כשיהיה הכוכב הא׳ בסוף מזל‪,‬‬
‫איזה כוכב מתחבר פס מבירו או נסרד‬ ‫לדעת‬ ‫והשני בחמלת מזל;‬
‫ממנו או נשרף או זנוח תטשה ק‪ ,‬תמנה‬
‫המטלות בכי‪ .‬מזל ומזל ל׳ מלק ונקראים‬
‫נקודות הצורה הראשונה ואם שם ממון נכנס שהם‬
‫י מטלות‪ ,‬מל כן כל צורה אמה צריך לדטת‬
‫י׳ נקודות תמנה ממנה ו׳ צורות ומראה באיזו צורה‬
‫באיזה מזל הוא ואם תהיה בחמלת המזל במטלה‬
‫ישלימו‪ ,‬וראה אותה הצורה הששית מאיזה כוכב‬
‫ראשונה מכתוב טליה א׳ ‪ ,‬ואס בשטה מכתוב טליה‬
‫היא‪ ,‬והגט טצמך ששם נשוא ראש שהיא מצדק‪,‬‬
‫ב' ‪ ,‬וכן טר ל' ‪ ,‬טל כן ראה המגי! ומכתוב טל כל‬
‫ראה צרק בגבול המזל ששם הצורה הראשונה איך‬
‫צורה ומדט כמה מסלוח היו מן המזל אס בראשיתו‬
‫הוא ‪ .‬ואח״כ מראה מנשוא ראש ואילך באתה מן‬
‫או באמצטימו או בסוסו‪ ,‬ותוכל להכיר הכיכב‬
‫הצורות צדק יומר חזק בבית או בנשיאות‪ ,‬ובטרך‬
‫הנשרף והנזק‪ ,‬והצורה הנשרפת והנזקת‪ ,‬ודט כי‬
‫מססר הצורות חן לה מן המטלות‪ ,‬אם במקצתה‬
‫מנין המטלות אשר אכתוב מל כל צורה הוא כמנין‬
‫חזקה מן לה א׳ ואם בשנית מן לס שמים‪ ,‬וכן‬
‫נקודות הצורות שיש מן הצורה טר צורח ביתו או‬
‫מטשה טד השלימך המשלוח שיש לו בגבול המול‬
‫נשיאותו או שלישותו או גבולו או הפנים פד ופד‬
‫הקודם וכל המטלות שיש במזל היוא לכל הכוכבים‬
‫בכלל‪ ,‬ר׳ל אם ממצא ביתו ממנה טר ביתו‪ ,‬ואם‬
‫אשר למטלה ממנו מן לו ג־כ ‪ :‬הי תרו ת יורו טל‬
‫אין בגורל ביתו ממנה טר נשיאותו‪ ,‬ואם אין שם‬
‫אמת‪ ,‬והסמוכים טל קצת אמת‪ ,‬והנופיים טל כאב‬
‫נשיאותו ממנה סד שלישימו‪ ,‬ואם אין בגורל שלישותו‬
‫הסמוכים טל הטחיד‪ ,‬והנופלים טל שטבר‪ ,‬היתדות‬
‫ממנה טד גבולו‪ ,‬ובן טד הפנים‪ ,‬ואם יהיה מנין‬
‫יורו כי ישנו בפיר‪ ,‬והסמוכים יורו כי יצא מן הפיר‬
‫הנקיבות יומר מל׳ משליך מהם ל׳ ומכתוב הנשאר‬
‫למקום קרוב והנופלים יורו כי יצא מן ספיר למקים‬
‫טל הצורה‪ ,‬ואם יהיו ל' בלבד‪ ,‬מכתוב טל הצורה ל' ;‬
‫רחוק‪ ,‬הטומד סל האמת יורה והממהסך סל כאב‬
‫והסמוכים טל קצת אמת‪ ,‬ר\חרומ יורו ‪ Ite‬מווק‬
‫הגבול מסתכל הצורה הא׳ ותראה מי‬ ‫לדעת‬
‫משרתו כגון כבור יוצא וממון נכנס‬
‫וטובה ימירה וכבוד גדול ואריכות מאבדמו וטנסילסו ;‬
‫משרתם חמה‪ ,‬וכבוד נכנס ובר לחי משרתם נוגה‬
‫כאוס‬ ‫אבו םע שר גם מצאת מאוים‬ ‫ואמד‬ ‫וסוהר ושפל ראש משרתם שבתי‪ ,‬ונשוא ראש וסף‬
‫‪P‬‬
 ‫טשד!‬ ‫עער תורלות‬
‫בעבור עבודת הארן או סרים או במעשה המלר‬
‫או מחכמתו‪ ,‬וכשהוא בז׳ יורה סובה שיבוא לו‬
‫בעבור עבודת הא ‪ p‬או פריה או נעבור אשמו או‬
‫בסחורה‪ ,‬הענין הזה מורים בעלי היתדות כאשר‬
‫הם ביתדות עצמן וכן מורים בעלי הבתים האחרים‬
‫בני עניינם כי אצו פירשנו לדמיון לכל האחרים ;‬
‫מ ה שיורו הייב גתים ‪ .‬מחלת דבר אחר מן‬
‫החכמים ; הבית הא׳ ‪ .‬הוא בים החייס יורה‬
‫על מחשבת הלב ובחלקו מאברי האדם הראש;‬
‫הבית הבי‪ .‬הוא בית הממון להוסיף או לגרוע‪,‬‬
‫ומריוה אם ישיגנו האדם בכבדות או בקלות‪ ,‬וחלקו‬
‫מאיברי האדם הצואר והפנים והמינים ; הכית הגי‪.‬‬
‫הוא בית הלחים והאחיות והקרובים וכאוהבים‬
‫והנסים ויורה על מפלות וחכמות‪ ,‬ועל חילופים‬
‫ממקים למקום ועל דרך קרובה ועל טמון ויורה‬
‫על זרועות והמזה ‪ :‬הבית סד׳ ‪ .‬הוא בית האב‬
‫והאם‪ ,‬ויורה על דינין וירושות ושנאי אומניות ועל‬
‫סוף כל דבר‪ ,‬ולו מאיברי האדם הלב והצלעות‬
‫והקרב ‪ :‬הבית הה׳ ‪ .‬הוא בית נפנים והבנות‬
‫והשלוחים ועל נדרים ומנחות ואם השאלות הם‬
‫אמת אם לא‪ ,‬ועל נישואין אם יתקיימו‪ ,‬ולו הממנים‬
‫והכשליס ושאר מיני הקרב ; הבית הן׳ ‪ .‬הוא בית‬
‫החולים‪ ,‬ויורה על כל דבר שלוח ועל בני בית‪,‬‬
‫ועל שנוי ונאסר אם יצאו אם לא‪ ,‬ולו הבטן ובני‬
‫המעים ; הבית הז׳ ‪ .‬הוא בית הגשים ויורה על‬
‫הנישואין ועל ארוסה ועל אהובת‪ ,‬משק ותענוגות‬
‫הנשים ועבוריהן וטל מריבות ומלחמות וגרנות‬
‫ויציאת פקידות ; הבית החי ‪ .‬הוא בית המות ויורה‬
‫על אפיסת כל דבר ועל עשוק ורצין ומקנה רע‬
‫ועל איש אשר לבו חזק וקשה ועל מחשבות ומולי‬
‫ארוך ואנמית ומצוקות ולו המגבית והידכיס ; הבית‬
‫הט׳ הוא בית הדרן■ הרחוקה וכל אשר יקרה להולכי‬
‫דרכים‪ ,‬ויורה על איזה שד או שלטון הרוצה ללכת‬
‫בחיל או לשלול שלל‪ ,‬ועל קניגי האדם וענייניו‪ ,‬ולו‬
‫ר‪v‬יריכים ‪ .‬הבית הי' ‪ .‬הוא בית המלכים והשלטוני׳‬
‫וכל אשר יאות להם גדולה ועל מנאי נשואין‪ ,‬ועל‬
‫ציווי אשר יצווה האדם בו ועל שאלת דבר אם‬ ‫בשותפות או בסחורה או ברפואה או מחכמת‬
‫יתקיים שאלתו ועל חוזק לב‪ ,‬והוא בית כח האדם‬
‫וגבורתו ועל גניבה אם ממצא‪ ,‬ועל הסכמת כאדם‬
‫וכוונתו‪ ,‬ועל גינזי טמון ואוצר ועל האם ‪ :‬הבית‬
‫הי״א ‪ .‬הוא בית האוהב‪ ,‬יורה על עניינים גדולים‬
‫ועל העמיד להיות‪ ,‬ועל נדרים וממנות גדולות‬
‫ממלך או מגדול‪ ,‬אס הם אמת אם לא ופל אוהבים‬
‫אם‬
‫י ל ^ ט‬
‫מן היסיות ברגט שישאל השואל אל ו‪ 1‬דן‪,‬‬
‫כי מה שמדין לא יהיה אמח‪ ,‬וחכם אמר אמר כי‬
‫דברו אממ רק אם הימה השאלה נמכור מלחמה‬
‫או מריבה דון כידיגך אממ‪ :‬והסמוך היא יורה‬
‫טובה ביגולמ וחוזר מאומו הצד שיש לו בטמון‬
‫והסמוך הה׳ יורה טונה ביגמיה מצד ממגה או‬
‫כבוד שיעשה לו אדם בשממה בעבור בגו‪ ,‬והסמוך‬
‫הב* יורה טובה ביגוגיח שיבא לו בעבור ממונו‬
‫וכל » י הניח‪ ,‬והסמוך הח׳ יורה טובה בעבור‬
‫ירושה שנושלה לו מן השמש או מטמוגוח ‪ :‬בעל‬
‫הצומח ‪ .‬יעיד על האיחור‪ ,‬ואם יהיה צורה טונה‬
‫יורם עליו אמר עיכוב‪ ,‬ובצומח מעיד על מר\רומ‪,‬‬
‫ואם הים סובה יבא לו טוב מהר‪ ,‬וכן כל צורה‬
‫שבכל בית ממן עדומה מהר‪ ,‬ובעל נימו ממן עדומו‬
‫אמר עיכוב ;‬
‫הנימ הראשון כשהוא בו יורה טובה‬ ‫ומושל‬
‫סונה שיבא לו בעבור עצמו‪ ,‬וכשהוא‬
‫בז׳ יורה סובה שנא לו בעבורו או בפכור אשמו‪,‬‬
‫וכשהוא בי׳ יורה סוב־ שיבא לו בעבור מלך או‬
‫מכממו הגדולה‪ ,‬וכשהוא בד׳ יורה טובה שינא לו‬
‫בעבור ירושה אביו או מהבאת מים או מעבודת‬
‫ארן‪ ,‬או ירושה שמסול לו מקדמונים‪ ,‬מוסל היה‬
‫כ‪:‬והוא בו יורה טובה שיבא לו בעבור המלך או‬
‫נעבור חכמיט הגדולה‪ ,‬וכשהוא בז׳ יורה טיבה‬
‫שיבא לו בעבור המלחמה או מיצמון מלחמות‬
‫ודיני! או נעבור אשמי‪ ,‬וכשהוא בד׳ יורה טובה‬
‫שיבא צו נעביר המכסים של מלך‪ ,‬או מעבורת‬
‫א־צימ או בעבור בנין ארצית או נעבור מיס או‬
‫בשמירות ארצות או מדברים שיש להם מיס רבים‬
‫שנפשו‪ ,‬וכשהוא צימח יורה סובה שינא לו בעבור‬
‫מלכות או מחכמה מקרבת המלכות‪ ,‬או נעביר דבר‬
‫עם; מו של הז׳ ‪ .‬כשהוא בו יורה טובה שיבוא לו‬
‫בעבור סחורה או שותפות או במקנה או מאדני‬
‫הארן או בעבור אשמי‪ ,‬וכשהיא בד' יורה טובה‬
‫שיבא לו בסיבת אשתי או בסחורה או ירושת אביו‬
‫או בעבור עבודת ארצות‪ ,‬וכש וא בצומח יורה טובי;‬
‫סטכבים או מחכמה שהיא בלב ולא במעשה‪ ,‬או‬
‫בעבור מלאכה שיעשה נעבור הכחות‪ ,‬וכשהוא בי׳‬
‫יורה טובה בעבור שותפות או סחורה או בעבור‬
‫אשתו‪ ,‬או במעשים של המלך‪ ,‬מושל הבית סד'‬
‫כשהוא בו יורה טובה בעבור עבודת הארן או פרי‬
‫הארן או ירושת אביו וכשהוא בבית הא׳ יורה סובה‬
‫עו‬ ‫משה‬ ‫שער הגורלות‬ ‫יילרוט‬
‫והכבוד‪ ,‬וטל האומנות וטל השם ששאלו ונקרא גינו‬ ‫אם הם גאמצים‪ ,‬וטל דו ח גדול אם יטשה אותו‬
‫המלכות ‪ .‬הצורה הייא תורה טל אהוביו ועל מזלו‬ ‫האדם‪ ,‬וטל גנכ וטל צורתו ואם הוא איש או אשה‬
‫וטל אשר הוא מחכה ועל מלבושיו ויורה טל החן‬ ‫ולו הכרכים והטצכים‪ :‬הבית הי״ב‪ .‬הוא כית‬
‫וההצלחה והסחורה ונקרא בית האהבה ‪ :‬הצורה‬ ‫השונא‪ ,‬יורה אם יהיו לו כנים אם לא וללכת כדרך‬
‫הי״ב ‪ .‬תורה טל אויביו שהם נטלמים ודוברים טליו‬ ‫רטה‪ ,‬וטל פרידה איש מאחיו ברטה ובשנאה אשר‬
‫רטה וטלבהמותו הגדולים ומורה טל החרפה והקלון‬ ‫סופה מריבה ופצט ומכורה‪ ,‬ויורה מאסר ופחד ומולי‬
‫והסוהר והשבי ומרכבת האדם ונקרא בית האיבה ‪:‬‬ ‫ודאגה והיוק וסכנה ואכדת נחלה‪ ,‬ופל כל רטה‬
‫אשר ‪'3‬ל האדרם למשות לאי‪ 15‬רודה טל חינור הצורה הי״ג ‪ .‬תורה טל אומו ‪5‬וכ‪ 3‬ה‪5‬ורמ ‪15‬ממלו‬
‫ושיתוף או נישואין רטה גדולה‪ ,‬ויורה טל הרגלים ‪ .‬נפרדת הלבנה ‪ :‬הצורה הי״ד ‪ .‬תורה טל כוכב‬
‫הכיח הי״ג הוא כית השואל ; הכית הי״ר הוא שהלבנה הולכת אליה‪ ,‬ואם הי״ג והי׳׳ד טובים‪ ,‬והטיו‬
‫כית הנשאל ‪ .‬הבית הט״ו הוא כית הדיין ‪ .‬העורר‪ .‬שהוא הדיין מקיים‪ ,‬הכל הוא טוב מכל מה ששואל‬
‫הא׳ הוא כית השואל ומחשבתו ותורה לחיים והנפש ואם להפך הכל הסך‪ ,‬ואם הי״ג רטה והי׳ד טובה‬
‫והגון< והתולדת והבריאות ויקרא כית החיים‪ :‬כל מה שהוא שואל הולך מרט לטוב כי הרטם‬
‫הצורה הכ׳ תורה טל הריוח שלו וטל ממונו‪ ,‬וטל תהפך לטובה‪ ,‬ואם הי ׳ג טובה והי״ד רטה‪ ,‬יהפך‬
‫סיכמו והמאכל והמוזרים והוא כית הטושר הצורה מטוב לרע ‪ .‬וצורת ט׳ו‪ .‬תורה טל הלבנה כשם‬
‫הג׳ תורה טל האחים והקרביס והחתנים והניסים שהלבנה מורה טל דברים אשר בארן כך צורח ט׳ו‬
‫וטל דרך קרובה וחכמת התורה והדיינים והחלומות שהיא בסיף מודה טל כל שאלתו‪ ,‬וכאשר הלבנה‬
‫ונקרא בית האחים ‪ :‬הצורה הד׳ תורה טל אביו מחפשת כל המזלות ומשנה שבפת כוכבי לכת כל‬
‫ואמו ונחלתו והמטמון והקבר וסוף כל דבר והיא חדש‪ ,‬כך צירת ט״ו חדינס ותטרך אותה בטרך‬
‫חזקה כמו הה׳ ונקרא בית הסוף רצורה הה׳ ‪ .‬שלס שהיא י׳׳ד צורית כי אם טובה תדין טובה ואם‬
‫תורה טל הבנים והדורון והמלכים והתטנוגיס רעה תדין רט‪ ,‬ואם כל י״ד צורות רטות וזאת היא‬
‫ומאכל והמתנות והשלוחות והתכואות ונקרא כית טובה תדין בטבור הי׳׳ד צורות שהן רפות לה‬
‫הכניס ‪ .‬הצורה הו׳ ‪ .‬תורה טל החמלואים ופל היסוד ליגיט לשאלתו‪ ,‬וב‪1‬בור שצורת ט״ו טובה תדין כי‬
‫המתנגד בו וטל המומים ומקנה הדין‪ ,‬ונקרא כית לסוף תגיט למ׳לוי שאלתן‪ ,‬ואם הייד צורות טובות‬
‫החולים‪ :‬הצירה הז׳ מורה טל כל מה שכנגדו אס שואל ורטות וצורת ט״ו רעה‪ ,‬דט כי ישלם כל מאוותו‬
‫טל דין תירה נכחו של שואל ותורה טל אשתו וטל בטבור הי״ד צורות שהס טובות״ ובטבור ט״ו שהיא‬
‫אהובתו וטל ארצו של שואל ויורה טל הנשיס והשותפים רטה יורה כי בסוף לא יגיע לכלום משאלותיו‪ ,‬ודע‬
‫והמלחמות והמריבות מקראת בית הנשים ‪ :‬הצורה כי לטילם תהיה צורת ט״ו זיגום‪ ,‬והיה כן בעבור‬
‫הח׳ תורה טל הדאגה והפחד והטצבון והסוכר היות נקודות האמות הן הן הבנות שהן הראשונות‬
‫והמות וירושת המתים וטל חכמת גזמנשיי״ה והנה אס נקודות האמות זוגות תהיינה נקודות‬
‫ונגרומנשיי״ה ומורה טל ריוח השואל טל דרך ללכת הבנות היוצאות מן הראשונות כן‪ ,‬ואס אין האמות‬
‫בדרך אמרת אם ירויח אם לאו וכא־זה מות ימות זוגות כמו כן תהיינה הבנות‪ ,‬ובאחרונה בהתחבר‬
‫השואל שהוא הא׳ ונקרא בית המות ‪ .‬הצורה הט׳ מי שאינו זוג טס מי שאינו זוג יהיו זוגות‪ ,‬על כן‬
‫תורה טל דרך וטל דרכים ארוכים וטל דתו לידט אם מצאת צורת ט״ו שאינה בנקודותיה זוגות מרט‬
‫שר‪.‬וא כזב ותשוב ותבחן האמת ‪:‬‬ ‫מאיזה דת הוא‪ ,‬ומאיזה אמונה הוא טס קונו‪,‬‬
‫א ל ה הי׳׳ב בתים הס עקרים במולד האדם‬ ‫ומחלומות לידט אם הוא טוב ואם רט כי אם יהי׳‬
‫בשאלות גם במשפטי הטולם שהם הכלל ‪:‬‬ ‫הבית הט׳ טוב או רט‪ ,‬כמו אם היה שם אדום‬
‫יורה טל הקצה וכן בשאר‪ ,‬ויורה טל חכמות המיצינו׳ הבית הא׳ הוא בית החיים והוא יתד יורה על‬
‫מן התורף וטל טבודת השם ויקרא בית הדרך ‪ :‬מהירות מיד וטל השואל‪ ,‬ונפש האדם ומולדתו‬
‫הצורה הי׳‪ .‬תורה טל האדון שלו כגון אם שואל ובריאותו‪ ,‬וטל החיים והדבור והדעת והמכמה‬
‫מדין מה יהיה ממנו ומורה אדון הוא דיינים והתפלה והרננות והכח‪ ,‬וטל התחלת כל מלאכה‬
‫ושוטרים ומורה מאביו ואמו ומרבו ומאומנותו וכל מעשה והעולה בלב איש לשאול ופל כל ממשבות‬
‫ומפלתו וחכמתו ויורה טל הממשלת והחן וטל האם השואל‪ ,‬יורה טל הלוה והשבעות וטל כל צמח ה‪1‬זמס‬
‫מרס‬
 ‫טשה‬ ‫שער הגורלות‬
‫ומן השרשיס המיס‪ ,‬וממועדי השנה הקור‪ ,‬ומרבעיות‬
‫היום והלילה הרביעית האח״רונה והוא צפיני והוא‬
‫נקנה ומן הצכעיס הירוק‪ ,‬ויש אומרים צהוב‪,‬‬
‫והראשון עיקר‪ :‬בעל השלישות הא׳ ‪ .‬יורה על הגדולי׳‬
‫מן האחים‪ ,‬והשני על האמצעיים‪ ,‬והג׳ על הקטנים‪,‬‬
‫ואם הצורה מאז יורה על הכרכה‪ ,‬ואס ממיס‬
‫יורה על החלומת‪ ,‬ואס מאויר »ל האחים‪ ,‬ואס‬
‫מעפר טל הקרובים ‪ :‬הבית הד' הוא בית הסוף‪,‬‬
‫והוא יחד יורה על איחור לאורך ימים ‪ .‬יורה על‬
‫האבות והאושפיז ועובדי האדמה והזקנים והקרקעות‬
‫והירושות והמשכנות והחובות שהוא מלוה לאחרים‬
‫והדיינין ושינוי אומניות‪ ,‬והשדות והגנים והכרמים‬
‫והבתים והמדינות הקטנות כגון הכפרים‪ ,‬והבנין‬
‫והבורות ובתי הסהר והקברים והמטמוצוח ומוצא‬
‫הכסף ואוצר וכל דבר נסתר‪ ,‬וכל דבר שהוא תמת‬
‫הקרקע והעשבים והסמניס‪ ,‬וטל אחרית כל דבר‪,‬‬
‫ואס יהיה לו שם טוב או רע בעולם עד סוף ימיו‪,‬‬
‫ומשניתיו של אדם הסמוכים טל הכ׳ ומן השרשיס‬
‫הארן‪ ,‬ומ ־וועדי השנה החורף‪ ,‬ומרביעיוח היום‬
‫והלילה הרביעית השלישית‪ ,‬והוא מערבי והוא זכר‪,‬‬
‫ומן רצבעיס שחורי וי״א אדום והראשון עיקר‪,‬‬
‫ובחלקו מאיברי האדם הלב והצלעות והקרב ‪ .‬ובעל‬
‫השלישות הא׳ ‪ .‬יורה על האב‪ ,‬ובעל השלישות השני‬
‫יורה על הקרקעות ובעל השלישות הג׳ יורה על סוף כל‬
‫דבר‪ ,‬על כן יקרא בית הסוף‪ ,‬ואס הצורה מאש יורה על‬
‫המטמון‪ ,‬ואס ממים יורה על האבות‪ ,‬ואס מאויר יורה‬
‫על ירושת וירושת המטמוצוח ואס מעפר יורה על‬
‫ירושת נמלות וקרקעות ‪ .‬הבי ת הה׳ הוא בית הבנים‬
‫ו'ו א סמוך יורה על מהירות ולא מיד מל הבנים ועל‬
‫השלוחים והמיייציס ועל תוספת בני בית וההריון‬
‫וההרות והלידות‪ ,‬והמאכל והמשקה והפירו׳ והתבואו׳‬
‫ואוצרות האב והמלבושים והתענוגים והדורונות‬
‫והמתנו'‪ ,‬והאהב׳ והחשק והחבר׳ והשדוכין והשמועו׳‬
‫ועל השאלות אס הס אמת או לאו ועל נישואין אס‬
‫יתקיימו‪ ,‬ועל מה שיצא לו משם סוב או עב אמרי‬
‫מוחי‪ ,‬ובחלקו מבני אדם המתנים והכסליס ושאר‬
‫מיני הקרב ומן הטבעיס המרה השחורה‪ ,‬ומשנותיו‬
‫של ארס הסמוכים לנ׳ ומן השרשים הארן וממועדי‬
‫השנה החורף‪ ,‬ומרביעית היום והליל׳ הרביעי׳ השלישי‬
‫והוא מערבי והוא זכר‪ ,‬ומן הצבעים השחור ‪ .‬ובעל‬
‫השלישו׳ הא׳ יורה על הבני'‪ ,‬השני על התענוגי׳ הג׳ על‬
‫השלוחי׳ ואס הצור׳ מאש יורה מל שרים׳‪ .‬הבית הששי‬
‫הוא בית רחוליס והוא חלם יורה על החולים ועל‬
‫העבדים‬
‫ילפוט‬
‫יורה מל מה שינא לו בתחלמ מי'ו עד ‪qipo‬‬
‫ומשואה האדם יורה על חחלח חייו ימי הגערות‬
‫ומן הלכעיס יורה על הלנן ויש אומרים ועין‬
‫מראהו ירקרק והוא מיקר‪ ,‬והוא לסוגי והוא צקכה‬
‫ולו מן השרשים המים‪ ,‬וממועדי השנה הקור‬
‫ומרבימיה היום והלילה הרניעיה האחרוגה‪ ,‬ונחלקו‬
‫בעל‬ ‫ממי אדם הראש‪ ,‬ומן המכמיס המרה‬
‫השלישוה‪ .‬הא׳ יורה סל החיים‪ ,‬ועל הולדה הנולד‬
‫והשואל והאומיו ועל מה שיקרה לו מעוה או רע‬
‫כמחלה ימי חייו וכעל השלישוה הה׳ על הנזה ועל‬
‫הנח ומל אמלעוה שצוה האדם‪ ,‬וכעל השלישוה הג'‬
‫הוא השוחן< מהסרנ עם מכירו על כל מה שיורו‬
‫ויורה מל סו!« שנוח האדם ואס הצורה הא׳ מאש‬
‫יורה סל הנפש‪ ,‬ואם הצולה ממיס יורה על הגו!‪,(:‬‬
‫ואס מרוח יורה על הואר ויופי מהאיש או מהאש' ואס‬
‫ממסר יור׳ מל המקרי׳ הבית השני הוא כיח הממון‬
‫והוא סמוך יורה על מהירות מיד‪ ,‬ועל ממון והקנין‬
‫וסנתו והסחורות ועל משא ומתן והמאכל והמהריס‬
‫והשוחסיס והשמשים והכא מארן אחרת ועל הגדוד‬
‫והמארכ והמדים והמסחמוח והאוצרות והנסיעה‬
‫למקום קרוה מאד כסי פרסה או שנים‪ ,‬ויורה על‬
‫סין< ימי הכחרוח‪ ,‬ואס יהיה לו עושר כחחלת חייו‬
‫או כסוסו‪ ,‬וכח'קו מאיכרי האדם הלואר והסניס‬
‫והטיניס‪ ,‬ומן המכעיס המרה הלכנה‪ ,‬ומן השרשים‬
‫המים‪ ,‬וכמועדי השנה הקור‪ ,‬ומרכיעית היום והלילה‬
‫הרביעית האחרונה‪ ,‬ומשנות האדם ימי הזקנה‬
‫והשינה‪ ,‬והוא צסוני והוא נקנה‪ ,‬ומן יצ‪.‬עיס הירוק‬
‫ובעל השג שות הא׳ יורה על הממון כתחלת שנות‬
‫האדם ונעל השלישות הה' יורה על אמצעות השני׳‬
‫ונעל השלישות רג׳ יורה על הסוף‪ ,‬ואס הצורה מאש‬
‫יורה סל השוחפיס‪ ,‬ואם מעסר על השמשים‪ ,‬ואס‬
‫הבית‬ ‫מרוח על המגדלים‪ ,‬ואס ממיס על הממון‬
‫השלישי הוא כיה האחים והוא חלש כית המהירות‬
‫האמצעי יורה על האחי' והאחיות והקרוכי׳ והחתני'‬
‫והנסים והאוהכיס הנאמנים והחכמים והסופרים‬
‫והשלוחים והשליחות ועל התסלה והחכמה וחכמת‬
‫הסודות והכית והחלומות והחכרה והידידות‪ ,‬והענוה‬
‫והעצה והאמונה והפרישות והאכדות ו הקמיעות‬
‫והשמועות והחוכות שהוא חייה לאחרים‪ ,‬ועל שינוי‬
‫מקום מנית לכיס ומעיר לעיר וההליכה בדרך‬
‫קלונה‪ ,‬והארן הקרובה‪ ,‬ועל טמון ויורה על מה‬
‫שיקרה לו בזקנותו קרוב למיתתו‪ ,‬ונחלקו מאיכני‬
‫פארם הזרועות והחזה‪ ,‬ומן הטנעיס המרה הלננה‬
‫עח‬ ‫ס‪9‬ןר הגורלות‬
‫בלילות והים‪ ,‬וסחורות הים‪ ,‬ומלאכת זיו‪ ,q‬והרוחות‬
‫הסופרות והקברים והאבל‪ ,‬ומופרי הקברות וגונט‬
‫מכריכי המתים‪ ,‬ויורה טל אפיסת דבר‪ ,‬ופל משוק‬
‫ורצון‪ ,‬ויורה טל סו‪ q‬החיים אמר הזקנה‪ ,‬ומן הצבפים‬
‫האדום והטקר יורה טל השמור‪ ,‬ובחלקו מאיברי‬
‫האדם חיבור היריכים והמגבות‪ ,‬ומן הטבטיס המרה‬
‫האדומה‪ ,‬ומשנות האדם הבחרות‪ ,‬ומן השרשים‬
‫האש‪ ,‬וממוטדי השנה הקין‪ ,‬ומרביטיות היום והלילה‬
‫החלק השני‪ ,‬והוא דרומי והוא נקבה ‪ :‬ובעל השלישות‬
‫הא׳ ‪ .‬יורה טל המיתה‪ ,‬והב׳ טל כל דבר קדמון‪,‬‬
‫והג׳ טל הירושה‪ ,‬ואם הצורה מאש יורה טל בניירם‬
‫נאים הפשוייס באומנות גדולה ופל כל מלאכת‬
‫מחשבת‪ ,‬וטל חמד גדולה‪ ,‬ואס הצורה ממיסי טל‬
‫ירושת הבאוח המחים‪ ,‬ואם מפסר טל קרקפות‬
‫ונחלות ואנחות וטצבוגות וטניינים קדמונים‪ ,‬ואם‬
‫מאויר יורה טל אדם שאינו פמו ומקווה לראותו‬
‫ונכספה וגם כלמה נפשו אליו וטל אנחה וטצבון ‪:‬‬
‫הבית הט׳ היא בית מדרך והוא מלש‪ ,‬ויורה סל‬
‫ההליכה וטל הגרות והדרך הרחקה והארצות הרחוקות‬
‫וטל כל מה שיקרה להולכי דרכים‪ ,‬וטל שיירות‬
‫ההולכות והבאות‪ ,‬ויורה פל איזה שר או שלטון‬
‫הרוצה לילך במיל או לשלול שלל וטל החכמות החיצונות‪,‬‬
‫וטל הסודות והדינין והמשפטים והכשפים והטרלות‬
‫וההשבטומ והאומות והמופתים וטל החסידים‬
‫והשלוחיס והפילסופיס והקוסמים אס הס אמת או‬
‫כזב‪ ,‬והסיפריס‪ ,‬וטל ספרים וכתבים השלוחים‬
‫והכתיבה ופל אמונת אדם טס קונו וטבודת השם‪,‬‬
‫וטל הכמוטות והחלומות ופמרונם‪ .‬ופל חדשות‬
‫והיורד מגדולתו‪ ,‬וטל קנייני האדם ופניינים ומן‬
‫הצבטיסיורהטל שמור וזה מיקר יורה‪ ,‬כצבט הדבש‪,‬‬
‫ובחלקו מאיברי הארס מיריכיים‪ ,‬ומן הטבפים המרה‬
‫האדומה ומשנות האדם הבחרות‪ ,‬ומן השרשיס האש‪,‬‬
‫וממוטדי השנה הקין‪ ,‬ומרביטיות היום והלילה‬
‫המלקרשני והוא דרומי והוא נקבה ‪ :‬ובעל השלישות‬
‫הא׳ יורה טל ההליכה‪ ,‬והב׳ טל האמונה‪ ,‬והג׳ פל‬
‫החכמה‪ ,‬ואם הצורה מאש יורה טל חכמת הסודות‬
‫והחוקים והמשפטים‪ ,‬ואם ממים יורה טל מי שיצא‬
‫מביתו או מטירו ואם מטפר טל הדרכים‪ ,‬ואם‬
‫מאויר טל חידוד מכמות החיצונות ‪ :‬הביתסט שירי‪.‬‬
‫הוא בית המלכות והוא יתד‪ ,‬יורה טל המלכים‬
‫והשלטונים והגדולים והרופאים והמווים והאומנים‬
‫והאם והאלמנות וטל שלישיהם‪ ,‬וטל כל פסק אלמנות‬
‫וטל חכמת המג ן וטל המלוכה וטל כסא המלוכס‬
‫וסספס‬
‫ילקוט‬
‫המבדס וטל השפחות כקטרם ופל הבורמים וטל‬
‫אסור ושגוי והשבור ובית הסוהר והתחלואים והמומים‬
‫והפחד והרמה והמחסור והיגיפה והשב והרכילות‬
‫וסאבידה והגניבה ופל כל דבר שלוח ופל בני בית‪,‬‬
‫ומל פנייני הנשים‪ ,‬והמקנה הדק ובהמה כמו‬
‫החמורים והאתונות וטל הגמל‪ ,‬וטל מקום חללי‬
‫חרב‪ ,‬וטל כל מה שיבא לו בבחרותו‪ ,‬ובחלקו מאיברי‬
‫האדם הבטן ובני המטיים‪ ,‬ומן הטכטים המרה‬
‫השמורה ומשנות האדם הימים כסמוכים אל החמשים‬
‫ומסשרשים הארן‪ ,‬וממוטדי השנה המור‪ ,q‬ומרביטיות‬
‫היום והלילה השלישי והרביטי‪ ,‬והוא מטרבי והוא‬
‫זכר‪ ,‬ומן הצבפים השמור ‪ :‬ובעל השלישות הא׳ ‪.‬‬
‫יורה טל התמליאים והמוממין‪ ,‬והשני טל הטבדים‪,‬‬
‫וכג׳ אם יוטילו לו או אם יזיקו‪ ,‬ואם הצורה מאש‬
‫יורה טל הפחד‪ ,‬ואם ממים טל החולים‪ ,‬ואם מטפר‬
‫טל הפבדים‪ ,‬ואם מאויר טל הבורחים ‪ :‬הבית הז׳ ‪.‬‬
‫הוא בית הנשים והוא יתד‪ ,‬יורה טל הנשים והבחורים‪,‬‬
‫ומטונפים המגלחים זקנם שיראו כפמורים‪ ,‬וזלסטים‬
‫והאויבים והנשאל והגנבים והשותפים‪ ,‬וטל אדם‬
‫שאיננו בטיר והשותפות והגניבה וטל ארוסה ונישואין‬
‫וגירושין וסטודת נישואין ותטנוגות הנשים ויורה טל‬
‫המטה והזרט וההריון וטל המשגל ואהובת משק‬
‫וטל מלחמה ומריבה וקטטה ולטמוד לדין ויציאת‬
‫פקידות‪ ,‬וטל כל דבר והפכו‪ ,‬והארן אשר יסט הנוסט‬
‫אליה‪ ,‬והאיש אשר מבקש מאמו שאלה הוא מפן‬
‫אם יש לך פמו שום טסק‪ ,‬ויורה טל מצי ימי הזקנה‬
‫וטל הצבטים יורה טל הלבן‪ ,‬וי״א טל מאדום‪ ,‬וזה‬
‫טיקר‪ ,‬ובחלקו מאיברי האדם המגבות ומן הטבטים‬
‫המרה האדומה‪ ,‬ומשנות האדם הבחרות ומן השרשים‬
‫האש‪ ,‬וממוטדי השנה הקיץ‪ ,‬ומרביטיות היום והלילה‬
‫החלק סב׳ והוא דרומי והוא נקבה ‪ :‬ובעל השלישות‬
‫הא׳ ‪ .‬יורה טל הנשים‪ ,‬והב׳ טל המלחמות‪ ,‬והג׳ טל‬
‫השותפים‪ ,‬ואם הצורה מאש יורה טל האויבים‪ ,‬ואם‬
‫ממים טל אדם שאיננו בטיר ואם מאויר טל הנשים‪,‬‬
‫ואם מטפר טל הגנבים ‪ .‬הבית הח׳ הוא בית‬
‫הממון והוא סמוך יורה טל הממון והירושה והנמלה‪,‬‬
‫וריוח הבא מפאת המתים ולמי מהיה הירושה‪ ,‬ומל‬
‫מחשבות ומולי ארוך ואנחות ומצוקות והחובות‬
‫והפקדונות והגירושין והפרידה והפחד והיראה‬
‫והאבידה‪ ,‬וטל בניינים נאים הפשוים באומנות גדולה‬
‫ובית הסהר ופל כל מלאכת מחשבת‪ ,‬ופל מניינים‬
‫קדמונים והלסטים וגדוד האויב‪ ,‬והמשתגטים‬
‫והמאכדי דטמם והכשרים והמזיקים והשדים והפגטי'‬
 ‫טשה‬ ‫שערהגודמת‬ ‫ילקוט‬
‫ויהיה רט לפושיהם ‪ :‬מ אדי ם ‪ .‬בתיו הגלמם ואדום‬ ‫‪ 3dd(1‬וסממשלה וסמן ומפשס המלכיס וססלפעיס‬
‫יורה פל מהירות והאדום יומר מהגלמם‪ ,‬וממוגה‬ ‫זמלאמוס‪»1 ,‬ל אזממת פו‪3‬ה וסקילומ מ‪0‬לומ המלך‬
‫פל המלחמות ושפיכות דמים ושריפה ומרבן מדיגות‬ ‫ופל דמה גכוגה וגדולה וממלה רמה וכמה יממוד‬
‫והריסת בגייגים ופורר מריבות ותחרות וחרב שלופה‬ ‫כס ופל ‪9‬מ קול והפמקיס והמס סיצא לו‪ ,‬ופל מגא'‬
‫וקשת דרוכה וכובד מלחמה‪ ,‬ויורה פל מריבות‬ ‫רשואין וצווי אשר יצוה האדם בו‪ ,‬ופל שאלם דבר‬
‫ומכות‪ ,‬ומלאים ממים ויבשים ודם‪ ,‬גם יורה פל‬ ‫אם ימקייס שאלמו ופל ממק לב‪ ,‬ופגו האדם וגכורמו‪,‬‬
‫האחים והקרובים ‪ :‬ה שמ ש ‪ .‬במיו כבוד יוצא וכבוד‬ ‫ופל נגבה אם ממצא והםכממ האדם וכווגמו‪ ,‬ופל‬
‫גכגס‪ ,‬רק היוצא יורה פל מהירות יומר מהגנגס‪,‬‬ ‫גלוי ממון ואוצר‪ ,‬ומן הצבפיס יורה פל האדם‪ ,‬וי׳א‬
‫וממוגה פל הוהב והכסף והממגות ויורה פל המלכים‬ ‫הלבן וזה פיקר‪ ,‬ומאיברי האדם יורה פל הברנים‪,‬‬
‫והממשלה והכבוד והמן‪ :‬נוג ה‪ .‬בתיו ממון יוצא‬ ‫ומן הפבפים הדם‪ ,‬ומן סשרשים הרוח‪ ,‬וממופדי‬
‫וגר הלחי ויורה פל ומן ביגוגי רק ממון יוצא יורה‬ ‫השגה הרוח‪ ,‬ומרביפיומ היום והלילה החלק הראשון‪,‬‬
‫יומר מהירות מבר הלחי‪ ,‬ממוגהפל השממה והמדוה‬ ‫ומשגות האדם ומן הילדומ והוא מורס* והוא וכר ‪:‬‬
‫ושירים וכל מיגי ומר וטל האהבה ושלוה וכל מיגי‬ ‫ו מ ל השלישומ הא' ‪ .‬יורה פל האם‪ ,‬והשגימ פל‬
‫צבפוגין ויורה פל הגשים וטל מיגי משכב וחפגוגי‬ ‫מפלמו והשלישי פל אומגומו ואם הצורה מאש יורה‬
‫מאכל ולהשמכר‪ :‬כו כ ב‪ .‬בתיו חיבור וקסלה‪ ,‬רק‬ ‫מל סמלכים והאדוגים‪ ,‬ואם ממים פל האומגומ‪,‬‬
‫החבור יורה פל מהירות ומםוון יומר מהקהלה‬ ‫ופל שלישיהם ופל כל פסק אומגומ‪ ,‬ואם מפפר פל‬
‫וממוגה פל הדפת והביגה וכל מלאכת מכתב ויקמס‪,‬‬ ‫הרופאים והמוויס ודומיהם‪ ,‬ואם מאויר פל מכממ‬
‫ופתוח אבגים גוובות‪ ,‬ויורה טל האומגות וכל מיגי‬ ‫המגין ‪ :‬הפית הי״א ‪ .‬הוא בימ הבפמון והאהבה והוא‬
‫מכמה וטל כל דברקסן ‪ :‬הלבנה ‪ .‬בתיו דרך ולבן‪,‬‬ ‫סמוך‪ ,‬יורה פל הבפחון והמקוה ומול פוב והמושר‬
‫יורו פל מהירות ומפוון ממוגה פל הורפ והמבואה‬ ‫והריוח והשבח והפובה וההצלחה והשממה והמפגוג‬
‫וסל כל הפרדסים וגגות ומיגי מגדים יורה טל כל‬ ‫וסגמרומ ופל האוהבים ומפוורים והפקידים והגוברים‬
‫האדם והגשים ומומי הגוף וסל הגוף ופל התולדה‬ ‫דופצי המלך‪ ,‬והריפים‪ ,‬ופל גגב וצורמו‪ ,‬ואם הנגב‬
‫וכפי מולדת ‪ '1‬משרתים ככה מולדת בתיהם ;‬ ‫איש או אשס‪ ,‬ופל ממון המלך והסחורה והמלבוש‪,‬‬
‫ר א ש התלי ‪ .‬יורה פל תוססת חייה וטובה וגדולה‬ ‫ופל האמוגה וסשנמ החפציס והפסקים והחברה‬
‫וכבוד ומן וקגות קרקס‪ ,‬ואחרית טובה ומקוס אמת‬ ‫והאמוה והידידות והמכס ‪:‬‬
‫ודבר גכון ; זנב התלי ‪ .‬יורה טל קוצר שגים‬
‫מה שיורו החמשה משרתים ושני המאורות‬
‫ומסמן כיס וקלון ומרפה ושגאה ואחרית רפה ודבר‬
‫בצורו ת הגורלות‬
‫כוב‪ ,‬וככה יורו בתיהם ‪ :‬ממון גנגס ‪ .‬ויקרא מגין‬
‫ואס הצורה היא בית צדק השגימ‪,‬טובה לאורך ימים‬ ‫שבתאי במיו ביס הסהר ושפל ראש יורו פל איחור‬
‫ותוספת פושר וגדולה ואהבה ולקחת אשה והולד‬ ‫ואורך ממוגס פל האבל והדאגה והמחשבה‬
‫וכר‪ ,‬והרוצה ללכת בדרך לא ימכן לו‪ ,‬גם וה הפיכוב‬ ‫והכובד והרפג ופצירמ גשמים ויורה טל השממון‬
‫לטובתו‪ ,‬ולשבוי גם לאסור בבית האסורים איגגה‬ ‫ואורך החולי כמו קדמת רביטימ והמלאים‪ ,‬ופל קלון‬
‫טובה כי לא יצא ממרה רק אחריתו טובה‪ ,‬ולמולה‬ ‫ושבי ובית הסהר ומשך וסטר בים וחסרון ממון‪,‬‬
‫ביגוגימ‪,‬ולקרקמטובמ מאד‪ ,‬וו מורה שתכגס לרשות‬ ‫והוא יורה שהם חיים וכל דבר בה ממגה אס כל‬
‫אשה או בהמה או צרור של ממון ודבר שיש בו‬ ‫וה יורה קרירומ‪ ,‬והגה אם שאל השואל בפד מולה‬
‫לובן ושחרות ימדיו‪ ,‬ומי שיהיה במקום אמר ממרה‬ ‫אם הוא גפר לא יויקו כאשר יויק לוקן‪ ,‬כי מולדת‬
‫יבא‪ ,‬ופל טשייס קריבוס וגשיאות מוצלמין‪ ,‬והבורח‬ ‫סוקן קרה‪ ,‬ומאדים הוא היפך הדבר‪ ,‬כי הוא מם‪,‬‬
‫והאובד מוורין‪ ,‬ואיגה יפה לצאת לדרך‪ ,‬ולא להוציא‬ ‫רומר יויק לגטר מאשר יויק ל‪1‬קן ‪ :‬צדק ‪ .‬במיו‬
‫דבר מרשומך וממרה יולדת‪ ,‬והמולה יתרפא אמר‬ ‫בשוא ראש וממון גנגס‪ ,‬גם הם יורו פל חורך ימים‬
‫שיצא ממגו דם‪ ,‬והגאה רבה קרובה לבא ודו ח גדול‬ ‫מסות משבתאי‪ ,‬וממוגה פל האמת והשלום והשקס‬
‫ושלל ומלקות יגיפך בשלום‪ ,‬ובלבד שלא יהיה בייד‬ ‫ובסח וסישוב והשובס וההצלחה‪ ,‬ופל כל אשר השחיתו‬
‫ולא בט׳ו‪ ,‬והחבוש לא יצא‪ ,‬ורוב דבריו טובים מאד ‪:‬‬ ‫שבתי ומאדים‪ ,‬ויורה פל החיים ופושר וכבוד ובגים‬
‫אס יבוא בביס ראשון ‪ .‬יורה כי השואל יש לו לב‬ ‫וגדולס ופבודת השם רק בדברי טבירות ימגפים‬
‫סוב‬
‫עט‬ ‫משה‬ ‫שער הגורלות‬
‫א ם יבא בבית א׳‪ ,‬יורה איבור ממון מגנב‪ ,‬בב׳‬
‫אבידה מסחורה‪ ,‬בג׳ שונאים וטרטור טס‬
‫קרוביס‪ ,‬בד׳ אבידה מירושה‪ ,‬בה׳ בניס רעים‪ ,‬בו׳‬
‫רפוי מחולי‪ ,‬בז׳ אבידה בהמון‪ ,‬אשה רעה דין עם‬
‫אשמי‪ ,‬בח׳ אבידת ממון וחולי ואבירה דעת‪ ,‬בט׳‬
‫אורך חיים לא טובים וטפשית‪ ,‬בי׳ אבירת ממון‬
‫וכבוד‪ ,‬בי״א אבידת אהוב ואבידה מפחד‪ ,‬בי׳ב‬
‫אבידה מבהמות‪ ,‬שכני רט‪ ,‬הצלה מחרב בריחת‬
‫פחד ממנו‪ ,‬בי״ג שינוי מקום אבידה‪ ,‬י״ד אבידה‬
‫מאהוב יגיטה רבה‪ ,‬בט״ו אתרית לא טוב ‪ :‬כ מ ד‬
‫נכנס ‪ .‬ויקרא מזל גדול‪ ,‬זאת הצורה היא בית שמש‬
‫השני‪ ,‬והיא טובה לאורך ימיס ומוספת ממון וללכת‬
‫יש כס עיכוב והשואל טל אדס שהלך ישוב מהרה‬ ‫אשה‪ ,‬וטובה היא להצלה של שונאים‪ ,‬בח׳ יורה מות‬
‫אל מקומו והכלל טל זה הדבר‪ ,‬כי נקודה אחת‬
‫בראש הצורה מוציא‪ ,‬ושמי נקודות בראש הצורה‬
‫חשיב ומביא‪ ,‬ולקחת אשה טובה מאד ולאהבס‬
‫‪w‬וולד זכר‪ ,‬ואלו השמים צורות‬ ‫ולהתחבר ולשיתוף ור‬
‫הס טובות‪ ,‬כי הי״ב צורות הם ממהשכות כמו נשוא‬
‫ראש שיהיה שפל ראש וכן כולם‪ ,‬והם כנגד י״ב‬
‫מזלות‪ ,‬כי כד׳ צורות דרך וקהלה וחיבור וסהר‬
‫הם כנגר ד׳ שרשיס שהן נוומדות ולא מתהפכות‬
‫הרי הוא רע כאלו אין לאל ידו‪ ,‬אבל מחזיר אבידה‬
‫ומביא קרובים ממרחק ויורה על קרובך שבא מן‬
‫היבשה או מן הים בשלום‪ ,‬ובהמות או פרדי׳ ואשם‬
‫גרושה חוזרת או בכמה לבנה‪ ,‬וההרס יולדת בלי‬
‫צטר‪ ,‬ובשורה או כתב או ממון בא לידך ע׳׳י בהמה או‬
‫זווג והחולה יקום‪ ,‬ומורה טל כלים של ברזל צזנעשו‬
‫כפטיש שיבואו לרשומך ‪ :‬ואם יבא בבית א׳ יורה‬
‫שואל טוב ולבוטומד בטוב סל שאלתו ואורך חיים‪,‬‬
‫וטוב להתחיל דבר חכמה‪ ,‬אשה טובה בהמות סובו׳‪,‬‬
‫בב׳ ריוח על שאלתו‪ ,‬מושר מבד טוב‪ ,‬דטת למצא‬
‫ממון‪ ,‬בג׳ יורה טל אחים טובים ויורה טל אחיות‬
‫רבות מהאחים‪ ,‬ויורה טל נקבות יומר מפל זכרי׳‪,‬‬
‫מזל טוב‪ ,‬שמחה טס קרובים‪ ,‬שכנים וקרובים טובי'‪,‬‬
‫מציאה‪ ,‬שינוי ממלכות למלכות בד׳ נמלה טובה‬
‫עומדת‪ ,‬וסוף טוב על כל שאלתו‪ ,‬מציאה מאב או‬
‫מאם‪ ,‬ויורה טל אב טוב וגדול וטל בית טוב‪ ,‬בס׳‬
‫שבח ושמחה מבנים ויותר מנקבות‪ ,‬ודורון טור‪,‬‬
‫ובלומים טובים‪ ,‬נגד שליח טוב‪ ,‬בו׳ מבדים סובים‬
‫ורובם נקבות ריוח מטבדיס ובהמות דקות‪ ,‬רסו^ז‬
‫הגוף‪ ,‬מלאים קטנים קרים ויבשים‪ ,‬בו טוב לישא‬
‫אשה‪ ,‬כי ו׳ יורה אשה טובה ונקיים ויורה שונאים‬
‫גלויים ובטלי דינים קשים‪ ,‬וגארן אחר ילך בס‬
‫יורם‬
‫ילפוט‬
‫‪p‬וכ והתחלה תהיה לו לכל מה שיתחיל מציאת‬
‫חיים שובים‪ ,‬בל יורה מל ריוח יגיש לשואל מזל‬
‫טוב בםחורה‪ ,‬בג׳ יורה טל אחים נוובים‪ ,‬ושמים‬
‫טובים‪ ,‬שיש לו מזל טוב מקרובים ושכנים נוובים‪,‬‬
‫בד׳ יורה על אב ובית טוב שים לו ונמלה טובה‬
‫טומדת וסוף טוב על שאלת השואל ומורה טל ממון‬
‫טמון וטל קצירה טובה מציאה ירושה‪ ,‬בה׳ מורה‬
‫מל בן טוב ושליח טוב צטבד ולאדון ריוח מסרות‬
‫מעשה היורשה‪ ,‬בו׳ מורה טל חולי אדם ארון גס‬
‫טברים טובים‪ ,‬ריוח מבהמות וטבדיס‪ ,‬בז׳ מורה‬
‫סל אשה רטה ושונאים נוטרים וקשים‪ ,‬וההוייך‬
‫לדרך אחרת ידור שם בשם טוב ובשלוה‪ ,‬טוב לארוס‬
‫המולה אס ־שאלו בטבורו אס הדיין הוא נכנס‪,‬‬
‫ויורה ריוח באומה ארן שרצונו ללכת שם‪ ,‬סרטון‬
‫מדבר שהלוה או שהשאיל‪ ,‬מציאה ממון של ממיס‪,‬‬
‫בט׳ מורה טל הדרך שיהיה בשלוה אבל בטורח‬
‫מפשה ולא יסקיד ממנו‪ ,‬ויורה שממה וריוח בחלום‬
‫ואדם של אמונה טוב‪ ,‬ירויח אס ישנה מקומו‪ ,‬וסחד‬
‫אם לא ישנה‪ ,‬בי׳ מורה טל האדם איזה שמשאל‬
‫סליו או ממשלה או מלך או מלכות או שלטון וגס‬
‫סל האם וגם טובה מורה מל ריוח ממלכתו ורבות‬
‫טובות‪ ,‬יורה רוב ממון וגדולה‪ ,‬בי״א מורה על‬
‫אהובים טובים וכוונה טובה ומזל סוב וריוח מסחורה‪,‬‬
‫בי״ב מורה על שנאה קשה ודוברים רעה ומורה‬
‫טל בהמות טובות גדולות‪ ,‬טלות וגלות וחרב ריוח‬
‫מטבדיס ובהמות גסות‪ ,‬בי״ג ריוח משינוי מקום‪,‬‬
‫ריוח מאדון‪ ,‬חילי כתב‪ ,‬בי״ד ריוח ביגיעה רבה‪,‬‬
‫בט״ו אחרית טוב לכל דבר ובאשר מדין בצורה‬
‫הזאת לטובה‪ ,‬ככה מדין אס תחתיו ממון יוצא לרעה‬
‫בכל בית לבד אם ימצא בבית ס׳ שמורה טל דרך‬
‫טוב גכלוה בלי הפסד ובמהרה ‪ .‬ממון יוצא ‪ .‬ויקרא‬
‫הססד‪ ,‬זאת הצורה בית נוגה הראשונה בינונית‬
‫לחיים ולחולה‪ ,‬ורטה לממון‪ ,‬כי היא הורה טל‬
‫יציאת ממון במטנוגיס ורוב מאכלים‪ ,‬ולקחת אשה‬
‫רעה והולד נקבה‪ ,‬ובדרך בין ביס בין ביבשה היא‬
‫בינונית וכן לקנות‪ ,‬יורה שאדם שואל טל נפשו וטל‬
‫אחרים‪ ,‬ומגיד שהוא בטוב הצלחה‪ .‬ומגיד שיש לך‬
‫קרוב במדינת היה או שבינך לבינו נר ר והוא בטוב‬
‫והצלחה או על הפלגה בכפינה וחורה שמצא לדרך‬
‫בשטח רצון מיי׳ ומה בהלך מן האבידה או ההוצאה‬
‫הרי אז לא ישוב‪ ,‬והיא טובה למכירת ר סחורה ולא‬
‫לקנות וטובה לחולה ולא לחבוש ‪:‬‬
 ‫סשה‬ ‫שער תורלות‬ ‫י ל ^ ט‬

‫טל דרך יורה כי ילך כמקום רמוק שלא יכירוהו‪,‬‬ ‫יורה חיים מוכים ודיוח ממכר‪ ,‬נח‪ ,‬ירושת טומת‬
‫ואדם ששואל טליו לא ימצאהו כמקום שממשכ‪ ,‬כי״ג‬ ‫ממחים‪ ,‬הצצה מסמד מצילות דבר מלוכד ממגו‪,‬‬
‫דרך והמחלה קיוויו מהכורא‪ ,‬ויכולת למצא תאווחו‪,‬‬ ‫דעת מוכה‪ ,‬קרוכ למוח כארץ אשר ילך כה‪ ,‬ירויח‬
‫כי״ד מציאת יכולת ממזל טוכ‪ ,‬כט״ו טושר סמוך‬ ‫כטוכ וכטת׳ כט׳ דרך ירוכ כאיסור‪ ,‬ריוח משיגוי‬
‫לאחריתו ומזל טוכ ויכולת ‪ :‬נשוא ראש ‪ .‬זאת‬ ‫מארץ אל ארץ וכאימור מכמה סוכה חלום טוב‪,‬‬
‫הצורה היא כית צדק‪ ,‬היא טוכה לחיים‪ ,‬אורך ימי׳‬ ‫אדם ירא שמים‪ ,‬כי' יורה טל אדון טוכ‪ ,‬וטל אם‬
‫תוססת ממון וללכת כדרך ולהתמכר טס שותפים‬ ‫טוכה וטל מכם וטל אומן טוכ‪ ,‬וטל תוססת ככוד‬
‫ולקחת אשה והולד זכר‪ ,‬ולקלות קרקט היא טוכה‬ ‫וגדולה טוכה‪ ,‬כי*א מזל טוכ ותקלה טוכה ואהוכים‬
‫מאד‪ ,‬רקש שם טיכוכ‪ ,‬ולכקש גדולה ומעלה יהיה‬ ‫טוכים ומלכושים טוכים מכרות טוכ‪ ,‬ריוח מכלים‬
‫טוכה מאד‪ ,‬וככה לכל מילי סחורה‪ ,‬ולקלות סוס‬ ‫ומטכדים גדולה‪ ,‬כי“כ הצלה מפחד שולאים מכוסים‬
‫והשכוי והאסור יצא מהרה מלם‪ ,‬והמולה יתרפא‬ ‫ויותר לקכוח מזכרים‪ ,‬ריוח מטכד כהמוח גסות‪,‬‬
‫מהרה ‪ :‬ואם יכא ככית ראשון‪ ,‬יורה שממת הכל‬ ‫כייג ריוח משילוי מקום ומאדון ומאומטח ומדורון‪,‬‬
‫וממשכות און‪ ,‬ככ' יורה דיגין ואלשים חכמים חיים‬ ‫כי׳ד מזל טוכ אורך ימים‪ ,‬כטמון מאשר יקלה‪,‬כט״ו‬
‫טוכים זקנה אהכת צדק רוכ ממין כלי טון‪ ,‬וייא‬ ‫אחרית טוכ וריוח מכל אשר יקלה ‪ :‬כבוד יוצא‬
‫מעט ריוח‪ ,‬דטח טוכ כסחורה וככל דכר‪ ,‬כג׳ מזל‬ ‫ויקרא מזל קטן‪ ,‬זאת הצורה היא כית שמש‪ ,‬טוכה‬
‫טוכ אהוכים וחיים טוכים ^מכמה‪ ,‬יראת השס‪,‬‬ ‫לחיים‪ ,‬ולממון היא כילולית‪ ,‬וככה לקלות הקרקע‬
‫אהכת כלי אדם‪ ,‬כד׳ ריוח מחיצון ומדכר טמון‪,‬‬ ‫ולדרך היא טוכה מאד‪ ,‬ולמולה יקל ממליו‪ ,‬אך אין‬
‫יורה טל אכ מחוק ומטט למלוח וירושות וסוף‬ ‫מדומה מהצורה לכדה מקכלח להמלט ולשכוי וללאסר‬
‫כינולי על שאלתו‪ ,‬כה׳ יורה טל כלים טוכיס ויפים‬ ‫טוכה מאד‪ ,‬והולד לקכה‪ ,‬והיא טוכה למצא מן‬
‫וריוח ממון שליח טוכ ולאמן ומעט פרי‪ ,‬אורך‬ ‫ולכקש גדולה ולקלות סוס או סוסיא גם שפמה‬
‫ימים‪ ,‬שמחה מכל דכר‪ ,‬כו׳ מולי קל יתרפא מהרה‪,‬‬ ‫ולקחת אשה ‪ :‬ואם יכא ככיח א׳ יורה שהשואל גם‬
‫טכדים מתוקים ושמחים וכהמות דקות וסוכות‪,‬‬ ‫רוח ויורה על התחלה קשה אדון ומזוק וכל דכר‬
‫כז׳ אשה סוכה ותמימה כל' מרמה‪ ,‬ריוח ממכורות‬ ‫סוכ ולשים וכהמות‪ ,‬ככי מיעוט ריוח והוצאות ממון‬
‫הצלמת דין שולאים גדולים שידילו להתפשר עמך‪,‬‬ ‫טס ככוד הגאה רכה כוכד מציאה כג׳ קרוכים כעלי‬
‫כח׳ פחד מות ומעט ולסיולוח כמכור לקכות של‬ ‫גדולה ואחים וקרוכים‪ ,‬אחות מכמה ומציאה‪ ,‬כד׳‬
‫הכל‪ ,‬כט׳ יורה טל דרך שלמשה כמילי זמר של‬ ‫אכ טוכ וגם רוח‪ ,‬ויוצא מלמלת הטומדוח כרשות‬
‫כסילים‪ ,‬שילוי מקום יראת השם ודטת‪ ,‬כי׳ גדולה‬ ‫האם ירושה טוכה‪ ,‬סוף טוכ טל שאלתו ‪ .‬כה׳ שמחה‬
‫רכה אם אהוכה ורכ מתוק וכוכד כמעט ריוח‪,‬‬ ‫כיגוליח‪ ,‬גדולת ככוד מכלים טוכים מזכרים יומר‬
‫כי״א מזל סוכ כלמח ואהוכים שוחקים ותקוה טוכה‬ ‫מנקכות שליח ממוסר שיכוי מקום‪ ,‬כו׳ טכדי׳ טוכי׳‬
‫שלא יגיע אל כל אלה‪ ,‬שממה ואימה מאדם טוכ‪,‬‬ ‫זכרים יומר מלקכות‪ ,‬כהמות דקות ומוכות‪ ,‬וחולי‬
‫כי״כ ריוח מטכדים וכהמות‪ ,‬שולאיס מכוסים שלא‬ ‫ממריכה‪ ,‬וממהר דכר החולה הן למות הן לחיים‪,‬‬
‫יוכלו להזיק‪ ,‬ולשאול טל להמות יפות וגסות עם‬ ‫כז׳ יורה על דיכוק איש כאשה טוכה וגדולה ולקייה‬
‫ריוח‪ ,‬כי׳׳ג ריוח משילוי מקום מצד מלך או אדון‬ ‫שולאים גלויים וחזקים‪ ,‬וצריך להשמר מהם‪ ,‬כח׳‬
‫כי״ד מזל טוכ ככל דכר‪ ,‬כט׳׳ו ‪ :‬ש פ ל ראש ‪ .‬וקרא‬ ‫יורה טל פדיון ממון וטל הפסד ירושות ממכו‪ ,‬וטל‬
‫צרה‪ ,‬זאת הצורה היא כיח שכמאי רטה לחיים‪ ,‬וכן‬ ‫לסיוגות הכל‪ ,‬מחת אדם גדול‪ ,‬כט׳ דרך טוכ שיגוי‬
‫לקלות ממון או קרקט או כהמה וללכת כדרך וכים‬ ‫מקום טור‪ ,‬מכמה מעט כטכור גסותו‪ ,‬יראת שמי׳‪,‬‬
‫ויתטככ כמקום הרכס‪ ,‬והסוף לרט‪ ,‬והיא רעה מאד‬ ‫כי׳ אדון גכלס וגס רוח‪ ,‬מלכות טוכ‪ ,‬ותוססת ככוד‬
‫לקמת אשה‪ ,‬והולד לקכה‪ ,‬והמולה יאריך מליו‪ ,‬וככה‬ ‫כחזקה‪ ,‬עככה טם אדון ודיין‪ ,‬אם מירושת‪ ,‬מורה‬
‫השכוי והאסור ואם ‪ .‬יכא ככיח ראשון יורה ממה‬ ‫טל אומן ומטט ריוח ממלאכתו כמכור שהמלאכה‬
‫וקצף כלכ השואל צרה כאכ חיים רעים‪ ,‬מוכ רוכ‬ ‫היא מהוצאה גדולה‪ ,‬כי״א מזל כילולי כפשיטמו‪,‬‬
‫מחשכה ככ' הפסד ממון שיפסיד כריטיו‪ ,‬חיים‬ ‫אהוכים טוכיס וחזקים‪ ,‬יכולת טוכ‪ ,‬מקוה מוכה‪,‬‬
‫רטים‪ ,‬טליות מזל רט כסחורה‪ ,‬כג׳ טרטור וסימה‬ ‫מלכושים טוכים‪ ,‬סמד מאדם רע‪ ,‬כי״כ שוכאים‬
‫עם שכליו וקרוכיו ועון‪ ,‬נד׳ אכ רע וכעל סימה‬ ‫חזקים ומפסים‪ ,‬כהמות גסות ומוכות‪ ,‬ואם ישאל‬
‫והחסד‬
‫ט‬ ‫מטה‬ ‫הגורלות‬
‫תקוה סוכה‪ ,‬ולא יגי» אל כולה מלכושי ממנוג‪,‬‬
‫ריוח ממכר וכנים‪ ,‬כי״כ מסוכן ככל דכר שקר‬
‫שונאים מכוסים שלא יזיקו‪ ,‬כהמות גסות ויפות מס‬
‫ריוח‪ ,‬ריוח ממכרים וכהמות‪ ,‬כי׳׳ג ריוח כשינוי‬
‫מקום‪ ,‬פחד מאר‪ ,‬כייר מול טוכ‪ ,‬ריוח כסכנה ‪:‬‬
‫נלחם ויקרא מלמה‪ ,‬זאת הצורה היא ר ת מאדים‬
‫מל קוצר והשחתת ממון‬ ‫הראשונה‪ ,‬תורה‬
‫ולשתוף ולקחת אשה רמה‪ ,‬והיא למלחמות ומריכות‬
‫ונגטים ותמלואים והיא רמה למולה‪ ,‬ולסולך כדרך‬
‫יצאו מליו לסמים ול?קש גדולה איננה סוכה‪ ,‬והיא‬
‫מל מהירות רט כפי תולדת אמר מכתי י״כ כאשר‬
‫אפרש ‪ :‬ואם ‪ .‬יכא ככית ראשון‪ ,‬יורה שהשואל‬
‫כמל גסות וככח ראשון מושה כל מה שהוא מושה‪,‬‬
‫שממה מדכר שמקווה נם שפלות שליח מוג‪ ,‬כשני‬
‫מזל סוכ כסחורה‪ ,‬ריוח מטכדים וירויח ממה‬
‫שנתייאש ככר‪ ,‬גג׳ שמחה מאחים סוכים‪ ,‬כד׳ •ירוד‬
‫מאכ‪ ,‬מסס ירושה וסוף רט טל שאלתו‪ ,‬לא ישיג‬
‫תאוותו‪ ,‬מלממ׳‪ ,‬כה׳ כני׳ סוכי׳‪ ,‬שמח'‪ ,‬שליח או כתב‪,‬‬
‫ריוח ממפשרות או מארצות או מארצות או מכצריס‪,‬‬
‫מתנות קסנות‪ ,‬כו׳ מכדי׳ סוכי׳ וממוהרים וממס מולי‬
‫מדם‪ ,‬הפסד מכהמות דקות‪ ,‬זונה נואף‪ ,‬כז׳ אשה‬
‫כני דה אמרת‬ ‫מזנה מם אחים או סס‬
‫או אשה מם אשה למשות הצלם מס הנכר‬
‫רמה‪ ,‬כפלי‬ ‫או מס מכרתה‪ ,‬נאוף אמונה‬
‫נסות‪ ,‬מריכים והולכם תמיד מזויינים‪ ,‬וטושים‬
‫כדיכור יומר ממטשה‪ ,‬וכטורח ינצחו‪ ,‬כח׳ כלי מות‬
‫כגון המרכ‪ ,‬הצלת מוח‪ ,‬הפסד ירושס‪ ,‬נסיונות‬
‫אממיוה למשות רט‪ ,‬כס׳ שינוי מארן לארץ‪ ,‬דרך‬
‫סוכ כהשקס‪ ,‬מסס חכמה‪ ,‬ואם שאל טל חלום מורס‬
‫מל צמר‪ ,‬כי׳ אדון מסריח‪ ,‬הפסד מככוד‪ ,‬אם רמה‪,‬‬
‫ריוח ממלאכת אש ולא־משאר מלאכות‪ ,‬מציאה מה‬
‫שמקווה‪ ,‬כי׳׳א מזל כינוני‪ ,‬ולא יניס למקומו‪ ,‬אהודס‬
‫סוכים‪ ,‬נמרים כמורים כלי זקן‪ ,‬כי*כ מה שמתאווה‬
‫לא ימצא‪ ,‬סכנה‪ ,‬הנכרת שונאים קשים ומכוסים‬
‫שרוצים להזיקו בכלי ברזל מצד המסרב‪ ,‬אנשים רפים‪,‬‬
‫כי״ג שממה ריוח מאדון‪ .‬ש־נוי כמכים‪ ,‬שליח סכנה‪,‬‬
‫ואחרית ריוח‪ ,‬בייד מאכל ומשמה טוב ; אדו ם ‪ .‬זאת‬
‫הצורה ונלחם שניהם למאדים והיא רפם לחיים‪,‬‬
‫ואם היא בכית ב׳ מורה מל הרג‪ ,‬ואם כבית ה׳‬
‫תירה מל מרים אדומים ולחכור ולשיתוף ולקחת‬
‫אשה וללכת כדרך והולד זכר‪ ,‬רק יהיה מל היולדת‬
‫או מל הילוד ולקנות קרקס או נהמה‪ ,‬ולחולה אינה‬
‫סוכה‪ ,‬כה מדין כמו כצורת צרה לכד שכן׳ יורה‬
‫מל‬
‫ידהוט‬
‫וסססו מילוסווו אכידת ממו; מאכ או »‪ ,0A‬מלגומס‬
‫גין קרונים‪ ,‬ואם מל מולו הוא שואל יצא מאותו‬
‫נית שאק לו מהלכת״ וכזמן קרונ יגיש אליו שכר‬
‫שיצא ממגדים‪ ,‬כה' יורם מל מקור כלם‪ ,‬ואם יש‬
‫לו'ססיזים וסמן קרוכ ינימ אליו שכר שיצא ממנו‬
‫דם דכאכ לו כאכ‪ ,‬כנים רמים ומוממים״ כו׳ מכדי'‬
‫רמים‪ ,‬שלומים רמים‪ ,‬ומכדים רמים שנונכין את‬
‫אשר לו והפסד מכהמות קםנות‪ ,‬כאכ הכנון‬
‫מקרירות צרה כאכ מניות גלות‪ ,‬כו׳ אשה רט‬
‫מונה הצלמת שונא שונאים קשים של שואל אכל‬
‫הוא נצחן‪ ,‬אנשים ונשים רמים וגנכים‪ ,‬כח׳ פחד‬
‫ממות‪ ,‬שסות צרה‪ ,‬הפסד ירושה מאי מקרוכיו‪ ,‬כנן׳‬
‫שינוי מקום כלא ריוח דרך רמה‪ ,‬אמונה^רמה אדם‬
‫שאינו כקי כסכלות החיצוניות‪ ,‬חלומו׳ רמות‪ ,‬כי׳ יריד׳‬
‫מככוד גדולה מאדם רפ‪ ,‬אם רמה שאינה חושקת‬
‫כו ומרכס כו מריכות‪ ,‬ואם שאל אין יטשה לו‬
‫הארן מארן ירמ לו מאד‪ ,‬כי״א מול רט לשואל‪,‬‬
‫כפס מם אוהכ‪ ,‬אהוכיס רמים‪ ,‬ואשר יחכה לא‬
‫יגימ אליו‪ ,‬כי*כ שונאים רמים נפלמים‪ ,‬אכל לא‬
‫יויקו לו‪ ,‬הפסד של כהמות גסות‪ ,‬מוכ צרה‪ ,‬כים‬
‫הסוהר‪ ,‬אכידה כהמה או מכד כייג אכידה מצד‬
‫אדון או ד ק‪ ,‬בייד מזל רמ אכידה ויגימה ‪ :‬בר‬
‫הלחי וקרא פלס כית נוגה השני‪ ,‬נווכה לכל דכר‬
‫משק ולקחת אשה ולאריכות ימים‪ ,‬ולממון כינונית‪,‬‬
‫ולגדולה נווכס מאד‪ ,‬וללכת כים וכיכשה‪ ,‬ולמולה‬
‫יתרפא מהרה ולשתוף נווכה והולד זכר‪ ,‬ולקנות‬
‫קרקט כינונית וכפה לקנות כהמה וכה תדין כצורת‬
‫שממה וכשורה ככל כתיה ; ואם יכא כרם ראשון‬
‫יורה שממה הכל וממשכות און‪ ,‬מושר מאכל ומשתה‬
‫סוכ ימצא‪ ,‬כד דו ח ממס ככל דכר‪ ,‬כג׳ אהכת‬
‫קרורם‪ ,‬מכרים אסוכים‪ ,‬כר׳ אכ מתוק ממנו נחלות‬
‫וירושות וסוף כינור טל שאלתו‪ ,‬ריוח מאומנות‪,‬‬
‫כה׳ כנים נווכים‪ ,‬שמחה דורון‪ ,‬שליח סוכ ונאמן‪,‬‬
‫כתכים סוכים‪ ,‬ממס פרי‪ ,‬כו׳ חולי למכרים‪ ,‬חולי‬
‫קל יתרפא מהרה‪ ,‬מכדים מתוקים ושמחים‪ ,‬כהמות‬
‫דקות וסוכוח‪ ,‬מציאה ממכר או כהמה או אשה‬
‫רמה‪ ,‬כז׳ נ‪1‬וכ לגרוש אשה‪ ,‬ונווכה היא כלי מרמה‬
‫שונאים גלוים שירצו להתפשר ממן*‪ ,‬ריוח ממכירות‪,‬‬
‫גס׳ מות כאנשים אמללים ירושה ונסיונות כמכור‬
‫נקכה של הכל‪ ,‬כנו׳ שינוי מקום רוכ ויורה דרך‬
‫שנפשה כמיני זמר ופרישות של פסלות‪ ,‬כי׳ אם‬
‫סמוקה‪ ,‬רכ מתוק‪ ,‬ככוד מריוח‪ ,‬ממס שמחה ריוה‬
‫מארח ומסמרה‪ ,‬כייא אהוכיס מוכים‪ ,‬מזל סוה‬
 ‫טשה‬ ‫שער הגורלות‬
‫מות ריוח ממון של מות רונ מים ריוח גמל ‪p63‬‬
‫אשר ילך שם‪ ,‬נס׳ ריומ משינוי מ^ם‪ ,‬שלוח הדרך‬
‫אכל מם מים רכים‪ ,‬ופצלות ריוח מחלום כמתיקות‬
‫מכמה סוכה‪ ,‬כי׳ מזל סוכ ככל דכר אדון סוכ וירכה‬
‫לו כבוד כריומ אם מוכה ורב סוב ואם השאלה טל‬
‫מסר גמור כי ימסיר בזמן קרוב‪ ,‬בייא אהובים‬
‫רכים ומזל סוכ להם‪ ,‬יבא אשר יקוה שבה ומזרה‬
‫ואהונים רכים יהיו לו ומלכושים לכנים או ירוקים‬
‫או שמא שניהם‪ ,‬כי'כ שונאים נמלמים יכא לשואל‬
‫מושר מהם ריוח מכהמות לכנות והנאסר לא כמהרה‬
‫יצא‪ ,‬בי״ג ריוח משינוי מקום כית ארון‪ ,‬כי״ד ריוח‬
‫מאהוב הצלה משונאים ‪ :‬סף נכנס ‪ .‬ויקרא ראש‬
‫חרן‪ ,‬זאת הצורה כנגד ראש התלי סובה למולה‬
‫ולחיים ולחוססת ממון ולקחת אשה והולד זכר ומורה‬
‫טל דורון וגדולה רק בדרך יש שם טיכוב לסוכה‪,‬‬
‫ולקנות קרקע זבל בהמה סוכה וההולך ישוכ מהרס‬
‫למקומו מדין זאת הצורה מול גדול ‪ :‬אם ‪ .‬יבא‬
‫כבית א׳ יורה חציאה מדבר ממול ומזל סוב‪ ,‬בב׳‬
‫מזל סוב בסחורה‪ ,‬בג׳ קרוכיס בינוניים מכמה‪ ,‬בדי‬
‫ריוח מאב או מאס קניית ירושות אמרים בה׳ אהבה‬
‫מבנים בנים סובים דורון שליח יקיר‪ ,‬בו׳ אורך חולי‬
‫למולה ריוח מבהמה אריסות סוב ריוח מאדון‪ ,‬בח׳‬
‫מציאת ממון מציאה גניבה מות למולה‪ ,‬בס׳ שינוי‬
‫מארץ לארץ חזרה ממק אל סניה מושר מכמה‪ ,‬בי׳‬
‫גדולה מציאות רוב ממון‪ ,‬בי״א מזל סוב שממת‬
‫אהובים טבדייס סובים‪ ,‬בי״ב גלות האסור לא במהרה‬
‫יפתח סובה מאד מבהמות או מבדים‪ ,‬בי׳׳ג מי שאיתר‬
‫רוץ מוזר ריוח מאדון כתבים‪ ,‬בי״ד מזל סוב לכל אורך‬
‫חיים ‪ 0p :‬יוצא ‪ .‬ויקרא זנב תנין‪ ,‬זחת הצורה כנגד‬
‫זנב התלי רעה למיים ולממון והיא בינונית לדרך‪,‬‬
‫ורמה לקרקע ולמולה‪ ,‬ולקחת אשה והולד נקבה‬
‫ויורה מל מסרון במייס ובבריאת הגו‪ q‬בה מדין‬
‫הפך כל ר צורות הנקראות מזל גדול וראש התלי‬
‫ובטבור שהיא הזנב מורה דין רט בכל הבתים מוץ‬
‫מהדרך שהוא יורה לצאת ‪ .‬ואם יבא בבית א׳ יורה‬
‫שינוי מקום אל מקום אמר ומציאה ומכמה‪ ,‬בב׳‬
‫אבידת ממון מניות וגלות‪ ,‬בג׳ שנאת קרובים‪ ,‬בד׳‬
‫הפסד מירושה‪ ,‬יציאה מבית או מארץ‪ ,‬בה׳ הפסד‬
‫ממבדים בנים רמים שונאים הפסד מירושה‪ ,‬בו׳‬
‫המולה מסוכן‪ ,‬בז׳ חילוק מאשתו גנבה מבורה רמה‪,‬‬
‫מ׳ מות הפסד ממון‪ ,‬בס׳ יציאה מבית או מארץ‪,‬‬
‫בי׳ שינוי מארץ לארץ פחד מאדונו‪ ,‬בי׳׳א אוהבים‬
‫שונאים‪ ,‬בי״ב כרימה כמכור חוב שנוי רט הססר‬
‫תמכדס‬
‫'לקוט‬
‫מל מולי חמימות‪ ,‬ו‪3‬ו׳ יורה מל שדסה גדולה ‪:‬‬
‫ו א ם‪ .‬יכא נכית ראשון יורה סמד אימה ו‪p‬צ‪ q‬כלכ‬
‫השואל דס הכאות מתכת ‪ qw‬ומלחמה‪ ,‬בית מניות‪,‬‬
‫הסתר ממון נמנין רמ‪ ,‬אנידת ממון נכח‪ ,‬כג׳ צרה‬
‫מקרוכיס‪ ,‬מימה מם שכיניו ו קרודו‪ ,‬אמונה רמה‬
‫דם סונ‪ ,‬נ ד' דה רמ שריפה יכישות מממ ממאה‬
‫כ« ח‪ ,‬אכ ר» ונמל מימה‪ ,‬הסהר מירושה‪ ,‬ואם‬
‫השאלה מל מולו יוצא מאותו כיח כי אין מזלו שס‬
‫וכזמן קרוה יגימ לו שכר שיצא ממנו דם‪ ,‬נה׳ כנים‬
‫רמים חייהם רמים ויכאיכו מיניהם וכזמן ר!רוכ יכא‬
‫הכאכ‪ ,‬נו׳ דם מונ ומולי ממרה אדומה או מדם‬
‫ואליו הוא שסל ראש יורה כאכ צרה מכהמות או‬
‫משום אכידה‪ ,‬נז׳ מלחמה‪ ,‬זיינים‪ ,‬אשה רמה וזונה‬
‫ראו‪ ,q‬שונאיו קשים אכל ינצחם‪ ,‬נח׳ שריפה גדולה‪,‬‬
‫ואם הוא שסל ראש יורה מות והפסד ירושה‪ ,‬מאחר‬
‫מקרוביו‪ ,‬כס׳ דם פחד רס‪ ,‬או אכידה מפחד‪ ,‬גנכ‬
‫כדרך‪ ,‬דרך רס‪ ,‬אמונה רמה‪ ,‬מ'ומימ רעים‪ ,‬אדם‬
‫שאינו כקי במכמית חיצונות‪ ,‬ני׳ רס מממשה אדון‬
‫לטכדו‪ ,‬פרידה מצדק‪ ,‬כי״א שנאה מאהוכים רמים‪,‬‬
‫מול רט‪ ,‬ומה שיחכה לא יכא לו‪ ,‬מכדים רמים‬
‫וכנים דם פוכ‪ ,‬כי׳׳כ רוכ אויכים מכיסיה אכל לא‬
‫יזיקוהו‪ ,‬מוכ וממשכה רמה‪ ,‬אכידה משום דכרי‬
‫נהמות גסות‪ ,‬כי״ג אכידה מאדון‪ ,‬שנ‪.‬י מקום‪ ,‬כי׳׳ר‬
‫מזל רמ מיים רמים ‪ :‬הלבן זאת הצורה היא כית‬
‫לכנה השנית‪ ,‬מוכים לחיים ותיספת ממון‪ ,‬ומלכוש‬
‫ודורון ושממה ושמימות מוכות וכתכיס‪ ,‬ומציאת מן‬
‫כמיני המושל‪ ,‬גם לקמת אשה מוכה‪ ,‬גם ללכת כדרך‬
‫שיש שם מיכוכ‪ ,‬ולמולה ימות מהרה ולשכוי ולאסור‬
‫סוכה מאד‪ ,‬והולד נקכה טל דטת רכים ; אם ‪ .‬יכא‬
‫כניה ראשון‪ ,‬יורה שהשואל כטל דטת ונמש מתוקה‬
‫מציאה מדכר ממוד שממה‪ ,‬כתכים‪ ,‬ככ׳ רוכ ממון‪,‬‬
‫ריומ מכם‪ q‬או מפורכ‪ ,‬או דכרים לכנים‪ ,‬ריוח‬
‫כסחורה‪ ,‬נג׳ מוכ לפכד ולאדון‪ ,‬מכמה‪ ,‬אהוכים‬
‫וקרוכים‪ ,‬ושכנים סונים‪ ,‬כד׳ אכ סוכ נמלה סוכה‬
‫כמקום לח‪ ,‬ד כוי מים ריוח‪ ,‬כה׳ כניס ס כים‪ ,‬המסד‬
‫סל כן‪ ,‬וכשאר דנריס יורה שממה‪ ,‬כתכים מוכים‪,‬‬
‫כו׳ חוזק מולי ככי׳ ריוח מטכד ומכהמה‪ ,‬מנייה‬
‫מוכים וכהמות דקות טס מלב או יהיה לה כקרוכ‬
‫ואם שואל נמכור מריכה או מלחמה תייטן שישלוט‬
‫מם אוינו כי מזק הוא ממנו כמטשים מוכים‪ ,‬אם‬
‫האדום כא׳ ירא ממנו כמו כן המשוכה אין לירוא‬
‫אדום‪ ,‬אספ״י שהוא מזק אין מוקמו אלא נמטשים‬
‫רפים‪ ,‬והלנן מוקמו כממשים סונים‪ ,‬נח׳ ככיה של‬
‫פא‬ ‫משה‬ ‫הגורלות‬ ‫ילסרט‬
‫וט״ו מורה טל הלבנה‪ ,‬אם הט״ו טוב תדיז אנן‬ ‫‪w‬מו‪ n‬והחולה מסוכן‪ ,‬בי״ג שינוי מקום‬ ‫ממבליס וכר‬
‫השאלה לטוב‪ ,‬ואס רט ת דין לרטה‪ ,‬ואס כל צורות‬ ‫כריחה מלפני אדון או דיין‪ ,‬בי״ד לוהוכים שונלויס‬
‫השאלה רטה ורט״ו טוב דט כי ילאה וייגט מאר‬ ‫הפסד ממסחר ‪ .‬החביר הלוג ה הזאת דומה לרוח‬
‫ולבסיף ימצא חפצו‪ ,‬ואס כולן טובות וט״ו רטה רט‬ ‫והיא בית כוכב חמה השנית והיא אמצעוח לחיים‬
‫כי יהיה לו כל שאלתו אך סוף דבר יפסידנו ולא‬ ‫ולממון וטובה להחחכר טס אחים ושותפים וללכת‬
‫כמו הארן‬ ‫יהיה לו כלום מחפצו ‪ .‬בי ת הסוהר‬ ‫לקנות קרקט והלד (כר ולחולה רט ולקחת אשה‬
‫והוא בית שבתאי הראשונה‪ ,‬רטה לחיים ולקנות‬ ‫טובה וככה לקנות חכמה ולכקש גדולה יורה טל‬
‫ממון והיא טובה לממון שיש לשאול ולדרך רטה‪,‬‬ ‫מריבה טל קרובים‪ ,‬וטל קרובים שמתקבצים ונישואין‬
‫ולקנות קרקט טובה‪ ,‬והולד נקבה‪ ,‬והחולה יאריך‬ ‫מוכנים ואינה יפה להרה ולחבוש ולמי שהוא במקום‬
‫חלץ‪ ,‬ולקחת אשה רטה‪ ,‬ודרך הים רטה מאד‪,‬‬ ‫אחר אבל היא טובה לבורח ולאובד שחוורין ואס‬
‫וככה לחלוח פני מושל‪ ,‬ולבקש גדולה ולסחורה קשה‬ ‫יבא שנים מהם מורים טל המלחמה וטל כלי זין‬
‫והיא טובה לקנית פרד או חמור ועל שנוי ונאסר‬ ‫ויורו טל המטה וטנ הקבר וטל טביטת ים אבל הס‬
‫רטה‪ ,‬יורה כי אשתו או קרובו או בהמתו מולה‪,‬‬ ‫יפיס ‪ .‬ואם יבא בבית א׳ יורה טוב טל השואל‬
‫והן בא ס לאחר זמן‪ ,‬ויורה טל דבר שאתה מתייאש‬ ‫והוא מחוק וטוב לב ויורה טל חכמה ודברים‬
‫ממנו‪ ,‬ויורה דאגה בלב השואל * אם יבא בבית א׳‬ ‫טובים‪ ,‬וטיב לדרך וכל דבר שיטמל ביד‪ ,‬בב׳ יורה‬
‫יו ר‪ :‬צפר ודוחק בלב השואל ובשאצחו ואינו מגיד‬ ‫טל מציאה ומזל ט! ב בסחורה‪ ,‬ריוח שיטשה‪ ,‬בג׳‬
‫מה שבלבי‪ ,‬ויותר רחוק ממחשבות ממה שהוא מגיל‬ ‫אחים אהובים‪ ,‬קינון קרובים‪ ,‬בית הכנסה וחכמה‪,‬‬
‫אסורים סכנה דבר טמון‪ ,‬בב׳ קיבון ממון‪ ,‬ריוח‬ ‫בד׳ אב מתוק ומטט נחלה‪ ,‬וב׳ פטמים יטשה שאלתו‬
‫מדבר נטלם כגון ממין‪ ,‬הטמנת ממון‪ ,‬בג׳ אהבה‬ ‫כי אס שואל טל אוחו פטם ילך באהבה וסטס‬
‫אחים רטיס הנמשכים ממנו‪ ,‬ריוח מקרובים פחד‬ ‫שנית ישוב שם במחשבה טובה וריוח מירושה וחיל‬
‫מן הבורא‪ ,‬בד׳ אב רט נטלם במעשיו מבניו‪ ,‬נחלה‬ ‫טל שום ארן‪ ,‬בה׳ בן וחכם ובטל דבריט בטבור‬
‫טיבה מבתים ומקרקט‪ ,‬דו ח מירושה‪ ,‬או מנחלת‬ ‫שהויז צורה כוכב חמה קבון רבים לטוב וכתב או‬
‫קרקט‪ ,‬בה׳ בניס מטטיס טובים וחכמים‪ ,‬ושליח‬ ‫שליחות ‪1‬מטט הכנסה לו בריוח‪ ,‬בו' חולי וקדחת‬
‫מביא כתבים‪ ,‬או מתנת‪ ,‬בר חולי כבד קר ויבש‪,‬‬ ‫חמה מדם‪ ,‬משרתים טובים בכמות דקות‪ ,‬אנשים‬
‫ואם הובא לפניך שם ועשית צורות אלו לידט מה‬ ‫רטיס‪ ,‬בז' טוב לארוס אשה והיא מחוקה קיבון טס‬
‫חליו חדין השם בלא ראיה כי היא לבנה דבקה‪,‬‬ ‫לדין‪ ,‬ופשרה ממחלוקת‪ ,‬שונאים מגולים שיבקשו‬
‫ויורה טל בהמות דקות וטובות‪ ,‬ב ח הסוהר אנשי׳‬ ‫שלום ומתיקות בארן שימפון ללכת‪ ,‬בח׳ קיבין טס‬
‫רעים‪ ,‬נשים הרוח‪ ,‬בז׳ אשה טובה‪ ,‬ויורה ששונאיו‬ ‫טל מת אס הי״ב והט ו מקיימים הדבר אס הס‬
‫בצער‪ ,‬נאוף‪ ,‬בח׳ יודט לך אחה אחי המעיין מכאן‬ ‫צורות נכנסות‪ ,‬ריוח של נחלה טס בריח שיטשו‬
‫שהחשבון טל הבתים כגון א׳ ב׳ ג׳ טד שבא לבית‬ ‫יחד ויורה שהמת מת בטוב וביראת שמיס‪ ,‬בט׳‬
‫השמיני והוא בית המוח והוא האדום‪ ,‬והדין כל‬ ‫יורה טל דרך שהוא פושה אוחו בשלוה וטס סחר‪,‬‬
‫הבתים מכאן אס יש לך דעת להבין טכ״ל‪ ,‬מות‪,‬‬ ‫גנב בדרך ואטפ״כ בשלוה ילך‪ ,‬ולהחחלה רט הסכמה‬
‫אם ט״ו נכנסת‪ ,‬ריוח מנחלת מחים‪ ,‬נסיו! של‬ ‫טובה‪ ,‬אמונה טובה‪ ,‬שממה מחלום‪ ,‬בי׳ טבדוח‬
‫אמת‪ ,‬בט׳ ניזק בדרך‪ ,‬אמונה רטה‪ ,‬חכמה מרעה‬ ‫מאדון בריוח אדון טוב‪ ,‬אס טובה מלמד טוב‪,‬‬
‫מוח בארן לא לו‪ ,‬כתבים‪ ,‬בי׳ אדון רט‪ ,‬אס טובה‬ ‫מלמדו באהבה רבה וחפן במלאכת רבות‪ ,‬מניח זו‬
‫טוב‪ ,‬כבוד מוטט‪ ,‬מזל טוב‪ ,‬בי״א ריוח מאוהבים‬ ‫ותופס זו‪ ,‬בי״א מזל טוב וכוונה טובה ואהובים‬
‫אוהבים פסולים כוונה טובה‪ ,‬מזל טוב‪ ,‬מטט ריוח‬ ‫מחוקים‪ ,‬קיבון אנשים רטיס וחולים ובית האסורי'‪,‬‬
‫מאדון‪ ,‬בי״ב בית הסוהר‪ ,‬קבר‪ ,‬אנשים רעים מאד‬ ‫בי׳ב יורה טל מזל של שונאים ויגיטה וצער וערמה‬
‫ושונאים מכוסים הפסד מבהמות גסות‪ ,‬בייג ריוח‬ ‫וקנאה‪ ,‬ריוח מבהמה גסה‪ ,‬זאת הצורה היא מכוכב‬
‫משינוי מקום ומאח זקן דורון‪ ,‬בי״ד מחשבה בית‬ ‫חמה בזמן שיש לשאול אב טוב ובן טוב מורה טוב‬
‫הסוהר‪ ,‬בט״ו טוצס אחרית טוב ‪ :‬הקד‪,‬לה היא‬ ‫טל השאלה תהיה‪ ,‬ובזמן שיש לו אב רט יורה רט‬
‫בדמות מיס והיא בית הלבנה הראשונה טיבה לחיים‬ ‫בי״ג קיבון רבים לטוב‪ ,‬שממה וטוב מאדון‪ ,‬בי׳׳ד‬
‫ולממון וללכת עם קהלה ומחנה גויס ודרך סיס‬ ‫ביאת טוב בלי יגיטה‪ ,‬ט״ו אם יוצא מטוניס טוב‪,‬‬
‫ולקנות‬
 ‫משה‬ ‫שער הגורלות‬ ‫יללוט‬
‫ולקנות קרקע‪ ,‬והולד נקנה והיא בינונית לחולה‪ ,‬טובה‪ ,‬ורע לקחת אשה ולבקש גדולה‪ ,‬ולסחורה יפה‬
‫ולקחת אשה סונה מאד‪ ,‬ותקוה לבקש גדולה‪ ,‬ולסחורה מאד והיא טובה מאד ללמוד‪ ,‬זאת חורה בבית ראשון‬
‫ולקרת בהמה סובה‪ ,‬תורה על רמסליג בספינה על דרך נכון ליוצא ולבא‪ ,‬ועל המתקה ממקום‬
‫ומל גשמים הרבה‪ ,‬ועל אדם סוב ומכובד וקרובך למקום והזהר מחבר רע בדרך‪ ,‬ותורה על האבידה‬
‫שבמדינת הים והכל בסוב ובהצלחה‪ ,‬ועל אשה הרה שלאי תחזור‪ ,‬והזווג רע ומתעכב והמולה ימות‬
‫שאין לה פחד‪ ,‬או בהמות שאבדו חיזרין‪ ,‬או אדם מוחלט‪ ,‬או ישתנה חליו עליו ואם יבא לך בסוף‬
‫שיצא במחנה או בדרך ארוכה הכל מוצלח‪ ,‬ויפה פנים מהם אך הדרך מתעכב אם יבא בבית ראשון‬
‫^ווג ולחולה‪ ,‬ויורה ששאלת על הקהלות ועל השיירות יורה דרכים ונסיעה ממקום למקום שינוי בריוח‪ ,‬בשני‬
‫ועל המחנות או על הספינות‪ ,‬ועל היליך הארן מורה על רפסד ממון‪ ,‬בג׳ תגרה עם איביו וקרוביו‪,‬‬
‫שיש שם צאן ובקר וזרעים וגלות וכובד משאות‪ ,‬אבידת אח שנאה‪ ,‬מציאת דבר חמור‪ ,‬בד׳ מלאכתקרקע‬
‫ואם בא לך ממון נכנס מגיד על רוב הנאה וריוח הפסד מנחל׳ אב רע הפסד מדבר הנעלם סוף שאלתו‬
‫ושלל ומלקוח גדול יגיעך בשלום ובבסחה־ ואם לרע׳‪ ,‬בה׳ מעט שני׳ ורעי׳ כתב שליח טוב‪ ,‬בו׳ הצל׳‬
‫יבא בבית ראשון יורה מל ארם שלבו גבוה‪ ,‬השלמת מחולי או יתחלף מהרה לח לי אמר‪ ,‬עבדים טובים‪,‬‬
‫תאוותו התחלה טובה‪ ,‬שינוי מקום רוב עם‪ ,‬רוב מות הפסד מבהמות דקות‪ ,‬בז׳ אשה זונה שונאים רעים‬
‫מים בב׳ ריוח טוב ויצלחה‪ ,‬אם חביריו טובים כמו שיחגרו עליו מיתת אשמו יקדם לארוס אשה ולא‬
‫הס׳ והס׳ רוב ממין‪ ,‬בג׳ אחים הרבה עם מפס יארסנה‪ ,‬גנבה‪ ,‬בח׳ הצלת ממון דם הפסד מירושה‬
‫ריוח של שואל‪ ,‬דיינים אב טוב‪ ,‬וריבוי נחלות אס נסיון של הבל ומפסיד בדרך‪ ,‬בס׳ דרך טוב ובשלוה‬
‫מכיריו טובים במו הג׳ והי׳‪ ,‬בד' ירושה ממת‪ ,‬אך מורה בו הפסד אמונה רעה מיעוט חכמה‪,‬‬
‫יגיעה מירושה‪ ,‬רוב פימת‪ ,‬בה׳ בנים מועטים‪ ,‬בי׳ הליכה לפני אדון אם רעה מלמד רע אינו‬
‫ואם יהיו לו ימותו‪ ,‬דורון מעט קיבון עם לשמחה מרויח ממלאכתו אבידת שום דבר‪ ,‬בי״א שונאים‬
‫רונ פירות‪ ,‬בו׳ של תילדות ויותר מלחה משאר רעים חלשים כוונה פסולה מזל מועט טובה שמחה‬
‫מינים‪ ,‬בהמה עבד‪ ,‬בז׳ קינון עם עבור שונא או כתב שליח הפסד מבהמות נסיח‪ ,‬ודע כי לעולם‬
‫מחלוקת‪ ,‬ואם הח' צורה טובה יפחד משונאיו כי הם בית ששי בית הבהמות הדקות‪ ,‬ובית י׳א הוא בית‬
‫מזקים ממנו‪ ,‬ואם רעה לא יפחד מהם כי חלשים הבהמות הנסיח‪ ,‬בי״ב שונאים חלשים שינוי מקום‬
‫הם‪ ,‬חובות‪ ,‬בח׳ מות‪ ,‬אם ט ׳ו נכנסת קבון עם על סכנה בעבור דורון‪ ,‬בי״ג הליכה לפני אדון בעבור‬
‫מת או חולה‪ ,‬ריוח ממון של מת‪ ,‬בט׳ עם בדרך אדון אחר‪ ,‬בי״ד שינוי טוב‪ ,‬בט״ו חליפה לטוב ודרך‬
‫ויורה דרך שצריך לפשות ב׳ פעמים‪ ,‬אם רוצה ומים ותשועה בדרך ־ הרי ל ך ראיותיהן וכשהן‬
‫להשלים מפצו שינוי מקום‪ ,‬מיעוט חכמה‪ ,‬מיעוט יחידות וכשיבא בצריהן צורות אחריהן יעידו לו על‬
‫אמונה‪ ,‬כלומר שאינו מאמין שום דת‪ ,‬בי׳ אם נולד כולן ופעמים שיבא לך בסופן ב׳ צורות מוחלפין‬
‫מסובים יורה על אדון ורב ואם טובים‪ ,‬ואומנות וביניהן צורה שלישית שלא ממינן הרי אלו מגירין‬
‫סובה וכבוד ועושר‪ ,‬ואם מגיעים הדבר לפניך‪ ,‬חיילי לך שיצא הפסד הא׳ בשכר השני אבל אם הסוב‬
‫מלכות‪ ,‬עם שמערערים יחד לפני דיין או מושל‪ ,‬שבשניהם יצא לך בסוף ה׳׳ו מגיד שתשכח את מה‬
‫בי׳א אם נולד מסובים כל שאלתו סובה‪ ,‬ויורה על שאירע לך והדומה לו מכל שני הצורות מהופכין‬
‫מול סוב ועל כוונה סובה‪ ,‬ועל ריבוי אוהכי׳ טובי'‪ ,‬שיהיו תחת הזה לראש הזה כי הראשון מגיד שתוציא‬
‫ואם נולד מרעים הכל הסך‪ ,‬רוב בנים‪ ,‬עבדים‪ ,‬בי׳ב הוצאה בשביל יציאתך לדרך והאחרון מגיד שאחרי‬
‫אם נולד מסובים ירויח משונאיו שיעשו דבר שירויח כן תרויח יותר ממה שהוצאת ועל זה ככל שני‬
‫מהם ויורה ריוח מבהמות גסות‪ ,‬ואם נולד מרעי׳ צורות אחיות דין מבואר על צורות יחידות את אשר‬
‫מורות ‪:‬‬ ‫הדבר הסך‪ ,‬רוב אויבים‪ ,‬רוב בהמות ועבדים‪ ,‬בייג‬
‫שינוי מקום מאדון כתב שליח‪ ,‬בי״ד קיבוץ עם‬
‫בעת העתקתי זאת מתה פלי בתי הצנועה‬ ‫לסוב או להיסך‪ ,‬בס״ו ד ת בית המשי והיא בית‬
‫דומה לאש‪ ,‬והיא בית כוכב והח׳ מ׳ הארי׳ ליבא בת ז י ס ל ואני נדרך‪,‬‬ ‫אבותיה ‪ :‬הדרך‬
‫חמס‪ ,‬והיא בינונומ לחיים‪ ,‬ורעה לממון ולהליכה המזכירה יזכרהו ס' למסו״ש ‪.‬‬
‫סובה ביבשה ולקרקע רעה והולד וכר‪ ,‬ולמולה מעט‬
 ‫משה‬ ‫שער הגורלות‬ ‫ילשיט‬

‫חלה שני‬
‫הצאן ולא ישאל דרך לעג או ניסיון ‪ .‬יקח נייר או לוח‬ ‫גורל החו׳׳ל סהי׳ משתמשים חכמים ונביאים‬ ‫ספר‬
‫‪I H H‬‬ ‫‪H 11 H 11‬‬ ‫וינקר ני י׳ ש טי״ ״ ז •‬ ‫גדולים ודניאל איש חמודות ויוסף יצדיק‬
‫‪I I I II‬‬ ‫וווו ו ו ו ו‬ ‫וכן השניח והג׳ והד׳ וחח כ‬ ‫וכמה גדולים אנשי מעשה אסף וליקע עניים‬
‫‪III II‬‬ ‫‪IIIIIIII‬‬ ‫יזווגן כך ונמצא משאר‬ ‫סיסריס‪ .‬כתיקון מכל שגיאה ועשאו כסולת נקיה‬
‫‪IIIII‬‬ ‫‪IIIIIIII‬‬ ‫מהד׳ שיטוח ד׳ פרדים כזה !‬ ‫הרב הקדוש המקובל האלהי גאון הדור ואורו‬
‫כלל‬ ‫חזווגיס‬ ‫;‬ ‫כמהר״ר שלום שבןי ןלה״ה שחיבר ג׳ אלפים שירים‬
‫על פי הסוד וכמה ספרים קדושים ‪:‬‬
‫וכן תוציא הנשאר מהשני ומהשלישי ומהרביעי כזה‬
‫ו ן ך ן תופס דבריו בהקדמתו לגורל החו״ל ולפי‬
‫שחכמי אומות העולם מתיהרים בחכמה זו‬
‫‪iiim iiiti‬‬ ‫‪I I I 11I I I I I I‬‬
‫על ישראל שנסתי מתני ואמרתי לא נופל אנכי‬
‫‪I I I I I I I I I 11‬‬ ‫‪ill IIIIIIII‬‬ ‫מהם אדרבה סלינו נאמר והימם לי סגולה מכל‬
‫‪ if‬ו ו ו ו ‪N i l‬‬ ‫ו ו ו ו ‪ II‬ו ו ו ו ‪I‬‬ ‫העמים וכבר קדמוני מכז׳ל כחכמה זו דניאל איש‬
‫‪llililllll‬‬ ‫‪iin iiiiiii‬‬ ‫נזמודות ור׳ אברהם בן עזרא והגאון רבינו סעדי׳‬
‫אז תאסוף מהן ג׳ צורות כראשונה והן אלו הראשונה‬ ‫ומהרח״ו ז״ל גם מביא סמך על פסיק במד החלון‬
‫נשקפה וחיבב ופי׳ מלון זה חלון החכמה כמה‬
‫שנאמר כי היא חכמחכס ובינתכם וכו׳ ;‬

‫נמצא מראשונה דרך ומהשנייה קהלה ומן הג׳‬ ‫ווה נוסח המפלהאשר יסר‬
‫דרך ומהרביעוח כבוד יוצא ואז תוציא מהארבע אלו‬
‫האמהות ד׳ בנות לרוחב האמהות תחלה הראשיים‬ ‫ב ^נז ם האל הר מ מן מלא רחמים עילת כל עילה‬
‫ואח׳ה השניות שתחתיהן והשלישיוח שתחתיהן‬ ‫וסיבת כל סיבה ראשין ואחרון‪ .‬קדוש‬
‫‪....‬‬ ‫והרכיעיויי ש־ן למטה כזה‬ ‫ססור בורא כל הברואים ומחליף אח הזמנים‬
‫ץ " ״‬ ‫נמצא האמהות ד׳ והכנות‬ ‫יתברך שמו קדמין לכל קדמון ‪ .‬אלהי אשאלך‬
‫‪ 1‬ג‬ ‫ד׳ ואמ׳׳ה תיילד מן האמהות‬ ‫באדנוחך וחמידומך ומעשך האלהי שמבינני סיד‬
‫שחיים ומן הבנוח שחיים כזה‬ ‫מה שהסכמחי דבר ברור מה יהי׳ אם סיב ואם‬
‫הפכו כי אחה יודע כל נסחר וגולה כל מצפין‬
‫ויודע מה שיר\׳ קודם שיהי׳ שמים וארן לא‬
‫‪.‬־‬ ‫ואת״כ תיילד מכנוח האמהות והכנות ב׳ כזס‬ ‫יכלכלוך ואחה מחיי את כולם ובירך המוז והכח‬
‫והחכמה והכינה בוחן לבות וכליוח מבשר עולמך‬
‫‪--‬‬ ‫~‬ ‫ואח־׳כ חיילד מהשת ים אחד כזה‬ ‫בס! ב ולא חשצם למעשה ידך כפעלס כי אל מלך‬
‫תנין ורחום אתה יחכרך וישחכח שמך דיין סכל‬
‫ואח־כ תיילד מהראשון ומזה האחרון צורה אמת‬ ‫נורא נשגכ נא״י שומע חס לה ‪.‬‬
‫כזה ל נמצא סך הכל י׳ו צורות ורע כי ד׳‬
‫הראשונות נקראו אמהות והד׳ השניות היוצאות‬ ‫ב״ה מפר גו ר ל החו״ל המיוחס לדני אל אי ש ח מודו ת‬
‫מהן נקראו בנות ושנים שתוציא מן האיצהות ושנים‬ ‫וליו סף הצדי ק ו הו א סוד הנקודההכתוב מו ה״ קו‬
‫שתוציא מן הבנות נקראו מאזנים והן ד׳ ושנים‬
‫שחיציא מהד׳ המאזנים נקראו מאזני ממאוניס‬ ‫ד ע מי שרוצה להכות במו״ל להפיק רצון השואל או‬
‫והאחד היוצא מהשניים נקרא מגיד והיוצא מהראשון‬ ‫שישאל לעצמו צריך תחלה לראות שלא יהי׳‬
‫ומהאחרון נקרא משלים ולעולם צורת הט׳ו לא‬ ‫שמת עננים אורות וכן לא ישאל כשעת שמוציאים‬
‫תבוא‬
 ‫משה‬ ‫^‪16‬ער הנורלות‬ ‫ילסט‬
‫‪ a‬דרך לל»^ >קנס מיס ‪ *D‬סדין ‪:‬‬ ‫מכוא אלא ווגומ ואם ממצא אומו סררים ככל‬
‫ע ® יוצא ללמס מיס ס׳ ממ‪3‬ה כאתה‪:‬‬ ‫ספיח כ^ייי)‘ ״ ״ ״י יי״״ה י ״ ״ ״ ^^'ייי‘ ^יי׳ייי'‬
‫ואז יצא זיגומ והגגי מוזר ושוגה לך הי״ו צורות‬
‫י ד ‪ qo‬גכגס לזנכ פלה אש ס׳ ממכה ואכלס ־‪.‬‬ ‫שרשממי לך כדי שיוכן לו כקל • ־• •‬
‫טו חימר לכוכב גקכה רומני ס׳ אגמאע‪:‬‬ ‫אלי אמהוח * ‪ ' 1‬ג‬
‫יו כר הלחי לנוגה זכר ונקכה ס׳ נקי אלכר ;‬ ‫אלו ה כנו ת‪_______ • ...‬‬
‫כבוד נכנס‬ ‫‪ Z Z‬אלו ואלו מאזנים‬ ‫‪--‬־■־‬
‫כבוד ♦יוצא‬ ‫♦ ♦‬
‫♦‬ ‫**‬
‫י*‬
‫ושנים אלו מאזני מאזנים‬
‫ש פלר אזז ב ר הלחי‬ ‫נשיא ראש הלחיון‬
‫הי׳ו ?‬ ‫‪ i‬נקרא מגיר וזה‬ ‫וזה הפ״ו‬
‫סף נכנס‬ ‫הסהר‬ ‫סרים נלחם חיבור‬
‫•זי‬
‫♦‬ ‫נקרא משלים ודפ כי כל צורה כוללת ד׳ יסודות‬
‫?‬ ‫‪i‬‬ ‫‪4‬‬
‫ממון *יוצא‬ ‫ממו ‪ J‬נכנס‬ ‫סף יועא‬ ‫שהן ארפ״פ ראשי הצורות אש צואר הצורות מסר‪.‬‬
‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫כפן הצורות רוח רגלי הצורות מ־ם‪ .‬ואם פשית‬
‫קהלה‬ ‫צורה אמת ולא ידפת אם הצלחה לו או לאו תראה‬
‫ילד‬ ‫ל‪11‬‬ ‫שמים שפולים אחריה ומהן ישרות יורה פל יושר‬
‫הן אותיות המול ואכאר לך ס׳ צורה זו‬ ‫ואלו‬ ‫ואם הן כהסך יורה מל הסך ודפ כי הצורה הראשונה‬
‫פדיה שנים שאחריה והד׳ והז׳ והיי פידיהן מה‬
‫לחיון אותיותיה איס סכמו מים מלאכו‬
‫צדק משמרתו יום ה׳ כית הנפש והח־יס והוא מזוג‬ ‫■י״' שלפניהן ולאחריהן פירש אחד מזה ואחד מזה‬
‫יורה פל השמחה וטל הנשואין ופל השלום זה‬ ‫כי הימידות שככל הצורות הן ארכמ הא׳ והד׳‬
‫אותיותיו כ'צ‪ .‬ממון נכנס ממשלתו אריה סכמו‬ ‫ורז׳ והי׳ וסימן להן א׳ר׳ז׳י׳ אם סוכות יורה טל‬
‫אש משמרתו יום א׳ מורה טל הממון ומשא ומתן‬ ‫השאלה שהיא סונה ואם כהיסך כהיסך ‪ .‬לאלו הן‬
‫וכפלי פין סוכה ומילוי פנים וכוככו ממס כץ ר״ת‬ ‫צורות החו״ל הזה נשוא ראש לצדק אש זכר ;‬
‫צדיק כתמר יפרח כי צדיק ד׳ ‪ .‬מאון יוצא זה‬ ‫א׳ וסירש צ׳ אחק‬
‫למאדים סכמו אש ומשמרתו יום ג׳ ואותיותיו ל*ג‬
‫והוא כיח האחים והאחות מורה מחלוקת וחילוק‬ ‫בי ממק נכנס הוא לחמה אש זכר פירש קכ״ן דאכ״ל‬

‫נ׳ ממון יוצא לזנב סלה אש פירש קכ״ן כאדג ;‬

‫קהלה לכוכב ממשלתו יום ד׳ והוא לכתולה סנפו‬ ‫‪-!---------------------- !-----‬ל ‪------‬‬
‫עפר נית האמת והאמהות יורה פל החרישה ופל‬ ‫ד׳ קהלה לכוכב נקנה רומני ס׳ גמאפה ‪:‬‬
‫הזריעה ועל הנסיעה והחן ועצה הוגנת ודנרים‬
‫ה׳ סריס למאדים לא זכר ולא נקבה ונקרא סוף‬
‫סונים ובחורים והוא מזוג ולו מן האותיות מ' מים‬
‫מסרי ס׳ כיסג גורלה ‪:‬‬
‫רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ‪:‬‬
‫נלח׳ם זה למאדים ממשלתו יום ג׳ שבעו‬ ‫סדם‬ ‫ו׳ נית הסיהר לשכתאי טסר פ׳ סקלה ‪:‬‬
‫מים והוא לטקרב מורה פל השמחה ופל‬ ‫ן׳ שפל ראש לשכמי נקנה פפר פי׳ אנכיס ‪:‬‬
‫כני חורין ופל המנחות והמלבוש ושירות פכדים‬
‫ח׳ אודם לכוכב נקנה רומני סי׳ חומרה ‪:‬‬
‫ושפחות לאדונירם אם הפידו לו צורות סוכות‬
‫ואם העידו לו רפות יורה פל סייף ושנאה ומחמת‬ ‫ט לכן מאג ללננה נקנה מים פ' כיא״צ ‪:‬‬
‫ורמייה והרג ואותיותיו ה׳ש ד ת הרג שמש‪.‬‬
‫*׳ ככור יוצא לחמה אש זכר פ׳ נצרה כארג״ה ‪:‬‬
‫הסהר לשכמאי ממשלתו יום שכת לדלי רוחר יורה‬
‫על כית האסורים והקכר ועל הטכוב והצער וקישור‬ ‫יא כבוד נכנס לנוגע מים נקנה פי׳ נצרה דאכל׳׳ה ‪.‬‬
‫גדתיים‬
 ‫משה‬ ‫שער הגורמת‬
‫ודט שאס נסמך לצורה זו צורה סוכה ימכשר‬
‫כשורה סוכה ואס הסך היפך יורה פל מי שמולה‬
‫מפין רמה ולו מן האותיות טי׳ן רמז לסין רפה‪.‬‬
‫חיכור זה לכובכ ממשלתו יום ד׳ מזוג מורה פל‬
‫קרנת השאלה ומציאת החסן ופגישת האהיכיס‬
‫והרומים והסוסרים והחכמים וסמודת זימון ומשתה‬
‫ושמחה ולו מן האותיות סי׳ת מורה טל סוכי המיר‬
‫שהן מיני הטדה ‪ .‬כר הלחי זה לנוגה ממשלתו יום‬
‫ו׳ רומני למאזנים מורה על השממה ורזה ששון‬
‫ומלכים ושרים וסקחים ונשים יסוח וריסים ואוהכים‬
‫ולו מן האותיות י״ס ד ת יום סוכ יסה סוכ ‪ .‬נשלם‬
‫הפירוש הזה על כל צורה לכדה ואם משלים כל‬
‫השש טשרה צורות משפוס כפירוש ארכטה ימידות‬
‫שלהן שהן אדז׳׳י היינו צורה הא׳ והדי והז׳ והי׳‬
‫אם הם סוכות כולם סוכות ‪.‬‬
‫פחח שכינות הילוד האודם לו צורה‬ ‫תוספות‬
‫ראשונה לחיון ולו כיח שני הסרים לו‬
‫כיח י״א ‪ qp‬יוצא לו נית ג׳ לכן לו כיח י״כ נר‬
‫הלחי לו כית הד׳ כית הסוהר לו כיח י׳ג ‪qp‬‬
‫נכנם לו כית ה׳ דרך לו כית י׳ד ממון יוצא לו‬
‫כית ו׳ חינור לו כית ס״ו ככוד נכנם לו כיח ז׳‬
‫ככוד יוצא לו כיח א׳ קהלה לו כית י״ו שסל‬
‫ראש לו כיח ח׳ טד כאן פי׳ המוספות ואם תסתפק‬
‫לך השאלה של צורה ראה כיה השכינות והדין כו‬
‫אם סוכ סוכ ואם היפך היסך ‪.‬‬
‫העורות הנכנסין הן משסל ראש כ׳ כר הלחי ג׳ ‪qp‬‬
‫נכנם ד׳ לכן ה׳ ממון נכנם ו׳ ככור נכנס ‪:‬‬
‫והעורות החיצונים הם ‪ qp‬יוצא ככוד יוצא ממון‬
‫יוצא לחיון ואורם ו סד ם ‪:‬‬
‫העורו ת המזוגים דרך כיה הסוהר חינור קהלה ‪:‬‬
‫הארז י והן הימידוח נקראים כצורה המורה טל‬
‫מיקר החכמת השואל וסימן להם אדז׳י‪:‬‬
‫ו אילו סוכ אכל יורה כרט והן הסי״א י‪°‬ג ‪:‬‬
‫ועורות הרטית ומי׳׳כ ‪:‬‬
‫פ י ל ו ש אותיות השמות כולן הא׳ חום והשני קר‬
‫הג׳ מדכר וי ד׳ אלם הה׳ מים והו׳‬
‫מים מלוחים ה‪1‬׳ מרור מלוח הח' מתוק הס׳‬
‫סומל הי׳ נפטל הי״א הי״כ זכר והי״ג נקינה הי״ר‬
‫טו‪ q‬הטיו אושי ה־״ו כהמי פי׳ אם נשאלת פל‬
‫דכר ממצא מה יש לצירה מן האותיות חלעצר‬
‫לשואל שאלת מטנין כך וכך סד כאן‪.‬‬
‫ילמוט‬
‫גדודים וכיותר אם המירו לו צורות רמות ואותיוחיו‬
‫וית רצה לומר מות אם המיר לו קהלה או מינור‬
‫ולכן וד ר ך‪ .‬ואם המיר לו צורות נווכות יורה‬
‫פיכוכ אפסנאי ‪ .‬שפל ראש ‪ rt‬לשכתאי ממשלתו יום‬
‫שכת וסכמו מסר וגדי והוא מל חרישה תרימה‬
‫ונסימות ומשמימה ולססים וצמר ורמכ וצמאו;‬
‫וכצורת וחולי ומכמוניו׳ והרג ואכרן ומיפיס הרוחה‬
‫כמשא ומתן ושסלות השואל ואין ראוי למשות חסצו‬
‫אס קומתו צורה זו ואותיותיו כ'צ יורה מל כצירת‬
‫ופירוד אחים ורמים ומות ‪ .‬אודם זה למאיים‬
‫ממשלתו יום ג׳ סכמו אש וסלה נית האחים והאמות‬
‫מורה מחלוקת ומכה וסצט ושכר והוצאת דם וממון‬
‫וחולי ומחשכת רמות ומשסס ומלכות ולו מן‬
‫האותיות ג״ק רית גו קטוליא לי‪.‬ן זה ללכנה‬
‫ממשלתו יום נ' סכמו מים לסרמן מורה פל ששון‬
‫ושמחה כית הנפש והממון וראו לשאל צרכיו מן‬
‫המלך והמכירים והנשיאים והסקחיס והקצינים‬
‫וכטלי מכמה ולחולי קשה מורה טל צינת לכנה‬
‫ומות ולו מן האותיות ד״ר ד ת דין רחמים שיש‬
‫כו נ׳ רסנים ככוד יוצא זה לחמה ממשלתו יום‬
‫א׳ סנטו מסר לשור מורה טל חרישה זרימה ומוכת‬
‫הנאה ומזון וריוח וישיכה לכסח והשקס ומלכוש‬
‫והנחה ושלום וחינור וריפות יזיווג ולו מן האותיות‬
‫ו״ת ד ת ואתה תגיל ורוכ תכואית כנח שור‬
‫כנוד נכנס לנוגה מסרי ממשלתו יום ו׳ מים לדגים‬
‫כיס הממון והאהכה והזיווג ונשים יסות וכל כסלי‬
‫יוסי ומורה טל נטלי זנות וששון משמשת להיתר‬
‫ואיסור ולא מן האות ות ה״ש ד ת הרג שלום ר״ל‬
‫אם חושק הימר שלום‪ .‬ס^ נכנס ז‪ :‬לזנג סלה‬
‫סכמו אש מורה טל כסלי שנאה ותחרות ונגדיות‬
‫ומרינה וצמר והוצאת ממון מנטלי שותפות ומשפס‬
‫או הוצאת ממון וסרידת אחים ולחולי ומות ויורה‬
‫טל חילוק אומות וגירות ולו מן האותיות ז״ת ר"מ‬
‫זו ממרות זו תוצאה והוא מורה על לסטים אויכ‬
‫או גיננ דכרים ‪ .‬סן< יוצא זה ללכנה ממשלתו יום‬
‫נ׳ סכמו מים לדגים כים השמחה והממון ונסיטה‬
‫וזרט ומלכוש וחילוי סניס וניאת אוהנים ואורחים‬
‫ומנחות ואכסנאים ואותיותיו ח'׳כ ד ת מן כולה‬
‫חיים כולו חסד כולו וקשה טל שאלת חולי וכיומר‬
‫אם יצא אחריו צורות דרך ‪ .‬דרך והוא ללכנה‬
‫ממשלתו כיום שני סכמו מים לסרסן מורה טל‬
‫משא ומתן והילוך ממקום למקים והתמכרות‬
‫כלרכיס וקשה פל החולי אס כא שאלתו כצורה זו‬
 ‫משה‬ ‫שער הגורלות‬
‫אותם צורה וחזור הוציא מאלו השמי צורות שטשית‬
‫וראה הנראה לו בבית שכונתו ויגיד לך וישפוט בו‬
‫ובית שכינתו וי גי דו ך ס ‪3‬וש_שאלת השואל ‪ .‬ואילו‬
‫ואלו צורות הרטות‬ ‫צורות היוסי = ‪“T - r‬‬
‫“ — — ואילו צורות המזוגות‬ ‫=‬ ‫^‬
‫‪— H‬‬ ‫אלו הן —‬
‫סימן לצורות היושר ל׳מ׳נ כ׳ניכ׳י׳ס׳נ ד ת לי׳חיון‬
‫מ״מון נ״כנס כ״בוד לכנס כ״בור י״וצא ס״ףנ״כנס‬
‫וסימן לצורות הרטות א׳סימ׳י׳ ש׳ר׳ס׳י' א״ודם‬
‫ס״והר מימון י״וצא ש״פל דאש סיף י״וצא וסימן‬
‫ממזוגות סיד׳ ח׳ק׳ל׳ ס״ריס ד ר ך מ״יבור קיהלה‬
‫ליבן כבר ידטת כי הצורות יש מושל טליהן כמו‬
‫שנאמר במחילת הנוסח של כל צורה כגון הלחיון‬
‫כוכב שלו צדק בית הסוהר כוכב שלו שבתאי וכן‬
‫כולן ולפיכך אם ישאלך השואל טל איזה דבר‬
‫שהסכים בלבו לישאל טליו ואמר לך הגד לי מה‬
‫שהסכמתי בלבי בשאלה התפלל תחילה להשי״ת‬
‫שיבינך שאלת השואל באמת ומכה ומילד טד ט״ו‬
‫היא‬ ‫ומראה הי״ר לאיזה כוכב ואז מדט “ מה‬
‫דומם או צומח וכו׳ וכבר הודטתיך כי צורה י׳ג‬
‫בית השואל והי״ד בית הנשאל והט״ו בית הדיין‬
‫ופטמים יהי׳ הפירוש בימידות דהיינו א׳ד׳ז׳י׳ והנני‬
‫מפרש לך דברים שהם מסוגלים לכל כוכב שבמאי‬
‫סוגל כל דבר שחור צדק סוגל כל דבר לבן מאדים‬
‫סוגל כל דבר אדום חמה סוגל כל דבר אדמדם‬
‫נוגה סוגל כל דבר לבן כוכב סוגל כל דבר מזוג‬
‫לבנה סוגל כל דבר ירקרק או שושנים זנב טלה‬
‫סוגל כל אבנים טובות ושושנים מכתבים ‪:‬‬
‫=‪= ; s‬‬ ‫וזה סידור הצורות למושלים לשבתאי‬
‫— ‪ZZ‬‬ ‫^ ‪ -1‬לחמה‬ ‫למאדים‬
‫‪• 3‬‬ ‫‪ S‬ללבנה‬ ‫— לכובג ‪21‬‬ ‫=‬
‫לזנב טלה — ^‬
‫הפירוש שאסדר לפניך כדי שיקל טליך הדבר‬
‫להבינו דט כי סוף דבר חס צורה אחת לבד‬
‫והיא הנקראת ראשונה ראה אם ממשלתה אש כגון‬
‫נשוא ראש וכבוד נכנס טבט כוכבה יורה טל האש‬
‫והיינו שישאל טל שריפה ושפיכות דמים אם הטדים‬
‫טובים יורה טל שחיטה של שמחה כגון חמנות או‬
‫מילה או שמיטה לגני אדם חבירים או אכסנאים ‪.‬‬
‫ואם טדים רטים יורה טל הרג מלכות או אויבים‬
‫או לסטים ולשרפה והמדים טובים יורה שישרוף‬
‫הנדים‬
‫ילהוט‬
‫וזה מןג הלוותיות כולם ‪.‬‬
‫נויגצתט‬ ‫דפלמרכג‬ ‫אהטס סשד גןך ‪pnpp‬‬
‫טפר‬ ‫מים‬ ‫רוח‬ ‫לוש‬
‫המצא כל האותיות כ״ח ‪ rn‬סדרן טל סדר לו׳ב׳ג׳ד׳‬
‫אלו הן‬ ‫ס׳ו׳ז׳ח׳ ס׳י׳כ׳ל* מ׳נ׳ס׳ט׳ סצ׳ק׳ר׳ ש׳מ׳ת׳ח׳ ד׳ז׳‬
‫ט׳ג׳‪ .‬ורט כל הארבט מאותיות אלו כוללין ד׳‬
‫ט־טים שהן ארמ״ט ד ת א״ש רו״ח מי״ם טפ״ר‬
‫ודט כי אהטס סשד שהן אש הן יוצאין מראשי‬
‫רטורים שהן שנטה כס־רתי לך ואותי׳ הזך סקר‪-‬ט‬
‫שהן רוח יוצאין מן האותיות השלישית של שרטה‬
‫טורים ואותי׳ דחל פרכג שהן מיס יוצהים מסותי׳‬
‫רניטית של ‪1‬׳ טורים ואוהיות בוינצתט שהן טפר‬
‫יוצאים מאותיות שהיות של ז׳ טיריס והצורך לידיטת‬
‫סוד תיבה האותיות הוא כדי שאס ינוא השואל‬
‫וישאל מל דכר שהסכים מליו ואמר תשאל ותגיד‬
‫לי מה היא הטהין שיש לי שהסכמתי לישאל מליו‬
‫תראה בית ההשאל והוא בית הי״ר אם אותיותיו‬
‫מיסוד האש הוא שואל טל דבר אשיי ואס הוא רוחי‬
‫הוא שואל טל רוחהי וכן" ‘ כולם ‪.‬‬
‫ואילו הם צורות המדברות‬
‫סירוש שמורין טל דבר המדבר דהייהו אדם כלומר‬
‫אם שאלך טל דבר אתה שואל אם יבוא אחד מאלו‬
‫בצורה י׳׳ד ישאל טל אדם אס המדים הקבות ישאל‬
‫טל הקנה ואם זכרים ישאל טל זכר ורטדים הן‬
‫י׳׳ב וייג ‪ .‬ואילו הם צורות האילמות ?= ג ? ‪= 3 1‬‬
‫פירוש מורין טל דבר האילם כגון בהגנה״מיה‬
‫ואלו צורות ההוים‬ ‫וסוף וכסף וזהב ובגדים‬
‫=‬ ‫לצדק‬ ‫‪ = T‬פירוש שמורין טל דבר ההוה‬ ‫‪^ 4‬‬
‫ואלו צורות‬ ‫המתוקן *יטהי אלא ^ אלחאבת״ה‬
‫לנוגה‬ ‫הגופהיים ‪ s Z = 1‬פירוש מורין טל מ ר שיש‬
‫לו גוף מתוקן וכוללים צ׳ומח ח״י ד״ומם מ״דבר‬
‫יטגו כלשי וכון מגס״ד ודט כי צורה ראשוהה טדיה‬
‫הן שגי והשלישי שאחריה ומד׳ ואילך טד ט״ו‬
‫טידיהן אחד מלפניו ואחד מלאחריו וכלל זה יהי׳‬
‫בידך אם הטדים טובים רשאלה טובה ‪:‬‬
‫מרצה להוציא שאלת השואל ילד החול טד‬ ‫אם‬
‫וראש‬ ‫ט׳׳ו צורות יקח ראש המפיטי ״‬
‫הטשירי והי״א והי״ב וטשה אותם צורה וקח ראש‬
‫הקודם לט׳ דהיינו ראש השמיני וראש הקודם לי׳‬
‫ולאש הקורם לאחד טשר וראש הקודם לי׳׳ב וטשה‬
 ‫משה‬ ‫עער הגורלות‬
‫לכל צורה אמת אות אמת נשוא ראש ונגדו שפל‬
‫ראש ואודם ונגדו לגן וכל צורה מאלו השתים משרה‬
‫יש בה שתי צורות נכנס ויוצא קח לכל צורה מסן‬
‫שמי אותיות מאיב׳ג׳ד׳ כמו שפירשנו למטלה ‪:‬‬
‫ראש אות ותיו א׳ס׳ שסל ראש ב*צ והסכי'‬ ‫נשוא‬
‫להוצאת השם בלבד ולא לוולחו‪:‬‬
‫ר א ה בראשון כמה מנין נקודות כצורה ראשונה‬
‫ואס הי׳ סריס וה ‪ -i .‬בביח הבר אוחי*‬
‫השם מנין נקידות הצורה ראשונה ואם הסריס‬
‫בצורה שלישית השם ג׳ אותיות ואם בצורה ד' פסס‬
‫ד׳ אותיות ואם נצורה ה׳ השם ממש אותיות ומם‬
‫בו׳ השם שש אותיות ואם ‪1‬׳ השם ‪1‬׳ אותיות ואם‬
‫בח׳ השם ו׳ אותיות ואם בט' השם ה׳ אומי' ואם‬
‫בי׳א השם ג׳ אותיות ואם הוא בי״ב השם מנין‬
‫רצורה הוה וכן אם הי׳ הצורה י׳ג או י׳ד השם‬
‫ד׳ אותיות ואם לא ממצא סריס וה בשאלה ראה‬
‫הצורה המולה לאיוה בית היא מן הכתים בתי‬
‫המנ ן ומשהו פולה והדין כמו שהוכרנו ויתברר לך ‪:‬‬
‫א □ ידטח השם דקדק אותיותיו מד׳ סרמיס יקח‬
‫נקודה אישית ממנה וחכללנה והיא גל נקודה‬
‫סרודים מראשי הצורות וו היא אש‪ .‬והרוח כל‬
‫נקודה פרודה שהיא מצאורו החול כולן פד ט׳ו קבן‬
‫אותם לבין והמים כל נקודה סרודה מגפן ממול‬
‫פד מ*ו קבץ לבד ‪ .‬וכפסר קח כל נקודה •רודה‬
‫ברגלי החול השפלים קבצן יחד בלבד פד ס*ו צורות‬
‫ושוב צייר כל אמת מהן או במוסרת או בלוח חלק‬
‫כל צורה לבדה וסוהר מן הטפות ואם קבצת אילו‬
‫הסרחים הכה האשית והוא האמח בא׳ והרוח צשנים‬
‫והמיס בשלושה ״ והמסר בד׳ ותתן כל השלכה מל‬
‫טיח טיח והשאר תנהו טל הסדר אמה אמה פל‬
‫האותיות אלו א׳י׳ג׳ג׳ב׳ב׳ר׳ ג׳ל׳ש' ד׳מ׳ה׳ ס׳ניה׳‬
‫ו׳ס׳ך׳ ו׳ט׳ד׳ מ׳ס׳ן׳ ט׳צ׳ט׳ ומקום שישלם המנין‬
‫קח ממנו אותיות האחדים והוא אמד מאותיות‬
‫השם ושוב הכה האשית במשרה והרוחני כפשרי®‬
‫וכמים בשלשיס ״ והמסריח בארבסיס ומשלו סכל‬
‫ט׳ ט׳ ותחן מה שנשאר מל ט׳ סדרים הנוכרים‬
‫והוא חילוק האותיות מקום שישלים המנין קוו‬
‫ממנה אוח המים והוא אמד מאותיות השם או‬
‫מבין במורת השם ‪ .‬הושלכה טל בית והוא אשד‬
‫מאותיות השם שוב הן הטשיריות לכל אמד מהנין‬
‫מלקו ומקום שיניח המנין מקח ממנה אוחי' ספשירי‬
‫והוא אחד מאותיות השם וטור הוסיף תתן מנין‬
‫המאות והוא אמת מאותיות השם ומכין בפהשי״מג‬
‫י‪/‬‬
‫מ ד ם ארוגים כסף או והב או ימ*ך ‪ tpi‬לוו‬
‫וירויח בו ואם המדים רמים יורה מל שריסס‬
‫במים או בגדים או קמה או גורן וכיוצא ‪.‬‬
‫ל א ס ממשלסו רוח כגון קהלה ואודם יורה מל‬
‫כל דבר רו מי כגון טל אדם ובהמה וחיה‬
‫ומוף טהור וריח סוב וטנסי אילן וכל דבר סלוי‬
‫באויר ‪ .‬ואם ממשלסו מים כגון כבוד נכנס ולמה‬
‫יורה טל כל דבר שסבפו מים כגון יין או שמן או‬
‫מסין מים ודבש ומימי צבמים וחלב וכיוצא ‪ .‬ואס‬
‫ממשלסו מסר כגון שסל ראש ובית השוהר יורה טל‬
‫פסר ואסר וכן קמס ונפורס של מרשים והבן ‪:‬‬
‫פ י ר ל ש אמר אס ישאלך שואל טל דבר אס יגיט‬
‫לידו או לא יגיט הך שש משרה צורות‬
‫וקח כל נקודות הצורוס ווגין וסרדים והשלו הכל‬
‫טל כ״ח כ׳ח והשאר סחות מכיח חוור השליכו טל‬
‫י״ב י׳ב אם נשאר אמר שאלתו בצורה ראשונה וכן‬
‫אם ב׳ בשני ואס ג׳ בשלישי וכן טלם ומקום שיכלה‬
‫המרן טל הצורה אוסה הצורה מגיד לך הדבר ‪.‬‬
‫אס שאל השואל סל אססרוסס של יתומים לסרנס‬
‫ולישא וליסן בממון של ירושה או לאדה לישא ולימן‬
‫גסמורמו ורוצה בטל הבית לידט אם ראוי למנותו‬
‫אם לא מראה אם יצא קהלה הוא נאמן אבל אין‬
‫בו דטת להשביח כממון אלא יפסיד מן הממון ו^ם‬
‫יצא אמו מאיייו דיך סף יוצא הוא גנב הוהרממנו‬
‫ואם יצא אמד מאלו סריס כבוד יוצא גנב הוא אבל‬
‫יוסיף הממון טל ידו אס יצא וה כבוד נכנס ממוצס‬
‫הוא בסמישו לא שבח ולא דססד ואם יצא וה כבוד‬
‫יוצא האססרוסס שנוי ואל משמט טליו לשון הרט‬
‫ואם יצא ‪1‬ה חיבור משקרין מליו והוא נאמן ואם‬
‫יצא וה בר הלחי טהור בתחילה וסוסו סמא ואם‬
‫יצא ‪ n‬אודם גנב הוא או נוחף אבל הממון יוסיף‬
‫סל ידו ואס יצא ‪ 1‬־ כבוד נכנס הוא גונב מטט‬
‫במשאו וממנו ‪.‬‬
‫מ ה הוראת שם הדבר כגון לידט מה שמו סל‬
‫אדם או של מקום או שם כל דבר יקח מנין‬
‫פרדים כאמצמים ממקום שהן וקח נקידות המיס‬
‫והרות מכולן וכלול את הכל ומתחיל ומשליך מן‬
‫המשיטי אל הטשירי ואל הי״א ואל הי״ב ומה שנאמר‬
‫מן המנין משנה הכיימו מקום שיניח המנין שס‬
‫השאלה ‪:‬‬
‫ד ע בי כל צורות החול י״ו צורות מהם ד׳ נפרדין‬
‫בצורה אחה ווה היא ‪ : == T M‬קח‬
‫לכל צורה מהן אוח מאומיוח א׳ג׳ג׳ד' והוא משפן‬
 ‫משה‬ ‫עער הגורלות‬
‫ברבה גשמי נדבות והן מרובין ועוד מעס עצרה‬
‫גדולה‪ ,‬ורוב תבואת וחסים בשפל אבל לא באריכות‬
‫ובחלקו מבני ארס הסלמנים והסוחרים ואנשי‬
‫התנועה והחצוף ויורה סל החכמה והסדור ואנשי‬
‫המעלה הזכה ושוואי הניעור ובדמים ממנו אולי‬
‫מומדי ממון הם ואוהבי הרכילות ‪ :‬מלק ‪ .‬ולו מן‬
‫כצורות גיף קצר וכן כמיפיו קצרות וראשו קסן‬
‫יפה תאר‪ ,‬ופניו חמודות ורזות‪ ,‬ועיניו עמוקים‬
‫וסנפו מם ולח ‪ :‬גבול ‪ .‬ולו מן הפיאות מזרח‪ ,‬ומן‬
‫המקומות החיצונות יהיה מקום השווקים ; צבע‪ .‬ומן‬
‫הצבעים ימושך בין לבן וכרכום ואדום‪ ,‬מן הסעמי׳‬
‫המתוק במפס ממון‪ ,‬ומן הריחנים הסוב‪ ,‬ומן‬
‫האבנים יצינסי ודומיהם‪ ,‬ומן המתכות הזהב‪ ,‬ומן‬
‫האותיות דו‪ ,‬ומן המספר ל״ז ‪:‬‬
‫מ ין ר ץ יוצא הוא בית נוגה ולו מן הנמות נח‬
‫׳ היציאה והמלוף בפצין רע יצ את ממון או‬
‫בהמות מתחת יד בעליהן לרעה‪ ,‬ויורה על מחלוקת‬
‫ומגרה והזק גניבה ודעת ואין אמונה והמחבר‬
‫בעדת מריעים ועוברי עבירות החומרים במשך‬
‫במים ואשר על ורך יארובו‪ :‬אשה• ולאירוסין רע‬
‫ומר‪ ,‬וכן לנישיא ן אשר אם יתחברו מהר יפרדו‬
‫ויכמיחו‪ ,‬ואולם המעוברת מנצל ותלד זכר ‪ :‬עסק ‪.‬‬
‫והשואל על חייו יהיה לו חיים ארוכים ותשבע נפשו‬
‫מסובה‪ ,‬מונע דם‪ ,‬ומרחיק כל ענין שיתוף וחברה‬
‫ולבקש כל מסן רעה‪ ,‬והחובות לא יפרפו‪ ,‬ולקנות‬
‫בהמה קשה מאד‪ ,‬ובל קנין אמד‪ ,‬אולם להוציא‬
‫ענייניה ולהמליסם הוא סוב‪ ,‬וממהר מכר בעניז‬
‫הצלחה ותועלת‪ ,‬אבל לקנות מאומה אין בו תועלת‪,‬‬
‫ולבל עבודת האדמה רע מאוד ‪ :‬מלך‪ .‬ומלו היוצא‬
‫בחיל לקראת אמר להלחם בלא מלחמה ינצח אותם‬
‫והשואל אם תהיה המלחמה מדין כי באמת תהיה‬
‫חזקה ‪ .‬ורע כי השואל ינצס‪ ,‬והשואל יתראו פנים‬
‫להיות מערכה לקראת מערכה מדין כי לא יתראו‪,‬‬
‫ואם יכנס המלך וחילו לכבוש ממלכה אמרת מדע‬
‫בי לא יבבשנה‪ ,‬ולהפרד ממלך או מהאדון‪ ,‬ולבא לזה‬
‫רע מאד‪ ,‬ואם יצאו גדודיו ופרשיו ולשלול שלל ינצלו‬
‫ומאומה לא יביאו‪ ,‬והשואל מענין גדולה או תוססת‬
‫או שררה לא ישיגנה‪ ,‬וכבוד הבחן לאיש לא יקום‬
‫בידו‪ ,‬ואולם המופחד ממלך או משליס יש שקש‬
‫לבסח ; דרך ‪ .‬ומי שהמזיק בדבר לא יפחד לדבר‪,‬‬
‫ואם ירצה לבא לארן אמרת הנה סוב מאד‪ ,‬ואת‬
‫אשר איננו פה ישוב מהרס שמח וטוב לב‪ ,‬והשולח‬
‫דבר למקום אמר יהיה שמור אבל אם ינימנו עמו‬
‫לסמויל‬
‫ילקוט‬
‫מ מ ה נכנס מכוכב מלה‪ ,‬והוא רואה סני השמש‪,‬‬
‫’ ובית מלכומו בית שמש ורמו צרק‪ ,‬מן‬
‫הכמות אליו כח להכניס ולהביא כל חומלת ולקבל‬
‫כל תיעלת שממה !הצלתהמקויימח‪ :‬אשה‪ .‬יורה על‬
‫דבר אירוס־ן כצלמה ותועלת ומביא בבית אשה‬
‫האהובה מנעורים והמעוברת תלד זכר‪ ,‬ואולם בימי‬
‫פיבורה יקשה עליה ‪ :‬עסק ‪ .‬השואל על חייו יורה‬
‫סיים ארוכים בעושר ונכסים וכבוד‪ ,‬ולכל שיתו^‬
‫שיאזן< וסבר סוב מאוד ונכון והחובות יפרעו‬
‫היסב‪ ,‬ולסחור בכל מיני סחורה ימצא תוססת וריבוי‬
‫ולקנות בתים ושדות ובסמוח ועבדים יש תועלת‪:‬‬
‫מלך ‪ .‬ומלך היוצא לקראת אויבו כסיל ינצח אוחו‬
‫כחפצו‪ ,‬והשואל אם תסיס המלסמה האמורה בכיות‬
‫המדברים מדין כי לא מהיס ואולם מראה להלחם‬
‫אמר השאלה מדע באמת כי השואל ינצח‪ ,‬ואס יצור‬
‫מל מיר יתששנס ומעמיד לב המלך או השלסון נסח‬
‫בו ממרד ומקשר‪ .‬ואס יבא המלך או השליס בארצות‬
‫אויביו לכבוש מלכותם פל נכון יכבשנו ‪ .‬ומראה‬
‫נצוח אמר ייאוש וסוב לכל איש משנה אשר כח בו‬
‫לעמוד בהיכל המלך לבא לפניו לשרתו ולהתחבר‬
‫פעו ורע לכסרד ממנו‪ ,‬ואם ישאל איש ממחנה‬
‫או כבוד או שררה אם ישיגנו ממלך או מאמר‬
‫סדין באמת כי יוכל והשג ישיג ‪ .‬ואם ירא מעושק‬
‫או מגזילה או מסיבה אמת ראה מדין כי יש נסח‬
‫והשקע י‪ .‬דרך והשואל על דרך מדין כי יקשה להמל‬
‫ויבא הסנין בקושי ובאריכות ובים רוח גדולה וחזק‪,‬‬
‫ולסבור ממלכות לאחרת‪ ,‬או ממלך לאחר קשה מאד‪,‬‬
‫ופל מי שאינו שם מאריך משובתו ומי שהחזיק‬
‫בדרך יורה מליו בסס והשקס‪ ,‬ואמרי הגיפו למקום‬
‫מפצו לפיר או למלכות יקשו עליו ענייניו במחלה‬
‫וייסיבו ‪ q w‬ולפעמים יראה בלבול וצער בדרך מפני‬
‫רוב הגשמים ולשלח ממי! לאיז אחרת סוב ונכון‬
‫מאד‪ ,‬ויורה על מורח גנבות ואבירות ;‬
‫היוצא מגניבה או מאשה מעוברת או‬ ‫חשד‬
‫ממרה קרומית או מטעור אמר הוא‬
‫אמת ושמועה היוצאת או שמועות מת הוא אמת‪,‬‬
‫וסשואל על בני ביתו או על קרוביו אשר יהמה‬
‫לבו עליהם מדין כי הם שוכבים בסח שממי׳ וסובי‬
‫לב‪ ,‬והשואל על )בני ביתו או על קרובו( אהבה‬
‫או משק יורה על זנות ומשק לב מ״אסר ו״מולי‬
‫וסשואל על שבוי הוא ענין רע וקשה מאד‪ ,‬ואל‬
‫סאסור וסשבוי או המולה מראה אריכות וצער‬
‫ללאפעים רע‪ ,‬ואולם האחרית סוב ‪ :‬השנה ‪ .‬שנת‬
 ‫משה‬ ‫שער הגורלות‬ ‫ילהוט‬
‫ממלך או מאיש אחר ישיגנה כענין מקויים וחוזק‬ ‫להחויר יהיה נאבד‪ ,‬וכל דבר >פקד יהיה נאכד‪,‬‬
‫והשואל על השגת נחלה וכבוד הוא טוב מאד‪,‬‬ ‫ואת אשר איונו נ‪1‬ל מקומו‪ ,‬אם ישאל טל בני ביתו‬
‫ובענין דין ומחלוקת הישר יבחר‪ ,‬ואם מבית המלכית‬ ‫או על אנשי מקומו או קרוביו תדט כי שלימים‬
‫ישימו עלילה על איש וראוי העלול לשמור נפשו‬ ‫ועובים הם‪ ,‬ואמנם האחר איננו‪ ,‬צי הלך למקום‪,‬‬
‫מאד‪ ,‬והמלך נשמר ממרד וקשר‪ ,‬ואם ידור איש‬ ‫או נגנב‪ ,‬והבורח לא ימצא לעולם ; שמועה‪ .‬השמועות‬
‫לדר יבוא טוב וק ים בעבור כי הוא נוטר לכל‬ ‫החדשות ממיתת אדם או מגניבה או משמועה‬
‫תוחלת‪ ,‬ולהשלים כל מעשה בנין הוא טוב וחזק‬ ‫אחרת היא שקר‪ ,‬וכן חשד מגניבה או מאשה‬
‫וקיים‪ ,‬והמפחד ממלך או מאחר יקשה בתחלס‬ ‫מעוברת או מאיש סדומי‪ ,‬או מכיעור אחר שקר‬
‫ויקל בסוף דרך ללכת בים טוב מאד בהנחה‬ ‫והשואל על אהבה וחשק‪ ,‬או על שנאה וטרור יורה‬
‫והשקט‪ ,‬אולם לצאת מארן לאדן או ממקום למקום‬ ‫עליהם בענ ן ביניני‪ ,‬והנתפש בעלילה ינצל בלא‬
‫קשה מאד‪ ,‬ואת אשר איננו שם ישוב מהר באיזה‬ ‫היוק‪ ,‬והנופל במשפט ביד השופט‪ ,‬דעני הענין‬
‫היזק‪ ,‬ויורה על שמחה ותועלת‪ ,‬וממון שלו נשמר‪,‬‬ ‫כאשר האשימוהו הוא אמת ברור‪ ,‬א'צ לעדים ;‬
‫וכן אס שלחו על מנת להחזיר ולשלחו בחחלה אין‬ ‫מאסר והשבוי והאסור בבית האסורים יצא בלא‬
‫נכון‪ ,‬והפקדון ישוב לשומר ושלם ומי שהמזיק בדרך‬ ‫היזק ובלא חסרון מהס‪ ,‬והמולה יתרפא מייד‪,‬‬
‫וירא מאויביו תיע כי הם לפניו‪ ,‬ומי שהוא בארן‬ ‫ולשתות משקה טוב‪ ,‬ואס החלומות יבהילהו מראיס‬
‫אחרת והומה על בני בישו או על קרובו ושכיניו‬ ‫»חד והיזק שנה השנה תהיה שנת בצורת וגשס‬
‫תדין כי שבימים וטובים הם ‪ :‬שמועה והשמועה‬ ‫אין ורוח סערה עושה דברו‪ ,‬ותבואות וסירות‬
‫על מח או על דבר אחר היא אמת‪ ,‬וחשד גניבה‬ ‫ומיני זרעוניס וכל דבר מ!ון אך למחסיר‪ ,‬לבר‬
‫או ניאוף או מדה סדומית או כיפור אחר הוא‬ ‫תאנים וענבים יהיו לרוב והסשתה נכחה ‪ :‬חלק‬
‫אמת‪ ,‬וכן חשד אשה הרה אמח‪ ,‬והולר זכר‪ ,‬והשואל‬ ‫ובחלקו מן הגופים גו^ קצר וראש קטן‪ ,‬ועיניו‬
‫על אהב־ וחשק או על שנאה וסחר‪ ,‬הענין חזק‬ ‫קטנים ופניו יפים ועגולים‪ ,‬וס הו קטן ועין מרא־ו‬
‫וקיים ‪ :‬מאסר והנאסר או השבוי יאריך מאשרו‪,‬‬ ‫ככרכום ומראהו תמימות וכתיסיו רחבות‪ ,‬ובחלקו‬
‫וכן החולה יאריך חליו ובסוף יתיסא‪ ,‬והחלומות‬ ‫מן הכח עופית ובני אדם‪ ,‬ומן הצמחים האילנות‪,‬‬
‫דברו אמת ויו טילו‪ ,‬וקשה לקטן משקה‪ ,‬חבל ה אהרון‬ ‫וכן היאורים גבול ולו מן הגבול מזרח ומעיב‪ ,‬וה‬
‫טוב שנה שנה ברכה וגשם נדכית תניף אלהים‬ ‫הוא קו השוה‪ ,‬ומן המקומות בית האופים ומרחצאות‪,‬‬
‫ורב מסרי הען והכרם‪ ,‬ועיבד האדמה יצליחו‬ ‫ומן הטבעים חס ויבש‪ ,‬ומן הטעמים המר‪ ,‬ומן‬
‫בבהמות ובזרעיס ובעל מיצי צמח ורב תבואות ‪:‬‬ ‫ארימנים הנבאש‪ ,‬ומן הצבעים המנומר‪ ,‬וצבע גדישי‬
‫חלק ובחלקו מבני ארם המלכים ו־שלטונים ואנשי‬ ‫ומן האותיות ח׳ ומן המנין ט״ו‬
‫השם והחכמים‪ ,‬ויורה סל שומרי התורות ואנשי‬ ‫כ כ ו ל נ כ נ ס היא בית שמש‪ ,‬ולו מן הנחות‬
‫היושר והחסד ומדברי צחות וכל יודעי ציד כי לצוד‬ ‫כח ההכנסה לתועלת אשה‪,‬‬
‫חיות ועופות טוב מאד ‪ :‬גבול ‪ .‬ולו מן הגביליס‬ ‫ומראה נשים מורה נשים טובות‪ ,‬גס חיבוריהן טוב‬
‫מטרב‪ ,‬ומן המקימות בתי התפלות‪ ,‬ומן הגופים‬ ‫ונישואין טוביס ויורה על אירוסין יפים בשער נאה‬
‫גוף בינוני וטוב פנים עגולים עיניס גדולות‪ ,‬מראה‬ ‫וההרה תלד בת ‪ :‬עסק והשואל על ימי חייו יורה‬
‫ערב ונחמד‪ ,‬ומזה רח‪ 3‬ומן הטבעיס חם ויבש‪ ,‬ומן‬ ‫על חיים ארוכיס ואשר ימות בשיבה טובה‪ ,‬והרוצה‬
‫הטעמים מתוק‪ ,‬ומן הריח הטוב‪ ,‬ומן הצבעים‬ ‫להחל דבר בפחלה קשה עליו ובסו^ טוב מאד‪,‬‬
‫אדום ממושך בלבן‪ ,‬ומן האותיות ב׳ג‪ ,‬ומן המספר‬ ‫ולעשות שיתוף הענין טוב מאד וחזקי ובסחורה‬
‫י״ב ‪ .‬כבור יוצא גס הוא כית ש«ש השני‪ ,‬ולו מן‬ ‫ריוח והצלחיי‪ ,‬ולקנות טוב‪ ,‬אבל למכור יבא המכר‬
‫הנחות כח התטעה להוציא ולגרש כל תועלת‬ ‫בקושי ואריכות‪ ,‬והחובות יפרעו היטב‪ ,‬ומב א ממון‬
‫וממצוק יגיע לרוחה‪ ,‬ויורה על היוצא מביתו או‬ ‫במכירת בהמות‪ ,‬ומורה על קנייניס העשוייס‬
‫אשר רצינו לצאת על ממון נאבד ‪ :‬אשה ‪ .‬והנישואין‬ ‫בשווקים ‪ :‬מלך ‪ .‬ומלך היוצא לקראת אויביו לנצח‬
‫לא יעשו‪ ,‬ואס יקרה שיעשו יסרדו‪ ,‬והמעוברת תלד‬ ‫ינצח‪ ,‬והשואל על מלחמה אם תהיה‪ ,‬תדין כי לא‬
‫זכר‪ ,‬ויורה על שסחפו שגם היא מעוברת ‪ :‬עסק ‪.‬‬ ‫תהיה כלל כי על העמדת מלכים ועל השלמחם‬
‫ולעשות שיתיף או חיבור רע מאד וקשה‪ ,‬ולהפר ר‬ ‫יורה‪ ,‬והשואל שררה או גדולה או איזה ענין מחנה‬
‫»סיחו^‬
 ‫משה‬ ‫‪ •W‬הגורלות‬
‫ומן המקומות הגבוהים ומן הסבטים מם ויבש‪,‬‬
‫ומן הטעמים המר‪ ,‬ומן הריחנים הטובים ומן‬
‫הצבעים צבע שושן ממושך בלבו‪ ,‬ומן האבנים‬
‫הטובות והקלות‪ ,‬ומן האותיות א׳ב ומן המספר א' ;‬
‫נ ש ו א ראש הוא בית צדק ובית מלכות שבתאי‬
‫זהו בעמדו במאזנים ולו מן הנחות כח‬
‫היוצא במהירות לתופלת‪ ,‬ואוהב כבוד וכל פנין‬
‫גדולה‪ ,‬גם יורה על מכירות כהמות מדכריות כמו‬
‫כרכום וטיירים ופל סוף כל משפט ‪ :‬אשה‪ .‬וכענין‬
‫ותמטיכרת תנצל‬ ‫אירוסין ונישואין תועלת‪,‬‬
‫והשואל על חייו יהיה‬ ‫ותלד זכר ‪ :‬עסק‬
‫חיים ארוכים וימות בעושר רכ ועיין שיתוף או כל‬
‫רבר חולקים לא יצלח‪ ,‬וטוב לקנות בהמות‪ ,‬וכל‬
‫ענץ כביר יגדולה ווזוהב‪ ,‬ובכל מקח וממכר תועלת‬
‫יהשיאל שררה ישיגנה בארבת המשועבדים ואפשר‬
‫שיהיה נגרש מן השררה תהיה‪ ,‬ורחובות לא יפרסו‬
‫כי אם בכח השר‪ ,‬והעבד או האשה אינם אוהבים‬
‫אדוניהם ; מלך מעמיד אדם לפני מלך כדרישת‬
‫האמת‪ ,‬ומעירר תגרות וחיל היוצא לקראת חיל‬
‫אחד ימצא מלחמה וינצחנה וישוכו כשלום‪ ,‬והשוללי׳‬
‫יקנו שלל רכ כאין מלחמה‪ ,‬ואם יצור על עיר לא‬
‫יחסשנה‪ ,‬והוא שמור מקשר וממריכה‪ ,‬ואם ירצה‬
‫לשעבד עליו ממלכה או ארן לא יצליח ולשעכד‬
‫לשליט או לארון טוב‪ ,‬אך לא יוצא לו ממנו נחלה‬
‫או מתנח כבוד‪ ,‬וסצותן כבוד יצליח במתנתו‪ ,‬ולהפריד‬
‫מכבוד ומנהלה טיכ מאד‪ ,‬והמפחד ישכון כטח ‪:‬‬
‫דרך‪ .‬וללכת כדרך יש עיכוב‪ ,‬אבל לתועלת‪ ,‬וללכת‬
‫כים נחת והשקט‪ ,‬וההולך יש‪1‬כ כשמחה‪ ,‬אגרות‬
‫שלום מביא ודבר שממה משמיע‪ ,‬ואת אשר איננו‬
‫פה ישיב‪ ,‬ומי שהחזיק בדרך ישוב בריא ומצליח‪,‬‬
‫והרוצה לשוב לארצו טיב ונכין מאד‪ ,‬וגדולה מיכנת‬
‫לו מאד והנכנס בארן אחרת כאשר ירא כן ישיג‬
‫ככור גדול והצ'חה‪ ,‬ולעכיר ממלכות לאחר‪ ,‬או‬
‫מכית לכית אחר הוא טיכ ומצליח‪ ,‬וההולך כדרך‬
‫אם ישמע צעקה יורה כי אויביו לפניו‪ ,‬והשואל על‬
‫בני ביתו הנס כשלוה והשקט והסקדון שמור‪ ,‬ואס‬
‫תשלח דבר לא ישוב אליך‪ ,‬ויורה להתחבר עם אוהכי‬
‫מהר‪ ,‬ואחרות או עיכוב באיזה ענין יועיל ולא יזיק‬
‫והגניבה או האבידה והבורח לא ימצאו לעולם ;‬
‫שמועה ‪ .‬חשד מגניבה או מביעור אחר הוא שקר‬
‫וכן השמועה על המח‪ ,‬כי האיש אשר אמרו עליו‬
‫שהוא מת הוא כריא וטוב‪ ,‬והחשור או העלול ינצל‬
‫בלא היזק‪ ,‬והשואל על אמיתת משפט מדין כי הוא‬
‫א»ש‬
‫ילרווט‬
‫משיהו^ הוא טוג״ וליקש קריהים או כבול לא טוג‪,‬‬
‫כי הוא מעכב ומובע כל מועלס‪ ,‬ובעבור שסוא‬
‫מור• יציאה ככל דבר יהיה בענין לקימת מעט‬
‫תופלה‪ ,‬ואם יקרה להועיל יבא בקושי ובשדות‪,‬‬
‫וכדין יגצח‪ ,‬והשואל חובותיו יפרעו אליו‪ ,‬ולמקבה‬
‫כה או לכר אחר אין תועלת‪ ,‬אך להחל כל דבר‬
‫טוב מאד ; מלך ‪ .‬והנה הוא מתחבר למלכי ארץ‬
‫ולשרים או שליטים המלך היוצא כמיל לקראת חיל‬
‫אמר ינצמנו‪ ,‬וכבוד הנהן לאיש ממושל או מאדון‬
‫לא יתקיים בידו‪ ,‬ואולם שררה או גדולה אם ישיגנה‬
‫השאר איייו ולהוציא הוצאות בבנים הענין טוב‬
‫וחזק‪ ,‬ואם יצור על עיר לא יחסשנה‪ ,‬והשוללים‬
‫היוצאים לשלול יצליחו ; דרך‪ .‬וללכת בדרך טוב מאד‬
‫או לסני מלך‪ ,‬וללכת בים נחת והשקט‪ ,‬והירא‬
‫בדרך או במקום אמר ישב בטח‪ ,‬והנכנש לארן אחרת‬
‫יצליח‪ ,‬והבורח או הנרדף לא ישוב לארצי‪ ,‬וכל דבר‬
‫שלוח נשמר אף »*מ להחזיר‪ ,‬ובענין סקדון אס‬
‫יצא בהשלכת ממון נכנס וסוגי הוא טוב ונ‪,‬יים‪,‬‬
‫ואם ממון יוצא ודרך וזנב התלי הם אותית האבידה‬
‫ואת אשר איננו שם ישוב בהצלחה אמר עיכוב‪,‬‬
‫והירא מאורכים תדין באמת כי הגיע אליו הנוק‪,‬‬
‫והשואל טל בני ביתו או קרוביו תדין כי אינם‬
‫בנחת ויצא האחד מאתם ואיננו‪ ,‬או איזה דבר נאבד‬
‫מהם ‪ :‬שמועה ‪ .‬היא שקר‪ ,‬וכן החשד‪ ,‬לבד משמועת‬
‫מת כי היה אזת כי הוא יורה על מות בענור‬
‫היותו דומה לצדק בהיותו בבית רבים‪ ,‬וכן חשד‬
‫אשה מעוברת הוא אמס‪ ,‬ואם יצא בבית כג׳ דע‬
‫כי החשוד ינצל בלא היזק‪ ,‬והנדרים הם שקר‪,‬‬
‫ומשנאה או אהבה איננו מורה מאומה מאסר‬
‫והאסור יצא מהרה ממאסרו חנם ב^א פדיון וכן‬
‫המולה יתרפא מהר‪ ,‬אך שהוא חולה מחולי מעיים‬
‫ודם וישתנה למסה אחרת ויש לו כאכ כמעיו‬
‫ובתחתוניותו והאחרית טוב‪ ,‬ולקחת משקה טוכ מאד‪,‬‬
‫וכן החלומות טובים ומועילים ‪ :‬שנה ‪ .‬השנה שנת‬
‫ברכה וסוכה לכל מיני צמח‪ ,‬ואס הלבן או המכור‬
‫יוצאים יורה על גשמים מרוכים יטוכה לעוכרי‬
‫האדמות וצא לכשר לחמורים על ריכוי השעורים‪,‬‬
‫אולם חטה וסירות יהיו מועטים‪ ,‬ותאנה וענבים‬
‫וזתים שחתו ויוקר ממזינות אכל לא כאריכוח‪,‬‬
‫ח^ן‪ .‬ובחלקו מבני אדם המלכים והשלטונים ושופטים‬
‫דוסצי ארן‪ ,‬ולו מכח כני אדם ועונות‪ ,‬ומן הגופים‬
‫‪ qu‬כינור ונלבב ופנים עגולים ולבנים לו בן מזהיר‬
‫‪ 1‬מ א ביישן ושמח ‪ :‬גבול ולו מן הגבולים מזרח‬
 ‫משה‬ ‫הגורלות‬
‫תדין כי ילכו למקום אחר‪ ,‬והמלך ישב בטח‪ ,‬ממרד‬
‫ומקשר‪,‬והכא לדין לפני שופט ינצח‪ .‬דרך‪ .‬גם הוא‬
‫מפחד י רה מניסה או מוח‪ ,‬וכיס רוח סטרה ואת‬
‫אשר איננו שס עבר מעבר ליס‪ ,‬או טבר נהרות‬
‫רבים ומראה להתמכר טמו מהר‪ ,‬ויורה על הליכת‬
‫אדם ישר ונאמן וטני‪ ,‬והפקדון נשאר‪ ,‬ולשלח ממון‬
‫לאחר רע מאד‪ ,‬ואס בעבורו יבא שמור‪ ,‬והירא‬
‫מאויביו ינצל מפחד‪ ,‬ואריכות ופ*כוב באיזה פנין‬
‫הוא היזק‪ ,‬וכן לבא באין אחרת היזק רב‪ ,‬וכן‬
‫לשלח כתב ולשוב למקומו יש תועלת‪ ,‬והשב לא רצה‬
‫ישוב בריות‪ ,‬והשואל טל בני ביתו הם בצער במולי‬
‫ובמצוק שמיטה וחשד גניבה או ניטור אחר הוא‬
‫אמת‪ ,‬אבל שמיטה אחרת היא שקר לבד משמועת‬
‫מת ‪ .‬והשוסל על אהבה או חשק‪ ,‬או על שנאה‬
‫ופירוד‪ ,‬כל א' קייס ועומד ‪ .‬מאסר‪ ,‬ורמולה יאריך‬
‫חליו ואולי ימות‪ ,‬ולקחת משקה רע מאד‪ ,‬וכן האסיר‬
‫יאריך מאסרו לדטח כי יורה על מנויים ויסוריס‪,‬‬
‫ובכלי ברזל ואולי לא יצא ‪ :‬שנה ‪ .‬והשואל על ענייניה‬
‫יצליחו וגשמים מרובים יהיו וגשמי רצון ומזונות‬
‫רבות וכחול וירבה טל ארן לטבדת וטוב לחרוש‬
‫ולטטת ‪ .‬חלק ובחלקו לבני אדם אס כל איש נבזה‬
‫ומצורע והעושים ננשפטי הגנבים ומכיס אח העם‬
‫ועישי פחד ועכדיס ועוברי פבירו׳ וחגרה בין אנשים‬
‫רעים וחטאים וקרובים יורה ‪ .‬גבול ולו מן הגבולי׳‬
‫צפון ומן המקומות כל ארן חשך וצלמות וכל מקום‬
‫חשוך ומן הצכעיס השחור ומן הטעמים הממון‪,‬‬
‫ומהרימנים הנבאש ומן יטבעיס קר ויבש‪ ,‬ומן‬
‫האבנים כרוחניות ומן האותיות ר״י‪ ,‬ומן המספר‬
‫י׳׳ב‪ ,‬ומן הגיפיס קומה ארוכה ושחורה‪ ,‬וסכנה‬
‫ב ר הלחי דומה לצדק בהיוסו בטלה ולו‬ ‫מכוער‬
‫מן הכמות כח ההוצאה וההכנם״ לתוטלח ויורה‬
‫על ממון שהוא מחת הארן וקנין ממין וכל מועלת‬
‫ישיג ‪ :‬אשה וטנין אירום־ן טיב וקייס אכל יצא על‬
‫האשה שם רע ואס שאל טל טנין עשק דט בי בחמלה‬
‫יהיה ברטה והסיף טוב ואס יבא בבית הממון‬
‫יורה שהשואל ישיג ממון רב‪ ,‬ויהיה שר הארן‪,‬‬
‫ועל שתוף ותביר טוב מאד וקייס ותוספת עושר‬
‫רב וטובה מאד למכור ולקנות בינינין‪ ,‬ואונס בקנין‬
‫כהמות ונחלות יש חיטלח וכן במקנת עכדיס כל‬
‫אלו קיום והעמדה‪ ,‬ויורה על תוספת כמיס ושדוח‬
‫וכעצין כהמוח גסות יצליח כל מסן ואולם על יד‬
‫נטר או אשה יפה והחוטת יפרעו כמחלוקת ויסק‬
‫רצון ומוחלת ישיג ומירושת אכות ישיג מקנה ועושר‬
‫רכ‬
‫ילקוט‬
‫ל‪1‬ממ ויוטיל וטל עגייגי השחק והלוהכה והפירוד‬
‫מאסר והחולה יאריך אליו ויכתנה‬ ‫יהיו קיימיס‬
‫ממדתו וכסוף יחרסא והשנוי או האסור יצאו‬
‫ממאסרם ולקמח משקה טוכ מאוד ויוטיל גס יצלח ‪:‬‬
‫שנה‪ .‬השנה תהיה מוכה‪ ,‬אכל הצמחים ישחמו‪,‬‬
‫והמזונה כיוקר‪ ,‬אכל לא כארוכה‪ ,‬וגשמים לא יהיו‬
‫מרובים‪ ,‬וטוב לקנות שוורים למכודלן האיין ; מלק‬
‫ובחלקו מבני אדם חכמי התורות והדיינים‬
‫והשופטים והזקנים ואנשי המצה ואוהבי האמת‬
‫והנאמנות‪ ,‬ולו מן הגופים גוף מלא‪ ,‬ומזה רחב‪,‬‬
‫ומינים גדולות ופניו טגוליס ‪ .‬נבול ולו מן הגבוליס‬
‫ומטרכ‪ ,‬ומן המקומות המגדלים וכל מקום גבוה‪,‬‬
‫ומן הצבטיס הצהוכ‪ ,‬ומן הטכטיס חס ויכש‪ ,‬ומן‬
‫הריחנים הטובים‪ ,‬ומן ר‪ s‬טי‪L‬מיס מר‪ ,‬ומן האותיות‬
‫ג״ו כ׳ז‪ ,‬ומן המספר ממשים * שפל ראש היא צורת‬
‫שבתאי בנפילתו‪ ,‬ולא מן הכמות כח ההכנסה‬
‫בטיכוב ובמטט מוטלת ומורה טל אנחה ויגון והיזק‬
‫הטשוי וחמס לא ביושר ‪ .‬אשה האירוסין לא יפררו‬
‫והנישואין גס טובים מאד‪ ,‬ומנין טובר במטי אמו‬
‫קשה‪ ,‬והמטוברת ירבו צירים טליה ותלד בן רו‬
‫תפיל‪ ,‬ואשה גרושה מאישה תשוב אליו‪ ,‬ותלד ויורה‬
‫טסק והשואל מל‬ ‫טל ניאוף טס אשה אמרת‬
‫פסקיו הוא מזל רט מאד‪ ,‬וכל מפן וכל תוחלת‬
‫היא ממושכה ומחלת לב‪ ,‬אף לכל טנין שותפים‬
‫או חולקים הוא טוב מאד‪ ,‬ולקנות בהמות יש‬
‫מוטלת‪ ,‬וכן בכל ק‪ :‬ין ומסחר‪ ,‬אבל במכר יש היזק‬
‫ואנחה כי יש שם הפסד ממון‪ ,‬והחובות לא יפרעו‬
‫כי אס בהכרח בדינין ובהגרות ‪ :‬מלך ומלך היוצא‬
‫לקראת אויביו להלחם לא ימצא מלחמה וישוב בשלום‪,‬‬
‫ואולם מלחמות רבות תהיינה ומלך מו א־זס ש'*טון‬
‫ימות‪ ,‬וטיר מנצל בייאוש‪ ,‬והשוללים ובל אשר יחסון‬
‫לגזול ולטשוק מהרה ימצאו חפצם והירא מאויביו‬
‫אטפ״י שהוא ירא מאד ינצל בסוף‪ ,‬אך המפחד‬
‫ממקרה ראוי ל‪:‬שמר‪ ,‬ואיש היולד במלחמה יתסש‬
‫או יפיל בחרב ‪ ,‬השואל שררה לא ישיגנה‪ ,‬ואס‬
‫ישיגנו לא יהיה נכבד טליה לבא ממלך לאחר הוא‬
‫רט ולהשאר טמו הוא טוב‪ ,‬להכיא זרים לפני‬
‫שופט הוא טוב והממחזק לעלות לגדולה או לכבוד‬
‫ימות בהם‪ ,‬הנופל בעלילת מלך או שלטון לא ינצל‬
‫בלא היזק‪ ,‬והיוצא מגדולתו לא ישוב בלא מזרת‬
‫אמרים‪ ,‬אבל פקידות הפקיד טוב וטומד‪ ,‬והשואל‬
‫מיציאות הוצאות מכבוד אל הבטלים יורה טוב‬
‫ותוססת‪ ,‬והשואל אס יבא אויבים או נלחמים שס‬
 ‫משה‬ ‫הגורלות‬
‫האמריח פוב‪ ,‬ולקנוח בהמות ונחלות הוא שוב‬
‫מאד;פסק‪ .‬ולשתוף ומבור הוא בינוני ומסה להיות‬
‫רט בטבור שהוא מוליד מגרה וקספס יורה‪ ,‬שיבואו‬
‫דיינים היושר‪ ,‬והחובות יפרמו בהכרח ‪ :‬מלך‪ .‬והשואל‬
‫טל מלך איזה דבר ממלך או משליש או מאיש אשר‬
‫יקשה מליו בחמלה‪ ,‬ובסוף יצלח‪ ,‬ולראוח פני מלך‬
‫פוב מאד אך בפמדחו אין חוסלת‪ ,‬וחיל היוצא‬
‫לקראת מיל אמר להלחם ינצח‪ ,‬ואם יפחד ממיל אויב‬
‫ישב בפח‪ ,‬ומלך הרוצה לכבוש ממלכה יכנשנה‪ ,‬ואם‬
‫יצור פל טיר ימפשנה‪ ,‬וסמפחד פחד מות לא יפמד‬
‫כי שמור הוא ; דרך ‪ .‬ללכת בדרך פוב וכן לצאת‬
‫מארן ולשוב שם סוב מאד‪ ,‬ואח אשר איננו פה‬
‫ישוב אחר צטר‪ ,‬וממון או דבר שלוח לאמר הוא‬
‫שמור‪ ,‬והאבידה או גניבה ימצא מהר‪ ,‬והשואל טל‬
‫ביחו הרי הם בשוב אבל האחר משוד מחשד רט ‪:‬‬
‫שמוטה ‪ .‬שמוטת האויבים הוא שקר וחשד גניבה‬
‫או כיטור אמר הוא אמת‪ ,‬והאהבה או המשק סובי׳‬
‫אבל אינם טומדים ולא יאריכו וכן השממה והפחד ;‬
‫מאסר‪ .‬והשבוי או האסור יצא אמר צטר‪ ,‬וכן המולה‬
‫יתרפא אמר סכנה ולקחת משקה פוב ויש בו‬
‫חוטלת‪ :‬שנה‪ .‬השנה בצורת גשם מטס ומזונות‬
‫מוטפי׳ מבואה וזתים שובים ושאר זרמים לא‬
‫יצליחו ‪ :‬מלק ‪ .‬ובחלקו מבני אדם אנשי המלחמה‬
‫וכל הפקידים‪ ,‬ומן הגופים גוף קפן וזקן קפן וצואר‬
‫קצר‪ ,‬גבול ומהגבולי׳ מטרב‪ ,‬ומן הצבטיס אדום‬
‫באין זוהר ומן השבטים מם ויבש‪ .‬ומהפממים‬
‫המלוח‪ ,‬ומן הריחנים הרט‪ ,‬ומהאוחיוח א״ש‬
‫ומהמספר פ׳ ‪.‬‬
‫ה א ד ו ם דומה למאדים בהיותו בבית פלה‬
‫בנפות השמש‪ ,‬ולו מן הכמוח כח‬
‫ההכנסה באין מוטלה ויורה טל אנחות ומחשבות‬
‫וטל איזה דבר שמון וטל כל דבר אדום ; אשה ‪.‬‬
‫ואם יצא בבית א׳ יורה טל נאנח ושואל טל אשה‬
‫או טל נישואין וממלוקח‪ ,‬והנשואין מצמיד טם משד‬
‫וההרה מנצל אמר צמר וחלד זכר‪ ,‬ויורה פל שפיכות‬
‫דמים אם אינו שואל טל בתולה שנבטלה ואם השואל‬
‫אשה היא צרה‪ ,‬ומקיים כתבי נשואין• טסק ‪ .‬השואל‬
‫טל טסקיו ישמח נשובה וכל שימפון לקמת בידו‬
‫ישיג‪ ,‬וקונה איזה דבר במחלוקה ופחד‪ ,‬ומקבל‬
‫אהבה וחיבה או איזה דבר אדום בסיבת סצטים‬
‫ומסח או טל איזה פשט‪ ,‬כחוף וחבור פוב מאד‪,‬‬
‫אבל השמחף בדרך לא פוב‪ ,‬ולקנות בהמות או‬
‫שדות פוב והמקנה מקוימת‪ ,‬ומראה קיום והפמדה‬
‫לכל‬
‫רב ; מלן ‪ .‬וסמפמי ממלך או מאדון יכא &ציו פמדו‪,‬‬
‫ומיל היוצא לקראת אמר ימצה‪ ,‬ולשלול שלל לא מוב‬
‫כי ימצאו מלחמה‪ ,‬ומלך או שליה הרוצה לשפנד‬
‫אליו ארן או מרינה לא יתקיים בידו לפשות‪,‬‬
‫ולהמליך ממלך אמר לאמר אין נו תופלה אך פוב‬
‫לו שישאר‪ ,‬והיורד מגדולתו אמר שינתן מליו הכנוד‬
‫יגזלוהו ממנו‪ ,‬וסקיד השואל אם יצא תדין כי יצא‬
‫ואמ׳כ ישונ שם ; דרך‪ .‬וכדרך יש מכונ שם נמולם‬
‫לתופלת‪ ,‬ואם המזיק נדרך ושמפ צמקה יורה כי‬
‫אויכים לפניו וכים רוח סמרה וכסוף השקפ‪ ,‬והיוצא‬
‫לקראת קרונו פרס ימשוכ אוהו ימצאהו ואת אשר‬
‫איננו פה ישוכ כממון רנ אמר פכונ ויורה מל‬
‫כהני הופלה‪ ,‬ומתמכר מם אוהנ מסופק שהוא‬
‫מסתפק מליו‪ ,‬והאכדות או הגננות לא ימצאו‪ ,‬אך‬
‫הכורח ישוכ והסקדון לא ישוכ לידו ואם ישוכ לא‬
‫ישוב שלם והשכ לארצו ישונ נשממה וכפוכ לככ‪,‬‬
‫ולצאת ממקומו אין נו חומלת‪ ,‬ולהכנס בארן אמרה‬
‫אם יראה אותה ברגמ השאלה הוא פוב וירויח שם‬
‫ממון וכל דבר יבא בשלום ולשליח הוא קשה‪ ,‬וכל‬
‫דבר שיביא לך אדם יצלח כבואו ולא יפכבנו שום‬
‫פגמ‪ ,‬והנכנס באיזה מקום או פיר יורה מליו כי‬
‫מהרה ישלח משם‪ ,‬והשואל מל כני ביתו הם בפוב‬
‫ואולם יש מגרה ביניהם‪ ,‬שמופת משד או בבית‬
‫או בפיר הוא אמת‪ .‬ומשד אשה ממוברת הוא שקר‪,‬‬
‫שמופת מת הוא שקר‪ ,‬ומנין אהבה או שנאה שניה'‬
‫קיימים ; מאסר‪ .‬והמולה יאריך מליו ובסוף יתרפא‪,‬‬
‫ונקמת משקה אין מומלח‪ ,‬והשבוי או האסור יצאו‬
‫אמר מכוב בפדיון‪ ,‬ובמלומומ סמד ; שנה ‪ .‬שנת‬
‫ברכה והגשם ממהר ופוב והצמחים יצליחו ומזונות‬
‫ימיה במחלה בזול ובסוף ביוקר‪ ,‬ונפימות וסירות‬
‫ישמחו ומנבים ותאנים יצליחו ולחרוש האדמה הוא‬
‫פוב ; מלק ובחלקו מבני אדם הסריסים והנשים‬
‫והבמולוח והנמרים הקפניס ומב״ח אדם ומופוח‪,‬‬
‫ומהצממים כל מין גבוה ומהצורוח פנים ממורים‬
‫וארוכים וראש גדול ופה קפן ומזה רמב ‪ .‬גבול ‪.‬‬
‫ולו מן הגבולים מזרח ומן המקומות השדוח‪ ,‬ולו‬
‫בכרכום‪ ,‬ומן הפבטים‬ ‫מן הצבפים ממוסך‬
‫קר ולח‪ ,‬ומן הפממים המר ומן האומיוח נ״ה‪ ,‬ומן‬
‫המספר שבטס ‪ :‬נלחם ‪ .‬הוא בית מאדים ולו‬
‫מהכמות כח ההכנסה וההוצאה בטנין בינוני ולקחת‬
‫יש בו תופלה ‪ :‬אשה ‪ .‬טנין אירוסין ונישואין יתקיימי‪,‬‬
‫ויורה טל מפחד בטנין אשס הרה ובאמת תנצל‬
‫ותלד זכר‪ ,‬ואם השואל מפמד סל פצץ ממון יהיה‬
 ‫משה‬ ‫הגורלות‬
‫עבדים ושפחות‪ ,‬ובשתוף טוב מאד‪ ,‬השואל אל החלק‬
‫הטוב ולקנות בהמות ובתים ושדות יש תועלת‬
‫וקיום‪ ,‬גם למכר יש בו תועלת‪ ,‬ולהתעסק בברו‬
‫טוב וקיים ויורה מל אהבת חסד‪ ,‬והחובות יפרפו‬
‫היסב‪ ,‬וממחברים עם שרים וגדולים‪ ,‬ויורה על‬
‫מתנות גדולות וממון ‪ :‬מלך ‪ .‬והשואל אי זה כבוד‬
‫ממלך ישיג‪ ,‬גם יציאות הכבוד רבות והשואל שררה‬
‫ישיגנה והיא מקויימת‪ ,‬ואם יצא במלחמה ימצא‬
‫מלחמה מהר גם ינוצח ונראה שיברח ומראה שפיכות‬
‫דמים ויורה מל איש נכבד בחסד המלך‪ ,‬ואם המלך‬
‫יצור על עיר לא יתפשנה‪ ,‬והנגרש מגדולתו לא ישוב‬
‫לעולם‪ ,‬בענין משפט או תגרה תמצא ומה שיצא‬
‫מידו ישוב אליו מהר‪ ,‬והמסחד בדרך רע כי שוללים‬
‫ומות קרובים אליו‪ ,‬ואח אשר איננו שם לא ישוב‪,‬‬
‫אך ממון שלוח יבא מהר ואולם יאבד בפשיעה ולא‬
‫ישוב ליד בעליו והבורח ישוב‪ ,‬והשואל מל בני ביתו‬
‫הס בריאים וטובים‪ ,‬ולהחליף מאדון לאדון או‬
‫ממקום למקום אין תועלת‪ ,‬ועל ^!דון וטמון יורה‬
‫יגון ואנחה‪ :‬שמועה‪ .‬וחשד מגניבה או מאיזה‬
‫כיעור או שמועה אחרת הכל אמת‪ ,‬וכן שמומה‬
‫מת אמת ומאהבה ומשנאה שניהם קיימים‪ ,‬והחשוד‬
‫או העלול ישוב גמולו בראשו ; מאסר ‪ .‬והחולה אמר‬
‫סכנה יתרפא וסופו לסוב‪ ,‬ובחלומות סוב‪ ,‬ועל‬
‫האסור והשבוי מראה אריכות ובסוף ינצל בממון ‪:‬‬
‫שנה ‪ .‬שנה ברכה וטובה ומזונות בזול וגשמים‬
‫מרובים וצמחים רבים וטובים‪ ,‬ומלחמות רבות‬
‫ושפיכות דם רב‪ ,‬ולחרוש ולעבוד יש תועלת‪:‬‬
‫חלק ‪ .‬ובחלקו מבני ארם אנשי האדנות והנכבדים‬
‫ובעלי השררה ובגדים שהם מצבעים שונים וכל‬
‫ציור חרון וכסף מצוייר ומטבעות וספרים ודומיהן ‪:‬‬
‫גבול ולו מן הגבולים חצי מזרח ומן המקומו גנות‬
‫ופרדסים וכרמים ומן הסבעים קר ולח ומן הצבעים‬
‫לבן מאד וירוק ומהטעמים המתוק‪ ,‬ומן הריחנים‬
‫הטוב‪ ,‬ומן הצורות צורה בינונית פנים עגולים והוא‬
‫ביישן וזקן ארוך וגוף ומן האותיות צ׳ס‪ ,‬ומן‬
‫המספר י״ד ‪:‬‬
‫הוא על צורת ראש התלי‪ ,‬ודומה‬ ‫סף נכנס‬
‫בניגה בעמדו בבית מלכותו והוא‬ ‫י‬
‫מזל סוב ועומד ובוחר האמת והיושר ויורה פל‬
‫כבוד וגדולה ויועיל לכל דבר ולו מן הכחוח כח‬
‫הנכנסת במהירות לתועלת וטל תוססת גדולה‬
‫ור‪.‬צלחה‪ :‬אשה‪ .‬והאירוסין יצליחו ואשה גרושה‬
‫תשוב אליו וההרס תנצל ותלד בן זכר‪ ,‬רצון ותועלת‬
‫ישלים‬
‫ס‪$‬ר‬ ‫ילסט‬
‫לכל דבר שמקגה‪ ,‬אבל למכר הוא רע מאד‪ ,‬וישוב‬
‫המכר אל בעליו‪ ,‬והמובוח יפרעו בהכרח ודינין ;‬
‫מלך ‪ .‬ומלך היוצא לקראח אויביו ינצמם‪ ,‬וחהיה‬
‫המלחמה צוצמח ואין לפחוד עליו ממרד ומקשר‪,‬‬
‫ואס יצור על פיר יססשגה‪ ,‬וכי ירד איש במלחמה‬
‫יגצח‪ ,‬ולבקש ממלך או מאמר יש חומלת אך הרוצה‬
‫לבא לפ‪5‬י מלך לאיזה דבר ימצאגו ערוד מאר‪,‬‬
‫והשואל שררה וגדולה ישיגנה‪ ,‬והמשמר ישמור נפשו‬
‫מאד; ד ר ך; בדרך ימצאו אויבים ויורה מוס‪,‬ולצאח‬
‫ממקום אל מקום רע‪ ,‬וטוב לעמוד‪ ,‬ואיננו מחמבר‬
‫עם אשר איננו שם‪ ,‬ובים יהיה סער ורומוח רעוה‬
‫ואח״כ השקע והנמה‪ ,‬ויורה על חלופי אנשים‪ ,‬ועל‬
‫נאנח על איש שהלך לעבר הים‪ ,‬והסקדון שמור‪,‬‬
‫ולשלוח ממקום למקום הוא רע‪ ,‬ולשוב למקומו או‬
‫לארצו או לגדולתו לא יחקיים לעולם בידו‪ ,‬והשואל‬
‫על ביתו הם בריאים וטובים לבד שהוא ביגון‬
‫ובשוף ינצל‪ :‬שמועה חשד גניבה או כעור הוא‬
‫אמת וכן שמועת מת‪ ,‬אבל שמועה אמרח היא‬
‫שקר‪ ,‬ועל החשוד או העלול הדין כי ישוב גמולו‬
‫בראשו‪ ,‬כי על החשודים ׳והגנבים יורה שפיכות‬
‫דמים‪ ,‬וענין אהבה הוא מנין חזק ועומד אבל אינו‬
‫על נכון‪ ,‬והשנאה קשה עד מאד ‪ :‬מאסר ‪ .‬החולה‬
‫ינצל אחר סכלה ולקחת משקה רע מאד וטוב להקיז‬
‫ולהוציא דם ובחלומות יש פחד ולחוש עליהם‪,‬‬
‫והאסור יאריך מאפרו ואח״כ יצא בפדיון ‪ :‬שנה ‪.‬‬
‫השנה ממלחה יוקר וגשם מועט ‪ :‬חלק ובחלקו‬
‫מבני אדם הקצבים או היודעים להקיז‪ ,‬והציידים‬
‫וצורפי זהב ונחשח‪ ,‬והחבר השואל עם נבזים‪:‬‬
‫גבול‪ .‬ולו מן הגבול צפון ומן המקומו׳ ההרים‬
‫הגדולי׳ והסלעים ומן הארצות הטבור‪ ,‬ומהמלבושים‬
‫האדומים ונ‪:‬מכורכמים ולו מן הצורות פנים מכוערים‬
‫ונכתמים ודבור מבולבל ולשין מדבר רעות‪ ,‬ולו מן‬
‫הטבעים חם ויבש ומן הטעמים רע ומר‪ ,‬ומן‬
‫הצבעים שחור ואדום ומן האותיות ע״ב ומהמספר‬
‫ד׳ ‪ :‬הלבן ‪ .‬הוא על צורח סרטן‪ ,‬והוא על בית לבנה‪,‬‬
‫ולו מן הכחות בח ההכנסה והוצאה לתועלת‪ ,‬אס‬
‫יבא בצומח שואל על אסור או מעוברת או מולה‬
‫או על מי שאינו שם ‪ .‬אשה ויורה על כתבי נישואין‬
‫אך באירוסין עכוב ובסון‪ :‬השלמה בטוב ואל‬
‫המעוברת צער ארוך ובסוף תנצל ותלד בת ‪ :‬עסק ‪.‬‬
‫והשואל על מקרהו יורה על מקרים רפים ועל קוצר‬
‫שנים ובאמת יפיק רצונו ותוחלתו לתועלת‪ ,‬ובכל‬
‫דבר ובסחורה שירצה לקנות טוב מאד‪ ,‬וטוב לקנות‬
 ‫משה‬ ‫שער הגורלות‬
‫אחריתו הדין כי ימות פני והשואל טל סנין יציאה‬
‫חחקיים שאלתו אבל להכניס לא חחקיים והנדרים‬
‫לא יתקיימו‪ ,‬ולחבור רס ואיין בו קיום ולשחוף‬
‫ולסחורה רע מאוד ויתפרדו ברמה ואינם למכר יש‬
‫בו תועלת ונא לקנות כי יורה טל איש מאחיו‬
‫הפרידה או מרעהו במריבה ומדון‪ ,‬ומקנה הבהמות‬
‫או עבד לא יטמוד ולא יתקיים וחובות לא יפרטו‬
‫לעולם ‪ :‬מלך ‪ .‬ומלך היוצא לככוש ממלכה יכבשנה‬
‫אך לצאת למלחמה לא יצלח וחיל היוצא לקראת אחר‬
‫במחלה ינצח ואח*כ יברח‪ ,‬ולשלול שלל לא סוב‬
‫והשואל ממלך או אחר לא ישיב שאלתו‪ ,‬והשואל‬
‫שררא לא ישיגנה‪ ,‬והמחזיק בה ישיגנה‪ ,‬והיורד‬
‫מגדולתו לא יטלס טוד‪ ,‬וי״א כי ינצח במלחמה‬
‫הטומד מצר מטרב • דרך ‪ .‬יורה סל פחד ואח׳׳כ‬
‫ינצנ ואם ישמט שמועת אויבים בדרך אינו אמת ‪:‬‬
‫החבור רומה לשמש בעמדו בשלה וממשלתו כוכב‬
‫חמה‪ ,‬ולו מן הכתוב חבור הטנינים נוצח אל הכנסה‬
‫יותר מיציאה ויורה טל חבור אוהבי׳ ורודף עבירה‬
‫ישיגנה לסשוח ויורה סל קירות ורהשים ויצמידם‬
‫יחד ‪ :‬אשה ‪ .‬ודבר־ אירוסין מחבר וממהר נישואין‬
‫שוב‪ ,‬ומצמיד חבורה שם‪ ,‬וההרה מקשה לילד בחבליה‬
‫ותלד בת ‪ :‬עסק ‪ .‬והשואל טל טסקי חייו יורה על‬
‫קוצר שנים ומקרה ועניינו שוב טל דרך בינוני ובסנין‬
‫זה ימות‪ ,‬וסל חבור ושתוף מורה אנחה והיזק ומונט‬
‫לגרש דבר מאתו ושוב לקנות טבד או שפחה‪ ,‬ושיתוף‬
‫או חבור בעני! סחורה ומקנה בתים ושדות הוא‬
‫שוב והחובות לא יפרע כי אם בהכרח ‪ :‬מלך ‪ .‬תיל‬
‫היוצא לקראת אחר במלחמה ימות מזה ומזה וא׳‬
‫מהם לא ינצח‪ ,‬והשוללים אחר שיחלקו מהכותם‬
‫יביאו שלל רב‪ ,‬והחושב שידרכו טליו אויביו הוא‬
‫אמת שהאויבים קרובים אליו ואין למלך לפחד‬
‫מקשר ומרד ואם יצור על טיר לא יתפשנה ויורה‬
‫טל איש אשר נפיוסי אמרים ובעזרתם ישיג לבא‬
‫בטבודת מלך והשואל שררה ממלך או מאדון ישיגנה‬
‫והמפחד סופו לרע ובמקום השופש אמר דין ויושר ‪:‬‬
‫דרך ‪ .‬בדרך יורה אבידח ממון ומוח גם יורה טל‬
‫מארב בדרך ובים רטש וברקים‪ ,‬ומי שאינו שם‬
‫כבר רחזיק בדרך לבוא‪ ,‬ולצאת ממקום למקום הוא‬
‫קשה ואין בו כח לעשות‪ ,‬הבורח נבהל מאד נבטרה‬
‫עצמו‪ ,‬וגנבה או אבדה המוצא‪ ,‬והפקדון לא ישוב‬
‫לבטליו‪ ,‬וממון או דבר שלוח יבא לשמר‪ ,‬וכתבי‬
‫שלום יובלון‪ ,‬והרוצה לבא בארן אחרת אם הוא‬
‫רואה אותה בטח ההשלכה יהיו סנייניו הפוכים‬
‫כתסלס‬
‫יי ל תי ט‬
‫ישלים‪ ,‬ויורה על מקרה מוב ונכבד ‪ :‬מסין ‪ .‬ואם‬
‫שאל על עסקו ימוח עשיר ושבט‪ ,‬ובשחוף יורה‬
‫כצלמה ושוב ותוחלת והשגת מה שישאל ועוב לקנוס‬
‫שדוח וכרמים ולקבל ממון במכירת בהמו׳ או‬
‫במגד ויורה טל תוספת בטנין עומד וקיים וכן‬
‫לקנות גויס ושפחות יש־ תוטלת והחובות לא יפרפו‬
‫בתגרות ודינים ואריכות באיזה טנין י{יק מאד ;‬
‫מלך ‪ .‬יורה טל טנין מלכות וסל המומרים לפניו‬
‫והמבקש דבר מהמלך או מן השליש ינחן לו‪ ,‬ומלך‬
‫המצא להלחם ינצח‪ ,‬והיוצא לשלול שלל יברח ו־ססיד‬
‫ונר שירד מגדולתו ישוב‪ ,‬והיורד למלחמה יגבר‬
‫וינצח דהיה לשם גדול‪ ,‬ומלך הירא ממרד ומקשר‬
‫יברח מפני המורד וינצל ובא נח הוא‪ ,‬ואם יצור‬
‫טל פיר יחפשנה ואם יצא לתפוש מדינה יכבשנה‪,‬‬
‫והשואל שררה ישיגנה ותתקיים בידו‪ ,‬ולקום טנ‬
‫איש הוא רט מאד ‪ :‬דרך ובדרך שוב מאד וימצא‬
‫ריוח מחבר סם מי שאינו שם‪ ,‬ושוב להחלין< מבית‬
‫לבית‪ ,‬וכן לצאת ממקים למקום‪ ,‬ממלך למלך‪ ,‬ומי‬
‫שהרחיק בדרך דשמט שמוטה מאויבים היא אמת‬
‫אבל ינצל באין היזק‪ ,‬והגניבה והאבדה ימצאנה‬
‫בבית א׳ משכניו‪ ,‬וללכת נים שוב מאד‪ ,‬והשואל‬
‫סל ביתו הפ בשוב‪ :‬שמוטה השמוטה היא אמת‬
‫והחשוד או הטלול ינצל בלא היזק וחשד גניבה או‬
‫כיסור אחר או חשק אמת ‪ .‬מאסר ‪ .‬האסור אחר‪,‬‬
‫מוסד יצא באין פחד ולחולה יכבד חליו ובסוף‬
‫יתרפא‪ ,‬והחלומות שובים ויש בהם חוטלח ‪ :‬שנה ‪.‬‬
‫השנה תהיה שנח ברכה וגשמי נדבה והם מרובים‬
‫והצמחים יצליחו ולחם ומזין בזול‪ ,‬ולטבור האדמה‬
‫שוב מאד‪ :‬חלק‪ .‬ובחלקו מבני אדם המלכים‬
‫והשרים והיומצים והשופשים והדיינים ואנשי שררה‬
‫וגדולה‪ :‬גבול‪ .‬ולו מן הגבוליס קצות מסרב‬
‫האחרונים ומן המקומות הכרמי׳ והפרריס שאחורי‬
‫הבתים‪ ,‬ומהצורה קומה בינונית ופנים ארוכים‬
‫יצואר ארוך ופה רחב וריח פיו שוב ושיניו גדולים‬
‫ושטר רב וטבה‪ ,‬ולו מן השבטים קר ולח ויבש‪,‬‬
‫ומהצבעים מכורכמים ויפים‪ ,‬ומן רשטמים החמוץ‬
‫ומן ררימני׳ הרסיס ומן האותיות כ״ד ומן כמספר ש׳‪:‬‬
‫ס ף י ו צ א הוא טל צורת זנב רחלי ולו מן הכחוח‬
‫כח הפיזור והשירוד והיציאה ממקום בטנין‬ ‫י‬
‫רט ויורה סל גזלת נחלות והעברה שררות וחסרון‬
‫ממון על מריבות ומדון וחילופים רבים • אשה ‪.‬‬
‫והאירוסין לא יצליחו וההרה תנצל ותלד זכר ואש׳ גרוש'‬
‫מאישה לא יפנה שוב אליו עוד ‪ :‬מסק‪ :‬השואל על‬
 ‫משה‬ ‫שער הגורמת‬
‫או ממקום למקום רס וקשה ואם החזיק בדרך וישסע‬
‫שמוטות אויבים יוצאים סליו יפחד ואשר איננו שם‬
‫מעכב אולי לא ישוב‪ ,‬והרוצה לשוב לארצו אמר זסן‬
‫ארוך ישוב וי״א כי משם יקרה לפעמים שיבוא‬
‫בבהמה סמוסוח ממנו או מקרובו‪ ,‬הגליגה או‬
‫האנידה ממצא ולשלוח איזה דבר לא סוב ופקחן‬
‫ודבר שליח הוא נשמר אבל לא ישוב לבסליו זבים‬
‫רוח סערה ויורה טל רנשבסים בו והשואל סל בני‬
‫ביתו הרי הם בשוב אבל הוא חולה או אשמו הר א‪:‬‬
‫היא אמת וחשד גניבה או ניעור אמר‬ ‫שמועה‬
‫או מהריון הכל אמת‪ ,‬ובן שמוסח מה או שמועת‬
‫איזה שליח‪ ,‬והחשוד או העלול יטשה משמו ממם‬
‫והאהבה או החשק או השנאה והפרוד קיים ; מאסר ‪.‬‬
‫לחולה ולמאסר קשה מאד ויודה סל אריכות עמום‬
‫בענין רט ובחלומות יש היזק וסחר נ שנה ‪ .‬שנת‬
‫בצורת וגשם מוסט‪ ,‬ואולם לסבוד גנים וכרמים פוב‬
‫מאד ; חלק ובחלקו מ‪:‬ני‪ .‬אדם הנבזים והקצבים‬
‫והארכסי׳ ומהנשים השפחות והמעוברות ומהמקומות‬
‫כל מרב וחשוך ומקוה המים ובקעות ואפירוח ובמי‬
‫הסהר ואהלים וכרמים ונק הפירוח כל אשר להם‬
‫קליפה קשה ומהצמחים האילנות ‪ .‬גמל ‪ .‬ולו מן‬
‫הנמלים צפון ומהמקומוח מקום הסופרים ומקוננות‬
‫שהן מחת הקרקמ‪ ,‬ומין הצבשים שמור ו מ מ ר מ‬
‫ומהשבטים קר ויכש ומין הטסס החמוץ‪ ,‬ומן ר‪.‬רילוצי‪0‬‬
‫הרט‪ ,‬ומהאבניס הדקים ומן הצורות גוף ^ ר תק‬
‫ופניו טגוליס ושניו גדולות וראשו גדול וזרוסח‬
‫קצרים שמור בקצח והוא אכזרי ורט מעללים ומבוער‬
‫במעשיו ושולל וגוזל‪ ,‬ומן האותיות א׳ ומהמפפרי*‪:‬‬
‫ה מ ה ל ה דומה אל הלבנה בטח מלואה ולס נגן‬
‫הכוחות כח הריבוי לטוב או להפמ‪,‬‬ ‫*‬
‫ומורה על קהלת סם לטוב או לרע‪ ,‬ופל תנופות‬
‫וחלוסים ומלחמות ופל אגרות וגשמים מרובים ;‬
‫אמה ‪ .‬מחברת נישואין בדרך סובה וסל חבלי יולדה‬
‫מביא קבוץ רב‪ ,‬והר‪.‬רה אחר חבלי יולדה מביאה‬
‫קנון רב‪ .‬והסרה אחר מבלים עצומים תלד ב ה‪:‬‬
‫עסק טובה להשיג כל חסן ולשתוף ומסמר טובה‬
‫מאד וכן מסמר בהמות מביאו לטוב ‪ .‬וכל דגר נתוץ‬
‫או נקנה שמביא בבית ישאר שם בקיום והפמדס‬
‫ולקנות שדות ובהמות גסות ולחרוש סובה מאד‪,‬‬
‫וכמוהר יתחרט‪ ,‬ומוחלת ונדרים לא יתקיימו ומוומ*‬
‫לא יפרסו‪ ,‬כי אם במגרה ודינין‪ ,‬נם יודה סל‬
‫חובוח ארוכים ‪ :‬מלך‪ .‬מיל היוצא לקראת אנמי‬
‫ימפכב ברכת גשמים או מיס רכים ומזוף צא יוינן‬
‫»‪8‬ו‪96‬‬
‫ילהרט‬
‫בתחלה ובסוף יצליח מאד‪ ,‬והשואל על מי ביתו‬
‫הס בשוב אבל סאווו חולה ‪ :‬שמומה השמומס מל‬
‫הממנה אמת וחשד גגיבה או ניטור הוא אמת‪ ,‬אבל‬
‫חשד הריון הוא כזב והוא יבמיר במרת החשק ‪:‬‬
‫מאסר ‪ .‬השואל על חולה אם יצאו ממו סהר וקהלה‬
‫ימות סהר ונווב לקחת משקה והחלומות שוא ידברו‬
‫ויבהלו לב המולה ועל יאסור יורה אנחה והיזק ‪:‬‬
‫שנה ‪.‬השנה תהית נוובה ומבואות רבות וגשמים‬
‫מומנזים‪ ,‬וסירות וזתיס ותאנים לא יצליחו‪ ,‬ולטבוד‬
‫שדות אינו סוב ‪ :‬חלק ‪ .‬ובחלקו מבני אדם המצייר‬
‫מגרם והמושה מעשה רוקם‪ ,‬ומציירי הנמשח ובחרשת‬
‫אגן ושלחנים וסילשופים וחכמי הכוכבים ומוברי‬
‫מבירות ונואסים ומלשינים גם בחייקו הססרים‬
‫הו^ולים וכתבים טל מנין; גבול‪ .‬ולו מן הגבולים‬
‫חלק המדרשות‪ ,‬ומן השבטים מזוג מקור וחים‪,‬‬
‫ומן הסטמיס ממון קצת ומן הצירו׳ סרס ארינים‬
‫ורזים וקומה ארוכה ודקה באין צבט‪ ,‬חושמו‬
‫ארוך‪ ,‬ושיניו אריכים וזקנו קשן!ירכיו דקים והוא‬
‫איש כילי ואכזרי ושמח באכלו מאחרים ומסכסך‬
‫ועובר מבירות ולו מן הריחנים הדברים שאין להם‬
‫ריח‪ ,‬ומן ראומיות ג׳ ומהמספר י״ג • הסהר ‪ .‬הוא‬
‫סל צורח שבמאי בטמרו באריה ולו מן הכסות כח‬
‫ההכנסה וההוצהה בסנין רע כי יורה סל אנחה‬
‫וטרוד וחולי ומאסר וקברות ודברי' סמוכים מחת‬
‫הקרקט‪ ,‬אשה ‪ .‬ויורה טל אירוסין שהם קיימים‬
‫וסומדים ואם חשק אשה ישאנה או איזה ארוס יהיה‬
‫שלוח לעשות דבר שהוא בהיסך דסת אחרים ינצח‬
‫וישלים חפצו ויסיר טל כתבי נישואין שהם קיימים‬
‫ויוכיח על הריון וההרה תלד בת ואשה גרושה‬
‫מאישה משוב אליו ‪ :‬טסק ‪ .‬השואל על חייו הם‬
‫ארוכים וטובים וימות טשיר‪ ,‬ובסחורה דווח ולקנות‬
‫שדות וכרמים שוב‪ ,‬ולקנות מניינים אחריס מעש‬
‫מוטלת או לא כלום‪ ,‬מוחלת ונדרים לא יתקיים‬
‫לעולם‪ ,‬והחובות לא יפרעו כי אם בדינים ומגרה‪,‬‬
‫ולמכור קשה מאד וסנין חבור ושתוף הוא שוב מאד‬
‫וקיים וייטיד טל קיום כתני מנאי סחורה או‬
‫מקנת בית וכרם ; מלך ‪ .‬ומלן היוצא בחיל או חיל‬
‫היוצא לקראת אמר יברח או ינוצח ולשלול שלל רט‬
‫וקשה ואם יצור טל טיר יחפשנה ואיזה ענין הנשאל‬
‫או פררס הנשאלת יתקיים ויעמוד‪ ,‬ומי שירד‬
‫מגדולתו ישוב שם והבא לפני מלך יכבוהו וישא‬
‫פניו ויורה טל הכגח פקידות משר או שליש ‪ :‬דרך ‪.‬‬
‫^לנת נ ד רן אין חומלת ולצאח ממלכות למלכות‬
 ‫משה‬ ‫‪ *w‬הגורלות‬
‫פרש‪ ,‬ונמכר מורה מהירות ומונט יגון ואנחה אטס״י‬ ‫מאומה גסכור שמורה מל משוכסם לשלום ומלו‬
‫שיש לפחוד מהפסד ממון‪ ,‬וכשתוף ומכור יש הססד‬ ‫סיוצא להלחם ינצס וירדוף אויכיו ולשלול שלל אין‬
‫כו במכור כ־ יורה טל רמאות וכמקיס נהמות‬ ‫מו ^ מ אך מורה מל כריחה ומכרה‪ ,‬ואם יצור מל‬
‫וטכדים ושפחות אק כהם מוטלת וממט יסמדו‪ ,‬וכן‬ ‫מיר יממשגה‪ ,‬והשואל מל אתה דכר ממלך או‬
‫כנין לא יטמוד‪ ,‬ויוכה כדין‪ ,‬ובתוחלת ונדרים לא‬ ‫מאיון ישיג שאלחז כאריבות ומורה מל חגרה‬
‫יתקיימו‪ ,‬ומנין החונות תגרוה רכות ואין תשונה‬ ‫ומחלוקח אל השואל משחנו או פסק‪ ,‬והמסחר ישכ‬
‫להם והדכר הנשאל לפורר להיות• מלך‪ .‬ומיל היוצא‬ ‫בפח והרורן< שררה או ארנוח יאונה ולא ישיג‬
‫ירדוף וינצח‪ ,‬ולפא לפני מלך טוכ מאד‪ ,‬ולשלול‬ ‫®נךר או גוכר יורירוהו מגרולחי‪ ,‬והיורר מגרולחו‬
‫שלל טוב מאד וישונו כריוח‪ ,‬ואם יצור טל פיר לא‬ ‫לא ישוכ כי אם אמר יאוש ‪ :‬ררך‪ .‬ללכח כים כחסלה‬
‫יתפשנה‪ ,‬והשואל שררה או כבוד ישיג‪ :‬דרך‪ .‬וללכת‬ ‫יו ה וכסוף כצלמה והשקס‪ ,‬והולך נדרך ישמר‬
‫כדרך יורה טל מהירות‪ ,‬ואם יצא ככית א' יוסיף‬ ‫מאויכץ וממסירות‪ ,‬ואשר איננו חה ישוכ מהר‬
‫למהר ההליכה טוב‪ ,‬וראוי להשמר בדרך ממכריו‪,‬‬ ‫כשמחה‪ ,‬ונכנס למקום יחטככ שם ‪ .‬והרוצה לילך‬
‫ומראה חילוף ממקום למקום‪ ,‬והמלוף טוב מאד‬ ‫ממקום למקום או ממלך למלך סוכ לו שישאר‬
‫ומופיל‪ ,‬ולהכנס למקום מונט‪ ,‬אכל לצאת משוכח‬ ‫ויסמוד‪ ,‬והרוצה לכא לחני איוה ארם גרול ימצאנו‬
‫ונמצא בדרך הבטחה‪ ,‬וזטקה וקול הנשמט מאויבים‬ ‫פסוק ונורור ולא יוכל לרכר טמו‪ ,‬והגניכה או‬
‫הוא אמת‪ ,‬ואולם סנצל כאין פחד‪ ,‬ומתחכר טס מי‬ ‫האכיה ממצא אכל הכורח ימצא והסקיון שמור‪,‬‬
‫שאינו שם כשמחה‪ ,‬ואס יכנס נארן אחרת או‬ ‫וכן ממון השלוח יהיה נשמר‪ ,‬ולצור חיות וטוסוח‬
‫כמדינה אחרת יש בו מוטלת אכל לא יטמוד שם‬ ‫פוכס מאר‪ :‬שמומה‪ .‬ושמומח מח כליססקאמח‪,‬‬
‫משיר‪ ,‬סקדון לא ישוכ טוד‪ ,‬ודכר שלוח יכא נשמר‪,‬‬ ‫אך סמשר הוא שקר וכן חשר הריון‪ ,‬והחשור או‬
‫גנבה ואכדה לא נמצא‪ ,‬והטוב והמשוכח הוא כדרכי׳‬ ‫הסלול יורן וינזק‪ ,‬ככל מנין אהכה ושנאה שניהם‬
‫וכבתי הריחנים‪ ,‬וכנהרים ובצורות טופות‪ ,‬וכים‬ ‫קיימים; מאסר‪ .‬והאסור יאריך מאסרו‪ ,‬והחולה‬
‫רוח סטרה ובסוף ינצל‪ ,‬והשואל טל כני כימו הם‬ ‫ימרשא כססס שלשול או רם‪ ,‬ולמשוח כל רסואה‬
‫בטוב‪ ,‬אבל הא׳ מת או מכרו כהמה ‪ :‬שמוטה ‪.‬‬ ‫רט והחלומות פוכיס ‪ .‬ואולם מורה מל המולה נהי‬
‫חשד הריון חשד גניבה הכל שקר אך שמופת מם‬ ‫ודממה ‪ :‬שנה ‪ .‬השנה שנח כרכה וגשמי רצון‪,‬‬
‫או חשד כיפור אחר הוא אמת ברור‪ ,‬ומרן אהבה‬ ‫מכואוח וזרמים שיכים אכל קשואים ישחתו‪ ,‬ולמכור‬
‫ושנאה לא יתקיים‪ ,‬וחשוד והפלול יפחדו בטבור כי‬ ‫שרוח פו כ; חלק‪.‬וכמלקו מכ״א אנשי סמן והשממה‬
‫יורה טל יציאת אויבים‪ ,‬ובסוף ינצל ; מאסר‪ .‬האסור‬ ‫והיושר וחסידות ונדיכים ונאמנים ; גכול ‪ .‬ולו מן‬
‫יצא מהרה ממאסרו‪ ,‬וכן החולה יתרפא מהר‪,‬‬ ‫הגכולים מצי מזרח‪ ,‬ומן דמקומוח החשוכים‬
‫ולקחת משקה טוב מאד ובחלומות פחד וינצל‪:‬‬ ‫והמתכודדים ומקומו מסוכני ומן האילנות הגכוהים‬
‫שנה ‪ .‬השנה מר\ה בינונית‪ ,‬וגשם מוטט גס מבואה‬ ‫והיסיס‪ ,‬ומן הסירות הנמצאים כהרים וכיטרות‬
‫מוטטת קשואים ומיני זרטונים ישחתו‪ ,‬ויוקר המוונו׳‬ ‫כמו כלוסיס ופרמונים ודומיהס‪ ,‬ולו מן כצכטים‬
‫לא יתארך‪ ,‬ואל הזרפיס וסנספים יורה גדול׳‪:‬‬ ‫אדום מפורכ כלכן‪ ,‬ומן הפטמי מלוח מם מתיקות‪,‬‬
‫מלק ‪ .‬ונחלקו מב״א הממזרים טל הסתמי׳ והסוחרי׳‬ ‫ומן הסכטים קר ולח‪ ,‬ומן הצורות גכוה קומת‬
‫מדברים קלים ושפלים ואנשים בינוניס מטנק זה‬ ‫ו ארון וסרם סגולים ונכממים ככתמים קטנים‪ ,‬גם‬
‫ורצים ושלוחים ‪ :‬גבול ‪ .‬ולו מן הגבולים חצי ממרב‬ ‫בחלקו המתכות אשר ימכור כאש‪ ,‬ומכ״ח כל הולך‬
‫ומן המקומות הנהרות ובריכות המים וצנוריהס‬ ‫מל ד׳ ומן האומיוח ק׳ ומן המססר שנים ; הדרן•‬
‫ומקום מורדיהם וממקומות הישוב החשובים‪,‬‬ ‫דומה אל הלכנה כהיומה מסרה‪ ,‬ולו מן הכמות כח‬
‫ומהצכטי׳ הירוק‪ ,‬ומן הריחנים הטוב‪ ,‬ומן הטפמים‬ ‫היציאה כמהירוח וכמטש מוטלת‪ ,‬כי יורה מנוטוח‬
‫המלוח‪ ,‬ולו מן הצורות איש ממולח נוף ארוך ופני׳‬ ‫וחלוסים כאק הממרה‪ ,‬ומגרש חתה דכר כהמה‬
‫מכוטרים וארוכים ושניו פרודות ודבורו ישר‪ ,‬ומן‬ ‫או אדם מתחת יד השואל‪ ,‬ויש אליה מסט מוטלת‬
‫האותיות מ׳ ומן המספר מ׳ ;‬ ‫לכל דבר לבד מדרך; אשה‪ .‬ויורה טל סרידת‬
‫^ ג ה אמר שידטת שמות הצורות והצורות אאלסן‬ ‫איי סץ ונישואין וההרס חלד כת וחנצל ‪ :‬מסק ‪.‬‬
‫בינה לסקל מטלין הטורח היינו קח צייר‬ ‫והשואל מל מניינו יורה שישיב להיות פקיד או‬
‫ונסוב‬
 ‫משה‬ ‫שער הגורלות‬ ‫יל»ןו»‬
‫וכמוכ על כל נייר צורה אמה מהצירות ושם הצורה סימן לארבע תרןפות השנה‬
‫ששה עשר סעמים ששה עשר ויעלה ‪ 256‬צורוח‬
‫אם אהיה כראש הלילה ‪5‬רוח‬ ‫תמופת ניפז‬ ‫כסדר הצורוה שלפניך כל סרר פעם וכן כולם והנח‬
‫י יהיו וימרכו כני אדם אלו‬ ‫י‬ ‫הכול כקלפי וכיון שיהיו לך שאלה מוציא מן הקלפי‬
‫לאלו והמסים כזול ואם כחצי הלילה תהיה סוכם‪,‬‬ ‫גלי ממכוון סך ‪ 16‬פימקין ומסררם לפניך על‬
‫ואם כחצי היום תרנה הטוכה והמטים כזול‪:‬‬ ‫השלמן ומראה צורת הט׳ו שהוא העיקר הדיין והי׳ו‬
‫ת ל ו פ ת ת מ ו ן אם תהיה כשעה א׳ וסצי‬ ‫שהוא הפד וצורות א׳ד׳ז׳י׳ כפי שראית כספר ומזה‬
‫מהלילה כל המטים כזול‬ ‫י‬ ‫מדין ד"מ אם יצא הצורה הט״ו נשיא ראש עיין‬
‫והקטנים ימותו כ״מ ויהיה מולי כאנשים גדולים‬ ‫כספר כסימן נשוא ראש וכן כולם וא־פ כלא משפטי‬
‫ואם כז' שעות ומצי מהלילה זול גדול יהיה ושוכע‬ ‫הא׳ד׳ז׳י׳ ומשפט צורה הי״ו תוכל לידע הכל כי כל‬
‫רכ‪ ,‬ואם כז׳ שעות ומצי )מהלילה( מהיום ינעלו‬ ‫הרזכמה הזה נתייסד רק להפוך הנקודות י״ו פעמי׳‬
‫שערי הריוח והמטה תהיה כיוקר ואם כמחלת‬ ‫י״ו ועל צורה הט׳׳ו מולה הכל ‪:‬‬
‫היום מות יגיד והמטה כזול ;‬
‫אם יהיה כג׳ שעות מהלילה‬‫תמופת תשרי‬ ‫שער התקופות והלקות והקשת והחדש‬
‫המטים כזול ומגפה ככהמות‬ ‫י‬
‫מסורות מעזרא הסופר ו ט רנינו סעדיה ו מר׳ מ שת‬
‫ואם כג׳ שעות מהיום מטה כזול ומולי ככני אדם‬
‫דדר שן ו מ ה רג האר״י ה ק׳‬
‫ואם כט׳ שעות מהלילה מטר ירכה וראשית השנה‬
‫יהיה זול ואם כס׳ שעות מהיום זול גדול יהיה‬ ‫א ם תקופת ניסן מפול כטלה כשלושה רכיעי‬
‫ושערי הרג יפהמו כמ׳ ‪.‬‬ ‫יום מימיה מועטין ואם כשור כשלשה‬
‫ת ל ו פ ת ט ב ת אם י־היה כד׳ שעות ומצי‬ ‫רכיעי מימיה מועטין ופרנסה מרוכה‪ ,‬ואם‬
‫מהלילה המטים כיוקר‪ ,‬ומולי‬ ‫י‬ ‫כצדק כשלשה רכיעי לילה מימיה מרוכין ופרנסה‬
‫ככני אדם והנולד כאותו תקופה ימות מהר‪ ,‬ואם‬ ‫מעוטה‪ ,‬ואם תקופת תמוז מפול כסרטן כשעה‬
‫כעשר שעות ומצי שהלילה מטה כזול והנולד כאותו‬ ‫וממצה כיום פרנסה מרוכה ורזלאים יהיו כה‬
‫התקופה יהיה עשיר‪ ,‬ואם כד׳ שעות ומצי מהיום‬ ‫ואם כתאומים כשעה וממצה כיום פרנסה מעוטה‬
‫ראשית השנה זול‪ ,‬ואחריתו יוקר ואם כעשר שעית‬ ‫וכני אדם מוזרין כתשוכה‪ ,‬ואם כתמוז אם כשעה‬
‫ומצי מהיום מולי ככני אדם וכאמרית השנה זול‬ ‫וממצה כיום כל השיפורין שקולין‪ ,‬ואם כסרטן נשעה‬
‫גדול ויתענגו מרוכ הטוכה ‪:‬‬ ‫וממצה כיום הרכה כני אדם מתים כה׳ וא׳ כשכת‬
‫כשכע שעות וממצה כלילה כני אדם חשוכים כמתים ‪:‬‬
‫סימן אחר לתהופת תמיו‬ ‫ו א ם מקופת משרי נופלת כמאזנים כשלש שעות‬
‫כיום גשמיה מרוכים כזמנן ושלא כזמנן ואם‬
‫א ם תהיה תקופת תמוז כיום א׳ כשנת ראשית‬ ‫כתשע שעות כיום פרנסה מרוכה ואם כעשר שעות‬
‫השנה יהיה מטר ויהיה מלחמות רכות וחדשות‬ ‫כלילה פרנסה מעוטה ‪ :‬אם מקופת טנת נופלת‬
‫הרכה ושלג הרכה ותלקה הממה כאייר ואותה‬ ‫כעשר שעות וממצה כיום גשמים כאים כזמנן ופרנסה‬
‫השנה יהיה צפר גדול ‪:‬‬ ‫מרוכה‪ ,‬ואם כארכע שעות כלילה גשמיה מרוכין‬
‫א ם תהיה תקופת תמוז ככ׳ כשכת יהיה מטר‬ ‫וכזמנן‪ ,‬ואם כעשר שעות וממצה כיום פרנסה מעוטה‬
‫הרכה כתמלת השנה וכזמן חרישה יענור‬ ‫ואם כעשר שעות כיום וממצה כלילה פרנסה מרוכה‬
‫הגשם ותתיקר התכואה כמערכ ג׳ חדשים סכת‬ ‫וגם מעוטה‪ ,‬ואם כעשר שעות וממצה כלילה פרנסה‬
‫שכס אדר‪ ,‬ואמ*כ ירדו גשמים ותיזול התמאם‬ ‫מרוכה‪) ,‬קכלה מעזרא הסופר כת״י( ‪:‬‬
‫כאחרים השנה ‪:‬‬ ‫ס י ם | התקופות אם נפל התקופה כתמלה כל‬
‫תהיה תקופת תמוז כג׳ כשכם תהיס כל‬ ‫אם‬ ‫י התקופות של השנה יהיו מום וכמציה סימן‬
‫השנה מטר מון מחשון וכסלו ותתיקר התכואה‬ ‫כינוני אם כנוגה ירכו הגשמים‪ ,‬כוככ כולו מם ‪ .‬לכנה‬
‫ג׳ חדשים ושלג יתרכה וכאמרית השנה יהיה מטר‬ ‫כולו קר • שכתי צינה וריכו גשמים ‪ .‬צדק כלו קור‬
‫והזרעים ופרי הען יצליחו ‪:‬‬ ‫ושלג וגשמים ‪ ,‬מאדים מוס וגשמים כלא צנה ;‬
‫אם‬
 ‫מ ש ד‪,‬‬ ‫שער התקופות וי‪.‬לקותוהקעת והחדש‬ ‫י ל מו ט‬
‫‪V‬‬
‫לילה ובכל ממלת יום פד י׳׳ב יום ומראה באיזה‬ ‫אם תהיה מקופת תמוז נד' כשבת יררו גשמים‬
‫יום מהי׳ב ימים יוסף או ימסר המשקל כנגדו‬ ‫רכים ומלקה הממה מס יציאתה וימותו‬
‫אומו מודש בשנה רמב או יוקר כל יום מהי׳ב ימים‬ ‫מלכי מפרג ויהיה רפה אמר רפה נ׳ שגים ‪:‬‬
‫מורה פל מודש מי״ב מדפיס‪ ,‬המשביפ ישביפנו ‪:‬‬ ‫אם תהיה מקופת תמוז כה׳ כשנת יפצר הגשם‬
‫נממלת השנה ואמרימו שלג ומשר וימותו‬
‫סימן לדעת קביעית המועדים‬ ‫הרנה כני ארם ויהיה רפ‪ 3‬פל פני כל הארן‬
‫כאמצפ השנה ‪:‬‬
‫א״ת ב״ש גיר ד*ק ה־ץ ו־ף‬ ‫אם תהיה מקופת תמוז כו׳ נשכת ימשיר כראשית‬
‫א״ת ביום א׳ של פסמ ימול יום משפה באב ‪.‬‬ ‫השנה וגם ולדי הצאן יצלימו ולא ירד שלג‬
‫וסימנך פל מצות ומרורים יאכלוהו ‪.‬‬ ‫מל הזרמים והרג רכ ככני אדם וירכה הדגים‬
‫ב״ש ביום ב׳ של פסח יחול יום שבופות ‪.‬‬ ‫ותלקה הממה באדר ‪:‬‬
‫ג״ר ביום ג׳ של פסמ ימול יום ראש השנה ‪.‬‬ ‫אש תהיה תקומת תמוז בשבת תמשיר בראשית‬
‫ביום ד' של פסס ימול יום שממת מורה‬
‫י שבו מתחיל קריאת ספר תורה‪.‬‬
‫דק‬ ‫השנה ובזמן הזרימה לא יהיה משר והמשים‬
‫יהיה ביורר ב' מדשים ומלקה הממה ומרפש הארן‬
‫ה״ץ יום ה' של פסח ימול יום צים הכפורים ‪.‬‬ ‫וירכו השירות;‬
‫ן ׳ ףי יום ו׳ של פסמ ימול יום פירים של אומה‬
‫י שנה שמברה ‪.‬‬ ‫סימן אחר לתקופת טבת‬
‫סי״ן פל ג חי לעולם‬ ‫מרבי משה הדרשן דל‬
‫אם מפול מקופת שבת מא׳ פד י' בו יהיה יוקר פירושו יום שחל בו פורים למולס הוא ל׳ג לפומר‬
‫שהוא מ׳י לאייר ‪.‬‬ ‫גדול ‪ .‬ואם מן י״א פד ש'ו בו רפב ולא רפב‬
‫ואס מן י״ו פד כ' לא רשב ולא שבש ‪ .‬ואם מכ״א‬
‫סי״ז פת בג‬ ‫פד סון< המודש שובס ‪ .‬ואם נכנסה בר״מ שבש‬
‫שובפ גדול מאד ;‬
‫פת וילך ‪ .‬ב*ג המלך‬
‫פירושו אם חל ראש השנה ביום שני או ביום שלישי‬
‫אז תהיה פרשת וילך נפרדת מפרשת נצבים ‪.‬‬
‫ודה הוראת התרןפות בשעות‬
‫אם תהיה מקופת ניסן ותמוז בשפה שמישל שבמאי‬
‫שער הלקות והקשת והחרש‬ ‫השנה מום גדול יהיה ‪.‬‬
‫אם תהיה מקופת משרי ושבת בשמה שבתאי שנת‬
‫ניסן אם מלקה הלבנה בניסן קששות רבות יהיה‬ ‫גשמים יהיה‪.‬‬
‫י בארן הלופזים והסירות לא יצליחו ואס‬ ‫אם תהיה תקופת משרי בשפת צדק שנת‬
‫מלקה החמה בניסן גדולים גבורים ושלמונים ימותו‬ ‫שלום יהי' ‪.‬‬
‫אייר אם מלקה הלבנה באייר גשם יהיה ג׳ ימים‬ ‫אם תהיה מקופת משרי ישבת בשפת לבנה שנת‬
‫גם ירעם ה׳ פל ארן מצרים ועל ארץ‬ ‫קור גדול יהיה‬
‫סלונייא‪ ,‬ואס חמה מלקה באייר שולשן גדול יפול‬ ‫אם תהיה מקופת משרי או איזה מקופה בשפת‬
‫מגדולתו ;‬ ‫מאדים מלממות יהיה‬
‫סיון אם מלקה הלבנה בסיון אדם גדול מפם‬ ‫אם תהיה תקופת ניסן ושבת בשפת כוכב ימשיר‬
‫י לופו ימות‪ ,‬ואם מלקה הממה באייר יכבוש‬ ‫הרכה ולא יהיה שלג וקרת ‪.‬‬
‫מלכות אמר המדינה ‪.‬‬ ‫סוד נפלא לדפת שיפור המבואות אם יהיה‬
‫) ‪ 1‬ט‪ 1‬ון אם חלקה הלבנה בתמוז שולשן גדול ימות‬ ‫בזול או כיוקר בזה השנה‪ ,‬קת‬
‫פתאום וצרות רבות יהיה‪ ,‬ואם מלקה‬ ‫מסים ותשקול אותם ליל ראשון מר״מ ממיז למשבון‬
‫הממה בתמוז מלחמות רבות יהיה ‪.‬‬ ‫סמצרים‪ ,‬וצבוקר תשקלהו שפס שנית וכן בכל ממלת‬
‫אב‬
 ‫מ שה‬ ‫התקו»ות והלקות והקשת ודייייש‬ ‫י ל הו ט‬

‫וחסרון כיס ומלחמה בין מלך מצרים ובין‬ ‫א ב אס סלקה סל»ס גאג מלממוח גמפו‪9‬‬
‫מדי ולבסוף שלום‪ ,‬ואש מצד מערב רעב במדי ג׳‬ ‫ורמכ גדול יהיה שם‪ ,‬ואם סלקה הממה נאכ‬
‫שנים ויעלו דוברי כזב ‪.‬‬ ‫נלנולים וקנונווס יסיה ‪.‬‬
‫אלול אם נראה הקשת מצד מזרח סרס יעשה‬ ‫אלול אם הלקה הלבנה באלול רמה רבה יגיד‬
‫מלחמה עם אנשי הודו ואנשי הודו יצליחו‬ ‫בארץ לומז‪ ,‬ובשאר מדינוס נוובה ושממה‬
‫ואם מצד מערב הצלחה בכפרים‬ ‫ואם מלקה הממס באלול נוק במלכי מורמ ובהמוס‬
‫תשלי אם נראה הקשח מצד מזרח שובע גדול‬ ‫ימומו ומס סמרה יבוא ‪.‬‬
‫בארץ אשור‪ ,‬ובארץ רומי ומוח גדול‬ ‫ת ש לי אם תלקה הלבנה בתשרי מלכים נוצמים‬
‫בעולם‪ ,‬ואם מצד מערב מלך גדול יצא בעולם‬ ‫וה ל‪1‬ה‪ ,‬ואס מלקה הממה בתשרי סולנואן‬
‫ועבדים ימרדו באדוניהם ‪.‬‬ ‫במצרים ימוה ורמב במזרח ‪.‬‬
‫חשל אם נראה הקשת מצד מזרח וביום ג׳‬
‫’ יהיה נראה כוכבים הסימן יורה רעב‬
‫אם מלקה הלבנה במשון מלחמות יהיו‪,‬‬
‫י ואם הלקה הממה במשון בלבולים יהיה‬
‫חשח‬
‫ומות שלש שנים‪ ,‬ואם מצד מערב מלך אמד יהרוג‬ ‫במזרח וחורף קשה וזרמים ומשי יפלו נווב ‪.‬‬
‫לאחר‪.‬‬ ‫כסלו אם הלקה הלבנה בכסלו בלבולים וצמר‬
‫אם נראה הקשח מצר מזרח ירבו המנוים‬
‫והזרעים וימנור ג׳ חדשים‪ ,‬ומולי בבני‬
‫כסלו‬ ‫יהיה במפרב‪ ,‬ואם מלקה הממה בכסלו‬
‫צפר גדול יהיה במצרים ‪.‬‬
‫אדם‪ ,‬ואם מצר מערב מלך אדיר ילחם ויצליח‪.‬‬
‫טכת אם נראה הקשח מצד מזרח מלך ימפם‬
‫אם הלקה הלבנה בנובת בלבולים וצמר‬
‫יהיה במערב‪ ,‬ואם מלקה כחמה בנובה‬
‫טבת‬
‫וינצל ויהרגו האנשים אשר תפסו אומו‬ ‫יהיה צפר גדול במצרים ‪.‬‬
‫והכרמים יצליחו‪ ,‬ואם מצד מערב החמס בזול‪.‬‬ ‫ש ב ם אם מלקה הלבנה בשבס מדת הדין יהיה‬
‫שבט אם נראה הקשת מצד מזרח שובע גדול‬ ‫ברוב המולס‪ ,‬ואס מלקה הממה בשבנו‬
‫והמלך ילחם עם מלך מערב‪ ,‬ואם מצד‬ ‫בלבול גדול יהיה בכל המולם ‪.‬‬
‫מסרב מלחמה במזרח והפירוח יצליחו‪.‬‬ ‫א ל ל אם סלקה הלבנה באדר רעב גדול יהיה‬
‫אלל אם נראה הקשת מצר מזרח במדבר ממר‬ ‫ובהמוס ימוסו ומלאים קשים וכאב פינים‬
‫הרבה ובעלי דרכים יצליחו‪ ,‬ואם מצד מערב‬ ‫וסרגיס ממנן‪ ,‬ואס סלקה הממס באדר מלחמות‬
‫רעב וצמר במדברות ‪) .‬כיז מהאריי ז׳ל(‬ ‫ואש ימול בעיר אמת ‪.‬‬
‫החודש‬ ‫הקשת‬
‫יום א׳ בתודש סוב לצאח לדרך ולמשא ומתן ‪.‬‬ ‫^י סן אם נראה הקשת מצר מזרח מלך מזרח‬
‫יום ב׳ בחודש סוב לדבר עם גדולי הדור ולילך‬ ‫י יקצוף על משנהו‪ ,‬ואם מצד מערב מיוה‬
‫בדרך ולקנות ולמכור ‪.‬‬ ‫השדה ימומו ושובע וצמר גפן ועדשים יצליח ‪.‬‬
‫יום ג׳ במורש רע )כל דבר ומסוגל לקססות ‪.‬‬ ‫איי ל אם נראה הקשס מצד מזרח יהיה העולם‬
‫יום ד׳ בחודש סוב לכל מלאכה ולדרך ולקח אשה‬ ‫כמנהגו שלש שנים‪ ,‬ואם מצד מערב מלך‬
‫ואם ירמים רע מבשר ‪.‬‬ ‫יקצוף על משנהו ויקח כל רכושו וחיות שבמדבר‬
‫יום ה׳ במורש רע לכל מלאכה ואם לקח אשם לא‬ ‫ימותו ומנור הרבה ‪.‬‬
‫ישמח בה אבל ריוח ימצא ‪.‬‬ ‫סץן אם נראה הקשת מצד מזרס צרה עצומה‬
‫יום ו׳ בחודש סוב להרבה דברים ואם לקח אשה‬ ‫’ סבוא במדינות ושובע גדול ומנור הרבה‬
‫ישמח ‪.‬‬ ‫ולעב במרס ‪.‬‬
‫יום ז׳ בחודש רע לכל דבר ‪.‬‬
‫יום ח׳ בחודש סוב למשא ולמחן וליקח אשה ‪.‬‬
‫אם נראה הקשס מצר מזרח מדינוס יחרבו‬
‫ואח*כ השקנו ושלוה ואם מצר מערב נווב‬
‫תמון‬
‫יום פו׳ בחודש בינוני לכל דבר וסוב לעשות משא‬ ‫מבשר לעניים ־‬
‫ומתן עם גדולים ‪.‬‬ ‫א ב אם נראה הקשת מצד מזרח רעב בעולם‬
 ‫צ!ו^‪£‬זה‬ ‫התקו»ת יהלקית והקשת והחדש‬
‫גדי ספר ודלי רוח‪ ,‬ואם יהי׳ המולד במזל צדק‬
‫אז יהי׳ מורש מם וגשם כי משרתיו קשת ודגים‬
‫קשת מם ודגים גשם ואם יהי׳ המולד במזל מאדים‬
‫אז יהי' המורש גיכ מם וגשם כי משרתיו טלה ומקרב‬
‫וטלה מם ועקרב גשם‪:‬‬
‫ת ^ פ ה נמשכת ממברתה אלא מצי שפה במזל‬
‫כגון שמקוסת ניסן בתחילת ליל ד׳ אז‬ ‫^‬
‫משמש אז מקופת תמוז אמריה ז׳ שפות וממצה‬
‫ליל ד׳ וזהו גמצי שבתי וגשמקוסת ניסן ותמיז בשבת‬
‫אותה שנה תהיה תמימה גדולה וסימן שבתי יראה‬
‫תמת השמש ואס מקוסת תשרו וטבת בשבתי אותה‬
‫שנה גשמים יהיו וסימן שבתי גבית ה׳ לאורך‬
‫ימים‪ ,‬ואם מקופת משרי בצדק אותה שנה שלום‬
‫יהי׳ ורפה לכל פושין צדק ולא לפנים משורת הדין‪,‬‬
‫ואם מקופת תשרי וטבת בלבנה אותה שנה קור‬
‫גדול יהי׳ שר^לבנה נבראה משלג‪ ,‬ואס מקופת ניסן‬
‫וטבח בכוכב מטר יהי׳ כל ימי החורף ולא נראה‬
‫לא שנג ולא קרח ‪ .‬אם ביום ג׳ למולד יהי׳ רוח‬
‫מורה מחר גשם‪ ,‬אם במילוי המורש או סמוך לו‬
‫ימטר כמעט כל המורש ימטור‪ ,‬אס הירח זר זהב‬
‫סביב לו בגוון העופרת והארגמן סוסו גשם‪ ,‬ודותר‬
‫אם הוא מסובב בעיגולים הרבה הנוטים לשחרית ‪:‬‬
‫ה ו ר א ו ת רקשת והרעמים קשת בשחרית הוא‬
‫אות הגשם‪ ,‬אם בצהרים גשמים רבי׳‬
‫ומופלגים ואם בערב רצמות בצד מערב מבוא הרעם‬
‫ואם בצד מזרח יעיד על מבחר הזמנים‪:‬‬
‫א ו ת ו ת הגשמים שכתבתי יפן שבארן הודי‬
‫עוסקים יוב ישראל בגורל פל הגשם‬
‫‪w‬וא בעיירזה שלהם ופוסקים ברוחות לידע הזמן‬ ‫ו'־‬
‫ע'כ השתדלתי להוסיף סימנין פל הגשם למען ישכילו‬
‫את כל אשר יפשין ושכמיה‪:‬‬
‫ה ל ע מי ם אם ירטם בבוקר יורה פל הרוחות‬
‫ואם בצהרים יודיע הג׳ הגשמים‬
‫ואם ירבו הרעמים על הברקים והזיקים יגידו‬
‫הרוחות וכן להיפוך אם יוס־סו הברקים טל הרפמי'‬
‫מכשרים יגשמיס אם יברוק בעת צח וצלול תהיה‬
‫המחלה לסערות העמידות‪ ,‬העננים השוכנים על‬
‫ההרים נצ־ צפין וביותר אם נדחים מהרומות‬
‫המזרחים והצפונים מודיעים פל הגשם ואם יאדימו‬
‫בעלות השמש סוף הגשם לבוא לפת ערב ואם‬
‫יאדימו בשקיטת החמה מבשרים הצמות למחרתו‬
‫השמש יבשר הגשם אם בבוקר יתאדם או במפרובת‬
‫צבעים )ב( אם יפטרוה עננים גסים ושולח ניצוצין‬
‫ולצר‬
‫יל^ ט‬
‫יום י׳ במודש מזב לכל מלאכה וסנולד בו מזלו‬
‫מוב ‪.‬‬
‫יום ייא במורש שוב לכל מלאכה ולרבר מם גרולי‬
‫הרור מפםקו ‪.‬‬
‫יום ייב במורש סוב לכל מלאכה ‪.‬‬
‫יום י׳ג במורש הרגה רפ ‪.‬‬
‫יום ייר במורש הרבה שוב ‪.‬‬
‫יום מיו במורש הרבה רמ לכל רבר •‬
‫יום שיז במורש שוב לכל רבר ‪.‬‬
‫יום י*ז במורם רמ לכל רבר ‪.‬‬
‫יום י״מ בחורש שוב וגם לילך לררך ‪.‬‬
‫יום י״ש בחורש שוב למשא ומתן ולצאת ולבוא ‪.‬‬
‫יום כ׳ במורש שוב‪.‬‬
‫יום כ׳א במורש רפ לכל רבר רק מושא אשה‬
‫ישמח בה ‪.‬‬
‫יום כ׳ג במורש שוב לכל רבר לפמול פעולה ‪.‬‬
‫יום כ״ג במויש שוב לצאת ולבוא ‪.‬‬
‫יום כיר במורש הרבה רע לפשות שום רבר אפילו‬
‫לצאת מן מבית ‪.‬‬
‫יום כ״ה במורש הרבה רע •‬
‫יום כ׳ג במורש שוב לכל רבר מון מקימת אשה ‪.‬‬
‫יום כיו במורש ויום כ״מ ויום כ״ש בינוגים ‪.‬‬
‫)וזה מה״ג ה״ק ר׳ אברכם כן הרמב״ם ז׳ל בםפר‬
‫מדרש הגרול אשר מיגר ‪( .‬‬
‫ש א ר פניני החולש כגר נכתב בשטר רמזלות מוד‬
‫גם זה מורע לבינה אשר כתבתי בשפר המזלות‬
‫הוראת החרש בסימנים העוםק בו מוכי־ח לירע ולעיין‬
‫במוראות השפה וגם בסימני היר והפרצו‪ q‬למות‬
‫כפל ההוראה כי איך אפשר שחמשה מילאן גני‬
‫ארם נולריס בחרש הזה להיות כל הסימרם י שוה‬
‫הרוב בווראי אמת ולא כילו מר שיכפול ההוראה‬
‫כניל ‪:‬‬
‫ו מ ע ת ה הגש והבין באיזו שפה יהיה המולר‬
‫החרש ואיזה ישרת באומה שעה אם‬
‫יהי׳ המולר במזל ממה אז החרש יהיה מם שהממה‬
‫מנהיג אריה שהוא מם ואם המולר יהי׳ במזל נוגה‬
‫אז המורש יהי׳ קר ויבש לסי שמאזנים ושור משרתים‬
‫לו ומאזני׳ קר ושור יבש ואם יהי׳ הנולד במזל כוכב אז‬
‫יר^י׳ המורש ג*כ ק־ ויבש לסי שמאומי׳ ובתול' משרתי׳‬
‫לו תאומים קר ובתולה יבש‪ ,‬לאם יהיה המולר‬
‫במזל לבנה אז יהיה מורש בגשם לסי שמשרת לו‬
‫סרק שהוא מים‪ ,‬ואם יהי׳ המולר במזל שבמאי אז‬
‫המורש פסר ורוח כי משרתים לו גרי ורלי‬
 ‫משה‬ ‫התקויות והלקית והקשת והחדעי‬
‫בואם‪ ,‬מ״פ הרוב יבואו בעת שינוי הירח וחילופו‬
‫וביותר במת המילוי שלו וזה סימנם ‪) .‬א( השמש‬
‫חזרס במראה אדום כדם טרם בוא רוח סערה מל‬
‫הים )ב( אם הכוכיים נראו יותר גדולים מזמן‬
‫אחר ויתנוצצו מאוד ונגד צפונית מזרחית מראיהם‬
‫כהה )ג׳ז הירח מיכתר אז בטבעת זך וצלול‪,‬‬
‫הים יפיק רוח באשה וצחן )ד( אס יתהווה שקיסת‬
‫הרוח מל שטהיאחת סימן ברור שרוח סטרה יבוא‬
‫בקול רעש גדול רוח כזה פעמים משליך אח הספינה‬
‫מד ק׳ אמה גבוה )ה( אם יבוא רוח סטרה‬
‫ברוחי צפון במקומות גבוהים בראשי ההרי'‪,‬‬
‫אז יתקבצו הרגיס אצל הספינות יירטשו מאיד כאלו‬
‫יש לכם כאבים גדולים ויקסצו מן היאור ליבשה‬
‫לפעמים‪ .‬ואש נראה אור מתנוצץ בהאויר ואח״כ‬
‫ערסל מיד יבוא הסער )ו( כפי שיתרבו בעלי‬
‫חיים שביס להשתעשע ביוםצח ט״ס המיס תרבינה‬
‫לפיהן הסטרוח‪ ,‬בר\ס של הודו סימן ברור טל רוח‬
‫סטרה בזמן קרוב אם נראה קשת במטרב ואם יצף‬
‫קצף הנקרא שאם ס״פ המים בלי שוס סיבה‬
‫י )ז( אם י נראו העננים במראה זהב יורה‬
‫טל סער ‪) .‬ח( שינו• וחילוף ררוחות החמידים‬
‫בל״א פאסאווינדט בהודו יורה תמיד טל רוח סטרה ‪.‬‬
‫)ט( אם בעת נשיבת הרוחות ישארו הענני׳ אדומי׳‬
‫חחר שקימת החמה אזי יבוא רוח צפון )י( אם‬
‫נראה מנן שחור כדמות ביצה סי׳ טל רוח סטרה‬
‫הנקרא רוח מדוח ובלא שטאסווינד בעבוב שבכוחו‬
‫הגדול יכול להריח ולהפוך י הספינה ‪) .‬יא( אם‬
‫הים המיכון הנק׳ מיסללענדרשע ממטר בל״א ‪ .‬יאיר‬
‫אחר שקיעת השמש ג״כ סימן ברור טל הסטר ‪:‬‬
‫שער הרפואות‬
‫הר טבי ם הק׳‬ ‫ש חי בר‬ ‫מספר הקאנון‬ ‫עניצים‬
‫ע״פ חכמת כיע טיע א שר לכל ע ש ב ו ע ש ב ושם מ בי א‬
‫ו א בן ר ש ד ו מגילו ת‬ ‫קצת דברי ם מג}ןליני ס הרופא‬
‫בדו קי ם מקבלה מע שיו ת מכסה ק דו שי ם‪.‬‬ ‫ולחשים‬
‫אזו ב טכיעו מס ויבש והוא טוב לאיצטמוכא ומוציא‬
‫ררוחות ומעורר תאוות המאכל ומוזר לעיכול‬
‫ומועיל בין לבעלי הקרירות בין לבעלי החמימות ‪:‬‬
‫אפונים יש בהן שני מינים לבן ושחור ועבט הלבן‬
‫חס ויבש ויש בו נוסח ומזונו טוב וחזק ממזון י־פילין‬
‫ומאדימין מראה הפנים וינקה הרשומים ויוסף נכח‬
‫הקושי ומרבה זרט לאנשים והחלב לנשים ויזיל‬
‫השמן‬
‫ילקוט‬
‫ולצד צפון וכדרוס הולו מכור לוז יורה גשם ורוח‬
‫)ג( אס כמזרח או כממרכ יחלכן )ד( לום כמזרח‬
‫ימטרוה מגנים שחורים ואפרוחיהם יורה גשמים‬
‫ורומוח ‪ .‬עור אוחוח הגשם‪ ,‬אם השמש מכוסה‬
‫כפנניס כמח זריחחה )כ( אס ככוקר יורה מרפל‬
‫מהאדמה ויעלה לגוכה האויר )נ( אס מראה הירח‬
‫היא כהה ומוקף כעין סכעח כמננים )ד( אם‬
‫ראשי ההרים כאידים מכוסים או כערפל )ה( אם‬
‫כמח שקימח השמש נראה איזה מגן אדום יורה מל‬
‫גשם למחרחו )ו( אם השמש מסוככח כעננים‬
‫כהים כמח שקימח׳ או כמראה חכלח‪ ( 0 .‬אס‬
‫מראה הגשם מעורכ כמראה מכלח ואדום )ח( אם‬
‫אמרי שקיעח השמש טהורים השמים מכל מנן ואם‬
‫הכוככים מזהירים ומחנוצציס כאור חזק יותר משאר‬
‫הלילוח‪ :‬סימני צחוח השמש יכשר צחוח כאלו‬
‫האופנים‪) .‬כ( אם קדמוהו השחר צח וכהיר‬
‫)ג( אס רשמים אדומים כשקיעחו )ד( אס‬
‫בפליימו מחפזרי׳ המביס )ה( אס יפטרוהו מכי׳‬
‫קטנים כזריחחו או כשקימחי )ו( אם יחאדם‬
‫השמש כמטרכ אמר הגשם ‪ .‬עוד סימני צחיח ‪.‬‬
‫)א( אס העננים אדומים כשקימח השמש )כ( אם‬
‫טרסלי של כוקר ירדו למטה כחכניח סל‪) .‬נ( אם‬
‫הירח יגיה אירו כהיר מאוד אז מורה צחוח האויר ‪.‬‬
‫סימנים טל ירידח הגשמים מגדר החי )א( אס‬
‫המסלף כל״א שוואלכע יעוף קרוכ למים והאדמה‬
‫)כ( החחול כל״א קאציע אס ילקק אח רגליו וימח‬
‫כהן אח מיניו ואס מיניו מחנוצצוח )ג( אס החזיר‬
‫יחגלגל כצואה או כאשפה או כי יחפור כמוסמו‬
‫במאכלו אשר ינחן לו ‪) .‬ד( העורכ אם ישמימ‬
‫קולו ביטר ויתגלה א׳מ באילנות‪) .‬ה( אס הכלבי׳‬
‫ימהר בהליכתם וירקעו רגליהם כאדמה ‪) .‬ו( האויזא‬
‫רו ב‬ ‫ובר אוזא וציסירי המים אם יפרשו ויחפשסו כנפיהם‬
‫ויסבלו בכל פעם את ראשם כמיס )ז( הדגים‬
‫אם נשקפו מעל פני המים או ישיחו מל פני המי׳‪.‬‬
‫)מ( הזבובים אם יעקצו וינשכו את הצאן ברפתים ‪:‬‬
‫סנולת הסל לכחש הבשר ע״כ נשים שמנות כיותר‬
‫רוחצים בשרם במי סל וגס שותים ממנו ונמשים‬
‫רזות בדוק וכל הרגיל לילך בבוקר בבוקר בין‬
‫העשבים מלאים סל נצסרט כי סבט הסל קר ולח‬
‫ומזיק לבהמות כי יקרה להם שילשול ומוח‬
‫מ״כ מונעים הבהמות לשלחם השדה קודם‬
‫צאת השמש ‪ :‬עוברי היס יודעים סימנים מל‬
‫גיאוח רוחות סופות וסערות איזה ימים סרס‬
 ‫משה‬ ‫הרפואות‬
‫והוא היסך בליחז ויטורר המאווה ויטור אל הפיכול‬
‫לסי שהוא מחזק האצטומכא אמנם אם יתמיד לאכלו‬
‫יבוא לידי מולי הנקרא אלא סחקא ‪:‬‬
‫ח ר ד ל חם מאוד חריף מנקה סליחה ומחממת‬
‫הכבד והאצטומכא ואינו ראוי להחמירו‬
‫מפני חזקת חומו ולא לאכלו לבדו אלא בדברים‬
‫רטובים טבים ושמנו הוא חם מאוד מיבש ויווטיל‬
‫לנמק ולכל קור וצינה שבראש ולכל חולי שיקרה בו‬
‫ולאבן הכליות הברכיס והשוקיס ‪ :‬אות כ׳ כמון חם‬
‫ויבש טוזר אל הטיכול ויטריד הרוח ומיבש הרטיבות‬
‫ומוטיל לכל מיני הנפח ואם ישתהו במומן מזוג‬
‫במים יוטיל לפצור הנשימה ‪ :‬כרתי חם ויבש‬
‫יטורר תאוות המשגל וירבה הזרט ויוטיל לבטל‬
‫הארס אמנם יש בו נפח והוא רט לאצטומכא לסי‬
‫שהוא קשה להמטכל ומכאיב הראש ומראה חלומות‬
‫קשים ואם ישלקהו פטמים במים יסור נזקו ‪ :‬אות מ'‬
‫מוסך חם ויבש מכאיב הראש לבטלי חמימות ומוטיל‬
‫לחלאים הקרים ולחלישת הלב והכח‪ ,‬נ׳ נפנ׳ט היא‬
‫מנטטק״א והוא מנט״א חם ויבש ובו רטיבות מותרי‬
‫והוא יומר רקיק משאר הירקות ואם ישתה פצירמו‬
‫בחומן יפסוק נזילות הלם מן הבטן וכירקון וחנוטה‬
‫הלב ויטור המשגל וימית החולטים ויוטיל לנשיכת‬
‫כלב שוטה ואם ילושו פמו קמח שטורים יחזק‬
‫האצטומכא ויחממהו וישקיט הפיהוק וימנט הקיא‬
‫שהיא מליחה ‪ :‬אות צ׳ צנובר הנקרא סינונים‬
‫מחממינן הגוף ומוטילין למי שיש לו רפש ונפח‬
‫לאצטומכא ומרב ם רזרט‪ ,‬צנון‪ ,‬חם ולח מוטיל לחולי‬
‫הירקון ומרבה ההשמנה ומטורר תאוות האכילה ‪.‬‬
‫ומרבה הזרט ומסיר ניחור הקול ומחתך הליחה‬
‫אמנם הוא רט לאצטומכא ופורר הקיא ויציף‬
‫המאכל בפה האצטומכא כשאכלו קודם האכילה בי‬
‫הוא ממאחר הטיכול ומקלקל השנים וטשמנומו‬
‫מפסיד ראיית הטיניים ואם יאכלנו אחר האכילה‬
‫יטכל ושמנו ישמין וירבה המוח יהזרט ויחזק הכבד‬
‫ויחמם ככליות ויפוצן האבן מהם ויסיר הטצלות‬
‫ויחזק קצת רמטיים ויוטיל לנשיכת כלבים ושרצים‬
‫ולכאב ררגליס הנטמדות וישיב הזקנים לנטרות ולכח‬
‫הבחירות אוח ק׳ קרנסל חם ויבש יחזק האצטומכא‬
‫והכבד ויחדד הראות ויסיר ריח רפה ‪ :‬שמן זרט‬
‫פשתן‪ ,‬יוטיל לכל הנשרפים בבשרם ולנכשצים בכחם‬
‫ולכאב הכליות והכבד ולכל שחין הנמשח בו ויחזק‬
‫הבשר וידשן רטצם ויגדל השטר ויבהיק כפנים‬
‫והאוכלו לא במהרה יחלה ‪:‬‬
‫סמאמר‬
‫ילהוט‬
‫‪9‬סם; וראוי לאכלס באמצטוח המאכל ואם יאכל‬
‫אומם כשהם רטובים יולידו באיצטמוגא ובמטיים‬
‫מוחרוח לבוה והקלוים סחוח היזק והשחור חוק‬
‫מהלבן ; אסרסקים טבטם קר ולח וכשאינו מבושל‬
‫קוב! וכשהוא מבושל ישלשל ויוטיל לאצטומכא ויטורר‬
‫מאווה המאכל לא אחר המאכל מחמה כי הוא‬
‫ממהר לההטפש ויפסיד מה שמחהיו ‪ :‬אמרוג‬
‫קליפחו החיצונה חמה ויבשה ומחזקת הנפש והלב‬
‫אמנם טיכולה קשה ואם יתנוה השחית סם המוה‬
‫בחזקה ובשרה קר ולח אבל קירה גדול בו יומר‬
‫מן הלחות‪ ,‬ולכן יקרר האצטומכא ונאות לאוכלו‬
‫לסני האכילה בדבש או בצוקר אבל לא באמצט‬
‫האכילה ולא בסופה ‪:‬‬
‫בצל חם ולח וי״א חם ויבש ויש בו שני מינים‬
‫לבן ואדום‪ ,‬והאדום יותר חריף מן רלבן‬
‫והיבש מן הרטוב והוא מן הצלוי והוא מדיח ומחתך‬
‫לימות רטות ופותח הסותמים בחוזק ויחזק האצטומכא‬
‫החלושה ומושך הדס חון לגוף ולכן הוא מאדים‬
‫הטור וידמה סם המות ויטורר הקושי והתאוה‬
‫ופותח פיות הטחורים ויחדד הראות ויוטיל לכבדות‬
‫האוזן והמוגלא ולצלילה המתחדש באזנים והמרבה‬
‫לאכול ממנה יפסיד המוח ויבלבל הדטת כי יטלה‬
‫ממנה משן מזיק ומכאיב הראש ויוליד בחריפמו‬
‫ולהיות לחות רטות באצטומכא נותן צמא ונפיח‬
‫ורוח ‪ :‬אות ג' גואר חם ורטוב וקשה להמטכל וטוזר‬
‫למשגל וטס דבש ימטכל יומר מהרה ויוסיף לנפח‬
‫הבטן ולקשוי האבר דחמס הכליות ויטורר השמן‪,‬‬
‫או״ה‪ ,‬הדס קר ויבש יטצור השלשול המרה וישחיר‬
‫השטר ומחזקו ויוטיל לכאב הריאה ובישולו טוב‬
‫לכאב הביצים‪ ,‬אות וי״ו‪ ,‬ורד קר ויבש יוטיל לצמחים‬
‫החמים והקשים אם יחבשם גו וימנט תאווה המשגל‬
‫לישן טליו והמבושל בדגש יחזיק האצטומכא ומי‬
‫הורד קר ורטוב יוטיל לכסוי רלב ולכאב הראש‬
‫המם ולשכרון ולטינים שמלו בסבת הקור ויהי׳‬
‫מובטוח ם מקלניגא אמנם יכביד האצסומכא והמרבה‬
‫לגמוט ממנו ילבין ושמן ורד יוטיל לכאב רראש‬
‫ויכבה התלהבות האצטומכא אות ז' זנגביל חם‬
‫ורטוב מחמס הכבד ומרכך הבטן ומטכל המזון‬
‫ומתקן האצטומכא וטינים שנחשכו מחמת רטיבות‬
‫מם ונחלס כחוק ומגופה ימרפא‪ ,‬אות מ׳ חומן‬
‫קר 'ורטוב ממטיט האדומה והדם והזרט ומבשל‬
‫הנשר ונח הגוף ומרכך המבשיל הנטשה ממנו‬
‫אמנם נישילו יחסר מקרירותו והוא מיבש בכח‬
 ‫‪r w D‬‬ ‫עער הרפואות‬
‫נחום והקור יססיק השלשול והוא מזון פרכ כשינושל‬
‫כמלכ ‪ .‬השפזפיח נונוה אל המוס מפנו והלימוס ‪.‬‬
‫ישמין הגוף מגיר השחן וירככך הננון וכש*כ האדום‬
‫ממנו ויראה חלומוח ויפשה סמומים כראש ‪ .‬הדומן‬
‫הוכש פוצר הכנון מפנו המזון המיל הוא אלדרה‬
‫קר יכש מזונו מעש‪ .‬סכיציס לונן הניצה מכיצח‬
‫התרנגולים סגולתו להניח הסקיצה ומרסא כאנ‬
‫הפין ולכל הנגפיס הרפים סכוכ השתן והפרוס‬
‫ויפרונ כרסואות אשר יססיקו הדם היוצא מהמוח‬
‫ואם הפרכ כל הנצה כשמן ורדים שוכ לכל המרסות‬
‫והשחן ולחולי סרקי ידים ורגלים ואם מכשל ניצה‬
‫פס קצת סמים הפוצריס הכשן כמו הפסציס וקליסס‬
‫הרימון וגרגירי ההדס ואגוז ויאכל אוחו‬
‫מי שהומר הכשן יופילהו והשריסה מן מים ממין‬
‫מוטיל לה הניצה הנאה והכיצה המגלגלת מופיל‬
‫לשפירוח אשר כחזה וקליסח הנצים כשנשרסו‬
‫ונשחקו יופיל להסיר לוכן הפין ‪ .‬המררוח ממיס‬
‫יכיישיס והם נכנסים כקלורין הממרקים‪ .‬השחנה‬
‫נו נח חד ומרסא הנגפיס הישנים המשונסים וממיר‬
‫הכשן‪ .‬זכל הכלכ הלכןמופיל לחולי האסכרה‪ .‬וכל‬
‫הפכנר זכל הואכ יופיל מן הקולון כשיחלהו פל‬
‫הירך‪ .‬צואת היונים חופיל לכאכ הראש הזר והצדדי'‬
‫והכחסייס והגכ והכשן והכליות והסרקים שכפ‬
‫הסמים המפוצצים האבן הוא קוניל הוא אשסרקוס‬
‫והאסוניס והשקדים והמגירים השחן הוא כמו מיני‬
‫הכרסס ומיני האורסומינש זזרס סששינקה מדכריח‬
‫וכמגיריס דם הנידוח הוא כמו כודנגרא והקושל‬
‫והקשיא וזראונד וכמגירים ש״ז הם סזרסונים‬
‫״ ״ והגרפין סכשניס ואלסקנקור ‪.‬‬ ‫והכצל‬
‫והמגירים המזה והריאה הם נמו ורש סנשניס‬
‫הרך והחמאה פס כסוכר והשקידים‪ .‬למי שמשחין‬
‫דם ישחה מי שריית מכן של שמורים אלינא ריקניא‬
‫לאשה שחחפכר קח פלי הנושם הנקרא נלשון סרני‬
‫אלגכירא יינשנו וישחקנו הישכ וילוש כמררח סרס‬
‫ויסוך ממנו כלי המשגל כשכיכחו וכי נחון ומנוסה‬
‫כארץ הסימן ספרו לי נמלאות מזה ושם נמצא‬
‫הפליס האלה סגולה‪ :‬לכל מין פין הרס קכלה מרנ‬
‫הונא לומר ה' ספמים אשחחוה אל היכל קדשיך‬
‫כיראחיך ‪ .‬קרניים ;‬
‫ר פ ו א ו ת וסגולוח‪) ,‬א( קח שורש שקדים ושמן‬
‫אגוזים ופשה נר וכל רואהו ירדס‬
‫)כ( קח חוש מוך פנ ושרהו כמים של א»• ומהי*‬
‫מוליך ומכיא וחזרה סליו אחר כלי מים וימקך‬
‫בפליס‬
‫י ל קו ‪8‬‬
‫המאמר נסירוח המודם שנהם המארס‬
‫והמגבים כמזגם ממיס למים ויולידו‬
‫רומ נאצנומכא וירככו הננון ונהם מירוק לסי מה‬
‫שנהם מן הלחוח זהיומר נויכים מהם השלימים‬
‫ככישול ‪ ,‬הצמוקים סם ממיס למיס מנושלים מומילס‬
‫לנכד ככלל פצמומם ויין הצמוקים הוא יומר מלוש‬
‫כסמולמיו מן היין אכל יכול לסמוד כמקומו‪ ,‬וכמימומ‬
‫הנווכים מהם היומר קלים כמשקל וכשינושלו הם‬
‫קונים למלושי האסנו״ו והככד ‪ .‬המסומים הממוקי׳‬
‫ממים כשווי למים והממוצ*ס קרים ינשים סגולמם‬
‫להמזיק האיכרים הראשיים וכש״כ הלכ והם ממדק•׳‬
‫המומ ככושם שלהם והם ממה דולידו רומומ פכומ‬
‫כפיכול הכ' והג׳ פד שהם סיכה לשדסון ווה שהם‬
‫ינקפו הרומוח הממילדים נהם הסורקים הדוסקי׳‬
‫אשר כריאה ומשקהו לא ימילד ממנו הנסימ הזה‬
‫הסרשים הס אלססרגל הנקרא כל״א גאנוים הם‬
‫פכי הפצם וקרים וסגזלמם שהם ינוזקו י הנסש‬
‫ויופיל ריחם מדסיקמ הלכ ‪ :‬הרמון הממוק והממוץ‬
‫כולם לחיים אכל המחזק יומר לח ויהיו מנסח‬
‫וסגולחו שהוא ימפק מהססד המזונוח כאסנו״ו ‪.‬‬
‫האסרסק קר לח יחדש למוח זכויכיוח וסגולחו‬
‫כשהורח יופיל מן הסילוף ויופיל אכילחו מרוח‬
‫האסנו״ו ואולם לכ הגרפון ימרק הסנים וכמנו‬
‫יופיל מככד השמס וסחינוחו ממיח החולפים ‪.‬‬
‫האגסים כ' מינים צנן ושחור ושנירם כשנגמר‬
‫נישולם קרים למים ישככו ממח הכרכומיי וירככו‬
‫הכנון וירסו סי האצנומכא קצח האגוז חס יכש לפורר‬
‫להקיא האצנומכא וירככו הננון סמלחו כשחחמיד‬
‫אכילחו יוליד ככדוח כלשון והוא כשיאכל סס החאני׳‬
‫רסואוח שם המוח ויופיל לזקנים ויזין לממוממים‬
‫ונכלל לא יזיק כקור הלוזים הם אילנאש דומים‬
‫לאגוז ככל פנינים אכל הפירט לאצנווכא סמוח ‪.‬‬
‫השקדים חמים מום כושר לחים פרכים הנופם ויש‬
‫להם סגולוח רכוח מכם שיוסיסו כפצס המוח ויפשו‬
‫שינס שווה וימרקו וינקו שנילי השמן נווכים לכפלי‬
‫השדסון והרזון ושמנו נווכ מכל השמנים להרנויכ‬
‫נפלי הקוון היכש ושמן שומשמין אמריו ‪ .‬הכנוניס‬
‫סס חמים ינשים לכן שמנו ירסא הסלג והרסיון ‪.‬‬
‫הססחוק אם יכש כשווי יחזק האסנו״ו והככד ככלל‬
‫פצמו ונכלל הוא מן הסמים גדולי החופלח;‬
‫דומאמו־ נזרפונים החרמוס יכש ארצוח מר וכשיאכל‬
‫כמרירחו ימיח הפונרים ויוצא החולפים מהגוף‬
‫‪1‬יגיר השק ויסחח פיוח הנוחוריס ‪ .‬האורז שוה‬
 ‫משה‬ ‫שער הרפואות‬
‫יועיל‪) ,‬יט( למפלח‪ ,‬אשה הנהוגה להפיל עוברים‬
‫השקה אותה ג' ימים בבוקר כשהיא הרה מלב‬
‫ממורתה מעוברת וגס בערב תשקה אותה ולא תפול‪,‬‬
‫עוד‪ ,‬או קח קוראלי אדומים ולבנים וכתשס והשקה‬
‫אותה העפר תוך יין או בביצה ג׳ ימים ולא תפיל‪,‬‬
‫)כ( קח טפר הנמצא מחת מפתן הבית או בתוכו‬
‫וש ם בסמרטוט של צמר טל טבורה ו צא הוולד‬
‫מיד ותיכף תסירהו או השקה אותה חלב אשה‬
‫אשרש ויועיל )כא( לאשה שמש וולדה במטיה‬
‫תעשן אותה מצואת ממור באומו מקום ויועיל‬
‫מאור לה )כב( להשתכר קח מהעפר שטל אופן‬
‫כעגלא או מעפר כרכום ושים ביין והשומה ממנו‬
‫יהי׳ שיכיר )כג( להמשתין במטה תכרות מקום‬
‫הנגד שהשתין טלי! ושרוף והשקהו מפרו או השקהו‬
‫מות ארנבת מבושל ביין )כה( להרבות החלב לאשה‬
‫קח שמן שומשמין ומשחקה ביין חזק וטוב ותסנן‬
‫אותה במסננת ותשתה האשס ואח״כ יקח השמרים‬
‫שסינן ויתן טליהם מטט שמן זית ומטט חלב האשס‬
‫ויסחוט טד שיתענה ויחבוש השדיים ויקשור טליהס ‪.‬‬
‫)כו( לנעל שלא יפחד קח מלח ארמינק״ו ושימהו‬
‫תמת המטה שישכב טליה או תלה בציוארו‪) ,‬כט(‬
‫למי שאינו שומע קח עשב הגדל טל הגגות הנקרא‬
‫סימפר״י וויוו״ה ותכתנה היטב וערב טס ביצת‬
‫תרנגולת וטשה אוחו במרחשת ויאכילוה בערב‬
‫ויטטיף ראשו בטוב וישן ויעשה כן ט׳ ‪!/‬ים רצופים‬
‫ויועיל‪) ,‬ל( להקיא ולשלשל קח מרירות איזה בהמה‬
‫שתרצה לכשל אומה טס יין ומשח האצטומכא ויקיא‬
‫ואם חרצה לשלשנו משת ממנו טל הבטן)לא( לרוציא‬
‫האבן קת תולעים אדומים הנמצאים מחת הקרקע‬
‫ותרמצם היטב ותשרפם מיך לבינה אחת ותעשה‬
‫מהם אסר וחתן לו לשהות ויצא מאבן או תשבור‪,‬‬
‫)לב( לנשיכת כלב שוטה קח משתן הכל‪ :‬ההוא‬
‫אחר שהשתין ממט ושחה ממנה ‪ :‬דברים נפלאים‬
‫)א( ראיתי מס׳ דברי חכמים וז״ל ראיתי משפן‬
‫מלומד המלח מה שעשה נר שאין הרוח מכ;ה אותו‬
‫וזה טשיימו קח שטוה בחולה ופן רקוב וגפריח‬
‫וכסף חי ועשה הרכבה זו ונר הנעשה באיסן זה‬
‫אין שום רוח שולט בו ולא תכבה כ״א בחומץ או‬
‫בשמן‪ ,‬וסיים ובחנחיו לטיני המשנה הגדולש‪ 5‬המלך‬
‫החוגר אשר בחר כי מכל רופאי הארן להיוח לפניו‬
‫וגם היטב בעבורי לאחכ״י הדרים בארצוח האלה‬
‫)ב( כחוב בס׳ דרך ישרה בטל שבחא לרגלא‬
‫וחמדת צני וז״ל הנושא אצלו טין ימין של זאכ כל‬
‫האין‬
‫ילרוט‬
‫העלים )ג( להשחיר״שמר הראש או הזקן קח‬
‫ודםריאצ״ו רומאנ״ו שלגוסר׳ו גימלאונקי׳ציצאסרי׳ו‬
‫אוגקי׳ ומכל אליז פשה מים מם ניצה ורחק חמלה‬
‫ראשך או זקנך כצחר ובוריח הימב ואח״כ מננמיד‬
‫בשמש וחחן מהמים האלה מל השטר וישחיר‪,‬‬
‫)ל( משח הזינמיוו״י של הגמר כמוח כנש ככל‬
‫יום בכוקר וכטרב ויוטיל מאוד להצמיח שיגי הגטרים‬
‫בצי כאב )ה( למכוח אש או מים חמין או םיר‬
‫קודם שמפשה אבעבוטוה קח אסר טלי היס ושעווה‬
‫ושמן ורדים וימשח‪ ,‬ואם משחה חבטבוטות יזלסצה‬
‫ביין או בחלב טז או בבוריח וימנשור בחלב מזיר‬
‫ושמוה ושמן אגוזים ומלח ולובן ביצה בממליח של‬
‫פשתן‪) ,‬ו( לאסוף הסרמישים אל מקום א׳ אי‬
‫להכריחם מכניס לחוך גימא בביח חלב של טז לכן‬
‫או טשב שבח היינו אנימוו״ז בלט״ז מטורב כחלב‬
‫אמון ויחקבצו כולם ויכנסו שם ואס חיקח טור זאב‬
‫מוסשט מקרוב ותגרר אותה בקרקע הכיח לא יבואו‬
‫סרעושים בביח ההוא כל ימי מולם )ז( למשוה נר‬
‫שידלקבמוך המים‪ .‬קח מצי ליטרא שטוס שני א׳נקי׳‬
‫גסריח ב' אונקי׳ סיד מס‪ ,‬אונקי׳ א׳ לאסידו אונקי׳‬
‫א' טרימינטינ״ה ומרב כל אלו המניינים יחד וששה‬
‫נר ותיליק ובתוך המיס יהי׳ דולק והולך )י( לשלוח‬
‫אגרת דבר סתר ט״י יונס‪ ,‬צו וישלחו לך מן הבית‬
‫שתרצה לכתיב יונה א' הרובצת טל החפרוחיס‬
‫או סל הביצים ויאכילם מחילה כמון הרבה קימונ״ו‬
‫בלסיז‪ ,‬אח״כ קח ר\ונס ושים אגרת תמת זנבה‬
‫וקשור האגרח טם ב׳ או ג׳ נוצות שלא תפול והנח‬
‫אורו ותעיף כי אם תהי׳ הבית רחוקה מאוד שם‬
‫מלך‪ ,‬וטוף השמים יוליך אה סקול וסוד זה פשו‬
‫חכמים רבים מאנשי הצבא‪) ,‬יא( לנשיכת נחש או‬
‫מקרב ימן אל התאנה וימחוך בה במקומות הרבה‬
‫טד צאת ממנה מלב ומשח מקום הנשיכה ולא‬
‫יתפשט הארס )יב( לדבר בר ל ינן קח דם תנין‬
‫ובולארמינ״ו וסם מים רוזאו״לי ויומילמא״ד והו‬
‫שלא יעבור כ״ד שטות )יג( להחזיר הווסת לאשה‬
‫מבשל משב הנקרא קאסיל וויניר טס יין ותשקה‬
‫את האשה או תשתה יין מבושל בקנה בושם‬
‫פעמיים ושלש )יז( ל־תטבר אמר גאלינו״ס אם‬
‫משקה קיבת ארנבת שריפה באש טס יין בחמלת‬
‫וסוף נדמה וישמש טמה תתעבר ולנו סמוך לטבילה ‪:‬‬
‫)יח( לכאב השטים קח עלי אשינצ׳ו למים כתוש‬
‫אותם וחנם תוך האוזן אם הכאב בימין ש‪ :‬ם באוזן‬
‫שמאל וכן להפך‪ ,‬גם אם יגס בו בשן אדם אמר‬
 ‫משה‬ ‫שער הרפואות‬
‫המחודדים ‪ .‬לכוית אש והמים והשמן ישחיך שמן‬
‫ורדים עד שישקוט חוזק הנשיכה‪ ,‬ואח״כ יניח עליו‬
‫עלים ורדים שחזקים באבן ויפסיק ואם יתננע‬
‫המקום תנוחשמן ודונג לבן מעורבים ‪ 4‬לנכסה ישתה‬
‫אפר של שוליא מוולד ראשון מזכר לזכר ומנקיבה‬
‫לנקיבה ביין לבן או כבד של זאב‪ ,‬לעין הרע גם‬
‫לבטל כישוף וקח מעט כסף חי ואבנים לבנים‬
‫הנמצאים בקורקבן תרנגול שחור מזכר לזכר וכו׳ ‪.‬‬
‫ומעט מלח ושים באגוז לועז ויסתום הנקב בשעווה‬
‫ויכרוך בעור ויתלה על ציורו ‪ 5‬לאשה שמחלת‬
‫קח ביצה שהאפרוח יצא ממנה ושרוף אומה לעפר‬
‫ותן לה לשתות ת ך משקין קורם שתתעבר וגם‬
‫תקשור אבן ראנין על ציואדה ‪ 6‬לנכס‪ :‬ר״ל קח‬
‫עורב ס קטנים ׳י בקינה וישרוף אותם שלימים עם‬
‫נוצתה וכל הימים יאכל בתבש ל עם אותו עפר‬
‫וירפא רקת ק ר‪ :‬טט'ף אפרוח טרם יהי׳ בן ט'‬
‫ימים ויקר! אופו וימצא בתוך קרקבנו אכניסוישא‬
‫הנכפה אותן האבנים עליו בצווארו וכ״ז שהא‪:‬נים‬
‫יהי׳ עליו לא יכם‪ :‬עור ויזהר שלא יאכל מר ולא‬
‫יראה בשום מת או נבילה מכל אשר רוח חיים‬
‫באפו אפילו בדגים ממים וקח מול״ט וואלף והנח‬
‫נין שני הקערות עד שימות ויעשה סימנים בהקערות‬
‫איזי היא תחתונה ואיזו היא העליונה וכל מאכל‬
‫יאכל בקערה התחתינה ובקערה העליונה ישתה‬
‫ומאותו זמן וא לך לא ירחה בום חילי ברוק כמה‬
‫פעמים ‪ 7‬מי שרגיל להשתין יקח שלחופית של‬
‫כבשים או של עזים וישרוף לעפר ויתן לשתות‬
‫כחומץ ומיס ‪ 8‬לאשה שאינה יכולה ליטהר לנעלה‬
‫קת ג׳ או ד׳ אלמוגים וכתוש לעפר וחן לה בכוקר‬
‫קורס האכילה וכן תעשה ג׳ ימים או יותר או לוכין‬
‫ביצה כיין שרף כבוקר או קח סוכין וערכ כדבש‬
‫ותן על האש עם מעט פלפל ותאכל ‪ 9‬לריח הפה‬
‫יאכל תמיר ‪:‬ומים או ישים בפיו זהב תמיד ‪11‬‬
‫לשילשול הילד ישימו טל בטנו כמון וגם וורד שחוקים‬
‫ונלושיסבמעט חומן ומיס פושרים ‪ 12‬לעצרת בטן‬
‫הילד מאכל המינקת דברים שמנים ומתוקים ותזהר‬
‫החמוצים ויעשה לילד פתילה ממלח או מציאת‬
‫עכיריס ‪ 13‬לניתור הק׳ל יבשל ביצים ושומיסיכשים‬
‫ודבש נקי בד בבר יחד ביין טוב וישתה ■‪ 14‬לשילשול‬
‫יבשל ביצה בחומן או יאכל אלב כשחולבין מהבהמה‬
‫‪ 14‬לנפח הבטן ישחה מים חמים טם צוקר או מי‬
‫זיתים או יאכל זרט צנון ושמרי שמן זית וילכן באש‬
‫פס לת ברזל ו כבנה בשתן שלו ע׳׳א ישתה ג׳ ימים‬
‫בבוקר‬
‫ילמרצן‬
‫רואיך יאהכוך והוא טוכ לפני נולנים וחיות רעות‬
‫קדחת‪ ,‬ולמורא‪ ,‬ולעין הרע ועצות רעות וככל אשי ■‬
‫יפנה יצליח ונושא חן כעיני כל רואיו ויחול שונאיך‬
‫לחניך עכ״ל! סגולה בחונה להוליך עמו באמתחתו‬
‫כזית מאסקומן כי הוא מבריח המזיקין כמו מזוז‪:‬‬
‫שאמרו חכמי הקבלה שע'כ נקרא מצה ועבדי ריב‬
‫ומצה עם המזיקין‪ ,‬וכן מצה היח השכינה כמו‬
‫שכתוב בס׳ הזוהר וע״כ הוחזק )המנהג( להצניע‬
‫אפיקומן משנה לסנה • סגולות ורפואות‬
‫)א( ל כ א ב השן בדוק ומנוסה קח מין סלויאה‬
‫וחן בנחיר האף מצד השן הנכאב‬
‫ויסיר הכאב מיד נב( ‘מי שאינו יכול לישן תשקהו‬
‫מין בצלים )ג( להשחר השערות ימשח השערות‬
‫במ ן סלויאה יצנן אוחם וישחיו)ד( לעצור רסש ם‬
‫בינחירו מיץ אורסיקא )ה( וערב עם חלב עיזים‬
‫מצי כמוהו או מיס אם צא תמצא חלב ותשקהו וישתין‬
‫מיד )ו( עלי תחנים מוטילים לכאב השרקים )ז(‬
‫לאשה עקרה קח שוס לבן ויכתוש אותו סס דבר‬
‫ויעשה פתילה ממנו ושים אותו ברחמה ויניח איתי‬
‫כמו ב׳ שעות ואח׳יכ יעשה לה עשן מן יין טוב חס‬
‫ויקבל אותו עשן ברחמה ואחר ושכב ותהר )ח(‬
‫לנשיכת עקרב ימשח במקוס הנשיכה במין עלי‬
‫תאנה )ט( לעצור השתן קח מרה שור ותשרה אותו‬
‫גמיס חי ס מאוד ג׳ ימיס ובאותו המיס ירחן האמה‬
‫ע״א זבל העכברים מבושלים במים ויטבול האמה ‪.‬‬
‫ו׳ח״כ טוב מאור אם תמשח האמה בשמן שפן או‬
‫חמול מעורב במעט שמן פיטריל״יי בדוק‪ I ,‬להאריך‬
‫השער ימשח בשמן שומשמין להצהיב ימשח בחלב‬
‫תרנגול שנילש עמו אפר ילטת ‪ 2‬להשחירו ולחזקו‬
‫ימשחו בשמן שומשמין שנתבשל בו הדם ‪ 3‬לסובץ‬
‫על הראש יאכל דברים קלים כמו צפרים ותורים‬
‫ואל ישתה מים כ״א מעורב בדבש וירמן הראש‬
‫בחומן מעורב בדבש או מומן שנילושו בו אפונים‬
‫שחיקים ‪ 4‬לחולי הראש ירחן ראשו במין או בשמן‬
‫שומשמין מעורב בשמן ורדים או יבשל כמון ושמן‬
‫בחומן וישימם חמים פל הראש או ישים בראשו‬
‫כובע מעור סל זאב או קמח שעורים ושמן ורדים‬
‫וחומץ ויבשל וישים על המצח ועל רצדעים ‪ 5‬לסביבת‬
‫הראש שיראה לו כאילו המקום שהוא בו סובב‬
‫עד שיפול וזו המחלי חתילד מאידים חדים שעולים‬
‫מהירוקה להמוח או מן האצטותכא ויועיל לו להקיז‬
‫תחת האוזן או ינקה גופו מן הליחות וישתה מי‬
‫שעורים וסוקר זמזיגו יהי׳ קל מאוד ולא יאכל דברים‬
 ‫משה‬ ‫הרפואות‬
‫ילחש כאוזן הימים ג׳ פטמים אלו השמות‬
‫אשר כמוכים למטה אם יקום מיד אין לו שום‬
‫תקנה ואם לא יקום מיד לא יארט לו עולמות‬
‫ואלו הן השמות פשיאו״ן השו״ן רשיאמין איונגליי‬
‫הונ״י ‪ 2‬סגולה לאוזן שנכנס כו זכוכ מן צטמעריצ״א‬
‫ויסתום הנקנים מחוטמו והפה או יצא הזכוכ‬
‫מאזנו ‪ 3‬אזנים הנוזל מהם ליחה יניח כאוזן חתיכס‬
‫חזיר ‪ 4‬אזנים של ילדים הנוזל מהם לכשל רומייאני׳׳ק‬
‫כמים וירחן את האוזן כתוך המים הניל ואח'כ‬
‫ינקה את האוזן ולטנול צמר גפן כתוך שמן זית‬
‫ולימן כאזנו כן יטשה ג׳ פטמים ‪ 5‬לאהנה כין איש‬
‫לאשתו קח תפוח חדש וגם מחט חדשה מהחנות‬
‫ותעשה על התפוח עיגול נהמחט הנ׳ל ומכמונ‬
‫כחוך העיגול אדם וחוה ותכחיכ שם האיש חמת‬
‫שם ארם ושם האשה תחת שס חוה ויאכלו שלהם‬
‫התפוח הנ״ל ‪ 6‬אשה שתאהכ את כטלה קח טפר‬
‫מתחת רגל שמאלה ותקשור כנגדך ‪ 7‬איש שיאהכ‬
‫את אשתו קח מלח וזרוק נאש ואמור כשם שהמלח‬
‫דולק כן ודלק לכ של פכ'פ לאהכת אשתו פנ״ח‬
‫‪ 8‬סגולה לאהנה תקנה סכין חרש כמחיר הראשון‬
‫ומחחוך כו צפורני ירך ורגליך ומשרפה לאפר ומן‬
‫האפר כמאכלו כלתי ידיעתו ‪ 9‬ט״א מטין« ו׳ טיפין‬
‫מהשמנר‪ s‬שלך כמאכלו כלא ידיטחו ‪ 14‬סגולה לגכורת‬
‫אנשים קח קווארט יין חזק ותערוכ כו ז׳ לויט‬
‫קכט״ט וישתה ז׳ ימים ואח׳׳כ ישתה ז׳ לילות רצופי׳‬
‫קודם תשמיש ‪ 15‬סגולה לגוף שכאכ קח נייר תכלת‬
‫ולדקור הנייר כמחט ולמשח למטלה טל הניר עם‬
‫למנה והנח טל הכאכ ‪ 16‬סגולה לגשווי״רפס זאלל‬
‫אויף רייסין קח צואה של כלב ויכש אומו ויכמוש‬
‫ויטרוכ כשמן עם חלמון ניצה והנח טליה ‪ 17‬סגולה‬
‫לנשוויר מרגלים לטרוכ מלח טס גל טגל וימשח טל‬
‫הכאנ ‪ 18‬סגולה לנפיחה כנטן אן נרטוין שטאהל‬
‫אין מאכין רויט ולכנות אוחו כיין חזק ולשתות‬
‫תומ״י נקומו משנותו ואח״ז לא יאכל ולא ישתה כ׳‬
‫שטות ‪ 19‬ט״א ישתה מים חמין טס צוקר ‪ 20‬סגולה‬
‫לנפיחה כמקום מה צנון מנושל טם שומן שטל‬
‫החלב והנח טל הנפיחה ‪ 21‬כצואר דל ילוש קמח‬
‫טס חמאה חמה וישים טל הצואר ‪ 22‬לנפיחה למכה‬
‫דם ישים סליו סולת ודכש מטורכ טם חלכ פזים‬
‫‪ 23‬לדרים הכאכים יקח פינים של דג ויכמוש‬
‫אותם כמאכל כתוך מאכלה או משתה כתוך משקה‬
‫‪ 24‬לדדים נפוחים יטרנ צואת דגים טם שטוס‬
‫ודנש ומניח טל הדדים ‪ 25‬סגולה לעצור דם נדה‬
‫תשתס‬
‫ילסר®‬
‫נגוקר וישים על כטצו תחנושת מקמח שעורים‬
‫שנחנשלעם פשכ הנקרא אוקסין צ־נגין ‪ 15‬לקדחת‬
‫שלישית כתכ רש״ל כשם הרמכ״ם נשכת ד׳ ס״ז פץ‬
‫צל‪1‬כ ממס שנזכר כגמרא לאישתא תליתאי פירש‬
‫קדחת רכיטית‪1‬כתכ האכן עזרא לקדחת ללכש החולי‬
‫כגדי נדות של אשה יולדת זכר שפדיין מלוכלכות‬
‫כדם אותם הכגדים שהאשה היולדות לכשה כהם ‪18‬‬
‫לאהכה קח שערות ממי שתרצה אהכתו וכרוך טל‬
‫ממט ותמוכ כקרקט ‪ !9‬שער הצלחה שיטשו‬
‫כ״א רצונך עלה להר וקח ארכטה אכנים ואמור‬
‫ירושלים הרים סכיכ לה וה׳ סכיכ לטמו מטחה‬
‫וטד טולס וכשעת האמירה משליך האכנים לארכט‬
‫רוחות העולם ‪ 20‬לשנאה קת טסר משכעה קכרים‬
‫פ״ש השינא ואמור כשם שייחס של אלו נתקלקלו‬
‫כך יתקלקל כית פכ״פ וקח העפר תחת יריכך‬
‫וכשמגיע לכית שונאך תשליכהו ככיתו ושם מראה‬
‫פלאות ‪ 21‬לשונאה קח השמנה שלו טס העפר‬
‫שהשתין עליו וקשור כטור ויתלה כשמש ג״כ כשישוכ‬
‫כתשובה צריך להתיר הקשר ‪ 22‬לסתום פי שונא‬
‫קח שטוה מנר יו״כ וקח טככיש ושימהו כתוכו‬
‫ושים השעוה כפיך ואמור כשם שהטככיש סוכל‬
‫כמוך השעוה כפי כך כל אויכי שטושין רטה יהי׳‬
‫נ די וכרשותי לעשות עמהם רטה ולא יכלו לי ‪23‬‬
‫לשונא מכוין נגדו שם סמא״ל ‪ 24‬שלא יוכלו‬
‫מושלים להרע לן שא כחגורה שלך ראש נחש ‪28‬‬
‫פיא קח טין של תרנגול וקשור אותו נצר ימין‬
‫ולא יוכל שום חי או אדם להזיקך ‪ 26‬שלא ישלטו‬
‫כך שונאיך שא עליך לשון עטלף או פין ימין של‬
‫נחש או זאכ ‪ 27‬היוצא מעיר לע ר שלא יזיקנו שינו‬
‫אויר ירגיל כאכילת הנצלים ‪ 28‬לשלוקירצין קח ט׳‬
‫חתיכות פת חטים וישרה כיין טונ ויאכלם ‪ 29‬ט״א‬
‫לקשור האצנט והזרת יחד נחיט משי אדום מאיזה‬
‫יד שמרצה ‪ 30‬לאשה שאינה יכולה ליטהר לנטלה‬
‫קח צפרדע ושרון‪ £‬לעפר ותשא זה אצלה וזה טוכ‬
‫ג״כ לפצור דם מילה וכל דם וכן הוא טונ לתינוק‬
‫שלא ישמין כמטה וצריך להיות מזכר לזכר וכוי ‪31‬‬
‫לנתאלם קח טרנה ישינה ואפיקומן ומכתושהדק היטנ‬
‫וישם כמטפמיסוישם כפיו ‪ 32‬מי שנושאאצלו מושק״ט‬
‫או צימרינ׳ק מתמעטים כינים ממנו ‪ 33‬אם תרצה‬
‫שימית הסוס מן נאזנו כסן« חי ואם מרצה להחיותו‬
‫מן כאזנו השמנה שלו ויחי׳ אם תרצה שלא יאכל‬
‫הסוס ממשח שיני הסוס כחלנ ‪ :‬ואם תרחצם‬
‫ס ג ו ל ו ת ‪ 1 .‬למולי ונופל‬ ‫ימרסא •‬
 ‫משה‬ ‫שער הרפואות‬
‫טל אסקופת הבית אם מכנס להבית ימי׳ ואם מצא‬
‫לחיץ שלים טל ישראל ‪ 6‬פ״א יקח קראסוו׳א ירוקית‬
‫ומשים בשמן המולה אם ישאר ירוק כבמחלה יחי׳‬
‫ואס ישנו מראיהן שלום טל ישראל ‪ 7‬סגולה לחולה‬
‫שחזר לאימנו ויש לחוש שלא יחזיר ח״ו לחליו מחמת‬
‫אכילה מרובה ימן לו שומשמי בבוקר אליבא דקנא‬
‫היינו שיצחצח כך ידו ויניח טל שומשמין וכמה‬
‫שידבק בכף ידו ילחך בלשונו ויבליטם כן יפשה‬
‫ג״פ בכל בוקר זא״ז ובג׳ בוקרות ‪ 8‬להריון מן‬
‫להא׳ לשמות טשב שלווי״א מבושל ביין לשמות בליל‬
‫טבילתה וברוק ממשה טוביה ‪ 9‬להוציא השכרות‬
‫יאכל שקדים מריס ‪ 10‬להשחיר השטר קח סידובורי״ת‬
‫ושני מלקים קנקנמום הנקרא קופטר ואסיר מטורב‬
‫בשמן ומשח השטר ‪ .‬ט״א ימשח בשמן שומשמין‬
‫שנתבשל בו הדס למו״נ דל תשחוק טלפי חמור‬
‫למפר וישתה במים ‪ 11‬דודאים הוא מין רפואה‬
‫להריון ונקרא בלט ין ויאוול׳׳ה מיניקש״י או לפירש״י‬
‫שייו יאסמין’• מטשה טובי׳ ‪ 12‬אם מרצה לטרוב‬
‫שמן במים תטרב השמן מחלה בחלמון ביצה היטב‬
‫ואח׳כ יקבל המים כשמטרבנו ‪ 13‬שמירה למי שפגט‬
‫בליסט־ס סמאוס או ליל צרה •אמר ג״פ אמני״ק‬
‫הושיטנו מזאת הצרה ומהי׳ בטזרי ובסטדי א׳ס‬
‫‪ 14‬לחוש לא־ס שברח קח פלפלים שלמים וקח‬
‫סמרטוט מבגדו וסיד ומומן חזק ושים הנ׳ל טל‬
‫האש ‪ .‬ותאמר כשם שאלו הדברים מרומחיס‬
‫ומתחממיס כן ירתחו ויתחממי כל רמ״ח אבריו‬
‫ושס״ה גידיו מפב״ש טד שיאהב את אשמו וישוב‬
‫אליה במהרה בלי טיכוב כן מאמר ג״ס וילחש‬
‫‪ 15‬לטכב דם שבטה אחים מריבים זט״ז והוכה‬
‫זאת וחבלו זאב כשם שלא יצא דם מהילד הנימול‬
‫פב'פ ויה״ר מלפני אבינו שבשמים שמשלח רסו״ש‬
‫רפואת הנפש ורפואת הגוף לחולה הנימול סב״פ‬
‫כשם שנתרפא חזקי׳ מלך יהודה מחליו ומרים‬
‫הנביאה מצרטתה אכי״ר ‪ 15‬לחש לטכב דם החוטם‬
‫מן אצבטך טל מקום שהדם יוצא ואמור אדם נטט‬
‫גן משה קרט הים ובקט מטיינוח תהום רבה‬
‫וארובות השמים נפתחו ויכלא הגשם מן השמים‬
‫כן יאמר ג״פ ויכתוב טל מצחו מ״ן זט״ו ופניו יהי׳‬
‫לצפון בשמת כתיבה ‪ 16‬לחש לאסכרה דל אני‬
‫משביטכם אלפי מלאכים המשרה ס״ת טס מלאכי׳‬
‫טס הפשרה ס״ת טס מלאכים טס המשרה ס’מ טס‬
‫מלאכים ששמם ״גבריאל ״מיכאל ״רפאל שלאדם‬
‫הזה לא יזיק כלל יכתוב הלחש הנ״ל טל נייר‬
‫ותשרוף‬
‫ילקוט‬
‫תשתה שומים כתושים ביין ג׳ ימים ‪ 26‬פ״א תשרוף‬
‫שפרות מזנב של פרה ותשפה ‪ ’’2 /‬ע״א ניצה של‬
‫תרנגולת תמבול בנדותה ותשרוף לאפר ותשתה‬
‫‪ 28‬פ״א קח פפיצים גאליש בל״א וכתוש דק כקמח‬
‫ושים הפפר מוך מפוח יפה ומצלה התפוח פ״ג‬
‫גמלים ומאכל הגאליש פס התפוח ‪ 29‬סגולה להוס״ש‬
‫לנפיחה בצוואר קח קן מורב מם פפנורישק״א וצואת‬
‫כלב ובשל בחלב מ» וימן במוך הבישול חמאה ויבשל‬
‫פוד ויניח פל הצואר ‪ 30‬זהב לימן מל כלי זכוכית‬
‫יקח קאלמפאני וירמיח בכלי חרס וימן במוך הכל‬
‫פרטפנוין מחצה פל ממצה וירמיח מוד פפס ביחד‬
‫ואח׳כ ימשח נזה הכלי זכוכית במקום שירצה לימן‬
‫הזהכ ואמ״כ ימן החרימה הנ״ל ליי״ש גאל״ד ויקרר‬
‫וימייבש ודט כי הזהב יאבד מהרה ואם ימשוך‬
‫את הזכוכית בקאגי״ל לאי״ק יתקיים לטד ‪ 31‬זהב‬
‫לפשו׳ נקי יקח ג׳ קדירו׳ מי׳ ב׳ לוינו קרימינוארנורי״ם‬
‫ויבשל ויניח בתון־ הנ״ל הזהב ויקח פשתן נקי‬
‫ולנובול בסובין של חנויס ומשפשף טל הכסף או פנ‬
‫הזהב ‪ 32‬לירקון הנקרא גטלזוכנו יאכל ג׳ תפוחים‬
‫בג׳ ימים היינו בכל בוקר מפוח א׳ כמפוח הראשון‬
‫משים ‘פ׳ כניס בשני ו׳ כניס בשלישי ג׳ כנים ‪33‬‬
‫חלב מבהמה שנחסר תפשן אותה בטצם של סוס‬
‫וטצס של פגר ‪ 34‬סגולה לחו״נ דל להדליק נר‬
‫סנורינאווט״ה ולקבל השנוצין בכלי ויטרוב טס דבש‬
‫ובטת הנפילה ר״ל לימן בפיו מטנו מזה ולאמר‬
‫כאורח כך כבודו וכשיקים יאכל המומר כך יטשה‬
‫גיס ‪ 35‬ט״א לחו״נ ר״ל שקרה לכמה ילדים באשה‬
‫א׳ ומתו כולם ר״ל מחזיקה זאת במנוה שהיא‬
‫יושנה טליה היינו ליקח סמרנוונוין של נוהרת המת‬
‫וטצמות כלב וחתיכה אבן של משחזת ותתפרס בכר‬
‫שהיא יושנה טליה וגס לתפור בהכר מתיכות פרסה‬
‫מסוס מת זאת תפשה האשה בטצמה שמסיר ממנה‬
‫החולנת הלל דל ‪ 36‬ט״א למשוח הפנים בחלב‬
‫הדוב ‪ 37‬סגולה לנוירוף הדטת דל ומחמת זה אינו‬
‫יכול לישן קח נוושטיך טס הסכין והפרורי׳ כנמצאי׳‬
‫שם והנח מראש‪ ,‬תו בלא ידיטמו ‪ 1‬להחולי הנכפה‬
‫קח שמן וסוקסינו״ס נויפה א׳ או שמיס ^ומן‬
‫לו לשמות במשקה או יסוך אומו בקדקדו ‪ 2‬ט״א‬
‫קח קונפי״ר משקל מנוה א׳ או שהייס מטורב במי׳‬
‫של ליליו״ס או לילייא קונואליו״ם או פרחי קיידי‬
‫‪ 3‬ט׳א ב׳ או ג׳ נויפוהשפירינוו ם וויטרא״ל ויתרפא‬
‫‪ 4‬זה הכל לקטן אבל לגדול צריך מטט יוהד‬
‫‪ 5‬לדטת אס ימי׳ החולה מקח מראשו כנה והניחה‬
 ‫מ^פה‬ ‫^‪6‬זער הרפואות‬
‫'רפאל ״גנריאל 'נוריאל ‪ 20‬למוש למיג ריל‪ ,‬יאמר‬
‫נשם ה׳ אלהי ישראל וכשם המלאך רפאל וכשם כל‬
‫צכאות השמים ונשם לאמלם אני ממרים שמסיר‬
‫מגו‪ q‬פכים ‪ 21‬למש למיה״ר יאמר כפזרת האל נשם‬
‫)שדיי( הרופא לכל ממלואי יסיר ממך פנים כל‬
‫מולי ומכאוכ ורומ רפה ופיהיר הן פיי איש או‬
‫אשס או נמר או זקן לא תיקוך לא ננשרך ולא‬
‫כנפשך ולא כלבך ולא כשסיה גידך ורמימ אנריך‬
‫מושיך ומרקך‪ ,‬כי אליהו הנכיא פגה כמלאך‬
‫״אששרניי‪ ,‬אמ‪-‬י אל המלאך להיכן אחה הולך יאמר‬
‫לו כמלאך אני רוצה לילך לפנים‪ ,‬ואמר לו אליהו‬
‫משניפך נשם ה׳ אלקי ישראל שלא מהי׳ לך רשות‬
‫להזיקו לא בנשרו ולא נאמר מרמ״מ אנריו ושסים‬
‫גידיו ומושיו ומורקיו כמו שלא שלש^ פיה״ר כזרפ‬
‫דיוס‪ q‬כך לא ישליש מיה״ר בסניס ט מזרמא‬
‫דיוס‪ q‬קאמי ‪ .‬בן שורת יוס‪ q‬בן פורח פלי פין‬
‫בנוח צפרו פלי שור ‪ .‬אז ישיר •משה‪ .‬ישראל אם‬
‫השירה הזאם פלי באר פנו לה כאר מפרוה שרים‬
‫כרוה נדיבי פם במחוקק במשטממם ויאמר הג׳‬
‫פשוקים סללו בם׳ ויאמר כשם שרפא השיימ אם‬
‫חזקיהו המלך כך ירפא אומך מכל מולי ומכל צרה‬
‫ופיהיר ורוח רפה בשם הר!דוש נ׳א נל״א אמן אמן‬
‫אמן סלה סלה סלה ומד ‪ 22‬למש לחולמים שבאדם‬
‫דל ‪ .‬פה אני פומד פל אלן ואבוא בקוכלנא להשייח‬
‫סל החולפים למקשנם ופוד גדלם שאוכלים לפביה‬
‫לבשרו בין חולפים לברם ובין אדומים ונין ירוקים‬
‫וכין שמורים ובין כמראה חלמון שיפמדו מלאכול‬
‫בשר בפ״ב ויהי׳ נקי מכל צמר אנסיו כן יאמר ג'פ‬
‫‪ 23‬מיא בשם ה׳ אלהי אברהם יצחק יפקב שלשה‬
‫חולפים הי׳ שאכלו אח איוב אחד אדום וא׳ שמור‬
‫וא׳ לבן וממלם ריפא אומו ה׳ כן יציל השייח אח‬
‫פב״ס ואל ישלשן מליו וימימו כולם מון ממולה הלב‬
‫שבגו‪ q‬פניה אנס״ו ‪ 24‬מיא בשם אלהי ישראל שממו‬
‫נא אמם חולפים אני משביפכם פם שמות הקדושי׳‬
‫והנוהורים‪ ,‬בין חולפים גדולים ובין קסנים אני‬
‫מקלל אמכם פם הקללוח שקילל השי״ח את הנמש‬
‫שאל תפשו שוס רפה לפניה את נשרו לא תאכלו‬
‫אח דמו לא תשמו אני מקלל אמכם פס הקללות‬
‫שקילל יהושיה את הפיר פם כל הקללות אר משביס‬
‫וממרים ומנדה אמכםשאל תזיקו לפניה רכון הפולמי׳‬
‫שלמ רפויש לסביס פ’י המלאך פרים הממונה פל‬
‫רפואה זו ויקויים בו מקרא שכתוב רפאים ה׳ מרפא‬
‫הושיפינו וניושפה כי מסלתינו אמה ‪ .‬אנא אל נא‬
‫רסא‬
‫י' ל ‪» p‬‬
‫‪ qnnw‬לאור ותן האפר תמת הצואר של התיימר!‬
‫ולכרוך הצואר פם משסמת וכן יאמר ג״ס ‪ 1T‬למש‬
‫לרוח שהויר! ר״ל ווה שוג לשפיכת שפוה ואמר‬
‫כנקשה אגי ממך נשם רפאל ונשם כל צנאות‬
‫השמים ונשם מפלם שמסיר מגו^ פנ״ם תומ׳י‬
‫גלי היוק ואם לא תסיר אני ממרים אומך נמרם‬
‫ניר של משה ונמרם יהושיפ נן נון כשם שהמרים‬
‫את פיר ירימו כן אני ממרים אותך ואת כל המולות‬
‫שנפולם שמשיר ומלך למקומך שנלקמת משם ונשם‬
‫השר אשמדאי נאתי לדנר ולאמר אם נא זה מאנשי׳‬
‫הן פ״י כישון והן פיי למשים והן פ״י מרשומים‬
‫או מפינא נישא או מאכילה או משמיה‬
‫או מרומ רפה יסיר וילך פם הדינוקואני‬
‫מ ‪p‬ש פם השמומ הקדושים היוצאים מפסוק אל‬
‫רפא נא לפנ״ס לרמים אנריו ושס״ה גידיו נמוך‬
‫שאר מולי ישראל מן כלא מסשונ הכ“מ הכ״מ נשול‬
‫נשול נשול ומנושל ומנושל ומנושל צא אמה וכל‬
‫הפם אשר נרגליך אשר הפם וכל אמה צא ג'פ ישר‬
‫והפוך מקום מושכך ארן מלמה ממיי״ם יהי׳ נא‬
‫רפווא קדם שר צנא משמים לשמור פנ״כ ממולשת‬
‫הראש ומולשמ הלנ ומן מולשמ ידם ורגלים ומן‬
‫^מרפין נישין ומכל מורא ומד ומכל מולי הממרגשי׳‬
‫ונאים לפולם אמן כייר כייר כייר וכשם שסכו״ג‬
‫שסוניג שסוכיג אשריקאיס אשרקאיס אגין אג״ן‬
‫גאיל נאיג כל מקום שכמוכ נספר הזה שמומ‬
‫לא למוציא מיו מס־ו אלא לכוון ואמר שכילה‬
‫‪ 18‬למש לפיה יאמר איוכ סלך ופגש נו אליהו‬
‫והי' שרוי כצפק ואמר אליהו לאיונ מפר מה אמה‬
‫שרוי נצפר אם מפני כאכ לכ או מפני כאכ ראש‬
‫ואמר לו מפני כאכ ראש‪ ,‬יהיר מלפר אנינו‬
‫שנשמים כשם ששלמת רפואה לאיונ כן משלמ רפואה‬
‫לפניה מ^ פין הרפ ומכל פרפניומ הנאום לפולם‬
‫אנסיא ‪ 19‬למש לכאכ ראש יאמר המומש הי׳ הולך‬
‫פל שפמ הנהר ופגפ נו מלאך מיכאל השר הגדול‬
‫וסנמש סי׳ נמוש והשור סי׳ גופה אמר לו מיכא״ל‬
‫להמומש לאנס מלך ואמר לפניה לישנ נמצמו ולהוציא‬
‫אמ מיניו אמר לו מיכאל המלאך אר משניה אומך‬
‫כשכופה נוראה שלא מלך ולא מירון אלא מלך ותשינ‬
‫כראש גוי היוצא נלכ שוכ וכנפש מפיצה וירפא‬
‫פניה מכל מכאוכים שנמולם ויקויים נו מקרא‬
‫שכמוג ראשך פליך בכרמל ודלת ראשך כארגמן‬
‫מלך אסור נרהשים‪ ,‬נרהשים אסור מלך כארגמן‬
‫ראשך ודלמ ככרמל פליך יהי׳ וראשך מן *אוריאל‬
 ‫מ»ח‬ ‫>«ערדד«אות‬ ‫ילקו»‬
‫רסא גא לסב״ס לה' הישוטה טל עמך ברכמיך ביצה וגפרית ומשח ידך ולא מכוס )יד( למצור‬
‫סוסת יקח א׳ דרה״ם וחצי הלאוי״ן בטרבי שייטב‬ ‫סלה אגס״ו ‪:‬‬
‫‪! 10‬ו לו ת )א( למשמין דם לכשל שומים במים ומשחקם דק דק ויקח מטס מטס טד כלוח י״ב‬
‫וישחה‪1‬׳ ימים רצוסיס‪ ,‬שגולה להרכום שטוח ויוטיל ‪) .‬סו( אם חטרב נסורת ברזל צרוף‬
‫מלב לאשה כסוכ טל צד ימץ אילו השימום א׳י׳מ׳י׳ה׳ שסא״ל בל׳׳א וגסריח כחוש ויגובל במים מהווה‬
‫מ׳י׳מ׳ה׳ וטל הצר שמאל כמוג שמאל א׳מ׳א׳ל ממנו במוך ד׳ שטוח להבות אש מטצמו מספרי‬
‫ומניק הנמר בדוק מלהיות בשם כ״י‪ ,‬סגולה הקומ״י )סז( אם חקח ביצה ותמלאנה סיד מי‬
‫ההשהישים מוטיל אם ישרוף לאסר וישמו בסי וגפריח וסתום פיה היסב וחשציכנה במים חמין‬
‫האמה ירהא חולי קושי ההשתנה ואם יבלט ז׳ ומהם ממצא אש גדולה במים )יז( רפואה לסמורים או‬
‫במודם חיים מוטיל לנשיכת הנחש ‪ .‬מלהיות טנף מכל מקום דם היוצא מהגוף קח צסרדט ושרוף‬
‫בטלי חיים‪ ,‬לבנול כישוף כתוב טל צוואר החולה אומה לטפר וחן הטפר טל מקום הדס בדוק‪,‬‬
‫ט׳מ׳נ׳ו׳א׳ל ש׳ו׳נו׳ר ש׳ו׳ל׳נו׳ן וא*כ ממחה אילו תלפיות )יח( לקושי השמנה שרוף פשפשין ומן בפי‬
‫השמות במים או ביין וחשקה לחולה וימרהא בדוק האמה ויתרפא תלפיות‪) ,‬יח( סגולה לחולי טינים‬
‫חלהיות בשם כ״י‪) ,‬ב( להמית התולטיס שבבנון ישא טליו טין זאב מליח ויוטיל ושן הזאב יסיר‬
‫תחבוש טל הבנון מין הנקרא סאבט״ר אלאוי״ו בל״א הפחד תלפיות‪) ,‬ב( הזבידה נקרא בטרבי זאב״ד‬
‫למולה המשגל קח מי בצלים וחטרב הבצלים טם יוציא ממין החתול וריחו סוב סגילחו להרבות‬
‫המין שלהם ומוסיף טליו דבש נווב ואכול וזה מוטיל תאוות המשגל אם תמשח המטרה בזה ויוטיל‬
‫)ג( לשיכורשלא ישתה טוד יקיז דם מהורוט הימין להריון ואם מחן אומה בטבור האשה סוב להחזיר‬
‫שלו ויטרבנו באיזו מאכל שיאכל וישנא השתייה למקומו הרחם היורדת למטה אבל האשה לא חדח‬
‫)ד( לקדחת‪ ,‬יש בקצה גב החרננוצ טצם א׳ שנראה בו כי תוכל ליפול במולי חנוקת הרחם )כא( סגולת‬
‫כנקוב הימין סגולה לקדחת ממידי למלות סליו‪ ,‬האמביר מסדק הלב והרוח החיוני והמוח והגידין‬
‫והטצם מגב רשמאל סגולה לקדחת רביטיח‪ ,‬ולנקיבה והאצטומכא קרה ומאריך שנוח הזקנה ומוליד מקרות‬
‫מתרנגולת כנ״ל‪) ,‬ה( לההיל הרדמה טל האדם קח וטוב לחו״נ)כב( סגולת המו״ר הוא פיזט׳׳ם בל״א‬
‫טור נחש וטור שוטל וחשים תסת ראשו ויישן כמת הנקרא מוס׳׳ק בטרבי סגולתו כמו האמבר והבחינה‬
‫)ו( אם משים ביצה נמלה בטור נחש‪ ,‬אם חשים שאם יריח בו יבוא לידי רפיפח דם מנחיריו‬
‫בהסמורה תמכור מהר ואם מחלה טליך מנצח אויבך תלפיות‪) ,‬כג( לידט הגנב קח קלף הטשוי לסית‬
‫)ז( להרבות מלב לאשה קח טלי גפן ובשל במצב או לתפילין ו־חוב טליו טו׳ס טו׳ס טויס וחלה‬
‫סזים וקח זרט פשתן מבושל במים ופרוש זה בזה הקלף בצוואר תרנגול לבן מיד יטלה טל ראש הגנב‬
‫ומשקה אומה בדוק ומניסה )ח( לחן כחוב שם או ישוך אוחו תלפיות )בד( סגולות מהקאנון אשר‬
‫זה ]צמ״ר כ״ד[ טל קלף בשר ובחוב בטהרה להרמב״ם ז׳׳ל‪ ,‬לחולי רט ר״ל ימן קרני מציצה הנקרא‬
‫ותקשרנו טל חלוקך ומלך לפני מלך או שר ומצליח באיקיס טל הבטן ויניחנו טל הבטן טר ד' שטוח‬
‫)ט( להחז ר דם נרה תשתה מי טלה חסא בדבש ויפצור כן הוא מסיון )בה( לחזק המשגל למי שאינו‬
‫ג' ימים או משמה קנמון מבושל ביין במה ימים יכול ראוי שיטמוד מהזיטה והמרחצאות המזיטים‬
‫ומחזור הדם כבראשונה )י( להסיר הבישוף ילך ויטזוב ההקזה ויטשה מריחת כפות הרגלים בשמנים‬
‫אצל המולה ילחוש באזנו הימנית ג״פ וכן בשמאלית החמים בי זה מחזק הכליות וכלי הזרט )כו( לשמור‬
‫מא׳ט כל שדין ורוחין בשם הקדוש )אתפ״ק( א״ט מקרי בחלום יקשור רקיט טופרח טל הגב אך‬
‫שיסור בל כישוף מפלוני טוד כמה דברי מסלה הוא דגר שמז ק בכליות לכן לא יניחנו אלא באמצט‬
‫ויוטיל‪) :‬יא( להרויח בגורל או בצחוק קח מחט הגב ולא למטה במקום הכליות‪ ,‬וגם קנפו׳ר ימן‬
‫שמסרס בה מכריכין ומן טל אותו אדם שאתה טל האמה ויוטיל )נז( ואם צריך לחזק המשגל‬
‫משחק טמו ומרויח )יב( לאשה ששונאת בטלה קח ואכל טדשים מבושלים הרבה ויוטיל )כי זה מביא‬
‫טין ימין של טגל ושרוף באש ושחוק היטב וטרוב הנפח בבטן ומוטיל( )כח(׳ למשגל האיש והאשה‬
‫במים או בשמן ותמשש בשר הטרוה קודם תשמיש יקח בפיו מין הנקרא חלמי״ת בפרבי חנמוח הוא‬
‫ויוטיל‪) ,‬יג( לתפוס דבר חס ולא תכוה קח חלמון מין חלבנה כשטח משמיש )כט( טור דברים אחרים‬
‫סמחממי(‬
 ‫משה‬ ‫שער הרפואות‬
‫ישפשף פי הכלי מבפנים בבורית כשר או בגבינה ‪.‬‬
‫)ה( למשות דיו ירוקה וקח טשב רוט״ה טם‬
‫קרדינילין בטרבי קארמי״ס וזאפרא״ן וימן בתוך‬
‫הבישול טיפה של מרה ויהי' טוב )ו( לטשות דיו‬
‫אדומה קח טץ הנקרא בטרכי באקו״ס אדום ויתן‬
‫בשמן של שמרי יין ינקרס טורש״י בלט״ז )ז( אם‬
‫תכפכף סיד על אותיות נמחקים יאירו )ח( אם‬
‫תמשח שמן טל אותיות מטשטשות תוכל לקרותם‬
‫) ח( לנשיכת עקרב ימית העקרב ויחננו טל‬
‫הנשיכה או יתן ברית מילהשל קטן במקום הנשיכה‬
‫ויתרפא כי רמילה של אדה״ר נברא במזל עקרב‬
‫)ט( מי שבלע עלוקה יקח פשפשין עי האש ויפתח‬
‫פיו ויקב! העשן ויפול העלוקה להבריח נמלים יניח‬
‫אגורות איזוכ במקום שהם או יזרוק טפר וגפרית‬
‫ויברחו כולס)י( לחולי פין קח טטלף ושחיט בזהב‬
‫והדס ייעיל נחוני עין )יא( דבורים אם תבשלם‬
‫יועילו לאיזה אבר שמרצה שיתעבה ויבריא תרחון‬
‫במים ההם ויבריא )יב( אס תתן גרעיני מלח‬
‫בתוך השמן שתדליק יתקיים השמן יותר )יג(‬
‫לבהמה שאינה יכולה להשתין תכתוש שומים ותשפשף‬
‫אומו מקום וישתין )יד( צואת האוזן מועיל לנשיכת‬
‫הדבורים )ס’ ו( אלמוגים שנאבד מראיהם תשימם‬
‫בתוך חרדל כתוש ויהי׳ אדומים ררבה )עז( צואת‬
‫החזירים אם בתוך שורש אילן שקדים מרים או‬
‫רימון מרים ימתקו )יז( אס תסוך ראש תרנגול‬
‫בשמן לא יקרא )יח( וזנגביל אם תשים בתוך כל‬
‫מאכל מועיל לחולי התעלפות וכאנלב )יט( הזקנים‬
‫שיש יבלת בפניהם יאכלו מאנים ויפלו עוד סגולות‬
‫אמרות שאינם מס׳ ש״מ הנ״ל ‪ .‬לטשות דיו של זהב‬
‫קח מרה משור מן במוכה זאאפראין ונם טבעת‬
‫זהב ומן הכל בקנקנן ותחלה נגד השמש ששה ימים‬
‫‪ 2‬לעשות שהביצה הנולד יהי׳ קליפתו ברזל קח‬
‫תרנגולת וחן אומה בכלוב ותאכל אותה אבק היוצא‬
‫מהמן שחוכך ברזל ויהי׳ קליפתו הביצה ברזל ‪3‬‬
‫סגולה לכל מין טין הרט קבלה מרב הונא לומר‬
‫ה ׳פעמיס אשהחיה אל היכל קדשיך ביראתיך‪ .‬קרניים‬
‫]סימן לאשה הרה זכר[‬
‫ס ג ל לו ת מס׳ שבט מוסר )א( חלמון של ביצה‬
‫‪ 1‬אם זכר זך יופי מראה הפנים ‪ 2‬הדד הימין‬
‫הוא גדול ‪ 3‬דפק הימין איתנים ‪ 4‬גידים שתחת‬
‫הלשון רעננים ‪ 5‬כחור פטמת דד הימין ‪ 6‬נזילת‬
‫דם מנקב האף הימין י ומשנן הטובר בימין זה‬
‫הסימנים טל זכר ‪:‬‬
‫לקט‬
‫ילמוט‬
‫המחממין יש מין הגקרא טלי קארדימאנא 'רסח‬
‫ויסוך הטרוה או מין הנקרא מוסק בטרני וכל״א‬
‫סיזטם וריחו טוב מאוד וואפרי״ן ביין רוחני ירחיח‬
‫ויטבול בו בגד פשחן ויסוך כו ‪ 2‬לאדם שיישו‬
‫כמה שמרצה קח מרה של הא׳יז וחן לו לשמוח מוך‬
‫איוה משקה וישחה ויישן ואס ^ הרצה להקיצו חן לו‬
‫לשמוח חומןויקיץ מיד ‪ 3‬מי שאיני יכו! להודווג לאשמו‬
‫יחלה בצווארושן של פגר ויוטיל ‪ 4‬סגולוח מהרמב״ם‬
‫מסי סרקי משה מוח הכבשה אם חמשח בו חניכי‬
‫הנטרי® יקל צמיחח השניים בלי כאב ‪ 5‬שורש קרן‬
‫השור אם חשחה אפרו במים במים יטציר רטיפח‬
‫דם הנחירים ‪ 6‬לחולי הכפויח וכאב הפרקים קח‬
‫טצמוח ב״א ושרוף אוחם למפר וחשקה אוחם וחיאה‬
‫סלאוח ‪ 7‬לחזק הכבד והאצטומכא קח מוסטק״א‬
‫וכשל כמים וישחה ‪ 8‬חמין האחרוג מסיר הצמא‬
‫ומחזק הנפש ‪ . 9‬לחולי השנים קח אבן אלטקי״ק‬
‫והיא אדום ויורטים ‪3‬ו הצורפים ודוק היטב ויחן‬
‫טל השנים וילבנם וימנט מכולם ‪ . 10‬למרשח קח‬
‫חרדל וחן באוזן ויבריא ‪ 11‬לרטש ורטדה שבראש‬
‫קח שוהם הוא קריסטאהל ושריף וכחוש במכחשח‬
‫אבן ולא ברזל וישמה מימיו טרך שקל בחלב האחון‬
‫ויוטיל לכל מורסוח הקשוח ומורסוח הצוואר! לקושי‬
‫הטחול קח זבל הטזים טס קמח שטוריס חינש‬
‫בחומן ויחבוש במקום הכאב חון מהנערים הרבים‬
‫והנשים שמזיק להם‪ . 13 ,‬זבל היונים יודק וינופה‬
‫וירטה בו בכאבי האברים כנושנים וכאב הראש‬
‫והכטן והכליות והפרקים ‪ 14‬פלפל האריך דרכו‬
‫להחיך הרוח טב הנופח ודומה מה שיחגבן האצטומכא‬
‫ומה שנלוה אל שפל הבטן וטוזר אל הטיכול וכן‬
‫השום ‪ 15 .‬לטשוח נר שלא יכבהו המים קח דם‬
‫ההקזה ובשל טד שישאר רביטיח וקח פחילה ובשל‬
‫כאותו הדם ואומה הפתילה לא יוכל איש לכבוחה‬
‫‪ 16‬לנטר שלא יפחד קח מלח ארמוניקי״ו ושימהו‬
‫חחת שישכב טליה או יתלה בצווארו ‪ 17‬להקיא‬
‫ולשלשל קח מרירת איזה בהמה שחרצה ובשל אומה‬
‫טם יין ומשח האצטומכא ויקיא‪ ,‬ואם תרצה לשלשל‬
‫משח ממנו טל הבטן ‪:‬‬
‫הנולד במילוי הלבנה אם חשים אותה‬
‫בכתמים שבפנים יסירו )ב( מיס הנוניפ ם משריגי‬
‫הגפן אם ישתה אדם מואס ביין )ג( אם תזרוק‬
‫טל המכה טפר יכש יתרפא )ד( כשאדם מודד יין‬
‫או דא ורוצה שלא יטלה הרתימה הנקרא שאמ״פ‬
 ‫משה‬ ‫שייך לשער הפרפראות‬
‫מרביני יהונמז אייבשיטץ‬
‫מדרש פליאה זכור את יום השבח לקדשו‬
‫הה״ר ובת כהן כי מחל לזנות והוא פלא‬
‫ואמר רגאון ט״פ מה דאיתא בגמרא שבוטית דף‬
‫כ׳ ט״ב נשים חייבת בקידוש היום מן המורה דאמר‬
‫קרא זכור ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה‬
‫והני נשי הואיל ואמנהו בשמירה אימנהו נמי בזכירה‬
‫והקשו התוססת לימא איסכא כל שישנו בזכירה‬
‫ישנו בשמירה והני נשי ליחנהו בזכירה דמ'» שהז׳ג‬
‫הוא ליחנהו ג'כ בשמירה ומירן קושיות התוספת‬
‫בגמרא אמרו ובת כמן כי מחל יכול אפילו חללה‬
‫שנת ת״ל לזנות כרי מוכח מכקרא כי ממל דאיתנהו‬
‫בשמירה דאל״כ למה לי לזנות אט“כ איפכא מקשינן‬
‫וזהו פירוש המדרש זכור את יום השבת לקדשו‬
‫ודרשינן כל שישנו בשמירר^ וכו׳־קושית מוספת לימא‬
‫איסכא וממרן המדרש הה״ד ובת כהן כי תחל‬
‫לזנות כרי מוכח מן לזנוח דאמנהי בשמירה לכך‬
‫צריכין לומר כלשישנו בשמירה וכו׳ ודסחיח ‪.‬‬
‫לא כל שכן והיינו דרי שמטון בן לקיש נאמר בריח‬
‫מהגאון מה ר יעקב שמשון מיש&טיווקע‬
‫מלח מממקת אח כל הבשר אף ברית ראמור ביסורין‬
‫מדרש פליאה צדיקים אין אוכלין אלא מן הגול‬
‫ואין אוכלין אלא מן המבשל ואומרים‬
‫כדרלטומר והיא פלא ואמר הגאון סי׳ המדרש כן‬
‫גזל נוטריקן גם זו לטובה דהצדיקים אומרין טל‬
‫הכל גם זו לטובה ובזכות זה אוכלין מבשיל נוטריקן‬
‫מסחסק במה שיש לו כ׳ד׳ר׳ל׳ט׳מ׳ר גוטריקן כל מה‬
‫דטביד רחמנא לטב טביד רחמנא והטנין פלא ‪.‬‬
‫במדרש משר חטשר זשה״כ לך ה׳ הצדקה‬
‫ולנו בושה כפנים ט'פ משל ימי‬
‫הסורים האלה לא נבטלים בסורים שולמין מנות‬
‫ודרך טניים שולחין לטשיר איזה דבר קטן בנדי‬
‫לרזכיר להפשיר לשלוח לו נדבה כן אנחנו כל הטבודת‬
‫שאנו טושים להשי״ת זה דבר קטן לטרך משיית‬
‫א״ס ב״ה וגם רצדקה פשר בשביל שחתטשר זה לך‬
‫ה׳ רצלקה זה שאנו נותנים צדקה בשביל שימן לנו‬
‫ה׳ שפט ט“כ ולנו בושת רפלם ‪ :‬אבות דט מה למפלה‬
‫ממך פי׳ תמיד אמה צריך לידט שבח״ו מה פדיין‬
‫למטלה מסך כיינו שהוא רחוק ממך‪ .‬משנה אבות‬
‫יפה שטה אחת במשובה מכל מיי הטהיב והוא‬
‫תמוה ולפרש זאת דאימא במקום שבטית פומח‬
‫מין צדיקים גמורים יכולים לפמוד מה לשון עומדין‬
‫סליל‬
‫ילקוט‬
‫להט שכ ח ה‬
‫מהגאון מהדש מאוסטריפאלי‬
‫ח ^ ^ ה דף ה' ט״א ר׳ יוסק כי מקא להאי קרא‬
‫ככי והי׳ אם ממצאגה איחו רטוח רכוח‬
‫וצרוה טכד שרכו ממציא לו רטוח רנוח וצרוח מקנה‬
‫יש לו ט'כ והקשה הגאון הקלוש מ״ל חרא מאי‬
‫כולה האי הא אמייגן יסורים ממרקין כל טונוחיו‬
‫של אדם וחי מאי לשון ממציא לו דקאמר ומו‬
‫למה דוקא ר׳ יומנן בכי בהאי קרא והירן הלל‬
‫ט״ס מה דאמרינן בפ״ק לברכות )רף ה׳ ט״א( א״ל‬
‫ר׳ אבא ברי׳ דר׳ חייא בר׳ אבא הכי אמר ר׳ חייא‬
‫בר׳ אבא א״ר יוחנן אלו ואלו יסירין של אהבה הן‬
‫כי אשר יאהב ה׳ יוכיח אלא ממיל מחורמך מלמדנו‬
‫א״מ מלמדינו אלא מלמדינו דבר זה ומורסך מלמדינו‬
‫ק״ו משן וטין שהוא אמד מאבריו של אדם טבד‬
‫יוצא בהן לחירות יסורין הממרקין כל גופו של אדם‬
‫במלח ונאמר בריח ביסור ם נאמר ברית במלח‬
‫יסורין ממרקין כל טונוחיו של אדם והקשה מאי‬
‫איכא ביניהו ומירן הגאון דאיכא ביניהו דלמא; ראמר‬
‫מקיו אמרינן ויו לבא מן הלין להיוח כנידן ובכן‬
‫ופין קיי״ל דווקא רפילו רבו אבל יפילהו‬
‫אחרים אין מבד יוצא בהם לחירות וה״ה‬
‫ביסורין אמרינן דווקא במי שמאמין דהיסורין הקב״ה‬
‫שלחן לו ואינו מולה במקרים אז ממרקין טנונומיו‬
‫אבל במי שאינו מאמין כהקב״ה שלח לו הישורין‬
‫וחולה הכל במקרה רוי כמו שהפלהו למרים ואין‬
‫היסורין ממרקין טונומיו ולמאן ואמר מנ״ש אין‬
‫חילוק והא״ש דברי רגמרא טבד שרבו ממציא לו‬
‫רטות רבוח וצרות פירוש שכיסורין הם לצלו כמציאה‬
‫ואין תולה ברקב״ה מקנם יש לו דהוא אזיל לשיטמו‬
‫דגמר מק״י ואמרינן דיו ואין היסורין ממרקין‬
‫טונומיו וגזה ביאר הגאון פסוק אמד מפי וארא‬
‫וגם אני שמטתי אח נאקת בני ישראל אשר מצרים‬
‫מפבידים אומם ואזכור את בריתי פי׳ שש‪‘.‬ממי‬
‫שהם צוטקים מטבודים אותם שחולין הטגודה‬
‫במצריים לכן ואזכור את בריתי סי׳ ר גזירה כור^‬
‫לברית ^ מ ברית דלפי הק״ו אין להם מקנה‬
‫דאמרינן דיו לבא מן הדין ודסמיח וש״י ‪.‬‬
 ‫פשה‬ ‫שייך לשער הפרפראות‬ ‫ילרןט‬
‫הציל מוןזם שבפ״ס הולנין ולפרש זאה מה הכעיס הלבבות כי יש מצוח כאין מרגישים בהם המלאכים‬
‫מגוקשו מהשייה שלא יסיר פין השגמהו מפליו כמו ממן בסתר וכדומה א״כ אני הבוחן אני כך‬
‫פושה המשפט ולא נקרא פול •‬ ‫אפילו רגע אמס ואם הקניה ימן פליו השגממו אין‬
‫לו למבוע שום הפה״ב כי נחבטל הבחירה באשר‬
‫ה* איבו מגימו אפיה הימא להבסית ובלבד שלא ב״ה התנעלורן המחבר‪ ,‬בשפה רפה מדבר‪.‬‬
‫ימור לאיסורו כי מפםבופמאדאיסורא וקשה לפרש‬
‫א״כ המבטל אצלו הבחירה כי אם היה הבחירה ^מפמקיס קראתיך ה׳ לכפר עוני להסר יגוני‬
‫בידו הוה פישה האיסור ופמה כשאין לו הבחירה למלא רצוני לפקדינו בפקודת ישועה ורחמים אר‬
‫ובימי ובית ישראל עמך הקדושים ‪:‬‬ ‫נקרא פומר כמלאך אבל צדיקים גמורים כשיש להם‬
‫הבחירה נקראים הולכים זה פי׳ מקום שלפיה ^‪2‬ןממי פני כחלמיש דברים לדבר וספדם לחבר ‪.‬‬
‫שערים רם י׳ ספרים גם ידעתי כי איני כדאי‬ ‫פומדים ‪ .‬וזה סי׳ יפה שפה אחה במשובה היינו‬
‫והגון לכך אך הזמן גרמא שמצאתי מרגליות בין‬ ‫שיחן הקניה פין השגחתו עליו מלילך סם הבחירס‬
‫מגור וכיריים ;‬ ‫שלו אפי׳ מע כניל מקורת רוח עולם הבא‪.‬‬
‫הספר הזה המחלמי לכמוב סימקין פיחקין בהיותי‬ ‫מההיצ מרוזין ‪.‬‬
‫מביתי נגזרה בנס ונד בארן הודי ומימן ושם‬ ‫‪ 3‬א ^ מלין יושר מול מגיד פשע ומגד ליעקב‬
‫מצאתי כתבי יד מגדולי הצדיקים ‪:‬‬ ‫’ דבר חוק ומשפט‪ ,‬צדקינו במשפט המלך‬
‫המשפט‪ ,‬האוחז ביד מרח משפט‪ ,‬וכל מאמינים יומם ולילה עסקמי באמונה לר‪.‬עמיק סניינים שונים‬
‫שהוא אל אמונה‪ ,‬המחן ובודק נגזי נסחרות‪ ,‬והקשה שקרה לים בפת גלומם מימי ירמיהו ומורות‬
‫מקדושים עליונים ‪:‬‬ ‫הרב סיר וקדיש הגאון בפל ססר קדושת לוי באין‬
‫מלין יושר בשביל זה מגיל ליעקב דבר חוק ומשפט‪ ^ ,‬רי צבאות ביה ששון יציו היו צי בפוזרי לקבליגו‬
‫בבימם להאכילנומלחמם ולסזרינו בסזרת נדיבים ;‬ ‫מה משמיענו בשביל שאין מלין יושר סל שום רצוה‬
‫מגיר ליעקב דבר חוק ומשפט‪ ,‬מי המגיד ולמה ףב חסדים היסו אלי ושם באירה למצוא כסן<‬
‫וכוסף משנה וזה דרכם לספר ולדרוש סל הממיס‬ ‫יגיד‪ ,‬לכן פי' בי ידוע שיש ג׳ מיני טונות היינו‬
‫והכלכלה בשולחן מלכים ‪:‬‬ ‫חטא פון עשע‪ ,‬חטא נקרא שוגג בעלמא‪ ,‬פון‬
‫נקרא למלאות מאותו‪ ,‬פשע נקרא סתם חטא בלי אך אני בהיותי בארן המימן והעמקתי מקצת‬
‫מאמדם קדושים וברורים ולא הי׳ בלבי לפשות‬ ‫שום טסם רק להכסיס אה בוראו זה אנחנו מבקשים‬
‫ספר אך לי כתבתי המצית דבר ולא דקדקהי לכתוב‬ ‫סליחה ומחילה וכפרה‪ ,‬פל השלשה מיני עונות‬
‫שמות כל המחנרים ‪:‬‬ ‫וזה כוונה הפייטן באין מלין יושר מול מגיד פשע‬
‫היינו מול נקרא כנגד המגיד פשע הוא כשטן איכ לא עבר זמן פד ששכחתי שמותיהם אך מסט מצאתי‬
‫לא נשאר לנו שוס זכות על הפשפיס שהם נעשו ונזכרתי מוצאיהם מה שהיה כבר על לוח מרומים ‪:‬‬
‫בלי שום טסם‪ ,‬על כן מגיד ליטקב היינו אמה בכל לבי לחמתי למה לא כמבמי לזכרון עניינים‬
‫גבוהים ורמים מבעלי סוד רמי הקומה עזבתי‬ ‫במצמך מגיד ליעקב דבר חוק ומשפט וכך מאמר‬
‫מרגנימא טבא דלית לה סומי לר\ות לי לפינים ‪:‬‬ ‫לשטן הלא נחמי לישראל שנקראים יסקב שנאמר‬
‫יסקב חבל נחלמו חוק ומשפט שהם ג״כ בלמי שום ^ורא עלילה נהג אומי לארן גזירה ארן המימן בין‬
‫שסם אלא גזירה מלפני אפילו הכי קבלוה‪ ,‬לכן גויס אשר אין להם מלך ושרים שודדים ושוללים‬
‫והורגים בפרס ליהודים ‪:‬‬ ‫צדקינו במשפט המלך המשפט כי בזה תוכל להצדיק‬
‫אומנו במשפט ואם מאמר הלא בלבד הפשע כבר יוצרי ובוראיעשהעמי נסים נגלים ונסמרים גדולים‬
‫הכדע המדה של ח‪ ,‬בס‪ ,‬אבל כך מעשה האוחז ביד ונפלאים כי נפלתי בין רוצחים וגאלנים וזרקו עלי‬
‫בכירים ורמחים ‪:‬‬ ‫מדת מכסט היינו אס ראית שהכביד המדה של‬
‫חובה מאחז אומה המדה בידך מלמטה כדי שיכרים משמים רחמו פלי בעת תפילתי על הצדיקים ועל‬
‫החסידים ססוף על החמור באו סלי והכוני ונפצע‬ ‫המרה של זכוה‪ ,‬ואם מאמר וכל מאמינים שהוא‬
‫מומי עמירגע ונחשבתי בין המתים‬ ‫וה פול במשפט מאמר‬ ‫אל אמונה א'כ איך אסשה‬
‫לשטן הבוחן ובודק גנזי נסחר^^מו‪ « ^ 821‬ן ‪ 1^ ^ #‬י| ^‪^ 9‬ו צ ד ק ת וצומות אמי הצריקת‬
‫»׳‬
 ‫משה‬ ‫התנצלות המחבר‬
‫לא נזכר שס הספר או אס ימצא מעות או שגיאה‬
‫כי לא יכולתי לישי‪ .‬על המלאכה בהוצאות מרובות‬
‫ונדרתי נמד ויותר הרבה מה שקריתי לפניכם‬
‫כתיב אצלי ומי יזכני לפדני אותי ואת תורתי מידי‬
‫הרבנים המדפיסים כי דורש דמים אותם וכו׳ ואס‬
‫יזכני השס בעזרתו עוד אוציא מחברת השלישית‬
‫בתוספת ולא בגרעון זאת ועוד לזכור הגופים והנשמות‬
‫הנקובים פה בשמותס לפני הא׳ השוכן בציון והבוחר‬
‫בירושלים וכל המברך מתברך פי המדבר המחבר‬
‫ואילו הן השמות משה בן קריינצי בן ר׳ ישראל‬
‫בנימין ומורי זקיני הצי וק׳ ר׳ יהודא יצחק זצ״ל ז׳ זיסל‬
‫בת האדי׳ מגז‪ 1‬הק׳ משופטיווקא בנו היקר יעקב‬
‫יהורא יצחק בתי הכלה מ׳ שרה בינא תחי׳ מ׳ ממי ר׳‬
‫יהורא ליב בן שלמה ממותי האדי׳ בת ר׳ מרדכי ;‬
‫דבר לא סיים יהיו נענה יום א׳ כל מה שיראה‬
‫לשממה יהפך ב׳ או ג׳ אין בו אמת יוס ד׳‬
‫ויום ה׳ פתרונו סוב ויתקיים אמר ימים רבים‬
‫יוס י׳ב בכבוד ובשמחה יהיו חזיונך יום י׳ג לד'‬
‫ימים יהיו כל מה שתראה יוס י״ד וט״ו יהיו‬
‫בקרוב יום ט״ז לאחר זמן יתקיים יוס י׳ג לד׳‬
‫ימים יהיו אילו אח״כ תשמר יום ייח י׳׳ס לכ׳‬
‫יום יתקיים יוס כ' כ׳א כאשר יראה כן יר\ו‬
‫יוס כ׳׳ב לא יהיו כלום יים כ״ג יהפוך לריב ומצה‬
‫כ״ד יהפון לשמחה ולששון יוס כ׳ה וכ׳ו בקרוב‬
‫יהיו עם י׳ ימים כ״ז כ״ח כ״ס כל מה שתראה‬
‫לשלום ולשמחה יתהפך יוס ל׳ כל מה שתראה‬
‫לשלום יהיו ‪ .‬הרואה מלאך ^בנה מורה מלחמה‬
‫בחמה שר א׳ ילחם טס המלך ונוצח ליקוט תבואה‬
‫מקמה מזוניותו בטוב נחש רץ אחריו או נשכו‬
‫פרנסתו מרווחים הרואה שקודריס תבואה ישמע‬
‫בני אדס שהורגין זה לזה כמלוס בתחילת הלילה‬
‫אינו אותו אמת בחציה שקר וגס אמת קרוב לבוקר‬
‫כולו אמת ‪:‬‬
‫די מחסורו אשר יחסר לו ר״ת גמ׳ס פה וס׳יו‬
‫גמטרי׳ כת״ב רמז אס לא יכול להושיע לי‬
‫בפה לפחות יתן לו כתב מליצה ‪ .‬בשם הבטשיס ‪:‬‬
‫הם יבכו ולא הוא מתפלל יצנורך לתפלה טל איזה‬
‫תם ונשלם חללן שני ‪.‬‬
‫חועתק ווטבנט לאינטדנט‬
‫‪www.hebrewbook8.org‬‬
‫ל״י חייט תשט״ך‬
‫ילהוט‬
‫מ׳ קריעצי צכנ״מ כת ר׳ צכי ע״ה וקדושת מורי‬
‫זקיגי ר׳ יהודא יצחק זצ״ל עמד לי להיות גח‪£‬כ‬
‫בין החיים ־‬
‫?‪ 3‬ו ד החתך גראה כמצחי אחר שתפרו וסימן כו‬
‫’ להזכימו להודות להלל ולשכח מל כל החסד‬
‫אשר סוכ גמלמ כצסי גסים ;‬
‫עוד זה מדבר וזה בא מכתב מז׳ הצנועה מ׳‬
‫זיסל כת הארי׳ כי מי החתן יעקב יהודא יצחק‬
‫)קפף עידו כאיכומיוחד הי׳ כסדרו ממחל׳הבעבועיס‪.‬‬
‫כ ר כיום מצאתי מל סשר למי מקדושים שהספי‬
‫שאדם מחכר עולה לו כמקום כן השעה נדרתו‬
‫לכתוב מילין כספר וגרמתי והוספתי ויפיתי ולכתוב‬
‫שמות החיים והמתים לכן אחי ורימיי ואדוניי כל‬
‫מי שימיין בספר ידינני לכף זכות שכמה פעמים‬
‫פתרון חלומות מא־כא רב ת א‬
‫עינ א כלע טינא סימן על שני אחים שנתקקלו‬
‫במכירה מינו כואבת א׳ מאמי! חולה כ׳‬
‫®יח סימן ב׳ אחים חולה שינו כואב קרובו חולי‬
‫ש־־נו נופל בנו או ®־ובו מת ואס רואה שהנער‬
‫שינו כואבים יבוא נאב או לאס דס יוצא ולאביו‬
‫צמר גדול ואס מכיס טל שניו יותר צער ואס‬
‫חולקים לשר סימן למחלוקת אש בכבשן או בתנור‬
‫או מדות דברים רעים יהיו לו ‪ .‬הרואה שלג בקיץ‬
‫יגיד סל שרפה רואה א״ע פורח ילך למרחוק‬
‫הרואה כרס אשתו מעוברת הרואה טנביס יגדל‬
‫הולד ואם ילכלך הגפן תפול היא הולך יחף סימן רע‬
‫לו הרואה יוה״כ או יסוריס סימן מות דל הרואה‬
‫כאילו הולך למרחוק יבוא לו משס כתבים הרואה‬
‫רוחן איט רע לו הרואה חרב אמריו פחד הרואה‬
‫מקדש סימן בית צדיק יחרב הרואה דלת בית נופל‬
‫אשתו תמות רואה ציפור תופס בחיקו או דגים תהר‬
‫אשתו ותלד ואס הוא פנוי יקח אשה ואס היא פני׳‬
‫תיקח בטל אס פרח מת קו צריני׳ תעני' ויעננו כפרות‬
‫מזכר לזכר ונקבה לנקבה עולה להר סימן צ‪1‬ר אוכל‬
‫מעדנים בני אדס יבכו אוכלים והוא חינו אוכל‬