‫בס"ד‬

‫שאלות ותשובות [חלקי] פרק א ופרק ד‬

‫פרק א‪ -‬טובים השניים מן האחד [‪]13-21‬‬
‫א‪ .‬טובים השנים‪ -‬מהות הקשר הזוגי‬
‫‪) 1‬א‪ .‬השווה בין תיאור בריאת האדם שבפרק א‪ ,‬לבין יצירת האישה שבפרק ב? מה ההבדלים!‬
‫בפרק א בריאת האדם כוללת את הזכר והנקבה‪ ,‬שניהם נבראו יחדיו כשלמות אחת של אדם הראשון‪.‬‬
‫בפרק ב' מתוארת יצירת האישה בשלב ב' מהצלע שנלקחה מהאדם‪ .‬השמות בפרק ב' הם איש ואישה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרב סולובייציק זצ"ל לומד משני התיאורים השונים‪ ,‬שישנן שתי מטרות שונות לזוגיות‪ .‬מהן!‬
‫בפרק א' המטרה של הזוגיות היא פריה ורביה‪ ,‬לכן השימוש הוא בשמות זכר ונקבה‪ .‬בפרק ב' המטרה היא עצם הזוגיות הביחד‪' -‬לא‬
‫טוב היות האדם לבדו'‪ ,‬לכן השימוש הוא בשמות איש ואישה‪.‬‬
‫‪) 2‬א‪ .‬אליעזר שנשלח למצוא אישה ליצחק‪ ,‬עושה לרבקה בחינה‪ .‬מה הבחינה ומשמעותה לפי רש"י?‬
‫הבחינה היא של מידותיה של רבקה‪ .‬רש"י מדגיש שמדובר האם היא גומלת חסדים‪ ,‬ויש לה שייכות למשפחת אברהם איש החסד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה למדו חז"ל מתשובת משפחת רבקה "נקרא לנערה ונשאלה את פיה"‪ ,‬להצעת הנישואין?‬
‫חכמים למדו‪ ,‬שלא משיאים אישה אלא מדעתה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מה אמרו ה'מחוללות בכרמים' לבחורים‪ ,‬ומה נלמד מכך על הקריטריונים לבחירת בן‪/‬בת זוג?‬
‫הן אמרו לבחורים‪ -‬אל תתן עיניך ביופי אלא במשפחה‪...‬מכאן לומדים שהעיקר אינו בהתרגשות ובנשיאת חן המוקדמת‪ ,‬אלא צריך‬
‫לבדוק את הרקע המשפחתי‪-‬חינוכי שלה‪ ,‬כדי לראות אם יש התאמה במטרות של בניית הבית‪ .‬וכמובן התאמה במידות‪.‬‬
‫ב‪' .‬ויקרא את שמם אדם'‪ -‬זוגיות‪:‬‬
‫‪)3‬א‪ .‬ממה נובעת האפשרות לאהבה אמיתית בין איש ואישה?‬
‫מההרגשה שהשני משלים אותי ואני משלים אותו‪ ,‬שהרי 'כל מי שאין לו אישה‪ -‬אינו שלם'‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה היסוד לזוגיות מוצלחת לפי הרב דסלר‪ ,‬ומהי ההדרכה שנתן הרב לזוגות הנישאים ?‬
‫נתינה ללא חשבון‪ .‬ההדרכה‪ ,‬הזהרו לחשוב תמיד לתת לשני‪ ,‬אז אהבתכם לא תיפסק‪ ,‬אך אם תתחילו לדרוש דרישות מהשני‪,‬‬
‫אושרכם ממכם והלאה‪.‬‬
‫‪)4‬צטט את השאלה ששאלו ב'מערבא' [ארץ ישראל] את החתן הצעיר‪ ,‬והסבר אותה ?‬
‫אחרי שאדם התחתן היו שואלים אותו‪' -‬מצא' ['מצא אישה מצא טוב'] או 'מוצא' [ומוצא אני מר ממוות את האישה']‪ .‬הכוונה האם‬
‫אתם מסתדרים וטוב לכם‪ ,‬או חלילה רבים כל הזמן‪...‬‬
‫‪) 5‬א‪ .‬המדרש מספר על ויכוח בן ר' יוסי בן חלפתא‪ ,‬לגברת רומאית‪ .‬סכם בקצרה את המדרש!‬
‫המטרונה שאלה מה ה' עושה לאחר שברא את העולם? ור' יוסי ענה מזווג זיווגים‪ ...‬היא צחקה ואמרה שגם היא יכולה לעשות זאת‪,‬‬
‫ושידכה בין עבדיה לשפחותיה‪ .‬ר"י ענה לה בעיני ה' זה קשה כקריעת ים סוף‪ .‬למחרת השידוכים‪ ,‬כשראתה שכולם באים אליה‬
‫פצועים ומלאי תלונות‪ ,‬הודתה בחכמת התורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר מדוע 'קשה זיווגן כקריעת ים‪-‬סוף'‪ ,‬לפי המהר"ל ?‬
‫כמו שזה פלא לחלק ים שהוא אחד לשניים‪ ,‬שהרי זה נגד הטבע‪ ,‬כך זה פלא לאחד בין שני אנשים שונים ונפרדים לבית אחד‪.‬‬
‫ג‪ .‬ר"' דורש כאן את הפס'‪' :‬א‪-‬להים מושיב יחידים ביתה‪ ,‬מוציא אסירים בכושרות'‪ .‬הסבר את דרשתו!‬
‫ה' הוא שמושיב את הזכר והנקבה השונים יחדיו‪' ,‬בכושרות'‪ -‬שילוב של 'בכי ושירות'‪ -‬יש שזיווגם עולה יפה ובקלות והם שרים‪,‬‬
‫ויש שבוכים מחמת הקשיים שהם חווים‪.‬‬
‫‪)6‬א‪ .‬הבא את מחלוקת הספורנו והנצי"ב‪ ,‬בהסבר השוני בין איש לאישה ?‬
‫לפי הספורנו‪ -‬השוני הוא רק גופני‪ .‬הנצי"ב‪ -‬השוני הוא בכל מרכיבי האישיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬לאיזו משתי הדעות שכתבת‪ ,‬נוטה דעתו של הרב צבי יהודה קוק ? [עיין בסוף דבריו]‬
‫דעתו נוטה לדעת הנצי"ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהו הכלל היסודי שמדגיש הרב צבי יהודה‪ ,‬להבנת היחס בין המינים‪ ,‬ומנין למד זאת ?‬
‫הכלל היסודי הוא שהכל מתחיל משיוון‪' -‬זכר ונקבה ברא אותם'‪ ,‬וכן 'השווה הכתוב אישה לאיש לכל עונשין שבתורה‪ .‬רק לאחר‬
‫השיוון‪ ,‬מתחילים השינויים בפרטים‪ ,‬שהם בבחינת גילוי צדדים שונים של ה'צלם אלהים' שבאדם‪.‬‬

‫א‪ .‬טובים השניים – מהות הקשר בין האיש והאישה ‪13-17‬‬

‫א‪ .1‬מהות הקשר‬

‫משמעות החיבור בין איש לאישה בא לידי ביטוי בפסוקי הבריאה‪ .‬השיא בפסוקי הבריאה הוא יצירת האדם‪.‬‬

‫בסיפור הבריאה מתואר המפגש בין האיש לאישה והוא תופס מקום גדול מאד‪.‬‬

‫זה מראה על המשמעות הגדולה של הקשר בין איש לאישה‪.‬‬

‫בראשית פרק א' ‪:‬‬

‫תיאור בריאת האדם‪:‬‬

‫"ויברא א‪-‬לוקים את האדם בצלמו‪ ,‬בצלם א‪-‬לוקים ברא אותו‪ ,‬זכר ונקבה ברא אותם" (א‪ ,‬כז)‪.‬‬

‫חלק מן הפרשנים סוברים שהאדם נברא עם שני פרצופים‪ ,‬מצד אחד זכר ומצד שני נקבה‪ ,‬והיו מחוברים בגבם‪.‬‬

‫כלומר‪ :‬בשורשם הם אחד‪ .‬במקור זה הקב"ה מצווה אותם לפרות ולרבות‪.‬‬

‫בראשית פרק ב' ‪:‬‬

‫מתוארת בריאת האישה והצורך בבריאתה‪.‬‬

‫"ויאמר ה' א‪-‬לוקים‪ :‬לא טוב היות האדם לבדו‪ ,‬אעשה לו עזר כנגדו‪( "...‬ב‪ ,‬יח)‪.‬‬

‫הקב"ה בורא את הנקבה ‪(,‬לפי המדרש מפריד את הזכר מן הנקבה) ‪,‬על מנת שלא יהיה לבד‪ .‬הצורך בחברה‬

‫בראשית פרק ה'‪ .‬מופיע שוב התיאור של האיחוד בין הזכר והנקבה כאדם שלם‪:‬‬

‫"זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם" (ה‪,‬ב)‪.‬‬

‫רק כאשר הם זכר ונקבה הם נקראים אדם‪ .‬כל אחד לבד אינו אדם‪ ,‬אלא חצי אדם‪.‬‬
 ‫הרב סולובצ'יק‬

‫הרב מבחין בין שתי מטרות משלימות בבראשית בפרק א ובפרק ב ולכן מצביע על שתי תכליות לנישואין‪:‬‬

‫א‪ .‬פריה ורביה‪ ,‬המשכיות העולם (=הגזע‪ ,‬כפי שהוא מכנה זאת) (בביטוי 'זכר ונקבה' בפרק א')‬

‫ב‪ .‬צורך בחברה‪ ,‬בקהילה‪ ,‬גאולה מן הבדידות‪" ,‬חווית יחד"‪" .‬לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו‪.‬‬

‫בסיום דבריו מצביע הרב סולוביציק על המכנה המשותף לשתי תכליות אלו‪ -‬האהבה‪.‬‬

‫האהבה של בני הזוג היא הכוח המניע של הנישואין‪ -‬אהבתם זה לזה‪ ,‬ואהבה זו מתפשטת מעבר לזוגיות עצמה‪ -‬אל עבר ילדיהם‬
‫המשותפים‪ .‬הבאת ילד לעולם היא יצירה מופלאה שמהותה‪ -‬אהבה‪.‬‬

‫א ‪ .2‬מציאת בן‪ /‬בת זוג ‪17-21‬‬

‫התורה וחז"ל מדריכים אותנו שבין בני זוג צריך ויכול להיות קשר פנימי‪ ,‬שמטרתו להצמיח שותפות ארוכה ועמוקה‪.‬‬

‫דבר זה בא לידי ביטוי גם בדרך ליצירת הקשר (=בבחירת בן הזוג)‪.‬‬

‫בספר בראשית (כד‪ ,‬יב‪-‬כז) מובא סיפור מציאת האישה ליצחק‪.‬‬

‫בפסוקים בולטת החשיבות של המידות ושל האישיות בבחירת בן‪ /‬בת זוג‪.‬‬

‫ומודגשות מידותיה של רבקה כגומלת חסדים מופלגת מצעירותה‪,‬‬

‫אליעזר מגיע למעיין‪ ,‬ושם הוא מתפלל לה' שיעזור לו למצוא אישה ראויה ומתאימה ליצחק‪.‬‬

‫"ִה ֵּנה ָאנִֹכ י ִנ ָּצ ב ַע ל ֵע ין ַה ָּמ יִם ּוְב נֹות ַאְנ ֵׁש י ָה ִע יר יְֹצ אֹת ִל ְׁש אֹב ָמ יִם ‪:‬‬

‫וְָה יָה ַה ַּנֲעָר (ה) ֲא ֶׁש ר אַֹמ ר ֵא ֶליָה ַה ִּט י ָנא ַכ ֵּד ְך וְֶא ְׁש ֶּת ה וְָא ְמ ָר ה ְׁש ֵת ה וְַג ם‬

‫ְּג ַמ ֶּליָך ַא ְׁש ֶק ה אָֹת ּה הַֹכ ְח ָּת ְל ַע ְב ְּד ָך ְל יְִצ ָח ק ּוָב ּה ֵא ַד ע ִּכ י ָע ִׂש יָת ֶח ֶס ד ִע ם ֲא ֹדִנ י" (בראשית כד‪ ,‬יג‪-‬יד)‬

‫הפרשנים עוסקים במשמעות המבחן שהעבד מציב לנערות חרן‪( .‬מה בדיוק חיפש אליעזר?)‬

‫רש"י‪:‬‬

‫"אותה הוכחת" – ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים המתאימה לביתו של אברהם‪.‬‬

‫הרב יצחק אברבנאל‪:‬‬

‫מטרת המבחן הייתה לבדוק את מידותיה הטובות של רבקה‪ ,‬והאם היא ראויה להיות כלה ליצחק הגדל במשפחה גומלת חסדים‪.‬‬

‫"שתה וגם גמליך אשקה‪ -"...‬כשאליעזר ניצב ליד המעיין רבקה עזרה לו מיד והביאה לו ולאנשיו ולגמליו מים‪ ,‬ולא נתנה לו לעשות‬
‫זאת לבד‪.‬‬
 ‫מכאן למדים‪:‬‬

‫על זריזותה וחריצותה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫על נדיבות ליבה ותכונותיה הטובות (שמתאימות לאברהם שהיה מכניס אורחים ומאכיל ומשקה אותם)‬ ‫ב‪.‬‬
‫על טוב שכלה וחוכמתה‪ ,‬שהבינה שאליעזר לא סתם ביקש‪ ,‬אלא הייתה לו סיבה אמיתית‬ ‫ג‪.‬‬

‫משנה מסכת תענית פרק ד משנה ח‬

‫המשנה במסכת תענית מדגישה את החשיבות שבחיפוש התכונות המשמעותיות והמידות הטובות במציאת בן ‪ /‬בת זוג מתאים‪.‬‬

‫המשנה מתארת את בנות ישראל המחוללות בכרמים‪ ,‬וביום זה היו קמים בתים רבים בישראל‪.‬‬

‫אירוע זה מתרחש בשני מועדים בשנה ‪ -‬ט"ו באב ויום הכיפורים‪.‬‬

‫המשותף לשני המועדים הללו הוא שהם ימים של חסד‪ ,‬נחמה ומחילה‪.‬‬
‫מהותם של ימים אלו משתקפת הן בצבע הלבן שלובשות הבנות והן בהשאלת הבגדים זו לזו‪ -‬ביטוי לחסד ונתינה ולביטול המעמדות‪.‬‬

‫בימים אלה בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים (היו משאילות בגדים זו מזו כדי לא לבייש את מי שאין לה)‪ ,‬ויוצאות לחולל‬
‫בכרמים‪.‬‬

‫"‪...‬ומה היו (הבנות) אומרות?‬

‫בחור‪ ,‬שא עיניך וראה מה אתה בורר לך‪.‬‬

‫אל תיתן עיניך בנוי (=ביופי)‪ ,‬תן עיניך במשפחה‪.‬‬

‫'שקר החן והבל היופי אישה יראת ד' היא תתהלל‪ .‬תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה'" (משלי לא‪,‬ל‪-‬לא)‪.‬‬

‫כלומר הבנות ביקשו מהבנים שיבחרו בת זוג על סמך מידות ותכונות פנימיות ולא על פי מראה חיצוני בלבד‪.‬‬

‫*את האמירה 'בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך' ניתן להסביר כך‪:‬‬

‫השלב הראשון בחיפוש בן‪ /‬בת זוג הוא‪:‬‬

‫נשיאת העיניים‪ -‬הסתכלות אל עבר המטרה העליונה שהיא בניית הבית (איזה בית אני רוצה להקים‪ ,‬מהן השאיפות‪ ,‬מטרות‬
‫משותפות וכו'‪)...‬‬

‫ורק אחר כך יש שלוש רמות של בחירה‪ ,‬זו למעלה מזו‪:‬‬

‫‪ .1‬בחירה ע"פ הנוי‪ -‬המראה החיצוני‪ -‬ביטוי למשיכה גופנית ולנשיאת חן שיש לה חשיבות‬

‫‪ .2‬בחירה ע"פ המשפחה‪ -‬הייחוס – יש חשיבות למשפחה לסביבה לחברה ולחינוך שממנה באה בת הזוג‬

‫‪ .3‬בחירה ע"פ המידות והמעשים ‪ -‬יראת ה'‪" .‬אישה יראת ה' היא תתהלל"‪" ,‬תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה"‪ -.‬מעל הכל‬
‫אישה יראת ה‪ -‬פרושו התבוננות באישיות‪ ,‬במידות‪ ,‬יראת שמים‪ ,‬מעשים זו התאמה רוחנית הקשורה לנשמה‪.‬‬
‫כשם שהאיש חייב לבדוק את תכונותיה ומידותיה הטובות של האישה‪ ,‬כך גם האישה חייבת לבדוק את תכונותיו ומידותיו של האיש‬
‫אתו היא מבקשת להתחתן‪.‬‬

‫היכרות טובה ומעמיקה אינה תלויה בחוויות נעימות בעת שלבי ההיכרות‪.‬‬

‫נדרש בירור וליבון משמעותי על שאיפות ומטרות משותפות‪ ,‬ועל יכולת לקיים משפחה‪ ,‬לגדל ולחנך ילדים בשותפות מלאה‪.‬‬

‫ב‪ַ" .‬וִּי ְק ָר א ֶא ת ְׁש ָמ ם ָאָד ם" – זוגיות ‪17-21‬‬

‫ב‪ 1 .‬זוגיות כהשלמה ‪17-18‬‬
‫הכניסה למערכת זוגית היא הזדמנות למפגש עשיר ומשלים את שני הצדדים‪ .‬כל אחד תורם ונתרם ‪ .‬השלמה גם מעשית וגם נפשית‪.‬‬
‫קשר תקין וטוב בין בני זוג המבוסס על נתינה הדדית‪ .‬כל אחד מהם נמצא בעמדת המקבל והנותן‪ .‬קשר זה מאפשר לשני בני הזוג‬
‫ביטחון‪ ,‬מערכת תמיכה וצמיחה‪ ,‬השראה ושמחה‪.‬‬

‫הרב דסלר מדגיש את עניין הנתינה כחלק מהותי ומרכזי בחיי הזוג‪.‬‬

‫הנחות יסוד‪:‬‬

‫בבראשית רבה נאמר "כל שאין לו אשה‪ ...‬אינו אדם שלם"‪ .‬ה' יצר בעולמו שהאיש והאישה משלימים אחד את השני‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תפקיד האדם בעולם הוא לתת לזולת‪ ,‬לתקן מידותיו ולהתעלות ברמה הרוחנית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אדם שחי לבדו‪ -‬אין לו למי לתת‪ ,‬וממילא הוא מרגיש חסרון עצום בחייו מכיוון שתפקיד האדם הוא לתת לזולת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לכן כשבני הזוג נותנים זה לזה‪ ,‬הם משלימים זה את זה‪ ,‬והם גם מגיעים לאהבה זה את זה‪ ,‬כי הנותן יאהב את זה אשר לו הוא נותן‪.‬‬
‫הקשר הטוב בין איש ואשתו יהיה כאשר שניהם יגיעו למעלת הנתינה‪.‬‬

‫בנתינה הדדית אהבתם לא תיפסק‪ ,‬שהרי עמדת הנותן היא גם עמדת המקבל‪ ,‬וכך חיי בני הזוג ימלאו אושר ונחת‪.‬‬

‫ברכת הרב לזוגות שמתחתנים שתמיד ידאגו לתת אחד לשני‪ ,‬בדיוק כמו אותה שעה שהם מרגישים בעת נישואיהם‪ .‬שכן ברגע‬
‫שיתחילו לדרוש דרישות אחד מהשני‪ -‬הם יאבדו את הסיכוי לאושר‪...‬‬

‫ב‪ 2 .‬אתגר הזוגיות‪18-20‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ח עמוד א‬

‫בגמרא מסופר כאשר אדם היה מתחתן בא"י היו אומרים לו‪ :‬מצא או מוצא‪.‬‬

‫"מצא" ‪" -‬מצא אישה – מצא טוב ויפק רצון מה'" (משלי יח‪ ,‬כב)‪.‬‬

‫לעומת "מוצא"‪ ,‬כמו שכתוב‪" :‬ומוצא אני מר ממוות את האישה " (קהלת ז‪ ,‬כו)‪.‬‬

‫כוונת הדברים קשר הנישואים יכול להיות טוב מצא אישה מצא טוב‪ .‬או שיכול להיות גרוע "מוצא מר ממוות את האשה"‪.‬‬

‫הערות‪:‬‬

‫*מדוע כתוב אומרים ולא שואלים?‬

‫תשובה‪ :‬בידיך להכריע אם נישואיך יהיו טובים או רעים‪.‬‬
 ‫* "ומֹוֶצ א ֲא ִנ י"‪ ,‬מה מקומה של המלה אני?‬
‫מי שמייחס את נישואיו רק לעצמו ולא זוכר כי 'מה' אישה לאיש' לא יראה ברכה בנישואיו‪.‬‬

‫מדרש ויקרא רבה‬

‫במקור זה מובא סיפור שממחיש כמה קשה ליצור זיווגים‪.‬‬

‫במרכז הסיפור נמצאים ר' יוסי והמטרונה (אשה חשובה)‪ .‬היא שואלת את ר' יוסי‪:‬‬

‫מה עושה הקב"ה מאז שסיים לברוא את העולם?‬

‫תשובתו הייתה‪ :‬מזווג זיווגים‪.‬‬

‫אמרה לו‪ :‬אף אני יכולה לעשות כן ‪.‬‬

‫אמר לה ‪ :‬שמלאכת הזיווגים קשה כקריעת ים סּוף!‬

‫מה עשתה‪ ,‬נטלה אלף עבדים ואלף שפחות וזיווגה ביניהם‪.‬‬

‫בבוקר באו לפניה‪ ,‬זה ראשה פרוע‪ ,‬זה עינו סמויה‪ ,‬זה ידו שבורה‪ ,‬וזה רגלו שבורה ‪ .‬זה אומר איני רוצה את זו‪ ,‬וזו אומרת איני רוצה‬
‫את זה ‪.‬‬

‫ומיד הודתה בפניו אמרה לו ‪ :‬אמת היא‪ ,‬תורתכם נאה ומשובחת‪.‬‬

‫המטרונה ניסתה לומר‪ ,‬כי פעולת הזיווג אינה מלאכה קשה‪ .‬היא פעולה טכנית‪.‬‬

‫לבסוף נוכחה‪ ,‬שחיבור בין בני זוג הוא חיבור נשמתי ולא רק גופני‪ .‬הקב"ה מתערב בחיבור על מנת שהחיבור יצליח והתערבותו‬
‫לאורך כל הדרך‪ .‬הקב"ה יוצר בחייו של האדם את כל החיבורים‪.‬‬

‫המדרש מדגיש את הקושי במלים "קשה הזיווג כקריעת ים סוף‪ .‬מה הקשר בין זיווג לקריעת ים סוף?‬

‫המהר"ל‪:‬‬

‫"כשם שהוא פלא גדול לקרוע דבר שהוא אחד‪ ,‬כמו הים שהוא אחד ולהפרידו לשניים‪ ,‬וכך הוא פלא גדול לחבר שני דברים שהם‬
‫בעצמם מחולקים"‪.‬‬

‫לדעתו חיבור בין בני זוג הוא דבר פלאי ‪ .‬לקחת שני אנשים משני עולמות ולהפכם לאחד‪ .‬כמו שפלא בקריעת ים סוף להפריד דבר‬
‫אחד (=ים סוף) לשניים‪.‬‬

‫המשך המדרש‪:‬‬

‫בדרשה על הפסוק 'מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות' (תהילים סח‪ ,‬ז)‬

‫'מושיב יחידים ביתה '‪ -‬איש ואישה שהיו כל אחד מהם יחידים‪ ,‬נפרדים‪ ,‬הופכים לזוג ומקימים בית משותף‪.‬‬

‫'מוציא אסירים בכושרות'‪-‬‬

‫"מהו בכושרות? בכו שירות‪ .‬אלו בוכין ואלו משוררים‪ .‬מה הקב"ה עושה? מביאן על כורחן‪ ,‬ומזווגן זה לזו"‪.‬‬
 ‫המדרש מבאר את הביטוי "בכושרות" כחיבור של שתי מילים‪ :‬בכי‪ ,‬ושירות‪.‬‬

‫ויש לכך שני הסברים‪:‬‬

‫יש אומרים שההבדל הוא בזיווג ראשון (=הזיווג המיועד לאדם משמים) מול זיווג שני (=אם האדם לא זכה להתחתן עם הזיווג‬ ‫א‪.‬‬
‫המיועד לו‪ ,‬הוא מתחתן לפי מעשיו והשתדלותו)‪.‬‬
‫ויש אומרים כי ישנם זיווגים שנעשים בקלות‪ ,‬בשירות‪ ,‬החיבור בין בני הזוג הוא טבעי ופשוט‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫וישנם זוגות שהחיבור ביניהם מאופיין בקושי‪ ,‬בבכי ומצריך עבודה ומאמץ‪.‬‬

‫ב ‪" . 3‬זכר ונקבה ברא אותם" ‪ -‬על השוני בין גברים לנשים‪20-21‬‬
‫חיבור בין איש לאישה הוא לא פשוט‪ ,‬כי באופן טבעי הם שונים במבנה גופם ונפשם‪.‬‬

‫על ההבדלים בניהם מוצגות שלוש גישות אצל הפרשנים‪:‬‬

‫הספורנו סובר שההבדלים בין האיש לאישה הם רק במבנה וביכולות הגופניות ‪ .‬אולם מבחינת מהות שכלית‪ -‬רוחנית האישה‬ ‫‪.1‬‬
‫שווה לאיש‪.‬‬
‫"להיות לה צורת האיש וסגולותיו"‪-‬‬

‫לאישה ישנה אותה מהות רוחנית‪ ,‬אותן יכולות שכליות ורוחניות כמו לאיש‪.‬‬

‫ההבדל ביניהם הוא רק "בכלים הגשמיים"‪ -‬במבנה ובכישורים הגופניים‪.‬‬

‫הנצי"ב סובר שהאיש והאישה הם שתי בריות שונות לחלוטין ואינם דומים כלל זה לזו (אין שום קשר בין זכר לנקבה)‬ ‫‪.2‬‬
‫שונים במבנה הפיזי‪ ,‬יכולות גופניות ונפשיות‪ .‬אין בכלל דמיון ביניהם‪.‬‬

‫הרב קוק סובר שהאיש והאישה שווים בבחינת צלם א‪-‬לוקים שבהם‪" -‬השווה הכתוב איש ואשה לכל הדינין שבתורה"‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫השוויון הוא בצלם א‪-‬לוקים שבאדם‪ -‬בשכל‪.‬‬

‫יחד עם זאת יש ביניהם הבדלים פיזיים בצורת איברים‪ ,‬משום שביחד הם משלימים אחד את השני ועושים יחד את בניין האדם‪.‬‬

‫והבדלים פסיכולוגיים (נשים רגישות יותר ונפגעות בקלות וכדו')‪.‬‬

‫הרב קוק סובר שאמנם יש שינויים בין הזכר והנקבה‪ ,‬אולם הבסיס החשוב הוא השוויון ביניהם (שניהם שווים בצלם הא‪-‬לוקים‬
‫שבאדם)‬
 ‫פרק ד' ‪ -‬קידושין ונישואין כל הפרק [‪]67-82‬‬
‫א‪ .‬שידוכין‬
‫‪)30‬א‪ .‬מהם ‪ 3‬דרכי הקידושין‪ ,‬שאסר האמורא רב‪ ,‬והיה מלקה אדם שעשה אותם במכת מרדות ?‬
‫מי שמקדש בלי שידוך‪ ,‬מי שמקדש איה בשוק בלי להכירה קודם ומי שמקדש אישה בביאה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה המשותף לשלושת האפשרויות הללו‪ ,‬וכיצד הרמב"ם מסביר מדוע הם אסורים ?‬
‫כל צורות הקידושין הללו הן דרך זנות ['קדשה']‪ .‬הן היו מותרות לפני מתן תורה ואחר כך נאסרו‪.‬‬
‫‪) 31‬א‪ .‬הסבר מה תפקיד שלב "השידוכין" בלשון חז"ל (האירוסין בלשון ימינו) ?‬
‫היכרות מוקדמת טובה‪ ,‬היוצרת מחויבות והסכמה הדדית להנשא‪ .‬בנוסף זה עוזר למצוא את הזיווג המתאים ביותר לי‪ ,‬ולא להנשא‬
‫באופן אקראי או מתוך שיקולים זרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו 'שטר תנאים'‪ ,‬ומתי נוהגים לכתוב אותו ?‬
‫במעמד השידוכין נוהגים בקהילות רבות לכתוב 'שטר תנאים'‪ .‬בשטר מופיעים פרטי המשפחות‪ ,‬החתונה והמחויבויות שכל צד קיבל‬
‫על עצמו‪ .‬בנוסף‪ ,‬מופיע בו סכום הפיצוי במקרה של ביטול השידוך מצד אחד ללא סיבה מוצדקת‪.‬‬
‫ב‪ .‬אירוסין ונישואין‬
‫‪)32‬א‪ .‬כיצד נהגו לישא אישה קודם מתן תורה?‬
‫אדם שפגש באישה והסכימו להנשא‪ ,‬היה מביאה לביתו ובועלה‪ ,‬והרי היא אשתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬באלו שלושה דרכים האשה נקנית? איזו דרך מהתורה ואיזו מדרבנן?‬
‫מהתורה‪ -‬בביאה ובשטר‪ ,‬מדרבנן‪ -‬בכסף או בשווה כסף [כמו טבעת] וזה נקרא ליקוחין‪ -‬קידושין‪.‬‬
‫ג‪ .‬ממתי האישה מוגדרת כאשת איש‪ ,‬וממתי הם מותרים בחיי אישות?‬
‫משעת הקידושין היא אשתו לכל דבר‪ ,‬ואפילו שעדיין לא בא אליה‪ .‬בחיי אישות הם מותרים לאחר הנישואין ולאחר שהביאה אל‬
‫ביתו‪.‬‬
‫‪) 33‬א‪ .‬כמה זמן ארכה תקופת ההמתנה בזמן חז"ל‪ ,‬בין הקידושין לנישואין ? למה מיועדת תקופה זו ?‬
‫עד שנה‪ .‬בזמן זה החתן והכלה היו מכינים את עצמם‪ -‬פיזית ורוחנית לחתונה ולחיים המשותפים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו ההבדל המהותי בין שלבי הקידושין והנישואין‪ ,‬בין תקופת חז"ל לימינו ?‬
‫בזמן חז"ל‪ -‬הקידושין והנישואין היו בשני שלבים וזמנים שונים‪ .‬הגאונים חברו את שני השלבים למעמד אחד‪ .‬כך זה עד ימינו‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהן שתי המשמעויות של המילה 'אירוסין' ? כיצד שתי המשמעויות קשורות זו בזו ?‬
‫‪ -1‬בני הזוג אסורים וקשורים זה בזה‪ -2 .‬הם אסורים זה על זה והאישה גם על כל אדם אחר‪.‬‬
‫‪) 34‬א‪ .‬מי ראוי לערוך חופה? מדוע לא נוהגים כיום שהחתן מברך את ברכת האירוסין בעצמו?‬
‫רב הבקי בטיב גיטין וקידושין‪ .‬החתן יכול לברך‪ ,‬אך נוהגים שהרב מברך את ברכת האירוסין‪ ,‬כדי לא לבייש את מי שאינו בקי‪ ,‬וכן‬
‫מחשש לבלבול החתן מרוב התרגשות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר את שלושת חלקי הברכה? מדוע נוהגים לערוך את החופה בנוכחות קהל רב?‬
‫חלק א‪ -‬אסור עריות במשפחה‪ ,‬חלק ב‪ -‬איסור חיים עם הארוסה‪ ,‬חלק ג‪ -‬היתר חיים עם אשתו לאחר החופה [הנישואין] והקידושין‬
‫כדת משה וישראל [כפי שתקנו חכמינו]‪ .‬נוהגים לערוך חופה במעמד קהל רב‪ ,‬כדי למנוע קידושי רמאות‪.‬‬
‫ג‪ .‬האישה נקנית‬
‫‪) 35‬א‪ .‬המשנה במסכת ב"מ ובמסכת עדיות נוקטת לשון 'האשה מתקדשת בפרוטה‪...‬וכו'‪ .‬לעומת זאת המשנה במס' קידושין‬
‫נוקטת לשון‪' -‬האשה נקנית וכו' לשון שנראית לא ראויה‪ .‬מה פשר לשון זו? הוכח דבריך מהמשך המשנה!‬
‫הכוונה אינה במובן של קניין‪ ,‬שהרי האישה אינה חפץ‪ ,‬אלא במובן של כניסה למעמד חדש‪ -‬כאישה נשואה‪ .‬ההוכחה מסיום המשנה‪-‬‬
‫'וקונה את עצמה בגט ובמיתת הבעל'‪ -‬ושם בודאי לא מדובר על קניין ממשי‪ ,‬אלא במובן של שינוי מעמדה מנשואה לפנויה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה מלמדת העובדה שהאיש יכול לקדש את האשה בפרוטה בלבד? האם גוף האשה ורצונותיה קנויים לבעל?‬
‫זה מלמד שאין מדובר בקניית ממש‪ ,‬שהרי בודאי שום אדם אינו שווה רק פרוטה‪ .‬אלא זה ביטוי סמלי לרצונה להתקדש ולהכנס‬
‫לרשות בעלה‪ .‬אך ברור שאין האישה קניינו של הבעל לכל דבר‪ ,‬גופה ורצונותיה שייכים רק לה בלבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬קידושין בטבעת‬
‫‪) 36‬א‪ .‬מדוע מקדשים בטבעת‪ ,‬הרי מעיקר הדין אפשר לקדש בפרוטה? ציין שתי סיבות!‬
‫‪ -1‬הטבעת נמצאת על יד האישה תמיד‪ ,‬למזכרת לעצמה ולאחרים שהיא אישה נשואה‪ -2 .‬הטבעת עגולה‪ ,‬לרמוז שלנישואיהם לא‬
‫יהיה סוף וקץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר את נוסח הקידושין שאומר הגבר לאשה בשעה שמקדשה בטבעת?‬
‫הרי את מיוחדת ומזומנת לי לעולם‪ ,‬ואסורה לכל העולם‪ ,‬על פי דיני התורה ודיני חז"ל וישראל‪.‬‬
‫ה‪ .‬עדי הקידושין‬
‫‪)37‬א‪ .‬מה ההבדל המהותי בין 'עדי ראיה' ל'עדי קיום' ? מה תפקיד עדי הקידושין?‬
‫עדי ראיה‪ -‬עדים בדיעבד על מעשה שהיה‪ .‬עדי קיום‪ -‬עדים השותפים למעמד של הקידושין‪ .‬הם נותנים תוקף וחלות לקידושין‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין מס' שלבים שחשוב שהעדים יראו אותם?‬
‫אמירת 'הרי את מקודשת‪ ,'...‬נתינת הטבעת על ידה‪ ,‬קניין המחויבויות שבכתובה ע"י הבעל‪ ,‬וחתימה שלהם על הכתובה‪ ,‬נתינת‬
‫הכתובה לאישה וכניסה לחדר יחוד אם יש‪.‬‬
‫ו‪ .‬כתובה‬
‫‪)38‬א‪ .‬מתי קוראים את הכתובה ומדוע דווקא אז? מה משמעות הכתובה ?‬
‫משמעות הכתובה‪ ,‬היא מסמך התחייבויות של הבעל לאשתו‪ .‬היא נקראת בין שלב הקידושין לנישואין‪ ,‬כדי ליצור הפרדה בין שני‬
‫השלבים שיש להם תוקף שונה‪ .‬כך זה גם מאפשר לברך שוב על היין בברכות הנישואין‪.‬‬
‫ב‪ .‬כדי להתחייב בכתובה‪ ,‬החתן עושה שני דברים‪ .‬מהם?‬
‫החתן עושה 'קניין סודר' [חליפין] בכך שמגביה חפץ השייך לרב‪ ,‬ובכך קונה את כל ההתחייבויות שיש בה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא מוסר את‬
‫כתובה לכלה בנוכחות העדים [שגם חתומים עליה]‪.‬‬
‫ג‪ .‬מה עושים עם 'שטר הכתובה' אחרי החופה ? מה תקנה ה'רבנות הראשית'‪ ,‬כדי למנוע בעיות ?‬
‫מוסרים אותה לאם הכלה‪ ,‬כדי שתשמור עליה‪ .‬הרבנות תקנה שצריך להכין עותק נוסף אותו מפקידים ברבנות‪ ,‬למקרה שהמקורי‬
‫יאבד‪[ .‬כי אישה ללא כתובה אסורה על בעלה כנדה]‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו ה'שעור לחיים'‪ ,‬שמקבל הזוג‪ ,‬בעצם העיסוק בכתובה באמצע מעמד הנישואין ?‬
‫זה שיעור לחיים שזוגיות קודם כל משמעה‪ -‬אחריות!‬
‫ז‪ .‬חופה‬
‫‪) 39‬א‪ .‬מה פירוש המילה 'חופה'‪ ,‬ומה משמעותה בהקשר לנישואין ? ציין מהיכן זה נלמד !‬
‫חופה פירושה‪ -‬כיסוי לשם חסות והגנה‪ .‬החופה מגדירה אותם כנשואים‪ .‬זה נלמד מרות שבקשה מבועז שייבם אותה ואומרת‪:‬‬
‫'ופרשת כנפיך על אמתך כי גואל אתה'‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהם הדעות מהי חופה? ציין את מחלוקת בני אשכנז וספרד בעניין!‬
‫‪ -4‬הבאת‬ ‫‪ -1‬כיסוי פני הכלה בהינומא ע"י החתן‪ -2 .‬פריסת הטלית על שניהם‪ -3 .‬חדר יחוד [בחדר שהוקנה להם באולם]‪.‬‬
‫הכלה לבית החתן‪ .‬מנהג אשכנז‪ -‬עושים חדר יחוד‪ .‬מנהג הספרדים‪ -‬לא עושים חדר יחוד‪ ,‬ועיקר היחוד הוא פריסת הטלית‪.‬‬
 ‫‪)40‬א‪ .‬שבע ברכות הנישואין‪ :‬הגדר מהן ברכות הנישואין [שבע ברכות]?‬
‫‪ 7‬ברכות‪ ,‬שהראשונה שבהן היא הגפן‪ ,‬והשאר ברכות שבח לה' על עצם אפשרות הזוגיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין ‪ 3‬מנהגים שעושים בחופה ע"מ לזכור את ירושלים? מדוע דווקא בחופה?‬
‫‪ -1‬אפר מקלה [שריפה] בראש החתן במקום התפילין‪ -2 ,‬פני החתן והכלה לכיוון ירושלים‪ -3 ,‬שבירת כוס תוך כדי אמירת הפסוק‪:‬‬
‫'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני וכו'‪ .‬הרעיון‪ ,‬דווקא בשיא השמחה‪ ,‬יש להזכיר שאין שמחתינו שלמה בלי בניין ירושלים ובית‬
‫המקדש‪.‬‬
‫‪)41‬א‪ .‬מהו הרעיון של 'חדר יחוד'?‬
‫חדר שבו נמצאים החתן והכלה למשך מס' דקות‪[ .‬ל'זמן ביאה'‪ -‬זמן מספיק תיאורטית לבעילה‪ ,‬אף שבפועל הם לא עושים זאת]‬
‫ב‪ .‬מדוע לא מחייבים את האישה ללבוש כיסוי ראש לאחר חדר יחוד‪ ,‬הרי היא אשת איש ?‬
‫מקילים על הכלה‪ ,‬מהסברא שהליך היחוד לא הושלם‪ ,‬עד לאחר סעודת המצוה ועד שילכו לבית‪.‬‬
‫ג‪ .‬ציין שני התנאים‪ ,‬כדי לקיים 'שבע ברכות' בשבעת ימי השמחה? מה אסור לחתן לעשות בימים אלו‪ ,‬ומדוע?‬
‫שיהיה מניין של גברים‪ ,‬שלפחות אחד מהם שלא היה בחתונה או בשבע ברכות קודם [פנים חדשות]‬
‫‪)42‬לסיכום –רשום בקצרה את סדר החופה‪ ,‬באופן שיעזור לך לזכור זאת!‬
‫האבות מוליכים את החתן לכלה‪ ,‬שם הוא מכסה את פניה בהינומא‪ ,‬ואז הם הולכים למקום החופה‪ .‬האימהות מלוות את הכלה‬
‫לחופה‪ .‬הרב מברך את ברכת האירוסין‪ ,‬והחתן והכלה טועמים ממנו‪ .‬החתן מקדש את הכלה בטבעת לעיני העדים‪ .‬פורסים טלית‪/‬בד‬
‫מעליהם‪ ,‬והחתן מתעטף בטלית ומברך שהחיינו ומכוון גם על הכלה‪ .‬קריאת הכתובה‪ ,‬החתן עושה קניין עליה ומוסר אותה לכלה‬
‫לעיני העדים‪ .‬מברכים את ברכות הנישואין‪ .‬שבירת הכוס והליכה לחדר יחוד למי שנוהג זאת‪.‬‬