‫בס"ד‬

‫בית חינוך ומשפחה‬

‫עריכה‪ :‬אודיה מזעקי‬

 ‫מיקוד החומר – תשפ"ד‬
‫פרק א‬
‫פרק ב‬
‫פרק ד סעיפים א‪-‬ז עמ' ‪67-80‬‬ ‫יחידה זו מהווה חלק מיחידות‬
‫פרק ה‬ ‫החובה בתורה שבעל פה‪.‬‬
‫פרק ו‪ ,‬סעיפים א‪-‬ב עמ' ‪ ,99-104‬סעיף ה‪110-114 ,‬‬
‫פרק י‬ ‫מועד המבחן ‪:‬‬
‫פרק ז‬ ‫מועד חורף‪ :‬כ' טבת תשפ"ד ‪1.1.24‬‬
‫פרק ח‬ ‫מועד קיץ‪ :‬י"א סיוון תשפ"ד ‪17.6.24‬‬
‫פרק ט‬
‫מה לא נכלל בחומר הבחינה‬
‫פרק ג כולו‬
‫פרק ד סעיף ח‬
‫פרק ו סעיפים ג‪-‬ד‬
‫פרק יא כולו‬
 ‫בניית המשפחה היא נושא משמעותי מאוד בחיי כל אחד ואחת מאתנו‪.‬‬

‫בדורנו עוד גדלה חשיבותם של הלימוד והשיח בנושא חיי המשפחה הבריאים וכן‬
‫העיון בהדרכתה של התורה בנושא זה‪.‬‬

‫מטרת הלימוד ביחידה זו היא להבין ולהעצים את הדרכתה של תורה בחשיבותן של‬
‫המשפחה והזוגיות ולפתח ולהעמיק את השיח בנושא זה‪.‬‬
‫שנַ ִים ִמן ָה ֶאחד"‬
‫ֹובים ַה ְׁ‬
‫"ט ִ‬
‫פרק א'‬
 ‫מה הסיבה ומה המטרה של הנישואין?‬
‫מדוע בני אדם מוכנים להשקיע מאמץ רב כדי להינשא לבן או לבת זוג ולהקים ביחד בית?‬

‫בפרק שלפנינו שלושה נושאים‪:‬‬

‫שנַ ִים" ‪ -‬מהות הקשר שבין איש לאישה‬

‫ֹובים ַה ְׁ‬
‫א‪ " .‬ט ִ‬

‫ש ָמם ָא ָדם” – זוגיות‬

‫ב‪ַ “ .‬וי ְִׁק ָרא ֶאת ְׁ‬

‫ג‪ְׁ " .‬פרּו ְּׁורבּו" ‪ -‬הולדת ילדים‬

 ‫הנושא הראשון‪:‬‬

‫שנַ ִים" ‪ -‬מהות הקשר שבין איש לאישה‬

‫ֹובים ַה ְׁ‬
‫א‪ " .‬ט ִ‬

‫א‪ 1.‬מהות הקשר‬

‫א‪ 2.‬מציאת בן‪/‬בת זוג‬

 ‫א‪ 1.‬מהות הקשר‬

‫על משמעותו של החיבור בין איש לאישה ניתן ללמוד רבות‬

‫מהעיון בפסוקי הבריאה ששיאם הוא בריאת האדם‪ ,‬נזר הבריאה‪.‬‬
 ‫בבראשית פרק א' מתוארת בריאת האדם שנברא בצלם אלוקים‪.‬‬

‫בתיאור זה האדם הוא זכר ונקבה שנבראו יחדיו‪.‬‬

‫בבראשית פרק ב' מתוארת בריאת האישה כתהליך של חיפוש‬

‫עד למציאת הזיווג האמתי‪.‬‬

‫בבראשית פרק ה' מופיע שוב האיחוד של הזכר והנקבה כאדם שלם‪.‬‬
 ‫הרב סולובייצ'יק הבחין בין שתי מטרות משלימות‬
‫בבראשית בפרק א ובפרק ב בהקשר של בריאת‬
‫האדם ומצביע בעקבות כך על שתי תכליות‬
‫לנישואין‪:‬‬
‫א‪ .‬פריה ורביה‪ ,‬המשכיות העולם (=הגזע‪ ,‬כפי שהוא‬
‫מכנה זאת) (בביטוי 'זכר ונקבה' בפרק א')‬
‫ב‪ .‬צורך בחברה‪ ,‬בקהילה‪ ,‬גאולה מן הבדידות‪,‬‬
‫"חווית יחד" (בביטוי 'איש ואישה' בפרק ב')‬

‫שתי תכליות אלו כרוכות זו בזו‪ ,‬מימוש של ייעוד‬

‫אחד מייעודי הנישואין אפשרי‪ ,‬אך לעולם יהיה‬
‫חלקי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הדבקות של איש באשתו‪ ,‬ויצירת קשר עמוק‬
‫וקרוב ביניהם מהווים בסיס שלתוכו ניתן להביא‬
‫ילדים לעולם ולחנכם ולגדלם כראוי‪.‬‬
 ‫א‪ 2.‬מציאת בן‪/‬בת זוג‬

‫לאחר שראינו כמה גדולות ועמוקות הן מטרות הנישואין‪ ,‬מתחדדת ההבנה כי לצורך הגשמת מטרות כה‬
‫נעלות יש להתאמץ ולבחור בבן‪ /‬בת זוג שמידותיו טובות ויהיה שותף טוב וראוי להקמת בית בישראל‪.‬‬

‫התורה מורה לנו שבין בני זוג צריך ויכול להיות קשר פנימי‪ ,‬שמטרתו להצמיח שותפות ארוכה‬
‫ועמוקה‪ .‬דבר זה בא לידי ביטוי גם בדרך ליצירת הקשר‪.‬‬
‫בפסוקים בולטת המרכזיות של המידות ושל‬
‫האישיות בבחירת בן‪/‬בת זוג‪.‬‬
‫בפסוקים מודגשים מידותיה של רבקה‬
‫כגומלת חסדים מופלגת מצעירותה‪.‬‬
 ‫מדבריהם של בני המשפחה של רבקה "נקרא לנערה ונשאלה את פיה"‬
‫(בראשית כ"ד‪ ,‬נ"ז)‪ ,‬למד רש"י‪" :‬ונשאלה את פיה ‪ -‬מכאן שאין משיאין את האשה אלא מדעתה"‪.‬‬
‫נדרשת הסכמה של האישה לאחר שהשתכנעה שהאיש מתאים לה‪.‬‬
‫רבקה הסכימה ללכת עם העבד למרות שהיא לא הכירה את יצחק‪" .‬נתנה בטחונה על אביה שבשמים"‬
‫(תנא דבי אליהו‪ ,‬פרשה כה) שיצחק הוא האיש המתאים לה‪.‬‬

‫נישואי האבות והאימהות הם מצבים מיוחדים‪.‬‬

‫על כל איש מוטל לבדוק את תכונותיה ומידותיה הטובות של בת הזוג איתה הוא מבקש להתחתן‪ ,‬ואת‬
‫התאמתה לו‪ .‬ועל כל אישה מוטל לבדוק את תכונותיו ומידותיו הטובות של בן הזוג איתו היא מעוניינת‬
‫להתחתן‪ ,‬ואת התאמתו לה‪.‬‬
 ‫המשנה במסכת תענית מתארת אירוע‬
‫יוצא דופן‪ ,‬בו יש חריגה מהמציאות‬
‫הרגילה בה דרכו של האיש לחזר אחר‬
‫אבדתו‪ ,‬אחר האישה‪.‬‬
‫כאן הנשים הן אקטיביות‪ ,‬יוצאות לכרמים‪,‬‬
‫מחוללות ומדברות על ליבם של הבחורים‪.‬‬

‫אירוע זה מתרחש בשני מועדים בשנה ‪ -‬ט"ו באב ויום הכיפורים‪ .‬המשותף לשני המועדים הללו הוא שהם ימים של חסד‪ ,‬נחמה‬
‫ומחילה‪.‬‬
‫מהותם של ימים אלו משתקפת הן בצבע הלבן שלובשות הבנות והן בהשאלת הבגדים זו לזו‪ -‬ביטוי לחסד ונתינה ולהפלת‬
‫המעמדות‪.‬‬
‫כמו כן ניתן להצביע על הקשר בין המחילה לבין המחול (שניהם דורשים איזושהי קלילות‪ ,‬במחילה‪ -‬ויתור על משקעים וכעסים‬
‫וקבלת העצמי‪ ,‬ובמחול‪ -‬מוכנות להיות קלים ולקבל את הגוף והתנועה) ועל כוח ההתפייסות ככוח משמעותי בבניית בית‪.‬‬
 ‫את האמירה 'בחור שא נא עיניך וראה‪ '...‬ניתן להסביר כך‪:‬‬
‫השלב הראשון בחיפוש בן‪ /‬בת זוג הוא נשיאת העיניים‪ -‬הגבהת המבט אל עבר מטרה עליונה‪ ,‬מתוך‬
‫שאיפות נשגבות בבניית הבית‪.‬‬
‫כעת המשנה מתארת שלוש רמות של בחירה‪ ,‬זו למעלה מזו‪.‬‬
‫ע"פ הנוי‪ -‬המראה החיצוני‬ ‫‪.1‬‬
‫ע"פ המשפחה‪ -‬הייחוס‬ ‫‪.2‬‬
‫ע"פ המידות‪ ,‬יראת ה'‪" ,‬אישה יראת ה' היא תתהלל"‪" ,‬תנו לה מפרי ידיה‪"..‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הנוי הוא ביטוי למשיכה הגופנית‪ ,‬לנשיאת החן הראשונית‪ ,‬שיש להם מקום וערך רב‬
‫אולם בנוסף אליהם יש להתבונן גם במשפחה‪ :‬בסביבת הגידול‪ ,‬בחברה‪ ,‬בחינוך‪,‬‬
‫ומעל הכל‪" :‬אישה יראת ה' היא תתהלל" ‪ -‬האישיות‪ ,‬המידות‪ ,‬יראת השמיים והמעשים‪ ,‬תחושת ההתאמה‬
‫הרוחנית‪ -‬נשמתית‪.‬‬
 ‫הנושא השני‪:‬‬

‫ש ָמם ָא ָדם” – זוגיות‬

‫ב‪ַ “ .‬וי ְִׁק ָרא ֶאת ְׁ‬

‫ב‪ 1.‬זוגיות כהשלמה‬

‫ב‪ 2.‬אתגר הזוגיות‬

‫ב‪ָ " 3.‬ז ָכר ּונְׁ ֵק ָבה ָב ָרא א ָֹתם" – על השוני בין גברים לנשים‬
 ‫הרב דסלר מדגיש מסר חשוב‬ ‫ב‪ 1.‬זוגיות כהשלמה‬
‫ומשמעותי העוסק במקומה וכוחה של‬

‫הנתינה בחיי הנישואין‪.‬‬

‫מסגרת הנישואין מזכה את בני הזוג‬

‫בתמיכה ובאמון הדדי ומאפשרת להם‬
‫להשיג הישגים שלא היו יכולים להגיע‬
‫אליהם בכוחות עצמם‪ .‬כל צד נותן‬
‫מעצמו לבן או לבת זוגו‪ ,‬ודווקא מתוך‬
‫אותה נתינה וקשר שנוצר מקבל כל‬
‫אחד מבני הזוג כוח ָוע צמה ואין הוא‬
‫מתרוקן מכוחותיו‪.‬‬
 ‫ב‪ 2.‬אתגר הזוגיות‬

‫בנייה של זוגיות טובה ויציבה אינה דבר של מה בכך‪,‬‬

‫והיא תלויה הן בברכת ה' ובהשגחתו והן בעבודה‬
‫ומאמץ של בני הזוג ליצירת קשר טוב ביניהם‪ ,‬עבודה‬
‫על המידות‪ ,‬על התקשורת הזוגית ועוד‪.‬‬
 ‫במקור לעיל מסופר – בישראל‪ ,‬כשהיה אדם נושא אישה היו אומרים לו‪" :‬מצא" או "מוצא"? כלומר האם אתה‬
‫במצב של " מצא אישה – מצא טוב" (משלי) או " מוצא אני את האישה מר ממוות" (קהלת)‪.‬‬

‫זוהי בעצם לא שאלה אלא אמירה של חז" ל לאדם שמשמעותה ‪ -‬קשר נישואין יכול להיות השלמה‪ ,‬ברכה וטובה‬
‫כיצד מבינים זאת מהפסוקים?‬ ‫לאדם והוא יכול גם להיות‪ ,‬חלילה‪ ,‬מר ממות‪ -‬להפוך את החיים לסיוט‪.‬‬

‫כתוב 'מוצא אני'‪ -‬מי שמייחס את נישואיו רק לעצמו‪ ,‬למילוי צרכיו האישיים‪ ,‬ולא זוכר כי 'מה' אישה לאיש' לא‬
‫יראה ברכה בנישואיו‪ ,‬והם עלולים להיות "מר ממוות"‪ .‬ולעומת זאת נאמר "מצא אשה" – מי שרואה את אשתו‬
‫במרכז‪ ,‬וחושב על טובתה – יראה ברכה וטוב בנישואיו‪.‬‬
‫המדרש מויקרא רבה‪ ,‬מטרתו להראות עד‬
‫כמה הזיווג בין איש לאישה הוא דבר עצום‬
‫ואינו דבר של מה בכך‪ ,‬וההשגחה‬
‫האלוקית מצויה בו‪.‬‬
‫בסיפורנו‪ ,‬שורשה של שאלתה של‬
‫המטרונה הוא שאלה פילוסופית‪ -‬אמונית‪:‬‬
‫האם הקב"ה רק ברא את העולם ומאז‬
‫פסק להתעניין בו והוא מתקיים מכוח‬
‫החוקים שקבע לו או שמא הוא מנהיג‬
‫ומקיים אותו גם לאחר שסיים את בריאתו?‬

‫המשך‪...‬‬
 ‫המשך‪...‬‬

‫רבי יוסי עונה לה שה' נוכח ופועל בבריאה בכל רגע ורגע והוא 'מזווג זיווגים' (ביטוי שאפשר‬
‫להבינו גם באופן כללי‪ -‬הקב"ה הוא האחראי על כל חיבור וחיבור שנוצר בעולם‪ -‬בין בני אדם‪,‬‬
‫בין אדם למקום עבודתו‪ ,‬למקום מגוריו וכד'‪ ,‬ובאופן ספציפי כעוסק בזיווגם של איש ואישה)‪.‬‬

‫המטרונה מתפלאת שרבי יוסי עונה לה בדבר כל כך פשוט‪ ,‬כביכול הקב"ה עוסק בזוטות ולא‬
‫בדברים נשגבים‪ ,‬ונראה לה שאין צורך בהתערבות אלוקית ע"מ לשדך שידוכין‪ .‬רבי יוסי אומר‬
‫לה שגם אם בעיניה הדבר קל הרי בעיני הקב"ה הוא קשה כקריעת ים סוף‪ -‬ביטוי שכנראה אין‬
‫להבינו כקושי לבצע חלילה‪ ,‬שהרי שום דבר אינו קשה לפני הקב"ה‪ ,‬אלא קשה מלשון‪ -‬חזק‪,‬‬
‫עוצמתי‪ ,‬דבר שרושמו אדיר והשפעתו עצומה‪ ,‬כמו שהיתה‪ ,‬בשעתה‪ ,‬קריעת ים סוף‪.‬‬
 ‫המשך‪...‬‬

‫הסיפור מתאר את תוצאות ניסיונות השדכנות הכושלים של אותה מטרונה‪ .‬כל אלף עבדיה‬
‫ואלף שפחותיה חוזרים מוכים ופצועים והיא מבינה את גודלה של תורת ישראל‪.‬‬
‫אותה מטרונה תפסה את הנישואין כקשר טכני‪ ,‬כחיבור אקראי‪ .‬ואילו לאחר כישלון השידוכין‬
‫שלה היא הבינה שבין איש לאישה ישנו חיבור נשמתי‪ ,‬שצריך את החיבור האלוקי על מנת‬
‫שהוא יעלה יפה‪.‬‬
‫המדרש מסתיים בדרשה על הפסוק 'מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות'‪ -‬הפסוק‬
‫מחבר בין החיבור שבין איש לאישה ("מושיב יחידים ביתה"‪ -‬איש ואישה שהיו כל אחד מהם‬
‫יחידים‪ ,‬נפרדים‪ ,‬הופכים לזוג ומקימים בית משותף) לבין יציאת מצרים ("מוציא אסירים‬
‫בכושרות")‬
‫המשך‪...‬‬
 ‫המשך‪...‬‬

‫הביטוי "בכושרות" נדרש כחיבור של שתי מילים‪ -‬בכי‪ ,‬ושירות‪.‬‬

‫יש שהסבירו שההבדל הוא בזיווג ראשון (=הזיווג המיועד לאדם משמים) מול זיווג שני (=אם‬
‫האדם לא זכה להתחתן עם הזיווג המיועד לו‪ ,‬הוא מתחתן לפי מעשיו והשתדלותו)‪ ,‬ויש‬
‫שהסבירו כי ישנם זיווגים שנעשים בקלות‪ ,‬בשירות‪ ,‬החיבור בין בני הזוג הוא טבעי ופשוט‪,‬‬
‫וישנם זוגות שהחיבור ביניהם מאופיין בקושי‪ ,‬בבכי ומצריך עבודה ומאמץ‪.‬‬

‫"קשה זיווגם כקריעת ים סוף"‪ -‬לביטוי זה שתי משמעויות‪:‬‬

‫א‪ .‬כשם שבקריעת ים סוף הנס לא התרחש עד שלא היו מאמץ והשתדלות "מלמטה"‪ -‬נחשון‬
‫שקפץ למים‪ ,‬כך גם בזיווג נצרכת השתדלות של האדם עצמו‪ ,‬ואז יש עזרה משמים‪.‬‬
‫המשך‪...‬‬
 ‫המשך‪...‬‬

‫ב‪ .‬המהר"ל עוסק בזהות שבין נס הפרדת "האחד" הבלתי מתפרד בטבעו (המים) לחלקים‬
‫לנס האיחוד של החלקים הבלתי מתחברים (איש ואשה) לאחד‪ .‬כלומר החיבור בין איש‬
‫לאישה הוא מעל הטבע כיוון שיש כאן חיבור שתי ישויות שונות נפרדות‪ ,‬כמו שנס קריעת ים‬
‫סוף היה על‪-‬טבעי בכך שמים התפרדו לשני חלקים‪.‬‬
‫ב‪ָ " 3.‬ז ָכר ּונְׁ ֵק ָבה ָב ָרא א ָֹתם" – על השוני בין גברים לנשים‬

‫במסגרת העיסוק במהות הקשר בין איש לאישה ובאתגר הזוגיות‪ ,‬עולה שאלת‬
‫ההבדלים בין גברים לנשים‪.‬‬

‫לשאלה זו יש גישות שונות‪ .‬יש גישות המעצימות מאוד את הממד השונה‬

‫והמבדיל‪ ,‬ואחרים המדגישים יותר את המשותף‪ ,‬או את הראייה‬
‫האינדיווידואלית של האדם כאדם‪ ,‬בעל תכונות "נשיות" ו"גבריות" במינונים‬
‫שונים‪.‬‬

‫נציג את דעתם של הספורנו‪ ,‬הנצי"ב והרב צבי יהודה קוק‪.‬‬

 ‫*‬

‫* "צורת האיש" – נפש האיש‬

‫לדעת הספורנו יש‪-‬‬

‫שוויון מבחינה רוחנית‪-‬שכלית‪-‬נפשית‬
‫ושונות ב"כלים גשמיים" ‪ -‬מבנה הפיזי וביכולות הגופניות‬

‫לדעת הנצי"ב ‪-‬‬

‫האיש והאישה הן שתי בריות שונות לחלוטין ואינם דומים כלל זו לזה‪.‬‬
 ‫לדעת הרב צבי יהודה קוק ‪-‬‬
‫נקודת המוצא היא – שוויון‪ .‬בשניהם יש‬
‫צלם אלוקים‪.‬‬
‫עם זאת יש שונות ביולוגית ופסיכולוגית‪.‬‬

‫האיש והאישה ביחד בונים גילוי שלם‬

‫של צלם אלוקים של האדם בעולם הזה‪,‬‬
‫ושניהם אחראים לקיום הדורות‪.‬‬
 ‫הנושא השלישי‪:‬‬

‫ג‪ְׁ " .‬פרּו ְּׁורבּו" ‪ -‬הולדת ילדים‬

‫ג‪ 1.‬תכלית הציווי‬

‫ג‪ 2.‬היקף החובה של הולדת ילדים‬

‫ש ֶבת ְׁי ָצ ָרּה" ‪ -‬מצווה ליישב את העולם‬

‫ג‪ֹ" 3.‬לא תֹהּו ְׁב ָר ָאּה לָ ֶ‬

‫ג‪ 4.‬אישה פטורה ממצוות פרו ורבו‬

 ‫ג‪ 1.‬תכלית הציווי‬

‫"פרו ורבו" הינה המצווה‬

‫הראשונה שנתנה לאדם והיא‬
‫מהווה בסיס הן לקיומו והמשכיותו‬
‫של העולם והן לקיומה של התורה‬
‫ולגילוי שם ה' בעולם‪.‬‬

‫הצורך ללדת ילדים הוא וודאי גם דחף אנושי בסיסי של כל אדם‪ ,‬אך מלבד הדחף‬
‫האישי והרצון לדאוג להמשכיות הפרטית והמימוש העצמי‪ ,‬יש צורך וערך להיות שותף‬
‫ביישובו של העולם‪ ,‬בהתפתחותו ובהמשכיותו ‪.‬‬
‫על מצווה זו אדם נשאל בסוף ימיו האם הוא עסק בפרייה ורבייה (שבת לא ע"א)‪.‬‬
‫מצוות "פרו ורבו" חשובה ביותר‪ ,‬משום כך מתייחסת התורה בחומרה כה רבה‬
‫למי שמבטל מצווה זו ומדברת על כך בדימוי חריף– "כאילו שופך דמים"‪.‬‬

‫"כאילו שופך דמים" – מונע מאנשים חדשים עובדי ה' להגיע לעולם‪.‬‬
 ‫"לא תהו בראה‪ ,‬לשבת יצרה" –‬
‫הקב" ה ברא את העולם לא כדי‬
‫שיחזור לתוהו‪ ,‬אלא כדי שיהא‬
‫מיושב‪ ,‬על מנת שיהיו בו בני אדם‬
‫שיקיימו את דבר ה' ויפיצו את שמו‬
‫בעולם‪ ,‬ועל כל אדם להתאמץ‬
‫להגשים מטרה זו‪.‬‬
‫היצירה האנושית הגבוהה ביותר שאדם מסוגל להגיע אליה היא הולדת אדם נוסף בעל‬
‫נשמה‪ ,‬שיש בו קדושה‪ ,‬מוסריות‪ ,‬חיים של תוכן ומשמעות‪ ,‬חיים של חסד ונתינה‪ ,‬אהבת‬
‫אמת ועוד תכונות ומידות טובות‪.‬‬

‫הולדת ילד יהודי היא החיבור העמוק ביותר לנצחיותו של עם ישראל‪.‬‬

 ‫על פי ההלכה‪ ,‬הולדת ילדים וקיום מצוות פרו ורבו הם במסגרת הנישואין בלבד‪.‬‬

‫רבנו אשר‪ ,‬הרא"ש‪ ,‬עסק בשאלה מדוע חכמים לא תיקנו לברך ברכה על האירוסין‪:‬‬

‫" אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לקדש את האשה"?‬

‫לדברי הרא"ש‪ ,‬עיקר הנישואין הוא לשם קיום מצוות פרו ורבו ולכן אין מצווה עצמאית‬
‫לשאת אישה‪ .‬הנישואין הן אמצעי לפריה ורביה‪.‬‬
‫הרמב"ם בשונה מהרא"ש‪ ,‬סבר שהמצווה לשאת אישה וומצוות פרו ורבו הן שתי‬
‫מצוות נפרדות מתוך תרי"ג מצוות‪.‬‬

‫הוא סובר כי ישנן שתי מטרות שעומדות כל אחת בפני עצמה‪.‬‬

‫האחת – עצם הנישואין והחיבור בין איש לאישה‬

‫השנייה – הולדת ילדים‬

 ‫הרמב"ם מסביר את העובדה שנקבע‬
‫להלכה שילד צריך להיוולד ‪1‬בתוך מסגרת‬
‫נישואין משתי סיבות‪:‬‬

‫‪ .1‬ילד צריך להיוולד מתוך הקשר‪ ,‬מתוך‬

‫ייחוס‪ ,‬שורשים ומשפחה רחבה שתעטוף‬
‫אותו‪ ,‬תלווה את גידולו ותעניק לו זהות‪.‬‬
‫ההכוונה של התורה היא שתוקם משפחה‬
‫שבה האבא והאימא אחראים יחד לגידול‬
‫ילדיהם ולחינוכם‪.‬‬

‫‪ .2‬הקשר בין איש לאישה לא יכול להיות סתמי וחולף רק לצורך סיפוק רגעי אלא הוא קשר‬
‫שבמהותו קיימת ברית‪ ,‬ורק מתוך הברית הזו יכול להיוולד ילד שהוריו יחנכו ויגדלו יחד‪.‬‬
‫ג‪ 2.‬היקף החובה של הולדת ילדים‬
 ‫המשנה במסכת יבמות מביאה שתי דעות בשאלת החובה הבסיסית במצוות פרו ורבו‪.‬‬

‫לדעת בית הלל – קיום המצווה בהולדת בן ובת‪.‬‬

‫לדעת בית שמאי – קיום המצווה בהולדת שני בנים‪.‬‬

‫על מה מסתמכת דעתם?‬

‫בית הלל מסתמכים על סיפור בריאת העולם; כמו שהקב"ה ברא זכר ונקבה‪ -‬אדם וחוה‪ ,‬כך‬
‫על אדם מישראל ללכת בדרכיו וללדת בן ובת‪.‬‬

‫בית שמאי לומדים ממשה שהיו לו שני בנים – גרשום ואליעזר‪.‬‬

‫ההלכה נפסקה כבית הלל‪.‬‬

‫ש ֶבת ְׁי ָצ ָרּה" ‪ -‬מצווה ליישב את העולם‬
‫ג‪ֹ" 3.‬לא תֹהּו ְׁב ָר ָאּה לָ ֶ‬

‫מבחינה הלכתית‪ ,‬קיום מצוות פרו ורבו מתחלק לשתי רמות –‬

‫הרמה הבסיסית מדאוריתא – החובה ללדת בן ובת‪,‬‬

‫ומדרבנן – שני בנים ושתי בנות‪.‬‬

‫מעבר לרמה זו יש מצוות "יישוב העולם" – להמשיך ולקיים את העולם ולהוסיף עוד‬
‫ללדת כפי היכולת והכוחות‪.‬‬
 ‫ג‪ 4.‬אישה פטורה ממצוות פרו ורבו‬
‫להלכה נפסק שאישה פטורה ממצוות פרו‬
‫ורבו‪.‬‬

‫חשוב להדגיש כי אומנם אישה פטורה‬

‫ממצווה פרו ורבו שהיא מצווה מן התורה‪,‬‬
‫אולם כשהיא מביאה ילד לעולם היא‬
‫מקיימת את מצוות "יישוב העולם"‪,‬‬
‫שהיא מצווה מדרבנן‪.‬‬

‫נשאלת השאלה – האישה נושאת בעול ההיריון והלידה וברוב המקרים גם בעיקר גידול הילדים‪,‬‬
‫אם כן מדוע היא לא נצטוותה בציווי "פרו ורבו"?‬
‫בעל ה"משך חכמה" מסביר בפירושו לתורה מדוע לא ציוותה התורה את האישה במצוות‬
‫פרייה ורבייה‪.‬‬
‫את הסברו הוא מבסס על הפסוק "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום"‪.‬‬
 ‫בעל ה"משך חכמה" מציע בפירושו שני כיוונים הקשורים לעיקרון המוסרי הטמון‬
‫בפסוק "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום"‪:‬‬

‫א‪ .‬קושי וצער ההיריון והלידה –‬

‫התורה לא מצווה את האדם על דבר שגורם צער ועינוי‪ ,‬ויכול להעמידו במצב של‬
‫סכנה‪ .‬לכן נצטווינו בתורה רק על יום צום אחד בשנה‪( .‬מצוות פרו ורבו נאמרה לזכר‬
‫ולנקבה לפני החטא‪ ,‬אבל לאחר החטא‪ ,‬כשהאישה קבלה את קללת "הרבה ארבה‬
‫עצבונך והרונך‪ ,‬בעצב תלדי בנים" – אז כבר אין ציווי כלפי האישה)‪.‬‬
 ‫ב‪ .‬דבקות ואהבת האישה את בעלה–‬
‫אישה דבקה בבעלה ואוהבת אותו‪ .‬אם אישה נישאה לאיש שהיא אוהבת אותו‪,‬‬
‫והסתבר שהוא איננו יכול להוליד‪ ,‬לא נכון לאלצה להתגרש‪ ,‬כדי להינשא לאדם אחר‬
‫שהיא לא אוהבת אותו או פחות אוהבת אותו‪ ,‬על מנת לנסות להוליד ממנו ילדים‪.‬‬
‫תביעה כזו היא בניגוד לטבע האנושי "לאהוב השנוא ולשנוא האהוב"‪ .‬לעומתה האיש‬
‫שיכול לשאת שתי נשים (לפני חרם דרבנו גרשום) אפשר לחייבו במצוות פרו ורבו‪,‬‬
‫משום שיש לו דרך לקיים מצווה זו גם אם הסתבר שאשתו הראשונה עקרה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ה'משך חכמה' מסביר שהקב"ה לא ציווה את הנשים המצוות פרו ורבו כדי לא‬
‫לחייב אותן בדבר שיכול לגרום להן צער‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬על מנת שתהיה המשכיות לעולם‪ ,‬ונשים לא תמנענה מהולדה‪ ,‬הוא יצר אותן‬
‫כך שיש להן תשוקה טבעית ופנימית ללדת‪ ,‬ולא מכח ציווי וחיוב חיצוני‪ .‬רחל אמרה‬
‫ליעקב "הבה לי בנים‪ ,‬ואם אין – מתה אנכי"‪.‬‬
‫(הערה ‪ -‬זו אינה הסיבה לפטור אלא הדרך להתמודד עמו)‬
 ‫סוגיית מניעת היריון‬
‫לצד החובה והזכות הגדולה שבהולדת ילדים וגידולם‪ ,‬ילד צריך לבוא לעולם מתוך‬
‫שמחה ורצון של הוריו‪.‬‬
‫שאלת מניעת היריון היא שאלה הלכתית שיש לה השלכות רבות‪.‬‬
‫ראוי ונכון להתייעץ ברב הבקי בתחום ומכיר את בני הזוג‪.‬‬
 ‫השל"ה הקדוש‬ ‫תפילה למציאת בן זוג‬

‫ּוב ֲח ָס ֶדיָך‬
‫בֹותי‪ֶ ,‬ש ַת ְמ ִציא לִ י ְב ַר ֲח ֶמיָך ָה ַר ִבים ַ‬‫אֹלהי ֲא ַ‬ ‫ֹלהי וֵ ֵ‬ ‫יְ ִהי ָרצֹון ִמלְ ָפנֶ יָך ה' ֱא ַ‬
‫ַהגְ דֹולִ ים ֶאת זִ ּוּוגִ י ָה ָראּוי לִ י ִבזְ ַמנֹו‪ ,‬זִ ּוּוג ָהגּון ָה ָראּוי לְ הֹולִ יד‪ַ ,‬תלְ ִמיד ָח ָכם‪ ,‬גָ דֹול‬
‫את זִ ּוּוגֹו‬
‫יקים וְ ַאנְ ֵשי ֱא ֶמת וְ יִ ְר ַאת ֵח ְטא‪ְ ,‬כמֹו ֶש ִה ְמ ֵצ ָ‬ ‫ּוביִ ְר ָאה‪ִ ,‬מזֶ ַרע ַצ ִד ִ‬
‫תֹורה ְ‬‫ְב ָ‬
‫ּובזְ ַמּנֹו‪ .‬וְ אֹותֹו‬‫לְ ָא ָדם ָה ִראשֹון‪ ,‬לְ ַא ְב ָר ָהם וְ יִ ְצ ָחק וְ יַ ֲעקֹב ּומ ֶֹשה‪ָ ,‬כל ֶא ָחד זִ ּוּוגֹו ְב ִעתֹו ִ‬
‫טֹובים‪,‬‬‫ִאיש ֶש ַת ְמ ִציא לִ י לְ זִ ּוּוגִ י יְ ֵהא ִאיש טֹוב‪ִ ,‬איש נָ ֶאה ְב ַמ ֲע ָשיו ַב ַעל ַמ ֲע ִשים ִ‬
‫גֹומל ֶח ֶסד‪ .‬וְ ֹלא יְ ֵהא בֹו ֵש ֶמץ‬ ‫רֹודף ְצ ָד ָקה וְ ֵ‬‫להים‪ֵ ,‬‬ ‫ַב ַעל ֵחן‪ִ ,‬איש ַמ ְש ִכיל וִ ֵירא ֱא ִ‬
‫ּוב ַעל‬
‫רּוח‪ָ ,‬ב ִריא ַ‬ ‫ּופגָ ם‪ ,‬וְ ֹלא יְ ֵהא ַכ ֲע ָסן וְ ַרגְ זָ ן‪ַ ,‬רק ַב ַעל ֲענָ וָ ה ּונְ ִמיכּות ַ‬ ‫ְפסּול ּומּום ְ‬
‫יהם לְ ַע ֵכב ֶאת‬ ‫בּולֹות ֶ‬
‫ֵ‬ ‫יהם וְ ַת ְח‬ ‫בֹות ֶ‬
‫ּומ ְח ְש ֵ‬
‫כ ַֹח‪ .‬וְ ַאל יְ ַע ֵכב ַא ְכזְ ִרּיּות ַה ְב ִרּיֹות וְ שֹונְ ִאים ַ‬
‫צּורי וְ ג ֲֹאלִ י‪.‬‬
‫הּוכן לי‪ .‬יִ ְהיּו לְ ָרצֹון ִא ְמ ֵרי ִפי וְ ֶהגְ יֹון לִ ִבי לְ ָפנֶ יָך‪ ,‬ה' ִ‬‫ֶבן זּוגִ י ַש ַ‬