‫‪1‬‬

‫סימן ל"ב‪ ,‬שאלות לחזרה‬

‫סעיף א'‬

‫מהן ארבע פרשיות שבתפילין ‪ ,‬וכתוב את סדרן כפי כתיבתן בתורה?‬ ‫‪.1‬‬
‫‪1‬‬
‫כתב את הפרשיות שלא על פי סדר ‪ ,‬מה דינם?‬ ‫‪.2‬‬

‫במקרה שפרשת "שמע" שבתפילין נפסלה ‪,‬כיצד יכול להשתמש בשאר הפרשיות?‬ ‫‪.3‬‬

‫אלו פרשיות ראוי לכתוב קודם‪ ,‬של יד או של ראש? ומה הטעם לכך? ומה הדין בדיעבד כשלא עשה כך? ומה מנהגנו?‬ ‫‪.4‬‬

‫סעיף ב'‬

‫מהו שיעור כתיבת ד' רבתי ד'אחד' וכיצד ע"פ הקבלה?‬ ‫‪.5‬‬

‫כיצד אנו נוהגים בכתיבת ד' רבתי ד'אחד' בתפילין ומזוזה (ובס"ת)?‬ ‫‪.6‬‬

‫סעיף ג'‬

‫בכמה קלפים נכתבות פרשיות של יד ומדוע? ובכמה קלפים נכתבות פרשיות של ראש ומדוע? ומה הדין במקרים‬ ‫‪.7‬‬
‫הקודמים‪ ,‬לגבי בדיעבד (כשלא עשה כנדרש‪( .‬בהרחבה‪ ,‬עיין בסעיפים נ"ה‪ ,‬ע"א‪-‬ע"ב)‬

‫סעיף ד'‬

‫מהן שתי הדיעות לגבי הגדרת "הלכה למשה מסיני‪ -‬שאין התפילין נכתבות אלא בדיו"?(רמז‪ -‬גזירה שווה מפרשת סוטה)‬ ‫‪.8‬‬

‫כתב רק אות אחת בשאר מיני צבעים‪ ,‬מה הדין?‬ ‫‪.9‬‬

‫‪ .11‬זרק עפרות זהב על האותיות‪ ,‬האם מועיל להעביר (להוריד) את זה? והאם יש בזה משום "שלא כסדרן"? ומה הדין אם זה‬

‫באותיות השם?‬

‫סעיף ה' –נגיעה בין אותיות‬

‫‪" .11‬כתב תם ושלם" – אלו שני פרטים בזה מופיעים בסעיף זה?‬

‫‪ .12‬אות שנוגעת בחברתה‪-( ,‬כמובן‪ ,‬כשלא נוצר שינוי בצורת האותיות ע"י הנגיעה) באיזה מצב יש דעה שלא צריך לגרור?‬

‫ומתי זה פסול לדברי הכל? והאם מועיל במקרה זה גרירה?‬ ‫ולהלכה מה צריך לעשות?‬

‫תג של אות שנוגע בתג של אות אחרת‪ ,‬מה הדין?‬ ‫‪.13‬‬

‫‪1‬‬
‫מהו סדר הנחתם בבתים‪ ,‬ואם הניחם בבתים שלא ע"פ הסדר הראוי‪ .‬ראה לקמן סימן ל"ד‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫תגי אות אחת שנוגעין זה בזה מה הדין?‬ ‫‪.14‬‬

‫סעיף ו'‬

‫‪ .15‬מה פירוש "יכתוב בכתיבה גסה קצת" ומהן שתי הסיבות לדבר?‬

‫סעיף ז'‪ -‬כתיבה בימין‪.‬‬

‫מה דין ימני שכתב בשמאל? ובאיזה מקרה אפשר להניחם‪,‬ומדוע?‬ ‫‪.1‬‬

‫מה דין שמאלי שכתב בימין ?‬ ‫‪.2‬‬

‫באיזה יד צריך לכתוב השולט בשתי ידיו ‪ ,‬ומה הדין אם כתב ביד השניה?‬ ‫‪.3‬‬

‫מה הדין מי שכתב בפיו?‬ ‫‪.4‬‬

‫סעיף ח'‪ -‬שרטוט‬

‫‪2‬‬
‫כיצד צריכים לשרטט במזוזה‪ ,‬ומדוע?‬ ‫‪.5‬‬

‫כיצד צריך לשרטט בתפילין (שתי דיעות) ‪3‬ומדוע? ומה ההלכה?‬ ‫‪.6‬‬

‫שתי אפשרויות שהפטור מן הדבר ועושהו אינו נקרא הדיוט?‬ ‫‪.7‬‬

‫מה החיסרון כשמשרטט בעופרת‪ ,‬ומה הדין אם שרטט בעופרת?‬ ‫‪.8‬‬

‫סעיף ט'‬

‫מהו קלף גויל‪ ,‬דוכסוסטוס‪ ,‬ומאיזה צד מהם כותבים?‬ ‫‪.9‬‬

‫על מה נכתבים התפילין‪ ,‬מזוזה‪ ,‬וס"ת?‬ ‫‪.11‬‬

‫כתב תפילין על גויל או על דוכסוסטוס‪ 4,‬מה הדין? (ואם הנכתב הוא רק חלק מהאות‪ ,‬שהאות נפסלת בחסרונו )‬ ‫‪.11‬‬

‫מדוע לקלף שלנו יש דין קלף‪ ,‬והרי גוררים אותו משני צדדיו?‬ ‫‪.12‬‬

‫סעיף י'‬

‫‪2‬‬
‫האם גם בס"ת חובה לשרטט בכל השורות מהלכה למשה מסיני? ראה קסת הסופר סימן ג' סעיף ה'‪ ..‬ובביאור הסופר שם‬
‫בד"ה‪":‬הלכה למשה מסיני" ‪-‬המחלוקת בין רש"י לר"ת וכיצד פוסקים? ובמגילה?‬
‫‪3‬‬
‫ראה משנת הסופר סימן ג' ס"ק י"ז‪ :‬שאת השרטוט מן הצדדים אפשר לעשות לאחר הכתיבה (וכך עושים לכתחילה בשרטוט‬
‫שבצד השמאלי שבתפילין‪- ,‬לאחר גמר שורה ראשונה)‬
‫‪4‬‬
‫מהו הסימן שנותר מן הדוכסוסטוס על הקלף באופן שזה פוסל את התפילין‪ .‬ראה קסת הסופר סימן ב' סעיף ט' ובמשנת הסופר‬
‫שם‪ .‬ועיין בשו"ת צ"צ או"ח סימן י"ד‪.‬‬
 ‫‪3‬‬

‫מהי דיפתרה? ומה הדין אם נכתב עליה ס"ת או מזוזה?‬ ‫‪.13‬‬

‫סעיף יא‪ -‬עיבוד לשמה‬

‫האם עיבוד הקלף צריך להיות לשמה?‬ ‫‪.14‬‬

‫האם צריך לומר "הריני מעבד לשם קדושת‪ "...‬בפיו או במחשבה?‬ ‫‪.15‬‬

‫ואם כיוון "לשמה" רק במחשבה?‬ ‫‪.16‬‬

‫עיבד לשם ס"ת‪ ,‬האם כשר לתפילין ומזוזות?‬ ‫‪.17‬‬

‫עיבד לשם תפילין‪ ,‬האם כשר לס"ת ומזוזות?‬ ‫‪.18‬‬

‫עיבד לשם מזוזה‪ ,‬האם כשר לס"ת ותפילין‪ ,‬ומדוע?‬ ‫‪.19‬‬

‫סעיף יב' –עיבוד ע"י נוכרי‬

‫נתן לנכרי לעבד‪ ,‬ועמד על גביו ואמר לו שיעבד לשמה‪ ,‬האם זה מועיל? (האם בעיבוד עורות כמו בגט שאין מועילה אמירת‬ ‫‪.21‬‬

‫לשמה לגוי?)‬

‫להלכה‪ ,‬כיצד מעבדים את הקלף ע"י נכרי?‬ ‫‪.21‬‬

‫ואם לא סייע כלל לנכרי ורק אמר לו שיעשה זאת לשמה‪ ,‬מה הדין?‬ ‫‪.22‬‬

‫סעיף יג'‬

‫מה צריך לעשות כדי לוודא שהנכרי לא יחליף את העורות בעורות שלו?‬ ‫‪.23‬‬

‫סעיף יד'‬

‫האם מותר לכתוב על גבי עור בעלי חיים טמאים‪ ,‬ומדוע?‬ ‫‪.24‬‬

‫האם מותר לכתוב על גבי עור נבלות וטרפות של בעלי חיים טהורים?‬ ‫‪.25‬‬

‫האם מותר לכתוב על גבי עור הדג ומדוע?‬ ‫‪.26‬‬

‫איזה דבר שלא מסת"ם אסור לכתוב על גבי עור בעלי חיים טמאים?‬ ‫‪.27‬‬

‫סעיף טו'‬

‫מדוע עדיף לכתוב פרשת "שמע" על קלף עבה יותר?‬ ‫‪.28‬‬

‫סעיף ט"ז (בנקב שהיה לפני הכתיבה‪-‬ולפי הדעה הראשונה)‬

 ‫‪4‬‬

‫‪ .1‬מדוע אם כתב במקום הנקב פסול?‬

‫‪ .2‬אם הנקב באמצע עובי האות ודיו מקיפו מכל צד?‬

‫‪ .3‬אם יש באורך האות שעד הנקב כשיעור הראוי מה הדין? ומדוע?‬

‫‪ .4‬אם יש בעובי האות שמצד הנקב כשיעור מה הדין?‬

‫‪ .5‬אם יכול לגרור מן האות כדי שתהיה מוקפת גוויל‪ ,‬האם זה מועיל? ומה הדין לעשות זאת בתפילין ומזוזות משום שלא כסדרן?‬

‫סעיף יז'‬

‫‪ .6‬איזה נקב אינו נחשב לנקב‪,6 5‬וכותבים עליו לכתחילה ‪?7‬‬

‫סעיף י"ח‬

‫‪ .7‬מה הדין בנקב הנוגע באות שנעשה לאחר כתיבה?‬

‫‪ .8‬מה הדין בנקב שמפסיק את האות ונעשה לאחר הכתיבה –אך יש שיעור הנדרש לאות עד לנקב?‬

‫‪ .9‬מה הדין בנקב שלאחר הכתיבה שנוגע באות בתוך שיעור אורך האות אך נותר קו דק מן האות בצד הנקב?‬

‫סעיף י"ט (בנקב שלאחר הכתיבה)‬

‫רגל ימנית של ה"א ‪(8‬רי"ש או דלי"ת וכד') שנקבה רגלה הימנית‪ ,‬האם כשרה?‬ ‫‪.11‬‬

‫נפסקה רגלה השמאלית של ה"א האם כשרה וכמי ההלכה‪?9‬‬ ‫‪.11‬‬

‫‪10‬‬
‫ניקב כל תוכה של ה"א או מ"ם האם כשרה?‬ ‫‪.12‬‬

‫רגל הכ"ף או נו"ן פשוטה שמגיע לסוף הקלף‪ ,‬מה הדין במקרה שזה קרה לאחר הכתיבה? ואם זה קרה תוך כדי כתיבה? ואם יש‬ ‫‪.13‬‬

‫מספיק כדי לגרור וישאר שיעור אות‪ ,‬האם כשר ללא גרירה? (ומה לגבי תפילין ומזוזות? )‬

‫לפי הירושלמי נקב שממלא כל חלל האות ‪ ,‬מה הדין אם זה היה לפני הכתיבה ? ואם זה קרה לאחר הכתיבה?‬ ‫‪.14‬‬

‫לפי הירושלמי מה הדין בנקב בתוך חלל האות ואינו ממלא את כל החלל?‬ ‫‪.15‬‬

‫‪5‬‬
‫נקב דק שהדיו היה עובר עליו וסותמו‪ ,‬אך הוא נוגע בצד האות‪ ,‬ועי"ז אינה מוקפת גויל‪ .‬עיין בקסת הסופר ז‪.‬ה‪ .‬ובמשנת הסופר‬
‫שם אות י"ד‪ .‬ולכאורה מלשונו של האדמו"ר הזקן כאן "אינו נקב " משמע שאין בנקב זה גם משום חסרון היקף גויל גם לפני‬
‫הכתיבה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫נקב דק שאינו נראה אלא נגד השמש‪ ,‬אך הוא מחלק את קו האות לשנים‪ -‬ראה קסת הסופר ז‪,‬ב‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫האם מותר לכתוב ע"ג הנקב בדיו סמיך מהרגיל‪ .‬ראה משנת הסופר סימן ז' ס"ק יא‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫כשנותר מן הרגל הימנית כשיעור‪ ,‬אך הרגל השמאלית אינה עומדת כנגד הרגל הימנית‪ .‬עיין קסת הסופר ז‪ .‬ו‬
‫‪9‬‬
‫ראה שו"ת צ"צ‪ ,‬אבן העזר סימן קס"ה סעיף ב'‪ .‬שזה שלפי הרא"ש הרגל השמאלית של הה"א כשרה בכל שהוא‪ ,‬זהו דוקא‬
‫שמתחילה הי' בה שיעור ונשתייר ממנו כל שהוא‪ ,‬אבל אם נכתבה מלכתחילה פחות משעור שבערך יו"ד‪ ,‬אינה כשרה גם‬
‫להרא"ש‪( .‬וכל זה לגבי להכשיר את הה"א‪ ,‬אך כדי לפסול דלי"ת שנפלה בה טיפה‪ ,‬אם נראה לגדול או לתינוק כה"א ‪-‬נפסלת‬
‫בכך)‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫לגבי תוך של אות שיש לה ‪ 2‬דפנות ראה משנת הסופר סימן ז' אות ל"ג‪.‬‬
 ‫‪5‬‬

‫לפי הירושלמי מה הדין בנקב שנוגע באות מבחוץ לפני הכתיבה או לאחר הכתיבה?‪ .‬נקב המפסיק כל עובי האות אלא שיש שיעור‬ ‫‪.16‬‬

‫אות עד לנקב? ובאם שארית האות שלאחר הנקב מפסיקה בין האות לגויל?‬

‫לפי הירושלמי מה הדין בנקב שמגיע עד סוף הקלף?‬ ‫‪.17‬‬

‫‪11‬‬
‫ומה הדין בנקב שבין שתי אותיות ?‬ ‫‪.18‬‬

‫‪ .19‬מהי ההלכה במחלוקת הנ"ל?‬

‫‪ .21‬כיצד מסבירים היש אומרים את שיטת את שיטת הירושלמי לגבי נקב שממלא את כל החלל? והאם להלכה מקילים כדעתם?‬

‫סיכום‬

‫מה הדין במקרים הבאים‪ ,‬לפי הבבלי‪ ,‬הירושלמי‪ ,‬ומהי ההלכה?‬

‫‪.1‬נקב שהיה לפני הכתיבה‪ ,‬ונוגע באות מבחוץ‪ ,‬ויש שיעור אות עד לנקב‪ ,‬והנקב מוקף גויל מצידו השני?‬

‫‪ .2‬נקב שהיה לפני הכתיבה‪ ,‬ונוגע באות מתוכה‪ ,‬אך אינו ממלא את כל חללה?‬

‫‪.3‬אות שנכתבה עד לקצה הקלף‪ ,‬ולכן אינה מוקפת גויל‪ ,‬אך יש בארכה כדי לגרור וישאר שיעור אות?‬

‫‪ .4‬נקב שקרה לאחר הכתיבה‪ ,‬ונוגע באות מבחוץ‪ ,‬והנקב מוקף גויל מצידו השני?‬

‫‪ .5‬נקב שקרה לאחר הכתיבה‪ ,‬ונוגע באות מבחוץ‪ ,‬והנקב מגיע לסוף הקלף?‬

‫‪ .6‬נקב שקרה לאחר הכתיבה‪ ,‬בתוך חלל האות‪ ,‬וממלא את כל חללה?‬

‫‪ .7‬נקב שקרה לאחר הכתיבה‪ ,‬בתוך חלל האות‪ ,‬ואינו ממלא את כל חללה?‬

‫סעיף כ'‬

‫א‪ .‬מהו שיעור אורך האותיות שנפסקו‬

‫באותיות ‪ -‬ד' ‪ ,‬ר' ‪ ,‬ה' ‪ ,‬ת' ‪ ,‬ח' ‪(,‬הרגל הימנית) – (שייך לסעיף י"ט)‬ ‫‪-‬‬

‫באותיות הפשוטות – ו' ‪ ,‬ז' ‪ ,‬ן' ‪ ,‬ך' ‪ ,‬וכד' ?‬ ‫‪-‬‬

‫ב‪ .‬מהו השיעור "כמלוא אות קטנה" ?‬

‫מהו "תינוק שאינו חכם" ? מהו "תינוק שאינו טיפש" ?‬ ‫ג‪.‬‬

‫ד‪ .‬האם צריך לכסות לתינוק את שאר האותיות שבשורה ‪ ,‬ומדוע‪ ,‬ומה ההוכחה לכך?‬

‫‪11‬‬
‫לפי הבבלי בנקב שמגיע מאות לאות‪ ,‬ונהיה לאחר הכתיבה‪ .‬עיין בקסת הסופר ז‪,‬ז‪ .‬ובמשנת הסופר שם‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫ה‪ .‬מדוע צריך לכסות לתינוק את חלק האות שנותרה למטה מן הנקב ?‬

‫מה הדין אם האות נפסקה ע"י שריטה מעבר לעבר לאחר הכתיבה ? ומה הדין אם השריטה אינה מפסיקה את האות מעבר‬ ‫ו‪.‬‬

‫לעבר‪ ,‬ומדוע ?‬

‫מה הדין בשריטה העוברת מעבר לעבר (ומפסיקה את האות) והיתה בשעת הכתיבה‪ 12,‬או באות שנכתבה מתחילה קצרה‬ ‫ז‪.‬‬

‫ותינוק קוראה כהלכתה – שתי דעות וכיצד ההלכה ?‬

‫סעיף כ"א‬

‫א‪ .‬יוד"י האותיות שאינן נוגעים בגוף האות מדוע אין מועיל להכשירם כשתינוק קוראם כהלכתם ?‬

‫ב‪ .‬ולמה כן מועילה קריאת התינוק במקרה זה ?‬

‫סעיף כ"ב‬

‫א‪ .‬טיפה שנפלה לתוך אות וע"י זה אין האות ניכרת (הבי"ת נראית כמו פ"א וכד'‪ ,‬או שאין שמה עליה וכד') ואינה נוגעת באות‬

‫מתוכה מה הדין ?‬

‫ואם הטיפה מחסרת חלק מהאות ?‬ ‫‪-‬‬

‫‪13‬‬
‫ואם הטיפה מחסרת קוץ מן האות ? (איזה קוץ?)‬ ‫‪-‬‬
‫‪15 14‬‬
‫ואם הטיפה נוגעת באות ותינוק מכירה ? (שני מצבים)‬ ‫‪-‬‬

‫ב‪ .‬מדוע בכל המקרים הנ"ל אין תקנה ע"י גרירת הטיפה ?‬

‫הפסול של "חק תוכות" הוא רק ע"י חקיקה או גם במחיקת הדיו הלח ?‬ ‫ג‪.‬‬

‫סעיף כ"ג (להכשיר אות ע"י גרירה הוא חק תוכות‪ ,‬אך ע"י כתיבה מותר )‬

‫* כתב ד' במקום ר'‪ ,‬או ב' במקום כ' ‪ ,‬באיזה אופן אפשר לתקן ובאיזה אופן לא ?‬

‫* באיזה מקרה יכול לתקן ע"י הוספת דיו בתפילין ומזוזות?‬

‫סעיף כ"ד‬

‫* נטף שעוה על האותיות‪ ,‬ואינם נראים‪,‬האם יש פסול של חק תוכות בהורדת השעוה?‬

‫‪12‬‬
‫סדק דק מאוד באות (ללא קרע בקלף) שניכר רק כשכופפים את הקלף ראה קסת הסופר ז‪,‬ד‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫וכגון לעשות ליו"ד קוץ דר"ת ע"י גרירה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫טיפה הנוגעת באות והאות ניכרת ואין הטיפה נראית כאילו היא גופה של אות‪ ,‬אך האם יש חסרון משום מוקף גויל? ‪-‬במקרה‬
‫של טיפה שהיתה לפני כתיבת האות‪ ,‬ובטיפה שנפלה לאחר הכתיבה ‪ -‬ראה משנת הסופר סימן ח' ס"ק ח‪ .‬ולכאורה משונו של‬
‫האדמו"ר הזקן בסוגרים ("אע"פ שעדיין היא מוקפת גויל בתוכה") משמע להחמיר‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫טיפה שנפלה על קוי האות והאות נשארה בצורתה‪ .‬האם יש בזה בעיה של "כתב תחתון מכוסה"? עיין בלשכת הסופר סימן ד'‬
‫סעיף ה'‪ ,‬ובמשנת הסופר סימן ד' ס"ק י"ב‪ .‬ולכאורה משו"ת צ"צ‪ ,‬מילואים ח"ה סימן ג' בקטע שלפני האחרון משמע שאם העליון‬
‫לא נכתב לשמה‪" .‬כתב תחתון כמאן דליתא שציפה העליון" ולכן אינו כשר‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫* האם מותר לגרור את השעוה מהספר‪-‬תורה בשבת?‬

‫סעיף כ"ה‬

‫* מ"ם פתוחה שנדבק פתיחתה‪ 16,‬ונפסלה‪ ,‬כיצד מתקנים אותה?‬

‫* ומדוע לא צריך למחוק את הנו"ן?‬

‫* ומדוע לא מועיל למחוק רק את כל קו היורד של הוא"ו?‬

‫* רי"ש שכתבה כמין דלי"ת‪ ,‬מדוע אין מועיל למחוק הרגל לבדה עם התג שמאחורי הגג‪ ,‬ולהשלים האות?‬

‫ומדוע אין מועיל למחוק הגג לבדו ולהשאיר את הרגל‪ -‬ולכתוב גג חדש?‬

‫* כ"ף פשוטה שמשכה בסוף שורה‪ ,‬ונראית כרי"ש‪ ,‬איזה חלק צריך למחוק כדי להכשירה?‬

‫והאם מועיל למחוק הגג עד שתישאר צורת ך'‪ ,‬ומדוע?‬

‫והאם מועיל למחוק הגג עד שתישאר צורת נ' פשוטה‪ ,‬ומדוע?‬

‫* במקרה הקודם‪ ,‬מה צריך להיזהר‪ ,‬אם זה הי'ה בך' של שם א‪-‬לקיך?‬

‫סעיף כ"ו‪( -‬מה שנכתב באות לאחר הפסול )‬

‫* אל"ף שהתחיל לכתבה מן היו"ד העליונה‪( ,‬לפני הגוף והרגל התחתונה) ונדבקה‪ ,‬מה הדין במקרים הבאים‪ ,‬וכיצד אפשר לתקנה?‬

‫ומה הדין במקרים הקודמים‪ ,‬כשכתב את גוף האל"ף לפני היו"ד?‬

‫* מה צריך לגרור במקרים הבאים (‪-‬במקרה שכתב את הרגל התחתונה בסוף)‪:‬‬

‫סעיף כ"ז‬

‫* מה הפירוש "יוד"י האותיות שנגעו בגוף האות בעצמן ולא בעוקצן בלבד"?‬

‫‪ -‬מה צריך לגרור במקרה הנ"ל?‬

‫‪ -‬האם מועיל תיקון ע"י הוספת דיו?‬

‫‪ -‬והאם קריאת תינוק מועלת להכשירם? ומדוע? והאם תועיל כדי לתקנן ע"י הוספת דיו בתו"מ?‬

‫* רגל ה"א וקו"ף שנגעו בגגן או בצידן – נגיעה דקה כחוט השערה‪ ,‬ותינוק קוראן כהלכתן‪ ,‬מה דינם‪ ,‬וכיצד מתקנים אותם?‬

‫‪16‬‬
‫אפילו הדיבוק הוא דק מאוד‪ .‬ותינוק קוראה מ"ם פתוחה פסולה‪- .‬משנת הסופר סימן ח' ס"ק י"ח‪ .‬ובביאור הסופר‪"-‬שנדבקה‬
‫פתיחתה" (ואולי משמע כך מלשון אדמו"ר הזקן "שנדבקה פתיחתה(ומדגיש)ונסתמה")‬
‫‪8‬‬

‫* רי"ש שכתבה כהלכתה וטעה והוסיף לה תג כדלי"ת‪ ,‬ורוצה להחזירה להיות רי"ש‪ ,‬מדוע אין מועיל למחוק רק התג?‬

‫‪ -‬והאם מועיל למחוק התג ביחד עם הרגל או הגג שנכתבו בהכשר?‬

‫סעיף כ"ח (הפרדת אותיות שלא נשתנתה צורתן)‬

‫* האם אפשר להפריד אותיות שנדבקו‪ ,‬ולא נשתנתה צורתן? ומדוע?‬

‫‪ -‬והאם זה גם באותיות שנדבקו לפני שנגמרה צורת האות השנייה?‬

‫‪17‬‬
‫* ומה הדין כשנשתנתה צורת האות ע"י הדביקה?‬

‫* האם אפשר להפריד שתי אותיות שדבוקות לכל אורכן‪ 18,‬אף תינוק קוראן כהלכתן?‬

‫סעיף כ"ט‬

‫* אות שנכתבה‪ ,‬או נתכשרה ע"י חק‪-‬תוכות‪ ,‬האם מועיל לעבור עליה שוב בקולמוס כדי להכשירה‪ ,‬ומדוע?‬

‫סעיף ל' (כסדרן בתפילין ומזוזות)‬

‫‪19‬‬
‫* מהו הדין של "שלא כסדרן"? (בתו"מ)‬

‫* כשנדרש לגרור חלק מן האות‪ ,‬כדי לתקנה‪ .‬האם יכול לעשות זאת לאחר שהמשיך בכתיבתו? ומדוע וכיצד אפשר לתקן זאת?‬

‫* אותיות שנדבקו זה לזה בתפילין ומזוזות‪ ,‬ולא נשתנתה צורתן‪ .‬ורוצה להפרידן‪ ,‬האם יכול להפרידן לאחר שכבר המשיך הלאה‬

‫בכתיבתו? ומדוע?‬

‫* רגל הה"א או הקו"ף שנוגעים בגגן‪ 20‬כחוט השערה וצורתן עליהן‪ ,‬האם מותר לתקנן כשהמשיך הלאה ‪-‬משום שלא כסדרן? ומדוע?‬

‫* יו"ד האלף או השי"ן וכד'‪ ,‬שנוגעים בגוף האות יותר מהראוי ‪ ,‬או מ"ם פתוחה שנסתמה‪ ,‬האם מותר לתקנן משום שלא כסדרן?‬

‫* אות שחלוקה לשנים‪ ,‬באיזה מקרה מותר לחברה‪ ,‬גם לאחר שהמשיך בכתיבתו‪ ,‬ואין בזה משום שלא כסדרן‪,‬ומדוע?‬

‫* צדי"ק שנפרדה וספק נראית לנו"ן ויו"ד ‪,‬אך הפירוד אינו ניכר להדיא‪ ,‬האם צריך להראות לתינוק כדי לתקנה?‬

‫* צדי"ק שנפרדה וספק לנו האם נראית לנו"ן ויו"ד‪ ,‬והפירוד ניכר להדיא‪ ,‬מה דינה ?‬

‫*מהו הגדר של "פרידתן ניכרת" (להדיא)?‬

‫‪17‬‬
‫אם נשתנתה צורת ‪ 2‬האותיות באמצע כתיבת האות השניה ע"י הדביקה‪ ,‬אך כשהשלים את האות השניה‪ ,‬ניכרת שוב גם האות‬
‫הראשונה – עיין במשנת הסופר סימן ח' ס"ק מ'‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫ראה משנת הסופר סימן ט' ס"ק מ"ו‪ ,‬שהמקדש מעט והד"ק סוברים שהכוונה בזה שכל עובי הגגות נדבקו ביניהם‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫לגבי שלא כסדרן בחצי אות‪ ,‬ראה לשכת הסופר סימן ט' ס"ק ג'‪ ,‬ובמשנת הסופר ס"ק ד'‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫ראה קסת הסופר סימן ה' באות קו"ף‪ ,‬שפסול הנגיעה הוא גם בין לגג לבין לירך‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫* חי"ת שנפרדה בה החטוטרת‪ ,‬והפירוד ניכר להדיא‪ ,‬מה דינה ?‬

‫* חי"ת שנפרדה החטוטרת‪ ,‬והפירוד אינו ניכר להדיא‪ - ,‬אלא עד שיתבונן בה היטב‪ ,‬ותינוק קוראה ב' זינין‪ ,‬מה דינה ‪ ,‬ומדוע?‬

‫* יו"ד ללא רגלה הימנית‪ ,‬ותינוק קוראה יו"ד‪ ,‬האם ניתן להשלים את הרגל משום שלא כסדרן? ומדוע?‬

‫* יו"ד שאין לה את העוקץ השמאלי‪( ,‬שהיא פסולה כך) האם אפשר להשלימם משום שלא כסדרן‪ ,‬ומדוע?‬

‫סעיף ל"א‬

‫* כתב סת"ם‪ -‬בסתם‪-( ,‬ללא כוונה לשמה) מה דינם?‬

‫*כתב סת"ם וחשב בלבו שכותב לשם קדושה‪ ,‬מה דינם?‬

‫* כתב סת"ם ואמר שכותב לשם קדושת ס"ת‪/‬תפילין‪/‬מזוזה‪ ,‬האם צריך לקדש שוב כשמגיע לאזכרות? ומה הדין באם חשב בליבו לפני‬

‫כתיבת האזכרה שכותבה לשם קדושת ה'‪ ,‬ומה הדין כשלא חשב זאת‪ ,‬אלא רק ידע שכותב את שמו של הקב"ה?‬

‫* מה הדין בעיבוד עורות‪ ,‬כשרק חשב בלבו שמעבד לשמה ?‬

‫סעיף ל"ב‬

‫* מדוע לא יכתוב סת"ם כשבא לנמנם?‬

‫* אם באמצע הכתיבה‪ ,‬הרהר במחשבתו לא מעניין הכתיבה‪ ,‬מה הדין?‬

‫סעיף ל"ג‬

‫* מה דין התפילין שיש בהן אות מיותרת?‬

‫* מה החטא של המניח תפילין פסולין?‬

‫* מה הבעיה בנער שכותב תפילין כדי להתלמד?‬

‫סעיף ל"ד‬

‫* מדוע צריך לנסות הקולמוס לפני שמתחיל לכתוב?‬

‫* כיצד יטבול הקולמוס לפני שכותב אזכרה‪ ,‬ומדוע?‬

‫* מדוע צריך להגיה את מה שכתב‪ ,‬לפני שכותב שם?‬

‫* מדוע צריך להגיה כל פרשה פעמיים ושלוש לפני שכותב את הפרשה הבאה ?‬

‫* האם יכול לתלות בין השיטין מילה שחסרה‪ ,‬בת"ומ?‬

‫סימן ל"ה‬
‫‪10‬‬

‫‪21‬‬
‫* כתב בטעות אות יתרה‪ ,‬באילו מקרים יש תקנה ע"י שיגרור אותה‪ ,‬ובאילו מקרים אין תקנה?‬
‫‪22‬‬
‫* כתב את המילה "שאור" עם וא"ו מיותרת‪ ,‬האם יכול לתקן?‬

‫סעיף ל"ו‬

‫‪23‬‬
‫‪ ,‬מה הדין?‬ ‫* כשיש רווח באמצע מילה‪ ,‬אך מושב האות מגיע לאות הבאה‪ ,‬כגון‬

‫מה הדין?‬ ‫* משך את מושב האות‪ ,‬והאות שלפניה כתובה בתוכה‪,‬כגון‪:‬‬

‫* אם משך את מושב האות הרבה (כדי למלאות השיטה) מה הדין?‬

‫סעיף ל"ז‬

‫* כתב בטעות מילה מיותרת‪ ,‬באיזה מקרה יכול לגרור‪ ,‬ולהכשיר את התפילין?‬

‫* באיזה מקרה יכול למשוך גג הה"א‪ ,‬או הקו"ף כדי למלאות את המקום החלק שבין המילים?‬

‫ומדוע מותר לעשות זאת‪ ,‬הרי הרגל תהי' באמצע האות ולא בסופה ?‬

‫סעיף ל"ח‬

‫* מהי מחיקה? ומהי גרירה? ומה עדיף לעשות ומדוע?‬

‫* האם מותר לכתוב על מקום הגרר‪ ,‬או המחק? ומה לגבי כתיבת אזכרה?‬

‫סעיף ל"ט‬

‫* האם מותר להפריד דיבוק בין אותיות בשם ה' (כשלא נשתנתה צורתן ) ומדוע? ( והאם מותר גם במקרה שנדבקו לאחר שהייתה‬

‫צורת האות‪ ,‬ויש שיעור לגרור וכדי אות? )‬

‫סעיף מ'‬

‫* אותיות שדהו מרוב שנים‪ ,‬והן לא שחורות‪ ,‬ותינוק מזהה אותן‪ ,‬האם מותר לתקנן בתפילין ומזוזות?‬

‫* אותיות שקפצו ונשאר רושם מהן‪ ,‬ותינוק מכירן‪ ,‬האם מותר לתקנן בתפילין ומזוזות? ובס"ת? ומדוע אם בתחילת הכתיבה הדיו לא‬

‫הי' שחור לגמרי‪ ,‬אלא נוטה ללבן (אפור) או לאדום‪ ,‬האם אפשר להעביר עליהן קולמוס‪ 24,‬לאחר שהמשיך בכתיבה‪ -‬בתפילין‬

‫ומזוזות?‬
‫‪21‬‬
‫ראה בלשכת הסופר סימן ט' אות ה' לגבי הזהירות הנדרשת כשמושכים ב' או כ'‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫ראה בלשכת הסופר סימן ט' אות ו'‪ .‬שאין אפשרות לגרור מהצד השני לאחר שעיבה את האות‪ ,‬משום "פנים חדשות באו לכאן"‪.‬‬
‫ובאות ז' שם לגבי הזהירות שלא תתקלקל האות לרגע‪ ,‬ע"י הוספת הדיו‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫כשאין רווח מספיק בין שתי מילים‪ ,‬אך המילה הראשונה מסתיימת באות סופית ועל כך תינוק קוראן לשתי מילים‪ ,‬האם זה‬
‫מועיל‪ .‬ראה במשנת הסופר סימן ז' סעיף ח'‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫סעיף מ"א‬

‫* מה הדין לגבי כניסת ראש למ"ד (או רגל כ"ף פשוטה ) לחלל אות שמעליה‪ ,25‬בלי נגיעה‪ ,‬ולא שינו צורתן?‬
‫‪26‬‬
‫* ומה הדין בכניסת ראש למ"ד‪ ,‬או תגים‪ ,‬לחלל דלי"ת או כ"ף פשוטה?‬

‫סעיף מ"ב‬

‫* מה נחשב "פרשיות שגורות בפיו" ? (שאז יכול לכתוב ע"פ הזיכרון?)‬

‫* אם חלק מהפרשיות שגורים בפיו‪ -‬האם יכול לכתוב חלק זה בע"פ?‬

‫סעיף מ"ג‬

‫* כשהפרשיות שגורות בפיו‪ ,‬האם צריך לומר כל מילה לפני שכותב? (בע"פ או מתוך הכתב)‬
‫‪27‬‬
‫* כשאינן שגורים בפיו‪ ,‬וכותב מתוך הכתב‪ ,‬האם צריך להוציא את המילים בפיו לפני שכותב?‬

‫סעיף מ"ד‬

‫* מי אינו רשאי לכתוב? (בסעיף זה)‬

‫סעיף מ"ה‬

‫* מה שיעור חצי ציפורן?‬

‫* היכן הוא שיעור חצי ציפורן שצריך להשאיר למעלה ולמטה מהשיטות בתפילין‪ ,‬ומה ההלכה?‬

‫* האם צריך להשאיר קלף חלק בסוף‪ ,‬ובתחילת הפרשה? (יותר מאשר הצריך להיקף גויל)‬

‫סעיף מ"ו‬

‫* מהו השיעור שצריך להיות בין מילה למילה לכתחילה‪ ,‬ובדיעבד?‬

‫* מהו השיעור שצריך להיות בין אות לאות לכתחילה‪ ,‬ובדיעבד?‬

‫* מהו השיעור שצריך להיות בין שורה לשורה בס"ת?‬

‫* מהו השיעור שצריך להיות בין שורה לשורה בתפילין ובמזוזות?‬

‫סעיף מ"ז‬

‫* מדוע אין להניח רווח גדול יותר בין פסוק לפסוק? ומה הדין אם הניח?‬

‫* מהו שיעור הרווח שבין פרשה לפרשה ‪ ,‬לכתחילה ‪ ,‬ובדיעבד?‬

‫סעיף מ"ח‬

‫‪24‬‬
‫ראה שו"ת צ"צ או"ח סימן ט"ו (וכן בשער המילואים ח"ה סימן ב') במקרה שהדיו לא הי' שחור לגמרי בתחילת הכתיבה‪ ,‬מדוע‬
‫אין בתיקונו בס"ת משום כתב ע"ג כתב‪ .‬ולגבי תפילין ומזוזות משום שלא כסדרן‪ .‬וראה גם במשנת הסופר סימן ג' ס"ק ט'‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ :‬אות שיש לה רק שני דפנות‪ .‬האם נחשב לנכנס לתוך חללה (כמובן במקרה כשאין בזה שינוי צורה) ראה משנת הסופר סימן ז'‬
‫סעיף ל"ג‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫כשראש הלמ"ד נכנס רק מעט‪ ,‬האם צריכים לכסות הלמ"ד ולגלות רק את ראש הלמ"ד כששואלים תינוק? עיין במשנת הסופר‬
‫סימן ז' סעיף ל"ו‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫כשיש קרי וכתיב כיצד יאמר? ראה במשנת הסופר סימן ד' סעיף י"ח ובלשכת הסופר ס"ק ו'‪.‬‬
‫‪12‬‬

‫* נזדמנה לו תיבה בת ‪ 5‬אותיות בסוף שורה‪ ,‬ויש מקום לכתוב רק ‪ 2‬אותיות‪ ,‬מה עליו לעשות? ובאם יכול לכתוב ‪ 3‬אותיות בתוך‬

‫השורה?‬

‫* תיבה בת ‪ 8‬אותיות‪ ,‬מהו לכתוב ‪ 5‬בתוך השורה ו‪ 3-‬מחוץ לשורה?‬

‫* תיבה בת ‪ 2‬אותיות‪ ,‬מהו לכתוב אות אחת בחוץ? ומהו לכתוב כולה בחוץ?‬

‫* ואם בדיעבד כתב ‪ 3‬אותיות מחוץ לשורה‪ ,‬מה הדין?‬

‫* ואם בדיעבד כתב רוב מילה מחוץ לשורה‪ ,‬מה הדין?‬

‫סעיף מ"ט‬

‫* מהו השם המיוחד‪ ,‬ומהן שאר שמות שאינן נמחקים?‬

‫* אם חלק מן השם יצא מן השורה‪ ,‬מה עליו לעשות בס"ת?‬

‫* ואם זה רק מן האותיות שנטפלות אל השם?‬

‫* ומה הדין בתפילין ומזוזות‪ ,‬שלא יכול למחוק השורות הקודמות משום שלא כסדרן?‬

‫סעיף נ'‬

‫* מדוע בתפילין של יד שייך וצריך לעשות פרשיות פתוחות‪/‬סתומות?‬

‫(לגבי פרשיות של ראש – ראה סעיף נ"ד)‬

‫* אילו פרשיות הן פתוחות ואילו סתומות בתורה‪ :‬קדש______ והי' כי יבאך_____ שמע ______ והיה אם שמע_____‬

‫* כיצד עושים את פרשת והי' כי יביאך פתוחה?‬

‫* ואם עשאה סתומה‪ ,‬מה דינה?‬

‫* ואם לא השאיר כלל רווח של ט' אותיות בינה לבין הפרשה הקודמת‪ ,‬מה דינה?‬

‫* כיצד עושים את פרשת קדש פתוחה‪,‬הרי אין כתוב לפניה?‬

‫* פרשת שמע‪ ,‬אם עשאה סתומה‪ ,‬או לא השאיר רווח של ט' אותיות לפניה‪ ,‬מה דינה ?‬

‫* מדוע אי אפשר לעשות את פרשת "והי' אם שמע " בתפילין סתומה לכל הדעות?‬

‫* עשה את פרשת "והיה אם שמע" פתוחה‪ ,‬מה הדין‪ ,‬ומה העיקר להלכה?‬

‫* מדוע לדעה השנייה‪ ,‬אם עשה את פרשת "והיה אם שמע" פתוחה במקום סתומה‪ -‬כשרה בדיעבד‪ ,‬אך אם עשה את פרשת "שמע"‬

‫סתומה במקום פתוחה‪ -‬פסולה ?‬

‫* אם לא הניח רווח ט' אותיות (בדיעבד לפחות ט' אותיות קטנות‪-‬יודי"ם) במקום אחד בין "שמע" ל"והיה אם שמע" – מה דינה?‬

‫* האם בסוף "והיה אם שמע" צריך להשאיר רווח?‬

‫‪13‬‬

‫סעיף נ"א‬

‫כתוב ליד כל ציור האם היא פרשה פתוחה או סתומה‪:‬‬ ‫סוגי הפרשיות‪:‬‬

‫לדברי הכל‪_______:‬‬ ‫לדברי הכל‪_______:‬‬

‫לפי הרמב"ם‪____________:‬‬

‫לפי הרא"ש‪______________:‬‬

‫לפי הרמב"ם‪____________:‬‬

‫לפי הרא"ש‪______________:‬‬

‫לפי הרא"ש‪_____________:‬‬

‫לפי הרמב"ם‪_____________:‬‬

‫* ההגדרה של פרשה סתומה לפי הרמב"ם‪ :‬כל פרשה שאינה מתחלת מתחילת שיטה (ויש לפניה רווח של ט' אותיות‪ - ,‬בשורה זו ‪,‬‬

‫או שלפניה)‬
‫‪14‬‬

‫* ההגדרה של פרשה סתומה לפי הרא"ש‪ :‬כל שהרווח של ט"א הוא סתום (באמצע שיטה) ע"י כתב משני צדדיו‪ ,‬או שהרווח הוא‬

‫שורה שלמה ריקה‪ -‬שנחשב כאילו הוא סתום באמצע שיטה‪.‬‬

‫סעיף נ"ב‬

‫* בתפילין שאי‪ -‬אפשר לעשותה סתומה לדברי‪ -‬הכל‪ ,‬כיצד אפשר לעשותה סתומה לדברי הרא"ש?‬

‫* ומה הן שתי האפשרויות לעשותה סתומה לדברי הרמב"ם‪:‬‬

‫* ומדוע מזהיר לעשות כאפשרות השנייה שלפי הרמב"ם(שהרווח ט"א הוא בתחילת והי' אם שמע ) ? (ומה הסיבה שטעם זה הוא רק‬

‫בתפילין ולא בס"ת)‬

‫* מהי שיטת הט"ז בנידון?‬

‫* ומדוע האדמוה"ז חושש שלא לעשות כהט"ז?‬

‫סעיף נ"ג‬

‫* להלכה‪ ,‬כיצד עושים את פרשת "והיה אם שמע" סתומה?‬

‫* ומה נהגו במדינות אלו‪ ,‬ומדוע סמכו האחרונים על היתר זה?‬

‫קונטרס אחרון‪ -‬סעיף י"ב‬

‫* כיצד הנהיג האדמוה"ז לפועל‪ ,‬לעשות את פרשת והיה אם שמע סתומה בתפילין?(וכיצד עושים זאת בתפילין של ר"ת?)‬

‫*סמן בציור היכן וכמה ריוח משאירים בכל פרשה‪.‬‬

‫* וכיצד הנהיג האדמוה"ז לפועל‪ ,‬לעשות את הרווח במזוזה (ראה הגהה תע"ז‪ -‬בהוצאה החדשה)‬

‫סעיף נ"ד‬

‫* האם גם בפרשיות של ראש צריך להקפיד על רווח פרשיות פתוחות‪/‬סתומות? וכיצד נוהגים?‬

‫סימן ל"ד (תפילין דר"ת)‬

‫מהו סדר הנחת הפרשיות בבתים של ראש מימין לשמאל לפי הקורא (העומד מול המניח את התפילין)כתוב בציורים‪:‬‬
‫‪15‬‬

‫לר"ת‬ ‫לרש"י‬

‫א‪ .‬מה דין התפילין אם שינה את סדר הנחת הפרשיות בבתים?‬

‫ב‪ .‬מהו סדר ההנחה בבתים לגבי איטר?(לפי ימין האיטר‪ ,‬או לפי ימין כל אדם)‬

‫ג‪ .‬כיצד מפרש רש"י את דברי הגמרא‪" :‬קדש והי' מימין‪ ,‬שמע והי' אם שמוע משמאל"?‬

‫וכיצד מפרש זאת ר"ת? ( הסבר את הסימן שלפי שיטת ר"ת‪ :‬שינין אצל שינין‪ ,‬הויות סמוכות )‬

‫ד‪ .‬לפי איזו דעה‪ ,‬סדר הנחתם בבתים (מימין לשמאל הקורא) הוא כפי סדרן בתורה?‬

‫ה‪ .‬באיזה סדר כותבים את ארבע הפרשיות לפי ר"ת? (לפי סדרן שבתורה‪ ,‬או לפי סדר הנחתן בבתים)‬

‫וכיצד אם כן כותבים את ארבע הפרשיות של יד ר"ת?‬

‫כתוב מספרים לפי סדר הכתיבה‪:‬‬

‫ו‪ .‬בכתיבת ריוח הפרשיות דפרשיות של יד דר"ת‪ ,‬סמן את המקומות שבהן צריך להשאיר ריוח‪,‬וכמה ריוח‪ ,‬לפי השו"ע‪ ,‬ולפי איך‬

‫שהנהיג האדמהו"ז לפועל‪.‬‬

‫ז‪ .‬באלו מקרים אפשר להעביר רצועה או בית מתפילין רש"י לר"ת?‬

‫ובאלו מר"ת לרש"י? (סעיפים ח' ט')‬

‫‪16‬‬

‫סימן ל"ה‬

‫א‪ .‬ע"פ הקבלה בכמה שורות כותבים את פרשיות של ראש‪ ,‬ובכמה את פרשיות של יד?‬

‫ומה הדין אם שינה ולא הקפיד על זה?‬

‫ב‪ .‬וכיצד אנו נוהגים לגבי הקפדה על מספר השיטין‪ ,‬ולגבי ראשי השיטין?‬

‫ג‪ .‬ממשמעות שו"ע אדמוה"ז‪ ,‬האם עדיף להקפיד על ראשי השיטין(שע"פ הקבלה) כשנצרך למשוך בשביל זה את האותיות הרבה‪,‬‬

‫או לא‪ ,‬כדי שלא למשוך הרבה את האותיות?‬

‫ד‪ .‬האם (ובאיזו מידה) טוב לכתחילה למשוך אותיות כדי לכוין שסוף השורות יסתיימו בשוה? ואם משך הרבה‪,‬מה הדין?‬

‫סימן ל"ו‬

‫א‪" .‬לכתחילה צריך לכתוב כתיבה תמה ושלימה‪ ,‬אבל אם שינה לא פסל‪ ,‬אלא א"כ הפסיד צורת האות לגמרי כפי שיתבאר" צבע‬

‫בכחול את כל הפרטים (המופיעים בסימן ב') שהם נדרשים רק לכתחילה‪ ,‬ובצבע אדום את הפרטים ששינוי בהם פוסל‬

‫סעיף ג'‬

‫ב‪ " .‬כל האותיות צ"ל גולם אחד"‬

‫אותיות שנפרדו או שאין ראשי האותיות או רגליהן נוגעים בגגיהן ולא נשתנה צורתן עי"ז‪ ,‬כשרין או פסולין?‬

‫ולמה מועילה קריאת תינוק במקרים אלו?(ראה גם סימן ל"ב סעיף ל')‬

‫ג‪ .‬מ"ם סתומה או סמ"ך שנפרדו בפירוד דק (והם גולם אחד) וצורתן עליהן מה דינם? והאם אפשר לתקנן בתו"מ?‬

‫ד‪ .‬ומה הדין בה"א או קו"ף שרגליהן נוגעות בגגן‪ ,‬כשעדיין צורתן עליהן? ומה לגבי תיקון בתפילין ומזוזות? (ראה גם סימן ל"ב סעיף‬

‫ל')‬

‫סעיף ד'‬

‫ה‪ .‬באלו מצבים מועילה קריאת תנוק‪ ,‬ובאלו לא? (ראה גם סימן ל"ב סעיפים כ' כ"א)‬

‫סעיף ה'‬

‫ו‪ .‬באלו אותיות צריכים להיות ג' תגין? ובאלו תג אחד?‬

‫‪17‬‬

‫ז‪ .‬מה דין התפילין אם התגים אינם נוגעים באות‪ .‬או שנוגעים אחד בחברו? ומה צריך לעשות במקרה זה? (וראה גם סימן ל"ד סעיף‬
‫ה')‬

‫ח‪ .‬מה הדין אם לא תייג שעטנ"ז ג"ץ?‬

‫והאם ניתן להוסיפם בתו"מ לאחר הכתיבה‪ ,‬לדעה שפוסלת בהעדרם‪ ,‬ומדוע?‬

‫סעיף ו'‬

‫מה צריך להיזהר‪ ,‬כשמוסיפים תגים (תגי קבלה)?‬

‫סימן ל"ט‬

‫א‪ .‬מי הם הפסולים לכתוב סת"ם?‬

‫מדוע יש לקנות סת"ם רק ממי שעבר גיל ‪?18‬‬

‫ב‪ .‬אלו מלאכות נוספות בעשית התפילין פסולים ע"י האנשים הפסולים הנ"ל?‬
‫‪28‬‬
‫ג‪ .‬אלו מלאכות שנעשו ע"י האנשים הפסולים הנ"ל כשרים בדיעבד?‬

‫ד‪ .‬מהי ההגדרה של מין‪ ,‬ומה עושים בסת"ם שכתב?‬

‫סימן מ"ב‬

‫סעיף א'‬

‫א‪ .‬מדוע אסור לשנות תפילין של ראש לשל יד? ומותר לשנות תש"י לשל ראש?‬

‫ב‪ .‬והאם דין זה הוא גם ברצועות של ראש ויד?‬

‫ג‪ .‬ובאיזה מקרים (סעיפים א‪ ,‬ב‪ ),‬אפשר לשנות תש"ר לשל יד?‬

‫ד‪ .‬מה צריך לעשות בגוף הבית‪ ,‬כשמשנים משל ראש לשל יד ולהיפך (במקרים המותרים) ?‬

‫סעיף ו'‬

‫קלף שנעשה לשם קדושת סת"ם‪ ,‬שזו הזמנה לכך (לפני שהתחיל לכתוב עליו) מה גדרו‪:‬‬

‫תשמישי מצוה‪ ,‬תשמישי קדושה‪ ,‬או גוף הקדושה(שהוזמן‪,‬הוכן לשם קדושה) ?‬

‫וע"כ האם אפשר לכתוב עליו דברי חול –לפני שהתחיל לכתוב עליו סת"ם?‬

‫האם מותר להתאמן עליו בלימוד אותיות סת"ם‪.‬‬

‫האם מותר להורידו לקדושה קלה יותר?(‪-‬כגון קלף שנתעבד לשם ס"ת‪ ,‬לכתוב עליו תפילין)‬

‫והאם מותר לכתוב תפילין על הגליונות של הקלף שהתחיל לכתוב עליו ספר‪-‬תורה?‬

‫ומה עושים כדי שיהי' מותר לכתוב על קלף שמעבדים לשם סת"ם‪ ,‬דברי חול (וגיטין)לכתחילה ‪-‬לכל הדיעות?‬

‫‪28‬‬
‫ראה גם במשנת הסופר סימן א' סעיפים י"ח ‪ ,‬י"ט‪.‬‬