‫שסד‬ ‫מלכים א א‬

‫חד מן פג מלין כתיב י׳ בסוף תיבות ולא קח׳ וסי׳ מהרת• זתנאת* ואולם חי יי׳ אלהי ישראל אשר מנעני ב בו מ ל ׳ נשאי עלק העמוני נ ח ח דשמואל ׳ לכי ויאמר‬
‫‪3‬‬ ‫כנענתך ׳ יושבתי בלבנון ׳ מקוננתי באחים מה נחנתי בבא לך חבלים י הרבית עלי גלעד וקחי צרי ׳ שכנתי על מים רבים רגרת ׳ הלכתי הציבי לך‬
‫‪h‬‬

‫‪2s‬‬ ‫‪%‬‬ ‫נגיד חסר‬ ‫ויאמר בעז ביום קנותך ׳ שנאי‬ ‫‪ -5‬ויהי בשכבו וידעת ארת המקום אשר ישכב ש ם ובארת וגלירת מחלותיו ושכנתי ׳ קניתי‬
‫־ ז ‪-‬‬
‫‪• a‬‬ ‫‪5‬‬

‫כשושנה‬ ‫אהיה כטל לישראל יפרח‬

‫‪tz r‬‬ ‫י׳‬ ‫חד מז י״ח מלת חס דו בסוף תיבות׳ וקח׳ וסי׳ ויצו את בני ננימץ לאפר ׳ ויעלה וקח שמואל טלה הלב ׳‬
‫‪D‬‬ ‫‪q B‬‬
‫־‪1‬‬ ‫בטחך במעשיך ׳ וחללה ונתתיו ביד הזרים לבז ׳ ויעל ויכינו המזבח על םכונתיו ׳ שוי ומן בני ‪2:‬‬
‫‪a‬‬
‫‪r: Jtj‬‬ ‫‪r 2S‬‬ ‫י ״‬ ‫‪u‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יי‬ ‫‪a‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪_1‬‬ ‫י‪-‬‬
‫‪s‬‬ ‫«‬ ‫ג!‬ ‫\‬
‫‪1‬‬ ‫^ ‪55 w‬‬
‫‪? r‬‬ ‫‪=! g 3‬‬
‫־כ ‪a‬‬ ‫״ בר‬ ‫‪u‬‬

‫‪1 3‬‬
‫־‪ r‬־*‬
‫‪n‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪Q‬‬
‫ה ^ י‬ ‫‪-r‬‬
‫־־ ‪n‬‬ ‫^ ‪2i‬‬ ‫‪3 ^ 3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪a-‬‬ ‫‪1‬ז‬ ‫‪*2‬‬
‫>* ־*‬
‫‪a‬‬ ‫‪.‬כ‬
‫‪>; r‬‬
‫ג?‬
‫‪.‬יי ‪a‬‬
‫‪25‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ n‬־״‬
‫»״* ‪^-‬‬ ‫‪a‬‬
‫בי ‪c‬‬ ‫;‬ ‫‪#1‬־‬
‫‪O‬‬
‫‪2S‬‬
‫‪n‬‬ ‫•־״‬
‫‪2s‬־‪e‬‬ ‫‪ti‬‬

‫‪a n rz‬‬ ‫‪2s‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪u‬‬

‫‪ t:‬ר*‬
‫‪p 5=5‬‬ ‫‪2S‬‬
‫‪o‬‬
‫־‪1‬‬ ‫‪u‬‬
‫בו —‪f‬‬
‫‪tz‬‬ ‫י ‪a‬‬
‫‪-6‬‬
‫י ‪i-L :‬‬ ‫‪2S‬‬ ‫‪a^c.u mu tmd ticpdi d , iua1w1./!cuUaaiua^ d a uai , 1.aum‬‬ ‫^ ‪5c‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫" ?‪5‬‬
‫בי ו_‬
‫‪v‬‬

‫‪T‬־־«‬
‫‪2S‬‬ ‫‪-J‬וב ‪VJ 1!a‬‬
‫‪~1‬‬
‫‪1‬־‬ ‫ג‪:‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪5‬ב דיי‬
‫‪25 r: 2:‬‬
‫;‪h £‬‬
‫‪ n‬־* ‪tz‬‬‫‪n‬‬
‫‪a‬‬
‫י׳ג ‪2S n‬‬
‫‪<2‬‬ ‫‪1s‬״‬
‫ת‬ ‫‪o‬‬ ‫־*‬
‫‪5-3‬‬
‫ד‬ ‫‪a‬‬ ‫‪if-‬‬
‫‪-c £‬‬

‫מורה נבוכים‬ ‫מאיל חסכים‬ ‫משפיל כסיטם‬ ‫מקים מלכים‬

‫ק פ ל מלכים‪:‬‬ ‫לנלכחסלו‬ ‫מלה לעכלו‬ ‫אל הנא לבלו‬
‫י י ק‬
‫לנל זקן י בן שרעים שנה היה שהרי בן שלשים היה‬
‫כמלכו ואלכעים שנה מלך‪ :‬כא כימים ׳ כימי הזקנה‬ ‫והמלך‬ ‫יחם לו י א מ ל ל כ ו ת י מ כל המבזה בגלים אינן נהנה מהם לסוף)‬
‫לפי שקלע את כנף המעיל לםאול ׳ ומללש אגלה אמל לבי שמואל‬
‫‪1MS‬‬

‫חלש ונפל למטה ואף על פי שלא היה אלא בן שבעי׳ שנה‬

‫כ ל נחמני כיון שלאה לנל א ת המלאך עומל בירנשלם וחלבו‬
‫מפני המלחמות אשל נלחם תשש כחו וקפצה עליו הזקנה והזקן כל זמן שהולך‬
‫כילי נצטנן מילאתנ‪ :‬כתנלה י כתוליה מחממין את כשלה‪ :‬סוכנת ׳ מחממת וכן‬
‫ומזקין החנם הטבעי הולך וחסל‬
‫לפיכך ויכסוהו בבגדים ולא‬ ‫יכיקע עצים יסכן בם‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫והמלך דוד ג׳ רפ בקריאה וסי׳ והמלך דוד זקן בא בימים והמלך דוד שמע את כל הדברים׳ שלחאלצדוק‬ ‫לאילע׳׳םהכתנלהיפה‬
‫ואל אייתר דגמים‪ :‬ותהי יר וסי׳ נםסר בשמואל א׳ סימן יח ובאיוב סימן ת‪ :‬וחם ג׳ פתחין בקריאה וסי׳ וחם יחם לנ׳ )ים בו ללס סכל המבזה‬
‫‪x‬‬

‫את הבגדים לסוף אימ נהנה‬ ‫לחמם מן הבעילה‬

‫ה ‪ -‬ם ש ונמס ׳ וחם לאדני המלך ׳ ‪4‬ם אם ישכבו שנים וחם להם ׳ אנ ך ׳ וחד חם ל ס בהגיגי ׳ וכל בן נח דמו׳‪:‬‬
‫מ ה ם ולפי םכרת דנד את כנף‬ ‫משום‬ ‫ולביתימ אמלו‬
‫המעיל אסר לםאנל לא נהנה‬ ‫וכבל‬ ‫נשי׳‬ ‫לא ילבה לו‬
‫מהבגדים לעת זקנתו וזה הדרם‬
‫‪2‬׳‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫‪M‬‬ ‫^‬ ‫‪S‬‬ ‫!‬ ‫^‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫רכסהו‬ ‫בימים‬ ‫בא‬ ‫זקן‬ ‫דור‬ ‫עשל‪:‬‬ ‫שמונה‬ ‫היי לו‬
‫לחנק וים עוד בו לרם קרנב מזה‬ ‫ן‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫?‪:‬יומין‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪r‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫'‬ ‫ויאמרו ךו עבדיו‬ ‫מתנשא ודא יחס חי י‪.‬‬
‫כי בלאות לנד המלאך )חלבו‬ ‫ליד־־ז ב ל ב ו ש י ן ו ל א ^ ח י ן ליד־• •‬
‫יבקשו ‪S‬ארני המלך נערה בתו‪4‬ד־ז‬
‫סלנפה ביל) נבעת מצטנן כמו‬ ‫ו א מ ר ו לידי! ע ב ד ו ה י יבקון ל ך ב ו נ י‬ ‫‪ •S‬זל‬
‫ועמדד־ן לפני המדד ודתרהיירו ם‬
‫דלבג‬
‫םכתיכ כי נבעת מפני חלב ה‬ ‫מ ל כ א ע ו ל מ ת א ב ת ו ל ת א ול‪1‬שמיש‬

‫והמלך‬
‫~ *‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫••‬ ‫‪f1‬‬ ‫"‬ ‫‪V‬‬ ‫‪v‬‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫‪ :‬ז ו ׳ ־ ;‬
‫המלאך ‪) :‬לא יחם לו י )לא יחם‬ ‫־‬ ‫‪K‬‬

‫לןךכם מ ל כ א ו ת ה י ל י ה ל ן ר י ב א‬
‫בסלו לו כמו ויחם כ ס ל הילל‬ ‫סכנת ושכבה בחיקך וחפש ‪ yjhsh‬צ»‪1‬כו‬
‫וכן וחס לאלני המלך וחם להם‬ ‫מ‬ ‫ו ת ש כ ו ב ל ו ת ך ןתז^חן ל ר ב ו נ י‬
‫המלך‪ • :‬ויבקשו נערה יפה כ כ ל‬ ‫ליל זקן על רתחת;‬
‫לל וחם הבסל )יחם םלסו יחם‬ ‫מ ל ב א ״‪ .‬י^עד ע ו ל ק ת א ש פ ך ת א ב כ ל‬
‫מבנין הקל)הוא כתוב כ״ינל ה‬ ‫‪4‬‬ ‫א‬
‫ת ח ו ם אר‪.'! 51‬שלאל ו א ק ב ח ו ! ת‬ ‫גבול י ש ר א ל וימצאו אדזיאביישנ‬ ‫שלמה א ת כ ת פ ל ע ה ‪:‬‬
‫האיתן לבל רול הסלם נעלמת‬ ‫)יכסוהו ככנליס ילא‬
‫א ב י ש ג ך מ ן ש ו ג ב ש וא;תיאו ית‬ ‫השונמית ויבאו אתה רמלך‪:‬‬
‫מהמכתב ‪ pj‬וילא םאנל מלפני‬ ‫יחס לי׳ילנע שתכנמ‬
‫לנל וילש זלעך זאחלים זולתם ז‬
‫ועולמתא ש פ י ר א‬ ‫למלבאן‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫ותךהי• לו‬
‫יפה ער־מאר ‪ "1‬ז •‬
‫‪J‬‬
‫י ׳‬ ‫והנערה‬
‫•׳‪*!-‬־^יי" ׳ ״‬
‫;‬
‫•״'‬
‫י‬
‫‪T‬‬

‫אינם מחממים ט אם‬

‫‪J‬‬
‫״ ‪.o t‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י׳‬
‫כי היא ינתר‬ ‫כעלה כתנלה י‬ ‫םמילתס‬ ‫במקלה מצל‬
‫הכעולה‪:‬‬ ‫מחממת מן‬ ‫ו מ ש מ ע א ליה ומלבא ל א י ך ן ד ח ן‬ ‫שהא;יר המקיף בניף‬
‫סנכנת ׳‬
‫לא יקלרהו )לזה כ‬
‫ית קריבא ויש מפרשים מחממת‬
‫כמ) ו מ ד ע עצים י ס ק כס ללעת קצת המפלםים וכן כלשון עלכ ללבר חם יאמרו‬ ‫לו עכליו לכל‬ ‫» ' לי‬ ‫‪0‬‬ ‫כ י‬

‫סכק)יש מפלגים אינלת כמו לךכאאל ה ס ק ואין טעם לפי׳ הזה כי מ ה צולך‬ ‫שיחממה) מצל חמימות כו וכחמלו שיתחמם כחום נעלהכ׳תילה מפני שיתקבצו‬
‫למלך שתהיה איצלת ובעלת אוצל)׳ והנכון כעיני שפי׳ מנעילה כלי׳ שיהיה למלך‬ ‫הבית לכות אלשתחמחהו האחת מ‪5‬ל אשרכה והשנית מצל התחממה כהמתה‬
‫תיעלת כ ה מפני הצנה אשל אחזתהו ןזהו שפילס ואחל כך)שככה בחיקך וחם‬ ‫ע ם הזכל והתעוללה לחםנל והםלישית כי הוא נ ם כן יתעולל טכעו לקלאת׳ מצל‬
‫יפיה והיותה כתולה וזה יהיה סכה אל שיתחמם מעצמי‪) :‬תהי לו סוכנת׳ רלםומלת‬
‫לחלני המלך וכמיהנ כי תאמל מה יסכן לך מה איעיל מ ח ט א ת י ) ק היכח כלכל‬
‫)יעס‬ ‫האיצמת)זה יהיה סכה שתוכל לכא לשככ בחיקי ואיס לא ירניס י•‬
‫לא יסכן ומלים לא ינעיל בם‪ :‬והמלך לא ילעה ׳ כמי שפי׳ שהבתילה טיבה לחמם‬
‫ייתי־ לשלמי יי א לא ילעה אעפ שהיתה שיכבת בחיק ולביתימ זל פילשי םהיתה אסילה לו לבעלה מסים לא ילבה לו נשים‬ ‫כ מ‬ ‫‪r‬‬ ‫‪.‬‬
 ‫רש׳‬ ‫מלכים א א‬ ‫רדק‬
‫מתנשא׳ מתפאר‪ :‬והמסיםאיש׳ צטנלי תחיל וחקיין כפות לגלים‪ :‬ולא עצמי‬ ‫מתנשא ׳ מתכאל ומתגאה אני אמליך כי חשב לפי שהיה יפה תיאל ייתל מאחיו‬
‫לא הכעיסו למדך שהמונע תוכחה מכנו מביאו לילי מיתה‪ :‬ונם היא ט?כתיאלי‬ ‫כמו שאמל ינס היא טיב תואל מאל ואמל בלבו שאביו היה איהכ איתי מת מאחז‬
‫כאכשלום שנאמל וכאבשלום לא היה איש יפה היא גלמה להם שנתגאו‪ :‬ואותו‬ ‫לפי סלא געל בו מימיו ולא הכעיסי לפיכך היה מתנשא לאמ אני אמלוך‪ :‬וחמשים‬
‫ילדה אמו אחלי אבשלום ׳ כלומל נללתו אחל תלכות שגללה אמו של אבשלונ*‪:‬‬ ‫איש לצים לפניו ׳ שהי) הילכין לפניו בכלי זיק כמנהג המלכי׳ שהולכים לפניהם‬
‫עם יואכ כן צלויה י‬ ‫לגלים בכלי זיין וכן אמל ב‬
‫לפי שהיה יולעסכלצז‬ ‫אדניה ח׳ בקריאה וסי׳ הרליעי אדניה בן חנית ודוברו דדכרי הימים׳ ואתיה בן מנית מתנשא לאסל ׳ ליהיז‬ ‫באבשלום וחמשי׳ איש לציי לפניו‬
‫שלמלעליועלסהלנ‬ ‫דבריו עס זאב בן צרויה ׳ ועתה הנה אדניה מלך ׳ והשסוע׳ באה עד יואב ׳ ועסהם הלוים שמעיהו תנינא רפסו׳׳‬ ‫ובדברי לזל מאי מעלמתא אלא‬
‫א ת אבנל ועמםא ו‬ ‫שהיי נטולי תחיל וחקיין כפית‬
‫ואבשלום וסופו שיציה‬ ‫ואדג»ה ב ר חבית מ ת ר ב ר ב למימו*‬ ‫הלנלי׳‪ :‬ולא עצבו ׳ ילא הכעיסו‬
‫ואדמה בךחניות מ ת נ ש א לאמר‬
‫א ת כנו המולך תחתיו‬ ‫‪v‬‬ ‫י•‬ ‫•‪:‬־•׳‪/‬‬ ‫ץ י ‪i• -‬‬ ‫־‪-:1‬ן • ז !‬ ‫א נ א א מ א ך ו ע ב ד ליד־ז ךתיבין‬ ‫כשהיה עושה שום לבל לע לא‬
‫עליו לפיכך היה לוצה‬ ‫אני אמריך ויעעז דו ר כ ב ו פ ר ש י ם‬ ‫מדיע‬ ‫היה מכלימי ומיסח לאמל‬
‫ק‬ ‫ו פ ך ש ץ וחמשין ג ב ר א רדיפין‬
‫שימלוך זה על ידו ו‬ ‫ככה עשית לפיכך יצא ללרך‬
‫)יאהבנו‪ :‬ועםאכיתל‬ ‫וחמשיס איש ר צ י ם לפניו ‪ :‬ודא־‬ ‫ו ל א אבלימיה א ב י ח י‬ ‫ק ד מ ו ה י ״‪.‬‬ ‫רעה ולמדוד כאביו כי יודע היה‬
‫'‪J‬‬ ‫‪.S‬‬ ‫‪I T T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫«‬ ‫'‬ ‫־‬ ‫<‬ ‫•"‬
‫הכהן ׳ שנסתלק מ ן‬ ‫מיומוהי ל מ י מ ר מא‪.‬די! בליז ארי*‬ ‫אדוניהן כ י דוד אמר להמליך‬
‫‪0‬‬ ‫י‬

‫הכהונה משברח לול‬ ‫עצבו אביו מימיו דאמר מדוע ככה‬ ‫;ןביד ואף ה ו א שפיר בךיוא ל ח ר א‬ ‫דיד‬ ‫שלמה אף על פ י סלא הידיע‬
‫א‬ ‫מירושלם מפני‬ ‫עע*ית וגם הוא טוב־תאר מאד ואתו‬ ‫‪2‬‬
‫כלבו‬ ‫המליכה עדיק אבל חשב‬
‫דתיה;לידת בתר א ב ש ל ו ם ‪t‬‬
‫אבשלום שסאל באודם‬ ‫אכי איהכ איתי ילא גער כי מימי‬
‫ותומים ולא עלתה לו‬
‫ילדה אחרי אבשלום‪ :‬ויהיו דבריו‬ ‫והוו פ ת ן מ ו ה י !‪ nxz‬ע ם יואב ב ד‬ ‫אכנס כדבר המליכה בימיו ואם‬
‫שנאמר ויעל אביתר‬ ‫יואב בן־צררה וןנס אביתר הכהן‪j‬‬ ‫לא‪.‬ירע לו ידעתי שאני אמליך‪ :‬׳ ן ר ד ה ‪ a j n‬א ב י ת ר ב ה נ א וסעדין ‪£0‬‬
‫והיה מבני בניו םל‬ ‫ויעזרו אחרי‪ .‬אדמה ן' וצדוק הכהן‬ ‫וגס הוא טיכ תיאר ׳ ונס לרמת ב ת ר א ד נ י ה ״‪ .‬וזנדוק ב ה נ א ובניהו‬
‫עלי וילע שלא ישמש‬ ‫ב ר יהויךע ונתן »^ב*א ושמעי ורעי‬ ‫ונל אכשל)' יאף על פי שלא זכרו‬
‫בימי שלמה שהלי ג‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ונתן‬ ‫בךיהדדע‬ ‫ובניהו‬ ‫וי מל‬ ‫ה נ ה זכר מעשה אמניה לעסית‬
‫מ ב ר י א די ל ד ו ד ל א הוו ב ע צ ר ת‬
‫נאחל לעלי והקימותי‬ ‫ושמעי ורעי והגכורים אשר רדוד‬ ‫נמעסה‬ ‫לו דככ ופרשים למליך‬
‫אדגיהו ‪ /‬ונכים א ד נ י ה ו ע א ן ותזיך}‬ ‫ל‬ ‫כן‬ ‫גם‬ ‫אבשלים שהיה חושכ‬
‫לי כהן נאמן והתהלך‬
‫ל א היו עס־אדניהו‪ :‬ויזבח אדניהו‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫ךי‬ ‫א‬ ‫‪#‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ק‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ופטימין‬ ‫לשניהם‬ ‫להם‬ ‫למלוך ויפים גרס‬
‫לפני משיחי והיה ח‬
‫חפץ שיעמול זה על‬ ‫אבן הזחלרת‬ ‫עאן ובקר ו מ ך י א‬ ‫עין ר ף נ ך א וזמין ית כ ל א ח ו ה י בגי‬ ‫להתגאות ולמרול‪ :‬יללה׳ חגית‬
‫ילו‪:‬ונתן הנבי׳׳ שנבא‬ ‫•ל אשר־אצל עין רגל ויקרא את־בל־‬ ‫א ם אליניהו יללה אותו אחלי‬
‫מלבא ולכלגברייהורה עבדימ^בא‬
‫לרול ששלמה ימליך‬ ‫שיללה מעכה את אבשלים כי‬
‫כמו שנ׳ בדברי הימים‬
‫יהודה‬ ‫ולכל־אנשי‬ ‫המדד‬ ‫כני‬ ‫אחיו‬ ‫״‪ .‬וית נ ת ן נביא ובניה וית גבריא‬
‫• ‪ T‬־ ‪T‬‬ ‫;‪TT‬‬ ‫‪T • S‬‬ ‫ז ז ‪1‬‬
‫כ‬ ‫אבשלים היה גליל מאחיו‬
‫ושלמה יהיה שמו!‬ ‫כמו שכתוב השלישי אבשלום וית ש ל מ ה א ח ו ה י ל א זמין ‪ 1‬ו א מ ר יל ל עבדי הפלך•‪ :‬ואת־נתן הנביא ובניהו‬
‫ומריא׳ שולשל פטם•״‬ ‫הלביעי אלונים ואמנק שהיה‬
‫א‬
‫אם״‬ ‫אחץ ל‬ ‫נתןא ^ ש ל מ ה‬
‫אל־בת‪-‬ישבע‬ ‫ואת^נביורים ו‬
‫הבכו׳ככר מת ואולי לניאל שהיה נ ת ן ל ב ת ש ב ע א כ י ה ד ש ל מ ה ל מ י מ ר »״מ‪-‬ל•* קרא‪ :‬ויאמר‬
‫אכן הזוחלת < אכ!‬
‫גלילה שהיו הבחורים‬ ‫‪ * W‬י ‪ H 0‬״»׳ ^ מ ה ״ ^ ה ^ א שמעת כי מלך‬ ‫משנהו מ ת אלפ שלא נכתבה ה ל א ש ^ *י' ?לי‬
‫ז‬ ‫־‬ ‫ח נ י ת ורבוננא ד ו ר ל א י ד ע ; ופ^ן‬
‫מנסין ב ה את כחם‬ ‫מיתתו ילפיכ היה חושב אליניהו־ • י • ‪ r‬י• ; ‪ / r‬י; ל»ל*לה‪.‬׳ אדניהו בךחנירת ואדנינו דוד ל א‬
‫להזיזה ולגרלה לשי!‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ ,‬׳ ' ‪ ,‬־ י ׳‬
‫‪,‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ׳ ‪-‬‬ ‫‪R‬‬ ‫א ת א א ^ ל ב נ ך בען מ ל ב א ושזבי‬
‫י ! ־ ־‬
‫‪J‬‬ ‫‪S‬‬ ‫ויהיו לנליו ׳ לבליו‬ ‫למלוך‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫מים זוחלין וזוחלי‬
‫א^צךנאעצהומלט‬ ‫ןעתהלמ‬ ‫ירע‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫נ פ ש ב י ך‬ ‫ג פ ש י ך ־ ן י ת‬ ‫ועם‬ ‫מאב‬ ‫עם‬ ‫היו‬ ‫הזה‬ ‫כלב׳‬ ‫ועצתו‬
‫היה‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫כי‬ ‫‪VT‬‬ ‫מאכ‬ ‫כי‬ ‫אכיתל‬
‫עפר ויונתן תרג אכ!‬ ‫י' את־נפשך ו א ת ‪ /‬פ ש בנך שלמרת‪:‬‬
‫םכיתא שעןמדין עליה‬ ‫שונא איתו שהלי קללו על שהלג‬
‫ע י‬ ‫אכנל וגם אבשלום הלג שציהו‬
‫ן‬ ‫וצופים למרחוק ג‬
‫עליו לשמיל שלא יהלגה) וגם‬
‫ליגל ׳ תירגם יונתן‬ ‫אדניה בגד ׳ ושארא אדניהו‪ :‬מם הוא ז׳ בקדא דםמיבי וסי׳ נמסר בסדר בלק; שמעת ד בקריאה וסי׳ הלוא‬ ‫עמשא ה ל ג ועל כל אלה הלבלי׳‬
‫עין קצלא הוא כיבש‬ ‫שמעת כי מלך ׳ כי קול שופר שמעת נפשי ׳ הלא דברתי א ל ץ בשלותיך ׳ הלא שמעת בתי אל תלכי‪:‬‬ ‫היה שינא דיד איתן אלא שהיה‬
‫שמתקן כגלי צמל כ‬
‫מ ד ילא אותו כל ימי חייו לפי‬
‫כדנלמעלידיכעיטיז•‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪a‬‬

‫ולשלמה אחיו לא ק ל א ׳ שיילע היה םנמנכ׳ עליו הנביא למלוך‪ :‬ו מ ל ט י א ת נ פ ק ״‬ ‫שהיה נלתם מלחימתמ לפי׳ היה אחלי אלוניה) כלי שיניחנו של צבא אם ימלוך‬
‫‪:‬‬
‫מ ן המחלוקת לאחל ימת המלך שילצהכנך למליך כמה שהבטיחו ה ק נ י ז‬ ‫כמו שהיה חישש בלבו שליל יציה אל בנו המילך תחתיו להמיתו ואביתל הכהן‬
‫חטאים‬ ‫ג ס כן לפי ס מ ל סלקהו מן כהינה גלילה ושם תחתיו צמק כשהיה בולח מפני‬
‫אבשלום כמו םפילשנו בספל שמיאל)לפיכך עזמה) אלה השנים והיו אחליו והטו‬
‫לב בני המלך)אנשי יהילה אחלמ כמו סאמל רעזמ אחלי אלוניה‪ :‬ומליא ׳‬
‫לתלגותו ופטימין הצאן והנקל היו מהמלע׳ והמליא הוי צאן ובקר שהם מפ»טמי'‬
‫)יעש לו לכב ופרסים ותמשים איש לצים לפנמ׳ לאל שתלע שמלכי ישלאיי^‬ ‫בבית על האבוס ובמשנה אמרו מלשון מליא אק ממלים את העגלי׳ואממ אתו‬
‫היתל להם להרבות סיסים ולזה לא היה זה הענק קטן אצלמלכי ישראל‪7 :‬‬ ‫עם‬ ‫היא המראה מרביצה ופוקס את פיה ומאכילה כרםינין ומים בבת א ח ת ‪:‬‬
‫עצבו אביו מימיו לאמר מלוע ככה עשית׳ ה נ ה מ פ נ י ז ה חסבאלניהשיםיהלה‬ ‫אבן הזוחלת ׳ סמיך לאבן הזוחלת זבחו הצאן והבקר ופימש הזוחלת שהיו מים‬
‫ליל להמליכו אחלמ כי לא ננה איתי על לכר ממעשיי והיא היה ג ס כן יפה ת א י‬ ‫*וחלק אצל האכן לפיכך נקראת זוחלת כמו שאמר אצל עין ריגל ויונתן תרגם‬
‫מיןלובעביליפיו חשב שהיא לאל למלך‪) :‬איתי יללה אחרי אבשלום ׳ הנההיא‬ ‫שכותא ותלגום מצפה סכיתא י‪ .‬עק מגל ׳ כתלגימו עין קצדא וקצלא הוא הכובס‬
‫‪5‬‬
‫מביחל שאי אפשל שנגק מזה ענק הלילה כי אבשלום היה מ מ ע ןאלניה היי‬
‫כ ה‬
‫משפסף‬ ‫)בעק הזה היו מכבםין ב ג מ ם ונקרא הכובס בעבור זה ריגל לפי שהיא‬
‫בן חנית ואילו היה מענק הלילה היה ראוי שיהיו שניהם מאם אחת תלל א י ל ‪f‬‬ ‫נ ג ד ם בלגלמ‪ :‬לא קלא ׳ לא קלא לאלה לפי םילע כי ילם עם שלמה! ויאמר‬
‫מחלי אבשלום ולןה היא מכיאל שהיא מעני ן הגדיל כאמרו ואת חמשת י מיכל‬
‫מ‬
‫נתן ׳ חשש כלכר ינתר לפי שהוא אמר כנבואה למד כי שלמה ימלוך כמו שפירשנו‬
‫בת שתיל אשל ימיה לעלליאל המחילתי שי׳יא מענין הגדול כמו שקדם ו ה ל ח‬ ‫בספל שמואל נ ם כלכלי הימים כתיכ‪ :‬ואלניננ י כהנעת האלף והוא אחל מן‬
‫בזה שאמו גללה איתי אחלי אבשלים והתנהג במנהגמ ובמליתיו ולזה אמל‬ ‫השבעה‪ :‬לא ילע ׳ שאם ילע היה מוחה צלבר סהלי נאמר לו כככיאה כי שלמה‬
‫היא טיב ת א ר מאל כמי אבשלום שהיה יפה ת א ר מאלכמו שזכרכמהשקי*‬ ‫ימלוך‪ :‬ומלטי א ת נפשך י כ י חשש שאם ימליך אמניהנ ימית אחרי מזת ליל‬
‫!‬
‫הנה כמו שחשב אבשלים שימלוך אחל לוד מפני ח ב מפיו כמי שחשב אלניה‬ ‫בת שכע ושלמה כ מ שלא יצא לו ערעור כמלכות א! פ י ׳ ומלטי את נפשך)את נפש‬
‫ם‬
‫)יהמ לבריו עם ייאכ כן צלייה ועם אביתל הכהן ׳ לל שכבר משך א ל ב נ‬
‫ת‬
‫'נשכעת‬ ‫כנך מ מ מ ן שלא תהמ עכמם לאמניהן ן‬

‫‪m‬‬ ‫נם ק נמסך למיניה־חדה! על הממלכה כיי ‪ H» wwfro‬יכילה־ מהמ׳ פי ‪hi‬כי‪J,~T,h4*m™,‬‬ ‫)‬ ‫‪f‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תיממ עם איס ב‪<h3‬־*‪B‬יפבע גן בכלי‬
‫ב ה ם מ ל צמק לאביתר ‪ :‬זמריא ׳ הוא מיז ממיני הכקר השמנים והגמלים‪ :‬עם אכן הזיחלת י דל אצל אבן הזיחלת ונקראת האבן ההיא כך לםכה לא י׳לעמהואגםי‬
‫מלה וחלקה מאד ולמכ חלקותה היו מניעין אותה ודוחק איתה הנה והנה ׳ ) ה נ ה לא קרא שלמה אחיו לאכל עמו כי ילע שהוא יננל לו כזה להיותי‬
‫כי האבן ההיאהיתה גליל‬
‫‪.‬‬ ‫* ‪S'•JSSI'm‬י ו ׳ ־ ־ י‬ ‫‪I ' l S ' U‬‬ ‫*‬ ‫‪J‬‬ ‫‪4‬‬ ‫•וי! ו‬ ‫‪*-‬־׳•י‬ ‫ן‪ .‬־ ‪.‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫־ ‪- -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ן׳‬ ‫‪-‬‬ ‫‪^ . . . .‬‬ ‫‪.,-‬‬ ‫»‬ ‫ן‬ ‫‪-‬‬ ‫•‪-‬‬ ‫ן‬

‫בוטח שימלוך אחדי מ ל אכמ ולזאת הסכה גם כן לא קלא אל נתן הנביאכי הוא נבא ללול ששלמה ימלוך אחלמ כמו םנזכל בלכלי הימים וככלל הנה לא קרא לאותם של"‬
‫‪:‬‬
‫הין נסכמי׳ לעצתו כמו צמק הכה( ובניהו כן יהוילע ונתן הנביא ושמעי ולעי והגמלים אשל ללוד כי ידע כי הם יכלכל) עצתו יתתחדם מזה תנואת לכ העם הנםכמי׳ לעצתי‬
‫ומלאתי‬
‫ע ס ה‬ ‫מלכים א א‬ ‫רדס‬
‫כשנעת לאמתך׳ מלע היה נתן שנשבע לה ששמע ו ה מ מ נ ה ולמה נשבע לה אמלו כי כשמת הילל אמרה בת שבע הילל מת מפני העין אפילו יהיה לי ממך בן בל קיימא‬
‫יבוזי איתי אחיו מפני שבאתי אליך כעין מתחלה ולא רצתה להזקק ל) על שנשבע לה כי הכן שיהיה לו ממנה ראשונה ימליך אחריו)אמללה כי עלפי הנבואה כאמל לו זה‪:‬‬
‫‪f‬‬
‫‪ fp‬מאל יחליש מאל כי קפצה עליו זקנה כמו שפירשנו‪ :‬משרת את המלך׳ כשכבה בחיקו ומחממת אותו ובמה שהיה צליךשילית אחל )אמד הספיר הזה לכי שנכנסה‬
‫‪3‬ת שבע החלרה ואף כי היה המלך בצנעה במטתו עם אבישג)לא היה רשות לאלם אחל להכנס שם בלא לסות אבל היא לפי שהיתה אשתו נכנסה החדלה בלא לשית‬
‫»מלת מסרת חסר ממנה הת״מ‬
‫למל הפיעל מפני‪ ,‬כובל קריאת‬ ‫ובאי ד׳ בקריאה וסי׳ ובאי שכבי עמו ונחיה ׳ לכי ובאי אל המלך דוד ׳ שבי דומה ובאי בחשך ׳ עורי צפק‬ ‫‪*{2^*1‬‬
‫שני תיק לפית כאח כי משפטו‬ ‫ומאי תימן ־‪ .‬ואמרת נ׳ בקריאה וסי׳ לכי ובאי אל המלך ׳ היש פה איש ׳ ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה‪:‬‬
‫משלתת ובא הליש כפתח גליל‬ ‫ומלאתי ד וסי׳ אח דבריך י את הריו חלליו ׳ ומלאתי את הגאיות ׳ את הבית הזה כבוד‪ :‬והנה ה רפ בספרא‬ ‫יס‬ ‫מסאי ׳ ח ס י ׳‬ ‫) מ מ ע‬ ‫ר‬

‫תמילת ה ק ט ן ‪ :‬מ ה לך ׳ לפי‬ ‫מן הגלילה כמו אל‬

‫שלא הית גלולה לבא אצלו ילע‬ ‫לכי ובאי • אל־־המלך דור ו א מ ר ת ל ני ק ס ׳ י א איילי ו ר ת ע ל י ן ל ו ר ת מ ל כ א ד ו ר‬ ‫ה מ ע ל ה ילא יחטיא*‬
‫כי על דבל באה לפיכך אמל לה‬ ‫ו ת ק ר י ן ליה ה ל א א ת ךבוני מ ל כ א‬ ‫אלץ הלא‪^-‬תה אלגי המלך נשבעת * יי‬ ‫אתהאמלת׳בתמיה׳•‬
‫מ ה לך או לפי שנכנסה החללה‬
‫כןימתא ל א מ ת ך ל מ י מ ד א ר י ע ל מ ה‬ ‫‪Uv‬‬
‫סלא כלשית ילע כי ^ לכל נחוץ‬
‫ב ד י ך ן ^ ל ו ך כ ת ר י ור־זוא‪.‬יתיב ע ל היה לה ־‪ .‬ועתה אליני המלך לא‬
‫־י ־‪7‬‬ ‫!‬
‫־‪v‬‬
‫•״‬ ‫‪ • ! V™ V‬־ *‬ ‫י י ל ל ה י ו ם ׳ שהעיר‬

‫ילעת ׳ רכים מהסיפלים טען‬ ‫ב ז ך ס י מ ל ב ל ו ת י י מ א דין מ ל ך‬ ‫ה י ת ה נ כ ו ה * ‪ pf,,‬לאמתך לאמר כי־שלמה בנך;מלך‬

‫כזאת המלה וכתכו ואתה כאלף‬ ‫ו ה א ע ד ךי א ת מ ^ ל ל א‬ ‫א ד נ י ה ״‪,‬‬ ‫י׳‬ ‫יזזיחלת למשה‪ Jto‬אחדי והואושב ‪^;/‬־־בסאי ומדוע‬
‫לכי שהו׳ קלוב לענין אבל כ מ ל‬ ‫י י ־‬ ‫־ ‪ .‬־ ־ ־ ־ *‬ ‫י ־‪.-/‬‬ ‫‪y‬‬ ‫־‪.‬־־ך‬
‫תמן כ ן ך ם מ ל ב א _ ו א נ א א ע ו ל‬
‫היא אצלינו כי היא ועתה בעין‬ ‫מלך אדניהו‪ :‬הנה עודך מדברתשס‬
‫ב ת ך ך ואכןים י ת פ ת נ מ י כ י ן‬
‫מפי ספלים המלוייקים ומפי ה‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•.VT‬‬ ‫־‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪' / T‬‬ ‫ץ‬ ‫י "‬ ‫‪.‬‬ ‫־•‪1‬‬ ‫״ ‪1‬‬ ‫־י‪-‬׳‪".‬‬

‫ה מ ס ו ל ת ‪ :‬ולשלמה עבלך לא‬ ‫ו ע ל ת ב ת ש ב ע לכןךם ‪ 9‬ל כ א לאי־רון‬ ‫נמלאתי את לבליך׳ עבם״המלך ו א נ י א ב ו א אחריך‬
‫קלא ׳ כיון שלא קלא לשלמה‬ ‫ב י ת מ ש ב ב א ומלכא סיב ל ח ר א‬
‫בםעיל׳ זו)קלא לסאל בני המלך‬
‫אשלים מה שיחסל ש ומלאתי את־דבר<ך‪ :‬ותבוא בת‪-‬ישבע ל‬
‫ו א ב י ש ג ד מ ן ש ו נ ם מ י ש מ ש א ‪.‬כ ן ך כ ט‬
‫נלאה כי ללכל מליכ׳ עשה זבח‬ ‫בתם או ילצה ב‪/‬ה א ל ״ ה מ ל ך החדרה והמלך זקן ‪°‬מאד •ל‬
‫• ל ב א ‪ :‬יבךעת ב ת ש ב ע וסגיךת‬ ‫־ * ‪ T‬י ~‪~,‬י־י •י י *<•• י ••''•׳' •י ‪A‬‬ ‫•י‬ ‫שימשך ללכליה כטע'‬
‫זה)קלא לכל הםימכים ידו ש‬
‫למ^בא ו א מ ר מלבא מ ה ליך ‪1‬‬ ‫•ל‬ ‫ואבישנ השונמית משרת אהרהמלך‬ ‫כ י מלא אחלי י י ׳ ‪:‬‬
‫שיאכל) עמו‪ :‬ואתה אלני המלך‬
‫ז‬
‫־ • • ו י י‬ ‫י‬ ‫\‬ ‫'‬ ‫‪r‬‬
‫י‬
‫והייתי אני וכני שלמה‬
‫‪.‬‬ ‫‪ -‬־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־־‬ ‫•‬ ‫־ ‪- :‬‬

‫׳ זהו ואתה כאלף״ וטועים בו כע ן‬ ‫ו א מ ד ת ליה ךבוני א ת כ ן מ י י א‬

‫חטאים׳ לל נענשים ‪ :‬ות?ןרברת־ישבע_ותשתחו למלך‬
‫לפי שהענק מתל ק ל ו ב ‪ :‬להניד‬ ‫ב מ י מ ר א ד;י ‪7«2‬יזליזך ל א ם ח ך א י י‬
‫להם׳ שאם לא תניל להם קילם‬ ‫ותאמר לו‬ ‫כ י מפני םילע אלניהו ויאמר המלך מהילך‪:‬‬
‫ועתה הנדת י»מ«׳ ש ל מ ה ב ד י ך ל מ ל ו ך ב ר ת ך י ו ה ו א‬ ‫בי הממלכה עתילה והוא ישב על־כסאי‪:‬‬
‫םתשככ עם אבותיך והייתי אני‬ ‫אלהיך‬ ‫כיהודה‬ ‫אדני אתרה נשבעת‬
‫ובען‬ ‫חתיב ע ל מ ר ס י מ ל כ ו ת י •‬
‫וכני שלח׳ חטאים מדכל המלוכה‬
‫׳ חטאים תי מתלכין כלימל‬ ‫ה א אדנידח מ ל ך ואת רבוני מ ל ב א‬ ‫לאמתך בי״־שלצ‪£‬ה בנך ימלך אחרי‬
‫מ‬ ‫מנורםק יק המליכה וים‬ ‫ל א י ך ע ת א ‪ J‬ו נ ב י ס תורין ופטימין‬
‫מפרשים אם לא יהיה כני מלך‬ ‫ולאבירתר‬
‫רהמלך‪T T : * :‬‬ ‫לכל־בני־ •יי!‬‫ויקרא* ־ •י‪-‬‬ ‫׳ייאב י«« ^ ליל לזאת הסכה— ‪!:‬י ‪:‬‬
‫ו^אן ל ס ג י וזמין ל כ ל ? נ י מ ל כ א‬
‫גליי עין יהיה למ יאמרו כי מסגי‬ ‫שבעה הכוזן וליאב שר ךהצבא ולשלמות‬ ‫ה י ה י הה כ‬

‫ו ל א ב י ת ר ב ה נ א וליואב־ ך ב ח י ל א‬ ‫‪'°‬ט א ב ת‬ ‫^‪/‬י י י •‬

‫להזכלל ח‬ ‫ע‬
‫ה‬ ‫נ‬
‫עין שנמצא בי יבן שמלל ממני־‬
‫לח היתה לי מליכה <יש מפרשי׳‬ ‫ו^ען‬ ‫ו ל ש ל מ ה ע ב ד ך ל א זמין ‪1‬‬ ‫"^ל^מ־צאחלי מ י ת מ ל ויביא ע ב ך ^ א רןרא‪ ;:‬ואתה אדני המלך‬
‫ז ה לעז נ כ על שלמה‬
‫כנגד מ ל אמרה אלא שכצתה‬ ‫ר ב ו ג י מ ל כ א עיני ב ל י ש ר א ל ס ב י ך ן‬ ‫ואילם אם ימלוך שלמי עיני כ ל ־ י ש ר א ל ?ליך להגיד ל ה ם‬
‫מפני ככימ כלימר א ת ה תהיה‬ ‫* ‪r‬‬ ‫‪j‬‬ ‫יי‬ ‫;‬ ‫•‪-‬‬ ‫זיי‪ /‬י‬ ‫"‪V‬‬ ‫יי ״‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪j:‬‬ ‫‪T‬‬
‫^ ל ך ־ לחואד־־־ז ל ד ח ו ן מ ן ‪ .‬י ת י ב ‪ 2‬ל‬ ‫יתבאל לכל כי מיי׳‬
‫חיטא כזה אם לא תמליך שלמה‬
‫מ ר ס י מ ל ב י ר ת א דרבוני מ ל * כ א‬ ‫היתת ב ת שבע למל מי ישב ע ל ״ כ ס א אדני־־ד־־׳מלך‬
‫כני כי אתה נשכעת לי כיי׳‪) :‬נתן‬ ‫־ ‪T J‬‬ ‫־‪• .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬‫‪T‬‬
‫״‬ ‫‪:‬‬

‫הנביא בא ׳ בחצר או בבתים‬ ‫ויחי ב ד י ש כ י ב ר ב ו נ י‬ ‫בתרוהי ו‬ ‫<שלא היתהאסילהלז אחריו‪ :‬והיה כשכב ארני״המלך עס׳‬
‫‪0‬‬ ‫אחלי מות איליה עם‬
‫החיציניס על ם י א מ מ למלך‬ ‫שלמדת ה׳לענסיעי מלבא עם אבהתוהי ואותי א נ א‬ ‫מדברת עם־‬ ‫עודנה ובני‬
‫אבירתיו^הייירתי א נ י‬
‫והנה‬ ‫חטאים‪:‬‬ ‫שמפני אימת מלך‬
‫'‪J‬‬ ‫‪TW‬‬ ‫‪:‬־‬
‫ויכנס בלשית )יגידו למלך ןאמל‬ ‫‪I‬‬ ‫יי‬ ‫יי‬ ‫‪-.‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪A T‬‬

‫והא עוד‬ ‫ובךי ? ל מ ה מחרבין‪:‬‬ ‫המריך ונתן הנביא בא‪ :‬ועירו ‪^SbS‬‬ ‫'ילאי״לאמילבל כנ‪1‬מ‬
‫המלך שיבא וכך עשה ויבא לפני‬
‫ךהיא מ מ ל ל א ע ט מ ל ב א ונתן‬ ‫״‬ ‫‪^L‬‬ ‫‪ ^ V‬־ ׳ ‪ ' : :‬־‬ ‫״‬ ‫אי יהיה‬
‫המלך! אתה אמרת ׳ על ללך‬ ‫י י י י ‪ .‬ה ל צ י ז ? ‪ w‬לאמיר הנדה נתן ה נ ב י א ויבא לפני‬ ‫‪3‬‬ ‫‪W‬‬ ‫מ‬ ‫ה‬

‫תמיהה כלומל נראה שאתה‬ ‫א ת א ‪ 1‬וחויאי ל מ ל ב א ל‬

‫א מ ל ת ל) שימליך שזכח זבחים‬ ‫נ ^ א ת א ן וחויאולמלבאלמימד‬ ‫‪,‬‬ ‫‪JLJL‬‬ ‫י ־ ‪'" 1‬‬ ‫י ת י אני זכני שלמה‬ ‫‪V‬‬ ‫ן ה י‬

‫וקלא למי שלצה‪ :‬כי ירד׳ ירל‬

‫היום אל עק מ נ ל לזכוח‪ :‬ולי אנ*‬
‫ו אי מסר נ^ תלן רמב ו^נ יע מל לא ב פא ^א את את מאר ת־‬ ‫‪M‬‬
‫^ז‬‫^ תא ‪:‬חהרמ יל ךן אהת י‬ ‫מ א‬ ‫ח רו נית ן‬
‫א ר^צ אה ‪:‬ך ונ י‪:‬א ם‬‫א‬ ‫ה^ ט ״י ב״ ה ־ש ד^ ^י‬
‫עכרר ׳ זה שלא קלא לנ) ילמה‬
‫כי ללכל המלוכה עשה הזכח‪:‬‬
‫*‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪*.‬‬
‫אדניה ןמלוך ברתךי ו ר ח ו א י ת י ב‬ ‫‪.‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ייזיה^אשסזילתיכטכהישבעליכסאי‪ :‬כיי ירד היוסרובח‬
‫‪1‬‬ ‫~‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫«‬ ‫‪:‬‬ ‫׳‬ ‫ה‬ ‫משלק מ מ מ ה מ ת נ‬
‫י‬ ‫י‬

‫ולא הילעת את עכלך׳ ת מ ה אני‬ ‫ע ל בוךסי מ ל כ ו ת י ‪ :‬אדי נ ח ת יומא‬ ‫מ מ העני׳ שדעתך ־שור ומךיאץצאןלרב‪/‬רקך^לכל־‬
‫א ם מאתך נהיה הלכל הזה‬ ‫ל‬ ‫דין ו נ ב י ס תורין ופטימין י ע א ן‬ ‫היא להמליכמ כאשל‬
‫לבלת ונשבע לאמתן בני המלך ולשרי ה צ ב א ולאביתר‬
‫ש‬ ‫לסבי וזמין ל ב ל בני מ ל ב א ו ל ך ב נ י איך לא הודעתני טרם‬ ‫‪JT T I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ‪T T‬‬ ‫•י ‪T : I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫״‬ ‫;‬
‫י‬ ‫‪:‬‬
‫אתה א מ ל ת אלניה‬
‫סתמליכהו וכתיב עבדיך כ^וד‬ ‫הכהן והנס א כ ל י ם ו ל ה י ט י לפניו ה ׳ < ‪ ,‬א ׳ ל ח י ל א ו ל א ב י ת ר ב ד ־ ז נ א י ו ה א ^ ן‬
‫מ‬
‫ימליך אחלי לל ה א ם‬
‫‪, 0‬‬
‫סלימל ליישאל עבליך הנאמנים‬ ‫אבליןושתןקדמוה^א^^‬ ‫] ל ^" ״'«‬ ‫ו‪:‬‬
‫?‪^1‬ף‬ ‫סטלר‬
‫אתת אמלת אם מ א ת ויאמרו יחי‬
‫ולי ך א נ א ע ב ד ך‬
‫ולערוק בחנא ולבניה ב ר ן ה ד ר ע‬
‫אדניה‪:‬‬ ‫‪m‬‬ ‫עבדך ולצדק'ר־זכרתן'ולבניהו בך־ לא׳ ‪VPVPP‬‬
‫אדני המלך גהיה‬
‫‪ ,‬הלב' הזה)לא ה)לעת‬
‫א ת עבדך לל ה א ם יהויך^ולשלמח עבוץ ל א לןךא‪:‬‬
‫ו ל ש ל מ ה ע ב ד ך ל א זמין ‪ 1‬א ם מ ן‬
‫היה מ א ת אגני המלך א ם מאות אדני המלך נהיה הדבר‬
‫‪.‬‬ ‫רבוני מ ל ב א ה ו ה פ ת ג מ א הדין ו ל א‬ ‫•‪ >T. :,‬־ ‪ JT T‬עבדן‬ ‫ך ץ‬ ‫״•‬ ‫•‬ ‫—‬
‫הדבל הזה ילא קלאי‬
‫‪ "T‬י •‬ ‫• ‪T T : • T-. T t -‬‬
‫לי כ׳ לא הסכמת ל הזה ולא הודעת את״״עבדיך מי ישב‬
‫י‬ ‫•‬

‫ה ו ד ע ת ית ע ב ד ך מ ן יתיב ע ל כ ו ך ס י‬ ‫להימעלעבדך מיישב‬

‫מ ל ב ו ת א דרבוני מ ל כ א ב ת ר ו ח י ו‬ ‫אחריו‪:‬‬ ‫אדני־המלך‬ ‫על־כסא‬ ‫לק‬ ‫על כםאך‪.‬‬

‫‪:‬אלהייבאומיהודה׳‬
‫יסי׳ והנה עודנה מדברת עט המלך ׳ והנה ע מ ן שמעי בן גדא בן הימיני מבחורים ׳ והנה איש אלה׳ ב א‬
‫והנה אנשים עברים ׳ והנה נביא א ח ד ע ש ‪ :‬ושתים ח חם׳ ואי מ ל וסי׳ נמסר בשמואל ח ל ק א׳ םימןל‪ :‬ולי ח׳‬
‫ןסימ נמסר בספר שפטים סי׳ י ה נהיה ח וסי׳ אם מ א ת אדני המלך ׳ כ ה אמר «׳ ל א תעלו ולא תלחמח דמלכי׳׳‬
‫וחברו דדברי הימים ׳ מם חשך ואפלה ׳ ביום ההוא ישא עליכם ׳ כי לפני הימים ההם י ואשלחה אלין‬
‫ל א מ ר ל א נחיה׳ חאזה נהיה תערב ז‬
 ‫מלסם א א‬
‫מען המלך לולויאמליזלאולי לבת שבע׳ הנה כלאה מזה כי כ ת שכע יצאה מן החללככא כתן הנכיא ללבל אל המלך כלי שלא יכיר המלך ביזה הלבל היה מסכם‬
‫ביניהם)לזה קלא ליללבת שבעופחללבא אליה)לנמל אלוהלבלים כי היא הימה ממל עצמית בזה מנתן הנביא כמל שמצאני באסה התקיעית שעשתה שאמלה הלבלים‬
‫אל מאב לאאליה‪ :‬על ה פ ל ל ה א ש ל ל י ׳ ז ה אתל מסימני המליכה כי לא ירכב על מלכבת המלך מי שאיני מלך‪ :‬יהיללתם איתי אל ניחת׳ הנה בחל למסי״ ב מ מ ס נהל‬
‫״לחו‬ ‫להמתסימן שתמשךמלכותוותתקיים ותתפשס‪ :‬ימשח איתישםצלנק ה כ ה ן ׳ ידענו כי ש ק המשחה שעשה משה היא נעשהלדומת כמושנזכל שם לא נעשה‬
‫)לזה היא מכיאל ש‬ ‫‪.‬‬
‫שאין זאת המשיחה‬ ‫ארץ ה סבירק ארצה וסי דבאז ארץ כנען אל יעקב אביהם׳ נחנו נעכר חלוצים לפני יי׳ ׳ותראאביניל את דוד‬
‫שימשחהו כולו בשמן‬ ‫ותמהר ׳ותקד בת שבע אפים ארץ׳ ולא יפיל צרור ארץ‪ :‬גיחק ו׳ נ׳ מלאים ונ׳ חסדם וסי׳ ושם הנהר השני‬ ‫ך^ן<‬
‫ההוא כי לא יספיק‬ ‫ניחון ׳ ס ת ם את מוצא׳ בנה חומה חיצונה דמלכים ׳ הלק נ׳ קדמאי מלאים׳ והורדתם אתו אל גחק י‬
‫הסמן ההוא לזה <!א‬ ‫על הפללה אשר לי י היא סימן‬
‫ת‬ ‫‪1‬‬ ‫‪h‬‬ ‫ו א מ ר קרו‬ ‫מ ל ב א דוד‬ ‫ואתיב‬ ‫לו שימליך ותחלת הגלילה שאק‬
‫»‬ ‫״ ? * ד‬ ‫ה‬
‫״ ״ "‬ ‫‪ m‬ה נ ‪ 4‬ך דוד ויאמר קראי־י ' ל ?‬
‫מ ה שמשת משה ממ«‬ ‫‪v‬‬
‫׳' ‪» .‬‬ ‫‪:‬‬
‫״ ^ ״ ‪1‬־י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬
‫״‬ ‫ל ב ת ש ב ע ןעלר־ז ל ק ר ם מ ל ב א‬ ‫הליוכ! לוככ על סיסו של מלך‪:‬‬
‫ולזה היא מ מ א ר סלא‬ ‫ותטיוי יימ*‪9‬י‬ ‫־־שבע ו ת ב א לפני‬ ‫מלבא‬ ‫יקים‬ ‫וכןמת לכןךם מ ל כ א ז‬ ‫אל גיתין‪.‬׳ הוא מעיין השילות‬
‫י‪/‬‬
‫י אס חלק‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫י מ ם ת‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ף‬ ‫ל‪1‬ך‬ ‫ע ה מ‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ף‬ ‫^ ך ‪.‬‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ל ‪,‬‬ ‫פ נ‬
‫מכאן ס א ק מישתק א ת המלכ‬
‫ו א מ ר ק י ם ה ו א יי ך פ ך ק י ת ג פ ש י‬
‫היתה‬ ‫מהנמםת והנה‬
‫י '*'יי•״‬ ‫‪ j - T •-‬י ‪ •••V.• -‬י ־‬ ‫י ‪I v,r - /•• :‬‬ ‫אלא על המעיין סימן שתמשך‬
‫משיח׳ המלך על ראשו‬ ‫ארי כ מ א ךכןעית‬ ‫ן‬ ‫מכל‬
‫את־נפשי מבר־‬ ‫אשר״פדה‬ ‫מלכיתו‪) :‬משחת איתו ׳ נותן לו‬
‫ל כמו שאמי כשאול ויקח‬ ‫מהודה‬ ‫נשבעת^לך‬ ‫חי־יהויהם כאשר‬
‫ערה‪:‬‬ ‫ב מ י מ ר א דיי א ל ד ־ ז א ד י ש ר א ל‬ ‫שמן כ ק ליםי עינמ כמין נזל כ‬
‫‪ :‬י •‬ ‫־‪• .‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪•• :‬‬ ‫‪' r‬‬
‫שמואל א ת פך הסמן‬ ‫אלהי ישראלי לאכ!ר בי־שלמה בנך‬
‫‪T V : :‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪T :‬‬
‫כזה ‪ :‬אמן ׳ שיחיה שלמה‪:‬‬
‫ויצוק על ראשו והנה‬ ‫למימר א ר י ש ל מ ה בריר !מלוך‬
‫מכאן‬ ‫מכסא אמני המלך ׳‬
‫ראוי שתהיה זאת ה‬
‫ימלך אחרי ו ה ו א ישב על־־בסאי‬ ‫בתרי והוא יתיב ע ל בוךסי מלכותי‬ ‫שאין אלם מתקני כבנו‪ :‬והכלתי‬
‫המשיחה אצל המקום‬ ‫תחתי כי כן אע^ה היום חוה‪ :‬ותקר‬ ‫תחותל א ר י בן א ע ב י ד יומא הדין ‪i‬‬ ‫והפלתי׳ ת ל ג ס מנתן וקשתיא‬
‫שתהיה מ כ ת ר ה‬ ‫נקלעיא ולכיתינו אמלו אילים‬
‫ו ב ך ע ת ב ר ת ש ב ע ע ל א פ ה א ע ל ‪:‬ה סט׳ אי״ברדשבע אפים ארץ ותשתהו ל מ ל ך‬
‫המלכו' ׳ וראוי םתלע‬ ‫?‪p‬‬
‫!תימים‪ :‬א ת ק ק השמן׳ משמן‬
‫כי לא הוצרכו למשוח‬ ‫< ותאמ^חיאדניהמלךחדלעדםן‪.‬‬ ‫א ר ע א וסגידרת ל מ ל ב א ו א מ ר ו ת‬
‫המשת׳שעשה משה‪ :‬מן האהל׳‬
‫שלמה אלא מפני‬ ‫מ ז כ ן י ם ך ב ו ג י מ ל ב א ד ו ר ל ע ל ם י‪.‬‬
‫ראמר• המלך דויד ק ך א ד ל י לצדוק‬ ‫טהאלין נתון כעיל ליל יצליחית‬
‫מחלקת אלניה כי כ‬ ‫ו א מ ר מ ל כ א ד ו ר ק ר ו לי לזנדוק‬ ‫של שמן המשחה לפני האלון‬
‫במשיחת לול נמשחו‬
‫הכהן ולנותן ה נ ב י א ולבניהו ב ך ­‬
‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫;‪T‬‬ ‫‪Ir‬‬ ‫‪^ T T‬‬ ‫בר‬ ‫י ל ^ ר‪ :‬ת ן • נ״ ב י א ‪T‬ו ‪T‬ל ‪J‬ב ינ י ה־ ו‬ ‫?׳ל׳ניא‬ ‫כמו שאנו שינק כסלל יומא ;‬
‫כל הקמים תחתיו מ‬ ‫כחלילים‬
‫מזרעו כמו שבמשיחת‬
‫ויאמר‬ ‫יה »יאמ־להט יהוירע ויבאו לפני המלך‪:‬‬ ‫ואמר‬ ‫יהדךע ואתו ל ק ד ם מ ל ב א‪J‬‬

‫להון דברו עםבון י ר ת עבדי‬ ‫מלבא‬

‫אהרן ובניו נמשחו כל‬ ‫המלך ל ה • קחו ע מ כ ם את־עבדי‬
‫‪1‬‬ ‫הבאים אחריה׳ להיות‬ ‫ותךכבון‪:‬דת שלמה ברי‬ ‫ךבוניכון‬
‫א ד נ י כ ם ו ה ר כ ב ת ם את־שלמה בני‬
‫כהני׳)לזה לא הוצרכו ?‬ ‫יה‬
‫‪1‬ית‬ ‫ע ל ב ו ך ג ת א ךי לי ותחתין‬
‫למסות אח׳ זה נ י ע ‪ ? /‬׳‬ ‫על־הפרדה אשר־לי ו ה ו ר ד ת ם אתו‬
‫‪,‬‬ ‫יל‬
‫ו י מ ש ח יתיה וזמן צ ד ו ק‬ ‫לשילוחא ‪J‬‬

‫על־־ ?ז ל ״י י״שןג ‪%‬‬‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫נ מ‬

‫למלך צדוק‬ ‫הנביא‬
‫אתו ש ם‬ ‫כ‬
‫יתכולזן ונותןומשח‬
‫על־גחון‪:‬‬
‫‪V‬‬ ‫ץ‬ ‫*•־‪/‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫'‪A‬‬ ‫‪r -:‬‬ ‫‪VT : • -‬‬ ‫‪-‬‬
‫מיל‬ ‫נן'‬

‫ב ה ג א ונתן נביא למהוי מ ל כ ^ ע ל‬

‫רדק‬
‫ג‬
‫על כסאי ׳ לפרסם‪4‬׳ ‪^:‬י‬ ‫^ ׳׳'‬ ‫!שראל ותקעתם‬ ‫ותתקעון ב ש ו פ ך א ותימרון‬ ‫ישראל‬
‫?שופר[;אמרתט ל ^ * ״ * נ י ‪* 5 £‬‬ ‫^‬ ‫קראו לי לבת שבע ׳ לא יצאה‬
‫שיסיר המחלוקת מ ע ל ״ ‪, ,‬‬ ‫הסרך שלמי •״ יעליתס‬ ‫‪7‬‬ ‫ותםקון‬ ‫מ ל ב א ש ל י מ ה ״‪.‬‬ ‫לגלח‬ ‫מהחלל אבל רחקה מ מ מ מעט‬
‫‪A‬‬ ‫א ח ר ץ‬
‫בוךםי‬ ‫על‬ ‫ךתיב‬ ‫דירתי‬ ‫בתרוהי‬ ‫בע)ל שהיה נתן מדבל עמי לפי׳‬
‫י ן מ‬
‫^‬ ‫שלמין•י* ‪ P P‬י‬ ‫;‪c‬‬ ‫ישב ? ‪ S‬־ ‪t ^ m w r‬‬ ‫»‪w‬‬ ‫א מ ל קלאו לי וללש הכתו׳ בזה‬
‫‪5‬‬ ‫תהורתי‬ ‫ןמלוך‬ ‫י‬ ‫ו ה ו א‬ ‫מןימרתי‬
‫ה י א ת פ ל ה שיהיה ר‬ ‫יי׳ אלהיאמיהמייר‬ ‫•?‪17‬‬ ‫י ־‬ ‫*‪V‬‬ ‫‪°‬‬ ‫לחוק מאל שאמל כי לתשמיש‬
‫תחתי ואתו צרתי להערת נגיז־ ‪" H i‬‬ ‫יל‬ ‫מ ל כ א על‬ ‫]‪:‬רתיה פקךי‪.‬ת ל מ ד ה י י‬
‫לצון ה ס ם יתכ׳ שיהיה‬ ‫קלאה להודיע לאכיםג כי מ ה‬
‫הענין כ ן ר ל שתהיה‬
‫‪$‬ן בטחי‬ ‫יש^ל ועל־יהודה'‪ ':‬י‬ ‫ו א ת י ב בגיר‪.‬‬ ‫ישראל ועל יהודה ן‬ ‫שלא ילעה לסכה שהיתה אסור׳‬
‫‪T T :‬‬ ‫־ ‪ :‬־ •‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫•י‬ ‫״‬ ‫‪T :‬‬ ‫•‬

‫המליכ' לשלמה כי א ם‬ ‫בךיהוידע ארת־־המלך דאמר י אמן‪,‬‬ ‫ל) לא מפני שלא היה יכול‪ :‬יחי‬
‫ב ר ן ה ו י ך ע יר־ת מ ל כ א ! א מ ר א מ ן‬
‫ל א ת ה י ה לו מיי׳ לא‬ ‫לעילם ׳ פילגש חיי נפש לעילם‬
‫כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך‪:‬‬ ‫ב ן ת ה י ך ע ^ א מ ן כ ן ך ם יי א ל ה א‬ ‫ה כ א כי כעולם הזח קליכ היה‬
‫י מעיל לו ז ה ‪ :‬ויגרלאת‬
‫כסאו מכסא א מ י ה׳‬ ‫כאשר היה יהוה עס־אדני המלך כן‬ ‫ךךיבוגי מ ל כ א ; ב מ א ך ה ו ה מ י מ ר א‬ ‫למיתה וכן תי יתקיים )כל שאל‬
‫׳‬ ‫״‬ ‫״‪»T‬‬ ‫י‬ ‫‪V‬‬ ‫•»‪-‬‬ ‫! ־‬ ‫‪J-:‬‬ ‫‪« T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬

‫ה מ ל ך לול ׳ ל מ מ ו‬ ‫מ ל כ א בן ןהי‬ ‫דיי ? ס ע ד י ה ךרבוגי‬ ‫יחי המלך תלגם יצלח ‪ :‬עבלי‬

‫״*‪ •«•:‬ל יהי עכשי־שלמה ויגדל'אית־־כסאו‬ ‫אליניכ׳ על הכרתי)יעל הפלתי‬
‫מ ז ה שאין ז ה מ ג ל‬ ‫ב ס ע ד י ה ד ש ל מ ה ויךבי_ירתכוךסיה‬
‫המלכות ו ז ה כי רצון‬ ‫מכסא אדני המלך דוד‪ :‬וירד צדוק‬ ‫מ ל ב ו ת א דךבוני מ ל כ א‬ ‫מבוךסיה‬
‫א מ ל ומה םאמל עבלי אליניכם‬
‫המלך הוא שיצליח‬ ‫הכהן ונתן הנביא ובניהו בך־יהוידע‬ ‫כאיל) א מ ל עכלי וכן)אל משה‬
‫ו ג ח ת ז נ ד ו ק ב ה נ א ו נ ת ן גבמ>‬ ‫ד ו ד‪1‬‬
‫כ מ מ ת ל מ מ נ ו ‪ :‬וילל‬ ‫‪T T‬‬ ‫ן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫• * ‪J‬‬ ‫ג‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪I‬‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫אמר עלה אל יי׳ לל אלי ואת יפתת‬
‫ו‬ ‫וקשתיא‬ ‫ובניה ב ר יהוירע‬
‫צלוק ה כ ה ן ונתן ה‬ ‫והכרתי והפגתי וירכבו א ת ״ ש ל מ ה‬ ‫נאתשמיחלרלאותי‪ :‬א ש ד ל י ׳‬
‫‪T -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I-:‬‬ ‫י‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪:‬‬
‫שהייתי לזככ כ ה וזה יהיה סימ‬
‫הנבי׳ ובניהו בן יהדי'‬ ‫על־״פרדרת המי־^ך דוד דללו אותו‬
‫והכלתי והפלתי ׳ ה ם‬ ‫שלמה על‬ ‫ו ה ל ע י א וארביבו י ר ת‬ ‫למליכה שהלי א ק הליום רוכב‬
‫היו םנהררין כמו ם‬ ‫על־ניחון‪ :‬רקח צדוק הכהן אות־‬ ‫ד מ ל כ א ד ו ד ואובילו יתיה‬ ‫בודגתא‬ ‫על סיסו של מלך‪ :‬אל גיחון ׳‬
‫ש ק ל ם וזה כי אלו שזכ'‬ ‫^קךן ותשמן מן־־ותאךהל וימשח‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫־ ‪r :‬‬ ‫הוא שילוח יכן ת י לםיליחא‬
‫ה ס א ש ר על פיהם‬ ‫וגםיב צדוק ב ה ג א ית‬ ‫לשילוחא ‪t‬‬ ‫ונקלא כשני שמות צוה להמליכו‬
‫אות־־שלמה י!תקעו כשופר ויאמרו‬ ‫ךמשחא מן מ ש ב ג א ומשח‬ ‫קךגא‬ ‫אל גיחון לחשח) שם לסימן טיכ‬
‫דאוי שתהיה בחירת‬
‫ה מ ל ך להיות מ ה ם‬ ‫כ ל ־ ה ע ם יחי המלך שלמה‪:‬‬ ‫י ת ש ל מ ה ותקעו בשופךא ו^המרו‬
‫שתמשך מלכותו כמו שתמשך‬
‫©יבחרו נ ב ח ר מ א ת‬ ‫‪,‬‬
‫המעיק‪ :‬ומשח אותו י אף על פ‬
‫ע מ א ‪ :‬צ ל ח מלכא שלמח ‪1‬‬ ‫בל‬
‫יי׳ והכה אםריבחרהי‬ ‫»‬ ‫‪,‬‬ ‫‪L‬‬ ‫שלא היה צריך למשחו שאין מ‬
‫הנביא מלע ש ב ח ר יי'‬ ‫ד־־יאחוז ^ « ׳ ״ י « ״ י ^ י א ״ י * ‪ p r‬הנהןיזס׳־ י‪-‬אםיונייהעסי‪WW-m‬‬ ‫'״ •‬ ‫‪p‬‬ ‫נ י ב ס‬ ‫^‬ ‫נ‬ ‫‪^-‬‬ ‫י ן ) ש י ‪ 1‬י‬

‫כמו שמנאנו כסיי'‬ ‫וןח ־!חקהנהן את ‪ rP‬השק׳ אפן ‪m‬־‪ V‬די״׳׳ אשר נש״דוהזקנע־‬ ‫‪p‬‬ ‫)‬ ‫‪M‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ל )‬ ‫ד ׳ ד‬

‫הענק ככהן גליל כי כאילי יתומי׳ מלע מי הוא אשר כ ח ר י י ׳ מ ו ״ ן הענק ב ס ל י ל י‬ ‫ציף למשחו‪ :‬יחי המלך׳ יצלח מלכא ו ק ת ל ג ם מנתן כל יחי המלך כי התפלה‬
‫‪w‬‬
‫»‬ ‫‪v‬‬
‫» י ׳ ׳ ׳• ^ ‪1.^ .1.1',‬‬
‫‪J‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ן ‪,‬‬ ‫—‬ ‫ן‬ ‫ן‪,‬‬‫מ‬ ‫ע‪•,‬‬ ‫כ‬ ‫^‬ ‫על החיים וההצלחה כי אינם חיים בלא ה צ ‪» ,‬‬
‫נ מ ץ }‬ ‫י מ‬ ‫) מ‬ ‫חה;‬

‫אל גיחין)כן)תתפלל על יי׳ כמו אל יי׳ יכן הלמתה על כיתו כמ) אל כית)‪ :‬א ת ק ק‬
‫השיק׳היא שמן המשחה‪ :‬מן האהל׳ מאהל מיעל כי ס ם היה שמן המשחה‬
‫מחללים‬ ‫ואף על פי שאהל מיעל היה כזמן ההיא כגכעזן הלך ם ם צלוק או שלח להביאו‬
‫ואף על פי שאמר כי צלוחית של שמן המשחה היתה נתינה לפני האלון זה היה‬
‫כשהאלוןהיה באהל מיעל אבל כשהיציאןאיתו מסס למלחמת פלשתי׳ הצללית וצנצנת המן הניחו שם באהל מיעל ולא לקחו משם אלא האלון ואם הכיאו הצלוחית אח<‬
‫)הניחיה‬
 ‫מלכים‬

‫?יסחלא אםבא שם ותבקע ד וסימ׳ האדמה אשר תחתיתם׳ ותבקע הארץ בקולם׳ ותבקע העיר דמלכים׳ וחברו דומיה‪:‬וטוב‬
‫א ש ר‪2£‬יה‬ ‫ען‪1‬ץ‬ ‫ו?‪1‬א ת ח ו ם ע י נ‬
‫'הניחוה לפני הארוז בירושל*‬ ‫׳ י״**‬ ‫י ׳ ^ ?יי‬ ‫לנצח מנה נפס בזדון י־ז בקריאה וסי׳ ויצמח יי׳ אלהיס מן הארמי• ^ ׳‬
‫נה‬ ‫רזד‬
‫יהיה פי׳ האהל אסר נסהלו לול‬ ‫ובערמה )הנה אדוניה רביאהווהוא אדמוני ׳ יאמר נא אדננו׳ויהי בהיות רוח איהים׳ ויקרא אביש אל דוד׳ עידנו מדב ׳‬
‫אבללחקהיאסהוציאי‪/‬אהל‬ ‫וס^ו כל עמאבתרוחי ועמא‬ ‫נ‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫לזהבאשםכישט^ח‬
‫׳•״י <‪-‬יז ע ס כי ס ס נ‬
‫‪t‬‬
‫מיעד סיס דבר עד שהביאוהו‬ ‫־ ׳ • ••*־י‬ ‫«• י * י‬ ‫היה מפחל שיהלגנו ם ויעלו כ ל ״ ־ ה ע ם אחריו והעפש‬
‫לבית עילמי׳ לס אס היה הארק‬ ‫?יש חין בדונניא וחדן חךוא ר ב ^‬ ‫?‬ ‫‪n‬‬ ‫' ‪; :‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪;:, - A L L -‬נ‪:‬‬ ‫י‬ ‫י שלמה )יהיה המקים‬ ‫י‬ ‫ם‬

‫שהיה בירוסלם היה הארון סב)‬ ‫ושמע‬ ‫וזעת ארעא לכןלהון ‪1‬‬ ‫מחללים ב ח ל ל י ם ושמחימ שמחה‬ ‫^י‬ ‫ל‪, , ,‬ן ^‬ ‫על‬ ‫ההן‬ ‫שנ‬

‫שבד לוחו׳)הארק שבו הלוחות‬ ‫ארגיד־ז וכל זמימא די עמיה ואנןן‬ ‫ימיתהו ‪.‬״ גדולה ותכקע הארץ בקולם‪ :‬רעזמע‬ ‫לליס שיניחהו המלך‬
‫היה צאהל מיעד כמו שכתבנו‬ ‫םפיקוו למיכל" ושמע י ו א ‪ ^,‬קל‬
‫ב‬
‫שלמה שלא‬ ‫‪p‬‬

‫כספל שמיאל והקרז הזה מלא‬ ‫‪u‬‬ ‫"‬ ‫‪:••-‬־־‬

‫ל‬
‫‪T‬‬

‫ל‬ ‫י‬
‫‪:‬‬
‫אם יהיה לכן חיל לא אךניהו וכל־הקךאים אשר אתו והס‬
‫י ‪» t‬ל« ‪1r*V‬״‪•mfcr 1 J i‬‬ ‫‪ NTIBW‬ואמי ‪ *9‬י ז י » ‪!P-‬־‪***9‬‬
‫היה מלת המשיחה כמו שחמר‬ ‫ך! י‬ ‫יפיל משערת ראשו א כלו לאכיל וישמע יואב אות־ ״קול‬
‫אלצ׳׳לל אם תחזקנה‬
‫לשמואל מלא קלצך שמן ילך א‬ ‫אשתנישת ! ?ר ךהיא מ י י י ה א‬ ‫יליו להיית לעבילת השופר ויאמר מדוע קול־־הקרידת‬
‫אשלחך אל ישי והיה יינק ממננ‬ ‫יונתן בר אביתר בהגא אתאואמר‬
‫‪-‬‬
‫‪V.T‬‬ ‫י ‪:‬‬ ‫־‬ ‫!?‬ ‫־‬ ‫־ ‪/‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬

‫על ראם המלך תחלה ואחר בך‬ ‫אדניה עול ארי נבר ךחיל ח ק‬ ‫המלך )למציתי כשאל הומה‪ :‬עורנו מדבר והנה יונתן ב ך‬
‫ט א‬
‫כני החיל לא יביעהו‬
‫מושח כציךת נזר כין ריסיעיניו‬ ‫ף‬ ‫;‬
‫מ‬ ‫א‬ ‫^ " ;‬ ‫^‬
‫א ת י ב מ‬ ‫?‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫נזק מצלי וכן שלח אביתר הכהן בא ויאמר אדנית בא‬
‫)יש אימרי כי מתחנה היה מושת‬ ‫־‪,‬יי״י ־• ־ ־ ־ •״ ״ * * ז * ־‬
‫‪: 1‬‬
‫*‬ ‫"\•‬ ‫‪-‬‬ ‫; ‪/ T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫ו‬ ‫‪•TA-‬‬ ‫<‬

‫כין ריסי עיניו ואחר כך הניתל‬ ‫לארומה בקושטא ךבונ;א מ ל כ ^‬ ‫דיל לאנשי יבשגלעל כי איש חיל אתה וטוב תבשר‪ :‬רען‬
‫‪,‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫ק‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫תחזקנה יליכם‬ ‫!עתה ‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,v-‬‬
‫כקרן היה ייצק איתו על לאשו‬ ‫ןוראמליךית^למה ‪ .‬וקלח עמיה‬ ‫״ו‬ ‫‪/‬‬

‫כי מלא הקרן יהיה השיעיר מ‬ ‫מ ^ א ית ערוק ‪3‬ה;א ויר־ז נר־ןן‬ ‫והיו לבני תיל י‪) .‬יבא יונתן ויאמר לאדמהו אבל אדנינו‬
‫‪-:‬‬ ‫‪• I-‬־־ ‪ I‬־ » ‪-: A‬‬ ‫י‬ ‫דשתחו למלך שלמה ‪ I‬י י י‬
‫‪T‬‬ ‫־ ‪V‬‬
‫‪1‬‬ ‫מהמשיחה ועול המליכו שלמה‬ ‫^ ־ ^ ^‬ ‫^‬ ‫^‬
‫ומשחנ אימי פעם שני כמושכת?‬ ‫‪:‬־׳‪-‬־י ‪1‬‬ ‫‪ : -‬יי‬ ‫‪.‬‬ ‫ניאמ׳ל)שלמי ילמה המלך‪-‬דור המליך ארת־שלמה‪:‬‬ ‫ר‬ ‫ב‬

‫ל‬ ‫‪,7‬‬
‫‪T T ! T‬‬ ‫‪:‬‬
‫י‬ ‫ו‬ ‫‪J‬‬ ‫‪•v:y‬‬
‫שאמלושלמה‬ ‫סמפצי‬
‫י ־‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫׳ ו י‬ ‫־‬

‫בלבלי הימי׳ וימליכו שנית לשלמי‬ ‫ילןלע׳^ י א ר ? ‪:‬יל '־־' *‬ ‫‪ :‬י ב י‬

‫מכני כי עתה לא היו שם אלא‬ ‫ומשחו;תיה‬ ‫ביךגתא ךמלבא ‪1‬‬ ‫אם יהיה לכן חיל ח וישלח אתו־המלך ארת־עדוק הכהן‬
‫אנשי ירושלם ואחר כך הקהיל‬ ‫ערוק כהנאונתן נביא לכיהוי מלבא‬ ‫ואת־נתן ה נ ב י א ובניהו בן־־יהוירע‬
‫המלך כל שרי ישראל מכל ה‬ ‫^ ' ‪p‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪ PP J‬בשילוהא'וסליקו‬
‫כר‬
‫‪- I J T T‬‬ ‫‪T J‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪«TTJ‬י‬

‫השכנוים אל ימסלם ישרי האלפים‬ ‫• • • ־ י ־ •יי‬ ‫והכרתי והפלרתי וירכבו א ת ו על‬

‫כל —‪u‬‬
‫הקהל‬ ‫ולעיניו ‪u‬‬
‫המאית ‪. 1‬‬
‫ושרו ‪1‬‬ ‫ואשתגישר־ת יק־ ר*ת א ה ו א ק ל א‬
‫‪*.,‬יי י‬ ‫־י־־• ־ ‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫• • » •‬ ‫‪J‬‬
‫־‬ ‫‪:‬‬
‫״‬ ‫י ׳‬ ‫־ ‪• • .‬‬ ‫‪,‬‬
‫־‬ ‫׳יי‬ ‫״‬ ‫‪%‬‬ ‫י•‬ ‫ה‬
‫כ ה‬ ‫‪1‬‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫|‬ ‫‪5‬‬
‫ס‬ ‫מ‬
‫מסב אלניהן‬
‫ל מה פרדת המלך‪ :‬וימשחו אתו ערוק‬ ‫^ ד‬ ‫ע‬
‫משחיהו לנגיל ואז משחו גם ‪p‬‬ ‫>‪ >l‬ךשמ^תון ‪ t‬ואף יתיב ? ל ‪ 2‬י‬
‫ם ה‬

‫״ ‪ 'i‬־ ־ \ י־ ‪ w 1‬י ־ ‪V‬‬ ‫^מיללפניו וישרתהו‬ ‫‪J‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪v,V‬‬

‫‪R‬‬
‫יי'‬

‫לצלוק לכהן גלול ואז עשו שמח‬ ‫בוךםי מלמ^א ו ואף עלו עבדי‬
‫זמרמחללים‬
‫וזכחוזכחיסלריכ‪:‬‬ ‫גלילה‬ ‫רבועאמלכא‬ ‫?לבאלברבא ית‬ ‫‪T T‬‬
‫נגזטלאהיהמצה ל דהכחן ונתן ךהנביא ל מ ל ך בגחון‬
‫ששמו‬ ‫בחלילים׳ מזמרים ככלי‬ ‫'‪^•L‬‬ ‫״ ‪•! ,‬יי‬
‫?*ן ס ז ‪w 777! w o‬‬ ‫‪7‬דוד למימריוטיב יי ית שובש שלמה‬ ‫' אם לא ויעלו כשם שמחים ותהכם הקריה‬ ‫‪V*L‬‬ ‫מ מ נ‬

‫חליל והוא כלי חלול ונקיכ נקכים‬ ‫אלהים•י • ‪ • - ••:‬יי ‪-‬‬

‫זי‬
‫‪i\ -.‬‬ ‫( לי לסית וכאשל ־־'׳ ־ ״‪ . 1‬״ ‪ :‬־ ״‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫מ‬
‫יס‬
‫ק‪0‬ני‪:‬יתכקעהאקלקילס׳כא&‬ ‫מ?ימ|יייי‪3‬י !י־* בוךסוי‬ ‫ה ו א הקול אשר שמעתם‪ :‬ןגס‪?:‬ב‬ ‫הלגיששל ^‪^;,‬‬ ‫מ‬
‫נבקעה האק מריכ השמחה‬ ‫מלכודת! וסגיד מל^א על ש‬ ‫י * שילך לביתו‪ :‬שלמה ^ ל כסא המלוכה‪ :‬וגם־באו‬ ‫י ? מ‬

‫והוא לשין הגללה ותיסכת כמו‬ ‫ואף כדין אמר מלבא‬ ‫שודא !‬ ‫עבדיהמ^לךל‪/‬רךאת אדנינוהמלך‬ ‫ויזזקת יןהיית לא״'‬ ‫‪:‬‬

‫־ ‪ , -‬־ י י ! ‪,‬י״י י‪,,‬״•״ ״ ״ יי׳‬ ‫לינה לי שלא תהיינה‬ ‫‪:‬‬

‫דור לאמר ‪,‬ייטיב אלהיך א ה ־ ע ם‬ ‫^‬ ‫כעיליתיך‬ ‫ג‬ ‫‪m‬‬

‫*עיל שנים ינעל אבל שלמר־ז משמך ויגדל ארת־״כסאו‬

‫־‪^.:‬‬ ‫י י*‬ ‫תהיינה כעילית איש‬ ‫‪,‬‬

‫‪3‬‬
‫״י יזה אמנם יהיה‬
‫‪.!/-‬‬ ‫‪j*,‬‬ ‫‪,w,js‬‬ ‫דארחיה‪7‬ואדוניהדחי‪ .‬ם ץ ק ן ד ־ כ ש‬ ‫‪,‬‬

‫עם ההתיסבית עצה‪:‬‬

‫שאתה‬
‫אכלו‬ ‫אלונינו ׳ כלומר‪,‬אינו כמו‬
‫ויך ‪,‬‬ ‫בקרגרת‬
‫‪T‬‬
‫• ‪ ^ ; C .‬יי־י‪ t.v«.-‬י‪«!.‬י‪-‬י^‬
‫ואתקיף‬ ‫ואזר‬
‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫שלמה‬ ‫ואדמתו ירא מפני‬ ‫נ איש לדרכו‪:‬‬ ‫ושמלת‬
‫חישכ כי סיב אבשל‬ ‫‪r‬‬ ‫ם ה‬
‫• י ־ ‪ ,‬׳ ״ [ ‪' .‬‬ ‫־ ־‬ ‫‪:‬‬

‫•־••••י‬
‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬

‫• ‪ _ /‬־ ‪ -‬־ ‪,‬‬ ‫בחלילים‪,‬‬

‫היא להפך י אלינינו המלך ל‬ ‫כ‬ ‫מרבחא ן ואתחיא ל ? ל י ^ י‬ ‫‪ , , i u‬כלאי»י שלמה רקנם וילך ויחזק בקרנור‪/-‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪V T‬‬

‫לול המליך את שלמה‪ :‬את שם‬ ‫‪ V V V : T V - .‬׳ ; כר הא אדומות ךחיל מן כןךכם מלבא‬ ‫*‬ ‫»״• יתכקעהאת׳‬ ‫‪:‬‬
‫י•‬

‫שלמה משמך ׳ אמל) רזל ככל‬ ‫שלמה והא אחר בקדמ־י! מרבחא‬ ‫הנה‬ ‫לאמר‬ ‫לשלמה‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫המוכח‪:‬‬ ‫^ ‪h‬‬ ‫לבח‬ ‫י ם‬ ‫ה כ ‪3‬‬

‫אלם מתקנא חוז מכני »‪mk‬‬ ‫למימר יקים לי ביומא דין מ ל כ א‬ ‫והנה‬
‫י ״‬ ‫־שלמה‬
‫‪A 1‬‬ ‫את־־המלך‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫אדניהו‬
‫•‪T T • J-‬״‪ K‬י ״ ״•י י ‪5‬‬ ‫אדם‪:‬‬ ‫בני‬ ‫מימן‬ ‫ו‬ ‫יזבל‬
‫כנו משלמה ותלמדו מיהושע‪:‬‬ ‫‪ r‬״ ״״"‬ ‫‪ r‬־‬ ‫בקרנות ‪ ranin‬לאמר ישבע־לי‬
‫•י‬
‫‪A‬‬
‫אחז‬ ‫י‬
‫‪r‬‬
‫כלימי‬ ‫׳‬ ‫ינימ‬
‫־ ‪.‬־‬‫‪L‬‬
‫‪S‬‬

‫על המשכב ׳ קשתחיה לאל על‬ ‫^ מי"‬ ‫עלמ« י ל‬ ‫״ >־ ‪. r‬־ ‪• :V‬־ ־ ״‬
‫א‬
‫כסילתי נ‪1‬‬ ‫ן‬
‫י י ‪-‬‬

‫המשכב שהיה שוכב עליה וק‬ ‫_ואמר שלמה אם יהי‬ ‫בחךבא ‪t‬‬ ‫־‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ץ‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ג״כהלךז‬ ‫ב ק מ י מ‬

‫וישתתו ישלאל על לאש המנ‪1‬ה׳‬ ‫לגבר ךחיל הטאין לא יפיולמסער‬ ‫*״כ ׳ שהיה בנכעין עבדו בחרב‪, :‬ויאמר‪rtibtf‬אס יהיה‬
‫׳•ויחזק בקמות המזבח ׳ המזבח‬ ‫דישה ל א ר ע א ו א ם בישת^‬ ‫״ ''‬ ‫ו י" ז " ‪I‬‬ ‫י הליגי כירז זיין‬ ‫‪:‬י‬ ‫‪J‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ץ‬ ‫ש‬

‫שהיה כילושלםכי היתל הבמות‬ ‫^‬ ‫תשתכח ביה ויתק^ל‪.‬‬ ‫^ ח לבן חיל לא־‪:‬פל משערתו ארצות‬ ‫נק‬ ‫בלין‬
‫היה אז והחזיק כמזכח להנצל‬ ‫‪r-‬‬ ‫•• • ־ ״!‪.‬‬ ‫י‬

‫סם‪ :‬אם ימית עת עבל)׳ מזה‬ ‫י י‬

‫מ ל ב א שלמה ן ^ ו ת י ה י ^ ל‬ ‫י ‪ 1‬אמית כאן ואקבל ואמ;ז;‪5‬ה תמצא־בו ומת‪ :‬וישלח‬
‫שאני מפחל ת מ ‪ 7‬ומסופק בו‬ ‫מךבחאואתאוסגירלמלכאישלמה‬ ‫™ ‪ V‬המלך ש ל מ ה וירדהו מעי המזלח‬ ‫‪5‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪b‬‬

‫ישבע לי שלא ימיתני‪ :‬אס יהיה‬ ‫ואמר ל ה ‪ r i n h p‬אזיל לביתך ו‬ ‫‪.,‬״* י • ״ ־‬ ‫‪? 1‬״‬ ‫י * י<י תנחימא ‪ :‬־ ד׳ י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪7‬‬

‫לי לבן חיל׳ כמי מ חיל לאמנת‬ ‫"״ ״ 'ופריט יומי דוד״לממת‬ ‫ויבא ךשתחו למדך שלמה ויאמ‪—1‬‬ ‫^‬
‫דרא מפניו וסר אל משמעת) )תי‬
‫וי*‬
‫‪,‬‬
‫• ‪I * ' -‬‬ ‫‪- .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫״ ‪\'-~'JL‬‬ ‫‪ •1‬י‬
‫ל ו שלמה ל ך לביתך‪:‬‬
‫לחילחסאק פיכן‬‫יהא ילגבל •‬‫אם •‬ ‫־‬ ‫ופקיד‪:‬ת שלמה בריי׳ יכןיםר ״‬
‫חיל כעל כח לכביש את יצרה והיית‬ ‫א י ‪ .‬א אזיל ב א ו ר ח ב ל א ר ע א‬ ‫א ויקרבו ימי״ךוד למורת ויעו ארת־‪-‬‬
‫לאיש׳ זריז)מישי בנפשך)כיבש את‬ ‫ותתקיף ותהא לגבר י ח י ל חטאיןו‬ ‫שלמה בנו לאמר‪ :‬אנכי הדך בדרך‬
‫יצלך יק תי לגבל לחיל חכזאק)פי׳‬ ‫כל־הארץ וחזקת והיירת לאיש‪:‬‬
‫לפניי ושמלת יכו׳ ׳ וכן ועמשא כן‬ ‫הרעשתי ועמהס הלרם שמעיהו ׳יניע כ*ך מ תאכל׳ כ ל ש ענירעים׳תאות א ד ם‬
‫מפלתו‪ I:‬י \ ‪T‬‬
‫מםול ‪ : I‬י‪1‬־‬
‫יונתז׳י י‪A‬י‬ ‫•ן‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫' ‪I‬‬ ‫‪T‬‬

‫איש לוצה לומ׳ גדיל ינכבד ןק מל׳‬ ‫״םדן׳ףצאהסז ביזם ההוא ׳וםתיק האור ושוב לעיגיס׳ וטוב משניהם׳ וטוב לא יהיה לרשע‪ :‬ותהס ג‬
‫י‪/‬‬
‫אכשגדיליםונכבדים‪ :‬את‬ ‫^ י א ד ו ס י מ ׳ נמסר בשמואל א סימן ד׳‪ :‬אחז חד מלעיל וסי׳ חיל אחז ישמ׳והנהאחז בקרנות המזבח׳‬
‫‪¥‬‬
‫שמאל נעשתן ןלא אחז ׳ בחרא מלעיל וכל שוס ‪4‬בד קמץ וסלרע ן‬ ‫י‬
 ‫רש‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫מלכים‬ ‫רדק‬
‫א ת אשל עשה לי ׳ שהלאה הספל ששלח תר ביל אוליה במדרש לכי תכחומא‪:‬‬ ‫א ת משמלת יי׳ אלהיך כמו ושמלתם את משמלתי לבלתי עשות מחקית התועבות‬
‫למי מלחמה בשלום׳ שהיה להם שלים עמל ולא היל כסמלים מ מ מ ‪ :‬בחגורתו‬ ‫ללכת כללכת תקין הממי מ ה היא חלין אף אתה היה חנק מ ה היא רחים אף אתה‬
‫אסל במתניו׳ שחגר חלבו מצימלתעלמתנמ שלא כלרךהחגירי'בצאתי לקראת‬ ‫היה לחים‪:‬לשמילחקיתמ׳ המצית שלא נגלה טעמם‪ :‬מציתיו אשל נאמל כהם‬
‫עמשא גפיה למסה כדי שתפל כמה שנאמל והגא יצא ותפול)כשנפלה)כטלה‬ ‫מצית כמןסליח טמאים והפלת כללים וכייצא כ ה ן ‪ :‬ומםפגומ׳ הלינין‪:‬ועליתמ׳‬
‫כ ס מ ל עמשא שלא‬ ‫‪.‬‬ ‫אשל הם עלית וזכל כמי שכת‬
‫כסל אלא להגביהה ק‬ ‫ועדותיו ה מפקק דו בליש'וסי'ושמרת את משמרת׳ וימאסו את חקיו ׳ ויעמד המלך על העמוד ׳ וחברו‬ ‫)מיעלי׳ וכיוצא כ ה ם שהם לזכל‬
‫ה א ק ולא נשמר ג‬ ‫על^עמח דדברי הימים׳ מפני אשר קטרתם‪ :‬שלום ח חס׳ בליש׳ בקריאה וסי׳ במסדה רבתא‪ :‬והנה‬ ‫נהנה כל התילה ׳ ועליתיו נלאית‬
‫כתרכ אשר כיד יואב‪:‬‬ ‫ה רפ בספרא וסימ׳ נמסר לעיל בריש מיפרא; שכחרים ד חס׳ בליש׳ וסים' נמסר כשמואל חלק ב סימן ני‪:‬‬ ‫בי הי״יו כקליא׳ והיא למל הפיעל‬ ‫‪,‬‬

‫ובנעלו אשר כרגליו׳‬ ‫אעפ שהיא מנחי העין נהפכה‬

‫א ת אכנ'הרג כערמה‬ ‫עין הפעל יכן כללך עלנתיך‬
‫ושמרת את־־משמרות י יהרה אלהיך‬ ‫ו ת ט ר י ר ת מ ט ר ד ת מ י מ ר א די•‬
‫ששאלו גידמת היאך‬ ‫*‬ ‫‪* T‬‬ ‫‪JT‬‬‫‪TZ‬‬ ‫‪?JV‬‬ ‫־‪.‬‬ ‫־‬ ‫־‪:‬‬
‫ששתי והממיס להם ‪ :‬תשכיל ׳‬
‫א ל ה ך ל מ ה ך ב א ו ך ח ן ךרתכןגן‬
‫חולצת כמה שנאמר‬ ‫כתלגמו תצלח‪ :‬א ת כל אשל‬
‫דנוהו יואכ אל תוך‬ ‫ללכרת בדרכיו לשמר חקותיו‬ ‫כןךמיוהי ל מ ט ר ק י מ ו ד ח י פ ק ו ד ו ה י ‪j‬‬ ‫העשה ׳ כמג ככל אשל תעשה‬
‫השער ללב אתו כשלי‬ ‫י* מעורך^ו ומשפטיו ועדותיו כ כ ת ו ב‬ ‫ודיגוהי ו ס ה ד ו ת י ד ח ב מ א ר ב ת י ב‬ ‫ניהיה תשגויל פיעל עימל א) יהי'‬
‫‪. . .‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫••‬ ‫‪T :‬‬ ‫>•‬
‫לשון של נעלך ‪ :‬ולא‬ ‫א ת כמשמעו ויהיה תשכיל פיעל‬
‫בתורת מישדתלמעז תשכיל א ת כ ל ־‬ ‫באוך‪:‬תא ך מ ש ה בדיל ך ת ע ל ח ית‬
‫תורד את שיכתו כסלו'‬ ‫מצא כלוי כשמלך המצגת תצליח‬
‫שאיל׳אלתניחה) למות‬ ‫אישר תעעןה ואת כל־אשר תפנך־ז‬ ‫בל דתעביד ד ת כ ל אתר ךתחפגי‬ ‫א ת ה א ת כל אסל תעשה )את‬
‫מיתת עצמי)ליפול ב‬ ‫למעךקים יהוה את־־דברו‬ ‫ישם!‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫;י‪:‬ת‬ ‫יכןים‬ ‫ךי‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫‪1‬‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫כל אשל תפנה שם‪ :‬וגס אתה ׳‬ ‫‪:‬‬

‫קללה‬ ‫כגהינם ‪:‬‬ ‫ךי מ ל ל ע ל י ל מ י מ ר א ם ‪ :‬ט ר ו ן ב נ ך י ת‬ ‫וגם ללכית על מצות יי׳ אשל ציהג‬
‫נמרצת ׳ מפורשת‬
‫אפם־־ישמרו‬ ‫דברעלי״לאמר‬ ‫אישר‬ ‫ללכת כללכי יי׳ אמל וגס זאת‬
‫אךךזיהון ל מ ה ך כ ן ך מ י ב ק ש ו ט ב כ ל‬
‫כמו מ ה ימריצך מ ה‬ ‫בניך א ת ־ ד ר כ ם ל ל כ ת לפני באמת‬ ‫היא מללכי יי׳ לבעל אנשי הלשע‬ ‫‪:‬‬

‫נמלצוכמומהנמלצו‪:‬‬ ‫לבחון ו ב כ ל גפשהון ל מ י מ ר ל א‬ ‫כי אתה ילעת א ת אשר עשה לי‬

‫בכל־לבבם ובכל־נפשם לאמר ל א ׳ י‬
‫כי‬
‫יכרת לך איש מעל כסא ישראל ״‪.‬‬
‫וגכם״אתה ידעת א ו ת אישו—עשרה ה‬
‫רלבג‬
‫לי יואב ב ך עררה אשר עשה לשני־‬
‫ושמרת את משמרת‬
‫יפסוק ל ך ג ב ר מ ע ל בוךסי מ ל ב ו ת א‬ ‫יואב יגי׳אויהיה וגם אתהילעת‬
‫ך י ש ך א ל ״‪ ,‬ו א ף א ת י ד ע ת י ת ד ע ב ד ל י‬ ‫כמו שאני יולע ואיני צליך ל‬
‫להימעך אלא לניתך עליו לכעלו‬
‫יואב ב ר ׳גרדה ך ע ב ד לתךין רבני‬
‫מן העולם‪ :‬אשל עשה לי ׳ פילו׳‬
‫ךוילותא ךישךאל לאבגר בר גר‬
‫אשל עשה לשני שלי צבאות‬
‫ג»ל‬

‫יי׳אלהיךירלשישמיל‬ ‫בך־נר‬ ‫לאבנר‬ ‫עבאורת״ישראל‬ ‫עירי‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫ק‬ ‫ך‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫;‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫ישלאל ילי עשה מה שעשה להם‬
‫כלכ מ ה שיצווהו השי‬ ‫בי^ךמותיה ו ך מ י ר י יתחישיב ל ן ב י‪/‬מרו‬ ‫כי אכנל אני הכטחתיו תיקכלתיו‬
‫ולעמשא בן־יתר דהרגם דשס דמי־‬
‫לשמרו וזה אמכם י‬ ‫••‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬ז;‬ ‫‪.‬‬ ‫••‬ ‫— ‪ J‬־ ‪:‬‬ ‫‪TV‬‬ ‫‪IT‬‬
‫באהכתי ועמשא גם נן היה כ‬
‫‪«T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬ך‬ ‫‪-‬ן‬ ‫‪:‬‬
‫ךמיהון עלוהי ב ד כ מ ת נ י ך י ק ך ב א‬
‫יהיה כלמילת התיליי‬ ‫מלחמות ב ש ל ם ויתן דמי מלחמות‬‫ויתיב ל ה ו ן ב כ מ ג ת ש ל מ א ו א ש ר‬ ‫אלי‬ ‫כםליחתי ומסכ אנשי *הילה‬
‫גל׳ש׳‬ ‫‪V P‬‬

‫ותהיה הלמילה ההיא‬ ‫בחגררתו א ש ר כמותניו ובנעלו‬ ‫ניש מפלשי׳ אםל עסה לי שהלג‬
‫ד מ ה ו ן ב א ס פ נ י ק י די ב ח ר ג י ה ו ר ש‬
‫בהתכוננות לתבלין‬ ‫‪:‬־‪V^:1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫אבשלום ילפילו׳ הזה יהיה אשל‬
‫־ ן ‪.‬־־ ‪T I‬‬

‫כחכמתך‬ ‫ב ט ר ר י ת א די ב ר‬
‫ל ך ‪ 7‬־ י הסי‬
‫ר כ‬ ‫ב‬ ‫ועשירת שאל‪:‬‬
‫שיבתו בשלכם‬
‫‪ 0‬ת‬
‫בךנליו‪:‬‬ ‫אשר‬
‫זלא־תורד‬ ‫‪- -.‬גלוהי ‪ 1‬ו ת ע ב י ד ‪*, $‬‬ ‫‪ T T‬־‬ ‫עשה לםני סלי חסל דו השמיש‬
‫כתיל*‬ ‫‪8‬‬ ‫ואשל עשה ׳ וכלל אשר עשה לי‬
‫כ ז כ ל )‬
‫ברזלי' הגלעדיתעש^ר־חסד‬
‫‪ 0‬ל‬
‫‪ W ™ W‬״ ׳^אל 'ולבני‬ ‫ס‬ ‫ח‬

‫״• י‪ -‬־ ‪ : r .‬׳ ‪ ^ v‬־׳ ־ י י ‪v‬‬

‫ך‬ ‫?‬
‫" ‪- 1‬‬
‫‪:‬‬
‫}‬
‫)לסמור ל החקים‬
‫כ‬ ‫ולבגיבחלי‬
‫‪:‬‬
‫בשל‪!:‬א לשאול ‪1‬‬ ‫כיל‬ ‫שהלא הספל ששלח לי ליל‬
‫והמצות ו ה מ ש י י ?‬ ‫והיו באכלי שלחנך כי־־כן קרבו‬ ‫—‬
‫ג ל ע ך א ה ת ע ב י ד ט י ב ו ויהון ב א ב ל י‬ ‫אוריה‪ :‬לשני סלי צבאית ישראל‬
‫)העלות הכתוכי׳ בתיל‬ ‫‪:‬‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫נ‪-‬‬ ‫‪s,/"1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-T‬‬
‫י כי אבנר היה שר נבא ועחשא‬
‫••‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫ן‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬

‫פ ת ו ך ך א ר י א ג ו ן םפיקו ‪1‬ךבי‬
‫מ ס ה כי כלמילה ‪J‬‬ ‫אלי כברחי מפני אבשלום אחיך‪:‬‬ ‫טמהי אבשל ס סר צכא יכלעת‬
‫ב מ ע ך ק י מן גןךם א ב ש ל ו ם א ח ו ך ו‬
‫הזאת ת מ כ י ׳ ו ת ל ע מ‬ ‫ליל היה למנותו אחר כך שר ו ה א ע מ ך ש מ ע י ב ר ג ך א ב ר לי* לשיעי והנה עמך ‪ y a p‬בן־״גךא בך־הימיני‬
‫‪ ,‬ן ‪ , ,‬לך לעשות‬ ‫‪ 0‬ל‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫‪5‬כא ועול כי גליל היה כיהילה‬
‫כלכל לכלשיקלהנל׳‬ ‫ושל צכאיהילה וכתיכעליו עיל מ ש ב ט בנימין מ ע ל מ ר ת ו ה ו א יל ‪p!.i‬׳ • •ל מבוזרים' ו ו ת ו א קללני ק ל ל ו ת‬
‫'צ‬
‫ותהיה מפני זה מוכן‬ ‫נמרעות כיוסם לכתי מחנים והוא־‬ ‫לטגי לוטן מרירן ביומא ך א ז ל י ר ת‬ ‫ויט אתלככ כל איש יהיל׳ כאיש‬
‫ה‬
‫להתנהג כללכי‬ ‫אחל‪ :‬ויהלגם * בשלום ׳ טעמו‬
‫ירד לקראר־‪/‬י הירד! ו א ש ב ע לו‬ ‫ל מ ח מ ם ו ה ו א ג ח ר ת לכןךמיותי‬
‫התילה ככל מעשיי‬ ‫מם ויהרגם כלנמ׳)יהרגם בשלום‬
‫ביהוה לאםר אם־אמיתך בחרב‪:‬‬ ‫ל י ר ד ג א וקימית ל י ה ב מ י מ ר א דיי‬
‫יל‬
‫)כזה גס כן ת * כ‬ ‫ושם אותם דמים כאילו היו דמי‬
‫)תלע כל מ ה םלאי‬ ‫לקימר ךלאאכןטלנך בחרבא ו‬ ‫מלחמה א) פיחש וישם דמי‬
‫&ל‬
‫שתפנה שס ו ה מ‬ ‫מלחמה דמי עםאל שהיו למי‬
‫כי אם לא ילע‬ ‫‪,‬‬ ‫המלחמה כי עשאל לודף היה‬
‫עמחוןיב לסבת בסוכה כחגל הסוכות לאיפצהלהשתלל בעשייתה ויהיה זהסני*‬ ‫מאכנל‬ ‫נקמת)‬ ‫נקם‬ ‫כשלים‬ ‫לעשאל‬ ‫אכנל‬ ‫הלג‬ ‫כאילי‬ ‫לאכנר שם איתם כלמי שלים‬
‫אל סלא יקיים זאת המצוה או ילצה בזה כי שמילתך חקות השי)מצוותיו ומשפטמ‬ ‫וגם כן הרגו כשלים כי לקחי לדכר עמו ולא נשמר ממנו יעמשא גם כן הרג כשלים‬
‫)עמתי) ככתו׳ בתולת מסה יהיה סבה שתצליח א ת כל אשל תעשה וכל מ ה ש ת פ ^‬ ‫שאמר לו השלו׳ אתה אחי ואחז כזקנו לנשק לו ולא היה לו שום טענה להרגו ונתן‬
‫אליו תגיע לך ההצלחה והוא מענק אמלו בכל אשל יפנה ישכיל ׳ שכל לול מכל‬ ‫הדמי' ההם שעשה אותם דחי מלחמה נתן אותם בחגורתו אשר כמתניו כמי שנא׳‬
‫עכלי שאיל‪ :‬למען יקים יי׳ את לברו וגו׳ ׳באר לו שכבר יניע לו משמירת הסה?{‬ ‫)עליו חמר חרכ מצימדת לו על מתני) )כנעלו אשר כרגליו שנפלו מתים לרגליו‬
‫תיעלתאחל)הוא התמלתהמלוכ׳ לו ולזרעו‪ :‬את"אשל עשה לי יואב בן צררה׳ לל‬ ‫נמנתן תרג הפסו׳ כן דקטילינק בערמימותיה וגו׳ כבעמוד ׳ ויש דרש ובנעלו אשל‬
‫על לבל אבשלום שעכל מציתו והלגו ואחל כך לכר אל לול קשות כמ‪ 5‬שנזכי‬ ‫בלגל ישהלג אבנל בעלמה ישאלל‪4‬גדמת היאך חילצת והיה שוחה ומראה לו‬
‫במה שקדם‪ :‬וישם דמי מלחמה כשלים ׳ לל על הליגת אכנלכי הוא ה ל מ נ ף‬ ‫כ י בשיניה היא חילצת אז הכהו ון ‪ i f‬שאמר לדכר אתו כשלי לסין של נעלר והנה‬
‫היותי בשלום עמו מפני שהדג עםאל אחיו במלחמה והנה היה אז אבנר בשלי*‬ ‫אמי ובנעלו אשר כדגלמ‪ :‬ועשית כחכמתך ׳ כלו׳ שלא תהרגנו עד שתמנ׳ עליו עילה‬
‫ה י‬
‫עמו כ י ה י א כ א אלהמלךלהכיא ליהמליט*׳‪.‬היא שלחו וילך כשלים‪ :‬דתן י‬ ‫א ע פ שהוא חייכ מיתה כי מלחמית יי׳ נלחם וטובות נמצאו בו אלא שהרג לאלה שני‬
‫מלחמה כחגורתיו אשד כמתניו ובנעלו אשר כרגליו׳ זה שכ אלעמשא כימאכ * י‬ ‫הסרים חנם לפי׳ תעשה כחכמתך שתכיאהי לימעילה והסיכה שיתחייב הריגה‪:‬‬
‫ללי המלחמה בהרגו אותו בחגורתי אשר כמתניו וכנעל) אשר כל למ לפי שהיא‬
‫ג‬
‫)לא תורד שיבתו כשלום שאול ׳ שלא תניחנו למית מיתת עצמו אלא יהרג כמו שהדג‪:‬‬
‫שם תעל חלכו מצימלת בחגורתי ולא שם תערה תוכה כמנהג וכאשר ר^ם עמםיז‬ ‫כ י כן ק ל ט אלי ׳ כזה הדרך קרכי אלי כמאכל יכמםתה כמו שכתוכ משככ יספית‬
‫מ ‪ 8‬נ‬
‫שחה לתקן נעל) אשל בלנלמ)אז כשחית) נפל החלכ מתעל) ל א ק ולקחי‬ ‫וחטים ושעורים הגישו למד זכתיכ והוא כלכל א ת המלך כםכתו במחנים וכן תי‬
‫משםילזה לאנשמלעמש׳מןהחלכ אשל בילייאביבהייתהענק כןהנהיתאין־ן‬ ‫אינק ספיק) צרכי‪ :‬והנה עמך ׳ כלי׳ אף על פי שהוא משכט כנימן עמך וכרשיתך‬
‫שמאב נתן למי המלחמה כאלי הכלים אשל אינם מימים לצל המלחמה כלל ״• ילי״‬ ‫היא להכיאו לידי מיתה או פירוש והנה עמךכירושלם כדי שתוכל למציא ליעילה‬
‫יחמ‬
‫מילל אתשיבתוכשלום שאל׳רל עשה כמכמתךבאיפן םלאתכיחנ)למותמ‬ ‫נסיכה להמית) ׳)כדרש כי ר מ היה)היה מלמדו וזהו טעם עמך‪ :‬קללני ׳ כזה‬
‫עצמי כי ככל הגליל לעסיתהלעיתהנפלאו׳ האלו ומסח שארהאכשיםמעשותככה‬ ‫איתי בדבלים יכמעשה‪ :‬נמרצת׳ חזקה שאמד לן איש הדמים איש הכליעלועפל‬
‫)ייראו גכ מלכעוס כמלכות‪ :‬והנה עמך שמעי כן גרא < אמר זה כי הנא יהיה ^‬ ‫בעפר כמי מ ה נמדצי אמרי יישר ויש לרש שהוא נוטריקון‪ :‬ילל לקלאתי׳‬
‫כהמשתו כאמרו ושמעי ורעייהגכילים אשל למל ל א ה מ ע ם אמיהןןילמה ג<‪2‬‬ ‫שחמחיל לי ונשבעתי לי שלא אמיתני אף עפ שנשבעתי לו םלאאמיתנוחייכ מיתה‬
‫שנשאל עמי לעכולתו כי היה יושב כיחש׳ כמי שתמצ׳ שנזכר כמה שאח׳ זה‪ :‬יהי"‬ ‫הוא ולשמיר שבועתי לא תמיתני על שתמצא לו עילה ועין וסבב אתה הלכר שיבא‬
‫קללני קללה נמלצת׳ חזק׳ וקשה וזה מ מ א ל מדבריו לו כעת ברחי מפני אבשלגםז‬ ‫ליד עין שיהיה לך לין עלמ כלי להמיתו כי איש חכם א ת ה ותדע למציא לו עילה‪:‬‬
‫ועתה‬ ‫בעיל‬
 ‫כ‬ ‫מלכים א‬
‫יי‬
‫רלבנ‬
‫ועתה אל תנקהו ׳ לל אף על פי שהוא עמך ואק לך עליו לרך ותואנה להרגו ולא על מ ה סתיף )קלל איתי כי ככר נשבעתי ל) שלא אמיתהו הכה תעשה בללך שלא יהיה‬
‫״ ׳‬
‫האלם ‪:‬‬ ‫‪*,‬ימת למים י י‬
‫לא כמות כל‬ ‫הקכל כשפיני‬
‫‪^H>J.4.,‬שתוליד א ת שיכתו אל׳*׳^‪,‬‬ ‫באופן‬
‫המית! ‪,‬‬
‫‪u‬‬ ‫עונש ^‬ ‫עלמ י‬ ‫להגיע ע‬ ‫ללכיםה דלכים יתכן בהם שתוכל‬
‫יתקכהםשתן»גי«‪.1‬י*׳«\ ‪* ^ .‬‬ ‫‪Jt‬‬
‫ותמצא מ‬
‫אתהמ ה‬ ‫חכם‬
‫יתמצח‬ ‫אתה‬‫חכםאיש‬
‫מהעונש כי‬
‫נקי כי איש‬
‫נקי מהעונש‬
‫מעשה ‪,‬אביתמ‪ :‬ילי נלחביתל הכהן‬
‫שאח! מ נ ו ״ ‪.‬‬
‫‪w‬‬ ‫מגיל&‪mfo‬‬
‫‪j‬‬ ‫אביוי ׳ מ נ י ל‬
‫ליל ו ? ד י ו‬
‫כסאד י ל‬
‫על‪hm‬‬
‫יסב נ ו ו י‬
‫נשלמהי מ ר‬
‫ציון‪r m V o :‬‬
‫היא > ־ י י ‪; r‬‬
‫ליל> ׳ י ל י י ‪£‬‬
‫בעיל י י י י •‬
‫ויקבל י ־ י י י י •‬
‫כמיהי‪ :‬י ״ י י י י •‬
‫‪.‬‬ ‫׳‬ ‫וישלי׳‬
‫—‬ ‫צליקי׳״‬
‫מגיל שאביתיי היי‪._.w-‬׳‬
‫^‬ ‫וישכב ליל עם ‪.‬אביתמ ׳‬
‫זלייאב כן צרויה ׳ ריצה לנמ׳ שהיא היה מתר לאני למליך כי הנא הגלנל ממני כי הממלכה לאדה סתהיה לגליל כאמרינאת הממלכה נתן ליהילם כי היאו הככול י‬
‫ולאביתר‬
‫‪. . .‬‬ ‫—‬ ‫*‬ ‫‪.‬‬ ‫_‬

‫רדק‬
‫כ ן‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫ה י ת ה‬ ‫ה (‬ ‫ה‬
‫י י ״ י ד ר ל מ ^ ל י ה׳ פסחא' וסיס׳ נמסר בשמואלב׳םימ׳יח‪:‬למלך‪ '3‬וחס וסיס‬ ‫׳‬ ‫׳‬ ‫ז‬ ‫?‬
‫‪ 0‬א ד׳ נ ־ ף א ה «‬
‫ת ן‬ ‫‪ n‬הסורים ‪« .‬‬ ‫^ ^ ‪^ ^ Z‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪t‬‬ ‫״ י ״ ״ «‬
‫בעיל ליל ׳ היא ציין‪ :‬ותכין ׳‬
‫אחל שהמית אלה שלמו להיית‬
‫‪.‬‬ ‫לצדיק והיתה לו ג ם‬
‫לו לשסן כמי שאמל אחלי מית‬ ‫ובען ל א תזבניה ארי גבר הכינם‬
‫*‬ ‫ה‬
‫ועתה אל־תנקהו מ אישח כ ם א ‪£‬‬ ‫ק מאסתיו )ליואב‬
‫שמעי והממלכה נ מ נ ה כיל‬ ‫ל‬ ‫א ת ותדע ירת ךתעביד‬
‫שלמה‪ :‬כי מיי׳ היתה לו ׳ כי‬ ‫וידעת א ת אשרתעשה־־לו ן ת ו ך ך ת‬ ‫‪p‬‬
‫‪/‬‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫צ ל ) י ה‬ ‫ב‬

‫ב‬ ‫לידית ןרתחרת _ירת סיברתיה‬ ‫‪ ^ . . , ul,‬ך ר ד ן ך‬ ‫־ ׳ ׳ ־ * ׳ • ‪:1* "*. -‬‬ ‫לאיי מתר שיהיה שר‬
‫נולע כי נתן הנביא אמל על פי‬ ‫‪m‬‬

‫יי׳ כי שלמה יהיה מלך ואף עפ‬ ‫בקטלא לשאול ‪ 1‬ושכיב דוד עכם‬ ‫ףשכבדיך‬ ‫הצבא מזולתי כי היא ‪ ,‬א ת ־ ש י ב ת ו כ ד ם ש א ו ר‬
‫כן היה היא‪,‬מעלעל במלוכה א ם‬ ‫אבןזתוהי ואר;כןבר ‪3‬קרתא ךךור ן‬ ‫ע ס ־ א ב ת י ו ר?ןבך מ ן ר דור ‪1‬‬ ‫ה‬ ‫ת‬
‫היה לאשין י ^‬ ‫ב ז‬

‫יוכל ויתןלואתאכישגפימיתלת‬ ‫ויומיא ךי מ ל ך‬ ‫והימים א ש ר מ ל ך‬ ‫״ י"‬ ‫הסללהיכהמתהענין‬

‫היתה לו כי ליל אכמ לא ילע׳ אלא‬
‫ב‬ ‫דור על ישראל ארבעין שנין‬ ‫‪ S‬ריר ‪r ^ a ^ W - S v‬‬ ‫‪34‬״‪£‬־‬
‫שאין משתמשק בשרביטו םל‬
‫בחברון מלך שבע שגין ובירושלם‬ ‫\‬ ‫וי‬
‫;‬
‫—‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫יי‬
‫מ ת ל‬ ‫ל י ן מ י ם‬ ‫זמה)‬
‫מלך אלא א כ הנא מלך ולתיאנ׳ זו‬ ‫בחברון מלך שבע שגיכמ ובירושלם‬ ‫?‬
‫י ‪^11‬׳__‬ ‫־ •י‪ «=•-,‬י ‪ .‬־ י יי'"" ז‬ ‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫‪T‬‬

‫מ ל ך תלתין ותלת שנין ן ושלמה‬

‫‪T‬‬
‫לסלליתיהם ה י ם‬
‫כיקם אות׳ אדוניהויבת שכע לא‬
‫מ ל ך שלשים ושלש שנים‪ :‬ושלמה‬
‫הלניםה כלכל‪ :‬וישכ על כסאו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT :‬‬
‫‪.‬‬ ‫" '־‪7‬׳ י‬‫‪:‬‬
‫•׳־ ״ י ץ ! ״• דיי; ־״ י יד‪ ;I‬־‪o‬״ ׳‬
‫‪:‬‬
‫•‪T‬ד ‪-‬ן י ‪ . /; « /‬ץ ׳‬ ‫‪,‬‬
‫ימשך מזה כמייי!‬
‫׳ אחל שקם לקלאתהוהםתחיה‬
‫מיהי מ ל מ ״ ^ י ח י‬ ‫^ ‪ , , w .‬׳ ‪ .‬יתיב‬ ‫& עיי־כסאד ו ד אביו ותכן‬ ‫ס « ״ ־ » ־ ה»ל<־ה‬
‫לה חזל למקימו על כסאו וצוה‬
‫לשים כסא לאמו שתשכ לימינו׳‬ ‫אנוהיואתקינתנ־לנית‪-‬הלםיא־‬ ‫״ ""ר״באארמונו‬ ‫‪' V - J * w‬־״‬ ‫‪w i‬‬ ‫לאייה‬
‫ויש ללש לאם המלך לאמה של‬ ‫מיתך‬
‫י‬ ‫שלם‬
‫־ י‬ ‫ךשלמיה‪.‬ואמרת‬ ‫אמיה‬ ‫ז‬
‫ב ך ח ג י ר ת א ^ ת ץ ‪ 5‬ב ע א ם ־ ש ל מ ה •‬ ‫**‪pAndma‬‬
‫מלכות והיא למת כיעלייןהיתה‬ ‫ואמר פתגם איות‬ ‫ואמר ישלם ו‬ ‫מ‬ ‫ע ״‬
‫ו ת א מ ר ‪ DiSitfn‬ב א ך ו י א מ ר ׳ ט ר ו • ‪:‬‬ ‫י‬ ‫יי'יייי‬ ‫^‬
‫היא כחיי׳ וזה לחוק מאל; י ת ן ׳‬
‫לי למללא עמך‪.‬ואמרת מליל ‪1‬‬
‫אינו לשין זכל לנקכה אלא פי'‬
‫מתן זה המתן)היא אבישג ולשון‬ ‫ואמר א ת ; ר ע ת א ר י ךילי הורת‬ ‫ויאמר את ידעת כי־ליהיתה המלוכה‬ ‫הלכיבה על הפללה טו‬
‫זכל נופל על הענין וכך יעשה‬ ‫מ ל מ ת א ועלי שויאו ב ל י ש ר א ל‬ ‫?־‪Wa‬‬ ‫ועלי שמו כל־־ישראל פניהם'למדך‬ ‫ליה‬
‫??‬ ‫י ן ש י יכ‬

‫מלאכה י‪ .‬שאלי לו את המליכה׳‬ ‫ואסתחךרת‬

‫‪L:_^1‬‬ ‫‪T‬‬
‫א פ י ה ו ן למהוי מלבא‬
‫כמן‪J'^.!:‬־‪v:‬‬ ‫סימן למליכה‬ ‫!*‬
‫ה מ ל ו כ ה ותהי ל א ח י כי מיהוה‬ ‫ותסב‬ ‫ם‬ ‫שקדם כל ש ק‬
‫והכין שלמה כי בתואנה הוא‬ ‫מלבותא והוות לאחי ארי' מן‪.‬כןךם‬ ‫^ ‪ , ,‬״ ‪.‬‬ ‫‪, , ,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪w‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪y‬‬ ‫ן ג‬ ‫ח ‪7‬‬ ‫ת‬ ‫ה‬
‫מבקש אותה לפי שהיה אסור‬ ‫ל ו ‪ :‬ועתה ש א ל ה א ח ר ת אנכי‬ ‫היתה‬ ‫שתלקית לאשה אשל‬
‫להשתמש בה אם לא היה מלך‬ ‫וכעןשאלאהדא‬ ‫ייהותליה‪:‬‬ ‫׳‬ ‫לחמ‬ ‫‪.,‬‬ ‫ה‬ ‫מאתך א ל ־ ת ^ « ‪ -‬־ ^‬ ‫‪n‬‬
‫‪:‬‬
‫שאל‬ ‫שכבת בתיק המלך‬
‫ואם יתנו לו את אבישנ היה סבול‬ ‫א ג א ש א י ל מ נ י ך ^ תתיבין‪:‬רת‬ ‫‪M‬‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ו ת א מ ר יאלץ ר ב ד ‪ :‬י ' ה א מ ד א‬ ‫היא סימן למליכה‬
‫ובהמת הענק ק ה נ ה‬
‫שהחזיק במלכית והבין כי א‬ ‫‪•-‬ל ל { ואמר אמרי‬ ‫• א‪ 9-‬י ואמרת ״ליה מ‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‪ :‬י \‬ ‫ז״‬
‫•י‬ ‫‪7‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬
‫‪,‬‬

‫אביתר וינאב שהחזיקו את ימ‬ ‫ת‬

‫בען לשלמה מלבא ארי לא י ת י ב !‬ ‫היא מביאל כי ז א ת‬
‫ל ש ל מ ה ה מ ל ך כ י ל א ־ י ש י ב א ו ת ־ ״ יל• לי‬
‫יעציהו זה לפי׳ אמל לג ילאכיתל‬ ‫• ‪,‬‬ ‫י• ‪ T‬׳‪ -‬״ ־ ׳ י ׳ ׳> •‬ ‫מחבילה מאלניה ל‬
‫אפי‪.‬יך ויהב לי ית אבישג ךמן שונם‬
‫ולמאכ כן צלמה וכן תי־ הלא‬ ‫פניך ויתךלי את־יאבישנ השונמירת‬ ‫למשיך אליו המלכות י‪.‬‬
‫לאתו ן ואמרת בת שבע טב אגא‬
‫;ו‬ ‫;לאביתל‬
‫כעצה לא היו היא)אבית כהנא‬ ‫ו ת א מ ר בת־ישבע ט ו ב אנכי‬ ‫לאשה ן‬
‫ומאב כל צלמיה‪ :‬ומסיבני‬ ‫ואתת‬ ‫א מ ל ל עלךכןךם מלבא ‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪»T‬‬ ‫‪/S‬‬ ‫־‬ ‫» ^‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫* ‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫‪IT‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬

‫ב ר ת שבע לקךכש מ ל ב א שלמה‬ ‫ותבאבת־‬ ‫א ד ב ר עליך א ל ־ ה מ ל ך ‪:‬‬ ‫ד ש‬

‫על א ד נ י ה ונןם‬ ‫ל מ^ל ל א ‪..,‬‬
‫עמי‬ ‫‪t t‬‬ ‫‪:‬‬
‫ש נ ע א ל ־ ה מ י ך שלמות לדבר־ ־לו‬
‫ה‬
‫כי איש חכם א ת ה ׳ ת ‪/‬‬
‫‪.‬׳‬ ‫מלבא לקדמותה וסגיי ל יירתיב‬ ‫לכך למצוא לו ע ק מות‬
‫ע ל ־ א ד נ י ה ו ףכןכש ה מ ל ך ל ק ר א ת ה‬
‫י‬ ‫על כורסיה ושוי ב ו ר ס א ל א מ א‬ ‫בשביל ל כ ל אחל‬
‫וישתחו ל ה וישב ע ל ־ ־ כ ס א ו וישכש‬
‫ואמךת‬ ‫ךמל^א ויתיבת ל‪:‬מעיה ‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬
‫;‪J‬‬
‫)זהי וידעת אשל תעשי‬ ‫‪-‬‬

‫שאלה הדא זעירע א נ א ש א ל א‬ ‫לי י ותכי‪ /‬מלכותו‬

‫‪- *• : T -J T -: -‬י י ‪:‬־ ‪T -: T . T‬‬ ‫כ ס א ל א ם ה מ ל ך ותשב לימינו‪:‬‬
‫׳״*‬ ‫י‪•-‬־*‪.‬י י‬ ‫מאל׳ אףעל העליןני׳‬
‫מנך ל א תתיב ית אפי‪.‬ו^המר ל ח‬ ‫ותאמר ש א ל ו ת אחרת קטנות אנכי‬
‫א‬
‫״‪•S‬י ‪ V » ^ L .‬־ ‪ • W‬א מ י ? ל ־‬ ‫־ ל ד נ י ל־ ׳ ‪ ,‬ל י נ ל‬
‫מלבא שאילי אמי ארי ל א אתיב ‪w‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬״ ‪- -< :1‬‬ ‫‪V‬‬

‫׳ ש א ל ר ת מ א ת ך דא ל ־ ת ש ב א ר ת ־ ־ פ נ *‬
‫ואמרת תתיהב ירת • י‬ ‫אפייך«‬ ‫‪,‬יאמר ל‪.‬י'ל־־י ‪s,V‬״‪-V‬הן אות־‬ ‫א‬ ‫יל‬ ‫נ־ב־ל־‬
‫ב ש ב‬

‫אבישג ךמן שונכש לאדניה א ח ו ך ‪. .‬‬

‫ז‬

‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫ואתיב מ ל כ א‬ ‫י‬ ‫לאתו ‪- 1‬‬ ‫‪WIKS‬־־‪ * %‬א ח י ה‬ ‫‪-,",.‬שגמירת‬ ‫^ י‬ ‫׳אמליממימ«»«‬
‫•‬ ‫שלמה ואמר ל א מ י ה ולמא א י ו *‬
‫‪•:‬־‬ ‫ש א ל א ית אבישג דמן שוגכש‪,‬‬ ‫^^יתאר‪/‬־^ג•‬ ‫‪:n‬‬
‫‪^S‬‬ ‫׳*׳לילי׳"׳‬
‫‪L‬‬
‫לאדגיךת ושאלי ליה‪:‬ת מ ל כ ו ת א‬
‫מסרח" "י‬ ‫ארי ה ו א אחי ק ש ש מגי ד ־ ז ל א ״•‬ ‫‪ W i‬ממגי‬ ‫השנמיתיי‪ •5‬״‬ ‫השליה • ע‬
‫סה‬
‫‪7 3‬‬
‫אתי לקח מאתך‪ :‬תשב ה ד קפ^‬ ‫'‪ i‬׳ "׳ בעצה הוו הוא ואביתר בהנא ויואב‬ ‫‪P‬‬

‫ומלרע ‪.‬וחד פתח ומלעיל וםים'‬ ‫וגןממ'מלכא שלמו־ז‬ ‫ב ר צררה ן‬ ‫‪;U‬לאביתר ר׳ ב מ ־ ״ ׳‪i^'J‬־‬
‫דק את כני לא תשב שמה ׳ תשכ‬ ‫במימרא דיי למימר בדין יעביד לי‬
‫אנוש עד דכא ותאמר ׳ בעבור דוד‬ ‫אלוהיים ובדין יוסיף ארי בג^שיד־־ז‬ ‫י־ ׳־ ‪.‬יי‪ -‬י־זה״‬ ‫ב ה <עשה ‪?.‬י ‪ .5‬־‬
‫עבדך אל תשב׳ אל תשב את פני‬
‫מליל אדגיהו ית פזזגמא היין ‪- i‬‬
‫דמלכים׳ בתראה מלעיל‪ :‬יתן ז' וסי׳‬
‫י ־ ־ י נמסר בסדר שפיני ובסדר פ נ ח ס ‪:‬‬
‫וזשנמיח ‪ a‬חס בקריאה וסימ וימצאו את אבישג השנמית ׳ ותאמר יתן את אביע; השנמית י ולמה את שואלת את אבישג השנמית‪ :‬לי‬
‫אלהים יא בקריאה וסיס כי שת ליאלהים זרע אחר׳ צחק עשה לי אלהים׳ בני הם אשר נתן לי אלהיס בזה׳ כן שלם לי אלהים׳ להברות את‬
‫ח ד ׳' זלעמשא ת מ ח ׳ וישבע המלך שלמה י אם יספוק עפר שמרק לשעלים ׳ אם יעמד ראש אלישע ׳ עד אשר אדע׳ לב טהור ברא לי אלהים •‬
 ‫רשי‬ ‫ב‬ ‫מלכם א‬ ‫רדק‬
‫עשה לי בית ׳ בית המלוכה כאשל לכל ביל גתן ן ענתות לך ׳ משם היה ‪ J‬ט כ‪f‬‬ ‫)יושיכני ׳ כ פ ת ח מקום צלי וכן יאהבני אישי‪ :‬עשה לי כית׳ בית מלכות וצ[ תי‬
‫מית אתה ׳שמללת כמלכות אבי בהיותך עם אלניהו להמליכו סלא מלעתו‪ :‬כי‬ ‫)תקיים לי מלכו‪ :‬כיל כניהו ׳ אעפ שהיה כהן ואסול להטמא למתים כשפגע בו לא‬
‫נשאת את א ל ק ׳ כבלוח אבי מפני אכםלום‪ :‬וכי התענית ׳ עמו באותה הצלה‬ ‫מ ת מיל וסלק ידו ממנן ט ל ם מותו או אעפ סאסו׳ לכהן להכומא למתי׳ כמקל מציה‬
‫שנאמל כי ‪ n'flh‬העם לעב ועיף וצמא כמלבל‪ :‬אשל לכל על כית עלי ׳ והקימותי‬ ‫מ ט מ א ולעסות מצות המלך מצוה היא וכן מותללכהן להלחם כמלחמות מציה‬
‫לי כהן נאמן ימ‬ ‫)להטאא לפי׳ נתנו שלמ שלצבא‬
‫ו ה ב ט ת צר מעון וגו‬ ‫ואשר עשה ז' בקריאה דסמיכי זסים ואשל עשה לכס במדבר׳ ואשר עשה לחיל במדע לסוסיו׳ ואשר עשה‬ ‫‪ p‬פילש בספל שמואל כפסוק‬
‫ומשחרבה שילה לא‬ ‫לדתן ולאבירם׳ לעינינו את האותות מ ד ל ת דיהושע׳ואשר עשה לי בית ׳ ויתר דברי בעשא ׳ דתר‬ ‫היא הכה א ת שני אליאל מיאב‪:‬‬
‫ה י ה בי׳ חשיב לעבולה‬ ‫דברי חזקיהו; זהשםעה ה׳ חס׳ בל»ש׳ וסיס נמסר בשמואל חלק ב סימן ‪: r‬‬ ‫ענתית׳ איש ענתות כי משם היה‬
‫ל ה ק כ ה ועתה כשיבנה‬
‫*ענתות לכהנים היה כי כן כתיב‬
‫ב י ת הכחירה מלא‬
‫ועתדת חיייהודת אשר דהכינני‬ ‫ל‬
‫ו כ ע ן כןיבש ו ת ו א י ו ך א ת כ ן ע י‬ ‫כ ס פ ל יהושע וכתיכ מן הכהנים‬
‫ה ק כ ה א ת לבלו לגלש‬
‫מ‬ ‫ואותבני ע ל בורסי מ ל מ ת א ד ר ו ר‬ ‫א ס ל בענתות ו ק ואני תפלה׳ ואני‬
‫א ת כניעלי‪ :‬והשמוע׳‬ ‫יי* י• י׳ ויושיבימ על־־כסא דור א ב י ואש*ר‬ ‫שקל׳‬ ‫איש תפלה י שקל מזק איש‬
‫ב א ה על יואב׳ שמועת‬ ‫‪4‬‬ ‫א ב א יךגןעש לי מ ל כ ו כ ^ ן א ך מ ל ל‬
‫ל‬
‫הלום‬ ‫כי‬ ‫רדבר‬ ‫ע^ה־־ליביתכאש‬ ‫למשק אליעזל איש למשק או‬
‫^ מ ה כ ה מ‪3‬ות לול שצוה‬ ‫א ר י י ו מ א ד י ן ?ת?ןטיל א ד מ ה ו ן‬
‫פילוש לענתית לך וכן לי על םליך‬
‫י להולגו ויגע ששלמה‬ ‫ושלח מ ‪ S‬כ א ש ל מ ה ביד בניה ב ר‬ ‫אל נחלתך כלומר לך לך לענתות‬
‫שונאו כי יואב נ ס ה‬ ‫ביד בניהו בך־יהוידע ויפנע־בו וימת‬ ‫‪i‬־ ‪v:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬־ ‪ -‬ן‬
‫ו מ תי אזיל לך לקילוך ועל כמקים‬
‫י‬ ‫‪T‬‬

‫אחלי אלניה ו א ח ד‬ ‫־ ־ י ו‬ ‫‪v‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫יהויךע ושליט ביה וקטליה ן‬

‫‪•-‬‬ ‫‪ATT‬‬ ‫‪,‬‬ ‫;‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪J T t‬‬
‫אל וכן ה ר מ ת ה על כיתו׳ ותתפלל‬ ‫‪i‬‬ ‫‪ i‬־ ‪l‬‬

‫אבשלום ל א נ ס ה סיף‬ ‫ולאביתר הכהן אמר המדד‬ ‫ולאבירתר ב ה נ א א מ ר מלכא‬ ‫על יי׳ כמו א ל ״ ‪ :‬איש מ י ת ׳‬
‫ל כ ל א כ ל בקש לנטות‬
‫אלא נתיירא שעליי!‬
‫^ לד לקת! *זרי כ־ל•‪ 4‬׳ליל ענתרת דךעד־־שדיה כי איש מורת‬ ‫י מ‬ ‫‪1‬‬
‫לעגתורת‬ ‫כמלכות‬ ‫יןייכ מיתה הוא מי שמלל‬ ‫ש‬
‫‪P‬‬

‫אתרה ו ב י ו ם הזה ל א אמיתך כי־‬ ‫)אכיתל מלל כלול שהיתה ילו עם‬
‫•‪1‬‬ ‫‪ V‬י‬ ‫‪• —.‬‬ ‫גבר דדב ^ ט ז ל א ^ ו ב י ו מ א הדין‬
‫‪J‬‬ ‫״ ‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪TAT‬‬
‫לחליחית של ל)ל ‪ ,‬ו‬ ‫אדניהו והיה יולע כי כלעת לגל‬
‫)יאמל‬ ‫נישאת את־ארוז אדני יהוה לפני דוד‬ ‫א‬ ‫ל א א^ן?‪1‬לגך א ר י ג ט ל ת י ת‬
‫קיימת‬ ‫•‪J‬‬ ‫י • ••‬ ‫‪y. t‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪-I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪- : I‬‬ ‫להמליך שלמה או אפילו לא היה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫לא׳ שתים לא אקבל י‬ ‫א ר ו ^ א ךי^יאלהיבש ק ד ם ד ו ד א ן א‬

‫אבי וכי התענית כ כ ל אשר־התענה‬ ‫ינלע מלל היה להמליך מלך כחיי‬
‫‪? V‬‬ ‫עלי ל ל‬ ‫‪r‬־‪v‬‬ ‫וארי ^ ז ע ג י ת א ב ^ די א ת ע מ‬
‫) ת‬ ‫ק‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬
‫^‪5‬ל שלא כלשיתו‪ :‬התענית׳ שהלך‬
‫‪ -‬־‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫־‪J‬‬ ‫ג‬ ‫י י •‬

‫ליל אביך במיתת ת‬ ‫אבי‪ :‬דנךששלמהאת־אביתר‬ ‫ותריך ש ל מ ה ית אבירתר‬ ‫אבא ‪J‬‬ ‫ע ם לול בכלחו מפני שאיל‬
‫א ב נ ל יחולו על לאש‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬
‫)בכלחו מפני אצשלום ועמי ה‬
‫‪T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫{ ‪•• T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬

‫מ א ב יקבלם שלמה‬ ‫ארת־רבר‬ ‫למלא‬ ‫ליהוה‬ ‫כהן‬ ‫מהיורת‬ ‫סימן‬ ‫יי‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫מלמד־י״וי ב ד ־ ז ן מ ש מ‬
‫הללך היה להם כמו שכתיב פי‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪TIT:‬‬ ‫־ ••‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫; ‪•• V{ V‬‬ ‫•‬
‫• ג‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫‪-‬‬ ‫י״‪.‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫}*‬ ‫'»‬
‫עליו ואחר כ ך אצא•״‬
‫אמלו העם לעב ועיף וצמא ל ק י מ א י ר ת פ ת ג מ א ד י י ד י מ ל ל ה׳ חס׳ יהוו״־‪ .,‬אשר דבר על־ביד־ז עלי ב‬
‫עסה‬ ‫^‬ ‫‪. < . j . .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪K‬‬
‫ע ל בית עלי בשילה!‬ ‫)‬ ‫‪r‬‬
‫כמדכל‪ :‬מהמת כהן י פילו׳ כהן‬
‫‪y Y‬‬ ‫‪T‬‬

‫והשמעת‬ ‫'ל נסיע׳ כשילה!‬ ‫נליל ומעתה התחיל העונש על‬

‫‪ :‬־ ‪ % :‬י‬ ‫‪.‬‬ ‫ז !‬ ‫ובסורתא מ ט ת ע ד יואב א ר י יואב‬
‫י‬
‫•ל‬ ‫^ ת עלי כמו שאמל ספחני נא‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•• • :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י *‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪C‬‬

‫כ א ו ת עד־־ייואב כי י ו א ב נטרה‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫לא‬ ‫אל אחת הכהינית כי לעילם‬
‫•‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JT‬‬

‫)לאביתר הכהן א מ ל‬
‫כד אחרי אדניד־ז ואחריי אבשלוכש ל א‬ ‫דיי א ת פ ג י ו א פ י ! י ו א ב ל מ ש ב ג א‬
‫ן‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫בכהונה‬ ‫יהיה להם שוס שללה‬
‫ה מ ל ך ענתות ל ך מל‬ ‫אלא יהיו נטפלים לאחלי׳ שיהיו‬ ‫‪• - - I‬‬ ‫‪• J t‬‬
‫‪v.‬‬ ‫‪:r:‬־‪- r‬‬
‫^‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬
‫ואתחוא ל מ ל כ א שלמה א ר י‬
‫;‬ ‫י‬ ‫•‪T‬‬ ‫‪-:‬ן‬
‫‪* : { - :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬

‫שלך כי איש מות ‪fcph‬‬

‫‪1‬‬
‫נטה וינס יואב אל־אהל יהוד־ז ויחזק‬ ‫א ‪ £‬ך י ו א ב ל מ ש ב נ א דיי ו ר ה א‬
‫* ל י ם עליהם ואביתל מכית עלי‬
‫היה אביתר‬ ‫הנה‬ ‫־•־!•־ "‪I V.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫»‪T -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫‪T«T-‬‬
‫ה י ה ‪ :‬והשמיעה׳ שמוע׳ שהומת‬
‫‪AT T‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪T : T -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־י י‬ ‫־‬

‫יושב ב ע נ ת ו ת ‪ -‬י ^‬
‫א מ ׳ ם י פ ר ל מ מ נ ו דלו‬
‫כקרנות המזבח‪ :‬ועד ל מ ל ך שלמה‬ ‫אלוניהו וגולש אביתל פחל על‬
‫ב ק ט ר מ ך ב ח א ו ^ ל ח ש ל מ ד ‪rv ,‬‬
‫יהוד״״ ‪ .‬ו‬‫יאל־־איהל״ ‪, -‬‬‫א ״ •‬ ‫עצמו לפי שהוא נ ט ה אחלי א‬
‫כי נם י ו א בר כ ^ בניתי‬
‫‪ /‬י‬

‫אל־‪^-‬ןחל ל לענתות עלהסליז י|‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫ב נ י ה ב ר יהוידע ^ מ ר אזיל ש ל ו ט‬
‫‪V‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬
‫אלוניהו ואחלי אבשלום לא נ ט ה‬
‫‪T‬‬ ‫‪<T‬‬ ‫•‪-1‬‬

‫א ס ל לו שם ו ה נ ה א מ‬ ‫והנדה אצל המזבח וישלח שלמדת‬ ‫ב י ה ! ו א ת א ב נ י ד ת ל מ ש ב נ א דיי‬

‫כי אילו נ ט ה אחלי אכשלים ולא‬
‫ייות על‬ ‫י‬ ‫‪. . . .‬‬ ‫‪ . . -‬״ ‪.‬‬ ‫"‪TJ‬‬ ‫‪A‬‬ ‫י " \‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫; ‪T T‬‬ ‫־ ‪ :‬־ ‪T‬‬

‫מות‬ ‫א י ש‬ ‫ה ו א‬ ‫כ י‬
‫צטה אחלי אליניהו לא היה לו‬
‫ל‬
‫ה מ ל ך‬ ‫ב ז ה‬ ‫א ס ר‬
‫לפחל שטק שכל ישלאל הי) ו א מ ר ל י ה כ ך נ ן א מ ר מ ל ב א פ ו ק מטעי ארת־־בנידתו בך־יהוידע‬
‫!אמר ל א ארי ב א א ת ? ן ט י ל ו א ת י ב ‪j‬‬
‫בזולת‬ ‫מ ל ך •‬ ‫ל ה מ ל י ך‬
‫פנע־בו‪:‬‬ ‫ליצים להמליכו לא היה מלל‬
‫לו כ י ב י ו ם‬ ‫ו א מ ר‬ ‫אמיר‬ ‫דבר ל ‪-‬‬
‫ע צ ת ו‬ ‫‪X‬‬ ‫‪t‬בנ?ד־ןו א ר ת ־ ד ת ‪i‬מ‪T‬ל‪T‬ד‬ ‫‪3‬ג;ה‪:‬ת מ ל ‪ 5‬א ו ן ת ג ^ א למימר‬
‫*זיתחייכ מיתה ק א ם כך היה‬
‫י‬ ‫‪I‬‬ ‫י‬

‫כי‬ ‫י מ י ת ה ו‬
‫יהודה ויאמר אליו כדה־אמר המלך‬
‫ל א‬ ‫ה ז ה‬
‫עמשא חייכ מיתה והנה לול‬
‫על‬ ‫א ו ת ו‬ ‫נ ו ש א‬
‫גשא אלק יי׳ לפני‬ ‫מיתה‬ ‫חייב‬ ‫היה‬ ‫הזה‬ ‫במלל‬ ‫אבל‬ ‫יואב‬ ‫מיל‬ ‫עתה‬ ‫דמו‬ ‫א מ לו לשומו של הצכא וכקש‬
‫לה ע א ויאמר י ל א כי פה אמות וישב‬
‫שלצה ליל שישיכוהו‬ ‫שהלי היה מלע ט כלכ לול להמליך א ת שלמה ומלל כלול וכשלמה ונסה אחלי‬
‫ך‬ ‫מיצל כצלתווזההיה‬ ‫אלוניהו וסלם שהלגשלמה אלניהגלאהיה מ פ ח ל כ י ל א ש מ ל מ ה ש צ ו ה ל נ ל א ת‬
‫ג ? ר ח מ פ ‪:‬‬ ‫ה מ ת‬ ‫ת ן מ י ם ן ב ע ת‬ ‫ר י ם‬ ‫קלמהומהמלל לא היה ילא כי אמל כ י ה נ ה אלניהו מלל והנה מחל לו שלמה‬
‫ב‬ ‫ל נ ס‬ ‫) ה י הה‬ ‫כ‬ ‫מ י ‪ 5‬ל‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫נ‬
‫ל מ ל א אמ‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫^^ ^'‬ ‫^‬
‫*מותי‬ ‫ליל‬ ‫שמנעו‬ ‫לולי‬
‫‪ 1‬י ס מ ל ה י י * ‪,‬‬ ‫עמו‬ ‫עולה‬ ‫היה‬ ‫שכבל‬
‫מ נ י‬‫על‬ ‫בצלתו‬ ‫מצל‬ ‫כן‬ ‫גס‬ ‫היה‬
‫לעוזליו וכששמע שהלגעוניזעמו‬ ‫‪,‬‬ ‫״«מחל נ ם ‪p‬‬ ‫משעלתלאשואלצה ‪p‬‬ ‫*!אמללו "לא ‪.‬יפיל ^ ‪» u‬‬
‫לכר‬ ‫‪7 J J‬‬ ‫‪; r‬‬
‫ג‬ ‫ק‬ ‫מ‬

‫אלניהו ושנלש אביתל מהמת כהן פחל על עצמו)ינס אל אהל יי׳ ששם היה האלון‬
‫יח‬
‫י מ ק נ א מ ן כאשל בלבבי יבנכשייעשהוכניתילוביתנאמן והתםלךלפנימם י‬ ‫בילישלם והחזיק ב ק מ ו ת המזכח להמלט שם כי מזבח היה שם כמו שכתיב כי‬
‫כל^הימים והנה היא מ מ א ל שמשימו היא המעולה שבכלם בחכמה כ ת כ ^‬ ‫ננס העלה לול עילות ושלמים לפני האלין ושלמה לא הרגו על ע ת ה כי אמל על‬
‫מ מ מ מכל אשללפנמיאחלמ והואשלמה כי זה לאוי שיהיה נ ב ח ל ל ה י ו ת <‬
‫הימצא לו קצת עילה להמיתו כי כן צוה לו לנל ועשית כחכמתך והיה ממתין לו על‬
‫שיח^‬ ‫׳^‬ ‫ה י ה מ‬ ‫^‬ ‫^והואשלמהשאמעלמה^‪,‬‬
‫י ס ) ל מ מ מ ן מ‬ ‫ח ס י‬
‫הימצא לו עילה להמיתו וכיק שהוגל לג לשלמה כן כי הלך והחזיק כ ק ל מ המזבח‬
‫על ל צמק הכהן ונתן הנביא‪ :‬כי מאב נשה אחל אלניה ואתל אכשלים לא נ ^‬ ‫א מ ל זהו קצת מלל שחושב להנצל * ל י והנה הוא עליין בלעתו ובמלמ כיון שנס‬
‫ה מ מ כזה כייואכ הלגיש המתו אשם משני צללים האחל כי נ ט ה אחלי ‪^ f c‬‬ ‫מפני ואני לא אמלתילהמיתו לפיכךצוה א ת בניהו שיפגע בו׳ ולכותימ זל נתנו‬
‫ב‬
‫להמליכו ס ו ל ת עצת לול והשני כי לא נ ט ה אחלי אבשלום להצילו מן המומ י '‬ ‫טעם אחל ט אחלי אבשלום לא נ ט ה אמלו בקש לנטות ולא נטה כלומר ג ם כלבל‬
‫» * מ » י ‪ :‬ויחזק ב ק מ ו ת המזבח ׳ ל ח ) י ש ת ל ע כ י ל א ה ו ע י ל ^ א ת ו ז כ ק י ^‬ ‫אבשלום מלל יואב בלבו ובקש לנטות אלא שלא נ ט ה אחד) אמל עליין לחלוחית‬
‫היחבח מפני שהלג נפשית ב מ ^ י ב ע ל מ ה ולזה הסכים המלך שימית »יי*?‬ ‫הל לול קיימת כלומל גבולתו אבל בלבל אלוניהו שהיה לגל זקן ומוטל במטה‬
‫שלא היתה שם התלאה ה נ ה המלך יוכל לענוש ביותר ממשפנ‪1‬יה תורה‬ ‫ג ט ה אחלי אלוניה) כגלוי והחכם לכי אבלהם אכן עזלא אמל כי יואכ לא‬
‫העם וזה נלמל אותו מזה המקים וממקומות לבים ממהשצוהליללהליג המבםי‬ ‫נ ט ה אחלי אבשלום בעכולשהיה מלע כי איננו ראוי להיות לו המלוכה וגם ‪p‬‬
‫במיתת שאיל ולכב ובענה על הילאתם סהמיתי איש בשת גם לא היה מיעיל‬ ‫חשב על שלמה‪ :‬אצל המזבח ‪ /‬כמו שאמל שהחזיק ב ק מ ו ת המזבח ואמלו‬
‫ז‬
‫כי לא היה כהן ועבולהבילו אבל ראוי שנלמלמזהם "‬ ‫יכותינז ?ל ט כ ל כ ל ! ה ט ע ה מאכ כי לא היה קולט המזבח אלא על שגגה ועל‬
‫ננו לכתיב מעם מזבחי ולא על מזכמי‪ :‬לא ט פ ה אמות ׳ אמר ‪ p‬כלי‬
‫להעניש שלמה לפי מחשבתו שיהלנהו כמזבח יי * )לזול מ ה ם א מ ח כי הלוני‬
‫מלכות נכסיהם למלך)מפני זה לא לצה לצאת כלי שלא יהי) נכסיו למלך‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪Mh . .‬‬ ‫‪L‬‬ ‫*י«« י(־י«ייו״« »‪01‬ל לנל ‪) a M M‬מיזם * מ טננסיים ^ייי״י״ ייי‪ .‬י‬ ‫*י" * ״‬
‫׳י׳ ג מס הם‪A7W.‬הימ המי בית לין)מה ‪hB‬מל‪rt‬בי פה‪ra»h‬ו‪1‬י!* י *״‬
‫לחיי‬
‫שכח‬ ‫רדק‬ ‫מלכם א‬
‫שעה להאריך כתימ על שילך מיהי לשלמה)ישיב ועיל ב ל כ ל י ה ם ז ל וכי מאב שהיה חכם גליל ולאש סנהללקשנ׳משכ כשבת תתכמיני לא היה מלע שכתיב בתלרה‬
‫‪ V‬ב י‬
‫ח י ל איש על לעהילהלנו כ ע ל מ ה מ ע ם מזכחי ת ק ח מ למות שהלך והחזיק כקלנית המזבח והלא הוא ה ל נ א ב נ ל יעמשא כ ע ל מ ה ושלמה שלח להוציאו מ ס ם יללינו כבית‬
‫יי‬
‫‪ 1‬אלא א מ ל מאב הליני בית לין אין נ ק ב ל ק בקבלי אביתיהם אלא ה ם לעצמן מיסב לי םאמית כאן יאקבל בקבלי אביתי וזהי שאמי לא כי פ ה אמות יללעת כעל זה הללש‬
‫פ א טעם וקבלתו י פ ה כלומל פגע שם בו כלבלמ וקבלתו בקבלי אבותיו ‪ J‬כ ה ל כ ל מאכ וכה ענני ׳ כפל ל כ ל כ מ נ ה ג ה מ ק ל א כי היא לא א מ ל לי אלא לא כי פ ה אמית י א פ ם ל‬
‫ם א מ ל לו ל כ ל י ם אחלי' ותכלית‬
‫‪x‬‬
‫ה ל כ ר י ם לא כי פ ה אמות ור‪1‬ל‬ ‫וטבים ג׳ ב מלאים וא׳ חס׳ וסי' וצדיקים וטבים ממנו ׳ גדולים וטובים מאין יושב י ‪ went‬רעים וטובים ׳ קדמא‬ ‫‪J‬‬ ‫ף*‬
‫אמלו כי א מ לי לך אמיל לשלמה‬ ‫חס׳‪ :‬אנה ואנה ג׳ בקריאה וסיס דשלח המלך וקרא לשמך ׳ הלא השבעתיך ביי׳ זאעד ׳ מאן גחד ויאמר לא‬
‫‪,‬‬
‫שלא ילינני כשני לינין א ס ילצה‬ ‫עשה כאשל ל כ ל‬
‫להמיתני יקבל עליו הקללות‬ ‫?דין מ ל ל יואב וכדין אתי^גי‪:‬‬ ‫ויאמר לו‬ ‫כה־רבר יואב וכה ענני‪:‬‬ ‫אני מקכלם עלי לכך‬
‫שקללני אביו לאם ל א יניחני ע ם‬ ‫ו א ^ ר ליה מ ל כ א עביר כ ‪ $‬א‬ ‫‪J‬‬ ‫‪v‬‬ ‫־‪s‬‬ ‫‪•I*T‬‬ ‫‪/‬‬ ‫"•‪v‬‬ ‫‪.‬ימ‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫בלבקן כל אלו כזלע‬
‫הקללות םקללני אביו ושלמה‬
‫ך מ ל ל ]ר־תשלוט ביה ותקןרגידת‬ ‫ר־׳מלך עשרה כאשך דבר ופגע־־בו‬ ‫דיל ׳ עוזיה היה‬
‫א מ ל לבניהו עשה כאשל ל ב ר‬ ‫מצילע י אסא מחזית‬
‫ופגע בו ואני אקבל א ת הקללות‬ ‫י‬ ‫ותפלי חוברת רכש זבי ךאשד‬ ‫וקברתיו והסירה י דמי חנם אשר שפך •ל‬ ‫בפלך י יהויקים נפנ‬
‫וכן לאינו שנתקיים כזלעו מ‬ ‫יואב מגן מגי ומן בית אבא‪ :‬ויתיב‬ ‫יואב מערי ומער בית אבי‪ :‬והשיב‬ ‫בחלב י וחסל לחם‬
‫מ ל ח כ ע ם לכתי׳ והמלך ל ח ב ע ם‬ ‫בביתו‬ ‫צלקיהו ‪:‬‬
‫יי ירת חוברת קטיולידת בךישידת‬ ‫יהודה את״דמו ער־ראשו אשר פנע‬
‫התאמץ לעלות ב מ ל כ כ ה וכתיכ‬
‫ךשלט בותךין ג ב ך י א ך ז כ א י ן‬ ‫*־קיש במלבל ׳ שהיה ביתו‬
‫וכל ה מ ל כ ב אשל י ל כ כ עליו‬ ‫בישני־‪-‬יאנשיםעדקיםוטביםממנן גחל קס‬ ‫ף ‪ J‬יי; הפחל כמיכל לעניי׳!‬ ‫‪F‬‬
‫}חךבא‬ ‫וקטלגון‬ ‫וטבק מגירת‬
‫ה ז ב וללשו ז ה מלשין ה ת א מ ן‬ ‫ויהרגם בחרב ואבי דוד דא ידע את­‬ ‫ללא ת צ א מ ש ם ׳ כלי‬
‫נ ל א ה כי קשה ה י ה לו ה ל כ י ב ה‬ ‫ו א ב א דור ל א ידע ית אבגר בר‬ ‫‪ A‬״ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬
‫‪ r‬י י "‪v.‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪:‬‬ ‫־ ״‪••.‬י‬ ‫—!־ ‪J•• :‬‬
‫" ' ש י ה א מציי לו ילמציא‬ ‫‪5‬‬

‫ב‬
‫מפני חילו הזיב שהיה לי מצולע‬
‫! ־‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪- :‬‬ ‫•י‬ ‫•י •‬ ‫•י‬ ‫‪:‬־‬

‫׳‬ ‫אבנר בז־נר שר־עבא ישראד ואת־‬ ‫ואעיר‬ ‫לי חטא מ י ת ‪:‬‬
‫נר ךב ח י ל א ךישךאל וית עם?א‬ ‫זו‬ ‫;‬ ‫—‬ ‫‪•Jt:T‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫י‪»I‬‬ ‫;‬ ‫־‬
‫מעוזיה) לכתיב והכלעת ז ל ח ה‬
‫במצחו ׳ מחזיק בפלך מ א ס א‬ ‫בר יתר ךב ח י ל י א ךבית ןהוךה ן‬ ‫עמשא בךיתר שר־צבא יהודה‪:‬‬
‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪t 1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T \ T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T -:‬‬
‫ויתובון ךמיהון בריש י ו א ב ובריש‬
‫לכתי׳ואסא תלה א ת לגליו ׳ נופל‬
‫ב ח ל ב מיאשיהו לכתיב ויילהו‬ ‫בנוהי עד ע ל מ א ולדוד ולזךעיה‬
‫‪pp p‬‬
‫יל‬ ‫ושבו ד מ י ה ם בראש ידאב ובראש‬
‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J :‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י•‬ ‫‪:‬‬ ‫>‬ ‫‪T i‬‬
‫דלכג‬
‫המילים למלך יאסיהו י וחסל‬ ‫ע י ר ע ^ ם ודרור ולזרעו ולבירתו‬ ‫זר‬
‫ולביתיה ולבורסיה יהי ש ל מ א עד‬ ‫מנע ט לקבלתי ׳ ל ל‬
‫לחם מיכניה לכתיב אלוחת‬ ‫‪T T :‬‬ ‫• ״‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫}‬ ‫‪. . . . .‬‬

‫תמיל נ ת נ ה לו מ א ת ה מ ל ך ‪. :‬‬ ‫וסליק בנ\הו‬ ‫עלמא מן‪.‬כןךם יי י‪.‬‬

‫שתציה לקבלו ת כ ף ולכסאו יהיה שלום עד־עודם מ ע ם‬
‫כי בניהו ה י ם כהן‬
‫כאשל ל ב ל ׳ שתמיתהו כי אין‬
‫בר ןהדךע ושליט בידח וקטלה‬ ‫יהיה‪ :‬רעל בניהו בךיהוירע ויפגע‬
‫לטעין כ ז ה שהלי היא ה ל נ שני‬ ‫‪ * * $‬מ ת ל לן ל לה דתן דחמלך ארת־־בניהו בן־־יהוירע‬
‫^‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪| T‬‬ ‫‪:‬‬

‫השלים כ ע ל מ ה ובזלין וכתיב‬

‫ומני‬ ‫זאתקבר בביתיה במךבךא‪:‬‬ ‫במדבר‪:‬‬
‫*יי?‬ ‫«‪.‬‬ ‫ויקבר בביתו‬
‫וימתחו י‬
‫־בו ‪U / .‬‬
‫^ ‪.‬‬ ‫י ה ט מ ת למאב ולזה‬
‫מ ע ם מזבחי תקחני למית ‪:‬‬ ‫ח‬ ‫מ ל ב א ירת ב נ י ת בר יהוירע‬ ‫תחתיו על־־העבא וארת־צךוק הכהן‬ ‫אמ‬ ‫א ת לז ה ד מ מ ן מ‬ ‫ר‬

‫וקבלתו ׳ והסתלל בקכולתו כי‬ ‫ךולופוהי על ךוילא ו‪:‬ת ערוק כהנא‬ ‫)יקבר בביתי כ מ ל כ ל נתן המלך תחרת אביתר‪ :‬וישלח‬
‫גליל ושל צבא ה י ה לנמ! אלניהג‬ ‫ושלח‬ ‫מגי מלבא חלף אביתר ‪1‬‬ ‫ב ר‬

‫ל א היה צלי׳ להזהילו על קכולתו‬

‫המלך!יקרא לשמעי ויאמר לו בנה­‬ ‫על ילי ^ ף‬
‫מלכא וקרא לשמעי‪.‬ואמר ליה ב^י‬ ‫ייןכל בביתי כמלכל ׳‬
‫כ י בן מלך ה י ה ‪ :‬צליקי׳ וטיכים‬ ‫ל ל בי\ז ב י ך ו ש ל ם ו^שבת שם ולא־‬
‫ל ך ב י ת א בירושלבם ותתב תמן‬ ‫לל שכבל נקבל אצל‬
‫ממנו ׳ שלא שפכו ל ם נקי כ<מ‬ ‫כיתו במלבל שהייז תצא משם אנה ואנה‪ :‬והיהיביופם‬
‫ששפך היא )אפשל שהיו ל ה ם‬ ‫ויהי‬ ‫ולא תפוק מתמן לבא ולבא ‪J‬‬ ‫; ‪J‬‬ ‫‪JT T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T|TT‬‬ ‫‪T/T‬‬ ‫• ‪V.T‬‬ ‫"‪/‬‬ ‫״‬
‫ס‬ ‫&‬
‫אי ילצה בזה‬
‫מעלית יתילית עליו וללשי מ‬ ‫ממ!ד ורתעבר ירת נחל^י*‬ ‫ביום‬ ‫צאתך הןבךת ארת־־נחל קךרון ידע‬
‫צליקים וטובים ש ה ם צליקים‬ ‫‪1‬‬
‫ךקךרון מדע תדע א ר י ממי"‬ ‫תדע כי מורת תמורת דמך יד־זירה‬ ‫* א נקבל כמלכל‬ ‫ה ן‬

‫‪v^ r‬‬
‫וסובי׳כפה יבלכ ילא עשי ט מ ה‬ ‫‪A1‬‬
‫תמות חובת כןטז־לך תהא בךישך ן‬ ‫‪v .‬‬ ‫י‬ ‫‪N‬‬ ‫־' ־ ״ •‬
‫‪J‬‬
‫הד‬
‫ה‬ ‫ם א מ ל ויאמל המלך ללצים‬ ‫בראשך‪ :‬ויאמר שמעי למלך טוב‬ ‫הלימי‬ ‫ל א כ תו‬
‫יאית לאיש‬ ‫‪,‬‬ ‫כ י‬ ‫‪) b‬‬ ‫ירזי‬

‫הנצבים סיבו והמיתו א ת כהני‬ ‫ואמר שמעי למלכא תקין פ ת ג מ א‬ ‫הדבר כאשר דבר א ד נ י ותמלך כן‬ ‫כ מ י ' להיית מלייני‬ ‫ט‬

‫יי'ללשו בז כי א כ נ ל ועמשא הי)‬ ‫במא ךמלילךבוגי מלבא בן‪:‬עביר‬ ‫" »‬ ‫י‬ ‫‪f‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫•»‪-‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫•‬ ‫‪*•T‬‬ ‫־ ‪—. ,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫הלנו האנשים‪T‬‬
‫־‬
‫מפני‬
‫שהיו נצביס עלמ יפי׳ הפסיק ק‬ ‫עבדך ויתיב שמעי בירושלכםיומין‬ ‫יעשה עבדך רישב שמעי בירושלכמ‬ ‫כמחבילה יבמלמה ‪:‬‬
‫ללצים ולאשל היו נצבים עלמ ט‬ ‫)יאמר‬
‫_והוה מסוף ת ל ת‬ ‫סביאיז*‬ ‫רהי מכןץ‬ ‫ימים ר ב י ם ‪:‬‬
‫א כ נ ל דעמשא שלים היו ולא‬
‫לצי׳ וכן ת י ולא אבו עכלי המלך‬ ‫שנין וערקו תךין עבךין לשמעי ל‬ ‫שלש שנים רבךחו שני־״עבךיכש‬
‫א ף על כי שאמל להם שאיל ב פ ה‬ ‫לזרת א ב י ש בר מעכה מלכא דגת‬ ‫לשמןזל אל־אכישבן־מעכהמלך נת‬
‫להלינ לא לצו ה ם והיא ב א ג ל ת‬ ‫וחויאו לשמעי למימר ה א עבדך‬ ‫־יי׳‬ ‫*י‪ -‬י י‬ ‫‪V‬׳»‪v‬‬ ‫•יי‬ ‫‪r‬‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫•לז‬ ‫ז‬
‫א‬ ‫שסלח לן לול לסככ מיתת‬
‫אלליה ועסה ה נ ה שהמ שניהם‬
‫בגת ן וקכם שמעי וזריז ית חמריה‬
‫ן ‪•• T -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫• ; • ' ‪• • » :‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫!‬ ‫י• י‬
‫וינידו לשמעי ל א מ ר ותנך־ז עבריר‬
‫צליקים מ מ מ וםיבים שללשן‬ ‫ואזל לגרת לות א ב י ש למבעי‪:‬ת‬ ‫ם בגת‪ :‬רכןסשמע‪/‬רחבשאת־־חמרו‬
‫א כ ק ולקין והיא לא ללש ט‬ ‫עברוך־גי ו א ז ל ש‪$‬עי ואיתי _ירת‬ ‫רלךגתד־ז אל־־אכיש לבקש ארת׳‬
‫ה | ש ל צוה שחיל ל ה ם להמית‬
‫א ת כהני יי׳ אמלו ה ם כ ת י ב כל‬
‫עבדוהי מגת »‬ ‫עבדיו רלך שמעי ר ב א א ת ״ ע ב ^‬
‫ואתחוא לשלמד־־ז ארי אזל שמעי‬ ‫רנד לשלמה ילליש״ק‬ ‫מגת‪ :‬י‬
‫\ י ש אשל י מ ל ה א ת פ ץ מ מ ת‬
‫יכיל אפילי ציה המלך לעבול על‬ ‫ושלח‬ ‫י‬ ‫מירושלבש לגת ו ת ב ‪:‬‬
‫כי־הלך שמעי מיררשלם נת רשב‪ :‬ל ־פ‬
‫ס‬
‫י‬ ‫‪ -‬י !‬ ‫‪V-‬‬ ‫י ־ י •‬ ‫ו‬ ‫•‬ ‫•י‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫ת‬

‫לכלי ת ו ל ה ו ה מ ל ה א ל ם א ת פיו‬ ‫מ ל ב א ו ק ר א לשמעי ואמר ליה‬ ‫וישלח המלך רלןרא לשמעי ויאמר‬
‫ממתתלמול לומל ל ק חזק)אמץ‬
‫דחלא כןימירת ע ל ך ב מ י מ ר א דיי‪,‬‬ ‫פ‬ ‫אר^יו ר־ןלוא רהשבעתיך בירתורה ז! מל ‪,‬‬
‫בס‬

‫ואכין ולקין מעישק ה ס ה נ ה‬ ‫‪ ™ ,‬״‬ ‫‪TA‬‬

‫‪9‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫! ־ ) ׳ ׳ ג‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-s‬‬ ‫״ ‪1‬‬ ‫‪,‬‬

‫א‬ ‫צ‬ ‫ד ר ת‬
‫דלשי ה ם ה פ ס ו ק כהיגן ו מ מ‬ ‫^^^‪35‬‬ ‫״ ״‬ ‫^‬ ‫‪/‬‬ ‫חלדעבדך‪ :‬והיה ביום ה ו ם י מ ׳ נ מ ס ר ב י ש ?‬
‫א ת פיםאיל שלאלהרונכהנייי׳‬ ‫ח ם ל ך א ל ש ם ע י ׳ כיקרוב‪ :‬ו י ש ב ב ׳ ^ ו ס י ׳ ד א מ ר א ל מ א ב נ ר ל ך ש ו ב ד ש ב ׳ ת ד ל ^ ם ^ ^ י ל ^ '‬
‫ומאב ל א לרש כן ט כמן ששלח‬
‫‪ ' . , * • . -‬י ל ו ל ל א י ל ע ׳ כי שמא היה א ל ס סביל כי ליל ילע ב מ י ת ת א ב נ ר לפי שהיה אחלי ביתשאילוהלי ה ל א ה בקיננועלמיבצימיעל‬ ‫מ‬ ‫^*‪. A\ -‬‬
‫‪OT‬‬ ‫‪tm‬‬ ‫‪-‬‬
‫א ת א ב נ ל ו כ ן בעמשא שמא היה אלם ס ב ו ל כ י לולילע לפי שנסה א ח ד אבשלום פיכך א מ ל ן א ב י ליללא ידע שהלי א מ ל ל ‪,‬‬ ‫‪S£S*5‬‬
‫‪1‬‬
‫זלעוכמו»*‪ mp-n‬י ‪ , :,‬׳ י ע ל בניהי׳עלהאל ה א ה ל ש ה י ה ש ם ה א ל ו ן והמזבת‬ ‫נ‬ ‫‪, : Z‬בלאשזלעו ב ^ ש ק ל ל ל ו ל א ב י ‪,‬‬
‫מב ת)‬ ‫‪t k ^ ^ i‬‬ ‫^ ‪t‬‬
‫ב כ י ת י כ מ ל כ ל ^ מ ל ^ יקלאמקיםשאין שםיישיב כללויקלא נ ם פ ^ מ ל ב ל מ ק ^ ש ה י א ביישיבאבלאינו עביליניחנןלמלעה‬

‫״ ‪ V > J J 7 ) O J D‬ע ק ן ע ע י ד ^דיע׳י^יי׳׳״׳ץ״‪/‬יקגחגןעיכהנהמיתןיהנתהםכעתיף‬ ‫‪ut‬׳\<‪jjjj‬‬ ‫כ מ ל כ ל ; ג ן ^ ׳ ׳ ^ ^ ‪ V‬״ ״ • ‪ /‬׳ ‪ v‬עיי‪7/‬ןי«יי;‪5njj‬׳‬

‫‪,‬‬ ‫ה ? נ פ‬
‫שלא זכל למעלה השביע אלא שהתל בי נלא שהשביעו אח שחל)הוא כפל בן ויאא זל פי׳ ט מצ)׳ המלך היא כמן השכיע׳ןכן א מ אני כ״ מלך שמו׳)על לכלת שביעת אלהים‪:‬‬
‫)אעל‬
 ‫רלבנ‬ ‫מלטם א ב‬
‫י‬
‫‪ w i j \ j‬׳ ‪ /‬׳ ‪v » 1‬׳‪ k‬׳» ״״י»ן ״ ^‬ ‫‪ ; j;vu‬׳ ‪W I‬‬ ‫‪w/yy‬‬ ‫)המלעכה נמנה נ‬ ‫המלך‬ ‫‪M I‬‬ ‫‪j‬‬
‫‪tj‬‬ ‫‪ 11‬י ו)* >‬ ‫י ‪ J 11‬י\<‬ ‫‪J‬‬ ‫• ‪ S‬׳ ‪ J‬׳ \ ‪% > W‬‬ ‫‪J‬׳‪I‬‬ ‫>׳‪S‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪7JD‬׳־‪ 'F‬׳‪7 JA‬‬ ‫ליל ‪5‬‬ ‫‪7‬חל‬
‫ו ת‬ ‫ה ת ו‬ ‫המ‬
‫^‪^jSift‬‬
‫ע ל הם אלו‬ ‫נבאשי׳כעינמ אךאחל‪/‬הלא היהל; לילואמשיםלכלזהכיאילמהשצלי׳אל כיאןל כזאת הפלש׳ שהנכלנו באילה מ ה ?'' ואולם‬
‫ומדוע י׳ בקריאה וסיס נססר ל ח ש סדר קרח ‪ i‬שבעת ה ד ‪ bri‬ואי מלא בקריאה וסימ נססר נ ס ד ר הא היא במלות‬
‫והיא להודיע‬ ‫משפעים ובסדר מטות;‬
‫מטי‬
‫כי כשיביא ההכלח‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫<אעיל כ ך ׳ לשין ה‬
‫לעשות לכל יגיע ממנו י^י‪,‬‬ ‫שמעת יי׳ ׳ אשל השכעתלך כיי׳‪:‬‬
‫ואעך בז־ לאמיר ב י ו ם עאתך והלכת משת לאד שיעשוהו ב א׳ ‪H‬‬ ‫ן א ס ה ך י ת ב ך ל מ י מ ר ביובש מפכןך‬ ‫)הממלכה נ מ נ ה ונן׳ כלןמל לא‬
‫ג‬
‫יזם ביוה» ל׳‬ ‫‪-‬׳‬ ‫ו ת ה ך ל כ א ולבא מידע תיךע א ר י‬ ‫ויתחתן‬ ‫נענש על כל אלה ‪:‬‬
‫אנה״ואנותידעתדע כי־מות תמורת‬
‫בחופן שישיל הכישת כידלי! יזם‬ ‫מ מ ר ת ת מ ו ת י א מ ך ת ל י רזלןין‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫״ ־‪V‬‬ ‫־‬ ‫‪/ T‬‬ ‫‪TTT‬‬ ‫‪V JT‬‬

‫)ישאל התועלת ולזה‬ ‫ותאמר אלי טוב הדבר שמעתי‪:‬‬

‫המצא כי כשהביא ה‬ ‫״ ‪1-‬‬ ‫ומאיי? ל א‬ ‫פתגמאשמעית!‬ ‫ריק‬ ‫‪:‬י"‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪S‬‬ ‫־‬

‫ומדוע לא'שמרת א ת שבערת״יהודת ההכרח אל שיתחמם‬ ‫ג ט ך ת א ‪2‬רת ש ב ו ע ת א ד י י ד י " *‬ ‫)אעיל כך י כלומר לא צויתיך‬
‫‪X‬‬ ‫‪V‬‬ ‫<‪T‬‬ ‫\‬ ‫‪-AT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪4•T‬־ ־‪.‬‬
‫המלך לול בשכיבת‬ ‫ת פ ק ך ת א די פסןלית ע ל ך ‪1‬‬ ‫כיני וכינך שלא תוכל להכחיש‬
‫אבישג בחיקו והיה בזה‬ ‫ואת־המעוה אשר־עויתי ע־^יך‪:‬‬ ‫אמלתי‬ ‫ה ל כ ל אלא כפני אחליס‬
‫ואמר מ ל כ א לשמעי א ת י ך ע ת א‬
‫ויאמר המלך אל־שמעי אתרה ידעת *ק הכשתלה ולו כי יולע‬ ‫ד‬ ‫ית ב ל ב י ש ת א די ידע ל ב ך‬
‫לך ז ה הלכל והשכעתיך כהשי‬
‫שהיא נכנסת לשכב‬ ‫‪T‬‬
‫נקכלת המצוה והשבועה ואמלת‬ ‫^‬ ‫»‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I T T‬‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬
‫• ‪• T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪- :‬‬ ‫•‬
‫‪T‬‬ ‫‪<T‬‬
‫• ‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־•‬
‫־‬

‫בחיקו הנה הערימו‬ ‫אישר‬ ‫לבבך‬ ‫ידע‬ ‫אשר‬ ‫כל־הרעה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫ויתיב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫מיכ הלכל)הנה עכלת על שנים‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪•• T :‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪ t‬י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־*־ ‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫עשית לדוד אבי והשיב יהוה ארת־־ ושמו אותה סוכנת כי‬ ‫בישתך ברישך ‪ 1‬ומלכא ש ל מ ד ת‬ ‫ט ף‬
‫אשל‬ ‫על שמע׳ השם ועל המצגה‬
‫יבזה יעלם ענק הכנסה‬ ‫•יי‬ ‫צייתיך ‪ :‬אשל ילע לככך י אעפ‬ ‫‪V‬‬ ‫‪(T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫}‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪»,‬‬
‫ב ד י ך ןבוךםי מ ל ב ו ת א ך ך ו ד ! ד ה י‬
‫והמלך שלמדה‬ ‫תןתן^ ברא‪#‬ך‪:‬‬ ‫שלאן לכיס ןשמעו מ ה שעשית‬
‫לליל אכי אתה כעצמך תלע מ‬ ‫ופקיד‬ ‫מתכןן כןךכם יי ע ד ע ל מ א י‪,‬‬
‫שםעלמהועלמ ‪f‬‬
‫הה‬
‫כרוך וכסא דוד יהיה נכון לפני יהיה‬
‫מחשבתך לעה שהיית חישכ עלמ‬ ‫מ ל ב א ‪ :‬ת בגיהו ב ר י ה ד ך ע ו נ פ ק‬
‫ה‬
‫הממי אשל ם א »‬ ‫יות ממה שאמלת כפיך‪ :‬והשיכ‬
‫ס‬
‫בטהו בך־יהדךע ו י ע א ויפגע״־בו‬
‫ו ע ל י ט ב י ה וכןטליד־ז ו מ ל כ ו ת א‬
‫יל ומי‬ ‫יי׳ את לעתך ׳ כי מאתן היתה‬
‫יע‬
‫ד ־ ׳ הוא לה<י‬ ‫ר‬
‫אתקגת ב י ך א דשלמה ‪1‬‬ ‫וימת והממלכה נכונה ביד שלמה‪:‬‬
‫ה ס כ ה כמו שכתוכוהאלהי׳ אנה‬
‫עשל ליל‬ ‫י‬
‫|‬ ‫‪: r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪\ t‬‬ ‫‪Jt‬‬ ‫‪T : - - :‬‬ ‫*‪AT‬‬
‫ב‬ ‫ה‬

‫יי‬

‫&חל‬ ‫י‬
‫ע כ י‬ ‫לילו לפי שהיית חייכ מית׳כקללך‬
‫'ל‪/‬את‬ ‫ס כ כ ה נידי|‬
‫' י ^ י* ^‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫כ י ם ג‬
‫כי מפני שלא יוכל להלכות עול נשים כי ככל נשא מהם מה שאפשל לו לפי י‬ ‫ת‬
‫‪7‬על אכי והוא נשכע לך שלא‬
‫י י ע‬ ‫ל י‬ ‫מ ‪ 5‬ס ה ת‬ ‫ה כ‬

‫ג ת ן מ ה פ ר י ש ) ת‬ ‫מ‬
‫בנו‬ ‫ר‬ ‫שלא היה אפשל לו לקחתה לאםהו‪/‬ה ממה שמלה שככל נתחלש בתכלית מחנ‪1‬א כת שכאןלזה הגיעה ל ל‬ ‫ימיתך נלנל האל על י ד ך ׳ לכל‬
‫' י ד זה‬ ‫ס‬
‫^‬ ‫ם י ם נ י ח כ מ‬
‫'^ ^‬ ‫לי* י ^ ל ' ' ^ ^‬ ‫י ם‬
‫המללנה הנפלאה שהיה ללאה‬ ‫אחל שאתה חייכ מיתה כעכולו‬
‫י‬ ‫ר‬ ‫ע ש ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫)‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫‪:‬‬ ‫כ‬ ‫כ ע י נ מ ן מ ס ם‬

‫פ ח ‪ 5‬ת ‪ ,‬י ם‬
‫' * מ ו ל על‬ ‫מיסל אכין והתנהג מפני זה כמנהני אכשלים ה‬ ‫ולא יעצלהו מזה לכל הלא תלאה כיאלניהןלא קלמו‬ ‫והוא ההעכלה על שכיעת יי׳ ועל‬
‫ו כ כ י ח ע‬ ‫ג ‪,‬‬ ‫ן ע מ נ ה‬
‫יתםיא‬ ‫‪,‬‬ ‫סכה אל שכעטכאכמ לקחת המליכה כ‪/‬ילת עצתמלציני ונמשך מזה לן המית כמן סקלה לאכסלןימפני י‬ ‫מצנתי‪ :‬ויצא ׳ יצא כניהו מלפני‬
‫י‬ ‫ם יי‬ ‫ע כ י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫)‬ ‫ה‬ ‫מ פ נ י י פ י‬
‫^ ' ^ ^ י ‪ 1‬פ ז מתל‬ ‫ה ל ^‬ ‫ה י•‬ ‫ליע תכיניתין ממה שכקש לו את אכישנ השינמיתלאשה לחמלן איתה‬ ‫המלך והוציא עמו שמעי למקים‬ ‫כ‬
‫‪ .‬י‬ ‫‪f‬‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬ ‫י למן יתע‬ ‫‪J ,‬‬ ‫על כינת השי לא תיעילהז כזה מחשבתן‬ ‫שימין לחלוק‬
‫נכונה‬ ‫כנע מ !‬‫הנה מי‬
‫ןככלל ושם‬
‫המשפט‬‫עמלן מנין כן‬ ‫נ י ע‬ ‫ש‬ ‫י ס ג ב‬
‫י ‪ 11‬יולרכיונה‬
‫כיל שלמה י כמן שמתו אויכמ סלם הלא תלאה כי מפני שהיתה המליכה לשלמה מיי׳ כמן שהניל נתן הנכיא לליל לא היעיל לאלניה מה שנתחכם ‪ 1 ,‬׳נוזיפן‬
‫‪1‬‬

‫נחימ‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י ג י ע י‬

‫ההיא במה שמשך לב נלילי העם אשל היה לאיי שיסכימו עמו כמן מאב ןאביתל אכל היה זה סכה אל ם‬ ‫המלוכה היתה ככונ׳ כיל שלמה •‬ ‫־‬
‫‪,‬‬ ‫כ ס‬ ‫ע‬
‫מתלשלםאשללאיתכן עמן מחלקת)הגא מה שמשחיהו כל הלאשי׳הכיללי׳ אשל להם מ מ א ככחילת המלך)ישכ ^ ‪ ,‬ו‪/‬לני ׳‬
‫ה י ה‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י ז‬ ‫י‬ ‫ת‬
‫^ ‪ °‬א היה‬ ‫כי זה ממה שהסיל משלמה כל מחלקת בלבל המליכה‪ :‬קן‪-‬׳ היא להיליע כי אין מעלת האלם לקיח׳ מהייפי)אין לי כה לישם כלל'לזה י ^‬
‫ר‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫מ כ‬ ‫ס ת מ }‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫‪ ,‬מ ת ‪,‬‬ ‫מ ב ה‬ ‫ה ן‬ ‫מ ל‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫מ י ה‬ ‫ז ה‬ ‫ח י ן‬
‫ל ע י ס ה‬ ‫^ '‬ ‫י^‬ ‫י‪1‬‬ ‫^ ^ ^‬ ‫^ ^ ^ ^ ^ '^ ^‬ ‫היכ תאל מאל לא בחל השי מ כמי שלא בחל כאכשלים‬
‫כ ם כ ‪ 5‬ת‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ם י ת ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬
‫* ייעל ל)‬ ‫'‬ ‫ק ן ׳ היא להיליע ט‬ ‫חכם כמו שנתבאל מלבלי לול כאמלו לו ט איש חכ׳ אתה ןעשית כחכמתך כי בחכמי ימליך מלך לא כייפי' •י‬
‫מ ה שי‬ ‫ב י מ ע‬ ‫ה ם י ב‬
‫כ א כי‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫בתחבילה ונעלמה < ל‬ ‫ה ל ע כלעתי ולזה סבב שיהמ יןאב)אביתל עם אלניה להשיב על לאש יואב את למי האנשים אשל ה ל נ‬
‫ז ה‬ ‫ן‬
‫שהי)‬ ‫ק ן היא להיליע שלאל למי שישתלל בלבל מ ה שיתחכם בהנעתי בכל ה ס מ ת הנאיתית באופן שיתק שיניע לו מנוקסי ל‬ ‫השי על מה שחסאן לן בנין‪:‬‬
‫ת ס כ ע‬ ‫ת כ‬ ‫ס ס ת י ר‬ ‫ע‬
‫‪ K‬י ל לל‬ ‫‪4‬‬ ‫להתלעם מאל על ענק מלמת אלניהן ט לא היה מגע בלב)לזה לא היה לאיי שיתלעם הגא על זה‬ ‫מפני שנתן הנביא לא יכיל‬
‫ה‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ח‬
‫!לזה‬ ‫י ^‬ ‫נינעים בלבל עם שכבל היהזה מביא חילשהבענק נבואתו כי הוא התנבא שתהיה המלוכה לשלמה ןאם ישתללהנא בהנעת המליכה יביא זה‬
‫מ ת מ י‬ ‫ג‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪n‬‬
‫לכל‬ ‫^‬ ‫שיחשלהן כי מלמ אמל לו הלבל ההיא לא בנבואה ולזה היא משתלל בהנעתו כי אק מללך הנביא זה הענק כאמלו לא ישא ולא ישמיע ‪ ? r‬ל ל ^‬
‫י‬ ‫ה‬ ‫ש י ע‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י‬
‫^ ? ^ ל םלא‬ ‫כ כ כ שתתלעם כ ת סכע על לכל סיל המלוכה משלמה כמן שנשכע לה ל)ל יהלאת עם זה כלכליה כי לכ אלניה להמית אית) )לזה לא קלא ל'‬
‫‪3‬‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫‪55‬‬
‫‪ci^r^il‬‬ ‫נתלעם לפני המלך אם היה זה העניז כ '‬

‫‪-‬‬ ‫‪.‬״נ״הנביחייבריבתסבע•‬ ‫״ ‪v‬־ ‪- , -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪ , .,,‬עלייי‬ ‫‪Ah‬‬ ‫‪5‬‬ ‫» יחתה<ר‪)8‬י שתהיה על המעק על יי ניזן גמל* »׳<‪)hf‬‬ ‫מש‬

‫‪0‬‬
‫' ממיהתיי*‬ ‫ו ז ו‬
‫״^‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫‪4‬יב״מ‪7‬‬ ‫^ ‪P^u‬נמי^‬ ‫ץ־היהניוירמ מהלך על זה ה*פ[»י מתביולכתירה בפיסת טיפ״י׳ ־‬
‫־נה‬ ‫נ‬
‫בפ)יה י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י נ ל ה י ן ‪ 0‬י ם א ‪ 0‬ר ס נ י ׳ ה » ז ש י ת י ש מ נ ל ^ ח ת ה ע צ ה למלש־פשסןלזהסג‪!,,,‬״' ( *ביתלמלמיי האמת כ׳ההע־ח לשמניה‪(,,‬״ לני‬ ‫‪0‬‬ ‫ג‬

‫‪r^,h,‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪w‬‬ ‫מ י ב ל‬ ‫^ ^‬ ‫?‬ ‫‪6‬‬

‫היא ט נשיי‪f, h 0T4‬‬ ‫‪ L‬הי׳‬ ‫תףליעתא־רצי( שלמהלהמימ״ל‪-‬ה ש־עצ״‬
‫‪h‬‬
‫ההיא״י^‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫תמ &‬ ‫<»» שימי‬ ‫? ' ' ^ ״ ״ ״ ״ י ׳ ^ כימ ש־תבאל כתייה עסשא׳ נסנ! הייז ע״י«( ט י ‪T T i l T h £‬‬
‫^ י י » ״ ״ ש ל א תי׳־א « יעה כי א‪.‬ישיבביאשי מהשעשהמזהכיבוההיי׳*‬ ‫לבני לעשההמלינה ״שליףיל‪.‬העס מעש שיעשה מהלעשילאהב< ‪,‬א‬
‫‪0‬ה‬

‫־•‪-‬׳״ך^חזנ״ההמעשה מפני‪too‬עחינת כוונתו כמה שיעשה אחל זה ‪I‬‬ ‫היא יהיחבממתהיי( להיליעשר^ילנל^‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫מ‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫)‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ש‬

‫שישתיל א( להקמתם מהמשל מה שיספיק להם ‪nh‬ל מימי ילזה תמנ‪ w <,‬״ ‪ ,‬״ ״ י * * ^ » « ?אפסל ני אז יפסק מממ לבל מוסמ כעתיל יל׳ה יי׳יי‬
‫ככל חלקיהניבזהמיבקמההשג״ההאלהיתדנלי״מלמעסי‪,‬יב־ל מ ה ש י פ נ ה א ל ^ ז ' ‪ 7 3‬״ «ה במשלמהלשמיל משמלת התיל׳להייתעעמילני י״׳יי‬ ‫ת‬ ‫ל‬

‫התילה כלישיי״ק בהיקמנאמשעשימשה ייהישע ל ל ש ט ם ה י נ י ״ י א ת י ש ל א ל י ־ ‪ * ,‬י^לעיהמליכה)לזה משךלבימאל בזאת «‪.‬אה להתנהג בייי‬
‫ה‬

‫קליב למיתס ייתל ממהשציי איתם קילם ימתם־‪,‬‬ ‫ה׳ב היא להיי^שלאיילהשתדל בכלהפמםלשפינ‪.‬עישההיע כלשעת‪ ,‬ל‬ ‫מ ל‬

‫לע ק‪ pbt-‬כ ונזה מסלי שאל האנשים יליאת הסבה לאיי נם ‪° W p‬י=‬ ‫^‬ ‫לאשל גמלי טיב‪,‬ל‪ ,‬ס‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫‪w‬‬ ‫‪W‬‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫‪w‬‬ ‫פ ל‬ ‫ה‬

‫פינתי‬ ‫בתיפן שימגא מקים להשיב למאב ילשמעי ‪ ,p‬״ ‪>,‬‬

‫‪ 3‬י ר ך‬ ‫^ ^‬ ‫ביס שאילישיש־בחס ל ‪ ,‬״ ‪, ^ , , ^ , ,‬‬
‫‪ op‬מ ה ל ע‬ ‫‪h‬‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫בג‬ ‫ד‬

‫היג )היחכמניתיהיאלהיייעשיש למלךלעמשהלאיייסלעמשכייתל ״"*‬ ‫שמםומינלימילילזהתמנישהלגשלמ׳אתמאביאם^הי״נןממ^‪^,‬‬

‫‪ 1 , .‬ש ס התלאה גם הלגיבמקים פ^ היה לאיי להייי*‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫טהתייהלאהקפידהשם שנאמל מ ע ם ‪,‬‬
‫!‬
‫י ^נהייתי מחזיק בקמית המזבח‬ ‫‪n‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪m‬‬

‫ה׳׳ך )היאלהיייע^־בלמי ^ ‪- ^ £ ' > ,‬המ־אמבייישהלגאנשיםבעבילהייי(ת פיהםשלאייי י*־*‬ ‫^ ״ י מ ' «‬ ‫הר‬

‫כיזהסבב ממתימפנימי־ ^ ‪ ^ ' J ^ n X ^ v V‬מ״־מתי שמה לשמ־י יבללא הלגיש שיהיה ״ ‪£‬‬ ‫‪t r ^ X l l‬‬
‫י‬
‫^ ימ א^נ« » ‪" j‬יקי לגנית את חיביעם שזה היה ממה שיתבאר ממניני י *‬
‫ח‬
‫״ ^‪^ ,‬‬ ‫^ ל‬ ‫‪W‬‬ ‫‪m‬‬ ‫״‬ ‫) ‪e f‬‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫!‬ ‫ג‬ ‫‪T‬‬ ‫‪O‬‬
‫<״ י׳ז‬ ‫ן ־ ‪.‬כלת נאקלמלונמישיראיזיזינליילמיבכלחיייפניאנ^םנמ־‬
 ‫רדק‬ ‫מלהם א ג‬ ‫ו ש י‬
‫ויתחתן שלמה׳ ללשו בו כי לפיכך נסמך ענין זה למיתת שמעי שכל זמן ששמעי‬ ‫)יתחתן שלמה׳ לכל ומן שהיה שמעי ל מ ק י י ם לא נתחתן ט מכאן א מ מ לעולם‬
‫קיים לא נשא שלמה את כ ת נ ו ע ה שהיהילא ממנו והיה מוכיחו על זה כי ל מ‬ ‫ידור חלם במקום לבו‪ :‬על בלותו לכנות וגו׳ ׳ ואחר כך בנה לה בית‪ :‬מזבחים‬
‫היה ובשנה הרביעית נשא את כת פרעה שהלי שמעי ישכ כילושלם שלם שנים‬ ‫בכמית׳ לשם שמים כל ה מ נ ה בונה מזבח כלאשננואנ בחצח‪ :‬ויאהב שלמה‬
‫ומה שכתזכ לא תתחתן כם יש מלזל שאומרים כי כנמתן נאמר אכל אם נתגייר)‬ ‫ללכת בחוקות לול אכמ׳ אלכעשניסעלשלא התחיל לכנו׳ הכית אכל משהתחיל‬
‫מותלין ויש אומלים כי בגמתן‬ ‫יבמת ויתחתן שלחה‬
‫לית להו חתמת ולא שיכא כהן‬ ‫וישקד‬ ‫׳‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫את‬ ‫שלמה‬ ‫ויתחתן‬ ‫׳‬ ‫אמו‬ ‫שרה‬ ‫האהלה‬ ‫יצחק‬ ‫ויבאה‬ ‫׳‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫אל‬ ‫וסי'יבאה‬ ‫בקריאה‬ ‫ד‬ ‫ויביאה‬ ‫חת פרעה נמצאת‬ ‫׳‬

‫חתמת וכן כתוב לא תתחתן כם‬ ‫יי' אל הרעה; עד כלתו ג' בקריאות ושי׳ ידבק יי' בך ארת הדבר ׳ ויתחתן ש ל מ ה ׳ אל תודעי לאיש ׳ אנ״ך;‬ ‫״ ׳ מ ט יעל אפי וחמתי‬
‫כי מניירי הוא ושלחה נייר את‬ ‫ומקטיר ‪4‬׳ וסי׳ ויאהב ש ל מ ה ארת יי׳ ׳ ולכהניס הלוים לא יכרת איש ׳ והשבתי למואב‪ :‬אלהי ח זקפי! קמצה‬ ‫•זיתה לי העיר ההיא‬
‫‪1‬‬
‫בת פרעה ועבר לא תתחתן בם‬ ‫‪.‬‬ ‫כמן המס אסל ב מ‬
‫ולמי שאמר שלא קבלו נרים לא‬ ‫^ מלכא‬ ‫ואתחתן ש ל מ ה‬
‫ה‬ ‫ב פ ר‬ ‫ויתחתן שלמה ארד־‬ ‫אותה ועל היום ה ז ה א‬
‫בימי לול ולא בימי שלמה מתוך‬ ‫ךמצך‪:‬ם ו ך ב ר ית ב ת פ ר ע ה ואיתיוז‬ ‫כך שנינו כסלר עילם‬
‫אהבה יתירה שאהבה מעלה‬
‫למלני שאין הפלשיות פרעה מלך מ ע ר י ם רקח את־בת־־‬
‫‪ V‬ב׳ מ ׳ל<כ ל ק ך ת א ך ך ו ד ע י דשיצי ל מ ב נ י ‪ :‬ת‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬
‫־ • ־‬ ‫י י * ‪/‬‬ ‫י‬ ‫״ ׳ " ־ י‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬
‫'‬

‫פרעה ויביאה אל־־עיר דור‪,‬עד כלתו חסי־ ‪j‬‬

‫‪:‬‬

‫עלמ הכתוב כאילו נתחתן וקרי‬ ‫כ ת י מ ת כסלל*‪.‬‬

‫ליה בלשון חתק ואמר ויתחתן‪:‬‬ ‫וית‬ ‫דיי‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫בית‬ ‫ו_ית‬ ‫ביתיד־ז‬ ‫מזבח׳‬ ‫בכמית הוא‬
‫לבנות את־םתויוארת־בית יה}רה‬
‫אל עילליל׳ לל אל ציון שהיה׳‬ ‫ש ו ר א דירושלם ם ח ו ר ס ח ו ר ‪t‬‬ ‫בננית ס פ ל הכתיב‬
‫שם בית לול וציון נקרא עיר לנל ן‬ ‫‪:‬‬ ‫; י• ;‬ ‫‪T‬‬ ‫רק‬ ‫ששיהא את בניין ה ואתיחומת ירושלם סביב!‬
‫על כלות) ׳ אכל אחל שכלה‬ ‫העש מזבחים בבמות כי לא־נבנרת ‪ 3‬מסע ל ח ו ד ‪ 7‬ן פ א מ ד ב ח י ן זןל ב מ ו ת א‬ ‫‪,‬הבית אלבע שנים!‬
‫לכנות לה בית העלה אותה מבית‬ ‫ארי ל א א ת ב ג י ב י ת א ל ש מ א דיי‬ ‫היא‬ ‫ה כ מ ה הגלילה׳‬
‫לול כמו שאומר הטעם כלכלי‬
‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫הימים‬ ‫ער‬ ‫יהוה‬ ‫לשם‬ ‫בית‬ ‫מזבח הנחשת םעםה‬
‫ע ד יומי א האנון ו‬ ‫"י‬ ‫־ • ‪ :‬־י‪-‬‬ ‫‪T‬‬
‫־׳־‬ ‫י‪.‬‬ ‫״‬ ‫־•י‬ ‫י‬ ‫‪5‬‬
‫הימים כי אמל לא תשכ לי אשה‬
‫י‬
‫משהבמלב׳והיקבעה‬ ‫ץ‬

‫ככית לול כי קלם המה אשל‬ ‫ורחים ש ל מ ה ית פ ו ל ח נ א דיי‬ ‫ויאהב שלמיה את־יה^רת‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬
‫בשילה חלבה שילה‬
‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪V<|V‬‬
‫י‬ ‫־‬ ‫י י‬ ‫י‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫ן‬

‫באה אליהם אלון יי׳‪ :‬את ביתו‬ ‫ל מ י ז ל בגזרת ד ו ד אבוהי ל ח ו ר ע ל‬ ‫בימי עלי ובאו לניב דרכתי בחקות דור אביו רק כבמות‬
‫י‪//‬‬
‫ואת בית י את ביתו אחל בית‬ ‫מלבה ניב בימי שאיל‬
‫ב מ ו ת א ה ו א מ ר ב ה ומסיק בוםמין‬ ‫וילך המלך‬ ‫<בא) לגבעון‪ :‬יעלה הוא מזבח ומקטיר‪:‬‬
‫יי׳ כי בית יי׳ בנה מתחלה בשבע‬
‫שנים ואחל כך כנה כיתו כשלש‬ ‫ו א ז ל מ ל כ א לגבעון ל ך ב ח א‬ ‫שלמה׳ כמו מעלהנבענד־ז ל ז ב ח ; ש ם כי־היא ה כ מ ד ‪ 7 1 * - ,‬מ‪-‬לחס‪ m7‬ן‬
‫עשלה שנה ‪ :‬מזבחים ככמות׳‬ ‫ה מ ן ארי היא ב מ ת א ך ב ת א א ל ף‬ ‫שלמה? על המיבח‬
‫ה ה י א ׳ במם אתל? הגדולה אלף עלות יעלרת ־שלמדה‬
‫על שנכנה הכית כי היתל הכמו׳‬ ‫עלון ‪:‬םיק ש ל מ ה ע ל מ ך ב ח א‬ ‫•‬ ‫‪•IT*:!-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪v«v‬‬ ‫»‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬

‫מיה מחלכן שילה על שנכנה‬

‫בגבעון א ת נ ל י‬ ‫יל י־פ ה ה ו א ‪1‬‬ ‫ותשמיל לו ׳ לשין ה ‪,‬על המזבח ה ה ו א ‪J‬‬
‫כית עולמים‪) :‬יאהכ שלמה את‬ ‫מ א מ ת א ת לבלי) כמו‬
‫יי׳ עבל) מאהבה כלומל אף‬ ‫‪,‬‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫א‬
‫•־ ‪:‬‬
‫מ‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ב‬
‫‪T‬‬
‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש‬
‫‪:‬‬
‫ל‬ ‫יי‬
‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬
‫אל־שלמיה‬
‫•••‬ ‫‪:‬‬
‫יהרה‬ ‫נראה‬‫‪:‬‬
‫בנבעון‬
‫י‬ ‫‪T i‬‬
‫יסמל יי׳ אלהיך לך‬
‫על פי שלקח כת פלעה לא ס ל‬ ‫ל י ה יי ש א י ל מ ה א ת ן ל ך ן ו א מ ר‬ ‫ףאמר״אלהים אתה‬
‫שאל‬ ‫הלילה ויאמר שלמה‬ ‫ומי׳ ואף כאן זתםמל מה א‬
‫כחלוםת ך ל ך ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫בעמלה מיי על לעת זקנתי ס‬ ‫לי את החסל ה א מ נ ת‬
‫שהלבה נשים נכלמת ובת פלעה‬
‫שלמה א ת ע ב ד ת א עם ע ב ד ך דור‬ ‫דבלך לקיים לו א ת עשיית עס־עבדך דוד אביחסד נדול‬
‫‪T‬‬ ‫‪TJV‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫'<‪-‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪: :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬
‫אבא ח ס ד א ר ב א ב מ א דהליך‬
‫והאחלות הטו את לבבו מאהבת‬ ‫•‬ ‫‪ :‬־ • •‬ ‫‪T :‬‬ ‫־ ‪T‬‬‫היזסל א ס ל הבנ‪1‬חתו כאשר הלך לפניך באמת ובעדקרת‬
‫־ ‪ :‬י‬ ‫‪ -‬י‬

‫יי' )באמת נלאה םהשיב איתה‬ ‫כןדמך ב ק ו ש ט א ובזבו ו ב ת ר י צ ו ו ת‬ ‫• ‪ :‬זז‪|,‬‬ ‫י ־ י ‪ J‬י י י ‪•tut‬‬ ‫־‪;t‬־ י‬ ‫על ילי נתן הנביא‪:‬‬
‫ללת יסלאל אף על פי כן היתה‬ ‫ל ב א כןךמך ו ג ט ך ח ל י ד ת ית ח ס ך א‬ ‫נעל קטן י בן שתים ובישרת ל ב ב עמך ותשמר־לו את־‬
‫אסילה לי לפי שהיתה מצלית‬ ‫עשלה שנה היה וזה‬
‫לא&ינ׳ ומלזל סאמלי כי מלתלת‬
‫ך ב א הדין ויהבת ליה ב ר מזיב ע ל‬ ‫לך החשמן לקלא א ת דהחסר״הנרול הזוז ותתךךו בן ישב‬
‫היתהלו כ י מ ה ם א מ ל בני׳ אשל‬ ‫ועתה יהוה ‪ 'P‬יןמץ זיל כורסיה ביומא הרין ו ובעז יי אלליי‬ ‫שמי יליליה בייו׳ בפליי‪ .‬על־בסאו כיוס הוה‪:‬‬
‫אלן דנו'‬
‫יוללו להם לול םליםי בנים ולא‬ ‫א ת א מ ל ב ת א ית ע ב ד ך ת ח ו ת דור‬ ‫עניז אממן את תמר אלהי אתה המלכת את־עבדךתחת‬
‫כנות ואף על פי שלא נקבעה‬ ‫א ב א ואגא יגיק זעיר ל י ת א נ א ; ‪i n‬‬ ‫' א מ ל )יהי אחרי כן‬ ‫‪0‬‬

‫ההלכה כלכלי זה החכם אף‬ ‫לחבסל)ס אח)ת מקן דוד א מ ואנכי נער קטן ל א ארע‬ ‫ז‬

‫על פי םאמל כי קבלה היתה‬ ‫וםי׳ נמסר בסדר בלק ׳ וכל אסף דכמ׳ בםכ שתחק כאתנחתא וסי׳ נםםר בסדר בלק ז‬ ‫שנתי׳ ימים)יהי מזזים‬
‫כיל) נלאין לבלמ כי לא לאינו‬ ‫לאכסל)ם )הלנ את‬
‫בכתוב שחטא שלמה על שלקח‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אממן)אבשלים בלח‬ ‫״‬

‫בתפלעה אלא על שהלבה נשים ולבק בהם באהכ׳ על שהסיח את לכמ)הניח‬ ‫"לך גשילה)יהי םם שלש שנים הלי ה׳ שנים ושב אבשלום לירישלסוישב בירנשלם‬
‫נשיוהנכלמת לעמל אלהים אחלים והנה כשנההלכיעית למלכו לקח כת פלעה‬ ‫שנתיס הלי שבע לשלמה ומללבאבמונהלנ אחלי זאת ויהי לעב בימי לול שלש‬
‫והכת)׳ מעיל)יאהב שלמה את יי׳ ונוי לקבבמיתהיאמזכח ומקטילילא אמל לק‬ ‫ה ל י עשלכאחת עשלה מנה את ישלאל וישוטו בכל‪.‬האק תשעה חלשים‬ ‫< ‪ 0‬נ י ס‬

‫שלקחבתפלעהיעלעת זקנת) לא הט) א ת לבמ ואז זכל בת פלעה לגנאי עם‬ ‫כסכתמןת) תיקן משמחת כשמת האלכעיםלמלךמל נללסג הלי שתים עשלה‬
‫ה א ח ח ת לפי שהסיח את לכמ כלם ואז בהלכות הנסים לא היה שומל להשיבם‬ ‫א ת עמך‬ ‫למלך שלמה‪:‬‬
‫ללת ישלאל אלא היה לוקחן בגיותן לתאית לבו ומניחן לעשות כחספטי המים‬
‫)עכ נענש עליהם‪ :‬לק כבמות הוא מזכח ומקטיל ׳ קולם שנבנה הבית כי אחל‬
‫שנכנה הכית לא לאינו ©זבח בבמות ואיכ למה אמר רק והלא מותחת המ הבמו׳‬
‫על שבנה הכית לפי שאמלבחקית לול אכמ ולול לא זבח אלא כחזכח אשר לפני‬
‫רלבג‬
‫האלון ביחשלס או בכמה אשל בגבעון ילא לאינו לו שזבח וקטל כ ב מ ת א ח ח ת‬ ‫ויתחתן שלמה אתפלעהוגג׳ ׳ על וימלוך לחכעם בנו תחתיו ׳ לאד שתלעכי‬
‫כיהלכיתהכמיתמכיאהאלסלעז כי היא משפט המיס שמנים כמה ככל ה ל‬ ‫עלמה נתחתן את פלעה אחל שנתגיילה כתי ועם זה היה בזה הענק יציאת קצת‬
‫ונכעה ןתחת כל ק לענן‪ :‬היא הכמה הגלילה ׳ לא קלאה גלילה לגילל מלתה‬ ‫מירכי התירה כי לא התילהמהםלכא כקהל כי אםלןל שלישי‪ :‬ויכיאהאלעיר‬
‫כי היא מזכח הנחשת שעשה משהוכן כלכלי הימים )יעל שלמה שם על מזכת‬ ‫א ציין‪) :‬את כית יי׳ חןמת יחשלם סכיכ ׳ ה נ ה היה ראוי לכמת חימה‬ ‫י‬ ‫ה י‬ ‫י)ר‬

‫הנחשתאשללפנייי׳אשל לאהל מיעל ויעל עלמ עילות אלף אלא נקלאת גלילה‬ ‫סטכימשלםלקלשמה שבמכה ו ב ה ר ב ה מן הקלשיס לא היו נאכלים כי אם‬
‫למעלת׳ עלהאחחת כי היא המזכח שעשה כצלאל כמצית מםה כמי שציהי האל‬ ‫‪,‬‬
‫לפנים מן החימה אחל שנבלה בית יי׳ שם כמו הענין במעשל שני עככילי ופסת‬
‫) מ היתהתמיל האש העליונה םיללהכמם השמיני למליאיס)האחח׳המ נעשית‬ ‫)כלימת)מה שלימה להם לפי מה שנתבאל בתולה‪ :‬לק העם מזבחים כבמית‬
‫עי הלמט איש הישל כעינמ והן היו כמות קטמת כמעלה כנגל אותה אשל בגבעון‬ ‫לי לא נבנה כית לשם יי עלהימים ההם ׳ זה ממה שמלה כי בין המניחה)הנחלה‬ ‫‪,‬‬

‫)כן במשנה אין בין במה גלילה לבמה קטנה‪ :‬יעלה ׳ עתיל במקום עבל)לבים‬ ‫י מ ת מ הכמית לל כק משכן שילה וכין בית עולמי׳ אך אחר זה נאסרו כיון שנבנה‬
‫ז‬
‫כמה) יאןמל כי בפעם ההיא שהלך שלמה לגבעון אלף עילית העלה על המ בת‬ ‫כיתלססיי׳‪ :‬לק בכמות הוא מזבח ומקטיל׳ להגיע אלמ הנבואה כי יש כהעלאת‬
‫ההיא לא במס אחל אלא טלם שימ משם ליליםלם זמלכלי לזל נלאה בפע׳ אחת‪:‬‬ ‫ע ל ל ) ת ח ם ם כ ה נ ע ת ה נ מ א ה כמו םנתכאל כפלשת כלעם וככל נתננוהםכה‬ ‫ה‬

‫כעל קטן י אל;ל כי כן שתים עשל׳ שנה היה כשנמםח למלך כי כאיתי כ ל ק םנילל‬ ‫כזהכמהשכארננמלכריהתירה כפרשת נח)לזה זכל שהעלה שלמה אלף עילית‬
‫הכתיכמספל ענק אמנון ותמל)אימל ויהי לםנתיס ימי׳ דהמ גיזזים לאכשלים‬ ‫בבמה אשד בגבעון)סם נראה לי השי כחלים הלילה)אי אפשר שיציייר לפי מ ה‬
‫)הלג אמנון ובלח לנשול ויהי שם שלש שנים הלי ה׳ שנים ישב אבםליס ליליםלם‬ ‫)נתתי י‬ ‫שהיזכאל מטבע השכל האנישי בהשגחת המושכלית‪:‬‬
‫)היהשםשנתיםהלישכעשנים ומלל באביו ונהלגאחלי כן)יהי לעב בימי ליל‬
‫שלש שנים ה ח עשל)כשנה הכאה אחליה מנה חד את ישל אל וכתיכ)יםןט)‬
‫צאת ‪5‬כא‬ ‫ב א ת תשעה חלשים הלי אחת עשלה)בשנת מממ היא שנת אלכעים למלך לגל ת ק ן המשמחת הלי שתים עשלה •‬
‫‪Aa‬‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫מו‬
 ‫רעד‬ ‫מלסם א‬ ‫רדק‬
‫א ת עמך הכבל׳ מתלך םהצז רכים יש להם עסקים לבים ובאים ל ד ן ואין לי‬ ‫‪ 3‬א ת )בא׳ לפני העי* כמן אשל יבא לפניהם)אשל יצא לפניהם ‪ 5‬לב שומע׳‬
‫מתק לעיין בלינם ׳ לא כי מי מכל לשפט את עמך הכבל ה‪/‬ה משפטם כבל מאל‬ ‫מבין ןכתי לב ‪ 0‬ב ל כמו שאמל להבי( פין טיב ללע למסבל‪ :‬הכבל י הלב פתלגו׳‬
‫א ם יכא לין שני נדם לפני ואטיל מזה ןאתן לזה שלא כלין איני נענש אכל ישלאל‬ ‫מ י א ה וכן מקנה כבל מאל‪ :‬ושאלת לך הבין׳ כמו להבין ז לב חכם ונבין׳ א מ מ‬
‫הליני נענש עלין עןנש נפשות שנאמל ןקכע א ת קיכעיהם נפם‪ :‬ואם תלך כללם י‬ ‫לזל חכם המקיים א ת תלמולן כלומל כי מ ה שלמל מקדים בלבן ומזומן‪ :‬נבון ׳‬
‫ןהאלכתי א ת ימיך׳‬ ‫מכין לכל מתיך לכל‪ :‬לא היה‬
‫העיסר והככול שלא‬ ‫הבק ה וקמצק וסי׳ יען אשר שאלת ׳ והכלבים עמי נפש ׳ מדי עבח •קח ׳ חכמת ערום הבק ׳ אל תהיו כסום‬ ‫לפניך׳ אפי׳ משה לכי בחכמת‬ ‫‪,‬‬

‫התניתי בתורתי לתת‬
‫למלך אתן לך בין‬
‫אבל‪1‬‬ ‫‪to‬׳ כין חייב‬
‫אורך הימים ומלכות‬
‫החרות ככר התניתי‬
‫עאת ובא‪ :‬ןעבךך בתוך עמן‪ :‬אשר‬
‫בתורתי לכלתי סור‬
‫מ ן המצו׳ למען יאריך‬
‫ימים על ממלכתו ובו׳‬
‫הטבע לא היה כמיהן אכל ב כפרד ׳ וסי׳ בלשון תרגום הוק כלביא שאלין חכמתא לסזסיא ו בבית ו׳ רפק בקריא׳ וכי' בבית אחד *אכל ׳‬
‫אני והאשה הזאת ישבות בבירת ׳ כי לא ישבתי בבית דשםואל וחביחדסיפרא הד מ‪4‬יעי בית כבירת׳‬ ‫בחכמת האלהי׳ ה י ה חכם מתל‬
‫והיה אם יותרו עשרה אנשים;‬ ‫ממני אז פיחס* לא היה לפניו‬
‫‪ ti‬עיסל נ ם כ מ ל ׳‬ ‫כמלכים‪:‬‬
‫ו ע ב ד ך בגו ע מ ך‬ ‫למפק ולמעל ‪1‬‬ ‫האחל לל^ית על חכילו כמו נ ם‬
‫איש‬ ‫גאנכם נ ם כ ק ל כ ם ‪:‬‬
‫דאתךעיתא עם סגי ך ל א יתחשבון‬
‫בחרת עם־רב אישר לא־־ימנה ו ל א‬ ‫במלכים׳ כל שכן כשאל כני‬
‫‪.‬‬ ‫=‪/‬‬ ‫• י ז ו‬ ‫‪I‬‬ ‫־ ‪ST‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T ifttt‬‬ ‫*‬
‫כעיזס ‪j‬‬
‫‪1‬‬ ‫וו^תן ל ע ב ר ך‬
‫‪r‬‬

‫ו ל א מ‪/‬מגון ממגי ו‬
‫אלם שלא היה איש כמיך כעישל‬
‫יעל אותו תנאי לא‬ ‫ונתת לעבדך ל ב‬ ‫יפפר מרב‪:‬‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ף‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ל & למ‬
‫וככמל והעישל והכמל יהיו לך‬
‫ד ן‬ ‫ר‬ ‫ב‬

‫אםנ׳ א ם תלך בלרכי‬ ‫‪ ]pp‬לשפיט ארת־עמך דיהבין בין־‬ ‫בין ט ב ל ב י ש אךי מ ן יבול ל מ ד ן‬ ‫כלימיך‪ :‬ואם תלך כ ל ל ם ׳‬ ‫‪:‬‬

‫והאלכתי ונו׳ וכן‬ ‫אליכו׳הימי'‬ ‫והארכתי אתימיך׳‬

‫טוב לרע כי מי יוכל לשפיט א ו ת ר‬‫י‬
‫ושפר‬ ‫י ת ^ מ ך םביאה ‪$‬ךין ‪1‬‬
‫במלכות לולותיו א‬ ‫ה י ה כתנאי אכל העוםל והכבול‬ ‫‪3‬‬

‫וייטב הדבר י אחליו אמר לו ואת&‬ ‫עמך הכבד הזה ״‪.‬‬ ‫פ ת ג מ א כןךכש יי א ר י ש א ל ש ל מ ת‬
‫ב ק שןמל בין לא שומל וכן היה‬
‫א ם תלך לפני ונו׳ כי‬ ‫לו כי מכני שלא שמל מצות אלהמ ?ת פ ת ג מ א הדין ‪ 1‬ו א מ ר יי ל י ה חלף קלי‬
‫כעיני אדני כי שאל שלמדה אות־‬
‫לא יכלת לך אישומי‬ ‫י ‪,‬‬ ‫;‬ ‫‪*J-T‬י־"‪«A‬‬ ‫פ ת ג מ א ה ד י ן ו ל א • ״ "»‪-‬‬ ‫דשאלתא ית‬ ‫לא האליך ימים שלא חיה אלא‬
‫כ ך םנןייה בספלי ילי‬ ‫ויאמראלהים אליו‬ ‫‪ r‬״ ‪ ; I‬י טפסיק<ם הדבר הזה‪:‬‬ ‫•‪TT:‬‬ ‫־־‬ ‫‪• :‬י ‪T :‬‬ ‫*‬
‫*זמשיםןשתיצז שנה אבל העזשל‬
‫ש א ל ת א ל ך יומק סניאין ו ל א ולא ולח»לא‬
‫•• ‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־ »‪1‬‬ ‫‪T-‬‬
‫חנינא כץ גמליאל‬ ‫\‬ ‫‪T‬‬

‫‪1‬הכמל היו לו כל ימין וכן‬

‫אימל הלי הוא אומל‬
‫נ ם ע ל ס ל ג ם כבול וגוי*‬
‫ויקץ שלמה והנו* ^ ן ' ‪,‬‬
‫חלים ׳ והנה יזכיז י‪:‬׳ *‪V V‬‬
‫שחלימו א מ ת שומע ‪?$1£‬‬
‫‪p‬‬
‫עיף מצפצף ומבין ל \ * ‪H‬‬
‫לםומ כלכ נזבח ומכי(‬
‫הנדה עשיתי כדברך הנה י נתתי ל ך‬
‫לשונו? ויעש משתה׳‬
‫‪,3‬‬
‫משמחת לבו שי* !‬
‫נס־‬
‫שחלומו אמת י‬
‫ואתבונן אלמי נתתי‬
‫׳‬ ‫{‬
‫לב להסתכל ב י‬
‫היא ז‬
‫יש אשר שאלת את־הדבר הזה ולא‬ ‫שאלתא לך עתךא ולא ש א ל ת א‬ ‫גלבלי לזל נתתי לך נ ם עישר‬
‫‪ -‬ש א ל ת י ך ע צ י ט רבים ולא־שאלת‬ ‫כ ס כ מ ל על מ ה שלא התניתי‬
‫נ פ ש בעלי ך ב ב ך ו ש א ל ת א ל ך‬
‫כתולה נמתי לך כין שימל כק‬
‫לך ‪]/‬שר ו ל א ש א ל ת נפש איביך‬ ‫ה א‬ ‫סברותא ל מ ש מ ע דינא ‪:‬‬
‫לא שימל אבל על מ ה שהתניתי‬
‫למדנתאי ושאלת לך הבין לשמע משפט‪:‬‬ ‫עבךירת כפתגמך ה א ‪ :‬ה ב י ת לך‬
‫יזס‬ ‫פתילה ל מ ק יאליך ימים על‬
‫ל א‬ ‫ל ב ה ב י ט וסובלת!‬
‫ממלכתו איני נותן לך אלא א*כ‬
‫ה ו ה נ ן ך מ ך ו ^ ת ך ך ל א יקום ב ו ת ך ן‬ ‫עשית וכן הןא אןמל א ם תלך‬
‫ל ב חכם ונבון אשר כמוך לא־הירה‬
‫‪t‬‬
‫‪JT‬‬ ‫‪i‬‬ ‫י‬ ‫י •י־‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י *‬ ‫ואף ךלא שאלתא‪:‬זזבית ל ך‬ ‫־•‬ ‫י י ‪-‬‬
‫בללכי לשמור חקי והאלכתי‬
‫והנה חלים׳ כשילע‬ ‫ימיך‪:‬‬
‫אף ע ת ך א אף יר!ךא‬
‫כ ו ח ך נ ב ר בםלכ‪:‬‬ ‫'החלים כסהקין ושמח כמתנה‬
‫כמוה‬ ‫ט י כ ה שנתן לן האל וכא אל‬
‫«<סבם&‪0‬ב^‪ :‬ו & ז & י‬ ‫ימשלם )העלה עילות ושלמים ! ף !?יד'?״ח״ ‪• **'#*1‬ל‪,‬־״‪,,‬‬
‫•••••‪-‬י־‬ ‫‪/‬׳‪-‬‬ ‫‪ .‬־ ‪ /‬־ ‪ .‬־י ‪ /‬׳ ׳ י‬ ‫יי‬ ‫ל מ ט ר הימי ופקודי ב ‪T‬מ א ‪ 1‬ד ה ל י ך‬
‫‪K‬‬ ‫‪:‬‬

‫‪4‬‬

‫בדרכי לשמר חקי ונמנות* כ א ש ר‬ ‫ואוךיך־י ת •י ו מ ך ‪ :‬״ ״‬

‫י‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫־‬
‫לפני אלון כל ת יי׳ ועשה משתה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪:‬‬

‫‪J T‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫־'‬ ‫•••‬ ‫דור אבוך‬ ‫לכלעבלמ׳ ובללש ןהנה חלים‬

‫‪ *1‬לנ מכ*‬
‫רלט*‬
‫ונכון א ש ר כמוך‬
‫ךעמד י לפני ׳ ארון בךית־יהוה רעל‬
‫ה י ה ל פ נ י ך ואחריך‬
‫‪,‬‬
‫ל א יקום כ מ ו ך‬
‫אחשוב כ י ר מ ! על ז *‬
‫שחכמאו ת ה י ה גמלי*‬
‫הלך ןירד אב׳ן‪ :‬והארכת׳ את־׳מיך‪:‬‬ ‫^ ^‬ ‫י‬ ‫י ^‬ ‫כשהקץ ל א ה שנתקיים חלימו‬
‫מ א ואתא‬ ‫הנתן לן האל חכמה יתילה שהיה‬
‫טימע עוף מצפצף ומבין לשינו‪:‬‬
‫א ר ו נ א קימ^י* דיי ואסיק עלי?‬
‫א ז תבאנה׳ כמי באו ועם מלת‬
‫עלוות‪.‬ףעע‪ £‬שלמים‪.‬רעש משתות‬ ‫וגביס נ כ ס ת ק ו ך ש י ן ‪ .‬ו ע ב ר מ ש ת ; א‬ ‫אז יכא בלוב עתיל במקום עכל‬
‫אז תבאנה שתיכש‬ ‫לבל‪-‬עבדיו ן‬ ‫‪1‬‬ ‫זןבדוהי‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫כמו אז ישיר משה אז ישיל ישלאל‬
‫‪'i- :‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬״‪-‬‬ ‫י‬
‫ב כ ן ^ ת א ד ׳ ן ת ר ת י ן גשין פוגךקן‬
‫י*‪1‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫א ז יכליל משה א* ילבל יהושע‬
‫י‬ ‫‪%‬‬

‫מ ח כ מ ת דוד ומחכמת‬ ‫נ ש י ם זנורת אל־המלך ותעמדנדת‬ ‫ל מ ד ן כןךבם מ ל כ א וכןמא כןךמוהי ו‬ ‫א ז יבנה שלמה ופי אז כאשל‬
‫^‬ ‫־‪ 1‬־‪ : v • 1‬י‬ ‫־ ‪ v,SY‬י‬ ‫‪v‬‬ ‫\‬ ‫*• ‪y‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ז‬

‫ה מ ל ך ה ב א אחריו א ו‬ ‫‪ 0‬ב מנבעון ובא לן לימשלם בא‬

‫ותאמר האשה האחת כי‬ ‫לפניו‪:‬‬ ‫ו>‪6‬מךת א ת ת א ה ך א ב ^ ע ו ךבוגי‬
‫שחכמתו ת ה י ה נ מ ל *‬ ‫יי‪-‬‬ ‫‪ -‬־‬ ‫‪IT‬‬ ‫<‬ ‫• ‪T‬‬ ‫‪• t‬יי(‬
‫‪\ T‬‬ ‫י‬
‫‪fc‬‬
‫ה‬ ‫‪ h‬זה הלין לילו ונלאתה מ‬
‫מחכמת כל מ י הדור‬ ‫יפי! אדני אני והאשרה הזארת ישבות‬ ‫ל‬
‫א נ א ו א ת ת א ה ך א יד^בן ב ב י ת א‬ ‫ה מ ת נ ה הטיבה שנתן לו הקלוש‬ ‫;‬
‫»‬
‫‪1‬ו‬‫ומכל ‪.‬י‬ ‫‪-«,‬״־‪-‬‬
‫‪rro‬מ ל פ נ מ‬
‫םה‬ ‫אחד ואלד עמה בכיות ״ י‬ ‫‪A‬‬
‫כליך היא חכמה וביצה‪ :‬אשל ^ ך א וילידית ‪ n q y‬ב ב י ת א ן ו ה ו ה ׳ ־־־‪ 1‬בבית‬
‫א י‪t‬ם ‪ 8‬ח רי! בי הן*•‬ ‫״‬ ‫״ ״י‬ ‫סככה עליו ׳ נלאה כי מפני ב י ו מ א ת ל י ת א ד ת ל מ ל ך י ויליךרת ־ל‬
‫! י שלא‬ ‫ויהי כיום השלילי ללדתי ותלד ה כ‬
‫ששככה עלמ מ ת כי אילו לא מ ת‬
‫גם־האשה הזאת ואנחנו יחדו איך־‬ ‫א ף אתתא ה ד א ואנחנא ב ח ר א‬
‫ימצא א ח ד ו בעת ל‬ ‫‪T‬‬
‫" ו י‬ ‫־‪:1‬־‬
‫ן‬ ‫‪-‬‬ ‫‪;J -‬‬ ‫‪A‬‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬ ‫י׳‪-‬‬ ‫'‬
‫כ ך אלא שקלמן חולי לא כולל‬
‫‪T‬‬

‫זבאין ל י ת ג ו כ ך א ע מ ג א ב ב י ‪ $‬א‬ ‫‪V‬‬

‫מ ה ע ת י ם ח כ ם כמוהו‬ ‫ה ס פ ק הזה כי המ מבקרי' איתן‬

‫זר אתנו בבירת זולתי שתים־־אגחנו‬ ‫אלהז תרתן אנחנא ב ב י ת א ‪5‬‬
‫ה א ל ה י ם א ם ל א שנתן‬ ‫ט א ר נשים כחולין והיה מל&‬
‫לו ה ס י מהחכמה ‪%‬‬ ‫וימת בךהאשה הזאות‬ ‫בכית ״‪.‬‬ ‫ומית ב ר א ת ת א ה ר א ב ל י ל י א‬ ‫למי היא לפיכך אמרה אשל‬
‫‪j r • JT‬‬
‫־ ‪V‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪I‬‬ ‫_ ‪ -‬י ו י‬ ‫י‬ ‫‪ .‬־ י ו‬
‫) א ת מ צ ך הסתכלתי‬ ‫שכבה‪:‬‬
‫י‬

‫כ ד ר ך ה מ ו פ ת מי* •‬ ‫וכןמת בגו‬ ‫דשכיבת עלוחי ‪1‬‬

‫שלא י ת כ ן ‪ :‬השגתו ל‬
‫כ‬ ‫ותקס‬ ‫״‬ ‫עלץ‬ ‫אישר'שכבה‬ ‫לילה‬ ‫בכקל כצילתו • )תלכלנה‬
‫י י ‪.‬‬ ‫‪ -‬י‬ ‫זין ‪vt i‬‬ ‫‪-. T.-AT‬‬
‫י*י‪,‬‬
‫ל י ל י א ו נ ס י ב ת י ר ת ברי מ ל ו ת י ד ־ ז‬
‫^‬ ‫לאחרולאאשעראן‬
‫בתוך הלילה ותלןח את־־במ מאצלי‬ ‫ואמתך ך מ כ א ו א ש ב ב ת י ה ל)תדה‬
‫יתקםיצוייר ז ה והנה‬
‫י ת ב א ר מ מ ה םיבא‬ ‫ואמתך ישנדת ותשכיבהו נ־חירןדת‬ ‫וית ב ר ה מיתא א ש ב ב ת לותי ז‬
‫ט י‬
‫=י•‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫״ »‬ ‫‪T:‬‬
‫ק צ ת ביאיר םהעגיז‬ ‫כי ‪pp‬‬
‫מ‬
‫ןאת־בנה המת הרכיבה בחיקי‪:‬‬ ‫ואקמירת ב^פךא ל א ו ג ^ א ‪ :‬ת | ר י‬
‫הוא כמן ס ב א י‬ ‫יל‬
‫חכמתי‬
‫ס פ ל שהיתי*‬
‫ו א ק ט כבקר להיניק אות־בנ*‬ ‫ו ה א מית ואסתןלית ביה ב ז ג ^ ך א‬
‫למעלה מ^כממ‬ ‫והנר־־־רמות ואתבונן אליו בבקר‬ ‫ו ה א ל א ה ו ה בדל ר י ל ר י ת ‪ 1‬ו א מ ר ת‬
‫האנשים למיז אליה*‬
‫והנה לא־הירת בני אשר ירךתי‪:‬‬ ‫א ת ת א א ו ח ר ג ח א ל א כ ן ברי ‪K ' J l‬‬
‫האזל״י‬ ‫י‬ ‫‪ ,‬י‬ ‫יי‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪ :‬־ ‪-‬‬ ‫י ‪T :‬‬

‫והימז וכלכל זייי׳‬ ‫י ותאמריד־־זאשדה האחררת‬ ‫יבךיך מ י ת א ו ד א ל ך א א מ ך א‬

‫*‬ ‫‪,‬‬
‫י‪-‬‬ ‫־‬ ‫י|‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪T‬‬

‫ל א בן ב ד י ך מ י ת א וברי ח ; א‬
‫ל א כי בני ךהחי ובנך המרת ןזארת‬
‫‪:‬‬ ‫לפני א מ ן ג י ״‬
‫•‬ ‫‪3‬‬
‫אמרת ‪ vh‬כי בנך ה מ ו ת ובני ותהי‬
‫אחסיבשהמפונלקאותומיכליתמזןןכטעםרחכהזןנהואפשלשהממפקילןתע‬ ‫וגל׳ הנה עשה זה לתת תולה לשי על מ ל שייעל לן מ^ט!ב • שתי&נשים‪)1‬צ)ת׳‬
‫)יהי‬ ‫ו ה נ ה התחכם שלמה להבהילם כזה הענק כלי סיתבאל מלכליי‪5‬ן מי היא אמן כי אשל תחמיל מתל על ה ק התי יתבאל בלי ספק שהיא א מ ו ‪:‬‬
‫שע‬ ‫רדק •‬ ‫מלכים א ד‬ ‫רש‬
‫ח ל ה ה ט ע מ ת ם‪ ):‬ישלשו ל כ נ י ה מ ל ך כ מ נ ה ג ב ע ל י ה ל י ן ש כ ל א ח ל‬ ‫לתלכמה ׳‬ ‫ה י א א מ ו י ב ת קלל ה ו פ י ע ה ו א מ ר ה ה י א א מ נ ן מ ל ך ע ל כ ל י ש ר א ל ׳ מ ש ר א ו ב ח כ מ ת ו‬
‫לחזקו)להטיבוילהבימלשיפט‪ :‬ויאמר המלך ז א ת א נ מ ר ת ׳ א מ מ‬ ‫טונה בטעמתמ‬ ‫ה מ ז כ י ר ׳ א ת ה מ ש פ ט לפניו‬ ‫שמחו כולם כמלכותו ‪ J‬סופרי׳ ׳ לכתוכ ל כ ר י ה י מ י ם ‪:‬‬

‫ר ב ו ת י נ ו זל מ כ א ן שצליך הליין ל ש נ ו ת ט ע נ ו ת בעלי ה ל י ן כ ל י שישמעו כעלי ה ל י ב‬ ‫ל א ס ו ן ס י פ ס ק נ ו ר א ש ו ן כ ך ש מ ע ת י ז ע ל ה נ כ ב י ם ׳ ם נ י ם ע ש ר נציבי׳ ה י ו לנ ל כ ל כ ל‬

‫ע ל ה מ ס ׳ ש ה ע ל ה ע ל י ש ר א ל כ מ ה ס נ א מ ר ויעל ה מ ל ך ש ל מ ה‬ ‫א ת המלך ואת ביתו!‬
‫ג ס לי ג ס ל ך ל א י ה י ה ‪ * /‬ואמ׳ כ נ ג ל אוחזי‬ ‫שהבין טענותיהם ועליהם י ש פ ט ס ‪. :‬‬
‫את‬ ‫־וכלכלו‬ ‫מס‪:‬‬
‫לקחם‬ ‫ו מ ה ־ שלא‬ ‫התלבינזומ‬
‫כ ל סעילתו‬ ‫המלך׳‬
‫אותו‪ ,‬א ח ל ש ה א ח ל ת א מ ל ה ת נ ו‬ ‫ו ת א מ ר ה א ש ה ה א ח ר ת ל א כ י ב נ ך ה מ ת ובני ה ח י י‬ ‫ו ת ד ב ר נ ה נ ׳ ב ק ר י א ה וסי׳ ו ב ע ר ת מ ו ת ה ו ת ד ב ר נ ה ה נ ג ב ו ת ׳‬
‫וכל‬ ‫המסיס‬ ‫)מאכל‬
‫עלמ‬ ‫מרחמת‬ ‫ל ה כי ילעה כי‬ ‫א ת ס ו נ ש י כ ם ו ת ד ב ר נ ה ב פ י כ ם ד י ר מ י ה ‪ :‬ה ׳ פ ס ו ק י ם א י ת ב ה ו ן ה ׳ מ ל ן מ ן ב ' ב ' א ת י ן וסי׳ ויולד נ ח ^ ת ש ם א ת ח מ‬
‫צרכייציאה‪ :‬נ פ ת ל ו ל ׳‬
‫לא‬ ‫המלך‬ ‫וחסכה כי‬ ‫אמרה‬ ‫ו א ת י פ ת ׳ א ל ת י ר א י כ י ג ם ז ה ל ך ב ן י ע ל כ ן ל א ב א א ל ש ל ח ן ה מ ל ך ׳ ג ם ל י ג ם ל ך ל א יהיה גזרו ׳ אין ז ה‬
‫חכל‬ ‫פלכי ל נ ר ׳‬
‫לא תמיתוהו ׳ י‬ ‫יתנהו ל ה י‬
‫הראשון אלתמיתהו‪ :‬ה י א ח מ ו ׳‬ ‫מ מ ר מלבא‬ ‫וךיגן ק ד ם מ ל ב א ‪:‬‬ ‫ותדברנה לפני המלך‪ - :‬־ויאמר‬
‫ובלרזל‬ ‫שמרחמת עלמ‬ ‫כיון‬
‫א מ ך א דין ב ר י ך ד א ו ב ר י ך‬ ‫ך א‬ ‫המלך זאת אמרת זה־־בני החי ובנך‬
‫יצאה ב ת קול ואמרה היא אמו‪:‬‬
‫מ י ת א ו ך א א מ ך א ל א בן ב ד י ך‬
‫המת וזאת אמרת ל א כי בנך המרת‬
‫רלבג‬
‫לפיכך׳ירא;‬ ‫מ ש פ ט ׳ ־־‬ ‫לעשות‬
‫מ פ נ י ו ל ע ס ו ת ל כ ר ר ע ואפילו‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫מ י ^ וברי ה י א ו‬ ‫‪V‬‬ ‫‪.‬‬ ‫"‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫־־‪/‬י‬ ‫י‬ ‫‪A:‬‬
‫ויהי ה מ ל ך ש ל מ ה מ ל ך‬
‫<‬ ‫‪v‬‬ ‫"‬ ‫־‬

‫כ ס ת ל כי לאו כי בלוב הכמתנ‬ ‫ו א מ ר מ ל ב א איתיו ל י ח ר ב א‬ ‫־ ויאמר‬ ‫״־״‬ ‫ע ל כ ל י ש ר א ל ׳ א ח ש ו ב ובני החי‪• :‬־‬

‫יוציא ל א ו ר מ ס פ ט כ מ ו ס נ ע ש ה‬ ‫א ז‬ ‫ואיתיאו ח ר ב א ל ק ד ם מ ל ב‬
‫לי­‬ ‫מלך קחו לי־חרב ויביאו החרב‬ ‫שהרצק כ ז ה שכלם‬
‫על כ ל ישראל׳‬ ‫כזה המספט‪:‬‬
‫היא‬ ‫ו^מר מ ל כ א ‪$‬סקו י ת ך ב י א‬ ‫ל‬ ‫ש מ ת י ם נ י ו א י ן ב ל ב ם כ ה לפני המלך‪ :‬ויאמר המלך גזרו את״‬
‫‪o‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪.‬‬

‫לפי ש מ ל א כ מ לא מלך כתחלת‬ ‫)ר‬

‫מלכותו על כל י ם ל א ל אמ׳ ס ש ל מ ה‬
‫י י ת ר ין גזרין ו ה ב ו פ ל ג א ל ח ד א‬ ‫־ל ־ל‬ ‫הילר״החי לשנים ותנו ארתי־החצי‬ ‫? •י‬ ‫לכל!‪1 2‬׳‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫‪,‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ב‬

‫־‪:‬־‪T‬‬ ‫־ ‪T:‬‬ ‫־ ‪ < j :‬־‪- : 1 •:‬‬ ‫; ל מ ה כ י א ע פ ש ג ר ש לאחת ואת־החצי ל א ח ת ‪ : :‬ותאמר‬

‫מ ל ך על כ ל י ם ל א ל ל א ה י ה א ל ם‬ ‫<׳ •ל‬
‫שלאו כו‬ ‫מ פ ק פ ק כ מ ל כ ו ת ו כיון‬ ‫ואמרת אתתא‬ ‫ופלגא ל ח ר א ‪:‬‬
‫ל י ת י מ ה י י ת כ ה ן ליי׳ האשרת אשר־בנה החיאל־־המלך‬
‫ח כ מ ת אלהים בקרבו לעשות‬ ‫ך• חבכרהדאת חעילא בל רמ ולתב או אאמר יר ואתת נבל ;ל יו‬
‫ר‬ ‫‪i‬־ •‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ־‬ ‫‪1‬י‬ ‫ת‪V‬‬
‫‪-‬ו ‪V‬‬
‫ענת‬ ‫שילך‬
‫‪V‬‬ ‫^‪ T‬ל לי‬ ‫מ‬ ‫ן‬
‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬
‫י‬ ‫ב‬ ‫ל‬

‫מספטז ו ע ז ר י ה י ק צ מ ק ׳ ל א‬ ‫^ ; ^ ‪. ^ ^ , ^ ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כיעכמרו רחמיה על־־בנח ותאמר י‬

‫‪V‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫״ץ‬ ‫‪V‬‬
‫״‬ ‫״'‬ ‫י־‬ ‫‪:‬‬
‫י יי‬ ‫"י‬
‫לעכיל‬ ‫מכלח‬ ‫ה‪:‬יז‬
‫כתב על מי‪-‬מכהו ואם צלוק זה‬ ‫‪ r‬י‬ ‫ו" !׳‬ ‫י‬ ‫ז‬
‫נ ע ת היית צדיק כ ל ת י‬
‫צלוק הכהן כן ־ לחיטוב שהיה‬ ‫‪ , . , .‬ו מ ק ט ל ל א תקטלו^יה ו ד א א מ י א‬
‫בי א ד נ י תנו־לרת ארת־ודלוד החי‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫״ ‪J T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫על‬ ‫לעמלה‪:‬‬ ‫׳‬ ‫יאיי‬
‫> ‪p‬‬

‫עם לול שמשהו א)תנ לכהן‪.‬עם‬ ‫א ף ךילי א ף די ל ך ל א יהי פ ס ק ו ן‬ ‫^> ^‬ ‫א‬

‫כמי הנציבים‬ ‫הנצבי׳‬
‫ל י‬
‫והמת אל־תמיתהו וזאת אמרת נם‪°-‬‬
‫שלמה הנה עזליהו כן כ מ היה‬ ‫ת‬ ‫י‬‫"ל‬ ‫ה‬ ‫ה ב ן‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫מן ל ל ‪f,‬‬
‫ן‬ ‫א‬ ‫‪3‬‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫‪YP‬‬
‫והלצון בו־ ה ש ל י ם ‪:‬‬
‫כי אחימעץ היה כן צחק ועזריה‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫^‬
‫רען‬ ‫לי גס־לךךא‪.‬יהיה נזרו‪:‬‬ ‫<אתיסל ע ל ה כ י ת ׳‬
‫ו נ ח ה ואביתר‬ ‫כן אחימעז‪:‬‬ ‫״‬ ‫־י‬ ‫י‬ ‫י ־‬
‫‪:‬‬
‫‪ -‬י‬ ‫־‬ ‫‪h‬‬
‫המלך ויאמר חנו־לה אות־הילוד‬ ‫היה‬ ‫י׳ י ל מ ה ש ה י א‬
‫‪J T -‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪v‬‬ ‫—‬ ‫‪Iv‬‬ ‫‪v -‬‬
‫כהנים׳ היו שלי הכהינה ואם•‬ ‫היא א מ י ו ת נ‬ ‫ממיני להשגיח ב ל ב ל י‬
‫זה אכיתל היא אכיתל כן א‬ ‫כ ל ישראל ירת ד י ג א דדן מ ל כ א‬ ‫החי והמת לא תמיתהו היא אמו‪ :‬׳‬ ‫מה‬ ‫כ י ת המלך ב כ ל‬
‫א ח י מ ק ת מ ה היא כי הנה שלחה‬ ‫וךחילו מ ן ‪ .‬ק ד ם מ ל ב א ארי ח ז ן‬ ‫שם •‬ ‫ויצטרך‬
‫; ‪ ...‬־־־‪ .‬וישמעו בד־ישראל‬
‫גלשהו מהיות כהן גלגל ואמר לו‬ ‫>י‬ ‫ארי ה ו ב מ ת א מ ן ‪ .‬ק ד ם יי במעוך‬ ‫<אל‪:‬ילםכן ע ב ל א על‬
‫מן‬ ‫ל ך א ל שליך א ל א‬ ‫ענתית‬
‫ד חסיזכל‬ ‫ארת־המשפט א ש ר • שפט ר־^מלך‬ ‫היה‬ ‫היא‬ ‫י‬
‫׳‬
‫ה ^‬
‫ש־‪»;.‬אלדמ' ל מ ע ב ד ד י נ א ן ו ח ו ח מ ל ב א ש ל מ ה‬
‫ה מ מ ה כ י כ ה ן א ת ר ה י ה שמו‬
‫‪.‬‬ ‫‪: -‬־‪T:- T‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪ :‬־‪.‬׳‪. ,‬‬
‫ב מיא‬ ‫ויראו מפני המלך כי ראו כי־־חכמת‬ ‫מ מ י נ ה שהיי י• פ י ל ע י ם‬
‫‪TV;-‬‬ ‫•‪A‬‬ ‫י‬ ‫•נ‪-‬‬ ‫‪S‬י י‬ ‫‪ -‬״י‬ ‫"‪•V5‬‬ ‫‪—1.‬‬ ‫‪!J‬‬
‫א ב י ת ר ‪ :‬על הנצבים ׳ מ מ ו נ ה על‬ ‫י• ‪• . .‬‬ ‫מ ל ב א ע ל ב ל ישראל ‪1‬‬ ‫יסלחל‬
‫שנים עשר נציביםשזוכר‪ :‬ר ע ה‬ ‫־ ‪ T :‬־־ ‪•• T ; • T‬‬
‫אלהים בקרבו לעשות משפט‪:‬‬
‫שיםכינא ל מ ל כ א שהיה‬ ‫המלך׳‬ ‫ואלין ר ב ר ב י א די ל י ד ת‬
‫ואלההשךיכש‬ ‫יעזךאל; ‪• .‬‬ ‫ם‬ ‫;י‪,‬‬ ‫‪•* ,‬ס‪.‬‬
‫‪5‬צ‬ ‫ע פ ר‬

‫זהל‬ ‫יואלינילם׳‬ ‫עמי תמיל‪.:‬־‬

‫עזךיהו‪ r‬בברג יע רשויקש כא הסג פא רו א אילהיוחשו פך טף‬
‫‪rn^i‬‬
‫‪7‬‬
‫אשר־‪ 14‬שתהו בךצח־ק הכהן‪• :‬‬ ‫יי יל יסיאל ׳ ל<!‬
‫א מ ר ם ה נ ז כ ר ל מ ע ל ה ב ל י ל וכץ‬ ‫ל»על‬
‫בר־אחילוד מ מ נ א ע ל ך כ ך מ א ן‬ ‫אליחירף ואחיה בני ‪ #‬י ש א סיפריכם‬ ‫י ‪ 0‬ל י ן ל‬
‫^‬ ‫לנכיח‬
‫על‪.‬‬ ‫רחכעם חלילם‪:‬‬ ‫כזכלעם‬
‫‪A‬‬ ‫‪4‬‬ ‫•‬ ‫‪.‬־‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ v‬ו‬ ‫״י<‬ ‫‪ :‬״ ‪ P‬מהם זהה מ ס‬
‫‪S‬‬
‫‪J‬‬

‫ל מ ט ה יהי‬ ‫םאימל‬ ‫כמי‬ ‫המס׳‬ ‫ובגיהו ב ר יהויךע מ מ ג א ע ל ךוילא‬

‫יהושפט בךאחילור המזכיר‪:‬‬ ‫י<לע כ ל א ח י י‬ ‫^‬
‫ואלה‬ ‫ה מ ס שלשים א ל ף א י ם ‪:‬‬ ‫ו צ ד ו ק מ ב י ת ר כ ה נ י א ן ועזך;הו ב ר‬ ‫ק‬ ‫‪1‬‬ ‫ך‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫ך ‪ ,‬ף ע‬ ‫ובני^‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫החלק'מיסלאל‬ ‫ם‬ ‫ה‬
‫^‬
‫שמלתם ׳ א ל ה שמית שנים עשר‬
‫נתןממגאעלאסטדט^וזביר‬ ‫יי ואבית^המם ‪:‬‬ ‫‪n7‬‬ ‫־ ׳^^‬ ‫‪Wr‬‬
‫ס‬ ‫מ‬ ‫פ‬ ‫ל‬
‫^‬
‫נציבים לא ה י ה ממינה כ ל א ח ל‬ ‫בחלש)‬ ‫וביתו‬
‫ה‬ ‫ע ל ש ב ט א ח ל א ל א ל פ י עליי‬
‫^ ‪.‬ברנתןךבאשושבינאךמלבא‪,‬‬ ‫^ ^ ^‬ ‫‪^ ^ y‬‬ ‫‪p‬‬
‫^ ל ל ך שיפלכסיהו‬
‫ה נ ח ל ו ת ס ע ם ו שכיס ע ם ר חלקי׳‬ ‫ואחישר מ מ ג א ע ל ב י ת א ואדנירבש‬ ‫״‪ K‬״ ‪f‬‬ ‫‪?•? x‬׳?א" ‪I‬יי‪ .‬י ••‬ ‫׳‬ ‫‪.‬‬ ‫»סכלהשנה‪::‬־‬
‫ב כ ל אלץ י ס ל א ל י ג ב ו ה מ ס ב ס ו ה ‪:‬‬ ‫המא‪ :-‬ואחישר על־הבעזזאךנירם " י " ' ב ר ע ב ר א מ מ ג א ע ל מ ס ק י י מ ם ק ‪,‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ '7‬ניעי' א' ‪5‬ן‬

‫י‬ ‫'ונציב‬ ‫•‬
‫ב ן ח ו ל ׳ זיז ו ה ג ח ל י ם ם ל א‬ ‫י‬ ‫י" ה ת ר י ע ס ר‬‫ולשלמ‬ ‫יי‪-‬י*׳י‪.‬‬
‫‪»0‬וע‬ ‫‪• :‬‬ ‫בךעבדאעל־המם‪.‬‬ ‫‪:‬‬
‫כ ס מ םאלא ב ס ם אביתם‬ ‫זכלם‬ ‫הי• כ‬
‫א ס ט ר ט י נ י א ממנן ע ל ‪ .‬ב ל ישךאל‬ ‫ולשל‪6‬רת שנים־עשר‪.‬נצבים על­­‬ ‫־ 'שי׳רכיישעיח‬
‫ל פ י םהיו מ ד ע י ם כ ס ס א ב י ת ם‬ ‫"״‬ ‫ן‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫‪«T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*•"*•!‬

‫ו מ ס ו ב ר י ן ית מ ל ב א ו‪:‬ת א ג ש ב י ת י ה‬ ‫‪£‬‬
‫מ ת ל משמותם לפיכך ל א חשש‬ ‫בל ישךאל וכלכלואת״המלךואת ?‬ ‫י [קיאביתלכהנים׳‬ ‫צ ל‬

‫ובלית‬ ‫ל ה ז כ י ל שמם‪':‬׳•‬ ‫י ר ח א ב ש ת א מ ••ט י ‪:‬ל ח ו ד ׳ י ‪:‬ל ס ו ב י יר א י ו‬ ‫?אקד‬ ‫ישלתמנהדיכברנרס‬

‫י‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬
‫ביתו ח ‪ 1‬ש בשנךי‪ ,‬י ^ ר ף ' ^ א ח ד‬ ‫‪M‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪/‬‬ ‫_‬ ‫‪,‬‬
‫• • ‪ . ,‬ואלין ש ‪ $‬ה ת ה ‪ 1‬ן‬
‫ואלהשמות‪0‬‬ ‫לכלכל‪:‬‬ ‫ד^לזאמללוענתנ׳‬
‫ר ״‬ ‫ב ר חור בטורא דבית אפריכמ‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V J‬‬
‫"‬ ‫‪:‬‬
‫"‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫והיאד‬‫יר ^ ש ל ו ׳‬
‫ב ר דקר במקץ ו ב ש ע ל ב י ם ובירת‬
‫־ליל‬ ‫?־י!?‪1‬‬ ‫‪ J!\J‬בךחור בהר אפרים‪:‬‬
‫יעיל כ י מ י ‪m‬‬
‫אי‬
‫'‪7‬‬
‫^‬ ‫ת ל‬ ‫צ ל‬

‫בד‬ ‫ש מ ש ואילון ך מ ב י ת ח ג ן ‪J‬‬

‫ב' <קשג<‬ ‫ר ' ל י ק ו א ב י ת ר במקץ ובשעלבים ובירת שמש ו‬ ‫צ‬ ‫כ ת ׳‬ ‫כ‬

‫דוסד ב א ר ו ב ו ו ת ך י ל י ד ה ס ו ב ו ' ו ב ל‬
‫ב ר >‪6‬ביגדב ב ל פ ל כ י‬ ‫ארע חפר‪1‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪1‬ת‬
‫ה י*תי ל ק יי ח מל ןע הר הע מה ל• ך ׳ !‪ n^jfe‬חנן'‪ :‬ב ך ח ס ר ב א ‪ .‬י ?‬ ‫•‬ ‫י ס‬ ‫כ‬

‫‪4‬‬
‫ד א ר ט פ ת ב ת ש ל מ ה } ןוךת ל י ד ה‬
‫) נ צ י נ א ח ל א ש ל ב א ק ל ו שכה וכל׳אךץחפר ן בן־אב^ךב‬
‫ב?‪5‬נא נ ר אךזילוד ת ע ג ך‬ ‫לאתו ז‬
‫ש ה י ה מ מ ו נ ה ע ל כ ו ל ן ׳ כל־נפתדאר טפת בת־שלמה ה;תה‬
‫)זהי ש כ ת כ ל ע י ל ‪.‬‬
‫ו מ ג ד ו ו כ ל ב י ת ש א ן ךי ב ס ט ר ע ר ת נ ה‬ ‫יכ‬ ‫י ע ז ל י ה י כ ן נ ת ן ע ל א לא־שה‪ :‬בענא בךאחילור תענך‬
‫י‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫« י ' •‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬

‫ומנדו וכל״״בירת שאן אשר א צ ל‬ ‫‪.‬הנציבים‪.:‬‬

‫מ ל ר ע ל י ז ר ע א ל מבירת שאן עד‬
‫‪1‬‬
‫צרתנה מתחת ליזרעאל מבית שאן‬
‫^?!?*עס‬ ‫מישר מ ח ו ל ה ^ד‬
‫ער אבל מח;לה‪.‬עד מ^בר לילןמעס‪:‬‬ ‫‪€‬‬

‫ר ע ת ג׳ וסי' דבא חושי ר ע ת ׳ ויהי כאשר ב א חושי י יזבוד בן נתן מ ק רעה‪ :‬ו א ד !‬ ‫בי אם רע לב ד ע ז ר א ‪J‬‬
‫ביתו ז׳ בקריאה וסי׳ כי ידעתיו למ;ק אשר יצוה א ת בניו ׳ וינגע יי׳ א ת פרעה נגעי׳ ׳ והנה כ ל איש ישר׳ ׳ וכלכלו‬
‫א ת המלך ׳ ואת ביתו בנה שלמה ׳ וזה דבר ה מ ס ׳ ויהי מקץ עשרים דדברי הימים ‪ J‬דאר ד׳ נתזגי׳ כן וםימגיהק‬
‫‪/U‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מז‬ ‫גמםר ביהושע סימן יו;‬
 ‫מלכים א‬
‫‪,‬‬
‫חבל אלגכ ׳ ממלכה היה עליהם לגמתי מ ס המלך כי משפנ‪ 1‬ה ^ ך ישי לגב‪$‬‬ ‫ובלית נ ח ש ת נלה מה שכתוב בתולה ללתים וברח ט בליח צחשת לל‪ :‬כאשל‬
‫יצאתו מן העם כמה סנאמל כמשפט המלוכה כספל שמואל‪ :‬ונציכאחל אשל‬ ‫ובעלות׳ בנחלת אשל ובעלות ם ה י ה מ א ק י ה ו ל ה ‪ :‬ונציב אחל אשל ב א ק ׳ בכל‬
‫ב א ק ׳ לב ישמיאל פליגי חל אמל אחל ממונה על כולם הוא עןליה בן נתן האמיל‬ ‫ה א ל ן אשל זכל היה נציב אחל ממונה על שנים עשל הנציבים לגכית מכל אחל‬
‫‪,‬‬
‫למעלה וחל אמל ככגלחלס העיבור; כליאים׳ פטומים על האבוס‪ :‬רעי׳ ‪p‬‬ ‫הכסף לכלכל המלך ולזל מהם א מ ת כמג שפי ומהם אמלו ונציב אחל לחלש‬
‫ובלבולים‪v‬‬ ‫האחו‪:‬‬ ‫העכו׳‪ :‬כחול אסל על הים ׳ כמו‬
‫אכיסים ׳ ים מלכותית‬ ‫מחניםה נ׳ בקריא׳ וסי׳ וחדו בא מהנימה ׳ ויהי כבא דוד מהנימה׳ אחינדב בן עדוא מהנימה‪ :‬בענא ‪1‬׳ כתיב‬ ‫על ס פ ת הים והספור ה ז ה לל‬
‫אומי תרננילי( פטומין‪.‬‬ ‫כי‪ .‬היו ממרכיס כימי שלמה א׳ בקריא׳ זס&׳ בענאז בן אחילוד‪ ,‬בענא בן חושי ׳ ועל ידם החדק ז ושתים ו׳ ה׳ חסי וא׳ מלא וסימ׳ נמסר‬
‫ארבעים אלף א י ח י ת‬ ‫נשםואלא׳ סימן יל‪ :‬מנושים גי ב׳ םלאים ואי חם וסי׳ מג^ים מנחה ועבדים את ש ל מ ת ׳ הםסנישיםאליה‬ ‫בפרי בטנם והיו רבי׳ וכן כפלי‬
‫סוסים׳ וכלכלי הימי‬ ‫כתמתם ובפלי אלמתם והיו‬
‫היא אומראלכעת ‪b‬‬ ‫בן־גבר ברמות גלעד לו חור־} יאיר‬ ‫‪ .‬ב ר נ ב ר ברמות ג ל ע ד ד י ל י ד ה‬ ‫אוכלים ושותים ושמתים כי לא‬
‫אלפים פירסו לבותינו‬ ‫בפרגי יאיר ב ר מגשד־ת ד י ב ג ל ע ד‬ ‫מושל‬ ‫היה להם פחל מאויב‪:‬‬
‫ארבעים א ^ אירוות‬ ‫בךמנשהאשרבגלעדלוחבל ארגכ‬ ‫בכל הממלכות׳ שהיו יריאים‬
‫ךיליה בית פ ל ך טרכיו^א ך ב מ ת נ ?‬
‫היו ובכל אחת ארבע‬ ‫אשר בבי^ין ששיבש ן ן ר ס נדלורת‬ ‫ממנו ומגישים לנ מנחה ועיבלים‬
‫אלף איצטבלאות או‬ ‫שתין ק מ י ן ר ב ר ב ן מיןןפ? ‪ %‬י י‬ ‫אותו‪ :‬יק הנהל אלץ פלשתים׳‬
‫אחינדב ב ך‬ ‫ב׳ מיל נסיע חומה ובריח נחשת‪:‬‬
‫ארבעת אלפים אורוות‬ ‫ך ם דילהן ע ב ן י ן ד ג ח ש א ו‬ ‫כתרגומו מן נהל פרת על אלע‬
‫חלכעתקגע׳־י״׳׳״־׳‬ ‫יי ־ " ׳ '־'_«‬ ‫' ־ י י י ' ‪ i‬־•י‬
‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪J‬‬
‫‪,‬‬ ‫^ ח י ג ר ב ב ר ע ד ו א מ ר ב י ת נצחגים ן‬ ‫פלסתאי‪ :‬בליאים ׳ שמנים‬
‫אלנעי*‬ ‫אלףל אחת‬
‫א;צטכלאות‪:‬‬ ‫י‬‫אחימעץ בנפתל ו כ כ‬
‫ט ו‬
‫עךא מהנימה ״‪.‬‬ ‫ומפוטמים וכתי פטימיא וכן‬
‫«‪6‬חימעץ ב ש ב ט א ד ב י ת נ פ ת ל י א ף‬
‫נ׳נ^׳׳א׳• י! נס־הוא לקח את־בשמתבת־שלמה לא יעדרו לבל ׳אפילו‬ ‫ועגלון אים כליא וכן להבליאכם‪:‬‬
‫של ימית החמי כימות‬ ‫ה ו א גסיב י ת בעגמת ב ר ת ש ל מ ה‬ ‫‪T‬‬

‫בענא בךחוישי באשר הגשמים והםעירק ו‬ ‫רעי׳ מן המלעה אבל הבליאי׳ ל א ת ו ‪ 1‬ב ע נ א ב ר חושי ב ש ב ט א כ׳• •ל לאישה‪:‬‬
‫ה ם המפיטמייבבית‪ :‬ובלבולים‬
‫יהושפט בךפרוח והתבן היו ניתנים אלו‬ ‫; ה ו ש ^ ט ב ר •לכ^׳א‪1‬ף ובעלות‪•:‬‬ ‫אשר ובעלות ו‬ ‫אכיסים י תי וענפיא פטימיא‬
‫ולא פי׳ איזה עיף ה ם וימ כי ה ם פרודו ? ש ב ט א ד י ש ש ^ ר ! ש מ ע י •ל ‪ W‬ביששכר‪# :‬מעי בךאלא בבנימז‪ :‬הנציבים אל הממם‬
‫אסר יהיה םם המגן‪:‬‬ ‫‪•;•:‬יו•‬ ‫• ‪ • i‬ל •י י •־ ‪..T‬‬ ‫‪ :‬־ י יו‬
‫העופות המסילסים ט ה ם ב ר א ל א ב ש ב ט א ך ב י ת בנימין ו‬
‫מחכמת‬ ‫גיר בךארי בארץנלער ארץ סיחון י‬ ‫שמנים מהאחלים וכלכלי לזל‬
‫נ ^ ר ב ר אורי ב א ר ע א גלעד א ר ^ א‬
‫נקלאים‬ ‫עיף ה כ א מכרכל״יא‬
‫רלבנ‬ ‫ס י ח ו ן מ ל כ א א מ ו ר א ה ועוג מ ל כ א ‪7‬׳רע מלך האמךי‪.‬ו<נ מלך ךהבשן ונעיב‬
‫נלכירים על שם מקזמס‪ :‬כי‬
‫אחד אישר בארץ‪ :‬יהודה וישראלי ונציב אחר אםרבאלץ‬ ‫ד מ ת ג ן ואמטרטיגא ח ד די מ מ נ א‬ ‫הנא לילה׳ הטעם כי האיל‬
‫יתכן שהיה שר אחל‬ ‫״‬ ‫;‪T‬‬‫‪ :‬י« ;‬
‫•‬ ‫‪I v!f‬‬ ‫י י ‪ ,‬׳ ‪ -j‬י<‬ ‫באר‪,‬עא} י ה ו ד ה וישראל םגיאין » היחס׳‬
‫י‬
‫וצבי ויחמיר וכרכורים אבוסים‬
‫ר ב י ם כחול א ש ר ־ ע ל ־ ו ד ם ל ר ב מוסל על אלו השרים‬ ‫כ ח ל א ך ; ן ל ! מ א ל ס נ י אכלין ושתן‬ ‫שהיו בשולחנו בכל יום שה״ו מ‬
‫ושלנ*ה יביאם לפרנס המלך‬ ‫ד׳ אכלים ושתים ושמחים‪:‬‬ ‫הנהר‬ ‫מביאי׳ לו מנחה מכל עבל‬
‫וביתו איש חלםו או‬ ‫ו ח ד ן ‪ 1‬״ ו ש ל מ ה ןזוח ^ ל ב כ ל‬ ‫ט‬ ‫י‬
‫כי מישל כ ה ם היה כלימל היו‬
‫יליאים ממנו נמנישים לו כל מ ל ב ו ת א מ ן ג ה ר פ ר ו ת ע ר א ר ע ‪ 4‬קד ‪ bp‬היה מושל בכל־הממלכות מךהנהר היה שם נציב אתל‬
‫ארץ פלשתים ועד״נבול מעריכם לחלש העכור והביאור‬ ‫פ ל ש ת א י ו ע ד ת ח ו ם מזנךןם מכ־ןרבין‬ ‫מלכי עכל ה נ ה ל מנחה תמיל‪:‬‬
‫הראשון יומר גבון‬ ‫יומי‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ווןלחין‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫מתפסח ועל עזה ׳ מלינות הם‬
‫מנשים מנחה ועבדים את־־שלמר־ז ואם היה ‪ p‬הנה י‬ ‫כעבר הנהר ולזל נחלקו כוה‬
‫ו ה ו ה ל ח מ א דשלי^ה‬ ‫ךץוהי ‪1‬‬
‫יחייב שיהיה חלקו ^‬ ‫כל־ימי חייו‪:‬‬ ‫מ ה ם א מ ח תפסח כסיף העולם‬
‫מארץישראלמענו מתי •ל‪.‬זם‬
‫ל י ו מ א ח ד ת ל ת י ן בורין ם ו ל ת א‬
‫אמרו‬ ‫ועזה כסיף הענלס נמהם‬
‫ויהי ^חנדשלםה ליום אחד שלשים משלישי* «יי‪ * 1‬י מא*‬ ‫עסרא‬ ‫ושתין כוךין ק מ ח א ‪t‬‬ ‫הפסח ועתה סמיכית היו וכמו‬
‫כר ס ל ת וששים כר קמח‪ :‬עשרה משאר הסרים שהין‬
‫י י‬ ‫נ־‬ ‫יו‪1‬־‬ ‫‪.‬י‬ ‫‪/‬‬
‫ב‬ ‫רתוךין ך פ ט מ א ועסךין רתיךין‬
‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫שמלך על תפסח ועל עזה כן‬
‫בקר בראים ועשרים בקר רעי ומאה מפמםין אותו חלש‬ ‫‪E‬‬

‫מלךעלבלהעילם כלו‪ :‬ארבעים‬

‫ך ך ע א ומאד־־־‪ .‬ע ן א ב ר מאילין ל• •ל ל‬
‫אחר בשנה! עםריז‬ ‫‪T->-‬‬ ‫‪V : |)TT‬‬ ‫‪r i r :‬‬ ‫•‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪|TT‬‬
‫וכלכרי‬ ‫אלף ארית סיסים׳‬
‫בדאים י לל‬ ‫ןטבין ויחמוךין |וע‪4‬פ*א פ ט י ^ א ז‬
‫בקר‬ ‫ו‬ ‫ויחמור‬ ‫ועבי‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ל• ל‬
‫ארות‬ ‫אלפים‬ ‫הימים ארכעת‬
‫וברבורים‬ ‫‪ 1 • :‬־«‬ ‫"ו • י>‬ ‫» ; ־‬ ‫^‬ ‫ארי ה ו א מ פ ל ח ' ב כ ל ע ב ר פ ר ת‬
‫שיס‪-‬ם פילסצ ל‪/‬ל אלכעים א‬
‫בי־הוא רדה • שמנים י• הם עופות‬ ‫וברברים אבוסים‪:‬‬
‫ן י ש י אבוסים׳ ‪...‬‬ ‫‪JV‬‬
‫ע׳סביכ‪.‬״‬ ‫•‬ ‫•‪1‬‬ ‫׳‬ ‫עבר‬
‫ו־‬ ‫מלכי‬ ‫בכל‬ ‫•‪1‬‬ ‫ועד־יעןה‬
‫‪-‬י‬ ‫‪:‬‬ ‫מתפםח‬
‫־‬ ‫א‬ ‫אצטכלחות נכפל אחת היו‬
‫הנהר מתפסח וער־־עזדת ‪70‬‬ ‫כיל־עכר‬ ‫אלבעים‬ ‫י*לבעת‪1:‬פים סיסים או‬
‫י ״ י ‪.‬םימים‪ :‬ויהי לשלמם‬ ‫_ ! ׳ ‪ .‬־ ׳‬ ‫פרותודלמאךחלדחלידת מבל‪,.,‬״^ ‪•.‬‬
‫־ ־ ־ ‪ .‬־ * ׳‬ ‫י‬

‫אחות‬
‫^‬ ‫ה‬ ‫א״ט ה‪TK.‬ח ת ארבעים אלף‬
‫למרבמ׳‬
‫ש יךיא י ‪.‬ל‪.‬ב‪.‬ט‪.‬ח‪r . . .‬‬ ‫הוךי‪ r .-‬ד ‪-‬‬ ‫״ ״ ״״־ ‪ ; :‬י‬ ‫‪ -‬ייקי?״‪1‬ר)?ד;ף‪,‬‬
‫" ‪J‬‬ ‫א‬ ‫אחת‬ ‫אלף אצטכלאית ובכל‬
‫ושלום הירת‬ ‫אלבעים סיסים ופילוס אלית‬
‫סוסים י ־ אבוסים י‬ ‫ו^ד־באר‬ ‫הנהרמדן‬ ‫עברא נ ת ו‬
‫בכל־מלכיו ת ת‬
‫נפנו ו ת ר‬ ‫? מ ך ה ‪ 1 , 1 ^ , ,‬ו י מ ן ‪?3‬ר ״ ח י ת‬

‫הם'‬ ‫אמת‬ ‫יי‬ ‫״ ‪ " ,‬״" ־ י ‪ ; A T T -‬י‬ ‫*‪,‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬
‫אביסים ת י אביש בעליו אידייא‬
‫יאכלו שם הסיםי׳ והנה‬
‫ת א ג ו ה י כ ר ימי ע ד י מ ת ;‬ ‫עבר‬ ‫למרוהי ואמרו חכמי׳ זל כי‬ ‫פרי »‪3‬נ‪1‬הי יתחות ‪0‬ךי‬
‫י וייהיילש^יה א ר ב ע י ם מצאמ בלבדי הימים‬ ‫על לא ילבה לו סיסים וטל׳ לא מך! ועד באי שבע ל ייהי‬
‫‪3‬‬

‫א ת ת סוסים‪ 1 :‬םרבבו״ושטם־‪ -‬תמורת !ה ארבעת‬ ‫•לכה לי סיסים בטלי׳ וכיון סלא‬

‫אלפים אמת סוסים‬
‫‪TO‬‬ ‫?‬
‫‪s‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪ nm‬ל ^ה‬
‫המלי אלא שנים עשל אלף פלסים‬ ‫‪.‬‬
‫ומרכבות וידמה ששם‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫'‬ ‫"‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫־‬
‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫^‬ ‫פ‬ ‫ף‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫‪-‬‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫;‬ ‫<‬ ‫אלפין א ר ו ר ת סוסון‬
‫סוסי‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לרתימי־׳י‬
‫נהיילנ אלכעי׳ אלף א ח ת סוסים‬
‫• •וי‪,‬‬ ‫י י ‪/‬‬ ‫ותריעםראלפיןפךשיך‪ .‬ומסובןץ‬ ‫ה ל ב ה סיסים בטלים היו לו ומה‬
‫הנעבים האלה את״״המלך שלמדת מכס האבוסים ונזם‬ ‫•ן‬ ‫י ^ י י‬

‫המקום מנה הסוסים‬ ‫‪.‬‬ ‫;‬ ‫ו‬ ‫‪r v/ -‬‬ ‫‪ • -‬י ••‪T-1‬י ״‬
‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ך‬ ‫ט‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ופלשים‬ ‫שהלכה שלמה סיסים‬
‫ואךת כל‪-‬הכןרב אל־־שלחן המלך‪ .‬והרצון בו שה? לו‬ ‫וית ב ל רקריב לפתורא ר ג ׳ ל ב א‬
‫מלחמה‬ ‫שים‬ ‫והנא לא היתה לו‬
‫יל‬ ‫לא עשה אלא לכבול יגלולה כלי‬
‫ארבעים אלף סוסים‬ ‫‪:••:‬י‬ ‫י‬ ‫* " ‪ .‬י ‪:‬יי'‬ ‫‪ :‬י‬

‫למרכבו באהלת והנם‬ ‫שילכו עמו כשילך ממקנ׳ למקום ' ש ל מ ה נ ב ר ‪ .‬י ך ח י ד ת ל א מ ע כ ב י ן יל ל 'שלמה איש חדשו לא;עדרו דבר ז‬
‫והשערים והתבן ל ס ו ס י ם ןלרמט היו עשרה סוסים בכל‬ ‫וגם קצת מלחמה היתה לו כ‬
‫מרעם ‪ J‬וסעוךןאותבנאלסוסותא‬
‫לבום ולפי שאמי אחל‬ ‫כשלקח חמת ציכה ועציון גכל‪:‬‬
‫וה לסוסים ולרכש י‬ ‫יהירה־שנם‬ ‫אשר‬ ‫אל־המקום‬ ‫יבאו‬ ‫ו ל ך ב ש א מ י ח ן ל א ת ר א ךי‪$‬י ח מ ן‬
‫וכלכלו ׳ והלא ככר זכל למעלה‬
‫‪v‬‬ ‫‪I‬‬ ‫;ן••‬ ‫"י י‪1-JV‬‬ ‫‪• T‬‬
‫בכל עבר יהצהר ׳ ידענו ט הרכש היי‪1‬‬ ‫‪v‬‬
‫והיא מוצקת ׳ מגישים על מובחי לחם מגואל ׳ קדמא חס׳‪ :‬ושלום ה בקריא ושי׳ כי הוא רדה‬
‫וכלכלו את המלדואתכיתו למה‬
‫חזר וכתכ וכלכלו את המלך אלא וזנה בן נולד לך ׳ ורוח לבשה את עםשי ׳ כי ארך יםים ושנות חיים ׳ חסד ואמת נפגשו‪ :‬הקרב ז׳ בקריאה מין אתי ממיני הםוסי'‬
‫כמנ סזכל הסיסים אמר כי נ״כ וסי' ובנסוע המשכן יורידו ‪ i r k‬הלוים י ואת אי׳ק זאת בניו תפקד ׳ והחגים לפני המשק קדמדז ׳ כל הקרנ ואחשוב שהם היותל‬
‫אשר‬
‫!לי היוק והםלחמי*‬
‫‪3‬מ‬ ‫הקרב אל משכן ימות ג׳ בו׳ אתן את כהנתכס והזר הקרב׳ וכלכלו המכיפ האלה את הפלך ן‬
‫היו מתני׳ מאכל הסוסים וככלל‬
‫‪1,‬‬
‫ירככו כהם‬ ‫הכלכלה היה ג ס ק מ ה שהיו‬
‫או ירצה כזה א ל נ ע י‬
‫ז‬
‫צריכים הסוסים לאכול כמנ‬
‫‪1‬‬ ‫ה מ‬ ‫‪D‬‬
‫אלף אחות סוסים למרכבו אך לא היו כ ה ם כי אם ארכעת אלפים &ורמת שי*‬ ‫•טכתי׳ והשעירים והתבן לסוסים ולרכש והוסיף גכ ואת כל הקרב ^ ^ ‪ f‬ל ך‬
‫כ מ‬
‫‪ /‬א י ן א י לא נעלר! מ ח‬
‫ש‬ ‫מ ע כ‬ ‫ה }‬ ‫ל‬ ‫בהם סוסים ומרכבית! לא ‪^ 4‬‬
‫ב‬ ‫‪ 7‬תל‬ ‫בי למעלה זכר את סמלו ואת ביתו והם התמילים בביתו ועתל ^יסיף ואת כל‬
‫י‬ ‫'‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪I‬‬
‫הקלבאלשלחן המלך אנשים אחלים שיבואו לשלחן המלך לפעמים ז לא יעללו‬
‫‪,‬זי•‬ ‫ימ‬ ‫ל כ ל ׳ לא היו מחסלים לכל מכל הצילך אל םלחןיהמלךיוית לא מעכבין מילעם והיא צ‪1‬עם למה שזכר איש חלשו כלומר לא היו מעכנק שלא היה מביא כל‬
‫כחלםנ‪ :‬ו ל מ ם ׳ מק כהמה גייא שהם כללים כני הסנסיית כמו ליככי הלכש‪ :‬יביא) אל המקים אשל יהיה סם ׳ הנצכים מהם היו מביאים צילך המאכל אל בית *‬
‫איש‬ ‫מהם היו מביאים צזלך מאכל ה מ ס י ם למקים שהיי סם הן מה שהמ ביליסלם הן מ ה שהיו בעלי הלכב‪:‬‬
 ‫שעא‬ ‫רדש‬ ‫מלכים א ה‬ ‫ושי‬
‫‪r‬‬
‫איש כמשפטו ׳ כמו שפסקי ביניהם זה יביא הנה יזה יביא הנה‪ :‬לרחב לב כחיל ׳‬ ‫»נחכמ׳ כל בני קלם׳ מ ה היא חכמת בני קלם מלעים במזלו׳ וכוי כלאיתא בפסיקתא‬
‫)אין החיל נשיא המלה אלא נסיא המספר)אף על פי שכתיב אסל לא ימל ולא יספר‬ ‫י פ ל ה אלימה וכל הפלשה הזאת נללשת שם לפי משמעה‪ :‬ויחכם מכל האלם ׳‬
‫המלה גכ לענין מספל זכל איתה כמג סאמל יהיה מספל בניישלאללרחב היא לענין‬ ‫כמשמעו ‪ J‬איתן והימן וכלכל ולללע ׳ אחק הי) יכני זלח כן יהילה כלכלי הימי׳ ובני‬
‫מלה לא למספל אלא לל לחכ היה לי ככל לכלי החכמה שהם כחיל ו ל‪/‬ל פילשי מ ה‬ ‫ולתזמלי ואיתן היו לדם משיררים כני מחיל היו מלעים ליסל מ‪/‬מולים האמולים‬
‫חול גלל לים כך היתה החכמ גלל‬ ‫במחילות שיל שהיו‬
‫לשלמה‪ :‬כניקלם׳ כני מזלחהיו‬ ‫אביד״ו ז׳ וסי׳ נמסר בסער שפטים סוף סימן י׳ר‪ :‬אתה יא ראשי פסוקיםבתורה ובנביאים וסים׳ אתה תהיה על‬ ‫הליי׳ אימלי׳ על לגכנם‬
‫יליעים כחכמה וכן כתיכ כי מלא!‬ ‫ביתי ועל פיך ׳ אתה תדבר את כל אשר א‪5£‬וך ׳ אתה עובר היום את גבול ׳ אתה הראית לדעת ׳ אתה ירעת‬ ‫מזמילי׳ שישל) כספר‬
‫מקלם וכלכלי לכותינו זל מה‬ ‫תיליס משכיל לאיתן‬
‫היתה חכמת כני קלם שהיו‬ ‫ג ^ ר בדזלבת׳‬ ‫יי‬ ‫בפסיקת‬ ‫האזרחי׳ ימא‬
‫מלעים כמזלות ועלומיס כטייל‬ ‫איש כמשפטו‪:‬‬
‫ו י ה ב יי ח ו מ ן ת א ל ש ל מ ה‬ ‫אלם‬ ‫זה‬ ‫מכל האלם‬
‫•ל‬
‫פיליס כטייל כלשין העיפות וכן‬ ‫הראםין׳איתן האזלחי דתןאלהים חכמה לשל‪£‬ה ותכונה‬
‫כעלכי יקלא עיף אלטייל וכן‬ ‫ו ס ו ב ל ת נ ו ת א סני ל ח ך א ופתיוות‬ ‫ל‬
‫ו ה אכרה׳׳ הימן זה הרבה מאיר ורחב ר ב כחור אישר עך־‬
‫כני מצרים היו יילעים כחכמה‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ף‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫‪f‬‬ ‫‪-‬‬ ‫» \‬ ‫״‬ ‫‪v‬״‬ ‫י י ־ ״‬ ‫‪A‬‬
‫יי‬ ‫״י־‬ ‫יי•‬ ‫מסה)כלכל ז ה יוסף׳‬
‫י‬

‫ס כ ה היו נקלאים החרטומים ן‬
‫כתלנימג‬ ‫מאיתן האזרחי׳‬
‫מאיתן בל זלח אלה האלבע‬
‫מצאנו איתם בבני זלח בן יהיל׳‬
‫!״הבס מ כ ל א נ ש א‬
‫איתן והימן וכלכל ולללע והנה‬
‫אומל כי השלשה אלה היו כני‬
‫ותךב חכמת שרמה למשא* ו ס ג י א ר ת ח ו ב מ ת ש ל מ ה מ ח ב מ ר ת‬ ‫ולללעזהליר המלכר ‪,‬ז שפת הים ‪J‬‬
‫מ‬ ‫ו י ל ב;י ‪ 9‬ך ג ה א ו מ כ ל ה ק מ ת‬ ‫מתיל םנמחל להם על מחכמת כל־בני‪-‬־קדס ומכל חכמת‬
‫‪*9‬ךים;‬
‫יל‬
‫מעשה העגל‪ :‬שלשת מערים‪ :‬ויחכם מכר־האדם מאיתן‬
‫אלפים משלי שלשת‬
‫מ א י ת ן ‪ 3‬ר ז ר ח ורחימן ו ב ל ב ו ל‬ ‫לימילי משלית שלש דהאזרחי ורתימן וכרכל ודרדע בני‬
‫ו ך ך ך ע בגי מ ח ו ל והוה שמידת סגי‬
‫פעמים כ ת י ב י משלי מחול ויהיישםו בכל*הגוים סביב‪:‬‬ ‫י‬

‫מחיל אם כז לא היו ה ם ובלויים‬ ‫ב ב ל עממ^א ס ח ו ר ס ח ו ר ‪ x‬ו מ ל ל‬

‫מצאנו כתלים כמשיללי׳ משכיל‬ ‫< ‪ .‬וידבר עזך^ת אלפים מישר רהי‬ ‫שלמה כספל משלי‪. :‬‬
‫‪ -‬ב ח ל ?*י׳ י• ת ל ת א א ל פ י ן מ ת ל י ן ו ד ח ו א ד ־ ו‬ ‫)יהי סילו חמשי׳ שלשה‬
‫לאיתן האזלחי משכיל להימן‬ ‫עלי‬ ‫וידבר‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫ואלף‪:‬‬ ‫חמשה‬ ‫שירו‬
‫תושבחתיה א ל ף וחמש ‪ x‬ואתנבי‬ ‫ה ש י י ה‬
‫'י‬ ‫נ‬ ‫וקהל‪:‬‬ ‫אלה ישילהשילי׳‬
‫האזלחי ומצאת בלבלי הימים‬
‫העעיכש‪.‬מךהאת אישך בדגלון •ועד‬ ‫כלי‬ ‫אחל‬ ‫<אלף ׳ ככל‬
‫ככני גלשין כן לני כן אתני כ ן‬ ‫ע ל מ ל כ י ג‪:‬ית ד ו ד ך ע ת י ך ן ל מ ש ל ט‬
‫ייואלתלמיל ׳‪ .‬ומללש‬
‫זלחי )אפשל שזה היא איתן‬ ‫ב ע ל מ א הדין ו ב ע ל מ א ך א ת י‬ ‫אגלה שהיה אימ׳ ככל האזוב אשר ייצא בקיר וידבר על­‬
‫האזלחי )איתני נאיתן קליבים‬ ‫יל• •ל‬ ‫‪'X.‬‬ ‫־־‪• Vv‬־‪.. _:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪jr -1‬‬ ‫*!•‬
‫ך מ ש י ח א ואתנבי ע ל בעייא יעל‬ ‫‪1‬‬ ‫פסיק שלשת אלפים‬
‫ה ם והימן מצאננ ככני ק ה ת‬ ‫משל ועל כל משל אלף הבהמה ןעל־העוף ועל־הרמש יעל "‬
‫ע ו פ א ו ע ל ך י ה ש א ועל ג ו ג י א ‪x‬‬
‫הימן המשנלל אכל כלכל נלללע‬ ‫הדגים‪ :‬ויבאו מכ^העמיס‪ .‬לשםע^‬ ‫וחמשה טעמים‪:‬‬
‫]אתו מ ^ ל ע מ מ ^ א ל מ ש מ ע י ו ת‬
‫לא מצאני איתם כליים ירכיתעו‬
‫ח ו כ מ ו ת שלמה מ כ ל מלכי אך^א‬
‫וילבלעל העצים׳ מ ה א ת חכמת שלטה מארת כל״־מ‪S‬כי‬
‫‪/‬ל ללשו ויחכם מכל האלם זה‬ ‫״ו­‬ ‫־ «‬ ‫י ‪,‬‬ ‫•• ••‬ ‫‪/,‬‬ ‫‪:,‬‬ ‫‪i‬־»־!‬ ‫•י‬ ‫־‬‫••‪<.‬‬
‫לפיאת כל אחת יען‬
‫אלםהלאשין)מה היתת חכמתו‬ ‫ד^מעין י ת חובמתיד־ז ‪x‬‬ ‫פלוני יפה לבניין פליני הארץ אישר שמעו את־חכמתיו‪ :‬י‬
‫מ‬ ‫של אלם הלאשין שהלא‬ ‫?לימע היןליןע פלונית א‬
‫מחכמת) שמית לכל הכהמה‬
‫ו ש ל ח ח י ר ם מ ל ב א דעיור‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫חיךם‬ ‫ישלח‬ ‫‪.‬‬
‫<‪ P‬על הכהמ מ ה‬
‫ולכל עוף השמי׳ מאיתן האזלחי‬ ‫י ת עבדיוהי ל ו ר ת ש ל מ ה אך* ש מ ע‬ ‫לפיאתה יעיקל נילולי׳ את־־עבךיו אליישלמרת כי ישמע מ‬
‫ז ה אכלהם אכיני שנאמל משכיל‬ ‫ארי יתירה מ ^ ת ו למדחוי מ ל כ א‬
‫)מאכלה׳ ומאמה לאה אתו משחו למלך תחרת אבירהוכי‬
‫לאיתן האזלחי הימן זה משה‬ ‫ת ח ו ו ת אבוהי ארי ך ח י מ א ה ו ר ת‬
‫שנאמר ככל ביתו נאמן היא‬ ‫מצללי ליטהל כגכוה אהב היה חירם לדור בל־הימיכש ן‬
‫חיךם ל ד ו ד ב ל י ו ב ^ א ‪x‬‬ ‫שבגביהיס יבנמיך ש‬
‫וכלכל זה מסף שנאמל )יכלכל‬ ‫רשלח שלמדת וי ל פ ב נ ב »‬ ‫•‬
‫ושלח שלמח לות חירם למימר ו‬ ‫שככמיכיס נעל הבהמה‬
‫מסף לללע זה לנל המלכל ליל‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ :‬״‬ ‫• • *‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪ .‬י ־‬
‫אתות ידעת‬ ‫ועל העיף מה ל א ה זה אלי־חירם לאמיר ן‬
‫א ת י ך ע י * נ ת ך ו ד א ן א א ר י ל א יכיל שים כהם לעה כני מחנל שנמחל‬
‫להם מעשההענל‪ :‬שלשת אלפים‬ ‫ל מ ב נ י ב י ת א ל ש מ א דיי אלהידית‬
‫ד‬ ‫י‬
‫להיות כסל כשחיטה א ר ת ‪ -‬ד ו ר ^ כ י כ י ^ י י כ ל‬
‫כסימן אחל וזו כשני‬
‫משל׳ אינם נמצאים אצלימ וכן‬ ‫״ ‪ v: T‬י ‪•V‬‬ ‫•י »‬ ‫י‪ ; • :‬״ י• ‪r‬‬ ‫סימכין ולנים וחגבים לבנורת ביות ל ש ם יהורת אלחץ‬
‫ויהי שילו חמשה ואלף כי לבים‬ ‫(‪ • •/‬דמלכים׳ אתה ידעת יי׳ זכרני ופקדני ׳ אתה אל תירא‬ ‫‪j r 1‬‬ ‫•י‬ ‫;‬ ‫* •‬ ‫‪j .‬‬ ‫!‬
‫גילאכליס‪ :‬לא יכול‬
‫את ח ד אבי ׳ אתה תשמע השמים בתראהתכרי‬
‫ספלים אכלנ מישראל בנליתם‬ ‫אתה תאכל זלא תשבע ׳ אתה תזרע‪:‬‬ ‫היה‬ ‫לבניתביתיגו׳׳לא‬
‫עבדי יעקב בתראה ׳ אתה בן אדם הגד את בית ישראל ׳‬
‫וכן מ ה שחבל י בחכמת הטבע‬
‫‪!,‬‬ ‫״‬ ‫לסאי מפני המלחמה‬
‫כמנשאנמל וילבלעל העצים םהנליע טבעם )לביאתם נכן על הבהמה נעל העיף‬
‫והכתי אימ׳ והניח לכם מכל אויביכם מסביב ואחכ והיה המקים ימ לשכנו תללשו‬
‫ועל הלמם)על הלנים ככל מה שתחת נלנל הילח נבלה חכמתי ןתבל בהם ספלי׳‬
‫ואינם נמצאי׳ אצלינו י וכללש חזלמ על כל המקלאית נלא מצאני שלבל אלא קליב‬ ‫ן‬ ‫בצילונים‬ ‫י •‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪I‬‬

‫לשמנה מאית פסוקים אלא מהנ)ילבל שלשת אלפים משל מלמל שעל כל פסיק‬ ‫רלבג‬
‫ופסיק שאמל יש כו שנים ושלשה טעמי׳ כלאת אמלת נ!ם זהכ נחלי כתם‪) :‬ילבל‬ ‫׳‪nw5W«5‬לים׳ י ילמ» שבימי שלמההיתה חנמיז‬ ‫*‪»e‬מוז נל בני‬
‫על העצים׳ מפני מ ה מצילעכטהל כ נ מ ה סכנכיהיס ובנמוך שבנמוכים כ ק‬ ‫‪.^.. #‬״•‪«u..‬‬ ‫‪-‬ו *‪.‬‬ ‫בלול~‬
‫אלז ואזוכ על ילי שהגביה עצמו כאלז לקה כצלעת כמן שמשפיל עצמי כאזיכ נטהל‬ ‫הי‬
‫ונתלפא‪ :‬על הכהמה ןעל העוף ׳ מפני מה כהמה ניתלת כשני סימנין ועוף‬ ‫‪,,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪.‬‬ ‫^‬ ‫־‪, !.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫^׳־׳•‪/‬חול חו ה י ) ש ת י ש ^ < י ׳ ׳ ״ ־ ׳ " ‪ ,‬ו ‪ .‬׳‬
‫בסימן אחל כתיב אתל אימל מן היבשה נכלא העיף לכתיב ויצל יי׳ אלהיםמן‬
‫ילמה שמאלו המשלים שכלל אותם ס פ ל משלי‬ ‫*לסת אלפים ^ ל ‪,‬‬
‫האלמה כל חית השלה ואת כל עוף השמים)כתיב אתל אימל מן המים נבלא‬
‫ומאיתם השירים נבחר השיל אשל כלל אותו ספל שילהשילים ולזה אמל‬
‫לכתיב ישלצ) המים ש ק נפש חיה)עוף יעיפף אלא מן הלקק נכלאו‪ :‬ועל הלמש ׳‬
‫לול מלך ישלאל ללעת חכמה ו מ מ ר וכו׳ לל‬ ‫‪p‬‬ ‫מ ה‬ ‫^ ל‬ ‫ש‬ ‫‪±‬‬ ‫ל‪D P‬‬ ‫בלאש‬
‫פ‬ ‫ש‬
‫מפני מ ה שמינה שלצים שבתולה הצלן והחובל בהם חייב ושאל שלצים פטור‬
‫״אלי המשלים לבל יהיה תיעלתם בא* ה ע מ י ם מ פ ל פה ואולם שאר המשלים‬
‫מפני שיש להם עיל)ת‪ :‬ועל הלגים ׳ מפני מה בהמה חיה ועיף טעינין שחיטה‬
‫‪ .‬שלכל סלמה לא היה תועלתם לאלן הלברים ולזה לא נכתבו באל) הספלים‬
‫ואין הלגים טעינק שחיטה סנאמל)אם את כל לגי הים יאסף להם כאסיפה בעלמא‬ ‫הנכתבים בלוח הקלש ולזאת ה ‪ & 0‬אמל נ ם כן כלאס ספל שילהסיד© סיד‬
‫?‬
‫סגינ ת פסיק)ילבל על העצים כן)אתנכיעלמלכי כית לולוגו׳ככעמיל‪:‬‬ ‫השילים אשל לשלחה לל שזה השיל הגא הנבחל םבשילים אשל לשלמה‪:‬‬
‫מאת כל מלכי ה א ק י מלכי ה א ק הי) באים אל שלמה לשמיע חכמת) )העמים הין‬ ‫הנה זה הלבול הוא להוליע‬ ‫»ילכל על העצים מן האלז אשל בלבנון וגוי ׳‬
‫באים אצל מלכיהם בשובם משלמה לשמיע חכמתו‪) :‬ישלח חילם ׳ סלח עבלין‬ ‫סטתיה׳ויסילנתיה ומשיגיהם העצמיים וזהו העיון הטבעי בהם ד י מ ה שהיליע‬
‫אל שלמה להקים עמו אהבת ליל אבמ ואס יבקש לבל מאלצןיםלח לי כמו םשלת‬ ‫עם זה תועליתיהס כלפיאנת האלם למזונותיו והנה כלל עיונו כל הצמחי מהמתל‬
‫ללול אביו עצי אחים‪ :‬וישלח שלמה׳ כיל מלאכי תילם השיב לנ זה הלבל‪ :‬מכני‬ ‫'מבד• *‪ 9‬המתל פחות והנה הבחן־ענינם כככול וזולת ככול מצל פעליתיהם‬
‫ואיבליהם ומצל טבע המזון סחונו ממנו וזה שכאםל תהיינה פעלומיהם מתל‬
‫שלמות תהיה צולתם אשל סולל) ממנה אותם הפעלות מתל נכבלנת ונם כן הנה מ ה שממנו יותל מתיחס לטבע הלומ׳ ומתל נס החמלהיא מתל מעט בכבול כי המזין לימה‬
‫פאיפן מה לנזון)לזה הוא מכיאל כי האלז אשל בלבנין הוא מתל נכבל ההלכבה מהאזוכ אשל בקיל כי פעלו׳ הצמח ההיא מתל םלמית מאל נאיבלמ מתל לבי׳ ומזין האזיב‬
‫‪ ,‬היא מתל נס ולזה היה שיצא כקיל וככלל הנה נתכאל מזה המקום םהוא לכל בכל הצמחים מן המתל נלנל נעל היותל קטן ומן היותל נכבל)על הייתל פחית)לבל נ ם כן‬
‫בזה האיפן על החי ההולך ועל המעופף נעל הממש על האלן ועל הלנים והנה זכלם בהללנה החי ההולך הנא מתל נכבל מהעוף ולזה היא עיסה כח בנופו והעיף לא יעשה‬
‫‪ p‬אכל יעשה ביצה שלימה ואילם למש ה א ק יעשה ביצה חסלה התבאל נ ס כן מענין אחל כי היא מתל פחית מצל המזינית שתינו מהם מתל קלובים לטבע הלנמם יזה כלל‬
‫למ מיני השלצים האלו והנה למש ה א ק מתל נכבל מהלניס כי הלנים יעשי ביצה שלמה )יעסו מהם לכוי מיפלג לחולשת החים היםילי אשל יצטרך ביצילתם יהגה כא‪:‬ל‬
‫‪Aa 3‬‬ ‫מ‪ /‬ג‬ ‫ויהי‬ ‫י‪/‬לההלבליס כלם הנא לאני בספל הצמתים נבספלבח ושם באלמ הלבה מאלו הלכלים;‬
 ‫רשי‬ ‫ח‬ ‫מלכים א‬ ‫ייי‪1‬‬
‫כצילינים ׳ שכינים ליעל לצל אחל המ וכממשלת< של חילם ‪ J‬אשימם ל י ב ח ת י‬ ‫מפני המלחמה ׳ לא לצה לגלות לן הטעם כי האל <*צעו פי לא היה כב)ל אביו ואמי‬
‫לפסילית קילא להם בלבלי הימים לכלםלן אשכנז לללס יבלעז ‪ p‬קישלק העצי'‬ ‫לל זה הטעםהנראה‪ :‬אשר סכבלהל ׳ כל מלחמה)מלחמה)כן כי תקראנה מלחמ׳‬
‫‪ r>t‬עם זה גמציפים אלמן על פני המים )מיליכין איתן כמל שמיליכין ספינה‪ :‬על‬ ‫ד ת עכלי קלכא לאקפיהי‪ :‬לגלל ׳ כן כתיכ לקלי לגלי הכתוכ אלמל על לול כי‬
‫המקל' אשל תסלח אלי ׳ אשל מיליעמ להביאם שם; מפצתים סם ׳ כםמתיל אגלן‬ ‫גם ללול שם אליכיל תחת כפלת לגליו)הקלי אלמל על שלמה כללמ׳ אני איש מנוחה‬
‫למיציאן אל היבשה‬ ‫ולא היתה לי מלחמ׳ ויש לי פנאי‬
‫ל ל עץ ועץ לעצמו ה ו א‬ ‫והנני ג׳ ב כ ך א ׳ וסי' נ מ ס ר ב ס ד ר נח‪ :‬צוה ג׳ וסי' נ מ ס ר ביהושע סימן ד‪ :‬עידנים ה׳ ח ס ׳ ד ו בליש' וסי' נ מ ס ר ב ס פ ר‬ ‫לכנות הכית‪ :‬הנייח יי׳ אלהי׳‬
‫ק ח י נ י ם ץ ליפצייל‬ ‫חירום ‪ '4‬מ ל א י ם וסי' ויהי חירום נ ת ן ל ש ל מ ו ת ׳ ובוני ח י ת ם ו ה ג ב ל י ם ׳ ויעשו*יחבס‬ ‫ש פ ט י ם סימן י ח ‪:‬‬ ‫כי אחל המנוחה היתה ה מ מ ה‬
‫בלע?‪.‬־ מ כ ו ל ת ל ב י ת ו ׳‬ ‫לכנות כית המקל׳ כמו שכתיב‬
‫שמין‬ ‫לשון מ א כ ל ‪:‬‬ ‫מפני הולחמה‪/,‬ישר סבכהוערתת־‬ ‫מ ן ל ן ך ם עבדי כ ן ך ב א ךאגןפוהי‬ ‫)הניח לכם מכל אויכיכ׳ מסביב‬
‫‪:‬‬

‫כ ת י ת ׳ ש מ ן נ ק י שאין‬ ‫וגו׳ והיה המקום אסל יכחל )מי‬

‫* ת י ם נ ט ח נ י ם בליחינז‬
‫ע ד ך מ ס ר יי _יתהון ת ח ו ר ת פ ך ‪ .‬ם ר ת לגלי יהוה אתם ת ח ת כפות רגלו"‪ :‬ועתה‬ ‫לשכנו תללשו‪ :‬מן הלכצין׳‬
‫‪P‬‬ ‫ו ב ע ן א נ י ח יי א ל ה י ל י‬ ‫ךגלוהי ו‬
‫אלא כותש במכתשת‬ ‫הניח יהודה ארחי די מסביב אין שטן‬ ‫הלכמ' בארן ישל׳ היה ללא היה‬
‫מ ס ח ו ר סחור לית שטן ולית פגע‬
‫ואי( מ ע ל ה ש מ ר י ם כ ל‬
‫י והנני אמר לבנות ה‬ ‫‪ i‬גקליאה ואין פגעךע ‪1‬‬ ‫שואל ממנו העצים' אלא שישלח‬
‫כ ך כמ)ת הטחון‪:‬‬ ‫והא אנא אמר למבני‬ ‫ביש ‪1‬‬ ‫לל חלשי ק שילש לכחת‪.‬העצים‬
‫ויהי‬ ‫בית ל ש ם יהוה אלהי כאשר י דבר‬ ‫‪. . . . . .‬‬ ‫‪ T‬־‬ ‫‪:‬־ ‪T‬‬
‫ב י ת א ל ש מ א דיי א ל ה י כ מ א ד מ ל ל‬
‫‪T :‬‬
‫)כן שלח לללל חלשי ק ‪:‬‬
‫‪••• -‬‬ ‫<‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪T V :‬‬ ‫‪-‬‬
‫*י ‪T‬‬ ‫* ‪t :‬‬ ‫״ ‪T‬‬
‫יהוה אל־דוד'אבי לאמר בנך אשר‬ ‫קלובים‬ ‫כצלונים׳ צילון לציל‬
‫יי ע ם ד ו ד א ב א ל מ י מ ר ב ר ך ר א ת ן‬
‫• ‪ 1‬י ‪. —r‬‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r Tj<T‬‬
‫)חילם היה מושל על כלם וכן‬
‫רלבג‬ ‫הו^ן‪-‬ןבנדת‬ ‫תחתיך‪:‬על־כסא^‬ ‫אתן‬ ‫ווחותך ע ל בוךסי מ ל כ ו ת ך ה ו א‬ ‫זוכר אותם כיחל מא אתם לי‬
‫נ כ‬
‫ו כ ע ן פהןיד‬ ‫י כ נ י ב י ת א ל ש מ י ״‪.‬‬ ‫צול )צידון צלל וצילון כי חכמה‬
‫ועתה עוה״רכרתד‬ ‫הכית לשמי ‪2‬‬
‫ויהי כשמוע חיר&‬ ‫לי אךזין מן ל ב נ ן ועבדי‬ ‫\‪\mp‬‬ ‫ליכלות׳ ה ם הקולות‬ ‫מאל‪:‬‬
‫*ללי‬ ‫ועברי‬ ‫מךךהלבנון‬ ‫ארזים‬ ‫לי‬
‫יתכן‬ ‫לברי שלמה׳‬ ‫יחון ע ‪ ; 0‬ן ב ד ך ואגד ע ב ר ך א ת ן נ הצהיעז‬ ‫מ מ ‪ ' 4‬שקישלין ראשיהן טייל‬
‫־ ‪ T .‬־‪ :‬־ ‪:-‬י‬ ‫־‬ ‫!משליכי ז איתם בים לכז נהלאו‬
‫* ל א א מ ר ז ה על אלנ'‬ ‫ע ם ־ ע ב ך ך ושכר ןןכךן*׳ אתן ךו^‬ ‫ל ך ב כ ל ד ת י מ ר ארי א ת י ד ע ת ארי‬ ‫^ י ״‬ ‫^‬ ‫^‬
‫ה ד ב ר י ם ששלח ל ו &‬ ‫שעליס‬
‫ככל אשר מעמר כי י אתותידעת כ׳‬ ‫ל י ת ב^א גברא י י ד ע ל מ ^ ץ אעי}‬ ‫)צפנתי׳׳ אתירם )אשליכ׳ ש^‬
‫שלמ׳ כ י ל א ה י ה ב ה ם‬
‫לול מ ה ם י ם מ ח מצל'‬ ‫אין כנו א י ש י‪1‬ע לכררת־עעיכש‬ ‫ו ף ו ה כ ר ישמע ח י י ם‬ ‫כצידיונאי יי‬ ‫)כן תרגל ואירמייק תמן ואמר‬
‫ל יונן• ט‬
‫ה ח כ מ ה שהיה נ ר א ה‬ ‫ויהי כש‪£‬ע חירס את״‬ ‫נע ע' נסיע׳ כשדנים ‪1‬‬ ‫^‬ ‫ך‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ך‬ ‫פתגמיי‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫פתיל‬ ‫בו לשין נפק שהוא ענין‬
‫כ‬
‫ב ה ם אלא ש נ א מ ל כי‬ ‫• ‪IT • - i :‬‬
‫‪r‬‬
‫‪• ; -‬‬ ‫־ ‪1 1‬‬ ‫‪^1‬מר בדיך יי יומא דין ך י ח ב ל ד ו ד‬ ‫על הסכל לפי שהלגכחת‬
‫כאשר שמע ל צ ד ש‬ ‫דבר< שלמדה וישמח מ א ד ר&מר‬ ‫ק‬ ‫?שמוליכן אותם כים ה ם‬
‫ב ל רבים ע ל ע מ א ם מ א ה הדין ‪t‬‬
‫ש ל מ ה ב ח כ מ ׳ הנפלאה'‬ ‫קשירות בראשיהם וכשמוציאי(‬
‫כרוך יהודה היום אשר נתן לךוד כן‬ ‫אותם ליבמה מתירין הקשלים‬
‫ש ה י ת ה ב ו ל פ י מי^‬
‫ש ס פ ר ו לו המנירים‬ ‫וישלח‬ ‫חכםעל״העםהךבהזה‪:‬‬
‫היד• אל־שלמה לאנ^ר שמעתי את‬ ‫״•^עיי*‬ ‫למימד‬
‫^‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ת‬‫חיךבםלותשלמה‬
‫ו‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫]‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫וקלח‬
‫י‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫)מנפצים הקירות הנה והנה ‪:‬‬
‫שמתו מ א ר ו ה ו ר ה ל ם י '‬ ‫א ם פ ק ‪ .‬י ר ת ב ל ע ו ך כ ך באעי אךזין‬ ‫לחם ביתי׳ בשכל עכלי םיכלתו‬
‫שנתן ל מ ל כ ן חכם‬
‫אשר־שלחת אלי אני אעשרת ארת־‬ ‫העצים ריליכים על המקים אשל‬
‫^בךי‪,‬יחתון מן‬ ‫‪:‬‬‫ובאעי ביךון ן‬
‫יושב ע ל כ ס & וסבי*‬ ‫ב‬ ‫כד־חפ^ךבע^י ארזים ובעצי‬ ‫תלצה יפי׳ ביתי האיכלים על‬
‫ת‬ ‫לב^ן ל י מ א ו א נ א אשוגון‬
‫א ח ר ז ה להורות ע ל‬ ‫שלחני ימה שזכר כדברי הימים‬
‫עבדי ירדו מךהלבנון‬ ‫הוא למאכל האיטבים בזרתי ת ו ר נ ס י ן ב ‪ :‬מ א ע ד א ת ר א ך ת ש ל ח " ל ז חמלס ‪ /‬א ' ברושים ן‬
‫ש מ ר ו ב א ה ב ת ו אי*‬
‫‪5‬‬
‫ש ל מ ה צתרצה' חיל *‬ ‫^ ל־ <*״י״ ימה ואני א‪#‬ימס ךבו־ורתבים ^ר״‬ ‫העצים‪ :‬מכלי* לביתי׳ כמו לייואךםיגון תמן ואת תטול‬
‫ל ע ם י ת ח פ ץ שלמה ‪,‬‬ ‫מאכל ומשפט המלה מאכילת‬
‫המקום אישו—תשלח אלי ונפצתים‬ ‫ב‬ ‫ת ס פ י ק צ ו ר כ י ל מ ת ן מזון ל א נ ש‬
‫ונבלעה האלף״כלגש וכתי פרנוס‬
‫ו ל נ ה ע ם קל זה‪.‬היו‬ ‫י‬ ‫והוה חירם יהיב ל ש ל מ ה‬ ‫‪£‬יתי ‪t‬‬
‫ואתל תשאואתהתע^ה אר־ת־‬ ‫״שם‬ ‫•ל‬ ‫‪. .‬‬ ‫‪.. T‬‬ ‫• ‪T‬‬ ‫‪; -‬־ ‪T‬‬ ‫* י‬
‫לאנש ביתיה‪ 5‬שנה בשנה׳‬
‫ל ב ר י ש ל מ ה לחיריק‬ ‫'"‪r •CM‬‬‫ת י י ‪ -‬ן ; ־ ‪JT‬‬
‫ל ח ם ‪I‬ב־י ‪T‬‬ ‫חפציךתת‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r‬‬
‫•*‪A‬‬ ‫‪- .t‬‬ ‫•‬ ‫^‬
‫א ע י א ך ז י ן ״ ו א ע י ב י ר ו ן ב ל צ ו ר כ י ה ן גמל‬
‫־‬
‫צל זמן שהתעסקו עבלי חילם‬
‫יהיחירוס י ב ח כ מ ה ול!ה שלח *‬ ‫?ת ‪.‬‬ ‫‪,‬‬
‫לי׳ נתן‬ ‫במלאכתשלמה‪:‬‬
‫ש ה ו א יעשה חפצו מ‬ ‫נתן לשרמרת עצי י א ר ז ש ועצי‬ ‫ו ש ל מ ה יהיב ל ח י ר ם ^סיי?‬
‫חכמה לםלמה׳ טעם לספיר‬
‫מ ש כ ל עכליי‬ ‫־ \'׳‬‫‪:‬‬
‫־־״* •־ ־י־ 'י ‪.‬‬ ‫״׳־ז • »‬ ‫א ל פ ק בוךין הטין פ ך ג ו ס ל א ג ש‬
‫‪Q‬‬
‫הזה הנה כי בליב הכציני׳ אשל‬
‫א ס ר י א מ ר להיות*‬
‫ושדמה נתן‬ ‫בצה נלאתה חכמתו כמו שאמל׳ ב י ת י ה ו ע ס ך י ן ב ו ך י ן מ ש ח א ב ת י ^ א ‪ few!:‬ברושים כל־חפצו י‪.‬‬
‫מ ת ר בקיאי׳ ב מ ל א כ ת‬
‫לחיךם עשרים אלף כר חטים מ כ ל ת‬ ‫בדין;דחיב שלמה ל ח י ך ם ש ג א‬ ‫מלכת שבא ותלא מלכת שבא‬
‫כ ר י ת ת ה ע צ י ם ונשען‬
‫ויי יז^ב ח ו ב מ ת א‬ ‫ב ש נ א ״‪.‬‬
‫א ת כל הכמת שלמה והכית אשל‬
‫ש ל א י כ כ י ל לשאול‬ ‫לביתו ועשרים כר שמן כודת כרה•‬ ‫גם‬ ‫בנה וגו׳‪ :‬ויהי שלים׳ והלא‬
‫•‬
‫ל ש ל מ ה ‪T‬ל‪1<^V J‬א ן‪ T‬ך•‪A‬מ לי ל ל י ד ת וך‪-‬ו^ה‬
‫‪w‬‬
‫‪: t :‬‬ ‫‪•• X‬‬
‫ח י ר ם מפני אהבתו א ת‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ץ‬ ‫ו י ה ו י ‪ -‬ו ‪^ , -‬‬ ‫ז׳נעע׳יביע‬ ‫ק ^ ל‬
‫ן ג ן ר ן‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ך‬ ‫־עןלמא ק‬
‫ן נ‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ב‬
‫ע ם המלכים האתלים היה לו‬
‫פ‬ ‫י‬ ‫•• י ‪:‬‬ ‫״ > • ‪T‬‬ ‫‪T T :‬‬
‫שלו׳ אלא שלום קיים וחיק בבלית‬
‫יתן שלמה לחירם ‪#‬נה בשנות ‪1‬‬ ‫ומני מ ל כ א‬ ‫ק;ם תךויהון ו‬
‫י‬ ‫מלצון מ ר ה י ה‬ ‫חיר^‬ ‫ץ‬ ‫ב‬ ‫ויהי ש י ם‬ ‫ך י‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫‪, r - , -‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫• • ׳ ‪• • .‬‬ ‫שכלתי שניהם והספיק לו עצים‬
‫‪IT T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪,t T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪1‬‬ ‫* ״*׳‬
‫ל כ מ ת ו א ך מ פ ג י שלא‬ ‫שלעד‪ ,‬מסקי מסין מכל ישראל‬ ‫ך‬ ‫^ ל‬
‫ה מ‬ ‫א‬
‫ב נ י ז ‪:‬‬ ‫ל ב ר ן‬
‫ם ר‬ ‫ז ה‬
‫ובין ׳שלמה!ןכךתו ברית ש נ י ה ם ‪:‬‬
‫י כ ו ל נ ע ת ק העהין א ל‬ ‫נזלמה מש י כמשפט המלוכה‬
‫גג*‬ ‫ש ל מ ה והיישירו‬ ‫רעל המלך ־שלמה מס מכל^־ישראל‬ ‫כמו שנ׳ ואתם תהיו לן לעבלים‬
‫כ ן כלכריו אל‬
‫הבית יהיה נ ב נ ה‬
‫ופילוס על המס כמו ספילשמ‬
‫י י ׳ א ש ל כילו ל ה ש פ י ל‬ ‫א ת הסירות ד מ ל כ י ם ‪ :‬ויי׳ ?' ב ט ע מ א ר פ בקריאה וסי׳ ויי׳ המטיר ע ל ס ד ם ועל ע מ ר ה נפדית יי נת( ח כ מ ה ל ש ל ם ה‬ ‫)יהי‬ ‫בספל שמואל ‪$‬‬
‫ולהכניע כ ל האויבים‬ ‫נ ת ן קולו לפני חילו ׳ ה ט י ל ר ו ח נ ח ל ה א ל הים ויהי ם ע ר ׳ ש ב א ת ש ב ו ת איוב ב ה ת פ ל ל ו ׳ ב ר ך א ת‬ ‫באשר ׳‬
‫ו ה ש ו נ א י ם כאילו כלל‬ ‫‪ ( p‬ן‪$‬‬ ‫‪0‬‬ ‫א ח ר י ת איוב ׳ ד ׳ השמיע א ל מ ח נ ה ‪ :‬ש ל פ ח' ח ס ׳ וסי׳ נ מ ס ר ב ס ד ר וישנ ולעיל נ ס י פ ר א‬
‫בלבלי! הפיוס האיום‬ ‫‪v‬‬
 ‫שעב‬ ‫רדה‬ ‫מ ל ב י ם א• ה‬ ‫רש׳‬
‫ניהי המס שלשים אלף איש ׳ והנה מצאני ומכני ישלאללא נתן שלמה עכל כי הגלים‬ ‫ויהיה^ס׳ ע)לה לשכל של שים אלף איש‪ :‬חליפות׳ כמושמםייםואומלחלשיהי)‬
‫הייני החנצכים)הסכלים)אס תאמל כי כסף העלה מס על שכל שלשים אלף מה טעם‬ ‫בלבמן כשהמ עסלת אלפים איש כתשלי כלכננן)העשלים אלף איש ככית) כמלחסון‬
‫כלכננן לא‬
‫לנח׳ חלם יהינ כלכנין)שנים חלשים ככיתנ אלא נאמר כי כליתית העניים ‪:‬נין‬ ‫מתחלפין עשלת אלפים השנייםנמצאים ללמין)אלנ חנזלים לכיתם נככםלנ ינצאים‬
‫הייתה עמלה קשה כמו חציכת האבנים כהל)נשאם ככתף נכליתנ׳ ה;בים כלבנון‬ ‫משלת אלפים השלישים נינצאין ללכננן)אלנ חנזרים לכיתם נכטכת ינצאין הלאשנכים‬
‫לאהיתהעבילהאלא אנממ׳ לכלות‬ ‫ז‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫נחנזלים ללכנין לכן‬
‫אות ומשם היו מביאי' בעגלות על‬ ‫הכית ד׳ קס*ין בליש׳ וסי׳ יליד בית ומקנת׳ וכל אנשי ביתו ל י ו נ י ת ׳ ויעש לבית מלוגי ׳ ייסד את הבית‬ ‫י״לי' חלילה צמצאנ כל‬
‫הים ועל כי הגלי׳ לא הי) אלא מ א ה‬ ‫וכל אסף וכוו׳‪{,‬‬ ‫<נשלת אלפי׳ שכה׳‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ח‬

‫וחמשים אלף ושלשת אלפים ושש‬ ‫גלכמן )שנים חלשים‬

‫מאית והנה עשה השבעים אלף‬ ‫א<ל ן‬ ‫פי‬ ‫מ ס < ן‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫<‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ו‬
‫בבית־־על המס׳לנכית״ ויהי המם שלשים אלף איש ‪t‬‬
‫סבלים )שמנים אלף חוצבים‬ ‫־ יי ^‬ ‫־ ׳ ־ י ״ ' ‪Y1L ' L‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬

‫ושלשת אלפים ושש מאית מנצחי׳‬ ‫ושלחנון ל ל ב נ ן ן ן ס י א‬ ‫•ל< ל ג ב ר א ן‬ ‫ע‬

‫אלפין י ך ח א מ ש ת ג ן י ר ח א ה ו ו אם כן השלמים אלף שהיו ב‬

‫לעילנסמנני׳אלף ה בחדש‪ .‬ח ל י פ ו ת חדש יהיו בלבנון‬
‫בלבנון כני ישלאל היו והיו ס ם‬ ‫בלבגן תךין י ר ח קג ב ר ^ביו־תידה‬
‫כספ מןג{‬ ‫‪,‬‬

‫עם עבלי חילוס ואלה השלשים‬ ‫ואדגירם מ מ נ א ע ל מסקי מסין ו‬ ‫כ׳‬ ‫שנים חרשים בביתו ואלנ;רס ע ל ״‬ ‫‪T ^ ^ t Z‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪T T‬‬
‫אלף היו מתחלפים מחלש לחלש‬ ‫יי‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫'״'‬ ‫מתהנחמשיאלףנמלם‬
‫כי לא היו בלבנון מאלה שלשים‬
‫והוה ל ש ל מ ה שבעין‬ ‫ויהי לשלמו‪. , -‬‬ ‫גלים גחלים היו ס ט ו המם ז‬
‫אלף אלא עסלת אלפים כחלש‬ ‫ךגטלין ב כ ת פ א ותמנן‬ ‫אלפין‬ ‫‪0‬‬ ‫»‬ ‫סבר^‬ ‫נשיא‬ ‫אלף‬ ‫שבעים‬ ‫ישנתגייח מחמת גיילחי‬
‫‪A T‬‬

‫בר‬ ‫אלפין ך ^ ס ל ק בטוךא ‪:‬‬

‫•י‬ ‫יי‬ ‫ץ‬ ‫־‬ ‫&‬ ‫"‬ ‫־"‬ ‫‪.‬‬ ‫'‬ ‫‪t‬‬ ‫'‬ ‫‪K‬‬ ‫‪,‬‬
‫שלמ וסילחני וכ ן כתיב‬
‫וכל עסלת אלפים היו כלכנין‬ ‫ב‬

‫אלבעה חלשים כשנה ושמנה‬ ‫מרבני א י ס ט ך ט י ג י א ךממנן ע ל‬ ‫ל כ ל י הימים יויספר אלף חצב בחרן ל ב ר משרי הנצבים‬
‫שלמם ל ת כל הנרי׳‬
‫חלשי' בביתי הנה שלשה פעמים‬ ‫ע ב י ר ת א ד ש ל מ ה ת ל ת א אלפין‬ ‫^ א י מ ^ ה וחמשי׳ אלף לשלמה אשר על־המלאלה שלשת‬
‫עםלת אלפים שלמה להם השנה‬
‫בלבנין יהמםל לך כלאיבן ש‬
‫ו ת ל ו ת מאר־־ז ךמפלחין ב ע מ א‬ ‫ייעס מהם שבעים אלף אלפים ושלש מאורת הלריס ב ע ם‬
‫;‬ ‫ן‬ ‫ג‬ ‫י‬

‫ך ע ב ד י ן ב ע ב י ך ת א ‪ J‬ופ?ןיד מ ל כ א‬
‫»‬ ‫ז ן •‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״ ‪A‬‬ ‫‪J t‬‬ ‫״ י ‪v‬‬ ‫שלי הנכבים ׳‬
‫שמעון ולוי כיצל הלך לאיבן'‬ ‫‪t>P7V‬‬
‫ויצו המלך‬ ‫העעזיס במלאכרה‪:‬‬ ‫עישי‬ ‫נינשיםונציבי׳על‬
‫ו ע ? ן ר ו א ב ג י ן ר ב ר ב ן א ב ג י ן יכןךן בתשלי יםמעין ולוי היו בכיתם‬
‫<קמן <ג'ל‬ ‫[לאכ׳ן שלשת אלפים‬ ‫ה‪,‬‬

‫שמעין הלך במיחשין ולאיכן‬ ‫זיסעו אבנים נדלורת אבנים יקרורת אסף ל נ ו י ל ש ב ל ל א ב י ת א א ב ג י ן פ ס י ל ן ו‬
‫ולוי היי כביתם הלך לייבכסליו‬ ‫ג״ל• •ל‬ ‫יבלכרי‬ ‫מאית׳‬
‫ופסלו ארדכלי שלמה וארךכלי‬ ‫הימים יליא אימ׳ ושם ליסד הבית אבני גזית‪ :‬ויפסלו בני‬
‫ולאיכן וםמעין בביתם הלך ל‬
‫"‪t‬‬ ‫"ין‪: :‬‬ ‫־ י ״ ‪ /‬־יין‬ ‫* »‪ V‬־‬ ‫‪ I‬־ " ‪J‬‬
‫לאיכן בטבת יליי יסמעין בביתם‬ ‫ח י ך ב מ וארנובליא ו א ת ק נ י ?&‪£‬י^‬ ‫״נחלת אימ׳ אני שלשת‬
‫הלך שמעין בשבט ילאיבן ילני‬ ‫‪.‬‬
‫״‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬
‫‪. . _.‬‬ ‫ו‬ ‫ויבינו‬ ‫והנבלים‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫וביני‬ ‫שלמה‬ ‫אלפי ישלש מאית המ‬
‫‪s‬‬ ‫; ‪T 5‬‬

‫העצים והאבנים לבנות חבירת ן‬ ‫מ׳^הוחמשי׳‬ ‫^ ׳ נ י ׳ על‬

‫בביתם הלך ליי באלל ולאיב‪-‬ן‬ ‫כ‬ ‫ש‬
‫ממונה על‬ ‫ל אחל‬ ‫^‬
‫ושמעין בביתם יכן לששה חלשים האחרים‪ :‬שנים חלשים ׳ כמי ישנים חלשים‬ ‫ו‬ ‫‪-‬‬ ‫•‪/IT‬‬ ‫•‬ ‫‪ ir^'-it:‬ד־ * ‪V‬‬ ‫‪i‬‬

‫וכן שמש ירח לאיכן שמעון מלך שלים וזולתם ! נישא סכל ׳ פי׳ נושא מםא ייהיה‬ ‫שכל‬ ‫כולם‬ ‫על‬ ‫ממוני׳‬ ‫היו‬ ‫הימים‬ ‫בלבדי‬ ‫שנוספים‬ ‫מאית‬ ‫והשלש‬ ‫^לכעי)חמשה)ייתר‬
‫בבל שם ילאתיאלאי כתלגימי לנטלין בכתפא)יהיה אם כן כבל תיאר לכתף‬ ‫^ ממינה על חמס מאות)מתל יתלע שהלי יש עיל שני כתיבי׳ בלבר זה מכחישין‬
‫ויהיה עניני ניםא כסבל כמנ שאמל במשקל אחל )הנושאי׳ בסבל יקלאי הכתנ׳ סכל‬ ‫וכלכלי‬ ‫^ חת זה סצ כ) כספר זה)אלה סלי הנצכי׳ אשל לשלמ׳ חמש מאית וחמשי׳‬
‫ז ‪5‬‬ ‫מ י ס‬

‫אי סבל לפי שהוא נושא המשא בכתפיו נאם יהיה הסכל תיאר לאדם כמו שאימל‬ ‫י ח אימר מאתי׳ וחמשים הרי ארבע מקראו׳ מכחישין זה את זה אבל יש לנו‬ ‫\‬
‫בלבלי הימים שבעים אלף נישא סבל יהיה עניני בחסרון ו״יו נושא יפבל כמי שמש‬ ‫סבל‬ ‫נושא‬ ‫להיות‬ ‫הגרים‬ ‫אלנ‬ ‫היו‬ ‫ולסלמה‬ ‫כולן‬ ‫על‬ ‫ממינים‬ ‫האחדיני׳‬ ‫שמקרא)׳‬ ‫ערס‬
‫‪,‬‬

‫ירח)פיריש נישא נישא ימסיע האבנים כהל ממתים למקים יסכל שמביא האבן‬ ‫תצכ נ ה ל יהיו לו סאר עושי המלאכה לערי החסכנו׳ שהם אזרחיי׳ שאלו הכתיבי‬
‫בכתיפיו על המקום אשר היו באים שם העגלות שלא היו יכולין לעלית בהר ואלה‬ ‫האלבעים‬ ‫מילים ס ס יבספל מלכים מנה את הנציבים הגילים שני מנינים שלי‬
‫ה מש‬

‫שבעים אלף ושמנים אלף מן הנלים מן האימית כמי שאימל בלבלי הימיס שספר‬ ‫לבלם והשלם מאית החםיבי׳ צירף עם מאתי׳ וחמשי׳ שהמ ממיני'על עישי‬ ‫^ יי‬
‫שלמה הנלים ומצאם מאה וחמםים אלף וםלםת אלפים)שש מאות ועשה שבעים‬ ‫לי המסכמת ומנה חמש מאית וחמשים שרים גברברי הימים מנה כל נציבי‬
‫י ס‬

‫אלף נושא סבל ושמנים אלף חוצב בהל והשלם אלפים ושם מאית מנצחי׳ להעביל‬ ‫י י לעצמן הגלילים עם הקטנים שלשת אלפים ושם מאית וכילן נרים ונציבי‬
‫א ת העם כמו םאימל ה נ ה החלים בעם אלא ששס אומל שלשת אלפים ושש מאית‬ ‫לי המסכמת םהמ ישראל מאתים וחמשים מנה לעצמן‪ :‬הרגלים כעס העישים‬
‫)הנה אימל שלם אלפים)שלשמא)ת)אלו השלם מאית היתליס כמנצחים היו על‬ ‫מלחכה ׳ הניגשים את העם עיםי המלאכה‪ :‬ויסיעי י מן ה ה ר למק עקילה‪:‬‬
‫ב נ י ם י‬

‫שלשת אלפים)שלם מאנת )הי) מנצחים על מנצחים כמי סיטלים)מנשים‪:‬‬ ‫ק ל י ת ׳ כברית! אכניגזית׳ נפסלות ומסותתות וא״ת והדי כבר נאמר‬
‫ויסיע) ׳ כתלגיחי נעקלו ציה לחיצכים כ ה ל שיחצבו)יסיעו מן ה ה ל אבנים נלילית‬ ‫בהכמתו‬ ‫^ ל ת ל ה נ ח ן ל א נשמע בבית כהכנותג פי׳ כלי כרזל לא נשמע כבית‬
‫ליסיל הכית יאיתם ה ם םאימל עליהם אכני עשל א מ י ת ) א מ י סמנה אמות ילםאל‬ ‫י‬ ‫ויפסלו‬ ‫^ * י ה מסתת מבחין)מכניס ובינה מבפנים כך נלרם בסוטה ‪5‬‬ ‫‪0‬‬

‫ז י י ם ‪5‬‬

‫ה מ י נ י ם יחצבנ אבנים קטנית נהם הנקלאים אבני גזית יכן אימל כסמוך מלמעלה‬ ‫שני‬ ‫כמה‬ ‫ילבנית‬ ‫והגבלים ׳ אימה ששמה נבל ובקיאים לסתת אכניס‬ ‫י‬
‫ר ז‬

‫אכניס י ק ח ת במלית גזית )יהיה אבני גזית חסל ויו השמום כמו סמם ילת‬ ‫ק נ י נבל)חכמיה היו בך מחזיקי כלקך‪ :‬ויכימ׳ לסין הזמנה‪ :‬בחלש‬
‫ופיחםי אבנים גלילית ליסיל הבית)אבני גזית לשאל הבנין מלמעלה)אבן נזית‬ ‫פי׳ רבי׳ ישעידז‬
‫היה יליע ביניהם מלתה כמי סאימל בסמיך במלית גזית כמי שהיה יליע בימי‬ ‫ט ס י‬
‫^ ׳ ח ל י ת ׳ ישלזמלפבלנתאונכבלות‪ :‬אכניגזית׳ אף עלפיששםאנתן‬
‫חכמי המסנה מלת הגזית חמשה טפחים אבל םל שלמה היו יותל גלילית אבל‬ ‫‪3‬‬
‫׳סילות עשאן אבני גזית כלי שיעלה הבנין במשל מלמטה‪ :‬עכ‬
‫מלהילועההיהלהס‪ :‬י ק ח ת ׳ כבילנתואףעל פי שאימל אבנים גלילית הוסיף‬
‫ב מ א מ ח יקלגת שהיו כבילות במשא כי איתן ה ס טנכית ליסיל מ ן הקלנת ד ת‬
‫אכנק יקלן ת ל נ ס י ק ח ת כמשמעו כי היה מחצב האבנים בהל יריע שהיו אבני)‬ ‫רלבג‬
‫זי‬

‫ט ו מ ת ויפית מהמחנכים האחליס לפיכך היו יקלות כי לא המ נמצאות אלא‬ ‫יי יז היה אלנילם על זה ה מ ס כי הוא היה על המסים‪) :.‬יהי לשלמה שבעים אלף‬
‫ב ) ס‬

‫באית) ה ה ל וכל לכל שאימ נמצא יקלא יקל ‪ :‬והנבלים ׳ אימנין ילועים לפימל‪.‬‬ ‫י * סכל ׳ סכל היא משוא או הנא תואל לםיבל המשא י והנה היה מספל החוצכי׳‬
‫האבנים כמלה הצחכהלקיליהיא מענק נכיל שניתנין נביל לאבן כפסלם אותה‬ ‫*יי ייתל לב מפני קושי החציבה כ ה ל ההוא עםשחילתם באבנים שחצבו שיהיו‬
‫)יש מפלשי׳ אנשי נכל כי אותם היו אנמני אבן טובים כמי שאימל זקני נבל וחכילך‬ ‫גאמית המינכל להם ׳ והנה אלו העיםים כמלאכה עם החלי׳ בהם לעסית איתם‬
‫הי) כך מחזיקי כלקך ויונתן תלנם)אלניכליא י ק תלנםולנללים)לחיצכי האבן‬ ‫יעסותהמלאכ׳המ כלם גלים כמו שמכל בסכל ל ב ד הימים וסם זכל כי מנינם‬
‫ולאלגיכליא)לפסלי אכניא אם כן ללכליו יהיו הניכלים כיני הקירותלנם כיני‬ ‫היה מאה וחמשיס אלף ושלשת אלפים ושש מאית לפי מ ה שמנה אותם שלמה‬
‫קלמהיכוניחירםארליכלי והם האימנין הגלילים שיש אנמניס אחלים תחתיהם‬ ‫נלים‬ ‫יזחלי המכין שחנאםלול ואחשיב שאלו הנלים היו מהנבעינים כי ה ס היו‬
‫בחלש‬ ‫ובוני שלחה)כיני חירם מלל פוסלי האכן)פיסלי ה ק ‪:‬‬ ‫לא גלי צלקיהםמילם שאול מפני זה מהתיצכ בכל נבול ישלאל ועל זה‬
‫?מי שבעה מבני שאול ואז שכו כאלץ ישלאל)לפי שהיו מחריבים לחטיכ עצים‬
‫׳״־־יי *״יי • *יי־י־יייי־ו יייייי זי• לעשות‬ ‫‪1‬‬

‫‪ . .‬והשוטלים ה ה ם היו שלי הנצבים לל שימנום הנצבים‪.‬‬

‫מתל ככלנת במשקלם כי ה ס מתל חזקית ולזה לצה שיהיה‬
‫‪:‬‬ ‫ה ע ) ס י‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫‪ v‬ן י ) י י ם ב‬
‫ורמת דמישמת והכיכל‪ :‬א כ נ י ג ז י ת ׳ ספסלום ככלי כלזלכללך שתהיינה ישחת השטחים ונצכיתהזומת כתכלית‬ ‫?‬ ‫™‬
‫^^ניחיחםןהגכלים׳ללכיאחלשחצטהאכני׳אלוהחיצכיםכהלפסליםכינישלמהשהיומישלאלהחכמים‬
‫יייי מ ו ד ו י י מ ו י ז מ מ נ ו ה ז ו ד י י ה י ו מ ה ה ד י ‪ -‬י ^ י י * ‪^ a ^ ^ u‬‬ ‫‪.X^UIL^I‬‬ ‫‪^.‬‬ ‫‪k‬‬ ‫ג‬ ‫ט‬ ‫‪,‬‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫)‬
‫מה מאפסל כי כזה יהיה ה מ י ן מתלקיים׳•‬
‫לזאת המלאכה והמ׳‬
‫ן‬
‫‪. .‬‬ ‫לזהעילניחלכה)ה< ‪-‬‬
‫ל לאנשי‬ ‫ב ל ;‬ ‫<מקכותוהנלז‪/‬וכל ל י‬
‫כ‬
 ‫דשי‬ ‫ים א ‪1‬‬ ‫רונן‬
‫כחלש זי) ׳ הלא איייר לאיתניה זמא לא&יוכן תירגם מנת} זיו ניצציא! הלא החל&‬ ‫‪3‬אלש זיו י הלא חלש אייל שהלא שני לחלשים כי ניסן לאם לחלשים ונקלא זמ כמו׳‬
‫השני׳ למניין חלשים שהרי גיסן לאש השגה לחלשים; למלך שלמה ׳ מוסב על השנה‬ ‫שפילשו לכו׳ זל לאית כיה זיוא לאילני פירוש זוהר הפרחי׳ והנצניםוכן ת ל ג ם מנתץ‬
‫הרביעית רביעית למלכות שלמה וכן הוא אלמר כמקל אחל)יחל לכמתי כחלש השנ*‬ ‫בירח זיג•נצניא •י למלך שלמה ׳ טעמל לשנההלביעית לא לחלש השני שזכר הסמיך‬
‫בשנת אלכע למלכות) ג ששים א מ ה ׳ ההיכל)הלביל יחל ׳ והאולם על פני׳ לפני‬ ‫אלמלכמיהג רכים ט בשלה הרביעית למלכותו החל לבמת ק כתיב בלברי הימים‬
‫ההיכל כמיסתל‪ :‬אולמי‬ ‫ויחל לבמת) כשנ ארבע למלמתל‪:‬‬
‫על פני רוחב הכית י‬ ‫ויבן את הבית ׳ החל לבנותי‪ :‬ששי׳ שמונים בשמונים ז' מל וסי' נמסר בסדר בראשית ובס^ר ש‪$‬עים סימן ‪ : 3‬למלך נ׳ וחס וסימ' נמסר לעיל‬
‫אורך האולם לרחבו סל‬ ‫בסי^ראסימן כ ; והשלישית ס׳ מל וסי'נמסרבסרד שלח לך‪:‬‬ ‫א מ ה א ל מ ׳ כל הבית בין הלביל‬
‫ההיכל מן הצפון ו‬ ‫וההיכל כי אלבעים אמה היה‬
‫ויהי בשמונים"שגד״! א וללחי כל מלה היתרה‬ ‫ז ה ו ה ב א ר ב ע מ א ה ו ת מ ג ן ש ג ק ויסילזגל דיז‬
‫דגויבמא ‪SP‬׳‬
‫ההיכל כאזלך)הלכיל עשלי׳ אמה‬
‫קלוייה אללך והפחות‬ ‫כאורך יכן נליחכ כמלת הכית‬
‫וארבע מאודה'שנדה לצארת בני­‬ ‫ר‬ ‫ל מ פ ק בגי ישראל מ א ך ע א‬
‫קללייה ללחב לפי ש‬ ‫מריכע היה הלכיר‪) :‬שלשים‬
‫‪I":‬‬ ‫‪J" :‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫י• ‪J‬‬ ‫‪: - :‬‬ ‫ך מ צ ר י ם בשתא ך ב י ע ת א בירח‬
‫שבהיכל מלת מ ן ה‬ ‫הימים‬ ‫! ן מ ה ק י מ ת ) ׳ וכלכלי‬
‫)הניכה מ א ה ועשלים והקלוכ זיו נ י צ ט א ה ו א י ך ח א ת נ \ נ א נ׳מ־ל׳ י ש ר א ל מארץ״־מצרים בשנות‬
‫יתילה‬
‫הרביעית בחדש זו הוא החדש השני המזרח למערב ‪. , ,‬‬ ‫ל מ מ ל ך ש ל מ ה ע ל ישראל ו ב נ א‬ ‫&לי כזה צי על האללםלכלל אמל‬
‫‪ L4‬קס‬
‫ל‬
‫מ ח י י ה אורך ובאולם‬

‫שמלת מ ן הצפון‬
‫י י "‬ ‫‪" V‬‬ ‫' ‪. 1‬‬ ‫י‬ ‫‪¥‬‬ ‫‪J‬‬
‫‪' L‬‬ ‫;‬
‫‪•'U‬‬ ‫״‬

‫ו ב י ת א די ב ג א‬ ‫ב י ת א ק ד ם יי;‬ ‫שהיה גכהל מ א ה ועםלי׳ והגיבה‬

‫ללחם יתירה בל‬ ‫המדךך‬ ‫ל‬ ‫והבית אשר בנה‬ ‫ליהוה‪:‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫•• ‪T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫•• ‪»»*; r‬‬ ‫ה ז ה היה לל עם העלמת שעליו‬
‫מן‬ ‫ר ה אורך‬ ‫מ ל מ ו ש ל מ ה ‪ £‬ך ב ש יי ש ת ק א מ י ן‬ ‫כ י כספור מללת האילם אמר‬
‫שרמה ליהודה ששים׳י־אמרת ארבו ק י‬
‫הצפון ללחם ומן ‪,‬‬ ‫‪V ! T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫• •‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1-‬‬ ‫אוךביד־ז ועסדין פותידת י ת ל ר ת י ן‬ ‫נהגיכה מ א ה ןעםלים יעיל אמר‬
‫המזרח למערב קחיים‬ ‫ועשרים רחבו ושרשים אמה קומתו‪:‬‬ ‫ואולמא ע ל אפי‬ ‫אמין ר ו מ י ה ו‬ ‫גזם על האולם )גנזמ )עלמתמ‬
‫בל רוחק‪ :‬על פני‬ ‫נאם העלמת היו על כל הכית‬
‫והאולם על־פני היכל הביות‬ ‫ה י ב ל א ד ב י ת א ע ם ך י ן אמין א ן ך ב י ה‬
‫הבית ׳ לפני הטי*‬ ‫כמי שנלאה מלכלי רכיתינל')ל‬
‫‪. . .‬‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫־ ‪T , T‬‬ ‫‪1‬‬

‫לצל מזרח‪ :‬שקופים‬

‫‪V‬‬ ‫י‬

‫אמין‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫;‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫על‬ ‫מאה‬ ‫יהיה מ ה םתמ םם להגיכה‬
‫עשרים אמרה ארכו על׳ פני רחב‬
‫לבותינו‬ ‫אטומים ׳‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־־‬ ‫י‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫*‪T‬‬ ‫»‬ ‫‪1‬‬ ‫וזןבד‬ ‫פ ו ת י א _על א פ י ב י ת א ‪1‬‬ ‫!עשלים עם העלמת שעל הבית‬
‫פילשו שקיפים לשון‬ ‫הבירת עשר באמות רחבו על־פני‬ ‫ל ב י ת א מ י ן פ ת י ח ן מלגיו ו ס ת י מ ן‬ ‫על‬ ‫והיה גבוה הכית מן הקלקע‬
‫"‪t‬‬ ‫•י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪K : T‬‬ ‫‪|T‬־ ‪IT‬‬ ‫‪* IT‬‬ ‫‪•AT -‬‬
‫)‬ ‫לאייה ופתוחה‬ ‫העלמת‬ ‫הסכין שלשי׳ אמה לגובה‬
‫יניע ה‬ ‫מ ל ב ר א ן ח פ ן בלגסא בית א נ ח ו ת‬
‫והשקפה פתיתים מ‬ ‫שקפים‬ ‫חלוני‬ ‫לבית‬ ‫רעש‬ ‫הכית‪:‬‬ ‫י*‬ ‫*'״&׳‬ ‫נקלא‬ ‫והאולם׳‬ ‫תשעים א מ ה ;‬
‫ובגא על‬ ‫ךישי ש ך ; ת א ך ד א ‪:‬‬
‫רב] על־קיר הבית יצוע מבחוץ ואטומים מ‬ ‫אטמים‪:‬‬ ‫בלםין המקרא אולם מ ה שנקר׳‬
‫מבפניקצרי׳ מבפנים‬ ‫בתלי ב י ת א ז י ז א סחור סחור‬ ‫בלשון התלמויל בית שער‪ :‬ארכו‬
‫שלא כללך חלונית‬
‫סביב את־קירות הבית סביב להיכל‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫• ‪T‬‬ ‫•• ‪T‬‬ ‫‪• ; T‬י‬
‫ננל כני לחב ה ב י ת ׳ כי אשטח‬
‫•‪T\-‬־•|‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫«|‪T‬‬ ‫‪- -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫מ •‬ ‫ל ה י כ ל א ולבית כפורי ! ? ב ר‬
‫אחרלת העםלמ׳ למאור‬ ‫רחבות‬ ‫באמה‬ ‫חמש‬ ‫התחתנה‬
‫ולדביר ויעש צלעות סביב‪:‬‬ ‫היצוע‬ ‫י׳ג׳ע;‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫‪t‬‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫אילך)הקט[‬ ‫הגליל כמלה יקרא‬
‫להראות שאינו צליך‬ ‫לחב להנה אילך האילם ללחכ‬
‫יציע ׳‬ ‫לאוקה‪:‬‬
‫והתיכנות שש באמות רחבה ורה‬ ‫הבית‪ :‬על פני הבית׳ שלא היה‬
‫ו‬ ‫י מ צ י ע ת א שית אמין פות^דח‬
‫אפנט״יץ בלעז‬ ‫ורהשדישירת ישבע באמרת רחבה‬ ‫משיך מ מ מ אלא היה לבק בכית‬
‫‪^ - yT‬‬ ‫י ת ל י ת י ת א ש ב ע אמין פ ו ת ; ה א ר י‬
‫ושלשה שמות ים לה‬ ‫‪AT : T‬‬ ‫‪^ .‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪" :‬‬ ‫‪* S‬‬ ‫על פניל לעל ל ח ט צריך לומר זה!‬
‫יציע׳ ת א ׳ צלע׳ כך‬ ‫חוצד־ז‬ ‫סביב‬ ‫לבית‬ ‫נתן‬ ‫מגרעורת‬ ‫כי‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫מליני׳ כמו חללנים כמו נטעי‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ז ־ ‪• • I‬יי‬ ‫• ;‪T‬‬ ‫•‬ ‫יל)‪pp‬׳‬
‫מפללשבבכא כתרא‪:‬‬ ‫ל ב ר א ‪ 3‬ן מ ח י צ י א ל מ ה ו י רישי‬ ‫נאמנים כמל נטעים אנשי מחקה‬
‫לבלתי ‪!<4‬ח'ז בקירורת חכירת‪:‬‬
‫אתקיחתהביתסביב״‬ ‫ש מ ת א ‪ 0‬ח ק ע ל זיזיא י ל א יהיי?‬ ‫על הקיל לזולתם לבים כמל ש‬
‫והבירת בותבנותו‬ ‫שקיפים‬ ‫׳שכתבנו בספל מכלל‪:‬‬
‫מ ג ל ההיכל )בית‬
‫׳‬ ‫שךיתא מעברן בבתלי ביתא ן‬
‫קלשי הקלשים הוא‬ ‫אטימים׳ תרגם מנתן פתייק‬
‫הלביר עשה צלעות‬ ‫ו ב י ת א באתבגיותידה‬ ‫מלגי לסתימן מלברא והיסיף בו‬
‫מבחק לללו׳ ללמעלב‬ ‫מיל וחפין כלינסא ביי! אבהת‬
‫לישי שירית ארזיא׳ ע ל ב ר י רבותימזלכהפךזה שקופי אטומים שקופים מבחון‬
‫ולצפון י וסיף המקלא היא פילגש לראשן דבן על קיר הבית המוך לקיר הבית‬
‫ואטומים מבפנים לא לאולה אני צריך כלומל לחנים היו מכחק וצרים מבפנים‬
‫יציע סביב כיצל עשה את ק י ח ת ההיכל)ללביד עשה צלעל׳‪ :‬רעש ׳ כמל עשה וכן‬
‫ה פ ך מנהג העולם לימל שאינו צליך לאיל העולם‪ :‬יציע סביב י היא הנקלא צלע‬
‫עזי חמרת יה ליהילי לישיעה כמי היה לי לישיעה‪ :‬היציע התחתונה ׳ בכל ללח ולוח‬
‫וגקלא ת א ועשה סכיכ כל הכית סביב ההיכל וסביב הלכיל מבחין אלה התאים‬
‫היל התאים שלשה זה על זה למלת ארכו לא נאמדה כאן ובמסכת מלות םנימ‬
‫ןקלא אלתם צלעית כי כשלשה שמות אלל נקלאל ואחלי ק אימל איך כנה אותה‬
‫שלשי׳ לסמצה תאים הין חמשה עשר כצפין חמסה על גבי חמשה וחמשה על גביהן‬
‫עם ק י ח הבית סביב)אמל כימנלעלתנתןלבימ סביב חלצה רלצה לגמל כי קיר‬
‫וכן כלרלם לשמנה במערב שלשה על גבי שלשה לשנים על גביהם התחתונה חמש‬
‫הצית היה לחב מלמטה להלך למצל כלפי חלץ כצנל התאי׳ לפיכ׳ היציע התחתוכ׳‬
‫והאמצעית שם)העליונה שבע למה כי מגלעית נתן לבית סביב חיכיז קלמת ה ת א‬
‫חמש באמה רחבה וקחי התחתינה שהיא קלקע התיכונה היה מינח מצל הבית‬
‫חמש אמו׳ וכשעלה כותל ההיכל חמם אמו׳ גורע את עוביו וכנס בו אמה לפני׳ והניח‬
‫על קיר הבית אמה אחת ועל איתה אמה לא היה בנין כי חלל היציע התיכונה היה‬
‫על אותה כניסה ראסי קירות גג עליית התא שהיא קרקעית לאמצעי וכשעלה עשל‬ ‫והיא קיר הכית היה מצר ממה שהיה למטה אמה אחת כל נובה היציע התיכונה‬
‫כנס אמה להניח ראסי קורות עליית האמממת שהיא קרקע העליונה נמצאת‬ ‫*והיה חמש אמית וזהו המנרעית שהיא אומד שנתן לבית חוצה הנה התיכלנה שש‬
‫אמצעית לחבה חן התחתינה אמה)העליונה לחבה מן התיכונה אמה‪ :‬לכלתי אח"‬ ‫באמה רחבה עם האמה שמוספת ברחבה בקיר הבית וקחי התיכונה שהיא‬
‫בקיחת ׳ סלאללכק לאשיהקיחת ררךנקכים כ ק י ח ת הכית שקילקיל החלמה‬ ‫קרקע העליונה שהיא השלישית היה מונח על קיר הבית אמה אחת הנה העליונה‬
‫אכן‬ ‫הוא)אימ לרךמי‪:‬‬ ‫‪ .‬שכע כאמה רחצה כי שתי אמות מוספות כרחבה בקיל הכית הנה קיר הבית‬
‫בעליונה היה צר ממה שהיה למטהכתחתיצה שתי אמות לכל זה עשה כלי שלא‬
‫יאחזו קורות התאיכז בקירות הכית כחיריס שיעשו כ ק י ח ת אלא על המגרעות‬
‫היו נתינות קירות התאים כי לא יכלו לעשות חורים בקיר‪ :‬והבית בהבנותו ׳ זהו‬
‫ג י‬
‫כשנה הרביעית בחלש זיו הוא החלש השני נמליך שלמה על ישלאל ומ ׳ ר ל‬ ‫ט ע ם לחהשהקלים לבלתי אתיז בקיחת הבית לפיכך הוא צריך לתת מגרעות‬
‫אייל החל‬ ‫ס‬ ‫ל‬‫א‬ ‫ח‬ ‫בשנה הרביעית למלוך שלחה על ישלאל בחרם י ז‬
‫ה י ה ‪5‬‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ם ט‬
‫בקיר הבית להניח שם ראשי קירות התאי' ט לא יכלל לעסגת חירים בקיר להנחת‬
‫מ ה‬
‫שלחה לכנות הכית זכן כתיב בספל לברי הימים‪ :‬והבית אשר בנה המלך ש ל‬ ‫הקירות כמי שעישקכשארכניני‪6‬של חיל ט כל כלי ברזל לא נשמע שם בבית‬
‫ם‬
‫ליי׳ ששים אמה א ל ט י הנה זה הבית כלל מקום קלש הקלםים ומקלס ה ק י‬ ‫בהכמתל)אמי הקיר היו מלה אחת כלם אם ‪ p‬לא יתכן להניח םם חירים ככני(‬
‫ים‬
‫והנה מקים קלם הקישיס היה לפנים לפאת מעלכ אוכל מזה הבית ע ם ל‬ ‫יזקיל ילעשית שם הימרי׳ אחר כנין הקיר גם כן לא יתכן כי לא נשמע כלי כלזל‬
‫א מ ה ושם היה ארון כרית יי׳ והארבעים אמה ה נ ם א ח ת ה ם מקוםהקלשלש^‬ ‫בבנק הבית)לטעם זה הכניסו פסוק זה כין ספיל התאים)תפיל פתחי התאים‪:‬‬
‫היה השולחן והמגילה למזבח הזהכ וכזה היחס גם ק היה לכר ה מ ש ק שעמה‬ ‫אבן‬ ‫• ‪--‬‬
‫משה‪ :‬והאולם על פני היכל ה כ י ת ׳ לל לצל המזרח ממנו והנה היה ארכו יבין‬
‫ללחכ ההיכל שהיא עםלים אמה יהיה נמשך בלחב עשל אמית על שהיה ה א ל ו‬ ‫״ ‪ .‬״‬ ‫‪u‬‬ ‫<‬ ‫‪,‬‬
‫והנה קימת ־האולם נתבאר כספר לכלי הימים שהיה מאה ועשרים אמה והיא כפל גובה הקלש וקלה‬ ‫* י ן ההולם וההיכל והלכיר &כעים א מ ה ועשרים אמה לחב י‬
‫הקרשים •י ויעש לבית חלוני שקיפים אט‪,‬מים ׳ פירשו לזל שהיו רחבים מבחוץ וצלים מבפנים להוחת שאימ צ ל ? לאילה אלא כי זה לדך לרש כי כבר התבאר במופתים‬
‫הנלסיים כי מפני היות החלוצית דחבית מכחק והולכות כשפיע ירבה יותר האור בבית כמו שנזכר אחר זה)לפי שקומת הבית היתה שלשים אמה כמו שקדם ה נ ה יהים‬
‫י*ממ ושלחת ב א ח י ם ח מ ז אל ת ק ל ה סנימ הין בה קירית אלזים והנה היתה ה ת ק ל ה התחתינה לעשרים איוה גיבה כי בזה יהיה כפלי באירך יבללחב ובעומק וכמו שהיה‬
‫רבן‬ ‫במשכן שעשה משה כ מ י מתל מאחל ק היה בזה ה ב נ ק ‪:‬‬
 ‫רדה‬ ‫ו‬ ‫מלכים א‬ ‫רש‬
‫<*בן שלמה מסע נ כ נ ה ׳ כמו שהסיעו אותן מן ה ה ר מום היו פוסלין אותן כמלת‬ ‫‪ \ $‬שלימה מ ם ע ׳ כמן שהסיעלה ק ההל על י ד השמיר פמית שהיא באה משם‬
‫גזית אבל משהביאו האבנים לבית לא היו פוסלים מהם לבל אלא היו בינים‬ ‫‪$‬תינה כחומת הככיין ולא סתתוה ככלי כ ח ל )אבני גזית האמור למעלה מחלוקת‬
‫איתן םלמות כמו םהביאי איתן יק ההר ויש מרבותינו זכחנם לברכה םאמלו כי‬ ‫היה כמנות‪ :‬פתח הצלע התיכונה אל כתף הכית הימנית ׳ יונתן תירגם תיכונה‬
‫אף בהד לא היו פיסלין אותן בשים כלי ברזל אלא כתילע אחת הנקרא שמיר‬ ‫וו כמו תחתונה לתיכינה כין עליונה לתחתונה שכחחש תאים שכלרום היה לה‬
‫וכשהיו ניתנין אותו על גבי אבניי‬ ‫ננתח אל החת כשורה‬
‫מתפתחות לפניו ואמרו והשמיר‬ ‫דבחי־גבקריא וסי׳ עתה תראה היקרן דברי אס ל א ׳ לא היה דברי ראשון׳ הבית הזה אשר אתה בונה אם‬ ‫התחתונה וזה התרנו׳‬
‫כמין שעורה היא והיו מתנין‬ ‫וזלךבחקתי׳דאמר אליהו התשבי׳ כן יהיה דברי אשר מאספי לאישוב׳ ואתכלאלה ידי עשתה ויהיו׳‬ ‫ה‬ ‫ובלולים יעלו אל‬
‫אותו לתור קנה של עיפרת מלא‬ ‫התיכונה התיכנה‬
‫מיכין ומלא סובין ואם היה נ‬ ‫ו‬ ‫ל חנייד ‪ S‬א ב נ י ן ש ל ^ ן מ מ ק ם א ת נ נ י‬
‫‪1‬‬ ‫תירגם מנתן מציעתא אכן שלמדת מסע נבנדת ומקבורת‬
‫מתנו אפילו על ה ה ד היה ביקעו‬ ‫ד׳ בליש׳ ואךזו^ין וחולילין ב ל מ א ן ך ב ך ז ל‬ ‫התאים הללו לא המ‬
‫נכו היה שלמה חילק אכני כל‬ ‫כתיחים אל התק אלא ור‪-‬זנךזן כל־בלי ברזל לא־נשמע‬
‫ל א א ש ת מ ע ב ב י ת א ננאתבגיותיה ‪t‬‬
‫בית המקדש ומי הביאו לםלמה‬ ‫פתח הצלע ל <נפ«'‬ ‫ב׳ פתחי׳ היי לכל אחל בבית בהבנתו‪:‬‬
‫הנשר הביאו לו מגן עדן שנאמר‬ ‫תךעא ךמחיצתא א ך ע י ת א‬
‫דיבל על הבהמה ועל העוף מ ה‬ ‫ו‬ ‫פתיח לעבר ב י ת א מ ‪ 9 :‬י ג א‬
‫ב התיכנדה אל־בתף הבית הימנירת‬ ‫כך היאסמייה‬
‫ו ב ל ו ל י ם יערו על־התיכנרת ומך־ •ל״ן־ל‬ ‫אחל‬ ‫מל)ת‬ ‫במסכת‬
‫לבל לעוף שאל לו היכן השמיר‬ ‫ו ב מ ס ב ת א ס ל ק י ן מ ן ארעיים‬ ‫לתא מן הימק לאחל‬
‫קביע והלך הנשל והביאו לו‬ ‫ל וכתי׳ גן‬
‫ל ע ל י ‪ £‬א באורח מ ע י ע י ת א ו‬ ‫לתא ‪ p‬השמאל לאחל התיצנה אל־השלשים; ויבן‪ l‬את­‬
‫מגן עלן וזה אחל מן ה ד ב ח ם‬ ‫\‪ v‬ד‬ ‫לתא שעל גכמ ללימל‬
‫שהשלים הקת׳ ברוך היא הרך‬ ‫ו ב ג א י ו ת ב י ת א ו ש כ ל ל י ה י‪9‬לל‬ ‫י־י‪ .‬יי‬ ‫־‬
‫ה הבית ויכלהו ויספן את׳תבית נ ב י ט‬
‫‪1 1‬‬ ‫י י‬ ‫•י‬ ‫­‬

‫כאן שאחל מן‬

‫בקשה ובו פסל משה אבני ה‬ ‫ושדרת בארזים ‪ j‬י רבן את־היצוע ל ״‪6‬׳ ינ׳* י ת ב י ת א ב ה ג ת ו ב י ן ןעילא מ^הון‬ ‫התחתינים שככלתל‬
‫האפיל של מםכן ובו פסל את‬
‫ה‬ ‫הליחית הראשינית)לוחית‬
‫ך ך ב פ ר ת ךישי ש ר ; ו ת‬ ‫סךךא‬ ‫דלימי היה לי פתת אל על־־כל״הבית חמש אמור־‪ /‬קומתו‬
‫ו ב נ א י ר ת תיכןא ע ל כ ל‬ ‫אךדא ן‬ ‫החיץ)ללך איתי פתח‬
‫האחלונית וזה מדרך הקבלה‬ ‫נכנסיןלכללם‪ :‬וכלולי׳ ויאחז את־הבית בעצי א ר ז י ם ‪:‬‬
‫היה אצלם מימי משה לבינו‬ ‫ב י ת א ה מ ש א מ י ן דומיה ו ט ל י ל יות‬ ‫ן‬ ‫—‬ ‫‪/‬‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫ן‬ ‫‪ -‬־‪•v‬‬
‫‪-‬‬ ‫־ ‪v1:j v‬‬‫ד‬
‫יעלי׳ ממנה אל התימני‬
‫ואין להרהל אחליו‪ :‬פתח הצלע ׳‬ ‫ביתא באעי א ח י א ו‬ ‫רהי דבר־יהוה אל־‬ ‫שלמעלה ובלולים ת‬
‫•ליע‬
‫אל כתף הבית‬ ‫הצלע מללע‪:‬‬ ‫‪T r i‬‬ ‫־‬‫‪-‬ו‪• :‬‬
‫ז‬
‫ו ח ו ח פ ת ג ם נ ב ו א ה מ ן ק ד ם יי ע ם‬ ‫ה ד ג ם מנתן מסיכתא‬
‫איני אימל שהצלע‬ ‫הימנית ׳‬ ‫חסי וכל‬‫‪v‬‬ ‫ה מ ת הזה אשר״‬ ‫והיא םקילין כלםלנמ ‪0‬זלמה לאמיר‪:‬‬
‫ב י ת א הדין ד י‬ ‫אזריי׳ דנו' ש ל מ ה ל ם י מ ר ‪:‬‬
‫היתה פתיחה לבית אלא אומר‬ ‫גמא‬
‫א ת ‪3‬ני א ם ת ה ך בהימי ן י ר ת דיני‬ ‫מייין בלעז ובלשון אתה בינה א ם ־ ת ל ך בחקתי ואר­ז­‬
‫כי הפתח שהיה בין התחתונה‬ ‫אשכנז וינללש שטיק‬
‫לתיכינה היה ל ח ח לחמית םל‬ ‫ת ^ ב י ד ו ת ט ר י ו ת ב ל פקוךי ל מ ה ך‬ ‫והיא כנין עמיל אבני׳ משפטי תעעזרה ושמרת ארת־בל־‬
‫הבית וכן מ ה שכין התיכינה‬ ‫בר־זון ו א ק י ם ‪v‬־‪ r‬פ ת ג מ י ע מ ך ךי‬ ‫עשיי מעלית מעלית מצותי ל ל כ ת ב ה ם והקמתי א ת ־‬
‫לעליונה הפתחים היו לנל לות‬
‫ללומית םל הכית והנה אמל‬
‫ואשרי‬ ‫מללית עם דוד אבוך ‪1‬‬ ‫והלך כהן ללמה כ דברי אתך א ש ר דברתי א ל ־ ־ ד ו ר‬
‫שכנתי בגו בני‪:‬ק‪5‬ךאל ולא ארחיק‬ ‫כמקיף סביכית עמיל‬
‫שהיו הצלעית פתיחות •ל לזן‬ ‫ושכנתי בתוך בני ישראל‬ ‫זעללין בו כמה לכמה אביך‪:‬‬
‫ועתה אימל כמה היו עגלים מזן‬ ‫ובנא שלמה‬ ‫ית עמי ישךאל‪1‬‬
‫אמית נ מ ה לאין צליך ולא אעוב אתיעמי ישראל‪:‬‬
‫לזו לא במעלית אבנים ועצים‬ ‫י ת ביתא ושבלליד־ז ו‬
‫אלא בלולים ׳ וכלולים כתיב בדו‬ ‫לשפע כשאל סילם כי ויבן שלמיה אתיהבית ויכלהו‪:‬‬
‫היקפי היא שיפיעו‪:‬‬
‫עם הלגס יכלול הוא עמול חלול‬ ‫כי שוקד אני על דברי ׳ הלא כה דברי כאש נאס יי׳ וכפטיש ׳ הנביא אשר אר<ו חלום ב׳ בפסוק ׳ כי כה אסר‬
‫אל הסליסים׳ כמי אל‬
‫עסי מעלית סביב והעילה ‪)3‬‬ ‫יי׳ לג*י מלאת לבבל׳ ויתפלל א ל יי׳ דיונה ׳ אחרי דברי לא ישנה‬
‫הסלישייס‬
‫עולה דלך הקף והיולל בו ג ם כן מלל לרך היקף וכן תרגם יונתן ובלולים‬ ‫ויספון‬
‫ת ק ל ה ‪ :‬נבים וסלחת כ א ח י ם ׳ שתי תקלאות אחת עשיייה לנד‬ ‫ץ‬ ‫ז‬ ‫לשין‬
‫מ‬

‫ובחסבתא וכן תלגם הפסוק תלעא למחיצתא אלעיתא פתיח לעיבל ביתא‬
‫מימינא)כמסכתא כלקק מן אלעיתא לעיליתא כאילח מציעיתא)יש לפלס לול‬ ‫ימטה)אתת סל לוחי א ח י ם מלמעלה של נבים היא התחתונה ותילנם יונתן‬
‫;‪,‬ני‬

‫א ח כ ה כלימלללךאחכההמ עולים מזו לזן)כלכלי רביתימ‪/‬ל ליל הפתיח מכית‬ ‫^ [ ' ל א י ל ע ת י מ ה ה ( ושמעתי משמוםל ל׳ מנחם ז צל שהם נסלים אלונים‬
‫לעליה‪ :‬אל השלישים׳ אל היציע השלישית שהיא העליונה ואימל השלישים כלשון‬ ‫גידם כמין צילהוקולין לו בלשוננו צייליל ובלשון אשכנז הימלי והיא לשון שמים‬
‫לבים כי לבים היו היציעים סביב כל הבית מחיץ משלש ריחות ל ח ם ומערב‬ ‫״ י ל קירה)אני אימל שהם לכנים חלילית כחצי קנה ענילםעושין לכםייי בתים׳‬
‫ב י ם‬

‫וצפון‪) :‬יכן א ת הכית׳ בנה הבית)כלה) תחלה)אחל כך ספן איתה כלימל כל‬ ‫לוחי‬ ‫^ י ס י ן אלמינוכתאלקניא והם המלמעלה)הםלחת ל מ ט ה ׳ ושלחת‬
‫ס‬ ‫ח‬

‫קיחתמ כנה תחילה ואחל כך הניח הקוח' םהוא ה ס פ ק ‪ :‬גכים ׳ שתי ת ק ח ת‬ ‫וכן‬ ‫הכית‬ ‫^ לולי׳ למעלה מן הנכים ללחסת הלנל כםעולין ללאות ככלק‬ ‫י‬
‫י ר ג ם‬

‫קרה הבית התחתון היא הנקרא גכים ילמעלה מאותה תקרה אחרת מאחי׳ וכן‬ ‫טללית כאחים)עילא חינהין סיללאלליכפתלישיםליאאלזיא ליכפת‬ ‫^‬
‫‪0‬‬

‫הרגם מנתן וטלילית ביתא כהנתוכק יעילא מנהוןםלרא לריכפת רישי שריית‬ ‫כל‪:‬‬ ‫של‬ ‫קומתי׳‬ ‫אמית‬ ‫קליליןחמש‬ ‫סחקי׳מליכפתענכק‬ ‫עבי‬ ‫תכיפתיחביח‬ ‫‪P‬‬
‫ת ל‬

‫אלזיא ושלית פירושו קוחת כמו בצל קורתי תרגומי כםלל שיריתי ופי׳ נכים כמו‬ ‫כיסוי‬ ‫היא‬ ‫׳‬ ‫הבית‬ ‫את‬ ‫ויאחז‬ ‫התקלה‪:‬‬ ‫עיכי‬ ‫לבל‬ ‫אמית‬ ‫טו‬ ‫ניבהן‬ ‫הלי‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫'‬
‫מ ג‬

‫עשה הנחל גבים שהוא חפירות והקורות ה ה ם היו מצויירות בחתוכים בלמימ‬
‫נכים או יהיה פי׳ כפה שהיתה עשויה אותה תקלה כמק כפה וכן בלכדי רכנתימ‬
‫זל שלשה גוככין את הקומה יפיחשו כמו כופפין‪ :‬ושלחת ׳ פיריש כי הארז ים‬
‫היו מונחים סלרים סלרים והתקלה התחתונה הנקלאת גכים היתהשל כחשים‬
‫ושלמעלה ממנה סל א ח י ם וכן אמל בלבלי הימים)את הבית הגליל חפה ק‬
‫כחשים וזכר שמה התקרה התחתונה ולא זכר העליונה םהיתה של א ח י ם‬
‫והקליכ אלי עיל במלת גבים שיהיה כמו הצלעית כי צלעית הבהמית יקראו‬
‫נ ב כ מ ו םאמל על גבי בהמה וכן צלעות האלם כשיהיה כפיף כמו םכתיכ על‬
‫נבי חרשו חורשים וכאשר אמר גבים כאילו אמר צלעות ברושים כמו םאמ׳ ככמוך‬
‫בצלעית א ח י ם בצלעית כחשים והלוחית ה צ ח ת שאינן לחבית כמו האחרית‬
‫יקלאן צלעות שהם בלמות צלעית‪ :‬ויכן את היציע ׳ כל יציע ויציע‪ :‬על כל הבית י‬
‫כמו עם כל הבית)כן)יבאו האנשים על הנשים וזולתו כי היציעים לא היו על הכית י‬
‫אלא סביב סכיכ‪ :‬קימתו ׳ זכר הנה היציע כלשון זכר ולמעלה ז כ ח כלשון נקבה‬
‫היציע התחתינה לפי שנקרא צלע והצלע היא לשון נקבה‪ :‬ויאחז א ת הכית׳‬
‫היציע אחז עם הבית כעצי ארזים יהם קירות ה א ח י ם שהיי סמיכית על קיר‬
‫הבית ויהיה טעם ויאחז על המקרה ויהיה עובד לםליםי או יהיה טעמו על היציע‪:‬‬
‫ויהי לכר יי׳ אל שלמה ׳ כעול שהיה כונה הכית בא לו הנביא כסם יי' )אמר לו זה‬
‫והנביא הוא אחיה השילוני‪ :‬ויכן שלמה את הכית ויכלה׳ י ביי כ נ ה הכית וכלהו‬
‫קיחתי< לקילומ ואחר כך בנה קירות הבית מבפנים והוא ההיכל‪ :‬גצלמגת‬
‫‪1‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪.‬‬
‫)אלו‬ ‫‪ mm‬לאשלנה *ר מ פ ה קלקעו ק הוא ההיכל שהיה לפנים מ ן האילם ־‬
‫^מביתה‬ ‫ה ע ל י י ן ) ה ס פ ו ן האמור למעלה)ה)א תקלת העלייה‪:‬‬
‫רלבג‬
‫א מ היציע על כל הבית ׳ ‪7‬ל שככל כ נ ה היציע אצל כל הכית והיה חמש‬
‫^יזייז קימת כל יציע והנה היצ<?‪ mf‬א ת הבית בעצי א ח י ם שעליהם היתה‬
‫הר‬
‫׳ י ן ל ה ) ה ס היו מונחים על המגרעות שנתן לבית כמי שקדם או ירצה בזה‬
‫^יימקדה העליונה לכית אחזה הכית כעצי ארזים והבאור הראשון הוא יותר‬
‫יאות לפי מ ה שאחשוב‪ :‬ויהי לכר יי׳ אל שלמה לאמל׳ לפי שאמר אחר זה)ירא‬
‫באה‬ ‫״ אל שלמה שנית כאשל נלאה אליו בגבעון למלמ שזאת הנכואה לא‬
‫לשלמה כעצמו וא^נם הוליעהלוהשי על יל נביא בעת שהיה בונה הכית‪ :‬ויכן‬
‫*זלמיז א ת הבית)יכלהו׳ רלאחל שכנה אותו באופן הנזכל וכלה חפלמוקלמ‬
‫כ נ ה את קירית הכית מביתה בצלעות א ח י ם לכסות בנין האבנים כסה איתן‬
‫ה‬
‫התחתון‬ ‫? ל ) ת מכפצי׳ כנסלים וקולות ארזים על עשרים אמה שהיה םם ה ק ח י‬
‫ואמנם‬ ‫ההיכל‬ ‫ייןלקע הבית צפה בצלעות א ח י ם ח ה אמנם היה בכית שהוא‬
‫הילכתי הבית שהם לפאת המערב והם עשרים אמה שהיה שם הלביל )קלש‬
‫‪.‬‬ ‫מ ב פ נ י ם ל ל ב י‬
‫י‬ ‫יזקלשים צפה גם כ ז א ח מן הקרקע ועל ה ק י ח ת וזה כנה ל'‬
‫‪0‬‬ ‫ל^זת ‪ DJ‬הקל‪4‬ם ‪ U‬ה כ י ת‬
 ‫רש׳‬ ‫מלכים א ו‬ ‫רדק‬
‫מכיתה בצלעות אלזים ׳ קיללת א ל ו אצל ק י ר האבן כלי לטות עליו ז ה ב כמו ‪h)«5‬‬ ‫בצלעות א ח י ם ׳ שלא ת ל א ה אבץ הקילכמל שאמל בסמוך א ק אבן נ ל א ה ‪ J‬על‬
‫אימל ל מ ט ה ויצף שלמה א ת הבית פנימה ז ה ב ס ג ו ל ואי א פ ס ל לטלח ז ה ב על נ ב י‬ ‫ק י מ ת הספין ׳ ועל הספון כלומלכל ה ק י ל ו ת מ ק ל ק ע הכית ועל שמי קולה צ פ ה‬
‫האבני׳ כי א ם כעצי׳ וכמסמרות‪ :‬קירלת ה ס פ ק ׳ קירלת העלייה‪ :‬א ת ק ר ק ע הכית׳‬ ‫עץ א ל ז מבפנים וסמיכות קילות הספון ל ל על לאשי ק י ח ת הסמוכות לספון‬
‫ה ל צ פ ה כללה‪ :‬א ת עשליס א מ ה מילכתי הבית ׳ עשלים שהן מסוף ההיכל והלאה‬ ‫)כתי מאלעית ביתאעלכותליא ונו׳‪ :‬ו י ב ן א ת ע ס ל י ם א מ ה מילכתיהבית׳כלנמ׳‬
‫ה ע ם ל י ם א ח ה שלקח לצל אחל‬
‫והעשרי׳ שבסוף ה ב י ת‬ ‫׳ ׳ ז‬ ‫׳‬
‫ה ן ס ל ב י ת הכפורת*‬ ‫פ נ י מ ה ה בקריא וסי הן ל א הובא א ת דמה אל הקדש פנימה׳ וארז א ל הכיח פנימה׳ ויבאו פנימה א ל חזקיהו׳‬ ‫מילכתי הבית שהיאהלביל ב נ ה‬
‫על‬ ‫ע ל הקילית ׳‬ ‫ןיקרא השערים וינדו בית הםלך ׳ כ ל כבורה כ ת מ ל ך פנימה ‪ :‬נתינה שם ז׳ בליש׳ בקריא׳ וסי׳ ונתת א ת הכיור׳‬ ‫איתן נ ם כן בצלעית א ל ז י ס י‬
‫מ ב פ נ י ם מ ן ה ק ל ק ע על ה ק י ת ת‬
‫ה ת ק ר ' עשה ק י ר א ל ז‬
‫מ ב נ א י ת כ ו ת ל י ב י ת א מלביו‬ ‫כ מ ו שעשה לבית שהיא ההיכל‪:‬‬
‫לכסות ק י ל האבן‬ ‫ט ן‬ ‫ויבךאר־דקירות הבית מביתר‪-‬־‬ ‫כתיב כ ס י ק ל מ י‬ ‫מירכתי ׳‬
‫לשוח עליו ז ה ב ‪ :‬ל ב ן‬ ‫ב ^ ^ ^ ^ ' ^‬ ‫בנןחיזגת א ח י א מ א ר ע י ר ת ב י ת א‬
‫ה נ ק ב י ת ע ם סימן הזכרים וקרי‬
‫א ו ת ם עשלים‬ ‫לי י‬ ‫ע ד ב ו ת ל י א ע ד מטי ש מ י ש ר י ת א‬ ‫מירכתי כסימן רביי הזכרים‬
‫א מ ה ‪ :‬מביתללכיל׳‬ ‫קירות הספן צפרה״ץץ מ מ ר ת רצף‬ ‫ד ז‬ ‫• ;‬ ‫•י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬י‬
‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫־־‬

‫ל ב ל ‪ :‬ויבן לל מ כ י ת ל ל כ י ר ׳‬
‫לפנים ממחיצת א מ ה‬ ‫את״קרקע הבית בצלחות ברושים ן‬ ‫חפי נסדק ך א ח א מלמו וחפא‪:‬דת‬
‫איתי שהיא מבפנים כ נ ה איתו‬
‫טרקסין ה מ פ ס ק ת‬ ‫מייגי^י‬ ‫אושי ב י ת א ב מ ח י צ ת בירון •‬
‫בין א ל ב ע י ס לעמלים‬
‫רבןיאת^עשריס אמה מירכותי‬ ‫לדביר לה־יתו ק ל ם הקלשים‬
‫ק'‬ ‫ו ב נ א ! ת • ע ס ך י ן אמין מ ס י פ י ב י ת א‬ ‫שהיא מקזלם מההיכל למהאילם‪:‬‬
‫ואותה מחינה קללייה‬
‫קי‬ ‫הבית בצלעות ארזיכס מן־המרקע‬
‫ב מ ח‪.‬י צ ת א ך ד א מ ן א ו ש י א ע ד‬ ‫ע ת ה חלק‬ ‫ואלבעיס ב א מ ה ׳‬
‫י׳‬ ‫ה ק י ם‬
‫לגיל‪ :‬ל י ז י ״‬ ‫צידלי ליש ני ‪ .‬ע ד ־ ה ף ך ו ת דבןילו מ מ ר ת ^ ר‬ ‫‪7‬‬ ‫י‬ ‫ך‬
‫>‪r‬חש׳‬‫ו‬ ‫פ‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫^‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫ת‬
‫בתלי‪:‬‬‫ב‬ ‫ב‬ ‫למעלה‬ ‫ל‬ ‫שז‬ ‫הםשים א מ ;‬
‫כ‬

‫הכלילן לאיתן עםלי'‬

‫‪,‬‬
‫אמה‪ :‬ההיכללפני‬
‫לקדש הקדשים‪ :‬י וארבעים באמה‬ ‫וארבעין אמין‬ ‫ל ק ו ד ש קוךש^א !‬ ‫אליך ה כ י ת כלימר ע ת ה‬ ‫כמלת‬
‫־) היה הבית הוא ההיכל לפני‪ :‬וארו‬ ‫י‬ ‫ן"‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫הוי ב י ת א ה ו א ה י‬ ‫ח ל ק ם שאמר כי העשרים אמי*‬
‫ל נ ל החוץ‪ :‬ואלזאל‬
‫היי' לביר להארכעים היכל ופי׳‬
‫ה ב י ת פנימה מקלעת‬ ‫י נ ס ר י ן ^ חפי ביתא מלניי^״••• י׳ ‪ ftiSt‬פ נ י מ ה מקלעת פ ‪ #‬ם‬ ‫לפני לפני הלביל כי הלביר‬
‫כ ק ע י ם ׳)איתם קילית‬ ‫־ י•‪-‬‬ ‫‪ :.‬י —‬ ‫״ ״ ־ ־‬
‫‪1‬‬ ‫‪, ..‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪-:‬‬ ‫ה י ה פנימי וההיכל לפנמ יכתי‬
‫‪ih‬‬ ‫‪•mrmh‬‬ ‫וזבי א ת*‪ #ft‬ב ן‬ ‫ופטור׳‬ ‫כ ל ביתא חפי נסךין ךאךזא ל י ר ת‬ ‫לקבליה ילמל לפני ולמל ללביר‬
‫יןיל‬ ‫)ימית‬ ‫בנימה‬ ‫נראה‪ :‬ודבירבתוך־הביתימפנימח‬ ‫ובית בפורי מ ג ו‬ ‫אבנא מתחזיא \‬ ‫א י נ ם משמשית להכיא ל כ ל אל‬
‫היה‬ ‫ס‬
‫קליעית)צירת‬ ‫ברית ה‪1‬ה‪:‬‬‫‪:‬‬ ‫ל^ ^^ח‬
‫הכיו‬
‫*‪ 1‬יחידיןון‬
‫ב י ת א מ ל מ ו אתקין ל מ ת ן ת מ ן י ר ה‬ ‫העצם אבל ה ס מילות על העצם‬
‫כלמל ה ל נ ו ל א כ נ ר והשלישי‬
‫פקעיםכמין כפתירים‬ ‫כ‬ ‫ולפני הדביר עשרים*אמה ארך‬ ‫וכל לתגי‬
‫ונןרבש ב י ת‬ ‫‪$‬יי‪* ? 1 *59? 1‬‬
‫לאבשלום לאימת חמש ׳ ומלת‬
‫פקעיםמ ל מ מ י ש י י ל ם‬
‫ייילנוי‬ ‫* י י‬ ‫‪r‬‬
‫־‬ ‫* ׳ ״‬ ‫י‬ ‫ייי־ י י '‬ ‫)לענ< ‪?7‬ו׳‬
‫ובשרים אמה רחב ועשרימ אמרה‬ ‫בפוךי^עסרין אמין א ו ך ב א ןעסריז‬ ‫כ נ י היא ת י א ל ל ל ב ל העומל‬
‫ופטורי‬ ‫בלעז‪:‬‬
‫א מ י ן פ ו ת ; א ועקרי! אמין ר ו מ י ו ת‬ ‫לפני האתר )כמשקל ז ה ת י א‬
‫צצים׳ תירגם יונתן‬ ‫קומתו ויצפהו זהב סגור ויעף מזבח‬ ‫ס‬

‫ואטינין שישנק צידת‬ ‫וחפ^י־ג‬ ‫וחברתי ך ה ב א ט ב א‬ ‫בפתח מוכית א ל ם אחרי ולכילי ־‬

‫ןןצף שלמדת ארת־־‬ ‫ארז ״‪.‬‬
‫םלשלאית פטירי ל‬ ‫ורופא‬ ‫מ ר ב ח א גסרין ד א ת א ;‬ ‫^ י* י‬
‫כ י ת‬ ‫י ז‬
‫‪ #‬יאמר שוע‪ :‬ו א‬
‫לשון חבלים בלםק‬ ‫ו‬ ‫ךהבירת מפנימות זרהב סגור‬ ‫^ ל מ ד ‪ ,‬י ת ב י ת א מלגיו ך ה ב א ״ ט ב א‬ ‫^ ״‪!?1^*:‬‬ ‫' ^‬ ‫ה‬ ‫כ י‬

‫תלמול כמו כפיטורי‬ ‫מ צ פ ה ב ה ן ה כ י ת מכפניגז היג‬

‫ציצים‬ ‫בפי טסט‬ ‫נ‬ ‫מצויירנת במקלעות פקעים‬
‫ונתן יי׳ לך שםלניע! וכליון׳ לתתן ש ס א ת *רון ׳ מקיס אשר נתנו שס ר ח ׳ זיהנו שם כעסקרמס‬
‫לסין פ ל ח י ם כמל ל י ק‬ ‫*‬ ‫פקעים‬ ‫)פטירי ציצים‪ .:‬מקלעת‬
‫ס‪ '0‬התיי נחלתו ׳ שם אתן א ת דודי לך‪:‬‬
‫ציץ חבלים ופרחים‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ופקעיס‬ ‫כמעשה קלעים‬
‫ה כ ל א ח י אי(‬ ‫ומנחם אכלו יפטולילשין פ ט ל ר ח ם וכמו יפטירו כ ש פ ה ‪:‬‬ ‫צורות פקועות שלה או מקלעת פקעים סמיך לפקעיס ופי׳ ציוד פקעים כמל)קלע‬
‫ע י ם‬ ‫פ י‬
‫א כ ן נ ר א ה כל כיתא חפי נסלין לארזא לית א כ נ א מיתחזא‪ :‬מקלעת » ׳‬ ‫כריכים ספי׳ ציור צורת כרוכים ויונתן ת ר ג ם מקלעת פקעים וגלף חיזו כיעק‬
‫‪,‬‬

‫ל‪5‬י נלף חתן כיעין‪ :‬ולכיר כ ת ו ך ה כ י ת ׳ מחיצת א מ ה ט ר ק ס י ן ‪ :‬לתתן ׳ כמו‬ ‫ציצים)פלחים<כטילי‬ ‫ליצה לימל כ מ ל ת כצים ‪ .‬יפטירי ציצים׳ פתגחיס למית‬
‫ל ת ת י• )לפני הלביל ׳)לפנים מן איתה מחיצה חלל של עשרי׳ אורך ושל עשרי׳ רלחב‬ ‫אשל‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ציצים‬ ‫כ מ ו פוטר חים לאשית מלון שהוא כמי פ)תח ילגש‬
‫ויצפה? ׳ ללכיר‬ ‫‪,‬‬
‫)עשלים קומתו עליית בית של קלשי הקלשי נמוכה משל היכל‪:‬‬ ‫בציץ שהיא עי{ הפעל‪ :‬ולכיל כתוך הכית ׳ ה ל כ י ל הנזכר שעשה איתו פנימי‬
‫ה י א המחיצה! ויצף מזבח א ל ז ׳ היא מ ז ב ח ה ק ט ל ת ותמיה אני ושל משה ל מ ה‬ ‫ר‬ ‫להיכל הכין איתי ל ת ת ם ם האלין לפיכך ה ל כ י ל ק ל ש הקלשים ומלת לתתן מ ק י‬
‫נגנז‪ :‬א ת ה ב י ת ׳ ב י ת קדשי הקלשים‪ :‬זהב ס נ י ל ׳ פילשי לביתינו בשעה שנפתח‬ ‫ך‬ ‫כמו ל ת ת ו ה מ ן נ ו ס פ ת כ מ ק ו ל לפעמים כמו כאכלן מוללתי ה ס כ ו ת מחלון א פ‬
‫ל י מ כ ל כ ל ח מ מ ת נ ס ג מ ת ויונתן ת י ל ג ם ז ה ב ט ב שמי שים לו ממנו סונלל לעצמו ז‬ ‫כ מ י שכתבנל כ ס פ ל מכלל לאחל שנוספה כו הנון היתה לנושה כ ו התינ ה נ ו ס פ ת‬
‫ל ח ס ל ל ן ה נ ק ל מ ל הפעל למה שאמל הכין פיל׳ ל ‪ /‬ל כ י שלמה צפה בללח הקדש‬
‫)יעכל­‬
‫שסוף ה ב י ת ל י ח ר ב ו ח פ ר ב ק ל ק ע ה ל כ י ל לבנה שם מקלם לנצח בל האלין סמיך‬
‫לחרבן ה כ י ת יבנה איתי במטמינמת עמוקות )עקלקלות להניח אבן על פי ה מ ק י ם‬
‫‪ .‬רלבג‬ ‫ה ה י א ) ע ל ה א ב ן ה ה י א ה י ה ל א ח ן מינח ויאשיהלננז ה א ח ן שם‪) :‬לפניהלביר׳‬
‫) א ח אל הבית פנימה מקלעת פ ק ע י ס ׳ ה נ ה ה פ ק ע י ם ה ס בצורת ביצים ששני‬ ‫ה‬ ‫אימ אימל שהיה שם מ ק ו ם אחר לפני הלביר זולתי ההיכל שהיה עשרים א מ‬
‫ה י‬
‫ראשיהם חלים והנה מקלעת מענין השלכה)הוצאה כ ט ע ם וקלענה בכף ^ ג‬ ‫קימת)‬ ‫יזלפו כי לא היה שם אלא ההיכל וההיכל אלבעים א מ ה אלכו ושלשים א מ ה‬
‫)הטעם שכבל היה מצדיל באלזים מבפנים כלמיון הוצאת הצמחים אלו ה פ ק ע י ם‬ ‫והיא אימלעשלים א מ ה קימתואלא פי' ולפני כמו ולפנים כל)מל הדביר שהיה‬
‫נ ע ת אשל ה ם מתחילים להציץ צ ק כי בלאשונה יהיו כמלפקעים ו ה ם כמו ביצים‬ ‫לפנים שעשה ל ת ת שם האלון ה י ה שם עשלים א מ ה ארכו ועשלים א מ ה לחב)‬
‫שסני ראשיהם חלים ואחל זה יפליחמהשלש כמג נכיעים משלקלים ומתוכם יצא‬ ‫ועשלים א מ ה קימתי)מנאמ לפני שהיא כמו לפנים כמיחליני שקיפים פמו חלוני'‬
‫ה פ ר ח כמו ש ו כ מ ו ב פ ל ש ת ויקח) לי ת ח מ ה )לסכה כעינה שהיו אלל הציללים‬ ‫נטעי כמי נטעים; ו ע ם ח ם א מ ה קומתו ׳ ) ה נ ה אימל למעלה על כל הכית ושלשים‬
‫כ מ מ ר ה ה מ כ ז ה ה מ ק ו ם וזה א מ נ ם ה י ה כהיכל או יהיה הרצון במקלעת כמו‬ ‫א מ ה קימתו ו א ם נ א מ ר שהלכיל ה י ה שפל מ ן ההיכל ה ל א כ ש א מ ל מ ל ת ה כ י ת‬
‫קלעים ל ל שציירו ם ם בלמיין קלעים שהם יריעות ם ה מ כ ה ם אלו הציורים מ ה ׳‬ ‫ששים אלכ< ה ל כ י ר כ כ ל ל ו נ ס כן כשאמר ושלשים א מ ה קימת? ה ל כ י ר ככלל ויש‬
‫הביאור יותר נאות לפי מ ה שילאה מ מ ה ש&זל ז ה או יהיה מקלעת בלמיון ־‬ ‫מ פ ל ש י ם מ ה שאמל ועשליס א מ ה קימתו מ ה שהיה מציפה ז ה כ וזהו שאמר‬
‫ה ח ל מ ת והללמת שבהם הפרחים‪ :‬ולביר בתיך הבית מ פ נ י מ ה ׳ ל ל בתיך ה כ י ת‬ ‫»‪7‬חלמ ויצפהו זהב ס נ ו ל כ י ע ש ל י ם א מ ה כ מ כ ה צ פ ה ה ק י ל נ ת ז ה כ ) ה ע ש ר אמית‬
‫מלפנים דל כי כתוך הבית מלפנים והוא ל פ א ת מ ע ר ב ה י ה לביר והכין איתו להילת ״‬ ‫העליינלת צ פ ה באבן י ק ל ה ב ל ש ס שבי ושוהם לספילמעמיהם מן האבנים הטיבית‬
‫שם אלון האלהיסואמלו לזל כי בזה רמז אל ה מ י ן שעשה שלמה ת ח ת ה ק ר ק ע ׳‬ ‫וזהי שאמל בלבלי הימים ליצף א ת ה כ י ת אכן י ק ל ה וזה ל ת פ א ל ת ואחל כ ך א מ ל‬
‫לנמז שם א ת אלון יי׳ לפי שהיה מלע שעתיר ה ב י ת ה ז ה ל י ח ל ב ואולם לפי הפסכ* •‬ ‫ויצףאת הבית ז ה ב נ ר א ה כי שני צפויים‪.‬היו על הקירות וזהו ה פ י ח ש הנכון‬
‫היא לפי מ ה ס ז כ ל ט ‪) :‬לפני הלביל ׳ ל ל לפני אלון הלביל והלא ח ס ל המצמח[ י‬ ‫ורבותינו זל הקשו אלה הפסוקים)תרצו כי ק א חשיב מ ש פ ת ק נ י ם ולמעלה ק א‬
‫)כמיהו לבים ו א מ ל ט לפני) צפה מזבח א ח והיא מזבח ה ק ט ו ל ת שהיה בהיכל‬ ‫משיב‪ :‬ז ה ב ס נ י ד ׳ כ ת ל נ נ מ ל ל ה ב א ט כ א ‪ :‬ד צ ף מ ז ב ח א ר ז ׳ תרנל׳ ו ח פ א מ ל ב ח א‬
‫)לזה א מ ר א ח ר זה)כל המזבח א ס ר ללביר צפה זהב כ י ל פ נ י ה ל ב י ר היה מכ״( ־׳‬ ‫אמר•‬ ‫נ ם ל י ן לארזא צפה א ת המזבח בנסרים של אלז)על מ ז ב ח ה ק ט ל ת אמ׳ ולא‬
‫ל ל לפני א ח ן ה ל כ י ר א) לפני פ ת ח הלביר)ענק ה פ ס ו ק ה ז ה הוא כ ן ולפני הלביל‬ ‫ע ל המזבח מ ה היה ק ו ל ם שצפה) ב נ ס ר י ם ס ל א ח ) א פ ש ל שהיה מ א ב נ י ם ו ז ה י‬
‫שהיה שיעול ה ל כ י ר עשלים א מ ה באלז יבליח ובקימה צ פ ה א)תו‪ .‬ז ה כ ט ה י ל ־‬ ‫<^ינו מזבח שעשה משה כי אתי ה י ה של עצי שטים מצופה ז ה ב וכתב ס פ ו ל‬
‫)מזוקק'הנה צ פ ה ם ם לפני הלכיל מזכחכ א ח וככל כ א ר א ח ר ז ה כי כ כ ל צפ? י‬ ‫)יעבר‬ ‫ה מ ז ב ח ע ם הלכיל לפי שהיה מכוון כ נ נ ל פ ת ח ה ל כ י ל ‪:‬‬
‫* ״ ‪ -‬י‬ ‫»»‪•*%‬־‬ ‫׳ ‪j J J J ) J ji‬‬ ‫‪ynji‬‬ ‫‪j \ 1‬‬ ‫־־ ‪ 1 1‬׳ ״ • • ״ ׳ — ׳ ־ ‪ -‬־ י ׳ ׳ ״ ‪J I 'mi'i•' /‬‬
‫אותו ז ה ב אך קצללהנללתזההעניןבל‪ :‬ויצף שלמה א ת ה כ י ת מפנימה ומי׳ לל‬
‫•שככל צפה שלמה א ת הבית ה ז ה וה)אהלביל בכל א ס ל מ ב פ נ י ם ממנו בזיזכ‬
‫ויעבר‬ ‫מזוקק וזיז מ ל ם שעשה שס מחיצה כ י מ ובין ההיכל ובזה נ ם כן י ת א מ ת שהיה עשרים א מ ה א ו ל ך ‪:‬‬
‫שעד‬ ‫רדק‬ ‫מלכים א ו‬ ‫דשי‬
‫דעבל כרתוקות זהב׳ תרגום בחחק עברין ורתוקות במו שלשלאות )ענק זה כ<‬ ‫!יעכל׳ לסין ב ח ח י ם ‪ :‬צרת)קות׳ שלשלאותמאתכלהכיתיכלההיכלכילד עצי‬
‫כיתל היה לפני הלכיל מבליל בין הלביל)בין ההיכל במקו׳ שהי׳ בו מ ס ק הפרכת‬ ‫*ף‪ 1‬׳ לאמי זיתא ‪ :‬עשר אמית קימת) ׳)לכליהם כקלקע עומליס אחל מצפין‬
‫)לחב כמל זה א מ ה ו א מ י ט באות) מתל שהיה לפני הלביל נתן בליחי זהב )צפה‬ ‫לאלון)אחל מן ה ל ח ם סיככין עלמ יעל כלמ םהאלק היה נתק א ל ט ללחכו סל‬
‫הכל)הכיתל זהב‪) :‬את כל הבית צפה זהב ׳ )בלבלי הימים שכעת אלפים ככל‬ ‫אתובלמ כילסק כפתח הלכילכפליכתסכנגל הפתח ‪5‬כלמ נתינין כלאס אילמ‬
‫כסף ׳ממקק ל ש ו ת ק י מ ת הבתים‬
‫כלי‪ .‬סיהי) סני לייים‬
‫ואמר כי ל ם ו ח קירית הבתים‬ ‫יכילים ליכנס כיניהלז הכרביס יין חם׳ בקריאה וסי׳ נמסר בסדר תרומה‪ :‬צצים ד׳ וסי׳ ואח אל הבית פנימה ׳ פתוחי םקלעמ־ץ‬
‫‪:‬‬
‫טעמו לטלשת אלפים כצרי זהב‬ ‫י‬ ‫;‬
‫כרביס׳ ושתי דלתות עצי שסן ׳ וקלע כרובים ותםהרת ‪ t‬י י י‬ ‫ב‬ ‫כסנוסאק אותו‬
‫שזכלאו טעמי על הכסף ופילו׳‬
‫במלבל‪ :‬עשר אמות‬
‫ה‬ ‫לסיח סאל הבתים חין מן‬ ‫כלמיקוי‪ 7‬ו א ע ב ד בישלשלן ך ך ה ב ק ד ס ב י ר ^‬
‫ו י ע ב ר ב ר ת י ק ו ד ת ז ה ב ל פ נ י ה ד ב י ר יל­‬ ‫מקצית כנפי) ועל ק‬
‫ההיכל יבלבלי לזל לטיח קילית‬ ‫‪'9‬‬
‫וית ו י ל‬ ‫בפורי ו ח פ ה י ך ה ב א ‪ 1‬י‬ ‫יל‬ ‫קצות כנפי) י כשהן‬
‫הבתים)כי כסף היה יהלא זהב‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ -‬־‬ ‫‪u••:‬‬ ‫•‬ ‫‪* T‬‬ ‫<\‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫­־‪-‬־׳•‬

‫ב י ת א ח פ א ך ה ב א ע ד ך׳שלים ‪ 5‬ל *;יה אלא למה קולא אותו כסף‬ ‫פלישית נמלא) כנפית ו י צ פ ה ו ז ה ב ״‪ .‬ו א ת ־ ב ל ־ ה ב י ת ע פ ר ת‬
‫שניהם שהמ נזנעזת‬
‫ב י ת א ן ב ל מ ך ב ח א ל ב י ר ת כפודל שהיה מכסף ל מ בעלי זהבים *•‬ ‫ז ה ב עד־תם כ ל ־ ה ב י ת ונל־־־המזבח‬
‫‪ it‬בזו ממלאו׳ כל חלל‬
‫וכל המזבח אסל ללביל י סמן*‬ ‫ח פ א ך ה ב א ‪ t‬־ ‪.‬ועבר בבית כפוךי‬ ‫רעש‬ ‫אשר־ררביר צפהזהב ‪i‬‬ ‫משלים אמה ונוף ה‬
‫המזבח ללכיל ואף על פי סלא‬
‫ת ך י ן כרובין ך א ע י זיתא ע ס ר א מ י ן‬ ‫הכליבי׳אינימן המלה‬
‫היה בתוכו אלא בהיכל היה ה‬ ‫ב ד ב י ר ש נ י כ ר ו ב י ם עצי־ישמז ע ש ר‬
‫א‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫אמין‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫נעימל בנס ומהלך כ‬
‫הסלחן לפי םהיה מכוון כנבל‬ ‫‪1‬חמשאמ‪1‬ת כ נ ף‬ ‫א מ ו ת הומתו* ‪J‬‬
‫ך ב ר ו ב א ח ד ו ח מ ש אמין כ נ פ א‬ ‫כנף אחל בקיל לפין‬
‫פתח הלביר כי בהיכל היה ה‬ ‫‪!<-:‬‬ ‫‪1-‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪t‬‬
‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫|‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬
‫וכנף הבליב השני‬
‫אםלחן בצפין מ ם ו ך מן הכותל‬ ‫ךנ‪:‬רובאתמנא‪!/‬סראמין מקצרת‬ ‫הכרוב האחרת וחמש אמורת כנף‬ ‫נינעית כקיל מזלח‬
‫שתי אמיית ומחצה )מלול׳ בללו׳‬ ‫ב נ פ ו ח י ן ע ד ק צ ר ת ב נ פ ו ה י יו וןןסו•‬
‫מסיכה״ מן י הכיתל םתי אמית‬ ‫כנפןו‪:‬א מ ו ת מ ק צ ו ת‬ ‫ועד־קצותת עשר‬ ‫כנפיו ב ה ש נ י ו‬ ‫ע ל ה א ל י ז ^ כח ה צ ר ו‬
‫ז‬

‫אמין ב ר ו ב א ת ג י נ א מ ש ח א ד ד א‬ ‫>י י ‪ ,‬י‬ ‫'־" ‪o . , . « .‬‬ ‫^‬

‫י '‬ ‫גליו‪ :‬ומפיהם אל ת י ן‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T :‬‬
‫ומחצה י)מזבח הקטלת ממיצע‬ ‫• ; ‪T‬‬ ‫• ‪TT:‬‬
‫‪•:‬ז‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ־ י ;‬

‫ציניהס ')מסין קמעא כלפי חיץ‬ ‫ש •ר‬

‫"' י ‪ - .‬י ‪ -‬ו וי עי י‬ ‫‪i‬‬ ‫' י ~־ " י י‬
‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬
‫' "‬ ‫הביתמגעית ׳ י ל ^ י‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫ד‬

‫ב א מ ה ה כ ר ו ב ה ש נ י מ ר ה א ו ז ת ן ל ן ע ב *ג ח& יכל ו ^ ב ר א ח ד ל ת ך י ן ב ר ו ב י א ו‬
‫והיה מכמן מ ג ל פתח הלכיר‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫אןלי׳‬ ‫הכרוב‬ ‫קומת‬ ‫הכךבים‪:‬‬ ‫לשני‬ ‫אחד‬ ‫באמצע‬ ‫הכפניס אסל‬
‫ר ו מ י ה ך כ ר ו ב א ח ר ע ש ר אמין וכ}‬
‫ומפני זה סמך המזבח ללביר‬ ‫ה א ח ד ע ש ר ב א מ ה וכן ה כ ר ו ב השנין‬ ‫אל‬ ‫כנף‬ ‫הבית ניגעית‬
‫ואמל המזבח אשל ללביל ומה‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫כנף שכל חלל הכיצ‬
‫ד ת ן את־הברובים בתוך׳ הבית‬ ‫מסלי׳‪) :‬את כלקיחת‬
‫םאימליכל לימל בי קילגתמ יננ)‬ ‫ב נ ו ב י ת א נ י א ו ת ו פ ר ס ו י ר ת בגפי‬
‫הכל צפה זהב‪ :‬עצי סמן ׳‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־־‬ ‫‪-‬‬ ‫־• ‪T‬‬
‫;‬ ‫‪:‬‬
‫־ ‪T T‬‬ ‫*‪01‬‬
‫בסיעל'‬
‫?‬ ‫‪ 3‬י‬
‫ה פ נ י מ י ו י פ ר ש ו את־־־כנפי ה כ ר כ י ם‬ ‫יזבית י קיחת ה ק ג‬
‫מלנימו אעי דזיתא ואין לםאיל‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫‪3‬‬ ‫ומט;א‬ ‫?‪:‬רוב*א‬ ‫•‬ ‫; \‬ ‫‪-‬‬ ‫••‪J‬‬ ‫—ן ‪: :‬‬
‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫־ ‪• • :‬‬ ‫‪T‬‬
‫מוקפות‬ ‫מ ס ב קלע׳‬
‫איך םחת מעצי מאכל לצילך‬ ‫| ? ת ל א ובגןא ךברובא תני^יה‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ף‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫בלןיר‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫־‬ ‫ף‬ ‫צ‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫פיתיתי‬ ‫*מרק‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫)‪CP‬‬
‫מקלעית כליבים ׳‬
‫מלאכה יש לימל כי כלת הזתים‬ ‫מ ט י א ב ב ת ל א ת נ י נ א וכגפיהון‬ ‫השני נ ג ע ו ת ביןיר ה ^ נ י ו כ נ פ י ה כ ש‬
‫הזקנים שאינם עושים כילית‬ ‫'ל >‪fep‬‬ ‫ייקיקי צירת כליבים‬
‫לגו ב י ת א מט;א כ נ ף לב^ף ן ו ח פ א‬ ‫אל־תוך הבית נגעת כנף אל־כנף ן‬
‫וכן כעצי מעלכה שהיה כהן‬ ‫<‬ ‫|‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫‪TTt‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫ג ‪v‬‬ ‫‪J1‬‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬
‫נלקלי׳)חבלייןפרתים‪:‬‬
‫» •‬ ‫‪-‬‬
‫י ר ת ברוביא ד ה ב א ‪ 1‬וית ב ל ב ת ל י‬ ‫לבית‬ ‫שלפניי ולחיצון ׳‬
‫מעצי תאנה ועצי לקל א ח ל‬
‫‪ t‬־* ‪•. T‬־‪••:‬‬ ‫‪ :‬־" ‪• - T‬״ ‪T‬‬ ‫‪FC‬‬
‫ויצף א ת ־ ה כ ר ו ב י ם ז ה ב ‪ :‬ו א ת כל־־‬
‫מאותן ״סאינן ע ו ש י ם פילות )ים‬ ‫)‬ ‫ה כ ^ ל ת הפנימי‬
‫^ י ת ^ אלןיף **ידיו ינלר קלי^ן‬
‫לפלש עצי שמן מין ממיני האל!‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫וההיכל התיצין‪ :‬ואת‬
‫כרובין ו צ ו ר ו ת ך ק ל י ן ?*יהטוגין‬ ‫בל‬ ‫יןלקע הבית ׳‬
‫מצא ממנו שמן שעושין ממנו‬ ‫מ ק ל ע ו ת כ ר ו ב י ם ו ת מ ר ר ת ופצ‪1‬וךי‬
‫ש‪1‬שגין מלגיו ו ל ב ר א ו ו י ר ה אושי‬
‫י‬

‫הזפת לפיכך נקלא ק שמן‬ ‫־־‬ ‫‪.‬זי‬ ‫‪ •-‬ו ‪ .‬־ ‪T‬‬

‫לפנימה‬ ‫הרצפה‬
‫כי הנה מצאנו כעזלא שאמ׳ צאן‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫ך‬ ‫ק‬ ‫־‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫צצ^ם‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫לבית‬ ‫ולחיצין‬
‫ב י ת א ח פ א ך ה ב א מלניו ו ל ב ך א ‪1‬‬
‫ההלה והביאו עלי זית ועלי ע ן‬ ‫ה ב י ת צ פ ה זהב לפנימה והחיצון‪:‬‬ ‫לכפולת)להיכל!‬
‫ו ל ת ך ע ב י ת בפוךי ע ב ר ךשין‬
‫סמן נמצא ק שמן אינו ק זיתי׳ ‪i‬‬ ‫עצי שמן׳ עצי זית‪:‬‬
‫וכנפיה אלתיך הכית ׳ כיהכנפים‬ ‫ו א ת פ ת ח ה ד ב י ר ע ש ה ד ל ת ו ת עצי­ גל ס׳» מיל ך א ע י ז י ח א א ל ה ן ם פ ו ה י ?זטגן‪9‬ין ן‬ ‫ה‬ ‫*זאיל ׳ אילי‬
‫הקצייית היי ניגעית אל ה ק י ח ת‬ ‫ש מ ן ה א י ל מזוזות ח מ ש י ר ת ‪:‬‬ ‫הפתח ה ם המזוזות‬
‫כמו שאמר זאת לקיל לחמי וזאתלקיל צפוני כי פניהם כנגל ההיכל כמו שאומר‬ ‫‪0 hP‬‬

‫בלבלי הימים)פניהם לביתוהכנפים האחלנת םהינ תוכיות זהי תיך הכית שאמל‬ ‫ל בניין יחזקאל ספיתהפתחיצז‬
‫‪3‬‬ ‫^‬ ‫‪,.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫כ‬ ‫י כ ן‬ ‫‪l‬‬
‫‪M‬‬ ‫ם‬

‫בי כלם המתיך הכית אלא שאלה קצ)י‪5‬ת)אלה תוכיות והתוטותהיג נינעית כנף‬ ‫שתים‬ ‫‪,‬מכאן‬ ‫מכאן‬ ‫»‪U‬ז»ת‬ ‫דאחל‬ ‫*‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫ענ&ת‬ ‫משימת‬
‫ז‬

‫כלוב ז ה ל כ נ ף כ ח ב ז ה ) ה נ ה בקאלבע הכנפי׳ עשרי׳ אמה כמלת הבית יגיפית‬ ‫^ ‪ U‬אימל מז״)ת‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫**‪^ 'I‬‬
‫ש ע ל מ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ש ל ש‬

‫הכלובים תחתהכנפיםהם ואין צליך להיותם עימלית כ נ ס ‪ :‬מסב׳ שם כשקל‬ ‫מריבעת ואינו מלבל לא במפתן‬ ‫‪™L‬‬ ‫^‬ ‫'‬ ‫‪"2‬‬
‫מ‬ ‫ה‬ ‫צ ל ע ן ת‬ ‫ת מ ש ה‬ ‫ס י ת‬
‫מצל ופי׳ כמי סביכקלע׳שסכםק׳ פעליפי׳ צמל ללכי סכיכהכית ציילציולים‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫אילים‪:‬‬
‫ק יק חנם״‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫?‬ ‫^‬ ‫*‬ ‫"‬
‫^‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫מ‬‫^‬ ‫ן מ ש י ] י ף‬
‫•‬‫^‬
‫כלובים מפותחים לא שהיו ב ו ל ט ק ! ו ת מ ח ת ׳ צילת ת מ ח ם ! מלפנים ולחיצון י‬
‫מלפנים היא ה ל ט ל ולחיצון הוא ההיכל)אמל כי בכלקיחת הבית סביב עשה‬
‫אלה ה צ מ ח בלביל ובהיכל וכן פי׳לפנימה ולחיצון שצפהקלקע הלביל )קרקע‬
‫ההיכלזהב‪) :‬את פתחהלביל׳ כמו ולפתח הלביל)כן ועשה את למן כמו ללמו‬ ‫רלבג‬
‫*כתי ולתלע בית כפוח ן האיל מזמית חמישית ׳ האיל ה)א הסף העליק והמזחומ‬
‫הם אשל מפה ומפה אשל הסף סמיך עליהם ואומלכי איל הפתח )מזיזיתמ היו‬ ‫^ ל כ מ מ י ן מ זהב ׳ ל ל עשה כמו בריחים בשלשלאות זהב כהיכל אשל לפמ‬
‫בתכונה חמשיתפהיתה המזוזה חמם צלעות זו לפנים מזו וכן המזוזה האחרת‬ ‫לניל לי עסה שם כ‪5‬תל ב ק הלביל ובין ההיכל להיות תמולת הפלכת אחר‬
‫וכן האיל)ית אילא)ספיהי מטקסין)ללעתו יהיה ענין הפסיק כן כאיל) אמר‬ ‫פה הכותל ההוא זהכ כמו שקלם‪ :‬ואת כל הבית צפה זהכ על מוס כל‬
‫האיל)המזוזות היו חמישים תלגים חמישית מטקסין כמי חמישים וכן תלגום‬ ‫^ ‪ / /‬ל ל כ י גם ההיכל צפה זהב אך לא היה מזוקק כמו הזהבשצפהבו הלכיר‬ ‫ת‬

‫ושתי‬ ‫ומלמ א ת תכנית טקיס‪:‬‬ ‫^ ^ ל ההבדל שהיה בין קלם היןלשים ובין הקלם‪ :‬ופל המזבח אשלללכיר‬ ‫‪7‬‬

‫ז‬
‫םק)לם ז ה צפה מזבח הקטלת באבנים‬ ‫* ייכ ׳ אחשוב שיהיה הלצון‬
‫זי‬
‫? ע * י ‪ .‬א ח כמו שעשה כקיחת הבית שהיו של אבן וכסה אותם ב א ח יאחר‬
‫‪1‬‬
‫)יזלגו‬ ‫*» י‬ ‫‪> m i‬‬ ‫^‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪ -‬־‪-— -‬‬
 ‫רש‬ ‫מלכים‬ ‫דתן‬
‫ויללעלהכחבים׳ היה מללל הזהב טםין לקק לםקען כפיתוחי הצומת להממ‬ ‫ושתי ללתית עצי שמן ׳ ושתי ללתית עצי שמן שאמל שעשה לפתח הלכיל קלע‬
‫שוקע בו במקום החקק ובולט על הבליטה שלא יהא הזהב מבטל אתהצולית‬ ‫עליהם מקלעות כליכיס כמי שעשה לקילות רו וקלע כו״מ)ישא אכלהם את עיניו‬
‫‪,‬‬
‫<יהי< כולות הען ניכלותבזהב ‪ .‬מ א ת לכיעית׳ מזתית ההיכל היו לבועות וכן לי‬ ‫כללם ילככ יסוס וזולתם אי יהיה פילושו כמסמען ומה שאח׳)שתי ללתי׳ עצי כלישי׳‬
‫מ ן אלכעה סיטליהק מלכעין ״• )שתי ללתות ׳ כל אחת כלי חצי לוחב הפתח‪ :‬סני‬ ‫אחל שאמל ושתי ללתיתעצישמן כא לןמל כי אלכעללתית הי) לפתח הלכיל‬
‫צלעים תי תלין צילין‬ ‫וכן לפתח ההיכל וכן אמל־ בבנק‬
‫ה‬ ‫ציר העליון וציר‬ ‫) טורי ‪ a‬ומלאיס וסי׳ וימלאו בו ארבעה טורי אבן ׳ ויבן את החצר * זיבן את בית יער הלבנון דםפרא ג בירח‬ ‫יחזקאל ישתיללימת להיכל‬
‫גלילים ׳‬ ‫התחתון‪:‬‬ ‫ד בקריא' וסי' נשנה הרביעית יסד בית יי' ׳ ובשנה האתת עשרה ׳ בירח האיתינים בחנ הוא החדש ׳ ואכחד‬ ‫)לקלש ושתי ללתו׳ לדלתות )פי׳‬ ‫י‬

‫סגלגלין׳‪ .‬וסני קלעים ׳‬ ‫לזל הקצינות נפתחות לתיך‬

‫אף זה מתורגם צירין‬ ‫ושתיךלתורת עצי״ישמן וקלע‬ ‫וחרבין ךשין ך א ע י זיתא וגלף‬ ‫הפתח לכסית עכמ של כיתל‬
‫לםון קלעי׳ אומי אני‬ ‫והפנימיות"נפתחות לתיך הכית‬
‫עליהם מקלעות כ ר ו ב י ם והמרות‬ ‫ע ל י ד ח ו ן כןליען כ ר ו ב י ן ן צ ו ך ר ת‬ ‫‪:‬‬
‫שהוא לסין ארמי לקק‬ ‫לכסות אחל הללתית סכל הבית‬
‫כניסה• שהוא נכנס‬ ‫ופטורי עצים ועפרת זהב וירד ער­­‬ ‫!?]לין ו>הטונין‪.‬׳שוישנין ו ח פ א‬
‫היה טיח בזהב חק מאחלי‬
‫ע‬
‫^ ן י • י י ל התמרות‬ ‫ה מ פ‬
‫ל‬ ‫כ ח ‪5‬‬ ‫־‬ ‫‪f\T‬‬ ‫• ז ה‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫׳‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-IT‬‬ ‫•‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫‪.‬‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ונסיך‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ך‬ ‫הדלתות)אעפ קהי) הללתי׳ לפ?ת‬
‫כלובים ‪-‬על הללתית‪ :‬גנונים י‬ ‫‪,‬‬
‫הכרובים ועל־התמרורת את־הזהב;‬ ‫ובן ע ב ר‬ ‫ךקליןיתךהבאן• ‪-‬‬ ‫הדביל היה ם ם נם כן פליכת כמ)‬
‫עני‪,‬נ‪,‬ש‬ ‫*‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•)‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫־־‬ ‫‪8‬־‬ ‫•י‬ ‫*‬
‫ממשל על המחוקה ׳ ׳ ז ־‬ ‫ל ת ר ע ה י כ ל י ה ספין ד א ‪ #‬י ז י ת ^‬ ‫מסך‬ ‫שאומר בלבלי הימים להיית‬
‫הזהב מכוון על חיקוי‪.‬‬ ‫‪ V‬כנ נסיפ' וכן ע^ה לפתח ההיכל• מזוזות עצי­‬ ‫לפע־‪,‬ת לפי שלא היו הללתית ‪ .‬נ‬
‫מן א ר ב ע ה סטךיהון מךבעיז י‬
‫הצול)׳ סוקע כמקים‬ ‫ישמן מאת רבעית‪ < :‬ושתי דלתות‬ ‫נסבלות• שהל‪ /‬בלי אלין נתינים‬
‫שיקועו יכילט כמקים‬ ‫‪. . . . . . .‬‬ ‫‪ I v‬־ ‪T-‬‬ ‫‪ A T‬זי י‬
‫תלי?‬ ‫ביךון‬ ‫ךן^העי‬ ‫ךשין‬ ‫ותךתין‬ ‫על פני הדביל א״כ הפלכת קיה‬
‫בליטתו שיהי הצירית‬ ‫מסך‪.‬לסער הלכיל ‪,- :‬וילל על ציךין דרש^‪ 1‬ח ך א םגלנלין ותךין ‪1‬נפנ<׳ ‪ 3‬עצי ב ר ו ש י ם ישני צ ל ע י ם הדלרת‬
‫־ *«*‬ ‫‪* :‬‬ ‫‪ i‬״‬ ‫"ין׳ • ‪I‬‬ ‫» ־ " » ‪: -‬‬
‫וטיל‬ ‫קלעיםכ ר ו ב י ם‬
‫הדלרת ^ ניכלית מ ‪:‬‬ ‫ושני וקלע‬ ‫נלילים‪* :‬‬ ‫השנית‬ ‫הכריכים ׳• יאחל שאמל )צפה צירין ך ך ש א ת ג י ת א םגלנלין ‪ 1‬י‬
‫כליתיתאלזים׳ נלבך‬ ‫גלילים‬ ‫האחת‬ ‫זהב למה אמל אחכ־ )ילל‪.‬אלא‬
‫•••־ וגלף ב ר ו מ א וצוררת ךכןלין ‪ V‬י<>* ותםרורת ופטר* צצים וצפות זהב‬
‫‪t‬‬ ‫‪j : t\: %•' :‬‬
‫‪J t -‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪•t‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪IT‬‬

‫של קולות עושה בחומי‪:‬‬ ‫שלא תאמי כי צפה הכל זהכ ולא‬ ‫י‬

‫כשנה הלביעית׳ למלך‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫! • ‪J t‬‬

‫י‬ ‫'‪fi‬‬ ‫‪o‬‬ ‫י‬
‫יל‬‫"‪J‬‬ ‫ואטונין שושנין והפי ך ה ב א מ כ ב ש‬
‫‪:‬‬ ‫‪i‬‬
‫נלאו הצילות כמן שהיו קילם צפיי‬
‫שלמה‪ :‬י ס ל כ י ת י י ׳ ׳‬ ‫מיישר על־המחקה‪ :‬ויבן את־החצר‬ ‫ובגא ית ד ר ת א‬ ‫ע ל צורתא ו •‬ ‫•‪.‬ט‪,‬ללל‬ ‫הזהב‪.-‬כן‪ :‬היו אחל כך‬
‫‪ a‬ומיל‬
‫היחל יסילו‪:‬בילח כילי‬ ‫הפנימיות שלשות טורי גזירה וטור‬ ‫ג^יתא ת ל ת א סדךין ך א ב ן ט ב * י י *‬ ‫)תלגנ׳)ילקענ‬ ‫הזהכ על הצולית‬
‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬
‫ה;א מלחשון שהעשב‬ ‫‪ J‬יי‬ ‫״ ׳‬ ‫ארזים ן•י‬
‫*‬ ‫כרתות‬ ‫)ללילו‪ :‬ו כ ן ע ש ה על ה מ ז מ מ‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪N‬‬
‫ן ס ך ך א ח ד ך מ ך י ש א ע י ארז?*‬
‫כלה בסלה ובוללק‬ ‫בשנה הךביערת‬ ‫ג‬
‫•|‬ ‫‪ :‬־ ‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪\ i‬‬
‫היא אומר שעשה מזוזות פתת‬
‫לבהמי מן הכית מלשון‬
‫ובשנה‬ ‫י יסר בית יהוה בירח זו‪:‬‬ ‫ובשועיין ך ב י ע י ת א שרי‬
‫•‬‫•ן‬ ‫‪.‬׳ ־‪v‬‬‫;ד‪*.‬־‬
‫ל‬ ‫ההיכל כצי'שמן כמי שעשה י‪,‬‬
‫ויכל לחמולים‪ :‬ואת‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬
‫ל א ש ת ב ל ל ^ ה ב י ר ת מ כ ן ד ש א דיי‬
‫‪A T‬‬ ‫!‬ ‫" ‪J‬‬

‫לפתח הלביל אבל ללתית פתח‬

‫ביתו‪ ,‬בנה שלח׳ שלש‬ ‫״ י ׳ האחת עשרה בירח בול הוא החדש‬ ‫ובשתאחךא‬ ‫בירח ןיו גיצמא ו‬ ‫ההיכל המ עצי בלים‪-‬ם‪.-:‬מאת‬
‫עשלה שנה שבמלאכת‬ ‫לכל־־דבךיו‬ ‫הביות‬ ‫בלדת‬ ‫השמיני‬ ‫כמ) שפי׳ חמישית‬ ‫לביעית ׳‬
‫נזללז וכשלו‬ ‫נ‪ ,‬ס« ה! ‪:,‬דד!‬ ‫עסרי בירח מ י ס ף א ב נ ^ ה ו א מ ^ ׳ ל י ׳ ס ו ל כ ל ־ מ ש פ ט ו ו י ב נ ה ו ש ב ע ש נ י כ ם ‪J‬‬
‫שהמ כמזוזה וחמש צלעית •זן‬
‫י‬ ‫|א‬
‫ו א ת ־ ב י ת ו ב נ ה ש ל מ ה ש ל ש ע ש ר ה א נתעצל)כשנחו סיפר‬ ‫יי‬ ‫י־יל ??*י&י"׳ ^?"^?לי ״ ‪-‬‬ ‫לפנים מזו ובמזחן׳ פתח"ההיכל‬
‫‪v‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪J‬‬
‫הכמיב‪ :‬י בית יעד‬ ‫׳‬ ‫״‬ ‫־ "‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫ל כ ל גזרתיה ו ל כ ל רחזי ל י ה ובגהי‬ ‫היו אלכע ז) לפנים מזנ )פילים‬
‫שנה ויכל את־כל־ביתו‪ :‬י ויבן את־‬ ‫‪• T :‬‬ ‫‪. . . . . . .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.. . . .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫הלבמן׳ תי בית מקירת‬ ‫מ א ת כי לביעית תיאל לתכונה‬

‫ביתי‪;.‬ער הלבנון מארה אמרה ארכו‬ ‫וית ביתיה בג^יה‬ ‫ש ב ע שנין ו‬
‫)כמתות ‪.‬‬ ‫מלכיא‪:‬‬ ‫כמו שפיר׳ חמישית גם כן תיאל‬
‫ש ל מ ה ת ל ו ת ע ס ך י שנין ן ש ^ ל ל‬ ‫התכונה‬ ‫לתכונה ומאת לבק עם‬
‫וחמשים אמה רחבו ושלשים אמרת‬
‫— ‪\ t‬‬ ‫• ‪j‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:r‬־ • •>‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י ת ב ל ביתיה ‪ t‬ו ב נ א י ת בית מ ק ר ת‬
‫‪T‬‬
‫ל‬ ‫כאילי אומר עשויה מתכונה‬
‫רלכג‬ ‫קומתו על אךבןנה טוך< עמודי ארזים‬ ‫מ ל כ י א מ א ה אמין אוךכיה וחמשין‬ ‫רביעית וכן גם מאת זה תצאי‬
‫אמין פ ו ת י ד ת ותלתין אמין רומידת‬ ‫כמי מזה דל עיל שיהיה ענק‬
‫)שתי ללתית עצי שמן‬ ‫במשנה‬ ‫רביעית ליח כי מצאנו‬
‫ע ל א ך ב ע ד ת ס ד ר י עמודי א ך ז ^ ‪1‬‬ ‫יפי׳‬ ‫גביהן‬ ‫ורביעית של אלז על‬
‫לל‬ ‫)קלע עליהם׳‬
‫)שתי ללתית עצי שמן‬ ‫ליחית )אימל כי המזיזה לא‬
‫‪,‬‬
‫את שלשת הרעים בירח; ואת ביתו ז וסי׳ נמסר בסדר ל ו ל ד ולעיל בסיפרא םימז ד׳ * •‬
‫היתה גוף אחל מקשה אכל היתה‬
‫שעשה ללביר צייל ע‬
‫עליהם צ)לת כמכים ותימילית זפטילי צצים וצפה זהב באיפן שילל הזהב על‬ ‫מלוחית מליכקי׳ זן לזו דת מן אלכעה סיטליהון מלכעין אומל כי המזוזית היו‬
‫הציולים ההם)ה© נלאג כזהכ כתמונה שיעשו כ ה כעצי שמן‪ :‬ן ק עשה לפתה‬ ‫מחכעית כאלבע זומתיהן ילענין זה ניכל לפלש חמישית ט למזיזית היו חמש‬
‫‪1‬‬
‫ההיכל)נ)׳ י לל שכן עשה לפתת ההיכל מזזזית עצי סמן היתה מ א ת הפתי‬ ‫שני צלעים׳ שני צלי הללת‬ ‫כאית לכל מ;יזה )מ‪)/‬זה ילחזמןת ההיכל אלכע‬
‫כ ז ם‬
‫הלניעית י)הצה מזה מללנת הפתחים כמנין כי כזה העלה אל מה שכו)ן‬ ‫השנית‪:‬‬ ‫הללת‬ ‫וכן‬ ‫כציול‬ ‫גלילים‬ ‫הצל הפנימי)הצל החיצין המעשוייןמעשה‬
‫‪,‬‬

‫הכנין כמי שנכאל ‪) :‬שתי ללתית עצי כמשים שני צלעים הללת האחת גלילים י‬ ‫וקלעים כמי צלעים ןכן תלצדקכמו תלקלק ועז׳ קלע עליהם כחכים יתימיחת‬
‫לל ששני צלי הללת היה מצוייר כהסצילת גלילים)כמילים‪) :‬שני קלעים׳ ללשני‬ ‫)ככר פיר׳ וקלע שהוא כמו)צייל נמקלע)ת כמן צמלוית תלין צילק דלשא חלא‬
‫צירי הללת השני היי ציוריה גם כן גלילים‪ :‬וקלע כריכים וני׳ יצפה זהכ מייםי‬ ‫שגלגלין)תחן צירין ללשאתנייתהסגלגלין ת ר מ קלעים כמו צלעים כמי שפיל׳‬
‫על המחקה׳ לל שהיה מלל הזהכ כמשל עלהחקיק שם מאל) הצמלים כלל‪7‬‬ ‫ותלג׳ אותם כמי ציל הללת‪ :‬ממשל על המחקה י כמי שאימל למעלה וילל על‬
‫שהצירית תהיינה נראית כזהכ‪) :‬יכן את החצר הפנימת ׳ היא העזלה ולא פי‬ ‫הכריכים )על התמורות את הזהכ כך אמל הנה שלא תאמל )צפה זהב)לא היו‬
‫נכליתהצחת אלא הזהכ היה ממשל ןמינח על המחקה)לל הציחת כמ) שהמ‬
‫‪ :‬והנה כנה כתליה סביכ שלשה טילים אכני גזית וסגל אחל על‬ ‫שיעילה׳‬
‫שיקעיתאי בילטית הזהב מצפה א)תם )הציחת ה ם נלאית בבתחלה אכל המ‬
‫בילח ביל ׳ הוא מלחסןן« ויבנהי‬ ‫גביהם חחתכית גלישת של אלזיס ג‬
‫מצגפית זהב יכתי מכבש על צילתא‪ :‬רבן את התצל הפנימית׳ היא החצר‬
‫שבע שנים׳ לא הקפיל כחצי השנה העזלפת אי אילי בשבע שנים נשלם בנינו אך‬
‫הנקלאת ג כ עזלה)קלאה פנימית לפי שהיתה פנימית להל הבית‪ :‬כליתית׳‬
‫קצת הלבלים שנעשו בז למפי ולקשוט לא נשלמו על הזמן הנזכל והנה נזכל'י*‬
‫ק י ח ת ארזים כחתןת ןחטןמת היטב לשימם בכיתל זהי) שלשה הטילים מאבן‬
‫לפי שהיא יזכיל אחל זה כי ביתי בנה שלמה כשלש עשלה שנה וזה מולם על עוצ^‬
‫גזית יהאחל מקולות אחים)כתי כחתות מליש יבלכלי לזל על מריש הגזיל‬
‫זרתיתיבבנין ביתהמקלש‪ :‬ויכן את בית יע<‪'-‬הלכנין׳ ה נ ה נלאה ממה שזפל‬
‫שכנא) ככילה‪ :‬מסל׳ משנה הלכיעיית למלכית שלמה היחל כניין הכית וזהו‬
‫אחרזהשזההכנין כנה שלמה לעצמי יהנההיה זה הבנק להתקרר שם לימית‬
‫ישיל שבני יסיל)‪ :‬כירח זיו ׳ כ מ שכתיכ למעלה‪ :‬כילת כיל ׳ הזא מלחשין כמו‬
‫החמה ילזה ילמה שעשה פתחי' רכים ןאחםי' שיער לכנין היה קריכ ל‪3‬י^ המקלש‬
‫שאמי הגא החלש השמיני ונקלא כן מפני הגשמי׳ שמתחילין כו ענין מכיל)כלכלי‬
‫ולזה נקלא בית המקלס לבנין ‪ /‬יזכל שככל כנה זה הכית על אלכעת טילי‬
‫לזלכילחכולשכו העלה נ כ ל ו ה א ק עשויה כילית כילות וילחשכוכיללק לכהמה‬
‫עמילי א ח י ם ואחשיכ סעמילי האלזים היו כלם ללחב הבית וחילק האןלך ב ה *‬
‫מתיך הבית כלימ׳ שמאכל הבהמה כלה מן השלה ולעת יונתן כזהםתלגם כילח‬
‫׳ והנה‬ ‫לשלשה חלקים שנים עמגלים היו ככל טיל׳‬
‫מיסף איבביא ׳ ויבנהו שבע שנים ׳ בשבעיםנים ואחל שאמל ובשנה האחת עשלה‬
‫כלה הבית מה היה צחך לימל)יבנה) שבע שנים שלא תאמל שנתעצל כנתים מהבנייני׳)לא התעסק כל שבע שנים בבניק לפיכך חזל)אמ׳ ויבנהו שבע שנים‪ :‬שלם עםלי«‬
‫שנהיסלס עשלה שנה אחל כלית בית יי׳ התעסק בבניק ביתי ו י מ ט לא נתעסק כבנין ביתי אלא שתי שני׳ ופיחש שלש עשלה שנה עלתום שלשה עשלה שנה למלכותו ולפי'‬
‫ז ה יקשה מ ה שאמר למטה)יהי מידן עשרים שנה אשל כ נ ה שלמה את שתי הכתים נלאה ט עשרים שנה היציא כין שני הכתים שבע בכית יי׳ ושלסי‪ :‬ע ש י דוכ*‬
‫ת )‬ ‫ג ב‬ ‫ל‬

‫לתקכיכיחשאחלןעםליםשנה למלכותו שבע שנים אחר השלמת הכתים נתן העלים לחירם)אף על פי שחירםנשא את שלמה בעצי א ח י ם ובעצי בחשים וכזהב‬
‫לבניין הבתים לא נתן הוא לחילם אלה העלים אלא מקצה עשלים שנה למלמתו‪ :‬בית יעל הלבנון׳ תי בית מקילת מלכיא נלאה כי מנהג המלטם היה בזמן הה!*‬
‫לבנית בית כיעל להתקלל שם כימי הקיץ ושלמה כנה ביער שהיה יליע ב א ק ישלאל נקלא לבנין)בנה הבית הזה מעצים כותלי) נקיחימ ובנה <*ות< על אלכע נונלי‬
‫וסכין‬ ‫עמילי א ח י ם על אלבע פנית הבית)מעמול לעמיל כחתית א ח י ם שהם קימת גלגלית הנקראים מחשים בלבלי לזל)"ית כמתות קלנתהןן‪:‬‬
‫שעה‬ ‫רדמ‬ ‫מלםם א ז‬ ‫דשי‬
‫וספון ב א ח ׳ )חפא נסלין לאלזא ‪ 5‬על הצלעות י ה ם הכריתות שז?ר ו״ית מתיצייז‬ ‫)נליתית א ח י ם ׳ ק ו מ ת אלזים לאילך הכית היה טול העמילי׳ כקרקע והכחתית‬
‫והוא הענק כעצמו כי המתלים נקראו מחיצה‪ :‬אלכעיס וחמשה ׳ אלה הנסרים‬ ‫מעמול לעמיד וטולהסני ממול החצר הפנימי היא עזרת הכהניםועזלת יםלאל‬
‫םל ארז סקרה בהם הכית היו מה כי סלסה טורים היו כל טול וסור היו בו חמסה‬ ‫)היא היתהלפני האילם וקילאאיתה פנימית לפי םהיתה לפנים מעזלת נשים‬
‫ע&לנסליס‪ :‬וסקופים סלסה טורים׳ חלנונת עסה ככית הזה וקראם סקופים‬ ‫*כמקלאלאמצינו כתיב עזלת נשים כי אם כמשנה‪ :‬וספון כארז׳ ק מ י עלייה‬
‫לפי שאלם משקיף מהם כמו סאמ'‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫מלמעלה‪ :‬עלהצלעז׳׳‬
‫וישקף אבימלך' כעל החלון ומה‬ ‫ועםדםי־אחם ו׳וסי׳נםסר נסדר ויקהל‪ :‬אלם ‪ a‬חס בקריאה וסי אלםהםשפטעשה׳ ולחצר ביתי*‬ ‫מחיצות עליינית שעל‬
‫סאמר סלסה טירים םלםה טולי‬ ‫הפניפיח׳ רקם את העםדים׳ וכל צורת הבית דכמ׳ ?ןס׳ בפה ‪ °‬ל ״‬ ‫מ‬ ‫הכחתית אלכע‬
‫נסרי א ח בין חלון לחלון ומה‬ ‫מחיצית לאורך הבית‬
‫שאמר מחזה אל ‪.‬מחזה מראה‬ ‫וקךנתה‪1‬ןךאךז‪;^:‬ןלעפ^ו‬ ‫וכרתות א ר ז י ם ע^־העםרים ״‬ ‫כי‬ ‫בולן פתחים יחלינית‬
‫בנגל מראה כלומ כי החלינו׳ היו‬ ‫בית הקץ י*א עםיי‬
‫כסלםההכיתליםמהי םאמר פלס‬ ‫ו ח י א נסיח י א ח א מ ל ו י‬ ‫מ מ ע ל ^ ‪ -‬־ ה צ ל ע ^ ־ ־לחל‬ ‫"וספן ב^רז‬ ‫לאייל <על איתן מחיצ)'‬
‫‪T‬‬ ‫‪J %‬‬
‫ארבעין‬ ‫‪jsjnnag‬‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫"‬
‫פעמים והיו חלין כננל חלון זהו‬ ‫יןדל הספק ארכעי׳ אשר על־העמרים ארבעים והמשרת‬
‫מחזה ‪ k‬מחזה ד ת יכלינשא תלת^‬ ‫ו ח מ ש א ח מ ש עסרי ס ך ך א ו‬ ‫‪AT‬‬ ‫־‬ ‫' ו י‬ ‫»‪\.‬‬ ‫־ ‪1‬‬
‫וחמשה נסרים היה‬
‫•‬ ‫•יי‪-‬‬ ‫ג־‬

‫סילרק ז)י לקבל זיי תלת זמני(‬ ‫ו ב ל נ ם א ת ל ר ה סךרין הוי ל ק ב י ל‬ ‫השיפון שלשה טילי חבשה עשר הטור‪ :‬ושקפים ‪#‬לשה‬
‫ובלבלי ח ל ומיללה על נבי‬ ‫מ* ^"?‪*H'J‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫זוי ת ל ת זמגיז‬ ‫נ ס ח עלארכעתטיח טורים ומחזות אל־י־מחזרה שלש‬
‫כלינסית והם בלים אריכי׳ כמין‬ ‫העמילים חמשה עשל‬
‫ו‬ ‫וספיא מךבעין וחפן כ ל נ ק א‬ ‫וכל־הפתחים והמזוזה‬ ‫צסליםהטוע ושקיפי; ה פןןמיבש‪:‬‬
‫קנה םל ח מ ח ו‪/‬וי כמי זנית‪ :‬וכל‬
‫הפתחי׳ והמזוזות לכעים שקף*‬ ‫רבעים שקף ומול מחזה אל־־מחזח ‪> V‬יש' ומסןביל זדי לכןביל זוי ת ל ת זמנין ן‬ ‫שלשה טילים ועול עשה‬
‫הפתחים היו מליכעים לא םהיו‬ ‫ד ת א ו ל מ י י * ך ע מ ו ך י א ע ב ד ח?ןשין‬ ‫‪M»A1‬‬
‫יןלייאנל שלשת טילי‬
‫^‬ ‫‪TV:JT‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•‪%‬ז‬ ‫•‬ ‫*‪+VT-.N1‬ב‬

‫עשויים מלמעלה כמק כפה ובן‬ ‫אמין אוךביד־ז ותלתין אפיץ פותיה‬ ‫הנסלים ושלשת טילי ישלש פעמים‪ :‬ואת אולם העמודים‬
‫מזוזות הםעלים היו מחכעים‬
‫ולא ענולי׳‪ :‬שקף ויס לפלס שקף‬
‫מו‬
‫אפ ח לע רא‬ ‫יה‬
‫ואולמא על‬ ‫הסקיכי׳ ט ליחכ סל ;!עזה חמישים אמרה ארכו ושלשים‬
‫ממסה עשל צסלים לא‬
‫כמו משקיף כי המשקיף סעל‬ ‫אמרה רחבו ו א ו ל ם על״יפניהבש יא<ז& ו ט ק ו פ ת א ע ל אפיהוןן‬ ‫י ן ל ה אתהכיתלא)למ‬
‫הפתחים היה נ ם כן מלוכע‬ ‫ו א ו ל מ א ל א ח ק נ א ח מ ן מ ר ס י בית‬ ‫‪:‬״ *‬ ‫יי‬ ‫‪t‬‬ ‫‪A‬‬
‫שהיא מ א ה אמה ןעשה‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪VT‬‬ ‫״‬

‫)המשקיף היא חלין שעושק על‬ ‫ךינא "ךךאן ת מ ן פרוסךא ל ^ י ר ת‬ ‫ן‬ ‫על־פניהנם‬ ‫ועכ‬ ‫וע‪6‬ריס‬ ‫אצל) ל ק ח ת הכית‬
‫הפתח להשקיף ממנו מי שקורא‬ ‫‪,‬‬

‫דינןייה ע ב י ר ורפי נ ס ל י ז ך א ך ז א‬ ‫יןימי סל נשלים קטני ו א ו ל כ ב ז י ה נ ס א אישר^שפט״ישנם‬

‫כשער והחלק ההיא היה עשוי‬
‫באיו * יי מאושיא ע ר א ו ע י ^ ן ו‬ ‫נתזנים על מחשין ק א ל ם רהמשפט עשרה וספן וביתו‬
‫*‬ ‫‪•Jv:T‬‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫מחזה מיל מחזה שלם פעמים‬ ‫וביתיות‬

‫קטנים הניתח׳ מטיל‬
‫ואת אילם‬ ‫כמו שפירשנו‪:‬‬ ‫ד י ו ת י ב ת מ ן ‪ WJVH‬א ‪ 1‬ח ר נ ^‬ ‫^זס*‪.‬יח צ ר ה א ח ר ת‪TJ‬מ ב י‪v‬ר ת‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• ;‬
‫‪v T :‬‬
‫אשר״ישב‬
‫‪-‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫\‬ ‫‪T‬‬

‫כלותית האלזים אל‬

‫מהפןךגןעןגי‬
‫העמולים ׳ האילם היא הנקרא‬ ‫מ נ י ו ל א ו ל מ א ן ע ו ב ך א הדין ה ו ד ה‬ ‫ל א ו ל כ מ ב מ ע ש ר ה רתזו־־־ז ד ת י ו ת‬ ‫מ ל שלשה מחשק זה‬
‫בית שער וקירויו עשוי כמין כפה‬ ‫־‬ ‫־ ‪-‬י• י ׳‬ ‫י *״ ״‬ ‫יסיף זה יםקן י׳‬ ‫מ ס נ‬ ‫פ‬

‫וסמך האולם ‪ $‬ל העמידם כי‬

‫הבית היה כנוי על אלכעה עמולים כמו שזכר ואמר כי זה האילם היה על פני‬ ‫»מת שיקף כי)על אזתן שקיפק ראשי הנסרים הקטנים נתינים כואילכן םל‬
‫העמידם וזהו םאמל ואולם על פניהם ועול היו עמולים אחליהם על פניהם ועול‬ ‫מ ד ם קטנים כננל לחכן של נסליס נמלי שנתז תחלה‪ :‬ומחזה אל מחזה ׳ ראשי‬ ‫‪,‬‬

‫עב על פניהם ועכהיא ק ע כ ובלול היא הנקלא מלים כלכלי ח ל ואמר‪ ,‬והעט'‬ ‫? ^ י סל הקיף זה למיל נסלים שלזה׳ מחזה לסין קצה)מנחם כן פ י ת ח יחיכלו‬ ‫י ם‬

‫אלוהמליםים‪ :‬ואולם הכסא׳ סמך האילם אל הכסא כי לא היה שם אלא כסא‬
‫המשפט א ו מ ל ט עשה אולם לבית המשפט ושם היה הכסא שהיה יוסכ כווםיפט‬
‫הכאים לפניו כמשפט ומה שאמי אמל כך אילם המשפט הוא כפל לכל או פילוש)‬
‫כי לאותו אולם שהיה כו כסא עשה אילם אחל לפניו היא הנקלא אילם המשפנו‬
‫שהיה כית שעל לכית המשפט וכן נלאה לעת המתלגם םתלגם זאילמא לאתקנא‬
‫מכל מחיז חפצם יכל חזיתשכלשין משנה כך היא ככלל מעלכת התמיל וכן‬
‫היא עי־שה מתזה מבחין כפלק השיתפק כככא כתלא)יינתן אף היא תילנמו זוי‬
‫ןגי אכל שקיפים אטימים )כן רבועים שקף כילם תילנס כלינסא וכל‬
‫יזפתיזי )המז‪5‬ז)תססתסמקילת מלכים עש) פתחים פתחים מפני הא)יל ילכך‬
‫» י א כית יעל שלימה ליעל‪ :‬לכיעים שקף ׳ תי מלכעין וחפן ׳ מחיפין היו הפתחים‬ ‫ן‬

‫תמןכזלסיהכיתלינאללאקתמן פולסלא לכיתלינא עבילופיחםפולםלא כית‬ ‫‪ ? .‬ק ן ילביעין היו כסאל פתחי בתים ולא עשייין כיפה כעין פתחי אילם‪:‬‬ ‫י‬ ‫י י ם י‬ ‫‪ 3‬כ‬

‫שעל כמו שאמחהתקן עצמך כפלנזלול כלי שתכנס לטלקליןנאין ויש ניסחאית‬
‫פחסלולכסמך‪ :‬מ ה ק ‪ p‬ע ע ל ה ק ל ק ע ׳ ‪£‬ימאוסיא ועלאושיאדל מיסילכיתל‬
‫‪1‬ה לכותל;ה םכננלנ כלומל כל הלצפה היתה מכוסה בנפלים סל א ח ‪ :‬וביתן‬
‫אשלישכםס׳ הוא הכית שאמל למעלה ואת ביתי כנה שלמה שלש עשלה סנה‬
‫)אימל ט החצל האחלת שהיתה לכית הזה והיא החצל םהיתה מבפנים לאולם‬
‫יזיל מחזיז אל מחזה׳ ומיל סל מחזה זה מיסבלקלאת מחזה האחלת לאס הנסל‬
‫^ י א ת ל א ס הנסר שלש פעמים בכל תקרה ותקלה ואיני יולע היאך‪ :‬ואת אילם‬
‫העמידם ׳ אילם עשה לפני העמולי' האלה לבית מבוא חמםים אמה אילכו לרחכו‬
‫^לכית שהיה חמשים אמה ושלשים רחבו לפני ארך משך הבי? אלא שלעולם‬
‫* * היתירה קחייה אילך)הקצר׳ קחייה רוחב‪ :‬ואילם על פניהם ׳ אילם נכוה‬ ‫מלה‬

‫היתה עשרה כמעשה אילם המשפט שזכל ו ק הכית שעשה לכתפמ‪2‬העשהנכ‬ ‫ל ל ל ה ב י ת ‪ :‬ועמוריםיעב על פניהם׳ על כחתית א ח י ם םעלהעחולים‬ ‫ס ה ע‬

‫כל אלה‬ ‫כמעשה האילם ה ז ה ‪:‬‬ ‫התחתיניסהציכ עלעמילים אתלים ומחשין מעמיל לעמיל העמידם ל א ח נ כהן‬
‫*לעית מזה לזה יהעכים לקיחי העלייה ׳ עכ היא מליש כמי ששנינו והעבים אלו‬
‫‪,‬‬
‫ת י י ש י ם ‪< .‬א*לם הכםא׳ואילמאלאתקנא ת ק כולסייה לבית לין ללאיןתמן‬
‫פליסלא לבית לינא עכיל פלוםלא לשון פחסלול‪ :‬וספון כאלז׳ מחופה קלקע‬
‫י ז י צ‬
‫כ ה כ א ח י ם ‪ :‬מ ן הקלקע ׳ תי מן אושיא ועל אוסיא מיסול מתל זה וער‬
‫והכה היו כמתות הארזים על העמודים שיסבלו נ ס ח התקלה אשל עליהם והיו‬ ‫* לכיתל זה י וביתו אשל ישב שם׳ לילה נמולה לאכול שם ולשכב שם‪ :‬מבית‬ ‫‪55‬‬

‫גלילים וחזקים והנה אלכם לפי מה שתאמו שלישית מאה אמה ׳ והנה היה ספון‬ ‫ובית‬ ‫לאולם י לפנים מן אולם של בית יעל הלבנון ן‬
‫ב נ ס ח ם של אלז ממעל על הצלעית והם כמתות ה א ח י ם אשל על העמידים שה»ן‬
‫אלכעים וחמשה ט חמשה עשל עמיליס הי) בטול האחד ולזה היו ק י מ ת ה א ח י ם‬
‫&י עליהם חמשי* עשר ומזה התבאר כי מקצת עיכיהעמילהאחללקצה עזבי העמיל השני הנמשך לו היה שלש אמות ושלים אמה ואולם עובי העמילי'האלי היה לפי מ ה‬
‫ה‬ ‫ע י י‬
‫^ לייממה ששכל אחל זה שתי אמות וחצי כללך שהיה כק טול נטול שלשים אמה והיה נובה העמילים שלשים אמה ובזה יתאמת שכל העמנלים עם כחתית ה א ח י ם‬
‫אסל עליהם המלכועים! ושימפי^זלםהטיחם׳ הםהצלעותשזכלט הם המ כלימת משקוף עם העמולים והוא מכואלםלא המ ט אם שלשה טולים מאלו על אלבעמ‬
‫‪ 1‬־ ‪ ^ ; ^ ; u‬מ י ס ׳ דל הפתח שהיה נכח פתח אחל כננלווזה הענקהיה כזההכית שלםמנמים ט שלש פתחים היו בכל אחל מצלי האלך‬ ‫״^‬ ‫י‬ ‫זד‬

‫‪ p w j ^ , ^ ™1‬־ ^ ה פ ת ח י ם והממזות לבועים ׳ לל שהפתיעם האל‪ ,‬היו בלמות מ ל ו כ ע ח ה ט ה ש ‪ -‬ש ה י ה עליהם‬ ‫^‬
‫« מ ת ) ם ה התבאר שמולמחזה אל מחזהעלפני רחב הבית שהיה זה שלשה פעמים בביף‬ ‫‪«P«f‬״ ^ ^^^^^‪w*^,‬‬ ‫זיזכננלזהו‬
‫זה הבית נחלק לשלשה חלקים שוים׳ ‪ m‬מהשנראהלי בפימש צןדת זההביתוהואמסכים מאל‬ ‫‪^ ^ T ^ ^ ^ S‬‬
‫מ‬ ‫? ) ^ ת א ^ ע מ ו ל י ם עשה חמשיםאמה ארכ‪ ,‬ושלשים אמה לחבו ׳ הנה זה האולם לפי מ ה שאחשיב היה א ל‬
‫‪,‬‬
‫‪K‬‬ ‫‪" * ? * 5‬‬ ‫^ ^ ^‬ ‫‪1‬‬

‫‪m‬‬
‫ך לעמוד ‪,‬לזה היה נבהוכנבהם‪ :‬ואולם על פניהם ו נ ו ׳ רל‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫‪ ,‬א ‪,‬‬
‫ה‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫‪m‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪5‬‬ ‫האח^‬ ‫‪**S‬‬ ‫‪w3‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪e‬‬
‫על פניהם ואלו העמודים אחשב שהם של א ח ) א ע פ ש ה ף‬ ‫^‬ ‫א ח עבה‬ ‫?^^^^^ ‪U‬ם‪,‬כמתות‬ ‫^‬ ‫‪0‬‬
‫ז‬
‫?‬ ‫‪l‬‬
‫יפשט שם ׳ ובמקוםאחל יהיה הנמר ליןוהוא הנקרא אולם המשפט א‪ ,‬יהיה הכל ענק אחל דל כ י ^ ל ם‬ ‫^ ^ * ^ * ^ ^ ? א ש ר‬
‫^ ל א ו ל ם המשפט כ מ ‪ ,‬ש ת ם מ נ ת ן ‪ :‬יספיןבאח מן הקלקע‬
‫מ‬ ‫נ ה ן‬

‫כותלזה עליסולביתל זה שכננלו‪ :‬ובית‪ ,‬אשר ישכשםחצלהאחלתמכית לאולם׳ לל היא החצר האחלת‬ ‫^ ‪^ i ^ ^ ^ ^ T‬‬ ‫)עלל ‪.‬‬
‫‪,‬בית‬ ‫אשל שם‪:‬‬ ‫^ ש כ ב ב ו ה נ ה ה י * נעשה כמעשההזהלל שהיה ס ט ן ב א ח‬ ‫שה‬
 ‫רש‬ ‫מלכים א ז‬ ‫רדק‬
‫ובית יעשה לבת פ ל ע ה ׳ עלה ב ל מ ל ע מ ת בית ל כ ת כ ל ע ה ‪ :‬באולם ה ז ה ׳ כמעשי?‬ ‫כל אלה ׳ כל אלה הבתים שזכל שבנה כית יי׳ יכיתי יכית המשפט כית כ ת פ ל ע ה‬
‫האילם הזה‪ :‬כל אלה ׳ כל האבנים האלה עשרים כבילות‪ :‬כ מ ל ת גזית ׳ כ מ ל ת‬ ‫וחצריתיהם כ ל ם היי כנייי'כאבנים יקלית כלימל טובות ממתצכ כמי שפילשמ‬
‫אבני גזית מ ל ה ת ח ת היתה לאבני גזית במלינ׳‪ :‬גממסל על הטבחו׳ ׳ ב מ כ ה היה‬ ‫למעלה ‪ .‬במלית ג ז י ת ׳ א כ ן גזית ה י ה יליע מלתי ביניהם כמי כימי לזל םהיה‬ ‫‪,‬‬

‫הבניין ה ‪ /‬ה עשני כאבני גזית האלה מן היסיל על שמי ק י ל ה ‪ :‬מ מ ס ל ׳ לםי ן יסיל יי‬ ‫מ ג ל ל י ת ב מ ג ל ה ׳ מ ג ל ה היא המיםיל שהי) פני‬ ‫מ ד ת גזית חמשה ט פ ח י ם ‪:‬‬
‫ה ש כ מ ת ׳ שמי ק י ל ה‬ ‫)ישלנת מ ת ל‬
‫האבנים חלקית )ישחת‬
‫כמי)ימיני ט פ ח ה ם‬ ‫כשהיו מ נ י ל ל י ת כ מ ג ל ה מ ח ה בן ב׳ רפ נקריא׳ וסי׳ בן אשה אלמנה הוא םםטה נפתלי ׳ בן אשה מבנות דן דדברי הימים‪ :‬יח פסוקי' בקריא׳‬
‫י מ ח ק ׳ לצל‬ ‫שמים;‬ ‫שהין א ם הי) נפסלית כ מ ק מ ת אית בהק את ואת ואת את וסי׳ רקח אברהם את ישמעאל בט ואת לוט בן הרן ׳ רקם בלילה הוא רקח את שתי‬
‫החיץ ה י ה כל מםך>‬ ‫ו פ י ח מבית)מחק כי שני ה פ נ י ם נשיך וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ׳ הן הראנו יי' אלהי את כבודד• ויקךז את זקני העיר׳ ויהי לתשובת‬
‫הקירות כ א ב נ י ם הללו‬ ‫ו מ מ ס ל על‬ ‫היו מגוררות ‪:‬‬
‫ע ל החצר הגלילה‪• :‬׳‬
‫ה ט פ ח ו ת ׳ והיו ס ס אבנים ישרות ו ב י ר ת א ע ב ד לברה פ ר ע ה ך נ ה י ב י ׳^אי׳ ובית‪.‬יעשה ךיבת־פרערהיאשר ללןח‬
‫‪3‬‬

‫וממסלאבנים גלילית׳‬ ‫וחלקית כן ח ן היפיל על שמי‬

‫והיכול שבתוך‬ ‫שלמה באולם הזח‪ :‬כל־אלה אבנים‬ ‫ב ל אלין‬ ‫ש ל מ ה ב א ו ל מ א הרין ן‬
‫ק י ר ה ונקרא מקו׳ ה נ ח ת הקולות‬
‫‪:‬־־ ‪«• T‬‬ ‫י• ‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪" -‬ן‬ ‫‪\.T‬‬ ‫‪|T‬‬
‫א‬ ‫הקלקע היה םל‬ ‫א ב נ י ן ק ב ן ב מ ש ח ת ג ז י ר ת מ מ ס ך ן ליה!•‬ ‫ט ב ח י ם כי ה א ב נ י ם שמניחין‬
‫אבנים גלילית מ ת ר‬ ‫יקרות כמדות גזית מגירות במגרה‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫מניו‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ב‬
‫•ל‬ ‫לאשי הקולות עליהם תנאים‬
‫ממלת ג׳ית‪:‬‬ ‫ממרת ומחוץ וממסר ער־הטפהורת‬ ‫בפושכיא ו מ ל ב ר א עד ר ר ת א‬ ‫חין לכותל כ מ ל ת ט פ ח מבית‬
‫ומלמעלה אבני יקרות׳‬ ‫•ל‬
‫ומחוץ עד־ההצר הגדולה‪ :‬ומיסד‬ ‫ו מ ע כ ל ן !;אבגין ט ב ן‬ ‫ךבתא‪,‬׳‬ ‫)מהין ותביכת הבניין ה י ה ג ם‬
‫ומלמעלה ליםו מ הין‬
‫י‬ ‫ה‬ ‫כ ן מ ח ק לבית על החצל‬
‫א כ נ י ס יקרות ע ל ה‬ ‫א ב נ י ם יקרות אבנים גדלורת אבני‬ ‫א ב ג י ן רברבן א ב נ י עסר א מ י ן‬
‫ה‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫הגלילה אכל החצל‬
‫־ ‪" :‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬־ ‪T‬‬
‫• ‪J‬‬ ‫‪\\r:‬‬ ‫‪) • r -1‬‬
‫ה ט ב ח י ת כמו םאמלו‬ ‫ומלעלא‬ ‫ו א ב נ י ר ת מ ג י אמין ז‬ ‫ה י ה כנין א ת ר כמי שאמי כאכני׳‬
‫למעלה‪) :‬ארז׳ וחפי‬ ‫עשר אמות ואבני שמנה אמיורת‪:‬‬ ‫א ב ג י ן ‪$5‬בן כ מ ש ח ר ת ג ז י ר ת ו ח פ י‬ ‫שלשה טילים וטיל כ ח ת י ' א ר ז י ם ‪:‬‬
‫נסרין לאלזא כמל‬ ‫ומלמעלה א ב נ י ם יקרורת כמדורת‬ ‫וררתארבת^א‬ ‫נםריןדארזאן‬ ‫ועיוסל א ב נ י ם ׳ ־ ה י ה ה ב נ ק‬
‫ש א מ ר וספון ב א ח‬ ‫‪J • :‬‬ ‫‪JT:‬‬ ‫‪:‬־ ‪I T‬‬ ‫• ‪: - :‬־‪T‬‬ ‫ו‬ ‫ה ז ה ממסל באבנים ט י ס ת‬
‫ס ח ו ר ס ח ו ר ת ל ת א סךךין ך א ב ן‬
‫ס ל ס ה טירי גזית ה‬ ‫וחצר הגדולה סביב‬ ‫גזית ואיז‪:‬‬ ‫וגלילית שהיו אבני׳ מ ע ם ל אמית‬
‫החימה עשיייה שלש‬ ‫‪ J :‬״‬
‫ט ב א ו ס ך ך א ח ד ר מ ר י ש א ע י ארזי!‬
‫‪• T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ -‬־‬ ‫‪*,TT‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫ואבנים משמנה אמית אכל מן‬
‫נלבכין של אבנים )‬ ‫בייתא‬ ‫דיי‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ו‬
‫חש שלשה טורים גזית וטור כרתורת‬ ‫טיבית‬ ‫היםיל ולמעלה היו אבני׳‬
‫ונלבך של ע ן עליהם ז‬ ‫•‬ ‫ו ל א ו ל מ א ד ב י ת א ״‪.‬‬ ‫היסול‬ ‫א כ ל לא גלילות כ מ ל ת‬
‫ח ל ש ׳ אימן‪ :‬וימלא‬ ‫א ך ד ם ולחצר בית־;הוה הפנימיות‬ ‫אלא כ מ ל ת הגזית ו ח ל אמלו‬
‫ושלח מלבא שלמה‬
‫ה‬ ‫א ת החכמה יאת‬ ‫ולאלםהבירת‪. :‬‬ ‫כ י אלו אבני עשל אמות )אכני‬
‫ה ת כ י נ ה ו א ת הלעת?‬ ‫בן־אישהז אלמנו‬ ‫שמנה א מ י ת היו איצטינמת י ו ד ב ר י ת ח י ר ם מ צ ו ר י‪ .‬ב ר א ת ת א ב י פ י ״ ?״*חיים מצר‪:‬‬
‫ויישלח המלך שלכ‪'£‬ה דרןח את־‬ ‫•‪T:‬‬ ‫; ‪• T• - -‬‬
‫שלסה כלי אומנית‬ ‫הוא ממטרת נפתלי ואביו איש״צךי‬ ‫מ‬ ‫יוצאות ח ק ל מ ת ל בילטית‬
‫שהשלם נ ב ר א ב ה ן‬
‫'‪T‬‬ ‫'‪»-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬‫‪T‬‬ ‫; ‪ T‬׳‪1‬‬ ‫‪• -••. -‬‬ ‫א ר מ ל ת א הוא מ ש ב ט א ךבית גפתלי‬ ‫מבפנים לבית ואמ׳ אבני ע ם ר‬
‫שני ב ח כ מ ה י ס ל א ר ן‬ ‫חרשנחשת״וימלא את־החכמה ואת‬ ‫יי‬ ‫ואבוהי ג ב ר צורי א ו מ ן ב ע ו ב ך א‬ ‫<^‪3‬כי ש מ נ ה ם א ‪ %‬נכנסות ואלו‬
‫כונן שמים ב ת כ ו נ ה‬ ‫‪S T‬‬ ‫‪: T -‬‬ ‫‪,‬ן‬ ‫‪•• • -‬‬ ‫״‬ ‫׳‪) 51wh‬מן הייצ^מ הי‪ 1‬ע!»מ‬
‫‪T‬‬ ‫;‬
‫ד נ ה ש א ואתמלי י ר ת ח ו ב מ ת א‬
‫בלעתו תהומו׳ נבקעג‬
‫׳התבונה ואת־הרעת לעשורת כ‬ ‫‪. T ::‬‬ ‫‪:.‬׳‪-••::‬‬ ‫• י‪T T .‬‬ ‫זקני‬ ‫‪ phnb‬ש ב ס ה־) מ נ י ם‬
‫ט מ מ כ נ י פ י מ כ ו י ת ד ר ת ס ו כ ל ת נ א ו י ת ך ע ת א ל מ ^ ב ד ו י » \‪u‬נ ‪,‬פכלל מלאכדת בנחשת ויבויא אל‪-‬המלך‬ ‫[‬ ‫‪0‬‬ ‫‪A‬‬ ‫כהזנה‬
‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪7‬נ>' ‪ « L t*-.I‬ט ז בםלשתן נ ב נ ההבית‪u-‬‬ ‫‪4‬‬ ‫־ ׳ע‪<1‬ה‪>L‬‬ ‫‪VT‬‬
‫!‬ ‫‪;V‬‬‫‪A‬‬
‫"‪L‬‬ ‫‪:‬‬
‫למקלש )פלחי כהינה הי! ישניט‬
‫בלעבידאבגחשא ואתאלותמלבא‪ .‬׳‬
‫יכין‬ ‫שני ‪ * 3‬ל ם‬
‫העמידים׳‬ ‫שהעמיד‬‫את‬ ‫שלמה רעש ? ת ^ ? ר א ^ י ‪ 5‬־ י ^ י‬ ‫;‬ ‫‪T-•-‬‬ ‫• ‪T T :‬‬ ‫‪T • *• T‬‬
‫כסותו ל א ק ! ולחצר ׳‬ ‫על‪ :‬כ‬
‫חים ‪-‬‬ ‫‪-T‬‬
‫ומעז‪ :‬שמגהעשריז‬ ‫את־שני העמוריכם נחשדת שמנות‬ ‫בניין החצר הגלילה כמי שאמר‬
‫שלמה‪.‬ועבד ירת ב ל עבדתיה;‬
‫‪ mh‬קימת וגוי •‬ ‫עשךרת אמרת קומרת העמוד האחד‬ ‫למעלה ייבין א ת ה ת צ ל הפנימית‬
‫וכיבלי הימים ‪hw‬‬ ‫ו צ ר ית תךין עמוךיא ך ג ח ש א תמ‪3‬י‬
‫ו נ ו יכן ע&ת לבנין ה כ י ת כבניין‬
‫^ מ ל פלסים ותמס‬ ‫אויםנה הוא‪8‬טטה «ת? ! י ׳ רעש חירום אתהטירית ואת היעים׳‬ ‫אשוז ח ד‬
‫בןו ך א‬
‫אתייאנ׳ע פ‬
‫וי^והםליןמ י ד ת ך‬
‫השנה׳ אמין ר ו‬ ‫•עסרי‬ ‫ה ז ה ‪ :‬מ מ ט ה נפתלי ׳ היא היה‬
‫‪ zvb‬קומתן פיגיןי‬ ‫מ מ ט ה נפתלי ואמי מבנו' לן כמ) ויקח אתאוצרות׳ אז יכה מנתם׳ חגםד הםליןעליהעםח־ ויכרת את הנדת׳ את ירושלים ואוו׳ והארץ‬
‫שניהם כאחת ‪twfxw‬‬ ‫ש ח מ ל בלבלי הימים בן אשה תענה את התן ׳ וע־עה ‪ vhs‬כליב י ויעש חירום את הסיחת דרה ׳ ובשנת ממונה עשרה ׳ חנו!‪ 1‬וזמינו;‬
‫'החסלה * מ ל ‪» : S .‬‬ ‫‪,, ,‬‬ ‫> י‬‫_ ‪,‬‬ ‫‪• .‬‬ ‫אלמנה מכנית דן ‪7‬מת ם א מ ל‬
‫<זנ ‪ h‬מ ה ה י ת ה ל נ ל ‪ b‬ח י ב ל ‪ h‬ש ) ש ‪ h‬י נ ה ד ‪ r‬מ ‪ ! ) p‬מ < ! ‪ h‬מ ‪ h D‬ל ה ע מ ו י כ מ ) ס ‪ » b‬מ ל‬ ‫ואביו איש צלי שהיה ג ל בציל כמו עיכל אלים הגתי כי לגי ה י ה )לפי שגל כ ג ת‬
‫•‬ ‫‪.‬ומונו‬ ‫למשה כעניין *על ?‪ pfv‬העמןליס מעשה שנשן‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬
‫ק ל א י ג ת ׳ יצולי קליאתימללע‪ :‬חלש כ ח ש ת היא א י א ב מ ג ס כ ן ה י ה חלש נחשת‬
‫ורמתימ';ל סמכי מ י ה כי חייב א ל ם להתעסק באנמני׳ אבמ לפיכך הזכיל הכתיב‬
‫רלכג‬ ‫אבין כי ג ם כן היא היה אימן יבני למל אוממתג ו מ פ שאמר ‪ p‬אשה אלמנה להיליע‬
‫כ י מ ת כעלה אכי חילם לפיכך לקח שלמה כ נ ו כי ג ם הוא ה י ה א‪5‬מן ט י ב ) מ ה‬
‫רליכן הכית שהיה עישיזלכתפלעההיה ‪w u w w w‬‬ ‫‪X‬״*״™«׳‬ ‫שאמל חלש נ ח ם ת לעשית כל מלאכה כ נ ח ם ת י כ ל כ ח הימים אימל מלע לעםית‬
‫המשפששהיהכלקלקע‪ ,‬סכי! ב א ח כל אלה ‪« ' « h‬‬
‫;‬ ‫‪ ^ ,‬״ ״ ^ י‬ ‫ב ז ה ב ובכסף ובנחשת ובברזל וגו׳ שמה ס פ ל כל אומנמ׳ שהיה לו והנה לא ס פ ל‬
‫‪ mm‬זית ׳ הנה ה י מ ה י־ית אבן ״ י ת מיגבלת ו־ייעה אצלם ־ מ נ י ר ח מ‬ ‫אלא מלאכת ה נ ח ם ת בי לאותה מלאכה ה י ה צריך לו שלמה כמי שאמר שעשה‬
‫י שהאבנים האלה להחליקם מ ת ל ה ׳ ‪ .‬מ ״ י מ ת ‪ .‬ב ״ ״ ‪ :‬ה‬ ‫^״״«^‪r‬׳‬ ‫א ת העמידים)הכותרות והמכונות ו ה כ מ ח ת והים והיעים והמזרקות כ ל ם כלי‬
‫» ״ * » י י א ‪ fJa‬כי ״ א י ‪ 0‬א י ר ‪ p h f‬״לקה מאל ושלמה יהיה ׳ ה‬ ‫‪W‬‬ ‫בחשת היו‪ :‬ויצר׳ אמר)יצר לפי שצידתם עשה ב ק ר ק ע שהתיכםבד‪ .‬שמנה עשל‬
‫‪ * 5‬״ « י ^ י הנראים ה א ״ ל מ ב ־ נ ׳ ^ יהאחל נראה מנתין ־‬ ‫י[מה׳ וכלכלי הימים אמית שלשים וחמש אולך מ ה שאומל בלבלי הימים הוא‬
‫י ^ • ! ־ ל ה ט ־ ח י ת ׳ ילמאבניהיבילעלאבניהכיתלהנלאי׳ שילקלקו ג ^ מ י ם‬ ‫אנמר על מ ל ת שני העמולים כאחל כ ע ת היציקה שהיו שוכבים לפי׳ א מ ר שמה‬
‫הנראים כ ל ־ הי‪ .‬ב ׳ ה האי־ או א מ ל ע י‬ ‫מירך יהנה א מ ר ק י מ ה כםהעמילם וקימת העמיל ה א ח ל ה י ה שמנה עשלה וכן‬
‫^ ״ י ? » י ^ י ‪ 1‬אסל עליי תישם ה ת ק ל ה ייציאי האבניםייתר מהשאי‬ ‫העמיר השני ה נ ה שלשים ושש כין שניהם ו מ ה שתמר שלשי' ן ח מ ם ה א מ ה ה א ח ת‬
‫‪ w‬מענ‪ .‬י ל ״ישימים שס <‪ m#‬בפנים ״ ה מביאל ב מ י ־ י ם‬ ‫ה י ה נ מ ס חצי א מ ה מכל עמיל בתיך ה כ י ת ד ת לפיכך לא א מ ר אלא שלשים וחמש‬
‫^ ^ ״ * ^ • י ״ י י ז ע ל ה ח נ ל ה נ ״ ל ה ׳ מחין לבית ע י ה ״ נ ל הגיילההיי כל‬ ‫והעחילי ה א ל ה ה מ חלילים כמישאימר בסיף ירמיהו זעכמ א ר כ ע אצכעית נכיכ‬
‫נ ז ה האיע()יהיה ה מ י ( ב א מ מ כ ל אלי האילמים‬ ‫* ‪ f °‬״ ‪ P‬״‬ ‫ו מ ה שאימלוחום שתים עשרה י ס ו ב א ת העמול השני הוא ה ל ק לראשון)הקימה‬
‫‪ W W‬ס‪-‬ש כ י א ״ ל ׳ כ ל י בית יער ה ל ב נ י ם ‪ .‬מ מ ס י אנ־ים יקלית׳ רלשאנ־י‬ ‫ש׳כל ללאשין)הי׳ הלין לשני אלא אחז ה כ ת י ב ל ר ך ק צ ר ה והוא א ח ל משלשים‬
‫י ״ ״ ‪ * 2‬י ״ י ' מ א ב נ י נ ׳ י ת כ י ה י ‪ ,‬ב ה ־ אב־יםשל ע ש ל א ״ י ת י ש ל ש מ ^‬ ‫׳‬ ‫וסתים מלית שהתולה נלרשת כ ה ן ז ק א מ ל כסוף ילמיהו שמכה עשלה א מ ה‬
‫^ ׳ ) מ ל מ ^ ק ה י ס י י ה מ ל נ נ י י ק ל י ת כ מ « נ ׳ י ת יהיה שפח ב א ח ב ת ק י י ־‬ ‫בקימת העמול האחל וחרט יכ יסובנו ואמ׳ כסיף וכן לעמיל הםני וכוי ת ל נ ם מ נ ת ן‬
‫‪,‬‬
‫‪ E‬״ ״ ״ " » ‪ » « ? g‬אבני־ כם האבני־ ה ה ם ‪ :‬י ״ צ ל ה ג ״ ל ה ‪' i n‬‬ ‫ה פ ס י ק ה נ ה ת מ נ י ע ס ר י א מ ק ח מ י ה לעמילא ח ל וחוט משח ת ל ת י ן עסלי אמין‬
‫מ ק ף ליה וכן לעמילא תניינא ומלת ה ק ף העמיל ה י ה שתים עשרה א מ ה )זהו‬
‫* ‪ ^ ^ ? K £ £‬״ עליה יכ( ה ־ ה ל ״ ־ ל בית יי' הפנימית כמי שקי־י‬ ‫ושתי‬ ‫שאמל וחוט שתים עשלה א מ ה יסוב א ת העמןל‪:‬‬
‫כ( ה י ה ^ ל ם ה ב י ת י ל ה א י ל ם א ש ל ל פ נ י ה ה י כ ל י ה ל כ י ל ־ )ישל״המלך‪*AD‬‬

‫ק ת י ‪ 1‬ת ח י ל ־ ) ״ ׳ ׳ כ ל ס א ב מ נ ־ כ ן ה י ה ח ל ש נ ״ ש ת ו ל י ה ה י ה הבקיאיתל‪,‬מעל‬ ‫ב י א מ המלאכה־ ייצר א ת ס ־ י ה ע מ י י י ם ׳ ל ל שהיא נמשה מ ל ת ם‬

‫^ ש ה ת י מ ‪ :‬שמנהעשלהאןהקימתהעמיל^א^בס־י‬
‫ב ^ ־ מ י ש א י ק י ק ב ־ מ י האיפן היהבמקימית ״ < ‪t‬‬ ‫^‬
‫וחיכו‬ ‫‪ V‬״ ‪ v J, W‬ס ת ת ל ה מ ר ‪ v‬הימים אשל מלך ח ל ה ם א ר ב ע י ם ס נ ה ‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬
‫שעו‬ ‫רדק‬ ‫מלבים א ן‬ ‫רשי‬
‫‪7‬‬
‫ושתי מתחת עשה י פירוש עטחת כמ) כתל מלכות)תרגומן קלזנתמן ‪ J‬מוצין‬
‫גחשתהמתלותהיונחשת מיותךכלומ׳ שהתימ הכותרות כמו שהתיכו העמילי'‪:‬‬
‫*״״* ^^‪S‬‬ ‫;‬
‫» » ״ י » "‬
‫ח‬ ‫פ‬ ‫ט‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫)‬ ‫י‬
‫* ״ ט ש ת י ם ע ש ל ה אמה‬
‫?‪2£m‬אחלוילמל‬ ‫™‬ ‫שכלשיסבהיקששלשהטפחיםישנ׳‬
‫חמש אמית קימתהכותלת האחת ׳)כסיף זה הספל אומל וקומת המתלגת שלשי‬ ‫מ‬ ‫י י ל מ‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫נ‬
‫וחוש‬ ‫^‬ ‫״ ״יי״‬ ‫^ »™ ^‬
‫אמית אמלו לכותי׳ זל שתי אמית התחתונות של כיתלית המ שמת לעמיל שלא‬ ‫‪1‬‬
‫השני מממ ופילש היקפו של שני וילמל מ מ מ הלאםק וכן תלי•״‬
‫היה כהן ־ צילה וצלם ושלש ע‬ ‫מסח תלתין עסלי א‬
‫עליינו׳ ה ן נפרדית לחוץ מיקפירן‬ ‫האחת ג' קנמ!ק וסי'גססו־ נסדר חרומה‪ :‬השבכה ‪ r‬חסי הא בריש חיבותא וקרינן וסי׳ נמסר גס‪6‬ר‬ ‫&מק מקיף ליה )כן‬
‫שבכים מעסה שככה כמ) לילביי‬ ‫‪#‬מואל חלק כ סימן פ ;‬ ‫לעמילא תניינא‪:‬‬
‫לקל היו מיקפי׳ לפיכך לא מ נ ה‬ ‫וסתי מתלגתממייילש‬
‫מוצק׳‬ ‫בלעז ‪:‬‬
‫כזה הספל בסיף אלא הסלם‬ ‫ו ח ו ט מ ש ח ת ך ת י ן ע ם ך י אמין מלןף‬ ‫וחוט שתים־ע^ררה אמה יסב א ר ז ־‬ ‫״‬

‫אמות העליונית םהיתה כ ה ם‬ ‫•לישניטיל בלעז‪:‬‬

‫ל י ה וכן ל ע מ ו ך א ת נ י נ א ו ו ת ר ת י ן‬
‫חמש אמית קימת העמוד השני‪ :‬ושתי בתו־ות עשה‬
‫הסככה לפיכך א מ ל כסמוך‬ ‫‪V‬‬ ‫ב‪fee‬ו ל א קרוגתון ע ב ד ל מ ת ן ע ל ר י ש‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫;‬ ‫‪• -‬ן‬ ‫‪-‬‬ ‫‪j - r r‬‬

‫)סככה )דמונים על ה מ ת ח ת‬ ‫הכיתל ה א ח ת ׳ יבסיף‬

‫ע מ ו ד י ה מ ת ך נ ח ש א חמשי אמין‬ ‫מילא‬ ‫הספל היא אימל שלש ל ת ו ת עלץ>*'שי העמוךיבש מצק‬
‫סביב! לכסות א ת ה מ ת ח ת *‬
‫אימ אימר שהשככה האחת‬ ‫ר ו ‪ £‬ה ך ק ר ו נ ת א ח ר א ו ח מ ש אמין‬ ‫אמית שנינן כמסנת בחשת חמש אנ!ורת קו^ת ה ב ו ר ר ת‬
‫י ע י‬ ‫‪\ - - I‬‬ ‫‪ J•' r‬״‬ ‫‪v A‬‬
‫אלבעיס יתסע מלית‬
‫י‬
‫היתה לכסית שתי הכיתדו׳ אלא‬ ‫?דין?‬ ‫‪1‬‬
‫יי? י?ן ‪£4‬א ^ י ת א‬
‫רו‬
‫ה‬

‫ע ו ב ד ס ך י נ א לןלי;;ן ע ו ב ד ג ד י ל ן פי׳ על השככה האתת משתי‬ ‫שתי אמית התחתונית האחת וחמש א‪£‬ות קומת ה כ ת ר ו ת‬
‫ה‬ ‫השכמת שהיו מכסית את‬ ‫של כיתלית היו סיית‬
‫&!‪ xm$T£‬ךעל'ריש'עפוך‬ ‫שבכרה‬
‫מעשהלבתררת‬ ‫השנירת ן שבכים‬
‫מעשךזישךשרורת‬ ‫לעמיל שלא היה בה[ גרלעז‬
‫אסר על לא&‬ ‫הכיתרית ‪:‬‬
‫הלמיכים׳ היאר היה זה)הלא‬ ‫ש ב ן נ א ליקרונוןא ח ך א ן ש ב ע א‬ ‫גילה ושלש העלמנית אשר על־ראש העמודים שבעו־ז ״י‬
‫*‬ ‫‪•A1T‬‬ ‫"‬ ‫* < "‬ ‫ו‪-‬‬ ‫‪-‬י‬ ‫ג‪-»v‬‬
‫הכיתלית היו על לאס העמידים‬ ‫ו ע ב ד ית‬ ‫לקרונתא ת נ י ת א !‬ ‫היי עידפית לחק מ‬
‫והלמינים על המתלו׳ רש ספלי׳‬ ‫ע מ ו ך י א ותךין ס ך ך י ן ס ח ו ר ס ח ו ר‬
‫לכתררת‬ ‫ושבעה‬ ‫האחרת‬ ‫לכתררת‬ ‫מיקפית צילה שנאמל‬
‫ה‬ ‫שכתיב כהם אסל על לאם‬
‫•ללסת׳ ע ל ס ר נ ת א ח ר א ל כ ס א ה י ר ת‬ ‫‪.‬‬ ‫*!בכים מעשה שככה השנית‪ :‬רעש א ת •העמודים ושמ‬
‫העמילים טעית היא כי המסלה‬
‫‪t k‬‬
‫ל מ ק לולבק של לקל‬
‫ט ו ר י ם סב»ב עד״השבכרת האחרת ג * > ל ' ק ר ו נ ת ו ן ר ע ל ר י ש ר מ ו נ י א וכן‬
‫כ‬

‫המ מיקפית יאימ אני‬

‫כ‬ ‫אימדת לאס הלמינים לית‬
‫כיתיה ה נ ה כי זה לבלו לאם ה‬ ‫ע צ ר ל ק ר ו נ ת א ת נ י ת א ו ונןריונתון‬ ‫שלא מנה איתן שתי לכסות את־הבתרת אשר על־ראיש‬
‫הלמונים והשאר לאם העמילים‬ ‫אמית התחתימ׳ בסיף חרמנים וכן עשרה ר כ ת ר ת השנית‪:‬‬
‫ע‬
‫ך מ ל ל י ‪ .‬ע ב ו ו ע א עובד שושנחא‬
‫א ם כן אפםל ם נ ם על לאש‬ ‫השפל לפי שהמ שמת‬
‫ל ק י ט ב א ו ל מ א א ך ב ע אמין ״‬
‫הלמונים היו מתלות אחלות‪:‬‬ ‫העםוךים‬ ‫ער־ךאש‬ ‫אשר‬ ‫וכתרת‬ ‫לעמיד )העמיל תחיב‬
‫נילמנגתונל ו ק ר ו ג ת א ע ל ת ר י ן ע מ ו ד י א אן*‬
‫וכן עסהלכותלת הסנית׳ שני‬ ‫־'‬ ‫־ י‬ ‫*‬ ‫«״‪'.‬‬ ‫־‬ ‫« ן •‬ ‫זי‪.‬‬ ‫שושן ה כ י ל ה‬ ‫‪3‬כיתלת שתי אמית״• מעשה'שושן באולם ארבע אמורת‪:‬‬
‫טולים למוני׳ על הסככה לצזלך‬ ‫ל‬ ‫מ ל ע ל א מ ל ק ב י ל דבמייה רי‬ ‫*מ׳‬ ‫העמודים‪, -‬ג נ ם‬
‫‪*V‬‬ ‫־ ‪J‬‬
‫*‪V"A‬על־־שני‬
‫* ‪J‬‬
‫וכתלרת‬ ‫\‬ ‫*‪I‬‬
‫שבכה׳ כ‬ ‫־‪• 1‬״‬
‫שבכים מעשה‬
‫הכותלת לכסותה כמו סעםה‬ ‫השבכות שהמ להן‬
‫כאחלית‪ :‬מעסה שישן כאולם׳‬
‫ל ע ב ר ם ך ג ת א וךמונ^י־ה מ א ת ן‬ ‫•ל‬ ‫ממעל מלעמרת הבטן א ש ר לעבר‬
‫לימית כמין ביפה‬
‫סךדין<<ביךין ל י ה ס ח ו ר ס ח ו ר ע ל‬ ‫שבכה והרמונים מאתים טריכם רשכנ?‬
‫ה‬ ‫על הכיתלות &המ על לאם‬ ‫‪P‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪R R :‬‬
‫< ‪ P T‬קיייפא מעשה‬ ‫‪0‬‬

‫׳ ‪ V‬מלקרוגהא ת נ י ת א ן‬ ‫* ' י"‬ ‫״‬ ‫*‪,‬׳ ‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪F‬‬

‫העמילים היה עליהם מעשה‬ ‫אד‪ r‬־< •‪r•:‬‬ ‫נסית״לש‬ ‫מיקפית היו סביב על ה כ ת ר ו ת השניות ״‬ ‫‪1‬‬ ‫שבכט‬
‫ק ל י א ׳ דנ» מיל‬
‫שגסן אלכע אמות למעלה כננל‬ ‫ג ק כ ‪pp‬‬
‫' ׳ ' * * ל י ת ש ל לולבי לקל‬
‫האולם םהיא הכיפה וזהו שאמי‬ ‫‪t‬‬ ‫כמי)על שבכה יתהלך‬
‫נ ם כן למטה ועל לאם העמידם מעשה שושן ויינתן תלנם עיכל סיסנתא לקיש‬ ‫וגליליםהמ להם כמעשה שלשלאות‪ :‬שבעה ל מ ת ח ת ה א ח ת ׳ שכעהלילכין היו‬
‫כאולחא וכןתלנים פלח שישן לקיטשישנתא‪ :‬מלעימת הבטן ׳ כננל המקום‬ ‫להיקף אחל לשבכה אחת)שני טורים של רימונים ושל נחישת הלימונים תחובים‬
‫האמצעי אסל לעכל השככה היו כיתלית אחלית מלעיל לאיתו המקום ויינתן‬ ‫בשלשלתהמקפת את הכותלת כך מפולש בלבלי הימים )במשנת אלבעיםןתשע‬
‫ת ל נ ם מלקכל ליכקא‪ :‬מאתים טילים סכיכ על הכיתלת הסנית ׳ והיא הלק‬ ‫מלית? לכסית א ת הכותרת אשר על לאש הלימינים ׳ הלי זה מקלא מסילס‬
‫לראםונה כי אלכע מאות למינים היו כין םני העמילים כמי סאימל למטה ומה‬ ‫לכסיתיזלימיניםאת הכיתרת אשר על הראסיכן המ הכיתרתעסייגת לפי סלר‬
‫סאימל מאתים טולים לא םהמ הטילים מאתים אלא הלמינים היו מאתים לסככה‬ ‫משמעות המקראות כמין שני אגנים הימה כל אחת אגן התחתין בית קיבול)‬
‫‪,‬‬
‫האחת והיו םצי טורים סביב ככל טיר מאה וזהו סאמל כלכלי הימים רעש רמיני‬ ‫' ^ י ז ׳היא ק ח י גולה כמו שאמיר בעניק ינילמ ה כ ו ת ל מ ותרגמו יונתן אגני‬
‫מאה ויתן כשרשרות והם השרשרות שעשה לכותרות וכן מ ה ם א מ ׳ כ ס פ ר ירמיה‬ ‫קלנייתא העליון כפיי על התחתון בית קימל) למטה היא הקרנייה שבכה כמה‬
‫כל הרמיניס מאה על השככה כט‪5‬ל האחד רל י ק כטיד הםני מאה והנה ה ם‬ ‫^נאמל בעניין זה)השכמת םתיםלכסיתאתשתינילגת ה ט ת ח ת נמצאת רחבה‬
‫מאתים כסבכה האחת ומאתים כשככה האחרת ומה שאמר םם תשעים יסםה‬
‫*מקים הלבק ומשופעת)עילה)מסיפעתדירלת)היא ק ח י בטן)כן תי מלעזמת‬
‫לוחה א ו מ ל ט תשעים)ששה מן המאה אשל המ כטילהאחל היו ממחלות סכיב‬ ‫מ‬
‫ק ל ק כ ל ליבקא יניבה שתי ה א נ מ ת האלה ארבע אמית מה) שאמר מעשה‬
‫לאולם‬ ‫לעכל אחל גהאלבע ממחלות לעכל אחל נ ס כן סכיכ;‬
‫כאילם ארבע אמית מצויירות המ בם כ מ ק פרחי שישנים כלרך ה צ מ ד ן‬
‫‪3‬‬
‫טתייייאילמית ארבע א מ מ נובה)האמה התמשיתהיא כיתרת קטנה למעלה‬
‫‪ P‬הנמלה היא שנ׳)כותרות על שני העמודים‪ :‬נ ם ממעל מלעומת הבטן ׳ שהיא‬
‫יעכל הסככה כסיף השבכה בשוליה הוא באמצע במקום הלבק שעל הסככה‬
‫לחוט שתים עשלה אמהיסוכאתהעמול השני׳ מזהיתכאלכי קיטלעניל העמול‬ ‫^ליכיןת בנילה אשל תתתיה‪ :‬והלימינים מאתים ׳ לימיני׳ עםויק םכי טולים סביב‬
‫היה כמו םלש אמית וארבע חמישמת אמה כקיחכ והנה התבאל כספל ילץיה‬ ‫בשלשלת ומקיפק את השבכה על ה מ ת ל ת השנית אף זה מקלא קצר‬
‫כיהעמילהיה חליל והיה עביו ארבע אצבעות‪ :‬ושתי מ ת ח ת עשה לתת על ראשי‬ ‫ועל לאש‬ ‫על האחת וכן על השנית •‬
‫העמלים מינק צחשת ׳ לל שהתיך נחשת ועשהלתת על ראם העמולים מוצק‬
‫צחשת כצירת שני כתרים לכוקים זה כזה כל אימ־ מ ה ס כ}ירת אכן ומצל אחל‬
‫^יה נכנסבה* העמוד׳ והנה א מ ל צ ז ה ה מ ק י ם שקומת ה מ ת ר ת ה י ת ה חמש אמית וכסוף ז ה ה ס ם ר א מ ר שקימתה ה י ת ה נ אמית וזה ראיה שהםתיאמית התחתינית‬
‫העמול הנכנס בהם מזהיתבאל שרוחב הכותרות נמלמעמקםכי ז ה ר ח כ ם ה י ה מוסיף על לחבהעמול ורחב העמיל היא שלש אמות‬ ‫‪Z‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪v‬‬ ‫^‬
‫מ«ז»ח«•‬ ‫‪ \%™m‬שבכים מעשה שככה׳‬ ‫^ ״ ^ ^ צ‬
‫מהם שבעה על כל שבכה‪ :‬ויעסאת העמולים ושני טולים סביב על השבכה האחת ׳ א ח ש י ב שהעמודים האל) המ ט ו ח ם‬ ‫״ ‪3‬‬
‫בשבכה בשנינלילים ממנה במתר רחכיכאשר נמשךאתלמ מהשבעה נדלים אשל‪3bmJ^^^^^J‬שבכה והיה זה לכסות א ת‬ ‫^‬
‫‪ t r o w w w i ^ f f i‬אות‪^,‬ובמ^ושני ט ו ח ם כפא רפה בלשון ישמעאל והלצון בו ויעש את העמולים שני טורים או ילצה‬
‫קולם־ ‪,‬מתלות אשלעל לאםהעמולים׳ דל שכבל עשה ז ה‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬‫^ ‪ * D « w f o » X‬אותם שני טוחםיהכונה אחת ממה‬ ‫* * & ר צ‬
‫צייר ^ י ם ) פ ר ח י ם המ עולים על ראש הכותחת כאולם ארבע אמות‪,‬אחשוב שזה הצמר היה נעשה בשני ט י ח‬ ‫^ ‪ J ^ ^ S ^ M‬ה ע ל מ ״ ת‬
‫על לאש הכותרת והיהכהם מ ר ת פלחים ושושנים ־ ‪ ,‬מ ת ח ת על שני העמוליםונ‪ ,‬׳ ה ם הכותחתהתחתונות‬ ‫הבוהים‬ ‫^‬
‫הנמלים וירצה כזה שכמה שהיהמהם מכיט לעמודים היה םזר דמונים ונם ממעל למקום ההוא מלעמת הבטן והוא‬ ‫* ^ ^ ‪« t ^ t S ^ 4‬‬
‫^לתי ח א ה העמודים היהטול דמונים׳ והנה היהבכל טור מהם מאהרמונים כמו שכתיב בספל לכלי הימים כ א מ ח ואת‬
‫טולים למינים לשבכה האחתלכסיתאת שתינל)תהפותחת א ש ר ^ פ נ י העמילים׳ והנההלמיניםתלויים בשלשלות כמ‪,‬‬ ‫^‪ZSZ^^l‬‬
‫והנה‬ ‫^ ‪ b A ^ ^ n ^ ^ J‬מ ת ל ת המ ‪ M b‬בנלה העלמנה ושלשה בנלה התחתונה‪,‬האחת במקום לבוקם‪,‬היא היתה לעמת הבטן ׳‬ ‫*זכל‬
‫™ ‪ X T‬ה ל מ ו נ ל ם ה מ מאתים מ ו ח ה סביב אין הרצון ב‪ ,‬שיהי‪ ,‬מאתים טורים מ ז ה א י נ ו כ מ ו ם ז כ ל מ א ך ה ל צ ק ב ז ה שהלמיניםהיו מאתים ט ו ח ם סביב‬ ‫‪1‬‬ ‫‪£‬‬
‫רקם‬ ‫לל שהין מסוללים בשני ע ר י ם םביכ‪.‬‬
 ‫רש‬ ‫סם א ן‬ ‫רדמ‬
‫ועל לאש העמידים מעשה שישן׳ חצי אמה כלאשכלאחלהיה כיתלו לק כשגםן‬ ‫לאילם ההיכל׳ כמו כאילם ההיכל יכמיהו כי איש הלגתי לפצעי כפצעי ואתרים‬
‫גסאל העמיל עיכמ אלכע אצבע)׳ נ מ כ לכך לא נמנית איתה אמה ביציקת העמנלי׳‬ ‫זולתו‪ :‬יכין׳ מה שקלא שם לעמודים לסימן טיכ לפי שהיו ככניסת הכית קלא‬
‫בלבלי הימי׳ לפי שלא היתה שיה למלאכת העמיל‪ :‬עםל באמה משכת) על םפת‪* 5‬‬ ‫להם שמות לסימן סוב לאחל יכין לשון הכנה שיכון הכית לעילם כמו שאמ׳ כילח‬
‫באמצעית) שכל מ ח ב כלי ענגל באמצעית) ה)א‪) :‬קי שלשי׳ כאמ ׳ זה) שאמר כל שיש‬ ‫יטן עולם ובועז לסו ן עוז והיא מ ל ה מ י ל כ ב ת מ עז כלומל שיתן האל מ עוז וקיום‬
‫בהיקפי שלשה טפחים‬ ‫‪,‬‬ ‫כמי סנאמל יי' עיז לעמי י ותתגס ׳‬
‫ים כ ו מ ח כ טפח הקילו‬ ‫לקדה נ' כתיב ה׳ בסוף וסיט ויצא עוד קוו! המרה ׳ רעש את הים מוצק ׳ לכן כה יי׳ שבתי לירושלים כרחמי׳‪:‬‬ ‫לפי שהי) בהם מלאכית לבית‬
‫שלשים ורחבו עשל‬ ‫והים ו׳ בקריאה וסימ׳ והים הגדול ונבול דיהושע ׳ ראו הפלתי לכס דיהושע ׳ והים בקעת לפניהם ׳ והים‬ ‫וציילים לבים כמי שכתיב א מ ל‬
‫)מתוכו היא מילל;‬ ‫ה‬ ‫עם כל זה שלמה מלאכת‬
‫קומתו ׳ עומקו )כלכלי‬ ‫מקם את־העמודיס לאלם ההיכל‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫עמיךיא‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫‪.‬‬ ‫׳‬ ‫מוצק‬ ‫העמילים ייעש את הים‬
‫הימי׳ הוא אימרשעםאו‬ ‫‪ 1‬־ ‪A T‬‬ ‫״‬ ‫‪¥T|VT‬‬ ‫‪•.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬
‫שהיתה‬ ‫כלימ מותך בצילת) כמי‬
‫לרחיצת הכהני׳ לטבול‬ ‫כן התיכי כדפיס כקלקע אלא ד ה י כ ל א ו א ק י ם ית ע מ ו ך א מ י מ י נ א ו דהמי ר ק ם את־העמוד הימני ויקרא את־*‬
‫כתוכו‪ :‬וכקעי׳׳ גלף‬
‫«‬ ‫•‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪•:|v‬‬ ‫‪|r‬‬‫ו‪T‬‬ ‫ז ן ־‬
‫ו כ ן ך א ‪ :‬ר ת ש מ י ד ת ; ב י ן ואקים י ת‬
‫‪:T-‬־‪-‬‬

‫שהקישי כקילנס כמו שעשי ה‬

‫צידת כיעין תרנם‬ ‫השמאלי‬ ‫את־העמור‬ ‫רקם‬ ‫יכין‬ ‫ישמו‬ ‫ע מ ו ך א מ ס מ ל א וקךא יר־ת ש מ י ד ה‬ ‫עשר כ א מ ה ׳ שהיה‬ ‫הכלים‪:‬‬
‫יונתן‪ :‬מתחתלשפתי׳‬ ‫ועל ראש‬ ‫רקראיארדשמו ביען‪:‬‬ ‫ו ע ל ריש עמוךיא ע ו ב ר‬ ‫בועז‪:‬‬ ‫לתבו עשר אמית )הקיפ) שלשים‬
‫כשלש אמית תחתינות‬
‫כ ש ו ש נ ת א ו ש ל י מ ת ע ב י ך ת עמוך;א ‪ 1‬כ השנה ה ע מ ו ד י ם מעשרה שושן ו ה ת ם‬ ‫‪:‬‬
‫אמה יסוב אותו וכל שיש‬
‫שהיו מרובעות שכך‬ ‫בהקיפו שלשה טפתים יש בו‬
‫מלאכת העמודים‪:‬‬ ‫ועבד‪,‬ית_ימא מ ת ך‬
‫שניני בגמרא לעיריבי(‬ ‫רוחב טפח‪ :‬זפקעיס י תי וצורת‬
‫שלש תחתינית מליכעו'‬ ‫עסר א מ י ן מספתיה ע ד םפתידת‬
‫רעש את־־הים מועק עשר‪°‬באמות‬ ‫ביעין‪.‬יבלבלי הימי׳ ולמו׳ בקרים‬
‫)שתים עליינו׳ ענילות‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫|‪AT‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬י‬ ‫•‪V 5:‬‬ ‫ס ג ל ג ל ס ח ו ר —ס‪~ J‬ח ו ר ו ח מ ש א מ י ן‬
‫‪W‬‬

‫ו‪7‬כ גיפםהיה עגיל כלמות בצים‬

‫יאי איפשר לן להכיל‬ ‫משפתיו עד־שפתו עגלי סביב וחמש‬
‫וקוה‪ I T‬ש ל ש י ם ב א מ‬
‫••־« ה‬ ‫‪T-• T‬‬ ‫בקלים רומיד־ז ו ח ו ט מ ש ח ת ‪:‬ל ת י ן א מ י ן ״‪ ;T‬ז ; • ״ ל ־באמה קומתו‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪T :‬‬
‫ופניהם י הי) למות פני‬
‫אלפים כ ת שהם מאה‬ ‫‪ |T‬־ ‪T‬‬ ‫•ו‪.‬‬ ‫;‬‫‪:‬‬ ‫‪\r‬‬ ‫|| ‪T‬‬ ‫‪ ,T‬־ ‪T‬‬ ‫‪£‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ומה שאמל מתתת לשפתו אינו‬
‫וחמשים מקנה טהרה‬ ‫ופלןעים מתחת‬ ‫יסב אתו סביב‪:‬‬ ‫תורות‬ ‫‪nmp‬‬ ‫מ ק ף ליה ס ח ו ר‬ ‫נ‪/‬ומל מתחת לספתי ממש אלא‬
‫איבעי׳ אלא בעניין זה‬ ‫ביעין מ ל ר ע ל ס פ ת י ה ס ח ו ר ס ח ו ר ז‪ ) DP 5‬ד ד ה‬ ‫מתחת לשפתו לחיק משפתו שתי‬
‫כמו שפירשו רכיתינו‬
‫מ ל לשפתו •סביב ס ב ב י ם ארת׳יועשר‬
‫מקפין‪ rv‬כ»חבל»דדה‬
‫אמית כי‪.‬חמם אמית היה קימת‬
‫מלןפין ל י ד ת ע ס ר אמין‬
‫כעירוכין ועליונות מ‬ ‫באמה מקפים ארת־הים סביב שני‬ ‫הים והשתי' חמות העליונות הין‬
‫מרובעות והתחתונות‬ ‫">‬ ‫‪T‬־‬‫‪:‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪ A‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫~‬ ‫•‪•\TJ‬‬
‫רתךין ס ך ך י ן‬ ‫‪ |T‬־‬
‫י מ א סחור סחור‬ ‫חלקית סלא היי בהם צולית ב‬
‫עגולות אי אפשר לומל‬ ‫טורים הפקעים <ערףם ביצקת‪:1‬‬ ‫ך נ ו ך ר ת בעין מ ת ב י ן ! י א ת כ ו ת י ה ‪:‬‬ ‫בקרים יבאותץ שתי אמית היה‬
‫עמר על־'שני‪°‬עשר בקר שלשה כה לכי כתיב עגול סביב‬ ‫ל ן א ם ^ ל תרי ע ס ר תוךין ת ל ת א‬ ‫הים עגיל ומתחת איתם שתי‬
‫משפתו לכך הוא אומי‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬‫‪J‬‬
‫‪IT T‬‬ ‫‪ :‬״ ‪-IT T j‬‬ ‫־‬ ‫••‬ ‫אמית היה הים מליבע השלם‬
‫׳‬

‫אפיהיון ל * פ ו נ א ז ת ל ת א אפיהון‬
‫בפקעים הללו עסל‬ ‫פינים• עפיונדה ושלשה פ נ י ם ימרה‬ ‫‪,‬‬
‫התחתיני׳ ילהם היה צילת בקלי‬
‫כאמה מיךפין את הים‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫ל ך ר ו מ א ו ת ל ת א אפיה־ןן לפיעךבא‬
‫נזהו שחמל עשל באמה מקיפים‬
‫ר‬ ‫סביב שבמקום‬ ‫ושלשה י פנים נגבה וישלשרה פ נ י ם‬ ‫ו ת ‪ S‬ת א אפיהון ל מ ד נ ח א ו י מ א‬
‫‪.‬‬ ‫י‪-‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T : r‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫ן‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪:‬‬
‫•‬ ‫'‪T-T:•-:‬‬ ‫‪ : T T‬־ "‬
‫א ת הים פילים עשר באמה לכל‬
‫ריביעו והיקפו אלכעי׳‬ ‫מזרחה והים עיניהם מלמעלה וכל־‬ ‫אלכעי׳‬ ‫לוח הנה היה לבוע הים‬
‫•‪ T/‬א מ ה עשל אמה לכל‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T s‬‬ ‫ו ב ל ‪T T AT‬‬ ‫?־י ת‪ ? :‬ן ן ‪ T‬עלוידתון מ‪•:T‬ל ע ל א‬
‫א מ ה בעגילו מלמעלה שלשים‬
‫לותאבל במקו׳ עיגולו‬ ‫ועביו טפח‬ ‫א ח ר י ה ם ביתה‪:‬‬ ‫אהוךיהון לביו ו וסומכיה פ ו ש כ א‬
‫‪: T :‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J‬‬
‫‪T !IT‬‬ ‫~‪V‬‬ ‫‪5‬־‬ ‫ו‪/‬מה כך פילם) לבותינו ;ל )כן‬
‫אי איפשל לימר עשר‬ ‫ו ס פ ת י ה ב ע ו ב ד ש פ ר ת ב ס ס ג ל ג ל ל יעל יאש‬
‫ושפרתו כמעשות שפת־יכוס פרח‬ ‫העמןדימ‬ ‫נלאה מפסט הפסיק‪ :‬יצוקים‬
‫שני‬ ‫באמה םביב‪:‬‬ ‫‪ :‬י ‪ :‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬
‫‪ :‬־‬ ‫‪" ' .‬‬ ‫י‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪t‬‬
‫ומצוקתו ׳ הבקלים המ יצוקים‬
‫טירים הפקעיס יצןקי'‬ ‫ישי‪ If‬א ל פ י ם ב ת יכיל‪:‬‬ ‫לרךט ב ש ו ש נ ת א תרין אלפין ביתין‬ ‫ביציקת הים כאחל לא שחובלו‬
‫ביניקתו׳ הכל מוצק‬ ‫‪• T‬ו‬ ‫־‪\.‬‬ ‫*<‪ V‬־ ‪ i‬יו׳‬ ‫ב ך ט י ב א מחסיל ‪x‬‬ ‫אחל כך ייציקתי שם יאמל מממ‬
‫יחל לא שחכר לו את‬ ‫לרחצה הכהנים בו ׳ והים עליהם מלמעלה ׳ כל הנחלים הולכים אל הים‪ :‬אחריהם ג וסימ׳ וכל אחריהם‬
‫ביתה׳ נותרו אחריהם ׳ ופניהם קדמה והם משתחוים;‬ ‫יציקה בשקל מליכה גלילה ‪:‬‬
‫ק ע י ׳ אח׳ יציקתן על‬ ‫ה פ‬ ‫עימד על שני עשל׳ נם זה‬
‫ילימסמללאיעלילילכקשקיליןשיללילא בלעז‪ :‬וכלאחוריהם׳ םלאכקדיםהלמ‬ ‫הפסיק מעיל כי הים היה מליבע מתחת שהיה מינת ל) אלבע חחית כ נ נ‬
‫כיתה אל תחת הים היו אחיליה׳ פונים שנים שבצפון לקלאת םכללוס ושלחזלח‬ ‫ממבע)בכל ח ת היה שלשה כקל שהיה הים עימל עליהם )פני הכקלים אל‬
‫כננל של מעלכ‪ :‬יעיכיג טפת ׳ שילי‪)5‬ל<פמתי) אלא שעל פי) היה לק ומלוקע ומחלל‬ ‫הליחית יאחוליהס מליבעים ‪) :‬שפתי׳ תלנםיינתן)סיפתיה כעיבל שפת כס‬
‫כמעשה ס פ ת כיס ששיתק בו ומציייל פלח ושיםן י• אלפים כ ת ׳ ששת אלפים םאין‬ ‫םנלנל לקיט כםיםצתא‪ :‬אלפים כת יכיל׳)בלבלי הימים אימל מחזיק בתים‬
‫שהכת כ ת שלש סאקשנאמ׳ האיפה והכת תוכן אחל נמצאו חמםים )מאה מ ק ף‬ ‫שלשת אלפים יכיל כילשי לכיתימ זל אלפים כלת ןשלםת אלפים כיכס )כן‬
‫סהלה האלכעי׳ מאות מאה מקייאית והעשלי' מאות חמשי' מקוואות ואף כשתחליין‬ ‫ת ל נ ם יינתן תלין אלפי ן כיתין כלטיכא מחסיל כי כל כלי שעמקו חצי לחכי נלשו‬
‫הכל לפי מלה שםיעח חכמים אמה על אמה בלים שלש אמית למקיה תמצאני‬ ‫מח‪/‬יק‬ ‫משפתי)למעלה היא שליש ממה שמכיל הכלי על שפתו לפיכך היה הים‬
‫כן שלם אמית המליבעית מאה מקוואית ולשתים העגילית חמשים מקיאות‬ ‫אלפים‬ ‫‪1‬‬
‫מ ה מ ח ב ע י ת ל עלהעימללמעית)בלבלי הימי׳ כתי׳ הים שלשת אלפים)פילים׳‬ ‫רלבג‬
‫שלם‬ ‫לביתימ במלת היבש שהמדש היה שליש בבית ההימל‪:‬‬ ‫ויקה את העימליס לאילם ההיכל׳ללםהקימםמ)לא המ נעשים ׳)הנה קלא שם‬
‫העמיל הימני והיא אשל לפאת ל ח ם יכין ושם העמיל אסל לפאת צפין קלא‬
‫בועז כאילי העיל כזה על סול נליל מהכזין מענק כלי בית המקלש כמ) שכאלמ מעניצם בספל )א<!ה שמית והיא יליע כי השי שם בטבע בתקיפת הארכעי*‬
‫לישם להמית הםפלית והתקופות השתים אשל השמם בהם ללימי הם מכינות ההייות )בתקיפות הנסאלית יהיה הטבע חזק ועז לעשית פעילותיו וזה מ ט א ל ננלי*‬
‫בצמחים כי הםיקחי ח ם ם מאלוהתקיפית יזתלממהסיקח) מהם הבת ולזה סמך אל זה הענק משמית העמידים סל ראם העמידים מעשה שישן והנה נבאר זה כאול‬
‫מתל בנה כזבלמ התיעלית המניעים מזה‪ :‬רעם את הים מוצק ומי׳ הנה התבאל בספל ל נ ח הימים כי הים היה משמם לרחצה לכהניםמ)כלי שלא יהינהמים שאימן‬
‫צריכים אט םרנלי הבקרים היו נקיבים מלמטה והיו המים באים שם מלמטה נובעים מהקרקע ונכנסים סס ׳ והנה זכר שהיה רחב הים משפתו אל שפתו עשר אמית והיה‬
‫עמל סביב והיה חמש אמית קימתו ׳ והנה אמלו שקו שלשים באמה יםוב איתי סביב היא על לרך קיריב כי ההיקף בעניל היא מיסיף על שלשה בשעיר בקוטר כמג‬
‫שביעית הקוטל ב ק י ח ב מ ע ט ואם אמלמ סמלת הקו הסיבב היא לקוחה בחלל׳ הים הנה יהיה מתל קליב אל האמת אך יהיה מ יץליב מעט כי עבמ היה טפח)לזי*‬
‫יהיה קטר חללו עסל אמית פחןת שלישית אמה ויהיה הקיפו בקיחב מתל על שלשים אמה אמה)שלישית אמה •י )פקעיס מתחת לשפתו סביב ׳ ה ם כמו צילת ביני*‬
‫כמישזכלני במה שקלם והיו מתם עשל כאמה כללך שהיו מהם ככל ההיקף סלם מאית)לזה המ מהם בשני הטורים סשמאית)הם המ יצוקים ביציקת הים שם ‪M‬‬
‫שיהמ םם מםיבכים אתל כן אך בהתכתהיםנעםיעמהאל) הפקעים יחל)לפי שכספל דבלי הימים כתיבתמילתהפקעים בקלי׳ הנה ילמה שהיה בכל פקעצולתלאם‬
‫שיל יצאי המ^ם מפיו והנה אמחלכיתי׳ זל שלא היה הים עמל אלא כשפתי אך מתחת היה מ ח ב ע חהנתבאל להם מהשעיל שהיה מחזיק שהיא אלפים בת ‪5‬הבת היי'‬
‫שלשסאין כ א מ ח האיפה)הכת ת י ק אחל להבי)לפי שאמה על אמה כלום שלש אמית היא מחזיןת אלכעיםםאהכמוםםעח חכמים הנה תהיינה אלפים כ ת שהם ששת‬
‫אלפים סאים ארבע מאית וחמםים פעם אמה על אמה כלום אמה והנה האמה ניכה מזה הים הענולאמהמהאמי׳ הנזכלי׳כי ה ם כמו שכעיס ואלכעאמיט כקירוב וני^‬
‫יהיו בחמםאמית סבניכה הים כי אם שלש מאית ושבעים אמה כקירוב וזה פחית ממהשזכרמ שמנים אמה ולזה יחיייב שתהיינה קצת האמות מרובעות וכן מצאננ‬
‫במכונה םהיתהמחכעת )היה כלאש המכינה חני האמה קומה עמל סכיכ)אמלו זל ששלשאמית התחתונית היה בהם הים מ ח ב ע יבשתי אמית העליונית היה עגיל‬
‫ובזה יתאמת מה שזכלמ כקיחכ)כזה יאית מתר מה שזכר מצילו׳ הבקר שהיה הים מינת עליהם שהמ מ ק ^ שלשה לכל ח ח ׳ ו ה נ ה ה מ פני הכקל כחוץ נלאים ואחוליה^‬
‫ח ז י‬
‫המ נ ס ת ח ס מ ח ת הים ״‪ .‬ועמו טפח)שפתי כמעשה שפת כיס פרח שישן ׳ שמצדיל בן פ ל ח ׳ ) ה נ ה אמל כזה המקים אלפים בת יכיל)כספל לכלי הימים אמל מ ק‬
‫י ם‬
‫בתים שלשת אלפים יכיל ואמח לזל שאשל נזכר בזה המקים היא בלח אך ביבם יחזיק מתל מפני הגילש ויהיה אם כן גולש הים מחזיק כמו חצי השיעור שמחזיק ה‬
‫לעש‬ ‫נזה אפשל כי שהיה הלבל הנגלש עילה על הים שיעול לב‪:‬‬
 ‫רדק‬ ‫מלסם א ז‬ ‫רש׳‬
‫אלפים בלח שמתמלא על שפתו)שלשת אלפים כיבש עם הגולש משפתי ולמעלה‬ ‫לשלש באמה קומתה ׳ םל מכוני לבל קומת האופן שהי׳ משבת עליו אמה וחצי אמה‬
‫)הים לא אמל למה עשה אותו)בלבלי הימים אומל ללחצה הכהנים בו כילוש‬ ‫וגובה המכונה אמה)חצי אלכע כאמה אולך)גו׳ האמה נוכה היתה מלגבעת אבל‬
‫‪,‬‬
‫םהכהכים טובלים מטומאתן ובלבל למתיי זל)הלא כלי היהיאק טבילה בכלים‬ ‫חצי האמה היתה עגילה שנאמלובלאש המכונה חצי האמה קומה עגול סביב י•‬
‫א מ ל רבי יהושע כן לוי אמת המים היתה נמשכת לו מעק עיטס והיו לגלי הסמלי'‬ ‫מסגל)' להם׳ לאיתי במשנת אלבעים ותשע מ מ ת ה מ ס ג מ ת כמין טבלאות מסגמ׳‬
‫פתוחים כלמנניס‪ :‬המכונית׳‬
‫להם המסגלמת מיל‬
‫המכונה היא מושב הכיול כמג‬ ‫ומתחת ‪ 4‬בכדאי ןסים' ןםתחרת זהעורת עולם ׳ ומתחת הלשכות האלדג ׳ ומתחת לאריות‪:‬‬ ‫אופן ליל אופן)יל אופן‬
‫םנאמל בטול שעשה משה א ת‬
‫היא ק התחוב בתיך‬
‫הכמל)את כנו‪ :‬מסגלות להם׳‬ ‫ו ע ב ד י ר ת בסיסמא ע ם ך א ך ג ח ש א‬
‫ויעע* א ו ת ־ ה מ כ נ ו ר ת ע ש ר נ ח ־ ש ו ת‬ ‫האיפן בנקב )קמי‬
‫לכל מכונה ומכונה עסי מסגלות‬
‫א ר ב ע אמין א ו ר כ א ד ב ס י ס א ח ר א‬ ‫איישיל בלעז)אלבעת‬
‫סיסגר הכיור בתוכה» השלבים‬ ‫ארבע באמה ארך ה מ כ ו נ ן האחרת‬
‫ו א ר ב ע אמין פ ו ת ה ז ו ת ל ו ת א מ י ן‬ ‫האיפני'במכוני מסנלו'‬
‫׳ בלים כמק חינקי הסולם)‪p‬‬
‫וארבע באמה רחבה ושרש באמרה‬ ‫מכאן)מסנלנת מכאן‬
‫אמר) בסולם הלך אחר שליבנתיו‬ ‫ודין ע ו ב ד ו^סיס^א גךגפין‬ ‫ר ו מ ה י‪.‬‬ ‫^‬ ‫^ ‪T‬‬ ‫‪C,‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪T : T‬‬
‫‪-‬־‬ ‫‪:IT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬
‫למל‬ ‫צלדןיבקזילזו‬ ‫מאלב‬
‫וכן תי שליכיא‪ :‬אריות׳ כורת‬ ‫ועל‬ ‫ל ה ו ן ו נ ת פ י ן בין ש ל י ב י א \‬ ‫ק ו מ ת ה ‪ :‬ו ז ה מעע*ה ה מ כ ו נ ה מ ס ג ר ו ת‬ ‫אלבע אמות לגחכ )‬
‫אריות וצורת בקל וצורת כרוכים‬
‫ב ך ג פ י א ך ב י ן ק ל י ב י א עיור אךיון‬ ‫ל ה ם ו מ ס ג ל ת בין ה י ש ו ב י ם ‪ :‬מ ן ל ־‬ ‫ומלמעלה סרני' כמו כ‬
‫שהם צולתאלסאלא שיש להם‬
‫'חורין וברובין ו ע ל ש ל י ב י א ב נ ת א‬ ‫נסרים מיל ה מ ס נ מ ת‬
‫כנפים‪ :‬ועל השלבים כן ממעל•‬ ‫ה מ ס ג ר ו ת א ש ר •בין ה ש ל ב י ם א ר י ו ת י‬
‫)השלבים מן התחתונה‬
‫כן הוא מושב כמו מכונה שהיתה‬ ‫מ ל ע י ל ו מ ל ר ע ל^היץון ו ל ת ו ך י ן‬ ‫‪:‬־ ‪« T‬‬ ‫״ ‪ J‬ז ״ו ; ־ • ‪.‬‬ ‫‪:‬־ ‪Jr‬‬ ‫_ ‪. . .‬‬
‫לעליינה ומסנלות א‬
‫מושכ כיול וכן קטן מהמכוניוית‬ ‫ואךמןות‬ ‫מ ד ב ק עובד כבוש{‬ ‫י׳‬ ‫ב ר ך ו כ ר ו ב י ם ןעל־ה־שלבים כן‬
‫אחלית בק הסלבי'׳‬
‫ג ל ג ל י ג ח ש א ל ב ס י ס א ח ר א וגסרין ‪ -‬מ ס נ ה בסיסא וכן מ ת א וכן זה‬ ‫ל‬ ‫‪3‬‬
‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־(‬

‫מ מ ע ל ו מ ת ח ת ל א ר י ו ת ו ל ב ל ן ר ל ץ ר ת י׳‬ ‫ה‬ ‫נ‬

‫לא אמ מה המ מיסיכין כו ואפשר‬ ‫ו א ר ב ע ר ה אופני‬ ‫ל מעשה מורד‪:‬‬
‫ך ג ח ש ו א ר ב ע זןיתידיז ב ת פ י ן ל ה ו ן‬ ‫לעק מלאכת כלע׳‬
‫סהמ מושיבק בו קיתק ‪ :‬לויות‬ ‫נ ח ש ד ת ל מ כ ו נ ו ת ר ת א ח ר ת וסרני‬
‫מ ל ר ע ל ס ו ך א בר;פק מ ת כ י ן כ כ ב ש‬
‫כפל‬ ‫המטה סל בני‬
‫מעשה מולל ׳ להיות הוא מן ילוה‬ ‫‪ a‬יל חס׳ בנכי'‬ ‫־‬ ‫‪: -‬‬ ‫••‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪v-‬‬ ‫;‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪<T‬‬ ‫;‬
‫שאינן עגילי׳ אלא פלט‬
‫אישי אלי והמל תמול' ן מ עין הפעל‬ ‫ו פ ו ר י ו ת מביו‬ ‫עובר ךבוק ‪1‬‬ ‫נ ח ש ד ת ו א ר ב ע ה פעמיתיו כ ת פ ת ל ה ס‬
‫׳ * ל >‪ br‬כנט'‬
‫‪r‬‬
‫‪.‬״ י־‬ ‫!‬
‫׳~\ ‪ :‬יי• ‪.‬‬
‫‪vt‬‬ ‫‪jt‬‬
‫׳ י‬ ‫לצול בהם אליית ו‬‫‪1‬‬

‫והענק לבוק זכתי מלבק )לל כי‬ ‫מ ת ח ר ת ל כ י ר ה כ ת פ ת ן צ ק ו ת מ ‪ /‬ן ב ר ויסר • " ל כ ן ת נ ת ה ו ן ו ל ע ל א ב א ן צ ת א‬

‫‪0‬‬

‫)כליביס)אומר אגי ש‬
‫מתח הצולות ה ה ם ב ד נחסת‬ ‫ככ‬
‫ופומיד־ז ם נ ל ג ל ע ו ב ד כ ג ת א‬ ‫ופיהו‬ ‫איש ל ן ו ר ת ‪:‬‬ ‫שהסלבים הללי כמק‬
‫קטנים לביקי׳ זה בזה והיה מעשי‬
‫א מ ת א ופלבורת א מ ת א ואף ע ל‬ ‫מ‬ ‫*ליבית סולם כמק‬
‫מולל לא שהיה מותך מולל פימ'‬ ‫מ ב י ת ר כ ת ר ת ו מ ע ל ה ב א מ ר ה ופיה‬ ‫מ‬
‫‪T‬‬ ‫ק ל י ת נחישת זקיפין‬
‫כמו לקיע תלגום וילקעו)ללילוג‬ ‫פ ו מ ד ־ ן קליעין ונךגפיהון מרבעי?‬ ‫׳״ י‬ ‫‪ .‬ה מ ס נ מ התחתינה * ‪ 1 7‬־ ״ ״ י ‪ :‬־ י ־ • *‬
‫ז ן ג ל מ ע ש ת י כ ן א מ ר ה וו!עי ה א מ ר ת‬ ‫עלהמסגלייהתחתינה‬
‫^‬ ‫שני׳ ו ש ל‬
‫ו ס מ י נחםת ׳ פי' כמו הפיך יכתי‬ ‫וארבעא‬ ‫ולא סנלנלין \‬
‫ק‬ ‫כ‬ ‫סה‬

‫ם‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ג‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫־‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫מסנמתקביעית‬ ‫בסני׳‬
‫זקל‬
‫ונסלין לכחש וענינו כמו לוחות‪:‬‬
‫ה כ ת מ ת יצוקות ׳ לפי שהלויית‬
‫ו‬ ‫נ ל נ ל ; א למלרע לגךגפיא‬ ‫*י‪.‬‬
‫'וארבעות‬ ‫מרבעות ל א ע ג ל ו ת ‪:‬‬ ‫^‬ ‫^ «‬
‫המ מעשה לקוע אמ כי ה כ ת מ ת‬ ‫י‬‫י ‪L‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מליכא ־יעלהמםגלית‬
‫'‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫•‬
‫‪,‬‬

‫לא המ כן אלא מותכות היו י‬ ‫ך ה א ו פ ג י ם דמתחרת ךמסנרורת‬ ‫אשל בין הסלבי׳ ׳ י‬ ‫ג‬ ‫ה‬

‫מעכל כל איש‬
‫מעכל איש לומת׳ מ ע ב ל‬ ‫^ י י ל י ן צימת אלמת‬
‫ו‪5‬‬

‫זאיש מן הלגמת היג הכתמ׳)איש זה פילושי כמ?}פניהם איש אל אחיי יכן כיליעית‬ ‫'ל)תבקליםןכליבי׳ג‬
‫אשה אל אחיתה‪ :‬יפיהי ׳ פידישי כל אחל מהלייות ופיה פירושי כל אחל‬ ‫ימתחת‬ ‫לאשם‬ ‫על‬ ‫אשל‬ ‫למסגלת‬ ‫מלמעלה‬ ‫עלמ‬ ‫הכיול‬ ‫להושיב‬ ‫יעל הסלבי כן׳ בסים‬
‫מהכיתמת‪ :‬מעשה כן ׳ ככל פילשנו מ ה היא כן‪ :‬לא עמלות ׳ מכל צליהן‬ ‫לימת‬ ‫׳‬ ‫מילל‬ ‫מעשה‬ ‫לימת‬ ‫‪:‬‬ ‫השלבים‬ ‫שבין‬ ‫המסגלות‬ ‫על‬ ‫המלמקמק‬ ‫לאליית ילבקל‬
‫במין זכל)נקבה מחיבלין זה בזה‪ :‬מעסה מולל ׳ מליללין כמין ליליל טס לק)אין‬
‫לא היה בהם שים עמל אלא ממכעמת המ יהיצלך לימל זה לפי שהים היה מ מ ב ע‬
‫כילטין בעזבי) ילא חקיקי׳ כשיקיע מנת תילנ לימת מעשה מילל מלכק עיכל כיבים‬
‫וימת‬ ‫מתחת ועמל ממעל‪:‬‬
‫^ ל י ל ב ל ע ז ‪) :‬אלבעהאיפני׳ סניס לפניה)שנים לאחליהכללך העגלות הנמלד‪.‬‬
‫וסדני נחסת ׳ יינתן תילגם נםרין לנחםא ה ם הנסלים העלמנים מיל המסנלית‬
‫‪u1 1 1‬‬ ‫‪a‬‬ ‫סלני כמי נסלים‪) :‬אלכעה פעמיתמ׳ סל כן םעליהכתפית להם בילטית למעלה‬
‫מן הנסלים בזימת ד־־ז)תחת הכיול המשכעל הכןהמהכתפיתיציקיתללמלשמתיךהכןהמ הכתפיפמצאית ביציקה אחת זהכתפית מחזיקות לכייל שלא ימל למטה‬
‫לתיכישלכז• מעבלאישלימת׳ מצל כלאחל מןהכתפיתהמלזימתסלזכל )נקבה מצייילית‪ :‬מעלכ איש׳ כמי איש אל אחמהאמיליםבכלובים‪ :‬וכיהו מבית‬
‫לכיתלת )מעלה באמי• ׳ פיה) של כן מצא מתוך פיה של מ ת ל ת יהכיתלת היא נ נ המכינה עשר כמין כיכע משיפע מכל צללמ יבאמצע נקבעת נקב עגיל אמה יחצי‬
‫אמה מחב בעגיל יסכיכ אותו נ י כ כמק היקף מחיצה חצי אמה ניכה סכיכ)כך ממלש למטה כעניין שנאמל)בלאש המכינה חצי אמה קימה עמל סביב יה‪5‬א ק מ י‬
‫פי הכיתלת ורכז מינח על איתו הייזףיםילי הכן תחיבק בתיך פי ההיקף ילמעלה הימנו היא מ ל ט אמה וזהו שאמיר כאן ופיהי מבית לכיתלת ומעלה באתה‪:‬‬
‫^ י י י י י י ״ ליחכה כעמל ‪5‬נס על פיה מקלעות מ ל ת פלחים ‪ :‬ואלכעת האיפנים למתחת‬ ‫•י‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫יי‬
‫ו ה ע ג ו ל מעשה ‪ p‬׳ ופיה של מ ת ל ת עמל מ ג מ ת כן העמל'• אמה וחצי ה א מ ה ‪ /‬ל י י‬
‫וימת‬ ‫למסגלנת׳ ס ה מ ס נ מ ת מיל אופן ליל א ן ק כמישפילשתי‬ ‫י‬ ‫‪v v‬‬

‫יסליבותסהמ מחוברות סביב הלוחית ויוצאות מהם כאילו המ ממקעיתומצאןתמשםגהנהעל השלכי האלגהיהמלמעלהכןהכמל‬ ‫נ ש ד י ^ ‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫ממרז‬ ‫‪ W‬ל ו ח אחל‬ ‫״ י י ל ד י ו י • י־ייז ‪A‬‬
‫׳‬ ‫י^״״וד‬ ‫יי^ייריה‬ ‫^ ‪u‬‬ ‫י‬ ‫‪'L.. ... /.‬‬ ‫™ ‪,‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪ 3 ) 0‬ר ת‬
‫מ מושט)המסגרת העליונה ™ *‬

‫ז ״\‬ ‫‪a‬‬ ‫ו‬ ‫״‬‫•י•י׳‪-‬׳׳ ׳•־־׳״־י‬

‫_‬ ‫^׳‪•1^.‬י״״‬ ‫הכיתלתומחודדת י הכיול)מלמענהמהתתס י‬
‫‪J ) M i W‬‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫ד‬

‫>‪ mu*bv‬העליי־ה׳ ‪ fer^tf w»w wwwom‬מ ס ג ח מ ה מ ס נ י ת‬ ‫* ״ * * ^ ־ ^ ^ ״ ת לל ע ל ס ־ מ ה המ נמלים ל ל ע ל ס פ מ ה מ מ מ‬ ‫ם‬

‫י‪7‬מ‬ ‫»‪tmn‬‬ ‫‪town‬‬ ‫‪ msAmiA‬לל שאלמנה ‪msh‬‬ ‫‪ n»7hf •mmm‬הא־־־־ס‬ ‫‪ 9‬ל ס ^ ^ ^ ‪ 1‬ק ה מ י עג‪,‬ל מלמעלה‬
‫‪xib 1‬‬ ‫מח ח‬ ‫י‬
 ‫רש‬ ‫מלכים א ‪r‬‬ ‫דרש‬
‫ו‬
‫דלות האופצי'׳ הוא ק התחוב כאופנים ייךלין איישילי במסכה׳ לכיקי׳ מציקים‬ ‫אופן המרכבה ׳ מרכבת הקיש‬ ‫גילית האופנים ׳ תדגימי ואםלת גלגליא ‪J‬‬
‫במכונה ביציקה אחת‪ :‬כמעסה אופן המרכבה׳ תלגם יונתן כעובד גילגלי מלכב‬ ‫ה נ ל א ת במלאה הנבואה ליחזקאל וכתי מרכבת יקרא ולאה שלמה בחכמתו מה‬
‫איפן בתיך האופן שתי ועלב כמי םאמולביחזקאלכמרכב גבוה י• ילותם ׳ אייםיל‪:‬‬ ‫©ראה יחזקאל בנביאתו‪ :‬וחםוקיהם וחסידיהם הכל מוצק׳ חםוקיהם היאענין‬
‫)גביהם ׳ בוי״ילס בלעז ה ס הנקבים ‪ :‬וחסוקיהם ׳ עיגילם סבב שהוא קיםוק ג‬ ‫כבוש והדוק וחשיריה׳ ענין קשירה ד ת וחיפיהין יכיבישיהין כילא מתך • ויפתח על‬
‫)חסוריהם ׳ זריעות‬ ‫הלחות׳ ה ם סרני נחםת שזכל‬
‫האיפנים התחובים‬ ‫ויאמר כי בפתוח עשר ירית ה ומעשה י' וסי׳ הא‪6‬לם במעשה ׳ והיה כמר ונבל ׳ אשר ברכו יי' צבאות ׳ אנחנו החמר ׳ לא יבנו ואחר ישב׳ כ•‬
‫מגביהם לחיםוקיהם‬ ‫המכונה על הלוחית‪ :‬ותימימת מעסוזם׳ השמים מסברים ׳ לפנים הארץ יסדת ׳ ויהי נועם יי' אלהינו ב׳ בו ‪ 1‬על כתף ה׳ וסי׳ נמסר כסדר מסעי‪:‬‬
‫שקי דין ר״יים בלעז •י ־‬ ‫׳ צילת לקלק ׳ כמעל איש‬
‫וארבע כתפית ׳‬ ‫וידית ה א ו פ נ י ם במכינות ו ק ו מ ת‬ ‫ואשךת גלגל;א ב ב ס י ס א ורומידה‬ ‫)לימת סביב ׳ בלבוק כל אחל‬
‫כמו ספירשתי למעלה‬ ‫‪ t‬ו ­‬ ‫*‪/,‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫־ ^‬ ‫•‬ ‫ואחל ‪ p‬הלימת שזכר למעלה‬
‫י‬ ‫<‬ ‫י‬
‫ד נ ל נ ל ח ד אמתא ופלגות א מ ת א ‪:‬‬
‫וד פעמותיו כתפו׳ להם‬ ‫האופן האאר אמה וחצי האמה‪:‬‬ ‫)מעל לשק לבוק וכן קיר עלה‬
‫ועובד ג ל מ ‪ /‬א כעובד גלגלי‬
‫ולא שנאן כאןאלאלומ׳‬ ‫־‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪'_)-‬‬‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪\,T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫מ ג ן )כן בדברי לזל מעירה‬
‫‪I T‬‬ ‫‪I T‬‬

‫ומן המכילכתפיה‪:‬‬ ‫מ ר ב ב ו ת ן ל ן ר א א ש ך ת ה ו ן וגביהון‬ ‫צטרפשק ויו )לומת מ״מ נרלם‬

‫(‬
‫ומעשה האופנים כמעשה אופן‬
‫חני האמ'קימה עגיל׳ ־‬ ‫ןחופיהון וכבושיהון כ ו ל א מ ת ך ‪1‬‬ ‫!לכב יסיס)זולתה ןבלברי לזל‬
‫היא מחיצה כמו‬
‫ם‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ונכיהם‬ ‫ידותם‬ ‫המרכבה‬ ‫מ א י כמעל איש)לומת כאיש ה‬
‫ו א ך ב ע כ ת פ י ן ל א ר ב ע ?וין‬
‫שפירשתי למעלה שיזו' השמי*‪,‬‬ ‫וארבע‬ ‫‪ V‬וחשריהס הכד מוצק;‬ ‫המע<לה בלדה של) )ית כיבש‬
‫‪ :‬־ ‪:‬‬ ‫^‬ ‫זו ‪I‬‬
‫•‪-1‬‬ ‫‪j» -‬‬ ‫"‪V•.‬‬ ‫• י ••‬ ‫ך^סיסא ח ר א מן בסיסא ב ת פ ה א <‬
‫‪ .‬י ‪ ,‬סביב הנקב והאמי‬ ‫־ ־ '־ " " ־‬ ‫‪KT :‬‬
‫"‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪vc‬‬
‫מיצק‬ ‫יזל ומלבק סחול סח)ל ‪t‬‬
‫‪:‬‬

‫‪7‬‬ ‫]‬
‫כתפיות אד ארבע פניות המכנות‬ ‫ו ם ־ י ש ב ס י ס א פ ל ג ו ת אקןתא ר ו מ א‬ ‫קצב‬ ‫»^חד ׳ כהתכה א ח ת ‪:‬‬
‫האחת מךהמכנה כתפיה‪ :‬ובראש י י מ מ ב ע ת ‪ , .‬ע ל לאם כי מ י ׳‬
‫המכינה יליתיה ׳‬ ‫סגלגל ן ח ו ר סחור ועל רישבסיסא‬ ‫^חללכלהנה׳ לכל עשל החכות‬
‫המכונה חצי האמה קומה עגיל סביב‬
‫ה ם סרני הנחסת‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ T‬־‪A‬‬ ‫'‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1.T‬‬
‫א ש ד ת ה א וגדגפהא מ נ ד ת ‪t‬‬
‫‪, T - 1 T‬‬ ‫‪—.‬‬
‫ה י ה קצב אחד ו ק צ כ כ מ ו מ ל ה‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫~‬

‫האמידים למעלה!‬ ‫ל ‪ -‬ל ועל ראש המכנה ידתיה ומסגרתיה‬ ‫‪T‬‬ ‫׳‬ ‫">‬ ‫‪f‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫ו‪1‬נק לכל החתוך כ מ ל ה ‪ :‬על‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪:‬‬

‫‪T:‬‬ ‫)מסגרותיה ממנה ׳‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫י׳ס‬ ‫>‪-‬‬

‫בנכ׳אים‬
‫‪V‬‬ ‫ו ג ל ף ע ל ל ו ו ד א‪ ,r‬א ש ד ת ח א ־ ו־ע ל‬
‫•••‪;:‬‬ ‫בתף הכית מימין ׳ פימש הכית‬ ‫\‬

‫מסגרזת התתתימת‬ ‫מקי ‪?VJ‬‬ ‫»זלת הכהנים ושם המ נתונים‬

‫ויפתח עליהלחת ירתיח‬ ‫ממנה‪:‬‬ ‫ד‬ ‫‪ $‬ך נ פ ה א כרובין א ר ו ן וצוררת‬
‫היצקו עמה ולא ם‬ ‫ק‬ ‫על‬ ‫הכממתז‬
‫אריורת‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ומסנרתידה‬ ‫ועלי‬ ‫•ל‬ ‫ל•‬ ‫ס‬ ‫ךקלין כ ב ש ח ד ו מ ך ב ק ס ח ו ר‬
‫סחיבדן לאחר כן ‪i‬‬
‫כהךא עב‪0‬תעסר‬ ‫?ןחורו‬
‫ויפתח על הלוחות‬ ‫ותמרת כמער־איש וליות סביב‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫ילותיה ועל מסנלותי׳‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v.‬‬

‫ב ס י ס י א מ ת ך ח ד מישזחתא ח ר א‬
‫‪:‬‬ ‫<‬ ‫•‬ ‫'‬ ‫־‬ ‫«‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪A‬‬ ‫־‬ ‫;‬
‫יל• •ל‬
‫י‬

‫התחתונות על שניהם‬ ‫מוצק‬

‫המכנותנחשדת‬ ‫עשרכירורת‬ ‫רעש את‬ ‫בזאתע&ה‬ ‫‪.‬ועבד‬ ‫ע ו ב ך א רזד ל ב ו ל ה ו ן ז‬
‫פ ת ח וחקק כריכיה א‬ ‫עשררת‬
‫לכלהנה‪:‬‬ ‫יכיל• אחד‬‫אחת קצב‬ ‫ע ש ך א כיוךין ך ג ח ש א א ר ב ע י ן‬
‫אריית ותימורות‪:‬‬ ‫המור ה א ח ד‬ ‫מרה ברת‬ ‫אחדב ע י ם‬ ‫אר‬ ‫ביתין ב ר ט י ב א מ ח ס י ל ל מ ו ר א‬
‫כמער איש ולועי׳ פתח‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬‫‪V‬‬ ‫•ן‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫• ‪a‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫סביב מ כ ר ונקבה ה‬ ‫ארבע באמרת הכיור ו ת א ח ד ביוד‬

‫*‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪!T‬‬
‫ד ד ^ א ך ב ע אמין כ י ו ך א ח ד כ י ‪ 1‬ך א‬
‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬

‫החבוקין בזרועותיהן‬
‫כן פירשו רבותינו;‬
‫ח ד ע ל ב ס י ס א ח ר א ל ע ע ר ב ל**״•* אחד מי־המכונךת דהאחות ל‪#‬שר‬
‫ב ס י ס י א ן ‪ ,‬ויהב^יתבסיסיא ח מ ש‬
‫כמער ׳ לשון אחיזה‬ ‫ייתן'את־ המכנורת‬ ‫המכניות ״״‬
‫ע ל עבר ב י ‪ £‬א מ י מ י ג א וחמש‬
‫)ליבוק כזכר המעורה‬ ‫חמש על־כהף הבץת מימין וחמ־ש‬
‫בנקבה ופילזשו איש‬
‫ולדיתו זכר ילוייתו )‬
‫)לפי משמעותו לימת לשין דבוק שולללוראבלעז כמי לימת הי) ם ם ע ש ח ת כמעיר אישוהמערכמושפירשמ? מיצקאחל׳כםםשיצק‬
‫וזת הלאשינה כן יצק א ת מ ל ם ‪ :‬עשלה כ מ מ ת ׳ כתיב בלבלי הימים א ת מעסה העילה יל‪-‬חי בם ) א מ ל ל ב י כ מ מ ת ה ן ה ן ע מ ת‬
‫על‬ ‫כמה לאת אמל ככמל אש בעצים ונו׳)כן)הכה בכמל ‪J‬‬

‫רלבג‬
‫םנינ! יםיבכ ‪! p f e‬הם המ י נ י ? ‪6‬‬ ‫י ז » י מ מ ‪< rate‬ף נ י מ ק ה ק התי׳יב כי?יפן ה־ננ‪.‬יה‬ ‫»י‪0‬ת ה ג פ י י ם בממנה ׳‬
‫ב מ מ נ ה מ מ ־ ה ה מ מ נ א י פ ־ ‪.‬קימת ה * ק ה א ח י אמהי״גי הי׳״י־׳ * » ק ״ * ן היי( ע מ ת י " נ י כ נ ה י נ ט ה ‪* L .‬‬
‫‪-‬ס ת״יביס נ ה ם ‪ m7to‬ר מ ) ״ י ה ם הם יזעג&ת‬ ‫ה מהאיפ‪m‬ת»ריהס׳הנה י מ ת ס ה ס‬ ‫ש‬ ‫״ ה ק ך ״ ע ־ י״מ־‪,‬נביה־ז ‪< w T » m‬‬
‫ממלימשסביבהא־־־ים בי ה ס ע ל ג ב י ה ס י ״ ש י ה ס ה ס הענלית הקטנית שסביב ״ מ האיננים ט ה ־ ^ ‪ ^ 4‬ה ש ד ם נה־י‬
‫נ‬ ‫?‬

‫ח ג‬
‫‪ * J‬ם ח מ ה ה ה ע ג י נ סב ב כמו שקדם ן ה ה ‪u‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לאסהמכינה כימתחתהיה הכלמריבע‬ ‫ס ק ל ם >‬ ‫כמי‬

‫ן ל ׳ מ ה והם הסלבים מסגריתיה אשר םכיד השלדים הרל היה ממנה ל י‬ ‫!‪* .‬‬ ‫‪1‬׳‬
‫^ ה מ ה מ כ י נ ה‬ ‫״המכונה בעצמה)לא היה מחובר בדרך מלאכה‪,‬‬
‫^ ^ פ ^ מ ס י ב ב י ^‬
‫והנה זכל כי ככה גם כן היו ה כ מ כ ם ו א ר ^ י ה ת מ רותשהמע^‬ ‫ה מ מחוברים ב ה ת ט ז עם המכונה אך הכל היה אחלמיצק ׳‬
‫‪,‬‬ ‫; מ‬ ‫‪ ,‬י ז‬ ‫‪ ,‬נ‬ ‫ס ן ח‬ ‫‪7‬‬
‫‪.‬״^•‪1‬‬ ‫המסנמתכצלכלאחלמהםזהיומחיכריסםביבהכלהיהמעצםהמר‪^,‬״‪ ^ , ,^.‬י י ' ׳ ‪ ^ -‬י ' י "‬
‫פהעיםכמוםזכלמ‬
‫כמעדי‬ ‫נאמרו^‬ ‫בצורת ‪I‬‬
‫הרצי( ‪-‬‬ ‫היו‬
‫התימימת ‪U‬‬
‫בפהעיםאשרבים׳ ‪J‬‬
‫י‪^ n,‬‬ ‫‪%‬׳־‪©JW‬במכינה מינק׳ )הנה‬ ‫‪L L‬‬ ‫‪1‬‬
‫ב מ ה שקלם מלמה שהמ בצילת בקל בצל אחל מהםכמיסקלםבצירת ה כ י ‪,-‬ר ‪ 4‬י‪,‬י י»‬
‫‪w‬‬ ‫י׳‪-‬׳• *‬
‫והנה‬ ‫׳ ׳ י י י ^ ת הכקרשהיה‬ ‫»‬ ‫‪.‬‬
‫י ״ ״ ־ ן * ״ כ מ ־ י א‪-‬ס ב ״ ע ם א מ ח ^ ר איש י ה י ״ !‬ ‫‪?.‬יש &מת הביב שבגלגל א״דמהמסגל־תהמ ממינל‪-‬םסביכ׳‬
‫‪U‬‬ ‫נ‪,‬בהגל‪,‬מ ^ ש מ ה ־ י ה י א ב ק ־ מ ת י ה ס ה ם ש ־ מ ^ ־ ת ס ב י ב מ ע נ מ י ת ס י ^ ה ‪ » ,‬׳ נ « ״ & ־ ‪ X o‬עלה א ת עש‪,‬‬
‫מלאכיי‬ ‫״ ‪S p ^ t a‬‬ ‫» מ צ א ״ ל ׳ ‪ ,‬ל שבל אחמ מהן עץ בל אל‪.‬הלכליסהנל‪.‬יס לה ה ס בלם מ ‪ . 0‬ס ‪p W‬‬
‫נהם כלם במלה אחת)כקצב אחל לא היה ביניהם שים םנוי במלה ובתחינה ‪) 5‬יעש עשרה כמדות נחשת׳ ה נ ה הכייר היהמםמ^‬
‫ק‬

‫הלצון בכית ההיכל ובמה שבק הכותל הלרומי ומתל העזרה שם תמשה בירית והחמשה הנשארים סם במה שבת הכותל הצפונים‬
‫ההיכלוכותל ה י מ ר ה ׳ ) א פ ש ל שנאמל והוא יותלנכק שהבית הנזכל כזה המקים היא חצל הכהנים ובו היה המזבח החי*ן שנזסי‬
‫‪ 3‬ס בספל ל ה שהיה שעולועםלים אמה באלךיבלוחב ובעומק ושם נזכל כי היא עסה חצלהכהנים ונתן הים מכתף הימניתקל**‬
‫ממול ננבה גזה מולה םכתף הבית הימנית ה מ כ ל בזה המקים היא שב אל חצל הכהנים ילפי זה הפי השני לא נצםלך לומר ש י ^‬
‫הצמליםבק מתלי ההיכל)מתלי העזרה אבל יהזלפאתמזרח מההיכל ואילם הים היהלפאת מזרחי ללומיםבחצל•הנהנים)הניז‬
‫לעש‬ ‫ה י ה במקיס המתל פ ח מ שם לפי מה שבאלנ? בפלשת דקלא נלזה היה מקים ה ל ק לפאת מזרח מחצל הכהנים ‪x‬‬
‫שעוז‬ ‫רדק‬ ‫מלכים א ז‬ ‫רש‬
‫על כתף הבית מימין ׳ פימש מימין הבית)כן משמאלו משמאל הבית אי יהיה‬ ‫‪£‬ל כתף הבית ׳ כנגד כתף הכית הימנית‪ :‬מכתף הכית הימני׳׳ משיך מכד הדרום‬
‫פיח' מימין כילד שעשה מסה)משמאלוגהכיגריסהיו ללחוץ מ ה ס הכהנים ידיהם‬ ‫גצד צפון וזהו קדמה מול נגב מקצוע מזרחית צפונית כנגד האויר שבין כותל‬
‫ורגליהם ולהדיח בהס מעשה העולה כמג שאומר כדברי הימים ז )את הים ׳‬ ‫צפוני סל בית לצד כותל העז רה לצד צפוני קרוי ממול נגב משיך ומרוחק ‪ p‬הדרום‬
‫הים היה גם כן נתק כעזרה גכן כתיב כדברי הימים גיעש חכר הכהכים )העתרה‬ ‫וחין מולגממיל שוק בפתדון‪ :‬ס י מ ת ׳ סל נחושת ללשן את המזבח! יעי׳ ׳ מגרפות‬
‫הגדולה וגוי ׳ ואומר גאת הים נתן‬ ‫שקילין מיליל‬
‫של כחוס שקילין‬
‫וגו׳ _ ‪, .‬‬
‫פילו' נתן‬ ‫קלת' ״‪.‬׳‬
‫מכתף הימנית ׳‬ ‫באשכנז לחתית כהן על כתף ה׳וםימ׳ וירד הגבל םש‪£‬ם ׳ ויתן את המכונות ב בו י משא בהמות ננב ׳ ויביאנו במבוא אשר על‬
‫‪,‬‬

‫הים בעזר לצל לרום משוך כלפי‬ ‫דשן לתת בתיך ה צפונה׳ ונםםר נס בסדר מסעי‪ :‬ואת ה<ם ה וסי' ואת הים האחד ׳ ואת הים נתן מכתף הבית׳ וחברו דדה׳‬
‫מזרח‪) :‬את כל הכלים האהל׳‬ ‫השירית‪ :‬שני נ‪51‬רים ויקצץ המלך אחז ׳ ואני מרעיש את דכה אמר יי׳ צבאות עוד; גלה ז׳ חס׳ וסי' ותאמר לו תנה לי בוכה כי ארץ‬
‫כן כתיב ק ל י האלה )הקלי‬ ‫לימיניס ׳ מאה רימיני'‬
‫מבואל גהכתוב לל כעין אותם‬ ‫ע ל ע ב ר ביתא מ ס מ ל י ה וית י פ א‬ ‫על־כתף הכית משמאלו ו א ת ־ ה י ם ה׳• ?׳‬ ‫בסגר חלמי׳בםלשמ י‬
‫הכלי׳ שהיו באהל מועל כן עשה‬ ‫יחב מ ע ב ר ביתא מימיגא ק ר ו כ א‬ ‫יצקס׳התיכםיהניקם‬
‫חילם למלך שלמה בכית ה‬ ‫קדמרת‬ ‫הימנירת‬ ‫הכית‬ ‫מכתף‬ ‫נתן‬ ‫'כתבניתם‪ :‬במעבה‬
‫מקביל ךרו‪$‬א ‪1‬‬
‫המקל׳ וכן תלגם יונתן כל מאניא‬ ‫כעובי ממור נגב‪:‬‬ ‫האלמה ׳‬
‫האילק כעובל מאני משכנא ל‬ ‫ו ע ב ד חירם ית כיוריא וית‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫<‬ ‫‪o‬‬ ‫* יי'‬ ‫י י‬ ‫וינח‬ ‫נלניםתא ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪-.:‬‬ ‫• ־ •י‬ ‫־‬ ‫י•־ ־‬
‫‪,‬‬
‫‪j 1‬׳ מ }• ןיהי‬
‫לעכל משה כן עבל חילם למלכ‬ ‫מ נ ר ו פ י ת א וירת מ ז ר ק י א ו ש מ י‬ ‫חיייף‬ ‫רעש חירום את־הכירות ואת־‬ ‫שלמה ׳ מלשקיל א ת‬
‫שלמה כית מקלשא ליי'‪:‬‬ ‫‪ • - : : r r‬״ ״‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .Jpj,.;T‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מסקל הכלים האלה‬
‫ממילט ׳ זך ונקי מכל חלודה‪-‬‬
‫ם‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ויכל‬ ‫ואת־המזךלןות‬ ‫רלי^יס‬ ‫מריב מאל וחלל ל‬
‫<יעש ׳ ל < ם חיךם ל מ ע ב ר ?ת ב ל ‪ .‬ע ב י ך ת א‬
‫לספל מסקלס‪ :‬חמש לעשות את־בל־המלאכרת אישר‬
‫ק‬

‫כככד ה י ל ק ׳‬ ‫ומכל סיג‪:‬‬

‫רעבר ל מ ל כ א שלמה בבירת מ‬
‫כתלגומג כמישלי יללנא ‪:‬‬
‫מ ק ך ש א ך ״ י‪ .‬עמוריא תךין ואגני‬ ‫‪PP t‬‬ ‫־‬
‫מימין וחמש משמאל׳ עשה למלך שלמה בית יהוה‪:‬‬
‫כמעכה האלמה ׳ תלגומו כעיכיי‬ ‫אי אפשל לימל חמש‬
‫גלגישתא והגלגישתא היא ה‬ ‫גןרונתון ךי ע ל ריש ע מ ו ח א‬ ‫אשר‬ ‫הביתררת‬ ‫וגלת‬ ‫ישנים‬ ‫עמרים‬ ‫מימין הפתח וחמש‬
‫העפר הטיכ אשר ממנו יעשו ה‬ ‫חרתין וסריבתא ת ר ת ק ל ב ס א ד ת‬ ‫והשבכות‬ ‫שתים‬ ‫העמודים‬ ‫עליראיש‬ ‫משמאל הפתח אם ‪p‬‬
‫הכורים לצקת בהם)כככר ה‬ ‫מצימ מ מ ל ה בצפק‬
‫ה י ל ק היה שם מקום לצקת בו‪:‬‬
‫ירת תךתין אגני׳קרוגתון ך ע ל‬ ‫והתירה אמרה על ילך שתים לכסות ארת־שתי גירת‬
‫בין סכות ובין צלתן ׳ גברברי‬ ‫ריש עמות‪2‬י<! וית ך מ י ו מ א א ר ב ע‬ ‫ה מ ש ק תימנה אלא ה כ ת ר ת אישר על״ראש העמודים‪:‬‬
‫הימים צללתה ושני שמות היו לו‬ ‫מ א ר ת לך־זךך^ין ס ר י ג ת א תךין‬ ‫ואתיהרמנים ארבע מאות לשתי‬ ‫סל משה כאמכע חמש‬
‫והעפר ההוא טוב להתכה ובעובי‬ ‫מ י ‪ /‬ק ל ע י ן םךךין ךךמונין ל ס ת ת א ח ך א‬ ‫ךמינים‬ ‫שני־טורים‬ ‫דתשבכורת‬ ‫מימיני ותיום מסלל(ה‪:‬‬
‫אותו קרקע צייר לבוס הכלים‬ ‫והפלח‬
‫ל כ ס א ה _ית ת ר ת ק אבני כןתמזון‬ ‫לשבכה האחת לכסות ארה־שתי‬
‫ויצקם שם כי לא יתכן לעשות‬
‫ר ע ל אפי ע מ ו ד א ! וירת ב ס י ‪ ; 3‬א‬ ‫גלת הכתרת אישר על־פני הדמדים‬
‫מלים לכלים גלולים כאלה אלא‬
‫כעובי האלמה התיכו אותם ‪:‬‬ ‫בםיס;א‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫‪.‬‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫כיוךא‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫‪.‬עשר‬ ‫‪ :‬ואת־המכינות עשר ואת״הכיךת ‪ V‬חס׳‬
‫הניח מל שקלם‬ ‫וינח שלמה ׳‬ ‫\ וירת ימא ח ד ‪ .‬ע ת ת ו ף ת ך י ע ס ר‬
‫ואת־ה‪£‬ם‬ ‫עשרה על־המכנות‪:‬‬
‫מלב מאל מאל לא נחקל מ‬
‫משקלם והניחם כמו םנעשו)לא‬
‫ןיךת דוךיא ו‪:‬ת‬ ‫תחיות _ י מ א ‪:‬‬
‫האחר ואת־הבקר שנים״עשר ת ח ת‬
‫יר‪1‬‬ ‫כג‬
‫מנריופיתא וית מ ז ך כ ן ; א ד ר ת ב ל‬
‫מלע מסקלס ויונק תרגם ואצנע‬ ‫םה ה י ם ‪ :‬ואת־הסיררת ואת־היעים‬
‫שלמה כלימל הביאם ממקום‬ ‫מגיא האלין ב ע ו ב ד מני מ ש כ נ א‬
‫יציקתס והניחם בבית המקלש‬ ‫ך ע ב ד מ ש ח כן ע ב ד היךם ל מ ד כ א‬ ‫ויעש תירם א ת ןאת־ךזמזךקות ואת כ ל ־ ה כ ל י ם‬
‫ה ט י מ ת ׳ הלצק מ‬
‫במקומם ומלגכ שהיו הכלים לא‬ ‫ר ת א ה ל אישר עשה ח י ר ם ל מ ל ך האלה‬
‫ש ל מ ה בית מקךישא דיי נ ח ש ט ב י‪,‬‬ ‫הסילית וכן אמל אח‬
‫נחקר משקלם‪ :‬ואת השלחן ׳‬
‫>‬
‫במישךי י ך ך ג א א ת כ ג ו ן מ ל ב א‬ ‫יל»‪pp‬‬ ‫שלמה בית יהוה נחישת ממרט‪:‬‬ ‫גאת‬ ‫‪ /‬ת ואת הסילגת‬
‫שם כלל כמו)יהי לי שור )תמוד‬ ‫ב‬ ‫היעים וכן כתיב‬
‫בעובי ג ר ג ש ת א בין ס ב ו ת ובין‬ ‫בככר ך ת י ך ך ן ; צ ק ם ךהמלך‬
‫כי עשרה שלחנות עשה שלמה‬ ‫בלבלי הימים בשני אלי‬
‫כמו שכתוב בלבדי הימים )יעש‬ ‫ע ך ת ן ואצגע ש ל מ ה ית ב ל מגיא‬
‫• המקומית והנה עח במעבה ה א ד מ ה בין סבורה ובין‬
‫שלחנות עשלה)אוי ואת הםלתמ‬ ‫מסגי ל ח ר א ל ח ר א ל י ת ס ו ף למתכןל‬ ‫‪I‬‬ ‫‪/‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫<‬ ‫'‬ ‫‪.‬‬ ‫‪A T‬‬
‫אלו ה מ ו מ ת היא מ‬
‫‪T‬‬ ‫‪- : ^ I T‬‬ ‫י‬ ‫ץ‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫‪ : | -‬־ ‪\ -‬‬ ‫‪:‬‬
‫כ »נל ‪t‬‬‫י‬

‫חמש‬ ‫ועליהם לחס הפנים ‪:‬‬ ‫נדושא‪ :‬ו ע ב ד ש ל מ ה ‪ :‬ת ב ל מ מ א‬ ‫ב‬

‫מענק אמל; ;הכה צרתן‪ :‬רנח שלמדת א ר ת ־ ב ל ־‬
‫י־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־ * ־ י‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪X‬‬
‫מימין וחמש משמאל׳ פיימימק‬ ‫ב ט י ל או בליל והנה‬
‫(‬

‫ךי ב ב י ת מ ק ך ש א ך י ית מ ך ב ח א‬ ‫‪ Ah‬השילית ה׳) מ א כ ל י ם מרב מאיד מאד ל א נהלך‬

‫מנולת משה הניח חמש ממלות‬
‫וחמש משמאל מ מ ל ת משה אבל‬ ‫ך ך ה ב א רת פתוךא ך עלותי לחבש‬
‫משמםית לשים בהם משלןל הנחשת‪_ :‬רעש ׳שלמה את‬
‫כל המנולו׳היונםכן כללום וכן‬ ‫א _ פ י א ך ה ב א ‪ :‬וית מ נ ר ת א‬
‫כל השלחנית בצפק ואומי ברברי‬
‫דסן המזבח י‪ .‬ואת כ^־־הכליס אישר בית ןהיה את מזבח‬
‫חמש מ י מ י נ א וחמש מ ס מ ל א‬ ‫היעים׳ ה ם מ נ ל מ ׳ ש ל‬
‫הימים על השלחנו׳ שהניח חמש‬ ‫קרם‬
‫ם‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫עליו‬ ‫אישר‬ ‫הזהבואת־השלחן‬ ‫גחשת ללם; ב ה ם‬
‫מימק וחמס חםמאל ופירוםו כמו‬ ‫ואת־המנרות‬ ‫ו א ת ה פ נ י ם זהב‪:‬‬ ‫המזבח ;‬
‫במנולת חמם מימין סלחן מ ס ה‬ ‫ה ח ל ק י ת ׳ ה ם כלים‬
‫וחמש משמאלו ועל כל'המגולות‬ ‫ל‬ ‫חמש מימין וחמש מ ש מ א ל‬
‫יקבל) בהם הלם ל‬
‫היו מלליקק ועל כל השלחמ' היג‬ ‫להזגת על המזבח ״•‬
‫מסללין)אף על פי שיש מחלוקת‬ ‫הנגב « ת נ י נ בפסוק׳ וחברו ותאמר לו תנה לי ברכה דשפטים ג׳ בו ׳ עמדים שנים דסלכעקדםא ד ^ ם ו ׳ ח ^‬
‫)את כל הכלים ה א ל ה ׳‬
‫בזה בלבלי לזל הנלאה מן ה‬ ‫דו ׳ ונמסר נס ביהושע <‪ t‬טו‪ :‬דנת ז׳ דגשץ בקריא׳ וסי׳ משה את המטה ׳ דנח יי׳ את הגרם ׳ דכתב בספר דנח ׳‬
‫קלי)כתיב הכלים ה‬
‫והפלח‬ ‫הפסוקים ק הוא‪:‬‬ ‫ק ‪.‬‬
‫ר ״‬ ‫ג ם ב ס ך ף‬ ‫‪ ,‬ממס‪-,‬‬
‫ץ ב ו ת‬ ‫א‬ ‫וינח שלמה את כל הכלי ׳ דנח את גבלתו ׳ ועת את נערו ‪,‬‬
‫ף ע ש ש‬ ‫ש ס‬ ‫׳‬
‫האהל ;הנה ת ל נ ם‬
‫מאד מאד ז׳ בקריאה וסימ׳ וחמים גברו סאד מאד על הארץ ׳ ועוץ האיש מאד מאד ׳ טובה הארץ מאד‬
‫מנת( לפי ה כ ת ב שאלו‬
‫מאד ׳ ^ י נ ת שלמה את כל הכלים ׳ וייראו מאד םאד׳ והנבאתי כאשר צדתי‪ :‬ואת השלח! נ׳ בקריאת‬
‫הכלים הי; נעשים ה‬
‫וסים ואת כל כליו ׳ וחברו ואת השלחן ׳ דעש שלמה את כל הכלים‪:‬‬
‫בצולה שעםאס משם‬
‫באהל‬
‫' א ת כל הכלים האהל כאיל) אמל את כלי הכלים כלי האהל יכמיה) רבים בלשוננו‪ :‬צחשת ממודם׳ דל צריף ונקי מכל סינ‪:‬‬
‫ב‬
‫מ ל ה י ל ק ׳ לל במישור ה י ר ק ‪ :‬במעבה האלמה׳ לל שתפל בעובי האלמה צילתהדפיסיס להתיך את כל הכלים האלה כי לא‬
‫יזיה נכק לגדלם לעשות להם דפוסים יותכו בהס זילת זה הדרך‪ :‬וינח שלמי^את כל הכלים ׳ לל כי מליב משקלם הניח שלמה חלחקיר‬
‫מל משקלם כמה היה‪ :‬רעש שלמה א ת כל הכלים אשר בית יי׳׳ רל אשר בכית יי׳‪ :‬את מזבח הזהב׳ היא מזבח הקטילת אשד‬
‫היה בהיכל‪ :‬ואת השולחן אסל עלין לחם הפנים ז ה ב ׳ כבר נתכאל בספל ל ב מ הימים כי שלמה עשה עשלה שולחנות והניחם‬
‫בהיכל וחמשה מימק וחמשה משמאל שיהמ קצת השילחנית לפאת צפון וקצתם לפאת ל מ ם מ כ ב ל התכאלמלבלי התולה שמקים‬
‫השולחן היה בצפון והמנורה היה כללום אכל הלצון כזה שלפאת צפון שם השלחנית כשתי שימת השולה האחת לפאת ימין מהאחל‬
‫‪1‬‬
‫‪ P‬לאל שנבק מענק המכונות והנה לא זכל מעשה השולחן ו ה מ נ ג מ ת ל פ י ש כ כ ר ע ש א ס כ א י פ ן ש נ ז כ ר ב ת י ר ה ‪ :‬ל פ נ י‬
‫‪Bb z‬‬ ‫כ‬ ‫מת‬
 ‫רש׳‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ת ש‬
‫)הפלח׳שלמכללה* להצלות ׳כ*יכקשנ‪5‬תנק בהן השמן והפתילה? והמלקיד!**‬ ‫‪$ ,‬פלח ׳ פלחי המנללה שכתלצ כמללמ* ‪£‬של כפתלר לפרח יכן הנרית שבע‬
‫שמרימין בהן את הפתילה מתיך השמן ״• לההיפל׳ ׳ כלי של מיני זמל הל׳ וכן מזחל)‬ ‫ככל מנילה כמל כמנללת משה וכן המלקחים‪ :‬והספלת׳ ה ס כלים עשיים‬
‫המזלקית להסיפית לקבל דם להכפלת לבזיכי‪.‬לבינה‪ :‬מחתית׳ לחתלת בהן‬ ‫*תכינת הכלים יאפשר שהם הנקראים כדכרי לזל קיתון קיתיכית לתי לקיליא‬
‫תללמתהלסן לגחלים להיליך ממזבח החיצק למזבח הפנימי להקטיר קטלט‪:‬‬ ‫)תלנם אנקלים)כלה על שכמה ייי^לתא‪ :‬והמזמרות ׳ כלי׳ שמזמדי׳ בהם‪) :‬הפלתו׳‬
‫להפיתית ׳ מפתחית‬ ‫‪,‬‬ ‫‪, .‬‬ ‫לללתית הבית ׳ תי )מיגלסיא‬
‫שמעתישמפתין בהם‬ ‫!הםצילי הללתית ואגלל כי צילי ותשלם ‪ a‬בקריאוסימ׳ ותשלם כל המלאכה דמלכיפ׳ וחברזדדה׳ ותשלם החומה בעשרים! ואתהכלים‬
‫את המנעולן לללתית‬ ‫‪ 4‬כקריא׳וסימ׳ ותשלם כל המלאכה אשר עשה ׳ ואשקלה להם׳ דתן״ בדו את יהרקים מלך יהודה ומקעת‬ ‫הדלתית של הבית הפנימי שהיא‬
‫הבית׳ שהיא קדם‬ ‫הדביל וצילי ללתית ההיכל עשה‬
‫קדשי'‪ :‬לדלתי הבי׳שהל‬ ‫והב אבל הזלתי׳ היו מ ק מציפוי ק ד ם ב י ו ת כפור* ד ה ב א ט ב א *‪• • t‬ל ‪pp‬׳ לפני הדביר זהבסגור והפרח והגרת‬
‫להיכל כל פיתיתיהן‬ ‫‪- :‬״‬ ‫‪ :‬־ •‪».‬־‬ ‫‪A T‬‬ ‫‪JT T‬‬ ‫‪ /• :‬־ ‪v s‬‬
‫‪4‬‬ ‫בנבי' יככמל‬ ‫והב כמי שכתיב למעלה ילהיכל‬
‫ן ש ו ש ; ת א ובהניגיא נזנבתיא‬
‫הין זהב ‪ :‬א ת קדשי‬ ‫ל והמלקחים זהב‪ :‬והספות והמזמרות‬ ‫<שאמל הוא פי׳ הבי׳ סזכל כי אמל‬
‫ך ה ב א ; וקוליא ומזמךיא ומזךנן;א‬
‫דיד אביו׳ מ ה שנשאר‬ ‫והמזרקות והכפות והמחתורת זהב‬ ‫לללתית הבית)פילו׳ לללתו׳ שהיו‬
‫‪jT T‬‬ ‫‪ j j‬״ ״ ׳־‬ ‫יי‬ ‫״ י‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪5‬‬

‫מכסף וזהב שהקדיש‬

‫\^‬ ‫‪I - - 1‬‬
‫ובזיכיא ו מ ח ת י ת א ד ה ב א ט ב א‬ ‫להיכל מ היא הנקלא בית בסת‬
‫אביו ומלל אגלה שלא‬ ‫סגור וחפתיורה ל ד ל ת ו ת הבירת‬ ‫‪T T‬‬

‫ו פ ו נ ל ס י א ל ד ש י ב י ת נואד־ת ל ק ד ש‬
‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬

‫באיתם הכתים כי אק כתיב )‬

‫־ ‪T‬‬ ‫•‬ ‫־‬

‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫י־‬

‫רכהשלמילתת מאותו‬ ‫‪.‬ב נסיע הפנימי לקדש דהכןךשי• לדלתי‬
‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬
‫)להיכל אנת להיכל כלא )מ )‬
‫‪T :‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬

‫הקלס לבניין הכית‬ ‫ק ז ך ע י א ל ך ש י ביתגיי־ה ל ה י כ ל א‬ ‫)הספלים שכתיכ בהם )יי טעית‬

‫ושמעתי מחכמי‬
‫ה מ ת להיכל זהב‪:‬‬ ‫ושלימת כ ל‬ ‫דהבא ו‬ ‫^יא; דכאשלמה׳ מה סהקליס‬
‫ישלאל שהיו אימלק‬ ‫‪ 7 *4‬ותשלם כל־המלאכה אישר עשה‬ ‫‪"T‬י—‬ ‫;‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬
‫נ^במנתן ממג) ככנין הבי׳ לככיל‬
‫לפי שהיה יולע שסיפו‬ ‫המלך שלמה בית יהוה ויבא שלמה‬ ‫גיא‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫ז‬ ‫ו^כמכילאהיה צליךלאללמ ה‬
‫ליחלכ לפי שלא יהו‬ ‫ת‬ ‫הקלשמלליכהיה לןכסףתהכ‬
‫י!י ^עסי ׳א״ א״ את־קדישי דור א ב י ו א ת ־ ה כ ס ף‬ ‫ויתה יךתה בל ואי ד ו‬
‫ואיתיס פשאל ם‬
‫מד וק דך שא בא וךהדי ‪ :‬ת כ‬
‫האומית אומרין קשם‬ ‫ו^חסת אד לככיל ליל אכי) נתן‬
‫מגיא י ח ב ב א ו צ ר י ד ־ ז ב י ת מ ק ד ש א‬
‫יראתם שלקח נקמתם‬ ‫צ ואת־הזהב ואת ‪ 2‬הכלים נתן באערות‬ ‫*‪7‬ממ כמלאכת בית המקלש )‬
‫מ ן הבית שנבנה מן‬ ‫בבן בנש‬ ‫דיי ״‪.‬‬
‫בית יהוה‪:‬‬ ‫גהשאלנתן באיצח כיתיי׳)פילו׳‬
‫גזילית ותכלית שגזל‬ ‫ש ל מ ה י ת ס ב י י ש ר א ל ו‪:‬ת ב ל ךישי‬ ‫)את כל הכלי׳ כלי זהב )כלי כסף‬
‫אז יקהל שלמה את־זקני ישראל א מ ה ם לול ויש אומרים‬ ‫נ;לה<ן קמנין‬
‫שבטיסה ךברבי א ב ה ת א רבני‬ ‫וכלי נחשת שלקח ליל מהללעזר‬
‫כך אמר שלמה לעב‬ ‫ואת־כל־ראישי המטות נשיאיהאבות‬ ‫ןשךאל לות מלכא ש ל מ ה לירושים‬ ‫משאל המי׳ כמי שכתיב למעלה׳‬
‫‪T|T‬‬ ‫‪•• • :‬‬ ‫‪ J -‬־ ‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪- :‬‬
‫היהכימיאכיוג' שנים‬ ‫מקלשי‬ ‫*בלרש שלא נתן שלמה‬
‫ל ב ג ‪ ,‬י^ךאי א ל ־ ה מ ל ך שלמדה‬ ‫ל א ס ל ן א יר־ז א ר ו ן כ ן י מ א דיי‬
‫שנה אחר שנה והיה‬ ‫*יל אכמ לכל במלאכת בית ה‬
‫לו לבזבז ההקלשות‬ ‫מ ^ ך ת א ר ד ו ד ה י א עיון ן ו א ת ב נ ש ו‬
‫ירושלם להעלות את־ארון ברית־‬ ‫המקל יא לפי שילע שלמ שמפו‬
‫הללו להחיו' כ ה ן עניי‬ ‫‪ -‬ל ו ת מ ל כ א ש ל מ ה כל א ג ש י ש ר א ל‬ ‫‪1‬‬
‫ליחלכ שלא יהל אימל*ם אימית‬
‫ישלאל‪ :‬נשיאי ה א מ ת‬
‫יהוה מעיר דור היא עיון‪ :‬ויקהלו אל־‬ ‫• ‪•• T I‬‬ ‫‪TV:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T : -‬‬ ‫‪- :‬‬
‫העולם מפני שהיה כנק הבית‬
‫לבכי יםלאל ׳ של כני‬ ‫י׳ המלך שלמה כל־איש ישראל בירח‬ ‫ב ‪ :‬ך י ׳ א חגתינןןא זץןךן ל י ה נ י ר א‬
‫*וחמס ימגזילגת שנזל ליל לפיכך‬
‫ישראל ‪ :‬מעיר לוד׳‬ ‫כןךמאד־־! ב ה ב א וכען ה ו א י ך ה א‬ ‫ח ל כ ד א נ ך אמ שלמה לעכ היה‬
‫האתניכשבחג הוא החרש השביעי‪:‬‬
‫שנתנו שם לוד‬ ‫ואתו כ ל ס ב י ‪ :‬ש ך א ל‬ ‫^ב;עאה ;‬ ‫גימי אצא כלש שנים שנה אחלי‬
‫כשהביאו מבית עובד‬ ‫ויבאו כרי זקני י ש ר א ל וישאו‬ ‫ההקלשית‬ ‫‪ 3‬נ ה והיה לי לבזבז‬
‫‪ " n ,‬יי ׳‬ ‫־ י•־׳־ ־ ־ י ־*‬ ‫ובטלו כ ה מ א ‪ :‬ת א ר ו ג א ן ואסיקו‬
‫אלום‪ :‬כירת האיתנים‬ ‫^אלה להחיית בהן עציי ישלאל‬
‫ףעלו ארת־‬ ‫הכהנים את־הארון‪:‬‬ ‫‪2‬תארוגאךיידתמשבן ןמנא ד ר ת‬
‫׳ תרגם יונתן כילחא‬ ‫*היו שמילין לעת צילך‪ :‬מעיל‬
‫דעתיקיא לקרן ליה‬ ‫ב ל מ ג י ק ו ד ד א ד» ב כ ך ^ ב ג א‬
‫‪,‬‬
‫‪&1‬‬ ‫א ר ו ן יהוד־־ז ו א ר ת ־ א ה ל מועד‬ ‫^נל׳ כי שם העלה)ל)ל כשהביאו‬
‫‪ o‬י ו‬ ‫׳־ י־‬ ‫\ י ‪.‬‬ ‫טפסו׳כסי׳ \‬
‫‪ :‬־ ; ; ‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪ •• * T‬י ‪t i‬‬ ‫כילח‬ ‫מבית עיבל אלים ‪:‬‬
‫וכען היא ם כ י ע א ה ע ג ל א י ^‬
‫‪3‬‬
‫א*׳א*<א* ואת־כל־כרי הקדש א ש ר ב א ה ל‬ ‫האיתנים ׳ סבו איספים הפילג'‬
‫א י <‬
‫נקי»י‬ ‫משניתנה תורה‬
‫י כ ת ) ב‬
‫!התמאית לבית כמי סנקלא חנ כלי בית‪ :‬בירח ד׳ וסי׳ נםםר לעיל בסיפרא סימן ו׳; באהל ו׳ קמץ וסיס׳ בלשק תתוס שרה עלת בעננא תשיא‬
‫בניסן שהי׳ ראש חלשי׳‬ ‫כקימא דאחנא ׳ ופי׳ נמסר כסדר חקת התורה ובספר שנוטים סימן ה׳;‬ ‫*‪:‬אסיף לזה הטעם ןכן איתנים‬
‫כקרא תשרי שביעי‪:‬‬ ‫לשין חיזק םהתביאלת )הפילית‬
‫‪4‬זיי האלם ימלמ זל שאמלנ חלש שנילמ בי א מ ת הם איתני עילם במי להאיתנים‬
‫)את אהל מיעל ׳ שעשה משה וגנזן שלמה משנבנה כית'ראשון כמו ששכימ‬
‫^ ס ל י א ק )מהם שאממ שהיא חזק המצית שים בזה החלם חניס ימצמ יית‬
‫י‬ ‫פ‬ ‫כ‬ ‫כ‬
‫אסל נטה ללל לאלון י•‬ ‫בתוספתא דסיטה‪ :‬אשל כאהל׳‬
‫ב־לח לעתיקיא ל ק ק ליה ילחא קלמא׳ בחנא)כען היא ילחא םביעאה כלי׳ כי לפני‬
‫הזמן יצאי ישראל ממצרים היה תשרי החלש הלאםין כיבתםלי נבלא ה?מלם‬
‫י ר ולא זכל‬ ‫ק ן‪1‬‬ ‫לפניהלביל זהב ס מ ל ׳ הנה מפניסהסילחנית ה‬ ‫)מםיצאי בני יסלאל ממצרים בניסן היא לאם לחלשים ותשרי םכיעי לו כי כן אמל‬
‫ה י ב‬ ‫פני‬ ‫‪w‬‬ ‫ם‬

‫זהאלאבמנילית^יסהמניללתילתלקליבית מקלס הקרסים מהשלחנית ליז*‬ ‫אינו‬ ‫להם האל יתברך החלס הזה לכם לאם חלשים לכס מכלל כי לםאל העללם‬
‫‪1‬‬
‫היל כננל הארון כי לפני יי׳ היו כמו שהתבאר מלבלי התילה למה םאמל והפיי‬ ‫*־אשק כי תשרי היא לאסון‪ :‬כחנ ׳ קולם חנ הסכית נקהלי אלא אמד כי בחנ‬
‫נ ‪,‬‬ ‫*קהלי לעסית ס ס חניכת המקלס והחג סבעת ימים קוד׳ חג הסיכית היא שנקהלו‬
‫ק ‪ ,‬א ל הלט ‪f‬‬ ‫א‬ ‫והנלית יהמלקחיס זהב אין הלצין בו שלא י י‬
‫ב‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫ה ם‬ ‫ה‬ ‫ט‬
‫^ילישלם כמי שצפ‪.‬ר<ז ‪ J‬רשאי הנהנים את ארוז יי' ׳ אמל) לביתיני זל כשלשה‬
‫שעל פלחה שהיה כסיף ילכה לעל הנללת שהיל בקצה המנילה השני הכל הי*ז‬
‫*)קומית נשאי‪ .‬הכהכי׳ את הארק כשעברו ישראל את הילק )‪:‬שסבכי אתיליחל‬
‫זהב לכן המלקחיס היי זהב כמי שהיגכל בתלרה)ככה אמר בתלרה על ירכה עי‬
‫‪1‬כסהחזיל}הי למקימי כשכלח ליל מפני אכשלו׳ ועתה כםהככיסיהי לבית המקלש‬
‫פלחה זהב טהיל‪ :‬זהבסגלל׳ ללנקיומזלקקלילמהשזקיקיהיה בשיםגריהל תיו‬
‫לקלס הקלםי׳)הם לא זכרו זה המקים אילי ככלל החזיליהי למקימי היא‪ :‬את אלין‬
‫הכיל כאש עם לכלים ייציאל ממנל סיגיי כעשן זלזה נקרא סמל‪ :‬להספית׳ הני‬
‫•י׳ואת אהל מיעל׳ את אמן יי׳ מציון כמי שצמ לאת אהל מיעל מגבעון כי שם היה‪:‬‬
‫בלמיין כלים העשויים לשים כהם יין‪ :‬והמזמרות ׳ הם כלי זמר עשויים מזהב׳‬
‫לקבל הלם‬ ‫הכהנים‬
‫הם‬ ‫והמזלקית ׳נ הם‬ ‫ומר‪:‬‬
‫והכפות;‬ ‫היןלם פנימה‬ ‫מכליאל‬
‫אחריםמכא‬ ‫ותפשל םיהיל גס כן הספית מינים‬
‫)אחשובשהממשמשיםללםקלםים אשל‬
‫ת‬
‫&שייםובהסיימלא קימץ לבינה להקטיר‪ :‬והמחתות׳ הכלחתית בהם גחלים להוליך ממזבח החיצון למזבח הזהב‪) :‬המתית לללתית ע ב י ת ׳ לל מ ה שיכנס ציר ה ל ‪P‬‬
‫א ת הבית הגלי‬ ‫שלמה עשה משלו ‪.‬‬ ‫‪,..j‬מזה המקים כי ‪...‬‬ ‫המלך ‪J‬שלמה בית יי'׳ למלנו‬ ‫עשה עשה‬
‫המלך ‪.‬‬ ‫המלאכה אשל‬‫המלאכה אשל‬ ‫ותםלס כל‬‫ותםלס כל‬ ‫מזהכ‪:‬מזהכ‪:‬‬‫ובהיכל‬ ‫כלבילכלביל‬
‫ובהיכל‬ ‫זה היה‬
‫היה‬‫הנה‬ ‫‪:‬רלללת׳‬
‫הנה זה‬ ‫*!היא מחיברלללת׳‬
‫‪3‬זה ואילם הקלסית ל‪:‬ל אב‪ ):‬שם באיצמת בית יי׳ דלמז שלזאת הסבה לא התתיל לבנין הבית תכף מלכי כי כשנה הלכיעית החל הכנק כמי שקלם והיה זה ‪ p‬כלי שיבג י‬
‫‪,‬‬
‫*?שלילאמאיצמתלילאבי) אשרהקלישאיתסליי׳)כאילי היה זה מכגק מהשי כמי שלא לצה שיכנהי לגל כי למים לכיס* שפך כן לא הספים שיכנה מאשר אסף י‬
‫ס כ ב‬
‫מ&לל המים במלחמה אך שלמה שהיה איש ‪15‬ליס ןהיה מה שקבץ מהממין מקיבץ עס השלים בי בחל השם ית לבניתי במה םקבץ מהממין עם השלים ׳ ) ה נ ה ס פ י‬
‫לםים‬ ‫ה‬
‫י ארנ)‬ ‫י " ו‬ ‫ה‬
‫הקהיל שלמה אלי) את זקני ישלאל יהם השיפטים יהחכמים יאת כל לאשי המטית יהם הנשיאים להעלית אלק בלית י י ׳ מעיל ליל)ליזפיא'‬
‫ם‬ ‫ל‬ ‫כ‬

‫שכבל היה זה כילח האיתנים גהיא חדש תשלי בחנ הסיכית ואחשוב שקלאוילח האיתנים כי בו המועלים הייתד חזקים יהייתל מייםלים אל השלמית לפי מם םניןי ‪.‬‬
‫ה״י]ן‬‫‪5‬באילני ללברי התירה ובפרשת פנחם באלמ מ ב זה הענק ׳ לזכר כי שם היי כל זקניישלאללככיל השי ילא נשאי הלליים את האמן לק הכהניס לאעפ שהיה נשיאת‬
‫סכ )‬ ‫ה‬ ‫יז‪5‬ת‬ ‫ס‬ ‫הלבי‬ ‫‪)7‬ה‬ ‫‪0‬‬
‫^ \יים‬ ‫ם‬ ‫כ י‬
‫י^ ?‬ ‫י י^ י ^‬ ‫^ ^‪^" r‬‬ ‫ל ם י‬ ‫ר‬ ‫‪7‬‬
‫מעמלת בית המקלש לא הככימיבזא המקים שישאי איתי הלייים לפי סהכיינההיתהלהביאל זנכיי • ו‬
‫גליל יום אחל כשנה וכאסל לא היה אפשר שיםח הכהן הנליל לכרי האמן היה ייתר ראיישיכנסישם הכהנים חסיכנסו שם הליים׳ לאילם כספל לה בתיכ שהלר‬
‫ח‬
‫<שאג איתי יהנה הרצין בג כהניס כימצאמסנקראיהכהניסלגייס כמקימית מה׳ גמזההמקום־יש ללמל כי כשיביא ההכלח לתקן כית קלש הקלםים לאד לכחול מ ‪,‬‬
‫ה‬ ‫ן י ז נ ה‬
‫‪,‬‬ ‫נלול אס אפשל זה ואס לא היה אפם׳זה נתיר תחלה זה לכהני׳ ואם אין מהם מלע לתקן נתיל זה ללגיים וכן ממללנה למלרנה שפלה ממנם ׳‬
‫י‬ ‫עיתיקן על ‪r‬‬
‫ס ‪k‬‬ ‫מ‬ ‫ס ה‬
‫עם זה אהל מיעל שנעשה כחלכל על יל משה וכל כלי הקדם אשר המ באהל אשל הכין ליל לתת שם את אמן האלהים והנה היו נכללים בכלים ההם הכלים ש ע‬
‫והנה‬
‫שעט‬ ‫‪D T I‬‬ ‫מלכים א ח•‬
‫‪¥‬‬

‫הכהניםיהליים׳ הכהניםהאלק יהליייםאתאהל מיעל וכלי הקדש אשר באהל‬ ‫אלו כמכי׳‬
‫ואהל מיעלגנזגבאגצמת בית האלתים אבל האלון הכניסי אל מקימי אל לבילי‬
‫אל תחת כנפי הכמבים ׳ הכריכים הכניס בתחילה)הכליבים האלה‬ ‫הבית‪:‬‬
‫שעשה שלמה היו עימלים על רגליהם )פניהם לבית כמי םאימל בלבלי הימים‬ ‫מיןלעין בה נייצאין תלמד לגמל)לא יראן החיצההאכיצללוחקין)בילטין כמין‬
‫)פילםים כנפיהם מקיל אל קיר‬ ‫י ־‬ ‫״ י ללי א‪0‬ה כעניין‬
‫)בק כליב לכליכ הכניסנ האלון‬ ‫חמור‬ ‫ופטר‬ ‫׳‬ ‫קדמי‬ ‫תשמור‬ ‫המצית‬ ‫חג‬ ‫את‬ ‫נסי'‬ ‫נקריא'‬ ‫ה'‬ ‫יראו‬ ‫בהעלותך!‬ ‫בסדר‬ ‫נמסר‬ ‫וסי׳‬ ‫דסמיכי‬ ‫ג׳‬ ‫עדת‬ ‫וכל‬ ‫ילי‪•'/‬‬ ‫סנאמלכק שלי‬
‫תחת הכנפים )הכלובים סעסה‬ ‫תפדה בשה ואם ל א ׳ ופני לא יראו י ולא יראה החוצה ויהיו שם׳ וחברו דדברי הימים ׳ וחד ויראו לפניך‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫הכהנים‬ ‫בנאת‬
‫בצלאל היו בסט קציתהככידת‬ ‫שנשאו‬ ‫הקלש׳הכהני׳‬
‫ו׳אסיקו י ת ה ו ן ב ה נ י א וליואי ן‬ ‫האלון בלכיר כשיצאו יעלו אתם הבחנים והלרם‪:‬‬
‫על האלון)היה מכס׳ האלין כמו‬
‫שהיה מתחילה אבל אלג ה כ מ ב י‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫שלתה שכינה בהיכל י‬
‫אז אמ׳שלמה׳כשלאה ה והמי^ך שלמה ובל־עררת י ש ר א ל‬
‫המ כנפיהם גבוהים על ה א מ ן‬ ‫ך י ש ך א ^ ךאזךכ־‪,‬נועלוךחירן‪:‬םין‬
‫כי חמש אמית היה קימת ה כ מ כ‬
‫הענן עתה ליאה אני הנועדיבס עליו אתו לפני ה א ר ו ן‬
‫עמיה נןךבש א ר ו נ א מ נ כ ם י ן ען ו‬
‫)אין צ ד ך לגיף הכליכים שהיה‬
‫ותוךין ך י א י ת ח ר מ ן ו ל א י ח מ נ ו ן‬
‫שהשכינה ש;לה ב מזבחים צאן ובקר אישר לא־יםפרו‬
‫עיחלכנם כי הגיף תחת הכנפי׳‬ ‫בבית שבניתי שהלי כ ן‬
‫לה‬ ‫הבטיח לבא ולשכת ולא ימנו מלב‪ :‬ויבאו הבחנים את־‬
‫ן‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ואלילו‬ ‫‪.‬‬
‫״‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫מ‬
‫ואין לנילשאיל למה עשה שלמה‬
‫כלובים אחמם ילא כתבנית ה‬ ‫כ ן ; ק א דיי ל א ת ר י ה ל ב י ת ב פ ו ך י‬ ‫מ מתיך ענן ועלג« ארון ברית׳־יהורה אל״מקומואל־‬
‫‪I‬‬ ‫‪V‬ז־‬ ‫‪j‬‬ ‫|‬ ‫‪:‬‬ ‫; •‬ ‫‪V‬‬ ‫‪tT‬‬ ‫‪:‬‬

‫הלאסונים כאסל אין לנו לםאול‬ ‫;היכן אמל ט בענן‬

‫ך י מר‪/‬לןין ל י ה בגו ב י ת א ל ק ו ד ש‬ ‫אלאתעלהכפילת כך דביר הבית אל־קדש הקדשים אל­‬
‫למה לא עשה אלון אחל ועסה‬ ‫‪v‬‬ ‫־‪A‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪•v‬‬ ‫‪tM -‬‬ ‫|?‬ ‫ין‬ ‫*‬
‫קוךשיא לתהיות בגפי ב ר ו מ א ‪i‬‬ ‫י•‬ ‫שמייה בספרי‬
‫מזבחות אחלי׳ ומנילית וסלחנית‬ ‫ת ח ת כנפי הכרובים‪ :‬כי ה ב ר ב י ם‬
‫א ר י ב ר ו מ א פ ך י ס ן בךפיהון ^‬ ‫לשבתך עולמים ׳‬
‫וכלים אחלים כי הכל עסה על‬
‫פי הנבואה כמו םמסל לו ליל‬ ‫א ת ר ארוגא ומילין ב ר ו מ א על‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫־‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫כנפים‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫היתרנ‬ ‫שמםנבתלה לא‬
‫י‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪K‬‬
‫‪,T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪ T :‬־ ־‬ ‫‪J-‬‬ ‫‪: I‬‬

‫אביו כמו סכתיב בלה שאמר לו‬

‫כהיש‬ ‫הבמיתולא סלתה ש‬
‫ארוגא ועל אךיהוהי מ ל ע ל א ‪j‬‬ ‫רסנו הכלבים על־האךין ועי בדיו‬
‫דיל הכל בכת׳ מיל יי׳ עלי השכיל‬
‫ל׳‬ ‫ב‬ ‫שכינה במקים אחל י‬
‫ו א ך י מ ן א ך י ח י א ו מ ת ח ז ן ךישי‬
‫כל מלאכת התכנית‪) :‬יאליכו‬ ‫רארכו"הבדים ויראו‬ ‫מלמעלה‪:‬‬
‫הבלים׳ האליבי איתם לחוץ‬
‫‪ ,‬א ר י ח י א מן ק ו ך ש א ע ל א פ י ' ב י ר ת‬
‫ר א ש י ה ב ד י ם מן־הקךש על־פני‬
‫״י•־•‬ ‫*‪•:.‬י‬ ‫•־‬

‫רלבג‬
‫כלימ' שמשכו איתי כלפי י ק לפי‬ ‫ב פ ו ך י ו ל א כ ת ח ז ן ל ב י א והיי‬
‫והנה הארק נשאו ה‬
‫שלא היה צליך מיד לשאת כגתף‬ ‫וזמן ע ד י ו מ א הרין י‪ ,‬ל י ת ב א ר ו ג א‬ ‫הכתנים ושאל הכלים הדביר ולא יראו החוצה ויהיו ישנם‬
‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪J J -‬‬ ‫‪.T‬‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫" ‪T ,‬‬ ‫; ‪,‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬
‫)מתחלה היו הכלי' נתיניי בארי ן‬ ‫ל ח ו ד תךין ל ו ח י א ב מ א ך א ן ג ע‬ ‫שהיה נכין םיםאים ה עד היום הזה‪ :‬אין בארון _רק שני ‪0P3 7‬‬
‫בשיה שהיי עילפי׳ אחורי הארי ן‬ ‫הליייםנםאו איתם ה‬
‫כ‬ ‫ת מ ן מ ש ה ן ח ־ ו ך ב ד י עלויהון‬
‫כמי לפני ה א מ ן םהלי חדבעה‬ ‫משה‬ ‫שם‬ ‫הנח‬ ‫אישר‬ ‫האבנים‬ ‫לחות‬ ‫זזכרכי‬ ‫הלוים׳‬
‫בתיבין ‪ #‬ש ך א פ ת ג מ י ק ; ק א ך נ ז ר‬
‫אנשים הי) משאין איתי לנל בל‬
‫שני אנשים אתל לפני) ותחל ל‬ ‫‪u‬‬ ‫יי ע ב מ בגי ן ש ך א ל ב כ פ ק ה ו ן‬ ‫המלך שלמה וכל עלת בחרב אשר כררת יהודה עים־בני‬
‫יםלאל הניעלים עלי)‬
‫לאחיליו )כיון שהביא) האלון‬ ‫!היה במפק‬ ‫מ א ר ע א ךמ־‪1‬ך‪:‬ם ‪1‬‬ ‫)הם לאשי העם יזקני) ישראל בצאתם מארץ מצרים‪:‬‬
‫‪: • I v/v‬‬ ‫‪,T‬‬ ‫; ־•‬ ‫״‬ ‫ד‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬
‫לדביל כמו שהיה עם כליי ולא‬ ‫ב ה ג י א מן ק ו ך ש א וענן א מ ^ ת א‬
‫•‬ ‫‪VT‬‬
‫המ מזבחים צאן זבקל‬
‫היה עתיל עול לנשיא בכתף ה‬ ‫רהי בצאת הכחמם מךהלןךש‬ ‫ל מ כ מאל לפני ה י‬
‫א ת מ ל י י ת ב י ת מץןךשא ך;י ‪ j‬ו ל א‬
‫האליכו הבלי' ימםכים כלפי חין‬ ‫האלין בהיות הכתנים והענן מלא את־בית יהרה‪ :‬ולא­‬
‫על שנראו לאשי הכלים על פני‬ ‫יכילו ב ה מ א ל כ ^ ב ס ל ש פ ש א מ ן‬
‫ציעלי׳ בהעלאת ה א מ ן‬
‫הלביל כלי שיהיה בכנס שם‬ ‫כ ן ך פ ש ע נ נ א א ר י א ת ם ל י ן ל ן ך א ר;י‬ ‫למקימי יהכהנים ה יכלו ה ב ח נ י ם לעמר לשררת בפני‬
‫• ‪•c:j‬‬ ‫־‪ T : / : 1‬׳‬ ‫־!‪:‬־•»‪.‬‬ ‫‪ ;s‬י ו‬
‫כהן גליל כיום הכפולי׳ להקטיר‬ ‫י ת ב י ת ב ק ד ש א דיי ן‬ ‫הביאי האלין אל ל ט ל‬
‫כין הכלים ולא יהיה פונה ה נ ה‬ ‫‪ .P‬הבית שהיא קלם ה הענן בי־מלא כבור־יהורה א ר ת י‬
‫ב ב ן א מ ר ש ל מ ד ה יי אתיד‬
‫והנהגלפיכ׳ האליכו הבלים על‬ ‫^ ׳ ה ק ד ש י ם ת ח ת כנפי בירת יהיה ג‬
‫לאשראה שבנתיה ב י ח ש ל מ < •‬
‫פניהלכיל ולא ילאו החיצ' לפני‬
‫הלביל )אם תאחל והלא אילך‬ ‫מ ב נ א ב נ י ת י ב י ת מ ק ך ש א כןךמןד‬
‫הכלובים ש^עשו םם אז אמר שלמה יהורת א מ ר לשכן‬
‫‪S‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬‫‪A‬‬ ‫*‬ ‫י שהיו נוגעים בכנפיה‬
‫י‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬

‫התלי׳ לא היה אלא עשל אמית ולא‬

‫נאמר בתורה שהיו נלאים חוץ‬
‫א ת ר מתקןן ל ב י ת ש ב ג ת ך ע ל מ י ן ‪1‬‬
‫בנרת בניתי בית זבל‬ ‫בכיתל ליב הלביל ג בערפל ‪:‬‬
‫)היו נינעים כנף ז ה‬
‫לפרכת)הדביר היה רחבו עבריי‬ ‫בכנף יזה יבמה שבין דך מכון לשבתך עולמיכש ‪:‬‬
‫הראינו ומראה הילדס‪ :‬לחת האבנים ד׳ בקריאה וסי׳ נמסד בסדר עקב ן לשבתך נ׳ בקריא וסי' מכון לשבתך‬
‫אמה ח כ אעפ סמשמ איתי היאך‬ ‫הכמבים האלו ת ח ת‬
‫שעלת יי׳ ׳ מכין לשבתך עולמים ׳ וחברו דדברי הימים ׳ אנ ך ;‬
‫נלאי עליין על פני הלביר נאמר‬ ‫ככפיה היה מקי׳האמו‬
‫׳‬ ‫ו־‬

‫כי לא נתנו ה א מ ן סמיך לכיתל מערבי אלא הלחיקי אותו מן הכותל על כלי שיראו‬ ‫*ללךשסכמהכמכיםעלהאלקועלבלי) מלמעלהכי נוכה הכמבים ה ה ם היה‬
‫הכלי׳עלפניהלכילכסמשכיאיתם כלפי חזן)אין צליךלימל כי מקים אלין אימ‬ ‫)הנה הבלים המ ת מ י ל כ א מ ן ) מ ה י ל ה התולה שלא‬ ‫**ל אמית כמי שחלם ׳‬
‫‪,‬‬
‫‪ p‬המלה יכנס היה עומל שהלי כתזך המלה היה תחת כנפי הכריבי׳ כתיך עשרי‬ ‫י מ ח ממנ) )לזה היו תמיל םם‪ :‬ראךיכו הכלים ׳ אחםיכ שאלו הכלים אינם‬
‫אמה ולא היה ממנו עש׳ אמה לכל מיז‪ :‬ויהיו סם על היום הזה ׳ בלא ה ס י מ איתם‬
‫הכלים שעשה משה ילזה אמר ויארימ הכלי׳ שעשגא)תם ייתר אמכים ממה שהיו‬
‫עול מן ה א מ ן כמי שכתיכ לא יסולו ממג) וגם לא התזילי איתם לאחימהס אלא הי)‬
‫»*ל משה כי שיעיל חלש החלשים לא היהאזכיאםעשראמיתןעתההיהשיעומ‬
‫נכגליתי‬
‫לא הי) ‪ . ,‬־ ־‬
‫שעל הלכיל ‪,‬‬
‫יזמם הזה אכ ללתי׳ ‪.‬‬ ‫הלביל ‪,‬למלם זה) על ‪,‬‬
‫‪,‬משיכי לפני ‪,‬‬
‫א ‪ ,‬ליםמןהקלשאצלפניהלכילויזיא‬ ‫;‬ ‫»‬ ‫ע‪0‬לי‬ ‫ה נ‬ ‫פ‬ ‫נ י א י ם ר‬ ‫א‬ ‫ס א מ‬
‫ו‬
‫לפיכ׳ הובלך שלמה לעסותפלכת להייתמבלילי‪ .:‬אין ב א מ ן ׳ זה לאייה כי לא הין‬
‫לי^ח קלס ההלשים ולא היו נלאים החוצה בהיכל אך היו מניעים על פני ה מ י ל‬
‫עסאהל‬
‫‪...‬‬ ‫ביתיי׳‬
‫וארון שבו ם ת נ ר כינתניהו באוצרות ‪. -‬‬
‫‪.‬‬ ‫שברי לחו ולא ס ת‬
‫‪,‬‬ ‫א יי יןןלא‬
‫<לזה המ מניעיםבומבי המחל ושם היתה פלוכת להכליל בק הקלשובק קלס‬
‫ר‬ ‫ב‬

‫?־* ־*י׳ אף על פי שהיו ‪ w‬ללתותכילאהיהאכשללסגלםכי הכלי׳ימנעו מזה‪:‬‬

‫מןעלועם הכלי׳ וכן נלאה מלכלי חלקיהו הכהן ‪ rb‬מצאתי כבית יי׳ נלא׳כי לא היה‬ ‫‪7‬‬

‫במקום שהי) לגילי׳ בי ולא היו מלעי׳ אותו שם באותו הליל‪ :‬אשל כלת יי׳ ׳ כחי שתי‬
‫לא ישלול שלא היו שם הלכלים שנזכלו‬ ‫*‪ ^ 1‬ל י [ לק שני לוחות האבנים‪,‬‬ ‫‪w‬‬

‫לי עילייהין כתיבין עשל׳ פתגמי קיימא לגזל ץ‪.‬עם בני ישלאל‪ :‬בצאת הכהכים׳‬ ‫פתולה שהם מונחים בי כמו מ ס ה ל זלןןצנצנתהמ( אך שלל מ ה שלא היה שם‬
‫י‪/‬‬
‫שהכצימ שם ה א מ ן בצי‪/‬תם מן הקלש נלאה כ מ ל י בענן‪ :‬אז אמר שלמה י ‪1h‬‬ ‫יזיזמירהלקעשלתהלכליםכי ה ם מקיפים ככח על התולה כמג שכאלמ בפלש‬
‫כשלאה ששכן הכביל בבית הזה שאמר יי׳שישכיןבתיך בני ישראל בערפל וה*א‬ ‫‪nr‬־ )יהיבצאתהכהניםמןהקלש׳ ז כ ל כ ס פ ל ל ה כי כל הכהנים התקלשו‬
‫הענן כמי סכתזכ ענן)עלפל)הוא שאמל)שכנתי כתיךכני ישל׳)היא שילל כביל)‬ ‫לא סמל) בזה לכל המחלקית ללוב הזבחים והעולות שכעסו םם ׳ והלגים הין‬
‫כענן כמקום המקלש לעכלו וכיע שאמי כן עשה שהשכין ככולי כבית זביל שבניתי‬ ‫^ ללי׳להילותליי׳כפה)ככליזמל׳יהכהנים מחצצלים כחציצלית כי וה הית‬ ‫‪5‬‬

‫לי ומל אמלוכשאמל מ כענן אלאהעלהכפילת למז להם כי כענן ילאה בכית‬ ‫עבודתן שלאמתלהעםיתהכיאםעליל כהן כמו םנתכאל כתילה תה כל) היה‬
‫עילמי׳)ית יי׳ אתלעי לאשראה םכינתיה כימשלם תרגם כעלפל כילישלם כלי׳ מ*;;׳‬‫מ ת העליתם העילית תכחם הזבחים ׳ גהנה כעת ההיא שלתה השכינה על כית‬ ‫י‬

‫שישכון שם העלפל והוא ענן הככיל‪ :‬לשכתך עילמים ׳ כי גלגל ישילה יניב יגב‪-‬ין‬
‫׳ נ ל א ה שם ככיל יי׳ כענן עד &לא יכל) הכהני׳ לעמיל לשלת כמזבח מפני הענן‬ ‫י י‬

‫ה מ‬ ‫י ‪ 7‬ר‬ ‫ש‬ ‫ם ה כ כ ת‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ה מ‬

‫ל א י ^ עליי אל ק י ' חיזל ־ ב י ל‬ ‫^ ?‬ ‫לא המ עולמים כי לא‬
‫' מ ל א כ ט ל יי׳ את בית יי׳‪ :‬אז אמל שלמה‪ ,‬הנה אממלשכןכעלפליאיתלפ^‬ ‫ג‬

‫יי׳ כי אם זה המקום שהיא ה ל ה מ י מ ה שעקל אכלהס אביני את יצחק ב‪ ;•:‬עליו‬‫הנגלה ילפי המשל אמנם לפי הנגלה הלצין כי כי השי אמ להלאית ככול שכינתו‬
‫)קלא) יי׳ ילאה)אימל כהל יי׳ ילאה כיכאיתזההל ילחהלדימת <ל;לכגרל‪.‬ה‬ ‫‪ 1 ,‬יעלפל בבית הקלו׳ הזה ואילם לפי המשל הלצין בו שהשי אמ׳ להסמ׳שכינתו‬ ‫צ ענ‬

‫סנעתל םם)ילל םם על עילת) אש מן השמי' ילע כי הגא המקים הנכחל)אמל זהן‬ ‫<להסגיח כזה העולם השפל שהוא חשך יעלפל י• כנה כניתי זמל לך ׳ אמל על‬
‫בית האלהיםחהמזבח לעילה לישראל‪ :‬ויכלך‬ ‫*ל המשל להתמדת הלאות שכינת השי בבית המקדש מתל ממה םיתלאה כשאל‬
‫^ י ף מ י ת שהיא כנה שידול בן השי)יהיה מכין לשבת) לנצת כ א מ מ זאת מננחתי‬
‫‪7‬‬
‫דםב‬ ‫* י ע ל ) ז ה כי אחל שנגלה זה היקים הקלוש נאסלה העבידה בז;לת המקים ההיא כמו שנתכאל בתולה כאמלנ כי לא באתם עד עתה אל המניחה גהנתלה‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪bb‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ג‬ ‫מח‬
 ‫רלבנ‬ ‫מלכים א ח‬
‫ד ס כ המלך את פניו לכלך׳ הכה לין זכל מ ה המקום'בלכה אשל כלכס אך'הסכ פניו להם כבלכה כי המכלך ראוי שיהיו פניל כנבל המתבלכק וזה מכולל כנכשל וכץ‬
‫מהאם הענק ככרכת כהכים‪ :‬וכל קהל ישראל עומד ׳ למדנו מזה םאק ראוי ליסכ כעזרה וילמה מזה ששלחה היה יוסכ ולזה יתכאל שמלכי כית מ ל הותר להם ל־םכ כעזרה •‬
‫‪,‬‬
‫וכיח מלא ׳ רל שהשי השלים כידו וככחו מה שייעל כפיו‪ :‬לכנות כית לשם יי וגו׳ עד כהיציאי אותם מאדן מצרים ׳ למדנו מזה שבנין כית המקדם ראוי םיכנה בבימ‬
‫קלש הקלשים מקלס לכונה שיעמול םם ה א מ ן ; ויעמל של‪.‬מה לפני מזבח יי׳ ׳ אחשוב שהיה עומל כעזלה גלולה שהיא עזדת ישראל כנגד מזבח היזיצק‬
‫שהיה כחצל הכהנים‬
‫כשהתפלל זאת התפלה‬ ‫וכל קהל נ בקריאה וסימ׳ ויסב המלך את ‪$‬גמדמלכיס׳ וחברו דדה ׳ וישלחו ויקראו; ואשבה׳ וסיס׳ נמסר‬
‫או בא בתכר הכהנים‬ ‫‪ 1 D * V‬ב ס ד ר עקב; ואשם ה׳ חס י״ור בקריא׳ וסימ׳ ואשם הנזם על אפה והאמידים ׳ ואשם את הלוחות בארק אשר‬
‫לפני מזבח החיצק )‬ ‫י עשיתי ׳ ואשם שס מקום לארק דמלכים ׳ ואשם השק על מתני ׳ ואשם דברי בפיך;‬ ‫‪I‬‬
‫והבאיר הראשין הוא‬
‫יותר נכון לפי מ ה ש‬ ‫ו א ס ח ר מ ל כ א »ות אפוהי ובריר‬
‫)יברך׳ לא נכתבה הברכה‬
‫ףסב המלך את־פניו ויברך א ת בל־‬
‫שאחשוב כי לא יתקרב‬ ‫‪X‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫שכלכם אכל »הכרכה שכרכם ‪"J-J‬‬ ‫‪1‬‬

‫ק ה ל ישראל ובל־־קהל ישראל‪-‬עימד‬ ‫‪i‬‬ ‫יתבל ק ה ל א ח ש ך א ל ובל ק‬

‫וזחל תפלתי נכתבה ואח׳ שכלכם‬
‫לשי מפני באו מהעזר‬ ‫‪.‬־•ץ •• י ‪. . .‬‬ ‫״ ‪1‬״' ~_‬ ‫‪t‬‬ ‫‪0‬‬
‫נ ת ן הולאה לאל ואמל כליך יי׳‬
‫‪ .‬י א מ ר ברוך !היה אלתי ץ^ךאל טי אל פכי המזבת ה‬ ‫ואמר‬ ‫נןהל^יה ך י ש ך א ל נ ן א כ ם {‬
‫אלהיישר׳אשר לכד כפיו כלומר‬
‫האלהיס א ם לאםנאמ׳‬ ‫אישר דבר בפיו ארה ד ן ך א‪.‬ב< י ן‬
‫ר‬ ‫ו ב‬
‫גזר‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫יי‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫מ ה שלכל כפיו אל לול אכי ‪p‬‬
‫כי מפני שהייה מקום‬ ‫מלא לאמר! מךהיום אשר הוצאתי‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫דו‬ ‫קיים לי וזהו שאמי וכילו מלא‬
‫המזכח כבתל כמו ש‬ ‫קיכש ל מ י מ ר ן מ ן יומא ד י א פ ק י ר ה‬ ‫אמר‬ ‫וכידו כמי כנגד האל ית וכן‬
‫שנלאה מענק מה ש‬ ‫למשה וכילך מלאתי לל ככחל‬
‫י ן^‪ 7‬א גמי נ א; ‪ ,‬׳ ^ ע מ י את;ישך^ל ממצר!ם לא;‬
‫שניכר כסיף ספר ש‬ ‫״ ' בחרתי בעיר מכלי'שבטי י ש ר ^ ל‬ ‫א ת ר ע ת י במרתפיה מכל שבטיא‬ ‫וביכולתו שהשלים כל המים עמן‬
‫‪T :• -‬‬ ‫י‬
‫)הם עשו רצינו זתי״וכדעיתי י קיי‬
‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬

‫שמואל הסכים שלמה‬ ‫• •ן_‬

‫• ‪:‬‬ ‫•‪,‬־<‪ :-‬־ ־ ‪ :/‬י_ ‪1‬־ ‪.‬‬ ‫ן' "‬ ‫י‬ ‫‪I‬‬ ‫״״‬
‫דישראל למבגי ב י ת א לאשראה‬
‫‪.‬יבא ס ס ־לי סתיזיה‬ ‫רבנות כ!ת ייזיות שמיישם ואבחר‬ ‫‪..‬‬ ‫‪ .. . ..‬״ ״‬ ‫)מלת לאמר םכ אל כפמ‪ :‬ואבחר‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪T :‬‬

‫תפלתי ייתר נשמעת ‪5‬‬ ‫ברוד להיות על־עמי ישראל ״‬ ‫ל‬ ‫ש כ נ ת י ת מ ן ואתךעיתי ב ך ו ר‬ ‫בליל׳ למה שהקלים לא כחרתי‬
‫ישראל‬ ‫יאמליי׳אלהי‬
‫אלהים׳‬ ‫אין כמוך‬
‫‪8‬‬
‫יהי עסילבב דור א ? ^ ‪ 1‬ת ^‬ ‫בעיל היה לי לימי ואכחל כיליש׳‬
‫‪n‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ל מ ה ו י מ ל פ א ע ל עמי י ש ר א ל ן‬
‫לל אתה הסי המנהיג‬ ‫אלא פירו׳ כי לא הולעתי כחילתי‬
‫לשם יהיה אלהי ישראל! ויאמר‬ ‫והוהבלבא ךךוד א ב א למבני‬
‫ל‬ ‫בירושלסעל שבחלתיבליל‬
‫ישראל ומשגיח בם הנה‬
‫אין כמיך אלהים פ‬ ‫עם־‬ ‫היה‬ ‫אשר‬ ‫יען‬ ‫אבי‬ ‫אל־דוד‬ ‫יהוה‬ ‫ב י ת א ל ש מ א דיי א ל ה א ד י ש ר א ל ‪f‬‬ ‫לו‬ ‫והראתי‬ ‫להייתעלעחי ישראל‬
‫‪ T : • : T T V{ T -‬־•‬ ‫כ •• ‪T : • T‬‬ ‫בירוםלם‬ ‫המקים הנבחר‬
‫כמנהיגים הנבדלים‬ ‫לבבך לבנות בית לשמי הטיברת‬ ‫ו א מ ר יי ל ר ו ר א ב א ח ל ף ד י ה ו ר ת‬
‫אשר כשמים ממעל‬ ‫באש‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫בגרן‬ ‫כסנעתרתילו‬
‫כי היה עס״לבבך ‪ :‬ר ק אתה ל א‬ ‫מ ן השמים ‪ :‬יאשים שם מקוים‬
‫;י ‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬־‪1-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪• T ; T I‬‬ ‫‪ : -‬־ ־‬

‫והם מניעי הגרמים‬ ‫>‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫א ל ק ל י*׳‬

‫"‪1-1‬‬ ‫עםל ב ך למבני ביתא לעמי‬
‫‪• T‬יין‬ ‫•‬ ‫\‬ ‫‪r‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪-‬‬

‫הםמימייס‪ :‬ואשר על‬ ‫לארין ׳ יהיא הלביר * לפני‬

‫תבנה הבירת כי‪°‬אס־בנך ר ה י צ א‬ ‫אוזקינתא ארי ה ו ה ע כ מ ל ב ך ו‬ ‫מ׳בחייי׳מזכח הנחשת שעשה‬
‫הארז מתחת ׳ והיא‬ ‫"׳‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪,‬‬ ‫‪':‬‬ ‫•<‬ ‫־ ‪• A T‬‬ ‫‪_ v.- :‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪ ,‬הםכנ הפועל כי מה‬ ‫•ל מחלציך הוא־יבנה הכית לשמי‪:‬‬ ‫ל ח ו ר א ת ל א ת ב נ י ב י ת א אלה?‬ ‫קלמה כחי שכתיב בלבלי הימים‬
‫‪9‬‬
‫^ ״ רקם ׳הוה את־ךבי־ו א ש י י ‪ 1‬ר ‪Jw •xrf. m m‬‬ ‫ב ר ך ת ו ל י ר ה ו א ?בני ב י ת א ל ש מ י ו‬ ‫עשלים‬ ‫כי עשה מזבח הנחםת‬
‫׳ ואקם ת ח ת דור אבי ואשב י ער־בסא יימבב ממר היין ה‬ ‫לחבו‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫א מ ה א לכו ועשלים א‬
‫ו כ ן י ם ; י ‪ :‬ת פ ת ג מ י ה ך מ ל ל וכןמירת‬ ‫ג‬
‫נעשלאמות קומתו‪ :‬ננל כל קהל‬
‫ת ח ו ת ך ו ד א ב א ו י ת ב י ת ע י ב ו ר ס י ל ״‪0‬׳ להעיק‬ ‫ישראל ׳ בלבלי הימים אימל‬
‫מלחמית השם אך‬ ‫הבית לשם יהוה אלה< יעזראל ״‬ ‫יי‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ד‬
‫ושויהי ת מ ן א ת ר‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ת‬
‫ףשיאלג‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫כיבשה כמר כחשת חמש אמות‬
‫הנהגתך היא כיללת‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫רחבו ושלש אמית קומתו ונתנהו‬ ‫‪•Ti‬‬ ‫‪- -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T :‬‬

‫דייה מאחלתהי ןא לי׳ ׳ ואשם ' ש ם מ ק ו ם לארון אישר־ישכם‬ ‫בתגןןי לב יא תר או נ לאשךמי א ב י‬ ‫ובנית‬ ‫ס‬

‫ומתפת ככל‪ :‬שימר‬ ‫• ‪T TV; T‬‬ ‫־ ־‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫• •‪- -‬‬ ‫בעתרה ויעמול עלמ נגל כל קהל‬
‫< נ י‬ ‫ת ך י ן ר ו ח י א ב מ א ד י על־ר״־ן קיגזא‬ ‫ישר׳ ובירך עליו על ברכיו זפילש‬
‫הכלי׳ והחסל לעבליל‬ ‫ברית יהוה אשר כ ר ת ע ס ־ א ב ‪0‬‬
‫׳ זכר כי כזה הי׳ יותר‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫!‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫דיי‬ ‫כפיו השמים ‪ :‬שומר הבלית‬
‫בהוציאו אתם מארץ מצרים ‪:‬‬ ‫•‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TTT.--‬‬ ‫״‬ ‫‪-:‬‬
‫ההכרל שכין הנהנת‬ ‫)החסל׳םכרתעס האבות‪:‬‬
‫השם יתיבין הנהג׳ אלו‬ ‫יהוה‬ ‫מזבח‬ ‫רפני‬ ‫שלמה‬ ‫ויעמיד‬ ‫ונ‪,‬בם‬ ‫יתהיון מ א ך ע א ך ״ ג ך ‪ :‬ט ‪ .‬ו‬ ‫לעכליך׳ לזלעםאחליהם‪:‬‬
‫העלילים ממנו מ ה כי‬ ‫נגד כל־קדהל ישראל ויפרעז כפיו‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪A‬‬ ‫שלםד־־ן ק ד ם מ ד ב ד א דיי ל ק ב י ל‬ ‫וקלי‬ ‫ד ב ל ץ ׳ כתיב על ה פ ל ט‬
‫היא מקיים הברית י‬ ‫ויאמר ירהורה‬ ‫‪: • T -‬ז­­‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1 -‬‬ ‫‪Tlr:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫הי‬ ‫לברך על הכלל‪:‬‬
‫צא פי^ח <כל רתשמיס‬ ‫ב ל כ ה י א ד י ש ר א ר ו פ ר ס ידוהי ‪.‬‬
‫והתסל לעכלע יז‬ ‫‪ :‬־ ‪ :‬יי‪,*j‬ויען )יסף‬

‫^ ^ ל ^ ‪»» ^ ^ 1‬‬
‫‪• T : • 1‬־‬ ‫‪: . T‬י ‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫ההילכי׳ לפני השי* בכל‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪- -‬‬ ‫•‬ ‫ו א ב ד יי ‪.‬׳^‪ ,‬׳ ־ ל‬ ‫י‬ ‫ב צ ל ו ל ע י ת שמיא‬ ‫ק‬

‫לכס על צל ההשגחה‬ ‫מתחרתם‬

‫ועל־האךץ א י ה ׳‬
‫ממעל א י ך כ מ ו ר‬
‫בשםיס ישראל‬
‫״׳׳ אלהי‬ ‫ב ר‬
‫לא‬ ‫ד ש י‬
‫הפלשית יזה לכל‬ ‫שמר ותברירת וותחסד לעבדיך‬ ‫בשכי^‪^N‬‬ ‫ך‬ ‫הוא א ל ה א דשבנרת‬
‫י‬ ‫‪W‬‬ ‫‪:‬‬
‫ע‬ ‫‪S‬‬ ‫ההלכים לפניך ב כ ^ ל ב כ ם ‪ ':‬אשי‬ ‫לעבלךר ע‬
‫ךי‬ ‫אךעא מל‬ ‫‪ £‬ל ע ל א ושליט ע ל‬ ‫שיתן לו בן‬ ‫י*שר לבר ב כ י ו ׳‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J‬‬
‫העמי•״‬ ‫הנכללים‬ ‫•••‬ ‫־‪.‬״‬ ‫ץ‬ ‫\‬ ‫'‪.‬־‬
‫ו ח ס ך א ל ע ב ל ך ךי‬ ‫נטרק ; מ א‬ ‫ש י מ ה בית ‪ :‬ובידו מלא ׳ קיים‬
‫מהלביןגןךמך ב ב ל לבהוך‪.‬‬ ‫א ת לבדו בידו השיב;‪ :‬מן המם‬
‫ו נ י ׳ את זי לבר אל תר אבי‪:‬‬
‫די נטרת ל ע ב ד ך דוד א ב א ירת‬
‫‪T-‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪• T:‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪:‬‬ ‫; ‪T : -‬‬ ‫•‬
‫)יעמל שלמה לפני מזבח יי׳ ׳‬
‫‪,‬‬
‫ד מ ל ל ת א ליד־ג ו ג ז ר ת א ב מ י מ ך ך‬ ‫כתלי בלבלי הימי כי עשה שלמה‬
‫יהיה מ‪3‬ל ההשני׳י*‬ ‫‪ r‬־ \‬ ‫‪p‬־ ‪.‬‬ ‫ו ב ר ע ו ת ך ק*מת ב י ו מ א ה ד י ן »‬ ‫כמל נחסת ויתנהו בתוך העזלה‬
‫‪11‬‬
‫הפלמי׳ וככל מכרי‬ ‫ש מ ר לעבךך ךח־ אבי א ו ת אשר‬ ‫ך‬ ‫‪^ -‬‬ ‫ף‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ -‬״‬‫ל‬ ‫;‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫א‬
‫)יעמל עליו רכלן על כלכיל‪:‬‬
‫נ ן‬
‫הבלית שככל יהיה‬ ‫ךבךתלו ל א מ ר לא־יכררת לן‪ :‬א י ש‬ ‫•‬ ‫ד ו ד א ב א ית ד מ ל ל ת א ל ‪:‬‬
‫י ה י ה‬
‫? ‪ ? 1‬י ? ר‬ ‫ה‬
‫ממתין ינומ‬ ‫שימר הכרית׳‬
‫תנאי והיא ס‬
‫י ה י ה‬
‫המקבל באופן ם‬
‫מלפני ישב ע ל ־ כ ס א ישך^י* רק‬ ‫‪ :‬פ ס ו ק ל ך ג ב ר מן ל‪,‬ךמ;יתיב‬ ‫לא‬ ‫לשמיר הברית להחסל לקיים ה‬
‫לכקבשי״ וזהי א י י ן‬ ‫אם־־ישמרו בניך את־ךרכס ללכרת‬ ‫מ ל מ ת א ךישיאל לחוד‬ ‫על כ ו ך ס י‬ ‫ה ב ט ח ת ו ‪ :‬אשל שמלת׳ לשק‬
‫לעבליך ההולכים ‪ .‬״‬ ‫לפני כ א י ש ר הלכת לפני‪ :‬ועתה‬
‫י‬ ‫י‬ ‫•ל‬ ‫ל‬ ‫א ם י‪9‬רון?נך‪.‬יתאוךחתהון‬
‫האמנם‬ ‫^אחינת ה ב ט ח ה ‪:‬‬
‫לפניך ככל לבם‬ ‫א ל ו ז ^ ש ר א ל י א מ ז נ א י דבריך א ש ר‬ ‫׳‬ ‫לכרך‬ ‫להלכא גןךמי ק מ א ך ה ל כ ת ^‬
‫<‬ ‫‪5‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪:‬‬
‫ן ם‬
‫נםכן אמללה י‬ ‫‪3‬‬ ‫‪7‬‬

‫^״‪,‬ךןכניךאתלי^‬
‫^ דברת לעבדך ת ר א ב י ז " י "‬ ‫^ ר מ י ! יכעז ^ ח ^ ל‬
‫אסל ה‬ ‫^ ‪,‬ן‬ ‫כ‬ ‫פ מ‬ ‫ת‬ ‫כ‬
‫־׳‬ ‫י‬ ‫•‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪« • - * » . -‬‬ ‫־‬ ‫יתל ימון כ ע ן פ ת ג מ י א ר י מ י ל ת א‬ ‫(‬

‫כ י‬
‫הלכת לפני י‬ ‫ל?בךך דוד אבא*‬
 ‫שפ‬ ‫רדמ‬ ‫מ מ י ם א‪ .‬ח‬ ‫רש‬
‫כ י ה א מ נ ם ׳ ההא פתיחה כי היא לתימה בללמד באמת היא שישב אלהיס עם‬ ‫האמנ ׳ לשין תמיה‪ :‬לא יכלכלוך ׳ לא יכיליך ״‪ .‬אשל יחטא איש ללעהל ׳ מעל אשת‬
‫האלם כ א ק זה לא יתכן להאמין כי אתה תתבלך ותתעלה על הכל אק לך מקלם‬ ‫איש‪ :‬לנשא בל האלה׳ כשם שהמי' מ ל ק ק איתה כך המים כללקין איתי יי לכא אלה‬
‫םיכילךכי אתה מקלס העילם לאין העללם מקומך אם ‪ p‬מ ה שבניתי הכית לך‬ ‫צפני מובחך להעמיל הכהן א ת האשה לפני יי‪ :‬לתת לרכל בראש)׳ לצבתה בסנה‬
‫אינל אלא על לרך משל שיהיה לצינךוכמלך נמצא ככית הזה לסמיע אל התפלה‬ ‫)ני •־ ולהצליקצליק׳לנקתהלנזלעה‪1‬רע כךנללס בתלםפתא לסוסה‪ :‬לנשא בלי‬
‫אשלץתפללו כמקלס הזה ואעפ‬ ‫לשק נישה‪:‬להילל א ת‬
‫שככל המקלמלת הלא לצלנל אל‬ ‫ונשא י״ז בקריא׳ וסיס׳ על כתפות האפוד מלמטה׳ ונשא א ה ק את שמות בני ישראל׳ ונתת אל חשן המשפט‬ ‫מ ך ׳ סתייכאללכרך‬ ‫&‬

‫הצועק אליל כלכ שלם לשמלע‬
‫תפלתל כקש שלמה מהאל שיהיה‬
‫המקלם הזה הנבחר מסייע ה‬
‫המתפלל בתפלתל כאילל הכית‬
‫הזה היה מלאך מליץ לתשמע‬
‫‪ ? , M‬נ ה א ת ך ע י יי ל א ש ר א ה ש ב נ ת י ד ־ ז ב נ ו‬
‫תפלת כל המתפלל בכית הזה‬
‫בקרלב ילתר משיתפלל במקום‬
‫שמיא ושמי ש מ ; א ל א יבלון‬
‫אחר‪ :‬להילת עיניך פתיתנת׳‬
‫להילת שמירתך תמילה במקלם‬
‫הזה ועינך חסל ילל הרבלי מ‬
‫מהמכתב ‪ :‬אל המקום הזה׳‬
‫כמו במקום ה*ה לכן כמו לאל‬
‫ל‬
‫האלון תתן א ת העלות כמו ל‬
‫ובאלון וכן הללמים לזה כפלשה‬
‫הזאת אל המקים אל הבית ד ת‬
‫באפי אתרא הלין ״‪ .‬אל מקום‬
‫הדין לילי ו י מ ם ל א ת ר א די א ב ר ת‬
‫שבתך אל השמים ׳ כמו ממקים‬
‫שבתך מן השמים יכן היא אימ‬
‫בלבלי הימים וכמוהו לשביר אל‬
‫יוסף או כיליסי שיכונו לכם אל‬
‫מקים שכתך לאת תשמע השמים‬
‫את האורים ׳ והיה על מצח אהק׳ והוא ער או ראה או ירע׳ ואם נפש כי תחטא ועשתה׳ ונשא השעיר‬ ‫)נל ה ל ע ה ‪ :‬כי תענם׳‬
‫עליו את כל עונזתם׳ ואם לא יכבס ובשרו לא דחץ* איש איש כי ק ל ל אלהין ונשא׳ ואם הפר יפר‬ ‫למען תענם כי משמש‬
‫לשק אשל‪ :‬ילקק‬
‫א ר י מ ן י ס ו ב ר ומן ד מ י כי ב ק ו ש ק א‬ ‫כי האמנם ישב א ל ה י ם על־הארץ ‪ 7‬׳‪ .‬ל‬
‫ושמי' ה י ש מ י ם ^‬
‫ב נ י א נ ש א ד ך י ר י ז ‪ 2‬ל א!־עא ל׳א‬ ‫‪0‬מיס‬
‫ג'‬
‫הנה השמיכש‬ ‫רלבג‬
‫יכלכלך אף בי־הבידת הזרה אשר‪.‬‬
‫ל ם ו ב ך א יקרך א ף אלחץ ב י ת א‬ ‫ופנית אליתפלתעבדך‬ ‫ט האמנם יסב אלהים בניתי‪:‬‬
‫ותתפני ל צ ל ו ת א‬ ‫הדין דבניתי י‪.‬‬ ‫על ה א ד ן ׳ רל הנני ואל־תחנתו !הוה אלהי לשמע אל־‬
‫מתפלל לפניך א ת ה‬
‫ת ן ב ר ך ולבעותיר־ז יי אלליי‬ ‫התפלה הזאת כי אני הךנרת ואל־התפלרה א ש ך עבךןל‬
‫ל ק ב ל א צ ל ו ת א ו ב ^ ו ו ^ א ך;‪$‬בךך‬ ‫> ‪VP‬‬
‫ליאה באמת ששכינה מתפלל לפניך היום‪ :‬להיות עינך‬
‫?וי‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫•ו‬ ‫־‬‫•‪V‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ -‬׳•‪/‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬
‫י‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫דין‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫מ‬ ‫ך‬ ‫ק‬ ‫י‬
‫‪:‬‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫ן‬ ‫?‬ ‫‪1‬‬
‫השי והשנחתל תמשך‬
‫ר ; ) ו א כןך^ך ל א ג נ א ז‪$‬ל ב י ת א‬
‫נם כן באלו הדברים פתחתאל־הביתהזהלילהויוס א ל‬
‫השכלי'וזה מקו' פלא ־המקום אישר אמרת יודה שמי שפם‬
‫כי השמים לשמי ה לשמע אל־התפלרה אישר יתפלל‬
‫יך־ןי שמי ת מ ן ל ק ב ל צ ל ו ת א די‬
‫צ ל י ע ב ד ך ל א פ י אך<ךא הדין{‬
‫‪1‬שמע*‬
‫־ ‪ T‬־ > ‪T‬‬
‫״‬ ‫עבדך"אל־המקוםהזה‪':‬‬
‫‪-‬׳י•‬ ‫־ ‪K r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫נ‬ ‫‪.‬׳״‬
‫ל‬
‫ן‬
‫‪^*ppw‬‬
‫‪M b v w‬‬ ‫ולימות‬
‫י‬ ‫וך^בל בעורת ע ב ד ך ועמך‬ ‫אל״תחנךת עבדך ועמך י ש ל ^ י‬ ‫והנימים ה מ ) ש כ ל ‪,‬‬
‫י ש ר א ל דיצלון ל א פ י א ת י ^ חדי!‬ ‫' ק ף לך מהם אשר יתפללו אדי־המקוס הזה {אתה‬ ‫ש‬ ‫ן ה מ‬

‫וכן אל יוסף טעמי לכק עם וכל‬ ‫־זי׳‬ ‫]‬

‫~‪r‬‬ ‫־׳‬ ‫־ * ׳ ״ •־‬ ‫‪1‬‬
‫ליזהבלתימיםנ ^‬
‫ו א ת ת ק ב ל ‪3‬יאתר ב י ר ה ש ב נ ת ך‬ ‫ו ז ש מ ע ‪ ^ :‬מ ק ו ם שבתך א ל ‪-‬‬ ‫‪*4‬ןס״‪^\£‬‬
‫ה א ק באי מצלימה אי פילים אל‬
‫ו‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫מ‬
‫המקים אל השמים כמי במקים‬ ‫א ת‬ ‫מדרנת המיסקף לך השמים ושמעת וסלחת *‪I‬‬
‫שבתך בשמים כמי שפילםנו אל‬ ‫ירת ך ח ו ב‬ ‫ותשבוק לחוביהון ‪t‬‬
‫המקים ‪ :‬ושמעת להלתת׳‬ ‫ג ב ר ל ח ב ך י ר ת ןיךשי ב י ד ה מומי‬ ‫ס‬
‫כתלעמל ותקבל צליתהק‬ ‫אלה להאררתו ו ב א א ל ה לפני‬
‫לאומיותיד־ז מ י ו ת י ויומנירת רןךם‬ ‫‪/":‬‬ ‫י‬ ‫*•‪17‬‬ ‫ד*ה •‬ ‫^‬ ‫שבאלנל בלאםי‪f‬‬
‫)תשבוק לחוביהון ‪ :‬ונשא בי‬ ‫הזה•‬ ‫מזבחך‪.‬בבזף‬ ‫מלחמל'‬ ‫)בחמשי מ ס ל‬
‫ואת‬ ‫מ ך ב ח ך בביתא הדי? ‪1‬‬ ‫ואתה •תישמע‬
‫אלה ׳ וחייכו הלין להשביעו‬ ‫יי' לכל ש ק שתלבק‬
‫נשא מענין משאת מאימ שהוא‬ ‫ת ק ב ל מ ן ש מ י א ותכביד ותךין‬ ‫השנחתך והשקפתן השמים ו ^ ח ז ושפטת את־עבךיך‬
‫לשון חיכ ד ת וירשי כיה מימי‬ ‫ית ע ב ד ך ל ח ; ב א ח י ב א ל מ ת ן‬ ‫באלו ה ע נ י ל הפחלתי' להרשיע רשע ל ת ו ת ךךכו ביראישו‬
‫לאימייתיה‪ :‬יבא אלה ׳ פי' יכא‬ ‫אורחירת ברישיות ולזבאהזבאד־ן‬
‫מ‬ ‫הנשבע לקבל האלה לפני‬ ‫מאל על םתלל ה ולהצדיק צדיק ל ת ת ל ו כצדקתו •‬
‫ל מ ת ן ליה בזכותיה •‬ ‫השנחתך כזה ה כ י ת‬
‫מזבחך בבי' הזה ד ת על המשבי׳‬ ‫בהגנף עמ^ ישראל‬ ‫אשל בניתי דוסנ לך‬
‫לייתי ויומיכיה קלס מזבחך‪:‬‬ ‫^ ד יתמחון ע מ ך‬
‫לפני אויב אישר יחטאו־לך ושבו א‬ ‫אל‬ ‫לפנית‬ ‫עניתי•‬
‫ואתה תשמע השמים ׳ מן‬ ‫ד‬ ‫י ש ר א ל כ ן ד נ ם בעלי ך^ביהון‬
‫‪:‬‬
‫תפלתעבלך׳ לל כי‬
‫השמים לכן תלנס יינתן מן‬ ‫ךיחובון רןךמך ויתובון ל פ ו ל ח נ ך‬ ‫אליך והורו ארת־שמך והתפללו‬ ‫מפני הילת שכינתך‬
‫שמיא‪ :‬ושפטת׳ אף על פי שאתה‬ ‫ןיודון ל ש מ ך ומלון׳ דפעון מ ן‬
‫‪:‬‬ ‫ואתה‬ ‫בבית הזה ת כ נ ה אל והתחננו אליך בבית היה‪:‬‬
‫׳מאריך אף לנשבע לשקר ואין‬
‫אתת נפרע ממנו בשעת עינו אם‬
‫^ ד מ ך ב ב י ^ א דךין{ ו א ת ת ק ב ל‬ ‫תפלת עבלך‪ :‬לשמיע תשמע השמים וסלחת ל ח ט א ו ת‬
‫בחל ‪CP‬‬ ‫אל הלנה לאל התפלה׳‬
‫ו‪70‬מצ־ו' מ ן ש מ ; א )תשבוק ל ח ו ג י ע מ ך‬
‫ישב כבי' הזה לא תארי' לו שיכירג‬ ‫ה מ נ ה ב מ ה הלי השיל עמה ישראל והשבתם אל־הארמרה‬
‫כנ* אלם כי המקים הזה הנבחר‬ ‫י ש ר א ל ותתיבנון ל א ך ^ א ך י ה ב ת א‬
‫סייע כמהיללת העלנם ויילאל מן‬ ‫בד‬ ‫לאבהתהון‪:‬‬
‫קולם אישר נתת לאבותם‪:‬‬ ‫להסבת כי הוא ‪_ , r‬‬ ‫‪,.‬‬
‫?‬
‫י* בהעצר שמים ולא־^‬ ‫‪ P I , u 5‬פ ת ח לה ״ ״‬
‫הכית הזה ויפחלו ממנל לכל זה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬
‫* ״• * ־ ׳ ־ ו י ׳‬ ‫מ מ ה תפלתו כדכלי‬
‫ן ת ב ל ו ן ש מ ^ א ו ל א יהי מ ט ך א ארי‬ ‫שמי שבח א ‪ ,‬׳ ^ יה;ה מטר כי יחטאו־לך והתפללו‬
‫היא כטלך וגס האל יתכלך ציה‬ ‫יי‬ ‫מ ל‬ ‫ב‬

‫קואמ׳ומקלסיתילאו׳• להלשיע‬ ‫יחובון לןךמךויצלון ל א פ י א ת ר א‬

‫‪.‬׳ל*ה ^איןכמיךאלהי ‪ :‬אל־המקום הזה והורו ארת־שמה‬ ‫׳‬ ‫י‪15‬ל‬

‫רסע ׳ אתה מהם שיהיה לשע‬ ‫י‬ ‫הךיןויודון ל ש מ ך ומחוביהון‬

‫הנשבע לשקל אי המשביע כחנם‬
‫והיא נשבע כאמת כי העינש על‬
‫המשביע‪ :‬כ ה נ נ ף ׳ להילנ את‬
‫שמך ׳ כי חייב אלם לבלך על‬
‫הלעה כמי שמכלך על הסיכה‪:‬‬
‫בבית ה ז ה ׳ הנשארייכעיר אשר‬
‫לא יצאו למלחמה יתפללל אליך‬
‫בבית הזה על אחיהם שיצאל‬
‫למלחמה ‪.‬ואתה תשמע תפילתם‬
‫וסלחת לחטאתם והשמתם אל‬
‫אלמתם ‪ :‬כהעצל הסמים ׳ כי‬
‫תללם הללך הסיכה סתיליעם‬
‫על אתה עין נעצל השמים לתילם‬
‫הללך הטיבה ונתת מ ט ל ‪:‬‬
‫לעכ‬
‫ו מ ח ט א ת ם ישובון כי ת ע נ ם ז‬ ‫‪».‬‬
‫יתובון ארי ת ק ב ל צ ל ו ת ה ו ן ו‬
‫‪:‬‬ ‫ג‬
‫י‬ ‫בקשת‬ ‫; ־ ! המפלה והיא‬
‫הצלטם בלםק ׳ מ‬
‫אתס אחרי שמעז׳ ונשא בו אלה להאלתו ׳ ונשא שה מ ה ע ^ ׳ רצו המל^* את חלקיה תנינא ׳ ונשא נס לגדם‬ ‫תחמנים למחילת ה‬
‫אס!* נדחי ישראל׳ וחברו בהר מהם אשתלנז׳ ונשא המונה ושלל שללה׳ הנני נוער לכס את הזרע‬ ‫החשאיס ללזה א מ ל‬
‫וזוייתיפךשעל‪< :‬שזבק י׳ בקדא׳וםימבהעש־שמים ולא יהיה מטר׳ וחבח דדה׳ ופדויי יי׳ ישובק׳‬ ‫)שמעת וסלחת‪ :‬א ת‬
‫׳ ן^ליטיחרב ישובק ׳ לכן יתנם עד עת זלדה׳ גבול שמת בל יעברק ׳ תסתיר פניך יבהלק ׳ י‬ ‫ן ח ב ך ו‬
‫ל‬ ‫אסל יחטא איש‬
‫ד‪4‬לאזנם למוסר׳ כל באיה לא ישובק ‪:‬‬ ‫ללעהל׳ילמה לפי מ ה‬
‫שאחשיב ששלמה בקש‬
‫שכמי שהסיטה‬
‫לגלקת באלות אשל יאלל אותה בבית המקלש על ה א י ק שנזכרבתללהכן יבללקבאלה זההכיתהקליםכלהלכריםאםרתהיהכהם‬
‫בפילה בת איש ללעהו אל אלת שבלעה כםיכא הנטען להשבע לפני מזבח יי בבית הזה להנה אמלל אשל יחטא איםלרעהייכלילחשא‬
‫הממח כאמלל לחטאה בשננ׳ מקלשי יי׳נפש כי תחטא למעל׳ מעל ביי לכחש בעמיתו בפקלין אל בתשומת יל או בנזל יבשביעת העלות‬
‫כתיכ!נפש כי תחטא ושמעה קול אלה־ לשכואליךלהיללאתםמך ׳הרצין כזה שכאשר יחטאל ישלאל בלרך שתעםם שיננפי לפני‬
‫אליכיהםישיכואלדליסולל מלרכיהםהלעים למלל א ת שמך לתת שכח לשמך ללככללך קולם התפלה כלאלי לאחלכךיתפללל ויתחננל‬

‫שםמאיחל החולם כזמן להגא שצליך תחלה שישיבל מחטאתם כי תענם בם אשל על כן עצל את השמי למטל לא היה לקחל זה ישבחל‬
‫‪Bb‬‬ ‫ל‬ ‫מח‬ ‫כי‬ ‫אתהשיואחלנתינתהשבחתהיההתפלה‪:‬‬
 ‫רש‬ ‫מלכים א ח‬ ‫רדק‬
‫‪,‬‬
‫רעב כי יהיה׳)הלא זכר העצר השמים והוא הרעב אם ק מ ה טעם אמר אחל‬
‫ירקק׳ שהתבואה'אינה עולה בקלה לעשות שמלת! כבל אסר יקרא אליך הנכרי‬
‫‪ p‬רעב כי יהיה לפי שיתכן םיהיה מטר ליהיה רעב והיא מ ה םפירם אתר כן‬
‫ובישראל היא אימרלתתלאיש ככל ללכמ לפי שיםל מכיל בהקכה ומזרע שהיכולת‬ ‫©לפק וילקק ארבה חסיל‪ :‬כי יצר לל אליבי ׳ פירלם אל כי יצר לל אייבל‪:‬‬
‫בילי ואם אק תפילתי נםמעתתילה א ת הלבד בעצמי יבחטאי אבל הניי קילא תגר‬ ‫‪ 3‬א ק םערמ י בארצל בםערמ כמל סכתיב יהצר לך בכל םעריך י‪ .‬כל נגע וכל‬
‫)אימל בית ססמי הילך לסיף העילם נתיינעתי לכמה ללכים ובאתי והתפללתי בו‬ ‫מחלה י אף על פי שזכרתי‬
‫ולא מצאתי בו ממם‬
‫איבוד וסיס נמסר בשסואל חלק א סימן כר‪ :‬ידעק ד׳ ב נ ך א ה וסיס א ח ל נדלך דיהושע׳ כל תפלה כל‬ ‫מצרכי עמך בפרט אסר יתפללו‬
‫כשם שאק ממם כ‬ ‫‪,‬‬
‫החנה דטלכים ׳ דאתה תשמע השמים שפתי צדיק ידעון רצון דםשלי‪ :‬ישמעק ה וסיםנםסר בסדר‬ ‫עליהם לפנץ כן אני אגמי על כל‬
‫בכבילה זלה לפיכך‬
‫דברים‪ :‬חרעך זז ח ס בליש׳ וסיפ נמסר בסדר עקב‪ :‬וררעת ה וסיס נמסר בשסואל חלק ב סימן נ ׳ ‪:‬‬ ‫מ ע ועל כל מחלה‪ :‬סיהיה להם‬
‫ב©ל אשר יקרא אליך‬ ‫שכל תפילה ובל תתינ׳ שיתפללו‬
‫הנכרי אכלישראלא©‬ ‫ואי־{ ת ? ב ל מן ש מ י א ותשביוק‬ ‫על כל נגע ועל כל מחלה אשר‬
‫א ת ה רואה שהוא מ‬ ‫ט‬
‫ו א ת י ת י תישמע ה ש מ י ם ו ס ח ת‬ ‫לכל עמך‬ ‫תהיה לכל אלם ‪:‬‬
‫לחובי עבדך ועמך ישראל ארי‬
‫משתית בממונו א ת‬ ‫כק‬ ‫ליחילים‬ ‫כק‬ ‫יםלאל ׳ כלימל‬ ‫‪1‬‬
‫ת ל פ נ ו ן ‪ :‬ת א ו ך ח א ך ת ק נ א ד יי""׳' ל ח ט א ת ע ב ד י ך ו ע מ ך י ש י א ר כ י‬
‫חבירו אל תתן לי ז‬ ‫לרבים כל איש ואים לפי נגעו‬
‫ללךהעיר׳ פיני׳ לכל‬ ‫ת ו ר ם א ת ־ ה ד ר ך ה ט ו ב ה אישר י ל כ ו ־‬ ‫דידזכון ב ה ו ח ת ן מ ט ך א ע ל א ר ע ך‬ ‫אשר ילעו לבו מ מ ה שלא נילע‬
‫ז ו ג ‪-‬ן‪:‬‬ ‫‪\ r‬‬ ‫־ *‪ •••/‬י ‪-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪y‬‬
‫ועשימ‬ ‫ילוםלם ‪:‬‬ ‫ךיחבתא לעמך לאהסגא י‬ ‫לאחרי' כל!מ?יבק מן המכאיבים‬
‫משפטם ׳ נקמתם‬ ‫ב ד ת ו נ ת ת ד ה מ ט ר על־ארצך אשד״‬ ‫ב פ נ א ארי יהי ב א ר ע א‬ ‫הנשתלים בק מן הגלויים י•‬
‫י וי‬
‫באויביהם‪ :‬כול‬ ‫נתתהלעמךלנחלה‪:‬‬ ‫&‬
‫•‬ ‫‪ : r‬־ •יו‬ ‫‪; v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬
‫א‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫יהי‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫׳‬‫•‬
‫הזה‬ ‫הבית‬ ‫‪•-‬‬
‫)פירם כפיו אל‬ ‫־׳‬ ‫•י‬

‫ר ע ב כי־יהיה ב א ר ץ ד ב ר בי־יהידה‬ ‫נ ו ב א ש ס ו ט א א ר י ‪ .‬י ה י איי‪.‬יעיקי?‬ ‫יפריש‬ ‫כלומר‬ ‫הזה‬ ‫כמי בבית‬

‫• ‪• v1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬
‫כפיל אל יי׳ בבית הזה אי פי׳ בכל‬
‫זו‪-‬‬ ‫ן‬ ‫‪v‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫«‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪t‬‬ ‫•‬ ‫•ן‬ ‫ן‬ ‫‪:‬‬

‫ק‬ ‫ל י ה בעלי ך ב ב י ה ו ן ב א ר ע א‬ ‫ז‬

‫שדפוךיךקון א ר ב ה ח ס י ל כי יקירת‬ ‫מקים שיהיה מ ג ל הבית הזה‬
‫קךויהון כ ל מ כ ת ש ב ל מ ר ע ו‬ ‫יכן תלגם לאפי ביתא ה ל ק ‪:‬‬
‫‪ ,‬חפ^ז‬ ‫יכי י צ ר ־ ל ו א י ב ו ב א ר ץ ש ע י י ו כ ל ־‬ ‫י‬
‫ב ל צלותא בל בעותא דתהי ל ב ל‬ ‫למען ילאיך ׳ בייל האיתן לבל‬
‫כי תילם הלרך הטיב ‪j * W ! D‬‬
‫אשר ילכו כה ׳ לל‬
‫‪J‬־ כ ל ־ ת פ ל י ה כ ל ־‬ ‫נגע‬
‫^ נ ש א ל ב ל ‪ /‬ן מ ך י ק ך א ל ךי יךעון‬
‫‪njjra3S‬‬ ‫כ‬ ‫)פא הפעל נעלמת ופיריםו‬
‫‪4‬‬

‫תחנה אשר תהיה ל ב ל ־ ה א ר כ ם ל ב ל‬ ‫בשיבס‬ ‫כשיראו שתסלח להם‬

‫שכזה המק מהעונם גיגיה׳ד‬ ‫‪ w :‬א ך א ש ר יךעון א י ש מ ע‬ ‫י‬ ‫ירוהי‬
‫לביהה ךר פפ רר וו סס ידוהי‬‫ש לבי‬ ‫גגבברר ממ ככ תת ש‬ ‫י‬ ‫לןליך‬
‫‪V‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪• T J T‬‬ ‫»•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•ן‬ ‫בבית הזה‬ ‫והתפללו אליך‬
‫יוליך והתפללו‬
‫אליך‬
‫;•‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬
‫ה ז ה‬ ‫ת‬ ‫‪ 3‬ב‬

‫תולם א ת הלרך ה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬

‫יךעוןת אה יז הש‪ :‬נ ג ע‬
‫אישרל ־ ה ב י‬‫ופרשא לכ פ י ו א‬
‫י מי* על מב ךב ו י ש ר‬ ‫בצלו לאפיביתא הדין; ואת ת ק ב ל‬ ‫ידעו כי בעינם עין בא להם הנגע‬
‫הטוכה כי יפשפשו‬ ‫י‬
‫"־'‬ ‫י<‪«1‬י‪^..>« --‬ןי • ׳ " ' '‬ ‫מ ו שמימיה נ י א ד ת ר ייל־ז ^ ד י ת ^‬ ‫)המתלה לא שהו׳ מקל ובעכו׳ זה‬
‫כמעשיה ויסורו מ מ ה‬
‫שחטאו אסר עלע‬ ‫י ז ^ ע ה ש מ ‪ :‬ם בבוןעזבת ר‬ ‫ואתה‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫~‬ ‫"‬ ‫‪i‬‬ ‫~‬ ‫‪u‬‬
‫״״‪ M‬ו ת ש ב י ק ל ח ו ב י ו ת ו ן ותעביר כ ‪. ,‬‬ ‫י״«י‪-1‬יג‬ ‫עמךו הסליח‬ ‫יילאיך וכן טעם כי‬
‫?"'>־‪P‬״« ^? ״ ^‬ ‫‪.‬‬ ‫‪™^ZSESS.‬‬
‫נענשו כזה העינשז‬ ‫־‬ ‫‪S‬‬ ‫‪M‬‬ ‫יאייש‬ ‫י‬
‫ונתת‬ ‫‪:‬‬
‫ועשירת‬ ‫וסלחת‬
‫« ־ • ' ׳ ‪" . :‬‬
‫י •‬
‫י׳־»־•‬
‫‪ -‬״‬
‫י‬ ‫א‬ ‫י‬‫ןעותד־־זון ןתתן ל נ ב ר ב כ ל‬
‫־‬ ‫י‬
‫ז‬
‫^ ^‬ ‫;‬
‫אליך‬ ‫‪ 0‬א י מ‬ ‫פ י‬ ‫ה נ כ ל י ‪#‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫״־‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪*T‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬
‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬
‫ן־‬
‫לעכ כי יהיה כ א ק ׳י‬ ‫דרכיו א ש ר ת ד ע א ת ־ ל ב ב ו כי־אתה‬
‫אורדיתיה ת ל י כןךמך לביה ארי‬ ‫דאגי לכך תשמע תפלתו אכל‬
‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫דל כסכת שטף מטר‬ ‫ידעת ל ב ל ך א ת ־ ל ב ב כ ל ־ ב ט ה א ד ס‬ ‫״׳‬ ‫׳‪ :‬־ '־* ״ ""^‬ ‫״ו‬ ‫^ ^‬
‫‪_.‬‬ ‫־לאיס '«<»‪£L‬‬
‫ונתת ‪.%»«k‬־‪t‬‬
‫אמר ‪,1‬י«יד‬
‫נישלאל י‪£‬ייי«‬
‫^*«‪^k^r‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫כ‬

‫או כ ל ל או בסבת‪.‬‬ ‫— י ‪. -‬‬ ‫ז‬ ‫‪, W>V‬א׳ ‪ :‬ל ^ \ ^‬ ‫^ ־ ‪,‬‬ ‫^ ^ ;‬ ‫ך‬ ‫ו‬ ‫אכל‬
‫ללכיו אםל תדע א ת לבבו אבל‬
‫לבכו‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫תלע‬ ‫אשל‬ ‫דלכיו‬ ‫מ‬
‫י‬
‫י‬

‫? ? י " ‪ P P‬הלוחית או בסבת חום‬ ‫‪D‬‬

‫ל?^‬ ‫ן״ ™ י‬ ‫ם‬
‫י ־‬ ‫בני• א־ נ•ש א ‪ J‬ייס• ג‬ ‫ל‬ ‫ב‬
‫‪• • - -‬‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫גלן‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫בנכרי אף כל פי שאק לבבו נ ט ן‬
‫‪:‬‬
‫השמש• בשבלים אחל‬ ‫חיים ע ל פ נ י ה א ד מ ה א ש ר נ ת ח ר ה‬ ‫ב ד י ל ך י ך ה י ו ן מן ק ד מ ך ג ל יומיא‬ ‫^‬ ‫'‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫י י ן ל א‬ ‫א & ל‬ ‫ע ב ן ה‬

‫‪* . v‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪JV‬‬
‫ה מ ט ל שהם ענינים‬ ‫•• \‪*.JJ‬‬ ‫י‬ ‫י״‪-‬‬ ‫•י‬ ‫ךאנוןקימין ^ י א נ נ י א ך ע א ך י ן ה ב ת‬
‫*‬ ‫‪r‬‬

‫ל מ ק ילעק ל י א ק א‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ע מ‬ ‫כ‬

‫מצל הטכע ׳ והניז‬ ‫* ‪-‬‬ ‫אר־־מ?י‬ ‫וגס‬ ‫לאבתינו‪:‬‬ ‫ואף מ ן ב ר עממין‬ ‫לאבההנא {‬ ‫שמך ילרעת כי שמך נקרא על‬
‫מ ה שיהיה בסבת‬ ‫לא־מעמך ישראל ה ו א ובא מארץ‬ ‫הכית הזה ומתוך כך‬
‫ד ע ‪,‬‬
‫ככר‬
‫ט •ר ידיי‬ ‫העצל^ ה^מז י‬
‫_‬ ‫‪'.‬ג‬ ‫־"־''•־‬ ‫'‬ ‫‪r‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪v‬‬ ‫• ‪ ,‬־ ' ‪ / :‬־ ‪ :‬״ •‬ ‫•‬
‫ועתי‬ ‫ישראל הוא‬ ‫ךלא מעמך‬
‫י >‬
‫לילאה אותך כעמך ישראל נ‬
‫נזכל‪ :‬לבל כי יהיה‬ ‫כ י ישמעון‬ ‫רחוקה למען ש מ ך ‪:‬‬ ‫שמך ן‬ ‫מארעא ךח;קא ב ח ל‬ ‫כי יצא עמך למלחמה על אזיכו‬
‫סלפון ירקון ׳ לל כי‬
‫יהיה לכל בהתחלש‬ ‫‪^K^JI‬ת ־ יו ך^הןחל פ יהרח^ז ק־א רי ^ף‬
‫פ‬ ‫שך מ ך‪ ..‬״ה גי‪:‬ד ו ל ו א‬
‫ת‬ ‫^ ‪ ',u‬ו ז ר ע‬
‫א ת‪ ,‬״ ^‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫] ״‬ ‫ארי י ש מ ^ ן ‪ :‬ת ש מ ך ך ב א‬ ‫דרך כלל‪ :‬כללך אשר ת ש ל‬
‫ח ס ;‬
‫^‬ ‫^‬
‫‪t‬‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫י ש ל‬ ‫‪0‬מןאל‬ ‫ל ב ל‬ ‫ד י ן י‬ ‫מ‬ ‫כ‬

‫אי‬ ‫חליי הםלפון‬ ‫א ת ה ת י ש מ ע הישםיס‬ ‫יעננט׳ הביתהזה‪:‬‬ ‫׳ ‪» .‬‬ ‫‪,‬‬

‫־ ‪ -‬י ״‬ ‫יד! יין‬
‫׳‬ ‫‪,‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪,‬‬
‫•‪ •, T :‬־• ;׳ • ׳ ד׳‪ .‬״ ־ ‪ ,‬־‪ :‬־־‪ :‬־ ‪•4‬‬
‫‪J‬‬ ‫;‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪t‬‬

‫מ י ם‬
‫הילקק או מ ה‬ ‫א־ת‬ ‫ויצלי ל א פ י ב י ת א הדין{‬ ‫וכן כםהיו שואלים באולי׳ ו ת י‬
‫להם‪ :‬אלכה חסיל כי‬ ‫מכון ש ב ת ך ועשירת כ כ ל א ש ו‬ ‫ת ק ב ל "מן ש מ י א ' מ א ת ר ב י ת‬ ‫™‬ ‫מ ״ ! א‬
‫כימבדבל^זלק‬
‫‪..‬‬ ‫‪.....‬‬ ‫‪!.‬‬ ‫עליהם עונש‪ :‬ועשית משפטם״‬
‫יהיה ׳ ויהיה נ כ לעה‬ ‫י ק ר א א ל י ך ה נ כ ר י ל מ ע ן יךעון כ ל ־‬ ‫ש ב נ ת ך ו ת ע ב י ד ב ב ל רי צ ל י ק‬ ‫‪ ,‬׳‬
‫כ י‬ ‫ן כ ן‬ ‫ה‬ ‫ב א ן י ב‬ ‫‪TOW‬‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ת‬

‫בשבתם מפני אכילתם‬ ‫נ^ךמך ב ר ע מ מ י ן ^ ד י ל דיךעון ב ל‬ ‫ו^סית משפטי יל״ני)כתי ותתפלע‬

‫והשחתתםן‬
‫התבואות ו ה ש ח י ז‬
‫התבואות‬ ‫^‬ ‫^י^"״‬ ‫עמי ה א ר ץ א ת‬
‫ק‬ ‫עממי א ר ^ א ‪ :‬ת ש ^ ך ל מ ך ח ל‬ ‫״‬ ‫עילבנהון!‬
‫א ו ת ם ‪ :‬ט יצר *‬
‫ו‬
‫כעמן^ישראלולךעתכי־שמךנלןי־א‬
‫א‪,‬י א ק שעליל‬ ‫ב} כ‬ ‫‪., ,‬‬ ‫^ל‬ ‫ת‬ ‫ב ‪3‬‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫?‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫^ ך מ ך ב ע מ ך י ש ר א ל ו ל מ ד ע ארי‬
‫‪2‬‬ ‫מ‬
‫לל שיכנה מ מ ל‬ ‫י ז‬ ‫״ ‪U‬׳‪L‬‬ ‫""י‬ ‫ש מ ך א ת ק ך י ע ל ביתא הלין ךי‬
‫העיילות כאופן ם*״‬ ‫ע?? למלחמר־־׳ ל ־‬ ‫כי־!צא‬ ‫א ח י&וק ע מ ך‬ ‫בניתי ״‪,‬‬
‫מכל א י לצאת השיה‬
‫ס‬ ‫איבו ב ד ר ך א ש ך ת ש ל ח ם ו ה ת פ ל ל ו‬ ‫ל א נ ח א לןךבא ן ל בעלי ך ב ב י ה ו ן‬
‫ת‬ ‫ח‬
‫‪^ ,‬‬ ‫ה א ^‬ ‫^‬ ‫אל־יהוהדרךהזיי־א^ר‬ ‫ב א ‪ 1‬ה ; » ך ת ש ל ח ג ו ן ויצלון כ ן ך ם‬
‫יל ‪VP‬‬ ‫יי לאפי א ו ר ח ק ר ת א ד א ת ר ‪ 1‬י ת א‬
‫יתחל׳ םם לעב בםבמ‬ ‫והמרת אשר־בנך‪/‬י לשמךג‬ ‫‪1‬‬
‫‪I‬‬ ‫*‬ ‫־•‬ ‫‪5‬‬
‫י‬ ‫‪:‬‬
‫' ‪ .‬י ן‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬

‫ז ה ‪ :‬כלננעוכל מחלה‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ושמעת השמים א ת ־ ת פ ל ת ם ו א ‪-‬‬

‫ת‬ ‫ב ה וביתא ךי ^ניתי ל ש מ ך ; ותנןבל‬
‫ה‬
‫׳ לל כל מכהוכל י‬ ‫ש פ'ט םיי ‪ :‬י־‬
‫ועשית ״ •מ י‬
‫‪.‬‬ ‫תחנרתכם_ ‪J‬‬
‫!" ‪H‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬

‫וכל צורך שתצטלד ה‬

‫‪%‬‬
‫ב‬ ‫מ ן ששיא ^ת צ ל ו ת ה ו ן ‪ .‬ע ר ת‬
‫התפלה והתחנהיעליג‬ ‫בעותהון ו ת ת פ ר ע ע ו ל ב נ ה ז ן ן‬
‫אשל תהיה לאיש מה‬
‫מישר הננע והמחלה‬

‫‪,‬‬ ‫״ץ ‪. . ,^,‬‬ ‫יי‬ ‫י‬ ‫‪^.‬ידכהכילסכיחטתיהססככוכהסחלוהלעותעלםתכףט^ל^ס״^י‪/‬ניזינם‪ :‬ונסחלר־ידי«‬

‫ת‬ ‫םית‬
‫י ' ^ ‪ ^ ,‬א ט ל י ק ל א א ל ץ הנכרי׳ הנה לא אמל שלמה כ נ כ י‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬
‫^ כ ל א ס י י ק ר ^ מ לבעביל סככ שיקלכ לעבילמ‬
‫^ ^ פ ל ^ י א ^ י ־ כי יצא עמך למלחמ^ על אוימ׳‬ ‫;ל עתה זכל התפלה שתהיה כ‬ ‫ת י ך‬

‫‪ ^ ^ ^ ^ ^ ^ l‬אפשל שתהיה ככית המקל׳ כמו ה ע ח‬ ‫‪^ ^ ^ i m ^ t n‬‬ ‫בצחתיסלאל למלחמה על אייבוואמלברלך אשל תשלחם העיל בזה שאין‬
‫‪3‬‬
‫^ ‪ ^ J‬י ל נ ב י א א ם על^^‪ r‬אילים ותימים והתפלל‬ ‫‪^ ^ d i w‬‬ ‫״כאשל יהיה ה ע ק ‪ p‬והתפללי אל יי׳ לרך ה ע י ל א ש ל ב ח ל ת ב ה ללשיתפללונכת‬
‫‪1‬‬
‫י ישמע הסי תפלתם ותחנתם דעשהמשפטםלתתלהםכללכיה*‬ ‫״ ^ ף ^‬ ‫‪OTW3w?ph‬‬
 ‫לדק‬ ‫מלכים א ח‬ ‫רלבנ‬
‫כי יחטאו לך ׳ כחיובי יחטא) לך כלימר )אם יחטא) לך ואינן ראייק לתשועה‬ ‫ט יח^אי לר ׳ זכר עתה מין אחל מהתפלה חק מבית המקלש והיא כשיגלו‬
‫וסתנקים נקמתם באויביהם ויתחייבו גלית רגשי השועה בגנותם ויהפכו ירך‬ ‫ישדאל מעל אלמתם על ריב חטאיהם ישבו אל השי בארן שוביהם והתילו את‬
‫ארנםתםמע תפלתם וכן ראינו כדניאל שנאמר וכוק כתיחן ליה בעליתיה נגד‬
‫נמנם יאת חטאתם אסל חטאי בהם ויכיל) כי עיניתיהם סבבי להם כל זה הרע‬
‫ירושלם‪ :‬ועשית מםפטס׳ כםיכיהם שלא חמלו עליהם והכבידו עיליהם ועול‬
‫!*סיבי אל השי ללכת כללכמ ככל לכם ובכל נפשם והתפללו אליך לצל אלן ישראל‬
‫תתנם ללחמים לפני םיכיהם )‬
‫נכח ילוםלס ובית‬
‫ולחמים שיניחום לצאת מהגלוי‬
‫ונתתם ו׳ קסצין וסיס׳ ואנעת נם ונתתם׳ וחברו דדה׳ וסלחת לעמך אשך חטאו׳ לקוח את הנגרים׳‬ ‫המקדםמעיי תפלת‬
‫ולםיכ לאלצם כמו שעשה מ ל ס‬
‫עשה לך מוסרות׳ וישאל דוד ביי' לאשר האעלה דדה ג נשמהיוםים׳ נמסר בשמואל חלק א'סימן ל‪:‬‬ ‫ותחנת' עשה משפטם‬
‫מלך פלס‪ :‬מתוך כיל הכל׳ ל ׳‬
‫שבו ד׳ נטעש מלרע בליש' וסימ׳ ואת נשיהם שבו י ושבו אליך בכל לבבמ דמלכיס ׳ וחברו ושבו אליך‬ ‫לפי היית לבכם אליך‬
‫כי כמו שצולפי' הכס' והזהכ ככור‬
‫בעת התפלה כלרך‬
‫אךי יחובון כןךמך ארי לית א ג ע כן נצרכו כמצרי׳ כעכיד קשי ומה‬
‫כי יחטאו־לך כי אין אדם אישר לא­‬
‫‪:‬‬
‫נם‬ ‫שתסלח חטאיהם י‬
‫שאמר הכרזל והמרים לא יעשו‬ ‫ךלא חטי ויחולרונזך ב ה ו ן ותמםרנון‬ ‫•׳‪ «:‬ו‬ ‫•יי‬ ‫‪:‬‬ ‫פשעיה׳ שהם על ללך‬ ‫|‬ ‫‪J V‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪-J‬‬ ‫‪T ! V‬‬ ‫• ‪-‬‬
‫אותם מכרזל אלה מאדמה אמל‬
‫גןךס בעליךבביהון ןי ׳^בונון שוביהיון‬ ‫ללחמי׳ יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב‬ ‫המלל יתתנם‬
‫הברזל לח‪/‬יק הצריף שנצרפו‬ ‫ני‬

‫ס ם ‪ :‬ככל קראם אליך׳ ככל‬ ‫ל ^ ר ע ב ע ל י ך ב ב י ה ו ן ךרחיכןא או‬

‫יפני סיביהס ירחמ׳^ ושבום ש ב י ה ם אל־ארץ האויב‬
‫אליך כצרתם וישיב‬ ‫שיקראו ‪,‬‬
‫‪r‬‬ ‫*״ »‬ ‫עת‬ ‫קרי?א> 'ייתיביזללבהיז'‬ ‫‪* V‬־ ‪,r‬‬ ‫׳'‬ ‫‪ .‬י " ־ • ‪.‬‬ ‫"י‬ ‫בארםהםניליסבה‪,‬‬ ‫‪V J V‬‬

‫קראינו‪.‬‬
‫‪ L‬״‬ ‫אלהיני בכל‪I‬‬
‫\‪f‬‬ ‫אלץ ו קי כיי׳׳‬
‫׳!‬ ‫ךא י^תביאו ל ת מ ן ויתובון רבעון מ ן‬ ‫‪1‬‬
‫והנה לא בקש שישמ^ ךח וקח או קרובה ‪ p i‬והשיבי אל ־‬
‫אליי בתשובה‪ :‬ככל אסר לכר י‬ ‫ק ד מ ך ב א ר ע א שביהון ל מ י מ ר חב^א‬
‫לבם בארץ אשר נ ש ב ו ־ ש ם וישבו י‬ ‫מפלתם מהגלות כי זה‬
‫והניח לכם מכל אייכיכס‪:‬‬ ‫^‬ ‫^ ל‬ ‫׳ ^ " ‪,‬‬
‫הפרטי' והתחננו אליך בארץ שביהם ר‪0‬ר‬ ‫ההשנח? ד ^ ‪.‬‬ ‫עיצם *‬
‫ך‬ ‫ן‬ ‫פ‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫< ן מ ס‬

‫להטית לכביני אליו׳ טעמי לבין‬

‫ב כ ל ל ב ח ו ן ובכל גפשהיון ב א ך ^ א‬ ‫ה‬ ‫«‬ ‫העם‬ ‫עין‬ ‫)שישלם‬
‫עם יהי יי׳ חלהינו עמנו‪ :‬ממם‬ ‫ושבו‬ ‫היישכ אז כארן י חטאנו"והערנו רשענו ‪:‬‬
‫ולילה׳ להיות שמירתו תחיל‬ ‫— ‪ .‬׳ ז בעלי דבביהוז ד ש ב ו יתהון ויצלון‬ ‫אליך ב כ ל י ל ב ב •ם ^ • ״ — • ‪- v‬‬
‫ובקל־נפישם‬ ‫ישראל‪ .‬כאמלנ כי לא‬
‫לעשות משפטינו ופירוש משפש‬
‫סלם עוז האמילי על‬
‫כמקים הזה כמי כמשפט ה‬
‫הנה‪ :‬נשמיע אליהם‬
‫הכנו׳ יעשה לה והחמה לו כלומ‬
‫לתת לני לכר יום כיימי מ ה שאמ‬ ‫ר א ת ר ע י ת א ו ב י ת א ד ב נ י ת י לשמך ן‬
‫?הךי{‬ ‫ה?{יראעך‬
‫ד !! *־ ״• ‪ .‬י ־ י‬ ‫‪S‬אבותס‬ ‫״יל‬
‫נתתה‬
‫׳־ ׳‬
‫בכל קלאםאליך׳‬
‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬

‫‪ J• T‬י‬
‫שיכק*‬ ‫לל בכל מ ה‬
‫‪:‬‬
‫־• ־‬ ‫‪T‬‬

‫״״״ ־ !‬ ‫והבית אשריבנית לשמך ‪ :‬ושמעת‬

‫‪:‬‬

‫צריכים להשפיע לנו הטיכה )‬ ‫י ‪• . * V‬־ * • ! • • ־ ‪ • .‬י י ‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪:‬‬ ‫כ‬

‫ותר;בלמןשכייאמאתרביתשכנתך‬ ‫יזס‬ ‫•‬ ‫׳‪.‬י‬ ‫‪ -‬י‬ ‫ק‬ ‫־־ ‪v-‬‬ ‫ממך בתייתס באלן‬ ‫‪s‬‬ ‫‪N‬‬

‫ולשממימלע׳ יכזה ילעו כל עמי‬ ‫‪x‬‬

‫ית צלותהוי^ת בעותהון ו ת ת ^ ע‬ ‫השמים מכון ש ב ^‬ ‫שיביהם ואף על פ‬ ‫‪4‬‬

‫האלן כי יי׳ היא האלהים כי ה‬

‫הלבקי׳בו שביעי טיבה ונםמליס‬
‫ע ו ל ב נ ה •ו ן •ו • ו יה ש ־ב ו יק ל •; ן מ •ך ך־ ח מ‬ ‫מעזפטס‪:‬‬ ‫וןעזית‬ ‫ואת־תהןתס‬ ‫שאינם מתפללים תיך‬
‫‪ .‬ק ך מ ך ו ל ^ ל מ ך ך י ה ו ז ךי מ ר ד ו ב ך‬ ‫הבית הזה אחר םה‪b‬‬
‫קדש‬ ‫מרעה‪:‬‬ ‫וסלחת לעמך אשר ח ט א ד ל ך‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫מתפללם לנכח? ל‬ ‫י‬

‫ובמ׳יליךך ן ח ת נ נ ו ן ל ך ח מ י ן ^ ך כ ם‬
‫ולבל־פשעיהם אישר פשעו־רך‬ ‫מ ה שאפםללהם׳•‬
‫ש ו ב י ה ו ן ו י ך ח מ ו ן ע ל י ה ו ן י• א י י‬
‫ו׳קמז‬ ‫ו נ ת ת ם ל ר ח מ י ם ר*פני ׳שביהם‬ ‫ויהי ככלית שלמה‬
‫א נ ו ן ךאפקתא ממער‪:‬ם‬ ‫ואדסגתך‬
‫דשי‬ ‫למהויך‪$‬א‬ ‫מגו בורא ך ב ח ל א ‪J‬‬ ‫כי־עמה ונחלתך הס‬ ‫ורחמום‪:‬‬
‫להתפלל אל יי׳׳ למלמ‬
‫מזה שהמלך כלע‬
‫מ ר הברזל׳ חרסי' שמזקקין בו‬ ‫ובעות‬ ‫לקבלא בעות עבדך‬ ‫גןךמך‬ ‫אישר הוצאת ממצרים מתוך כור‬ ‫<נל בלכיו מהתחלת‬
‫ז ה כ ק מ י כיד ‪ J‬ככל אשר ל כ ר ׳‬ ‫^ן‬
‫ל ק ב ל א צלותהו‬ ‫ישיאל‬ ‫‪T‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪<.. -J‬‬ ‫תפלתי על בליתי איתה‬ ‫ן ^‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪.‬‬
‫מכל א‬‫לכם מכל‬
‫והניחח לכס‬
‫*ברד ו ה נ י‬ ‫והיכן‬ ‫הברזל‪ :‬ךהיות עיניך פההת אל־‬ ‫ומזה המקים א מ ח‬
‫;^•‪jjj‬־ לביתימ שהמלך כיין‬
‫‪h‬‬ ‫‪4‬ל‬ ‫‪rmm‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫־‬
‫י*‬ ‫•‬ ‫־‪T V'1.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬
‫אייכיכ׳ לעשוי משפט ככלי ועמו‬ ‫ב ב ל ע ר ן ך א ג ו ן נ^צלן צ{ךמ‪1‬י ״ א י י‬
‫‪.‬‬ ‫‪C‬‬

‫׳לתבוע עלבונם מילהאייב־•‬

‫‪:‬‬
‫תחנות עבךך ואל־תחגךת ע?‪3‬‬ ‫סכילע שיב אינו זזקף‬ ‫<‪/‬׳נכן‪.‬‬
‫אקר־שתגון ל ך ל א ד ס ו א ב ב ל‬ ‫ארו‬
‫חת‬ ‫ישדא^לשמע אליהפבכל ק ר א ם‬ ‫עלכליתו תפלתו‪ :‬אשי‬
‫ך מ ל ל ת א ביד‬ ‫?מא‬ ‫ארעא‬ ‫עממי‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫׳<‬ ‫‪T‬‬
‫ייי•‬ ‫‪V‬‬ ‫י•‬ ‫י‬
‫"״‬ ‫•־‬ ‫י•‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫י־ ‪A‬‬ ‫‪r :‬‬ ‫•‬
‫צתן מניחה לעמי ישלאל‬
‫‪. . .‬‬ ‫‪T- ,‬‬ ‫י־••‪ ,‬ו ־‬
‫ע ב ד ך ב א פ ל ותך יה א ב ה ת נ א‬ ‫משה‬ ‫הבדלתם ל ך‬ ‫כי־אתרת‬ ‫אי^יך‪:‬‬ ‫ככל אש לבל׳ הנה זה‬
‫» ‪T‬‬ ‫‪:‬־ ‪T T‬‬ ‫—‬ ‫‪' • I T - :‬‬ ‫‪ -‬י ‪• T :‬‬ ‫לנחלרת מ כ ל עמי ה א ר ץ ב א ש ר‬
‫‪ :‬י‬ ‫״ ; ־ • ; ־ י י‬ ‫‪+‬‬ ‫*•‬ ‫ן‬ ‫ז‬ ‫‪..‬‬

‫ממ‪:‬נריבמ ;י א ל ה י ב ם ‪j‬‬ ‫••־‪1:‬‬ ‫~ ־‬ ‫‪f‬‬ ‫‪t‬‬ ‫•‪A‬‬ ‫*‬ ‫"‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫‪t‬‬ ‫‪-‬ןו־‬ ‫‪i‬‬ ‫היא מה שאמי בפלשת‬
‫עלאח‬ ‫‪1‬‬
‫‪:‬‬

‫דברת ביר י משה עבדך בהוציאך»‪0*</‬ו‬ ‫לאה אנכי זישבת באל‬

‫ו ה ר ה ב ר ש י ע י ש ל ב ה לייי ׳‬
‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬
‫־‪-.‬־‪•--‬־‬ ‫את־־אבתינו ממצרים אדני יהוה‪:‬‬ ‫נ^של יי׳אלתייכם מנח־ל‬
‫כןךס‪:‬ג‪:‬תבלצלותאובעותאהךא‬ ‫י ויהי י ככלות שד'כ‬ ‫^תכ׳יהנית לכם מכל‬
‫‪^XS‬־‪^f‬‬
‫‪:‬‬ ‫ה‬

‫)‬ ‫אויביכם מסביב‬

‫כריעתיבךכוהי ו י ד ו ה י פ ל י ס ז ב צ ל ו‬ ‫^זתפלליאל־יה|האתכ^הת^‬ ‫י‬ ‫י ׳‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪0‬‬ ‫*‬ ‫ץ‬ ‫י‬ ‫‪%‬‬ ‫־‬ ‫־ • « ־ • •‬
‫וישבתם בטת‪ :‬להטית‬
‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪ '' *,^r»1h‬י ; ־ י ‪,‬‬
‫ל^יתשכיאץקסוברךיתכלקהלא‬
‫יהוול‬
‫י‬‫‪%n‬‬ ‫מלפני מזבח‬
‫־־•‬
‫והתחנה הזאת ייקם‬ ‫•י‬ ‫־י׳‬ ‫» ־ * ‪^ • .‬‬ ‫לבבמ אלמ׳ לל שיהיה'‬
‫השם עמכי באי ‪ p‬מ‬

‫‪,‬‬ ‫ץ‬
‫׳‪:‬״•׳־׳‪ 7‬־‬ ‫ק?י״‪.‬י‪X T- ¥‬‬
‫פתגמוהי תקנ^א די מ ל ל ב י ך א‬
‫מימרא דע‬ ‫י ‪ 7‬ל‬ ‫‪,‬‬ ‫ברוך יהוה א^ר נתן מנוחר־ק ל ^ ן‬
‫י ל ל י ש‬
‫במלבר ולא‬
‫ידתימימר‬ ‫ךבשה עבדיה‪:‬‬ ‫ככ^ א ש ר דבר ל ^ נמלי״ס‬ ‫יעזבני על חטאתם י י‬
‫&סריז‬ ‫ב‬ ‫אלהנאבסעד^אכמאדהוה‬ ‫ילא יטסנו בםיםלק‬
‫ג‪ «$‬לבם דדה ׳ ועשרת‬ ‫במערא דאבהתנא לא י ש ב‬
‫ק ‪ 3‬נ ן א‬
‫ז‬ ‫‪: :‬‬
‫דבר אחר מ כ ל דברו הטוב א ש ר‬ ‫השגחתומממ‪ :‬לעכמ‬
‫חיי שבו ז עבדך לעבדך ז קם^ת‬ ‫‪7 ' ' :‬י ‪.‬‬ ‫־ ־ ‪ -‬י י י י‬ ‫־ ‪ .‬־ ־ * י‬
‫»?ספט עבדו ומשפט‬
‫וםימ' נמס ‪ 4 -‬ד בהעלתךל‬ ‫לאפ^חלב^‬ ‫ולא ‪:‬רחקנגא;‬ ‫יהי יהוה‬ ‫דבר ביר משה עבדו ‪J‬‬
‫י‬ ‫'י‪.‬יי‬ ‫‪v,‬‬ ‫‪- : .‬‬ ‫‪V‬‬
‫עמי ישראל לבר יים‬
‫־‬
‫וסיס׳ אחינו‬ ‫לבנינו ד׳ במראה‬
‫בקריאה וסיס‬ ‫לבבימ‬ ‫ימהרך ב? כ? לי א י ל ‪? 0‬‬
‫**•*ילס?‬ ‫לךחלתיה למה‬ ‫א ל ה י נ ר עמע ב א ש ר היה ע ם ״‬ ‫^' י לל ^דתן לכל‬ ‫מו‬

‫המסו את לבבינולאםרעם׳‬ ‫ך ת ק נ ן ןןךמיוהי ו ל מ ט ר פקודוולזי‬ ‫'‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪TT‬‬
‫_‬ ‫•'•'"‬ ‫ז‬
‫חתד מהם ל‪-‬י־ראוי‬
‫ונ^מע דמם לבבנו זלא קמה עוד‬ ‫א‬ ‫וךיגוהי ךפנןיר ‪ :‬ת‬ ‫מן;מוהי‬
‫ח ח ׳ להטות לבבמ אליו ללכת ׳‬ ‫‪ /‬־‪T‬‬ ‫אבתינו אלייעזבנו ואל׳יטשנו ן‬ ‫ל‪11 ^ ,‬י; יייי״‬
‫פתגמי אלין‬ ‫ויהון‬ ‫אבהתגא ‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•־‪r‬‬ ‫«־‬ ‫‪.‬־•*;״‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A-‬‬ ‫״ י נ ח יסתי יפניו מהם‬
‫נשא לבבנו אל כפים אל א ל ‪ :‬י‬
‫ללכת בכל דרסו ד׳ דסמיכי ברך‬ ‫?עירתי מןרןךבש ;י מרהכןפלין‬ ‫‪:‬‬ ‫די‬ ‫להטות לבבנו אליו ל ל כ ת בכל‪-‬‬ ‫ג ע ת ה ע י י ת ם אכל י‬
‫חז‬
‫זסימ׳ ועתה ישראל מה יי׳ אלהין‬ ‫ל‬ ‫ק ד ב מ יי א ל ה נ א י י מ ס ו ל י ל י‬ ‫דרנץ ולע&ר מצאתיו' וחקץ * ו‬
‫י‬ ‫י ו ט י ״ בללך שי י<‬
‫שואל׳ ס אם שמור חשמדק את‬ ‫‪.‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬
‫י‬ ‫‪ .‬־• ‪:‬‬ ‫־» י‬ ‫למיטב יביה י י‬
‫ד י ן ע ל ך י ה ו ע ו ל ב ן ?ןמיר‪-‬ן‬ ‫למעבד‬ ‫‪ 1‬ל ס ם‬ ‫ת‬

‫כלהםצוה׳ דק ש מ ח פ א ר ׳‬
‫״ ׳ ו מ ש פ ט י ו אשר צוה את־אבתינו‪:‬‬ ‫לכל ‪,‬‬ ‫‪1hz‬‬ ‫ע מ‬

‫פ ת ג ם יום ביומיה ן‬ ‫ישךאל‬

‫להעזת לבבנו א ל ו ללכת בכל‬ ‫יאי*יו‬ ‫^ י א ה א ל ה י ם י א ק עיל ויהיו ךברי א ל ה א ש ‪ 1‬ך התחננתי‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫ד ר מ ־‪ .‬ויהיו א רפק בקרא׳ וסיפ‬ ‫^ה^הק^יםאל ^ה^נו‬ ‫^ ‪\ ^ X‬‬
‫נ‪9‬סד נ ס ד ר ת ח מ ה ;‬
‫י ו מ ם ולילה לעשוות׳ משפט עבלו‬ ‫לענסי׳יבשיכ׳מחטאיו‬

‫ומשפט עמו י^ראל דבר־יום ביומו‪*.‬‬ ‫ה ש י הוא נ ע ת ר ל ה ט‬ ‫‪:‬‬

 ‫רש‬ ‫מלבים א ח‬ ‫רדכ־ן‬
‫א ת תור היזצל י ל כ ל י ם ככתבן ל כ ל י לי יהילה ק ל ם א ת ל צ פ ת ה ע ז ר ה כ ק ל ו ם ת‬ ‫ה ר י הוא א ו מ ר ל מ ה •ןלשו לעשית שם העילה‬ ‫קדש המלך א ת תיך החצר ׳‬
‫ט מ ז ב ת ה נ ח ם ת ׳ מזכח ה א כ נ י ס • ע ש ה ת ח ת מזבח‬ ‫מזכחלהקטילעלהלצפה‪:‬‬ ‫)המנחה והשלמים כי מזכח הנחשת שעשה שלמה ה י ה ק ט ן מהכיל ר כ העולה‬
‫הנחשת קטן מהכיל א ת העולה ו א ת ה מ נ ח ה שהלכו להביא א מ ל לול׳ יוסי והלא‬ ‫והשלמים ואיני אימל על חזכח הנחשת שעשה משה כי כפילוש א מ ל ו כלכרי הימי׳‬
‫כ ב ל נ א מ ל אלף עולות יעלה שלמה על המזבח שעשה משה וכשאתה מגיע‬ ‫כ י מ ז כ ח ה נ ח ש ת א ש ל ע ש ה שלמה לא יכול להכיל א ת העולה ושל מ ש ה גנזי ע ם‬
‫לחשכין אמות ולמניין‬ ‫א ה ל מועל כמו שפילשנן למעלה‬
‫ע ו ל ת ז ה של אכנים‬ ‫ד ם ש ח ן‬ ‫ו א ת המנחה ון׳וסימ׳נססר בסדר פקודי ו ביוס השמיני ‪ th'i‬וסיס׳ נמסר בסדרנשא‪:‬שםחיס ׳ ‪ ,‬׳‬
‫מ‬ ‫) ס‬ ‫ד‬
‫מזבח הנחש׳ שעשה שלמה שהיה‬
‫ם‬ ‫גדול מ ס ל מ ס ה‬ ‫ת ד ל ״׳ לעשות ע ם ט ‪:‬‬ ‫אתו צדוק ׳שמחיס וטוני ל ב ע ל כ ל הטובה׳ וחברו דדה ע ל‬ ‫עםלי׳ א מ ה א ל מ ועשלים ל ח כ ו‬
‫שמזכת מ ש ה מקים‬ ‫ל א היה יכיל להכיל ל כ העילגת‬
‫מעדכתואמהעלאמה‬ ‫)החלכים שהלי מ ז כ ח ה נ ח ם ת‬
‫וזה ה י ה מקו׳ מעלכתו‬ ‫שעשה משה ה י ה חמש על חמש‬
‫למען דעת כלתזפף הארץ כי יהוךת‬ ‫ב ך י ל דןךעון כ ל עממי א ר ע א ארי‬
‫כ ל על כ ל ה ר י של ש‬ ‫)אמל אלף עילוי יעלה שלמה על‬
‫ויךהי‬ ‫יי ה ו א א ל ה י כ ם ל י ת ע ו ר ‪J‬‬
‫ו‬ ‫שלמה חמש מאות‬ ‫והיה‬ ‫הוא האלהים אין עור ‪:‬‬ ‫ההיא ומזכח הנחשת‬ ‫המזכח‬
‫ל ב כ ו ן ש ל י ם ב ך ך ו ל ת א ך;י א ל ה נ א‬
‫)שכעי' ושש כשל משה‬ ‫ל ב ב כ ם ש ל ם ‪ czy‬יהוה אלהינו‬ ‫ע ם ל י ם על‬ ‫שעשה שלמה ה י ה‬
‫ה‬ ‫אםכןמהוקילש‬ ‫בק;מוהי ו ל מ ט ר פקוריךתי‬ ‫למהך‬ ‫משלים)לפי חשכק עולן׳ ןחשכון‬
‫‪ S‬ל כ ת בחקיו ולשמר מעותיו כ י ו ם‬
‫־‪ 0‬יי י ‪ L‬י •‬
‫ה מ ל ך א ת תיך החצר‬ ‫‪V T‬‬ ‫כ י ו מ א הדין; ו מ ל כ א ו כ ל ישראל‬ ‫א מ י ת לא היה מזכת שעם׳ שלמה‬
‫וכל־ישראל‪ " L‬׳עמו‬ ‫הזה יי‪ :‬י״ והמלך‬
‫יי*‬ ‫‪T‬‬

‫שקכע כ ו מזכת ס ל‬ ‫עמיה מגכסין ג ב ס ת קוךשיןכןךםיי‬ ‫מכיל אלא ששה עשל אלף יהיא‬
‫א כ נ י ס מחיכר כ ר צ פ ה‬ ‫דנליש׳‬ ‫א י מ ל כ ק ל עשלי׳וםני׳ אלף )צאן‬
‫ויזבח‬ ‫זבחים זבח לפגיייהוה ‪:‬‬ ‫ש ל מ ה י ת ג פ ס ת קילשיא ך י ‪1‬‬ ‫וגכיס‬
‫מ‬ ‫וקטן מהכילכשל‬ ‫‪..-‬‬ ‫־• ‪:‬‬ ‫*‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1 • :‬‬ ‫י‬ ‫‪-v.-‬‬ ‫• ••‬ ‫י‬ ‫מ א ה ו ע ם ל י ם א ל ף ואם תאמי כל‬
‫נ כ י ם ‪ .‬ק ר ס יי ת ו ר י ת ך ת י ן יעעגךיז‬
‫מ ש ? היא א י מ ל כ א ל‬ ‫‪ ,‬את זבח הבלמים אשר זבח‬ ‫אלו לא היי אלא החלכיס כי שלמי׳‬
‫נמס‬ ‫לחכילו‬ ‫שאימל‬ ‫ליהוה בקר ע ש ר י ם ושנים א ל ף‬ ‫אלפיןןענא תךתא‬ ‫ךבואותךין‬ ‫ה י ו כ ל א ל ו ו כ מ ז כ של משה א מ ל‬
‫פליני יכפיל לעכילה‪:‬‬ ‫אלף עילית שהיו כלם כליל נ א מ ל‬
‫וצאן מאה ועשריכם א ל ף ויחנכו‬ ‫יתביתמקךש*‬ ‫עסךיךבואוחניכו‬
‫שהיא‬ ‫מלכא ח מ ת ׳‬ ‫ן‬ ‫כ י נ ס ה נ ה היו עולות ל כ י ת‬
‫בצפינהשלאלץ ישל'‪:‬‬ ‫המלך וכל^בני‬ ‫ךע מ ל כ א י כ ל ^ נ י ^ ‪:‬‬
‫ומנחות כי לא מ נ ה אלא השלמים‬
‫ע ל נחל מצלי׳ ׳ שהיא‬ ‫׳\‬ ‫‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪- .‬י‬ ‫־ ••‪v‬־•‬ ‫‪:‬‬ ‫••‪j‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪•1‬‬ ‫_ י״‬ ‫מלכא‪:‬ת גיו‪ .‬ך‬
‫—ך‪, -‬ת‪-‬א״ ד‬ ‫כרן דך ייש« ^‪ vt^St‬י י ‪-‬‬ ‫‪virtrt‬‬
‫ההוא‬
‫)העילות שהמ ל כ י ם ע ל כי כין‬
‫ישראל ‪ :‬ב י ו ם ההוא קדש ה‬
‫כננל) ב ל ל י מ ה ב א ל ה‬ ‫דיי א ר י ע ב ד ת מ ן‬ ‫ב י ת מקךשא‬ ‫לןדם‬ ‫העולות והמנחות וחלכי השלחים‬
‫מסעי ן שכע׳ימים׳של‬ ‫את־תוך החצר אשר לפני בית־יהוה‬ ‫י ת עלתאוית מנחתא וית תרבי‬ ‫ל א יכיל י ד כ ח הנחשת שעשה‬
‫‪. . . .‬‬ ‫ן ‪-‬‬ ‫• | ‪:‬־ ‪T‬‬ ‫־‪.‬־‬ ‫« • ‪T‬‬
‫חיניך ‪) :‬שבעת ימים י‬ ‫כי־עשה־שםאתיהעלה ואת־המנחה‬ ‫שלמה להכיל ה כ ל על שהיצלך‬
‫נ כ ם ת קוךשי אאךי מ ר ב ח א ך נ ח ש א‬ ‫ז‬

‫ם‬ ‫חגהסוכיתנמנא‬ ‫• ‪T :‬‬ ‫־‬ ‫‪V :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫שלמה לקלש ל צ פ ת ה ח צ ל ועשה‬
‫ה‬ ‫שאכליושתו כיום‬ ‫ך י ל ן ך ם יי ך ח י ק מ ל ס ו ב ך א _ י ה ע ל ת א‬
‫ו א ו ת חלבי השלמיכם כי־מזבח‬ ‫ש ם מ ן העילה ו ה מ נ ח ה ןחלכי‬
‫לליל‬ ‫הכיפילים‪:‬‬ ‫‪1• ; v‬י_‬ ‫ק‬ ‫ז ‪:‬י ת מ נ ‪: :‬ח ת‪ T‬א ו י ת ת ר ‪:‬ב י נ כ ‪ :‬ס‪ T‬ת‬ ‫הםלמיס מ ה שלא יכיל המזבח‬
‫‪«-‬‬ ‫• ג‬ ‫•ן‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫"‪V‬‬ ‫•‬
‫י‬ ‫־ ‪-..r‬‬ ‫י • ־ ־•־‬
‫מ ן ך נ א‬ ‫ועבד ש ל מ ה‬ ‫ק ו ך ש ן א י‪,‬‬ ‫להכיל ולבלי לכיתינן זל מחליק׳‬
‫הנחשתאישרלפני יהוה קטין מהכיל'‬
‫ה ה י א י ת ח נ א ו כ ל י ש ר א ל עמיד־ז‬ ‫ב ז ה יש א י מ ל י ס כ י ר צ פ ת החצל‬
‫את־העלה ואת־המנחה ואת חלבי‬ ‫״‬ ‫• ־‪T .‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪• -‬‬
‫ספילשנן לש‬ ‫ה י א שקלש כ מ ו‬
‫">‬ ‫‪ V‬יי‬ ‫; ״‬ ‫• ‪T :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ i‬י‪:‬‬ ‫‪ T‬ן ‪JT‬‬
‫^ ד לו! ‪0‬ני‪/<1‬‬ ‫ממעלגא ךחמת‬ ‫ל הלא ך ב‬
‫‪V‬‬

‫ל‬ ‫כיים ההיא ק ל ם‬ ‫אימלים כי מזכח אכני׳ כ נ ה תיך‬

‫ויעש שלמה בערת־ סח‬ ‫השלמים ‪:‬‬ ‫(‬

‫המלך א ת תיך החצל‬ ‫י‬ ‫• י ‪-‬‬ ‫‪,J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫" ‪" - J‬‬ ‫•ן‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫נ ח ל א ד מ צ ר י ם ק ד ם יי אלהג^ייה‬ ‫ה ח צ ל ן א מ ל עיל כי מזכת אכני׳‬
‫ל ל כ י מריב ה ק ל ב נ י ת‬ ‫ההוא י ארת־־דהחג וכל־גשךאל‬ ‫ו‬ ‫ש ב ע א יומין ה ג ו ב ר ת ב י ת א‬ ‫ה י א שעש' שלמה לא מזכח נחשת‬
‫ש ה ק ל י ט ביים ההיא‬ ‫ו מ ה שאמל כ ל כ ל י הימים ויעש‬
‫עמויקדתד נרול מלבוא חמת ׳ ער־‬ ‫ו ש ב ע א יומין ח ג א א ך ב ע ת ע ש ר‬
‫לקדש‬ ‫הוצלך שלחה‬ ‫־ל לסמי׳‬ ‫ביומא ח מ י נ א ה ש ל‬ ‫יומין!‬ ‫שלמה א ת מזבח הנחש׳ יכן א מ ל‬
‫ה > לל חצרהכהני׳‬ ‫ר‬ ‫ח‬
‫נ ח ל מ צ ר י ם לפני יהודה אלהינו‬ ‫״‬
‫ב י ו מ א ת מ י ג א ה שלח‬ ‫יומין ‪1‬‬
‫ג י מזבח ה נ ח ש ת אשל עשה ש‬
‫‪1‬לע‬
‫שם‬ ‫שיקליכי‬ ‫כאופן‬
‫‪V:‬‬ ‫‪JT I‬‬ ‫ל ״‬ ‫*‬ ‫• ‪:‬־ י‬ ‫־»‪-‬־‬ ‫ו‬ ‫ית ע מ א ובריבו!ת מלבא‬
‫שלמה לא יכיל להכיל פי׳ מזבח‬
‫ה ק ר כ מ ת על ה ר נ ג ה‬
‫ימים‬ ‫ימינם‪ °‬ושבעות‬ ‫׳שבעדת‬ ‫ואזלו לקרויהון ב ד ה ד ן ו ש פ י ר א‬
‫ץ‬ ‫•‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י •‬ ‫\‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r :‬‬ ‫י‬
‫אבנים שעשה שלחה ת ח ת מזבח‬
‫ש‬ ‫כי מזבח הנחשת‬ ‫לחיתון ״על׳ ב‬
‫״*•ל?•*‪V7‬׳׳ט ב‪ T‬ת* ״^ ״< ך ‪J‬ע ב ד ״יי ד־־גומ‬
‫‪R4‬‬
‫הנחשת שעשה משה )אלה ל ב ד‬
‫שהיה‬ ‫שעשה שלמה‬
‫אךב‪/‬ןה עשר י ו ם ‪ :‬מום" השמיני‬
‫לדוד‬ ‫ש‬ ‫של תימה ה ם ) א פ ש ל כי מ ה‬
‫)‬ ‫עשרים א מ ה ארכו‬ ‫ישלח את־העם ויברכו ארת־המלך‬ ‫ש א מ ל אלף עילו׳ יעלה שלמה על‬
‫ועםל׳י׳ א מ ה לחכי כמו‬ ‫וילכו לאהליהס שמחים וטובי ל ב‬ ‫ה מ בח ההיא לא ב פ ע ם אח׳ אלא‬ ‫ז‬

‫‪• T: T‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫—‪:1‬‬

‫שנזכר בלבלי הימים‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫‪... .‬‬ ‫‪V‬‬
‫ק י ל שינו מ נ ב ע ק לילוםלם כמו‬
‫שלמה קטין מהכיל‬ ‫יהודהת שעשה‬
‫עשרה ב ח ה נ ח ש‬ ‫אישר‬
‫בכאור כ י מ ז‬ ‫כל־חטובה ת י ב‬ ‫ה י העל‬
‫קטוןמהכיל ושם כ‬ ‫שנילשנו בלבלי הימים ז א ת ה ח נ ׳ חנוכת ה מ ק ל ם ק ל א נ ם כ ן ח נ ל פ י ש ה י ת ה‬
‫ו ה נ ה ק ר א איתי מזבח הנחש ת לפי שהיה מציפה נחשת אבל תחתיו ה י ה של אבני‬ ‫ס מ י כ ה לחנ ה ס כ ו ת ועשו שכעת ימי חניכת ושבעת ימי ח נ ה ס כ י ת ו א י מ ל א ל כ ע ה‬
‫מלכיא‬ ‫‪:‬‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ת‬ ‫שלמית כמי שנזכר ב ת ו ר ה אבנים שלמור‪,‬‬ ‫עשל יום להיליע כי סמיכים היו לא היה ה פ ל ש ביניהם)כיוס השמיני שאימל סלח‬
‫הםהיישתיקצייתשלאקישלאלהאחלכצפינה יהאי*‬ ‫חמתעלנחלמצלים׳‬ ‫א ת ה ע ם היא שמיני עצרת ילא נוכל לפלש כי שכעת ימי חנוכה היו א ח ל שכע׳ ימי‬
‫כ ל ר ו מ ה כמו שנזכר ב פ ל ש ת אלה מסעי‪ :‬שבעת ימים ושכעת ימים א ר כ ע ה ע ס י‬ ‫ס כ י ת מ ם השמיני שמיני לחניכתשהלי א י מ ל כ ל כ ל י הימים וביום עשרים ושלשה‬
‫יום׳ כ ב ל נ ת ב א ר בשפר ל ה כ י ה ח ג ע ם ו ת ח ל ה ל ח נ כ ת ה מ ז ב ח שבע ימים ואחל‬ ‫לחלש השביעי שלח א ת ה ע ם )אם ת א מ ר מ ס שמיני עצר׳ איני אלא כ כ לחלש)איך‬
‫כ ך עשו ח נ הסיכית שבע׳ ימים ועש? כיים השמיני עצלת כמשפט וכיום של אחליו‬ ‫א מ ר ובמס עשרים ושלשה אמרו רבותינו זיל כי ב מ ם השמיני נטלו רשות ממנו ולא‬
‫שהיא עשלים ושלש שלח א ת ה ע ם ילילי א מ ל ו ב ז ה ה מ ק י ם שבעת ימים ושבעת‬ ‫נסעו אותו היום לפי שהיה ח נ יביים שלשה ועשלים לחלש חזרו ינטלי רשות ממנו‬
‫יחים ארבע׳ עשר מ ס הייני יכילי׳לימר שכבר עשו ח נ כ ת המזבח א ח ר ה ח נ של לאש‬ ‫והלכו לאהליהם )אף על פי שעשו שבעת ימי חנוכה קולם ח נ ה ס ט ויום הכפולים‬
‫השנהבללךשישלמי ביים השמיני לחלסיאילס מפני אמרו שהם א ר ב ע ה עשל‬ ‫בכללם)אפשלשאיתו ה מ ס לא אכלן שהלי מציה להתענות ו ב כ ל ת ה א נ כ ל ב מ א ף‬
‫י י ם ה י כ ר ח מ לומר שחנ ח נ כ ת המזבח התחיל בשמיני בתשרי ושלמו שבעת ימי*‬ ‫על פ י שאימל כי חניכת החזכח עשו שכעת ימים ו ה ח נ שכעת ימים)בכל מ ם היו‬
‫יי ב ב א ח נ הסיבית ואילם א ם עשו שלמי ח נ י נ ה ביים הכפירים ואכלו ושתינו א<‬ ‫מ ק ל י כ י ם ז כ ח י שלמים הקליכו השלמים נ ס א י ת ו המ׳ אכל לא אכלים כ א י ת י ה מ ם‬
‫ל א עשי כןזה מ מ ה שלא ה ת ב א ר ב ז ה המקי׳ב^זפן שלם ואם היה שיעשו כן הניז‬ ‫ע ל הלילה ומחלת) אכל לכיתינן זל אמלו כי אכלו אותו מ ס הכפולים כי ככלל ימי‬
‫ה י ת ה ה ו ר א ת שעה ועי נביאי׳ שהיו שם ו א ם לא ה נ ה יהיה אמרו ס ע ש ן ח נ שבעי*‬ ‫השמחה ה י ה ולמלג ז ה מ ח מ כ ת המשכן מ ה ש ם עשו שלמים כ ש כ ' א ף על פ י שהיא‬
‫ימים על ל ר ך א מ ת ח נ ה ס כ י ת תעשה לך שכעת ימים)אעפ שלא היו נעשים שלמי‬ ‫ב א פ ו ר סקילה יום הכפירים שהיא אסור כ ל ת לא כל שכן ובחנוכת המשכן שכת‬
‫ח נ י נ ה כסכת)ככלל ה נ ה היה מ ה ח כ מ ה כ מ ה סכחל) להיות חניכת ה מ ז נ ת באל*‬ ‫היה ככלל שנים ע ס ל מ ם כי לציפק היו)לממ ז ה מלכתי׳ כ מ ם עשתי עשר׳ יום כ מ ם‬
‫‪:‬‬
‫ה ם כ ע ת י מ י ם שזכרנו מ ה שנעיר עלמ כזכרני התיעלגת המניגמת מ ז ה ה ס פ י י‬ ‫שנים עשר מ ם מ ה יום כלן לציף א ף ימים אלו כ ל ם לצגפק)למלן מ ם ז ה שכתי׳ כאן‬
‫והבית‬ ‫י ‪ v‬מ ס ממם שכתיכ שם )הקש) ואמל) ושמא עשו כ מ ם ה כ פ ו ל י ם ז ה שלמים ןלא‬
‫אכלי יתלצו אי( שמחת הניף אלא כאכילה ושתיה וזהי שאמי ה כ ת י כ דלכ< לאהליהם‬
‫א ל עשה ל‬ ‫ס‬ ‫^‬ ‫שע‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪D‬‬ ‫ך‬ ‫ל ל‬ ‫‪,‬ן‪^ /‬‬ ‫ן ע‬ ‫ה ב‬ ‫שמחים וטזכילכ לוצה לומר על העון שנתכפר ל ה ם ם י צ א ת ה כ ת קול ו א מ ר ה ל ה ם כלכם מזימנים לחיי העולם‬
‫ללול עכלזיליסל׳ עמי יפי׳ לליל עכל) שקיים לו מ ה שהבטיחו כי המצא מחלציו י כ נ ה הכית)יהיה שלים ושקט כימיו לישל׳ וכן היה כי כל המלכים ה מ עוכלים אותו ומביאי ״‬
‫מ נ ח ה ועל כל זה הלכולאהליהם שמחי׳ וטיכי ל כ וכלכלי הימים א ו מ ל על כל ה ט ו ב ה אשל עשה יי׳ ללול ולםלמה ולישלאל עמו ולבו׳ *ל ללשו לליל עכלו כי בשעה ס כ ק ם שלמה‬
‫אל שמך‬ ‫י ש ר‬ ‫‪,‬ו‬ ‫ה ן ו ל ע ן כ‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫‪ T‬נ‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ן‬ ‫ע ב ל‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫‪^ ft‬‬ ‫‪D‬‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫ך‬ ‫י מ ס י ח‬ ‫נ‬ ‫כפ‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫^‬ ‫מ ל‬ ‫‪,‬ן‬ ‫ס‬ ‫ן‬ ‫ה כ מ‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫להכניס אלין לפני)לפנים דבקי שעלים ז ה כ ז ה ואחר שאו שעלים לאשיכם‬
‫ת‬ ‫א‬ ‫)‬
‫ל ח ל ע ל א י ת ו ע ק ו ז ה י א ש ל ע ש ה י י ׳ ל ל ן ל ע כ ל ר מ ל ב א ח מ ת על נחל מצלים; הוביל ס ם נביל א ל ן ישלאל צפון ןללום‪:‬‬ ‫הקלישבלזךהיא‬
 ‫ט‬ ‫מלכים‬ ‫רען׳‬
‫)את כל חשק שלמה ׳ כמל שמפילס כלכלי הימי׳)את כל ה ג א עללכ שלמה לעשית‬ ‫§ליל‬ ‫;‬
‫לילעבלו׳ להוליעשמחללו עיניתמ כדאיתאבמיעד קטן בשעה שבקש שלמה‬
‫עשה בביתיי׳ וכבית) )הצליח ‪) J‬המ עיני)לכי שם כל הימי׳׳ השגחתי ורציני יהי‬
‫״ יי־" י‪.‬‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫‪V‬‬ ‫* ד י׳‬ ‫שמחל‬
‫׳'׳‬ ‫עמו׳‬
‫מ הכ ז‪ :‬הולישלאל ׳‬
‫זהזה‬ ‫לבתושעלים‬
‫שעלים‬ ‫הקלסיםלבחי‬ ‫קלסי‬
‫קלשי החלשים‬ ‫החלוןלבית‬
‫לבית‬ ‫האלי[‬
‫‪w‬‬
‫הכניס‬
‫הכניס‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪; w‬‬ ‫ן נ < ‪ £‬י י ז ג‬ ‫‪:‬‬ ‫ל‬
‫‪1‬‬

‫ס ם כל הימים ותלנם יונתן ותהא שכינתי שליא ביה א ם לעיתי מתעבלא תמן כל‬ ‫להסעלעיז יום הכפולים ויצתה ב ת חיל ואמלה כולכם מזומני׳ לחיי העולם הבא־‬
‫יגמיא‪ :‬אם שוב תשובון א ת ם ׳ פירושו א ת ה ויםלאל‪ :‬ולםנינה ׳ ללביל שילבת‬ ‫תי ותהא שדנתי םליא ביה אם לעיתי מיתעבלא יהא עיני ם ם‬ ‫והיו עיני ולכי ׳‬
‫יהיה‬ ‫העמיס על ד כ ר ע ת ם ‪:‬‬
‫א ס לב י וחפצי שם!‬
‫כמו שאימד בלברי‬ ‫עליון ׳‬ ‫אשל ויאמר יי' אליו ו' רפ וסי' סי שם פה לאדם ׳ זאת הארץ אשר ׳ שמעתי את תפלתך ׳ לך שוב לדרכך מדברה ׳‬ ‫הכית ה ס ל‬
‫ואת הבית‬ ‫״ \<‪1‬‬
‫הימים אשל היה עליון ויינתן‬ ‫עבור בתיך העיר בתוך ׳ קרא שמו יזרעאל מצות׳ חקתי ג׳דסםיכי בקריאה וסי' עקב אשר שמע אברהם בקולי ׳‬ ‫לשמי ׳ תנאי‬ ‫ד ׳ ש ת י‬
‫** ‪£‬‬
‫ת ל נ ס להוא עילאי יהא חלוב ויש‬
‫אם שוב תשובון דמלכים ׳ ויער יי' אח רוח‪ :‬חקת׳ כל אוריתא חם' בפא וכל נביאים וכתובים דכוות׳ מל במט‬ ‫היא כיני וביניכם ואם‬
‫מפרשים יהיה חרב ויפרשו עליון‬
‫ל׳־ז תשמעו מ ה נאמר‬
‫לשון כריתה כמו כעלות גל ם‬
‫ל ך ן ד ‪ 2‬כ ד ־ ה יל! ? ל א ל עטיה ״״‬
‫בעתו ׳ אל תעלני כחצי ימי‪:‬‬ ‫^ \ ה ס י מ ץ *‪ 1‬לדוד עבדו ולישראל עמו‪:‬‬
‫ו ת ה כ ד שיעי ש ל כ ד ־ ‪. ,‬‬
‫מסוף‬ ‫מקצה עשרים ס נ ה ׳‬
‫י‬ ‫ץ ר ‪r‬‬ ‫! ז > ־!!‬ ‫מקדשכם ‪ :‬ולשנינה׳‬
‫עשרים שנה שכנה בית יי׳ בשבע‬ ‫ל מ ב נ י ית בית מ ק ך ש א ך;י ד ת בית‬
‫שנים וביתו כשלש עשר שנה הדי‬ ‫מלכא ויתןלךעות שלמה ךאתיעי‬ ‫הלומתי להכתו׳י יעליו א ויהי ככלות שלמה לבנות את־בית־‬ ‫לתרגימי‬
‫את‬
‫)‬ ‫ר‬ ‫‪:‬‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ש‬

‫דתלכמ בי כמי ןיספל‬

‫עשרי׳ ובכניניםהאלה נשא וסייע‬ ‫ואתגלי יי‬ ‫למעבד ‪1‬‬ ‫)אישתעי ילש־ן שנינה יהוה ואת״בית המלך ואת כל׳חשק‬
‫חירם א ת שלמה בעני ארזים‬ ‫ו‬
‫ל ש ל מ ה תנינורת כ מ א ראתגלי‬ ‫אף היא לסין דיביל ישלנ‪£‬ה אשר חפץ לעשות ‪:‬‬
‫ובנמיל זה‬
‫זה‬ ‫ובזהב ובגמול‬
‫ברישים וכזהב‬
‫ובעצי כרישים‬
‫ובעצי‬ ‫; ־ ^‬ ‫^‬ ‫־‪,‬‬ ‫ל‬
‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ב נ נ ; ן ן‬ ‫ו י (‬ ‫לכתיב וםצנתם לבניך‬
‫גמלהו המלך שלמה ינתן מ ע‬ ‫י ־••ד* ׳•״~ ״ * • ־*‬
‫‪5‬‬ ‫‪:‬‬ ‫וירא יהוה אל־שלמה שנית כאשר‬
‫יי יהבית ה‪/‬ה »היה‬
‫עשרי׳עירבארץ הגליל ולא ישמ‬ ‫‪ £‬ד מ י ע ל ו ח ך ובעותך ך ב ן י ד * ‪19‬‬ ‫וירי*‬ ‫נראה ‪#‬ליו בגבעון‪ :‬ויאמר יהודה‬ ‫על ין ׳ נל זמן שלא‬
‫בעיניו וקראן ארץ כבול לל סגור‬ ‫קיימי אנןךישית ית ב י ת א הלין ךי‬
‫אליו שמעתי את״תפלתך ו א ו ת ־‬ ‫יזייאתם )משתחטאו‬
‫שלא היו עיבריס ושבם ס ם מ‬ ‫בגיתא ל א ש ר א ה שכנתי ת מ ן ע ד‬ ‫בלעיב׳עלמ ישי׳ דשלק‬
‫י ע ו ׳ ה א ק יבלכלי לןל ארן‬ ‫‪ M‬מ נ ר‬ ‫לפניא ו ת ה י ש כ נ ת י ש ר י א‬ ‫תחנתך אישר ד־ורתחננתרה ע ל מ‬
‫‪3‬‬ ‫)כן כתי' בלכדי הימים‬
‫כביל ארז שאינה עיסה בירית‬ ‫" ‪.‬‬ ‫י יי ‪1‬‬ ‫״‬ ‫הקדשתי את־הביתהזה אשר כנתה ־ "לגנ‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫)הכית הזה אםל היה‬

‫‪1‬‬ ‫‪K‬‬
‫)לב נחמן כ ר יצחק אמד א ר ז‬ ‫ךעותי מ ת ע ב ך א ת מ ן כ ל י ו מ א ‪:‬‬
‫חימטק היתה פי׳ ארן חיל)אמאי‪.‬‬ ‫ן א ת א ם ת ה ך כןךמי ק י א ך ה ל י ‪1‬‬
‫לשום־שמי ישם עד־עולם והיו ע׳ני‬ ‫<נליין כל עיכל עליו ימ׳‬
‫)כהפתלזני והכי׳ הזה‬
‫קרי ליה א ק ככיל למםתקעה‬ ‫ו‬ ‫ן א ת ה א ם ‪ -‬ל נסע׳ כסיעל׳ ד ו ר א ב ו ך בגןשיטות ל ^ א‬ ‫ולבי שש כל־היםיס ;‬
‫י י ‪%‬‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬ ‫׳ ׳ !‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫' י' ‪• C‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬ ‫אשל היה עלמן ינילא‬
‫כ ת ה ב ; י ה כ י כבלהפידיש ש‬ ‫תרד לפני כ א ש ר הלך דור א ב י ה גי ‪ 7‬ו ב ת ר י צ ו ת א ל מ ע ב ר ב ב ל ך פ ק י ך ת ך‬
‫‪l^nvny‬‬
‫אףלנכלי כמו םאמיל‬
‫שרגליו של אלם משתקע כ ה‬ ‫‪^ /‬‬ ‫ט‬ ‫־‬
‫ל‬ ‫א‬ ‫ן‬
‫‪:‬‬
‫בתכם־לבב ובישר לעי&ורת ככל״‬ ‫לתעלה יגס אל הנכרי‬
‫מחמת החיל כחיל! ה ם כבלו כל‬ ‫> • ״ ! ‪f‬‬ ‫י י‬ ‫י‬ ‫אישר עויתיך חקי ומשפטי תשמר‪:‬‬
‫אשיי לא מעמך ימי׳‬
‫ק אינה עישה פילית וכלכלי‬ ‫כוךסי מ ל כ ו ת ך ע ל י ש ר א ל ל ע ל ם‬ ‫י והקמתי״את־כסא‪.‬ממלכתך על־‬ ‫ה‬
‫)עכםיו בחורבנו כל‬
‫לשלמה‬
‫םםכני‬
‫נתן ל‬
‫כאלצו‬
‫עסלים‬ ‫‪y‬‬‫״‬ ‫^‬
‫‪| r f‬‬ ‫ו ־ ׳ ‪ • .‬י ‪-‬‬ ‫״ ז ‪:‬‬
‫עיר כארז הגליל רה עסו לחזה‬ ‫‪ ,‬פ ו ל ח נ י ו ל א תטרון פקודי קימי ד י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫•י‬ ‫‪.‬׳־;‪•.‬־‬ ‫‪-‬׳יי‪.‬‬
‫^!]ן‬ ‫׳‪pj7i‬׳>‪1‬‬ ‫‪. ! , . r : •T:‬יי‪ -‬־ ; ‪. -‬‬
‫‪T‬‬ ‫׳‬ ‫‪b‬‬ ‫לפנירך־‪-‬ל ׳ ‪.‬‬ ‫‪ >n1vn‬חמתי אשר נתתי‬ ‫א‬ ‫)נל יומו נשמי‬
‫הכרית ביניהם וזכר כזה הספר‬ ‫ו‬ ‫י ד ת ב י ת כןךמיבון ותהכון‬ ‫‪0‬‬
‫י?*?‪"/‬‬ ‫מעית יז׳יוי^ ?‪Jir‬‬ ‫אחרינים ‪ :‬י ס ר ק ׳‬
‫מ ה שנתן שלמה לחירם חכר‬ ‫^‬
‫ו ת ס נ ד ו ן‬ ‫ותפלחמ״^ות‬ ‫והלכתס ועבדתם אלהים א ח י‬ ‫שיבילרבלעז כן דרך‬
‫בלכדי הימים מ ה שנתז חילם‬ ‫" ‪L L‬‬ ‫‪S :‬‬
‫"‪1‬‬‫‪5‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪ "J‬יי‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬

‫‪0‬ה‬ ‫לשלמה‪:‬‬ ‫ואשיצי י ת ‪ .‬י ש ר א ל כיעל‬ ‫להון‪:‬‬ ‫והכרתי את­‬ ‫והשתהויתם ל^הם •‬ ‫פ‬ ‫כלהליאהתילבן‬
‫יהביתת ללור ת ו ן ןית‬
‫י‬ ‫אפ* א ר ע א ך י‬ ‫פ ת ח ם לשלוק י‪.‬‬
‫־•׳‬ ‫*‬ ‫׳ • י י ?‬ ‫י‪c‬‬ ‫‪:‬‬
‫•‬ ‫;‬
‫שבע‬ ‫ע ס י י ם שנה ׳‬
‫ב י ת א ךאקדשית לשמי א ר ח י ק‬ ‫ו‬ ‫שניי לבית י י ׳ ואת ביתו‬
‫‪,‬מלןביל מימךי ויהי י ש ר א ל ל מ ת ל‬ ‫ישראל מעל פני האדמה אשר נתת<‬ ‫שלם עשרה שנה כמג‬
‫וביתא‬ ‫ולשועי ? כ ל עממ;א{‬ ‫ל ח כ ם וארת־הב‪:‬ת אשר הקדשת?‬ ‫שאמיר למעלה ז נשא‬
‫עלאי יהי ה ר י ב ב ל‬ ‫ה ד י ן דהוד־ז‬ ‫זאת שלמת ׳ ענק עמס‬
‫לשמי אשלח מןגל פני והיה ןשךאל‬ ‫*ליל א ת משאי ב ל ב ל‬
‫ך ; ע ב ר ע ל ו ה י ‪ :‬כ ל י י נ ו ד ויימרון‬
‫*׳‬ ‫רמישל ולשנינה בכליהעמים‪ :‬י‬ ‫אלז‬ ‫זה!‬
‫ע ל מ ה עבד ;י בדין ל א ר ע א ה י א‬ ‫ז‬

‫ךמריז ? ל יי‬ ‫ולביריא הדין ן‬

‫והבית הזה יהיה עליון כל‪-‬עיבר‬
‫׳ נ ; ב ק ו ‪ :‬ר ת פ ו ל ר נ א דיי א ל ה ה י ו ?‬ ‫;*ליו ישם ושרק ואמרו על־מה עשה‬ ‫רלבג‬
‫ךאפיק יך־ת א ב ה ת ה ד ן מאךעו<ה‬ ‫זהוה כבה לארץ הזאת ולבית הוף‪:‬‬
‫ןהבית הזה יהיה עליון‬
‫ך מ צ ך ‪ :‬כ ש ואתקיפו ? ט ע ו ת ע כ י מ »‬ ‫ואמרו על אישר ;נזבו ^רת־יהוךת‬ ‫ל ל והבי׳ הזה אש׳ היה‬
‫וםגירו ל ה ו ן ופלהונון ע ל בן איתי‬ ‫אלוהיהם אישר הוציא את־אבתכש ‪ ppi‬געי׳‬ ‫^נליין כטע׳ אמרו ככה‬
‫יי ע ל י ה ו ן ‪ :‬ת ב ל ב י ש ת א ה ד א ן‬ ‫*עש׳ אמב הלני׳בוככה‬
‫מארץ מ צ ר י ם ר ח ן ^ ב א ל ה ע‬
‫ודוה כסוף ע ש ף ן‬ ‫*;יה *גישה וכן כתיב‬
‫אחרים ויישתחו להם ויעבדום עליכן‬ ‫ב ס פ ל ל ה שנאמל ם ם‬
‫שנין די ב^א ?!למה ית הרין ב ת י א‬
‫הביא יהווז ע ל י ה ם א ת בל־הךןןןת‬ ‫)הבית הזה היה עליק׳‬
‫י ת בית מ ק ד ש א דיי וית ב י ת מ ל ב א ו‬
‫י‬ ‫פלעיבל עלמ ישים )‬
‫הזאת‪. :‬‬ ‫‪7‬שלק׳ לל שכל עובל‬
‫ויל^מקצר־ז ע ש ר י ם 'שנה אישר־‬ ‫*נלמ מ ת נ כ ל י ם יהיה‬
‫י^מה ימשימם וישתין‬
‫בנה שלמה ארת׳־ישני הבת״ם א ת ׳‬ ‫בשפתיו על ז ה מליכ‬
‫בית יהוה וארתיבירת המ • ך ‪:‬‬ ‫התפעלות)יכילו כלם‬
‫ח ס וםימ נמסר בסדר תולדת‪ :‬ואת הבית ה נקריא וסיס׳ ואת הבית יקציע מבית סביב׳ אשר הקדשתילשמי‪/‬‬ ‫כי זה היה בחטא י‬
‫וחבח דדברי הימים׳ ואת הבית אשר אמרת? זאת הכית תדולחפהעץ ברושים דדבדהיםיס! דהי מ‬
‫ק ע ד ״‬ ‫ישלאלכיהםייכיאעל‬
‫וז׳ דםמיס בקריאה ו ס י מ ו ן םקצה שלשת ׳םיםדעבורד א ח ר אשר כרתו ׳עשרם שנה אשר ננח למלכים׳‬ ‫׳ישלאל מ ה ל ע ו ׳ א ז מ ה‬
‫ותשבהאשה מארץ פלשתיס׳ויהיםקצהשבעתיםיםדהידבריי׳דדזזקאלג‬
‫‪,‬‬ ‫מ < ! ‪b‬‬ ‫י‬ ‫כ‬
‫^‪*.‬דיייורלנצרכאשלהחליככיתהמקלסשלחלכטכחיםלילמיהוכמי שכתיב כספל ^ ה ו א מ ל לו יי אלהיך לבל א ת ה ל ע ה ף א ת א ל המקים‬ ‫!\‬
‫^אתשלמה׳הואמעקאחחהומשאתכטעםאםנשאתנשאלנואויהיההרמן‬
‫נ‪/‬כלכספללהכיידלםנתנםכןלשלמה‬ ‫‪ ! ,‬״ ^ ש ה ע נ ? עצמי לעשיית מלאכתי‪ :‬אז ימן המלך שלמה לחירם עשרים עיל כ א ק הגליל י כ כ ל‬ ‫‪t‬‬ ‫‪L‬‬ ‫^‬
‫אק‬ ‫^^^^^ניישלאלולאי^היהלהמתקכילאיתקלמלךלמעשאקיסלאל‪:‬‬
 ‫רש‬ ‫מ ל ס • א ט‪.‬‬ ‫רדש‬
‫ז‬
‫!‪ pf‬כביל ׳ ארץ כבלי׳ חלץ טיט שהלגל משתקע׳ ונכבלת כ ה ‪ :‬וזה י כ ל המס ׳ מה‬ ‫וזה לכל ה מ ם ׳ נמסך טעמו על כל העם הניתר כי מהם לקת לעכדים למס ידוע‬
‫סמכי כסיף העני[ כל העם הכלת ימי ליעלם שלמי למס עיכל אמל המס היה לכנות‬ ‫ככל םנה לכנית הכתי׳והעלי׳האלה יה‪5‬א מה םאמ׳למעלה ע׳ אלף ניסא סכל וסמני׳‬
‫כי את כל אלה‪ :‬יאתהמליא י מקים היה כיחםלם כעיל ליל ינקלא מל‪5‬א על םם‬ ‫אלף חיצב כהר וים לפרסי כמו זה הדכר אסר מל יהוסע שפי׳וזה הדכד שבעכירג‬
‫שמיקףחימהנמיכה גמלאי'לתיכה עכל‪ :‬םליתיס׳ נליניא‪ :‬יאת תלמלל כמלכל‬ ‫וכן זה פיריסי וזה לכל המס סבעכלרו העלהו םלמה למה היא‬ ‫מל יהיםע ׳‬
‫כארץ׳אכל הייםיצז‬ ‫הדבר לכנות את כית יי׳ ילא זכל‬
‫ערי המסכנות ׳ ק ח י‬ ‫נשא ו' ד כתיב שא ובי כתיב סה וסיס׳ נמסר בסדר וירא‪ :‬זזה דבר ג׳ רפ זסימ׳ וזה דבר השמטה שמוט כל בעל׳‬ ‫המס ולמטה זכר איתי כאומרו‬
‫בית אינרא ‪ J‬סלי‬ ‫וזה דבר הרו‪2‬ח אשר ינוס שמה וחי ׳ הה דבר המס אשר העלה שלמה ־‪ .‬ואת ערי ‪ t‬וסימ׳ במסרי רבת׳;‬ ‫כל העם הניתר ונו׳ ז שליחים ׳‬
‫הנציבים ׳ ממינים על‬ ‫)‬ ‫מנחה כלימר כמקים מנחה‬
‫הממונים ‪ :‬חמשים‬ ‫ומתני שםילחי׳ כני אלם לכניתיהן‬
‫צי‪/‬״'פ א־ ׳ ד 'חירם פלך־צר־ נשא א ר ת ־ ש ל מ ה‬ ‫יל ר‬ ‫חירבש מ ל ב א דצור ס ו ב ר ירת‬
‫וחמס מ א י ת ׳ סלם‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫•‪ VI.‬י‬ ‫• ‪_,T‬‬
‫י‪- -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫נתן לה זה העיר וכן לכן תתני‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬

‫מאית מהם היו גרים‬ ‫בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב‬ ‫ב א ע י ארזין ובאישי כירון‬ ‫שלמה‬ ‫אנשי‬ ‫שליחים וית מתנן ‪:‬‬
‫הממונים על שבעים‬ ‫לכל־תפצו א ז יתז המ^ך שלמדה‬ ‫לו‬ ‫המ‬ ‫שלא‬ ‫המלחמה׳ אף על פי‬
‫ו ב ך ה ב א ל ב ל צ ו ך ב י ה בבין י ה י ב‬
‫אלףנוםאסבל וסמיני'‬ ‫מלחמית כי שלום היה לו מכל‬
‫אלף חוצב כהר וםלםת‬
‫לחירם עשרים עיר בארץ הגלילי ן‬ ‫מ ל כ א ק ל מ ה לךויךם ע ס ר י ן ק ר ד ?‬ ‫עבריו ומעט מלחמה הימה לו‬
‫־ י י ‪:‬‬ ‫••‪* •V‬‬ ‫‪r‬‬ ‫י• >‬ ‫־‬ ‫‪j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫אלפים וסלם מאית‬ ‫ויצא חירם כצר לראות את־הערים‬‫‪ T J -‬־‬

‫ונפק חיךם‬
‫‪:‬‬ ‫־‬
‫? א ך ע א נלילא ‪1‬‬ ‫בסלקח חמת צובה ועציון נבל‬
‫*‬ ‫•‬ ‫*‬

‫הדודים כעס םאמל‬ ‫מ צ ו ר ל מ ס ע ד ! ר ת ק ר ו י א ךי ה ב‬ ‫ואילית ‪ :‬חמשים וחמש מאית׳‬

‫למעלה לכד משלי‬
‫אישר נךתן־־דו שלמדה ולא <שרו‬
‫לפי שזכל העכלים מהנלים‬
‫ל י ה ' ש ל מ ד ה ו ל א כ ש ד י ן בעיגוהי ו‬
‫הנצכים לסלמה וגוי׳‬ ‫בעיניו‪ :‬ויאמר מה העריו? האלה‬ ‫כמלאכה ושלי ישלאל *כל ה‬
‫שלשת אלפים וםלש‬ ‫ו א מ ר מ ה ק ר ו י א ה א ל י ן די‬
‫אשר־נתתהלי אחי ויקרא להם ארץ‬ ‫המלאכה‬ ‫הסלים הנצכים על‬
‫מאית יכדכרי הימים‬ ‫ן ה ב ת א לי אחי וקרא להון א ר ן א‬ ‫)אחל שהי) חמסים וחמש מאית‬
‫הוא אימל ששמאות‬ ‫בבול עד היום הזה ‪:‬‬ ‫ב ב ו ל ע ד ייוןןא הדין י‬ ‫)כלכלי הימים אימל חמשים‬
‫אלו שלש מאית שחסר‬ ‫!יישלח חיךם_למלך מאה ועשרים‬ ‫)מאתי׳ השלש מאית הי) מהנלים‬
‫ושרר חירם ל מ ל כ א‬
‫אלפים מ א ד ה ועשךין כ ב ר י ך ה ו ־ א ! ודין כ ג ר * כבר זהב ‪:‬‬ ‫שהיו נציבים על שלשת‬
‫‪T : - J‬‬ ‫• ‪T‬‬ ‫‪ :‬־‬
‫וזה רבר־חמס א ש ר ‪ -‬טז שם מנה כאן שהיי‬
‫ושלש מאית והמאתים וחמשים‬
‫^‬ ‫•ה‬ ‫‪lio‬ממינים על‬
‫יחמםים‬ ‫ומאתים‬ ‫ה^היהמלך ‪- - ^ ^ t y 7‬‬ ‫פ ת ג ם מסקי מסין ך מ נ י מ ל ב א‬ ‫הממישלאל שהיו נציבי׳ על איתן‬
‫הנותרים היו יםראל )אח‬ ‫בית יהוה ואת־ביתו ואת־המלוא‬ ‫וי‬ ‫שלש מאית מהנליס ומנה כספל‬
‫ש ל מ ו ת ל מ ב נ י י ת ב י ר ת מכןךשא‬
‫וממינים על שארעיםי ׳ ‪,‬׳אי»גיי[‬
‫ז פס‬ ‫ה ז ה נציבי הנלים עם נציני ישרי‬
‫ואת חומת ירוישלס ואת־חצר ואת־‬ ‫דיי ד ת ב י ת י ה ד ת מ ל י ת א ד ת ש ו ך א‬
‫ככלל וכלכלי הימים לא מ נ ה‬
‫הימים מנאן לעצמן‬ ‫מגדו ואת־נזר‪ :‬פרעה מ ל ך מ צ ת ם‬ ‫‪bP‬‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫רוצור‬ ‫וית‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫גציכיהנריםכיאםנציכי ישראל‬
‫ואלה שרי הנציבים‬ ‫פ ך ע ד ת מ ל כ א ךמצרי‪.‬ם‬ ‫מר ‪1‬‬ ‫כי נציבי הנדים מ נ ה איתם שם‬
‫עלה וילכד ארת־גזר וישרפה באש‬ ‫שאמר‬ ‫ננס שאר הנדים שם‬
‫ו‬ ‫לשלמה חמשים‬ ‫ס ל י ק י ? ב ש ‪ :‬ת מ ר ואיוקדה ב ג ו ך א‬
‫‪.‬ומאתים הרודים כעם‬ ‫ל ואררהכנעני חישב בעיר הרג ףחנה‬ ‫שלשת אלפים ושש מאית ועושי‬
‫־ ־ ־• »‬ ‫‪vr‬‬ ‫‪r‬‬ ‫־ ־ ‪-‬ו•• ‪r‬‬ ‫‪A T T‬‬‫‪• :‬‬ ‫ד ת בגענאה ךיתב בקךתא קטל‬ ‫־‬

‫אך‬ ‫עושי המלאכה‪:‬‬ ‫ב חל חס‬ ‫המלאכה לא היואלא שלשת אלפי‬

‫רבן‬ ‫•<ןתתויתשבלימרהת ‪ 7‬״ ־ ‪ ,‬שלחים לבתו אשת שלמה‪:‬‬ ‫ו י ה ב ה מ ת ג ן ל ^ זך תי יתה מ ר‬ ‫)שלש מאית כמו שאומד כזה‬ ‫ל‬ ‫‪7‬‬

‫רלבג‬ ‫ו ב נ א ־ ־ ־־ש ״ ־ ־ ‪ & P f > i 1 P 7‬שלמה את־נזר ןאת־בית חלן תחתון‬ ‫אך‬ ‫הספל י•‬
‫ארץ ככיל ׳ לל א ל ן‬ ‫מדמי ‪ :‬ואת־בעלת ו א ו ת ־ ת מ ר במדבר‬ ‫ג יי ‪t‬‬
‫פ‬ ‫יזילשאינהעושה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫׳־‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬
‫־יי־ *‬ ‫‪P‬‬
‫ןית‬ ‫‪,‬‬
‫חורוןאךע^דה ‪.‬‬
‫וזה לכר‬ ‫כילית‪:‬‬ ‫ואת כל‪-‬ערי המסבנות‬ ‫בארץ ‪:‬‬
‫‪ m‬ת ד מ ו ר במךבר־א ב א ך ע א ו‬
‫ה מ ם אשל העלה ה‬ ‫אישר היו לשלמה ו א ר ת ע ח הרכב‬
‫המלך שלמה ׳ הרצון‬ ‫ל‬ ‫ו י ר ה כ ל קרוי א ו צ ר א ד י ה ו א ה‬
‫ואת ערי הפרשים ואת •חישק שלמה‬ ‫‪TT-:‬‬ ‫•‬ ‫‪TT‬‬ ‫•״‪1:‬‬ ‫‪T‬‬
‫כ ז ה כי זה לכר המם‬
‫אישר חישק לבנורת ב י ר ו ש ל מ‬ ‫דרת‬ ‫ךתיטא‬ ‫ל ש ל מ ה וית קרוי‬
‫אשל העלה המלך ס‬
‫קרוי ןרש^א ו י ר ת כ ל ך ע ו ת ש ל מ ה‬
‫שלמה לכנות כל אלו‬ ‫ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו‪:‬‬ ‫כ*‬
‫הכנינים שזכר שכנה‬ ‫ו‬ ‫ךאתרעיולמבני בירושלכם‬
‫כל־העם הנותר מךהאמרי החתי כ‬ ‫‪ J‬יע‬
‫שלמי והנה ה מ ס ה ז ה‬ ‫י^ליבנן ו ב כ ל א ר ע שולטניה ו‬
‫ה י ה כל העם המת׳מן‬ ‫הפרתי החוי והיבוסי אשר לא־מבני‬ ‫ממע׳סכימ!‬
‫ישךאל דא נאו ןש ות א ר מ ן א?מנוירה ו‬
‫א ין‬ ‫מ ב נ יכ ל ע מ א‬
‫האמורי םחתי והפרזי‬ ‫בניהם אשר נתרו‬ ‫ישראל המה‪:‬‬ ‫יע'ל‬ ‫ל‬ ‫ויבוקאי ד ד ל^א‬
‫ן יבאך^ א‬ ‫ךותאי תפאךתק אב יח ך יה הו וא‬
‫ךאקז‬
‫‪1‬י אשרליז‬
‫המה‬
‫׳‬ ‫‪v‬‬
‫‪0‬‬
‫™‬
‫מכני ישלחנ‬
‫י‬

‫׳־־>‬
‫ב‬
‫אשר »‪.‬לא־יכ^ו‬
‫ב‬
‫אחריהם בארץ‬
‫־»־־‪ .•• -‬ך י * י י• ־•*‬
‫ו‬ ‫ןכילו ?ני י ש ר א ל לנמרותהון‬
‫ה נ ה‬
‫ללשלאנתניילל‬ ‫ישראל להחרימם ו י ע ל ם שלמדת‬ ‫עד‬ ‫ומנינון ש ל מ ד ה ל מ ס ק י מ ס י ן‬
‫בניהם אסל נו‬ ‫‪,3‬‬ ‫‪.‬‬ ‫<‬ ‫ןפ‪3‬‬ ‫למס־עבף‬ ‫ה ז ה‬ ‫וס‬ ‫ה‬ ‫לסמי׳‬ ‫‪i‬‬ ‫ומבנו ישראל לא‬ ‫י ו מ א הדין ‪1‬‬
‫אחריהם כ א ק י׳*?‬ ‫י ‪i‬־־‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪L‬‬ ‫־ ‪/‬‬ ‫^‬ ‫‪8‬‬
‫" ' " ‪V L‬‬ ‫ל‬
‫א‬ ‫יהב ש ל מ ה למהוי פלחין איי‬
‫‪ ,u, h t‬לני ישראל‬ ‫ישראל רא־נתן שלמה עבד כי־הס‬ ‫אנון גברי עברי ק ך ב א ועברוהי‬
‫להחרימם ה ף הענם‬ ‫א נ ש י דתםלחמד־ז ועבדיו ושריו‬ ‫‪y‬‬
‫שלמהכלם למס ע י נ י‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬
‫־ >• ־ ‪ »• -‬״ י‬
‫‪r‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬
‫ד‬ ‫ורברבנוהי ונברורהי ורבני‬
‫ושלשיו ושרי רכבו ופרשיו‪:‬‬ ‫ךתיכוהי וןךשוהי ן‬
‫והם עכלו אלתו כ‬ ‫־י •‬ ‫‪T,T‬‬ ‫\‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪.‬־‬ ‫‪/‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪:‬‬

‫‪ '1‬י פ ננני׳‬
‫ככניינ<ם האג^ א ך‬ ‫אלה • ׳עזר־״ הגעבים אישר‬ ‫אםטרטיניא‬ ‫רבני‬ ‫אלין‬
‫מכני ישראל לא נ ת ן‬ ‫על־המל^גבה לשלמה חמשים וחמש‬ ‫דשלמדת‬ ‫?מןן ע ל ע ב ך ת א‬ ‫ד‬
‫‪:‬‬

‫שלמה עכל כי ה ם היו‬ ‫‪.‬‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪v‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•י־‬
‫מ א ד ה וחמשין ךי מ פ ל ח י ן‬ ‫המש‬
‫כ‬ ‫אנשי המלחמה‬
‫מאיות הרדים בעם העדיים במלאצ‪1‬ה‪:‬‬ ‫?ע^א ךעבךין בעביךתא ‪1‬‬
‫כשיצטרך והם' היו‬
‫עכלי שלמה המשרתי'‬
‫ובכל ארץ ה׳ וסי׳ נמסר בסדר נהר סיני‪ :‬למס עובד ג׳ דסמיכי וסימ׳ דט שכמו לסנל י וישב הכנעני בקרב ׳‬
‫בניהם אשר נתח אחריהם‪:‬‬
‫ז מ‬
‫השרים הממיני׳ ת י‬
‫מ ס נ ה המלך והיו שלי מ ב ו והיו פלשמ י והנה המ אל) הבניינים בנק יי׳)בנין בית המלך )כנין המליא שהיה סביכ ציין כי לול כנה מן המליא)לפני׳ כמו שכתיכ כספל‬
‫סי‬
‫*זמואל ונשאל המלוא כלתי כנוי והיא המקים שהיו נאספים שם ישלאל)לזה נקדא מליא כטעם קלא) מלאי יאמלי)בנין חומת ילישלם כי מעתה נתקדשה לאכל קצת ה י ן י‬
‫מוך החנמה כמו שנזכל כתולה וכנק עיל חציל)מנלי ינזל כי כלעה מלך מצליס שלף איתה כאש ילזה היצלך שלמה לכנותה‪ :‬שלוחים ׳ דל מנחה ׳)כנת בית חולק התחתי!‬
‫‪T>Yy*xkJ‬‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫׳‪_ .‬‬ ‫‪L l ' L‬‬ ‫^‬ ‫‪r ^.I .‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י‬ ‫»‬ ‫•‬ ‫״ '‪1‬‬

‫כבל זכלנו במה שקלם שכבל היה על השלשת אלפים ושלם מאות הלולים בעם העיםים כמלחכה שלש תאית מהנלי‬ ‫; )חמם מאות הלולים בעם העושים במלאכה ׳‬
‫שנשארו ממספרם כמו שנתבאר מ מ ה שנזכר ממספרם כסלר ל ה והנה היו שם עול ממונים עליהם מאתים וחמשיס איש כמו סנזכל בספל ל ה בזה המקים וחפשרסחמ‬
‫המאתי׳ וחמשיםאיש היו מיםלאל והיו ממלני׳ על כלם)לזה מ‪$‬אס בספל לה אחר זכלנ המעלה שהיה מסים שלמה לבני ישלחל והלא חמלו כי ה מ ה אנשי מלחמה׳‬
‫אנשי‬
‫שפג‬ ‫רדס‬ ‫מלכים א‬ ‫רשי‬
‫‪r‬‬
‫בת פלעה׳ שהתה מתחלה כעיר לול כמה םצאמל כראש הספל ויביאה אל אך בת פלעה ׳ לפי שאמל למעלה למלת את בית יי‪/‬את ביתו לאת המליא אמיעתיד‬ ‫‪,‬‬

‫למה בנה את המליא כי כנה שם ביתלבתפלעהכמו שאמל אז בנה את המליא‬ ‫<ניל ללל עלתה מעיל ללל לנל לכלכרי הימי׳מפרשכי אמר לא תשב אשה לי כעיר‬
‫ללל כי קדם המה אסל באה אליהם אללן יי׳‪:‬אן כנה שלמהאת המיללא׳ לבנלת )בלבלי הימיס אלמל הטעסלמהלא לצה שתהיה בביתל כי אמל לא תשב אםה לל‬
‫בבית ללל כי קלש המה אשל באה אליהם אלין יי׳‪ :‬והעלה שלמה ׳ ענק זיז‬ ‫לתוכו בתים לעבליה ולשפחותיה וזה שהלכיחל ימעס אביך הניחן פלק לעולי‬
‫הוא קצל הנה לכלבלי הימי׳ ילתד‬ ‫מלים ואת׳ בנית אלתו‬
‫לעשית אננליא לבת לנםתו ד׳ חסו׳ בליש׳ נםיקזסימ׳ ר;ל נסתם את״׳ לאמו ׳ 'למען ענתךלנסתך לדעתי למקענתךולמען מכואר אמ׳אז העלה שלמה ובז*‬
‫גסתך׳ לנסתו בחידותדמלכים‪ :‬ומאכל ד׳פתחקבקריא׳זסימ׳ובסלהעליק םכל מאכל פרעה׳ ומאכל רוצה ללמד אז אחר שנכנה הכי'‬ ‫פלעהלזהואךהאמיל‬
‫העמידנ על משפסו להקריב על‬ ‫שלחנו ומושב עבדו י וחברו דדה׳ ונפשו מאכל תאוה׳וסימ׳ סלא בנפשיהפתוראדחנריה‪:‬‬ ‫כאן אך בזל העיה‬
‫מזכח הנחשת אשר לפני האולם‬ ‫שלמה שבנה ‪ A‬את‬
‫והתמתי׳דכרילם כילמג להעלות‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪Q‬‬ ‫פ ר ? ה‬ ‫ת‬ ‫מ ב‬ ‫ר‬ ‫?‬ ‫המליאכךשמעתי׳‬
‫כמצלת משה לםכתלת ולחדשים‬ ‫׳‬ ‫‪T‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪.‬־־‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫אך בת‪-‬פךעה ‪£‬לתה מ?]יר דור אל־‬
‫‪:‬‬

‫ואני אימל אך בת‬

‫ולמלעדלת שלם פעמים כסנה‬ ‫דרוד לביתא די בנא לה בכן בנא‬ ‫פלעהונו׳ כלימל ה ביתהאישר בנה־לה אז בנה א ר ז ־‬
‫* ‪A‬‬
‫‪:‬ת מליתא ז }אסיק שלימדת ת ל ת והעמיד מחלוקת הכהנים על ע‬ ‫העלי׳ האמילי ׳למעלה‬
‫‪V‬‬ ‫י י ‪/‬‬ ‫י \‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫'•־נ•‬ ‫‪5‬־‬ ‫י \ ‪.‬‬ ‫״‬

‫עכזלתס והללים על מסמלתם‬ ‫ק‬ ‫זמנין ב ש ת א עלון ונכוסרת‬ ‫ישלש‬ ‫שלמה‬ ‫והעלה‬ ‫הםלוא‪:‬‬ ‫הוצלך לבני׳ למסכנית‬
‫להללללםיתלהסלעלי׳ כמחלקלת'‬ ‫)ללכבילפלשי׳ולנלילה פעמים בישנה ערות רשלמים על־‬
‫קודאין על מ ך ב ח א ךבנא כןךכש‬
‫כמל שצום ללל אביו ככל ענין‬ ‫ילמל‬
‫הכית יכלכל האלצמת‪ :‬והקנול‬
‫יי ומקטר עלוהי יןטוךח בוסמ^א‬ ‫אךאתהמלןא לא היה המזבח אישר בנה ליהורת והקטיר‬
‫‪V‬‬ ‫‪\ i - :‬‬ ‫•‬ ‫‪ -‬ו‬ ‫* יי‪-‬‬ ‫•־־ ••ן‪-‬‬ ‫‪ ; . -‬״ • >‬ ‫בינה לשים נלילה כי‬
‫ךי כןךכם יי ושלים ית ביתא •‬
‫עליו״ ׳ וכתי למקכול‬
‫כמי‪_ . .‬‬
‫אתל׳ _‬
‫־‬ ‫אכיל הניחי לפליש בו אתו אשר לפני יהוה ו ש ד ם א ר ת י‬
‫עלוהיקטור׳כיסמיא ועל המזכת‬ ‫ושלים לת‪ -‬גיתא׳‪, .‬‬ ‫‪ 'r ' j‬יי > ‪ ., r‬׳ י ך י ל ־ן• ‪:‬ך י ם־ ‪ -£‬־‬
‫‪T J‬‬ ‫־‬ ‫עילי לנלים אהלים אלא‬ ‫‪Kr‬‬
‫‪0‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪5‬‬

‫וספינתאעבדשלמהמלבאבעזניוו אשר לפני יי׳ אמר זה שהוא מ‬

‫נבר רעם אילות;‪ j‬ל ביף ‪:‬מא ךסוף‬ ‫‪ -‬׳ ״ ״ ׳ ‪ , , ,‬״ ‪ ^ ,‬הבית‪ :‬ואני עשה המלך‬
‫?י א ר ע א ךאך^ '! ' ן ‪ #‬ך ״ "‪ ,‬יך ^ מזכחהזהכ שהיה כהיכל אשל‬
‫‪1‬‬ ‫ר‬ ‫‪r‬‬ ‫‪t‬‬
‫שבתפלעעלתאלביתה בעעיוךגבר אישר אודאילות על־‬
‫ס‬

‫לפני יי׳ והיא היה מזבח הקסלת‬

‫?!‬ ‫י ״י‬ ‫‪ v‬י י ״ ׳־י־‬ ‫והמליא סמיך לאלתו‬
‫בספינתא ית עבדוהי נבךין ספנין אי פי׳ אלתו כמשמעו ולפי שזכר‬
‫‪s‬‬ ‫‪:‬‬
‫׳‬ ‫־‬

‫ךאומנין לךבךא ב‪:‬מ^ה עם עבדי כי העלה עילית על המזב׳ האחל‬ ‫שפתיס״סוףבאךץאךוםן ויישלח‬ ‫^‬ ‫ביתאזבנ‬ ‫ת ה מ‬
‫‪1‬‬
‫ה א‬

‫‪.‬ואתו לאופיר ונסיבו אשל בנה והיא מזבח הנחסת‬ ‫שלמה ן‬ ‫‪ -‬יי על המזבח י סל חירם באני את־עבדיו אנשי אניורת‬
‫מתמןךהבא ארבע מאה ועסךין אמל כי הקכ‪1‬יל נכ על המזבת‬ ‫פית״למים‪ :‬וםקםי י •דעיהים עם עבדייישלמה ר ו י ב א ו‬ ‫^‬
‫האחל אשל עמי ואף על פי שלא‬ ‫י‪.‬‬ ‫>‬ ‫*‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫מזבח‬ ‫)אותי‬ ‫׳‬ ‫חתל‬ ‫»»ןד״ד^‪,‬‬
‫כבדין ואיתיאו לות מלבא שלמה ן‬ ‫הסמים!‬ ‫לקטלת‬ ‫ץ‬ ‫‪0‬‬
‫היה עמל בכית כי זה כהיכל וזה‬
‫‪:‬‬ ‫י «•!•‬ ‫‪ ! -‬י‬ ‫״׳ אופיךר־־‪ .‬רקחו משם זהב אךבע‪-‬‬ ‫י י •‬ ‫אנייה‪^ :‬‬
‫ועולתו‬ ‫•אני׳ ל א‬
‫‪;< /;,,‬יס ה ק‬ ‫ש ל‬ ‫ת‬ ‫ט‬ ‫מ‬
‫היהכעזלה לפני האילם אף על‬
‫ומלבת שבא שמ?ות פי שבכית יי׳ היה עמי לפיכ׳ פילש‬ ‫»חסי‬ ‫מאות ועשריכש כ כ ר י ב א ו א ל ־‬
‫אשל לפני יי׳‪ :‬ישלם את הבית׳‬ ‫‪2‬ת שמעישלמה ל ש מ א דיי ואתת‬
‫'‪fepi‬‬ ‫א המלך שלמה ן‬
‫השלים עבילת הבי׳ כמו שזכלמ‬ ‫ואתה‬ ‫לנםיותיה בחוךאין!‬ ‫‪I‬‬ ‫י יי' יי' ' ‪ 1‬י‬
‫בלבל הקלכנו' והעמיל הכהנים‬ ‫ל י ר ו ש ל ם ןמשךין פגיאין ל ס ך א‬ ‫ומלכת־ישבא ׳׳עזמעת את־שמע‬
‫הלניים ימה שזכל בלבד המים‬
‫במלין טענין בוסמגין וךהבא םגי‬ ‫'שלמה לשם יהיה ותבא לנכדתו‬
‫בפלס זכל הנה בכלל לאמ׳ לשלם‬
‫את הכית לשם נם כן אמל כסיף‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ואהדת‬ ‫טבן‬ ‫ן‬ ‫ואבני‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫יקרות‬
‫ךב־מאדואבן ־ ‪v‬‬ ‫וזהב ז י ‪T - , ,‬‬ ‫בשמים ‪ " :‬׳ •‬‫<\‬ ‫נ‬ ‫‪/‬‬ ‫‪0‬‬ ‫•י‬

‫שלמדת ומלילת זןמיה‪:‬רת בל ךי‬ ‫ירוישלמרה‬ ‫ותבא‬ ‫‪:‬‬ ‫בחידורת‬

‫הדכלים שלם את בית יי'‪:‬‬ ‫^ ^‬ ‫ל •‬
‫ארה‬ ‫ותדבר‪ :‬ואליו‬
‫י ־ ‪ :‬י‬ ‫״ י ‪J‬‬
‫ותבא אל־שלמה‬ ‫‪ :‬י »‬ ‫המלחמה ושרי‬
‫ז‬ ‫ר‬ ‫ן ה ו י‬ ‫י‬ ‫ב ה‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ה‬
‫ואני עשה ׳ בלבלי הימי׳ אמל‬ ‫« ‪L‬‬ ‫י‬ ‫נשאימ !"‪JL ^"1‬‬
‫י‬
‫גמלים‪ :‬וער­‬
‫י‬
‫היה אעדם ־ ל ב ב ה‬ ‫בבד מ‬ ‫שליסיל לשלי רככו ו בחיל‬
‫כל־אישר‬
‫י ו ת בל פ ת נ מ ה א לא הוה מדעם אז הלך שלמה לעציין נכר ואל‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫)פלשי) ואלה שלי‬
‫אילית לל שהלך ילכלם והנה אמל‬ ‫ו" ‪V‬‬ ‫־ ‪ :‬י י י‬ ‫י‬
‫לי• שלמה את־בל־ךבריה לא־היה‬
‫‪T‬‬

‫ךאתכסא מן מלבא ךלא חוי לה ‪1‬‬ ‫^ ^ הנצכיס אשל למלך‬

‫ג ע ל ם וחזתימלכת שבא ית כ ל חוכמות כי עשה שם אניה‪:‬‬ ‫> י ‪ >mPp‬שלמה חמשיס;מאתים דבר נעלם מךהמלך אשר״^א הגיר‬
‫(‬

‫אשלאתאילית ׳ עציק נבל‬ ‫שלמדת וביתא ךי בנא ו ומיכל‬ ‫הדילים בעם )אפשל‬
‫הסמיך לאיללת נלאה כי עצמן‬ ‫ל ה ‪ :‬ותרא מלכת־ישבאאך‪, C ; - * -;*nVJn^'j‬‬
‫ו‬ ‫פתוךיה ואסהרות עקדוהי‬ ‫שבבנק בית המקלש‬
‫נכר אחד היה יחידם סלח לי שם‬ ‫לא היל אלא שלש מאלת כל־חכמרת שלמה והבירת אשר‬
‫ומכןם משומשניוהי ולמקצהיון ו עיל אנילתזהיסאמר הנה וישלת‬ ‫)אילם בשאל הבגינים‬‫ומאכל שלחנו ומושב‬ ‫בנה ‪:‬‬
‫חירס באני לל באניית לק היא‬ ‫עסםהעישים במלאכי‬
‫אימל בלכדי היילים אניית‪:‬‬ ‫עבדיו ומעמר משרתו ומלבשיהם‬ ‫מפתלים כה יפה ה‬
‫אנסי אנמת ינלעי הים כתלנלמו‬ ‫היצלך להוסיף על ה‬
‫נבלין ספנק לאימנק ללבלא כ‬ ‫הליליס במלאכה ה‬
‫יעםלים‬ ‫הממיני‬
‫אלכע‬
‫‪, .‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬
‫קלש‬
‫קלס המה אסל באה אליהם חר‪\1‬י ! ‪ » W H I‬׳ ״ ׳ ׳ » ׳ ׳‬
‫ד‬

‫זיכל"^^‪ZZ‬‬ ‫נהעלה שלמה שלש פעמים בשנה עול)תושלחיס י בבל ביאל כספל לה שזה היה בחנ המצית לבחנ הםביעיתזב^הממתדלא‬
‫הםהשסהוצתו כהיצא) הררך!‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬‫י‬ ‫^ ^‬ ‫^ ^ ^‬
‫ר‬ ‫)‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫*סטאס^׳‬
‫שממת ממיל את שמע‬ ‫ל‬ ‫)השמתה שהוא מחוייככהם והם היו כאים כעמר עצמו או היה מלכה עליהם כל כך שהיו מספיקים לכלים אל ן ‪ 0‬א‬
‫‪0‬‬ ‫) ת וא‬ ‫ףר‬ ‫הק‬ ‫‪:‬‬ ‫ר‬

‫םנחה‪ .‬ותכת לנסיתל כחילות ׳‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^^ ^‬ ‫?‬ ‫‪^ .‬‬ ‫^‬ ‫׳‬ ‫^‬ ‫לפני יי‪£ /‬‬ ‫׳‬ ‫ם ) ‪p f‬‬ ‫ה י ן ז ב ת ה ן ה כ‬ ‫י ? ס ל י י ן נ ן י מ‬ ‫י?םמי‬ ‫ם ה י ה מ כ י א‬

‫כלימלבלכלים סתומים כחכמה‬ ‫ן‬ ‫״וסןהמיספק לשכתותולחלשי׳כימשנזכלכספללה׳^מם שכמו שכנה שלמה הכית משל) כך לצה ס י‬
‫ל ‪ 5‬ת מ‬ ‫ע י ז ע ב‬ ‫ת ל‬

‫‪c‬‬ ‫ב‬ ‫ומה שאמר לםםיי כי‬

‫ל‬ ‫^‬ ‫מתנדב זה בעכור ישראל ולזה היה הרצקכאמרי ושלם את הכית שכל מה שיצשדךלכית הזה היה עושה שלמה משל‬
‫} כ מ ל ס מ ז‬

‫החמ‪1‬ומיס והאשפי המתעסקי׳‬ ‫‪u‬‬ ‫‪ulx‬״‬ ‫‪u‬״״‬ ‫^‬ ‫׳ •‬ ‫‪t‬‬

‫‪%‬‬ ‫לי זה אחד מהכלים הנמלים להשנת החכמה תו ירצה בזה שהיתה נל ^־׳‪;/‬י ‪w‬״‪ w‬מח היה מסתמט כה חלה ‪ WUJ‬׳ • ‪« .‬‬
‫זמספש כמל שמצאנו מהזונות שבאו לפניו יהבאיר הראשון הוא מתל נכק לפי מה שאחשוב י ותבא לנסותו בחדות ׳ לכחין חכמתן‬
‫י יעמול על סיד החילות ההם אשל כללן בהם כי בזה יבחן אם החכמה היא לו מתת אלהים שאם הענק כן יעמול על הכוונה אסל‬ ‫יזם‬

‫מינה בהם לאעפ שהם יסבלו מינית אחלית ז כחילככדמאל׳ הלצון בו נכסים וקניינים לביס כשעם חילך וכל איצלותד ‪ J‬ויגללה‬
‫״למה את כל לכליה ׳ לל הלבלים אשל כמנה במילית ההן‪ :‬ותלא מלכת שבא את כל תכמת שלמה ונו׳ י זה חילה כי הבית אשל בנה‬
‫*יה^תי בחכמה נפלאה וכן מאכל שולחנו ומושב עבליו ומעמ משלתיו ומלבושיהם ומשקיו שהיה שותה על לרך המזין נעל מ ך‬

‫*‬ ‫‪p‬‬ ‫הלגמאההכלהיהמסלללבחכמה‪:‬‬

 ‫רש‬ ‫מלכים א‬ ‫רדס‬
‫)עולתו א ש י מגלה בית יי׳ ׳ ד ל ן מביא שהפק מביתו לבית המקדש שהיה עילה מ‬ ‫ומשקיו׳ וכלכלי הימים ומשקיללמלכלשיהם כי כל ענק ביתו היה מסדר מאל‬
‫לבית יי׳ עצי אלמוגים ׳' קולייל בלעז‪ :‬מסעד לבית יי׳ ׳ ובדבלי הימים כתי׳מכ לית‬ ‫)מלבושי כל משלת כפי הלאיי לעכללה שהיה עיכל‪ :‬ועילתואשל יעלה בית יי׳׳‬
‫לביתיי׳ לכך אני אימ׳ המסעל הזה לשק לצפה ‪ :‬לשלים׳ לבנילי‪ :‬נתן לי‪.‬ל‪-‬ת‬ ‫מעלית שעשה לעל)ת מבית) לבית המקלש הי) כנליים כחכמה)כאלמנות וכן כלכלי‬
‫‪,‬‬
‫שבא ׳ נתינה זו אינה אלא לימול חכמה‪ :‬מלבל אשל נתן לה מתנו׳ ׳ מנלנו׳י״מצליין‬ ‫הימים לעלייתו אבל יונתן תרגם ועלתיה למסיק בית מקלשא ליי ‪ :‬״ ולא היה‬
‫כאן וחינם מצויין כ‬ ‫כ ה ע י ל ל י ת ׳ מריב ס ת מ ה ה על‬
‫במקומה‪ :‬ששמאות‬ ‫וטוב ה נקריא'וסי׳ ואל הבקר רץ אברהם רקח׳ והנער שמואל הולך וגדל וטוב׳ ושמו שאול בחור וטוב׳‬ ‫הכמתי‪ :‬עצי אלמוגים׳‬
‫ששים ושש ׳חירם נתן‬ ‫הוספת חכמה וטוב ׳ וימצאו מרעה שמן וטוב ׳ וסי' טליא בחירא רהט ואשכח הכםתא‪ :‬לשרים ח׳ בליש' וסי׳‬ ‫)בלבלי הימים אלמל אלגמים"‬
‫לו קכ ומלכת שבח קכ‬ ‫)אחל הלא כמל כבש וכשב והלא‬
‫ואני תרשים הביאה‬ ‫ומשקיו ועלתו אישר יעלרת ביות‬ ‫י ש ק י ו ת י ה ו ע ל ת י ה ך מ ס י ק בירת‬ ‫העץ הנקלא קללאייל‪ :‬מסעל׳‬
‫מאופיר ת ‪ :‬הרי תלש‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪ -‬ו י ••‪V‬‬ ‫••‪/‬‬ ‫‪ :‬־‬

‫מ ק ר ש א דיי ו ל א א ש ת א ר ב ה ע ו ד‬
‫י‬ ‫‪- : .‬‬

‫' לי‬
‫•יו‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬

‫י ל‬ ‫ם ן‬ ‫פ י‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה י מ י ם‬ ‫י‬ ‫ב ל ב‬

‫והששה לא ידעתי מאין‬ ‫יהרה ולא־היה כה עור רוח‪:‬‬ ‫עמידים לשמיכת התקרות‪ :‬ולא‬
‫־‬ ‫‪.‬‬ ‫י י י‬ ‫•‬ ‫‪-‬י י*‬
‫ואמרת ל מ ל ב א קושטא‬ ‫רוח •‬ ‫י‬

‫ובדה כתיב שהביאו‬ ‫)בלכדי הימים ללא‬ ‫נראה׳‬

‫ותאמר אל־המלך א מ ת היה הדבר‬ ‫ה י ה פ ת ג מ א רי ש ^ ע י ת בארעי ע ל‬
‫מאיפייארכע מאות וני‬ ‫כראי להם לפנים ב א ק יהללה‪:‬‬
‫ואין מלנה שם קכ של‬ ‫א ש ר שמעתי באריגי על־ךתריך‬ ‫ולא‬ ‫פתבסך ןעל חוכםתך ‪t‬‬ ‫א ת כל חפצה אשר שאלה׳‬
‫‪V T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י ־ ‪ ,‬־ • • ‪/‬‬

‫חיל׳ ליש לתקן המקל‬ ‫אסר‬ ‫בלבדי חכמה‪ :‬מלבל‬

‫ודא־האמנתי‬ ‫ועל־חכגיתך‪:‬‬ ‫ה י מ נ י ת ל פ ת ג ש א ע ד ‪.‬ךאתיתי‬
‫סהל׳ היתירים היל מן‬ ‫• ג ‪• :‬‬ ‫‪v‬‬ ‫י‪I|:v,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• T ; T‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫כתן לה ׳ מזמלת האלץ מלבלי׳‬
‫ו ה ז א ה עיני ו ה א ל א א ת ח ו א לי‬
‫הקב םל חירם שהרי‬ ‫לדברים ער אישר־באתי ותראינדה‬ ‫־ ‪ :‬־‪X‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י•‬ ‫‪TT‬‬ ‫הנמצאים באלץ ישלאל ואינם‬
‫עבדי חירס היו כ ם עם‬ ‫ח‬ ‫פלגו מ ה ך ח ז י ת י איוםפתא‬ ‫נמכאים באלצה ונתן לה מהם‬
‫עיני והנה לא־הגד־לי החעי הוספת‬ ‫ובלכלי‬ ‫כיל המלך כלגמל לליב‬
‫‪-‬‬ ‫ח ו ב מ ת א ו ט ב ת א ע ל ש מ ו ע ת א די‬
‫חכמה וטיוב אל־רתישמועה א ש ר י עבדיו‪ :‬לכד מ א י וטיב ‪,‬‬
‫נש‬ ‫צ י מ ס מלבל אסל הביאה' אל‬
‫שסעיתי‪ .‬טובי נ ב ר ך טובי ע ב ד ך‬
‫‪Ju‬״‬ ‫המייישהיי׳‬ ‫אשרי אנשיה א ' ש ר <‬ ‫־שמעתי‪:‬‬ ‫המלך יפי׳ מלבל אשל נתן לה‬
‫‪j‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ד‬ ‫אלין ך כ ן י מ י ן ר ד מ ך ת ך י ך א‬ ‫כננל מ ה שהביאה אל המלך‪:‬‬
‫הסוחרים התלי ‪ P‬י י ״ י ן י‬
‫‪3‬‬ ‫‪h‬‬
‫‪ r‬־• י י י ; ״־י‬ ‫‪ . L‬־ ״‬
‫ח נ מ‬
‫לסתירה‪ :‬הרוכלים׳‬
‫י‬
‫ןהיייהיה‬
‫ח‪.‬מי‬ ‫את־חכמתך‪:‬לפניך‬ ‫ענלראלר־ז ה ג מ ד י ם‬ ‫השכענם‬ ‫יחי יי‬ ‫ךשמעין‪:‬ת הוכמתך ‪1‬‬ ‫מה‬ ‫לבל מאנשי התלים י י לכל‬
‫א ל ה ך בדיך ךאתךעי ב ך ל מ ת נ ך‬ ‫שהי) מביאים האנסים הסוחרים‬
‫מיכרי כשמים ימיליכין‬ ‫אלהיך כרוך א ש ר חפ^ן בך לתתן‪:‬‬ ‫)התלים יכן היא איחל בלבלי‬
‫אותם מעיר לעיר‪:‬‬ ‫על מ ר ס י מ ל כ ו ת א דישראל ב‬
‫ומלכי‬ ‫ןןל־בסא <‪#‬ראל באהבת יהוה את־‬ ‫הימים לבל מאנשי התלים )‬
‫ם‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫‪2‬רת‬ ‫ל;‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫‪9‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫ופחית‬ ‫)המתריס וכל מלכי ערב‬
‫הארץ מביאים זהב וכסף ומלבי ו מ מ ך למד»וי ‪ 9‬ל כ א ל מ ן ב ד ךין י י ‪ ft* ,‬י ש ; ר א ל ץ ל ע ל ם וישימך ל מ ל ך ל‬
‫ותתן‬ ‫לעשות משפט וצדקה‪:‬‬ ‫עלב ה ס מלכי העלב שאמר הנה‬
‫רלבנ‬ ‫ךמךך מ א ר ת ועשריבםיבכר זהב‬
‫ך ק ש ו ט וזכו ן ויד‪^-‬ת ל מ ל ב א‬
‫שהם‬ ‫נאעפ שבספל ילללה נלא׳‬
‫ו‬ ‫מ א ה ועסךין בבךין ך ה ב א‬
‫‪9‬ניםםאמל)את כל מלט עלכ‬
‫ו ק העליה אםר יעלה‬ ‫ובשמים הרבה מאדואבזעזרה לא‪-‬‬ ‫ובוםמנין סגי ל ח ך א ואבנין ט כ ן‬ ‫נאת כל מלכי העלב קלובים ה ם‬
‫כ ה בית יי׳ מביתו ה־ת‬ ‫ל א א ת א כ ב ו ס מ נ י א האנון ע ו ד‬ ‫‪,‬‬
‫נ ם כן נעסית בחכמה‬ ‫בא כבשש ה ה ו א עוד ל ל ב אישר־‬ ‫י ‪ '.‬ן‬ ‫‪V‬־‬ ‫יי‬ ‫‪L‬‬ ‫‪)ft‬אפששאלייאליהיומכיאיןמנח‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬

‫ל ס נ י ךי י ה ב ת מ ל ב ת ^ ב א ל ‪.‬מ‪.‬ל‪ .‬ככ א‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ן ע י ל ) ש‬

‫והנה הלצק כאמלו‬ ‫נתנה מלכת־שבא למלך שלמה‪:‬‬

‫‪VT.-‬‬
‫ועולתו אשל יעלה בית‬ ‫־‬ ‫־ !‬ ‫־יו ‪ :‬י‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ש ל מ ה ן‪ I r,‬ו ‪:‬א ף ס פ י נ ת א ך ‪:I‬ח י ך ם‬ ‫הסותלי הקטני מעסי הסתיללת‬
‫יי׳ לעלייתו וכן יתיב‬ ‫זהב‬ ‫&שר*נשא‬ ‫חילם‬ ‫אגי‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ו‬ ‫ךמית;א ך ה ב א מאונןיר א ן ת י א ה‬ ‫‪3‬העסקיסיהם מתפשים ה ל כ ה‬
‫יי‬ ‫ן‬ ‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫יי•‬ ‫‪•:‬י‬
‫• ע‬ ‫ג־‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫• ו ‪.‬‬

‫כספל לה! אל השמועה‬ ‫מ א ו פ י ר אעייאלמונין ס נ י ל ר ד א *לק סי» ו‬ ‫מל המקיז יעל הממכל לפי ש‬
‫ז‬

‫מאופיר הביא מאפיר עעי אל מנינם‬

‫אשרשמעתי׳ הלבין‬ ‫‪j-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪•1‬‬ ‫‪.‬ז>‬ ‫‪. ,‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪A‬‬ ‫״ו‬ ‫‪-‬‬
‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ם‬
‫‪s‬‬
‫ועבד מ ל ב א ית‬ ‫ואבנין ט ב ן ‪ 1‬״‬ ‫^‬ ‫*‬ ‫^ ?‬ ‫^‬
‫בו לשמוע׳ אשר שמעתי‬ ‫הרבה מאד ואבן יקרה ג‬
‫מחכמתך ומהכמ אשר‬ ‫ל ־ל‬ ‫אעי אלמומא סעיד לבית מ ק ך ש א‬ ‫ל‬ ‫‪-‬‬ ‫)הסכלים ה ס‬ ‫ם כ מ ןמ כ‬ ‫ה ‪ 0 3‬מ‬
‫המלך ארת״עצי האלמגים מסעד‬
‫ך;י ו ל ב י ת מ ל כ א ובנךיא ו נ ב ל א‬ ‫אבקת לוכל ומלת מאנשי אינה‬
‫יכילרממך יתבל עיל‬ ‫לבית־יהוה ולבית המלך ובגרורת‬
‫לכימה שמצאתי ממך‬ ‫הלבים ל ב נ י לוי ל א א ת ו בן אעייאלג״ינין *‪r‬׳ בליש׳ ו נ ב ל י ם ל ש ‪ 4‬נ ם ל א ך א ־ ק •יעי‬ ‫לסמיכות אלא בא בייל‬
‫לכד וננדעה המם וכמיהל אנשי‬
‫)סיב הלכה אל יהייז‬ ‫! י־ י‬ ‫י ‪L‬‬ ‫ייד‬ ‫ול& א ת ח ז י א ו ע ד יומא ה ד י ן ‪i‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ל‪4‬‬ ‫‪1‬‬

‫מחקה על הקיר אנשי בני כליעל‬

‫!‬
‫יי'‬

‫‪ ,‬ן אל ה‬ ‫מ מ‬ ‫‪3‬‬ ‫אלמנים ןלא נראה עד היום הזה‪:‬‬

‫ה י ‪ 5‬י ן‬
‫ומליבא^למהןהב למלכת ש ב א‬ ‫חלוני שקופים יהדלמיס להם‬
‫השמיעה על הסמועה‬
‫והנה היה הסיב ה‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫־‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫נתן‬ ‫שלמה‬ ‫והמלך‬ ‫צ‪1‬ךמגי‬ ‫כמו סכתבני בספר מכלל בתלק י ת כ ל ך ע ו ת ה ך ש א י ל ת ב ר‬
‫הראשון מן הספר)יונתן ת ל נ ם‬
‫מ‬ ‫החכפגווהבלקה‬ ‫אלמניא)שחיל׳ תנליא‪ :‬ל‪ T‬ה ‪:‬כ ע ו ‪-‬ת ר ‪J‬י‪T‬ר א ‪ :‬ד מ ל כ א שלכד־־ז— ג• כ את־כל־חפצה אשר שאלדה בלבד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪5 T‬‬
‫‪ ni‬מאבל‬
‫המסילרים ממנו! ‪.‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫‪3‬‬ ‫ל‬ ‫"^'‪teWi‬‬ ‫‪1‬‬

‫אישר נרתךלה כיד המלך 'שלמדה‬ ‫שסם‬

‫ל‪-‬־זבא נב‪-‬־סס ההניעול‬ ‫ועבדהא ‪t‬‬
‫לריב ׳ ל ל סלח בא ענל‬ ‫ותפן ותלך לארצה היא ועבריה‪:‬‬
‫‪ -‬ן * »‪.-‬ן ‪T‬‬ ‫•»‬ ‫‪ :‬ך ‪v» :‬‬ ‫‪I V -•/•11!••-‬‬ ‫והוד! מ ת ק ל ד ה ב א ך י ה ו ה א ת י‬
‫לכיי כמיהו מהבושם‬ ‫ויהי משקל הזהב אישר־‬
‫ה ה ו א ‪ :‬עצי אלמינים י‬ ‫־ "‬ ‫יי־‬ ‫י‬ ‫ז‪. .1 .‬‬ ‫ל ש ל מ ה ב ש ת א ח ר א שית נ א ה‬
‫בא לשלמה בשנה אחת שש מאורת‬
‫בר‬ ‫שתין ושית בברי ך ה ב א ״‪.‬‬
‫קולאל כלע! והיא ‪P‬‬ ‫ט ן‬ ‫^‬ ‫‪j‬‬ ‫ב‬ ‫‪1‬‬ ‫ן‬ ‫ר ן‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫^‬
‫היילים •‬ ‫מאגר אומניא וסהוררת ת ג ר י א‬
‫בחכתן י יי׳‬ ‫נלל‬ ‫\‬ ‫‪.‬‬ ‫'‬ ‫~‬ ‫י‬
‫‪r‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬
‫י‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫יי־ ־‬ ‫י׳‬ ‫י‬
‫ולנית‪.‬‬ ‫מסעך ן‬
‫ת‬ ‫כ‬
‫־•יי‬ ‫—‬ ‫‪i‬‬ ‫‪r-t‬‬ ‫•־‪- -:‬‬
‫‪pt.yj‬‬ ‫המלך׳ הנה‬ ‫מ א נ ש י ה ת ר י ם ובסחר ה ר כ ל י נ ם‬
‫‪A• :‬‬ ‫י‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫"‪-K‬‬ ‫‪:‬‬ ‫• ו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ -‬ן‬

‫ד ה כתיב תמירת יי*‪.‬‬ ‫‪3‬םסר בשמואל חלק בסיסן יש‪ :‬התרים ג׳ נקריא וסים׳ מן התריס את האיץ קרען׳ לבד מאנשים התרים‬
‫כ‬
‫מסלית ללזה א*זקי‬ ‫ומסחר הרוכלים׳ ןחברו דדברי הימים‪:‬‬
‫שבעליה אשל יעלי־ז‬

‫ב‬ ‫ב‬
‫עשה כלמות מעקה מעצי האלמונים םיסמך האלם בהם במסלתי בזאת!‪• P**w‬יזעק בשאל העליות אסל היו ב י יי׳ יבבית המייך כי לא היו ^ ם מ ע ‪ 5‬ל א ‪£‬‬
‫ת‬ ‫ב‬

‫‪**Jvh<*ti‬‬ ‫ס ת‬ ‫היא מסעד למםלית אשר ידרכי בהם בעליו׳ ה ה ם ‪ :‬ו כ נ י‬ ‫‪,‬קה‬ ‫‪:‬‬ ‫לשרים׳ לל שכבד‬
‫בכלי זמר ־ לא בא כן עצי חלמינים ילא נראה ׳ אתשיב שהרכין בזה סלא באי עכי אלמימס נדיליס כחל‪ .‬שיהיו נכינים לעס ת מ ה ם מ ה םעסיי‬
‫^ ת מ י ל ת זה בספל ל ה א ת כל חפצה אשל שאלה מלבלאשלהביאהאלהמלךיהלצק ביי‬
‫כ מלבל אסר^הביאה מלכת שבא ללהמלך מהחיליתנתןלהעילאתכל חפצה אסר שאלה ממני מלבדי חכמה יעצה יכן יהיה הרצין ב ז ה ה מ ק י ם ב ה ש ה י א נ ת ן לה ליז‬
‫^הבילהמלךשלמהכילאהיהחכםאחלםמןההיא<‪1‬יהיהיכי\להנ‪7‬זהזילתישלמהמפג‪:‬‬
‫למה כשנה א ח ת ׳ אתשיב ש׳ ה המשקל מהזהב היה בא לי מדי שנה בשנה כי המנחית שהיו מביא׳ לו המלכי׳היו שולחי‬ ‫שה‬
‫ןכלייזהכ‬
‫‪.‬‬ ‫איתם לי מלי שנה כשנה כחי שכתיב אחל זה יבספל ל ה וכל מלכי ה א ק מבקשים את פני המלך שלמה לשמוע את חכמתי ונו׳ והם מביאים איש מנחתו כלי כסף‬
‫שכל‬
‫נשלמות נש ק יבםמיס סיסיס ופללים לכל שנת כשנה‪ :‬לכל מאנשי׳ התריס יחסחל המכלים ׳ הנה אמל בלה תמילת זה לבל מאנשי התלים יהסיחליס מביאים ואחשיכ שכ‬
‫להם‬
‫הס־תליס היי פילעים מס למלך שלמה מםחידתם והנה קרא התריס הסוחרים הגלילים שהם תלים וחוקלים על לבל הסחזלית בקצות האלץמאיזהמקיסיכשל ל י‬
‫נהלוכלים הם המביאים הבשמים ויתל הלכרים הללמים להס בעיל יעיל למכלל זעיר םםזעיל סם וזה על)' שמה שזכר ממשקל הזהב שהיה נ‬ ‫מתל לקנותם אללמכלםלה‬
‫וכל‬ ‫לשלמה היה בא לו מלי שנה בשנה !‬
 ‫רדק‬ ‫מלכים א י‬ ‫רש‬
‫ןע מש‬
‫שש מאית זהב ׳ מטבע זהב היה ניניה' י י ק ל ) והיה בצנה אחת!הב במשקל‬ ‫^ ‪^ ^ /‬‬ ‫^‬ ‫^ ^‬ ‫וכלמלכיהעלכ׳ ת י ל ג *‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫ס‬ ‫י‬

‫שש מאית זהב וסעם יעלה על שלמה לימר שש מאית זהב היה מתן ב נ נ ה האחת ן‬ ‫׳‬ ‫בעחבתןישימכקעליונרנטיאהג^•׳‬ ‫ג נ ה‬

‫והב שחיט ׳ אין סחיט אלא משיך י ק חן םחיט לסיצם יהיה זהב טיב מ א י י־ ‪ r‬ה‬ ‫והיא שאמיר ב ס פ ר תילים כ נ נ ה ל מ ן ת ע ט ד מ ‪ :‬שש מ א י ת ‪ /‬ה ב ׳ שם מי^תזהיב‬
‫נמסך כשעיה)יינתן תרג להבא טבי‪/‬ו סלסת מנים ׳ נ ליטלין יליטלא ז ה ב מאה‬ ‫ז ה ב שחוט ׳ ה י א ; ה כ ל ך נמח לה ר ק ע‬ ‫והיא שש מנים שהזהיב ה נ א ל י ל ‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ה‬

‫ממטבע הזהב שזכרנו ;‪ fj‬אימ׳‬ ‫‪ :‬זהב מ י פ ז ׳ מ ב ה י ק‬

‫בלבלי הימים שלש מאית *הב‬ ‫שם וכל מלכי ו׳ דםמיכי בקריאה וסי׳ ויהי כשמע בל םלכיראמר״ לבד מאנשי התרים׳ וחברו דדנרי הימים׳‬ ‫כמלנלית ‪J‬‬
‫והמנה ף א מאה בלבלי רבותינו‬ ‫ז^אנעשה פסחכםוהו׳ ויראומיםאת ש ם ״ ׳ ו כ ל מלכי הארץ דדנרי הימים‪ :‬כסה־ג׳ כתיב ה׳ בקריאה וס;׳‬ ‫מללנית‬ ‫מעלית ׳‬
‫זל בתילה כתיבתה מאתיכ*‬ ‫ו ש א ל ו ת לכסה ב׳ בפסוק׳ מאחז פני כסה פרשו׳ וא׳ בכסה ליום הגינו; וכל כליו בקריא וסי וכלכלי‬ ‫לעלית בי ולאש ה כ ס א‬ ‫‪¥‬‬ ‫‪w‬‬
‫ואלמנהמנה! עלהמנן האחת*‬ ‫'‬ ‫ה י ה עניל מ ק י ם מושב‬
‫מנן לסין זכל ונקבה!‬ ‫ו כ ל מ ל כ י ס ו מ ב ו ת א ושלטיוני א ר ; א‬ ‫מאחליו ׳‬ ‫המלך י‪.‬‬
‫מופז ׳ טיכ ומזיקק מן כ ת ם כ!‬ ‫ועבד מ ל כ א‬
‫וכל־מלכי הערב ופחות הארץ \‬
‫תיקון ה כ ס א היה ל ח ב‬
‫ויס אימלים שהיא ס ם מקי©‬ ‫רעש המלך שלמה מאתים ענה זהב‬ ‫והמעלית היו ל נ ל‬
‫תרםין ך ה ב א מ ב א שית מ א ר ת‬ ‫י יי‪-‬‬ ‫• י ‪/‬‬ ‫•‬ ‫‪j-‬‬ ‫ד‬ ‫»‬ ‫‪4‬‬
‫‪,‬‬ ‫־* * י‬ ‫״‬
‫סש‬ ‫וייצתןתלנםלהבאטבא‪:‬‬ ‫י‬

‫בניי ולצל רחבו ל נ ל‬

‫מעלית לכסא ו ל א ם עניל לכסא ׳‬ ‫ד ח ב א משיק ע ל ת ך י ס א ה ך א ו‬ ‫שחום שש־מאורת זהב יעלרה על־‬ ‫אחלי) ה י ה ה מ י ם ב נ‬
‫שניהם כתיבים ה א במקייאלף;‬ ‫ו ת ל ר ת מ א ר ח מנגין ך ה ב א מ ב ^ *‬ ‫‪1‬כיה מן ה כ ס א מקים‬
‫הצנה האחת‪ :‬וישלש־מאות מגנים‬
‫במקים‬ ‫זילות מזה ומזה ׳‬ ‫ת ל ת א מנץ ך ה ב א מ ס ק ‪ .‬ע ל מ נ נ א‬ ‫• •‬ ‫‪T‬‬ ‫>‬ ‫״‬ ‫! ‪I‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫י‪:‬‬ ‫י ו‬ ‫׳ »•‪/‬‬ ‫־‬ ‫עגילי• דלית מ ז ה ומזה‬
‫יםיבת) היו ילית מ ז ה ימזה‬
‫ך ך א ומנכון מ ל כ א ב י ת מ ק י ר ו ת‬ ‫זהב שחוט שלשת מ נ י ם זהב יעייה‬
‫סימן‬ ‫׳ לסמיך זלושתיו‬
‫•‪V‬‬ ‫־ן‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫«‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫י י י ‪-‬‬
‫לסמיכית וריענתיו והיו נ י מ ת‬ ‫עליהם בימין מקלית‬
‫ועבד‬ ‫מלכיא ו‬ ‫על־המנן האחת ויתנם המלך בירת‬
‫אליית עימלית אצלהילית‪ :‬אין‬ ‫‪:‬‬ ‫והב מפאה לפאה פ‬
‫כל הנלים‬ ‫כ ה ף לא נחשב ׳‬ ‫מ ל כ א כורסיא ד ש נ א ר ב א וחפהי‬ ‫יערהלבנין‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫?‬‫!הכ ת‬
‫י‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫‪:‬‬ ‫מ‬

‫ה א ל ה היו ז ה ב ס מ ל א ק כ ס ף‬ ‫ש ת א דרגין ל כ ו ר ס י א‬ ‫דהבא טבאו‬ ‫ויעש המלך כסא־שן גדול ויצפהו‬ ‫פ ס י ט ק לימין ילםמאל‪.‬‬
‫* ״ ‪ .‬׳ י ה א‬ ‫־שיש מעלות‬ ‫זהב מופז‪:‬‬
‫־ ‪ , :‬־ ‪V‬‬‫~‪1‬‬ ‫‪, A T‬‬ ‫• \‬ ‫י "‬ ‫‪r‬‬
‫)שניםארמת׳ של‪,‬‬
‫ב ה ם כי לא נחשב הכסףלמאימ׳‬ ‫וריש ס נ ל ב ל ^ ם י א מ א ח ו ד ו ה י‬ ‫ז ה ב וכל מ ל ת ה כ ס א‬
‫בימי שלמה מריב הזהב לפיכך‬ ‫מ כ א ומכן^ן‬ ‫ואשדתא‬
‫וראיש״עגול לכסה מאחריו וידית מזה ‪« i‬׳ לא‬ ‫׳ידת‬
‫ף‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫‪//‬‬ ‫•‬ ‫‪>T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י• ‪ -‬ן ‪ :‬־ •‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪ r‬׳ >‬ ‫;‬ ‫מפילש ב א ג ד ת מ ג ל ת‬
‫עשה כל ה כ ל ם זהב ילא עשה‬ ‫י‬ ‫ז‬
‫•‬ ‫• י‬ ‫• י‬ ‫׳ ‪ -‬׳ ׳ י י י י‬ ‫ומזה אל־מקום השבת ושנים אריות‬ ‫אין כ ס ף‬ ‫יחל ‪ ? » ,‬א ס ת ל ‪:‬‬ ‫‪RV‬‬

‫י " ל לא נ ח ש כ ׳ א ק כ ס ף‬
‫‪-:‬י‬ ‫ג ־<‪•-‬‬ ‫‪••AT‬‬ ‫־‬ ‫‪H :‬‬ ‫‪v‬‬ ‫־ ••‪V‬‬ ‫‪7‬‬

‫תרשיש ׳‬ ‫אחל מ ה ם מ כ ס ף ‪:‬‬ ‫מ ו ת ב א ותךין ארןון קימין ב ס ט ר‬

‫וישנים עשר‬ ‫עמרים אצל הידות‪:‬‬ ‫"״גמין באתל מ ה ם כי ל א נ‬
‫ת ר נ ם יונתן א פ ר י ק א ‪ :‬נישאת‬ ‫ות רי ע ש ר אךיון כןימי?‬ ‫א?‪:‬ךר;א*‬
‫אריים עימריס ישם על־ישש המעלור־ז יל <מ־ל‬ ‫נ ח ש ב ‪ :‬אני תרשיש ׳‬
‫ותיני־סל ׳ף ‪:‬‬ ‫וקופים‬
‫בהנעת ה א‬ ‫שנהבים‬
‫וכסף׳‬ ‫זהב‬ ‫א‬ ‫מ ב‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫תבין ע ל ש ‪ $‬א ך ך ג י ן‬ ‫ספינות אפריקאי•‬
‫ת ר ג ם יינתן שן דכילזקגפק‬ ‫מזות ומזדת לא־נעשרה כן ל כ ל ­‬ ‫‪T‬‬

‫ל א א ת ע ב ד בן ל ב ל מ ל כ ו ת א ן‬ ‫‪T‬‬ ‫!‬ ‫‪A‬‬

‫\ ?‪ h: r‬שנהבים ןקפי ותזכיי' י‬
‫וטמסק שן הפיל יריע והקיף נ ם‬ ‫משקה ‪ .‬ה ל י ו ‪ 1‬י ‪ 7‬צילי‬
‫י ‪;, .‬׳׳־‪%‬׳ ‪% .‬‬
‫‪L‬‬ ‫•׳״ • ־ ׳‬
‫ממלכותי‪ :‬וכל כלי‬ ‫‪0‬‬

‫ן ב ל מני מ ש ת ל א ך מ ל ב א ש ל מ ד ה‬ ‫״ ד ו‬ ‫שן לפיל ו ק י ^‬ ‫" ׳ ‪' V‬‬

‫כן שדומים פניו לפני אדם וטייס •‬
‫היא העיף ה נ ק ר א בלעז פ א ק ‪:‬‬ ‫ר ה ב א ו מ י מגי בית מ ק ך ת מ ל כ א‬ ‫שי־ימרת זרהב ו כ ל בלי בירת־־י‪.‬ער‬ ‫‪4‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪J‬‬
‫‪,‬‬
‫ונשק‬ ‫)טייסק‪:‬‬
‫״י‬ ‫״י‬ ‫י‬ ‫‪o‬‬ ‫ז‬
‫‪ •W‬דזיגין‬ ‫כלי ‪/‬יין י‪ .‬אלף ושבע‬
‫)ינחם‬ ‫ל א‬ ‫טבא לירת ב ס פ א‬ ‫ךחבא‬ ‫מי‪#‬ק לעין‬ ‫זלבנון זהב סגור אין כסף ל א נחשב‬ ‫‪.‬מאית ל כ ב ׳ )בלבלי‬
‫‪ : JT‬י <‬ ‫‪/‬‬ ‫•־»• י ‪ v‬י •‬ ‫י זוג ‪A T‬‬ ‫־; »‬
‫א ת ה ש י ב ביומי ש ל מ ד ־ ן ל מ ך ן כ ש ן‬ ‫‪V‬‬

‫הימייכתיכ ^ ף ו א ל כ ע‬
‫למלכא‬ ‫ארי םפינתא א פ ך י נ ן א‬ ‫כי^אני‬ ‫בימי שלמיה למאומה‪:‬‬ ‫מ א י ת ואימל אני אלף‬
‫בימא ע ם ספיגתא דחירבמ ח ר א‬ ‫תרשיש למלך בים ^ ם אני ח י ך ם‬ ‫ודי מ א י ת בעלי ה ל כ ב‬
‫ל ת ל ת שגין א ו ד א ס פ י ג ת א פ ך י כ ן א‬
‫‪1‬‬
‫אחרת לשלש שניכם ת ב ו א א נ י‬ ‫ה מ והשלש מ א י ת ע ם‬
‫י‬ ‫* ״ ץ‬ ‫יי‬
‫המלך ב י מ ם ל ם‬
‫טזןיגא ך ה ב ו כ ס ף ש ן ך פ י ל ו ק ו פ ץ‬
‫‪T‬‬
‫•»‪-‬‬ ‫‪T-.‬‬ ‫י־‬ ‫*‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫־‬

‫לחל <זס‬ ‫תרשיש נשאת זהב וכסף שנהביכם‬

‫וךבא מלבא שלמה‬ ‫וטוסין \‬ ‫<חל מיל‬ ‫ז ק פילושו בלבלי‬
‫•‪j‬‬ ‫י‬ ‫‪; v‬‬ ‫זי•;׳•‬ ‫‪J » T‬‬ ‫‪ : I‬״‬ ‫•‬ ‫‪; -‬‬
‫הימים וינחם בעלי‬
‫ו‬ ‫מ כ ל מ ל ב י אךע^־ה ל ע ו ת ר‬ ‫וקפים ותכייס‪ :‬ויגדר המלך שלמה‬ ‫ה ל כ ב זעם המלך היה‬
‫‪1‬‬
‫ובל דירי א ר ע א‬ ‫ולחמנמא ‪t‬‬
‫מ כ ל מלבי הארץ לעשריולחכמה ן‬ ‫עוד ל כ ב א ח ל ביליש‬
‫בען ל מ ח ז י ‪ :‬י ת ס ב ר אפי ש ל מ ה‬ ‫‪\. i‬‬ ‫‪I‬‬
‫י‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪X‬‬ ‫•־‬ ‫י ‪VAT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫^‬ ‫•‬
‫וכאן כך פיליםי ד נ ת ם‬
‫ל מ ש מ ן י ר ת ח ו כ מ ת י ר ל ז ך י ך ־ ו ב ןי‬ ‫ן‬
‫׳י‬ ‫איש ? ל מ ה‬
‫מנחתו‬ ‫את־־פני‬ ‫מבקשים‬
‫מביאים‬ ‫וכל־האךץורמה‬
‫^י‪1‬וי‪-‬י״‬ ‫הה‬ ‫ג ע ל הלכב)עם‬
‫^ייהלכביעם‬
‫‪5‬‬ ‫ה‬
‫ואגון מ‪:‬תן ב ב ר‬ ‫^לביד־ז‪t‬‬ ‫‪. .‬‬ ‫‪7‬‬
‫׳״‬ ‫־‬ ‫\‬ ‫«‬ ‫?‬ ‫י‬
‫לשמע את־חכמתו אשר־נתןאלהים‬‫•‬ ‫־‬ ‫ן!ז?‬ ‫״‬ ‫ברבו‬ ‫כה‬ ‫‪3‬‬ ‫המ^ך הינ מ ת‬
‫צ ת ז‬

‫‪"%‬‬ ‫כסףי וכלי זהב ושלמות ונשק‬ ‫כלי כסף‬ ‫בירישלם‪| :‬ינתם‬
‫ק ו ך ב נ י ד ה מ ג י ב ס פ א ומני ך ה ב א‬
‫י‪Iv‬‬ ‫; ״גי‬
‫ו ל מ ש ק ומני ד נ א ובוםמנין ס ו ס ו ן‬ ‫ובשמים סוסים ו פ ר ד י ם דבר״שנה‬
‫״י^‬ ‫ו‪ :‬־‬ ‫;*‪.‬יי׳‬ ‫‪V‬‬ ‫‪1‬‬
‫־‬ ‫י •‬
‫ובודנון ג ז י ר ת ש נ א ב ש נ א «‬
‫ראסף שלמדה '‪J.‬ר ‪1‬כ ב‬ ‫ב^ה ן‬
‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪ :‬״‪:‬יי ־ ‪-‬‬ ‫*‬ ‫‪1‬‬
‫ן ־ » ‪ V:‬י‪-‬‬ ‫י י‪1‬‬ ‫‪i‬‬
‫רלבג‬
‫ו ב נ ש ^ ׳ ל מ ח ךתיכין‬ ‫ופךשים ר ה י ־ ת א ל ף ואךבע־מאורת‬
‫ופךשין והוו ל י ה א ל ף ו א ר ב ע מ ו ת‬ ‫ר כ ב וישנינם־עשר א ל ף פרשיכש‬ ‫גבל מלכי ה ע ר ב ופחימ‬
‫ה‬
‫ותרי ע ם ר אלפין פףאין‬ ‫ךתיכין‬ ‫^ ל ן ׳ אמד תמולת‬
‫ו ה ב ל ה וכל מלכי ע ר ב‬
‫)פחית ה א ל ן מביאים‬
‫ו ה ב ) כ ס ף לשלמה‬
‫והנה זה נ כ היה ב א‬
‫מלי שנה בשנה )יעיל‬
‫על זה מ ה שזכלמ ״•‬
‫לעש המלך שלמה‬
‫מ א ת י י צ נ ה ; ה ב שחוטי‬
 ‫רש׳‬ ‫מלכים א יא‬ ‫רדק‬
‫)ינחם ׳)ינהלם‪ :‬כאבנים ׳ ללמעלה הלא אלמר למאלמה רבלתינל פירשו כלן קידם‬ ‫)ינחם כערי הרכב לעם המלך בירלשלם ׳ וינחם מבניק הפעיל פמל אשל הנחני‬
‫שנשא שלמה את בת כלעה כאן לאחל שנשא שלמה א ת בת כלעה‪ :‬ומלצא‬ ‫כללך א מ ת לכלכרי הימים ליניחם מן הנית ויונתן תרגם כעניין לינחם לאשדינלן‬
‫הסלסים אשד לשלמה׳ היה ממצרים‪) :‬מקלה׳ אסיפת מתלי הסוסים במכלים‬ ‫שיהיו‬ ‫)יש לפלש כמםמעל אחלי םאםפם כלם כיללםלם הנחה אותם כעלי הלככ‬
‫החלי המלך שלמה היל קלני ן אלתס במחיל ממכלי' מן המלך שלא ילציא אלם מ ם‬ ‫שם ונשאלו מ ה ם עם היללך כיללשלם וילנתן ת ל נ ס כ ל מלהלו עם מלכא כיללשלם‬
‫משם אלא על ילס כך‬ ‫כי׳ אלה היל כעלי הלככ מלבל‬
‫שמעתי ולכך נקוד על‬ ‫במחיר ח בקוץא וסיס' אקנה מאותך במחיר דסוף שמואל׳ יקחו מקוה במחיר ׳ )חברו םקזה יקחז במחיר‬ ‫אותם שהיו עם המלך כילוםלם‬
‫ומקיה טעם זקף נדלל‬ ‫דדה ׳ ואדמה יחלק במחיר ׳ לא כמחיר ולא בשחר ׳ לבז אתן ‪1‬לא במחיר ׳ ןכהניה במחיר יורו י ‪ my‬במחיר‬ ‫)על כן כקלאו עלי הלככ שהיו‬
‫ללמד סהתיבה עומדת‬ ‫שם הסוסים )המלבבות״‪.'.‬‬
‫כעכמה לאינה דכלקה‬ ‫ו י נ ח ם ‪ n j n‬דהךכב ו ע ם ־ ה מ ל ך‬ ‫ו א ש ר ג ו ן בקרוי ר ת י ם א ב ר מ ד ה ו י‬ ‫נלזמא‬ ‫על ללך‬ ‫כאבנים׳ י‬
‫לאתריהם ‪ :‬־ וסלם‬ ‫)הפלגה מלוכ הכסף שהיה כ‬
‫ביךוישלס‪ :‬דחן ה מ ל ך א ת ־ ה כ ס ף‬ ‫עם מלכא בירושלם ‪1‬‬
‫בחמשים ואמה ״‬ ‫כיללשלם׳ וכללש כאבנים ללא‬
‫ויהב מלכא ירת כ ס פ א ב י ר ו ש ל ם‬ ‫היו נגנכלת א מ ל לכי ילשי אכני‬
‫למדנו שהמרכבה‬ ‫בירוישלם כאבנים ו א ת ה א ר ז י ם נתן‬
‫כארבעה סלסים וכן‬ ‫כאבנ!א דת את יא יהב ב ש ק מ ^ א‬ ‫י‬ ‫עשל אמלת ואכני שמני אמל' היל‪:‬‬
‫כשקמים אישר־בשפלה ל ר ב ן‬ ‫ומ!צא הסלסים ׳ מ ‪ .‬ה פ ס ו ק כן‬
‫בלמים הללל לכל מ‬ ‫ומתפקין‬ ‫ך ב ע פ ל ת א לסגי ן‬
‫מלכי החתים ולמלכי‬ ‫ומוצא* ה ס ו ס י ם אישר ל ש ל מ ו ת‬ ‫סוסור־זא דלשלמדת ממהרים‬
‫נמתפקין סלסללתא לי לםלמה‬
‫א ר ם ‪ :‬כילם ׳ של ‪hipw‬‬ ‫ממצליס ומקלה תגלי מלכא ו‬
‫מ מ צ ר י ם ומקורה סחרי ה מ ל ך יקהו‬ ‫ו מ ק ו ר ה ת ג ר י מ ל כ א זבגין מ ק י ה‬
‫וכנין מקלה כלמק ׳ לימ מקלה‬
‫הוחרי ס ל ^ * ^ & ‪' « $‬‬
‫ממכרים ‪ :‬ואת כת אי פס•'״‬
‫כה‬
‫ה‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ותצא‬ ‫ותעלה‬ ‫במחיר‪:‬‬ ‫מקוה‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ך‬ ‫ונפכןא‬ ‫וסלכןא‬ ‫‪.‬‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫מענק תקלת חלט השני כלומיםני‬
‫‪ T I V‬זז‬ ‫‪•• •• -‬‬ ‫־־‪: 1‬־ ‪V‬‬ ‫• ; •ן‬ ‫• ‪M‬״‪v‬‬

‫כדעה ׳ אף ^ < ‪^ V p £‬‬ ‫מ מ ע ר ‪ :‬ם בשירת מאדה ב ס פ א‬ ‫לכלים אלא היל כאין לשלמה‬
‫מ מ צ ר י ם בשש מ א ו ר ה כסף וסוס‬ ‫ממכלים הםלסים לחלט הפשתן‬
‫הנכריות אלא סהיתה‬ ‫ו ם ו ס ו ת א ב מ א ר ה וחמשין וכן ל כ ל‬
‫חכיכה עליו מכולם‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫{כן‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫מצלים‬ ‫כי הלא המשובח כ א ק‬
‫מלכי ך ז ת א י ומלבי א ך ם ב‬
‫מנאה לעכמה וכן‬ ‫־ ‪V :‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫; ״ !‬ ‫‪o"11‬‬ ‫" ' י ״ ' יי־‬ ‫בלקמהממצליס‬ ‫כמל שכתיב שם‬
‫יא‬ ‫‪• • ; -‬‬
‫החתים ו ל מ ל כ י א ר ם בידם ייצאו‪:‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪»• • r‬‬ ‫‪>-:TT‬ו•‪pro /‬‬
‫ו מ ל כ א ש ל מ ה ר ח י ‪T‬ם נשין ‪7‬‬
‫ב ר ע ו ת ה ו ן נפקין ן‬ ‫חטיבות אטיז מצלים )אותן ה‬
‫‪V‬‬

‫הלבלי' היל צ־קחק סיחלי המלך‬

‫<יפי־‪,‬מ מ ע נ י ' י י‬ ‫והמרך 'שרמה אהב‬
‫א‬

‫אז‬ ‫ב נ י ת ע^מין סגיאין ו‪:‬ת ב ר ת פך;ןה‬ ‫במכלים כמתיל לכלים אחרים‬

‫עפראיש־עפ*‬ ‫‪W‬‬ ‫‪.‬‬ ‫׳‬ ‫ת‬ ‫י ‪:‬‬‫ב‬ ‫; —‬ ‫<‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫נ‬‫‪-‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫נ‬
‫‪:‬‬ ‫־ ‪V‬‬ ‫‪* • : T‬‬ ‫י י •‪S‬‬ ‫שהמ מכיאין מיליםלס למבלים‬
‫מ ו א ב א ן ע מ ו נ א ן א ד ו מ א ן צידוגאץ‬
‫פרעות מואבירת עמנייורת אדמירת‬ ‫)אלוני אכי זל פיל כי כלעה נתן‬
‫רלבג‬ ‫מן־הגיויםאשר‬ ‫צךניתחתיות‪:‬‬
‫‪PPI‬‬ ‫‪v‬‬
‫מ ן ע מ מ א ךי א מ ר יי‬ ‫התאן ‪t‬‬ ‫לשלמה מלצא הסוסים )הלא כי‬
‫לבני ישראל ל א תתערבון בותון‬ ‫לא ילציאל מתכלים סלסים אלא‬
‫וכסאר היו כהם סוסי‬ ‫לא־תביאו‬ ‫ישראל‬ ‫אמר־יהוהאל־בני‬ ‫ד‬ ‫ו א ג ו ן ל א ןתעךבון ב ב ו ן‬ ‫ברשות המלך‪.‬לנלתנק המוציאים‬
‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י•‬ ‫• ‪I‬‬ ‫‪T‬‬‫‪•• i‬‬ ‫י‬ ‫‪I‬‬ ‫‪|T‬־‬
‫כלא מרכבות אם כן‬ ‫למלך למ־ם כהלצאת הסוסים‬
‫ב ה ם ו ה כ ם לא־יבאו ב ב נ ם אכן יטו‬ ‫ך ל מ א ‪:‬טעון י ר ת ל ב כ ו ן ב ו ת ר‬
‫היו לו אלכעת אלפים‬ ‫‪ T‬״ י ־ ‪•J‬‬ ‫‪V‬‬‫‪T‬‬ ‫‪-IT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ :‬״‬ ‫‪• T‬־‬ ‫לשלמה‬ ‫‪1‬אלתו המלצא נתן פלעה‬
‫ויהללו נבשהי ם‬ ‫לאהבה‪ :‬ל ה י ה ם‬‫שלמה אחרי א‬ ‫דבק ל ב ב כ ם‬ ‫את־‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫<‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫)שלמה היהמלכלאלתל לסלחלים‬
‫לככ לכל הפחו׳ ו א ץ‬ ‫ם‬
‫ו ה ו א ד ת לידי! ניעין‬ ‫ל מ ר ח ם ״‪.‬‬ ‫לשנה במחיל יללע היו לנקחק‬
‫א מ ל פ ה שהיו לו אלף‬ ‫שרות ישבע מאות' ופילגשיים שלש‬ ‫ק‬ ‫מהמלך מקיה המוצא כלנמל‬
‫מ ל כ ן ש ב ע מ א ד ה ולחיגן ת ל ר ת‬
‫•־'‬ ‫מ א ו ת ^ ו א ד ^ ־‬ ‫מאהואטעיאהנשוהי‪:‬תלבידת‪~ . * :‬‬ ‫היו‬ ‫ק מ ץ כל המוצא כיחל להם‬
‫במכלים והין לוקחין מחיל המוצ'‬
‫על יל כמו שהיו מלציאין מלכי‬
‫ממקימי׳ רבים לנחיר‬ ‫הערהרחז ‪ : r f u n i f t n w r e H m v‬י מ י ‪ n r a‬וממי נמסר ‪ t a‬ו מ י ק ב ׳ ה י ס ן ־ ־ ו ־‬ ‫האלץ הסוסים ממצלים וזהו‬
‫‪r‬‬

‫היותר נבחרים )אילי‬ ‫שאמי כיל יוציאו כי מלכי החתים‬

‫אספם מהמסים פהיו מביאים לו למנחות נ י ה ם היו נבחרים בלי ס פ ק ‪ Ahi‬הי•‬
‫הנכחקיסשבמרכביתאשדלסלמה והנחה איתס בערי ה מ ב אשל לו שהי! בהם‬
‫• ‪ w i t‬לכלכלם ט ס וקצתם השאיר עם המלך בירישלס כרי ס‪-‬המ מתר קר<בי׳ אליו •‬
‫ומיצי( ה מ ס י ס אסר לשלמה ממצרים ׳ ־ ז ה שב לפי מ ה שאחשיב אל מ ה שזכי‬
‫למעלה והמה מביאים איש מנחת! כלי כסף וכלי זהב ושאר הדברים שזכר שהיי‬
‫באים לשלמה מלי פ נ ה נ פ נ ה והרצון בו ומוצא ה מ ס י ם ממצרים היה נ ס ‪P‬‬
‫לא יצא ס י ס נ י א ם ברשות המלך!הנהנתן פ מ נ ה י י י מ ה העניז לשלמה־‬
‫ה נ ה הרצי‪ ,‬נ מ ק ^ ב נ ד שש ט כמי‬ ‫^ ^ י ק ח ‪ ,‬מקיה נמ״־ר ׳‬
‫‪P‬‬
‫״ * ״ י ו י ז י ז ״ ״ ־ המ כמצרים ב נ י‬ ‫ז ‪ :‬ז ? ת‬
‫^ י‬
‫״ ״ ^ ילרובהמצא המסי‪/‬הששבמצרי׳לאיהיה האי־י‬ ‫״ * ^ ^ י‬
‫״ י ^ ' ^ סיס •‪ )f‬ללבוש בגרי שש א ס לא ברפוי המלך כלי שמכר ב ‪ f‬הסיי'‬
‫‪ * R‬״ « ‪ w‬־ « | מ ה כי ייצא ה מ ס ־ ־ ממצרי׳מיצא המחיה הכל היה‬
‫לפ מ ה י׳כר נ י מ ״ ר י המלך שלמה היו ליקחים מקיה במחיר מעם מצרים נ י‬
‫^ ״ ״ ^ י • ‪ ^ .‬״ המציםלהיציאו מ פ ס ק י ק איתו מסוחרי המלן‬
‫י ״ * מ ‪ « -‬ע מ ‪ -‬ע ל ת י ג ל נ ^ מ ה ר מהמסים יהמקיהניסו״ליהמל‪** 1‬‬
‫י ן ז ה המיצא ממני בסך רב למסי'ילמקיה והנה ק צ ‪ ,‬המאמר נ י ס י ״ ר י ^ מ ל ו‬
‫)מלכי אלם שהיו מוגיאין ממצלי' על ילי סוחלי המלך היו מלציאין י בילס ׳‬
‫כמי בלםותס כמל דקת א ת כל אלצל מילו לכתי בילס כלעלתהלן בלצלנם ובלסלת‪:‬‬
‫וסלס כתמםים ומאה ׳ מכאן למלנל םהמלכבה אלבעה סלסים ׳‪ .‬נשים נכלילת‬
‫ל ב ו ת ׳ שתים לעגת עשה בזה אחת שהלכה נשיםלאפילל היל מיסלאל אםגל לו‬
‫להיביתכמיםכתיבולא ירבה לו נסים ולאיסור לבבו כל שכן שהיו נכלילתסהטג‬
‫לבבל אחלי אלהים אחלי׳)הוא בטח כתכמת) )אמ אני אלבה ולא אסלל זהו שאמ׳‬
‫ה‪:‬פיא חל יתהלל חכם בחכמתו למה שאחל)את ב ת פלעה כי היא היתה תחילת‬
‫הקלקלה אף על פי שהיא לא ה ט ת ה א ת לבמ על שהלבה נשים נכלילת לעת זקנתו‬
‫״‪T‬״‬ ‫והטו א ת לבכל ללא שעבל עז אלא שהניח נםיל לעבלל עז לאלהים אתליס אף םהנית‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫חיתן לכנות במות כירוםלם לעז והלא שאח׳ אז יבנה שלמה שהניח לבט׳)לא מיחה‬
‫כ ה ן ‪ :‬לא תבאי כהם ׳ כמו ם‪:‬תיכ ילא תתחתן בם בתך לא תתן לכני יכתי לא‬
‫‪9‬‬
‫תקח לבנך יאף על פי שאמר זה בשבעה גלים היא הלין לכל שאל אימית אלא לפי‬
‫‪5‬‬
‫שהיי באים באלצס הזהילס עליהם אבל אם היה משיב איתם ללת ישראל לא היה‬
‫אסיר א ם היו מתגיירות מלכ שלם לא מחמת יראה ואהכה )לכר זה מחלוקת‬
‫בלכדי לבותינו זל כמו שכתבנו כפסיק ויאהב שלמה‪ :‬אכן יטל א ת לבככם ׳‬
‫באמת יטל לבככם כמו שאלמ כי יםיל א ת בנך חאחלי ד ת לילמ יטעין ית לבכי ן‪:‬‬
‫הנלאה‬
‫‪.‬‬

‫נ ־ ^ ס מ ו מ פ ס ו ל ״ ז ״ ס ^ מי סירצולהוציאסממצרים־‬ ‫יתעלה ו ת צ א מ י נ כ ה ממצרים׳ דל בי בהעלית המרכבה מ מ צ ר י ם ‪ ,‬י א ״ ‪^ ,‬‬

‫י <&ף^ישנמה ובמוצא הסוס יתנו חמשיס ומאה כק־ בי ה מ י נ נ ה‬ ‫‪,‬ן‪. ,‬‬
‫ס‬ ‫י ז י ) מ נ י‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫י א ‪,‬‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫‪w‬‬‫־‪ M‬י‬
‫‪p‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ם‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫‪,h‬‬
‫‪ ,‬׳ ״ ״ ל ימיויהסהמליקחיסזההםךמהסלסיסילרכב׳ ואפשר מ א מ י‬ ‫‪ 0‬ה ד צ י ן ב א מ מ י מ ק י ה בי מיצא ה מ ס י ס אשר לשלמה ממצרים ה י ^ ״ ״ ‪ ^ , 5‬״‬
‫ה‬

‫נ נ י ‪-0‬סןםהם בנלי מלטת מ ה כי סיחדי המלך ה‪ 1‬לוקחי׳מק״ז‬ ‫ן י ‪.w‬‬ ‫ו‬ ‫‪fe‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬
‫& י ן י ?‬ ‫^‬ ‫‪,‬‬ ‫ק‬ ‫& ‪) 7 h‬‬ ‫?‬ ‫מ‬
‫מ ש י ס ל ס‬ ‫מ‬
‫י ס ו • ואפשר נ ם כן שיהיה הרצין ב א מ מ י ־ ז‬ ‫^' ‪'^,‬י׳‬
‫ו ה < ^ א נ ^ ‪.‬‬
‫מ‬ ‫‪0‬‬ ‫^ ת ^ ^ ל ע ז ^ ^ י ־ ^ פ ס ־‬
‫‪ ,‬שהלניז‬ ‫מ ‪: :‬‬‫^ ב י נ ו א ח מ אלה־הס ׳ יה‪,5‬‬
‫מ פ מ ז ״ י ו ^ ^ ^ י ׳ נ ס ^ ^ מ ‪ ^ ^ ^ * ,‬״ { ‪ • w‬פ ק ח ס שלמה ה נ ה עם כל ו ה לא היה ־מלם מהננות ־י‬
‫יםלבא « ‪ m m m V‬״ א ב י י ת ה ס נ ס כן מעם פאיני ראיי לבא בקהל שניזמי‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪0‬‬

‫‪ ^ V ^ ^ l‬שיהיה לי מהן אי אפשר שיהיה של־י‬ ‫^ ‪^ ^ r a r ^ m ^ i ^ j‬‬ ‫מ א י אחר שהנוי מ ח ח ק וכבר ה ״ לאו'לשלמה‬
‫^^^^^^פ־^אבןלהתקייסליהמלי־תמ‪-‬לאםיפי״‬

‫)יהי‬
 ‫שפה‬ ‫רדמ‬ ‫מלכים א יא‬ ‫רש‬
‫הנראה אליל ׳ אשל נלאה אליל כי לא תבא הא היליעה על העבר לכן ההקלש‬ ‫אז יבנ׳ שלמה במה ׳ רכלתימ אמרל מתיך שלא מיתה כצשיל נקראת על שמל‪:‬‬
‫םמלאל הנמצא) פ ה לזללתם סכתבנל בספר מכלל י פעמים ׳ בנבעין הפעם‬ ‫בהלעלפנייללםלם׳ ה ל חזתים‪ :‬אשלהיתהזאת עמך׳ אשלילעתשאתהעלבד‬
‫האחת להםנית אחר תפלתן שאמר לל שמעתי מפלתך לכלה אליי במראה הלאםינה‬ ‫ונלמציתי‪) :‬יהי כהילת לןל את אלים׳ אזליבלח אלל מפני ללל לילאב‪ :‬לכקראת‬
‫בסתם לבמלאה השנית במפללש‪ :‬ליאמל יי׳ לשלמה ׳ על ילי נביא)הלא אחיה‬ ‫החללים ׳ שקבלן להליגיס םל אלים הלא שנאמל סם כספל םמלאל ליעם ללל שם‬
‫השיללני‪ :‬שבט אחל ׳ כי בנימן‬
‫לפי שהיה חלק) עם יהילה ב‬ ‫׳ ^ י ״ י ד ׳ דדי לעת זמנת שלמה ׳ ולבנו את שבט׳ כמגדל דויד * א י ך ׳ והקיםתי‬ ‫׳ ‪t‬‬ ‫בשוכלמהכל׳אתאללם‬
‫‪ijSS‬‬
‫ז‬

‫בילישלם בין שניהם נחשבים‬

‫ו ס י ‪ — ,‬״ ‪-‬‬
‫לשבט אתל‪ :‬ליקם יי' שטן ׳ זה‬
‫היה לעת זקנת שלחי כאשל נטה‬
‫לבבי מעם יי ‪ :‬היא באלים ׳‬
‫מזלע המלך שהיה באלים אן‬
‫""^‪StTS‬‬
‫^ י ת ^ ה ^ י ^ ת‬ ‫*‬
‫ויהי ל ז ק נ ו ת * ^ י ^ •‬
‫להם עםל « ד ‪ S i‬א ^ א ל ה י ס א ח ר י ם‬
‫* נ י ^ ‪? £‬‬
‫לקבלל כל‬
‫‪,‬מגיגק לה ה‬
‫הא‬ ‫י‬

‫היא אימר זה על ה ל ל ‪ :‬בהמת‬ ‫ע מ מ י א ולא ה ו ה ל ב י ה ש ל י ב ם ב‬ ‫‪C‬‬ ‫« י ״ י"‬ ‫;‬

‫את ל ?‬ ‫לשם־ וילנתן ‪-‬תירגם•‬ ‫מ‬ ‫‪1‬‬

‫ללל את אללס ׳ כמל באלי׳ ספר‬ ‫יבדדחחלי ת א דדיייי י אא יל ה י ה כ ל ב א דר רד ו דר‬ ‫שלם ע !" !יי ו ד ׳‬
‫״‪.r‬־‪' .‬־'‬ ‫לבבו י ״‬
‫היה ־ י ‪7‬‬
‫‪T‬‬
‫‪\vv‬‬
‫ה‬ ‫ם‬

‫לקבר א ת החללים‬
‫ענין זה עתה כי בלח הלל להיה‬
‫א מ ח י ‪ :‬ואזל ש ל מ ה ב ה ד ב ר ת‬ ‫לחלצא ית קטיליא ל ה כ ל ב ב דויד אביו‪ :‬ףלךשלמהאח‪.‬ל‬
‫נעל קטן בבלחל לבלת מאלצן‬
‫עשתךת אלהי עדנים ואחרי מ ל כ ^ " י י י ט ע ו ת ע י ד ו ג א י ו ב ת ר מ ל כ ם ש ק ו ץ‬ ‫לקחת את חליצתם‪:‬‬
‫עם אנשים אלימיי' כשהכה ילאב‬
‫א ת כל זכל באלל׳ לכאםל שמע‬ ‫"כ< ' עטונאי! ועבד ש ל מ ה ךביש‪.‬קדם‬ ‫הרע‬ ‫שדמה‬
‫ושש שלמה‬
‫ח ש‬
‫ב‬
‫רעש‬ ‫עמינים‪:‬‬
‫‪nnn?>vnW‬״‬ ‫'שלןץ‬ ‫ולחם‬
‫יי ו ל א א ש ל י ם ב ת ר ד ח ל ת א דיי כי מתל ליל יייאב חשכ להנקם‬ ‫בעיני יהוה ולא מ ל א אחרי יהודה‬ ‫בג‬
‫מישלאל למה שספל מענק אשת)‬
‫שהיתה אחלי הנבילה לבנל שהיה‬
‫במ‬ ‫כדודאבוהין‬ ‫אז יבנה‬ ‫כדוראבץ‪:‬‬ ‫יל ‪,‬‬
‫"״‪I‬‬ ‫‪f‬‬ ‫•‬ ‫‪:•»:‬־‬ ‫י‬ ‫׳‪1‬‬ ‫)יהי לעת זקנת שלחה‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫יי‬ ‫יי‬ ‫‪f‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪5‬‬

‫מליל כתיך כני פלעה כל זה‬ ‫‪1‬‬

‫כשיו הטל א ת לבבל א‬
‫שקוץ‪0‬‬
‫לכמושר ו ש ל‬
‫במתאל א פ י י‬
‫שלמהא ד י ע‬‫שלמידה במרה לכמוש שלןץ מ ו א ב נללחס״נמכ במ ונ אאב ב ט ו ר‬
‫א מ ל להלליע כי כל כך נבלה‬ ‫אחלי אלהים אחלים ׳‬
‫םנאתל לישלאל על שהניח כל‬ ‫ןכן‬
‫—‬
‫ו ל מ ו ל ך ש ק ו ץ ב ג י ע מ ו ן ״‪.‬‬
‫י ־ * ~‬ ‫‪L‬‬
‫ולמלך‬ ‫ירוישלם‬ ‫על־־פני‬ ‫אישר‬ ‫בהר‬
‫הטלבה הזאת להנקם מישלאל‬ ‫ע ב ד ל ב ל גשוהי ב נ ו ת ע מ מ י א‬
‫אחד שזכר שנםיוהטו שר!ץ בני עמון‪ :‬וכן ע^יה לכל־נישיו‬
‫י‬

‫ל ־ל ‪I'm‬‬ ‫א ת לבבל לא היה צלי'‬

‫לאמל לפרעה שישלחנל לילך‬ ‫מ ס ק ן בוסמין ו מ ך ב ח ן ל ט ע ו ת ה י ז י•‬ ‫ללמללאלהיילבבלשלם הנכריות מקטירורת ומזבחות‬
‫לאלצ) )לא עלתה ביל) להכל‬
‫ו ת ק י ף רוגזא דיי בשלמיה א י י‬ ‫ויתאנף ׳חיוה בשלמה‬ ‫אתיי׳אלהילכלכבליל לאלהלהן‪:‬‬
‫לישראל על עת זקנת שלמה‬
‫שהקימל יי׳ לשטן ביש׳בעבללעלן‬ ‫א ת פ ג י ל ב י ה מ ד ח ל ת א דיי א ל ה א‬ ‫אכיל א ם היה הלצין כי־נטרת לבבו מעפם יהודה אלהי‬
‫בזה ששלמה היה עלבל ו‬
‫ע; שעשל נשי שלמה לבנל במלת‬ ‫ישראל הנראה אליו פעמים * וציה ל קית ך י ש ך א ל ך א ת ב ל י ל י ה ת ך ת י ן זמנין{‬
‫אלהי' אחלים ללזה היא‬
‫‪1‬כן הקים שנ‪1‬ן אחר לשלמה את‬ ‫ופקיד ע ל ו ך ה י ע ל פ ת ג מ א דךין‬ ‫ט‬ ‫מביאל שהלצין‬
‫לזין בן אלילע לשניהם הצר)‬ ‫אליו על־הדבר ה^ה לבלתי־־לכרת‬
‫בדיל ך ל א ל מ ה ך ב ו ת ר טעוךת‬ ‫‪V V‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ‪Y‬‬ ‫־ ‪JT T‬‬ ‫־‬ ‫״ ‪T‬‬ ‫שאהבתי נשיו הטה א ת‬
‫לישראל לעת זקנת שלמה‪:‬‬ ‫לבבל להניחם לעביל אחרי אלהים אחרים ולא ישמר א ת‬
‫‪ - u‬״״*‪-.‬י•‬ ‫‪ u‬י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫ע מ מ י א ו ל א ג ט ר י ת ד פ ק י ד יי‬ ‫‪j..‬‬ ‫‪-‬‬ ‫; ‪j‬‬ ‫•~ ״ '‪A‬‬ ‫'>•‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪V".|-‬‬
‫דך כל זכל באלים ׳ אחר שהכה‬ ‫־ ־ ‪ -‬י ך !‪.‬‬ ‫־־‬ ‫יי‬ ‫*ידי‬
‫‪T‬‬

‫^היס אחליםללהעלים‬
‫בל זכל באלים כי קידם ה כ ם‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬
‫ואמי ‪ S‬ל ק‬
‫אשר־צוה יהודה‪:‬‬
‫‪IT‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫עיניו מהם למזה גס כן‬
‫לאחל כן קבלם לכמל ליל זה הן‬ ‫^ ן ל ^ נטיית‬ ‫חלף ך ת ת ך‬ ‫התבאל כי אמלן וילך‬
‫ך‬ ‫א‬
‫ויאמר יהוה לשלמה \_ען אישר‬
‫ס‬ ‫אתה קצפת לנתטא אחל‬ ‫א‬
‫פקודי וקימי ךי פ ק ך י ה ?לר‬ ‫שלחת אחלי עםתללת‬
‫שחטאנו קצפת לישם את הים‬ ‫‪PP‬‬ ‫‪0‬‬
‫היתדת־זאת עמך ולא‪°‬ישמרת בריתי‬ ‫אלהי ציללניס ןאחלי‬
‫א ע ך א ה אעךי י ר ת מ ל כ ו ת א מ נ ך‬ ‫•‪_1‬‬ ‫; •‬ ‫‪T‬‬ ‫‪; -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪«i‬‬ ‫• ׳ ז י‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T ; IT‬‬
‫לחלבה ליכקעל המי׳ אחל שנבקש‬ ‫מלכלםישקל׳ן עמינים‬
‫ברם ביומך‬ ‫ואתננה לעבדך ו‬ ‫אקרע‬ ‫מעליךלןרע‬
‫ונתתי‬ ‫צרתי עליך‬ ‫וחקתי אישר‬
‫ארת־הממלכרה‬
‫המים םם הים לחלבה וזולת י‪1‬ה‬ ‫הלצין שהניח לנשיו‬
‫שכתבנו בספל מכלל ללענין זה‬ ‫ל א אע^ךגה בךיל דור אבוך מ‪:‬ד‬ ‫הציליניית )העמיניית‬
‫אך־בימיך ל א אעשנה‬ ‫לעבדך‪:‬‬
‫פיל לזל רעש ליל שם בסיבו‬ ‫לחוד‪:‬ת בל‬ ‫ב ג ך אעךנדיז ו‬ ‫לעביל אלהיה׳ להעלים‬
‫מהכיתי את אלים זהי שם טיב‬ ‫ל מ ש דור אביך מיר בנך אקרענה‪ :‬יל‬ ‫עיניי מ ה ם ללזה א מ ל‬
‫מ ל ב ו ת א ל א אעדי ש ב ט א ח ד‬
‫שקנה כנייס שכיה לקביל את‬ ‫• ‪T s‬‬ ‫•••;׳״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: -‬‬ ‫ר ק את־כל־הממלכה ל א אקרעשבט •ל זקו ?מז‬ ‫)יעש שלמה את הלע‬
‫ההליגים וכן אלמל הנביא‬ ‫א ת ן ל ב ר ך ב ד י ל ך ו ד עבךי ו ב ך י ל‬ ‫א ח ר אתן לבנך למען דוך עבדי ו‬ ‫בעיני יי׳ ללא מלא אחל‬
‫במלחמת ביב ימגיג וקברום כל‬ ‫י ר ו ש ל ס ק ך ת א ךאתךעיח‪-‬י ן‬ ‫יי׳כליל אביל כי אם היה‬
‫ולמש ירוישלס אשר בחרתי‪:‬‬ ‫ממלא אחלי יי‪/‬לא היה‬
‫עם ה א ק יהמ להם לסט אכל‬ ‫ואקיבם ״ ??[‬ ‫•‬ ‫יי•;‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1:‬‬ ‫־‬
‫ית לקבור את החללים לחלצא‬ ‫י‬ ‫‪-‬י׳‬ ‫; ‪~ - V‬‬ ‫‪0‬‬

‫סיכל לנשיו לעשלת ז ה‬

‫יי‬
‫חליציתם‬ ‫״‬
‫לקחת‬ ‫י כלומר‬
‫‪J‬‬
‫ל ש ל מ ה ‪ :‬ת ה ד ד ארומאה מזרעא‬ ‫ויק• יהוה שטן לשלמה‬
‫; ו א‬ ‫העין הנפלא להעל עול‬
‫וכל‬ ‫וכליהם‪:‬‬ ‫והוה‬ ‫ך מ ל ב א הוא באדום ‪2‬‬ ‫א ת הדד האדמי מ ז ר ע ו ׳ מ ל ד י‬ ‫עלזףשהלצקכלשהן׳‬
‫על‬
‫‪,‬‬

‫כ ד ה ו ד ק ך ו ד באדוכש ב ד סליק‬
‫באדום‪ :‬ויהי בדדות ךוד את־ארום‬ ‫ט ן‬ ‫^ י‬ ‫^ ^‬
‫יי ־ יי‬ ‫‪ , .‬ג <^ד־ ‪ N i ^ v m‬ל ה ב ר‬
‫)הניחם לעביל אלהים‬ ‫^‪—11‬‬
‫יואב ך ב ח י ל א ל ח ל צ א ק ט י ל ^ א‬ ‫י ו א ב שר ד־זצבא ל ‪" #‬‬
‫אחליס אמלל וכן עשה‬ ‫במלוות‬
‫ז‬
‫ו ק ט ל ב ל ך ב ו ך א באדום{‬ ‫את־החלליםףךכלץכךבאד‬ ‫לכל נסי) הככלמת מ‬
‫ם ‪:‬‬

‫‪'*^M‬יי׳‪:‬״"'' ל ^ ‪^ - . w .‬‬
‫‪3‬‬
‫א ר י ש ת א י ר ח ק ; ת י ב ת מ ן יואב‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫״ ^ ״‬
‫כ י ־ י ש ש ו ^ ח ד ש י ם < ש ב ־ ש • י ו א ב ״״‬
‫‪J‬‬ ‫‪k‬‬ ‫? קץלותומזבחןת‬
‫‪1‬‬ ‫״‬

‫" ־ * ‪ p‬כ א ל כזה‬

‫»«ג«א שלמה היה ה‬
‫ה וסימ׳ ויהי בעלות הלהב׳ ויהי בודות דוד את ארוס׳ ויהי בעלות המנחה קדמאהדסיפרא׳ ויהי בעלות‬ ‫הניימ נסי) שתהיינה‬
‫נבוכדראצר׳ דמןהאלהיםתולער*;‬ ‫מ ז ב ח י ת ו מ ק ט ח ‪,‬ן‬ ‫ת‬

‫יאלהיהן וזה מ מ ה‬
‫ספק בו ולזה אמר אז יבנה ‪£‬למה כ מ ה שהיא כאילו כנאה אחר שהניח נשיו לכמתה וככלל הנה לקתו אותם היה סכה לכמת אלו הכמית ‪) fA‬לזה היה שלמה ס כ ה‬
‫למינם יבכלל ה נ ה היא מן השקל כאיש חכם כשלמה שיצא לאלו ההבלים והשקיצים ע ם המתו משיג השיינתלמזילתל מהאנשים וככל יעיל על זה נ ס הספרים שחכר‬
‫כייח יזיןלש ונלאה אליו גם כן השי פעמים ולזה לא יתכן כאיש במיה) שיהיה עיבל עז ולאלי שתדע שכבל יאללל שכבל עשה פלוני דבל אם בשעשאו בעצמו אם בשעשאו‬
‫מ‬
‫ל ילי שליח כמ) שאמל שלמה כנה כניתי כית זכיל לך וככל יאמל ג ם כן שהיא עשאו כאשל לא מיחה בעושה איתי והיה כילי למחית וזה מילגל מאל בלשונות שאתה‬
‫ה ל א ה שישיבו האשם כלכל למי שהיה בילו למחית כשלא מחה ןיאחלל לו שהיא עלשה הכל ללזה אחשיב סאמלה תילה הוכיח תיכיח א ת עמיתך ולא תסא עליו חטא לל‬
‫**אס לא תיכיחהו תשא עליו חטא כמה שיתטא כו כי הלא כאילו עשית החטא ההיא בידך לכזה האיפן השלישי אמל כזה המקים אז יבנה שלמה‪ :‬וציה אליי על הלכל»יזי‪-‬‬
‫יכלתי לכת אחלי אלהים אתלים׳ לל כי ממצות הסי היהמחיייכ שלא יניח לעבילע? בביתו עם שזה ללך שילכו כניו אחלי אלהים אחליםכלאיתם אמיתיים‬
‫^^!^אלמעלאלמתםילאיחדבביתהמהלם‪ :‬ל מ ^ ‪! 1‬‬
‫ד‬ ‫י‬

‫‪ «LL.1‬״ פ י י ל עם שזה יהיה סבה להעמיי ענייני בית המקיש באופן י מ י שלם כי כל איזי מהמלכים האלו‬ ‫זמ‬ ‫שה׳ » ‪J‬‬
‫״‬
‫־ ספל שכבל הכה יי‪,‬אכ כל זכל באלים‬
‫^הזת^לקבראתה״לליםל״הרהאק^שעל^א־שרהנבאעלא״לה־״־וא״׳זה‬ ‫)יהי‬
‫ויקחן‬ ‫‪Cc 1‬‬
 ‫דשי‬ ‫מלכים א יא‬ ‫רדק‬
‫ולחם אמר ל)׳ אמל למשרתיו לך לכך לחם תנללןליים‪ :‬ה ג ב י ל ה ׳ המלכה ן בי‬ ‫יכל ישלאל ׳ כל ישלאל אסל עמל במלחמה יסב? סם על הפליתי כל זכר באלים‬
‫שכב ללל ׳ ללל םמת מיתת עצמי נאמלה כל סכיבה ילאב סנהלג נאמרה מ‬ ‫ועד קברם החללים‪ :‬ויברח אלד ׳ באלף והאתרים בהא נאחד הוא כי אותינת‬
‫מיתה ׳ לא ללל שהניח כן הגון ממלא מק<מי כאמלה כל שכיכה ילאב סלא הכית כ(‬ ‫אהלי מתחלפות כמל ישי אישי והדומים להם‪ :‬ליקלמל ממדין ׳ אולי בצאתם‬
‫הגלן ממלא מקלמל לא נאמלה כל שכיכה כי אם מיידה‪) :‬ייןס אלהיםלל שטן ׳‬ ‫מאדלם נתעכבו במדין ויקומו משם ליכאל פאלן גיקלמל אנשי׳ עמם מפארן כי אלתם‬
‫לשלמה לזל היא שאמר‬ ‫היל מכירים אותל שהלא מ;רע‬
‫נתן הנכיא לללל אסל‬ ‫ויאמר לופרעה ב דסמיס זסימ' ויאמר לו פרעה לך מעלי ׳ כי מה אתה חסר‪ :‬וקס כ בקריאה וסיס' רקם‬ ‫המללכ׳ לפיכך לקחום ע מ ס כלי‬
‫בהעללתו והוכחתיו ב‬ ‫משה את המשכן ב׳ בפסוק ׳ ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ׳ וקס יי׳ שפטי' ׳ ויזעקו בני ישרי דעתניאל‬ ‫סיעילל עליל לפני כלעה שהלא‬
‫בשבט אנסים‪ :‬ואמ‬ ‫אמר‬ ‫ולחם‬ ‫מזלע המללכה ן‬
‫הרעה אשר יייי י‬ ‫לן ׳ אמל לתת ל) לתי למזלן אמל ו כ ל י ש ר א ל עד דישיעי כ ל דמיא ' ‪ ' :‬ובל־ישיראל עו—הכריות כל־־זבר‬
‫לג מג ג‪,‬‬

‫‪.‬‬ ‫—‬ ‫‪L‬‬

‫עם הלעה שעל ילי‬
‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬
‫**‬ ‫•‬ ‫‪A:‬‬ ‫‪vrt‬‬ ‫»‬ ‫• ‪j‬‬
‫‪ !T‬ו ‪:‬ם ‪1‬פה ו ע ר ק א ד ר ה ו א ונברין‬ ‫״ב״ א ד‬ ‫ליה ‪ ) :‬א ק נתן ל) ׳‬‫לספקא *•‬
‫יי‬‫״^"‬ ‫י‬

‫הלל היתה גם זל סל‬ ‫ו״אנישים‬ ‫הוא‬ ‫אדר‬ ‫דברה‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א ד ו מ א י ן מעבדי אבורתי עמידה‬
‫‪:‬‬ ‫עליהם‬ ‫ופקיל‬ ‫סל‬ ‫שיהיה‬ ‫עלים‬
‫גילם‬ ‫לזון ז‬ ‫‪-‬־־ך •‬ ‫‪. . .‬‬ ‫‪x‬‬ ‫»‬‫‪r‬‬ ‫‪v‬‬
‫כי שכב ללל עם אבותיו וכי מת‬
‫ל מ ע ל ל מ צ ח ם ו ה ך ד ; ג י ק ז ע ר י•‬
‫ארמיים מעבדי א ב י ו אתו ל ב ו א‬ ‫יואב של הצבא ׳ ללשל כל מפני‬
‫ן ק כ ו ממדין ו א ת ו ל פ א ך ן ו ד ב ר ו‬ ‫מ ה נאמלה שכיבה בללל ומיתה‬
‫רקמו‬ ‫מעריכם והדד נער קטן‪:‬‬ ‫ביואב היא שכיבה היא מיתה‬
‫‪/‬‬ ‫‪.1•AT-‬ז•‬ ‫‪1.--.IT‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬
‫נ ב ח ן עסהון מפארן ואתו ל מ צ ח ם‬
‫<אלא ללל שמת על מטתל כתל׳ בו‬
‫ללב}‪,‬‬ ‫ממדין ויבאו פארן דקחי‬ ‫ל ו ת פרעה מ ל ב א ך מ צ ך י ם ויהב‬
‫שכיכה ילאב שנהלג כתוב בו‬
‫ויקחל אנסים עמם מ‬
‫פןתןה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫מערים‬ ‫ויבאו‬ ‫מפארן‬ ‫עמש‬ ‫ל י ה ב י ת א ומזון א מ ר ל ס פ ק א ל י ה‬
‫מפארן׳ יתכן שלקחו'‬ ‫מיתה ללל שירשל כניו את מקומו‬
‫ר‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ליד־־־•‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫נאמר כל שכיכה ילאכ שלא ילשו‬
‫כלי שיהיה עמיעםרכ‬ ‫מלך־מעריס ויתךלו בית ולחם אמר‬
‫וזה יהיה ס ב ה גו‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪I v- • 1‬‬ ‫ל ח• ר א וודייה ב ־ ; ״‬ ‫‪-‬‬ ‫ך ח מ‪ t‬י ן‪ r‬בעיגי‪•JT‬פ ר ע ה‬ ‫את מקומו נאמר כל מיתה‪:‬‬ ‫•••‬ ‫בני)‬
‫שיכבדהו כלעה ‪ ,‬נ‬ ‫וימעא הדר חן‬ ‫לו וארץ נתז ל ו ‪:‬‬ ‫ליה א ת ת א ית א ח ת אתתיה אחתיה‬ ‫שישלחהו‬ ‫לכלעה‬ ‫אמל‬ ‫׳‬ ‫שלחני‬
‫וינשאהו עם שהם גם‬ ‫כי חשכ כמן שמת) ללל )יואכ‬
‫בעיני פרעה מאד רתךלו אישה את״‬ ‫ויצירת ל י ה‬ ‫ד ת ח פ נ ס מ ל כ ת א י‪.‬‬
‫נשלמה נעל‪.‬ואינו איש מלחמה‬
‫כן העילו שהלא מזלע‬
‫המללכה ולזה נתן לו‬
‫הגבירה‬ ‫החפניס‬ ‫אחות‬ ‫אחותאישתו‬ ‫‪J‬־*‪w‬‬ ‫א ח ת א ד ת ח פ נ ס י ת ג נ ו ב ת ברי‬ ‫כ‬ ‫חשב להלע לישלאל ובעודו‬
‫_ ‪s..‬‬
‫‪...‬‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪. . . . . .‬‬ ‫‪- j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫‪IT‬‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪/‬‬ ‫;‬ ‫*‬ ‫ז‪-‬‬ ‫‪•J:‬‬ ‫‪:‬־‬‫‪ss‬‬
‫וחסלת ‪ r‬ת ח פ ג ס בגו ב י ת פרעה‬ ‫כמצליס נא היה יכול להרע להם‬
‫פרעה ילה שנתן‪:‬‬ ‫אחות תחפניס ־א ת גנבות‬ ‫‪-‬‬ ‫ותלד לו ‪ ,‬ג‬ ‫ה‬ ‫י‬‫ן ‪-‬‬ ‫ן‬ ‫ו ה ו ד ה נ נ ו ב ת ך ב י ת פ ר ע ה ' * >ג‪: W Q‬‬
‫ע‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ב נ י‬ ‫ב נ ‪1‬‬
‫‪1$‬הלי כ ת פרעה היתה לשלמה‬
‫ולחם אמר לל׳ לל‬ ‫^ י ת פ ר ע ו ‪ .‬בתיך‬ ‫‪.....‬‬ ‫‪-‬־‬
‫בירת‬ ‫בותוך‬
‫והדד ישמע ב מ ע ר י ם‬ ‫רתחפנס‬ ‫ותגמלהו‬
‫בני פרעה‪:‬‬ ‫בנו‬ ‫»•״״•!״*‬
‫‪A‬‬

‫ו ה ד ר ש מ ע ב מ צ ח ם ארי‬ ‫פ ר ע ה י‪.‬‬
‫לאםה ויצא ממצלים )לא עלתה‬
‫שכבד אמד לתת לו‬ ‫מחשבתו כילל כי כל ימי שלמה‬
‫; • ־ ־ •‬ ‫‪- T‬‬ ‫־ ‪ .‬״ ־‬ ‫ץ‬ ‫־ ־ ״‬
‫לחם חקל תמיל‪:‬‬ ‫ש כ י ב ד ו ר ע ם א ב ה ת ו ה י וארי מ י ת למל (;גיז‬
‫מיחדין כי־שכב דוד ע ם ־ א ב ת י ו וכי־מרת‬ ‫•אין שטן לאין פגע לע עד עת ז‬
‫דל‬ ‫וארץ נתן ל) י‬ ‫יואב ך ב חילא ואמר ה ד ד ל פ ר ע ה‬ ‫ןקנתל ואז היה שטן לישלאל זה‬
‫שנתן לו ערים יהיה‬ ‫יואב שר־העבא ויאמר ךתךר ?ל*‬ ‫הלל לחק ג ם כ ן ‪ :‬ויקם אלהים‬
‫שלךוגי ו א ה ך ל א ך ע י ״‪ .‬ו א מ ר ל י ה‬
‫מושלעליהם‪ :‬ויאחל‬
‫פרעה ישלחני ואלך אל־אךעי‪:‬‬ ‫פ ר ע ה ארי מ א א ת ח ס ר עמי ד א ת‬ ‫לל שטן ׳ לשלמי כללחל עילהקים‬
‫אל פ ר ע ם שלחני ואלך‬ ‫ב לך מעלי‬
‫‪ 7‬ויאמר‪°‬לו‪°‬פרעה כי מהיאתרת חסר‬ ‫לל שטן אחל א ת לזון אשל כלח‬
‫אל ארצי י ילמה כי‬ ‫לאדי׳נד ו א מ ר ל א א ר י‬ ‫בעי‬
‫ג ם כן מאת הללעזל כהכלתללל‬
‫חשכ הלל להנקם מ‬ ‫עמי והנןכ מבלןש ל ל ב ו ת אל־אךעך‬ ‫ואקים יי ל י ה‬ ‫שלחא תשלחגגיז‬ ‫»?ותל כמל שכתיב בשפל שמואל‬
‫מישלאל בלאלתו כי‬
‫יז‬ ‫מתו גמליהם‬ ‫‪m‬‬ ‫‪T‬י ‪ ; -‬ך ז ו ן ב ר א ^ ך ע ^ מ ן ‪? %‬‬
‫ש‬ ‫‪7‬‬
‫ת‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫)אימל כי אז בלח מאת אללניו‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬

‫אלהים לו שטן את־ךזון בך־אל^רע המצליחים במלחמה‬ ‫רזון זה ויקכון אנשים ויהי של‬
‫ק ך ם ה ד ר עזר מ ל ב א ךצובד־ז‬
‫ועם כל ז ה לא יכלל‬ ‫גללל יכשמעל זה כי הלל שב ל‬
‫;‬

‫בעת שהיה סלמ׳ הולך‬ ‫מלך־עובה‬ ‫הדדעזר‬ ‫מאת‬ ‫ברח‬ ‫אשר‬ ‫ו כ נ ש עלוהי נבךין‬ ‫ךבוגידח ‪1‬‬ ‫לאלצו כלי להרע לישלאל הלך‬
‫•ל‬ ‫והורה רבימשריתא ב ד קטיל דוד‬ ‫הלא נ ם כן עם אנשיו למשק )‬
‫בללכי יי׳ כלול אביו‬ ‫דקבץ^לע אנשים ויהי‬ ‫אדניו‪:‬‬
‫שרעדוד בהךנ דוד א ת ם וילכו ד א ך לעת זקנתו ש‬ ‫יתדתיון ואזלו ל ד מ ש ק ויתיבו ב ד י ז‬ ‫)‬ ‫)הנליח שם על שמלכל הלא‬
‫שנמצא בו ז ה החטא‬ ‫^‬ ‫ן‪^ ,‬‬ ‫ךמשיק וישבו‬ ‫ו מ ל כ ו ב ד מ ש ק ; והוד‪ .‬ס ט ן ל י ש ר א ל‬ ‫גכל‬ ‫)אנשיל בדמשק לאחל כך‬
‫ך‬ ‫ב ן‬ ‫מ‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫־־־י‬ ‫־ • ׳ < • ; ׳‬ ‫‪v‬‬
‫אז ה י ה הלל שטן‬ ‫‪ ' \ 1‬ף־ •י ־• ־ ‪ -‬ן ‪V‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬

‫כי‬ ‫אלם‬ ‫עלל למלך הוא על כל‬

‫י‬
‫ב ל יומי ש ל מ ה ו י ת ב י ש ת א ד ע ב ד‬
‫ו י‬

‫ו ה י ^ ט ן לישראל בל־ןימי שלמה בה לשלמה ולישלאלואעפ‬ ‫למשק מאלם היה למתחילה לא‬
‫ה ד ד ומריר בישראל ו מ ל ך ע ל א ך ם‬ ‫התגבל על אנסמ שבאו עמל )‬
‫שכתוב וישב יהלל<ז‬ ‫אשר הדר לקץ בישראל‬ ‫ואתיהרעה‬ ‫•‪•J-S‬‬
‫‪:‬‬
‫; ־ ‪-v‬‬ ‫‪vT TIT‬‬ ‫•; ‪v‬‬ ‫ויך^עס ב ר ג ב ט‬ ‫‪1‬‬ ‫)הניתם להילת שליטים על העיל‬
‫י ־ ״ ״ ־ וישלאל לבטח איש תחת‬
‫וירבעם‬ ‫וימלך על־ארם‪:‬‬ ‫אפרתי מ ן ע ך ך א ושום אמיה ערועה‬ ‫עמל על שהתחזק הלא במלוכה‬
‫נפנל ותחת תאנתל מ‬ ‫‪" r : T T:‬‬ ‫; ־ ‪IT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫״ • ; ‪ v‬י‬
‫והלע‬ ‫)מלך הלא לבלל על אלם‬
‫מלן ועל באל שבע כל‬ ‫לישלאל י‪ .‬כל ימי שלמה ׳ מ ע ת א ת ת ^ י ן א ך מ ל ת א ע ^ ך א ל ש‪J‬ל•מ דנ‪.‬ט ע ‪ ­ 4‬בךנבט אפךתי מךהצךךה ושם אמו‬
‫ימי שלמה הנה הרצון‬ ‫*‬
‫בו ללב ימי שלמה וי^א‬
‫לשלמה‬ ‫עבד‬ ‫אלמנה‬ ‫אשה‬ ‫ערועה‬ ‫ע ק ם לשטן היה לשטן כל ימי‬
‫>‪TT‬‬ ‫‪:A‬‬ ‫;‬ ‫‪: \ .‬‬
‫־‬ ‫־יי‪-‬‬ ‫־‬ ‫״‬
‫^למהליםל׳ אבל לא נלכל לפלש‬
‫ע ל עת זקנתו בי כמז‬
‫׳‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫דשלםה׳‬ ‫‪'1‬בפסוק‬ ‫לאולם‬ ‫העממיים‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ויקס‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ג‬ ‫דאוזודבן‬ ‫וחברו‬ ‫כל ימי שלמ׳ מעת שמלך שלמה‬
‫ז ה תמצא מלת כל‬
‫וחברו ר ד ה ׳ רקם יי׳ שטן ל ש ל מ ד ן ׳ ויקםאלהיםלושטן ׳ דקם מזבח לבעל׳ וישבדבןאתהבמזרת׳‬ ‫עהלי כתיכ וישכ יהללה וישר׳‬
‫בלבלי הנביאים אמל‬
‫וחברו דדה ׳ ו ק ם את העםדיס על דדה י רקם א ת ד ב ח אשר דבר עלינו דדניאל ׳ ויעלני מבור שאק‬ ‫לבטח איש תחת גפנל ותחת ת‬
‫וישכימו בבקל ןהני*‬ ‫׳‬

‫וירבעם‬ ‫׳‬ ‫איש‬ ‫בן‬ ‫ורוד‬ ‫׳‬ ‫אפרתי‬ ‫ף‬ ‫«‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫תחו‬ ‫בן‬ ‫וסימ׳‬ ‫בקריא׳‬ ‫‪4‬‬ ‫אפרתי‬ ‫ביעקב‪:‬‬ ‫עדות‬ ‫ויקס‬ ‫׳‬ ‫דדק‬ ‫מטיט‬ ‫תאנתל כל ימי שלמה לאומל אין‬
‫כלםפגליםמתי׳והנה‬
‫ג‬ ‫אפרתי‬ ‫נבט‬ ‫בן‬ ‫ט ט ן לאין פ ג ע ל ע אלא לעת זקנת‬
‫מ ה ש א מ ל בזההמיןז'‬
‫שלמה קמל אלה השטנים מעת‬
‫ק נ ט ה לבבל מעם יי׳ לאחל שקמל היו לשטן לישלאל כל ימי שלמה על שמת שלמה‬
‫כלי שינחם על החטא ליכיל כי בעלל שהיה אלהכ את יי׳ אין שטן)אין פגע לע‬
‫)כיין שחטא קמל השטנים‪) :‬את הלעה אשל הלל ׳ כתחכלה לעתו עם הלע אשל‬
‫עשה הלל ליםלאל‪ :‬לקן בישלאל ׳ ויקץ זה פעל מצא ותלגלמל למלל בישלאל‬
‫‪ ' ^ j ^ : ^ £‬כ מ ך‪0‬למה כייןילם׳ההמאלם״סאי״ני׳‬ ‫‪p‬‬ ‫‪3‬‬ ‫)אפשל שהלא פעל עלמל כחבילת כללמל קץ בהם ומאם אלת׳ בהילת) בשלל׳ עמה׳‪:‬‬
‫כן‬ ‫)ילכע כן נכט ׳ אמלו כללש היא נכט הלא מיכה הלא שכע כן כבלי והנה שבע‬
‫‪ ' 0‬י י ' ' ״ ״ ־ ל נ ס פ י »‪Sh‬״״‪»w‬־‪ i«i1wDwA‬באלם א״ייי‬ ‫^‬
‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫)ילם‬ ‫כבלי משבט בנימן)נבט משכט אפלים« אכלתי ׳ משכט אפלים‪:‬‬
‫‪ ^" ^11‬ייזסס״ל^יםנימייןחאבכ היי‪.‬המ י״סי‪*6‬י‬
‫מ‬ ‫ז‬ ‫‪,,‬‬ ‫‪..‬‬ ‫״‪.‬‬
‫» ‪ ^ » ^ ^ ^ ^ ^ ^ » 0‬״ « ^ נ ה י י * ל ס « ^ י ב » ש ^ י '‬
‫ז‬ ‫עבי ‪W‬מה יירם ‪ T‬כ < ׳‬
‫« י ה ־ ה ^ י ‪ .‬ה ״ ־ ^ ‪ p h‬מני ‪D‬״‪ P‬שלמה‪,‬סבה א״ית לג־בה לט‬ ‫?‬

‫^ ה י ^ הרמת יי״היא סהיא אמר מגנה איתי לאי מה עסה הנה ״לי־יי‬
‫מיתה התימה ני ־לי־ה נליסיי־ל־ יסראללנאאלהמלך ‪ ^ ^ ^ ^ ^ v x A m w‬יכל מנינה א״ר סנר את פרן יזי אבמסהיהםם ״קי*‬
‫״קני אם י״״‪ ,‬״ ^ ^ ‪ p o ^ v 1 r » ^ 0 1 m 7 ^ ^ « ^ ^ ^ ^ ^ ^ f‬שמכללכרי"‬
‫עופו‬ ‫רדק‬ ‫מלכים א יא‬ ‫רש׳‬
‫וילם יל במלך ׳ מלל ב) שלבל בל)לא ילא ממנן)כבל הפקיל אלתו שלמה לכל סבל‬ ‫ללם יל כמלך ׳ הןכיח) בלביס)זה הלכל אסל הלכיתויעלמ שלמה בנה את‬
‫בית מסף לקבל המס ממכסה )אפלי׳כי לאה כיעלשה מלאכה כללמל לאה‪ 5‬זלת‬ ‫המללא )בבניין זה סגל את פ ק עיל ללל סהיה ה פ ק אתללי המללא אמל לל‬
‫במלאכתו לבעת ההיא קולם סהלים יל במלך מכא אלתל אחיה הסילוני וכשלה)‬ ‫אביך פ ק פלצלת בחלמה ליכנס בל עללי לגלים)אתה גללת אנתם לעסל׳ אכנליא‬
‫כמלכלת על כן על הפקיללת םהיה לל מתחילה )על בםללת המלכל׳ סאמל לל אחיה‬ ‫לבת פלעה להיםיב םם עבליהומלשתיה • )ילא סלחה את הנעל ׳ חללם לכן כי‬
‫גבה לבל)לבל מה סלבל כשלמי‬
‫•‬ ‫י‬ ‫י‬
‫עישה^לאכהיאמהיל‬‫ו‬ ‫י‬ ‫ו » ‪t \ 11 ^ • < 1‬‬

‫במלאכתו וזריז ן לכל דהי בעת ההיא ג׳ בקריאה וםים׳ נםסר בסדר וירא • עבדי דוד ה׳ נקריא׳ וסים׳ והשכם האחד יהיה לו ׳ ואקרע‬
‫)שלמה כאשל היגל ל) כקש ל‬
‫את הממלכה׳ והקימותי עליהם רעה׳ ואני״׳ אהיה׳ ועבדי ה ד מלך עליהמ׳ וכל שמואל דכמ׳בסא דוד‬ ‫סבל בית יוסף ׳ לכל‬
‫להמיתל)כלח למצלים כן הלא‬
‫עבדי ועתה עשו‪ :‬חקת׳ ט' חס׳ וכל אוריתא דכוו׳ במא וסימ' נמסר בסדר תולדות; לדויד ה' מלאים וסימ נמסר‬ ‫מסקי מיסק לבי׳ מסף‬
‫סלל העצין הזה אכל כק לילם‬
‫יל כמלך לכין ליכקש שלמה ל‬ ‫וזה ה ד ב ר א ש ר ־ ‪7 •:‬לפ וארים ירא ב מ ל כ א ‪ 1‬ודין פ ת ג מ א‬
‫מנסה ואפלים לפי‬
‫וירס״יר ב מ י י ך ‪:‬‬
‫להמית את ירכעס הישמל ‪$‬‬ ‫שמשבט אפליםהיה‪:‬‬
‫ד א ר י כ מ ירא ב מ ל ב א ש ל מ ה ב נ א‬
‫הלכלים למה גבה לבל להלים‬ ‫י‬ ‫־‬‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫־ ־״‬‫‪L‬‬
‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫וניר‬ ‫נ י ל ׳ ממשלה‬
‫‪2‬ת מ ל י ת א א ח ד י ת ת ר ע ת א רןךתא‬ ‫׳‬ ‫אך‬ ‫לסין עול‪:‬‬
‫שלמה בנה את‬ ‫יל במלך‪:‬‬ ‫‪7‬‬
‫ה מ י ו א ס ג ר א ת ־ פ ר ץ עיר ד ו ר אביו‪:‬‬
‫המללא ׳ המללא היה מקלי בעיר‬ ‫וגכרא ירבעם גבר‬ ‫דרוראמהיו‬
‫יללשלם סמיך ליללשלם יהיה לחב‬ ‫ח י ל א וחזא ש ל מ ה ית ע ו ל מ א ארי‬
‫והאיש ירבעם גבור ח י ל וירא ש ל מ ה‬
‫ךלכג‬
‫להתאסף שם העם מענק קלא)‬ ‫ע ב י ר ^ ב י ך ת א הוא ומגי יתיה לכ;ל‬ ‫ארת״הנער כי־עשה מ ל א ב ר ה ה ו א‬ ‫)הנ כזה חטא ירבעם‬
‫מלאל אחליך מליא שהיא ענין‬ ‫בי ‪17J x>b‬׳‪»r‬‬ ‫ויפקד א ת ו ל ב ל ־ ס ב ל ב י ת יוסף‪:‬‬ ‫לשלמה כשני צללין‬
‫מסקי מסין ך ב י ת *וסף ו‬
‫אסיפה לםלמה בנהאיתל המקים‬ ‫‪9‬‬ ‫האחל מפני שגנהו‬
‫ו ה ו ה ב ע ך נ א ה ה י א ף ך ב ע כ ם כי היצלך לי כשכנה בית לבת פלע‬
‫נ <יאמל‬ ‫ויהי ב ע ת *ההיא ו י ר ב ע ם‬
‫&כיתלך‬ ‫על מעשיל להלכיחל ע‬
‫לאף על פי כן מן הנלאה לא היה‬ ‫עליהם )השנית שלא‬
‫טיב כעיני העם מה שעשה שלמה‬ ‫חלק לל ככלל אך ק‬
‫)היל יליאי' ממני לאמל כך יכך‬ ‫קלאן בשמו ואמ שלמי‬
‫עשה שלמה מה ילבעם נכה לב)‬ ‫בנה א ת המללא לכן‬
‫)העיז את פנמ)אמל שלמה כנה‬ ‫אנון בלחיוךיהון ב ה ק ל א ן ו א ח ר‬
‫את המללא כללמל לא) לעה ם‬ ‫א ח י ו ת ב ב ס ו ת א ח ר ת א ד י עלוהי‬
‫שעשה זעלל שאמל שלמה ללא אמ‬ ‫וםךיכןה ליו‪/‬יין ל ס ר סךקין *‬ ‫ה ח ד ש ה א ש ר ^ליו ויקךעה ש נ י כ ם‬ ‫^‬ ‫)הנה כ‬
‫ט ה‬ ‫פ ל‬

‫המלך לזה היה מלל במלך לעלל‬ ‫ע ש ר ק ר ן י ס ‪ :‬ר א מ ר ל י ר ב ^ ס קחי־‬ ‫ירבעם היה גבלר חיל‬
‫ו א נ ר ^ ך ב ^ כ ם סב לך ע ם ך א‬
‫אמיםגלאתפלץ לילאכייפילשו‬ ‫דלא שלמה את הנעל‬
‫סךקין ארי בי גן א מ י י‪,‬י א י ר א‬ ‫ל ך ע ש ר ה קרעים כי כ ה א מ ר יהודה‬
‫כי כי ל!ל עסה פלץ בתימת צילן‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫•<‪-‬‬
‫‪T-‬‬ ‫ץ‬ ‫'‪"A‬‬
‫‪T T‬‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬
‫‪I:‬‬
‫־ כי היה •לב פעלי׳ להיה‬
‫» ‪T‬‬

‫שאם ימללל כי ישלאל יצא ייכלת‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ית‬ ‫מעדי‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫!ליז כמלאכתל אשר‬
‫אלהי ישךאלהנני קרעאת־הממלכה‬
‫משם בלא לעתם כמו שהלא מנהג‬ ‫מירא ך ש ל מ ה ) א ת ן ל ך ית ע ס ר א‬ ‫מנהל למנה אותלמפצי‬
‫ש ב ט י ן ‪ 1‬ו ש ב ט א ח ד ?הי ל י ה בךיל הילס במלכי‪.‬ישמעאל שיעשו פ ק‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ז י ז לקבן המם ס‬
‫‪Jt T t‬‬ ‫•‪ J J‬י "‪V,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫!‬ ‫" ‪J‬‬
‫במבצליה' שאם יקימל על המלך‬ ‫ד ו ד עבדי ו ב ד י ל ירושלם ק ר ת א‬
‫‪-‬‬ ‫‪T :‬‬
‫שסלבלים עליהם כל‬
‫בני העיל םיבלת מםם ליקלא)‬ ‫ו ה ש ב ט ה א ח ר יהיה־לו‬ ‫השבטים‪:‬‬ ‫בית יוסף והם מנשה‬
‫ך א ת ך ע ת י ב ה כ־כלשבנדא ך י ש ך א ל‬
‫שמי שעל הכגל ישלמ סגל איתו‬ ‫ה‬ ‫ל מ ע ן י עבדי ת ר ו ל מ ע ן ןךו־שלם‬ ‫)אפלים לבעת ההיא‬
‫ה פ ק לאמל ילבעס לאי גבהנת‬ ‫ל‬ ‫ן ח ל ף ך ש כ ק ו פולחני וסנידו‬ ‫אחל שמנהל המלך על‬
‫לעשתךר־ז ט ע ו ת צירונאי ו ל כ מ ו ש לכי שסגל ה פ ק כלימל םהיא‬ ‫ה ע י ר א ש ר ב ח ר ת י ב ה מ כ ל ׳שבטי‬ ‫*ה הפקידות תכף ש‬
‫ביטת שאיני ילא ממלל יבלבלי‬ ‫מ י ש ר א ל ‪ :‬יען י אישר עזבוני ה ש ת ח ו ו ‪ %‬ויזל וד ט ^ ו ר ת מואבאי ולמלכיוכש ט ע ו ר ת‬
‫ז‬
‫*יצא ילבעס‬
‫ק‪7‬מ'‬
‫לץל מפני מ ה זכה ילכעם‬ ‫בגי עמון ‪ 1‬ל א ךהליכו ב א ו ך ח ן‬ ‫לקבץ‬ ‫ללכת‬ ‫מירושלם‬
‫ל ע ש ת ך ת אלהי עדנץ ל כ מ ו ש אלהי‬
‫למלכי׳ מפני שהיכית את שלמה‬ ‫המסיס שהפקלעליה׳‬
‫ק‬ ‫ך ת ק נ ן כןךמי ל מ ^ ב ד ך כ ש ר‬ ‫מ ו א ב ו ל מ ד י ב ם א ל ה י בני־עמון ו ל א ־‬
‫)מפני מה נענש מפני שהי כיחל‬ ‫מצאה׳ אחיה הסילוני‬
‫כרכים אמל לי ליל אביך פלץ‬ ‫ק ד מ י וקימי ודיני כ ד ו ד אבוהי ן‬ ‫ל ך )היה אחיה‬ ‫ב ל‬
‫ה ל כ ו ב ד ר כ י ל ע ש ו ו ת ה י ש ר בעיני‬
‫פרצי' כחימה כדי שיעלי יכראל‬ ‫ו ל א א ס ב ית ב ל מ ל כ ו ת א מניי־ז‬ ‫הסילוני מתכסה ה‬
‫ולא־‬ ‫וחקיתי ו מ ש פ ט י כ ד ו ר א ב י ו ‪J‬‬
‫ללגל יאתה גלרת איתם כלי‬ ‫ארי מ ל כ א א ע ו נ י ה ב ל יומי חיוהי‬ ‫בסלמה חלשה והיו‬
‫לעם)׳ אננליא לבת כלעה ואמלל‬ ‫מ י ד ו כ י • 'ל<חס׳‬ ‫אקחאות־בל־הממלכות‬ ‫שניהם לבלם כשלה‬
‫כ ך י ל ךויר ?ןבךי ךאך• רעיתי ב י ר ח‬
‫ליל מאי תת הדבר אשל הלים‬ ‫‪V‬‬ ‫\ ' \‬ ‫‪h‬‬
‫[ י •י‬ ‫‪T‬‬
‫*‬ ‫י‬ ‫^ ׳ ש ל ל א ה ו א ח י ה כ ה •יי ־׳י‬
‫יל כמלך שחלן תפלי‪ /‬כפניי י‪.‬‬ ‫ך נ ט ר פקודי ואיוךןתי וקימי ו‬
‫נ ש י א א ש ת נ ו ב ל ימי חייו ל מ ע ן ד ו ד ט' חהיזכל‬
‫השיליצי ׳ מןשילההיהלאמל מן‬ ‫א<ייי‪3‬דכן׳ ן א ם ב ‪ 9‬ל ב ו ת א מ י ר בךיה ו א ת נ ו ת‬ ‫ילאה מעשיהם ס מ ^‬
‫שילה שיליני מן גילה גילוני‪:‬‬ ‫כמא ל ך ‪ :‬ת ע ס ך א שבטין ״‪ .‬ולבךיה א ת ן‬ ‫ע ב ד י אישר ב ח ר ת י א ת ו א ש ר ש מ ר‬
‫בנו ונתתיה ל ך א ת עשרת השבטים‬
‫^‬
‫להגיל למלך שלמה אז‬
‫ם‬ ‫‪p‬‬ ‫)פה‬
‫‪f‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ט‬

‫אל אתיה אן‬ ‫)היא מתכסה ׳‬ ‫ש ב ט א ר ד בךיל ללףמא מ ל כ ו ל ת ר‬ ‫כל לה מצויתיוחקיתי‪ :‬ו ל ק ח ת י ה מ ל ו כ ה מ י ד‬
‫ת‬
‫ה פ ס בשלמה החלשה‬
‫ילכעס אין לנ הכלע לכן כלכלי‬ ‫‪^:‬בנואתןשבט־אחדלםען ה‪:‬י ־‬ ‫אשל עלמ לקלעה יכ‬
‫נ^ר לירויד‪-‬עבדי ב ל ־ ה י מ י כ מ י לפנ< ״׳•?מיל ע כ ך י כ ל י ו מ א ק ך מ י בירושלבש‬
‫‪:‬‬
‫רכלתינל זכלל׳ לכלכה לכ לללי חל‬ ‫ז‬
‫קלעים זהלליע לו כי‬
‫א מ ל םמלתל סל אחיה לחל אמר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫!‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫'‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫מללך ימלוך על עשלת‬
‫ת מ ן ‪ :‬ןיחך ^ ך כ ו ת מ ל י ך ב ב ל םמלתל סל ילבעס אמל ר שמלאל‬ ‫לשום״שמישס‪ :‬ואתך א ק ^ ו מ ל כ ח ‪,‬‬ ‫השבטים אחלי מלמ‬
‫מסתכל כמאן לאמל סל אחיה‬ ‫־ דרעואגפשךותהימלכאןןל ישראל‬ ‫‪W‬‬
‫‪v‬‬ ‫"‬ ‫‪T5I,T‬‬
‫•׳ י‪1‬׳‬ ‫‪Y J‬‬
‫״״‬ ‫ל ׳‬ ‫שלמה יען'אשל הנימ‬
‫י ‪ 7‬ך ה י ^ ם ת ק ב י ל ל ש מ ך י י י ת ב ל שכן ללך סל צליקים להילת‬ ‫ב כ ל אשר־תאוה נ פ ש ך ‪ 3 0 ? ^ .‬י י ‪.‬‬ ‫כטכיתללעב‪1‬לע*אל‬
‫מ‬
‫קללעיםכמחלנקת של כית ללל‪:‬‬ ‫ערי־יש ראל‪ :‬ו ה ; ה א ם ־ ה ש מ ע א ת‪ -‬יל ‪7‬סמי׳‬ ‫‪4‬‬
‫ל א יקח דבל‬
‫)השבט האחל ׳ יהילה יבציק‬ ‫ן‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ך‬ ‫ג‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ממלמתל בחייו ל מ ק‬
‫חלשב לשבט אחל בעבלל שהי)‬ ‫ך ת ק ג ן לןךמי ותעביד ך ב ש ר בעיגי‬ ‫ו‬ ‫‪* ,‬מון ללל עבל יי׳ אשל שמל • כ ל ‪ -‬א ש ר א צ ו ך ו ה ל כ ת ? ד ר כ י‬
‫מיוחלי בנחלה יביללםלם‪ :‬אשל‬ ‫ו ע ש י ר ת ה י ש ר בעיני ל ש מ ו ר ח ק ר ה י ח קיל ל מ ט ר קימי ופקודי ב מ א ך ע ב ד‬ ‫?י*וג‪5‬י» מצלתיו לחקותיל ולזא'‬
‫עזביני ׳ שלמה לכיתל )הניטים‬ ‫ן ׳ ״ ׳ ^ י ן הסבה גם ‪ p‬לאיסיל‬
‫ו‬ ‫ד ו ד עבדי ויהי מימךי ב ס ע ך ך‬ ‫ו מ ע ו ז י כ ^ ש ר ע ^ ה ד ו ד ע ב ד י והייתי‬
‫ולא אקח את כל‬ ‫אחליהם‪:‬‬ ‫״ ' ' הממלכ לגמלי מ ז י ע‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬

‫הממלכ׳ ׳ שום לבל ‪ p‬הממלכה‬ ‫ו א ק י כ ם לך מלבו ק ; מ א כ מ א‬

‫לא אקח מילו וכן לא תעשה כל‬
‫מלאכה כל חלב לכל לם לא ת‬
‫תאכלל להלימים להם ‪ :‬למען‬
‫)בזה *ענה זלע ליל לעיל בהאי םי^רא ‪1‬האי סימן ‪ i‬לשמור ח מלאים בקריאה וסימ בא אל פילגשי אביך ׳י והיה אס תשמע הילת ניל ללללעבלי׳ ניל בחילק‬
‫כמי בצלי כמל שאמל עלכתי נל‬
‫למשיחי ד ת מלכל ותלנ׳ אנקליס‬
‫את כל אשל‬ ‫)נילס למלכי נ‬
‫הכף לפה לכן אשל‬ ‫אציך ׳‬
‫אנכי מציך בפלשת לאתחנן‪:‬‬
‫‪ Cc 2‬״‬
‫ע מ ך ובניתי ל ^ ב י ו ת ‪ -‬נ א מ ן כ א ש ר‬ ‫שלמה כמל שקלם )‬
‫ךקןמית לדור ואתן ל ך ית י ש ר א ל ו‬ ‫‪ .‬והיליעל שאם ישמל‬
‫בניתי ל ת ר ונתתי ל ך א ת ־ י ש ר א ל ‪:‬‬
‫מצי׳ הסי גחקלתיל יכנה‬
‫ללכיתקיים זמן אליך‬
‫דירבעם ׳ אך יתן לך »׳ שכל ובינה ׳ ולשלמה בני תן י ויהי»‪5‬את הכהנים מן ׳ ויעמד המלך על עמדו דדה ׳‬ ‫מ‬
‫בזה האלפן סלא‬
‫עת לשמור ועת לאבר ׳ לשמור על אחיהם צ‬ ‫תהיה לתם כל המללכ‬
‫‪,‬‬ ‫לא יענה זרעו כל‬ ‫אך נח‬‫ן‬
‫הימי' כי עלל תשיכ כל המללכה לזלע ללל ללפי שלא שכה המללכה כלה לזלע מ ל בייל בית לאשק ולא בימי בית שני הנה זה ראיה שנדר‬
‫ישלב המלכות בכללו לזלע דלל לזה יהיה כימי מלך המסיח ואחלמ לא מסל׳ ממנו המללכה כמל שנתכאל כמקלמלת מספל דניאל ׳ עיל‬
‫נמ‪ 1‬ב‬
 ‫רשי‬ ‫מלכים א •א‬ ‫רדק‬
‫‪r‬‬
‫א ך לא כל ה י מ י ם ׳ כי לימות המשיח תשוב המלוכה אליו׳ ו כ ס ל ל עולם מצאתי‬
‫‪) .‬אענה א ת זרע רול ׳ האלף נ ח ה יהענוי הוא סלא תחזיר ל ה ם מלכות על ישראל‬
‫ואענה א ת ז ל ע לול למען ז א ת כ נ ג ל שלשים ושש ס נ ה שנתחתן שלמה א ת כ ת‬
‫)לא ניכללפרש ענוי א ח ל כי כל המלכים הטובים מזלע לול היו כטוב ובשלוה‪:‬‬
‫כ ל ע ה שנשאה ב ם נ ה הלביעית למלכו וכנגלנ נ ג ז ל ה גזירה על מלכות בית לול‬
‫־ למען ז א ת ׳ מ ה שעסה ס ל מ ה וכסלל עולם למען ז א ת למען לי* שנה שנתחתן םלמה‬
‫ליחלק וראויים הייתה‪.‬המלוכה לחזור בימי א ס א בשנת שש עשלה למלכו אלא‬
‫ב ב ת כ ל ע ה כי כשנה הרביעית למלכו נשאה ו ה ג ז ר ה כגזרה למלכות בית מ ל‬
‫שקילקל לשלוח שותל‬ ‫לחלק למלכות בית לול לו״ שנה‬
‫למלך א ל ם ולא ס מ ך‬ ‫ך‬ ‫ז א ת א‬ ‫ואענה אות־זרע דוד ל מ ״ י‬ ‫ועני י ת ז ך ע א ך ך ו ד ב ד י ל ך א ‪ 3‬ך ם‬ ‫ובסיף לוי שנה תתזול המלכות‬
‫עלהקבהוהואשנאמ‬ ‫^‬ ‫י ~*י ״‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪:‬‬ ‫ליישנה לפיכך א מ אך לא כל הימי'‬
‫‪A‬‬
‫לא כל יומ^ה ‪t‬‬
‫בלברי הימים כשנת‬ ‫״‬ ‫‪ -‬י "‬ ‫‪ * /‬י‬ ‫)בימי א ס א היתה עתידה לחזזלאלא‬
‫ו ב ע א ש ל מ ה ל מ ק ט ל ‪T‬־‪J‬‬
‫שלשים ושם למלכות‬ ‫ויבכןש שלמה להמית את־יךב^כש מ‬ ‫שקלקל אסא שנאמ' בשנת שלשים‬
‫‪0‬‬
‫ירגנעכם ו ק ם י ר ב ע ם ו ע ר ק ל מ צ ר !‬ ‫ושש למלכו' א ס א עלה בעשא וגוי ׳‬
‫םהלית‬
‫בעשא א‬
‫ואיהאפשל‬
‫א בנ‬ ‫אס‬
‫הלמ׳‬ ‫רקם י ר ב ע ם דברה מ ע ר י ^ ' ^ ‪- 1‬‬ ‫ל ו ת שישק מ ל ב א דמצרים ו ה ת ת‬ ‫א‬ ‫ו ל א ה י ה א ל א כשנת י ו ל א ס א א ל‬
‫אסא קבל את בעשא‬ ‫שיישק מלך־מצריס ויהי ב מ ע ר י ם‬ ‫? מ צ י ץ ם עד דמית ש ל מ ה ‪i‬‬ ‫לי* למלכות שלמה שעתילה לחזול‬
‫בשנת כיו למלכותו אלא‬ ‫^א לפי שקלקל ונשען על מלך א ל ס‬
‫שש עשלה שנה םל)‬ ‫עד־מות'שלמה! ויתרךברישלמה‬ ‫ו ש א ר פתגמי ש ל מ ה ו כ ל ךי ע ב ד‬
‫לא ח׳ ל ה ‪ :‬אך לא כל הימים ׳‬
‫היא קולא שלםיס ושש‬ ‫וכל־אישר עעזה וחכמתו ה ת א ־ ה ם‬ ‫ו ח ו ב מ ת י ד ־ ז ה ל א אגון בתיבין ע ל‬ ‫עתידה לחזול לימו׳ המשיח כייר‬
‫‪A‬‬ ‫‪J t‬‬
‫שהן סוף שלשים ושש‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪>:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬
‫וייומיא‬ ‫ם פ ר א פתגמי ש ל מ ה י‬ ‫מלך המשיח שנאמל ועשיתם‬
‫לחליקת המלכו והגיד‬ ‫כתביבם על־ספר דברי שלמה‪:‬‬ ‫ך מ ל ך ש ל מ ה ב י ר ו ש ל ב ש _על ב ל‬ ‫ל ק א ח ל )אמל ומלך אחל יהיה‬
‫הכתיב שבאותה שנה‬ ‫והימים אשר מלך שלמה ביךוישלם‬ ‫לכלם ואימל )עכלי דיל מלך‬
‫ושכיב‬ ‫י ש ר א ל א ך ב ע י ן שנין י‪.‬‬
‫קילקל אסא אך לא‬ ‫עליהם מכאן משוכה להם ס‬
‫כל הימים אלא שלשים‬ ‫עליכל־ישךאל ארבעים שנדה‪:‬‬ ‫ש ל מ ה עבש א ב ה ת ו ה י ו א ת ק ב ר‬
‫שאימלין שיא אנו מצפין ימי‬
‫ושש סנה‪ :‬קטני‬ ‫ךשכב שלמה ע ם ־ א ב ת י ו ויקבר‬ ‫ב ק ך ת א ך ך ו ד אבוהי ומלך ך ח מ ‪ 5‬ס‬ ‫מלך המשיח כי לא יהיה )הנה‬
‫בעיר דור ‪°‬אביו וימלך רחבעכםז‬ ‫‪0‬‬
‫בריח תחותוהי»‬ ‫הנביא אימל אך לא כל הימים‬
‫ןמםנחלקה מלמ' כ י ת ליל כימי‬
‫רלבנ‬ ‫בנו תחתיו‪:‬‬ ‫ט ח ב ע ם לא חזלה כול כי כל‬
‫עול ס פ ל שעל מ ה שאת‬
‫הימים היי לשתי ממלכות על הגלית וכשיב ־הגלית מככל לא ש ט השבטים אלא‬
‫י ר ב ע ם כנגלשלמה רצה שלמה להמית) )הוצרך לברוח אל מצלים על מ ו ת שלמהי‬
‫גלית כ כ ל שהיא יהילה ובניחן ‪ J‬אל שישק מלך מצלים ׳ פ ל ע ה חתן שלמה מ ת‬
‫ה נ ה ז ה הוא כאול ה ל כ ל י ם הצליכים אל כאור כ מ ה שהבאנו באור) בזה המקום ז‬
‫)קם מלך א ח ל ששמו שישק )לא היה איהכ שלמה לפיכך כ ל ח ילבעס אלמ‪ :‬על‬
‫התועלות המגיעים ממנו ׳ ה נ ה התועלת‬ ‫ואולם‬
‫ם פ ל לבלי שלמה ׳ בספרי׳ שחבל בחכמתו לא נמצאו היו׳ אצלנו ו נ ם כג' הנמצאים‬
‫הוא להוליעשאין הכונה ב ק ר ב נ ו ת ה ה ז כ ח ה ו ה ה ק ט ר ה א ך‬ ‫הראשון‬
‫![צלינו משלי שיר השירים וקהלת ו מ ה שאמר על ס פ ר נלא א מ ר על ס פ ר י כי לכל‬
‫ה כ ו נ ה ב ה ם הוא מ ה שיעידו עליו מסולות המציאות אשל‬
‫ד ב ל בענינו ח ב ל ס פ ל כפני עצמו ומל‪/‬ל שאמדו שלשה ס פ ר י ם כ ת ב שלמה שיר‬
‫יעמל) עליו המיוחלים לזאת ה ע מ ל ה המתבינני׳בה באידך הזמן ולזה לא יקובל‬
‫יוסילי׳ כיללותו משלי כבחליתז ק ה ל ת בזקנתו ומהם אמלו כי קלו׳ למיתת) ש ל ת ה‬
‫כ ז ה תועלת אלא כשנעשה על ילי היכהניס אלא שהתולה התילסלעשות כל איש‬
‫כי‬ ‫עלמ מ ח ה ק ל ש ו ת ב ל שלשה ס פ ל י ם א ל ה ‪:‬‬
‫הישל בעיניו לזכחולקטל כ ב מ ו ת ע ל כ ו א ם אל המנוחה זאל הנחלה כמג שנזכל‬
‫ב ת ו ל ה כדי שיתישלז לעבודת השי מפני מ ה שהוטבעו כו מהעבולו׳ הנעשי׳ לאלהים‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫& ח ך ם יחשבו סלא יהיה השי אלוה א ם לא יעבדוהו כ ז ה האופן ולפי שהעבודה ה ז א ת הנעשית בכמות אינה מכוונת מצל עצמה בצל מן הצללין ת מ נ א ם ז כ ל בזה המקים‬
‫בשלמה שהיה מזבח ו מ ק ט ל כ ב מ ו ת ב ת א ל י ל א ה מ מ מ שלא ה י ת ה פעלתו זאת משובחת ו כ ב ל י ת ב א ל ז ה באמלו ויאהב שלמה א יי׳ ללכת בחקות לול אביו ל ק כבמות‬
‫ת‬

‫שהשתמ להגיע חדו הנבית בשבנה שבעה מזבחות והעלה פר וחיג עי כנ מזבח וככל באלנו הסכה כזה בפלשת נח ו*לי שלמה מפני רוחק‬
‫נער כעת ההיא הוצרך אל זה המספר הרב מן העילית‪:‬‬
‫היא בלעומ ‪ to‬להודע כ; יי יתן חכמה על מ ן השפע האלהי בזולת סכיתיה וליה תמצא ששלמה בקש מהשי שיתן לו לב מבק ונתן לו השי החכמה‬ ‫השלילי‬
‫)המלע כמו שמכל בספל לה וכזה הספל נזה לאית כי השי ישפיע התבמה לאלם כשילצה מזילת םיםתלל האלם לחייל כלכל לבל ממנה ויקלם ל)‬
‫^םוףכספרה**‬ ‫מהחושמהשיצטלך לללוש ההוא ומזה המקים התכאלשאפשלשישפעו לאלם יליעות עיונמת‬
‫)המיחשישםבאלנואמיתזההשלשכיהיאמשלשיהתילההנמליםלפימהשילאהלי‪:‬‬ ‫־ ^ ^‬ ‫‪u‬‬

‫^השגחתהשלמותהאמשיוליהלאילאגעלהמיתאלאמפניהפקלממנוהשגתהשלמיתאשל‬
‫הרביעי‬
‫^אשאלשלמהמה^^אללומהימ‪/‬ליאלאהשגתהשלמיתכעמןו^אלאולךתייםולאעושללני‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪.‬‬ ‫שאינם חםלקים כי אם מפני זה התכלית)אחל שיהיה לו זה התכלית לא י ח ש ‪-‬‬
‫כ ה ם מ א ל‬

‫ה ח מ ש י )הוא במלות היא להיליע בי מי שאלינמ לוצה ליתן לו מה סיסאל»‪ pf‬לאיי לי שיככיל לסאיל אבל ישאל המעס שיוכל להשיג כו מכוישו כי כזה יתל«‬
‫«‪ a‬״ ‪,‬‬ ‫האמן לתת ל) את בקשתי)לזה תמצא סספל כי היה טיב בעיני שם ׳‬
‫‪u‬‬ ‫‪n t e‬‬ ‫ית‬ ‫ה‬

‫^תכאשללאשאלשלמהעישלוככולואלךחייםולאנפשאו^מ^םאל״כ^‬
‫והיא כמדות והיא להודיע שאשל התיח לי לשאל וינתז לו וזה מצניעיתי שלא ישאל אלא ייד‬
‫ק ח דברקטק הנה ראיי מפני זה לניתן שלא יקצר מלתת לי הרכה כי * ן‬ ‫^‬ ‫השש< לאיי שיהיה טיב תכונתו כלי למנוע הטיב ממנו אבל לאד‬
‫•‪ ^ %‬כ מפני שישר בעיני הש״י כשלא סאל אלא שיהיה לב י ל! לעשות‬
‫^ר^החכםמכלהאדםונתןלועםזהמהשלאשאלהעוסלוהכבולואלךהחייםאםילו‬
‫ז‬ ‫מ ב‬ ‫משפט)לא שאל לברים אחרים הנה ניתן ל) מה ששאל במתר שלם‬

‫‪,‬‬ ‫»‬ ‫‪1‬‬ ‫חעלהטיכהשייעלהשםעליהכילאלכלילאידימנהןל^^^ ״‬

‫^ ^ נ ^ לח ^זת תודה על הייעול לשם ית׳ קולם בא הטובה ולזה ספל שככל‬ ‫^ ^‬ ‫^‬ ‫^ ^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ב א‬
‫השביעי‬
‫^עיל^םהמשתהלכלעבליוושלמ־ •‬ ‫^ ^ » ^‬
‫ם י‬ ‫ם‬
‫^ ל ח תהיה בהם טענה בין איםללעהי הלכלים לחוקים‬ ‫^‬
‫כמי שתראה כמה שזכר משתי הזימת שבאו לפני המלך זאת אומרת‬ ‫^‬ ‫השמימ‬
‫^ ן ע מ י עי חידתת הלכר כי אסר אירה אמי לא תחוש אם יגזרוהו לםני<ז‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫)זה מן התתכולימ הט׳בית א ^‬ ‫ט‬ ‫ח כ מ ת ם‬ ‫ה ם ן ע כ ‪ 1‬י ס י ז י ם ל י ם ל ע י‬ ‫‪m‬‬ ‫ד‬ ‫ם ל‬

‫^ ! ^ ס ס » ‪.‬מבזה לפי הנאמן לפנייזף אכל לאד שיעמיקו לעמול על האמת‬ ‫כדישישפטילכי האמתלאלפי הנאמרלפניהם לבל שאם ה י מ מ ע מ ק ל ‪ ,‬״ ‪,‬‬ ‫‪W P W‬‬

‫* ' ׳ ו מ מ ״ ך שיסאל הילל החי לאשה המחזקת ‪ p‬ולא יצא מתחת יל*‬ ‫‪,‬‬ ‫בעמל זאת הטענה המופשטת‬‫ע ן י ‪ 3‬י כ ל י ם ה מ ל י נ י י ם‬ ‫ת‬ ‫‪1 ,‬‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ת‬
‫מ ז ה‬ ‫י ז כ ה י ג י ע‬ ‫מ ה ע מ ת‬

‫העם כס^לאי עיצם תחבילית הםיפטלעמיל על אמתתהלכליםייל*‬ ‫מעשית לכל ^יראויבראומם כ ‪^ ^ ^ ,‬‬
‫^לשישלםהצלקוהיושלבמיע^ ‪.‬‬
‫כמללגת כ ק גלול אף על פי שיש שם כהן גדילאתל‬ ‫‪^ Z ^ Z I M‬‬
‫ולזה אמל צדוק ואביתל כהנים * על פי‬ ‫התשיעי‬
‫ס‬
‫אחל מהם חלק מה חישלאלוכל אחל מהם היה מכלכל'את ה מ ל ר ג א מ ^ ״ ^ ‪ ^ ? 7‬עשל שלים ממינים על כלישלאלהיה תחתמנרכל‬
‫יעללו לכליגםהשעולים והתבן המ מביאים‬ ‫לסוסיםי ר י‬
‫וללכם עם לבויים ולבד המצטלך לבית המלך לכלכל איתי ובזה למלמ מ ה ה ס « ר ״ י ‪Ti‬‬ ‫העש‬

‫^ ^ ^ ^ ד מס מישלאל אנשים לכילך בנק בי^ השי‬ ‫תם‬ ‫ולזה ספר שכבר העלה שלמה מס מישראל שלשים אלף וישל‬
‫בהר ז ‪ v u‬כ ן מדכלי שמיאל בהידיעי את משפט המליכה־ ‪.‬‬ ‫^‬
‫<זי‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ס כ ב ל‬ ‫ס‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫!‬ ‫)‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫ה‬

‫דשלאללבטחאישתחתגפנוותא^כלימי‬ ‫‪-‬‬
‫שפז‬ ‫רלבג‬ ‫מלכים א יא‬ ‫רלכנ‬
‫ואכצןואיללן הזכלללני)עבלון בן הלל הפלעתלני שלשים)אחת ס נ ה ו א ס תשכנו‬ ‫היא לפלםם עיצם הככלל להעלשל והחכמה שהיה לשלמ׳‬ ‫השנים עישר‬
‫אחל זה אלבעיס סנה סל שעבלל ביל פלסתים )עסליס סנה ששפט שמשון את‬ ‫כאשל ייעל לי השי על שככל היה חישל ככל הממלכות‬
‫יםלאל)אלכעים םנה סל עלי)ארבעים סנה םל לגל)םלס שני׳ סככל ע ב מ למלכו׳‬ ‫מן הנהר אלץ פלשתים ועל ג ט ל מ צ ל ם שהיו כלס עיבלים את שלמה ומגישים לו‬
‫סלמה לא יסאמ כיאםשששניםלמלכיתשאילילימישפיטשמיאלאתכלישלאל׳‬ ‫מנחה כל ימי חייו על שכבר היה משקל הזהב הבא לשלמה בשנה אחת שש‬
‫וכבל ילמה כי ממסלת שמיאל ישאיל היתה לכל הפח‪5‬׳ סלם עסלה סנה כי עםלים‬ ‫מאית ככל לששים לשש לכל מאנשי התלים ומסחל הללכלים לכל מלכי העלכ‬
‫סנה עמל האללן בקלית יעלים לכל הפחלת)כבל עבל) שבע םניס לםסה חלסים‬ ‫)פחית האלץ לכל האלץ היל מבקשים את פני שלמה לשמלע את חכמתל אשל נתן‬
‫למלכלת ללל לסבעה חלםים היה אללן יי׳ בסלה פלםתי׳ לנסאלל ילתל מסלם עסלה‬ ‫אלהיס בלבבי להמה מביאי׳ אים מנחתי כלי כסף וכלי זהב וקנינים אחליס מלי‬
‫םנה ממיתת עלי על מלכלת לללעםסככדאפסרסהארין היה בקרית יערי׳ מתל‬ ‫שנה בשנה עם מיצא הסיסיס אשל היה לשלמה ממצלים וכן לכל מלכי החתים‬
‫מעםלים סנה אך אחל סעכלל עסלים סנה נטי כל יסלאל אחל יי׳)לזה ילמה לפי‬ ‫)לכל מלכי אלס להיהעשלל כל כך על סלא נחסב כסף בימי שלמה למאימה והיה‬
‫מ ה שאחשיב םללכ סני הםעכלל נכללים כםנלת סמםלן לעלי כי כימי םמסין המ‬ ‫מגיע חעיצם חכמתל על שככל חכם מכל האלם)לבל לבלל טבעיי על כל מיני‬
‫הפלםתים מלסליס כיםלאל כמל סנזכל םם להנה נלאה ט מכנין הכית הזה לל‬ ‫הצמחים מהגללל לעל הקטן כהללגה לעל כל מיני כת כהללגה גכ)זאת חכמה‬
‫מהתחלת כנינל על התחלת כנק בית שני היל נ ס כן אלכע מאלת לשמנים שנה‪:‬‬ ‫נפלאה לל לעמיל על ההללגה הזאת ללעמיל על סכות כל מין מהם ומםיגמ‪:‬‬
‫הלא מ ה שהיליענו מכללת הכית שכנה לשם יי׳ כי‬ ‫השמנה עשר‬ ‫הלא כמלות )הלא להלליע םלאלי למי סיסתלל כלכל‬ ‫השלשה עשר‬
‫ממנל נעמלל על סלללת נפלאים מחכמת הנמצאלת‬ ‫מ ה שלא יקצל כהסתללית ההנא מלבלא כל בסכלת‬
‫להנה היה ההיכל להלא הקלש לקלש הקלםים עמל םסים אמה אלכל ללחבל עשלי׳‬ ‫הייתד נאלתית ולש כשיהיה ההשתללגת לעשית לכללככיל השי ולזה תמצא כי‬
‫אמה להנה היה האלרך להרלחכ כפל מה שהיה מן האלך להלחכ כאשל עשה‬ ‫כשלצה שלמה לכנית בית המקלש יהיה מהכלח הבנק ההיא שיהיו לי עצי ארזים‬
‫משה כמלכר לאילם הנלכה כלתי שלמר זה היחס כי הלא היה שלש^ אמה לשם‬ ‫גלילים והיה הלבנון אשר הנא מתר נאות ללה לל במלכלת חילם מלך ציל )גם‬
‫היה עשל אמלת אלא שלזאת הסבה עשל תקלה בלביל בנוכה עםלים אמה‬ ‫הציליניסאשד היה חירם מושל עליהם היו הייתר בקיאים ככריתת אלי העצים‬
‫כאלפן שיהיל האלך להלחב להנלבה שלים כקלש הקלםים כבית המקלש כמל‬ ‫הנה אחלי היליעי את חילם שהכית שהיא כינה היא כינה איתי לשם יי׳ אשל היא‬
‫שהמ שלים כמשכן שעשה משה לכזה האלפן נ ם כן שם התקלה התחתלנה כהיכל‬ ‫מיסל ככל)משפיל ומכניע כל שינאיו כמו שנזכל כספל לה וכלי שיתלצה מת׳ כזה‬
‫נכלהה עשרים לכזה היה ענין תמלנת הקלש לקלש הקלשי׳ ככית המקלש מתלמה‬ ‫הבנ‪ p‬לעזור אלת) הנה שלח לל שיצלה לכללת לו א ח י ם מהלבנון אשל כמלכותו‬
‫לענין תמונתל כמשכן לל שכל אחל מאלל המלחקיס היה כמקלש ככפל שיעיל)‬ ‫)לא רצה לבאר לל שיניעהו תועלת מפני זה כי לא יהיה לכבול לחילס מלך צלל אך‬
‫כמשכן)לאלי שתלע כי ככל היה כנין הכית מאכני׳ שלמלת ללא תהיה כהם פגימה‬ ‫בקש שיהמ םם לכללת האלזים עבלי חילם עם עבלמ)הלא יתן לל שכר עבליל ככל‬
‫וחסלין להעיל על שלמת השם יתע׳ אשל זה הכית נכנה לשמנ)לזאת הםכה נ ס‬ ‫אשל יאמל כאילל העיל בזה םעם שכל עכליל מתל לל מה שילצ׳ שיגיע לל מהתועלת‬
‫כן הי) באלת שם האבנים שלמלת על שלא נשמע ככית מ ק ט ת )גחן)כל כלי‬ ‫מפניצילתל לכמת ה א ח י ם אשל לל להביאם אל שלמה ללא בקשממנלינתל מזה‬
‫כרזל להלרלת על שאין הנעשה ל< זה חסל קנין שלם שלמלת י )הנה היה קלם‬ ‫כי לא היה לאלי שיכביללשאלממנל מתל לגם הלליע אלתל כי ללל התעלררלבצ^ת‬
‫הקלשים שלה ככללחקמ להעיל על שהשלמלת התכליתי שהלא מעיל עליל הלא‬ ‫זה הבנק כלי םיתלצה תילם מתל לעזלל שלמה במה שבקש ממנלכי אלהב היה‬
‫מניעבסיייבלעיתיבמלית׳)הנה היה אללםעלפני היכל הכית להיסיף כמעלת‬ ‫חילם לליל)לזאת הסבה תמצא םנתלצה חילם לעשות את בקםתל ללקח ללך‬
‫הבית ליפמ אצל האנשים עם שכבל היה לאלי שהיה אמצע מה בין חצל הכהנים‬ ‫תהיה בה תפיסתל ללך כבלל להלא שהלא יעשה כל חפצל בעצי אלזי׳ ובעצי בלנשים‬
‫)בין הקלש כי לאלי שיהיה כמל אמצעי בין המללגה השפלה להעליינהממנו ואף‬ ‫יעכליג מליל) מן הלכנין ימהלתילס ישימם ליבללת בים על המקלם שילצה סלמה‬
‫על פי שאינל אמצע על ללך האמת)לזה לא היתה מחיצה מבללת כינל לבין חצל‬ ‫שילליכס םם לשם ינפצם כלי םיהמ מיכנים לשלמה לנשאם)במה שעשה חילם‬
‫והנה עשה לבית להלא ההיכל חלוני שקיפים אטלמים להעיל על‬ ‫הכהניס י‬ ‫מזה יתן לל שלמה לחם ביתי הנה בזה הגיע לחילס כהכלעה סכל לקיחת ה א ח י ם‬
‫סמקלס ההסקפה הוא מתחלת הענק אנ‪1‬לסעלםילליך האלם עצמו אל לקיחת‬ ‫)הבללסים מהיעל שלל במה שלא ישיגהל בשת על לקיחתל שכל כל משלמה להלא‬
‫ההקלמלת לההתחללת ומהם יתיסל לפתיחת החלונותללאות האול הכהילהלא‬ ‫שכל הבאתו ה א ח י ם ליםלהלליכם אלהמקלם שילצס שלמה להנה נתבאל בספל‬
‫לאולם היציעים סבנה סביב לבית המ שלשה זה על זה כי כן‬ ‫אלל השכל י‬ ‫לבלי הימים כי זילת זה הסכל הנזכל בזה המקלם היה נלתן עלל שלמה שכל‬
‫ענק ההשגות והעליון לחכ מאשל תחתיו כי ההשגה העלילנה לחכה וגדולה‬ ‫עכלי חילם‪:‬‬
‫מאשל תחתיה כשנעיין כחלקי העללס השפל'והאמצעי להעלמן‪ :‬להנה היו עולים‬
‫הלא להיליע שיש למלך להעכיל המים התיםכים‬ ‫הארבעה עשר‬
‫מן השפלה אל האמצעית למן האמצעית אל העליונה כי כן ללךההשגית האלו‬
‫לעשלת מלאכת כית יי׳ למלאכתל כמל םנזכל כתללה‬
‫ומי םיקחס על זללת םללם ישיגהל שבלש כהכלח והנה לא היל העלמת כמעלות‬ ‫הי‬
‫י י לך למס לעכליך ולזה ספל כזה המקום עם מה שהשלי׳ הספיל כספל לכלי‬
‫שיקפצל ליללגל בהם ממללגה למללגה אבל היל כללך סביב יעלה האל׳ בל בזולת‬
‫הימים שככל הי; לשלמה מהגלים התיםכים םכעים אלף נישא סכל וםמינים אלף‬
‫מעללתלהעיל כםיגביהםכלו מעט מעט בהללגהללזאת הסבה לא היל מעללת‬
‫חיצכ כ ה ל ‪:‬‬
‫כככש המזכת י והנה צייל בקיללת ההיכל להלכיל והלא מ ה שהיה מהם על‬
‫היא להלליע םלאיי ככל עני ן סיהמ ט ממיני׳ לבים‬ ‫ע ש ר‬ ‫ההמשןק‬
‫התקלה התתתלנה ציללי כללכים לתימלללת להם כלמלת כפתלרי המנלרה לפטללי‬
‫כללך שישתללל שלא יחסל התקין כל ללזהתמצא‬
‫ציצים להם כלמיין הגביעים המשיקלים להפלת אשל כמנללה׳ להנההכללכים‬
‫ששם שלמה ממינים לבים לללים כעס העלםים במלאכי יהיכלח להשים הממונים‬
‫ה ם משל לשכל ההיולאני והתימלללת יפטללי ציצים הםהםלסנים אםלהלאללעה‬
‫ההם גלים מפני שקלם על המלאכה כי יכבלמאלליםלאלים אם יעםי ככה ולזה‬
‫בהם כמל שכארנל ככאנרנו לשיר השילים וכלכל המנולה והנה עשה זה לקלס‬
‫תמצא בישלאלים שהעלה סלמה למס ושלחם לבנינה ססלל הענק כאיפן שלא‬
‫)לקלםהקדםים כי סניהס מעילים על זה השלמלתאךהלאםקמעיל על ההכנה׳‬ ‫י כ ב‬
‫ל מאל׳עליהםיוהלא שיהיו חלש בלכנק ושני חלסים בביתם לכזה תמצא‬
‫ואולם בכלתלי‬ ‫)השני להוא קלם הקלסים מעיל יציאת ההכנה לפעל‪,‬‬
‫*סלל בכלכיל ביתל לכל המצםלך לל שנים עםל נציבים יכלכלהל כל אחל חלש‬
‫ההיכל תחת התקרה התתתינה צייר ציללים פקעים ופטללי צצים להם כלמלת‬
‫אחד במה שלקט מהמס מהחלק מיםלאל הבאים לגלללל שאם היה זה המנלי לאיש‬
‫כפתללים לגכיעים משלקלים לפלחים לסכה כעינה אשר המ אלל הציירים במנלרה‬
‫אחל יככל עלמ מאל ויחסל מפני זה התקין במה שיעםהל‪:‬‬
‫אך למעלה מהתקלה התחתונה היו ם ם ע ם ז ה כלובים להעילעלהםכל הליקת‬ ‫הוא להוליע שכנין כית המקלש לאני שיהיה לשם‬ ‫הש‪•. #‬‬
‫ש ד‬ ‫ה‬
‫מהמוחםות ההתחלנת כמו סכאלנו כלכלי התולה אמנם תחת התקלה לא צייר‬ ‫יי׳ וזהו אמלו כתללה ועשו לי מקלש לל שבעשיית?‬ ‫"י ‪,‬‬
‫וילמה שהיה ה מ כ ה שכין‬ ‫תחלה לק מ ה שיעיר על ההסגלת החלשמת ׳‬ ‫יעשוה) לשמל ית׳ ולזה תמצא שככל נכפל הלכה כזה הספלל זה הענק אמל כי‬
‫התקרה התחתלנה להעלילנה עשל אמלת להעיל על מספל מדלגית הנכללים שהם‬
‫& יכיל לכנלת כית לשם יי׳ והנני אומל לכנלת בית לשם יי ואכנה הכית לשם יי‬
‫עשל להעשילי קלם וככל עמלנל על מציאלתם מפני זה השכל הנמצא כנל אשל‬
‫אסל כנה המלך שלמה ליי׳ עם ל ללל לבנל׳ כית לסם יי׳ והכית אשל כניתי לשמך‬
‫ב כ‬
‫כעכללו צליילו םם כללכים ככלתלים י והנה צפה זהכ ההיכל והלכיל לסכה‬
‫)היה זה כן להיםיל האנשים אל קללשת הכית הזה ואל הילאה ממנל מפני הילתו‬
‫כעינה אשל כעכילה היו הכלים אסל םם כלם מזהכ או מציפים זהכ לככל כ א מ ו‬
‫יןלים מתתלת ענינו עם שזה יעיל ויישיל לעמלל על סלללת כנינמ כשיתכלננל ככל‬
‫הםכה כזה כמלאכת המשכן ככאללנל ללכלי התולה ׳ והנה היה מציפה עצי‬
‫״לקמ)יכינו מזה אי זו הישלה ים כהס להשיג השי אך אם לא היתה כנייתל כזה‬
‫אלז תחלה )אחל כך מזהב כי לא י ת ק םיצפלהאכניםזהכ עםשהתמלנלת סהמ‬
‫האופן יסללו אלו התלעללתהנפפיאמכילא יתכן שתפיל אז השאלה למה נעשה‬
‫מצלייללת םם היו מתל נאלת לציילם כעצי ה א ח מםיצייללם כאבנים והיה הצילל‬
‫זה הבנק לסלל כך ואי זל הישלה יש ט להשיג סלל הסי וסלללת המציאלת מפני‬
‫בהם ילתל קיים שלא ישכל כסיצפלהו זהכ להנה עשה כלכיל שנים כללכים גלןלי׳‬
‫ת כן)אין ענק קללםתל כי אם כמו הקלשת‬ ‫ה ע נ‬ ‫שהעשיתי לא היה לשי אם הונח‬
‫אק פניהם איש אל אחמ והמ סלככים בכנפיהם על האלק לעל הכללכים אשל על‬
‫הכפף והזהכ והשז־ה והכית ליי׳ אשל לא תכול השאלה כ ה למה היו בתואל כך‬
‫הכפלת סהמ פניהם איש אל אחמ להעיל שכסוף הענק לא יהמ פניהם איש אל‬
‫מצל מ ה שהם קלש ‪5‬‬
‫אחמ אך יתלכק האחלעם האחל ל ט ק מה)הלא ל ט ק חצה כנף זה בקצה כנף‬
‫היא מ ה שהללי׳ מללחק עת התחלת כנין בית המקל׳‬ ‫השבעה ע ש ר‬
‫זהללאני שתלעפי אחל המית לא יקבל ספע השכל ההמלאני מהשכל הפלעלאכל‬
‫יעמל על מ ה סהשיגל)ט ילכק לכקלת מ ה כשכל הפלעל כמל סכאמל כלאשל\‬ ‫מעת יציאת מבלים והנה עמלנו חזה על העת אשל‬
‫מספל‬ ‫‪Cc‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ג‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫*ממן יפתח על זה הזמן והיא מאה ושמונים שנה והנה שפטו את יםלאל יפתח‬

‫ו‬
 ‫רלבג‬ ‫מלכים א יא‬
‫והחיונית כמו שזכרנו י והנה היו שנים עשר בקר כמי נישאים הים להעיר על‬
‫םהכחית השיפעית מהעליינים בשניס עשר החזלית מנהיגים היםילית וקיסרים‬
‫אותם ועשה להם למות בקל בלמיון מ ה שאמר יחזקאל פני שיר בדכר החיו׳ עם‬
‫שכבר העיר בזה בצורה החיונית ׳ והנה היה עכיו ארבע אצבעות כמו הענק‬
‫בעמודים להעיר על מ ה שמעיר עליו מספר הארבעה אשר הוא סבת הטומאה‬
‫והוא החומר י והיה עם הפקעים כשפתי ציור פרח שישן להעיר עס זה על‬
‫הנפש הציחחת והנה היה מספר הארבע במכונית בארכם וברחכס ובקומתם‬
‫והיו ארבעת אופנים מתחת להעיר על מציאות היסודות שהם סבת הטימאה‬
‫ולזאת הסבה היו שם ארבעת כתפית דבקות בהם לוחית המכונית י והיי על‬
‫המסגרות אשר בק השלבים צורות אריות וצורת בקר וצידת כרובים להירית על‬
‫שאלי הצירית ה ם עלילית מצירות החיית אסר פניהם פני אריה יפני שיר ופני‬
‫הכדוכ כמו שזכר יחזקאל כאילו יעיר כזה שבנפש השכלים ימצאו אלו הצילו׳ כמתל‬
‫נכבל שכמ‪3‬יאותם וזה כי האריה הוא המושל בחיות והנכבד שבהם והשיר‬
‫כבהמות וכבל באלנו אמתת זה בלאסק ובחמישי מספל מלחמית יי׳‪ :‬והיה‬
‫פיה עגול לסבה בעינה אשר היה פ י הים עגול כי הכיורים היו נ ם כן לטהלה ׳‬
‫)היה הכל מחובר ומדובק בעצמו לא במלאכה להעיר על הדבוק שהוא מצד הצורה‬
‫כ י היא יעיר על מציאית הצידה והמשל כי אם תכרת אבד אחד מלח ותדכקהנ‬
‫במלאכה יעדר ממנו פיעל הצירה וזה עדית על שזה ההתאחדית לא יהיה אס לא‬
‫מצד הצירה י והנה היה גובה האופנים אמה וחצי האמהימלמעלה מהמכינה‬
‫היה גיבה אמה וחצי אמה ועם גובה המכונה יהיו שבע אמית וישלם כזה מספר‬
‫השבעה אשל הוא מעיל בעצמי על מציאית כל הצילות ולזאת הסבה היו מספל‬
‫המכינות עשל וכן הענין בחספל הכיולות והיו חמשה מימין וחמשה משמאל‬
‫לסבה אשל נמצא מספד החמש' במה שהיה כחצר המשכן עם סמספר החמשה‬
‫מעיר על התכלית מ ה םהחחר כחיי עליו מן הצילו׳כי החמישית היא השכל הנקנה‬
‫כמו שקלם׳ והיה מספל הארבעה לכיור לסבה שזכרנו בכל מספר הארבעה‬
‫שהיה נמצא כזה המקום ולפי שהכיור היה יותר נככד מהם אם מצד מ ה שצגייל‬
‫נ ו מהדברים אם מצד שאינו כא על טומאה כמו הענק כים הוסס הים כצל הינתל‬
‫פחות והיא הצל המזרחי דרומי ׳ והנה לא רצה המלך שיעשה חירס דבל‬
‫מהלבלים אשל בהיכל ובלביר ואעפ שהוא היה בקי במלאכת הזהב כמו שנזכר‬
‫בספל לבדי הימים מפני עוצם קדושת ^ה שבהיכל ובדביר כי חירם לא היה‬
‫ישלאלי אכל היה צולי ולזה לא עשה חירם כי אם כלי הנחסת ולא עסה‬
‫כלי הזהכ ‪.‬״‬
‫הוא להודיע שהוא ראוי םיעסה האדם מלאכת‬ ‫התשעה עשר‬
‫השם וחפצו כזרתית נפלא ייתר מזריזותו על חפציו‬
‫הלא ת ל א ה כי שלמה המלך עסה את בית יי׳ בשבע שנים וכיתי עשה כםלל^‬
‫‪.‬‬ ‫עשלה ש נ ה ‪:‬‬
‫הוא להודיע שלאוי לכל אל׳ שישתדל לזכות כשיעשה‬ ‫העשרים‬
‫מקניניו מ ה שהוא לככולהשיהלא תראה כי שלמה‬
‫א ף על פ י שהיו לו הקדשות רכות לכנות הכית כחר שיהיה נבנה משלו וישאלו‬
‫ההקלשות לסי ולזאת הסכה גכ עשה מכיתו כל ע מ ל ת כית החקלש בתמידין‬
‫ומיספק וקלכמת צכיל וקטורת הסמים ושמן למאור ושאר העניניםהצליכים‬
‫לעכילת הכית ‪:‬‬
‫הוא להוליע עוצם נפלאו׳ השי ועיצם הראי׳ םכינתו‬ ‫העשרים ואחד‬
‫בכית המקלש על שככר ספל שכצאת הכהנים מן‬
‫הקלש הענן מלא את כית יי׳‪:‬‬
‫‪f‬‬ ‫הוא להיליע שהמכלך לאיי שיהיו פנמ כנגל המתכדכי‬ ‫העשרים ושנים‬
‫ולזה אמר ויסכ המלך א ת פנמ דכלך את כל קהל ישר^‬
‫ולזאת הסכה צריך ככרכת הכהנים סיהיו פניהם כלפי העם ‪5‬‬
‫העשרים ושלשת הוא להוליע שראוי לכרך את השם י ׳ על הטיבה‬
‫ת‬
‫ולתת לו תי־לה כעל כל אשל גמל מהטוכ ט עם שזה‬
‫ל ב ל ראוי בעצמו ה נ ה עול ‪ )3‬תיעלת להיישיר האלם אל םהטיכו׳ כלס ה ם עלילות‬
‫מהשי ולזה ספר סבלך שלמה את יי׳ על אשל קיים הייעול הטיב שייעל ללול אביג‬
‫מעני{ המלוכה לבנו ובנין הבית על ידו‪:‬‬
‫העשרים וארבעה הוא להוליע סהתפלה לאד שתהיה כאופן שישלם‬
‫הלכקות למתפלל עם השם ית׳ פי אז תהיה התפלה‬
‫נשמעת מתל ולזה תמצא שככל התפלל שלי^ה כמקים שישלם כי הדבקות כ מ י‬
‫מתל יהיא לפני מזבח יי׳ שהיה המקים נכחל לידכק כו השפע האלהי עד שאמל‬
‫יעקב בו מ ה נולא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים כמו שזכלנו בסוף ספל‬
‫שמיאל ולזה קלא אבלהם שם המקום יי׳ ילאה ^ א ת הסבה נ ם בן הקלים שמואל‬
‫לשבח הש״י ק‪3‬לם התפלה כי בזה ישלם לו מתל הדבקות בו ולזה ספל שכלע על‬
‫בלכמ לפני מיבח יי׳ ופלש כפיו השמים והקלים ואמל יי׳ אלםי י א ל אין כמיל‬
‫ם ר‬
‫נ)‬
‫וגו׳׳ לשבח השי תחלה וכבל נכפל זה השולש בתפלתו זאת כמו שכאלמ בבאול‬
‫לזאת ה פ ל ם ה ‪:‬‬
‫העשרים וחמשה היא בלעות יהיא להיליע םהאלנה אחל והוא מנהיג‬
‫השמים ו ה א ק לא כמו םאמלי המאמינים כשניית‬
‫לפי שהם י א מ מ שהלכליס המתחלפי׳ ל א ד שתהיינה התחלותיהס מתחלפו׳ ולפי‬
‫שהדבלים‬
‫רלבג‬
‫מ ס פ ל מלחמו' יי׳ ואין לאני שתחשיב מזה שיהמ אלו הכלובים כמדלגה אחת מפני‬
‫היותם בצילה אחת וכנפיהם פלוםות כאיפן אחל כחי סלא יחסב היית צילת‬
‫הכלובים אשל פניהם אים אל אחיו באופן אחל שיהיו שניהם במללנה אחת‬
‫)אמנם אמלני זה לפי שכבל באלנו בלאשון מספל מלחמות יי׳ שאי אפשל שישב‬
‫השכל הנקנה במללגת השכל הפועל ושם באלנו שהשכל הנקנה נשאל אחל‬
‫המית והוא נצחי כהפך מ ה סאמלו הפילוסופים כזה והנה בזה המקום העיל‬
‫ה ע ל ה חכיאלת שהשכל הנקנה נצחי והנה היה ניכה אלו הכלובים עשל אמות‬
‫להעיל על עשל מללגית הנכללים שהעשילי מהם קלש והוא השם ית י והנה‬
‫היו לפתח הלכיל ללתות עצי שמן לפי מ ה שאחשיכ כעת ההיא להעיל ששם האיל‬
‫והיא איל השכל)לזה עשה איתם מ ק שמן שהיא מיכן אל שיתפשט כ‪ 5‬האיל‬
‫בקלות נפלא ולזה לא עשה כן לדלתות ההיכל י והנה צייד כדלתות ההיכל‬
‫והדביל כלובים ותימימת ופטולי צצים כי ה ם הפתחים לכל אלו ההשגות)הנה‬
‫ההסגית החוסמת ה ם גם כן מכווני׳ לזאת הסבה בעינה ולזה היו ג ס כן הכליבי'‬
‫כדלתית ההיכל י והנה כ נ ה החצל הפנימית והיא חצל הכהנים סביב שלשה‬
‫טילי גזית וטול כלותות אלזיס עליהם הנה השלשה טולים התחתונים היו חולים‬
‫על מציאות הצולה הדוממית וטיל ה א ח על הצילה הצימחת אשל אינה עלימה‬
‫מהצולה הדוממית ׳ והין הטילים אלכעה להעיל על היותם מהיסודות האלכעה‬
‫וקילכת מללגתם מהם ׳ זבחיבח הנחשת אשל שם היתה העילה על העצים‬
‫להולות גם כן על הנפש החיונית ושהיא לא תיפםט מהצומחת כמו שזכלנו‬
‫בפלשת ויקלא ׳ והנה היה כל מה שהיה מחתכת כחצל הכהנים מנחשת לסכה‬
‫נעיצה אשל היה זה כן כמשכן י והנה עשה מהשלחנית עשל ומהמנולות עשל‬
‫לפי סמספל העשל מילה בעצמו על מציאית השי כמי שזכלנו במקימית לבים‬
‫מכיאולנו ללכלי התולה כאילו העיל כזה כי אל) הצולות אסל יעילז עליהם השולחן‬
‫והמצילה ה ס כלס שופעות מהשם ית באמצעות שאל הנכללים ׳ והנה ק ל א‬
‫הפתח החמישי פתח הלביל והלכיעי פתח ההיכל לפי שחצל הכהנים היה מעיל‬
‫על סלם צזלות והם הלומחית והצומחת והחיונית ופתח ההיכל על הלכיעית והיא‬
‫המלכלת יפתח הלכיל היה מעיל על צ) לה חמשית כאופן מה והיא השכל הנקנ׳ י‬
‫והנה עשה כאולם שני עמולים נחשת וקלא העמול הימני יכין והשמאלי מ ע ן‬
‫העיל כזה כי שתיהצולנת שהם הלוממית והצומחת או הצומחת והחיונית האחת‬
‫מכינה לקמל הצנלה האחלת והיא הנקלאת יכק והאחלת היא המושלת ילה‬
‫התוקף)העת וממנה יסוללו פעולות הנמצא ההוא עם שאלו הנמצאים ה ם צילות‬
‫לוצה לימל הצומחת והחיונית יקבל) מ ש ם מתל חזק מתקיפות השמש מתל מ מ ה‬
‫שימצא זה כאלם)לזה תמצא בצמתים שבהיות השמש כפאת ימין לא יעשו‬
‫פעלותיהם אך יקנו מזה הכנה לתת פלים כהמת השמם כפאתצפין ואז ימצא‬
‫להם חוזק הפעלות וכן תמצא בבת שהם יתעכלו על הלוככהמת השמש לפאת‬
‫‪$‬פק אך בהמתו בפאת ללוםתתחלם להם קצת הכנה ואין הנה מקום כאול אלן‬
‫הלבליס ׳ והנה היה לחב ה ע מ י ד ם אלבע אחות להולות על קלבת אלו מטבע‬
‫אלבע היסולו׳ ולזה גס כן היה עבים אלכע אצכעית ולזה גם כן היה עלהכיתמת‬
‫מעשה שישן באולם אלבע אמית י והנה היתה קומת הכותלות חמש אחות לסבה‬
‫בעינה אשל היתה מספל החמשה בחצל המשכן כמו שבאלני שם והנה היתה‬
‫קומתהעמילים עם הכותלו' בקלוב כמו גובה מזבח הנחשת עם גובההמעלכה‬
‫שעליה משמו נתחי העולה כי היה גבהם לפי מ ה שבאלמ כמו אחת מנשלים א מ ה‬
‫וניבה מזבח הנחסת היה עסלים אמה כמו שמכל בספל"לה ׳ והנה היו בכל‬
‫כיתלת שתי גלות להעיל שאלו הנמצאים יקבל) הצ)לה העלמנה באמצעית קכילם‬
‫השפלה ממנה י והנה היו שם כשתי גלות הכיתלת שכעה גלילים כי עם שהם‬
‫מילים על מדלגת הצילו׳ בכללם שהם שבעה והשביעית היא קדש הנה כזה עול‬
‫העדה למספל האלכעה כי ככל גלה המ שלשה גלילים ואחד כמקום דבוק הגלה‬
‫העליונה בתחתונה ׳ זהנה העמודים שהיו כגלה העלמנה ועליהם מעשה שושן‬
‫נהלמונים שהיו בתחתונה הנה זה כלו מולה על מציאו׳ הנפש הצומחת כי הוצאת‬
‫השים ן יהפילית לא יתכן שיתחלם ‪ p‬החום לכד כמו שכאל הפילוסוף ׳ והנה‬
‫הלמינים שני טולים וכן הענין כעמלים לפי שבזה הילה על שני מינים מהנפש‬
‫ה מ מ ת ת האחל בצמחים ןהאחל בלח מחובל עם המלגשת וככלל הנה היה זה‬
‫להעיל על הצולה המכינה ועל הצילה שהיא שלמות לה י והנה היו הלמונים‬
‫מ א ה בטיל אחל מהם להעיל על לבני מיני הצמחים והלח והתחלפותם שהיא‬
‫בהכלח מצל הצולה ׳ והנה הים היה בזה השיעול כלי שיהיה נאנת ללחין‬
‫)שאל מ ה שהיה כו ילמה םיאמל שככל נעשה למי לבל)אפשל שנאמל כי מפני‬
‫שנעשה לטהלה שם בשיעולו מה שיעיל על מציאות העשילי שהיא קדש כי לו לכלן‬
‫ה ט ה ל ה השלימה ולזה היה עשל אמית לחכו והמ מהפקעים תחת שפתו עשל‬
‫באמה גם ק לזאת הסבה ׳ והיה נכהו חמס אמית לסבה אשל היה מספל‬
‫החמש באלו הלבלים אשל בחצל הכהני׳ והנה היה מלוכע מלמטה ועגול מלמעלה‬
‫כי הטמאנת תהיינה מצל החומל אשל יסילותיו אלבעה והטהלה תהיה מצל‬
‫הצולה וההתבוננות כ ה כמו שבאלנו בספל ויקלא והצילה היא קישלת יסולות‬
‫החמל ומקיפה בהם ולזה היה העגול מעיל עליה ׳ זהיו בה שני טולים פקעים‬
‫להעיל על הצולה המכינה ועל הצולה אשל בה יהיה הנמצא מ ה שהוא והיא‬
‫המשלמת אותנ ׳ והנה היה בפקכים צילת בקל כמו סזכלמ להעיל על מציאות‬
‫הנפש התמצית כי מ ה שהיה בחנל הכהנים מעיל על הצולה הלגממית והצומחת‬
‫ו‬
 ‫שפח‬ ‫רלבג‬ ‫מלבים א יא‬
‫שחטא ליי׳ היליעו השי העונש שיביא על זלעו בעמל זה החטא כלי שישובו לתקן‬
‫המעמת ללא נכנע מפני זה להלכיח את נשיל נ ס לא כלה את בכמ אחלמ לשמר‬
‫דרך יי׳ להיה זה םבה לגלנת יסלאל מ ה א ק זלחלבן הבית‪:‬‬
‫ה ש ל ש י ם ו א ר ב ע ך ן הלא להלליע םאק לאלי למלך להמעיט א ק יםלאל‬
‫אבל להרחיבה וכאסל יביא ההכרח לתת ממנה‬
‫לאלי שיתן מה שהלא ילתל מעט התיעלת מ!זה ספל שהעשרים עיר םנתן סלמה‬
‫לחירם הין אלן כבלל ואף על פי שככל נתן לו חילם עייללת אחללת כמל שנזכר‬
‫בספל לבלי הימים‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ה ש ל ש • ו ח מ ש ה הלא להנדיע שכל מה סעס שלמ׳ וסלל בבנק וביתל‬
‫הענינים אשל שם היה הכל בחכמה כמו סזכל‬
‫כספול מלכת שבא מלבליה ואחסלב כי כסא המלך המ בו שם מעללת להעיר‬
‫שהםנתו וחכמתו תתפשט כמה שתחת המדלגה השביעית מן הצלחת)היא הסי*‬
‫כי לא משנ מצר עלצם מללגתו ואמנם ישיג האלם חלק מה מנימלס הנמכאלת‬
‫וסלרם לישלם לכזה ישתתף אל הנכללים אשל תחת השיי כי הם משיגים גם ‪p‬‬
‫חלק ממנו אלא םהאלם גם כן לא יתכן שיגיע להשגתם כמל שכארנל כחמשי מספל‬
‫מלחמלת יי' והנה היו אליות נלאים על מעללת הכסא ועל יללתמ כלי םיילאן‬
‫מממ ילתל כי זה הכלחי למלך וכזה יגיע התלעלת ממנו אל העם אשל תחתיו ל‬
‫לשמלם שלא תיקו קצתם לקצתם לילאתם מהמלך‪:‬‬
‫הלא להלליע עלצם החכמה האלהית כמה‬ ‫השלשים וששה‬
‫שהזהילה המלך שלא ילכה לו סיסים ללא‬
‫ילכה לו נשים כי שלמה עם הילתו חכסשכאנשים נכשל כ‪/‬ה טמחשקללהלטת‬
‫סלםים היו באיססלחלי החלךססלקנלתלוסלסים ואחשלבנםכן שזה היה סכה‬
‫להתחתן עם פלעה מצללף אל מה שהיה הלחה ללבלי הנסים וזה היה סבה אל‬
‫שהטל את לבבו באיפן שהעלים עיניו מהם והניחם לעביל אלהים אחלים והיה‬
‫וה סבה אל שנחלקה מלכלת בית ללל וזה היה סבהלהעשית עגלי הזהב אשל‬
‫היה סבה כל זה בסיף להכלית ישלאל מעל אלמתל ולהחליב בית המיןדם‪:‬‬
‫הלא להלליע שתכף שחטא םלמה ליי הוכימ‬ ‫השלשים ושבעה‬
‫בשבט אנשים ובנגעי בני אלם כאשל ייסר‬
‫‪ r>h‬כמ כמו שייעל ללול בספל שמלאל ולזה ספל שתכף זה הקים יי׳ שטן לשלמה‬
‫הלל האלומי ומלן כן אלילע‪:‬‬
‫הלא להוליע שאין לאלי לאלם שיתגאה מפני‬ ‫השלשיס ושמנה‬
‫היותו קללכ למלכית להטיח ׳לכלים כנגד‬
‫המלך הלא תלאה כי מפני הלכול שאמל ילכעם כננל םלמה היו עליו אימל׳ מגת‬
‫על מם מיתסלמ ללא הועיל לו כזה ה ע ‪ p‬השללה אםל מנהל המלך עליה לכעכלל‬
‫הלכלל מהייעול שיעלו הנכיא שימליךעלעשלת השבטים לא היה לל להתגאלת‬
‫כנגד המלך פן יסיל סכלותו ממנו הטלכ ההלא הלא תלאה כי ח ל אף על פי‬
‫שייעל) שמיאל שימליךעלישלאללאנתגאהעלםאלל לגם כנפלל בית כעת שהיה‬
‫לולפו חלק לו ככול כלכליו ללא הניח איש מעכליו להלע לל‪:‬‬
‫הלא להלליע םלאלי לאלם לעשלת כחכמה‬ ‫השלשים ותשעה‬
‫מעםמ כפי מה שאפםל ללא יקצל כזה מפני‬
‫הילתל םללח מהשם ית׳ ט השם ית׳ יבקש תמיל כלכלים הסכות הנאלתית כאשל‬
‫היה אפשל זה ילזה תמצא שפחל שמיאל ואמל איך אלך ושמע שאיל להלגני ללזה‬
‫תמצא שככל המתק אחיה שיצא ילכעם מיליסלםקילם שיגיללו יעיל המליכ כלי‬
‫שלא ישמע איש לכליהם ולזה גס כן המתין ללכל עמל כשלה כלי שמכלל ללאלת‬
‫'אם יש אים שיוכל לםמלע לכליהם וכאשל לאה כי אק איש אז הגיל לו זה כי אם‬
‫היה מגיל לן זה כמקום למאים היה הלכל מגיע אל המלך להמ מפני זה הנכיא‬
‫)ילכעם כסכנה והיה זה כלי אל שלא תתקיים הנכואה כי המלך יםתלל ככל עת‬
‫אם ילע זה להמית אתילכעם ולא מעילהל כלחל אל מלךחצלים כייס כח למלך‬
‫לתת שחל לב למלך מצלים להמיתו והנה לא היה ילכעס באופן מהמעלה שתלבין‬
‫בו ההשגחה הפלטית להצילו‪:‬‬
‫הוא להלליע סכבל תסוב המלוכה בכללה לזלע לול‬ ‫הארבעים‬
‫וכבל למלכו זה מאמלו ואענה את זלע ליל למען‬
‫זאת אך לא כל הימים ולפי שזה לא היה כלל לא בכית לאשון ולא בבית שני ט‬
‫לא שט שם כי אם יהללה וכנימק ידענו שעלד ימליך מלך לתל על‬
‫כל יסלאל)אלתו המלכות לא יסלל לעללם כמן‬
‫שהתכאל מלכלי דניאל ן‬
‫)ילך ׳׳‬
‫‪Cc‬‬ ‫‪4‬‬ ‫י‬
‫רלבג‬
‫שהיכלים השפלים כפסלים והשמים בלתי נפסלים הנה לאלי שתהיה ההתחלה‬
‫אחת לסמי' וההתחלה אחלת ל א ת וככל זכל םלמה םאין הענין כן במה סאמל‬
‫אין כמיך אלהים כסמים ממעל ועכהאק מתחת כיאל כזה םהיא אליה כסמים‬
‫ממעל יעל ה א ק מתחת והנה עשה כזה כמו התחלת חלפת הנחתי שאםל הם‬
‫אלהים כשמים הם אלהים על ה א ק כי אנחנו נלאה מהסמים כחלת שלפעל׳ כאלן‬
‫)יה לאלת שהמניעים ההם מנהיגים גם כן אלו היכלים השפלים וזה ממה שהלא‬
‫מבלאל נגלה לל שיש כאן כחלת שיפעית מהגלגלים לאלו היכלים השפלים)מזה‬
‫יתבאל המת לאלו היבלים המתחלפים התחלה אחת במספל י‬
‫הלא להלליע שהם״י משגיח כעכליו הלכקי׳ ט השגח'‬ ‫העשרים וששה‬
‫פלטית וכזאת ההםגחה יספיע להם טוכית ואם‬
‫אינם מסיללית להם מפאת העליונים ולזה אחל סלחה אין כמיך אלהים כסמים‬
‫ממעל ועל ה א ק מתחת םלמל הכלית והחסללעכליךההללכים לפניך ככל לכם‬
‫כבל כאל ס ה האין כח כמניעים המסוללים ממנו שהם מנהיגים כםמייוכאק‬
‫לעשלת זה כי לא ישנו את תפקילס אךהש* לבלל שליט לעסות זה‪:‬‬
‫הלא להלליע שהיכלים סייעל השי אסל אי אפשל‬ ‫העשרים ושבעה‬
‫בהם מזללת השגחה פלטית הנה יהיה בהם תנאי‬
‫בהכלח והיא שיהיה המקכל לאלי ולזה תמצא שזכל כי במה שייעל השם ית לללל‬
‫שלא יכלת לו איש מעל כסא יםלאל היה תנאיממא אםישמלו בניו את ללכם‬
‫ללכת לפני השי כאםל הלך ליל לפנמ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫הלא להלליע םהתפלה על כל הצלכיס הן צלכי לכי‬ ‫העשרים ושמנה‬
‫הן צלכי יחיל לאלי שתהיה ככית המקלש או נכת‬
‫ביתהמקלשלאז תהיה מתל נשמעת וזה מבלאל מלכלי תפלת םלחה לממענה‬
‫השי לל עליהיללזאת הסבה מצאנו כלניאל סהיה מתפלל כנגל יללשלם תמיל למזה‬
‫המקלם נתישל פסק ההלכה להתפלל תחיל כ ע ל כית המקלס ‪1‬‬
‫היא להוליעשלא תלעיל התפלה על הלבלים הבאים‬ ‫העשרים ותשעה‬
‫בסכת החטא אם לא תקלם לה התשיכה ככל לב‬
‫)ככל נפש ולזה אמל אשל יחטאו לך וסבו אליך להלמ את םמך והתפלל) והתחננו‬
‫התפלה והתחנה וככל התכאל שהתשובה הזאת לאוי שתהיה ככל לכם כי בזולת‬
‫יה לא תקלא תםובה וככל אמל גם כן ונתת לאיש ככל דלכמ אשל תלע אתלכמ‬
‫‪) .‬אמל גס כן ועשית משפטם לל שיתן להם הלאוי להם לפי מה סהם בו\‬
‫הוא להוליע שאשל הלא מתל המעלה לאלי שיהיה‬ ‫חולשים‬
‫מתל שפל בעיניו לםי ולזה תמצא שזכל כי שלמה‬
‫ל ע על בלכיו לפני הש* תמיל עלכללתו התפלה למזה למלו שהמלך כשמתפלל‬ ‫‪9‬‬
‫כיל ן שכולע שלב אינן זלקף על שישלים תפלתו‪:‬‬
‫הלא שאסל יש ל) להלללת השי על טלב הגיע לו לבל)‬ ‫השלשים ואחר‬
‫ועל טוב הגיע לו ולזולתו יללמ תחלה על טלכ הגיע‬
‫לו לבל) )לזה תמצא כי שלמה הילה השי תחלה על הטיכ שהגיע לו לכדו מ ע ‪p‬‬
‫המלסת)בנין בית המקלש ואחל כן הולה אותו על הטיב שהגיע לו)ליםלאל וה)א‬
‫אמת בליך יי׳ אשל נתן מנוחה לעמו יםלאל)המסיך לזה התפלה שייםילם הסם‬
‫לשמול מצמתמ כלי םתתמיל להם זאת הטיבה כמל שהמשיך להילאתו על הטוב‬
‫שהגיע לו לבלו התפלה להתמלת הטיב ההיא ‪:‬‬
‫הוא להולי׳ עת חנכת הבית )מספל ימי‬ ‫‪,‬‬ ‫ס‬ ‫חשלש»‬
‫ג‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫ס‬
‫מנסת הבית )הנה היה אחל שהקיפו‬
‫שכעת ימים לחג החלש השכיעי כאופן שנשלם בכל מה לחג החלם הסכיעי והנה‬
‫המ ימיהחגסכעה להולות על העלת השכעה והלאשק מהס היה קלם והיה‬
‫מספל ימי חנכת הכית שכעה לזאתההעלה כעצמה והיו שמלכים לםכעת ימי‬
‫חנ הסלכית באוק שיהיו שבעה ושכעה לשכה בעינה סכאלנו כפלםת פינחס‬
‫שהמ הקלכנלת שכעה וםכעה והנה היה זה כעת סמעיל על הסגת השלחל׳ במתל‬
‫שלם שבפנים כמל שכאלנלכפלסתפנחסלהעיל על שלמלתהכיתהזה וההעללת‬
‫הנפלאות אםל בו וככלי) ג‬
‫א להלליע עוצם השגחת ה * על ישלאל ללזה‬ ‫ח ^ ש י מ ושלשה‬
‫מ‬
‫תמצא כי מפני ששעלה החכמה האלהית םםלמה‬
‫יחטא לשי חלעןאחלמ)יהיה זה סכה לחלק הבית ולגלות ישלאל מעל אלמתם‬
‫הפלינלהזהילועל זהכמה סאמללו כשנלאה אלין שנית כלי שיהא נשמל ליי׳‬
‫ל ל ל ע י י ׳ ו ל ז ה ה ו ל י ע ו ל כ ל גלן ישלאל מ ה א ק‬
‫םמ‬ ‫‪,‬א‬
‫ת ‪ 3‬י מ ) י‪/‬חד)‬‫)יציה א‬ ‫ת כ נ מ‬
‫<חלכן הכית אם לא יםמלן ללךיי׳הואוכנמ)ככל היה גם כן לכל יי אל שלמה‬
‫כעת כנלתו להזהימ לםמול כל מצלת השם ית ולזאת הסבה בעינה גם בעת‬
 ‫רלבג‬
‫)ילך ל ת ב ע ם שכם על)ישכב א ח א כ ע ם אכלתמ ׳ )ילך ל ת ב ע ם שכם יתכן כי‬
‫מ פ נ י שהיה ירבעם מ א כ ל י ם כחל) ישלאל שילך שם ליזמלימ כדי שיוכל ילכענ*‬
‫לכטלח שלא יהרגהו ל ת ב ע ם על מ ה שאמר פ נ נ ל אבמ וירמה שלזאת השבה שלח)‬
‫)קראן ל) כני שבכמ לחשבם כ י ע ת ה ב ע ת המליכם ל ת ב ע ם יקל ל ה ם להשיג ע ם‬
‫ימית‬ ‫ל ח ב ע ם שלא‬
‫י ר ב ע ם והנ׳ ה י ה נמל‬
‫בעיניהם מפני שכבל‬
‫ה י ה ממוני בימי שלמה‬
‫על כל ס ב ל בית יוסף‬
‫א ולזה ג ם כן סלחו ו‬
‫שהיה‬‫‪.‬ו ק ר א ו ‪1‬ל ‪.‬ו ‪.‬׳ וילמ ‪m.‬‬
‫מהשי שיחשימ אותו‬
‫ישלאל כ ל כ ך כלי‬
‫שיהיה ז ה כלי לקמ*‬
‫הייעול שיעדנו השי‬
‫מ ל ב ל המלוכה‪:‬‬
‫א ב ץ הקש׳ אתעלנ)׳־‬
‫ילוע כ י ה מ ס שהעמיס‬
‫בימ »!<‪ f‬יעלמ מ ל‬
‫* ‪ » A p a‬מיןנל‬
‫ס ו ס מ ש ה מ ר ב י ם מתל‬
‫ע ל שהיו לו ארבעים‬
‫אלף אורמתסוסי׳היה‬
‫ה ש ה ) כ ב ד מ א ד ועם‬
‫כ ל ז ה ה י ה טוב בעיני‬
‫ישראל מ ר ו ב השלוה‬
‫‪W‬‬
‫‪wJT‬‬ ‫‪u‬‬
‫החלו לצמוח המלחמג‬
‫כמו שקלם מ ל כ ר כן‬
‫ה ל ל ורזון כ ן אלילע‬
‫)לזה כ ק ם ו י ש מ \ שיקל‬
‫מעליהם מ ז ה ה מ ם‬
‫ק צ ת ‪ :‬כהיותו חי ׳‬
‫ל ל שהיו עומדים א מ‬
‫פ נ י המלך ם ל מ להיות‬
‫אנשי עצתו כ ל ימי‬
‫היותו חי ולזה היה‬
‫לאגי שילך אחר ע צ ת ם‬
‫א ך לוע ענינו ה י ה ס כ ה‬
‫ל ה פ ל עצת הזקנים‬
‫ה ט י ב ה וללכת כ ע צ ת‬
‫תה נתע להי מם מהכלהע ה<למען‬
‫‪R‬‬
‫ת ת המלוכה לילכעם‬
‫'יל‬
‫כ מ ו שייעל השי על‬
‫אחיההשילוני‪ :‬ק ט י‬
‫ע ב ה מ מ ת נ י אבי י‬
‫י מ‬
‫ל ל האצבע ה ק ט ל ם‬
‫ליהיאיית׳גבלהלעכי*‬
‫ממתני א כ י ל ה ל נ ת‬
‫ב ז ה כי כ ע ת שמל!‬
‫שלמה ה י ה נ ע ל ין&|‬
‫כ מ ו שקדם ועם כל זה‬
‫ע כ ד ת ס אותו כזאי*‬
‫< י‬
‫העבודה ולזה ל א‬
‫שתעבדוני עמלה מ ת ל‬
‫מזמןי‪ ,‬ל קשה כי‬ ‫מת‬
‫בסוטים״ כשבטים•׳‬
‫בעקרבים ׳ שבטים‬
‫א ס ר ב ה ם קוצים ש‬
‫סמקבים ומכאיבים‬
‫וירצ' בזה שהוא יכביל‬
‫להעמיס על עלם ומסי'‬
‫ליסרם כמוסר יותר‬
‫קשה מהמוסר םיםרם‬
‫כל שלמה׳ והנה ביום‬
‫השלישי שכו אלמהעם‬
‫בשכם ועני להם קשות‬
‫כעצת ה י ל ד ם ‪:‬‬
‫והשיבו‬
‫רדס‬
‫ו‬
‫כי ש כ ם בא כ ל ישלאל ׳ שכם ה י ה משבט א פ ל י ם ונראה כי הנכלאה אשד א מ ר‬
‫אחיה השילוט לילכעם נודעהלפי׳ סלחו יםלאלוקלאו לז וכקםו למצוא עלילהלהסכ‬
‫המלוכה אל ילבעם לפיכך לא לצו לבא לילושלס אלא באו ל ס כ ם שהוא מ א פ ל י ס‬
‫)ילבעם מאפלי׳ והוצלך ל ח ב ע ם לבא שכס י ובדלש שכם מזומן לפללענלת בשכם‬
‫ע נ ו א ת דינה בשכם מ כ ל ו א ת‬
‫יוסף בשכם נחלקה מלכות בית‬
‫נועצים ה וסלאים וסי' איך א ת ס נועצים < ומה א ת ם תרויהק דמלכים ׳ והביום דדה ׳ ד ק מ ד ק יתן מעדז‪:‬‬
‫וישלחו)יקלאו לו ׳‬ ‫דוד‪:‬‬
‫כשוטים ד׳ וסי׳ ועתה אבי העסיס ׳ וידבר אליהם בעצת ה י ל ד י ם ׳ ת ח י ה ק דםלנינש י זחבירם דדה{‬
‫נ כ ב ל שלחו וקראו לו ויהי כשמוע‬
‫ויבאו יא ס ל ק כתיב ו׳ בסוף תיבותא ולא קרינן וסי׳ ויאסרו א ל העם עכרו ׳ ויאמרו איש ישראל א ל החד ׳‬
‫י ל ב ע ם מ ה ששלחו לו ב א מחצרי'‬
‫)בא ה ו א וכל ק ה ל ישראל כשכם‬
‫ללה שכמה‬
‫״‬
‫ואזל ך ח מ ן ס לשככש ארי‬
‫ר ל ך רחבעס שכס כי ׳׳שכבש‬ ‫) ל כ מ אל ר ח כ ע ם א ם ירצ׳ למלוך‬
‫ל ש כ כ ש א ת ו כ ל ישראלי ל ^ מ ל כ א‬
‫‪""1‬׳‪.‬‬
‫"ל לסמ<׳׳י;‬
‫‪K‬‬
‫׳‬ ‫־‬ ‫י‪ •• ,‬י׳‬ ‫‪r‬׳׳ ‪7‬‬ ‫י'‬
‫אתי‪':‬ויהי‬ ‫להמליך‬ ‫באכל;^;ראל‬ ‫! " ‪T • • :‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ז ‪T‬‬ ‫•‬ ‫• י י ‪.‬‬ ‫•‬ ‫עליהם שיקל העול מעליהם‪:‬‬
‫והוה ב ר שמןן ירבעם ב ר‬ ‫יתירה \‬ ‫א כ י ך ה ק ש ׳ כ מ ס שהיה מעלה‬
‫בףנבט ־והוא עורנו‬
‫ירבעס י • •‬
‫כשמע« ‪-‬‬
‫‪-‬־‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫דערק‪..‬‬ ‫‪T‬‬
‫נ ב ט והוא ע ד כעז במצרים‬ ‫עליהם כ כ ל שנה ואף על פ י ‪p‬‬
‫שלמ‪i ^ f‬‬
‫‪o,‬‬ ‫^‬
‫^ ‪ ^ %‬י כ מ צ ך ‪ :‬ם א ש ך ברח מפני‬ ‫לא היה ל ה ם להתרעם כי י כ‬
‫מן‪.‬קךםמלכא שלמה ויתיב ‪t‬‬
‫ך‬
‫ש‬ ‫‪d‬‬ ‫‪T‬‬
‫•י‬ ‫;‬
‫‪v‬‬
‫׳‬ ‫‪1‬‬
‫י‬ ‫» ־ * • • * ‪-‬‬ ‫‪.-‬‬ ‫בשליה גדילה היו ביממ וכל‬
‫‪3‬מצך?כש‪ 1‬ו ש ל ח ו ו ק ר ו ל י ה ו א ת א‬
‫המלך רשב יךבעס ב מ צ ך ! ם ‪:‬‬ ‫י ו י ב ^ ב ש ו כ ל ק ה ל י ש ך א ל ו מ ל ל * י <יכא‬ ‫ה מ ס ה י ה כקל עליהם כי לא עבל‬
‫וישלחו דקראד*ל*ו ויבאו ירבעבש‬ ‫ק'‬ ‫עליהם ש ב ט אויב בימיו אלא‬
‫‪V T :‬‬ ‫‪T‬‬
‫עסךחבעסלמימרו‪/‬אבו^כןשי‬ ‫^‬ ‫— ^ ־ ;‬ ‫מ‬
‫ךי*‬ ‫־ ‪/‬‬ ‫• !‬ ‫{'ייי;‬ ‫־‪V J‬‬
‫‪:‬תניךנאואיגבעזאלך^תפולהגא‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ללחכע© ‪ .‬ל י ל כךי‬
‫מ‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ע‬
‫ראמר‪ :‬אביך הקעזה את־עלנו ואתה‬
‫ך א ב ו ך כןשי א ו מ נ י ך י ה ת ? ן י פ א ך י ה ב‬ ‫כהיותו‬ ‫מ מ מ וימליכו י ל כ ע ם ‪:‬‬
‫ז‬
‫י‬
‫‪:‬עתה הקל מעכ'דת א ב ^ ״ ה ק ^ ד ‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫י "!אמר להון‬ ‫^ ל ג א זנפלחנך«‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ב‬
‫ל‬ ‫< ! ג מ‬
‫חי ׳ ל מ ה היצלי‬
‫ד ־יי‬ ‫־י‬ ‫־‬ ‫! * "י ״ י •‬
‫ומעלו הכבד אשר־נרתן ^‪3‬לינר ו‬ ‫‪.,,‬‬ ‫אזילץ ע ו ר ו ^ ל ת א יוק‪2‬ין ו ת ו כ ו ד ו ת י‬
‫י־‬ ‫‪:‬‬ ‫!‪,‬‬
‫עומלי לפניו נ א כהיותו מ ת חלת‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬
‫>•••־‪.‬׳‬‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪L‬‬
‫ונעבדך‪* :‬ויאמר אליהם דיכו־־עד ח‬ ‫א ף כשמת שלמה ה ר א ו עצמם‬
‫ןאתמליך מ ל ב א‬ ‫ואזלו ע מ א ‪1‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪T‬‬
‫י‬ ‫\‬ ‫׳""\‬ ‫"־ י‬ ‫״"!‪11‬‬ ‫שהיו עלמלים לפני שלמה כמו‬
‫אלי י ל ל י ^ ס \‬ ‫שלשה‪0?:‬‬ ‫ךחבעכש ב ס ב י א ךךהוו משמשין‬
‫א ם היל חי כ ת ת ם ע צ ה ה ג ו נ ה‬
‫לןךמ ש ל מ ה א ב ו ה י כ ד ה ו ה גןיכם‬
‫ויועץ המלך ךחמןס את״הזקניכש‬ ‫ל ר ח ב ע ם בנו‪ :‬איך א ת ם מ ע צ י ׳ ׳‬
‫‪:‬‬
‫‪? B‬‬
‫ל‬ ‫למינ‪2‬ר א ב ך י ן א ת ו ן מת‪9‬ל?ין‬ ‫פ י ׳ איך א ת ם נלעצים בעצמכם‬
‫י‬ ‫‪ J‬חלדי! א^ר־־היו עמדיםאתיפני ־שלמר־ז‬
‫«״‪*».‬־‬ ‫»‬ ‫־ •‬ ‫‪-T‬‬ ‫ל ^ ב א י ת ן ) מ > ה ה ד י ן פ ת נ מ א ין‬ ‫איש באתיל ל ת ת לי עצה ‪J‬‬
‫ת ה י ה ע ב ד ׳ שתהיה נ כ נ ע להם ו מ ל י ל ו ע מ י ה ל מ י מ ר א ס י ו מ א ד י ן ויזנלו ענזל אביו בהיתו חי לאמר א י ך א ת כ ם‬
‫! ת ע נ ם כ ל צ ל נ ם ‪ :‬ועניתם ׳‬
‫ה ת ח ל י ב ל ע מ א ד ה ך י ן ו ת פ ל ח נ ו ן »ילכי» נועצים להשיב את־העס־הזה ד ב ר ‪:‬‬
‫כתלנלמל ו ת ע נ י ק מלין ט כ ן‬
‫וידבר"אליו לאמיר אס־היוס תהיה־‬ ‫ע‬ ‫ותעננון מלין ט ב ן ו ת מ ל ל‬
‫ותמליל עמהון פ ת ג מ י ן תקנין‬
‫עבד לעבש הזוז ועבדתם ועניתכש‬ ‫ע מ ד ת ו ן ‪ $‬ת נ מ י ן תהןנין ו י ד ת ו ן לןד‬ ‫ו ג ס היא משמעו' העבלי כי ט ע ם‬
‫ודברת אליהם דברים ט ו ב י ם וודו‬ ‫ע ב ך י ן ב ל י ו מ י א ״‪ .‬ו ק ב ק י ת מ ל ב א‬ ‫ועניתם ד ב ק ע ם דבלים טובים‪:‬‬
‫ויעזיב‬ ‫‪S‬ך עבדים בל־הימיכש ״‬ ‫ד ס כ י א די מלכוהי ו א ת מ ו ך ב‬ ‫שלא ישלה ע צ ת ם‬ ‫ניעזיב׳‬
‫• • ‪I • • :‬‬ ‫•‬ ‫‪; -‬‬ ‫•‬ ‫»•»•־•»‬
‫בעיניו‪ :‬א ש ל העימליס לפניו ׳‬
‫את״עעת הזכןנים אישר ישיגהו ויועץ‬ ‫ב י ג ^ א ך ך ב י א ו עמיר־־‪ .‬ד מ ש מ ש י ן‬ ‫א ס ל ה ם עימדיס לפניו כלומל‬
‫את״הילדיס אשר נדלו אתו א ש ר‬ ‫ואמר להון מ ח אתון‬ ‫לןךמוהי‪:‬‬ ‫ע ז ב ע צ ת הזקנים העלמליס לפני‬
‫ויאמר אליהם‬ ‫העמדיס לפניו‪:‬‬ ‫מ ת מ ל כ י ן ו^תיב ס ת ג מ א י ת ע מ א‬ ‫אביו ללקח ע צ ת היללי׳ העלמלי׳‬
‫האבל‬ ‫לפנמ; קטני עבה ׳‬
‫ה ר י ן ך מ ל י ל ו ע מ י ל מ י מ ר א ק י ל ה׳ מגל מה אתם נוהגים ונשיב דבר ארי‪/‬״־‬
‫)‬ ‫אבי‬ ‫מחתני‬ ‫ה ק ט ן שבי ע ב ה‬
‫ר‬
‫<לא*‬ ‫העכש הזה ‪4‬ףשר ך‪3‬וץ‬ ‫מ ן ניךא דיהב א ב ו ד ע ל נ א ‪ t‬ומלילו‬
‫‪,‬נמלת ק ט נ י ק ש ה בלקללק כי‬
‫ה ק ל מן־הער אשר־נתן אביך ;ןלינו‪:‬‬ ‫ע מ י ה ינגן״א ד ר ב י א ו ע מ י ה ל מ י ^ ד‬ ‫א ם ה י ה מ נ ז ל ת ק ט ן משפט)‬
‫וידברו אלץ ה י ל ד י ם‪, V ^ W^1‬‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ק ט נ י כמל מ ן גלול גלילי אלא‬
‫י‬
‫ע מ ך ל מ י מ ד אבוןד א ת ק י ף ‪ :‬ת נ י ר ^ א‬
‫‪R‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬
‫נ ש א ל הקמץ בקיף כ מ ו שהיה‬
‫! י" *» " *>‬
‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬
‫י‬ ‫־‪.‬‬ ‫״־ ‪.‬‬
‫כזרם התחכלל א ל הכניי כמו‬
‫ו א ת אקיל מ נ נ א כדין תימר להון‬
‫אתולאמרכה‪-‬תאמרלעםהזהאשר‬ ‫ש א מ ר מ ן כגול כגולה אחלתה‬
‫דברו אריך דאמר אביך הכביד את־‬ ‫י‬ ‫‪%‬‬ ‫דזלשיולתי ת ? ן י פ א מ ע ו ל י מ ו ת י ד ת‬ ‫ומן ש ל ם כ ל ק ל שלישו)הלומים‬
‫^ • ^ ‪- - - . L‬‬
‫עלינו ואתה ה ק ל מעלינו בה הדבר‬ ‫ך א ב א ‪ 1‬וכען א ב א ך מ א עליכון‬ ‫ל ה ם שנשאלל על תנלעתם והנח‬
‫נ י ר ת ק י ף ו א נ א א ו ס י ף ן ן ל בירכו!‬ ‫נבלע כלנש ושכ החילם ל ק מ ן‬
‫אליהם קטני עבה ממתני אבי‪:‬‬
‫כ ח ט ף וענינל מ ת ל י ם לי כ ת‬
‫א ב א ך ך א יתכון בשךביטץ ו ^ נ א‬
‫ועתה אבי העמיס ע ל י כ ‪ ^ 0‬ל בבד‬ ‫)אימץ מ מ ה שהיה יי לאכי ולחה‬ ‫‪1‬‬
‫» ‪ t P‬ויו‬ ‫א ך ך י י ת פ ו ן במךבנ״יז‬
‫ואני אסיף ע ל ־ ע ל כ ם א ב י ! ס י א‬ ‫א ק ל עילכס י‪ .‬ע כ ה י פיעל עבל‬
‫יךבןןס ו כ ל ע מ א ל ו ו ת ך ח ב ע כ ם‬ ‫ל ז כ ל כמשקל עשה ויש לפלשו‬
‫ת א ר לנקכ׳ ויהיה ת א ל לאצבעו ב י ו מ א ת ל י ת א ה ב מ א ד מ ל ל מ י ‪ -‬אתכם בשוטים ואני איסראתכבש‬ ‫‪7‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪8‬‬
‫"‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫'‪.‬‬ ‫י י‬‫‪1‬‬
‫>‬ ‫‪Y‬‬
‫‪.‬‬ ‫לנקבה ‪-‬‬ ‫• כ‪-‬ל ״‬
‫ה ק ט נ ה לבא האצבע ז‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪R‬‬
‫הזכל מ ג ל התלאל הקטן ד ת‬
‫נ^ייי יי״‬ ‫מעילימיתיה‬ ‫חלםיתי ת ק י ף‬
‫נת מ ל כ א‬ ‫יז^י ו ש ב ק‬
‫החורץ כןשי‬
‫?‪1‬דייא פ ת ג ס‬
‫ןןמא‬
‫ד א ב א ‪ :‬העמיס י ע נ ק משא כמו‬
‫ךםנ^א ךי מ ל מ ה י \ ו מ ל ל עמהון‬
‫)יעמיס איש על חמולנ‪ :‬בשוטי׳׳‬
‫כמלבא ד י ג ק י א למימר א י א‬ ‫ת* ב ס ל ב י ט ק לכן שיט לסלם׳‬
‫ויעזיב את״עעת הזקנים אישר יעעהו‪:‬‬ ‫א ת ק י ף נת נ י ר כ ו ן ו א נ א א ו ס י ף ע ל ‪.‬‬ ‫נעקלבי' קשים מ ה ם ש ה ם עלקצי'‬
‫רךבר אליהם כעצת ה י ל ך כ ם‬ ‫כקוצים שבהם ד ת במלננין *‬
‫ניןכון א ב אר ך א ‪:‬תבון ךעךביטץ‬
‫דבל ילבעם ׳ כתיב בייל וקלי‬
‫לאמר אבי הכביר ארת״עלכס ואני‬ ‫ו א נ א ארדי יתכון במרבנין ן‬
‫באלף ואחל הלא כי אלתילת א&י‬
‫אסיף על‪-‬עלככש אבי יסר אתככש‬ ‫ולא‬ ‫מתחלפות»‬
‫בשוטים ואניאיסראתכסבעקךביס‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫ר ש‬
‫דאסר שטאל אל שאול הדף ואנידה ׳ משוה תליו כאילות ׳ דבאו ירבעם וכל קהל ישראל דדבת ׳ דבאו‬ ‫קטני ע ב ה ׳ אצבע קטנה שלי ן‬
‫רחנעםירושלם ויקומ ׳ דאםר שמטהו דשסטחז דכאו ‪ t h v i y‬ף&רץ נהופתדהואש י ויצוהו הםלך‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫עקלכים ׳ אישגלנטיל בלע־)‬
‫דעמיח ואת שןר העק החזיק ן‬ ‫אחו את א ו ד ה ׳ יצאו וכבוא ‪ p c i try‬ל‪!0‬ני ״ גסוערס י‬ ‫שעלקצקכעקלכ; • לאה‬
‫שפט‬ ‫מלכים א‬

‫כני * גן בנל ללל לכן לדלל עברי נשיא להם לעללם ל״ית מ ה כמל לא ואמר לית לנא‬ ‫מ‪^«,‬לממ)ה<‬ ‫מ‬ ‫ה פ מ ל מ ) ה ם‬ ‫^‬ ‫ל ע ל ה מ ס ) ! ה ש ‪ 7‬ם ) ל ‪ 7‬נ ל‬ ‫^‬ ‫< ‪? w f‬‬
‫‪1‬‬

‫יזללק בללל ללא אחסנא ב ב ל יסי‬ ‫בי‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫״‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫׳‬ ‫׳‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫׳‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫‪ t‬״ • ״ ״ ! ‪ * . ,‬יפ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ייומ׳הומ־׳ויהתחוי‪,‬‬
‫‪ :‬ל א ה ביתך י כללמל ל א ה מי‬
‫נ ס א ל עמך לעל א ת ה בית תמלל‬
‫‪ V‬דשמואל'‬ ‫ואל ׳ ד מ ^ ד י ד על כ ל‬ ‫^ ‪ ^ ' Z m ^ t‬־ ש‬ ‫?״־‬ ‫*״מ״״י‬ ‫‪U‬‬ ‫לעלות במרכבה‬
‫דסמי׳בקריא׳וסי ושמתיה חרפה על כל ישראל ב ח ג ר ק ס י ן‬ ‫'לניס ליליש׳ כלי סלא‬
‫כי לא על בית יסלאל ד ת כען‬
‫מליך על אינם ביתך ל נ ל ׳ לבלל׳‬ ‫ו ל א קביל מ ל כ א מן ע מ א איי‬ ‫י‬ ‫ימיתיהי ‪ t‬זולתי ש ב ט ‪,‬‬
‫ל א ה ביתך ללל ז ה בית ה מ ק ל ס‬
‫‪) :‬ימלוך עליהם לתבעם ׳ מלך‬
‫עליהם)הדל כומ ד ס א א כ ל ה ם‬ ‫ערע־בעםבר‬
‫)הללמיםללז א ת א ל ל ל ם ׳ סלח‬
‫ל א‬ ‫וחזו כ ל ‪.‬ישראל א ר י‬ ‫נבט ‪J‬‬
‫השלני אל‪-‬יךב^ם בךנבט‪ :‬רךא‬ ‫שנחלת כני כנימק‬
‫ו‬ ‫אותו אחליהם סיסלכל אלי)‬ ‫היתה תיך נחלת כני‬
‫ק ב י ל מ ל כ א מנהוךאתיבוע‪!2‬א‬ ‫דהמל^ך‬
‫לא־־שמע ־ ‪ * .‬י‬
‫בי ‪,‬‬ ‫כלי־־ישראל‬
‫‪-..‬־• ‪.‬‬ ‫‪* .‬‬ ‫יהילת‪ :‬יאת כל כ י ת‬
‫דקבללה* למלך )לגמוהל )כיון‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫שידע לחכעם כי לגמלהל ילע כי‬ ‫‪:‬ת מ ל כ א ^ ג מ א למימר לית ל;א‬ ‫דבר י‬ ‫א ל ה ם רשבו ה ע ם א ת ־ ־ ה מ ל ך‬ ‫יהיללבנימןייתדהעם‬
‫הקשל אמיץ )התאמץ ללכלב‬ ‫חולק בדוד ולא א ה ס נ א ב ב ר ישי‬ ‫ל א פ ר מה־לנו ח ל ק ברור ולא־נחדה‬ ‫׳ זה לאית שמלך על‬
‫)לניס‪) :‬יהיכסמיע כ ל י ש ל א ל ׳‬ ‫יהללה יכצימן ג ס ה י ה‬
‫ג ב ר לקךוך י ש ר א ל בען מלוך‬ ‫בבן־ישי ל א ח ל י ך ישראל עתה ר א ו ת‬
‫א ח ל סהלכל כל יסלאל לאהליהם‬ ‫עמי משאר השבטים‬
‫ע ל א נ ש ביותך ת ר ואזל‪:‬שראל‬ ‫ב י ת ך דור וילך ישראל לאיהליו ן‬
‫)ילבע׳ ס ב למקלמל א ס ל היה ס ם‬ ‫וזה אמדי ליתד ק ע ם‬
‫בית אכיל למםכתתלנלעלל יםלאל‬ ‫ובני‪.‬יןןךאל דיתבין‬ ‫לקרודי‪:‬‬ ‫)אחסלכ שהיו משכים‬
‫ובני ישראל ה י ש ב י ם בערי יהודית‬
‫ולא נזכר באיזה מקים ואפשר‬ ‫ך ב י ר ת ןהוךדת ומלך‬ ‫בקךויא‬ ‫ביייש׳ מכל השבטים‬
‫וימלך עליהם ך ח ב ע ם ‪:‬‬
‫שחזרו לשכ׳ ומפני זה כנה איתו‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬
‫‪t‬‬ ‫ם‬ ‫עליהון ך ח ב ^‬ ‫)אית׳ נשאלללרחבעם‬
‫ת לו לכית מלוכה ושלחו )‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫‪ " L , . ,‬י‬
‫•ל»קס'‬
‫‪C‬‬ ‫את־אדירם "‬
‫‪:‬‬ ‫ויישלח ה מ ל ך רחבעס‬ ‫נם אפשל כי משבט‬
‫_‬ ‫‪it c‬‬ ‫ושלח מלבא ר ח ב ע ם יתאדורכם‬
‫‪%N‬‬
‫‪,1.—.‬‬
‫וקראו ירבעם שיכא אל העלה‬ ‫־ ־־ י ‪.‬‬ ‫־ ־ ‪ -‬־ י ־ ‪*: -‬‬ ‫‪1‬‬
‫שמעין נשאל מ ע ט‬
‫א ש ר ע ל ‪ -‬־ ו ת מ ס ר ת מ ו בלץעןראר‬
‫כמקום שנתקבצו שם והמליט‬ ‫ך מ מ נ א ע ל מ?קי מסין ו ת מ י נ י‬ ‫במלכלת לחכעם כי‬
‫‪.‬אותו על כליםלאל‪ :‬שבט יהולה‬ ‫ישראל יתיה באבנא ומית ו מ ל ב א‬ ‫ב ו אבן וימת והמלך ךחב‪!/‬ס ה ת א מ ץ‬ ‫גחלת שמעין היתה‬
‫לכל) ׳ כבל בתכנו כי שבט‬ ‫ךחבעבש אתקף למסק ב ך ת י ב א‬
‫‪,‬‬
‫יל )יקיריי‪/‬‬ ‫ל ע ל ו ת ב מ ר כ ב ה לנום ירושלס •‬ ‫מפיזלת תיך נחלת‬
‫»יל»שע נ י י י ל‬
‫כי‬ ‫בנימן בכלל־ שבכל יהילה‬ ‫כמל שנזכל‬ ‫יהילה‬ ‫בכי‬
‫וגוררו בית‬ ‫לם ‪J‬‬ ‫זן•‬ ‫ז‬ ‫‪:‬ן‬ ‫»‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫יריםלם כין שניהם היתה ומי‬ ‫בספל יהישע‪ :‬שיכו‬

‫דור עד י‪1‬מא הדין;‬ ‫ל ? ז פ ך ירושלם‬ ‫»וג~ל«^‬ ‫ךתיו•‬ ‫ןןי‬ ‫ךפשעו ישראל ב ב י ת דוד‬
‫שימלוך כילוסלם בולאי ימלוך‬ ‫איש לכיתל כי מאתי‬
‫על שניהם לפיכך נכלל שבט ב‬ ‫והוה כד שמעו‬ ‫ישראל בבית ד‬ ‫ויהי בשמע‬ ‫הוה ״*‬ ‫נהיה הלכל ה ז ה ׳ כ‬
‫בנימין ככלל שבט יהולה‪ :‬ויכן‬ ‫בל ישראל ארי ת ב ירבעם ושלחו‬ ‫מגיל שהחללק על‬
‫כ ל ‪ -‬י ש ר א ל כ י ־ ש ב ירבעכש וישלחו‬
‫ילכעם אתסכם׳ לא נוכל לומר‬ ‫וכןרו יתיה לורת ב נ ש ת א ואמליכו‬ ‫^‬ ‫‪. . . .‬‬ ‫ללצלנללאי י ‪: Tit -‬‬
‫‪V‬‬ ‫־־‬
‫השם‬
‫‪•T:‬‬
‫כמנת‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫ץ‬

‫כי מלכה היתה מעת סהחליב‬ ‫‪ —1‬ו דסעי‬

‫יצלח‪ :‬ויכן ילכעם ויקראו א ת ו אל״־הערה וימליכו א ת ו‬
‫יתיה על כ ל ישראל לא הודה בתר‬
‫אותה אבימלך כי לא יתכן‬
‫‪J T‬‬
‫ס‬ ‫‪- T‬‬ ‫‪T-:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ T : /‬״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬י‬ ‫‪- T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫"י •י ‪y‬‬ ‫י‬ ‫* ‪. .‬‬ ‫‪-‬י ‪> :14‬‬ ‫א ת שכם כ ה ל אפלי‬ ‫‪,/‬‬

‫שהניחוה חליבה מתל ממאתים‬ ‫בירת דוד אלהן ש ב ט א דיהודד־ן‬ ‫לל שחזקבנינלוהלפי' על־כל־ישראל ל א היה אחרי ב י ת ״‬
‫"ן‬ ‫־|‪J‬־־‪i‬‬ ‫» י‬ ‫>‬ ‫‪• T: A " T‬‬ ‫‪^ -‬‬
‫שנה ועול ט שם התקבצ) ישלאל‬
‫נ‬ ‫נ‬
‫ואתא ך ח ב ^ ם‬ ‫בלחודוהי ן‬
‫על העיל בללך שהיה דוד זולתי שבטייהוררה לבדו‪:‬‬
‫להמליך ל ח ב ע ם ולאייעיר במיה‬ ‫לירושלם ובנש ית ב ל בירת יהודה‬ ‫־ ן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪kT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״וי‬ ‫־‪y‬‬ ‫ן ‪T‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫לאלי להילת עילמללכ‬
‫ה י ת ה אלא פי׳ ויבן שחזק חומות‬ ‫^‬ ‫ו י ו ת ^ ״ ד ב י ו ^ בנימין‬ ‫ר ב א ו ר ח ב ע ס ירושלם ויקהל^ארת־ ייבא ל‬ ‫)כןהלצל׳באממויכן‬
‫העיר ובנה בו היכל מלך וכן‬ ‫•‪:‬י־ י ־י‬ ‫י י ‪,‬י ־‬ ‫‪-.‬‬ ‫אתפנלאל ללצהללמל‬
‫ויכן אתפנואללאשהיתה ח ר י כ ה‬ ‫‪P‬‬ ‫כל־בירת יהוררה וארת‪-‬שבט בנימז ו ‪v‬‬
‫לסמי ותמ‪,‬נן ?ןלפין נ ב ר נ ב ר ע?יי‬ ‫שחזק בנימ כי כבל‬
‫‪T :T".‬‬ ‫‪• VJ: I • T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫;‬
‫מ ע ת שנתץ גלעין מגלל פנזאל‬ ‫קרבאלאנדןאקךבאעםביתיש^ל‬ ‫המ המקימות ה ה ם‬
‫מארה ו ש מ נ י ם א ל ף בחור עיעזרת‬
‫‪1‬‬
‫שחזק בניינל כי חשש שמא‬ ‫אלאל א ת ב א ירת מלכותא ל ך ח ב ע ם‬ ‫זהי•‬ ‫במיים קילם‬
‫ילחם עמל ל ח כ ע ם והזק שני אלה‬ ‫‪ 3‬ר שלמה ‪1‬‬
‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫!‬ ‫‪°‬‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫להליחס‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫א‬
‫ה ע ל י ם כי ג ם כן ל ח כ ע ם כ נ ה‬
‫והודה פו^בכמ נ ב ו א ו ת נ ן ן ^ ך ם ן י‬ ‫להשיב א ת ־ ה מ ל ו כ ה ל ך ח מ ן ס ב ך ־‬
‫מ ל י מצולות כמו שאלמל כ ל ה ו‬
‫אם‬
‫עם שמעיה נביא דיי למימר \‬
‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫*י•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪• t • :‬‬ ‫ד• •י‬ ‫•י‬
‫*<‪ f‬זינין‬
‫דחי ד ב ר גלסמ׳‬
‫מיעזלפין‬
‫לעי׳גיל‬
‫האלחיס אל־שמע^ה איש־האלחיכם‬
‫שלמה‪:‬‬ ‫רשי‬
‫א מ ר ל ן ה ב ע ס ב ר שלמה מ ל כ א‬ ‫ז! מל‬ ‫ל א ה ב י ת ך ׳ כית‬
‫לאמיר‪. :‬אמר אל״ךחבעס בךישלמה‬
‫ר ב י ו ת יהודדת ו ל ב ל שבטא ךבית‬ ‫המקדש שבנית לך‬
‫;]מא‬
‫מ ל ך יהודה ואל־־בליבירת יהודית‬ ‫לבדך יהיה י‪ .‬אלללס׳‬
‫ובנימין ויתר העם לאמיר‪ :‬כ‪1‬ז א מ ר‬ ‫היא אללנילם ‪) :‬אמ‬
‫תכ‪1‬קון‬
‫שבט ביימן׳ העלמלי‬
‫ושאר‪.‬עפכ י ?‬
‫בנימיןע ם א ח י‬
‫יהודהןשבטאקךבא‬
‫ו ל א תגיחון‬ ‫ןהוה לא־תעלו^ולא־תלחמון ע כ ם ״‬ ‫על ה^ביל שיהודה <‬
‫לביתיי׳קארי‬
‫ר״ילאת‬ ‫בר‬‫תובואנמ‬
‫ל?לימרגר א לב ך נ ן י‬
‫בני י ש‬ ‫י‪/‬נלין‬ ‫‪« W‬‬ ‫אחיככש ב נ ך ״ ן ^ ך ^ ל‬ ‫)בנימ; היה גבללם‬
‫מן כ ן ך ם מימרי הוה פ ת ר ‪ .‬מ א הדין‬ ‫אם‬ ‫המין‪/‬הלזה‪:‬‬
‫ל ב י ת ו כי מ א ת י נהירה ה ד ב ר הזרה‬
‫וכןבילו ל פ ת נ מ א ךי; ותבו למיזל‬
‫וישמעו א ת ־ ר ב ר יהויה ויישובו ל ל כ ת‬
‫ובנא ירבעם ית‬ ‫בפתבמא דיי ו‬
‫שבם בטוךא ךבית א פ ך ‪ :‬ם ויתיב‬
‫בךבריהןה‪:‬‬
‫נחי ויבן^ךב^ם א ת ־ ^ כ ם ב ה ר א פ ר י ם‬
‫ואמר י ר ב ע ם בלביה בען ד ל מ א‬
‫ויבז ארת־־‬ ‫תשוב בהחמ ומ ילצכ אה מ ש כ ם‬
‫לבית‪/‬דור‪:‬‬ ‫רשב‬
‫תתוב מ ל מ ת א לבית דוד ו‬
‫בה ו נ פ ק מ ת מ ן ו ב נ א ‪ :‬ת פ נ ו א ל‬ ‫בל«‬ ‫*י‪w‬‬ ‫ראמר^ךב^םבלביועתה‬ ‫פנואל‪:‬‬
‫־י•‪8‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪t‬‬

‫דוד המלך שלמה ׳ ולשלמה שנים עשר נציבים׳ והימים אשר מלך שלמה׳ וימליכו אתו על כל ישראל״‬
‫שלך בעשא בן אחיה ׳ זכח תורת משה ׳ כל אלהי אנשי שלהבה דדברי הימים ׳ כי נםשח דוד ׳ וימלך דוד *‬
‫ובבני אבי בי רצהלהמליך׳ ודרד בן ישי מלך׳ דמלךשלמה ביחשלם דדברי הימים׳ וישחטום הכהניט‬
‫דדה ׳דשלחיחזקיהו׳ וצמיד עזים לחטיא׳ הבאים מהשבי׳ ויתנהו אלהים מלך‪ :‬י״א נקראו אישהאלהיש‬
‫וסימ׳ משה ׳ אלקנה ׳ שמואל ׳ דוד ׳ שמעיה ׳ מיכה ׳ אמוץ ׳ אליהו י אלישע ׳ עדו ׳ חנן בן יגדליהו‪ :‬אמירה‬
‫בלבו הקא בלבו י׳ וסיס הלבן מאה שנה מלד ׳ עשו ׳ ירבעם ׳ נבל׳ וחבח ׳ המן ׳ אמר בלגו מי מרדני‬
‫אר\ ׳ אפר כלבו לא תחמש ׳ אסר נלנו שכח אל י אסר נלבז לא תמוש;‬
 ‫מלכים א יב‬ ‫רדמ‬
‫א ם יעלה העם ה‪/‬ה ׳ כשיעלה לכן לאם יהיה המכל לכני ישראל כאשל יהיה כלומר כמן שהם צליטם על כל פנים לעללת ליללשלם שלם פעמים בשנה כל ישראל מלכי‬
‫שיעלליחילים ל;כלח כשאל ימגת השנה איאפשלשלאיטהלחבעם לבבם אליל)שמאל אליליהם כיהלאאללניהם מלך כן מלך לנקל הלא להטל'לבבם אלץ לכריך םאקת‬
‫עצה שלא יעלו יללםלם שאם יעל) ישיבו אלאללניהס והלגלנישלאאפקפקעלל במללכה לכלכלי לזלמאיוהלנלני נמילידאין ישיכה בעזלה אלא למלכי כית ללל בלכלכילן‬
‫לחזל ליה ללחכעם ליתיב)אנא יןאימנא שבלי מללל במלכגת הלא שאם היה מלך היה משב וקטלי לי ואזלי כתליה ועלל כדכליהם כמלצאי שמישה מלך ילכעס אמ כתיב‬
‫כמיעל מקן שבע שניי וגו׳ תקלא‬
‫‪*2)1‬‬ ‫י‬ ‫ז?‪1‬אנ ש א‬
‫י‬ ‫' ‪1‬‬
‫ם ו נ חו ס י ם‬
‫ש נ ? ‪ 1‬ד ת ה‬ ‫זתכ‬
‫^י‬ ‫בש‬ ‫‪m‬‬
‫^‬
‫איה( בעי ובית אל׳ והעמד בנית אל את כהני הבמות י ושארא בג‪7‬א‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫^ *‬ ‫ם‬
‫יי‬ ‫נ ם ם ר ‪03‬‬
‫אםא תי׳^י י ?י^" '‬
‫יהימ‬ ‫אני ארצה‪3‬‬
‫א ת התילה הזאת י‬
‫לקלוא יאמלו מלך העיל יקלא‬
‫א ם יעלה ה ע ם הזה‬ ‫קולם ואס אכי אקלא שני גנאי‬
‫וגוי׳ אין ישיבה כ ע ז ל‬ ‫אם־יעלה^ העם הזה לעשיות זבחיכם‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫‪:‬‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫הדין‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫היא לי לאס לא אקלא בזמן הוא‬
‫אלה למלכי בית ללל‬ ‫ב‬ ‫ק ו ד ש י ן ב ב י ר ־ ! מכןךשא ד ע‬ ‫לי‪ :‬וילק המלך ׳שאלעצה היאך‬
‫בביחריהווז בירושלס ושב ל ב ה ע ם‬
‫כלכל שנאמל ויהיה‬ ‫ג י ר ו ש ל ם ויתןני ל ב א ך ע מ א הדין‬ ‫יעשה והסכימה עצתו עם ה‬
‫הזה אל־אדניהם א ל ־ ר ח ב ע ם מרך הלא משכ ואני עלמל‬ ‫הילעצי' אלתו שיעשה שני עגלים‬
‫ב ת ר ך ב ו נ ה ו ן ב ת ר ך ח ב ע כ ם ? ל י ב׳ חד *‪,J‬חד‬
‫וכמלצאי שכיעי' כזמן‬ ‫יהודרה והרגני ושבו א ל ־ ־ ר ח ב ע ם‬ ‫)למה עגלי פ ת ה אלתם כלכלים‬
‫היןהליקר' את פרשת‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪v.‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ז‬ ‫•־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫ח מ‬
‫ק‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫א מ ל להם הלא ילעתם כי ה‬
‫המלך שהוא לאש כ‬ ‫‪mimxm‬‬ ‫מל‪;*1‬היךה••‬ ‫* ‪ k p i‬״ ‪ r‬־ * = ‪^ V‬‬ ‫המלכלת נחלקה כלצלן האל כמו‬
‫במליצתו ואני כשאל‬
‫ה ע ם נמצאתי בזוי‪:‬‬ ‫‪ 3 r $ h $ W‬א « ז ‪ 0‬ך ב ־ י‬ ‫‪1g•my‬‬
‫"יאת^יךמייכ^ *‬ ‫דביתיהוךה‪.‬‬
‫שאמל לי אחיה הסלוני הנביא‬
‫א ם ק האל לא לצה כמלכית‬
‫על לן י בסיף גבלל‬ ‫אריהיןד‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫‪e‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪j‬‬ ‫<‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫^‬ ‫ם‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫^‬ ‫ן‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫ך‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫ן‬ ‫ף‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫!‬ ‫כ י ת ללל ולא לצה גכ כילוםלם‬
‫ה א ק ‪ i‬בחלש ‪.‬‬ ‫<?!‪ Stn‬א ש ר ה ^ ו ך מ א ר ץ מ ע ר י ם ‪:‬‬ ‫יי‬ ‫ל ה ו ן ס ג י א ה ייכון א ך ח א ם ל מ ם ק‬ ‫שהלא מלכלת כית ללל אם כן‬
‫ג‬
‫נעשה מקלם אחל סתכלאו ו‬
‫ז»&‪0‬את־האח'דבב»ר‪/‬־אליואת־‬ ‫יי‬ ‫ל י ר י ש ל ם י־מייז אני! ך י י ל ר ^ ד‬
‫רלבג‬ ‫י ע ך א ל ך א ס ק י ך מ א ק ג א ך נ « י ‪ :‬ם י ‪ 1‬י * ־ ־ ־ ־ ׳ ־ ה א ת ר נ ת ן ב ד ן ‪ :‬י " ד ה ׳ ה ד ב ר ה ז ר ־ ‪< ,‬י‬
‫ותזכחל ם ם ןלמה עגל א מ להם‬
‫הלא אהלן עשה לישלאל עגל‬
‫א ם יעלה העם הזה>‬ ‫ה ע ס ^־'ני ה א ח ד ' ^ ר ־‬ ‫‪ £‬ט א ת‬ ‫* ••י‬ ‫^•‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫י ‪ :‬ת‬
‫לי‬ ‫ח‬ ‫‪:‬‬
‫^‬ ‫להשללת השכינה כל כמקל׳ משה‬
‫ב ד ן \ ‪,‬והוה ו^תנמא הדין ל ח ו ב א‬ ‫שלא היה להם נ ם אתם עתה‬
‫לל א ם אניח העם‬ ‫‪yVIT\-‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪ ; • fi‬״ע‬ ‫‪y‬‬ ‫ז‬ ‫‪:1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:AT-‬‬ ‫״‬

‫ה ז ה לעלות ולעםלת‬ ‫דעשאת־בית‬ ‫ואזלו ע מ א כןךם ח ד ע ד ך ן \‬ ‫שאין לכם מקום ה ש ט נ ה םהלא‬

‫זבחייכבי׳יי׳ביללשלם‬ ‫העכם‬ ‫מקעורת‬ ‫בחנים‬ ‫רעש‬ ‫במורת‬ ‫ו ע ב ד י ת בית ב מ ת א ו ע ב ד‬ ‫ילושלם נעשה עגל כמקומו ל‬
‫בשלש לגלים כפי מה‬ ‫* ‪T‬‬ ‫"‪1‬‬ ‫‪ 1‬י יי'*־‬ ‫י י" '‬ ‫‪ppp‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬

‫בומךיא לןזגת מ ן ע מ א ד ל ^ חיו‬ ‫‪.‬‬ ‫להשלית שכינה כל לפיכך א מ ל‬

‫שתחייבם התיל' ה נ ה‬ ‫אשר לא״היו מבני לוי; רעש* ירבעם•‬ ‫אלה אלהיך ישלאל אשל העלוך‬
‫‪J‬‬‫‪-JT‬‬ ‫‪ y" :‬״ •ן — ‪* - i‬‬
‫‪TIT‬‬ ‫•‬ ‫‪IT‬‬ ‫!־ ‪/V‬‬‫‪I‬‬ ‫מ ב נ י לוי י‪ .‬ו ע ב ר י ר ב ע ם ה ג א ב י ך ח א‬
‫ישוב לכהעםלאלניה'‬ ‫מ א ק מכלים כמל שאמל כעגל‬
‫ב‬ ‫בלאותם ככללו‬ ‫הנ בחדש השמיני בחמשדת־־־עשר‬ ‫ת מ י נ א ה ב ח מ ש א ע ס ך א יומא ל י ך ח א‬ ‫המלכל כי לא היתה כללנתל לעז‬
‫כילושלם ואת ככלל‬ ‫יום• לחדש כחג• אשר ביהודה ויעל‬ ‫? ה ג א ך ש ב ט א ד י ה ו ך ד ה ואסיק ע ל‬ ‫ולמה עשה שנים כלי שלא ל‬
‫‪,‬‬
‫בית יי כי עוםל גלול‬ ‫*־*־־ י * י * ׳ ׳ ‪:,‬דדך‪-‬‬
‫־‬ ‫‪.T‬‬ ‫ז י‪-iv *-: f Jt‬‬ ‫׳ ‪ : .‬דדי י ‪- 1 r .‬‬
‫* ‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬ ‫*«׳‬ ‫; ‪,‬‬ ‫להסליח ישלאל שיכאל כלם‬
‫הוליש שלמ׳ ללחכעס‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪.‬‬
‫בבית״אל־לזבח‬ ‫״‬ ‫ץ‬ ‫״‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬
‫על־המזבח כן‪/‬ע^ה‬
‫‪S‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫בן‬ ‫אגורא‬ ‫האחל‬ ‫למקים אחל‪ :‬וישם א ת‬
‫)יוק המלך ׳ ל ל‬
‫אש!—עשרת והעמיר בבית‬ ‫כתן כלן ׳ ־ ׳ י ״ » ! * ־ » ״ « • « ־ י י ‪ •1 .‬נ ‪ w w‬לעגלים‬
‫‪k‬‬ ‫מ ‪ ,‬ג ת‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫בכית אל ואת האחל‬
‫־ ‪-‬‬ ‫‪.‬״‬ ‫‪t‬ל ‪:‬ע ג ל ‪T‬י א ד י ע ב ד ו א ק י ם ב ב י ת א ל ' י‬
‫סלקח עצה על ז ה‬ ‫• אל• את־כהני הבמות אישר עשה״‬ ‫«‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫^‬
‫" י י ־ י‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫י‬
‫}‬
‫בכית חל לפי םאמל להם זה‬
‫בלרךשלא תסלל ה‬ ‫המקל׳ גם כן נכחל כמל יללםלם‬
‫המלוכה ממנו ועשה לו שני עגלי זהב ומשך לב ה ע ם ) א מ ל הנה •לב לכס הללך‬ ‫כי יעקב אבינז אמל על המקים הזה יהיה בית אלהים לאחל נתן כלן נבלל יםלאל‬
‫מעלות כולכם בילושלם כי ישיגכם לאות רב ולזאת הסבה גס כן עשה להם שני‬ ‫כמו שכתיב מלן ועל באל שבע ז לב לכם מעלית יללםלם ׳ לי לכם על עתה הניחו‬
‫עגלים כליםלאיצסלכו כללם ללכת למקום אחל כי יכבל עליהם)לזאת הסבה גם‬ ‫מהמם ואילך מעללתיללםלס ד ת סניאהלכלן אללחא מלמיסקליללשלם ה א אימן‬
‫כן עשה להם כהנים מאי זה שיהיה מהשבטים לפי םקללם כנק בית המקלש אחר‬ ‫לחלתך ישל׳ ׳לבללש ל ב לכם מעללת מה עשה היסיב םני פללסיאל' אל קסתלאלת‬
‫מללבן משכן שילה היתה העבללה מלתלת כזלים לכאילל הטעה אותם ןאמל שכזה‬ ‫אחת על תבלל ואח׳ על המצפה והו שאמי הלשע כי פח הייתם לחצפ׳ ולשת פללשה‬
‫יוכלו לעשלתעתה בזללת בית המקדש לבזה נתלצלמתל כלי שלא יהיה כלהככלל‬ ‫על תכיל‪ :‬לחטאת׳ כי מתחלה לאאמלילכעם בי לשם עזהיהעישהאיתם אלא‬
‫)הנחלה כזה לשבט ל)י‪ :‬ויק הפלא איך הסכימו ישלאל לעצמללעבללעל לבלי‬ ‫לשם האללאחלכךשכהלכל ההיא להיה לחטאת שקכללהל כאללה וממנו יצא)‬
‫התללה כזה להקליכ קלכנו׳ כחלץ אחל א מ ל הכמות לעל ילי;לים ולהאמין כענלי‬ ‫לאלהים איזלים ככל הגלים לפיכך אמל דהיהלכל הזה לתטאת‪ :‬על לן ׳ אף‬
‫ה ז ה כ שהם האלהים אשל הלציאו ישלאל מ א ק מצלים י דלמה ט לא עסקג‬ ‫על פי שהיה כקצה הגכללכאלאלממן הקצה האחל כל כך המ אללקק כעכללה‬
‫ישלאל כתולה אך היו אלכליםלשלתים לשמתים כמל שקלם כתחלתמלכלתםלמה‬ ‫ז ל ה והקצה האחל היהכאלשכע כמל םכתלכמלן לעל כאל שכע לעל זה אמל‬
‫)זה היה סכת נפלם כאלו החטאים עם שככל לאל כימי שלמה שנעשל תלעבלת‬ ‫הנכיא חי אלהיךק לחיללךכאל שכעכימכאלשכע היה ללכם לאלהי לן להמ‬
‫כיללשלם מתלעכלת הגלים אשל נתחתן כהם שלחה ומזה המקום פלנל החטאים‬ ‫נשבעים כי‪ :‬ויעם א ת בית כמלת׳ עשה כית לכנה םם כמלת; מקצלת העם ׳‬
‫האלו ככל ישלאל וילמה שאמר להם מ ה לכם לעלות ליללםלם לכה האלהים‬ ‫כמו ומקצה אחמ מן הגדללים אל מן הפחותים לבדבלי לבותינו ‪/‬ל מן הקיצים‬
‫אשל עובדים הגלים טוב םנעכיל האלהים סעבלו אבותינו שהיה נעשה עיאהלן‬ ‫שכעס‪ :‬אשר לא היו מכני ללי ׳ כי לא לצל לעבלד עבללה זלה וכן בעגל שעשו‬
‫שהיה נביא להמת לישראל תמולת משה)אמלו בו אלה אלהיךישראלאשר העליך‬ ‫כמלכל כשאמל מ ס ה מי ליי׳ אלי ויאספו אליו כל כני לר מודיע שלא עכדל הם את‬
‫מ א ק מצרים ׳ והנהעסה האחל בכית אללהתפלסם הענק שכבל שלתה שם‬ ‫העגל ואמ׳ מעללם לא עבל שבט ללי עבללה זלה וזהו סאמל כי סמלו אמלתך‬
‫שכינה ליעקכ והאחד נתן כלן שהיא בקצה א ק ישראל ולזה אמר אבנר למל‬ ‫מ ד ת ך ינמלו ומה שאמר אך לא יעלו כהני הבמות ט אם אכל) מנית מקליבים‬
‫מלן ועל באל שבע‪ :‬ויהי הלבל הזה לחטאת ׳ לוצה לומר שכבל היה זה לחטא‬ ‫המ ככמות אכל לסם יי׳ או מ ה שאמי מעולם לא עבל שבט לוי עבללה זלה על זמן‬
‫‪:‬‬
‫עצלם אף על פי שיעשוהל לעבלל השם יתכלך כל שכן כשעשו מהם עבלדה ז ל ה‬
‫״‬
‫שחטאו מלכי יהללה אכל כמן שחטאו מלכי יהללה להעמילו עז בכית יי׳ חטא)‬
‫)ילכו העם לפני האחלעל ל ן ׳ ס פ ל ‪ ,‬ז ה כעכלל גנותם םהמ אדוקים כל כך כלי‬ ‫נ ם כן מקצת הכהניס והקליכל לעכללה זלה ככית יי׳)מכני ללי שהם מכני איתמל‬
‫על שככל היו באיםעלקצה ה א ק ל ל כ ת לעכילהעגל אשל כדן‪:‬ויעםאתכימ‬ ‫היי מקליכים לעכללה זלה לא מכני צללק שהם מכני אלעזל כי ה ם לא ה ק ל י ט‬
‫במלת׳ אחשוב שעשה כיתשהמ בו במות לכות בהפך מ ה שהיה בכית המקדם‬ ‫לעז מעללם כמל שמפללשביחזקאללביק שלאה ילכעםםלא לצל להקליכ בכמיתי)‬
‫שלא היתה כל כי אם כ מ ה אחת‪ :‬ויעם כהנים ‪£‬קצות העם אשל לא המ מבני לגי׳‬ ‫נלםם מנחלתם ומאחזתם והלכללהםלאקיהללהכמלםאמל בלבלי הימים כי‬
‫הנה משך בזה גס כן לכ העם כי הגא פטל אותם מהמעשלות ושאל מתנית כהלניז‬ ‫עזכי הלוים את מגלםיה׳ ואחוזתם ללכו ליהולה וליללםלם כי הזניחם ילבעם לכנמ‬
‫שהיו מתנים לשבט לוי חלף עבללתם נ ם עשה העלים מ ה ם שהיו להם לםכמ‬ ‫מכהן ליי׳ ט אמל ילכע׳ יקחל מעשללתיהם ואחלזת׳ במלכותי וילכו ויעכלל ליללשלם‬
‫)מנלשיהם כמל שצזכל כספל לבלי הימים כי לצה שיהיה כאן כל מי שילצהילי*‬ ‫)ה לא יהיה כיק שאינם עיכלים בכית אל לא יהיה להם חלק לנחלה כמלכלתי וזהו‬
‫‪,‬‬
‫יצטלמ ישלאל לתתל) מתנות ואפםל ג ס כן שלא לצו שבט ליי לעכוד כי אם בכיי‬ ‫שאחל כי הזניחם מכהן ליייהלחיקם מקחת מעשללתיהם ונחלתם שהם כהינת‬
‫המקלש ולזה גלשסילכעסמאלצל ועשה כהנים מקצות העם אסל לא <זיו מבני‬ ‫יי' אלפיללשל כיק שלא לצל להניח מכהן ליי׳ ליללשלם הזניחם וגלשם מאלצל‪:‬‬
‫ללי‪ :‬ויעם ילכע חג כחלש השמיני׳ אפשל שעשה זה כלי שלא יתלקל עלמ ה ל י ^‬ ‫בחלש השמיני׳ החליף החלש הםכיעי כשמעי להלחיכ ישל׳עול מחקיתיללשלם‬
‫לעבלל את יי׳ כי מכל) לעלית ביללם׳ כחלש השביעי לעכלל את יי׳ כמל שנזכל כסכי‬ ‫או אם יהיה מישלאל שילצל ללכת כחג הסכות בילוםלם כמו סאלמל כלכלי הימים‬
‫ם‬
‫ל ה ‪ p :‬עשה בכית אל לזכח לעגלים אשלעשה׳ לל כי כמו שזכל שהלכו ה ע‬ ‫הניתנים את לככס לכקשאתיי׳אלהי ישלאל כאויללשלם לזכלח עשה הוא חג‬
‫לפני ה א ח ל ע ל ק ו ע ם ה שםבית כמלת ועשה כהני׳מקצלת העם אשל לא היו מבני‬ ‫כחלש השמיני כי ככלשכו לכיתם ההילכים ליללשלםדהמ שם בכית אל כחג‬
‫ללי ועשה חג כחל השמיני ק עשהבביתאלגכ בית במות והעחיל שם נם כן כהני‬ ‫אשל עשו מילאת המלך‪ :‬כן עשה׳ כחג אשל ביהילה בשביעי ‪ p‬עשה בכית אל‬
‫הכמית אשל עשה מקצלת העם)לפי שביתאלהיה לבית מסף הנה היה שם ילבעם‬ ‫בשמיני •* לזכח לענליס אמל עשה ׳ וכבית אל לא היה אלא עגל אחל אלא כמו שעשה‬
‫בחג הזה והיא כעצמו העלה עילות עלהמזכח להקטיל »זנה וכל ז ה מפני מיז‬ ‫בכית אל כן עשה כלן אלא מפני המעשה הזה שהיה ככית אלוהיאילכעם עלה‬
‫‪ ,‬הנם‬ ‫שתכל אחלי) מלכל איש האלהים לירבעם;‬ ‫על המזבח אשל בבית אל להקטיל ןכא הנביא אלמ לפיכך אמל בבית אל‪ :‬דעל‬
 ‫רמז‬
‫ו‬
‫מלכם ‪ x‬ע‬ ‫רש‬
‫רעל על המזבח אשר עסה׳ העלה עלמ עילית וזבחים ז אשל בלא מלבו׳ אשל‬ ‫בחלש השמיני ׳ ללש להם הוא חלש האסין* ובו לאד החג להמת ז כלא מלכו״‬
‫היציא מלכי י ק כי מלכך אתה מ ל א ם מוציאם יבלבלי ל ל שאיל בילה להם‬ ‫לשין כזב קלנטליביר בלעז‪ :‬והנה אישהאלהים׳ זה היה עלו! מזבח מזבח״‬
‫ומחחצתן פי׳ מיציא ד ת לעלא מלעיתיה‪ :‬מלכי ׳ מלכל כתיכ לל א ס ל כלא מלבל‬ ‫שבבית אל וםבלן‪ :‬ועצמות אלם ׳ םל ירבעם זה אלא שחלק לו כבול‪ :‬ונתן ביום‬
‫מועלי יי׳ ולא לאינו אם עשה כן כסאל המועלי׳ כמו כחנ הסכות ואפםל כי כאותו‬ ‫ההיא ׳ הנביא מיפת לרבדיו במם שנתנבא זה לכם האות המזבח נקלע המם‬
‫זמן היה תחלת מלכותו כמו‬ ‫ינשפד הלשן‬ ‫מאליו‬
‫‪1‬ך‬
‫שכתכנו למעלה לפיכך אמל כי‬ ‫נולד‪4‬׳סמ*ק יאשיהו׳ שלמה׳ לעם מלדכיעשה׳ וד׳נקראושמהתהק עדלאאתבריאו וסיס׳ישמעאל׳‬
‫לאלן י ותיבס ילו׳‬
‫חג זה כלא מלכו והיא הלין‬ ‫יצחק׳ שלםה׳יאשיהוז להשיבה ג׳ וסיס׳ ותיבש ידו דירבעס׳ דקם אישה דלך׳טמן עצל ד ו בצלחת‪:‬‬
‫כקס הקלים בדיך היא‬
‫לאחלים וכלכלי לזל אף שכתית‬ ‫כבראשנה ה׳ בקריאה וסימ נמסר בס‪6‬ר שפטים סימן ב ז‬
‫)ימים טיכים כלא ילכעם מלכו‬ ‫צליק‬ ‫יגל כבומ סל‬
‫מתל מככילו עימל‬
‫הלא הוא לכתיב אסר בדא‬
‫) א ס י ק ע ל א ג ו ר א ך ע ב ד ‪;1‬בית א ל‬
‫מלבו מלבל כתיב מלכל שבתות‬ ‫)מקטיר לעכילה זלה רעל על־המזבח י אשר־עעזה בבית­­‬
‫בחמשא ע ס ר א י ו מ א ל י ר ח א‬ ‫לא יבשה ידו ובשביל‬
‫יי׳‪ :‬ויעל על המזבת להקטיר ״‬ ‫לעז הצליק יבשה ילו א ל בחמשרה עשר יונם״בחדש *‬
‫ילצעם עלה על המזב׳ להקטיל‪:‬‬ ‫תמינאה ב י ר ה א ך ע ך א מדעותיה‬
‫והנה איש אלהים ׳ אלול סהוא‬ ‫ועבד ה ג א לבני י ש ר א ל וסליק ע ל‬
‫י‪ .‬אלהיך ׳ ולא אלהי השמיני בחדש א ש ! — ב ר א מלבד‬
‫עדיין עימל במללו‪:‬‬
‫עילו הלביא ואמת היא כי בימי‬ ‫א נ ו ר א ל א ק ט ר א ״‪.‬‬ ‫!?ד^ל של זול״*‬ ‫רעש חג לבנ!‬ ‫)תהי כבלאשינה׳‬
‫ילכעם נכא ועליו נכא כמו ש‬
‫שכתיכ כלכלי הימים ובחזית‬ ‫ו ה א נ ב י א דיי א ת א מ ש ב ט‬ ‫להקטיר ״ז‬ ‫המזבח‬
‫די‪.‬׳ ‪ /‬י!׳ץ׳״!ן י‬ ‫י *־ !‬ ‫לעמלה‬
‫ומקטיר לעכידי•‬ ‫עומל‬
‫‪1 4‬‬
‫״;׳‪/-‬קג‪1‬י‪7‬‬
‫עליא החיזהעל ילכעם כן נבסג‬ ‫יהודדה ב פ ר ־ ז ג מ א דייילבית א ל‬ ‫ולהז ‪ :‬י ס ע ל ה ׳ א ^ א ו ה נ ה • " א י ש א ל ה י ם ב א מ י ה ו ד ה ב ד ב י‬ ‫‪:‬‬

‫ונביא א ח ל ׳ נביא‬
‫מזבח מ׳כח ׳ כן ללך הקריאה‬ ‫ל‬ ‫יהיה אל־בית־אל וירבעם ?‪1‬מד על‪ -‬איש ‪ crifr‬ו י ך ב ע כ ם ק א ם ע ל א ג ו ך א‬
‫השקל ‪ t‬יישב בבית‬
‫כמי םבתיכ אכרהם אבלהם‬ ‫ןאת נבי ע ל אגורא‬ ‫לאכןטלא ן‬
‫יעקכ יעקכ משה משה שמיאל‬
‫אל ׳ ואינן משם אלא המזבח להקטיר‪ :‬ויקרא על״המזבח‬
‫ב פ ת ג מ א דיי ו א מ ר מ ך ב ח א מ ך ב ח א‬ ‫•ל‬ ‫בא‬ ‫מסמל)‪;/‬‬
‫שמיאל )בלבלי רכיתינו זל מ׳׳בת‬ ‫בדבר יהודה ר ^ מ ר מ ז ב ח מזבח כה‬
‫שבבית אלומ־בח שבדן‪ :‬הנה כן‬ ‫ב ר נ ן א מ ר יי ה א ב ר א מ ר ת י ל י ד‬
‫אמר יהוה הנה״בן נולרלבית־־דור נ' קמז‬
‫צילל׳ יהיהנילדז ועצמית א ל י‬ ‫ל ב י ר ת ד ו ד יאשיד־זו ש מ י ה ד נ כ י ם‬
‫אמל עצמית אדם לפי ששילפין‬ ‫ע ל ך י ר ת בומרי ב מ ת א ד א ס י ק ו‬
‫יאשיהו שמו וזבח עליןז ארת־־כהני‬ ‫רלבג‬
‫על המזב׳ עצמית כהמה בעולות‬ ‫הבמות ה מ ק ט י ר י ם ןגליך ועצמות‬
‫‪T‬‬
‫•‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪J‬‬

‫אשל יעלו עליו אמ׳ שישלפו עלמ‬ ‫ב ו ס מ י ן ע ל ך וגרמי א נ ש א י ו ק ד ו ן‬ ‫ה נ ה כן כילל לבית‬

‫עצמית אלם וכן עשה יאשיהו‬ ‫ויתן ב י ו מ א ה ה ו א א ת א‬ ‫זןלןד ‪i‬‬
‫ההוא‬ ‫ונתןביוש‬ ‫ע^יך‪:‬‬ ‫ישרפו‬ ‫אדם‬ ‫יהיה‬ ‫ד<ל׳ הלצון כו‬
‫ל מ י מ ר ‪ .‬ד ‪.‬א ‪.‬א ת א ד י מ ל י ל יי כמו שכתיב ויקח את העצמית‬ ‫מלל אך הנביאים מופת לאמיר זרת המופרת אשר דבר‬
‫ךתךעון ךי שלחני יי ה א מךבדא מן הקבלים לשלף על המזבח ׳‬ ‫לגאים הלבלים ה יהודה הגךת דתמזבח נקרע ונשפך‬
‫העתילים כאילו ה ם‬
‫וכלרם עצמות ירבעם לל אלא‬ ‫מתבזע ומישתפיך קטמא ך י עלוד‪.‬י‬ ‫המלך‬ ‫כשמע‬ ‫!יהי*‬ ‫‪5‬‬
‫?^י^ליי‬ ‫?^‪15‬‬ ‫המים‪ :‬חל נא את פני‬
‫שחלק ככול למלכות‪ :‬חל נא את‬
‫‪ 1‬והוה בד שמע מלבא י ו ת פתבמא‬
‫פני יי׳ אלהיך י כלימל שהוא‬ ‫‪T‬‬ ‫; ‪r‬־‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫~‬ ‫יי׳ אלהיך והתפלל ב את־דבר אישיהאלהיכם אשר קרא‬
‫~‬ ‫‪I‬‬ ‫־‬ ‫יי‪:‬־י‬

‫שלחך ואתה שלוחו ןאני אלע כי‬ ‫א‬ ‫אנו־‬ ‫על‬ ‫רארהנבי‬ ‫דיי‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫בעלי׳ זה פלא כי א ם‬
‫‪T V t‬‬ ‫‪ • -‬ז •‬ ‫•;••‪1‬‬ ‫מ חטאי ילבעם ה על־המזבח בבית ‪ -‬אלרשלח^ךבעס‬
‫ישמע אליך וילא ממנו וחלה את‬ ‫ל ח ד מיל בבירת אל ואושיט;ךב;ןבש‪:‬ת ןךיה‬
‫את־ירו מעל המזבח לאמיר• תפשהו <קד יזס'‬
‫פניו שישיב ילו אליו וכלכלי ל^ל‬ ‫הסכים השי לשמוע‬
‫אחדוך־זי‬
‫‪x‬‬

‫אלהיך ולא אלהי )עול באתה‬ ‫למימר‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫מ‬ ‫•עלוי‬ ‫תפלת הנביא ללפא)‬
‫^ ותיבש ירו א ש ר שלח עליו ו ל א‬ ‫^ ״‬ ‫‪ -DBPi‬״‬
‫פנים יקלא אותן אלהי)הוא עומל‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫עלוהי‬ ‫ךאוש־ט‬ ‫ןךהז‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫זה‬ ‫נאפשר כי עשה‬
‫ומקדיב לעמלה ז לה אף על פי‬ ‫נכיל לאתבותה לותיה‪ :‬ומךבדוא‬ ‫כלי שישיב בתשיכה ה יכל להשיבה אליו ן והמזבח נקרע‬ ‫‪T‬‬

‫‪ p‬ויחל איש האלהים ‪) :‬תהי‬ ‫מ‬ ‫אתבזע ואשתפיך קט‪$‬א מן‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫ל‬ ‫־‬
‫וישפך ךהדשן מך־המזבח ב ימ ו פ —ת‬ ‫״‬ ‫כלאיתיאלוהמיפתים‬
‫שהניע א ת ה‬ ‫כבלאשינה ׳‬ ‫מ ד ב ח א ב א ר ת א ד י ד ת ב נ ב י א דיי‬ ‫כעגי!‬ ‫»׳‬ ‫שב‬ ‫נעם כל זה לא‬
‫אשר נתן אישהאלהיס בדבריהוה‪:‬‬
‫כלצונו כבתחילה )בלבלי לזל‬ ‫ב פ ת נ מ א ך;י ״‪ .‬ו א ת י ב מ ל כ א ו א מ ר‬
‫הלעה‬ ‫ילכעס מללכו‬
‫אם תכתיש א ת האייל כמכתש‬ ‫ע‬ ‫»‬ ‫א‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ויאמר•‬ ‫ותמךך‬ ‫רען‬ ‫זה‪:‬‬ ‫אחל‬ ‫כמי סספל‬
‫ל נ ב י א ך;י ע ל י כ ע ן כןדס גי ^ ל י ך‬
‫מה‬ ‫אק אתה מיעיל כלים ׳‬ ‫י א תאכל לחם ולא האלהיס ח ל ע א א ת י ־ פ נ י ירהורת‬
‫כלאשינה עימד ןמקליכ לעז אף‬ ‫ובעי מ ן הדמודךגי ו ר ת ת ו ב ‪:‬די ל י‬ ‫תשתה מים ׳ ילמה‬
‫א‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫יי‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫וזנלי‬
‫‪CP 3‬‬
‫שצניזז ה ס ס י ת כ ׳ כ ז ה א ל ה י ך והתפלךבןנד׳ ן ת ש ב ; ‪n‬‬
‫אחל כן עימל ימקליכ לעמלה‬
‫ו ל ה ‪ :‬יסעלה׳ בקיק חטף‪ :‬ט‬ ‫‪.‬‬ ‫;‪T‬‬ ‫‪T J W‬‬‫‪. .....‬‬ ‫יהעיל שאין בהם א^י ויחל א י ש ־ ה א ל ה ק א ת ־ ״ פ מ‬
‫‪r U ! T‬‬ ‫‪T‬‬

‫בן ציה איתי ׳ המלאך שלכל‬ ‫ג‬ ‫א‬

‫ו‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ו‬
‫יי‬
‫ה‬
‫״‬
‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬
‫‪:‬‬
‫כ‬
‫‪R‬‬
‫ל‬ ‫מ‬
‫־‬
‫ך‬
‫‪:‬‬
‫מ י ^ ת י ה נ א ה כ י כ ל ם ירתורת ותשב יד־־המלך א ל י ו ותהי‬
‫־ י‬ ‫‪5‬‬
‫־‬ ‫־י‬ ‫ן‬ ‫־‬ ‫י‬

‫עמי בלבל יי׳ ולמה מנעהו מ‬ ‫יאכלו כסיף כ ע מ ל‬

‫ו מ ל ל מ ד כ א ע כ ש נ ב ^ א רך ע ו ל‬ ‫אל״איש‬ ‫ותמ^ך‬ ‫וידבר‬ ‫בבראשנה‪:‬‬
‫מלאכול ולשתות במקום ההוא‬ ‫י ה החטא ׳ וצוהו‬
‫•ל‪-‬זיו״ל ע מ י ל ב י ת א וסעור ואתן ל ך מ ת נ א‬
‫לפי םאסלל ל ה מ ס לעיל עיבלי‬ ‫האלוזיכם באה־אתי הביתה וסעדרת‬ ‫אשל‬ ‫מאישיכ כ ל ‪p‬‬
‫ן‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬
‫עז אם לא להתלו׳ בהם ילמנעם‬ ‫ראמר איש״‪-‬‬ ‫כ א כ י ז אל כית אל ואתנה ל ך מ ת ת ‪:‬‬
‫אוללבללהםבשס יי'לפי סילאו‬ ‫לי י ת פ ל ב ו ר ת ב י ת ך ל א א ע ו ל ?מןד‬ ‫יעיל כי ללכו‬
‫העם כי לא נכנה שם אלא לספל‬ ‫ולא איכל ל ר מ א ולא אשתי מ י א‬
‫י‬ ‫ל‬ ‫ך‬ ‫ת‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫אל־המךך‬ ‫האלהים‬ ‫ללכת‬ ‫ללך כ ה‬
‫גמאתו בלבל מנעהו מלאכול‬ ‫את־חעי ביתךלאאביאעמךולא״‪-‬‬ ‫אלו‬ ‫לאמל‬ ‫‪ ,‬לכית אל‬
‫א ל י כ ן פקד״יהי‬ ‫ב א ת ך א הדין‪1‬‬
‫)לשתות שםילפי שלא תכל ללך‬ ‫הלכלים אשל א מ ל‬
‫ב פ ת נ מ א די* ל מ י מ ר ל א ר ת י ב ל‬ ‫^ אין בהתיעלתכי א ב ל לחם ולא אשתה־‪-‬מיס במקוים‬ ‫ס‬
‫העיל ההוא ולא ישיב שם מנעה*‬
‫מלשוב בללך אשל בא ב ה ‪:‬‬ ‫לחמא ו ל א תשתי תמן מיא ו ל א‬ ‫לא הועילו שם דבליו הזה‪ :‬כי־כן׳ עוה אתי בדבר יהורת‬
‫ן ם‬
‫מי ונביא‬ ‫ונביא אתל זקן ׳‬ ‫ואזל‬ ‫התוב בארחא דאזלתא ‪i‬‬ ‫^ לעוצם מלי ל א פ ר ל א ־ ת א כ ל ל ח ס ולא תשתה­‬
‫שקרא חל סבא ויש מסחאית‬ ‫בארחא אוחרי ולא ר ת ב באורחא‬ ‫ד‬ ‫•‪T v‬‬ ‫״‬ ‫•*‬ ‫ידבעם‪) :‬יבא‬
‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫ו ‪•J‬‬

‫‪ •5‬ל‬
‫שכתיב בהם ושמיה מיכה <‪p‬‬ ‫דאתאבהלביתאל*‬ ‫מיס ולא תשוב בדרך אשר הלכת‪:‬‬
‫בלבלי לזל כי מיכה היה ומהם‬
‫אמלו כי אמציה כהן בית אל‬
‫ונבמ*‬
‫‪4‬‬
‫י ףלךבךךך^רול^בבדרךאישך‬
‫שקרא חד ם כ א ; ת כ ?בירה ^ מ‬
‫היה ומהם אמלו ‪ /‬ה עילוא‬ ‫באבחאל־בית‪-‬אל‪ :‬״‬
‫הנביא ומהם אמדו ז ה מנתן‬ ‫ו ׳ • ז‪S‬‬
‫כן גלשם ותחלת ישיבתו ב‬
‫'ונבי״א אחר זקן ישב בבית״אל‬
‫כשמלין היתה כמו שכתיב‬
‫כלכלי יאשיהי הנכיא אשל כא‬
‫משמרת ‪ .‬ד * לייתאלד&כ שם ואף על פ י ס ל א היהבאותו ה פ ל ק עיר שמלון בנדה עליק שהרי עמלי בנה את העיל היה םם מתחילם פ ת ) ע מ ל י קנה ה ה ל וכנה‬
‫‪,‬י‬
‫ס פ ח ם‬ ‫^ ^ ח ז ק ה כ נ ^ ל א ל ע י י ^ ל ‪:‬‬
 ‫רלבג‬ ‫מלבים א ע‬
‫ויבא בנו ויספר לו׳ הנה בנוהאחל התחיל הספור במה שעשה איש האלהים בבית אל ובנו אחר ספרהלברים אסר לבר אל המלך כאופן סבנמ ספרו לו ‪ Ah‬הספורים‬
‫ל א מ ת ם ‪ :‬תחת האלה ׳ אלמי כלעז והיה מםכ שם להיות לו לצל ן כחש לו ׳ לאגי שיפיל ספק איך לא נענש זה הנכיא אשל הסיכו םאמל לו כסם י י ׳ אסל לא כיהו ללבל וכבר‬
‫נתבאל בתולה שהעושה זה חייב מיתה בילי סמים ׳ ועול יפול ספק למה נענש הנביא אסל בא מיהולה והנה חשב כי לבל יי׳ אליו שיסלכ ככית אל ויאכל סם לחס כי כן‬
‫מצאנו אבלהם שכוהנ הסס יתב שיעלה את בנו לעולה ואחל כן צוהו שנית שלא ישלח ידו אל הנעלייואולם התשובה בזה הספק השני לא תקשה מאל לפי מה שכיאלנל‬
‫אנחנו כענק עקלת‬
‫יצחק וזה שהשי לא‬ ‫אלהם ת חס בספרא וםימ׳ וירא כל ישראל ׳ ויועץ המלך רעש שני עגלי ׳ וידבר אלהם אביהם ׳ קום עלה‬
‫שכ מצמיו הלאםין‬ ‫לקראת מלאכי מלך שמרון ׳ מה משפט האיש ׳ וישובו אליו והיא י לא זה הדרך ׳ וישלח רכב סוס שני׳‬ ‫ך*^|‪$‬‬
‫ויקבץ מלך ישראל את הנביאים ׳ ויקבץ יהוא את כל העם ויפל אחזיהו ״ ויקרא המלך יהואש ׳ ויקראו אל אבל כאר לו שרצונו‬
‫ה י ה כאמרו והעלהו‬ ‫גא ׳ ו ק היא אימל בפלשת‬
‫ך< מל ויבוא בנו רספר־ל‪ 1‬את־בל־המן;שה ס ם לעולה שיעלהו שם‬ ‫ו א ת א בדיה ואשתעי ליה ‪ rr‬כ ל‬ ‫<אםיהל לימלגןן עצמיתינ את‬
‫כעכור העולה כלי‬ ‫ע ו ב ך א ך ע ב ד נביא דיי י ו מ א דין‬ ‫עצמית אשל בא משלמלין •‬
‫כעמדת‬ ‫יצח׳‬ ‫סיתחנך‬ ‫אשר־ע&ה א י ש ־ ־ ה א ל ה י ם • ה י ו ם‬
‫‪T|:V‬‬ ‫י‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪T‬׳ ‪V‬‬
‫ב ב י ו ת א ל ‪ :‬ת פתגמ;א ד מ ל ל ע ם‬ ‫אל הנביא׳ נביא השקל‪ :‬אשל‬
‫השי כמו שכאלנו שם‬ ‫הםיכל ׳ לאיש האלהים מכאן‬
‫ב ב י ת ־ א ל א ת ־ ־ ה ד ב ר י ם אשר ד ב ר‬ ‫מ ל ב א ןאשתעונון לאבוהון ן ו מ ל ל‬
‫ואמנם כזה המקים‬ ‫שמשלה‬ ‫אמרו גלולה לגימא‬
‫א ל ־ ה מ ך ך ך ס פ ך ו ס לאביהם‪ :‬וידבר ה י ה שכ השי מצמיו‬ ‫כ'‬ ‫להון אבוהון באי ך א א ו ך ח א א ז ל‬
‫שכינה עלנכיאי הכעל‪ :‬ויקרא׳‬
‫ג קס • ל<‬
‫הלאסק וזה לא יתכן‬ ‫א ל ה • א ב י ה ם אי־ץה ה ד ך ך ה ל ך‬ ‫ואחזיאו בנוהי י ר ת ^ ־ ן ך ח א ך א ז ל‬ ‫הנכיא הזקן ־‪?< .‬ל איס האלהים׳‬
‫שיהיה ומפני זה היה‬ ‫‪1‬‬ ‫יהודה‬ ‫משבטא‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫דיי‬ ‫נביא‬ ‫לנכי׳ אםל הםיכל םם זה ללכיכ‬
‫ל א ד ם י ק אל לבי‬
‫ויראו בניו א ת ־ ה ך ך ך אשך ה ל ך איש‬ ‫‪x‬‬ ‫‪r‬‬ ‫־‪.‬גיי‬ ‫־־ ‪ ; - T‬־ ‪T‬‬ ‫;•‪T‬‬
‫בקכלו‬ ‫עליו איש האלהים‪:‬‬
‫הנביא אשר מיהולה‬ ‫האלהים אשר־בא מיהודה‪! :‬יאמר‬ ‫ואמר לבגוהי זרתו לי חמךא וזריזי‬
‫כי נביא שקל הוא זלא‬ ‫אל־בניו חבשו־רי החמור ר ח ב ש ד ־‬ ‫ליה חמרא ורכיב עליה ‪ J‬ואזל ב ת ר‬
‫יאמק לדבריו‪,‬ובכאן‬ ‫‪- T‬‬ ‫״‪:‬‬ ‫‪:‬־ ״‬ ‫‪:‬‬ ‫; ־ ז ז‬

‫הותר זה הספק ׳‬ ‫וילךיאחרי‪-‬‬

‫‪....‬‬ ‫‪ .....‬ו‬
‫עליו‪:‬‬
‫‪. , * T‬‬
‫‪r‬‬
‫וירכב‬
‫־‪v‬‬ ‫ץ‬
‫החמור‬
‫־ ‪4‬‬
‫ו‬ ‫ל‬
‫־ ! ״‬
‫ת‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ירהיב‬ ‫ואשכחיי•‬ ‫דיי‬ ‫נביא‬ ‫ררק‬
‫ואולם הספק הראשן'‬ ‫בוטמא ואמר ליה ה א ת נ ב י א דיי‬
‫יש בהתרו מהקושי‬ ‫איש האלהיס רמצאדהו <שבתחרת‬ ‫‪T -‬‬ ‫; • ‪T‬‬ ‫־ ‪: -‬‬ ‫י•‬
‫)יספרלם ׳ אמר ויספרלם אחל‬
‫ד א ת י ת א מ ש ב ט א יהודה ו א מ ר‬
‫וידמה כי לרוב ע‬ ‫' ה א ל ך ת ויאמר אליו ה א ה ד ה איש־־‬ ‫^‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫• ־ ‪T‬‬ ‫•‬ ‫״ ‪T‬‬ ‫־‬
‫שאמר ויבא בכו ליספר לל פירנש‬
‫א נ א ״‪ .‬ואמר ליה א ת א עמי ל ב י ת א‬
‫עונותיהם שם הסתיר‬ ‫כי תחילה בא כנו האחל )היה‬
‫‪J‬‬
‫־ ! ־ ‪IT‬‬ ‫" ‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪•• :‬‬ ‫•‬ ‫;‪TV‬‬ ‫•י‬ ‫‪T‬‬
‫האלהים א ש ר ־ ב א ת מיהודה ויאמר‬
‫־‬

‫_‬ ‫‪_ ,‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪\V‬‬ ‫‪I-‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬

‫‪J T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫ואמר ל א א כ ו ל‬ ‫• •‬ ‫•‪1‬‬ ‫ואכול ל ח מ א ‪J‬‬ ‫מספר לו אשל עשה איש האלהים‬
‫א נ י ‪ :‬ר א מ ר אליו ל ך אתי ה ב י ת ה טי השי פניו מ ה ם ילא‬ ‫ובעולו מספר כאו שאר כניו גם למ<‪;7‬ב ע מ ך ו ל מ ע ל ע מ ך ו ל א‬
‫י ת‬

‫כדרך אמרו לא אפקל'‬ ‫כ ן ויספלו הלכלים לאביהם כמג‬

‫חטאיהם‬ ‫ענםם על‬
‫עלכנותיכ׳כי תזנינה‬ ‫ו א כ ל ל ח ם ‪ :‬י ויאמר ל א א ו כ ל לשוב‬ ‫איכול ל ח מ א ולא אשתי ע מ ך מ י א‬
‫שהיה מספל ה ל א ס ו ן ‪ :‬וילאו‬
‫ונוי ׳ הלא תראה כי‬ ‫ארי בזךא עלי ל׳ ועל א ת ך ו ל ב ו א א ת ך ו ל א ־ א כ ל ל ח ם‬ ‫כניו את הללך ‪ /‬תי ואחזיאו כמו באתךא הדין ״‪.‬‬
‫לאהבת השי יהודה‬ ‫ב פ ת ג מ א דיי ל א ת י מ ל ל ה מ א‬ ‫!ילאו כפתח המל מבניין הפעיל‬
‫וירוםלם ענש את ל‬ ‫ולא־אשתה אתך מ‪:‬ם ב מ ק ו ם הוה ‪:‬‬ ‫‪: -‬‬ ‫••‬ ‫־ ‪T T‬‬ ‫‪TT : • :‬‬
‫‪T‬‬

‫כלימל שהלאו לאביהם הלרך‬

‫אשל הלך כ ה • ויש לפלשו ו ל א תשתי ת מ ן מ ^ א ולא ת י ת ו ב » ׳ ״ ו כ י ‪ -‬ך ב ר א ל י ץ ב ד ב ר י י ה ‪ 5‬ה ^ א ־ ת א כ ל‬
‫נע‬

‫לחבעס והעלה על‬ ‫ואמר ;‪,‬לקל ׳ ל ח ם ולא־תשתה ; שס מים לא ‪ 2‬תישוב‬ ‫מ‬

‫‪. . . .‬‬
‫למיזל באורחא דאזלת ב ה ״‪.‬‬
‫נ‬

‫•ך‬ ‫_ ‪. _ -.‬‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ • • :‬־‬

‫‪T‬‬
‫כמסמעי יפיללשל לכבל לאו כניו‬
‫הלייך אשד הלך ואמרו לאביהם‬
‫^ " ‪S ' u‬‬ ‫ללבתבדרךאש^ה^בה־ראמר‬ ‫ליה אף אנא נביא מ ת ך ו מ ל א כ א‬
‫'‬‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪r‬‬
‫בליך זי הלך ‪ :‬כי לבל אלי ׳‬
‫ולת‬ ‫למלמ‬ ‫החמסית‬
‫השנה הרביעית כמל‬ ‫׳ ‪ 1 M‬־‬ ‫‪j‬‬
‫׳ • ׳ • ׳‬ ‫•־‬ ‫^‬‫‪T‬‬

‫פ׳ כי לכל בא חלי כלימל לבר מ ל ל עמי ב פ ר ת ג מ א דיי למימד‬

‫ל ו ג ם ־ ־ אני נ ב י ^ כמוך ו מ י א ן ‪ ^?1‬התחיל לחטוא עי‬
‫שנזכר כספר ל ה ויאנ‬ ‫אתי^הי ע מ ך ל ב י ת ך ןיימל ל ח מ א‬ ‫נביאה כא אלי על ילי מלאך שאמ‬
‫)אולם ירבעם לא שמע ה׳יפיי^‬
‫‪t‬׳•ל״ו א ל י ‪ 4‬ב ד ב ר י ה ו ה ל א מ י ר ה ש ב ה ו א ת ך‬
‫• י•‬ ‫‪:‬־‬ ‫• י ‪.‬‬
‫״ י‬ ‫•‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫‪ .‬״‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬

‫ו‪:‬שתי מ א כריב ליה ‪ 1‬ןתב עמיה‬ ‫נכיא‬ ‫לי כלכל יי' י כחש ל) ׳ כי‬
‫קול נינם והנה נ ע ם ה ל ‪ /‬ה ת א ^ י‬ ‫א ל ־ ב י ת ך ן י א כ ל ל ח ם רשת מ י ם‬ ‫ללכליו‬ ‫שקר היה והיא האזין‬
‫ה‬ ‫נ ג ג‬ ‫ואכל לחמא בביתיה ושתי מ א ‪j‬‬
‫בזה הענק פלא א ח ל »‬ ‫ונענש כזה כי היה לל לתקיל‬
‫והיא שהסלה הסם‬ ‫ויישב אתו ויאכל ל ח ם‬ ‫י כחש ל ו ‪:‬‬ ‫! ה נ ה ע ד ךאגון מסחךין ע ל‬ ‫)לשאול עלמ אם הוא נביא אמת‬
‫נבואתו לנביא השקל‬ ‫בביתו רשת מ;ס‪ :‬ויהי ה ס י ש ב י ם‬ ‫והוהפתנם‬ ‫פתוךא‬ ‫והיא עבל על לבלי עצמל לפיכך‬
‫ש‬
‫וייתר נפלא מזה‬ ‫י י ךהי‬ ‫ל אל־הישלחן‬ ‫נבואהמןכןךם יי ל נ ב י א ךאתביה‬ ‫שנאמר‬ ‫היתה מיתתל בילי שמים‬
‫שכבר הגיע לו הנביא‬ ‫ויקרא אל־איש האלהים א י ש ר ־ ב א‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫דיי‬ ‫נביא‬ ‫‪T‬‬
‫ל‬ ‫‪:‬‬
‫ע‬ ‫‪T‬‬
‫ואתנבי‬ ‫‪T‬‬
‫\‬ ‫^שר לא ישמע אל לברי הנביא‬
‫כךנן־ ־א מ ר ג ! ״ * ! ךבו—יהוה אל־הנביא אשר השיבו‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫־‬
‫למימר‬
‫וי‬
‫יהוךדת‬
‫־־׳־•־*‬
‫משבטא‬ ‫אלרס‬ ‫א ס ר ידבר בשמי אנכי‬
‫כ ה ה מ לפי הנראם‬ ‫־ ־ י י ״‬ ‫־‬ ‫•י••••‪•.‬‬ ‫י‬
‫‪J‬‬ ‫;‬ ‫‪n: -‬‬‫‪%‬‬

‫י‬
‫מ ; מ י כ ל ם ק אם הלא עצמללא יי ח ל ף ד ס ר ב ת א ע ל מימר^״ה דיי‬
‫ואעפ שאפשר םנאמ‬ ‫‪? IK‬‬ ‫‪ 5 * p? W‬י‬ ‫מיהודה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫; ‪T ; ••T : I - - • T‬‬

‫ךפקןךך‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ך‬ ‫ק‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ולאנטרתאית‬ ‫ישמע אל לכלי עצמו אשל לבל‬
‫שהנביא אשר מיהיל*‬ ‫^ * ‪ ? .‬ד י ר ת פי יהודה ולא ‪ /‬ו מ ר ת א ו ת ־‬ ‫כשם יי׳! אל הנביא אסל השיבו׳‬
‫*ז‪/‬ע‬ ‫)בני ‪0‬‬
‫המצוה אשר צוך יהוה אלהיך ^‬ ‫ותבתא ואכלת ל ח מ א‬ ‫זי א ל ה ך ‪1‬‬
‫‪ -‬״ ‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫ב ע מ ל אשר מ ל ה פי יי׳ נביא‬
‫י ‪.‬״ ‪ y 1‬י *> ״•־ ״ י‬
‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬ ‫! ‪TTV; T‬‬

‫יושבים אל השולי"!‬ ‫‪.‬‬ ‫• ־‬ ‫י‬ ‫האמת לא כ א ה אליו הנביאה‬

‫ואשתיתא מ י א ב א ת ך א ךמלל‬
‫‪,‬כאלכליי׳אלהנכיא‬ ‫ותשב ו ת א כ ל ל ח ם וולשקיז מ י ם‬ ‫ובאה אל נביא השקר לצורך‬
‫להיליע לנביא האמת חטאו ע מ ך ל א תיבול ל ח מ א ו ל א תשתי‬
‫הזקן בחלים וילמה‬
‫ם‬ ‫במקום א ש ר ד ב ר א ל י ך " א ל ‪ -‬־ ת א כ ל‬
‫השכינה על כ ל ע‬ ‫מיא ל א ת ת ב נ י ש נ ב ל ת ך ל ק ב ך א‬ ‫וענשל )לזל אמלל גלולה לנימא‬
‫שכמו ש ה ש ף ‪5‬י‬
‫ואעפ‬ ‫יםלאל‬ ‫כעביל‬ ‫‪^ - ^ ^ a ^ n ^ D r h‬‬ ‫• ' •‬ ‫• • •‬
‫‪S‬‬ ‫י ‪ ; :‬״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫שמקלבת את הלחיקי׳ זמלחקת‬
‫שלא היה נכיא כי אם‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫והוה‬ ‫‪1‬‬ ‫ך‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫א ת הקללביס למשלה שכינה על‬
‫ך לוחל‬ ‫ק‬ ‫ק‬ ‫נבלתןל א ל ; ק ב ר אבתיך‪ :‬ויהי אחרי‬
‫פ‬ ‫ט‬ ‫) ס ם‬ ‫ל ח מ א ו ב ת ר ד ש ת י א ו וזרז ליה‬ ‫נביאי הבעל‪) :‬יקרא אל איש‬
‫דגשי כ»‬ ‫מ‬ ‫כ‪v‬‬ ‫‪-T:‬‬ ‫־ ־‪ .‬״‬ ‫‪ T‬־‬ ‫‪T : -‬‬
‫על ז ה הנכיא הזק[‬ ‫ויחביש־־‬ ‫שתותיו‬ ‫ואחרי‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫אכלו‬ ‫ם‬ ‫ז‬ ‫*‬
‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬
‫א‬ ‫ט‬ ‫נ‬ ‫ל‬
‫חמרא לנביא דאתביה ‪1‬‬ ‫כתלנו׳ לאיתנבי על‬ ‫החלהים‬
‫‪,‬‬ ‫&‬
‫בעביר חמא א י‬ ‫ל ו החמור לנביא אישר חשיבתי״‬ ‫״‬ ‫נביא ליי׳ לאתא משבט יהלל וימ‬
‫האלהיס והיה זה מליץ‬ ‫הביתה‪ I‬יה בקריאה‬ ‫הוא‪• V. :‬‬ ‫‪5‬־ ‪J-‬‬ ‫י־<יוטעות‬ ‫הילדים" בםנק ־החס׳‬
‫" י‬ ‫המלך י ובקעת ס פ ד מסרה נמסר וידבר אליהם בעצת‬
‫‪J‬‬
‫כי הנביאה באה אל איש האלהים‬
‫מי‬
‫כננד מדה הוא ה א '‬ ‫כמל שאמי ויקלאאלאיש האלהים וסימ' וישלחו האנשים את ידמ י ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ׳ ויהי כהיום הזה ׳ ויבא יוסף הביתדז י‬
‫נכי׳ הסקר כמה‬ ‫וירא מסף אתם את מימן ׳ ועתה שלח העז את מקנך ׳ את תקזת חוט השני הזה תקשרי י ויםוח שם לבא‬ ‫ומה שאמד אל הנביא אשל ה‬
‫להאילנז‬
‫י ־"‬ ‫‪,‬‬
‫ללק בגבעה ׳ ויאמרו אליו עבדים אנחנו י ועתה קחו ועשו עגלה י וישלח דוד אל תמר י ויקס יואב‬
‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫השיבו פיליש חל הנביא אשל‬
‫י א‬
‫ואפילו א ס היה נ נ‬ ‫ויבא אל אבשלום׳ דבאו עבדי אבשלום׳ באה אתי הביתה׳ דאםר אליו לך אתי׳ רקח אליהו את הילד׳‬ ‫השיב; הנביא הזקן ובלכלי לזל‬
‫מ פ י )‬
‫א מ ת והיצרן'‬ ‫ויבא אלישע הכיתה ׳ ףקם ויבא הכיתה; ראכל ה רפק וסיס׳ קם עשכא דנהםא וכפר נגנתיה י ופירושן נםסר‬ ‫אשל היסב לא נאמל אלא אשל‬
‫‪,‬זסמןעךבךיי׳עלדנל‬ ‫נסדר ת ו ל ח ת ;‬ ‫השיבי מלמל שעל נביא השקר‬
‫ענשו ן ^ ) <ןשל חט ׳‬ ‫ת‬ ‫שרתה לית הקלש‪ :‬אל ק ב ל‬
‫^כיתיך שלא ישיב אל א ק יהיל‬
‫וימית שםכיבללך ימיתיכאמלולונבלתךלמזלו כי נבלה תהיה נדלע כלומר מושלכת בללך או כל נוף מ ת יקלא נבלה בין שלבהמה ועוףביןשלאלס »ן יל) צליקכמל‬
‫פ‬

‫נבלתייקימק‪ :‬ויחכשלל החמיל׳ הנביא הזק; חבש התמיל לנביא יי'אשל ה ס י ט מן הללךואמל היליעהאחל ה מ ד כמגלתלאהואתהילל והדומיםלו‪ :‬וחמיל‬
 ‫רדק‬ ‫מאנים א יד‬ ‫רש‬
‫)חמיר והאריה ׳ יש אימ׳ כי חסי ממני ה א ה י ד ע ה ומשפטו מ ח מ י ר כמי כתמיד‬ ‫בקבלי ׳ בבית ק ב י ל ה שהיה לי לנביא השקל ה ז ה בעיר ‪ J‬כי היה יהיה י מ‬
‫כחמיר לחמיד ולא יתכן כי לא יתכן ה א הידיעה ח ס ר כי א ם על לא ע ם די הםמיש‬ ‫אילי ימליטו עצמותיו א ת עצמיתי‪ :‬א ח ל ה ל כ ל ה ז ה ׳ שלאה א ת המנפת הזה‬
‫<בא וחמור כלא ידיעה כי כ כ ר כזכר פעמים יכן ל־יםלף עליי א ת בית מלך ב א ס כלא‬ ‫ושמע א ת לבלי הנביא)אף על פי כן לא שב זלכותימ ללשו א ח ל שתפסו הקלוש‬
‫ידיעה כי כ כ ר זכרו בידיעה ארמין בית המלך י לא אכל ה א ר י ה א ת הנכלה ולא‬ ‫גליך היא כ ב ג מ ואמל לו חזול ב ך ואני ואתה ובן ישי נטי>ל ב ג ן עלן! ונקוליס‬
‫שבר א ת החמיר ׳ לא אכל ח ת‬
‫א‬ ‫ה נ ב ל ה על ד ר ך יסי ד פ י ס‬ ‫וימצאהו ד׳ בקריאה וסימ׳ וימצאהו איש והנה תעה בשדה ׳ וימצאהו יושב ת ח ת ה א ל ה ׳ וימצאהו אריה‬
‫־‬

‫א ד מ ת אכל הדגל לעינם מ מ ל ה‬ ‫בדרך וימיתהו ׳ וימצאהו האריה ויכהו; וימיתהו ח מלאים בקריאה וסים׳ ׳ וימצאהו אריה בדרך ׳ ויבא‬
‫רלבג‬
‫כ י ה ס ם יהנה ה ר א ה לני כ ז ה‬ ‫זמרי ויכהו׳'שלום בן יבש כ׳ בפסוק ׳ ויקשר קשר הושע בן א ל ה ׳ וימיתהו במגדו בראתו א ת ו ׳ ויהי‬ ‫*הנה ז ה ה י ה פלא‬
‫גמיל הכליק יענסי כאחד בעילם‬ ‫שהליה המיתו‬
‫ה ז ה וכן גמיל החמיר כעולם‬ ‫ואזל ו א ק ן ח י ה א ך י א ב א ר ח א‬ ‫ולא שבל א ת החמיל‬
‫ה ז ה לככיד ה נ כ י א ם ר כ כ עליו‬
‫וילך וימצאהו אריה ב ד ר ך וימיתרתו‬ ‫ולא אכל א ת הנבלה‬
‫רמיא‬ ‫וכןןטליה ‪.‬וד־־זורת נ ט ל ת י ה‬ ‫••*‬ ‫־! •‬ ‫‪ r \ t -‬ו‬ ‫•‪ :‬׳‪r‬‬ ‫ץ‬ ‫‪• : • -‬י • י «‬ ‫־״־‪.‬־י‬
‫כי יש גמיל ועינם כשאר כעלי‬ ‫כ י מיי׳ היה למען מלע‬
‫ו ח מ ר א ק א ם לקבלה‬ ‫בארהא‬ ‫ותהי נ ב ל ת ו מ ש ל כ ת ב ד ר ך והחמור‬ ‫‪,‬‬
‫חיים כעולם ה ז ה כ ע נ ק ה א ד ם‬
‫והא‬ ‫ואריא ק א ם ב ס ט ר נ ב ל ת א \‬ ‫‪ , , .‬ו ‪.‬‬ ‫_‬ ‫‪,‬‬ ‫‪••v‬י‬ ‫מגסי זה דקת‪,‬‬
‫כמו שכתבנו כפיי תילי' במ;מיל ‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫מ‬

‫פ כסיפ י‬
‫תהלה לדידן וימחהו א ל ה ח מ י ר ׳‬ ‫גבריא ע ב ר ת והזיו ית נ ב ל ת א ר מ י א‬ ‫)‪p‬ר הנה‬
‫עמראצלהוהאריה ע מ ד א צ ל ה נ ב ל ה‬ ‫היללעי׳עס^^‬
‫כמו על החמור כמו אל ההרים‬ ‫‪T:‬‬ ‫־‬ ‫‪T : • • :‬‬ ‫־‬ ‫י ‪* : -‬‬ ‫*‬ ‫‪I‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T - ; -‬‬ ‫י׳ יאנשים‬ ‫כ ה ‪ :‬והנה א נ ש י ם ן ן ב ר י מ ויראו ארת־־‬ ‫»ה סכה להשי י ל ׳‬
‫כ ע‬ ‫כ‬

‫ל א אכל על ק ה ל י ם וזולתם רבי׳‪:‬‬ ‫ב א ו ך ח א ד ר ת אךלא לןאפש ב ס ט ר‬ ‫ז‬

‫ה נ ב ל ה מ ש ל כ ת ב ד ר ך ואת־האריה‬ ‫בלאיי"‬
‫נענש‬ ‫מ ל מ ו הרעהז ה‬
‫ב ק ב ר הנכיא היקן‬ ‫בקברו׳‬ ‫נ ב ל ת א ‪ .‬ו א ר ־ ז י ו ומלילו ב נ ן ך ת א‬ ‫עמד א צ ל ה נ ב ל ו ת ר ב א ו וידברו‬ ‫ה נ כ י א ז ה העונש ה‬
‫א ס ר כ ר ה לענמו‪ :‬ויספדו׳ היא‬ ‫הנפלא‪ :‬ויספדו עליו‬
‫ד ג ב י א ש ק ר א ס ב א יתיב ב ה \‬ ‫ב ע ר אשר הנביא הזקן ישב ב ה ‪:‬‬
‫ובניו ז אצל עצמותיו הניחו א ת‬ ‫נבלא ד‪T‬א‪T‬ת ב‪T‬י־•ה ‪ T‬א ר ח א‬‫ושמע ־־ ‪T ' T‬‬ ‫וישמע הנביא א ש ר השיבו מ ך ה ך ר ך ^ ל ו נ ע ־‬
‫* י ןי ‪T 7‬‬ ‫היי אתי י ת כ ׳ שספלו‬ ‫‪4‬‬
‫ז‬ ‫‪9‬‬
‫‪:‬‬
‫עצמותי ׳ ז כ ר העצמד; כ מ ק י ם‬ ‫ו א מ ר נ ב י א דיי ה ו א ר ס ר ׳ ב ע ל‬ ‫‪ Z C‬יי־יי^•״״‪- -‬‬ ‫־; ‪ v:‬־ י‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪T‬‬

‫עליו כל העיר שילש‬

‫הגיף כי ה ם מיפדי הגיף‪ :‬תיה‬ ‫־‬ ‫\‬ ‫־‬ ‫'‬ ‫״ י ־‬
‫‪r‬‬
‫ו י א מ ר איש האלהים הוא אשר מלי״‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫מ ה עשת בכית ‪ V‬ואת‬

‫יהיה ׳ וכשישלעל עצמו'הקבילי'‬ ‫מ י מ ר א דיי ומסריה יי ל א ר י א‬ ‫‪...‬‬ ‫"׳ !‬ ‫יי־••־ ' י‬ ‫‪-‬‬ ‫״‬ ‫־‬
‫‪v‬‬ ‫‪y v‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪J‬‬

‫ו ר ת ב ר י ה וקטליה כ פ־־ר־ת ג־ מ־א דיי‬ ‫יהוות ויתנהו ?הוה לאריה‬ ‫ארת־־פי‬ ‫הדבליםאשללבר ל‬
‫עצמיתיל ימלטו כי היא איש ה‬ ‫; ‪AT‬‬ ‫•‪j‬‬ ‫«‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫"״‬
‫לילבעס א ו ס פ ל ו‬
‫‪ .‬האלהיס יעצמיתי ימלטו ע ם‬ ‫ו מ ל ל ע ם בגיוהי‬ ‫ליה‪x‬‬ ‫ךמלל‬ ‫למננ׳ה‬ ‫ךשברהו רמתהו כךבר ‪ rviw‬אשר‬
‫הנכייהזקן ובנמ עלמ‪:‬‬
‫עצמימיי לכבודי יכן עתי' יימלטו‬ ‫ל מ י מ ר זךיזו ל י ‪ :‬ת ךזמךא וזךיזו ״‪.‬‬ ‫דבר־לו‪ :‬י וירכך א ל ־ בניו ל א מ ר‬ ‫אכל עצמיתמ הניח)‬
‫עצמותיו'את עצמית הנביא א ס ל‬ ‫• *‪"7‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫•־>‬ ‫‪- ; -‬‬ ‫ין י ״‬
‫א ת עצמיתי׳ ציה ז ה‬
‫ו א ז ל ואי^בה ל ו ת נ ב ל ת י ה י ? ‪ 9‬י א‬
‫ב א משימלק‪ :‬לא שב ירבעם ׳‬ ‫חבישדלי את״החמיור ויחבשו‪ :‬ףילך‬ ‫כ י ילע םעצמית איש‬
‫ו ח מ ר א ו א ר י א הימין‬ ‫באררה*ה‬ ‫ג)כפנין‬ ‫—•‪ T‬י‬ ‫ו‬ ‫‪*:rr‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪:r‬־‬ ‫•י‬ ‫־‪v‬‬ ‫• ‪:‬‬
‫א ף על פי שראה יזיכת המ׳כת‬
‫האלהים ימלטל שלא‬
‫שנקלע ומופתי י מ שיכסה ו ס ב ה‬ ‫אריא‬ ‫בסטר נבלתא ל א א כ ל‬ ‫יל‬ ‫וימצא א ת ־ ־ נ ב ל ת ו מ ש ל כ ר ת ב ד ר ך‬
‫״ ן ?‬ ‫‪. — :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪•• :‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫ישרפם יאםיה )למלט‬
‫אליו בתפילת איש ההנהים ו ר א ה‬ ‫וחמור ו ה א ל ה ^ מ ך י נ ם א צ ל ה נ ב ל ה‬
‫ה‬ ‫י ת נ ב ל ר ת א ו ל א ת ב ר לת‬ ‫ננצמיתמ עשה ז ה )כן‬
‫מ ו ת הנביא כאשל מ ל ה א ת פי‬
‫ו נ ט ל נביא שקרא ית‬ ‫חמרא ‪x‬‬ ‫ל א ־ א כ ל ה א ר י ה ארת־הנבלה ולא‬ ‫כ ת י ב זימלטל עצמיתמ‬
‫יי׳)שמע ה מ ו פ ת שהאליה עימל‬ ‫־‪:‬י‬
‫י‬ ‫־ ‪TlT‬‬ ‫•‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T T *:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T • ; -‬‬ ‫ץ‬ ‫?‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫א ת עצמל' הנכיא אשר‬
‫ה‬ ‫אצל נבלת הנביא ולא אכל‬
‫נ ב ל ת א ד נ ב י א דיי ו א ה ת י ה ע ל‬ ‫ש ב ר את־החמור‪ *.‬דשא הנביא א ת ־‬ ‫ב א מ ס מ ד ק לזה ראיה‬
‫הנבלה ולא ם ב ל א ת החמול אף‬
‫ח מ ר א ואתיביה ואתריה ל ק ר ת א‬ ‫י‬ ‫שזה הנביא הזקן כ א‬
‫על פ י כן לא שב מללכו ה ל ע ה‬ ‫נ ב ל ת א ש ־ ־ ה א ל ה י ‪ 0‬וינחהו אל־־ כ׳תה׳נגועק‬
‫ושב ככתחלה יעשה מקצות ה ע ם‬ ‫ו‬ ‫דנביא שקרא ס נ א למספד‬
‫ו ת ח מ ו ר וישיברהו ו י ב א א ל ־ ־ ע י ר‬ ‫ב ת י‬ ‫משמרק‪\ ^ , :‬‬
‫כהצי במית כל מי שריצה‬ ‫ו א ח י ת ית נ ב ל ת י ה‬ ‫ולמקבריהי‪,‬‬
‫להקליב ב כ מ ה להיית כהן היה‬ ‫ד ג ת ‪! • v‬׳‬ ‫ל הנביא הזקן ל ס פ ד ו ל ק ב ר ו ‪:‬‬ ‫הבמית אשד כערי ס‬
‫ב ק ב ר י ה ו ס פ ד ו עלוהי ד ‪%‬ר א ח ^‬ ‫ז‬
‫עשה הירבע'‬ ‫על פי סלא‬
‫והגדיל ה ח ט א ת יום יים יפיליש‬ ‫א ת ־ ־נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי‬ ‫י י ‪ ' 1‬ידמ ‪*°‬‬
‫‪ x‬ו ה ו ה ב ת ר ך ק ב ר ו יתיה ו א מ ר‬ ‫כ י אם שני עגלי זהב‬
‫ה‬ ‫ויהי כהני במות ויהי מ ‪ :‬ה נ י‬
‫לבביךזי ל מ י מ ר ב ד א י מ ו ת ותלןברון‬
‫א ח י ‪ :‬ויהי אחרי קברו א ת ו ויאמר כ ‪ *b‬אכי!‬ ‫הילבמלכזתיכתי‬ ‫הנה‬
‫הבמות ופילים ויהי ב ל כ ל ה*ה‬ ‫‪V‬‬ ‫־>‬ ‫‪T‬‬‫;‬ ‫‪-J:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪J • • -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫}‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬ ‫‪.‬‬

‫לחטאת ב י ת ילבעם לעינש בית‬ ‫יתי ב ק ב ך א ך ג ב י א דיי נןביר ביה‬ ‫במית דבי אך כמקים‬
‫ל מל‬ ‫אל־בניו ל א מ ר במותי וקברתם א ת י‬ ‫העגלים המ הכמית‬
‫ילבעם ילהשמיל !להכחיל וכן‬ ‫ב ס ט ר בדמותי א ח י ת ו לת ג ך מ י ‪x‬‬
‫ז א ת ת ה י ה ח ט א ת מ צ ד ם יב'ית‬ ‫ב ק ב ר אישר איש ה א ל ה י ם קבור ב ו ל ׳ •ל‬ ‫הגלילית ׳ להנה לא‬
‫ארי א ת ק י מ א ן ת כ ן י ם ‪ $‬י ת נ מ א‬ ‫‪A‬‬ ‫יי• י ‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•יו‪:‬־•'‬ ‫' ‪/‬‬ ‫׳יי‬ ‫־‬ ‫‪v‬‬ ‫‪•v‬‬ ‫‪1‬‬
‫ג ב ^ שלמלין ‪-‬בימי‬
‫ב ל ב ל כ מ ק י ם ה א היליעה אז‬
‫פירושו כמשמעו כלומר ב ל י ל‬
‫ד א ת נ ב י ב פ ת ב מ א דיי ע ל א ג ו ר א‬ ‫א צ ל עצמיתיו הנ;חו את־עצמיתי‪ b :‬ל חס׳‬ ‫ילבעס כי עמלי בנה‬
‫ה ז ה ה י ה חרון ר ף האל על בית‬ ‫ךי ב ב י ת א ל ועל ב ל בתי ב מ ת א די‬ ‫וזירת יהיה ה ד ב ר אשר ק ר א ב ר ב ר ל ״ ‪ -‬׳ יא‬ ‫איתי להיא היה בית‬
‫ה‬ ‫י ל ב ע ם להםמילם מעל פני‬ ‫בקרוי ש מ ר ו ן ‪x‬‬
‫־‪J‬‬ ‫יייי‬ ‫׳יי‬ ‫<־‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪K‬‬ ‫•‬ ‫׳‬ ‫‪T‬‬
‫המלכית בסיף הענק‬
‫ה א ל מ ה כי לא שב מללכו ה ר ע ה‬ ‫יהודה על־המזבח אשר בבירת־־אל‬ ‫נהנה נתנב׳ זה הנביא‬
‫בתר פתגמאהךין ל א ת ב י ר ב ע ם‬
‫והשתנית‬ ‫ב כ ל אשל ל א ה ‪:‬‬ ‫•ל‬ ‫ועלבל־־בתייחבמורת א ש ר בערי‬ ‫הזקן שזה המעש׳ נ ס‬
‫מאוךחיה ‪3‬ישתא ותב ועבד נןצות‬ ‫בן יעשה יאשיה על כל‬
‫מ ן ע מ א כומרי ב מ ת א ך ך ע י מכןךיב‬
‫»‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫א ח ר הדבר הזה‬ ‫׳שמרון‪:‬‬ ‫בתיהבמל אשל בעלי‬
‫לת ק ו ך ב נ י ה ויחון כומרין ל ב מ ת א‬ ‫וי׳ ל ב • *‬ ‫ל א ־ ־שב ירבעם מדרכו הרעה וישב‬ ‫שמלק לכן היה הענין‬
‫‪TT‬‬ ‫‪J t‬‬ ‫‪T‬ן‬ ‫‪f‬‬ ‫‪^T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫• ‪: -‬‬ ‫; »‬
‫כמל שנזכל בסיף ים‬
‫‪V‬‬

‫ו ו ה ו ה פ ת נ מ א הרין ל ח ו ב י ב י ת‬ ‫‪v r o‬‬ ‫ו‬

‫רעש מקצות העם כהני״במות החפץ‬ ‫ה ס פ ל ‪ :‬אתל הלכל‬
‫י ר ב ^ ם ו ל ג מ ר א ולשיצאד־־ו מ ע ל‬ ‫־ל ‪7‬׳‬ ‫ה ‪ /‬ה ׳ ל ל לכלי הנביא‬
‫‪3£‬יאךעא ‪x‬‬
‫ויהי‬ ‫ימלאאת־ידוויהיבחניבמות‪:‬‬
‫ומזי*‬ ‫ההיא א ת מ ר ע אביה בר ירבעם ו‬
‫כ מני‬
‫ב י ו ת *רםןבש‬
‫‪#‬‬
‫בךברהזה^חטאךז‬
‫יי‬ ‫‪v.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪TV.V‬׳«‬
‫ה‪/‬ה שהיה לאלי שיקמ‬
‫ילבעק מוסל עליהם‬
‫מיסל עניהס‬

‫‪tt‬‬ ‫׳ ה‪,‬‬
‫פני^‬
‫בן^ יל ך ?‬
‫ולותשמיר מ‬ ‫ולרת״כחיר‬
‫ההיא חלה א מ ה‬ ‫בעת‬ ‫א‬ ‫>׳־־׳ לאית‪ ,‬״ י פ מ‬ ‫‪t‬‬
‫‪T Z‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬־ • ‪T‬‬

‫ו א מ ר י ר נ ^ ע ם ל א ת ת י ה קומי מ ן ן‬
‫• ! ־‪ .‬־‬ ‫‪ -‬י‪,‬‬
‫לאמר ירבעכם לל א ש ת ו קומי נ א‬ ‫המ‪/‬ב' שנקרע לנשקי‬
‫‪t ; t[t‬‬ ‫ה א ד‪T‬מ ה ז‬ ‫‪-‬הלשין דדו שיבשה‬
‫נשבה לקדמיתה מפני‬
‫עד בכור יהודה דדה׳ ו ל א ד ר ש בי*׳‪ :‬והנה ה רפבסיפ׳ יסימ׳ נמסר ב ד ש ספרא‪ :‬וינחהו ו׳ ח ס בליש'‬
‫ה פ ל ת הנביא להמתת‬
‫וסימ׳ וינחהו בגן ע ק ׳ ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר י וינחהו במשמר ׳ הנחו ל ו ויקלל ׳ אשר הנה שס מ ש ת ׳‬
‫‪,‬‬
‫האריה איש האלהים‬
‫דנחהו א ל החמור י ושמך עלינו נקרא‪ :‬ימלא ז׳ בקריאה וסי׳ נמסר בסוף סדר צו‪ :‬בדבר הזה ח׳בקרי^׳ וסי‬
‫יעל א ס ר מ ר ה א ת פי‬
‫ויתעבדיי׳ בי למע*כם׳ א ם יקרך עון ב ד ב ר ׳ א פ ם בינאץ נ א צ ת ׳ ד ה י בדבר הוה ל ח ט א ת ׳ יעץ מ א ס כ ם ׳‬
‫ייילאכלל ללםתלת‪ ,‬כ‬
‫ואדני המלך ל מ ה ח פ ץ ׳ בדבר הזהיםלחתנינא דפסו'׳ כי הרבינו לפשע י ו ת ר ן ובדבר הזה וסי׳ אינכם‬
‫בחקים ההוא והפלא‬
‫מאמ‪1‬ים ׳ תאריכו‪ .‬ימים ן‬
‫‪,‬שהיה ב ז ה שלא שבל‬
‫ן מ ‪ 5‬׳ ן ) ! א‬ ‫א ת ה‬ ‫א‬
‫׳‪^«,‬אמילו׳לללהקליבהקלבנומי‪).‬ייזי כ ל כ ל ה ז ה לחטאת בית ילכעם׳ ה נ ה בזה החטא ה^ה לעונש צפ‪$‬א בית ילבעם‪ :‬ולהנחיל ולהשמיל‬ ‫?‬ ‫ה ליה‬
‫פן יש בכם איש אל אשה אשל לבבל כלנה המם לנו׳ כמלשביאלנלשם‪:‬‬ ‫^‪^^hn^vu‬‬
‫)לא‬ ‫׳*‬ ‫׳‪* -‬‬
 ‫רש‬ ‫מלסם א ‪T‬‬ ‫רדק‬
‫ונקידים ׳ מ ן ק ל מ ת מ מ ב ש ק ב ת מ ר יעישין איתן ק מ ח לעשית מ מ מ מאכל שקילין‬ ‫והשתנית ׳ לפי שידע כי אחיה ה י ה שינא אלתל לפי ש ס ד מאחרי יי׳ א מ ל בלבל א ם‬
‫לל ם ת י ת א בלםין תלמלד‪ :‬ל ה י א מ ת נ כ ר ה ׳ כאילן איכה ז א ת ז שלית אליך מ א ת ה כ ה‬ ‫ילע אחיה שהיא אשתי לא יתנבא לי כי א ם דע לפיכך א מ ר לאשתל שתשתנה כלי‬
‫בשליחלת קשה! משתין כ ק י ל ׳ ילע מלע ת י ל נ ס ילנתן מ מ י ת בקיללת לבל‪ :‬לעמר‬ ‫שלא יכילה כי היא א ש ת י ם ל י ל ב ע ם למה ש א מ ל ל ה שתקח עשלה לחם ינקילים‬
‫ועזיב ׳ עצלר שיש לל מחזיק יל כמל ז ה י ע מ ל כעמי לעזלכ שאין לל מחזיק כיל‪:‬‬ ‫ובקבוק לבש למנחה לנביא כי כן היה מ נ ה ג ם כשהיל באים לשאלל מהנביא היו‬
‫כאשל יכעל׳ המכער‬ ‫מביאים לל מ נ ח ה כמל שאמר‬
‫ל‬ ‫א ת המאכל כפיו‬ ‫ע ל העם ח וסיס׳ דבחר משה אנשי׳ ותחזק מערים׳ דקה משה א ת הדס ר ק ח ׳ אהה כאשר דבר מ ש ה‬ ‫בשאיל לנערל מ ה נביא לאיש‬
‫לעסות גלל כ ך אבעל‬ ‫דרץ׳ויקחצמד בקר וינתחהו׳ ויהי כשםוע חירם׳ ויאמר ירבעם ל א ש ת ו ׳ דתן שרי מלחמות דדה ׳‬ ‫ונקולים ׳ ת י כסנין‬ ‫האלהים‪:‬‬
‫אחלי) על תלמי ג‬ ‫וכל עזרא דמוי על העם‪ :‬אחיהו ה׳ בקריאה וסימ' ותעש כן א ש ת ירבעם תנינא ד פ ם ו ק ׳ ויי׳ אמר א ל‬ ‫ובלכלי לזל פ ת ה ב א ה ב כ ס נ ק‬
‫לבל‬ ‫והיא פ ת עסגיה כ ע כ ק יבםים‬
‫עיז‬ ‫י‬
‫ןתשתגיז ?ל^ • ר ! ^ ^ ™ ' ‪ ^ V s‬והשתלת ולא ידעו כי־אתי אישות‬ ‫ונונסין איתם בבית ה מ ש ת ה ‪:‬‬
‫י ר ב ע ם ו ת ד ה כ י ן ל^ילו ה א ת מ ן‬ ‫ובקכלק ׳ כלי שפיל צ ל לתי זליע‬
‫ירבעם והי־^כת שלה הנה־־ישם אחיה‬ ‫ו מ ה שאמל ל ה ה י א ל ב ל עלי‬
‫‪JT‬‬ ‫‪:‬־ ־‬ ‫‪r‬‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫יי •י‬ ‫‪J‬‬
‫"‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫?‬ ‫‪T‬‬
‫;‬ ‫‪T‬‬
‫'‬ ‫‪T‬‬

‫א ה י ה נביא ה ו א מ ל ל ע ל י למדךזוי‬
‫ס‬ ‫למלך על ה ע ם ה ז ה כלימל‬
‫הנביא הוא־דבר עלי ל מ ל ך על־העס‬ ‫ןתסנין‬ ‫מ ל כ א ע ל ע מ א ה ל י ן ״‪.‬‬ ‫שנבואתו מ ת ק י י מ ת כי כמי סלבי‬
‫הזה‪ :‬ולקחת בירך עשרות ל ח כ ם‬ ‫‪,‬‬ ‫>ל‬ ‫ב י ד ך ע ס ר טולמין ך ל ך ז ם וכסנין‬ ‫עלי כן היה לי למה שיאמל לך‬
‫־ל• •ל‬
‫ונקדים ובקבק דבש ובאות אליו‬ ‫וזלוע י ד ב י ש ותהכין לוו‪/‬יה ה ו א‬ ‫‪»T‬‬ ‫כ י‬ ‫מ ת ‪5‬‬
‫על הנער היא ה א‬
‫‪: I‬‬ ‫‪1‬־‬ ‫וכן לעיניו ק מ ה‬ ‫עיניו משיכל ׳‬
‫‪1‬עבךת‬ ‫יייחוי ליך מ א יהי ל ך ב י א י‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫״ ‪AT‬‬ ‫‪-IT‬‬ ‫־‪V‬‬ ‫••‪i‬‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫י •‬

‫ו ה ס ע ם כ י ל ע ת הזקצה תיכש‬
‫הוא יניד לך מה־יהיתלמך‪ :‬ותעעז‬ ‫כן א ת ת ; ך ב ע כ מ ; ק מ ר ת ו א ז ל ר ת‬ ‫‪:‬‬
‫הלחית ויקומו יתרי העין ו ת כ נ ס‬
‫בן אשרת י ר ב ע ם ותק• ותלך שלה‬ ‫ה־ ‪7‬‬ ‫לשילו ו א ת י ת לבית אחיה ואחידה‬ ‫העין בחירה)כבר כי׳ כ י פירלש‬
‫• ״‪ VJ‬י‬ ‫‪IT‬‬ ‫־ •ד‬ ‫‪'T :‬‬ ‫•ן*‬ ‫••!‪V-‬‬ ‫״ י‬

‫והבא בית א ת ה ויאחיהו ל א ־ ־ י כ ל‬ ‫ל א יכיל למחזי א ר י ק ה א ה עיניוהי‬ ‫א ח ר במלת לעיני)קמה‪ :‬מםיבל׳‬

‫מ״יביה ן‬ ‫כמל מםיבתל לכן לצירס לכלית‬
‫*‬ ‫‪T.‬‬ ‫ן‬ ‫•‪r‬‬ ‫‪-‬ן‪-:‬‬ ‫*‪A‬‬ ‫ג־ י‬ ‫‪J‬‬
‫"‬ ‫‪. V.‬‬ ‫־ן‬
‫‪0‬תלל שהיא כמל לצלרת' כ ת כ ו נ ת‬
‫דראות כי קמו עיניו משיבו‪:‬‬ ‫ו;י א מ ר ל א ח י ה ה א א ת ת י ך ב ן נ ם‬ ‫עצבים שהיא כמי ב ת ב ו נ ת ם ׳‬
‫ה‬ ‫א ת ; א למקתבע פ ת ג ם מנך על‬
‫דחוה אמר אל־אודהו‬ ‫ואמי כ ל ל ם כל המעמיל תלמיל‬
‫‪:‬־ ״ ‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ T‬־!_‬ ‫‪T‬‬ ‫‪|-‬‬ ‫ב ר ה א ר י מ ר ע ה ו א כךין וכדין‬ ‫שאיני הנין עיניי כהית מ נ א לן‬
‫הנה אשת י ר ב ע ם באה ל ד ר ש ד ב ר‬ ‫ת מ ל ל י ע מ ה ויהי ב מ ע ל ה ו ד ך ז י א‬ ‫מאחיה השיליני לירכעס כן נכ^‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪^T T‬‬ ‫‪"> : T,T‬‬ ‫״‪V _,‬‬ ‫־ ״•־‬
‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬
‫אחיהו‬ ‫מעמך אל־בנה בי־־חלות ה ו א כזה‬ ‫" "‬ ‫י "‬ ‫תלמיד) ה י ה ‪ :‬כ‪/‬ה לכזה ׳‬
‫ה'וסי' וי^עש כן >‪ftf‬‬ ‫‪j x‬‬ ‫‪-IT‬‬ ‫•‪,‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫; '־<‬ ‫••ו •‬
‫הלבלים םאמל לה‪ :‬מתנכלה‬
‫מגיינ'דפס<' זיייאמר‬ ‫א‬ ‫ויאמרו ה י‬
‫בפתחכבאה‬
‫באות ויהי‬
‫תדבר אליה‬
‫ייקכי'‬ ‫‪pfr lb‬״‪• K‬‬ ‫באי‬ ‫וכזה ת ל י ה‬
‫קול‬ ‫כןד ת ל א ה ע ל ר ת ב ת ך ע א ‪ :‬ו א מ ר‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫^‬
‫•לא‬ ‫‪*V‬‬
‫‪X. :‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪v‬‬
‫‪+‬‬
‫־־‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫י‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪Av‬‬ ‫‪ :‬־ ״נ‪•• -‬‬
‫‪J T T T T ; -‬‬
‫‪V.v‬‬ ‫‪T :‬‬
‫«|‬
‫י ן ז מ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ה‬
‫‪f‬‬

‫ש מ ע ה מ ל ו ‪ ?77‬י‬
‫ודין״‬
‫אחיהו א ת‬
‫מת־נכךה‬ ‫•כשמעאת‬ ‫ירבעם רה‬
‫למרת זה‬ ‫מתנכךה‪:‬‬
‫והוד‪.‬םכ לד מש מא עד נאןהא‪ ,‬ר_ת »׳יכעניו אשת‬
‫עולי תאמתאת{^ ר ב ע‬
‫מש‬ ‫ית‬ ‫ה‬ ‫ק^ה לכמלהל מאכלי בריאה שה‬
‫י‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫*‬ ‫‪•:•IT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫*‪a‬‬ ‫‪:‬‬
‫לאתגבאה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T -IT‬‬
‫תלאה א נ א ש ל י ח‬ ‫זל‬
‫מישתמא ו‬‫‪A‬‬ ‫"‬
‫אחלי‬ ‫ואותי השלכת‬ ‫כליאה ‪:‬‬
‫ואנכי שלוח אליך קשה‪ :‬לכי אמרי‬ ‫‪H‬‬
‫י‬ ‫'‬ ‫‪0‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫»|זן‬ ‫" ־ ך ׳‬ ‫־‬ ‫‪J x‬‬ ‫•‬ ‫; ‪-IT‬‬ ‫כל‬ ‫ע ל ר פתגמי} ? ס \ ‪ :‬״ אדלי אכירי‬
‫ז‬ ‫‪:‬‬
‫‪P‬‬ ‫^‪/ .‬‬ ‫«‪T‬י\‬ ‫ית‪:‬י‪tt ,tt‬‬ ‫פ‬

‫ר י ר ב ע ם ב ד נ ז א מ ר יי א ל ה א‬ ‫י ‪,,‬‬
‫רירבעסכה־אמריהיוה אדהי״ישרא‬ ‫כ כעשה‬
‫‪/ 4‬‬
‫־ ^^־ ‪.‬א ^• * ד ^ י ‪,‬י < י ^ ׳ ^‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫גיל שלא יפנה אליל יתלנס י י נ ק‬
‫"‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־«‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫;‬
‫•י‬ ‫י‬
‫לרייזידיך‬ ‫ך י ש י א ל ח ל ף ד א פ ך ע ק ז ך מגו‬ ‫ושלחני אלחיקתא מקבל עינך ״‬
‫כיז\ •‬
‫יןןן אשר הךמתיך מתוך ה ע ם ואתנןל‬ ‫ע מ א ו ^ י ר ת ך למהוי מ ל כ א ע ל‬ ‫משתין כקיר אמלל לזל אפילו‬
‫ילנגיד עד עמי ישראל ״ ואקרע את־‬ ‫להשתיןא ע ךכ קתייר‪ :‬ת מ ל כ ו ת א‬ ‫הכלכ כ ל ל מ‬
‫עמי‪ Sartp.‬ו‬
‫‪1‬‬
‫•‬ ‫‪l‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י י '‬ ‫י יי יי‬ ‫־'‬ ‫'‬ ‫‪r‬‬

‫‪1‬‬
‫ו נ א מ ר ז ה על ל ר ך ה ה פ ל נ ה ד ת‬
‫מבית דודויהבתה ? ך ולא ה ו י ת א‬
‫הממלכה מבית דוד ואתנה לך ולא־‬ ‫‪:‬־ י־ ‪T‬‬ ‫‪ T‬׳ ‪T :‬‬ ‫• ‪T : -‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫ידע מדע א מ ר משתין כמל משית‬
‫‪f‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•י‬ ‫־י^י‬ ‫‪T;V‬‬ ‫‪; r |T‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫• ••‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬
‫בעבדי ד ו ד די נ ט ר פקודי ו ך ה ל י ך •‬ ‫ל ל מ ס י ת עיצה בקירית לכל‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫היית כעבדי" דור א ש ר שמר מעות‬ ‫ב ת ר פ ל ח נ י ב ^ ל לביד־ת ל מ ע ב ד‬ ‫עציר לע‪:‬לב י אפיל} מ ה שיהייז‬
‫ע׳יב )עציר ב מ ק ו ם שלא י כ ר ת‬
‫ואשר־הלךאחרי בכל־לבבו לעשות‬ ‫ואבאשת‬ ‫^ ח ו ד ד ב ש ר קדמי \‬
‫ן‬ ‫‪ " .‬י •‬ ‫•י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫" י " "‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬
‫יי'‬ ‫ב ת ח ל ת הפילענית ה ב א ה עליו‬
‫רלבג*‬ ‫ר ק הישר בעיני‪ :‬ותרע לעליות מ כ ל‬
‫ל מ ע ב ד מ כ ל ךהוו ק ך מ ך ו א ז ל ת א‬
‫ו ע ב ך ת א ל ך ט^ורת ע מ ^ א ומת^ן‬
‫אכליתנו בסיף שלא ישאל ממנו‬
‫ל כ ל לאדיני אבי זל פילס ענלר‬
‫אישו—היו לפניך ותלך ותעעזה״־לך‬
‫לאךגזאלןךמי ופולחני א ך ה כ ן ת א‬ ‫כ ל החמין שהיא עציל באלצל‬
‫ולא ילעו ס א ת אשמ‬ ‫"ל נסיע׳‬
‫כ י‬
‫אלהים אחרים ומסכיורת להכעיסני‬ ‫מ ק ן ב י ל זןיגך י‪ .‬ב כ ן ח א א נ א מ י ר ת י‬ ‫ועזיבהמקנ׳ שהיא עזיב ב ם ל ה ‪:‬‬
‫י ל כ ע ס ‪ /‬א מ ל זיז‬
‫נ ת כ א ל לן םאחיהג‬ ‫לכן י‬ ‫ואתי השלכת אחרי נוב ‪:‬‬ ‫ב י ש ת א ל ב י ת י ר ב ע ם ואשצי ל י ר ב ע ם‬
‫כאשר יבעל הגלל על תמי ׳‬
‫אמלל רבותינו ז ל נלל ז ה השן‬
‫לבו‬ ‫הנני מ ב י א רעה אל־־בירתיךב^ם‬ ‫;דע מ ר ע ו א ח י ד ושביק ב ‪ :‬ש י א ל‬ ‫ליצה לימר כמל שמבער השן‬
‫וותכרתי לירבעכמ משרתיו בקיר‬ ‫ו א פ ל י ב ת ר בירת י ר ב ע ם ב מ א‬ ‫המי^כל ‪ TJ‬תימל ו נ ק ר א השן‬
‫‪ u‬׳»׳•־־‬ ‫*<}‪j‬׳\‪j‬‬ ‫* •»‬ ‫\‬ ‫•י‪-‬‬ ‫יי‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬
‫י•‬ ‫‪T‬‬
‫יי׳‬ ‫‪5‬‬
‫׳‬ ‫*‬ ‫;‬ ‫‪,‬‬
‫י‬ ‫י‬
‫נלל לפי שלימי לאבן שיס הנקר׳‬
‫ךמבנךךין בנלילין ע ר ךמס־פין ן‬
‫י‬ ‫סנאהל על שסל‬ ‫;;עור דןזוב בישראל ובערתי אחרי‬ ‫כ‬ ‫ך י מ ו ת ל י ך ב ע ם בכןךתא‪.‬יבלון‬ ‫גלל כמי שאמר נדככין די א כ ן‬
‫מאחלייי׳‪ :‬עשל לחם‬
‫נ ש‬
‫‪1£5‬‬ ‫ביר־־ז־־ירב‪/‬ןמ' כ א ש ;‬
‫‪V T T‬‬
‫ה‬ ‫ב ע ר‬ ‫ר‬
‫כ ל ב » א ו ד י מ ו » ־ ת ' ב ה ק ל א יבלון‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ן‬
‫^‬ ‫צ‬
‫גלל י ם פ ל '‬ ‫ש י‬ ‫מ‬

‫ונהלדים לכקכיק ל‬ ‫־‬ ‫־־‬ ‫י י ‪.‬‬ ‫‪•-‬־־‬ ‫*‬ ‫־‬

‫ץ‬ ‫י‬

‫מ ן כנללי ציאת ה א ל ם וילנתן‬

‫אמל זה להני^‬ ‫׳‬ ‫המרת לירב^ם בעיי‬ ‫ער־המו‪:‬‬ ‫ד ש מ ; א א ר י מ י מ ר א ך;^‬ ‫עופא‬
‫מ ל נ ם כמי ל מ נ נ ל ל ק כנילילין‬
‫תשללהלאישהאלהים‬ ‫ייאכלו ותכלביפם והמרת בשררה‬ ‫מי ב! ז‬ ‫בבאה‬ ‫ע ל דמסייפין‪:‬‬
‫כ י כן היה מ נ ה ג ׳ כ ץ‬ ‫״‪.‬‬ ‫‪^ 7‬‬ ‫יאכ^ן ף ת ‪,‬‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫ס‬ ‫ש מ‬ ‫ע ו‬

‫שנזכל כענין שחלנ‬ ‫ח׳ז'חסרים י וא׳םלא‬

‫י‬ ‫י‬ ‫חלה י י י‬
‫יי‬ ‫דדה‪:‬‬
‫* ׳‬ ‫המלך‬
‫ולא ישמע י ־‬‫אחיהו׳ דהי כשמע אחיהו׳ ויקברו אתו ויספדו אתו׳ י‬ ‫ז‬ ‫ז‬
‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬

‫ו ה נ ה נקולים הלא פ מ‬ ‫וסיס'נמסר בדש סדר ויחי‪ :‬שלוח ד בקריאה וסיס׳ ואנכי שלוח אליך השה׳ וציר מדם שלוחדירמיה׳‬
‫יבש מתובל כ ת נ ^ ת‬ ‫כי לא אל עס עמקי שפה וכבדי לשק׳ ואף כי תשלחנה לאנשים‪ :‬כל מלכים וישעיה דרםיה ותריסר על‬
‫ובקבוק הואפייאשין*‬ ‫בית ועל בית בם י״אאלבית וםימ הנני מביא רעה אל בית ירבעם׳ והלכו גדם רבים ׳ והלכו עמים רכים ׳ י‬
‫בלעז‪ :‬כ י ק מ ל ע י נ י י‬ ‫אל בית יעקב אשר פדה את אברהם׳ והקימותי את הדבר הטוב ׳ הלוך אל בית הרכבים ׳ ויאמר ירמיהו‬
‫משיבן י ל ל שפסק‬ ‫אל המלך צדקיהו׳ כי בא ירמיהו אל בית׳ ולנה בתוך ביתו ב׳ בו ׳ ובחנוני‪:‬‬
‫לאלת עיניו מלוב‬
‫לעםלמ‬ ‫ע‬ ‫ר‬‫‪.‬‬ ‫ת‬ ‫)‬ ‫‪ 0‬י ב ת ‪5‬‬

‫מ כ ל אשל ה י ו ל פ נ י ר‬
‫שהשלכתאותיילאחוריד״לכלתי‬ ‫שהעלי׳עיצממנשיתמשעשזאלהיםאחריםטאםעשה ם ל מ ה ז ה ל א יצדק מ ה שאמר הנכיא כ ז ה ה מ ק י ם ‪ J‬ואיתי השלכת אחרי גיד׳ ד ל‬
‫י לא ח ס ח‬ ‫^‬ ‫מכ‬ ‫ה‬ ‫ז‬
‫^ל)צהל)מלםיכרי ל‪,‬עצול)^ב‬
‫;י א ם על‬ ‫ת‬

‫ו ה נ ה העציל הלא מ ה שהיאכילו והעזיכהיא מ ה שהפקיד)עזב ביד זולת)‪ :‬כ א ש ר י כ ע ל ה נ ל ל עד ת)מ‪5‬׳ אמל) לכיתינו ז ל כ י הגלל היא השז ו ה ל צ ו ז מ כ י ה ש ז האוכלת‬
‫! ז ב ע ל ה מ א כ ל ע ל תלמי ולעי לעתי שהלצקב? כ א ס ל י ב ע ר ה מ ח ה ח נ ל נ ל שיבעל כ ל מ ה שיפמשבמקים שהוא ס י ב ב ועילה משם כ ן יבעל ה ש ם י ת אחלי ילכעסעדתלמר‪.‬‬
‫בבאה‬
 ‫‪ %%%%‬ן ף «‬
‫רדמ‬ ‫מלבים ‪T ti‬‬ ‫דשי‬
‫ב מ א ה לגליך העילה ׳ מקור כתוספת היא כמו כבוא רגליך‪ :‬דבר טוב ׳ לא נלה‬ ‫לבר טיב ׳ שבטל משמלתי שהישיבי אביי שימר שלא יעלה איש לרג' יבטל משמלתו‬
‫הכתו׳ מה דכר טוב נמצא בו )לזל א מ מ סכטלפרדסאו׳סהוםיב אביו בדרכים‬ ‫ועלה • אשר יכרית את בית ילבעם זה הינם נמה גס עתה ׳ הנילליס לי המם אשר‬
‫למנ‪5‬עיסראל סלא יעלו ברגל‪ :‬זה המם׳ זה היום שיקים אותו המלך‪ :‬ומה גם‬ ‫עתידן להילל לי מעתה כך תילגם יינתן‪ :‬העיל אשל כחר יי׳ ׳ ואף על פי‬
‫עתה ׳ מה צרה זו גם עתה כלומר נקלה היא צרה זו כי יותר ויותר יבאו על יסראל‬ ‫כן ייעש יהילה הלע זלא נתמ זהעל לבם‪ :‬ויקנאו׳ לשין קניטה‪ :‬גם ה מ ה ׳‬
‫צרות ! כאסריכוד הקנה במים׳‬ ‫כשאל השבטים ״•‬
‫אמרו לזל אפילו בםעת קלקלה‬ ‫העירה ט׳ ח׳ לשק קרת וחד לשון עירה וסימ׳ נמסר ביהושע סימן ו ‪ :‬ומה כד זסימ נמסר בסדר כי תשא‪:‬‬ ‫הדס‬
‫המשילם לקכה כמיס אמי םהוא‬ ‫לאבותיהם ד׳ מל בנביאים וסימ׳ והכה מי את ישראל׳ וינכחאת המקום הזה רקטה דירםיה׳ עד המם מעל‬
‫כד ואינו נעקר ממקומו‪ :‬נזרם‬
‫מעכד לנהר׳ יזדה דל יזרה‬
‫האדמה׳ מה הצדק ןמקיה; דתן ינ רפיןוסי׳ו׳תן ל א ת מ ע ר ת ׳ את ברכת אברהם׳ דתן לך האלהים‬ ‫רלבג‬
‫ויפזר אות׳ לעבד נהרי ס ס וזה;‬ ‫י א ת קומי א ז י ל י ל ב י ך ה ך ב מ ע ל‬ ‫•ל‬ ‫בבאה לגליך העילה ׳ ואת קומי לכי״לביתך בביאה רגליך‬
‫גלות ראסונ׳ םהגלם מלך אםיר‬ ‫‪ ,‬ר ג ל י ך לכןךתא ‪ :‬מ ו ת ך ב ; א י‪,‬‬ ‫היא כמי כבוא לגלך‬
‫וינחם בחלת ובחבור ותי מעיכר‬ ‫והלצי׳כזהככא רגלך ה ןליךה ומת הידר‪ :‬וספדדלו כל‪-‬‬
‫ד מ פ ד ו ן ל י ה ב ל י ש ך א ל ויצןברון‬
‫לנהר מעבר פרת‪ :‬ויתן את יסדי‬ ‫העיל אשל הנעל בה ישראליוקברו אתו כי־זה לבדו יבא‬
‫׳ מקרא קצר רוצה לומר ויתנם‬ ‫יתיה א ר י דין ב ל ה ו ת ה י י ת כ נ י ש‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ע‬ ‫‪: \ T :‬‬ ‫״‬ ‫; ‪T‬‬ ‫•‬

‫והעיל היא תלצה לירבעם אל־קבר יען נמצא־בו דבר‬

‫־ל גסיפי'‬
‫לקללה ולסמה‪ :‬תרצת׳׳ ולמעלה‬ ‫ל י ך מ ן ם לקבךא ח ל ף ך א ש ת כ ח‬
‫‪r‬‬ ‫‪i‬‬ ‫תקומי )תלכי לביתך‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫־»"־‬ ‫‪T IAT‬‬ ‫‪\ T‬‬ ‫‪T|T :‬‬

‫אמר כי ירבעם היה מסב בםכם‬ ‫א‬ ‫בי ד ה פ ו ת ג ם ר ת ה י ן ק ר ב ם יי‬ ‫ת‬ ‫)תמצאי אז הילל מ‬
‫בתחלת מלכותנ יסב סם ואחל‬
‫סוב אל־יהוה א ל ה י ישראל בבירת‬
‫א ל ה א דישראל בבית ירבעם ‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫על‬ ‫‪^.‬קים יי' ותנה זה אית חזק‬
‫כז יסב כתלצה או הנעל בנו‬ ‫והקיסיהיהלומל'‬ ‫אמתית הנשאל מ ירבעס‪:‬‬
‫חכה בתרצה ׳ תרצתה אל תרצה‬ ‫ויקים יי כןךמוהי מ ל ב א ע ל‬ ‫את־בית יךבןןס‬ ‫‪T‬‬
‫יכרית‬ ‫ישראל אשר‬
‫‪.‬־ ״ ־ ‪I‬‬ ‫‪- .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪J‬‬
‫^ ׳ ‪ :‬׳ ״״ל מ ה נ מ א ה הזאת כי‬ ‫‪5‬‬

‫כי סם היה הכער םוכב חולה‬ ‫י * י ש ר א ל דישזגי י ר ת ב י ת י ר ב ע ם מ ן‬ ‫»‬ ‫׳‪ P‬׳׳׳״‪/‬׳ט; _‬

‫•י‬ ‫"‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫יי‬
‫?ף׳ ' & כ ב ל יתחלף עת באה טי זה היום ומה נם־עתה ״‪ .‬והכה‪°‬יהוה‬
‫־‬ ‫'‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫'‬
‫ל י‬ ‫;‬

‫והיא עיר מעריישראלכמו םאמל‬ ‫‪L‬‬

‫ךכןים יומא דין ו א ף ך א ת ‪ :‬ל י ר מ ב ב ן‬ ‫*‬ ‫‪-o‬‬ ‫י‬ ‫\‬ ‫‪•*.‬י‪ ,‬־‬ ‫‪A -‬‬ ‫*י‪-‬‬ ‫י‬ ‫* ל י ו ?‪•fr‬‬
‫כ‬ ‫ה ע י‬
‫כמלכי כנען מלך תרצה אחל ״‬ ‫במים‬ ‫הקנה‬ ‫ינוד‬ ‫כאשר‬ ‫את־ישראל‬ ‫'‬ ‫י ככחילתיז‬
‫כסף הכית ׳ )אחיה אמר לה‬
‫וימחי יי י ת י ש ר א ל‬ ‫ולהלא ‪t‬‬ ‫"י"‬ ‫‪V‬״‬ ‫יי •‪*11‬‬ ‫י ״‬ ‫*‬ ‫תיכל ללכת במהילות‬ ‫‪T :‬‬

‫ויעקןר!ת‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ב‬
‫בבוא׳ רגליך העירה כיק שנכנס׳‬ ‫‪ m‬ארק״ישךאל מעל האךמרת‬ ‫^ ^;י‪£‬‬ ‫‪JH‬‬

‫בעיר כאנס ולא יצאה נשמתו על‬ ‫ישראל מ ע ל א ר ע א ט ב ת א ד ה ד א‬

‫בואה בסיף הבית אסר היה‬
‫‪T V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪; T‬‬
‫•ל ״ נ ׳‬ ‫לאבותיהם‬
‫עשוגי• ל ל‬ ‫‪"T‬‬
‫נתןיען א ש ר‬
‫‪; -‬‬ ‫מעבר אשך‬
‫לנדהר‬
‫•••י•‬ ‫הטובהם הזאת‬
‫••‬ ‫‪T:‬‬
‫אךמ ת ה ר‬
‫•‬
‫כללךצ ה ^‬
‫ל‬
‫להתעכב^ פ כ י '‬
‫מ‬
‫^‬
‫ך י ך ה ב ל א ב ה ר ת ה ו ן דגלנוץ מ ע ב ר‬ ‫" ז ה האית שבמאה‬
‫שוכב םם ‪ :‬וםס אמו נעמה‬ ‫־למל‬
‫לתלצה תקים תכף את־אשריהם מכעיסים את־יהוה‪:‬‬
‫העמונית ׳ הסכול הזה להיליע‬ ‫פ ך ו ת ח ל ף ך ע ב ר ו י ר ה אשךיהון‬
‫‪T‬‬
‫'‬ ‫״ ־ ז ז '‬ ‫‪v:‬‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫'•‪-J‬‬ ‫‪- .‬‬ ‫‪T‬‬
‫כי הלך אחל מעסה אמי יעכל‬ ‫מ ך ג ז ק ‪ .‬נ ן ך ם יי ‪ 1‬ו י מ ס ר ‪ :‬ת י ש ר א ל‬
‫‪-‬י‬ ‫י‪*:‬‬ ‫־׳״‪ v‬׳ ‪,‬‬ ‫הענק כמ) םאמל‬
‫מכיל׳ זלה אחלי שנים שלם כמו‬ ‫ב ד י ל חובי ירבעם ר ח ב ורחיב י ר ת‬ ‫הנביא ^ ת‪{,‬מר ירבעם אשר ח ט א ואשר רתחטיא‬ ‫ט‬

‫סאימל בלבלי הימים ‪ 1‬וגם‬

‫י ש ר א ל ן ו ק מ ת א ת ת ירבעם ואז^ת‬
‫־‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫?‬ ‫‪TT‬‬
‫יח תשיב לביתי עיל את־ישראל‪ :‬ותקס אשת ירבעכם‬
‫־‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪IT :‬‬ ‫••‬ ‫‪T :‬‬ ‫•‬

‫ואתת ל ה ר צ ת היא ע ל ו ת ב ס פ א‬ ‫ותלך ותבא תךצתה היא באה ב‪6‬ף• •ל‪•.‬ל‬ ‫‪^ /‬‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫נ ה‬ ‫ימית ב‬
‫וקברעתיה‬ ‫ך ב י ת א וךביא מ י ת ‪1‬‬ ‫^‬ ‫ק‬ ‫‪.‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪ f,‬׳‬
‫וספדו עלוהי ב ל ישראל בפתגמא‬
‫ד^י ד מ ל ל ב‪:‬ד ע ב ד י ה א ח י א נ ב י א ‪j‬‬
‫‪.‬‬
‫• ־ ‪ -‬י ־‪»V‬‬
‫ן‬ ‫ר‬ ‫ב‬

‫ויספרי^ו כלי־־ישראל כדבר‬

‫מ‬

‫‪0‬‬ ‫• ־ י יי*‬
‫‪n‬‬ ‫?‬

‫י‬ ‫‪v‬‬
‫ת‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬

‫‪-‬־־‬
‫ה‬

‫בל בביתה מעת בא‬

‫לנליה העיר הםיא ‪:‬‬
‫ת‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫‪p‬‬

‫ו ש א ר פ ת ג מ י י ר ב ע ם ך א ב י ח כןךבא‬
‫‪0‬׳‬ ‫אשר דבר ביד־עבדו אחיהו הנביא‪:‬‬ ‫ד ב ל נ מ ב‬‫יען נמצא‬ ‫מ‬

‫ה ל א אנון בתיבין ע ל ם פ ר‬ ‫וךמלך‬ ‫יבפי‪/‬קי׳ •ל‬ ‫ויתר דברי ירב;ןם אשר נלחם ואשך‬ ‫י^ל יי׳ אלהי ישראל י‬
‫פתגמי יומ;אלמלביא ךןשךאל ו‬ ‫י‪.‬׳‬ ‫מלך הנכםיכתוביסעל־־ספר דברי‬ ‫מצהלומלשאיבבית‬
‫‪,‬‬
‫ויומ^א ד מ ל ך ע ־ ב ע ם ע ם ‪! ! .‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫״׳׳‬ ‫‪f‬‬ ‫‪:‬‬
‫״*י יי;־ ‪1‬‬ ‫לבעס שנמצ בי לבל‬
‫ו ת ר ת י ן שנין ו ש כ י ב ע ם א ב ה ת ו ה י‬
‫הימים למלכי ישראל‪ :‬והימים אשר‬ ‫טיב ליי׳ז‪ L ^,‬כ‬
‫‪P J‬‬ ‫ן ה‬

‫מלך ירבעכם עשרים ושתים שנדת‬ ‫לצה הסי לעשית ^‬

‫ו מ ל ך נ ד ב ?דיה תחותוהי ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬
‫\‬ ‫‪T‬‬
‫' '‬ ‫‪J‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪r‬‬
‫קצת)היא שייא‬ ‫טיב‬ ‫‪ATT‬‬
‫•"''‬

‫וךחבעם בר‬ ‫רשכב עכם׳אברזיו רמלך נדב בנו‬ ‫^ \ ^‬ ‫ב‬

‫כ‬ ‫אל‬
‫שלמה מלך על ךבית;הורדה בד‬ ‫'*לאלאךמהשאללא‬ ‫וךחבןןסבך‪-‬‬ ‫תחתיו‪:‬‬
‫א ך ב ע י ן ו ח ר א ישנא ך ח ב ע ם ב ד מ ל ך‬ ‫יכאאחלאל קבלגהניז‬ ‫שלמה מלך ביהודה בך־ארבעיכם‬
‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪^-T‬‬ ‫‪ u‬־־‬ ‫‪A‬‬ ‫‪ r‬׳‬ ‫ץ‬ ‫‪T‬‬
‫‪j‬‬
‫י זה לכל‬
‫וי^כע ע ס ך י שנין מ ל ך ב י ר ו ש ל ם‬
‫מיבנמצ׳ ‪, ,‬ן י י ׳ ) ר ^ י ואחת שנה ךחבעכם במלכו ושבע‬ ‫ב‬
‫לןךתא ד א ת ך ע י יי ל א ש ר א ד ה ‪ :‬ד ת‬
‫שתדע םנמצאי ט ל עשרה שנה • מלך בירושלכם העיר‬
‫ז‬

‫שבנתה ת ס מבלשבטיא דישראל‬ ‫לכלים רעים רכים‬

‫••‬ ‫‪T :‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫; • נ ••‬
‫־ ‪T‬‬ ‫אשר־בחר יהיה ל^םיאת״־עןמויעזס ד׳דסמי׳‬
‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬
‫שלילי זה לא היה זה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪-T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־‬

‫ושוכש א מ י ה נ ע מ ה מ ב נ י ‪2‬מ‪1‬ן \‬
‫הנמיל לבל לאד לי מ כ ל שבטי ישראל ושם אמו נעמדה‬
‫ו ע ב ר ך ב י ר ת ן ה י ך ח ך ב י ש ל ן ך ם יי‬ ‫»‪ f‬היה לאד םימליך‬
‫ו א ר נ י ז ו ‪.‬כןךמודהי מ ב ל ד ע כ ד י‬
‫ויע^הורההךעבע‪/‬י ׳־ל‬ ‫»‪/‬חלי אבמ ןמה סילמ' העמנית‪:‬‬
‫אבהתהון בחוביהון ךי חכו ‪x‬‬ ‫ר ן^שו ‪J‬‬ ‫לזה מהסיבית‪ :‬אשל יהוךהרקנאוא^ו מ כ ל א ש‬
‫מלעיל* *‬
‫‪:‬‬
‫יכליתאתביתילבעם 'אביתם ב ח ט א ת ם אשר ח ט א י‬ ‫‪r‬׳‬
‫ו ה המם׳ לל שהמלך‬
‫עץ למלכו י הלא קציר הטיס היוס׳ גם את ישראל ׳ את אבישנ השונמית׳ דתן את ישראל‬ ‫ההיא יכלית א ת ז ל ע‬ ‫ד ת ז‬ ‫מ‬

‫נ^ל״דמבץ מלך ישראל ׳ וחברו דדה׳ ויהי דתן לו מזהב שבא׳ יסר בנך ויניחך׳ והתענג על יי׳‪:‬‬ ‫ילבעס זה הנמצא ל)‬
‫נלחם י פתחק וסיס׳ בשפטים סימן ׳ ‪ :‬לשום את שמו נ׳ וסי׳ לשכנו תדרשו׳ ורחבעם בןשלמהמלך׳‬ ‫המס שלא תחשבי ם‬ ‫ט‬ ‫ב‬

‫רתחזפ רחבעם דדה׳ זב׳ לשום שםווםימ כיירחק ממך׳ וכי ירבה׳ ושארא לשקשמו; הטאו ג וסימ‬ ‫שיאליך לן השם הלע‬
‫*יה גס חום׳ בחטאתם אשר׳ כי ליי'חטאו;‬ ‫<נל ע מ ל הלול ה נ י ג‬ ‫‪,‬‬

‫ל) בביתן‪ :‬נמה גם‬

‫עתה ׳ לנצה לימל‬

‫היהסבתחטא!כיגללע\מנהניה והיא היתה עיכלת עמלה זלה לעת זקנת שלמה כמג שקדם בסיף ספל לה ז ויקנא) אממ לוצהלומלוינעימ איתן בעבדם עמלהזלהז‬
 ‫מלכים א טו‬ ‫רדק‬
‫קלש ׳ ניאיף נ שישק ׳ מצימ במלרש שיר השירים היא פרעה נכה ונקרא‬ ‫וגם קלם ׳ כמשמעו ויוני תרגם נפקת ברא וכן ת מ ם ויעכל הקדשים כפקת ברא‪:‬‬
‫שישק על שהיה שיקה ומתאיה כל ימיו לכסא השן שהיה לשלמה חתנו ועכשיו‬ ‫ככל התועבות המים׳ באה ה א היליעה על הסמיכות כמי על המזבח בית אל‬
‫עלה ולקחו‪ :‬ואת הכל לקת׳ א ת הכסא החביב מן הכל‪ :‬ישאום הלכים׳ לפניו‬ ‫והלימיס לי בספר מכלל‪ :‬והפקיל׳ מנה איתסעלילי סלי הרצי׳ שיםאים הרצים‬
‫לכבול ואחל כך ישיבום אל תא שהלכים עומלים שם תמיל‪ :‬ובשנמ שמנה עסלה‬ ‫לפני המלך בבואי בבית יי׳ ואחלי שיכי השיכים אלתאהלצי׳כישם המ מופקדים‬
‫למלך ילכעס ׳ שנה‬ ‫‪, , ,‬‬ ‫המגינים ולכד זה שהיה עושה‬
‫אחתאחרמויירחבעם‬ ‫ובשנת ט רפ וחד םציע פסו וסי ובשנת שמנה עשרה לירבעם ׳ ובשנת עשרי' לירבעס ׳ ובשנת חמש ליורם ׳‬ ‫אילי היה ירא ממרד אי היה‬
‫ובשנת עשרים לירכע׳‬ ‫^ ‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י ״ ן‪ 1‬ן‪1‬‬
‫ך ז א ש ץ ז ן‬ ‫וישנת אחת עשרה שנה ליורם ׳ ובשנת שלוש למלכו דיהושפט דדה ‪/‬‬
‫כן‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ו‬
‫עושה רכר זה לנדילה ותפארת‬
‫ה‬ ‫מלך אסא ס נ ה‬ ‫ובשנת אחת לכורשדריש עזרא וחברו דסוף ד ה ׳ ובשנת שתים למלכו דדניאל׳ ובשנת בצורת לא י ר ‪ #‬׳‬ ‫ופילים ת א חדר }יינתן ת ר נ ס‬
‫השלישית של נדב‬ ‫לדיבא ימה שאמר מדי כא כית‬
‫כימני'המלך אסא שנה‬ ‫ו ב נ ו א ף א נ ו ן לר־זון ב מ ן וכןמן‬
‫רבנו גם־המה ל ה ם במות ומצבות‬ ‫יי' אחד שנכנע היא ויהידה עמו‬
‫ולו נמי נמנית ‪5‬‬ ‫ואשרין על כל ר מ א מ נ ט ל א‬ ‫ושב אל יי׳ כמי ש׳^חר בדכדי‬
‫ויסירה‬ ‫ואשריס עד בל־נבעה נבהה ותחרת‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־' י‬ ‫־ ‪:‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫הימים ואמר שם ונם ביהילה‬

‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫י‬

‫ו ת ח ו ת ב י אילן ע ב ו ף ן ואף נ פ ק ה‬
‫כל־עץ רענן‪ :‬ונס־־קרש היה בארץ‬ ‫היו לכלים נ‪1‬יבים ‪ :‬ומלחמה‬
‫‪I *AT T JT T‬‬ ‫‪VIT‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫' ' ‪ I‬־•‪:‬־יו'‬ ‫יי‬ ‫ב ך א הודה ב א ר ע א עבדו ב כ ל‬ ‫היתה ׳ אף על פי שאמל שמנעו‬
‫עשו כ כ ד ה ת ו ע ב ה ' ה ג ל ם אשר‬ ‫ת ו ע ב ו ת ‪ **SIPPJP‬ל י י ת ך י ך י; מ?‬ ‫שמעיה הנכיא מלהלחם כישראל‬
‫ל ר פ נ ס ע הוריש יהוה מפני בני ישראל‪:‬‬ ‫‪'1‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ושמעו אליו זה היה כתחלת‬
‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T . T :‬‬
‫• ‪ :‬״ י ‪ J‬״ ‪ j‬־ ‪• :‬י •יו‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫• ‪j‬‬ ‫המלכות םתשכ רחכעם להםיכ‬
‫והיה ב י ש ת א ח מ י ש י ת א ל מ ל כ א‬
‫ויהי בשנה החמישית בה‬ ‫‪0‬ישק‬ ‫המליכה אליו ובפעם ההיא מנעו‬
‫ק׳‬ ‫ך ה ב ע ם סליק שישק מלבאךמיגרים‬ ‫כיון ששמען כי מיי' היתה ס כ ה‬
‫למלך ר ח ב ע ם עררה שושק מלך­­‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫אכל אחר כן היו מלחמי׳כיניה׳‪:‬‬
‫זיוי י‬ ‫\‬ ‫‪T,•(J-‬‬ ‫‪*TT‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪<1‬י‬ ‫ג‬ ‫־‬ ‫‪o r‬‬ ‫­‬ ‫‪,‬‬

‫יא מי!‬ ‫ב י ר ת מ ק ך ש א ך י י ד ת אוצרי ב י ר ת‬ ‫לא‬ ‫ובשנת שמנה כשרה שנה ׳‬

‫רקח את־‬ ‫מצרים על־ירושלם‪:‬‬ ‫ילעמ למה נתעכב שנה אחת‬
‫מ ל כ א ו‪:‬רת כ ו ל א נםיב ו נ ס י ב ת ב ל‬
‫א צ ת ת ביידיהית ואת־אוצרות בית‬ ‫מלמלוך שהלי לחכעם לא מלך‬
‫יי" ו‬
‫‪1‬‬
‫‪• 7‬י "־‬ ‫״‬ ‫י ‪ .‬־י‬ ‫‪.‬ועבר‬ ‫‪:‬‬ ‫מגני ך ה ב א ך ע ב ד ש ל מ ה ‪1‬‬ ‫;‪1‬‬
‫אלא יו שנה ולחבעם )ירבעם‬
‫המלךואת־הכיל ל ק ח ויקחאת־כל־‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫־‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫תהלת מלכות בסנה אחת היתה‬
‫*‬ ‫»‬ ‫—י‬ ‫‪IA'T‬‬ ‫־ ‪v‬‬ ‫!‪»,‬‬ ‫־ ׳ י י‬
‫נ ח ש א ומני ע ל ר ב נ י ר ד ־ ז ט י א‬ ‫)יתכן לפלש כי לחבעם נכנס‬
‫מגני הזהב אישר עע*ה שלמה‪:‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•־‬ ‫‪-‬‬ ‫־ ‪-‬‬ ‫‪T‬‬
‫בשנת שמני עשרה ולא מנו אותה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫|‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫יי‬ ‫‪f‬‬ ‫~‬ ‫‪TT-‬‬ ‫'•‪-J‬‬ ‫‪T‬‬

‫‪|T‬‬ ‫‪S‬‬

‫!הוה‬ ‫ךנטרין ת ר ע בית מ ל ב א !‬ ‫לפי כלא השלימה גמנה אותם‬

‫רעש ה מ ל ך ר ח ב ע ם ת ח ת כ ם מנני‬ ‫‪R‬‬
‫‪• ITT"V‬‬ ‫‪: -‬‬ ‫־ ‪• :‬יי‬ ‫‪:‬‬ ‫~ ‪ T < T‬י‬ ‫־־‬
‫בזמן ךיללל מ ל כ א ל ב י ר ת פקךישא‬ ‫לירבעם כמשפי!‪ :‬ןשם אמן‬
‫נחשת והפקיר על־יר שרי ה ר צ י ם‬ ‫להיליע‬ ‫מעכה בת אביםלים י‬
‫‪T |T‬‬ ‫‪T‬״‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬י‬ ‫זד ‪v A :‬‬ ‫י‬
‫דייו ןנ סלכ יר ןו בלאה וד ןר הךטהיטא! \א ו מ ר ת י ב י ן‬ ‫לה‬
‫ויתר‬ ‫הרצים‪:‬‬
‫בא המלך בית יהוה ישאום הרצים‬ ‫אל־תא‬ ‫והשיבום‬ ‫^"‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫כי אםה רעה היתה כמי שאומד‬
‫‪f‬‬ ‫‪I Tvv -‬‬
‫פ ת ג מ י ר ח ב ע ם ו כ ל ד ע ב ד ד־־ןלא‬ ‫למנ‪1‬ה אשר עשתה מפלצת‬
‫הלא־‬ ‫•‬ ‫‪TIT‬‬
‫וכל־אשר עשה‬ ‫• ‪T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪:‬‬
‫רחבעס‬
‫••‪J‬‬
‫‪J‬דברי‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬־ ‪T :‬‬ ‫‪'I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ! * ־‬
‫‪,‬‬

‫ויכנו נ ם ה מ ה להם‬ ‫א נ ו ן בר־זיבין ע ל ס פ ר פ ר ת ג מ י‬ ‫לאשלה יבנה הלך כלרכיה‪:‬‬

‫במות ׳ הנה אמר זה‬ ‫ניר ביריםלם ׳ כבר פירסניהו‬
‫ייומיא ל מ ל כ ו ד ב י ת י ה ו ד ה ;‬
‫כי כבר כאסח הבמו'‬ ‫‪•• :‬‬ ‫־‪: ~ .‬‬ ‫״ ‪T‬‬ ‫למעלה‪ :‬ובשנת‬ ‫‪T‬‬

‫מעת שנבנה בית ה‬ ‫המה כתוצים על־ספר דברי" ה י מ י ם‬ ‫ו ל ן ר ב א ך ה י ר ת בין ך ח ב ע ם ובין‬

‫המהלש ולזה חטאו‬ ‫כל־הימים‪f\ :‬‬
‫‪Vt‬‬
‫"‬ ‫רחבעש ובין ירבעם‬ ‫‪ 1‬״‬ ‫‪L‬‬ ‫‪:‬‬
‫"‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫‪J‬‬

‫‪,‬‬ ‫ה‬ ‫<ישנכ‬ ‫כעע‬ ‫ה‬ ‫ושכיב ך ח ב ע ם‬ ‫י ר ב ע ם ב ל יונדא ו‬

‫בזה אף על פי שיזכחו‬ ‫ומלחמה ביה״ע‪ #‬ל '""‬
‫‪?!1‬ן?>י‬ ‫ךחבעם ע ם ־ ־ א‬ ‫למלכי‪:‬הורה ‪J‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ < 3 ! } 0‬וישכב‬
‫להםליי׳‪ :‬ומצבית׳‬ ‫א‬ ‫ע ם אבד^והי ואתקבר ע ם‬
‫עכמ־־אבתיו בעיר דוד ושפם א מ ו‬ ‫‪I‬‬ ‫• י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ J‬־ ‪T‬‬ ‫^‬

‫הנה ה‪/‬הירה התירם‬ ‫א ב ה ת ו ה י ב ק ר ת א ר ד ו ד ושום אמיה‬

‫נ ם ‪ p‬שלא להקים‬ ‫נ ע מ ה ה ע מ נ י ה וימלך אביכם בנו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T !1‬‬ ‫‪. . .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫נ ע כ א ך מ ב נ י עמון ו מ ל ך א מ ם‬
‫מצבה אפילו לשם יתי‬ ‫תחתיו‪:‬‬
‫שנאמל לא תקים לך‬ ‫בךיה תחותוהי ן‬
‫מצבה! ואשלי׳׳ ה נ ה‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫למלך‬ ‫^שךה‬ ‫שמנה‬ ‫ובשנת‬ ‫ע לפ‬
‫ובשנ~‪ 1‬תמני עסךי ל מ ל ך ירבעם‬
‫‪5‬ע‬
‫דבל האשלה יל‬ ‫בךנבט מלך אביםיעל־יהורה‪:‬‬ ‫בר נבט מלך א מ ם על דבירה‬
‫וידמה כי אשריםהם‬
‫אשרהל‬ ‫גבוהה‬
‫שלש ש נ י ם מלך בירוישלם ושכש א‬ ‫י ה ו ד ה ‪ 1‬ת ל ת שנין מ ל ך ב י ר ו ש ל ם‬
‫^כל גבעה ל י‬
‫ב ע‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I-‬‬
‫‪• A T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫•‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫ו ש ו ם אפיה מעבא בת אביישלום‬
‫‪T‬‬

‫הגוים‬
‫הבמות על‬ ‫כחקית‬
‫והנה עשו‬
‫א ס ר ה י מ ם יי׳ מפני‬
‫וילך‬ ‫בת־אבישלום‪:‬‬ ‫מעכה‬ ‫אמו‬ ‫‪.‬ואזל ב ב ל חובי אבוהי ך ע ב ד‬ ‫;‬
‫כני ישראל והאשדים‬ ‫בכל־חטאות אביו א'שר־;ןשה לפניו‬ ‫קדמוד־ד ו ל א הודה לביה שלים‬
‫כה‬
‫הניחו ת ח ת כל עץ‬ ‫ולאיהיה לבבו ישלם עס־יהוה אלהיו‬ ‫ב ד ח ל ת י ה דיי א ל ד ה י ה כ ל ב י ה‬
‫כי עשו אשרה מהעץ‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•*‬ ‫‪ :‬ן‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪••:‬‬ ‫‪<T‬‬ ‫־‪ r v‬״‬‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪......‬‬ ‫‪T‬‬

‫‪,‬‬
‫ההיא‪ .‬וגם קדש היה‬ ‫כ ל ב ב דוד אביו‪ :‬כי למען דוד נתן‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫^‬ ‫ךךור‬
‫כ א ק ׳ אחשיב כי‬ ‫יי א ל ך ת י ה ל י ה מ ל כ ו ב י ר ו ש ל ם‬
‫קדש הוא כזה המקו'‬ ‫להקים‬
‫בירושלים ארת־־‬ ‫אלהיוא חלוך וניר ו ל ה ע מ י ד‬ ‫יהוה־ ־ ב נ ו‬ ‫באי‪/‬‬
‫מלכנוי‪/‬י) א ת‬ ‫א‬ ‫ו‬
‫ל א ל ן מ א י ת ב ך י ה ת ח ו ת ו ה י ל‪.‬ק*?‬
‫ה מ י כ ן למשככאס^י‬ ‫ה‬ ‫את״הישר‬ ‫ע־־ושלם‪ :‬אשר עשה‬ ‫ת ך‬ ‫ךעבד‬ ‫ית יךושלם ן‬
‫‪5‬ו‬
‫מעכמ ה«^^י‬ ‫מ‬
‫למ״י' בעינייהוףולא־ס^מ^ ?'?גי‪^°‬י‬ ‫‪,‬‬
‫ד ומ דב לי ת דך כפשקרד ימ ד^בכשל 'יי מ ומ לי א ח יםוטך את י‬
‫הורים יי׳ מפני בני‬ ‫כ ל ימי חייו רק בדבר אוריה הזיתי‪:‬‬ ‫*‬
‫דאוריה ‪:‬ח ת א ה י•‪J‬‬
‫;‪T‬‬
‫בפתנמא‬
‫‪T»T:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪r :‬־ ‪-‬‬ ‫—‬
‫ל‪ x‬ח‪ .‬ו ר‬
‫‪4‬‬
‫ישראל• והסיכום אל‬
‫ה א הרצים ׳ הנה‬ ‫בתרא מצעות‪ :‬צוהו י בקריאה וסיס דעש נח כל אשר צוהו י דגר משה לאהרן א ת כל דברי ׳ ד ב א‬ ‫‪,‬‬

‫א ממי*‬ ‫הל‪$‬ק‬
‫ב ת‬ ‫משה דקרא לזקני העם׳ רקח משה א ת ה מ ט ה ׳ וישכש ח ד בבקרויטש א ת הצאן׳ ויעש דוד כן כאשר‬
‫אלה פקדתם ל ע ב ד ת ם ;‬ ‫*והוי וחברו ד ד ה ׳ אשר עשה דור א ת הישר ׳ רעש כ ח ך בן נ ד ה י‬

‫^ ‪^ S‬‬ ‫צשמל ושםאמו מעכהכתאבישלם׳ ה נ ה ב ס פ ל מ ל י ה י מ י ם זכר שמד מ י ד ^ ״ <‪u u5‬‬ ‫‪tiwmm‬מד‬

‫‪ J ^ ^ w p‬״ איליאל מגבעה והכל אחלעול זכל שם שמה מעכה ב ת ^‬ ‫ק ״ י י * זכלללחכעםשלש צשיםהאחת כ ת‬ ‫^ מ י ^‬
‫^ ם ו י ל מ ה ש ז כ ל א ל י הנשים מפני המתם‬
‫א ח ל ל אלי לבל להיותן ממשפחתו כמישזכרנמה*‬ ‫כי היתה מתיחסת לאביה שהיה איש לע מ א ל ולזה תמצא‬ ‫» » ^ י‬
‫‪ P‬מעבה‪ S‬כיל בילושלם׳ ניר הוא ה א ק ה נ ע ב מ ז‬
‫‪h‬‬
‫^ באל שהסבה בהיות אביהעושהלגנ‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫»‬ ‫‪t‬‬ ‫‪e‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪:‬‬ ‫^‬
‫ומלחמה‬ ‫‪ ^ ^ /‬ס ח ל ד ב ל מ בכללם ע ס ה ל)להיםל בעיני יי׳;‬
‫שצג‬ ‫מלכים א טו‬ ‫רלבג‬
‫׳כימם‬
‫היה בי‬ ‫‪w‬‬ ‫ומלחמה ה מ ה בין לחבעם ‪ p i‬ילכעםנל ימי חייד ל״לנלימי״יילחנעס ‪ ^ ,‬ע ל פיסבתחלהמנעם ‪ a U > t o‬להשיב אל ‪ van‬המליכה אחל‬
‫׳׳לחמיין‪! :‬מלחמה היתהכי( אביס)בי! י ל ב ע ס י נ ב ל ז כ ל ב מ מלחמה חזקה סהיתה ביניהס‪0‬ממ‪ 1‬בהחמ מא‪,‬תאלף אי‪ 0‬מיםלאל <ב‪ 0‬זבל נ י ל ח מ נ ס ה י ה ־ ע ל ‪ .‬ר ן‬
‫&‬

‫‪?D‬״^״‪fTTrt‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪T'T‬י‪'?:,‬‬ ‫״‬ ‫‪3‬‬ ‫) ה ‪h w‬‬
‫נ‪ b‬למרד<נ<י‪D‬ל)‪f‬ל״הממה‪D‬יתב‪h‬לממ״‪te‬ניסהיהבמלטל)בה טסממה^ י" ע ‪' f‬‬ ‫נ‬ ‫‪ 0‬י‬ ‫נ‬ ‫ה‬
‫‪0‬‬ ‫ש‬

‫י<אל<לאילענימ‪,‬ס המלחמה א ן לביס לאה מל״מ<׳ בי( ילבעס‪,‬בי‪,‬אני<‪ cn :‬אמ‪,‬מע־הב אביכל‪,‬ס׳ ‪-‬למה ‪ oho‬אמ־ גילה א ־ י ־ מ ן נ ל ׳ ה ט ע ס נ ל ״ ל א ל מ י אסא‬‫ת‬

‫ך‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫מעשיה )עשה הישר‬

‫ו י ק ח ם ויענום את הנחל ׳ ויעבר ישי שמה׳‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫י ‪ ,‬׳ ‪.‬‬ ‫׳‬ ‫‪.‬‬ ‫עי י ״׳‬ ‫‪m‬‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ן ס‬ ‫ב ק ר י א‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫‪fl3r‬‬ ‫ל‬ ‫)‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫נ‬

‫‪.‬רשי‬ ‫ויעבר ישי שבעת מ י ו ׳ ויענרהקדשים׳ונשמועאסאהרנרםדדבריהיםים‪/‬חעהדבראלםלךנימה׳‬ ‫ויעבר הקרסים מן‬

‫ה א ק י ה ם המלבנים‬
‫ויסרה מגבירה ׳ מהיות נבירה ‪1‬‬ ‫וקךבא ח ו ת בין ךח!‪:‬עס ובין‬ ‫ץ‬ ‫ב‬ ‫ם ו‬ ‫ומלח^‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ך‬ ‫‪,‬‬ ‫ב‬ ‫‪n‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪w‬‬ ‫למשכב אסיר ‪ :‬ויסירה‬
‫ויעבר הקרסים ׳ תרגם יונתן‬ ‫ושאר‬ ‫יךבעםכליומיחיוהין‬ ‫ויתר דברו ׳ ‪s,u3‬‬
‫ה‬ ‫יךב‪}/‬ס בל־ימי חייו‪:‬‬ ‫מהייתגביל׳כלי^א‬
‫כי עסתה‬ ‫ופלי נפקת כלא‪:‬‬
‫פתגמי א מ ם ו כ ל ך ע ב ד ד ה ל א‬ ‫‪ |V‬מ ל ‪ 3‬ק י ל‬ ‫•‬ ‫אביס וכל־א ‪ #‬ר ' ^ ה ^ ‪-‬‬
‫ה‬ ‫עז \‬ ‫הביא העם לעביל‬
‫אמלו רבותינו‬ ‫מפלצת׳‬
‫א נ ו ן כרתיבין ‪$/‬ל ס פ ר פ ר ת ג מ י‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ ^ 1 1‬׳ * "‬ ‫‪ ! . 1‬־ ‪11,‬‬ ‫מכלכת לאסלה ׳‬
‫מפליא ליצנותא וכוי‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪L'L‬‬ ‫כ ת ו ב י ם ער ספר דברי רתימים‬
‫‪v T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬
‫!‬ ‫‪,‬‬ ‫ד בי י‬

‫והכמות לא סלו׳ במות היחיל‬ ‫יומיא ל מ ל כ י רמת י ה ו ד ה וקרבן‬

‫י?ןי?^‬ ‫־‬ ‫• ־ ׳ ׳ ‪,‬־ י ׳‬ ‫‪,‬׳‬ ‫‪,‬‬ ‫נ‬ ‫ק עשתה‬ ‫‪ ,‬״‬
‫םהורגלו ליקלכ עליהם לסמים‬ ‫‪ OSDS‬יהודר‪ ,-‬ו ם י ^ ז ם ה ה י ת ה ב י ן‬ ‫‪fe‬־^‬ ‫*מי‬
‫דוות בין א מ ם ו מ ן יךבעבם ‪1‬‬ ‫׳‬ ‫‪:r‬ן‬ ‫•‪•IT‬‬ ‫‪ST‬‬ ‫‪T‬‬ ‫' ‪J‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ I1 I‬י־‬ ‫^‬
‫מסחרכה סילה על סנכנה‬
‫ושכיב א מ ם עכב! א ב ה ת ו ה י וקברו‬ ‫וישכב א מ ם‬ ‫אביס ובין ירבעם‪:‬‬ ‫מ‬
‫קפיצת לפי שהיא‬
‫הכית םהיו הכמות מותרות לא‬
‫סרו עתה ואף על פי םנאסח‬ ‫יתיה ב ק ך ת א דרור ו מ ל ך א ס א‬
‫עכם־אברהיו ויקברו אתו בעיר דוך‬ ‫ן י כ ל ת‬ ‫‪,‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪r‬‬ ‫< ‪j‬‬ ‫ת‬ ‫ל‪,‬‬ ‫ב‬
‫מסנכנה הכית והיו ענושים‬ ‫בךיה ת ח ו ת ו ה י ן‬
‫עליה כרת‪ :‬אין‬ ‫ו ב ש נ ת ‪}/‬סרק לירבעם מ ל ב א‬
‫ל;‬ ‫ע‬ ‫רמלך אסא בניו תחתיו‪:‬‬ ‫א^א את מפלצת׳ ה נ ה‬
‫‪h‬‬ ‫‪P‬‬
‫ד י ש ר א ל מ ל ד א ס א על ש ב ט א‬ ‫ובש‪°‬נתעשריםלירבעם‬ ‫י "‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬
‫״‬ ‫‪?'^' tS‬‬
‫‪T1‬‬‫־‪T‬‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫‪/‬‬ ‫;‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫)‬ ‫י!סירה בהכאה‬
‫ךךק‬ ‫וארבעין וחמיי*‬ ‫ר מ ת י ה ו ד ה ״‪.‬‬ ‫מלך ישראל מלך אסא על־ץזוךה‪:‬‬ ‫בנח‪!,‬‬ ‫הסליך‬
‫ה‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫כ‬

‫שני ן מ ל ך ' ב י ח י ש ל ם ושום א מ י ד ה‬

‫ובשנת עשרים לירכעם מלו‬
‫י ב‬
‫י וארבעיס״ואחת שלה מלך בירושלס‬ ‫?לרין שלא יהמ ממל‪:‬‬
‫י‬ ‫״ ״ ‪? u .T \ £‬‬
‫ו‬ ‫‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I /‬‬
‫מ ע כ ה ב ת אבישלום ן י ו ע ב י א ם א‬ ‫‪•AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫־•יי‬ ‫*‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ‪.‬‬ ‫;‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ft‬‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫|‬
‫ישראל מלך אסא על יה‬ ‫־י‬ ‫‪T‬‬
‫אבוהי ״‪.‬־‬
‫ברור _‬‫!_״ר ‪-‬ק‪1‬ד‪-‬ם‪~ L‬יי \ \‬ ‫המ מ‪/‬בתים כתם לשי‬
‫הילה׳‬
‫מקצה שמונה עשרה ־משנה‬ ‫דכש‬
‫‪:‬־‬
‫ט ב׳‬
‫•‬ ‫‪:‬‬
‫;‪• T‬‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ש‬‫‪T:‬‬‫י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫־‬ ‫ת‬ ‫ב‬
‫‪TITJ‬‬‫מעכה‬ ‫אמו‬‫‪-‬‬ ‫ושם‬
‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫^ ק ה ב מ‬
‫קולם מ‬ ‫שהין ע<‬ ‫י‬
‫כמיל מ ז‬
‫ש‬

‫שמלך לחבעם כמו שכתבנו‬ ‫ופלי נפכןת ב ר א מ ן א ך ע א ואעךי‬ ‫בנין כית המקלם רעש א ס א הישר בעיני יהורת כדוד‬
‫למעלה ולא מנה אותם לרחכעם‬ ‫כל ס י מ׳‬
‫‪ :‬ת ב ל ט^ותאךעבדו אבהתוהי ן‬ ‫ד<‬ ‫חש‬ ‫•\‬ ‫ובזה היו חוטאים העם‬ ‫‪r:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪T‬‬ ‫»‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬
‫‪J‬‬
‫"‬ ‫!‬
‫ומנה אותם לאכים כנו ד ת‬ ‫ע‬ ‫אך הבמ ת שהיו‬
‫ואף י ת מ ע כ ה א מ י ה א ע ך ד ת‬ ‫ויעבר הקדשים מךהאךץ‬ ‫אכיו‪:‬‬
‫וקצת שנת עשרים הרי שלש‬ ‫עיבלים בהם עז סלו‬
‫שנים לאכים‪ :‬ושם אמו מעכה‬ ‫ל‬ ‫מפלצת ילנחס• 'ל מ מ ל ב ו ת ה ך ע ב ך ת ט ע ו ת א‬
‫אשר־^שתהש ר ל ע ר ן‬
‫עשו‬ ‫ארת־בל־הנללים א‬ ‫ויסךה מגבירה‬ ‫כמו םתתבאל בספל ויסר‬
‫ונו׳ ׳ ולא היתה אם אסא אלא‬ ‫ל א ש ך ת א וקץ א ס א ץ ־ ת ט ן ו ת ד ת‬ ‫את־־מפלצתה‬
‫אמו‬ ‫אסא את־מעכה‬ ‫לאשרה ‪.‬ויברת וגס י‬ ‫ד ה ׳״ ויבא א ת קלםי אברלו *‬
‫אם אכים אכמ כיע שכתיכ‬ ‫ואוקיר ב נ ה ל א ךקךרון ו ו ב מ ת א‬
‫למעלה ואם אביו קורא אותה‬ ‫אביו וקדשי בית יי' י וישרף בנחל קךךון‪ :‬והבמות לא­‬
‫ל א עטרא לחור לבא דאסא הודה‬ ‫הלצין בי שכבל הביא‬
‫אמו כמו םכתוכ ותכאן אל‬ ‫‪1‬־ ‪T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫בית יי׳ קדשי אביו סרו רק לבב־אסא היה שלם ע ם ״‬
‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫לעואל אכיהן וזכר לאסא אם‬ ‫ש ל י ם ב ך ח ל ת י ה ך י י ב ל יומוהי ‪1‬‬ ‫•*‬ ‫‪-‬ן‬ ‫}ו‬ ‫וקלסי עצמי ולזה היה טז‬ ‫‪T‬‬ ‫ז ז ;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J-‬‬ ‫»^‬

‫אביו כעמר שהיתה עוכדת עז‬ ‫ויבא את־קרשי <הלש< ואןתי‪.‬ית קוךשיה אבוהי וקוךשוהי‬ ‫קלי וקדשי וכן כתיב יהרה בל־ימיו‪:‬‬
‫כמו שאמיר אשר עסתה מפלצת‬ ‫‪p‬‬ ‫כ ד ה ־‪ .‬ויעל בעשא‬ ‫" ‪J‬׳‪TT|-:TVT‬‬ ‫‪;|T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪••T‬‬
‫ל ב י ת מ ק ך ש א דיי ב ם פ א ו ך ה ב א‬
‫לאסלה ועם כל זה עשה אסא‬ ‫מלך ישלאל )יכן א ת אביו וקרשו בירת יהודה כסף וזהב‬
‫הישר בעיני יי׳ ולא נטה אחריה‪:‬‬ ‫ומניא ‪ 1‬וקרבא ה ו ת בין א ס א ובין‬ ‫‪V‬‬ ‫‪TT:‬‬ ‫ז ; • !‬ ‫‪AT‬‬ ‫נ‬ ‫" י ־ • ‪,‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪• :‬י‪:1‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬

‫•‬ ‫••‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫••‬

‫ומלחמה היתה בין אסא‬
‫‪:‬־‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T•:‬‬
‫ה ל מ ה ׳ יש ס פ ק ב מ ה וכלים‪:‬‬
‫‪T-T‬‬

‫^ ם את מעכהאמי׳ טעמי למה‬ ‫ב ע ש א מ ל ב א ך ! ש ך א ל ב ל יומיהוך‪.‬‬ ‫שכתיב כ ז ה כשפל‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪I J‬‬ ‫‪T J IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫״ •|‬ ‫‪:‬‬

‫שאמר ויסל אמל כי נ ס כן הסיר‬ ‫ד ת כי שם כתו' שזה ובין בעשא מלך־ישראל כל־ימיהם‪:‬‬
‫וסליק ב ע ש א מ ל ב א ך י ש ך א ל‬ ‫‪IV‬‬ ‫״‬ ‫<‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪v‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫•‬ ‫ןןז ‪1‬‬ ‫‪-‬ן;־'ז<‬ ‫‪I‬‬
‫א ת מעכה אמי )אחל כך פילש‬ ‫היה בשנת שלשי זשש‬
‫איך הסיל איתת יאמל ויסילה‬ ‫ע ל רבית י ה ו ד ה ו ב נ א י ת ר מ ת א‬ ‫ר ע ל ב ע ש ^ מלך־ישךאר על־‬
‫‪T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬
‫‪ r‬קמז‬
‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫למלכות אתת ובבל‬
‫מנבילה כלימל הסילה מהמת‬ ‫ב ל י ל ל מ ש ב ק ל מ ת ן נפיק ו^נלל‬ ‫מצאני ט בשנת שלש יהודה ויבן את־הרמדה לבלתי תת‬
‫•־ •\‪ r‬ו‬
‫נבילה בעכיל שעשתה מפלצת‬ ‫למלכות אשא מ ל ן‬
‫«••‬ ‫*‬ ‫• ;‬ ‫ג‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪TIT‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬

‫לאסא מלבא דבית י ה ו ד ו ת ‪:‬‬ ‫כעסא ייצא ובא לאםא מלך יהוררה‪:‬‬
‫לאשרה יפי׳ מפלצת עז קלאה‬ ‫‪T‬‬ ‫י•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫־‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪:‬‬
‫בעשא )לא מלך‬ ‫‪IT‬‬ ‫י ‪:‬‬ ‫‪•.VV‬‬ ‫‪\T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫••‪J‬‬

‫מפלצת שהיא לשון אימה ולעלה‬ ‫ונסיב א ס א ‪2‬רת ב ל ב ם פ א ו ך ה ב א‬ ‫כי אם אלכע ועשלים ויקח *אסא ארתיכל־הכסף והזרתב‬
‫ךאשתארו באוצרות בית מקךשא‬ ‫שנה ואיך יתכן עם‬ ‫‪ :‬־ ‪T T‬‬ ‫־ • ־ * '‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫־‪Jj‬‬ ‫—‬

‫לפישאימוגה‬ ‫כעתתני‬ ‫הטעםפלמי‬

‫כמ‬
‫ואת־‬
‫ויתנם בי_ד־עבדיו ׳׳א מיל למ!ו ך‪:‬י ן‪:‬ת אוצרי ב י ר ת מ ל כ א וסגנון‬
‫כית״יהוה‬ ‫באוצרות‬ ‫י‬ ‫הנותרים‬
‫‪ /‬ה שתהיה זאת ה אוצרות ב י !<ן מ ‪:‬ל^ך‬
‫אימים הנלילים‬ ‫נקראו‬ ‫•יו‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪y‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪-‬‬

‫יתהולל)‪:‬מזה‬
‫עיכליה ‪p‬‬ ‫על יבאמים‬ ‫שאמר‬‫מיטלת‬
‫כמי‬ ‫מ‬ ‫ב י ך א ךעברוהי ו ש ך ר נ ק ‪.‬‬ ‫הישבכן ל ‪bw‬‬ ‫אל־בךהרר‬‫לך א ר ם‬ ‫בךחךון מ י‬
‫אסא‬ ‫וישלחם המלך‬ ‫המלתמ' כשנת שלשים ־טברמן‬ ‫ז‬ ‫י‬

‫ושש למלכות א ס א‬
‫שרף‬ ‫וישלוף בנחל קלרין ׳‬ ‫ברית ביני‬ ‫)אילם ה ת ל זה ה ס פ ק בדמשק לאמיר‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫?זרד ב ר‬
‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪TT‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪-‬‬
‫המפלצת )השליך האפל בנחל‬ ‫׳‬

‫ט ב ך מ ו ן ב ר חזיון מ ל ב א ך ^ ך כ ש‬ ‫<ה?א לפי מ ה שאגמל וביניך בין אבי ובין א ב י ך דתנו‪?-‬‬

‫קללין כי עז אשירה בהנאה‪:‬‬
‫ביני‬ ‫ךיתיב ב ד מ ש ק ל מ י מ ר ‪1‬‬ ‫ח‬ ‫שקטה שלחתי ‪ r\S‬ישחר כסף וזהב ל ך‬ ‫והיא שכבל‬
‫ה א ק מכל מלחמה‬
‫ובינך ובין א ב א ובין א ב ו ך ה א‬
‫עשל שנים כילל אסא הפרדה ארת־בךיתז־ ארת־בעישא‬
‫עצמו‬
‫)‬ ‫וקדשי‬
‫לל הימים‬ ‫היאיי׳ י‬
‫כדכלי‬ ‫וקלשיוכןבית‬
‫מיין‬ ‫שדרית ל ך שוחדא בספא ו ר ה‬
‫כמי סכתי׳ כספל ל ה מ ל ך ^שראל ויערה מעלי‪:‬‬
‫א‬ ‫ב‬

‫‪1‬‬
‫*' לפין‬
‫נלא‬
‫ושכולתלכית‬
‫וקלשיהי‬ ‫הנסמך כמי‬ ‫וחסל‬
‫זקלשיו וכתי‬ ‫^ י ^‬ ‫^‬ ‫הצלחתו‬
‫••‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪tT?,,‬־‪:‬‬ ‫יםל• ‪••T s‬‬
‫וכלאית ‪l r:‬‬
‫מקדשא ליי' ובקצת ספלים‬ ‫מ ל ב א ך י ש ך א ל ויסתלק מני •‬ ‫‪i‬‬ ‫|‬ ‫׳‬

‫נקבצו אליו לכים מ‬

‫וקלשו כתוכ יקלי וקדשי) ן‬ ‫ובשנת אחת לכורש דויש עזרא ׳ וחבח דסוף דבריהיסיס‪ :‬וישלחם ד׳ בקריאה וסיס׳ וישלחם יהושע׳‬
‫מישלאל בחמש עשלה‬
‫לפי‬ ‫הניתלים כאיצלות י י ' ׳‬ ‫ויקס יהושע וכל העם׳ וישלחם לבנוגה׳ ויקה א ס א ;‬
‫שנה במלכו‬

‫מלחמה עם יםלאל ואמנם מנה סלםים וחמש שנה מעת החלק המלכות כי ככל המ עשלים םנהללחבעםואביםןלאסא חמש עשלה‬
‫והנה בשנת שש עשלה לאסא בנה בעשא את הלמה )אחשוב שמנה מעת החלק המלמתכימהשעםהאסא על לבל בניית הלמה‬
‫סבב נ ס כן החלקהמלכית כי כבל החל המלטת לשיב ל) קילס זה כמ) שזסלמ יבעכיל זה התסוא נשאלה המלכית נחלקת‬
‫ככלאשינהיהנהזה החטא היה ששם כשל זליע‪ 5‬במה ששלח אל בן הלל מלך אלס ילא בטח ביי׳ אשל הפיל מחנה הכישייס לפניו‬
‫נאחשינ מליאת הסבה חלה ‪ p h‬לגלי) לעת זקנת) כי הנא שלח זה אל כן הלל כאילן לא המ לן לנליס ללכת במלחמה)לזה סבב השי שחלש כת לנלמ לעת זקנת) ״‪ .‬בשנת‬
‫‪Dd‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נ א‬
 ‫רלבג‬ ‫מלכים א טו‬
‫בשנת שתיםלאשא מלך יהילה׳ ימע ט מת ירבעם כשנת שתים לאםא כי עשלים ושתים שנהמלךוכבר מלמ עשלים שנה לחכעםואכים ילא הסלים הםנהונחשבה‬
‫השנה ההיא לל ןלנלכ כמ)לא השלים נלכ השנה השלישית לאשא ונחסכה השנה ההיא לוולבעםא ולזה אמר שככל מלך נדב םנתים ואתל מלך בעשא עשרים )ארבע‬
‫שנה )לזה נשלמו כשנת עשרים)שש לאסא)לא השלים השנה ונחשבה לי הםנהההיא ל) ילעמלי)אחר מלך עמלי שתים עשלה שנה ולזהנסלמו כשנת שלשים )שחנה‬
‫לאסא)בזה המלנ ספקות לבות יפלו במנין אלו השנים שנחשב) לכאן)לכאן‪) :‬יהי כמלכו הכה את כל בית ילכעס ׳ לאוי לספק איך נחשכ לו זה לעין והנה היה לבל‬
‫יי' כיל אחיה הנביא‬ ‫‪.‬‬ ‫‪, , . .‬‬
‫שיהיה זה לבית ילכעם‬ ‫יה פסוקים אל על על וסי נמסר בסדר פקודי‪ :‬ד׳ לפסוקי את את ואת ואת ואת וסיס ויקתאהקאת אלישבע‬ ‫\‪ftlT‬‬
‫בת עסינרב י והמלך אסא השסיע את כל יהודה י והבשת אכלה את יניע אבותינו ׳ ואסא הםלך לקת את בן נבנו והנה מנאנג‬ ‫י י *ץ‬
‫סנחסכ לו לעון כחה‬
‫ו ק ב ל ב ד ק ו ד מ? מלבאא?^* ‪ * ^ • /‬ל השמע בךחדד א ל ־ ה מ ל ך א ס א כ םאמ׳אחרזה ועל כל‬ ‫י?כל כית מ׳גכה׳ הוא אכל מים‬
‫הנזכלת כדברי הימים ׳‪ .‬ואת‬
‫בל ככלות ׳ קכק מ ל ת וזה תי‬
‫קרוי יקיךאל ו מ ח א ‪ r v‬עיון‪.‬ערת‬
‫כמעשה ילין להמת‬ ‫‪.‬עלתגיי;קע־‪3$‬רך אר־ז־עען ואיתי‬ ‫בינוסל והיא אלץ סמנה מאל‬
‫ך ן ף ר ת א ב ל ב י ת כ ע ב ו ת וית ב ל‬ ‫פ‬ ‫ולזל הפלימ כספול שכח‬
‫ככית י ל כ ע ם ל אסל‬
‫)ע‬ ‫דן וא‪°‬רת אבל בית־מעכח ^ ^‪-v‬‬
‫ואי‬ ‫הכה אותו ׳ )אפשל‬ ‫^‬ ‫־»־י׳* ‪ //‬״‬
‫״‬ ‫‪T‬‬
‫‪ L‬״ ‪C,‬־ ־־־'‬
‫*\\׳ ‪ .‬ן‬ ‫‪S‬‬
‫‪:‬‬
‫גינוסרעל בל א ר ע שבטא רבית ‪, .‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫מקומו'‬ ‫שהיו‬ ‫פילותיו והקכק לל‬
‫‪v‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬
‫׳ פסי'‬ ‫ז‬

‫ענס על‬ ‫נ‬‫םנאמל‬ ‫ט‬ ‫כל־אךץ ננ ?פ תת לל • י ה י‬

‫כגרות‪.‬על כ ל ־ א ך ץ‬
‫כנרות ל‬ ‫‪J‬‬
‫״ ג‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫נ ל ‪,‬‬ ‫על‬ ‫כחלקים נכלם היו שמנים‪:‬‬
‫?‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫‪3‬‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫?‬ ‫ד‬ ‫‪3‬‬ ‫ז‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫פ ת‬

‫ואת‪*-‬‬ ‫ז ה מפני שככלהלחי*‬ ‫יו ‪1‬‬ ‫ולערכי ‪• 10‬ש‬ ‫• ״ ״‪-‬‬ ‫כל א ק נפתלי י‪ .‬כמ) עם וכן‬
‫‪T‬‬

‫מבנות‪1‬ארת־ שלא עשה זה בעמל‬ ‫״י‬ ‫כשמע ב ע ש א ויחדל‬ ‫ואתמנע מלמבגי י ת ר פ ת ^ ף ת ב ‪,‬‬ ‫ויבאו האנשים על הנשים עם‬ ‫‪v7‬‬

‫ב ת ך ע י ת א י‪ ,‬ו מ ל ב א א ס א כ נ ש י ת‬ ‫הנסים וכלבלי הימים )את כל‬

‫והמלך אסא י ״ ^ ״ י ל ב ע ם < י ‪ ,‬נ י‬ ‫הדמה וישב בוזךזנה‪:‬‬
‫ב ל ך ב י ר ת י ה ו ד ה ל י ת דנקי ו^טלי‬ ‫ויסב‬ ‫מסכנות עלי נפתלי;‬
‫י‬ ‫הוי( ה ל ו נ ל ל ט‬ ‫השמיע אות־־כל־יהורו־־; אין נקי‬
‫י ת אבני ר מ ת א וית א ע ה א ד י ב נ א‬ ‫שם‬ ‫כי‬ ‫כעילו‬ ‫כ ת ל צ ז ׳ ללישב לו‬
‫ה זה‬ ‫ע ‪5‬‬‫^‬ ‫ויעזאו את־אבני הרמה ואת״ע״גירת‬
‫י ר כ ע ם‬
‫נ ס כן למלא לבל יי‬ ‫היה מלך כמ) שכתיב למטה)לא‬
‫—‬
‫;‪T‬‬ ‫;‪TT-‬‬ ‫־ ‪T T T " J‬‬

‫ב ע ש א ו ב נ א בהון מ ל ב א א ס א י ר ת‬
‫כקו שעשה יהןא אכל‬ ‫אישר בנדה ב ע ש א רבן ב כ ם המלך‬ ‫‪i‬‬ ‫לצה להלחם עול עם מלך יהולה‬ ‫‪TT‬‬ ‫־ ‪T :‬‬ ‫«‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T - : -‬‬

‫עשה זה ללוע לבבו‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫וירת‬ ‫בנימין‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫כי בסיף ימי) היתה מלחמה זאת‬
‫אסא אודנבע בנ;מן ואת־המ צפר־ז‪:‬‬ ‫• ; ‪T :‬‬ ‫י ‪ :‬־‬ ‫• ‪• T:‬‬ ‫‪•• :‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪:‬‬

‫בעביל שימלוך ולא‬ ‫ושאר ב ל פתגמי א ס א ובל‬ ‫נית ויתיב בתלעיתא תלנם‬
‫ימצא מי שיחלוק עמו‬ ‫^^^^‪-‬ג^ךתו‬ ‫!די‬ ‫בתלצה מן עסוק )לצק כלומל‬
‫•‪.‬י‬ ‫• ‪T T - T :‬‬ ‫‪T‬‬

‫גבוךתיה ו כ ל ךי ע ב י י ק ר י ^ י י‬
‫על המלטת לתתה ל‬ ‫וכל־אשר עשה והערים אשר בנות‬ ‫יסב לנ ירא וחלל ולצוץ מפני‬
‫לבית ירבעם ונענש נ ם‬ ‫י‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪-:‬‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫כתיבין‬ ‫אנון‬
‫‪r i r‬‬ ‫;‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫‪T‬‬‫ב^א‬ ‫מלך ארם ‪ t‬אין נקי׳ אפי׳ חתן‬
‫‪T‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫»• ‪T‬‬

‫כן בעבי ר שהרגו כעת‬ ‫הלא ‪ 2‬הכה כ ת ו ב י ם על־־ספר דברי‬ ‫פ ת ג מ י יומיא ל מ ל ב א ד ב י ת יהורה‬ ‫שנאמ׳ עלמ נקי יהיה לכיתו‪ .‬שנה‬
‫שהיה נלחם מלחמות‬ ‫לחור לעדן סיבותידה א ת מ ך ע‬ ‫ו^חת‪ :‬זכלנכילתו׳ כמלחמות‬
‫הימים למלכי יהודה רק לעת זרנתו‬ ‫וככישיים‪ :‬חלה את לנלין ׳ מן‬
‫יי׳ עם פלשתים ט כ‬
‫ושכיב א ס א ע ם‬ ‫ברנאהי ו‬
‫ככר היו אז צרים על‬ ‫־‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫אסא‬ ‫רישבב‬ ‫את־רגליו‪:‬‬ ‫חלה‬ ‫העיל‬ ‫לנליו וכן הם יצאז את‬ ‫‪T T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪• :‬‬
‫^‬ ‫־‬
‫ד כ‪p‬י‪p‬‬
‫‪T T‬‬
‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫א‬‫‪:‬‬
‫ם‬ ‫ע‬
‫־ •‬
‫ר‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב‬
‫‪|T :‬‬
‫א‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪VT T‬‬
‫נבתק אשר לפלשתים‬ ‫מן העיל והממים לו וכלכלי‬
‫אבתיו וילןבל עם־־אבתיו ‪ T J D‬דוד‬ ‫י ‪:‬־• *‪T T 1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫־‬ ‫‪T T 5‬‬

‫ואולי יהיא לא נענש‬ ‫אביו יימלך!הושפט בנו תחתיו‪:‬‬ ‫י‬ ‫ב ק ך ת א ךךור אבודהי ומלך‬ ‫ל‬ ‫לןל אק הקי שעשה אגנליא‬
‫'ונדב ב ך י ר ב ע מ מלך כה על בלותו בית אתאכ‬ ‫נענש‬ ‫לתלמילי חכמים ומפני זה‬
‫;הושפט בדיה תחותוהי \‬
‫כו ככד עשה זה במצג׳‬ ‫‪:‬״ג• ‪: U‬י ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫שהעכיל‬ ‫)חלה את לנליו מפני‬
‫נביא השם ובעם נ ם‬ ‫?ןי־!שךאל בשנות ש ת י ם ל א ? ^‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫בעבודה זו תלמידי חכמים;‬
‫‪rir‬‬ ‫‪{ TT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪TT :‬‬
‫‪ p‬הלבה מהתועבות‬ ‫בסנמ‬ ‫)יהי כמלכו י בכף‪:‬‬
‫מ^ך ירתורר‪-‬ז וימלך' על־ישךאל‬ ‫מ ל ך ע ל ישראל ב ש נ ו ת חרתין‬
‫אשל עסה אחאב ג‬
‫המת‬ ‫ויעש הרע בעיני יהיה‬ ‫שנתים *‬ ‫ל א ס א ב ל כ א ד ש ב ט א דבית יהודה‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬״‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪AT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪' V - T‬‬ ‫י‬ ‫‪«/-‬‬ ‫י‬ ‫; ' ״ !‬

‫וילך בדרך א ב י ו ו ב ח ט א ת ו אשר‬ ‫ו מ ל ך ע ל י ש ר א ל ת ך ת י ן שנין ‪1‬‬

‫< ‪ ,‬ל י א ן‪p‬‬
‫^ החטיא את״ישראל; ויקשר‬ ‫ן‬
‫‪2‬תז ל ‪ .‬ןד אל יאךלח‬
‫ייב ו א‬
‫ז‬
‫ובהוביהר ךםח י‬
‫‪<5‬בוהיך ב י ש ק‬
‫ועבד‬
‫כ ע ש א בן־אחירת לבירת יששכר‬ ‫ומךדןעלוהי ‪ 5‬ע ש א ב ר א ח ך ‪.‬‬
‫א ילן חתן‬ ‫^‬ ‫מ י ש ב ט א דבירת יששכר ומהדתי‬
‫פ‬ ‫כ י { י ׳‬
‫ל‬ ‫"דברתו ב ע ש א בנבתון אישר‬ ‫•‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• ‪T‬‬ ‫‪ I‬׳ •‬ ‫• ; ‪T‬‬ ‫•‬
‫נ‬
‫מחללו שנאחר ב י י \‬ ‫ל‪/‬״ ?׳' לפלשתים ונדב וכל־־ישראל ערים‬ ‫‪5‬‬
‫ב ע ש א בנבתון ךי ל פ ל ע ת א י ו נ ך ב‬
‫יהיה לביתו ם נ ה ^‬ ‫‪-‬‬ ‫‪. . .‬‬
‫ו כ ל י ש ר א ל זנלךין ע ל ג ב ת ו ן ‪:‬‬
‫הםני^‬ ‫‪0‬נת‪,‬ם‪,‬‬ ‫<׳ במין ;;ל־נבתון‪ :‬וימתחו בעשא ב ש נ ת‬
‫וגןטליה ב ע ש א ב ש נ ת ת ל ת ל א ס א‬
‫‪1‬‬
‫והשלישית לאסא‬ ‫ישלש ל א ס א מלך יהודית וימלך‬
‫!‬ ‫י ב ש נ ת‬ ‫"‬ ‫;‬
‫‪v‬ך‬‫מ ל ב א ך ש ב 'ט א ך ^ י ת» ״י ה‪1‬י‪.‬ר ה ו*מ ל‬
‫‪A‬‬ ‫;‬ ‫‪VT TJ J‬‬

‫*‪ 1‬תחתיו‪ :‬ויהי כמלכו הכה אתיכל־‬ ‫ח ח ו ת ו ה י ‪ t‬והוד• ב מ מ ל כ י ה ה ט ל י ת‬

‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫; ‪. T‬־‬ ‫‪J‬‬ ‫־ ‪I‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫;‬ ‫־‬

‫בית ירבעם לא״השאיר כל־נשמה‬ ‫ב י ת ^ ך ב ע ם ל א אשאר בל נ^מא‬

‫‪T1‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י!‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫; ‪T‬‬ ‫׳‪T|T‬‬ ‫‪I‬‬
‫ל י ר ב ע ם ע ד ךי שקני‬

‫ך ח ב ו ך ח ן ב י‪1‬‬
‫החטיא ארת״ישראל בכעסו א ש ר‬ ‫ן א ך ג י ז כ ן ד ם ןי » וא ל ה א ך י ש ך א ל ו‬
‫די‪-‬‬ ‫‪1; :‬־־‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪V‬‬ ‫‪vc:‬‬ ‫'•‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫הכעיס את־יהוה אלהי ישראל ״‬ ‫ושאר פתגמי ^דב ובל ‪ n‬עבד‬

‫״‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪j . .‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪• I‬‬ ‫י‬
‫‪»3‬ע'‬ ‫ג‬ ‫ז‬
‫ןזלא אנון כתיבין ע ל ס פ ר פתגמי‬
‫ויתר דברי נדב וכל־אשו׳ עשה‬
‫‪r:‬‬ ‫‪VTT‬‬ ‫;‪y‬‬ ‫‪-AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪:‬ו ק׳ ך ב א‬ ‫‪r‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י ו מ ; א ל מ \ל כ• י י ש ך א‪T‬ל {‬
‫הלאיהכם כ ת ו ב י ם על־םפר דברי‬ ‫ה ו ר ת בין א ס א ו ב י ן ב ע ש א ‪ 9‬ל כ א‬

‫ומלחמה‬ ‫הימים למלכי ישראל‪:‬‬ ‫ך ש ך א ל ^ ל יומיהון!‬

‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪'J•T‬‬ ‫"‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬

‫היתה בין א ס א ובין ב ע ש א מלך־‬

‫ישראל ב ל י מ י ה ם ‪:‬‬
‫ישראל ו׳ מצעו׳ פסוקי' בסער וסי׳ והמלך וכל ישראל׳ רעש שלמה בעת׳ כי ששת חדשים׳‬ ‫דדה ן וכל‬
‫ד?‪5‬ר עליו בעשא ׳ ויעלה ע מ ר ׳ דתקשר ׳ וכל ‪ i n‬דכוז׳‪ :‬סימן קדמא ויהי כמלכו תניינא ויהי במלכו‬
‫ואמם ואשכן כמלך מ ד ו דקדסא כף זתניינא בית ולית דמו׳ דסמיכי;‬
‫שעד‬ ‫רדס‬ ‫יו‬ ‫מלכים א‬
‫•גשגת שלשלאסא מלך בעשא י היאך היה זה)הלא מלחמה זו שנלחם כעשאעסאסא וכנה את הלמה היתהכםנת שלשים ועם למלכות אסא כמו שאימל כלכלי הימים‬
‫ובעשא לא מלך אלא עשלים ואלבע שנה ואם כשנת שלש לאסא מלך בעשא הנה מת כעשא כשנת כז לאסא ואיך אמל כי בנה את הלמה בשנת לוי לאסא אלא ביי כשנת‬
‫שלש כשנת שלש שהחל אסא להלחם עם מלכי יםלאל ונלחם תחילה עם נלכ כן ילכעם ולשנת שלש מלך בעםא ונלחם עם אהא כמו שאמל ומלחמה היתה בין אסא‬
‫מיןבעשא כל ימיהם ומלחמה זו שעלהכעשא וכנה את הלמה היתה כשנת ל נ למלכות כעשאשהיא שנת לנ״ לתחילת חלכיתי של אסא והיא שנת כה אי לו למלחמת‬
‫אסא כי שכה שנייה של נלב בן‬
‫ירבעם מנ ‪ r‬אותם גכ לבעשא‬ ‫על כל ישראל כ׳ דםמיכי וסיס׳ נמסר לעיל בסיפ׳ סיס׳ יב‪ :‬ואשר עשה ז׳ וסימ׳ נמסר בריש האי שיפרא סימן‬
‫בי‪ :‬ועל אשר ד' וסימ׳ נמסר בספר שמואל חלק ב' סימן יבג וימיתהו ח' מל וסים׳ נמסר בסדר וישב ולעיל כי לא שלמה לו השנה ועשר‬
‫שנים ששקטה הארץ בתחילת‬ ‫בהאי סיפרא סי׳יג; כשבתו ב' בקריאה וסי' ו^יה כשבתו על כסא ממלכתו׳ והיה במלכו כשבתו‪:‬‬
‫מלכות אסא כמו שאמי בלבדי‬ ‫בשנת שלש לאסא‬
‫הימים לא מ נ ה אותם לכלב בן‬ ‫ב ש נ ת ת ל ר ת ל א ס א מ ל ך שיבטא‬
‫מ‬
‫בשנת ישלש לאסא מלך יחודה מלך‬ ‫מלךבעשא׳‬ ‫מלך יהוד׳‬
‫ילכעם )שתי שנים מיזם הין‬ ‫‪1‬‬ ‫ז ז ‪v J•/ 1‬‬ ‫שנה שלישית לאסא‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫; ‪-J-‬‬ ‫־‬
‫ד לסמי ך ב י ת י ה ו ד ה מ ל ך ב ע ש א ב ר א ח י ה‬
‫בימי ילבעם )שמנה השנים לא‬ ‫על־כל־ישראל'‬ ‫בךאחירה‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫נמכית לנדב ילכעשא ‪j‬‬
‫ן ש ך א ל בתךעד־ז עסךין‬ ‫על כל‬ ‫‪ v‬ז ‪:‬־‬
‫מלך נלב על יםלאל ותם מלך‬ ‫״‬ ‫« ‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬י‬ ‫‪>T‬‬ ‫•‬ ‫ך• ‪T‬‬ ‫‪-‬‬

‫לאחזקה מלכותו נלא מכה אותם‬ ‫ועבד ךביש‪.‬קדם‬ ‫ו א ר ב ע שנין ו‬ ‫בתרצה עשרים וארבע שנדה‪:‬‬ ‫ונס ביד יהיא ק חנני‬
‫‪,TT‬‬ ‫־ ‪ •, r , .‬־ ‪ ,‬־ ־ ־‬ ‫הנביא דבר יי׳ הי״ ‪u‬‬
‫לו)בשכה השכית אחל העשר‬ ‫יי ו א ז ל ב א ו ר ח י ר ב ע ם ובחיוביה‬ ‫רעש הרע ב ע י נ י ה ד^ך בדרך‬ ‫‪,‬‬ ‫ב ע ‪ 0‬א‬

‫שנים מלך נלב מלכות שלימה‬ ‫ר ח ב די חיב י ר ה ישראל ן‬ ‫ירבעס ובחטאתו אשר החטיא את־‬ ‫שמלך אלה מ ב א‬
‫ע ש‬

‫ונלחם עם אסא מה הוא )כלב‬ ‫והוה פ ת ג ם נבואה מן ק ד ם‬

‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫!‪V‬‬ ‫י|‬ ‫‪J V‬‬ ‫‪-.‬‬ ‫‪ i‬־‪».‬‬ ‫‪T‬׳‬ ‫‪: T(T‬‬
‫ב‬
‫‪I‬‬ ‫‪*Us‬‬
‫נ ס‬

‫כן ילבעם מלך על יםלאל בשנת‪.‬‬ ‫‪TIT:‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪:‬־‬
‫ויהי דבר־‬
‫* י ל;י׳ א ישראל‪• :‬‬
‫שתים לאסא כלומר כשנת שתים‬
‫עם‪:‬הוא ב^חננייעלב^ה‬ ‫יי‬ ‫• ־ *‪?gft‬‬ ‫היה ביד יהיא שלא‬
‫ועל ! * ה י א ^ ו א‬ ‫תתקיים מלמתי ׳‪.‬‬
‫לאסא למלחמותיו ובשנת יא‬ ‫וחלף ך א פ ך ש ת ך מ ן‬ ‫למימר!‬ ‫‪1 5‬‬

‫י‪.‬ען אשך הךימתיך מ ך‬

‫י"׳־''‬ ‫'‬ ‫נ‬

‫א ס ל ה כ ה אימי ׳היאיל לאמיר‪:‬‬

‫למלכו התחילו מלחמותיו וכל‬ ‫מ ל ב א ע ל עמי‬ ‫ומניתך‬ ‫עפךא‬ ‫ונסהיאהלךכחסאיתיו העפרואהנך נגיר על עמי ישראל‬
‫החשבונית שמכה כספל זה‬ ‫י י ן ‪ T ' T - I V‬י‬
‫ל‬ ‫נמצא שלא "היה לי‬
‫‪ bo v‬נליש׳ י ש ר א ל ו א ל ל י ן א ב א ו ר ח ‪ .‬י ר ב ע ם‬ ‫‪•C:T‬‬ ‫־‬ ‫יי'‬ ‫‪J‬‬
‫•‬

‫לאסא‪-‬אינם לתתילת מלכיתי אלא‬ ‫להירני לכך נענש על‬

‫וחיבתא ירת עמי ישראל לארגזא‬ ‫ותלך י בדרך ירבעם ו ת ח ט א ארת־‬
‫לתחילת מלחמותיו והחשכיננת‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫מציכו‬ ‫)כן‬ ‫הרינתי‬
‫* "ו‬ ‫־ ' ־'‬ ‫־‬ ‫'־־" ־‬ ‫עמי ישראל להכעיסני ב ח ט א ת ם ‪:‬‬ ‫ופקדתי א ת דמי יזרע‪1‬‬
‫שאחל כלכרי הימי' הם לתחילת‬
‫מלכיתי )לאיה ללבליני כי‬ ‫ה א אל א מ פ ל י‬ ‫קדמי בחוביהון ו‬ ‫עלכיתיתיא היאיל ילא‬
‫‪+‬‬
‫הנני מבעיר א ח ר י ב ע ש א ואחריי‬
‫כחםכיננת לכלי הימים אימל‬ ‫ב ת ר ב ע ש א ו ב ת ר ביתידה ואתן‬ ‫אחאכ‬ ‫מדלפי‬ ‫סמ‬
‫למלכית אסא יבח׳פכיכית זה‬
‫‪ -‬״ ‪I -‬‬ ‫״‬ ‫••‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ביתו ונתתי את־ביתך כבית ירבעם‬ ‫נענשי על ה ל י נ ת ם י‬
‫‪1‬‬

‫ית ביתך בבית ירב^בם ב ר נ ב ט ן‬ ‫יוי ‪< :‬‬ ‫‪ .‬־‪V .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫"י‪-‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬זו־ ־‬ ‫״ ‪A‬‬
‫הספד אימל לאהא יבסלר‬ ‫ש ל מחצית הלככ׳ היא‬
‫עילם אימר כי המלחמה הזאת‬ ‫ך י מ ו ת ל ב ע ש א ב כ ן ך ת א ןבלון‬
‫המת ל ב ע ש א בעיר‬ ‫בן־נבט‪:‬‬ ‫ואחל‬
‫סכנה בעסא את הרמה היתה‬ ‫‪H‬ך י מ ו ת ל י ה ב ח ק ל א י כ ל ו ן‬
‫עופא ו‬ ‫יאכלו ע ו ף השמים‪ :‬־ ויתר דברי ‪ v‬מלמיל‬ ‫הלכב‬
‫‪:‬לכב? יניאליי ירעהי׳ ה‬
‫בשנת יו לאסא שכה אחת אחל‪,‬‬ ‫ולתמיהי‬ ‫וקליבוהי‬
‫מלחמת הכושיים ימניין ליי ש‬
‫ושאר פתגמי‬ ‫ךשמיא ן‬ ‫בעשא ואשר עשרה וגבורתו הלא־ ז לסמי‬
‫וימת‬
‫סאימל בדברי הימי'היא למיתת‬
‫ורעבו־ ונבוךתידה ה ל ^ ג‬ ‫בעשא‬ ‫‪A‬‬ ‫»‬ ‫‪:‬‬ ‫•י‪v.‬‬ ‫־!״‬ ‫‪ITr‬‬ ‫‪-‬‬

‫שלמה כי כםנסא םלמה את‬ ‫בתיבין ע ל ס פ ר פ ק ת ג מ י‬ ‫א מ ן‬ ‫הם כתובים על־ספר דברי הימינם‬
‫כת פרעה'כשנת ארבע למלכותי‬ ‫ושכיב‬ ‫יומיא ל מ ל כ י י ש ר א ל ‪J‬‬ ‫וישכב ב ע ש א‬ ‫למלכי ישראל‪:‬‬
‫נגזלה גזירה שתחלק מלכות‬ ‫ב ע ש א ע ם א ב ה ת ו ך ה י ואתכןבר‬ ‫־•‪ - >-:‬ז״׳‪.‬‬ ‫‪ y‬״•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫־ ‪:-‬‬

‫בית ליד לי" שכה מ ג ל איתן ליי‬ ‫ב ת ח נ ה ומלך א ל ה בריהתחותוהין‬ ‫עכם־אבתיו וירןבר בתרצית וימלך‬‫‪ ,‬ו ג ס‪ ,‬״‬ ‫המתלבעשאבעיל‬
‫שנה שהיה שלמה חתן פרעה‬
‫והיתה עתילה מלכית בית ליל‬
‫ואף ע ם י ה ו א ב ר חנני נביא‬ ‫ביר־יהוא‬‫ךברץהוההיה‬
‫ונס‬ ‫תחתיו‪:‬‬
‫בניוהנביא‬
‫בן־חנני‬
‫אלה‬ ‫יאכלו הכלבים י רל‬
‫לסמי‬ ‫ג‬ ‫זאל־־‬ ‫שלא יבא אתל מהם‬
‫לח׳‪.‬יל בסנת יי לאסא ששלמו‬ ‫פ ת ג ם נבואה מןכןךם ץ הודח‪.‬על‬
‫‪ J‬לסמי‬
‫הרעדה‬‫ב ^ א ו א ל ‪ /‬י ת ו וןןל כל־־הר‬
‫׳‬

‫ונס ביל‬ ‫אל קבל‪:‬‬

‫לי" לשלמה ימפני שקלקל אסא‬ ‫ב ע ש א ו ע ל ביתיה ו ע ל ב ל בישתא‬ ‫אשר‪/‬עשה • בעיני יהודה להבעיסו‬ ‫יהיא בן חנני‪ /‬לל כי‬
‫במלחמת בעשא ינשען על מלך‬ ‫ך ע ב ד כןךכמ יי ל א ר ב ז א כןךמוחי‬
‫במעשרה יףו ל ה ץ ת כ ב י ת י ך ב ע ‪0‬‬ ‫היה עול לכל יי׳ על ילו‬
‫אלם ישלח לי איצלית בית יי'‬ ‫״‬ ‫י‬
‫בעובדי ירוהי ל מ ה ו י ב ב י ת י ר ב ע ם‬ ‫אל בעםא )אל ביתן‬
‫ולא נשען על יי' לא חזלה מלכת‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪ :‬־•‬ ‫‪t‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ T‬״*‬
‫ועל אשר־־הכה אתיו‪:‬‬
‫•‬

‫שיהיה כבית ילבעם על‬

‫בית לגל יהיתה חלוקה כשהיתה‬ ‫ו ע ל ך ק ט ל יתירה ‪1‬‬
‫לברי בעל סלל עילם יקשה‬
‫בשנת עשרים ושש שנה לאםא‬ ‫לכתיבללךילכעם ועל‬
‫ב ש נ ת ע ס ר י ן ושית'שנין ל א ס א ׳‬ ‫אסל הכהאיתווזהמה‬
‫הפסיק םאימל בלבלי הימים‬ ‫מלך‪:‬הורה מלך אלהבךבעשא על־‬
‫מ ל ך ש ב ט א ךביר־ז ‪:‬הודה מ ל ך‬ ‫שתוסיף בזאת הנביאה‬
‫)מלחמה לא היתה על שנת‬ ‫ויקשר‬
‫״‪-‬׳׳‪- -‬‬ ‫ישראל בתרצה שנתים‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫א ל ה ב ר בעשא ‪ £‬ל ישראל ב ת ר צ ה‬ ‫השנית יעל זה התעולל‬

‫שלשים וחמש למלכית אסא‬ ‫ב‬ ‫‪n‬‬
‫והנה מלחמת אסא קודם לה"‬ ‫ת ר ת ק שנין ן ו מ ר ד ע ל ו ה י ע ב ד י ה‬ ‫עליו עבדו זמרי שר ‪• ??£ ^ 0 P‬‬ ‫להלינ אלנמ ולזה ל א‬
‫גענס על הליגתם אך‬
‫היתה ללכליו‪ :‬הנני מבעיר ׳ מן‬ ‫א‬ ‫והוא בתרצה שתה שכורבית אךצא ־ל ״ ^ ; ף ' ז במ רת יך צחדדת מ ת‬
‫ש ךתיין ךךו יב נ יב י ךר תת י ם אא רו הצו א‬
‫ובעלת הרע‪ :‬ינס ביל יהיר ׳‬ ‫נענש על לכתו בחםאפ‬
‫‪T‬‬
‫טעותא ךי בביתא בתרצד־ז‬ ‫אשר על״המת בתרצה ן ויבא זמרי‬
‫ילבעם )על החסיא) י‬
‫לפי שאמר וימליך אלת בני תחתיו‬
‫ו א ת א זמרי ו מ ח ה י וקטליד־ז ב ש נ ת‬ ‫׳ ל‬ ‫ויכהו וימיתהו בשנת אשריכם ן ^‬
‫אי‪/‬יסלאל‪ :‬שלמחצימ‬
‫אמר כי לא היתה מלכי׳ שלימה‬ ‫ע‬ ‫‪P‬‬ ‫ע‬ ‫ב‬

‫כי לא מלך אלא שנתים יאיתם‬ ‫עסךין ו ש ב ע ל ^ ס א מ ל ך ש ב ט א‬ ‫ל^סאמ^יהודהרמלךתחתץ‪:‬״‬ ‫הלכב׳ הנה היו שלי‬
‫היו מקוטעות שהרי מלך בשנת‬ ‫הלככ שנים זזמליהיה‬
‫ד ב י ת יהודה ו מ ל ך תחותוהי‪ :‬והוה‬ ‫‪L‬‬
‫‪T‬‬
‫‪fc‬‬ ‫‪ V‬׳ ^ ‪ l . L " . J‬־‪. , .‬‬
‫‪s‬‬
‫״‬ ‫׳׳‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪s‬‬

‫מ לאסא וזמרי המיתוהו כשנת‬ ‫אחל מהם )הנה שלם‬

‫־‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬
‫־'‬ ‫ויהי במלכו כשבתו על־־כסאן נ על כסא ״ • ־ ‪ ,‬־ ׳‬
‫‪:‬‬

‫השם לבעשאמלהכנג‬
‫בממלביד־ז במרתבי עלכורסיד־ן‬ ‫״״ל״״‬ ‫'•‬ ‫‪v_1‬‬ ‫־•‬ ‫מלה ט ה י א ה ל ג כ י ת‬ ‫‪J J‬‬
‫‪,‬‬

‫ה<»‪tei*,‬‬ ‫^‪:‬תבלגיתבעעאייאאשאר •‪«6tort‬‬

‫שנה א ח ת ו מ ס שאמר שנתים‬ ‫ליה_יךע מ ד ע ' ו נ ן ר י ב ו ה י ו ח ב ר ו ה י !‬
‫‪:‬‬
‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫־‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫^‬ ‫ב‬ ‫־‬ ‫ת‬ ‫א‬
‫ילבעס כעת הייתם‬
‫אשל ה י‬
‫צלים על גכתק ה כ‬
‫לפלשתים)היא גם ‪ p‬ל ו משתין בלןיר ונאלץ וחןי״י‬
‫מ ק צ ת שנתים ו נ ם שאמר היא‬ ‫־ ‪ ,‬׳ • • •‬ ‫•‬
‫לרכית על כ י ת ירכעם כי כמג‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬
‫בעת שהיו ישל׳ חונים‬
‫ם נ ב א אתיההשיליני עלילבעםיעל כית<שלא תקים מלכית) )כן ה י ה ל) כי נ ל כ כנן לא מלך אלא שנתים והיו מקיםעית שהרי כשנת ם ת י ם‬
‫ל‬ ‫על גבתין אשל‬
‫לאסא מלך ובשנת שלש לאסא מלך כעשא שהמיתו ה נ ה כי לא מלך בני אלא שנה ו מ ה שאמל שנתים מ ק צ ת םנתים כן היה לי נ ס לבעשא‬
‫זחלי‬ ‫ג‬ ‫לפלשתים ה ל‬
‫כי לא מלך כנו אלא שנה ו נ פ ס ק ה מלכותו כמו ם נ כ א עליו יהוא בן חכני ן ועל אשל ה כ ה איתי י כ י נעכש כעשא על ל מ י נ ל ב כייז סהלד‬
‫בעשא‬ ‫א ת כל בית‬
‫כללכמ והיה לשע כמיהו נענש על הליגתו ונהלג ג ם היא וכן היא אימל ג כ בכית יהיא)פקדתי א ת למי יזלעאל על כ י יהןא‪,‬ןןןןך‪j^f,‬‬
‫׳‬ ‫ולעתו‬ ‫ומשפחתי‬
‫ת‬

‫ואף על פי שלא ז כ ל נ ל כ ה נ ה זכל בית ילבעם‪ :‬של מחצית ה ל כ ב ׳ כתלנימנ חל מתלין לכני לתיכיא‪ :‬שיתה שכיל ׳ כלומל ששתה על‬
‫והנה‬
‫)יהי במלי־ו י‬ ‫ש ס כ ל ‪ :‬כ י ת א ל צ א ׳ ם ם א ל ם יהיה פקיל והיא שאמל אשל על הכית )ית כ ן בית אלצא טעייתא לי בביתא כ ת ל צ א ‪:‬‬ ‫׳‬

‫‪,‬‬
‫לא השאיל לו ׳ בכל זלעו )הכה ג ם כ ן ניאלי) ו ה ס קליכי) י נ ס ה כ ה ל ע ה ג ) ה ס איהבי) )לעת) כמו רעיו‬ ‫כשנתן ׳ כ כ ף ?‬ ‫בבית ‪:‬‬
‫‪Dd 2‬‬ ‫נ והעםב‬ ‫וכן בהתפלל) ב ע ל לעהן מ ג ן גביר׳•;) כמו גבילמ י‬
 ‫רש‬ ‫מלכים א ‪y‬‬ ‫דדק‬
‫)ימת תבני ׳ •כשנשא אסא בתו' של עמלי ליהושפט בנו הלמ את תבלי כשלי!)‪.‬‬ ‫*העם מונים על גכתק < נלבוישלאל צלו על נבתק ולא לכלוה )עתה בימי אלה‬
‫חשיבותו םל עמלי בסלי עילם‪ :‬בשנת שלשים )אחת שנה לאסא ׳ מלך עמלי‬ ‫*!כולצולעליה‪ :‬וימליכו כל ישלאל׳ אותם שהיו כמתנה ‪ t‬וישלף עליו ׳עמלי שלף‬
‫מלכות שלימה )חמם םכיס היתה מחלוקתו םל תבני מעסלים וסבע לאסא על‬ ‫?נל;מלי כית המלך שנשגכ כה ומת;מלי ג אל כית מלך ׳ חסל הא היליעה סלא‬
‫שלשים)אחת שתים עשלה סנה סך הכל חמש במחלוקת)םכע במלמת שלימה‬ ‫כמנהג)לפי שזכלו לא הוצלך בו הא הידיעה‪.‬׳ להחטיא את ישלאל ׳)הלא לא‬
‫ואי אפשר לומר שתים‬ ‫מלך אלא שכעת ימים כתלצה‬
‫עשלה ׳?לכות םלימה‬ ‫לבדה מה החטיא את ישראל בהבליהם ג׳ בקריאה וםים׳כעסוני בהבליהם ואני אקניאפ׳ אל כל חהאות בעשה וחטאת אלה׳ וילך בכל‬
‫בשבעת הימים אלא קולם לכן דרך ירבעם דעםרי‪ :‬וימלכו ה' חם בליש וסי' שם את שאול ׳ בל ישראל את עםרי שר צבא ׳ ויוצא את בן שהלי אחאב בם מלך‬
‫בשנת שלשים ושמנה‬ ‫שהיה םל מחצית הלככ היה המלך דמלכים׳ רקת כל עס יהודה את עזריה דמלכים •י חסאתיו נ' בקריאה וםימיעל חטאתיו חמר׳ ׳‬
‫לאםא בתרצה מלך‬ ‫מחטיא את ישראל וכן מה‬
‫וישמר זמרי ארת כל‪-‬בירת ב ע ש א שש שנים על שלא בנה‬ ‫וישעי זמרי ירת בל ביות ב ע ש א‬ ‫שאמי לתל לכלי זמרי על הימים‬
‫‪T‬‬ ‫‪•—. -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫{ •‬ ‫•‬

‫את ממלון‪•.‬‬ ‫‪*V‬‬ ‫־‬ ‫‪j‬‬

‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫‪R‬‬
‫\ ‪. °‬‬ ‫•״‬ ‫י‬ ‫&םר היה שר אמל‪ :‬אז יחלק‬
‫״ י •‬ ‫‪:‬‬
‫״‬

‫ויעכול‬ ‫כדבר יהודה אשר דבר אל־בעשא‬ ‫כ פ ת ג מ א דיי ךמלל ע ל בע?<^‬ ‫העם ישלאל׳ חסל הסמיך כמו‬
‫'ל ביד יהוא הנביא‪ :‬אלכל־חטאות‬ ‫נסי»׳•‬ ‫!׳‬ ‫חובי‬ ‫בל‬ ‫על‬ ‫‪.‬‬
‫י‬ ‫נביא‬ ‫יהוא‬ ‫ביר‬ ‫האלון הכרית וכתוב בסלר‬
‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• T -‬ן‬ ‫״ ‪/‬‬ ‫; *‪V‬‬
‫בעשא וחובי אלדה בדיה די חבו‬
‫־‬

‫עולם וכמה היתה המחלוקת‬

‫רלבג‬ ‫בע^גיא וחטאות אדה בנו אשר חטאו‬ ‫‪• :‬י‬ ‫‪; -‬י*‬
‫הזה אלבעה חלשים‪ :‬ויחזק‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫״ ‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬

‫ודי חיכו ית ישראל לארנזא ה י ם‬ ‫העם׳ אמלו לפי שנתחתן עם‬

‫ואשר החטיאו את־ישראל להכעיס‬
‫והנה מלך זחלי‬ ‫יהיםפנ‪ 1‬חזר ‪ :‬את העם ׳ חן יי אלהא דישראל בטעותהון י‪.‬‬
‫אתייהוה אלהי ישראל ב ה ב א ת ם ‪:‬‬ ‫ושאר פתגמי אלד־‪ .‬וכל ךי עבד‬
‫שכעת ימים ןכאותן‬ ‫העם וכן בצאתי את העיר‪:‬‬
‫נימת תבני ׳ מת מיתת עצמו ה ל א אמן ^ ‪ j V‬על ספר פתגמיה ' ויתר דברי ?*לדה וכל־אשר עשה‬ ‫‪v 3 P‬‬ ‫‪v o 7‬‬

‫הימים הלך כחנ*את‬ ‫יומיא למלכא ישראל;‬

‫' זמ 'ל״ י ע ׳ הלו‪°‬א־הם כ ת ו ב י ם ‪/‬ךייספר דברי‬ ‫וכיון שמת מלך עמרי בלא‬
‫ירבעם ומת בחטאתו‬ ‫מחלוקת ובסלר עולם אומר כי‬
‫אשל חםא ותכף‬
‫הימים למלכיישראל‪:‬‬ ‫בשגת עסךי ושבע שנין‬
‫הרנו תבני כיון שהשיא אסא‬
‫המלימ העם אמ‬ ‫‪. . . . .‬‬ ‫‪ " ? 1‬דייךה נ ‪vw‬׳ נסיע׳‬ ‫בתו של עמדי ליהושפטהרנו את ־לא?* ?ל‪1‬‬
‫צכ*‬
‫שהיהואףשרעל פי‬ ‫‪ ' " " W V?FJ‬על‬
‫)‬
‫עמרי‬
‫ישלאל‬ ‫ט‬ ‫נת‬
‫בש_‬ ‫מ ל ך זמרי ש ב ע א יומין בתרצדה‬ ‫תכני‪ :‬בשנת שלשים ואחת׳‬
‫לאםא מלך יהודה מלך זמרי שבעת שנתחדש לו אחר זה‬ ‫‪,‬׳‬ ‫ועמא שרן בגבתון ךלפל?‪8‬חאי *‬ ‫זמרי‬ ‫והלא כשנת כז לאפא מלך‬
‫ימים בתרצה והעם חנים עלתבתון מחלוקת על המלכות‬ ‫‪j‬׳‬ ‫ולא מלך אלא שבעת ימים ומלך ושמע ע ם ^ ךשךן למימר מךר‬
‫בסבת תכני כן גינת‬ ‫נגמרי אלא מפני מחלוקת תבני‬
‫וישמע ה ע ם‬ ‫לא מלך מלכות שלימה ובשנת זמרי ואף קטל ‪ A:‬מלבא ואמליכו *יל אשר לפלשתים‪:‬‬
‫הנה נחשב המלכות‬
‫לעמרי ומת בשנת•‬
‫‪3‬לשים ואחת לאסא מת תבני ק ל ישראל ירת עמךי רב י׳ילא ע ל "ל החיניס לאמר קשר זמרי ונכם הכה‬ ‫ל‬

‫שלשים ושמנה לאסא‬ ‫יי ^ אתיהמלך וימלכו כליישראלאת״־‬ ‫ומלך עמדי מלטת שלימה וכלל ישראל ביומא ההוא בסשריתא ו‬
‫י•‬ ‫‪•T:T‬‬ ‫י‪TAT‬־• • ‪-1• :‬‬ ‫‪T‬‬
‫; ־ ‪T - :‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫• ‪ T :‬״‬
‫ונחםבה לו השנה‬ ‫ימי מלכותו יכ שנה הנה שבע‬
‫‪0‬נים מלך מלכות שלימה שהלי וסליק עמרי וכל ישראל עמידת ג׳ •שאי שי עמרישריצבא על־ישראלביונם‬
‫ההיא ולזה אמ׳ כי מלך ויעלל‬
‫ממרי שתי'עשרה שנה ג ׳ ל ג ^ ע ן‬ ‫ויעלה עמדיוכל־‬ ‫ההואבמחנה‪:‬‬ ‫והוה‬ ‫בשנת לח לאבא מלך אחאכ מנבתון וצרו ע ל תרצה ‪t‬‬
‫ומאלו השתים עשרה‬ ‫י ‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪r‬‬
‫־•‬ ‫‪-‬‬‫; •*‬ ‫־» בף ב י ש‪1‬ת ‪/ v ^ :‬‬ ‫‪T‬־‪IT‬‬‫במ ומלאי עד לח שבע שנים ושש בך ד ו ז א זמרי א־ר‪v‬י א ת‬
‫סנה מלך םש שנים‬ ‫די­‬
‫על"‬ ‫יי»!י<‬ ‫^‬
‫ויצרו‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מנברתון‬ ‫עמו‬ ‫‪.‬‬
‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫׳‬ ‫‪.‬‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫שני׳ שמלך בתלצה על מחלוקת ק ר ת א ועל לאדרון בית‬
‫שלמות בתרצה זזה‬
‫כי‬ ‫זמרי‬ ‫כראות‬
‫ץ‬
‫ויהי‬ ‫הרצה‪:‬‬
‫י " ‪V-.T‬‬‫לסיע י ‪J " t :‬‬
‫‪A‬‬ ‫• • ‪:‬‬ ‫»‬ ‫־‪:‬־י‬
‫־ ‪V‬‬ ‫­‪• • :‬י י‬ ‫הכני הלי ינ שנה )הכתן׳ אומל‬
‫••‪-••*.J‬‬ ‫י" ' ‪' i‬‬ ‫'‪" 11‬י‬ ‫‪9‬‬
‫ואוקיר עלודהי י ו ת בית מ ל כ א‬ ‫?‬
‫כי בשנת שלשי׳ ואחת‬ ‫״־ב‪ T‬י א‬‫־״בל ה ו‬ ‫ומית •־ ־ על‬ ‫‪1‬‬‫‪3‬תם עשלה שנה שנת ג ל<‬
‫נלכדה העיר ויבא אל‪-‬ארמון בירת‬ ‫בנולא‪: r‬־‬
‫!׳‬ ‫בלמה לו)לא מנה אותה ל)‪:‬‬
‫לאסא מלך יהודה מת‬ ‫‪-‬י‬ ‫;•‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫המלך דשרף;ןליו ארתיבירת־מלך‬ ‫יםלאל‬ ‫ההר שמלון ׳ כמן העם‬
‫תבני ומלך עחרי על‬ ‫ךי חב למעבד ךביש לןדם יי למקל‬
‫ישראל בכללם לל‬ ‫אשר‬ ‫על־חטאתיו‬ ‫וימת‪:‬‬ ‫באש‬ ‫מלבדיו‬ ‫ו ת ההר כרכה נראה‬ ‫ז‬

‫* * ‪ 71‬י‬ ‫׳•‪-‬־י ־ ן ׳ ״‬ ‫בא‪.‬יךח י ר ב ע ם ובהוביה ךי עבד‬

‫עשרת הםבסים והנה‬ ‫חטא לעעזות הרע בעיני יהוה ל ל כ ת‬ ‫ושאר‬
‫‪..‬‬ ‫‪.‬‬‫״‬ ‫ישראל‬ ‫לחיבאית‬
‫_ ‪. . ..‬‬ ‫‪..‬‬ ‫מתחילה‬ ‫צ ׳ כדך נלול היה סם‬ ‫י‬ ‫‪T T‬‬

‫בדרך י ר ב ע ם ובחטאתו* אשר עשרת היה כל זמן מלכותו‬ ‫ו^לא םעמדי חזק הבנק )קרא פתגמי זמךיומרךידה דמךד י?ל יל י•‬ ‫א‬

‫שם העיר שמרון על שם שמל‬

‫להחטיא את־ישראל‪ :‬ויתר דברי שתים עשר שכה כמו‬
‫כ‬ ‫אנון בתיבין ע ל ס^ר פתגמי יי‪9‬יז‬ ‫אדני ההר שמלק‪ :‬ובחטאתיו‬
‫^ ‪ • — - -‬ש?כמו ובתרצה מלך‬ ‫ימיי יקשיו אשר‬
‫י‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫למלכי ישראל)‬
‫^ סש שנים שלמות סיס‬ ‫י‬ ‫כתוביכ^ ^ ״ « ׳י‬ ‫ם‬ ‫בכן אתפלג עכא ישראל‬
‫ע‬

‫לתרתין פלגון פלגורת עמא זזוד־ז‬

‫ב ת ר תבני ב ר גינת לאמלקיותיה‬
‫‪ .‬יתלןיף‬ ‫יפלגות בתר עמךי ‪x‬‬

‫)לפי שהיה סם אדני‬ ‫חבגי ב ר גינות וסיותתב;י ומלך‬

‫ההל סמל קלא שם‬ ‫להמליכו והחצי אחריעםרי‪:‬‬
‫‪T‬׳׳ ; •ן‬ ‫י! ! ‪/ -‬‬ ‫ג ־‪1‬ד״ ‪V‬‬ ‫ץ‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬
‫‪0‬‬ ‫•‬

‫העיר שמרון חהלאות‬ ‫ויחזק העם אשר אחרי עמדי אותר­‬

‫כי היה שם עיר שמה‬ ‫בשנת תלתין ג‬
‫‪V‬‬
‫שמרון קודם זה א ן‬ ‫ה ע ם אשר א ח ר י תבני בךנינרת‬ ‫וחרא קנין ל מ ל כ א א ק א מלך‬
‫עתה כנאה עמרי‪:‬‬ ‫ר מ ת תבני רמלך^מרי‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ש ב ט א ך ב י ת ; ה ו ד ה מ ל ך זןמןי‬
‫וירע‬ ‫‪ -‬כ^ע כסיל‬ ‫• ‪,‬‬
‫ב^נת שלשים ואחת שנה‬
‫ישךאלתךתא עסךין שנין בתרצה עשייה *שמ‬ ‫‪,7‬‬
‫י '* לאסא מלך!חודדה מלך ‪!; hnjj‬ל״‬ ‫וזבן ית כךכא‬
‫־ ~י״‬ ‫מ ל ך שית שנין־‬
‫‪ .‬ןשךאל שתים עשרה שנה בתךצדייז‬ ‫דלשומרון מן שמי בתי־תין כ‬
‫‪J‬‬
‫כבךין דבסף ומא‪:‬ת כי־בא וקיא ׳ י* מלך שש״שניס‪ :‬י וי?ןן את־ההר‬
‫לסנ‬
‫יתקמה ךגןךתא ךבנאעלשובם ' 'ל'‪-‬ל שמרהמאת שמרבככריסכסףדבן‬
‫;‬

‫שם‬ ‫ה ^ ^‬ ‫^ ת ‪ %‬א ת ^‬ ‫^ר ריהךטוראשו תן‪1‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬

‫ו ‪S i Suo‬‬ ‫בנה‪%‬שם־^מר״אדניההר^מרון‪:‬‬ ‫^‬

‫אניס אכיל‬
‫<עי*‬ ‫גזגיא‬
‫קימאדגיהי‬
‫והרשע כי ישוב׳בל חטאתיו אשר עשה רפ‪ :‬ה פסוקים דאית בהק הםאה ועשייה וסי׳ נססר נסדר נשא ו זזעס‬
‫‪1‬‬
‫ישראל נ דססיכי בקריאה וסימ לברך את העם ישראל ׳ או יחלק העם ישראל ׳ לא נבדלו העס ישר^ ‪ J‬שס‬
‫»ל שם קםץ בסו פתחין וסי׳ נמסר בסדר לך לך‪ :‬אדני ד׳ בקריא׳ וסיס׳ דקה אדני יוסף אותו ׳ דבר האיש אתי‬
‫חאר^ אתנו קשות ׳ דאסר אלינו האיש אתי האקו י דקן את ההר שמרק ׳ וחד ואדני האדנים ז‬

‫ו‬
 ‫שעה‬ ‫לדק‬ ‫מלכים א ‪v‬‬ ‫דשי‬
‫)בחטאתמ׳ כתיכ כלומל ‪ to‬ת ל מ ת שעשה וקלי בחטאתו לשון יחיל כלומר‬ ‫ויעמגאת הבעל׳ מוסף על עגלים של ילבעס‪ :‬אסלה‪ /‬אילן נעבד! חיאל בית‬
‫חטאת הענליס‪ :‬הנקל לכת)׳ אס היה כעיני) נקל ללכת כחטאת ילבעם גהם‬ ‫האלי יחיאל אשל מבית אלכימ ישי בית הלחמי ולא נאמל הבית לחמי ןכן יהושע‬
‫העגלים כן הלאה כמעשי) כי נקלים הי) כעיני) אותם החטאות)לקח אכה מגויי‬ ‫בית השמשי בספל שמואל ולא הבית השמשי וכן בעפלת אביהעזלמלאנאמל‬
‫ה א ל מ ת לחשנא של)לעמל הבעל שהמהםעוכלים שם וזה) שאמר)ילך דעמל‬ ‫האבי עזלי)יש פותלין בית האלי על שקיבל עלמ קלללת יהושע אלול האיש אשל‬
‫הלך שם לצילק נעכל הבעל‬ ‫•קום)בנה ומי אמלו‬
‫שהי) עוכלים שם )השתחוה ל)‬ ‫״ ^ ‪ .‬׳ ידידורם בזאתאי׳ ודואש הסמלך לאלישע׳ את יכל חסתי‬ ‫־׳ •‬ ‫!‪-‬׳ ׳׳־‪-‬י ׳‪-‬׳ ״•״׳׳‬
‫כלומל שקכלן עלמ כאלןה )עשה‬ ‫ושארא‬ ‫‪,‬‬ ‫‪w‬‬ ‫^‬ ‫‪i‬‬
‫^ ‪ K‬ר מ ^ ^ ‪ 4‬־ — י־*״׳ ״״״ ״*׳י׳‬ ‫י ־‬ ‫״* ‪\r‬‬ ‫עימ‬
‫׳״‬
‫כמוה< כשמלק )כנה ל) בית‬ ‫‪7 4‬‬
‫י‬ ‫שמך; ן י ל ך ב כ ל ד י ל‬ ‫בנימן ויריחו משל‬
‫)קלא) בית הבעל)הקים ל) שם‬ ‫ו ע ב ד ע ^ ר י ד ב י ש כ ן ד ם יי ו ^ א ש‬ ‫ה‬ ‫מ‬
‫‪v<U *-,*w‬‬ ‫יהושפט ומפני‬
‫מזבח‪ :‬ביתהבעל׳ חסל בית‬ ‫‪k‬‬

‫ואזל ב כ ל‬ ‫• ב ל די ק ד מ ו ה י ‪J‬‬ ‫י תלא) באחאב » ‪ 4‬ן כה ד ע ש ד ה ^ מ ר י ה ר ע ב ^ ג ־ ‪r v H J‬‬ ‫‪n‬‬

‫השמוש )כן הנמצא בית השם‬ ‫וילך ב כ י ״ י ר ד‬ ‫מ ב ל אשר לפניו‪:‬‬ ‫ל^‬ ‫' ^ ל‬ ‫‪1‬‬ ‫ב מ‬ ‫< ! ה‬ ‫ה‬ ‫ל‪,‬ש‬
‫ד ו ע‬

‫ובחובוהי‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫אךדוא‬ ‫‪:‬‬
‫שהוא כמ) בבית השם )הלומים‬ ‫‪ 'V‬ט ו יב ח •ט א ת י' ו ‪ -‬א ש—ר‬ ‫ימ רי בד יע דםי ׳ ב ־ך נ ב‬
‫‪p‬‬
‫באביליסבכומיסלה׳ב‬
‫כסיסליז מ ת בנו‬
‫לן םכתבמ בספל מכלל כחלק‬ ‫חיב ‪-‬ית י‪.‬ש ‪.‬ר ‪.‬א ל ל א‪-‬ר ג ז א ק ר ב ם‬
‫‪T T :‬‬ ‫‪:‬‬‫‪.‬די ‪...‬‬ ‫‪T1‬‬
‫ז ה ל‬ ‫ל‬ ‫ב‬

‫הלקלנק* )יעש אחאב׳ הוסיף‬ ‫ה ח ט י א א ת ־ י ש ר א ל ל ה כ ע י ס אות־־־‬ ‫י‬ ‫^‬

‫יי א ל ה א ך י ש ך א ל ב ט ע ו ת ה ו ן ‪i‬‬ ‫שמת‬ ‫על‬ ‫כנמ‬ ‫נקבל כל‬
‫עול לחטוא ונטע אשלה לעבלה‬ ‫‪ J‬ב נהיפ‬ ‫יהוה א ל ה י י ש ר א ל ב ה ב ל י ה ם ‪:‬‬
‫ושאר פ ת ג מ י ^ מ ף י ךי ע ב ד‬ ‫האחלון בהצבת‬
‫זולתי הבעל שעשה ׳ובללש מאי‬
‫ונבוךתידיז די ע ב ר ה ל א א נ ו ן‬ ‫ו י ת ר ד ב ר י ע מ ד י א ש ר ע^זרת‬ ‫ללתו' וכן היא קללתו‬
‫)יעש אחאב את האשלה אמל‬ ‫•י‬ ‫»‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JJ‬‬ ‫‪—.‬‬ ‫י‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫יי‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫‪V‬‬ ‫‪S‬‬

‫ברתיבין ע ל ס פ ר פ ת ג מ י י י ו מ י א‬ ‫בבכומ‬ ‫של יהושע‬

‫ר יוחנן שכתב על ללתי שמלון‬
‫אחאכ כפל באלהי ישלאל לא‬
‫יהא לו חלק כאלהי ישלאל ז‬
‫חיאלכית האלי ׳ מבית אל היה‬
‫כמו בית הלחמי מבית לחם‪.‬‬
‫ואחאב בר עמדי מ ל ך‬
‫כבית השמשי מבית שמס )תחת‬
‫ממשלת) של אחאב היה )עשה‬
‫לבל זה )לא מיחה ביל) אחאכ‬
‫כל כך הלשיע לעש)׳ ועד ימי) לא‬
‫וגבוךתו א ש ר עשה ה ל א ־ ה ם כתובים‬ ‫•סלנה וכצעילן יציב‬
‫ל מ ל כ י ‪ :‬ש ך א ל ו ושכיב ע מ ד י ע ם‬
‫על״ספרךבר* הימים ל מ ל כ י ן ש ך א ל‬ ‫דלתיה‪) :‬יאמל אליה)‬
‫א ב ה ת ו ה י ואתנןבד בשומרון ו מ ל ך‬ ‫התשכי׳ מ א ק ששמה‬
‫‪ i‬ו י ש כ ב עמר* ע כ ם ־ ־ א ב ת י ו ו י ק ב ר‬
‫א ח א ב בדיה ת ח ו ת י ד ת ן‬ ‫חי‬ ‫מסב‪:‬‬
‫בישמרון ר מ ל ך א ח א ב ב נ ו ת ח ת י ו \‬
‫‪ #‬ל י ש ך א ל ב ש נ ת תלך־‪/‬ין ותמני‬ ‫ואחאב בך^מרי מ ל ך‬
‫שנין ל א ס א מ ל ב א ש ב ט א ך ב י ו ת‬ ‫על־ישךאל ב ש נ ת ^ ׳ ל ש י ם ושמנדה‬
‫רלבג‬
‫‪L‬‬ ‫״‬ ‫‪C‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪7‬‬ ‫;‬ ‫‪7‬‬
‫ש נ ד ה ל א ם א מ ל ך י ה ו ד ר ת ״ ו י מ ל ך "^'' " ״‪I‬ז *‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬

‫י ה ו ד ה ו מ ל ך א ח א ב ב ר עמרי ע ל‬ ‫‪ *-‬י‬ ‫יץ י ‪ •• .‬י*‬ ‫•• •י ^‬ ‫״‬ ‫*ירע מכל אשל לפניו׳‬
‫היה אלם שעלה כלמ לכנות‬ ‫‪3‬‬
‫ןי‬ ‫י‬

‫יליחו מפני השבועה שהשביע‬ ‫^ י א ל בשומרה עסיקותיתיז‬ ‫א ח א ב בךןןמרי ^ ׳ ש ך א י‬ ‫ילמה שהלך כחטאת‬
‫יהושע אלול האיש אשל יקים‬ ‫עיני!‪ .‬י יעבר אחאב בר ? מ י י‬ ‫שםפל בעימרון עעךים ושתיש ענד־!‪:‬‬ ‫_‬ ‫ילכעם ‪,‬כמן‬
‫י‬ ‫‪.....‬‬
‫)בנה את העיל)מ׳ ותמהה הוא‬ ‫לחטוא‬ ‫והוסיף עול‬
‫ר ב י ש ק ד ם יי מכלייקדמוהי וי‬ ‫ויעש א ח א ב ב ך ע מ ר י ה ר ע כעיני‬ ‫‪.‬״טא־ס ‪ 'nnh‬זאפטל \‬
‫כייליח) למלך יהולה היה כי‬
‫י •‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫מ ל שאמ שהלע מכל‬
‫משכט כנימן היה )איך נתן‬ ‫ש‬

‫יהושפנ‪ 1‬לשות לבנותה ומצאנו‬ ‫י^ ל לפניו מפני לכת)‬

‫בילושלמי חיאל מן יהישפש יליחן‬ ‫בכל חטאת ילבעם כי‬
‫מכנימן אלא שמגלגלין זכות על‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ .‬״‬ ‫‪.‬‬ ‫מןסל‬ ‫שיקבל‬ ‫הייזלאוי ^‬
‫ילי זכאי )חובה על ילי חייב‬ ‫ואקים אגורא ל ב ע ל א ב י ת ב ע ל א‬ ‫וילך ויעבד ארת־־הבעל‬ ‫״ ׳ ^ מ פ נ י מ ה שלאה מבית עדינים‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪*£‬‬ ‫*‬ ‫י * ! ‪ 3‬ל בעסא )צית י ר כ ם‬

‫‪r‬‬
‫)אחל שנבנתה ־ לא ־‪ ,‬נאסלה‬ ‫‪:Cn‬־״‪t‬‬ ‫‪"L‬‬ ‫י־'־‬
‫ע‬

‫י‬
‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫••‬ ‫;‪T'T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫•י‪:‬־־•• ‪I‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪m‬‬

‫ישיבתה כי התלם היתה שלא‬ ‫ועבד א ח א ב‬ ‫ך ב נ א בשומרון ן‬

‫לבעל‬ ‫מזבח‬ ‫וילןס‬ ‫‪:‬‬ ‫ו‬ ‫ל‬
‫כ‬ ‫רשתחו‬ ‫^לפי שלא ק ב ל כ לל‬
‫תכנה כמו עיל הנלתת )הבונה‬ ‫ית א ש ך ת א ואוסיף א ח א ב ל מ ע ב ד‬ ‫מהמוסל מפני יי* בית ךזכעל אישר בנה בשמרון‪:‬‬
‫אותה עוכל בתלם והוא נענש‬ ‫‪J‬‬
‫להעיל מעש מתשאת "‬
‫" ^ א ח א ב א ^ ה א ^ ר ה ה ו ס ף ו מיל ‪ -‬ל א ר ג ז א ‪ .‬כ ן ך ם יי א ל ה א ד ן ^ ך א ל‬
‫כאשל לכל יהושע ד ת בית האלי‬ ‫י ־ ‪ r j : :‬־ ‪11‬י‬ ‫‪ C‬״‬ ‫‪P ' i‬‬ ‫ילבעם הנה ל א י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫בית מומי כלומל שעבל על האלה‬ ‫מכל מלבי״שךאלךהווכןךמוהיו‬

‫ביומיוהי ב ג א ךזיאל ב י ת מ ו מ י י ר ת‬
‫קיאמל שהלע מכל אחאב לעשות להכעיס את ‪:‬הורת‬ ‫‪.‬‬
‫שהשביע יהושע )מפני זה נקל‬
‫בית האלי לא שהיה מבית אל‬ ‫יריחו ק ט ל א ב י ר ם בובךיה ב ד שרי‬ ‫'צ‬ ‫יעיי' אלהי ישראל מכל ץ מלכי י ש ך ^ ל‬ ‫‪h‬‬ ‫‪l‬מ פ נ‬
‫^‬
‫ובדכלי ל;ל נקלא בית האלי על‬
‫חיאל‬
‫‪r‬‬
‫ביליובנה‬
‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬
‫אשרהיךלפניו‪:‬‬
‫( ״ '‬ ‫‪J r‬‬ ‫‪1‬‬
‫יזמח )ילך בכל ללך‬
‫‪l‬‬ ‫;‬

‫יל נכ ל ש ^ ל ל י ת ה ושגוב זעיר בנוהי ב ד‬ ‫‪0‬‬

‫שעבל על אלה שאמל יהושע‬ ‫ילבעם בן נבט‪) :‬יהי בית האלי את־ןךיחה באבירם בכרו‬
‫אקים ר ש ה א ב פ ת ג מ א דיי די מ ל ל‬
‫‪,‬‬
‫אלול האיש וגו !‪ .‬יליחה ׳‬ ‫זכשגזכ‬ ‫מ‬

‫כתיב בהא)קלי בויו כמ‪ 5‬אהלה‬ ‫ביךאךיהושעברגון‪:‬‬ ‫׳‬ ‫ךלתידה‬

‫צעירו הציב ־ — ‪-‬‬ ‫ובשגיב* י• •י‬
‫‪t‬‬ ‫יםדהי י ׳ י ד ד‬
‫ק‬ ‫‪?:‬י י‬ ‫ללכי ב ח ^‬
‫חטאת‬ ‫^רכעס׳^ כ ת '‬
‫*^‬
‫כאבילס בכולן‬ ‫)הלןמיםלן‪:‬‬ ‫ואמר אליהו‬ ‫י‬
‫ירבעם־ הי‪ ,‬קלים כךבר״יהורת אשר ד ב י‬
‫יסדה'׳ )מת וכן מת) כל בניו‬
‫ך מ ת ו ש ב מתותבי ג ל ע ד ל א ח א ב‬ ‫ויאמר א א ה ו‬ ‫‪ « t‬ןיךנון‪.-‬‬ ‫^‬ ‫ו^״‬ ‫י נ י ג‬

‫ובעת שהציב ללתיה היה עליין‬

‫סנוב צעיל) ח י ) מ ת ל ת קכ‪1‬ל‬
‫אבירם כוכליה כל סלי לשכלל‬ ‫‪T:‬‬ ‫י‪,‬־‬ ‫־‪•:‬יי‬ ‫י־•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪o . .‬״‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪/‬‬
‫‪* .‬‬ ‫_‬ ‫הלס‪ *1‬על החטאים‬
‫_‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬

‫יתה )קטיל שגוב זעיר כנוהי‬

‫)בשגיב י‬ ‫כל אקים לשהא‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪/‬‬ ‫איזבל)היא היתה כ ת‬ ‫‪t‬‬

‫כתיב במל )קלי כויו כמ) פעי‬

‫ךלךבררך‪ :‬ויוסף ז מלאים בקריאה וסימ ויעמד נמקים ‪#‬ר אשר אץ דרך׳ ויוסף עוד יפתה ‪ 1‬זיוםף‬ ‫אתכעל מלך צידונים‬
‫פער עליו עלון כי אותיות אהד‬
‫יהונתן להשביע׳ רד קעילה׳ ויוסף אחאב׳ דבר אל אחז קדמא דויוסף יי׳ דבר ׳ ובעת מ ר לו ד ד ה ׳‬ ‫והנה אפשר שהייז‬
‫מתחלפותן ןיאמל אליהו התשבי מתושבי גלעל ׳ מעיר ששחה תושכ היה תחילה‬
‫ישב בגלעל )כתי אליהו למתותבי גלעל ונחלקו לזל מאתה שכט היה‬ ‫ושאראכךדסף‪:‬‬
‫דוסף שאזל לידא לאסף כתיב ואתל‬ ‫‪ 0‬ס המלך הה‪5‬א‬
‫מהם אמל) מסבט גל היה)מהם אמל) מסבט בנימן)מהם אמל) פנחס זה‬ ‫אתכעל או יהיה הרצון‬
‫אליה) וכל אחל מהס סומך לכלמ אל הפסוקים כלכלים לחוקים )אנחמ לא‬ ‫׳‪,‬‬ ‫^‬ ‫‪1,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫^זה בת אתבעל‬
‫ילעמ האמת)הנה גזל אליה) על החטל בקנאתו ליי עלעיכליעז כתוכ כ ת ו מ ן‬ ‫בהמתה‬ ‫שנשאה‬ ‫לל‬ ‫עמה‬ ‫עצמהואתרת‬ ‫מ<שפ<*‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫מלת‬ ‫* ת מלך צידוני׳)תהיה‬
‫משה זסלתם)עכלתםאלהיםאתלים והשתחמתס להם ןחלה אף יי' ככם )עצל‬ ‫אל‬ ‫בת‬ ‫)כעל‬ ‫אמל)‬ ‫נתניילה)כמוהן‬ ‫םלא‬ ‫מ‬ ‫‪$‬לצ<ן‬ ‫צילונים‬ ‫אלהי‬ ‫כ ת אתבעל)הוא‬
‫מ ל *לאלילו כזה אבל גם הוא הלך ועבד את הבעל שהיתה עובלת לג איזבל‬
‫א ת השמים ולא יהיה מסל )בטח כאל שיקיים את לכליו ועלמ וכיוצא כ) נאחל‬
‫ותנזל אןמל )יקםלך כמ‪ 5‬םאמל שמואל הנביא אקלא אל יי' לתן קולות)מטל‬
‫ובעמל כי הלע מפל אשל לפני) גזל אליהו ואמלל) ט לא יהיה טל ומטל אולי‬
‫יחזול בו)האל אלך אפיס האליך אשל) כאסלהאלין לאשללפנמ ומה שאמל‬
‫כי אם לפי לכלי על שילאה שיחזלג מעמל עז כלס או מקצתן ׳ גבל לש וכי מה ענין‬
‫ז ה אצל זה אלא כשמת) כני חיאל כלם הלט אליה) )אחאל לנחם חיאל ואחל‬ ‫מ^ממ<»‪»K30wv‬‬ ‫‪ ahhxo‬הרעע‪!,‬‬ ‫‪0‬ל‪ (, sbba‬קימם ‪w o w‬‬ ‫ה‬

‫אליהן כי בעון סבנה יליחו מתו בני) כלכל יי' אסל לכל יהושע כן נון אמל‬ ‫^ " ' ^ ^ ‪S Z ,‬‬ ‫'י! ' ״‬ ‫י‬ ‫סמי*‬ ‫״׳‬ ‫< ל‬ ‫‪ 5‬ת‬ ‫ה פ ‪ 5‬י מ‬ ‫ש ־ ב‬

‫‪ r>h i‬בדמ< של‪.‬ם‬ ‫י‬ ‫‪ w w a‬ק היזתיחס!״ מ נ ת מ ג ל‬ ‫ג ת (‬ ‫מ‬ ‫‪B‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ב ת ) ל ?‬

‫‪Del‬‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫נ‬

 ‫•‪9‬‬

‫רש׳‬ ‫מלכים א ‪r‬‬ ‫רדק‬

‫‪ \h‬א ל א ש ה ל כ ו אליי*) ו א ח א כ ל נ ח ם א ת ח י א ל נ א כ ל ) א מ י‬ ‫ל מ ה סמכו‬ ‫ח י יי‬ ‫א מ ל לו א ח א כ מ י גלול מ ש ה א י יהושע א מ ל ‪ A‬מ ש ה ש ה י ה ל כ י של יהושע א מ ד לו‬

‫לאליהו א י פ ם ל ס ק ל ל ת ה ת ל מ י ל נ ת ק י י מ ה גקללת מ ש ה ר ט נ ו ל א נ ת ק י י מ ה‬ ‫אחאצ‬ ‫ל ב ל י ה ל ב ל א נתקיימו)לברי תלמיל נתקיימו והלאא מ ל מ ם ה ו ע ב ל ת ם אלהים‬

‫כל‬ ‫שנ׳ ו ס ר ת ם ו ע ב ל ת ם א ל ה י ם א ח ל י ם ) ח ל ה א ף יי׳ ב כ ם )עצל א ת ה ש מ י ם ) ה ל י‬ ‫א ח ל י ם ו ע צ ל א ת ה ש מ י ם ו ה ל א כ ל י ש ר א ל עיכלי ע ז ה ם ואין ה ם י ד ס נ ע צ ל י ׳ ק פ ן‬

‫)נסתלת ׳ מפני‬ ‫י ס ל א ל עיבלין ע ז ) א ק ג ש מ י ם נ ע צ ל ק מ י ל ) י א מ ל א ל י ה ו ו נ ו ׳ ‪:‬‬ ‫א ל י ה ו ) א מ ל ו נ ש ב ע ח י יי׳ א ם י ה י ה ה ש נ י ם ה א ל ה ט ל ו מ ט ל כ י א ם ל פ י ל ב ל י‪ J‬א ש ל‬

‫רכש‬ ‫אחאבואיזכל;‬ ‫שאני לגיל לעמול‬ ‫ע מ ל ת י לפניו ׳‬

‫כלי סייע‬ ‫הנחל׳‬ ‫דברי ‪ r‬וסיס נמסר לעיל בהאי ם*פרא סימן ו׳ ‪ J‬ובשר ח וסי׳ נמסר בסדר תזריע‪ :‬קום ט׳ ו* וסי׳ נמהר ביהושע‬ ‫המקים‬ ‫בתפילה וכן א ל‬ ‫לפנ*)‬
‫ויטרח‬ ‫הגשמים‬ ‫כירך‬ ‫סימןז׳‪ :‬לקחיג וסים׳יערף כמטר לקחי ׳ לקחי נא לי פ ת לחם׳ ותאמר ‪ T‬לקחי׳ וא׳ ולקחי ו א ט ע ם ‪:‬‬ ‫כי‬ ‫י י ' ‪:‬‬ ‫אשל עמל שםא תפני‬
‫לשה‬ ‫שהיה‬ ‫לגלות‬ ‫אילהן‬ ‫כתלמי‬ ‫א ם לפי לכלי ׳‬
‫ה ק ב ה ש י ס ור א ל‬ ‫בעיני‬
‫חי״יהורה אלהי ישראליאשד עמדתי‬ ‫ךשי״אל‬ ‫א ל ה א‬ ‫ק י כ ם ה ו א יי‬ ‫לפי‬ ‫המטל‬ ‫כ ל אימל כילא ב א‬
‫מ ת י ם ב ר ע ב‪5‬‬ ‫שרויין‬ ‫כ י ה א ל א מ ל ל‪ 5‬ת ח י ל ה‬ ‫לבלו‬
‫ש ם העירג‬ ‫צרפתה׳‬
‫לפניו אם־יהיה ה ש נ י • האיד־־‪ .‬ט ל‬ ‫•יהי ־שמא‬ ‫א‬ ‫כןךמוהי‬ ‫ך מ ש מ ש נ א‬
‫ואתנה‬ ‫אחאכ‬ ‫אל‬ ‫לך הלאה‬
‫‪it-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪j -‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪:T‬‬ ‫•‪T‬‬ ‫•‬ ‫ו‬ ‫ן‬
‫ב ד‬ ‫ו מ ט ו אא ^ ה ן‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫האלין‬
‫‪lb‬‬ ‫בפמליא‬ ‫צויתי ם ם ׳‬ ‫מ ט ל א״כל פ י ל כ ל י ל ל ע ל ם א מ‬
‫ם ם עה׳‬ ‫שתכלכלך‬ ‫שלי‬
‫ומטר כי אבם־־לפי דברי ן‬ ‫פ ת ג ם‬ ‫והוד•‬ ‫אימר ו‬ ‫שלא‬ ‫ונסתלת ׳‬ ‫במצית ה א ל ‪:‬‬
‫כ לסמי‬ ‫״ ; ‪T‬‬ ‫־־ ‪:‬־‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•״‬
‫א ש ה אלמנה; קחי נא‬ ‫ףוד‪°‬דבר־;ה‪1‬ה אליו'לאמיר‪:‬‬ ‫נ ב ו א ה כין כ ן ד ם ; י ע מ י ה ל מ י מ ר ז‬ ‫)היה מהנחל‬ ‫י ד ע ך א ל ם ם ם י‪.‬‬
‫לי מעט מים ׳ הוא לא‬
‫לך מזה ופניות לה קדמות ונסתרת‬ ‫ל ק ד ו מ א‬ ‫אזילמ ^ א ותתפני ל ך‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ז‬
‫חיותך‬ ‫והיה‬ ‫ת ‪:‬ששתתהה ׳‬
‫באלמנה‬ ‫מכיר‬ ‫היה‬ ‫מהנ‬
‫ש א מ ר לו ה ק כ ה ולמל‬
‫בנחל כרית אשר על־פני הירדן‪:‬‬ ‫ו ת ט כ ר ב נ ח ל א ד כ ר י תדיע ל אפי‬
‫־••‬ ‫*‬ ‫־‬ ‫=־=־‪ • -‬־• ‪,‬‬ ‫• ־ ־‬ ‫‪:‬‬
‫‪.‬עורכים‬
‫~‬
‫בזיתי•‬
‫ה‬ ‫ת‬ ‫ש‬
‫™>* »‬
‫‪ nf‬ה ע י ל כ י ס‬
‫ואת‬
‫‪'h\• V‬‬
‫אבריז‬ ‫מאליעזל ע ב ל‬ ‫והיה מהנחל תשתה ואת־־הערבים‬ ‫זהעיכיס‬
‫ויהי מ נ ה ל א ת ש ת י ויה‬ ‫יךךנא •‬
‫הםחולים‬ ‫השפות‬ ‫מ מ ש והס‬
‫ו א מ ר א ו ת ה ם ת ת ן לי‬ ‫ה‬ ‫ר ק ך י ת ל ס ו ב רזה ך ת מ ן ן‬ ‫ע ו ך מ א‬ ‫ל‬ ‫ששמתי כלכם‬ ‫* ט ע ם צויתי‬
‫היא‬ ‫לשתות‬ ‫מ י ם‬
‫וילך רעש‬ ‫צרתי ל כ ל כ ל ך שם‪:‬‬
‫־ ' ‪ /‬ז י ־‪1‬־‪•v‬‬ ‫‪ :‬־ ‪• v : v :‬יו‬ ‫־׳ ־‬ ‫ועבד ב פ ת ג מ אך » ואזל‬ ‫ואזל‬ ‫פעמים‬ ‫לתכיא ל ח ם )כשל שתי‬
‫מעע‬ ‫האלמנה‪:‬‬ ‫היו‬ ‫מאין‬ ‫לםאיל‬ ‫ןאק‬ ‫ביום‬
‫בדבר יחלה וילך לשב בנחל כדירת‬ ‫ב ג ה ל א ך כ ך י ר ה ‪1‬י ע ל א פ י‬ ‫ויתב‬
‫מכיאין לו כ י כ א מ ת ממקו׳ כ ש ל‬
‫והערבים‬ ‫אישר על׳ פני הירדן ״‪.‬‬ ‫ו ע ו ך מ א מיתןל י ה ל ח מ א‬ ‫י_רךנא ו‬
‫האל‬ ‫ה מ מכיאין לו א ח ל שכלצגן‬
‫ו ב ס ר א‬ ‫ו ל ר מ א‬ ‫בזנפרא‬ ‫ובסרא‬
‫מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחכם‬ ‫ה י ו מכיאין ל ו ) ה ל כ ה כשלי׳ היו‬
‫•לבג‬ ‫‪Ir.‬‬ ‫‪t‬׳‬ ‫‪j t‬‬ ‫־‬ ‫‪t‬‬ ‫•‬ ‫‪i<1‬‬ ‫והוה‬
‫־‪:‬י‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪ :‬״ ‪ :‬י‬

‫ב ר מ ש א ו מ • יה ל א ש ת י ו‬
‫י••‬
‫‪ :‬־ ‪ :‬י‬

‫• ' ‪T - ; -‬‬
‫‪T :‬‬ ‫•‬

‫‪ : - :‬י‬
‫כ‬ ‫שאיחל )השחלתי‬ ‫ב\שלאל‬

‫ובשר בןןרב ומךהנחל ישתדה ״‪.‬‬ ‫כל‬ ‫אלפים‬ ‫שבעת‬ ‫גיםלאל‬

‫הנביא‬ ‫ואתר‬ ‫שלום‬ ‫ה ב ל כ י ם א ש ל ל א כרע) לבעל וכל‬

‫‪1‬‬

‫אתו‬ ‫היתה‬ ‫כריתי‬

‫י‪ £‬ךוךמלןץ‪:‬מים וייבש הנחל כי לא­‬ ‫^‬ ‫המ וס והף מ יטו מר יאן וב יא בר עע ן ^ ה ;‬
‫; ‪T : -‬‬ ‫• ‪T :‬‬ ‫;־ ‪T‬‬ ‫)כלכלי‬ ‫ה פ ה א ש ל ל א נ ש ק לג ׳‬

‫ולזה‬ ‫והשלום‬ ‫החיים‬ ‫קום‬ ‫חיה נ ש ם בארץ‪:‬‬ ‫ל ע‬ ‫»‪1‬‬ ‫נ ב ו א ה מ ן מ ד ם יי‬ ‫פ ת ג ם‬ ‫והוה‬ ‫ל ז ל *א שהיו מ כ י א י ן לו משלחנו של‬
‫» •‬ ‫ד‬ ‫‪1‬ין‬ ‫‪»T/r‬‬ ‫‪vv‬‬
‫מםלחנו של‬ ‫אומלים‬ ‫& ח א ב ויש‬
‫שכברנתן השם‬ ‫ירמה‬ ‫וישבת שם‬ ‫אשר לצידון‬
‫אליולאמר‪:‬‬ ‫ויהיצרפתה‬
‫דבר־יהוה‬ ‫לך‬ ‫ק ו ם אזיל ל צ ך פ ת‬ ‫למימר ן‬ ‫עמיה‬

‫ימים‬ ‫אגרך‬ ‫לפנחס‬ ‫•יי‪/‬‬ ‫י ‪ :‬י ! ־ ; ‪vt‬‬ ‫ו •‬ ‫‪:‬־ ‪JV‬‬ ‫••‪:‬יי •יו‪ :‬־ •י‬ ‫י ה י ם פ ט ר מ העילכים שיחלים כמו‬
‫ן ך ‪ ,‬א‬ ‫ו ת ו ת בה מ ן‬ ‫די לציז־ונאי‬
‫מצאנו‬ ‫והנה‬ ‫נפלא‬ ‫הנדה צויתי ש ם אשדה אלמנות‬ ‫א ך מ ל ת א‬ ‫פ ק ך ‪,‬י ר ת ה מ ן א ‪ -‬ת ך ‪ /‬א‬
‫*גילכי מ ע ל כ ך ו ה נ ה ה כ ת י כ א ו מ ל‬
‫‪x‬‬ ‫•‬ ‫‪»T‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪VTT‬״‬ ‫‪: -‬‬
‫ש ה י ה כ ה ן בימיי פ י ל ג ש‬ ‫ם ם‬ ‫ילעץ א ל ם‬ ‫שלא‬ ‫ונסתרת‬
‫ר ק ם י וילך צרפתה‬ ‫לכלכלך‪:‬‬ ‫ולןם‪1‬א!ל‬ ‫לסיברותךו‬
‫היה‬ ‫אחאכ‬ ‫ט‬ ‫לאימ‬ ‫עהלי‬
‫לול‬ ‫ובימי‬ ‫כגבעה‬ ‫‪9‬‬
‫־‬ ‫יין‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־‪|T-.T‬‬ ‫‪ V :‬י‬
‫(‬ ‫־‪:‬‬ ‫;‬

‫ופנחס‬ ‫כתיב‬ ‫מצאנו‬ ‫ויבא אל־פתח העיר והנה‪-‬שם אשה‬ ‫ל <חס'‬

‫ל ת ך ע ג ן ר ת א והא‬ ‫ואתא‬ ‫ל ע ך פ ת‬ ‫א ס‬ ‫סאמל‬ ‫אחלץ צמג‬ ‫מחפש‬
‫\ ' ץ‬ ‫־‬ ‫‪JT‬‬ ‫״‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪X‬‬ ‫‪JV‬־‬ ‫יי‬ ‫" י‬
‫היה‬ ‫נניל‬ ‫כ ן אלעזר‬ ‫? י נ ב ב א‬ ‫אי־מלתא‬ ‫א ת ת א‬ ‫וזמן‬ ‫)אולי‬ ‫ומי״‬ ‫וממלכה‬ ‫• ש בלי‬

‫ע ל י ה ם ל פ נ י ם ויי׳ ע מ ו‬
‫אלמנה מקששת עצים ףקרא אליה‬ ‫משתילים‬ ‫ה ה ם היו‬ ‫הסיחלים‬
‫‪T‬‬ ‫״‬‫‪9‬‬
‫‪> :‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪V JV‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪. -‬‬
‫ו ק ־ר ‪:‬א יל ה ו א מ ר ס ב| י כ ע ן ל י‬ ‫אעין‬
‫‪A‬‬ ‫‪:‬‬
‫>'‪ |\m‬דמיין‬ ‫‪T‬‬

‫^ ו ת ו ‪ :‬צ ל פ ת ה א ס ל לנילןן י‬
‫כספר‬ ‫כאמו‬ ‫וככר‬
‫הי*‬ ‫כי הוא‬ ‫שפטים‬ ‫ויאמר קחי־נ^ לי מעט־מים בכל<‬ ‫זעיר מ י א ב מ נ א ואשתי ‪1‬‬
‫‪. . . . . .‬‬ ‫• ‪T T‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪ :‬״*‬
‫םנ׳‬ ‫וזהו‬ ‫צלפתא ת ל‬ ‫ל פ י שיש‬
‫ונליג א ש ל כ נ ע נ י ם ע ל צ ל פ ת ו ז ה‬
‫שנראה אל‬ ‫מ ל א ך יי׳‬
‫ואשתה‪ :‬ותלך ל ק ח ת ויקרא אליה‬ ‫ואזלות ל כ ס ב ונןרג^ ליה יאמר‬
‫גלעין)אל יפתח והיה‬ ‫‪U-T‬‬ ‫־‪l»V-:‬‬ ‫‪ :‬־ י ‪.‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫‪v‬‬ ‫— ‪< r | :‬‬ ‫לאליהו‬ ‫הקכה‬ ‫םאמל‬ ‫צלפת‬
‫סני בך\ לי פהא ךלהםא ביךיך ו‬
‫נ ו ש א א י ת ו ר ו ת יי׳ כ מ ו‬ ‫ויאמר לקחי־נא לי פת־לחם בירך‪:‬‬ ‫לנילק‬ ‫סמיך‬ ‫ם ם היא‬ ‫קילך‬

‫מ ל א ך יי׳ כ מ ו ש מ צ א נ ו‬ ‫ו ה י א ס ל י ם ל א ל ‪ :‬ה נ ה צויתי ם ם‬

‫כאליהו ולזה‬ ‫ג ס כז‬ ‫א ש ה אלמנהלכלכלך׳ א ם נאמל‬

‫*‪ ww‬ט מ^ר יי צני(ית <‪ rbh hw‬הכבה ‪-»Swh‬־‪ t‬ייי‪,‬‬

‫יבקשו‬ ‫א מ ר ותולה‬ ‫ע נ ת ן כ ל כ האלמנ׳ לכלכלי לא^היה ז ה ט ה י א ל אה י ה ל ה ב מ ה ש ת ח י ה ה י א א ל א עי‬
‫ה נ ס ת ב ל אליהן ה ב י ן » ל ב ל ה א ל כ ן כ מ ו ש א מ ׳לו ג ם כ ן ) א ת ה ע ו ל כ י ׳ צייתי ל כ ל כ ל ך‬
‫ס ל ח ה אליהוצי ל א ה י ה ל א ל מ נ ה כ מ ה ת ח י ה ה י א ע צ מ ה ל ם ש ת כ ל כ ל ה ו‬ ‫שסוכיק‬
‫ובלכתו‬ ‫ם א מ ל םיצוה לכלו‬ ‫י ל ע כ י מ ה ש א מ ל לו ה א ל צייתי ש ם ע ל ידי נ ס ה ו א‬

‫* ״ ״ ‪ w csow P‬ס־׳־ר נספר לה גמה ימני*י ט ׳יי‬ ‫צ כ י ת ה א ל מ נ ה ש ת ן כ ל לכלכלי ל פ י כ ך א מ לל ה כ ה א מ ל יי א ל ה י י ם ל א ל כ ל ה ק מ ת‬

‫)אמלן כ ד ל ם כ י ז א ת ה א ל מ נ ה א מ וס ל מ נ ה‬ ‫!!אתנלה)צפחת השמן ל א ת ח ס ל ׳‬
‫אם‬ ‫ל ק ח ינ א לי ׳ ה ל מ ד מ ע מ ל ת ב ג ע י א ‪:‬‬ ‫הנכיא‪:‬‬

‫‪,‬‬
‫•חייה י ״ י׳ייי * ״ י נ׳ נבר נתב וה י(ליהי קילה מיתיים המנתב ל־ירגי‬
‫« לינ תי ‪h‬־סרהיי‪ f‬׳הניננרננלליבינלייהה״ע־י־י־י‬ ‫‪b‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫» ״ | « ‪ W ^ ^ t o w l‬״ ‪ri1«,fAoS‬״״*הלו‬

‫‪0‬‬
‫‪ ,‬״ ‪ » * ? ; ,‬י ״ י י « ה־טי( ^ ^ ל ‪ : 0‬נ ל י״״א ‪ hen‬מה ה « הי(‪-‬לו‬ ‫״״‪ M‬״ ‪ hen- JA» W J‬מ היי לי( ־נליי׳ התלם ‪0‬״«א ‪, U‬‬ ‫י ה‬ ‫ב ע ל ב ח‬

‫‪ ^ ,‬י ^ < י « ס»י״מ יהני־‪-‬ית נמי ‪ « t o‬ב^״י מספר מלי׳מימ "י‬ ‫^ ^ ^ ^ ^ ״ ז ^ ך ״ ^ י ט ה י י ז ^ ^ מ‬

‫במה״יזמקחייומיי*< <‪PA‬ממגי•‪1*0‬׳מ«כי מ ס * ט ‪ ^ * 0‬״ ^ ^ ״ ; ? ״ ^ ״ניי׳למאל יליההיא מבקרני ^ מ ת *‪»Mb!h‬נעשיתבהסתי‬
‫^ ^ ^ י ל ־ י מ ^ ‪ 0‬ה ה ^ ה נ ־ ל א מן החיים צ״היהמ^יי־י‬ ‫ג‬ ‫ס‬

‫‪ < 0‬נ מ ‪ 1‬ה המן הרי(' ם־אמל ניפ־״ס״ י(ל־*‬ ‫| ״ מ * « י ״ « « י‪-‬ריית יה־ה י ( מ ר ‪ w i i ^ h w‬ט ^‬
‫נ‬ ‫י « * »‬ ‫ג‬ ‫‪0‬־‬

‫^ מ » מ מ ז ה*ז יהיה ה־ה לרך פנחס ‪0‬יה‪-‬ה «ל־ז <» י(ר‪1‬ך מהיונםי־ז‬ ‫^סהמ*ז«ידי״מיז״כלממפר^‪ . ,‬ז ס ‪ ,‬״ ^ ^‬
‫הנהמלרנתה^בתחיפי׳ה־י ־מלרנתהמ‪1‬רבת ימת‬
‫ז‬ ‫ס‬ ‫» ‪ w‬ט נמי ‪ 0‬ה » * עתי נתקי־תהקיה יל־‪.‬ה כןהעני‪ ,‬ב‪0‬ל <ל‪-‬ה ז ) ר י ‪;^^/!^,f,‬‬
‫‪ ,‬סף החלק ה ‪ 0‬נ מהל‪-‬ןיה יהפלג * מ ב‪40‬מת ההם )ימננע מהסם‪ !,‬ומטי‬ ‫‪, ........‬‬ ‫מלאת‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪-‬י־זרולז‬
‫עצו‬ ‫דרש‬ ‫מלכים א ‪r‬‬ ‫דשי‬
‫‪,‬‬
‫א ם י ס ל י מ ע י נ ׳ כל לכל עינכק פרוסה נמלה או קטנה! כי אם מלא כף קמת‬ ‫מעינ׳ כמל עננה‪ :‬מלא כ ף ת י מ ס מנתן מלא פיסת ילא; בצפחת׳ כיטיי״ילא‬
‫סאינל עלג עליין ׳)מלא כף תלנ׳ מלא פסת ילא! )מתנל ׳ אחל שנאכלהו נמלת‬ ‫בל& כמל סנאמר כ־שא‪:‬ל נפחת המיס אשל מיאםלתמ ן )מתנן ׳ מסם )להלן‬
‫כי אין לני מה נאכל עלל; עסי כלכלך ׳ סתעםה אלת) מלא כף זעסי לי ממנל עי^ה‬ ‫נחית בלעב‪ :‬עינה קטנה בלאסונה ׳ מללס אגלה יש בבראשית רבהבותאמל‬
‫קטנה כי יספיק הקמח לי)לך ללכנך)מה שאמר בראשונה כי לעכ היה כי לא‬ ‫לאה בנל‪ :‬חלה כן האשה ׳ כלי שיצטרך למפתח של תחיית המתים כלאיתא‬
‫אכל באותו הללך )יש ללס לפי‬ ‫בסילהי אנלתא לחלק‪:‬‬
‫שהיה כהן סתוכיאלו מן העיסה‬ ‫ומתנו ה׳ בקריאה וסי' נמסר בסדר ואתחנן‪ :‬ותעשה ד בקריאה וסי' ותעשה לך אלהים אחדס ׳ ותלך ותעשה‬ ‫להזכיל את עיני ׳ עד‬
‫חלה תתילה ‪ :‬לא תכלה ׳ נכתכ‬ ‫כדבר אליהו׳ ותעשה לך שם כהיום הזה׳ ותעשה אדם כ ת י ‪ :‬ולך ד'קמץ וסימינםסר בספר שפטים‬ ‫שלא באת אלי הי)‬
‫כהיא ונקודו ככעל אלף* וענינו‬ ‫סימן יא‪ :‬פסוקי׳ איתנהון ויקרא ויאמר וסי'ויקרא אהרן ויאמר חג׳ ויקרא שמשק׳ ויצמא מאד ויקרא‬ ‫שיקלין מעשי )מעשה‬
‫לשין כליון וחסרון כבעלי ה ה א ‪:‬‬ ‫עירי יהייתי לאלייה‬
‫עד מם תת[ יי׳ י כתיכ כנין כמו‬ ‫ואמרת גןיכם ה ו א יי אלהך א ם‬ ‫לנס משבאת לכאן לא ותאמר חי־יהיוה אלרדך אבם־ייש־לי‬
‫לתתן שם ונקרא כלא נון ת ת‬ ‫•ו‪.‬‬ ‫״‬ ‫ו‬ ‫‪...‬‬
‫י‬ ‫‪.‬‬‫>‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫נחשבתי לכלים ואין‬
‫ליש א י ת לי מדעם אלהן מלי פ כ ר ת‬
‫וסניהס נכונים וכבר כתבנו‬ ‫מעונ כי אכם־מלא כףץןמח בכד‬ ‫וכן‬ ‫צדקתי ניכרת‬
‫‪ .‬׳ ׳ י ך א ק מ ד ו א במנא וזעיר מ ש ח א‬ ‫בלוט היא אומר ואנכי‬
‫לעתימ בכתיב )קרי כי בנלות‬ ‫דזס‬ ‫כ‬ ‫ג‬

‫בבתבס) הנסתאו׳ )המ מוציאין‬ ‫ומעט־שמן בצפחת והנני מקששרת ‪ . ..‬בזגלוחיתא והא אנא מנבבא תרין‬ ‫לאאיכללהמלטההרה‬
‫א‬ ‫בנסחא אחת כך ובנסחא‬ ‫א^ין ואהך ואעבךנידלז לי ולבדי‬ ‫אנל אבדה׳ שלא תהא ישנים ע צ י ם ובאתי ועשירדהו לי‬
‫אחרת כך ולא עמדו על בירורם‬ ‫‪9*0‬ר לד־ז‬ ‫וניבלמה ולמורת ו‬ ‫ויאמר‬ ‫ולבני ואכלנהו ומתנו‪:‬‬ ‫וכיתי נזכרת אצלו‪:‬‬
‫וכתבו האחת מבפנים והאחרת‬ ‫ייתמילל׳ לשין מלה‬
‫ותאכל היא והיא ׳‬ ‫מכחק ‪:‬‬
‫א ל ך ‪ .‬ו ל^ה תדחלין עולי ‪#‬ביךי‬ ‫אלירת אלירתו אליתיראי באי עשי‬ ‫נשתטח עלי)‪ :‬ויהי‬
‫היכתיבהזכד בתחילה והנקבה‬ ‫מתמן‬ ‫לי‬ ‫עביךי‬ ‫ברבם‬ ‫כפתנמיכי‬ ‫כדברך אך עשי־לי־משס ןןגה קטנה‬
‫באחרונה והקרי להפך ושניהם‬ ‫בראשנרת ו ה צ א ר ת לי ולך ולבנך לנ \י * ךזךרא זעיךא בסךמיתא ותפקין לי‬
‫עניץ אחד כי שניהם אכלו אבל‬ ‫וליך ולבריך תעבךין ב ב ת ך י ת א ‪t‬‬ ‫רלבג‬
‫מנהנ הלשין הוא כשזוכל ;כל‬
‫ארי כדנן אמר יי‬ ‫א ם יש לי מעינ׳׳הוא כי כה אמר יהודה אלהי ישראל כר‬
‫ונקבה כאחד יפיל הלשין על‬
‫ג‬ ‫הקילם אם זכר ואס נקבה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫‪8‬‬
‫נ‬ ‫מ‬ ‫אלהאדישראל‬
‫! ‪t‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫~ ^ י י ‪" -‬י»יי««« ‪ L , ^ , • - ,‬נ^‬ ‫מענין‪ .‬עינה )אמרה‬
‫והראשין הוא העיקל לפי׳ נזכר‬
‫ז‬ ‫*‬ ‫•‬
‫־‬ ‫•י‬ ‫״‬ ‫*‬‫־‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫«*‬ ‫‪?.‬‬ ‫״׳•‪:‬‬ ‫ל‬ ‫הקמח ‪ 1‬ר א ‪J‬ת כ ל ה וצפחת השמן ל א‬
‫י נ ‪:‬מ ר ו צ ל ו ח י ‪t‬ת א ד מ ש‪t :‬ח א ‪r‬ל א‬ ‫א‬
‫"״‬ ‫יי׳‬ ‫‪7‬‬
‫•־‪.‬‬ ‫'‬ ‫‪V V T‬‬
‫־‬ ‫•"־''‬ ‫‪v‬‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫־‬ ‫־‪:‬‬ ‫‪ ,‬החסר ‪0‬אין לה שום לכל‬
‫כלאשובה כמו ותלכר מרים‬ ‫ו‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫תחסר עד יום התךיהוה נשכם ע ל ־ מז־ • ־‬ ‫;‪7,‬י יא׳ עינה אך יש לה מעט‬ ‫מז‬

‫) א ה ק )תכתכ אסתל המלכה‬ ‫יחחרעדיומאךיתן;י^ךאעל‬ ‫‪P‬‬ ‫־‬

‫ותעשה כרבך‬
‫‪Y‬‬
‫י‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬
‫קמת ככל)מעט שמן טו פני האדמרה‪:‬‬
‫‪v.‬‬ ‫‪U ,‬‬
‫‪S‬‬

‫ומללכי היהזלי קיים עליהם‬ ‫י • ‪,T T - . I T /‬‬ ‫י‬ ‫‪I‬‬ ‫‪,‬‬

‫ואזלת ועבדר״*‬ ‫אפי ארעא ‪t‬‬
‫מרלכי היהילי ואסתר המלכה‬ ‫ה א‬
‫וביתרת‬
‫ז י א‬
‫הוא־וחיא‬ ‫ותאכל‬ ‫אלירתו‬ ‫ואכלניהן‬ ‫בצפחת‪:‬‬
‫' <! כ פ ת ג מ א דאליהו ואבלרת ה א‬ ‫זה‬ ‫שאחל‬ ‫דל‬ ‫ומתני׳‬
‫וכן זה ותאכל היא והוא כי היא‬ ‫ימים‪ :‬כד הקמח לא כלתה וצפחת‬
‫העיקל ואעפ שעל ילי אליהו בא‬ ‫יומין!‬ ‫ביתא‬ ‫ואנש‬ ‫והוא‬ ‫*‬
‫‪ -‬ל‬ ‫ימיתו כי אין לה מ ה‬
‫בסיפ‬ ‫לאכיל מפני חוזק ה השמן ל א חסר ברבר־יהורה א ש ר‬
‫לה ה נ ס ׳ וכלל׳ הוא והיא כתי׳‬ ‫וצלוחיתא‬ ‫גמר‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫דקמחא‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫*‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫הלעכ •• אך עשי לי‬
‫כזכות אליהו אכלו‪ :‬יכיתה ׳‬
‫•־י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫י‬ ‫‪T l T i .‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪k,‬‬ ‫‪a‬‬
‫•ושם עונה קטנה דבר ביד אליהו‪:‬‬
‫ד מ ש ח א לא ח ס ר כ פ ת ג מ א דיי‬
‫כנה ואחליס כני כיתה אכל‬ ‫״ •‬ ‫; • ‪T T :‬‬ ‫‪:‬־‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪. .‬‬
‫‪J‬‬

‫כלאשינה׳ ה נ ה ציה ויהי אחר הרבדים האלרה חלה בן­‬

‫למעלה לא אמל אלא לי ולכניכי‬ ‫דמליל בירא דאליהו ן‬ ‫‪Ir‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪ T‬״ ‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־ ; ‪ T‬־ ‪J‬‬ ‫‪- -‬‬ ‫­ • •‬ ‫לה אליהי ‪/‬ה כי מפני‬
‫והוה ב ת ר פתגמ^יה לא היה מספיק אלא לשניהם‬ ‫כלכלה אותו יביא השי האשה בעלת חבירת ויהי חליו חזק‬
‫לבל והס קילמין לסאלכני ה‬ ‫‪|JTT‬‬ ‫‪•:-‬ד• ‪t T‬‬ ‫‪'A‬‬ ‫‪T‬‬
‫־‬ ‫‪VT‬‬ ‫־•‪-‬‬ ‫‪-‬ן‪.‬״‬ ‫‪•IT‬‬

‫האלין אתמרע ב ר א ת ת א מךרה‬ ‫הבלכה בקמת ההוא‬

‫הבית‪ :‬וצפחת השמן לא ח ס ל ׳‬ ‫נשמה‪:‬‬ ‫לא־נותרה־בו‬ ‫אשר‬ ‫ער‬ ‫ובשמן)אם תעשה לה מאד‬
‫א ?‬ ‫?‬

‫לגזילת פעל בצלי כמו כי‪ .‬חפן‬ ‫שר ית יא^!‬ ‫הנ ל‬ ‫מךעיי• ת ב י‬
‫תלןיף‬‫?‬ ‫זהוה ש ת א ר‬‫ביתאל א א‬ ‫‪ ^ " -‬י ^ ״ ^ ^ י ^ ^ עלך‬ ‫י‪ /‬י‬
‫»אשיה<‬ ‫ולבנה תתלה יכלה‬
‫בבת יעקב ואמל חסל לשו׳ זבל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ולך‬ ‫לי‬ ‫מה‬ ‫לאליהו‬ ‫ואמרת‬ ‫את־‬ ‫להזכיר‬ ‫אלי‬ ‫באת‬ ‫איש האלהיס‬ ‫הקמח )השמן בו‪:‬‬
‫‪T• :‬‬ ‫‪•TT‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫ן •• • ‪T‬‬ ‫‪ :‬־‬
‫‪v‬‬ ‫״ ־‪/• ; - : 1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪A‬‬ ‫‪V.IT‬‬ ‫•‪J‬‬
‫כי טעמו אל השמן)למעלה אמל‬ ‫דיי א ת י ת א ל ו ת י ל א ד כ ר א י ת ח ו ב י‬ ‫ל‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬

‫לביתי‬ ‫ומאכל הוא והיא‬

‫ויאמר‬ ‫עוני ולהמית את־בני‪:‬‬
‫לא תחסל לשו נקבה טעמ) על‬ ‫ואמר לה הבי‬ ‫ולמקטל ית בךי ‪1‬‬ ‫‪ :‬״ו‬ ‫»‬ ‫‪r T‬‬ ‫י‬ ‫הוא‬ ‫הקלים‬ ‫ימים׳‬
‫אלירת תני‪-‬לי אית־־בנך רפןחד־זי‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪.‬ץ‬

‫ס‬ ‫הצפחת והעניין אחל כמ)‬ ‫לי ית בריך ונסביר! מחינה ואסקיה‬ ‫תחלה כמושאמללה׳‪.‬‬
‫סאמל למעלה היא מנהנ הלסו׳‬ ‫אייהל ׳ וזכר ששנה מחיקח ויעלרהו אל־העליה אש!—‬
‫לעליתא ךהוא יתיב תמן ואשככיד!‬
‫בלוב להמת טעם הפעל אל‬ ‫ב חד היל‬ ‫אחת אכלו מזה )לא הוא ישב שם וישכבהו על״מטתו‪:‬‬
‫ם‬ ‫{‬
‫הלכק וצמעטיהיה הפעל אל‬ ‫ע ל עךס־ה מלי‪£.‬י זי ‪?^1‬י ‪V-‬‬ ‫בלתת כל הקמח‬
‫הנלבק כמ) כי היתה אלמ פני‬ ‫אלהי ב ר ם על ארמלתא די אנא‬
‫‪'p‬‬ ‫נא •‬
‫ויקרא אל־יהוה ויאמר יהוה אלהי‬ ‫ב‬

‫‪:‬־ ‪T‬‬ ‫•‬ ‫־ ‪ :‬־ • ‪T‬‬ ‫־׳‪/‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪ VJ‬י ־‬

‫‪t‬‬
‫־ ־־׳ ^ ‪ r‬׳••;‬ ‫‪J‬‬
‫‪ .‬׳••וי‪ ./‬׳• \‬ ‫חסל‬ ‫וצפחת השמן לא‬
‫המלחמה קיל ננילים נחבאו‬
‫קשת נבוריםחתיס‪ :‬על אסל לא‬
‫ולא ימות‬ ‫ה ‪T :‬‬
‫‪r‬‬‫יתבאש ל ‪T‬‬ ‫‪::‬‬
‫• ־ ‪/‬‬ ‫עמה ‪T‬לא‪T‬‬
‫־‬‫דר ‪T‬‬ ‫נהנה היה זה המופת ךזנם^ל־חאל^האשר־אני מתנוךר‬
‫‪ j‬ומשיעניין‬ ‫בשנסתכ׳ האדר אשל‬
‫כאי‪/‬יהין ברה; ואתמקק ע ל ךביא ת ל ר ת‬ ‫ל לקמח והארל עמה הרעות להמית את־בנה‪:‬‬
‫ניתלה בו נשמה׳ ים מי שאןחל‬ ‫ב כ‬

‫אלהי שלא מ ת מכל וכל אלא היה‬ ‫זמנין דגלי ק ד ם יי ואמר יי‬
‫‪• T VI T:‬‬ ‫‪- • ; - TS‬‬ ‫• ; • ‪ - : I‬״ ‪T'T:‬‬ ‫אשל בצפחת לשמן רתמירר על־־הילר שלש פעמיכם‬
‫נ‬ ‫חלמ חזק מאל על םנעצלה‬ ‫ויאמר יהוה ‪ :‬יא * ‪.‬רהי צא־‬ ‫‪JT‬׳‬ ‫אל־יהוה י י ‪.‬‬
‫‪-‬‬ ‫*‬ ‫ףמרא«‬
‫‪•• . . i‬‬ ‫כמי הענין בההפך‬
‫נשימת) )לא היו מכילין ממנו‬ ‫החשה לנחש‪) :‬יהי‬
‫שום סימן חיות לא בנשימה ולא‬ ‫מלי) חזק מעד עד‬
‫אל יי׳ דאסר ׳ דקס וילך צרפתה׳ ותלך לקחת׳' הגם על האלמנה׳ ויתמודד על הילד ׳ דקרא‬
‫בלפק הנילים על שחשבה אימ‬ ‫אשל לא מתלה מ‬
‫אסא אל יי׳ ׳ דחל יונה לבוא נעיר י גנךאל הבן להלז את המראה;‬
‫כי מ ת היא וכן הוא אומל‬ ‫נשחה׳ לל שהשינהו‬
‫חבל‬ ‫נשמה‬ ‫כי‬ ‫לאנותלה‬
‫‪ . .‬׳ כ י נשמה חב‬ ‫כלניאל‬ ‫המלת מפני החלי‬
‫איתו הוא על ללךהפלנה‪.‬נהנכק כי מת מיתה נמולה כמוםסיבלק כני העולם«‬ ‫ליזזקי‪ :‬כ א ת אלי י להזכיר את עוני ולהמית את כני ׳ אמלה זה כי מפני המת‬
‫להזכיר את עיני ׳ כמלימה כי על ילך נזכל עגני שמא לא עבלתי לפניך כלאוי‬ ‫אליהו נקי מן החטאים ה נ ה נגינתו עמה יוכל עונה לפי שאינה צדקת כמיהו‬
‫ועל כן הזכיר לי האלעק שיס ליוהענישניהאל כבני שמת‪ :‬ה נ ם אל האלמנה׳‬ ‫)אפשרשאמלהזה מפני שהאיש השלם ילקלק עמו השי מאל)יענישהו מתל על‬
‫כלומר אפיל) על האלמנה פקלת העון כמו שאתה פוקל המם עינם לישראל‬ ‫חגואו ממה שיעניש איש אתל כמו שזכלנו כלבד הנכיא הזקן אשר כבית אל)לזה‬
‫כעצירת הנשמים ואפי'על זאת האלמנה פקלת עונה להמית את כנה לא תחייהו‬ ‫יתכן שאס לא היה ס ס אליהו יהיה הסי מעלים עינו מחטאיה אך מפני היותו םם‬
‫כזכלתי שאני מתנודר עמה)יונתן תרנם כרם על ארמלתאדיאנא דר עמה לא‬ ‫ידקל־ק השי ככל הנעשה בכית אשל הואשם ניהיה זה סבה להניע עליה העונש‪:‬‬
‫יתכאם לה)לא ימות כרה׳ וזה סיוע למה שכתבנו כי לא מ ת מיתה נמלדה‪:‬‬ ‫מתגללל׳ מענק ל ל ל ל ל ‪ :‬ויתמודד על הילד שלשה פעמים׳ רל שנשתטח‬ ‫נ‬

‫מתגורר עמה ׳ כמו עם לכן נדתי יהיא מכנין התפעל‪ :‬ויתמודד י מענין מדה‬ ‫אצלו ועשה עצמו מלה לו כששם עיניו אצל עיניו ופיו אצלפמ )כפיו אל כפמ וכן‬
‫מבנין התפעל כלו׳ סם עצמו כמדת הילד כםנשתטח עליו כעני׳ שנ באלישע)ישכב‬ ‫בזה הללך כמו שעשה אליםע בבן הםינמית כאיל) ילצה בזה שתבא ה מ ת מאכלי‬
‫על הילד ויםם פיו על פמ ועיניו על עיניו וכפיו על כפיו והענק הזה שתהיה תפלתו‬ ‫השב‬ ‫הנכיא אל אכלי הילל‪:‬‬
‫בכמנה מתל על הילל כםםיכב עליו דתחללל עלי) )על הזה )יעתר ינחק ליי׳‬
‫לנכח אשתו כלו׳ שהיתה אםתןלננלוכעת תפלתו כלי שימין תפילת) עליה כי ע ק ל היא )אפסל נ כ כי עסה כן להנשים עלמ ןלחממן בחום הטבעי המצא מפנמ ומבסלו‬
‫הי ללב פעמים הנסים נעשי׳ עי מעט תחבילה מדרך העולם‪ :‬שלש פעמים ׳)לא הוצלך מתל כי כפעם השלישי נענה ובכל פעם מהשלשה פעמים היה קללא יי' אלהי השב‬
‫ועל‬ ‫נ א נפש הילל הזה על קלבו)ענין תשובת הנפש על קלב) משוכת גשימתו גהלגשלתמ שבטל) ןכן ויאכל ותשב מ ח ו אלי) והדגמים ל) ׳‬
‫נ‬
‫‪Dd‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ל‬
 ‫‪rr‬‬ ‫מלבים א‬ ‫רלבג‬
‫לןעב נא נפש הילל הוה על ק ל ט ׳ ‪-‬לפי שבאכלים הפנימיים כמו הלב והכבל והאצטימכא נלאה כת הנפש מתל התפלל שתשוב הנפש סם לכיחול אל הלכ ט חש*י‬
‫תתפשט לכל הניף י עתהזהילעתיכיאישאלהיםאתהולבליי׳בפיך א מ ת ׳ ילמה שחשבה אותו בלבל כל הקמת וצפתת ה ס ק סהמע זה אליהו מנביא אחל אך הוא לא‬
‫)היה נביא אך כאשל לאתה שהחיה את ה מ ת א ז נ ת ב ל ל ל ה כי היא בעצמו הוא איש אלהים ואמת הוא לבל יי׳ בפיו‪ :‬בשנה השלישית׳ לל כשנה השלישית לעצילת הטל‬
‫והמשל‪ :‬ויחביאם חמשים איש כמעלה ׳ לל ט לילאתו שתמצאם איזכל חלקם לשני מחנות ולזה שם חמשים איש כמעלה אחת ןחמשים כמעלה אחלת‪ :‬חכיל ׳ עשב‬
‫להאכיל הבהמית •‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,,‬‬
‫ולא נכלית מהבהמה ׳‬ ‫ודבר יי ז דסמיכי בקריאה וםימ היה יקר בימימ ההם אק חזק נפרץ ׳ רקם דוד נבקר ׳ ותאמר האשה אל‬
‫אליהו ׳ ויהי יפיס רבים ודבר ׳ כי מציק תעא תלדה דישעיה ׳ וחברו דמיכה ׳ ויהי ישעיהו לא י*א ׳• להראות‪ .‬לצה לימל שלא נכרית‬ ‫׳‬
‫דרה‬
‫עצמנו מהכהמ שלא‬ ‫‪ \iS‬ק ד ט ׳ כמו לקרבי וכן ותתפלל ‪ '1‬ומלאי׳ וסים׳ נמסר בשדר כ׳ תודיע וכשמואל חלק א׳ סימן א׳‪ :‬האתה זה ד׳ נקריא׳ וסיס׳ האתה זה בני עשו‬
‫תסאר ממנו לנו קצת ז‬ ‫*נל יי' ואלמד ק ל ט לפי שבלב תלוי‬
‫אם יש נוי וממלכה‬ ‫על־קרבו ״‬ ‫הישב־נא נפיש־הילר הזה‬ ‫ת ת ו ב ?עז ^ ? ? ‪ M‬ך ר ב ^ י * לויי?‬ ‫נדות האלם והנא בקלכ האדם‬
‫{‬
‫אשר לא םלח אדני‬ ‫‪y‬‬ ‫^ ‪^^ ^ p ^ ^ V‬‬ ‫וכןבל יי ע ל ו ת א‬ ‫‪:‬‬ ‫לימ^והי'‬ ‫ויתלמעלהי‪ :‬ולבל יי׳ כפיך א מ ת ׳‬
‫שם לבקשך׳ הנה אף‬ ‫‪-‬־‪v‬־ ״‬ ‫‪V‬‬ ‫פי' יעיל שלכל יי׳ כפיך אמת כלומ׳‬
‫‪**-‬י*־״‬ ‫ךאלידהו ןתברת נ פ ש א ר ר ב י א‬
‫מ ת ה ילעתי כי איש האלהיס אתה‬
‫יהיה‬ ‫י שלא‬ ‫פ‬ ‫על‬ ‫ר?ןח‬ ‫נפיש^זילר על״קךבו ויחי ן‬ ‫וגסיב א ל י ה ו ‪ :‬ת‬ ‫ל מ ע ו ה י וח;א ‪i‬‬
‫ץ‬ ‫ב' »‪fcp‬‬ ‫גהתיותך כנ* שהיה מ ת ועלל‬
‫אחאב מולך עליהם‬ ‫ה‬‫אליהו את־ודלד' ף ך ה ף מךה;ןל‪,‬‬ ‫ר‬ ‫ך ב י א ואחתיה מ ן ע ל י ת א ל ב י ת א‬ ‫ידעתי זה כלאותי כי לכל יי׳ כפיך‬
‫‪T‬‬ ‫‪•• :‬‬ ‫י‬ ‫•י •‬ ‫• י‬ ‫»״‪•••:‬‬ ‫• ״‬
‫& ‪ H h‬י^ילאמירא ראך^הי‬ ‫?‬
‫ש? פי ;זקן‬ ‫•^מת שאמלת כד הקמח לא‬
‫דהביח ל א מ י ד ה ואמר ל ה אליהו‬
‫מםכיע הנוי והממלל‬ ‫ותאמר האישה אל‪-‬‬ ‫ךאי חיפנך‪:‬‬ ‫תכלה וצפח׳ השמן לא תחסל וכן‬
‫ון^מךת א ת ת א‬ ‫וזזי היא ב ד י ך ‪J‬‬
‫באלהיהם שיאמרו לג‬ ‫ס‬ ‫אליהו עתה זה יךע ‪^ ^ ,g ,‬‬
‫י‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ה י ה או פי׳ פי כשאמל לה תני א ת‬
‫ה א מ ת כמו שנהינ‬ ‫‪u‬‬
‫« •*‬ ‫ז יל‬ ‫י ־‬ ‫״י־‬ ‫* י‬ ‫־ ׳ • י‬
‫ל א ל י ה ו בעץ דין יךןןגא ארי נ נ י א ‪.‬‬ ‫‪3‬נך על מנת להחיותו אמל לה‬
‫שישביע האדם ח ב ת‬ ‫אתה וךברץהוה בפיך אמרה‬ ‫דיי א ת ו פ ת ג מ א ךיי ב פ ו מ ך אנון‬ ‫י‬ ‫וכמי שאמל לה כן היה ומה שאמל‬
‫נןשיוט ו‬ ‫לו עתה ילעתי כי על הקמח ועל‬
‫ויהי ימים רביבם וידבר־יה^• ב מ ה שישאל מממ‬
‫<ו׳ מיל‬ ‫ן ה ו ה מ ז מ ן יומין סגיאין ופתגם‬ ‫השמן א מ ל ה כי כלכת אלהים‬
‫‪k * * V r t‬‬ ‫הזז א^אל^זו בעט־־ז ה ש ל ו ו ת‬ ‫גזכות הנכיא וזה הלכל הלא‬
‫נ ב ו א ה מ ן כןךכם יי ה ו ה ע כ ם א ל י ה ו‬
‫כי היהר‪0‬ע‬ ‫ךאמד ל ך הראה אר־אחאב ואתיה ‪, W 6 .‬‬ ‫*מצא על ללך ישלח יי' לן" את‬
‫כ ש ת א תליתאה ל מ י מ ר א ז י ל‬ ‫הכלכ׳ באסמיך אכל להחיות מ ת‬
‫שייטיב לנ השי זאת‬ ‫•••‪"V‬‬ ‫׳!••יי‬ ‫• י ‪ - : .‬י *‪.‬‬ ‫‪°‬‬ ‫‪£‬‬ ‫מ ט ר א ‪#‬ל‬ ‫א ת ך ז ז י ל א ח א כ ואתן‬ ‫^א נמצא‪ :‬ויהי כשנה השלישית׳‬
‫הטלכה הלא תראה‬ ‫דהךאוות אליאחאב ודתו‪/‬עב חזק‬ ‫למל‬
‫אפי א ר ע א ‪ :‬ו א ז ל אליהו ל א ת ח ז א ה‬ ‫לעצילת הנשמים‪ :‬ואתנה מטל ׳‬
‫כי כשםלת אליו כן‬ ‫^ל‪-‬‬ ‫&‬ ‫‪:‬־‪TT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫• ‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪:-‬־*‬ ‫י‬ ‫־ ‪I‬‬ ‫־*•־‬
‫פי מפני הרעב ש ט לכי׳ כתשובה‬
‫הדד כספך וזהכך לי‬
‫ויקרא אחא!‬ ‫‪2‬‬

‫‪ .‬ל א ח א ב וכפנא תקיף בשומרון ו‬

‫ב‬ ‫! ה ט י ט דלכיהם ועול שהיו‬
‫הלא‪ .‬סלח לו כדברך‬ ‫עבדיהו אישר על־הבירת ועיידיהו‬ ‫וקרא א ח א ב ל ע ו ב ד י ה ן די מ מ נ א‬ ‫גישלאל \' אלפי׳ אשל לא כלעו‬
‫ורות‬ ‫אדני המלך ן‬ ‫ץ‬ ‫י‬ ‫‪ • :‬׳ ־ • ‪:‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫ז‬ ‫‪-‬‬ ‫יי‪-‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫• *‪v‬‬ ‫י‬ ‫ו‬
‫ע ל ביתא ו ע ו ב ך ^ א הוה ך ח י ל מן‬ ‫לבעל‪ :‬י ל א א ת י י ׳ מ א ל ׳ ועתה‬
‫יי׳ יס^ך על אשר לא‬ ‫ויחי‬ ‫היה ירא אתייהוה מאד ‪j‬‬ ‫־למיל‬ ‫ו^ומלהיאך היה ילאאתיי׳ מאל‬
‫ו ה ו ה כ ד כןטלרת‬ ‫ק ך ם יי ל ח ר א ז‬
‫אדע׳ הנה היה אליהו‬ ‫‪,‬‬ ‫וחד ייס‬ ‫;‬

‫בהכרירת איזבל ארת נביא יהיו־־״‬ ‫ג מל‬ ‫א י ז ב ל ית נביא^א דיי ו ך ב ר ע ו ב ד י ה‬

‫צי שם נפשו בכפו להציל נביאי‬
‫מנרנל ככך כי כאםר‬ ‫ן'‬ ‫נ•‬ ‫"‪v‬‬
‫יי‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪J• :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫יי׳ ולהחיותם ואמלו ל^ל כי זה‬
‫היה כמקום אחד היה‬ ‫רקח עבדיהו מאה נביאים ויחביאם‬ ‫מ א ד ה נבךין נ ב י א י ן ן א ט פ ר ג י ן‬ ‫ומכליה החביא חמשים אייש‬
‫לוח יי' משאו אל מקום‬ ‫־‪, • «-‬‬ ‫״י‪• •: -‬‬ ‫־•‪ /-‬ן׳•‪-‬־ ‪T‬‬ ‫ס ? ש י ן ג ב ר א ב מ ע ך ת א וסוברנון‬
‫ה‬
‫י‬ ‫י‬
‫‪3‬מעלה א ח ת וחמשים איש‬
‫את׳ כמג ש׳כלמ ולזיי‬
‫המשים איש במערה וכלבלש ל ח ם ־‬ ‫ואמר א ח א כ‬ ‫ב ל ח מ א ובמיא‪:‬‬ ‫* מ ע ל ה אתלת כמו שאמללמטה‬
‫ילא עובדיה ידה!‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬
‫; י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ -‬״‪- -‬‬
‫וזמםים חמשים איש במעלהי •‬
‫על מתי‬ ‫ויאמר אחאל אל־עיבריהו‬ ‫ומיס‪:‬‬ ‫ל ע ו ב ך ך ת הליך ב א ן ע א על בל‬ ‫לחם ומים ׳ כי המים היו י ק ד ם‬
‫ונו‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬
‫״‬ ‫‪ .‬י־‬ ‫*‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־ • ז י‬ ‫• י ן •‬

‫מבועי מ י א ו‪.‬על ב ל נ ח ל י א מ א י ב ם‬ ‫ולא נכלית מן‬ ‫פםניהלעכ‪:‬‬

‫וחני'‬
‫מהכלמה‬ ‫לך בארץ אל־כל־־מעינייהמ׳ם ואל‬ ‫לה'מיל‬ ‫י‬

‫ה' מנהזן‬ ‫ו‬ ‫נ ש ב ח ע ס ב א ו נ ק ן י ם סוסון‬ ‫* ‪ :‬ה מ ה ׳ מן כ ה מ ה כתי׳ וקלי‬

‫ופלי‬ ‫בל־הנחליס אולי* נמצא חציר ונהיה‬ ‫גסיפ‬
‫מתכהמה ואחל הלא ופי׳ לא‬
‫י ו ‪•-‬י••־י‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬ו«‬ ‫‪T-‬‬ ‫;‬ ‫• ‪A‬‬ ‫‪T‬‬
‫ובוךנון ו ל א נ פ ס ו ק מ ב ע י ך א ‪i‬‬
‫רשי‬ ‫סוס ופרד ורוא נכרית מ ך ב ה מ ה ‪:‬‬
‫‪ •• :‬יו‬ ‫•• י‬ ‫*ג‪v‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TTT‬‬ ‫»‪-‬‬
‫ופליגו ל ה ו ן י ר ת א ר ע > ה למ;ןבר‬
‫צכלית עילמ מהבהמה‪ :‬אם יש‬
‫‪4‬וי וממלכה׳ סכיב א ק ישלאל‬
‫ויהי בהכרית אמכל ׳‬ ‫בה ארזאב‪:‬יייזזל באורחא ח ר א‬ ‫\‪ b‬כלכלי האומל שמלך ככפה‬
‫ויחלקו להם ארת־האדץ לעבר־בה‬ ‫‪-.‬ז‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫־‬ ‫—‬ ‫י‬ ‫‪S‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬
‫להניד ב א איך היה‬ ‫י ל ' •ל‬ ‫‪,‬‬
‫והנה כ א ק ישל כלה לא מלך‬
‫אחאב ו ת ל ך בדרך א ח ד לבדו ו‬ ‫ב ל ח ו ר ו ה י ועדבך;הו א ז ל ב א ו ך ח א‬
‫עיכדיה ירא את\י'*‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י>י‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יל ‪fen‬‬
‫&יך מלך ככל העולם והנה היו‬
‫חמםים איש במערה׳‬ ‫ח ך א ב ל ח ו ר ו ה י ; ו ה ז ה י<ובך;ה אזיל‬ ‫לו מלחמו' ומלך אלם לקח עלי׳‬
‫ועבריהו הלך בדרךיאחר לבדו‪:‬‬
‫א ת ת ותמםים אים‬ ‫\‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י \‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪ .‬י ו‬ ‫־‪•/‬‬ ‫‪f‬‬ ‫ז ן‬ ‫ן ף • • ‪,‬‬
‫ב א ר ח א והןייה א ל י ה ו ל ק ד מ ו ת י ד ־ ז‬ ‫*נמנו ושם לן חומי כשומלון ומה‬
‫••|י‬ ‫•••‪T‬‬ ‫‪T : T J T :‬‬
‫במערה א ח ר ת ‪) :‬גיא‬ ‫רהי עבדיהו בדרך והנה אליהו‬ ‫ן א ש ת ט ו ך ^ י ח ונפל ^ ל א פ ו ה י‬
‫‪0‬אמ׳ והשכיע את המי)הממלכה‬
‫<‬ ‫‪ -‬ו •‬ ‫• ••‪/‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ף • ‪:‬‬ ‫‪.‬־» •«‬
‫נכרית מן בהמה ׳ לא‬ ‫*־לך אהכה וכקש׳ לא כלרך ילאה‬
‫תכרת כל בהמתנו‬ ‫ל ק ר א ר ת ו דכרדתו ויפל על‪-‬ביניו‬ ‫‪1‬‬
‫ו א מ ר ה א ת דין ךבוגי אלידיי‬ ‫ושללה או הםוחלי׳ הבאי׳ מכל נוי‬
‫‪TT‬‬ ‫ז׳‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T»:‬‬ ‫׳‬ ‫‪.‬‬

‫ממנו‪ :‬להמיתני׳ כמו‬ ‫ו א מ ר ליה א נ א אזיל א ט ד‬ ‫וממלכה ל א ק ישלאל היה משביע‬

‫זיאמר האתה זה אדני אליהו‪:‬‬
‫‪.‬ואמר ב ד ת‬ ‫ל ר ב ו נ ך ה א אל^הו ‪1‬‬ ‫^ ו ת ם א ם לאו אלתך בארצם‪ :‬כי‬
‫ויאמר לו אני ל ך אמר ל&לניך חנה‬ ‫ו^בית ארי א ת ^ ס י ‪ 2‬ע?‪1‬י ? י ך א‬ ‫ת‬ ‫טעמו לבק עם‬ ‫לא ימצאכה׳‬
‫‪,‬‬
‫•‬ ‫י \‬ ‫‪r‬‬ ‫יי"׳ "יי ‪ -‬׳־‬ ‫‪V‬‬ ‫"׳ ן *‬ ‫לבקשך כלימל כ ע מ ל סלא מצא‬
‫י יכול למצג&‬ ‫•אין‬ ‫רןיבמ ה ו א‬ ‫ד א ח א ב למקטלי ן‬
‫ה ג )‬ ‫איתך כ א ק ישלאלםלת לבקשך‬
‫שתי‬ ‫אותך ן‬ ‫דאפר מה חטאתי כי־‬ ‫אי״יהו ‪1‬‬ ‫יי א ל ה ך א ם א י ת ע כ ם ו מ ל כ ו ך ל א‬ ‫מאלצות הגוים ויםלתמיה א ץ לא‬
‫•»‬ ‫י‬ ‫ז ז ‪/ ,‬‬ ‫‪.JV‬‬ ‫י‬ ‫־ ‪v‬‬ ‫'•י י'‬
‫״‬
‫ש ל ח ךבוני ל ת כ ן ל ט נ ע ן ד ‪ .‬ו א מ ר י‬ ‫*וצא אותו והוא היה כצלפת‬
‫יםצאכוז‬ ‫אתר־־‪ ,‬נ ת ן אר־‪/‬־ןןבדן‪ :‬ב י ו — א ח א ב‬ ‫ל א ה ו ה ב א ומומי י ר ת מ ל ב ו ת א‬ ‫הסמיך לצידון שהיה כאלן יםלאל‬
‫•ל<[חפ< לפ ה א *מ‬ ‫‪ : -‬ז‬ ‫‪- ..‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•אילי האלמנה הסתילה אות) ולא‬
‫'י׳ףן‪rt':‬‬
‫» י < תל'»‬ ‫זד מ ן‬
‫חי־יי׳היוהא^אם־ י‬ ‫י‬ ‫להמתנ׳‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪; T‬‬

‫נה כסיו‬
‫חסל‬ ‫כי^י'‬
‫יי׳יסאךעל‬ ‫־••יי •‬ ‫^י ‪-‬‬ ‫־ • ‪ :‬־ • • ‪•.‬‬
‫דת עכא א ף ל א מש^ח לך ‪t‬‬ ‫‪4‬לתה איתי לפני עילה אי בני עילה‬
‫‪5‬‬
‫ימצאני‬ ‫‪ i‬לא‬ ‫יש־נוי ומממכרת אישר לא־׳ישלח‬ ‫ובען א ת א מ ר א ז י ל א מ ר ל ך ב ו נ ד‬ ‫הסתילגהו לםלוחי אחאכ כשבאו‬
‫ז ? ל ע‬
‫‪^*•t..‬‬ ‫אדע‬
‫׳‬ ‫״‬ ‫‪-T‬‬ ‫ן‬ ‫<‪r‬‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-:‬‬ ‫לכי״סו; ולוחיי׳ישאך׳ המ ח;שכי'‬
‫‪I‬‬
‫ויהי ע ו ד ר א י א א‪T‬ז י‪T‬ל‬ ‫ה א אלןהו ן‬
‫»זי‬
‫ה? י ׳ י‬
‫"לקמז‬
‫מן‬‫י^כ‬ ‫אדני שבם לבקשך ואמרו א י ן ודת‬ ‫כשלא היו מיצאים איתלכילוח יי'‬
‫מ ל ו ת ך ורוחא מ ן נ ן ד ם יי י ט ל נ ך‬
‫‪ 70‬ק ת ז נ ז ק ״‬ ‫‪fT‬‬ ‫‪\ ; IT‬‬ ‫‪:h -:‬י ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪-.‬‬ ‫;‬
‫)שאו על אחד התלים כמו שאמלו‬
‫>‪pr‬‬ ‫‪J‬‬ ‫לא‪.‬תר ך ל א א ך ע ו א ה ך ל ח ו א ד ה‬
‫והשביע את־הממלכה ואת־הנוי כי‬ ‫‪J‬‬ ‫!‬
‫צני הנביאי׳ לאלישע פן צשאג לוח‬
‫‪V‬‬ ‫‪ V‬־‬ ‫־‬ ‫; ‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫״ יי‬ ‫י"‬ ‫‪J‬‬
‫ל א ח א ב " ן ל א ישכך׳נך ו‪:‬טלגני‬ ‫•י׳ וישליכהו כאחד ההלים‪ :‬ועכלך‬
‫ועתה אתה אמר‬
‫‪,‬‬
‫ל א ימצאכה ג‬ ‫אדניי ר י '‬
‫עשה ראלם ׳; מ ! ;‬
‫זה ג ן‬
‫האתהי ל‬
‫ויאמר ׳ך ך ך ח‬
‫ועב‬ ‫•לא א ת יי'׳ לפיכך יש לך לחמול עלי‬
‫אליהו י עכר ישראל‪ :‬ימעאכה חד מז כ׳ מלק כתיב כה בסוף תיבות׳ וסי‬ ‫מ ‪1‬‬

‫אליהו‪:‬‬ ‫הנה‬ ‫לאדניך‬ ‫אמר‬ ‫לך‬ ‫&׳לא תביאני לילי מיתה י• אוכלי‬
‫נמסד נסדר וארא; מנעד ‪ '1‬הם' בליש' ןסימ' ואט התהלכתי לפניהם׳ ועבדך ירא א ת ״ ׳ ׳ אלוף נערי אתה ן‬
‫י ‪^ ,‬‬ ‫•‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫ז י '‬ ‫‪-‬ן‬ ‫!‪< V‬‬ ‫*‪h‬‬
‫‪1‬‬
‫והיה אני א ל ך מאהך ורוח;הוה•‬
‫ישאך על־״אשר ל א י א ך ע ו ב א ת י‬
‫להניד לאחאכ ו ל א ימצאך והרגני‬
‫‪•AT‬‬ ‫*‬ ‫־!‪:‬־‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪/‬‬ ‫־‬
‫*‪1‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫־*‬ ‫״‬ ‫•‬

‫ו;ןביה י ר א א ת ־ י ה ת ז כ ג ע ר י ‪:‬‬
 ‫שזמ‬ ‫רדק‬ ‫מלכים א יוז‬
‫אוכלי סלחן אתבל ׳ על נביאי הבעל ונביאי ה א ס ל ה א מ ל א) על נביאי ה א ם ל י ז‬ ‫^ ד ׳מתי א ת ם פיסחים על שתי ה ס ע פ י ם ׳ י ה נ ה ה פ ס ח יטה פעם אל לגלי האחד‬
‫לבד‪.‬והוא הנכון לפיכך לא הניחה א ו ת ם איזבל ללכת להבחן ע ם אליהו וזה‬ ‫ופעם אל לגלי השני וכן היו יםלאל ניטים על ס ת י המחשביתפעם יאמינו כי יי'‬
‫ה ר א י ה סאמ׳ אליהו אני נותלתי נביא ליי׳ לבדי ונביאי הבעל א ל ב ע מאותוחחםים‬ ‫לבלי היא האל׳הים ופעם יאמינו כי הבעל היא האלהים׳ והנה ע נ ק הבעל ה י ה‬
‫ו י ק ט ן א ת הנביאים ׳ ולא א מ ל‬ ‫איס ולא זכר נביאי ה א ם ר ה נ ר א ה סלא היו ס ם ‪:‬‬ ‫לפי מ ה סאחס!כ ס ה מ עישיס צילה יולידו ב ה לפי מחשבתם כח ה מ ש ל ת העליון‬
‫א ת כל יםלאל כי יסראל נקבצו‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫‪P‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪D‬‬
‫י ‪L L L‬‬ ‫ל ל‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬
‫מעצמם ברצון כסםמעו הי אליהו‬ ‫והרמי נ׳ וסימ׳ ושמע שאול ׳ והיה אני אלך ס א ת ך ׳ הנה אליהו והחני ‪ J‬כ ל מלכים וישעיה על כ ל ועל כל‬ ‫ההיא ועל האקלים‬
‫לוצת לעסות מ ע ס ה הבחינה‬ ‫ב ס ו א ל כ ל ואל כ ל זסים׳ א מ ר א ל רחבעם בן ׳ ויאמר אחאב א ל עבדיהו ב׳ בו ׳ וישמד זםרי א י ת כל ביות‬ ‫ה‬ ‫ההוא ותיו נביאי‬
‫אפל הנביאים לא נקבצו א ל א‬ ‫הבעל עזשים מינים נעשא ׳ ד‪4‬ש אליהו ׳ צדקים אתם ממני‪ :‬ויתנו גירפין בקריא וסיס׳ ויתנו לנו שנים פרים דבהרו להם ׳‬
‫ב ה כ ר ח א ח א ב כי ידעו כי ם ק ל‬
‫מהפעלית יניע ב ה ם‬
‫נ ס כ ם אבל נביאי ה א ם ר ה לא‬ ‫ה ל א אתחוא לךבוני ית !?{בדירת‬ ‫ה ל א ־ ה נ ד ל א ד נ י א ת א‪—1#‬ע&יתי‬ ‫ל ה כ מין מ ה מ ה ק ס ם‬
‫יכול א ח א ב להכריחם ללכת ס ם‬
‫ב ד ק ט ל ר ת א י ז ב ל י ר ת נ ב י » א דיי‬ ‫ההודעה‬ ‫ת ס פ ע להם‬
‫ס‬ ‫מפני איזבל לפי סהיו אוכלי‬ ‫־ •י‬ ‫‪T- - :‬‬ ‫־־‬ ‫• •‪•; :‬‬ ‫•\ ‪- -‬‬
‫ב ה ר ג א י ז ב ד א ת נ ב י א י י ה ו ה ו א ח ב א גיוסי יוד‬
‫•‬ ‫יו' ‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪! ,T‬‬ ‫‪" • :‬ז ‪:‬‬ ‫• » ‪v‬‬ ‫־ ן ‪ -‬י‪-‬‬ ‫ת‬ ‫מחשבתם‬ ‫לפי‬
‫שלחנה לא לצתה שילכו ם ם ;‬ ‫ו א ט מ ר י ת קןנמי״א ך;י מ א ה נברין‬ ‫מהשליט ההוא אשל‬
‫כ ס ח י ם ׳ כמו הפיסח שהוא‬ ‫מנביאי יהורת מ א ר ת א י ש ח מ ש י פ ם‬
‫ו‬ ‫ה מ ק ק חמשין ג ב ר ב מ ע ך ו ^ א‬ ‫ילדו כתיתיו ב ס ב ת‬
‫פיסח כשתי לגליו כי מי שפיסת‬ ‫חמישים א י ש ב מ ע ל ה ו א כ ל כ ל ם ל ת ם‬
‫ו ס ו ב ר ת נ ו ן ב ל ך ז מ א ו ב מ י א י‪.‬‬ ‫הבעל אשר עשו לפי‬
‫לנלו אחת נוסה על הרגל א ח ת‬ ‫"‪i‬‬ ‫‪?\Vj‬‬ ‫י•‬ ‫־י!!־‬
‫י‬ ‫‪; -‬‬ ‫י‬ ‫‪i~•• /‬‬
‫מחשבתם וככה היו‬
‫ומי שהוא פיסח שתי לגליו אינצו‬ ‫ובען א ת א מ ר א ז י ל א ? ר‬
‫ו ע ת ה א ת ה א מ ר ל ך א מ ר ניב געגיין‬ ‫ומיס‪:‬‬ ‫נביאי ה א ס ל ׳ חישכים‬
‫מלע כאיזה ל נ ל יעמיל כן א ת ם‬ ‫ושמע שמ<"א! ל ך ב ו נ ך ה א א ל י ה ו דקטלנני‪1.‬‬
‫לאדניך הנה אליהו ו ח ת נ י ג‬ ‫שיספעו הכתית ה ה ם‬
‫פוסחים על שתי הסעיפים ו ה ם‬
‫המחשבות אפי׳ אמ׳ לםון נ ק ב ו ת‬ ‫ואמר א א ה ו ל‪,‬ים הוא • צ ב א ו ד ת‬ ‫™ ס ו ו>אמל א ל י ה ו ח י י^זיה צ ^ א ו י ז * ‪ 5‬י ־‬
‫לפי שפי׳ סעיפים מחשבות שאין‬ ‫;;מדתי ל פ נ י ו כ י ה י ו כ ם א ר א ה א ל י ו ‪ g j j ; ^ :‬ד י מ ש מ ש ג א לןךמוהי א ר י י ו מ א‬ ‫נטעוהי ב ע ת מיגכל‬
‫א ת ם מלעיס לבלול ב ל ע ת כ ם‬ ‫‪0‬‬ ‫מי‬ ‫ם‬ ‫מ ג י ע י ס‬ ‫ז מ‬
‫ו א ז ל עז ו!באד זי לה‬ ‫״**׳'* ד י ן א ^ ח ז י ' ל י ה ‪7‬‬ ‫ו י ל ך ע ב ד י ה ו ל ק ר א ת א ח א ב ויגד־‬ ‫‪1‬ה‬ ‫מאיתן‬
‫^‬ ‫מלה ק ס ם‬
‫מ י האלהים א ם האלהים א ם‬
‫וחוה‬ ‫ל ק ד מ ו ת * ל ז ח א ב וחיי ל‬ ‫ל ו וילך א ח א ב ל ק ר א ת א ל י ה ף •‬ ‫ה‪ 'wz‬המגינות ו כ כ ל‬
‫הבעל וא״ת והלא ה ם נושי׳ אחרי‬
‫••‬ ‫•‬ ‫ו‬ ‫י‬
‫א ־ד ‪T‬י ‪I‬ח ו ו י א מ ר ג י פ מ ע‬ ‫״ ‪,‬‬
‫ויהי• • ׳ ‪• .‬כי יר א־ ו ;ת• ‪v‬א חי א ב‪ r\:‬א ת ־‬ ‫‪ A‬׳•‬ ‫‪.‬באלנו החסרון המגיע‬
‫ה‬ ‫הבעל ולא היו נוטים אחרי‬
‫כ ד ח ז א א ח א ב י ר ת אליהו ואמר‬ ‫; ‪1 r‬‬ ‫>‬ ‫‪:‬‬

‫מכיל ‪ ,‬א ח א ב לקדמות אליהו ו‬ ‫<‬ ‫‪.‬״••י*‬ ‫\‬ ‫־‬ ‫‪uf‬‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬
‫בהידעת ה ק ס ם בשני‬
‫האלהיס נ א מ ר כי כאשר ר א ו‬ ‫ד‬ ‫א ח א ב ל י ה ה א ת דיןעכךידיז‬
‫י'‬ ‫א ח א ב אליו ה א ת ה זה עכר ישראל \‬
‫מ ס פ ל מלחמות יי* י‬
‫כי נעצרו הגשמים ב ל ב ד אליהו‬ ‫יל‬ ‫ויאמר ל א פ ר ת י א ת ־ י ש ך א ל בי‬
‫ו א מ ר ל א ע^ךית ת‬ ‫ךישךאל{‬ ‫ו ה נ ה ס פ ר שנביאי‬
‫שהיה נביא יי׳ נ ט ה לבבם אחלי‬
‫יי׳ אלא שנביאי הבעל היו מתעים‬ ‫ישראל א ל ה ן א ר ת ובירת א ב ו ן ד‬ ‫*‬ ‫א ס י א ת ה ובית אביך בעזבכם א ת ״‬ ‫ה א ס ל ה ה מ אוכלי‬
‫‪.‬‬ ‫‪v ;T^.,-‬‬ ‫י •ץ׳י‬ ‫־ י י ‪ .‬־׳"‪-‬‬ ‫•‬
‫ב ך ש ב ק ת ו ן ית פקוךןא דיי‪.‬זאזלתין‬ ‫סלחן איזבל והנה לא‬
‫אותם ואומרים ל ה ם שלא יניחו‬
‫באי ס ס כאשל ק ל א ״ מ צ ו ת י ה ו ה ו ת ל ך א ת ר י ה ב ע ל י ם ‪:‬‬
‫עבולת הכעל כי היא תיטיב ל ה ם‬ ‫וכעץ ש ל ח כ נ ו ש‬ ‫ב ת ר בןןליא ‪1‬‬
‫ומפני ז ה ה מ פ ס ח י ם על ס ת י‬ ‫ן ע ת ד ה ישלח לןביץ א ל י א ת ־ כ ל ־‬ ‫ל ה ם אחאכ כי שמעו‬
‫לותי ית ב ל ישראל לטור ב ר מ ל א‬ ‫בי לבחק כ ח ה א ס ל ה‬
‫הסעיפים ד ת ע ל אימת א ת ו ן‬ ‫‪T V : -‬‬ ‫•‪.‬‬ ‫׳•‬
‫יל‬
‫•‪T .‬‬ ‫י‬
‫ישראל א ל ־ ה ר ה כ ר מ ל ואתי־נביאי‬
‫‪T‬‬ ‫‪ T‬־‬ ‫‪:‬‬

‫כ‬

‫וית נביי מ ן ל א ן*רבע מ א ח ו ח מ ש ק‬

‫פליגין לתלין פלנוון הלא יי׳ הוא‬ ‫; • ••‬ ‫‪v :‬‬ ‫־• י)׳״‬ ‫־י־‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬
‫* ; "•י‪.‬‬
‫י»לאו ו ה ם בעכמם‬
‫אלהים פלחי קדמיתי כלתולוהי‬ ‫ילעו כ י ס ק ל נ ס כ ם‬
‫ו נ ב ץ א ש ך ת א א ר ב ע מאד־• א כ ל י‬ ‫ה ב ע ל א ר ב ע מ א ו ת וחמשיבם ונביאי‬
‫ולמא אתון טען כ ת ל כעלא ל י‬ ‫הבל ואין חיעיל ב ם‬
‫פתורא דאתבל ו‬ ‫ה א ש ר ה א ר ב ע מ א ו ו ת א ב ל י שלחן׳‬
‫ללית כ י ה צריך׳ והנה הנסמן‬ ‫ומלטה אותם איזבל‬
‫ושלח א ח א ב ב כ ל בני ישראל‬
‫שעשה אליהו אפשר שעשה אותו‬ ‫וישלח א ח א ב‬ ‫שלא סוכלחו ללכת כ א י ז ב ל ‪:‬‬
‫מלכו ובטת ב א ל שלא ישיבמ‬ ‫ו ב נ ש י ת נביי ש ק ר א ל ט ו ר כ ר מ ל א‬ ‫ע ם כמצות המלך אך‬
‫ל י ק ס ושיקלש שמו ברכים ומה‬ ‫וקךיב א ל ה ו ל ו ת כ ל ע ? א‬ ‫‪1‬‬ ‫רגש‬ ‫נביאי הבעל הוכלחו ה נ ב י א י ם א ל ־ ־ ה ר ה כ ר מ ל ‪J‬‬
‫‪- •-‬‬ ‫‪ J * -‬י!‬ ‫‪J-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫י ‪V‬‬ ‫‪S‬‬ ‫־‬

‫שאמר ובלברך עשיתי כלומל‬ ‫ו כס<»‬ ‫ה‬ ‫ללכת שם במצות‬

‫ו א מ ר ע ד א י מ ת י א ת ו ן פליגין‬ ‫א ד י ה ו א ל ״ ב ל ־ ח ע ס וייאמר ע ר ״ מ ת י‬
‫א ם תענני ילעו ה ע ם ה ז ה כי לא‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ T‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••( ־ ‪T‬‬ ‫* מ ל ך ‪ :‬ולא ענו ה ע ם‬
‫•ליל ל ת ך י ן פ ל ג ו ן ה ל א יי א ל ‪ \ 4‬כ ש‬
‫מלכי אני עושה מ ה שאני עושה‬ ‫י ת כ ן א ת ם פ ס ח י ם ״ ע ל ־ ש ת י ה ס ע פ י ס אמש­‬ ‫^י׳מודבל׳‬
‫אלא ב ל ב ל ך ובמציתך שאני‬ ‫פ ל ח ו רןךמוהי ב ל ח ו ד ו ה י ולמד־־ז‬ ‫ו ש נ ב ל היו נבגכי׳ ב ז ה‬
‫ןהוה ה א ל ה י ס ל כ ו אחריו ו א ס ״ ה ב ע ל‬
‫אומר א ת ה מקיים אי א פ ש ר‬ ‫אתון טען ב ת ר ב ע ל א ך ל י ת בידה‬ ‫לא היו מלעיס לאי ז ה‬
‫שהאל א מ לו א ף על פי שהכתיב‬ ‫ל כ ו אחריו ולא־ענו העם א ת ו ד ב ר ‪:‬‬ ‫* ל יפנו כי מ פ נ י מ ה‬
‫יל דסמי' ע ר ו ך ו ל א ^ ת י ב ו ע מ א יתיח פ ת ג ם‬
‫ל א ס פ ל ת ה ו ם א מ ל ובלבדך‬ ‫ויאמר אליהו א ל ־ ה ע ט אנלנותךתי‬ ‫שלא) ם נ ע צ ל ה ט ל )‬
‫ואמר אליהו ל ע מ א א נ א‬ ‫‪1‬‬
‫עשיתי אכל הלאשין קלוב שאם‬ ‫נהחטל מ ה ם בסבת‬
‫א ש ת א ך י ת נ ב י א ‪.‬כןדכש יי ב ל ח ו ך י‬ ‫נ ב י א ליהודה לבדי ו נ ב י א י ה ב ע ל‬
‫ה א ל א מ ל לו ל מ ה ה י ה צריך‬ ‫־ ־‬ ‫־‬ ‫"י־‬ ‫י י‬ ‫״ "‪A‬‬ ‫<‬ ‫»‪V‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫» •‪1‬‬ ‫ה ל ע י ת שעשו ללכת‬
‫לתפילה דש לפרש כי הצריכו‬ ‫ונביי ב ע ל א א ר ב ע מ א ד ה ו ח מ ש ץ‬ ‫אחלי אלהים אתלים‬
‫א ר ב ע ‪ -‬מ א ו ת וחמשים איש‪:‬‬
‫ה א ל לתפלה א ף על פי שאמר‬ ‫ג ב ר א ‪ 1‬וית‪:‬ד»בון ל נ א תרין תיורין‬ ‫ה י ת ה נ ו ט ה מחשבתם‬
‫ויתנו״‪-‬לנו שנים פ ר י ם ויבחרו ל ה ם‬
‫לו כמו ב ל כ ר ה מ ט ר שאמר לו‬‫ג לסמי־ וי‪.‬בחרון ל ה ו ן ת ו ך א ח ד ויהךמוניה‬ ‫ב י יי' ה ו א האלהים‬
‫ה א ל ואתנה מ ט ל ) א ף על פי כ ן‬ ‫ה פ ר ה א ח ד ו י נ ת ח ד ה ו וישימו ע ל *‬ ‫>לליב ה ס ת י ת נביאי‬
‫וישוון ע ל אעיא ו א ש ת א ל א ישוון‬ ‫‪*-‬‬ ‫; ‪• r‬‬ ‫•ן ‪\ : -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T !T‬‬ ‫‪T -‬‬
‫היצלך להתפלל והטעם כלי‬ ‫ה ע צ י ם ואיש ל א ישימו ו א נ י א ע ע * ו ת י‬ ‫הבעל והאשלה ה י ת ה‬
‫־‪••jt‬‬ ‫שילעו ישלאל כי נביא א מ ת היה‬ ‫ואנא א ע ב ד י ר ת ת ו ך א ח ד ואתן‬ ‫‪.‬יו‪v;|V‬־~ ‪t‬‬ ‫'‬ ‫•מחשבתם ; • נ ו ט ה כי‬
‫‪J‬‬ ‫••‪v‬‬ ‫*‬ ‫‪' A‬‬

‫והאל שימע תפלתו ו א ם ה י ה‬ ‫‪ b %‬אע^יא ו א ש ת א ל א אשוי ‪1‬‬ ‫גלפ‬

‫ם‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫׳‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫‪,‬‬
‫י‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫־‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫הבעל ה ו‪ -‬א האלה‪-‬ים׳‬
‫‪• VT‬‬ ‫‪• T t | f‬‬ ‫‪JT‬‬‫י|‬ ‫‪ : T‬־ י‬ ‫>‬ ‫»‬

‫ב א שלא בתפלתו ה מ אימלים‬ ‫ותלןרזן ב ש ו ם ט ע ו ת ב ו ן ו ל א‬ ‫הים‬ ‫וילמה כי‬

‫וכןךאתכם‬ ‫ואש ל א אשיבם‪:‬‬
‫א‬ ‫מקלה'הוא ו ב ל ב ל האש היו‬ ‫הבעל לפי אמונתם‬
‫ת ת ע נ ו ן מ ן כןךם ד ל י ת ב י ד ה צ ר ו ך‬
‫אימלי' על ילי כשפים היא עושה ‪1‬‬ ‫ב ש כ ם א ל ה י כ ס ואני א ק ר א ב ש כ ם ­ ­‬ ‫מאלים כגןזל ט ל ה‬
‫ב ר ם א נ א א צ ל י ב ש מ א דיי ו י ש ל ח‬ ‫; ״ן‬ ‫ץ ; ) י ‪-‬‬ ‫־ןז־ •‬ ‫׳׳י‬ ‫‪-‬‬ ‫«•‪t •.‬‬ ‫;‬
‫ולא עני ה ע ם אותו ל ב ל ׳ לא‬
‫ק צ ה י ס מ י מ ר י ד ת ו י ח ו ר ת א ע ת א *יהדי‬
‫ו ה י ו ת ״ ה א ל ה י ב ש א ש ר ־ ־לין׳ייי‬ ‫•שהיא ביתו זהוא מ ‪nhrv‬‬
‫לצו לימל לו לא ה ן ולא לאו לפי‬ ‫יי‬ ‫~‬ ‫י*‬ ‫׳יי;־׳׳‬ ‫;‪S*T‬‬ ‫<‪(,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מיללית ה א ס ולזה‬
‫כ‬ ‫שהיו מסופקים ב ל ב ל אבל‬
‫^ענרת ב א ש ה ו א ה א ל ח י ם ויען ייע‪1‬ן־אתי< יי ה ו א א ל ך ן י • ו א ת י ב ב ל ע מ א‬ ‫ל צ ה לבחין ז ה ב מ ה‬
‫כששמעו הבחינה ענו ואמלנ‬ ‫ו א מ ר ו תגןין פ ת ג מ א ‪t‬‬ ‫•שהם אוחליס שהיא‬
‫אסל‬ ‫כמכ ה ל כ ל ‪1‬‬ ‫כ ל ־ ה ע ס ויאמרו ט ו ב ה ד ב ר ‪:‬‬ ‫י»ומתס אל הבעל והוא‬
‫נ‬ ‫>זאש ומפני ז ה‬
‫>תלצו בו ה ע ם ונביאי‬
‫דשי‬ ‫»י ת נ ן א מ ן לעשי המלאכה׳ פק דזזרעים ונאכלה ומיס‪ :‬וישימוני דפקוסים ךשיםזעל ‪ &*pn‬ואש ל א ׳‬
‫לשימוףשכילו י וישימובאלהיסכסלם‪ i‬וקראתס נ׳רפבקריאוםים׳נמםרבםדראמזר;‬
‫הבעל )ממה םיולה‬
‫*זהם ח ם מ שיהיה‬
‫שתי הסעיפים י שתי המחשבות‬ ‫יי‬ ‫הבעל מאלים‬
‫שאינכם מבינים להכריע מי י‬ ‫כמשפטם‬ ‫התמללם‬
‫ע ד ששך ל ם עליהם‬
‫אסל‬ ‫האלהים ואם הנעל האלהים לכו א ח ד ו ; ולא עמ העם אותו לבר׳ שלא היו יודעי‪/‬להבחין‪:‬‬
‫הלם‬ ‫בי שפיכת‬
 ‫רש‬ ‫מלכים א יח‬ ‫רדק‬
‫אשל נתן להם ׳ םהיה נשמט מהם שלא יקלכ ל ‪ $‬לכלת לו תחת כנפיו םל אלימ‬ ‫א ש ל ‪9‬תן ל ה ם ׳ כ י מ ש נתן ל ה ם בלברו שאמר ל ה ם בחרו ל כ ם ה פ ל האחל לעשו‬
‫אמל לי לך כםניכם יתקלס המקים‪ :‬דפסחי על המזגת אשל עשה ׳ תילנם מנתן‬ ‫ל א ס ו נ ה אי פילוש אשל נ ת ן ל ה ם א ח א כ כמו שאמל אליהו ויתנו לנו שני פ ל י ם‬
‫ואשטתי היו מלקלק כמשפטן על מזכחיתס‪) :‬יפסחו׳ כמיויפשעו‪ :‬טאלהיס‬ ‫ו נ ת נ ם ל ה ם א ח א ב ויש בלבלי א נ ל ה ל כ ד י ם רחוקים מ ן השכל כי כשכחלו א ת‬
‫הלא ׳ אלי אתין אמלין לתלא היא‪ :‬כי סיח לל וכי םיג לן ׳ סמא ים לן לבלעם מעני)‬ ‫ה פ ל ה א ח ל ובאו ל ק ח ת אותו לא יכלו לזוז אותו ממקומו על ם א מ ל לו אליהו לך‬
‫עכסמ אי מסיג לחלף‬ ‫ע מ ה ם א מ לו ה פ ל לאליהו אני‬
‫היא עכםמ כמלחמה‬ ‫ראשנהי׳ וסיס וישם את השפחות ׳ ויהי בלדתה ויתן יד ׳ והקריב את אשר לחטאת ׳ כל הפקידים לםחנה‬ ‫*־זכרי יצאנו מבטן אחל ונללנו‬
‫אן דלך לו לכימ‬ ‫יהודה׳ ויהי לבני אהרן׳ בחרו לכם הפר ה א ח ד ׳ ושלמתי ראשונה משנה ׳ ומדוד פעלתס׳ במעל הזה‬ ‫באבוס א ח ל הוא עלה לחלק‬
‫הכסא‪ :‬ויתגודדו׳ יל‬ ‫ראשנה ׳ והקרוב אליו כרשנא ׳ במעל ׳ ומלק ׳ ושלמתי ׳ ראשונה כתיב מל בדו ואלף ׳ דוגי לבני אהרן‬ ‫ה א ל ושם האל יתקלש עליו ואני‬
‫לסין סרינ‪1‬ה ככלי וכך‬ ‫עליתי לחלק הבעל להכעיס א ת‬
‫ל‬ ‫ואמר אליהו לנבץ ב ע ל א בחרו‬ ‫בוראי א מ ר לו אליהו לך ע מ ה ם‬
‫^ ת ט י א ד‬
‫‪,‬י א)י)איםתםיחל;‬
‫י‬ ‫ס‬
‫?‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫נ‬
‫לנביאי הבעל ‪, -‬ב־ ־ח ת‬
‫‪.‬־‬
‫דאמר ‪.‬א ‪. .‬ל ‪.‬י‪,‬ה ו‬
‫‪ -‬י‬
‫ת<ב‬ ‫‪:‬‬
‫‪,‬׳‬ ‫לבון ח ו ך א ח ד ועבדו כ ן ך מ י ת ^‬ ‫כ ש ם ששמו של הקלוש ב ח ך‬
‫וירפא א ת מ כ ת—יי‬ ‫ל כ ס הפר ותאחד ועשו ראשנרת כי‬ ‫היא מתקלש על ז ה שעמי כך‬
‫י ז ה ל י ס ׳ כ נ ה מזבח‬ ‫ג‬ ‫א ת ו ן ס ג י א י ן וקרו ב ש ו ט‬
‫מ ת ק ל ש עליך א מ ל לו וכך א ת ה‬
‫והזכיר ליםרחל להיות‬
‫אתם הרבים וקראו בשם אלהיכפש‬ ‫טעותכיון ו א ש ת א ל א תשוון ‪j‬‬
‫*‬ ‫״‬ ‫ו‬ ‫;‪A‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‪•v.‬ו־‬ ‫••‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫־‬
‫&‬ ‫יועצני איני זז ממקימי על‬
‫מ ז כ ת יי׳ עולה על לכם‬ ‫והשיבו ית ת ו ך א ד י ה ב ל ה ו ן ו ע ב ר י‬ ‫שתמכלני כ י ל ם ה ה ל אשל צתן‬
‫ו ס ג ו ר כ פ י ה ם םהיה‬
‫וא ש ל א תע*ימו‪1 :‬יקחו את־הפר‬
‫וקרו ב ש ו ב ם ב ע ל א מ צ פ ך א ו ע ד‬ ‫בילם‪ :‬ויפסחו על המזבח אשר‬
‫ה ר י ם ו נ פ ג ר ובטל‬ ‫אשר־נתן להם ויעשו* ויקראו בשם־‬ ‫‪J‬‬ ‫ע ס ה ׳ ת־־גם מנתז ו א ס ט ת ו על‬
‫ם מ ו )הזכרתו מפי כל‬ ‫עדי ט‪/‬הךא למימר ‪ 3‬ע ל א ע נ י נ א '‬
‫הבעל מהבקר ועך־העהרןם לאמר‬ ‫‪*,‬ן'*'‬ ‫י נ פ‬
‫ולית לןל ו ל י ד ת ד ע נ י ו א ש ט ת ו ע ל‬
‫א י מ ל לעכל ופשוטו עשו עצמם‬
‫‪ .‬ע ם ר ת המבטים כ ך‬ ‫כ כ ס ח י ם יבואני׳ הולכים ושבים‬
‫שמעתי פס‪:‬טוומררםו׳‬ ‫הבעל עננו ו א ץ קול ו א ץ ענדת‬ ‫•ל‬
‫אגורא ד ע ב ד י‪ ,‬ו ה ו ה ב ע ד ן ט י ה ר א‬ ‫על הל; ב ת ו פ י ד ש תשר עשה‬
‫שמעתי םםאול בנה‬ ‫ויפסחו על־המזבח אישר עשרה‪:‬‬ ‫צ‬ ‫זב‬ ‫וח‪:‬ך בהון א ל י ה ו נ א מ ר קרו בלול‬ ‫ל ר ך כלל כמו אשל עשו כלימל‬
‫מזבת כ ה ר הכרמל‬ ‫א ש ל עשה ישראל‪ :‬ויהתל ב ה ם‬
‫וזהו ש א מ ר ב א שאיל‬
‫ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו‬ ‫ך ב ארי אתון אמךין ך ח ל א ה ו א‬
‫ב א לגש כ מ ס פ ט ו‬ ‫אליהו׳‬
‫הכרמל׳ ז ו ה נ ה מכיב‬ ‫ויאמר קראו בקול־נדול כי־אלהים‬ ‫ל‬ ‫יל‬
‫ד ל מ א שועי ל י ד ה איו א ש ת ך פ א‬
‫ו ה ש א ל ל פ י ם וענינו ט ה ת ל ו ק‬
‫לו יד ולהלן ה ו א אומר‬
‫הוא כי־שיח וכי־ש^נ לו וכי־ררךלו‬ ‫א ו א ו ר ח ה ו ת ל י ר ה איו‬ ‫^שתךיף‬ ‫)אמל ל ה ם ל ר ך ליצנית קלא)‬
‫'ל יעי ויוס‬
‫ד נ ב ס ם מזבח ומלכי‬ ‫וקרו‬ ‫ך ל מ א דמוןד ה ו א ו י ת ע ר ‪t‬‬ ‫כ י שית )כי שיג׳‬ ‫כקלל בדול‪:‬‬
‫יסראל הרסו כל ה‬ ‫אולי;ש; הוא דקץ‪ :‬ויקראו בקול‬ ‫יל‬
‫בנןל ך ב ו א ת ה ם ט ו בנימוםיד־זון‬ ‫שיח ו ל כ ל י ם יש לו ע ם א ח ל י ם‬
‫והכמות‬
‫המזבחות‬ ‫גדול ויתגדרו כמישפטכם ב ח ר ב ו ת‬ ‫ופימש שינ‬ ‫)אימ פינת‬
‫שבארנם םנעשנ לםם‬ ‫\‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫|‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫‪: .‬‬ ‫־•|‪:‬‬ ‫וברומחין ע ד ך א ש ת פ ‪T‬י ך‬ ‫בסיפין‬
‫‪0‬ישי נשנ מ ן ה ש נ מ ש נ ומשקל)‬
‫אליהו מזכי״‬ ‫׳‪,‬‬ ‫•‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ל‪.‬‬ ‫ע‬ ‫וברמחים ער׳ישפךדס‬ ‫ך מ א ע ל י ה ו ן { ו ה ו ה כ מ ע ב ר טיךןרא ל ‪ 70‬חס׳ יחל‬
‫כ נ ה‬ ‫ס מ י‬
‫״ ‪:‬‬ ‫|‪T‬־‬ ‫‪(T‬‬ ‫; י י‬ ‫־‬ ‫‪^T|:ft-T‬‬ ‫מיל סיעה מיל‬ ‫א ם יעלה ל ס מ י ם שיאו ששלשנ‬
‫י ם‬
‫ל שאול ס ה‬ ‫ס‬ ‫זיז‬ ‫ויהי כעבר הצהרים התנבאו עד‬ ‫זל‬ ‫ו א ש ת ט י א ו ער לפסק מ נ ך ו ת א‬ ‫פ ס א וכן שינ ם ש מ מ נסנ)ענינו‬
‫אשי‬ ‫הלוסז‬ ‫ולית כןל ולית ד ע נ י ולית רמיגית •‬ ‫‪ )H‬יש לו אי־ט ולולף א ח ל י ה ם‬
‫לעלות המנחה ואיךקול ואיך־ענה‬ ‫להשינם ויונתן ת ל נ ס אשתלפא‬
‫ו א מ ר אלך‪.‬ו ל ב ל ע מ א ^ ז ק ך י ב ו‬
‫ויאמר אליהו ל כ ל ־ ל‬ ‫ואין קשב‪:‬‬ ‫השתליף‪ :‬ו ט ל ר ך לו׳ או הלך‬
‫יל‬ ‫יל‬
‫ל ן ת י יקריבו ב ל ע מ א לותיה ו ב נ א‬
‫לו כ ל ר ך לעסק מעסקיו ‪ t‬אילי‬
‫יהוה ההדום‪:‬‬
‫כל־־העכם אליו‬ ‫רגשו‬‫את־מזכח‬
‫וירפאגשו אלי‬
‫העם‬ ‫י ת מ ד ב ח א ריי ר ה ז ה מ פ ג ר «‬
‫»ןז‪1‬‬ ‫ד\‬ ‫‪i‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫‪• -;-‬ן‬ ‫•שן ה נ א ׳ או שמא ישן ה;א‬
‫ואינו שימל א ת כ ם ו א ם ת ק ל א ו‬
‫בקיל נלול י ק ן ו א ם הלא בלגיך‬
‫ראישנת כתיב ביוד בתר אלף ׳ ושארא ראשנה כתיב חס׳ דו‪ :‬מהבקר ג וסיס נססר בסוף שמואל‪:‬‬
‫;‬
‫ישמע א ת כ ם כשתקראו בק<ל‬
‫בצהרים ב וסיס כי אתי יאכלו האנשים ׳ עד בא יוסף בצהרים ׳ והיית ממשש ׳ דהי מ ה ח ם ויהתל ׳ כשלגו‬
‫רלבג‬ ‫בצהרים ׳ קומו ונעלה בצהר׳ם ׳ ויצאו בצהח׳ ובן הדד שתה שכור ׳ בחור שדד בצהרים ׳ והבאתי השמש‬
‫בלול‪ :‬ויק( ׳ ב מ ל איתן לבל ריול‬
‫ד ת ג ל ד ו ׳ כמו‬ ‫השלש נעלמה ‪J‬‬
‫בצהרים ׳ כי עזה עזובה תהיה ׳ ובללה ימששו בצהרים ׳ איכה תרעה איכה תרבץ;‬
‫יא מהדנים‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫לא תתנילדו ענין שליטי ב ב ש ר ‪:‬‬
‫הממחסים‬
‫?‪R‬‬
‫אחלמ‬ ‫ס מ ר י י‬
‫^‬ ‫^‬ ‫^‬‫מ י‬ ‫ה י‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ג‬
‫כן ת י ה מ ש פ ט ם‬
‫לעתים כלי להלאות ה ע ם כי אז יענה אותם)יקבל ת פ ל ת ם או יהיה ה נ ל י ל ה‬
‫ממשפטי העכילה • ויתנבאו ׳ לבל) לבלי התולים שהיה מ נ ה נ ם ל א מ ל לפני הבעל ולזה אמל להם ל ל ך ה ^ ק ^ ‪V‬‬ ‫‪3‬‬
‫כמשפטם׳‬
‫י‬ ‫ל‬ ‫ס י‬

‫ה‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫ע)‬

‫זה הבעל יהיא המשלת העליון ולזה הוא לחוק מאל מכס ) י‬
‫פ י מ‬

‫כ‬ ‫נ ס ת‬ ‫ס י ח ס י ם ן‬
‫על לעלות ה מ נ ת ה ׳ על שעת ק ל ב ן מ נ ח ת ה ע ל ב ‪ :‬יאק‬
‫מ ה כ ה‬
‫)תדגימי)אישתטיאו ״•‬
‫״ והסק‬ ‫תסבב סלא יסמע אתכם והוא כי סיתוכיסיג ל‬
‫מ‬ ‫ה ס מ‬ ‫כ י‬
‫י ך ב ׳ שאם היה להם מקשיב ה י ה עינה א ו ת ם קשב כמו)הקשיב קשב ל ב קשב י‪.‬‬
‫כ נ י‬ ‫מ ע‬
‫^יהמ י‬ ‫שלשו נפת והלכי ן בז שהעקל כחי כמו ונסחמם ל‬
‫כ ה )‬ ‫י י ת‬ ‫ע י‬
‫)ילפא׳ ל ל ך השאלה א מ ל ל ס ק ל פ י א ה ל כ מ ת ה ל י ס ת ה ב נ ק וכן כ י ע ל ת ה א ל י כ ה‬
‫ן ה כ ה‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ב ה‬
‫^^תנועי*‬ ‫*‬ ‫ישתתפי ייאל ' ל א '‬
‫כ ש י ח‬ ‫י ר צ ה‬
‫א ת מזבח יי׳ ה ה ל ו ס ׳ א מ ל ט‬
‫ז ה‬
‫לחומת יריכ־לם וכן ומאב יחיה א ת שאל ה ע י ל ‪:‬‬
‫ה < ז י י מ ה‬ ‫מ‬ ‫מ פ‬ ‫ב ב י ת‬ ‫ח מ ת ל‬ ‫מ‬ ‫ב כ י ת‬
‫? • ^ ‪ I‬מענת‬ ‫*• י‬ ‫^ ^‬ ‫^‬ ‫ל‬
‫כ ס‬ ‫נ ס נ‬
‫מזבח ה י ה שם מ ק ל ם שנבנה לשם יי׳ ׳ ו א מ ח ב ל ל ם כי ז ה המזבח ב נ ה אותו שאנל‬
‫ס ר ש ‪,‬‬ ‫? ס י נ‬
‫אולי‬ ‫^*‬ ‫‪P‬‬ ‫והיא כהמתי עלמל כין המשל והנזלללת‬
‫‪3‬‬
‫והיא מ ה ש א מ ל ו ה נ ה מציב לו יל והיה ז ה ה מ ז ב ח ה מ ס ט ה ל ס ו עובלי הבעל‬
‫נזוחת כיאזיחלש כתו להתנועע במשל ולפי שיש מ א ל ו ה ס כ ר י ם ^ ( ‪ ,‬אנ‬
‫כ‬
‫לכל המזבחות שנכמ לשם יי׳ כשעת ה י ת ל הבמות ועתה מ ס ע ה שעשה ילבעם‬
‫כ ם ת‬ ‫כ ח ן‬ ‫ע י ל ן‬
‫^ ^ ממנ<‬ ‫יד^‬ ‫ים ן היא עתה שאין לו כת וייק׳ן עם מה ש ת‬
‫י ה מ‬ ‫ם‬
‫העגלים מנע מ ה ק ל י כ כ מ ק ו ם א ח ל אלא או ב כ י ת אל או בלן ו ה מ ו המזבחות כמו‬
‫ן‬ ‫ל י‬ ‫ילצה ב י ט שית כל והלא הדביל עם זולתו וזה מםל למבטים ל י‬
‫ח‬
‫ש א מ ר אליהי אתמ*כח)תיך הרס) יכנה אליה) מזבח)הקריב עליו כשעת איםול‬
‫ב ן י‬ ‫למשרתים ואז יתערב כחו בכחם ׳ וכי סינ לו והוא ה ס נ ת משרמ " י‬
‫ה כ מ ו ת לכורך שעה)יש מפרשים וירפא א ת מזבח יי׳ ה ה ר ו ס ט ב נ ס שנעשה על י‪7‬ו‬
‫‪ T , t‬היי*‬
‫‪w‬‬
‫‪°‬‬ ‫ל ^‬ ‫י‬
‫מ י ז מ כ ם‬
‫^‬ ‫‪ f‬י^‬ ‫^‬
‫י פ י י‬
‫י ר‬ ‫) ‪ 3‬י‬ ‫ס נ י‬

‫שגו בני ישראל ב ת ם ז ב ה וזכחז זבחים כחזכת יי׳ שהיה ה ח ס ונמנע מ ה ם ‪:‬‬
‫ה כ ח‬ ‫ח ד‬ ‫ה‬ ‫י ח י ןית‬ ‫י‬ ‫ש י ד כ‬

‫או מביתו או מבית כבימ או שלישותו אלזללתזהממהשילמםל‪ /).‬אולי ים!‬

‫כמספר‬

‫י • ״ ׳ ‪- , . ,‬‬ ‫־ — ו י ‪ — .‬׳‬ ‫י !‬ ‫י‬ ‫נאפשר ש נ א מ ר עול שהרצון מ ה הוא ס א ח ר ל ה ם על צל ההתיל ה ר א ו כ י ו ל וליל א ח ר‬

‫למי‬ ‫)ישלו שיח ו ת פ ל ה ר ל שיקבל ה ת פ ל ה ו ט ש י ג‬ ‫ללךלוללשיש ל ו ה ש נ ת ל ב ל מסקשילולרך יתמעעכ‪,‬‬
‫}^‪ ™J^JZF‬לו הפעלית התניעה שמא יש לו נ ם כן ה פ ע ו ת ה ס י ^‬ ‫* ו ל י ט ר * כ ת נ ו ע ה וייקץ א ם ת ק ל א י בקול נליל וזה א מ ל ל ה ם על צל ה ל ע נ ׳‬
‫‪,‬ס !לחו וכקול להמת ז ה מ נ ה נ ם כשיבקשו ל כ ל מ ם ב ע ^ ^ ש ת ס ל ם ף ב ח ^ ‪,‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫כתן ל ה ם ה כ ח י ל ה ש י כ ח מ ה פ ר ה א ח ר ׳ ו ה נ ה א ח ל שבחלוהונתכ‪,‬‬
‫^ ״ ״ ״ ^ ״ ^ ישימ<׳ )ילמה שהיה ה מ ם ה ה ו א יום מ א ל י ם ו ל ז ה ל ^‬ ‫שיעשל ז ה כ כ ק ל ט כשעה הראשינה היא מושל מ ת ל וליה המשיכי ז ה על ם‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ע‬

‫לו על שהיא משתתף נ ם כן בממשלה כ ^ י‬ ‫* ש ע ו ת ׳ )אפשל שנאמר ט הבחינה לא ה י ת ה כאש מ פ נ י‬

‫) ! ח‬
‫* *»‪ M‬חבל ל צ ה לכחון מי היא האלהים כ ל כ ל י ם היוצאים מ ה ט כ ע כי ז ה מ מ ה ם‬

‫היו זלבחים לו ית בי א ם לעז א) א פ ש ל שהיה שם מזבח במי ליי׳ להינתז ב מ ת יחיל ו ה ל מ אותי כעכלם עז ואז ה ל ס ו כל החזכחל' שהינ שם לשי כאמלו א ת מזבחותיך הר׳* י‬
‫רעש‬
 ‫עעח‬ ‫רדק‬ ‫מלכים א יח‬ ‫רש‬
‫כמספל שבטי כני יעקב ׳ שתועיל זכית השבטי׳ בלבר הזה ויענהו השם בתפלתו או‬ ‫&של היה לנר יי׳ אליל לאמרישראליהיה שמך ׳ למה נאמר כאן לפי סבמס םכגלתיז‬
‫י‪/‬‬
‫להראותם כי םנים עשר שבטי בני יעקב עליהם להיות מחובלים ולכקים בי‬ ‫»טצה על יעקב בבית אל וקראו ישראל מ במם אמר לו מי וקהל מיס יצאי ממך‬
‫להעלות במזבח אחל לא כמו שהיו עוםים עתה כי סני הסנטים היו מעלים עולה‬ ‫עתיד׳ בניך להקהל כשאר הגרם ולבנו מזבח ולהקנרל עליו בשעת איסור הבמות‬
‫במזבח יי׳ והשחל במזבח הבעל לפיכך כנה לעיניהם המזבח משנים עםל אבנים‬ ‫נאצי ממרצה בלבד בבדאסית רבה‪ :‬תעלה ׳ פוםאלג בלעז‪ :‬כבית סאתים ׳ רחבו‬
‫וטעם אסל היה לכל יי' אליו‬ ‫‪3‬ית סאתיס מאה על‬
‫לאמר ישראל יהיה שמך כי‬ ‫ממשי' כחצר המסכן‪ :‬רבנחג וסיס עלפייי׳נת‪:‬ולואמ׳ זיבנד־ן את האבנים מזבח בשם יי ׳ דגנה ערים באשדוד דעזיה רדת ׳‬
‫כבית אל שבנה סם יעקב אבינו‬ ‫וא׳ ויבנה ערי יהודה‪ :‬אברהם שחק וישראל ד׳ דסםיכי בקריאה וסימ׳ נם‪0‬ר בסדר כי תשא ‪1‬‬ ‫כליסמיס׳להגל‪-‬לאת‬
‫מזבח ליי'נאמר שם יסראליהיה‬ ‫הנס• שלשו וישלם)׳‬
‫שמך כלי להנליל םם זרעו אם‬ ‫ונםיב א ל ה ו תךתא עקרי א ב מ א‬
‫לממן שבטי בני‪.‬יעקב ךי הודה‪ .‬יהיו דכקים כו כי ישלאל היא‬
‫)יצקי׳ אלסעעלילמ רקה אליהו'שתים ע^ךדת אבניכם‬
‫ל י פ י יחל‬ ‫וכעםי אבבעיתמ כ‬
‫סס שללה כמו שאמל כי שרית‬ ‫כמספר שבטי בני־יעכןיב אשר היית‪ .‬־נמסעד‬
‫כמעיינות ונתמלאת‬
‫פתגמא דיי עכיד־ת למימר ישראל עם אלהים ועם אנשי׳ ובו כמקום‬ ‫התעלה הוא שנאמ פה דבר־יהוה אליו לאמיר ישראל יהיה‬
‫ז‬
‫שכנה יעקב אבינו מ בת ליי׳‬ ‫יהי שמך‪ :‬ובנא‪:‬ת אבניא מךבחא‬
‫בשמא דיי ועבד מזיקת^ה בבירת ונאמר לו םם שמך ישראל עשו‬ ‫ויבנה את־האבנים מזבח‬ ‫^ישע קן שפט אשל יצק שמך‪:‬‬
‫מל ילי אליה! ונעשה נס‬
‫מאתן זןעא סחור סחור למךבחא ן הס עגל יכנו םם מזבח לבעל ׳‬ ‫במים על ילמ לאיי היא בשכם יהודה רעש תעלות בביות‬
‫ובלבדי רבותינו זל ישראל יהיה‬
‫שמך למה נאמל כאן לפי שביים‬
‫וםךר!ת אעיא והריס‪:‬ת ת ו ך א‬ ‫ויערך‬ ‫שיעש׳הנס במים ע סאתיס זרע סביב למזבח‪:‬‬
‫‪v'rr‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־ • ‪ :‬״ו ־‬ ‫־י •‪v‬‬ ‫י*‬
‫עםיתי ׳‬
‫‪ -<-‬־‬ ‫‪T‬‬
‫על יליי; יבלבל‬
‫ואמר מלו םננלית שכינה על יעקב בכית אל‬ ‫ושוי על אעיא }‬
‫שהקרבתי בבמה כסע את״העצים וינתח את~הצ*ר וישבש‬
‫ארבע כדין מיא ו«ךיקו על עלתא וקלאויםלאלכי ביים אמל לו נוי‬
‫ועל אי‪1‬יא ואמר תנו ותנו ואמר וקהל גויס יהיה ממך עתידים‬ ‫ל‬
‫איסיל הבמות‪:‬ענני יי׳ על־העצים‪ :‬ויאמר מלאו ארבערה‬
‫בניךלהיזהל כשאל הגוי׳ ולכנות‬
‫ן‬
‫ענני ׳ ענני כאש ענני כ ד י ם מ י ם ויעקר על־הזלר״׳ ןע‬
‫_ואזלו מ י א‬ ‫•ל• •ל תליתו ותליתו ‪1‬‬ ‫במטר כך תילנם יינתן‬
‫מ׳כח ילהקטיל קטילת עליו‬ ‫דאמר‬ ‫ו*שנו‬ ‫שנו‬ ‫ויאמר‬ ‫‪o‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪p‬‬ ‫אמל<ין ע״‪.‬‬
‫ענני‬ ‫)לבותינו ״|״‬
‫״״‪w,,‬‬
‫בשעת איסיל הכמי׳יאני מתרצה‬ ‫•ל ל סחור סחור ל מ ך ב ה א ו א ף ‪:‬רת‬
‫והוד! במםק בלבד‪ :‬רעש תעלה ׳‪ .‬עשה חפיר׳‬ ‫מזיקתא מלי מיא‪:‬‬ ‫וילכו המינם‬ ‫באש ענני שלא יאממ לה ישלשו ילשלשי‪:‬‬
‫מנחתא וקךיב אליהו נ ב י א ו^מר סביב למזבח שילכו בה המים‬ ‫מלא יל‬ ‫ג‬
‫את״התעלה‬
‫י י • " ־ ' ׳‬ ‫י" •'‬ ‫‪1‬‬

‫למזבח ונס‬ ‫" ־ " '‬

‫סביב‬ ‫־ ' "‬ ‫מעשה כספים הס‪:‬‬
‫יי אלהיה ךאבךהם לצחק יי^ראל ולחב התעלה כםיעו׳מקו׳זליעת‬ ‫?‬ ‫ואני‬ ‫נייעיכיאתהיי׳׳‬
‫׳‬ ‫ויהי י בעלות המנחה ויגש‬ ‫^ לך וכסתםלחני מים‪:‬‬ ‫ב‬

‫םאתיס ושיעולו חמשי' אמה על‬

‫‪ f*p*9‬יומא דין יתיךע ארי את יי ךשבנתך‬ ‫לבשרם לעתיל לבא אליהו ה נ ב י א ויאמר יהודה אלהי‬
‫חמםים אמה ‪ :‬מלאו ארבעה‬
‫כלים מים ׳ ‪,‬אמל זה להנליל‬ ‫ו‬ ‫שריא בישראל ואנא עברך‬ ‫יאמינו בי כי אם המם אברהכם יצחק וישראל ה י ו ם יורע‬
‫ובפתגמך עברית‪:‬ת בל פ ת ג מ ; א הנס שתאכל האם כמקים המים‬ ‫מענני ז ואתה הסיכות‬
‫את לבם׳ נתת להם כי־אתדה אלהיכם ב י ש ר א ל ואני‬
‫ולא תכבה אף כי תלחך המים‬ ‫כןבל עלותי‪.‬יי באשתא‬ ‫האלין ו‬
‫וציה לתת שנים עשי צלי מים‬ ‫מקיס לסיר מאחריך עבדך ובדבריך עשייתי א ר ת כל•‬
‫לןנל זגלירתי יי ב מ ט ך א ויךעון‬
‫סהליאמילהםסני יסלסו ושלשה‬
‫א‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫להון‬ ‫במעבךר‬ ‫הךין‬ ‫עמ^ן‬
‫ענני יחוה ענני‬ ‫ובידך היה להכין ל הדברים האלה‪:‬‬ ‫ב ב ם‬
‫פעמים ארכעה הם סנים עשר‬ ‫זא יפי!‬
‫אליך ומדרס‬ ‫י‬
‫כלי מים כטעם שנים עשל‬ ‫ארי את יי אלהיבש ואת בךךומתןד‬ ‫יהודה‬ ‫כי־־אתרת‬ ‫ה‪$‬רת‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫וידעו‬ ‫תענני‬ ‫לא‬ ‫אס‬ ‫הנדה‬
‫‪vr‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪,r‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•ו‬ ‫" י‬ ‫י ׳ י‬ ‫״‬ ‫» ״ו־‬
‫־ל‬
‫אבנים למספל שכט׳ כני יםלאל‬ ‫יתהון מ ש ת א י ל להון במימךך‬ ‫י?ף אני אהיה כיפר האלהיכש ואתה הסבת א ר ת ־ ־ ל ב ם‬
‫ומה שלא ציה לתתם בפעם‬ ‫‪ :‬־ ז‪.‬‬ ‫‪v;|1‬‬ ‫יאימל אתה הסיבית‬
‫לאתבותהון ל ך ח ל ת ! ואנון יהבו‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T j • -.‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪q‬‬

‫אחת שנים עשר כלי מים אלא‬ ‫והפל אש־יהודה‬ ‫?חרניי^‪:‬‬ ‫משה‬ ‫את לבס וכן אמי‬
‫ונפלת‬ ‫‪ rv‬לבהון פליג ן‬ ‫האדם‬ ‫אם במות כל‬
‫בשלשה פעמי׳ כננל האבו׳ שהם‬
‫ותאכל ארת־העלרת ואתי־חעצים ל• ל• •ל‬ ‫אני‬ ‫אף‬ ‫ימיזי[ אלה‬
‫א ^ ח א מן‪.‬קרבם יי וז^כלרת ירת שלשה שהתפלל לאל ואמי אלהי‬ ‫‪•*•IT‬‬ ‫ל ‪V‬‬ ‫‪T | T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫‪> -‬‬

‫אברהם יצחק ויםלאלז וינקי׳‬ ‫?;לתא וית א ע ! א דת אבניא וירה‬ ‫מפל )אומד לא יי׳ וארת האבנים וארת^העפר וארת‪°‬‬ ‫ג‬

‫ציוי שלם ונמסך פא ה‪,‬פעל‬ ‫שלחנ;לדבלאתהתול‬

‫‪; AT‬‬ ‫*‪v‬כ\ •־־ יי ־‪ v‬י• * ‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪ 1'r‬עפךא וית מ^א ךבמזיקתא לחיבת ו‬ ‫מיכיהו‬ ‫והחצי'וכן אמל‬
‫כטעם כמי משכו יקחי לכם צאן י‬ ‫אם סיב תםיכ כשלום המים אשר־בהעי־יה לחברת *‬
‫וכללש אלישע יצק מים על ילי אליהו ונעשה נס ונעשו עשרה אצבעותיו כמעינות‬
‫ונתמלאת התעלה מים שנאמל ייצקו ההל אשל יצק מיי על ילי אליהי‪ :‬וילכי המים‬ ‫״‬ ‫לא לבל יי׳כי‪ :‬יי׳ הנא‬
‫סביב למזבח׳ המיס ששפכו על העילה יעל העצים הלכי על המ בח סביכ כי כאמצע‬ ‫רלבנ‬
‫המזבח היו העצים והעילה ־‪ .‬מלא מיס ׳ ציה אליהו למלאת מים או הוא כעצמו מלא‬ ‫דעס תעלה י היא תפירה רעש אותה כבית םאתים זלע כמו שהיה הענין כחצל‬
‫איתהיהמים האלה לבל השנים עשל כלים‪ :‬בעלות המנחה׳ בבית כיחש בשעת‬ ‫ק ס ה י ה כמיכית סאתים זלע׳ זהנהלהפלינ המיפת לצה אליהו שילכו‬ ‫יזמש‬

‫מנחת העלכ‪ :‬ובלכליך כתיב במל וקלי כלא"מל יהכנין אחל אלא שזה יחיל יזה לבים‬
‫וטעם יכלכליך שלא יאמלי מדעתי עשיתי כל מה סעםיתי ימה םאני עיסה בכל זמן‬
‫מלבדי הנסים הם לכלי כשפים או קסמים ואם תענני כאם שילל מן השמים ילע‬
‫כי כל מה םאני עזםה בדצונך יבבטחיני בך אני עיסה וידעי כי אתה אלהים כיםלאל‬
‫נאני עבלך לא כעגלים םהס עיבליס ובדבלי לבותינו זל יכדכלך עשיתי שלא‬
‫יאמלו אליהו מקליכ בכמה בשעת איסיל הבמית יבלבלך עשיתי בלכילך עשיתי‪:‬‬
‫ענני יי׳ ענני׳ הכפל לחזק כמו סהוא בכל מקום שאין לו טעם אחל וכן אל אלהים‬
‫יי׳ אל אלהיס יי׳‪.‬וכן ללך כל מתפלל לשמת לבלמ ילשלש כמי יי׳ שמעה יי׳ סלחה‬
‫יי׳ הקסיכה )הלומים להם דת קבל צליתי יי' באישתא קבל צליתי יי' במיטלא‬
‫כלומל כלל בתפילתי עתה ענין המטל שהיה עתיל להתפלל עלמ כי ביים‬
‫)רכיתינג זל אמרו ענני יי' כאס ענני שלא יאמלו מעשה כספים הס יעיל בלמו‬
‫כלכליהס ענני כזכיתי ענני כזכית תלמילי‪ :‬וילעי העם הזה כי אתה יי׳ האלהים ׳‬
‫וכאשל תשלחני לבשל לעתיל לכא יאמינו כי אם הי»ם תענני י ואתה הסיכית את‬
‫לבם אחילנית ׳ פילם הגאון לב סעליה לבס שהיה אתולנית תסב איתי אליך עתה‬
‫אם תענני ויש מפרסים לכם אחולנית מאמונת הבעל וילעו כי שקל נסכם ויש‬
‫לומל אם תענני ילעו כי אתה האלהיס לבלך)אתה שלא הלאית להם על עת*‬
‫מופת לגוי שיכילו כי אתה אלהים ילמה שאתה ^הסיבות את לבם איזולנית י‬
‫להלאיי׳םלחניוכןאמלמיכהאםשוכתםיב‬
‫^עלז^פימ׳כיהבחילהנתנהלבניהאלםכמישכתיבהנהנתתי‬
‫שם המיס על העילה ועל העצים והנה עשה זה אליהו מעצמו לבטחו שהם* יעסה‬
‫המיפת על ילו כמי‪ .‬שעשה מכן הצרפית כאמלו מקים לכל עבל) ועצת מלאכיו‬
‫אי אילי ציהי השי על זה להםיל ישלאל מהחטא הנמל אשל היו כי‪ :‬יבלבלך‬
‫מסיתי את כל הדבלים האלה ׳ לל בשלי^זותך ובמציתך כי ילמה שניהי על זה‬
‫כמי סיכלנו ואעפ שנניח שלא צוהו על זה הנה יתכן סיאמלכיבלכלןעשה זה‬
‫מפד ‪0‬אמל& ילאה אל אחאב דתן מטל על פני האלמה והיה בלתי נכון שיתן‬ ‫ס‬
‫‪ -‬י ‪-‬י• * י ^ י י • ^ י י ^ ־ י י ־ ר ז י ל ‪ 1‬י י ‪ 1‬ד ה מ ו ע ל ת‬ ‫‪-‬‬
‫קבה להחזילם למוטב לפי מה םאפפל ואז יכילו כיעינותיהם הטי לבל עצירת‬
‫הנשמים‪ :‬ןילעיהעםהזהכיאתהיי׳הואהאלהים׳ יכילו בזה כי אתה יי היא‬
‫האלהיס לבל ומה שנלאה להם לפעמים שיענם הבעל בבא בקשתם הנה זה לא‬
‫‪3‬השפע ו‬
‫• י ‪ .‬־ ‪,‬‬ ‫׳‪,‬׳׳‪,‬‬ ‫אתינתם <‪-‬י ‪ J‬׳ ‪« J W W 7 J J‬‬
‫ומל‪T‬ם‬ ‫מהשי התחזקו להאמין בבעל לחשבם כי מאתו נהיה זה‪:‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪, ,‬‬
‫‪T‬‬
 ‫רש‬ ‫מלכים א ־ט‬ ‫רדק‬
‫יי׳היאהאלהים׳ גלאהכעלהאלהים!)ינהל ארצה׳ לנתין לארעא להתפלל על‬ ‫יי׳ היא אלהים ׳ הכפל לחזק האמונה בלבם אממ)שנו יי' היא האלהים‪ :‬וישחטם‬
‫הנשמים‪ :‬דדך ים ׳ אם תלאה ענן שלה מן הים‪ :‬אסיל)לל׳ ׳ אסיל מלכביתיך‬ ‫שם ׳ ציה לשחטם כי יל כל העם היתה עמו כשלאי זה המיכת הגליל‪ :‬עלה אכיל‬
‫)לד מהל הכלמל לשיכ לביתך פן ידחק איתך הנשם בללך‪ :‬על כה)עד כה ׳ בתיך‬ ‫ושתה׳ נלאה כי היה מתענה לעצילת הנשמים ואמללו שיאכל גישתה ט ע ת ה‬
‫‪0‬הלך השליח )בתיך שאסל המלכבת)השמים ה ת ק ל מ ‪) :‬יל יי׳ ולגח נבילה‬ ‫ילל הנשם )פי׳ מה שאמל ל) עלה לל עלה על המלכבה כיי הללך' מהל כלמל‬
‫מ ן קלם יי׳ נתלבש‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫ן ל‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫‪-L‬‬ ‫ליזלעאל יליד׳ היא לא עליה כמג‬
‫בחללה לפני המלככ‬ ‫ימלט יגוסימ ויאמר אליהו לחש תפשו אות ׳ רבאו לעשות זבחים ועלות ׳ היקחמגנור מלקוח ׳ נם שביי‬ ‫שחמל א מ ל ) ל ל וכן א מ הכתו׳‬
‫במלין שלא ילך י*‬ ‫בעמק יזלעאל כחיל יזלעאל ננזריקח׳ וצדקיחו מלך יהודה׳ ראיתי א ת » ׳ « כ < אל ינוס הקל* והיה כל אשר יקרא * ו מ ת א ל ה‬
‫אחאכ יחילי םחלק‬ ‫י‬ ‫נלאה כי מקים עמק היא אלא‬
‫כ מ ל למלקת‪ :‬וישנס‬ ‫ז י ך א כל־ה^ים ויפלו על־פניהכמ‬ ‫וחזו כ ל ע מ א ו נ פ ל ו ע ל א פ י ה ו ן‬ ‫כי׳ עלה על המלככה אג פילגשו‬
‫‪A‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬
‫ויו?‬ ‫י«ו*ו‬
‫מ ת נ ע ׳ כמ) )יא״ל‬ ‫״‬ ‫"‬ ‫•‬
‫־‬ ‫ש‬ ‫שיעלה מן הנחל שהמ כן‬
‫ה ו א ה א ל ה י ם ‪,‬יהודה‬ ‫ו א מ ר ו יי ה ו א א ל ה י ב ם יי ה ו א‬
‫אי[ ל) לממן ואף‬ ‫‪VT‬‬ ‫ויאמרו יהווז ‪ .‬״‬ ‫ששחט) שם נביאי השקל )אמל‬
‫ואמר אליהו להון‬ ‫אלהיס ן‬
‫הוא האלתיס‪ :‬ויאמר אליהו להכש ‪ b‬לא א אלא ללמל ל»‪1‬‬
‫ב‬
‫שיעלה מן הנחל וילך אל העמק‬
‫ו י ח ו ד ו י ר ת גביי ב ע ל א ג ב ר א ל‬ ‫אל אהלו אשר נטו ל) שםושיאפל‬
‫‪ .‬י&ל!‬
‫׳‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫ז‬
‫כה‬
‫נז‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ך‬ ‫ז‬
‫הב‪!/‬ל אישא‬ ‫ארת־נביאי‬ ‫תפעזוי‬ ‫ישתיזיב מ נ ה ו ן ו א ח ד ו נ ו ן ו א ח ת ג ו ן‬ ‫)ישתה לא שילך עליין תרעאל‪:‬‬
‫יגוםיימ‬ ‫אליהו‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ויתפשום‬ ‫מהם‬ ‫ימלט‬ ‫א ל י ה ו ל נ ה ל א ךקישון ו נ כ ס ג ו ן‬ ‫לא‬ ‫כי קילהמון הנשם׳ ועליין‬
‫לנביא י‬
‫רלבג‬ ‫י‬
‫‪T‬‬
‫•־ • ‪T‬‬ ‫ג‬ ‫י־ ־י\‬ ‫" ‪J‬‬
‫&ביא‪1‬גי‬ ‫••>‬ ‫‪ -‬ן •‬ ‫‪A‬‬

‫ויאמר א ל י ה ו ל א ח א ב ס ק‬ ‫וזמן ‪1‬‬

‫תשמע‬ ‫ה י ה אלא כילרשי כי עתה‬
‫יזמי( יעי‬ ‫אל־נחל קיישון וישחטם ש ם ‪:‬‬ ‫י‬
‫קיל המין הנשם כי בטח אלהי באל‬
‫א כ ו ל ושתי א ר י כןל א ת ך ג ו ש ד ת‬
‫ריייים •ז*א * י « "‬ ‫ג דגש׳ ויאמר אליהו ל א ח א ב ער^רה א כ ל‬ ‫שיתן המטר כמי שאמל לי)אתנה‬
‫נחל היםו( וישחטם יוכמיגא‬ ‫וסליק א ח א ב ל מ י כ ל‬ ‫מטךא ‪i‬‬ ‫מ ט ל על פני האלמה יעיל כי ה ר נ‬
‫שם׳ יתכןשציההעם במיגא)־‬ ‫ושתה כי־לןול המון הגשם ״• רעלה‬ ‫ולמשתי ואליהו ס ל י ק לריש ט ו ך א‬ ‫עיבלי הבעל יבטל העז‪) :‬יעלה‬
‫אחאב ל א כ ל ולשתות ואליהו עלה לשחוט אותם שם *‬ ‫ך ב ך ־ מ ל א וגחין ל א ר ע א ושוי‬ ‫אחאכלאכילילשת)׳׳ עלה על ה‬
‫יאפשר שהוא בעצימ‬ ‫‪t ' r‬‬ ‫• ‪A :‬‬
‫‪T‬‬ ‫־יו ;‪-< v‬‬
‫״ י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪K-r i‬‬ ‫־‬ ‫המלככה ללכת יזלעאל לאכיל‬
‫ואמר‬ ‫א פ ו ה י בין ב ר ב ו ה י ״‪.‬‬
‫נינ»< אל־ראיש הכרמר ויגהר ארעה וישם שחגו אותם בקנאו‬ ‫)לשתות וכלאותו כי עלה אליהו אל‬
‫לשי כמו שהרנ שמואל‬ ‫‪P‬‬ ‫ל ע ו ל מ י ד ת ס ק כען ס כ י ל א ו ך ח‬ ‫לאש הכלמל להתפלל המתין לו‬
‫ויאמר אל־נערוי את אננ בילו והלנ‬ ‫פניו בין ברכו‪:‬‬ ‫מ ע ך ב א ו ס ל י ק ו ס ב א וא_מר ל י ר ה‬ ‫נלא הלך על שיראה מ ה יהיה‬
‫ב׳ ת‪ 6‬ז עלה״נא הבט דךך־־ים ויער ויבט פנחס זמלי וסבי כ‬ ‫מ ד ע ם ו א פ ר ת ו ב ש ב ע זמגין ‪1‬‬ ‫נלפילושנו האחל עלה מן הנחל אל‬
‫האהל לאכול ילשתית ואליהו עלה } ה ו ה ב ז מ נ א ש ב י ע י ת א ו א מ ר ה א ב חס ראמר אין מאומדת ויאמר ישב ישבע בילו בקנאתו לשי מהו‬
‫י'קדמי•‬
‫הי)תל נאות‪ :‬עלה‬ ‫לי משם אל לאש הכלמל‪ :‬וינהל‬
‫אכל ושתה כי קול ה‬ ‫מיבם‬
‫ויאמר‬ ‫עלה‬
‫בשבעית‬ ‫ככף‪-‬אייש‬
‫ויהי‬ ‫קטנה‬ ‫הנה־עכ‬
‫‪J‬‬ ‫פעמים‬ ‫ל לגל ענל‬ ‫ע נ נ א סליק זעירא כ נ ס ת י‬ ‫ד‬
‫אלצה ׳ כתלני׳ ונתק שהתנפל‬
‫וייאמר עלרת אמראל־אחאב א ס ר המון הנשם׳ לל‬ ‫ם ל י ק ‪ .‬מ מ ע ך ב א ואמר ס ק א מ ר‬ ‫לפני יי׳ על ה מ ט ר למהר לתתו‬
‫שקורם השלימך ל‬ ‫‪D‬‬
‫כעיל אחאכ שם‪) :‬ישם פני) כין‬
‫\ *לאכיל‬ ‫י י י י ל א ‪ ^ -‬י ‪ 3‬ה ‪' : ?fi‬‬ ‫א‬
‫ונשתות ™׳״‬
‫תשמע‬ ‫צחכינ ולשתות‬ ‫&י' י '‬ ‫ל ־ ‪ -‬ב ^?ל י ז ־ י ׳ " ! ל‬
‫ל‬ ‫ל‬

‫בלכי) ׳ כתיכ חסל מ ל הלכים‬

‫ל ‪ - °‬־ ‪ -‬״ ™ י ' ‪ rririjj‬ועד־כדה והשמים התקדרו קלל המין ‪.‬שם‬
‫ית‬ ‫ת‬ ‫ה‬
‫הנשם והנה‬ ‫;‬ ‫;‬
‫ל‬
‫^ ‪ -‬י א { ‪"1‬י‬
‫‪? i y‬‬ ‫?‪I‬‬
‫נמה שאמר וישם פנמ כין כלכמ‬
‫‪ ftW. A‬לגיי‬ ‫‪ .-..,‬ג‪ ^-./^.‬ייי‪-‬י«ד‬ ‫•‪Jl•^.‬‬ ‫ושמיאאתחפיאו ע ג נ א ו ר ו‪T‬ח א‬
‫ע ב י ם ורוח ויהי ג ש ם גדול וירכב אמל לו שיעלה לפי‬ ‫י ‪L‬‬ ‫‪-‬י ׳ ‪,‬‬ ‫‪:,S‬‬ ‫‪ _ :‬ז‬
‫א ח ל שאמ׳ וינהל ארצה מתחילה‬
‫שהעיל ההיא הםמוכ׳י‬
‫‪ .‬־־'׳ ‪J .‬‬
‫‪A T‬‬
‫י י ־ ־ י ־ ‪ .‬ר ‪ .‬־‪. v .v‬‬ ‫והודה מטר סגי *רביב אחאב ואזל‬
‫‪3‬‬
‫;‬
‫התנפל וההתטת ארצה )התפלל‬
‫ויד־יהוה להר הכרמל היתה‬ ‫ל י ז ר ע א ‪.‬ל ;‪ . . . . .‬ו ר ו ח‪ -‬ג ‪-‬מ ‪-‬ר א‪- -‬מ ן ‪ f‬־ ג אחאבוילדיזרעאלה״‪,‬‬
‫ואחפישבלוושם פנמבין כרכיו‬
‫היתרה אל־אליהו וישנס מתניו וירץ מתר נביהה מהמקום‬ ‫‪ £‬ך ם יי ד ת ו ר ת ע ם א ל י ה ו וזריז‬ ‫נלא רצה לקום עליין מתחינתו‬
‫יי‪ " ,‬י ‪ * -‬־ ‪ J‬־ "‪ T T - A T . J » v‬״ שהיו בו אליהו)ישראל‬ ‫• י •י יי‬
‫ע ל שילע אם יש סימן מ ט ל ד ו ח ג י ד ת ו ר ה ט כןךם א ה א ב ע ד ו׳מ־לי[‬
‫‪,‬‬

‫והנה בטח אליהו כשי ‪W‬‬ ‫‪0‬י‪/‬לא לפני אחאב עד־באכה ץך^אלר־*׳‪.:‬‬ ‫לפיכך אמר לנעלו ה ב ט ללך ים‬
‫שיעשה זה או ילע זה *י‬ ‫והוי א ח א ב‬ ‫דאתא לתרעאל {‬
‫ויגד א ח א ב לאיזבל א ר ת בל" א‬ ‫כעול שהיה הוא בתפילתו אי פי׳‬
‫בנבואה‪ :‬ואליהו עלה‬ ‫ל א י ז ב ל י ת כ ל ך י ע ב ד א ל ; ה ו ו‪:‬ת ב ל‬ ‫)ישם פנמ )ינהל אלצה כלומל‬
‫אשר עשרה אליהו ואות ב ל ‪ -‬א ש ר אל ראש הכלמל י‬ ‫ד ק ט ל ! ת ב ל נב»י ש ק ר א ב ח ר ב א‬ ‫‪0‬לא התפלל בפשוט ילים)לנלי׳‬
‫ירמה שכבר עלה שם‬ ‫הרג את״כל־הגביאים בחרב *•‬ ‫פניו‬ ‫אלא שחה כלפי ה א ק ושם‬
‫כלי שיוכלו לראמז‬ ‫‪,‬‬
‫בין בלכמ ואתפלל‪ :‬עלהנא׳‬
‫להפר בריות׳ ומוצא אני מר ממורת׳ בוטח בלבו ‪ i s n‬כסיל׳ עד שקרים לא י נ ק ת ובעת ההיא יעמד *ושם עם עבים עולים ׳‬ ‫אולי לא עלה נעלי עמי אל לאש‬
‫ה ה ל לו אם עלה עמ) היה מיכאל‪ :‬עד כה ועד כה חד םן י״ז פסוקין בקריאה איא בהק עד ועד וסיס׳ עד אנא ינאצוני ‪ byrt‬הזה י ישלה מצל המעלב או אילי‬
‫כלאם ה ה ל מקים נביה מתל יי׳ בך את המארה את המהומה ׳ וירד ימה אל גבול היפלטי ׳ והערבה עד ים כנרת ׳ ויהמם יי׳ לפני ישראל ‪ /‬היה אויר המקו׳ההו^‬
‫מאותו מקים שהיה מ אליהו והי עד כזה והשמים ׳ ואל תתנו דמי לו ׳ עד יכונן ועד ל א ישוב חרק אף יי׳ ק ד מ א ׳ לא ישוב חרק י)תל זך ולזה יתי‪1‬‬
‫נאמר לו ה ב ט לרך ים והוא צל אף יי׳ עד תנייגא ׳ ונעו מים עד ים י ותכן כל ם^אכת שלמה דדה ׳ רק הנהנים היו למעט ׳ דקבלק מלכותא שתהיה תפלתו מתר‬
‫קרישי עליונק ׳ אחריו החויק מלכתת י אחדו החזק בנוי בן הנדר י ואמר אלהם לא יפתחו שעף ׳ כי ‪4‬דול‬
‫לשמעת מהמקום י*‪.‬‬ ‫המערב כתלמי אי פדויים ממש‬
‫עדשסיםחסדך;‬
‫ההוא כי לזמת האדר‬ ‫כי ה ר הכרמל קרוב לים ומן‬
‫יהיה המקים מהל‪.‬מיק אי! שידבק כו השפל האלהי‪ :‬ויגהלארצה׳ ללשכפף‬ ‫היה יעלי העננים לפי׳ אמל לנהכט לרך ים‪ :‬שוב שבע פעמים׳ ז'פעמים אמר לצ‬
‫ע‬
‫לאם) למטה לירך ששם פני) בין כלכמ והיה מתפלל לשי עם זה ה ה כ נ‬ ‫סוב כי לא היה לואה בכל פעם שום סימן על השביעית‪ :‬עלה אמיר אל אחאב ׳‬
‫וההצטעל כלי שתהיה תפלתי נשמעת מתל כי ימהל השי להביא המטל להשנחת*‬ ‫אולי המקום שעלה מ אתאב לאכול ולשתות היה מקום נבוה כהל‪ :‬אסול)לל ׳‬
‫< ן ל א עלה עי»‬
‫ט‬ ‫ילמ‬ ‫‪ f,3‬ך ‪,‬‬
‫י ס‬ ‫ל ר‬ ‫על הנביא שלא ישקיל בזה הצעל ‪ J‬עלם א‬
‫ש‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫פי׳ אסור מרכב׳ ודל ללכת ליזרעאל מהר שלא יעצלכה ה‪.$‬שם כל כך יהיה הנשם‬
‫על ילידת ה מ ט י‬ ‫מ ‪ 5‬ר ה‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫צעלמקלא לו שיעלה םם להביט ללך ים אם י ל א‬
‫ל‬ ‫ה‬ ‫נדול שלא תוכל ללכתבללך‪ :‬יעצרכ׳ בהא כמו)המלאות על ידכה כמו הנצבי*‬
‫ןה‬
‫כי לא היה מסכים אליהו להסיל עצמן מהמצב ההיא המצעל א‪3‬ת‪ 5‬על י ל י‬ ‫עמכה ולא יענוכה)הדגמים להם‪ . :‬ויהי עד כה ועד כה ׳ בין כך ובין כך כלומד‬
‫בסימן ששמע השם תפלתו)לזי* לא היה אליה) כעצמו יכול להבינו זה והנה הי‪£‬‬ ‫בעול שהיה אוסלמלככתי דילל מן המקים אשל אכל שם ד ת יהיה על ד מ ת ל מ‬
‫מתפלל אליהו תמיל בהמת) בזה המצב )כאש‪0‬היה משלים התפלה היה ק)למ‬ ‫מחית‪ :‬התקלמעבים)ריח׳ חשכו מפני העבים והיה רוח והמת סימן למטל‬
‫מעלו םיכט ללך ים אם ילאה שום עצן)היה אימל ‪ A‬אין מא)מה על הפע*‬ ‫ותרנו׳ איתחפיאו עננא ןלותא‪) :‬יד יי׳ היתה אל אליהג ׳ כתרנימי יריח נבירא מן‬
‫השביעית שאמללו שכבל ל ^ עכ קטנה ככף איש עילה מיס׳ והנההיציו‬ ‫קלם יי'ימת עם אליה) וזלת חלציה ט ב ח ) נ מ ל ה נוסף לו םהלי אחאכ כבל רכב‬
‫כ‬
‫אליהו בכל זה לכי שלא היו ישלאל לאדים מצל עצמם בםיניע להם השי זה ה ף‬ ‫)הוא הלך אחלמ לנלי)השימ)‪ p‬לפנמ על תלעאל‪ :‬וישנס ׳ דחניל ולמלו לביתינו‬
‫על ללךהמיפתזליליליבתפלר* אליהו והצטעלו בזה האופן לא ה י ה ־ מ ג י ע ל ^‬ ‫ז)ל מזה יאמרו לעולם תכא אימת מלכות עליך שהלי אליהו שנס מתנמ ) ‪ p‬לפני‬
‫״ ‪ J J‬־ ‪ ' b r i t o i‬כ מ נ ה ג מ ו נ ע ב״תס־ר ע־ירת יזמ״ר‬ ‫^‬ ‫אשירה‬ ‫אחאב‪ :‬באכה ׳ כן לרך המקרא להגלות המקים כמג באכה מנית באצה‬
‫כה‬ ‫וכן כלם גכנני הכף כננל מלע המקים‪:‬‬
‫שעט‬ ‫מלכים א יט‬ ‫רדק‬
‫צה יעמן אלהים וכה מסיפון י לרך שבועה כמו כה יעשה אלהים לי וכה יוסיף ואמר בלסי ‪ f‬רבים כי לעתה אל האלהים שהיתה עיבלת הבעל והאשרה )יק המימי?‬
‫מ ה םתלגם יונתן כלין יעכלון לחלתא ליי׳ ובנסחא סובה מצאתי כלין יעכלון לחלתאי יזה הוא האמת והנוסח םכתיב בהם לחלתא ליי' טעית סופר היא‪) :‬ירא ויקם׳‬
‫ל א ה עצמי בסכנה והלך ונמלט אל נפםו יהמפרסים וירא כמו ויירא לא ילעתילמה ועול כי לא יתכן מללך הדקדוק ונם מנתן תלגם וחזא וקם ואזל לשתכא ית נפםיה ׳« )יבא‬
‫ג א ל שבע אשלליהולה ׳ לא נאחר אשל ליהילה אלא כעביל כאל שכע אשל נמצא כנחלת כני שמעין כי היא איתו הכתיב נ ס כן כנחלת בני יהילה ׳ וכבר פילשתי כי שתיהן‬
‫אחל)לפי שנחלת בני שמעין בתיך‬
‫נחלי כני יהיל׳ מנה איתי עם יהילה‬ ‫יעשון ה׳ בקריא׳ וסי׳ והזהרת אתהס את החקים ואת התוח׳ ׳ ועלי זקן סאד ׳ ותשלח איזנל םלאך אל אליהו‬
‫ומנאו עם םחעין אלא אמ׳ אםל‬ ‫ב‪$‬חרז‬ ‫לאשר׳ בן הדר דםלכיס ׳ הנה אפרים שרשם יבש; ז׳ מלין כתיב תיו ולא קרינן וסי׳ באחת ובאנו אליו‬ ‫דשי‬
‫ליהילה כלימר יצא לו מתחת‬
‫לםית אחאכ ומארצו והלך לו‬ ‫‪ $3‬יעשין אלתים׳‬
‫ו ש ל ח ת איזבל אזנךא ל ו ת אליהו‬ ‫לא כמו שעשית ותשלח איזבל' מ ל א ך א ל ־ א ל י ה ו‬
‫אל א ק יהזלה מפחלו מאיזבל‪:‬‬
‫והוא הלך כמלכר׳ אפילו כ א ‪p‬‬
‫ל מ י מ ר ? ד י ן ‪ :‬ע ב ד ו ן ך ח ל ת א וכדין‬
‫לנביאיהבעל‪ :‬לותם׳ לאמיר כה־יע&ון אלוזיס וכה יוספון יל >‪p'p‬‬
‫יוספון אלהין כ ? ‪ 3‬ך נ א הדין מ ח ד‬
‫יהילה לא כטח כי ילא שמא‬ ‫יוד‬ ‫ייניבלא כלעז‪ :‬ויאמ כי״כעית מ ח ר א ש י ם ארת־נפישב‬
‫תשלח איזכל להלני שם ויצא מן‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫אשוי‬ ‫ל ב ׳ סנילי אלכא‬
‫־ ף ך א ףקס ף ל ך ב ל א כ • כ ה‬ ‫‪:‬‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫כנפש‬
‫היםיכ והלך לז כמלכל כמקום‬ ‫ו ו ח ז א וכןם ו א ז ל ל?‪1‬זבא נ פ ש י ה‬ ‫על אימתי אנא מטלף‬
‫שלא ימצא מחיה )ימית כי כחד‬ ‫אל־נפ^ו ויבא ב א ר שבע *<‪1‬שר‬ ‫רצפים׳‬ ‫כלין‪:‬‬
‫ו א ת א ל ב א ר ש ב ע די ל ש ב ט א‬
‫יכילו‬ ‫וכן‬ ‫פחמים‬
‫לצפה‪ :‬אלאהמעלה׳ ליהודה ועח את־נעיו שם ג וחרא־* לג" י ע־‬
‫מיתי מחייו אי ילאה אלי) לכל‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫* י‬ ‫‪+‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫"‪J‬‬ ‫‪:v.‬‬ ‫*‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬
‫•זו‪-‬‬‫‪-‬‬ ‫‪- .‬‬‫‪r‬‬ ‫־־‬

‫יי׳ מה יעסה‪ :‬תחת ל י ת ס א ח ת ׳‬ ‫י י ה ו ד ה ו ש ב ק ‪ .‬י ת עולימיה ת מ ן ן‬

‫ל‬ ‫; ן‬ ‫ין‬ ‫‪f - v‬‬ ‫•••‬
‫אחת כתיכ)קלי אחל כי יאמל‬ ‫היא נקלת ציל שעמל‬ ‫י‬ ‫<‬ ‫»‪A‬‬ ‫•‪1‬‬

‫והוא ה ל י ך ב מ ד ב ר א מ ה ל ך י ו מ א‬
‫ה ל ך במרבד ד ר ך י ו ם ו י ב א וישב אחל ‪'1‬‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ב ה משה‪:‬‬
‫כלםון זכל ונקבה אכל לסין זכל‬ ‫ו א ת א ויתב ת ח ו ו ת ר ת מ א ח ד‬ ‫מלי!‬
‫‪. ,‬‬ ‫מיבחיתיך הלסו׳‬
‫ילאה מתל וליתם מן גחלי ל‬ ‫• ‪ :‬י‬ ‫ת ח ת ר ת ם א ח ת וישאל אית־ינפשו ק ; תליז • י ׳ ‪•• • .‬׳ ‪:‬‬
‫לתמים כמו מן כקל כקלים‬ ‫י״׳ ״׳לא ו ש א ל י ר ת נפשיזלק ל מ מ ר ת ו א מ ר‬ ‫‪:-‬‬ ‫ל ‪ AT‬־ ׳ ; • י »‬ ‫‪v J‬‬ ‫־‪.‬י~‬ ‫לשם‬ ‫במי׳ יחיד הנעםי׳‬
‫‪_...‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪ .-‬״‬ ‫‪.‬״ ‪-‬‬ ‫מזבח‬ ‫שמים שהלי‬
‫והיא ק שפל שנחלתו חמה‬
‫‪T‬‬

‫סני לי א ר כ א ע ד אימתי א נ א‬ ‫למורת ויאמר י ר ב עתות יהודה ק ח‬

‫ק ל ״ ‪1‬‬

‫־‪1‬‬ ‫*‬
‫בילושלם‬ ‫כית *בחיל‬
‫‪J‬‬

‫‪:‬־‪T‬‬ ‫" ‪- T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬

‫‪ | - T‬״‬ ‫‪J‬‬ ‫־ " י י‬ ‫־‬ ‫*‬
‫מאל יש מפלםים שהיא שליעזין‬ ‫נפשי כי לא־טוב אנכי מאבתי‪:‬‬
‫איתי זנישטא )יש אימלי׳ שהיא‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫יי‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫כדין‬ ‫ף‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫?‪YD‬‬ ‫ין‬ ‫‪•• V‬ן‪-.‬‬ ‫ין‬ ‫‪J‬‬ ‫'‪i‬‬ ‫~‪ :‬י‬
‫ח‬ ‫היה‪ :‬ו מ‬
‫‪%‬‬

‫והנהל ' י׳ ‪ %‬ל א ט ב א נ א מ א ב ד ^ ז‬ ‫קום א כ ו‬

‫ויאמר םל וא ח ר‬
‫בו ת ר ת‬ ‫מלאךנגעת ח‬ ‫ה זה‬
‫‪p‬‬ ‫לזק‬ ‫‪1‬‬
‫שליעזיס יינ״יכלי‪ :‬ויאמר ל כ ׳‬ ‫ושכיב‬ ‫וישכב ויישן‬
‫׳יי •־‪|:‬יי ‪-‬י ;‪ J‬״ ‪ l v‬־‪, ,‬‬
‫•‬ ‫• • ‪ :‬־ » ‪T T‬‬ ‫‪ :‬־ ‪T‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪T‬‬

‫כלימל ל כ לי עול כעולם הזה‬

‫ואני כו כסכנה כל יום רום‬
‫ו ך מ ו ך ת ת ו ת ך ת מ א ח ד ו ה א דין‬ ‫רלבג‬
‫מ ל א ב א גןךיב ביה ו א מ ר ל י ה ק ו ם‬ ‫‪ :‬ויבט וחנה מראישתיו ענת רעפים‬
‫ויונתן תלנםואמל סני לי אלכא‬
‫כ ה יעשין אלהים ׳‬
‫על אימתי אנא מיטלף כלין‪ :‬כי‪,‬‬ ‫ואסתבי והא אסדוקי‬ ‫אבול ‪1‬‬ ‫ועפחרת מ י ם ויאכל ר ש ת וישב‬
‫לא טיב אנכי מאבתי׳ נלאה כי‬ ‫חךךא מ ע פ פ א תלוחיתא ר מ י א‬ ‫וישב מ ל א ך יהוה •‪ °‬שנית‬ ‫וישכב‪:‬‬ ‫^ ״ ‪ .‬י ‪^ ^f‬‬
‫ארכו ימיו מתר מימי אכיתמ יזה‬ ‫ותב‬ ‫ו א כ ל ושתי ו ת ב ושכיב}‬ ‫‪ -‬י י ‪ • : -‬ו ‪ • •• >r :‬״‬ ‫־• יי‪.‬‬ ‫״•!מיה זה בכסי( רכים‬ ‫;‬

‫לאיה לאומר פנחס זה אליהו‪.‬׳‬

‫תחת לנתם אחל ׳ וכאמרו פעם‬
‫מ ל א כ א ך * ת נ י נ ו ר ת יקריב ב י ד ה‬ ‫ל‬ ‫ויג‪/‬ךבו ויאמר לןוס א כ ל כי ך ב מ מ ן‬ ‫א‬ ‫ללביי ה א ל‬ ‫ש ר‬ ‫) ה } ת‬

‫ו א מ ר ליה קום א כ ו ל ארי סגי מ נ ך‬ ‫& ת ה וילך‬ ‫‪v‬‬

‫ו י‬ ‫ר ק ם ויאכל‬ ‫הדרך‪:‬‬
‫שנית תחת ליתס אחל ולא אמל‬ ‫ז‬

‫תחת הליתם להיליע כי הליתם‬

‫היה יחילי זלא מצא באיתו‬
‫רצתי י א ז ל‬ ‫א ו ר ח א { וכןם‬ ‫ר ב ב ה • האכילה ההיא א ן ב ץ ם י ו ם‬ ‫ס‬ ‫נפשן‪,‬‬ ‫^ ‪^:‬‬
‫ב ח י ל א ךאכילתןייה ה ה י א א ך ב ע י ן‬
‫וארבעים לילדה;נרהרהאלהיפם‬ ‫ל א ה הסכנה שהוא‬
‫המלבל מחסה אחל שישכב סם‬ ‫א תדייא‬‫יעל;*ע יד ק ךר א‬ ‫‪ #‬ס ו ה נ ה ר ב ר ‪ -‬ח ו ו ת ^‪ :‬י ו דאמי י י י נ' י ' יממין וארבעין‬
‫לטוראיראתנלי לילון‬
‫ה‬ ‫י ש‬ ‫ל ל א‬
‫*‪*?^™S‬‬ ‫ף‬ ‫כ‬ ‫ת‬

‫אלא אותו ליתם לבלי יבליחק‬ ‫^׳‬ ‫ויבא׳שםאל המערהדלן‬ ‫חרב‪7‬‬ ‫^‬ ‫גס לא‬
‫ו;ןל ת מ ן ל מ ע ך ח א‬ ‫לחוךב ן‬
‫היה יכול לחסית תחתיו‪ :‬והנה‬ ‫־‬ ‫ז‬ ‫‪.‬‬ ‫י*‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫‪r‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪p‬‬ ‫קם‬ ‫אכל‬ ‫מהנס‬ ‫‪e‬‬ ‫‪P‬‬

‫ו ב ת ת מ ן ו ה א פ ת ג מ א דיי ע מ י ד ה‬ ‫?סוהנח‪. . - .‬‬ ‫^ךלמלטא^ '‬

‫זה מלאך ׳ אינו אימר׳ זה על‬ ‫פ ש‬

‫הולעת המלאך אלא יכא על‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ויאמר קנא‬ ‫<ינא באל שבע אשר י מה־לך פ ה אליהו‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫•י‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪» T‬‬ ‫־‬ ‫••‬ ‫־‬ ‫‪;-‬־‬

‫הזמנת העת כמי הנה יכן קיל‬ ‫י‬ ‫• ‪ • •L‬״ ‪..‬‬ ‫י י יי י ‪u‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪v‬‬
‫ליהיליז׳ לל שי־כר‬
‫ו א מ ר ק נ א ה ק נ י ת י לןךם לי א ל ה א‬
‫לילי הנה זה בא והיה מספיק‬ ‫קנאתי ליהודה י א ל ה י ! ב א ו ו ת כי־ יי לסמי׳‬ ‫ה י ה ‪ JU,‬״‪.‬״‪?.‬י‬ ‫ח‬

‫באתל אלא יצאי שניהם למהירית‬

‫צ ב א ו ת ארי שבקו ק ; מ ך בני ישראל‬
‫־»‬ ‫‪ •t‬״‬ ‫ולזה • י ־ • ־ ״ ‪-‬‬ ‫שמעון ה‬ ‫*^ י ל* ת ט י‬
‫נמק יהיל‬ ‫‪j‬‬
‫ץ‬

‫הזמנת הענין כלימל תכף שישן‬ ‫ירת מ ך ב ה ך פגרו עת נביך קטלי‬ ‫מפני‬ ‫כי‬ ‫ילמה‬ ‫הנה‬
‫היךעלייהילה יעןבו בךירתך בני ישךאל א ר ת ־ ־‬ ‫ג א &ס להמלט מיל‬
‫בא אליו המלאך וננע בו יהעירהג‬ ‫ב ח ך ב א ואשתאךית א נ א בלחוךי‬
‫וארת־־נביאיך גכ׳חס‪/‬א׳‬ ‫מזבחתיך רתרסו‬ ‫העילי ס ב א‬
‫ההיא‬ ‫כניף ע ל פ‬
‫*זז<^ י א‬‫^‬ ‫י‬

‫משנתי ויאמר לנקום אכול‪:‬‬ ‫ו ב ע ו ! ת נפשי ל מ ק ט ל ד ת ‪:‬‬

‫עינה אפויה‬ ‫עיגת רצפים׳‬ ‫^ מלך ״הולה או דהרנו ב ח ר ב ו א ו ר ת ר א נ י ל ב ד י‬
‫ס‬ ‫ייילי במלחמות‬
‫כנחלים‪ :‬ויאכל ייםת׳ לא אכל‬ ‫תמת ‪ r‬ו‪i-‬ח ם א ח ת ׳ המומתים ותקחיהושבע בת המלך׳ ארבערתואתהבןאדםמה‬ ‫‪• tr‬‬ ‫‪• -‬‬
‫המפוםורת׳ ‪mc‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫•״‬ ‫‪TAT‬‬ ‫‪-.-‬‬ ‫‪A‬‬ ‫ן‬ ‫״‬

‫בראשית ממלכת צדקיהו ׳ בשנת חרבר אשר היה אל ירמיהו ׳ התפלשתי‬ ‫ההיאת ה ‪:‬‬
‫כשנתל ק ח‬
‫את־נפשי‬
‫ויבקשובשנת דהי‬
‫אםר מ׳ ׳‬ ‫יהולה‬ ‫שנלחמג מלכי‬
‫כל העוגה זלא שתה כל המים‬
‫בנתאלתגילו;‬ ‫ננס מלכי ישלאל לקחו‬
‫שהלי פעם שנית אמל לי שיאכל‬
‫מ ל ט יהודה העיר ה‬
‫ולא לאינו שיאכל ושיהיה םם עינה אחלתולא מיםאחליס‪ :‬כ י ל כ מ מ ך ה ל ל ך ׳‬ ‫‪:‬‬
‫והיא הלךבמדבל לרך יום ׳ בתלללכת כמדכל כלי שלא ילאה) איש‬ ‫הזאת‬
‫והוא לא היה מלע אנא ילך אלא שהיה הולך לתומו אלכעים מםואלבעיס לילה על‬ ‫ןי‬
‫* יכל להניד זה לאיזכל‪ :‬וישב תחת לותם אחד ׳ הוא ק שפל גיציםנג‪ -.‬בלעז‪:‬‬
‫ה ל חילכ ונתיישל לו הללך שם כמו לאלק שאמל דשלנה הפלות כללך ומי‬ ‫<יש‬
‫א ל את נפשו למות ׳ הנה מחוזק הלעכ היה כותל כמות ולזה אחל כי לכ לו‬
‫וכשהגיע שם עמל ט חסכ כי םם ילאה לנ לכל יי׳ שבאותו ההל ננלת תחלה למשה‬
‫ג מ ה שחיה יבקש מהשישיקח את נפשו וימיתהי כי לא טיב היא מאסתיו שחכה‬
‫וכי נגלה הככודיצתן תולה לישלאל או היתה העמילה כלי כוונתו כמו שהיתה‬
‫לפנייה לאמץ הנפלא מ ן החיים‪ :‬עינתלצפים׳ לל עינה שנאפית בלצפי אם!‬
‫ההליכה שמה‪ :‬ככח האכילה ההיא ׳ לא היה זה כנש משה לכיני כי כי נאמל‬
‫* י ד ג כ ח האכילה ההיא ׳ לל בכח שקנה מהאכילה ההיא הלך אלכעים מם‬
‫אלכעים יום ואלבעי׳ לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ולא אמ שעמל ככח האכילה‬ ‫יארבעיס לילה ואילם אמל שקנה הכח חהאמלה ההיא כי קולם האכילה היה‬
‫ובאליהו אחל ככח האכילה כלומל שנשתהא המאכל כאצטומכא ולא כשלה‬ ‫יזליס מאדוהיה קליב מאדלמית ^פני הלעכ ׳ והנה בא בללך המלבלעד ה ל‬
‫איתי הכח המבשלת ולא משכה איתוכח המושך ונזק הניף באגתו מאכל אלבעי׳‬ ‫ייילב שנתנה בו התולה לישלאל ז ויבא שם אל המעלה וילן שם ׳ ידמה & ב ל‬
‫י)ס ןאלבעים לילה‪ :‬ויבא סם אל המעלה ׳ מעלה היתה בהל סיני ועליה נאמל‬ ‫•זימה מעלה כ ה ל חולב ולן שם אליהו‪ :‬והנה לבל יי׳ אלין ויאמל ׳ אחשוב ט‬
‫ושמתיך בנקלת הצול כמו סתלנם אנקלוס במעלת טינלא‪ :‬מה לך פה אליה) ׳‬ ‫גמחלהבא אליו לבל יי׳ על דלך הנביאה ישאל לו השי מ ה לך פה אליהו יאעפ‬
‫מעם השאלה תחלת הלכלים לש»יע המענה כללך לשון בני אלם וכן שאלת‬ ‫כ ל ילע זה השי על ללך א מ מ לקין אי הבל אחיך והנה השיב אליהו כי הוא‬ ‫< ז כ‬

‫מ ה לך הים כי תניס מפני התש;כהאי הכל אחיךהלצחת ונם ילשתהלאית‬
‫כינכנעאחאכואףעל פי שהיא מלע לכ כני האלם וכן ויאמל לו איכה מ ה ן<ז‬
‫כילך וכן ענין מה לך פה למה יצאת ממקומך מה ים לך פ ה יי קנא קנאתי ליי' ‪/‬‬
‫הקנאה םקנאתי לסם יי׳ והלגתי נכיאי הכעל המתעי׳ את יסלאל על שעזכו כליתך‬
‫עכלה עם כני ישלאל כהל סיני ׳ וכללם כליתך םכטלו מהם כלית מילה איתה‬
‫הקנאה נלמהלילהאת ממקימי לבליח מפני איזבל)לבא כ ה • את מ׳בתיתיך‬
‫הלסו׳ סמי סאמל למעלה את מזבח יי׳ ה ה מ ס ‪) :‬את נביאיך הלני בחלב׳ כמו‬
‫שאמללמעלה בהלונ אתבל את נביאי י י ' ‪) :‬אותל אני לבלי ׳ )הלא נותח המאה‬
‫צא‬ ‫שהחביא עיכליה אלא לפי שלא הין נודעים הלי הם כאיל) אינם;‬
‫?קיא לשי כי בני ישלאל עזבו א ת בלית התולה והלסו מזבחות השי כי לא לצו‬
‫לעכילכיאם אלהיםאחלים והלנו נביאי השם כחלכ כי ככל ה ל נ ה אותם איזבל‬
‫למי שקלם ונשאל אליהו לפח מן הנביאים הילועים לה וכקםה להלזנ אותו‬
‫ייאילו שאל מהשי על זה שיקום נקמתי על אלוהלעית שעשו יםלאלוהנה קלה זה‬
‫לחליהי מלוכ כעסו על חטאת ישלאל אז אמל לי השי שיצא דעמיל כהל לפני יי׳‬
‫ללכיכסילאהליככוליי׳אז יצא מהמעלה דלמה&ככל עשה זה השם ית׳ כלי‬
‫*יגקש אליהו לחמים על ישלאללא שיתפלל להשחיתם על ליע מעלליהם כי היה‬
‫לגון השי להאליך להם אפי כלי שישיב) אלין)לזה הלאה לי הלכלים המשחיתים‬
‫עמי ה מ ח הגמלה והחזקה שהיא מפלקת הלים)מסכלת סלעים ׳ ולא‬
 ‫*‪1i‬‬
‫רש‬ ‫מלכים א יט‬ ‫רדק‬
‫)ללח ג ד ל ה ׳ משריית מלאכי מ ח א ‪ :‬דעש׳ משריית מלאכי זיעא‪ :‬לש׳ משריית‬ ‫נ א יעמלת בהל ׳ נלאה כי פתח המעלה היה בשיפוע ההל או בראשו לא כתחתית‬
‫מלאכי אישא‪ :‬קו* לממהילקה ׳ קל למשבחין בחשאי ׳ אכל בנביאי אלמות העילם‬ ‫ה ה ל םהרי אמר לו צא ועמלת בהל והוא עמל פתת המערה ‪ :‬והנה יי׳ עבד ׳‬
‫אלמד דממה וקלל אשמע דממה היתהלםכת ואני שמעתי קול הבא מתוך הדממה•‬ ‫כי׳ כבול יי'עבל לפניו כמל שאמר במשה לבינו עלמ השללס ויעבול יי׳ על פניו‬
‫לטינטישמנט בלעז ואין שומעין הקול ממש‪ :‬גילט פנמ ׳ וכךיך אפלהי ‪ pj‬היא‬ ‫ועבר לפניו תחלה ללח גלולה וחזק והיה אומד ל) הקלל לא כרות יי׳ כללמל הכבול‬
‫אלמל ללשה בסמלה‪:‬‬ ‫ההווה לםעתו ומה שאמל מפלק‬
‫תמשח לנביא תחתיך ׳‬ ‫והנה יי׳ ד׳ בקריאה וסיס׳ צא ועמדת בהר לפני ׳ רעש השליש תניינא דפסו׳ נמסר בריש סדר דעא‪ :‬ברוח‬ ‫הדיס ומשבר סל;*ם לרך ה‬
‫אי איפשי בנביאלמך‬ ‫‪4‬׳ קמצין וסימ' מפרק הרים ׳ ותבנית כל אשר היה ברוח בדה ׳ אין אדם שליט ברוח לכלוא‪ :‬דאםר יי׳ אליו‬ ‫הפלגה ואמר לו הקיל כעבור‬
‫מאחל שאתה מלמל‬ ‫הלוח כי ה כ ס ל לא היה עוכר‬
‫‪:‬‬
‫קטיגוריא על בני‬ ‫וייאמר צ א ועמדת בהר לפני יהודי?‬ ‫ו א מ ר פוק ותקום בטורא כ ן ך ם‬ ‫עדיין ואחר עביר הדות היה לעש‬
‫ימית‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: -‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬ו••;‬ ‫‪:J,:-‬‬ ‫‪T T J r‬‬ ‫"‬ ‫־‬
‫שלעם ההר ואמר לו הקיל כי‬ ‫יי ו ה א יי מ ת נ ל י ו ק ך מ ו ה י מ ק ר י ת ‪ 7‬לסמי • ‪3‬‬
‫והגה"יהוה עבר ורוח ברולדת והזיק‬ ‫הנבול איננו באש ואחר עבור‬
‫טוחא‬ ‫ר ו מ א מפרקין‬ ‫מלאכי‬
‫מפרק ה ר י ם ומשבר ס ל ע י ם לפני‬ ‫האש עכר ה פ ט ל עם קלל לממה‬
‫ולבג‬ ‫ב‬ ‫ו מ ת ב ר י ן כיפ^א כןךם יי ו ל א‬
‫לקה והכין אליהו כי אז עכר‬
‫יהודה ל א ברוח יהודה ואחר הרוח‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫׳ ? ק‬
‫ב מ ש ח ו ת מלאכי רוחא ש כ נ ת א‬ ‫הנביד כשימעיקלל דממה ל ק ה ‪:‬‬
‫־ר‬ ‫‪/‬‬ ‫־־ ־‬ ‫־‬ ‫ו׳‬ ‫‪:‬‬
‫ולא היה כרות יי׳ כי‬ ‫משךיות מלאכי רוחא‬ ‫דיי ו ב ת ר‬ ‫וילט פניו ב א ל ל ת ו ׳ כמל שאמל‬
‫רעש לא ברעש יהיוה; ואחר הרעש‬
‫אין מלרך השי שיביא‬ ‫במשה לבינו עלמ הסללס דסתר‬
‫מ ש ר י ת מ ל א כ י זיעא ו ל א ב מ ש ך ‪ :‬ת‬
‫הרעו׳ א ס לא לתכלית‬ ‫כ ?טי* אשלאבאשיהיוה ואחר האש קול‬ ‫מסה פניו ופי׳ ויצא ויעמד פתח‬
‫שיגיע מ ה ם טוב ולפי‪.‬‬ ‫ובתר‬ ‫מ ל א כ י זיעא ש ב נ ת א ך;י ז‬
‫ויהי ׳ בשמע אליהו‬ ‫קתיש דממה דקה‪:‬‬
‫־ל‬
‫המערה כשמעו קלל דממה דקה‬
‫שנתבאל לשי שלא‬ ‫מ ל א כ י זתןא א ש ת א ו ל א‬ ‫משרת‬ ‫בא לעמד בהר פתח המעלה ו‬
‫יהיו מקבלים תוכחת‬ ‫רלט פניו ב א ד ר ת ו ויצא ויעמד‬ ‫וכסה פנמ כמל שאמר לנ הדבר‬
‫‪V‬‬ ‫־!־‪:‬־‬ ‫‪ -‬״ •‬ ‫־ ־‬ ‫«‬ ‫‪TT‬‬ ‫־‪T‬־‪V‬‬ ‫שכנתא‬ ‫במשרית מלאכי אשתא‬
‫לא רצהלענשםעלאלו‬ ‫צא ועמלת בהל לפני השם דל‬
‫החטאים לפי מה ש‬
‫פתח המערה והנה אליו קול ויאמר‬ ‫א ש ת א ‪ 3‬חסזנענין‬ ‫דיי ו ב ת ר מ ש ח ת מ ל א כ י‬
‫שיעבלל ה כ ס ל ומתלך אלתו‬
‫שראוי אבל המתין‬ ‫־ ויאמר קנא‬ ‫מה־יך פה אליהו‪:‬‬ ‫*‪3‬‬ ‫והוד•‬ ‫לןל ך מ ש ב ח י ן בחישי ז‬
‫הקלל דממה יצא אלת קלל לבל‬
‫מ‬ ‫להם אם ישובו‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪• I-‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪/‬‬ ‫־•‬ ‫(‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫א ל י ה ו וכריך א פ ו ה י‬ ‫ב ד שמע‬ ‫שחמל לו מה לך פה אליהו •‬
‫מדרכם ה ר ע ה ׳ והנה‬ ‫קנאתי ליהודה• אלהי" צבאורת בי״‬ ‫מ‬ ‫בישושיפיה ו נ פ ק ונןם ב ת ר ע‬ ‫ופירו קיל דממה דקה קול נמוך‬
‫היה אחר הרוח רעם‬ ‫ג׳ ‪'3‬‬
‫מ ע ך ת א ו ה א עמידל־ז ר ל א ו א מ ר‬ ‫ד ת הפסוק כן והא יי׳ מתגלי‬
‫והוא מזיק כי הוא‬ ‫;;זבו בריתך בני י ש ר א ל א ר ה ־ ־‬ ‫(‬

‫וקלמיהי משריית מלאכי לנתא‬

‫‪0‬‬ ‫ואמר קנאה‬ ‫מ א ל ך ב א א ל י ה ו ״‪,‬‬
‫כלילהפכת הארכות׳‬ ‫מזבחיתיד הרסו ואת־־נביאיך הרגו‬ ‫מנלקין טוליא ומתבלין כיפיא‬
‫שלא‬ ‫קניתי ק ד ם יי א ל ה א צבאיורת א ר י‬
‫‪T|:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫••־‪ V‬י‬ ‫י‪ .‬־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫?<‬
‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪x T‬‬ ‫;‪T IT‬‬ ‫•‬ ‫‪|-‬״‬ ‫קלם יי ונו ככעמלל ויש לשאול‬
‫<׳ ל"ע‬
‫בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את־‬ ‫ש ב ק ו ק י מ ך בגי י ש ר א ל י ת מ ך ב ה ך‬ ‫מה היי; כל זה הענין ללא אמר‬
‫מ‬ ‫נפשילקחתרת‪ :‬ו ב א ת ו מ ש ח ת א ו ת‬
‫מדברה ךמשק‬ ‫‪bi‬ו ב ח ך ב א‬
‫פגרו ד ר ת נ מ ך קטל‬ ‫לו מת יעשה עד שהביאו אל ה ל‬
‫' י • ״ •*‬ ‫‪ ,^1-‬י ־‬
‫־ י '‬
‫שקיימא‬‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬
‫ואשתאךית אגא בלחוךי ובעו ירת‬ ‫חלרב יהלאה לל כל זה הכבול׳‬
‫‪ .‬וזכל גם ק‬
‫ואת יחוא‬ ‫חזאל‬
‫־ארםלך שוב לדרכך‬
‫י‬
‫והנלאה בעיני כי כל זה היה‬
‫ב ל ע ש יי׳ כמו שזכלמ‬ ‫ט י‬
‫ויאמר יהוה אליו‬ ‫נפשי ל מ ק ט ל ד ה ן‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬־ישראל‬ ‫במיל המעשה הטוב שכשה בהר‬
‫כלות׳ והנה אחל‬ ‫ו*&מר יי ל י ד ת א ז י ל ת ו ב ל א ו ר ח ך‬
‫שזכרנו ־וכאילו כ א ל‬ ‫הכדמל וקלס שם יי׳ בתיך בני‬
‫הלעש אש םהלא מתל‬
‫בזה שאלו הרעות ס‬ ‫ל מ ך ב ך א ד מ ש ק ו ת ה ך ו ת מ ש ח ית‬ ‫יסדי והתזיל׳ למוטב על שאמרו‬
‫מ!יק׳ ו ז כ ל נ ם כ ן כי‬
‫שיבאו להם כהלרגה‬ ‫כ לפין‬
‫הזאל למהוי מ ל ב א ע ל א ר ם ו‬ ‫כלם יי׳ הוא האלהים יי׳ היא ה‬
‫מהשיה‬
‫מכוונותם ל ס כ‬
‫אינםבאש ה ס‬ ‫לא‬ ‫בךנמשי תמשח למלך עך־־ישראך‬ ‫האלהים והלנ נביאי הבעל גמלו‬
‫וית י ה ו א ב ר נ מ ש י ת מ ש ח ל מ ה ו י‬
‫א ך הסתיל פניו מ ה ם‬ ‫ואת־אליישע בן־ישפט מאבל מחולה‬ ‫האל בצלקו והביאו אל מקים‬
‫ועזבם כמו מטלה ל‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫״‪-1•• » ,‬‬ ‫‪v T‬‬ ‫‪ v‬י‬ ‫זז‬ ‫•‬ ‫‪v :‬‬ ‫מ ל כ א ‪<:‬ל י ש ר א ל וית א ל י ש ע ב ד‬ ‫הנבלל עם פלא נלול שעשה עמו‬
‫לחצי הלעות הנכונות‬ ‫והירת‬ ‫״‬ ‫תחתיך‬ ‫לנבי‪°‬א‬ ‫המשה‬ ‫ש פ ט ממישר מ ח ו ל ד ה ר ת מ ש ח‬ ‫בלרך והלאה לו כל הכבול הזה‬
‫‪.-‬י‬ ‫־ ־‬ ‫־ ‪VT‬‬ ‫‪-‬ץ‬ ‫• ־‬
‫לבא עליהם והיה זה‬ ‫וצליך להתבונן בלות ובלעש‬
‫חזאל ימיות *המא‬ ‫מחרבי ה ו א‬
‫הנמלטל לקטול‬
‫ויהי ך ש ת ז י ב מ ח ך ב א ך ח ז א‬ ‫למהוי גביא ת ח ו ת ך ;‬
‫כן לפי שהרעות ה‬ ‫ובאם לבקיל דממה לקת ‪ t‬וילט‬
‫הכאות על צד הקנאיז‬ ‫פניי ׳ כסה פניו כמל ללטה‬
‫ז׳ רפ בקריא׳ וסי׳ מי שם פה לארס או מי ישום י זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ׳ שמעתי תפלתך י‬ ‫בסמלה ׳ פני הללט הליט‪ :‬שלב‬
‫המוסר לא מעילי ל‬
‫לך שוב לדרכך מדברה׳ עבור בתוך העם׳ קרא שפו יזרעאל;‬ ‫ללרכך׳ אתל שאמל לו שלב‬
‫להם הלא תראה כי‬
‫מפני עצירת הטל י‬ ‫הבטיחו שלא יהלני אלתל ואחל‬
‫ל‬ ‫;‬
‫והמטל שלש שנים לא נכנעו מפני השי׳ ו ה נ ה א ח ל ה א ש ק ו ל ז מ מ ה ^ ק ה ר ^ ?‬ ‫לדרכך המדברה דמשק ומדכל למשקלא היה ללכי אלא אמל לי לךלללכךיתקח‬
‫נכלם‬
‫^‬ ‫‪f‬‬
‫יאחל‬ ‫ט‬ ‫״‬ ‫ב ז ה‬‫נמיך מהשי כאילו הנא מולככ מ ה ק ו ל ) ה ם ת י ‪,‬‬
‫ע י ד‬
‫‪1‬‬
‫ה‬ ‫ה נ ה‬ ‫ר ה‬ ‫מדרך היה לרך המלבל למשק למסלח חזאל מלך אלם והנה אליהו לא משת‬
‫באלי הלעית ילא ילנישו שעומ*יהם המו שיהמ משולחים ונעזכיםלמקלי ה ז ק‬ ‫אתח‪:‬אלולא יהוא אמל לוהקכה על הקנאה אשל קנאת לי כי"עזבי בני ישלאל‬
‫הנה יבא להם מוסל מה מהשי אך לא יהיה שלם כאיפן שהיה מכיא השי החוסר‬ ‫את כריתי אני מודיעך כי כל ילי שלשה אלה אכלה כל העוזבים את כ ל ת י ) א ת ה‬
‫ליסדאלבמדבל כימי מסה שהיה מניע כאופן שהיו מלנישיםתכףכיכסכת העי!‬ ‫תמסח חזאל למלך על ארם כלומר תגנה לאלישע שיהיה נכיא תחתיך שימנה‬
‫היה אך יהיה בזה הענק כמי מורכב מהקיל}מהשתיקה׳ וידמה ט מריב כעס‬ ‫אותי למלך והוא יעשה רעה על ישראל וכן יהוא תמשח כלומר תצוה לאלישע‬
‫אליהו על ריב חטאת ישראל לא שם אל לכי להבין א ת דבר המראה הזאת ילזה‬ ‫שימשחהי יכן משחי אלישע עי אחל הנביאים אס כן למה צוה לנ שילך מלכרה‬
‫הסיב כאיפן שאמד כראשלנה‪ :‬ויהי כשמלע אליהן ‪' /‬ל ס אליהן קלל השי‬
‫מ ) ע‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫למשק כיין שלא משח הוא חזאל יתכן לפד׳ כי כמן שהלך מלבלה למשק ימצא‬
‫הסתיר פניו מהכיס אל האלהים )לזה כסה פניו כאדרת שהיה לביש כה ויגי*‬ ‫בדלני אליםע בן שפט יהנביאה אמרה לי מסיתת אלישע אחלון לחזאל)יהיא‬
‫מהמערה כמו שצוהי הסי ועמל פתח ה מ ע ל ה ‪ :‬ויאמל יי׳ אליו לך לדרכך מדכלה‬ ‫והיא מצאי לאשין הכין ט ע י אלישעיהמ נמשחים ילא הקלימםהאל כנביאה אלא‬
‫לחשק ׳ לל שילך לדרכי אל מלכל למשק ומשם ימשח חזאל למלך על אל?‬ ‫על לרך הנקמה שיהיה לאשין ומאל ואחלץ יהיא נאחרמ אלישע כמו שאמר יהיה‬
‫והרצין בזההמתו נבחר למלךעל אלםימשםיימשחיהיאכן נמשי למלך על ישי‬ ‫הנמלט ימ׳‪ :‬מלבלה למשק ׳ נפתחה הבית מפני הסמיכית יכן מלבלה בית‬
‫)משם ימשח אלישע בן שפט מאכל מחילה לנביא תחת אליה) אחר שאין ר ח‬ ‫אלן‪ :‬ומשחת את חזאל י לפי שמניי המליכה או הנלילה היא עי משיחה בליכ‬
‫אליהו להיות לנכיא ולחזהיל לישלאל על שככר קץ בחימ מפני ריע מעשיהם)אייל‬ ‫נאמר למנוי אעפ שאינו עי משיחה כלשון משיחה לפיכך א מ י ומשחת את חיאל‬
‫לשי שיקח א ת נפסל; ולפי סלא מצא םם כדלך כי אם אלישע כן שפט הסליל‬ ‫וכן אמל תמשת לנכיא תתתיך ׳ )כן אמי על האכית אל תנעי במשיחי וכן למשיחנ‬
‫י אללתו אלמ לעשות לו סימן שיהיה נכיא דלכשנכואת אליהו עם שלבישת האדי*‬ ‫לכילש‪ :‬תמשח לנכיא תחתיך ׳ כמן שאתה לוצה להסתלק מן העילם שאמלת לכ‬
‫היתה סימן לנביא ולזה אמל הכתיכ ולא ילכשו עול אללת שעל למען כחם רלייין‬ ‫עתה יי׳ קח את נפשי כליך שתניח נביא תחתיך ותמנה אליסע כן שפט ותלמלהו י‬
‫ע ל‬
‫שהיליע אליה) לאלישע זאת הנכיאה וצוהו שמליעלחזאל שהוא יהיה מ ל ו‬ ‫ובללש אי אפםי כנכואתך מאחל שאתה מלמל קטינוליא על כני‪ :‬ימית יהגא ׳‬
‫אלם ושימשח יהיא כן נמשי למלך על ישלאל ולזה היה כאילו ימשחם אליי*‬ ‫ימית‬ ‫סהלנ כל עובלי הבעל וכל בית אחאב סהמ עובליס עז‪:‬‬
‫אי יהיה הלצון בזה כי מפני לצון אליהו כעונש ישלאל לפי מ ה שמלה מ ה שליי‬

‫*חרב‬ ‫‪I 1‬‬ ‫‪1‬‬

‫*מכ» מחלב מ״ו מ ת היח ח‬ ‫‪y‬‬ ‫׳ ^^‬ ‫ה ל עש י ע &‬ ‫‪^1‬‬ ‫ישלאן‬ ‫^‪1‬‬
‫)‬ ‫ם י ע ש הח‬ ‫ה ל ע‬
 ‫ת‬ ‫רדק‬ ‫מלכים א כ‬ ‫רש׳‬
‫ימית אלישע ׳ כי בהוכיחו אותם ילא היו שומעים אלי) ילא היו שבים מדרכם הרעה‬
‫ימית אלישע ׳ לא ??ציני שהמית אלא אלבעים ושנים ילדם על ילי הלובים ביליחי‪:‬‬
‫האייכים יבואו עליהם יהרמם וכאילו היא היה ממית אותם כי ייתר היו ענושים‬
‫לך שיב ׳ מאחל ן כי מה עשיתי לך ׳ שתבא אחלי ‪ :‬בשלם הבשל ׳ בישל להם את‬
‫כשהיה מזהיר להם ימציהמםלא היה להם מזהיר אי פי' ימית אלישע במותי ט‬
‫הבשר כך פירשי לינם ימנחס יכן תילנמי יונתן כשני תיבות יאני אימל אין צריך‬
‫במית אלישע באי נמלי ארם ומואב ב א ק ‪ :‬נשקלו׳ מלרע‪.‬׳ והוא חירש׳ מצאו‬
‫לחלקו לשתי תיבות ומהו בשלם הכשר כשלם לשני השיירים את הבשר שלהם‬
‫שהיה חולש הוא עם עבלמ שהיו‬
‫טהצמל אין פחות‬
‫חילםיס עם הבקר ייב כמלים‬
‫ז׳ פסוקים והוא והוא בקריאה וסי׳ דחי נער מבית לחם יהודה׳ והנה עמך שמעי בן נרא בן הימיני׳ וימצאאת‬ ‫משנים‪ :‬דתן לעם׳‬
‫היי לפניו חולשים וצמליס לל‬
‫אלישע בן שפט והוא חורש ׳ אותותקדישו׳ והוא יבנה את היכל״׳׳ אכלוזריםכחו׳ ואחרבאחצרק‪:‬‬ ‫מדזכ שמתה עשה‬
‫בקר לפי שהשויל נצמלים יחל‬
‫‪,‬‬
‫בעת החריש כקראי׳ צמד וצמדי‬ ‫משתה‪ :‬כי שלחתי‬
‫ורישתויב מ ח ך ב א ך י ה ו א זקטול‬
‫ותי תדין עשר פדנין לתידא‬ ‫אלישע‪:‬‬ ‫ימית‬ ‫יהוא‬ ‫מחרב‬ ‫והנמלט‬ ‫^יךיני׳ליתתן׳ילעתי‬
‫א ל י ש ע ו ו א ש א ר ב י ש ר א ל שב‪/‬ןא‬ ‫‪'IT‬‬ ‫;‪• V‬‬ ‫יי ‪r‬‬ ‫" • י ‪,‬‬ ‫״ד;׳•‬ ‫‪:‬‬
‫* ־ ‪.‬־יו‬ ‫כי תתנם לי אכל‬
‫צמילין קלמיהי‪ :‬והוא כשנים‬
‫העשל ׳ מן הייכ צמדים הוא היה‬ ‫א ל פ י ן כ ל ך ב ו מ א ך ל א ברעו‬ ‫אתלת אני ניזל עליך‪ :‬והשארתי בישראל שבעת אלפיכם‬
‫חירש כאתל מהם דא עבדיו‬ ‫ל ב ע ל א ו ב ל פ ו מ א ך ל א נ ש ק ליה ן‬ ‫כל‬
‫בל^הברכיס אשר לא־־כרעו לבעל‬
‫היו כל אח׳ ואחל עם צחלו והיא‬ ‫ואזל מתםן ואשבח ‪:‬ת אלישע‬
‫מתולנס והוא ללי כחל מתלי‬ ‫וכל־הפה אשך לאינשק ל ו ‪:‬‬
‫ב ר ש פ ט ו ה ו א רדי כתרי ע ש ר‬
‫עשל והסביל ה‪/‬ה להילות בי‬ ‫ו י ל ך מ ש ם ו י מ צ א את־אלישע בן״ !' פהי' >‪f‬״‪f‬‬
‫‪ A‬י ז י ' ן ! נה<ן והוא פךנין ך ר ת ו ך א צמיךין צןךמודהי‬
‫רלבג‬
‫מצאו כיב יהיה אות כי יהיה‬ ‫״‬ ‫״ * ‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫—•‪IV J‬‬
‫‪t>t?i‬‬
‫ו ה ו א ב ח ד מרתךי ע ס ך א _ ו ע ב ר‬
‫ממונה על יכ שבטי ישראל לנביא‬ ‫)כן מה שאמי והנמלט שפט והוא חירש שגים־עשר צ מ ר י ם‬
‫ולמזהיר‪ :‬ויסלך אדרתו אליו ׳‬ ‫אליהו לותיד־ז ו ך מ א שושיפ־דה‬ ‫מתדב יהיא ימית א‬
‫כמו עליו )כתי ירמא שזשיפיה‬
‫_רע‪5‬ר‬ ‫העשר‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫לפניו‬ ‫אלישע אין הרצין מ‬
‫ו ש ב ק ‪ :‬ת תיוחא ו ך ה ט‬ ‫עלוהי ‪1‬‬
‫עלוהי ולא‪ -‬שעזכה אצלו אלא‬
‫ב ת ר אל;הו ו א ע ר א נ ש ו ק בען‬
‫שיקלם הלע שעשה אליהו אליו וישלך אדרתו אליו‪:‬‬
‫םלקחי והלך לו וזהי שאמר וירן‬ ‫יהיאלישלאל אל הרע‬
‫ל א ב א ו ל א מ א ואהך ב ת ך ן ו א מ ר‬ ‫שיתחלש להם בסבת ‪ :‬ויעזב ארת־הבקרוירץ אחרי אליהו‬
‫אחרי אליהי עשה לי סימן שילך‬
‫אחריי ילא אמר לי בפי׳ כי ידע‬ ‫ליה אזיל ת ו ב ארי מ ה עברית ל ר‬ ‫אלישע ט הדבל היה ו י א מ ר א ש ק ר ה ע א ל^בי ולאמי‬
‫שיבין כי מיי' יהיה נביא וידע‬ ‫ו ת ב מבתרוהי ובסיב ית פרן‬ ‫;‬ ‫כ ה פ ך והנה מ ה ואלכה אחריך ויאמר לו ל ך ישוב כי‬
‫ט האל נתן כלב אלישע ללכת‬ ‫שהמית אלישע היא‬
‫תוךיא והדמיה ובמגי ת ו ח א ב ש י ל‬ ‫רשבמאחרץ‬ ‫אלבעים ושנים נעלים מה־עשיתילך‪:‬‬
‫אתריו ולשרתו לפי׳ לא עשה אלא‬ ‫״ ‪.r‬־־»‬ ‫־׳יי‬ ‫‪,‬‬
‫יי‬ ‫* ‪ v‬י‬ ‫‪r‬‬

‫ל ה ו ן ב ס ך א ויהב ל ע פ א ‪ .‬ו א ב ל ו‬ ‫שקללם ביי > וילמה‬

‫סימן ימה שאמר לי לך שיב כי‬
‫מה עשיתי לך לנסותו אם היה'‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫אליהו‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫וקם‬ ‫ובכלי‬ ‫רזבחהו‬ ‫הבקר‬ ‫את־צמד‬ ‫רקח‬ ‫שיזלעב החזק אשל‬
‫אומר בלב שלם ופי׳ מ ה עשיתי‬ ‫ובר ה ד ד מ ל כ ‪ ,‬א‬ ‫היה בסמל ן היה כ הבקר ב ש ל ם ותבשר ויתו ל ע כ ם‬
‫לך לוצה לומל אם הטיתי א‬ ‫בסבת אלישע ילזה‬
‫ד א ר ס ב נ ע ית כ ל מ ש ר י ת י ה מ ‪ /‬ל ‪ /‬י ן‬ ‫ן׳׳־־־־״•‬ ‫•‪v‬‬
‫‪T‬‬ ‫י •‬ ‫ך יי‬ ‫־‬ ‫* **"‬ ‫‪ I‬י‬

‫אללתי עליך לפיכך אתה ‪p‬‬ ‫אמר המלך כה יעשה‬

‫ותךין מליין ע מ י ה וסוסון וךתיבין‬ ‫לי אלהיס יכה מסין* ראכלו ר ק ם רלך אחרי אלירהו‬
‫אחלי‪ :‬אשקה נ א ׳ במקצת‬
‫הספלים השק כקמץ חטף‪:‬‬ ‫וסליק ת ן ע ל שמרון ואניח ק ך ב א‬ ‫ובך‬ ‫א ס יעמול ראש אלי־שע אוימךהחי'•‬
‫ויסב מאחריו ׳ לנםק לאבי)‬ ‫ו ש ל ח אזגךין ל ו ת א ה א ב‬ ‫בד־ז!‬ ‫ג ן שפט עליי היום ׳‬
‫ה ך ר מ ו ל ך א ך ם לןבץ את־־כלחילו‬
‫!לאמי אעפ שלא ס פ ל הכתוב‬ ‫ואמר‬ ‫מלבא רישראל לקרתא ‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫זה‬ ‫ו*כד שנבל יניע‬
‫ואמר כך שחט הכקל יעסה‬ ‫וסוס‬ ‫אתו‬ ‫מלך‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ושלשים‬ ‫שלא‬ ‫יזרע לשיעור‬
‫‪>P‬־‪<^1&5KP‬ן ליה ברנן א מ ר בר ד ה ד ד כ ס פ ך‬ ‫‪0‬׳ ח‬
‫סעידה כאותי השלה לחירשים‬ ‫ורכב רעל_רצר על־־שמרון' וילחם‬ ‫אם‬ ‫ט‬ ‫בישראל‬ ‫יטארי‬
‫ע מ ־ ה וךד־זבך ךילי ר ה ו א ו נ ש ך ו ב נ ך‬ ‫שכעת אלפים איש‬
‫ולעם אשר באו אחריו ללוותו‬
‫שפיךיא ךילי אנון \ _ואתיב מ ל ב א‬ ‫וישלח מ ל א מ ם אל־אחאב‬ ‫והם אשל לא כלעג בה ן‬
‫חתו שאמר ויתן לעם כי מהעם‬
‫לא היו חתו כשדה כי אם אחל‬ ‫ך י ש ך א ל ו א מ ר כ פ ת ג מ ך ךבו;י‬ ‫ויאמר לו‬ ‫מלך־ישראל העירה‪:‬‬ ‫לכעל<לא נשק? ל<׳‬
‫עשר החירשים אלא זהי פירושו‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫והנה אמל יהיא‬
‫בות אמר ב ך ה ד ר כספך וזהבך לי­ כי ?)שיעני מ ל ב א ר י ל ך נ פ ש י ו ב ל רילי ‪ t‬ו ה ב ו‬
‫ט הלך לקחת רשית מאביו‬ ‫כי אבי)‬
‫א ז ג ח א ו ^ ח ‪3‬ךנן א ס ר בר ה ד ד‬ ‫ככל יקרא אכי הוא ונשיך ובניך הטובים לי־הנם‪:‬‬
‫ומאמו יבאו אחריו מאנשי עירו‬
‫ל מ י מ ר ארי ש ל ח י ת ל ו ת ך ל מ י מ ר‬ ‫ה‬
‫האבי א‪ -‬כ כ א‪.‬מ מ <‬
‫ללמתו כ י ה ו א נ פ ד ד מ ה ם ‪ :‬צמל‬ ‫רען מלך־ישראלראמרבךנר^‬ ‫‪}J‬‬ ‫‪I W‬‬ ‫•‬
‫הבקר ׳ אחד מהשנים עשר‪:‬‬ ‫כ ס פ ך ו ך ה ב ך ו נ ש ך וג^^ך לי ת ת ן ‪t‬‬ ‫לעואל‬ ‫ותבאנה אל‬
‫*יא אבי א נ י ׳ ‪ .‬אדני המלך ל ך אני וכל־אשר־רי‪ :‬י‬
‫ו‬ ‫מ & י‬

‫בשלם הכשר י כשל להם הבשל‬ ‫'אביהן‪ :‬זהוא חילם‬

‫כלומר לעם אסר אתו וכלצ‬ ‫וישבו ה מ ל א כ י ם ויאמרו כות־‬ ‫שנים עשל צמלים‬
‫כשיל להין ומריב מהירותו ללכת‬ ‫א ^ י ך לאמיר כםפןל מותנך ונ‬ ‫בשנים‬ ‫לפניי <ה;א‬
‫אחרי אליהו לא המתק לחטיכ‬ ‫שם‬ ‫שהיו‬ ‫ה ב * ד ׳ לל‬
‫ויאםרלוכהאםרגןהדדרפהואחדםךבויאסרדםבירץדאםרווםים נםסר נסדר מ ט ו ת ״‪ .‬הסיב ספ‬ ‫ובנ‪:‬ךל<‬ ‫ונשיך‬ ‫שנים עשל חולשים‬
‫עצים לבשל וכקע כלי הכקל‬ ‫וסי נמסר בסדר יתרו;‬ ‫י‬
‫והוא כלי המחריסה ובשל להם‬ ‫ה מ לכל אחל מ ה ם‬
‫הכשר ומם בשלם במקום להם‬ ‫צמד בקר ואלישע היה‬
‫וכמיהו א ק הננב נתתני נתת לי ואמר כנוי העם ועדיין ל א ; כ ד העם יכמיהו‬ ‫מורש ט הוא היה‬
‫לך אני יכל אשר‬ ‫ותפתח גתראהו את הילד וזהמתו חיתו לחם והדומים להם •י‬ ‫אתל מהשנים העשל החולשים׳ ואחשוב שזכל זה להעיר כי אבי אלישע היה‬
‫‪0‬‬
‫לי׳ לא אמר על דעת שיקח אלא שיהא הכל תחת ממשלתו להטיל מס יעכידה‬ ‫* י ל מ א ל ו ע ס כ ל ז ה נ פ ל ל אלישע מבית אביו לשרת אליהו מפני חיזק אהבתו‬
‫עליהם והוא שלח לי אתר כן ליתתן כלומ׳ מ ה שאמרת לי ה ס על דעת ק אמרתי‬ ‫החכמה‪) :‬יעכל אליהו אליו וישלך אללתז אליו ׳ לל כי כבל עבל אליהי סמוך לו‬
‫י ב י ז י‬
‫כי מעתה תתן אותם כי אם כעת מחר אשלח את עבדי ונו׳ וזה היה בין הלכרים‬ ‫מלי‬ ‫י מ י קלוב אליו מאל השליך מ פ י אלדתו עליו על שכבל הסך אללת) עלי)‬
‫הראשונים והאחרונים ומפני זה מאן אחאכ והזקנים כדבריו האחרונים ומה‬ ‫*בלו והנה הלניש תכף אלישע כי לצון אליהו היה אליושיבא ויחסה תחת כנפיו‬
‫שאמר ולא מנעתי ממנו פי' לא מנעתי אלא הודיתי לא שיהיו לו ולא שיקחם לפיכך‬ ‫יליה ע־כ את הבקר ורץ אחלי‪.‬ץליהו)אמ׳ לו שיעזבהו לנשק אבמ ואמי ואתל ילך‬
‫תלי‬
‫אמלו לו הזקנים לא תשמע ולא תאבה ׳ ובדדש כל מה שתכע כראשונה תבע‬ ‫^ א ל י ה ו ‪) :‬יאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך ׳ ירצה לפי מ ה שאחשוב לך לנשק‬
‫בשניה חמלה היא ככף יזהב נשים וכנים כלם חמלה הם אלא מהו כל מחמל‬ ‫)אמך ושוב א ח ל י ט זה הוא מ ה שעשיתי לך לל שכבר עשיתי זה להעיר‬
‫עיניך לבל שהזא חמלה מתיך חמלה ואתו זו זו התירה הנחמלים מיהב ו ח מ‬ ‫**)תך סתבא לחסות תחת כנפי‪ :‬וככלי הכקל בשלם הבשל ׳ רל כשל להם הכשל‬
‫יכ‬
‫לב כיון ששמע מלך ישלאל כן אמל אין שלי הלבד הזה םל זקנים היא מיד ויקלא‬ ‫י*&ל נתבשל כתן לעם אםל כשלה ואכלו וקם והלך אחלי אליהי יםלתו כלי שילמל‬
‫מלך יםלאל לכל זקני ה א ק ויאחלו אלמ לא תאבה ולא תשמע לו כיין ששמע‬ ‫* מ ל מחכמתו ממה שילמת שאר תלמידו ט המשלת היא תמיל עם הרב‬
‫מלך ישלאל לעצת הזקנים מיל ויצא מלך ישלאל ו ץ א ת הסיס ואת הרכב‬ ‫יריאה מנהניי ושומע לכלמ תחיל)ילמל יותר ממהשילמל התלמיל שאינו משלת‪:‬‬
‫ואמלץ עול לא נוכל לומר כי מחמל עיניך על עז אמר שהלי כתיב ויאמלו אליו‬ ‫לך אני)כל אשל לי ׳ לל שתחת ממשלתך אני לעבלך ולעשית לך מס‪ :‬אם‬
‫הזקנים נכל ה ע ם א ל תשמע)אל תאבה והלא היו בהם כמה שלא עבה לבעל‬

‫קם אחלדשנסחאיתכתיכבהן‬
 ‫רעו‬ ‫מלס• א כ‬ ‫רדמ‬
‫כל מחמל עיניך יסיחי בילם ללקח) ׳ ןהלא כל הלאסינים לבלי חמלה ה ס אלא מה)‬ ‫כי אס כעת מ ח ל ׳ כתלנימי אלהין כעילנא הלין מחל‪ :‬לאאיכללעשית׳ שתחפש‬
‫מחמל עיניך חמלה מתיך חמלה זה סכל תללה מ נ ח מ י ב< הנחמלי׳ מזהב למפז‬ ‫בתינו ותקח כל המזמל והנםיס והכנים הטובים אלא מ ה סשלחת בלאםונה‬
‫לב אמל אתאב בלבל לבל גללל זה מבקש אק זל םלי לבלי סל זקני ישלאל היא‬ ‫‪ ,‬שיהי‪ :‬לך ותחת ממשלתך הדבל ההוא אעשה ואשמע לך בלבל ההיא‪ :‬כה‬
‫לפיכך)יקלא לכל זקני ה א ק אעפ סהי) ש ב ד ם עז המ מכבלין את התללה‪ :‬אם‬ ‫יעסק׳ לשון שביעה‪ :‬אם ישפוק עפל שמלק לשעלים י כל כך העם לב אשל אתי‬
‫יספיק עפל שיממן‬ ‫כי נל ע נ י שמלון ילכק בפלסו'‬
‫לסעליס וני׳׳ למיסכ‬ ‫לנליהם )לא יספיק ועל הדרך ולוא לה מלאיס וסי׳ נמסר בסדר ויקרא! יוסיפו ד׳ ככ חסרים יוד וסי' וכל ישראל ישמעו ויראק קדמא ׳ דשלד!‬
‫כסעילי פלסת לינלי‬ ‫אליו בן ה ד ד ׳ ועתזת יוספו ל ח ט א ׳ אמרו מ ד ם לא יוספו לגור׳ הלק יוספו כתיב חס׳ יוד נתראה׳ בני‬ ‫הזה תי אםיספוק עפר׳ לשמרון‬
‫עמא לעמי עפר‬ ‫למיסכ כשעולי פלסת רנלי עמא‬
‫םנלכק בפרסת רנלי׳‪:‬‬ ‫בייאם־כעת מחר אשלח את־־עבדי‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫הדין‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ך‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫אלהן‬ ‫לעמי ייש לפלש לשעלים עניין‬
‫לשעלי׳׳ לשון מדרך‬ ‫ש<‪5‬א‬ ‫מי מלל כשעלי מים‬
‫מטעי אליך וחפשו ארת־־ביתן־ ואות בתי‬ ‫י ר ת עברי ל ו ת ך ויבלשון‪:‬ת ביתך ב‬
‫כף רנל וכן כמשעיל‬ ‫בה ז!‬ ‫האנללף ופילו׳ אם כל אחל מן‬
‫וית בתי עבדך ויהי כ ל ת נ א בעינך‬
‫הכרמים וכן מי מלל‬ ‫י‬ ‫עבדיך וחידת כל־מחמדעיניך‬ ‫ב'‬ ‫ה ע ם א ם ל א ת י י ק ח מלא אנלופו‬
‫כסעלו מים שללך‬ ‫וקרא‬ ‫ישוון ביךיהון דסבון ‪i‬‬ ‫מן העפל אשל כשמלין לא‬
‫ויקרא מלך־‬ ‫ישיבו בירס ולקחו ‪j‬‬
‫כיס סיף שנאמילרכת‬ ‫מלבא ך?שךאל ל כ ל סבי א י ע ^‬ ‫דאמל לכלו׳ אמל)‬ ‫יספיק‪:‬‬
‫י‬
‫כים מסיך‪ .‬אם יספיק י‬ ‫דעו־‬ ‫ויאמר‬ ‫לבל־זקניחארץ‬ ‫ישךאל‬ ‫ואמר דעו כען והזו ארי ב י ש ת א‬ ‫לו זה המשל ובתי אימל) ליה‪:‬‬
‫אם ים ליי! לכלי אל‬ ‫נא וראו כי רעה זח מבקש כי־־שלח‬ ‫דין בעי ארי ש ל ח לי לנשי ולבני‬ ‫אל יתהלל חונל כמפתח׳‬
‫יתהלל חינל כמפתח*‬ ‫‪-T‬‬ ‫•ן‬ ‫־••^‬ ‫;‬ ‫‪Jv‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬
‫יי‬ ‫'‪J‬‬ ‫ו‬ ‫ו *‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬

‫חינל החלכ להכנס למלחמה‬

‫ולכספי ולךהבי ולא מנעית מגי ן‬
‫אימלו ליה לא ישתכת‬ ‫ל ל אלי לנשי ולבניי ולכספי״ולזהבי ולא‬ ‫אין לו להתהלל כי אינו מלע מ ה‬
‫‪3‬‬ ‫למחלל! ונסית‬ ‫ואמרו לידה כ ל סגיא וכל ד מ א‬ ‫יקלהו כמלחמה כמפתח החדכ‬
‫ויאמרו אליו כל־‬ ‫מנעתי ממנו‪:‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬־‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•י‬ ‫~ ‪.‬‬

‫בקרבא כנכר מצח‬ ‫נמנען‬ ‫ואמר‬ ‫‪1‬‬ ‫תיבי‬ ‫ולא‬ ‫תשמע‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫שככל יצא ונצח המלחמה הוא‬
‫וסליק מנה אל יתהלל‬ ‫״עי׳ פסי; הזקנים וכל־העס אל־־תשמע ו ל ו א‬ ‫כס‬
‫‪-‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪-‬‬

‫יוכל להתהלל‪ :‬ויאמר סימו<‬

‫‪. . . .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪I‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬

‫נסיפ‬ ‫לאזגךי ב ר ךתךר א מ ר ו לךבוני‬

‫החינר חרבו לרלמ‬ ‫ויאמר למלאכי בן־הרד‬ ‫תאבה‪:‬‬ ‫פילו שימו כלי מלחמה להלחם‬
‫למלחמה שאינ) יודע‬ ‫מ ל ב א ב ל ךי ע ל ח ת א ל ע ב ך ך‬
‫על העיל‪) :‬ישימו על העיר׳‬
‫אמרו לאדנ; המלך כ ל אישר־^חת‬ ‫בכןךמיתא אעביד ו פ ת ג מ א הדין‬
‫א ם ינצח אם לאו*‬ ‫הכיני כלי מלחייה להלחם על‬
‫חנירת‬ ‫כמפתח ׳‬ ‫העיר וטרם ששמי הס על העיר ל א אכול ל כ ע ב ד ואזלו אזידי^ה כני ‪ j‬אל־עבךהיבראישנה אןןעןה והדבר‬
‫חרצו שעלה כבר מן‬ ‫הזרה לא א ו כ ל ל ע י ו ו ת וילבו‬ ‫ושלח ליה‬ ‫ואתיבוהי פתגטא ‪t‬‬ ‫יצאו נעלי שרי המדינית בלבד‬
‫המלחמה ונצח כך‬ ‫הנביא כי בסכית היו שיתק‬
‫אין לארוניכם להתהלל‬ ‫ויישלח‬ ‫ב ר ךהךד ו א מ ר כךין יעבדון לי ל >‪pp‬׳ המלאכים ויגבהו דבר‪:‬‬ ‫מליין כשיצאי נערי שרי המלינו׳‬
‫?• זא‬ ‫יספוק‬ ‫‪EZK‬‬ ‫יוספון‬ ‫וכדין‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ך‬
‫כלכל העתיל‪ :‬שימו׳‬ ‫אליו בן־הדר ויאמר כרה־יעשון לי‬ ‫בדב׳ה‪:‬כיא )אכ)ישימו על העיר‬
‫כלי המציל על העילג ‪!,‬״‪Pf‬‬ ‫ל ככ­‬ ‫ע פ ר א ךשוברון למסב בשעולי‬ ‫איני אומר שעשו כן אלא שהכינו‬
‫אלהיבם וכרת יוספו אם־י״שפק עפר‬
‫היא ‪.‬חסיתי'‬ ‫נביא אחל׳‬ ‫ואתיב‬ ‫פ ר ס ת רגלי עבא רעמי ‪1‬‬ ‫כלי המלחמה להלחם אל העיל‬
‫­ל‬
‫<על‬
‫<זמו‬ ‫מיכיהו בן ימלא*‬ ‫שמרון ךשעדים לכל־ ‪ pgrr‬אשר‬ ‫וית םימנ איזלרזו ותלנם וישימ)‬
‫מ ל כ א לישראל ואמר אמרו לידי•‬
‫כנעלי שלי המלימת׳‬ ‫רען מלך־ישריאל ריאמר‬ ‫ברנלי‪:‬‬ ‫על העיר וכמנו על קלתא א״כ‬
‫ה ם כני התעלוכות‬ ‫ל א ישתבח דמזדרז וגחית בקרבא‬
‫ללבלמ פירוס )ישימו על העיל‬
‫שהיו כל השלים של‬
‫דברו אל־יתהלל חנר כמפתח *‬ ‫־‪ .‬־‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‪TI‬‬ ‫•‬ ‫־•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬

‫והוה‬ ‫כגבר דניגח וסליק מ ג ה ;‬ ‫שמו מארכ על העיר וםאר הח»ל‬

‫שאר האימות ניתנים‬ ‫חי פס<׳ <ה;א ויהי כשמעארת־הדבר הזרהוהוןא‬ ‫היו עדין כסכות כשיצאו כערי‬
‫בניהם תחת ימ עלבי'‬
‫‪JT‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬‫הדין ו ה ו‪ J‬א‬
‫‪r‬‬ ‫ית פ ת ג מ א‬
‫~‪J-‬‬ ‫ב ד שמע ‪:‬־‬ ‫•‬ ‫‪i‬‬
‫‪,‬‬

‫שרי המדינית ן והנה נביא אחל ׳‬

‫ישתה הוא והמלכים בסכורת ויאמר‬ ‫שתי הוא ו מ ל מ א ב מ ט ל י א וא^ר‬
‫שלא ימללו בו‪ :‬מי‬
‫יאסיר המלחמה ״‬
‫!?מלי כי היא מיכי׳ז) בן ימלא‪5 :‬לעבדוהי אזררזו ובמנו ע ל ק ר ת א '״ילי״״ייאד־עבדיו שימו וישימו על־העיר‬
‫ן י'‬ ‫‪9‬‬
‫^‬ ‫‪ :‬׳‬ ‫‪v‬‬
‫»־‬ ‫‪/‬כיכמיא• ־־‬ ‫‪T T‬‬
‫־•‬ ‫־ן‬ ‫•״‬ ‫' ־‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫בנערי שלי המדינית׳ והנערים‬ ‫‪: :‬‬ ‫{‬

‫יערוך לציית אותה‬

‫צא אתה תחלה וכה‬
‫;הנה • נביא אחד ננש אל־אךזאב‬ ‫נס ע‬
‫׳׳‬
‫?‬
‫"‬
‫ו והא נביא ח ד כןריב ל ו ת א ח א ב‬
‫כךנן א מ ר‬
‫האלה היו נדלים י*‪:‬לו כי כן‬
‫מ נ ה נ המלכי׳ םינדלי בחצריהן‬
‫ד‬ ‫ג ד נ ז א מ ר‬
‫•מלך ישראל לאמרי כה אמר יהוה ‪ ,‬תמיתנו יעתה תריע) •‬ ‫מ ל ב א דישראל ו א מ י‬
‫יי החזיתא‪:‬ת ב ל המונא סגיאד־י*‬ ‫כני השלים הגדילים דא כי ה ם‬
‫שבעתאלפים׳ אומר‬ ‫בני התעליכי׳ שלוקח המלך בני‬
‫ה ר א ת א ת כל־־דהמון הנדול הזרת‬ ‫יומא‬ ‫אנא מ‪T‬ס ר ליה בידך‬ ‫הדין הא‬
‫אני ה ס שאמר עליהם‬ ‫וידעת כי־אני‬ ‫היוכם‬ ‫בידך‬ ‫ותנו‬ ‫הנני‬ ‫‪T‬‬ ‫‪u‬‬
‫׳‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫‪T :‬‬
‫־‬ ‫׳‬ ‫‪T‬‬
‫שלא‬ ‫השלי׳ עמי נהיית ני עלכין‬
‫כלהברכים אשר ל^‬ ‫־*\‪s-1 ^ ^ 7‬‬ ‫י") ‪'•-‬י ־ ‪ I‬י ‪-‬‬ ‫י‬ ‫‪T |V‬‬
‫יי־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1 1T‬‬
‫דין ותדע ארי אנא ייי‪ .‬ואמר א ח א ב‬
‫־‬ ‫‪:‬־‪T‬‬

‫‪5‬‬
‫שאמר‬ ‫ימרדו בו השלים ומה‬
‫כרעו לכעל שבעי* ‪,‬‬ ‫ויאמר אחאב במי ויאמר‬ ‫" נן ;מר ־; ‪3‬עי\מי ל נ י ח ו חן‬ ‫ב ן‬ ‫בנעלי שלי המלינות ללי לא‬ ‫כ ד‬ ‫ן א מ ר‬ ‫‪9‬‬

‫אלפים‪ :‬בסוכומ‬ ‫הצ‪.‬־‪:‬לך להכיא חיל וכלםים ךברבי מ ד י נ ת א ואמר ' מ ן ' י ט ק ‪ ; ,‬״ ; ^ ך כה־«מר •ה‪1‬ה בנערי שרי המרינות‬ ‫ם‬

‫מחק אלא כאותם שעמך נעלי קר^א ואמר או^‪' :‬ומנא ית עולמי א נ י "‪ , , ,‬כ " ויאמר מיי־יאסר המלחמדת ויאמר‬
‫שרי המדינות והחיל אסל אתך‬
‫שרי טז‬ ‫את־נעךי י‬
‫^‬ ‫ויפקד‬ ‫אתה‪:‬‬ ‫רברבי מךי^תא ווזויו מאתן ותלתי?‬
‫בעיר יתפשל שנאספו אל שמלון‬
‫המךינורת ויהיו מ א ת י כ ם ״ ש נ י ם‬ ‫ותךין ובתריהון מנא ית ב ל ע מ א‬ ‫חיל מן העלים האחרית או המ‬
‫‪ j‬ל בני ישראל שב^א אלפין ‪1‬‬ ‫מכמלין הסכעת אלפים ואפשר‬
‫ושלשים ואחריהם פרןדאת־ כל־ה^ם‬
‫שאותם שכעת אלפים היו איתם‬
‫כל־בני ישראל שבעת א ל פ י ם ‪:‬‬ ‫אשר לא בלעו לכעל‪ :‬מי יאסור‬
‫ה מ ל ח מ ה ׳ כענק ויאסור א ת‬
‫רככו שהיא ענין טיקיס הרככ‬
‫ףלבג‬ ‫עזלדז דשמואל׳ לדאבדזעוד׳ יסיפו כתיב חסר ויו׳ ולא יוסיפו בני עולתדדבדהימים ׳ כי ארך ימים‬ ‫כי ראש המלחמה יקרא איסר‬
‫ושנות חיים ׳ יוסיפו כתיב םל דםלושארא יספו כתיב י ישפק ג׳ ב׳ כתיב שין וחד כתיב סק־ וסים׳ אם ישפזק‬ ‫לפי שהוא מתחיל והעם אחרי)‬
‫אם יספיק עפל‬ ‫נלמה שאל אחאכ מי יאסר )מי עפר שמרון ׳ ישפוק עליםו כפימו ׳ בינינו יספיק וידב אמדו לאל והנה ה׳ רפ בסי׳ וסי׳ נמסר בריש סיפראז‪:‬‬
‫שמרק לשעלים׳ לל‬ ‫)יאמר אהאב חד מן נ׳ פסוקים דאית בהון ד' פעסים ויאמר וסי׳ ויאמר יצחק אל אברהם ׳ ודין;‬ ‫יאסור אלא היא שהיה מלך אלא‬
‫שלא י ס פ יק ע פ ל ם‬ ‫לפי שהיה עיכל עז והקבה עישה‬
‫שמרון לכל העם אשי‬ ‫ונס ישלאל נש חשב אחאכ שלא‬
‫יעשה הקבה הנס אם יהיה םם‬
‫היא לפי שהיא עלבל עז לפיכך‬
‫שאל מי יאסיל המלחמה )יאמר‬
‫שנתה‬ ‫אתיז‪:‬‬
‫י * » ־ * » י ‪ 1‬י » •‬ ‫לה לי נ ‪ w s i‬־ » ‪ V w c P V w n‬הרג ־‬
‫‪S‬‬ ‫‪P‬‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫־‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.‬‬ ‫יל‬
 ‫תא‬ ‫רדמ‬ ‫מלכים א כ‬
‫<זיתה מ ט ל י שיתה ומשתכל כאלם ניסח שלא היה חישש לחיל שימלין‪ :‬עזל אותי ׳ שהיו עוזלים אותו‪ :‬תפשום חיים ׳ מה שאחל תפסום חיים חיים מפשזם אחד‬
‫היא אלא ששצה מפני הכפל לל כין יצאי למלחמה כין יצא) לשלים תפםים חיים כי היה בלעתי כי היי מתנכלים עליהם האנשים אשל היה היא שילח אליהם על שאם ילכן‬
‫לתפסם חיים שייכלי כי לא יעלה כלכ אנשי שמחן םיצאנ להלחם עמם כיין שינעי אליהם מפחלם אליהם לפיכך אמל תפשיס חיים)כנאיה )כמלל לככ אמל‪ :‬וי‪/‬ילה יצאו‬
‫*‪ P‬ייעיל ׳ פי' אלה אשל יצאי מן העיל נעלי שלי המלינית יהחיל אשל אחליהם כלנחל החיל אשל נתחני ללכת אחליה׳הכי איש את אישי‪) :‬ימ איש אישי ׳ מן האנמייאשל‬
‫יצאומםמלק כל איש מהם הנה‬
‫איש הכא לננל) מאלם אש׳ נזלת‬ ‫בצהרים יכ וסים׳ נמסרלעילבסיפר׳ סימ׳ ייח! יצאו ח׳ קמעין וסימ׳ נמסר בספר יהושע סימן ב׳‪ :‬תפשום‬ ‫‪.‬‬
‫ן' זסימ׳ ויאמר יהוא תפשום ׳ ףאמר אם לשלוט ביבו; חזקו ג' רפין וסיס' ויהי כי חזקו ישראל׳ ועבד• מלו ארם אליהם לראות אם‬
‫מלך ארם אמרו׳ חזקו עלי דבריכם דסוף מלאכי‪ :‬במישור מישור י׳ מלאים וסים' ועבדי מלך אדם׳ למלחמה יצאו אם לסלים יצאו‬
‫וכיין שדאג ארם כיהכג האנשים‬ ‫כסיכות׳ שעשה להם‬
‫ונפקו ב^יחךא ובר ^ ד ד שתי ריי אשד שלח) אליהם)דאג כי עצתם‬ ‫ינ‬ ‫ויצאו בצהרים ובךהדר '״שהדת‬ ‫מפניהחמה‪ :‬לתשיבת‬
‫היפרהחשמכי הנכירה והכה‬ ‫השנה׳ לזמן סיפא‬
‫־שלורכסצות הוא והמלכים שלשים ‪ , 1,‬ל ב מ ט ל י א ה ו א ו מ ל מ א תלתין‬ ‫דשתא‪ :‬ושים פחית‬
‫עמה׳ שלא פחדו מאנשיה׳)יניסו‬ ‫ה ומ‬ ‫כ‬

‫כי פחדאלהיסנפלעליהם‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫מסעךין‬ ‫מלכ‪:‬א‬ ‫ותרין‬ ‫‪-‬‬ ‫^‬ ‫\‬ ‫'‬ ‫^‬ ‫נ‬ ‫^‬ ‫שלא‬ ‫תחתיהם ׳ מתיך‬ ‫‪r‬‬

‫ונפקו עולמי רברבי מדינתא‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:,--‬־‪*••-..‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪!, ,‬‬ ‫למה‬ ‫יהו ממשפחה‬
‫על סיס)פלשים ׳ נמלט על סיש‬ ‫‪v‬‬ ‫;‬

‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫במרמיתא ושלח ב ר ה ד ד וחויאו שהיה לוככ עלמ )פלשים שהיו‬
‫‪r‬‬ ‫*‬ ‫«‬ ‫בך‬ ‫רשלח‬ ‫בראשנה‬ ‫המדינות‬ ‫שרי‬ ‫יתנו לב להתחזק כלי‬
‫י • • * ןץ •י••‪t .‬י* ־; ‪ :‬־ ‪• j‬י‬
‫מישומרון ן עמ) נם כן נם< ולא אמל כמה‬‫־‬ ‫ליה למימר־ גבךין ־‬
‫נפקו‬ ‫נחזק הדר וינידו לו לאמר אנשיכם יצאו‬ ‫לא‬
‫למצ׳חן‪ :‬אם לא‬
‫אם‬ ‫מהם׳)תלאה‬
‫פלשים אלא מישש פלסים שנים‬ ‫‪v •f‬‬
‫ואמר אם לשלמא נפקו אחודונון‬
‫»* י י‬ ‫•י‬ ‫ן‬ ‫• ‪K‬‬ ‫—‬ ‫־‬ ‫‪t‬‬

‫)ית על סיסי' )עמיה תלין לתיכין‬ ‫׳‬ ‫וכלכל)‬ ‫נחזק מהם ‪:‬‬
‫חןין‬ ‫בד‬ ‫נפקו‬ ‫לכןךבא‬ ‫ואם‬ ‫היין‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫כלנשת צילת מלחמה משמרון ‪ :‬ויאמר אס־לשלום יצאו‬
‫ונחסא אחלת מצאתי על סיסוון‬
‫ואלין נפקו מן )עמיה תלין זיג פלשי׳‪ :‬ויצא מלך‬ ‫נ;מ'לל אחודונון ן‬ ‫הצטיידו הם כלי זיק תפשום חיים ואם למלחמה < ע אן‬
‫וכל מלט המלחמה‪:‬‬
‫ק ך ת א עולמי ךברבי מךינתא ו יסלאל׳ אחלי אשל יצאו נעלי‬ ‫חיים תפשום ‪ :‬ואלה יצאו מךהעיר‬ ‫וכלכלי׳ נתכלכלו‪:‬‬
‫שלי המלימ' ימקצ' החיל אחליה'‬
‫וקטלו גבר‬ ‫וחילא ךבתךיהון ‪1‬‬ ‫אשר‬ ‫והחיל‬ ‫המרינורת‬ ‫שרי‬ ‫נערי‬ ‫‪1‬נסז בשני חםיפי עזים׳‬
‫התחילי להכית כאלס לאה מלך‬
‫אחריהם‪ * :‬י ־ ‪£‬‬ ‫עזים‬
‫ישלאל כי החלה התשועה יצ‪£‬‬ ‫ורדפונון‬ ‫ארם‬ ‫אגש‬
‫י ש ר א ל ואשתזיב ב ר ה ד ד מדכא אחל כך כי עליק היה לבו נקפו‬
‫ואפכו‬ ‫גברוהי‬ ‫־ ־ ־ ״‪ :‬יי '־׳»‬
‫‪4‬‬
‫בךהדד‬
‫וינסו‬ ‫אישו‬‫וימלט‬ ‫איש‬ ‫ישראל‬‫ויכו‬ ‫וירדפם‬
‫*"‬‫••ו‬
‫ארס‬
‫‪V‬‬
‫־**•־־י‬
‫כ‬
‫‪6‬‬
‫^‬
‫;‬
‫'^»ס ארם‬
‫‪2l‬‬
‫״‪JJ‬״ ״ימיין‬
‫‪J‬‬

‫״גי;‬ ‫‪c P‬‬

‫אלם על־סוס יופרשים ‪ :‬ויצא‬ ‫ומנחם חחכנממ מלד‬

‫‪v‬‬
‫•״־ <‬ ‫•י»»‬
‫ךאךם ע ל סוסון ועמיה תךין זוב על שלאה כי החלה התשיעי;נסו‬ ‫ר‬ ‫\‪V‬‬ ‫ת ס‬ ‫ן מ‬

‫פךשיך‪ .‬וגפק מ ל כ א ך י ש ך ^ ^ ל אלם יצא נס היא ישאל החיל‬ ‫ש ג ס מחשוף הלק־ חשפי מלך ארס על־סוס ופרשים ‪ :‬ויצא‬
‫‪,‬‬
‫אשל נשאלו כעילילדפי נם הם‬ ‫שובל;לשון נילוי נופל מלך ישראל רך ארת־הסוס וארת־‬
‫אחלי אלס‪ :‬ןיך את הסיס ואת‬ ‫ומחא ית סוסותא ומגיר ית רתיביא‬
‫ומחא באגש ארם מחא סגיאה ן‬
‫על גללי עזים כמו הרכב והכה בארם מכה גדולה ‪:‬‬
‫הלככ ׳ כי אלם שהיו ליככי‬ ‫שגלשו מהל הנלעל‬
‫סיסים ולככ היי נסי' על הסוסים‬
‫י‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪-‬י‪TT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫'‪T‬‬
‫ויאמר‬
‫‪.'TVJ‬‬
‫ישראל‬
‫‪:‬‬
‫אל־מלך‬ ‫הנביא‬ ‫ויגיש‬ ‫כשמללין מן מהל‬
‫וקריב גב ‪ w‬לות מלבא ד י ש ך א ל‬
‫ועל הלככ יהם כאיס אחליהם‬ ‫‪v‬‬ ‫>‬ ‫‪-‬‬ ‫• ‪ :‬ד י •‬
‫מתגלה ההל ן לאמל‬
‫‪ •/jv‬י‬ ‫^ י‪:‬‬ ‫‪• r -‬‬ ‫>‬
‫~'‪~,‬‬

‫ואמר ליה אזיל אתקף ורע‪.‬וחזי‪:‬ת )היו מכים הסיסים ומפילים‬ ‫ל‪ 1‬לך התחזיקודעוראה ארת אישר־‬
‫ךתיןביד ארי לזמן סיופא• ך ש ת א הלככ והלוככי׳ נופלי׳ והיו מכים‬ ‫י‪!.‬‬ ‫‪t‬־‬ ‫׳‪J‬‬ ‫‪v‬‬ ‫!‬ ‫\ * ‪r‬‬ ‫־ י‬ ‫«‬ ‫־‬ ‫••‪»J‬‬ ‫רלבג‬
‫כהם כי לא הכה הסוס והלככ‬ ‫מלבא רארכם סליק עלך ‪1‬‬ ‫&ם לשלי׳ יצאי תפשום תעשה כי לתשובות השגרת מלך‬
‫אלא כעמל הלוככי׳ שהיו נסים‬ ‫‪Kt‬ןד•‬
‫חיים ׳ לל שאיך‬
‫ועבדי מלבא ךאךבם‬
‫'‪J‬‬ ‫־‪.Ivy‬‬ ‫•‬ ‫» ‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫זי־‬

‫ואלו היו מםינים אותם לא הי!‬ ‫עליך‪:‬‬ ‫עלה‬ ‫ארס‬

‫א מ ת ל י ה א ל ה א דשליט ע ל מכים הסוסים והלככ ןתי ומחא‬ ‫שהיה שיצאי לשלים א) ־*־־• — ׳־•־‪1‬״ ‪ w‬־ ־׳ ‪v‬״ ׳‪*/‬‬
‫‪,j‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪r‬‬

‫במישור * ‪ °‬־ ‪ . * 7‬י'"' ' ש ח א ' א ל ה ר ^ ו ז עליכן‪ toW‬ית םוסוותא גמניל ית לתיכיא‪:‬‬
‫אתםאמרו אליו אלהי‬
‫‪1 9‬‬ ‫‪1‬‬
‫מלך־ארם‬
‫ואולם נלחם‬ ‫לחלחמ' יתכשום חיים ועבד<‬
‫‪j‬‬ ‫»•«‬ ‫ו ז‪_-‬י‬
‫{•‪.‬׳‬ ‫ג — ‪i‬‬
‫״ ‪T‬‬ ‫וימ‬ ‫)לא יהלמם‪:‬‬
‫י» ‪:‬‬ ‫‪VIT‬‬ ‫״‬

‫מ נ ג י א ו ב ר כ ם ‪7‬ניח עמהון במישךא דנםהנכיא׳ הוא הנכיא הנזכל‬ ‫נחזק מהם ״‪) .‬את־הךבר מי״ ‪"T?JJ‬״ ' י‬
‫<עשה‬ ‫א ש‬ ‫כ‬

‫איש את אישו׳ לל הריפם אלהיהם על־כן חזקו ממגו‬

‫שכבל הכה כל אחל הסר המלכים איש ממקמו ושים »׳ קס׳•»' א ם לא נתקף מןהון ן וית פתגמא למעלה ונכיא אחל‪ :‬לך התחזק‬
‫‪ n‬בפתח ולא כןכליכ הצייי כפתח‬ ‫הרין עביר אעדי מ ל מ א נבר‬
‫י‬ ‫מהם האישהכאאלי) פחות תחתיהם ואתה תבנה ‪ :‬לך‬
‫וכמוה) )התעננ על יי' בפתת‬
‫ופיליש התחזק שתכין עצמך‬
‫מאתריה ומגי קלטומא חלופיהון‬ ‫ל‬ ‫^ ״ ;‬ ‫לתפשו‪) :‬יך את הסיס ‪ £‬ל כחיל'^זגפל מאות{‬
‫ו ס‬ ‫כ ס‬

‫ואת הלככ ׳‬
‫‪ . .‬׳ ‪ :‬ו א ת תמגי ל ך מ׳טךין במשךין למלחמ כי עתיל היא לעלו׳ עליך‪.‬‬ ‫־•׳י ־> ־‬
‫ט ׳ ע ‪ :‬ל‬ ‫‪9‬‬ ‫יתכן ־‪ •-‬י י י‪-,-‬־ ' * ״ ׳ ־‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪R‬‬

‫ל למ־לחסי ך א ר ת ק ט ל א מנך וסוסון כסוסון בסיף השנה אי פיליש התחזק‬

‫שהכה אותם להרוג כה ורכב ברכב ונלחמה אותם במישור‬
‫וררתיבין ברתיבין ווגיח עמהון במעשים טיבים ילעקיל עז שהלי‬ ‫אם־לא נחזיק מחם ו!שמע לק־לכש‬ ‫‪S‬־‬
‫לאית)הכלת כי יי׳ היא האלהים‬ ‫שמלון היה בנוי בהר וין‪$‬ש כן‪:‬‬
‫במישךא א ם ל א נתקיף מנדתיון‬
‫ושקל הסיס לתשיעה שפתן כל‬
‫ההמלן הזה בילך ‪ :‬לתשיכת‬ ‫ןנןבל למימךיהון ועבד כן ‪ 1‬י‬ ‫רהי לת־שובת השנה ויפקד בן‪-‬‬ ‫כי שם בנה אותו ע‬
‫עמלי‪ :‬ויעל אפקה‬
‫והוה לזמן םופא ד ש ת א הםנה׳ כתלנימו לזמן סיפא‬ ‫למלחמה‬ ‫אפקה‬ ‫ויעל‬ ‫אתי־ארם‬ ‫הררי‬
‫• ‪ A T - : V V-‬־־נ‪-‬־ ד• •י ‪ IT‬־ י ; י ‪ VY‬י ל‬ ‫למלחמה על יסלאל׳‬
‫וטנא ב ר ה ד ר ! ת אנשאךם וסליק לשתא שתשו׳ השמש לנקיל אשל‬
‫אחשב שאפק היה לאל‬
‫לאפק לאגחא לןךבא עם ישראל וי החלה ממנה כלאם השני‪ :‬אלה?‬ ‫)לקחוה מיש׳ כמלחמה עם־ישךאל ‪ :‬ובני ישראל התפקדו •ל‬
‫הלים׳ כי אמלו זה הנצחק לין‬ ‫‪T‬‬

‫מגבילתם )מהמינס כי אנחנו‬ ‫ובני ישראל אתמניאו ואזךמנו‬ ‫)לזה היו נמלטים וכלכלו וילכו ^קרארתכם ויחנו‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬
‫״וד־‬ ‫י ' י‬ ‫'־״יי ‪. V‬‬ ‫• ‪J !T‬‬
‫ואזלו לקךמורנהיון ושרו בני ישראל היינו לכים מאל עליהם אם כן‬
‫ץ‬
‫שסבן הלל וחילו‪,:‬‬
‫לק^להון בתךין נזרי עזין ואנש א מכחאלהיהסהיה להם זהיאלהי‬
‫חשפי‬ ‫כשני‬ ‫ננדם‬ ‫בני״״ישראל‬ ‫ישלאלהתפקמ‬ ‫סלאן )כני‬
‫הלים היא יהיה לי כח לעזלם‬ ‫א ר ם מליאו ית ארעא ‪1‬‬
‫‪%‬״^יק)כלכל) ׳ לל שכבל עזים וארבש מלאו את־האךץ‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו‬ ‫ו‬ ‫\« "יי דכי‬
‫‪,‬כקלחמה שנלחמת •אתם כהל‪:‬‬
‫^גק ‪,‬ןלהתעקל) החיל הנלחם‬
‫ושל אחרו ואתה תםנהלך חיל ׳ ושפט בצדק דלים׳ והיה העקובלמישור׳ ואשים מחשך לפניהם׳ אם לא נחזק מהס׳ תלאה אם‬ ‫מכ‬

‫‪:;.;/‬״׳׳לאסונה עם מלך אלם‬

‫חורת אמת היתה בפיהו׳ תלי עמדה במישור ׳ הורגי יי׳דרכך׳ רבן מגדליםבמדבר׳ למדני לעשות לא נחזק מהם אם נלחסכמישול‬
‫במלחמה ונמצאו־ כלם‬
‫רצונך‪ :‬ושים ט'וםימ'נמסר בסוף סדר בשלח‪ :‬ונלחמה ד׳ בקריאה וסימ׳ נמסר בריש שופטים ובשמואל ‪ :‬הסל המלכי׳ ׳ יאחמ זה כעכיל‬
‫לא נפקל איש )לפי‬
‫שלא יתנאי החיל כסילא) מלכי)‬
‫ל חלק א׳ סימן י״ו‪ :‬התפקדו ד נסים׳ נמסר בסדר מדבר סיני‪ :‬מלאו כל םיפרא בחירק וכל אוריתא דכוו‬ ‫קבחלם הנכיא‬
‫להמת המלתמה על נ'^ קסצין וםים׳ כי מלאו ימי ׳ ומלאן בתי׳ ומלאו בתיך׳ וכל שאר קראה דכמ׳במב מלאו בחדק תחת לאשים עליהם ותשים הפחות‬
‫במקומם כלי שיתחזקו מתל‬ ‫ךםס וסיס'השלטים׳ ומלאו־‪:VT‬‬ ‫ילם לא שם אחאכ‬
‫להלחם כחיל הניפל כלי שנהיה‬ ‫עמהםאים אח מישל׳‬
‫כמן שהיינו כתחילה כמניק‪ :‬ויעל‬ ‫* כשני חשיכי עזים ׳‬ ‫‪T‬‬

‫אפקה ׳ )אפקה לכני יהולההוא ואף על פי שנמצא אפק כנחלת כני אשל זהאפק היהלכני יהילהכיאשל ממלכז' אחאכ היה ואף על פי‬ ‫קטני‬ ‫י ל כשני עללים‬
‫של ע‪/‬ים׳ והנה היג שהיה לבני יהולה היאך עלו םם אלא לפי שהיה לפני העיל הזאת מישול גלול חנו שם)קלא) להם לבני ישל׳ להלחם עמס שם )בני ישלאל הלכו‬
‫*ני חלקים ט נעלי לקלאתס‪ :‬התפקלו וכלכלו ׳ התפקלו החיל אשל יצאו במלחמה הלאשונה‪ :‬וכלכלו ׳ כלימל היו כלם שלא נפקל מהם איש באותה המלחמה וכמו‬
‫*לי החלימת הי< שהמאזכן יצא) עתה למלחמה הזאתדתאיתמניאוואזלמנו‪ :‬כשני חסיפי עזים ׳אמל בל התלמםכתלק מליע‪/‬י‪/‬כלימל שני עללים קטנים‬
‫)יאמל‬ ‫לעכל אחל)הםכעת ‪ m‬העזים; מלאו אתהאלן ׳ קל)לאדלהדגסן‬
‫‪Ee 1‬‬ ‫גא א‬ ‫י‬ ‫ללביסהמלעבלאחל‪:‬‬
‫ןיהי‬
 ‫רש׳‬ ‫מלכים א כ‬ ‫רךמ‬
‫ויאמר אל מלך ישראל ייאמר וגי׳׳ אמל דבי יוחנן כל מקים שנאמר לאמל ויאמל‬ ‫)יאמר אל מ<‪ *£‬יםל ׳ אמי לי פעם אחל פעם לחזק בלבי כיי מיי' התשיעה וכן ויאמ׳‬
‫צריך לדרוש אמירה ראשונה אמר לו)נתתי אתכלההמקהזהכילך׳אמיר׳שנייה‬ ‫המלך ויאמ׳לאסת׳ המלכ׳ויאמל יכחקאל אכלה אביי ייאמר אבי׳ יבדרס אמירה‬
‫אם יפיל כן הלל בילך אל ‪ W‬עליי לפיכך כשהמל עלמ אמ׳ לל י ק אשל סלחת‬ ‫לאשינהאמרלו ונתתי את כל ההמין הזה כילך םציה אמל לוי אם יפיל כן הלל‬
‫איש חלמי מילךינו׳‪ :‬ינחשו}ימהרו ויחלטיה ממנו ׳ינחשו לסי[ מנחשאמליכיין‬ ‫לילך אל תחמיל עלמ לפיכך כשתמל עליו אמל לי יען אשל שלתת את איש חלמי‪:‬‬
‫שנפלו לבל שלום בפיו‬ ‫יען אשל אמלו ׳ כלומל לא‬
‫אפילי שלא כמתכיין‬ ‫ויאמר אליו ב׳ רפ וסימ׳ איה שרה אשתך ׳ לאמה אליו עבדיו הנה נא שמענו ‪ :‬יחיה ז׳ בקריא׳ וסימ׳ ואיש‬ ‫בצדקתך וביושר לבבך כי לא ע‬
‫סימן טוב היא זה נ‬ ‫ואשר• לא יחיה דוד י והכה דוד את הארץ ׳‪.‬ויואב יחיה את שאר העיר דדה ׳ יחיה איש עגלת בקר ׳כ י לא‬ ‫עזב ז הבעלים בראותך התשועה‬
‫וימהלו להחזיק הדכ*‬ ‫הנלילה שעשת לך האל ועז רך‬
‫לשק‬ ‫דחלטיה‪:‬‬ ‫וינש איש האלהיבם ראמר אל־מלך‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ואמר‬ ‫דיי‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫וקריב‬ ‫יעסה‬ ‫ברעתך אלא להחריש שמו‬
‫צחיתיתיכלתי הלבל‬ ‫‪1 VJT1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫‪• V:!T‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫דישראילואמרלה ב ר נ ן א מ ר י י ה ל ף‬
‫‪f‬‬ ‫האל עמכם נס לפישאמל' * י‬
‫מפיו שלא יחזו׳ כי יהא‬ ‫״ ‪1‬‬ ‫‪...1 .‬‬ ‫״‬ ‫‪.......‬‬ ‫הרים היא)לא אלהי עמקים‪:‬‬
‫ישראל ויאמר כיה־אמר יהודה יען‬ ‫דאמרו אגש ארם א ל ה א דשליט‬
‫‪:‬‬ ‫‪TS:T‬‬

‫שלויחלטיה נוטה ל‬ ‫כי אולי‬ ‫לדעתם כי אני יי׳׳‬

‫אשר אמרו ארם אלהי הרים יהודה‬ ‫;‪T t• v‬‬ ‫‪T *:‬‬ ‫‪r v:‬‬ ‫־ ‪:‬־ ־‬ ‫‪. . . .‬‬
‫כמסולת לשני התיכו'‬ ‫בתשועה הראשונה חםבתם כי‬
‫כאילו נכתב ויחלטוה‬
‫ולא־אלהי עמקיכם הואונתתי אות־‬ ‫ע ל טוריא יי ו ל א א ל ה א ד ש ל ט ע ל‬
‫י ״‪• 7‬‬ ‫י ז‬ ‫' ‪ L‬״׳ יי׳‬ ‫‪A‬‬ ‫‪1‬‬
‫מקרה היה עתה תוכלו לדעת כי‬
‫ממנו א ם ממנו יצא‬ ‫וידעתם‬ ‫בידך‬ ‫הזה‬ ‫הגדוד‬ ‫כל־ההמון‬ ‫מישריא הוא ו א מ ס ר ית ב ל המיוגא‬ ‫מיי׳ היתה התשועה‪ :‬ותקרב‬
‫‪ V T :‬י •ן ‪>••• : -‬‬ ‫‪V-‬‬ ‫‪«T -‬‬ ‫‪I‬‬ ‫דן ‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫הלב׳ בכייני הלב‪:‬ויאמ‬ ‫ך ב א הרין ביךך ותדעון ארי א ג א‬ ‫המלחמה ׳ כתרגומו )קריכו‬
‫ליבן הלל העלי׳ אסל‬
‫אדה‬ ‫ניכה‬ ‫אדה‬ ‫ויחנו‬ ‫ן‬ ‫יהוה‬ ‫כי־־אני‬ ‫ע ב ל י ק ר ב א ‪ :‬וימסו המתריס‬
‫ושרו אלין לכןביל אלין‬ ‫;ין‬ ‫ז‬

‫שב‪$/‬ת ימים דחי י ב י ו • השביעי לקח אכי מ א ת אביך‬

‫ש ב ע א יומין והוח ביומא ש ב ; ע א ח‬ ‫‪ ^ f ,‬אל ‪ , ,‬י ל ך <‬ ‫ה ) ל ה‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ה ע‬
‫עמליאשיכלך‪ :‬וחיכו׳‬ ‫ותקרב המלחמה ויכו בנייישראל‬
‫תשיילךבדמשק׳יתהא‬ ‫וקריבו;ןבךי ק ך ב א ומחו כ ל בני‬ ‫לפיכך‬
‫היו‬ ‫ארםלא‬ ‫סםעם מלך‬
‫להמלט כי‬ ‫כשלים‬
‫היוהנסים‬
‫הי‬
‫מוסל כ ה והיא לאש‬ ‫את־ארם מאה־אלף רנליביום אחר‬ ‫! ש ך א ל י ת א ג ש א ר ם מ א ה אלפיז‬ ‫הורניםאיתם כיון שהיה בשלום‬
‫‪,‬‬
‫‪ :‬רנםו הנותרים אפקה אל־העיי־ י למלכותי כאשר שם‬ ‫ןאפכו‬ ‫גבר ת ל י ב י ו מ א חד ‪1‬‬ ‫<גמם לפיכך הוצרכו ישראל לנס‬
‫אכי כשמחן עירך על‬ ‫בדילהש יבהילם במכיא העיר ך א ש ת א ר ו ל א פ ק מ ן ך ת א ו נ פ ל ‪<5‬גנ*ל ותפלי החומה על־עשרים ןשבעדה‬
‫כרחךוכל זה היה אל‬ ‫להכנססם ילהמלט נפלה החימ׳‬
‫^ א ל ) אחאכ‬ ‫מ ל‬
‫אלף איש הנותרים ובךהרר נם‬
‫ה‬ ‫מ י ר‬
‫ש ו ך א ע ל עשרין ו ש ב ע ד ת אלפין‬
‫עליהם ומתו יכן הדד נס יכא אל‬
‫ואני ככרית הזאת א‬ ‫ויבא אל־העיר חדר בחדר‪:‬‬ ‫ג ב ר א ך א ש ת א ר ו ובר ה ר ד ? י ק יעל‬ ‫העיר עם עבדיו הקרוכי* אליו‬
‫ן‬
‫הכיני‬ ‫אשלחך‪:‬‬ ‫‪•Iff‬‬ ‫ב ל ע ‪T T- ; V,T‬‬ ‫ל ק ך ת ^ ת ו ן בנו יתי? ~ י‬ ‫ןהיה ראסון לאיתן כז אלף או‬ ‫‪r‬‬

‫ויאמרו אלי‪ 1‬עבדיו הנה־נא 'שמענו‬ ‫שיה‬ ‫איה‬ ‫ואמרו‪ .‬ל י ה עבדוהי ה א ‪I P‬‬ ‫‪ pfiH‬לפיכ׳ לא מת עמהם והכל‬
‫ה י ה סכה מאת יי׳ יתי שמו יכעיר‬
‫כי מלכי בית ישראל כי־מלכי חסד‬ ‫ש מ ע נ א ארי מ ל כ י ב י ת י ש ר א ל‬
‫‪-‬‬ ‫ן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• a•• •• T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪ -‬ן ••‬
‫לפי‬ ‫לא הרגיהו כמו שפירשתי‬
‫•‬ ‫‪K V‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫‪:‬‬
‫נ‬ ‫ארי מ ל כ י גמלי ח ס ך א אנון‬ ‫נ‪1‬המ כשלים עמי אכל היה יכול‬
‫ה ם נשימה נא ע?ק׳יכם במרתנינ*‬
‫לצאת מן העיר לפיכך אמרו לו‬
‫ויהי כמס השכיעי‬ ‫ונכדיו נכא חל מלך ישראל אולי ניסר בען סקןין ב ח ק נ נ א ןאטיט? לתל׳תל‪,‬חל ו ח ב ל י ם בראשנו ונעא אל־מלך‬
‫ותקלכ המלחמה׳ לל‬ ‫ישר^לא^ייהיהאת־נפ׳^ ‪:‬‬ ‫" י •‬
‫שו קיתל ו נתפמשלךבי•א ואסרי‬
‫ליעיאל‬ ‫בךישגא ק ועג פ‬
‫מאים‪.‬י‬ ‫יחיה א ת נפשך‪ :‬וחבלי׳כראשמ'‬
‫שקרכו אנשי המלחמ׳‬ ‫בךישיהון‬ ‫ואטוגין‬ ‫בחרזנהון‬ ‫שקין‬ ‫‪ pft‬בו מד לפיכך הר״יש בחולם‬
‫קצתם לקצת בדרך ש‬
‫ג סי<חי ויחגתשקים ב מ ת נ י ה ם וחבלים‬
‫ואתו ל ו ת מ ל ב א ך ש ך א ל ואמרו‬ ‫כדרך היחיל כי הרבים הוא כ‬
‫שנלחמו זה עם זה‪:‬‬ ‫בראשיהם רבאו אל־־מלך;שרא‬ ‫גקילן הרים ויש ספרים כתיב‬
‫ובן הדד נם ויבא אל‬ ‫ע מ ־ ך ב ר ה ד ד א מ ר חתקיבם ‪$3‬‬
‫ראמרו עבךן‪ :‬בךהדד אמר תךןדנ^‬ ‫‪ i‬מ ר ואם כן היא בא הריש כ‬
‫והאג‬ ‫העיר חרר בתדר׳‬ ‫נפשי וייאמר העורנו חי אחי הוא ״‪.‬‬ ‫נפשי \ א מ ר הןןד בען כ ע ם א ח י‬ ‫*‪:‬חולם כמו בכל ראשיי קרחה‬
‫‪r‬‬ ‫‪T1‬‬
‫‪o‬‬ ‫‪f‬‬ ‫־•י‬ ‫»‪V‬‬ ‫״ו‬ ‫*‬ ‫‪A‬‬ ‫•‪ :‬־‬
‫ילמה שכבל עכל ‪ P‬ד & י‬
‫‪t‬‬

‫•ל• •ל‬ ‫ונבריא נ ח י ש ו ואוחיאו‬ ‫הוא»‬

‫והאנשים ינחשו וימהרו ףחלטו‬ ‫‪.‬ונם במסורת מצאתי מחלוקת כ‬
‫‪:‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫ן ‪• - : -‬ד‬
‫הדד קודם נפילת ה ליי^י‬ ‫־•־ • •‬ ‫‪.‬‬ ‫־‪ 1‬י־‬ ‫‪J‬‬
‫ז ‪-‬ך‬ ‫‪• T‬‬ ‫ל‬ ‫־‪•1‬‬ ‫י‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ג מ ל ה הזאת אס הוא מלא או‬
‫כהיממ‬ ‫החומה ולזה נמלט‬ ‫ן ח ט פ ו ה א מגיה ואמרו א ח ו ך ב ר‬
‫הממנו ויאמרו אחיך בךהדר ויאמר‬ ‫מלת‬ ‫מ ס ר ‪ :‬דחלטו הממנו ׳‬
‫וכבר היה ירא כי לא‬ ‫ל‬ ‫ה ד ד ואמר עולו ך ב ר ו ה י ונפק‬ ‫‪.‬הממנו דכה עם מלת וינחשו לא‬
‫ה י ה יכיל לצאת ק ה‬ ‫באו קחדתו ו י ע א א ל י ו ב ך ו ת ך ר‬ ‫* בק עם מנת)ינחש? לא עם מלת לותיה ב ר ה ד ד ואסקיה ל ר ת י ב א ‪1‬‬ ‫‪4‬‬

‫העי׳ ולזה לקחו עבדיו‬ ‫ויאמר‬ ‫דעלהו על־המרכבה‪:‬‬ ‫ו א מ ר ל י ה קרוין ך נ ס י ב אבגיה מ ן‬ ‫נפיריסי כי האנשים היו מנחשים‬
‫והם בני עיר אפקעצה‬ ‫כשאמרו עבדך בן הדד אמרו‬
‫אליו הערים אישר־לקח־אבי ב א ת‬ ‫א מ ך א ת י ב ושיקיז ר ת מ ג י ל ך‬
‫למלט את נפש כן הלל‬ ‫ב כתרי‬ ‫י‬ ‫נ^ס ישמעו ממני מענה טיב‬
‫וזה כי ה ם חנרוםקים‬ ‫יחשבוהו לסייק שיחייה) וכיון ס ב ד מ ש ק כ מ א ד מ נ י א ב א בשומרון ליש׳ א ב י ך א־שיב ןחעורת תשיבם לן^‬
‫במתניהם כאבלים ו‬ ‫נזאמרו ל) ה ם עבדך )הוא אימר ואנייה מ ן י כ ם אשלחנןד ונזר ל י ה ! לנשים • בדמשק כאישר־שיכם אבי בשברון‬
‫וקשרו חבלי׳ כראםיה‬ ‫קן;כש ןשלחקת ‪1‬‬ ‫!ןיזי היא מהרג ואמרו אחיך ומה‬
‫להעיר םהם שמים ע‬
‫שכ ‪13‬ז ל ואני כברית אשלחך ויכרת־לוברית‬
‫‪J‬‬ ‫* א מ ל וימהרו ויחלטו ושניהם‬
‫‪V J‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫~‬ ‫‪.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־ ‪-‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪ -‬ו י ־ ־ ‪ .‬י ‪ .‬־ ־ ־ונברא ח ד מ ב נ י ת ל מ י ד י‬
‫‪-‬‬ ‫•‪T»A‬‬

‫ממשלת‬ ‫דשלחהו‪:‬‬ ‫‪5‬שין מהילות ללוב מהילות שעד‬

‫‪ .‬עצמם תחת‬ ‫׳‬ ‫י‪.‬‬ ‫י‬ ‫גביא א מ ר ל ח ב ר י ה ב פ ת ג מ א דיי‬
‫»ןלא גמל הדבל מפיו ליחל אחי‬
‫‪,‬האנסים‬ ‫הנביאים ^ א ^ ‪.‬‬
‫בדבר י יהודה‬
‫ב‬ ‫אהד מבני‬
‫ה‬

‫אל״רעותו‬ ‫יי ^ מ ר ואיש‬ ‫היא הם אמלו א ח ץ וכן דרך ה‬

‫י^ <‬‫ה י‬
‫ינחשו׳‬ ‫"‪r x1‬י ־‬ ‫י ־ י י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫ו‬ ‫•‬
‫‪r‬‬

‫ה‬ ‫'‬
‫הלשון לכפיל המלים לחזק‬
‫מנחשי׳כדכיל וכאשר‬
‫הענק כמו האכה אכה אבי‬
‫שאחאכ קלי״‬
‫‪0‬‬
‫יחיה רשע ׳ נשימה נא שקים במתנינו ׳ הוא את נפשו יחיה‪ :‬בברת ה תשי׳ בקראה וסי' ואני בברית אשלחך ן‬
‫‪m‬‬
‫האדרם אדרש כדרך כדרך אלך‬
‫‪{,‬וךןאזילעוטט( ‪J‬‬
‫^ךך^ן ^‬ ‫^‬ ‫ה ;‬ ‫^׳‬ ‫ך‬ ‫‪*yaw)tyx^ ) m a n h2‬סר י התחזק‬ ‫‪ i ^ i‬בנחת ׳‬ ‫דעםד‬ ‫והדוחי׳להם ל ת וחצופוהא מיניה‬
‫י צ ט ע כן הלל מ ס י‬
‫)ל׳‬ ‫לאחאכ‬
‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ל‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ J D‬ע כ‬ ‫י(‬
‫כאילו ה א הממנו קשירה ע ם ' ו‬
‫‪11‬‬
‫מהלווהחליםו‬ ‫ויחלטו כאילו אמ׳ ויחלטיה ממנו י‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫המאמלללעת הממני אמל אחאכ שהיא אחיו כי אילי לא שמע אחאכ לכליה?‬ ‫תשים‬ ‫וחצית‬ ‫אלי‪:‬‬ ‫והביאוהו‬ ‫לעיר‬ ‫הכניסוהו‬ ‫כלו׳‬ ‫באו קחוהו כיודגומו עגלו דכרוהו‬
‫כ ש א מ ל ל ה ם א ח י ה י א י ל ז ה מ ה ח ל א מ ל א ח ץ כ ן הלל ואז ענה אחאכ להם יא**‬ ‫יהיה‬ ‫בהם‬ ‫וימכרו‬ ‫שיקנו‬ ‫ממה‬ ‫הםוקים‬ ‫מוצאי‬ ‫לך כדמשק' פירוש םוקים שיהיו‬
‫כ ב‬
‫א ן ‪ ,‬ן ^ א על ה מ ל‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫הן‬ ‫יע‬‫‪p‬‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫באן ?‪ y^^np‬א ^ ‪p‬‬
‫ש ה י ה נ ח ב‬ ‫ה ע י י‬
‫*«מפס שלו)בתי חצות םוקים׳ נא קירוין‪ :‬ואני ככרית אשלחך ׳אחלי לו אחאכ‬
‫ה ל ל‬ ‫‪r‬‬ ‫ן י צ‬
‫ם‬
‫ויאמל הלל לאחאכ העלים אשל לקח אכי מ א ת אביך אםיכ לך)חיצית ת פ י ‪1‬‬ ‫ציק&תעשהזה אני אשלחך כשלום ככרית שאכלות לך מעתה ומה סאמל ככלית‬
‫ינ‬
‫בלמשקלקחת שםמכםמהסחליםהנעשי׳כאשל שם אכי כשמלון ואז ה ש‬ ‫)איש אחל‬ ‫*נם ביית הידיעה כלומר ב*את הברית שתקיים לי מ ה שאמרת‪:‬‬
‫אחאכ ואני בבלית אשלחך מאחל שתעשה לי מ לכלות לו בלית וישלחהו‪:‬‬ ‫מיכיהו‪:‬‬ ‫היה‬ ‫הנביא‬ ‫מכני הנביאים ׳ כתלנימו מתלמיד נבייא יאמלן כי זה‬
‫הכיני‬
‫תב‬ ‫מלכים א כא‬ ‫רש׳‬
‫הכיני נא ׳ נכתב כמל מקום למל הפעל)מסל זה היה על אחאב שאמל ל) הנביא‬
‫)נתתי את כל ההמון הזה בילך ממן סהאים הזה מאן להכותו כן אחאב לא רכה‬ ‫״״יי־ ־‬ ‫״*<י* ״?א » י ״‬ ‫‪.‬לאה־ה־‬
‫להכות את כן הלל ועבר על פי יי' הלא ראה כי הנותדי' שנסו אל אפקה הרגם האל‬ ‫הוא לסת חיפגס־•‬
‫‪3‬‬
‫•כלעמ^ב־ נלני" ׳״יו" *׳? ‪* *°‬‬
‫כלי סלא מתל מהם אחל נלא השאיל כן הלל אלא לנסות כל אחאבוהוא היה ל<‬
‫ב א פ ל ׳ ת י ל נ מ ו מנתן‬
‫להכין כי לא לצה האל יתכלך‬
‫שמתלאחל^ מ ה ם )חמל על כ ן‬ ‫תשקול ו׳ מלאים ז׳ בליש׳ םשקלוםימ או ככר צםף תשקול ׳במשקולעשרס שקל ׳ ‪ ft‬שקול ישקל כעסי׳‬ ‫במעפולתאהוא סולל‬
‫הרשעים‬ ‫הלל והחמלה ?נל‬ ‫‪ i‬והנה איש ס ל ׳ מ ן ואשקולה להם ׳אשקול על ידי עשי המלאכה׳ על גנזי ה מ ל ך )הלין ת ר ץ במלאי; אית ספלי׳ ללא מסלי' להק(‬
‫אכזלמת כי ילוע כי סופם לעסו׳‬ ‫משפטידה׳חם׳ בליש׳ בקרא׳ וסימ׳כן סשפטך אתה הרצת י והוציא כאור צדקך׳ ואל תעל מפי דבר א ס ת ׳‬ ‫תללךלכאאלי‪:‬‬
‫מלחמה)כ( שאול שחמל על א נ נ‬ ‫י‬ ‫)יבא אלי איש׳ ש ב ד מ ן‬
‫חרה כ) אף יי׳ וכמו שהאריה‬ ‫מחיגיכעןולאאבהגכראלממחה•‬ ‫*׳מל‬ ‫*‪-‬י‪-‬י״י‪ .‬י‪ * * ^ *.‬י ר ^ ) ץ ל י ן ר ת ו •‬ ‫הפקל‬ ‫המלחמה! א ס‬
‫יפקד׳ א ם יבלח לשון‬
‫לא נפקל מ מ מ איש‬
‫בלכר יי כי כן היה לינו כמו‬ ‫«‪.,, Z , f‬״״‪ ,‬ל מ י מ ר א ר ״ ‪ ^ « m‬י ‪ £‬ו «‬ ‫‪*1‬‬ ‫לשון חסלק ז )ה)א‬
‫םאמל העוכר על לכלי נביא‬ ‫; ה ו ה ה נ ן ‪ :‬ה ו ל ך מ א ת ׳ ו י ־ י ד י ל י * י ד י י ׳ ' ״ ^ ך ־ ^ ;אזלימליית‪-‬יי־‪.‬‬ ‫אינמ׳ בלחל)‪ :‬א ת ה‬
‫מיתתו כילי שמי׳ םנ׳ אנכי אללש‬
‫מעמו ואם תאמי היאך ילע האיש‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫;‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫^‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪TO‬‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫מאצלו‬ ‫וילך‬ ‫חלצי׳ א) נפש או ככר‬
‫כי כשם יי׳ אמל והלא לא נתן לו‬ ‫ג ב ר א אוהרגא ואמר מחגי מ ן‬ ‫‪ J‬וימצא איש אחר ראמר‬ ‫לסף‪:‬אישחלמי׳ איש‬‫???‬
‫מלחמתי לשק חילןם‬
‫אות כשמוחזק הנביא אק שאולי׳‬ ‫ו מ ח ה י ג ב ר א מ ח ה י ופרעיה! י‬ ‫‪TA‬‬ ‫נא ויכהו האיש חכה ופצע י‬ ‫ל‬

‫ממנו אות וחייב אלם להאחק‬ ‫כ‬ ‫)לשון חילום מפל‬

‫‪ d‬כן אחאב שמאן להכות מלך‬
‫ו^זל נביא וקס ל מ ל ב א ^ ל א ו ך ח א‬ ‫יל‬ ‫*־^ל״^לר‬ ‫למלך‬ ‫ויעמר‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫על‬ ‫במלחמה וכן‬
‫ארם נפל בילו והכהו כמו שאמר‬ ‫וכריך ב ב ע פ ך א ע י ג ו ה י ו‬ ‫•ל‬ ‫רהי‬ ‫ך ת ח פ ל כאפר ע ל ־ ע י נ י ו ‪:‬‬ ‫אלום ת ל ל ועל עם‬
‫לו הנביא נפסך תחת נפשו ועמך‬ ‫תלמי ׳ )מללש אגלה‬
‫&‬
‫‪-‬‬‫ך‬
‫^‬ ‫ק‬
‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬
‫^‬ ‫ח‬

‫מ ל ב א ו א מ י ע ב ן ך נ פ ק בנו לןךבא ת ח ת עמו‪ :‬ה כ ה )פצוע ׳ הפצע‬ ‫!‬ ‫!‬ ‫‪2‬‬ ‫‪:‬‬ ‫'‬‫ה‬
‫״‬ ‫*‬ ‫"‬ ‫י‬‫י‬
‫י‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫?‬
‫מ‬ ‫ה‬ ‫־‬ ‫^‬ ‫"‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫‪1‬‬
‫המלך‬ ‫‪1‬‬
‫כמת מצולנתותלמים‬
‫ה)' מ כ ת ל ס ׳ וכלרש אות טיפת‬ ‫פלשתי לך על שנפל ויאמר עבדך׳»עא בקרביהמלחמר־־‪.‬‬
‫_ ^׳‬ ‫ו ה א ג ב ר א זר ואירהי לי נ ב ר א‬
‫לם שיצאה מז הצליין היתה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫!‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬

‫־־א‬
‫‪.‬‬
‫בילך‪:‬סל ת ע ף ׳ צסיס והנה־איש סר ויבא אלי איש ויאמר‬
‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־ י‬

‫כפלה ליסראל שלא מתי מ ה ם‬ ‫ו א מ ר ט ר ‪ .‬י ר ה ג ב ר א הרין א ם‬ ‫<ל)ילוח) ס ל ה מ מ מ י•‬

‫>‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬
‫־ ״ ־‬ ‫'‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬
‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫•‬

‫במלחמו׳ רמות גלעל שהרי אמר‬ ‫מ ש ג א ישגי ו ת ר ז י ג פ ש ך ח ל ף‬

‫אבש־הפקד‬ ‫הזרה‬ ‫אתיהאיש‬ ‫שמר‬
‫־‪.‬־־•״ ־ ‪V‬‬ ‫דהי אחלהלבלי׳ה^ם יפקד והיתה נפשך החרה נפשו או‬
‫•‪.‬י‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫לוהנכיא ועמך תח׳ עמ? כי חייכ•‬ ‫נ פ ש י ה א ו כ כ ך א ך ב ס פ א ‪ bpnn‬ן‬
‫ב‬ ‫ר‬ ‫ת‬
‫מיתההמ אלא שאותה טיפת דם‬ ‫והוד־‪ ,‬ע ר ך ע ב ד ך מ ת ^ י‬ ‫דדי עבדך י‬ ‫•־ ‪ W‬״"‬ ‫־ ־‬ ‫־‬ ‫׳עול א ח י ^‬
‫היתה כפלה להם ‪) :‬יתחפש‬ ‫יל^א והאליתוהי ואמר ליה מ ל‬ ‫י ' י יי‬ ‫מיתתו‪ :‬מחיל ‪ w‬׳ ‪ .‬מ בכר‪-‬בסף ^ ? ‪ 1‬״‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬

‫ב א פ ל ׳ השתנה כאפל ששם על‬ ‫מלכא‬ ‫‪-‬־^‬ ‫הכלם ה‪/‬ה < ‪ i f‬עשה הנה והנה ^ א איננו ויאמר‬
‫״‬ ‫״ י‬
‫‪:‬‬

‫עינמ שלא יכילהו מלך ישלאל‬ ‫רישראל א ת דגתא דיגך ופסקת ‪1‬‬
‫ותלנומו וכליך במעפלת׳ עינוהי־‬ ‫ואוחי ואעךי יר־ז מ ע פ ך א מ ע ל י י‬
‫ונסחא אחל׳)כליך במעפלא עלי‬
‫ח ^ ע ת ‪. :‬ךמהד ד ס ר א ת ־ ה ^ י‬ ‫דלבג‬
‫עיגוהי ו א ש ת מ ו ך ע י ת י ה מ ל ב א‬
‫אפוהי באפל אפל הוא צעיף‬ ‫מעלי‬ ‫•^‪V‬‬ ‫ויכר א ^ ‪ 5‬ל י‬ ‫‪yjLfc‬‬
‫ך י ש ך א ל אךי מ ת ל מ י ד י ג ב ״ א‬ ‫ק׳‬
‫והוא הפיך מן פאלי המגבעות‬ ‫למל‬ ‫‪ p‬לא שמעת בקול ״‬
‫‪1‬‬

‫ובית באפל קמוצה מולה על‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ברגן‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ץ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫^‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫על‬ ‫׳ ידוע שהעובל‬
‫יל‬ ‫מיתה‬ ‫לבלי נביא חייב‬
‫הידע ואעפ שהנביא כבל עשה‬ ‫ח ל ף ר ש ז ב ת א ירה גבר ךהיב‬ ‫^אמדיה^^שלח?א^;‬
‫משל על לכל אחאכ אמל למלך‬ ‫ג ב ל כתב‪/‬ה ב ת י ל ‪:‬‬
‫ק ט ו ל מ י ד ותהי ג פ ש ך ח ל ף גפשיה‬
‫עול דבל משל שישפוט הוא ב‬ ‫^‬ ‫יתחפש כ א ל על עיניו ^ מ י ר הימה נ ^ ך ת ח ת‬
‫ואזל מ ל כ א‬ ‫ו ע מ ך ח ל ף עמיד׳ *‬ ‫׳ ה נ ה א פ ל ה;אצניף‬
‫כעצמו המשפט‪ :‬א ס הפקל‬

‫כ*‬
‫‪:‬‬

‫יפקל ׳ כמו)לא נפקל מממ איש‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫וךוי‬ ‫גסים‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫•‬ ‫שמרמה‬ ‫דבא‬ ‫המן*‬ ‫ר‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪C‬׳'־;־‪.‬‬ ‫•‪,‬‬ ‫והשתלבו‬
‫י‬ ‫?‬ ‫‪0‬‬
‫עשה הנה והנה׳‬
‫ענק חסלק‪_ :‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬והוהבתר‬ ‫לשמרון ‪1‬‬ ‫? * " א ח ר הדבריט‬ ‫״ ״׳״״״׳י״״ל‬
‫כתלמי מתפנילכא )לכא כלומר‬ ‫פתנמיא האלן ברמא הוה ל נ‬
‫ב ו ת‬

‫האלה ?י‬ ‫‪e h‬‬ ‫״ ‪ft,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪e p i‬‬ ‫‪p,‬‬ ‫על‬
‫אתה‬ ‫מתעסק כ א ן ) כ א ן ‪:‬‬ ‫ף‬ ‫ן ז ן ע א ל א ךי ביץךעאלדק ^‬
‫חלצת א ת ה חתכת הלין כעצמך‬
‫ה י ב ל א ךאדז^ב מ ל ב א ך ש מ ר ו ן י‪.‬‬
‫שקבלת שחילתו )נתחייכת ל)‪:‬‬
‫איש חלמי מיל׳ דל מילך)פיח׳‬ ‫ומליל אוזאב ע ם גבות למימר ה ב‬
‫חלמי הלינתי מן ח ח כ וחלם‬ ‫ל י י ת כ ר מ ך ויהי ל י ל נ ג ת י ך כ ן א‬ ‫לל‬ ‫נבותללאמר הנה־לי את־כךמךויוזי פסק•‬ ‫ולעצמך להמת נפשך‬
‫זיכח לאלהים יחלם ללשהי׳ חייכ‬ ‫אךי ה ו א כןךיב לביתי ואתן ל ך‬ ‫‪:‬‬
‫־דיי לגךירק בי הוא קרוב אצל ביתי‬ ‫^ < » מ ‪ :‬ויסד א ת‬ ‫ת‬

‫‪VJ‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ה‬

‫ה ל ג ו כ ן תיגכל׳ לחית‪ :‬קטול אז‬ ‫־־‬ ‫־י'‬ ‫׳ ' ־ י ץ \ י ־ ־*‬ ‫י ז פ ל מעל עיני!‪,‬‬
‫א ם‬ ‫חלופית בךמא ך ט ב מגירת‬ ‫ואתנה ל ך תחסיו כ ר ם טוב ממנו‬ ‫‪ * 1 * .‬״ ‪^ $‬‬
‫יהיה פי חלמי מן יצול) חלמים‬
‫)ממלים שענינם לשת ומכמדות‬ ‫תקין ‪3‬עיגך א ת ן לןד כ ם פ א ך מ ו ה י‬ ‫א ם טוב בעיניך אתנר־־־רלך כסף‬ ‫'אי‪ 0‬חלמי׳' רלאיש‬
‫)כן הו׳ כללם כמה מצולי׳ וחלמי׳‬ ‫מ ה ך ? ו י ז • ואמר גבות ל א ח א ב‬ ‫‪1‬‬
‫י‬ ‫״‬ ‫י י "י‬ ‫‪J‬‬

‫י ׳‬
‫מחיר זר־ן *‪.‬‬
‫מז־מזבחלמ‬
‫מ ר גבורה אל־‬
‫פילשתילו עד שנפל ב ^ ‪ :‬על‬ ‫ח ס לי מ ן כןךם' יי מ ל מ ת ן ! ת י ^‬
‫ביתז׳ כמ) אל ביתו ׳ )כן זילך‬ ‫אחאב חלילה לי מיהוה מתת< את״‬ ‫‪ ,‬י ח ה י ה לו מקום‬
‫ואתא‬ ‫א ח ס נ ת א ב ה ת י ל ך י‪.‬‬
‫אלקנה ה ל מ ת ה על ביתו אל ביתו‬
‫א ח א ב לביתיה גסים ו ח י ע ל פ ת נ ס א‬
‫• ‪ v‬־־ ‪,‬‬ ‫‪q‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬
‫״ י‬ ‫־‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫־־זי׳‬ ‫מום! ‪. u‬‬
‫עלביתו׳ *‬ ‫״״־‬
‫ולבלתי על הנביאי׳ אל הנביאים י‬ ‫י י א ל ב י ת ו אשל הלך‬
‫ז‬

‫*‪.‬סל ו‪/‬עף׳ בשן מ ה ז ה לוחך'‬ ‫ך מ ל ל ע מ י ד ה נבור־‪ 1‬י ז ך ע א ל ר ה‬ ‫ג פינק‬ ‫נחלת אביתי ל ך ן ויבא אחאב אל־‬ ‫ס‬
‫^ כ ע מ ל הנהגת ‪i‬‬
‫ס ל ה ענינ) קלוב לזעף ותלממז‬ ‫ואמר ל א אתן ל ך ית א ח ס נ ת אבהתי‬ ‫ויאמר'‬
‫בית‪ 1‬ס ר וזעף על־רהךבר א י ש י‬ ‫*ת< ט מביתו יצא‬
‫‪-‬‬ ‫‪t‬־ ‪T T‬‬ ‫־‬ ‫־י‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪ T‬י‬ ‫•־ •‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫|~‬ ‫‪-‬‬
‫צסיס )לד ותלגום והנס זועפים‬ ‫‪,‬‬ ‫להלחם עם בן הלל‪:‬‬
‫)הא אימן נסיסי׳)סל פ ת ח שלש‬
‫י ושכיב‬ ‫ו׳ מ ל‬ ‫היזךעאל א ב י ס‬
‫אתעחלרת‬‫אליולךנבות‬
‫'דלב לא ^‬ ‫ר‬
‫ס ל הוא‬ ‫‪"$<* 7‬‬
‫ק ע נ‬
‫ח הנטיה ) מ ל‬
‫מהמנהג)הלצון ש‬
‫ט‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫*ככל התפעל מזה‬
‫ביזרעאל כמ) שכתוב למטה‪:‬‬ ‫™ '‬ ‫אל ^‬ ‫ו ה ש ח י ת ו אמתי ימח עשיתיאני ואמתי ׳מי בכל אלהי הארצות‬
‫ההתפעלמ‬ ‫מללית‬
‫א נ ו ת ז‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫כ‬
‫לגן ירק׳ הוא העשב שהיא‬ ‫״‬ ‫על זה הענין‬ ‫ה י ה‬

‫מאכל האלם אז עשבים שיש להם‬ ‫^ י ף וכעוס מאל״‪.‬‬

‫ליח טוב)מנהג לעשות מהם גן כחצל הכית או אחולי הכית‪ :‬מחיל ‪/‬ה ׳ מתיל כרש‬ ‫^ * * לך תחתי) כלם טוב מ מ מ ׳ לל א ם לא מ ח פ ק למכור נחלמיך אתן לך‬ ‫‪7‬‬

‫ו ה כלומל מ ה שימי אם תרצה למוכר בכסף‪ :‬מתתי י במחיי כסף או חליפק‪ :‬ויסב‬ ‫וישכב‬ ‫אחל מ ב מ מ מ ואםהתלנהלמכל) אתן לך כסף מחירו ז‬ ‫ס‬ ‫ד‬

‫‪Ee 2‬‬ ‫גא ב‬

‫‪/‬‬
 ‫מלכים א בא‬ ‫דחן‬
‫לסב את פניו ׳ הסב כניו חל הקיר! מה זה רוחך סרה ׳ כמו סר)זעף שפירשנו ותלנומו כסיס‪ :‬כי אלבל ׳ עתיד במקום עכל)רכים ממיזו או הוא בלשון הוה‬
‫כלומר הייתי מדבר לו זה הדבר‪ :‬תעשה מלוכה ׳ כתרגומו תצלח במלכותא והוא לשין תמיהה‪ :‬ותשלח הספרים י כתוב בהא הידיעה וקלי בלא ה א ושניהם נבונים!‬
‫נאל החודים ׳ השרים והסגנים כמו את חורי יהודה ואריכה את החורים ו״ית תורכינא‪ :‬קראו צום ׳ כמשמעו לשון תענית)כתי גזרו צימא)אמרה זה לפי שכיום התענימ‬
‫‪,‬‬
‫*לפםפשק כמעשיהם ואס יש מעוות מתקנק אותו ואדוני אבי זל פילש צום קכון וכן ביום צום שבילמיהו מלשון לזל צומת הגילין שהוא מקו ק מ ץ הגידין‪ :‬דעימהן ׳ יעידו‬
‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫‪....‬‬ ‫‪f‬‬ ‫״‬ ‫כ ו ׳ יש לשאול כיון שהשלים‬‫׳‬

‫ן ‪* JJ7‬‬ ‫בכסף טורפי! וסימ׳ נמסר ביהושע סימן כב‪ :‬אתה עתה ג' וסי' ואתה עתה הקל מעבדת אבץ דםלבים ‪ /‬א‬
‫ת ה‬ ‫והסגנים ילען הלכל כי סקל‬
‫‪/‬‬ ‫‪jf,‬‬
‫י ן ר נ י ם‬ ‫עתה תעשה מלוכה ׳ אתה עתה ברוך יי׳; ויטב ג' חסרים וסימ' נמסר בשמואל חלק א׳ סימן כד ׳ ומלך ה‬ ‫היה למה היו צליכין לכל ו ה‬
‫אסמאי סבי לבהתא‪:‬‬ ‫יהלגוהו כמצות אתכל כלא‬
‫ו י ש כ ב ע ל ־ ב ט ר ה י ו ד ס ‪,‬ב א ר ה ־ פ‪ .‬נ י ו‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫;‬ ‫עךסיה‬ ‫ל‬ ‫‪#‬‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫עלות וכלא לכל התסוכה ט‬
‫וביום‬ ‫קדשו צום׳‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪T‬‬
‫אפוהי ולא אבל ל ח מ א ן ואתרת‬ ‫וקני העיל והשלים המ מעטין‬
‫ו ל א ־ א כ ל ר ח ם ‪ :‬ותביא א ד י ו א י ז ב ל ה הצום דרכם לבדוק‬
‫לותידה א י ז ב ל אתתידה ומלילת‬ ‫כי‬ ‫נילם היה כמעל עם איזכל‬
‫בעכימת שבילם‪:‬כלך‬ ‫^‪1‬‬ ‫ך‬
‫א ש ת ו ו ת ד ב ר אליו מרה־ןו‬
‫ך‬
‫ו^ילו לצו הזקנים לגלות הלכל‬
‫צבות׳ חילוף של קללה‬ ‫י ‪-‬י"‬ ‫ע מ י ד ה מ ה דין ר ו ח ך ם ו ^ א וליה‬
‫»ן»ןללע ס ר ה ואינן‪ :‬א כ ל ל ח ם ג ו י ד ב ר א ל י ה‬ ‫לעם לא היו מניחין להלגו בחנם‬
‫ותלגו׳נליףנבות קלם‬ ‫ומליל;ןמדיז‬ ‫את א כ ל לחמא ‪1‬‬ ‫כל שכן הקלובים שהיו לנכות‬
‫יייומלכא לט‪:‬קוס רש׳‬ ‫כי־אךבר אל״נבות היזךעא^ ואמר‬ ‫א ר י מללית עם גבות!זרעאל^יג‬ ‫‪3‬עיל ואילו לצתהאתכל להלגו‬
‫יש מחכמים אומלים‬
‫ואמךירה ל י ר ח ך ח ב לי ‪ j-v‬כ ר מ ך <»ן לפין ל ו ת נ ה ־ ל י א ת ־ כ ך מ ך ב כ ס ף א ו א ם ־‬ ‫בלא משפכ‪ 1‬לא ״ היה כח כילה‬
‫הלוגי מלכות נכסיהם‬
‫ב כ ס פ א או א ם רעי א ת את? ל ך‬ ‫כי אף לגזול הכלם לא היה לא‬
‫למלך וים מהן אומלי'‬ ‫חפץ א ת ה אתנר־ז־לך כ ר ס תחתיו‬
‫! ‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫כח ט אחאכ )איזבל אף על‬
‫כןאתיחבמהיהואותצ‬ ‫ו י ‪-‬א מ ר־ ל א ־ א ־־ת ן ליך ״א ית ־ כ ר מ י ‪ :‬־‬
‫‪A T :‬‬
‫ב ך מ א ךזלופוהי ו א מ ר ל א ‪\m‬‬ ‫ל‬ ‫כי שהיו לשעים הין לשמים‬
‫ואת כניו הלג)לאוי‬ ‫ל ך ית ברמי‪ :‬ו א מ ר ת לידי*‪ .‬איזבל‬
‫ו ת א מ ר אליו איזבל א ש ת ו א ת ר ה‬ ‫הולגין‬ ‫לעכיל עז אכל אם היו‬
‫התמכלל‬ ‫ליולשו‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫י ‪VJV‬‬ ‫•• ‪T‬‬ ‫‪> -‬‬ ‫א ת ת י ד ה א ת בען תזנלח מ ל כ ו ת ך‬ ‫ישלאל‬ ‫נגוזלין שלא כמשפט היו‬
‫ע ת ה תעלזה מ ל ו כ ה ע ל ‪ -‬י ש ר א ל ק ו ם‬ ‫על יע‪1‬ךאל ק ו ם א כ ו ל ל ח מ א‬ ‫מיללין כו כי לא הין מניחין מלך‬
‫רלבג‬ ‫א ב ל ־ ל ח כ מ ויטב ל ב ך אני אתן ל ך‬ ‫ןישפר ל ב ך א ג ^ א ת ן ל ך ית ב ך מ א ‪CP J‬‬ ‫עליה׳ אם לא יעמיל אלן כמשפ'‬
‫אכל למנעל מעז לא היו יכולי׳ כי‬
‫וישככעל מ ט ת ו ׳ ה נ ה‬ ‫א ת ־ כ ר ם נ כ ו ת ה י ז ר ע א ל י ״‪ .‬ו ת כ ת ב‬ ‫ךגבות יןך^אלדה \ וכתבת א ג ך ת א‬ ‫לא היו אלא שכעת אלפי' אשל לא‬
‫מ ח כ הכעס לא רצה‬ ‫ב ש מ א ך א ח א ב ו ח ת מ ת בעזקתידח‬ ‫כלענ לכעל ושאל ישל׳היו לכי׳‬
‫ס פ ר י ם בש‪13‬אחאב ו ת ח ת ס ב ח ת מ ו‬
‫שיהיה לו עסק עם ה‬ ‫מאל שהיה לבס כאמונת הבעל‬
‫הפרים‬ ‫ו ש ד ר ת אגרן ל ס מ א ו ל ת ז ר ב י ג י א‬
‫האנשים אכלסככ על‬ ‫ותשלח ה ס פ ר י ם אל־הזקנים ואל־‬ ‫‪P‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T - T :‬‬ ‫•‪IT:‬‬ ‫זיז‬
‫שהיו מטעי׳ אותם נביאי הבעל‬ ‫‪-‬־ ־‬ ‫כ‬

‫מטתו והסכ פניו אל‬ ‫ה ח ר י ם א ש ר ב ע י ר ו היישבים א ר ת ־‬ ‫ך ב ק ר ת א ד י ת ב י ן ; ן ס גבות!‬ ‫לפיכ׳ בקשה אתבל עלילה שיהלג‬
‫הקיר שלא ירא׳האנשי׳‬ ‫נ כ ו ת ג ״ ותכתיב ב ס פ ר ^‬ ‫ו ב ת ב ר ה ב א ג ך ת א ‪ .‬ל מ י מ ר גזרו‬ ‫גבות במשפט כי הלוגי מלכות‬
‫ככאםלפניוומרוכ‬ ‫־־‬ ‫‪A‬‬
‫־‬ ‫־'‪.'•.‬‬ ‫ע ו מ א ואותיבו ית גבות בריש ע מ א כחשויז ‪ '1‬י * ‪.‬‬
‫; ‪v t‬‬ ‫נכסיהם למלך ובטחה איזבל‬
‫<‬ ‫לזקני ישלאל שיכסו עליה‬
‫הכעס גם ק לא רכה‬ ‫)יעלימו הלבל א? ילעה בהם ש ואותיבו תךין גברין בגי ך ש ע א ‪ 1‬־למל ק ך א ו ־ צ ו ם ו ה ש י ב ו א ת ־ נ ב ו ת ב ר א ש‬
‫ו ה ו ש י ב ו ש נ י ם א נ ש י ם ב נ י ־ ‪ ,‬לאכול‪ :‬מה זה לוחך‬ ‫ל ק ב ל יה ויםהדוגיה ל מ י מ ר נ ד פ ת א יל ייז סי ה;<ס‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫מהין יליאין את אחאב מאל לפי׳‬
‫לןדנם יי ו מ ל כ א ל ט ת א ואפקוהי‬ ‫כתכהלהם בשם אחאב וחתמה‬
‫™ ‪S T i‬‬ ‫מדי י ‪ ^ -‬י ל א ‪ 6‬י ב י ^‬ ‫^‬ ‫להם כתיתמו כי ילעה שלא ישנו‬
‫ועבדי‬ ‫ןךנמוהי ויתקטיל ן‬
‫ע ת ה תעשה מלוכה על‬ ‫א ל ה י כ ם ו מ ל ך והוציאהו וסקלר־זו‬ ‫אחלי לבלו ואף על פי שהיו ינלעי׳‬
‫א ג ש י ק ר ת י ד ח םביא ורהורביגי‬
‫ישר׳ ׳ לל האס כמנהג‬ ‫ויעשץ א נ ש י עילוי ה ץ ק נ י ט‬ ‫ו י מ ת ״‪.‬‬ ‫שבלבל עמת שקל זלציחת נפש‬
‫| ‪j‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ךיתבין ב ק ך ת י ד ה ב מ א ך ש ל ח ר ת‬
‫‪T‬‬
‫היו לשעים הזקנים כמו שהיו‬
‫כזה תעשה מלוכה‬ ‫־‪i‬־‬ ‫• ־ \‬ ‫‪:‬‬ ‫‪*.‬־׳•‬ ‫; '‪..‬‬
‫על ישר הנה כלי ספק‬ ‫״‪7‬‬ ‫^יי‬ ‫״ ‪-‬‬‫‪1‬‬
‫^ ? ־ ? י־‬ ‫? < ‪U‬‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ת‬‫‪0‬‬‫ב‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫העלים כמו שאמל היא והושיס‬
‫ל‬ ‫אין מחק המלך‬ ‫ישלחה א ל י ה ם איזבל כ א ש ר כ ת ו ב‬ ‫מרו‪.‬‬ ‫?אגךתא ד ש ל ח ת להון ‪1‬‬ ‫‪0‬ני אנשים בני בליעל נגלו ויש‬
‫להתפעל מ ה ה א ו פ ן ‪:‬‬ ‫א ש ר ^ ח ה ^ ם ‪.‬‬ ‫בספריכם‬ ‫ת‬
‫לםאול עולאחאב למה לא היה‬
‫ת‬ ‫י‬
‫^ לל״נע־יו ק ר א ו ע ו ס ו ה ש י ב ו א ת ־ נ ב ו ת י ב ר א ש‬ ‫עומא ונתיני ‪ ^ -‬י‬
‫‪9‬‬
‫לוקח זה הכלם במשפט המלוכ׳‬
‫אלהזקניואל החוריי‬ ‫־‪ 11‬י‪• * . ' '1‬״ ׳ ׳ יי« ^ ־־־־ ׳'‬ ‫ואתו תרין נברין בני‬ ‫עמאן‬
‫לל השנפטי' והשרים‬ ‫ויבאו שני ה א נ ש י ם בני־‬ ‫העם ‪:‬‬ ‫״‬ ‫יי"‪ r L‬י ־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬‫קהלי כתיכחתשלותיכ׳ וכלמיכ‬
‫והם לכלי ילע) זה הסול‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫^‬
‫‪: I T‬‬ ‫^‬ ‫*‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬‫‪.‬‬ ‫ואסהידו‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ויתיבו‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫התשובה‬ ‫וזיתיכם הט!כים יקח‬
‫ובטחה בהם איזבל‬ ‫^ ב ל י ע ל ?ישבו נ נ ד ו ו י ע ך ר ה ו א נ ש י‬ ‫נ ב ^ י ר ש ע א י ת נכות ק ד ם עמא‬ ‫אין‬ ‫כי‬ ‫שמואל‬ ‫כמו שפי׳ כספל‬
‫שיסכימו למה ששלח‬ ‫ממשפט המלוכה שיקח אלא‬
‫הבלי_על א ת ־ נ ב ו ת נ נ ד ה ע כ ם ל א מ ר‬ ‫ל מ י מ ר גךיף נ כ ו ת כןדם ןי ו מ ל ^‬
‫?‬

‫להםאחאב וחתמה ב‬ ‫מ‬ ‫הפירות לצורך עבלין)אנשי‬

‫ברך נכות אלהינם ומלך ףיעיאר־ך‬ ‫ל ט ו א פ ק ו ד ה י מ ב ך > ה ל ק ך ת א *׳‬ ‫)הראייה‬ ‫מלחמתו אם יצטרכו‬
‫בחותמו וילמה ימה‬
‫שאם הין מלעים העם‬ ‫מ ח ו ץ ל ע י ר ד ס ק ל ה ו ב א ב נ י ם וימית ״•‬ ‫וך^מודזי ב א ב מ א ומית ו ו ש ל ח ו‬ ‫אמר‬ ‫ולא‬ ‫עאמל ונתן לעבדו‬
‫ואת התחבולה לא הין‬ ‫׳׳^'« ר ש ל ח ו א ל ‪ -‬א י ז ב ל * ל א כ י ר ס ק ל י נ ב ו ת‬ ‫לוותאיזבללמימראתךניםנכות‬ ‫שיקת לעצמו)לאייה עול שאמר‬
‫מסכימים כהליג' נבג‬ ‫־־ יי • • •י‪1. A •• •-‬־ ‪V T‬‬ ‫י‬
‫ל‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬
‫ו ה ו ה ד ד מ מ ע ת איזדר‬‫ד‬ ‫כ‬ ‫והוה‬ ‫‪.‬‬
‫״‬ ‫ת‬
‫!‪» mm‬‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫כלותיכם כלמיכ^ וזיתיכם ולא‬
‫ואף על פי שהמ מ‬ ‫ל‬ ‫ק‬
‫ב ‪ 1‬ן‬ ‫ס‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ץ‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ויהי‬ ‫‪:‬‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫א ר י א ת ר נ י ם נ כ ו ת ומית ו א מ ר ת‬ ‫ת‬ ‫אמל בתיכם משמי כי על ה פ י מ‬
‫‪r‬‬
‫קלא)‬ ‫‪.‬‬ ‫העילוסליה‪:‬‬ ‫ב‬ ‫‪7‬׳‬
‫א‬ ‫‪ 1‬־י א יי‬
‫ח‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫‪.‬נ כ ו ת ו י •מ ת ו ית א מ ריי־ א י ‪f‬ן ב •‬
‫ל י‬ ‫בלכת‬ ‫ו‪£‬מדלא על נוף ה ק ל ק ע ‪:‬‬
‫מסכימים כזה זקצי‬ ‫א י ז ב ל ל א ח א ב קום א ח ס י ן ‪ :‬ו ח י ‪, ,‬‬
‫צום ׳ סלחה להם ז ה‬ ‫י׳־^»ש^י»י ק ו ם ר ש א ת ״ כ ר ם י נ ב ו ר ה ה י ז ר ע א ל י‬ ‫‪ J‬ויל מהנ‬ ‫•־ * י•‬ ‫‪J‬‬
‫‪1‬‬ ‫^להיםומלך׳ שתלגומו גליפתא‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ז‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫־‬ ‫‪:‬‬
‫‪-‬‬ ‫־•׳‬ ‫•‬ ‫י‬

‫כי כיום הצום ה ם מ‬ ‫קלםיי׳ומלכא לטיתא למה אמל‬

‫מתקבצים ואז יתכן‬
‫שיעיל) זה העלים ל‬
‫לעיני כל העם ׳ והנה‬
‫ק ל א ה ע ל כני כליעל‪.‬‬
‫כיכזיל זה לא יסכימו‬
‫־ ‪• -‬י ‪ :‬י ‪ .‬־ יי‬
‫ז‬ ‫‪J‬‬ ‫‪v‬‬
‫י־ ‪ » - • • -‬׳ • »‬ ‫למתן ל ך ב כ ס פ א א ר י ל י ת נ מ ת‬ ‫אלהיס )מלך וכאחת מהם חייב‬
‫ב‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ויהי‬ ‫‪:‬‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫• » « ‪- . -‬‬
‫ק י ב ם א ל ה ן מ י ת ‪ 1‬והוה כ ד ש מ ע‬ ‫‪K » 7‬‬ ‫מיתה אמל' זה להגליל קצף העם‬
‫עליו ויסקלוהו מיל‪:‬אשר היוםבי׳‬
‫כי מ ת נ כ ו ת ויקס א ח א ב ל ר ד ת‬ ‫א ח א ב ארי מ י ת נ כ ו ת ן ל ן • א ח א ב‬
‫בעיר)׳ הולעה א ח ר ה ו ל ע ה כ י‬
‫ל מ ח ת ל כ ר מ א ך נ ב ו ת י ז ר ע א ל ה ב ונענין כ ר ם נ כ ו ת ה י ז ר ע א ל י ל ר ש ת ו ‪1‬‬ ‫די היה אם אמר היושבים או אם‬
‫•‬ ‫‪r .‬‬ ‫•י‬ ‫• ‪T :-‬‬ ‫•‪.‬‬ ‫‪- • :‬‬ ‫‪: :‬‬

‫להעיל על סקר‪:‬‬ ‫למירתיה{‬ ‫אמל אשל יושבים‪) :‬יעילוהו ׳‬

‫לעיי‬
‫ויוציאוהו מ ח ק‬
‫בקריא׳ וםימ׳ זבני מיכה פיתק ומלך ׳ וחברו ירא את יי׳ בני ומלך ׳ והושיבו שני א נ ש ע י ויבאו שגי‬
‫‪5‬‬
‫ויסקלוהו׳ למלמ מזי‬
‫שכית הסקילה היה‬
‫מחוץ לעיל ‪ :‬קום לש‬
‫א ת כלם נבו׳ היזלע^י‬
‫למלממזה םהלוגיי מ‬
‫ל‬ ‫מלכות נכסיהם‬
‫ה‬ ‫א מ ל הכנר תחלה)אחל כך‬
‫‪1‬‬ ‫ההודעה שאמל מגל) )אמל‬
‫האנשים‪ :‬שני האנשיםד'גקריא׳וסימ׳נמסר בסדרשפטים;‬ ‫)יעידוהז ואחל כך אמל את נ מ ת‬
‫כי כן דרך הכתיב כמקומות ) ק‬
‫)תפתח ותלאהו את הילל ואחלי׳ זולתו! מום לש ׳ אמל לשון ילושה לפי שנפלו ל) נכסיו בלק והוא במקו׳ היולשי׳ וכן ב א ק מ ע ן דלישתה )ישבת‬
‫ב ה לפי שהיתה להם מתנה)ירושה מהאל)היא להם כמ) אם ירשונה מאביתס ולפי מה שהיעל כנכות כי קלל אלהיס נמלך חייב מיתיומי שנתחייב‬
‫מיתה למלכות הוא וכל אשל לו למלך ונחלקו לבו׳*ל בזההלכל ואמרו הרוממלכות נכסיהם למלו הרוגי בלי נכסיהם כיורשים)מפני זה אמרה‬

‫ל יהנלה לא הוצרך לנמל ןמלך אלא להגדיל הקצף עלמ‪ :‬כי מת י אחר שאמ׳כי אין נ מ ת חי למה אמ׳ כי מת ל)׳ שלא מת מ ת ת עצמן אלא מ ת שנתחייב מיתה למלך ונכסיו למלך‬
‫אסל‬
‫תג‬ ‫רדק‬ ‫מלסם א מ*‬ ‫רש‬
‫אשל כשמרק׳ לא אמר שימצא אחאב כשמרק שהריירל לכרם נ מ ת שהיה‬
‫כתרעל אלא המלך אשר כשמרק וכאשר שמע כי מ ת נ מ ת ילל ליזרעאל לרשת‬
‫כלם נ מ ת חשכ כי הלדח להלא הכסיל‪ :‬הדצתת ינס ילשת׳ ה א השאלה)תבא על‬ ‫^ ^ ‪ n T‬את‬ ‫לאויבי‬
‫ם‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫כ מ ‪ 5‬ת‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫כ‬

‫פתיחת הלכלים לשמוע המענה לאף על פי שהלכל יללע לכן הלאית כי נכנע אחאכ‬ ‫«‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫‪f‬‬ ‫‪*7‬‬ ‫'‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫הכתלבמעילעליושלא‬
‫מלפני הנגלה נגליתי המן הסלע‬ ‫העגלים מילאה‪ :‬אם יעלה העם יללשלם תשוב הממלכה לבית לול ןזה הוסיף‬
‫הזה וכן כמלות השאלה אי הכל‬ ‫הבעל והאשל' להכעיס‬
‫ודברת אליו ד דסםיכי בקריאוסים ודברת אליו לשמת את הדברים בפמ ׳ יי' אלהי העברים שלחני אליך‬
‫אחיך ליאמד לו איכה מ ה זה ב‬ ‫נמכר‬ ‫‪ :‬התמכל ׳‬
‫דדבר ׳ הרצחת מס ירשת ב בז ן ח ל ה ח ם י׳ בליש בקריא וסיב׳ וישפכו סוללה׳ זגם לאיזבל דבר »' ׳‬
‫בידך מ ה לך פ ה אליהו מ ה לך‬ ‫לעז לאיתי כתלמוד‬
‫ישועה ישיח חומות וחל׳ ונלות החל הזה״ ויאבלהלוחומה יחדו; אביט׳ חס א בליש ביאה וסי׳ במס רבת‪:‬‬
‫הים‪ :‬המצאתני אליבי ׳ כלומר‬ ‫יללשלמיחיאלכית האלי‬
‫מצאת לי מקום להאסימניוכן‬ ‫שושבינו היה יככל מם‬
‫ידןה פוןגבש ^בואה‬
‫זאת ההא כהא הרצחת שפירש׳‬ ‫התשבי‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫דהי‪/‬דברץהלרה‬ ‫שםלממ ונותן לעז‪:‬‬
‫מ ן ^ ך ם י י עמם אליהו ךמן ת ו ש ב‬ ‫ט ל&‬ ‫לא‬ ‫)ייללך א ט ׳ יחף‪:‬‬
‫ואחאב הספיק לנבואה לאליהו‬ ‫ךאמר ‪ :‬קו״ם ר ד לקראת אחאב‬
‫בזה הדבר שאמר לו כתשליס ה‬ ‫למימר{ קום חות לקדמות אחאב‬ ‫אביא הלעה ׳ לעת‬
‫הנבואה הנני מ מ א אליך רעה‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫מ‬
‫ךזגדה‬ ‫בשמת?‬ ‫אשר‬ ‫מךך״־ישךאד‬ ‫ביתל לא אביא ביילן‬
‫ג)כענן‬
‫עד מפניישראל‪ :‬התמכרך׳‬ ‫} כ ך מ א וןביות ךגדורת ת פ ן ל‬ ‫אבל מ ל ת ילוקו ה בכרם נבות אישר‪-‬ירדשםלרשתו‪:‬‬
‫כאיל) מכד עצמו לעםית רע וכל‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫; •‬ ‫‪v‬‬
‫*‬ ‫*»‪v‬י־•‪7,‬‬ ‫*‬ ‫* *׳־׳י‬
‫הכלבים א ת למל אי‬
‫למיךתיה^ ו ת מ ל ל עמיה ל מ י מ ר‬ ‫מ‬ ‫איפסל לבא בימי ב‬
‫ל‬ ‫עניני) )כל עסקיו לרע ד ת‬ ‫ודברת ‪0‬אדיו לאמר בה אמר יהרה‬
‫דחשיכת כלומר כל מחשבותיך‬
‫כ ן ג ן א מ ר יי ה ק ט ל ת א ו א ף‬ ‫אלא עלמ‪ :‬בשנה‬
‫ה ם לעשות ה ר ע ׳ ובלרש אשר‬ ‫א ל ‪ /‬ס נ ת א ו ת ^ ל ל עמיה ל מ י מ ר‬ ‫הרצחת וגכךירישת ודברת״ א ל ץ‬
‫התמכר לעשוי היאך היה עושה‬
‫מוחק האזכרות וכותב תחתיהם‬
‫ב ד ג ן א מ ר יי ב א ת ר א ה ל ה י ב ו‬ ‫לאש־ כה אמר יהוה ב מ ק ו ם אשר‬ ‫רלבג‬
‫כ ל ב ן א ‪ JT‬ן מ א ך נ ב ו ר ת ‪ :‬ל ה ב ו ן‬ ‫לקקו הכלבים אתידס נבורה ‪¥7+‬‬
‫שם הבעל בראשית ברא הבעל‬
‫וידבר הבעל וזהו שאמר הכתוב‬
‫וילבןא ! ת ד מ ך א ף ד י ל ך ‪ 1‬ו א מ ר‬ ‫^ ג ק ^ ה ‪:‬‬ ‫אשל כ‬ ‫^לךישלאלאשר‬
‫^ ך ישלאל‬
‫החושבים להשבית את שמי‪:‬‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫י י ן ׳ לל ס מ ו כ ויאמר אחאב אל״־אליהו המצאתמ‬ ‫ם ט‬
‫| ‪ :‬ש מ‬

‫הנני מבי ׳ חסר אלף למד‬ ‫ב ע י ל ד ב ב י ו א מ ר א־קמנהירת דזלף‬ ‫^ ^ מ ד י ז אי ילצ* ארבי ויאמר מצאתי יען התמכרך‬
‫הפעל מהמכתב וכן ישי מות ע‬ ‫ךחשבר^אלמ^בר ךבישהךבם^י ן‬ ‫‪\ .... .‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪. n‬‬ ‫‪ ,‬־‪... ^ .‬‬ ‫בזהלפימהשאתש^‬ ‫‪A‬‬

‫עלימו שמן לאש אליני ראשי‬ ‫)היאהנטן ‪0‬ה‪1‬׳ מלך‬

‫ה א א ג א מיתי ע ל ך ב י ש ת א ו א פ ל י ‪.‬‬ ‫*‪fas‬‬ ‫הנני‬ ‫ישלאל אשר משכים כ לע^ות הרע בעיני יהוה •‬
‫אשר החטי את ישלחל‪ :‬משתין‬ ‫?'‬
‫לרך גוזמא אפילו‬ ‫בקיר ׳‬ ‫ב ת ך ך ואשיצי ל א י ־ א ב ; ך ע מ ד ע‬ ‫כ׳‬ ‫בשומרון לבל )מפני מ ם אליך ‪ mjn‬ובערתי א ח ר י ך‬
‫הכלב לא ישאל לו ד ת ילע מלע‬ ‫ואתן‬ ‫ו א ח י ד ו^יביק ב י ש ר א ל \‬ ‫מלכו עליהם ה<א ם והכרתי לאחאב משתין בקיר ו^צור‬
‫נראה כי לעתו משית בקילו׳‬ ‫שליטלעםזת החמסים‬
‫ית ביתך כ ב י ר ת י ר ן ן ב ש ב ר נ ב ט‬
‫לכו שלא ישאל ככל ביתו בן דעת‬
‫את׳־ביתך‬ ‫ונתתי‬ ‫בישראל‪:‬‬ ‫רזזוב‬ ‫ה‬ ‫שהלא דוכה לעשות ת‬
‫‪1‬‬
‫ו ב ב י ר ת ^ ע א ב ר א ח י ר ה על‬
‫כלו׳ הקטני׳ והנלילו׳ כלם יכלתו‪:‬‬ ‫כי מ‪5‬ני הילת בני ה כבית ירב^ס ב ך נ ב ט ובבית בעשא‬
‫ועציל ועזוב׳ סלא יםאל לאחאב‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ז‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ג‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫יל‬ ‫הסלים תתתילו כ‬
‫־‬ ‫בךאחיךה אלץזלעס אשר הכעסת‬
‫ביםלאל עצנל ועזוב םיאמלי זה‬ ‫יי‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ף‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫‪j‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫בשמלק הלכלח) יז‬
‫נעצר מבית אחאב א) זה נעזב‬ ‫ל מ י מ ר ב ל ב י א יבלון י ר ה א י ז ב ל‬
‫ונס־לאיזבל‬ ‫ותחטאאת־ישראל‪:‬‬ ‫השדים אשל בתרעאל‬
‫סלא הלמהוכי כלם יאבלו‬ ‫ךבר ןהוה לאמר הכלבים;אכלו א ת‬ ‫לרשת כדם נבלת‪:‬‬
‫דימורה‬ ‫באיזסגרת יזרעאל \‬
‫ואללגי אבי ?ל פיל עצלל הממק‬ ‫י*‬ ‫לקקל‬ ‫כמקים אשר‬
‫הנעצר כבתים יעזוב המקנה ש‬
‫ל א ה א ב ב ק ר ת א ייכלון ב ל ב י א‬ ‫המתד^אחאב‬ ‫יזרעאל‪:‬‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫יאיזבל‬ ‫נבית‬ ‫לם‬ ‫הכלבים א ת‬
‫ה‬ ‫שיעזב בסרה שלא יאספהו‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫יבלון‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫בעיר יאכלו הכלבים והמת בשררה‬ ‫—‬
‫הכית ללזל לרשו כציר‪ .‬בעילם‬ ‫רשמיא ן לחור ל א הוה באחאב‬ ‫‪1‬‬
‫^ ‪ I‬ו ״ ״ ־ ׳־י^ ^ ב ד ^ כ א ^ ה ^ ן י ק לא־הגה‬
‫הזה ועזוב לעילם הבא כלומר‬
‫שאק לו חלק לעולם ה ג א ‪ :‬בתיל‬
‫ך ח ש י ב ל מ ע ב ד ך ב י ש כןךבש יי ד‬
‫לסאיזאב במקום ש באחאצ אשר התמכר לעשיות הרע‬ ‫ק נ ה‬

‫ך א ט ע י א ת יתיה א ‪ /‬ז ב ל א ת ת י ר ז ן‬ ‫ק ל גבות כי על‬

‫חלכאל׳ ת י גיא תןליתא ועול‬ ‫כלכת שומרון לקקו ה בעיני יהוה אשר־הםתה אתו איזבל‬
‫ו א ר ש ע ל ח ר א ל מ ה ך ב ת ר מ ע ו ת א ' ה ל נ באתסנת וללעתי חסל קיף‬ ‫'‪V/.‬‬ ‫י‬ ‫\‬ ‫‪.‬‬ ‫״ ‪ ) -‬י‬ ‫ג־ ‪V‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫}‬ ‫; ״ '‬
‫יזכלכיילםאחאככמן‬
‫והנא כמו בילקיזרעאלוכן אמל‬ ‫בכל ‪ l‬״ ‪ ™ l ^ S ^ K‬י ת ר ! ‪J‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪1‬‬
‫^ כ ל אחל זה אך אשתו‪ :‬ויתעב מאד ל ל כ ת אחרי‬
‫במקו׳ א ת ל כחלק יזרעאל רק לא‬
‫היה כאחא' כי ילבעיהבא' אחרת‬
‫‪,‬‬ ‫מןלןדבםמיישתןלן‬ ‫שלאל גמתת ה נ ל ו ל י ם ב כ ל אישר עשו רהאמךי‬ ‫י*ללין מ ט כ מ ל‬
‫^יממנמת‬
‫אעפ שעכלו העגלי׳ מ נ ת לשמים‬ ‫ורעה כ ד ש מ ע א ח א ב י ר ה פ ת ב נ ן א‬ ‫ישראל‬ ‫בני‬ ‫מפני‬ ‫ןהוה‬ ‫הוריש‬ ‫אשר‬ ‫מיתתעצמוימו׳אחאכ‬
‫בחס'^י^‬
‫אבל אחאב עבל הבעל והאשרה‬ ‫ה א ל ק וכזע_ירה ל מ ש ו ד ה י ו א ס ר‬
‫רהי״בשמעאחאב‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J‬‬
‫^עצמוימי־אתת‬ ‫ב‬
‫כםאר המיס לפיכך אמ )יתעב‬ ‫סקןא ע ל בןזךיה ו ע ם ו ש כ י ב } ס כ ן א‬
‫מאל ונו׳ ככל אשל עשל האמלי‪:‬‬ ‫גהית‬ ‫יסליך^חיף ‪1‬‬
‫ואכשל ם א ת ־ ־ ה ד ב ר י ם האלה דלןרע בגדיו‬
‫אשל הסתה ׳ הלגם תמולת‬
‫פ ת ג ם ג ב ו א ה מ ן כןךם יי ע ם א ל י ה ו‬ ‫שנאמלשהלצק ^ מ ט וישם־שק‪:‬ל־בשךו ויצום וישכב‬ ‫לסאחא |‬ ‫‪f‬‬ ‫‪ 1‬פ‬ ‫ב )‬

‫נח הסתה ת י אטעיאת‪ :‬ויסם‬ ‫בעימ‬ ‫ההוא‬ ‫במקים‬

‫שין על בשלו ׳ וצם )הלך אנו‬ ‫החזיתא‬ ‫דמן תושב למימר ן‬ ‫רהי‬ ‫בשק ךהלך אט‪:‬‬ ‫‪ j < 1‬׳‬

‫יללקל הכלבי׳ א ת לי»‬

‫)בלילה שכב בשקו‪ :‬ויהלך אמ׳‬ ‫א ר י א ת ב ג ע א ח א ב מ ן ר;ךמי ח‬
‫‪f>ok‬‬
‫אך מפני כי נכנע א דבר־יה^ה אל־אליהו התשביילאמר‬ ‫י‬
‫ח ל ף ך א ת כ ג ע מ ן גןךמי ל א איתי הלך בתיך ביתו לאנ‪ 1‬כאל׳ לואנ‬ ‫‪:‬‬
‫אחאב מפני השם יח• ‪:‬הראית ביינכנע אחאב מלפני יען‬
‫ד ת והליך יחיף‪ :‬לא א כ י ה ל ע ה‬ ‫ב י ע ז ת א מיומוהי ב י ו מ י ב ד י ה א‪:‬יזי‬ ‫*&~ך ל< ז ה על ימי‬
‫בימיו ׳ חשל אלף למל הפעל‬ ‫בנו לעס כל‪/‬ה נתקיים ם י ־ נ כ נ ע מ ^ י ל א " ^ הרעה בימיו‬
‫ויתיבו‬ ‫ב י ש ת א ע ל ביתיר־•״‪.‬‬
‫מהמכתב‪ :‬כי‬ ‫גאתאבקצתזה הלמ בימי בנו אביא הרעה על־ביתו‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ייייסלקקו הכלבי׳ א ת‬
‫‪0‬‬ ‫נ‬
‫אחאבלהגא שהזעלת הרוחצלתבבלכה ההיא לחצו מלמו והכלבים לקקו למל‪ :‬המצאתני אויבי ׳‬ ‫‪.,u.t .‬‬ ‫? ‪ P ^ °‬יזלמ‬
‫ד ס פ ן ר ע ן נ ש‬ ‫‪K‬‬
‫‪,‬‬ ‫מ ג‬ ‫י מ‬ ‫ס ס כ י‬
‫^ ף י ן ^ ^ ואמנם אמר זה לפי שחטא בדבר שלוחו כשלום בן הדר ובהריגת נבלת י• י ק התמכרך לעמית הרע בעיני יי ׳‬ ‫מל בלכת מ מ מ ן ) א מ ל‬ ‫ד‬ ‫ר‬

‫^‪ « i‬משתקבקיר׳ ה ם הזכרים‪ :‬ועצור ועזוב בישראל׳ לל שיכרית ל) מ ה שהוא עצור מביתו מישראל ומה‬ ‫ילהאםמצאתניעתהכלע ץ ‪1‬‬ ‫ל י ע מ‬ ‫‪ 0‬ת‬

‫י מביתו כישלאלהלא המולך אתלמ אלהואעצול כ י ^ ל ה י ל ת מ ל ך אל של והעזוב הוא מ ה שהיהמהס שלא הכיח‬
‫ה ן א‬
‫‪ i ^ f‬י ל בית א ח א אן יהיה עצול למזלשבעים כנמשהמ עצוריםכיד גדולי המלך לגדלם ועזיכהוא מ ה שאינו מזרעו מ ל אומן‬ ‫ש מ א עזיכ)הנה לפי לעתי ע « ל‬ ‫כ‬

‫ת‬ ‫מ‬ ‫י ס‬ ‫ה כ י י ה‬ ‫י‬ ‫י כ ז ה‬ ‫ה‬

‫‪7(1‬כעס ׳ בתיל תלעאל‪ ,‬לל בגיאתרעאלאו הוא מישור)אפשר שיהיה מענק חיל)חומה כי אצל החומה אכל) הכלבים את כשל אתכל‬ ‫'‬ ‫‪1‬‬
‫ימנלל • אל הכעס אשל ^ ‪ f °‬׳ ‪ U , ^ , 2 1‬א לל;אליהל‪ :‬דשם שק על בשלל ויצום ׳ לל שלבש מ ל י שק שהם עשויים משעל ק ס ה ) ה ת מ ה ז‪5‬כב כלילה‬ ‫מ‬ ‫‪ /‬ה‬

‫^ ד ב א מ מ ו י ה ל ר אט שכבר הלך כסתל שלא ילאלהל האנשים כאבל לכמנללה‪ :‬לא הביא הלעה ביממ׳ ילמה שלולא כי נכנ‬
‫נכנע‬
‫ושם ילקקו הכלבים למו אךמפנישנכנע אחאבמפניהשי האליךהסי ה ל ע ה ה ז א ת ^ ימי במ ווטט נתקיים‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪X‬‬ ‫^‬ ‫‪K‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪H‬‬
‫יי״‪,‬‬
‫וישבו‬ ‫^)נהלגבלמותגלעלושםלקקוהכלביםאתלמושנשטףמ^רכג־‬
‫‪Ec‬‬ ‫‪3‬‬
 ‫רלבג‬ ‫מלכים א כ כ‬ ‫רדק‬
‫וישבו שלש שנים אין מלחמה׳ מפגי שנכנע אתאכ מפני השם האריך לו ה ס ם‬ ‫כ י ל נ ו ר מ ו ת נ ל ע ל ׳ כי ל מ ה י ת ה כמל שכתוב א ת ל א מ ו ת בגלעד לגדי )אמל)‬
‫מ ה שאחל לו שתהיה נפשו תחת נפשן מבן הלל בהלחמ) עמנ סלם שנים )ידמה‬ ‫ב ל ל ש ל מ ה נ ק ל א שמה למ)ת גלעל שיש לפניה שתי ב ל כ ו ת מים)מלך א ל ם לקחה‬
‫שמה שאמל ל‪)5‬עמך תחת עמל האליך הש״י על עת חזאל‪ :‬הידעתם בי לנן לימת‬ ‫ממלךישראלרש לםאול והלא א מ ר בן ה ל ל לאחאב העלים אשר לקח אבי מ א ת‬
‫גלעד ׳ יתכן שכאםרהסיבל) כן הלל העלים אםר לקח אביו מיםלאל לא מ כ ר‬ ‫א ב ץ אםיכ לך ואית לא יןיים ל‪ 5‬לבלו והלא שלום ה י ה ביניהם שלש שנים ולמה לא‬
‫אחאכ לשאול לן א '‬ ‫עשה מלחמה ‪ /‬א ת כםהא השיב‬
‫למלת גלעל)לזה אמר‬ ‫מחשיס ד נקריא וסיס נמסר ב ס פ ר שפטים סימן ‪ : r r‬כארבע דבקריאה וסיס נמסר בשמואל ח ל ק א סימן‬ ‫א‬ ‫ל ה ם העלים ועול ל מ ה א מ ל‬
‫לעבדמ הלאילעתםכי‬ ‫כ כ ‪ :‬ה א ל ך ח ר מ ן ד פסוקים דמיק ת ר ק במלכים ותרין ב ד ב ח הימים זמתחלפק וסי׳ לקבץ מ ל ך ישראל׳‬ ‫א ח א כ ע ל ל מ ו ׳ נ ל ע ל מ ת ל משאר‬
‫למלמותגלעל )אנחמ‬ ‫ויבא א ל ה מ ל ך סיס ויקבץ דבא רםלכיס דקבץ המלך אס א ח ד ל ׳ ויכאהנלך א ס נ ח ד ל י ויקבץ דבא‬ ‫ה ע ל י ם נ א מ ר כי ל מ ו ת נלעל לא‬
‫שותקי׳ מלקחת א!תם‬ ‫לקחה מלך ארם מעמלי אכי א‬
‫מיל מלך אלם‪ :‬כמוני‬ ‫א‬ ‫ויישבו ישלש שנים אין מלחמו—‪ ,‬בין‬ ‫ף ת י מ ת ל ד ה ש נ י ן ל י ת כ ן ך ב א בין‬ ‫א ח א כ כיי ק י ד ם ל כ ן ל ק ח ה ) ה ו א‬
‫דל םכמו‬
‫שכמו‬ ‫דגי‬
‫כמוך ׳‬
‫י מ ו ד ‪/‬‬ ‫ייי‬ ‫• • ‪A‬‬ ‫‪-.t‬‬ ‫‪v‬‬ ‫־ ״ ‪; ,‬‬
‫ן‪$‬רס ובין י ע ו ך א ל ״‪.‬‬ ‫א מ ר לג הערים אשר לקת א מ‬
‫שתלך אתה אלך אני‬ ‫א ר ס ובין י ש ר א ל ‪:‬‬ ‫מ א ת א כ ץ אשיכ ואחאכ לא‬
‫והוה כ ש ת א ת ל י ת א ה‬
‫ושמו שילך עמך כן ילך‬ ‫ויהי בשנה ה & ך ^ ן ת ^ ר ד‬ ‫נתן לעתו אז לשאול ממנו ל מ ת‬
‫עמי וכמי םתביאסוסין‬ ‫‪1‬נחת‪:‬הושפט מ ל ך ש ב ט א ד ב י ת‬ ‫נלעל כי גם כן היה משיב לו‬
‫במלחמה כן אביא שם‬
‫ירהוישפט מלך־יהודד־ז א ל ״ מ ל ך‬ ‫יהודה ל ו ת מ ל ב א ךישךאל ‪1‬‬ ‫ק ה ל י כלמשק כתן לו חוצ)ת כל‬
‫סוסי‪ :‬לרש נא ביים‬ ‫ישראל‪ :‬ויאמר מלך־ישראי^ א ל ־‬ ‫ואמר מלבא דישראללעבדוהי‬ ‫ש ק שהיה משיכ מ ה שהיה לו‬
‫א ת לבל יי' ׳ הכה‬ ‫עבדיו הןךעתם כי־־לנו ר מ ת גלער‬ ‫ה^ךעתון א ר י ך י ל נ א ך מ ו ר ת ג ל ע ד‬ ‫*לא שלא נתן לעתו אז ואחל כך‬
‫יהושפכז מפני שהיה‬ ‫ו א נ ח נ א ש ת י ק י ן מ ל מ ס ב יתד‪ .‬מ י ד‬ ‫כשנזכל לא יכול להלחם עמו על‬
‫עיש הישל בעיני יי'לא‪.‬‬ ‫ואנחנו מ ח י ש י ם מ א ה ד ה א ת ה מיר‬ ‫ואת שהלי שלחו בבלית לפיכך‬
‫‪\-‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪)-1-‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:J-‬‬ ‫‪-I-‬‬ ‫•ואמדליהושפס‬ ‫מלכאדארבש*‬
‫הסכים לעשות לכל כי‬ ‫י‬
‫התיזל עסי ל א ג ר א כ ן ר ב א ל ר מ ו ת‬ ‫שנים‬
‫שלש מלך‬
‫ביניהםא כ כי‬ ‫היה ה שלום‬
‫כשלאה א ח‬ ‫ועת‬
‫א ס על פי יי' ׳ האין‬
‫ויאמל אל־יהוישפט‬ ‫מלך א ר י ם ‪:‬‬
‫גל^ר ו א מ ר ידהושפט ל מ ל ב א‬ ‫יהולה ה י ה עמי י א מ ל ל ^ ל *‬
‫כהנכיא ליי׳ עול ו‬ ‫התל‪1‬אר‪.‬ל לחמ^ךק ‪^/‬ד‬ ‫ת‬ ‫?‬ ‫ע‬
‫ד י ש ר א ל א ג א מ ת ך עמי" כ ע מ ך‬ ‫»‪i‬‬ ‫ל‬ ‫למלויי‬ ‫* מ ל שילך‬
‫וכלרשה מאתו׳ לאוי‬ ‫‪1‬‬
‫ויאמר יהושפט א ל ־ ־ מ ל ך י ש ר א ל‬ ‫‪, T‬‬
‫\־‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬
‫־‬ ‫‪:‬‬
‫״‬ ‫־ ‪T : ,‬‬
‫* ל ם ל ק ח ת ל מ ו ת גלעל ממנו;‬
‫ס‬ ‫שלא יעלם ממנו‬
‫כ‬ ‫כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי‬ ‫ןסוסותי ב ס ו ס ו ת ך ‪ J‬ו א מ ר יהושפט‬ ‫כ ל ) מ ל‬ ‫״‬ ‫ע ן ל‬ ‫׳‬ ‫ליי‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬
‫;‬
‫שיהושפטכבלהלגיש‬ ‫‪f‬‬ ‫‪ .‬׳ ־ ' • ׳‬ ‫‪1‬‬
‫י י ‪• .‬‬ ‫•‬ ‫י *‬
‫ל מ ל ב א דישךאל ו ע ע כעןביומא‬ ‫‪vmv‬‬ ‫כ י א ק אלהליי׳כי הכיל‬
‫ה‬
‫מאית‬ ‫האלבע‬
‫היו נביאי‬ ‫כיאל)‬
‫נביאים לא‬ ‫?<‪W‬‬ ‫כ ס ו ס י ך ‪ :‬ויאמר יהושפט‬ ‫ד י ן י ת פ ת ג מ א דיי י‪ ,‬ו ב נ ש מ ל ב א‬ ‫כי נביאי הבעל או האשלה ה ם‬
‫יי' שאס היה תושב‬ ‫יהוה‬
‫ביום אאתת־־הדנבברי א י ם‬
‫דריש־נא ר א ל‬
‫י^ראלץ מ ל ך י ש‬
‫)לאאמלכפילוש כי נביאי שקל‬
‫* * י * יקב‬ ‫ח צ י‬
‫ף ש ך א ל ! ת ^ביי ש ק ך א כ א ר ב ע‬
‫היותם נביאי יי' היה‬ ‫ה ם מפני ככול אחאכ כי נשא‬
‫ראוי שיבטח כל לבלי‬ ‫^ כ א ר ב ע מא‪1‬ת א י < ר א מ ר א ל ה ‪0‬‬ ‫־ל י * י! ־י י •א י־ז ל‬
‫• ‪.‬‬ ‫ו‪ ^-‬י‬ ‫* ת פניו אבל אמל האק פה עוד‬
‫אחל מהם ואם לא היה‬ ‫י׳׳ • ה א ל ך על־ךמית נלעד ל מ ל ח מ ה אס־‬ ‫ל‬
‫ברמור‪-‬זגלוגדלאבחא^באאכם‬ ‫גביא ליי׳ ובלבלי לכותינ‪,‬ןל‬
‫בוטח בהם עם היותם‬ ‫קל‪7‬‬ ‫י ג‬ ‫א ת מ ג ע ואמרו ס ק ד מ ס ר יי ב‪:‬ד‬ ‫כשאמליהוםכנ! האק נ ה נביא‬
‫ארבע מאות הכה לא‬ ‫' ‪ .‬א ח ד ל ויאמרו ע ל ^ ‪ .‬ויתןיא^ני ביר‬ ‫ואמר" יה^שפט‬ ‫מלכא ‪i‬‬ ‫ליי׳ עול אמל לן אחב כל אליי‬
‫היה ראוי שיבטח בהם‬ ‫ויאמר יהוש|ט האין פה‬ ‫המדך‪:‬‬ ‫יי‬ ‫הנביאים ליי׳ הם אמללו יהושפכו‬
‫ה ל י ו ־ ת כ א נ ב י א ק ד ם יי ע ו ד ו ג ת ב ע‬
‫אם יהיה עמהם עוד‬ ‫כך מקובלני מבית אבי אכא ס‬
‫נביא ליהוה עוד ונדרשה מאותו ‪:‬‬ ‫ואמר פ ל כ א ךישראל‬ ‫מגיה ‪1‬‬
‫ולזה ילמה‬ ‫אחר׳‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫״׳‬ ‫‪V.T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪; •:‬‬ ‫‪«V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫•>‬ ‫‪1‬־י‬ ‫מגנון אחל עולה לכמה נביאים‬
‫שחקר אם ים נביא לי*‬ ‫פסי!‬ ‫ליהושפט עוד נבךא ח ד למתבע‪:‬ת‬ ‫ואין שני נביאים מתנבאים ב‬
‫ויאמר מלך־ישראד • אל־יהוישפט‬
‫עול כלי שישמע ל כ ד‬ ‫פ ת נ מ א דיי מ נ י ה ן א ג א ס ג י ת י ד ־ ז‬ ‫בסגנון אחל עובליה ‪.‬אמל זלון‬
‫נביא יי' על זה והנה‬ ‫עוד אייש־־אחד לדרשיאר׳ז־יחורה‬ ‫לבך השיאך ילמיהו אמ תפלכתך‬
‫א ר י ל א יתגבי‪.‬עלי ט ב א ל ה ן ביש‬
‫מלת עול סבהאלא מ ת‬ ‫מ א ת ו ואני שנאתיו כי ל א ־ י ת נ ב א‬ ‫השיא אותך ‪/‬לק לכך ואלה כלם‬
‫האין פה נביא לאאל‬ ‫‪47‬י ט ו ב י כ י א ם י ר ע מ י ב י ה ו ב ך י נ ‪ 4‬ה‬ ‫ו א מ ר יי־יי^ט‬ ‫בר ןמלדת‬ ‫מיכדז‬ ‫נ‪/‬ממלכלאחלעלה דתן יי׳ ביל‬
‫אמלו האייפה נביא לי*‬ ‫'‬ ‫י '‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬
‫*‬ ‫וקךאמלכא‬ ‫לאיימרמלבאבך‪.‬‬ ‫המלך נמצא שאק בלבליהממש‪:‬‬
‫אל־ייאמר ה מ ל ך כן‪:‬‬ ‫דאמריהו־שפט‬
‫‪ :‬כי לא יתנבא עלי‬ ‫־ •'‬ ‫‪-‬‬
‫י‬ ‫••‪••V‬‬ ‫־‬ ‫־׳‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ו‪-‬‬ ‫;‬
‫לגוזאד־ג ח ד ואמר אוחי‬ ‫ך׳שךאל‬ ‫כ י אם לע ׳ והלא התנבא עליו‬
‫טוב כי אם רע י ילתה‬ ‫ף ק ר א מ ל ך ישראל אל־יסריס אחד‬ ‫תבע מיברה ?ר ימלדה; ו מ ל כ א‬
‫כמב שאמלל) הלאית כל ההמון‬
‫םמיכיהיכן ימלה היה‬ ‫ה ז ה הנני נותנ‪ 5‬בילך)כך)ק אמל‬
‫ל‪ r<1,‬ד א מ ר מ ה ר ה מיכיהו בן־ימלה‪:‬‬ ‫ד י ש ר א ל ויהושפטונ^לבא ד י ה ו ד ד ־ ן‬
‫הכבי'שהתחפש באפר‬ ‫•י‬ ‫•‬ ‫יי‬ ‫־ ‪J‬‬ ‫‪» T‬‬ ‫•‬ ‫י ‪• Y l‬‬ ‫‪i‬‬ ‫לו בפעם שנייה כמן שכתבנו כי‬
‫והתנבא ל) דע אל לבל‬
‫ומלך ישראל ויהושפט מלך־יהודה‬ ‫מז«בין ג ב ר ן)ל ב ו ר ס י ד ה ל ב י ש ק‬ ‫דכיתינו זל אמלו זה הנביא היה‬
‫שלוחי בן הדד בשלים•*‬ ‫י ש ב י ם ^ איש על־כסאו מ ל ב י ש י ם‬ ‫י'‬ ‫ל ב ו ש י ן ויתבין ב א ך ך ^ * במעלג?י<‪1‬‬
‫מיכיהז כ ז ימלה אלא פילןשו ש‬
‫>‬ ‫‪I‬‬ ‫״ ' ‪1‬‬

‫מלובסים בגדים׳ ל ל‬ ‫•‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪•. :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪:1‬‬

‫ךו^רע שמרון ו כ ל ; ב ץ ש ק ר א מ‬ ‫*התנבא'עלי) פ ע ם שלישי׳ והיה‬

‫שהיו מלובשים בגדי‬ ‫בנדים בגךן פ ת ח ישער שמרון וכל־־‬ ‫ל‬
‫מלכות והנה השיב‬ ‫ועבד לידה‬ ‫ב ת ג ב א י ן גןךמיהין ‪J‬‬ ‫עמ<‬
‫מלךת ארם‬
‫כילך ת ח‬
‫סיפ‪5‬ל ו ע מ‬
‫גה פת נשבךאת חלות נ פ ש ו‬
‫הנביאים מתנבאים ל פ נ י ה ם ‪:‬‬ ‫»' ישאל‬
‫מיכיהו לאחאב עלה‬ ‫מהמם ההוא ואילך שנא אותו‬ ‫גדק׳?<‬ ‫צ ד ק י ד ה ב ר ב נ ע נ ד ת קרבין ד ב ך ז ל‬
‫ונתן יי׳ ביד המלך כי‬ ‫רעש ל ו עדקידה בך־כנענרה קרני‬ ‫ו א מ ר כ ך ג ן א מ ר יי ? א ל י ן תכןטל‬ ‫)אמל כי לא יתנכא עליו סוב דל‬ ‫‪1‬‬

‫ילמה שכבל הצליחו‬ ‫ברזל ו י א מ ר כ ד ה י א מ ר ירהיודה‬ ‫ילעתי כי לא יתנכא עלי נןוב‪ :‬יתאנשאךכשןד ךי תשצגון ן‬
‫במלחמה ואף על פי‬ ‫‪h‬‬ ‫*והלה מיכיהו כן ימלה ׳‬
‫באלה הנגה א ת ־ א ר ס עד־בלותס‪:‬‬ ‫וכל‬
‫שכבל מ ת אחאב שם‬ ‫תבעמיכיהוותלמם וחש עתילות‬
‫‪1‬‬
‫ולזה היה אמת מה ש‬ ‫למוומבע דעתול להון‪ :‬מלבוש‬
‫שהגיל לו מיכיהו אלא‬ ‫כגלים ׳ פילוס בגלים חמומת‬
‫סלא היתה תשובתו מ‬ ‫בי מ ה שהיה אומל מלובשים י דדברי הימים הבלן אם אחדל וסים אא נ נ נא נא‪ :‬מלבשיםדוסים בגדים בגרץ פתה שער י וחברו ^זיברי‬
‫מספקת לפי השאלה‬ ‫הימיס ׳ והלדם המשוררים לכלם ׳ ויסדו הבונים את היכל יי׳‪:‬‬ ‫ילעמכי לא המ עלומים אלא פי׳‬
‫כי עדיין לא הודיע אם‬ ‫גגלי מלכות חמומת וכמוימ י‬
‫יקרה כזה לאחאכ לע‬ ‫ימותו אנשים דל אנשים כחולים‬
‫ב א כאנשים באנשים זהכים‪:‬‬
‫אםלא ואין ראוי ם‬ ‫שנחסוכ שאמדלו מיטהובשס״׳‬
‫י‬ ‫כ‬ ‫ד כ ד ם‬
‫כגלן׳ פי׳ ומשבי׳ ב נ ק ו ק הו בלבלי הימי׳ ומשבי׳ ב ג ק ) ה נ ק היה פתח שעל‬
‫‪w‬‬
‫כי»‬ ‫ן ה‬ ‫מ ל יתחייכ מ י ל‬
‫ת ה ע‬ ‫קל‬ ‫‪,‬‬ ‫;‬
‫שנתכאל ב ת ו ל י ז )יאמר‬ ‫‪:‬‬
‫*זמלין אולי מפחלאדביהם שהיה להם מלחמ עם אלם תמיל היו ומסי׳ נ מ ו ת‬
‫שמוך לעילובלבלי לבותינו ?ל אמרו וכי שער שמחן ג ו ק היה אלא לאו כ מ ק‬
‫לתניא סצהדלק היתה כחצי נ ק עמלה כלי שיהיו ל)אק זה את זה ולמצה לומל ק‬
‫רשי‬ ‫היו משכי׳ אתאכ)יהושפסו עם סיעתן כחצי מ ק ‪ :‬מתנבאים לפניהם׳ המ מתנבאים‬
‫בנבואה זו או בלבלים אחלים מתנבאים לשעה אבל לא בלוח השם כי נביאי השקל‬
‫בשצה השלישית י שישלח את בן הדל‪ :‬ואנחנו מחשים ׳ מתעצלים סיאימ פיגלי‬ ‫המ והמ מתפאלים כצמאת האל כמו םאמ צלקיהו כה אמל יי׳ ואמלו שאל‬
‫בלעז‪ :‬האין פה נביא עול׳ מקיכלציאק שני נביאים מתנבאים בלשלן אחל ואל)‬ ‫הנביאים ונתן יי׳ כ ‪ r‬המלך)צלקיהו לאמת נבואתו מתל עשה לו ק מ י כלזל למשל‬
‫כולם לשון אחל אומלים‪ :‬כי אם לע ׳ לפי שאמל יען אסל שלחת א ת איש חרמי ‪5‬ג)'ז‬ ‫גלה‬ ‫כמו שנאמל בדמיהו עסה לן מ)ל;מתומ<»ת ונתתם על מ א ל ך ‪:‬‬
‫עלה‬
 ‫תד‬ ‫רדק‬ ‫כב‬ ‫מלםםא‬ ‫רש‬
‫עלה)הצלח׳ ללך התול אמל לו כלשון שאל הנביאים ולא אמללו כה אמל יי׳‬
‫שהלינשכעכיאתאשליאמליייאלתל אלכל להכיל מלך יהללה כלשונו כי ל ל ן‬
‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬

‫התיל היה אימר לי לפיכך אמל ל) על כמה פעמים אני משביעך וכיון שהשביע)‬ ‫‪»rt»faD‬׳*״ * ?‪rate^ '5‬‬ ‫‪ M‬׳ אתי־ ל ב ד ד ת מ ת ב מ ל י ז מ ה‬
‫‪l‬‬ ‫‪P O T‬‬

‫אמל לל האמת כשם יי'‪ :‬יםובל איש לב״תו כשלים ׳ להנה ראיכל למעלה שאמל‬
‫לל הנביא עמך תחת עמל אפשר‬ ‫*ל״ןממ <זכהחבל<יזנה<פ«ע נפלהעלנלישליילידימ״י•‬ ‫‪0‬‬

‫וכי יש‬ ‫)משמאלן׳‬

‫שהיה זה במלחמלת אחללת אכל‬ ‫נ פ ה ־ נקריא ‪0D,‬־‬ ‫^ ‪ w ^ ™ ^ ,‬׳ ‪ ™ m‬ירה‪:‬‬
‫סמאל למעלה ןהלא‬
‫‪. ,‬‬
‫במלחמה ;ל לא מתל מישלאל‬
‫כיון שהמלחמה היתה כל הילם‬
‫אשר = ת ‪ -‬ה נ מ ה ר י ם ־ * י ו ז ה נקר־א‬ ‫*שמן ‪rn ran.'•rim‬־׳‬
‫מ‬ ‫ער כסר פעם‪-‬‬
‫נאמלימין יי' ללממה‬
‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬

‫אי אפשל שלא מתל מהם אלא‬ ‫ימינך‬ ‫ימין יייעלש׳ חיל‬
‫לא מתל אלא מעטים למארם מת‪5‬‬ ‫יי' נאללי בכח ימינך‬
‫ימי‬
‫רכים מהל כשללס‪ :‬ר א י ת י ‪ ,‬א ת‬ ‫• י מ ל ק אליב אלא‬
‫יי׳ ילשבעל כסא)׳ לרך משל כמג‬ ‫אלל מיימינים לאלן‬
‫המלךילםכעל כסא))עבליג ' ע‬ ‫משמאילים מיימינים‬
‫עלמלים לפנמ מימינן למסמאלל‪:‬‬ ‫מ‬ ‫מללמים זכית‬
‫צכא השמים ׳ ה ס המלאכים‪:‬‬ ‫ד א כ ע ן פ ת ג מ י גביי ש ק ר א מ מ ל ל‬ ‫י ‪.‬‬ ‫מלמלים‬ ‫משמאילים‬
‫עימל עלת ׳ סמיך ל) וקהנצכים י‬ ‫חלבה‪) :‬יצאהללח׳‬
‫ח ד שוי ‪ e r g‬מ ל כ א ףלזי" כ ע ן‬ ‫י‬ ‫דברי ה ג ב א י ם פה־אחר טוב‬
‫מימימ‬ ‫עליליהללמיםלהם‪:‬‬ ‫ללחל םל נבלת‪:‬אי זה‬
‫ה מ ל ך י ה י ־ נ א ךבךיך כ ד ב ר א ח ד ״ ן ־ ‪ 1‬פ ת ג מ ך ? פ ת ג מ א ך ח ד מ נ ה ו ן מ‬
‫ה‬ ‫כ‬
‫ומשמאלל׳ ללך משל )כלכלי‬
‫לבלתינל זל לכי יש ימק למעלה‬ ‫ואמר‬ ‫ו ת מ ל ל פחגמין תלןגין י‪.‬‬ ‫ויאמר ??*הי‬ ‫מהס וךברת טוב‪:‬‬ ‫‪.‬רלכג‬
‫ימ‬ ‫דש שמאל למעלה אלא אל)‬
‫מימינים לזכלת <אל< משמאילים‬
‫מ י מ ה ו ? י כ ם ה ו א יי ארי ית ךיימר‬ ‫יאמר יהודה‬ ‫דאמל אליל המלך על‬ ‫^^^^‪n^V‬־^‬
‫כמה פעמים אני מ‬
‫• ~ * י י ' ז ? ‪ ,‬־ ‪ ,‬־ ל ‪ ,‬ג ל יי לי יתיה א מ ל ל } ו א ח א ל ו ת מ ‪ S‬כ א‬ ‫י ־‬ ‫מ‬

‫לחיבה‪ :‬ליאמל יי'מי יפתה א ת‬

‫אחאכ ׳ הלבלי׳ האלה הם מכלכ‬
‫נלללה למי שמכין איתי כמשמעם‬
‫)האמת כי האל העיל ללח נכיאי‬
‫‪,‬‬
‫שקל לפתל' את אחאב ללכת ללמ‬
‫ואמר ליה‬
‫גלעל לפי שנתחייב מיתה לשמים‬
‫לא שבאה לאחל מ ה ס ללח נביאה‬
‫אלא העלת ללח לחפן ללכל אל‬
‫אחאב לכלים אלל ןהלא מ ה סאמ׳‬
‫'יל‬
‫אכם‬
‫ימסר‬ ‫אל־ךמת גלעד דמךחמף א ‪ 1 W °‬ך‬ ‫הדבל אלי ל ק ל‬ ‫כ ל‬
‫וייאמר אליו עלה והעלה ונתן יהודה‬ ‫כ ש ם‬
‫‪ * .‬״ ״ י כ ל נכ‪,‬ז‬
‫יי ב י ר א ך מ ל כ א ו‬
‫ק ל כ א ע ד כ מ ה זמנין א נ א מ ג ן ן ם‬
‫ע ל ך ך ל א ת מ ל ל לי ל ח ו ד לןישוט‬
‫ו א מ ר הזיתי ית כ ל‬ ‫ב ש מ א דיי ן‬

‫‪1‬‬
‫‪v‬‬ ‫>‬ ‫‪t‬‬ ‫‪_ _ ,‬‬ ‫‪v‬‬ ‫־׳•;•״‪.‬י•‬ ‫‪W -‬‬ ‫' ^‬ ‫^יעלימלמם שיוזקמ‬
‫כל אלה לבלי מליצה ה ם אמלם‬ ‫ליהושפט ה ל א אמךית ל ך ך ל א‬ ‫ראמר‬ ‫יישובו איש־לביתו ב ^ ל ו ס ‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫יףלך)ק בזה המקו‬
‫מיכיהו ללך הצעת לכלים לא‬ ‫ר‬ ‫י ת נ מ ע ל י ט ב ^ ל ה ן בישי! " ו א מ‬ ‫יו מ ל‬
‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪.‬שלאה מיטהל לכדים אלה ללא‬ ‫‪T‬‬
‫' ‪ " V‬י "‪ I 1,‬״ ; ‪ J‬״ ‪_ -‬‬
‫י י‬
‫נסיע‬ ‫‪J v‬‬ ‫*‬ ‫\‬ ‫‪ vl‬י‬ ‫י ‪ C‬י•‬‫‪1‬‬
‫יזפסל שהעלים מ ה‬
‫^‬ ‫‪! ,‬׳‬ ‫בכין ק ב י ל פ ת ג מ א דיי חזיתי י ר ה‬
‫ס מ ע ם ט ללח הנבלאה לא יהיה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫־ ״ ך*‬ ‫‪:‬‬
‫־ •• י ‪-‬י ••‬ ‫מלך־ישראל א ל ץ ה ו ש פ ט ה ל ו א‬ ‫‪* .‬‬ ‫מ‬
‫ד‬ ‫מ‬ ‫מזק‬ ‫ש‬
‫רק אמת בשם יי׳ לאף על פי כן‬ ‫י ק ר א ךי; שרי ע ל בוךסיד־ז ו כ י‬ ‫אמרתי אליך לואיץזנבא ;ןלי ט ו ב‬ ‫היליעןמה יקלה‬ ‫ך‬
‫אכתוכ לרך הדרש כמל שכתיב‬ ‫חילי ש מ י א רןימין רןרמוהי מ י מ י מ ה‬ ‫ביאם־רע‪ :‬ויאמר ל ב ן ד ב ר ־‬ ‫^עצמי שם׳ » ה ף‬
‫נ ם כן כתלגלמל של תיספתא ב‬ ‫ו מ ס מ ל י ה ו ו א מ ר יי מ ן יטעי‬ ‫ו ^ * « ‪-‬‬ ‫ץ‬ ‫» ^ ו‬ ‫‪-‬‬ ‫י‪.‬׳‬ ‫•‬ ‫‪y‬‬ ‫דבל א מ ת לפי‬ ‫״!זה‬
‫בליצא הריח לנפק ללחא לנבלת‬ ‫א ח א ב ויםק ד פ ו ל ב ר ט ‪ £‬ל‬
‫ד‬ ‫ע‬ ‫ג‬
‫יהיד־ז ראירזי את־יהוה יישב על­‬ ‫‪.‬‬ ‫יסאלה ‪8‬‬ ‫ד‬ ‫& ד‬ ‫ח ר‬
‫וקם חלם יי לאמל בבעל מ ע ך )‬ ‫יי'‬ ‫‪T :‬‬
‫־‬ ‫יי'‬
‫מצינא‪L‬‬
‫לאנא ‪I‬‬
‫על ילי ‪d u‬‬
‫יתקםללמי ‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫בבדיז ‪1‬‬
‫ודין ‪ ,‬־א‪-‬מ׳ ר • ת ‪I -‬‬
‫בבדיל» ‪» • .‬‬
‫הין• ‪» • • :‬‬
‫ואמר ״«‬ ‫כםאו וכל־צבא השמים ע מ ך עליו‬ ‫מיהסיככלאלזאףעל‬
‫לאטעינתיה ילאיבלא יתיה מן ע‬ ‫ו נ פ ק ר ו ח א וגןסכןדם » מ מ ר א נ א‬ ‫ר‬ ‫בר‬
‫ב מימינו ו מ ש מ א ל ו ן ויאמר יהרה מי‬ ‫‪<1‬ך^*^? ‪?1‬‬
‫עלמא לאמר ליה יי׳ במה את יכיל‬ ‫א ט ע נ י ה ואמר ;י ל י ה ? מ א • ו א מ ר‬
‫‪:‬‬
‫•י‬ ‫*‬ ‫־׳ ‪x .‬‬ ‫‪j‬‬
‫•״ ; ^ ־‬
‫••־‪t.‬‬ ‫׳•׳*שהיליע אליו ולזה‬ ‫;‬
‫‪tf‬‬
‫ואמראיפיק ואיהא רנח שיקרא‬ ‫^‬ ‫א פ ו ק ואהוי ל ר ו ח ש ק ר ב פ ו‬
‫ס‬
‫יפתה א ת ־ א ה א ב ןיעל ר פ ל ב ר מ ו ת‬ ‫כ ל < מיכס‬ ‫ה ס י‬

‫כ‬ ‫בצי‬ ‫ה‬ ‫מ‬

‫נביא‬
‫ל‬ ‫דליתי‬ ‫ב‬
‫ןמשזם‪ 1‬״‬ ‫שיקראד \‬
‫דיניה ^‬ ‫כ‬
‫נביוו־זי' ו א מ ר ת ט ע י ו א ף ר ת ט ל‬
‫י‬ ‫־ י* ־ י‬ ‫‪:‬‬
‫י״‬
‫״ • ״ ׳‬ ‫י‬
‫^‬ ‫גלעד ויאמר זה ב כ ה וזה א מ ר ב כ ה ‪:‬‬
‫־‪,‬‬ ‫‪v‬‬
‫^ א ׳ מ מ נ ; שם^ך‬
‫־‪,,‬־•א‬ ‫י‬ ‫׳‪.‬׳& ־ י ‪y‬‬ ‫מיתבמלחמ‪/‬לאר^‬
‫״ב‬ ‫ריעלתיה דקידשא בדיך היא‬ ‫ובעז ה א י ה ב‬ ‫פיק הוביד בן ן‬ ‫אמלתיאליךלא ^י‬
‫ויצא הרוח רע*ד לפני ?הוה ויאמר‬ ‫לאמ׳זהכ א‬
‫ז ר‬ ‫פ‬
‫״‪-» - • -‬‬ ‫‪• * tuUfmM‬ווי*‬
‫צבי ‪pra‬‬
‫«ק‬ ‫־—‬
‫שקר)לא‬‫ן•‪/‬‬
‫כעבדי ליאלת‬ ‫יי ר ו ח ש ק ר ב פ ו נ מ ב ל ג ב י ך א ל י ן‬ ‫יהוה אליו ‪ ,‬־ב זמן ה ‪:‬‬ ‫ויאמר‬ ‫אפתנו‬ ‫אני‬ ‫יהנכאעליכןלככיאם‬
‫<ףללמלכלת‪ :‬הלא‬
‫^י׳ית‬
‫מלבשקרא א‬ ‫לנכלת‬ ‫א מ ל ליה‬ ‫‪ 1‬י•‬ ‫‪» «-‬‬ ‫־ •יא‬ ‫»־ • ‪a‬‬ ‫|״‬ ‫•*י•—‪ .‬׳ ‪I‬‬
‫‪1‬‬
‫י ״ * יי־ י״יי* י י ״ י י ־ י ^‬
‫‪1 4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬
‫די גזר לאיתאה עלך בישא ‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪%‬‬
‫•י הנה מיכה על‬
‫לחצתא פלק ממתיבתא לילי ‪1‬‬ ‫;»״‬ ‫בפיח‬
‫שתקהר ה נ‬
‫והייתי‪ :‬רוח ו ע‬
‫ויאמר»א‪.‬צ^אה ־ ב ך‬
‫ו*לל‬ ‫^ מ ז קצת חשד כ‬ ‫ע‬

‫וקריב‬
‫ועכיל לך לעותך משל׳ ללא ניחא‬ ‫גלכלמאלאמה ש‬
‫‪,‬מאי ־למימי שיקל )הרב החכם‪.‬‬ ‫ק ־‬ ‫תפתד־זב לו־נ נםבי ־^‬
‫ויאמר ן ר ב פ י‬
‫כנל^־ נן יב יהא^י ור ו ח ש ל‬
‫;‬ ‫*יאפשל שהעלים מ‬
‫הרמבס זל כתכ כן לכםנסלמ‬ ‫״‪ST‬‬ ‫ועתה הנה‬ ‫ה־בך‪:‬ך ^ ^‬ ‫ועש ך ב‬
‫ה^ו בלל הצא^ ה‬ ‫מיהןשפסוהממונכיא‬
‫עינלתיו וזכילתיו של אחאכ לפני‬ ‫ע‬
‫^ פ לן ה נ ה ככל‬
‫אלהיהרלחלתלאנמצאללעלן ש‬
‫שחי״יכן" ולא היה שם לכל אחר‬ ‫׳ ‪ ™*I‬ימיט נמסר בסדר משפעים‪ :‬נ מ ה זז׳ קמעין ז ^ ב מ י י א י ע‬ ‫‪ ^ \tJk‬ד י‬ ‫מש‪0‬‬

‫^‪Rjff‬‬
‫ד‬ ‫ו ו‬
‫ק‪,‬ל נ לןאלאלמינבלתשל‬ ‫‪ m i m 5‬ו י ע מ ד ד מ ל כ י ס ד ז נ ר ו ד ד ה ׳ במה‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫«יי״״‬ ‫^ ו ‪ 4‬א ת ‪ 7‬מ )‬
‫‪,‬יצא^ןתןיעמדלפנייי׳לגלמ‬
‫נ‬ ‫כ‬ ‫‪ 1 5‬ש‬
‫!‬ ‫ם‬
‫‪,‬או^מהדאמרהד^ י ^ '‬ ‫^ ; ^ ‪^ ' • i‬‬
‫להחבה‬ ‫ו ה מ ח דוח נבלת;‬ ‫אהבתי אתכם אסר ^‬ ‫‪,‬׳‬ ‫א ב י ם א ד נ‬

‫שייעל ל) מיכיהו כי‬

‫מסב סנכלאתל הלא‬
‫ו‬ ‫־ ״‬ ‫‪f‬‬ ‫‪, r‬‬ ‫‪t1‬‬ ‫‪L t‬‬ ‫עלאיתכלמתיל ארם‬ ‫׳‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫להללג כי א ס מלך ישלאל וכאשר לא יכיללהו ימלט מזה‪ :‬לאיתי את יי יושב על כסא) ׳ אמר זה על צד המשל והמכללן ממנו כלי הלא שהשי שם השפע הםלפע על הקיסמים כלי‬
‫ליזיפיל אחאכ כלמות נלעל כי כקסם מן החסלון מ ה שככל כאלנל כשני מספל מלחמלת יי׳ ולפי שהקסם יכא מהשפע השופע מאת צבא השמים כמי שואלני שם אמל שכל‬
‫*כא השמים עימלים אצלו ולפי םקצת מ ה שישפע מהם הלא מכללן כעצמל וקצתל אינל מכוון אם לא מצל ההכלס והיאמה שישפע מהם מהלעית אמל סצבא הםמי׳היו עומלי׳‬
‫מימינל)שמאל))זה כי מ ה שישפע מהם מכוון כעצמו הוא מימק השם ית׳ והשאל הוא משמאלו והנה מה שחסל מהם כקסם ההלא הלא מיתת אחאב אשל היתה מכמםת‬ ‫‪.‬‬
‫הנך‬ ‫מהשי כמן שייעד במה שקלם להמת נפשו תחת נפש כן הדל‪:‬‬
‫‪Ec‬‬ ‫‪4‬‬ ‫נא ל‬
 ‫מלסם א כ כ‬ ‫רדק‬
‫אי זה עבל רוח יי׳ ׳ איזה הילך עכל ו ה ד זה מקל׳ קצל וכלכלי היצלם כתיב את*‬ ‫‪4‬החבה י ככתב בהא במקום אלף ‪ :‬והשיבהו אל אמון ׳ נלאה שהיה קם‬
‫הדלך עכל ונו׳‪ :‬ויאמל מלך ישל׳ אל יהלםפט התחפש ובא במלחמה ׳ להתחפש‬ ‫פ ע ם אחלת תפוש! לא לבר יי׳בי ׳ אז' תאמר שלא לבר יי׳ כי וחלעתי אמרתי זה‬
‫ולבאי• אני אתחפש י אשנה בגלי מלכותי שלא יכירוני שאם יכילוני ישלו אלי להלח׳ז‬ ‫נ ק אמל משה לבינו עה אם כמות כל האלם ימותין אלה לא יי' שלחני‪ :‬שמעו‬
‫ואתה לבש בגליך י שעליך לא יסולו להלחם שיכירוך שלא מלך ישלאל אתה אלא‬ ‫עמים כלם ׳ כן ללך הלםון כמו היה זלועם לבקרים אף ישועתיננ בעת צלה ‪5‬‬
‫מלךיהולה ועמך אין‬ ‫התחפש ובא כמלחמה י אמל‬
‫מלך ישראל להתחפש' ולבא ב זיכה י׳ וסי׳ ויכה יהושע את כל ׳ זיגש צדקהו בן כנענה ׳ ואיש משך בקשת דמלכים י ו ק ח אליהו את ל ה ם ת ג ר ‪ . :‬ויזעק‬
‫יהושפכו׳ להקבה?‬ ‫במלחמה כלי שלא יכילוה) ואמ׳ אדרתו ׳ רקח אדרת אליהו ב' בו ׳ ויעבר יורם צעירה דםלכים ׳ וי‪2‬א מלאך יי' זיכה דישעיה ׳ ויכה אותם‬
‫ואים מ ס ך ׳ ז ה נ ע ח ן ;‬ ‫ליהושפט ואתה לבוש בנליך כי מלך בבל דירמיהו י ויכה ששחור את ירמיה ‪ 5‬ובא ג' כ׳ חם' ואי מלא לסיפ׳ ואנכי נער קטן לא אדע ׳‬
‫לתומו׳ לא ילע שהוא‬ ‫‪6‬ינך גליך להתחפש אבל אני‬
‫מלך ישראל ‪ :‬בין‬ ‫וקךיבצדקיהו ב ר כ נ ע ג ה ו מ ח א ית‬ ‫‪5‬ליך להתחפש לפי שהם בעלי‬
‫צרקידהו בךכנענה רכה את­‬ ‫‪.‬׳ רגש‬
‫הרכקים ובין ה ס ר ק ׳‬ ‫‪ -‬י ־ו ־׳־־ ־י ־‪*.-‬׳‪ %‬י•‬ ‫‪L‬‬ ‫‪T‬‬
‫ליכי להם שונאים אותי ולא י מי כי הו ע ל ל י ס ת י ה ו א מ ר ­א י ר־א י ־ ' ‪1‬‬
‫‪:‬‬

‫יש שריונות שהם ע‬ ‫מיביהו על־הדחי ויאמר אי־זה עבר‬ ‫ש ע ה א ס ת ל ק ד ו ח נ ב ו א ה מ ן לןךם‬

‫מעילו התחבולות שלא בלצון האל‬
‫עשויי( קליפים קליפים‬ ‫»־‪ 5:‬נ ••׳' רוח־יהוה מאתי ררבר אותן־‪:‬‬ ‫כי המוסך כקשת לתחו הלנהו‬
‫‪1‬‬

‫ואמר‬ ‫יי מגי ל מ ל ל א ע מ ך ן‬

‫ז‬ ‫ד ת כילל אתחפש אנא אשתני‬
‫״*‪2HL‬‬ ‫‪01‬ויאמר מ׳כייהו הנן־ ו^אה ב׳ ההיא ב ה נ ע '"‬ ‫‪; -‬‬ ‫»'‬ ‫׳‪r‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־ • ‪:‬‬ ‫‪Tt‬‬

‫‪,‬‬
‫מיביהו ה א א ת חזי ב י ו מ א ה ה ו ‪ :‬א‬ ‫נאיעולכקלכ׳‪ :‬לא תלחמו׳ והוא‬
‫קםקםים והקגיפים‬ ‫׳‪ v‬ך ‪-‬‬ ‫״ ׳ ‪ -‬י• י • י ־‬
‫‪:‬‬
‫ישד‪1‬‬ ‫לא היתה כוונתו לחילול על‬
‫מפלים על נתבי י‬ ‫^לא אם ילחמל עם שאל העם ו ך א ת ע ל י ל ה ו ן במי ת ו ן ל א ט מ ך א !׳ ג < י ב ה א אשר ת ב א חדר בחדר ל ה ח ב ה‬
‫דכיקים;‬
‫חות(‬ ‫ושותמין‬‫קרויין‬ ‫והס‬
‫השריון‬ ‫ויאמר מלך ישראד קח את־מיכיהו‬ ‫ן ו א מ ר מילכא ך י ש ך א ל ך ב ר י_ת‬ ‫ןילאה מלך יםלאל שתככל‬
‫מעמד במרכבה ׳‬ ‫ק‬ ‫ס י כ ה ו א ת י ב ה י ל ו ת אמון ך ב‬ ‫המלחמה בק כך )כין כך ימלנ*‬
‫והשיבהו א ל ־ א מ ו שר־העיר ואד־‬
‫מתחזק ועומל כדי‬ ‫ק ר ת א ז ל ו ת ייואיש ב ר מל*בא ן‬ ‫ימילם לפיכך אמר להם שכל מ‬
‫שלא יכירו ישראל‬ ‫יואיש בךהמלך ג ואמרת כה אמר‬ ‫מלחמתם לא תהיה כי אס כמלך‬
‫‪-‬נ‪-‬‬ ‫‪IT-‬‬ ‫‪; T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪<T‬‬ ‫ו ת י מ ר כ^דגן א מ ר מ ל כ א שוו ‪v‬־‪r‬‬
‫ן‬ ‫;‬ ‫‪•I‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•זו‪,‬ד‬ ‫•י‪1‬‬
‫במכתל ויברחו ותחלת וו‬ ‫המלך עזימו את־זרה ב י ת ה ב ר א‬ ‫לכלו על שימיתוהו ואחל כך כ‬
‫נפילה ניסה‪ :‬גילוקל יל‪,‬״‬ ‫‪V‬רומא‬ ‫ד י ן ב ב י ת א ס י ר י ואבילוהי ‪ -‬ל‬
‫י מגא‬
‫ל יי"‬ ‫יי־‬ ‫ו ^‬ ‫» יי‬ ‫‪,‬‬
‫‪ f /‬י‬ ‫~ "י‬
‫‪v‬‬
‫‪w‬‬ ‫‪,‬‬
‫בשאל העם‪ :‬ויזעק יהוםפט <‬ ‫‪1‬‬

‫‪0‬‬
‫יייי למ*^ג^‪.‬״״י מ והאכלתו לחם לחץ ו מ י ‪ 0‬לחץ ער‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫וזה‬ ‫?הכילו קילו כי יהישפכו הוא‬
‫רלבג‬ ‫* ‪ -‬י ‪ .‬־ ל?»ןי *«« באי ב ‪ #‬ד ו ם ג ויאמר מיכיהו אס־‬
‫ב ש ל כ ם ; ו א מ ר מיביהו א כ ש מ ת ב‬ ‫הוא שאמל ויהי כלאות כלומר‬
‫ה נ ך רואה ביום ההו‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫־ ‪, v‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫־‬ ‫ת ת ו ב ב ש ל ס ל א ך ע ו א כןךכש יי ב י‬
‫ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪y‬‬
‫ח‬ ‫כהבק כמי ולכי לאה הלכה‬
‫•יי•‬ ‫י‬ ‫•‬

‫א ם ר ת כ א חדרבחרל‬ ‫בלא‬ ‫חכמה ולעת ו לת־מו׳‬

‫שוב תשוכ בשלום לא״דבר יהודה‬ ‫ו א מ ר ישמעו ע מ מ י א כ ו ל ה ו ן ן‬
‫להחבה י אמר זה כי‬ ‫ל‬ ‫לתמו‬ ‫מתכוין לאחאכ ל"יר‪3‬‬
‫אף על פי שהצליחו‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫וייאמר'שמעו״עמיפש‬ ‫בי‬ ‫וסליק מ ל ב א דישראל‬ ‫לקיבליה ללא לל לננל אחאכ אך‬
‫ישראל במלחמה הנה‬ ‫ויעל מלך־ישראל‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫לנגל עצמו מנגל פניו שלא היסב‬
‫• ‪J‬‬ ‫‪I-.- ,‬‬
‫קםתו לימק או לשמאל אלא כמו‬ ‫‪T‬‬

‫זיהושפט מלךיהודה רמת גלעד ‪J‬‬ ‫יהודה ר פ ת גלעד ‪ 1‬ואמר מ ל ב א‬ ‫עה־ה מושך הקשת לילה החצי‪:‬‬
‫מתחכא חדר כחלל‬
‫לבש‬ ‫זאתדק‬
‫מאמר מ ל ך י ש ר א ל אל־יהושפט י יהיה נביא השקר מ‬ ‫במלחמה‬ ‫ובא‬ ‫התחפש‬ ‫ך י ש ר א ל ל י ה ו ש פ ט א נ א אישתגי‬ ‫‪.‬ובללשלתמו תמו שני חזיונל׳ של‬
‫ב‬ ‫ב ש‬
‫‪.‬‬
‫'מ־י‬
‫_‬
‫‪Nbn W‬‬ ‫י‬ ‫י‪,‬‬ ‫‪I s‬‬
‫בגדיך ויתחפש מ^ך‬
‫‪v‬‬ ‫• ; » • • _‬
‫^ *‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫‪-‬‬
‫‪ v v‬י‬
‫?‬
‫ואעולבקרבא וארהל ב ש לבושך‬
‫‪t‬‬
‫וזליהו ושל מיכיהו ששניהם נבאו‬
‫^‪.‬חייי״‬ ‫‪1‬‬ ‫״ " • י‬ ‫‪VT‬‬
‫" ' ־" ז ׳ ׳ ־‬
‫‪T S‬‬
‫‪M‬‬ ‫ל ׳‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫שתגי מ ל ב א ד י ש ר א ל ו ע ל‬ ‫י ‪,‬‬ ‫א ס י ‪ /‬י‬
‫על מותאחאב י‪ .‬בין הלכקי׳ ובק‬
‫הלך ‪ :‬והסיביזז‬ ‫ס ם‬ ‫במלחמה‪ :‬ומלך א ר ס עוה את־שרי‬ ‫״‪i‬‬ ‫ו‪ -‬א ש ית ג ‪:‬י ‪ 1 1 ' ' :‬״ ׳ ‪:‬‬ ‫ג מ ב‬

‫השלין ׳ כתלגימו בין ליכקיוכין‬

‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪5‬‬
‫ס‬
‫‪v‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪J‬‬
‫אל אמה שלהעיד י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪ b‬־ ״ ז ׳‬ ‫" ־‬ ‫־;׳׳י•‬ ‫ו מ י ב א ך א ך ם פהןיד‬ ‫בגןךבא!‬
‫*ךליינא‪ :‬ללכבו׳ משלמ הלככ‬
‫לל השיבהו אל העיל‬ ‫הרכב א ש ר י ל ו ^ ל ש י =‬ ‫ל‬ ‫‪ :‬ר ה רבני ד ת י ^‬ ‫י ה‬ ‫י י‬

‫ותביאהו שם אל אמין‬ ‫‪ $»<J‬לאכ‪1‬ר ל א תלחמו א א ־ ל ן ט ן ואות־‬ ‫ו ת ף ן מלכון ל מ י מ ר י א ‪ 0‬ג י‬ ‫וקלי‬ ‫; הפיך יליך < כתוב ביול‬
‫ח י ן‬

‫שר העיר‪ :‬והאכילה!‬ ‫י‬ ‫פעמים‬ ‫בלא ״יולוסעם הכתוב‬

‫גדול כי אם־את־מלך־ישראללבדו‪:‬‬ ‫ר ךבאעכם זעיךאועם ך ב א אלהן‬
‫ידך‬ ‫וקלי‬ ‫שתיילינ‬ ‫יצסלכולאלס‬ ‫׳‬

‫לחם צר ומים יחץ ׳‬

‫ויהי בראות שרי הרבב את־יהושפט‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ש‬ ‫‪:‬‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫כי‬ ‫כאחת‪:‬‬ ‫יספיק‬ ‫בי פעמים‬
‫דל שלא יתנו לו לי‬
‫םפקו מלחם ומים אך‬ ‫ו ה ו ה ב ר ח ז ו ר ב ג י ר ת י ב י א ית‬ ‫החליתי י נהפך הקמץ חטף אל‬
‫והמה אמרו א ך מלך־ישראל ה ו א‬ ‫‪-‬‬ ‫ז‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T—.-‬‬ ‫~‪x‬‬ ‫•‬ ‫‪•• x‬‬

‫מ ה שיספיק לו כדיחק‬ ‫התית לתלח־ב עליה ופילזשל ה‬ ‫‪j‬‬

‫‪.‬׳התחפש ובא כמלחמ‬

‫יהושפט‪:‬‬ ‫ויזעק‬ ‫להלחס‬ ‫עליו‬ ‫ויסרו‬ ‫•לנס‬ ‫יהוישפט ואגון א מ ר ו ב ר ם מ ל כ א‬ ‫התליתי מן המכה לאלוני אבי‬
‫ואתה לבש בנליך‬ ‫ויהי כראות שרי הרכב כי־לא־מלך‬ ‫ד י ^ ר א ל ה ו א וזרו ע ל ו ה י ל א ג ח א‬ ‫פי׳ כי גם ללכבל לא לצה לנלו׳‬
‫‪x x -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪•• T :‬‬ ‫•‬ ‫;‬

‫הנה התחפש ה<ח‬ ‫©הוכה אלא למל לל כי החלה לא לןךבא כ י ה ת ו ח ן ה ו ש פ ט ז והוד! »'»י‪ '*»1‬ישראל הוא ויישובו מאחריו‪ :‬ואיש‬
‫»ןרכ״ בו שעג‬ ‫מ ח ל ר‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪5‬‬
‫;־יו״‬ ‫״ ׳י־־* ‪ v‬י ״ ‪.• V‬‬ ‫‪5‬‬
‫שהיכהוכן היא משמעות הכתלב‬
‫‪A‬‬ ‫•־ משך ב ק ע ת לתמי הבה ארת־מלר ״ ‪w‬‬ ‫ב ד חזו ךבגי ךתיביא ארי ל א מ ל ב א‬ ‫נזאמל החליתי ללא אמל הוכתי‬
‫ל ‪ Hsnto* .‬בין ה ד ב ק י ם ובין השריו ‪0‬ישנה בנלי) י**‬ ‫ך ש ך א ל הוא ותבו מ א ח ו ת ה י \‬ ‫!כתי אלי מלע אנא‪ :‬ותעלה‬
‫ל ך ס<‬ ‫ב ל‬ ‫חמה‬ ‫<>‬ ‫‪3‬מ‬ ‫ובין יל •י'ועי‪.1‬דאמר לרככו ה ‪ 3‬ך יף^ך ן ף ‪ -‬ן ^ ‪^ ,‬‬ ‫ביןב לדיבהק יו ^ ח א‬ ‫שרתאאל ל ק‬ ‫ת ר אמ לנ גכ רא בד יפש‬ ‫ויג ב‬ ‫היתה הילכת‬ ‫המלחמה׳‬
‫י‬
‫יכירוהו חיל ארם רוך‬ ‫י• י י '׳־ י‬ ‫!‬ ‫־'*‬ ‫״‬‫‪S,:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬
‫ל־•־ י‬ ‫י‪.‬‬ ‫‪T‬‬
‫י י ' ;׳‬ ‫;‬
‫ם‬
‫*־‬ ‫מ‬ ‫להנה‬ ‫לבי'‬ ‫וכמוהל‬ ‫ומתגברת‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫‪f.‬״"״^‪D‬״‪-7‬״‬ ‫מ ך ה פ ח נ ה בי ה ח ז ו ת י ן‬ ‫ואמר יימךבלניה אתיזיי‬ ‫שףינא‬ ‫ש ל ם ‪ :‬מעמד במרכבה י‬

‫״‬ ‫‪,‬‬
‫י'־־•'‬ ‫־'‬ ‫י י‬ ‫;‬
‫ו א פ ק ט מן מ ש ך י ת א ארי‬ ‫שלא הטה עצמו מפני המכה אלא‬
‫ותעלו־‪ .‬המריחמד־ז ב י ה ה מ י ן ‪ ! A 0 1‬מ ל מ י י ן ‪* " h i‬‬
‫‪1‬‬

‫כ י‬
‫וסליקו עבדי ק ך ב א‬ ‫מ מ ר ע א נ א ״‪.‬‬ ‫התחזק בעצמו והיה מחזיק‬
‫במלחמה *אך ‪S T‬‬ ‫והמ^ך ‪ r r n‬מעמד בטרבבו־׳ י‬ ‫נ^יומא ה ה ו א ו מ ל כ א ה ו ה מ ת ק ף‬
‫רוכב‬ ‫מעמד כמו שהיה במרכבה‬
‫במלחמה אד בלבל‬ ‫י י י ״ ‪ -‬׳ ־ • »»!‬ ‫יל י י י•‬ ‫‪i r r‬‬
‫כדי שלא יכיר} ישר שהוא מוכה‬
‫אחאב לבד התנבא‬ ‫נכח א ר ם רמו־‪/‬בערב ויצק‬ ‫ןנןאכס ב ן ת י ב א ללןביל ^ ג ש א ך ס‬
‫‪1‬ירך לבבם כמלחמה נכח ארם‬
‫מיכיהו לע‪:‬לאתלחי&‬ ‫ד ם ־ ה מ כ ה אלי•׳חיק הרכב״•‬ ‫ומירת ב ר מ ש א ואתריק ך מ א‬ ‫אל חיק‬ ‫כשאר הנלחמים‪:‬‬
‫א ת קטין לאת גדול כ•‬
‫דמחתאלנו רתיכאן‬ ‫לתיכא{‬ ‫לגו‬ ‫ה ל כ ב ׳ כתרגומו‬
‫א ם אק מלך ישלאל‬
‫ויעבוד‬
‫לבלו ׳ ה נ ה ם ם השם‬
‫יתיזה הרצק בלב י»[ך‬ ‫התחפש ‪1‬בא במלחמה י וחברו דדה מלא ו יב פסזקע‪ £‬את את ואת את וסימן נמסר בשמואל הלק כ סימן ג ‪:‬‬
‫א ר ם להפיל אחאה‬ ‫וישובו ‪ $‬מלאים בנביאים וסימן ויהי כאשר מת גדעק ׳ אל נחלתם דםוף ספר שופעים י כי לא מלך ישראל‬
‫בלמות גלעל ולא ה‬ ‫ה ו א וישובו הףלאכיס אליו י וישובו אחרי כן ויאמרו כאשד זמם יי׳ צבאות בריש זכריה י וכל כתובים‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫הסכים השי םימלמ‬ ‫דמו מלאים במה חסר וסימן וישובו מלכת ׳ צאן לרוב < וגם בירושלם העמיד יהושפט י וישבו כל איש‬
‫מיסלאלאחל ביולחמ‬ ‫יהודה י ויגא לחלקית הכזק י וכל אודתא חסי;‬
‫ולזה לא רצו חיל מ<^*‬
‫א ל ם ל ה מ ת יהושפכ*‬ ‫‪:‬‬ ‫••‬ ‫*‬ ‫• •‬
‫בםילעי שאיצו מלך ישלאל ‪ J‬ואיש מסך כקשת לתמו י לל שלא היה מתכוין להכית שוס אלם יהיה מאת השי שירה החץ כאופן שהכה מלך ישלאל כין הדבקים)בין ה ש ל ת‬
‫והלצון בזה שהכהו בין קשקשת לקשקשת מקשקשי השלין והנה הלצון ב א מ ח יבין השלין כין השלין להוא כאיל למה שאמל כין הלבקים כי הלכקים הם כשלין אל אללי‬
‫ועל ה ש ‪ p‬היה כלי זין אחל עשוי מחתיכלת ב ח ל דבקות ולוכבות זל על \\ והנה מאת ׳הסי שבא החן בין הדבקים ט בזולת זה לא היה יכול להכנס החן כו ואחל זה ק ל ה נ ס כן‬
‫עהמקלס אשל הכה בשלי( היה בין קשקשי השדק בללךשנכנס החץ כמפל ן כי החליתי י לא לצה להגיד כי הוכה כלי שלא ילך לב ישלאל אבל אמל כי באהו החולי ולזאמ‬
‫הסבה היה המלך מעמל כמלכבה נוכח אלם כל היום ההוא כלי שלא יסללו יםל׳ מהמלחמה ויתחזקו להלחם עם אלם‪ :‬ותעלה המלחמה ׳ לל שכבל חוקה והתנכלה מ א מ‬
‫)יעבל‬ ‫)יצק ל ם ה מ כ ה אל חיק ה ל כ ב י ל ל שקלוב שפיכת למן נ נ ל ד ל ל אל חיק ה ל כ ב אשל היה לגככ עלי;;‬
‫תה‬ ‫רדק‬ ‫ככ‬ ‫מלכים א‬ ‫רש‬
‫) י ע כ ל ל ה מ ה ׳ כתלנלמלפלוזואמל)יעבר לשק ?כר ו ה מ ה לשק נקבהלםק זבל‬ ‫נ&קי הכלבים את למל׳ ואלמד אכי ששם נהלנ נבלת ש ה ד אמל הנביא במקלם‬
‫כופל על הקול כמל ויעבירו קיל במתנה אל אמליעכל על האלם המעביר א מ היץל׳‬ ‫‪,‬‬
‫אסל לקקי הכלבים את לם נ מ ת וגל ‪ :‬והזונלת לחצו ׳ וכלי הזיק רחצי שם‬
‫ובלרש ויעבור הלנה באבול לסעים לנה‪ :‬איש לעילו ׳ שלא י ל ח מ ן ‪, y ^ V w‬‬ ‫מן הלם כך תילנם ילנת ‪ f‬ולבלתיכו אמלו אחאב מצונן היה)עשתה לו איזכל למלת‬
‫הזה עבל במחנה ישלאל אל בשתי המחנלת ולא נמצא בכתיב מי היו המנצחים‬ ‫שתי זלנלת במרכבתו‪ :‬בית השן ׳ שן לפיל ״‪ .‬וישלם‬
‫והמתנכלים אםישלאלואס אלם‬
‫וכיון שאמר הנכיא יםוכל איש‬ ‫כבא ו חסרים בליש׳ וסימ נמסר בסדר כי תשא; הלוא ‪ r‬מלאים בסי׳ וסיס ויאמר נתן׳ ויקרא לשמעי׳ הלוא‬
‫לביתו בםללם נראה שלא מרע‬ ‫חם כתובים דשלסה׳ אביט ׳ אלה׳ ויתר דברי אחאב׳ אחזיהו׳ אל תלכו׳ רחץ וטהר׳ דםער׳ קלל‬
‫מישראל לאם מתו מעסים היו‬ ‫ויעבל ה ל נ ה ׳ הלצק ת ל י אדניו ׳ ויתד דברי יהוא ׳ ץאש ׳ יהואחז דמלכי יהודה ׳ מנחם ׳ אשר הסיר חזקיהו׳ שלום ואמת יהיה ן‬
‫ומה שאמר הנביא לעמך תחת‬ ‫ג י ליעבל קול ה ל נ ה‬
‫עמל במלחמלת אחרות היה ז ה ;‬ ‫ו א י ב ר ו כרוז ב מ ש ר י ת א כ מ ע ל‬ ‫< חס‬
‫ויעבר הרנה במחנה כבא השמש‬ ‫׳היא הצעקה )ענינו‬
‫דםטף׳ השוטף כמל ויאמ ליוסף‬ ‫ללהיה גנבי ש מ ש א ל מ י מ ר ג ב ר לכ{ךת\ה ו נ ב ר‬
‫־ ‪V V.T‬‬ ‫‪/ .‬‬ ‫־ ‪ - . 1 - 1‬י‪:‬‬ ‫‪T •IT‬‬ ‫‪.l— .‬־ >‬ ‫קלל הכליז יי )ישטוף‬
‫וינל ליעקב‪ :‬גהזוכות לחצו״‬ ‫מ<דת‬ ‫הלכב על בלכת ש ראמיר איש אד־עירו ואייש״אל־‬
‫ומית מ ל כ א ו א ת א‬ ‫לאךעידה ן‬ ‫»< מ צ‬ ‫‪j -:‬‬ ‫ך‪v‬‬
‫מלסכ למעלה וישסף את ה ר ע‬ ‫‪T‬‬ ‫־••‬ ‫‪y‬‬ ‫‪A‬‬
‫שלמלק׳ללכיבעבל)‬
‫אמל שטפו ה ל כ כ ולחצו הזלנלת‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫!‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫עםשטףהלכב עלמי ארצו‪ :‬וימת המלך רבוא שמרו‪:‬‬
‫על כלכת שימלון והשטיפ חזק*‬ ‫ן ושטף‪:‬ת ךתימא;ןל ב ך כ ת א‬
‫הבלל)נתנקה הלבב ויכןבךי את־המלך בישמךון‪:‬‬
‫מהלחיצה צ וינקו הכלבים את‬ ‫ךשמרון ולרבו ב ל ב י א ‪ n‬ךמידה‬ ‫מהלם לנתעלב במים‬
‫דחו ׳ לל לם אחאכ כי כל זה‬ ‫ושם לקקי הכלבי׳ למו ויישטף את־הרכב ע ל י ברכת שמרון‬
‫ומגי ז י ג א ש ט פ ו ב פ ר ת ג מ א דיי‬
‫הלם מאחאכ היה וילקו הכלבים‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪T T : • :‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫‪:‬זד‬ ‫‪•• T‬‬ ‫בסתותם מהמי' ה ה ם וילקו ה כ ל ב י ם ' א ת ־ ד מ ו והזמרת‬
‫א ת למל כלכל יי׳ אשל לכל ב‬ ‫ו ק א ר פתגמי א ח א ב‬ ‫ךמלל \ י‬
‫כמקי׳ אשל לקקו הכלכי׳ את לם‬
‫<עוד היה לל מהבוז ם רחצו בדבר יהיוה אישר דבר‪:‬‬
‫ו ב ל ר ע ב ד ו ב י ת ש נ א ד פ י ל די ב נ א‬ ‫יתר דברי שהנסים הזונות ה‬
‫נ ס ת ילקקו הכלבים את למך*‬ ‫‪ J‬הרותצותכברלההיא‪ |*gJ‬ויתר דברי אחאב וכל־אישר עשירה‬
‫ו ב ל ק ר ו י א ד ב ג א ה ל א אנין‬
‫יה‪:‬לנות פיללםל כתלממו מא‪$‬י‬ ‫* ^ ? ' ‪ V‬לחצו כלמלאשר נ ובית השן אישר בנדה ו כ ל ־ ה ע ר י ם‬
‫ז! מיל‬
‫זינא )בלבלי לזל אחאב מצונן‬ ‫כתיבין ע ל ס פ ר פ ת ג מ י י י ו מ י א ל‬ ‫נסיע‬ ‫» ‪^- TT:‬‬ ‫‪w‬‬ ‫!‬ ‫במים ‪ -‬ה ה ים ‪:‬‬‫••‬ ‫נתעלכ‬
‫‪:‬־ • ץ‬ ‫••‪T:‬ו‬
‫היה עשתה לנ איזבל למית זונות‬ ‫ושכיב א ח א כ‬ ‫למלכי ישראל ן‬ ‫לכל׳‬ ‫אשר‬ ‫יי׳‬ ‫כלכל‬
‫כמלככתנ כלי שילאה ויתחמם‬
‫אישר בנה הלוא־הס כ ת ו ב י ם על‪-‬‬
‫ע ב ש א ב ה ו ^ ה י ו מ ל ך אחזיהו כ ר י ה‬ ‫נפשו‬ ‫ללשכבלהיתה‬
‫ועול ללשו הזונלת כמו חזיינית‬ ‫ישראל‪:‬‬ ‫הימים למלכי‬ ‫דברי‬ ‫ספר‬
‫הלל ‪j‬כ ‪v T - / • v‬‬ ‫כן‬ ‫נפש‬ ‫מחת •‬
‫תחותוהי ‪1‬‬ ‫״ו‬ ‫‪•y:T‬‬ ‫־ נ‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫•‬
‫הניעו שני חזיונות של אליהו ושל‬ ‫עםיאבירהיו וימלך‬ ‫תחתיו‬ ‫אחאב‬‫אחזיהו בנו‬
‫בלבל יי׳ אשל ן ב ל ) מ השבב‬
‫מיכה אליהו אמל כמקום אשל‬ ‫‪ i J •-‬י‬ ‫‪AT‬‬ ‫ד־‬ ‫‪R‬‬
‫‪ VT‬יי •»•‬
‫־‬ ‫» ‪: \-‬‬ ‫‪-‬ן־ • ‪j<-r ; •-‬‬
‫ננעל בלמות נלעל‬
‫לקקי הכלבים ונוי מיכה אמל‬ ‫קדבל יי׳ אסל לבל‬
‫‪,‬‬
‫אם שוב תשלב לנו ויש לםאול‬ ‫נלקק) הכלבי׳ את למו‬
‫היאך אמל בלבל יי׳ הנה נבלת‬
‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בלבל יי׳ אשל לבלי‬
‫נסקל כיזלעאל ללם אחאב ק‬
‫המניעים ‪.‬מזה^‬
‫‪,‬‬ ‫ואולם התועלות‪,‬‬ ‫מ‬
‫ה נ ה ז ה ב א ל ל מ ה שצליךאלבאללבזאתהפלשה אשל הגבלנו ב * ל * י י‬
‫בשמללן לקקוהו הכלבים‬ ‫‪L‬‬

‫ו ה נ ה התועלת הראשון הלא במדלתלהודיע שצליךלהתיםב בכל לבל קידם המעשה אי המענה כלי שיהיה באופן הראוי ולזה‬
‫ומהנלאה כי יזלעאלקלזכ‬ ‫ס פ ל סבא י ם ‪ b‬אל לחבעם וסאלו ממנז שיקל מעלל אבמ ויעבללהל ‪ to‬להם שימתינל עיל שלשת ימים וישיב אלתם לבר‪.‬‬
‫לםמלון ומי כליכת שמלק ה‬ ‫השנ< הוא להלליע כי טלב העצה ימצא בזקנים ליעלל מהנעלים לזה כי אלך הימים ית ן לזקני׳טלב העצה מפני מה שראו מהענינים‬
‫הולכים על יזלעאל והמים כאן‬ ‫בימיהם כיזה יעמילם על ההתחלות והסבות אשל בהם יגיעו אל התכליות המבליזשות עם שבהם תמצא החכמה מתל‬
‫אללמים מן הלם על תלעאל ושם‬ ‫לזאת הסבה גם כן ומזה יתכאל שטלב העצה לא יתכן שישלם ליללים אם לא על לרך הזללת ז‬
‫^ דמיויז ‪1‬הוא להוליע כי בהשפלת האלם עצחל ־יקנה ל) הנלולה והממשלה ובהתנםאו יסיל הנמלה והכבול לקקו הכלבים הלם ‪ 5‬ובית השן‬
‫׳שן הפיל עושק ממנו מלאכה‬ ‫היתה שאם יהיה המם עבל לעם הזה וישמע אליהם יהיו לו עבליםלספל נ ם כן שמפני‬ ‫^ ‪^ J ^ S‬‬
‫ואחאכ כנה מחנו בית אחת או‬ ‫שלא הסכים בזה)לצה להתנשא)להתנאות סלה ממנו מלכות עשלת השבטים‪:‬‬
‫סתים כי בית כלל וכן נאמל כ‬
‫א ל י ע ^ ל ע נ ק לחבעםבהתחלהעל שכבל נמנע מהלחם עם ישלאל תכף שבאהל לכל השם י ת בנבלאת עמוס ואכלו כתי השן‬
‫הרביעי‬
‫ה ‪ 5‬ל‬ ‫ה ‪1‬‬ ‫‪ ™I‬״‬
‫ומה שאמלנו כי בית א מ ל ללד‬ ‫על ספל והנה ספל כספל לכלי הימים שכבל התמיל לחבעם לעשות הישל בעיני יי שלש שנים ‪1‬‬ ‫ח‬ ‫ה‬

‫כלל מצאנו כמוהו לא תשב מ‬ ‫ח^ש< * * ‪ ™ * U‬ימו ענת •לנעם מעת התחלת) מלכותו על שעשה לו אלהיזהכונלםהכהניסוהלויים מאלצו כמה שהזניחם‬
‫&סה בבית לול כי קלם המה‪:‬‬ ‫^ ? ^ ו מ ז ^ מ מ נ ל התולה לפי מה סאפםר ועלי‪ ,‬וסיעתו נתקיים מה שייעלה התולה כאמלהפן‬
‫)ישלם‬
‫יש בכם אי ש א ‪ ,‬א ש ה ‪ ,‬נ ‪ ,‬׳ כ ״ י י י ל ה א י ם ה ה י א ויכלית את סמ^מתחת הסמים לכזה קלה לילבעם ולבעסא ולעמלי סלא נשאל‬ ‫&מ‬ ‫יהש‬

‫הטביעי הוא לפלסם המופתים להנפלאלת שנעש‪ ,‬על יל איש האלהים אשל בא מיהללה ונתחלשו עלל בסבתו והם מ ה שיבשה‬
‫ג ׳ י ר כ ע ס כ א ש ר ה י ה ח ^ ב ה לתפלש הנביא למה שנקלע המזבח לנשפךהלשן למה ססבה יל המלך אליו בהתפלל‬ ‫י‬
‫הנביא עלמ ומי• מ י ר ר לו בעכח על לכל עצמל בלבל יי׳שהחית אלתל האליה ללא אכל את הנבלה ולא שבל החמלל כי בהאמנ במלפתי‬
‫תתקיים פנת התולה‪:‬‬ ‫׳‬ ‫״מ‪.‬סןל*‬
‫‪. 1‬״״ «‪«-‬י ימ^וה לכל מ ה בנבלאה לא ישלב אחלל מהצלאה ההיא ויללה על זה מ ה שנענש הנביא אשל מיהול‬ ‫‪1‬‬

‫התשיעי הלא להודיע שהאנשים הרעים מאל לא יענסם השי על חטאם כאיפןשיעכשםהכלתילעים מאל ללזה תמצא כי הנביא‬
‫הזי״ מפני עצם חנ‪1‬אמ לא נענש על מה שלכל שקל כשם יי מלון ונענש הנביא אשל מץולה עלשעכל על לכלי עצמו‬ ‫>‬
‫״עעשהיהזהכשננהכיהאמקשיהיהלכליי׳מהםאמלוהנכיאהזקן ונענם על שלאהתישככלכו לעמול עלשאיאיפםלזהולזאת‬
‫הסבה בעינה תמצא שלא נענש ילכעם על הפלנת חטאיו ונענש לחכעם כמו הנה אחת אחל שהתחיל לחטוא כי אז עלה עליו שיםק‬
‫^ » מ ת בית המלך <נם אחליזה היה בפחלנלללעלשמנני‬
‫הנחשת אשר עשה היו נושאים הלצים מלי באו בית יי׳ ואחל ישיבו אותם אל תא הלצים י‬
‫ח ^ ‪ 1‬י ר < היא לפלסםיעול אחיה הסילוני לאשת ילבןעםוקמחו אחל זה לפי מהשנזכל מ ה וענק המיפת אסל נבלל בו והיא מ ה‬
‫שהגביל הנביא כי כבא לנליה העיל תקוצז ותלך תכףאלביתה ותכף המתה ‪ k‬ביתה ימלתהיללוזהכי היה מלכת‬
‫כפלא כי צעליה בללכה זה המ מלת ח ת תלך במהימת אל במתון‪:‬‬
‫הוא להודיע כי הסבה היה בחטא רחבעם המת? בן נעמה העמונית ולזה כפל הספלל בי שם אמן‬ ‫חאהרעשד‬
‫י <עמה העמלנית נצ‪/‬ה גתכאל אמות מ ה שזפל בתולה מ ה הסבה על מה שהזהירה מהתחתן‬

‫ו‬
 ‫רלבג‬ ‫מלסם א ככ‬
‫אינו עישה‬ ‫סלא ילאהו א ל ם וזה כי אף על פי שהשי שליט בעשיית המופתים ה נ ה‬
‫אלתס כי א ם ב ע ת הצולך כמל שבאלמ במקומות לבים ב מ ה שקלם ‪i‬‬
‫הלא להוליע שכמל שילשגחו הנלווים לשלם בשיכיא ה ס ם יתעלה‬ ‫הבשרים‬
‫עליהם טובות בזכלתל כן ת ד ב ק הססגיזה ייתל מצלם להביא‬
‫עלכם על החזטאיס על צל ה ת י כ ח ת כאמלל בקלובי אקלש )לזאת ה ס ב ה א מ ל ה‬
‫ה צ ל כ י ת מ ה לי ללך איש האלהים כי ב א ת אלי להזכיל א ת עלני ‪J‬‬
‫הבשרים ואחר הלאלהלליעכי כ ב ל יהיה מלשגת החוטא מ מ ת האיש‬
‫הטוב המושגת א ם היה האיש ה ט י ב מצטעל כ ל ע ם י ק ל ה‬
‫לאים ההלא כי להציל) מהצעל ינצל התלטא מהרע)לזה א מ ל ה נ ם על האלמנה אשר‬
‫אני מ ת ג ו ל ל כ ה הלעות להמית א ת בנה)*הכי מפכיזהיצטעל אליה) ב ל ע שיקלה‬
‫לה)לזאת ה ס כ ה צעלעצמללהתמיללעל הילך שלשה פעמים להשים פי) על פיל‬
‫ועיניו על עיניו'ויליו על יליל)כן בזה האלפן ללזאת ה ס ב ה נ כ צער עצמל להביא ה נ ש ם‬
‫כ ש נ ה ל אלצה ן ם ס פ נ מ כין כלכמכדל שימלט) מהצעל הזה)יביא השי נשם על‬
‫ה א י ן למזה הצל תלעיל ת פ ל ת ה א ל ם השלם לזללתל מ פ ל ה צ ט ע מ על ה ר ע שיקרה‬
‫לנ כמל שזכלנל זה השלש כמקימות ל כ י ס י‪.‬‬
‫הבשרים ושנים הלא כמללת להלא להלליע שמי שיעשה ל כ ר מ ה לתכלית‬
‫מ ה לאלי שלא יקצל מ ה ב א ת כל הסבל׳ העלזללת ב ה כ א ת‬
‫התכלית ההלא למהסרת כל הסבלת המלנעלת הנעתל ללזה ת מ צ א כי אליה)‬
‫כ ם ל צ ה םיבא נשם על ה א ק על צל ההשגחה ה ת ח כ ם בכל עלז להכרית האמונה‬
‫ה נ פ ס ל ת אשל כעכילה נענשל ישלאל כםנעצל ל ת ם המטל)לזה ל צ ה נכיאי הבעל‬
‫ונביאי האשלה בםיבחן לעם כי ל כ ל הבעלים הבל לאין כ ם מלעיל לככל השתילש‬
‫ב ז א ת הבתינה בכל צל מהצללים שהיה אפשר לו שלא י ס א ר ל ה ם ב ה ס פ ק נלזה‬
‫ב ח ל ש י ה מ ה ק ר כ מ ת פ ר י ס מפני מ ה שנפלליםלאל בל מהטעית אחלי ענלי ז ה ב‬
‫)לצהםיבחרללהם נביאי הבעל ה פ ל ה א ח ל כלי שלא יוכל) ל)מר אל) ה י ה לנו‬
‫ה פ ר ההוא אשר נ ס א ל לאליהל היה הבעל שומע לקולמ)לצה נ ם כן שיעשו תחלה‬
‫כלי שלא יאמר) כי אלהיהם כועס על ששמוהו אחרון ולזה לא ענה א ו ת ם )רצה‬
‫שיקלאו כשם אלהיהם כלי שיתפרסם לכל שהם קראי' לאלהיהםואין קול ואין עונה‬
‫ו א ן קשב ולא יוכלו להתנצל ולומר שזה אשל לא ענה אותם ב א ס מפני שלא ק ל א ו‬
‫לו ולי א ת היסבה נ ם כן לצה שיקראו בקילנלול כאופן שלא י ם א ר ל ה ם ב ז ה שום‬
‫התנצליתלאחלזההקיםמזכחיייההדוסלהעילכילןלכל) לאוי שתהיה העכולה‬
‫והלא אחל לבל ולוה לא לצה להלאות כי כ מ ק ו ם כעצמו אשל עכלנה) כ ל א ם ו נ ה‬
‫יעבלוהו ע ת ה לפי שהוא אחל לבל כזילתלכוי ה נ ה כמו ם ה ז ה י ל ה ה ת ו ל ה שלא‬
‫לעבלו כי א ם במקו׳ א ס ר יכחל יי' אשל הנלותו שם והוא כית המקלש כן ל צ ה אליהו‬
‫כאשד הביא אותו ה ה כ ר ח להקריב בחון במצות השם להלמות לפי היכלת בללכי‬
‫ה ת ו ל ה כמ) שזכלנו וככל כ נ ה אותן לשם יי' כלי שיכירו הכל כי כל מעשיו היו לשם‬
‫יי' ולזה ענהו כ א ם והקים בו מהאבנים כ מ ס פ ר שבטי ישראל כאילו העיר כ ז ה כי‬
‫ישל בכללם ראוי שיהמ לשי כי הוא לקחם ל< לעס וכאילו ה י ה סימן שככר יםובל‬
‫כלם לאמונת) לצוהל לשפוך ם ם מהמים כמית ל ב כלי שיתבאר לישראל מ ת ר עוצם‬
‫נ ב ו ל ת השי כהולילו א ם לאנל א ת העולה והעצים והאבנים וללחך א ת המים אשל‬
‫בתעלה להמ מ ס פ ל הכלים ס ת י ס ע ס ל ה להבה בעינה שהיו מ ס פ ל האבנים שתים‬
‫ה‬
‫ע & ל י•‬
‫העשרים ושלשה הוא בלעלת והוא להוליע שאין בשי תנועה והסתנוי*‬
‫לזהל שלש נללל בענק השי כמו ש ה ת ב א ל במקומותיו‬
‫וזה ל מ ל מ מ ה ת ו ל שהתל אליהו בנביאי הבעל כ א מ ל ו כי שית לכי שינ לו וכי ל ל ך‬
‫•‬ ‫לל אללי ישן הוא ליק־ן למלכו ב ז ה סאלל ה מ ק ל י ם ה ם המשוללים מהשי‪:‬‬
‫הבשרים וארבעה הלא בדעית להוא להוליע שהמופתי' יעשה א ו ת ם‬
‫השי על יל כביאג באמצעלת ה ת פ ל ה וזה שלש ל ב‬
‫התיעלת ככלזכלוהל ל כ ל זל וכבל למלנל ז ה מ מ ה ם ס פ ל ב ז ה ה מ ק ו ם מ ת פ ל ת‬
‫אליהל על כן הכלפית לתחילתו ומתפלת אליהו שענה) השם י ת כ א ם כפני כל ישלאל‬
‫ומתפלתושיבא המשל ע ם הפלגת העצילהשהיתה אז)בזה ה ת כ א ל שלא הלנכל‬
‫ב ע ת ב ל י א ת עולם סיתחלשי אלי המופתי' ב ע ת שנתחלשו כמו שיחשבו אנשיי מ מ ה‬
‫שאמל) זל תנאי ה ת נ ה ה ק ב ה ע ם מ ע ס ה בלאשית יזה שאם הונת הענק כן יתחייבו‬
‫ענינים מנינים אין המלט מ ה ס א ם ת ח ל ה יתחייכ שתהיה ת פ ל ת הנביא עליהם‬
‫לבטלה לאם שנית יתחייכל שיתחלשל נ ס כן ב ע ת שהונבלחדוםס בזול נביא ובזולת‬
‫משתלל ו כ כ ל יחוייכ ז ה לפי שאין לאומל שיאמל שככל ה ו נ ב ל א ז נ ם כן שימצא‬
‫אז נביא כי זה בלתי אפש' כי הנביא לא יהיה אלא כשלמיית יקנל ה ם ל כ ם ככחילימ‬
‫שיקנם לשלא יקנם לאם הנחנל שיחלייב אז כן שיהיה נביא ה נ ה בטלנג טבע ה א פ ס ל‬
‫ויחעיב שיהיה זההאישעל כל פנים כעל שלמיילק‪ ,‬יתכן ב ה ם שיהיה נכיא לאם‬
‫שלישית כי מפני םהמיפתים נמצאים מתחלשים ב ע מ ל תועלות מ ה לפי ה מ ק ל י ם‬
‫והמשינים הנמצאים אז לאנשים ליחגייבכשהונח חללש אל) המלפתים ב ע ת ה ה י א‬
‫ב ל ל ך ה ה כ ל ח סיהיה חללס אלתם ה מ ק ל י ם להמשינים אשל בעבללם נתחלשל אל*‬
‫המופתים ע ל צ ל ה ה כ ל ח נ ם כ ן להמשל שאם הונח ה ע נ ק כן ה נ ה מפני שמופת‬
‫ל ל ת האש מן השמים על העילה ועל העצים)על האבני' )אכלה א)תם ולחכם המים׳‬
‫אשל בייגלה היה לתכלית שיסולולישלאל מעבולת הבעלים )ישובו אל השי ה נ ה‬
‫היה מחוייב לפי ז א ת ההנחה שיהיו אז ישלאל עוכלים הבעלים )יהיו א כ מוכלחי^‬
‫לחטיא ת ה יבטל טבע הכחילה)טבע ה א פ ם ל )יפיל ה ת ו ל ה בכללה כ י מ ה נ ל ו ל י ת‬
‫מהפנית אשל עלמ נבנית הלא שלאלם בחילה ימסיל ב ה לעשות מ ה סיסולל לו‬
‫מהבחילה‬
‫רלבנ‬
‫כ מ י ם ההם)היא כי יסיל א ת כ נ ך מאחלי והנה נ ע מ ה ה י ת ה כאילו לא נתניילה כי‬
‫חזלג ל ס ו ק ה ל ע נשי שלמה מעיי האלצות כמו שקלם ה ם פ ו ל כ ז ה י‪.‬‬
‫השנים עשר הוא להוליע כי ה ס ב ה היתה בחטא אבים היותי כן אשה‬
‫ר ם ע ה והיא מ ע כ ה ב ת אביסלום כי היא עשתה מפלצ' לאשלה‬
‫כ מ ג ס נ ז כ ל א ח ל ז ה ומזה המקום עמלנו על לוע אבשלום כי ה כ ת ו ב יחס אותה לו‬
‫להלמותה לפעללתיו‪:‬‬
‫השלשה עשר הלאלהלליעכי שנלת לשקים תקצולנה ואולך ימים לעיכלי‬
‫השם ית)לזה ת מ צ א כי אכים לא חיה כמלכות כי א ם שלש‬
‫שנים)אסא שעשה הישל כעיני יי' ה א ל י ך ימים על ממלכתל ללזאת ה ס ב ה נ ם כן‬
‫ה מ צ א שככל ל א ה א ס א כימי) כמל שמנה מלכים כישלאל)הם י ל כ ע ם ) נ ל כ )כעשא‬
‫ואלה חמלי)תבני)עמלי)אחאב‪:‬‬
‫הארבעה עשר ה ו א להלליעשאין לאלי לאלם שישים כשל זמע) אבל לאלי‬
‫שישים כיי' מכסחו כיש כשמצא עצמו נעזל כ) י ת ולזה תמצי‬
‫שנענש אסא כששם כשלזלוען כששלח אל כן הלל מלך א ל ס כ ס ף וזהכ שיפל‬
‫ב ל י ת ו א ת כעשא מלךישלאלכלי שיסול מעלמ כמו שנזכל כ ס פ ל ל ה ) ל ז א ת ה ס ב ה‬
‫נ ס כן ילמה שחלה א ת דנליו כמו שבארנו‪:‬‬ ‫י‬
‫החמשה ^שר )הוא לבאל עוצם השנחת השי בישלאל בעביל בליתו ע ם‬
‫ה א ב ו ת על שכבל תמצא שאף על פי שיהמ ישלאל ראויים‬
‫ט י ס ת י ל השי פניו מ ה ם ויזעוכ אותם מצל עוצם חטאתיהם ה נ ה כאשל נ נ ל ה לשם‬
‫י ת מ ר ו ב פעללת א ח א כ שהיו כלי אל שיסוח ישלאל לנמלי מאחלי השי ה ל א ה ל ה ם‬
‫י^ז ענינים יקחו ב ה ם מ ו ס ל ןזה ב ל ל ר נ ה כי ראשונה ה ר א ה לאחאב)ישרי א מ ת ו ת‬
‫ד ב ל י הנביאים נקלללתיה' כי לאו שהקללה שקלל יהושע מי ס י ב נ ה יליחו נתקיימה‬
‫זזה ל ה ם לאות כי הקלללת הכתובות ב ת ו ל ה למי שלא יקיים א ת ל כ ל י ה יתקיימו‬
‫ולפי שלא לקחו בזה מוסל ה ל א ה ל ה ם השי מקללות נביאן שהם יתקיימו ת כ ף א ם‬
‫לא ישובל אל השי ללזה ס פ ל שכבל א מ ל אליהו אל אחאב שלא יהיה ה ם נ י ם ה א ל ה‬
‫ס ל ל מ ט ל כ י א ם ל פ י ל כ ל השי וזה יהיה כשישובו לעבללתו י ת ז כ א ם ר ר א ה שלא‬
‫לקחו מוסר בזה לאף על פי שהם רואים קיום ייעולי הנביא וקללותיו ס ב ב שישיב‬
‫אליהו אל אחאב ליעשה מ ה ס י ת כ א ל ממנל כי יי' הוא האלהים מכל ה מ ו פ ת הנבלא‬
‫ש י ת ח ל ם ב ל ד ת ב א ל ב ז ע ם ז ה כי הבל הוא הבעל לתכלית שיסובי ישלר!ל כילם‬
‫לעבללת השי ד ה ל מ נביאי הבעל לכאשל ל א ה השי כי לא נכנע אחאב ב‪/‬ה ה ל א ה‬
‫לו נפלאות בעשיית הטובלת כלי שילע שהיא יי' ליעל לו זה הטוב על יל ככיאל על‬
‫ש כ ב ל נצח במתי מעט מלך א ל ס ע ם כל המלכי' אשל היל אתו לסנה בזה הפעל על‬
‫ש ת ת ח ז ק בלבל האמלכ' כשי לבכל זה לא לקח מיסי)לזה ק ל ה לל מ ה ר ע ילה ש ק ר ‪:‬‬
‫הששה עשר ה ו א ל פ ל ס ם עוצם הנפלאות כעשה ה ס י על יל אליהל )הלא‬
‫שהתמיליהעולבי' להביא לו בנחל כלית אשל נ ס ת ל שם ס נ ה‬
‫א ח ת לחם)בשר בבקר)לחם ובסל בערב ומכל ה ק מ ח שהיה בו מעט ק מ ח לצפחת‬
‫השמן שהיה מ מעט השמן ה ס ת פ ק י מ אליה) )האלמנה )ביתה שנה א ח ת ולא‬
‫כ ל ת ה כ ל ה ק מ ח וצפחת השמן לא ח ס ל ה יהחיה בן האלמנה א ח ל מותי)הוריל‬
‫האש מן השמים לאגל העולה)העצים)האבנים ילחכה ה מ י ם אשל בתעלה ע ם‬
‫לבלי המים שנשפכו ם ם ) ל ב ת המנ‪1‬לכהפלנה כאשל ה ת פ ל ל אליהו אל השי ע ם‬
‫ה פ ל נ ת העציר' ש ה י ל א ז ומה שהביא השי לאליהו על יל המלאך עונת רצפי' וצפחת‬
‫מים ןמה שעמל ארבעי׳ יום)ארבעים לילה בזולת מאכל ומשקה ו ה נ ה סופרו אלו‬
‫הנפלאות כי כ ה א מ נ ה ב ה ם פ נ ה ח ז ק ה מ פ נ ו ת ה ת ו ר ה ‪:‬‬
‫השבעה ע^שר הוא ללמלמ שככר אפשר שיעטר הנכיא על ק צ ת מצות‬
‫ה ת י ל ה ‪ .‬ב ל ב ל יי' לפי שעה)לזה ס פ ל שהעולכי׳ מביאים לו‬
‫לחם)כשר ב ב ק ל )לחם)בשל בעלכ והיה‪.‬א)כל ה ב ס ל יי' אף על פי שלא ה י ה‬
‫יולע א ס היא כשרה)לזה תמצא שהקריב עולה בחון כ ה ע ת אסור הכמ‪5‬ת ילזה‬
‫השלש העילה התללה כ מ ה שאמלהאלמ תשמעלן כמל ס ב א ל מ בבאללכל ללכלי‬
‫התללה‪:‬‬
‫השמנה עשר הוא ל פ ר ס ם עוצם ה כ פ ל המופתים אשר נעשו על יל ‪.‬‬
‫אליהו על שתמצא שלא הביא ה ס ם מ ה ק מ ח כ כ ל הק^ח‬
‫)מן השמן כי א ם שיספיק לשעה א ת ת כלי שיכפל ה מ ו פ ת יותר ויתפלס ז ה לאלמכה‬
‫ב ז ה האופן כי כ ב ל ה ת מ י ל זה ה מ ו פ ת שנה א ח ת וכזה תמצא שהעירבי' הביאו לו‬
‫שנה א ח ת לחם וכשל כ ב ק ל ולחם לכשל ב ע ל ב ללא הביאו לו ב פ ע ם א ח ת ליום אחל‬
‫אל לשני ימיי אל מ ת ל ע ם שכזה ה ע ל ה שהשי כ ח ל לנכיאל כ ז ה האופן ז ה הענין כלי‬
‫שיהיה המזין מ ת ל ב ל י א ) מ ת ל ׳לחלק מהעפלש ע ם שבשני אלל ה ל כ ל י ם תועלת‬
‫ל כ א ל שהשלמים א ק לאלי שיבקש) ה י ת מ מ ת אכל יספיק ל ה ם ההכלחי לבל‪:‬‬
‫התשעה עשר הוא להלליע שלאלי ל א ל ם ל כ מ ח מ ה ס כ נ ה כשמכל על ז ה‬
‫ולא יסמנך על ה נ ס ב מ ה שאפשר לו להמלט בצל א ח ר‬
‫הלא ת ל א ה כי נ ם הנביא כשילא מ א ח א כ צוהנ השי שילך ק ל מ ה ) י ס ת ל בכחל‬
‫כ ל י ת לשם לא ילאהו שום א ל ם ע ם מזונן יהיה שם וישתה מהנחל והעולבים יביאו‬
‫לו לחם יבשל כי א ם היה ב א לו מזונו על ילי א ל ם ם ם אולי מליע ז ה למלך כי כל‬
‫ל ב ל ל א י כ ח ל מ ן המלך לפי שכל אחל מהמלעיס מקומו מליעלו ז ה למצלא חן‬
‫כ ע י נ י מ ה ת מ י ל ל ח ה ש כ ה א ח ת ל א ז יבש הנחל)לא השתלל השם להביא שם מ י ם‬
‫כ י לא היה צליך ע ת ה לכמ‪ 5‬ז ה ה ה ס ת ר הנפלא כי כ ב ר מאש מ מ מ המלך באופן‬
‫מ ה יהספיק לי ה ה ס ת ל בית ה א ל מ נ ה והיא ה י ת מ ת ק נ ת לו מזונו באופן לאיי ולזאת‬
‫•הסבה בעינה ס פ ל שכאשל ילא אליהו מאיזבל ק ם והלך על נפשו במלב׳ ד ר ך יום‬
‫תו‬ ‫רלבג‬ ‫מלפם א כב‬ ‫רלבג‬
‫הלא להוליע חוזק השתלללת החכמה האלהית‬ ‫השלשים ושלשה‬ ‫‪ A‬מהבחילה אם עבילה או מלי הכל לפניו החיים ואת הטיב ואת המותןאת הלע‪:‬‬
‫לקדכ ישלאל לעכולתווזה כי כ ע ת א ס ל נ ת י ם מ‬
‫הוא להודיע שאין ראוי לשלם לחמול על הלעים‬ ‫העשרים וחמשה‬
‫להאמין פי יי׳ הוא האלהיס מפני החלפת הנפלא שהלאה להם אליהו ה ל א ה להם‬ ‫המחמיאים זולתם ומסירים אותם מאחרי השי כי‬ ‫* ‪1 1‬‬
‫נצוחסהמק חיל אלם הנפלא כמתי מענו ל מ ק ילעל כי יי׳ הלא האלהים ותתחזק‬ ‫‪.‬תמלהעליהםהיאאכזרילתעלהטלכי׳ןלזהתמצאםספלשכבלצוהאליהולתפוס‬
‫אמלנתס כל ילתל כמל סזכל כזה המקום‪:‬‬ ‫חתנכיאיהכעלכלס כאופן כלא ימלט איש מהם והולידם אל נחל קישון ושחטם‬
‫השלשים וארבעה הלאלהוליע םלאוילאלם כםיפיל כילו כמלחמה מי‬ ‫שם‪:‬‬
‫שהלא תמ‪T‬ל‪ 5‬ללעמל לקין מכאיכ שלא יחמיל עליו‬ ‫היא להיליע שראוי לכל א מ ז לחלוק כבוד למלכות‬ ‫העשרים וששה‬
‫אךיכעלאלתןמןהאלןפןימצאלו מקלס אחל זה אס ימלט להשחית הלא לעמו‬ ‫הלא ת ל א ה כי אליהו עם עוצם מעלתו בנבואה שנס‬
‫לפיהיכילתילזאתהםכה תמצא שצלתה התולה להכלת את המלינים מפני מ ה‬ ‫התגמלחץ לפני אחאבעלבאןליולעאל ואמנם חלק לגככול עתה ל א ק י ל ם ‪ 1‬ה‬
‫שנתבאר כי הם צוללים לישראל כנכליהם )צלתה גם כן למחלת א ת זכל עמלק‬ ‫ליילחה שנס היא סל אז חאחלי הכעלים והאמק כסי ולזה הסכיםלאליהובהרינת‬
‫לזאת ההבה)לזה ספל כי מפני ששלח מלך ישלאל כן הלל אסר שמהל השי כחלמו‬ ‫ע י ח י הבעל אך קולם זה שהיה כתכלית הלוע לא חלק לןככולוכןלא חלק לו ככלל‬
‫וכלסנתו)כמכמרתג כעס הסי עליו)אמללו שכבל יהיה נפשו תחת נפשו ועמל‬ ‫כשחטא כלכל נכית‪:‬‬
‫תחת עמ) ״•‬ ‫היא מ ה שלמלנו מזה שהיה לאליהו אלך ימים נפלא‬ ‫הבשרים ושב^ה‬
‫השלשים וחמשה הלא להלליעשאק לאלי לאלם שיקשה א ת ל מ הלא‬
‫‪,‬‬
‫זלזהאמ׳ קח נפשי כי לא ננוכ אנכי מאכלתי ומזה‬
‫ת ל א ה מ ה שקלה לנכות מפני הקשותו לכל שלא נתלכ‬
‫נתיסרמ להאמין שפנחס הןא אליהו ושאליהולא מת כמו שבארנו אצל באומו זה‬
‫להחליף כלמללמלךככלםטיכ ממנו)לא לנה גס כן למכל) אלז ן‬
‫הסמל;‬
‫הואלפלכס כי מפני המתאחאכ מלך שומלין היה‬ ‫השלשים וששה‬ ‫הבשרים ושמנת היא להודיע עוצם הכנת ה ל סיני להניע ס ם הנבואה‬
‫מושל כישלאל ומניע אותם לעסות מ ה םילצהולזה‬
‫ולזה ספל שכאשר הניע אל המערה שם באהו לכל‬
‫לא נענשו כל כך החולי׳ אשל הסכימו כמיתת נכות כזה האופן המגונה גזה כי כני‬
‫יי׳ בזה האופן הנפלא‪:‬‬
‫שלי המלינות היו את אחאכ בשמלק ומפני זה היו מוכלתי׳ אבותיהם לעשוי לצ־מ‬
‫היא להןליעשהכמנהבמציאל׳ הנביא היא להםנחה‬ ‫הבשרים ותשעף‬
‫כלי שלא ימית כניה׳ ולזה זכל שנעלי שלי המליכו׳ היו את אחחב בםומלון וקלא נ ס‬
‫על מי שהוא נביא בתוכם וכאש׳ ישתמש ב׳ה הנביא‬ ‫‪. ,‬‬
‫כן לזאת הסבה אחאכ מלך שומלון כי מפני היותו מלך כשמרין היה מלך ככל עבלת‬
‫לתכלית אחל זללת המכוון בו לא תסכים החכמה האלהית שיהיה נביא לעם ההוא‬
‫השבטים)לזאת הסבה אמל קוםלל לקלאתאחאבמלך ישל' אסל בשמלק כמו‬
‫)לזיז תמצא שספל שכאשל ל א ה השי היות אליהו מבקש לע לישראל היישימ להבין‬
‫סבאלנלבכאילנולזאת הפלשה‪:‬‬ ‫* א ק השם ית׳ חפן בהבאת הרעו׳ ולזה לאה במלאה הנביאה הלוח והלעש והאש‬
‫השלשים ושבעה היא לפלסס חטא אחאב בלבל נבות ועכשו הכפלא‬ ‫ילא היה בהם יי׳ ואחל זה הלאה לו כבילו אז שאל לו שנית מ ה לך פ ה אלהינ וידמה‬
‫על זה החט׳)שאל חטאיו ועונש אי בל על זה החטא‬ ‫שמרוב כעס אליהו על חטאת יםלאללא התחכם לעמיל על הכונה האלהית בזה‬
‫כמו שיעל לו אליהו כי זה כל) והללמה לו כזה הםפיל מקיי׳ שהשם ית׳ שופט האחל‬ ‫המראה^שהלאה לל השם ית ולזה השיכ שנית לשי כמו התשובה הראשונה לכאסל‬
‫לפי מעשיו והוא פנה חזקה מפנות התולה‪:‬‬ ‫ל א ה השי שהלא משתמש כנכלאתילהכיאלע עלישלאלכהפך מ ה שכללן כ ה אן‬
‫השלשים ושמגה היא להוליע שהלוני מלכות נכסיהן למלכלת ילזה‬ ‫ל י ע ו שימשח אלישע לנביא תחתיו עם שככל הוליעו עם זה איך יקום השי נקמתג‬ ‫הן‬

‫סלחה איזכל על לבל נבית שיעיל) בי כי כלך אלה ם‬ ‫מיסלאל כעזכס את כליתז על ילי חזאל ויהוא ואלישע‪:‬‬
‫ומלך כלי שיהיה חייב ירתה מפני כלכתי המלך)לזה יוכל אחאכ ללםתחתכלמו‬ ‫הוא להוליע כי לוכ החשק ככקשת השלמות והחכמה מכיא‬ ‫השלשיס‬
‫)אפשר שנאמל שכבל הלמת נבלת)לא הין לל כנים ללזה אמל אס לא את למי נכות‬ ‫האלם אל השלמות הלא ת ל א ה כי אלישע מפני חוזק חשקו אל‬
‫)את למי בני) לאיתי אמש להם הבנים שהיה עתיל להיליל לילמה סאהאב היה‬ ‫השלמות האנושי בא אל זאת המעלה הנפלאה הכזכלת בזה הספול וככלינלה‬
‫קללכ & ולזה ירל אחאכ ללסת ןלזאת הסבה אמלה לל איזבל כי אין נבלת חי כי אם‬ ‫»וצם חשקי ללה שהוא הכית בית אביו שה)א עשיל מאל תכף שההלץ אליה) אללתו‬
‫מ ת מניל שכיון שמת מכל מקים יהיה אחאכ יללםו‪:‬‬ ‫עלז ועזב אבמואמו ל!ה התכלית והשתלל להיות משלת א ת אליהו ל מ ק ילמל‬
‫השלשים ותשעה הלא להוליע שכאש׳ יעל השי יעול לע לאיש על חטאנ‬ ‫ח מ ד מממ ומללב שמחתו כזה זבח צמל הכקר וכשל הכשר ככלי הבקר וכתן לעם‬
‫ונכנע מלפני השי הנה השי ינתס על הלעה ההיא‬ ‫לאכיל עם שכל זהלהעיל שהוא כפלל מכל וכל מאלו העסקים המלאכותיי׳ ומעתה‬
‫& ה תמצא שזכל כי מפני שנכנע אאאב מלפני השי אמל שלא יכיא הלעה שיעד‬ ‫תהיה כל השתלללתו כבקשת החכמה והשלמות ולזה לא לצה שישאלו הלכלי׳אשל‬
‫לו כימיו‪:‬‬ ‫היה חולם כ ה ם ‪j‬‬
‫הוא להוליע םכית הסקילה מחק לעיל ולזה אמל ויוציאו^‬ ‫הארבעים‬ ‫ה י א כ מ ה ת והוא להודיע שאין לאוי לאלם שיפלל‬ ‫הבלשים ןאחף‬
‫מחק לעילויסקללה) כאכנים וימות‪:‬‬ ‫מבית אכמ ואמו כזללת יליעתם כלי שלא יכאיב לכם‬ ‫‪.‬‬
‫הארבעי' ואחר הואלפלםם ח ע תכינת אחאכ שעם כל מה שקדם‬
‫‪0‬‬
‫‪ * .‬ל א מממ איפה הוא ולוה תמצא שעם ל כ החשק שהיה לאלישע ללכת אחלי‬
‫מאלו הלכליס שהיה לאלי סיקח בהם מוסל )ישיב לסי‬ ‫‪-‬אליהו ה נ ה התעילר ללכתלאכמ ולאמו לנשק איתם ולהודיעם הפרלו מ ה ם ‪:‬‬
‫ה נ ה ככל תמצא שכאשל אמל לויהושפט סילרוש כלב יי׳ התספק בנביאי האסר׳ז‬ ‫הבלשים ושניס הוא כמלות כי לפני שבל גאון לל םהנאלה סכת‬
‫שהיה ל) ולא ללש פי יי׳ מנכיא יי׳‪:‬‬ ‫* השבר)שהבוטח ככחו ובחזקו ינוצח ולזה ספר כי‬
‫הוא להוליע שעצת יי׳ היא תקים ולא תיעיל תי־יליז‬
‫‪ P‬יילל מפני שנתגאה מאל ושלח למלך ישראל שכספו וזהבו לו הוא וכשמ ובניו‬
‫ז‬
‫להנצל ממנה אם לא עלצלהתשיכז אל השי כיי ז‬ ‫הארבעים ושנים‬
‫הטיביס לו ה ם והסכים לו מלך ישראל ולא נתפייס כ‪/‬ה מללב בטחו על ח‪/‬קן אבל‬
‫ינחם על הלעה ולזה ס פ ל שלא הועיל לאחאכ היותו מתחפש יכא במלי;מ' כלא‬ ‫‪,‬‬
‫הים לוצה לקחת כל מחמל עין שיהיה בבית המלך ובבית עבליו וכאסל לא הסכי‬
‫יפול כמה שיעד לו השי על יד נכיאו)לפי שככר נתקיימו כמיתתו יעודים רבים כמ?‬
‫כזה מלך יםלאל אמר בוטח על חזקו סלא יספיק עפר שימלח לשועלים לכל העם‬
‫שכאלנל אחל כלבל מ׳ אשל לבל ולא אמל כלבל יי׳ אסר לבר ביד עבדו פליני‪:‬‬
‫"׳*ל בלנלמ ולפי שהיה מ ט ת על חזקו הלאה ל< השי כי לא לאלם ללכו לסבב‬
‫הוא להוליע שים במה שיוםפע מצבא הםמ־כ מ ה‬ ‫חארבעי' ושלשה‬ ‫שבמתי מעט נצחוהו אחאכ בשתי מלחמו׳ זו אחל זו והנה שם הסי בטחו על חזקו‬
‫שהוא מימין השי ובו מ ה שהוא לשמאלו וככלל‬
‫מ י להפילו כמלחמה הלאשונה כי מפני ןה צלה לתפוש חיים אנשי החיל המצאים‬
‫ה נ ה הלעות המהוללות ממנו הם כאילו ה ם משמאל הסי מפני הייתן כלתי מכוונו׳‬
‫* * ל א ל ויצאו מחיל ארם איש לקרא׳ כל איש מהם לתפשו חיכילא היה ילא שימ‬
‫בעצמן כמו שבאלמ בספל מלחמות יי[ נהטןמ הסלפעו׳ מ ה ס ה ם מכווני׳ בעצמן ז‬
‫אלתס כני ישראל וזה היה סכה שהכו איש אישו ונסו ארם מפני זה ונצחום ישראל‬
‫להישפט‬
‫ילניעלכן הלל בסוף הענק שלא נשאל ‪ A‬איש מהחיל א ש ל ה י ה מ ט ת כ ח ז ק ם ‪:‬‬

‫ו‬
 ‫רש‬ ‫מלכים א כ ב‬
‫)ישלם יהושפט עם מלך ישראל ׳ לכי שהמלחמה היתה כין להא אכמ וכין בעשא‬
‫יייו‬
‫ישלםיהיםפנו׳ כי אבמ היה ל) מלחמה עם מלך ישראל יהיא השלים עמ) )םעם‬
‫מלך ישראל הוזקק לומר כן ! )יתד החדש ׳ מהנין ניאיף כפלהס‪-‬א‪ :‬ומלך • את‬
‫הספיר הזה כי מדע זה שהשלים עמי שהרי עזמכלשכן שהיה כםל‪5‬ם עמ) אלא‬
‫באמם ׳ מימי ליל הנציב היא המלך )כאן ככתכ לפי םבימי יהולם בכ) שקילקל‬
‫טעם הסיפ)ל הזה)כתמ איתן אחל אך הכמית לא סרג אמר)עיד רעה אחל׳ כמצא‬
‫בימי) פשע אלוםדמליכי להם מלך אבל בימי יהושפט עדיין המ כפי פין לנ‪ :‬כי‬
‫ב) שהשלים עם מלךיםלאל ןעזלן כמ) סאמל ל) הנביא הללשעלעז)ל ולשונאי יי׳‬
‫כםבמ אניות׳ לפי‬
‫ה א ה כ צ ד ת ל הקלש ׳ תלני*‬
‫שנתחבר עם אחזיה)‬ ‫אופירה ‪ j‬בקראי וסיס׳ יהושפט עשה אניות ׳ ויבאו אופירה דםלכיס׳ וישלח לוחירם ! טופסוק רישיהק‬ ‫יונתן)שאלנפקת כלא יהיה ל‬
‫מ א ת לכך נשבלןןכך‬ ‫ללעתזשםכלל לקלשוי* ולזונות'• וסופיהק מלה חדא ריש' נסיב ויו וסיפ׳ לא נסיב ויו וסי' והלח־ות מעשה אלהים ׳ להלדם יסמכו ׳ ונפש אדם׳‬
‫אמר ל) הנביא בדה‬ ‫‪,‬‬
‫ומקנה רב ׳ויאיר בן מנשה הלך ׳וחציר זזדתה)קריות׳ ויפתח הגלעדי היה׳ ויי׳ ישיב לאיש וליםפיבשרת‬ ‫נצכמלך י אמל כי כימי יהושפט‬
‫בהתחברך עם רשע‬ ‫לא היה מלך כאלום לפי שתחת‬
‫פ ר ן יי'את מעשיך‪:‬‬ ‫ויהושפט בךאסא מלך על־־יהודה‬ ‫‪ 1‬י ה ו ש פ ט בר אם^‬ ‫ממשלת יה)ל׳ היה אלום מימי לול‬
‫בםכת שבע עשרה ל‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫י‬
‫והיו מלכי יה)לה ממכי׳ עליהם‬
‫ליהושפט ׳ יש מתמיהי'‬ ‫כשנת ארבע לאחאכ מלך ישראל‪:‬‬ ‫צ‪£‬לך ע ל ךביתיחוךה ב ש נ ת ארבע‬ ‫נציבים והכציכ היה מלכם ולפי‬
‫על המקרא הזה לפי של‬ ‫יהושפט בךשלשיבש וחמש שנד־ק‬ ‫גרפ‬ ‫ל א ח א ב ם ל כ א ךישךאלן‬ ‫שבימי יהולם כ מ מלל) ויצאצ‬
‫‪| i‬‬
‫באחאב שמלן עשרי'‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪- T :‬־‪-‬‬ ‫‪ V‬י ־ ‪.‬‬ ‫‪T T‬‬
‫יהושפט ב ר תלתין וחמש שנין ב ד‬ ‫בימי‬ ‫מ ת ח יל מלכי יהולה אמ׳ כי‬
‫)שתי׳ וביהישפט נאמר‬ ‫במלכו ועשרים וחמש ׳שנר־; מלך‬ ‫• ו ­‬ ‫| ‪" T i l • T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪:‬‬
‫יהוםפט עליי( הין אלום תח‪£‬‬ ‫‪S‬‬

‫םעמד בשנת ארבע‬ ‫בירושלם וישם אמו עזובה ברת־‬ ‫מ י ד ועשרין וחמש שנין מ ל ך ב‬ ‫ידם אלא שכימי ככ) פשעו מתחי)‬
‫ל [תאב נמצא שכל) ימי ממנו‬ ‫ילם לפי שהלך ככו כלרך רעה‪:‬‬
‫' יי ‪6 ,‬עייש‬ ‫ס כי‬ ‫ע ע ש ר‬
‫יזיזאכ‬
‫יהישפט עשל אכיגמ < כן כתיכ בירושלכם ושום אפיה‪.‬עזובה ב ת ‪ * i‬ב שלחי‪ :‬וילך בכל־דרך אסא אביו‬
‫ס‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ב‬

‫שלחי ‪ 1‬ואזל ב כ ל א ר ח א א ס א‬
‫^ ' *' '‪'IT‬‬ ‫י‬ ‫נ‬
‫ליה ^‬ ‫לא־סר ממנו לעשורת הישר בעיני‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0,‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T : T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫־ •‬ ‫• ‪• :‬‬ ‫נקרי עשה והכתוב אומר כי עשל‬
‫‪T‬‬

‫‪3‬‬
‫סמלך אתזיהו ב ס כ ת ^ ‪' , ,‬‬ ‫יחוה ‪ :‬אך הבמות ‪°‬ל^סרו ןלד העש‬ ‫ל^עבד‬ ‫מנידה‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫אבוהי‬ ‫ספימת ה ם שעש׳)מפכי םכתחכ‬
‫ברם ב מ ת א‬ ‫נגאכמת עם מלך ישראל שהיה דכשר ק ד ם יי ‪J‬‬
‫" ^ח נ י^‬ ‫פ‬
‫; '‬ ‫ס‬
‫'‬ ‫׳< מזבחים ומקטרים בבמות *‪ .‬ר ^ כ מ ה‬
‫ה‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ס‬
‫‪T T T‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫‪TIT; - T :‬‬
‫לשע כשכרו כמ) שכתוכ כלכרי‬
‫ר<‬
‫הימים מלכי ‪ ,‬ה נ מ ג * ‪to‬‬ ‫בדברי‬ ‫ויתר‬ ‫^ יהושפט עם־מלך ישראל‪:‬‬ ‫‪ y i :‬׳ ‪ A‬׳‬
‫י‬ ‫מדבחין‬ ‫עמא‬ ‫בעץ‬ ‫עוד‬ ‫^טךא‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫הימי׳ כהתחכדך עם אחזיה) לפי'‬
‫‪v:‬‬ ‫י ן‪ •:T‬י‬ ‫‪v‬‬ ‫נוסםין ע ל במתא ‪t\• • J‬‬ ‫‪ :‬ן‬ ‫פשאמל לו אחזיהז םיתחכר עמ) ומפקין‬ ‫‪y‬‬ ‫‪/.-‬‬ ‫‪V‬‬

‫‪ p ^ j‬םמתיהם )אם‬ ‫דברי יהוישפט ונבוךתו אישר־עשרה‬ ‫ד‬ ‫ואשלים יהושפט עם מ ל כ א‬ ‫ג ע ם ם כ י ת כאכיותןלא אכה‬ ‫‪4‬‬

‫עמד בסיף שנה מונה‬ ‫כתובים על־‬ ‫הלא־־הם‬ ‫נלחם‬ ‫ואישר‬ ‫׳י'‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫כשבלה׳כן‬ ‫יהגשפט{‬
‫איתה ל) בתתלתו)אימ‬ ‫‪ r‬ן־ • ־‬ ‫־י‬ ‫"' ־ ׳*־ י *‬ ‫ף ש ך א ל \ ושאך פתגמי יהיוישפט‬ ‫!‬ ‫‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫וקלי נשבלו אולי לא נשבמ כללך‬

‫ספר דברי הימינם למלכי יהורה‪:‬‬ ‫‪1‬גבוךתיה ר ע נ ד וךאגיח קךבא ה ל א‬
‫מונה איתי לי כמקו׳ אח׳‬ ‫ו^חל אלא נשכלה כל אחת ואחת‬
‫ש נ‬
‫ויתר הקדש אישר נישאר בימי אסא‬
‫} מ י‬ ‫נ י‬ ‫כ‬ ‫פרךןנמי‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫כרהיבין‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫אמל‬ ‫לבלה ‪ :‬כעיל לול אכמ׳‬
‫‪ f °‬ומלן־‬ ‫^ ר ^ ^‬
‫^ ' ׳ כשיקי׳‬ ‫ט‬
‫מ‬
‫אל‬ ‫אין‬
‫&‬
‫ומלך‬ ‫מךהאךץ*‪.‬‬ ‫כ ע‬
‫ב^ר‬ ‫אביו‬ ‫יומין למלכי ךבית‪:‬הודה ‪ 1‬ושאר‬ ‫בללכמ‪:‬‬ ‫^כמכעבול שהלך‬
‫‪,‬‬
‫בעמידת) של יהוםפכ‪ 1‬ל־‪-‬״־ז‪,‬׳?*‬ ‫עשה‬ ‫‪ J‬שנת שבע עשלה ליהוםפט *‬
‫מ‬
‫י ?‬ ‫‪,‬‬
‫ו ס י *‬
‫לא בימנית׳ עמו שנה ‪< ,,‬״‪H‬‬
‫^‬ ‫באדום נעב מלך‪ :‬יהוישפט ע^*ר‬ ‫ן‪,‬‬ ‫נפכןת ב ר א ךאשתאר ביומי א ס א‬
‫חד‬ ‫והלא כשנת אלכע לאחאכ מלן״‬
‫נס<נ‬
‫לאשיכהשל א ח א כ ' ‪ P‬׳״י»י•‬ ‫אופירה לזהב‬ ‫‪.‬‬ ‫אניות תרשיש ‪.‬ל ל ‪.‬כ ת‬ ‫^בוהי פלי מן ארעא { ומלכאלית‬
‫ז‬ ‫יהושפט ואחאכ מלך עשלים נ‬
‫‪ /‬י וםןפ קי*‬ ‫‪...‬‬ ‫‪o‬‬ ‫!• • ‪I‬‬ ‫ב א ד ו ם מ כ ג נ א אלהן אסטךטיגי‬ ‫!שתים ם נ ל ה)צא מהם אלכע‬
‫‪ biw‬בחב <נס‬ ‫‪,‬צשאלו שמנה עשל אלא שכת ‪ £‬ל ב א ‪ t‬יהושפט ע ב ד ספינרת ג • צפני! ‪1‬רא הרך בי־נעבי־ה אנ׳ות בעציון ‪.‬‬
‫^ ‪ j‬ס־הסעמייה־ס־ם^‬ ‫‪; ; ,‬‬ ‫‪ ^ g‬׳‬ ‫^‪*.‬״‬ ‫‪P‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫ה‬ ‫‪: • * :‬‬
‫ה‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫‪Z+‬‬ ‫לא ‪ T‬שלמה‬ ‫‪T‬‬ ‫ישניםועשלי׳םלאחאכ‬
‫‪t‬‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬

‫נמנית כשנת םכע עשל‬ ‫•‪!.‬־־‪+‬‬ ‫* ‪ T‬־‬ ‫‪4‬ו ומכה א)תה לכנן‪ :‬םנתיס י‬
‫^פריכןא למיזל לאופיר לאיתאדה‬ ‫־‬

‫בעז‬ ‫אל־יהוישפט ילכו עבדי עס־^כלדי הללו‪:‬‬ ‫ד ה ב א ולא א ז ל א ר י א ת ב ת‬

‫לא המ שתי שכים שלמות שהלי‬
‫הכתוכאומל למטה פי יהולם כן‬
‫רשכב״‬
‫ויקבר ע ם‬ ‫יהושפט ‪:‬‬ ‫יהוישפטולא אבה‬
‫עם־אבתיו‬ ‫באמות‬ ‫בבן א מ ר‬ ‫ספינתא בעעיון נ ב ר ‪t‬‬ ‫ו^חאכ מלך בםמכה עשלה ל‬
‫ליהושצט׳ אלא לפי שלא שלמה אחןיהו ב ד א ח ^ ב ליהושפט יזלון ‪*v‬־‪ w‬אבתיו בעיר דוד״אביורמלך י ה ו ר ם‬
‫*;‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫* •‪A‬‬ ‫יי • ‪J‬‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫י־‬ ‫‪i‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫‪V‬‬

‫עבדי ע ם עבדך ב ס פ י נ ת א ן ל א‬ ‫לאחזיהושנה שניה מכה אות׳ ‪A‬‬

‫בך‬ ‫אהדהו‬ ‫בנו תחתיו‬
‫דהיםפנז כן אסא מלך‬ ‫נלאחמ ולאכמ יי ויפשע‬
‫בקמרון‬ ‫ןץ‬
‫על־יע‪1‬ךאד‬ ‫מלך‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ו^כיב יהושפט‬ ‫אבר! יהושנ^ט ״•‬
‫על יה! לי בשנת ארבע‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪' 7‬‬ ‫; * ‪T T S T‬‬

‫עלוימלך אמציה במ‬ ‫בשנת ישבע עשלה ליהושפט מלך‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫‪1‬אתקבר‬ ‫אבהתיוהי‬ ‫ע ם‬
‫תחתמ ׳ עול העם‬
‫‪1‬‬
‫יהודה וימלך על־ישראל־ ^נתי "‪j‬‬ ‫אבהתוהי ב ק ר ת א דרור אכודתי‬
‫ם‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T5‬‬ ‫‪:‬‬
‫ישי־אל‪ - :‬י ‪ !:‬ש‪ T‬מ ר ‪i‬ו ן‪' T‬ב ש נ!־ת ש ב ע‬
‫‪A T‬‬
‫י‬ ‫ל‪T‬‬
‫ע־ ‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫מזכח־ם ומקטרים‬ ‫״־‬ ‫״ י ־ י ~‬ ‫י־‬ ‫ן^לך י ה ו ר ם ןךיה דגחותולזי*‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫ועבד‬ ‫^ ק ר י ל י ה ו ש פ ט מ ל ב א ש ב ט א ד ב י ת ידויןח *מלך ע ל י ש ר א ל תרתין שנין ‪1‬‬
‫לשם יי׳מפני‬
‫א)‬ ‫ככמות לל‬
‫חוטאים‬ ‫היו‬ ‫‪.,..,-..»».‬‬ ‫אךמיה בר אהאב מלך‬
‫שככר נאסרו הכמנמ‬
‫נ ן ק ס ן ושמו מיכה׳ ועתה קוס צא ׳ ומלך אין באדוס׳ וכמה‪ 1‬לא היהלפנמ׳ דמיה בן׳ וזעתיניס׳שכים׳‬
‫אחר הבמ׳ בית ה מ ק ל‬
‫)המלך קס בהמתן ׳‪.‬‬
‫‪ i‬ניתל הקל׳ אשל נשא׳‬
‫בימי אסא׳ הנה שם‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ t4‬״‬ ‫‪, ,‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪t‬‬

‫ו « ‪/‬כלים היו מוכנים למשכ^ אסנל לכל הבא וכבל צשאלו מהם בימי אסא וכער אותם יהושפט ק ה א ק ‪ t‬ומלך אין כ א מ ם נצב‬
‫מלך ׳ לל שלא היה עד הנה מלך כאדום אבל הנצב שהמ משימים על אדום מלכי בית דוד היה המלך עליהם)מימי דוד היה זה כן ט‬
‫הגא שם באל<ם נציבים כמ) שקדם )לפי שבימי יהורם בן יהיםפט מלדו האלומיים זכל זה בזה המקום כאילו יאמל שעד סיף ימי‬
‫מלכות יהושפט התמיד זה הענק להיות ק ל א אחל‪/‬ה ‪ :‬יהושפט עשל אנמתתלשיש ללכת אופילה ׳ ילמהשעםלאניות עשה‬
‫ולזה כתיב עשל וקלי עשה)כבל זכל בספל לה כי מפני םנתחבל בהם עם אחזיה) פ ל ן הסי מעםמ ולזה לא הסכים יהושפט שילכו‬
‫מ ל עבליו עם עכלי אחזיה ‪ t‬כעיל ליל אכמ׳ אמל זה לפי שהלך כללכמ‪ :‬אחזיהו כן אחאכ מלך על ‪ J‬לאל כשממן בשנת שבע עשלה‬
‫ליהןספט ׳ ה נ ה יפול בזה ספק כי בשנת ל׳ לאחאכ זכל שמלך יהושפט ועלין מלך אחאב שמנה עשל׳ שנה כי עסליס)שנים שנה מלך‬
‫ועול מה שנשאל ל‪ 5‬מהשנה הלכיעית)איך יתכן עס זה סיאמל כי בשנת שבע עשלה ליה)ספט מלך אח׳יה י )הנה הנל׳ כעיני שכל‬
‫השנים סספל שמלכו מלכו מלכי ישלאל היי לקוחי׳ מש^ת מלכי לול על שכאס׳ימלך כסיף שנה אחת ממלכי לול וכלאש השנה הנמשל‬
‫מלכ‬
‫לה יאמל שכבל מלך שכתים ובהיות העכיז כן הכה מה שאמל כשנת אלכע לאחאכ היה כשנת חמש כאשל ימנו השנים לפי שנות‬

‫ד ממנה מעט‬ ‫‪,‬‬ ‫!‬‫י״ י״ ‪/‬״•ה ע ^ ד ע‬

‫•‬ ‫‪/‬‬ ‫‪,‬‬ ‫—‬ ‫כשמ‪3‬׳״׳‪.‬׳^י‬ ‫^‬ ‫־ ־‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪R‬‬ ‫״‬ ‫‪-‬‬ ‫״ ‪,‬‬ ‫(‬ ‫‪. « W W‬‬ ‫״‬ ‫‪| I I 1 V‬‬ ‫‪W‬‬ ‫« ‪J I‬‬

‫*?לך תכף כלנע שמת אכין ואחל זה לא נסלימ יז שנה שליחות ליהושפט כשנכנס אחאב מעט בשנת הלב אך על כל פנים היתה נכנס‬
‫השנה השמנה עשלה כשנמנה ממיתת אסא ׳)אפשל שנאמל)הוא המתל נכון כי הלצון כאחל) כשנת ל׳ לאחאכ שכבל עכלו אלבע‬
‫‪0‬ני׳ לאחאב ובזה מצאנו שאמ בשנת אחת עשלה ליהולם בן אחאב והלצון ט שכבל עבל) לי אחת עשלה שנה)לזה אמל במקו׳ אח׳‬
‫ממילת זה כשנת שתים עשלה ליהןלם)כן מ ה שאמל בסנת שבע עסלה לימשפט לל שכבל עבל) לו שבע עשלה שנה וכן מה שאמל‬
‫קיהולס בן אחאב מלך בשניז שמנה עשלה שנה ליהישפט לל שכבל ע ב מ שמנה עשלה שנה)היה כשנת תשע עשלה‪ :‬ובללך‬

‫ו‬
 ‫תז‬ ‫רדק‬
‫‪V‬‬
‫מלבים־ב־ א‬ ‫רלבג‬
‫)יפשע מואב׳ לפי שהיה עוכל אחאבכמושאמל למטה והשיב למלך ישראל מאה‬ ‫‪.‬ומלך אמו ׳ היא איזכל כי כן אתבבל ה י ה ‪ :‬ויפשע מואב בישראל אחלי מות‬
‫אלף כלים)כמן שמתאחאב פשע כבנו ‪ :‬בעל השבכה ׳ השבכה היתה בעליה‬ ‫אחאב׳ ספל ןהלהעילסמתל רעות המפעלותאחזיהמפפלות אחאכ כי אחאב‬
‫והיא אמבהואןלגים אותה בעצים שתיועלכ)מניחים נקבים ליזא יל ככי׳התתתון‬
‫שבקצת מלוע מעשיו אכל זה היה מחזיק ככל א)תן הפעלו׳ הלען׳ שעשו אביו ואמי‬
‫ומפני זה נקראת סבכה שהיא עשרה מעשה סבכה שהיא הרשת‪ :‬ויחל׳ מ ן‬
‫*כאיל) היה זה סכה שפשע מ)אכבישראלולא נ ת מ למלך ישלאל המס סהמ נותני‬
‫חלה על מסקל )יעל מן עלה‬
‫׳״׳‬ ‫ו‬ ‫״י ״ ד*‬ ‫כעל‬ ‫ל) מקולס ‪:‬‬
‫א ז‬ ‫‪3‬‬
‫"י‬
‫ונקמצה המל מפני ה ה פ ס ק ‪:‬‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫י"‬ ‫תיויא‬ ‫׳‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫המה‬ ‫ויחי‬ ‫אליה׳‬ ‫אל‬ ‫ומלאךיי׳דבר‬ ‫י־אבקדאוסימועתהקזסצאודבר׳‬ ‫ודבר‬ ‫מעשה‬ ‫הוא‬ ‫השבכה׳‬
‫יענה ׳ אם תשיב משבת ת ל י ך ׳ אין קורא בצדק׳ ועתה יעק עשותכס׳ מן שלש עשרה שנה ליאשיהובן‬ ‫לשת עשוי על הארובה‬
‫מ ה משפט האיש ׳ מ ה תארו‬
‫זונדב ׳ ודבר אלהם דריש פסו׳ ׳ ועל הר סיני ירדת; ולכן ה בקריאה וסי׳ ולכן‬ ‫ך‬ ‫שיכנס ‪ .‬ה א ו ר ל ל‬
‫ותרגומו מ ה נימוסא לנבלא‬ ‫א ס ק ׳ הוקם את דברי יהונדנ‬
‫ונר כי אלישע לא היה אז עמ‪ 5‬כי‬ ‫כשבכה‬ ‫הנקןני אשל‬
‫כעמים היה מניח) כאחת ה‬ ‫י ע ב ד ך ב י ש ר ן ד ש יי י א ז ל ב א י ך ח‬ ‫בכית אשל ת ח ת ה‬
‫העלייה‪ :‬וילך אליה׳ רעש‪ 4‬הרע בעיני יהוךה וילך בדרך‬
‫המקומו׳)היה הולך יחילי על‬ ‫אבוהי' ו ב א ו ר ח א ב י ה ו ב א ו ר ח‬
‫ההליס להתבולל בכבואה‪$‬‬ ‫ללשכבל הלך ל ק ל א אביו ובדרך אמו ובךךך ירבעם ב ך ל׳ י י‬ ‫‪,‬‬

‫י ר ב ע ם ב ר נ ב ט ר ח י ב י ת ישראל*‪.‬‬
‫אליהו התשבי׳ כי מלע היה כי‬
‫ו‬ ‫ו פ ל ח ‪2‬ת ב ע ל א ו ס נ י ד ל י ד ה‬
‫־מלאכי מלך שומלוז נ ב ט אישר החטיא אתץשךאל‪:‬‬
‫מנהגו לאזול׳ אזול עול והיה ילוע‬ ‫<אמ לתם מ ה שצוה;‬
‫כי כעל שיעל היהותיי‪ $‬הו׳ היאך‬ ‫י א ר ^ ־‪ V- TT‬אלל׳ז־־־י ליעךאל‬ ‫‪1‬‬ ‫‪D‬‬ ‫י ז‬
‫•ל‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ויישתח^‬ ‫ארת־הבעל‬ ‫העביר‬ ‫־‬ ‫ה ש י ‪ :‬מ ה משפט‬
‫לא היו מכירים אות< מלאכי מלך‬ ‫ומרת‬ ‫ב ב ל ד ע ב ד אבוהי ‪1‬‬ ‫•ל‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ישראל•‬ ‫אלהי‬ ‫את־יחוה‬ ‫ויכעס‬ ‫לאיש׳ ילל מ ה מ נ ה ג‬
‫ישראל והלא הוא היה לגיל עם‬
‫מיואבאי ב י ש ן א ל ב ת ר ךמיר־־ן‬ ‫ויפשע מואב‬ ‫האיש)כ; וכהמשפטז א אשר־עשה אביו‪:‬‬
‫אחאכ )כשמרק )אפשר כי אלו‬ ‫כל הימים ‪ :‬דשלת‬
‫האנשי׳ ששלח מלך ישר לא היו‬ ‫ו נ פ ל א ה ד ה מ?‬ ‫אחאב ן‬ ‫‪£‬משל חמשי׳)חמשי) בישראל אחרי מות אחאב‪ . :‬ויפל‬ ‫‪,‬‬

‫־ •‬ ‫‪IT‬‬ ‫־ ‪.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‪ : 1‬־ ‪V .‬‬ ‫״‬ ‫‪ :‬־ ‪T :‬‬

‫אז כשמרק כשהיה אליהו לגיל‬ ‫ס ר ן ת א ב ע ל י ת י ה ךי בשומרון‬ ‫לל ששלח לאליה) ל‬

‫&סוזמן ל כ ה י ה לאליה) שלא היה‬
‫אחרה בעד השבכה בעלירתו אשר !׳ • •ל‬
‫ו א ת מ ר ע ו ש ל ח אזבדין ו א מ ר ל ה ו ן‬ ‫של‬ ‫לכבזלן לקלןא ל)‬
‫כשממן מפני איזכל שאמרה‬ ‫•ל‬ ‫נדול שהמ חמשי׳ איש בישמרוו ויחל רשלח מ ל א כ י ם‬
‫אזילו ו ע ע י ב ב ע ל ז ב ו ב ט ע י ד ז‬
‫להלנו שהרי במלחמת בן הלל‬ ‫הולכים לפניו והלכו‬
‫לאים שלא היה סם זלא במלחמו׳‬ ‫ר א מ ר ‪ .‬א ל ר ־ ז ם ל כ ו ךריש^בבעל עקש לסי ע ק ר ו ן א ם א ח י מ מ ך ע י ך י ן ‪1‬‬
‫עמוהחמשי׳איםההם‬
‫לאמות נלעל כימיכיהן בן ימלא‬ ‫ומלאבאדיי‬
‫‪T -‬‬ ‫; ‪T -:‬‬ ‫‪-‬‬
‫״ איש האלהים המלך זבוב אלהי עגןרון אר־אחןךה מחלי ‪v‬‬
‫היה להם אז הנביא ליי׳ אשל‬ ‫מ ל ל עכש אליהו ך מ ן ת ו ש ב קום‬ ‫ומלאך יהוה דבר‬ ‫ל נ ל ל ל ה ‪ /‬ילמה זה ו‬
‫ויען‬ ‫בשממן‪:‬‬
‫ם ק ל ק ד מ ו ת אזגרי מ ל כ א ד ש מ ר ו ן‬ ‫מלבליהם שהם היו' אל־אליה וזתישבי לןום עלה ל ק ר א ת ?׳‬
‫לוצים להכיאן ע מ ה ם‬
‫ו מ ל ל עמהון ה ל א א ל ה א ‪ .‬ק י ט‬
‫‪ ,‬ב ה כ ל ח מצל מצוי^ ב ל א מ מ ל ך ^ מ ך ו ^ ד ב ד ^ ^ כ ש‬
‫דשי‬ ‫ך ש מ ת י ה ש ך י א ב י ש ר א ל את*ן‬
‫וא‪ .‬י‪.‬‬ ‫ב‬

‫המלך )לזה אמל) ל) המבלי איך־אלהיבש בישראל אתם ‪v‬‬

‫‪p‬‬

‫אזלין ל ^ ב ע ב ב ע ל ז ב ו ב ט ע ו ת‬ ‫שיכא במצות המלך‬ ‫־‬

‫אומר אני‬ ‫‪/‬‬ ‫עכןרון ו ק ב ן ב ך נ ן א מ ר יי _עךםא‬
‫והלביש אליה) מענינם ה ל כ י ם לדרש בבעל זבוב אלרהי‬ ‫^‬
‫ה‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫‪3‬‬ ‫‪M,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪v‬‬ ‫״‪ 1‬־‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪*01‬יי‬ ‫\‬

‫גלאלה בלעז םלגילים לא)לנג‬ ‫ללכת‬ ‫יסכים‬ ‫לא‬ ‫שאם‬ ‫^‬

‫ד ק ל ן ת א חמץ ל א ת ח ו ת מ נ ד ת‬ ‫עקרון‪ :‬ולכן כה־אמר יהווז המטה‬
‫שתי ועלב בנסלי׳ אלוכי׳ןקצלים‬ ‫•עיסא מעצמו יקחוהן בכח‬
‫ו •‬ ‫‪I‬‬ ‫״‬
‫‪1‬‬ ‫ח‬ ‫;‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫כי‬ ‫ממנר־!‬ ‫לא־תרר‬ ‫ישם‬ ‫אשר־עלית‬
‫שקולק קנטינילי בלעז ועשויין‬ ‫^‬ ‫^‬‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫;‪ -‬י‬ ‫‪-‬‬ ‫<׳על‬ ‫־‬ ‫המלך‬ ‫למלאת מצזת‬
‫בנכי'‬
‫שככהה ) ק מ י‬
‫וקמי‬ ‫כעק ש כ כ‬‫נקבים כעת‬
‫ייןליםנהדים‬
‫נקבים‬ ‫־•‬ ‫‪-‬־ ך‬‫‪1‬‬
‫™ * ׳ "״‬‫‪:‬‬
‫]‪V‬‬ ‫‪U‬‬
‫י וישובו‬ ‫ה מות תמות וירך אליה‪:‬‬ ‫מ‬ ‫כי‬ ‫ז א ‪ /‬א מ ל להם‬
‫כ י מ נ י בלעז ואני שמעתי שבכה‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫!‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫דין‬ ‫א‬ ‫•‬ ‫מאחל שהם קולאים‬
‫המלאכים אליו ויאמר אליהם מרה״‬
‫ונין בלעז וכלשון אשכנז ) ‪W‬‬ ‫םליק ל ק ר מ ו ת נ א ו א מ ר ל נ א א‬ ‫א<תו איש אלהים ה נ ה‬
‫איםמיין כמו שפירשתי וכלולים‬ ‫א ז י ת תוכי לות מ ל ^ א ר ש ל ח‬
‫מזה הצל אינו ת ח ת זה שבתכם‪ :‬ראמרו אד^יו איש י עלה‬
‫יעלו‪ :‬ויחל ׳ לשון יעלי •‬
‫!תב‪1‬ן ו ת מ ל ל ו ן עמיה כ ל ב ן א מ ל‬ ‫המלך ולא יועילו ב לקראתנו ויאמר א ל י נ ו ‪ ,‬לבו ישבו‬
‫וימלוך‬ ‫בג‪/‬זקסעממלזה א מ ל‬
‫אל־המלך אישר־ישלח א ר ־ ז כ כ ם •ללסמ׳'׳ ל׳ יי ה ל א א ל ה א ק י ם ד ש ב נ ת י ח‬ ‫ואם איש אלהים אני‬
‫שריא ב י ש ר א ל א ת ש ל ח ל מ ת ב ע‬ ‫ת צ א אש מן השמים ודברתם אליו כה אמר יהוה המבלי‬
‫ב ב ע ל ז ב ו ב ט ע ו ר ה עקרון ב כ ן‬ ‫<תאכל אותך ‪ -‬ו א ת א י ך א ל ה י ם בישראל אתרה ישלח‬
‫עךסא ל ס ל ק ת א המן ל א תחור‪-‬ן‬ ‫ממשיך ׳ ) ל פ י שהשל‬
‫השני ל ב ל אלמ נ ם ק לךלש בבעל זבוב אלהי עקרון ילבן‬
‫מנדי! ארי מ מ ת ת מ ו ר ת ן ו מ ל ל‬
‫באופן שלכל אליו ה המטה אישרי^ית י ש נ ם ״ ת ר ד‬
‫עמהון מ א נימו‪ 8£‬ל נ ב ר א ל ס ל י ק‬
‫לכןךמותבון ו מ ל ל ע?כון ‪ :‬ת פ‬
‫רךבר‬ ‫הלאשק עשה אליהו ממנה כי־מות תמות‪. :‬‬
‫שילדה אש נ ם כן <‬
‫פתגמיא האלין‪ :‬ואמרו ל י ה ב ב ר‬ ‫עלרה‬ ‫אישר‬ ‫האיש‬ ‫משפט‬ ‫מה‬ ‫אלהם‬ ‫ת‬
‫‪ :‬ואכלה אותו זאת‬
‫בעיל סעךןוזךזא ך מ ש ב א אסיר‬ ‫ממשי) א מ נ ם השל לקראתכם וידבר א ל י כ נ ם א ת ־‬
‫מסוד‪.‬‬ ‫השלישי לא ה ל א ה‬
‫בחןציה ואמר אליה ךמן תושב ‪.‬‬ ‫שיבאאלמככיז אבל הדברים האלה‪ :‬ויאמרו אליו איש‬
‫)שבעתי לבית עלי ׳ הנה ״׳‬ ‫בעל שער ואזור עור אזור במותניו‬
‫הוא״‪ .‬ו ק ל ח ל ו ת י ה ך ב וזפשין‬ ‫גאאלמכתחמני׳ולזם‬
‫מעלה ׳ המטה אשר עלית ב ה ׳‬
‫יחכה יי׳ לחננכם ב בו ׳ וסיס‬ ‫וחמשין רעמיה וסליק לןתיה והוא‬ ‫ויישלח‬ ‫‪:‬‬ ‫הוא‬ ‫התשבי‬ ‫אליה‬ ‫ויןאמר‬ ‫לא עשה אליהן ל ב ל‬
‫בלשק ארמי עלי ס ל ק לערסא‬ ‫;‬
‫יתיב ע ל ר י ש ט ו ך א ו מ ל ל עמיד־ת‬ ‫אליו‬ ‫ויעל‬ ‫וחמשיו‬ ‫שרחמשיס‬ ‫אליו‬ ‫היה‬ ‫מ ג ל ו )נם לא‬
‫•׳ ‪T‬‬ ‫‪AT‬‬
‫‪-‬ה־‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‪1‬‬‫ן־‬ ‫־‬ ‫‪JT‬‬
‫ומחכי ר ח נ ק ‪ :‬על ראש ההר ה‬ ‫השל‬ ‫ם‬ ‫מסכים לבא ע‬
‫^ביא ד י י מ ל ב א מ ל י ל ח ו ת ן‬
‫דסמיכי וסיס והיה נכק ל ב ק ר ׳‬ ‫וידבר‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫־‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫*ישב‬ ‫והנה‬ ‫ההוא ‪ t‬המלך לילאתו‬
‫]אתיב אליה ו מ ל ל עכש ר ב חמשין‬
‫ויעבר דוד העבר׳ דשלח אליו‬ ‫מהמלך ההן׳ ומאזיבל אלץ איש האלהיס המלךדבר רדה‬
‫שר המשים ׳ אלף אחד מפני‬ ‫א ם נ ב י א דיי א נ א תחיות א ש ת א‬ ‫‪T r‬‬ ‫‪VV‬‬ ‫*‬ ‫•‪ V/.‬י‬ ‫‪-‬‬ ‫;‪• ! V‬‬
‫‪1T‬‬ ‫" ‪T‬‬ ‫י ‪Bh‬׳ בשנת‬
‫מ ן ש מ י א ו ת י ב ו ל י ת ך ד ת ח מ ש י ן • נערת א ח ‪ 1‬׳ זאת תורת הבית על‬ ‫‪ :‬י ויענה אליהו וידבר אל־ש ר ג• <‬
‫‪:‬‬

‫ראשההר‪ :‬ואס איש ‪1‬׳ ברךאד‪,‬‬ ‫ךעמך ונחתת א ש ת א י י מ ן שמיא‬

‫ואס‬ ‫‪1‬‬
‫ו ם מ ואס איש עני הוא‬
‫ו׳ לפין‬ ‫החמשיס ואם־איישיאלהים אני‬
‫ו א כ ל ת י ת י ד ח וית ‪ W ? D‬ך ע מ י ה ו‬
‫‪-‬איש אלהים א נ י ׳ ו א ט איש‬ ‫ב׳‬ ‫תךראשמךהישמימ ות^כל אךז^‬
‫ו ת ב ושלח לותיה ך ב חמשין‬
‫ש פ ת י ם ע ר ק יי א ג ן !‬ ‫ואת־חמשיך ותרד איש מךהשמ^כם ‪* '3‬ל‬
‫א ו ח ך נ י ן וחמשין ך ע מ י ד ה ו ע ו ז ב‬
‫ו מ ל ל עמיד־! נ ב ; א ך;י כ ד נ ן א מ ד‬ ‫לשב‬ ‫ו ת א כ ל אתו ואת־חמשיו‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ואתיב‬ ‫מ ל ן א אוךזי ח ו ר ת \‬ ‫ף?צלח א ל י ו ש ר־חמשים ‪<£‬זחר‬
‫ג‬ ‫ה‬ ‫וחמשיו רען וידבר אליו א<ש‬
‫האלוהים כה־אמר המלך מהרהרדה? ב׳ילעגיז‬
 ‫רש׳‬ ‫מלבים ב ב‬ ‫רדק‬
‫ןיען וילבל אליו ׳ דק כמן)יען אמב הלאשון וענית ואמלת לשון צעקה בלבול? )ימליך יהורם תחתמ׳אחמ היה« בשנת שתים ליהנרס כן יהושפט׳איפש׳ לומרכן‬
‫לל אותו ׳פילוש עמו וכן דלל אתואלהמלך ילל עמו והלךאלהמלך כי השל עלה ןהלא מלך בשנת תשע עשרה ליהושפט םהלי אחזיה מלך בשבע עשל ומלך שנתי‬
‫אל קנה ההל ואליהו היה כלאש ההל ‪ :‬אל תילא מפניו׳ כי מתילא היו שמליכמ )כסמוך נמי כתב בשנת שמונה עשלה ליהישפט מלך יהורםדהושפט מלך עשלים‬
‫למלך והיה ילא מן המלך מפני שהתנכא עליו לע שימות או היה ילא מפני )חמש שנים קולם שמלך יהנרם כננ אלא לאד היה יהוספסו ליהרנ כלמות נלעל‬
‫)כשכר שזעק תלה ל)‬ ‫איזבל אמו! כשני! שתים ליהולם‬
‫דחםשים ח בקריא וסימ נמסר בסדר קרח ‪ i‬אליה ה וסימ׳ ומלאך יי׳ דבר ׳ ודבתריה ולכן כה אמר יי׳ המטה׳ שכע שנים ומאותה‬ ‫בן יהזשפכ! ׳ ‪#‬אך היה וה‬
‫שעה הוא מונה לכנן‪:‬‬ ‫והלא אמד למכ‪1‬ה כי מלך כשנתואזור עזר אזור׳ ויען אליה וידבר אלהם׳ וזנה אנכי שולח׳ וחד דערשיה ואליה׳ וכל עזרא דמו׳ •‬
‫נסעלה׳בחחסערה׳‬ ‫יח ליהושפט )יה)שכ‪ 0‬הלך עמו‬
‫שב‬ ‫למלחמת מואכ )הנה היה מלך ואתיב אליהו ומלל עמהיון א ם יי י ^ ״״* ויען אליה וידבר אליהם אכם״אייש‬ ‫נ‬

‫האלהים אני תרד אש מךהישמיכש‬ ‫ש ^ביא דיי א‪0‬ו ‪ mnn‬אקתאמן‬ ‫כימי יה‪5‬שפכ‪ 1‬שכע שנים כי‬
‫רלבג‬ ‫שיהוםפט המליך את יהולם כנו שמיא ותיבול יתך וירה המשין <׳«׳!• ל ותאכל אתך ואת־חמישיך ותדר איש‬
‫יהוספנז מלך כה שנים אלא‬
‫־אלהים מךהשמים ותאכל א ר ז ו בשנת שתים ליהול כן‬ ‫כחייו מפני מחל)קת אתיו כמו ךעמך ונחתרת אישתא מן שמיא‬
‫יהושפכו מלך יהולה׳‬ ‫‪0‬‬
‫שאומר כלכלי הימים)את ה ואכלת יתיה וית חמשין רעמיה ו‬
‫ישככאן ספק חזק‬ ‫רשב ויישלח עיר־‬ ‫הממלכה נתן ליהורם כי הוא ןתכ ושלח ךב המשק תליתאין ו *׳!מניין ואת״חמשיו;‬
‫והוא שלא יתכן שיחיה‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬

‫זה וחמשין רעמיה וסליק ואחא רב‬

‫‪T‬‬ ‫•ו‬
‫הכסל מה היה צליך לומל‬
‫‪IT‬‬ ‫•‬ ‫ד‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪y‬‬

‫<• המשים '•עדשים וחמשיו ויער ויבא אחזיהןעל שנת שתים‬

‫‪1‬‬ ‫ילועהוא כי המלוכה היא לבכור‬
‫*‪.‬׳•לנלכמשר־החמשים השלישי י כ ר ע על " ליהולס כן יהנםפט‬ ‫אלא סנלאה כי היה מחלוק כין המשק תליתאיןוכךעעל‬
‫בניו לפיכך נתן לו המלוכ׳ בחייו לכןכיל אליהו וב^ןא מן לןךמ־והי ג בכה ברכיו« לננד אליהו וירתחנן א ל י ו וזה שככל מלך כשנת‬
‫ומלל עמיה נב;א דיי' תיקר כען ב ; נ ע נ י ן רדבר אליו איש האלוזים תיקר־נא שכע עשלה ליהושפט‬ ‫ומלך בחיי אביו שבע שנים‬
‫ולא מלך כי אם שתים‬ ‫נפשי ונפשא דעבךך אלין חמ־שין‬ ‫זן‬ ‫ובשנת שתים למלכות יהולם‬
‫נפשי ונפש עבדיך אלדה חמישיכמ שניי כמו שקלם וככל‬ ‫שמלך בחיי אביו מלך יהולס בן‬
‫בעיניך ! הנה ץ־ךה אש מ ך ה ש מ ן ם מלך יהושפם עםלים‬ ‫אחאב על ישלאל‪ :‬כי לא היה בעינך ‪ 1‬הא נחתת אשתא מן‬
‫וחמש שנה ולזה לא י‬ ‫לו בן ׳ לא היה לאחזיהו בן שמ;א ואכלת ית תךין רבני ח‬
‫ותאכל את־״שני שרי דהחמשיכמ יתכן שנאמל שהתחיל‬ ‫לפיכך מלך יהולם אחיו תחתיו המשין קךמאין רת המשק ד‬
‫הראשנים ואתי־חמשיהכמ ועתרה למלוך יהולם כן א‬ ‫ובסלר עילם בשנת שתי׳ ליהולם ךעמדהון וכען רחיקר נפשי כ‬
‫אחאב בשנת שתים‬ ‫‪-:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫'•‪A‬‬ ‫י־‬ ‫י‬ ‫«־‬ ‫'•»‬ ‫כן יהישפנו אפשר לנמ כן והלא‬
‫‪V‬‬ ‫־!‬ ‫יי‬

‫ליהולבןיהוספםואם‬ ‫תי״קר נפשי בעיניך‪:‬‬ ‫ומלל מלאבא‬ ‫הוא מלך משנת שמנה עשרה ל בעינך ‪1‬‬
‫וידבר מלאך יהוה אל־אליהו רד טו אמרנו שכבר התחיל‬ ‫ל‬ ‫'ליה;םפיז אלא לענק שנא׳)יעזק חי עכם אליהו חות עמיה ל א‬
‫למלוך יהול בן יהושכ‬ ‫•׳‪j‬‬ ‫••!‪•-•-‬ך‬ ‫‪>- : -‬ו ‪T r :‬‬ ‫־;־׳‪••,‬‬
‫לד מיל‬
‫יהוםפנ‪ 1‬ויי׳ עזרו ויסירם אלהים תךחל מןקןךמיודהי וכןבם ונחרת‬ ‫‪:‬‬

‫אותו אל־תירא מפניו ויקכם וירד בחיי אביו מעת מות‬ ‫ממנו ראוי היה יהוספט ליהרנ עמיה לות מלבא ו ומלל עמיה‬
‫ל‪ 7‬קל אותו אל־המלך‪ :‬רךבר אליו כוד אחאב הנה לא יתכן‬ ‫באיתה ‪3‬עה לפי שהיה עוזר ל‬
‫מה שאמר ואת ה‬ ‫ללשע ובשכל שזעק תלה לו האל בךנן אמר ןי סלף ךשלחתא א‬
‫אמר יהוה יען אישר־ישלחת מלאכים הממלכה נתן ליהורם‬ ‫‪ i‬שנים ועלן לכנו ועול נכתבמ ‪ 1‬אזגדין למשאל בבעל זבוב טעות‬
‫בסעלה ׳ כחמץ חטף הסמך עקרון הלא אלהא ל!ים ךשכנתיה ‪ 7‬נ גענין לדרש כבעל זבוב א ל ר ה י עקרון כי הוא הבכור שהרי‬ ‫י‬

‫החזיק כה כחימ והנה‬ ‫שריא בישראל למשאל בפתבמידה אין קכלי׳‬ ‫אמלכסעלהונאאמל כן למטה‬
‫המבלי איךאלהיס בישראל לדרש וכר במה שיכא כי כ‬ ‫אלא לכב אש ומסי אש למח ס ^כן‪.‬עךסאךסלקתאתמן ל א‬
‫בדברו לכן המטה אישר־עלית 'שם בשנת חמש למרס ‪p‬‬ ‫סעלה היה עמהם כמו שאמר‬
‫אחאב מלך ישראל‬ ‫ו‬ ‫תמורת‬ ‫ממרת‬ ‫ארי‬ ‫מנידה‬ ‫תחות‬ ‫ליעל אליהו כסעלה אלא הנלאה‬
‫‪i r‬‬ ‫‪r*T‬‬ ‫‪:‬־ ‪v‬‬
‫‪r‬‬ ‫• ‪r‬‬ ‫••‪I‬‬ ‫•‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪AT‬‬

‫י‬ ‫)יהושפט מלך‬ ‫לאלישע אמל לככ אס וסוסי אש ומית כפתנמא דיי ךמלל אליהו‬
‫יהולה מלך יהורם‬ ‫לא־תרד ממנה כי־מות תמות‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪j‬‬ ‫אכל הלוח אינה נלאית ולוח ה ומלך יהורם תהותיוהי‬
‫•‬ ‫‪TO,-‬‬ ‫‪ -‬״ ‪,‬‬ ‫}‬

‫וימת כדבר יהוה • אישר־דבר אליהו בן יהושפט מלך י‬ ‫‪ a‬־'‬ ‫הסעלה העלתה אותו ‪ p‬האק‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬

‫יהולוזה ממה שיוסיף‬ ‫י‪JT‬״‪T‬‬ ‫״‬

‫בשנת תךתין ליהורם בר לימל יי»*‬
‫‪» —.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬
‫הלכלים‬ ‫‪ .‬אל האדר כמו שמעלה‬
‫‪TT-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪j‬‬ ‫־‬ ‫־‬

‫עול ספק על זה ועול‬ ‫תחתיו‬ ‫יהורם‬ ‫וימלל‬

‫הקלים כן העלתה אות) כלצון !הושפט מלבא ךבית !הודה אה‬ ‫הנ‪,3‬י‬

‫בשנת׳שתים ליהורם בךיהושפט שאחל זה כתב כי כ‬

‫‪VT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ r‬י‬ ‫‪j r‬‬ ‫האל על נלנל האש ושם נשלפו לא הוה לידה בר ‪ 1‬ושאר פתגמי‬
‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־•‪-‬‬ ‫־‪.‬‬ ‫•‬
‫ג‬ ‫ז‬
‫מלך יהודה כי לא־היה לו בן‪ :‬ויתר כשנת אתת עשלה‬ ‫בנליו זולתי החללת וכלה כשלו‬
‫אחזיהךעבדהלא אנון בתיבק ^ל נסיע׳ ל ­‬
‫ליורם בן אחאב מלך‬ ‫•••‪...j : I‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T/r‬‬ ‫ן‬ ‫י ‪:‬‬ ‫ועצמו והלוח שכה אל האלהים‬
‫‪AT‬‬ ‫‪•.•JT‬‬

‫ךןשךאלן‬ ‫למלבא‬ ‫יוממ‪6‬‬ ‫פתגמי‬ ‫ספר‬

‫‪v‬‬

‫דברי אחזיהו אישר עע‪1‬ה הדואיהמה אחזיה על יהולה י‬ ‫)אשר נתנה ומה שנלאה לכב אש‬
‫ובמקום אחל כתב ט‬ ‫"‪TJ‬‬ ‫‪"J‬‬ ‫‪AT‬‬
‫והיה באסקות יי יו־ת‬
‫״‬ ‫‪tVT.I-•.‬‬
‫וסושי אש לאליםע להוליע מ כי‬
‫‪J‬‬ ‫•‪-T‬־‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫"‬ ‫י‬

‫בהעלותו עלה מישראל לכס ) אל^הו ^עלעולא לזנירת שמ^א צ כרתוביכש על־ספר דברי ה י מ י ם בשנת שתום עשלה‬
‫למלם בן אחאב מלך‬ ‫ל נ יו נד יע גג יסן מ ך למלכי י ש ר א ל ‪:‬‬ ‫ן י»‬ ‫פלשמ כמו שאמ אלישע אבי אבי‬ ‫א ן‬

‫אחזיה על יהולה מה‬ ‫ו‬ ‫;‬

‫לכב ישר ופלשיו ולעת המונינו‬
‫•‬ ‫‪j‬‬ ‫‪-i••T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬

‫ר ד ת י ב ך ה ע ל ו ת א לאותכיכשיאמל כ‬ ‫נם חכמימ כי הכניסו האל כנן‬

‫ה'שמ‪:‬ם בשנת כך למלך כך‬ ‫העולהוהדזלבים׳‬ ‫בהעלות‬ ‫אליהו׳‬ ‫את‬
‫ןהווז את־אליהו ‪ 3‬ס ‪ $‬ה‬ ‫בהעלותי׳׳‬ ‫דהי‬ ‫בהעלותג׳וס׳׳‬ ‫בסררבשלחן‬ ‫נסםר‬ ‫וסיס‬ ‫ד‬ ‫המבלי‬ ‫אלם‬ ‫עלן עם נופו כמו שהיה‬
‫הנה פעם ימה כו ש‬ ‫בתתי אתך עירנחרבת;‬ ‫הלאשק קולם שחטא וכן הכניס‬
‫חנוך שם׳ וכללם כי עשלה הם‬
‫‪1‬‬ ‫‪, ^,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫שעכרואותןשנים‬
‫שנכנסו תיים לנן עלן‪ :‬למלך יפעם ילצה שהמליך כשנה ההיא)יהי הלצק כאמלו כשנת אחת עשל למלם כן אחאכ שככל עכר) לו אחת עשל שנה והיא כשנת‬ ‫)ילך‬
‫שתים עשלה והלצון כאמלנ כשנת שתים עשלה הוא שככל היה כשנה ההיא ׳ והנל כעיני כי מפני החתלן שהיה ליהוםפכ! עם אחאכ‬
‫היה יהישפט מולך אחל מות אחאכ עם מלך ישלאל כל ימיו כי המחולקים לו ככול כני אחאכמפני ה*מ זקן והתחתן כאחאכ ולזה‬
‫‪ v‬תמצא שאמ בשנת חמש למלם בן אחאב מלך ישל ויהושפט מלך יהולה והלצק כו שיהושפט היה מנהינ מלטתישלאל עמו וכאילו היה יהושפט מלך ישלאל נם יכן <המ*‬
‫מבואל שהוא מחריב שיהיה כיחש) כן כי אי אפשל שיהיה הלצון בו שתהיה שנת חמש ליהושפט כי שנת החמש למלם בן אחאב היא שנת עםלים וחמש ליהושפט אחל‬
‫שככלמלךאזיהולםכן יהושפט ובזה ללך נאמל שעל םהתחילם השנה השנית למלכות יהולם מלך יהולה היה מלך יהודה משתתף עם יהזלם כן אחאב בהנהנת‬ ‫ה‬

‫המלטת כי ככל תמצא במלחמותיו שהיה יהוםפטתמילעמהם׳ והנהליסככלאלו הפסוקים מימה כעיני שהשנה שמלך כה אחזיה היתה שמנה עשלה ליהושפט ל^‬
‫יהורם‬‫םכבלעבמ לו שבע עשלה וכמלזךיהולםעכחליהושפט שמונה עשלה שנה יהיה כשנת התשע עשלה ובשנה שעכלו חמש שנים ליהולם כן אחאכמלך ישלאלמלךיה‬
‫בן יהושכט מלך יהזלה וכזה לא יפול שום ספק כי כשעכלן לאחאב אלבע שנים מלך יהושפט ונשאלו לאחאב ״יח שנים מקוטעים ולזה לא עבלו ליהישפט במותו ט אם‬
‫«ן שנים שלמים והיה כשנת שמנה עשלה ומלך אחזיה שתי שנים מקוסעים ומת כשהיה יהושפט כשנת התשע עשלה ואחל כן חיה יהוםפטפחות משש שנים כללך שליוקח‬
‫מהשנה העםלים וחמש מעם ואז עכל) חמש שנים ליהןלם כן אחאכ)היא כשנה הששית)כשעכלו לו אחת עשלה שנה והיה כשנת השתים עשלה כללך שלקח מהשתי׳‬
‫עשלה מתל ממה שלקח מהשנה הששית הנה כבל עבלן למלם כן יהושפט מתל משש שנים שלמים)המתל היה קצתו מהשנה הלאשונה ליהולם כן יהוםפט וקצתו היה‬
‫מהשנה השמינית ונחשב ל) זה שמנה שנים)לא היה כי אם שש שנים)מתל מעט)לפי שהשנה הלאשונה ליהולס בן יהזשפטלא היתה אלא זמן מועט מאל כמו שבאמי‬
‫הנה לא נלאה כזמן הה)א המת מלך יהןלה כלתי משתתף עם מלך ישלאלכהנהנת ישלאל)לא הלאה לג זה על בא השנה השנית ליהןלם מלך יהול׳)הנה כזה הלרך‬
‫נתישככל זהכלימסספק‪ :‬בהעלות יי׳ את אליהו כסעלה השמים׳ אי אפשל שיוכן שהעלה) השמים כי לא יעל) שם אלנ המפות אבל הכונהכו כנוכה האדר כאממ‬
‫עלים נלנלות ובצנלנת בשמים ומנלל ןלאםו בשמים ןהנה נשאהנ לנח יי׳ במלאכית יי׳ אל מקום לא מלע עדין והוא חי שם כמל שבאלנו ז שב‬
‫תח‬ ‫דרס‬ ‫מלבים ב ב‬
‫דלך אליהו ׳ לאליהו נאמר לו כלוח כנבואה כי כאותו המס ילקח)לא נלה הדבל‬
‫לאלישע אבל אליסע נאחר לו נם כן בדוח נבואה סהרי אמר נ ם אני ידעתי החס!‬
‫ושאר הנביאים נאח להם כל שכן הוא ומה שתיו הולבי׳ מעבר לירלן נראה כי כן‬
‫נאמר לו לאליהו בנבואה כי מעבר לירדן ילקח אולי היה הלקחו במקו' אשר נאסף‬
‫השה לבינו לכבודו כי מעלתל‬ ‫לעשות לך מתל למתל‪.‬‬
‫היתה קרובה למעלת מסה לבינל‬ ‫כיתדבליש׳םבי׳ בבית וסיםדבאערוב כבר׳ זלא נשאף איש בעי ׳ויצאו בני הנביאים ׳עגלי הזהב אשר; הידעת‬ ‫יזדלךכן ו א ם א ק ל א‬
‫וכן הראה לו הככול כהר חורכ‬ ‫זז וסיס כי הזם יי׳ לוקה ׳ וחברו דבענינא ׳ הידעת חקות שסים׳ עת לדת יעלי סלע ׳ הידעת למה באתי אלין‪:‬‬ ‫יהיה ׳ שא ק היכולת‬
‫כמוםהרא׳לולמםה דכי' וצם מ‬ ‫אכי‬ ‫גילי ג‬
‫יום ומ לילה כמו שנם משה ר‬ ‫ו א ז ל אל^הו ו א ל י ש ע ‪ p‬ב ל ג ל א \‬
‫רכינו! חי יי׳)תי נפשך ׳ מ ה‬ ‫ך^ך אליהו ואלישע מךהנלנל‪:‬‬
‫ו א מ ר א א ה ו ל א ל י ש ע ת ו ב בען‬
‫שאמר וחי נפשך אחד שאמר חי‬ ‫דאמר אליהו אל־אלישע ש ב ־ נ א‬
‫ה ב א א ר י יי ש ל ח נ י ע ד ב י ת א ל‬
‫יי׳ לא אמר כן אלא להנליל כי‬
‫ו א מ ר א ל י ש ע כןיכם ה ו א ‪ ; .‬י וחי‬
‫‪:‬‬

‫פה בי יהוה שלחני ער‪-‬בירז״־אל‬ ‫‪,St‬‬ ‫כג‬

‫השמעה הראשונה נדלה אלא‬
‫נשכע כנפסל להראית כי נדלה‬ ‫נפשך א ט א ש ^ ק נ ׳ ד ונחתי ל‬ ‫ראמר אלישע חי־יהורה והי‪-‬נפישך‬
‫^ ב נ א פהכייי׳םלחצי‬
‫נפשי כעיני) )הקדים חי יי׳ לככול‬ ‫ונפקו תלמידי נכייא‬
‫‪!J'/r | - 7‬‬
‫לכיתאל ‪t‬‬ ‫ויצאו‬ ‫בית‪-‬אל‪:‬‬ ‫*‬
‫וירדו‬
‫‪.‬‬ ‫‪,y.i‬‬
‫אס״אעובך‬ ‫י‬ ‫לד‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫ייי^י^״ץ‬ ‫על י<^‬
‫‪ t‬בני הנביאים ׳ כתרנימו‬ ‫'‪,‬זד‪.‬״*!?'‬ ‫י‬
‫‪,‬‬
‫״«»‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ני׳‪1‬‬ ‫»‬ ‫״‬ ‫לאוי‬ ‫ב»ע אל׳‬
‫תלמידי נבייא‪ :‬אסר בית אל י‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫‪/‬‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫;‬ ‫"‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫־‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫עשה‬ ‫שלא‬ ‫עתדע‬
‫כמו בבית אל ומה שהיו בני‬ ‫ל י ה ה י ך ע ת א א ך י יומא דין י‪ :‬ך ב ר‬ ‫דהידעת כי " ״‬ ‫א^ישתז ף א מ ר ו י א ר י ץ‬ ‫שלא‬ ‫לתכלית‬ ‫אליהו‬
‫הנביאי׳ בבית אל וביריחו ק היו‬ ‫‪:‬ת רבונך מעל רישך ואמראףאנא‬ ‫הלוח‬ ‫יק‬ ‫עלמ‬ ‫יאציל‬
‫אשר עלץ על אלישע חיוכם יה«ך ללןח את־־אדניך בעל‬
‫בערים אחרות אלא זכר אלה לפי‬ ‫‪) J‬בעט! י ר ע ג א ש ת ו ק ו ; ו א מ ר ל י ה א ל י ה ו‬
‫שהיה דרכם עליהם ומה םהיל‬ ‫‪0‬הלי כלהו השי ש ראשך ויאמר נם־אני ידעתי החשו‪:‬‬
‫א ל י ש ע ת ו כ כען ה ב א א ר י ‪S‬‬
‫כרוב עדיישראלכדי להוכיח את‬
‫ש ל ח נ י ל י ר י ח ו ו א מ ר ה י ב ם ה ו א יי‬
‫עימםח אלישע ‪ p‬םפש יאמר לו אליהו אלישע י ש ב ־ נ א‬
‫‪*.‬׳‪.‬‬ ‫•־‪.‬‬ ‫י‪-‬‬ ‫־•••‬ ‫••‪•,‬י‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫לנביא תחתמ ואמנם‬
‫ישראל ככל עיר ועיר ונבואתם‬ ‫‪|C‬‬ ‫‪.....‬‬ ‫‪. .‬‬
‫‪|:‬‬ ‫‪X‬‬

‫&מל זה לו כדי שלא פה כי יהוה שלחני יריחו ויאמר חי־‬

‫‪T‬‬

‫היתה לשעה לפיכך לא נכתבה‬ ‫וחי נ פ ש ך א ם אשבקנןי ואתי ל‬

‫‪•J:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪T :‬‬ ‫»‬ ‫יחלל אלישע בהפלל‬
‫•‬ ‫>‬ ‫‪:‬‬
‫נבואתם ‪ 1‬החשו ׳ פיר בו צווי‬
‫כמו בפתח ההא ‪ :‬ו ק תי שתיקל‬
‫ו ק ר י ב ו ת ל מ י ד י נבייא‬ ‫ליריחו‪1‬‬ ‫ויבאו‬ ‫אס״אעזבך‬ ‫וחי־נפשך‬ ‫יהוה‬ ‫* מ‬
‫די ביריחו ל ו ת אלישע ו א מ ת ליח‬ ‫־ • • ‪ w‬י‬ ‫*‪r‬‬ ‫׳״•־יחממנו אם ילא»‬
‫ואלוני אבי זל פירש כמשמעו‬
‫‪J‬‬

‫כםאמלהוא להם נ ס אני ידעתי‬ ‫!ה‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫יי‬ ‫דין‬ ‫יומא‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫לוקת ‪W‬א היריחו^ ועשו בני־הנביאיס אשר‬ ‫ת‬ ‫‪w‬‬ ‫‪J‬‬
‫יי׳‬
‫‪K‬‬
‫^י ו ‪,‬ם‬
‫ה‬
‫החשו ה ס ולא לבלו לועיל ‪:‬‬ ‫רבונך מ נ ך ואמר א ף אנא;ךענא‬ ‫ך‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫מעל‬ ‫!*דיניך‬
‫הצה באלו בזה שגא ביריחו אל־־אלישע ראמרו אליו‬
‫וינלם ׳ כלכה והכה בה א ת‬ ‫שתוקו ‪ x‬ואמר לידת אליהו ת ו כ‬
‫המים וכן כנלומיתכלת פי׳ כרכי‬ ‫נלקח אלא מעל לאשל הידעת כי היום יהודה רקח א ר ת ־‬
‫»' זנענין כ ע ן ה ב א א ר י יי ש ל ח נ י ע ‪1‬רךנא‬
‫ר‬

‫בנליס ‪ :‬פי םנים כלוחך אליי‬ ‫וכן אמד אליהי לאלישע אדניך מעל ראשך ויאמר גכם״אני‬
‫פירש) ר‪/‬ל כפלים ממה שהיה‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫וחי‬ ‫יי‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫כשלם אלקח מאתך‬
‫א ש ב ק ג ך ואזלו ה ך ו י ה ו ן ן‬
‫ויאמר ל ו אליהו‬ ‫לזה מלה שלא לקתנ ידעתי החשו‪:‬‬
‫באליהו והוא שהחיה שני מתים‬
‫אחי כחייו ואח במיתו ולמי סאמל‬
‫שלחני א כ ש ־‬
‫הירדנה‬ ‫וחי־גפשך‬ ‫חי־יהוהיהוה‬
‫'שב־נא פה כי‬ ‫•‪ /‬הים במוחלכ‪ 1‬אבל ויאמר‬ ‫‪1‬‬

‫וחמשי ן ב ב ך א מתלמידי נבייאאזלו‬

‫על לנליו עמל ולביתו לא הלך‬ ‫ולןמו מכןביל מ ר ח י ק ותךויהון ק‬
‫«עובך וילכו שניהכם‪ :‬י‪ .‬י וחמשים‬ ‫לק׳־זל מעם אלישע ג‬
‫שלפא צלעת נעמן שהמצורע‬ ‫החשו׳ שתקי;‬
‫ובסיב אל^הו‬ ‫נןמו ע ל י ר ך נ א ‪:‬‬ ‫אישמבמ ה נ ב י א י ם הלכו {יעמדו‬
‫חשוב כמת סנ אל נא תהי כמת‬ ‫כלך‬ ‫שכבר‬ ‫וינלם׳ לל‬
‫ואמני אכי זל פילש פי םני׳ שני‬ ‫נ ת שושיפיה ו א ח ז ר ומוזא \\ז מ י א‬ ‫לללתל)הכה כ ה כמי' מננר מרחוק ושבירהכש עמדו ער‪-1‬‬
‫חלקים שאל סיהיה לו מלות אליהל‬ ‫ואתפלינו ל ב א ו ל ב א ו ן ב ת ת‬ ‫ךקח״אליהו את־אךרתו‬ ‫י )יהי נ א פי שנים ה*רךן‪:‬‬
‫וכן הוא אימל פי שנים ככל אשר‬ ‫והוה‬ ‫ת ך ו י ה ו ן ב^בשתא ‪x‬‬ ‫ברוחך אלי ׳ לל כ מ ה‬
‫ימצלו שני חלקי נכסי) כי הבכור‬
‫?!האצלת מלוחך על וינלםויבה א ת ־ ח מ י ם ויחצו הנדה •לי«ו׳‬
‫ב מ ע ב ך ה ו ן ואל^ד‪ 1‬א מ ר ל א ל י ש ע‬
‫נמ‪1‬ל שני חלקים מן הנכסים‬ ‫כל מ י הנביאים יהיה והנה רעברו שניהם בחרבה‪ :‬ויהי‬
‫להפשלש מסל החלק השלישי‪:‬‬ ‫דל*־־**‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫מג־־ז‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫‪1• J•:-‬‬ ‫י‪1‬‬ ‫־ " • ' ׳ • ץ \‪ ''/‬״ ^‬
‫••••י‬
‫הנאצל לי מללחךיפי‬
‫*"י׳*‬

‫הקשית לשאול ׳ לי היה לך‬ ‫א ד ב ר מ ל ו ח ך ו א מ ר א ל י ^ ע ויהי‬ ‫אל־אלישע‬ ‫אמר‬ ‫עניםעלכל אחל מהם כ ע ב ר ם ואליהו‬
‫•ל‬ ‫;‪ •» •v‬י‬ ‫י״‬ ‫‪ .‬י "י‬ ‫‪ • •• j‬י‬ ‫;‪ : T‬י‬
‫כחלק אחל מרוחי או כחצי מ ח י‬ ‫בען ע ל ח ד ת ך י ן ב ר ו ח נ ב ו א ת ך‬ ‫והלא מענק מ ה ם א ע ל‬
‫אכל פי םנים לכל קשה שאלת‬ ‫לכ­‬
‫ו א מ ר אנןשיתא ל מ י ש א ל‬ ‫עמי ‪1‬‬ ‫מ^מךיףאמר אלישע' יהי־נא'?'־‬ ‫״‬
‫ואעפכאני יהיה כך כח רוח אלהי׳‬ ‫ל‬
‫שתוכל לראותי כסאלקח מאתך‬
‫א ם תחזי?;יךאנא מךבר מלותך‬ ‫י ‪°‬ר‪ 0‬ב‪/» , ^ «0‬זנ!סבך<חןדארי‪ :‬ויאמר הלןיש״ות‬
‫ירעתי כי מאת האל יהיה םיהיה‬ ‫יהי ל ך בן ו א ם ל א ל א יהי י‪ .‬ו ח ו ח‬
‫לך כמו םסאלת ‪ :‬לקח ׳ פעל‬ ‫ע ד ך א נ ו ן אזלין מ י ז ל ו מ מ ל ל י ן ו ה א‬
‫ר? ‪ 5‬יי‬ ‫׳וד־אג בן ו א ד » ז ‪lib‬‬ ‫* » ל ^ ^ י ' מ‬
‫עומל מבנק סלא מ כ ל פעלו ל‬ ‫ךתיבין ך א ש ת א וםוסון ך א ש ת א‬
‫לפיכך הוא קמוץ‪ :‬דעל אליהל‬ ‫ה״‪5‬מיס המתתיפ‪ 0-‬הטה ‪ •riSn ooSh‬ודבר והנה רבב־‬
‫א‬ ‫ואפךישי בין תרויהון ו ס ל י ק‬
‫אש וסוסי איש ד&רת בין ש נ י ה ס • ‪ , . .‬׳ ואפךישי בין תרויהין י ט ‪ /‬׳ ץ ‪x,‬‬
‫בסערה ׳ כמו שפירשנו ופילוס‬ ‫קס‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫^<יחמשאםיי^‬
‫הסמים לענק הניף האוירי כמל‬
‫אשר תעיף בשמים ולענק הרות‬
‫^ליהו בעלעולא לצית ש ^ א‬ ‫‪<M‬‬ ‫לעל א ^ ה ו ב ^ ה השמים‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫"‬ ‫י‬ ‫י י‬ ‫‪'*-.I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•i.‬‬
‫‪\ ^1‬‬
‫השמים העליונים עם המלאכים‬ ‫ע ל ה השמים א!‬ ‫ב ס‬

‫סיכנו להם השמי׳ כמל הללו א ת‬ ‫^ ד י י פ ו י א ז פ ־ ס י ד ד ^ ^ ד נ א ^ ה י ר י נ ה ׳ דאמר »‪ tA‬איי א־״ישע׳ ‪ mt fn‬ינאי‬

‫לי על צל‬ ‫ה‬ ‫^‬
‫‪,‬‬
‫יי מן השמים ואליהו נעשה רוחני‬ ‫סיאצל מן ה‬
‫להניף כלה באש העליוני ושב כל‬
‫בסדר בראשית;‬
‫מ‬ ‫י ף ח א ס ל על‬
‫מהיזישלםכומה ש‬
‫‪4‬‬
‫יסולאל יסולו ואלישע ראה העליתל‬
‫מן ה א ק ובהמתו לאויל לאה לממן לכב אש וסושי אש שהפליל בק שניהם‬
‫* ס ע ואז עזכ‬
‫כלימלבלאותו כי נפלל ממנו מעת אשל הועלה וכן כנלמ באם זולתי האללת‬
‫שנפלה מעלי) כלי שיקחנהאלישע להכלת כ ה המים ואם כלכלי לזל שהיה לל כפלים‬ ‫׳זלאה‬
‫בלוח ממה שהיה לאליהו תימה הוא מ ה צולך היה לו אללת לחצות כ ה המי׳ והנה‬ ‫ממצין‪0‬‬
‫״ ‪.‬‬ ‫עלצלהמזפתנתחלשכאל'לתאלי^^י‬
‫אפי׳ עם האללת לא נחצו החים עלשאמל איה יי׳ אלהי אליהו ואם ת א מ לא כפלה‬ ‫‪ 7‬ב‬ ‫‪,‬‬
‫י^ ־ א ל י זילתכי כ א ח ת א ם ת ל א ה איתילוקח מאתך יהי לך כן כאןלים אחלים‬
‫האללמ למלך אלישע אלא כיון שנעשה מחני נפלה האללת מעליו א ס ק שאל‬
‫ואסל נחשב אנחמ הוא מ ה שזכלמ)הוא נאות ללםין ילענין וזה כי ק צ ת אמלו‬
‫ואלישע‬ ‫בנליו לחה לא נפלו נ ם ק י‬ ‫‪0‬‬
‫יי תלאה איתי לוקח מאתך שתשכיל מניאו׳ השכל הנכלל והוא שכל אליהו אחלי‬
‫הפ‬
‫ל ל ל מ ה ח מ ל ואלו הסכימו כהכלח שיהיה זה הענק מית לאליהו וכבל ב א מ ו‬
‫‪,‬‬
‫^ ? ^ ־ ^ אפשר וקצתם א ח מ אם ת ל א ה איתי לוקח מאתך רל שתחקור עמי‬
‫כ‬
‫| ל ה ס י ל י ת א ס ר אתה נ ס ך בהם מפני ראותך שאני לוקח מאתך ולא ימצא ז ה‬
‫‪w‬‬ ‫« ‪1‬‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫‪ f‬ממני זולתי כ זה העת והנה יקשה לוה שאנחנו לא מצאנו שעמדו יחל אחל כל זה מ ה שיתכן בו זה הענק נ ם לא היה מ י‬
‫י‬ ‫ז מ ן‬ ‫ה‬ ‫ס פ‬

‫לפי מ ה‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫^ ^‬ ‫‪p‬‬ ‫^‬ ‫‪W‬‬ ‫‪W‬‬ ‫^ ‪p ,‬‬ ‫‪w‬‬ ‫אחשוכו ה נ ה ל כ ב אש וסוסי אס)יפלילוכק שניהם ׳‬
 ‫רש‬ ‫‪ami‬‬ ‫‪*•I‬‬ ‫סלכים‬ ‫רדק‬
‫א כ י א ט ׳ ל ט כ ל ה ו ן ל י ש ל א ל כ צ ל ו ת י ה מ ל ת י כ י ן ו פ ל ם י ן ! א י ה יי׳ א ל י ה ו ׳‬ ‫א ל י ש ע ל א ה ׳ ל א ה העללתל מ ן ה א ד ן ו ל א ל א ה ו ע ו ל ב י ל כ ב א ש ל מ ס י א ש ה פ ל י ל ו‬
‫• ש ה ו כ ט ח ת י ם ת ש ל ה ב י פ י ש נ י ם כ מ ת ל אלי ו א ף ה ל א ) י כ ה א ת ה מ י ם ׳ א ף ה ל א כ פ ר‬ ‫א ב י א ב י ׳ כ ת ל נ ל מ ל ל כ י ל ב י וכן תלמילי הנכיאים נקראו^בני‬ ‫כ י ן ש נ י ה ם ‪*.‬‬
‫אליעזל כבל של ל ינשי ה נ לילי נ ל ו ל ה ח צ י י ת א ל י ש ע כ פ ל י י ם כ ש ל אליהל ש כ ר מ ל ה ז כ ו ת‬ ‫כ ת ל נ י מ ל ל ט כ להון לישראל כצללתיה מ ל ת י כ ק‬ ‫לככישלאליפלשמ׳‬ ‫הנביאים‪:‬‬
‫ש נ י ה ם ועכשיו וכלתל יחילי ‪ 1‬פ ן נ ש א ן ל ל ח יי' יי א י פ ש ל א מ ש א מ ל ל לל ה י ל ע ת כ י ה מ ם‬ ‫ק ל ע י ם מ כ א ן ס מ כ ו ל ן ל שחייב א ל ם ל ק ל י ע ע ל ל ב ל‬ ‫ויקרעם לםנים‬ ‫ופרשק !‬
‫א ת אלוניך‬ ‫לוקח‬ ‫יי׳‬ ‫שלמלי ח כ מ ה ואיתו ה ק ר ע אינו‬
‫מהם‬ ‫ועלם‬ ‫ועכשיו‬ ‫ד ר ס ח ׳ נ ק ר י א ןשיצ! ויעשו כ ן ש ש ה ו א ה ק ׳ ו י ו ם מ ש ה א ת י ד ו ׳ וירט ה ט ב ח א ת ה ש ו ק ו ה א ל י ה ׳ ו י ר ב ע ם‬ ‫ל‬ ‫לעולם ל פ י ש נ א מ ר‬ ‫מתאחה‬
‫היכן ה ל א מלמל מ מ ם‬ ‫נחה‬ ‫ב ן נ ב ט אגודתי ה ז ה ׳ ו י ר ם א ד ר ת א ל י ה ו ׳ ד ר ס ק ר ן ל ע מ ו ו א ש ם ע א ת ה א י ש ׳ ד ר ס י א ש י ה ו ל ב נ י ‪:‬‬ ‫ממשמע ־ שנאמר ויקרעם‬ ‫לםנים‬
‫הלכה‬ ‫אליהו‬ ‫שנננז‬ ‫נ ח ה ח ח אליהו ע ל א ל י ש ע ׳ ו ח ד ונחה‪ ,‬עליו‬ ‫נ׳ מ ל ע י ל ו ס י ם ג ה ה א ר ם ע ל א פ ר י ם ׳ נ ח ה ש ק ט ה כ ל ה א ר ץ ׳‬ ‫א י נ י יילע ש ה ו א לסני׳ א ם כ ן מ ה‬
‫ומסתלקת לוח הקלש‬ ‫הקלע‬ ‫שילאה כ ה ן‬ ‫ה ל לשנים‬
‫מ ן ה נ ב י א י ם וסלכ ל א‬ ‫א י ה יי׳ א ל ה י א ל י ה י י ת י ­‬ ‫לעילם‪:‬‬
‫הקלש‬ ‫לוח‬ ‫היתה‬
‫ואלישע ראה והוא מצעק א מ •אבי‬ ‫הסק‬
‫רבי‬ ‫ו א ל י ש ע ח ז י ןהוא ‪9‬צוח ר ב י‬
‫י א מ ר ק כ י ל כ ע י ת י יי׳ א ל ה י ה‬ ‫ק‬
‫בצלוחית‬ ‫ל י ש ך א ל‬ ‫ךטבלדחון‬
‫כיםלאל‪:‬‬ ‫מחכה‬ ‫ר כ ב ישראלי ופרשיו ולא ראהו עוד‬ ‫פשוטו א י ה ה ו א‬ ‫ולפי‬ ‫דאליהל‬
‫על בוש׳ נתביום מ ה ם‬ ‫‪,‬‬ ‫חזהי עוד‬ ‫ופךשין ן ל א‬ ‫מךו־זיכין‬ ‫מלאה‪ .‬כ ח ה א ו ת לי כמו‬ ‫שאינו‬
‫ויחזק במדיו רקךןןכש ל ש נ ‪ • .‬ק‬
‫ס ל א י א מ ל ו אינו ל ו צ ה‬ ‫ל‬ ‫וסךכןנון‬ ‫בלבושיה‬ ‫ואתכןף‬ ‫המיס‪5‬‬ ‫כחצות‬ ‫לאליהו‬ ‫שעסה‬
‫להקביל פ נ י ל ב ו לפי‬ ‫לןךץיס ‪ :‬דדם את־אךךת אליהו‬ ‫המים׳ אף‬ ‫א ף ה‪:‬א ניכה א ת‬
‫וארים ירת‬ ‫סדיקין ‪1‬‬ ‫לל‪/‬ר־ין‬
‫ש נ ט ל נ ל ו ל ת ו א י נ ו מ‪4‬‬ ‫אשד נפלה מעליו ויישב ויעמיד על­‬ ‫ה ו א נ ע ש ה לו נ ס ו ה כ ה ה מ י ׳ פ ע ם‬
‫לאליהו ךי נ פ ל ר ת מנידה‬ ‫שושיפא‬
‫לאיתי‬ ‫שישיב כ ל ז ה‬ ‫י‬ ‫־־־»‪:‬־ ‪V‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪r‬‬
‫~‬ ‫• • ‪f ^ r r i‬‬ ‫‪\ r : !T‬‬ ‫;‪J‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫ש נ י ת א ח ל ש א מ ל א י ה יי׳ א ל ה י‬
‫‪,‬‬
‫ונסיב‬ ‫ו ת ב ו כ ן פ ש ע ל כ י ף ^ירךנא ‪.‬‬
‫לסוטה‪:‬‬ ‫בתיספתא‬
‫ויקח את־אךךרת‬ ‫שפת הירדן‪:‬‬ ‫ל נ ח צ י ה נ ה להנה ד מ א ף ה י א על‬
‫ומחמת‬ ‫והמים לעיס׳‬ ‫ךנפלת מנידה‬ ‫‪:‬תשושיפאךאל^הו‬ ‫ללחני‬ ‫שהיה‬ ‫אליהו ש כ א כמל‬
‫המי' ה א ל ץ משכלת א ת‬
‫אליהו אשר־נפלה מעליו ויבה את־‬ ‫ו מ ח א ‪ JT‬מ ^ א ו א מ ר ק ב י ל ב ע ו ת י‬ ‫ויעכל‬ ‫ויחצו‬ ‫המים‬ ‫להכה א ת‬
‫‪p‬‬ ‫יושביה ל ק ב ל ם א ם‬ ‫המים דאמר איה יהוה אלהי אליהו‬ ‫ו מ ח א‬ ‫ייאלהיהדאליהו א ףה ו א‬
‫וכללש א ף ה ו א מלמל‬ ‫אלישע י‬
‫מ ה י ומישב ה ע י ל ט ו ב‬ ‫‪AT‬‬ ‫••ן •‬ ‫״‪j‬‬ ‫;‪v‬‬ ‫‪\T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫בקליעת‬ ‫לאלישע‬ ‫נסים‬ ‫שנעשו‬
‫ו ל ב א‬ ‫י תמ י א ואתפלינו ל ב א‬
‫אף־הוא י ויכה את־המים ויחצו הנה‬ ‫־ליחס׳‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪ :‬־‪• .‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫*• ‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שכפעם‬ ‫מאליהל‬ ‫יותר‬ ‫היללן‬
‫‪-‬‬ ‫‪-.‬׳ ‪. -‬׳ — —‬ ‫"‪TJ‬‬ ‫־"‪Tl‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־ *‪JV‬‬ ‫י‪-‬‬ ‫־ י‬
‫שניהם‬ ‫זכות‬ ‫היתה‬ ‫לאשונה‬
‫מ כ א ן א מ ל ו חן מ ק י ם‬ ‫בני־טו‬ ‫והנה דעבר אלישע‪ :‬ויראהו‬ ‫ו חזוהי ת ל מ י ד י‬ ‫‪:‬‬ ‫אלישע‪1‬‬ ‫ועבר‬
‫אלי ׳ מ ש ם‬
‫משכע‪ :‬נ ו ב ע‬
‫על י ׳ ׳ שהיו‬
‫המ‬ ‫; ‪:‬‬ ‫‪V : R‬‬ ‫ז‬ ‫ש ל אלישע‬ ‫ו פ ע ם שנייה‬ ‫עמלת‬
‫מוצא‬ ‫•י " ״‬ ‫•‬ ‫"* "‬ ‫נחת‬ ‫דביריחו מ ק ב ל ואמרו‬ ‫נבייא‬
‫‪ :‬וישלך ש ם מ ל ח י‬ ‫‪7 9‬‬ ‫‪- T‬‬ ‫‪: -‬־ ‪-‬‬ ‫‪••>t‬‬ ‫•‬ ‫‪ t‬י‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬
‫‪T• :‬‬ ‫עומלת‬ ‫זכות צליק א ח ל‬ ‫היתה‬
‫לבר‬ ‫והלא מ ל ח‬
‫הנביאס אשריביריחו מננר ויאמרו‬ ‫) כ ן ה ו א א ו מ ל ליהי נ א פי ש נ י ם‬
‫רוחידלת ך א ל י ה ו ע ל ‪ #‬ל י ש ע ו א ת ו‬
‫ה מ ק ל ק ל א ת המי׳ ה ו א‬ ‫ל ק ד מ ו ת י ה ו ם נ י ד ז ל י ד ח ע ל א ר ע א ! ג׳ »ג*ל• יל נחד־ז רוח אליהו על‪-‬אלישע ויבאו‬ ‫לנלש‬ ‫מכאן א ת ה‬ ‫כ ל ו ח ך אלי‬
‫א ל אנ ס בתיך נ ס ‪:‬‬ ‫ש מ נ ה מ ו פ ת י ם באליהו שש ע ש ל‬
‫לקראתו וישהה! דלו ארצה ן‬ ‫‪.‬ואמרו ל י ה ה א ב ע ןא י ת ע ם‬
‫ונעלים‬ ‫באלישע‪ :‬נ ח הל ו ח אליהו ׳‬
‫*‬ ‫־‪;11‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ו ־ ו ד‬ ‫• •‬ ‫;‪•1‬‬ ‫־‬
‫ךוילא‬ ‫נברין בני‬ ‫המשק‬ ‫עבדך‬ ‫כ מ ן שלאות! שחצה ה מ י ם ועבל‬
‫ויאמרו אליו ה נ ה ־ נ א » ע ־ א ת ־‬ ‫ילעו כ י נ ח ה עלמ ל י ח‬ ‫היללן‬
‫רלבג‬ ‫עבךיך ה מ ש י ם אנשיכם •בני־חיל‬
‫ך ל מ א‬ ‫יזלון ב ע ן רבעון י ת ך ב ו נ ך‬

‫נ ט ל י ד ח ר ו ח מ ן ר ! ך ם יי ו ך מ ה י ב ח ר‬
‫למה‬ ‫א ל י ה ו י‪ .‬ח מ ם י ם ב נ י ח י ל י‬
‫ה מ צליכי׳ כ נ י חיל וכי ה י ה ל ה ם‬
‫ילכו נ א ויבקשו את־אדניך פך‬ ‫י‬ ‫מ ן ט ו ח א איו ב ח ד מ ן ח י ל ; א ו א ב ר‬
‫א ב י א ב י ר כ ב ישראל‬ ‫מ ל ח מ ה א ל א פילגש כצי‬ ‫לעסות‬
‫ב ב־ כ‬
‫כמל‬ ‫י הנה‬ ‫ופרשיו‬ ‫ער־בש כ א ח ר‬
‫ויאמר‬
‫‪J‬‬
‫דשלכהו‬ ‫נשאו רוח יהוד־־״‬
‫רפצרו־בו‬ ‫< י יי‬
‫חס׳‬ ‫עד‬ ‫ואתקיפו ב י ה‬ ‫לאתשלהוך‪.‬‬ ‫ל‬ ‫מיל כ נ י כ ח שהיה ל ה ם כ ח‬
‫־‬ ‫‪.‬‬ ‫*~‬ ‫‪.......‬‬ ‫; ‪J t-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬

‫נקראים‬ ‫שהתלמידים‬ ‫ויבקשו‬

‫דאמר ל א‬ ‫הני״אותאיש‬
‫המשים‬ ‫באחת‬‫וישלחו‬ ‫שלחו‬
‫ההרים או‬ ‫ו א מ ר ש ל ח ו ו ש ל ח ו חמישין‬ ‫סנ;א‬ ‫ל ל כ ת ה נ ה להנ׳ כ מ ע ט ז מ ן ל א י ך‬
‫ב נ י ם כמל ב נ י הנביאי׳‬ ‫׳>‬ ‫־י‬ ‫־‪V‬‬ ‫־י ‪A‬‬ ‫״‬ ‫‪-‬‬
‫ג ב ך א ובעו ת ל ת א יומין ו ל א‬
‫־ _ ־ ‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪V.‬‬ ‫»‪ l‬י ־ ״ ‪,‬‬ ‫הם‬ ‫שיבקשוהו והלא‬ ‫א מ ל ו לנ‬
‫כ ןה ר ב יקרא א ב כי‬
‫ודא מצאהו‪ :‬וישבו‬ ‫שרשה״ימים ולא‬
‫ישלשה ימים‬ ‫^ »‬ ‫לות‬ ‫ות‬ ‫אשבחוהזו‬
‫‪2‬‬
‫] ה ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ג‬
‫א מ ל ל ל ו כ י ה י ו ם יי׳ ל ו ק ח א ל ו נ י ך‬
‫‪J‬‬ ‫»‬
‫א ל י ו ו ה ו א י י ש ב ביריחו ו י א מ ר‬ ‫‪I-. T‬‬ ‫‪J‬‬
‫י ת י ב ב י ר י ח ו ו א מ ר לד־ז־ון ה ל א‬
‫‪V" T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬
‫ה‬ ‫ה ל א המלליל ש כ ל‬ ‫מ א ל ל א ם י ך א ל א חשכו שמא ל א‬
‫א ל י ו ו ה ו א יישב ביריחו‬
‫לככ‬ ‫גקלאו‬ ‫התלמיל‬ ‫ז י>סנסיע׳ אלחכם הלוא־אמרתי א ל י כ ם‬ ‫א מ ד ת לבון ל א תיזלןץ‪,‬‬ ‫ג‬
‫מ ל ה ה ש מ י ם א ל א נ ש א ו ל ו ח יי׳‬
‫ופרשיו כאילו‬ ‫ישראל‬ ‫מכני א ל ם כ מ ו שלאו‬ ‫להפלילו‬
‫התוקף‬ ‫שהוא‬ ‫יאמר‬
‫אל־תלכו‪:‬‬ ‫אנשי ק ר ת א‬ ‫ןא?רו‬
‫ש נ פ ל ל מבני א ל ם מ מ ם ו מ לילה‬
‫מותב ‪5‬ןךתא‬ ‫ה א בען‬ ‫לאלישע‬
‫ישראל‬ ‫של‬ ‫והחוזק‬ ‫ראמרו אנשי העיר אל^אלי^יע‬ ‫ואילי פעמי׳ ל כ ו ׳ ה י ה לו ז ה ש ה י ה‬
‫ולזה הו׳ ה ר כ‬ ‫במלחמ׳‬ ‫ב מ א ךךבוני חזי ומ;א בישין‬ ‫שפיר‬ ‫נ פ ל ד מ כ נ י א ל ם ללא ה י ו מ ו צ א י ם‬
‫הנה״נא מושב דהעיר טוב כאשר‬ ‫א ו ת ו ש‪?.‬לי ע ו כ ל י ה א מ ל ל ו ו מ ת‬
‫בהם‬ ‫והפרשים א ש ר‬ ‫ןאמר איתו‬ ‫מ ת ן ל א ״‪.‬‬ ‫ו א ר ע א‬
‫אף‬ ‫כמלחמה?‬ ‫ינברו‬ ‫אדני ראה והמים רעיכם ודהארץ‬ ‫ח ד ת א ושוו ת מ ן‬ ‫עלוחיתא‬ ‫לי‬ ‫ישאך על א ש ל ל א א ל ע ‪:‬‬ ‫יי׳‬
‫ה י א ויכה א ת ה מ י ם‬ ‫משכלת‪ :‬ויאמר קחו־לי צלחילד‬ ‫ל• ל‬ ‫ואץ‪/‬יאו לןתיה ‪1‬‬ ‫מלחא‬
‫הלכו לו לכלים עד‬ ‫ויפצל) כל ׳‬

‫והנה׳ ל ל‬ ‫ויחצו ה נ ה‬ ‫על‬ ‫א ל י ה ם ״‪ .‬ע ל כלש ׳‬ ‫עשמע‬

‫חדשה וע‪5‬ימו שם מרח רקחו אליו‪:‬‬ ‫ל מ פ ^ ן נ א ך מ ; א ו ר ^ א תו^ן‬ ‫ונפק‬
‫א ש ל כישם ה ל כ ה מלומל ל ה ם‬
‫הכם‬ ‫כאשר‬ ‫אף הוא‬
‫א ת ה מ י ם ה נ ה נחצל‬ ‫ויצא אל־מוצא המ‪:‬ם וישלך‬ ‫יי‬ ‫ו א מ ר כךנן א מ ר‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫^‬ ‫סניא‪:‬‬ ‫קישלחו ל ת ל מ ם ע ל‬
‫ה נ ה נ א מישב העיל סאב ׳ ע ל‬
‫ת כ ף ה נ ה והנה י‬ ‫‪/‬צם מלח ויאמר כ ד ה ־ א מ ר יהודה‬
‫הכה‬ ‫ואחשכ כי ל א‬ ‫ע ת ה ל א ל א י נ ו כ י יליח) ה י ו כ ה‬

‫א י ת ס אלאפ ע ם א ח ת‬ ‫שהיתה העיל‬ ‫מ י ם לעיס ולא‬

‫וכפעם ההיא א מ איה‬ ‫נ׳בקריא׳וסימויבאוכלאישאשרנשאזלמ׳ לקרבה א ל הסלאכה לעשות א ת ה ׳ פזנשאו‬ ‫נשאו‬ ‫החיי׳‪:‬‬ ‫מ ש כ ל ת ש א ם כ ן ל א היו חומלים‬
‫ש ל ש ה ׳ מ י ם י ד ם ס י ב ק ר י א ה ו ם י ם ויתנו ל ו ‪4‬לח ד ב ל ה ׳ ל כ ו ע ו ד ש ל ש ה י מ י ם ד מ ל כ י ס ׳‬ ‫מחיי׳}‬ ‫א ו ת ה ללא ה י ו ע כ ל י ם ע ל ה מ ל ם‬
‫וספר‬ ‫אליהו‬ ‫אלהי‬
‫ויבקשץ ש ל ש ה ימים ל א ל י ה ו ׳ ויהי יונה ב מ ע י ה ד נ י‬ ‫ל כ נ ו ת א ל ת ה ואליהנ נ כ ה י א ך ל א‬
‫ה כ ת ו ׳ ש נ ס אלישע ה נ י ע‬
‫ל פ א אותה ו א ם היתה משכלת‬
‫לזאת המעלה שהניע‬ ‫־ •‬
‫א ל י ה ו להוא ש כ א ש ר ה כ ה א ת ה מ י ם נ ח צ ) ה נ ה ליז^ה‪ :‬נ ח ה ל ו ח א ל י ה ו ע ל א ל י ש ע ׳‬ ‫מ כ מ ה ש נ י ם ש י ש מ כ ה ה מ מ נ י ח י ם א ו ת ה ללא ה י ו מ ס כ ק כ ה א ל א נ ל א ה ש מ ק ל ו כ‬

‫ל ל ש כ כ ל האציל) מ ל ל ח ו מ ה ש י מ ש ך מ מ נ ו ש י ע ש ה א ל י ש ע כ ל מ י ו ן ' ה מ ל פ ת י ס ש ע ש ה‬ ‫ה א ק‬ ‫היתה נ ם כן‬ ‫ה י ה ז ה ה ל ע ל מ י ס מ ל ע ת משכי כ ה ומפני ל ו ע ה מ י ם‬

‫אליהו ו ל ז ה ח ל ק ו ל) כ ב י ל ל כ ו ה ש ת ח מ ל) א ל צ ה ‪ :‬וישליכהן כ א ח ת ה ה ל י ׳ א ו ב א י ו מ‬ ‫ו ב ל ר ש א מ ר לליחו‬ ‫מ ש כ ל ת ם ה ת ה א נ ש י ם ש ו ת י ם ה מ י ם והיל מ ת י ם ב ר ו ב ׳‬

‫ה נ א מ ת ׳ ל ל ל ה ת ח ב א ש ם כ י ה י ה ר נ י ל א ל י ה ו ב כ ך כ מ ל ש א מ ר ע י כ ל י ה ו ל ו ח יי‬ ‫ה י ת ה מ ש כ ל ת ו מ ק ו ל ק ל ת ע ל ם ם ש א ר ר ה י ה ו ש ע ו ב א אליהו ל ה ו ס י ף ל ק ל ל ה ע״י מ ע ש ה‬

‫י ס א ך א ל א ש ל ל א א ל ע ‪) :‬יפצלל כל ע ל ב ל ש ׳ ל ל ה ל ב ו כ ל כ ך ל כ ל י ם ע ל ש ה י ה‬ ‫ג‪1‬לחיאלכשמתל בנין והלכו ש נ י ה ם הלא ו א ח א כ ו ב ק ר ו ה ו ו כ ל ה ע נ י ן נ ז כ ר ל מ ע ל ה‬

‫לל כ ש ת מ ל ח ל ו ק ת מ י ל על ל כ ל י ה ם ו ל ז ה א מ ל ל ה ם שלחל מ צ ל ה מ ו ס ל ל ה נ י י ף‬ ‫וכלבלי לזל מושב העיר ט ו ב להמים רעים להארן משכלת מאי טיבלתיה א מ ר לבי‬

‫י ע ש ל ת ל צ ו נ ם א ך ל ב ל י ל ה י ו כ א ו פ ן ש כ ש א מ ל ז שלחו ה י ה ל א ד שיוכן מ מ נ ו שיי[‬ ‫מחנן ח ן מ ק ו ם ע ל מ ס ב מ ׳ ‪ .‬מ ל ח ׳ נ ס כ ת י ך נ ס ה י ה כי ה מ ל ח עושה ה מ י ם ל ע י ם‬

‫י אליכם ™‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ל ל א א‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ישלחל מ צ ל ל כ ו ל ו כ י פ ע מ י ם יש ה ן ש ה ו א כ ל א ל ל ל ז ה א‬ ‫ל כ ן למלהל יי׳ ק א מ ר ו ע ן מ ר ה י ה ו נ ס ב ת י ך נ ס ה י ה ! א ל מ ו צ א ה מ י ם ׳ א ל מ ק ו ל‬

‫ת ל כ ל כ י י ל ע אלישע שלא י ל א ה ל א ל ם אליהז כ ז ה ה ע ת כ י ה ס ת י ל ו י י ׳ ‪ :‬ו ה מ י ם ל ע י ם‬ ‫לפאתי‬ ‫ה מ י ם ה מ ק ו ם ס ה מ ה מ י ם יוצאים ממנל י‬

‫ו ה א ק מ ש כ ל ת י ?ופני ש א מ ל א ח ל ז ה ל פ א ת י ל מ י ם ה א ל ה ללא י ה י ה מ ש ם ע ל י‬
‫מ ש כ ל ת מ צ ל ה מ י ס שהמ ל ע י ם ׳ ו ה נ ה א ע פ שקלל‬ ‫מלתלמשכלתילענוכיהאלן‬
‫לואהולזהאי!‬ ‫כ א ש ל אמי‬ ‫מ נ ע האנשים מ ש כ ת כ ה א ח ל ש ת כ נ ה ש א ם ה י ה כן ל א ה מ ה נ ב י א י ם משבים ש ם ל ה נ ה ה מ ו ן ב ז ה ה נ ה מושב ה ע י ל ט ו ב‬ ‫ה נ ה לא‬ ‫שיכנה‬ ‫יהלשע מי‬
‫נהנה‬ ‫מ ה א ל ש ת ה י ה ה א ק משכלתא ך ב א מ ת המים הלעים ומזה הצל ק ר י ז ל א ק ש ת ה י ה משכלת י‬ ‫אליל ה ע י ר‬
 ‫תט‬ ‫ודק‬ ‫מלכים ב ג‬ ‫רש‬
‫‪,‬‬
‫<‪±‬עליההא ״‪) .‬משכלת )לא תהיה הארץ משכלת ט מן‬ ‫ופא‬
‫רקהפא<‪±‬עלי‬ ‫?‬
‫לפאתי׳ בח‬ ‫י מ‬ ‫ח‬ ‫ט ה‬

‫האלף והיה כבעלי ההא ׳ )נערים‬ ‫‪,‬‬ ‫וכמ! ‪) J‬ירט המים׳ נעלמה‬ ‫^ ‪... .‬‬ ‫‪f‬‬ ‫^רים׳קכ‪1‬ניםהמ ע יןמןהמצ)ת;עלהקלחעלה׳מ^‪ 1‬חי ^‬
‫המים היה בה הםכ‬ ‫‪%‬‬ ‫׳ ‪w‬‬ ‫ל‬ ‫מ‬

‫ם‬ ‫י‬ ‫ה ב י א מ‬ ‫מ ס ת כ‬
‫אלה הנערים המ קטנים)כן ונעל‬ ‫ואמר ט יי‬ ‫־‪5‬לים)יקרא))נעלים ׳‬
‫י ט נ ל ם ׳ כילם גלולים דקלאו‬ ‫^^?דר^ולא‬ ‫י ת ^ בסו‬ ‫המקום שעל עכםמ היימ‬
‫םהמ ממעלי© ק ה מ צ ו ׳ קטנים שהיו מקטני אמנה‪:‬‬ ‫נעריםם שה׳‬
‫לרם) נ ע ד‬
‫)לזל לרש)‬
‫עמ) ורזל‬
‫קטן עמו‬
‫‪1‬‬
‫‪A kz^Jll‬‬
‫‪1‬‬ ‫מ‬ ‫‪w‬‬ ‫ג ‪7‬‬
‫•י‬
‫ה‬ ‫״ ב ש כ י נ ג‬
‫**‬
‫ומםהמתיקאל)אכלו פ ל ז י '‬
‫‪:‬‬ ‫ר ם‬ ‫מ פ‬ ‫כ‬ ‫נ ס ת‬

‫לעגל בו וכמהו‬ ‫ויתקלס) מ ׳‬ ‫בזלעם לתל)תית של טובה‪ :‬להולם בן אתאב י אף פלשה‬

‫בלבליה׳ שהיו אומלי׳ ל) בעלותו‬ ‫‪ U ,‬׳ י י*אתי למים האלה׳ הוי כל צמא׳ ואדידהםשלחו‬ ‫< ׳‬ ‫‪M‬‬ ‫‪h‬‬ ‫מישע מלך מ א כ‬
‫בללך עלה קלח עלה קלה וקלח‬
‫ככתבה כאן שמנה‬
‫ה י ה אלישע ׳)כללש קלח אתה‬
‫באליה) שמנה ניסים‬
‫שהקלחת עלימ א ת המקום ״‪.‬‬
‫ובאלישע שש עשלה‬
‫מחלקו לזל‬ ‫וילאם )יקללם ׳‬
‫לקיים פי שנים כל)חך‬
‫כזה ט קשה אליהם וזיאך גלם‬
‫מיתה עליהם על לבל זה מ ה ם‬ ‫זו‬ ‫אלי)כתבן כולם‬
‫אמלו על שם שמוהו נתן עיניו‬ ‫בצל‪/‬ו׳ כך לאיתי‬
‫בהם נניענשו כמו שאמלו כל‬ ‫בילת־‬ ‫מישם‬ ‫‪S‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪n‬‬ ‫מל)ת‬ ‫כשלשים זשתים‬
‫וסליק מוזמן לביתאל ו ה ו א סליק‬
‫מקים שנתנו עיניהם חכמים או‬ ‫של‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ללבי אליעזל‬
‫ב א ך ח א ועקין ןעירין ?פקי מן‬ ‫א ל והוא ׳‪.‬עלה ב ד ר ך ונערים קטנים‬
‫מיתה או עוני ומהם אמלו לאה‬ ‫וחציית‬ ‫לכימסיהנלילי‬
‫שכלם נתעכל) אמותיהם במם‬
‫ק ר ת א ואתלעבו ביה ואמרו ל י ד ת‬ ‫יללן של אלישע כ מ א ו מן־העיר ררה^לסו־בו ויאמרו‬
‫הכפולי׳ כלומר לאה כי מעבילה‬ ‫ואתפני‬ ‫ס ק כןךחא ס ק נ ן ך ח א ז‬ ‫כשתים לשל אליה)‪ :‬ל ו ע ל ה ק ר ח ע ל ה ק ר ח ‪ :‬ויפן אחריו‬
‫באו וראויק היו למיתה )לכך‬ ‫•ל• •ל׳ •ל ל א ח ו ת ה י וחזבדן ולטנון ב ש מ א‬ ‫ל ק לא כאבי) וכאמל י‬
‫שהוסיף א ת הכעל ויראם ויקללם בשם יהוה ותצאנרה‬
‫הפקירו עצמם לבזותו )לכך‬ ‫•ל• •ל דיי ונפקו תךתין רובין מן חולשא‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ -‬״ ‪v‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪1‬‬ ‫^ ;‬ ‫‪ : 1 -‬־ ‪ : 1‬״‪(.‬‬ ‫••‬ ‫‪; • -‬‬

‫קללס )לא מפני שכזוהו ומהם‬ ‫‪p‬‬ ‫להכעיס‪:‬‬

‫ו ב ז ע א מנהון ארבעיז ותלי?!גקין‬ ‫בתטאנ׳ ילכעם לכק ש ת י ם ר ב י ם מךהיער ותבקענרה‬
‫א מ מ בלורית ראה להם כמים‬
‫ומהם אמלו שלא לאה בהם‬ ‫‪ 1‬ואזל מתמן לטור כךמלא ומת^ן‬ ‫ףלך‬ ‫ישל^ « מ ה ם ארבעים ושני ילדים‪:‬‬ ‫מ מלכי ישלאל‬ ‫ו‪P‬ק כל‬ ‫כ ה‬

‫לחלוחית מצוה )לא עתיל׳ להמת‬ ‫ת ב לשמרון ‪1‬‬ ‫מ ש כ ם א ל ־ ה ר ה ב ר ^ ל ומשכם ישב‬ ‫״‪ wfm‬שלא תשוב‬
‫לא בהם ולא בזלעם לפיכך‬
‫ארלם לסלקם מן העולם)אחרו‬
‫ויהורם ב ר אלואב מ ל ך ע ל ישראל‬ ‫י‬ ‫‪<T‬‬
‫־־‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪A V‬‬ ‫;‬
‫הממלכה לכית מ ל ‪ .‬־ ‪ . .‬י ־ "‬ ‫״‬

‫נ‬
‫ל‬ ‫בשמרון בשנת תמני עסיי‬ ‫ויהורם ב י‬ ‫^‬ ‫‪ £‬א שמרון‪:‬‬ ‫אס ^‬
‫צי נענש על לבר זה שגרם מיתה‬ ‫* ‪.-‬‬ ‫' ‪- u - T V ' : " -‬י י ‪•• t .‬‬ ‫‪-‬‬

‫ליד־זושפט מ ל ך ש ב ט א ר ב י ו ת‬
‫לאלה הנערים ואמרי שלשה‬ ‫בקמרוןמ ל בך‬ ‫ליהושפט‬ ‫על;ישךאל‬
‫שמנה עשרה‬ ‫מלי את הענלים‪ :‬באשח נאתב מ ל ך‬
‫‪ r‬נ ״‬
‫חלאי׳ חלה אלישע אחל על שגדה‬ ‫;הודה ומלך ת ך ת א עםךי שנין ‪t‬‬ ‫‪ •••JT‬ז‬ ‫‪V^T T‬‬ ‫ן‬ ‫*‬ ‫‪JV‬‬ ‫‪s‬‬ ‫; ־‬ ‫־‬

‫לובים בתינוק)׳)אחל על שלחפו‬

‫שנרה‪:‬‬ ‫'שתים־עשרה‬
‫^ ־ • ‪ - -‬״‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫וימלך‬ ‫יהודה‬
‫־ ־ ' י י *‬ ‫‪1‬‬
‫‪/‬‬ ‫מקל‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫מ‬

‫‪ J '7‬ועבד ךביש כןךבש יי ל ח ו ר ל א‬ ‫‪irf‬‬ ‫• י "ן‬ ‫־ * נ ‪ V‬י •י ״ו‬ ‫‪Ar t‬‬ ‫אילים צ מ ל ׳ ל י כ ‪p‬‬
‫ץ‬

‫לגחזי בשתי יליו)אחל אשר מת‬ ‫ויעשרהירהרע בעיני יהודה ר ק ל א ‪l 3‬״‪ tfi‬באבזהי ובאמיה ואעדי ירה כןמרת‬ ‫ילעיא עם צ מ ל ם ‪:‬‬
‫בו וסמכו זה לפסוק שאמי)אלישע‬ ‫‪/‬‬ ‫|‬ ‫‪-‬‬ ‫»‬ ‫••<‪; -‬‬ ‫‪•• :‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫״־ו‪—.‬‬
‫בעלא ל ע ב ד אבוהי‪ :‬ל ח ו ר בחובי‬ ‫ללך‬
‫חלה את חליו אשל ימות בו ׳ חלה ׳‬ ‫כאביו ובאמו ל ס ר א ת י מ צ ב ת ה ב ע ל‬
‫הנה אחל ׳ חלמ ׳ םני ׳ א‪6‬ל ימות‬ ‫ישראל‬ ‫ית‬ ‫דחיב‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫>רבעם‬ ‫‪J- ; -‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪•T-‬‬ ‫‪A * J‬‬ ‫}‪V'T‬‬

‫בו׳ שלישי‪ :‬שתים לובים ׳ נקבות‬ ‫אתלעי ל א סטא מנדי; ‪1‬‬ ‫ר ק בחטאוות‬ ‫א ש ר עשה אביו‪:‬‬ ‫רלבנ‬
‫המ)אומי הלבוי במס כמו נמלים‬ ‫ומישע מ ל ב א למואב היה מרי‬ ‫בדש‬ ‫ירבעבם ב ך נ ב ט אישר־החטיא ארת׳־‬
‫מניקות)בלבלי לכותי׳ זל מהם‬ ‫•ל וחל‬ ‫)הנה לכא אלישע המי'‬
‫מישע • נתין ו?רתיב ת ו כ ן ר כ א ל מ ל כ א‬ ‫ה ה ם על דל ך המופת ישראל ד ב ק לא״סר ממנרה‪:‬‬
‫אמלו כי מעש׳ נס היה כי באותו‬ ‫י ‪ 1‬י "‪•• r v‬ץ> ‪» • VT • I‬ו ‪T‬‬
‫יכל לא המ לניליס חמת לעות‬ ‫דישראל שנא בשנא מאד־ז אלפין‬ ‫בהסליט אל מוצא‬
‫ומהם א מ מ נס כתוך נס היה‬ ‫ד‬ ‫ומישע מלך־מואב‬ ‫המים מלת מהמלח‬
‫ט לא היה שם לא יעל)לא לובי׳‬ ‫מית‬ ‫ששמן בצלןתית חלשה היה נ ק ר והשיב ל מ ל ך י ש ; ר א ל ץ מ א ה‬
‫ו~אמל< בשביל אלכעים )שתים‬ ‫נא‬ ‫‪1‬‬
‫‪x‬‬ ‫ד»־׳•־ ן*־־ ‪T ,‬‬
‫‪S‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫״ י י‬ ‫״ י ן •יי ־‬ ‫‪ * ,‬״ • י‬ ‫יי׳‪A1-.-‬‬

‫מלך‬ ‫בלח‬ ‫קלכמת שהקליכ‬ ‫‪T‬‬ ‫־אלף כריס ו מ א ה א ל ף אילים צמף‪ :‬ע״״ייי*• ת‪1‬רין ר פ ט מ א ומאה אלפיז‬
‫מואב היבקע) מישלאל אלכעים‬
‫ו ח ו ח ר! הורם‬
‫‪T‬‬
‫‪ • - ! s -‬־ — •׳‪.«.‬׳ •‪ 1‬י ר ד י ז ד ד ז ז י א ו‬ ‫ר‬

‫ושנים יללים‪ :‬דסל א ת מנכת‬ ‫ל‬ ‫ב‬

‫הבעל ׳ אבל האשלה לא הסיל‬ ‫י •י‪.‬י׳ ‪ ^ .‬י ל ו ת י ה ו ש פ ט‬ ‫י•׳‬ ‫־׳*‪-‬‬
‫‪-‬יי ‪ :‬ג•ד!••׳׳״״‬ ‫בר״!^ך« ‪* 7‬‬
‫מפני אמו שהיתה עוכלת ע׳‪1‬‬ ‫מ ל כ א ךביית י ה ו ך ה ל מ י מ ר מ ל ב א‬
‫ה יהושפט מלך״יהודרה ל א מ י ר מ ל ך‬ ‫לוסס על ללך‬
‫קהלי י נביאי האשלה המ אוכלי‬ ‫ל מ ו א ב מ ד י ד בי התזיל ^ ‪r-fa‬‬
‫שלחנה אבל הוא לא עבל הבעל‬ ‫הלפואהכתקקהמים מ ו א ב פשע בי ר ה ת ל ך אתי א ל ־‬
‫מואב ב ק ך ב א ואמר אסק א נ א‬
‫והאםלה אלא הענלים שעשה‬ ‫אך כחל לתקנם כ מ ה מ ו א ב ל מ ל ח מ ו ־ ז ויאמר ^ ז ע ל ר ה‬
‫ילבעם‪ :‬ה י ה נ ו ק ל ׳ כתלנוימ‬ ‫‪1‬‬ ‫ך‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫סוםוי‬ ‫ך‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫?‬ ‫עסי‬ ‫ך‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫*זאקמלושםלתקונם‬
‫מלי ניתי גנקלא כעל המקנה‬ ‫ואמר ב א ^ א א ך ח א‬ ‫כ‬ ‫כסוסי‬ ‫ך‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫כעמי‬ ‫כמוך‬ ‫במני‬ ‫שהמי'‬ ‫אנחמ ל)א‬ ‫י‪/‬‬

‫נוקל שהצאן נקולים כלוכ והיה‬ ‫ואמר‬ ‫המלוחים ה ם רעים כסוסיך‪ :‬ויאמר אייזה ה ד ר ך נ ע ל ה‬
‫מ נ ה מ שהיה משיכ מנחה למלך‬ ‫לשתייה עם שאי א‬
‫ישלאל מ א ה אלף כלים ומאה‬ ‫אפשל במעט מלח‬
‫אלף אלים צמלכל)מלעםצמלם‬ ‫‪ \ W‬לושס במוצא‬
‫שלא היה מזזם)לא אמל הכתיכ‬ ‫להשקות את הגן ׳ על ק קרא שמה בבל ׳ ומשם בארה היא הבאר י משש יקבלוך יי' אלהיך ומשם יקחך׳‬ ‫יכזמ‬ ‫מ י ס אשל לא‬
‫א ס היה משיכ ל) מנתה ז) ככל‬ ‫ומשם עבר קדמה מזרחה ׳ ומשם עבר את בני עמק׳ ומשם שב שמרון ׳ ומשם לא תאכל י וחברו‪:‬‬ ‫‪w‬‬ ‫היה‬ ‫<*יממ א ס לא‬
‫בםו^נ׳בנךאהוסי׳אסכמותכלהאדסימןתקאלה׳ דהיכמותאחאב׳ כמות זה כן מות זה ורוח׳ אנך‪ :‬שנה או לזמן אחל ילזע כיניה׳‪:‬‬ ‫& ללך המלפת‪:‬‬
‫ויהי כמות אחאכ ׳ ככף‪ .‬וכאשל‬ ‫רתלך אתי ח ד ‪a p‬׳ פסוקים דמיק ומתחלפק ב׳ במלכי׳ וחד בדברי היסיס נךםא דאםר אל יהושפט החלך אתי‬
‫מ ת אחאכ פשע מלך מלאב ב‬ ‫לפלחם׳‬
‫מואבש ל ח ם ׳‬ ‫אלל ו ל‬ ‫התלך אתי א‬
‫יהושפסת ל ך‬‫וישלחלאל^ ש ה‬
‫^ ־' למלחמה רמת ‪1‬לעד דאמ׳ יהושפט כמוני כמוך ׳ תניינ׳ וילך ^ א‬ ‫‪P‬‬ ‫;‬ ‫^‬
‫‪,‬‬
‫באחזיהוכנו כמו שכתו׳למעלה‬ ‫ויאמר‬
‫^ ™‬ ‫‪TAJ‬‬ ‫רמת ‪a‬‬
‫>דיילד^ןזםי* ‪m‬‬ ‫׳ייליייי™ ‪,‬‬
‫י׳ י " " " ' י" ^ ״ * ^ י־יי״״*י׳ ייי^י ™‬
‫‪,‬‬ ‫‪V ,‬‬ ‫״ ‪M‬‬ ‫י‬

‫וכן במלם אחמ ולא השיב לו‬ ‫לו גסוני כמוך וכעמך עסי בסלחמדן׳ נתראה בדבר הימים י•‬ ‫״ י ח ם חותם ל‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪,*.-» »-‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫׳ "י» על דרך נבואה‬
‫י‬
‫י׳‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫?‬ ‫ח‬ ‫נ‬
‫» « ס ליו־ייס להללה‬
‫מצל‬
‫ל‬
‫<יהלרם בז אח״אכ^לרעלישלאל בשומרון בשנת שמנה עשלה ליהושפט י ‪ w‬יולה שאחזיה לא מלך שתי שנים שלמות אך הממקיטעלת להנה ב א מ ו במה שקלם איך‬
‫‪,‬‬ ‫[‬
‫יתיסב כל זה דחשב״ כלי ‪ 1‬ם ס פ ק ל לק לא היה כאכמ‪,‬נאמו ׳ דל שהוא לבק לבל בחטאת י ף ע ם ועזב חטאת אחאב יאיזבל ׳ והנה הסיר מצבת הבעל שעשה‬
‫^ א י לא ה פ א ש ל ה שעשתה אמו כילא יכלל לפי שהיא היתה בחיים עדיין‪ :‬היה מ ק ל ׳ לל בעלמקנה והיה עלסה מס למלך ישלאל מאה אלף כלים ומאה אלף‬
‫‪1‬‬
‫דאמל‬ ‫אילים גמל לל בעלי גמל ולא גזתים‪:‬‬
‫‪Ff‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נכ א‬
 ‫דשי‬ ‫מלכים ב ג‬ ‫רדק‬
‫ל ל ך מ ל ב ר א מ ם ׳ כ י נ ם מ ל ך א ל ו ם י ל ך עמנ< ‪ J‬ל ת ת א י ת ם י מ ׳ ׳ שימות) כ צ מ א‬ ‫ללך מלבל א מ ם ׳ לפי שמלך אלום היה ל) ללכת עמהם י‪ .‬לתת אותם כיל מואב ׳‬
‫א ס ל י צ ק מ י ם על ילי אליהו ב ה ל ה כ ל מ ל ) ב י צ י ק ת ) נעשו אצבעותיו כמעייגית מ י ם‬ ‫שאם לא נמצא מים יפוצו חיילגתינו אילך)אילך למצ)א מים)ימאן מזאב)לא נוכל‬
‫ע ל ש נ ת מ ל א ת ה ת ע ל ה ) ל א ד ה ) א ל י ע ס ו ת ל נ ו נ ס ע ל יל) ב מ י ם ‪ J‬א ל כ י ק ל א יי׳ ונוי׳‬ ‫להמלט מילם ‪ :‬פ ה אלישע ׳ אלישע הלך עמהם על פי ה נ מ א ה להלאיתם ‪w‬‬
‫ב כ ע ) ל א ת י ל כ ל מ ב י ן ל ש ע ת ה ה י א ב ע י ע ל נ א ל ח מ י ן א ל י ו מ י ( יי׳ וגוי‪ :‬קח‪ 5‬לי מ נ נ ץ ׳‬ ‫הנס הנמל אולי ישוכ מלך יםלאל מללכו הלעה והם לא ילעו כי הגא הולך עמהם‬
‫מפני הכעס שנסתלק‬ ‫אכל כאלו בתיך העם‪ :‬אשר יצק‬
‫ניבים‬ ‫שכינה ממנו‪:‬‬ ‫א ו ת ס ט ׳ מ ל א י ם ב ס י פ ר א וסי׳ ו נ ל ח מ ה א ו ת ם ב מ י ש ו ר ׳ & ה ה כ י ק ר א יי׳ א ל כ י ק ר א יי׳ י כ י ר ב י ם א ש ר א ת נ ו ׳‬ ‫מים ׳ רל ששלת אות‪)5‬כלכלי ר‪1‬ל‬
‫נ י ב י ם י מ ל ו ת מליאי׳‬ ‫‪4‬דולי ה ע י ר מ ג ד ל ם א ו ת ם ׳ ב ר א ו ת ו א ו ת ם ה א כ ה א כ ה ׳ ו י ל ך א ו ת ם ש מ ח נ ה ׳ ויושב א ו ת ם נ ח ל ת ׳ ו ה נ ם‬ ‫למל לא נאמר אלא יצק מלמל‬
‫מים‪ :‬ונקל ז א ת ׳‬ ‫טשמוש׳ גלול מלמול׳ וכללש אמלו‬
‫ועול נ ס ז ה נ ק ל ו י מ ע ט‬ ‫ויאמר דרך מ ד ב ר א ד ן ס ‪ .‬ףלךי ‪£‬לך‬ ‫ואמר אורח מךבךא ךארום ‪1‬‬ ‫עול אסל יצק מים על ילי אליה)‬
‫ל‬ ‫ב ע י נ י יי׳ ו ה ו ס י ף‬ ‫‪ **:‬י‬ ‫\־"‬ ‫‪r‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪s‬‬
‫די י \ יי ־ '‬ ‫‪r‬‬
‫־ ‪.‬‬ ‫ואזל מ ל ב א ךישךאל ו מ ל ך ש ב ט א‬ ‫ב ה ל הכלמל כשמלא המזכת‬
‫נס‬ ‫אתכם‬ ‫להפליא‬ ‫™‬ ‫ישראל ומלךץהוךה י‪9‬לי‬ ‫גהתעלה מים אלישע היה יוצק מים‬
‫כ‬ ‫ךבית;הוךה ומלכא ךאדום ואסחרי‬
‫על ילי אליה) )נעשה נס)נעשן עשל‬
‫א ח ל ונתז א ת מ ו א ב‬ ‫ויסבו דרך ׳שבעת ימים ולא‪-‬הידה‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ה ל ך ש ב ע א יומין ו ל א ח ו ה מ ^ א‬
‫אצכעותמ כמעימת מים על‬
‫בילכם ז וכל ק טופ‬
‫תפילו ׳ אעפ סנ׳ לא‬ ‫מיס למחנה ולבהמה אישר ברגליהם‬ ‫ואמר‬ ‫למשריתאולבעיךאךעמהוןן‬ ‫שנתמלאת התעלה מים שנאמל‬
‫*י ־‪: 4:--:\- 1‬־ ‪ :‬״ ‪ : J t --. <.T‬־ ‪ 1* • :‬א‬
‫תשחית את עצה כאן‬
‫התיל לכם שהיא א‬ ‫?"?!ב‬ ‫^רזו־ז‬ ‫ןשראד‬ ‫מרך‬ ‫ויאמר‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫יי‬ ‫זמן‬ ‫י‬ ‫ר‬
‫מ ל ס א האלין ל מ מ ס ר ‪ :‬ת ה ו ן בירא‬
‫א‬ ‫וי‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ימ‬ ‫)יצק) וכמו ששם נעשה נס על‬
‫מי׳)לא‬ ‫במי לפיכך אמל אשל יצק‬
‫אומה כזרה ונקלית‬ ‫יהוה ל ע ד ש ת המלכים האלה ל ת ת‬ ‫א מ ל אשל שמש א) אשל למל ועול‬
‫' א ו ת ם ביד־מואב‪ :‬וייאמר יהוישפט‬ ‫ע ל כשימ‬ ‫ט‬
‫דמואב ‪ 1‬ואמר יהושפט הלית כ א '‬
‫בללש אשל יצק מים על ילי אליהו‬
‫לפניו וכן הוא חומר‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪I :‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־ »‪-‬‬ ‫‪. IT .‬‬ ‫• ״‬ ‫‪VT‬‬ ‫י‬ ‫ל־ ״‬ ‫‪T T‬‬ ‫»‬ ‫־ ‪:‬־ ‪-‬‬ ‫‪T‬‬

‫האין פה נביא רי׳הוה ונדרשה א ת ­‬ ‫נ ב י א דיי ו נ ש א ל ית פ ת ג מ א דיי מ נ י ה‬ ‫א מ מ אפיל) היה מבקש מים לפניו‬
‫לא תלרם םלומם נ‬
‫וטובתם אלו האילנות‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J t‬‬ ‫‪: -. • :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫^ ־'‬ ‫‪T‬‬
‫־״‬ ‫­ ״ » <‬ ‫ל? מיל‬
‫‪...T .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . .‬‬
‫‪; T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫היהנ‪5‬תןל)‪ :‬ישא)ת‪ 5‬לכליי׳‬
‫הטובים שבהם י‬ ‫יהוה מאותו ויען אחד מעברי מרך־‬ ‫ואתב ח ד מעברי מ ל ב א דישראל‬ ‫שהלי הוא לא כא לעש)ת מלחמה‬
‫*‪I V,‬‬ ‫•'!*;••י‬ ‫‪T t‬‬ ‫י‬ ‫‪A‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫צ‬
‫החלקההטיבה׳ שלה‬
‫י‬

‫למה כא לא כא אלא עי נבואה‬

‫'ל ישראל ויאמר פה אלישע בךשפט‬ ‫ו א מ ר ה ב א אלישע ב ר שפט ד ש מ ש‬
‫כאמ׳ יש אותו לכל יי‪/‬ויללו ׳ יללו‬
‫זרועה קומנציבלעז*‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪Ir‬‬ ‫‪* J T‬‬ ‫‪• : - . , < .‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪-‬‬ ‫״‬ ‫־ ‪TI‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T T‬‬
‫‪T T‬‬ ‫‪• v« T T‬‬ ‫־ ‪:‬־ ‪-‬‬

‫ויהי‬ ‫י ת א ל י ה ח ו א מ ר ?הושפט א י ת ע מ י ה ‪"9‬ז מיל אישר־יצק מיס^על־ידי אליהו ן‬ ‫עמו)לא‬ ‫ממלככתם לכבודו ללבל‬
‫*‪IT •r‬‬ ‫‪.‬״‪r‬‬ ‫‪\ \ r I‬‬ ‫‪- J T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫קלא) לו שיכא אצלם לפי שהיו‬
‫פ ת ג מ א דיי ו נ ח ת ו ל ו ת ה מ ל ב א‬
‫כצלה גלולה חשו לכבול ה מ ל א‬
‫רלבג‬ ‫ויאמר יהוישפט ישאותו ךבר־ןהוךן‬ ‫‪T : -‬‬ ‫‪" T :‬‬
‫ד י ש ר א ל ויהושפט ו מ ל ב א ר א ת ם ו‬
‫‪T -‬‬ ‫• ‪T T :‬‬

‫ישלאל‬ ‫מלך‬ ‫)לככול נכיא)‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪t‬‬

‫ויאמל לרך מלבר‬

‫ויהוישפט‬ ‫ישראל‬ ‫מלך‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫וירדו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V: V‬‬‫—‬ ‫‪T T‬‬ ‫•‬ ‫־‪ T : • .‬״‬
‫לפי‬ ‫׳‬ ‫אלום‬ ‫דהושפט ומלך‬
‫^‬‫‪1 h‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪b‬‬ ‫'‬ ‫™‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪1‬‬
‫^‬ ‫‪ 7‬קמז‬
‫'‬ ‫אםךואמרליהמלכאףשךאל?בעיי‬
‫ואמראלישעלמלבא ךישךאל מ ה ל‬
‫אלום ׳ יתכן שבחל‬ ‫ויאמר אלישעאר ־‬ ‫ומלך אדום‪:‬‬ ‫שלכל יהישפט כשמן לא נאמל‬
‫נביי‬
‫נביי שאעבתואך וה להויתא ב ע‬ ‫ול לאך תאךזבל ר לחו ותב ק ך‬ ‫‪ )3‬מלך )מלך אלום ה)א הנציב‬
‫הלרך ההוא כלי שלא‬ ‫נביאי אביך ואלץביאי אמך ויאמר‬
‫ילנישו והביא שם מלך‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫יי‬ ‫זמן‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫יהולה‬ ‫שהי) משימי׳ עליהם מלכי‬
‫יהודה‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫איל‬ ‫ישראל‬ ‫מלך‬ ‫לו‬
‫יהולה עם מלך א מ ם‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪<T|T‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫‪ VJT‬י • ; ‪T‬‬ ‫מ ל מ א ה א ל ן ל מ מ ס ר נההון ב י ד‬ ‫ללש‬ ‫בו‬ ‫והוא היה להם מלך וים‬
‫<‪1‬מל‬
‫כי היה תחתי) ‪,‬והוא‬ ‫למה לא נאמל כיהוםפט מלך מ ו א ב א י ‪ 1‬ו א מ ר א ל י ש ע יןים ה ו א יי כסיע לשלשת המלכים האלה ל ת ת אותם‬
‫הנציב ששם ‪ )3‬מלך‬ ‫‪VT‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t " T‬‬ ‫‪-»• T ; -‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫'‬ ‫להוליע ענימתמתו של א‪5‬ת) צליק‬
‫צבאור־ת ר מ ש מ ש נ א ק ד מ ו ה י א ר י‬
‫יהולה‪ :‬פה אלישע כן‬ ‫חי־ןהוה‬ ‫אלישע‬ ‫ויאמר‬ ‫מואב‪:‬‬ ‫ביד‬ ‫}‪. •• -‬‬ ‫•‬ ‫‪TIT:‬‬ ‫• ‪T J • • - :‬‬ ‫‪T :‬‬
‫שלא לצה לילל לפני הנכיא‬
‫שפט אשר יצק מים‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫בכנלי מלמת אלא כחכל הלמט‬
‫לג­ צבאיות אשר עמדתי לפניו כי לולי‬ ‫דא שננזלה נזלה שיהלנ עם‬
‫על ילי אליהן ׳ אעפ‬ ‫‪-‬‬ ‫י ;‬ ‫"‪:i‬‬ ‫•‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ד ב י ת יהודה א נ א נ ס ב א ם א ם ת ב ל‬
‫‪i.—-1‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫'‪mi‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫אני נ ש א‬ ‫‪ :‬וי־־־‬ ‫י ״‬ ‫׳‬ ‫־ ׳ י•‬

‫סהיו לאליהו תלמילים‬ ‫מל^ך־יהודה• י ־‬
‫פני־יהיוישפט ! ״ ״ י י ״‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫ב ך ו א ם א ח ז נ ך ו ובען א י ת ו ל י ג ב ר א‬
‫לבנו‬ ‫אחאכ )היה הכתוב מונה‬
‫רכים ה נ ה ^ ל אלישע‬ ‫ט י‬ ‫"‪A‬‬
‫*ליי ^־*־*‪} 3‬‬
‫‪ V T‬־ •י•‬ ‫‪1‬‬ ‫;‬ ‫•יו* י‬ ‫זז;‬ ‫‪ :‬ן‬ ‫‪;: :‬ו‬

‫ך י ד ע ל נ ב נ א ב כ נ ו ך א ו ה ו ה כ ד נג?‬
‫נקלא‬ ‫מן אותה שעה לפיכך לא‬
‫שהיה תלמיל והיה‬
‫‪,‬‬
‫לןחדלי מען ןהידה מגן המנגן ותה‬ ‫הנביא‬ ‫מלך )כשכל שילח לפני‬
‫לאד שיקנה מתל •מ‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫עלוהי‬ ‫יא‬ ‫ושך‬ ‫ן‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ך‬ ‫הנסים‪:‬‬ ‫זכו ללא)ת כל אל)‬
‫* י ל עליו״ידיהוה‪ :‬ויאמרבה‪°‬אמר‪°‬יהוה‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬

‫מהשלמו׳ מפני שםלת‬

‫‪l_:‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫־‬ ‫‪IT‬‬‫‪%‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪j -‬‬ ‫‪VT T‬‬ ‫‪ V‬ר יי י ת ע ב י ד‪T‬־‬ ‫‪V‬‬ ‫לןךם ןי ו ו א מ ר כ ך נ ן א מ‬ ‫אל כי קלא יי׳ ׳ אל תאמל עתה‬
‫את אליה) כי המשלת‬ ‫לנו לבלי׳ אלו אמת הןא כי קלא נ ח ל א דזדין פציךין פ צ י ד ז ז א י י •ל לסמי׳ עעזה הנחל הזה נבים י‪°‬נב<ם‪ :‬כי־כה י‬
‫הוא תמיל לפני ל מ‬ ‫יי׳ לסלםת המלכים הבאים הנה‬
‫לתתם ביל מואב )ית אל לשון כ ך נ ן א מ ר יי ל א ת ח ז ו ן ר ו ח א ו ל א ״״!ליו אמך‪!°‬ה‪1‬ה לא־תךאו רוח ןלא־תראו‬
‫ולזה יתכן שילמל ממי‬
‫‪4‬ישם והנחל‪ .‬ו־זהוא ימר^א מיבש‪ .‬ולזה שפט יהושפט‬ ‫תחזון מ ט ר א ו נ ח ל א ה ה ו א יתמלי‬
‫‪. . . . .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫; ‪-. -‬‬ ‫• ; ‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬
‫בקש׳ בכעו לא תילכל עלנ׳ חובי׳‬
‫שיש את אלישע לכל‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫'‬ ‫‪-‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫•*‬ ‫י‬ ‫‪-‬י‬ ‫יי‬ ‫לחמין‬ ‫רשעתא ההיא בעי עלנא‬
‫ו‬ ‫מ י א ותשתון אתון וניתיטן‬
‫ץ׳מצולףלזה כי לאי*‬ ‫ושתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם‪:‬‬ ‫וכן‬ ‫מלכיא‬ ‫אלי זמין יי׳ לתלתא‬
‫; ‪t‬‬ ‫• ‪\.\• • • I :‬‬ ‫ולןלילא ך א ^ ד ם יי‬ ‫יבעיךםן ‪1‬‬
‫שנסע ממקומו עם‬
‫‪1v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪j t‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫;‬
‫כבש‬ ‫אלוני‬ ‫נא‬ ‫ת ל נ ם אנקלו׳ אל‬
‫ונקל זארת בעיני יהוה ונתן אות־‬ ‫־ל‬ ‫ן‪:‬ק‪2‬סר‪:‬ת מ ו א ב א י ב י ך ם ן ‪/‬‬ ‫קחו לי מננן‬
‫אנשי המלחמה )אעפ‬ ‫‪t‬‬ ‫‪l j - t t‬‬ ‫•*‪A T : J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V.‬‬ ‫־• ‪ T‬־ ‪V‬‬

‫והכיתם כל־עיר‬ ‫מיואב ב י ד כ ם ‪:‬‬

‫יללואלמ‬ ‫והנהלככולו‬ ‫ויא מפני הכעס שכעס עם מלך‬

‫המלכי׳ ו ל כ מ ל‬ ‫שלשת‬ ‫ישל׳ היה עצב)אמלו כל הכועס‬
‫ו ע ת ה ק ח ו לי‬ ‫השי‪:‬‬ ‫כיעשהיי׳׳‬ ‫רנושםיס‬ ‫יהעחסיהרמ׳‬ ‫עיר׳‬ ‫והכיתסכל‬ ‫וסי‬ ‫עץוזדםמיכיבקריאה‬ ‫וכל‬ ‫ממיתיםאותם‪:‬‬ ‫לק <‬ ‫׳ ^ ‪,‬‬ ‫‪W J‬‬ ‫ת‬ ‫מ ס ת‬ ‫ת‬ ‫כ ב‬ ‫כ ‪ 3‬י‬ ‫ם‬ ‫ע‬

‫מ נ נ ן ׳ ילוע כ י ה כ ע ס‬ ‫ואמרח ליער הנגב׳ ואביאם אל הארץ‪:‬‬ ‫מנאלןמאלישע)לשמחנאמרקחו‬

‫י‬
‫ל‬ ‫מונע ההתבוללות‬ ‫מקיר‪1K‬‬‫«‬
‫לשכל ב ע ת ה נ ע ת ה נ ב י א ה מ פ נ י ט ל ל ת ה מ ח ש מ ת א ם ל י ה י ה ב ה ם ה כ ע ס ולפי‬
‫ש כ ע ס מ א ל אלישע על י ה ז ל ם מ פ נ י ם ל ב ק ב ח ט א ת י ל ל ע ס ה ו צ ל ך ל ל כ ל י ס י ל‬
‫עשה הנחל הזה נביס נבים׳^‬ ‫ז‬
‫כ ע ס ו ו י ל ח י ב ל מ ו א ז ש ל ת ה עליו ל מ ח ה ק ל ס‬
‫ל ל שיעשו ה מ י ש ו ל ה ז ה ח פ י ל ו ת ח פ י ל ו ת ו ב ז ו ל ת ל ו ח ו נ ש ם י ע ש ה ה ם * ע ל ל ל ל‬
‫ם‬ ‫ה‬
‫ה מ ו פ ת שימלאו ה ח פ י ל ו ת א ש ל כ מ י ש ו ל ה ה ) א מ י ס יספיק) ל ה ם ל ש ת ו ת‬
‫ו מ ק נ י ה ם שהביאו לאכול מ מ מ ) כ ה מ ת ם א ש ל י ל כ כ י ע ל י ה ם ‪ :‬ו נ ק ל ז א ת כעיני‬
‫יי׳ י ל ל ש ל א י ש פ י ק ל ס י ע ש י י ת ז ה ח ח ס ל ל כ ם כ י ה י א ק ל כ ע י נ מ כ י ח ס א ל ה ח ם י ‪,‬‬
‫שה)א ל)צה לעשות)הוא ש כ כ ל י ת ן א ת מ ו א כ כ י ל כ ם • ו ה כ י ת ם כ ל ע י ל מ כ צ ל ) ‪ W‬י‬
‫ל ל ש א מ ל ל ה ם כמצ)׳ ה ש י שיכן כ ל ע י ל כ מ ל ה ו כ ל ע י ל נ כ ח ל ת ויפילו כ ל א י ל ן ט ו ב‬
‫) א ף ע ל פ י ש ה ת ) ל ה א מ ל ה ל א ת ש ח י ת א ת ע צ ה ה נ ה ה י ה ז ה ל מ צ י ת השיי ל פ י ש ע ה‬
‫להם על שאל העמים נאמל זה אכל אומה זו נקלה ונבזה לפני יי שנאמל ונקל‬
‫ל ה ש ח י ת א ת י מ א כ לפי ה י כ ל ת ולזה ציה נ ם כ ן ל ס ת ם ל ה ם הל‬
‫מ ע ק מ י ם ו ל ה ס ת כ א ב נ י ם כ ל ח ל ק ה ט ) כ ה מי‬
‫תכאימ באבנים ׳ על ל ‪ p‬השאלה)כן היחמ את האבנים וילפא את מזבח יי׳‬
‫)יהי‬ ‫שיסחית) ת ב ו א ת ה‪J‬‬
‫לי מננן‪ :‬עשה הנחל נכים ׳‬
‫במקום צוד ׳ נכי׳ ח פ י ס ת כמן כאן על נכים ותלגום מ ל מכא אמל לה׳ שיעש‪ 5‬הנחל‬
‫מפילות חפילות שימלאהו מן המים שיבואו ותלממו פצילין פציליןיוכן ת ל נ ם‬
‫אפיקיו פצילוהי‪ :‬ונקל זאת בעיני יי׳׳ כקל זאת בעיניו לעשות לכם זה הנס על‬
‫שיעשה לכם נס גלול מתל ונתן מואבבילכם‪ :‬וכל ק טוב תפיל) ׳ כי הכתוב לא‬
‫אמל לא תשחית א ת עצה אלא כשיצ)ל) על עיל כמו שאמל הםעם כי ממנו תאכל‬
‫)אף על כי סלזל קכל) כי ככל מקום ובכל זמן א מ ל להשחית ק מאכל פשט‬
‫הכתוכ הוא שלא אמל אלא כעת המצ)ל)אפשל שהיתה מצןה לשעה האליה) כהר‬
‫הכלמלשהקליכ שלה כחק כשעת איסול הבמות ׳ וכללש כשאמל להםהנכיא‬
‫וכל ק טוכ תפיל) א מ ח לו הלי הוא אומללא תשחית את עצה ואתה אוחל ק אמל‬
‫זאת בעיני יי׳ ונאמל לא תללוש שלומם וטובתם אלו אלימת טובות שלהם ן‬
‫ניהי‬ ‫ההלןס)תלמת) תטומק‪:‬‬
 ‫תי‬ ‫רדק‬ ‫מלכים ב נ‬ ‫רש‬
‫)יהי בבקר כעלות המנחה י כעלות בכף)כיחס כבקר בעת ע<!)ת מנחת הבקל‬ ‫)יהי בבקל כעלות המנחה ׳ המים התחילו לילל מן השמים ככקל כ א ק אלום‬
‫)המים האלה א פסל סהמ מגשמים שהמ לחלקים מהם כ א ק אלום אכל המחנה‬ ‫ינעל)' המנחה באק שונופין ובאין לאותו הנחל לפי שאמל לא תלאו לוח לא תלאו‬
‫הזה לא לאה לא לנח ולא גשם או נפלן אחל מ ה נ ה מ ' ב א ק אלום בלצון ה מ ל א‬ ‫גשם במללס לבי תנחומא • על הנבול ׳ על הספל םקןלין מלקא ‪ J‬אממים‬
‫)נגלו המים על הנחל הזה ׳ ובללם או כבקל או בעלות המנחה מהו בבקל בעלות‬ ‫בלם ׳ כן ללך המים כשהשמש זולחת עליהם בבקל מאלימו׳ מננל מלחןק והם לא‬
‫המנחה אחל לבי תנחומא שטף‬ ‫יא) כאיתנ הנחל מים‬
‫של גשמי׳ ילל כאלו׳ כבקל‪bp)1‬‬ ‫זרחה ד בקריא׳ וסי' אם זרחה השמש עליו דמים לו ׳ ףשכימו בנקר והשמש זרחה׳ שמש זרחה ונודד תחוס ׳‬ ‫מעולם לטכך המ ס‬
‫להם כעלו' המנחה‪ :‬מכל חוגר‬ ‫והצרעת זרחה במצחו׳ וחד הרחה לכם יראי שמי‪ :‬מעיןדפתחיןבקריאהוסי׳ אלמעקמינפתמז׳ וחברו‬ ‫סבילק שה‪5‬א ל ם ‪:‬‬
‫חגורה ׳ כתרגומו מכל אסירי‬ ‫והעלים יהמסן ׳ היו‬
‫סייפא‪ :‬על הגכול ׳ על גביל‬ ‫והוה בצפךא כמסק מ ן ח ת א ו ה א‬
‫ארצם להלחם א ס יטאו עליהם‬ ‫יזולסין‪ :‬ישליכו איש ויהי בבקר בעלוות המנחה והנדה־‬
‫מ א א ת ן מ א ו ר ח אד‪1‬ם ו א ת מ ל י א ת‬ ‫א ב מ ׳ שהיו מסלק‬
‫המלכים‪ :‬לם זה ׳ לפי סראנ‬ ‫האבנייקהחןחותעל מים באים מדרך אדום ותמלא הארץ‬
‫האלמימות נמים לא המ נוכעים‬ ‫א ך ע א ! ת מיא ן ו כ ל מ י א ב א י ש מ ע ו‬
‫ארי םליקו מ ל מ א ל א ג ח א ק ך ב א‬
‫הסאי׳כלאבניהקילן׳ את־הםןם‪ :‬וכל־מואב שמעו מ ­ ­‬
‫כי עתה כאג המיס שם םהלי לא‬ ‫מיןיללעימ׳עלחלסית‬
‫הין שם מתמול שלשל התחזק‬ ‫ב ה ו ן ואתבנ*שו נוכל אסירי ס י פ א‬ ‫שלהן הוא הטיט כ עלו המלכיכש להלחכם בס ויצעקו‬
‫בלכם כי לם הוא וחשט כי צפלה‬ ‫לאל‬ ‫‪IT•-‬‬‫‪AT‬‬ ‫\‬ ‫‪V T;"-y‬‬ ‫‪;I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬
‫‪*.‬הלל ו ל ע ל א ולןמו ע ל ת ח ו מ א י‬ ‫כלומל שלא היתה ע)ל‬
‫קטטה בין המלט )הלגו אל) לאלן‪:‬‬
‫ואכןךימו ב צ פ ך א ו ש מ ש א נ ח ר ת‬
‫על־‬ ‫ויעמדו‬ ‫ומעלה‬ ‫חנירה‬ ‫חגר‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫אכן בחומה )אחלי‬
‫החלב נחלכו ׳ מעניךחלב כלומר‬
‫צהלגו ביציה׳ החלב מבנין הופעל‪:‬‬ ‫ע ל מיא וחזו מואבאי מ ק ב י ל י ר ת‬ ‫וישכימו בבקר והגמיש‬ ‫זאת)יסבו הקלעי׳ויכו הגבול‪:‬‬
‫ם‬
‫‪Yt‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪w‬‬‫‪J1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫את הנסאל כחלקה‬ ‫י‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫ן‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬

‫)יבאו ׳ באו כאנשים בגשחים)לא‬ ‫מ;א סומקין כ ך מ א ‪ 1‬ואמרי ר י י ן‬ ‫ל‬ ‫שלא נסכלה החימה זרחה על ‪ :‬המיכמ ויראו מ‪1‬אב מנגד‬ ‫‪J‬‬
‫‪»,T‬‬ ‫•‬ ‫‪/T‬‬ ‫‪: •-‬‬ ‫‪•AT‬‬ ‫*"‬ ‫‪T‬‬ ‫‪s i r‬‬
‫כנלחמים )ישלאל )אשל עמהם‬ ‫ל ל א ת ג ר א ה אתגריאו מלביא וקטלו‬ ‫והפילוה ׳‪ .‬ויקח את‬
‫קמו עליהם)הכום‪) :‬יכו כה י‬ ‫‪-‬‬ ‫;‪J‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫־ ‪J‬‬
‫‪T‬י‬ ‫‪5‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫ויאמרו‬ ‫במ הבכי' ׳ בפסיקתא את־המןם אדמים כדם‪:‬‬
‫כן כתיב בבית )קלי ככף )‬ ‫*‪:‬בר י ת ח ב ר י ה ו?ען פוקו ל ב י ז ת א‬ ‫לפלשת שקלים נללס דם זה החרב נחרבו ה מ ל כ י מ ויכו‬
‫)הכתיב לא מצאתי ל) טעם אלא‬ ‫מוא^אי י‪ .‬ואתו למשרייזא ך י ש ך א ל‬
‫אם נאמל שהו״מ תמולת אלף‬ ‫‪ °‬א ל את עבלמ מה איש את־רעהו ועתה ל ש ל ל מואב‪:‬‬ ‫&‬

‫וקמו י ש ר א ל ו מ ח ו ית מואבאי ואפכו‬ ‫‪IT‬‬ ‫« ‪V.T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪jy‬‬ ‫;‬ ‫"‪A‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬
‫טיבה סל אימה ן< ש‬
‫•‪J‬‬

‫)יהיה כמו)יכא כ ה כלומר ישראל‬

‫מןרןךמיהון ומחו בהון וכןטלו י ו ת‬ ‫רלןמו‬ ‫ןשךאל‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ויבאו‬ ‫שנעשה להם נסים‬
‫כא כה)פי׳ כ ה כעיר כלומר ככל‬ ‫‪1‬יי»‬

‫עיר)עיר סהמ נסים אלה להמלט‬ ‫ן ק ך ד א פגרו ו ב ל‬ ‫מואבאי ‪1‬‬ ‫מפניהם‬

‫שם מפני ישראל)הוא כמסדה‬
‫ם‬
‫וינסו ו ה ^ ד‬‫מואב‪:‬‬ ‫את״מואב‬
‫ישראליויכומ ת אוד‬
‫לאלה א מ מ ל) אביהם כה ויבדבה ו ה‬
‫א ח ס נ ת א שפירא ך מ ו נ ב ר א ב נ י ה‬ ‫הקבה ה יהה יהרסו וכלי־חללןרה טוברה ישליכו‬ ‫לי)אמל ?לוז י ח ‪:‬ל‬
‫י ן ב י י ז ם‬

‫)הוא אחל מתדין שקירין כה ו‬ ‫ו מ ל א ו ה א ו כ ל מבועי מ י א ס ת מ ו‬

‫וסבילין כם והאחל הוא )תירוש‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י*‬
‫‪T -‬‬ ‫־‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬
‫הקליכהז לפני זלצה איש־אבנו ומלאוה וכל־מעיךמ!כם‬
‫? פסי‬
‫יכחש כ ה ‪ :‬על השאיל אבניה‬ ‫יסתמו וכל־^ץ־טוב יפילו ער־ ד־ז ונלזכל<נל ו ב ל א י ל ן ך י א י עקןרו ע ד ך ל א‬ ‫והקליבז להקבה אמר‬
‫כקיל חלשת ׳ קיל חלשת שם‬ ‫אשתאךת אבנא בכןךתא ך ל א‬ ‫להם אף אני כן ב ט ל‬
‫יש לי ואלך ואקליכמ השאיר אבניה בלןיר חדשות ויסבו‬
‫עיל גלולה כערי מואכ זוכר א‬ ‫י‬ ‫פגרוה^ה ואסתחרי ל ן ל ע י ^‬ ‫־ל‬
‫אותה ככל מפלת מואכ )לפי‬ ‫הג}לעים וימה‪ :‬רךא מלך מואב כי‬ ‫לעזי• עלהחומה׳‬
‫וחזא מ ל כ א ר מ ו א ב‬ ‫גסיל‪ ,‬ו מ ח ו ה א {‬
‫• ‪,‬׳מל‬
‫שכל‬ ‫חסל ויו שהיה‬
‫שהיתה כעלת שם זכל אותה‬ ‫״‬ ‫‪-‬ח‪7‬ק ממנו ךהמלחמרה וילןח אותו‬
‫ולא זכל העלים האחלו׳ שהלס)‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫ק‬ ‫^בךי‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫ארי‬ ‫•ל‬ ‫קצף‬ ‫ויהי‬ ‫לחמה ‪:‬‬
‫ופיל)׳ על הסאיר הכל הלסו י‬
‫להבקיע‬ ‫חרב‬ ‫־שלף‬ ‫איש‬ ‫שבע‪-‬מאות‬ ‫עונותיה'‬ ‫שנזכלו‬ ‫נדו׳ ׳‬
‫ע מ י ד ת ש ב ע מאר־ז ג ב ך א ש ל פ י‬
‫והפיל) על השאיל קיל חלשת‬ ‫סיפא ל א פ נ א ה לות מלבא דאדום‬ ‫שאף ה ס עוכלק לע* אל־םלך א ת ם ולא״יכלו‪ :‬ד?ןח את״‬
‫לכלה סהיתה עיל כצולה יכה‬ ‫)אינן לאדין ל נ ס ‪:‬‬
‫ונסיב‪:‬ת ברירה‬ ‫ן ל א יכילו‪1‬‬ ‫ו‬ ‫בלו ו?בב‪1‬ר א^רץםלך תחתיו‬
‫לא השאילו אלא אכני החומה‬ ‫‪,‬‬
‫מנשי‬
‫זהו אבניה אבני העיר הזאת ט‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ך‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ח<ז‬ ‫ס«ל‬ ‫>ל‬ ‫?‪?j‬ף־‬ ‫ויה‬ ‫על‪-‬החמדח‬ ‫עלה‬ ‫ויעלהו‬
‫כל מה שהיה מחין לעיר הרסו‬ ‫ואסקיה ע ל ת א ע ל שוךא והוד־״‬ ‫ו‬ ‫^ ל על־ישראל ויסעו מ‪/‬זליו‬ ‫־ רלבג‬
‫)הפיל) העצים )כל האבנים היו‬ ‫ת ן רב ע ל ישראל ואסתלקו מניה‬ ‫)יהי ככקל כעלות‬
‫מסליכים בחלקי׳ הסיס׳ ונםארה‬ ‫ותבו‬ ‫המנחה ׳ לפי שלא‬
‫ויסמ‬ ‫חומת העיר הזאת ‪:‬‬ ‫י ת ק שיהיו ל כ ד ה‬
‫דדבר הימיפ ׳ וכל מעין מים יסתמו ׳ מעין גנים באר מיס חים ונמלים ׳ זה׳ מעק קמצק וסי׳ נמםר בםדר‬
‫הקלעים רכזה ׳ הכו כחומה על‬ ‫המלט׳ לאלישע כלילה‬
‫שמיני; הזק ה׳ פתחק בקריאה וםימ׳ נמסר בסדר מקץ‪ :‬ולא יכלו ג׳ וסי׳ ויעשו כן החרטומים׳ להבקיעאל‬
‫שהרמה ילמה כי לשאר הערים‬ ‫)לא נכון נ כ שנאמל‬
‫מ ל ן אדום׳ דחתרו האנשים להשיב‪:‬‬
‫לא המ צריטס להם קלעים אלא‬ ‫שהמתינו לשתות על‬
‫ילמ׳׳יילת המם ההוא‬
‫הי) כוכשיס הערים ואחר כן המ הורסים אותם ולזאת שהית׳ עיר כצורה הוצרכו‬ ‫ב‬
‫* א י שם מים מלרך א מ ם הנה הנראה בעיני בזה שהרצון כ א מ ח ) י ה י ככקל‬
‫הקלעים והקלעים האלה לא היו קלעים כיל אלא קלעים שמשליכים אכצים גלול)ת‬
‫שזה הרע שאמר לעשות למואב היה בבקר סאחר היום ההוא כמו שיבאר אחל‬
‫כליק ןכמצא כז שכאכן אחת מםא ככל ומסליכין כאותן הכלים האכן לחומה‬
‫‪ T‬יעיל בא המים שם נתקיים תכף כעת אשל יעלו כו מנחת עלכ והוא תמיל‬
‫על שישכרו החומה וכן עשו לקיר חלשת והמה ל ת על ללא אשתאלת אכנא‬
‫* ‪ T v‬ה ע ל ט ם והוא שככל הביא השי מלרך אלום מים נמלאה ה א ק מ ה ם ‪:‬‬
‫כקרתא ללא פ נ מ ה ואסתחרו קלעיא ומחוהא‪ :‬וירא מלך מואב ׳ מלך מואכ‬ ‫מ ‪:‬‬

‫היה כתוך העיר הזאת כמו שאמר למעלה כי כסו מפניהם גחשכ) להשנכ כעיר‬ ‫שלמעלה‬ ‫ל חינל חנילה ומעלה ׳ דל כל מי םלאוי לחנול חנולה להלחם ומי‬
‫הזאת זבלאנתי ט חזק מממ לבר המלחמה הזאת לקח עמי שבע מאית איש‬ ‫׳‬ ‫אלכיהם‪:‬‬ ‫מהם כלס נצעקו ויעמלו אצל נבול ארצםלשחול שלא יכנסו כה‬
‫להבקיע אל מלך אלום לצאת מן העיר כי אפשר כי מלך אלום היה קל)׳ לעיל מת׳‬ ‫ייחמת לם זה ונו׳ ׳ לפי שלא היה ממנהנ המישור ההוא להיות בו מים חשבו‬
‫משני המלכים‪ :‬חזק מממ המלחמה ׳ פילום לבל המלחמה וחזק פועל עבל כי‬ ‫ת‬ ‫^ ה י י לס ולא נתנו לכס הכאת השמם כמים‪ :‬החרב נחרבו ׳ לל הכו זה א‬
‫חציו קמץ וחצמ פ ת ת ‪ :‬ויקח את בנו הבכיל י פי׳ אלוני אכי זל כי כן מלך אלום‬ ‫כלם‬ ‫ה כחלב והלנו זה א ת זה‪ *.‬ויבאו אל מחנה ישלאל ׳ הנה סככ השיי שכאו‬
‫< ‪ 1‬ס‬

‫הראני למלין תחתיו היה בלשות מלך מואב ומפני זה בא עם שני המלט׳ כי חשב‬ ‫לםללולזה‬ ‫ל א כלרך האנשים המצאיהי למלחמה אך כללך האנשים המצאי׳‬
‫ם‬

‫להוציא כעזלתם כמ מתחת יל מלך מואב וכשחשב מלך מואב להבקיע אל מלך‬ ‫^ ? ' י ם ל א ל בקלות‪ :‬וימ בה ו ה מ ת את מואב ׳ הנה הכת)׳)יכו בבית ו ק ט ויכן‬
‫אמם)לא ימל לקח כקצט את כן מלך אלים)העלהו אל החימ׳)שלט לעיני אכין‬ ‫יבא‬ ‫?‪)°‬הכוונה כהם שככל הכוס כמחנה ההוא םכא) שם)הוא מחנה ישלאל‬
‫ס‬

‫זהו ויעלה) עולה ששלפו כמו ששולטן העולה‪) :‬יהי קצף נלנלעליםלאל׳ ממלך‬ ‫מואב‬ ‫ך י ן נקבה על לרך א ם תחנה עלי מחנה ואחל זה השלימו להכות את‬
‫מ‬

‫אלום כי חסכ כי כעזלתם יוציא כ מ מתחת יל מלך מואכ וזהו שאמר הכתוכ על‬ ‫? קימיתיהם‪ :‬והערים יהלסנ ׳ על השאיל אבניה בקיר חרשת ׳ רל שכעיל ההיא‬
‫מ ל ט את עצמית מלך אלוםלשיל ודכי אחי ר׳ משה זל פי׳ ט פאםל חשכ להבקיע‬ ‫הקלטם)מכים‬ ‫כלה השאיל אבניה כי היא היתה חזקה מאל וככל היו סובבים‬
‫מלך מואכ אל מלך אלו׳ אז לקח כנו כאות׳ המלחמה ח ט ט מהם)העלהו על החוח‬ ‫שבע‬ ‫אתו‬ ‫לקח‬ ‫המלחמ׳‬ ‫יזיל׳׳ס יהל היה ם ם מלך מיאכ וכלאותו כי חזק ממנו לבר‬
‫ושלט לעיני אכין)יהיה קצף נלול על יםלאלממלך אל)׳ סלא עזלה) להציל) מילם ׳‬ ‫אלום‬ ‫מלך‬ ‫כמחנה‬ ‫לקח‬ ‫מא) איש שולף חלכ להבקיע אל מלך אלום ולא יכולו אז‬
‫וכללם ויעלה? עולה שאל מלך מואכ מפני מ ה אומה זו ראויה לנסים האלה אמלו‬ ‫כני הבכול של מלך א מ ם אשר ימלוך תחתמ)העלהו עולה על החומה לל ששלף‬
‫ל) אכלהם אביהם העלה ^ ו בני עילה אמל להם אף אני אעשה כן והעלה א ת כנ)‬ ‫והנה‬ ‫יו<תל כ א מ ת על שלפו א ת עצמות מלך אלום לשיל ׳‬
‫עילה)חלקו כלכל זה מהם אמרן לשם שמים העלה אותו וזהו שאמל ויהי קצף נלול על ישלאל שנתקצף הקלוש כליך הוא עליהם ט מלך מואכ לא חמל על כ מ כשחשב‬
‫לעסית בו רציז האל דשל׳ היו מקציפים אותו בכל מס והוא חשב לעשי׳ רצון האלואינו כמו שאמרו אשרלא צויתיזהיפתח שהעלה את בתי)לא עלתה על לביזהמישע מלך‬
‫ן‬

‫מיאב שהעלה את כ מ מהם אמל) ט לעז העלה)מפני זה חסל ז״מ החמה ט היה שבל לחמה)העלה את במ לחמה)מה שאמר)יהי יזצף נלול שנזכרו עינותיק סל ישלאל‬
‫כאיתה שעה שגס הם המ שולפים א ת בניהם לעז ולאשלה)אמל הכתוב)כמשפטי הגרם לא עשיתם ‪1‬אממ לזל כמתוקנים שבהם לא עשיתם במקולקלי שבהם עשיתם‪:‬‬
‫‪Ff‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נב ב‬
 ‫רש‬ ‫מלכים ב ד‬ ‫רדמ‬
‫מנשי בני הנביאי׳ ׳ אשפ עובדיה הימה כל בצי מניאים שבמקל מלנגמג תלמילי‬ ‫נישמ ל א ק י כל אחל מהמלכים שב לארצו י ובללש בא»זה ‪£‬עה ילל) שונאיהם‬
‫צבייא י‪) .‬המשה ׳ הלא יהורם כן אתאב שהיה מלמה) בלכית מ<*§זן את הנביאים‬ ‫של ישלאל למללנה התחתונה‪ :‬ויסב) ׳ כתיב חסל כלגמל ישב) לאלן כמו)ישבו‬
‫כימי אכי) כמללש לכי תנחלמא לכך נאמל)יך את יהןלס בין זלועיו שפשטו‬ ‫אתו לאק! ואשה אחת אמלו שהיתה אשת עובליה! עבלך אישי מת ׳ ית עבליך‬
‫ליטול לבית ז אסיך שמן ׳ כלי סיכת שמן)האלף כתיכה מן היסןל כמ) אלף‬ ‫עובלי׳בעלי מית ואת ילעת אלי עבלך הוה לחיל מן קל יי׳ כל קטילת אי^בל לסיעת׳‬
‫של אחללתי באזניכם‬ ‫׳‬ ‫ונו׳ ככעמלל׳ ופתלמ של תוספתא‬
‫)האלף סל אבחת חלב‪:‬‬ ‫עול מאתן )שתק וחמשא זמנין אישי ח׳ וסימ׳ נמסר נהדר ויצא‪ :‬דקים ג׳ חם׳ בליש׳ וסיס בהגלות נגלות ׳ אנשים רקים בני י כלים דקים אל‬
‫וסנלת הללת ׳ ככלל‬ ‫ציחת אתת עיבלי׳ כהאי נוונא)לא תמעיטי‪ :‬מגישים ג׳ בקריאה וסי׳ מגשים מנחה ועב‪1‬יס את שלמה י והיא מוצקת ׳ מגישים על מזבחי לחם‬
‫הנס הוא לבא בהצנע‪:‬‬ ‫?יה ממנח ולא ילע מה למעבל על‬
‫‪0‬‬
‫ואישרה א והמלא תסיעי׳ מלפניך‬ ‫וישבו לארץ ן‬ ‫־צ‬ ‫ותבו ל א ר ע א ‪t‬‬ ‫לאזלא לבי קיכליה וצוחא לחלא‬
‫ותתני כליאח׳ במקומו‬ ‫יי ‪C‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬
‫‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪U T‬‬
‫"‬ ‫־‬
‫ליי׳ לתלי; ליי )אשתמע לה קלא‬
‫־ ־ ־ ‪ T‬׳‬ ‫־‪T‬‬

‫וצלוחית ‪ 1‬ה‬ ‫למלאותו‬ ‫ואתתא ח ר א מנשי תלמידי נבייא‬ ‫מביני מיתיא מאן הלי׳לחלא ליי׳‬
‫•‬ ‫אחת מנשי בני־׳הנביאים צעקה אד־‬
‫חסמן אל תזוזי מ‬ ‫מיגוחא כןךם אלישע למימר עברך‬ ‫לקא בעית אלבעה איקל) לחלא‬
‫;‬

‫ממקומו לפי סהקבה‬ ‫אלישע לאמך עבדן‪ :‬אישי מ ת ואתה‬ ‫עובדיה בעלי מית ואת זרעת א י י‬ ‫ליי' אבלהס)מסף )איוב )עיבליה‬
‫עושהו כמעין ואי׳ לרך‬ ‫ידעת בי עבדה היה ירא ארת־יהוו־ז‬ ‫אותיבה ואמלה לא בעינא אלא‬
‫>־־; ‪ATrr A T‬־ »‬ ‫‪~ • T ; r‬‬
‫ע ב ד ך הודה ךחיל מ ן ר ן ך ם יי ב ד‬
‫;‬
‫של מעי׳ לו זז ממקויע‬ ‫‪0‬‬ ‫האי לכתי׳ כיה לחלא יי׳ לחלא‬
‫מרלש אנלה שמעתי‪:‬‬ ‫והגשה בא לקחרת את־שני ילדי לו‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ך;י‬ ‫נב»‪;.‬א‬ ‫ת‬ ‫‪:‬‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫ק‬ ‫וכל א)לע‪5‬ה קכליה הוה קא‬
‫י‬ ‫אליה‬ ‫מניסים‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫מגדחון מןי^דה נברין ו א ט מ ך נ ו ן‬ ‫מתפלםה כקבליה זקא צוחא‬
‫לבי‬ ‫לעבדים! ויאמר אליה אלישע מה‬
‫ויעמל ג כ < י ‪1‬‬
‫קןמי לכי ‪.‬‬
‫עיל‬ ‫מלבא‬
‫הכלים!‬
‫׳‬ ‫השמן‬ ‫מדה־יש־לכי‬ ‫לי‬ ‫הגידי‬ ‫אעשרה־לך‬
‫‪t‬‬ ‫המשק חמשין ג ב ך א ב מ ע ך ת א‬ ‫ואמלה מלי מלי היכא מחצניך‬
‫לי כשעת׳ לי למכתא )למותא כל‬
‫‪,‬‬
‫ךע«י‪7‬י מני *‬ ‫והוה יזיף ומוביל להון בדיל ך ל א‬
‫לשפל‪:‬‬ ‫םעל‬ ‫הוקיר‬ ‫בבר‬ ‫ומא‬ ‫בבית ותאמר אין לשפחתה בל בבית‬ ‫אמלית לך למאן את שכיק לי‬
‫ל א ו כ ל א יתהון מנכסוהי ך א ח א ב‬
‫ה ש מ ן ‪ :‬ותבוא ומגל‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫״‪j‬‬ ‫‪v' : IT ; • :‬‬ ‫‪•AT-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫־‬ ‫ד ת תלין כני)אתיכתני לרכון‬
‫ונו׳ באת ליטול עצה‬ ‫מן כןךבש ךאנון אונסא וכעץ ךש^א‬ ‫שבוק‬ ‫דעלמא לחצן לי)אמלת לי‬
‫ויאמר לבי‬ ‫כי אם־אסוך שמן ״‪.‬‬
‫א ס למכו׳ אםלהמתי׳‬ ‫א ת א ל מ ך ב ר ית תךין בני ליד־! י ן « ‪J • 0‬‬ ‫יתמך )אנא אקיימינק )אלמלתך‬
‫על שיוקיל עול איור‬ ‫‪ p‬חס ^אלי־לך כלים מךהחוץמאת כל־‬ ‫עלי תתלחץ )כל) לא נהשכת‬
‫ואמר ל ה אלישע מ ה‬ ‫לעבריז‪:‬‬
‫'שכיניבי כלים דקים אל־תמעיט׳‪ . :‬לה לכי מכרי כי יש‬ ‫משזיב ויתמי נמי צוחי ואמלי‬
‫אעביד ליך דווי לי מא אירת ליך‬
‫לילכלכסייך ולתיו׳ את‬ ‫קבלן אבא קבלן אבא אתיב‬
‫ובניך במתל על שיחיו‬
‫ובאת וסגרת הדלות בערך ובער־‬ ‫ב ב י ת א ואמרת ל י ת ל א מ ת ך כ ל‬ ‫עובליה)אמל לה זילי לנכי אלישע‬
‫ה מ ת י ם ‪ :‬ושם אםה‬ ‫בניך ויצקת על כל־הבליבם האלרה‬ ‫מ ח ן ם בביתא אלהן מ נ א ךמשהאן‬ ‫בפנלתא לחשחא לאשתאיל נ‬
‫חשובה‬ ‫גלולה ׳‬ ‫נ ט ך ולכלכיך כיה לאנא ט ואמר אזילי שאילי ליך מנין מן ברא 'ל י ׳ ׳»)* והמלא תסיעי‪ :‬ותלך מאתו ותסגיר‬
‫א‬

‫ולאיתי בפלקים לל׳‬ ‫אטמלתינהו לחאה נכיאיא ו‬

‫אליעזר אחותה של‬ ‫וזנתיהו כמעלתא כלחמ׳ וכמיא מן ב ל שכיני כי מנין ךיכןגין ל א מינק^י־־׳ הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשים‬
‫ק‬
‫‪:‬‬

‫ותהבין ותניפין ד ש א ‪,‬א׳ מל‬ ‫תזעידין ‪J‬‬

‫אבישג השלנמית ה‬ ‫אליה והיא מיצקת‪ :‬ויהי ׳ במלאת‬ ‫לא איטפיק כוציניה לחשחא‬
‫היתי‪ :‬והיה מלי עבלו׳‬ ‫­‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬
‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫•י‬ ‫ך‬ ‫•••׳‬ ‫״‬ ‫על‬ ‫ותריקין‬ ‫ך‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫מיניהנ לא כיממא ולא כליליא‬
‫באותה העיר יסור אל‬ ‫הכלים ותאמר אל־בנה הגישה אלי‬ ‫ב ל מ נ י א האלין ו מ נ א דאתמלי‬ ‫לילכל ליה נכייא מילי לילי ל‬
‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫י‬ ‫•\‬ ‫‪• T‬‬ ‫־‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫כיתה לאכול לחם‪:‬‬ ‫לקילשא כליך הוא וישלים לכו‬
‫עוד כלי וייאמר אלידה אין עור כלי‬ ‫ואזלת מלותיה ואנפת‬ ‫תסלקין ‪t‬‬
‫יסור׳ לסון המה היה‬ ‫מאן לאחפיניה להכי אמל קלא‬
‫הנה‬ ‫סל שם‪:‬‬ ‫לאיש‬ ‫ותנר‬ ‫ותבא‬ ‫השמן‪:‬‬ ‫ויעמד‬ ‫כשיד • ו ב ג י ן‬ ‫אנון‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ובאפי‬ ‫באפהא‬ ‫ךשא‬ ‫למוזיף למלי' עלמא יי' כל מאן‬
‫‪• :‬ו‪-‬‬ ‫‪•• - -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־ ‪I v IT‬‬ ‫־'־ו־־ ‪t‬‬
‫מקרבין ל ה מגיא ו ה א מ ר י ק א ‪P P‬‬
‫‪T‬‬

‫ללחי׳ על עניא ועל מסכיני)ככן‬

‫״ייי״ל־*׳ האלהיכם רואמר לכי מכרי ארת־־‬ ‫‪T:‬‬ ‫•‬ ‫‪:T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬
‫אזלת )אולעתיה לאלישע כולי‬ ‫״‪IT‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪• :‬‬

‫והוה במשלם מ ג י א‬ ‫משחא ן‬ ‫האי י• והנשה כא לקחת ׳‬

‫השמן ושדמי ארת־נישיכי ואת‪°‬בניכי‬
‫והנה הביא זה הענין‬ ‫־• ;‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫;‪v‬‬ ‫‪A••;-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫עוד‬ ‫לי‬
‫־ ‪s‬י »‬ ‫קריב‬ ‫לברה‬ ‫‪:T‬‬ ‫ואמרת‬ ‫••'בללש מי היה זה זה יה‪5‬לם כן ‪: j‬‬ ‫־‬

‫ך^ףיי‬ ‫היוכם‬ ‫ויהי‬ ‫בנותר‪:‬‬ ‫אחאב עובליה קיים כספ) לא‬

‫תחיי עברו‬
‫ישראל‬ ‫על‬ ‫גליל‬ ‫קצף‬ ‫ופסק‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫עוד‬ ‫לירה‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו‬
‫שמהילאכל־לחם‪:‬‬ ‫יסר‬ ‫נתן כנשך )יהולם שנתן בלכית משחא י‪ .‬ואתת וחןיאח ינב?יא יל ל יסי׳ * < < * • מדי‬
‫לל שכעסו מאל על‬ ‫^ לנביא‬
‫וישם ‪V ,‬אישה‬ ‫‪T‬‬
‫אל־ישונם‬
‫‪T.S.T‬‬ ‫‪T,T‬‬
‫אלישע‬
‫‪,,T‬‬ ‫‪ T‬־‬
‫ויעבר‬
‫־‪-,-‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪J‬‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ף‬

‫א מ ל ל) הקלוש כ מ ך היא על‬

‫שקלה זה המקל׳ הלע‬
‫למלך אלו׳ שבא לעזור‬ ‫ויהי‬
‫אלישע‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫ל‬
‫ועבר‬ ‫‪-‬‬ ‫ל‬ ‫כ‬
‫יומא‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫וחוח‬ ‫ותחזק‪-‬בו‬ ‫גדולה‬‫מךישתאר‪1‬‬ ‫תתפךנםין‬ ‫ובנ״ך‬ ‫ואת‬ ‫חוב^יך‬ ‫למרי‬ ‫עכשיו הו׳ חי יבוא יהוא)יהלנהו‬
‫להם או יהיה הלצון‬ ‫ל ש ו נ ם ותמן א ת ת א ך ח ל ת חטאין ואתקיפת ביה ל מ י כ ל לרומא וחיה מ מ ן מערוהי‬ ‫שנאמר כנשך נתן ןתלכית לקת‬
‫שהיה למלך אלום‬ ‫ואמרת‬ ‫מתפני לתמן למיכל ל ח מ א ו‬ ‫לא יחיה יכתיכ )יהוא מלא י מ‬
‫‪,‬‬
‫קצף נלילבעבול ישר‬ ‫!‬ ‫בקשת )יך את יהורם כין ־‬
‫כי בסבתם קלה לי‬ ‫מגואל ואמרתם ׳ מגשים דשלםה חסי ‪ 1‬יסור ח׳ חסרים בליש׳ סורה בקריאה וסיס׳ דאםר משה אסורה נא‬ ‫מלב)‬ ‫זרועותיו)יצא התצי מלבו‬
‫זה •י ואשה אחת מנשי‬ ‫ואראהי נטבעות הארון ׳ ידך לא אסרות ׳ לכו ס ח רדו מתוך עמלקי ׳ יסר שמה לאכל לחס ׳ מי פתי‬ ‫על שהקשה לכו ופשט זרועותיו‬
‫כני הנכיאיס׳ילועכי‬ ‫ולא תםח ימין ושמאל חאתחנן‪:‬‬ ‫וחברו‬ ‫יפרהגה׳‬ ‫ליטול דכית ״‪ .‬מה יש לכי ׳ כתיב‬
‫בני הנביאים היו כלם‬ ‫נסיכי‬ ‫לכי)קרי לך וכן שכיניכי‬
‫‪,‬‬
‫ילאים יי׳)לזה אחל׳ כי עבלךהיהילאאתיי )לא היה עובלע׳^ואמלהזהכיריב‬ ‫אתל‬ ‫והקרי‬ ‫חייכי‬ ‫תחלואייכי‬ ‫עיניט‬ ‫לכל‬ ‫הסולח‬ ‫כמו‬ ‫באחרונה‬ ‫)בניכי כתובין ב״ייל‬
‫ישלאל עובלי׳ עז אז‪ :‬כי אס אסוך סמן ׳ הנה אסוך ה)׳ כלי קטן ישיימ מ שמן לסין‬ ‫ה ח ב ‪ :‬אסוך שמן ׳ לנין שיש ט סק)האלף״ נוספת והוא חן סוךלא סכתי לפי‬
‫והנה היה זה המיפ׳ שבהליק הכלי הזה היה כל האדל הנכנס שם מתהפך לשמן‬ ‫שסכין ממני נקלא כן י‪ .‬והמלא תסיעי ׳ כתלנומו תסלקי כלומלשתסלקיאות)‬
‫כללך ההפך המטה לנחש היה זה המופת כפעם אחת לבל ולזה צוה אותה שתשאל‬ ‫הגליעה‬ ‫ממקומ) וסימי כליהליק תחתיו)כן לכל כלי)כלי)כאממ לה)המלא תסיעי‬
‫תחלה כלים לקים מאת כל שכניה כל מה שאפשל לה כלי שיהיה לה מהשמן‬ ‫שהתחיל‬ ‫שלא תזוז היא ממקומה והאסוך כילה כי מעסה נס לא יהיה אלא כמקום‬
‫שיעיל לכ והיא היתה מיצקת על הכלי)כהיותו מל<? כניה מסיעים הכלי המל&‬ ‫ב י ‪ :‬מיצקת י כתו׳ ביוד על ללך הכתובק ביוד מבנק הפעיל מאין תמולה כמו‬
‫וסמי׳ הכלי הלק כאנפן שכיציקה אחת נמלאו כל הכלים זה אחל זה‪ :‬ותכא ןתגל‬ ‫בהם‬ ‫מטיבים את לבם וקלי בדו על ללך הלוב בבנק הפעיל מנתי הפא שמומלת‬
‫לאיש האלהים ׳ הנה לא לצתה לעשות מזה השמן לכל אס לא כעצת הנכיא כי‬ ‫מניא‬ ‫כמשלם‬ ‫ה*ול בו״יו‪) :‬יהי כמלאת ‪ b t e‬׳ באנל׳)בתרמם של תוספתא והוה‬
‫לא היתה מלעת מה לצין הנבי׳ כזה! )שלחי את נשייך י לל פלעי את חוכיך מ מ *‬ ‫ליקנין‬ ‫מאנין‬ ‫)אמלת לבצה קליב לי עול מאני תבירי לחספא למאן לינזלעל‬
‫לוה לשע ולא ישלם‪) :‬שם אשה נל)לה ׳ לל אשה חשובה ונכבלת‪ :‬ותחזק בו ל א מ‬ ‫לימלק ינזל על מאני תבילי לתקנון והוא לקיט מאני שבילי ומסד תל על חל‬
‫‪5‬‬
‫לחם׳ אחשב םהשתללה בכל עת שיאכל ליזם אז בבית׳)שיבאשםבכלעת שייזיי‬ ‫על‬ ‫נמתחבלי במימלא ליי׳ קילשא בליך הוא ועחללא למיםחא טייף על טלהון‬
‫בעיל םונם ואתם)׳ סלא נתפלסם לה עליק מעלת אלישע אך היה ללכ׳ להכיא לבימ*‬ ‫•‬ ‫לשלימו כל פסקי מאנייא אמל כלא לית עול מנא ושמע עמולא למיסחא ופסק‬
‫מה שתוכל מהאןלחים הבאים בעיל וזה כי זה היה כתחלתענין אליםעלהיי*‬ ‫ניםא‬ ‫ושלמי את נשיכי ׳ ושלמי למרי חובותיך ובתוספתא וכל אתלחיש לה ההוא‬
‫‪ ,‬ן <ז ק ל וסאתים‬ ‫שילאה מהזמן שהיה זה קולם מה א ל א ל י‬ ‫אמל׳ ליה לנביא ליי׳ אית עלי עשיר מהאי מישתא או לא אמר לה בעליך זן נביאי׳‬
‫ב ס‬ ‫ת‬ ‫ה ס‬ ‫מ ח ל ס‬ ‫סע‬ ‫מ‬ ‫ס‬

‫שעולי׳ כשקל כשעל ממלון גזה שככל כנתה העליה אח׳ זה ולקץ שנה מ ע ת בא‬ ‫הללה‬ ‫ליי׳ במילתא לליכא עליה עסללא ואף את לית על משחך עשור למן ניסא הוא‬
‫אלישע יללה בן ונלל הכן ההיא על שכבל יצא אל הקוצלי׳ ואמללאכיו לאסי לאש)‬ ‫לסנל‬ ‫לה‬ ‫ו א מ ל ל י ה מה נעביל מבני לאחאכ אי שמעי עלי ואנשי לי מתיכ ואמלה‬
‫ואח׳ זה אמ לה שתצא למל באשל תנול כי קלא יי׳ ללעכ ונם באאלה א ק שבע שצי‬ ‫עימהילכני‬ ‫פומא לכלכי למצלים)עתיד למיסנל כ)ם אלמתא ללניאליטמטס‬
‫ואחל שבע שנים סל הלעכ זכשתחקול בזה תמצא םזה היה אצלתחלתצמיחי?‬ ‫אשה‬ ‫‪t‬‬ ‫אוליתא)תישכתתא)אזלת‬ ‫אחאכ)יסנל אדניהין ללא לבאשו לך יהבית‬
‫נכואת אליםע ולזה אינו מן הפלא אם לא היה מפילסם לה שיהיה נכיא ויתכן‬ ‫גלילה ׳ חסוכה בעלת נכסים וכעלת השם ׳ יכללש ט אחותה‬
‫שחקלה מענייניו כשלאתה עכל) אכלה תמיל מפני לאיתה כל מנהנמ כתכלת‬ ‫של אבישנ השונמית הימה אמו סל עלןא‬
‫נעשה ־‬ ‫מהשלמות ואז נתבאל לה םיזיא איש אלהים קלוש ‪j‬‬ ‫הנה‬ ‫הנביא דמ לחלת חטאק ‪5‬‬
‫תיא‬ ‫רדק‬ ‫ד‬ ‫מלסם כ‬ ‫רש‬
‫ה נ ה נ א ילעתי׳ כ י ה י ה י מ ע אלישע ב י ש ל א ל ט א י ש א ל ה י ם הוא וקלוש ואףעל פי‬ ‫ה נ ה נ א ילעתי י שלא ל א ת ה זביכ על שולחנו)קלי על ס ל י מ ‪) t‬יהי ה מ ם ׳ ויהי מ ם‬
‫ש א מ ל ה נ א אינו אומל כי ע ת ה ילעה ולא ק ו ל ם ז ה אלא מ ל ת נ א ל ל ע ת ה צריך‬ ‫א ח ל ‪ J‬ח ל ל ת אלינג ׳ בשבילמ‪ :‬א ת כל ה ח ל ל ה ה ז א ת ׳ לשום אל לבך א ת ה ע ס ק ה ז ה‬
‫ל מ לעשות לו ל כ ל כיק שהיא ל נ י ל א צ ל י נ ו י ל ע ת י כ י א י ם א ל ה י ס ק ל ו ם ה י א ו צ ל י ך‬ ‫כמ) )חלל על לכלי זהיל על ה ל ב ל שיהא עשוי)מתת אל לב)‪ :‬מ ה לעשןת לך ׳ מ ה‬
‫שנעשה ל) כ מ ל ונייחל לו מקום בכתימ וכמוהו ה נ ה נ א ה ע י ל ה ז א ת ק ל י כ ה אינו‬ ‫בתיך ק מ כ י אין‬ ‫א ת כליכה שנעשה לך שכשכיל) ע ס ק ת כל ז ה ‪ J‬בתיך עמי י‬
‫א ו מ ל ט עתה תהיהקליבה)לא‬ ‫א ל מזיקניאיניצליכה‬
‫ק ו ל ם ז ה א ל א ע ת ה צליך א נ י‬ ‫ה׳ פסוקים שמה שמה וםים׳ וזנה נ א העיר הזאת קרובה לנום ש מ ה ׳ מהר ה מ ל ט שמה כי ל א אוכל י ויסר א ל‬ ‫למלךילאלשרהצכא‪:‬‬
‫להמלט כ ה כמן שהיא ק מ כ ה‬ ‫העליה וישכב שמה ׳ מקום המשפט ש מ ה הרשע ׳ שמה חבלתך אמך שמה ‪ :‬מ ה ומה כ ד פ ת ח י ן ו ס י ס‬ ‫)יאמ׳׳ אלישע לנתזיג‬
‫)לכו׳ זל לקלקו מ ל ת נ א ל ל‬ ‫נ ם ס ר בסדר כי ת ש א ן‬ ‫ו מ ה לעשי׳ ל ה ׳ נ נ ל‬
‫שעתה ילעה ט קלוש הוא ולא‬ ‫ה ט ו כ ה ה ז א ת ! לממני‬
‫ק ו ל ם ז ה ) א מ ל ו מ נ א ילע׳ ואמלו‬ ‫ל ב ע ל ה ה א כען יך‪£*#‬‬ ‫ואמרת‬ ‫ותאמר אל־אישה הנה־נא ידעתי כי‬ ‫הזה כעת חיה ׳ כמל‬
‫שלא ל א ת ה ל) ק ל י כ מ ס ת ו ‪:‬‬ ‫א ר י נ ב י א דיי ק ד י ש א ה ו א מ ת פ נ י‬
‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•I" T -‬‬ ‫‪T • :‬‬ ‫‪ -j‬״‬
‫ו לסמי‬
‫ע ל י ת ק י ל עלייה כ מ י ה ב ק י ל ו ת‬
‫אבנים א) לכנים ל א כ מ ס פ ס ;‬ ‫נ ע ב י ר בען ע ל י ת‬ ‫לותנא ת ך י ך א ‪:‬‬ ‫תמיד‪ :‬נעשה־נא עלית־קירקטנה‬ ‫ה ז ה י ח י כ ק ת כ ך ‪ .‬אל י‬
‫ח ל ל אלימ ׳ לשון תנועה)השתללות‬ ‫ז ע י ך א ונתקן ליוית ת מ ן‬ ‫ב ת ל א‬ ‫ת א מ ר‬ ‫א ל‬ ‫י‪,‬ל‪5‬ני‬
‫ונשים דו ש ם מטרה ושלחן ו כ ס א‬ ‫׳‬
‫על ה ל ב ל וכן ויחללו זקני העי׳‬ ‫א ת ר ע ר ס א ופתיוךא וכוךסי‪,‬א‬ ‫"‪»V‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪J‬‬ ‫»‬ ‫־ ‪2‬‬ ‫‪:I‬‬ ‫• ‪J T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪/‬‬ ‫חהליחכיק)‬
‫••‪• T‬‬ ‫חיכקתכן‬
‫ל ק ל א ת ו יחללו כצפול ממצלים‬
‫ומנרתאיויהי במיתוהי ל ו ת נ א יתפני‬
‫ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה ן‬
‫• ‪- .- J"" \J‬‬ ‫זז‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫!‬ ‫‪1‬‬ ‫»‬ ‫א ם סיפי ל ק י כ ח ח ה‬
‫וכעצק זה ת י ה א ע ס ק ת לנא ית כל‬ ‫• ‪ : :‬״‬ ‫‪ T T :‬־*‬ ‫•‬ ‫־‪ .‬״‬ ‫־•‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־‪:‬‬ ‫ויהי היום ויבא שמרה ויסר אד״‬ ‫ש א מ ר ה ל) כשמת הלא‬
‫ע ס ק א ה ל א הים ל ל כ ל לך ׳ ל ל‬ ‫וה<ה י ו מ א ן ע ל ל ת מ ן ו ז ך‬ ‫לתמן ו‬ ‫‪r‬‬ ‫ץ‬ ‫‪-,,-‬‬ ‫ץ‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪. T -‬‬ ‫תשלה‬ ‫לא‬ ‫אמלתי‬
‫שילכל כעכילה א ם ת צ ט ל ך והיא‬
‫ו א מ ר לגחזי‬ ‫ל ע ל י ת א ושכיב ת מ ן \‬
‫ויאמר אד־‬ ‫העריה וישכב־שמה‪:‬‬ ‫א ל ת כ ז כ ׳ אל‬ ‫איתי‪:‬‬
‫‪-» TV‬‬
‫‪T,T‬‬
‫״‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪'*—At‬‬ ‫״י‬
‫השיכה כ ת י ך עמי אנכי משכת‬ ‫ת ר א נ י ל כ ל סיפסיק יש‬
‫כלומל כתוך עמי)משפחתי ו ה ם‬
‫עולמית קרי לשונמיתא ה ך א וקרא‬ ‫ניחזי נערו קרא רשונמירת הזאות‬ ‫כילךלכק׳ לחמי׳ דנתן‬
‫ילכלג כעכולי א ם אצכזלךןאמל‬ ‫ואמר לידיז‬ ‫ל ה וכןמת לןךמוהי ‪1‬‬
‫ויאמר‬ ‫ויקרא־דה ותעמד רבניו‪:‬‬ ‫לי כ ן אך כ כ ק ס ׳ מ מ ך‬ ‫הרדת‬ ‫׳‬
‫אליסע לניחזי ט היא הלכ׳ מלפנמ‬ ‫א מ ר בען ל ה האעסלןתא ל נ א ית‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫»‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪^1‬‬ ‫"‪11‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫אל ת ‪T‬ת ן‪ IT‬לי אלא כ ן ם ל‬ ‫‪| : • -‬‬
‫געשי' כלוע‬
‫ו א ח ל שענתה ל) לפיכךשאלאלישע‬ ‫ב ל עסכןא ה ך א מ ה ל מ ע ב ד ל י ך‬ ‫לל סמל‬ ‫לו אמר־נא אריה הנה חרדת י אדינז‬ ‫אלתכזכ׳‪T V‬כמ)‬ ‫קיימא ‪J‬‬
‫״ ~•‬ ‫‪U‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫״‬ ‫‪JT‬‬ ‫!‬
‫כל‪5‬מל‬ ‫לניחזי צ )מה לעשות ׳‬ ‫לא יכזב) מימי)‪ :‬כ ע ת‬ ‫*'‪ P‬ןד‪-‬ן •‬ ‫?‬

‫הפתגם אית ליך ל מ ל ל א ע ם מלבא‬ ‫את־כד־החררה הזאת מה דעשודת‬

‫כ מ ה נוכל לנמלה ס ו כ ה לסוכה‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫־‪1‬‬ ‫>*‬ ‫~‬ ‫‪J T T -S -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬
‫כ ע ת הזאת‬ ‫חיה׳‬
‫שעשתה ע מ מ א מ ל ניחזי א כ ל‬ ‫א ו א ם ך ב חיל& ו א מ ר ת ו^גו עקןקי‬ ‫ל ך הישדרבר־רךאד־המדיךאואל״‬ ‫שהיתה כחיים)בסלים‬
‫‪t‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־ ‪ V‬י י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־ • • > ‪ :‬־‬ ‫‪I T‬‬
‫כ ן אין ל ה כלומל לזה ששאלת‬ ‫ואמר ומה‬ ‫עמי א נ א מ ס ו ב ר א ‪1‬‬ ‫)לכךנקילכעת‪ :‬ר א ס י‬
‫אינה צליכ׳)לא לשום ל כ ל א כ ל‬ ‫ל מ ע ב ד ל ה ו א מ ר גחזי ב ק ו ש ט א‬ ‫לקיח‬
‫שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי‬
‫‪AT‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫~‬ ‫^‬ ‫‪-j‬‬ ‫־‬ ‫ה נ נ י חילה‬ ‫ראשי ׳‬ ‫‪j .‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫;‬ ‫‪.‬‬
‫ל ז ה ה ל כ ל צליכה כי כ ן אין ל ה‬ ‫‪,‬‬
‫ב ד ל י ת ל ה ו ב ע ל ה ? י ב ו ו א מ ר ?ויי‬ ‫ויאמר ומה לעשור ‪ /‬ל ה‬ ‫ישבת‪:‬‬ ‫ב ר א ש י ‪ :‬ו י א מ ׳ אכיואל‬
‫)איםה ז ק ן ׳ כ ל ן מ ל א ס ת א מ ׳ א י ן‬ ‫‪A+‬‬ ‫‪ r - i‬י‪-‬‬ ‫־!‬ ‫‪\ v‬‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫‪t‬‬ ‫‪IT‬‬
‫ה ) טי‬ ‫ס‬ ‫זלמ‬
‫לדי־• ו ק ר א ל ה וכןמת ב ת ר ע א ו‬ ‫י^ !‪ 11?.‬״‬ ‫י*י ז‬
‫ויאמר גיחזי א ב ל בן אין־לה ואישה‬
‫ל‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ה‬
‫י '‬
‫ל ה ע ת ה יהיה לה כ ן לזמן ס י כ א‬
‫לקמז‬ ‫‪Jt‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫נהנ‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪j‬‬ ‫"‬ ‫‪it1‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫"‪l‬־»•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫אל א מ ו ‪:‬‬
‫א י ס ה זקן )לא ילע יום מותו ט‬ ‫ל ז מ נ א ק־ןךין ב ע ד ן ד א ת ו ן‬ ‫ואמר‬ ‫‪V‬‬

‫ק ח כ לפלקו הוא ואם תוכל‬

‫ויאמר קראילה ויקרא־לח‬
‫שיהיה לה כ ן מ מ מ זו ת ה י ה ל ה‬
‫כןי מין ת ה א מ ח ב ה ן א ב ר א ו א מ ר ר ^‬
‫‪:1‬בעו ך ב ו נ י נ ב י א ד י י ל א י ת כ ך י ב‬
‫ז‬ ‫‪T‬‬

‫ויאמר למועד‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬־‪»V‬‬

‫ותעמד בפתח ‪:‬‬

‫‪"|:‬‬ ‫‪|AT‬‬
‫רלכג‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬

‫ז‬ ‫״‬
‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫״ יי ״ ‪j‬‬ ‫י‬
‫‪,‬‬
‫יי'‬
‫נויכה נלילה)ית כתוך עמי אנכי‬
‫ועדיאת א ת ת א‬ ‫פ ת ג מ ך ב א מ ת ך י‪.‬‬ ‫נ ע ש ה נ א עלית ק י ר‬
‫עסיזי עמי א נ א‬
‫עסקי‬ ‫מסכת כנו‬ ‫הזה כעת חיה אתי חבקת בן ותאמר‬ ‫קטני׳ אחשוכשמהקיר‬
‫ויליךרת ב ר ל ז ק ו נ א ךךדין כעי?‬
‫ט ככל‬ ‫ק ל א לה ׳‬ ‫מסיכלא‪:‬‬ ‫אל־־אדני איש ה א ל ה י ם אל־תכזב‬ ‫בעינה ה י ת ה נמשכת‬
‫אלישע‪1‬‬ ‫ך ח י א כןימא ך י מ ל ל ע מ ה‬ ‫"‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪V: I t‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪-1‬‬
‫ויאמל למיעל‬ ‫ה ל כ ה מלפניו‪:‬‬ ‫הענין‬ ‫כמג‬ ‫העלייה‬
‫ה ז ה ׳ אפשר ס נ א מ ל לו כאיתה‬ ‫זךבא ך ב ; א והוה יומא ונפק ל ו ר ת‬ ‫ותהר האשרה ותלד‬ ‫בשפחתך‪:‬‬ ‫ה כ פ ה מאלנוג‬ ‫ככנין‬
‫ל‬ ‫־־ " ‪T J‬‬ ‫‪ f t‬׳ ‪VT‬‬ ‫י ‪ J-‬־‬ ‫»‪ ,‬י‬ ‫‪t‬‬ ‫‪: • :‬‬
‫ה ע ת בנביאה או אמ׳ מלכו וככוח‬ ‫אבוהי ל ו ת חצריא ן ואמר לאבוהי‬ ‫)נשים לן ם ם‬ ‫בלעז‪:‬‬
‫באל ית׳ שיקיי׳ לבד) כמו שכתיב‬ ‫יל דשת׳׳‬
‫בן למועד הזה ב‪/‬ןת חיה אשר־ךבך‬ ‫וכסא‬ ‫)שלחן‬ ‫מטה‬
‫ךישי ךישי ו א מ ר ל ע ו ל ק א ס ב ה י‬
‫‪,‬‬
‫ב א ל ם הצליק ז ת נ ז ל א נ מ ר ז י ק ם‬
‫ו נ ם ב י ה ואזביליה‬ ‫אוביליהלאמיה!‬ ‫ב' גח׳קן‬ ‫ויגדל הילד ויה‬ ‫אליה אלישע‪:‬‬ ‫וממרה׳רצהלןמרט‬
‫לך וכן כ ת י ב בשמיאל הנבי׳ולא‬ ‫כ‬
‫הפיל מכל לבלי) א ל צ ה וכן א מ ר‬ ‫ב ך ב ה א עד‬ ‫ל א מ י ד ה ויתיב ע ל‬ ‫היום רצא אל־אביו אל־הקיצךים‪:‬‬
‫בללש לצין יליאמ יעשה עשה‬ ‫וסליכןת‬ ‫ב חל >‪ pr‬ע ד ן ט ה ך א ו מ י ר ת ‪1‬‬ ‫ויאמר אל־אביו ראשי‪ •°‬ראשי ויאמר‬ ‫להשתמש‬ ‫עמי )לא‬
‫נ‪.‬‬ ‫הקלוש ברוך הוא רצומ של‬ ‫»ק‪ 7‬מיל‬
‫ואקכבתיה ע ל עךסא ך נ ב י א דע‬ ‫אל־־הגער ע‪5‬אהו אל‪-‬אמו‪ :‬וישאהו‬ ‫כ‬ ‫שהוא ‪,‬‬
‫ישתמש‬ ‫‪ 1‬ל י‪1‬ם ‪,‬‬
‫ככ‬
‫נביא )הלתה ויללה‪ :‬כ ע ת תיה *‬ ‫שיהיה‬
‫זקרת‬ ‫ואגבת באפוהי ו נ פ ק ו ת ‪1‬‬ ‫"י‬ ‫‪1‬־‬ ‫‪1‬‬
‫״ ‪•.‬י‬ ‫״‬ ‫יי‬ ‫ש‬ ‫רצת׳ א ד‬
‫בהם)לזהא ק ל‬
‫למעלתו‬
‫לחןעל ה ז ה כ ע ת שתהיה ל א ד ה‬ ‫‪TI:‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪t‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬
‫תשמישו‬ ‫כלי‬ ‫ל) שם‬
‫שתהיה מללת לשבעה חלשים‬ ‫לבעלה־־• ו א מ ר ת ש ר ר ב ע ן ל י ת ר‬
‫ויבאהו אל־אמו וישב ע ל ‪ -‬ב ר כ י ה‬ ‫ת‬‫שישתתפו כ נ י ה כ י‬
‫דאמר‬ ‫ממחליםלה‪:‬‬
‫א) לתשעה והיוללת ת ק ל א תיה‬ ‫מ ן עולמי^ה וחתייה מ ן א ת נ י ^ ה‬ ‫עד־העהרים וימת‪ :‬ותעלותישכבהו‬ ‫לי אמ‪5‬ל נ א אליה י‬
‫‪1‬‬
‫ב ל ב ל י לןל והחיה ת נ ש ל א ת‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫• י‬ ‫״־‪r‬‬ ‫־״‬ ‫‪ f-T‬־‪•v‬‬ ‫‪r *-‬‬
‫ו א ת מ ט י ל ו ת נ ב י א דיי ו א ת ו ב ו‬ ‫ה נ ה לא ל צ ה אלישע‬
‫שתטלי‬ ‫ח ו ב ק ת בן י‬ ‫הסנלל‪:‬‬ ‫ואמר‬ ‫ל ל ב ל ע ם ה א ם ה א ם על־מטרת א י ש ךהאלהים ותסגר‬
‫אות) בחיקך‪ :‬אל אלוני׳ א מ ל ה‬
‫שני פעמי׳ אל לחזק ה ל ב ל ל כ ק מ‬
‫ותקרא אל־אישה‬ ‫ל א כשהביאו לזה בעדו ו ת צ א ;‬
‫ה כ ר ח )אלו ה ל כ ל י ם‬
‫מ מ מ שלא יכזב ב ה שיהיה ה ל ב ל על כל פנים א ח ל שיחל אותה עלמ)שיהיה ב ן‬ ‫היה למצ קך •‬
‫אלישע‬ ‫לי טאלאח ר‬
‫שתעמל באפ ת ח‬
‫שלחו־־ז נ‬‫ווזאמר לה נחזי‬
‫לא ק ל א‬ ‫ה ס פ י ק שיא מ ל ס לה נתזי‬
‫של קיימא כי מ ה יועיל לה א ם לא יהיה כן של קיימא ופי' אל ת כ ז ב בשפחתך כמו‬ ‫ואךוצרהסמוך‬
‫לאלישע א) היה‬‫האתנורת‬ ‫ואחת‬
‫נחזי ב ת ק קלו׳‬ ‫הנעלים‬
‫נחזי והיה‬ ‫ל ל ב ל ע מ ה אבל ע מ ל ה ב ח ק לפני‬
‫אשל לא י כ ז מ מימי) )ית אל אלוני ככען ל מ נ י ו ת ל נ ם אל ת כ ז כ לא יתכליכ פ ת נ מ ך‬ ‫ל פ ת ח העלייה‪ :‬ה נ ה ח ל ל ת ללינו א ת כל ה ח ל ל ה ה ז א ת ׳ ל ל ה נ ה כ ח ל ת שלא‬
‫ב א מ ת ך ‪ :‬כ ע ת חיה ׳ כעלן להיא קימא‪ :‬לאשי לאשי י היה ל) כ א ב הלאש ןללך‬ ‫עד־איש האלוהים ואשוברה‪:‬‬
‫תיכלילנז לעשות ה ל א ד ח ה כ מ ל כל ה פ ח ל ה ז ה ע ל שהביאך ו ה לעשות כל מ ה‬
‫אתי‬ ‫הכואבים או ה מ ה י ם לכפול ל כ ל י ה ם וכן מעי מעי אגחילה‪:‬‬ ‫שעשית ל י מ ה כ מ ל ‪ :‬מ ה לעסות ל ך ׳ להשיב נמול על ה ט ו ב ה ה ז א ת היש ל ל כ ל‬

‫)יאמלנחזי כ א מ ת בן אין לה ואישה זקן)לזה אימ מוכן מ א ל אל ההוללה ע ם שמצלה א פ ש ל נ ם כן שימנע פ ל י בטן ל ה מ ת ה ע ק ל ה ‪) :‬יקלא ל ה ) ת ע מ ל ב פ ת ח ׳ ה נ ה‬
‫י‬ ‫וה׳‬
‫החולף‬
‫ו ה ה מ א מ ל מ פ נ יי שה)א נ ט א ה לצה אלישע כעצמו לאמלו לה ‪ J‬כ ע ת חיה ׳ ל ל כ ע ת ה ז ה העומל ו ק ל א העת ההות חיה להמת זה החלק מהזמן לכל) נמצא ט ה ז מ ן י‪%‬ה;גף‬
‫ן‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫נמצא‬ ‫לכל)‬ ‫מהזמן‬ ‫החלק‬ ‫זה‬ ‫להמת‬ ‫חיה‬ ‫ההוא‬ ‫העת‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫העומל‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫׳‬ ‫חיה‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫‪J‬‬ ‫לה‬ ‫לאמלו‬ ‫כעצמו‬ ‫אלישע‬ ‫לצה‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫נ‬ ‫שה)א‬
‫כ ב ל נ ע ל ל והעתיל עליק לא נ כ נ ס במציאות וכבל באלנו ז ה ב פ ל ש ת ד ל א אליו בא)ל שלם‪ :‬אל אלני איש האלהים אל ת כ ז ב כשפחתך ׳ ל ל שהיא א)מלת זה ל ל ך כ ק ש ה‬
‫לא יהיה ז ה אלני לא ת כ ז ב בשפחתך ב ע מ ל שפחתך להביא לי ט ו ב ה שאינה ט ו ב ה א ם לא יתקיים הילל כי אלישע לא הבטיחה שיהיה כמו שהיה נ ל א ה מ ב ק ש ת נחזי‬
‫ש א מ ל אבל בן אין ל ה מה‪ 5‬נ ם כן מ ה שזכלה א ח ל ו ה שאמלה ל) לא תשלה א)תי ל ל אל ת ת ן לי ט ו ב ה שלא ת ה י ה לי אלא ל ת ת לי שלןה להניח לי מעוצם תשוקתי אל שיהיה‬
‫לי ב ן כי אינני ח פ צ ה בזה מ ז ה הצל א ם לא יתקיים ה י ל ל ‪ :‬לאשי לאשי ׳ ה ת ל ע ם הילל לאבמ שכבל היה מ א ב ל) לאשו ואז א מ ל למשלתו שהיה שם שישא ה נ ע ל אל אמו‪:‬‬
‫היום‬ ‫)לושכיבה) על מ ט ת איש האלהים ׳ חשבה שבזכות הנביא יהיה ה)לל מ ת ל נשמל ם ם ‪:‬‬
‫‪Ff‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ג ‪.‬‬ ‫נכ‬
 ‫דשי‬ ‫ד‬ ‫מלכים ב‬ ‫רדה‬
‫צהנולך׳*והל‪:‬אלתעצללי׳ אלמעכבעליליאתהלכיבה‪) :‬תאמלשלים׳ ה ל ח ה‬ ‫אתי ׳ כתיב ב ול וכן הולכתי כתיב ב )ל כמו שנמצאו *ולין נוספות כמו אהבתי‬ ‫ז‬ ‫?‬

‫מקלא קצל שהליהיה ל) לכתע)ישאל לה ותאמל שלום‪ :‬הלא אמלתי לך ׳אלתכזב‬ ‫לא חלש ולא שכת ׳ למלו‬ ‫לליש מלאתי משפט )הקלי הולך אחל הלוכ ;‬
‫בשפחתך‪ :‬לא תשלה ׳ לא תשנה איתי על לבל טענת‪ :‬לא תבלכנו ׳ )לא תשאל‬ ‫ל‪/‬ל מ‪/‬ה כי חייכ אלם להקכיל פני לכו כשכת)כלנל שנאמל לא חלש)לא שבת‬
‫לשלום)כל;ה שלא ילבה לבלים )ישאלוהו להיכן אתה הולך והוא אומל להחיות‬ ‫מכלל לכחלש)שכת היה לה ללכת אליו ואלני אכי זל פילש לא עכל לא חלש ולא‬
‫א ת ה א ת אין זה ה‬ ‫שבת םלאית אותו מ ה לך ללכת‬
‫כבול הנס להתהלל‬ ‫את ה׳ כתי׳ אתי וקרינן את וסימ׳ קומי נא והשתנית ׳ חבקת בן ׳ מדוע אתי הולכת אליו היוס ׳ ואלישע דבר‬ ‫אלמ עתה ‪ 1‬ותאמל שלים ׳ לא‬
‫בג מי שבא על י מ )‬ ‫רצתה לגלות לאלם על שתראה אל האש׳׳ יעק אכלת אדם אתי ׳ ואי ואתי שדוד מה תעשי ׳)זבי ואתי אליתז( עתה ‪a‬׳ רפ בםיפר' וסי' עתי רוץ‬
‫והוא לא עשה כן אלא‬ ‫הנביא‪ :‬נ ה נ ) ל ך ׳ ימ כי היא • נא לקראתה ׳ עתה המבלעדי יי׳ ׳ עתה הנה בטחת‪ :‬חגור ד וסימ׳ נמסר בשמואל חלק ב׳ סימן כ'; ולך ה‬
‫לכלהשואלוהוא אומר‬ ‫הית׳ ח כ ב ת ) א מ ל ה לנעל שינהג‬
‫לבי שלחני להחיו׳ אי?‬ ‫״ ״ ויאמר מדוע אתי״הילבתי אליו ה*‪1‬בם‬ ‫‪1‬‬
‫•‬ ‫‪r‬‬ ‫‪h‬‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫דין‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה ב ה מ ה י כ ל ו מ ל שיכה האתון‬
‫וינהל‬ ‫המתי׳‬ ‫״ ‪T‬‬ ‫‪C•/‬‬ ‫‪p‬‬ ‫י ו מ א דין ל א י ר ח ו ל א ש ב ת א ו א מ ר‬
‫‪Y‬‬ ‫‪: J-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫במתנ למהר ללכת ׳ ופי׳אלמעצור‬
‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬

‫לא־חדש ולא שבתיותאמר ש ל ו ם ;‬ ‫וזריזת א ת נ א יאמרו״*‬ ‫שלם ן‬

‫לי לרכוב אל תעצור האתון ללכת‬
‫‪I‬‬ ‫' ‪> ,‬‬ ‫‪ At‬־‪i‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪.‬י ־‪.‬־‬
‫‪V‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪J‬‬ ‫בנתת בעבול לכיבתי אלא א ם‬ ‫ץ‬

‫ל ע ו ל י מ ה א ד ב ר ואזיל ל א ת ד ח ו ק‬
‫ותחבש האתון ותאמר אל־‪-‬נערדה ׳‬ ‫‪5‬‬ ‫כי‬ ‫אומל לך נ ה נ לך בנתת דמ‬
‫עלי ל מ ך כ ב א ל ה ן ב ד אימר ל ך ‪:‬‬ ‫היתה הולכת בלנל במל נפשה‬
‫'ל נהג ולך אל־תעצר־לי לרכנב כי אם־‬ ‫ו א ז ל ת ו א ת ת ל ו ת נ ב י א דיי ל ט ו ר‬ ‫ואמלה לנער שינהנ האתון וילך‬
‫רלבנ‬ ‫אמרתי לך‪ :‬ותלך ותבא אל־אייע* כה‬ ‫כ ר מ ל א ו ח ו ח ב ד ח ז א נ ב י א דיי‬
‫‪T -‬‬ ‫‪T • :‬‬ ‫•ד‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T -: -‬‬ ‫־ ‪T•.• :‬‬
‫לו אחלי האתון ולא יעצור ה‬
‫האתון כלי שתלכב היא אם לא‬
‫האלהים אל־הרהכרמלויהי כראות‬ ‫י ת ד ח מהןביל ו א מ ר לגחזי ע ו ל מ י ת‬
‫^‬ ‫י‬ ‫׳‪:‬‬ ‫־‪•:‬‬ ‫‪Av‬‬ ‫־ ־ ‪:‬‬ ‫־‪J‬‬
‫ה א ח ל ל) ועל הללך הזה ת ' אלא‬
‫‪T‬‬ ‫•‪V‬‬ ‫•••••‬ ‫״‬

‫היו׳ לא תלס ולא סבת׳'‬ ‫איש־־האלהיכם אותה מנגד ויאמר‬ ‫פען ר ה ו ט‬ ‫ה א ש ו נ מ י ת ךיבי ן‬ ‫שתלנס אל תעצןל על האשה‬
‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬
‫• ‪V Y‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•ז‬ ‫‪; IT‬׳‪•.‬‬
‫ילמה שבימים האלו‬ ‫בען ל ק ד מ ו ת ה ואמר ל ה ה ש ל כ ם‬
‫שתלנם לא תלחוק עלי למילכב‬
‫‪,‬‬
‫היו באיי לפני הנלולי‬
‫השונמיתהלז‪:‬‬ ‫הנה‬ ‫נערו‬ ‫אל־גיחזי‬ ‫*‬ ‫אילהן כל אימל לך‪ :‬להלפה ׳‬
‫‪IT-‬‬ ‫• ‪j‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫־‬ ‫•‪J•V.-‬‬ ‫‪--. -‬‬ ‫^ • ! ‪- .‬‬ ‫•י‬

‫לשמוע לכליהם והם‬ ‫יי י״״״־ עתה רוץ־נא רקראתה ו א מ ר ־ ר ה‬ ‫בעבול ככולה שלא תשק לנלי‬
‫יוח אותם את הללך‬ ‫אל‬ ‫ותבא‬ ‫ותאמר'שילובם‪:‬‬ ‫לילד‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫הנביא א) לכבול הנביא שלא‬
‫‪oW‬‬ ‫‪^S‬‬ ‫העלום‬ ‫ן‬
‫העלום‪ 1‬א־‬
‫‪r‬‬
‫ליד י־׳?ל ‪ ,‬ל מ ל י י ‪ fm‬לי?‪-‬‬ ‫תחזק בלנלמ‪ :‬העלים ממני ׳‬
‫ילכו כ ה ואת המעשה‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬

‫דיי ל ט ו ר י ה ו א ת כ ן י פ ר ת ב ך ג ל ו ה י‬
‫־‬ ‫‪TAT‬‬ ‫־‬

‫אשליעשון‪) :‬תחבוש‬ ‫איש האלהיכם אל־ההר ותחזק ב‬‫‪,‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪8‬‬

‫וקךיב נחזי ל מ ר ח ה ואמר נ ב י א‬ ‫על עתה כי באותה שעה שנפלה‬
‫«‬ ‫־־' ־־־‬ ‫‪0**1‬‬ ‫י‬ ‫י'‬ ‫"‬
‫האתון ׳' לל שכאשל‬ ‫דיי ש ב ו ק מ נ ה א ר י נ פ ש ה מ ר י ר א‬ ‫לרגליו נאמל ל) בנבואה‪ :‬לא‬
‫ברגליו ויגש גיחזי לרהדפדה ויאמר‬
‫חבשה האתון על יל‬ ‫‪¥‬‬ ‫"‪ : I‬־ ־‬ ‫־‬ ‫•י ״ •‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪J -‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬־ ״‬ ‫‪ T‬־ ‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫מסלה איתי ׳ כמ) שאמלה אל‬
‫־ ־ ־‬ ‫»‪A‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪T‬‬

‫ל ד ת ומן ק ד ם יי א ת כ ס א מ נ י ו ל א‬
‫משלתה אמלה' לו‬ ‫איש האלהים הרפה״לה כי־־נפשה‬ ‫י ~ ‪:‬‬ ‫תכזב כשפחתיך )תשלה כמו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪TC‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TS‬‬ ‫י ‪I‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪JT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫•|‬
‫ג‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪IT‬‬

‫שינהנ האתון וילך‬ ‫ואמרת השאלירת‬ ‫אז^חוא ל י ‪1‬‬ ‫כל)מל‬ ‫תשנה תלנום שננה של)‬
‫מררה־לה ויהודה העלים ממני ולא‬
‫לפניה ולא י יעצור ב‬ ‫‪/‬‬ ‫;‬ ‫• ‪j‬‬ ‫‪I-‬‬
‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫•ל‬ ‫‪v:1v‬‬
‫ב ר א מן רבוני ה ל א א מ ר י ר ה ל ר‬ ‫‪T‬‬ ‫אם‬ ‫לכן‬ ‫שלא תטעה אותי ןמה לי‬
‫‪T‬‬ ‫‪TIT‬‬

‫בעבור׳ האתון מללכת‬ ‫יל הגיד לי‪ :‬ותאמר השארתי בן מאת‬ ‫־ לא יחיה ותי הלא אמלית לך אם‬
‫א כ ם מ ת ; ה י ב לי ב ר ?‪ q!j‬א ם ל א‬
‫ה‬ ‫כלי שתלכב על‬
‫*••־‬ ‫׳•‬ ‫" \ '‬ ‫•‬ ‫‪l j -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪r‬‬ ‫־‬ ‫״‬
‫מתיהיכ לי בל קייס א ס לא לא‬
‫‪I‬‬ ‫יי‬ ‫'יי‬ ‫י‬

‫האתון אס לא ת א מ ד‬ ‫לגחזי ‪• :‬זריז ‪7‬׳ • ז אדני הלוא אמרתי ל א תשלה אתי ״‪.‬‬ ‫»••‪•-:‬‬
‫ל א תנססיתי! ואמר‬
‫־‪:‬־ ־‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪ :‬־ ••‬ ‫•י‬
‫מנסיס יתי‪ :‬ח מ ל מתניך ׳ א מ ל‬ ‫ג‬

‫לו שתרצי לרכוב בעכו׳‬ ‫ויאמר לגיחזי חנור מתניך ןקח מ‬ ‫לוזה לפי שילך כמהר כזריזג׳‪:‬‬ ‫ח‬ ‫ב‬
‫י ‪ 9‬ד י ?ילך ירתזיל‬ ‫חך‪:‬נ?י י ס‬
‫העיפו' ‪ .‬הנה השונמית‬‫‪,‬‬
‫כי תמצא איש לא תכרכמ ׳ זה‬
‫ה ל ז ׳ לל הנה זאת‬ ‫מישענתי ביךך ולך כי־־תמעא־איש‬ ‫ארי ת ש ב ח נ ב ר ל א ת ש א ל ב ש ל מ י ה‬ ‫אמל לו כלי סלא יתעכב בלרך‬
‫סאנג רואים היא ה‬ ‫ל א רתברכנו וכי־יברכך א י ש ‪S‬א‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ך‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫יפני‬ ‫ותהיה כוונת) בשליחותו)לא‬
‫ותאמר‬ ‫•‬ ‫‪i‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫‪V‬‬
‫ת ת ב נ י ד ח ותשוי ח ו ט ר י ע ל א פ י‬ ‫‪:‬‬‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬
‫ולא‬ ‫כמעשה‬
‫‪IT‬‬
‫לבו ללבל אחד לא‬ ‫‪J‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪TIT‬‬

‫חיייהורק ^ השונמית ז‬
‫ה‬ ‫על־־פני‬‫מישענתיהנער‬ ‫ותאמר אס‬ ‫הנער‪.‬״ושמת‬ ‫תעננו‬
‫‪:‬‬ ‫רביא ‪ 1‬ואמרת אמיה דרביא קים‬ ‫בלביל ׳ זכללש שהיה כשחוק‬
‫שלוי׳ לא רצת׳ לפתות‬ ‫^ו‬ ‫‪Tl-‬‬ ‫־‪T:‬‬
‫בעינמ יכל האלם שהיה פינע בג‬ ‫‪T :‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫• •‬ ‫־ ‪:‬־ ־ ־‬

‫ותחזק‬ ‫פיה לרע‪:‬‬ ‫ןיךנפ?‪ 3‬א = ־ א ע ז כ ^ י ^ ‪ -‬ל י‬

‫ה ו א יי וחי נ פ ש ך א כ ם א ש ב ק נ ך‬ ‫היה אימל ל) התאמן שהמטה‬
‫כרנלמ להשתחוות לו‬ ‫‪ boh‬אחריה‪ :‬ונחזי עבר ל פ נ י ה • וישם‬
‫־‪T<T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫; ״‬ ‫ונחזי ע ב ר‬
‫•‬ ‫<־‪j-‬‬ ‫ןלןם ו א ז ל ב ת ך ה א ‪1‬‬ ‫לא‬ ‫הזה מחיה את המת לפיכך‬
‫‪T‬‬ ‫‪Ir‬‬ ‫‪-‬ן‬

‫)להתחנן לפניו כעל‬ ‫ג פסו'‬ ‫?‬

‫כ נ ה )הנה ננש נחזי‬ ‫עלתה בילו‪ :‬יאין קיל ׳ לעמת‪ :‬רןךמיהון ושוי י ר ת ח ו ט ך א ע ל א פ י ‪) vfo‬אין ארת־המישענת על־פני הנער ואין‬
‫ואין קשב ׳ לשמוע כי אילו היה‬
‫ללחותה ולהסיר׳ שלא‬ ‫קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד־‬ ‫ר ב י א זלית ק ל ולית דמצית ו ת ב‬
‫•י‬ ‫שומע ילא היה יכול לענות היה‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪••:‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪• • :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫~‬

‫תפצע לפני הנביא כל‬ ‫־ ־ *‬ ‫‪v IAT I‬‬ ‫‪»1‬‬ ‫‪T|:‬‬ ‫־‬ ‫‪T<T-‬‬
‫בילמ‬
‫••‪J‬‬ ‫;‬

‫מתנועע או לומז כעיני) א)‬

‫לקדמותיה וחד לידח למימר ל א‬
‫זה ההכנע או־ אילי‬ ‫ויבא‬ ‫ית לו לאמיר ל א הקיץ הגןער‪:‬‬ ‫אבל זה לא היה כג לא ז ה ולא‬
‫א ת ע ר רב;א ז ו א ת א א ל י ש ע ל ב י ת א‬
‫לכבול״אליסע‬ ‫זה‬ ‫עשה‬
‫כי מלע שאין י לצינו‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫הנער‬ ‫ןךןןךי‪,‬‬ ‫הביתד־־‪.‬‬ ‫אלישע‪.‬‬ ‫ל‬ ‫וה^ין רו^יא מ י ת ר מ י ע ל ^ ך ס י ה ‪1‬‬
‫מצאנ)‬ ‫זה י‪ .‬לא הקיץ הנעל ׳‬
‫הקיצה למת כמו הקיצו גלננג‬
‫טתתקלכ אליו אשה‬ ‫מישכבעל־מטתו ״״ יבא‪.‬ויסגיר הדלת‬ ‫ו ע ל ו א ג ף ד ש ^ י ז ב א פ י תךויהיון‬ ‫שוכני עפל ותסבלא אשל א‬
‫כ ל כ ך ‪ :‬חגולמתניך‬
‫בער שניהם רתפלל אל־יהוירה‪:‬‬ ‫וסליק ושכיב ע ל‬ ‫ו צ ל י ק ד ם יי ‪1‬‬ ‫אמרנו בילל שהחיה אליהג היא‬
‫וקח משענתי כילך׳‬ ‫־י ••‬ ‫_ן‬ ‫י‬ ‫שהחיה‬ ‫הסברא עצח׳ כזה הנעל‬
‫צוהולחנולמתנמכלי‬
‫על‬
‫על־כפו‬ ‫וכפיוש ם פיו‬ ‫על־הילר ו י‬
‫על־עיניו‬ ‫וישכב‬
‫ויעל ועיניו‬ ‫ק׳ ‪ -‬י ‪-‬פיו‬
‫יפין‬ ‫ר ב י א ושוי פ ו מ י ד ה ע ל פומיה־ז‬
‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫־ ‪V T‬‬ ‫־‪»V‬‬ ‫־‬ ‫־•‪:‬־ו‪-‬‬ ‫אלישע )מצאמ לן סמך בלבלי‬
‫שיוכל ללוץ מתל כי‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬
‫ידמ»‪ 1‬״‬
‫״פיו מזיניו ייל‪-‬י^ו« י י ״‬ ‫‪7‬‬ ‫ועינוחי ע ל עינוהי וידוהי ע ל י ך ו ה י‬
‫<»*‪\k*\-‬‬ ‫לבותינו׳ זל ששאל) בן השונמית‬
‫ה ח מ ל ה תמנע תנועת‬ ‫מהן שיסמא והיתה התשוב׳ מ ת‬
‫האבלים הפנימיים ו‬ ‫מ ט מ א ואינו מטמא חי ‪ 5‬וישם‬
‫^ ‪.‬‬ ‫ךך‪ ,‬ק‬ ‫ח נ ה ב י ך ד‬ ‫׳ ^‬ ‫‪m‬‬ ‫וסי׳ הנה רבקה לפניך ׳ למה אמרת אתחי ׳ ותאמר אל‬
‫בי‬
‫ולואת ה ס כ ה נ ם כ ן‬ ‫כיו על פמ׳ כמו שפילשנו באליהו‬
‫בחזי ד׳ חם׳ מד בקריאה וסי' ו‪4‬חזי עבר לפניהם וישם את המשענת י מאן גחזי י והמלך מדבר אל ן*י‪:‬ד י‬
‫מנעו שלא יכלך אינ‪1‬‬ ‫שאמר ויתמילל על הנעל והכל‬
‫זדבתדה ויהי הוא מספר למלך‪:‬‬
‫מהאנשים שימצא כ‬
‫לכיין לשון התפילה על מי ש‬
‫כללכו נ ם לא יענה‬
‫שמתפלל עליו כמו שאמר כיצחק‬
‫למבלכי׳ אותו כלי שלא‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫לניכח אשתו יאפשר נ ס כן להנשים על הנער לחמימ כחום הטכעי המצא מפמ‬
‫עכב כללך וילמ שלא נשמל נקזי מכל מ ה שאמי לו אלישע ולזה לא הועיל כשש*‬
‫לנהל‬ ‫ומעיני) כי לוב הנסים נעשים עם מעט תחבולה מלרך העולם ן‬
‫מ ט ה אלישע על פני הנעל)ילמה נם כן שלא היה נח‪/‬י לאל שיעשה זה הענין מל‬
‫) א‬ ‫‪:‬‬ ‫י ע מ‬ ‫ב ל ב‬ ‫מ‬ ‫‪h‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪m‬‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ כ א ל‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י ‪) 1‬‬
‫‪ 1‬י ן קול)אין קשב י לל שלא היי*‬
‫‪5‬‬
‫י‬ ‫"‬ ‫ז‬
‫מלבל)לא שומע כשילבלנ אליו‪) :‬יסמל הללת בעל שניהם ׳ לל שלא הי) נני *‬
‫כי אם סציהס בי לא לצה שיהיה שם שום אלם כלי שתהיה שם תפלת) מתל שלימה)כלי שלא ילאה אלם מ ה שיעשה‪) :‬ישם פמ על פיו י כאילן לצה שישפע חמת לנעל‬
‫מאכלי אלישע והנה עשה זה אחל התפלה ז )ינהל עליו ׳ לל שנוכ להתפלל אחל זה והיה הולך בבית לבו וכוונת) בתפלה היה נמשך לו תנועת לנליו ללכת כמו שימשך‬
‫מתנועת קול השיר התמעה במחגללת לזה מבואל מן החוש במי שיחשב מחשבות תתנועע נפש) בהם פעם כה)פעם כה שהגא יתמעע ללכתבמהילו׳ בעת חשבגהמחשבל‬
‫)הנה‬ ‫<זכל שאחל התעלה יזיהעוליז)סלע על הילל;‬
 ‫ת י כ‬ ‫רדס‬ ‫מלסם ב ה‬ ‫רש‬
‫ו‬
‫<ינהר עלמ ׳ התנפל והשתטח עלמ כמו וינהר ארצה אבל זה ‪ r‬ןאלהי על י ‪J‬‬
‫)ה‬ ‫‪p‬‬
‫)ינהל עלמ ׳ תיי)אלהי עלגהי הוא לסון עימת)יש לוגמת) בבליית להא;ימ <כספלי‬
‫)יסכ וילך כבית אחת הנה ואחת הנה ׳ ויסב ל א ק להתפלל כי כבר עלה על‬ ‫)מנחם פ ת ל ) י נ ה ל פ ת ל ו ן המלה כפי ענינה נשתטח עלמ‪ :‬ותולל ׳ צתעטק י שפות‬
‫ה מ ט ה אשל הנעל שם ושככ עלמ והתנפל עלמ על שחם כשרו ואחר כך ס כ ל א ק‬ ‫ה ס י ר י הושיבה על ה כ י ר ה ‪ :‬נזיל ׳ תבשיל‪ :‬לבניהנביאים׳ לתלמילי נבייא‪:‬‬
‫והתפלל והתנפל עול ומה שהלך אחת ה נ ה ואחת ה נ ה לכוין לכו מתל וכן אמל‬ ‫ללקט אולות ׳ נ ל נ י ל סקולין אילונא שמאיל א ת העינים)יש מ ת ל י ן א ו מ ת ירקות‬
‫‪,‬‬ ‫»‬ ‫‪. ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כמוכחםיצחעליאול‪:‬‬
‫תר אתהלך כתום לככי כקלכ‬
‫*שנסית ‪ a‬ח ס ו נקריא וסימ יתן א ת אבישג השנמית ׳ ושל אחריו ׳ ויקרא א ל גחזי ויאמר‪ :‬שאי ח נקריא‬ ‫‪ ,‬י‬ ‫‪,‬ן‬
‫ביתי‪) :‬יזנללהנעל׳ נתעטש‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫&‬ ‫ן‬ ‫פ‬ ‫ג‬ ‫) י מ ג‬

‫וסימ׳ נםסר בישעיה סימן מט גני ד ש פרשתא דותאסר ציון עזבני יי׳‪ :‬ותשא יר וםימ׳ ותשא א ת קולה ו ת ב ן ׳‬ ‫^ בחדל^‪^ ,‬‬
‫)תלנום עטישותמ תהל אול ו‬ ‫ן < י פ כ‬

‫זתשא רבקה א ת ׳ ותשא אשת אדניו ׳ ותשא כ ל העדה ויתנו < ותשא א ת בנה ותצא ׳ ותשא מרום עינין ׳‬ ‫\‬ ‫< ן ק ‪' /‬‬
‫!לילוה*‪ :‬ותצא ׳ מעלית אליסע‪:‬‬ ‫פקועות‬ ‫׳‬ ‫‪ 0‬ל ה‬ ‫ת‬ ‫ן ע‬ ‫פ‬ ‫ןמנ‬

‫שפות הסיל ׳ עלוך כלומ׳ שיי אותה‬ ‫ד‬ ‫ואלהי עלוהי )חבש ב ס ך י ד ה‬ ‫ל‬ ‫* ״ ' ״ ״ ‪*?.‬׳״‪ri,‬ויגהר עדייו ויחם בעזר \‪ : •\hr‬ףשב‬
‫על השפתים ‪ :‬נזיל ׳ תכשיל כמו‬
‫־ ‪ W J‬דרביא! ו ח ב והליך בביתא זמנא‬ ‫^‪v‬‬ ‫‪T,T-‬‬ ‫הוא בולוימ‬ ‫‪-‬‬ ‫־־־‪3‬שלה‬
‫)יזל יעקב נזיל ‪ J‬ללקט אולות ׳‬ ‫‪I:‬‬ ‫‪•»••:T‬‬

‫‪ 1‬ח ר א ל ב א וזמגא ה ד א ל ב א וסליק‬ ‫בלעז ס ס המות וכשם וילך ב מ ת אחת חנה ואחת חנה ישי‬
‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••‪-:‬־‬

‫ללקט *לקות לאכול ולתי ללקטא‬ ‫ל׳ מנחם שמעתי וילקט וינדהר עליו ויזוירר דהנער ער־שבע‬
‫ילוקנין וכן כי טל אולות טלךטל‬ ‫ו א ל ך ח י עלוהי וארנמוךק ך ב י א‬ ‫־‬ ‫‪j‬‬
‫לבל מ מ מ בלעלמ‬
‫‪r‬‬
‫־‬ ‫־ ־ ־ ־‬ ‫״׳‬ ‫‪s‬‬
‫־‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪J‬‬
‫‪:‬‬ ‫;‬
‫‪ .‬־‬ ‫ע‬

‫הלאוי לילקות)בלכלי לזל מאי‬ ‫ע ד ‪ y 2 p‬זמנין ופקח ר ב י א י ר ת‬

‫י‬ ‫ב ? ע ‪ ,‬׳ ס ל ה ‪ ) :‬י פ ל ח ? פעמים ויפקח הנער א ר ת ־ ^ י ‪:‬‬
‫אולנת תנא מסמיה לל מאיל זה‬
‫וקרא לנחזי ואמר קרי‬ ‫עינוהי י‪.‬‬ ‫ו י ק ר א אל״ניחזי ויאמר ק ך א אל־‬ ‫מבעל‬ ‫יקבע‪:‬‬
‫נלניל אמל לכי מחנן למה נקלא‬ ‫‪ 4‬קשי; ו‬ ‫?‬

‫שמו אולות שמאילו' א ת העיני׳‬ ‫לשונמיתא ה ד א וקרא ל ה ואתר־!‬ ‫הישנמית הזאירת ויקראה ותבא אליו‬ ‫ה‬ ‫נ‬
‫״יי‬ ‫ם‬ ‫ס‬
‫&<!י ׳‬
‫ה‬ ‫ם‬

‫והוא הנקלא איחנא בלעז והעלי‬ ‫לקךמוהי ואמר סבי נ;ךיך‪ :‬ואתת‬
‫ויאמר שאי בנך‪ :‬ותבא ותפל על־‬ ‫ל ‪,‬ל‬ ‫דל א‪:‬‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫‪ 3‬ע‬ ‫נ מ‬
‫יצא ללקט לא הזלע‪ :‬ויימצא נפן‬ ‫ונפלו־‪ /‬ק ר ס ת ל ו ת י וסגיךרת ע ל‬
‫סלה ׳ תי)אשכח נפנא כחקלא‬ ‫כפסח רגליו ותשתהו ארצדה ו ת ש א את­‬ ‫כסלים יכמקרא‪:‬‬
‫מישיר)הרכ׳‬
‫לחם‬
‫ארעא ונסיבת ית ב ר ה ונפקדת ‪t‬‬ ‫ף‬ ‫״ ־‪ .‬׳ •‬ ‫­ ־ ‪v.- : • - • :‬‬ ‫‪T‬‬
‫•י‬ ‫* ‪: A‬‬ ‫י‬

‫)לקיט מיניה פיקעי חקלא )ימ‬ ‫שהתטאה מככלת‪:‬‬

‫גפן כמשמעו ומפלשים פקועות‬ ‫ואלישע ת ב ל ג ל ב ל א‬ ‫ואלישע‬ ‫כצקלומ׳ כלכוסיה‪ :‬בנהותעא‪:‬‬
‫פטליות הילוע בלבלי ל מ ׳ זל‬ ‫ישב הנלנלה והרעב בארץ ובני" ה •״• •ג ובפנא ן ; א ך ע א ותלמידי נ ב ״ א‬ ‫לעם ׳ לתלמילייסהיה‬
‫נבדלו הפטרמ׳ ה ה ם אצל הנפן‬ ‫‪I t‬‬ ‫־ •‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TIT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪>T‬‬
‫יתבין לןדמודחי ו א מ ר לעולמי‬ ‫ז ן ‪ :‬מ ה א ת ן ז ה ׳ כל‬
‫)מצאמ בפי׳ הנאוניס ?ל פקועות‬ ‫לחם )לחם ז )נעמן הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו‬
‫יל ת ב ש י ל א‬ ‫תפי דודא ר ב א ובשיר‬ ‫‪'-.r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫־ ‪J‬‬ ‫•‪ATW‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪vs.‬‬ ‫ו‬ ‫•‬ ‫‪ ,‬־ ‪ :‬־‬
‫שלה כעק אבטיחים קםני׳)הם‬
‫מלים)עושק מזלע שלהם שמן‬ ‫ונפקחדלחקלא‬ ‫״״אי־י^ייז*‪'»>\t‬לתלמיךנבי^‪• • br» 5 t‬ל‬
‫הסיר הנרולה ובשדנזיר לבני‬ ‫‪0‬‬
‫של צכא ׳ ניסי׳ שנעש) שפת‬
‫הנביאי‬
‫‪l‬‬ ‫‪3‬‬
‫על ילי אלישע מסלל‬
‫הוא שאמל) לזל כשמן פקועות‬ ‫ל ל ק ט א ר ת וימעא גפן שדה וילקט ל־ '>» ל ל ג ן ט א ' י ר ו ל ן נ י ן ו א ש ב ח ג ו ? נ א‬ ‫)הילך‪ :‬תשועהלאלם׳‬
‫)הוא הנקלא כלשון ישמעאל‬ ‫ממנו הוא משך כקשת לתומו ממנו פקעות שדה מלא בנרו ו י ב י א יל ״ ס ב ח ק ל א ו ל ק י ט מ נ י ד ה פקעי' ח‬ ‫׳‬
‫י סטרי!‬
‫חנלל אם כן לזה הפילוש י‬
‫ח ק ל א מלי לבושיה ואתא ופרס‬ ‫•ל‬ ‫יזעיישיס!׳ ו ה ל נ א ת א ח א כ ‪ :‬יצאו ויפלח אל״סיר הנזיד כי־־לא ידעו‪:‬‬ ‫^מנה‬
‫ילצה לומל נפן שלה שהקנה‬
‫ההוא שנללין כו אלה הפקיעות‬ ‫ויעיקו לאנשים לאכול ויהי ב ^ כ ל ס ‪ , . . .‬ז ך מ א ל ח ר א ך ת ב ש י ל א איי ל א‬
‫רלבג‬
‫ל‬ ‫ל‬ ‫? ג מ‬ ‫ל‬

‫הוא כעין נפן ונקלא נ ק שלה‪:‬‬ ‫ואריקו ל נ ב ח א ל מ י כ ל‬ ‫יךעו ו‬ ‫־‬ ‫כ ^ ז י ד ^‬

‫_ _‬ ‫‪T<T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I-‬‬ ‫|‬ ‫‪*T T‬‬ ‫‪TJ••:‬‬ ‫־ ‪•T‬‬ ‫••‪I‬‬
‫נמצא נפן‬ ‫)ילקט מממ י‬ ‫והודה במיבלהון מתבשילא ואנון‬ ‫והנה זדר הנעל אחל‬
‫זכר ונקכה כרוכ וזכר כמו ז ה‬ ‫צוחו ואמרו מותא ‪^1‬דוךא נ ב י א‬
‫בסיר איש האלהים ולא יכלו ל א ב ל‬
‫ז ה לל שנתעטש וכן‬
‫ךי^ ולא;בילו למיכל ‪ J‬ואמר איתו שאמר ממנו וכן נפן כוקק וכעל‬ ‫׳־ל‬ ‫‪:‬ויאמרוקחו־קמחףשלךאליהסיר‬
‫עשה אלישע כסלר הזה‬
‫המסר׳ חשכו עם הששה סקירין‬ ‫להתפלל )לכלוע על‬
‫ויאמר צק לעס ויאכלו ולא היה דבר •ל • ‪ i‬יפי!‬
‫ק מ ח א ורמו ל ר ו ד א ואמר אריק‬
‫ממנו וסכירין ממנה ‪ :‬ויכלת׳‬ ‫‪yT‬‬ ‫‪j :‬‬ ‫‪.-‬ז ‪I‬‬ ‫הילל להתמולל עלמ‬
‫‪T‬‬ ‫‪)T^T‬‬ ‫••‬ ‫;‬ ‫‪T‬׳‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪. -‬‬

‫כמו ויבקע מן כפלת הרמון כמז‬ ‫ל ע מ א וייכלון ו ל א הורת מךעכם‬ ‫על שעשה ז ה שבע‬
‫מ ל ת וכוקעכארן‪ :‬כילאילעו׳‬ ‫ג קס ביש ב ד ו ד א ‪t‬‬ ‫ואיש בא‬ ‫‪.‬פעמי׳)אז פקח הילל רע בסיר‪ :‬י‬
‫שהם מרים‪) :‬יצקו לאנשים י‬ ‫מבעל שלשה ויבא לאיש האלהיכש‬ ‫•את‬ ‫‪1‬‬

‫היול מעמלת כנעיא לחסרון‬

‫המל פא הפעל מהמכת׳ וענינו‬
‫שיצק? התבשיל כקעלו' לאנשים‬
‫־־‪•/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪»-‬‬ ‫יי‪•-‬‬ ‫‪..‬ן‬ ‫‪.‬‬
‫לאכול‪ :‬כאכלם׳ ב כ ף ‪ :‬מות‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬

‫בסיר י לפי םהמ מלים‪ :‬וקחו‬ ‫ואמר משומשניה מא אתן דין כןךם‬ ‫זה לפני מאה איש ויאמר תן לעפם‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,. r n n‬‬
‫קמח ׳ ה ‪ $‬כאותן המין שכתבנו‬ ‫יפין‬ ‫‪4‬‬ ‫‪C‬‬ ‫־‬ ‫•<׳‬ ‫‪v.‬‬ ‫‪'v‬׳ ‪•:T‬‬ ‫‪T‬‬
‫תבשיל לבני הנביאים‬ ‫‪u‬‬ ‫‪Y‬‬
‫מ א ה נברא ואמר ה ב לעמא ויכלון‬ ‫;‪j‬‬

‫שהם כראש ענק ואיכ׳ לתוספת‬

‫^ אךיכךנןאמקימבלוןויותרוןז ויהב‬ ‫ךאפלו ‪ g‬כרה אמר ןהורה אכול ו] ־‬ ‫נ‬
‫ב‬ ‫ך‬ ‫‪%‬‬ ‫ו ה ס תלמיילי הנכיאי׳‪:‬‬
‫ענין כמו ויםא אברהם את עינמ‬
‫)הלומים לו אי תור׳ מניה נסתרת‬ ‫קדמיהון ואבלו ואותירו כ פ ת נ מ א‬ ‫} } ^ ' י יל והותר‪ :‬״ דתן לפניהם וייאכלו ויותרו‬ ‫ל ז ת‬ ‫א‬

‫עמו ופי׳ לכו וקחו‪) :‬ישלך אל‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ך‬ ‫חילא‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫ונעמן‬ ‫‪1‬‬ ‫דיי‬ ‫' י י•‬ ‫;׳‬ ‫־ ‪" ,‬‬ ‫ל ל ק ט י ר ק ו ת ‪) :‬ימצא •"־•־ י־‬ ‫;‬ ‫‪V1‬‬ ‫;‬ ‫‪,‬‬

‫ה ס י ר ׳ ) ה ל א ככר יצקו התבשיל‬ ‫ךאךס הוה ן ב ר ד ב כןדם ךבונידת‬ ‫י י !׳•‬ ‫‪,‬‬

‫בךברץזרר״ ״״‬ ‫‪21‬ן‪0‬ך<זר^»״»‬
‫בקערו׳ אלא נראה שצוה להחזיל‬ ‫'וגסיב אגין א ר י ע ל ידיה ע ב ד יי‬ ‫ונעמן שר־צבא מלך״‬ ‫פקועות ש ל ה ‪ /‬פ י ר ש ו א‬ ‫י‬

‫התבשיל כסיר ואחל כך השליך‬ ‫אדניו‬ ‫לפני‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫איש‬ ‫היר־ז‬ ‫ארכם‬ ‫קצת המפלסים‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ס‬

‫'י^דגא ל א נ ש ארם ו ג ב ר א הודה‬

‫הקמח בסיר סלא תצטרך לתת‬ ‫‪:‬־ ‪T‬‬ ‫‪ :‬־ ‪T :‬‬ ‫;־ ‪T‬‬ ‫־‪T VS .‬‬ ‫(‪.‬‬ ‫* • ‪T »"f‬‬ ‫ך* ‪-‬‬ ‫*‬ ‫קשואיזמרי׳מוטממש‬
‫יי‬ ‫״ *‬ ‫‪S‬‬
‫* ־‬ ‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T-:‬‬

‫הקמח בכל קערה וקערה‪:‬‬ ‫• ו נ ^ ו מ מ מ ד ם ^ ך ה ן ז ז ת ^ ח י'*'<׳ גבר חילא ו ה ו א לקי ב ס נ י ר ו ת א ‪1‬‬ ‫‪:‬בלעז ‪ m‬בתכלית‬
‫מבעל שלישה י שם מקו׳ הנזכל‬ ‫‪ .‬הרוע ו ה ס כ נ ה לא<כל ״ ^ארם והאיש היה נבור חןל מצךע‪:‬‬
‫כספר שמואל ויעבר בארץ ש‬ ‫יי‪ .‬״‬ ‫‪i‬‬ ‫‪:‬־'־‬ ‫מ ה ם ו ק צ ת ם פירשו‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪9 i‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪R‬‬

‫שליש׳)ית זה וזה אלע לרומא‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫~•‬ ‫שהם הנקראים׳ ין‬

‫מן השעולים‬ ‫לחם במרים י‬ ‫והבית < וישלח תבנית יד ׳ ותשא אתי רוח י הריר רעשו םמנו ׳ ותשא בריתי עלי פ ל י זתשא ו ת נ א‬ ‫יןילקוינטילאם • ו ה ם‬
‫הראשונים שקצרו כי זמן קציל‬ ‫• נ ם כן כ מ ו ס ם ה מ ג ת ‪ : :‬הע^ר י ותשא חן וחסד לפניו׳ ותשא ח ס ד לפניירבהל‪ :‬ויאכלו ‪ 1‬דפק בקריאה וםימ׳ויאמר וקחו ק מ ח‬
‫שעירים היה ‪) 1‬כרמל בצקלונו ׳‬ ‫ו י ש ל ן א ל ה ס י ר ׳ ואיש בא מבעל שלישה ויבעלאיש׳ ויאפר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש; וחותר‬ ‫)יפלחאלסיר הנזיל׳‬
‫ב‬ ‫נ׳ בקריא׳ וסיס׳ והמלאכה היתה לע! ל כ ל ״ מ ל א כ ה לעשות א ת ת ׳ והותר ע ד לרוב ׳ כי כה אמר יי׳ אכול ‪.‬בקליפמו כתלממו ופירוק‬ ‫‪ ,‬לל שכרת העשכי׳ההם‬
‫׳ ל י י ם י מ ׳ ו נ ע מ ן ש ר צ ב א מ ל ך א ר ם ה י ה א י ש נ ח ל ׳ שר המשים ונשוא פנים׳ ‪,‬בלבושיה‪ :‬ט כ ו ׳ כתדנומו אדי‬
‫‪t‬‬ ‫׳‬ ‫‪).‬‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ב כ ר א ה ג‬ ‫ן נ ש א ד‬ ‫ן ה נ ת ר ‪:‬‬ ‫י‬ ‫ל כ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ב ס י ל‬ ‫‪ 0‬מ ם‬

‫לאנש אל וכלל היה מושך את הקשת לתומו והלנ א ת אחאב‬ ‫נצחנ‬ ‫יי׳‬ ‫עבל‬ ‫יליה‬ ‫על‬
‫ק ן ו ע & נ ש ׳ ת ש ו א פ נ י ס י ש נ ב ה ׳ וא׳נשואעזן׳ נ ע ם ן ח ס ; י ­‬ ‫‪ .‬־‪.‬‬ ‫י לא ילעו שיהיה כלתי‬ ‫ן נ ש‬ ‫ז‬

‫ועול כללם כשעה שנמל) חסל עם יעקב כמו שכתוב)יאסוף לכן את כל אנשי המקו׳‬ ‫״ ״ •‬ ‫ן נ א ו ת למזון ‪ :‬ויצהו‬
‫לעש משתה אמ להם הקלוש ב ח ך הוא נמלתם חסל עם יעקב אני אתן שכלכם‬ ‫‪,‬לאנשים לאכל ׳ ל ל שיצקו מ ה ס י ל ^ ה ק ע ל ה ) ב א ש ל אכלו ממנו צעקו שים ס ם‬
‫לבניכם בשביל שלא יהיה שכלללשעים בעולם הבא שנאמל כי בו נתן יי׳ תשועה‬ ‫ה מ ו ת כ ס י ל ועל צל ה מ ו פ ת כ‪.,‬דהנכיא שיקחו קמח)ישלימ אלהסילוכאשל עשו‬
‫נעלה‬ ‫לאלם‪ :‬נ ט ל חיל מצולע ׳ כי היה נבול חיל)היה מצולע‪:‬‬ ‫‪ * , fa‬ל ל ע כ ס י ל ‪ :‬ל ח ם כ מ ל י ם ה ו א מקציל הסעולים כי‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪W‬‬ ‫ל‬ ‫ה ג‬ ‫י ן‬

‫ה ם נ ק צ ל י ם ל א ס ו נ ה ‪ :‬וכלחלכצקלןמ׳ אחשוכ ש כ כ ל ה מ קוליןהשעוליסןאחל‬

‫)אדם‬ ‫י ו קוסלי׳ אותם לחלקים נמלי׳ והוא ה נ ק ל א כלמל ו א מ ל שהוא‬ ‫‪ .‬כ ך מ כ ל ין א )‬ ‫ת ס ) ה‬

‫׳‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫תשועה‬ ‫יי׳‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫בו‬ ‫כי‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫אל)‬ ‫מ‬ ‫לשאת‬ ‫לו‬ ‫שהיה‬ ‫ככלי‬ ‫‪ i‬בצקל)מ דל‬
‫‪Ff‬‬ ‫‪4‬‬
‫ל‬ ‫נב‬
‫י י ל מ ה ש ה ת מ ע ה ה ‪ /‬א ת היא ה ל י נ ת א ת א ב שנצתם סני העמים ו ה נ ה התשועה ה י א כי בלי מיו‪)3‬ין משך ב ק ש ת ל ת י מ ) ה מ י ת א ח א כ ‪:‬‬
 ‫דשי‬ ‫מלכים ב וז‬
‫משה כקפימ כל י ז ״ ת פ * ׳ עליי ייזיי *‪ ) p » to‬י מ י י־־ניא י * ׳ * ‪ ftfti tfww‬נל<מד » » ‪ f‬ניזסה * א נ ד י ‪ 4‬מ‬
‫פ‬ ‫*‪,p‬״ל‬ ‫* י * א ל ן לפ־י‪ bt.‬׳‬ ‫>ע״ ־‬
‫(‬

‫ה ז ה <‪ u‬י‬ ‫כמח הספל‬ ‫חמל מ)עתה‬ ‫<«• ׳ הסכל‬ ‫הוה‬ ‫״׳‪-‬׳•׳ ״‪.‬׳;‪^/‬א׳^״׳ו׳י״על‬ ‫;־״־‬ ‫; ־ ־ ־‪77‬‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫׳‬ ‫‪.‬‬
‫ה א ל ק ו ל פ ת ח ל ל מ ל שאני! כלשון ת מ י ה א ‪5‬‬ ‫א ס י פ ה ב מ צ ו ל ע ה י א לשון ל פ ו א ת ו כ י כ ה ת ל פ א ו ת ו ה ו א נ א ס ף א ל ת ו ך ב נ י א ל ם מ מ ל י ן ה כ ל כלילין ה י מ י מ ז ה א ל ה י ם א נ י ׳‬
‫‪,‬‬
‫מתאנ ׳ מבקש תואנה‬
‫״ ה ת נ ר וי ׳ ב ו ׳ מ ת ־א נ ה‬
‫ל‬ ‫גברתה ד בקריאה וסיס ותקל גברתה בעיניה׳ ותאמר גברתה אחלי אדני׳ כעיני שפחה אל ׳דגינרתזז ‪/‬‬ ‫י ר ק‬
‫הנה‬ ‫לשון ע ל י ל ו ת ‪:‬‬ ‫ושפחה כי תירש גברתה ׳ וחד כשפחה בגברתה‪ :‬ולהחיות ג׳ בקריא׳ וסיס׳ ולהחיות לכם לפלטה נחלה ׳‬ ‫ששט‬ ‫מ ן השבי‬ ‫גערה קטנה ׳‬
‫ס ב ו ל הייתי‬ ‫אמלתי׳‬ ‫האלהים אני להמית ולהחיות ׳ ולהחיות לב נדכאים ו רוע ג׳ וסיס׳ כי יש נניא ג י א ל ‪ » ,‬ן‪ 1‬ן ‪, • 1‬‬
‫י ן‬ ‫ם א‬ ‫ש‬ ‫ש ר‬
‫היתה זאת הנעלה)אמל קטנה‬

‫א ל י יצא ה נ ב י א וילכל‬ ‫פ י יש נ ע ל ׳ נ מ ל ה ) " ב ל ב ל י ל מ ת י ׳‬

‫א י י ם נפקו במשךיז ושבו‬ ‫ואנש‬
‫ע מ י ן י ל א ה א ת החולי‬ ‫וארכם יצאו גדולים וישבו מארץ‬ ‫‪$‬ל ק ל י ל ה נ ע ל ה ) ק ל י ל ה ק ט נ ה‬

‫להניף י מ א ל מ ק י ם‬
‫‪I‬‬ ‫״ ‪*JV‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪JIT‬‬ ‫־‪T‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪• .-‬‬ ‫ז?ןךתא‬
‫‪.‬‬ ‫שךאל עולמתא;‬
‫• א ך ע א ך י־ ‪: l‬‬ ‫אלא קטנה היתה)היתה ממקום‬

‫אבי ׳‬ ‫הצלעת‪:‬‬ ‫ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת‬ ‫ו ה ו ת מ ש מ ש א כןרם א ת ת נ ע מ ן \‬ ‫ששימ נ ע ח ן ‪) :‬תהי ל פ נ י ׳ ה י ת ה‬

‫הלי!‬ ‫כ מ ו אלוני •‬ ‫אחלי א מ נ י ׳‬ ‫מ ס מ ש ת לפניה ‪1‬‬

‫נעמו; ותיאמראל־גברתה אחלי אדני‬ ‫ו א מ ר ת ל מ ך ת ה ט ו ב י ר ב ו נ י א ס יזיל‬
‫ת ע ש ׳ ׳ וכי ל א ת ע ש ה ו‬ ‫•‬ ‫״ו_ ‪-j‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫‪t‬‬ ‫‪j •:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪I IT* ;!-‬‬ ‫ת ח נ ו ׳ א ל ו נ י ) ב ק ס ) ת מ יהין ל פ נ י‬
‫ל ק ד ם נ ב י א ךי בשמרון בכן‪:‬סי‬
‫אז‬ ‫הנביא אשל בםמלון‪:‬‬
‫לבל‬ ‫אפילו א מ ר ל ך‬ ‫לפני הנביא אשר בישמריון אז יאםף‬
‫וחוי‬ ‫ואתא‬
‫‪-<-:-‬־ ־‪..‬־‪.:‬‬
‫יתיה מ ס ג י ר ו״ת י ד י ז ‪i‬‬ ‫יאסיףאותזמצלעת)׳ כיהבולא‬
‫קל‬ ‫טורח ‪ :‬ואף כ י ׳‬
‫ויבא דגר לאדניו‬ ‫אתו מצרעתו ״‪.‬‬ ‫ל ך ב ו נ י ה ל מ י מ ר בדיין ו ב ר י ן מ ל ל ח‬ ‫י ת ׳ עושה נ ס י ם על ילו)אחלי ס ם‬
‫לכל‬ ‫וחומד ש א מ ר לך‬
‫‪ .‬־ ־ וטהר‪:‬‬ ‫לאמיר כזאת ו כ ז א ת דברה הגערה‬ ‫‪:‬‬
‫עולמתא די מארעא דישראל(' ״‬ ‫ב פ ל ס א ס ל י ) ת י טיבי י מ נ י ‪. .‬‬
‫‪T‬‬
‫ח‬ ‫*‪L‬‬ ‫‪'L‬‬ ‫‪ L ^ .‬״ ‪' :‬‬ ‫ו«מר^»‬ ‫יאסוף אותו מצלעת)׳ כ ת ל נ ו מ ו‬
‫י‬ ‫בלכה‬ ‫אישר מארץ ישראל‪ :‬ויאמר מלך־ ה ‪ r‬י ז‬ ‫ואמר מ ל ב א ד א ר כ ם אתןייי! אזיד‬
‫‪4‬‬
‫־‪:‬־ן׳‪-‬־‪ c^v*vT‬זי^‪7‬‬ ‫־־־‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫קלא‬
‫י‬
‫י ס י יתים } ן ע י ^ ן ן‬
‫ת‬ ‫) נ‬

‫ארס לך־בא ואשלחה ספראל־מלך‬ ‫•ל‬ ‫ש‬ ‫רפואת הצרעת אסיפה מפני‬
‫ישראל וילך רקח בידו עשר ככרי״‬ ‫ד‬ ‫ואזל ונסיב בידיה ע ס ר כבדין‬ ‫ובהרפאג‬ ‫שהמציולע י ש ב ב ל ל‬
‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪V JT‬‬ ‫; ‪^ T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י‬ ‫! ‪A " T‬‬ ‫•‬

‫רלבג‬ ‫כסף ושישרת א ל פ י ם זרהב ועשיר‬ ‫נא‬

‫רדהב‬

‫'ואיתי‬
‫ך ב ס ף ושתא אלפיןרינרין‬

‫ועסךאאצטלוןדלבושאו‬
‫י א ס ף כ ק כ נ י א ל ם ‪ :‬ויכא וינל‬

‫' י *״‪Y‬‬ ‫ג‬ ‫ה‬

‫נ״‪1‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪vt:‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪:‬י ‪> T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫;‬ ‫‪If‬‬ ‫‪v‬‬
‫׳« »‬ ‫«‬ ‫‪,‬‬ ‫• ־־״ י•‬ ‫• •״‪v‬‬ ‫‪h‬‬ ‫ם ס‬ ‫הנעלהא ת ל‬ ‫דכלי‬
‫גלולים׳‬ ‫ו א ל ם יצא‪,‬‬ ‫! ^ ל ^ ר ^ ז ^ מ ו פ ר ^ ן‬ ‫<ו מיל‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫פ‬

‫חליפותבגדים‪ :‬ויבא הספראל־־מלך‬ ‫‪j‬‬ ‫‪T‬‬

‫אגךתןייה ל מ ל ב א ך י ע ך א ל ל מ י מ ר‬ ‫׳‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ן‬

‫ל צ ם מ כ נ י א ר ם יצאז‬ ‫‪ -‬י‬ ‫־••«»‬ ‫י‬ ‫‪P‬‬ ‫״ _ן‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫^״‪u‬‬

‫ןכן כ ת י ב ב ה יבען במיתי א ב ר ח א‬ ‫^‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ד י נ ל י‬ ‫! ‪ ^ ,‬א^ין‬ ‫‪P‬‬ ‫‪D‬‬

‫נ ע ל ה קטני״‬ ‫גלולים‪:‬‬ ‫אליך הנה שלחתי אליך את־־נעמן‬ ‫ל • ל תל‬ ‫א ש ך ר י ת ל ך*יך^‬ ‫לותך ה‬ ‫ח ר א‬ ‫ה ס פ ל א ל ׳ מ ל ך י ס ל ׳ לאמ׳‪ ':‬ה כ י א‬
‫ה נ ה יקרא נער הקטן‬ ‫עבדי ואספתו מצרעתו‪ :‬ויהיכקלא‬
‫‪.‬‬ ‫ר כשמואל והנעל‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬
‫‪i‬‬
‫־׳"‬
‫‪1‬‬ ‫מסנירותידת‬
‫‪m--!Cn4III'C j U‬ל‬
‫״!‬ ‫‪/‬‬
‫ותמימי‬ ‫נעמן עניי‬
‫י‬ ‫י‬
‫ה ס פ לאלמ ל ך י ש ׳ ) ל כ ל י ה ס פ ל ה מ‬
‫) ע ת ה כ כ ו א ה ס פ ל ה ‪ 1‬ה אליך היו‬
‫אם‬ ‫ג ע ‪ , ,‬ל א י־י‪ ,‬ל‪ .‬ט‬
‫ש ת י ם נ י ם ולזה א מ ר‬
‫ולהחיותו‬
‫להמיתן ן ד ע ט ף‬
‫את־הספר ר‬ ‫ויאמר ‪W‬‬
‫האלהים אני‬ ‫םלך‬ ‫‪.‬׳‬ ‫ו ה ו ה ב ד ?ןךא מ ל כ א ך י ש ל א לי ו ת‬ ‫^ ^‬ ‫‪N‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ב‬

‫— ק ט ו ן נכ ו ה נג כ כםם ״‬
‫ונער‬ ‫״‬ ‫־־‬ ‫^‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫לבושוהי ואמר‬ ‫א ג ך ת א ו^זעי ר ת‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫ד ‪ 3‬ר י ס‬ ‫‪0‬‬
‫כן‬ ‫) נ ז ח ת הה נס כ ה נ ם‬ ‫‪v‬‬ ‫‪ !T‬־־‪ • •.‬י ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪%‬‬
‫ו‬ ‫ג נעג‬
‫למקטל‬ ‫ה צ ר ו ך א י ת ב י מ ן ‪ .‬כ ן ך ם יי‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫האלהים א נ י ׳ ולא נ ת ן א ל ל כ ו‬
‫נערה‬ ‫המקים‬ ‫כזה‬ ‫מ?ר ??‪ 1‬גי א ך ך ע ו ־ נ א וךאו כי‬ ‫״‬ ‫־‬
‫ו ל א ח א ה א ר ידיןש ל ח ל י ל א ס א ה‬ ‫ה נ ב י ׳ ח ע פ י ש ה י ה יולע כ י ה ק מ‬
‫ותהי לפני‬ ‫קטנה!‬
‫א ש ת נ ע מ ן ׳ ר ו צ ה לנמ'‬
‫מתאנה ד ה ו א לי‪ * :‬ויהי כשמע‬ ‫‪,‬‬
‫•ל־^ע‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪ .‬יי ״‬ ‫נדר^ו ו^י‪.«««.‬‬
‫נ ב ר א מסנירותיה ארי ר ם ר ^‬
‫?‬
‫‪5‬‬
‫ב ל ו ך ה ו א ש ש ׳ נסי׳ ע ל י מ בי ב ו ם‬
‫^‬ ‫‪l p h M‬‬ ‫‪U‬‬
‫‪S 3‬‬ ‫א ^ ־ ה ^ ם ^ י ע *‬ ‫בעי‬ ‫מ ן ן וחזו א ר י ת ו ס כ ן פ א י י ן‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫״‬ ‫<‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪0‬‬ ‫^‬ ‫‪H‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫צ‬

‫והוה ב ד שמע‬ ‫לץתבךאה בי‪:‬‬ ‫ל י ‪.‬‬ ‫‪^• y 7‬‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫אל‬
‫ישראל אתיבנדיו וישלח אל־המלך‬
‫ם‬ ‫נ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫(‬ ‫ח‬ ‫ה נ‬ ‫מ‬

‫לפני הנביא ומ׳ ׳ לל‬

‫עלי‬ ‫מתעולל‬ ‫מ ת א נ ה הנא לי ׳‬
‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪/ . .‬‬ ‫‪#‬‬ ‫־ *׳‪-‬׳י י‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫" '‬ ‫״‬ ‫\‬ ‫•‬ ‫\‬
‫שלא‬ ‫ומבקש ממני ל ב ל‬ ‫<נליל‪5‬ת‬
‫א ו כ ל לעש)תו כ ל י ש י ל ח ם ע מ י כ י‬
‫כן‬ ‫‪3‬סלנם ה י ה אז עמו‪ :‬בסוסו ׳‬
‫יקלי בסוסיו לסין ל כ י ס‬ ‫כתיב‬
‫הכתי׳ א ו מ ל על עצמו ס ת י ה ה)א‬
‫זיז‬ ‫םנעמז כ ת ותגיד‬ ‫״ ״‬ ‫־•‪;•:‬‬ ‫• י י « ׳ ‪• .‬יי י‬ ‫•י‬ ‫!‪.‬‬ ‫נ^עמן ?‬
‫ה‬ ‫ר ו כ ב ב ס ו ס י ) ה ק ל י הוא על‬
‫ארנ}‪:‬‬ ‫למלך‬ ‫לאמי!‬ ‫אלישע מלאך לאמר ‪ rpHri‬ורחצת‬ ‫ז ב ר ת י כ ו ך ח י ויןכם ב ת ך ע ב י ו ת א‬
‫אל‬ ‫והניף ילו‬ ‫הכאים עמו‪:‬‬
‫טו)‪pp‬‬
‫לל‬ ‫)אספתומצרעתו׳‬ ‫שבע־פעמים בירדן וישב בשלך‬ ‫ושלח לותיה אלישע‬ ‫ךאלישען‬ ‫אתל‬ ‫ה מ ק ו ם ׳ ת י ד ל י ם יליה על‬
‫אזגך‪£‬י< ל מ י מ ר א ז י ל ו ט ב ו ל ש ב ע‬ ‫סניל‪5‬תיה‬ ‫)תיתסי‬ ‫כית מחתא‬
‫זמניי?‬ ‫!פי' )אסף ה מ צ ו ל ע ב ש ל ה מ צ ו ל ע‬
‫ואתסי‬ ‫אכנה‬ ‫כלנמל מקים ה צ ל ע ת ‪J‬‬

‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪0‬‬ ‫! ‪. H ' J‬י־י‬ ‫‪,‬‬

‫‪:‬־‪V -.‬‬ ‫ג ׳יי•‬ ‫‪1‬‬
‫•‬ ‫»־‪mS‬יי י מ י י‬
‫יפוק‪ -‬מ פ ק‬ ‫הויתיי א«ממרד ד ל ו ת‬
‫!^ייי ו ד ו י ח‬
‫ה א‬
‫כמם‬ ‫ו פ ל פ ל ׳ כתוב בכית)קלי‬
‫ל ב י ם כי מ פ נ י ת נ ב י ל מ‬
‫ןןמןן‪1‬ם ואסף המצורע"‪ :‬י הלא טיוב‬
‫)היהה נ ה ל נ ק ל א אבנה ואמנה‬
‫ה ח ו ם ה ע פ ו ם י יחלש‬ ‫ויקובש ויעלי ב ש מ א דיי א ל ה י ר ה‬
‫ץ‬ ‫אמנה • •ל‬ ‫ע ם ב י ת ו ע ם מ ם יי ה ל א א ר ח ץ‬
‫החום הטבעי‬ ‫^בניה ופך|ר נ ח ת ו ת ד מ ^ ק מ כ ל‬
‫מאל‬ ‫י*‬ ‫ו י ד י ם ידיה ע ל א ת ר ב י ת מ ח ת א‬ ‫א ם בטבילה‬ ‫ב ה םוטיהרתי׳‬
‫הקושר איברי הלה‬ ‫‪9‬״‪ h t * & . • 5‬הלא^ךהץ ^‬ ‫ה ל א טבון‬ ‫ותתסי ס נ י ר ו ת א ‪t‬‬ ‫א ט ה ר א ל ק ב ה ם )אטה׳)אמני‬
‫)משי אותם אחל ולזה‬ ‫י י ^ ״י‬ ‫וטהרתי ויפן ו י ל ‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫‪) •If‬חל‬ ‫אני‬ ‫ו‪£‬בי'־!ל פ י ל ׳ ה ל א ב כ ל י ו ם‬
‫עזדיעי‬ ‫א מ נ ד ה ופרפר נחרי ד מ ש ק מ כ ל‬
‫‪ I*.\I‬י ר ג ש ו תמצא במצורעשכבר‪:‬לחמה‪1‬‬ ‫ל ו ח ן ‪ :‬ו ט ה ל ת י ׳ ב ת מ י ה וכי אני‬
‫יפלו אבריו ולזה אמר‬ ‫עבדיו וידברו א ך ו ויאגרו אבי ד ב‬
‫ר‬
‫מי א ר ע א דישדאל ה ל א אטבול‬
‫ט ה ו ר כ ע ב ו ר ז ה וכן פילש ל׳יןנ׳‬
‫בזה המקום כרפואת‬ ‫י ‪.:‬י״׳‪-‬׳• י יי*‪-‬׳ ‪ 1‬־ ‪u‬‬ ‫׳‪:‬׳ ‪:‬־‪• J‬י;‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫וי*‬ ‫'־*‬ ‫‪T‬‬
‫« ••‬ ‫‪r r‬‬
‫יי'‬ ‫י•‬
‫ה מ ל ק ל ק ‪ :‬אכי׳ כמו א מ נ י וכתי‬
‫המצורע וישוב בשרך‬ ‫גדולהנביא דברא^יךהלואתלשה‬ ‫^‬ ‫בהון ןאתסי ו א ת ^ י ו א ז ל ב ך מ ו‬ ‫ר‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬
‫לך וטהר כי המצורע‬ ‫׳‬ ‫ו^כי־אמראליךרחץ^הר•‬ ‫וקךיבו ע ב ד ו נ י ומלילו ע מ י ר ז י‬ ‫מרי וכן אכי ראה נ ם ראה־ לכל ‪,‬‬
‫‪ p h‬כשרו לו כמו ש‬ ‫' •‬ ‫‪v‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪U‬״‪!j-r‬־•‪r '\7‬‬ ‫ואמרו מרי א ל ו פ ת ג מ א ך ב א‬ ‫אליך׳ אס לכל נמל לכר אליך‬
‫ה‬
‫נביא מ ל י ל ע מ ך ה ל א תעביד ואף אלחין ד א מ ד ל ד ט ב ו ל ‪. . « « V I‬‬ ‫הנכ^א לעשות כלי םיזלפי* ^‬
‫שזכרנו כי א ק בו יז‬
‫ונחת‬ ‫־ ־ • י * ״ ‪ -‬י ‪ -‬י ^ י ‪ - ^ 17‬י י ן»תסי»‬ ‫־•‬ ‫תעשה כל שכן שלכל קטן לבר • • י ־•‬
‫הלכר שקישר כשרי‬
‫א ל י ך שיש ל ך ל ע ם ו ת ו ש א מ ר א ל י ך‬
‫כ ו ‪ :‬כי מתאנה יזליז‬ ‫ישקלני במאזני צדק׳ וסיס׳ בלשק ארמי מתקלאדנכיאת שלים; א ם נ ה ג ׳ ו ס י מ ׳ ה ל א ם ו ב א מ ^ ^ ‪, .‬‬ ‫רכא‬ ‫ל ח ן ) ט ה ר ו כ ת י איל) פ ת נ מ א‬
‫לי׳ ל ל מ ב ק ש ת א נ *‬ ‫חשודי מראש אמנה׳ ובכל זאת אנחנו כרתים׳ וחד ואמנה על המשרריס; נהרות נ ׳ ב ק ח א ה ו ^‬ ‫‪.‬וטהלתי׳‬ ‫נ כ י י א מליל ע מ ך ;‬
‫ללי שילחם עמי;‬ ‫טוב אמנה ופרפר ׳ ף ב ש ת נחרות איתן ׳ על נהחת בבל שם ישבנו‪ :‬וטהרג׳וקסצחוסיס׳דשלח^״‬ ‫היא‬ ‫לשאת)‬ ‫ה> ו א ת ס י ד ל כ י‬
‫והניף י מ אל המקום ׳‬
‫אלישעמלאך׳ ו י ג ש ז ע נ ד ו ד ד נ ח ׳ ויאחזצדיקדרכז׳ וא׳סהרלבדןשפתז;‬ ‫בלכה‬ ‫טהלתד‪.‬‬
‫רלאלהחקו׳אסלה^‬
‫הלי!‬‫ה‬ ‫עובלהסי‪:‬ן‬
‫עובל הסי‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫י ל ח י ‪ 5‬ת י ב‬ ‫פ‬ ‫מ צ ל ע ת י מ‬ ‫ס ט י ז ר ת י‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫‪r‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪ 3‬י ז ם‬ ‫~‬ ‫נ י ח‬ ‫^ ^‬ ‫ה‬ ‫אי‪^ ,‬‬ ‫נ ‪ 1‬ה ל‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ב‬
‫תיג‬ ‫רדה‬ ‫מלכים ב ה‬ ‫ךש׳‬
‫‪•wAVn^bo‬‬ ‫א פ ל ע מ מ י לפגי)׳‬ ‫לא א ת כ מ ת י !‬ ‫‪ p‬קח‬ ‫׳ » ‪w :‬‬ ‫בלבה‬ ‫‪"fi‬‬ ‫ן י צ‬
‫'?‬ ‫ע נ י ג פ ‪5‬‬
‫*‬ ‫ב ל » ׳ מלתת שלים ‪ b‬הקבלת »'י פסי^ י&יי‬
‫‪,‬ן‪,‬‬ ‫־נמל‬ ‫‪, f,‬‬
‫‪D‬‬ ‫ל מ ל מ ל ט אל‪-‬ה! )י פ ‪ ^ . p‬׳‬
‫‪s‬‬ ‫בלבי <‪0‬ב<עה ז!‬ ‫) ל ה ת ע ל ל לעני) ) ל ע ב מ‬

‫‪1‬‬
‫נקחתה כ נ ת לפות חלת חמר‬ ‫‪/‬‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬
‫״לא יעשה *‪ ,ra‬ליי׳ בנ׳לה‬ ‫ו * ד מ >ץז׳ זיפ־ור נס » ד‬ ‫‪1W‬‬ ‫י*־־י‬ ‫דן״״ ואתר‪',‬״ נט׳ן־־תבוקשמ׳נ־םי נםדו נהן^ך‪,‬‬

‫כהשתחויתי ׳ מלעי׳ בשני כסטין‬ ‫הקר ו ‪ 0 0 ,‬נמסו בס־יסטזאלי חדיקא סק־םיםןנה;‬ ‫נסור ו«»ה‪7‬ננות ‪ c-cu‬נמסו נסור ד‪<<1‬־‬
‫כדם *‬
‫ארפינש‬ ‫צמדי ‪ - - -‬י‬
‫‪3‬‬
‫והוא שם יאמר מ מ מ הסתתרה‬ ‫ל ע ז * מגמה י חסל‬
‫ובמשנה שלס עשרה השתיממת‬ ‫ו נ ח ר ת לטבל ב י ך ך נ ^ ש ב ע זנ^ין‬ ‫וירד ויטבל מרדן שבע פ‪5/‬מים‬ ‫& לפי שהית׳ לקיחה‬
‫המ במקדש‪ :‬סלחיי׳לעבלך׳‬ ‫נ ‪.‬ב»י א ד‪.‬י י ו ‪.‬ת ב ב‪. .‬ס‪. .‬ר י ה‬ ‫ב פ ‪.‬ת ‪j‬ג מ א‬ ‫‪ W‬ל ח ו ם ‪ :‬דפל׳‬ ‫‪4‬‬
‫נ א כתיב )לא קרי כמ) כן יסל<‬
‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫{‬
‫ר־זאלהים רשב בשרו‬
‫״‬
‫כדבר א י ש‬
‫‪V- .-‬‬ ‫נאיתלכק ג הואל ׳‬
‫ב ג נ ם ר ע י ק זעיר ואתסי ‪ t‬ו ת ב ל ו ת‬ ‫ב׳ איזיננ‬
‫יי׳ לעבדך והכתוב לונה לומר‬ ‫* ס ב ע ששלחך‪ :‬כשני ש כבשר נער קטין ויטהר; וישב אד־‬
‫מעתה יסלת יי' לככלך כלימל‬ ‫נביא דיי ה ו א ו כ ל משריתיה ואתא‬ ‫י מ י כ נ י י‬ ‫י י ‪ 0‬י ס ׳‬
‫־ " ‪T‬‬ ‫‪5‬״‬ ‫‪T :‬‬ ‫־־ ‪:‬‬ ‫‪» t‬־‬ ‫־־ ‪T‬‬ ‫‪f I‬‬
‫‪S‬‬
‫איש האלהים הואי ו ב מ ח נ ה ו ויבא‬ ‫*‬ ‫*‬
‫שאל מחל שיסלח ל י ‪ :‬ככרת‬ ‫‪-T‬״ ~‬ ‫‪T|.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪J‬‬ ‫‪• v‬‬ ‫וסולרי' כמל המנ‪1‬פחל‬
‫מןםכןךפיוהי ‪.‬ואמר ה א כ ע ן י ך ע י ת‬
‫א ק ׳ הוא שיעוד מיל ‪) j‬יאמר‬ ‫מתרינרם כך ח כ מ‬
‫אךילת אלהאכןןבש בכלאך^א‬
‫דעמר לפניו ויאמר הנרה־נא ידעתי‬
‫‪V‬‬
‫נחזי י ויאמר בלבו‪ :‬ככלים‬ ‫מכתם אבל י ו נ ת ‪ /‬ת ל ל‬
‫כסף י הסוא אשר בכף ה)א‬ ‫א ל ח י ן ב י ש ר א ל וכען נ׳ביל כע?‬ ‫יח בעע'‬
‫כי אין״אלהים בכל־הארץ כי א ם ־‬ ‫ו ה פילדיסק ו א ת ס‬
‫סימן הסמיכות‪ :‬בשני חדישים ׳‬ ‫ר‬
‫יא‪9‬‬ ‫‪J‬‬
‫תקרובתא מן ‪?2‬ךר‬ ‫בישראל ועתה קח־נא ברבה מארת‬ ‫שבסיפל ישעיה ת ל נ ם‬
‫קשר בשני ‪ w‬׳ ‪ b‬זמכתן ת ד נ ם‬
‫ה ו א יי ד י מ ש מ ש י ‪ .‬א ק ד מ ו ד ת י א ם‬ ‫ויאמר חי־יהוה אשר־־‬ ‫עבדך‪:‬‬ ‫)הכותרים‬ ‫מחביא‬
‫פ‬ ‫כלליסין וכן ת מ ם סלינים‬ ‫<^מלים בשני חלינדן‬
‫פלדה ין‪ :‬אל העופל ׳ מק)׳ נכוה‬ ‫אלןבל וארהלןיף ב י ה לכןבלא ו ל א‬ ‫ןןמךתי לפניו אם*־א^ח‪.‬רפער־״בר ‪w $‬‬
‫‪3‬‬
‫צסכי כיסין אלופים‬
‫סכו היה כית כמו עופל זבחן‬ ‫ו א מ ר נ ע מ ן ו ל א י ת ; ה ב כע‪$‬‬ ‫אבא ן‬ ‫לקחתרמאן‪ :‬ויאמר נעמןץלא יתן־ י׳ יי‬ ‫פלילייש ״‪ .‬א ל שני‬
‫שהוא מקים נכיה דונתן ת ר נ ם‬ ‫מ ד מ ו ן ‪2‬׳ג?ר‬ ‫' ל ע ב ד ך ט ע ו ן זוג‬ ‫נ א לעבדך מ ש א צמד־יפרדיכם‬ ‫נעליו \ ש ל נ ע מ ן ‪:‬‬
‫לאתר כסי ת ל נ ם אותו מן ע‬ ‫דשא) לכנמ י לפני‬
‫עפולי׳ שפירושו תחתיכיות שהוא‬
‫א ר מ ת א ארי לא!עביר ע ו ד עבדך‪.‬‬ ‫אדמה בי לוא־יעעזה עור עבדך עלה ‪&> •M‬‬ ‫נ חזי•‪:‬דבא אל העופל״‬
‫עממיא‬ ‫ורבח לטעורת‬ ‫עלתא‬
‫מקום נ ס ת ר ‪ :‬דפקל‬ ‫וובח ל א ל ה י ם אחרים כי אם‪-‬ליהוה‬ ‫ת ל נ ם מ נ ת ל א ת ר כסי‬
‫ל פ ת ג ס א הדין‬ ‫א ל ה ן ל ש מ א ד י י י‪.‬‬ ‫‪10 '19‬‬ ‫‪It‬‬ ‫‪r‬‬ ‫״‬ ‫‪v‬‬ ‫•‬ ‫‪r‬‬ ‫־‬ ‫ז ז‬
‫״•ז׳יקח מ י ל ם י ׳ מ י ל ש נ •‬
‫ל‬ ‫י ש ב ו ק ;י ל ע ץ ך ך ב מ ע ל ר ב י ג י‬ ‫‪5‬‬ ‫‪:‬לדבר הזה יסלח יהוהלעבדך בבוא‬ ‫נ ע ל י נ ע מ ן ‪ :‬נישלח‬
‫לבירת ךמון ל מ ס ג ד ת מ ן ו ד ־ ת ו א‬ ‫אדני בית־־ךםון ל ה ש ת ה ו ת ישמרה‬
‫ס מ י ך ע ל ידי ו א ם נ ו ד ב י ר ת דמון‬
‫ב מ ס ג ד י ב י ת ך מ ו ן ! ש ב ו ק ולעבדך‬ ‫בית»‪'*hw‬‬ ‫והשתחויתי'‬
‫יסלח״־‬ ‫בירת ךמן‬‫עלץךי‬ ‫והוא י נשזגן‬
‫בךהשתחרתי‬ ‫ךנ^ן‬ ‫דלבג‬
‫ואטד‬ ‫ב פ ת נ ם א היין ז‬ ‫׳‬
‫‪to wfo‬‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫‪.‬‬
‫•י^זנא ב ל כ ה מ א מ‬
‫ה‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫נא־יהוה לעבד^ בך^ך‬
‫ליה אזיל ל ש ל ם יאול פליתיה‬
‫אךןגא‬
‫ך‪:‬‬ ‫^ ^ ^ ‪^ a ^ f i h‬‬
‫‪3‬‬ ‫?נבלך ׳ ח כ ה לגמל‬
‫מ נ ח ה ‪ :‬ולא מ ת ן נ א‬
‫כחבאר_עא»‬ ‫ראמרגיחף‬ ‫ארץ ן‬
‫ו א מ ר גחזי ת ל מ י ד י‬ ‫לעבלך כ מ ד פ ל ל י ם‬
‫ר א ל י ש ע נ ב י א דיי ה א מ נ ע רבוני‬ ‫א ל מ ה י ח צ ה לומל נער אלישע איישי־האלהים הנדה•‬
‫י‬ ‫\ ‪-‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪T‬‬ ‫* ‪' • * • J‬‬ ‫‪' V i t‬‬
‫מ י י ז ז י ז א ת ל ש א י ן חשך אדני אר־ז נעמו רהארמי הזרה ״׳‬
‫י ר ת ^ \ א ר ^ א ה מ־ין מ ל ג ן ב ל א‬ ‫לצונך ל ק ח ת נמול על‬
‫מ נ י ה י ר ה ד א י ת י ק י ס ם ה ו א יי א ל ה ן‬
‫ג‬ ‫חי״יהדה‬ ‫אשר־הביא‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫מידו‬ ‫מקחת‬ ‫* ה שעשית לי מ ן הגול'‬
‫‪n‬״ ג־ * ״ י‬ ‫״ •י • « ‪ *•: -‬־•י‬ ‫א ך אשאל מ מ ך שתתן בי־אם־רצתי אחריו ולקחתי מאתו‬
‫א ר ה ו ט ברתרודתי ו א ס ב מניה‬
‫‪i$M9P‬‬ ‫ררדף גיחזי אחרי נעמן‬ ‫^ ל ל ך אוכל ל ע מ ל מומרה‪:‬‬
‫ו ר ך ף בחזי ב ת ר נ ע מ ן‬ ‫מדעם ‪1‬‬ ‫מ ה ש ם י ת ב ד שעשה‬
‫לי ז א ת ה ט ו ב ה ןלזה ויךאדה נעמן רץ א ח ר י ו ויפל מ ן ר <‬
‫והוא נעמן ג ב ר א ר ה ט בתרודתי‬
‫וארתךכץ מן ך ת י ב א לרךמותיה‬
‫מ א ל מאלישע ש מ ק ךחםךבבה לקראתו ויאמר ה ש ל ו ם‬
‫ל) מביתו מ ה סיוכנ‬
‫ו א מ ר ה ש ל ם ו ו א מ ר ישלם ר ב ו נ י‬ ‫לשאחל ש נ י פ ר ל י ם ‪ :‬ראמר» שלום אדמ שלחני לאמר‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫*‬ ‫‪T :‬‬ ‫־ ‪ :‬־ ־‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫׳‬ ‫י י‬

‫ש ל ח נ י ל מ י מ ר ה א ב^ן דין א ת ו‬ ‫מ א ד מ ה לבנות ‪ 3‬הנה עתה זה ב א ו אלי שני־נערעם‬

‫לותי תךין עולימין מ ט ו ך א ך ב י ת‬
‫אפריכם מתלמידי נ ב י י א ח ב כעז‬
‫• זר *‬ ‫•י‬ ‫* ־*•״‬ ‫•‪,.‬‬
‫‪3‬ה מ ז ב ח ליי׳ כ י ל א מהר א פ ר י ם מבני הנביאים תנה״־‬
‫•עביל עוד א ל ה י ם‬
‫להון ב ב ך א ך ב ס פ * ותלין א צ ט א ן‬ ‫״מי‬ ‫? ‪ ,‬ל‬
‫נא לחנם ככרי־כםף ו*שתי חלפזדת‬
‫י‬ ‫‪3‬‬

‫נ‪/‬חלים כ י א ם ה ש ם‬
‫‪t t‬‬
‫ויאמר נעמן ה*לי ק ‪v‬‬
‫ך ל ב ו ^ ‪ ,‬י ואמר נעמן שרי ס ב‬
‫‪U1‬ר‬ ‫™‪y*:‬ף« ב י ר‬
‫‪1j‬׳־ ז ח נ‬ ‫גלדז‬
‫חתוך־ ת י ן ‪ W‬ין י ^ ס ק י \‬ ‫״‬
‫ח‬

‫‪a‬‬
‫_‬ ‫*י " י*‬ ‫" יי ‪ "o,* .‬־‬
‫• ת ב ל ך לבדו ובקש‬
‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬

‫לאלישע שיתפלל לשי‬

‫‪H‬‬
‫‪•.‬‬ ‫‪J‬‬
‫י "‬

‫?^ל^ ״‬
‫י‬
‫*‬ ‫״‬

‫תר‪,‬ין כבדין ד ב ס ף ב ת ך י ן פלךסי‬ ‫י‬ ‫בברים ו ע ך ך ־ נ י ‪ ? 3‬י ^‬

‫י‬ ‫‪0‬יסלח לו ל ל ב ד ה ז ה‬
‫‪,‬‬
‫בסף בשני ח ך ט י ם ושת ח ל ? ^ ' ^ ״ ^ ־ ת ך י ן א ץ ? ל ו ן ך ל ב י ש י ן ף י ה ב‬ ‫מ‬ ‫צ‬
‫והוא ה ס ת ח ד ת ו ב י ת‬
‫ג‬ ‫ל י ל ן א ש ל הו׳ מוכלי!‬
‫ל ת ר י ן ע ו ל י מ ו ה י ו נ ס י ב ו כןךמו ד ח י‬ ‫בנדיכש ףתןיאל־־שמ נ ן ן ר ץ ויעז^י‬
‫ס‬
‫ב ה מפני ה מ ת אלונת‬
‫י ע ל ל ^ ז ו ת ר ב ס י ו נ ס י ב מיךד־־&ון‬ ‫^ ן עלמ בבאג ב י ת ^ נ י ו ‪ :‬ויבא אל׳יהעפלן^ח מ ל‬ ‫‪7‬‬

‫ופקיד‬ ‫ל מ ק להשתחוןת ‪t‬‬

‫‪.‬ייאמל ל< לך לשלום׳‬
‫דאה ‪<<1‬א‬‫ויראה ה בקריאה וסיס דבט ^ ח י ד ר א ה א ת ד ו ד י ד ר ד ^ ח ז י אחרי נ ע מ ך ויראה‬ ‫י ן ^ ל ה כ ת ז ׳ א ך המזבן‬ ‫ד‬

‫מ ז ה שנתן לו בקשתו וידאה וישב מכל פשעיו ׳ ידאה את מין ואת בני בניו דאזב וירא כתיב מס ה ‪ :‬הזאל ד ‪1‬בקריאה וםימ׳ נמסר‬
‫כםפרשפמיסםיבןז ‪ ;tf‬דצר ג׳בקריאהוםיפ דצר אתו נחרט ויעשהו ע נ ל ם ס כ ה ׳ ד ע ־ את שני העמוויש׳‬ ‫ב מ ה שבקש לו ל ע ט י‬
‫ככרס כסף ״' וכל ויצר עליה דכוו׳ י‬ ‫א ת ה ש ם יתבל׳ ז וילך‬
‫מאתו כבלת א ק י‬
‫היא ה א ק הנעבלת‬
‫^^*'‪*WWTfcMtffl‬‬ ‫אשל סכיב י ) ס ל צ ״ בו שלא ה ל ח י ק מ ן העיר‬ ‫ר‬ ‫ה ע‬

‫& כסף בשני חלי‪!0‬יגיא< בשתי אמתחות! ניבא אל העופל ד ק ת מילם ׳ ה נ ה העופל ה ו א מ ק ו ם נ כ ו ה והיה ש ם ב י ת ח ז ק ו א ה < ן ם כ ס פ ו ש ם כ ל י ש י ה י ה י ג ת ל נ ש מ ל ן ד פ ק ל‬
 ‫רש‬ ‫מלכם ב ו‬ ‫ריק‬
‫נישלח את האנשים׳ שלא יראה א מ ם אלישע ן העת לקחת את הכסף׳ להתעשר‬ ‫ניפקל כבית ׳ הפקיל הכסף והבנלים שם שרצה להעלים מאליסע מה לבלו‬
‫נלקחת מממ בגלים מתים)מ׳‪) :‬יאמרן בני הנביאי׳ ׳ ניסים שנעשו לן מסדר והןלך‬ ‫בענין פקלון מן הקל ‪ :‬חאן נח‪/‬י ׳ כן כתיכ כלא מל מאין קלי ושניהם ענין אחל כי‬
‫לבותינו אמל) מכאן שהיה נחזי מ ח ה התלמידים מלפנמ ןכשנטלל בא) תלמידים‬ ‫מאןכמג אן הלכתם אנה )אנה אילך ואילך‪ :‬לא לכיהלן׳ בתמיהכלומלכי לכי‬
‫לבים)נלחק המקים מהם‪:‬הואל׳התלצה‪):‬את הבל‪/‬ל׳ הנסולת‪) :‬ה)א שאולי‬ ‫נמחםכתי היה עמך בלכתך וילעתי מה שהלכת נעשית‪ :‬העת׳ פתח ההא והיא‬
‫שאילתת ןאין לי ממם‬ ‫לתמיה כלומר אם עת שהלכת‬
‫לסלס ‪ :‬ניגף ׳ צף‬ ‫לקראתן ד׳ נקרי׳ וסיס׳ ו‪4‬ם הנה הוא יוצ׳ לקראתן וראן ׳ פן בחרב אצא לקראתן ׳ כאשר הפן איש מעל ׳ על‬ ‫לקחת לא ילעתי‪ :‬וזתים וכרמי׳ י‬
‫פלוני‬ ‫כן יצאתי לקראתן לשחר‪ :‬ולקחת די בקרי׳ וסי׳ בלשק ארמי יברוחי דיוסף לבושין דרעוא ׳ ופי׳ בסדר ויצא ‪ j‬על המים‪:‬‬ ‫כתרנו׳ וחשיכתא בלבך למקני‬
‫אלמ‪5‬ני׳ כסי ןכ‪1‬מיל‬ ‫זיתין וכרמין ועאן נתולין )נו׳ פלוני אלמוני ‪4‬׳ בקרי' ואת הנערי׳ יורעתי ׳ אל מקום פלוני אלמוני תחנתי ׳ ויאס׳ ס)רה שנה פה פלוני אלמוני‪:‬‬
‫פלןני לשק כי יפלא‬ ‫כלומר חשבת מן הכסף לקנות לך‬
‫וילכו‬ ‫את־האנשים‬ ‫‪°#‬לח‬ ‫וי‬ ‫בבית‬ ‫ויפקד‬ ‫ופקד בבירתא ו ש ל ח ! ד ת נ ב ח א‬
‫יתכסי אלמוני מכלי‬ ‫כל זה׳ )צרעתנעמן ׳ הו״מ כמו‬
‫‪ :‬והוא־־בא ויעמד אל־־אדניו ראמר צ ס ם סלא היה רוצה‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫כןךם‬ ‫וקם‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫והוא‬ ‫‪1‬‬ ‫ואזלו‬ ‫הודן הנוספים שפירשנג אג יהיה‬
‫ה‬

‫להתנל)׳‪ :‬תחנתי ׳ שם‬ ‫ו א מ ר ל י ה א ל י ש ע מ נ ן א ת א ת י גוזזי‬ ‫לכר כסת׳ עמ) ופירוש) הכסף נתון‬
‫אחנ׳ואאמבאתמלך‬
‫״*! אלץ אלישע מאן נחזי ויאמר ‪*•*NiS‬‬ ‫לך)היצלעת‪ :‬ובזרעך לעולם ׳ לא‬
‫ואמר ל א אזל ע ב ד ך לבא ולבא ן‬
‫ישלאל א) את נלןלינ‬ ‫הלך עבדך אנה ואנה‪ :‬וייאמר אליו‬ ‫אמל ככל הכנים שיצאו ממנו על‬
‫ו א מ ר ל י ה ברוח נ ב ו א ה א ת ח י א ל י‬
‫העיבלי׳ לסלול באלצי‬ ‫עולם אלא כאותן כנים שהיו לו‬
‫לא־לבי הלך כאשר הפך־איש מעל‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ב‬
‫ללך אותו המקום •י‬ ‫" ‪J -‬‬ ‫•‪%‬‬ ‫‪ - IT‬י‬ ‫‪s‬‬ ‫־!;‪r -‬‬ ‫• •י‪ T -‬־ ‪I‬‬ ‫‪i‬‬ ‫שתלכקהצלעת מ וכהם לעולם‬
‫מעבל המקום הזה ׳‬ ‫ל ק ך מ ו ת ך ה ש ע א היא ל ך ך נ ס ב ת א‬ ‫שלא ילפאו ממנה ואם נחזי חטא‬
‫ל מרכבתו לקראתך העת ל ק ח ת את־‬ ‫ילעו‬ ‫בני) מה חטא? אלא מלמל םכנמ‬
‫מלכת שם ‪ J‬כחיתים׳ ולקחת‬ ‫צספא ונםבתא לבושיא‪.‬וחשיבתא‬
‫‪7‬׳ לפין •סי‬
‫י ב ״ ח י ן לייסי‬ ‫חונים ‪ t‬נישלח‬ ‫וכרמים‬ ‫וזיתים‬ ‫כנרים‬ ‫ולקחת‬ ‫הכסף‬ ‫ל‬‫־‬ ‫בלכל )ככל הלחכנג כזה העני׳‬
‫‪ TJ‬י‬ ‫‪ :‬״ •‪C‬‬ ‫‪;T :‬‬ ‫• ‪T! I» r‬־‪|j‬־‬ ‫^ ל ב ך למכןני זיךתין ובךמין ו ע ^ ן‬
‫לבושי׳ ליע"׳‬ ‫ל)ל‬ ‫בספל שמואל כקללה שקלל‬
‫וצרעת‬ ‫רלבג‬ ‫‪3‬י תאן״ובקר ועבדים ושפחות‪:‬‬ ‫וסגירות‬ ‫?תורין ושבדין ו א מ ה ן ו‬ ‫סם‬ ‫משבים‬ ‫לינאב‪ :‬צל מממ ׳ שהמ‬
‫‪I T :‬‬ ‫‪-‬ן‪:‬־'* ‪V‬‬ ‫» ‪IT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J :‬‬

‫אחשוב ־ל יייי י * ‪.‬‬ ‫ו‬ ‫נעמן תדבק בך ובבנך לעלם‬ ‫בדוחק כל כך המ לבי׳ התלמילים‬
‫ניפקל כבית‬ ‫•ל ןערערת נ;עמן ת ך ב ק ״ ב ך ובזךען?‬
‫ונפק מץקךמוהי חור בתלגא ן‬ ‫נאחלג לזל כי כאשל נולש נחזי‬
‫ו‬ ‫שהלצון צזה שככל‬
‫מנה בהמת) בבית סך‬ ‫א‬ ‫מערעכע‪:‬לנ‪:‬‬ ‫מלפניו‬ ‫ויעא‬ ‫לעולם‬ ‫*‬‫<‬ ‫ואמרו ת ל מ י ד י‬
‫מלפני אליסע אז לכו התלמילים כי‬
‫בחזי היה לע להם)הי) לכים יליא*‬
‫המטבע שיש כאל)‬ ‫ויאמרו מ י ־‬ ‫נ מ ; א לאלישע ה א כען א ת ך א ךי‬ ‫לכא לפני אליסע מפני לעת נחזי‬
‫החליטי׳ כאל) תאמל סך‬
‫ה נ ב י א י ם אל־־אלישע הגדה־־נא‬ ‫א נ ח נ א יתבין ת מ ן כןךמך ע ק ל נ א ‪1‬‬ ‫שהיה לוחה אותם וכשנפלל‬
‫הלינלין א) הסלעים אנ‬
‫י׳ ה מ ק ו ם אשר א נ ח נ ו ישכים שכם‬ ‫ניזל כעץ ע ד ״ י ך ך נ א ו נ ס ב מוזמן‬ ‫גחזי ממנו לכו התלמילים על‬
‫המומת א) יהיה מענק‬
‫‪v -:‬‬ ‫־ ‪)T‬‬ ‫מסכים‬ ‫שצל המקום להם שהיו‬
‫פקלון)אם הוא מהקל‬ ‫‪*T‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪• ,‬‬ ‫נ־ ‪; -‬‬ ‫ג ב ר ב ש ו ר א ח ר א ונעביד ל נ א‬
‫נלכה־נא עד־‬ ‫לפניך ער ממנו‪:‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪• • * • . - I‬‬ ‫‪:‬־‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬־‬ ‫אל‬ ‫נפל‬ ‫בו מתחלה י‪ :‬ואת הכלזל‬
‫והלצון כו םהפקילנ‬
‫־‬ ‫‪»••:JTT‬‬ ‫ן‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫‪•VVT>-j‬‬ ‫;‬ ‫ת מ ן א ך ת ך א למתב תסן ו א מ ר‬ ‫המים ׳ אין מלת את נופלת על‬
‫ככיתו או יהיה מענין‬ ‫‪p‬‬
‫אחרת‬ ‫קורה‬ ‫משם •איש‬ ‫הירדן ‪:‬ונקחה‬ ‫‪1‬‬
‫ואזיל ‪:‬‬ ‫שרי־! כ«ע ז‬ ‫אזילו • ו א מ ר ח ד‬ ‫הפועל כאשל חשבו לכי׳ ופילו׳‬
‫פקילות והלצון כו‬ ‫‪TV‬‬ ‫‪JT I‬‬ ‫>‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫>‬ ‫‪.‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪|T‬‬ ‫־‬
‫נאת הברזל)עם הברזל הקולה‬
‫שמנה ס ס איש או‬ ‫ונע^ה־לנו שם מקום ל ש ב ו ת ש כ ם‬ ‫ע ם ע ב ד ך ו א מ ר א נ א איזיל» ו א ז ל‬
‫)הוא‬ ‫עם הברזל נפל במים‪:‬‬
‫אנסים יקנו לו ככסף‬ ‫‪,‬‬
‫עמחון‪.‬ואתו לי‪.‬ךרנאודןצו א ע י א ן‬
‫ההוא כנליס וזיתים‬
‫נא‬ ‫הואל‬ ‫האחד‬ ‫ויאמר‬ ‫לכו‪:‬‬ ‫ויאמר‬ ‫י־‬ ‫שאול ׳‪ .‬אם היה שלי לא הייתי‬
‫ם וצאן וכקל‬ ‫חושש כל כך אלא שאלתיו ועלי ו‪- ; -‬ה ו‪T‬ה ח־־ד מ ״ח י ‪.‬ב ש ר‪ .‬י ת א ו א ש ‪.‬ת ‪.‬ל ‪.‬י |ף •א ולך את־עבדיך ויאמר אני אלך‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫לשלמו‪ :‬ויקצכ ק ׳ למה לא‬

‫נעכלים ושפחות ולזה‬ ‫הםליך שם ק שהיה יל הברזל ב ת ל א ו נ פ ל ל מ ; א וזנוח ו א מ ר ל׳ וילך א ת ם ו י ב א ו הירדנדה וינזךו‬
‫אמל לו אלישע העת‬
‫לקחת את הכסף נ‬ ‫ויהי האחד מפיל הקורה ה ? י‬
‫מ י‬ ‫)‬
‫העעים‪:‬‬ ‫ש לאני‬ ‫ב ב ע ו ךבוני ן ה ו א מ ש א ל‬ ‫מתחילה למה הוצלך לקצוב ק‬
‫נלקחת כנלים וזיתים י ל הי״ץ‬
‫כ‬ ‫ב‬
‫ורודדמ‬ ‫יי‬ ‫‪1‬‬
‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫־־‬ ‫*‬ ‫»‬ ‫!‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫־•‬ ‫‪*IT‬‬ ‫‪ .‬ו א מ ר נביא דיי א ן‬ ‫שאלתיה \‬ ‫ננלא׳ כי הנסי' בלבל חלש יעשו‬
‫ויצעק‬
‫־ • ‪' • / * :‬‬
‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬
‫‪•AT -‬‬
‫ה‬ ‫־‬ ‫ל‬ ‫א‬
‫‪T‬‬
‫נפל‬‫‪ T‬־*י‬
‫ואת־־הברזל‬
‫־ ־ ‪V» 5‬‬ ‫‪T2‬‬
‫נ פ ל וא^זיה י ך ת א ת ך א יקץ א ע א‬ ‫נכן צלוחית חלסה ׳ ויקצוב ק‬
‫ועכלים ושפחות ‪:‬‬ ‫ויראהו ארת־־המקוכם רקצב־־עץ‬ ‫ו ר מ א ל ת מ ן ו ק פ א ברזלא‪ 1.‬ו א מ ר‬
‫ונכנס‬ ‫להיגתו יל הבל‪/‬ל שנפל‬
‫ףאמר אהה אדני ו ה ו א שאול‪:‬‬ ‫ה ק בעין הבלזל שנכנס בו היל‬
‫מאן נחזי׳כתוכ וקלי‬ ‫דשלך־ישמה ויעף הברזל‪ :‬וייאמר‬ ‫נצף הבליל עם יל) לפיכך אמר ט ו ל ל ך ואושיט ידיה ונסביר! \‬
‫מאין והלצון מ מאין‬ ‫וייאמר אייש־־האלהיכם אנדה נפל‬
‫בא ואפשל כי אם לא‬
‫ו ם ל כ א ך א ר ־ ם •ל ע‪1‬עי׳ הרם ל ך דשלח ידו ויקחהו‪ :‬ומלך‬ ‫ניקצב ספימש) כליתת ה ק‬
‫ארם היה נלחם בןשךאל ויועץ אל־‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫אחת‬ ‫במלה שצליך כמן מלה‬
‫היה מסקל לו היה‬
‫‪ • : T •J‬־ ‪ : T T•:‬י ‪ T :‬״ ‪• • } : • i‬‬ ‫שמל‬ ‫פועל‬ ‫נקצב אחת ‪ :‬ויצף י‬
‫ל)קח כחטא שחטא‬ ‫עבדיו לאמר א ל ־ מ ק ו ם פלני‪°‬אלמני‬
‫ב ע ב ד ו ה י ל מ י מ ר ל א ת ר כ ס י וטמיר‬ ‫א ס ל הציף את מי ים סוף מעל‬
‫לרך אחרת כאלו תאמי‬
‫שישיכ לו מה שלקח‬
‫אל־‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫איש‬ ‫וישרה‬ ‫תחנתי‪:‬‬ ‫ושלח‬ ‫יהי ב י ת מ ש ר י *‬
‫יוצא ויש לפלש ןיצף פועל מצא‬
‫מלך ישראל ל א מ ר ד־זשמר מעבר‬ ‫כלו׳ הנביא הציפו‪ :‬אל מקום פלוני‬
‫באופן שיתכאר ל‬ ‫נ ב » א ך ; י לור־ז מ ל ב א ך י ש י א י ל‬
‫"‪V -a‬‬ ‫‪ »• v‬י‬
‫אלמוני תחנותי׳ כתלנומו לאתל‬
‫לנעמן שלא היה מ‬ ‫‪ T‬״י‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫• ‪* T :‬‬
‫למימר א ס ת מ ר מלמעבר אתךא‬
‫המקום הזה כי־ישם ארס נחתים‪:‬‬ ‫כסי)טמיל יהי כית מיםלי‪:‬‬
‫מאלישע הלכר הזה‬
‫ה ד י ן ארי ת מ ז א נ ש א ר ם ב ס ן ן‬ ‫ק הנחת יי׳ נמליך‬ ‫נחתים ׳‬
‫אךנחזי עסאו מעצמי‬
‫‪^1‬‬ ‫)ננ׳׳רללאהלך ממני •‬
‫י׳‬ ‫* ‪IT‬‬ ‫‪T-:‬‬
‫‪V.‬‬
‫‪,-‬‬
‫‪T‬‬ ‫^י י‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬״ י‬ ‫וחנני׳‬ ‫יוללי׳‬ ‫ופי׳‬ ‫ונחת‬ ‫וירל‬ ‫ותלמי‬
‫לכישיעלם‬ ‫‪.‬אך מפני שבחש ל) והוסיף בעען לקח ממנו זאת הנקמה ‪ J‬לא לכי הלך כאשל הפך איש מעל מרככת)‬
‫ממני מה שעשית כאסל הפך ח׳ת מעל מלכנמו לקלאתך והוא נעמן בי בולאי אני מלע כל זה)לזה נתן ענש) על זה שתלבק בו צלעמ‬ ‫מולל‬ ‫כמקום‬ ‫כי‬ ‫נחתים‬ ‫שם)אמ‬
‫חמ להסתל שם)לנש תינ נחתי׳ נעמן)בזרע) לשלם לל כל ימיהם^‪ m‬על המכל עלללך ועכלו לעילם‪ :‬צלממנו׳ דל לחוק ממנו וילמה כי מפני זה סמךזה ללבל‬
‫^חזי להעיר כי ל מ ע ת מ נ ת נח‪/‬י לא המ י^למילים לבים מאל אךכאשלנפללנחזי מאלישעאזלבוהתלמילים‪:‬ונעשהלנושסמקום‬ ‫מקו' הנח כשלילי׳ נית נחתי׳ כסן ז‬

‫כ י יס‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫כ‬ ‫י ל ן ב‬

‫ק עצמנ‬
‫נ‬ ‫לאיש או אפשל על‬
‫ה ה ע כ‬ ‫ז‬ ‫לא‬ ‫י‬ ‫כלוי שהוא לכל מכוסה ונעלם ואלמוני הוא נ כ מענין ההסתל וההעלם)הוא ננזל מהאלמות כאל) יאמ ™‬
‫ם‬
‫כי אלף אלמוני כזה המקום ישמש כמקום עין כמו עלמוני והוא ענק כעלם וכזה מצאמ הילאת שמוש האותיות מזה הצל עלזההללך‪ :‬ה״מלמעכול המהום הזה כי ס‬
‫אלם נחתים ׳ללשתשמול מעמל כמקום ההוא כי שם אלם נחתים שהיה מ מלך אלם ןעבלמ כישםאלםמללים במולל אשלסםלהחכא ש^אתשמלמהם והנה כאגל‬
‫י נחתים מרלים)חזנים תלנום וילד ונחת או יהיה מענין נחת)נשארה התמ בקבק כמ) שנשארה התמ כמלת נחשתך)הלצון בו שהם עומלי' שם כנית כלרך שיעלם היותם‬
‫ס ס וכן היה שולח לו אלישע בכל מקום שהיו נסתלי׳ שם מלך אלם)עבלמ לתפש) )לבחון אם היה לכר הנביא אמת סלח שם מלך ישראל אל המקום ההןא אסל הזהיל) מעכיל‬
‫שם ומצא אמת<ת לבלי הנביא תמיל לא פעם א׳ לבל ולא ב׳ פעמים לבל אך בחן זה פעמים לבות כללך שנולע למלך אלם כי מלך ישל׳ היה מלע המקומנ׳ אשל יתחבא שם ג‬
‫ניסעל‬
 ‫חרד‬ ‫רדק‬ ‫מלםם ב ו‬ ‫רש<י‬
‫י‬
‫• והזהירם ׳ בהא כמו אהלה‪ :‬ונשמר שם ׳ ונשמי משם כמו שהיה מזהירו הנביא •‬ ‫‪•. . L‬״*יי* ‪ #‬אי״ז&יי! איש‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫• ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫!‬
‫‪5‬‬
‫אא״תולא שתים׳לא פעם אתת לבלה ולא שתים לבלו אלאפעמיםלביתוכמ;הו‬ ‫^ **‪f™f *'wJ‬‬
‫הואאיש אחללא נועבעונוספילושו לאנוע לבלו‪ :‬ויסעל׳היה מסתעלעלזה‬ ‫^ ה ר ^ ו ‪£‬‬ ‫האלהי׳ מעבול שם‪ :‬לא אחת‬
‫םתן ‪S‬‬
‫ל‬‫השסה^‬
‫^להוא ה מ ג ל ה ס ו ל ו ‪ :‬א י כ ה ׳ ה י ק ^ ־ ^ ל ^ ' ^ ^הז‪l‬כי ^ ‪Z‬‬
‫אמע‬
‫הלבלמיהיה מנלהמשתלמ‪ :‬איכה הוא׳ כמואנה הואוכן כענין אנה איכה‬
‫תלעה אלא שהוא ק י ק וזה‬
‫בתולה ־• סביבות אלישע׳ והלא‬
‫י על הקללה לא הזכיר את השם אבל על‬
‫דלוא י־זמלאיס בסי׳וסימ׳ נמסר לעיל בםיפרא חלק א סימן כב‪ :‬אחד כה׳ פתחק וסימ׳ו!כלוהמ<ם׳‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״ ^ ^״‬
‫*»‪r‬״* י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬

‫ס ל‬
‫אלישעבעיר היה והםוסיורכב‬ ‫‪ L ,‬״ ^ ׳ ואחד עשר כוכבים ׳ ואת אחד עשר ילדיו׳ שכם אחד׳ אל אחד מבניי" ־־‬ ‫‪L‬‬ ‫ס נ ' ל י ס ' ח)*‬ ‫ה‬ ‫‪m‬‬
‫הראה‬ ‫בהר אלא‬
‫־‪1«/»v1‬־»‬
‫אש חק לעיר‬
‫‪^ /‬׳‪ /%‬׳ ‪1‬‬ ‫׳״ן‬ ‫‪ Z ^ Z T‬ומת אחד מהס ׳ והאיש מיכה ׳ ותאבדנה האתונות׳ ואסר דיי א י‬
‫״וי*‬
‫*י'^‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫ח‬ ‫תא‬ ‫מ‬ ‫ז‬
‫״ ״‬ ‫‪W‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪— L‬‬ ‫‪L.1‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪M‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫א ת אחדמהם ׳‪.‬אחדעשריום׳‬ ‫*זאי• •‬
‫לנעלל כן שהיו סביבות אלישע‬
‫לו ל נ ע‬ ‫ויששללחח מ ל כב א ךד י ש ךר א ל ל א ךר ת ר א‬ ‫_~^‪L‬‬ ‫‪-r.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫_‬ ‫‪.,‬‬ ‫ו‬ ‫•‬ ‫ה הוא רוחה•‬
‫ה ר א ה לוהאלכ ן לחזק לבו שלא‬ ‫ה‬ ‫ך‪-‬ר<‬ ‫דיא מ ר ל י ה נ מ א »‬
‫ן א ז‬ ‫ד‬
‫^ י וישלח מ ל ך ישראל אד״־ר־ןמקובש‬ ‫ם ה נ ב י‬
‫'‬ ‫ה ע י ל‬ ‫;‬
‫י" '‬
‫י פ ח ל ‪ :‬כ ב ו א ם ׳ כ כ ף ‪ :‬כראותו׳‬ ‫ו א ס ת מ ר ת פ ן ל א ^ ^ • ^‬
‫ב כ ף ‪ :‬ה א ש ל שבית ׳ מ ה לין‬
‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬
‫י‬ ‫•‬ ‫••״*‪.‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ • • : .‬־ ־‬
‫‪T‬‬ ‫ה‬
‫א^ראמ;־לו^ש־הא^םוהזה?‬ ‫י‬
‫יצא * מ‬
‫ן‬
‫להם שכבל ^‬ ‫•‬ ‫ת ‪ ,‬כ ה‬

‫ו נ ש מ ר ש ם ל^א א ח ת ן ל א ש ת י ם ‪:‬‬ ‫מ מ נ ה ‪ :‬האסר שבית‬

‫יש ל ך ב ה ם ש ת כ ה א ו ת ם וכי‬ ‫‪.‬ואסתזני‬ ‫‪,‬‬ ‫ס ך ת י ן זמגין ‪J‬‬
‫\ל‬ ‫‪7‬‬ ‫ונוי ׳ וכי לרכך להלונ‬
‫<‬ ‫א ת ה שבית א ו ת ם ב ח ל ב ך‬ ‫לבאךמלבאךאךםעלפתגמאהךין‬ ‫‪B‬‬ ‫ד&ער ל ב מ ל ך א ך ם ^ ־ ה ד ב ר‬
‫אותם שאתה מביא‬
‫תקן‬ ‫ויכלה ל ה ם ׳‬ ‫ובקשתך‪:‬‬ ‫וקרא לעכדוךתי ואמר להון ה ל א‬ ‫אל ‪-‬עבךיו ויאמר א ל י ה ם‬ ‫‪:‬‬
‫ד ק ר א‬
‫‪ m‬ירדו עלי!‬ ‫ידיו^‬ ‫‪*nkvi‬‬ ‫!ייליו‬
‫‪T‬‬
‫י ־ >״‬ ‫י‬ ‫שבייה זמסבית אותם‪:‬‬
‫ויכלה ׳ לשון תיקון‬
‫הלביונים‬ ‫שעולה‪:‬‬

‫*•‪IJ'II‬‬ ‫‪I I * / / i /‬‬

‫וכן ולא הוסיף עול מלך מצרים‬

‫ל צ א ת ‪ -‬מ א ל צ ו ונאמר בירמיה‬ ‫משכבך־ ‪. . J‬‬
‫• ‪ :‬־י•‬
‫בית‬ ‫״ת״ ׳מ ‪.‬ל‪ .‬י ׳ל ב א ר ר ו ן‬
‫־־־־ר‪- .:•:‬‬
‫‪1‬‬
‫ג‬ ‫‪. .‬‬ ‫;‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫־ ‪ .‬״‬
‫•‪ :‬ב ‪.‬ר י ם ־א־ יש‪ .‬ר ־ ת‪ -‬ד ב‪ -‬ר ‪• .‬ב• ח״ י ר‬
‫‪0‬‬
‫הד‬
‫ץ‬ ‫‪T‬‬

‫וחיל פ ל ע ה מצא ממצלי׳ וישמעו‬ ‫ו א מ ר אזילו וחזו ה י כ א ה ו א ן א ש ל ח‬ ‫<‬ ‫ח‬

‫? ‪/‬‬ ‫ו א‬
‫״ ו י א מ ר ל ב ו ו ר א ו איכי• י »‬ ‫רלבג‬
‫ב‬
‫עול‬ ‫הבשלים וכן ל א תוסיפו‬ ‫ואדבמיה ואתחוא ליה למימר ה א‬ ‫'‬ ‫ו א מ ח ה ו ו י נ ד ־ ^ ו ל א מ ר ה נ ה ב ד ת ן '״‬

‫לוצהלומל כל זמן שהיה בו‪:‬‬

‫לאס‬ ‫וךרתיבין ומשרין ס ג י א י ן ו א ת ו‬ ‫'‪mi•v-‬‬ ‫על־יהעי^וישבם‬ ‫לינה לומ אחזהו סעל ״ " ד כ א ו ל י ל ה ר ק פ ו‬
‫ואקיפו ע ל כמ ןרן ת א ואקדים‬
‫‪ ™s^i‬ירמיהו‬
‫בליליא‬ ‫‪i * V‬׳ ^‬ ‫‪L‬‬ ‫־» ‪ * .‬־ י ־־‬ ‫ין‬ ‫<מכו ל‬ ‫ץ‬ ‫ה ה ע כ‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫כה‬

‫מישומשניה ך‪;1‬בזא ך מ למכןם ו נ פ ק‬ ‫‪Krn‬‬ ‫משרתאיש האלחים לקוכם‬ ‫\‪,‬‬ ‫ב מ ש ל ת‬ ‫ט‬ ‫ש כ ן‬ ‫לח‬
‫‪1‬‬ ‫ה‬
‫ו ד א משך;ן א ק י פ א ‪ :‬ת כ ן ר ת א‬ ‫י ן‬
‫והנה־חיל סובב את־העירוסוס ורכב‬
‫‪.T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫;‬ ‫<‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫!‬
‫^ ? יי' ל״״יר‬ ‫י ‪0‬‬
‫‪* . .‬״‬ ‫\ " ־׳־ ‪ .‬־־׳‪r‬‬ ‫ל א ל ‪ :‬איכההוא׳‬
‫סוסון ורתיבין\«&מר ע ז ל מ י ה לידי־‪.‬‬ ‫ויאמר נערו אליו אקזה אדני איכרה‬ ‫מ‬ ‫_א‬ ‫) ה מ י ן‬ ‫‪h‬‬ ‫ז ‪w‬‬

‫ב ב ע ו ך ב ו נ י איבדין נ ע ב י ד ‪• • 1‬‬ ‫נעשה‪ :‬ויאמר אל־תירא כי ר ב י ם‬ ‫״אסהיאבעילכצולה‬

‫ואמר ל א ת ך ח י א ל י‬ ‫אשר אתנו מאשר א ו ת ם ‪ :‬י" ויתפלל‬ ‫ז‬
‫^‪ J‬י‪* * ' f‬‬ ‫עמ‬

‫וצלי‬ ‫גא‬ ‫־ • • י‬ ‫־‬ ‫‪ »:‬־׳•^‬

‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫\ י‬ ‫י»‬ ‫‪,.‬‬
‫‪J‬‬
‫«־ ׳ י ‪-‬‬ ‫‪0‬‬ ‫היח ענינו כי לפי‬
‫סניאין ך ע ^ נ א מ ך ע מ ה ו ן ‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪D‬‬ ‫זו‬
‫אלישע ויאמר יה‪1‬ה פקחינא ארה­­‬ ‫עהוא בו אתחכם ל‬
‫א ל י ש ע ו א מ ר יי ג ל י ב ע ן _ית ע י נ ו ה י‬ ‫יל‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪1-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫*‬ ‫‪"T‬‬ ‫‪• •.•:‬‬

‫להבי׳ עליו חיל לתפשו‬

‫‪ .‬י מסרה‬ ‫ויחזי ו ג ל א יי י ר ת ע י נ י ר ב י א ו ח ז א‬ ‫עיניו ויראה ויפקח יהור־־ז אר־ז־־עיני‬ ‫׳ ו ה נ ה החיל שם בלילה‬
‫‪:-‬־‪T‬‬ ‫־ ‪T:‬‬ ‫• י "‬ ‫‪- TI‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫»‪:.‬׳‪.‬״‬
‫אבנר׳ אחד הדקי׳ י ;‪ T‬א ח ד לא‬ ‫הנער וירא והנה ההר ‪.‬מלא ס ו ס י ם‬ ‫ישמעעללבכרר זזהה‬
‫כלי שלאא י ס ח‬
‫ו ה א ט ו ך א מ ל י סוסון וךרתיבין‬ ‫ז‬ ‫‪T‬‬

‫נעדר י בכל אשר התהלכתי ׳ וחברו‬ ‫וירדו‬ ‫ורכב אש סביבת אלישע‪:‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪•• T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪•• • :‬‬ ‫—;‬
‫ד ק ב ק אנשים‬ ‫א ל י ק ע‬
‫ונחתו‬ ‫ך א ע ת א ם ח ך נ ו ת אלישע?‬ ‫סניבת‬
‫שפסי דדה׳ בנפש אחד׳ יהי נא‬ ‫‪1‬‬
‫י‬

‫ל ו ת י ה ו צ ל י א ל י ש ע ק ד ב ם יי ו א מ ר‬ ‫אליו וית^ל א^יישע אל־״יהור‪-‬ז‬ ‫« ‪ :‬סףי׳יימ‬

‫׳ותל עמו‬ ‫>י‪/‬יכ‬ ‫נן‬

‫דבריך׳ זיאם׳ אח׳ מעבדיו ׳ ואיך‬ ‫‪;^,‬ץאססביט‬

‫״־ •י‬ ‫״י י‬ ‫׳־‬ ‫‪:‬‬
‫‪ - . • » -‬י ! ‪-‬״‬ ‫•יבואלישע׳הכה‬
‫תשיב את פני ׳ וחבה׳ הנדברס‬ ‫מ ח י ב ע ן ! ת ע מ א ה ד י ן בשברי‪-‬ילא‬ ‫ג‬
‫'‬ ‫ךאמרהךעאאת־הנוי־הזהבסנוךיס‬ ‫א נעזל‬‫שלא‬
‫ג ע ז ר‬ ‫ידף ע פ ל‬ ‫^׳׳לןכמב־א‬ ‫‪0‬‬
‫בך‪ -‬׳‪ .‬־ ‪«. , .‬‬
‫ולנשיא מזה ׳ ושר מלכות‬ ‫‪.‬‬ ‫כפרתגמא‬ ‫ומחנון‪,‬בשבריריא‬
‫״׳‬ ‫ו י ב ם בסנורים ברבר אלישע‪:‬‬ ‫אליישע ב ה ם ה י ה תועלת‬
‫פ ר ס ‪ J‬זה י׳ ח׳ כתיב ה ו ק י ק ו׳ וכ‬ ‫ו א מ ר לו?ון א ל י ש ע ל א‬ ‫ךאלישע ‪1‬‬ ‫ל‬
‫כתיב דו וסימ׳ לשחוק אמרתי מ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ן‬
‫ב‬ ‫קףף^‬ ‫ת‬‫ןל‬ ‫דין‬
‫א‬ ‫א‬ ‫א ד‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫לש׳‬
‫‪5‬‬
‫מהולל ׳ אין טוב באדם ך ‪ .‬כ ל‬ ‫ך ־ ״־‬ ‫ו א ^ ^ ן ^ ‪-‬״‬ ‫ו‪S‬א זהיר־ועיר רבו אחריואוריבי־ץ יל׳״'‬ ‫ש׳'יאיצעקיןבניהכחל‬
‫ושתה ׳זגם זה רעה חולה הכל עמת‬ ‫י‪.‬יייי‬ ‫־ י ־‬ ‫‪:‬‬
‫‪7‬‬ ‫יי י ‪1‬־'‬ ‫אתכם אל־האיש אשר תבקשת וילך יל י ל׳‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫‪P T‬ס‬
‫•)יהיה י‬
‫שבא׳ גס כל הארס אשר נתן לן‬ ‫־ו א ו•ב י ל‪. -:.‬ת ה ו ן ל ש מ ר ו ן ו‬ ‫־ י׳ י ־׳••• י '‬ ‫־‬ ‫י י•^‬ ‫״‬ ‫‪l‬‬
‫‪0‬‬
‫‪:‬‬
‫״־‪•0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬
‫סיתפחלו בכי העיל‬
‫דאלהים עשר י כ ל זה נסיתי‬ ‫והורית ל ‪ :‬בת ^ה ועןל לה ושן מ לתשן ןמ ל ו ן ו א מ ר‬
‫ואובי‬ ‫אותם ׳שמדונה‪ :‬ויהי כבאס שמרון ״' ״־ל‬ ‫^ כ‬ ‫בלס‪,‬י‬ ‫‪ .‬לכא‬ ‫‪W‬‬ ‫‪D‬‬ ‫ע ז ר‬ ‫ס‬ ‫ל‬
‫‪1‬‬
‫«י־יי‪1‬דחדזמ‪%‬‬ ‫‪ /‬ידו זיל י ־ א י מ ז‬
‫י י »ו < ‪-‬ה יוי ייי־ ז כ ^ ע ל ה ו ן י ל ש מ‬ ‫ויאמר אלי^זע יהודה פקח את־־עיני־‬ ‫‪1‬׳^׳»ץ מהשהמדוצי׳לעםית‬ ‫;‬
‫מ‬

‫‪°‬־י־» »»י׳»‪ «-‬י י ‪ -‬י ו ד *«ורז־יזיייר!ר—ן ני‬ ‫י‬

‫ט אז יכילו כי אלישע‬
‫"י"‪1:‬‬ ‫ס ם ! ויללו אליו ויתפלל‬
‫ו‬ ‫א‬
‫י י‬ ‫ללכיכעת‪.‬‬ ‫אלישע׳‬
‫מלך־‬ ‫שהיו מללים אל אלישע‬
‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬
‫«ותם‬ ‫לתפסו התפ^ל‬
‫וסימ פ ק ח א ת עיני א ל ה ויראו׳‬ ‫»‪.‬״‪L‬‬ ‫""‬ ‫״‬ ‫׳ '‬ ‫‪,.!.‬׳‪*1,‬‬ ‫‪. . . . . .‬‬ ‫־‬ ‫_‬
‫־־‬ ‫אליי׳ שיכה א ו ת ם ב‬
‫‪«n‬‬ ‫׳‬ ‫‪«m4‬״‬ ‫‪p‬‬ ‫^‬ ‫•‬ ‫‪W‬‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫ךעמתא‬ ‫^ ר שבית בחרבך ובקשתי‬
‫י נקריא׳ וסימ׳בלשק תרגום עבראת‬ ‫ואתקי?‬ ‫וישתון ו ח ל ו ן ל ך ב י ו נ י ה ו ן ‪:‬‬
‫בחוטרא ל א תלקי עממין בעברה יי׳‬ ‫להון שירו ר ב א ואכלו ו ש ת י א ו‬
‫מחי׳ופירדט׳נמסרבסדרשמות‪:‬‬ ‫ר ב ו מ ה ו ן ^‬ ‫^ ל ו ת‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ו ש ל‬
‫ולא ימפו ד ב ק ר י א ו ס י מ ו ל א י ס פ ז‬ ‫‪L‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י־‬ ‫?־־• ^ י ״‬
‫ל‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫י‬
‫‪ .‬עור ל ה ל ח ם ׳ ‪ . :‬ו ל א יספו ל ש א ת‬ ‫אוסיפו עור משךירת א ך כ ם ל ^‬ ‫‪,‬‬ ‫?‪1‬‬ ‫וישתו ו י ש ץ ח ס ־וירכי‬ ‫‪,‬‬ ‫'‬ ‫^‬
‫‪7‬‬
‫ויתקע יואב בשופר י‬ ‫‪:‬ראשם׳‬ ‫והוה‬ ‫בתחום א ^ א ךישךאל‪J‬‬ ‫י‬ ‫ולא־־יספוע ו ר נדודי א ך נ ם ל ב י ^‬ ‫ב ל י ל י • ^ ^ ^‬
‫ולא יספו עוד ‪ .‬״ ד א ר ם ;‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫‪:‬‬ ‫‪W‬‬ ‫>‬ ‫^‬ ‫‪o‬עי& ‪W S‬‬ ‫? ‪o‬ל)‪t‬‬
‫האםה‬
‫י‬
‫י‬

‫^ ‪ ^ ? ,‬א י ז י ש ע כ ה כ י כ כ ל ה ל ך ל ע י ר א ח ל ת א ו ה ל צ ו ן ב ו ו ל א ז ן ה ע י ל ה י א לותןוהביאור הראשון הוא יותרנכון‪ :‬ה א ס ל‬ ‫‪,"a‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫*‪*J‬‬
‫י‬ ‫‪ < ,‬ז א‬ ‫ב י‬ ‫פ ‪ 1‬ע י ת ם‬ ‫ב‬ ‫א‬
‫‪ III r»Z‬ירילד^למה ת כ ה אותם ה א ם ת כ ה האנשים א ס ל ת נ ה נ ב ס ב י ב ח ל ב ך ו כ ק ם ת ך א ק ז ה‬ ‫"? ?‬ ‫יי‪,‬‬ ‫י‬ ‫ב ה היא לותן וענם ל‬
‫ס ב י ת י‬ ‫נ ה‬
‫מה‬ ‫‪M‬‬ ‫‪,‬לא יספו עול נלולי א ל ם ׳ ל ל שלא יספו עיל‬ ‫־‬ ‫‪t‬‬ ‫‪w‬‬ ‫^‬ ‫‪S‬‬ ‫‪S‬‬ ‫ל <‬ ‫ל‬
‫שבית ב ח ל ב ך ‪ ,‬ב ק ש ת ך א ת ה מ כ ה י ר‬
‫‪,‬יעל‬
‫ח ס ג ם ד ח י ח ע‬
‫‪\p‬‬ ‫‪1‬‬ ‫^^כשלצןנהל‬
 ‫רש‬ ‫מלסם ב ‪r‬‬ ‫רדק‬
‫הלביונים י זבל ה ז ב מ ן היונים ! הושיעה המלך י כ ס ב ו ר ששואלת מזונות‪ :‬ותחביא‬ ‫ר א ש ח מ ו ר י כמשמעו בי ה ב ה מ ו ת השמאות ו ה ס ק צ י ם היו אוכלים מ כ נ י ה ל ע ב‬
‫א ת ב נ ה ׳ מ ת ולוצה לאוכלו ל כ ל ז וירא ה ע ם ׳ ל ל ך ה ק ל ע א ת ה ש ק ת ח ת בגליו*‪.‬‬ ‫ו כ ך ת י לישא ל ח מ ל א ו״ימ כמו מעשל ה ח מ ל והוא לחוק‪ :‬חליונים ׳ כ ן כ ת י ב וקלי‬
‫א ם יעמל ל א ם א ל י ם ע שהיכולת בילו לבקש לחמים‪ :‬וישלח איש מלפניו׳ המלך‬ ‫לכיוניס ופי׳ צואת יונים והכתוב אומל מ ה שיוצא מ ח ו ל היונים והקלי לשון נקייה‬
‫סלחלהולנו ובכולם יבא אות) המלאך אל אלי‪6‬עוהוא נגלה לו בדוח הקלשואמר‬ ‫מ ת ל מ ה ם ז כ מן היונים ותלגום זוכלגכ וכתי לזבל מ פ ק ת מ נ י א והיו מבעדי׳ א ס‬
‫אל הזקנים והנה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בצואת היונים כי ל א היו ל ה ם‬
‫‪fa‬‬ ‫מ ר ד‬‫^ך '‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ח ס ז ג בקריאה וסימ המן העץ ׳ המן הסלע הזה ׳ המן ו ז נ ק ‪ :‬מלפניו ח וסימ וצרעת נ ע ק ת ד ק ‪,‬‬
‫ב‬
‫עצים כי מ פ נ י המצןל ל א הין‬
‫‪1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪H‬‬ ‫י ר א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש י ר א ו‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ו ה א ‪ 1 7‬ה י ס‬ ‫‪W‬‬
‫והמלך אחריו‪ :‬ויאמר‬ ‫^ * א ם על‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫‪ V‬יייז ׳‬ ‫ואלישע ישב בביתו ׳ חילו מלפניו כ ל‬ ‫יכולים לצאת מ ן העיל לחשוב‬
‫המלך ה נ ה ז א ת ה ר ע‬ ‫ה מ ל ך טוב י*א ׳ ואת פתשגן כ ת ב ה ד ת ׳ מרעות השטף מלפניו זישביי *״‬ ‫עצי׳ ביעל וא״א » פי׳לבמני׳ מ ה‬
‫והוה ב ת ר בן ובנש ב ר וזךד‬ ‫ש ב ז פ ק היוני׳ םהמנים ה מ מצאים‬
‫מן הקללות ‪y u‬‬ ‫ויקבץ ב ך ה ד ר מ ל ר‬ ‫^אחךי״בן‬
‫ואוכלים ה ת ב ו א ה ונכנסים לעיר‬
‫י ד מ ס ה ואכל פלי‬ ‫א ר ס א ת ־ כ ל ־ מ ח נ ה ו ר ע ל הזנר ע ל ־ ־‬ ‫מ ל כ א ך א ך כ ם י ר ת כ ל םשריתיה‬
‫)הין אנסי העיל לוקחים מ ה &‬
‫‪A‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪S‬‬
‫כסכך כמצול וכמציק‬ ‫״‪v‬״' ־" ‪"."V!.‬‬ ‫‪. .' .‬‬ ‫וחוח‬ ‫וסליק ת ר ע ל שמרון ‪J‬‬ ‫ש כ ז פ ק היונים ואגכלים כי מ פ נ י‬
‫ה‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ר‬
‫ו מ ׳ ‪ :‬מ ה אוחיל ליי‬ ‫^‪1 9‬‬ ‫‪ -‬ל ל י י ‪ 8‬י‬ ‫ל‬
‫‪ W f‬״‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬

‫כ פ נ א ר ב א כ ש מ ה ן ו ה א צירין‬ ‫ה מ צ ו ל ה י ה ה ל ע כ ‪ :‬ותחכיא א ת‬
‫‪• • : T‬‬ ‫• ‪T :‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪T : -‬‬
‫עןל׳להוםי׳לאמעילן‬ ‫והנה ערים עלידה ע ד ה י ו ת ראש־־‬ ‫ב נ ה ׳ שתאכלנו ל כ ל א ו ר ח מ ה‬
‫עלה ע ד ךהוד־ז ר י ש א ד ר ו מ ך א‬ ‫י‬
‫עליו ל ה ח מ ת ו ‪ :‬מ ב י ת ׳ מ ב פ נ י ם ן‬
‫ואלבעה‬ ‫ב‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ר‬ ‫בשמנים כסף ן‬ ‫חמור‬
‫מזדבן בתמנן ב ס ף ו ר ב ע ר ת ק ב א‬ ‫א ם יעמול ל א ש אלישע ׳ שהיה‬
‫דבי<‪5‬ים‬
‫‪JDS1‬‬ ‫*ויחימדך‬ ‫חףיונים ב ח מ ^ ה ־ ב ס ף ן‬ ‫?׳‬ ‫ך ז ב ל מ ? ל ך ת יוניא ב ח מ ש א סלעין‬ ‫עליו לבקש לחמי׳ ואיננו מ ב ק ש ‪:‬‬
‫ציב‬ ‫ה מ ל ך שלח איש‬ ‫)ישלח איש ׳‬
‫י ש ר א ל ע ב ר על־החימה ןאשה צ ע ק ה‬ ‫ך ב ס ף ‪ 1‬והוה מ ל כ א דישךאל ע ב ר‬
‫ויעל ויצר על שמלון׳‬ ‫מלפניולהסיל א ת לאשאלישע‪:‬‬
‫ל ל שכנה עליה מצור‬ ‫א ל ץ ל א מ ר הושיעה אדני ה מ ל ך ‪:‬‬ ‫ע ל ש ו ר א ן א ת ת א כןבלא כןדמוךתי‬
‫‪:‬‬
‫ב ס ל ם ׳ ח ס ׳ ד ו והיא יתיל׳במלת‬
‫‪1‬‬
‫־ »ו»‬ ‫‪r‬‬ ‫‪•x‬‬ ‫‪t‬‬ ‫י\‬ ‫״ יי‬
‫כ ל ר ך שלא מכל איש‬ ‫ואמר‬ ‫ל מ י מ ר פריק ךבוגי מ ל כ א ‪x‬‬ ‫)הוא א מ ל וכן עני[ הפסו' המלך‬
‫מאץ‬ ‫ויאמר א ל ־ ־ י ו ש ‪ %‬ידהורה‬ ‫׳ ז‬
‫־לי ס יל‬ ‫ת‬

‫ל צ א ת מ ן ה ע י ר דלמ׳‬ ‫ל א י פ ר ק ן ך יי מ נ ן א פ ך ק ן ך ה מ ן‬ ‫שלח איש מלפניואלאלישע ן כ ס ל ם‬

‫ש כ כ ל ש ם כמצול ג ם‬ ‫אועד״עך ה מ ך ה נ ך ן א ו מ ן ־ ה י ל ן ב ‪:‬‬ ‫*‬
‫י כ א המלאך אליו הוא א מ ל א ל‬
‫אךךא או מן מעצךחא ״‬
‫כ ן עיילו׳ ר ב ו ת מישלאל‬ ‫ויאמר־לה המלך מד־ר־לך ותאמר‬ ‫ה ז ק נ י ם כי המלך שולח איש ל‬
‫והיו משחיתים יבול‬ ‫ו א מ ר ל ה מ ל ב א מוי־־‪ .‬ל י ך ו א מ ר ו ת‬
‫ל ה ס י ל א ת ל א ש ו כ י ‪ .‬נ א מ ל לן ב‬
‫ה א ש ה הזאת אמררה א ל י תני ארת־‬
‫כ ל ה א ל ׳ ב ל ר ך שהיה‬ ‫א ת ר ת א ה ך א א מ ך ר ת לי הבי ית‬ ‫י בלוח הנבואה‪ :‬ה ל א י ת ׳ כ ל ג ס‬
‫‪t‬‬ ‫«‬ ‫‪l‬‬
‫‪t‬‬ ‫־‬ ‫•־‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪J |T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• (T‬‬
‫ה ל ע ב כ ב ל באר׳ וזהו‬ ‫ב ד י ך ו נ כ ל נ י ה יומא דין ד ר ת ברי‬ ‫הליש וכן הלאית׳ אשל כ ח ל בו‬
‫ב‬

‫מ ה שאמר אליסע ל‬ ‫ב נ ך ונ׳אכלנו היום ו א ר ת ־ ב נ י נ א כ ל‬ ‫*'׳ ׳‬ ‫‪1‬‬

‫יי׳ ‪ :‬ב ן המרצת ׳ בן א ח א כ‬
‫ובשלנאיתברי‬ ‫ניטל מחר}‬
‫לםינמית כ י ק ר א יי׳‬ ‫ונבשל את״בני ונאבלהו‬ ‫מחר‪:‬‬ ‫י*‬ ‫שרצח נ כ ו ת כ ן הו׳ לנצה ללצחכי‬
‫ו א מ ר י ת לדלת ב י ו מ א‬ ‫ואכלנודהי‬
‫ל ר ע ב ו נ ם ב אאלה א ר ׳‬ ‫‪ :‬הלא קול ׳ תשמעו קיל לגלי‬
‫ו א מ ר א ל י ה ביום ה א ח ר ת נ י א ת ־ ב נ ך‬ ‫»•׳‬ ‫א ו ח ר נ א ה ב י י ר ת בדיך וגיבלניה‬
‫סבע* סכים ואפשר‬ ‫;••י‬ ‫‪V‬‬ ‫•«‬ ‫ו‬ ‫••‬ ‫‪* IT‬‬ ‫־>‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫‪|T‬‬ ‫אלונמ שיכא אחריו‪ :‬ויאמל ׳‬
‫‪.......‬‬ ‫‪I .‬‬ ‫־‬ ‫־ ־‬ ‫‪:‬־‪TT‬‬
‫שנתקבצו ב ר ע ב סבו׳‬ ‫ויהי‬ ‫ונאכלנו ותחבא את־בנה‪:‬‬ ‫;‬

‫המלך ה ב א אחלי ה מ ל א ך א מ ל‬
‫‪.‬״‪21:‬‬ ‫׳‬ ‫\ ׳‬ ‫‪y‬‬ ‫יי״‬
‫‪tj‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪v‬‬
‫והוה כ ר‬ ‫ואטמךת‪:‬ת ברה‪J‬‬
‫אחרית כאילו תאיןןו‬ ‫כשמע המלך ארת־־דברי דהאשרה‬ ‫ה נ ה ז א ת ה ל ע ה מ א ת יי׳ עד‬
‫ו י ק ר ע א ת ־ ־ ב ג ך ו ו ה ו א עיבר ע ל ־ ־‬ ‫ש מ ע מ ל ב א י ת פתגמי א ת ת א ובזע‬
‫חסרון ה ת ב ו א ו ת‬ ‫שאוכלות הנשים כ ש ר כ נ י ה ם ‪:‬‬
‫וילמה שזמן ה מ צ ו ר‬ ‫ה ח מ ה וירא ה^כם והנדה ה ^ ק ע ל ־ ־‬ ‫סי^ס׳‬ ‫‪ :‬ת ל ב ו ש ו ה י ו ה ו א ע ב ר ע ל ש ו^ך א יל‬ ‫מ ה אוחיל ליי' עול ׳ כלומר מ ה‬
‫א ר ו ך מ א ל ולזה ה נ י ע‬ ‫ו י א מ ר כד‪.‬־יעע«*ה־‬ ‫בשרו מבית!‬ ‫וחזא ע מ א ו ה א ס ק ן א אסיר‬ ‫א ק י ה ליי׳ עוד ו מ ה אקוה לו מ ה‬
‫ה ע נ ק ב ס מ מ ן מחוזק‬ ‫ו א מ ר בדין יעביד‬ ‫ב ס ר י ה מלגיו ‪1‬‬ ‫יועילני אחלי ז א ת ה ל ע ה ויונתן‬
‫ל י א ל ה י ם ו כ ה ייוסף א ם ־ ־ י ע מ ר ר א ש‬ ‫ה גכ‬ ‫•‬ ‫י•‪7‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬
‫י • ׳ ־ ־‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫״‬
‫ה ר ע ב שהיה ש ם ראש‬ ‫ל י יי ו ב ד י ן י ו ס י ף א ם ‪ .‬י ת ק » ם ר י ש א‬ ‫מ ל ג ם מ ה אצלי ת ל ג ם אנתיל‬
‫א ל י ש ע ב ן ־ ש פ ט עליו ה י ו ם ‪:‬‬
‫ח מ ו ר שוה סמכי' כ ס ף‬ ‫ך א ל י ש ע ב ר ש פ ט עלוד־זי י ו מ א‬ ‫אשל למלך נ ש ק‬ ‫כמן א ח ל ה ‪:‬‬
‫והין אוכלי'אותו מ פ נ י‬ ‫ואלישע י ש ב ב ב י ת ו והזקנים ישביבם‬ ‫איי* נ ע ס < ׳ א ‪3‬‬ ‫ךין \ ואלישע יתיב ב ב י ת ה וסביא‬ ‫ע ל ‪ rr‬׳ ל ל ך ק צ ל ה ופי׳ השליכו‬
‫ה ר ע ב כי התור׳ א מ ר ה‬ ‫‪V‬‬
‫' " '‬ ‫!‬
‫"‬ ‫־‬
‫י י‬ ‫'‬ ‫י‬
‫*‬ ‫יתבק עטיה ושלח גברא קדמודתי‬ ‫א ש ל למלך שהיה נשען על י מ ‪:‬‬
‫וחי ב ה ם זלא שימות‬ ‫א ת ו וישלח א י ש מלפניו ב ט ר פ ם‬ ‫אלומת‬
‫ורובע‬ ‫בהם‪:‬‬ ‫ז‬
‫ע ד ל א ייתי א ז נ ר א ל ו ת י ה ו ה ו א‬
‫יבא ה מ ל א ך אליו ו ה ו א א מ ר א ל י ־‬
‫ה ק ב חרייונים׳כי׳כו‬ ‫א ^ ר ל ס ב י א החזירתון א ר י שלח‬
‫ה ר א י ת ם כי־־שילח ב ך ­‬ ‫דזזקניכם‬
‫צואת מנים כ י היא‬ ‫ב ר ^טול^ין הדין לאעדאר־ז י ר ה‬
‫מ צ א ת מחוריהם ו‬ ‫המרצח הזה להסיר את־ראשי ראו י‬
‫ךישי ח ז ו ב ס י ר ת י א ז ג ך ^ א ח ו ר ו‬
‫וכמוהו לאכול א ת‬ ‫כ ב א המלאך סנךו ה ד ל ת ולח^תכם‬ ‫ד ש א ותךחקון;תיה ב ד ש א הלא‬
‫חוריהם ולא אשער‬ ‫יו על כסיל‬
‫מ ה ה י ה השתמשותם‬
‫א ו ת ו ב ד ל ת ה ל ו א ק ו ל ת ל י אדניו‬ ‫כןל ר ג ל י ך ב ו נ י ה ב ת ר ו ה י \‬
‫ב ר ע ב בצואת מנים‬ ‫עורנו מ ר ב ך ע מ ם והנה‬ ‫אחריו‪:‬‬ ‫ע ד ךהוא מ מ ל ל עמהון והא אזגךא‬
‫ואפש'כי לרוכ ה ש ח ת ם‬ ‫בחית לותיה ואמר ה א ד א ב י ש ת א‬
‫ה מ ל א ך ירד א ^ ו ויאמר הנה־זארת‬
‫ה א ר כ י ם יכול הארץ‬ ‫־ן‬ ‫• ••‬ ‫־‬ ‫‪fit‬‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪KT‬‬ ‫־ ‪S‬‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫‪:‬־ ־‬ ‫‪T‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪•r:T‬‬
‫»' <מ'ל‬
‫היו נ ר נ י ר י הזרעים‬ ‫?ךעדה מ א ת ; ר ו ח מה־אוחיל ליהוה‬ ‫מן קךםיי מהאזגליקךםיי עוד ‪x‬‬ ‫‪R‬‬

‫נמצאים מ א ל כחיז‬ ‫א‬ ‫ו י א מ ד אלי?עע‬ ‫עוד‪:‬‬ ‫ו א מ ר א ל י ש ע ?ןבילי‬

‫‪r‬‬ ‫‪J‬‬
‫והיו המכים אוכלים‬ ‫•‬ ‫•י־‬ ‫• ־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫ומרוב‬ ‫פ ת נ מ א דיי ב ד נ ן א מ ר יי כ ע ר נ א‬
‫מ ה ם ‪L‬לשונע ‪ ^ .‬י י‬ ‫שמעודבר־יהוהכהיאמריהוהכעת•‬ ‫‪T‬‬ ‫ז‬ ‫;‬ ‫‪TJ‬‬ ‫ן•־‬ ‫‪'t‬‬ ‫‪i • f‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• ‪:‬‬

‫אכלם מ ה ם היו נ‬ ‫מ ח ר ס א ה ־ ־ ס ל ר ת ב׳שקל ו ס א ת י ם‬ ‫ה ד י ן מ ח ר סאד־־ז ם ו ל ת א ב ס ל ע א‬

‫‪•j-‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪|rr i‬‬ ‫‪T J‬‬ ‫‪T S‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪ : :‬נ זי*‬ ‫‪T l‬‬ ‫‪t‬־‬ ‫‪1‬‬ ‫‪S‬‬ ‫׳‬ ‫"‬ ‫‪T‬‬
‫נמצאי׳מהזלעי׳ההם‬
‫שערים ב ש ק ל ב ש ע ר שמרון‪:‬‬ ‫ן ס א ת ן סעורין ב ס ל ע א ב ק ת ר ע‬
‫יזצת כצואתם כי לא‬
‫ו א ת י ב גג^ךא ך מ ל ב א‬ ‫ךשומוזן ‪x‬‬
‫‪H‬‬
‫ו יי'‪/‬׳ ^ ׳ ׳‬ ‫ההןאג ^‬ ‫י ג ס י ע‬
‫על־ידו א ת ־ ־ א י ^ ז ה א ל ה י ם ויאמר‬ ‫ך ס ם ד ע ל י ד ו ה י ‪ .‬י ת ^ביא דיי ו א מ ר‬
‫ז‪:,‬‬
‫מהנהיייהזא^חי?'‬ ‫־ ־־‬ ‫" י‬ ‫י "‬ ‫ונחת‬
‫מ י‬ ‫ז י‬
‫*‬ ‫ו‪$‬ימ מושיעך כי הוא הביא לנו ה ר ע ב ה ח ז ק ה ז ה אכל אני אין לי אשם ב מ ה שלא אושיעך‪ :‬ה מ ן הגזלן אן מ ן ה י ק כ ׳ והכה א מ ל ז ה לפי סלא היו יכולים לאסז‪ 0‬ל ה ם תכואמ‬
‫^כיתואו*'‬
‫^ ^ נ ^ ״ י י‬ ‫^ מ ל ל) ש י ה ץ ל ע ב ולא הגיל לו שיהיה שכע שנים ל כ ל כ מ ו ש א מ ר אליהו א ם יהיה השנים ה א ל ה נול ומנור כי א ם לפי לכלי!ולאהגיללו‬
‫כ ע ס המלך עליוואמל להמיתו מ פ נ י ראותו כי מ ל ה ג י ע מחוזק ה ר ע ב אל שהיו אוכלים בשר בניהם‪ :‬כ ן ה מ ר צ ח ה ז ה י ק ר א כז א ח א כ בז י מ ר צ « כ י ‪ £‬א ^םרים ב ה ד נ מ‬
‫להרנו‬ ‫נ כ ו ת ובהריגת נביא יי׳ על יל א ח ב ל ! ו ה נ ה ה מ ל א ך מ ד ל אלמ ויאמר ה נ ה זאת ה ר ע ה מ א ת יי׳ מ ה אוחיל ליי׳ עול‪ :‬ידמה שהמלאי ה מ ל ל אליו א ‪ ,,1-41‬י ״ *‬
‫י‬ ‫מ‬

‫^ ח ש כ‬
‫כ י ה ת פ ל ה ל כ ל תועיל להציל מ ה ל ע שיעשהו א ח ל ל א מ ה ל ע ה שיעשה השי כעצמה ולזה ע נ ה אלישע כי ה ש ם יצילם מ ה ל ע ה מ א ע ל שבעת מ ח ר ישוב בשער סמרוז ס א ה‬
‫סולת כשקל וסאתים שעולים גשיול ואפשר שיהיה הרצון ב ז ה ש כ ב ר א מ ר המלאך שבא להמית אלישע כמו מ ת ח ל ש על ש כ א ל ה ל נ ו ה נ ה ז א ת ה ר ע ה כ א ה ל נ ו ח א ת י י ׳ ע ל‬
‫השליש אשל למלך נשעז על י מ י‬ ‫חשאינו מ ה אחשא עול ו א ק נ ה לעצמי חיל וצלה על ה צ ל ה ה ז א ת כ ע כ ו ל שיכעס עלי ה ס ס והוא מענין מעי מעי אוחילה ‪:‬‬
‫רוצה ל ו מ ל ב ע ת שהיה המלך נ ש ק על ‪ rr‬ב ל ל ך ס ש מ ע המלך לכליו כאמלו מכחיש נבואתאליסע שזה לא יהיהכמו שלא יתכן שיעשה ה ש ם א מ ב ו ת כשמים‪ :‬ו א ל מ מ ז‬
 ‫מלבים‬ ‫רשי‬
‫)אלבעה אנשים׳ נחזי )כניו‪ :‬פתח השעל׳ במו שנאמר כלל יטב מחק למחצה‬
‫מושבו‪ :‬השמיע אל מחנה א ל ם ׳ נלמה להם כאילו שומעין‪ :‬ןמצאמ עוון ׳‬
‫מתתייכק א מ למלכות ‪ :‬כאשל ה מ ה ׳ כמו םהממלאין מתחלתם לא הוציאן‬
‫חיץ לעיר כימ סכמו׳ מחק ג!מחנם‬ ‫מ ה שבתוכם‪ :‬כי לעבים אנחמ ׳ ותאבים לצאת אל השלל ואל המזון‪ :‬אשל‬
‫מושב)! על חתנו ׳ על אסר‬
‫מ ת מ ‪) :‬נפלה ׳ כמ‪ 5‬אל הכשלי׳‬
‫א ת ה נופל‪ :‬השמיע א ת מחנה‬
‫עשה כב פתחקוסימ ועשה חסד לאלפים׳ עשה משפט יתום׳ והיה כי תמצאק אתו׳ ויען השליש אשר׳‬
‫וחברו ויען השליש את אישהאלהים׳ למען ירשו א ת ׳ מה תחשבו( אל יי׳ י הנני עשה את כל׳ שאלו‬
‫רלבג‬
‫א ל ם ׳ לפני בא המצירעי' ב א מ ו‬ ‫מיי׳ מטר ׳ ועםותם רשעים ׳ והיו ל< אמר יי׳ ליום׳ וימלך דוד על כל׳ מגדיל ישועות מלכו ׳ דום ליל׳‬ ‫)ארבעה אנשים <‪ri‬‬
‫לילה כי אם נס) מאתמול במם‬ ‫מצורעי׳ פתת ה ס ע ל ׳‬
‫ההוא המ רואים יסדי)כן אומל‬ ‫א י ל ו יי פ ת ח ביין ו ב ח י ר ת ט ו ב א מ ן‬ ‫לפי שהיו מוכרחים ד־זנה יהודה עש‪4‬ה ארבורת ב ש מ י ם‬
‫)יקומו בכסף תכף כששמש‬ ‫ש מ י א היהי פ ת ג מ א ד־זדיז ו א מ ר‬
‫הקול נככס פתל גלול בלבם‬ ‫ולעמול מ ח ק למתנה היהיה הדבר הזה וייאמר הנכה ראה‬ ‫‪:‬‬
‫ר־ןא א ת חזי ב ע י נ ך ו מ ת מ ן ל א‬ ‫)י*יה שם מקום להם‬
‫י ונסו‪) :‬ינוסו אל נפשם ׳ להכיל‬ ‫תוך שעל העיר סמוך בעיניך ו מ ש ם ל א ת א כ ל ‪:‬‬
‫'נפשי לא חסו על היומון)אכילל‬ ‫תיבול \‬
‫וארבעה ‪0‬אנשים היו ללהמי•״‬ ‫לפתת השעל‪ :‬ויקומו‬
‫הסושי׳ לא א ס מ לרכוב עליהם‪:‬‬ ‫ן א ך מ ן ד ה גברין ה ו ו ס ג י ך י ן ; ר ת ב י ן‬
‫;לא כן ׳ לא טוב כתרגומו לא‬ ‫ב מ ע ל נ א ך ת ך ע א ו א מ ר ו גבר‬
‫)ימס) בנשף ׳ לוצה מ צ ר ע י ם פתח רהשער ויאמרו אייש‬
‫לומל כי בלילה שמעו‬
‫י כסל מ ה לאנחנא עכלק ‪:‬‬ ‫הקולות אשל השמיע׳ אל־רעהו מה אנחנו יישבים פה עד­‬
‫ל ח ב ר י ה מ ה אנדזנא יךתבין ב א ע ד‬
‫י‬
‫מחשים יי שותקים מלכשל ‪:‬‬
‫אם‬ ‫)חצינו על אול הבקר ׳‬ ‫ע ם נימר נעול לכןרתא‬ ‫דגמזת ו‬ ‫אם־אמרנו נבוא העיר‬ ‫השם יתכלך על ללך מתנו‪:‬‬
‫המופת וכלילה ההוא‬
‫נחכה על אול הכקל מלכשל‬ ‫והרעב בעיר ומתנוסס ואס״־ישבנו ?'‪ vrsh‬ו ב פ נ א ב כ ן ך ת א ו ג מ ו ר ת ת מ ן ו א ם‬
‫‪: J- T‬‬ ‫־‪: -i‬‬ ‫כסג תכף)מלוב פתל׳‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬
‫מצאת עק כ ‪ /‬ה ‪ :‬עמן ׳ מלא‬ ‫נ ת י ב ה ב א ו ג מ ו ר ה ובען ארת‪1‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪<T‬‬ ‫‪TJT‬‬ ‫‪:‬‬

‫ז!‬ ‫פה ומר־זנו ועתה לכו ונפלרה אל־־‬ ‫סוסיה׳)חמוליה׳‬ ‫‪0‬בו‬

‫כשני מין‪ :‬אל שועל העיל)יגילו‬ ‫ונשתמע למשרזרת א ר ם א ם‬ ‫•ל‬ ‫יי‬ ‫‪ :‬־ *‬ ‫‪:‬‬ ‫\‬
‫ובלחו בלנליהם‪ :‬לא‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬

‫להם׳ ש)על ללךכלל כמן דליל‬ ‫ואם־*‬

‫ביתי ה ם יאכלו בלחימ א‪ 5‬פילו׳‬ ‫‪ ,..‬״ י ח י ו ג נ א ונחי ו א ם י ק ט ל ו נ נ א‬ ‫נחץז ״ ‪> _ 1‬‬
‫ארם א ם ־ ן ח ע ו ‪ /‬״‬ ‫־<*י‬
‫כ ן אנחנו עושים ׳ לל מחנה‬
‫־ ־•־ ־״‬ ‫י‬
‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1 1‬‬

‫ו‬ ‫אין אנחנו עושי׳ לכל ה ימיתנו ומתנו‪ :‬רקמו בנשף ל מ א ל• ה ל קמז ־ ‪ .‬״ ־ ״ ״‬
‫‪4v‬‬ ‫‪w‬‬

‫‪U‬‬ ‫‪v‬‬

‫קלאי אל שועל אחל מן הסוערים‬ ‫וקמו ב ק ב ל א ל מ ע ל‬ ‫ו נ ת ק ט י ל י‪.‬‬ ‫>‬ ‫׳‬ ‫‪-‬י*‪-‬׳‬ ‫־ • '‪ J :,‬י!‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬

‫‪:‬‬
‫ה‬ ‫וקימ כולם והנילו להם זה‬ ‫למשריז־ת א ר ם ‪ .‬ו א ו ת ו ע ד םיפי‬ ‫‪ ™ * to‬מ ח נ ה ארם ויצ^ו עד־־קצהמחנהאל‪*™Z^l‬‬
‫הסוס אסול והחמול‬ ‫הלכל ‪:‬‬
‫‪" T :‬‬ ‫‪— . -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫; ־‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬
‫•וי••׳‪-‬‬ ‫• י •‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫•״"‬ ‫־•־*״י־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪v‬‬
‫\דהו־ ואם‬
‫*‪fef‬‬ ‫לחיי לכשר‬
‫יום לאוי‬
‫מם‬
‫משרית ארםוהא ליתתמן א נ ש ו‬ ‫שכקג*‬
‫אסול ׳ ללך כלל כמו ויהי לי‬ ‫‪TV:‬‬ ‫־ י '‬ ‫״ ‪,‬‬ ‫־'‬ ‫י '‬ ‫יי‬ ‫־‬ ‫ודין‪1‬‬
‫לליבי ׳ ל‬
‫׳נ»‬ ‫ואד‪»3‬‬ ‫ארם והנה א י ר ש ם איש‪:‬‬ ‫אנחנו שותקי׳ ונמתק‬
‫נ‬

‫שיר)חמול )פירושו שהמיאסולי׳‬ ‫ו מ ן כןךםיי א ש ת מ ע ל מ ש ר י ת א ר ם‬

‫• י י " "‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:1‬־‬ ‫־‬ ‫'‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫״*‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫־ י‬ ‫‪5‬‬

‫ע ל אול ה כ ק ל ילעג‬
‫‪1‬‬

‫על אכוסיהם‪ :‬דקראהשוערים׳‬ ‫‪3‬ןל ך ר ת י כ י ן ולןל ס ו ס ו ן ק ל מ ש ר י ץ‬

‫השמיע את־מחנה א ר ם קול ר כ ב‬ ‫‪1‬ה ישראל )ימצאנו‬
‫‪T‬‬

‫שועלהעיל קרא אל שוערי בית‬ ‫וקול סוס קו־ל חיל גדול ויאמרו איש‬ ‫עונש על אשר לא כ‬
‫ו א מ ר ו ג ב ר ל ח ב ר י ה ךךזא‬ ‫םגיאן‬ ‫בשמו הבשור יהזאת‬
‫המל} והם הגיל) בית המלך‬
‫א ג ר ע ל נ ^ מ ל ב א ך י ש ך א ל _ירת‬ ‫אל־אחיו הנדה שכו—עדינו*מלך י‬ ‫והנה אז היה עלי ין‬
‫כנימ ‪ :‬להיזבה׳ בהא ‪ :‬כהשלה‬ ‫י‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪" * T‬‬ ‫ז ן ־‬ ‫־ •'•‪-‬‬ ‫י •‬ ‫י‬

‫׳ נ כ ת בהא היליעה כמספ׳ כמו‬ ‫מלכי ח ת א י ןירת מלבי מ ע ך א י‬ ‫ישראל את־־מךכי ה ח ת י ם וארת־־ ‪1»'0‬‬ ‫לילה‪ :‬דקדאהשועלי׳‬
‫להגלול אשל בא עלמ והלנמים‬ ‫וגןמו ו ע ר ק י‬ ‫ל מ י ת י על^יי־*‪1‬‬ ‫׳ לוצה לגמל ששןעל‬
‫ד'מל‬
‫לו וקלי ב‪*5‬לה בלא ה א הידיעה‬ ‫מלבי מערים לבוא עלינו‪ :‬ויקומו‬ ‫העיל ק ל א השועלים‬
‫ו ש ב ק ו י ר ה משבניד־זיון‬ ‫בקבלא‬
‫כמנהג כלוב להקל ‪ i‬ככל‬ ‫רנוסו בנשף ויעזבו א ר ת ־ ־ א ה ל י ה ם‬ ‫&של שומליס שעל‬
‫םוסותדהון ד ר ת חמךיד־זון‬ ‫וירת‬ ‫‪V‬‬ ‫‪••T:(T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫י‪-‬‬ ‫־־‪: *1‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־ ‪J T‬‬
‫הנם‬ ‫המלך‪:‬‬
‫•ל‬
‫ך ה י א וערקי‬ ‫במשךירתא ב מ א‬ ‫ואת־סוסיהם ואת־חמריהס המחנה‬
‫‪ .‬ו‪. .‬א ת ו ‪.‬ס ‪.‬ג י_ר״י א‬ ‫שיהון ו‬
‫ל‪. .‬ש‪.‬י ז ב א ‪.‬נ‪.‬פ‪. .‬‬
‫כאשר הוא ויגסו אל־נפשם‪ :‬ויבאו‬
‫ה א ל י ן ע ד סיפי מ ש ר י ר ת א יעלי‬
‫המציךעיס האלה ער־־קצה המחנדה‬
‫ל מ עיכנא ח ד ואבלו ושתיאו ונסיבו‬
‫»חסמפס»' מ ו ז מ ן ב ס פ א ו ך ה ב א ו ל ב ו ש י ן ו א ז ל ו‬
‫דכאו אל־־אהל אחר ראכלו רישתו‬
‫‪.‬‬ ‫‪. -‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ -‬ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫> ‪T‬‬ ‫‪.,‬‬ ‫‪4-‬‬

‫ורתבו ועלו ל מ ש כ נ א‬ ‫ואטמרו‬ ‫ך ^ א ו מ ע ז ם כסף הרהב ו ב נ ך י ם ב׳ >‪pf‬‬

‫ו‬ ‫א ו ח ך נ א ונסיבו מ ת ם ן ואזלו‬ ‫ז‬
‫וילכו ויטמנו דישבו רבאוארי־־אהלל‬
‫ש‬
‫ואמרו גבר ל ח ב ר י ה ל א‬ ‫ואטמרו}‬ ‫‪v‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫־ י‬ ‫־ ‪% T‬‬ ‫•‪A‬‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪-‬־‬ ‫‪'•-‬־‪v .‬‬
‫‪ a‬שסי‬ ‫אחר וישאו מעוס וילכו ויטמנו‪:‬‬
‫כ ש ר מ ח ד א נ ח נ א ע^דין יומא הדי)‬
‫•‪1‬‬ ‫;‬ ‫ן ־‬ ‫‪v‬‬ ‫״י'{‪-‬׳‬ ‫י‪.‬‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫;‬ ‫‪• -‬‬ ‫״‬ ‫‪-‬‬

‫י ו ם ב ס ו ר א ה ו א ואלו א נ ח נ א‬
‫ויאמת איש אל־רעהו לא־כן׳ אנחנו‬
‫ש י ת ק י ן ומורבין ע ד נ ה ו ר צ פ ך א‬ ‫׳‬ ‫ג‬
‫י^'‬ ‫ח^קר ומצאנו ^ ו ו ן ועתה לכו ונבאה‬
‫ף ^ ר ע נ נ א ח ‪ 1‬ב א ו ^ ע ן א ת ‪ 1‬ונר^מטי‬
‫עשים היום הזה יום־־בשררח ה ו א‬
‫י וננירה בית חמ^ך‪ :‬ויבאו ויקראו‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫»‬ ‫־‬ ‫>‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫י‬

‫מרסד‪.‬‬ ‫ואתו וקרו‬ ‫ונחויביתמלבא ‪1‬‬ ‫ו א נ ח נ ו מ ח ש י ם וחכינו ער־־אור‬

‫והתחולל לו ׳ שכחו אל מושיעם׳‬ ‫אל־־י׳עןער העיר ויגידו ל ה ם לאמיר‬
‫ל נ ט ך י י ז ר ע ‪ .‬ק ך ת א וחויאו ל ד ת ו ן‬
‫עשה‬ ‫עושה מלאכיו רוחות ׳‬ ‫באנו אל־מחנה ארם והנה איךשע!‬
‫משפט לעשוקים ׳ עשה שמים‬ ‫למימראתינא למשרית א ך ם והא‬ ‫‪,‬‬
‫<לסמ•‬ ‫איש וק‪1‬ל‪°‬ארס בי אם־־הסום אסור‬
‫וארץ׳ אשר חטא דגיה רע ׳‬ ‫ל י ר ת ת מ ן ג ב ר וכןל א נ ש אלך‪-‬ן־ן‬
‫זהסעיס ל א ידעו אנה ׳ הבונים‬ ‫אסירי!‬ ‫א ס י ר י ן וחמל*}‬ ‫סוסון‬ ‫והחמור אסור ואחרים כאשר המה‪:‬‬
‫בחומה והנשאים ׳ ואשלחה‬ ‫‪1‬‬
‫וגןךא נ ט ר י‬ ‫ו מ ש מ י ן ב מ א ךאנוןיי‬
‫אליהם מלכים ׳ וכל העושה‬
‫דמו׳ פתחין במא וסימ׳ וימרד בז‬ ‫ת ן ע י א ודוויאו ב י ת מ ל כ א ת י ו { ולןס‬
‫לשלח מלאכיו‪ :‬החתיםה'בכך'‬ ‫• ל כ א בלילוא_ואמר ל ע ^ ד ו ה י אחיי‬ ‫א^־־עבריו אנידה־־נא ל ב ם ארת‬
‫וסי׳ נמסר בספר שפטים ם י ק א ו‬ ‫כ ע ן ל ב ו ן י ת ד ע ב ד ו ל נ א א נ ש אךנ‪£‬‬
‫וינוסו ד׳ מלאים ב כ ך א וסי'ויקומו‬ ‫א־שר־עשו לנו ארם ידעו בי־רעבים‬
‫יךעין א ר י כפנין א נ ח נ א ונפקו מ ן‬
‫וימסו בנשף ויעזבו א ת י ובני‬ ‫ג׳י^׳לא‬ ‫אנחנו ויצאו‪ .‬מן־־המחנדה להחבדה‬
‫עמק ראו דדברי היפים׳ ושלפניו‬ ‫משריתא לאטמךא בחקלא למימר‬
‫ל‬ ‫־שלל• ז‬ ‫בהשךרה לא&ר כי־יצאו מן־רהעיר‬
‫דגש מאב י וינוסו בני ישראל‬ ‫א ם י ‪ 3‬ק ו ן מ ן ‪ .‬ק ך ת א וניחודוגון כ ד‬
‫> ‪CP‬‬ ‫ו נ ת פ ש ם ח י י ם ואל־העיר נבא‪:‬‬
‫מפני יהודהח־בדי הימים‪ :‬נמרה‬ ‫ח\\ ו ל כ ן ך ת א נ ע ו ל ‪1‬‬
‫חס בקרי' וסי' ולכה אק בערה ׳‬
‫אשר חשב לתתילובשרח׳ היום הזוז יוסבשרוז הוא‪ pr;. :‬ד ׳ ^ א י ס בלישניהק בלךאה וסימניהק העבר נא אתעוקעבדץ דדברי הימים‬
‫עד אור הבקר ומצאנו עזון ׳ ד ן כעוק חוללתי וכחעא׳ עוונותיו ילכדונו את הךשע‪ :‬פנימה ה וםימ נמסר נסדר שסיני זגםיפר׳ חלק א׳ סימן ו׳‪:‬‬
 ‫רש‬ ‫ח‬ ‫מלכים ב‬ ‫רדמ‬
‫אשל צשאלו כ ה ׳ בתוך העיר שלא מתו כ ל ע ב ‪ :‬הכה ככל המין ישלאל אסל‬ ‫ככל המון ישלאל אשל כשאלו כ ה ׳ ככתב ההמון על היליעה כסילמת כמו העם‬
‫צשאלו כ ה ׳ אם יאמלו מסוכנים הם שלא יהלנם אלם הלי הכ© כעיל הזאת‬ ‫המלחמה האלון הבליתוהלומים להם וקלי כלא ה א היריעה כמנהנ בלוב ופי׳‬
‫כסכנת הלעכ כשאל כל המון יםלאלאשל צשאל כ ה ואם ימותו הכם ככל המון‬ ‫הפסיק ‪ p‬הוא הנם ככל המון ישלאל פילוס הסוסים כחושים ולעיס ככל המון‬
‫ישלאל אסל תמו כלעב‪ :‬כחפזם׳ כמהלם לכוס ‪ 1‬אסל נשען על ילו׳ אתמול‬ ‫ישלאל שנשאלו כשחלון שהם כחושים מהלעבואם ת א מ ל היאך לא נםאלו כי‬
‫כסכא לכית אלישע‬ ‫א ם חמסה סוסים כשחלון ה נ ם‬
‫ואלישע לבלאלהאשה‬ ‫ככל המון יסראל אסר תמו כמו רקחו ו׳ רפק בקח׳ וסי׳ רקחו לי תרומה מאת כל איש׳ בעשור לחרש הזה רקחו להם איש׳ ואתה תצוה את בל‬
‫זה שכע שני׳‪ :‬כי קרא‬ ‫ישראל ׳ וחברו צו את בני ישראל ׳ וקחו א ל ץ פרה אדומה תמ*מה ׳ ויקחו נא חמשה מן הסוסים; והנה‬ ‫טתמו האנסים כן תמו הסוסים‬
‫יי לרעכ׳ הוא הלעכ‬ ‫כ ן פילס אלוני אכי ןל ׳ ויונתן כל ה דסמי׳ וסימ׳ מדוע גנבוך אחינו יוהנה כל הדרן מלאה מדים ׳ והנה כל הנשים ׳ והנה כל הנ*׳ י ההדםימ‬
‫אשל היה כימי יואכ‬ ‫ה ל נ ם אם יכלזן ה א איכון ככל‬
‫כן פתואל‪ :‬אל כיתה‬ ‫ו א ת י ב ח ד מ ע ב ד ו ה י ו א מ ר ויךברון‬ ‫ככל‬ ‫המננא לישלאל לספו‪:‬‬
‫ויען אחד מעבדיו ויאמר ךקחו־־נא‬
‫ואל ס ל ה ׳ שהחזיקו‬ ‫שני‬ ‫ויקחו‬ ‫המון ישלאל ׳ בכף‪:‬‬
‫ח מ ש א מן סוםותא מן ש א ך א‬
‫ויבא‬ ‫כ ה נ‪/‬לנים‪:‬‬ ‫המשרה מ ך ־ ה ס ו ס י ם ה נ ש א ר י ם‬ ‫רכב מ ס י ם ׳ והלא אמל חמשת‬
‫ך א ש ת א ר ו כ ה ה א אגון כ כ ל‬
‫<מ»ן אשר נישארדבה ה נ ם בכל־״ההמון‬ ‫‪P‬‬ ‫סוסים והיאך אחל שלא לקחו‬
‫חמונא ד י ש ר א ל דאשתארו ב ד ה‬
‫רלבג‬ ‫ישראל אישר נשארדכה הנם ככר־‬
‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫ד‬ ‫‪T‬‬ ‫א ם יבדון ה א אנון כ ב ל ה מ ו נ א‬
‫• ‪ i i‬־‬ ‫‪JV‬‬
‫אלא שנים כי פילוס שני לכב‬
‫סוסים שנים סוסים )לוכבים‬
‫״‬ ‫‪T :‬‬ ‫•‬

‫ה נ ה ככל ה מ ק ישרי׳‬ ‫ה מ ו ז ישראל אישרי־תמו ונשלחדה‬ ‫ו ץ ש ך א ל ך ם פ ו ו נ ש ל ח ןנחזי‬ ‫עליהם )כתי תלק לככי מסמן‬ ‫‪J‬‬

‫‪VT : : • :‬‬ ‫»\‪/‬‬ ‫‪v -:‬‬ ‫•"‪V‬‬ ‫‪; • I j -1‬‬ ‫לפיו‬ ‫‪7‬‬ ‫‪T‬‬
‫כחל)‬ ‫אלא מן התמםה שאחרי‬
‫ה כ ה ההמון כתוכ‬ ‫ןךברו תךין רכבי סוסין ו ש ל ח‬
‫והמין קרי והכל עכין‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫שני‬ ‫רקחו‬ ‫ונראה‪:‬‬ ‫השנים הנויכי׳ סכהם כהחפזם׳‬
‫מלכא בתר משרית ארכם למימר‬
‫אחל *הרצון ככתיכ‬ ‫וישלח המלך א ‪ £‬ל מ ח נ ך ־ ״ א ר פ ם‬ ‫* נ‬ ‫הכתוב הוא עם הא)יהיה מבנק‬ ‫‪-‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬־ י‬ ‫‪• :‬‬ ‫־‬ ‫‪ T‬״‬ ‫‪T‬‬

‫לאמיר לבו וראו‪ :‬וילכו א ח ר י ה ם ט ך ההמין המון ישראל‬ ‫ואזלו ב ח ר ה ו ! ע י‬ ‫אזילו ו ח ז ו ‪:‬‬ ‫בצ״רי‬ ‫־‪.‬כפעל א ס ה ל א נקזלה‬
‫כמי )הנבואה עולל‬ ‫זי‬ ‫־‪••-.,‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־"‪:1‬‬ ‫»‬ ‫‪:‬‬ ‫‪/‬‬ ‫*‬ ‫<‬‫‪.‬‬
‫י ר ד נ א ור־זא ב ל א ו ר ח א מ ל י א‬
‫הקל‪:‬‬ ‫והקרי הוא בלא ה א מן‬
‫הככיא והרצון כזה‬ ‫עד־היךךן והנה בל־ך־זדךך מל^דה‬ ‫‪T : T‬‬ ‫כאשל‬ ‫שאמר‬ ‫)יהי כלכל ׳ לפי‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T J‬‬ ‫‪T : : -‬‬

‫א ם ימלשו הכם ככל‬ ‫לבושין ומנין ר ך מ ו א נ ש א ך ם‬ ‫דכל איש האלהים ספר היאך‬
‫המין ישר אשר נשאלו‬
‫ב ק פ ז ם ־ ל כ נ ר י ם וכ^ים א^זר־השליכו א ר ם‬ ‫הינ הלכלים אעפ שככל כתב‬
‫באתבעותהון ל מ ע ך ק ותבו אזגדיא‬
‫ב ה כעיר ואין כזה‬ ‫וינדו‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ויישבו‬ ‫ם‬ ‫ז‬ ‫פ‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ונפק‬ ‫ורוויאו ל מ ל כ א ‪1‬‬
‫ה‬ ‫למעלה השיב עול הלכלים ה נ‬
‫נזיז ואם יפסלו הכם‬ ‫ה״יול‬ ‫על המעשה‪ :‬אתי וכיתך׳‬
‫ל מ ל ך ‪ :‬מצא העם ויבזו א ו ת מחנה‬ ‫ע מ א ו ב ז ו ‪ :‬ת מ ש ר י ת א ך ם והוד־ז‬
‫ככר המון ישלאלאשל‬ ‫בכתכ נוספת כמו מלין לכות‬
‫תמו ולא יוכר ההפסל‬ ‫כמי שכתב׳ למעלה‪ :‬שבעשנים‪ /‬ס א ה ס ו ל ת א ב ס ל ^ א ו ס א ת ן ס ע ו ך י ן מ & ‪ 1‬ארס ויהי סאה־סלת בשקלוסאתיס‬
‫ה ז ה כיחס אל כל מ ה על‬ ‫שערים בשקל ברבר יהוה‪ :‬והמלך‬ ‫ב ס ל ע א בפתגמא דיי‪ :‬ומלכא מני‬ ‫בלבלי לזל אותן שבע שני׳ אכלו‬
‫שכפסל מפכי הרעב ' ‪I t ' f Y‬‬ ‫ט נ ה לאשונה מ ה סבבתי׳ שניה‬
‫‪ .‬על ומ«‬ ‫‪.‬‬ ‫מ ה שבשלות שלישי׳ בטל בהמה י ת ג ב ר א ך ס מ י ך ע ל י ד ו ה י ע ל ת יל וקש׳ הפקיד את־הישליש אשר־־נישען על‬
‫־־ידו על‪-‬־השער וירמסהו ה ע ם והנה לא הסכימו ל נינ)ה»ו ־‬ ‫ת ר ע א ורשוהי ע מ א ב ת ר ע א ו מ י ו ת‬
‫ב מ א ד מ ל י ר נ ב י ^ דיי ר מ ל ל ב ר‬ ‫טהולה לביעית בשל בהמה‬
‫לסלוח כי א ס סני‬ ‫'מליל "‬ ‫נומאה חמשית בשל שקצים‬
‫‪T‬‬

‫לכב סוסים כי די בהם‬ ‫בשער וימות כאשר דבר איש ה‬ ‫נדות מ ל ב א לותיה ן ‪ m m‬ב ד מ ל ל‬
‫)למשים ששית בשל בניהם‬
‫לעמל על אמתת ז ה ‪:‬‬ ‫האלהיכם אישר דבר בךךרת המלך‬ ‫נביא דיי‪,‬עכם מ ל כ א ל מ י מ ר ס א ת ן‬
‫)בנותיהם שביעי׳ בשל זחעותיה'‬
‫אשל השליכו א ל ם‬ ‫סעוךין ב ם ל ע א ו ס א ד ת ס ו ל ת א‬ ‫זחעו‬ ‫לקיים מ ה שנא׳ איש בשל‬
‫יל כענין אליו‪ :‬ויהי כדבר איש האלהיס אל״‬
‫בחפזם ׳ לל מפני‬ ‫\‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.. .‬‬ ‫‪j .‬‬ ‫; ‪ -‬״‬ ‫״ יי' ן ‪ -‬ן •‬
‫י | (‬
‫ב ס ל ע א ן ד ח י ב ע ך נ ^ ד־זךין מ ח י‬ ‫יאכלו‪ :‬לצעוק אל המלך ׳ יש‬
‫המתם נחפזי ללכת‪:‬‬ ‫המלך לאמר סאתיםשעךים בשקל‬ ‫מלזל סלמלו מזה הפסוק כי יש‬
‫ואתיב גברא‬ ‫בתךעא ךשמרון ן‬
‫והמלך הפקיל א ת‬ ‫חזקה למלח כמן שהיתה צליכה‬
‫השליש׳ ל ל שכבל‬ ‫וסאה־ס^ת בשקל יהירה כעת מחר‬
‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬
‫י ת נ ב י א דיי ו א מ ר ו א ל ו יי פ י ־ ת ח‬
‫למלך להחזיל השלה והתבואות‬
‫י‬ ‫י ״ ‪-‬‬ ‫• ו ‪ :‬י‬ ‫י י ו‬ ‫‪•-‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬
‫‪F‬‬

‫‪7‬׳ ל‬
‫ץ‬

‫י•‬ ‫‪- T T S‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫״ ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫~‬ ‫‪ :‬י ‪T‬‬
‫הפקילו לאנשים ש ךאטד‬ ‫בשער שמרון‪ :‬ויען השליש אות־־‬ ‫שהחזיקו‬ ‫טמע מינה כי אותם‬
‫בוין ו מ ה י ר ת מ ו ב א מ ן שכף א ה ‪ :‬ה י‬
‫טישמלגהו םם באופן ג׳ פסיסיי‬ ‫היו להם לק חזקה‪ :‬אל כיתה ‪h‬‬ ‫י‬

‫טכעבול ה ע ם שםי״י״י‬ ‫איש האלהים ויאמר והנהיהויה עשה‬ ‫כ פ ת ג מ א ד־־זדין ו א מ ר ה א א ת ח ז י‬ ‫טלה ׳ נמו על וכמוהו לכיס אל‬
‫י>‬ ‫»"‪:•:-‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪•T1:V‬‬ ‫•ו‪-‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫* • ־ ‪ :‬־ ־‬ ‫י‬ ‫‪T T ; • :‬‬

‫ירמסוהו בעבול מ ה‬ ‫ארבורת ב ש מ י ם היהיה כדבר הזה‬ ‫וחוח‬ ‫בעינך ומתמן ל א תיבול ו‬ ‫במקום על וכן הוא הכא אתל‬
‫טלבל כננל הנביא‪:‬‬ ‫״ ‪t\1‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫ד • ‪ :‬ז \‬
‫‪j T‬‬ ‫;‪*-‬י‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־־‬
‫; ה צעקה אל המלך על ביתה‬
‫ליה בן ן ך ש ו ; ת י ה ע מ א ב ת ר ע א‬
‫ויאמר הנך ראה בעיניך ו מ ש ם ל א‬ ‫נעל שלה‪ :‬סליס‬
‫ומית ‪I‬‬
‫טלבל כננל ^ ‪ j‬׳ ׳ ; ״‬ ‫י‬ ‫‪VT‬‬
‫^‬ ‫‪" r‬־ *‬ ‫ו י‬ ‫‪v‬‬
‫‪°‬‬ ‫ו א ל י ש ע מל<ל ע ם א ת ת ^ ך א ח י י‬

‫) ת ב א ל צ ע ק אל המלל‬‫ת א כ ל ‪ :‬ויהי־לוכןויךמסואתוה?ס י‬ ‫א ת‬ ‫י ת ב ר ה ל מ י מ ר קומי ו א ז י ל י‬

‫)ישאל‬ ‫ו א נ ש ביתיך ודןרי ב א ד ת ר ד כ ש ר‬

‫אל כיתה <אל טלה ׳‬ ‫בשער רמת‪:‬‬ ‫־‬ ‫־י‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫־ ‪:‬־־‬ ‫*‬ ‫‪l‬‬ ‫‪I‬‬ ‫••‬ ‫••‬ ‫* ‪T V .‬‬

‫ח‬ ‫דשת‬ ‫י"לאלישע דבר אל־האשה אישי־־ א ‪£‬‬ ‫‪j‬‬

‫זמיןי״י כ ) | נ א ו א ף ע ת י ר‬ ‫למךראךי‬
‫״<‬ ‫אכשי והיתהמכקטיז‬ ‫״‬ ‫ך \‬ ‫‪T‬‬
‫־‬ ‫‪, T‬‬
‫‪,* v‬‬ ‫״‬ ‫י ״ ״ י •‬

‫ל מ י ת י ע ל א ר ע א ש ב ע שנין ו‬
‫קרקעיתיה מ י ר מ י ה‬ ‫החיה את־בנה לאמרקןומי ולכי אתי‬
‫כפתבמא‬ ‫א ת ת א _ועבדת‬ ‫וגןמת‬
‫מיום נסעה •‬ ‫וביתך ונוךי באשר תנורי כי־ ץ ן ר א‬
‫ד נ ב י א דיי ו א ז ל ו ת ה י א ו א נ ש ב י ת ה‬
‫יהווז לרעב ונם־בא אל־הארץ שבע‬ ‫* סי״'‬ ‫נ‬

‫שגע‬ ‫בארעא ?לשתאי‬ ‫ואתותבת‬

‫י‬ ‫י ‪ /‬־־‬ ‫‪1‬‬ ‫י י^י‬ ‫‪ .‬י‬ ‫י<‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫ץ‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫»‬ ‫*‬

‫ישנים‪ :‬ותקס האשרה ותע^׳ כדבר‬ ‫חזוה מסוף ש ב ע‬ ‫שנין ‪1‬‬

‫א י ש ה א ל ה י ם ותלך ה י א וביתה‬ ‫מ א י ^‬ ‫א ת ת א‬ ‫יותברה‬ ‫שנין‬

‫ותנר ב א ^ ־ פ ל ש ת י ם שבע ישנים?‬ ‫ונפקדת למקבל <קךם‬ ‫וןלשתאי‬

‫ה‬ ‫מ ל ב א ע ל ב י ת ה ו ע ל חכןלה ‪t‬‬
‫ויהי מקצה שבע ש ל י ם ותשב‬ ‫׳‬
‫יל‬ ‫מ ל ל ע ם גחזי ת ל מ י מ ^‬ ‫ומלבא‬
‫האשרה מארץ פ ל ש ת י ם ו ת ‪ £‬א‬
‫ג‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ל‪,‬חם‬
‫ד נ ב י א דיי ל מ י מ ר א ש ת ע י ?עז ל י‬
‫'" " לצעק אל־־המלך אל־ביותה ו א ל‬
‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י \‬ ‫••‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫־‪.‬י י‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫י *•‬ ‫י‬
‫רברבתא דעבד אלישע ג‬ ‫יתבל‬
‫;‬
‫אל־־נחזי נער‬
‫אתי!‪V‬‬ ‫השליש׳ וחברו‪:‬‬‫מדבר‬ ‫והמלךויען‬
‫דה‪:‬עוד לרנד י‬‫ן׳ פסוקים זיאמד ויאמר קדמא בפתחובתרא כמולוםימשויוסף‬
‫_‬ ‫>‪.‬‬ ‫י‬ ‫ויעבח‬ ‫ימים‬
‫איש־האלהיס לאמר ספךה־נא לי א ת‬
‫כרתו׳‬ ‫אשר‬ ‫אחר‬ ‫ויעברו׳‬ ‫שלשה‬ ‫וסי'‬ ‫ח'‬ ‫כתיב יוד וסימ׳ נססר לעיל בסיפר׳ חלק ב׳ סימן ד׳‪ :‬דהי מקעה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,,‬‬
‫ו ז ד מקאזזעעזרם שנחךמלכים׳ותשכהאשהמאר\פלשתי שנעתימי‪10‬הידנר;גחזיד חס׳ום^^ל‬
‫כל־הנדלות אשר־עשה אלישע•‬ ‫נםיפואחלקנ׳סימןד;‬
‫תיו‬ ‫ררמ‬ ‫מלכים ג ח‬ ‫רש‬
‫סליס אחל׳ כתלמינואזה חל והוא סריס כמשמעו שנכרתו ביציו ואעפ שהמעשה‬ ‫י כ א אלישע למשק י להחזיר את נחזי בתשובה ‪ 1‬חיה תחיה ׳ בלפי חזאל אמר‬
‫הזה אסור בישראל היו להם למלכי ישראל שלישים שהיו לוקחים אותם מן הגוים‬ ‫לבמת‬ ‫שיחיה תחת בן הלל למלמת‪) :‬יעמל את פניו ׳ פנים של צעל שהיה מבקש‬
‫או שהיו סליסיםמחמת חולי והם בכתי המלכים כלי לעמול בפני הנסים כמ<‬ ‫על‬ ‫כמ)‬ ‫העמידם שלא יבכה בפני חזאל)ישם לב) לעמול)להתאפק‪ :‬על מש ׳‬
‫שכתוב סריס המלך שומר הנשים‪ :‬מיום עזבה ׳ מקוד העין נקרא בקמץ חכןף‬ ‫לכולן)קשתןת‬ ‫בושש)לא יכול להתאפק)יכך‪ :‬תלטש ׳לשון ביקוע המעים)אב‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫נעלים תלטשנה‪:‬‬
‫וההא ל פ ה ומשפטה כמפיק ן‬
‫לאשה ה בקריאה וסימ׳ מה זאת עשית ׳ ויאמר הכהן לאשה יתן ׳ ותישר בעיני שמשון ׳ וישלח דוד זידבר )יבא אלישע למשק ׳ למשוח את‬ ‫)יזמתיהם ׳ מעוברות‬
‫לאשה ׳ וישאל המלך לאשה ‪ 5‬חוהאל ה׳ מלאים בהא במצעות תיבותא בקריאה וסימ׳ ויאמר המלך אל חזאל כלכל יי' אשל לבר אל אליהן‬
‫כמו שפיר׳ למעלה ׳ ובלרש כי‬

‫‪8‬‬
‫ביתה ועל חקלה ו א מ ר נחזי רבוני מן הלת והלך שם אלישע כלי‬ ‫‪"* • L‬׳־׳*י ‪ .‬׳י ־ ‪, , V‬‬ ‫י‬ ‫‪" T‬‬
‫ולא רצה‬ ‫ברח‪• -‬דאחמ ־להחזילנ כתשובה י‬
‫ודין־ • ־‬
‫—־־‬ ‫ועל־־שרהראמר גחףל״ל׳*״״^! ״־דא א־ זת ית א‬ ‫?ןל־בירתה‬
‫אמללוכךמקיבלאניממך כ‬ ‫י*?אלימל^ לאר^‬ ‫אלישע‪:‬‬ ‫אדני המלך זאת הא^זה וזרה״בנת‬ ‫ולבג‬
‫א‬

‫כל החוטא )מחטיא את הרכים‬ ‫אישר־החיה אלישע‪ :‬וישאל המלך‬

‫ואישתעיאת ליה ומני לה מ ל כ א‬ ‫וישאל המלך לאשה‬
‫אק מספיקי׳כילו לעסות תשוכה‬
‫)מה עשה שהחטיא את הלכים‬ ‫נ ח ה חד למימר אתיב ית בל רילה‬ ‫ליא׳שה ותספר־־לו ויתךלה דהמלן* *‬ ‫ותספרלו׳ ללסכבר‬
‫מ ה ם אמל) אכן שואבת תלה‬ ‫ד‬ ‫דת כד עללת הקלה מ י ו מ א‬ ‫סריס אחר ל א מ ר השיב ארת־כל־* •ל ‪v‬‬ ‫^אללהזההענין ס‬
‫‪P‬‬

‫לחטאת ילכעס )העמילה כין‬ ‫שספד נחזי שעשה‬

‫ךשו^קת ית ארעאו^ד בען ז ואהא‬ ‫אישר־לה ואת כל״תבואת השלדה‬
‫סמים לאלץ ומהם אמל) שם‬ ‫אליסע מהנלולות ן‬
‫אלישע דמשק ובר רךד מ ל כ א‬ ‫‪,‬‬ ‫מיום ^ובה את־האךץ ועד־עתה ״‪.‬‬ ‫>תספ׳ ל) שהענק היא‬
‫חקק לה כפיה והיתה מכלזת‬ ‫נ ׳ ל י ׳ מ פ י ק ?‬

‫א נ‬
‫ואומרת אנכי)לא יהיה לך‪:‬‬ ‫רארם מרע ו א ת ח ו א ליה למימר‬ ‫ויצא אלישעךםשק ׳*ייו י‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫‪ j p‬דתן ל י ז ‪ ^ ,‬ר‬
‫י ­‬ ‫;‬ ‫••‬ ‫‪T-‬‬ ‫י ‪ • :‬־‪.‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫‪: -‬־‪T‬‬ ‫)לין‬ ‫אקי?‬
‫וכלטוכ למסי׳ על לרך הפלנת‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬

‫ה ל מ י כמו וכל טוכ אלניו כ י מ‬ ‫ואמר‬ ‫אתא נביא דיי עד הלבא ן‬ ‫‪ r‬׳<>‪ :‬ד ‪r y‬‬ ‫* ~‬ ‫‪1‬‬ ‫שליש אחל ׳ לל סר‬
‫ד‬ ‫ג‬
‫)כל האלץ באו מכלימה והלומי׳‬ ‫מלכא לחזאל ס ב בידך תכןרובתא‬ ‫־יי‬ ‫ובן־הדד מ י ז י י א י ט ‪ -‬י ־‬ ‫אחליצוהו שישיב <ן‬
‫ה‬

‫להם ׳ )כללש וכי כל טוכ למס׳‬ ‫ואזיל אקדמות נביא דיי ורתתבע‬ ‫ה ‪:‬‬
‫?‪#" 5‬‬ ‫ר‬ ‫‪D‬‬
‫™‬ ‫א‬
‫לאמי ב‬ ‫מ‬ ‫* ת ^ א ש ר לה‬
‫היה נושא אלכעים נמל אלא‬ ‫ויאמר ה מ ל ך א ל ־ ־ ח ז ה א ל ‪ .‬ק ח בירך ״'?ןיי ית פ ת נ ^ ך ; י מניה למימר האחי‬
‫ללמלך שהיתה כיל) אכן טוכה‬ ‫; א‬
‫מנחר־ז ו)לך לקראת איש האלהינבש‬ ‫עזבה את האר׳)אילם‬
‫ממךעךיןן ואזל חואל לקךמותיה‬
‫שהיתה ראויה ליתן בלמיה כל‬ ‫צ ‪ 5‬ה <יתמ‬ ‫י ז ט ת‬

‫טוב למשק‪ :‬אמ׳ לא חיה תחיה י‬ ‫ונסיב ת ק ר ו ב ^ א בידיה ןבל טוב‬ ‫מל‬ ‫ודרשת את־־יהורה מא‪1‬ת^ לא‪£‬ד לה‬ ‫‪T‬‬‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪< T‬‬
‫^‬ ‫^‬
‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬
‫נלהו׳לכ‬ ‫־ ?‪ Li‬״‬ ‫^‬ ‫‪*' A‬‬ ‫"'‬ ‫זאת קצת‬
‫כתוב באלף״ לפי שלעת) שלא‬ ‫דמשק טעון אךבעין נמלק ואח**י*‬ ‫במה‬ ‫הא^המחליזה‪:‬רלןחזאללקראתו‬ ‫‪},‬‬
‫צל‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫יאיה‬
‫‪0‬‬

‫יחיה )קלי לו כדו כי אמל לו‬ ‫ג‬

‫ןכןםכןךמוהיואמרברך בר דךזךד‬ ‫ויקה מנהרה בידו ובל־־טוב דמשק‬ ‫מלעתו‬ ‫״ כ מ שלא‬
‫שיחיה‪) :‬הלאני יי׳ כי מות ימית ׳‬ ‫‪p‬‬ ‫‪M‬‬

‫כלגמל מן הי׳ולי יחיה א ס לא‬

‫מלבא דארכמ שלחני לותך למימר‬ ‫מ ש א א ר ב ע י ם נמל ויבאיויעמר‬
‫‪,‬‬ ‫־־׳»‬ ‫־•‬ ‫‪J‬‬
‫‪A‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫ץ‬ ‫>‪T‬‬ ‫‪.* j‬‬
‫*‬
‫למש‬ ‫טיב‬
‫‪C< S‬‬
‫וכל‬ ‫מדג‬

‫ואמר ליה‬ ‫האחי ממדעי דין;‬

‫יומת אכל הלאני יי׳ כי ימיתוהו‬
‫ולפי׳ כשאמ אל שע לחזאל כי יהיה‬
‫מלך על אל מ ממר לי יהלאני יי׳‬
‫כי מות ימית הבין ריאל כי לצה‬
‫משא ארבעים גמל‪ .‬לפניו ו<אמר בנך בךהךך מלך־אךם‬
‫אלישע א ז י ל אמר לידת מ ח א‬ ‫א ח ם ) כ‬
‫שלוזני אליך לאמר האחיה מחלי זה‬
‫תחי ואחזנני יי ארי ממת ימות ״‪.‬‬
‫ואסחר יר־ז אפוהי ואוךיך עד סני‬
‫כיל‪ ,‬ת ח^ת לשיתו י ‪ :‬ויאמר אליו אל<?ע ל ך אמר־לא‬ ‫מ ת‬

‫לומל לו שהוא ימיתתי אלא שלא‬ ‫נתהיה יי) וכל טוב חיה תח;ה והראני יהוךז כי־־מורת‬
‫ובבא נביא דיי ו ו א מ ר ח ז א ל מ א‬
‫אמל לו כפילו׳‪ :‬ויעמל את פניו‬ ‫ל‬

‫וישם עלכוש׳ פיל)׳העמילפניו‬

‫‪T‬‬ ‫‪:‬־‪"T‬‬ ‫־‪*:‬־‬ ‫‪Tj‬‬ ‫"‪T‬‬ ‫‪T • J‬‬
‫ע א רפה כלשון י ימות‪ :‬י"ףעמך את־פניו וישם עו—‬
‫דין ךבוני בכי ו א מ ר א ר י ^ ך ע נ ^‬ ‫ויאמר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ -‬׳‬ ‫ישמעאל לל שהיא ללא י •‬
‫לצל אחל שלא ילאה ח׳ חל )סם‬
‫ילמ על כניו על זמן שהיה מ‬ ‫ית ךתעביר ל ב נ י ‪ .‬י ש ר א ל ביישא‬ ‫ל בשויבך איש האלהים‪:‬‬ ‫^ין‬ ‫מכ‬ ‫מ ל צ ז ן‬

‫מתאפק מלבכות ולא יכול)יכך‬ ‫ברביהון תוקיר ^נוךא ועולמיד־זון‬ ‫מ ב למשק‪ :‬לך אחיל חואל מדוע א ד נ י בכר־‪ .‬ויאמר כי״‬
‫ד ת ואסחל י ת אפוהי )אוליך‬ ‫ב ח ך ב א ת?ןטל ועולמהון תטךף‬ ‫השם י^ת ידעתי א ת א ש ר ־ ת ^ ה לבני'ישראל‬ ‫הלאהו י‬
‫‪. !?Jt‬‬‫^ככל‬ ‫תיה‬ ‫ת‬

‫עלסניוככא נכיא ליי׳ ומם פעל‬

‫ומעךמזיהון תבזע ‪. 1‬ואמר חזאל‬ ‫* ן מ ת ימות אך כלי רעה מבצריהם ת^ילח באשובחךיהס‬
‫עכל מנחי הע*ן כסקל הכקל‬ ‫‪ n‬י*מ‬‫יאמדו כי‬
‫ל א יאמת‬
‫‪0‬‬

‫אול )משש חשה כעל עבל מן‬ ‫ארי מה עבדך ב ל ב א א ר י ! ע ב י ר‬ ‫? פ ח ל מ ת אמר לו בחרב תהרג ועלליהם תרטש ו‬ ‫מ‬

‫אחדנייייתךמ^אעל א‬
‫חזהאל כי יל׳ ל״״י פ ת נ מ א ך ב א ר־זדין‬
‫‪, o‬‬ ‫ויאמר '‬
‫^‬ ‫והרתיהסתבקעגי‬
‫"‬ ‫*־י•"־‬ ‫־ ••‪'V‬‬
‫המלובע בשקל כונן ‪) :‬עולליהם‬ ‫אלישע‬
‫ואמר ך ט ו‬ ‫חיה תחיה וזה לכר‬
‫תלטש ׳ ענין הפלת העיללי׳ על‬ ‫ו א ת א לורת‬ ‫ןאח‬ ‫אלישע‬ ‫מלות‬ ‫ואזל‬ ‫׳‬ ‫‪%‬‬ ‫י'‬ ‫ר־ז‪°‬הדבר‬ ‫‪1‬עש‬ ‫ס‬
‫כי‬ ‫זא‬
‫ך־זבלב‬
‫א‬ ‫ך‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫‪5‬‬ ‫לאד לנביאים כי כזה‬
‫‪4‬‬

‫הקלקע א) בקילו׳ ללך אכזלמת‬

‫ותי תטלף לומה למה סאלזל אן‬
‫רבוניה ו ^ מ ר ל י ה ™ אמר״לד‬ ‫ר־ךאט ^‬‫יתאמת מתל אמתות ה נ מ ל ‪°‬הזךז ויאמר אלישע ך‪-‬ךאנ‬
‫ר^מראלישע‬
‫ל‬ ‫הנמל^זד־ז‬ ‫‪,‬‬

‫אלישע ואמר אמר לי מחא תחי ו‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬

‫‪ -‬י *ז י "‬ ‫נ ט א ת ם ‪ :‬ויעמל את‬
‫)המתיהם‬ ‫שטלפה בכותל‪:‬‬ ‫לל שכבל יה‪1‬ה את^מלך על‪-‬ארם ן וילך‪ .‬מאף‬ ‫י‬ ‫ב נ י }‬

‫והוה ביומא ךבתרוהי ונסיב גונ^א‬

‫הבקע ׳ הנשים ההלות וכן תי‬ ‫המאפק להעמיל פנמ אלישע ר ב ^ אל־־אדניו ויאמר לו‬
‫ומעליתהון תבזע וזה מללך‬ ‫וקבל במי א ופרס על אפוהיומירת‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫׳‬ ‫־‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫־״•־•‬
‫י‬
‫* ‪ W‬יבכה ושם יליו‬ ‫מ‬ ‫‪r‬‬

‫‪I‬‬ ‫);‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬

‫~‬ ‫יי‬

‫אסליות ‪ :‬דקת את המכבד‬ ‫ובשנת‬ ‫ומלך הואל תחותוהי ו‬ ‫‪ V‬׳‬ ‫מה‪-‬אמר‪ 1J‬ל ^ ‪ ^ ^ -‬י‬ ‫?‬
‫מל פנמ שלא ילאהו‬
‫א‬

‫דטבל במים ׳ היא הכל כמו‬ ‫ויהי ממחרת‬ ‫•״אל בוכה״;לא ימל סו ח<ה תחיךה‪:‬‬
‫ע ד העזים וטבלהובמי׳ ופלסה‬ ‫ג‬ ‫להמכע מלבכות‪:‬‬
‫מלפניו והיה אימ׳ לו כי ללפואה‬
‫־ל•‬ ‫ה&כ'בר ויטבל‪.‬בם!ס ויפך־ש על־פניו ‪ nbn‬רמלך חוהאל תחתיו ן‬
‫״ מ ליה׳ תשלח באש׳‬
‫היה עושה לו הלכל ההוא והוא‬ ‫לומל העלים‬ ‫^‬
‫היה עושה לצננו ולהמיתן ז‬ ‫חזהאל קח בידך מנחה י דאמר חוהאל כי מה עבדך ׳ דמלך חזהאל ׳ טזלחמו את חזהאל דמלכים ׳ וחברו‬ ‫מ צ ז ח ת אשל להם‪:‬‬
‫ובשנת‬ ‫דדברי הימימ‪ :‬ויעמד ד׳ וסי׳ ויעמד אתם סביבות האהל ׳ דעמד את פניו ׳ ח ח סערה ׳ אחרים תחתם ׳ וכל‬ ‫נעולליהם ת ל ט ש ׳‬
‫דברי הימים דכמ׳במ וסים׳ שטן לישראל ׳ ויעמד לפני מזבח דשלמה ׳ ודבתריה כי עשה שלפה במר ׳ דצא‬ ‫יחשוב שתלצון בזה‬
‫הרוח ׳ ויעמד יהושפט בקהל י ורוח אלהיט למשה את ׳ המלך על עמדו י‬ ‫שיהיה סבה שיהיו‬
‫נטלשי׳ונעזכי׳כשיהמ‬
‫אבותיהם ואמותיהם‪):‬החתיהס תבקע ׳לוצהלומל הנשים ההלותחהללךאכזליות או יהיה הלצון כהחתיהם המנללים החזקים הבצולים ובנויים בהלים )ענק בקיע‬
‫ה‬
‫' א בקיע חומותיהם וכמוהו על בקעם א ת ה מ ת הנלעל)הנה זההפיחש השני הוא היותל נכון לפי מ ה שאחשוב‪ :‬הלאני יי׳ אותך מלך על א ל ם ; ה נ ה זאת היא משיחת‬
‫יזז‬
‫א ל למלך םאמל השם יתבלך לאליהו‪ :‬ויהי ממחלת ןיקח המככל דטבל במים)יפלש על פנמ וימת י אחשוב כי המכבל הוא הנקלא ונואה בלעז יהנה טבל אות) במים‬
‫ובשנת‬ ‫קלים כיהיהמתלעם כ ן ה ל ל מ ת נ מ ל ת החום הנכליועשהזה להשקיט החום ההגאוזה עזר למהל המות ומלך חזאל תחתמ כמושאמל ל) אלישע ז‬
 ‫רש‬ ‫מלבים ב ח‬ ‫רדק‬
‫‪,‬‬
‫ובשנת חמש וגו ׳ יהושפם המליך א ת ע ל ם כחיי) שתי שניי כשחזלו מן המלחמה‬ ‫ובשנת חמש ליורם בן אחאב מלך ישל ויהושפנ! חמש שזכל עומל במקום כ ופי׳‬
‫שנלחמו במלך מואב כך שנוייה כסללעולם בשנת חמם ליהולם ויהושפנו לשנת‬ ‫חמש ליהושפכוומאימתי מונהלוליהוספכו אלוה שנים ממלחמת למות נלעל כן‬
‫חמשית שננזרה נזרה על יהושפכ! ליהלנ ברמות נלעד אלא שתלה לו בשביל‬ ‫פילש כעל סלל עולם כי במלחמת למות נלעל היה לאד יהוספש שיהלנ שהלך‬
‫שזעק שבע שנים; ניל׳ ממשלה ״• וימליכו עליהם מלך ׳ ומימי לול לא היה להם‬ ‫לעזולללשע וכשזעקתלו לו שכעסנים ולסוף ה׳ שנים מא?תה שעה שהיו ה׳ שנים‬
‫מלך כמו שכאמ ומלך‬ ‫למלם כן אחאכ וחזל יהושפנ‪1‬‬
‫אי( באלום וישם כ‬ ‫ממלחמת עמק ומואכ והר שעיר ובשנת טי דפ וסימ' נמסר לעיל נסיפרא חלק א ריש סימן טו‪ :‬יורם יא חד חם׳ וסימני' תעי דשמואל ׳ וירכב‬
‫באלום נציבים שמנה‬ ‫יהוא ב׳ נפסוק׳ לתקשר נ בפסו ׳ אחת עשרה ׳‪.‬״הושבע בת המלך דםלכיס ׳ וירם בנו ׳ ואחיו ׳ גם‬ ‫עם מלך ישראל מאחר שהרנו‬
‫מלכים מלכו כאלום‬ ‫אותם בא) )המלימ א ת יורם כן‬
‫לפני מלוך מלך ליםל׳‬ ‫ובשנת חמש לערס ב ך‬ ‫ו ב ש נ ת ח מ ש ל י ו ר ם ב ר ןן׳רמ־זא‬ ‫יהושפש על יהולה ןמלך שתי‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• • J‬־‬ ‫• ; ״‬
‫הממיי׳כספר כלאשי'‬ ‫א ח א ב מ ל ב א דישראל ויהושפט‬ ‫שני׳ כחיי אכמ ומה שאמי למעלה‬
‫כ נ נ מ מלכו לישלאל‬ ‫אחיאלב מלך ישראל ויהושפט מלך‬ ‫‪T T‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪ T : • :‬״‬ ‫‪T t -‬‬ ‫־ • ־‬ ‫ןימליך יהולם כשנת שתי׳ ליהולס‬
‫מ ל ך ש ב ט א ך ב י ר ת ה־ןןדדח מ ל ך <ו< נסיע‬
‫שמכ׳ מלכי׳ איש מ ש ת‬ ‫יהודה מלך יהורם בךיהושפט מלך‬ ‫יהולם‬ ‫בן יהוספי‪ 1‬שילמה כי‬
‫וזול ושלמה ולחכעם‬ ‫יהורבש ב ר י ה ו ש פ ט מ ל ך י ה ו ד ה ו‬ ‫כ ן יהוספכ! מלך קולם יהולם‬
‫יאכילם ואסא ויהושפ'‬
‫יהודה‪ :‬בךשלשיס ושתים שנח היה‬
‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫‪•v V T T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫כן אחאכ שתי שני׳ ה נ ה כי מלך‬
‫ויהורם ולא היה מלך‬ ‫יהולם כחיי יהוםפיש אכמ שכעה ב ר ת ל ת י ן ותךתין שנין ל ח י ד ה כ ד ‪<0‬ים במלכו ושמנה שנה מלך בירושלס‪:‬‬
‫ק'‬
‫לאמם ומה שכתוכ‬ ‫וילךבדרך• מלכי י ש ר א ל כ א ש ר‬ ‫? ל ך ותמני ש נ י ן ?‪2‬לך ב י ר ו ^ ל ב ש ! ‪.‬‬ ‫שנים לא המליכו אז אלא כמן‬
‫למעלה שהלך מלך‬ ‫שהיה ראוי יהוםפכ! ליהלנ מנה‬
‫אלום עם יהולס כן‬ ‫;נשו בית אחאב כי בתיאחאב היתה‬ ‫ואזל ב א ו ר ח מ ל כ י י ש ר א ל ב מ א‬
‫מאותה שעה המלכות לכנ) אכל‬
‫אחאכ ועם יהושפנו‬ ‫לו לאשה רעש הרע בעיני יהוה‪:‬‬ ‫ך ע ב ר ו ב י ר ת א ח א ב ארי ב ת ^ ח א ב‬ ‫לא המליכו אלא סתי שנים כתייו‬
‫למלחמ׳עלמלךמואכ‬ ‫הורת ליה לאתו‪.‬ועבד ךביש ג ן ך מ‬ ‫ואני תמה מלכליו שהוא אומל‬
‫ולא־אבה יהוה להשחית את־יהורה‬
‫לאמלךנמור היה אלא‬ ‫י‬ ‫י י ‪ :‬ו ל א ה ו ה רעוא ק ר ם יי ל ח ב ל א‬ ‫כי במלחמת למות נלעל ננזר‬
‫שאף הוא היה‬ ‫י‬ ‫נציכ‬ ‫למען דוך עבדו כ א ש ר א מ רר״ ״ ל ו‬ ‫‪T T - : T:‬‬ ‫‪ : : TJ‬־ ‪ ; T‬־ ׳ ‪tl T; T‬‬
‫‪T‬‬
‫עליו הנזלה ומאותה שעה מנה‬
‫קרוי מלך'ונמו שנאמ‬ ‫ל ת ת לו ניר לבניו כל״הימים‪ .‬בימיו‬ ‫ית ד ב י ת יהוד ד ת ב ד י ל ד ו ר ע ב ד י ה‬ ‫המלכות לבנו שבע שנים והנה‬
‫כ‬ ‫;‬ ‫‪* T‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• :‬י‬ ‫‪-‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT T‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪T‬‬
‫בשנת חמש למלם בן אחאב‬
‫ומלו אין כ א מ ם נצכ‬ ‫‪V -‬‬ ‫־ יי‬ ‫׳ ־‪.‬יי‬ ‫״‬ ‫ב מ א ך א מ ר ל י ה ל מ ת ן ליה מ ל ב ו‬
‫שלמו אותם שבע שנים שהלי‬
‫מלך הנצכ היה להם‬
‫במקוםמלך‪ :‬הםוככ‬
‫כר‬
‫פשע אדום מ ת ח ת י ד ־ ן ה ו ר ח י ‪ ? -‬ל‬ ‫אחזיהו בן אחאב מלך םנתים ו ל ב נ ו ה י ב ל יומיא ‪ 1‬ביומוהי מ ר ד ו‬
‫‪-:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫נ ״ ‪:‬‬
‫אליו׳ הסמוכים אל‬ ‫עליהם מלך! ויעביר יוךס צעירה וכל‬ ‫א ד ו מ א י מ ת ה ו ו ת יד א ג ש יהורר־ז‬ ‫‪-‬ואיך היה שנה חמשית לנזלה‬
‫ה ס פ ר ‪ :‬ותפשע לבנה‬ ‫ו ע ב ר ג ס ג ״הרכב עמו דוד ־הוא י קס לילה ויכה‬
‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T V : -‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪ T‬״‬
‫למלם זה לא יתכן)איך המליכו‬
‫י מללו יושבי לכנה‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫אליו‬ ‫הסביב‬ ‫את־אדוכם‬ ‫״‬ ‫'<‬ ‫'"‬ ‫ית‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫בליליא‬
‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫קבש‬
‫עליהון‬ ‫הלא‬ ‫ואמליבו‬
‫ה‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫שתי שנים בחימ )הלא כשהיו‬
‫‪I‬‬ ‫ומרלו במלך ואיני‬ ‫ויפשע‬ ‫הרכב דנם העם לאהליו‪:‬‬ ‫ה‬
‫י‬ ‫נ‬‫י‬‫ב‬‫מ‬‫ך‬‫ע‬ ‫ת‬ ‫א‬
‫ר‬ ‫י‬ ‫ו‬‫כ‬ ‫י‬
‫ליה‬‫ת‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫י‬‫ל‬‫פ‬‫ב‬‫ק‬ ‫ו‬‫מ‬ ‫ך‬‫ר‬ ‫י‬‫ם‬‫ע‬‫כ‬‫צ‬ ‫ו‬‫ל‬‫ר‬ ‫א‬ ‫יורבש‬
‫ש‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫למלם חמש שנים ממלכות) מ‬
‫מלע מאי זו אומה היו‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫״‬
‫‪J‬‬
‫ן‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪v‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ך ת י ס א ואפך ע מ א לקךווהי י‬ ‫אחאכ‬ ‫יהושפי‪ 1‬כי לא חיה אחל‬
‫שהרי לכנה מ א ק יש׳‬ ‫מאחל‬ ‫טבע שנים ועול איך אמ׳‬
‫אדום מתחת יך־יהוךה ן ך היום הוה‬ ‫ו מ ר ד ו ארומאי מ ת ה ו ר ת יד א נ ש‬
‫היא ואומד אני שהיו‬ ‫שעיר‬ ‫והל‬ ‫טהרנו עמון ןמואכ‬
‫מסבנ‪ 1‬יהולה ימללו‬
‫ויתר‬ ‫ההיא‪:‬‬ ‫בעת‬ ‫לבנה‬ ‫תפשע‬ ‫אז‬ ‫יהוךד־ז ע ד י ו מ א הרין בכן מ ר ד ו‬ ‫כחזלתן כאו והמליכו א ת יהולם‬
‫ויקבל עם‬ ‫כמלך‪:‬‬ ‫דברי יורם וכל־אשר עשה הלא־הם‬ ‫יתבי ל ב נ ה ב ע ך נ א ה ה י א •י ו ש א ר‬ ‫כן יהושפכ! ואותה מלחמה לא‬
‫אמתיז כעיר לול ׳‬ ‫פ ת ג מ י יוךבם ו כ ל ר ע ב ר ה ל א א נ ו ן‬ ‫ועול‬ ‫לאינו שהיה שם מלך ישלאל‬
‫כתוביכם על״ספר דברי ד־י\מיבם‬ ‫כימי‬ ‫כי אותה מלחמה היתה‬
‫ובלבדי הימים אומל‬ ‫בתיבין ע ל ס פ ר א פ ת ג מ י י ו מ ; א‬
‫בעיל לול ולא בקבלו׳‬ ‫עם־‬ ‫יורכם‬ ‫וישכב‬ ‫יהודה‪:‬‬ ‫למלכי‬ ‫אחזיהו כן אגזאב יעליי׳ לא מלך‬
‫ל מ ל כ י ד ב י ת י ה ו ד ה \ ושכיב יורם‬ ‫יהורם בן אחאכ על מות א‬
‫המלכים ; ואלישע‬ ‫אבתיו ויקבר ע ם ־ א ב ת י ו כעיר דור‬
‫» •‪A‬‬ ‫; ^‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪-:‬‬ ‫־‬ ‫־ • ‪'T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫א‬ ‫ע ב מ א ב ה ת ו ה י ו א ת ק ב ר עבש‬ ‫אחזיה) אחיו כי כן מצאנו‬
‫רמלל אחזיהו בנו תחתיו‪:‬‬ ‫א ב ה ת ו ה י ב ק ר ת א ד ר ו ר ומלןד‬ ‫הימים שאחרי המלחמה‬
‫י ‪* • J‬‬ ‫‪" T J‬‬ ‫‪T : l ~ :‬‬ ‫י‬ ‫‪ :‬־ ‪T T‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ברכיי הי‪,.‬‬
‫בשנת‪*w i‬׳‪ *vy u‬י ‪t‬‬
‫כד‪ ,‬רר י ד ד י‬
‫ן‬ ‫שנדה בה‬
‫ו‬ ‫שתים־עשרה‬
‫״ ״ ‪ L,^ - L J‬ז‬
‫‪UIUJ‬‬
‫ליורם בז אחאב מ ל ד י ש ר א ל מ ל ך‬
‫‪TT‬‬
‫‪..‬״‪L‬‬
‫‪-‬־*־‪•-‬‬
‫ב ש נ תבשנת‪w‬״‪-.‬‬
‫* י י ‪-‬־‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪T T‬‬
‫אחזיהו ב ך י ה ת ח ו ת ו ה י ;‬
‫בריה ת ח ו ת ו ה י ‪-: • :‬‬
‫־••‬
‫אחזיהו‬
‫הזחת התחבר יהישפנו עם‬
‫‪•-.‬־־י‬ ‫^‬
‫‪:‬־‬
‫א‬
‫ובשנת חמש ליורם‬
‫מלך‬ ‫ישראל‬ ‫מלך‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫כ‬ ‫ליורם‬ ‫‪ 4‬נעגין‬ ‫ת ך ת א ע ס ך י שנין ליורם ב ר א ח א ב‬
‫יהושפש‬ ‫)מת‬ ‫דהושפכ!‬ ‫פי׳‬ ‫אלא‬
‫‪m‬‬ ‫‪h‬‬ ‫< ! ע ש ‪ 5‬ת‬ ‫‪M‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪h‬‬

‫<‬ ‫)‬ ‫־‬ ‫• ‪T;TA " T :‬‬ ‫‪IVJT‬‬ ‫\‬ ‫־‬ ‫» ‪I‬‬ ‫‪,T‬‬ ‫‪:‬‬

‫כ ן אתאכ מלך ישראל׳‬ ‫אחזיהו בך־יהורמ מלך יהודה‪:‬‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫יהושפש‬ ‫מת‬ ‫ליורם‬ ‫ה׳‬ ‫בשנת‬ ‫כי‬
‫ככר כ א מ ו זה כמם‬ ‫;הורם מ ל ך ש ב ט א ך ב י ת ן ה ו ד ה ‪1‬‬ ‫ומלך יהולם כנ) שנית כי ככל‬
‫שקלם והרצון מ‬ ‫מלך בחיי אבמ שבע שנים כמו‬
‫שכאסל ע כ מ חמש‬ ‫געעתם ׳ תבוסת קדמי דפסוק ׳ ומן ו ק ח המכבר עד ואלישע הנביא דכוז׳ יורם במג יהורם וסימ מלך יהורם‬ ‫שנירש ועתה כשמת אביו מלך‬
‫שנים למלם כן אחאב‬ ‫מלך אחזיהו נן יהלרם׳ ואחזיהו בן יהורם מלך׳ירם בנו ח ס ‪:‬‬ ‫מלכות שלמה כלא מערער כי‬
‫עם יהושפ׳ מלך יהול‬ ‫כמלוכה‬ ‫ה ל נ את אחמ )התחזק‬
‫שהיה משתתף עמו‬ ‫•‬ ‫כמל שכתיכ כלכרי הימים )אם‬
‫כהנהנת מלמת ישראל אז מלך יהולם כןיה)שפכ‪ 1‬מלך יהולה‪ :‬כי כ ת א ח א כ‬ ‫חסרה מלת גמתאק ת מ ה כזה כי הענין מוכן מהפסוק)כמוהן דכים כמקלא‬
‫היתהלו לאשה ׳ והנה כמה שאחל זה קלאה כ ת עמדי ואחשוב כי הית כת אחאכ‪.‬‬ ‫חסידי מלה לפי שיוכן ענינה מהפסוק )כלומה לזה נניל חסל תבונות )לכ‬
‫אך פעם יחסה אל אביה)פעם אל אבי אביה י לתתל< ניל לכנמ כל הימים ׳ ח צ ם‬ ‫מעש־ןותשלנאכצע יאליךימיםשחסל ימות פימשנניל שהוא חסר תכונות ורב‬
‫לומל שיתן מלכות לכנמ כל הימים‪ :‬כיממ פשע א מ ם מתחת יל יה‪5‬לה י לל כי‬ ‫מפשקות י מ ת אכל מ י ל שהוא סונאכצעיאליך ימים כן כזה הפסוק אחרי שזכר‬
‫בימי מלם פסע אלום מתחת יל יהולה)מלמ כהם)המלימ עליהם מלך)העכיל?‬ ‫כי כשנת חמש ליולם כן אחאכ מלך י ה ל ל ס ק יהושפכו מוכן מהפסוק כי מ ת‬
‫הנציכ ששם עליהם מלךיהולה׳)הנה עכל מלם צעילה)כלהלככעמ) להלחם‬ ‫יהוספט כי אותה שנה מ ת ולפיכך אמל)יהושפסו כאיל) אמל)חתיהושפט)שמנה‬
‫עם אלום המוללמ)הנה לא מ ל מ כולם מ אך קצתם הלמ כעזלת) כלי להלחם‬ ‫שנים מלך יהורם כן יהושפס ׳‪ ,‬שנה ׳ כתי׳ ושנים קלי‪ :‬לתת לו ניל י כמו נל כצלי‬
‫עםהמורלים כומהאלומיים וכשהיה זהסהיהימשתלל יהולם להלחם עם א מ ם‬ ‫על לרך ערכתי נר למשיחי)יונתן תרנם מלכו וכן ת ד נ ם אנקלוס ונירם ומלכי‪:‬‬
‫המורל מ ה נ ה קם אלום המ‪5‬לל לילה והכה א ת אלום הסוככ אלמ להלחם עימ‬ ‫ביממ פ ס ע ׳ כי ת ח ת מלכייהולה המ המם הזה ולא היה כהס מלך אלא מלכי‬
‫והם אשל בא) לגמ)ל את יהןלם מלך יהולה והכה בלילה שלי הלככ אשר למלם‬ ‫יהולה הי) מתני׳ עליהם נציכ והוא היה להם מלך ומפני שנות יהגלם פשעו מתחת‬
‫בן עשלים‬ ‫וינוסו עם ישלאל לאוהליו ונם אז מללה עיל לכנה בישלאל‪:‬‬ ‫י מ ‪ :‬צעילה י עיל מאמם)עכר שם יהולם להלחם עם מלך א מ ם ‪) :‬יהי הוא קם‬
‫לילה י כיחש כשהלך מלם צעילה יצא לו חיל אמם)חנו אלה מכח אלה על למחל‬
‫כ י‬
‫שילחמו אלה עם אלה וכאשר היה בלילה קם מרם עם מחנהו)הכה במחנה א מ ם כל אותם שהיו סובבים אלמ)הכה שלי הלכב )כשהלניש) היו מבוהלים מחנה אלום‬
‫^ןץני אבי זל‬ ‫בפתאזםנפלו עליהם ונס עם א מ ם הנשאלים איש לאהלמ)אמל אחל כך )יפשעכלומלעםכל זה שעשה מלם לאמם מ ל מ ע‪5‬ל כל הימים מ ת י‬
‫י ה ן ל ה‬ ‫י‬ ‫י ז ת‬

‫ל ך אלום והכה‬ ‫פילם)יהי הוא קסלילה על מלך אלום שהכה את אלום הסובב למלך ישלאל כלומל שהמ בעזלתושלא מ ל מ עדין כי המ באמם עליין ש ל א מ ך ל ן‬
‫) י ם מ‬

‫אגתם ואת שלי הלככ אשל למלם ז)ינס העם ׳ יסלאל נסו לאהליהם ואמלו לישלאל אשל בעלים פסע א מ ם מתחת יל יהולה‪ :‬הסוביב ׳ ביול המשך שלא כמנהג עם הצלי‬
‫וכמוה) הקיף א ת העיליכעלכנפיםיניל לבלזהוליל א ק ‪ :‬אז תפשע לבנה ׳ אם לבנה זו היא לאמם למה אמל ויפשע הלא כבל אמל)יפשע אמס)אפשל כי היתה לבניי‬
‫זו סמוכה ל א ק ישלאל מתל משאר א ק אלום וכשפשע אלום זאת לא מללה עליק)אחלי המלחמה ה‪/‬את מלרה לפיכך אמר כעת ההיא ולשי זל כתכ כי על לכנה שהיא‬
‫לישלאלאמר שמללה כםמלל א מ ם מללה נ ם היא במלך זזה הפימש לחוק בעיני‪ :‬ב ע י ל מ ר ׳ אכל לא עם המלכים וכן כתכ כלכרי הימי׳)לא כ ק מ ל ת המלכים‪ :‬כשנמ י‬
‫שתים עשלה ׳)יהנלם אבמ מלך בשנת חמס למלם בן אחאכ ומלך שיונה שנים הנה ינ לא שלמה שנת ינ לפיכך לא מנאה לג וכך תמצא בכל החספלים כמו שכתבנג י‬
‫ב!‬
‫תיז‬ ‫רדמ‬ ‫מלכים ב ט‬
‫ן‬
‫צן עשרים ושתים י ובלבדי הימים כן ארבעים וסמים םנה אחזיהו במלכו היאך היה זה ועול כי כל ימי אביו לא היו אלא אלכעים סנה שצן כתוב בן)!ב סנה כמלכל‬
‫ושמנה שנים מלך הרי ארבעים איך היה הוא בן ארבעים ושתים כמלכו זה לא יתכן ואמלבסלל עולם כיין סהסיא אסא בתו של עמלי ליהושפט בנו נגזלה נזלה זו‬
‫על מלכות בית ליל שתכלה עם בית אחאכ וכן היה םמת אחזיהו מלך יהולה עם מלךישל שהלנםיהואועתליהו אם אחזיהו מלך יהולה לאתה כי מת כנה ותאבל כל‬
‫•לע המלוכה ולפיכך מנה מ כ מיום שנגזלה הגזלה ובשנת אחל )שלשים לאסא נשאה שנאמ בשנת שלסים ואתת לאסא מלך עמלי על יםלאל והלא קולם לכן אלכעים‬
‫)שתים שנה מלך אלא לל מלך‬
‫על ישראל שנתחתן‬ ‫שלמה י‬
‫מלכות י י‬‫י‬ ‫חתןד׳בקריא׳וסימ׳ותקחצפרהצרותכררת א ת * וירף ממנו אז אםרדז ׳ ויאמרו פלשתים מי עשה זארז ׳‬
‫עם אסא ונתעלה והרג) לתכני‬ ‫וילך בדרך בית אחאכ׳ וחר וחתן המלך וסר אל משמעתך‪ :‬לאחדולאחד ז׳ בקרים׳ וסימאתרת לאחד‬
‫ומלך על ישראל)מסנת לא״לאסא‬ ‫יי‬ ‫ביום ההוא יחבט יי׳‬
‫על שמת אחזיהו מלך יהילה'‬
‫מ כ שנים כיצל תשע שנים‬ ‫ג ר עשרין ותךתיץ שנין אחז;ה כ ד‬ ‫נ א ׳ י ש ע ‪ h ? * T‬ב ד ע ש ר י ם ושתיכם שנות אחןיהו‬
‫לאסא )לה ליהושפנו הלי לל‬ ‫מ ל ך ושתא חרא מ ל ך בירושלכם‬ ‫מ ל ל בירלשלם‬ ‫‪7rJjJ‬‬ ‫' י ב א ‪ ? m‬ת ) ה פ ל ' ״ י‪^1‬‬
‫ושמנה שנים ליהולם הלי מ כ‬ ‫במלכו ן ש נ ^ אחת מרך ב ‪T ^ V H‬‬ ‫שהיה יהורם חילם‬
‫ושובם א מ י ד ה עתללד־ז כ ת ע מ ד י‬
‫וזהו לחוק מאל מללך הפשכ!‬ ‫בתלעאל‪:‬חמרמתניךי ושם אמו עתריהו ברת־־עמרי מלך‬
‫והפילוש הצכק צי יהולם חיה‬ ‫ואזל באורח‬ ‫מלבא ךישיאל !‬
‫וילך בדרך בית אחאב‬ ‫כל חנזלת מתנים ישראל‪:‬‬
‫מתל מאלבעים שנה ולא מנה‬ ‫בירת א ח א ב ו ע ב ד ך ב י ש ק ך ב ם יי‬ ‫לשון זילמ נ ט ל ׳ הוא‬
‫מימי מלכותו אלא סמנה שנים‬ ‫ב ב י ר ת א ח א ב ארי ח ת נ א ד ב י ר ת‬ ‫לכי סהוא שולחו ל ויעש הרע בעיני יהוה כבירת אחאב‬
‫שמלך בחזקתו אבל מעת שנפל‬ ‫ו א ז ל ע ם יורם ב ר‬ ‫א ח א ב הוא ‪t‬‬ ‫וילך י'‬ ‫ללכל הסכנה‪ :‬לאחל כי חתן בית־אחאב הוא‪:‬‬
‫ביל העלבים ונפל גס כן בחליו‬
‫אחאב לאגחא ק ר ב א ע ב [ חזאל‬ ‫מכני הנביאים׳ מנה את־יורם בן־אחאב למלחמה עכם־‬
‫לא מנו לו ימי מלכותו והשלימן‬ ‫‪-T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TI:‬‬ ‫בן אמיתיהיה‪ :‬הנעל‬
‫‪TT-:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫־‬

‫)המלים אחזיהו בחייו מעת ש‬ ‫ח ז א ל מ ל ך ־ א ר ם ברמות גלעד ויכו ילייגיצ מ ל ב א ך א ר ם ב ך מ ו ר ת ג ל ע ד ו מ ח ו‬ ‫הנכיא׳ נעלו של אלישע‬
‫שנפל אבמ )הלך בלא חמלה‬ ‫‪fcrtf‬‬ ‫ותב‬ ‫^ ג ש א ר ם ית יורם‬ ‫רשב יורפם‬ ‫ן‬
‫הנביא כך תילנם ו ארמים את־יורם‪:‬‬
‫)היו עשרים שנה )כשהמליכו‬ ‫‪r‬‬ ‫‪s‬־ ־‬ ‫יונתן ןא‪:‬ל עולימא‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• -‬י‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪V‬‬
‫מלבא לאתסאה ביזרעאלמןמחתא‬
‫אחזיה) בחיי אבין היה בן עשרי׳‬ ‫המלךלההךפא ב!ןךן‪5‬אל מן־הםכים‬ ‫מלמילא לנבייא‪:‬‬
‫ושתים שנה כמו שאמי ה נ ה ומה‬ ‫רמחיוהי א ג ש א ר כ ם ב ר מ ת א כ ד‬ ‫אתם‬
‫שאמד ושנה אחת מלך בירושלם‬ ‫אגיח ק ך ב א ע ם ח ז א ל מ ל ב א ך א ך ם‬ ‫אשר יכנהו ארמים ברמדה בהלחמו‬
‫ר כפ‬
‫אחר מות אביו אבל בחיי אביו‬ ‫ארת־חזהאל מלך ארם ואחזיהו בן ני‪/‬ילין » ו א ח ף ד ה ב ר יהוךבם מ ל ך ש ב ט א‬
‫מלך עשרים שנה וכשמת אבינ‬ ‫ך ב י ת י ה ו ד ה נ ח ת ל מ ס ע ד ית יורם‬ ‫‪:-I.-‬ך( ־‬ ‫י‬ ‫‪V-•T\VJV‬‬

‫יהורם מלך יהודה ירד לראות א ת‬

‫‪T‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫‪l‬‬

‫רלבג‬
‫היה כן מב סנה)המליכוהו פעם‬ ‫^‬ ‫ב ר א ח א ב ביזרעאל‬
‫ן‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א ר י‬
‫‪v‬‬ ‫• ‪•.‬‬ ‫ז־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ t^t‬י ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫אחרת)לא מלך אחר מיתת אבי‪,‬‬ ‫ו א ל ש ע ^‬ ‫־"‪1‬‬ ‫־‬ ‫קעשלים)שתים שנה‬
‫י‬ ‫־׳׳־‬ ‫י‬ ‫־׳‬ ‫•‬ ‫י‬

‫אלא שנה אחת‪ :‬ושם אמו עתליהו‬

‫•‬ ‫)‬
‫ביזרעאל כי־חלר־‬ ‫יורםא ‪i‬בן־־אחאב‬
‫ריי‬
‫אחזיהו כ מ ל ט ׳‬
‫כ ת עמלי ׳ ולמעלה אמל כי‬
‫ל ח ד מ ת ל מ י ד י נב!;א ו א מ ר‬
‫ליה זרז ח ך צ ך ו ^ י ב מ נ א ך מ ש ח א‬
‫‪Knp‬‬
‫‪ •V‬זג‬
‫ואלישעהנב;א קרא לאחד ?בני‬ ‫א‬ ‫^ר ‪ 3‬ן‬ ‫והנה כ &‬ ‫ט‬
‫יהילם אביו בת אחאכ היתה לו‬ ‫הנביאים ויאמר ל ו חנר מתנ׳ךיוקח‬ ‫אלבעיס ושתים שנה‬
‫לאשה נ א מ ל כ י ב ת אחאבהיתה‬ ‫הדין בירך ואזיל ל ר מ ו ת ג ל ע ד ‪1‬‬ ‫‪I-‬‬ ‫‪»:‬י ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י־‬ ‫־‬ ‫‪v‬‬ ‫־‬ ‫־ ‪ :‬־ •‪A‬‬ ‫יהנהמהסמנ׳ בלבלי‬
‫ואמ׳ בת עמלי כי בני בנים הלי‬ ‫ו ת ה ך ל ת מ ן _וחזי ת מ ן י ר ת י ה ו א‬ ‫§ך השמן הזה ב;דך ולךךמית נך‪/‬ןד‪:‬‬ ‫י ף י ם איני ללילת‬
‫ה ם ככנים וכן ותבאנה אל לעואל‬ ‫אך לעת כ‬ ‫יכאת‬ ‫׳‬
‫ו‬ ‫בר יהושפט בר נמשי'ותהך‬ ‫ובאת שמה וראה־שס יהוא בן־‬ ‫'‪'7PI‬׳לסע‬ ‫‪1‬‬

‫שהיה אבי אביהן וכן זלנבכל‬ ‫‪I‬‬ ‫״‬

‫צמיחת מלכית עמלי‬
‫ותקימניה מגו אחוהי ותעיל יתידיז‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪J I‬‬ ‫‪TAT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT‬‬

‫בן שאלתיאל והוא היה בן פיאה‬ ‫‪ :‬מיל שס‬ ‫יהושפט בן־נמשי ובארת והקמתו‬ ‫יזםל כעכיל היותו‬ ‫'‪7‬י*‬
‫שהיה כן שאלתיאל)לכיס ככה‬ ‫ותסב מנא‬ ‫תון בגו תון ‪1‬‬ ‫‪|••-. -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• ; • I T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מזיעי קרהלושנהלנ‬
‫ומה שחמר בו חתן בית אחאב‬ ‫ק ^‪1‬‬ ‫ךמעיח^ן‬ ‫מס מלך יסלאל)זה‬
‫והוא היה בן חתז בית אחאב‬
‫ן ת י מ ר‬

‫^‬ ‫^‬ ‫' ' ‪. . .‬‬

‫ר י ע י ה‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ז‬
‫מתוך אחיו והבי״את אתו חרר בחדר‬
‫״‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫שיזחל סלשיס )אחת‬
‫הוא נם כן חתן להם כלומר כי‬ ‫א‬
‫ל?‬ ‫‪9‬‬ ‫י‬
‫ברנן א מ ר יי מ ש ^ י י ^‬ ‫‪ :‬ולקחה פךחשמן ויצקת על־‬ ‫*נהלאסא מלך עמלי‬
‫קרובתו עמהס‪:‬‬
‫היתה קלוכתו‬
‫חיתון היתה‬
‫עי תון‬ ‫ג נסיע ע ל י ש ר א ל ו ת פ ת ח ד ש א ותעריק‬
‫ר א ש ו ו א מ ר ת כרתיאמר יחור־ז‬ ‫*לכל ישראל ואחל זה‬
‫מן המכים י סם כמו מן ה מ מ ת‬ ‫־ל ומיל ולא ת ס ב י ן ואזל עולמא ת ל מ י ך א‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־י‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪:.‬‬
‫מלך שש שניםואחאכ‬
‫דאמל האחל מ כ ה כסמל על‬ ‫ד נ ב י א לרמיות ג ל ע ד ן ו א ת א ו ה א‬ ‫•ל‬
‫משחתיך ל מ ד ך אל־‪°‬ישראל ופתחת‬ ‫עשרים וסתים <‬ ‫ג כ ן‬

‫משקל מ ט ה )כן אמר התלנום‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: -‬־‬ ‫• נ <‬ ‫‪+:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫הנערהנער הנביא ר^ת נלעד‪:‬‬ ‫יאחזיה שנתים דורם‬
‫רבני חילא יתבין ו א מ ר פ ת ג ם א י ת‬ ‫וילך‬ ‫הדלת ונסתה ולא תחכה ן‬
‫מן מחתא‪ :‬אשד יכוהו׳ כמ<‬ ‫ויבא והנה שרי הוזיר ישכינם ויאמר‬ ‫היהבסנתסתי׳עסרה ה‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪- : -‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪:T‬‬ ‫יי‬ ‫‪-‬‬ ‫״‪.‬‬ ‫‪T‬‬
‫~‪,‬‬
‫הכוה) עתיל כמק)׳ עבר)כמוהו‬ ‫ארבעים ושתים‬ ‫דבר לי אליך השר ויאמר יחוא אל־‬ ‫ה י י‬

‫לביס‪ :‬לאחל מבני הנביאים׳‬ ‫לי ל מ ל ל א ע מ ך ך ב א ו א מ ר י ה ו א‬ ‫‪fit -‬‬ ‫שעמלה מלכות‬‫"‪JtT1‬‬ ‫שנה‬ ‫״‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪.V‬‬

‫אמלו כי מנה כן אמתי היה‪:‬‬ ‫מן מ ב ו ל נ א ואמר ע מ ך ך ב א ן‬ ‫ושם אמו מי מכרנו ויאמר אליך השר‪:‬‬
‫חנור מתניך י אמר לג זה כלי‬
‫וקם‬ ‫עתליהו כת ^גמרי‪/‬‬
‫שילך במהרה דהיכ במהרה‬ ‫‪1‬‬
‫הלה היא אשר ‪ /‬כ ר כ י <נייתז מתנה ‪uAroo‬׳ ?יאחד קראתי נועם יןיאתד קראתי ‪ cAai‬נ׳ מ‪ :‬זערד׳ נהחא'וסיס'נמסר גשטיאל‬
‫‪y J‬‬
‫ל‬ ‫כעול שאין יהורם שהלך‬
‫‪ pVt‬נ' סיםז נ'‪ :‬ה' ‪3‬םוקי' אית יהין מסה שם וסים' ערת תמיד ליררתיכם ׳ ונאת שמה וראה שם ^יא י י״י ‪p) ! t o W tow!.‬׳ אמל‬ ‫היא בת אחאכ^‬
‫*ימ אדמים את יורם‬
‫‪,‬‬

‫‪L‬‬ ‫«‬ ‫•‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫*‬ ‫‪m‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪B‬‬ ‫הנה סבב ה ס ם< יתעי‬ ‫‪1‬‬
‫^כלמות נלעל נפלו‬
‫אין מושתק מלכי ישלאל א מ מ‬ ‫מחיזכ )יגלם כנו כי‬
‫^ ל מפני מחלוקתו של מלם כ ן‬ ‫הלך להלחם‬ ‫מ‬ ‫י ס‬

‫אחאכ זזה השמן לא היה שמן המשתה כי לא המ מנשחין מ אלא מלכי בית לול‬ ‫ב‬
‫למ‪5‬יז נלעל ושם הוכה ח ה היה כלי אל שהיה יכול יהוא להמיתו‪ :‬דאמל לו‬
‫אלא סמן אפלסמון היה)אמלו שאול ויהוא נמשחו כפך לא נמשכה מלמתן תר‬
‫^ י ל מ ת נ י ך ׳ צוהולחנולמת^׳וכלי שמכל ל ל ו ן ‪ :‬ולך למות נלעל׳ ילמה‬
‫ושלמה שנמשחו בקלן נמשכה מלמתן‪) :‬לך למות נלעל י והלא למות נלעל‬ ‫‪11‬‬
‫לקחיה מיל מלך אלם אחלי מותאחאכאו כעת מות אתאכ כי אז הצליחו ישל׳‬
‫היתה כיל מלך אלם)אחאכ שהלך לקחת אותה מילן מ ת כמלחמה ההיא )לא‬
‫כמלחמה אלא שככל מת אתאכ והנה היה כזה העת חיל ישלאל שם‪ :‬והכאת‬
‫לאינו אחל כן שלקחה מלך ישלאלמילו)א ת במחנה המ ישלאל לפני למות נלעל‬
‫יילל בחלל ׳ צוהו זה כלי שלא >שמע אלם לכליו‪ :‬ונסת ולא תחכה ׳ לל‬ ‫^‬
‫סהמ חושבין לקחתה ומלך אלם היה בעיל וישלאל כחץ ושם הוכה מלךישלאל‬
‫שלת תמתין לנים אכל תנים תכף השליחך הלכלים והנה קצל בכאן ולא זכל‬
‫והלך לו להלפא כיזלעאל והניח מחנהו סם ואמל אלישע לזה הנביא שילך שם‬
‫הלכלים שאמר אלישע שיאמר ליהיא אך מלבלמ ליהוא למלמ שככל צנהנ אלישע‬
‫למחנה ישלאל שהיה כלמות נלעל ויחסח שם את יהוא זה לא יתכן כי ילמה כי‬
‫ויאמר‬ ‫לומלאותןהלכלים‪:‬‬
‫בתיךהעיל המישלאל שהלי אמל והבאת אותו חלל כחלל )אומל דכא הכיתה‬
 ‫רש‬ ‫מ ל כ י ם כ פ*‬ ‫‪(711‬‬
‫אתם ילעתס את האיש ׳ אתם מכירים את האיש שהוא מסינע ד א מ ח שקל אתה'‬ ‫אללאשו׳ אל עם יי׳‪ :‬אלי״שלאל׳ כמועל‪ :‬ולמי כל עבלי יי' יי עבית בכללם‪:‬‬
‫אומל מעלים אתה מה שאמר לר‪ :‬אל נרם המעלית ׳ על דרג שעיא כמין מעלות‬ ‫משתין בקיל ועצול ועזוב ׳ פילשנו אותם למעלה‪ :‬ואין קובל ׳ כי כשהלכו לקבלה‬
‫עשימת למיל שעות המם ללעת עכ כל סעה ושעה כשהצל מלל סעה אחת י נלה‬ ‫לא מנאי כה אלא הנלנלת וכפות הילים ולא קבלו העצמות ‪ :‬ויאמל לו השלים ׳‬
‫אורלוימ בלעז לסון פנס והנדחה שכהילכותשחישה מן הלשון הזה הוא סס)חמ‬ ‫הנליל שכשרים שאל ממנו השלום‪ :‬המשונעהזה׳ היו קולאיס לנביא משוגע לפי‬
‫ןהןלך ומלל וכלא׳ כמין‬ ‫שפעמים בעת הנביאה היה‬
‫גבס! שית למעלה‪ :‬אם‬ ‫מנהגם כמי המשינע ושיצא מ והכיתה ה׳ מלרע ג׳ חם וב׳ מלאים בהא בתרא וסימ' והכית את כל זכורה ׳ והכית את מדק ׳ והכית את ארם‬
‫ישאתנפשכ׳׳שחמליך‪:‬‬ ‫באפק הסרים ׳ את עמלק ׳ את בית אחאנ אדניך ב' בתראי םל‪ :‬ויאמר יב סבירין ויאמרו וסיס' נמסר בסדר‬ ‫מדעתי כמי שאמר )יפשנ‪ 1‬נ ס‬
‫מן העיל׳ מן למות‬ ‫מטור־ג וגם בספר שפטים סימן יא; יורם יא וסי' נמסר לעיל בסיפרא סימן ח'‪ :‬אל יצא ג וסי׳ אל יצא איש‬ ‫הזא כנלמ לפי שיש להם כטיל‬
‫נלעל‪ :‬לגיל׳כמילהגיל‪:‬‬ ‫ההלנשו׳)הנחית הנפשיות וכני‬
‫שפעת׳ גלולי‪ .‬את‬ ‫‪1‬‬
‫ישראל הרעים שהיה לעתם ולכם ו^ם ‪1‬על ל ב י ת א ‪-‬יאריק ^ " ^ » מ ' י ״ רקם דכא הביתה ויצק השמן אל־‬
‫ז י ט‬
‫א‬

‫ממיס‬ ‫אתר הצעל המ קולאים לנכיא‬

‫ראשו ויאמר לו כיה־ אמר יהיוהאלהי‬ ‫ךישיי׳ ו א ש ר ל י " ׳ ? ת ז א מ י יי‬
‫•לבג‬ ‫ילעתם ׳ אתם ילעתם את האיש א ל ה א ד י ש ך א ל מ ש ר ו ת ך ל מ ה ו י 'ל כסיפ ישראל משחתיך למלך אל־־עפם‬
‫יי׳ משינע ללך כזמן‪ :‬אתם‬

‫ויאמר לו השלים׳ רל‬ ‫מ ל כ א ע ל עמא ד י ע ל ישראל ן‬ ‫זאת לכליו כי אני לאילעתי מ ה‬

‫והכיתה את־‬ ‫ל'מ ל מר ‪1‬ע ע יהוה אל־ישראל ״‪.‬‬
‫שככר אמ׳לו זה אחל‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• • :‬‬ ‫• ‪ :‬י •י;‬ ‫‪r‬‬ ‫; *‪v‬‬ ‫ך‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫עיקר‪:‬‬ ‫לבלמ ולא אמל לי לכל‬
‫מהשרי׳ אשר שם וחקר‬ ‫בירת אחאב א ד נ י ך ונקמתי דמי י‬ ‫ואתפרע פורענות ך ם עבדי נ ב י א‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ממנו‬ ‫שקר ׳ כי אתה מעלים‬
‫עמו אם הלבד שלבד‬ ‫ורמי כ ל ע כ ד י א דיי מ י ר א ד א י ז ב ל‬ ‫^ א מ ר לך ולבל סיל אמר לך‪:‬‬
‫אליי היא שלים אי הפך‬ ‫עבדי הנביאים ודמי כד־עבדי יהודה‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T • :‬‬ ‫• ‪T‬‬ ‫‪* -‬‬ ‫* ‪ :‬־ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־‬
‫אל נ ל ס המעלית׳ אל המעלה‬
‫כי לנילי היו הנביאים‬ ‫מיד איזבל‪ •:‬ואבד כל־בית אחאב‬ ‫ב ל ב י ת א ה א ב ואשיצי ‪1‬‬ ‫העליונה שבמעלות)יונתן תלנם ו ל ב ד‬
‫ליעל רע לישראל והנה‬ ‫‪AT‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫; ‪v.* T‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫•‬ ‫• ‪/ -‬‬ ‫ל א ח א ב ידע מ ד ע ואחיד ושביק‬ ‫ס‬ ‫על ללנ םעיא והוא אכן‬
‫קראי הנכי משונעלפי‬ ‫הסעות‪:‬‬ ‫שמסמנין אותה ללעת‬
‫והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור‬ ‫ו א ת ן ית ב י ת א ח א ב‬ ‫בישראל»‬
‫האםללומ‬ ‫סמריב‬ ‫ד ת ק ש ל ׳ המלל יקלא קשר‬
‫ונתתי את־בית‬ ‫ועזוב בישראל‪:‬‬ ‫כבית ירבעם ב ר נ ב ט וכבית בעשא‬
‫שכלם בסי היו שינים‬ ‫‪: -‬־ ‪T‬‬ ‫; ••‬‫‪-‬‬ ‫‪T :‬‬
‫‪• :‬די‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪•• :‬‬ ‫לפי שהמלל הוא כהתקשל זה‬
‫"‪•J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:T‬‬ ‫־ !‬ ‫•‬ ‫• ;‪ • V‬ו‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫• ־י‬
‫כשאר הענינים‪ :‬אתם‬ ‫אחאכ כבית ירבעם בךנבט וכבית‬ ‫וית א י ז ב ל ייבלין‬ ‫ב ר אחיה ‪1‬‬ ‫מם זה להמ׳ כלב אחל וכהסכמה‬
‫ילעתסאת האישיאת‬ ‫‪v:‬‬ ‫אחת‪ :‬דורם היה שומר׳ עתה‬
‫‪V‬‬ ‫;‬ ‫; ‪AT‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪: T!T‬‬ ‫׳ ‪T :‬‬
‫פ ל ב ן א ב א ח ס נ ת יזרעאל ולירת‬
‫שיחו ׳ דל אתם מכילי'‬ ‫ואת־איזבל‬ ‫ס פ ד היאך היה הקשר חזק כי ךכןביר ו פ ת ח ד ש א ו ע ר ק ‪ 1‬ויחיא כ יוד מ־ל בעשא בךאחיה‪:‬‬
‫א ת האיש ואת לכרמ‬ ‫•‪TV‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫ז ; ‪»v ,‬‬ ‫א ם היה יורם שם לא היה הקשר‬
‫שחין בהם מחש ולזה‬ ‫נ פ ק ל ו ת עברי ךבוניה ואמר ל‬
‫א ז כי היו שרי החיל אשר שם השלכם מ ה דין א ת א ש ^ א הדין ;<»;ייו ‪ :‬צ א אל־עברי אדניו ו י א מ ר לי‬
‫ואין‬ ‫יזרעאל‬ ‫בחלק‬ ‫הכלבים‬ ‫יאכלו‬
‫א ק לכם לחקור על‬ ‫יליאים מיורם ולא היו נסכחים‬
‫לכליו כי לא אמר לבר‬ ‫בא־־המשנע ויהוא‬
‫הזרה‬ ‫הדלת ויניס‪:‬‬ ‫מדוע‬ ‫ויפחה‬ ‫קברל ו ם‬ ‫הש‬ ‫ל ו ת ך ו א מ ר ל ה ו ן א ת ו ן ידעתין‬
‫ע ם יהוא למלול כו אלא שיורם‬
‫־‪,T‬‬ ‫‪T V -‬‬ ‫־';‪./-‬‬ ‫י•'^‬
‫•י־ ‪ r‬־‬
‫‪V‬‬

‫שיהיה לו שירם‪:‬‬ ‫־ י ־ די־‬ ‫כ לסמי‬ ‫ואמרו‬ ‫י ת ג ב ר א ו ת שועיתיה ‪1‬‬ ‫שהיה שם כלמית נלעל שומל‬
‫ויאחלו שקל הנל נא‬ ‫אליך ויאמר א ד י ה • אתם ירעתנבם‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫בען‬ ‫הוי‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫העיל מפני חזאל היה מקלה)‬
‫ב׳‬
‫לנו ׳ לל ה נ ה לכליך‬ ‫לםיכ‬ ‫שהיכה שם יהיצלך ל)‬
‫ה ס שקל הגל כא לנו‬ ‫ףאמרו‬ ‫את־האיש ואת־שיחו‪:‬‬ ‫בדין וברין א מ ר ל י ל מ י מ ר בך^ן‬
‫• ׳‪-‬‬ ‫־ ‪I‬‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫‪r .‬‬ ‫‪V‬‬‫‪• T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫להתלפא כיזלעאל וכין כך כא‬
‫מ ה אמר לך כי לכל‬ ‫א‪.‬מר יי מ י ש ח ת ך ל מ ה ו י מ ל כ א ע ל‬
‫ישקר רהנד־נא לנו ויאמר בזאדז‬ ‫הנביא אל יהוא ומשחו והתקשלן‬
‫סול אמר א ל ך ‪:‬‬ ‫‪' T‬‬ ‫י‬
‫וגסיבו נ ב ר‬
‫‪S‬‬
‫־‬
‫ואוחיאו‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬
‫‪ AT‬ל א ל ‪1‬‬
‫‪V‬‬
‫!ש‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫'‬ ‫‪I‬‬
‫עמו שלי החיל אשל שם‪ :‬מן‬
‫וימהרו ויקחי איש‬ ‫יהוה‬ ‫אמר‬ ‫בה‬ ‫לאמיר‬ ‫אלי‬ ‫אמר‬ ‫ובזאת‬ ‫כסיפ‬ ‫‪J‬‬
‫ל ב ‪ 1‬ש י ד ח ושויאו תחותיוךהי ל ד ר ג‬
‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪j -‬‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫• ^‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪T .‬‬ ‫המכים ׳ שם כמו מ ן המכות‬
‫כנלו׳ לל סכל אחל‬ ‫כהיס׳‬ ‫ל‬ ‫*אחל האחל מכה בסנול וכן‬
‫מהשרים אשר שם‬
‫משחתיך למלך אל״ישךאל‪:‬‬ ‫ש ^ א ות?ןעו ב ש ו פ ר ו א ^ ר ו מ ל ך‬
‫•ל‬ ‫ו מ ר י ר י ה ו א ב ר יהיושפט‬ ‫יהוא \‬
‫אסר‬ ‫א מ ד התרנו׳ מן מחאתא‪:‬‬
‫לקת כגלי ושמהו תחת‬ ‫וימהרו ויקחו איש בנרו ףשי״מו‬ ‫•כוהו׳ כמו הכוהו עמיל במקו׳‬
‫יהיא לעינם המעלית‬ ‫ב ר נ מ ש י ע ל יורם ויורם ה ו ה נ ט י ר‬
‫תחתיו אל־־נרכם המעלורת ויתקין‬ ‫עבד )כימה) לכים‪ :‬א ם יש‬
‫אשל העלוהו שם כלי‬ ‫ל‬ ‫ב ר מ ו ת ג ל ע ד הוא ו כ ל ישךאל מן‬ ‫א ס לצונכם אתי‬ ‫צפםכם׳‬
‫שיהיה גבוה מאל על‬ ‫בשופר ויאמרו מלך י ה ו א ‪:‬‬
‫״ |‬ ‫‪- T‬ן י‬ ‫־ ‪V‬‬ ‫־ ‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ותב‬ ‫קדם חזאל מ ל כ א ד א ר ם ‪:‬‬ ‫להמליכני כאשל אמם מראים‬
‫כלם כמםפם המלך‪:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪: -‬־ ‪V‬‬ ‫‪T ; -‬‬
‫‪TV:‬‬ ‫‪:‬־‪-T‬‬

‫*גזרוני בזה הלכד סלא יצא פ י ח ו ר כ ם מ ל ב א ל א ת ס א ה ב י ז ר ע א ל ‪ 5 j‬ויתקשר יהוא בךיהושפט בן־נמשי‬

‫)יתקשר יהוא בן‬ ‫"״ק™ נלער הוא וכל״ישראל מפני חזאל‬ ‫כסי‬
‫*‬ ‫! • ‪::‬‬ ‫‪T T - • :‬‬ ‫‪T : -‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫שליט מן העיל ללכת להניל כ‬
‫ברמרת‬
‫וישל יהוךס ה מ ל ך טו יהוממו׳ ריכה לימר‬
‫ישמר‬ ‫היה‬ ‫ויורם‬ ‫אל־י־ורכם‬
‫ס‬
‫מ ל ך א ך ״״‬ ‫י ננני‬‫ז‬

‫ד‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ך‬ ‫מךזתא‬ ‫מן‬ ‫בתלעאנ ליהולס כי כזוכ הוא‬
‫שהתקשר עם השלים‬ ‫^‬ ‫ד ה ת ר פ א ?יזרעאל מן־המכי•‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫ק‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ע נ כ א עלי) פתאום ולא ישמל‬
‫אסלשםכננדמליזכר‬ ‫י״ *‬ ‫‪j‬‬
‫ך א ך כ ם ואמר י ח ו א א כ מ ך ע ו ר ת‬ ‫מ מ נ ו ‪ :‬לניל׳ כן כתיכ וקלי‬
‫כי סכת ז ה הקשר היה‬ ‫יכהו א ר מ י ם בהלחמו ארת־הזאל‬ ‫מצאנו‬ ‫להניל )שניהם נכונים כי‬
‫נ פ ש כ ו ן ל א יפוק מ ש י ז ב א מן ק ר ת א‬
‫‪,‬‬
‫היות מרס מיכה בלמו‬ ‫מלך א ר ם דאמר י ה ו א אבם־ןש‬ ‫ורכב‬ ‫למיזל לחואה ביזרעאל ‪:‬‬
‫לכים‬ ‫המקור בחסרון ה ה א‬
‫גלעד כי לולי זה ככל‬ ‫שהוא‬ ‫תורה‬ ‫כמו לשמיע כקיל‬
‫היה שימי בלימת נלעל‬
‫נפשכנם א ל ץ צ א פליט מן־הער‬ ‫‪i‬‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫במו להשמיע ללאותכם כמו‬
‫והיל יסל' מפני חזחל‬ ‫וירכב‬ ‫להגי? ל ל כ ת לניד ביזרעאל‪:‬‬ ‫‪/‬‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ואחזיר•‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫להלאותכם )הלומים להם‪:‬‬
‫שהיי לוגה לכמש רמות‬ ‫ק‬ ‫שהיה‬ ‫א ת שפעת יהוא י לכוי עם‬
‫יהוא וילך יזרעאלרת כי י‪1‬רם שכב‬ ‫ך ב י ת יהודה נ ח ת ל מ ס ע ד ית י ו ר ם‬
‫נלעל ומפני ‪.‬יראת‬ ‫‪r‬׳‬ ‫ב א עם יהוא וכן שפעת נמלים‬
‫שמה ואהדה מלך *הודה ירד לראות‬ ‫ו ם כ ו א ה כןאם ע ל מ נ ך ל א‬ ‫ו‬
‫השרים ממנו לא היה‬ ‫אני‬ ‫‪1$‬פע יידם ינקו‪ :‬שפעת‬
‫‪/‬‬ ‫ץ ‪S‬‬ ‫<‬ ‫־‬ ‫‪rT1-TT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ו׳ ‪ -‬־ ‪l r ; | :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ן‬‫־י ‪T A‬‬
‫א פ ס ר אז כל זה אך‬
‫(‬

‫ב י ז ר ע א ל _ י ם ז א _ית נ מ ‪ 5‬ך י ת ‪ .‬י ה ^‬

‫והעיפה עמד ע^ל־‬ ‫׳יא את־יוךס ״‪.‬‬ ‫אינמ‬ ‫לואה* התמכמז ההא כי‬
‫ק ר ה סהוכל שם ו‬ ‫ב מ י ת ו ה י ו א מ ר מ ש ר ת א נ א חזי‬ ‫סמיך ופחוהז חכמת )לעת‬
‫והוכרח מפני זה ללכת‬
‫ביזרעאל ו י ר א ‪r‬את־שפעות‬ ‫המגדל‬
‫• י*‬ ‫י ״ \ ‪:‬־‪: s::‬ז ־־‪:‬‬ ‫ו א מ ר יהיוךכם ד ב ר ך כ ^ א ו ש ל ח‬ ‫א ם אתן שנת לעיני כשמחת‬
‫ביזרעאל וזה מ מ ה‬ ‫יהוא^בבאו ויאמר שפעת אני רארה‬ ‫ואזל‬ ‫ל ק ך מ ו ת ה ו ן ויימר ה ש ל ם ן‬ ‫בקציר והלומה לו שכתבנו‬
‫שהיסיר הררך אל ז ה‬ ‫'‬
‫<‬ ‫נ»כ‬ ‫י<‬ ‫משלת‬ ‫*‪:‬ספל מכלל‪ :‬ל כ כ ׳‬
‫ו י א מ ר יהורם קח רכב ושלח ״ ל‬ ‫ר כ ב ס ו ס ^ א לקךמותידי־ז ו א מ ר‬
‫הקשר‪ :‬א ם יש נפשכם׳‬ ‫לוככ הסוס יקרא רככ ועתה‬
‫לצה לומ׳אם לצונמ*‬ ‫לכב על סוס אלוניו ללכת ל ב ר נ ן א מ ר מ ל ב א ה ש ל ם ו א מ ר יהוא יי לפין לקראתם ויאמר)זשלוכם‪:‬‬
‫הזה‪I s‬לא‬‫להחזיק כקשר ה‬ ‫!ילך רכב הסוס ל ק ר א ת ו ן י ‪ ,‬י‬ ‫מה‬
‫ר‬ ‫א ‪0‬‬ ‫‪.‬לקלאת יהוא‪ :‬על‬
‫יצא שים אלם מן ה ר‬
‫ע‬
‫י‬ ‫יי‬ ‫־‬ ‫‪ -‬י ״ ־ י ‪ :‬י ‪\ '. .‬‬
‫כ‬ ‫‪ ^ « ,‬י ל זה‬ ‫אמר ד מ ל ך השלום ויאמר י ה ו א‬
‫& מ כ‬

‫בתדעאל כי זה יהי'‬ ‫‪,‬‬

‫^םהםיז ׳ אל יצא פליט מן העיר ׳ באו הכום איש אל יצא‪ :‬ויאמר ו בקריא׳ וםימ׳ ושלח לקראת ויאמר השלום ׳‬
‫בסה אל שתחזק יול^‪.‬‬ ‫אףיחםדאמרהאח׳ דאםר הצילני ני אלי אתדז׳ תשוע ויאמר הנני׳ הד המרבה לא לז׳ ויאמדאדםאך‬
‫לננלי ולא נוכל לעש)'‬ ‫פרי לצדיק‪:‬‬ ‫^‬
‫הללוש ממנו^ ויל‪£‬‬
‫מה‬ ‫ק ח ל כ ב ושלח ל ק ל א ת ם ׳ ר ל ר ו כ ב ס ו ס ‪:‬‬ ‫א ת כגיעת יהוא י ל ל שפע ע ם שהי׳ ב א ע ם יהוא י‪:‬‬
‫ח\ח‬ ‫רדס‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫מלכים‬ ‫רש‬
‫ו‬
‫על הם ׳ הראשון כן )השני ע י אליהם שלא כמנהג ט המנהג מ י ה ם מלה אחת‬ ‫א ת מכבים צמלים ׳ את אשר אני)אתה היינן רוכבים צמלים אחל אחאב כיום‬
‫<עד אליהם היא כ‪/‬וספת ביא)ל ט היה מספיק א ס י א מ ל אליהם א) עליהם לבלן ג‬ ‫שהלנ את נבות ־‪) .‬יי׳ נשא עליו ׳ כיל אליהו הנביא המשא הזה ואנחנו שמענו‪ :‬הכתו‬
‫)המנהג כמנהג יהיא ׳ מנהג הלכב כמנהג יהוא שהלא נוהנ רככו כםנעין‬ ‫אל המלכבה ומ׳ ׳ ובלכלי הימים הית אגמל ויבקש את אחזיהו)ילכלהו והלא‬
‫)ית כשנעון ינהג בניח מלכל י‪ .‬השלים על זנוני ׳ מה עני( השלים שיגיע על זמני‬ ‫מתחבא בשמרון ויביאוהו אל יהואישלישב המקלאות דנס ללךהנן מי‪1‬לעאל‬
‫אמך לא יאות לה ולך שלום‪:‬‬ ‫לשומרון)יללף אחלמ‬
‫)יהפיך יהללם ילמ י האוחזת‬ ‫^ ‪ . 0‬׳ ^ וסימ׳ מה לך ולשלום סב אל א ח ר ׳ וחברו׳ למרבההמשרהולשליםאיןקץ‪ :‬ם נ‬ ‫יהלא• אך ים נימנים‬
‫בלסן הפכה להסב פני) )למס‪:‬‬ ‫זלאשבה׳בכךא־וסים׳דלןבווךא^דמלנים׳ ב א ‪ * ,‬ל א ן‬ ‫^ ‪; C T O T O W ^ W J‬‬ ‫בלבל םהלי לא היתה‬
‫ב‬ ‫ממשלת יהוא‬
‫*שומלון על מם‬
‫א כמל אהלה‪ :‬ט זכלר אני‬ ‫מ ה ־ ל ך ו ל ש ל ו ם ס ב א ל ״ א ח ר י ד ג ר »'׳ ׳׳ייס׳ מד־ז ל ך ו ל ש ל ם א ס ת ה ר לאחורי‬ ‫המחרת כמו שמפולש‬
‫יהיא‪ t ,‬ע ‪ 7‬וחוי ס ט א ד ת ל מ י מ ר א ת א‬ ‫בעניין לכתב • ל ‪,‬‬
‫*‬ ‫‪-‬ן ‪A T - :‬‬ ‫זי ן‬ ‫»‪-‬‬ ‫וי־ •‬ ‫ץ׳‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫!‬

‫)אתה׳ זכור המם שאני)אתה‬ ‫אזיידא‪,‬‬

‫‪7‬‬

‫היינל ל)כבי׳ יחלמ מחלכלי כלומר‬ ‫הצפה ל א מ ר בא־המלאך ער־־חבם‬ ‫ספלים )ישלח שומרון‬
‫ה • ל ע ד לותהון ולא ת ב ‪ :‬ו ש ל ח רכיב‬ ‫הם‬

‫שהין ללכבי' שניהם כלכב אחל‬ ‫ר ש ל ח ר כ ב ס ו ס שני‬ ‫)י^אי^ב‬ ‫ומי )לכותימ פירש)‬ ‫‪:‬‬

‫אל סניהם זה אנל זה ביחל זהז‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫!‬ ‫תניגא‬ ‫םוס;א‬ ‫באגדת חלק )הוא‬
‫נמלים כמ‪ 5‬צמל בקל למלת‬ ‫כךנן א מ ר מ ל כ ״ ^ ה ש ל כ ם ואמר‬ ‫ויבא א ל ה ס ויאמר כ ה ־ ־ א מ ר ה מ ל ך‬ ‫מתחבא בםחללן ם‬
‫י ה ו א מ ד ת ל ך ו ל ש ל ט א ס ת ח ר א ת לל עם כללמ' אני עמך)אתה‬ ‫'שלום ו י א מ ר יהוא מ ד ה ־ ל ך ו ל ש ל ו ם‬ ‫שהיה קולל אזכלות‬
‫עמי היינל לוככי׳ צמלי' דת אלי‬ ‫והוי ס ב ו א ה ל מ י מ ר‬ ‫לאחורי ״‪.‬‬
‫ו ‪DP‬‬ ‫וכותב עז תחתיהם ב ם ב א ל ־ א ח ר י •‬
‫ועד הצפהלאמר‬
‫לכיל אנא לאת כל הדנא לכיבק‬ ‫•ל‬ ‫‪•V‬‬ ‫»ו‪-‬־«לי‬ ‫ולפי לכליהם ים לומל‬
‫א ת א ע ר לותהון ו ל א ת ב ו ך ב ר א‬ ‫ב א ע ר ־ א ל י ה ם ו ל א ‪ -‬י ש ב והמנהג‬
‫זיגאחלאזלין‪) :‬יי׳ נשא עליו׳‬ ‫מ ג נ י‬

‫כ ך ב ך א ך י ה ו א ב ר נמשי ארי ב נ י ת‬ ‫בשגעון‬

‫מ ו ד י‪: . -‬י ־ה"ו א‪ W‬ב ך‪ :‬נן מ ש י ‪AT‬מ ; ‪T 1 • -‬‬ ‫‪it‬‬‫ד‬ ‫שאין החבאה »‬
‫)מן קלם יי' אתנמל עלנהי ית‬ ‫‪K‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬

‫מטל נכואתא הלין‪ :‬את למי נבל‬ ‫ו א מ ר ‪ :‬ה ו ר ם אזדרז‬ ‫‪ »* l‬בנכי' מ ד ב ר ו‬ ‫־ ׳ ־ ‪ .‬״י‬ ‫אחזיהו ‪,‬ו כםנד״ג‪ ™ - -J‬״‬ ‫י‬ ‫אלא‬ ‫י א‬
‫יבקש א ת‬ ‫‪0‬‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫ה )‬

‫)את למיכניו׳ כחלק) לזל בלבל‬ ‫ויאמר !הורם א ס ר ו י א ס ר‬ ‫ינהג‪:‬‬ ‫)ילכלהו כשהיה נם‬
‫וטקיס ך ת י ב י ד ה ונפק יהורם מ ל כ א‬
‫זה יס שאלמלי' בנמ נ ה ל מ עמ)‬ ‫ר כ מ ויצא יהורם מלך^שראל‬ ‫ללך נן)הוא היה מ‬
‫ך י ש ך א ל _ואחזיך־ז מ ל ך ש ב ט א‬
‫)מהם אמל) בנים העתילים‬ ‫ואחדהו מ ל ך ״ י ה ו ר ר ת איש ב ר כ ב ו‬ ‫מלסיע לעסו׳ מתחלה‬
‫לצאת מ מ מ )אא* זל פי' )את‬ ‫ד ב י ת ‪ :‬ה ו ר ה נ ב ר ב ך ת י כ י ד ה ונפקו‬ ‫*‬ ‫־‪•1‬־ ־ ־ • י ‪ ,‬׳‪V‬‬ ‫‪V‬‬
‫שהיה בא לשומלון‬
‫ו י צ א ו ל ק ר א ו ת י ר ה ו א וימצאהו ‪v M»&«M‬‬
‫למו כנמ מגזל מ ה ם נחלתם ג‬ ‫‪1‬‬
‫ל ק ד מ ו ת יהוא ואשבחוהי באחסנת••‬ ‫שלי ־ י • י י• ״‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬
‫מפני‬ ‫• י י־‬
‫ומתחבא‬ ‫י־‬
‫לאיתי אמם ׳ ‪ .‬תי גלן קלמי׳‬
‫‪.‬בקליכ גיל אמש כמשמעו הלילה‬
‫ני‬ ‫‪m‬‬ ‫י ז י ^ ה ־ י‬ ‫‪ Spq‬נבות‬ ‫י'^‬ ‫יהול לעשית התועבה ב ח ל ק ת נ מ ת ה ^ א ל ׳ ־•‬
‫בךאורת י ה ו ר ם א ר ת ־ י ה ו א ויאמר‬ ‫הזאת לפי שיושבי‬
‫שעבל;)נאמ'לאליהו ממחרת שמת‬ ‫ךזזא י ה ו ר ם ‪ :‬ת יהוא ו א מ ר ה ש ל ם‬
‫שלמלון ע׳־בלי ע ז הי)‬
‫נכות הנכואה הזאת כי בי‪:‬ם‬ ‫‪7 7‬ג*» יהוא ו א מ ר מ ה ה ע ל ם ע ד ט ע ו ר ת‬ ‫ה ש ל ו ם יהוא ו י א מ ר מ ה ה ש ל ו ם ע ר‬
‫דביאוהואליהנאאנשי‬
‫שמת נבלת שלחו אל איזכל ללא‬ ‫איזבל א מ ך ו ח ר ש ה א סגיאין ‪j‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫וכשפיה‬ ‫ך‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫זנוני‬ ‫יהוא שללפו אחליו‬
‫•‬ ‫־ • •‬ ‫• ‪ T‬י ־‪T T T T .‬‬ ‫•‬‫‪V V‬‬
‫ילל לכלם ללשתל על למחלתו‬ ‫* אחל הכהו אל ה‬ ‫ג‬
‫‪,‬‬
‫ואתחזר י ה ו ר ם ל א ח ו ת ה ואפך‬ ‫ויהפך יהורס יךיו ר ג ם ו י א מ ר א ל ־‬
‫הנבלאה באה אל אחחב בל ביים‬ ‫י‬

‫המלככ׳! במעלה נ ו ל ׳‬
‫שהיה אחאב בבלם לאמל לו‬ ‫ואמר ל א ח ד ה נכלא אהז;דת ז‬ ‫אחזיהו מ ר מ ה אחזיה \ ויהוא מ ל א‬ ‫שסם הביאוהו אלמ‪:‬‬
‫לאיתי הלילה למי נבלת ולמי‬ ‫ר ה ו א מ ל א ןךיה ב ק ש ת א ו מ ח א‬ ‫ירו ב ק ש ת ר ך א ת ־ י ה ו ך ם בין זרעיו‬ ‫ל נ ס מנלן׳ מוכה‬
‫י ת יהורם בין ררעוהי ונפק ג י ך א ‪.‬בניו על ללך קיל למי אחיך‬ ‫בניכלמת‪) :‬כשנת‬
‫צועקים אלי מן האלמה‪) :‬ינס‬ ‫ויצא ה ח צ י מ ל ב ו ר כ ך ע ב ך כ ב ו ‪* :‬‬
‫ו^מר‬ ‫מ ל כ י ה וכרע ב ך ת י ב י ד ח \‬
‫ללך בית ה נ ן ׳ )בלבלי הימים‬ ‫ויאמר א ל ־ ב ך ק ר ש ל^ה ש א‬ ‫‪:‬‬

‫‪P‬‬ ‫כה‬
‫ל ב ך ק ר גבריה ם ב רמיהי ב א ח ם נ ת‬ ‫‪1‬‬
‫היא אלמי והלא מתחבא כשמרק‬
‫שך‪^btyn‬‬ ‫דטר^‬
‫)יביאוהו אל יהיא וימיתיהל נלאה‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫ב‬ ‫‪/‬‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪}n$J‬‬ ‫!? בג‬
‫ה י ז ר ע א ל כי־־זכר אני ו א ת ח א ח ; ל ^ ׳ ל ק מ ז ‪ ,‬א נ א ו א ת כ ד ‪ .‬ה ו י נ א רביבין ז ו נ א ‪.‬כי כללך הכוהל כמו סאמ' להם‬ ‫מ ה לך ל ^‬ ‫‪,‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ס‬ ‫ן ם‬ ‫ז‬

‫הכוהו אל המלככה והם הולו‬

‫ר ב ב י ם צ מ ד י ם א ח ר י א ח א ב אביו • מ ע י ? ל " ה ר א ז ל ק ב ת ר א ח א ב א ב ו ד ת י יומן‬ ‫אחרי׳ עסה זאת כרי‬
‫לו חצים והכוהו והיא נס מיכה‬ ‫ק ר ם יי א ת נ ט ל ע ל ו ר ת י י ר ת מ ט ל‬ ‫ל כ‬ ‫מ י‬
‫אל מגלו וימת ס ם ולא מת‬ ‫ד ח ו ה נ ש א עליו א ת ־ ה מ ש א ה ז ר ת ‪:‬‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫‪ -‬״‬ ‫ז‬ ‫ג‬

‫‪T\-‬‬
‫מ מ ס אלא נשתתי־״מחמת המכות‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫‪1‬‬ ‫הרין‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫־‬ ‫‪-IVjtj‬‬ ‫‪r^p-‬‬ ‫|‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪^t‬ל‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ -‬י‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫־ ‪-‬‬ ‫י‬
‫כמו שאומל בנבל וימת לכו כ‬ ‫א ם ־ ל א ארת;ךמי נבורתואתיךמי ^של '‬
‫ס‬ ‫י<תל להמיתו‪:‬‬
‫נ ב ו ר ת ע ר ה ך מ י בנורתי נ ד ן כןךמי‬
‫כקלכו ולא מת ממש על עסלה‬ ‫בניו ר א י ת י א מ ש נאם״־הוה ו ש ל מ ת י ‪,‬‬ ‫יהמנהנ כמנהניהוא׳‬
‫י מ ם ובן פילוםו)ימת שם ס‬ ‫ב‬ ‫בכןריב א מ ר יי ו א ש ל ם ל ך‬ ‫\ י יי‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪ V‬י ‪ V‬יי ״ ־ ־‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬
‫לל מנהנ המלר‬ ‫‪T‬‬

‫שנשתתק ואחי כן נשאלהל עבליו‬ ‫ב א ח ס ג ת א ה ד א א מ ר יי זבען ס ב‬ ‫ל בחלכןה ה ז א ת נא‪.‬ם״‪:‬חוה ועתה‬ ‫^ יי‬ ‫א‪, 0‬‬ ‫מ‬
‫?‬ ‫ח כ‬ ‫ה‬ ‫ד ה‬

‫להחכ' כשמרק מפני יהיא)עכלי‬ ‫ךמיהי ב א ה ס נ ת א ב פ ת ג מ א דיי ז‬

‫יהיא שרמין אחריו ומצאוהו‬ ‫ש א ה ש ל כ ח ו ב ח ל ק ה כ ד ב ר יחוךה ן‬ ‫ף א היה ניהנ מנהנ‬
‫ואהזיה מ ל ך ש ב ט א ד ב י ת יהורר־ז‬
‫‪ .‬מתחבא כשמרק הביאוהו אל‬ ‫ואחזיה מ ל ך ־ י ה ו ד ה ר א ר ה ויינם ד ר ך‬ ‫י[ י‬ ‫^‬ ‫ב‬ ‫כ ב )‬ ‫כ י ה)‬

‫ל!זא ו א פ ך ב א ו ר ח ^יי״ז‪^ -‬ניא ו י ד ו *‬

‫יהוא ביזרעאל והמיתוהו ס ם ט־‬ ‫‪,,,,‬ו‬ ‫־‬ ‫‪xx- x t‬‬ ‫‪x T . T‬‬ ‫ץ‬ ‫ישוב‪<T1:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫גהגעין בזולת‬
‫עליין לא מ ת )מה שאחל שם‬ ‫ב ת ר ו ה י י ה ו א ‪ .‬ו א מ ר א ף יתידיז מ‬ ‫לל שכבר ה י ה נם‬
‫ב י ו ת הגן ו י ך ד ף א ח ר י ו ‪ :‬ה ו א ו י א מ ר‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ייהפךי‬ ‫ן ע ס‬ ‫י ל‬ ‫ה ) ל ם‬

‫)יקבלוהו כי אמל) בן יהושפט‬ ‫יסיכ לחלעאל אך‬

‫מ ה ו ה י ב ך ת י י נ א ב מ ם כ ן נ א ךגור‬ ‫גם־אתו הכהו אל‪-‬המרכבה במעלה‬
‫הוא לא םקבחה) שם אלא ס‬ ‫יזהל יהוא וילה לן חץ‬
‫ך ע ב ם ז ^ ל ע ם ואפיך ל מ ג ר ו ו מ י ת‬ ‫; ‪••-‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪; T -‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪;t‬‬ ‫‪s‬‬ ‫־‬
‫שנתנוהן לקבזלה ?הניחו אותו‬ ‫־ נ ו ל א ש ר א ר ת ־ י ב ל ע ם וינם מ ג ד ו‬ ‫־הכהו מאחולמ כין‬
‫י ו ד ח י ת י יתיה ע ב ד ו ה י‬ ‫וזמן ‪1‬‬
‫; •‪v‬‬ ‫י ‪"x : :‬‬ ‫‪v JT - j‬‬
‫שמליכוהו עבלמ לירושלם כמו‬ ‫‪T,T -‬‬

‫שאמל הנה וילכיבו אותו עבליו‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ך‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫וקברו^יתיה‬ ‫לירושלם‬ ‫עבריו‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫וימת ש ם ‪:‬‬
‫‪\ t t 'I‬‬ ‫‪i‬‬ ‫־ ‪S• : -‬‬ ‫|‬ ‫*‪T/T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫<‪-‬‬ ‫‪T‬‬
‫_‬

‫ילנשלימה ויקבמ אותו בקבולתו‬ ‫עם אבהתוהי בקךתא רדוד ו‬ ‫‪m‬‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫ן י צ א‬
‫ירושלמה ויקברו א ת ו ב ק ב ר ת ו עס־‬ ‫^‬ ‫‪,1‬‬
‫וגוי‪ :‬במעלהגור׳ לא אמר להם‬
‫שיטה) במעלה מ ר אלא אמר‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫»‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬
‫־‬ ‫‪ ,‬״ ״ » י‬ ‫־«‬
‫‪:‬‬
‫)כרע‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫י‪0‬ע‬ ‫)‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ב‬

‫‪8‬‬
‫לעכלמ שהי) חלפים הכיהו אל‬ ‫אבת^ובןייחד‬ ‫יה‪,‬א ל‬ ‫^‬ ‫ב ל ק ר‬

‫המלככה והם לא השיגוה) כי‬ ‫ס‬ ‫שלו‬ ‫השליש‬ ‫‪£‬היה‬

‫וחברודדה׳דמצאהזבחלקתנבזתהיזרעאלי‪ :‬השלוםד׳תשיםזםי׳עדמונאותהשלומ׳זהיתהלילשם הוא היה נ ס על המלכבה )לא‬ ‫^ ^‬ ‫ייסליכ‬ ‫ת‬ ‫ה ) ב ח‬

‫אחזיה ו׳ וסיס׳ נמסר לעיל כסי׳ בחלק א׳ סוף סימן ככ‪:‬‬ ‫ששון ׳)יהי מ־אזת יהורם י כי זרע השלום הגפן‪:‬‬ ‫^‬ ‫^ ו‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ננית‬
‫השלכהו ‪ v‬חס׳ בליש׳ וסימ׳ במסר׳ רבת ‪:‬‬ ‫‪ .‬״‬ ‫״‬ ‫ם‬ ‫&‬ ‫‪ 0‬ל‬ ‫במק<׳ ^‬
‫אני ואתה א ת‬
‫״‬ ‫השימהועלמעלהנורשהםינוהו בחצים שמה)הוא נם עם כל זי־‬ ‫ל)ככ;סצחליס אחליאחאכ אבמ ׳ רלשאניואתה היינו יחל את לובבים אחלים‬
‫י על מנילי זזהל‬ ‫^‬ ‫^ ^‬ ‫^ ^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪? J J‬‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫^ ^ ‪^ ^ .‬‬
‫י‬ ‫ל א י ת י‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫מ‬‫ן א ת ל מ יכ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ת ל מ י‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫י ן י ז ר י‬ ‫ח ‪ :‬כ ל י ם‬

‫׳׳יויפי שאמר‬ ‫המהג סמך על המבין)כמ)ה)הלבהכמ א‪.‬‬

‫קל‬ ‫י מ ס ׳ אמל למי בניו העתילים לצאת מממ כמ) סבאלמ במה שקלם)אמ׳ אליהו‬
‫ת‬ ‫ל‬
‫*‬ ‫' כלכל יי׳םככללאהכלילה שעכלקילם מצאואיתו למי נכות שהומת כ ע מ ר‬
‫יא‬ ‫מ א רצה למכיר כרמו או להחליפי‪) :‬אחזיהן מלך יהולה לאה)ינס ׳ ספל בלה שכבל היה אחזיה) מתחכא כשממן)יכיאיהג אל יה)א)אולם קצל כזה המתו׳ ו ד נ י‬
‫׳י * ק ‪* %‬כשהכיחיהו‬ ‫יזליהואאמרלהםשימהןאל המרכבה בחציםןהנה אמרלהםזה בהמת) בעליית נ‪5‬ר אשר א ת יבלעם ושם המה) בחצים)נם מ כ ה א!‬
‫ומתשםוהנהזכהלקבולה‬ ‫^)‪7‬חגמנ^‬ ‫^ ^ ^ ^‬ ‫^‬ ‫^ ^‬ ‫^ ^‬ ‫;‬ ‫‪p‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪m‬‬
 ‫רש‬ ‫מלבים ב‬ ‫ותן‬
‫)בשנת אחת עשלה למלם בן אחאכ מלו אחזיהו׳ )למעלה הוא אומי בשנת שתים‬ ‫ובשנת אחת עשרה׳ )למעלה אחר בשנת שתים עשרה)לפי החשמן היא בשנת‬
‫עשלה ועל מלחי׳ יהולס אביו לא מת אנא כשנת שתים עשלה למלם שהלי בשנת‬ ‫ינ כמי שכתב׳ אלא שב׳ שנים המ בהם מקיטעות ימה שאימר זה הנה אף על פי‬
‫חמש ליילס מלך )שמינה שנים מלך)מה) שאמל כאן בשנת אחת עשלה אימל‬ ‫ס א מ ל למעלה מחלת מלכותו וסופה עתה בעת מותו ס פ ל נ כ מלכית) להודיע ט‬
‫אני שמלך בחיי אבי) שנה לפי שהיה נגיף בתחלואים לעים כמה שנאמל בלבלי‬ ‫בפוך‬ ‫כ ש מ קצר) ימי מלכותו)מת)לא מלך אחל אביג אלא שנה אחת‪) :‬תשם‬
‫הימים יאחלי כ ל ‪ /‬א ת‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫עיניה׳ )תשם פיך בעיניה‬
‫נגפי יי׳ לחלי לאין מ‬ ‫בל לישן הזאדז על במד אל וסי והזה אל הבית שבע פעמים ׳ והזה אל נכח פני אהל מועד ׳ ויו מדמה אל‬ ‫)כמוהו שלח) באם מקלשך‬
‫מלפא ויהי מימים‬ ‫שלחו אש במקלשך א) פי׳)תשם הקיר ב׳ בפסו‪ :‬מדמה ו׳ בקריאה וסיס׳ נמסר בויקרא‪.‬־ והיתה ג׳ בעעס׳ בנביאים וסימ׳ והיתה הפצירה י והיתה‬
‫לימים יצא) מעמ עם‬ ‫נבלתאיזבל׳ והיתהחבלהים‪:‬‬ ‫יתתקן בפיך עיניה והפיך הוא‬
‫חליו ימ׳)ימליכו יישבי‬ ‫הכחיל •י ותיטיב את לאשה׳‬
‫ירושלם א ת אחזיהו‬ ‫ובשנת אחת־עע־רה ‪rutf‬‬ ‫ו ב ש נ ת ח ך א ע ש ר י שנין לייוךבם‬ ‫עצמה‬ ‫נתתקן כלימר קשסה את‬
‫כ א ן ה ו א אומד כ ן‬ ‫י‬ ‫ולא‬ ‫כלי שתמכא חן בעיניו‬
‫‪,‬‬ ‫בר אהאב מלך אחדדת על ךבירת‬
‫עשרים וסתים ש נ ה‬
‫על­­‬ ‫‪.‬‬ ‫אחזיר־‬ ‫מלך‬ ‫בן־אחאב‬ ‫ליורם‬ ‫ל*‬ ‫לפי‬ ‫<‬ ‫אלוני)‬ ‫יהלנה‪ :‬זמלי הלנ‬
‫כספ‬ ‫ו א ת א יהוא ל י ז ר ע א ל‬ ‫יהודה ו‬
‫ו‬ ‫אחזיהו כמלכו‬ ‫ויב^א יהוא יזרעאלה‬ ‫יהודה‪:‬‬ ‫מיל‬ ‫ו׳‬ ‫שהדנ זמרי א ת אלה כן כעשא‬
‫ובלבדי ה־מ־ס כן א‬ ‫ואיזבל ש מ ע ת ו ב ח ל ר ת ב צ ך י ך א‬ ‫^לינמ )יהגא נ ס כן ה ל נ אלונמ‬
‫דאיזבל שמערה והשכם בפוך עיניות‬
‫אלבעים ושתים שנה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪VJV-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬
‫ת‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬
‫‪|T‬‬
‫ת‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ת‬
‫*‬
‫ו‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫כן‪ V :‬מי אתי י‬ ‫••‬
‫לפיכך קראו אותו‬
‫‪:‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫‪I‬‬ ‫<‬

‫ה י ה כמלכו וכל ימי‬ ‫׳‬ ‫שמטוה‬ ‫*וי םם בעזרתי‪:‬‬

‫ותיטב ארת־־ראישה ותשקף בעד‬ ‫רהוא ע ל בתרעא‬ ‫מן חךכאן‬
‫יהולם אכמ אלכעים‬ ‫הפיליה מ ן החלון ל א ק וכתיב‬
‫ו א מ ך ת ה ש ל ם זמךי ^טיל ךבוניה ‪1‬‬
‫שנה היו ולא מ ת ל שנ׳‬ ‫דהוא בא בשער ותאמר‬ ‫החלון‪:‬‬ ‫צ ד ן סהוא כמי לזכר והקרי‬
‫וזקף אפוהי ל ח ך ב א ו א מ ר מן‬
‫בו שלשים ושתי׳ ס נ ה‬ ‫דשא‬ ‫השלום זמרי הלנ אדניו‪:‬‬ ‫צקמץ ההא לנקבה והויו נוספת‬
‫כמלכו ושמונה שנה‬ ‫>‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬‫"‪J‬‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫‪:‬־‬‫ן‬ ‫מ‬ ‫א‬
‫‪V‬י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫והכתב יש בו לרם רמז לנבות‬
‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-S‬‬

‫פניו אלי־החלון ו י א מ ר מי״אתיםי‬ ‫נוצותה לשמוט אותו ולסלקו כן‬

‫‪A‬‬ ‫') י '\‬ ‫‪-‬‬
‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫ך‪.‬‬ ‫‪v‬‬ ‫•י‬ ‫‪T‬‬

‫גוה היא לשמטה כי לין סקילה‬

‫היה לה כי מתה בנפלה)למסוה ז‬
‫‪ r i‬מ ל מ ה ׳ כחילק המל מבנק‬
‫שתי שני חילם שנולל‬ ‫‪, L‬‬ ‫י‬ ‫ושתי ו א מ ר ס ע ר ו כעז ית א ר ו ר ת א‬
‫*‬ ‫‪,‬‬ ‫הקל ‪).‬כתכ ז ה לנלנת מספט‬
‫וירמסנה‪ :‬ויבא ויאכל לישת ליאמי" ^ג״י^וזדי•?!‬ ‫־‪-‬־־־־ ••‪ -‬־*'־‪=,‬־ ‪ ; :‬י *‬ ‫האל כלסעה ה‪:‬את כי היה למה‬
‫אכמ נ ג ז ל ה ג ז ר ה ז)‬ ‫‪ : A -‬־ ־‬
‫ץ‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬״‪-‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪V T -‬‬ ‫ה ד א ו ק ב ר ו ה א א ר י ב ת מ ל ב א היא{‬
‫״‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬

‫‪,‬‬

‫מיים שנשא א ס א א ת‬ ‫פ ק ר ו ־ נ א ארת־הארוררת הזארת‬ ‫•ל‪,‬״ד‬ ‫^‬ ‫״‬

‫נ ל א ה ימים כקיל ‪ .‬דלמסנה׳‬
‫*הוא למסה כסוסד כי כ ת מלך‬
‫•‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬
‫וילכו ל י‬
‫ע‬ ‫ת‬ ‫ב‬
‫וקברוה כי בת־מלך היא ‪:‬‬ ‫בדה א ל ח י ן ג ו ל ג ל ת א ורנליא <‬ ‫היא ׳ ואף על פי סהיתה ממלכי‬
‫כ מ נ ג ז ר ה ג ז ר ה על‬
‫כ י ת לול ס ת כ ל ה ע ם‬ ‫לקברה ולא־־מעאו בה כי א ם ־ ־‬ ‫&ימית העולם צליך לנהונ ככול ופסת י ר ד ת ו ו ת ב ו והויאו ל י ד ת •‬
‫כ י ת א ח א כ וכן הוא‬ ‫‪Jt‬‬ ‫‪1‬ן‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T1‬‬
‫ככל נכבל כאמתו מללך המוסל‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪|:AT‬‬ ‫‪:‬‬

‫א י מ ר ימאלהיס ה י ת ה‬ ‫וכפות ה י ד י ם ‪:‬‬ ‫והרגלים‬ ‫הגלגלת‬ ‫ועאבמךרי ד פח ת גאמל יא הד״ד מהן ו את ו ךשמב ל לל מ י מ‬
‫ב‪:‬רר‬ ‫)לא תלה בכבול בעלה לפי ס‬
‫ת כ ו ם ת אחזיהו לכא‬
‫דבר־יהורת‬ ‫ויאמר‬ ‫לו‬ ‫ליישבו״ויגידו‬ ‫קהיא נ ל מ ה מיתת) )אבלון מ‬
‫•ו­‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬
‫ב א ח ס נ ת זזךעאל יכלון ב ל ב י א י ת‬
‫—‬ ‫‪% T‬‬ ‫‪-‬‬

‫א ל יהורם וגי׳ כ ך‬ ‫ה ו א אישר דבר ביד״עבדו אליהו‬ ‫ותהי נ ב י ל ת א‬ ‫ב ס ר א דאיזבל ‪1‬‬

‫ט א ס ה נ ל נ ל ת ׳ כי‬ ‫מלכות)‪:‬‬
‫םנוייה ב פ ל ר עולם‬ ‫התשבי לאמיר בחלק יזרעאל ייאכלו‬ ‫י‪:‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫י ‪T :‬‬ ‫הכלבי׳)לא‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫אכלו‬
‫‪•• :‬‬
‫הניף‬
‫••‬
‫ק א ל כל‬
‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬

‫לסוטה‬ ‫ובתוספתא‬ ‫׳‪«.,‬‬ ‫י‬ ‫ך‬‫‪:‬‬

‫» י••‬ ‫׳•־׳•י‬ ‫<־׳‬ ‫‪8‬‬
‫־ • י י •־‬ ‫־ •‬
‫ךאיזבל כ ז ב ל מ ב ר ר ע ל אפי ח ק ל א‬ ‫ו‬ ‫הנלנלת‬ ‫אם‬ ‫כי‬ ‫בה‬ ‫מצאי‬
‫א ך ככל המקלא לא‬ ‫‪:‬והית‬ ‫את־בשר איזבל‪:‬‬ ‫הכלבים‬ ‫)שמ‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫)כפית‬ ‫!הלנלים‬
‫‪T‬‬ ‫‪•IT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T|T‬‬ ‫•‬ ‫‪i‬‬ ‫?‬ ‫‪X‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬
‫ב א ח ס נ ת י ז ר ע א ל ך ל א יימרון ך א‬ ‫־‬

‫מצינו שנשא יהוםפט‬

‫נבלת איזבל כדמן על־פני השררה‬
‫א ת כ ת עמלי א ך מ‬
‫ל‬ ‫לא־יאמרו־זאת ‪ ,‬מצאתי ויתחתן‬
‫א‬
‫לאחאב ושמא !ו היא‬
‫אחותו שנשא ובשנת‬
‫שלשים ואחת לאסא‬
‫נשאה שנאמר כשנת‬
‫סלםים יחחת ^ כ א‬
‫כ‬ ‫מלך עמרי ושנינו‬
‫כ ס ל ר עילם שמלך‬
‫מלכות שלימה שהרי‬
‫שש שנים קולם לכן‬
‫מלך על חצי ה ע ם <‬
‫»'‪03‬ע•‬ ‫נהנתמ ליהיא )לא קבל) ממנה‬
‫ולאחאב‬ ‫איזכלו‬
‫‪*.‬בל כמן שהיה ליב ניפה נאכל‬
‫‪.‬‬ ‫בחלק יזרעאל אישר‬ ‫שבעין בנין ב ש ם ר ו ן ו כ ת ב י ה ו א‬ ‫כמו שאמד הנביא זאין קיבל ׳‬
‫ולאחאב‬ ‫איזבל‪:‬‬ ‫י‬ ‫אגךן ושרר לשמרון לךברבי‬ ‫הנלנלת‬ ‫מללש למה נשאל כ ה‬
‫שבטיכם בניס בעזמךון וןכתביהוא‬ ‫יזרעאל ס ב ^ ולתוךבניא ך א ח ^ ב‬ ‫נהלנלי׳)כפית הילים שלא אכל)‬
‫הכלכים לזכות שהיתה מלקלת‬
‫^ ל ‪ -‬־ ש ר <‬ ‫ס פ ר י ם ויישלח '׳שמרון‬ ‫וכען כ מ י ת א א ג ר ת א‬ ‫למימר ו‬
‫לפני הכלות נשאל) כ ה הלנלים‬
‫•י••״‬ ‫יזד••‪ V _ ^";^"-^.‬י ‪:‬‬
‫הלין ל ו ת כ ו ן ועמכון בני ךבוניבון‬ ‫ולכי שהיתה מטפחת לפניהם‬
‫'ל ) ‪ £ V P‬ך ע א ל הזקנים ואל־האמניס אחאב‬
‫ו ע מ כ ו ן ך ת י כ י ן ו ס ו ס ו ן וקריין כ ך י ב ן‬ ‫נ ש א ת כ ה כפות הילים )לפי‬
‫ועתרה כ ב א הספר‬ ‫» ‪ pp‬לאמיר ג‬ ‫ל‬ ‫נזהיתה מכשכשת כלאשה‬
‫ומאני ז י נ א ן‬
‫הזה אליכם ו א ת כ ם ‪J^y^ r > 2‬‬ ‫ו‬ ‫ך ת ק י ן ו ך כ ש ר מ ב נ י רבלנבון‬ ‫לפניהן נשאל כ ה הנלנלת‬
‫׳‬
‫מבצר‬ ‫ואתכם הרכב להסוס״ים לעיר‬ ‫ותשוון ע ל בורסי מ ל כ ו ת א ד א ב ו ה י‬ ‫וללעת הללש הנשאל כה ק כ מ‬
‫'י•‪/‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪TT7T J‬‬ ‫‪5‬‬

‫ותגיחון ק ר ב ע ל ב י ת ר ב ו נ כ ו ן ו‬
‫‪:‬‬
‫נמה שאמר ואין קוכל כי קולם‬
‫•‬ ‫‪1‬‬

‫)כםנם׳ אסא א ת כתג‬ ‫'וראיתם הטוב להישר‬ ‫והנשק‪ :‬י‪.‬‬ ‫שיכיא) לקבר נאכל לוב גופה‪:‬‬
‫זרחילו‬
‫ע‬
‫ליהיספט נתעלה‬ ‫מבני אדניכם ו ש מ ת ם ע ל ״ כ ס א‬ ‫הזה‬ ‫צחלק יזרעאל׳‪ ,‬כי החלק‬
‫עמלי)הלנז א ת תנכי‬ ‫~‪T(.‬‬ ‫•*‬ ‫"‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•י‬ ‫"י‬ ‫־ין‬ ‫"‬ ‫‪J8‬‬
‫כמ)‬ ‫ת‬ ‫ה י ה פתוח אל כרם נ מ‬
‫‪D‬‬
‫צא )חשיכ משנת‬ ‫אביל והלחמו על־כית אדניככם‪:‬‬ ‫קאמ׳ הכתוכ ט הכרם היה אצל‬
‫שלשים ואחת לאסא‬ ‫היכל אחאכ‪ :‬והיית׳ הכתוכ‬
‫על מ ו ת אחזיהו ותמצאם אלכעים ושתים‪) :‬תיטכ א ת לאשה ׳ )תקינת יתיריםיז‬ ‫הוא כלא הא כמו)עשת את התמאה)הקלי כהא על הלמכ‪ :‬כלוחן י כתלמחן‬
‫כלי שתהא לחן כעיני י ה י א ד ם א נ ה ‪ :‬י ת א מ ל השלים ׳ ת ל נ ת להיות עמי כשליםי‬ ‫כזבל למכלר על אפי חקלא‪ :‬אל שרי יזרעאל ׳ שרי תדעאל הי) אז כשמרק אולי‬
‫א ם ה ל נ ת א ת אלוניך אין ז ה ל כ ל חלש שהלי זמלי נ ם היא‬ ‫זמלי ה ל נ אלונמ י‬ ‫ה ל ט ס ם כששמעו המרל ל ה ת י ק םםלפי םסמלון היתה עיל המלוכה‪) :‬אל‬
‫ה ל נ א ת אלא כן כעשא‪ :‬מי אתי י מי כ כ ם לעזלתי‪ :‬שמסוה ׳ מן יזלזלו ן אלצה י‬ ‫הא‪5‬מנ‪:‬ם אחאכ׳ האומנים כני אחאככמו םאמל גלולי העיר מגללים אותם‪:‬‬
‫הנלנלתןהלנלים י אמל) לבותינו שהיתה מ ל ק ל ת לפני ח ת נ י ם כיליה וכלנליה‬ ‫את‬ ‫והלחמו׳ לנסותם כתכ להם כ ן ‪:‬‬
‫מ‬ ‫‪,‬‬
‫)מכשכשת כלאשה ‪ :‬כלומן ׳ ת ל נ ו מ ו ס ב ל ‪) .‬אל האומנים א ח א כ ׳ אומני א‬
‫שני‬ ‫בניו ‪ J‬ו א ת כ ם הלכב)הסוסים י)יש ב כ ם כח להלחם ן‬
‫רלבג‬
‫*תשה כפיך עיניה ׳‪',‬דל שככל קשטה את עצמה ושחה פיך כעיניה להיט ‪ y‬ראותה‬
‫‪:‬‬
‫אולי עשתה כלי שתישא חן כעיני) ויחמול עליה ולא יהלננה א) עשת׳ זה להחזיק המל‪5‬כה עליין והוא מתל נכון ולזה אמלה כנאוה ליהוא השלים זמלי הולנ אלניי‬
‫ע ל‬
‫שמט)מ׳ כת)׳ שמהמה קלי)הכת)׳ שצ אל נוף איזכל כאיל) יאמל שמט) ננפה כלי שיפילוהו ל א ק מהו סקילה כמו ששוקל נכות כי הסקילה היא אם כשליכת אכניל‬
‫הנסקל א) ביליית הנסקל על האבן כ א ח ח ט סקול יסקל או ילה יילה)הנה היה זה מלה כננל מלה‪ :‬וילמסנה ׳ למס אותה יהיא אחלי נפלה להמיתה כשלמות ולקיי' י ה‬
‫‪ .‬קל והיתה‪.‬נבלת אתבל כלמן על פני השלה \ בחלק יזלעאל ׳ ילמה שככלם נכות נפלה)שם אכל) בסלה הכלבי׳ כי אצל בית אחאב היה בלם נ מ ת ‪ :‬והנשק ׳ לל כלי המלחמ *‬
‫וישלח‬
 ‫תיט‬ ‫ודק‬ ‫מלכים ב‬ ‫רש‬
‫את ראשי אנשי בכי אדניכם ׳ כני מ א פי׳ אנשי כי ‪ oh‬היה אומל לנשי אליניכם‬
‫שני המלטי׳ יירם )אחזיהו‪ :‬י מ י המלך שבעי׳ איש את נמלי העיר ימ ׳ כל זה כתב‬
‫הי) מכרים כי על כל אנשי ביתו אמר אעפ שאינם כני) לפי אמ כני אדניכם‪) :‬בני‬
‫כספל)איני יילע חשבלנם שבעים איש יהעם נלילי העיר המנללי אזתם ן במלים ׳‬
‫המלך ׳ לא היה זה בספל אלא ספיר הכתיב הלא שמספר כי כני המלך שמה יהוא‬
‫סילנת‪ :‬חמליס ׳ לנולין מונעי בלע׳‪ :‬צליקי׳ אתם ׳ כולכם בעינכם ומחזיקים‬
‫להביא את לאשיהם היו שבעים איש עם נלילי העיל סהמ מנללי' איתס י• בלילים י‬
‫אותי בחזקת רשע על שהדנתי את המלך ועתה ראו הנהיאני קשרתי על אמי‬
‫בסלים )כן תי בסליא )כמיה)‬
‫ו‬
‫)אהלגהו את כל אלה‬
‫סני לילאי תאנים הליל האחל‪:‬‬ ‫ה ואשרעל העיר חד מן יו פסו׳ בטעם פור גחל וגלגל וסי׳ במס רבת׳‪ :‬מדבר נ׳ וסי׳ מדבר שקר תרחק׳ וקש‬ ‫מ י הכה אני לא‬
‫דבראישיהודדו׳ דעו אפוא כי לא יפל‪ :‬לשלום נ׳ וסי׳ יואב׳ ויהואמצא‪ :‬וישחטום ב׳ וסי׳ אל סני צביליס ׳ כמי נלי' לפי שהם‬
‫הרגתים אך מאלה‬
‫נאספים יחל כמו נל אבנים‬ ‫בורעקד׳ הכהנים ‪:‬‬ ‫הלעו איפה כי נזלת‬
‫לפיכך נקראו צבורים מן דצבול‬
‫המלך היא עליהם ו‬
‫יוסף אם יצבד בעפר כסף‬
‫ויראו מאד מאד ויאמרו הנח שני ‪!, v‬סי < ו ך ח י ל ו ל ח ר א ל ח ר א ו א מ ת ה א‬ ‫וההורנם צ ליק הוא‬
‫ד ת לנורין כמן סתלנ׳ אנקליס‬ ‫‪•.•1‬‬ ‫‪ /‬־•!נ‬ ‫ו־‬ ‫‪ 7‬י‬
‫שתוחל ה‬
‫)מקיים א ת־•״׳‪ -‬מצות‬
‫־ ״‬ ‫‪ J; -‬־‬ ‫‪J‬‬ ‫;‬
‫‪T‬‬

‫המלים חמלים‪ :‬צליקים אתם>‬ ‫״א ת ר י ! מ ל ב ‪ :‬א ל א ; כ י ל י ל מ י ן כ ש‬ ‫‪ ,‬ך ‪,‬‬ ‫‪1,‬‬ ‫המלצ‪,‬ם ^ ״‬
‫ר‬ ‫מ‬ ‫;‬ ‫נ‬
‫המקים‪ :‬בית עקל‬ ‫א‬ ‫ץן‬ ‫פ נ‬ ‫מ ר ן‬

‫אינכם חייבים כלם אלה האנסים‬ ‫אנחנו‪ :‬י ‪ t v ^ n ^ ' r i ^ m :3‬ן ך פ ו ה י ו א י ‪ 3‬ר י ‪ ^ 1‬ם א נ ח נ א ‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫•‬ ‫הלועים ׳ בית כניסת ׳ א‬
‫‪ ,‬ושלח ד מ מ נ א ע ל ב י ת א ו ד מ מ ג א תאמרו כי אני עשיתי לע וקסלתי‬ ‫י; יי * ־ ‪ .‬״ ג״‬ ‫•־־ י י ׳ ־‬
‫על אמניואהרגה; אלה לא ה‬ ‫׳ • ־ ־ ך‬ ‫־־ *‬ ‫*‬ ‫• ־ ־‬ ‫«‪w-1‬‬ ‫‪T‬‬

‫ז י י ־ י <׳׳פן׳עגלה ע ל ק ר ת א ו ס ב י א ו ת ו ר ב י נ י א לורת‬
‫‪t‬־‬
‫לעיא עקל לשין קשל ואשר‪,‬עליהעיר והזקנים והאמנים‬
‫‪r‬‬ ‫־ ־ ך׳י‬ ‫מקוס אכיפת לועים‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:,‬‬
‫הכיתי אני אלא נמליהעיל הכן‬
‫‪:‬‬
‫ץ־ ייי‬
‫־‬
‫״ י א ל מ י מ י [)בדך א נ ח ^ ; ל‬ ‫_‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫*י^ל־* י״‬ ‫איזבל‪:‬‬ ‫)בניהנבילה׳‬
‫איתם )לא לצ) להלחם עליהם‬ ‫?‬

‫תיכל) להכיל יללעת כי מיי׳ יצא‬ ‫ךתימר ל נ א נעביד ל א נ מ ל ך גבר‬

‫)יאמד אליו יהוא היש אשר־תאמר אלינו נעעזה ל א עמלך‬
‫הלכל ואני)אתם צליקים כלם‬ ‫וכתב‬ ‫ךתקין בעינך עביר ‪t‬‬ ‫רכהב‬ ‫א ת לבבך ישל׳ )שלם איש הטוב בעיניך עשה‪:‬‬
‫כל כית אחאכ‪ :‬ןממלעמ׳‬ ‫מ ה שאני עושה כאשל‬
‫להון אגךתא ת מ נ ו ת למימר א ם‬ ‫לבבי שלם עם לבבך‪ :‬אדיחם ספר» שנית לאמיר א ם ‪ - -‬ל י‬
‫קליכיו כמו ולנעמי מילע לאישה‬
‫ך י ל י אתון ו מ נ י א ת ו ן מ ק ב ל י ן ס ב ו‬ ‫אתם ולקדי יאתם שימעים קחו את־* •ל»ת‪6‬‬ ‫)יאמ יינלב יש)יש ת נ‬
‫וכתי)קליביהי‪ :‬וכהניו ׳ כהני‬
‫ה‬ ‫א ת ילך׳ ואחיז כ‬
‫במית )ית ןחבליהי‪ :‬בית עקל‬ ‫י ת ךישי גברי בני ךבונכון וחיתון‬ ‫ראשי אנשי בני־אדניכם ובאו אלי‬
‫ל ו ת י כ ע ד נ א ה ר י ן מ ח ר ל י ז ר ע א ל הליעי׳׳ תי בית כנישת לעיא‬ ‫ה‬ ‫)העלני אליך׳ אל‬
‫ה מ ל פ ב ה ‪ :‬כעקכה בערת ב ח ר יזרעארדת ובני ‪°‬רהמלך י • •ל‬
‫וכתב אא* זל ט נקלא כן לפי‬
‫ובני מ ל ב א שבעין ג ב ר א ית ר ב ר ב י‬
‫שהיו הליעיס נחזים שם את‬ ‫•ל»תסי‬ ‫א י ש ארת־־גדלי העיר‬
‫צאנם ובעת הנזיזה קיסלי׳ איתם‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫'‬ ‫־‬ ‫מרבן'יתהין‬
‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫~‬ ‫״‬ ‫™ ‪* T i‬‬ ‫‪O y M ?•1‬‬
‫בלנליהם מקים העקדה‪ :‬מצא‬ ‫! ׳ ‪ t‬במיתי א נ ך ת א לותהו! ל ר ב ת ״‬ ‫?‪ * ? *9‬י‬‫‪3‬‬ ‫‪r‬‬
‫•‬ ‫‪t‬‬
‫מגדלים‬
‫ב ג י מ ל נ א ינכייסו שגנעין ג ב ר א א ת אחי את׳׳יהו׳ בני אחי‬ ‫‪ ori'S^t‬רקחו א ת ־ ב נ ׳ וסמליו‬
‫אחזיהו כמל שאימל כלכלי‬ ‫ןעויאו י ת ךיעיהון ב ס ל י א‬ ‫וישלח אישי על הביתי וישחטו שבעים איש וישימו ארת־‬
‫הימים וימצא את סלי יהילה‬ ‫־ ‪ t‬יי‪,‬‬ ‫'‪A‬‬ ‫' ! ־‬ ‫י י•י•~‬ ‫‪J‬‬
‫‪ V‬י‬
‫ושךךנון ל ו ת י ה ל י ז ר ע א ל ‪:‬‬ ‫לל שנ‪.‬כל שלח‬ ‫י‬

‫‪#‬‬

‫ואת כני אחי אחזיהי יכן אחיו‬ ‫ו א ת א א ז ג ד א וךזוי ל י ד ת ל מ י מ ר‬ ‫הממונ׳על בית אחאכ ר א ש י ה ם ב ד ו ד י ם וישלחו אליו‬
‫קירא אחיו כמו ואת לוט אחיו‪•.‬‬
‫איתיאו ך י ע י ב נ י מ ל כ א ו א מ ר ע וו‬ ‫ויבא המלאך ויגדילו‬ ‫)הממונה על עיל ש יזרעאלה‪:‬‬
‫לשלום בני המלך יכני הנבירה׳‬ ‫עמלון דקני העיל‬
‫בני אחאב יבני איובל ומה‬ ‫‪ p n r v‬רתךין ךגוךין ב מ ע ל נ א‬ ‫)האומנים ומנדל ם ל א מ ר ךהביאו ךאשי בני־ךהמלך‬
‫שאמל ובני הנבירה אחר שאמר‬ ‫ד ת ר ע א ע ד ע פ ר א ן והוהבצפרא‬ ‫בני אמתב שהין גלולי ראמר שימו אותם שני צברים פתח‬
‫ו נ פ ק וקם זןנמר ל כ ל ^ ‪ 3‬א זבאין ׳ לסלים בני המלך לפי שהכבוד‬
‫ל נפי‬
‫העיר כמו שנזכר אחל השער ער־הבלןר‪ :‬רהי בב^ןר וי‪/‬א‬
‫‪ j‬כ כ כ נ ג י ' א ת ו ן ה א א נ א נ ך ו י ת ^ ^ ‪ ,‬היה תליי כ ה שאף בתיי אחאב‬
‫ר ב‬
‫׳‬
‫*ה שהם עכלי) וכל‬
‫היתה היא גבירה ואחאב היה‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ך‬ ‫צ‬ ‫אל־בל״העם‬ ‫ויאמר‬ ‫ויעמד‬ ‫א ס ל יאמר להםיעשד‪.‬‬
‫נשמע אליהיעישה על פיה ולא‬ ‫ו׳• ‪ V‬וקטלתידל־ז ומן ^ ט ל ! ת ב ל אלין ן‬
‫א ת ם הנדה אני ?{שרתי על׳־״אדני‬ ‫ראשיהם‬ ‫)יסימו את‬
‫ילעו ענק זה המלל ושהימתה‬ ‫ד ע ו ?‪.‬ען א ר י ל א י ב ט ל מ פ ת ג מ א‬
‫בלולים׳ לל בכלים‬
‫איזכל ושהימת אחזיהו לפיכך‬ ‫דיי ך מ ל י ל יי ע ל ב י ר ת א ל י א ב ויי‬ ‫בלי שיראים האנשים‪ :‬י ואהרנהו ומי חכה את־בל־אלה! דעו‬
‫ר!ים ית ך ב ל ל ב‪:‬ר עבדיד־ז אל^הו לא נסו מיהוא אבל שמעו כי מת‬ ‫שימו איתם סני אפוא כי ל א ?פיל מרבך יה‪1‬ה ארצה‬
‫יהילס בלמית גלעל לפיכך‬
‫אמלו לשלים בני המלך וכן אמ׳‬
‫ו ו מ ר א יהוא י ת ב ל ך א ע ה א ר ו‬ ‫צבירים׳ ה ם כמ) אשר־דבר יהזדת על׳־־בירת אחאב‬
‫ממרים לל שיעשו שני‬
‫ל ב י ר ת א ר א ב ב י ז ר ע א ל ו כ ל שם בלבלי הימים משלתים ל‬ ‫גלים מי‪,‬לי הראשים דחוה עשה א ת אשר דבר ביר עבדו‬ ‫‪:‬‬
‫י ‪J .‬‬ ‫~ יי"־‬ ‫־• *‪V‬‬ ‫' ׳ ' ‪,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•JT‬‬
‫לאחזיהו שהיו באים לעבילת‬
‫ו ק ם אחזיהו לעזור לבית אחאב כמן‬
‫•‬ ‫לפס<קי׳‬ ‫כל־הנישארים‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫והנה באי כעיל לילה אליהו‪ :‬רךיהוא‬
‫ד ל א א ש ה א ר ליה משזיב \‬ ‫מ‬ ‫להעלים הענין‬
‫‪\T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,••5‬‬
‫שהיה הלאימה'‪ :‬תפשו׳חיים׳‬ ‫מההמון‪) :‬כהני)׳‬
‫וןיגתא ואזל לשמרון ה ו א בירת‬ ‫ומידעיו וכהניו ער־״בלתי השאיר­‬
‫ומה שצוה כן ובלבבו להרגם‬ ‫ה ס כהני הבמית‪:‬‬
‫ו י ה ו א כמו שאער וישחטם להגליל‬ ‫בגישת ךע;א באורחא‪1‬‬ ‫•‬ ‫;‪T5‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫»‬ ‫•‬ ‫• ‪:‬‬ ‫‪^1‬‬ ‫‪..‬‬

‫לושריר‪ :‬י רקם ויבא וילך׳שמרון‬ ‫)ילך‬ ‫רקם )יבא‬

‫א ש ב ח י ת א ח י א ח ז י א מ ל ך ש ב ט א הנקמה שלא ימיתום לרך מ‬ ‫ש י מ מ ן ׳ לל שככל‬
‫י‬ ‫‪A :‬‬ ‫>‬ ‫־־"‪.‬י׳י י‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪-‬זו|‬ ‫‪,‬‬ ‫•ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬
‫מלחמה‪ :‬ויבלכהו׳ נתן ל)‬ ‫ךבית‪:‬הודה‪,‬ואמר מ ן אתון‪.‬ואמרי‬
‫א ח י א ח ז י ה א נ ח נ א ו נ ח ת נ א ל מ ס ע ד שלום‪ :‬ויאמל יהינדב ים דש‬ ‫ק ס יהוא )בא לביתו הוא בית;עלןדהך^יס בךךך‪ :‬ןיהוא‬
‫לקחת הלכב )הלך‬
‫ת נ ה את ילך׳ יהינלב י‪1‬מליש‬
‫ש^בנימל^א;בנימל^אוואמר‬
‫מלך־יה^רר־־ז‬ ‫אחזיהו‬ ‫את־אחי‬
‫לסממן זכללמ ה נ ה ‪ ^ ^ -‬י * ‪ ' ^ W‬י ‪x ^ l ^ T‬‬
‫? י‬ ‫מצא‬
‫ויש כפל לחזק ט יש לבבו ואחר‬
‫א ה ו ר נ ו ן ־ ב ל ה^ין ^ י נ ו ן י ב ד‬ ‫אחזיהו‬
‫אחי ^ " ^‬ ‫ויאמרו^ ‪7‬‬ ‫םל ו ם‬ ‫תש‬ ‫אל‬ ‫ויאמר מי‬
‫ונרד‬ ‫בהיותו כית עקל ה אנחנו‬
‫כן אמל לו יהיא תנה את ידך‬ ‫הלועים היא הכית‬
‫ל־ל ג•‬
‫פ‬ ‫להעלןת) למלכבה עמז א)‬ ‫חייןונכיסונוןלגובירתיבנשתא‬ ‫־ '‬ ‫ויאמר תפשום ח י י =‬
‫ג‬
‫‪.‬שהי) המעים גוזזים הנבירה‪:‬‬
‫י‬ ‫־‬ ‫־־‬ ‫־‪.‬‬ ‫־־‬ ‫־‬ ‫'‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪,‬‬‫‪J‬‬ ‫»־‬
‫‪^ ^ O j‬‬ ‫‪-‬‬ ‫״‬ ‫‪• V:‬‬ ‫‪•IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬
‫פיחשג )יש תשיכת יהןא ללך‬ ‫ב• ל‬
‫א ת הצאן )לזה‬
‫‪0‬‬

‫ס‬ ‫ע‬

‫שאלה כל)מ׳ כן היא כמג שאתה‬ ‫אךבעין ותךין ג ב ך א ן ל א א ש ת א ר‬ ‫אל־בור‬

‫‪- v‬‬
‫וישחטום‬ ‫‪i‬‬
‫ם‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ויתפשום‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬־‬ ‫־ ־‪A‬‬ ‫‪ J‬הי‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫־!‬
‫ל• •ג‬ ‫< עוקדין אותם םם‬
‫אומר כי יש לבבך עם לבכי א כ‬ ‫א נ ש מגהון(‬ ‫י ה מצא יהיא א ת בית־עקןר ארבעים ושנים איש ולא‪-‬‬ ‫?כ‬

‫ת נ ה ילך דתן ימ)יעלה) אליו אל‬ ‫ו^זל מתמן ואשבח ית יהונךב‬

‫על‬ ‫המלככה‪:‬‬ ‫אחי אחז־תו מלך י השאיר איש מ ה כ ם {‬ ‫י ה י‬
‫ב ר ר ב ב לקךמותיה וברכיה ו ש א ל‬ ‫ט‬
‫ל ה לל כני אחי א‬
‫וילך משם וימצא ארת״‬ ‫י‬ ‫מ ת ו‬ ‫^ י * כי כ ב ל‬
‫בשלמיד־ז ואמר ליד־ז ה א י ר ת ל ב ך‬
‫ב‬ ‫כ מ י ע כ ז כ‬

‫ב ש ר כ מ א רלבי ע ם ל ב ך ואמר‬ ‫יהונדב ב ך ר כ ב לקראתו ויברכרהו‬ ‫י‬

‫•־‬ ‫‪: |T : -‬‬ ‫‪TI :‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪I X‬‬
‫בספל ד ה ‪ :‬וישחטם‬‫‪1‬‬

‫י ה ו נ ך ב א י ת ואית הב_ית י ד ך ויהב‬ ‫ויאמר אליו היש א ר ת ‪ -‬ל ב ב ך ישר‬ ‫אל בול בית ע ק ל ׳‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.V‬‬ ‫‪i1.TTJ‬‬ ‫‪l‬־־‬ ‫"־‪T‬‬

‫ידיה ואםקיה לותיה ל ן ת י ב א ן‬ ‫הכה היה בול בבית‬

‫כ א ש ר לבבי עכם״לבבך ו י א מ ר‬ ‫ההוא שהיה בית עקל‬
‫ואמר‬
‫‪-‬‬
‫יהונרב יש ויש ת נ ו ת ארת ידיךר—‬ ‫הליעים ושם שמים‬
‫‪Gg‬‬ ‫‪3‬‬ ‫נ‬ ‫נג‬ ‫אחל ק ה ל מ ס ‪ .‬איש‬ ‫‪,‬‬

‫ירו ויקלחו אליו אל׳המרכברת‪:‬‬

 ‫רש‬ ‫מלכים ב‬ ‫ש‬
‫‪I‬‬
‫ת‬
‫בעקבה ׳ כמרמה לסין ויעקבצי! קלשו ע‪3‬לה < הכרתו אסיפה להיות מצריים לכיי*‬ ‫על ה ש מ י מ ׳ נידלק ההא כי ק יביא ^מקול פעמים‪ :‬צ ע ק נ ה ׳ כתלנו׳ בחכמה‬
‫הכעל‪ :‬על המלתחה ׳ לרממנא ע<! קימטריא ארגזים וקופסאות םכורכין ומגזין‬ ‫וכןויעקכני‪ :‬קלשועצלה׳ זמנו עצלה שיהיו נעצלים כל העם לפני הבעל‪ :‬לאשל‬
‫בתוכן תכשיטי עובלי הכעל ‪ 5‬נפשו תחת נפשו׳ נפש השימד תחת הנפש הנמלט ‪t‬‬ ‫על המלתחה ׳ תי ללממכא על קימטליא פי׳ גנזי הנגלים וכן בלבלי לזל קיחטלי‬
‫וישליכו׳ ורמו להטיאונבליא קטילין השליכו חללי׳ את עיבליהכעל‪ :‬למחראות׳‬ ‫דספלי פי׳ גנזי הספלים‪ :‬נפשו תחת נפש) ׳ נפש השומל תחת נפש הנמלט‪:‬‬
‫לשון בית הכסא וכן‬ ‫וישליכו ׳ הוא על ללך הלחבת‬
‫לאכול את חוליהם י•‬ ‫ב׳ ‪£‬םו׳ מטעין בענק וסי׳ ויך יהוא את כל הנשאךס לבית אחאב ביזרעאל * ויבא שטרק רך את כל הנשארים‬ ‫הלסין מריב חפזם' ןמהימתס!‬
‫ל ק חטאי ירבעם ומ‬ ‫לאחאב בשמרו[‪ :‬ד פסוקי׳בקריאד־ןאיתבהקכלכלוכלכלוסימ׳כלהחיהכלהרמשוכלהעוף׳ ועתזת‬ ‫אות& לשלחם לעיר בית הבעל‬
‫מלאנה שלא תשוב‬ ‫כל נביאי הבעל ׳ וראשית כל בכורי וכל תרומת כל י כל קבל ת א בה ז מ נ א ן הוצא ה׳ בקריא׳ וסי׳ ה ו צ א‬ ‫‪ ppA‬א ת המצבות‪ :‬ויוציאו ׳‬
‫הממלכה לבית לול‬ ‫רכים‬ ‫הראשון מצבות לשון‬
‫כמו שנתילא ירבעם‪:‬‬ ‫ויאמר לכדה א ת י וךאךת בקנאתי‬ ‫ו א מ ר א ת א ע מ י וחזי בקנאתי‬ ‫והשני מצכת לשין יחיל‪:‬‬
‫ויאמר יי׳ אל יהנא׳‬ ‫וישרפוה ׳ כל אחת מן המציבות‪:‬‬
‫ליהןה דךבבו אתו ברכבו‪:‬‬
‫י‬ ‫ך א ג א מ ק נ י ? ן ך ם יי ואחיתו מזייי"•‬
‫ביל יונה‪ :‬כני‬ ‫‪:‬‬
‫למתלאות׳ כתיכ וקלי‬
‫למוצאות ןשניהס עניין אחל אלא ברתיבאז ‪ 1‬ו א ת א ל ש מ ת ן י??** ל ‪ w‬׳ ‪ w‬ויבאישמרוךדך את כרי־הנשאריכם‬
‫השמד*‬ ‫־;•' *‬ ‫> • י ״ י ־י‬
‫‪,‬‬
‫־י‬ ‫ף\י כ ע נ ׳ ן‬
‫‪r‬‬
‫ית כ ר ךאשתארו ל א ח א ב בשמרון‬
‫‪> hp '3‬ה‬ ‫שהקלי לשין נקיה יותל והענין‬
‫ק *כלי* י‬ ‫‪1‬‬
‫עךץזשמדוכמ^ר‬ ‫בשמףן‬ ‫לאחאב‬ ‫שהי) נפנק ס ם ‪ :‬אסר בית אל ׳ ע ד ךישיציד־־ו ב פ ת ג מ א דיי ך מ ל^‬
‫ו ‪ /‬ב ג‬ ‫!הוהאשרךברא^ליףו"‪:‬‬ ‫כ ף ב ב י ת א ^ כ ן הגמצא בית‬
‫יהוא י עי"י נכיא‬ ‫)יאמר יי׳ אל‬ ‫יי‪:.‬‬
‫לל‬ ‫איש אל יפקל‬ ‫ויקבץ יהוא את־בל־‬ ‫^‬ ‫ואמר‬ ‫ונננש להוא יתבל*‬ ‫־ ' ^ " ״ *‬
‫‪31‬סלל עילם מי אמד ל) מנה כן‬
‫"‬ ‫״* "‬ ‫‪L‬‬

‫שלא יחסר איש סלא‬ ‫ל ה ו ן א ח א ב פ ל ח ית ב ע ל א זעיר *קסמי* ה ‪ £‬ם ויאמר אלהס אחאב עבד את־־‬ ‫בני‬ ‫אמתי‪:‬‬
‫יהיג כלם שם ן עשה‬
‫בעקבה י ל ל במרמה •‬ ‫ן‬ ‫הרבות‬ ‫יעבדנו‬ ‫יהוא‬ ‫מעט‬ ‫הבעל‬ ‫ובען‬ ‫יהוא יפלךוניה ס נ י ‪i‬‬
‫‪1‬‬

‫קלשו עצלה לבעל׳‬ ‫כ ל נ מ י ב ע ל א ובל פ ל ה ו ד ת י ו ב ל • פ ס י ׳ י ל נ ל ועתרה בל־נמא< הבעל פל־עבדיו‬

‫זמנו וקראו מם סתהיו‬ ‫ישני‬ ‫כ ו מ ר ו ה י זמינו ל י א ג ש‬
‫וכל־בהניו קראו אלי אישאל־יפקד‬
‫נעצדי׳בו כלכםלבעל‪:‬‬ ‫• ‪ •• T‬ן‬ ‫‪-‬‬ ‫•ו‪-‬‬
‫א ר י ך ב ח ר ב לי ל ב ע ל א כ ל ד‪:‬שגי‬
‫‪-‬‬ ‫••‬ ‫• ן ‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫;‬

‫)יאמר לאשר על‬ ‫כיובח גדול לי לבעל כ ל אשר־יפקד‬ ‫ל א יתקיבם מ ה ו א ע ב ר ב ח ו ב § א‬

‫הוא‬ ‫המלתחה ׳‬ ‫זיו• יל‬
‫הממינה על אוצר ב‬ ‫ל א יחיה ויהוא ע&ה בעקבדת למעז‬ ‫בדיל ל א ב ד א ית ג ל ח י ב ע ל א ‪i‬‬
‫~ ‪T .‬‬ ‫יי;••‬ ‫־‬ ‫‪:-‬־‪TT‬‬ ‫־‪.‬‬

‫בנלי הכומרי' ועיבלי‬ ‫ראמר‬ ‫האביר את־עבדי הבע״י‪:‬‬ ‫ו א מ ר יהוא זכינו כ נ ש ת א ל ב ע ל א‬

‫הבעל‪ :‬וישליכו הרצים‬
‫יהוא קדשו עצרה לבעל ויקראו‪:‬‬ ‫לזפינו ‪ t‬ושלח‪*.‬הוא ב ב ל י ש ר א ל‬
‫לל‬ ‫והשלישים ׳‬ ‫‪T‬‬
‫־ ׳‪ L‬ג• י‬ ‫י ״ ‪IT‬‬ ‫*^ ‪L‬‬ ‫ו א ת ו כ ל פ ל ח י ב ע ל א ולא א ש ת א ר‬
‫שכםד השליכו הלצים‬
‫)השלישים נבלת ה‬ ‫ויבאו‬ ‫בכל־ישראל‬ ‫יה‪1‬א‬ ‫וישלח‬ ‫א נ ש ר ל א א ת א ועלו ל ב י ת ב ע ל א‬
‫סהרונים מבית הבעל‬ ‫כל־עבדי הבעל ולאד‪.‬שאר איש‬ ‫ואתמלי בית בעלא ספא ב ס ן א ן‬
‫הבעל‬
‫בירת )*?יי‬
‫דכאול פ ה ־‬
‫ה בכ עא ל פ ה‬
‫אשר ׳ לת ־א ־‬
‫^אב‬ ‫ו א מ ר ל ך מ מ ן א ע ל כןמטךיא אפיק‬
‫כסאות להפנות שם‬ ‫לאשר על־המלהחדה הוצא לבוש‬ ‫ל ב ו ש א ל כ ל פ ל ח י ב ע ל ^ ז ואפיק‬
‫מל•‬
‫לכזית העז‪ :‬ייאמר‬ ‫ל כ ל עבדי הבעל ויצא להם המלבוש‬ ‫ו א ת״א ^‬
‫יהוא‬ ‫להון לבושא {‬
‫‪:‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪J‬‬
‫ייאליהוא׳ אמללו‬ ‫־׳ י‬ ‫״ ־ ־ ־ ״׳‬ ‫־י‬ ‫ו י ה ו נ ד ב ב ר ר ב ב ל ב י ר ת **‪*^v‬‬
‫ז ה על יל נביא כי לא‬ ‫ויבא יהוא ויהונרב בן;רכב בית‬ ‫ו א מ ר ‪ S‬פ ל ח י ב ע ל א ב ל ו ש ו וחזו‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫היה יהיא נביא ‪t‬‬ ‫הבעל ל א מ ר לעבד הבעל חפשו‬ ‫ך ל מ א א י ר ת ב א עמכון מ ע ב ך י א‬
‫ב י מ י ם‬
‫וראו פךישיפוז עמכם מעברי יתור•;‬ ‫ך;י א ל ה ן פ ל ח י ב ע ל א בלחוךהיון‬
‫כי אס־עברי הבעל לבדם ‪ 1‬״ ףלאו‬ ‫ואתו ל מ ז ן י ד נ כ ס ת קוךשין‬ ‫ו‬

‫*עלון ויהוא מ נ י ל י ד ת ב ב ר א ת מ נ י ן ל « ‪ t v f t‬לעעזות זבחים ועלות ויהוא שס־לו‬

‫נ ב ך > ה ואמר ג ב ך א ךישתזיב מן‬
‫כחוץ ^מניכם אי‪ #‬ו י א מ ר האיש‬
‫נ ב ר א ך א נ א מ ע ל ע ל יריכין‬
‫ימלט‬ ‫'אישר־ימ^ט מך־האנ^יכם אשך אני‬ ‫וחוד‪ .‬ב ד‬ ‫נפשיה ח ל ף נפשיה ‪1‬‬
‫יעיס‬ ‫חמ*‬ ‫ל‬
‫שב־לעלקיה‬ ‫מביא על־יריכם נפשו ת ח ת נפשו‪:‬‬ ‫? ‪ w y‬ל מ ע ב ד ע ל ת א ו א מ ר יהזן^ה‬
‫זשקלמ גתיגל *‬ ‫•׳™»׳‪ w‬דחי ככלתו י לעשות העלה ויאמר כה‬
‫»‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪: I-‬־‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• J‬‬ ‫‪-‬‬
‫ו ל נ ב ק א עולו מחונון‬ ‫לךהטיא‬
‫־ י ה ו א לרצים זלשלשים באו חבוכש‬ ‫ל‬ ‫א נ ש ל א יפיוק זמחונון ל פ ת ג כ ם‬
‫ד ח ר ב ו ר מ ו ר ה ט י א וגבר^א קטילין‬
‫*׳ אי^ז א ל ־ ־ י צ א ויכום לפי״חרב‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪T • :‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪" . T‬‬ ‫;‬ ‫‪V T‬‬ ‫»‬

‫לשלכו‬ ‫‪VAT‬‬ ‫•‬ ‫ן‬

‫ואזלו ע ר ק ך י ת ב י ת ב ע ל א ו‬
‫‪V -‬‬ ‫• ־ ‪-‬‬ ‫׳‬ ‫• ‪J‬‬

‫יילהין ‪ 'on‬כמד »נל צי׳גיצי'‬ ‫ךשלכו ה ר צ י ם וחשלשים וילכו‬

‫מיל כקא חס וישלנז אי*‬ ‫^ ^ ‪ \<»M *^* -‬עך־עיר בית־הבעל‪ :‬״ ויצאו את־‬ ‫‪1‬א&יק*‪.‬יתי‬ ‫‪ \h‬השקום ׳ הוצא את המקלל א'^‬ ‫ב‬ ‫י ת‬

‫מצבותננית־הבעלוי^פו^ן‬
‫י‬ ‫נ׳‬ ‫ותרעיף^‬ ‫ץדוהא‪,‬‬ ‫מחוץלמחנה׳ המה מטיבים את‬
‫ן א‬

‫‪«..‬־ ־י ‪ * V‬י‬ ‫ב ע ל א ותרע) י ר ת ב י ר ת כ ע ל ^‬

‫‪s‬‬ ‫‪v‬‬ ‫לבם׳ הוצא את בנך דמוית י‬
‫‪,‬‬
‫י־‬ ‫?‬ ‫‪:‬‬
‫־‬
‫דאמר לאשר על המלתחה י׳ וחד‬
‫ל ™ ו<תצו א ת מעבת הבעל ויתצו א ת ״‬ ‫די ־ ‪ ^ .‬־•*‬ ‫־^‬
‫״‬ ‫־׳־‬ ‫־ י!‬ ‫י‬‫״י ־‬ ‫למ׳< ־ »•‬
‫‪0‬‬
‫‪S‬‬
‫וזזמא את עמי בגי יישר‪ :‬א ל י צ א ושויוהא לבירת מ פ ^ ר ת א נ ש א ער‬
‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬
‫ז‬
‫!‬

‫ג׳ בקרא וסי׳ אל יצא איש ממקומו ׳‬

‫מיקדי!‪ y‬ביתהבעלוישימהולמחךאו^ער־‬
‫ו‪*1‬ישמר יהוא את־הבעל‬ ‫היוים \‬
‫רק חטאי ירבעס בן־‬ ‫מישראל‪:‬‬
‫י י‬ ‫‪r:‬‬
‫נבט אשר החטיא את־־ישראל לא־"*‬
‫סר יהוא מאחריהם ענלי הזהב א־של‬
‫בית־אלוןאשרבךן‪:‬‬
‫ו^אמרןהוהאל־יהוא יען ל‬
‫אישר־־הטיבת לעשיורת הישר בעיני‬
‫כ כ ל אשר בלבכיע^תלביתאחא^‬
‫א ל יצא פליט מן העיד׳ באו לוסא דין ‪ "i‬ושי־צי יהוא ית בעלא ‪> f‬‬ ‫‪1‬‬
‫ל ח ו ר ב ח ו ב י ^יךבעם‬ ‫מזשךאל ן‬
‫ד‪.‬כוס איש אל י צ א ‪ :‬עד היזם ס׳‬
‫ב ר נ ב ט ך ח י ב ית י ש ר א ל ל א ם ט א‬ ‫מיחדין ‪7‬סי׳ מצדק במסר ר נ ת א‬
‫י ה ו א מ ב ת מ ה ו ן א ש ת ע ב י ד ל^גל*‬
‫‪T|T‬‬ ‫>«‬ ‫‪T‬‬ ‫‪—.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-‬‬ ‫״(‬ ‫‪T J‬‬ ‫• •‬
‫דאסדר^ל בם^ף סיפרא בערך‬
‫ד ה ב א ידי ב ב י ת א ל ודי ב ד ן ‪t‬‬ ‫*וד‪ :‬בית ד׳דםבירא ובבירת והי׳‬
‫נמסר לעיל בםיפר׳ חלק ב׳ סימ׳‬
‫ו א מ ר יי ל ן ה וא ח ל ף‬
‫ב׳‪ :‬בלבבי ‪4‬׳ בקריאה וסי׳ דהקימתי‬
‫ך ^ ת ל ן נ ת ^ ל מ ע ב ד ד ב ש ר לןךמי‬
‫לי כהן נאמן י ככל אשר בלבבי‬
‫ב ב ל ךברעותי ע ב ד ת א לבית א ח א ב‬ ‫‪£‬שית ד ה ז א י עד אנה א ש י ת‬
‫בנין‬ ‫עצות;‬
‫תכ‬ ‫דרס‬ ‫מלכים ב יא‬ ‫רש׳‬
‫כני לכעים ׳ כמי בנים לביעים יהואחז יהגאש ילכעם זכליה ואמי) ב ז מ ת‬ ‫פני לבעים ׳ אלכעה מ ח ת תחת שהשמלת את כן אחאכ שמלכו אלבעה לירית‬
‫שהשחית כית אתאכ שמלכי אלבעה לירית עמלי אחאכ אחזיהו יהזלם מ ל מ‬ ‫עמלי)אתאבואחזיהדהולם‪ :‬לקצות׳ כמי קצתי כחיי‪ :‬בחלל המסית׳ בעליית‬
‫מבניי ארבעה דידית דהיא בער הבעל)לא כעד העגלים כי איתם כעסי לשם יי׳)אף‬ ‫בית קלסי הקדשים כמה שהיא אימל)יהי אתה בכית יי׳ מתחבא ימ׳ עליז אמד‬
‫על פי כן היה חטא גליל כמי שכתיב לא תעשק אתי ימ׳‪ :‬לקמת בישראל ׳ להכרית‬ ‫דיל כי יצפנני בסיכה יסתילני בסתל אהל) )קולא איתה חלל המסית על שם בין‬
‫כמי מקצה לגלים חמס שיתה‪:‬‬ ‫‪w‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫*לי ילין )זהי סיסל‬
‫)לאתה כי מ ת כ נ ה ׳ כתיב‬ ‫ערערה'חס׳ וסימ׳ ולאשר בערער׳ יעבדו את הירדן בשמואל׳ ‪ p‬הירק ‪ mra‬השמש ד מ ל ס ם ׳ עזזמרת‬ ‫ל אליעזל נפן חלר‬
‫כיי) )קלי כלא ‪) n‬הענק אחל‪:‬‬ ‫עריערער׳ ובלעבןעץז׳ ו כ ל א ו ד ת א ד כ ו ו ׳ ח ם ‪ :‬עתליהז׳זסי׳ועתלזתאםאחזיהודםלכים׳ ועתליזת‬ ‫המטנת חולבן כיתך‬
‫)תאבל׳ )במקןמ? כלכלי הימים‬ ‫יספרעליהם‪ :‬לכלי׳‬
‫יכשיל‬ ‫כ‬ ‫‪y‬‬ ‫לנבירים‬ ‫שלי המאית‬
‫ותלבל יסימ תאבל ליבלי כזב‪:‬‬ ‫בנין ךביעין י ת מ ן ל ך ע ל בוךס»‬ ‫קל מיל‬ ‫בני ךבעעם ישבו לן‪ :‬ען^־כסא‬
‫הממלכה ׳ פי' ממלכות יהןלה‬ ‫ויהואא ל א‬
‫ויהו‬ ‫שראל‪:‬‬ ‫מ לל מם תת אא דדיי ע‬ ‫ושלי מאית לרצים‬
‫וכן אימל כלכלי הימים‪:‬‬ ‫ויהוא ל א שמך ל ל כ ת‬ ‫ולסין כדי שלא אמל ישראל נ‬
‫נ ט ר ל מ ה ך ב א י ו ך י ת א דיי א ל ה א‬
‫הממיתים ׳ כתיכ וקלי המימתי'‬ ‫לכלים שם לבר של בתוךתץהוה אלהי־ישראל בכל־‬
‫והענין את׳ אלא שהכתג׳ היא ת)אר‬ ‫״ ךישךאל ב כ ל לבה לא ס ט א מ ע ל‬
‫קכיצת הנבילים ב לבבו ל א סר מער חטאות י ר ב ע ם‬
‫‪w p b p‬‬

‫כמי ממיתי חלאיס והקלי הוא‬
‫מהבעלים מבנק הפעיל ז כחלל‬
‫המטות ׳ י חסל)ענינ) ותסתילהו‬
‫למתכןף ב י ש ר א ל ומחנון ח ז א ל‬
‫ואת מניקת? כחלל המט)' )לתי‬
‫ואטמלת יתיה )ית מניקתיה כ‬
‫כאיללק כית עדסת׳ וכן כלכלי‬
‫הימים )תתן איתי)את מניקתו‬
‫כחלל המטות ו אמל אתל כך‬
‫חובי ירבעם דח»ב ית י ש ר א ל ‪t‬‬
‫ב י ו מ י ה ה א נ ו ן ש ר י ר ו ג ז א דיי‬
‫מן‬ ‫בבי תחוס ארעא ךישראל‪J‬‬
‫י ר ר נ א מועדו ש מ ש א יוז כיי א ר ע א‬
‫גלעד ש ב ט א נד ו ש ב ט א ראובן‬
‫• • ל ; ו ש ב ט א ךמנשר־־ז מ ע ר ו ע ר ר ע ל‬
‫גלניל בלעז‪ :‬ויכלות‬
‫להם בלית׳ שיהא אשר החטיא את־ישראל‪ :‬בימים‬
‫•ל»מל‬ ‫בעזלתו להמליך א ת ההם החל יהודה לקצוות בישראל‬
‫‪1‬‬
‫בן המלך‪ :‬השלישית ויכם חזאל בכל־גבול ישראל ן‬
‫מךהיךךןמזרח השמש א ת כל־אךץ‬
‫הנלער הנרי והראובני ורתמנשי‬
‫ח ס‬

‫)יסתיר) איתי לל היא הסתילה‬

‫א)ת) לשעת )מכאן)אילך ה‬ ‫‪ ^ " .‬כיף נ ה ל א ד א ר נ י ן י א ר ^ נ ל « ד‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫^ ‪ ,‬״‬

‫‪,‬‬
‫הסתיל) אותו נ כ ה)לעים שלא‬
‫נל) הלכל לעתליה כל שש השני‬
‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫{‬ ‫ן‬‫ז‬
‫נ‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫‪T i‬‬
‫‪,‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫י״י‬ ‫־‬ ‫‪v‬־•‬
‫אשריעש‪4‬ה וכל־גבורתו ה ל ו א ־ ה ם ז י מ ל כ ס י * ו ־ י ^‬ ‫רלבג‬
‫ו כ ל ך ע ב ד וגבוךתיד־ז ה ל א א נ ו ן‬
‫ופי' נחלל המטית החלל שהיה‬ ‫בתיבין ע ל ס פ ר פ ר ת ב מ י י ו ב ף א‬ ‫בימים ההם החל יי כ ת ו ב י מ על־ספר ךבךי רתימיבם‬ ‫‪,‬‬

‫בעזלת הליים אי הכהניס‬

‫ו ש כ ב יהוא עם‬ ‫בי י ש ר א ל ן‬ ‫לה ר^מלכי ישראל‪ :‬וישכב יהוא ע ם‬ ‫י^'‬ ‫ה‬
‫^‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ב י ‪0‬‬

‫)כלכלי לזל בחלל המטי' בתאים‬ ‫‪•L‬‬

‫ל ישמעאל איחל כעליית כימות‬
‫החמה שהמסוכבי׳ שם הכהני'‬
‫והליי׳)ים בו ללש כית המקלש‬
‫קילא חלל המטלת על שם כין‬
‫סלי ילין יעיל כתיב אף עלסימ‬
‫לעננה‪ :‬מלי המאיית ׳ כתיב‬
‫במל )קרי בלא יוד המאית יכן‬
‫כלס אשל בפלש׳ זאת על)יכלת‬
‫יהיילע כן כתיב)כן קלי)הכתו'‬
‫ו נ ס י ב ו ת יהושבע ב ת מ ל כ א י ו ר ם‬
‫היא בהלאית היייל למל המעל‬
‫הנסתלת ממלת מאה כי ה ה א‬
‫במאה לנקבה יהא הסלס נ‬
‫נעלמת )אלה שלי המאות כהני'‬
‫ולדם היו כי לבים היו כי ליל‬
‫ב ו ‪ pp‬מ ג ק ת י ד י ז ב א ך ר ו ן ב י ר ת ע ך ם ת א‬
‫מנה מן הלייס אלכעת אלפים‬
‫ו א ט מ ר ו יתיה מ ן כ ן ך ק ע ת ל י ה ו ל א‬
‫שיעלי' )אלכעת אלפים משוללים‬
‫י•‬ ‫_>‬
‫״״‬ ‫;‬
‫•י ״‪,‬״י־ ‪.‬י י־‪ T‬י‪ .‬י‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬־ ‪: -‬‬ ‫יחדאי•‬
‫המקום יתכאר‬‫‪:‬‬
‫המקום‬ ‫מזה‬
‫מזה‬
‫^ ה ב ה ת ו ה י וקברו יתידח בשמרון‬ ‫שהמית יהוא ־ אבתיו ויקברו אתו בשמךון דמלך‬ ‫‪1‬‬
‫׳‬
‫לך שמה‬
‫ו מ ל ך י ה ו א ח ז בריר‪ .‬ת ח ו ת ו ה י ‪1‬‬ ‫והימים אשר‬ ‫מבית אתאכ היה נ יהואחז בנו תחתיו‪:‬‬
‫ויומיא דמלןד יהוא ע ל י ש ר א ל‬ ‫נמלט מחרב תזאל כי‬
‫בימי בית אחאב לא מ ל ך י ה ו א עליישך^ל עשךיכם־•־‬
‫ע ס ך י ן ו ת מ נ י שנין ב ש מ ר ו ן ;‬
‫ושמנה שנה בשמו'‪F‬‬ ‫שלטה חלבו‬
‫ו ע ת ל ה אמידת‬
‫והתליה אם אחזיהו וךאתדת‬ ‫אך בימי יהיא התחיל‬
‫‪ ,‬ךאחזיה ח ז ת ארי מית ב ר ה ונןמרת‬ ‫השי לקצוץ ולהכרית‬
‫ו א ב ד ת ‪ :‬ת ב ל זךעא ך מ ל כ ו ת א ‪:‬‬
‫ביםלאל על יל חזאל כי מרת בנה ותקם ותאבד א ת כל־־‬
‫ותקח יחושמ;‬ ‫והנה קצה וקלן ה ם זרע הממלכה;‬
‫א ה ת״י ה ד ‪.‬א ‪.‬ח ‪.‬ז י ה ‪.‬ית יואש ב ר א ‪.‬ח‪.‬ז י ה‬
‫זא‬
‫סני שלשים בעכין א בת־המדך‪-‬ערםאחות אחזיהו את­­‬
‫‪T :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T s‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬
‫א ח ל ‪) :‬עתליהו אם‬
‫ד‬ ‫ו ג נ ב ת יתיה מ ג ו ב נ י מ ל ב א‬ ‫אחזיהו לאתה כי מ יואש בן־אהזירה והגניב אתו מתויך‬
‫א ת ו ו א ר ^ ־ המעמיס ך מ ת ק ט ל י ן ו א ט מ ך ת י ת י ר ת ו י ר ת‬ ‫מ ת כ נ ת הנה זה היה‬
‫בני־חבלן הפמיתתיט‬
‫••ן‬ ‫‪i‬‬ ‫מ א ת הסי לכלו׳ הזלע‬
‫בליש׳‬ ‫הבא מאת כיתאחאכ מנקתו בחדר ה מ ט ו ת ויסתרו אתו‬
‫;‬

‫ויהי‬ ‫כי המת? שלא המית בפני עתליהו ולא הומת‪:‬‬

‫לכלי)ללזים׳ כמו‬ ‫ומהללים‪:‬‬ ‫ווזוה ע מ ד ת ? ב י ת‬ ‫אתקטיל ‪1‬‬
‫יהוא המיתה עתליה‬
‫לכלים ןכמיהי הלילל עמי תחתי‬ ‫מ ק ך ש א דיי מ ט מ ר ש י ר ת שנין‬ ‫על שנם מאש בן בנה אתה בית יהרה מתחבא שש שניכם‬
‫כמו עמים)הלימי' להם שכתכנ)‬ ‫ועתליה מ ל כ ת על א ר ע א ן‬ ‫היצלכה יהושבע ב ת ועתליה מ ל כ ת על־הארץ‪. :‬‬
‫בספל מכלל)תי לכלי לנכליא‬ ‫״י־ יאי״‬ ‫‪.‬‬ ‫‪t‬‬
‫י י‬ ‫‪v‬‬ ‫‪t‬‬
‫י *‬

‫ש ג י ע ת א ש ל ח יהיויךע‬ ‫ובשנו־־־• השביעית שלח יהיירע ג׳זיגיזלמי׳! ' ' ‪I I‬‬ ‫‪,‬‬
‫המלך מלם למלטו‬
‫ופי׳ לקת שדי המאז׳ אשל בלדם‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫־׳‬ ‫־‬‫י‬‫׳‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫יי‬ ‫־‬ ‫)להשתילן מפני ע‬
‫ודבר ידת רבני מ א ו ת א ל ג ב ר י א‬
‫וקרא נ כ לשלים וללצים לשרים‬ ‫עתליהו שלא תמיתהו וי^ח את־שריהמאיות לברי ולרצים‬
‫להתיק עמהם וכן אימ׳ ב ל ב ד י ‪.‬‬ ‫ולךך‪.‬ש>ה ו א ע ל ! ת ר ת ו ן לותיייז‬
‫הימים )לאשי ה א מ ת לישלאל‬
‫נלזה ננזה אותו זאת ויבא אתם אליו בית יהורה ויברך‪}-‬‬
‫ל״״ ל ב י ת מ ק ך ש א דיי ונזר ל ה ו ן קיבש‬ ‫מיניקתן בחלל ה‬
‫וקלא ללצים נ ם כן להכינם‬
‫ואיומי י ת ר ת ו ן ב ב י ת מ ק ד ש א דיי‬
‫בביתייהית‬ ‫אתם‬ ‫וישבע‬ ‫ברית‬ ‫להם‬ ‫המטות שהין שם <‬
‫למשמלת המלך י• )ילא אותם ׳‬
‫ואחזי י ת ה ו ן ‪ .‬י ת ב ר מ ל ט י י י ? ו‬
‫את־בךהמלך‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫וירא‬ ‫והשתילו אותן הוא‬
‫מבנין הפעיל בתשלומי )יראה‬ ‫ומניקתו מפני עתליהו‬
‫באי‬ ‫בפתתה*)ל׳‬ ‫ופקדינון‬
‫זלא הומת והנה ה‬
‫השתיל׳ אותםיהושבע‬
‫םלכרת ;‪ V‬הארץ דמלכים ׳ וחברי דדברי הימים ׳ ותשמע עתליה דמלכים; ותקרע עתליה את בנדה‬ ‫בבית יי כי שם היתה‬
‫׳‬

‫דמאכים׳ ושמשריושחריהועתלידת׳ ומבני עילםישעידז׳ ושאראעתליהו‪ :‬נזוגקקדמשיןותניינאזי;‬ ‫יושבת כי‪ .‬בעלה היה‬
‫ומים׳ שלח ובשנדז השביעיות שלח יהדדע׳ התחזק ובשנדז השביעירו התחזק׳ שכחתני א מ ר ף לאר‪X‬‬ ‫)הנה‬ ‫נלןל‬ ‫בהן‬
‫‪ ,‬אלהי מעץי׳ אשמרד־ז עמי א ל ץ א ש מ ת ת ׳ אזמוךעויאליךאזמרזה׳^ילופיהקג‬ ‫^‪,,.1‬‬ ‫התביאתם שם שנים‬
‫ם‬ ‫ז ג ח ת נ‬

‫ומק קדמא זין חנינא שיין וסימ׳ נמסד בשמואל חלק ב׳ סי' כ' •‬ ‫ואז היתה עתליה)‬
‫מילכת על ה א ל ן ‪:‬‬
‫שלח יהיילע ןיקת א ת‬
‫שלי המאות לכל‬
‫שככל‬ ‫יללצ‬
‫וכרת להם‬ ‫לקחיה)‬
‫כסא אכמ‬
‫‪2‬ליתעםיי)עםהמלך‬
‫ויצום‬ ‫ואחר זה הראה אותם את כן המלך והוא מאס‪:‬‬
‫‪Gg 4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ננ‬
 ‫רש‬ ‫מלכים ב יא‬ ‫רדק‬
‫השלישית מכם באי השבמ׳ המסמלות המ מתחדשות ובאית בסבת משמרות‬ ‫כאי השבת ישימלי משמלת ׳ שיתעסקו בעכילתם )ישממ מסמלת הבית יפימ‬
‫כהינה ילדיה אחת נכנסת יאחת ייצאה ונוה ח ת המשמ׳ הנכנס להתחלק לשלשה‬ ‫איתם‬ ‫• א י השבת כי משמלית קביעות היי בכהנים יכליים מימי ליל ישמיאל שתקנו‬
‫חלקים השלישית כבית המלך לשמיל שלא יעמול איש על המלך להודגי יהשליםימ‬ ‫המשמל‬ ‫)היה משמל אחל עיכל השביע)ייצא בסבת אחל הקרבת המיספין ?נכנס‬
‫בשעל מ ל היא שעל המזלחי שבע‪/‬לה שעל הסללה)השלישית כשעל הלצים א)*‬ ‫הסכת‬ ‫כאי‬ ‫האחר יאמל להם יהדלע שישמל) המלך)יהיה השלישי׳ מן השומלי׳ מן‬
‫ושתי ה י מ ת כל מצאי השכת כי‬
‫היא משעלי י הע׳לה‬
‫)יינתן תלגם בתלעא‬ ‫נמסר‬ ‫וסי׳‬ ‫י״וד‬ ‫לחם׳‬ ‫ד׳‬ ‫)יוצא‬ ‫נבעתי‪:‬‬ ‫)בבאי‬ ‫׳‬ ‫תנוסת‬ ‫היתה‬ ‫ומהאלהים‬ ‫׳‬ ‫בצאתו‬ ‫המלך‬ ‫את‬ ‫והיו‬ ‫וסי׳‬ ‫ג׳‬ ‫ובבאי‬ ‫‪ -‬מצאי השבת מתל פנייים מן כאי‬
‫לכתלוהיתלעלהטיא‬ ‫בסד ואתחנן‪:‬‬ ‫עכילת‬ ‫השבת שעל באי הסבת‬
‫ושעל הלצים ללך שם‬ ‫השבוע ויהיה הכלישי בבית המלך‬
‫‪,‬ז‬
‫השלישית בשער סיל)השלישית‬
‫כאין מבית המלך לטח‪.‬‬ ‫בשער אחל הרצים ילא חלק איז) ופלןךנון ל מ י מ ר דין פ ר ת ב מ א ד ׳ י רעום לאמיר זה הדבר אשר תעשו;‬
‫ה‬

‫המקדש כמה שני כסיף‬ ‫ךתעברון ת ל ת א מנכון עלי ש ב א‬

‫העניין יא;תי שעל ה‬ ‫ושמרי‬ ‫השבת‬ ‫באי‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫השלישית‬ ‫קליםית יהיה כאן זאיזי שלישית‬
‫‪ :‬ו‪ ; -‬״‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪j " T‬‬ ‫‪¥‬‬ ‫•«‬ ‫‪• ; -‬‬ ‫ונטךי מ ט ר ת בית מ ל כ א ״‪ .‬ו ת ל ת א‬
‫העז לה שנ׳ אחריי שעל‬ ‫יהיה כאן אלא שיחלקו כאי ה‬
‫•‪ S‬משמרת בית המלך ן והשלישית‬ ‫בתךע נ ב ך י א ו ת ל ת א ב ת ך ע א‬ ‫השבת עם מצאי השכת לשלשה‬
‫הלצים קראי בלבלי‬
‫הימי׳ סער הספים‪:‬‬ ‫בשערסורוהישלישירת בשער אחר‬ ‫ותטרון‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫ך‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ךבתריודתי‬ ‫חלקים )יהי) על השלש מקומית‬
‫ושמרתם את משמרת‬ ‫ית מ ט ר ת ב י ת א מ ד א ש ת ל י ״•‬ ‫הנזכרים ויהמ מוכנים לשמיר‬
‫הרעים ושמרתם את־מישמרת הבית‬ ‫הנכנסים )הייצאים שלא יביא)‬
‫הכית מסח י שמיר׳ ז)‬ ‫ותךין חולקין בבון ב ל נפקי ש ב א‬
‫ציה עלתחלקהראשין‬ ‫יצאי‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫בכם‬ ‫הידות‬ ‫ושתי‬ ‫מסח‪:‬‬ ‫עתרי עתליה) להמית המלך‪:‬‬
‫‪- I‬‬ ‫‪V.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪••1‬‬ ‫ן ת ט ח ן ית מ ט ר ת ב י ר ת מ ק ך ש א‬
‫‪:‬‬
‫בשער‬
‫־‬ ‫‪:‬‬
‫כשער סיד ׳ ובלבדי הימי׳‬
‫»ן‬ ‫‪-‬‬

‫שאמר עלץ ישמח את‬

‫משמר בית המלך מסת‬
‫בית־‬ ‫את־משמררת‬ ‫ושמרו‬ ‫השכרת‬ ‫ותקפק ע ל י ' '‬ ‫ק‬ ‫‪1‬‬
‫דיי ע ל מ ל ב א ן‬ ‫היסיל )תי בתדע נבריא )יש‬
‫שמריהו מאל שלא‬ ‫והקפתם על־‬ ‫יהוה אל־חמלך‪:‬‬ ‫וזיניד־ת‬ ‫בבר‬ ‫םח‪1‬ר‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫)כלכלי‬ ‫נסחאו׳ בתרע נטיליא‬
‫; ‪T‬־־‬ ‫;״־‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫־*;־ד‬

‫תסיחי לעתכס לשן‬ ‫המזלחי)שבע‬ ‫*זל שהיא שעל‬

‫המלך סביב איש וכליו בידו ו ה ב א‬ ‫»׳‬ ‫בידי יךיעול ל נ ו מ ן ס ד ך א י ת ק ט י ל‬ ‫ששם‬ ‫סול‬ ‫שע׳‬ ‫עמית נקראו לן‬
‫כיאש שלא יהא יאוש‬
‫בלבל ימם של מכת‬ ‫אל־השררות יומת והיו את־המלך‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫במפקיה‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫והוו‬ ‫ה מ טמאים פירשים ההל סורו‬
‫‪ TV -‬ז‬ ‫‪y‬‬ ‫יו‪j :‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫־‪.‬״ ‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•*‬ ‫ק‬
‫מן היסול‪ :‬וסתי הימי‬
‫‪V‬‬

‫ל‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫רבני‬ ‫ועבדו‬ ‫\‬ ‫ט מ א קלא) למי שעל היסיל‬
‫המ^ות‬ ‫שרי‬ ‫ויעשו‬ ‫ובבאו‪:‬‬ ‫בצאתו‬ ‫׳סשסהמ מיסליס את ה ה ל כ ה‬ ‫‪,‬‬

‫בכם׳ שאמלתי םיהו‬ ‫‪ |: J " T‬־ ״‬ ‫‪J‬‬ ‫|‬

‫ך פ ק י ד י ה ד ך ע ב ה נ א ודברו נ ב ר‬ ‫״‬ ‫•י‬

‫ככל אשר־צוה ןהויךע הכהן ויקחו‬ ‫כננל‬ ‫» ע ל חלסית שהיה מכוון‬

‫כשער םיל ובשער‬ ‫ע ם נפקי‬ ‫‪2‬ת נברוהי‬
‫זריחת החמה ההל האי׳ לחלס‬
‫‪ h%‬שב‪<>$‬‬
‫הרצים ועמהם כל‬
‫איש ארת־אג&ץ באי השבת עפש‬ ‫ש ב ת א ואתו ל ו ת יהידךע ב ה נ א ן‬ ‫)לא תרח׳ סער האיתין שהיא‬
‫מצאי השבת כל אנשי‬ ‫‪V‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪J" T‬‬ ‫‪:‬־ ‪T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪-i‬‬ ‫המאייה‬
‫א‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫לךבגי‬ ‫כהנ*?‬ ‫ע‬ ‫ך‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫וי‬ ‫התיך‬ ‫משמש כניס׳ מציאה שער‬
‫יזגאי השכרת ויבאו אל־־ירהוירע משמר המצא‪:‬‬ ‫‪P‬‬
‫־י‪/‬‬ ‫*‪T‬‬ ‫‪\ ( T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫^ ‪ AT‬־ ־‬
‫ית מורניתא וית ש ל ט י א רי ל מ ל ב א‬
‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫שני שערים‬ ‫| ;‬ ‫עהיא ממוצא בק‬
‫וארה־השלטים אישר‬ ‫את־החנית דתן הכהן לשרי‬
‫‪V‬‬

‫ושמרתם את משמרת‬ ‫המאיות‬ ‫הכהן‪:‬‬ ‫‪T‬‬

‫‪1$‬על חלש ששם חלש) סיפרים‬
‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫‪T - T :‬‬ ‫‪T • :‬‬ ‫־‬

‫כיתיי׳ אלהמלך׳ שלא‬ ‫י מ י ר דור אשרבביתיהורת‪:‬‬ ‫ל»*‬ ‫ד ו ד די ב ב י ת מ ק ד ש א דיי ‪ 1‬וקמו‬

‫‪IT‬‬ ‫‪r -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪1‬את ההלכה שעל עליין שהיא‬
‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫יכיאהו נזק מתיך‬ ‫‪I‬‬ ‫יי‬ ‫־"‬ ‫"י־״ י־‬
‫י‬ ‫‪V‬‬ ‫‪R‬‬
‫ץ‬ ‫־י־‬
‫למעלה מעזלת ישראל; כשעל‬
‫‪f‬‬

‫כית יי׳ילאהוצלך לכל‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ביךיד־ז‬ ‫וזיגידת‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫ך‬
‫ויעמדו הרצים איש י וכליו בידו‬ ‫תי כתלעא‬ ‫&חר הלצים׳‬
‫זאת אלא שכת ל‬ ‫ץ‬
‫ץ‬ ‫־ " ״ י‬ ‫‪TT‬‬ ‫־ ‪/ r‬‬
‫^‬ ‫־‬ ‫ב י ת א נ^מינזייה ע ד ע ב ר ב י ת א‬
‫י‬

‫לאשינה על שהומחה־‬ ‫מכתף הבית הימנית עד־כתף הבית‬ ‫יכלכלי‬ ‫להטיא‬ ‫תלע‬ ‫*בתחהי‬
‫מ ס מ ל א למדבח^י«^ ו ל ב י ר ה בפורי‬
‫יברחו׳ עיזריה‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫[‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪,‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪r‬‬ ‫‪.‬‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪j‬‬
‫שעל‬ ‫ןהנא‬ ‫הספי׳‬ ‫לשיעלי‬ ‫הימים‬
‫עתליה‬ ‫השמאלית למזבח ולבית ע ל ־ ה מ ל ד‬ ‫ואפיק‬ ‫ע ל מ ל כ א ס ח ו ר ס ח ו ר י‪.‬‬ ‫‪ 0‬ה י ה ללמם העזלה)עלמ נאמ׳‬
‫מן העיר‪ :‬והבא אל‬ ‫־ ‪J‬‬ ‫‪7‬‬
‫י‬ ‫י‬ ‫\‬ ‫'‬ ‫‪'AT‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫!"‪-V‬‬
‫י‬ ‫י ת ב ר מ ל כ א ויהב ע ל ו ה י ית בל»לא‬
‫־־‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬
‫האספים‬ ‫בלבלי הימים בית‬
‫הסדרית ׳ איש נ כ ד‬ ‫‪. . .. « . . . . . .‬‬
‫סיבא לתיך המחיז‬ ‫דתן‬ ‫בך״חמרך‬ ‫את‬ ‫ךוצא‬ ‫סביב‪:‬‬ ‫‪T‬‬
‫לשעתן‬ ‫הלצי'‬ ‫ומה שכנה) כשעל‬ ‫‪T‬‬

‫ן נ ־ ל חס‬ ‫וית ס ה ר ו ת א ו א מ ל י מ יתין־־;‬

‫הקלוי שלמת והיא‬ ‫יחי‬ ‫ויאמרו‬ ‫ויכו־־כף‬
‫עליו את־הנזר ואת־הערות וימלכו‬ ‫וימשחהו‬ ‫אתו‬ ‫‪g‬‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫יר‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫פ‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫ח‬
‫ומישחוהי‬ ‫׳‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫שם!‬ ‫‪ 0‬ה מ לצי המלך‬
‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬

‫מקים מ ט א המלך‬ ‫"‬ ‫"י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫!‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫פי׳ משמרת מסח םתשמלו‬
‫מכיתג לבית יי׳ ולא‬ ‫עתליה ית לןל ד ר ק ך נ י ן ע מ א ‪ .‬ו א ת ת‬ ‫ממסח )היא הנתיצה )ההריסה‬ ‫י‬

‫ילעתי מהי לשון סלל<‬ ‫הרצין‬ ‫את־קול‬ ‫עתליה‬ ‫ותשמעי‬ ‫יל‬ ‫כמ) )נסחתם מעל האלמה‬
‫‪8‬‬

‫ל ו ת ע מ א ל ן י ת מ ק ך ש א ךי; ן‬
‫את‬ ‫ד ת סילליא‪:‬‬ ‫העם והבא אל־העם בית יהורה י‪:‬‬ ‫וחזו;‬ ‫‪T‬‬
‫נבמקים הזה היא הליסת ה‬
‫;‬ ‫• • ‪j‬‬ ‫‪VT T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪A T‬‬
‫הנזליאת העמי׳ ס פ ל‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬

‫המשמלה על ללך פן יהלסן‬

‫התירה כמן שכתיב )היתהעמי)קרא כ) •כל ימי חייו ורבותינו אמרו הנזר היא‬ ‫‪5‬על‪5‬ת אליי והזהירם שיהיו במשמלהכאחלזה אצל זה סלא יפללאחל מסלל‬
‫העלות שכל הלאוי למלכות הולמתו)שאימ ראוי למלכות אינה הולמת)‪ :‬העמול‬ ‫המשמלהללכתאלמקו׳אחלא) יהיה מסח מן הסיח הלעת שישממ שלא יסיחל‬
‫לעתם לענין אחל אלא דעתם יהיהלמשמלת לשמול את המלך‪ :‬אל המלך׳‬
‫רלכג‬ ‫בעכולהמלך‪) :‬הבאאלהםללות׳ כתלמי)ליעיל לגו מן םללא כלימ אלם אחל‬
‫‪0‬יכנס תיך סלר משמרגתיכס ממת )כלכלי הימים )הבא אל הכית יומת )אחל‬
‫רצים לאמל זה הלכל אשל תעשין השליסית ׳ השלישית מהאנשי׳ אשל ציה יהדלע‬
‫לשמילת המלך הם מבאי השבת והם המסמל הנכנס לכהנים יללייים יתשאל‬ ‫הבית‬ ‫הוא כי כל הבית היה משמרתם כמו שנאמ׳ מכנף הבית הימנית על כנף‬
‫ישתדלו בעבודת בית המקלם וככל זכל אחל זה כי שתי הילית ה ה ם הם כל‬ ‫לקת‬ ‫המאות‬ ‫השמאלית למ!בח ולבית‪ :‬זיקתו איש את אנשיו ׳ כל אחל משרי‬
‫מצאי השבת והם משמל היוצא ולזה יהיו השלישית מי*ם חצי כאי הסכת כי לל‬ ‫^נםינ עמו‪.‬׳ את החנית < סם מ ל כי לא נתן להם חנית אחל לבל אלא דל החניתים‬
‫יוצאי השבת הם שתי הילות)הנה באליבי הסלישית ישמלו משמלת כית המלך‬ ‫נכן אומר בלבלי הימים א ת החניתים)את המננןת ‪jtfv‬הסלטים וכיח'השלטים‬
‫שלא יכנס שם אלם יוכל להזיק למלך והשלישית יעמדו כשעל סול והיא השעל‬ ‫לול‬ ‫‪3‬למית מנינים וכן כל שלטי הנבוליס ‪ :‬אשל למלך לול ׳ שהיה לוקח‬
‫המזלחי שהיו טמאים בלתי יכולים להכנס שם ולזה היה נקלא שעל פול כטעם‬ ‫במלחמות היה מקליש כמו שלטי הזהב אשל לקחמהללעזל וזולתו והיו נתינים‬
‫מ מ ט מ א ובלה נ ק ר א ש ע ל ה י מ ל כ י ה ן א היסול הלאשק מהקדושה יהשלישית‬ ‫לאוצלות בית יי׳‪ :‬את הנזל ואת ה ע מ ת ׳ בנלי מלכות מן ועלית יעלי‪ .‬ע ל ת‬
‫בשעל שהוא אחל הלצים והנה ת ס מ מ את מסמלת הכית בית משח והיא המקים‬ ‫כשקל נ א ו ת ו ת ית כלילא)ית םהלותא ובלכלי ל?ל כי זה הנזל היה עלות למלכי‬
‫שכלנו בכית בני עתליה המלשעתכמי שזכל בלפל לה)אילם שתי היליתכאלג‬ ‫)אלניהו‬ ‫בית לנל מי שלאוי למלכות הולמת) )מי שאימ לאד מלמת אינה הולמת)‬
‫השלשה חלקים שזכר ה ס כל מצאי השבת)שמל) את משמלת בית יי׳ בעגיל‬ ‫כקשלהלממלאהולמתי‪ :‬וימשחוהו יהוילע ובכיו׳ )כן כתו׳ בלברי הימים‬
‫המלך שלא ינזקעל צל עיזרי עתליה) )הקפת׳ אצל המלך סב־כ איש כלי מלחמתו‬ ‫נימשחוהן יהוילע ובניו ומפני מ ה משחיהו יהלא אין מישחין מלך בן מלך מפני‬
‫כילי)הנכנס מהזרים אל הסללים יהמעלכית סיהמ מסלריס סימרי המלך יי‬ ‫מחלוקת של עתליהו כמו שמשחו סלמה מפני מחלוקתו‪.‬של אלניהו‪ :‬יחי המלך י‬
‫‪h‬״ יצנח מלכא‪ :‬את קול הרצין העם ׳ חסל הנסמך)מספט) הלצי׳ לצי העם כחג‬
‫סינים כסף אמלים אמת א) היא כמי הפיך כמו שהוא אימל בלבלי הימים את‬
‫קיל העם הלצים אי יתיה קיל עימל במקים שנים יפילים א ת קיל הלצים יאת‬
‫לא הטליח יהוילע המשמרות האחרות לזאת השמילה‪ :‬דתן הכהן לשלי ה ^ י מ‬ ‫קילהעםינקהלצק במקיס מם יכן לקן הימין כמי הימים יפי׳ חיל ה ל ד ן קיל‬
‫את החנית ואת השלטים אסל למלך לול ׳ רל סהקליס אותם המלך מ ל ‪ :‬מל‬ ‫השמחה שהמ שמתים והמ אומרים יחי המלך ובדברי הימים את קילהעם הרצים‬
‫המלך סביב׳ לל אצל המלך םביכ‪ :‬את הנזר ואת העלות׳ לל הכתר ואחשוב‬ ‫מהללים את המלך)תי <^ת קיל הרצים העם ית קל לרקלנין עמא פיל)׳ שהיו‬
‫שנתן אצלו התורה שנקלאת עלות סיקרא כה כל ימי חייו והיתה עמו כמו םנזכל‬ ‫עומל‬ ‫‪ .‬מלקלים)חטפחין כמי שאמל)יכל כף;‬
‫כתולה ‪ :‬דמשחומ ׳ מפני מחלוקת עתליה הוצרכו למשחו מצורף לזה סלא‬
‫עומל‬ ‫היה מפילהם מאל שיהיה בן המלך‪ :‬את קיל הרצין העם ׳ לל קיל הלצים)קול ה ע ם ‪:‬‬
‫הכא‬ ‫רדמ‬ ‫‪y‬‬ ‫מלכים ב‬
‫עממי עלהעמול׳ פי׳ סמיך לעמד ו ק וזנחת עליו סמיך לו ועליו מטה מ נ ס ה‬ ‫לעמיל׳ היא מעמל המלך בכית יי׳‪ :‬ק ם ‪ -‬ק ס ר ׳ מרל מרד ים כאן הוציאי אותה‬
‫סמיך לו ו״ית ק א ם על אסטוינא ופי׳ סטיו שהוא כפסל שייסכי׳ בו הסרים הנחלים‬ ‫מבית המקלס לםללות והביאי אותה לרך בית הסדרות לבית המלך ואלתניחוה‬
‫וללעתו יהיה פי׳ עמיל שהיה כאיתי הסטיו מקים נכבל לעמיל ס ס המלך לפיכך‬ ‫לצאת לרך מיצא העזרה אל העיר פן תמיא עוזרים מתחבלים אליה‪ :‬והבא‬
‫נקלא עמיל יכן אימל כלכלי הימים על עמלי כליי מקים הלאיי לו לעמיל בו‪:‬‬ ‫אחריה ׳ בעזלתה‪ :‬המת בחלב ׳ להמית בחלב‪ :‬וישימו לה ילים ׳ מקום איםט׳ננא‬
‫היכיא׳ אותה אל מבית לסללית׳‬ ‫בלעז ־ בין יי׳ ובק‬
‫הוציאו איתה מבית יי׳ ותצא‬ ‫ונלעס ז׳ זםי׳ בלשון י ארבל יהושע םלקלגלגלא וסרים מלכא וחמא הברא ׳ ו‪£‬י׳ ביהושע סי׳ חי‪ :‬סימן‬ ‫המלך ובין העם׳שיהו‬
‫מ‬ ‫מלכים ותקרא קשר׳ דברי הימים ותאמר קשר קשר׳ ואניס ותקרא אל אשה ותאמר שלחה‪ :‬וישמו ד׳ לרך מקום הסללות סהיא‬ ‫המלך והעם אחרי יי׳‬
‫מערכת הסומלים ואם יצא אימ‬ ‫ויבואו‬ ‫דעתליה‪:‬‬ ‫ידם‬ ‫לה‬ ‫וישמו‬ ‫הנחלה׳‬ ‫האבן‬ ‫אל‬ ‫יי׳׳‬ ‫ארק‬ ‫את‬ ‫וישמו‬ ‫׳‬ ‫גדולות‬ ‫אבנים‬ ‫וישמו‬ ‫וסימ׳‬ ‫חס׳‬ ‫המלך‬ ‫ואחר כך בין‬
‫אתריה לעזרתה המיתוהו בחלב‪:‬‬ ‫עבדי׳‬ ‫פיהו‬ ‫ובין העם‬
‫המת׳ מהיר‪) :‬ישימו לה ילים‬ ‫א‬ ‫וחזת והא מ ל ב א ק א ם ע ל‬ ‫וחרא והנה המלך עמד על־*העמוד‬ ‫למלך‪ :‬כקלות ׳‬
‫י נתנו לה מקים םתצא באותו‬ ‫כמשפט והשרים והחציצרורת אל־ ‪! v‬מ ‪ 5‬א ן ט ן נ א ב ה ל כ י ז א ו ר ב ך מ א *‬ ‫במקו׳‬ ‫ממינים לשמד‬
‫הדרך אסר מבית יי' לבית המלך‬ ‫עמיה יהצוצךתא ה ך ם מ ל כ א וכל‬ ‫‪7‬ה‪6‬לך ו כ ר ^ ם הארץ ^זמח ותקע ׳‬ ‫‪S ; 0 ? V‬‬
‫כהילכתן‬ ‫משמלתם‬
‫)הלא* לרך מביא הכיסים לבית‬ ‫ב‬ ‫ע מ א ד א ר ע א ח ד ן ותקעיל‬ ‫‪ v‬י'''־‪ J:LL‬י'‬ ‫״‬ ‫ח ס‬
‫" ל י*‬ ‫‪1 7‬‬
‫ת‬ ‫א‬ ‫בטלה‬ ‫עתליה‬ ‫כי‬ ‫‪T T‬‬
‫‪,‬יכל‪,‬‬
‫וסםהמיתיה‪ :‬בין יי׳יכיןהמלף‬ ‫ב‬ ‫ן*ו‬ ‫‪L.‬‬ ‫‪: T :‬‬ ‫—י‪t‬‬ ‫‪ S‬סלל משמלות הכית בחצצרותותקרעעתליהאת־בנדיה‬ ‫»ל׳ י‬
‫דכאו לרך סער‬ ‫״ ^ ‪w‬‬ ‫"י"‬
‫‪T:‬‬
‫מתחלה כרת ברית בין יי׳ והמלך‬ ‫ב ח צ מ ך ת א ו ב ו ע ו ת עהלירה ירת‬ ‫‪ , - . . -‬־ * ״ ‪ •- .‬־ ז ־ י י * ‪ . -‬י י ״ •• ^‬ ‫ה‬
‫סימן‬ ‫יהוירע‬ ‫דעו‬ ‫זר‪:‬‬
‫קשרן!?‬
‫והעם שיהמ כלם לעבולת יי׳‬ ‫ל ב ו ש ה א וסרת מ ר ד א מ י ר א ‪1‬‬ ‫• ‪ • .‬׳ ־־ !‬ ‫כיתהמלך‪ :‬נ!ו ותקרא י ״י‬ ‫«‬ ‫הרצים אל‬
‫ייי ״י‬ ‫‪r‬‬ ‫‪v‬‬ ‫;‬
‫־•‬ ‫י‬
‫ולהסיל הכעלי׳ ואחל כך כלת‬ ‫כל‬
‫״ ו פ ^ ע ב ^ א נ ת ר ב נ י‬ ‫‪ W‬י‬ ‫‪<*£‬‬
‫בלית כין המלך והעם‪ :‬יאת מתן׳‬ ‫נ מ ו ו * א רממנן ע ל ח י ל א ‪ .‬ו א מ ר‬ ‫ראמר א ל י ה ם הוציאו אתיי*׳ א ל ;‬ ‫>‬ ‫‪n‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪j h 3‬‬ ‫‪l h‬‬ ‫ה ד ל ע‬
‫כהן הבעל היה סמי מתן‪ :‬ויסם‬
‫הכהן פקלו' ׳ תו ימני כהנא מטת׳‬ ‫יהודה להםתחו׳ למלך מבית לשךלת והבא אחריה המרת ל ״יו׳ ‪ $‬להון א פ י ק ו ; ת ר ת לביו מן ס ד י א‬
‫לל המסמרות אסר היו מתיקכומ‬ ‫ו ת ע ו ל ב ת ך ה א חתקטל ב ח ך ב א‬ ‫? ״ י ? ) ׳ ־ ‪ ,‬ה א מ מ בחרב בי אמר הכהן אל״תומת בית* ‪s‬‬ ‫‪03‬‬

‫מתחילה כן היסיבם עתה כי‬ ‫*״ '‪ .‬״‬ ‫‪VA‬‬

‫‪, .‬׳^אריאמרכהנאלא^טלןביות‬ ‫;‬ ‫^ ‪i " 1 _ L‬״ ‪^I‬‬ ‫‪7‬‬ ‫קלסי*‬
‫ככית ? ל‬
‫‪W‬‬ ‫לו הנכנס * מ‬ ‫‪1‬‬ ‫ב‬ ‫ןת‬
‫ז‬

‫נלא׳ כי מפני סהמ ;מבלי׳ הבעל‬

‫המלכים אשר היו לפני זה לא‬ ‫ושויאו ל ה א ת ר א‬ ‫מ ק ד ש א דיי ו‬ ‫'‬ ‫י* י‬ ‫•־״ ״ ״ י י י ־ ‪V‬‬ ‫נכב‬
‫•״‬ ‫הקלסיס ™ *‬
‫סעה‬ ‫י‬ ‫י‬
‫ז ת‬

‫*‬ ‫;‬ ‫‪-‬י‬ ‫!‬

‫‪-‬זו־‬ ‫הסוסים בירת המלך ותרמית‬
‫י‬ ‫ה‬ ‫מבות‬ ‫ואתה‬
‫למית ואיזה‬‫?ית‬ ‫מסונן‬
‫נסאר דבר בבית יי׳ על מכיננ‬ ‫ו ע ל ו ת באורח מ ע ל נ א ך ס ו ם י א‬ ‫־ ־־‬
‫דברת יהוידעאת־‬ ‫שנים‬ ‫שש‬ ‫כו‬ ‫נחבאת‬
‫ועל סדנרו וכן כתי׳ בדברי הימי׳‬ ‫ל ב י ת מ ל ב א ואתכןטלת ח מ ן ‪:‬‬ ‫ישם‪:‬‬ ‫א‬ ‫ללי אתה להיות‬
‫וישם יהיידע פקדית בית יי' ביל‬ ‫ונזר ןהוידע י ת‬ ‫יןליה אז שמע המלך הבריות בין יהודה ובין דהמלך ובין‬
‫הכהניס הלוים אסל חלק ליל‬
‫‪ #‬מ א בין מ י מ ר א דיי ובין מ ל כ א‬ ‫* י ה ס ב י ב י י ה י מ י ם ‪ :‬ה‪£‬ש להיות ל ע ם ליהוה ובין המלך‬
‫על בית יי׳ להעלית עילית ונו׳‪:‬‬ ‫כסף‬
‫כית מלך ׳ כן כתיכ וקלי המלך ‪,‬‬ ‫ובין ע מ א ל מ ד ת ו י ל ; נ ם מ ש מ ש‬ ‫ויבאו בל־עם״חאךץ‬ ‫ובין העם‪:‬‬
‫ואחל היא אלא סככתיכ חסרון‬ ‫בירת־־הבעלויתצירהואת־יכזבחיתו ל• תמי ף כ ן ך ם יי בין מ ל ב א ובין ע מ א ן‬
‫היליעה‪ :‬כל ימיו אסל הילהו‬ ‫ו_עלו ב ל ע מ א ד א ר ע א ל ב י ו ת‬
‫לא כל ימיו כי‬ ‫יהוילע הכהן ׳‬ ‫ואת־צלמיו שברו היטב וארת מתן‬
‫ב ע ל א ן ס ת ר ו ה י ד ר ת אנורוהי ו י ו ת‬
‫אחלי מות יהוילע עסה הלע‬ ‫כהן הבעל דהרנו לפני המזבחורת‬
‫כעיני יי׳ כמו שכתוב בלבלי‬ ‫צלמור־זי ת ב י ר ו א ו ת ד ר ת מ ת ן‬
‫כומריא ך ב ע ל א ק ט ל ו כ ן ר ם א נ ו ך א‬ ‫י‬
‫וישם הכהן פקדת על־בירת יהוה‪:‬‬ ‫‪P‬‬
‫הימים אלא פי׳ כל הימים א פ ל‬
‫‪IT :‬‬ ‫י י ״‪/‬‬ ‫‪ VST-‬־ "‪Vlv: h‬‬
‫הורהו יהוילע הכהן כלימל כל‬ ‫‪. -‬‬ ‫•‬ ‫וימחאת־שרי המאות ואתיהכרי •ל כנ בעניין‬
‫זמן סיהוילע היה חי וכן כתוב‬ ‫ומני ב ה נ א מ ט ר ן על בית מ ק ד ש א‬ ‫־‪.‬׳•‬ ‫״‬ ‫־ י‬ ‫״‬ ‫י‪,‬‬ ‫־‪» -‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪j‬‬

‫רבני מ‪ .‬זא וו ‪,‬ת‪ .‬א‬

‫דיי ‪ * 1 1-‬ו ד ב‪I‬ר ‪T‬ית ״‬ ‫‪...‬‬ ‫וארת־הרציםואתיכל־־עסהארץ‬
‫‪L‬‬

‫כלכלי הימים כל ימי יהוילע‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪ • - • • « • -‬־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪t‬‬ ‫‪-‬‬

‫כל‬ ‫הכהן‪:‬‬ ‫יית גבריא וית רהטיא וית ב ל ע מ א‬ ‫רירית את־חמלךמבית יהויה ויבואו‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫•‪T-T‬‬ ‫‪:‬־‬

‫ך א ך ע א ןאחיתו י ר ת מ ל כ א מ ב י ר ת‬ ‫דרך־שער הרצים בירת המלך וישב‬

‫מ ק ך ש א רי י ועלו ב א ו ר ח ת ר ע‬ ‫י‬ ‫וישמח כל־‬ ‫כ על כסא המלכים‪:‬‬
‫ר ה ט י א ד ב י ר ת מ ל כ א ויתב ע ל‬ ‫עם״־הארץ והעיר שקטדה וארת־־‬
‫והדי כ ל ע מ א‬ ‫מ ך ס י מלכיא ו‬ ‫?ממל על העמול ׳ לל‬
‫אצל העמול; הוציאו עתליהו המיתו בחרב בית ״ מלך‪:‬‬
‫ך א ך ע א וגןרתא ש ד ו ב ת ו י ת ^ ת ל י ה‬ ‫‪P‬‬
‫בךשבע שניכם יהואיש‬ ‫אותה אל מבית ל א‬
‫קטלו בחרבא בית מ ל ב א ‪j‬‬ ‫לשללות ׳ לל היציאו‬
‫־ ‪T :‬‬ ‫בשנת־שבע ל י ח ו א‬
‫‪T : - J‬‬ ‫במלכו‪:‬‬ ‫ז•־‬

‫ב ר שבןן שנין יהואש‬ ‫יל‬ ‫אותה כללן שתהיה‬

‫מלך!הואש וארבעים שנדה מלך‬ ‫ממיל _‬
‫מבפני׳ לסללים‬ ‫‪.. -‬‬
‫ב^נת שבע ל י ה ו א‬ ‫בד ‪9‬לך ן‬
‫ביךושלם ו ? ז ם א מ ו צ ב י מ ב א ר ^ ‪ ? .‬ל ך ^ ש יאחעק^יז״מלד‬ ‫ח‬ ‫™‬ ‫ולמער ט ת‬
‫^ע‬
‫ר ע ש י ה ו א ש ה י ש ך ב ע י נ י ב י ר ו ח ם י ש ו מ א מ י ה ן ^ י ח מ^אר‬ ‫שכע‪:‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪W‬‬

‫לןךם‬ ‫ייזיוא^ ך ב ש ר‬
‫י־ד^ד מדיח‬ ‫ילזי־י‪ -‬ןהיואש‬
‫ועבד‬ ‫*יי•*ע !•‬
‫שב‬ ‫ירודה בל־ימיו אשר הורד־זו יךןףךע גי;יי *‬
‫אחליה ה מ ת כחלב ׳‬
‫יי ב ל יומוהי ב מ א ד א ל פ י ה יהוידע‬
‫ךק הבמות לאיםרו;גור‬ ‫הכהן‪:‬‬ ‫אתליה‬ ‫לל הנמשך‬
‫לחור במתא לא ע ט ר א‬ ‫בהנא{‬ ‫לכא עמה תמיתו כ‬
‫ע ר ב ע ן ע מ א ק ך ב ה י ן וממקין ב ו ס ש ן‬ ‫י הןןם מזבחים ומקטרים בבמור־ז‪:‬‬ ‫בחלכ כלי סלא‬
‫עלבמתא!‬ ‫י ןיאמרןהואשאל־הבחניס‬ ‫יאספו אליה ותתחזק ך•‬
‫‪T T T‬‬ ‫*‬
‫מעט והנה סחו לה‬
‫‪$‬מריה‪1‬אשלכהנ»א‬ ‫מקים לנוס אשל בחלו‬
‫בל‬ ‫י י‬ ‫ילזה כאה לרך כניסת‬
‫הסוסים כית המלך‬
‫ומלואה׳ ויבואו ‪£‬נימה אל המלך חזקיהו!‬ ‫וסם לא היתה יכילה נ׳ מלאים וסיס׳ ויבואו דרך שער הךצימ ׳ לבואו ויאכלו‬

‫ו ה ל מ ה ש ם ^ ל א ל צ ה הכהן שתומת בית יי׳‪ :‬ויכליתיהוילע אתהבלית׳ הנה לאסונה כלת בלית בין יי׳ וביןףמלךוהעם שיהי‪,‬‬
‫לע!‬
‫בזה‬
‫לל ונה סםמנויים ופקילותכלי עניימ מסולל‬
‫‪, ,‬‬
‫־‬ ‫‪h n 1L‬‬ ‫׳ ״ '‬ ‫' ז י ־‬ ‫י"‬ ‫י י‬

‫*?‪^™^wZ‬רמל‬ ‫יבאו ללךשעלהלצים׳'ילמה שזה השעל היה ‪ H p‬כ י ^ י י‬

‫‪fh‬‬
‫™‬ ‫ר ח נ ע ם מ נ נ י ס‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫ח‬

‫שלהולהו יהוילע ה כ ה ן ׳ מניל שכל מה שהיה מימיו אשל הולהו יהוילע הכהן עשההישל בעיני יי אך אחלי מות יהמלן‬
‫יממ אסל‬
‫בל‬ ‫לא עשה היםל כעיני יי׳ כמו שנזכל בספל ל ה ג‬
 ‫רען‬ ‫‪y‬‬ ‫ים ‪2‬‬ ‫רדק‬
‫כסף עובל איש כסף נפשויעלמ׳ סני כספים ים כאן כפף שבל היא כסף השקלי'‬ ‫כל כסף הקלםיס ׳ אימל כלכלי הימים ׳)יהי אחלי כן היה עם לב מאם לחלס את‬
‫שככל סנה הנאמל מ כל הענכל על הפק)לים)איש שיתנלב עלכך נפשות האומל‬ ‫בית יי׳ כיהיהצליךחזוק כי ם ם אימל הנועם כי עתליהו המלסעת )בניה פלצ)‬
‫כנין האוחל הלי עלי מנה לבלה הבית ‪ J‬יקי״‬
‫‪t‬‬ ‫יענה)ני כנין‬
‫חסל יעלה)מי‬ ‫כסף אסל‬ ‫כנ כסף‬ ‫עלכיעני; כל‬
‫‪:‬י עלי‪:‬‬ ‫'את ביתהאלהים לפיכך היה צליך חמק כי לגלי;ה היה עליין קייס הבנק כי ממם‬
‫להם הכהנים ׳ יהיה שלהם )הם יקבל) עליהם לחזק כלק הכית משלהם‪:‬‬ ‫חוק‬ ‫שנבנה הבית על םבלקו מאש לא היה אלא מאה יחמשים ןחמש שנה נכנין‬
‫מאת‬ ‫מ א ת מכלן ׳‬ ‫כאותו בנין היהעומל מתל)מתל‬
‫מכילנ הלניל אצל)‪:‬‬ ‫יובא ה ומל בקריאה וסיס' וכל חטאת אשר יובא מדמה ׳ בסים יובא זטמא עד הערב ׳ אשר יובא בית יי׳‬ ‫לולא סכלצוהו עתליהו ובניה ה ם‬
‫בלק׳ בקיעה וסלה‬ ‫כסף עובר ׳ כסף אשס וכסף חטאות לא יובא ׳ כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב‪ :‬ערכו ג׳ בקריאה וסי'‬ ‫שהמ לה מאיש אחר ולפי שעשו מ‬
‫ועתה אל‬ ‫החימה‪:‬‬ ‫והבאת את השלחן וערכת את ערכו ׳ איש כסף נפשות ערכו ׳ ודבר גבורות וחין ערכו׳ אגף‪:‬‬ ‫פריצות שם מאש על לכ‪ 5‬לתקנם‬
‫כסף^ ׳׳ עילןאל‬ ‫תקת‪5‬ו כ ם‬
‫תחת‬ ‫ישראל‬ ‫והיה צריך לקבץ קלשי‬
‫תחזקי הכית משלכם‪:‬‬ ‫כ ל כסף הקדשים אשר־יובא ב< ת־ ‪-‬‬ ‫שיקלישו שקלים או קלשי נדבות‬
‫ב ל כ‪0:‬ף ק ו ך י ש א ך מ ת ע ל ל ב י ר ת‬
‫כי לכדה הבית תתמהו׳‬ ‫* יי'‬ ‫‪T‬‬ ‫‪R‬‬
‫״•‬ ‫י *‬ ‫וההקלשו׳ שהיי בבית‪.‬יי׳ אימל‬
‫>‪ f‬מיל‬ ‫מ ק ך ש א ד;י ב ס ף ת ק ל י א ך ע ב ר ע ל‬
‫יפחית יפחית)אם‬ ‫‪1‬‬ ‫אם‬ ‫בלביי הימים כי עתליהי )כניה‬
‫ו׳ יהיה כסף עובר א י ש בסף נ פ ש ו ת‬ ‫מנין ג ב ר י א ‪ 8‬ס ף פ ו ת ן ן נ פ ש ת א‬ ‫עשו אותם לבעלים הרוב ימה ״ ס‬
‫מתיל מתיר‪ :‬מימין‬
‫כבא איש׳ מימק ביאת‬ ‫״‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫על‬ ‫אשר_יעדה‬ ‫כל־כסף‬ ‫;ןךב‪1‬‬ ‫ר מ ת ן גבר פורקן ן נ פ ש י ה א ף ב ל כ ס ף‬ ‫שנשאר לא רצה יהואש להוציא)‬
‫האנשים‪ :‬אצלהמזבח׳‬ ‫איש להביא בית יהוה‪ :‬יקחו להם־‬ ‫דמתגדב נברבלביה לאיתאה לבית‬ ‫ליק‬ ‫בבנק כלי שלא ישאל אוכל יי׳‬
‫'ל‬
‫בעזרה‪ :‬שימריהסף׳‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪< I:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫"‪j‬‬ ‫•\‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ואמר‬ ‫וחשב שיעשהי מקלשי החיץ‬
‫מ ק ך ש א ך;י ‪ 1‬יםבון ל ה ו ן בהגיגי*‬
‫םיפי העזרה הממינים‬ ‫הכהנים איש מאת מכרו ו ה ם יחזקו‬ ‫יל‬ ‫המיכא‬ ‫לכהנים שיקבצ) כל כסף‬
‫נ ב ר מן מ ב ך י ד ת ואנון יתקפון_ירת‬ ‫בית יי׳ זנם ה כ ל ת על השקלים‬
‫על מפתחות העזר‬
‫את־בדק חכירת ל כ ל אשו—ימצא‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫די‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫בלבלי‬ ‫שיביאו איתם כמי שאימר‬
‫שהרי תילנמו י)נתן‬
‫•‬ ‫‪X‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ J‬־‪4 :‬‬ ‫־ ־״ ‪1‬‬ ‫‪VJT‬‬ ‫‪T‬‬
‫וכירוםלם‬ ‫הימים)יתנו קול ניהולה‬
‫אמרכליא והאמל כליי‬ ‫ויהי יהואש‬ ‫\ ה ו ה ב ש נ ת עסרי?‬ ‫ת מ ן בדכןא ‪t‬‬
‫בשנרת‬ ‫ישם בדק‪:‬‬ ‫עבל‬ ‫משה‬ ‫להביא בית יי׳ משאת‬
‫שבעה היו לשבעה‬ ‫‪AT‬‬

‫את־בדק הבירת‪:‬‬ ‫־ ־ ־‬
‫הבחנים‬ ‫‪.‬‬
‫לא־חזקו‬
‫‪I‬‬ ‫‪T|T‬‬ ‫‪»T‬‬
‫*‬
‫‪l‬‬
‫ז ת ל ר ת שנין ל מ‪S‬בא י ה ו א ש ל א‬
‫שעלי ה ע ל י כתיספתא‬ ‫עשךיכמ ושלש'שנד‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫"‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪J‬‬ ‫האלהים )משאת משה הוא‬
‫לשקלי׳‪) :‬יהי׳ ממם אל‬ ‫המלךיהואשליוזרדעהכדזז‬ ‫הקו>*‬ ‫‪j‬‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫בךכןא‬ ‫ית‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫‪ ,‬כ ס ף שקלים קלא) משאת על‬
‫מם כלאותם כי ל כ‬ ‫ולכהנים ויאמר אלחם מדוע אינכם‬ ‫‪ 5‬ם כי ת ס א א ת לאס בני יסלאל ונןי־א מ ל ג א ןהיואש ליהיףךע כ ה נ א ^‬
‫ושלסה כספים זכל הנה כסף‬
‫ה ב » ת‬ ‫מחזלןיס את־בדק‬
‫)יעל סיפר‬ ‫הכסף‪:‬‬ ‫^‬ ‫ולכהטא יאמרלדתון מאדי?‬
‫עוכל הוא מחצי׳ השקל כמו שנ׳‬
‫המלך)מ ׳ )נתמ את‬ ‫‪LLICT‬‬ ‫— י ״ י ‪ - * -‬״ ‪.‬‬ ‫ליתכון מ ת ק פ י ן ע־ת בךכןא ך ב י ת א‬ ‫כל העוכר על הפקולי׳ איש כסף‬
‫הכסף ה מ ת ו ק ׳ היו‬ ‫תקחו־כסףמאת מכריכם כי־־לבדה‬ ‫יל‬

‫‪I V/T t‬‬ ‫י!‬ ‫•י‬

‫‪T‬‬
‫־ "‬ ‫"״ * י ״ "י־‬ ‫י '־י‬ ‫וכען ל א ת ס מ ן ב ס פ א מן מכךיכון‬ ‫נפשות ע ר מ הוא האומר ערכי‬
‫מתנין איתי הכסף‬ ‫'ל <י(<ן‬
‫ארי לבךלןא ך ב י ת א ת ת נ ו נ י ה {‬ ‫כסף‬ ‫עלי או ערך פלוני עלי כל‬
‫הממילאח׳ שהיציאיהו‬ ‫זי קחרה־־כסף מאך־!‪.‬‬ ‫ה‬ ‫<^שר יעלה על לכ איש הוא‬
‫‪.‬ראתו הכהמכם‬ ‫הבית תתנהו ‪1‬‬ ‫ןאכןפסו בהניא ב ד י ל ך ל א ל מ ס ב‬
‫מן הארון ושקליהו‬ ‫לבלתי ח ז ק א ^ ב ר ק ה ^ ' \‬ ‫המתנלכ לכלק הכית )לתי‬
‫ומנאוהו היו נותנין‬ ‫י"י י ״‬ ‫‪J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫לבלתי‬ ‫ב ם פ א מ ן ע מ א ובדיל ך ל א לתלןפא‬ ‫הפסו׳ כל כסף קילשיא למיתעל‬
‫ל ניבל• לי*‬ ‫אותו על ילי הנזכלק‬ ‫ו!?ןח יחוירע הכהן ארון א ח ד ויקב‬ ‫לכית מקלשא ליי׳ ונו׳ ככעמול י ת בךלןא ך ב י ת א ‪ 1‬ונסיב יהויךע‬
‫ןיקכ נ!‬ ‫הממונים על עושי ה‬
‫האשה*‬
‫המלאכה‪ :‬המתוכן׳‬ ‫ואם תא מל כיון שנתנ) השקלים ב ה נ א א ר י ו נ א ח ד ו נ ק ב חורפיה יי 'ל הר בדלתו ויתן אדזויאצלהמזבה‬
‫לבלק הבית ממה היה להם ה‬
‫לשון מניק כמו ותוכן‬ ‫נביאב ס ל^ ר^ מ ך ב ח א ־ י«׳ ״ ־ל בימין ב ב ו ^ א י ש בירת ?חוה ונתנו"־‬ ‫א‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫?‬ ‫?‬
‫ויהב לי ת י ה‬
‫מימינאה ב מ ע‬
‫בךשי‬
‫התמילים באותה שנת שהיו‬
‫לכינים תתנו‪:‬‬ ‫;‬

‫המופקלים‬ ‫שמה הכהניס'ש מרי הסף את־כל־־‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ויהבון‬ ‫ך;י‬ ‫מתלנמת‬ ‫לוקחין א)י)ן בכל שנה‬
‫‪T‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪I - - J" :‬‬ ‫־ ‪: I‬־ •‬ ‫‪T‬־* ‪T‬‬ ‫השקלים )‪:‬ראה כי נתלשל)‬
‫מ‬ ‫ית ב ל בספא דמתעל לברת!‬
‫הכסף ה מ ו ב א בית־יהוה‪:‬‬ ‫מלהביא אותה תל)מה אותן ה‬
‫‪|T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪/T‬‬ ‫־ ‪I r T‬‬
‫‪V‬‬

‫והוה כ ד חזו ארי‬ ‫״‬

‫השנים שמלכה עתליה) )היה ביקדשא תי ‪.‬‬
‫_רהי בראותכם כי־ךב הכסף בארון‬ ‫לכם ועכ‪:‬לתם לבעלים ולא לבית‬
‫‪• I ^ L I . ,‬‬ ‫יי׳ ולא המ מעלים עולות תמיל כמ) ס נ י כ ס פ א באריונא ו ? ל י ק ס פ ר א •ל• ל מ ^ ״ ויעל סיפר ךהמלך והכרתך דתנדרל‬
‫‪7‬‬
‫י‬ ‫א‬
‫מ צצ א‬‫ארת־‪-‬רתכסוש הה ננ מ‬
‫־ךהכסף‬ ‫ד ‪ £‬ת וימנו‬ ‫־ל‬ ‫ך מ ל כ א ו כ ס נ א ך ב א ת ר י ומני‬ ‫שאומ בלבלי הימים)יהי) מעלים‬
‫ונתנו ארת״‬ ‫בירת־יהורה ״•‬ ‫יהוילע‬ ‫גנילית תמיל בבית יי׳ כל ימי‬
‫כל כסך הקלסי׳ אשל‬ ‫מ‬ ‫ית ב ס פ א ך א ש ת ב ח בית‬
‫מעלים‬ ‫נראה כי קילם לכן לא המ‬
‫הוא‬ ‫מכא כיתיי'׳‬ ‫ויהבין י ה יל• ‪ 7.‬הכסף המתכן על;ך עשי המלאכה‬ ‫מ ק ך ש א דיי ז‬ ‫תמיל )מפני זה היצלך יהואס‬
‫מחצית השקל לכל‬
‫כ ס פ א ךמט?ןס ע ל ידי ע ב ך י ‪ .‬ע ב י ך א‬ ‫להחזיל׳ )להעביד קיל )להביא‬
‫אחל ואחל שהיה מ‬ ‫משאת יי׳)השיכים שבהם ם מ אל חזקי ד׳ דגשים בקריאה וסי׳ לבא ד ו מ ם שנעים בני ירבעל׳ לא חזקו הכהנים את בדק הבית׳ חזקו ^ניהם‬
‫משאת משה עכל ה‬ ‫יי׳ ככל לכס הכיא) מ ה שהם חייבין מסל*ע ׳ וכל סביבתיה חזקו בידיהם‪ :‬זלכהני׳ה בקריאה וסי׳ ויקרא המלךיהואש ליהדדע הכק והנהנים ׳‬
‫האלהים על ישלאל‬ ‫‪,‬‬
‫ולכהניס הלזיםלא יכרת איש׳ ואתר הכינו להם ולכהנים כ ב‪$‬סוק׳ והסגנים לא דעו אנא ה^כתז •‬ ‫מהשני׳ שעכח)הספיק לוה)לזה‪:‬‬
‫כמלכל כמו םנזכל‬
‫בספל לה‪ :‬כסף עוכל׳ הוא הכסף שאינו מונכלככל שנה ושנה כמו ההקלשות‬ ‫איש מאת מ כ מ ׳ כל איש ואים מאת הכהנים יקח הכסף מאת ישלאלהמכיל איתו‬
‫והעלכין שהיה מלל איש כסף נפשות עלכו וכל כסף אשל יעלה על לב איש‬ ‫והרניל אצל) שנותן ל) מתניתמ רקחו הנהנים מעט מעכו כמל םכא לילם)יהיה‬
‫להביא את יי׳)הם הנללים איזה נללים שיהמ)מכלם הה^לשות שהם לכלק‬ ‫בלק‬ ‫עליהם לח‪5‬ק א ת בלק הבית פימ׳ בלק הבית מקים השבר)ההריסה ונקרא‬
‫הבית‪ :‬מאת מ כ ח ׳ לל מאתמיולען‪ :‬לכל אשל ימצאםם ב ל ק ׳ לל לכל לבר‬ ‫לפי םצליך לבלקו ולעמול עלי) מה יצטלך‪ :‬מליע אינכם מחזקים ׳ נלאה שהיו‬
‫שיצסלכן לחזק הבית ולבלקו אם יחסל לבל מהלאדלו‪ :‬כי לבלק הכיתתתמה) ׳‬ ‫הכהנים סומלים על שיהיה הכסף לב בילס ואחל יחזקו את בלק הבית )המלך‬
‫לל שתשימי הכסף ההיא כמקים מוכן בו לבלק הבית י ראותו הכהנים ׳ לל שהם‬ ‫חםלאיתם סהמ לוקחים הכסף לעצמם לפיכך אמ׳ להם שלא יקחז הכסף לעצמם‬
‫לא לצ) לקבל עליהם חזיק כלק הכית )יקכלי על זה הכסף מאת מכליהם אך‬ ‫אלא מיני סיבא לילס יתנוה)לבלק הבית‪ :‬דאתי הכהנים׳ בזה)יסל בעיניהם‬
‫היה נאות בעיניהם שלא יקימ הכסף )לא יהיה עליהם לחזק את בלק הכית‪:‬‬ ‫שלאיקחיה) כלל כלי שלא יהיג נחשלים בזה הלבל)כמן סלא יקחי הם לא יתיה‬
‫ויקב חול בללת)׳ הנה ללך החול הי) מסליכין שם הכסף)היה בללת שהיא‬ ‫מוטל עליהם לחזק א ת הבית וזהו שאמל לבלתי חזק א ת בלק הכית לפיכך‬
‫מכסה האלון כלי שלא יוכל אחל לקחת ממת בזולת פתיחת האלון‪ :‬סומלי‬ ‫לקתיהוירע הארון ונתנו במביא הבית שישימו אותו הכהנים ם ם תכף שיכא‬
‫ה ס ף ׳ ה ם סומלי כלי ביתהמקלס; )יצולעיממ א ת ה כ ס ף ׳ כ ב ל נ ת ב א ל ב ס פ ל‬ ‫לילס‪ :‬אלון אחל׳ ארון איש אחל‪ :‬כימין׳ כתי׳ מימין קרי והוא אחל כענין‪:‬‬
‫ל ה סכאםל היה האלון מלא הי) מעלים אות) )אחל כך היה נושאים אות) )משיכים‬ ‫‪50‬מלי הסף׳ םומלי כלי הכית וסף הוא שם כלל לכלי השלת)יתאמלכליא והם‬
‫אותו אל מקומו וכזה המקום כאל שאחל שעל) א ת האמן הי) משימים א ת הכסף‬ ‫היזכלים הנלולים אשר ממונים אחרים תחתיהם כמו ם ת ר נ ם אנקליס )נשיא‬
‫בצלוחת גהמ מונים‪) :‬נתנו את הכסף המתוכן ׳ לל הכסף הנמנה מענין‬ ‫כםיאיהלדאלעזלכן אהלן הכהן ואמרכליא לממנא על לכלכי למאי‪:‬׳ )יהי‬
‫)היו‬ ‫מתכונת הלבנים‪:‬‬ ‫כלאותם׳ יום מם כסהמ מאים שהארון מלא המ מערים אות) )משיכים אותו‬
‫למקומי)כן כתוכ כלכרי הימים)יער) א ת הארון דשאוהו דכיאוהן אל מקומן‬
‫ב ה עשו ליום‪ :‬ויצןמדמנן ׳ המ מוכין תתילה)את׳ כך המ משימין איתי ב צ מ מ ת הכסף שהיה מטבע צ מ ל לכל) )אשל לא היה מטבע צ ח ל לכל) )היו מ ת נ ת‬
‫הכסף המתנכן והוא שהיה עשני מטבע היו מתנין אותו על ילי עושי המלאכה )המ מוציאין אות) לתלשים )אשל לא היה מטבע הי) ששק אותו מטבע או צ)לפי|‬
‫‪ h‬תו כמטכע כי כהוצאה לא יוציא אלם אלא המטבע לשכל האומנין)לקנות עצים)אבנים ופי׳ המתוכן מתוכן מתוקן כצולה שהיה נשלם כצולת) )תכניתן ויש לפלמ‬
‫הפקלים‬ ‫גיצומ מענק צולה כי הכפף שלא היה מטבע עש‪ 5‬אותג מטבע‪ :‬על יל׳ כן כתיב וקלי ידי ואחל בענין‪:‬‬
‫תכב‬ ‫רדק‬ ‫‪y‬‬
‫הפקלים ׳ ק כתיב וקלי המופקרים והכתוב הוא תואל כימ חכם חכמים להיןלי‬
‫הוא מהבעלים ואחל הוא ן לחלשי ה ק ׳ ה ם כולתי העכים בלבנק ועושק אותם‬
‫כמקציעית; ולבונים׳ שבונים העצים בכית‪) :‬לניללים׳ הכינים קימתהאבנים‪:‬‬
‫)לחונכי האבן׳ םחוצבקהאבנים בהל‪ :‬ולקנות עצים ואבני מחצב ׳ היו להם‬
‫בלגים ב‬ ‫רעף‬
‫המופקיים ׳ הממונים י ויוציאוהו י לשון הוצאה לשכול חלשי העץ והמכים הם‬
‫אמרכלין חולש׳ האבן םחבילהם עושים על פיהם לאשי האומגות‪ :‬ולניללי׳ ׳•‬
‫בזני החומה תלמיליהאללכלק‪ :‬ולחוצבי האכן׳ מן ההל‪ :‬ספיתכסף מזמרות׳‬
‫)הםכלישיל‪ :‬ולא יחשבו את האנשי׳׳ לאהיוהאמלכלק באיסלחםכקעםהאנשי׳‬
‫י ת מ‬

‫כליז׳ דמטעין כלי בקריאה וסי׳ במסרה רבתא‪ :‬כלי זהב ג וסי נמהר במטות‪ :‬תטאית ‪ 4‬מלאי בקריאה ג ס ‪ p‬מאחרים שהיו להם עצים‬ ‫האמרכלק את הכס!>‬
‫כרותי ואבני מחצב כלומ׳ אכנור‬
‫אכמת‬ ‫״‬ ‫וסי׳ כסף אשם וכסף חטאות ׳ כמה לי עונות ׳ לקדשים ולחטאות‪ :‬ובית המלך נ בקריאה וסי רקח מאש‬ ‫ממיל על ילם לתת)‬
‫חציכית מחצב שם כשקל מ ש ק‬ ‫מלך יהודה׳ שמעוזאת הנהנים׳ ויצא אסא כסף וזהב מארצות בית יי׳דרברי הימים ‪i‬‬ ‫לעיסי המלאכה לפי‬
‫)ית ילכינים ילאללכליא והם אומני‬ ‫שלא הי) חםולין‬
‫האבן הגלילים אםל תחתיהם‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ה פ ק ד י ם ב י ת •חיוה ויוציאהו ל ח ר ש י התפקלי׳ ךי מ מ נ ן על בירת מ ק ך ש ^ <‬ ‫בעיניהם כי באמלנה‬
‫אימנין אחלים )תלנס ילניללי׳‬ ‫ז‬ ‫י ויזהממ ל י י ד י אעיא ו ל א ^ ל ^‬ ‫י"‬ ‫*‬ ‫־ ' ‪ •'-•• . T‬־‬
‫ק‬
‫ה ס ע<םי'‪ :‬כסף אשם‬ ‫‪A‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪; V‬‬

‫א‬ ‫י‬ ‫?ת ש‬ ‫‪J‬‬ ‫ת‬

‫אומניהאבזכ ן *‬
‫יז‬ ‫‪.‬א‬ ‫ולארניכליא הם‬ ‫ל יילי^‬ ‫—‬ ‫!‪HP‬‬ ‫העץ ו ל ב נ י ם העשים ?;‬ ‫)כסף חטאות י‬
‫‪r,‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫״ ‪ , .‬׳ י דעברין בית מ ה ד ש א דיי ן‬ ‫י ־‪ .‬י י ו •‬ ‫< זי•‬ ‫־יי‪'.‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬

‫הנמלים בוני הקילות‪ :‬אך לא‬ ‫המפלים מעות‬

‫ןל^הרגובליאולפסלי א ב נ י א‬ ‫ך ׳י ׳יי •״ י י‬ ‫־ •‬ ‫!‬

‫יעסה בית יי׳ ספות כסף ׳ זכלבלי‬ ‫לחטאתו ולאשמו ולקח‬

‫* ^ ־ ‪ , , , £ 3‬ל מ ז ב ן א ^ יאבנק פסילן ל ת ^ פ א ־ • ה י מ י ם ־ א מ ) ל ו י ע ש ) " & י ם ל ^‬ ‫ע צ י ם ואבני מי״נב‬ ‫א ת הכהמה )מתל)‬
‫כליםלתולזלהקשואלההפפוקי׳‬ ‫‪,‬ל^ל‪,‬‬ ‫יתבדקא בירתמקי־שא‬ ‫בירת־‪-‬יהוךח ו ל ב ל א ׳ ש ר ^ ? י ־ י י י ^‬ ‫מן המעית לא מכא‬
‫)תלצו כאן םנבו והותירו כ א‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫ב*‪, ~^&*.‬‬ ‫ליפוק ע ל‬ ‫ל ר‬
‫אך ל א יעשה בית ־‬ ‫הבית לחזקה‪:‬‬ ‫ב י ת יי׳ לכלק הבית‬
‫לכהצים יהיה )הם יהוה ספורת כסף מזמרות" מזךקורת‬
‫‪T : TJ‬‬
‫םנמילא היתימ וזהו שאמד ן‬ ‫‪ • :‬ו‪-‬׳ •‬
‫« ־ • ! ‪• .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫' י י‪.‬‬
‫ובכלות׳ הכיאו לפני המלך ויהוידע‬
‫־‬ ‫ב ר ם ל א מ ת ע ב י ד בית מ ה ד ש א דיי‬ ‫צ‬
‫לוקחק מ ה ם עילות‬
‫כי לפני כלית המלאכי לא היל‬
‫קולין ך ק ס ף מזבר;א ומ?\ מ ז י ק י ם‬ ‫ית לי<*‬
‫מן־־‬ ‫וכלי״כםח‬
‫כ‬ ‫בל־כליזחב‬ ‫העצרות‬ ‫ל‬ ‫קץלמזבת הכשל ‪-‬‬
‫עושי׳ כלים כמו שאומל הנה אך‬
‫לא יעשה בית יי׳ ספו׳ כסף כי‬ ‫חציוצרתא כ ל מאני ד ה ב א ומאני‬ ‫)העירות שלהם » הכסף המובא בית־יהוה‪ :‬בי־לעשי‬ ‫לעילה « ״‬
‫כ‬ ‫י‬ ‫ד ‪0‬י‬

‫*‬ ‫‪: -‬־ ‪T‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫*‬ ‫‪ T :‬יי‬ ‫‪:‬־‬ ‫•‪ 4‬ו י •‪/‬‬ ‫‪ :‬יי‬ ‫‪- jr‬י‬ ‫י‬ ‫־ י‪1‬יי י‬ ‫י‪ )-‬סגנו בתמילה זה‬
‫לעושי המלאכה יתנוהו םעליין לין‬
‫נעשתה המלאכה אך כאשל‬ ‫כ ס פ א מן כ ס ^ י ה ך מ ת ע ל ל ב י ר ה‬ ‫‪ , y‬׳‬ ‫‪pp‬‬ ‫המלאכה;תנףו וחזקו־בו את״־בית‬ ‫*‬
‫ד ע‬‫לרם י י‬
‫׳‬ ‫ילילס • ‪W /‬‬
‫'י׳‬
‫ה )‬
‫•—‬

‫ארי ל ע ב ד י ע ^ י ך ^ א‬ ‫מקךשאךיי!‬ ‫הכהן כל הבא ממותל‬

‫נעשתה המלאכי כמי שאומל שם‬ ‫‪3‬‬
‫ולאיחשבו את־האנשים‬ ‫יהוה‪:‬‬ ‫חטאת ןממותר אשם‬
‫דעמילי בית האלהיס על מתכינתן‬ ‫יהכין ל י ד ת ומתסןפין ביה ית ב י ר ת‬ ‫אשר יתנו את־הבסף על־״ירם ל ת ת‬ ‫י ל ק ת ב ק עולזת‪ :‬אז‬
‫ימי׳ יבכל‪:‬תם עשי הניתר כלי‬ ‫ולא מ ח ש ב י ן עם‬ ‫מ ה ד ש א דיי ‪1‬‬ ‫יעלהתזאל׳ אחר מות‬
‫םלתז זלאיחפבי את האנשים י‬ ‫לעשי המלכה בי באמנה הס עעזיס‪:‬‬ ‫אשם יהוידע ועסה מאש א ת‬
‫נ ב ר י ח ה ךי י ה ב י ן ‪ :‬ר ת ב ס § א ע ל‬ ‫י •‪1‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫זין!־•• ••־‬ ‫‪J-‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫־‬ ‫״‪o‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬
‫מכאן אלזל שאק מחשכין עם‬ ‫בית‬ ‫כדיש׳‪ ,‬עצמו ‪***Xk‬‬
‫אלוה‪:‬‬ ‫\?עסי׳‬
‫נבאי צלקה כי כשממנין אנשים‬ ‫'ל׳ ^ יךיהון ל מ ת ן לעברי‪,‬עביךתא ארי‬ ‫כ ס ף א ש ם ו כ ס ף חטאודתלא יובא‬ ‫יייי­‬
‫‪1‬‬ ‫*עיי!‬

‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪y‬‬ ‫־‬ ‫י • ‪ -‬־• י‬ ‫‪, -‬‬

‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ V* V‬י‬
‫מלוא׳ באות) מקים‬
‫על הצלקה אנשים נאיתק ממנין‬ ‫בסף‬ ‫ב ה מ נ ו ת א אנון עבךין ז‬ ‫'ל‬ ‫ביתיהוהלכחנים יהיו‪:‬‬ ‫מלוא םם מקום‪:‬סלא׳‬
‫‪1 :1‬‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫•י־‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪A T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫• ' ‪J‬‬
‫)אין מחשכין עמהם שאין חישדין‬ ‫א ש מ א וץסף ר ט ו ת א ל א מ ת ע ל‬ ‫ע ם מקים; ומזכר‬
‫ככשרים‪ :‬כי כאמונה הם כישים ׳‬
‫אז יעלה חזאד מלך ארס וילחם‬
‫‪,‬‬
‫לן;ית ןמןךעמייןך; לבך׳‪^-‬א יהבין‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T - :‬‬ ‫* ‪V‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪: ! -‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪-.TyT•-‬י?‬ ‫‪T‬‬ ‫'‬ ‫‪.'J‬‬
‫יליעים המ כי אנשים נאמנים‬
‫היו‪ :‬כסף אשם ׳ כימי לזל‬ ‫בכין‬ ‫•‬ ‫לידת ן‬ ‫‪,‬‬ ‫השכם ^חזאלפניו‬
‫וילכדה^ מ ‪:‬‬
‫על־נרת ע ל ^‬
‫לעלות‬
‫דלבנ•‬
‫‪R‬‬

‫נ‬ ‫ש‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫ל‬ ‫המפליש מעות לחטאתו א‪5‬‬ ‫׳ ׳ ׳ ? \ ' םליק ח ז א ל מ ל כ א ר א ר ם ואניח‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫*״• י‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫*‪,‬־*י‬
‫לאשמו ולקח הכה מה לחטאת א<‬ ‫?יכ^לניתז בעה ־;עףחזאל‬ ‫‪:‬‬
‫?‬ ‫אער־‬ ‫כלך־יהוךה את‬
‫יהושפט ו י ה ו ר ם ואחזיהו‬ ‫הקדישו‬
‫זהי) ניתנים א)ת) על‬
‫לאשם והותיר מן המעו' המיתל‬ ‫ונםיב‬ ‫אפיוהי ל מ ס ק לירושלם ן‬ ‫ני ‪t>h‬‬
‫אביתיו מלכי ןהוךרת וארת־לןך^יו‬
‫ילי עוסי המלאכה‬
‫לא יובא כית יי׳ לכלק הכיתאלי^‬ ‫יהואש מ ל ך ש ב ט א ךבית יהוךות‬ ‫הממונים בית •י׳ והס‬
‫לכהנים יהיה איתו הכסף והם‬ ‫ואת בל־הזהב הנמצא באצרות בית‬
‫ית‪ .‬ב ל קורשיא די א ק ד י ש ו י ה ו ש פ ט‬ ‫ל י |‬
‫'‬ ‫ייציאל את הכסף ל‬
‫‪,..‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫;‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫«‬ ‫‪TT:‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫" ׳ ‪-‬‬ ‫‪:‬‬

‫לוקחים מהם עולו׳ לקיץ המז כת‬ ‫״;יהוה ובירת המלך וישלח לחזא^‬
‫ויהורם ואחזיהו א ב ה ת ו ה י מ ל ב א‬ ‫לחרשי ה ק והם ה‬
‫ואמרו זה מלרש ללש יהוילע‬
‫הכהן אשם היא ליי׳ אשם הוא‬ ‫ד ב י ת י ה ו ד ה ד ת קוךשוהי וית ב ל‬ ‫מלך ארם ויעל מעל ירושלים‪:‬‬
‫האימניס ‪ v‬־ ־‬
‫הכילתים‬
‫‪,‬‬

‫לכהן להביא כל לבל הבא מ‬ ‫•••‪r‬‬

‫העצים בתמוכ םילצל‬ ‫•״•‬ ‫_{‬ ‫״־׳‬ ‫״־^־״‬ ‫•־י‬
‫ך ה ב א ראשתכח נ י א ו צ ר י בירת‬
‫רתר דברי יואש ו כ ל ־ א ש ר עשרת יגנ״ע׳‬
‫״ ב‬ ‫*לכינים‬ ‫ה ד י ת‬
‫ממיתר חטאת יאשם ילקח‬ ‫מלןךשא דיי ובית גנזי מ ל ב א ו ש ד ר‬ ‫‪h‬‬
‫ה ל ו א ־ ה ם בתוביכם על־ספר דבר• <י» מל בסי‪.‬‬
‫הע^סיס בית יי׳ כמו‬
‫כלממ כילית הכשר ליי׳ ועירית‬ ‫ההיכל יהלכיל‪:‬‬
‫ל‪.‬כהנים‪ :‬אז יעלה חזאל׳‬
‫ל ח ^ ד ז ל ב ל ^ א ך א ך ם ואסתלק‬ ‫רקמו‬ ‫הימיכם למלכי יהוררה‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬

‫ושאר פתנמי‬ ‫מ ע ל ירושלם •י‬ ‫העושים‬ ‫ילניללי׳ ׳)הם‬ ‫\‬

‫כלכלי הימים כתי׳ כי אחלי מית‬

‫הקימת )תנלל לחצל‬
‫יהיילע עשה יהואש הלע כעיני‬ ‫ב‬ ‫יואשובלרעברהלאאנון‬
‫י‬ ‫עבךץ ף ק ש ר ר ; ק ש ר ויכו א ר ת י ־‬ ‫הגלילה והעזלה‪:‬‬
‫י א‬
‫‪4‬‬
‫יי׳ ינם הלנו זכליה כנו במצית‬ ‫' ברתיבין ע ל ק פ ד נןתנמי יומיא‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬
‫יןאש ב י ת מ ל ^ ל י • ? ? ^ ״‬
‫‪ i‬׳ חס‬
‫ניש‬
‫ןלה‪) j,‬לחיצבי האבן ׳ ה ם‬
‫}‬ ‫המלך לפי שהיה מיכיחם‬
‫וכןמו‬ ‫למלכי ךבית יהודה‪:‬‬ ‫ממי׳ החיצבים איתם מן‬
‫ולתקופת השנה עלה עלמ חיל‬
‫ויוזכר‬ ‫עברוהי ומרדו מ ך ך א ומחיו‪:‬ת י^יש ב י ר ת מ ל ו ך ן ח י ת ל מ ל א ו‬ ‫מ‬ ‫)אעפ ש ה‬
‫שהמ‬ ‫המחצב ואגייז‬
‫אלם וני׳ וסתי מלחמית היי וזו‬
‫ק‪p‬‬ ‫י^ליס חרשי‬
‫חלשי‬ ‫׳שיכריס‬ ‫‪4‬‬

‫)תיצביאכןהנההיוצליכיםלקמת העל׳ צמתים ואבנימחצב נחצכים או כלתי‬

‫נחצבים‪ :‬אך לא יעסה בית יי׳ ספות כסף׳ הם כלים לקבל הלם או יק הנסכים‬
‫לילישלם׳)לא עלה כי יה)אש לקח קלשיביתיי׳ הכסף)הזהב הנמצא באיצרית‬ ‫חצוצלות<‬ ‫)יזה שילמה להם‪ :‬מ׳ מ מ ת ׳ הם כלי זמר‪ :‬מזלקות ׳ בצינם בלעז‪:‬‬
‫בית יי׳)אעפ שאמר כל הזהב לא לל כלי אלא ליבו שהלי בימיאמציה במ לקת‬ ‫ה ס היו נעשית לתקוע על הזכחי׳ כמו שזכלה התולה)אמל שלא יעסה מזה הכסף‬
‫יהיאש מלך ישראל הכפף )הזהב הנמצאים בכית יי׳ יבאיצרית המלך אלא הליכ‬ ‫התבאל‬ ‫אלו הכלים וזולתם אכל יתנוהו לעשי המלאכה לחזק את כית ד׳ ואולם‬
‫ג ס‬

‫לקח ושלח לחזאל‪) :‬יעל מעל ירוםלם׳ כלומר נמנע מלעלית ירוםלם יאחר כך‬
‫כשהרני זכריה שהיה מוכיחם לתקיפת השנה עלה חיל ארס)יבוא) אל יהולה‬
‫לריםלס והשחית) כל השרים ורכים מהעם)את ייאש עשן ספטים זעזט אותן‬
‫כתחליאים לבים יאז קשלןעלמ עכלמ והלנוהו כעין שהרנ זכריה כמו שאימי שם‬
‫בדמי בנייהזילע‪ :‬כיתמליא המלל סלא ׳ בית מליא םם מקום יסלא שם מקים‬
‫ובאמלו המלל סלא נלאה כי בית מליאאחל היהיבלבלי הימים אמל דהלמהן‬
‫ולא‬ ‫כליםלת‬ ‫ע ל ל ה שאחר שחזקו את ב׳מ יי׳ א ס הותיר היו עושק מהנשאל‬
‫יחסכו‬ ‫ולא‬ ‫הבית‪:‬‬ ‫י ו מ ה ס ט מ ק לעסות מהכסף כלי שרת אם לא נשאר אחר חזוק‬
‫י*מ האנשים׳ דל שהאנשים הנותנים הכסף לעוסי המלאכה לא יחסמ עמהם‬
‫הקלש‬ ‫א ס נתנוהו כול) לעמשי המלאכה אם לאפיכולאי כאמונה הם עוסיס כי‬
‫המפרישים‬ ‫<*כלל בלילי אינשי מיניה‪ :‬כסף אשם וכסף חטאות׳ לל שהאנשים‬
‫מ מ ת לאשם א) לחטאת)ימתימ הנה המותל לא ל א ב י יי׳ לחזק הכית אך‬ ‫ת‬ ‫מ‬

‫על מטתי יכן היה כי כמלחמה היכה כמי שאימי שם)את מאם עסי םפטי׳ יבלכתם‬ ‫יהיה לכהנים )הנה היה הלק םיקנ) מהם תטאות או אשמות)ימכמ לצלכי‬
‫מממכיע׳בן אותיכתחלגאיס לכיס ונו׳ ונשאוהו כמטה להיליכי לילושלם יכללך‬ ‫^ א ל ת ואשם אך תקנו חכמים שיהיה המיתל לעילות הכשל ליי׳)העול לכהנים‪:‬‬
‫זמזכל‬ ‫הלנוהו עבליו על מטתו‪:‬‬ ‫^ יעלהחזאל מלך א ל ם ׳ הנה זאת המלחמה היא זולת המלחמ׳ הנאכלת כספל‬
‫& כי בזאת המלחמה לא עלה לילוםלם ובמלחמה הנזכלתםס כא אל יהולה‬
‫יילוסלם )ילחה שבתחלת הענק כשעשה מאם הלע ע י י יי׳ אחלי מותיהוילע‬ ‫כ‬ ‫ב‬

‫ה כ ה ן ה י ת ה ז א ת החלחמ׳ןהלמחמ׳התכלת כ ס ‪ :‬ל לההיתהלתקיפת השנה אחלשהלנ ז כ ל י ה כ ן י ה ץ ע ו א מ ׳ ם ם כיאז עזבוהו חיל אלם כמחלל נלילים ןאזייתיי״ר!‬
‫^ מ ל מ ) ה כ ו ה ו על מטתי ומת והנה זכל בזההחקיםשכבל היה אז מאש בעיל שמה בית מלוא ולפישהיה םם בית מלוא אחל זולת זה ז כ ל ש ז ה ה י ה מ ל ל א ל ‪ 5‬א‬
‫והכה‬
 ‫רשי‬ ‫מלכים ג יב‬ ‫רדק‬
‫ויה״ ז״ב ״ל ‪,‬ג ‪!,‬‬
‫העמונית ״‬
‫י‬ ‫ויהוזבל בז‪ .‬שמל ׳ כתוב בלכרי הימי ‪5‬מעת‬ ‫״ ״ ״‬‫םמעת‬
‫‪^.‬‬ ‫! ‪0‬כל ‪p‬‬ ‫׳‪-‬׳•* »•< ‪•<•<,‬‬ ‫‪r‬‬ ‫*‬ ‫בשמות בכי ויחרדו•™‪* ™™*mm‬‬ ‫י‬ ‫בבית וכללת והלכה נמצא בשנוי הזה‬
‫‪1wr^L‬‬ ‫״‬
‫התכה על ילי תנשים‬ ‫הכתוב‪ w‬בלבל‬
‫ללמלד טנלירע מ מ מ‬ ‫״‬ ‫המוחבית ולמה ‪1‬פילםו‬ ‫על‪/‬דית י ׳‬ ‫‪5‬‬ ‫םמלית ה ‪,‬מ א ׳ י ‪.‬‬
‫‪,‬יש‬ ‫שמעת העמוני* ויהוזכל ימ ‪! .‬‬‫בן ‪1 1‬‬‫‪5‬אלם‪1‬ובדבלי הימים ׳‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫‪1‬‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ב‬

‫אבינו שעשה״ ‪,n‬״‬

‫ללוכ*‬ ‫‪w‬‬
‫שכ‪!3‬וככ‪1‬ולתוםלן א‪ 7‬ל"ל ה״ ך ־י‬
‫י‬ ‫כפויי טובה‬ ‫יבחו( ‪ , ,‬״‬
‫עמני ׳ ומאבי‪i L‬‬ ‫‪3‬ו‪ ,‬י ר ‪,‬‬
‫^ר‬‫‪j‬מכת‬ ‫מ‬
‫ממותם מ מ ל ׳ך שנפלע ממנו ה!ת‪/‬כ ה על יילי אנסי כיוצא ‪^..‬‬
‫פילש שם ‪/ ,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪m‬‬ ‫ללש ל מ‪,‬ה‬
‫‪ ,‬׳‬ ‫מ‬
‫]‬

‫מייאש ™ ! *‬
‫שכפה‬ ‫בלעם ‪L‬יקלל א ת בניו ויפלע ‪t T‬‬
‫שכלו‪C‬א ת ‪L‬‬
‫להצילו ׳ו^ה !ס ^ ^‬
‫המלכימ ל ר ‪ -‬י‬
‫עםע ם ה‬
‫שננחסת ם‬
‫םנל‬ ‫אבינושעשהללוט‬
‫‪r‬‬ ‫טובה שכפ< בטובתו של א ב ר ה ם‬
‫כפויי ^‬
‫א מ יביאו^ עמוני ומואבי^ ^‬
‫יהוילע‬ ‫בטובתו םל‬ ‫^‬ ‫'‪L 11 1‬‬ ‫*‬ ‫^‬

‫<‪p‬‬ ‫בספלי־‬ ‫^בתיו מ‪$‬׳ר מ ד ממלך א ? ז ד ו‬ ‫ימלך^הכי‪-‬התיזותוהי•‬ ‫ם‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫‪3‬‬ ‫ק‬ ‫כ‬ ‫ז ;‬ ‫‪,‬‬ ‫ק ב מ‬ ‫‪,‬ל״‬
‫^‪.S^!3‬‬ ‫?^^‪•^5‬‬ ‫כשנת‬ ‫שח׳קיאתילו‬ ‫כי שלי יהידה‬
‫והנה היה שם מושכב‬ ‫ם‬ ‫ס‬ ‫‪ 5‬מ ר‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ק‬ ‫כ‬ ‫ח מ ה‬ ‫<ן‬ ‫ב מ‬ ‫‪,‬‬ ‫ת‬ ‫מ‬

‫על מטתו מפני המכו‬ ‫״‬ ‫*ן‪*..‬״‪.‬‬ ‫והכילו העם כי מ א ת יי' היה כל זה שלקח נ ק מ ה מז השלים ומז תאם על ימ־צית‬
‫^ ה׳ חיל א ל ם ״ כ ל שכבל קבלו אותו עם אבותיובעיללול וזה ממהשלמלמ‬ ‫שעשולעכולצזולהלוגזכליהולפיכ׳‬
‫ממני שלא קבלוהו עם אבותיו בקבלו׳ המלכים ‪ p‬כ א ל ז ה כלכלי הימים וזכל‬ ‫וגת נתמהו ש קבלוהו‬ ‫^‬
‫‪w‬‬
‫שככל מלך אמציה בנו תחתיו ה נ ה ז ה באיל מ ה שלאימ לבאלו בזאת הפרשה‬ ‫•‬ ‫יי‬ ‫*‬
‫׳‬ ‫ן א ן ל ם התיעלית המגיעים ממנה ‪s‬‬ ‫כ ז ה המקים*‬ ‫׳‬ ‫א‬ ‫ה‬

‫‪n‬‬
‫» ׳ י » » ה נענסנשדבקה מ מ מ ־ ״ ״ ן‬ ‫״ ^ ־יי"‬ ‫‪ • , ..‬ם ז א ת ה פ נ ה ש׳נלמ ס פ ל נ ם ‪ win p‬ה ל ע ג סה־ה בימי יה‪1‬ל־י ע י ‪ h‬־ ‪ A‬ד‬ ‫‪R‬‬ ‫‪D‬‬

‫^ ‪ .‬א ת י ל ב ע ם א ש ל י ב ק ב ה ס א ב ל ה י ה מ פ ל י נ י ‪ -‬ת י בי»‬ ‫‪/‬‬ ‫יי׳ ע ל י נ ״ ‪ , ^ [ ,‬ל ״ ״ '‬ ‫™*****‪ten‬‬ ‫ס‬

‫‪1‬‬

‫כ » שאמ׳ ה פ י‬ ‫מכאיב לישלאל נ ז מ י עבדם א מ נ ‪ , ,‬״‬ ‫לאליהי י ס ג ל עם זה שכבל היייע לי א ל י פ ע ה ל ע י ע ס ה ל ^ ‪ T‬״ ‪ ™ * 1 ™ * 4‬א ס ל היה‬ ‫‪ 0‬ר‬ ‫‪0‬‬

‫‪,‬‬
‫^‬ ‫אל‪ ,‬ה ל ״ ת )לזאת ה ס ב ה נ ס ק‬
‫‪p‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪D‬‬ ‫ל‬‫^‬ ‫^‬‫פ‬ ‫ס‬ ‫״‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫״‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫־‬
‫הקסן״יי‬ ‫^ שכבי ־ ה ל ״ ב ־ מ על י י העלבים לא ־שאל ל‪ ,‬״ ל‬
‫ת‬ ‫^‬ ‫‪S‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪w‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪w‬‬ ‫•‬ ‫**'‪b A * » Ami‬‬
‫עייצאימעי) ע ם ״ ל מ י ס פ ל נ ם ־ ( שא״׳יה‪ ,‬ב מ ה ל ך ב י י ך ב י ת א ״ א ב ‪ tub‬־הלגע־י‬ ‫א ח א ב י ל א מ ל ך כ י א ם כמי ס נ ה )לזאת‪P J ^ & w^7‬‬ ‫«‬
‫י‬
‫״ שיכא ל ב י ת א ״ א ב ) אתבל כ ל ב י ״׳ א ש ל ל ב ל ע ל י נ ל ״שאתיהם *‪91‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫™ ^‬ ‫ה ־ ל י ג י ב ה ם ‪ * * ,‬ס ב ב ה ס ' ש־ליז־‬
‫‪) ^ ^ 3 ? ^ ^ , ,‬הלך י ׳ פ ־ ח ה ל ה ת ל ־ א ת ב ת ל ע י ן ל » ‪ f‬־ ‪ c‬׳ ה ״ י ל נ ^ מ בלימתגלעללשמיל ה ע י י » י‬ ‫י כ ‪,‬‬ ‫י׳יל ‪ » m » s w h o‬ם ה א ל‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ב‬

‫‪JW‬‬ ‫‪ W‬יהיא ב־גי ה < יסבב ה ס י נ ־ ־ י א ה הצ־־ה ״ פ ע ת יהיא ל ״‬

‫‪6‬‬ ‫פ‬ ‫פ ‪0‬‬ ‫^‬ ‫‪to‬‬ ‫מ כ ח ח י ‪ p‬שני שליסי ע י י ה י ה ׳‬ ‫ש‬

‫י י ׳ צ א י ה י * ל ״ ל ק ת ־בית * ״ « יה־לם כ י ב ל י י ׳ ג ם ה ל ג א ״ ‪ , ,‬־ ‪ ,‬י « ‪ A‬ס »‬

‫) ב נ‬ ‫״ *‬ ‫‪ .‬״‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫מ‬ ‫ה ‪ ? 1‬ל ס י י ל י ( )‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫נ‬

‫‪ A‬ל א ־ י ב ־ י א י ־ י ה ס ב ״ י י ׳ ג ט נ ה ר ג ה ‪ fcfoty‬ה כ ל ב י ׳ ‪* w r f .‬‬ ‫^ ת י ״ « » » י ״ « ל ייזיא < ־ ל מ * * י ע ^ < ‪ J‬״ »‬

‫‪ W‬כל נביאי הבעל יכל ע י ב י מ ‪ ,‬־ ל כהני‪ * ,‬י נ י‬ ‫‪^ ^ ^ ^ S ^ ^ ^ m p‬‬
‫ק ס כ י ‪ 0‬ע ת ל י ה ה מ ״ ־ ל ׳לע ה ״ ל ־ נ ה ט‬
‫׳ ״ ״ ס ח נ י מ ״ מ ן באמצ־מת הסבות הלא׳מת על ילי י ה י ל ע ) ל ׳ א ת ה ס נ ה ג ס ‪ p‬ס פ ל ט ״ נ ‪ ,‬פעפיז‬ ‫^‬ ‫‪ p » h w‬ה^כאי־יוב ג מ ז ה ס י ס כ ״‬
‫*י*!‪-J‬את ה « ז ב ל כ י מ פ ־ י ס ל א ״ מ ל יה‪-‬אלל־ת בתילתיי׳אלה׳ י״לאל‪,‬הלך ב י ל ו י י י נ ע י י‬ ‫^‬ ‫ת‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫!‬ ‫ו‬

‫‪5‬‬
‫״ ^ * י ״ י ־מי ״הילהייה־ייע ה ־ ה ן ל א ק ל ה ל! ל ק שיב < א ; ל ‪« • i w .‬‬ ‫ה י כ י י ' ^ ״‬ ‫‪ - W‬׳ ״ ‪ A J T J‬ק היעית‬ ‫‪S‬‬

‫)היאבמייתיהיאלהיליע»*^*»‬ ‫׳‬ ‫״ ^ ״ ^ ^ ^ ^ ^ ‪ ? 2‬״ ^ ״ ״ ״ ״ " י‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫לבלי״ ־י״כית ל ‪ 4‬־ י ס ) ל ‪ .‬ה ס פ ל ^‬
‫״״נלתן״ק״מש^״זנניאליהישפ־י‬ ‫‪ V U f w i‬י ^ « ״ ״ » ‪ » .‬ך אי״ הי ע ם עביי‪ 1‬באניות כי כ ב ל ק ל ה ל־‬ ‫״ ׳‬ ‫לפי מ ה שמכל בדה־‬
‫ק‬
‫ל ל »‪0‬פני‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ע‬‫‪/‬‬ ‫^לאלמפניה ג״תיעלהאביתי המ אש־אשל‪,‬א‬
‫ש י א‬ ‫ס ) י‬ ‫ע ) ‪ 5‬ס‬ ‫ה ה ש‬ ‫מ נ‬ ‫׳‬ ‫הג‬ ‫« ‪v‬‬ ‫פ‬

‫‪5‬‬
‫^ ^ ^ ״ ״ » < * ‪ 1‬״ ׳ » ‪ p A r » r‬ל צ ה השישינאאליהילהגיללמלאכי מלךש»רי[ י נ » י‬ ‫^ ^ ך ^ ^‬ ‫» מ » ל וגוב ‪p « t t t‬‬
‫( ‪ 1‬י י ל א ‪ ,‬י ‪ ,‬א ל * י‬ ‫פ‬ ‫יייבמה‬ ‫סנב ‪0‬ת‬ ‫י י מ ה מ ס ה א ש י עלה שם כי י״ת ימית י ל ז א ת ה ס ב ה ג ם ק‬ ‫‪0‬‬ ‫^ ‪ S S r t‬־‬ ‫^‪»^J‬‬ ‫משי־י״^'‪,‬‬
‫» _‪.‬חימימונש!יכנביאיס א ם איש אלהים אני ת י י א ש מן השמים )תאכל אותךיאת חמשיר והיה ‪ A‬נ ( ' ל י י י‬ ‫התמשים השני ע י שבא ה פ ל י י ‪ , ,‬ל ‪ , ,‬ן‬ ‫נ ב‬ ‫ה ט‬ ‫‪0‬‬

‫‪ / ^ ^ : .‬״ ^ ^ י ^ עבימ אלה בעיני) )לפי שכבי הגיע מ ׳ ה ׳ ה התיעלת א ש י היהלא־י שיהיה ‪ w‬־לי‬ ‫‪.‬‬ ‫אל שיש׳מ יסלאל ל » ב ה נ ה ממצא‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫‪1‬‬ ‫מ‬ ‫ג‬

‫׳ ה‪.‬א להיייע » *‬ ‫י א ו י ׳ ל ^ ^ י ״ ^ ^ ^ י שהיה״ימא ב ה ם א ״ א ב ־‬

‫ר‬ ‫ה‬ ‫לכל אלם שיהיה מ פ ת י מ מ ה שלאיי סיפחל מ מ מ ) ל א‬
‫ה י ה ירי׳ ״ * ? ‪• 5‬‬ ‫? גם•מנביא ״ליהי ע ם עיצםמעלתי כ ״ מ ש ה י מ פ מ י ם‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ M‬־ ! ‪ n f‬׳ ‪^^^^^.w4> A f l -‬״»״‬ ‫‪w‬‬

‫‪ w‬״ יהוייע עזצס מעלת אליה) )הפלא שהיה בענינ»ה)אשכבל העלה אימ<»‪°‬‬ ‫חה‬ ‫‪,‬‬ ‫בסעלה ג מ ה מאיעלסנעלם מכלאלם ‪ ,‬ה ש ^ א ה ש ׳ ‪,‬‬ ‫ז ע ל ע ת‬ ‫מ ב ג י י ? ל‬

‫י ן ן כ ע י נ ג ז ל א י ך ״יים ג פ ל א ע ל י ל ן ה מ י פ ת מ ל א י ה ס ל א מ ת ב ה ע ל י י מ ה ם ע י ז‬ ‫‪,‬‬ ‫השמים א ״ ל ז ה ב א מ כ ת ב אליהי למלם בז יהישפשאס‪,‬‬

‫מ‬
‫‪«Alw‬׳‪»«wrtcp‬׳‪w *J‬‬
‫?‬ ‫הו׳‬ ‫״»»»יי«״‪^ ^«)6«1‬‬ ‫ס י מ א ל ע ב י מ הנביאים)לוה תמצא‬
‫עלילךהמיפתהלא מ ל א ה ־ י ה ל ק ״ ^ '‬ ‫" שיהיה " ״ ש ה‬ ‫*‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪f‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪g‬‬ ‫^‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מעל לאש אלישע במם ההיא ה י י ל‬
‫‪c‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫־‬ ‫‪p‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫מ ע‬ ‫ט‬

‫י י & י לאביהם ‪»h‬‬ ‫^ פ ת י כ ן נם ק <‪ ,‬א‬ ‫ע ה‬ ‫ש ה )‬ ‫‪5‬‬ ‫ת‬ ‫׳‬

‫(‬ ‫‪Mk ,‬‬ ‫‪ v v‬׳ ‪u‬‬ ‫‪/‬׳•׳וי•‪/ /‬׳!׳»‬ ‫״ ״ ‪w‬‬ ‫^‪^*J^O‬‬ ‫‪ / /‬׳‬ ‫‪1‬‬
‫‪fj‬‬
‫^ ‪ 1 ,‬׳‪ »w‬ק מ י עיכס דבקות חנישע בחבלתו על ס ג ח ל כ ה ?העל‪- ~ w /‬׳־‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬
‫ל ת ת לו מ ה שישאל כלי שיסיל צעלו בהפללו ממנו לפי מ ה שאפש‪^' ' '1‬‬
‫ה‬ ‫י‬

‫שאלתו ‪6v‬דיך המופת כשבקש מהשי שיהיה ל ‪ #‬ש ע ק והוא שיהיה לו ב מ מ‬

‫א ל ק המי״‬ ‫צ‬ ‫ת כ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫אל‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫העמ‬ ‫מאתו יהיה ל ו ק א י מ שיהיהןה‬ ‫‪ * ^ ^ y‬ל ו ק ח‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪f a f t t o w w r t‬‬ ‫אשלעלמ‬
‫ואחשוב‬ ‫)‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫^‬ ‫<‪TOt‬‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ש מ ח‬ ‫^ ‪ %‬ששחל מאליהו וזה מ ח ה שהיה לאןי ס י‬ ‫בי אליהו היה מלע שלא יעזוב אלישע חבלתו אבל עשה ז ה לנסות לבבו א ם '‬
‫השלמות שלאיתלצה בשום פנים להניח אליהו וכזה ת מ צ א ס ע ש ה‬ ‫‪ 1‬מ•<ך\כהשנת‬ ‫אליהו לאלישעכתחלהכשהשליך אללתועלמ והיה אלישעלוצהלילכק‬
‫ו י י ^ ל מ חליהו לבחון עמנ< לך קזכ כי מ ה עשיתי לך ומפני לאותו ל כ חשקו ב ח ב ל מ‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ן י ) ת ל‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫‪J‬‬ ‫‪W‬‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫^‬ ‫ל ע‬ ‫‪,‬‬ ‫נ‬ ‫^‬
‫הואכמלותוהואלהוליעשלאוילאלםשיחש^מאלב^לתהט^‬ ‫הח‬ ‫;|‬ ‫ה ה ח ש ק ה נ פ ל‬ ‫אלי ‪,,‬‬ ‫ה‬

‫אלישע מפני ״ ק » ב ח ב י ת‬ ‫ה ל א תיאה המעלה שזכה בה‬

‫‪.‬‬ ‫מאת<‪:‬‬ ‫עי שלחיצה ל ה פ מ מ מ מ כלל עי שלק״) יי‬ ‫‪-‬‬ ‫!‬ ‫(‬‫‪,‬‬ ‫‪h‬‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬
‫־‪p (9WJ‬‬ ‫‪s w‬‬ ‫‪(,‬‬
‫^ ה פ מ ת התייי»ת )לזה ספי ש כ ב י הכה אליה! ב א י מ מ מ י י י ח‬ ‫^‬ ‫\‬ ‫^‬ ‫ר‬ ‫^‬ ‫‪p‬‬ ‫״‬ ‫ינ״צי הנה ‪) mo‬שכבל ע פ ה ז ה ג ס כ ( א ל י ש ע י ^‬
‫‪,‬‬
‫ה י ה ב ״ ב ע המלח שיתק[ המים אכל היא מקלקל איתם )ליה נ*נ ס פ י שתכף ש ק ל ל ^ ^ ^ ' " ' סהמ י ע י ם ) מ מ י ת י ם בפשס ב מ י ן ם המיצא מ ע ט מלח א ש י ״‬
‫^םהק״־יםש״לפיאית־יצאישניםייביםמןהיעמבקעימהנעדה^‬
‫' ‪ « « L " h‬״ * * ׳ ״ » « ק ‪ » .‬י המיפתשעשה א ל ^ ‪ ,‬״ ל א היה מים לשלםמ•‬ ‫המלט׳ יהמילאי׳סימיתי נ צ מ א ינאי ל ה ם ה מ י ס ע ל י י ך ה מ י פ ת שעשה ^ ‪p‬‬ ‫‪B‬‬ ‫)‬ ‫‪J‬‬

‫שיעילהם‪,‬היה מעצם ה מ י פ ת מ ה ש ה י ה ‪ ^ * £ ™ v ™ h H » ^ A b‬ן י ״ ^ ׳ ^ ^ » י א מ‪-‬ילת שילאי לי״ ‪ r‬״ ‪ 0‬ש ם ) ל א נ ש ם י מ ״ י ש ‪ ,‬מ מ נ ‪ ,‬נ ^‬
‫‪ .‬־ נ מ נ ן מ י ״ נ ב ל ה מ י כ ה ה ם בזההאיפןהנפלא ש ז כ ל ״ ה ס ה ם ל א ) מ נ נ ד א ת ה מ י ׳ א מ מ י ׳ כ י ס ) ח ס נ ‪ ,‬פ ה ״ י נ ״ ר »‬
‫ג‬

‫חמלכיה‬
‫תכג‬ ‫רלבג‬ ‫‪y‬‬ ‫מלכים כ‬ ‫רלבג‬
‫כל פנים לעםותלה לכל נל<ל יהיה לה גמול גליל )ראוי על הטוב שהיטבהלו‪:‬‬ ‫י מ ל ט יצאו בלמות אנשי׳ הולכי׳ לקחת שלל והיהזהםכה אל שנעשהלמיאב כל‬
‫ה ל ב הלא להודיע שאין לאד לשלם לדבר עם האסה אם לא יביאוה) לזה‬ ‫* מ הנפלא סיעל אליםע ולזה גכ זכל מיפתהשמן שלאהיה םם אלישע אבל כל‬
‫הכלת אגל לאלי להתלחק ממכה לפי מה שאפםל)לזה שפל שכאשר‬ ‫״ י ש ה י מ ה האשה מוצקת היה מתחלש על ללך מיפת סמן כאסוך ההוא על‬
‫לצה אלישע ללעת אי זה כמלל יתכן להשיב לה לא לכל אליה הלא בעצמו אכל‬ ‫קמכתת כל הכלי שיכלה לקבץ אליה ילזה גכ זכל המיפת שעשה לשינמית שלא‬
‫אמר לגתזי שיקרא לה)הלא יאמל אליה אלההלכלים עלאםל לאהאליסעשלא‬ ‫י ׳ י ף בן והיה אישה זקן והיה מפני זה מתל לתיק שתתעכל והנה אלישע כשילע‬
‫היה לו לרך להםיב להגמיל אם לללן המיפת אז קלא לה לעמלה בפתח כלי‬ ‫עד חותה ביה הטיב סבעת חיה היא חיבקת כן על צל הםכת הגמול לה על הטיב‬
‫‪:‬‬ ‫ה כ ב י‬ ‫מ פ י‬ ‫י י ע י ל ה ; ב י‬
‫ה ב ג הלא להודיע שאין התכלית ככנים‬ ‫^‬ ‫י^‬ ‫שתשמע‬ ‫ק<טיבהלווהיהלהבן ולזה מפל שהוא החיה כנה אתר סמתנלזהגס כן ספר‬
‫לקיים המין שישאל לאלם בהם‬ ‫שישמח אלם בהם בחייו אבל הוא‬ ‫שהסיל שהיה בי מות מפני׳ פקיעי׳ השל׳ ששמו כל הנה עשה אלישע על ללך המיפת‬
‫זכל)לזה ספל סככל אמרה הםינמית לאלישע כשייעל לה שעל לרך המופע‬ ‫סיזסיל הלע מממ בהשליכו קמח אל השיל אשלאיןלילוםם כהסלת זה הלוע‬
‫תהיה חובקת כן כעתחיהסלאיכזכ כה לתת לה סיב שאיני טיב כי אם לא יחיה‬ ‫לזהספלשהלחם סהיהמעטמאל לתתלפנימאה איש אכלו ושבעו ממנו והותירו‬
‫אקלה חפץ כזה הסיב להםליתאיתהרללתתלהםליה כראית׳ שיש לה כן ולוה‬ ‫שייעל אליסע להם ולוה ספר מה םרפא צרעת נעמן בשאמ׳ לו שירחץ כמי‬
‫אמרה ל) הלא אמדתי לא תשלה אלתי? ח כ ך היא להיליע כי המיעלים‬ ‫ייללן שבע פעמים ותםיבכםלו אליו וטהר והיה לו כן ולזאת הסבה גם כן ספר‬
‫הסי ולהםתלל בהשמת‬ ‫והימים טובים מכמנים לעכיל בהם‬ ‫שלבקה צרעת נעמן בגחזי ובבניו תכף סקללהו הנביא בזאת הקללה)לוה גם כן‬
‫קנק השלמית לפי היכילת ולזה ספל שככל אמי אישה לשינמית מליע את הילכת‬ ‫ספר םהבלזלםנפל מן ה ק תיך היללן הנה חתך אלישע ק כצולת יל הגרזן‬
‫אליו המם לא חלש ולא שכת למלני כזה שככמנ אלו הימים לאיי ללכת אל החכמים‬ ‫במקום שנכנס שם ותכף שהשליך אלישע ה ק אל המים נכנס על ללך המלפת‬
‫ן‬
‫ה ב ן ק הוא להוליע שהצריך לדבר הצלת נפם לאלי שיתעסק‬ ‫ללמוד מהם‬ ‫כנקב הבלול להציף ה כ ח ל על המים וליה ג ם ק ספר מה שהראה אלישע לנעלו‬
‫נפלא לפי מה סאפסל לזה ספל לכל מהילי׳ הםינמית‬ ‫כו כמהילות‬ ‫היש* אם ילנב אש ומה שהכה בסכורים עללרך המופת הגוי כלו הבא אליו על‬
‫ללכת לאלישע ושם התנפלה כפניו והחזיקה כלגליו כלי שיללש הנביא לכקסתה‬ ‫שהיניכסתיך שימיין להם לא הרגישו ולזה גכ ספר מה שהשמיע השי את מתנה‬
‫ולא לצתה להגיל לו בבליל על מה באה לכביל הנביא כי ילעה שהיא ילע זה‬ ‫חרס על דרך המופת קיל רכב קילסים קול חיל כבלבלרך שנסי כלם ברגליהם‬
‫כלאותו אותה וגם לא הסתפקה כמה שאמל הנביא לגחזי כי ילאהסמא אינו‬ ‫ועזבו כל המתנה כאסל הוא והיה זה סכה שיהיה סאה סלת בשקל וסאתים‬
‫ראוי שיעשה זה עלילו ולזה נשבעה סלא תעזכהי כי לצתה לשלם לכנה ההצלה‬ ‫*יעיליס כשקל כשעל שימלח בעת םייעל להם אלישע ונתקיים גם כן מה שאמר‬
‫;‬ ‫ס פ‬ ‫ס ‪ ,‬ם‬ ‫י‬ ‫כ‬
‫ה כ ן הוא להוליע שאין ראוי שיפתחו אלם פיו לרע הלא‬ ‫ק‬ ‫^‬ ‫לסלים אשר המלך נסען על ירו שכבר ילאה בעיניו ומשם לא יאכל‪:‬‬
‫מהשונמית שאמלה לאים השלים כשסאל לה על מ ה‬ ‫תלאה מה שספל‬ ‫היא להיליע שאין תלמילי חכמים הללכים בלא לבלי תולה וחכמה ללזה‬ ‫ה׳‬
‫י • ה ל ץ הוא להוליע שלאוי לנביאים‬ ‫ן י נ ת ז י‬ ‫ה‬
‫< ל מה ^ " ^ וכזה א מ ל‬ ‫כ ת‬ ‫ה‬ ‫ה י‬ ‫ע‬
‫אמל וי^י הם הילכים הליך)לכל כי כילאי לא היו לכליה׳ לכלי הבאי אכל‬
‫לעסות להם מופת אף על פי‬ ‫לפלסם עיצם נבילת הסי לגויי האלצית‬ ‫*ללוב תשוקת אלישע ללמל מאליהל היל מלבלי׳ כסילנת התולה והחכמה והנביאה‪:‬‬
‫שאינם לאויים לו ולזה תמצא שכבר התעירר אלישע ללפאת נעמן מצלעתי למען‬ ‫‪ <H‬א הוא להוליע כי חייב אלם לקלוע על לבו כשמת הלא תלאה כי אלישע‬
‫ילע כי ים נכיא כישראל כי כזה תיעלת להיישילם לעבילת השי וכן מצאנו זה‬ ‫קלע כבליו כהלקת אליהו מאתו לאעפ שלא מת כי היה ענינו כאילו מ ת‬ ‫‪,‬‬
‫ה ל ח היא להיליע שאין‬ ‫התיעלת בבלול בתפלת שלמה כמי שבאלנוםם י•‬ ‫הלב הלא להוליע םהקזלע‬ ‫**ליי יכיל להשיג מחנו אחל זה שום לכל חכמה י‬
‫כי ב׳ ה יבא להאמין‬ ‫לאוי לנביא לקחת שכל על מה שיעשהו מן המופתי׳‬ ‫ככגלמ)יתרעם לשני׳‬ ‫* י ז על אכל לכו אינו מאחה לעולם שנ׳ ויחזק‬ ‫‪3‬‬

‫כי הגא הפועל בזה המופת ויסור מפני זה התיעלת אשל נתחלש בעבולו והוא‬ ‫קלעים ללא היה כליך לומל לשנים קלעים אחל םאמלויקלעם ט לכל הפחות‬
‫שיכירו מעלות השי וגבורתו וישוכו לאמונתו ללזה תמצא שלא לצה אלישע לקחת‬ ‫יהמ שנים קרעים אך הלצון כו םתמיל הם נלאים שנים קלעים ‪:‬‬
‫מנחה מנעמן אחל שלפא אנתז מצרעתו ונם קלל גחזי כסקבל ממנו כסף על זה‬ ‫ג הוא להיליע שהיא ראוי םלא לימר א ת שאינו נשמע ולזה תמצא כי בני‬
‫והנה תמצא כי מפני שלאה נעמן שלא לצה אליםע לקבל לכל מנעחן על זה להולו‬ ‫הנביאים כאשל שאלל את אלישע אם ישלחו חמשים איש בני חיל לכקס‬
‫שלא היה היא הפיעל בזה אך השי התנלב נעיין סלא יעכיל כי אם ליי׳‪.‬״‬ ‫׳ ת אליהו איפה נשאו לוח יי׳ היה המענה ממנו שלא ישלחו וכאםל הפציח בו מאל‬ ‫‪1‬‬

‫ה ב י ע היא להיליע שאק לאיי לאלם שיכפיל העין אך יהיה מילה ועוזב‬ ‫י ל שאי( לעתםלהמנעמזהלה לצה לחלות עלכזנתם ואמ להם שישלחו כצול׳‬ ‫י ז כ י‬

‫ולזה תמצא שלא קלל אלישע גחזי בראותו אותל אעפ שהיא יידע‬ ‫<*המ יכולים להטל מחנה שאק לעתל שישלחו והיה להם בה התנצלות גם כן‬
‫שעשה זה החטא אך קללו אחר שכפר עונו ולולי כפירות העין היה אפשל שיקת‬ ‫*זלא עסו בנגל מצות הנכיא ולזה אמל להם כסיף הלא אמלתילכם אל תלכו‪:‬‬
‫אלישע לתקן את אשל עמתו‪ :‬ךןךי׳ הו׳ במלו׳ והיא להוליע שהוא ראוי שכאס׳‬ ‫ה ד הוא במלית והיא להודיע שאין לאוי לכזות החכמי' והשלמים הלא תלאה‬ ‫‪,‬‬

‫שייטיבו להם כלי שיהיו כשלום עמהם‬ ‫נפלו קצת אויבי האומה כילם‬ ‫מ ה סקלה לנעלים שכזו את אלישע שמתו מהס אלכעים ושנים‪:‬‬
‫כלאלתם שכעת נפלם בילם חמלו עליהם והיטיבו להם יכם סלאוי לעשות זה‬ ‫הוא במלות והוא להוליע םלאוי לכל אלם םיתלבק לחכמים וישתלם כי‬
‫כהיות אויבי האומה מתל חזקים מהם ‪ :‬ךןלא הוא להוליע שאין לאוי‬ ‫בסילו תו אותם ילמל הלכה מחכמתם מפני היות) תילל אצלם ושמעו כל‬
‫י‬

‫שייעלו הנביאים הלא‬ ‫לאלם שיהיה מכחיש יכלתי מאמין מה‬ ‫לכליהם ולזה ספל כי כאשל שאל יהוםפט חיש שם נביא ליי׳ ענוהו פ ה אלישע כן‬
‫תלאה מה שקלה לשלים מפני היותו מלחיק שיהיה מה םאמל אלישע לםיכ למחלת‬ ‫<זפס אסר יצק מים על ילי אליהו ללמל כי מפני ששילת אותו ושמשו היהלאוי‬
‫המם ההוא סאה סלת בשקל וסאתיס שעולים כשקל כשעל שומלק והוא שכבל‬ ‫*יקנה מהשלמות אשל לאליהו הלכה ולזה ענה יהושפט גם כן יש אותו לכל יי׳;‬
‫ל א ה זה בעיניו ומשם לא אכל כמו שאמל הנביא לו וזהו היהענשו הלאגילוסהגא‬ ‫‪ VH‬היא להיליע עוצם תשוקת הנביאים להוכיח‪ .‬החוטאים כראוי על שככל‬
‫לאה אמות לבלי הנבואה ההיא ולא נהנה בטוכ שהגיע ממנה‪:‬‬ ‫תמצא םאעפ שחלק מן הככיל הלכה מלך ישלאללאלישע על שככל יללו‬
‫הלב י היא כמשפטי׳ התיליים והוא להוליע סהלל בהצל חבלו שלא מלעתו‬ ‫^ י ל ל ך יסלאלרהיםפט)מלך אלום ולא הסכימו לשלח לקלוא לו הנה עם כל זה‬ ‫מ‬

‫אינו חייב להעלות לו שכל)לזה תמצא במה שספל שצעקה השינמית‬ ‫מנהל הנביא קשה ואמ לו שילך אל נביאי הבעל יהאשלה ילא ישאל ממני לבל אחל‬
‫אל המלך על ביתה לעל שלה שהיי מחזיקי' בהם אנשים שכבל ציה המלך להשיב‬ ‫* לכל סל חאחלייי׳ ללכת כחטאת ילבעם וכל זה היה מהנביא להועיל ליהולם‬ ‫‪1‬‬

‫לה את כל אשל לה לאת כל תבלאותהםלה מילם עזבהאתהאלץ ולא אמ׳ להשיב‬ ‫* א ם יםיכ אל יי׳ אולי ינחם יי׳ על הלעה אשל לכל לעשות לי וכאסל לאה סלא היה‬
‫לה שכילנת ביתה‪ :‬ךןך^ היא להיליע שאין לאיי נ ס לנכיא לסמיך על הנס‬ ‫אז את תוכחת כי ה ם כסכנה עצומה הלאה לו שהוא מואס איתו מפני לוע מעשיו‬
‫לנביא שיכיא חלל כחלל יהיא כן יהישפט כן נמשי‬ ‫ולזה ציה אלישע‬ ‫*‪-‬אמל ט לילי פנייהוםפטהוא נושא לא יביט אליו ולא ילאנו אך לכבול יהוםפט‬
‫למשחו למלך על יםלאלכלישלא מלע סולו פן יהלגני מלך ישראל וכן תמצא שעשה‬ ‫*עסה הישל כעיני יי׳ יעשה שאלתו חהכלו להיעיל ליהילם כמוםזכלנון‬
‫אתיהלילבעם ושמיאל הנביא לליל לל שלקחו להם ללך כלי להעלי׳ סילס יענינס‪:‬‬ ‫הייז היא במלות והוא להודיע שהוא לאוי לכל שלם שימאס הלע?ם לסול‬
‫ן‪-‬ך^ך הוא להוליע שאין עוסק שללה בממון באחל לבל ולזה תמצא שכאשל‬ ‫מחברתם ומהבטת לאיית פניהם פן ימשכוהו ללוע ללכיהם ולזה אמ׳‬
‫היה הכסף כאמן לחזק את בלק הכית שמוהו שם הכהני' שומרי הסף‬ ‫ס‬
‫*'יי פנייהישפטאני נושא אם אכינ* אליך יי* &י&ו הען הוא במלות‬
‫‪:‬‬

‫לא אחל לכל גם בהוציאם הכסף מהאלון היה סס סיפל המלך והכהן הגדול לא‬ ‫איל השכל‬ ‫י א להיליע שראוי להלתיק מלת הכעס ט הכעס מכ^ה‬ ‫ן ה‬

‫&חל לכל גם כתתם הכסף אחל זה נתנלהל על ידי עוסי המלאכה להם הוציאוהו‬
‫הלא תראה כי מפני כעס אלישע על מלך ישראל לא שרתה עלמ שכינה על שהסיר‬
‫יחל לא אחל לבל ‪ :‬ן‪-‬ךיןק הנא ללמד סהלבלים העצמיים בכיתהמקלס‬ ‫י{י‪ Vv»/‬יי י יויייו•‬ ‫י י‬
‫המשלתים להם לפי שהם מכוונים כעצמם‬ ‫לאוי שיקלמו ללבלי׳‬
‫וכזה הישלה לעמול על סולני המציאות ולזה ספל שכלק הכית היה קולס עסיית‬
‫הכלים המשלתים שאינם מכמנים כעצמם כמו הספות והמזמלות והמזלקים‬
‫ליה לי לעברים אחרה לו שכבר ילע כי אכי היללים היה ירא א ת יי׳יכי אם היה‬
‫ן ה ז ה ב ‪:‬‬ ‫י ה כ ס‬ ‫ז ם מ כ‬ ‫ש י ל מ ה‬ ‫ן מ ה‬
‫ה ^ ן ה‪.‬וא לה‪5‬ד‪:‬ע םאק‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫והחצוצלמ‬ ‫קתסר סרו מאחל יי׳ לא היה מתעירר אליסע להיטיב לה כזה האיפן הנפלא‪:‬‬
‫כי כאמונה הם‬ ‫זמחסבין עם הממונים על ההקלשות והלומה להם‬ ‫היא כמלות והיא להודיע שמדות הנדיבות היא משיכחת הלא תראה מה‬ ‫הכ‬
‫עושים להיות לכל ההקלש חמול להם ולזה אמל ולא יחשבו את האנשים אשל‬ ‫שקלה לשינמית מפני נליכותה שהחזיקה כאליםע לאכל לחם וםאלה ממנו‬
‫יתנו את הכסף על ילס לתת לעישי המלאכה כי כאימנה הם עושים וכן הענק‬ ‫יסיר שמה תמיד מלי עברו ואחרי שנתנאל לה שהיא איםאלהים קללש חלקה‬
‫ח ‪ 0‬ב ‪:‬‬ ‫ם‬
‫הל^ן הוא להידיע סמותל חטאת לחטאת‬ ‫בגבאי צלקה לפי מה י *‬ ‫לי מ ה נ ט ל מתר כראוי לו כי זה היה סבה אל שיהיה לה כן והחיהו אליםע ושלא‬
‫מלתל לאי זה לכל שילצל הבעלי׳ לא‬ ‫ומותל אשם לאשם שאם היה‬ ‫ימית׳ ברעב כי הודיע לה שכבל קלא השי אל הלעכ וגם נ א אל ה א ק שבע‬
‫היה לכהנים וכבל אמל כסף אשם וכסף חטאת לא ייבא בית יי' לכהנים יהיו‬ ‫שנים ולזה נתן לה עצה םתלך למר באםר יאות לה למרשם על עבולהלעב‪:‬‬
‫*למלנומאמלו לכהנים יהיו שדני אלו הפספים מתחלף ולזה לא יתעלס זה עם‬ ‫הלא להוליע שהיא לאלי למקבל שישתדל לשלם גמול ראוי למיטיב ולזה‬ ‫יז‪&0‬‬
‫*ה אמנם יהיה כשיהיה מותל אשם לאשם וחותל חטאת לחטאת כמו שילאה‬
‫;‬
‫תמצא שספר שכברחקל אליםע מ ה לעסות לשינמית מן הטיבה על‬
‫בשנת‬ ‫חיובו מצל עצם ה ע י (‬
‫מ ה שהיטיבה לו ולרצותו להשיב לה גמול גלול שאל מ ה לעשות לה והשתדל על‬
 ‫רש‬ ‫מלכים כ ע‬
‫ל ת ן מושיע׳ א ת מאם בן יהואחז ס נ א מ ל מ שלם פעמים ת כ ה א ת א ל ם ‪ :‬בשנת שלשים)שבעינן׳׳ מ ק ל א ז ה מוכחש משני צללי(ולא מצאתי לי מתקן שהיה * ־ * מ ל‬
‫שלשים <תשע שהלי עמל אכמ בשנת עםלים)שלם למאש ןמלך שבע עשלה שנה נמצא שמת כשנת שלשים)תשע למאם )עול הוא אומל למטה בעניין בשנת שתים למאש‬
‫כן יהואחז מלך ישלאל מלן אמציה בן מאם מלך יהולה נמצא שעמל מאס בן יהואחז בשנת אלבעיס של מאש שהיא שנה אחלמנה ל) )כשנה שנייה למאש כן יהואחז מלל‬
‫אמציה לאף פי ת א מ ל שמלך אמציה כשנת מות אכי) )קלא הכתוכ שנת שתים למאש למלת סלא מלך מאש מלך ישלאל על שנת שלשים)תשע של מאש מלך יהולה )ילכעם‬
‫ישכעלכסאו כ מ היה‬ ‫^‬ ‫‪,‬‬ ‫‪, ,‬‬
‫זים לתמוה למה נכתבו‬ ‫ח ט א ת ז ח ס וסיס נמסר בסדר נשא‪ :‬ר ח ל ד בקריא׳ זםימ׳ רחל סשה א ת פני ׳ ויחל איש ה א ל ה י ם ׳‬
‫כאן שני מקלאות הלל)‬
‫םהלי עול לפנינו הוא‬
‫ויחל יהלאחז א ת פני יי' דמלכים ׳ ההמת הםיתהו‪ :‬כתםל ח׳ בקריאה וחס' ושים׳)וירא יעקב את פני לבן ׳ (‬
‫)זס כשמע בע׳ <יצא( ראה אנכי א ת פני אביכן ׳ ל א תאספק ל ת ת תבן ל ע ם ׳ ויכו ש ט ח בני ישראל׳‬
‫רדק‬
‫מ ס פ ד והילך כלברי‬ ‫היה לו‬ ‫כשנת עשרים)שלש׳‬
‫‪3f‬‬ ‫יהואס וחמל וכותב‬ ‫בשנת עשרים ושלש ‪ j #‬ך ‪ -‬א‬ ‫בישגת ע ס ך י ן ! ת ל ו ת שנין ל י ו א ש‬ ‫לימר כשנת עשרים )אחת שהרי‬
‫ויתר לכלי יהואס ומי‬ ‫ש ב ט א דבירת‬ ‫ב ר אחזיד־ן מ ל ך‬ ‫כשנת ם כ ע ליהוא מלך יהואס‬
‫א‬ ‫וישככ יהיאם עם‬
‫ליואיש בךאחזיהו מלך יהודר־ו *מלך‬
‫י‬ ‫*‬ ‫‪ST1T‬‬ ‫׳‬ ‫!‬ ‫‪V‬׳‪I T-‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪/T‬‬ ‫‪:‬‬
‫יהודה מ ל ך יהואחז ב ר י ה ו א ע ל‬ ‫) ל ז ) א ח ת הרי כ ת ) ל ת שנה מלך‬
‫אכיתמ וגו׳ ואומר‬ ‫יד־זואחז בךיד־־׳וא עליישראל'‬ ‫יהוא איכ כ מ מלך כשנת ל א‬
‫אני סלא נכתבו אלא‬ ‫י ש ך א ל ב ש מ ר ו ן ש ב ע ע ס ך י שגיןן‬
‫למאש מלך יהולה נאמר כי מה‬
‫להפסיק שלא לסמוך‬ ‫בשמרון שבע ^שרה שגד־•‪:‬‬ ‫ו ^ ב ד ךבייש לןים יי ו א ז ל ב ת י‬
‫יל סימן‬ ‫שאמל כשנת שכע ליהוא מלך‬
‫מיתת אלישע למקלא‬ ‫ר^ש הרע בןךגי!היה!?‪.‬לך אחר‬ ‫ךחןבירת‬ ‫;רבעבםברנבט‬ ‫הובי‬ ‫יהואש לל כתחלת שבע וכשנת‬
‫של עז לימר רעש הרע‬ ‫‪1‬׳ ‪bo‬‬
‫חטאת ירבעם בךנבט אשר־החטיא‬ ‫ותקיף‬ ‫»עךאל ל א סטא מנהון ו‬ ‫כ ג ליואש ל ל בתחילת כ ג ‪) J‬יתן‬
‫עי׳)אלישע חלה ומי‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V:|T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪—.‬‬ ‫‪•|T :‬‬ ‫» ‪I‬‬ ‫‪STi‬‬ ‫‪T|T‬‬
‫יי׳ לישלאל מושיע׳ הוא יהיאס‬
‫ר ו נ ז א ד;י ב י ש ר א ל ו מ ס ך נ ו ן וניד‬
‫פתת‬ ‫את־ישראל לא־סר ממנה‪ :‬ויחר־‬ ‫כ ן יהואחז כי כל ימי יהואחז לחן‬
‫ח ז א ל מ ל כ א ך א ר ב ם וביד ב ר ה ד ד‬
‫אף יהוה בישראל ויתנם ביר י חזאל‬ ‫ועלי י ה ו א ח ז‬ ‫ב ר ח ז א ל כ ל המיא ן‬
‫א ו ת ם מלך א ל ם ‪ :‬אשל החטי׳ א ת‬
‫‪•• T-X‬ו_‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫ז‬ ‫‪• • :‬‬ ‫;‪••-:VT‬‬ ‫"‪• : A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ .‬ג‬ ‫־׳‪'-‬‬ ‫יםלאל ב ה הלך׳ ח ס ל אלף)כמוהו‬
‫רלבג‬ ‫מלך־ארבם ו מ ד בךהדד בךחזאל‬
‫‪TX‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬־ •‬

‫כןדםי״י וקביל‪.‬צלותיד־זי״י א ר י בלי‬

‫‪T-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•T-,‬‬ ‫‪-‬‬

‫גם‬ ‫ויי׳ ח ק לכא) החלי‪:‬‬

‫בשנת עשרים ושלש‬ ‫ה א ס ל ה ׳ כי לא כ ל ת א)תה יה)א‬
‫ויחל יהואחז את־פני‬ ‫כל־היםיס;‬ ‫^ ך מ ו ו ־ ז י דוחלן^ה ך י ש ך א ל א ר י‬
‫^לא הכעלי׳ ה)א שהסילל‪ :‬כי לא‬
‫‪J - :-‬‬ ‫־ ‪I• T‬‬
‫שנה לייאש על סיף‬ ‫‪J" I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪\T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪| .‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬
‫ויהב‬ ‫ד ח ק יח>ה‪1‬ן מ ל כ א ך א ך ב ם ז‬
‫השאיל ליהואחז ׳ אינן טעם ללכק‬
‫ה ס פ ר ‪ :‬בשנת עשלים‬ ‫יהוה וישמע אדיו;ה}ה כי ך א ה את־‬ ‫יי ל י ש ך א ל פ ר י ק ו נ פ ק ו מ ת ה ו ר ת‬ ‫&למ אלא למה שאמל למעלה כי‬
‫‪4‬חץ ישראל כי־לחץ אתם מלך ארם‪:‬‬ ‫י ד אנ?& א ר ם ויתיבו ב נ י י ש ר א ל‬ ‫כשנת‬ ‫ל י ק אותם מלך א ל ם ‪:‬‬
‫ידוע כי שש‬
‫הוא‬
‫ה ושלש ׳‬ ‫‪£‬ן‬ ‫דתן יה‪1‬ה ישראלי‬
‫ף ע‬
‫״‬ ‫• ־ י‬ ‫‪....‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫־‪T-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬
‫שלשים)םכע ׳ היה לן לימ כשנת‬
‫שנים נחבא מאש ואלו‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:J‬‬
‫־־'‬ ‫״‬ ‫‪T :‬‬
‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪>r‬‬
‫יי‬ ‫"״‬ ‫ב ק ד ו י ה ו ן כ מ א ת מ ל י ומרכןמוהי ‪1‬‬
‫ק י ל ם מליך מ א ם ולזה‬ ‫קלסים)תםע שהלי כתחילת שנת‬
‫השש שנים מלך‬ ‫אך‬
‫בישראל‬ ‫מתחת יך־אךם‬ ‫ב ר ם ל א סטו מחובי י ר ב ע ם דחיב‬ ‫עשלי׳)שלם ליהיאם מלך יהןלה‬
‫יתשאל כי ב ל א ם שנת‬
‫עשליס וםלש למאס‬
‫בית־ירבעם אשר־‬ ‫באהליהסמחטאת‬
‫בתמולישלשום‪:‬‬ ‫לא־סרו‬ ‫> ‪CP‬‬
‫י ת י ע ר א ל ב ה ו ן אזלו ואף א ש י ל ח א‬ ‫מלך יהיאתז כן יהיא ןמלך שכע‬
‫ץ‬ ‫‪T‬‬ ‫!‪T‬־‪7:‬‬ ‫‪T|T‬‬ ‫‪S‬‬ ‫"‪"I‬‬ ‫‪T‬‬

‫ויחל‬ ‫מלך אחזיהו ‪J‬‬ ‫לחטיא‬

‫ארי ל א א ש א ר‬ ‫כןמת ב ש מ ר ו ן ‪1‬‬ ‫עשל׳ שנה ה נ ה כל) ל) יז כשנת‬
‫החטי או־צ־ישראל ב ד ה הלך ונכש‬ ‫‪P‬׳‬
‫השעה ושלשי׳ למאש מלך יהולה‬
‫יהיאחז א ת פ נ י יי׳״‬ ‫לי ה י א ח ז ^ כ ם א ל ה ן ח מ ש י ן פרשי?‬
‫א ף על פ י שלא ה י ה‬ ‫כי י א‬ ‫האשרה עמדה בשמרו?‪:‬‬ ‫י‬ ‫ו נ ל א ה כי מלך יהואש כתיי‬
‫ו ^ ס ר ךתיכין ן ע ס ר א א ל פ י ן נ ב ר‬
‫יהיאחז לאיי ס ת ם מ ע‬ ‫‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:i‬‬ ‫‪\ T‬‬
‫י ‪1 |T ,‬־‬ ‫••‪T‬‬ ‫‪:IT‬־‬ ‫•הואחז אביו שני שנים וזהו‬
‫‪,‬‬
‫־־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪| :‬‬ ‫|‬
‫ז‬

‫תפלתי ה נ ה שמע השי‬ ‫אם־חמישיםם‬ ‫ליהואחז עם כי‬

‫רכב‪.‬מ!שרת א ל פ י‬ ‫‪1-‬‬
‫» ק״ז השאיר‬
‫פך^ים‪.‬ועשרה‬ ‫•‬ ‫‪=•.‬י‪:‬‬ ‫־ •‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬
‫ךנלין אךיאבךגון מ ל כ א ך א ר כ מ‬
‫•‬
‫שאמל ויתן יי׳ לישלאל מושיע‬
‫‪,‬‬ ‫ושאר‬ ‫ושינון כ ע פ ך א ל ר י ש ‪:‬‬ ‫והמושיע הוא יהואש ואחלי ש‬
‫אליו מפני לאותו א ת‬ ‫•ל ‪ DP‬ר ג ל כי א ב ר ‪ 0‬מלך ארם ויש^ב^‬ ‫שחלה יהואחז א ת פני יי׳)אמל‬
‫ל ק ישל׳שלחן אותם‬ ‫פתגמי יהואחז ו כ ל ד ע ב ד ונבורתיה‬
‫כי לולי‬ ‫מלך א ל ם‬ ‫ויתר דברי יהואחז‬ ‫כעפר לדש‪:‬‬ ‫ב׳ א׳ מ ל‬
‫ואי ‪bp‬‬ ‫ה ל א אנין בו‪/‬יבין ע ל ס פ ‪5‬ר פ ת ג מ י‬
‫וישמע אלמ יי׳ היאך ילע ששמע‬
‫>‬ ‫‪T‬‬
‫•‬ ‫ו‬ ‫‪:‬‬ ‫!‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪t\T‬‬ ‫‪\TT!T‬‬ ‫אליו יי׳ א ם לא החלה התשועה‬
‫שמעו תפלתו היו כלים‬ ‫ז! מ ל‬
‫עשרת השבטי׳ ותיפר‬
‫וכל־־אשר עשה ונבורתו הלוא־־הס‬ ‫נסיע‬ ‫ושכיב‬ ‫יומיא ל ם ל כ א י ש ך א ל ‪:‬‬ ‫שהחלה‬ ‫בימיו אלא מלמל‬
‫״־‬ ‫‪,‬‬
‫‪» T\: A‬־־‬ ‫»‬ ‫‪I‬‬ ‫י•‪/ *-:‬‬ ‫ז‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫ברית השי עם השבטי‬ ‫י ה ו א ח ז ע כ ם א ב ה ת ו ד ־ ז י וקברוהי‬ ‫התסועה כ י מ מ א ך ל א ע ל י מ אלא‬

‫כ ת ו ב י מ על־ספר ד ב ל דל־״ימים‬ ‫‪:1-1‬‬ ‫•‬ ‫; ‪T T -‬‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫בעביר ה א ב ו ת ואולם‬ ‫עי כני לאילי על ילי נכיא המליכו‬

‫וישכב יהואחז‬ ‫למלכי ישראל;‬ ‫רת‬ ‫‪ j‬ש מ ה ן מ?לך יואש בךיד־ז‬
‫א מ ר נ ו בריתו ע ם ה‬ ‫בחייו שאמל לו כי על ילי כנו‬
‫בשגרת‬ ‫תחותוהי ‪t‬‬ ‫ת ה י ה התםיעה וכעכול שילאה‬
‫ה‬ ‫השבטים כי כ ב ר‬ ‫עס־אבתיו רקברהו״בישמךון וימלך‬
‫ה ת ב א ר כ ת י ר ה שלא‬ ‫ו ש ב ע שנין ל י ו א ש מ ל ך‬ ‫תלרתין‬ ‫מחלת הישועה המליכו כחייו‪:‬‬
‫<וא'ש בניו תחתיו‪:‬‬ ‫)יתל‬
‫ל ב י ת י ה ו ך ח ? ל ר יחיא^ט‬ ‫שכטא‬
‫יכלה אחל מ ה ם כמו‬ ‫בשנת שלשים וישבע שנח ליואש »‬
‫ס כ א ל מ‬ ‫ב ר ;הואחז ע ל ! ע ^ ך א ל בשמרון‬
‫י^?'‪f‬‬ ‫י‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫מלך יהודדהימלך »ה‪1‬א^ו בךיהואחז‬
‫‪> t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪a t‬‬
‫כי שמע השי ת פ נ ת ׳‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫‪.‬‬ ‫־׳‬ ‫׳‬ ‫ש י ת ע ם ך י שנין; ‪ .‬ו ^ ב ד ך כ י ש ק ד ם‬
‫י‬
‫סלא‬ ‫לשמול ישלאל‬ ‫על‪-‬־ישראל בשמרון שש ^שרדח‬ ‫יי ל א ם ט א מ כ ל ח ו כ י י ר כ ע כ מ כ ר‬
‫‪-‬‬ ‫•י‬ ‫;‬ ‫‪TT‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪T :‬‬ ‫; ‪T T‬‬

‫? ‪tehi,‬‬ ‫^‬ ‫ם‬

‫יצר‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫) ! ה ם‬
‫רעשה הרע בעיני יהוה ל א‬ ‫ישנה‪:‬‬ ‫נ ב ט ך ח י ב ‪ :‬ת ישראל בהון א ז ל ‪1‬‬
‫‪J‬‬ ‫‪A T‬‬ ‫‪S J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪x r‬‬ ‫‪T‬‬
‫האופז הנפלא שהיהםכלז^טן‬ ‫'‬ ‫‪ 1‬־־־"‪-‬־‪ .‬׳‬
‫‪C‬‬
‫ורחילו‬
‫ה‬
‫משחית ב ה ם והיה ז‬ ‫סר מ כ ל ־ ח ט א ו ת ‪B Z‬‬
‫‪10‬‬
‫‪h‬‬
‫כחייו אך עם ל זה ״ * ‪ t‬׳‬
‫כ‬ ‫א^יר־החטיא את־ישראל כ ה הלך‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬
‫לחן אותם ל ימי תימ‬ ‫כ‬ ‫׳ י"‬ ‫״‬ ‫י י‬ ‫"י"‬
‫כמו םנזכל אחל זה‬ ‫על כ ל גדותיו י אך רחוק יהיה ביניכם זביניו׳ כי אס אשה ‪#‬נרה לנו׳ וישבו בני ישראל באהליהם‬
‫והקים לתם מיסיע‬ ‫)זקנתם ככתבי׳ מיל‪ (:‬שלשם כ ל נביאים מלאים במד חסרים וסימ׳ בשמואל ב סימן ג׳ וכל אוריתא דכמ‬
‫מילו אחלי מוי יהלאחז‬ ‫ב ס ב מלאים ונד׳ וירא יעקב א ת פני׳ פן ירדף; הלוא יז מלאים בסיפ׳ וסיס׳ נמסר לעיל בסיפ׳ ח ל ק‬
‫והוא מאם כנו כמי‬ ‫סימן יהואחז אחר ח ט א ת ׳ יהזא ק‬ ‫א׳ סימן כב; ויעשה ד׳ וסימ׳ נ ס ם בסיפ׳ ח ל ק א׳ סימן י ו ;‬
‫שנזכר אחר זה ואחל‬ ‫נמשי ׳ פנחס בן ‪4‬ח ל א סר מעל חטארת׳ פ ק ח ל א סר מן חטאת׳ יהואש בן יהואחז י ירבעם ‪p‬‬
‫ם‬
‫סלו מ ת ח ת יל א ל‬ ‫ץאש מכל חטאת ושארא מ ח ט א ו ת \‬ ‫‪9‬‬

‫וישבו ישראל כאהליהם‬

‫מומיל םלםום אד לא סלו יםלאל מחטאת בית ילבעם ובההלךיהואחזוגם האשרה עמדה עליין כ ש מ ח ן ש ל א ב ע ר אותןיהואחז והנה עם כל זה שמע יי׳ תפלת יהואח׳‬
‫‪ fa‬ל י א ל אחלי יהיאחז מושיע מיד מלך א ל ם והוא מאש מפני סבלוב הלחץ שהיה ל ו ק אותם חזאל הין ישלאל כלים‬ ‫‪,‬ז‬ ‫^‬ ‫>‬
‫‪i‬‬ ‫‪r‬‬ ‫?"‪Y‬‬ ‫ס ל‬ ‫‪p‬‬ ‫ב י מ מ‬ ‫‪ m‬ח ז א‬ ‫‪h‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬

‫נ־הלימ כ»‪ 1‬פזכרננ וי)צלר השי ב ע מ ל בליתו עם ה א ב ו ת שילחם עליהם כמו שמכל א ח ל זה וזה כי לא השאיל חזאל מיהואחז עם כי אם חמםים פלשים ועשלה ל כ נ‬
‫ועםלת אלפים איש לגלי כי אבדם מלך ארם)ישימם כעפל לדוש‪ :‬כשנת סלסים )שבע שנה ׳ כ כ ל ק ד ם כי בהמת מאש מלך יה‪5‬דה בלאש שנת עםלים)שלש למלכ‪ ,‬אז‬
‫אחלעגי‬ ‫* ! ‪ ^ f o w U m n‬שבע עשרה שנה מקוטעים משתי קצותיהן והם יתכן שיהמ כפחות משש עשרה שנה ולזה יחוייב שנכין אמרו בשנת שלשים)שבע‬
‫ה‬ ‫כ‬ ‫‪5‬‬

‫למאששלשיםופבע שנה והיתה שנת שלשי׳ ושמנהלו בלתישלימה וזה יתכן שיהיה פחית משש עשלה שנה מעט וילמה שהתחלת שנת מלכי בית יהוא היא זולתהתח<מ‬
‫&נת מלכי בית לול ובזה האיפז ה י ת ה השנה לאשינה למאחז קטיעה וגם האחלונה ובזה יתישל זה ה מ ס פ ל וככל באלנו ב מ ה שקלם שלפעמים ירצה בזה ש*יה‬
‫אבי‬ ‫השנים עבלו שלמות למלכותו ולפעמים ילצה שהוא בזאת השנה י‬
‫הכד‬ ‫רדפ‬ ‫יג‬ ‫מ^בים‪ .‬ב‬ ‫דשי‬
‫ויתללכלי מאש׳ למההזטלהכה היף מלכות מאס והלא עמיל לזמר עליק א ת‬ ‫‪5‬תח החלק קלמה ׳ מול אלץ אדה שהם במזלת כמה שנאמל אלס מקדם‪ :‬ילה‬
‫אשר עשה ואחר כן)יתר לבלי יהואש אלא סמך תחלת מלכות בנו למחלת‬ ‫נמלי שדמםדא‪ :‬ויאמ חץ תשועה ימי׳ אלישעאמ׳ החץ הזה יהיה סימן תשועה‬
‫‪7<!/‬לך ת א‬
‫כמו שמלר‬
‫בימיו המליכו י * ׳ * )‬
‫כי ׳‪.‬‬
‫להודיע‪- -‬‬
‫—‬ ‫כסאו‬
‫‪..‬‬ ‫על‬
‫וירבעם ישב _‪-‬‬ ‫_ ‪.‬‬ ‫מלכותו ואמר‬ ‫ליסראל‪ :‬כאפק׳ שם העיר‪ :‬ויאמר להכות חמש או שם פעמים׳ היה לך אז אם‬
‫בתי< אביו אולי הרגיש כבנים אתלים שהין לו שיחלקו עליו לפיכך טרם מיתו‬ ‫ק עשית הכית את אלם חמש אושש פעמים סהלי לסימן תשועה הרכבתי ידיך‬
‫הושיבו על כסאי וזהו שאמל‬ ‫יבאו‬ ‫על הקסת ‪:‬‬ ‫‪t‬‬

‫ירבעם ישב על כסאו ולא א מ ר‬ ‫פתח ד׳בקריא׳ וסיס׳ ויאמר פתח החלק קרמה׳ פתח לבנון דלתיך׳ פתח פיך לאלם׳ פתח פיך שפט‬ ‫היי לגילק‬ ‫נאק׳‬
‫וימליך ילכעם כנו תחתיו כמו‬ ‫ארק ‪ i‬והכית ה׳ מלרע וסים׳ נמסר בסדר שפטים ובשמואל חלק א׳ סימן ט ו ולעיל בהיפר׳ חלק ב סימ׳ ט';‬ ‫ל כ א ילשלול כ א ל ץ ‪:‬‬
‫שחמל כשאל המלכים אלא‬ ‫נ א ש נ ה ׳ בחיעלשתא כלה י׳ בליש׳ ושים׳ אקים אל עלי׳ והכית אתארםבאפק׳ אזהכיתאתארם׳ וישליכו לארוך ובכיות ‪to‬‬
‫כיין סאמל בלשק זה נלאה כי‬ ‫בתשובת השנה כעול‬
‫בנו ישב על כסא) לפני מיתז‬ ‫רתרדבריייואש וכל״־אישרעעזד־ן ה בנ‪1‬ע ן ק א ר פ ת ג מ ו ייואיש ן כ ל י ע ב ר‬ ‫האלץ מליאה לשאים‬
‫ונסלל עילם אומל ילבעס מלך‬ ‫ו נ ב ו ך ת י ה ךאגיךז ע ם א מ צ ; ה מ ל ך‬ ‫יכ‬ ‫*ים מאכל ל ב ה מ ת ם‬
‫כחיי אביו שנה םכ' וירבעם יםכ‬ ‫ונבורתו אשר נלחצם עם אמציר־ז‬ ‫ז‪1‬לך חיילות לצאת ז‬
‫ש ב ט א ך ב י ת ; ה ו ר ד ת ה ל א אנון‬
‫עלכסאו‪ :‬ואלישע חלה׳ ככל‬ ‫מלך־יהוךה ה ל א ״ ה ם כ ת ב י ם על־‬ ‫לקלא‬
‫ה‬ ‫ן"‪1‬ג מ י י ו מ י א כתבנו למעלה מ ה םללשי‬ ‫ב ר ת בין ע ל ס פ ר פ ת‬
‫בפסוק זה כי שלשה חלאי חלה‬
‫‪T-‬‬ ‫•‬
‫‪•• r‬‬ ‫; ‪-‬‬ ‫ן‬
‫ספר דברי הימים למרכי ישראל ״‬
‫‪:‬‬

‫ו ק ב י ב י‪1‬אש‬ ‫למלכי ישךאל \‬

‫אלישע ומזה החילי השלישי מת נ‬ ‫דשכב יזאש ענם־״אבתיו וירבעכם‬
‫לחזק לבו‬ ‫ידיי על ילי המלך׳‬ ‫עבש א ב ה ת ו ה י ד ך ב ע ם יתיב‪.‬על‬
‫ישב על־כסאו ךפןבך יואשבשמרון‬
‫להאמין בסימן החצים ו ראמל‬ ‫כוךםידי! ן א ת ק ב ד י ו א ש ב ע פ ר ו ן‬
‫פתח החלין ׳ כבר אמר לו טרם‬ ‫עבש מלכי ישראל ן‬ ‫מ ל מ ישראל‪:‬‬
‫שירכיב ילל כל הקשת אי אמל‬ ‫ואלישע מ ר ע ית מרעיה ךימות‬ ‫ואלישע ח ל ה את״חליו אשר ימות‬
‫כתת לאחל מן העימליס שם ‪:‬‬ ‫נסי*‬ ‫יי‬
‫קדמה׳ לפי שארם היה למ‪:‬לת‬
‫ביד־ז ו נ ח ת ל ו ת י ה י ‪ 1‬א ש מ ל כ א‬ ‫בו וירד אריויואשמלך־יישראל‬ ‫רלבג‬
‫א ק ישראל כמו שכתיב אלם‬ ‫ך י ש ך א ל ו כ ב א ע ל אפוהי ו א מ ר‬ ‫ויבך עליפניו ויאמר אבי ז א ב י רכב‬
‫מקלס והחץ הראשון הוא‬ ‫רבי רבי ד ט ב ל ה ל י ש ר א ל בצלותיה‬
‫‪ ,‬י ז ב י י כ כ י ם י^י טו ישראל ופרשיו‪ :‬ויאמר ל‪ 1‬אליעזע‬
‫שמלה לרך החלק אבל האתלי׳‬ ‫ו א מ ר ליד־ז‬ ‫ברתיבין ומפךשין‪:‬‬ ‫־••••• י *‬ ‫‪r <-‬‬ ‫‪\T T,T‬‬ ‫•‪ :‬י‬ ‫ופלשמ׳ כ י ה י א ג ס ל ת‬
‫הכה בהם כארץ יאמל אלישע‬ ‫ישלאל י כ ח ם ב ל י נ צ י ז ) ‪.‬קח‪,‬לןשת ן ח ן ק רקח אליו קשרת‬
‫א ל י ש ע ס ב כ ן ש ת א ונךך;א ובסיב‬
‫בהילותו החץ זה החץ יהיה מ‬
‫ואמר‬ ‫ל ו ו ‪ /‬י ה ה ש ת א ונרריא{‬ ‫ישראל‬ ‫ויאמר י למלך‬ ‫מלחמותיהם בעצותיו ןחעים ‪:‬‬
‫הסיעה שיושיע ישר׳ )באיזה עם‬
‫יכיל החץ שתהיה תשועה מממ‬ ‫ל מ ל כ א דישראל א ת י ת ידך ע ל‬ ‫ר^‪:‬ת‬ ‫^כביףעל^שת‬
‫‪-‬־״‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . . .‬‬ ‫יי‬ ‫‪T i‬‬ ‫י‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪I‬‬
‫לישראל בארם יפיל החץ זהו‬ ‫^ דשם אלישע ידיו על־ירי המלך‪:‬‬ ‫ילי ה מ ל ך ׳‬
‫כ ן ש ת א ואחיד־ז ידיה ושוי א ל י ש ע‬
‫שאמר חץ תשועה ליי׳ וחץ‪ ,‬ת‬
‫תםיעה באלם‪ :‬באפקעל כלה׳‬ ‫ואמר פ ת ח‬ ‫ירוהי ע ל ירי מ ל ב א ‪ .‬י‬ ‫ףאמר פתח החלון קדמה ויפתח‬ ‫לי תהיינה ב‬
‫אפק הוא מערי יהידה ואף על‬ ‫החיפת וההשגחה‬
‫פי שהיה גס כן דפק בנחלת בני‬ ‫ה‬ ‫הפרטית בעב‪1‬ר‬
‫אשל זה היה ל מ י יהילה כמו‬
‫‪ n‬ה נ ט א ו ה צ ה ה מ אלו‪, rt‬‬
‫‪5r‬‬
‫שפיל' למעלה ידבל אחאכ‬
‫והיא המקים שנלחמו בי ישלאל‬ ‫ב א נ ש א ר ם ותמחי ירת אנש א ר ס ם‬ ‫^ מ ע י^יפתים א ח ר מותו וי&מר קח החצים רקח ויאמר למר‬ ‫ס‬

‫כ מ ו שנמשך מ י פ ת‬
‫ו א מ ר עם מלך ארס בימי אתחב והכו‬ ‫ב א פ ק ע ד ךישתיצין ‪J‬‬ ‫ה מ ן ג ם אחרי מות ;שךאל י הך ארצה רך שלש*פןמי‪0‬‬
‫בניי ישראל את ארם מאה יאלף‬
‫ס ב ג ר ר י א ונסיב ואמר ל מ ל ב א‬ ‫מ ש ה וכמו שהחיה ף עמד‪ :‬רקצף ז^ליו איש ה א ל ה י ם‬
‫רגלי ביים אחל ינחמר לאלישע‬
‫ךןשךאל מחי לאך^א ומהא ת ל ו ת‬ ‫ה ש ם ית׳ האיש שנגע‬ ‫_‬
‫בנביאה כי כאיתו מקים םהיתה‬ ‫געצח*ז אלישע כעבור ראמר להכות חמש אד־שש פעמים‬
‫אז התשועה תהיה עוד התשועה‬ ‫ודגיו ע ל ו ה י נ ב י א‬ ‫זמנין ו פ ס ק ;‬
‫לישראל כמלחמות ארם ואמר‬
‫בליש‬
‫אז הכית את‪-‬ארס ערי״כיה ועתרת‬ ‫ב ט ל י א ח ל מותי‪:‬‬
‫דיי ו א מ ר ה ו ה ח ז י ל ך ל מ מ ח י ח מ ש‬
‫א ו ש י ת זמנין ב כ ן פ ו ן מ ה י ת א ‪ rv‬לו אלישע עד כלת כי כן נאמר‬ ‫י * י ל פ ת ח החלון שלש פעמים תכה א ת ־ א ר ם ‪:‬‬
‫ק ד מ ה ׳ ה נ ה ה י ה זה‬
‫ת‬ ‫לו כנבואה אם מרה המלך‬ ‫ר מ ת אלישע ויקברהו‬
‫א נ ש א ך ס ע ר שציותא ובען ת ל ר ת‬ ‫ל מ ז ל ה כ א ת א ר ס כי‬
‫החצים פעמים רבית והיה סכור‬ ‫ב‬

‫אלישע כ י לא יעמיל מלילית‬ ‫י‬

‫זמנין ת מ ח י י ר ת א נ ש א ך ם ן‬ ‫היי מזרחיי׳ ל ה ם ‪ :‬ונתרי מואב יבאו בארץ בא שנדת‪:‬‬
‫ט בעע‬ ‫ויאמר אלישע ירה‬
‫החצים על םיאמל לי עמול‬ ‫ומית אלישע יקבריהי‬ ‫דרתי ה ם י ק ב ר י ם א י ש‬
‫^יל)יאמר חץ תשועה‬
‫ומ‪::‬י זה קצף עליי אלישע כאשל‬
‫‪,‬‬
‫עמד‪ :‬להכותחמש אס עלה‬
‫מיואבעלרתבאי^‬ ‫^ ^ ^ ‪r ^ ^ ^ ^ l‬‬ ‫יייי ׳ העיל איתו כי והנרת ך א ו או־ת~ךתגרור‬
‫בלבך להטת חמם אי םש פעמי׳‬ ‫והוהערךאגון‬ ‫במעל שתא‪:‬‬ ‫>*י^ ‪*lift‬‬ ‫בכחו ז ה שקנה מילי ארת‪-‬האיש בקבר‬
‫א״ הכית אלס על כלה ‪ :‬וימת‬ ‫ק ב ר י ן נ ב ר א ו ה א ח ז ו ית מ ש ר י ה א‬ ‫אלישע ינצח כמלחמת‬
‫א ל ם וזה החץ שירה וןמן דת^יש' בעצמוות ‪TfSts‬‬
‫אלישע' ׳ בכדר עילם היא שנה‬ ‫ו ך מ ו _ית נ ב ר א ב ק ב ך א ך א ל י ש ע‬
‫מ‬ ‫עשירית למאש מכאן אתה‬ ‫ע ת ה הוא סימן לזה‬
‫ואזל וקריב ג ב ר א בגרמי ד א ל י ש ע‬
‫מחשב כמה שנים פרנס אלישע‬ ‫?אמי ס י כ ם כ א פ ק על‬
‫וחייא‬ ‫ר‬ ‫כלה י הנה בח‬
‫לישראל משנת יט ליהישפט על‬
‫עכשיו יותר מששים שנה ולא‬ ‫‪1‬‬ ‫כ‬ ‫* ת ה י ה המלחמה‬
‫זאת׳ שקוב חיקך כלה׳ כלה בחמה ב בו׳ הלא תאנף בנוער כלה׳ ? כלא הפשע בתרא כתיב א ‪:‬‬
‫מעמי מאין היה לו כי בשנה‬ ‫יתכן‬ ‫*•אפק כי משם‬
‫העשירית לייאש מ ת אבל נראה‬ ‫לל מ מ ל לנצחם ו כ ב ר‬
‫כי נתתילת מלכותו מת כי אז התחילה התשועה שהרי מעת שחלה יהואחז אכיג‬ ‫ז כ ל מ שהשי כשיעשה‬
‫׳המופתים יעשה באופן אשר בו יהיה כ ה ם מ ת ל מ ע ט מ ן ה ז מ ת ‪ :‬ה ך א ר צ ה ׳ •‪£‬י‬
‫א ת פכי יי׳ שמע יי׳ א ת תפלתי‪) :‬גמלי ימאב׳ כמן שמת אלישע התחיל הפורענות‬
‫לבא התחילו נדודי מואב לבא שעל ידו משעו ישלאל מיל מואב יעםי יםלאל כהם‬ ‫ה נ ה הין ם ם חצים ר כ י ם וחשכ הנכיא שיכה כ כ ל ם לארץ כיון שאמר לו קת‬
‫לעה גדילה כמו שכתיב למעלה ומשמת »וא התחילו לבא ב א ק ‪ :‬בא שנה ׳‬ ‫החצים ומפני ז ה א ח ר לו שיכה א ת א ל ם ב א פ ק על כ ל ה א ך מ א ם ה כ ה שלש‬
‫כתרגו׳ במיעל שתא ואנשל שתהיה האלף תמזלת הא הנקבה והוא כמי כה שנה‬ ‫פ ע מ י ם יעמד מ ל ה ט ת עתי וקצף עלמ איש ה א ל ה י ם ט ה ו א מיעט הטובה שהיה‬
‫כלימל באותה שנה עצמה שמת אליסע באו גלולי מואב כארץ וכמוהו על ק‬ ‫א‬ ‫ליעל ארם‪ •.‬וגדודי מואב יבאז כארץ ב א ש נ ה ׳ ה נ ה ב א כאלף כ מ ו צ ה ב ה‬
‫‪3‬‬

‫גכהא קומתו כאלף במקום ה א הנקבה)כן בהבליב גלולמכהא במקים אלף‪:‬‬
‫זיםליכו את האיש ׳ מריב חפזם מפחד הגדיל השליכוהו כקבר אליםע כלומר‬
‫במערת אלישע שנקבר כ ה ולא היה להם אלא לפתוח פי המערהילהסליכו בתוכה‬
‫והיה נקל להם לעשות זה מלחפול קבל לאים ופירוש דה׳ הם קיכליס אים רוצים‬
‫דתי‬ ‫שנגע בעצמות אלישע וזהו)ילך ויגע האיש בעצמות אלישע;‬
‫זה‬ ‫יזליף^א באלףי־ט ה ם מתחלפות אויהיההרצק כ ז ה ש כ א אליםע אל ק ב ר‬
‫שכה ועם כ ל ז ה נעשה ז ה ה מ ו פ ת לככול אלישע שלא יקבר ר ס ע אצל צליק‬
‫* ה נ ה ז כ ל שתכף שקכרו אלישע התחילו גלולי מיאכ ל כ א כ א ק להצר לישראל כי‬
‫ויחי‬ ‫כימי אלישע נכצעו כמו ם ק ל ם ‪:‬‬
‫^ כ ל ו מ ת ע ס ק י ם כקכולתו וכיין שפתחו פי המעלה השליכוהו ש ם ונתנלנל האיש על‬
 ‫רש‬ ‫מלכים כ יד‬ ‫רדק‬
‫ויקרא את שמה יקתאל ׳ םהיתה לו לקיהוי שינים כמו סכתיכ כדברי הימים וכסונ‬ ‫ויחי ויקם על רגליו ׳ מדזל כי חיה והוליד בניס )הטעם שחיה לקיים ברכת אליהו‬
‫אתציה מהכות‪ .‬את אלום ויסלח ויבאת אלהי בני שעיר להם וישלחוה להם‬ ‫שנתן לו פי סנים בדוחו ואליהו החיה מת אחד והוא החיה שנים אחד בחייו בן‬
‫)הוכחו הנכיא ואמר לו ידעתי כי יעץ יי׳ אלהיך להםחיתך ומם היא הענה סהםיאו‬ ‫השינמית יאתד כמותו זה האיס )אמר) כי הוליד בן)האים הזה היה םלום בן‬
‫להתגרות כמלך ישראל‪ :‬א‪ /‬סלח אמציה מלאכים וגג׳ ׳ נתראה פנים כמלחמה ׳‬ ‫תקית והןא מנל)לי הדור והיה עושה צדקו׳ ככל יום ומה כדקית היה עושה היה‬
‫החוח‬ ‫ממלא את החמת מים והיה‬
‫מסב על פתח העיר וכל אדם ויעקב יד בקריאה וסיס במסרי רבת ז‪ .‬עד עתה ד' בקריא׳ וםימ׳ נמסר בסדר ראה ובשמואל ב׳ סימן יט‪:‬‬
‫שהיה בא מן הדרך היה משקה מאש יו בסיפראוסי׳ במס רבת׳ וכל תריסר ושפטים ודברי הימים דמי יואשושארא יהזאש‪ :‬ואת בני ז׳‬
‫אותו ומשיב את נפשו ובזכות דסמי׳ בקריאה וסי נמסר בריש סדר וישב; מי ט כתיב יוד וסי' נמסר ביהושע סי׳ יח ‪ i‬אמציה ט' בקחא׳ וסימ'‬ ‫‪,‬‬

‫הצדקות כעשה שרתה רוח כ‬

‫ויחי ןיקם על רגליו י‬ ‫•‬ ‫והיא וקם ע ל מ ל ו ה י ו‬ ‫הקדם על אשתו שני אל היללה‬ ‫‪#‬‬

‫ירצה כזה שחיה‬ ‫תקות‬ ‫הנביאה אשת שלום כן‬

‫זחזאל מלך ארס לחץ את־ישראל‬ ‫וחזאל מלבא ךאךם ד ח ק י ו ת‬
‫תחיה שלימה עד ש‬ ‫חסל‬ ‫עמי‬ ‫וכשמת גמלו כל ישלאל‬
‫"‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫־‪U‬‬
‫•ל‬ ‫ז‬
‫ו ח ס יי‬ ‫‪T-:‬‬
‫י ש ר א ל ב ל יומי יהואחז ‪j‬‬
‫‪lv.1v‬‬ ‫•‪T-:I‬״‬

‫הגלול‬ ‫ולאו‬ ‫)יצאו עמו לקכמ‬

‫שככר ק ם על רגליו‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• ‪•• T :‬‬
‫כ ל ימ ‪ ,‬יהואחז‪ :‬־ דחן יהרה א ת ם‬
‫‪T‬‬

‫לא כמו םהיה הענק‬ ‫•ל‬ ‫ע ל י ן ת ו ן ו ך ח כ ם עליהיון ואתפני‬ ‫והשליכו האיש כקבל אלישע )יגע‬
‫כבן השונמית םהיתה‬ ‫בריתו‬ ‫למען‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫יפן‬ ‫‪0‬‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ב מ י מ ר י ו ת ל א ו ט ב א לד־זון ב ד י ל ‪, .‬‬
‫בעצמית אלישע וחיה ואחלי כן‬
‫‪r‬‬

‫תחיייתו מעט מעט אך‬ ‫הנה‬ ‫הוליל את חנמאל שנאמר‬

‫כ ל ן יחסעת‪ .‬את־אברהם"יצחק‪°‬ויעקב ולא אבר־־ז‬ ‫י ‪:‬‬ ‫••‬ ‫‪TT‬‬ ‫•‬ ‫‪•• •• :‬‬
‫אמר‬ ‫חנמאל ‪ p‬לולך וכן‬
‫זה שכ תכף לכח) ל‬ ‫‪T T‬‬ ‫־ ‪ : I J T : • IT T :‬־ ‪l ( \ ' l‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ £‬י‬ ‫קימיה ך ע ב ם א ב ר ה ם מ ד ק ו‪:‬עקב‬
‫לעמיד על רגלמ או‬ ‫הוא‬ ‫לין‬ ‫כתלגומו של תוספתא‬
‫השחיתם ולא־הישליכם מעל־־פניו‬ ‫ולא א ב ה ל ח ב ל ו ת ה ו ן ו ל א אנלנון‬
‫אפשר שיהיה הרנין'‬ ‫‪3‬לום כן תקות והוליד יתחנמאל‬ ‫‪7‬‬
‫מ א ך ע בית ש ב ג ת י ה ע ד בען ן‬
‫כזה שככר חיה לקים‬ ‫•‬ ‫ר‬
‫וישב‬
‫ה‬ ‫א‬‫כ‬ ‫־‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫חזאל‬
‫תחתיו ‪j‬‬ ‫וימת‬
‫רמלך בךהךר בנו‬ ‫ער־עתה‪:‬‬ ‫בתריה ומהם אמדו שלא חיה‬
‫‪:‬־‪AT‬‬ ‫‪T‬י‬ ‫" ‪J-T-: T i t‬‬ ‫־י!‬ ‫‪T |T‬‬ ‫ומית ח ז א ל מ ל כ א ך א ך כ ש ו מ ל ך‬ ‫אלא שלא יקבר עם אלישע הצליא‬
‫על רגלץ לא ללכמ‬ ‫ו י ‪ /‬ב‬
‫יהואש בךיהואחז רקח את־הערים‬ ‫ב י ל ד ד ^ ר י ה * ח ( ו ת ‪ 1‬ל״י י‬ ‫והאיש הזה היה לשע ההל אל‬
‫לביתי לעניני הראשון‬ ‫קרויא‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫״ ‪:‬יהיואש בר יהואחז וגסיב‬
‫בך־הדד ‪-‬ב ך ח ז ^ ל אשר לקח‬ ‫מיד ‪: • 1‬‬ ‫)לקלקו‬
‫תאפיף עם חנ‪1‬אי׳ נפשי נ)אש‬
‫••‪.‬‬ ‫י‬ ‫ו •‬ ‫‪T-‬‬ ‫•‪:1‬‬ ‫י‬ ‫‪ :‬״‬ ‫‪T T‬‬ ‫י ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫אך היה זה להוציאו‬
‫מיד יהואחז אביו במלחמו־־‪ .‬ישלש‬ ‫מ י ד ב ר ה ד ד ב ר ךוזאל ךי נסיב מ ן‬ ‫ויקם על לגלי) על לגלי) עמל‬
‫מ ה ק כ ל ה ה ו א לככזל‬
‫>‬ ‫‪V•T^- • :‬‬ ‫•‬ ‫יי׳‬ ‫‪•T‬‬
‫יהואחז אבוהי בכןךבא ת ל ת זמגין‬ ‫‪AT T‬‬ ‫חיה‬ ‫ואל ביתו לא הלך אם‪ .‬ק לא‬ ‫‪5‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪N‬‬

‫אלישע‪ :‬לחץ את י ^‬
‫כימי יהואתז ׳ ידמה‬
‫ארתיערי‬ ‫‪.‬‬
‫וישב‬ ‫יואש‬ ‫הכהו‬ ‫ם‬
‫‪•1‬‬
‫י‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫אלא בלי שלא יהיה נקבל אצל‬
‫•ך"‪,‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪TV.T-‬‬ ‫מדוחי יואש ו א ת י ב ‪ :‬ת קרוי י ש ר א ל‬
‫‪T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫•‬ ‫׳‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫׳בשנת"שתיכם * שתכף שמת סר לחצו‬ ‫ישראל‪:‬‬ ‫אלישע וכאשר יצא מן המערה‬

‫ב ש ג ר ת תרתין לייואש ב ר יהואחז‬ ‫מ ת ונקבר כמקום אחר ובלכת‬
‫מישראל והנה הושיעם‬ ‫ליואיש בך־ייואחז מלך ישראל מלך‬ ‫» נ‬
‫פ י שנים נתקיימת כםליפא צ‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫י•‬ ‫‪: -‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫•‬

‫יי׳ על יד מאש שנכת‬ ‫‪M‬‬

‫• י ‪ -‬־־ ־‬ ‫‪,‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T A‬‬
‫‪ .‬״‬ ‫; ‪T‬‬
‫\• ״‬ ‫י< נסיע׳‬
‫מ ל ב א ך י ש ך א ל מ ל ך אמע^ד״ז ^ ר‬
‫‪v‬‬

‫צלעת נעמן כי המצלוע חשוב‬

‫א ל ם כמלחמה שלש‬ ‫אמצ;הו בן־יואש מלך ןףדה ג‬
‫‪:‬‬ ‫יואש מ ל ך ש ב ט א ד ב י ת י ה ו ד ד ת ז‬ ‫כ מ ת ‪ :‬כשנת שתים ל ואש כן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪V V‬‬ ‫‪T‬‬

‫פעמים)השיכליםלאל‬ ‫בךעשרים וחמש שנד־) היה״במלכו‬ ‫‪ .‬ב ר ^סךין״וחמש‪ I‬ש נ ק ה ו ה כ ד‬ ‫כיצל כשנת תשעה‬ ‫יהואחז ׳‬‫‪,‬‬
‫‪t :‬‬ ‫‪J i t‬‬ ‫‪T T • «".‬‬ ‫‪T ..,‬‬ ‫* ‪ :‬י‬ ‫‪:‬‬
‫א ת עליהם שלקח!‬ ‫שנה‬ ‫ותשע‬ ‫ובשרים‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫יהודה‬ ‫מלך‬ ‫ליואש‬ ‫ושלשים‬
‫‪T‬‬ ‫‪%‬‬

‫ב‬ ‫מ ל ך י ע ס ך י ץ ו ת ש ע שנין מ ל ך‬
‫א ל ם מ ה ס כמלחמה‬ ‫וישם אמו יהועךין מךזרושלנם י‪.‬‬ ‫יעדן‬ ‫על‬ ‫ואף‬ ‫כנו‬ ‫מאש‬ ‫ומלך‬ ‫אחזיהו‬
‫‪P‬‬ ‫בירושלם ושובם א מ י ד ת י‪,‬הועדן מן‬ ‫ש‬ ‫פי שמלך בחיי אבי) כמו‬
‫ללא ילעני מתי היה‬
‫זה אם כלאםית מ‬ ‫רעש הישר בעיני יה^ה רק ליא ברול‬ ‫‪.‬ועבד ך כ ש ר ‪ ^ .‬ך ם יי‬ ‫ירושלנם ז‬ ‫שפילשנו אתר מיתת אביו מונה‬
‫‪5‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T T‬‬
‫מלכות מאשא) אחל‬ ‫‪ * v‬י " ״‬ ‫" ‪.‬״‪ .‬־‬ ‫ז י‬ ‫״‬ ‫ל ח ו ד ל א כ ד ו ד אבוהי כ כ ל ד ע ב ד‬
‫‪:‬‬

‫לו עתה המלוכה ה נ ה תשעה‬

‫ב ל ש מ‬
‫שמלך זמן מה וילמה‬ ‫«‬ ‫™ ??י‬ ‫'‬ ‫־ • ־ ‪ ,‬י ו‬ ‫• «‬ ‫י ‪ .‬־ י • ־־‬ ‫ושלשים ושנת הארבעים שמת‬
‫רק הבמות לאיסיי מ מ ה שכתוב כ ה כי‬ ‫‪#‬שךז‪:‬‬ ‫יואש אבוהי ע ב ד ‪ :‬ל ח ו ר ב מ ת א‬ ‫יואש מלך יהולה ומלך אמציה‬
‫אתל שמת יהואחז ס ל‬ ‫עור העם מזבחים ומקטרים ב!־ מ ‪ 1‬ת ‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫ל א ע ט ך א ע ד כען עמא מרבחין‬ ‫בנו כאותה שנה הנה כשנת ש‬ ‫‪:‬‬
‫לחז ארם מישראל‬ ‫י‪.‬‬ ‫י י ••י ‪ . .‬־‬ ‫‪T‬‬
‫י‬
‫עתים למאש מלך ישלאל מלך ומסקן בוסמין ע ל ב מ ת א ‪ 1‬ו ה ו ק ז‬
‫‪/‬‬ ‫‪,‬‬ ‫;‬
‫\ י ־‬ ‫‪ .‬־ ‪ ,‬״ ׳ ‪.‬‬

‫דחי כאשר חז^רק הממלכה ב ? י * לגמרי כי לא אכה ה‬

‫בר ת ק פ ר ת מ ל ב ו ת א בידיה ו ק ט ל‬ ‫לא יומתו אבות על‬ ‫אמציהו ‪:‬‬
‫דך את־עבדיו המכים ארת״־המלך השם השחיתם כמן‬
‫י ר ת ע^דיודתי ךי נןטלו י ת מ ל ב ^ ה‬ ‫כ|‬ ‫הכתוב‬ ‫משמעות‬ ‫כי‬ ‫בנים ׳‬ ‫••׳‪-‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫\־‬ ‫*‬ ‫־ יי‬ ‫־ ‪ .‬־ • • • ׳ ־‬

‫שזכר ולזה לא היה‬

‫‪1‬את״בני המכים ל א המית‬ ‫היא כמ‪ 5‬םאמ׳ איש כחטאו יומת אבוהי ‪ 1‬זית בגי קטל»א ל א ק ט ל י ‪7‬סת< אביו‪:‬‬
‫זמן הלחץ כי א ס כל‬ ‫•א‬ ‫* • * ‪ - J-‬־ ‪* -‬‬ ‫• י • ‪••.‬‬ ‫י‬
‫אלא שלטתימ זל קבלו כי ככלל‬
‫‪j‬‬
‫י•‬ ‫‪M‬‬

‫ימי יהיאחז אך אתר‬ ‫ככתוב בספר תורתימשר־• אשר־‬ ‫ב מ א ד כ ת י ב ב ס פ ר אוךיתא ךמשד!‬ ‫לאי זה עלית הקרובים כמג‬
‫מות חזאל ומלך בן‬ ‫י‬ ‫•י‬ ‫‪ .‬ו *‬ ‫״י־ן‬ ‫ץ‬ ‫ךפקיד ;י ל מ י מ ר ל א יומתון א ב ה ן‬ ‫•י‬ ‫(‬
‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬

‫ב ת ל נ ס אנקלוס על פים בנין‬ ‫‪:‬‬

‫הלל היתה התשועה‬ ‫עוהיהוה לאמיר ל‪:‬א־־יומתואב‪1‬ות‬ ‫<‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ע ל פזם ו^גין ובגין ל א יומתון ע ל‬
‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫נעל פים אביהין אבל עיקל‬
‫• ‪T‬‬

‫שהשיב מאם ממלך‬ ‫על־בני‪ fa‬ובנים לא־יומתו על אבות‬ ‫האבו׳‬ ‫ההזהרה היא •לא ממתי‬
‫פם או^הן א ל ה ן א ג ש ב ח ו ב י ה י‪.‬מותז‬
‫אלם את כל עלי ישל'‬ ‫‪ ^ : I‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪ T‬־‬
‫אבית‬
‫־‬ ‫‪,‬‬
‫כעין הכנים )הבנים בעין‬ ‫‪,‬‬

‫עע«ירות‬ ‫אלפין א וגכשב אשד יו רם תבני^ ךמ לב חא כ" ‪J‬‬ ‫הוא ךמאח א י ך ת‬

‫אשל לקחו ממנו כ‬ ‫בני־־המלח הוא־‬ ‫בחטאו ימות ‪I‬‬ ‫את־אךום‬
‫‪1‬זכהאם־איש‬ ‫״ל״ י ' כי‬ ‫עס‬ ‫כמי שהביא לאיה הנה מן‬
‫‪7‬‬ ‫ט״‬

‫במלחמה‪* :‬את בני‬ ‫י מ ו ת ׳ כתיב וקרי‬ ‫הפסוק׳‪.‬‬

‫אלפים ותפ^ז ^ ת ‪ :‬־ ה ס ל ע במלחמה‬ ‫יי‬ ‫‪:‬קוזאל‬ ‫ב ק ך ב א ו ק ר א יוז‬
‫המכים לא המית כ‬ ‫׳‬ ‫המלח‬ ‫בגי‬ ‫אתל;‬ ‫והענק‬ ‫יומת‬
‫ככתוב כספר תורת?!‪1‬‬ ‫רא את ‪ :‬־שמח ׳קאאל ער ה י ו ם‬ ‫‪Ct, v , L‬‬ ‫י ן‪1‬‬
‫כתוב וקרי גי מלת והענין אחד‪ - :‬ע ד י י ? א ‪-‬‬
‫מ ס ה ׳ זה לאות ט‬ ‫^ ^לחאמצ^‬ ‫הזה‪ :‬י‬ ‫^‬ ‫ב ב ן ל ח אמצ;האזנךי!‬ ‫זכר המוכים‬ ‫עשרת אלפים ׳‬ ‫?‬

‫כונת הכתוכ כ א מ ח‬ ‫י * ‪ . ,‬־ י ‪ .‬־ ׳ ־־ ־‬

‫‪t‬‬ ‫;‬
‫‪i_ .‬‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬

‫ל י ת יהואיש ב ר י ה ו א ח ז ב ר י ה ו ^‬ ‫בגי מלח ולא זכר השאר שאומר‬

‫לא יומתו אס׳ על כנים‬ ‫מלאכים אל;יהוא־ש ^ךיהואחז ?‪1‬־‬ ‫מ ל ב א דישראל למימר אתא גקבל‬ ‫בלבלי הימים עוד עשרת אלפים‬
‫>כני׳לא יומתו על אב!‬ ‫יהוא מלך ישראל לאמר לכה נתראה‬ ‫טב< חיים ויביאום לראם הסלע‬
‫‪ i‬׳‬ ‫‪ I- :‬״‬ ‫‪TVC‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪T :‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫סלא יומתו‬ ‫ו ש ל ח יהיואש‬ ‫אפין ב ק ר ב א {‬ ‫וישליכו מראי הסלע)כלם הבקעו‪:‬‬

‫פנים‪ :‬וישלח יהיואש מלך־ישר^ל‬
‫כחטא הכנים‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ותפש את הסלע כמלחמה ׳ תי‬
‫יומתו הבנים בחטא‬ ‫אל״אמציותו מ ל ך ‪ ; : :‬ה ו ך ^ לאמר‬ ‫מלך שבטא דבית יהודזת למימר‬ ‫וכבש ית כרכא כקרכא המצודה‬
‫;‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪" T : • :‬‬ ‫‪T : -‬‬

‫לבה‬ ‫אבותיהם;‬ ‫היתה כסלע ״‪ .‬יקתאל ׳ אחד שלקח‬

‫לל‬ ‫נתראה פנים ״‬ ‫המצודה שנה את שמה )קרא את‬
‫ויחבר בן שמעת דמלכים׳ אז שלח אמציה׳ בשנת עשרים ושבע שנה לירבעס׳ ויתר דברי יואשדאשר‬
‫התראות הפנים ‪9‬‬ ‫שמה יקתאל על ענין ידוע אצלם ‪:‬‬
‫נלחם׳ וישלח אמציה כהן ביתאל ׳ ויאמר אמציה אלעמוס׳ ויען עמוס ויאמר אל אמציה׳ ומשובב‬
‫במלחמה‪ :‬החומ‬ ‫לכה נמלאה פנים ׳ פי׳ למלחמה‬
‫וימלך ויושר‪ ,‬בן אמציה ׳ בן חשביה בן אסציה בן חלקידן‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫והענין שרצה להלחם עמו אומי‬
‫ב ל ב ד הימים כי בלכת אמציהו להלחם באלום שכר מישראל מאה אלף גבול םילמ עמו והניחם במצית הנביא )אמל להם שילכו למקומם וחלה‬
‫‪:‬‬
‫החוח‬ ‫אפם ופשט) בעלי יהולה והכו מהם ג אלפים)בזו בזה לבה ומפני זה רצה להלחם אמציה עם מלך ישלאל‬

‫ז‬
‫תכח‬ ‫רדק‬ ‫מלכים ב ‪T‬‬ ‫רש‬
‫החוח אשל בלבנח י משלן מסל זה)קלא מלן יהולה המת וקלא עצמן א מ )מסל תנה‬ ‫החוחאשלכלבנק׳שכםכןחמןל‪ :‬שלחאלהאח׳ יעקבז ומעטל חית השלה י‬
‫את בתך לבני כלנמ׳ אפי׳לצה להתחב׳ עמן ללך שלזה הי נבזה בעינמ להתחב׳ עמז‬ ‫בט יעקב נא) על החללי׳ אף כאן את׳ בא להתמשל אליומשלבזמן הו׳ שליחה) לחית‬
‫נחת עצמי לאח‪ :‬ותעב׳ חית הסל אסלבלבנין ותלמםוגו׳׳לפי שנתנאית אף אתה לס ללך מלחמה ! בבית שמש אשל ליהול׳ ׳)למה אמל אשל ליהודה כי ילנע כי בית‬
‫שמם ליהולה אלא להולייע כי כנבלל בני יהןלה בא מלך ישלאל להלחס עמן‪ :‬וינגף‬ ‫ילמסיך גלילי חיילותי‪ :‬ואת בניהתעלובות׳ בני השלים שהיו נתוני בבי׳ המלך‬
‫יהולה׳ כעין שהביא מלך יהילה‬ ‫לעילכי[ סלא ימלמ‬
‫לאלהו כ חס וסי' רקחו את אבשלום דשלכו אתו ביער י וינגף ץזוחז לפני ישראל דמלכים ׳ וחברו דדה אלהי כני שעיל)לפניהם יםתחוה‬ ‫אביתם בו וכן תי‬
‫כני רברביא י )יחי לאהליו כתיב; שםרונה ג'וסי׳ דלך מלךישראל׳ ויולך אתש שמוזנה < ואת מי התערובות‪ :‬ויפתהו ז' וסי׳ כמו שאומל בלבלי הימים לפיכן‬
‫אמל להשחית)‪ :‬כשעל אפלים׳‬ ‫וזמציה וגו׳ י כל חמס‬
‫ח‪1‬חא די ב ל ב נ ן ש ל ח ל א ר ז א די שעל היה כילגשלס שהיה נקלא‬ ‫ד‪-‬זחוח א ש ר בלבנון ש ל ח א ל ״‬ ‫עשרה סנה מלך עזיה‬
‫•‬ ‫‪ :‬־ ‪T :‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪•T; • :‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪5‬‬
‫»על אפלים שהיה כתוח מכת‬ ‫יי ־ ־ "־ ץיי‪ . . \ 1‬״ ־‬ ‫במ בחייו שכן כתיב‬
‫ב ל ב ג ן למי^ר ה ב י ת ב ר ת ך לברי‬
‫נכלל אפלים וללך אמו השעל‬ ‫ה א ר ז א ש ר בלבנון ל א ם ר ת נ ה א ת ־‬ ‫•‬ ‫בל י‬ ‫) מ ע ת‬ ‫ם‬ ‫‪W‬‬ ‫בל‬

‫היו נכנסים כני אפלים בכואם‬ ‫ל א ת ו ו ע ב ר ו ת חיות ב ר א ךי‬

‫ב ת ך ל ב נ י לאישה ו ת ע ב ר ח י ת ה ש ר ה‬ ‫אסל סל אחציה מ‬
‫בלבגץ ו ד ש ת י ד ת ח ו ח א ן מ מ ה א לילושלם‪ :‬על שעל הפנה׳ הוא‬
‫מ ח י ת א ית א ג ש א ד ו ם וראם ע ל ך שעליזפנים ונקלא כן לפי שהיה‬ ‫‪ 'V‬י ‪ \ V‬י י * ־ ‪ :‬׳ • ‪ .‬־ * י \ "‬ ‫ילאתלי יי׳ ויקשדי עלי!‬
‫ע י ‪1‬‬ ‫ס‬

‫הנמצאים‬ ‫שם פנת החומה‪:‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪** T J‬‬ ‫‪C‬‬

‫״ ; ‪v: T V‬‬ ‫~ ‪T‬‬
‫‪:‬‬ ‫*!ת־החוח‬ ‫‪1‬‬
‫ס‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫י» י'‬ ‫‪.,,‬׳ ‪,‬‬
‫ל ב ך א ו ד ק ר ו ת ב ב ב י ת ך ו ל מ א א ת בית ייי׳כמו בבית יי' וכמנהו לכיס‪:‬‬ ‫‪ »1 -‬י ‪- \ • * . ^ »• -‬‬ ‫!־‬ ‫מששמעו‪ :‬וינש‬
‫״״ ׳להםחיתך‬‫יי'‬
‫‪ 9‬ת ג ך י ? ב י ש ת א ותתכןטל ^ ה ת ואת בני התעלומת ׳ בני השלים‬ ‫ה כ ה ה כ י ת א ת ־ א ר ו ס ונביאה ל ב ה‬ ‫כל ינ* י‬
‫היה י‬ ‫לטשה׳ שם‬
‫הנכיא‬ ‫שאמל‬ ‫ע ז‬ ‫כ‬

‫שמםימין עלכים למלך שלא י‬ ‫סנה אחלי ששצכ ה‬

‫ה כ ב ד ו ש ב ב ב י ת ך ולמר־• ת ת נ ר ד ת‬
‫] ל א ק ב ל ימלל) כמתי כני לכלכיא‪:‬‬ ‫וךבית יהודה ע מ ך ‪1‬‬
‫‪T<T:‬‬ ‫‪ * •• :‬י‬ ‫המלך עם אמתין א‬
‫ויסב םלמלגנה ׳ א)מל כםלל‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫יחואש‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫אמציהו‬ ‫‪ :‬ז !‬ ‫י‬ ‫ן ••‪J‬‬ ‫• ‪~ T‬‬

‫ב ר ע ה ו נ פ ל ת ה א ת ה ויהודה ע מ ך ‪:‬‬ ‫׳ אחלי מות אמני' אביו‬

‫ף ש ך א ל ואלןבילו אפיהזן בקךב{‪8‬‬ ‫‪T‬י‬
‫ה ו א ואמציה מ ל ך ש ב ט א ר ב י ו ת עולם בובכלקמת יהואש מלך‬ ‫־‬ ‫»‬ ‫‪rT*;J‬‬
‫י •»ו\‬ ‫‪T‬‬
‫שמלך‬
‫‪:‬‬
‫מכא׳ אתה למל‬ ‫\‬ ‫‪T‬‬
‫‪.‬־‬ ‫יי‬ ‫‪:‬‬

‫ישלאלובאלו אמציה לילושלם‬

‫­‬ ‫­‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מל‬ ‫ש‬ ‫א‬
‫‪- ~ . .‬‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫־‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬
‫עמיה בימי אביו ומכל‬
‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬

‫יהודה בבירת ש מ ש די ל ש ב ט א‬
‫ואמת היא כי מלך ישלאל מת‬ ‫‪T } • :‬‬ ‫‪V‬‬ ‫*‬
‫יי־־‬ ‫י י‬
‫־‬
‫־•‬ ‫‪ .‬־ ־‬ ‫•י ־‬ ‫‪f‬‬ ‫י‬ ‫־ ו‬
‫מקום לא נתנה אילת‬
‫ואתברו א ג ש יהזךד‪ .‬כשנתאלכעה עםל לאמציה לפי‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬
‫‪-‬ן‪:‬־ ־ ; ‪/T‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪J T ; • -‬‬ ‫• ‪• T :‬־‬ ‫בילו על לאחל מות‬
‫ו א פ מ נ ב ר ל ק ף י ד ־ ז י חסמן הםנים אכל לא נתכלר‬ ‫מלך־יהורךז בבירת שמש א ש ר‬ ‫אביו שאם לא מלך‬
‫לני ככמה שנים לאמציהו היתה‬ ‫?‬ ‫‪ ,‬יהודהע™ ‪3‬‬ ‫ל י ה ו ד ה ‪ :‬ד נ ג ף ‪v7w‬־‪T7‬לפמ<‪^7‬ן‪ ^-‬ו‬ ‫למהלולומ׳‬ ‫בחיי אבין‬
‫\ וית א מ צ י ה מ ל ך ש ב ‪ * 3‬א דבית‬ ‫עפןקי‬ ‫‪5‬‬

‫*ולחמת אלים ומלחמת ישלאלן‬ ‫ואתב‬ ‫דיהורה!‬ ‫‪ T.1‬י י ־ • • ‪ ,‬״ ׳ ״ * * ‪.‬‬ ‫‪ .‬׳ י•‬ ‫אחלי שכב המלך עם‬
‫‪yT‬‬ ‫‪VT J‬‬

‫חמש עשלה שנה ׳ זה שחשכו'‬ ‫י ה ו ד ה ב ר יהואש ב ר אחזוה א ח ד‬ ‫‪9‬‬

‫אביתיו וכשאתה מנה‬
‫^»^‪Ku‬‬ ‫ו א ת א מ צ י ה י ״׳‬ ‫וינסו איש ל א ח ל ו ‪:‬‬
‫ואפכש ר א ל ב ב ^ ת ש מ ש ישל כי אמציהו מלך בשנת שתי׳‬ ‫ישראלא ד י‬
‫קדם ש מ ל כ‬‫יהוא‬ ‫‪p‬‬ ‫שנות‬ ‫ימי הבית על פי‬
‫‪r‬‬ ‫‪9‬‬ ‫י ל • ! *‬ ‫«״‬ ‫‪• • * ! » ,‬‬
‫לייאש ומאס מלך חמשה עשר‬ ‫"־ ן ז ‪s‬‬
‫‪TV‬‬ ‫‪• I T J -‬‬
‫' "‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫{‬ ‫‪S‬‬ ‫‪:‬‬
‫ב ך י ה ו א ^ בךאחזייר־־זו‬ ‫‪T :‬‬
‫מלך־יהורה‬ ‫מ‬ ‫אינך‬ ‫המלכים אם‬
‫שנה נמצא כי אלכעה עשל שנה‬ ‫ון<הת‪ 1‬ל י ח ש ל ב ש ופרץ ב ש ו ך א‬ ‫ד • ‪t i‬‬ ‫‪tv‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪ v‬ו ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ו‬
‫מחשל ‪ rp‬שנים הללו‬ ‫‪1‬‬ ‫‪t i t‬‬

‫ך י ח ש ל כ ש ב ת ך ע ^ ט א ך א פ ד ם מלך ייאש כפני אמציהו ואמציה‬ ‫ת פ ש יהואיש מ ל ך ־ י ש ר א ל ב ב י ר ת‬

‫* "‬ ‫"•י‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫'» יי' י‪.‬‬ ‫ץ‬
‫‪W‬‬
‫• *י‬ ‫י‬
‫‪i‬‬ ‫הנמנים לאמכיה‬
‫‪:‬‬
‫\ו‬ ‫יי‬

‫מלך לט הנה כי טו סנה חיה‬ ‫שעמי‬ ‫ולעזיה תמצא‬

‫‪,‬‬
‫ןןד ת ר ע ז ד ת א א ר ב ע מ א ה אמין ‪.‬‬ ‫ש מ ש ו י ב א ו י ר ו ש ת ם ויפרץ ב ח ו מ ת‬
‫אמציהו אחלי יואש‪ :‬על הסזשי'׳‬ ‫י‪/‬לבע מאות ועשרים‬
‫וכספא ‪ 1‬־וית ‪T‬ב ל על לכב מסנה מסים‪ :‬היא‬ ‫‪T : - :‬‬
‫ונסיב ית ב ל ד ה ב א‬
‫‪ J -‬־ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫••‬
‫י ך ו ש ך ם ב?מגר א פ ר י ם ע ד ־ ‪ #‬ע ר‬
‫‪I‬‬ ‫וחמש‪ :‬הוא‬
‫ו א ר ז בני‬ ‫ובאוצרות ביות‬
‫מגיא ד א ש ת כ ח ו ב י ת מ ק ד ש א דיי‬ ‫ח‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫!‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ה‬
‫ובגנזי ב י ת מ ד כ א ןית ?ני ך^ךב*א‬
‫גג‬ ‫ויתר‬ ‫סו ה ת ע ר ב ו ת ף ש ב ^ מ ר ו נ ה ‪:‬‬
‫את־כל־הזר־זב והכסף ו א ר ת כ ל ­‬ ‫רלבג‬
‫ושאר פתגמי‬ ‫‪1‬תב ל ש מ ר ו ן ח‬ ‫;ןדזה ״ ו נ ב ו ך ר ת ו‬ ‫‪:‬‬
‫דבך<‪ T‬י ה "ו ‪T‬א ‪T‬ש ‪ J‬א ש ר‬
‫‪T‬‬ ‫* ‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪• J‬‬ ‫*•‬

‫ה נ מ צ א י ם בירת״ירתוירה‬ ‫'ים‬
‫מ‬ ‫ב‬ ‫!‬ ‫<‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬
‫ן ה ו א ש ך י ‪%‬בר ונבוךתיה וךאגיח‬ ‫‪1‬אשר'נלרוס ע ם א מ צ י ה ו י מ ל ך‬ ‫ז‪/‬‬ ‫^ \ י‬
‫עכש **מציה מ ל ך ש ב ט א ר ב י ת‬ ‫יהודה ה ל א ־ ה ס כתובים ע ל ־ ס פ ר‬ ‫^ךיהנל׳חוח עלי צל‬
‫ע‬
‫*יי‬ ‫!״‬ ‫ר־ « י‬ ‫‪,‬‬
‫י־‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪:‬‬
‫י ה ו ד ה ה ל א אגון בתיבין ע ל ס פ ד‬ ‫! ? ‪ . ^ . J‬מח*י דברי הימים ל מ ל מ יעזראל ‪i‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪V T‬‬

‫עסיאבתע רלןבי־ סינע ^תבמי יומיא ל מ ל כ י י ש ר א ל ו‬ ‫‪ .‬ז י ׳ י ׳‪ :‬־‬ ‫־ י־ ־‬ ‫& ת ט מ שאל מממ‬ ‫‪,‬‬

‫ל ה ת ח ב ר ע מ ן כ ד וישכב יר־זואש‬
‫י ן » ••‬ ‫ו • ‪ J‬־•‬ ‫״ י‬ ‫ז״‬ ‫‪j‬‬ ‫‪T‬‬

‫‪1‬שכיב י ה ו א ש ע ס א כ ח ת ז ח י‬
‫שיהיה שלום ביניהם ב^מר‪1‬ן‪^.‬בש מלבי יע^ךאל ממלך‬
‫ו א ת ק ב ר בשמרון ע ס מ ל כ י י ש ר א ל‬ ‫אעפכ יהיה לבל יה ירבעם בנו תחתיו‪*.‬‬
‫־ ־ י‬ ‫‪.‬‬ ‫נמאם‬
‫‪,‬‬ ‫בעיניו‬
‫‪T‬‬ ‫; ‪ v‬נבזה‬ ‫‪,r‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪/‬‬ ‫;‬

‫)מהפלגת ה מ ז ת ע מ ל ויחי אמציהו בן־יואש מלך יהורדת יו ‪ sm‬ו ^ ך י ך ? ן ו ם בךיה ת ח ו ת ו ה י ו‬

‫י‬

‫‪T‬‬ ‫*•‪ » J‬י‬ ‫י‬ ‫‪Iv‬‬ ‫ז־ ‪ -‬נ ‪<T‬‬ ‫־ ו ־‬ ‫‪1‬‬

‫וחיא אמציהו ב ד‬
‫חית השלה אשל אחרי מורת יהואש בריהואחזמלד‬
‫ג כעי* ׳ואש מ ל ך ש ב ט א ך ב י ת ; ה ו ד ו ת‬ ‫(‬
‫בלבמן ותלמיס א ת‬ ‫‪,‬‬
‫‪I VJT‬‬ ‫י י ‪ t‬ן‪ ,‬ז ‪H‬‬ ‫י‪/‬‬ ‫»‬ ‫‪A‬‬ ‫‪• r‬״•״‪-‬‬

‫»'חס'זנ| ב ת ר ן י מ י ו ת יהואש ב ר ; ה ו א ח ז‬ ‫החית כל שכן כשילצ‬

‫ויתר‬ ‫להלחם עמו והנה היה יעןראל חמש עשרה שנה •״‬
‫מ ל ב א ף ש ך א ל ח מ ש עסךי שגין ו‬
‫ו ש א ר פ ת ג מ י א מ צ י ה ה ל א אגון‬
‫מכזה אותו כל כ ן מ דברי אמצירהו ה ל א ־ ה ם כ ת ב י מ‬
‫מפני היותו מזלע א‬
‫ר‬ ‫ו אןליילנ׳' בתיבין ע ל ס פ ר פ ת ג מ י יוםןא‬ ‫אחזיהו אשל היה מ על־ספרדברי הימיכש ל מ ל מ‬
‫‪R‬‬
‫״ יי \‬ ‫י‬ ‫״ י יי׳ ״ י ״ * ״יי‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬

‫ומרדו‬ ‫ל מ ל ב י א ך ב י ת יהודה ן‬ ‫ויקשרו עליו קישר‬ ‫מבי' אחאב שהלנוהו יותודר־ן‪:‬‬

‫‪?.‬לוחי מ ר ך א בירושלכם ו א פ ך‬ ‫בירושלם ועם לבישות וישלחו‬ ‫‪.‬‬
‫ל ל כ י ש ו ש ל ח ו בתרודתי ל ל כ י ש‬ ‫> • ‪> «,‬‬ ‫•‬ ‫־ י ״ •ץ‪.,.‬־״־״‬ ‫נזכיתיג והלגו יל ד ‪, , ,‬‬
‫וגטלו יתיה‬ ‫וקטלוהי ת מ ן ‪1‬‬ ‫שם‬ ‫אחריו ‪: r m n p A‬‬ ‫‪ h p h 3‬נ ^‬
‫^ ל ס ו ס ו ת א ואתלןבר ב י ר ו ש ל ט‬ ‫המקום כ וישאו א'ות‪ 1‬על־הסוםיכש וי^בר‬ ‫אחזיה וזהו‬ ‫תמצאאלבזה‬‫אותל‬
‫‪.‬עכש א ב ח ת ו ק י בכןךתא ך ת ד ‪1‬‬ ‫כסנצחיזי מאש שיחס בירושלס עס־אבתיו בעיר רודן‬ ‫מלך‬ ‫אמציהו‬ ‫את‬ ‫אמל*‬
‫יהזליזבן יהואס בן דכהו דםתהו דאישבשת ויכו את אבשלום י דקשח עליז דאסציה י ‪1‬באהו אל יהוא דדה ׳ דקשחדאנמיה‬ ‫‪1‬‬

‫( ודברו ‪:‬‬ ‫א‬ ‫׳‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫תפש כתיבי‬

‫יהואש‬ ‫אחזיה)וימיתהו‬
‫הו כתי'חסר דחסו י דכתזבי׳‬
‫יםלאל עם שזה‬

‫^ ^ ™ ™ { ^ ^ מ א ש הוא דהויה‬
‫הוא מענק הכבול וכאילו יאחלשכמלו יהיה שישב בביתו כי ישיגה‪ ,‬לקמזא<‪7‬המלחמה ו בבית שמש אשל ליהולה׳ הנהמלובבטחון‬ ‫ק‬ ‫״״‪:‬‬
‫^לדיה^ה הלך אלמ להלחם בארצו ולזה ספל כי כבית שמש אשר ליהודה הימה המלחמה בשעל אפלים על שער הפנה ׳ילמה שהיה שם שעל היה נכנס ט‬
‫^ס‪,‬ללקלושתישלאל‪:‬ואתכניהת^ות׳הםכני‬
‫השלים שהם לעמות למלך סלא ימלמ בו אבותיהם והנה זכל כי חיה אמציה אחלי יואש ט‪,‬שנה כאילוזכללהעיל ט מפני שנתגאה כל כך מאש ואמל לאמציה ונפלת‬
‫‪ ™ < P » T ! W‬ינשאמלאמציה שושנה‪ :‬בשנת‬ ‫‪W‬‬
 ‫רש‬ ‫מלכים ב יד‬ ‫רדק‬
‫הוא הסיב ׳ מיל מלכי אדם‪ :‬יונה אמתי ׳ הוא שמשח את יהוא הוא שאמ׳לו כני‬ ‫היא בנה את אילת׳ ובלבלי הימים אמ אילות ואחל הוא והיינה למלך אלום‬
‫לכיעיסיסכו לך אכל רבותינו לקלקו ויהי לכד יי׳ אל יונה סנית ולא שלישית לפי‬ ‫עמו שכתוב בתילה מאת אחינו בני סעיל מאילת ומעצמן גבל וכן אמל בלבלי‬
‫‪,‬‬
‫שתבע ככול הכן ולא תכע כבול האב והוקסה להם זה המקרא יתרציהו בלבל יי‬ ‫הימים אז הלך שלמה לעצמן נבל )אל אילית על שפת הים בארץ אלום )אפשל‬
‫אסל לבלכיל יונה לנימה ונהפכה נזלת לעה לטובה כך נהפך לישראל כימי‬ ‫כי לול לקחה ממלך אלום כי מושל היה ככל א ק אלום כמ) שאומל וישם לול‬
‫ירבעם כן מאם מרעה‬ ‫גאלום נציבים וכימי יהולם כן‬
‫שהיו בה אסר אבלם‬ ‫ויפלכו ה׳ חם בליש ו ס ע לעיל בסי‪6‬׳ חלק א׳ סיפ "ו‪ :‬מרה ה חס וסיס מול הגלגל אצל אלני מרה ׳‬ ‫יהוספטפשע אל‪:‬ם מתחת יל‬
‫מלך ארם וישימם‬ ‫ה בננו זה סורר ומרה׳ בי ראה יי׳ את עני ישראל׳ אל תהיו כאבתם׳ מרה באצבעתיו‪ :‬יאק עתר ו׳ בקריאה‬ ‫יהולה ותלות סלקחה לול‬
‫כעפר ללוש ועכשיו‬ ‫וסים כי ראה יי׳ את עני ישראל י ואביט ואין עתר י כי עיל אביק משוע׳ דמע בעמל לבם׳ ויטע‬ ‫‪,‬‬
‫כשמלך‬ ‫יזסיכוה אליהם )עתה‬
‫נהפך להם לסוכה‪:‬‬ ‫עוזיהו לקח אילת ממלך אלום‬
‫מולה מאל׳ מיצר‬ ‫דקחו בל;ן‪$‬ס יהוךה את״עזךך״•‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ך‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ודברו‬ ‫וישיבה ליה‪:‬לה )עודה בנה אותה‬
‫מאל ‪-‬קינטריאוש כלי‬ ‫‪ m h .‬שהשיב׳ ליהילהכי לא בנה‬
‫והוא בךשש עשרה ישנד־־» וימלכו‬ ‫ןהוא ב ר ש י ת ע ס ך י ש ג י ן ואמליבו‬
‫כמו אס׳ ימרה את פיך‬ ‫^ותסוהיא ביל אלום אלא לאח‬
‫ו‬ ‫אמציהו‬ ‫אבוןזי‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫^‬ ‫יתיה‬
‫ממרים היתם ותהיינה‬ ‫אתו תחת אביו אמציהו‪ :‬הוא בנה‬ ‫ש‬ ‫*שלקחה מידי אלום ואפםל‬
‫מורת רוח וים פותרים‬ ‫ה ו א ב ג ה ית א י ל ת ואתיבה ל ב י ר ת‬ ‫ענהלסו חומותיה בעת הכביש‬
‫את־אילת וישבה ליהודר־ז א ח ר י‬ ‫‪7‬‬ ‫»‪P‬מיל‬ ‫‪» .‬נל שהוצלך לבנותה וכמ) ומ זה‬
‫מולה מאל ירול מאל‬ ‫יהוךות בתר ךשכיב מ ל כ א ע ם‬
‫לשק יילה כים‪:‬‬ ‫ש כ ב ־ ה ם ל ך עבם־אביתץ ן‬ ‫א ב ה ת ו ה י ״‪.‬‬ ‫ש‬ ‫‪ p .‬אתה קצפת ונחטא אחל‬
‫בשנת חמש־^שרה שנר‪.-‬‬ ‫‪3‬חטאמ קצפת )צאמלו אחלי‬
‫ב ש נ ת ןזמש ע ס ך י ק ג י ן ל א מ צ י ד ה‬
‫נ‬ ‫זגיס‬
‫‪.‬עכב המלך עם אבותמנלאהכי‬
‫;*‪:‬נ י ן^לאמציהו בךיואשמלך יהודה מלך‬ ‫ש ב ט א ך ב י ר ת קל»< ל‬ ‫קודם שמת אכמ מלך שאם לא ‪ .‬ב ר י ו א ש מ ל ך‬
‫רלכג‬ ‫‪T‬‬‫ץ‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪*JV‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫־ ‪yT :‬‬
‫ן‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬־‬
‫ז ה ו ך ה מ ל ך ; ר ק ע ם ב ר יואש מ ל כ א‬ ‫בן לא היצלך לומל אחלי סככ‬
‫י ר ב ע ם בך־יואש• מלך־ישראל‬
‫כשנת חמש עשר שנה‬ ‫•י‬ ‫• ‪T :‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪*T‬‬ ‫‪ V‬י‬ ‫‪T I T!T‬‬
‫ך י ש ך א ל בשמרון ארבעין ו ה ר ג י ז‬ ‫המלך)מתי היה אלא אחלי מות‬
‫לאמציהו ׳ זה מכותל‬ ‫שנה‪:‬‬ ‫ואחת‬ ‫ארבעים‬ ‫בקמרון‬ ‫שנס‬ ‫*{ב? אלא קילם מלך כמן‬
‫לכהיפ‬ ‫שגיןו ו ע ב ד ך ב י ש ^ ך ם יי ל א‬
‫כי ככל מלך יל שנה‬
‫‪.‬‬ ‫‪IT T‬‬ ‫‪ :‬־ ־‪v‬‬ ‫• ־ ‪/ » : .‬‬ ‫‪: J‬‬ ‫ז‬
‫דיהיאש כן‬ ‫הקיסרים‬ ‫י(כמ מילוסלם מפני‬
‫י‬ ‫כשמת מאס מלך‬
‫מכר־‬ ‫סר‬ ‫יהוהלא‬ ‫בעיני‬ ‫הרע‬ ‫רעש‬ ‫ס ט א מ כ ל חובי ירבעם בר נ ב ט‬
‫‪T :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T X TT‬‬ ‫• ‪T‬‬ ‫‪T :‬‬
‫זה‬ ‫הוא‬ ‫עלמ ולא ילעמ מתי‬
‫‪I1‬‬ ‫• ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫••‪AT * J‬‬ ‫ן — ‪ T‬־‬ ‫‪-‬‬ ‫ודיו‬

‫ישראל‪ :‬כי לאה את‬ ‫ך ח י ב ית י ש ר א ל ו ה ו א א ת י ב ‪ :‬ת‬ ‫)הנה‬ ‫לכיסה‬ ‫‪0‬קשלו עלי) )נס‬
‫חטאות ירבעם בךנבטאשר החטיא‬
‫עני יםלאלמולה מאל׳‬ ‫‪ '••:Vt‬־‪V‬‬ ‫'‪/.‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪T i‬‬ ‫‪It‬‬ ‫‪\ I T i T|T‬‬ ‫נראה מהפסוקים כי תכף שנס‬
‫תחום י^ךאל^ממעלגא ך ח מ ת עד‬
‫לל אף על פי שהיה‬ ‫את־נבולכה‬ ‫השיב‬ ‫הוא‬ ‫‪:‬‬ ‫את־ישראר‬ ‫•ל‬ ‫ע ם שלחן אחריו )המיתוהו שם‬
‫;‬
‫י "י ‪1‬‬ ‫‪t‬‬ ‫י מ א ך מ י ש ך א כ מ א ך מ ל ל ןי א ל ה א‬ ‫ו‬ ‫ונשאוהו לירושלם )קכדוהו‬
‫מולה מאל את פי ה‬ ‫‪j‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•• •‬ ‫י*‬

‫השם ית׳ במה שעזבו‬ ‫הערבות‬ ‫ימ‬ ‫חמת״ער‬ ‫מלבוא‬ ‫ישראל‬ ‫יוגה‬ ‫עבדיה‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫ך‬ ‫וישלח‬ ‫כי‬ ‫נהמליכ‪5‬את כני)אפשר‬
‫‪:,T‬־ ‪AT T‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫־"‬ ‫‪VT - l‬‬ ‫ץ‬ ‫'‬‫{‬
‫י‬ ‫"‬ ‫• ‪T :‬‬

‫ואפס‬ ‫את בליתו‪:‬‬ ‫ב ר א מ ת י נביא ךי מ ג ת ח פ ר ‪j‬‬ ‫‪^ .‬חרמשאמר לא היה תכף שהיה‬
‫כדבר יהוד־ז א ר ח י י ש ר א ל א ש ר‬ ‫‪ .‬כלכים אלא לאחל זמן )ללכרי‬
‫עציר)אפס עזוב בים׳‬ ‫•צ‬
‫ארי גלי קךם יי ש ה ב ו ר א ך ש ר א ל‬
‫י לל ססלו קניניהם‬ ‫ךבר ביד־עבדו יונך־‪ .‬ב ך א מ ת ׳ ה‬ ‫{‬
‫נגעל סלל עולם נלאה כי כשוט‬
‫ת ק י ף ל ח ך א ו א ג ו ן נצטלטלין‬ ‫ישראל‬ ‫ממלחמת אלום)נלחם עם‬
‫העצולי׳כביתוהעתיבי'‬ ‫• ל ו ׳ ה נ ב י א א ש ר מנות החפר ״‪ .‬בי־‬
‫בשלה‪ :‬כשנת‬ ‫;‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ך‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ושביקין‬ ‫מ‬ ‫יןסלן עלמ עכלי) )מקרא‬
‫ראה יהוה אות־עני ישראל מרות‬ ‫\\ז‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫יי‬ ‫<^ךם‬ ‫רע^א‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫אסל‬ ‫הימים)מעת‬ ‫מסייעו כלכלי‬
‫‪.‬‬ ‫י•־‪-‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪V‬‬ ‫\ ‪ « f * T‬־‪T .‬‬ ‫י‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪JT1‬‬ ‫»‬
‫עליו‬ ‫ויקסלו‬ ‫סלאמציהמאחלייי׳‬
‫קשרוגו׳ובשיב) ממלחמת אדם ש מ א ך ן ע ר ‪ ^ s‬ל מ ת ח ו ר ת ש מ י א יל ויזד מאד ואפס ^צוריואפס עזוב ואין‬
‫י מלכי! י עזר לישראל י‪.‬‬
‫ליןקי*‬ ‫י§ךקכין ע ל ^ ך י ^ י ך ב ^ ם ב ר‬
‫ולא־דבר יהוות‬ ‫מיא שסל מאחלי יי׳ סהכיא אלהי‬
‫ושאר פתגמי יךבןכש‬ ‫‪0‬עיל)בעל סלל עילם א מ ל ט כ יואש ‪J‬‬
‫למחוות אות־ישם ישראל מתחרת‬
‫• ־‪V‬־‬ ‫* ‪•• » :‬‬ ‫'‪•Jt‬‬ ‫‪t‬‬ ‫י ‪:‬‬
‫יס״פ‬ ‫ו‬ ‫ן^ל ד ע ב ד ונבוךתיה ךאגידו‬ ‫גשנתשלם עשלה לאמציהו עשה‬
‫בן־‬ ‫ירבעם‬ ‫ביד‬
‫»קי ‪ m‬אישר עשית וגבורותיו אישר־נלחס‬ ‫ויושיעם‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ודאתיב‬ ‫כ‬ ‫מלחמת אמם ןאם כן היא‬
‫‪ ••ATT-‬ץ‪*,:‬־^ ״־*׳ ‪r‬‬
‫‪V‬‬ ‫י‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ t i‬י >‪-‬‬
‫‪C‬‬
‫*‬ ‫»‬ ‫ג־ ־•'«‬
‫‪-‬‬
‫גסיכו מן המלחמה אחלי‬
‫וכל־ם‬
‫גיד י ו נ ע‬ ‫ויושיעם‬ ‫׳‬ ‫קנז‬ ‫בן‬ ‫עתגיאל‬ ‫את‬ ‫וסימ׳‬ ‫חס‬ ‫וא׳‬ ‫מלאים‬ ‫ג׳‬ ‫ד׳‬ ‫ויושיעם‬ ‫יפי‪:‬‬ ‫ירושלם‬ ‫זכרה‬ ‫׳‬ ‫א‪$‬דנו‬ ‫אהלי‬ ‫*!נלחם עם ישלאל קשלג עלמ‬
‫יואש‪ :‬ויותר דברי י ר ב ע ם‬
‫נן יואש ׳ רושיעס לסען שפו ׳ וושיעס מיד שונא רגאלם \‬ ‫‪2‬בלמ והמיתוהןכלזההיה כשנת‬
‫‪0‬לם עשלה לאמציה) או בשנת‬
‫נ^לכעה עשל והנה נשאמ משני‬
‫מלכותו'מ סנה או טו שנה כי הכתיב אומל כי עשלים)תשעה שנה מלך ביחשלם)היאך היה זה וכסלל עילם אימל נם כן מה תלמיל לגמל אחלי שכב המלו עם אטתמ אלא‬

‫נעול כי לבנו אימ מינה אלא שתים וחמשי׳שנה והם אח׳מות אביו כי כן כת) כן ששה עשל הי׳במלמ)נב שנה מלך)אותן ‪ )6‬שנה אם תמנ׳ אותן לבכו הלי מלך סז והלאי׳ שהי‬
‫מביא מהימים שעמל הבית אינה לאיה ט שני חשטמת תמצא בימי הבית כי אם תמנה מתחלת בנין הכית על שלש ליהויקים שבא עלמ נבוכל נצל תמצא אלכע מאות ועשל‬
‫לשלש׳ חלשים ואם תמנה על שחרב הבית מכל וכל ביא שנה לצלקייזו תמצא אלבע מאות)תשע)ששה חלשים ועול ללבלמ כי היה הקשל טג שנה)הוא עומל בלכיש היאך היה‬
‫‪%‬ז)הכתיב אומל כי כמםו ללכיש שלחו אחלמ והמיתוהו שם ואם אח׳טו שנה היה לא היה א)מ׳)ישלחו אחלמ טאחלמ נלאה מיל אח׳שנס שם שלחו אחלמ ׳ אלא הנלאה בזה כי‬
‫נולחמת אמציהי עם אלום)עם ישלאל היתה על אלכעה עשל לאמציהג כי מאלכעה עשל)אילך לא יכול להמת כי בשנת אלבעה עשל לאמציהן מת מלך יםלאל ואם תלצה‬
‫לימל כי כסנת שלש עשלה לאמציה היתה המלחמה כמ) שאימל בסלל עילם אבל הקשל שקסמ עלי) לא היה אלא סמיך למיתת) )מה שאמל כלכלי הימים)מעת אשל סל‬
‫^יוציהו מאחלי י י ויקםלו עליו חצה לוימל העת אשל סל מאחלי י י ׳ החלה הלעה לבא עלי) שהלי נגף במלחמת ישלאל)עול ככל מס)יום ענ*‪ ).‬היה כלע על סוף ימיו םקשמ‬
‫עלמ עבלמ)זאת קשה מכלם שנס מפניהם לטשה וישלחן אחלמ והמיתוהו‪ .‬שם והכתיב קצל)סיפל הלעה האחלונה כי ק ללך הכתוב בהלבה מקימיתומה סאמל אחלי שככ‬
‫המלך עם אכיתין לומל כי תכף שמת אבמ החלה ההצלחה לבא כמו שהיה הפכה בחיי אבין כמו סאומל בלבלי הימים)כימי ללשן את יי׳ הצליח) האלהים)תחילת הצלחתו היא‬
‫טהםיכ אילת ליהולה ‪ i‬הוא השיב את גבול ישלאל ׳ והנה מאש אכמ הםיכ עלי ישלאל אלא שמאש השיכ אותם העלים שלקח מלך אלם)ילכעס כמ הםיכ מלכא חמת על ים‬
‫העלבה מיל מלכי הגזים שלקחו אותם ולא לאינו ביל מי היוויש מחלוקת בלבלי ל;ל בזה יש מי שאומל מה שכבש יהושע כבש זה ויש מי שאומל משל ממה שכבש יהושע כבם‬

‫‪0‬לא ישלחה) האל למניה שילע שיהין קלוכי תשוכה ויהיה כזה ‪ w w‬י ^ ״ ^ ׳ ! ״ ״ ״ ׳ ץ התנ מה נחמל בו)יהי לכל יי חל מנה כן אמתי שנית שנית לכל‬
‫א לחל*‬ ‫ח‬ ‫נהקשו והא כתיב אסל לבל כיל עבל) מנה כן אמתי הנביא ותלצ) על עסקי נימה לא לבל אלא פעם שנית)לא שלישית ומהם אמלו לא לכלעמולא כנינוה ןלא‬
‫‪ 3‬ל ב ל‬

‫ג ע ס שנית ומה שאמל אשל לכל כיל עכלו מנה כן אמתי לל כמו שנתהפך להם בנינוה מלעה לטובה כך בימי ילבעם נהפך להם מלעה לטובה יי כי לאה יי׳׳ללאכםכילתש^יז‬
‫)אשל‬ ‫מסתנהןמתחלףמלעהאללעהניתשעסלאליסלאלתקיףלחלאן‬ ‫שעשו אלא שליחם עליהם ט ראה עיניים‪ :‬מ ל ה מ א ל ׳‬
 ‫תכו‬ ‫רדק‬ ‫מ&מם ב טו‬
‫ואסל השיב ׳למשק והמת לארם הין אס ק איך אמל הםיבכאמל ט לול המלך‬ ‫‪,‬‬
‫בסנתעשרים)םבעשנהלירכעסומ ׳ איפסרלו׳ ק והלאעזיהדרכע מלמכאחת‬
‫נלחם באלם והכה בהסמכה גלולה על סהי) לעבדים לסם נציבים בלמםין ‪5‬נם‬
‫כמושפילשתי בסמיך אלא מה תלמול לומר בםנתכזלילכעם מלך עזריה שמלך‬
‫בחמת אף על פי שלא נלאה זה כנתיב כי בחמת שם נציבים נלאה כי בחמת היתה‬
‫מלכותמנוגעתלמלנו שנתננעבשנת כז למלכותו‪:‬וינגע יי׳ את המלך׳ מפולש‬
‫המלחמה)אם למשק לקח כל שכן חמת)אומר ותהי אלם עבלים ללול וזה םאמ‬
‫ליהולה כי מלך ישראל לקחם‬ ‫עשה‬ ‫בלבלי הימים שנכנס ולהיכל להקטיל על מזבח הקטולת‪ :‬כבית החפשית ׳‬
‫)השיבם ליהודה כי להם היה‬ ‫יה כל מריאה כז נכב זכריהו וסי׳ בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו׳ ואעירה לי עדים נאמנים׳ זכל‬ ‫לובית בבית הקבלות‬
‫זכל‬ ‫זכר‬ ‫ב‬ ‫כמה לאת אמר‬
‫המשפט כיון ס מ ל לקחם ומה‬ ‫ריהימיםדכמ׳ בםזוסי׳שם בחלק א׳שימן ט ‪ :‬בבית ה׳ ווק מן ב׳חדנית וחדנניתזסי נמסרברמיהסימן‬
‫דבח‬ ‫במתים חפשי בתלמן׳‬
‫םאמד כיסראל לומד אף על פי‬
‫בשנת‬ ‫ילושלמי‪:‬‬
‫שהוא היה מלך ישראל והשיבם‬ ‫וךאתיב _ית ד מ ש ק ך ת זזמת ל ך ב י ת‬ ‫שלשים )שמנה שגה ואשר השיב את־־דמשק ואת־חמרת יל‬
‫למלך יהזלה לא הקפיל כזה כ‬ ‫י ה ו ד ה בישיךאל ה ל א אגון כ ת י ב ץ‬
‫כיון שהשיכם בישלאל‪ :‬בשנת‬
‫י‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫‪£‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ע‬
‫יה)לה ריהוךה בישראל הלא־־הם כתובים‬ ‫מכא׳‬ ‫אף‬
‫'לעזליהן מלך‬
‫מלך זכריה)‬
‫עשלי׳ ושכע׳)הלא כשנת יר שנה‬
‫לילכעס מלך עזליה שהלי מלך‬ ‫ושכיב י ר ב ע ם ע ם‬ ‫!?׳ךאל‪1‬‬ ‫י‬ ‫למלכי‬ ‫הימים‬ ‫דברי‬ ‫על־ספר‬ ‫עזלי׳‬ ‫שמלך‬ ‫יש ללמול‬
‫ילכע כשנת טו לאמציהו)מלכות‬ ‫א ב ה ת ו ה י ע ם מלבי י ש ר א ל ו מ ל ך‬ ‫משמת מאש מלך י ישראל ‪ :‬וישכב ^ךבןס עס־אבתיו‬
‫ישדאל טו שנה כחיי‬
‫אמציהו כט נמצא כי כשנת יל‬ ‫בדיה‪ : 1 7‬י‬
‫ו^חותוהי‬ ‫זבךיה! ‪1 -‬‬ ‫זכריות בנוי < ‪ ^ ; ,‬ד‬ ‫רמלך ו ן ! י ‪/‬‬
‫‪v :‬‬
‫ישראל • ׳ ^ י‬
‫מלכי י ־ י ^‬ ‫•־־׳•‬
‫עם‬ ‫׳>‬
‫לילכעםמת אמציהן ומלך עזליה‬ ‫ה‬ ‫כזנל‬ ‫גמ‬ ‫י‬ ‫לא‬ ‫אמציה אכין שאם‬
‫ב ש נ ת עשרין ו ש ב ע‬ ‫עשרים‬ ‫בשנת‬ ‫תחתיו‬ ‫אבי<‬ ‫עמל על שמת‬
‫אלא פי׳ עשרים ושבע לילכעם‬ ‫א‬

‫שגיןליךב^סמלבאךישךאל מ ל ך‬ ‫‪L‬‬ ‫־‬ ‫נמצא שלא עמל על‬

‫כסיף מלכותו שהוא יל שנה ל‬
‫לתחלת מלכיתי מלך עזרי׳ ט מ א‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫ושבע שנה לירבעם מלך ישראל‬ ‫כן‬ ‫בסכת טו לירכעס‬
‫מלך ילכעס ויל וכז הלי מא‬ ‫א‬ ‫יואס וירבעם מלך‬
‫ב ר שית עסרי‬ ‫ךבית;הורה‪:‬‬ ‫ארבעים ןאחת נמצא מלך עזריה בךאמציהמלךיהירה‪:‬‬
‫וכסלל עילם כשנת עםליסיוםבע‬ ‫ו‬ ‫שגין ה ו ר ת ב ר ק ל ך וחמשי!‬
‫לילכעם מלך יםלאל מלך עזליה‬ ‫שמת ירבעם בשנת כז בךשש עשרות שנות היה במלכו‬
‫ו ת ר ת י ן שנין מ ל ך ב י ר ו ש ל ם ו ש ו ם‬
‫וגו׳ וכי אפסדלימל כן והלא‬ ‫לעיזיה והיאך הוא א)׳ וחמשיס ושתים שנה מלך בירושלם‬
‫ירבעם ועזריה מלכו כאחת אלא‬ ‫‪±‬ץבר‬ ‫;‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫;‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫•י­יא­‬ ‫׳־‪ . K‬י !‬ ‫־ • י»•‬ ‫־! ־ • •> ‪,‬‬
‫ז‬
‫בשנת לח אלא עכ ע‬
‫שמלך מלוכה מנינעת פי׳ וכן היו‬ ‫ד כ ש ר ק ד ם יי ב כ ל ד ע ב ד א מ צ י ה‬ ‫מלכו ושם אמו יכליהו מירושלס‪ :‬רעעז‬ ‫סילכעמלך‬
‫עוזיה )ירבעם‬
‫כאח'אלא‬
‫לז או לו לעצמו אס מלכו כאחת‬ ‫לחוד במתא ל א עטרא‬ ‫אבוהי ‪1‬‬
‫כלימר שתחלת מלכיתס היתה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫־*‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫ג״‬
‫אישר־עעזות‬ ‫ככל‬ ‫יהיה‬ ‫בעיני‬
‫אביו;‬ ‫הישר‬
‫אמציהו‬
‫ן — ! •י; * י•‬
‫שלם‬ ‫יהואש‬ ‫אבמ‬ ‫כחיי‬
‫בזמן אחד )מכא( יאילך מלך‬ ‫ע ו ר כז‪$‬ן מ ד ב ח י ן ו מ פ ק י ן ב ו ק מ א‬ ‫לא״סךו‬
‫הבמות בבמות‪:‬‬ ‫לכך ימי* א ל עוד העם מזבחיםרקומקטרים‬ ‫ן מ‬
‫שנים‬
‫בעם‬
‫מלכית מנינעת ח כ חצי מלכיתם‬
‫מלכית מנזגעת יאם כן ללבליג‬
‫ואןתי יי מ מ ז י ש ע ל‬ ‫‪ ..‬ע ל במתא ן‬
‫'ל חסיני מ ל כ א והרה ס נ י ר ע ד י ו ם מ ו ת י ר ה‬
‫ה ה ףננעייהוו^ את־ותמלך ויהימצךעב׳‬ ‫‪to‬‬ ‫ע ל‬ ‫י ‪ 5‬ן ב‬
‫ל‬
‫למה אמל בשנת עםלים וסבע‬ ‫*‬ ‫••‬ ‫־׳•י‬ ‫‪• -‬־;י‬ ‫••‬ ‫‪ <r- .J‬־"‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪J‬‬
‫ע‬
‫שישב כבלועוזיה‬
‫לילבעם היה לו לומר בשנת כז‬ ‫_‬ ‫‪& r‬לכ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫?‬ ‫‪n‬‬
‫‪y‬‬ ‫בבית‬ ‫מתו וישב‬
‫למלכי מלך מלכית מכינעת למה‬ ‫י^בברמןזרושלסףותםבר‬ ‫^ רותם ‪ W n‬על־הבית שפט א ת ץ *‬ ‫ימלך ילבעם‬
‫תלה הלב׳ כמלכי' ילכע׳)כלכלי‬ ‫מלבאממנאעלביתאךאןנית‬ ‫‪,‬‬‫נ ב ט ע ש‬ ‫״‬ ‫שלימה ובסלל עולם * ‪ j ' -‬־ ‪ ; ,‬״ י ‪ V‬־ ־ ־‬
‫ל‪/‬ל גכ ייתם לא היה לעיזיהו אלא‬ ‫ושאר פתגמי‬ ‫ע מ א ךארןא‪,‬‬ ‫‪%‬י‬ ‫י * ת ‪ ) ,‬ן י ל ב ע ם ^ ;עם הארץ ‪ :‬ויתר דבל‬
‫כימי חליטי םהלי כן כה שנה‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫די‬
‫ב ר ת י ב י ן ןןל ס פ ר פ ת ג מ י י ו מ י א‬ ‫^זריתווכל‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫כתיבים‬ ‫ע‬
‫)איני אשר ^שךז הלאץזם‬ ‫ה‬ ‫בחיי‪-‬אביו שנה‬
‫שימם‬ ‫מלע אם‬
‫‪:‬‬
‫היה במלמ כסמ׳ אכמ הנה סנה‬ ‫ושכיב‬ ‫ל מ ל כ י ך ב י ר ת ; ה ו ר ה י‪,‬‬ ‫ספר דברי סימיבם למלם;הייה‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫;‬ ‫ה‬ ‫הסופדים‬
‫אחת היה לי לעיזיה') כשנצטלע‬ ‫יכיל לישב בשני שלשים‬
‫כםנילל ייתם אס כן שימש מטתו‬
‫ע ז ר י ה ע ם א ב ד ^ ה י ו ק ב ר ו יתיד־ז‬ ‫דקברי‬ ‫עם־אבתיו‬ ‫רשכביעזחה‬ ‫ושמינה לעזריה מלך‬
‫ע ם אבךתוהיבקרתא ךךוד ומלך‬ ‫‪::‬‬
‫כימי חליטו)למדו מזה כי מ ת ל‬ ‫רמלר‬
‫בשנרת‬ ‫דוך‬ ‫מ!יר‬ ‫אבתיו‬ ‫"אתו^עס‬
‫בעניקזה? יותם בנו תחתיו‪:‬‬ ‫‪1‬כדיהאלא‬
‫למצילעלשמש מטת) כימי ח‬ ‫יותםבריהתחותוהי(‬ ‫ויכהו‬
‫בשנות‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪ •.‬ו‬ ‫_‬ ‫‪\j‬‬‫זן‬ ‫»;‬

‫הליטי ימה שאמל הכתיכ ייסכ‬ ‫‪T‬‬ ‫‪7‬ננבי׳‬ ‫שלשים ושמנה שנה לעזריהומלך‬
‫מחין לאהלו שבעת ימים כימי‬ ‫כשנת תלתין ותמני‬ ‫יהודה מלך זכריהו בן־ירבלס על״ ל״^אעילל‬
‫ספלי הוא הנה הסכימה לעתם‬ ‫‪• T :‬‬ ‫‪.‬‬ ‫לי לכל דה‬ ‫‪ f‬־‬ ‫י»!‬ ‫‪T‬‬
‫« ‪T : -‬‬
‫‪r :‬‬
‫יי‬‫‪ .‬י ־ י‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪J‬‬

‫יהודה מ ל ך זכךיה ב ר י ך ב ן ן ם ^ ל‬
‫כדעת כעל סלל עילס כי ילכעם‬ ‫‪7‬כ‪,‬׳כמ•‪ ,‬שנין לעזדה מלך שבטאדביר־ז‬ ‫ישראל בישמרון ששה חרוזים‪:‬‬
‫ועזיהו^מלכי כאחת ילא ילעתי‬ ‫‪,‬‬ ‫ירחין ין‬
‫•‬ ‫י ש ר א ל בשמרון ש ת א•‬
‫‪T‬‬
‫»‪ TT‬־ ‪i‬‬ ‫• ‪/T‬‬ ‫י‬ ‫\‬ ‫ן‬ ‫‪j‬‬ ‫• ‪ s‬י •‪v‬‬
‫נ‬

‫מאין היה להם זה ילא יתכן זה‬ ‫ועבד ךביש כןךם‪;.‬י במא דעבדו‬ ‫ד^יש הרע בעיני יהורת באשר ןשו‬
‫לפי הפסיקים אס לא מלך עזיהו‬ ‫אבהתיוהי ל א ס ט א מ ח ו ב י י ר ב ע ם‬ ‫בן״‬ ‫ירבעם‬ ‫אבתיו ‪J‬לא ‪T‬סר מחטאות‬
‫כימי אמצלהו אביו יל שנה יככל‬ ‫‪ft:‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫־•‬ ‫״‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫•<ז‬ ‫‪TT : T , T‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪AT‬‬

‫כתבנו'למעלה כי לאילא׳ זה לפי‬

‫הפסיקים שאפי׳ סנה אחת מלך‬
‫ב ר נבט ךודב ‪ r v‬ישראל ‪j‬‬ ‫נבט אשר החטיא את־ישראל‪:‬‬
‫' * * • ־ »‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ *A |T‬׳‪V‬‬ ‫‪J‬־ ' • ‪J‬‬ ‫‪*4‬‬
‫רלבג‬
‫ומרד‬
‫כחייו‪ :‬ןינגע יי' את המלך ׳‬
‫כלכלי הימים אימל למה נגעהן‬ ‫‪ t‬״ ב י י ל ו ד בנביאים ופי׳ ואלה השריםאשר׳ ועזריהו בן נתן׳ דתר דבריעזריהו ׳בשנת שלשים‬ ‫בשנת עשרים ושבע‬
‫לפי שנכנס להיכל להקטיל קטל‬ ‫י ושמנה׳ומן ועץרהובןעורד דרבר הימים עד סוף סיפרא דמו׳ ב&א ולו אחים קדמא ח‪£‬סו;‬ ‫שנה לירבעס מלך י‬
‫)ללשי כי למסה למז כזה הלכל‬ ‫יסדאל מלך עזריה׳‬
‫וזהו שאמלבמחלןקת קלח באסל לכל יי׳ ביל משה לי כסלקתה יל משה כצלעת‬
‫רמז לי ט כל החולק על הכהינה ילקה בצלעת לפיכך לקה עיזיהי בצלעת ‪ :‬ויסב‬
‫בביתהחפשית׳ אמלו ל‪/‬ל כי המלכות היאעבילה שהלי צליך לםאת כל משא‬
‫העם עלמ)לשמוע אליהם ולשפוט משפטיהם בין בלצומ בין שלא כלצומאם כן‬
‫המלמת היא עבלות זכשנצטלע עוזיהו)ישב לו בבית אחל לבלו הנה הוא חפשי מן‬
‫העמלה שהיה כה לפיכך נקלאת הכית בית החפשית)עול אמל) שעסיל) בית בכית‬
‫שופט את עם הא ק ׳‬ ‫הקבלות כלא במתים חפשי לית)יתב מכלא לילוםלם‪:‬‬
‫ללבלימ כל הימי׳ שאביו היה מצולע הוא היה ש פ ט את עם ה א ק ) כ ן הוא משמעו׳‬
‫הכתוב וללברי לזל כי בשנת שנצטלעמלל ולא שפט את עם ה א ק אלא אתל שגלל‬
‫והיה בן לעת וקולם לכן המ הזקנים)הסלים שופטים את עם האל ן י• בסנת ל׳‬
‫ושמנה שנה לעתליהו ׳ אם כלבלי ל‪/‬ל סעזיהו וילבעם מלט כאחת היה ל) לומ׳בשנת‬
‫אלבעים ואחת לעזליהו מלך זכליהו בן ילבע׳ אלאםנאמלללעתס כי זכליהו מלך‬
‫כחיי אכמ ג׳ שמם מה לאמצאמ כבת)׳)גם בעל סלל עולם לא לבל בזה לכל‬
‫ואותם ג׳ שמס מנה אותם לזכליה) נגם ללכלינו יתילים יא שנה ןנאמל כי אותם‬
‫יא שנה מלך זבליהו בימי אבין ולא ילעמ למה אלא כן נלאה לפי החשבון; קבל עם‬
‫‪Hh‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כ‬ ‫נל‬
 ‫רעד‬ ‫מלכים ב טו‬ ‫ךךת‬ ‫‪r‬‬
‫ויכהו קבל ע ם ׳ ומחהי‬ ‫• י קבל עם י םתי מלית והיא כמי וימיתהו ח' מ}* וסי' נמסר לעיל בסי' חלק א' סימן ינ ן שלים ג׳ םל בנביאי' וסימ׳ שלום בן יבש מלך ר‪ £‬׳ ויעל‬
‫קלט עמא כעיני העם‬ ‫• נגל העם תדגים נגד קבל יתי מנחם בן גדי ׳ ויתרדברי שלום ׳ וכל כתובי' דמוי מלאים במו חס וסי' ‪,‬שלם בנו רחבעם ׳ לשלם הקרחי‪.‬׳‬
‫‪ :‬ויהי ק ׳ לא שהיה‬ ‫• קדםעמא‪ :‬היא לכר יי׳ אםל ויחוקיהו בן שלם ׳ אשת שלם בן תקיה י השערים בני שלם תנינא דעזרא ׳ שלם וטלם ואורי‪ :‬ההרותיה‬
‫‪1‬י‬
‫כלי מלכותו לימשך‬ ‫ד ב ל מלת היא טעמי למעלה ח מל ן בתרי טעמי נ*י׳ הט‪$‬חא לא ישרתנה מירכא נתיבתה כי אם בח מקומות וסיםימרזמג תלוש ופירו׳בסדר‬ ‫‪,‬‬

‫כל כך אלא לקיים לבר‬ ‫)ימיתהו וימלך תחתיו כאםל ל‬

‫מלך םנאמל ‪ p‬יהיו*‬ ‫בךיבש רכותו‬ ‫ויקשר עלץ‬ ‫ומרד עלודתי שלום ב ר יבש‬ ‫לבל יי' וכיין סמלך לב או מעט‬
‫לבלי אםל יצא מפי‬ ‫כבר נתקיים לבד יי׳)הוסבה‬
‫‪,‬‬ ‫ק ב ל ־ ע ם וימיתהו ר מ ל ך ת ח ת י ו ‪:‬‬ ‫חי מ י ל‬ ‫ו מ ח ה י ל ן ך ם ע פ א ולןטליה ו מ ל ך‬
‫ונו ‪ :‬כי לא פתח ׳ ם ר ‪by .‬‬ ‫המליכה לאחדים כי ה ם הי) ל‬
‫ג‬
‫העיל לא פתח ל ו א ת ז קמזיי‬ ‫ושאר פתגמי זכך;ה‬ ‫תהיותוהי ״‪.‬‬
‫ז‬ ‫ה ככני ו י ת ר ד ב ר י ז כ ר י ה ה נ ם ‪ °‬כ ת ו ב י ם ע ד ״‬ ‫רםעים כלס )אילי היו טיביס‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ה א א ג ו ז כתיבין ע ל ס פ ר א פ ת ג מ י ‪.‬‬ ‫ארכה מלכיתם עיל)כבר היתה‬
‫מ ל ‪4‬ןנ* * * ‪* • i t .‬‬ ‫ס פ ר ך ב ך י הימים ך פ ך כ י ״ ע ך א ל ‪:‬‬
‫עליהם ן ההלותיה ׳‬ ‫הוא‬ ‫י ו מ י א למלכי י ש ר א ל י ‪.‬‬ ‫*ולסתם ראייה להפסק קולם‬
‫את הנםים הרות שבה‬ ‫ה ו א ךבר־׳ה‪1‬ה אישר ד ב ר א ל ־ ן ה ו א‬ ‫^‬ ‫^‪, t‬‬ ‫‪,‬‬ ‫^‬ ‫‪t‬‬ ‫ז ה מפני עיניתם ילא מלך‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪a‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י י‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫פ‬

‫בקע‪ :‬שלישו׳ נ מ ר‬ ‫^ ל •׳י ״ל•־׳ ל א ם ר ב נ י ךבי‪/‬גיכם י ש ב ו ל ך ‪ .‬ע ל ­‬ ‫למימר ב נ י ן ' ר ב י ^ ‪,‬‬ ‫אלא‬ ‫חלםים‬ ‫זכריה אותם ססה‬ ‫‪ 0‬ב ק‬ ‫י !‬

‫את‬ ‫סלו‪:‬‬ ‫לקיים לבל יי׳ כעבילסילע) העם‬

‫‪1‬‬
‫כ ס א ; ע ז ך א ד ויהי־כן ן‬ ‫ן‬ ‫ע ל מ ר ס י מליכותא ד ‪ -‬ש ' ל‬
‫כי אמת לבל הנביא ליהוא בסם‬ ‫ה‬ ‫ו ה‬ ‫ר א‬

‫ש ל ו ם ב ר י ב ש ' י***' ש ל ו • ב ך י ב ש מ ל ך ב ש נ ת ׳ ש ר ש י ם‬ ‫יי׳כסאמלליכנילכעים יסבי לך כ ן ן‬ ‫ג‬

‫‪I‬‬‫•‬ ‫‪« -‬‬ ‫‪-‬‬‫‪PHI‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪T ,‬‬ ‫‪1‬‬

‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫־‬
‫וותשע ש נ ה לעזיות מ ל ך יהודות‬ ‫תפסת‬ ‫את‬ ‫על כסא יסלאל‪:‬‬
‫‪V‬‬ ‫? ל ך ב ש נ ר ת ת ל ו ת ן ו ת ש ע שי ין‬ ‫לא‬ ‫תפסח‬ ‫י‬ ‫כה‬ ‫נאת כל אםל‬
‫רלבג‬
‫ד‬
‫‪AT‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪I V-<.‬‬ ‫‪S :‬׳‪T‬‬ ‫‪ T‬י‬ ‫‪•* T‬‬ ‫‪V‬‬

‫ש ב ט א ך ב י ר ת ב )נני‪/‬ה‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫לזןזריד־ז‬

‫ויעל‬ ‫ו י מ ל ך י ך ח ץ מ י ם בישמךון‪:‬‬ ‫>‬ ‫ה י ת ה מאלץ יסלאל אלא מעכל‬
‫י ה ו ד ה ו מ ל ך ; ך ח יומין בישמרון ‪1‬‬ ‫ה נ ה ר מאדם )כן כתיכ כי היא‬
‫ואת נבולים מתרצ׳ כי‬ ‫מ נ ח ם בן־־נדי מ ת ר צ ה ר ב א שםו־ון‬
‫למל‬ ‫ו ס ל י ק מ נ ח ם ב ר ברי מ ת ר צ ה‬
‫י ג ל ה ככל עכר הנהר מתפסת‬
‫ילמה‬ ‫לאפתת׳‬
‫ד ך א ו ת ״ ^ ל ו ם בךיביש בשמרון‬ ‫נעל עתה ינראה כי היתה לגמל‬
‫שתפסת לא היתה‬ ‫יז׳מ־ל‬ ‫ואתא ל ש ט י ח ומחייה‪:‬ת ש ל ו ם‬
‫א ק יסראל נכח תרצה )תרצה‬
‫ן ן מ י ת ה ו ו י מ ל ך ת ח ת י ו ‪ J‬ו י ת ר ךבר< טו מאלץ יםלאל וקרא‬ ‫ב ר י ב ש ב ש י ר ו ן וקטליד־ז ו מ ל ך‬ ‫ה י ת מארץ יסר׳ מקומי םל מנחם‬
‫לה מנחם לםלום ולא‬
‫ם‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫׳‬ ‫ושאר פתגמי שלום‬ ‫תחותוהיז‬ ‫ומנת׳ כא להלח' על תפסח)קרא‬
‫הסכימה להשלי׳ עמו‪.‬־‬ ‫ו מ ד ר י ד ך י מ ר ד ה א אגון בו־זיבין‬
‫‪-T‬‬ ‫•‬ ‫־‪ .‬־ ‪\. : I‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪JV‬‬ ‫‪:‬־‬
‫לםליס אליה להיותה לו למס ולא‬
‫ולא פתח׳ לו ולזה הכה‬
‫כ ו ת ו ב י ם ןןד־ספר דברי ו ת י מ י ם‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫כתח לו עם העיר וזהו םאמר כי‬
‫אותה ואת כל אםלביז‬
‫ואת גמליה אם מתון‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫בכיז‬ ‫‪:‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫לא פתת ויך והכה אותה ואת‬
‫למלכי ישראל‪:‬‬
‫לעיל מתלצה ואילך‬ ‫כל גמליה מתרצה כלומ מגמל‬
‫מ ג ח ם י ת ת פ ס ח ו י ר ת ב ל די ב ר ח‬
‫אזיכה־מנחםאת־תפסח ואת־כל־‬ ‫יל‬ ‫הרצה ואילך כל הנמצא ככל נ‬
‫וגם כל המגלליס ה‬ ‫‪,‬י ‪ -‬״ ־ •־ ‪-‬‬ ‫וית ת ח ו מ ה א מתרצד־ז ארי ל א ‪- r . , ,‬‬
‫החזקים הבנויי׳בהלי'‬ ‫מ ־ל יה הה ר ומתתיר ־ה צ ה ב י‬ ‫גמליה הכה ועוד כי כל ההרות‬
‫?‪\W‬‬ ‫א ר ־ ב ה ר וךא וא תת־ נכ ל‬ ‫^ ^ ץ ; אל ש‬ ‫־‬ ‫—י‬ ‫^‬
‫אסל בהבקע‪:‬‬ ‫&כה כקע לרך נקמה יכזיון ‪i‬‬
‫כשלת ש ל ש י ם ותשע‬ ‫;‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫מעךיתךןא‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ןית‬ ‫כמו‬ ‫ההליתיה י כשתי יליעית‬
‫באלמון‬
‫ש נ ה לעזריה מ ל ך יהודה מ ל ך מ נ ח ם‬ ‫ב ש נ ת תלתין ותשע שגץ‬
‫םם‬ ‫עמל‬ ‫בתיך ה א ה ל י ‪ :‬ולא‬
‫כארץ י לא נתעככ שם אלא םכ‬
‫על־־ישראל עשר שניכם‬ ‫בךנדי‬ ‫לעזרידין מ ל ך ש ב ט א ד ב י ת י ה ו ד ה‬
‫לו לארצי כיון סקכל הכסף ולא‬
‫דןןע* ה ר ע בעיני י ה ו ה‬ ‫בשמףן‪:‬‬ ‫מ ל ך מ נ ח ם ב ר בדי ע ל מ ע ך א ל‬ ‫‪ 0‬מ ל ם מאיכ אחד ד ת ילא אשיק‬
‫ע ס ר שנין ב ש מ ר ו ן ן ‪ .‬ו ע ב ד ך ב י ש‬ ‫מ מ ן באלעא‪ :‬בארמק‬ ‫ב‬
‫ל א ס ר מ ע ל חטאות"יךמגם בן־נבט‬ ‫׳‬
‫» ^ ך ם י; ל א ם ט א מ ע ל ח ו ב י ירב^ם‬
‫אשר־החטיא את־ישראל כל־ימיו‪:‬‬
‫‪(T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫•••‬ ‫‪y‬‬ ‫‪iv‬‬ ‫;־ ‪v‬‬ ‫ב ר גבט ךחיב ירת י ש י א ל ב ^‬
‫ב א פ ו ל מ ל ך ־ א ש ו ר ע ל ־ ה א ך ץ ויתן‬ ‫‪..‬‬ ‫יומוהי ״‪ .‬א ת א פ ו ל מ ל ב א ד א ת ו ר‬
‫נ ­‬ ‫‪T : -‬‬ ‫י‬ ‫‪—.‬‬ ‫י•‬

‫‪ .‬מ נ ח ם לפול א ל ף ככר־כסף להיות‬ ‫*‬ ‫ע ל א ר ע א ויהב מ ג ח ם ל פ ו ל א ל ף‬

‫ידיו א ת ו ל ה ח ז י ק ה מ מ ל כ ה ב י ד ו ‪:‬‬ ‫ך כ ס ף ל א ש ל מ א ןדיוך־ןי‬ ‫בבךין‬
‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‪v‬‬ ‫י‬ ‫«‬ ‫־‬ ‫‪, I‬־‬ ‫‪A‬‬ ‫‪: r‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫־יי‬

‫פ‬ ‫‪FCP‬‬ ‫ג‬

‫עפיד־ז לאתכןפא מ ל כ ו ת א בידיה ‪x‬‬
‫ויצא מ נ ח ם א ת ־ ה כ ס ף ‪ #‬ל " ! ^ ר א ל‬ ‫י‬
‫ה‬
‫ע ל כ ל ־ נ ב ו ר י ד־זחיל ל ר ת ר ת ל מ ל ך‬ ‫'‬ ‫^רמא מ ג ח ם ית כ ס פ א ע ל י ש ר א ל‬
‫י‬ ‫‪• : j :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫~‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫<‪-‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ :‬־ "‬ ‫‪T:.‬‬

‫אשור ח מ י ש י ם ש ק ל י ם כסף לאיש‬ ‫ש י ןח יסללאע ילןמ ךת ןכ סלףמ ל ב אל‬

‫ןך עא לת וכרל גחב‪9‬ר י‬
‫‪_,• :‬‬ ‫‪ ,‬־•ץ י‪I .‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫יי‬ ‫ו " 'ץ‬ ‫״‬ ‫י‬

‫א ח ד ויישב מ ל ך א ש ו ר ו ל א ־ ע מ ר ישם‬ ‫ג‬

‫לנברא' ח ד ו ת ב מ ל ב א ד א ת ו ר ו ל א‬
‫‪TI‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪T : -‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־ } ‪T‬‬ ‫;‬
‫‪-‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ :‬ן‬ ‫‪ '•"-IV‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪V‬‬

‫‪,J‬‬
‫ויתר דברי מ נ ח ם ו כ ל ־ א ש ר‬ ‫בארץ‪:‬‬ ‫ו ש א ר ' ״״‪ty‬‬ ‫‪0‬‬
‫א ג ו י ק ת מ ן ב א ר ע א י‪,‬‬
‫'•׳ג‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪TI‬‬ ‫־־••ץ‬ ‫־•‪/‬‬ ‫•‬ ‫‪••:‬ר••‬ ‫‪I‬‬ ‫ז‬ ‫׳‬ ‫נסיע‬ ‫‪U‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪4‬‬
‫פתגמי מ נ ד י ם‬
‫ל־ספר‬ ‫בתובים‬ ‫ה^א־הס‬ ‫•יי״־״‬ ‫^ ג ‪,‬מ י ^ ^‬
‫יומיא‬ ‫א ג ו ן ב ת י ב י ן ע ל ‪,‬ס ׳פ רכ פ ת‬
‫דברי ה * מ י ‪ 0‬ל ט ^ י ש ר א ד ‪:‬‬ ‫‪f‬יכיב י? ! גי ח ם‬
‫ו י‬ ‫למלכי ישראל‪x‬‬

‫עם־^בתיו רמלך‬ ‫מנחם‬ ‫וישכב‬ ‫ע ם א ב ה ת ו ח י ו מ ל ך פלןהיה ב ל י ה‬

‫פ ק ח י ה ב נ ו תחת^ו \‬ ‫בשגרת‬ ‫חחותוהי ‪x‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫־ ‪s‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪- :‬ז‪/r :‬‬ ‫ד מ ש י ן שנין ל ע ז ך ; ו ת מ ל ך ש ב ט א‬
‫‪0‬‬
‫בשנת‪°‬חמשים ישנה לעזריה מ ל ך‬ ‫ך ב י ו ת והורדת מ ל ך פקחת‪-‬ז ב ר‬
‫‪I‬‬ ‫•‪V-T.‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫־‪.‬‬ ‫־ ‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪1‬־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬

‫ב ך מ נ ה ם על־‬
‫מ נ ח ם ע ל ‪ W‬בשקיו? תךתיז»־ל <ל ^ ע<נ‪,‬‬ ‫בי ה ו ד ה י מ ל ך פ ק ח ; ה‬
‫•י• ‪- .‬‬ ‫שניןן ועבר דביש ה ר ם יי לא‬ ‫י‬
‫ויעשאהחר ־ע‬
‫החט\א‬
‫אשרת י ם ‪:‬‬ ‫יךכןןם בךנכט‬
‫‪4‬‬
‫בשמריו‪ :‬ש נ‬ ‫ישראל‬ ‫— י־‬ ‫^‬ ‫בף‬
‫‪W‬‬
‫‪V- T‬‬ ‫״ ! ' '‬ ‫‪ (T‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V, :‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬
‫‪ vy‬א ו ר‬
‫?קחת‬ ‫דלן^ר מ‪T‬ח ט‬
‫לא סר‬ ‫ישראל ו‬
‫ירהור־־ז‬ ‫^‬ ‫בישראל ‪ x‬ו מ ר ד עלוהי‬
‫ן ח‬ ‫פל‬
‫בךךמליהי 'שלישו דכהו בקמרון‬ ‫ך מ ל י ה ו גבריר־ז'ו^חהי בשירון‬

‫אמרן יד פמקים עלעל ומלה במצעו׳ וסיס ישרצו המיס שרץ נ‪6‬ש י או מצא ולבדה׳ צו את אהרן׳ והמון‬
‫לקחו את אשר עשה מיכה ׳דסיפו בני ישר׳ דדחזק יי׳ את עגלון ׳ויאמר לכי דשלח אתה׳ ותקס חנה אחר•‬
‫אכלה בשלה ׳ 'לא טוב הדבר הזה ׳ ועתה כה תאמר לעבדי לדוד דשמואל׳ ויוצא מנחם את הכסף *‬
‫והמלך הפקיד את השלזש ׳ ערות על יאור ׳ על כן על בחורו ׳ ואמרת׳ על מה ׳ גבה לבך ביפיך ׳ לא לנו ״ י‬
‫הנה בית המן ׳ הדבר אשד היה אל ירמיהו‪:‬‬
‫תכ»‬ ‫רדק‬ ‫‪r‬‬ ‫מלכים ב‬ ‫רש׳‬
‫בארמק בית מלך ׳ ק כתי׳)קרי המלך ןהעכין אחל‪ :‬א ת א ל נ נ ) א ת האליה ׳ עם‬ ‫א ת ארניכ ואת האריה‪ /‬כל ארנוב לםין פלםקהחשוכקוכל סרכונק כלםין‬
‫ארנכ)עם האריה)שני נמרי׳ ה מ ס מ ם כך)עחהסכא )עם חמסים מכני גלעדים‬ ‫ארמי פלנוין החסיכין למלכות כאמרון הגליל אסל אצל הארניכ והאריה יס לימל‬
‫)יילתה)‪ :‬כםנת עםלייליותס ׳)היאך היה זה)הלא מתם לא מלן אלא'מ)היאך מןנה‬ ‫שהיה אליה םלזהבעומל כא)ת) ארמון‪ :‬כשנת עשרי׳ ליותם ׳ היהל) לנמל‬
‫ל) עשרים)עשרים של פקח שלמן כםנת ל׳ לאחז אם כן היה לן ממר כםנת ל׳ לאח‪f‬‬ ‫כשנת אלכע לאיה םהלי כל ימי מלכית מתם סס עשלה סנה אלא לפי שהיה אחז‬
‫)אומר כסדר גמלם )כי אפשר לוי‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫רשעלצההכתיכ ל‬
‫כן אלא םהיתה נזיר׳ נזירה כימי‬ ‫פלאסר׳‬ ‫תגלת‬ ‫בא‬ ‫ישראל‬ ‫מלך‬ ‫פקח‬ ‫בימי‬ ‫׳‬ ‫אשר‬ ‫שור‬ ‫עד‬ ‫מחוילה‬ ‫וישכנו‬ ‫וסי׳‬ ‫בקריאה‬ ‫וקמצין‬ ‫וי‬ ‫אשורה‬ ‫למנותם למתם כקכר‬
‫מתם י לכר אחר שרצה הכתיב‬ ‫דגל מלך אשור את ישראל׳ עד אשר הסיר ׳ בשנת התשיעית להושע׳ תהיה מסלה‪ :‬היה במלכו ז׳‬ ‫ולא לאתז כחיים סך‬
‫למנית למתם כקכל )לא לאימ‬ ‫וסי׳ יהורם בן יהושפטדמלכיס׳ אמציהו בן יואש׳ עזריה בן אמציה׳ יותס׳חזקיהו׳ נלא חמדה׳‬ ‫היי כסל׳ עילם‪ :‬כימי׳‬
‫כחיים‪ :‬כםנתסתים לפקח׳‬ ‫ה ה ם ׳ כסיף יחיו סל‬
‫כתחילת שתיםופקח מלך כםנת‬ ‫נ א ך ר ו ן ב י ת מ ל כ א י ת א ך ג ו ב וית‬ ‫כארמון בית‪/‬״מלךאת־אךגכ ואת־ המלו‬ ‫מתם י• להםליח ׳‬
‫קי‬

‫חמםים וסתים לעזליה )עזריה‬ ‫א ך י א ועמיה ח מ ש י ן ב ב ר א מ ב נ י‬ ‫לגלןת‪ :‬ויגלה‬

‫מ ת כסיף נכ ל) )מלך מתם ה נ ה‬ ‫האריר‪-‬ז ועמו חמשיכם א י ש מבנ<‬
‫*ל• »לה<‪ 1‬נ ל ע ך א י וכןטליד־‪ .‬ו מ ל ! החות־והיו‬
‫כשנת םתים לפקח מלך מ ת ם ‪:‬‬ ‫ג ל ע ר ע וימתחו וימלך תחתיו‪:‬‬
‫יוסי נמח ו ש א ר פ ת ג מ י פכןרדה ו ב ל ך י ע ב ד‬
‫ה)' בנה את סעל בית יי' העלמ ן י‬
‫השעל הזה היה בק בית יי׳)בין‬ ‫ה א א ג ו ן כתיבין ע ל ס פ ר פ‬
‫ד ת ר ך ם ף פקחיה וכל־אשך ‪rft$‬‬ ‫דלכנ‬
‫?מגי‬ ‫הנס‪°‬כתובים על־םפרדברי הימים‬
‫בית המלך כמן םלאינז בלב׳ מא‪0‬‬ ‫פתגמי י ו מ י א למלכי י ש ר א ל ן‬
‫)מלימאתהמלןי מבית יי׳ )יבוא*‬ ‫ב ^ ג ת ח?‪2‬שין‬ ‫כאלמין כיתהמלך למלכי ישראל*‪.‬‬
‫ללך םעל הלצי בית המלך <מה‬ ‫את אלגכ ואת האליה‬
‫שאמר כי הנא בנה אית) הוסיף‬
‫ו ת ך ת י ן שנין ל ע ז ח ה מ ל ך ש ב ט א‬ ‫אחסיכ םארגוכ קלא כשנת חמשימ וישתש שנה לעזריה‬
‫ביבניקא) נפל)בנהי סהרי ס‬ ‫ך ב י ת י ה ו ד ה מ ל ך פ ק ח ב ר ד‪9‬ליד׳ו‬ ‫הממונה על כל חבל מלך יהודה מלך פקח בךרכליר־זו‬
‫שלמה כנה סער כק ביתי יבית יי'‬ ‫ע ל ישראל בשמרון עסרין'^גין ו‬
‫אלגוכ והאליה קרא ‪.‬על־יעזךאלבקמרון ^שךים ישנה‪:‬‬
‫כמיסאמ' )עילת) אסר יעלה כית‬ ‫ו ע ב ד ך ב י ש כ ן ך ם יי ל א ס ט א מ ן‬ ‫נכיר אחר יקלאיה)‬
‫'ל לסמי'‬ ‫אליה על נל ההםאלה ויעע* הרע בעיני יהורתילא ‪6‬ר'מד‬
‫יי'‪ :‬כימים ההם החל יי׳׳ אחל‬ ‫י ך מ ‪ $‬ם ב ר נבטךרוע‪: :‬ר־;‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ח ‪1‬‬
‫י‬

‫את‬ ‫סמתיגתס‪:‬‬ ‫ל ח ב גמלת) ׳ והנה חטאות ירבעם בךנבט אשר החטיא‬

‫ביומי פ ק ח מ ל ב א‬ ‫‪ .‬י ש י א ל ״‪.‬‬
‫קש עלמ פקת עם שני‬
‫ד י ש ר א ל א ת א תגלרת פלאסר‬ ‫בימי פקח מלך״‬ ‫אל) הסרים והמ עמן את־ישיאלנ‬
‫מ ל ב א ך א ת ו ר ו ש ב א ! ת עיון ו מ ת‬ ‫נ ם כן חמשים איס י ש ר ^ ל ב א ת נ ל ת פ ל א ס ר מלך‬
‫א ב ל ב י ת מ ע כ ה וית יג‪1‬ח וית ק ד ש‬ ‫מבני נלעלים כי לבני אשור רקח את ‪ -‬עיון ואת־אבל מ ת ­‬
‫|‬ ‫‪. . .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬״ •י־‬
‫‪T‬‬ ‫‪T > -‬‬
‫נלעל היה חבל ארנב‬ ‫&‬
‫זל‬
‫מעכת ואת־ינות וארת ‪ 2‬קךש וארת^‬ ‫סאחסיכ‪:‬‬ ‫מה‬ ‫לפי‬ ‫‪^$,‬‬ ‫‪r h‬‬

‫וית ה ע ו ר וית נ ל ע ר ד ־ ז וית ג ל י ל א‬ ‫‪h‬‬

‫‪V •V‬‬
‫ב ל א ר ע א ש ב ט גפתלי ו א נ ל נ ו ן‬
‫העור ואת־הנלעד ואת־הנלילה כ ל‬ ‫אכל‬ ‫עמן)את‬ ‫את‬ ‫)יקח‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫י‬

‫ומריר מ ך ך א הושע‬ ‫לאתור ו‬

‫י ל • ו׳‬
‫בית מעכה ואת ינוח ‪ h‬ארץ נפתלי ויגלם אשורה‪ :‬ויקישיר־״‬
‫־ל‬
‫נאתיןלס׳ ה נ ה זה‬
‫בר א ל ד ה על פקח ‪3‬ר ךמלידתו‬ ‫הושעבךאלר־זעלעוקחב{״׳‬ ‫היה נפי מ ה םאחםוכ קשר‬
‫ומחד״זי וקטליריז ו מ ל ך ת ח ו ת ו ה י‬
‫<זמ'ל‬
‫ת‬ ‫מ ה ס ז כ ל כספ׳ לה כי ךמליהו ויכהו _רמיתהו וימלך‬
‫ב ש נ ד ת עסךין ליו^ם ב ר ‪ /‬ן ז י ך ת ו‬
‫הנלת פלאסל מלך‬
‫א ס ן ל ה נ ל ה ללא)כני תחתיו בישנות עשרים ל י ו ת ם בן־‬
‫ו ש א ר ‪$‬תגכך פ ק ח ן כ ל ך י ע ב ר ה א‬
‫•ל‬ ‫)לגלי)לחצישככ! ה עויה‪ :‬ויתר דברי־פקח ו כ ל ־ א ש ר‬
‫א ג ו ן כ ת י ב י ן ע ל ס פ ר פ ת ג מ י יומיא‬ ‫•‪1-1‬‬ ‫המנסי ויביאם לחלח‬
‫ה כגני׳‬ ‫••‪j‬‬ ‫ז־‬ ‫ו••‬ ‫•‬ ‫‪x / t :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫בשגת‬ ‫למלכי ישראל ן‬ ‫וחמל והלא)נהל מזן ^ש*ה ה נ ם כ ת ו ב י ם על־ספר דברי‬

‫תךתיןלפקח ב ר ר מ ל ^ ה ו מ ל כ א‬ ‫)לפי שאלו המלימ המ‬
‫מ א ק א ש ו ל א מ ל בזה 'הימים למלכי ישראל‪:‬‬
‫ח ? י א ל מ ל ך יותבש ב ר ע ז י ד ת‬ ‫‪r‬‬ ‫־ ־‪r :‬‬ ‫ץ‬ ‫־י‬ ‫•‬ ‫‪V T -‬‬

‫המקים )יגלם אשולה‬

‫מ ל ך ש ב ט א דבית יהודה ן‬ ‫בשנת שתים לפקח ב ך‬ ‫ג בשנת סתים לפקח‬
‫ב ר ע ש ף ן ו ח מ ש שגין ה ו ו ת כ ד‬ ‫בן למליהו מלך ‪ J‬רמליהו מלך ישראל מלך יותס ב ך‬
‫ב‬ ‫מ ל ך ושית עשרי ^ ג י ן מ ל ך‬ ‫‪,‬‬ ‫בךעשרים‬ ‫עזיהו מלך יהודה‪:‬‬
‫‪%‬‬
‫יםלאלמלך מ ת ם ׳‬
‫ב י ר ו ש ל ם ו ש מ ם אמיה ירושאבת‬ ‫הסנית‬ ‫לל בלאס הסנ׳‬
‫כי בלאםסנתחמםים וחמש שנה היה במלכו ושש־עשרה‬
‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v :‬‬
‫י•‬ ‫•‬ ‫י ! "‪J‬‬ ‫‪: T :‬‬ ‫‪JT T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫י י "‬ ‫‪T j‬‬

‫ו ע ב ד ך כ ש ר כ ן ד נ ם יי‬ ‫ע ר ו ק ״‪,‬‬ ‫)שנים לעזליה מלך ישנה מלך ב י ר ו ש ת ם וישם א מ ו‬

‫; "‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• |‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫פקח ומת עזליה כ‬
‫‪•AT‬‬ ‫‪IV-‬‬ ‫‪T‬‬

‫ככלךעברעזיךז אבוה^עב‪0‬‬ ‫‪:‬‬

‫ויעעז הישר‬ ‫ירושא בת־ערוק ‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫בסנה ההיא‪ :‬בימים‬
‫ל ח ו ד ב מ ת א ל א ^ ט ר א עוד כען‬ ‫״*‬ ‫ה ה ם החל יי׳ להםליח לה אבץ ע^ה ״‪.‬‬
‫בעיני יהוה כ כ ל אשר־עשדת עזיר־זו‬
‫ע ם א מ ך ב ח י ן ומסקין בוסמ^א ע ל‬ ‫כיהיל׳לצק׳ לללנלות‬
‫ב מ ת א ה ו א ב ג א ית ת ר ע בית‬
‫סרו‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫הכמות‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫ה‪:‬‬ ‫‪4‬‬
‫עש‬ ‫אביו‬ ‫ביהילה או לסלח וזה‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫> ‪IT‬‬
‫»‪-‬‬ ‫‪V,• T‬‬ ‫־‬ ‫|‬
‫״‬ ‫‪J‬‬ ‫״‬ ‫}‪T‬‬

‫יגגטע‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫מתם‬ ‫היה אחלי מות‬
‫ושאר‬ ‫נסיער' מ ק ך ש א ך ע עלן&ה ‪1‬‬ ‫כי בימי אחז נ ת ח כ מ עור ה ע ם מזבחים ומקטרים בבמות‬
‫פתגמי יותם ןכל ך י ע ב י ה ל א‬ ‫‪:‬‬ ‫אלה המלכים על י הוא בנות ארת־שער ביות־ןהוות‬
‫אגון ^תיבין ע ל ס פ ר פ ת ג מ י י ו נ ן א‬ ‫ויתר דברי יותס וכל־‬ ‫ימםלם מפני לוב לז העליון‪':‬‬
‫ל מ ל כ י ד ב י ר ת יהודה ו‬
‫משאי אחז כמו ש‬
‫שנתכאד כספל ל ה אשר‪°‬עש‪4‬ה הלוא־הם כ ת ו ב י ם על־‬
‫ביו‪9‬ייא ה א ג ו ן ש ר י יי‬
‫מסרה‬ ‫והם הכו כ ה מכה נ ספר דברי הימים למלכי יהוךה‪:‬‬
‫ל נ ר א ה בדביתיהורד־ז ךזניןמלכא‬ ‫נל)לה ואחר זה המ‬
‫יותסתניינא דדברי הימים‪:‬‬
‫ך א ך נ ם ןית פ ק ח ב ר ך מ ל י ה ‪1‬‬ ‫נטע‬ ‫‪i‬‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫בימים‬ ‫צרים על ירוסלם ולא‬
‫אשרעשהו׳וסימ׳עמרי׳‬
‫אחזיהו ׳ יהזאש ׳ י ו ת ם ׳ אחז׳‬ ‫ו‬ ‫ו ש כ י ב ייותם ע כ ם א ב ה ת ו ה י‬ ‫ךציןמלך‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪a‬‬ ‫להשליח‬ ‫יה‪1‬ה‬ ‫חמל‬ ‫יכל) להלחם כי‬
‫כעיר ח ד ד בסי'‬ ‫אמק ‪:‬‬ ‫אמר‬ ‫הסי על יהול׳ולא‬
‫ן א ת ק ב ר עכש א ב ה ת ו ה י ב ל ן ך ת א‬ ‫ארס ואת פקח בן־ךמליף‪ :‬ה^כב‬
‫דסםיכי וסי' וישכב שלמה י‬ ‫בשנת שבע‬ ‫״ ‪,.,.‬״״‬ ‫‪9‬‬
‫דנסל‬ ‫להשחיתו‪:‬‬
‫ת‬ ‫ך ד ו ד אבוהי ו מ ל ך אחז בריה‬ ‫עם־אבתיו‬
‫שנת^י‬ ‫ויגןבר‬ ‫עם־א‪11‬תיו‬ ‫י‪1‬תס‬
‫דשכב אסא ׳ דשכנ יהוש&ס י‬ ‫עסךי^ניןלפקחברך^המלך‬
‫״‬ ‫־ י־ י‬ ‫"י‬
‫שלמה‬ ‫ב ‪t‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬
‫א תחתיו‪^:‬‬
‫וישכב יותס;‬ ‫תחותוהי \‬
‫א ח ז בר יותם מלך ך ב י ת ; ה ו ר ה ו‬ ‫ת‬ ‫בנ‪1‬‬ ‫אחז‬
‫שנה לפקח בן־ךמליהו מלך‬ ‫וימלך‬ ‫אביו‬ ‫עשרה דור‬ ‫בעיר‬
‫א ^ ב ך י ו ת ם מלך יהודה‪:‬‬
‫‪Hh‬‬ ‫‪3‬‬ ‫נ‬ ‫גל‬

‫‪1‬‬
 ‫רעד‬ ‫מלכים ב יו‬
‫)יגלה קילה ׳ את העם אסל בה הגלה למליינה ששמה קיר‪ :‬על בא ׳ לפני בא המלך מדמשק ׳ זאת מזבח הכחשת)יקלב לגז׳ ׳ אי אצסד לומר מ‪/‬כח הנחפת שעשה מ&*‬
‫שהלי נגנז לאי אפםל ללמד מזבח אבנים םעםה םלמה לקלאל בלבלי הימים מיבח הנחסת סהלי אי אפסי לקלט מזלית לזיית אלא אם ק הולסו להלי שנינו אש ס י מ ה בימי‬
‫קלמה לא נסתלקה מעל המזבח על שבא מנשה לסילקה סהלא הלס את המזבח כחל סמצינל באגדת חלק אין לי לפלס מזבח זה אלא ככילללת ומכונות סל נחםת םהי)‬
‫‪5‬לכי מזבח להמ אצל המזבח הקלש וכשעשה אחז את המזבח לעז סילק את הכילל להקליבל לצל אחל מאת פני הבית סלא להפסיק כין המזבת שעשה לבין בית יי׳ דתן אות<‬
‫אצל מזבח הקלם צ‬
‫צפונה ומכינו שפירש)‬ ‫העבות ט כתיב כן בליש׳ בקריאה וסי׳ וילך נדרך מלכי ישראל דאחז למלכים ׳ וילך בדרכי דאחז דדברי‬
‫רכלתינלללגמתו כמס׳‬ ‫הימים ׳ נם כל שרי הכהנים ׳ יען אשר עשה מנשה ׳ ויםר יאשיהו את כל ׳ הנשוב להפר מעותיך ׳ ואשלח‬ ‫ריק‬
‫סב׳)יבא) ויעמלו אצל‬ ‫אליכם דירםיה ׳ רתר דברי יהדקיפ ותעבותיו ׳ כתעכותיהם לכנעני; כל אילין קדמאי תעבזת כתיבן חס ו׳‬ ‫א ת אילת לארם׳ שכבל לקחה'‬
‫מזכח הנחםת מי היה‬ ‫עזליה מלךיהולה ‪ :‬וינשל את‬
‫א מ ל להם התחילו‬ ‫בן־ע&רים ישנה אחז במלאנו ושיש־‬ ‫ב ר עשרי? ׳שנין א ח ז כ ד מ ל ך ושית‬ ‫היהילים מאילות ׳ זהו אילת‬
‫ממקל'שאומדן שילה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫^‬ ‫עסךי‬ ‫כי כן היתה נקלאתאילת )אילות‬
‫לפני הרי כאן לכלי‬ ‫עשרה 'שניה מלך בירושלם ולא־‬
‫ע ב ד ד כ ש ר ק ר ם יי א ל ה י ה ב ד ו ד‬ ‫)פיל)ס‬ ‫וכן כלכלי הימים אילות‬
‫שיל של נחשת קלא<‬ ‫עשה הישר בעיני יהוה אלהיו כדוד‬ ‫)ינשל כמו)נשל מים לכי׳ מפניך‬
‫לנקל‬ ‫ואזל ב א ו ר ח מ ל ב י‬ ‫אבוהי‬
‫מזבח׳•‬ ‫וילך בדרד מלכי ישראל‬ ‫אביו‪:‬‬ ‫בנ‪1‬ע‬ ‫ד‬ ‫מנין נימםין )שילוח ‪ 1‬ואלומים‬
‫‪A-‬‬ ‫‪• :‬י‬ ‫•‬ ‫‪J-‬‬ ‫_ ־ ‪:‬‬ ‫‪v V‬‬ ‫•‪1'.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫כס<ע‬ ‫ב‬
‫‪-‬־•־•• י‬ ‫י ש ר א ל ואף י ו ת גנריה א ע ב ד‬
‫•ו‬ ‫‪T‬‬
‫כאל אילות ׳‪ .‬כתיכ אלמים לפי‬
‫שמלך אלם לקחה ועל יל) יםכו ו נ נ ו ך א כ ת ו ע ב ר ת ע מ מ י א ך ת ר י ך ‪u‬׳ ל< בליש ונס את־בנו העביר באש בתעבורת‬
‫ה ג ר ם אשר הוריש יהוה אתם כפני‬ ‫י י ‪ :‬ת ח ו ן מ ן ל ן ד ם בגי י ש ר א ל י‪,‬‬ ‫האלומים וקלי אלמים כללת כי‬
‫רלבג‬ ‫בני ישראל‪ :‬ויזבח ויקטר בבמוות‬ ‫ורבת ןאסיק בוסמין ע ל ב מ ת א‬
‫לבני אלום היתה כמו שפילםנו‬
‫למעלה ‪ 1‬הקלמים עלי׳ תואל‬
‫‪J‬‬ ‫ו ע ל ך מ ת א ו ת ח ו ת כ ל אילן ע ב ו ף‬ ‫ויגלה קילה׳‬ ‫בפלס טובים‪:‬‬
‫וינשל א ת היהודים‬ ‫ןעל־הנב^ות ותחתכל־עץ רענן אי‬
‫מאילות ׳ ל ל שככל‬ ‫ם‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ךצין‬ ‫םליק‬ ‫נ^כן‬ ‫ן‬ ‫העם אשל בה הגלה אל קיל וקיל‬
‫השליכם ונרשם מסם‬
‫י‪5/‬לרת ךצין מ ל ך א ך ם ופקח בן־‬ ‫ופקח בר ךמל;ה מ ל ב א ךישךאל‬ ‫היתה מאםול הוא םאומל עמום‬
‫והלא אילת סכנה ע‬ ‫רמליותו מלך־ישראל ירושלם‬ ‫ל י ר ו ש ל ם ל א ג ח א ק ר ב א וצרו ע ל‬ ‫‪ .‬הנביא יגל< עם אלם קילה אמל‬
‫ל אל אחז •ל למלחמה ויצרו על־אחז ולא יכלו עזריה כמו שקדם ‪5‬‬ ‫*‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪TTI:‬‬ ‫‪T T - S‬‬ ‫יי׳־‪) .‬יקלכהמלךעל המזבח׳‬ ‫‪• t t‬‬ ‫•‬

‫לל‬ ‫א ח ז ו ל א יכילו ל א ג ח א ו‬ ‫פועל מצא וזה לכל) מן הקל מצא‬

‫הקומים עלי‬ ‫‪T T - :‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪t‬‬

‫הקמים עלי! דגלי*‬ ‫בעת ההיא‬ ‫להלחם‪:‬‬ ‫ב ע ך ג א ה ה י א א ת י ב ךצין‬ ‫קלכנותיו‬ ‫לל הקליכ על המזכח‬
‫קירה ׳ רל שהגלה‬ ‫השיב רצץ מלך־ארם ארת־אידות‬ ‫דקלכ‬ ‫יהיה‬ ‫)העלה עולותמ או‬
‫מ ל ב א ך א ר כ ם ‪ :‬ת א י ל ת לאךכמ‬
‫ה ע ם אשר בדמשק‬ ‫על‬ ‫ויהיה‬ ‫כמשפנ‪1‬ו‬ ‫פועל שמל‬
‫כן אוריה‬
‫מאילות‬ ‫את־היהורים‬ ‫וינשל‬ ‫לארם‬ ‫•ל‬ ‫ו ת ך י ך ‪ :‬ת יהוךאי מ א י ל ת ו א ך כ א י‬ ‫המזבח כמו אל המזכח ק ל כ הו׳‬
‫בעצמן אלהמזכח )העלה עלמ‪:‬‬
‫)את המזכח הנחםת אשל לפני‬
‫יי׳׳ סמיך עם ה א היליעה‬
‫ןלך־א׳‬
‫המלך אחז מדמשק חל‬ ‫ע ב ד ך ו ב ר ך ^ נ א ס ק ופרוקני מ»ד בי*'ל‬
‫)כמיה) הממלכות כנען)הוא‬
‫עדםכאםר בא מצא‪% 5‬‬ ‫ז<‪ bp 7‬עבדן‪ :‬יבנןכ אני עלה וחושבני מכף‬ ‫המזבח סעסה שלמה כמו ש‬
‫מ ל כ א ך א ך ב ם ונ?ד מ ל כ א ך י ש ר א ל‬
‫כנוי •״ ואת מזבח‬ ‫ה‬ ‫מלך־אךם ומכף מלך ישראל‬ ‫שפילשתיבבנק הכית אמל שזה‬
‫‪,‬‬ ‫ךלןמו ע ל י י‪ .‬וגסיב א ח ז ‪ :‬ת ב ס פ א‬ ‫המזבח נתן אותי עם המזב אסל‬
‫הנחשתאסר לפני יי ׳‬
‫לפני יי׳)פילעם דקלב מאת פני וית ך ה ב א ד א ש ת ב ח ב ב י ת מ 'ל»על הקיומים‪/‬ןלי‪ :‬רקח אחז את־הכסף‬
‫רלםזה המזבח שבנה‬
‫אוריה היה בחצר ה‬ ‫ואת־הזהב ה נ מ צ א בירת יותוות‬ ‫מ ק ך ש א דיי ובאיוצךי ב י ת מ ל ב א‬ ‫הבית הקריב זה המזבח ממזבח‬
‫‪T‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪:v‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫‪T‬‬
‫הכהנים עם מזבת ה‬ ‫פני‬ ‫הנחשת שהיה בעזרה א ת‬
‫ןשךר למלבא ךאתור שוחךא ן‬
‫הנחסת אשר לפני יי׳‬ ‫למלך־‬ ‫ויישלח‬ ‫המלך‬ ‫בית‬ ‫ובאצרות‬ ‫הכית‬ ‫הבית הקריב זה מתל לצל‬
‫וכןביל מגיה מ ל כ א ך א ת ו ר וסליק‬ ‫יי׳‬ ‫בית‬ ‫ונתן אותו כין המזכ׳ובק‬
‫שבנה שלמה והיה זה‬ ‫וישמע אליו מי‬ ‫אשור שחד‪:‬‬
‫ואחךד־ז‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫על ילך המזבח למצפון‪:‬‬
‫המזבת השני יותר ה‬ ‫אשור רעל ‪ 9‬מלך אשור אל־ךמש?ן‬
‫קרוב אל פני ההיכנ‬ ‫וירת‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ךי‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ואגלי‬ ‫ויצוהו‬
‫‪ •V‬ל‬
‫כאלו היה מבין המזכה‬ ‫ויתפשה וינלה קיררה' וארת־רצין‬ ‫ואזל מ ל כ א א ח ז‬ ‫ךצין ך!טל \‬
‫ומכין בית השם ‪h %‬‬ ‫וילך המלך אחז לקראת‬ ‫המית‪:‬‬ ‫ללןךמורת ת ג ל ר ת פ ל ^ ס ר מ ל כ א‬ ‫מסרה‬
‫‪1‬‬

‫שלא ה י ה מכוון לפני‬ ‫קדמ׳ ונ׳ מ? דםיל וסי׳ הכה בכפך‬

‫ת נ ל ת פלאסר מ ל ך א ש ו ר דומשק‬ ‫ך א ת ו ר ל ד ו מ ש ק וחזא _ית מ ך ב ח א‬
‫י כתועבות המיס דםנשה בדברי‬
‫הכית אבל אצל ירך‬
‫המזכח צפונה היה‬ ‫דךא ארת״המזבח אשר בדמשק‬ ‫ךי ב ד מ ש ק ושדר מ ל כ א אחז לות‬ ‫הימים י ושארא תועבת כתיב חם׳‬
‫אוריה כ ה ג א י ר ת ד מ ו ת מ ך ב ח א‬ ‫ז בתרא ‪ :‬י״ז מלק בקריאה דלא‬
‫ואפשר ששמהו לפאת‬ ‫דשלח המלד אחז אר־אוףה הכוהן‬
‫צפק להיותם עובדים‬ ‫ר\ז טקיסיה ל כ ל עובדוהי \‬ ‫מפקייא׳וליתלהק זוג וסי׳ שלרתך‬
‫לצבא השמי׳ והכוכבים‬
‫את־ךמות המזבח ואת־תבניתו לכל״‬ ‫יתן את שלתך אשר שאלת ׳‬
‫ובגא אוריה ב ה ג א י ו ת מ ר ב ח א‬
‫הצפוניים ה ם היותר‬ ‫רבן אוריה הכהן את־‬ ‫‪T : « -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‪:‬־‪T‬‬ ‫״ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ליי׳ לאכל על הדם׳‬ ‫חטאים‬
‫כבל י ש ל ח מ ל ב א אחז מדמשק‬ ‫ותורני חיל למלחמה דשמואל ׳‬
‫חזקים בפעולותיהם‬ ‫המזבח כ כ ל אישר־ישלח המלך אחז‬
‫‪T T‬‬ ‫‪IV‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‪T T‬‬ ‫־ ‪T :‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪T I‬‬

‫בזה העולם לפי מ ה‬ ‫כ ן ע ב ד אוריה ב ה ג א ע ד ך א ת א‬ ‫להשו גלים נצים דספרא׳ וירפו‬

‫מךמ^יק כן ןשה אוחה הכהן עד־‬ ‫המים עד היוםהזה׳ פלסר‬
‫שסלר השי מענינם‬ ‫ואתא‬ ‫מלבא אחז מדמשק ‪x‬‬
‫ויבא‬ ‫בוא המלך־אחז מדמשק‪:‬‬ ‫יגקל‬ ‫וישלח אחז מלאכים׳ פלנסר‬
‫ולזה תמצא פעל &‬
‫‪>+-‬‬ ‫• • ׳ ! י ו‬ ‫‪.‬־‪,‬׳•!י ‪ 1‬ז ז י‬ ‫י‬ ‫מלבא מדמשק ו ח ז א מלכא ירת‬ ‫ויער אלהי ישראל׳ מלו ברב‬
‫השמם מתל חזק כ‬ ‫;‬ ‫י‬

‫המלך מדמשק ר ך א המלך אות־‬ ‫מ‬ ‫מ ך ב ח א וכןךיב מ ל ב א ע ל‬ ‫רכלתךמלו׳ נשו לשואעריך׳‬

‫במזל)תהצפ‬ ‫ואסיק‬ ‫מ ך ב ח א ואסיק ע ל ו ה י ‪x‬‬ ‫וגשו את כלמתם ׳ משתו יגורו‬
‫'ןהנה‬ ‫המזבח ויקרב ךזמלך על־ךתמזלס‬ ‫אלים ׳ הסורים כי מבית הסורי׳׳‬
‫י ת ע ל ת י ה ו‪:‬ת מ ג ח ת י ה וגסיך יר־ז‬
‫ו_‪/‬על ןליו‪ :‬ויקטר את־עלתו ואת־‬ ‫השפות את שער הניא החזיק׳‬
‫נ ס כ י ה וזרק י ת ך ם ג כ ס ת קוךש^א‬ ‫קרוא אני קרוא לה ׳ שריית כל‬
‫מנחתו רסך א ת ־ נ ס כ ו רזךק ארת־‬ ‫ךי ל י ה ע ל מ ך ב ח א ‪ x‬ד ת מ ך ב ח א‬ ‫אלה אנשי מלחמה בדה׳ קראים‬
‫ךם־השלמים אשר־ךועל־המזבח‪:‬‬ ‫ד ג ח ש א די ק ד ם יי וקריב מ ן ק ד ם‬ ‫משה ואהק בכהניו ושמואל‬
‫‪1‬את המזבח ך־זנחשרת א ש ר לפני‬ ‫!‪TIT‬‬ ‫״‬ ‫‪••IT :‬‬ ‫‪•n‬‬ ‫‪TIT:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫•‬ ‫בקוראי שמו קראים ‪ :‬מאת פני‬
‫ב י ת א מבין מ ך ן ח א ומבין ב י ר ת‬ ‫ח׳ בקרי׳ וסי' מאת פני יצחק אנין י‬
‫;הוות ויקרב מארת פני הבןרת מבין‬ ‫דנרשאתסמאתפני פרעה׳‬
‫מ ק ר ש א דיי ו י ה ב יתיה ע ל ש ד א‬
‫ותמזכח ומכין ביות יותוות‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ T‬״‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:1:‬‬ ‫‪-‬‬
‫קרבו שאו את אחיכם סאת פני‬
‫ך מ ך ב ח א צ פ ו ג א‪x‬‬ ‫הבית ׳ ו צ א השטן סאת פני יי׳;‬
‫אתו על־ירד המזבח צפונה ן‬ ‫ופקיד‬
‫תכח‬ ‫ו‬
‫רדס‬ ‫מלכים ב ‪r‬‬ ‫רש׳‬
‫ויצוהו המלך אחז ׳ כתיב בליל לקלי בלא ליל להכתיב היא כמי )תלאה) את הילל‬ ‫לבקל ׳ לפלקים לכשיעלה כלבי לכקרי‪ :‬את המסגרות המכימת איצטבלאות‬
‫)ענק אחל היא הכתוב )הקלי‪ :‬על המזבח הגליל׳ זהל המזבח שעשה )אמל‬ ‫שהמכינית עסייית עליהם כמי םנאמל יזה מעשה המכונית מסגרות להם‪• :‬‬
‫שיהיה היא עקל)מ‪,‬כחיי׳ כטפל לי וזהו שאמל יהיה ל) לבקר כלומר לפעמים‬ ‫מיסך הסכת ׳ גג אהל עםלי לצל לשכת תחתיי כעזלה ביום הםכת‪ :‬יאת מבוא‬
‫את המסגרות המכונות׳ סמיך עם ה א הידיעה‬ ‫עליו‬
‫ולהעלותי ׳‬ ‫י‬ ‫כשארצה ׳לבקרו‬ ‫׳‬ ‫בית המלך ׳ סהיה בא בל מביתי לבית יי׳ ללך החין הסב איתי כמקים הצנע מפני‬
‫כמ‪ 5‬המזבח הכחשת לפיל)' ק ק‬ ‫‪• .‬‬ ‫המלך אסור סלא <‬
‫המסגרות המכינית שהיו ס‬ ‫וכל דם ד׳ בקריאה וסי׳ חקת ;מלם לדרתיכס בכל משבתיכם ׳ונל דם לא תאכלו בכל משבותיכם׳ רצו המלך‬ ‫יחמיל אותם הכלים‬
‫סיגלית הכיולות בתוכן וקצץ‬ ‫אחז ב׳ בפסוק; לבקר ב׳ בקריא׳ וסים׳ ולזבח הנחשת יהיה לי לבקר ׳ ואחר נד חם לבקר‪:‬‬ ‫וגס את המביא הסב‬
‫איתן מסגלות והסיל הכיילות‬ ‫שמא יצטרך להחבא‬
‫וכןהיםהילילמעל הבק׳ ה נ ח ^‬ ‫ופקיד מ ל כ א א ח ז ית אוריה כ ה נ א‬ ‫ד ב י ת ב ^ ׳ ' ב ‪ 0‬כ ת ט ו ר ע י ה ו המ^ך״אחז את־אוריה הכהן !יניה‬
‫• ‪T‬‬ ‫‪- T T‬‬ ‫־}‪.‬‬ ‫־ "‬
‫ונתן איתי על מרצפת אבנים וכן‬ ‫־‪:‬־‪T‬‬
‫‪P‬‬
‫ת‬ ‫‪:‬‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫כ׳‬ ‫"‬ ‫יי'*‪'1‬‬ ‫‪T‬‬
‫*‬ ‫״ !‬ ‫'•{"‪:‬‬ ‫שתי' עםלה לאחז יגי׳ י‬
‫הכילר נתן על מרצפת אכנים ו‬
‫ובאמרי את הכיור היא םם כלל‬ ‫ע ל ת צ פ ר א וית מ נ ח ת ר מ ש א וית‬ ‫לאחזר לאמר על המזבח הגדול הקטר את‬ ‫א‪ ^ 7 D , h ,‬ר ס מ י‬
‫הושע כשנת יכ‬
‫‪- :‬‬ ‫‪T : -‬‬ ‫• ‪T :‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫־ ‪• » :‬‬ ‫יי *‬
‫כיעשלהכילללתהמ)אחר שאמי‬ ‫ואת־‬ ‫העךב‬ ‫ואת־מגחת‬ ‫עלת־־הבקר‬ ‫ד׳לאחז‬ ‫שהרי כשנת‬
‫>>לת מ ל כ א ד ת מ ג ח ת י ה ןית ע ל ת‬
‫המסגללת המכונית ילעני כי על‬ ‫ומלך‬ ‫פקח‬ ‫ה ל נ את‬
‫הכיללל׳ א מ כ ן כי אם אמעל כילל‬ ‫ב ל ע ס א ך א י ע א ומנךותהון ו‬ ‫עלות‬
‫ונסכיהם‬ ‫ואת־מנחתות םואת‬
‫הארץ ו מ נ ח‬ ‫המלך‬ ‫כל־עכם‬ ‫‪8/‬לת‬
‫תחתמ וכשתכלוק כ‬
‫אחל לכלל לא היה אלמי המכלנית‬ ‫‪ WP7‬ונסכיהיון וכל ך ם ‪ £‬ל ת א ו כ ל ך ם‬ ‫‪ •IT T i-•• T- ~T T‬־ י‬
‫ל‬ ‫בשנות פקח תמצא כן‬
‫כי אם המכלנה יכל זה סעסה‬ ‫ו כ ל ־ ת ם עלה וכל־דבם־זבח עליו ב׳ אשי נ כ ס ר ת ק ו ך ש י א ע ל ו ה י תזך‪,‬ק‬ ‫ונס אי א‪:‬ש׳ לומ׳ שלא‬
‫לא עסה אלא ללך כזיון והכעסה‬
‫תזרק ומזבח הנחשת יהיה־לי לבקר ע*ה משה ו מ ך ב ח א ך נ ח ש א יד־וי לי לבקןרא;‬ ‫מלך אלא תשע שנים‬
‫כמל שעשה מן המזכח נ כ וכמו‬ ‫שהרי מלך משנת א‬
‫ועבר אוריה כ ה נ א כ כ ל ךפלןיד סככה את הנליתיכמל שסגל ר‬ ‫אלבע לאתז על שנת ‪ :‬רעש אומה הכהן כ כ ל אשריצוות‬
‫ללתיתכיתיי׳כלי סלא יכנס םם‬ ‫מ ל ב א א ח ז \ וכןצץ מ ל ב א א ח ז ‪ :‬ת‬
‫שם לתזקיהו שנלכלה המלך אחז‪ :‬רקצץהמלךאחזאת־‬
‫אלס להקליכ יעסה מזכחי׳ בכל‬ ‫גךגפי בסיסיא ו א ; ך י מ ג ה ו ן י ר ת‬
‫פנה כיליסלם כמו םאימר כלה‬ ‫שומליןהיייותל משם המסגרות המכנות ויסר מעליהם‬
‫ביורא וית יניא א ח י ת מ ע ל ת ו ר י א‬ ‫עסל' שנהומהתלמול‬
‫ומתחלהסם המזכחסעסה לפני‬ ‫ואת־הכיר וארת־הים הורד מעל *‪OPW‬׳‬ ‫לומל ם׳ שנים משמלל‬
‫״ ־ * ין כנביאי' ד נ ח ש א ד ת ח ו ת ו ה י ויהב יתיה ע ל‬
‫מזבת יי'יעסה איתו עקד ומזבת‬ ‫י‬
‫‪,‬‬
‫״יי ־‬ ‫‪:‬‬
‫י•‬

‫ד ת טגןוס‬ ‫ל נ‬
‫הבקר הנחישות אישר תחתיה ויתן ‪'• $‬ל מיהן ר צ פ ת אבגיא ן‬ ‫במלך אשור כך שנויה‬
‫יי׳ טפל ל) )כאסר הכעיס עלל‬
‫—‬ ‫‪TH"j1!:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫‪' J‬‬ ‫אפשל‬ ‫בסלרעולם ־ואי‬
‫‪\ -l/TT‬‬ ‫‪: -‬‬
‫הסתית כלי בית האלהים לפנל‬ ‫ש ב ״ ת א ךי בגו ב ב י ת א ד ת מ ע ל נ א‬ ‫קי‬

‫•ל‬ ‫אתו עלמרצפת אבנים ‪ :‬ואת מיסך‬ ‫שבשנת'יבלאחז‬ ‫לומל‬

‫הללתית סלא יכנס אדם שם!‬ ‫ך מ ל כ א בךאד־־‪ .‬א ם ה ר ל ב י ר ת מ‬ ‫התחיל למלול שאם‬
‫אשל תחתיה׳ זכל הים בלםק‬ ‫השבת אשר־בנו בבית ואת־־מבוא ל תלעי'‬
‫ר‬ ‫מ ק ך ש א ך;י מ ן כ ן ך ם מ ל כ א‬ ‫כן תמצא את שני מ‬
‫נקבה ובסאל מקימי׳ לסין ז כ ר ‪:‬‬ ‫זג בל‪1‬ע‬
‫ז‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫פתגמי‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫כס׳ ‪'9‬‬
‫יהודה‬ ‫ביות‬ ‫הסב‬ ‫החיצונה‬ ‫המלך‬ ‫כימי‬ ‫מ ל ח חמש שנים‬
‫'מלצפת אבנים‪.‬׳ כמי לצפת בהט‬ ‫‪. AT :‬‬ ‫ר י‬ ‫~ י•‬
‫‪T‬‬ ‫• } ‪• T‬־‬
‫‪T‬‬ ‫• ‪-‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫״ ‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫אחז ושש שנים כימי‬
‫ושם וקרק׳ ההיכל לא היה מלצפ׳‬ ‫ד ע ב ר ה ל א א ג ו ן כתיבין ע ל ס פ ר‬
‫אכניס כי אם מציפה זהב היה‬
‫חזקיהו הלי אחת ע מפני מלך אשור ‪ :‬ויתר דברי אחז‬
‫פ ת ג מ י יומיא ל מ ל כ י א דבית י ה ו ד ה ן‬
‫מלוקע על נסלים םל אלז אלא‬ ‫עשלה)כאן הוא אומר אשר עשה הלוא־הס כתובינם על־‬
‫וישכיב א ח ז ע ס א ב ה ת ו ה י ו א ת כ ב ר‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪11-‬‬ ‫‪ S T‬־‬ ‫‪R‬‬
‫‪M‬‬‫‪J)1‬‬ ‫שנת ‪.‬‬
‫•‬ ‫תסע לא היזכל‬
‫מרצפת אבנים לל שה?א עסה‬
‫להם מרצפות אבנים במקים ה‬ ‫ע כ ם א ב ה ת ו ה י בגןךתא ךךור ו מ ל ך‬ ‫יהודה‪:‬‬ ‫למ^כי‬ ‫הימים‬ ‫דברי‬ ‫ספר‬ ‫אלא‬ ‫שתי׳עםל׳לאחז‬
‫‪|T‬‬ ‫^‪\• T-‬‬ ‫‪/' :‬‬ ‫•‬ ‫"‪TV‬‬
‫לעניק מקלא םל א‬
‫המכינות; ^ ל א ת מיסך השבת׳‬ ‫וזזקיה בריר‪ ,‬תהותוהי}‬ ‫אחליו עליו עלה ‪ P‬כ וישכב אחז עסיאבתיו רקבר ע ם ־‬
‫כתיב בייל יקל* בימ יאתל היא‬ ‫ב ש ג ת ח ך ת י עסרי ל א ח ז‬
‫וםרםי יסך‪ .‬מעניין סכך שנים‬ ‫םלמצאסר ונו׳סכםנת א אבתיו בןןר דוך וימלך חזקיהו בנו‬
‫מ ל ך ש ב ט א ך ב י ת ןהודד־ז מ ל ך‬
‫שרשי' וענק אח ד ת טיקיס שבתא‬ ‫יכ לאחז עלה סנחריכ תחתיוג‬
‫)במקצת נסהאי׳ית טקס מלבחא‬ ‫י‬ ‫הושע בר א ל ד ה בשירון ע ל‬ ‫על הוסע והגלה לאיתן‬
‫לאחז‬ ‫בשנות ש ת י ם עשרות‬
‫בישמרון״על^ישראלתשעשנים‪:‬‬ ‫)כן‬ ‫ע כ י יזילק‬ ‫& כ‬

‫לשבתי יעניני בכיין שעש) לאנשי‬ ‫ועבד‬ ‫ישראל ת ש ע שנין!‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T :‬‬
‫ת‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫הושע בד י‬
‫ר‬ ‫מלך *־׳‪.‬־‬ ‫יהורדת * "‬ ‫״‬ ‫מלך‬‫י י‬ ‫שנית כסלל עולם‬
‫המשמר להסית תחתיי יבפמכו‬ ‫ד ב י ש ק ר ב ם יי ל ה ו ד ל א ב מ ל כ י‬ ‫‪$T‬‬‫־־ ־^ ' י ~ ;‬ ‫‪ T‬־מ י‬ ‫‪F‬‬ ‫‪A‬‬ ‫ן כ»‬ ‫»‬ ‫‪..‬‬
‫‪V J‬‬
‫לא‬ ‫ע בעיני ןקזז ר ק‬
‫איתי לשכת נראה כי למשמר‬ ‫‪•• : - :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T:‬׳‪T‬‬ ‫‪ :‬־‬

‫הייצ' עשי איתי שהיה יוצא כשכת‬ ‫י ש ר א ל דהוו ק ד מ ו ה י ‪x‬‬

‫י^י׳ ייעל אלהי יםל!‪ 1‬ישראל אשר היו לפניו‪:‬‬
‫)היו פנייים יק העבילה מאיתן‬ ‫‪:‬‬
‫‪TIT:‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫{‬ ‫‪1‬‬

‫א ת ח ח פיל מלך אסיר‬

‫עלוהי‬
‫היום והיו מ ש ב י ן כ ם ע ל פמת‬ ‫‪.‬‬ ‫ייזגלס ללאיכני ולגלי‬
‫ו‬

‫אבל נלאה שסתר איתו את‬ ‫היים שהיי הילכים להם ולא אמל מה עסה בי‬ ‫זמן‬ ‫לא פילם כאיזה‬
‫מלעיל )ההא ניספת כהא הםעלה החללה‬ ‫מביא ה?ילך‪ :‬החיצינה ׳‬ ‫לפקח‬ ‫עסלי'‬ ‫כשנת‬ ‫הסבטיס‬ ‫עשל׳‬ ‫גלו‬ ‫גלמת‬ ‫שלש‬ ‫היה‬ ‫לאחז‬ ‫יכ‬ ‫שבשנת‬ ‫ילאן פילם‬
‫והיא סמיך למה שאמל שהגליל הכמל גהים ק היריל זה המסך ייסתר איתי‪:‬‬ ‫ויגלם‬ ‫נפתלי‬ ‫אלץ‬ ‫ואת‬ ‫לן‬ ‫ואת‬ ‫עיון‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫אשור‬ ‫מלך‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ויך‬ ‫למעלה‬ ‫םכתיכ‬ ‫כמי‬
‫)היא כמי החצק והיםיב מכיא ביתו שהיה מחין הסב אותו בית יי׳ ולא היו נכנסין ב;‬ ‫אשזלהיזההיהשנתהאלכע לאחז שהם שמונה שנים ובא עליהם שכת ״יכ לאתז‬
‫אלא ללךביתיי׳ להשגב בי מפני מלך אשול‪ :‬כשנת שתים עשלה׳)הלא מלך‬
‫כשנת אלכע לאחזילפי החםבין כמג שכתבמ למעלה)אמל בסלל עולם שני׳ למלמ‬
‫אכל היא מלך מסכת אלבע לאחז על שנת שש לחזקיהי יכםנת יכ לאחז שהיא שנת‬ ‫‪.‬‬ ‫י׳־׳‪-‬׳!—‬ ‫יזהו שנאמל כעת הלחשין היקי• ״׳׳‬
‫שמנה להיסע מלל כמלך אסיר ימסנה שמרל כה על סיף מלכיתי ט׳ שנים! לק לא‬ ‫הגלה אלא שני השבטים אכלהאחלון הככיל טיאט את הכל כזה שהוא מככל‬
‫כמלכי יםלאל אסל היל לפניל׳ אמלל םהעכיל כל איתן פלדסאגת שהישיכ ילכעם‬ ‫א ת הכית ומכל מקו׳ לפי החסכון שכתכ כאן את מציין שני מללנ תשע שנים‬
‫בןינבטעלהתחלמקשלאלעלית ירישלםואמרכיבטיכאככיטל איתן פללסאות‬ ‫לא מלל כי על שנת"יל לאחז שהלי אחז מלך שם עשלה שלם שנים של אחז היה‬
‫ויעל‬ ‫לפיכך המ ישראל עושק יט בטי באב;‬ ‫המלל ושש שנים בימי חזקיהו‪ :‬ל ה לא כמלכי ישלאל׳ שביטל פללסיאית שישבו‬
‫מימיילבעסעלהללכים לש<ילשלא יעלו יםלאל ללגל וזה בטלן לפי שגלו עגלי‬
‫הזהב ככל כםתי גליות כגלות לאסונה דך את עיון ואת לן הגלה עגל^םבלן‬ ‫״;‬
‫‪LL L ^.‬‬ ‫׳‬ ‫הזהכ ר י ר דשתי גליות בגנות יי׳ ׳• י ׳ ‪ ,‬י • ׳ ׳ !‬
‫‪, .‬‬ ‫טל עגל סבכית אל לקיים מה סנאמל גס איתי לאםיל‬ ‫‪u 1‬‬
‫)הם נמנעו מלעלות ללגל לפיכך נחתם גזל לינס לגלות כיממ שעל עכסיו תלל הקלקלה כמלכיהס)עתה לא היה כמי לתלות ‪ m‬שאמ׳ הושע כן‬ ‫‪m h ^ ^ S‬‬
‫‪ .‬כשנה‬ ‫כאלי כי עתה הזנית אפלים נטמא יסלאל עתה נגלית לעתכם‪:‬‬ ‫^^פםבטניכל^‬
‫רלבג‬
‫זבח רהוא אםל בנה מזבח הגליל פי אולי היה מתל גלול השיעול או מפני שהיה אצל מחשבתו מתל נכבל‪ :‬ומזבח הנחםת יהיה לי לכקל ׳ לל כי לפעמים‬ ‫‪f! h‬‬ ‫זי‬
‫א ר ^ ל ר א י ת מ ל ^ מ להעלות עלמ‪ :‬את המסגלמת המכונות ׳ללהמסגלות מ ס נ מ ת המכונות )הנה הסיל מ ה ם א ת הכמל לעמל הכמל בזולת כמ ז ק עסה לכל הכיולות‬

‫‪#‬‬ ‫‪» » /‬״‬ ‫• — ׳‪,‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫• ׳־״״ ׳ ״ י׳ ך ‪.‬‬ ‫ל ה כי לא הדיחוהו להכרימנכיכי י‪/‬׳‬
‫שנה לאחז והיה אחז כשנת היג כי לא‬
‫‪ ^ ^ /‬ח י ‪ -‬ג ה י ח כ א ל כ י א ח ז מלך יל סנה לכל קולם שימלוך הושע ולזה צריכי אמ לומר כי אחל ע ט ל י ב שג‬ ‫!‬ ‫•‬ ‫‪4‬‬ ‫ע‬

‫ומלל ‪ a‬כמ) שזכל)אחר זה נמשך‬

‫‪1‬‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ק‬
‫‪).‬יעצלהו‬ ‫במלכותו במלמתסעשנים;‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫״‬
‫‪H11‬‬ ‫נל ל‬
 ‫חזון ים חליזה שהיא‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫אל םוא ?ומשמש א ב אל וסיס' אל ארס ל אל ארבע ל אל אצרותיה ‪ *7‬אל בנו ‪ S‬אל בנים ‪ 7‬אל‬
‫‪0‬‬ ‫שם לבר כמו ועם‬
‫שאלל עשינו חוזה‪.‬׳‬
‫‪1‬‬
‫בהודד; ‪ S‬אל‪ ,‬גג ‪ H‬אל הצאן ל אל המנחה ‪ S‬אל המלאכה ל אל אדק ל אל אדום לי‬ ‫‪1‬‬ ‫דרגן‬
‫‪1‬‬
‫שנים‬ ‫*יעל מלך אשור ככל האק י פי׳ אל בנתין ‪ S‬אל בני ל אל בגד ל אל גבוהה ל אל דבר ל אל הבתים 'ל אל המשכן ל‬
‫וילכלהלאחלכך עלה שמרון וצל‬
‫רלבג‬ ‫ןןלץ עלה ש ל מ נ א ס ר מלך אישור‬ ‫*נליה‪ :‬ומלכי ישראל אשר עשל׳ על‪1‬הי סליק שלמנאסר מ ל ב ^‬
‫א‬ ‫ה‬ ‫‪1‬‬
‫‪5‬‬

‫ויעצרהו מלך אםול‬ ‫» ויהי־לו הו־^ע ^בר ףשב לו מנחה"‪:‬‬ ‫ךאתיי־ ימי־ ל' דוש* ? ? ל‬ ‫פי׳וכחקות מלכי ישראל אשר‬
‫ויאסרהו בית כלא׳‬ ‫רמצ& מ ל ך א ^ ו ר ב^ושעייקשר‬ ‫בישל‪ :‬רחפאוכנייםל׳לכלי׳אסל ואתיב ליה ת ? ן ר י מ י י ‪.‬‬ ‫א‬

‫אחשוב שהיה זה אחר‬ ‫‪:‬‬

‫מ ל כ א דאתור בהישע מ ך ד ^ \ ״ « ״ ד ^ ‪ L L • V • ' .‬״ —‪- L 1‬״" ‪-JT‬‬ ‫‪T‬‬
‫לא כן על יי׳אלהיהם׳ בלבלו לז)ל‬
‫עבור תשע שני׳ להושע‬ ‫‪-‬‬
‫נת־יב י ״ אשר שלח מ ל א כ י ם אל־סוא מ ר ד‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ •• * -‬־‪.‬׳י‬‫א‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ל‬
‫־ ־‬ ‫־ ־ י ‪.‬‬ ‫מה אמל) אמל) העמו' הזה אימ‬
‫כי כבר עלה מלך א‬ ‫•ל‬
‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫‪1‬‬ ‫ס‬ ‫לות‬ ‫אזגךין‬ ‫׳פ‪5‬לח‬ ‫ךי‬ ‫לוא׳)אינו שלמע וזהו לשל׳דחפאו‬
‫אשור שממן ויצר עליי‬ ‫מ צ ר י ם ולא־״העלה מנחת־‪ .‬ל מ ל ך‬ ‫שהשתילו היליעה מהכולא כמל ךמ*ךיםןלא אסק תקמבתא‬
‫לכסוף הענין לעד ם‬ ‫שאמ׳ ילזזי־ך! הנכיא שהמ אומרי׳ למלבא דאתור בשגא בשגא •ל• •ל אשור כשנה כשנה ויעצרדתו מל‪.,‬‬
‫הושע‬
‫ג׳נל‪-‬ש'‬ ‫‪ pb‬יי׳ מאה אותנו עזב יי' את‬
‫‪•T:T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫}‬ ‫‪:*ST‬‬

‫* ‪E S K « « ' J ^ W‬‬ ‫בבית‬ ‫ואסךיה‬ ‫ךאתור‬ ‫מלבא‬ ‫ןאחךיה‬ ‫האק וכן אמ׳ ישעיהו ויאמרו מי‬
‫ךאתור‬ ‫מלבא‬ ‫וסליק‬ ‫!‬ ‫אסירי‬ ‫לנאנו)מי מלעמ ובא אלף'ויחפאו‬
‫ומלט י אל אש׳עסו‬ ‫מלך אשור ב כ ל ־הארץ רעל שמרון‬
‫ללוכחקיתמלכיישד‪1‬‬ ‫המןל' הא למל הפעל מן חפה עצי בכל ארעא וסליק לש^רון וצר‬
‫םר‬

‫אשר עשו כמו ילבעם‬ ‫בשנות‬ ‫ישנים‪:‬‬ ‫ישלש‬ ‫עליה‬ ‫ויצר‬

‫בלןשים כי ענק אחל ושלש אחל עלה תלת שנין ן וישתא תשיעתא‬
‫התשעיות להושע ל כ ד מ ל ך א ש ו ר בן נבכ‪ 1‬וחבריו כי כבר‬ ‫ס י‬ ‫‪,‬‬

‫הלכו ישר בחקיתיהם‬ ‫עיר להושע כבש מ ל כ א ךאתור ירת‬ ‫על לי*‬‫נוצרים ^‬
‫ממגלללא ‪P‬‬
‫‪0‬וב!ל אםל‬
‫הם‬
‫ועזבו את ברית יי'‪:‬‬ ‫אישורה‬ ‫את־ישראל‬ ‫וינל‬ ‫את־י^מרון‬ ‫שמתן ןאגלי ית ישראל לאתור ד י ט מ ל‬ ‫מבצל ׳ ממגלל םענמלים מ‬
‫ויחפאו כני ישראל‬ ‫הסומלי׳ דת ממגלל תקיף על ןאותיב יתהון בסלה ו^רובור ^קחר בסי ע וישב אותם בחלח ובחבור נהר נוזן‬
‫לכריס אשר לא כן‪j:‬על‬ ‫‪« T‬‬ ‫‪- : UT‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪-‬‬ ‫וחוח כד חבו ן ‪:‬‬ ‫‪•T-‬־־‬ ‫*ןמקכליכן! ויעל י י ׳ ׳ מבנק נוזן וקרוי מךי‪:‬‬
‫דחי כי־חטאו בני־ יי׳אלהיהס׳ הנה‬ ‫ו‪/‬ןרי מדי‪:‬‬ ‫הפעיל מנחי הע*ן ענינו ההתלא׳‬
‫ויחפאו הוא מענק ח‬ ‫ראסיק‬ ‫אלההון‬ ‫יי‬ ‫לןךם‬ ‫בגי‪:‬שךאל‬ ‫על ילי עלים וק העל העיל בנו‬
‫ישראליליהיוה א ל ה י ה ם המי‪1‬ל‪1‬ת חפוי וכסוי והרצון מ‬ ‫האיש העילגתי בכם היןם ‪ :‬כיל יתיהון מארעא ךמעך^ם מתחורת‬
‫שהם שמו ‪5‬עלם ו‬ ‫־ ‪-‬ן ‪"S‬־‪>V‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י"־ יי־' ‪* '* .‬‬ ‫"י‬ ‫י ‪" T :‬‬ ‫כל נביאו כל חוזה׳ כתו׳ בדו לל יד פרעךן מלכא דמצריכש ודחילו‬
‫אתם מארץ מצרים מתחת יד פרעה ומכוסה נגל יי'לברים‬ ‫ואזלו בגזךרת‬ ‫גיל כל מי שהיה נביאו לא נביאי טעות עממ^אז‬
‫מלך־מצריס וייראו אלהיס אחרים ‪ J‬אסר אינם כן ליל ‪p‬‬ ‫השק׳ וקלי נביאי)הן׳כמו נביאים עמפ^א ךתךיך יי מן^ךםבגי י‬
‫שאינם נעלמים ממנו‬ ‫נק חלוני שקופים כמ‪ 5‬חלוצים‬
‫והמשל שהם חשבו‬ ‫הוריש‬ ‫אישר‬ ‫הנרכש‬ ‫בחקות‬ ‫וילכו‬ ‫^נסי מחוקה כמו אנשים וענימ ישראל ומלבי ישראל דעבדו ן‬
‫ויחפאו בניי‬ ‫;‬ ‫‪r‬‬

‫‪r : v‬י ־'•״ ״ ״'\ י י" ׳‪ v‬ן‪ • v‬י ‪L -‬ו‪ » .‬שאין השי ית׳ מבין אל‬
‫‪0‬‬ ‫״"''־‬‫‪J‬‬
‫ואמרו בני ישראל מלין ל ל ^ ‪., .‬‬
‫‪T‬‬
‫נזהעיל כהםכיל כל חוזה ונביא ׳‬
‫־ ‪ :‬״ * מעשיהם ושהוא עוזב‬‫אדבן?ל־‬
‫ומלב‬ ‫‪,‬‬
‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬‫אשר‬
‫י‬ ‫ם‬
‫בני‬ ‫ח‬ ‫נ‬
‫מפני‬ ‫ו‬ ‫‪W‬‬‫ה‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫י‪-‬ל־‬ ‫נכללש כיל כל נכיאו כמה כעיין'^ם־יי^ ן‬ ‫ונג‪1‬‬ ‫הה‪1‬‬

‫׳הוהאדהיהםדבגורהםבמותבכר את הארץ ול!ה היו‬ ‫‪.‬׳!•••••׳‬ ‫ג^ן ‪^.‬כל‬ ‫צביאים העילותי בהם אחל ב י‬
‫• ‪A" * J‬‬ ‫{ ••‪J‬‬ ‫• ‪V J‬‬ ‫‪T‬‬

‫י^ראל אישר עש ו‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫קךדהון ממגדל תקיף‬

‫ממגדלן נוצרים עד;עיר מובלים לנבא הסמים‬ ‫‪m‬‬
‫‪/‬עריהם ‪ft‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הוא"\‪-. ,3•rh‬‬
‫‪K‬‬
‫מילי ‪» :‬‬
‫ואקימו הגה‬ ‫^שחליתואחל בק העלכי׳ נביאו ער קחי? ?יי^ז ז‬
‫והיו עלשין הפעללת‬ ‫‪bp '3‬‬ ‫ניתמכלו‬ ‫כתיב ו‬
‫'מבצר‪ :‬דצבו להם מצבותואשרימ המגונות ההם כמג‬ ‫לדהון כןמןו^שירין ‪.‬על כל ךמא‬
‫על כל־גכעה נבחה ותחרת כליעץ שקל׳מעניניעלםכבל‬ ‫‪£1‬גטלא ותחות כל אילן עמף ‪t‬‬
‫ויקטרו־שם בכל־במות כני במלת בכל עריהם‬ ‫במתא‬ ‫ואסיקו בוסמין תמן על בל‬
‫רענן‪:‬‬
‫מהקטן על הנחל ו‬ ‫•י‬ ‫« יי‬ ‫*‬ ‫*‪i‬־‪ll‬‬ ‫‪-‬ן ד־ ‪•IT‬‬ ‫כע?מ;א דאגלי יי מן ^ךמיד׳זון‬
‫יהודה •מ ־פ ״נ ‪T‬י ‪A‬ה ם והנה הקטן הי׳מגלל‬ ‫‪ .‬־ ־״‬
‫ועבדו גןךמוהי פתגמין בישין ל ג דגשי כגויס אישר־הנלה‬
‫• ‪: :‬‬ ‫־ ‪» -‬‬ ‫•‬ ‫־‬
‫נוצריםללמגלל 'ם‬ ‫‪R‬‬ ‫י‬

‫לאךמא ל!ןכש;»; וןולחו ירת‬

‫ויעשו דברים ר ע י ם להכניס ארת־ שימדיס םכאסר יהיו‬ ‫‪:‬‬

‫?עלןא די אמר מ לדון לא תעבדון ‪ j‬לסמי יהוה‪ :‬ויעבדו הגלולים אישר יאמר לארם שדות רכית )‬
‫יהוה להם ל א תעשו את״הדבר הזה וכרמים זה אחר זה‬ ‫ואסהיד יי‬ ‫ית פתגמא הדין ‪1‬‬
‫‪ :‬־ ‪ :‬־־‬ ‫‪T‬״ י‬ ‫• ‪T T :‬‬ ‫»‬
‫יבנה מנדל בתוכם ל‬ ‫‪7 -‬ן‬‫‪T -‬‬ ‫י‪/‬‬ ‫‪: r‬־‬
‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪y‬‬ ‫י‬

‫^‬ ‫בישראל וביהודה ביד בלספר ל ‪ 3‬כיהישע ‪ :‬ויעד יהוה בישראל וביהודה ביר לסמור פיריתיהם י‬ ‫כ‬

‫ולאצל שםוגםבמגלל״״ל‪,‬ן נ»יי‬ ‫;‪-‬‬ ‫•ן »‬ ‫ו • ׳‪j - T .‬‬ ‫ן ‪T‬‬ ‫‪"Jt-‬‬ ‫*‬ ‫‪- T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬״ ‪ T :‬״‬
‫?‬

‫ההיא כנו כמה ולא »‪w‬׳‬ ‫מ‬ ‫שבו‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫כל־חזה‬ ‫כל־נבי^ו‬ ‫מילף למימר תובו מאוךחתבון <טאי‬
‫‪.‬י‬ ‫״‬ ‫•‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ J‬־ ״‬ ‫‪T‬‬
‫הספיק להם זה אבל‬ ‫\‬ ‫בישתא ןטרו פ ק ז י ‪ 1‬י ו‪$‬מי בבל‬
‫מדרכיכם ה ר ע י ם ושמרו מצוותי מחיץ לעיל הציבו להם‬ ‫איוךיתא דפקךית ‪.‬ית אבהתכיון‬
‫חקותי ככל־התורהאישר צרתי את־ מצבות ואסרים על כל‬
‫ויקשו גבע׳ גבוהה ותחת כל‬ ‫‪,‬‬ ‫עג^ךי ‪ -‬נ‬ ‫ביר ־ ‪ :‬׳ '‬
‫»‬‫‪p0 v‬‬ ‫לותכון‬
‫־י‬ ‫ןךשלחית ! ‪T‬‬ ‫‪T - ,‬‬
‫אליכם ביד‬ ‫שלחתי שמעו‬ ‫הנביאים‪ :‬ולא‬ ‫אבתיכם ואשר‬ ‫עבדי‬ ‫ךלא‬ ‫דאבהתהון‬ ‫בקךלא‬ ‫בןדלהון‬
‫קרעמזהכלובהפך‬ ‫ולא לןבילו ןאקשיאו ^ נסיע־ •ל‬ ‫נבמאן‬
‫אב‪1‬תםאישרלא כזונות התורה שצלתה‬
‫‪V- :‬‬ ‫‪t‬־ ־־‬
‫‪V‬‬ ‫«‬ ‫־‬‫את‪^-‬ךפס־‪-. I‬מגךף‬
‫י‬ ‫־‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫'ל ‪ m‬י־ ‪ -‬־־‪A‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪I‬‬
‫הימיגו למימרא דיי‬
‫מ‬
‫לעכו' השי לכלו וכק‪'5‬‬ ‫האמינו ביהוות א ל ה י ה ם ‪j‬‬ ‫וקצו‬
‫אחד לכל אתר הבנות‬
‫^להםלחםה^אלזקנ^אלטוב^אלכסא^אלםשץלאל סזא^אלעגלה ל אל צאנו ‪ S‬אל ראשי בית המקדם! כמי*‬
‫‪1‬‬

‫אל שמיס לי תורת ל ן נגויס ג' דגשים בקראה וסי׳ כגוימ אשד יי׳ םא^ מגוניכם׳ כגוים אשר אשר הגלה ייימפניהם‬
‫הגלה יי' ׳ והעלה על רוחכם; זביהודדזה׳ בקריאה וסימני׳ וביהודה הירק מזרח שמש ׳ ויעד יי׳ בישראל ילל שלא נתמ אללב?‬
‫י וביהודה ׳ עד השליפ אותם מעל פניו הדמיה ׳ והיה כל סד ביחשלם וביהודה קדש ׳ לכו דרשו את יי׳ שאלו הפעלות המגימ‬
‫בעדי׳ וחד ביחשלס ויהודה ם על^אףיי' היתהביחשלםדהודה; שנו ה'חסי מביאים ובכתובים וסי׳נססד לאהןעעיןגיגרםאםי‬
‫בסדר ואתחנן ׳ וכל אוהיחא דכה חס במג מלאים וסי' נמסר בסדר ואתחנן‪ :‬מצותי חקתי ג׳ בקריאה וסימ' הנלה יי׳ מפניהם אן‬
‫היו סכה שהקיאה ין‬ ‫^קב אשך שמע אברהפ בקולי י אס שוב תשזבק דםיגורא ׳ רעי יי' בישראל וביהודה בידכל;‬ ‫‪v‬‬

‫אלתםהאקןלעל^‬
‫חותם החיו •י•‪.‬‬ ‫י • ‪i‬‬ ‫י‬ ‫׳‬
‫כישלאל לביהולה ביל כל נביאי כל חתה < לל כיל כל נביאים וכל חוזה וידמה שהחמה הוא יתל שלם מהנביא כי הנביא יקלא נביא אפיל) כא אליג לכל יי׳ כחלום כאחלן אס‬
‫יהיה נביאכם יי' כמלאה אליו אתילע בתל)ס אלבל בז ואולם החלזה יקלא אשל יבא אליו לבל יי׳ כמלאה נה)א למעלה מהחל)׳‪ :‬כעלף אבותם אשל לא האמינן כיי׳ ^*‪55‬׳‬
‫וימאסו‬ ‫המשילם למי קהיהמאביתס מלא האמינן בי; אלהיהםע!אהסכימללהאמק בו מפני לבלי הנביאים ן‬
 ‫הכפז‬ ‫מלכ*ם ב יז‬ ‫רלבג‬
‫הזה)לזה‬ ‫‪no‬‬
‫^ » » ח י « » ן י ו נ ד מ ‪ 1‬׳ » & ע « ו ס < « » ) » ‪ » 4‬ל » ן ם » » ^ עליהם «»‪ Ah> %jf‬עליהם <‪ pw>|«4‬י‪0‬לי»י א ל א ק א ח ל ת‬ ‫‪9‬‬ ‫״‬

‫א ‪ ,‬ע י ל ב ס ׳ ה נ ה ק ל א ע ל מ מ ה ש ה י ה בתןלה על י ל ך העלמו‪!.‬העד נפלא‪ .‬ה פ ס‬ ‫ו־לנסבזטהס־ממבל״מת״ ב מ ^ ב ל ס ה ^ ת ס ^ ת ־ ‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫‪ 1‬ן ת ע י מ מ‬

‫ל־שלאלבמי־ס״יפימתסהסעקתעל יציאר‪ ,‬מגלים ‪ mn‬נ ט ר נ ה מ ה ף ה ״ ה ) ־ ד י ן ב מ ל אלס ופטל ח מ ר » ם » ו ת למבין נ ט י י ת יקרא ע מ ת נ ס ק יזה סהעיי‬
‫ב ה ס ה ש י נ ת ) ל ה א ת ה מ י ס ) א ת ה א ק א ס י ע ב ח ע ל נ ל י ת ) י נ א ) ל ה ם א ל » ה ק ל ל ) ת ע ל ה מ י א ע ס ‪ ,‬ל א ע ס ק מ ה נ א ב ) ר ה מ ה ס ר י ס ל ס ל ה ס ע מ ת על‬
‫ת‬ ‫ש‬ ‫מ ת נ‬ ‫ק‬ ‫)‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫‪0‬‬ ‫ש‬

‫׳‬ ‫׳‬ ‫ז‬ ‫ל‬ ‫׳‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫מישיעבילעללב השם‬

‫ך ך ק‬ ‫עדותיו ה מפקין א נ ^ זה‪-‬מנםהו נ ס * ל ״ ל ק א ד ש ‪ p‬נ ‪ mm t‬נ ם ל ‪ « f a‬וסיס י־«״רהם‬ ‫< מ ה האיפז יענס‬ ‫‪D‬‬

‫י‬ ‫ולא ב״יב וסיס‬ ‫ידאו ™‬ ‫תגיע״׳‪,‬יעשו אש‪-‬יהד״תחמ לנל * נ א ׳ ינת״תי‬ ‫׳‬ ‫עינש נפלא )הנה ל מ‬ ‫א״׳מ•‬
‫המעילים על ז ה למי‬

‫ן‪,‬‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫‪ 3 3‬ע ל י‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫;‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫בסחךגיהון ך י פקיר יי יתחון ב ד י ל‬
‫ללא אמרכשמרק לבעליי לק א מ‬ ‫ושבקו‬ ‫ך ל א ל מ ע ב ד כו^היון ‪1‬‬
‫*יו • ׳ ! • • ! » ‪ « ,‬ל ב ל ת י ע ש ו ת ב ח ס‬ ‫ויקסמ<‬
‫)ילשל א ת שמלין לישבל בעליה‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ן‬‫' ^ כ ל ^ א '‬
‫ן‬ ‫ו‬ ‫״ ״•‬
‫ה‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ד י י‬
‫ד נ ח‬

‫בי שמלין החליבה מלראשלל‬ ‫ת‬ ‫־‬ ‫ב‬ ‫‪^ p‬‬

‫;‬ ‫‪p‬‬‫״ לה^ן מ ת נ א‬ ‫‪n‬‬
‫? יל‬ ‫ש‬
‫ויעזבואת־כ^מעות?הוזז' א ל ^ ה ס‬
‫על היסלל כמל שניבא עליה מיל‬ ‫‪.v‬־י׳־‬ ‫ך י‪.‬‬ ‫• ־ • ־‪ :‬י‬ ‫‪1‬‬ ‫־•‪••,,‬‬ ‫•־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪:‬ן‬ ‫‪n‬‬ ‫״‬ ‫^‬ ‫שהם עשל כעלות‬
‫ק‬

‫המלרשתיושמתישמרקלעי ה‬ ‫‪ w,fos‬א ש י ך ת א וסנידו ל כ ל חילי ?‪*9‬־*‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ויעשו‬ ‫״ ת נ י ן ת‬ ‫לה ^‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬

‫אשד‬ ‫השלה למשעי כ ל ם ‪:‬‬ ‫ןאעברו י ת‬ ‫המכבי׳ לפי מחשכתה דע^ו אשירה דשתחוו ל ב ל ־ צ ‪j‬ב א ‪ 7‬׳ ו פ ל ח ו ‪ :‬ת ב ע ל א ‪j‬‬ ‫ח ד ח ש‬

‫הגליתי ׳ הניעלתי)טלטלתי כי‬ ‫בגיהון וית בנתיהון ב נ ו ר א ור^ם‬

‫םו‬
‫מ ‪r‬‬ ‫־־ ־״־‬ ‫י‬ ‫~ *ז י־ ־*‬ ‫‪-‬‬ ‫והיל בזה ה ^ ‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪L‬‬
‫;‬ ‫‪;,‬‬

‫כעמיםיאמללשיןגללתזללת ה‬ ‫^‬ ‫השמים ויעברו א ת ־ ה ב ע ל ‪ :‬העבירי ‪ . , .‬ק ס מ י ן ‪r i W‬‬

‫‪m‬‬ ‫ע ‪ £‬ק ^‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫^‬
‫השכי וכן ויגלה מנחת ן אתל‬ ‫י•‬ ‫‪••-‬־•‬ ‫־•‬ ‫ל ל ל‬
‫י‬ ‫ד ב י ש מדבש יי ל א ר ג ז א ק ד מ ו ה י ‪:‬‬
‫כנליסי‪ ,‬והיומ א ת ־ ־ ב נ י ה ם ו א ת ‪ -‬ב נ ו ת י ו ז ם באיש‬ ‫כח קסם ו ק ה‬
‫מנחשים‬
‫‪:‬־״•י‬ ‫‪ : - i‬ז ז‬ ‫‪r:‬‬ ‫‪xh•:‬‬ ‫ן •‬
‫מסתפקים כאלו • ה דקםמו ק ס מ י ם וינחשו ויותמברו‬
‫רשי‬ ‫והווז ימ מךגןדם י; לחרא משךאל‬
‫ואנל״ןמא^גירתשכנתי^‬ ‫‪•.‬‬ ‫להכעיסו‪:‬‬ ‫יהור‪-‬ז ‪-‬‬
‫בעיני‪ : ,‬׳ *‬
‫לעעזות יההרו ךע־ ‪* u ,‬‬
‫דתאנף‬
‫ועתילית‬
‫‪,‬‬
‫ההודעות‬
‫יי־^ ‪, w‬‬ ‫‪f‬‬ ‫ה מ נ ) מ מ‬ ‫‪w‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪4‬‬
‫והמנלמת‬ ‫החלושות‬ ‫ייהרס‬
‫ל א אשתאר לחזר ‪ s a p‬ךבית‬ ‫ךאל ויסרס‬
‫יהורה‬ ‫ב!שש ב ט‬‫מאיר ר ק '‬
‫פנץיהוךתנ ‪ #‬א ר‬ ‫בת־לית ‪ r w‬ע ״ ־ י ־ ך־ ת‪y‬א‪S‬נ ף‬ ‫‪a‬‬
‫שני׳ עגלים׳ בבית אל לבקי• א ת‬ ‫‪J‬‬

‫הבעל ׳ עז ששמה בעל ״‪.‬‬ ‫‪ .‬אף מ‬ ‫‪ t w r i J• -‬יהוךו‪-‬ז בלחזדויהי!‬ ‫• ‪£! • 1 , ^ , :‬‬ ‫‪*' * C‬״‬ ‫״־א ־״«•‪ $‬המדע!׳ הסלימ׳ שהמ‬ ‫ת‬ ‫ר א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ה ן‬ ‫ג ם‬

‫״‬

‫ןיתמכלו ׳ מכלו עצמן לכך י‪.‬‬ ‫; ה י י ה ל א נטיי « ‪ N T W‬לל‬ ‫‪.‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪,‬‬ ‫־׳‪.‬־••‬
‫־״‪^U‬״‬ ‫‪-‬־־‬ ‫ילי ־]‪J‬־‬
‫״‬ ‫‪?/‬ד|־‬ ‫‪7‬‬
‫להם על י י '‬ ‫מניעים ל י ־‬
‫מניעיה‬ ‫״•־‬
‫ויסירם מעלפניי׳ שנלל עם הלשע‬ ‫א ל ה ה ו ן ואזלו ב נ ז י ר ו ת י ש ך ^ י ן ל‬ ‫בחקורת‬ ‫וילכו‬ ‫אלחיהס‬ ‫יהוה‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ויתנם‬ ‫ויענם‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬
‫‪:J‬‬ ‫‪A‬‬ ‫! ‪, v‬‬ ‫‪J r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪ .‬ו‬ ‫ו‬ ‫‪ .‬ו‬
‫בן אלה‪ :‬דגל ישלאל׳ ז ה נקול‬ ‫וכןץ יי ב כ ל זךע*יי*‬ ‫רעבת ן‬ ‫\‬ ‫ך ׳ ""‬ ‫י \ ז ‪.‬‬ ‫יי בילסוסים׳ ז כ ל ז ה‬
‫כחילק שהיא לסין נלה ואינו‬ ‫‪ :‬ר‬‫" ב‬ ‫;מס‬ ‫‪S^srin‬‬
‫י נ ו ן‬
‫!‬ ‫ו מ א ס _הוה‬ ‫•‬ ‫ש ר ^ א‪^..‬ר‬ ‫־‬

‫לי כבל עשה הסי כ‬

‫לשוןהנלה‪ :‬לא ילאו א ת י י ׳ ׳‬ ‫י‬ ‫! • ‪ :‬י ״ י* י‬
‫אף יעל פי שהנלים עיבלי עז‬
‫בזוזין ע ר ך א נ ל ג ו ן מ א ת ר ב י ר ת‬ ‫בכ^רען^ךאד^ןם^נסבןך‬ ‫כמו ר שזכר‬
‫ם כ ב‬
‫בהדרנה‬
‫‪)P‬‬
‫ש ס י ם ער אישר השליכם מפניו‪ :‬י ״‬ ‫עמי‬ ‫* ?‬
‫ה ם ילאים מפנמ)קלל לי׳ אלהא‬ ‫^‬ ‫ש ב ג ת י ד ה ן • ן ן מ אתפליני‬ ‫‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י""'‬ ‫‪A‬‬
‫'‬ ‫יםלאל ברעב ובמה‬
‫לאלהיאכעניקסנאמל)שמי נ‬ ‫י ש ך « ל ע ל ך ב י ר ת ; ה ו ד ה ואמליבי‬ ‫וילת‬ ‫‪ .‬נני־לןרע ישראל מ ע ל בית דוד‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫שיד^ל‬ ‫) ו י ? ח ר‬

‫»‪1‬‬
‫מ ל א במים ואלו לא ילאלני ט‬ ‫י ת ע־בעבם ב ר נ ב ט ואטעי י ך ב ע ס‬ ‫דמליבו א ת י י ר ב ע ם בן־נבט ו י ר א‬ ‫נ ת מ י ביל אויבים היו‬
‫‪w‬‬
‫יאמלו אילו היתה בו ילאה לא‬ ‫ד י י‬‫^‬ ‫‪^ ^ ^ ^ ] - i i‬‬
‫נ‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫מ‬
‫‪,‬‬
‫י ר ב ע ם א ת ־ י ש ר א ל מאחרי ‪r f t v‬‬ ‫^ ^ ל ת ם לאחל‬
‫‪X‬‬ ‫י‬ ‫‪T T J‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬
‫אסל‬ ‫נתן עמלגללתן‬ ‫‪X‬‬ ‫י‬ ‫••‬ ‫‪X‬‬
‫^‬ ‫‪» :‬‬ ‫••־»‪-—:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•;י‬ ‫»‬ ‫ו‪,‬ז!ז>‬ ‫ן‬ ‫י^סליכם מעל פניו‬
‫ואזלו‬ ‫וחןבנון ח ו ב ^ ר ב א ‪1‬‬
‫‪ p‬נ נע‬ ‫הלכו‬ ‫והחטיאם ח ט א ו ת גדולה‪:‬‬ ‫יהנליזאיתס אל א ץ‬
‫ל‬
‫ב ג י ל ש ך א ל ב ב ל חיובי י ך ב ע ם ך ע ב ד‬
‫בני ישראל ב כ ל ־ ח ט א ו ו ת י ר ב ע ם‬ ‫וימליכו א ת‬ ‫י‬ ‫י^יזלת‬
‫ע ד דאנלי יי י ת‬ ‫ל א סטיו מגד־ז ‪1‬‬ ‫כ‬
‫‪ 1‬י *‬ ‫״•״‬ ‫‪J‬‬ ‫"י‬ ‫• יי‬ ‫‪S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫עד‬ ‫א ש ר עשה ל א ־ ם ר ו ממנרה‪:‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫טי‬ ‫‪ 1‬ה‬

‫?שךאל מארעא בירת שכנתיה‬ ‫אישר־הםיי ‪ r t j r‬א ת ^ ^ י א ר מ ע ל‬ ‫^עצמט אף על פי‬

‫ס‬

‫ב מ א ד מ ל ל ביד ב ל עבדוהיגבייא‬ ‫זם״י ע‬

‫ח‬ ‫פניו כ א ש ר ד ב ר ביד כל־עבדיו‬ ‫ל יי‬ ‫י‬ ‫*?י‬
‫וגלו י ש ר א ל מ ע ל א ד ע ה ו ן ל א ת ו ד‬ ‫‪1J‬‬
‫'‬ ‫‪J‬‬
‫זה ־׳‪" V‬‬ ‫‪:‬‬
‫מ י י « ה נ ה כבחל‬ ‫‪rT‬‬
‫־‬ ‫‪,‬‬

‫ע ד יומא הדין ‪1‬‬ ‫ה נ ב י א י ם וינל!שךאל מ ן ל אדמתו‬ ‫‪ ft‬ו מ ע צ ^ ‪,‬ז ^‬ ‫ע‬ ‫מ ם‬

‫ואיתי מ ל ב א ד א ת ו ר מ ב ב ל ו מ ב ו ת ה‬ ‫א‪#‬ךה;ןרהיוסהזה ‪:‬‬ ‫י ט א לאולם בעת ההו׳‬

‫‪3‬‬ ‫‪3 3‬‬ ‫י ז ? ד‬ ‫‪5‬‬
‫ויבא מלזד־א^ור מ ב ב ל ו מ כ ו ת ה‬ ‫^ ' י ^ לי*‬ ‫•‬
‫‪ - -‬״ — י ייי״י־ י*«ד״<‬
‫מסדה‬
‫וזח&ם׳ ‪ W‬ק' דדח ק‬ ‫ןהור־י כשךלות ‪7‬טיר«‪-‬ר»ו(‬ ‫״ ן » פי שנמשח ג‬
‫אנחנו ‪ y‬ובתחנ^נחש ק ‪ J‬בתחלת‬ ‫הוו ד ח ל י ן מ ן ק ד ב ש יי ונרי יי בה‪1‬ן‬ ‫‪ P ^ f‬ו ^ ^ ' ‪ .‬׳?י״ ״ ‪ , . r -V‬־ ‪-‬‬ ‫למלך א ׳ ^ ל ש י ^‬ ‫מ‬

‫ו׳בלןיאוסי׳ והםהםתו בימי מ ד‬ ‫^ ] י‬ ‫ית^ריותאוהווי^לין‬ ‫י ש ב ת ם י ש ם ל א י ר א ו א ו ת ־ י י ה ו ד ־ ז ל?‬ ‫לי נחס כי המליכו ל ס‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T T , :‬‬
‫•‪7‬‬ ‫תחלת כתיב •י‪* :‬ויהיבתחלת‬ ‫* ‪" B i‬י » י‬ ‫ג ׳ ט ס ל א־נ מ־ש ת ‪~ :‬׳‪r‬‬
‫•ל‬ ‫יי‬
‫‪9‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬

‫ש ב ח ם ש ם ׳ בתחלת עאו׳הלקש‬ ‫ואמרו ל מ ל כ א‬ ‫ח‬ ‫ש‬

‫׳ באו בית לחם כתחלת קציר‬ ‫ע מ ^ ך א נ ל י ת א ואותיבתא ? ה ח י‬ ‫אות‪-‬האךיורז‬ ‫וישלח; ה ו ה ב ה ם‬ ‫; ^‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫^‬ ‫ר ב ע‬ ‫מא‪,‬‬
‫ש ע ח ם ׳ בתחלת תחנוניך * א‬ ‫ש מ ר ו ן ל א הוו י ך ע י ן ‪ :‬ת דין א ל ה א‬ ‫ראמרולמלך‬ ‫בהם‪.‬״‬ ‫ויהןוהרגים‬ ‫‪n‬‬ ‫?‬ ‫ח‬ ‫יייא כתיב ^‬
‫דבר ׳ בתחלת מלכותו בתבל‬ ‫ךארעאיונרי נהיןן ית א ך י ו ת‬
‫א‬
‫אשור לאנ!ר הגויגם א ש ר הגליות‬ ‫ק‪:‬יי‬ ‫מ ע‬ ‫י ז י א‬

‫שטנה על; ממיתים נ ח ד ח ם וב‬ ‫‪T‬‬

‫ו ־" י ' '‬ ‫;‬ ‫י"‬
‫‪,‬‬
‫ג־‬ ‫‪5‬‬
‫^ללוהלצין בל וישליך‬
‫אגון קלןטלין יתהון ב ד ל י ת אנין‬
‫מלוסימדשלח ב ם את האדזת׳‬
‫אך ידע תעוז כי א ם ממתים אתפ‬ ‫ירעין י ו ת דיין א ל ה א ך א ך ^ ^ ה ן‬ ‫ובמיל‬ ‫א ת ־‬ ‫ו ת ו ש ב בערי שמרון ל א ידעי‬ ‫‪£‬‬ ‫מ ס כ‬ ‫^‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫וקט‬
‫אתי׳ ותקרב לשחת נעשו וחיתן‬ ‫ו פק י ד‬ ‫רתארץ דשלח״בם‬ ‫מש‪3‬ט אלהי‬ ‫ק ט ההמזה‬ ‫י ז ע‬ ‫‪7 1‬‬
‫י‬
‫לממיתים׳ ד ע תדעו חסי;‬
‫ממיתים‬ ‫והנם‬ ‫אות־האריוות‬ ‫‪7‬״ך‬ ‫ההשלד‪/-,‬‬
‫־ ; • ‪ -‬״ ־ ־ *‬ ‫־י‪^.‬־*‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫^ ס ל כ ה ׳ ויכא מלך‬
‫‪1‬‬
‫א מ ת ם כ א ש ר א י נ ם ירעים‬ ‫״יימבכל״ןע־סהג;׳‬
‫אות‪-‬מישפט א ל ה י הארץ‪ :‬י‬ ‫•*מזי' מכל^ל המקומי׳‬
‫‪k‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬
‫׳' ״* ' '־ י‪.‬‬ ‫י יי'‬ ‫יי‬ ‫יטו‪0‬יב כעלי שמרון‬
‫יז‪ 0‬הגלה משם ישל‬
‫אחל‬
 ‫רש־‬ ‫מלבים ב ‪r‬‬ ‫רדק‬
‫אשלעשיהשומלינים׳יםלאלבעילםסםן מי מיאלהמ׳ אימה ואימה עז שהיו‬ ‫אחדמהכהנים׳ םהםמלליהתלרהצ אךייראלאתיי׳׳ הילה איתם שאף על פי‬
‫עיבליס כאלצם אף כאן עשו כן כל מי בעיל אשל הושיבם סנתליב שם כעלי‬ ‫שהם עיבליס איס אלהיל יהיה לבם לי‪/‬ל כי יםלאל אף על פי שהיי עלבלים העגלים‬
‫ישלאל׳‪ .‬סכית כנות׳ למות תרנגולת עם אפרמדה! נלנל׳ למית ת מ מ ל !‬ ‫לח היו עישיס אלא להיותם אמצעיים בינם יבין האל ט כן היתה לעת האומות‬
‫אשימא׳ למי תיש ןכן קמיין נלשק כל אימה)אומה וכן פילשו לכיתיני כסנהלרק‬ ‫בזמן ההוא שעל כל פנים היה צליך אמצעי להתקלב אלמ )לעבל) )ישראל טעו‬
‫״‪ .‬נכחז׳ למות כלב ז‬ ‫אחלי לעות האימות אם כן מ ה‬
‫תרתק ׳ למית המיל ז׳‬ ‫!אנשי ד רפ בקריאה וסי' ואנשי סדום רעים וחטאים י ואנשי קדש תהיק לי ובשר בשדה טרפה׳ואנשי בבל‬ ‫כין ישלאל יבין האומות יש א‬
‫אלרמלך ׳ דמית פדל*‬ ‫עשו ׳ ואנשי ת‪0‬יד יבדילו ענרים‪ :‬והעזים ד ב רפ וב םצעתא פסו' וסי' והעוים הישביס בחצרים עד עזה׳‬ ‫אימלי' כי האימית כשהיו עיבלי'‬
‫ענמלך ׳ למית ‪:DO‬‬ ‫והעקרוני והעזים ׳ והעוים והפחי ׳ והעזים עשו נבחה כמשפט ז' רפין ה פתחין וב קמצין וסיס ואם לבנו‬ ‫איש את אלהיו החכמים שבהם‬
‫כמשפט המים אשל‬ ‫היו יולעים ט הצלמים לא יועילו‬
‫הגלי אותמשם ׳ איתז‬ ‫ו‪:‬זנו מלךאשור לאמיר הליכו שמח‬ ‫‪1‬פ?ןיד מ ל ב א ך א ת ו ר ל מ י ד ר א‬ ‫אלא להיותם אמצעיים ולעכלם‬
‫עכיליתזלית שעיבד‬ ‫ד‬ ‫אובילו ל ח מ ן ח ד מ ן ה ט ^ ז‬ ‫תישל‬ ‫והעכולה ההיא אמרו כי‬
‫הגלים אשר הגלן כ‬
‫אחר מהכהגים אשר הגליתם מיפזם‬ ‫‪v‬‬ ‫כעיני האלהים אכל המין העם‬
‫ך א ג ל י ת ג ו ן מ ת מ ן ויזלון ףתבון‪,‬‬
‫סנתדיב)אוכלוסין את‬ ‫• ‪1‬ל*«‪6‬יףלכו‪0‬ף'שכו שם וירכם את־משפט‬ ‫לא היה להם לב)כבלה כי אם‬
‫אילימשס היי אלי ע‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫דין‬ ‫ית‬ ‫דלפון‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫על הנעכל )המ חושבים כי הוא‬
‫א‪-‬היהארץ‪ :‬ויבא אחר מהכהנים‬ ‫*׳‬
‫גנוכלין כ א ן ‪ :‬אינם‬ ‫״‪ .‬ו א ת א ח ד מבהני‪^.‬ן ך א ת ג ל י א ו‬ ‫המשיב להמליע וישלאל לא כ(‬
‫אישר הגלו משמרו‪ :‬וישב בבית״אל‬ ‫^שמרון דךתיב בבי^^הל והיות‬ ‫א‬ ‫אלא כלם היו יולעים מילושת‬
‫ויהי מורה אתם איך יראו את״יהוה‬ ‫מ ל י ף ‪ :‬ת ה ו ן אכךין ןךחלון מ ן ‪ .‬כ ן ך ם‬
‫אלהי‬ ‫אבית כי האל יתבלך היא‬
‫‪IT :‬‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•/‬ו‪-‬‬
‫ן‬ ‫•ן׳‬ ‫•‬ ‫‪-‬ן;‬ ‫האלהים אלא שהמ ‪0‬יעים אחרי‬
‫יי ו ו ה ו ו ; ; ב ך י ן ע מ א עסאטעיתיחו?‬ ‫נבללים‬ ‫לעות האימית לפי שהיו‬
‫‪ :‬ויהיו ^ י ם נוי גוי אלהיו רגיחו‬
‫ואחיתו במתןייה ד ע ב ד ו שמרוגאי‬ ‫מכל שאלהאימית)כשהין לןאים‬
‫ההצלח׳ לאימי'העזלם המ סבילי' ע ^ ה ע כ א ?קך‪1‬ד־*ן דאבון 'ל בכית הבמות אשר עשו השמרנים‬
‫‪: J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪—.‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪-<" J‬‬

‫ט אלהיה' האמכעיייהמ מלחי׳ להם‬

‫גוי נוי בעריהם אישר הס ישבים שם‬ ‫ואנשי ב ב ל ע ב ד ו‬ ‫יתבין ת מ ז ״‪.‬‬
‫ההצלחה ההיא והי) אימלי׳ איכה‬
‫צ ואנשי ב ב ל עשו את״סכות בנות‬ ‫ית סכור־‪ /‬בגיוות וא;שי בות ע ב ד ו‬
‫•ל‬ ‫יעכלו המיס האלה את אלהיהם‬
‫־‬ ‫‪. ,‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ T -‬־‪,‬‬ ‫־ ‪ -‬־‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬
‫ית ג ל ג ל ) א נ ש י ח מ ר ת ע ב ד ו ץ ת‬ ‫אעשה כן גם אני כמו שאמ אימ‬
‫•ל‬
‫ואנשי־כורת עשו את־נרנל ואנשי‬ ‫ועואי ע ב ד ו ג ב ח ז‬ ‫אשימא ‪t‬‬ ‫כי אלהי מלכי אלם הם מעזלים‬
‫והספררכם‬
‫והעוים‬ ‫ואתרתרהק‬
‫חמת עע*ו את־אישימא‪:‬‬ ‫נבחין‬ ‫עשו‬ ‫ןית ת ר ת ק ו א ג ש ס פ ך ד ם מוקךין‬ ‫אותם להם אזכח ויעזלוני ואפי'‬
‫הלשעים שבהם היו מלשים את‬
‫שיפים את־בניהם באש לאדרמלך‬ ‫י ר ת ^ניהון בנורא ל א ך ך מ ל ך ו‬
‫יי׳ כי ירכעצז אמל חל צא א ת פני‬
‫יי' אלהיךכי כוונתו ט ה)א ה ו ע נ מ ל ך ט ע ו ר ת ס פ ר ד כ ם י‪ .‬והוו יל• אלהי וענמלך אלה״ספרים‪ :‬ויהיו יראים‬
‫המנדכ והמריע ולא אחל כי ך ח ל י ן מן כןךם יי ועבדו ל ה ו ן מ **י״?׳ ג׳ את־יהוה ויע^־ו להם מקעותם כהני‬ ‫־‬

‫מ‬ ‫וטקצתהיון כומרי‬ ‫יטשת ילו היה מקדה וכשחלה‬

‫במות ויהיו עשיכם ל ה כ ם בביות‬ ‫בנו שלח אשתו לללוש א ת יי'‬
‫מן‬ ‫^ ך י ן להון בבית במתזי^ ‪1‬‬
‫אחריהוה היו יראיב*‬ ‫הכפורת י‪.‬‬ ‫מאחיה השלוני ואחאב נסכם עם‬
‫לןדבש יי ךזרר ך ח ל י ן ד ת ניעותוזו?‬
‫‪4‬‬
‫אליהו בלכר נביאי הבעל וחלל‬
‫ללכל הנביא שאמל ל) והיתה צ הוו פלחין׳ כנימוסי ע ל כ ^ י ה ד ׳ ל ־ י ‪ /‬פ י ן י ׳ ואת־אלהיהסהיו עבדיכם כמשפט‬
‫הגיויכם אישר־הנלו א ת כ ם משכם*‪.‬‬ ‫עד‬ ‫ךאגליאו ייזהון מוזמן ‪t‬‬ ‫נפשך תחת נפשי למנכיאת אליהו‬
‫*זלל וקלע את כנלמ)צם)שככ‬
‫י אחל מהכהנים אשר‬ ‫כשק ויהילם אמל כי מלא יי' ל‬
‫הגליתם משס׳ ילמם‬ ‫הסוכות׳‬ ‫‪irt‬‬ ‫את‬ ‫ויעשו‬
‫ו י ע מ י‬ ‫יראים׳‬ ‫היו‬ ‫יי'‬ ‫את‬ ‫ובוטח׳‬ ‫יושב‬ ‫עידנים‬ ‫כמשפס‬ ‫הבנות׳‬ ‫כמשפט‬ ‫יעדנה‬ ‫לשלשת המלכים האלה נ ת ת א‬
‫כי קצי כהני יי׳ היו שם‬ ‫קםצק;‬ ‫בתראי‬ ‫ב‬ ‫׳‬ ‫עולות‬ ‫העולות‬ ‫ו^כל‬ ‫׳‬ ‫במשפט‬ ‫וחנני‬ ‫אלי‬ ‫פנה‬ ‫׳‬ ‫אביו‬ ‫דויד‬ ‫כמשפט‬ ‫אלתס ביל מנאכ ילאת השם זאת‬
‫כמגרשיהם והוא היה‬ ‫היתה בלבם כי מאת האל י‬
‫מילה המיס האלו א ץ יתנהגו לפי משפטי התולה והם עושים עם זה מי מ י אלהיו‬ ‫יתכלךהסלכלהלע אף על פי שהיל כהם קצת פלפלים שהיו אימלים לא ייסיצ‬
‫כעדי שימרק )הניחו העז סלהסככיתהכמיתאשר עשי הםזמחנים )יהיו יריאים‬ ‫יי׳ולאילעוהיואימליםמיללאניימי יילעני איתם היל מעטים ללעת אחל היתה‬
‫א ת יי' ועשי להם מקצתם כהני כמית כמו שעשה ירכעם והזניח הכהנים מן‬ ‫בלבם יהיו אלמלים כסתל כמל שאמל ויחפאל כני יםלאל ואלתם היל מאמינים‬
‫׳ )ילמהכיבאלןהבמןתהממקליכיס לשם יתעלה כמי שהיה‬ ‫הכהינה‬ ‫שהטיב יהלע איני ככמנת מכלין לא כאל ולא באחד"מן הנעכלים אבל המאמינים‬
‫כמשפט המים אשד הגלי איתם משם ׳ רל‬ ‫הענק קידם אסיר הבמית י‪.‬‬ ‫כעז)העיכלים אותה הי) לכים ואותם היתה לעתם לאל יתברך אלא שהיי עיבלים‬
‫שהם היו נסיק עיבלים לשם יתעלה יעיבדיה עבידה זרה )לזה אמר להם אליימ‬ ‫על ילי אמצעי וילאת אלהים זאת לא היתה אתם כי האל כיה איתס לא תעשק אתי‬
‫<נל מתי אתם פוסחים על שתי הסעפיס אם יי׳ הוא האלהים למ אתלין‪.‬ואם הנעל‬ ‫אלהי כסף)אלהיזהכרלשתתשמ שיהיו אמצעיים כיני יביניכםיכ׳ה היו צ‪1‬יעים‬
‫על‬ ‫לכו אחלי)‪:‬‬ ‫והילכים בחקלת הגלים צלברים אחרים רכים שמנעם האל יתכרך לפיכך הקיאה‬
‫א ו מ ם ה א ק כמו שאחר להם יי' יתברך)לא תלכו בחקית הגלים ללא תקיא היאק‬
‫אתכם למפני מ ה היל נענשים הגלים האלה אשר באו בשמרין)לא היו נענשים‬
‫בארצם כי אדן ישראל מקידסת מכל הארצית ללא תסבלל ה א ק התיעבית ההם‬
‫‪ 6 WK,‬י י מ |‬
‫נ‬ ‫‪rift‬‬ ‫»‪*i‬ר‪ wA‬חי־ ‪ha itw‬‬ ‫״ * ‪ r‬״ * * ג י ׳ ט י ‪ t * p‬אמ‬ ‫‪W D‬‬
‫‪L‬‬ ‫כמי*‪wta‬הנמינאלהיננלהי׳יז^״‬
‫‪hW(*?4WSV b‬םיהז‬ ‫כמי‬ ‫‪ b a‬ה א מ ת מקים‪h*.‬‬ ‫‪ .‬הי‪towto &tt‬‬ ‫מאמינים נ י‬ ‫אםיאמללהססלאיהמעגליםעסיהזרה‬
‫י‬
‫ע י ג ל י ס א ת א ל ה ־ ה ה כ מ י ״ ה מ ע י נ י ס ־ נ ל נ ל ה ת ה א ־ ״ נ מ ה א ל כ ל נ ם ט א ל ה האלה־־ לא ירעי ילא י י ״ י כ י נ י א ס ביגין האל אלא ס ע ־ נ י ס אית ם ל ה ^ ס אמ־עי־ם‬
‫ב י נ ס י נ י ן ה צ י ל א א י ת ם נ ס כ ‪ ,‬שישמח מהתיעבית הגלילית ב״ימאת הגיף במשכב אסילימשכב בהמה)משכב ה ק י י מ ת כמ‪ ,‬סאמל הכתיב כי א ת כ המזעבית‬
‫ע » אנשי ה א ק אשל לפניכם יתשמאהאלן‪.‬זהי א ת מ ש מ א ל ה י ה א ק ״ ה י י ל א ת ״ ש י ל א ו מ מ מ י י ת נ י ל י ה נ ח ־ י ה י י א א ל על כל אלהי־ יייהמ מ ה ש מ א י ; א ל ה בעניי‬
‫י ל א ת י י ה ן ה ״ י שלא יעש‪.‬באקהי‪$‬יאייתל מ ש א י ה א ל מ ת ־ אשלעשיהשימליניס׳ *הישלאל שהיי כשממן ינאיתס בתי הבמית שעש־ ה ס ה נ י ״ י א ל ה מ ד אלהיהם‬
‫ל׳ של‬ ‫‪6‬‬ ‫ג ) י ^ י י ב ע ל י ה ה א ש ל ה י ‪ .‬י י ש ב י ם ש ם ה ־ ה ע י ש ה כ ל א ח י כ ע י ח נ א ק י ש י א ל כ מ נ ה ג ם ב א ל צ ס ! א ת ה ם ת ב נ י ת ׳ ק ה י ה ע׳ שהי‪ .‬עיבל‪.‬ם נאלצם ‪0 ; ' ( , ,‬‬
‫ס‬ ‫פס‬

‫נ נ ל ה י ה ש מ ה נ ל ־ מ ‪ .‬שאמל הכתיב בלע בל קילס צבי זה היה נימי נביכי נצי כמי שאמל הנתיב בל כשם אלהיהאבלבימי מליאשילהיה ע‪ .‬שלהם סכית במת י נ י נ י י‬
‫!‬
‫רביתיניזלסכית נ מ ת זה תיננילית בלימ ימית ת ל נ ג י ל ת ה ץ ׳ ג י נ י י ם ) ה י ה ש מ ה ‪ D‬ב » נ נ ) ת י נ מ י ש ק י ל י ן ל ת י נ ג י ל ס כ י י ‪ p‬י ד י ‪ P T‬ל ת מ ג ) ל ס ‪ h s , ,‬מ ‪ n‬י ה‬
‫פ‬ ‫ע‪e‬‬ ‫‪PP‬‬ ‫ב־‬ ‫ממ‬

‫גלגל׳ זה תלנמלמ הכל)ילגשלמי את צלנל לגליה ליעקב‪.‬לגליה יייסף אשימא׳ נל״אקלחאיהיא התיש ינקיא אשימא לפי שאי( לי גמל יהיא » ‪*Wa'ww‬‬
‫‪:‬‬

‫אשימאאימלאכמאימימא באיל האשם ־ נב״ז ׳ נזין‪.‬יש ספלים כתיב בנין)איניכיאסב׳־ן יניעית היא בספלים יפילישנכ״זהיא כלב‪.‬היא מלה מילכנת ניני׳ ־׳!‬
‫״ ב ״ מ ן ל א מ כ י ל נ ב י ״ ת ז ל ש י ן מלאה שמלאה שיניי ־ ת ל ת ק ׳ פיישיביצירתי׳מיי־ לאיימלןיענמלך׳ אלימלך היא ה ־ ל י ) נ ק י א נ[ ל א י י ליה למייה ב נ ז י ע ^ ‪? ,‬‬
‫‪tApk‬‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫‪B m‬‬
‫ה‬ ‫״ '‪, ', ,‬‬
‫ה י א‬ ‫־ישאללני נל משאותי‪ .‬׳ א י ל נמיילינויעצא׳ ענמלךזההמסיעניליהלמליה בקלנא יבילישלמי אילמלך <ענמ‪,‬ין‬
‫־‬ ‫‪D B‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪U‬‬ ‫( ה‬ ‫?‬

‫צ אי[‪.‬דמע היא יפסייני היא שלו יתלגים שא ןינא של‪ .‬שאיל‪ .‬בישלא)א״תי פסיינין ־‪.‬יהי) עישיס להם י הכהנים היי עישים להם ע מ ל ת ם ! ה י נ נ י ת י ה ם בנמית‪ :‬נ ״ ^‬
‫ים‬
‫מ ד ם אשל הגלי איתם משם ׳ כמשפנוישלאלשגלימשמליןקהייעישים אלה המיס שהי) יליא‪-‬ם את יי׳)עיניים אלהים אחלי׳ במי שפיל אי יהיה פ י ח מ כמשפט ה ג י‬
‫»י‬ ‫ל י ח ל ג י ת ס א פ ל ב ^ מ ש ם ד ה י ה נ ו ע מ י א ל א ל ה י ה ס ה י ז ע י נ ד ם ל א א ל י י המיריאיםכלימלבןהמעישיסןעיבדםאלהיהסכמושהיהמשפסםנאלצם‪:‬‬
 ‫תל‬ ‫רדק‬ ‫מלכים ב ‪rr‬‬ ‫רש‬
‫על היזם הזה׳ לפילישהלאשיןיהיהפי' על היום הזה הם עושים על ישלא<! פי'‬ ‫ו^ינם *לאים את יי׳ ׳ ילאה שלימה כמשפט ישראל)אף על פי שנתגיילו מילאת‬
‫ישלאלאשרגלילאשביכנליתם ק לרכם הרעה ועל היום הזה עושים במקום‬ ‫האלמת אין ילאתס את יי׳ילאה שלימה כמ) שמפלס והולך שאינם עוסקים כתולה‬
‫אשר גלו שם כמשפטים הראשוכיישהיו עושי' בשמרון אינם יליאייאת יי׳שלא לעמל‬ ‫במצית אשל צוה יי׳ את כני יעקכ ואינם עושים כחוקותס)כמשפטם שהיה עליהם‬
‫עז כי גם שם עובליס עז מגלותם ולא ילאו א ת יי׳ כי הילאה היא לעמל את ייילכמ‬
‫לעשות משנתגיילו אלא כמ‪ 5‬שהולם הכהן שהיה ‪ p‬השומלונים שהמ עוכלים ‪: to‬‬
‫כמו שאמל להם יהושע ועתה ילאו‬
‫ויכלת אותם כלית׳‬
‫את יי׳ ועבדו אותו כתמים ובאמת‬ ‫ויצום ^בקריאה וסי נמסר בסדר וארא ‪ :‬ואת החכןם ד בקראה וסי׳ והיתה עמו וקרא בוכלימי חיו׳ ושמרת‬ ‫‪,‬‬

‫כשנתן להם תול׳ כ ה ל‬

‫והסילו א ת אלהים אשל עברו‬ ‫^ ^ ג ‪ -‬פ ט י ם והתורה ו ה מ צ י ה ד ס י ^‬ ‫‪,‬‬
‫סיני • כשנת שלש׳‬
‫אבותיכם כעכל הנהל יכמצלים‬
‫למרמ של הושע‪:‬‬
‫ו ק אמל להם שמואל אך ילאו א ת‬
‫צ‬ ‫עד י ו מ א הדין אגון ע ב ך ק‬ ‫•‪1‬‬ ‫דקל לו נחושתן׳ לשון ן ד היום הזה הם עיעזים כ מ ש פ ט י ם‬
‫יי׳ ועכלתם אותו כאמת ואינם‬ ‫בגמוסי נןדבאי ליתגון ך ח ל י ן מ ן‬ ‫בזיק כלומר מהצורך הראשנים אינם יראיבם אות־יהוה‬
‫עושים בתקיתם וכמשפטם לק‬ ‫ק ד ם ‪ -‬ו ל ת נ ו ן ‪ ,‬ע ב ד י ן בנזיךתהון‬ ‫בזה אימ אלא נחש נ ו א י נ ם כ ח ק ת מ ו כ מ ש פ ט ם‬
‫כחקות המים)כיושפטיהםיאנים‬ ‫ו‬ ‫י י ל ; וברחזי ל ד ת ו ן ו כ א ו ר י ה א‬ ‫״‬
‫ישכיל‬ ‫כחשת‪:‬‬
‫י‬ ‫‪:‬‬
‫‪ .‬י ' ‪ .‬׳ ' * *‬ ‫• י "‬ ‫'‪°‬‬ ‫״‬

‫עושי׳ כתולה וכמ‪3‬וה אש כיה יי׳‬ ‫‪.‬‬ ‫־ ׳‬ ‫‪5‬‬

‫י‬ ‫‪:‬‬
‫•׳•׳׳׳‬ ‫וכתורהוכמצוהאשרצוהיהוהאת־ נ ״ ^‬
‫‪ ,‬ל‬

‫את כני יעקכ ומה שאומל אשל‬ ‫ו ב ת פ ק י ד ת א ד פ ק י ד י י ית בני יעקב‬ ‫• י י ־ •י י ‪.‬‬ ‫•־י‬ ‫‪ . .‬־•‬ ‫‪j‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬
‫־‬ ‫‪s‬‬ ‫‪j t‬‬ ‫־‬

‫שם שמוישלאלכי אז כשאמל יעקב‬ ‫בני יעקב אשר־שם ישמו ישראל‪:‬‬ ‫רלבג‬
‫לכנמ הסיח את אלהי הנכל אשל‬
‫וגזר יי‬ ‫דשד שמידת יעראר י‬ ‫‪: • ».:‬־! ״! ‪.‬‬ ‫״‬ ‫‪ :‬״ ־ ‪ - -‬ו • ־ ׳ ״ ־ \ ‪-.• -.‬‬
‫־‬
‫)החליפו‬ ‫כתנככם )הטהלן‬
‫שמלותיכם אז נלאה אלי) יי' )אמי לו‬ ‫י ע מ ה ו ן ק ; ‪ 0‬ופקדגון ל מ י מ ר ל א‬ ‫י‬ ‫הזה ה םה לה רכרת ןהוה אתםבךית ויצום ל א מ י‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫על המם‬
‫כמשפטים‬ ‫מגישים‬
‫ישלאל יהיה שמך ולפי׳אחלק יהיה‬ ‫ל א תיראו א ל ה י ם אחריכם ולא־־ ״׳ פסי׳ לא ת ד ח ל ו ן ' ל ט ע ו ר ת ע מ מ י א ו ל א‬
‫‪T‬‬
‫לל‬ ‫הלאשיניס ׳‬
‫‪T : .‬‬
‫‪T:‬‬
‫־ ‪; :‬‬
‫‪r - : f -‬‬
‫‪• :‬י‬
‫•י• ‪•~1 • 8‬‬
‫'•"‪:‬־‪1.‬‬
‫••‬ ‫ולא‬ ‫»לא‬‫ו ‪. ,‬‬ ‫‪-• • . ; :‬־•י‬ ‫‪v :‬‬ ‫•ן‬ ‫‪j‬‬

‫כיי אינם יליאייאתיי׳ עלהגיי׳אעלי‬ ‫תםנדון ל ה ו ן ן ל א תפלהונון ו ל א‬ ‫יל*‬ ‫ולא‬ ‫תעברונם‬ ‫ולא‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫תשתחוו‬ ‫הנשאלים הם ישלאל‬
‫א ל ה ן ל ד ם \\‬ ‫ת ך ב ח ו ן לחוץ ‪1‬‬
‫שאמאת יייהי) ילאים לא הי) ילאי'‬ ‫כי לא הגלי כילם כמו תזבחו ל ח נ ם ‪ :‬בי אם־את־יהן^‬
‫א ת יי' כלכ שלם כי אם מפחד‬ ‫ךאסיק מ ז מ ן מ א מ < א ך מ צ ר ‪ :‬ם‬ ‫שילאה מהספיל אשל אשר העלות אתכם מארץ מ צ ך ם‬
‫האליוילפייקלאו אותם גלי אליות‬ ‫ב ח י ל ך ב ובךךע מ ר מ ם ; ת י ה ת‬ ‫כענין חזקיה ששלח‬
‫ה ך ח ל ו ן ונןדמודתי ר ת ק ג ד ו ן ו ע ל יואמ׳ כמשפטים הלאשונים היו‬
‫תיראו‬ ‫אתו‬ ‫נטויה‬ ‫ובזרוע‬ ‫גדול‬ ‫בכח‬ ‫לחהשנסאר שם‪:‬‬
‫עושים פי' כמשפטים הלאשונים‬ ‫ואת‪-‬‬ ‫תסמרין לעשית כל ולו תשתחוו ולו תזבחו ג‬
‫ד ת קימיא‬ ‫ב ' א ז י מךבהיד־ז ת ך ב ה י ן ‪1‬‬
‫שהי) עושים כאלצם כן הי) עושים‬ ‫הימים ׳ זה לאית החקים ואת־המישפטים והתוררה‬
‫)לא הי) עישיסכחקיתם)כמשפטם‬ ‫ד ת דיגיא ואיוךתא ו ת פ ק י ך ת א‬ ‫שהתורה נתנה לעשית‬ ‫ע‬ ‫ח‬

‫וכתירה אשל ציה יי' שהיה עליהם‬ ‫ך ב ת ב לבון ת ט ח ן ל מ ע ב ד ב ל‬ ‫תישמךון‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫אישר‬ ‫והמצות‬ ‫ז ג ‪ ^ ! , ,‬מכותיה כל הימים לא‬
‫‪0‬‬
‫לקכל הכל כיון שנתגיירו ילא קכלו‬ ‫לעשות כל־הימינם ו ל א ת י ר א ו ' יג יומ^א ן ל א ת ך ה ל ו ן ל ט ע ו ת עממ!א‬
‫‪:‬‬
‫‪5,‬ע<‬ ‫כ‬
‫^ינ<נמ שתשתני כאחרת כמ)‬ ‫כ‬

‫)היה להם לקבל התורה כתורה‬

‫‪ 1‬וק;מא ךגזךירת עמכון ל א‬ ‫ה‬ ‫שחשמ אנשים חלילה אלהים אחריכם‪ :‬והברית אשר־"‬
‫וכמצוה אס צוה יי' אמ כני יעקב‬ ‫" '־'‬ ‫י* ן‬ ‫״‬‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬
‫י" ' " ' ‪. L .‬‬ ‫יי*'‬ ‫חלילה ‪) 1‬לא שמע) כי‬
‫יי‬

‫' וכל העניין וכיין שראו המי' האלה‬ ‫‪3‬‬ ‫תתגשון ו ל א תדחלון ל מ ע ו ו ת‬
‫א ם כמשפט הראשון כרתי אתכם ל א תישכחו ולא‪°‬תיךאו‬
‫ע מ מ י א { א ל ה ן מ ן ל ן ך ם יי אלהכיון כי ישר גל) מש׳ לפי שלא עש) כתור‬ ‫הםעושי ׳רלכי ישראל‬ ‫‪,‬‬

‫וכמצנה אשד צוה יייאותהיה להם‬ ‫ת ך ח ל ו ן והוא ‪.‬ישזיב‪,‬יתכון מ‪:‬ד ב ל‬

‫מאם־את־יהוה‬ ‫לא סמעי לסיר מ ע מ ל אלהים אחרים ‪J‬‬
‫ללחני)לעשוי כתורה וכמצוה)לא‬ ‫בעלי ךבביבון ו ו ל א קבילו א ל ה ן‬ ‫ורה )לזה מצא שם אלהיכם תיראו והוא יציל א ת ‪ 3‬כ ם‬
‫עשו כן והפי׳ הראשון נכון כעיני‪:‬‬
‫כי אם כמשפט׳ הראשון׳ לא שמעו‬
‫כגמוסיהון ‪.‬קךמאי אגון ע ב ך י ן ו‬ ‫ולא ישמעו כי‬
‫ל‬
‫יאםיהכהני הבמית'• מ מיריבל־אייביכם‪:‬‬
‫סג‬ ‫)יהיו המי'האלה יראים‬
‫נכיאייהמוכיחי׳אותם)הם עושים‬ ‫והוו עממ^א ה א ל י ן ך ח ל י ן מ ן ק ד ם‬ ‫אתיי'׳ ידמה שאמר אם*כמשפטס הראשון ה כ ם עשים‪:‬‬
‫אחר התוכחה כמו לפני התוכחה‪:‬‬ ‫יי ד ר ת צלבגיהון הוו פלחין א ף‬ ‫שלא שמעו אלו המים דהיו•׳ הגוים האלה יראים את־יה^ה‬
‫)יהי כשנת שלש להושע כן אלה׳‬
‫שנתשלשלמללג כמו שפירשנו‪:‬‬
‫בגיהון ובני בגיהון כ ב ו א ך ע ב ד י‬
‫לקול הכהן אך ה ואת־פסיליהם היו עבדיכם ג נ ם ­‬
‫א ב ה ת ה ו ן אגון עבךין ע ד י ו מ א‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬
‫•א‬ ‫ו ;‬ ‫‪ • :‬ו ״ ••‪v‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־‪-.‬‬
‫הרכיבו בק שתי‬
‫)כתת נחש הנחשת׳יש מלזל שאמי‬ ‫האמינות )לזה הוא‬
‫ב נ י ה ם ז ובני ב נ י ה ם כאשר עשו ‪ ppj‬בנבי יזיין*‬
‫שוחק וזולה ללוח כי היה א מ ל‬ ‫יראי'‬ ‫מבואר שלא המ‬
‫• וחוח ב ש נ ת ת ל ת ל ה ו ש ע‬
‫כהנאה ומהיאמלו כי לא הי׳ אםול‬ ‫יי־‬ ‫‪T‬‬ ‫ן •י ״‬
‫‪l‬‬ ‫"־'"‬
‫י‬
‫‪T‬‬

‫א ת יי'ש אם המ יראים אביתם הם עש‪4‬ים עד היום היה‪:‬‬

‫כהנאה כי משה לכינו עהמשלו‬ ‫בר אלרת מלבא ך י ש ך א ל מלך‬ ‫ויהי בשנת ישליש‬ ‫א ת יי׳ לא הין עובדים‬‫א‬
‫‪ffl‬‬
‫עשה אותו שנעשה לך שלף משלך‬ ‫הזק‪:‬ה ב ר א ח ז מ ל ‪ 1‬ש כ ט א‬ ‫‪T‬‬ ‫י ! ‪J-‬‬ ‫•‬ ‫־‪:1‬‬ ‫ע מ ל ה זלה ולזה לא‬
‫סהעוכלי׳אותולאה־ויכילי׳לאוסמ‬ ‫; ח ו ד ר ת ן ב ר עסרין ו ח מ ש ^ י ?‬ ‫נחשבו לגלים אמתיים להושע בן־אלות מלך ןשראל מלך‬
‫כי אין אלם אוסל לבל שאינו שלו‬ ‫ה ו ה ב ד מ ל ך ועסרין ותשע שנין‬ ‫כי הגלים האמתיים חזקיה בן־אחז מלך יהורות‪ :‬ב ך‬
‫וכדין הוא נמי דכתותי לא הוה‬ ‫מלך ביחשלםושובם‬ ‫הם כמג ישלאלים כי‬
‫לקא‬
‫לתזאחזקיה י י­‬
‫כיין־ ; ן ־ ״ » ־‬
‫אלא־ ״‬
‫צליך ־‬
‫״ י‬ ‫ה ם לא קכלו עליהם עשריכמ וחמש שנות היה ״במלכו‬
‫טעו ישראל כתריה עמד וכתתו׳• כי‬ ‫ועבד ךכשר קךם‬ ‫‪:‬‬ ‫בת זכתד־ז‪:‬‬ ‫'לשזם‬
‫ין כ כ ל ך ע ב ד ד ו ד אבוהי ‪ 1‬ה ו א‬
‫לקיים המולה אך עם ועשרים ותשע שנה מלךביךושלס‬
‫על הימי׳ ההמה היו כני ישראל‬ ‫ע מ ל ת אלהיהם)לזה‬
‫מקטיריםל)׳ מעתשהלעימלכי‬ ‫אעךי י ר ת ב פ ת א ו ת ב ר נת כןמתא‬ ‫ה ס משוללים מילאת ושכם אמו אבי בות־זכריות‪:‬‬
‫יהולה )טען ישל אח עז על הימי׳‬ ‫וקץ_יתיאשיךתא ופסיק י ר ת דודא‬ ‫השי)מהמת במללגת רעש ה^שר בעיני יהוה כ כ ל אשר־‬
‫ההמה שמלך חזקיהו המ כני ישלאל‬ ‫יל חס‬
‫מקטלי׳ לו כיון שמצא) כתו׳)לאה‬
‫ך ג ח ש א ד ע ב ר מ ש ה ארי ע ך יוכ^א‬ ‫ישראל כי היםלאל אף עשרת ה ר אביו‪ :‬הוא י הסיר את־‬
‫מל פי שחןטא זכ) לו‬
‫אותו וחי היו חושכים כי טוכ הוא‬ ‫הבמות ושבר אות־המצבית וברות •ל • ג ה א מ ן הוו בגי י ש ר א ל מסקין בוסמין‬
‫אביתמאלשיהיה מישל‬
‫להיות אמצעי ולעבוד אותי והיה‬ ‫ל י ד ת והוו כןרן ל י ר ה גהזשתן ‪/‬‬
‫^ך הגל לא י יהיה נ ל ארת־האשרה וכתת* נחש הנחישות‬
‫מינח מימית משה זה הנחש ל‬ ‫‪ .‬במימרא ‪.‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫•י‬ ‫ג־‬ ‫‪ • :‬־‬ ‫‪AT•• - : I T‬‬ ‫»‬
‫א ם לא יקבל עליו כל‬
‫לוכלון הנס כמי צנצנת המז)אסא‬ ‫•וציות התילה כי יז אשר־ןןשה משה כי עד־ותימיכם‬
‫ויהושפט שלא בערוהו כאש בעמי‬
‫שאר העזמפני שלא מצאו כשמלכו‬
‫התולה הזאת בלתי ו ת ו ת ם ה היו בני־ישראלמגןטרים‬
‫קבלת יגיספת וגלעין‬
‫שהיו עוכלין ומקטרי' לזה הנחש‬ ‫כמי שנזכר כמקימות ל ו ויקךא־לו נחשתן‪:‬‬
‫והמ מנחי׳איתי לזכלון הנס וחזקיהו לאה לבעי אותו בסביע׳ העז כי כימי אכמ היו‬ ‫מהמידה‪ :‬ויעסהיס‬
‫עיכלי׳ לז כמי לעז אעפ שהטובי׳ הממכלי׳ מ הנס אמל טיב לבעל איתי)ישכח הנס‬ ‫בעיני יי' ככל אסל עשה דוד אכמ ׳ ה נ ה כזה הוסיף על מ ל כ י הוא לא חטא אל‬
‫מלהניח) ויטע בנייסלאלהיום אי מח׳ אחלי) )לכ)' זל אמלו אפש כא אסא)לא בעלו‬ ‫עשה תמיל היסל כעיני יי׳ ולול חטא על לכר אוליה ג הוא הסיל א ת הכמות ׳ ה ם‬
‫בא יהישפטי ילא בעלי יהלא כל עז ש ב א ק יהילה אסא להישפט ביעל)׳ אלא מקום‬ ‫שנעשו להקליכ כהם לשי אשל לא סלו כימי מלכי יהוד הלאשוני׳ג וסבל המצבות ׳‬
‫הניחו לו אבותיו להתגל׳בו‪ :‬ויקלא לו נחשתן׳ללך בזמן כלומ אינו אלא נ ח ם ת מ ה‬ ‫כי התירה אמר לא תקים לך מצכה)אעפ שהיא לשי כש צשהיתה לשם עז כמו‬
‫כת יש מ להלע ולהטיב כעת שכתתו קלא לו כן א מ לה ליסל איך יעלה כלב אלם‬ ‫י ג ג יזייז־כית ‪ t‬המ כני ישראל מקטרים לו ׳ ה נ ה חשבן‬
‫כי זה מעיל כי איני אלא נחשת ותוספת הנין להקטינו כמל"האמינקדו נון אישק‬
‫שבתק לת)הוו קלא לי נחושתןכלומיסלאלסהמ עוכלייאותו המ קולק איתי נחשת‪:/‬‬
‫נאשל‬ ‫הצילה כחכי‬
 ‫‪/‬‬

‫מלכים כ יח‬ ‫ודק‬

‫לא‬ ‫יהוילעועוזיהו)מתם‬ ‫א כ ל ב ש א ל מ ל פ י י ה ו ל ה א ש ל ה מ ל פ נ מ א ע פ ש ה מ ב ה ם מ ל ב י ם ט ו ב י ם ) ה ם א ס א ויהושפט ויהואש כ ל י מ י‬ ‫ללחוץ מ מ ל ושלמה‬ ‫)אשלהמלפנין׳‬
‫מ)לא‬ ‫)ימליל כ מ ל ך א ש י ל ׳ ל פ י ש א ח ז א כ מ ה י ה עיכל) א מ ר כ י מ ל ל‬ ‫ישכיל ׳ יצליח ‪:‬‬ ‫ש ה ל י א מ ל עלמ כ כ ל א ש ל ע ש ה ליל א כ מ ‪:‬‬ ‫ה י ה כ ה ם ש ע ש ה ה י ש ל כ ע י נ י יי' כמ‪5‬ה)‬
‫מ כ ל ן ש כ ט ח כ א ל ל כ מ ‪ :‬מ מ נ ל ל נ י צ ל י ם ע ל ע י ל מ כ צ ל ׳ מ מ נ ל ל ש ע ו מ ל י ם כ) ה ש ן מ ל י ׳ ) י ת מ מ ג ד ל ת ק י ף ע ל ק ל ד ן כ ל י כ ן ‪ :‬מ ק צ ה שלש ש נ י ם ׳ מ ת ח ל ת ש נ ה ש ל י ש י ת י כ מ י ה ן‬
‫מ ק ץ ש כ ע שנים תשלח) איש א ת ע כ מ ) כ ן מ ק ץ ש כ ע ש נ י ם ת ע ש ה ש מ ש ה ל ה ש מ ט ת ק ל ק ע י ל ש ל נ ח ע כ ל י ם כ י ה י א ע ל ה כ ש נ ה ה ר כ י ע י ת לחזקיה) ה י א ש נ ת ש כ י ע י ת להושע‬
‫היא‬ ‫לחזקיה?‬ ‫כ ש נ ת שש‬ ‫ולכלה‬
‫‪* l£7 H‬‬ ‫ו י ל כ ד ה ה ב ק ר י א ה וסי' ו י ל כ ו ב נ י מ כ י ר ב ן מ נ ש ה ׳ ה א ר ב ק ש מ ה ר ה ׳‬ ‫ו ה י ה יי' ו׳ ו ס י ס נ מ ס ר ב ז כ ר י ה ס י מ ן י ד ‪J‬‬ ‫אם‬ ‫ס נ ת ת ם ע ל ה ו ס ע א י ן כאן כי‬
‫ויעבר יהושע ד מ ל כ י ם ׳ ו ע ל יהושע מעגלונה» ןילכדח מ ק צ ה ש ל ש ׳ ב מנהון ח ס ק ד מ א וכוזרא‪ :‬ל כ י ש ה‬ ‫אכ‬ ‫ש ת י ש נ י ם ו ה ו א מ ק צ ה שלש‬
‫יצליח‪:‬‬ ‫ישכיל ׳‬ ‫מסוף‬ ‫מ ת ח ל ת שלש ו י ת‬ ‫פירושו‬
‫הדלתות‬ ‫את‬ ‫קצץ י‬ ‫ה‬
‫ביהוה אלהי־ישראל בטח ואחריו‬ ‫‪T‬‬
‫א ל ה א רישראל‬
‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V:‬‬
‫ב מ י מ ר א דיי‬
‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫••‬ ‫‪:‬‬
‫ה‬ ‫בשנה‬ ‫‪,‬‬
‫ת ל ת שני )אכ לדעתו‬
‫ואת‬ ‫ס ה מ של ז ה כ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪A‬‬ ‫־‪.1‬‬
‫‪5‬‬ ‫־‪:1‬־‪T‬‬ ‫־י‬ ‫"‪V‬‬ ‫־י‬ ‫־•‬ ‫*‬ ‫״!‬ ‫«‬ ‫"י׳‪-‬‬
‫לל‬ ‫השביעית‬ ‫)בשנה‬ ‫הלביעית‬
‫אתךחיץ ובתרוהי ל א הורת מ ת י ה‬
‫האוממ׳׳ ת י ר ג ם יונתן‬ ‫ל א ־ ה י ה כמהו ב כ ד מדכי יהודות‬ ‫כ ת ח ל ת ה ש נ ה ה ל ב י ע י ' )השביעי'‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ויתסקיפיא איסקיפג ‪:‬‬ ‫ב ב ל מ ל כ י א ך ב י ר ת יהודה ודהוי‬ ‫הפעיל‬ ‫מבניין‬ ‫)יגל מ ל ך א ש ו ר ׳‬
‫ואישר היו לפניו‪ :‬וידבק ביהוה לא־‬
‫את‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪ :• -‬־ ‪I‬‬ ‫‪• + :‬ו‬ ‫יי‪v.‬‬ ‫־>‪:‬־‬ ‫בדחלתא‬ ‫ואדבק‬ ‫קדמוהי ‪1‬‬ ‫)‬ ‫)בתשלומו‬ ‫כ י ה ו א כל) ב ס ג ו ל‬

‫דיי ל א ס ט א מ ב ת ר פ ו ל ח נ י ת ו ג ט ר‬ ‫שאמר‬ ‫ויתפשם ׳ מ ה‬ ‫ויגלהו‪:‬‬

‫סר מאחריו ויישמר מצורתיו אשר־‬
‫רלבג‬ ‫צוהיהוה את־מישרת‪ :‬י והיה״יהווז‬ ‫ו׳ ‪:‬כסיל‬
‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫‪•• T‬‬

‫פ ק ו ד ו ה י ךפ?ןיד יי י ר ת משהי! והוד״‬

‫‪:‬‬ ‫‪•* T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T T -‬‬
‫ב ד כ ר י ה י מ י ם ) י א מ ר ל כ ק ע ם אליו‬
‫פ י ר ן ש א מ ר ל ב ק ע ם ) ב ק ע ם )כן‬
‫‪T‬‬ ‫‪T<:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫•••|‬ ‫‪•VT‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫*‬

‫מ י מ ר א דיי ב ס ע ד י ה ב כ ל א ת ר ך^פק‬ ‫לשכב‬ ‫)הרגן‬ ‫בערמה‬ ‫להרגו‬

‫כ כ ל מלכי יהודה ואש‬
‫עמיו בכד אישר־יצא ישכיר וימרד‬ ‫מ ע ל ה ומריר ב מ ל ב א ךאתור )לא‬ ‫א ת ב ת יעקב)שכב כי ת ח ל לזנות‬
‫ה מ ל פ נ י ו ׳ ה נ ה הי״יו‬
‫ם‬ ‫אשר כמלת)אסר‬ ‫במלך־אשור ולא עבדו‪ :‬הוא־הכה‬ ‫פ ל ח י ה ; ה ו א ק ט ל ית פ ל ש ת א י ע ד‬ ‫)ישלח‬ ‫להם‪:‬‬ ‫והממה‬ ‫וזנתה‬

‫אשר‬ ‫הכית‬ ‫מושכת‬ ‫עד־עיר מבער*‪.‬‬

‫ואת־נבוליות‬ ‫צתךיםער־עזה‬ ‫ממגדל‬
‫את־פלישתים‬ ‫ע ז ה ו י ת ת ח ו מ ה א מ מ ג ד ל ת ק ו ף עי כ‬ ‫חזקיה י א ח ר שתפש ערי יהודה‬

‫בבממלנ תת כב כ פל י ה ר כצ י ן כ>‬ ‫ירושלם כמו‬ ‫ה ב צ ו ר ו ת )שם פניו‬

‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫*‪A‬‬ ‫_‪ 1‬־ י ‪:‬י‬
‫‪vt‬‬ ‫‪I T -‬י‬ ‫‪R‬‬
‫‪-‬‬ ‫!‪.‬־• • *‬
‫‪ :‬־ •‬ ‫י* י׳‬
‫‪v‬‬ ‫כשתא‬ ‫והוזת‬ ‫ק מ י ן כריכן ו‬
‫הימים ופנה ל‬ ‫בדברי‬ ‫שאומר‬
‫ו‬
‫ב כ ל מלכי יהידה‬ ‫ויהי ב * ה ה ך מ ן י ח ‪ TBI‬חזי‪:1‬‬
‫הו‬
‫נסיע׳‬ ‫ל מ ל ב א ח ז ק י ז ת היא‬ ‫ךביעיתא‬
‫ח‬ ‫ל מ ל ח מ ה ע ל י ר ו ש ל ם ש ל ח ל)‬
‫)באשי ה י ו ל פ נ י ו ) א ו ל ם‬
‫אמי ז ה כ י א פ י י מ ד ל א‬
‫היא השגה השביעירת ל ה י ^ נ ?ו­‬ ‫ש ת א שביעיתא ל ה ו ש ע ב ר א ל ד ת‬ ‫מ ז ק י ה א ל לכיש ש ה י ה ש ם מל‪3‬‬

‫ה י ה כ מ ו ה ו כ י הו׳ ח ט א‬ ‫אלה כ ל ך ישראל עלדת שלמנאסר‬ ‫ך י ש ך א ל ס ל י ק שלכמןאםר‬ ‫מלכא‬ ‫ו ה י א מ ע ר י י ה ו ד ה ו ש ל ח לו‬ ‫אשור‬

‫ח ט א ת י שוב מעלי כלומר ח ט א ת י‬
‫ת ה ל א ח ש א א ך עשה‬ ‫ך א ת ו ר ע ל ש?!רון ו צ ר‬ ‫מלכא‬
‫מךךאשור על‪-‬ישמרון ויצר ‪: nny‬‬ ‫ל בחס‬ ‫שוב‬ ‫עבדתיך‬ ‫)לא‬ ‫שמללתי בך‬
‫ה י ש ד ‪ 3‬ע י י יי׳ \‬
‫נ‬
‫ובבשורת מסוף ת ל ר ת‬ ‫ע ל ד ־ ז ״‪.‬‬
‫‪) -‬ידכק כיי' ל א ס ל‬ ‫דרכרה מקצד־ז ישלש שנים בשנת־‬ ‫אתן‬ ‫מ ע ל י ) א ת א ש ל ת ג ז ו ל עלי‬
‫היא‬ ‫שנין ב ש נ ת ש י ת להזקיד־;‬ ‫ו ש ב ל ו ב פ ע ם ה ה י א א ח ל ש נ ת ן ל)‬
‫הדכקו'‬ ‫מאחרמ׳הנה‬ ‫שש לחזקתה היא שנת־תשע להושע‬
‫ו‬ ‫כיי׳ ה ו א ה ה ש ג ה‬ ‫שגרת תשע להושע מלבאךישךאל‬ ‫ככר‬ ‫מ ה ש ה ט י ל עלמ שלש מ א ו ת‬

‫‪1‬‬ ‫וההליכה כדרכיו‬

‫מלך ישראל נלכדרה שמרון‪ :‬וינל‬ ‫ואגלי מ ל כ א‬ ‫א^בבישת שמרון ז‬ ‫זמן‬ ‫כ ס ף ושלשים כ כ ר ז ה ב ל א ח '‬

‫ואחרו לא ס ר מאחריו‬ ‫מלך־אישור את־ישראל א ש ו ר ה‬ ‫ך א ת ו ר _ית י ש ר א ל ל א ת ו ר ואשךגון‬

‫יהולה לאחד ש פ ס ק‬ ‫שבלולאק‬

‫מעיל ס ל א ח ט א כ ר כ ר‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ל ת ת לו ש נ ה ב ש נ ה מ ה ש ה ט י ל‬
‫וינחם בחלח ובחבור נהר גזזן וער‬ ‫ב ח ל ה ו ב ח ב ו ר ג ה ר גוזן וקרוי מ ד י ן‬ ‫מי‬ ‫ע ל מ כ מ ן ש א מ ל) ל ב ש ק ה ע ל‬
‫‪):‬היהיייעמ)׳ ז ה היה‬
‫מדי‪ :‬על י אשר לא־שמעו בקור‬ ‫ע ל ך ל א כןבילו ל מ י מ ר דיי א ל ה ה ו ן‬ ‫כ ט ח ת כ י מ ל ל ת ב י ) ב א ע ל לכיש‬
‫‪1‬‬ ‫ג מ ו ל ל) ע ל י ש ל ו‬ ‫מ ה ש י‬ ‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪x‬‬ ‫ף ע ב ר ו‬ ‫!היה אלהיחם‬ ‫ח‬ ‫) מ ס ם שלח מלאכיו ע ם ק צ ת‬
‫‪ :‬כ כ ל א ש ל י צ א ישכיל׳‬ ‫־‬ ‫;‬
‫‪T‬‬
‫ז־•־ י ‪.‬‬ ‫ו ע ב ר ו ת קע‪2‬יה‪:‬ת ב ל ך פ ק י ד מ ש ה‬
‫מיי&תיו לילושלם)לכ׳ מ ה ש ל כ ל‬
‫ל ל כ כ ל א ש ׳ י צ א יצליח‬ ‫‪ 8‬י ז כ י א ש י צוה משה ;}בד יהורז‬ ‫ע ב ד א דיי ו ל א ק ב ל ו ל מ י מ ר י ה ו ל א‬
‫‪T‬‬ ‫ה ל כ ל י ם ו ש ב לו‬ ‫)לא ק כ ל ו א ו ת ן‬
‫‪) :‬ימלל כ מ ל ך אשור‬ ‫‪• • -‬‬ ‫״‬ ‫‪ot‬‬ ‫יי‬ ‫‪ :‬״ ‪" :‬‬ ‫•‬ ‫‪R‬‬
‫‪1I-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪1‬‬
‫חיילותיו ו א מ ב י א !‬ ‫לכשקה־גנם‬
‫ולא עכלי ׳ ל פ י שאכיו‬ ‫‪ X‬ו ל א ישמ;ןו ו ל אן^'‪3‬שו‪:‬‬ ‫חנאךבע‬ ‫ע ב ד ו ךעותיד־ז ‪1‬‬
‫שכני)סיעתו ועליהם‬ ‫השילמןעמן‬
‫עצמו ע ב ל‬ ‫אחז עשה‬
‫^‬ ‫‪v‬‬ ‫^‬ ‫‪y‬‬ ‫?‬ ‫^‬ ‫‪i‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪7‬‬ ‫^‬ ‫‪7‬‬ ‫;‬
‫סגחריב מ ל ב א ך א ת ו ר ע ל כ ל‬
‫י‬ ‫י‬
‫מ‬ ‫?לילןק ש ל ל כ לץ א ש ל‪£‬‬
‫חזקיד־זא מ ל ק‬
‫אמל אל ת‬
‫ש נ י ן ל מ ל כנ א‬ ‫עשרי‬
‫לו כ א ח ל ו עבלך זבנך‬
‫חזקיהו ;נלה סנחריב מ ל ך א ש ו ר‬ ‫כריכתא‬ ‫ק ר ו י א ד ב י ת יהורד־ז‬
‫יאמל ה ע ם ה ז ה קשל)מצא) ל ב‬
‫מלל‬ ‫אניזכל כי היא‬ ‫‪,‬‬
‫;;ל כל־^ר !הודה הבערות ויתפשם‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•־‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪T‬‬ ‫־‪:1‬‬ ‫ש ק ה כ י נ ס ע מ ל כ י ם )בא )נלחם‬
‫ה‬ ‫כ מ ל ך אשור וענק‬
‫ה‬ ‫הי‬ ‫מלך‬ ‫הזקיךת‬ ‫וקלח‬ ‫ואחךגון \‬ ‫ע ל ל ב נ ה ו ש ם ב א ה ל) ש מ ו ע ה כ י‬
‫ה מ ל ל ה י א שלא ע כ מ‬ ‫וישלח חזק*זז ? ! ל ד ? ב‬
‫שבטא ךבירת יהודית לות מלבא‬ ‫מ ל ך כוש יצא להלחם‬ ‫תלהקה‬
‫עיר‬ ‫‪ :‬מ מ ג ל ל נוצרי׳ ע ל‬ ‫^ ל ~ ? ל ד א ש ו ר • לביישה • לאמרי‬ ‫מ‬ ‫ע מ ו ונסע מ ש ם ומשם שלח‬
‫מ כ צ ל ׳ ל ל שלא נ ש א ר‬ ‫למימר חבירת‬ ‫ללכיש‬ ‫דאתור‬
‫חטאתי ישוב מעלי ארת אישר־תתן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ • • :‬־‬ ‫‪• T :‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬
‫מ ל א כ י ם א ל חזקיהו פ ע ם שנייה‬
‫ב ה ם מקו׳ שלא ה ו כ ה‬ ‫א ס ת ל ק מגי‪:‬ת ךתךמי‪.‬עלי א ק ב ל‬ ‫כוס‬ ‫והכחילו כ י בשובו מ מ ל ח מ ת‬
‫מקטי׳ ועל ג מ ל ) ה מ ל‬ ‫;;לי אשא דשכם מלך־אשור על־‬
‫מ ל כ א ךאתור על חזקיות‬ ‫וךמא‬ ‫י ב א ע ם חיילותיו ע ל ילוש ו ה ל ך‬
‫ק ט ן הנימנלל המצלי‬ ‫ר‬ ‫כ‬‫חזקיה מלך־יהורהישלש מ ו ^‬
‫כ‬ ‫א‬ ‫ומלך מצלים‬ ‫לו ונלחם על מ ם‬
‫מ ל ך שבטא ךבירת יהודה ת ל ר ת‬
‫‪f‬‬
‫ל ל ה ש ו מ ל י ם שעושין‬ ‫‪:‬־ י‬ ‫״‬ ‫'‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬
‫‪ L ' :‬י־‬
‫מ א ר ת כ ב ר י ן ד ב ס ף ו ת ל ת י ן כ^רין‬
‫ו ע ם כ ל השבי ה ה נ ׳ ב א לו י ח ש ל ם‬

‫פ‬ ‫חוץ י ע י ל נ ש מ י ל‬
‫‪2‬‬
‫פ‬ ‫מי״יז לעיל לשמול‬ ‫ז‬ ‫ט‬
‫‪VI‬״״‬ ‫י צ א ??י‬ ‫ם‬ ‫ו‬
‫) ח נ ה ע ל ה ע־ י ל? ו ב^ל י ל ה ה ה ו^א‬
‫ויהב חזקיה ית כ ל‬ ‫דרהבא \‬
‫פ י ל ו ת ה ש ל ה והכלמי'‬ ‫ךוזקיה את־כל־הכםף הנמצא בית־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬
‫• ‪T‬‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪—.‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬
‫א ש י ל ויצאו‬ ‫מלאךיייוהכהבמחנ‬

‫קצץ‬ ‫אשל סביבו‪:‬‬ ‫ך א ק ת ב ח ב י ת מכןךשא דיי‬ ‫כספא‬ ‫ישל' )בזז) כ ל ה ב ז ה ה ה י א ו ע ל ז ה‬

‫יהוה ובאוצרות בית המלך‪:‬‬ ‫כוש‬ ‫מצלים‬ ‫נתתי כפלך‬ ‫אמל‬
‫היכל‬ ‫חזקיהאתללתו׳‬ ‫^נגזיביתמלבאן‬
‫מהם‬ ‫יי' ׳ ל ל ל ק ח ת‬ ‫ב^תההיאקצץחזק^ה אות־‬ ‫נ א מ ל יגיע‬ ‫וכן‬ ‫תחתיך‬ ‫וסבא‬
‫ב ע ך ג א ה ה י א ק ל י ף ח ז ק י ה ית‬ ‫א‬ ‫מ ש נסכאים‬ ‫מצליס)סחל‬
‫ה ז ה ב אם׳ ה ם מ צ ו פ ו ת‬ ‫דלתות היכל יהוה ואת־האמנורת‬
‫ד ש י ה י ב ל א ך;י ר ת קןקופיא ד ח פ י‬ ‫א נ ש י מ ל ה ע ל ץ י ע כ ל ג ) ל ך יהיו‬
‫ממנו‪ :‬ו א ת האומנות׳‬
‫אשר צפה חוקיה ‪ •t‬זהודה ‪cynn‬‬
‫‪: - I T‬‬ ‫‪:,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־<‬ ‫\ '‬ ‫•‬ ‫~‬

‫המלחמה‬ ‫וגוי ו א ו ת ם ש נ צ ל ו מ ן‬
‫מצופים‬ ‫ה ם וממלים‬ ‫ח ז ק י ד ת מ ל ך ש ב ט א ד ב י ת יהודד־ז‬
‫והב אןאסקימיהםער‬
‫אשור ן‬ ‫אך‬ ‫שאמל‬ ‫עכוללתישלאלכמו‬
‫ן_יהבגון ל מ ל ב א ך א ת ו ר ו‬
‫א פ ס אלהים‬ ‫ב ך אל ואק עול‬
‫התחתונות והעלממת‪:‬‬
‫ושלח‬ ‫והיו ח מ ם ע ל י ם‬ ‫נאמל‬ ‫נעליהם‬
‫בתעלת‬
‫שפת‬ ‫מלכלות‬ ‫מצלים‬ ‫ב א ק‬
‫ז׳ בקראה וסי׳ ויעבר יהושע בבגסוק׳ ויקשחעליוקשר ‪1‬אם*ד‪ ,‬בנ‪6‬סו׳ י וישלח חזקיה מלך יהודה אל‬ ‫וכל‬ ‫צכאית‬ ‫ו נ ש ב ע ו ת ליי׳‬ ‫כנען‬
‫מלך אשור דמלכים׳ ומעת אשר סר אמציהו ב ב‪6‬סו׳;‬ ‫ב א ל ת י כ ל העניין‬ ‫^ותה הפלש‬

‫‪.‬‬ ‫מבואר‬ ‫שאינו‬ ‫כאחל לפי‬ ‫הזה‬

‫ה ע ו נ ש א ש ל ת ת ן עלי א ש א א ס מ ל א)תו‬ ‫^ א ת א ש ל ת ק עלי א ש א ׳‬ ‫בלו ב מ ק ו ם א ח ל ל א ב ז ה ה ס פ ל ולא כישעיה ולא ב ל ב ל י הימים ‪i‬‬
‫ואתהאןממת׳‬ ‫קצץ חזקיהו א ת ל ל ת ו ת ה ה י כ ל ׳ ק ל ף ה ז ה ב מ ע ל י ה ם כ י ה ד ל ת ו ת ה י ו מ צ ו פ ו ת ז ה ב ו ה ז ה ב ה ו א ש ל ק ח וכתי ק ל י ף ‪:‬‬ ‫ואשאמ‪:‬‬
‫נ ד נ י ת ס ק ו פ י א ו ת ל ג ם א ת מ פ ת ן ה ב י ת ס ק ו ף ב י ת מ ק ל ס א ו ה א ס ק ו פ י ת ה א ל ה א ש ל צ פ ה ח*קיה< ו ה ב א פ ש ל כ י ה ז ה ב א ש ל ע ל י ה ם מ ב נ ק ש ל מ ה‬
‫את‬ ‫צפהאןתחהכועתהכשנצטלךלזהכלתתלמלואשןלקלףאותוהזהב‪:‬‬ ‫הוסלאונפסלוחזקיה‬
 ‫רדק‬ ‫‪rr‬‬ ‫מלכים ב‬ ‫דשי‬
‫א ת תלתן ואמ לב כריס ואמ לב שקה׳ ובישעיה אמל לב שקה לפדל כיאה כי‬ ‫מ ל מ [ ) א ת ל ב הריס ׳ למלנו כסלל עולס שלא כאי שלסתם יחל אלא לב שקה‬
‫הוא היה עיקר השליחימ והשנים טפלים לי וכן נלאה הוא נ ס כן רב שקה הוי היה‬ ‫לכדו כמי סכתיכ כספר יםעיה יתרתן ורכ סרים כאי כשליחות שנייה כשבאת‬
‫המדבר יכסלר עולם הוא אומר כי רב םקה לבלי כאכסליחית לאשינכמו שאומ‬ ‫לו שמיעה על תרהקה מלך כיש יישמע יישלח מלאכים אל חזקיהי ימי‪ :‬כתעלת׳‬
‫ביםעיה ומדתן ורב סריס בא בשל־חומ שנייה ימהשזכל הכה תרתן ירב סריס לפי‬ ‫כיסקירה כל׳ כריכה שעישק לכיכרי דגים‪ :‬שדה כיכס ׳ שדה שהכוככין שיטחין‬
‫שנם הם היו שליחים אכל לא ב‬ ‫מ כגדים יכן תירגם‬
‫בפעם הזאת אלא כשליחו׳ שכייה‬ ‫אליחם כול מלאים בסינירא במ ‪ r‬חס וסי׳ נמסר בריש סי^רא סי׳ י נ ) ד אמל אלהס לנשקה ל ‪ f‬חשכ שם(‪ :‬כיםן‬
‫׳‬ ‫יינתן חקלמשטח‬
‫כשמצאו רב שקה כלחם על לבל‬ ‫^נהאשתךהיא־תאםתןטבקריאוסים‬ ‫קצריא‪ :‬המזכיר׳‬
‫ולככה היא 'מארץ ישראל כמו‬ ‫לפני‬
‫וישלח מ ל ב א ך א ת ו ר \\ז ח ד ת ן‬ ‫כאח לעני‬ ‫י* משפט‬
‫‪ USDP‬ב‬ ‫איזה‬
‫'‬ ‫‪5‬‬

‫שנאמר במלכי כנען מלך לבכה‬

‫אחל ואמרו ל;ל כי רב שקה י‬ ‫ויישלח מלך־א&ור את־תרתן ואת״ •ל • •ל וית ך ב סריס ןירת ך־ב שרר־־ז מ ן‬ ‫מלך ראשי׳ סיפסקמ‬
‫ישראל משוחד היה ואם א מ ת‬ ‫לבייש לות מ ל כ א הזקיד־־ז ב מ ש ך י ן‬ ‫רב׳סריס י• ו ^ ר ב ש ק ה מךלליש‬ ‫‪t‬‬
‫מפני שהיה מלבר יהודית הלבה־‬ ‫ם ג י א ן לירושלבם וםליקו ו א ת ו‬ ‫•י * •‬ ‫‪ : -‬יו‬ ‫»•׳־ ! י *‬ ‫דבר שפתי ונו ׳אמרת‬
‫בני אלם ימצאו מדברים בלשון‬ ‫י‬ ‫כבך‬ ‫בחיל‬ ‫חזקיהו‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫־‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫עד ה נ ה א‬
‫כ‬ ‫ל י ח ש ל כ ם וסליקו ואתו וכןמו‬ ‫ע כ ) ל‬

‫עם אחר והנה אליקים ושבנה‬

‫ב מ ז י ק ת ב ך י כ ת‪AT‬א ע ל י ת א ךי ב כ י ב ש‬ ‫שפתי׳ ירושלבם ויעלו ויבאו ירוישרפם‬ ‫שלא יצא‬ ‫;יהלכלאךזמןלכד‬
‫אמ‬
‫ומאח היו מכירים בלשון ארמי‬ ‫‪,‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪I I‬‬
‫לא‬ ‫עליך‬ ‫לבא‬ ‫ממקימי‬
‫־‬ ‫‪|T-‬‬

‫וקרו׳ אולי קבלה הימה בידם ‪ :‬בחיל‬ ‫ויעדו ויבאו ויעמדו בתעלת הברכה ‪ J‬חל חס ה ק ל מ ש ט ח לןצך״יא {‬
‫ו‬ ‫היצדכת לעצ<‬
‫ל מ ל ב א וגפק לותהוז אליקים ב ר כבד ׳ בחיל עם כבד ג במעלת‬
‫הכדיכה העליונה ׳ הבליכה‬
‫וגבירה אכל עכשיו ש העליונה אישר במסית ^דה כובס‪:‬‬
‫ר ל ק ך ־ ז ך מ מ נ א ע ל ביר*א ו ש ב ג ה‬ ‫שיצא יבא עצה וגביר׳‬
‫היא חליץ בכיי באבנים יבשיל ו‬ ‫א ת ה צריך למלחמה ויקראו א ל ־ ה מ ל ך ויצא א ל ה ם‬
‫ס פ ר א ויואח ב ר א ס ף ד מ מ נ א ע ל‬
‫וממככשין שם מי גשמים או‬ ‫‪f-‬‬ ‫• ‪T - i‬‬ ‫‪\ T t‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T : T‬‬
‫בינתן׳ ה‪h‬‬
‫הזאמ עתה אמיר אליקיםבן־חלקיהו אישר על־הבית‬
‫מישכין שם מיס יק המעק ג‬ ‫ךכךמא׳• ואמר להון ר ב ש ק ה אמרו‬
‫ובבליכה הזאת היי מכיכסין‬ ‫על מי בטחת ‪ :‬ובא ושבנר־זר־זספר ויואח ב ך א ס ף‬
‫כען ל ח ז ק י ך ה כךנן א מ ר מ ל כ א‬ ‫כ כ ש ׳ כשאדם נסמך‬
‫המים ויש ככליכה הזאמ נקב‬ ‫על משענת קנה לצין המזכיר‪ :‬ויאמר א ל ח ם רבישקה‬
‫ויסממי אימי על זמן שילצו ל‬ ‫דרבתגא מלכא דאתור מ ה רחצגא‬
‫להיצי׳ מים מן הבליכה והמעלה‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•י•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T J‬‬ ‫•>•‬
‫שנסבל בילו באין ל א מ ר ו ־ נ א אל־חזקיר־זו כה־אמר‬
‫‪ • • : - :‬י ־‬

‫אמררת‬ ‫כזמל־ ‪ J‬הדין ד א ת ר ח צ ת א {‬

‫היא חפילה סמיכת לבליכה ו‬ ‫לאשי הקיימיית < ותמלך ר־־זגדול מלך א ש ו ר מרה‬
‫ל פ סימן ב ר ם בבימלל ספון ? מ י ל ך ובבורא‬ ‫מיקבין את כפי ן‬
‫ומיציאי׳מיס מן הבליכה למעלה‬ ‫אמרת‬ ‫בטחת‪:‬‬ ‫אישר‬ ‫הזה‬ ‫הבטחון‬ ‫כ‬
‫א ע ב ד ק ך ב א כעץ ע ל מ ן א ת ך ה צ ת א‬ ‫הסיל‬ ‫הלא היא אשל‬
‫בזמן סילצי להסקימ או לכבס‬
‫אשד במפלמ סלה‬ ‫בגלים ‪:‬‬ ‫בעץ ה א‬ ‫אךימךךתאבין‬ ‫חזקיהיימי׳ ים ללמיל ־ אך־ךבר־שפךת‪:‬כם עצה וגבוךר־ן‬
‫כיבס׳ המפלה היא הללך‬ ‫א ת ך ה צ ת א ל ך ע ל ס מ ך כןמ‪2‬א‬ ‫מכאן ללב שקה ישר׳ למלחמר־־ז עתד‪-‬ז על־מי בטחת כי‬
‫משימל היה שהיה מ‬
‫שמתקנים אימה כאבנים כלי‬ ‫ך ע מ < א הרין ע ל מ צ ך י ב ם ר א ם‬ ‫עתה הגה בטהת ל ה‬ ‫מילה שההבה אליה מרדת בי‪:‬‬
‫שיוכלו ללכמ בה בימימ הגשמים‬
‫‪ :‬ס ת מ י ך ג ב ר א ‪.‬עלוהי רעול בידיה‬ ‫־ ‪ J " V T‬־* ־‪ : T : J‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: V-T •1‬‬
‫ועיקר הלשין היא לשין ה י מ ה‬
‫ל‬ ‫?‪5‬ד־משענו־‪ 1‬הקנה הרצוץ הזה‬ ‫־•׳••ן ־ ‪- , -‬‬
‫התעלכ‬ ‫ולה‬
‫ו י ב ז ע ג י ד ת כ ן פ ך ע ח מ ל כ א ך מ צ ד ם מענק סלי לייכב בערבי׳ שענינו‬
‫דיממו׳ והמקים הזה היה בזה‬ ‫ואלי‬ ‫ל ב ל ך מ ז ך ה צ י ן ‪ .‬ע ל ו ך ז ׳ •י‬ ‫בכפו ונקבה כן פרעה מלך־מצרים *‬
‫ב‬ ‫תימרון לי ע ל מימרא דיי א ל ה נ א השלה יהוא מידם יממיקן‬
‫כאבנים ועל הח־ןיס הזה היו‬
‫י וכי־‬ ‫לכל־־ך־זביטחים עליו'‪:‬‬ ‫רלבג‬
‫א ת ך ח צ ג א ה ל א הוא ךאעךי חןקיה‬ ‫;‬ ‫תיאמרון אלי אל־יהורת אלר־זינו ״׳‬
‫עומדים מככסי הגבלים במי‬
‫בטחנו ר ה ל ו א ״ ה ו א אישר הסיר מל בסי ‪ :‬ת ן מ ת ו ה י ד ר ת מ ך ב ח ו ה י ו א מ ר התעלה יבשלה היי שוטחים ה‬ ‫‪3‬מעלת הכרב' העליונ'‬
‫לאגיש יהודה וליתבי ירושלם ק ד ם‬ ‫׳ הכרכה הוא ח ר ץ‬
‫הבנלים לשמש )כמי שלה כובש‬
‫חקל משטח קצריא י )יקלאו אל‬
‫חזקיהו' ארת־יבמרתיו ואת״מזבחתיו‬ ‫‪ 3‬י י י יייי‬
‫מ ך ב ח א הדין ת ס ג ד ו ן ב י ר ו ש ל מ י ;‬ ‫י י י ‪'» L‬־' ־‪ 1‬י ז ' י‬
‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬
‫\‬ ‫יי'‬ ‫במי עיכלים כי מים‬ ‫‪:‬‬

‫המלך ׳ קלאי לאסל על החומה‬ ‫וכען‬ ‫ח׳‬ ‫המים תעלה ויאמר ליהוךרת וליךושלכם לפני‬ ‫»‪ tw‬אצל‬
‫אי לחשל מצאי בשלה כיבס ס‬ ‫ר ^ י ז פ י ד ם י י ‪ ^ 1‬י המזבח הזה תשתחוו בירוישלם‪:‬‬
‫״י­‬ ‫י‬‫‪:‬‬
‫־ '‬
‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬
‫־‬ ‫־‬‫‪1‬‬
‫־ • ׳־ ־‬‫‪v‬‬
‫י ת פ ס ט י כ י ‪ :‬כמסלת‬
‫‪J‬‬ ‫־‬

‫ויאמר להם ישעיה דסיפרא׳ שיאמלו למלך שיצא ללבל עמה‬

‫כה תאמהן לאדני לעשו ׳ויאמרו למלאכים הבאים ׳ וכי תאמרק אלי דפפרא ׳ ויאמר‬ ‫שלה כיבס ׳ היא‬
‫ו צאיאליהםבמצוי המלך אליקים‬ ‫ויאמר אליהם‬
‫וחברו ףאמר אליה׳ ישעיהו דישעיא כה ת א מ ‪ p‬אלחוקיהו ׳ לא תאמחן קשר ׳‬ ‫ה‬ ‫הדלך הבא לסלה‬
‫ושבנא ויואח‬
‫ךם כן‬
‫אל‬
‫חלקיהו אשי על הבית ׳‬
‫ירמיהו ׳ כה תאמחן אלחזקיהו דדה;‬ ‫י‬ ‫הכיכשיסאםלםם‬
‫ישטח) בגליהם אחר‬ ‫‪5‬‬
‫אמר בישעיה כזאת הפרשה אכל כפרשה שנאמרה על שכנא נאמר לך בא‬ ‫* ‪ , u L‬ז ‪ /‬לל דלאנ שיצא אליהם המלך‪ :‬ויאמר‬ ‫ר‬ ‫ר מ‬ ‫‪,‬‬
‫?י‬
‫» ^ ^ י י ח י ^ ^ י י יייי ^ ד י י ^ ו ‪ f‬ד יי^ ו י ד י י ז ייייי^ יייייי *״ הלפנו מהשדלה שהיה^‪1‬‬ ‫״ ‪! « . - .‬י!*״^»!ין יי!״‬ ‫י‬ ‫לתו חנ * ך‬‫שכבסי איתם‪) :‬יק‬
‫ימל כי קודם המעסה‬

‫יזחל שנת[ חזקיה^תנלה!‬

‫היו המלאכים הלאשיניס אשל כאי ממלך אשיללילושלם יסכנא יצא אליהם עם‬
‫אליקים ואמרי לרב שקה לבל נא אל עכליך אלמית כי שומעים אנחנו ינאמל )יבא‬ ‫*!בלמחדבמ^נתןלימיי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫נהמתי ־ל״־ עמך ‪'rt‬‬ ‫^‬ ‫^ ' ״ ^ ״ '‬
‫דליקים יםכנא הסיפלוייאח קליעי בגדים נלאה כי עליין לא מלל אלא בסיב לב‬ ‫י ר י שפתים הוא עצה וגבולה׳ ש י ת ^ י ^ ‪0 7 P‬‬ ‫‪V1‬‬ ‫!(*‬
‫ס‬ ‫כ‬

‫שקה אומל שמלל ובסל עולם אומד כשהלך לכוש שטף שבנא וסיעתו יהלך לכיס‬ ‫^‬ ‫י^‪..‬‬ ‫מסל תתז עלי אשא‪ :‬אחלת יו י י ? י‬ ‫‪L‬‬

‫ובלכלילזלכשבאשנחליבוצלעלילושלם כמב שבנא כתיהשליכו עם החץ שילל‬

‫™*™?**‪ rj‬ד ‪ , ,‬ל מ ל ד‬
‫י‬ ‫כ‬

‫למחנה אשור והיה כתיב בו שבנא )סיעתו השלימו חזקיהו יסיעמו לא השלימו‬ ‫? ?‬ ‫זהיתחזקויתגברכעתלמ‬
‫" ‪ «,‬אשגל כי חםכ חזקיה במלמ בו על מלך‬ ‫ך‬ ‫מ‬

‫וכאשר יצא עם סיעתו כא גבריאל וסנ< ללמימ העיל בפני סיעתי כשבא אצל‬ ‫‪0‬ימלך כי מללת כי)לפי שחשב‬
‫ליו הנה כטחת על משענת חלוש כמו משענת‬
‫סנחריכ אמל) היכן סיעתךאמר להם ח ז מ כ ה ם נקביה) כעקכיי ומלאוהו מ נ כ י‬ ‫מצליסםיעזלהו כמלחמה אמל אלי‬
‫הסוסים והיו מגדרים איתי על הקיצים ועל הכרקונים וזה אינו כדכר כעל סדר‬
‫עילם שאמ ששטף שכנא וסיעתו ואפשר ט קידם לכן מרד מעת סכא מלך אסור‬
‫על ערי יהילה אבל נסתר ולא היה מלאה עצמו וכן במעשה הזה סבא קריע בגדים‬
‫היה מיא' הוא עצמו עצב ילבי לא נכין והנבי' גלה לעתו לחזקיהו והולידו מפקיליתו‬
‫משאל סיפר והפקילאליקים על הבית‪ :‬א מ ל ת א ך לבל שפתים׳ חסבתלהנצל'‬
‫)עתה‬ ‫נמזבימתמ‪:‬‬
‫בדבר שפתים כלומר בתפלה אין זה כי אם עצה וגבורה צריך אלם למלחמה‬
‫כך פילם אלוני אבי ןל והחכם לכי א כ ל ה ם כ ע פי׳ אמרת לאנסץ כי ים לך עצה‬
‫וגמלה וזהו לבל שפתים והטעם כי גבולתך הו׳ בלבול לבל דת בלםבמלל כיפיק‬

‫ונתצן איך תחשבו י‬

 ‫רש•‬ ‫ו‬
‫מלכים כ ‪rr‬‬
‫ה מ ע ל כ נ א ׳ ה ת פ א ל עלי) מ א כעילכק על מ נ ת א ם תיכל ליתן לך ל כ כ י ם על אלפים מ ס י ם ‪ J‬ה ת ע ל כ ׳ ני״יל כלעז י ואיך תשיכ א ת פני פ ח ת אחל עכלי אלני ׳ ש ה ד כל‬
‫ה ק ט ן שבהם ם ל על אלפים איש)אתה אינך משיג לאלפים איש למלנו מכאן על לאשי נייסותי מ ת ה ושמונה )חמשה אלף שנפלו ע ם סכחליכ שהקטן שבהם ס ל על‬
‫המבלעלי יי'׳ וכי שלא כלשות באתי כ ב ר נ ת נ ב א ישעיה כימי אחז אכיך יביא יי' עליך )על עמך ומי א ת מלך אשול ‪) :‬השחיתה׳‬ ‫אלפים איש שעמו י‬
‫א ת זנ הוסיף ?‪'/‬שלי > לי שימעים אנחנו י א מ כני פליטין)מכילין כלשון אלמי)כשאל לשונות)אל ת ל כ ל אלינן יהולית סכל ה ע ם מכילין מ ) א י ן אנו לוצין שישמעו ז‬
‫לאכויאתצואת׳בלעב‬
‫המצוד ‪ J‬חוריהם׳‬ ‫יהודית ‪ f‬בקריאה ום<מ ויהי עשו בן ארבעים שצה ויקח אשה ׳ ויאמר אליקים בן חלקיהו דמלכיס ׳ ויעמד רב‬ ‫‪!?*IT‬‬
‫לעי היוצדרך חור פי‬ ‫שקה דקרא בקור גדול דסלכים ׳ ויקראו בקזל גדול יהודית דדבד• הימים ׳ דעםד רב שקה דישעיה ׳ ויאמר‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬

‫ט ב ע ת ורבותיי פילסג‬ ‫ה ת ע ר ב צא ׳ ה כ נ ס עמו כעדכון אליקים ושבנא דשעיה׳ ובניהם חצי מדבר דעזרא • על האנשים ה בקריאה וסימני' תכבד העבדה על‬
‫לכנותם לסון נ א ה‬ ‫ב ז ה ה ל ב ד א ם תיכל לעשותן‪:‬‬
‫צואתם מימי שניהם‬ ‫ו כ ע ן א ת ע ר ב ?ען ע כ ם ׳ ך ב ־ ו נ י ע כ ו יל ועתה הת^ךב נא אולאדמ את^כילך‬ ‫ר ו כ ב י ם עליהם ׳ ל כ כ י ם שיהיו‬
‫ר‬ ‫צואה לחה שיני‬ ‫פלשים‪ :‬המכלעלי יי' ׳ להכחיל‪,‬‬
‫אישור ואתנה לןל אלפים סוסים אם־‬ ‫מ ל כ א י א ת ו ר ו א ת ן ל ך תלין‬
‫לכלכשא לקיימא א‬ ‫א מ ר כן או פירושו א ח ל שכל ה‬
‫א ל פ י ן סוקזון א ס ם ת ב ו ל ל מ ן א ד ־ ‪.‬‬
‫א ת ל ת שני או לשון גלל‬ ‫תוכל ל ת ת לה רכבים עליהם‪:‬‬ ‫הארכו׳ נ ת ן יי׳ כילי וגם כל ‪ph‬‬
‫ש נ א על ילי לעיסת‬ ‫ל ך ך כ י ב י ן ע ל י ה ו ן ‪) i‬אי^דיז אי^‬ ‫ישראל הוא א מ ר אלי עלה אל ה‬
‫ואיך‬ ‫ואיך תשיב א ת פני פחת אחר עברי‬
‫הסינים ן עשו אתי‬ ‫מדמי ל א ת ב א ירת אפי ה ל ׳ מ‬ ‫ה א ק והשחיתה ואס ל כ שקה‬
‫שאילת שלום•‬
‫״״ל כ ה ׳‪ , .‬״‬
‫ב‬ ‫על־מעךים‬ ‫לןל‬ ‫ותבטח‬ ‫הקטנים‬ ‫אדני‬ ‫—‬ ‫‪. . .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪; -‬־ ‪T T‬‬ ‫‪ :‬־* י־‬
‫ה י ה ישלאל משומל א מ ל ז ה לפי‬
‫מ ש ל ט ו נ י ע ב ד י ךברני ן‪#‬ה*יי*‬
‫הנל•‬ ‫עתה המבלעדי כה כמו ויכלך יעקב א ת‬ ‫ציה לפי נ ל ר כ ב ולפרשים‪:‬‬ ‫שישעיה נ כ א )אמל הנני מעלה‬
‫׳ ‪"1‬‬ ‫ואתךחזגת ל ך ע ל מצךאי לךתיכין‬
‫־׳?ר׳‬ ‫א ת מי ה נ ה ל העצומים והלכים‬
‫‪J‬‬ ‫! !‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬
‫אל א ל ז‬ ‫כלעה‪:‬‬ ‫""‬ ‫!־‬ ‫‪''_Tr‬‬ ‫״־‬
‫יל־י‬ ‫‪P‬‬ ‫‪ 4‬מ « ׳‬ ‫*לי^י‬ ‫‪m‬‬ ‫ו ל פ ך ש י ן ״‪ .‬ב ע ן ח ב ר מ מ י מ ר א דיי‬ ‫א ת מ ל ך א ש י ל ומי‪ :‬כי שומעים‬
‫אנחנו ׳ מכינים )מכילים כלשון‬
‫להעג־ל א ת ה א מ ת‬ ‫ריהשחתו ׳הוה אמר אדי ערר־‪ .‬עי־‬ ‫סלכןירתעל א ת ך א הדין ל ח ב ל ו ת ה‬
‫ממלינה למליצה ה י ה‬ ‫העל אלניך ׳ כמו‬ ‫^ ל ח י ת י‪.‬‬
‫הארץ הזאת והשחיתדיז‪ :‬ויאמר‬ ‫^י א מ ר ל י ס ק ל א ת ך א ה ך י ן ו ח ב ל נ ה‬
‫לולימלאלארץ ס ו כ ה‬ ‫ה א ל וכן הוא כישעיה וכן על ה‬
‫משלל שהלי ל פ ת ו ת ם‬ ‫‪ t‬ו א מ ר א ל י ק י ב ש ב ר חלק!ד‪-‬״ ׳'׳*׳׳י* אליקיכם בךחלקיהו וישבנה ויואח‬ ‫האנשים כמו אל ילאליקים א ת ל‬
‫כ א אלא שילע שיכילו‬ ‫ו ש ב נ ד ־ ז וייואה ל ר ב של^ד־ז מ ל ל‬ ‫שהוא הגלול וכן הוא אומד ויאמ‬
‫אל־רבשקדה ‪ 1‬ב ר ־ נ א אל־עבריך‬ ‫אליקים ומי ‪ t‬ח ל י ה ם כן כ ת י ב‬
‫שלבריו ש ק ל ‪ :‬א ל ן‬ ‫כען ע כ ם ע כ ך ך א ר מ י ת ארי שמעין‬
‫ל נ ן ותילוי׳זו אפליקי‪:‬‬
‫ארמית כי שמעים אנחנו ואל־תדבר‬ ‫א נ ח נ א ו ל א ת מ ל ל ע מ נ א יהודית‬
‫)קלי צ ו א ת וענק אחל הו׳ )הקלי‬
‫הנע‬ ‫ללי עמנו יהודית באזני ה ע ם אישר ע ל ­ ­‬ ‫הוא לשין נקיה‪ :‬שניה ׳ כן כ ת י כ‬
‫קךכם עמא ך ע ל ש ו ך א \ ואמר‬ ‫־‬
‫)קרי מימי רגליהם והכתוכ הוא‬
‫ויאמר אלירתם ךבישקה‬ ‫ל ה ו ן ך ב ש ק ר ת ה ע ל רביונר ו ע ל ד י׳ ^ בפי* החמה‪:‬‬ ‫ל מ ז לתחתינמת וכן כדכרי ל;ל‬
‫‪,‬‬
‫‪ 6‬ע ל אתיר ואליו ' ^ ח נ * * י *‬ ‫ש ל ח נ י רבוני ל כ ל ל י ו ת ?ל‬ ‫ה מ ק נ ח כ ל כ ר שהאיר םילט כ)‬
‫שיניו ניםלית וענק לאכול א ת‬
‫ועתההתעלכנאאלני‬ ‫לרבך את־הךברים האלה הלא על*‬ ‫פר;גמיא ^ ל ק ה ל א ע ל גו;חא‬
‫א ת מלך אםול ׳ ליל‬ ‫צ א ת ם שחישכיןלהמת כמציל על‬
‫׳ האנשים הישבים על־החומר־־ו לאכל‬ ‫דיתבק על ש ו ר א למיכל ירת מ‬ ‫שיאכלי צ א ת ם )כן היסיף יהינתן‬
‫ת ן לי עלכון שלא ת‬
‫ת מ ל י ל כי ותהיה לי‬ ‫מ פ ל ! ר ת ד ת ו ן ו ל מ ש ת י י ר ת מימי ׳^ ;^א^ת־חךהס ולשתות את־־שיניהמ‬ ‫י‬
‫ם‬ ‫צ‬ ‫‪1‬‬
‫בלכה לל‬ ‫בציילא עמכון ‪t‬‬
‫פ ש ל ה נשלים וכתישלמא‪:‬‬
‫ל מ ס יאתצה לך אלפי׳‬ ‫ע מ כ ם ‪ ' :‬דענ‪£‬ד רכשקדתדקרא‬ ‫*‬ ‫ך ג ל ה ו ן בצןךאעמכיז• ?‪=8‬‬
‫ר ב שקד־ז ו ק ר א בכןל ר ב ; ה ו ־ ך י ר ת‬
‫סוסים א ם תיכל ל ת ת‬ ‫^ י ם מי כילצ ׳ ה כ י ל ו ת ש ה ה‬
‫לך אנסים לכבים ע‬
‫בקול־־נדול יהודית וידבר ויאמר‬ ‫ו מ ל י ל ! א מ ר שמען פ ת ג מ א ך מ ל כ א‬ ‫מיצה לעיל בגנות ‪ t‬ע ל מ א י‬
‫עליהם ו ה נ ה א מ ל ז ה‬ ‫ישמעו דבר־המלך הנדול מלך אשור‬ ‫)לקתתיאתכם^ כי כן עשה כ כ ל‬
‫ד ר ב ת ג א מ ל ב א דאתור ו כדגן‬
‫על ל ל ך הכיז )הלעג‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪.‬־‬ ‫י‬ ‫י׳‪•'-‬‬ ‫ן‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬
‫ן '‬ ‫־•׳'־י‪'.‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫»‬ ‫־‬ ‫•‬
‫‪T‬‬ ‫י;‬ ‫‪ :‬־‬ ‫־ ‪T :‬‬ ‫‪.‬‬ ‫* ‪T‬‬ ‫‪: -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫הגוים אשל כ כ ם היה מגלה‬
‫כאילי א מ שלא ימצא)‬ ‫א ? ר מ ל ב א ל א יטעי י ת נ ו ן ח ן ק י ה‬ ‫ו^ותם מ א ל צ ם ומשכן אחלים ת‬
‫י‪ .‬כהאמרהמלךאל־<שןאלככם‬ ‫ת ח ת י ה ם כלי שיהין כלם נככשי׳‬
‫לחזקיה אלפים אנשי‬ ‫א ר י ל א י כ ו ל ל ש ז ב א מתכון מ ן‬
‫‪,‬‬ ‫חזקיהו בי־ילא יוכל להציל א ת כ ם‬ ‫י ד י ד ת י‪ .‬ו ל א _ י ר ח י ץ ‪ :‬ת כ ו ן חזקיך־ז ‪ 1‬חכי*‬
‫תחתיו וכן ע ס ה יוסף כאנשי ה‬
‫ס‬ ‫ראוייםללכוכעל‬ ‫' ^‪V‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪M‬‬‫פ י ת ‪ :‬ואלייבטח ^‬ ‫‪D‬‬
‫מצלים )את ה ע ם העביל ק ו ת ו‬
‫שזבא‬ ‫ע ל מ י מ ר א דיי ל מ י מ ר‬
‫סוסים ! ואיך תשיב‬ ‫י ־יי‬ ‫‪:‬‬
‫‪ L‬יי ‪C‬‬ ‫‪•• C‬־' ־‬ ‫•‬ ‫\‪C‬‬ ‫לעלים‪ :‬א ל ן לחם )כלמים׳‬
‫א ת פני פ ח ת אחל ע‬ ‫‪'ml‬‬ ‫‪3‬‬ ‫י ש י ז ב ג ג א ין ו ל א ת ק מ ס ר ל ן ד י ז א‬ ‫‪ 6‬מ ל ז ה א ח ל שאמל אלץ לגן‬
‫עבדי אדני הקטנים״‪.‬‬
‫ולמתנתו את*העיר הזאת ביד מלך‬ ‫ל א‬ ‫ה ד א ^יד מ ל כ א דאתור \‬ ‫ותיליש ט א פ ש ׳ שהלגן והתיליס‬
‫כל זה א מ לירא א י ת ם‬
‫ולכהלם כאילו יאמר‬
‫‪J‬‬ ‫"י‬ ‫'־־י‬ ‫* י־‬‫‪,‬‬
‫״ ‪ I‬׳‬ ‫• ‪T‬‬ ‫« *‬ ‫ת ק ב ל ו ן מ ן חזקיך־ז א ר י כ ד ג ן א מ ר‬ ‫יכיאי לה מעיילית א ח מ ת לליכ‬

‫שמלך אסירהי׳כאיפן‬
‫ןגשו־אתיבךכה‬ ‫אמר מלך אשור‬
‫אל־השמעו אל־חזקיהו כי‬ ‫כה‬
‫אשור‪:‬‬ ‫מ ל ב א ד א ת ו ר ע ב י ד ו עמי ש ל ^ א‬
‫כמי שאמל כציל לפיל א מ ל א ל ן‬
‫ל ח ם י כ ל מ י ס כי ה א ק ההיא ע‬
‫חהנידל שאין ראוי נ‬ ‫מנאי אלי ואכלו אייש־גפנו ו א י ש‬ ‫ו פ ו ק ו ל ו ת י ו א ב ל ו ג^ר פ ר י גופגיה‬ ‫)משה לחם ויש כ ה כ ל מ י ם )לתי‬
‫לחזקיילהסיכפניפחת‬ ‫תאנתו וישתו אי'שמי־בר‪:1‬‬ ‫ונבר פרי רתינוהי'ושתו גבר י‬
‫מ‬
‫אלע׳ חקלק וכלמין א ל ע מ י ת ה‬
‫א׳םהוימעכדייהקטני׳‬
‫ג ם כי אחד מעבדיו‬
‫^ר־כ^י ולקחתי ארתככם אל־אךץ‬ ‫נוביד־ז ‪ x‬ער מיתי ואדבר יתכון‬ ‫ע ב ל ק משחא )היא עבלא לכש‪:‬‬
‫צי יסית א ת ל ׳ הלגש ת מ ו ל ה נ ח‬
‫הקטנים גדול מ א ל ע ד‬ ‫^^רצכםארץמן^‪4‬וישארץלחם‬ ‫לאךעא טבא בארעםן אל?^‬
‫‪I‬‬ ‫‪ #‬י ס ת לול וכן ב ל ג ס הסיתוך‬
‫שאין ראוי להסיבפניו‬ ‫וכרמים ארץ ‪ 1‬ת י צ ה ר ^ ש ז ח י ״ ‪,‬‬ ‫עבור וחמר ארעאחקלין וכרמי!‬ ‫הנע‬ ‫)יכל) לך ‪t‬‬
‫ולבטוח על מצרים ל‬ ‫א ר ע א ךזתל!א ע ב ף ן מ ^ ח א ו ה י ^‬
‫ל ר כ ב ולפרש םיעזרהו‬ ‫ולא תמתו ואל־תשמעו אל־־חזקיהו‬ ‫ןחיון ן ל א ך ת מ ו ת י ן‬ ‫ע^דאךבש‬
‫במלחמה כנגד מלך‬
‫כי־יסית א ת כ ם לאמר יהוה יצילנו‪:‬‬ ‫ו ל א ת ק ב ל ו ן מן ח ז ק י ך ־ ז א ר י ‪2‬טעי‬
‫אשולזעתההמכלעלי‬
‫י י ' ׳ א מ ל ז ה כאיל)‬ ‫ההצל הצילו אלהי הגוים איזיש‬ ‫יתכון ל מ י מ ר יי;שזב^נא ‪t‬‬
‫י א מ ל איך ת כ ט ח על‬ ‫אתרארצו מיד מלך אשור‪:‬‬ ‫השז?ןיא שזיבא ך ה ל ר ת עממיא‬
‫יי׳ שיצילך )הוא א מ ל‬
‫נ ב ר ‪ :‬ת אךעיה מ‪:‬ד מ ל ב א ךאתור*‬
‫אלי שאעלה על ה א ל ן‬
‫ה ז א ת להשחיתה ג‬
‫כאזני ה ע ם אשל מל*‬ ‫^ ‪ ^ « W‬־ ״ ‪. :‬״״י‪-‬׳*״׳ ד^איס ^ ״ ו ״ ‪ .‬״־״‬ ‫‪W‬‬ ‫״אנש‪-‬ם׳ ‪,‬‬
‫כ י‬
‫החומה ׳ אמלו זה‬ ‫וויחלדוד‪ .‬וחיוהזסימבםסרהרבתא;‬
‫לא היו לוצים שישמע‬

‫ז י ה מ‬ ‫ה ס נ‬
‫קלבא)הסאלי))אלעמ);‬ ‫י‬
‫חמת‬
 ‫תלב‬ ‫רמו‬ ‫מלבים ב יפו‬ ‫רש׳‬
‫הנע)עלה׳שמלת מדינות א) שמלת אלהיםאחליסגלדעת יונתן פילושלהניע ועלה‬ ‫‪ w‬לעלה ׳ אלתם מלך אשלל החליבם והגלם‪ :‬כי ה‪5‬ילו אי) שמרק י והשלממניהמ‬
‫אותם מאלצם שתרגם הלא טלטילינק ואגליאינק‪ :‬כי יזצילנ א ת םומלזן מידי׳‬ ‫עובדן את אלהי אלס שהין שכיניהם‪ :‬קרועי בנלי׳ י על ששמען גילופי השם!‬
‫כתמיה וכי יי׳ אלהיכס שאתם מטחים בו הצילי את שמלון מילי שתחסכו שיציל את‬ ‫ותוכחה ׳סהרשעי׳ מתולכחיםלמלאקפניםללבליהם לאמוללנל הכח)הגבורה^‬
‫ילושלם מילי יכן היא אימל בישעיה ! וכי יצילו ׳ בי״יו שילמה ענין תמיהה ו״ימ יכי‬ ‫בנים ׳ ישר; על משבר׳ על צלה הממהלאסהילשבת על משכל ואין בה כח לילל ג‬
‫הצילי העגלים את שמלין מילי‪:‬‬ ‫מסבל׳םם מוסבאםה‬
‫ת ח ד ‪ bn‬נקריא ‪1‬ס־ס דברי ר נ שקה דנ«רא ׳ ‪ mm V‬הנאד אשר ח־׳ח ׳ ‪ t - m‬ס ף חי ׳ י‪-‬נאו‬
‫קליעי כגלים׳ לזל פי׳ כי בעכיל‬ ‫‪1‬‬ ‫הכולעת לילל‪ :‬להוכח׳‬
‫ד&־יאנ־ם׳ ו נ ^ ש ג ־ ט ע ז ש ^ ד ט ז ׳ נ ם נ מ נ • מ י ם ״ ׳ ח ־ אנשי יגש׳ ™ ‪ W , 1‬ל״אםר מ ה ה ; ם ־‬
‫ששעמו ברכי השם קלעי כגליהם‬ ‫איספלגבילבל׳ הלאה‬
‫)המכל מזה הפסוק כי כל השימע‬ ‫^‬ ‫ן א ר פ ד‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ף‬ ‫פנים ללכלי) שהצליח‬
‫‪5‬‬ ‫אי‪.‬ה א ל ה י ח מ ר ז ו א ר פ ד א י ה א ל ה י‬
‫כלכת י י חייכ לקליע לאיתל קלע‬ ‫י י ‪ -‬־־ י ‪ r * ' r i ' l‬י־ י‬ ‫בכל אסל הלך‪) :‬שמע‬
‫איני מתאחה לעילם ואיצו חייב‬ ‫ק פ ר ו י ם ה ל א ט ל ט י ל י ם ן !**?איני!‬ ‫ס פ ר ו י ס ה נ ע ‪°‬ועוה כי־הצילו א ר ת ־‬ ‫—‬
‫מעליכם‬ ‫י׳ ־ ־ ׳‬
‫שמועה׳)יעלה‬
‫לקדיע אלא אס ‪ p‬שימע הגלוף‬
‫ארי שיזנו י ר ת שמרון מן ידיו‬
‫מישר להם שקדעי ששמש מלב‬
‫מן ב כ ל ך ח ל ת מ ך י נ ת א ד ש י ז י מ י ת‬
‫שקה לפי שקבלה היתה כילם כי‬ ‫הארצות אשר־הצלו א ת ־ א ך צ ם‬ ‫׳‬ ‫‪1‬מן ישיכ ל א‬
‫א ך ע ה ו ן מן י ך ארי ןשיזיב יי י ך ת‬ ‫‪ 3‬ב ס‬ ‫ל צ )‬

‫רב שקה ישלאל משימל היה ימה‬

‫חירוף אמר רב שקה שקלש‬
‫ירושלם מן ידי; ושתיקו ע מ א ו ל א‬ ‫מירי כי־יציל יהוה א ר ת ־ י ת ש ל כ ם‬ ‫פנים והפלתיו שם ב‬
‫בגדיהם כששמעו שאמר מי בכל‬ ‫פתגמא ארי תפקיךת‬ ‫אתימ;תיה‬ ‫מ י ר י ‪ :‬והחרישו ה ע ם ולא״ענו א ת ו‬ ‫ה‬ ‫בחרב ימה היא‬
‫אלהי הארצי׳ אס הצילו את ארצה‬ ‫י‪.‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫• ן‬ ‫׳־ ‪-‬‬ ‫־־״׳‬ ‫*‬ ‫*—׳ •‬ ‫השמועה )ישמע אל‬
‫מ ל ב א היא ל מ י מ ר ל א תתיבוגיח*‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬

‫מידי ט יציל יי׳ את ירושלם מידי‬ ‫שיצא‬ ‫הלהקה שמע‬

‫ואתא אליקים ב ר חלקיהו ד מ מ נ א‬ ‫‪ rwarv‬ה מ ל ך ה ׳ א ל א מ ו ־ ל א‬ ‫דביר‬
‫אין לך גיליף גליל מוה שהשוה‬ ‫)עלה‬ ‫להלחם‬ ‫תלהקה‬
‫ע ל ב י ת א ושבגא ס פ ר א ויואח ב ר‬ ‫ד א א^קןים ב ך ח ^ ה‬ ‫תעגהו‪:‬‬ ‫ל‬ ‫)הלך‬ ‫יליםלם‬ ‫מעל‬
‫בירא הכל לאלהי ק ואכן והשיל‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫; •י‬ ‫־‬ ‫‪T : V :‬‬ ‫אשר־עד־הבית ושבנא הסופר רואח‬
‫‪T‬‬ ‫־•‬ ‫•י‬
‫?‬

‫היכילת מהבילא וכן האל יתחשב‬ ‫ג' ‪I'D‬‬ ‫ת‬ ‫עם‬ ‫)נלחם‬ ‫לכיס‬
‫א ס ף ך מ מ ג א עלך‪3‬ךמא ל ו ת ח ז ק י ה ו‬
‫לי לבלמ לחיליף יגילוף לאמר עליו‬ ‫ב ך א ם ף ה מ ז כ י ר א ר ״ ח ז ק ^ קי?!ד‬ ‫תלהקה לפוכ‪ 1‬ומצלים‬
‫גצבזעין ל ב ו ש י ה ו ן ו ה ו י א ו ל י ה י ר ת‬
‫את מי חלפת וגלפת)אמל ביל‬ ‫זנסל‬ ‫שעמל )נצחם‬
‫‪,‬‬
‫ב^ה מ ו_נ!"^ ^ ^ ^?״״ל ^"?׳^־?!^* *‬
‫מלאכיך חרפ את יי׳{ ויקרע את‬ ‫וחורת ב ד שמע‬ ‫פתגמי ך ב ש ק ה \‬ ‫אוצמתיהם)כא‬ ‫חמלת‬
‫חמלתחיכחתיהם וכת‬
‫בגדיו׳ על מ ה שהגיד) לי שחירף‬ ‫מ ל ב א חזקיה ובזע ירתלבושוךךזי‬
‫לילושלם ונפל שם הל׳ א ויהי כ ש מ ע ה מ ל ך חזקויהידקרע א ת ־‬
‫וגידף רב שקה יי׳ יתברך שמי‪:‬‬ ‫ו א ת כ ס י בםכןא ועל ל ב י ת מ ק ך ש א‬
‫ויתכס כשק ׳ לעני׳ עצמו שירחה‬ ‫ביתיהוה!‬ ‫בנדיו ד ת כ ם ב ש ק‬ ‫כלס י‬ ‫ישעיה יגיע‬ ‫שאמל‬
‫מצלים לסתל‬
‫דיי ן ו ש ל ח י ת אליקים די מ מ ג א‬ ‫ך ש ל את־אליקים אשר־על‪-‬‬ ‫ח‬
‫‪#‬‬

‫האל עלי) )על ה ע ם ‪ :‬תם צרה‬ ‫עליךיעבולולמ‪:‬‬

‫ותוכחהונאצה׳ תוכח׳ שדכ שקה‬ ‫ע ל ב י ת א ו ש ב נ א ס פ ר א וסבי‬ ‫חבירת ושבנא הסופר ו א ר ת ‪ °‬ז ק ‪5‬‬ ‫וישב‬
‫הלכיחנל בדברי הפחד זחירופין‬ ‫בהנ*א ב ד מ כ ס ן םגן^ ל ו ת ישעיה‬
‫ה כ ה נ י כ ם מ ר ת כ ס י ם בשהןיכש א ל ־‬
‫או פירוש שהאל מוטח אלתמ על‬ ‫ליון‬ ‫ואמרו‬ ‫! י‪.‬׳ נביא בר אמוץ ‪1‬‬ ‫• \ ־י־ ^ ‪ , \ L‬״״‪•1‬‬ ‫ק‬ ‫זג‬ ‫‪n‬‬ ‫׳־׳ד‪-‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪0‬‬
‫ד‬
‫•לבג‬
‫עונותינו ׳)נאצה םנאץ רב שקה‬
‫?‬
‫ו ח ם ו ד י ן ו נ י א מ א י ו מ ^ ה ל י ! א י י האל < ת יום עקא וחיסלדק וניאיצא ‪t‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־־•‬ ‫א ל י ו כ‪ 5‬דה! ן «א « ןמ מ יר חזקיהו‬ ‫ס‬ ‫ו‬
‫ממת אלפל ספחים‬
‫י‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ז‬ ‫ח‬

‫באו בנים על משבר׳המשיל הצרה‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ותוגנחה‬ ‫^‬
‫ת‬ ‫הנע ועוה ׳ הם ש מ‬ ‫‪,‬‬
‫א ק ^ ת ג א ;]נןא ב א ת ת א ו ץ ת ב א‬ ‫‪W‬‬ ‫ע ל‬ ‫י י ע י ל‬ ‫ן ד מ‬

‫לאשה אשר יאחזוה חבליה לבא‬ ‫ב נ י ם עד־משב^ר ו כ ח אין ל ל ר ה ‪:‬‬ ‫ויעיל על זה מל הך‬
‫שאמל א‬‫מדימ‬
‫מ ת ב ר א וחיל לית ל ד ת למילות‬ ‫על‬ ‫) מ‬ ‫ן ה‬ ‫ח ר‬

‫הבן על המםבל להלא הלחם מקו׳‬ ‫א ו ל י ישמע יהוה א ל ^ י ך א ר ת ' כ ל ־‬ ‫לעילספלליםהנעועליד‬

‫ש מ י ע כ ן ך ם יי א ל ה ך ‪ :‬ד ת כ ל‬ ‫מאים‬ ‫סימן‬
‫יציאת הללל כי אז חבליה ילתל‬ ‫‪r‬‬ ‫[י‬ ‫'י‬ ‫־"־'‬ ‫• י‬ ‫יי'־‬ ‫־‬ ‫מ א ת םלמלון‬ ‫ה י י‬ ‫כ‬

‫קשים כשהולל קללכ לצאת לאם‬ ‫מלבא‬ ‫ךשלחיה‬ ‫פרזגמיתשקה‬

‫מ ל ד‬ ‫אשר‬ ‫דברי רבשקה‬ ‫? צ ר‬ ‫ה נ ה‬ ‫^ ‪,‬‬
‫אין כח לייללה לחזק עצמה להזליל‬ ‫ר ב ו ג י ד ת ל ח ס ד א ע מ א דיי‬ ‫ראתור‬
‫פסק‬
‫ה ו ל ל ה נ ה הי׳ כ ח י ז ק ח כ ל י ה כלי‬ ‫פורעגותא על כ ל‬ ‫ונעביר‬ ‫לןימא‬ ‫אלהיכםן‬ ‫^?זשור י א ד נ י ו • ל ח ר ף‬ ‫המאמלבהתחלתלקצל‬
‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫ה צ ר ה גלילה‬ ‫תקלה למנוחה כן‬ ‫״^^—‬ ‫ז־שמיעק ק ד מ ו ה י‬ ‫פתגמיא‬ ‫ח י וד־זוכיח ב ד ב ר י ם א ש ר ש מ ע‬ ‫?י‬ ‫' ^ ‪S ,‬‬
‫‪J‬‬
‫!ף'‬ ‫י־ ״‬ ‫־‪.,‬־ ־ י •‬ ‫־ י‬ ‫ייכלסח להלצת בל איה‬
‫ג׳ קצל)‬ ‫ונשארת תפלרת‬ ‫יהוה א ל ד ה ?‬ ‫־^להיחמתלאלפלהאס‬
‫ת ו א ר ות״ ה פ ס ל כן א ר י א ק י פ ת ל‬ ‫מ ל | א‬ ‫‪&0‬תו ע ב ד י‬ ‫ךאשתאר \‬ ‫‪7‬׳שעיה‬ ‫ויבאו‬ ‫חמלז )אלפל ה ב ע ד ה ש א ר י ר ת ה נ מ צ א ה ‪:‬‬ ‫הללו‬
‫‪1‬‬
‫ע ק א כ א י ת ת ל י ת ב א על ח ת כ ר א‬ ‫ואמר להון‬ ‫הזקיה ל ו ר ת ישעיה‪1‬‬ ‫״ ‪ L‬״‪.‬‬ ‫‪L‬י‬ ‫‪s‬‬
‫״‬ ‫‪r‬‬ ‫‪i‬‬
‫מייי איה אלהי ס פ ח י ם‬
‫ל ח ר וף‬ ‫וחיל ל יי ית ל ה למילל ‪:‬‬
‫י "‬ ‫לךבוגכון‬ ‫תימתן‬ ‫כדגן‬ ‫ישעידת‬ ‫עבדי ה מ ל ך חזקיהו אל־ישעיהו‪:‬‬ ‫הנע ועלה ‪° r v‬‬
‫אלהיס חי׳ כמל םאנמל כי יציל‬ ‫^‬ ‫‪i r : - :‬‬ ‫‪v‬‬ ‫י •»‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫•»‪T‬‬ ‫‪*••1‬‬ ‫המלינלתת םמילי‬
‫הצימ‬ ‫ה‬
‫את ימשלפמיד ד ת לחסדא ע‬ ‫כ ך ג ן א מ י ! ‪ I‬ל ^ י ז ת ל ס ל ‪ £ IP‬י‬
‫ם‬

‫^ י ה אלהי מ מ ל ק ט‬
‫ו י א מ ר ל ה ם ישעיהו כ ה ר ת א מ ר ו ן‬
‫עמאליי׳ קיימא‪) :‬הוכיח בלבלי׳׳‬ ‫פ ת ג מ י א ך ש מ ע ת ך ח ם ^ עולמי‬ ‫א ל ־ א ד נ י כ כ ם כ ה א מ ר יהיזז א ל ־‬ ‫‪1‬‬
‫הצילל את שלמלין מילי‬
‫רב שקה הוכיח בלבלי גילופק‬ ‫ה א אגא‬ ‫<י׳כי< מ ל ב א ד א ת ו ר מ ד מ י ‪1‬‬ ‫ת י ר א מפני ה ד ב ר י ם אישר ש מ ע ת‬ ‫גליז‬ ‫והנה הקיש ןלמה השי‬
‫או פי׳ האל מטח בלכלים אסל‬ ‫‪r•:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪- TIT:‬‬ ‫‪-,‬‬ ‫|‪ f-‬ן ‪ : - ,‬׳י‬ ‫אישר נ ר פ ו נ ע ר י מלך־אישור א ת י ן‬
‫‪7‬ע‬ ‫‪r‬‬ ‫‪7l‬‬ ‫•לאלו האלילים אשל הם‬
‫שמע ו ק תי ו י ע ^ פולעמת על‬ ‫י ה י ב ב י ה ת ח א ר ש מ ע ו^סוךא ויתוב‬ ‫הכללאי׳כם מועיל ועל‬
‫כל כתגמיא לסמעק קלמוהי‪:‬‬ ‫הנני נידתן ב ו ר ו ח ו ש מ ע שמועה‬ ‫ו ה קלעל כגליהם ה‬
‫נעלי׳ עכלי ט המשליקלא כעל‬
‫ב‬ ‫לאךעיריז ואעלגירת ב ר ך ב א‬ ‫ג חבלו‬ ‫השומעים לכליו מפני‬
‫ב‬ ‫וישב ל א ר צ ו ורהפלתיו ב ח ר ב‬
‫ב א ך ע י ד ת י• ו ת ב ך ב ן ^ ן ח ו א ש כ ח‬
‫והם רב שקה וחכירמ ? נותן כו‬ ‫‪R‬‬ ‫ןגדף לכ‬
‫שחלף וגלף‬
‫׳‪/‬י‪ %‬שחלף‬
‫מה‬
‫לוח; רצון‪ :‬ושמע שמועה׳ זהו‬ ‫ידת מלבא ךאתור נעיחקרבא על‬ ‫רבישקרה ‪1‬ו י ‪f‬מ צ א‬ ‫ויישב ״ ( יי‬‫‪T »-‬‬ ‫ר»צ ו*׳‪• :‬‬
‫א‪w‬‬‫ב׳>‬‫‪j‬‬
‫ל ע‬ ‫י‬ ‫ן ה מ‬ ‫י‬ ‫ה ש‬
‫ארת־מלך א ש ו ר נ ל ח ן ם על־לבנה‬ ‫^ *‬ ‫'‬
‫ששמ שמלך כוש יצא להלח אתו‬ ‫לבגד־־ז א ר י ש מ ע א ר י ג ט ל מ ל כ י ש ?‬ ‫• ־ך‬ ‫* *‬ ‫‪r r‬‬ ‫‪f‬‬
‫‪m‬‬

‫ב כ ג‬ ‫‪5 5‬‬
‫י‪ .‬ושב לאדנו׳ כי מלן כוש יצא‬ ‫; י ש ל ע כי נ ס ע מ ל מ ־ ש י‬ ‫‪2‬‬ ‫י *״‬ ‫^‬
‫ושמעו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫כ‬ ‫עצ‬ ‫ל צ ע ל‬

‫לארץ מלך אשור להלחם בארצו‬ ‫וםיםאשר‬ ‫אל ‪ om‬מתכסים בשקים׳ וחברו דישלה; גדפו ג'‬ ‫‪ " .‬׳ ' י * ‪ 1‬י•‬ ‫י‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪P‬‬
‫בעוד שהיה מלך אשיר כ א ק‬
‫ישראל)אני אתן כן לןח שישלכ לארצו להלחם עם מלך כלש)יניח מלחמת העיל‬
‫? ‪^Xiss5y0‬״‪J?.‬״«^•‬ ‫‪0‬‬ ‫^‪tS‬״״יי׳׳‬
‫הזאת לאחר כד אפילמ בחרב כארצ) מה היה אחר ששכ ממלחמת כלש ליתשלם‬
‫ונגף מחנהו על ילי המלאך)םכ לארצו וסם נפל בחרב כמי שכתיב אבל נביאת‬
‫המגפה לא אמל להם ישעיהו כפילוש)אין לשאול נ‪1‬עם למעשי האל י ת ט יי׳ גולא‬
‫עלילות למה לא נגפו אז אלאעלשהלךלהלת עם מלך כוש ואחל כך שב לילושלם‬
‫והטעם הנלאה לנו כזה כלי שיהיה להם ליסלאל כזת כוש ומצלים ועול שילאו‬
‫כוש ומצלים הנפלאות שעשה לאוהביו לללולשי שמו ט מלך אשור נצח איתם וכל‬
‫האלצו׳ כבש לכילוםלס נגף בלא חלב ובלא חניתלהאלנתן כלב מלך אסלר להביא‬
‫אץ‬ ‫חיל מלך כלש ומצרים ליללשלם עמל להפחיל משבי ילוסלם עןל‪:‬‬ ‫!פ‬
‫ס י‪5‬א‪,‬ןלמ^״ם^'*לייז־יעיי ׳ ‪ Z S‬״ ‪ K‬״ המ״^ג־ה‬ ‫ש‬ ‫‪0‬‬

‫;לך כלס להלחם עמל ומשם שב מלך אשול אל המצלל שצל נו עלימשלם ושלח מלאכים‬
‫לפלסהג‬ ‫מלאכים הלאסלני׳ ושלב שקה אחל הדגלים האלנ י‬
 ‫רלכג‬ ‫נים ב יט‬

‫וילש כל מחלמ' הארי‬

‫ב י א ת ה אלהי׳ לכלך׳‬
‫ללשרארלךלעשו׳ זה‬
‫שיוך‬
‫כדי סלא יתחלל םיוך‬
‫ואםאיןיסדאל לאדי׳‬
‫שתעסה להם נ ס ‪:‬‬
‫בזה לך לעגה לר‬
‫ללסהי׳ חבזהומלענת‬
‫תאמרק ט׳ נמסד לעיל בהאי עניינא; אבותיו׳ םלוסימנםסרבםיפר^דאחלקא סי׳כא ‪ :‬עדן ‪i‬׳ פתחת‬ ‫ףךק‬
‫וסימהדמילואתס אלהיהגדם׳ וחברו דישעיה ׳ ושברתי ב ר ח דמשק והכרתי ׳ וא ועדן מרן ומלצה ‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫איו ח בליש וסימ בלשק תרמם ׳ בנתיהק דמלכיא מתגלגלק ובהתין )מיתין ׳ ופי׳ נםםר בסדר שמות ‪:‬‬ ‫אין מלך חמת ׳ על האלהים‬
‫א מ ד אסר לא מכלן להציל ארצו׳‬
‫•‬ ‫‪.‬‬
‫עיכדיה לגם המלכים איה ה ם‬
‫וישמע א ל ־ ת ר ה ק ה מלך־כוש‬ ‫ךכיש‬ ‫ו ש מ ע ע ל תךהלןא מ ל כ א‬
‫י‬ ‫• י ׳ י‪.‬‬ ‫‪. V‬יך׳‬ ‫‪.‬‬ ‫ל מ י מ ר ח א ג פ ק ^ א ג ח א לןךבא ע מ ך‬ ‫שלא עמדו לפני כלם ואמל‬
‫לאמר הנה מ א להלחם אתך חשב‬ ‫עם ספרוים לעיל שהיתה גדילה‬
‫ן ת ב ו ש ל ח אןגךין לור־ז חזקיד־ז‬ ‫‪,‬‬

‫על דבריך)אינה יראה‬ ‫ויישלח מלאכים אל־חזקיהו לאמיר‪:‬‬ ‫מכלם • ויפדסהי׳ אח׳מהספרי׳‬
‫ל^מימרן כ ך ג ן ת י ^ ר ו ן לחזקיוז ‪9‬לך‬ ‫?‬
‫או כלאי מהם ואמני אכי זל פ‬
‫^ ת ^ י ן ^ ^ י מ ל ^ »‬ ‫ש ב ט א ד ב י ת י ה ו ‪4‬ד ה ?^מימר ל א‬ ‫ויפרשהו על הספ שכו היה נדיף‬
‫עזרה‪ .‬כסיף כמו ‪D‬‬ ‫לאמראל״ישא^אלהיך אשר אתה‬ ‫‪CP'S‬‬
‫‪**.‬׳־‪ v. ..‬י‪ . .‬י״ ־ ו *‬ ‫האלהים ‪ :‬אשר שלחל׳ שלח‬
‫ושבאלללזהגס הניעה‬ ‫י ט ע נ ך א ל ה ך ך א ת ך ח י ץ ‪3‬יה למימר‬
‫י‬ ‫המדכר החיריף ‪ :‬אל סנחריכ‬
‫לאם אחריך ו‪/‬ה אמל‬ ‫בטח ביו לאמר ל א תנתן ירושלנם‬ ‫ל א תתמסר י ר ו ש ל ם ביד מ ל כ א‬
‫כזה לך‬ ‫י כעכיר סנחריכ‬
‫להיליע סאינה כריכה‬ ‫ביד מלך אשור‪ :‬הנה׳ א ת ח ש מ ל‬
‫שתילאמאלנ הדבלים‬ ‫ף * ו ‪ n‬ה א א ת ש ? ף ת א ית ר ע ב ת‬ ‫^ ^‬ ‫^‬ ‫מ נ ת י‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ע‬

‫אעפשככל המישלא'‬ ‫לכל־‬ ‫אישור‬ ‫מלכי‬ ‫ע‪£‬ו‬ ‫אישר‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫מלבא ךאתור ל כ ל מ ד י נ ת‬ ‫שלא כמנהג כליכ‪ :‬כ ת י ל ת כ ת‬
‫מתפחלים מאל מהם‬ ‫הארצות להחרימם ואתה תנעל‪:‬‬ ‫לגמרותהון ו א ת ק ד מ י ל א ש ת י ז ב א ן‬ ‫ציין ׳ מלכית כנישתא דציק י‪ .‬כ ת‬
‫כמ) שקלם ‪) :‬תסא‬ ‫•‬ ‫‪r - :‬‬ ‫‪fit‬‬
‫‪T‬״‪I‬‬ ‫‪'~.\-‬‬ ‫»‬ ‫‪K‬‬ ‫‪ : | T‬־ » ‪\.‬‬ ‫ץ‬

‫ה ש י ז ב א יתתון ד ח ל ר ת ע מ מ ^ א‬ ‫ש‬ ‫פ י ר )‬
‫יייי < '‬‫!ם‬ ‫ש‬
‫יחםלם ׳‬
‫מרים )ניניך על קלוס‬ ‫ההצלו אתם אלהי הנוים אשר‬
‫ד »‪J‬‬ ‫••>‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״ו • ־‬
‫׳ יםלאל ׳ לל הנה‬ ‫ובגיעךןךבתלסתאן מלכארחמת‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1,,‬‬
‫הגדלת לעסו׳ מאל עד‬ ‫ישחתו אכותי את־נוזן וארת־חרן‬ ‫י ן ל ‪ 5‬ס‬ ‫ע צ י י מ‬ ‫ה ז ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ע‬

‫ומלבאדאךפד ומלבא ד ל ל ן ך ת א‬ ‫ישראל׳ כמו אל ק ד י ש ) ק כתוכ‬

‫־שהשיאך מדל לככך‬ ‫ורצף ובני־עדן אישר בתלאשר‪:‬‬ ‫בישעיה׳‪ .‬מ ח ם הלים ׳ אלץ‬
‫איו‬ ‫לחרף ילגדף מי שיזיי}‬ ‫ספרנים ה א טלטילוגון ואגליאומן!‬
‫בתכלית המממן')הלי י• ושי•‬
‫ארפד‬ ‫ומלך‬ ‫איומלד־חמת‬ ‫ג‬ ‫ישר שהיא נכלהה מכל האלצלת‬
‫רקח‬ ‫^ לעיר ?פרויס הנ‪ !/‬ועווז ‪J‬‬ ‫ונסיב ח ז ק ‪ :‬ה ‪ :‬ת א ג ך ת ^ ך א ז ב ד י א‬ ‫‪:‬‬

‫והמסילה ללכנין לפי שהלכנון‬

‫ק ר י ש י ם ׳ ה נ ה כיל »יךיז‬
‫חזקיהו את־הספךיס מין המלאכים‬ ‫וכןךנן ו ס ל י ק לבירת מקךשאך?‬ ‫הגא יעל עצים כארץ ישר׳ נקרא‬
‫מלאכיך חרפת יי ‪vhhrn‬‬
‫» כה מין‬ ‫ופךסיגז חזקןהכןךם יי ן וצלי חזקיתו‬ ‫כן )לפי שהמשיל גלילי יםלאל‬
‫ואמרת כי בגכולתך »מיי‪"|7‬‬ ‫ויקראם ויעליבית יהוה ויפרשוהו‬
‫‪.‬כןךכם יי ו א מ ר יי א ל ה א ד י ש ר א ל‬ ‫שליו ונכיליו לכלישים )אחים‬
‫)לב לכל עלית לככים‬ ‫חזקיהו לפני יהוה‪:‬‬ ‫‪ :‬־ ‪•• T :‬‬ ‫‪T T :•: Ti‬‬ ‫המשיל האלץ ללבנין לל עליתי‬
‫מרום הרים והם ה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬

‫החזקים‬ ‫טו המקומות‬ ‫וייאמר‬ ‫יהוה‬ ‫לפני‬ ‫חזקיהו‬ ‫ויתפלל‬ ‫*״«‬ ‫גיא‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫דשבגתיה שריא ע י ל‬ ‫על האלץ וככשתי איתה )עתה‬
‫א כ א לילושלם ולפי שהיא טלכה‬
‫הבנליים בהרים‪:‬‬ ‫א ת ה ו א •י ו ל י ר ת ב ר מ ג ך ל כ ל ‪ ,‬י״סנסיע' יהוה אלתי ישראלי ישב הכרב‬
‫ונככלת מכל ה א ק קלאה מלין‬
‫ירכתילבנין׳ הםקצל‬ ‫מימרת ארעא את עבדתא‪:‬ת‬
‫יער הלבנון וכל זה מ‬
‫אתה־הוא ה א ל ה י כ מ לבדך ל כ ל ‪,‬‬ ‫‪:‬‬

‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫‪ J‬־‪:‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.... r‬‬ ‫<‬ ‫‪r -‬‬ ‫(‬
‫׳שמ^א ןית א ר ע א ‪ 1‬גלירןדמך ייח־ין‬ ‫קיצן יעל כלמלו כיי הכלמל הוא‬
‫מסל לארץ ישר שהיא‬ ‫ממלכודת הארץ אתה עשית ארת־‬ ‫נשמיע קדמןי יי ו א ת פ ר ע ועביד‬ ‫טיכ מן היעל וכי הכלמל היי'‬
‫גבוהה מכל הארצות‬ ‫פ ^ ת א ^ ל ב ל פתגמ; דסגחריב‬ ‫'‪ /‬י‬‫ע‬
‫^‪ .‬י‬ ‫ת‬ ‫מ‬
‫ך‪™ '.‬‬ ‫‪h‬‬ ‫ם‬

‫והיה מתפא׳עלשכבש‬ ‫יהוה׳‬ ‫הטה‬ ‫השמים‪°‬ןאת־האךץ‪:‬‬ ‫־־‪ f‬י \ י ־ ‪ :‬׳ • • ‪ :‬־ ־ • • • * ־‬ ‫לכנין הל אילני סלק ומה שקלאה‬
‫ך ש ל ח י ה ל ה ס ד א ‪ m‬מא‪• 1? ?1:‬‬ ‫^ '‬ ‫»‬
‫ל)כ ארץ ישראל)לזה‬ ‫אזנך ושמע פקח יהוה עיניך וראד־ז‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫‪m‬‬ ‫‪ 3‬ע ב ) ל‬ ‫מ ) ! י ן‬

‫אמלילכתי כייליםלם‬ ‫בקושטא עאחךיבו מלכי אתור ירת‬ ‫;‬ ‫שהיא משכן ‪ b‬ומלונו ובישעיה‬
‫ושמע א ר ת דברי סנחריב א ש ר‬ ‫ת‬ ‫ע מ מ י א ןית ארעתון י• ו מ ו ק ר י ן י ד‬ ‫מלים קיצו והעניק אחל כי ^ית‬
‫היתה כאמצ׳)לא ככם‬
‫אותה )הנה התפאל‬ ‫אמנם‬ ‫ישלחו לחרף אלהים חי‪:‬‬ ‫‪13‬עותהון והנורא ארי ל א ^עון ד א י ת‬ ‫המקלש כמקום נ ט ה צ ה ל ה‬
‫שיכלית קימת א ח י ם‬ ‫בהון צ ר ו ר אגון א ל ה י ן ע ו ב ד ירי‬ ‫המיליה )מה שאמל קצו כאילו‬
‫יהוה החריבו מלכי א ש ו ר א ו ת ־‬ ‫היתה יחשלם קץ כל‪ .‬א ק ישח‪1‬‬
‫א ס ל כאמצע היעל‪:‬‬ ‫א נ ש א א ע א ן א ב נ א ואבדונון ‪ J‬ובע?‬
‫וכמקים הגבלה יותל‬
‫ונתנו ארת־‬ ‫הנוים ואת־אךצם‪:‬‬ ‫ייאלהנאפרוקגאבעןמןיךיהרדעון‬
‫לפי שככש כל אלץ ישלאל ז)לתי‬
‫רושלםכלומר מלין קצן שאק לו‬
‫והנה קלא‬ ‫ממנו‬ ‫אלהיהם באש כ \ ל א אלהיכם המה‬ ‫ב ל מ ל ב ו ת א ר ע א א ר י א ת יי א^־־״ים ׳‬ ‫צ‬
‫עול על לרך ו נ א על י ן ' ‪fto‬‬
‫ל י ת ב ר מ ג ד ן י י ״ ״ "י י‬
‫י‪/‬‬
‫אחיי)כליס המלכות‬ ‫כיי אס־מעשה י ד י ־ א ד מ עץ ואבן‬
‫־‬ ‫י כ י ה ן‬
‫עמל ל ו ד ת ס ל י ל ל מ ? ף ?‬
‫והשלי' או העיילו׳יותל‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ר ר ‪ .‬י‬ ‫‪T‬‬
‫ומ׳)כלכלי ח ל כתיכ מלון ‪W‬‬
‫ח‪/‬קלת! ואכןאה‬ ‫ועתה‪0‬יהודת‪°‬אלהינו‬ ‫ויאבדום‪:‬‬
‫ושלהישעיה ב ר אמוץ לות הןקןז‬ ‫^‬ ‫‪,‬‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כ‬

‫הושיענו נא מידו וידעו'כל־ממלכות‬

‫‪j‬‬ ‫ג‬ ‫‪.‬׳‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬״‪H‬‬ ‫״ ‪AT‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫• ‪7‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫בתחלה אחליכ לילה של מ ט ה‬
‫כי אתה יהוה״אלהיס ל ב ד ך ‪:‬‬ ‫למימרכךנןאמר י‪ :‬א ל ה א ^ ? י‬ ‫ואח׳ כך אחליב לירה של מעלה ן‬
‫דשי‪,‬‬ ‫ן)‬ ‫מבחגל‬
‫ך^שלח יישעיהו כ ך‬ ‫ךישךאל ךבעיתא מז‪^2..‬‬
‫וישב וישלח מלאכים‬ ‫נזר * * * ד ו אמוץ ^ל־חזלןהו^אמר״ב‪1‬ז אמר‬
‫?‬
‫ש ךמי ?‬ ‫קטדגמ יח ך‪1‬י ב ם ל ב‬
‫וייןא ^פתתוגרמ א‬
‫להיליעו שאינו שב ל‬ ‫י י ע ל ה י מ ב ס ך א ל ך ממיכןא ע ל ך‬
‫‪0‬‬

‫לאלכל ‪ hV‬להלחם עם‬ ‫יהוה אלהי ישךאל אשר התפללת‬

‫כישילחזילכאן‪ :‬עלן׳‬
‫שםמליל‪ :‬הנע ןעלה׳‬
‫ונתמאתאלהיהנ^‬
‫< ו ת ש א מ י ו ם ' ‪ C S‬׳‬
‫‪ ,‬שיילנז‬ ‫ד ש‬ ‫מ ה מ‬
‫עונות‪) :‬אכרימ‬
‫מ ל מ ד ת כ ג ש ת א ךציון ב ד ז ך ר‬ ‫‪0‬םרה‬
‫־ל״* א ל י א ל ־ ־ ס נ ח ר ב מלך־־אשור‬ ‫ג‬
‫ושמע ה זקפק קסצק וסיס נמסר‬
‫ך י ^ י ה ו ן מניךין ע מ א ךירושלכש‬
‫־שמעתי‪ :‬זה הדבר אישר־דבריהוה‬ ‫‪3‬‬ ‫ח‬
‫זאת ארצם ‪4‬׳‬ ‫בסדר בלק ‪J‬‬
‫י‬ ‫י ת מ ן ח ס ך ת א ו ע ל ‪?9‬‬ ‫ו‬ ‫דםםיכי במראה וםימ אמנם י»'‬
‫ו ק ר ם מן א ך מ ת א‬ ‫אתרבר^תא‬ ‫החריבו דמדכיס ׳ וחברו דישעיה‬
‫‪n‬אחר׳זלראשןזניעהבת‪jhK*.‬‬
‫‪ • s‬ד׳‬ ‫‪1 $‬‬ ‫‪ g‬ו ז ק פ ת א ? רומא‪.‬עינך א מ ר י ת‬ ‫‪1‬‬
‫האלה ואון‬
‫•‬ ‫ן^'‬ ‫את־מי חפרת ו נ ל פ‬ ‫״‬ ‫אחוס דיהושע‪ :‬יי׳ אלהים ה‬
‫מ <‬ ‫ת‬ ‫נ‪2‬לין ך ל א כ ש ך י ן ל ן ך ם ק ך י ש ^ ‪j‬׳־ צ‪,‬לא‬
‫כתו׳ כן בנביאים וסי׳ נ מ ס רבת;‬
‫?‬ ‫‪ ^^i*1‬ז י ׳ מ י ת‬ ‫ביד אזנרך חסךתא‬ ‫ךישדאל ו‬ ‫בזה ח בקניא וסי' במסר רבתא‪:‬‬
‫‪,‬‬ ‫ב‬ ‫ק ו ז מ ׳‪.‬עזךאל‪ 0 :‬ד מלאכי!־ חרפמ‬ ‫עמא ך;י ואמרת בסגיאות רתי‪5‬י‬ ‫ותשא יד בקראה וסימני' נפסד‬
‫גסיפראדאחלקכסימןד;‬
‫א נ א סלגןמ^קוףבמחץאף ^ ^ א ד נ י ו ת א מ ר כרכב רכביי'"^נ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ wSy‬מרום הריפש יךכרת לבנון‬ ‫איחוד בית מנןךקד־זון ואקטול‬
 ‫תלג‬ ‫רדק‬ ‫מלסם ג יט‬ ‫רש‬
‫'ם ובישעיה מבחל כפתח)העניק אחל‪ :‬אני קלתי ׳ באתי על המקלל‬ ‫מבחןל׳ בחללם‬ ‫ו א כ ל ג ת ק ) מ ת א ח מ ‪ /‬ל א אשלב על שאחליבנ)‪ t‬קצוישאי)! יעל כלמילן׳ מליאת‬
‫כלןמל חפשתי אחל מק)ל המי׳ כי לא הין מספיקק לי מל)‪ 3‬חייללתי החי׳ הנמצאים‬ ‫אלצ) )מפי ה ל ח ‪ :‬אני קלתי)שתיתי מים זלים ׳ כל)ח׳ התחלתי בכל מעש)גמלתי‬
‫על האלןןזהלשאמלןאחליב ככף פעמי כל יא)לי מצ)ל)קלאם !לים לפי של&‬ ‫כזה ה מ ל ה כלללמלצא מיםזלים)שלתה מיםנלכעים קולא זלי׳ לפי שעל הנה לא‪,‬‬
‫נ?כק)מי‬
‫היו ימעים מלאים לבכי אלס נעל הללך ה‪/‬ה לס הפסלק אנא הדתי חפיל נלבק׳‬ ‫ה כ י ח כ ה ם ‪) :‬אחליכ ככף פעמי ׳ אם צלתי על עיל המטח׳ כנהללתיה הכאתי עליי‪.‬‬
‫כבעמלל)יש מפלסי׳ יא)לי מצ)ל‬ ‫בייסל' לכים שהלבישו‬
‫כמלמצלים לפי שהוא נ ה ל ג ל ן ל‬ ‫למרחוק ח׳ בקריא וסימ ותדבר גס אל בית עבדך דשמואל < וחברו דדה ׳ והקול נשמע עד למרחוק ׳‬ ‫יאלליה כשתיית וסתיי'‬
‫אמ׳ כן על לק־ ה ה פ ל ג ה ‪ :‬הלא‬ ‫הלא שמעת עד למרחוק דסיפר׳ ׳ וחברו דישעיה ׳ ויצא שמו ׳ אשא דעי למרחוק ׳ משם חפר אכל‪ :‬ותהי‬ ‫בהמתם ומרכס ל‬
‫שמעת למלחוק ׳ אמ׳ לו ה ק כ ה‬ ‫לגליה׳‪ :‬ואחליכ׳לסל‬
‫‪:‬‬

‫הלא שמעת מזמן לח)ק הגזלה‬ ‫'ש‬ ‫ואכרת קומות ארזיו מבחור ברשיו '‪-‬כ׳»מ־ל ו א ק ט ו ל ש פ ר ב ב ר י ה ו ן מ ב ח ר‬
‫הלה כן ללכי ת ח ‪: T‬‬
‫שגזלתי על הא)מ)ת להחליכם‬ ‫שלטוגיהון ואבביש ק ר י ת תוקפיהון‬ ‫ל •קנ<‬ ‫לחרחלק׳‬ ‫זלא שמעת‬
‫‪P‬‬
‫ואבואה מלון קצה_יער בדמיו‪ :‬אמ‬
‫א)תה ה ג ז ל ה ע ת ה הכיא)תיה‬ ‫ואשי צי ס ג י מ ש ר מ ז ה ו ן ן‬ ‫ל מ ה ת ת פ א ל ותתגלל‬
‫ה‬ ‫משמלמ מלכי אשלל הכאתי‬ ‫שלך״ היא כי קךתי ושתיתי מיס זרים ואחרב בכף ‪'3‬‬ ‫בזאת לא ״‬ ‫‪-‬‬
‫א ג א ה מ ת י ח פ י ר ג ו ב י ן ושתי מין‬
‫הגזל עלילם)על ילך על האלמן'‬ ‫שמעת למלחלק עלכה־פעמיבליאורימצור‪ :‬הלא־שמעת‬
‫נובךאין ומפחית ב פ ר ס ת רגלי ע פ א‬
‫ועל ישלאני ה)א שגזלתי שיהיו‬ ‫‪r‬‬ ‫‪c , - 5 ,‬‬ ‫‪ r‬־‬ ‫‪r> : .‬‬ ‫־‪ T‬־‬ ‫ידי הנביאים ‪J D‬‬
‫ח •ב‬
‫ץ‬ ‫‪0‬‬

‫עלים כצומת לגלים נצים)יהיו‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ך‬ ‫אב<*יכס‬
‫«ל‬
‫‪ ,‬ל ה א ) י מ ת < ! ה ב י י ן ך למרחוק אתה ;ןשיתי ל מ י מ י ^ ר ם‬
‫משכי העלים קצלי יל)יהין כ‬ ‫ה ל א ש מ ע ת א מלנןךמין מ ד ת‬ ‫עליהם כעניין שנאמל ויצרתיה עתרה והביאתיה ותהי ל‬
‫כעסכ השלה)ילק דשא וכמתל‬ ‫'לישעיה ך ע ב ך י ת ל פ ר ע ה מ ל ב א ך מ צ ך י כ ם‬
‫‪,‬‬
‫חל)ש מהם גהוא חציל נגן של&‬ ‫הלי אשלל שבט אפי‪ :‬לחשות גלים נצים ערים בצרורת‪:‬‬
‫היה כח במשבי העלים להלחם‬
‫ה ל א ע ל ך ש ל י ט ?הון ואף ע ל ך‬ ‫למימי קלם י משנכל׳ וישביר־זן קצרי־־יד חתו ויבשו ה י ו ‪ 3‬י ‪3‬‬
‫העילה עלת׳ במחשבה‬
‫כנגלך והכל היה מאתי )אני‬ ‫א ת ג ב י א ו גביי י ש ר א ל ו ל א ת ב ת א‬ ‫יי‬ ‫" " ‪A‬‬ ‫*‪V‬‬ ‫* ‪.‬‬ ‫•‪••; 1‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ :‬ן ‪ :‬״‬
‫שנ כי עליך מאתמל‬
‫גזלתי )אמלתי עי נכיאי ט ל ם‬ ‫ל‬ ‫ו ר א חזיא ק ד מ י מיומי ק ד ם‬ ‫ת פ ת ה גם היא למלך ‪.‬עשב שררת ויךק • ד ש א חציר ננורת‬
‫שהיתה הגזל )איך תתפאל על‬ ‫ל מ ע ב ד ל ך א ף א ר ת ק ג ת א בען‬ ‫היכן זה סנחליכ‬
‫מ ה שעשיתי אני וכן אמל עליו‬
‫ושרפה לפני קמה‪ :‬ושבתך וצאתך‬
‫איתיתה ודא הות ל ך ל ת ק ל א ע ל‬ ‫גהנם‬ ‫שנשלף כאש‬
‫< הנכיא ?ל היתפאל הנלזן על‬ ‫‪• r: - :‬י‬ ‫‪T‬׳‬ ‫‪T-:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T -J -‬‬
‫כעניין שנאחר נאם יי' ובאן‪; :‬רעתי ואת יזתהגןזל ‪1V!< : v$‬‬
‫החוצכ מ )ית כן הלא שמעת‬ ‫ך ח ו א ד ־ ז ק ך מ ך ב א ת ך ג ו ש ו ת גלין‬
‫י‬
‫התרגזה אלי ושאננך עיר־־• באזני‬ ‫אשלאלרל) כצמן ‪/‬‬
‫מלקלמק )נל ככעמול )איא זל‬ ‫ויתביהזן‬ ‫ך ש ח ו קךוין כריכן ו‬ ‫עתה הכיאלתיה ׳ וזהו‬
‫פי׳ כן אלתה עשיתי יללשלם)כן‬ ‫ג‬
‫ושמתי חחי באפך ומך‪/‬ני בשפתיך‬
‫א ת ק צ ר חיליהון א ת ב ר ו ובחירתו‬ ‫'‬ ‫הכת שכילך ‪ :‬ותהי ׳‬
‫אמל )מצלה מלימק לא לאיתם‬
‫הוו ב ע ש ב ךזקל^א וכירוק ך ת א ד ת‬ ‫ן‬ ‫בה‬ ‫אשר־באת‬ ‫בדרך‬ ‫והשיבתיך‬ ‫כיאתה של גזלתי‬
‫אמל כי מימים קלמונים אני ע‬ ‫‪IT.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫י י‬ ‫‪-‬׳‪ n‬י‬
‫‪1‬‬
‫י‬ ‫•י‪-‬‬ ‫־‪:1‬״‬
‫להסאו׳ עלים כצלחת‬
‫הכיאלתיה‬ ‫)עתה‬ ‫עשיתיה‬ ‫ו מ ת ^ ך ב ע י צ א ומפכןך ל א ג ח א‬ ‫כ ע ש ב א נ ך י א ךישלוק ע ד ך ל א מ ט א למהוי שו?לין י‬
‫‪1‬‬
‫להילת לגלים נצים‬
‫כתמיה אמל הכיא)תיה ע ת ה‬ ‫ח ל ף ך א ר נ ז ת א על‬ ‫ק ר ב א ו מ י ת ך ל א ת ן א ך י ש ך א ל ג ל י כןדמי ןית ך א ך ג ז ת א כןךמי גלי ו‬ ‫לגלי אלמה שצומתין‬
‫שתהי להשגת גלים נצים עלים‬ ‫מימרי ו א ת ך ג ש ו ת ך םלגןרת ל ק ד מ י ואשוישיךין ב ל י ס ת ך וזמכש ב ס פ ו ן ת ך ו א ת י ב ג ך‬ ‫בהן ילקות שאתה מ‬
‫)שיהין משכיהן קצלי יל )חתו‬ ‫מחליכן כגזלתיג‬
‫ודין ל ך‬ ‫בארחא דאתיתא בה *‬
‫)כשן)שיהמ כעשכ השלה י‪.‬‬ ‫ללסביהן קצלייל׳הם‬
‫להשית ׳ שלשן שאה למשפטו‬ ‫שאני התשתי א ת כחן‬
‫בתשלימן להשאית כמן שכתיכ‬ ‫לפניך )אין ה ג מ ל ה‬
‫י״ר רפץ בקריאה וסי'נמסר בםיפרא דא חלק א סימן י״ח‪ :‬התרנזךד וסי׳ואתהתרגזך אלי׳ ודבתריה י ק‬
‫בישעיה ןנשתנ) תניעות הלמל‬
‫׳שלך אק עתה גיבלל התחזך ׳ ותביר׳ דשעיה‪ :‬והשיבחיך ג וסי׳ והנה אנכי עמך ושמרתץ י יען התהוך רמלכי׳ * וחברו דישעיה;‬
‫)ההא מפני חסלון האלף‪ :‬גלים‬ ‫אבל הם חלשים‪:‬‬
‫נצים עלים בצולן׳ ׳ להסית עלים‬ ‫להסאו׳׳ לשין שאייה‬
‫בצלח׳ להילת׳ גלים נצים יפי׳ נצי׳‬ ‫נלמיל‪:‬‬
‫הריבים מן עריך תצינה‪ :‬ושלפה לפני קמה י העשב שהכה הסדפין טרם הילתו‬ ‫״*יעל; חצילגנית׳‬
‫קמה כללמ׳ סלא הספיק להמתה קמה ולהמת נגמל כשילל להלכה בשלפק לבישעיה‬ ‫הממהל לייכש‪ :‬ושלפה לפני ק מ ה ׳ כשכלים ה ם מ מ ת בטלם יתיןס) לבא לילי‬
‫‪,‬‬

‫ושלמה כמס)ה)א כמן כפא כי ה מ ם ) ה פ א ממוצא אחל‪) :‬סבתך וצאתך לכאך י‬ ‫קמה‪ :‬ושבתך וצאתך)מאך ׳ ת י ל ג ם מנתן)מיתבך כעיצא ומיפקךלאגחא קלכ‬
‫שבתך בארצך וצאתך מארצך למאך הנה הכל גללי וידלע לפני‪ :‬ואת התלגזך‬ ‫)מיתך לאלעאלישלאל גליקלמימאתי נהייתה‪ :‬ואתהתלגזך אלי׳ ואת אשל‬
‫אלי ׳ גכ ילעתי שהקצפת אלי)לבלת בי כלבד כאלהי ק)אכן)״ית שבתך למתבך‬ ‫סלפך להתגאות ולהתעולל אלי כלוגז ולעש׳ אשטלימיל בלעז‪ :‬ושאננך׳ כמו‬
‫כעיצא‪ :‬ושאננך׳כמנ)שאנךןכפל הנון להפלגת השאנן כז כתכל לכי מנה)כן‬ ‫כל‬ ‫ושאינך‪ :‬חחי׳ כמין שיל הלא שמושכק בו בהמה שעסקיה לעים כמו ששכינל‬
‫הל׳ לעתי ולעת ילנתסתלגם ואיתלגסלתך סלקת לקלמי ויש נפלש) כמשמעו כעכן׳‬ ‫אותו‬ ‫כעלי השיל יוצאים כשיל‪ :‬ומתגי ׳ תילגם מנתן זמם והיא של כלזל ותזחכין‬
‫כי התלגזל היהבעכללשהיה שלג שקט)שאנן‪ :‬ושמתי חחיכאפך׳ הוא ה כ ח ל‬ ‫כנתילי הנאקה ו מ ס כ ת בו לפיו שעסקיה לעים והלא ששנינו והנאקה כתטם‪:‬‬
‫וזה‬
‫כמין מחט )לאשל כפיף נלקכ אף הלמלחיו ומעלין אותו ‪ p‬המיס וכן)כחייו‬
‫תקיכ לחמ)נתתי חחים כלתייך‪ :‬ומתני בשפתיך י המתג הלא ה כ ח ל שמשימין‬
‫כ פ ה הבהמה להנהיגה וכתיוזמם כספייתך ותלנם ולסן מתעה חמם לטעי לל‬ ‫רלבג‬
‫אני אלאה לך םאתהכלםותי ואנהוג אותך למקום םאלצה כמו שמנהיג האלם‬
‫)אבלאה מלוז קצו׳וביםעיה כתוב מרום קצווהנה קלא מלון ק‪5‬זביתהמקלש כי‬
‫הכהמהגמישכה למקים שילצהזכמו שהליינ מושךהלג אלמקהמי׳ כתחבולה‪:‬‬
‫‪.‬היא ק ן וסוף המעלות והלוממלת אסל ב א ת ישלאל ולצהלומלשכבליחליכבית‬
‫בללך אשל באת בה ׳ כמל אשל תבא בה כי עתה עי מלאכי׳ שלח הלבלי׳ והלא הלך‬
‫המקדש ואחלבך יתליביעלהמישול אשל לפניו אשל מגלל פילות וצמחי לחב‬
‫להלחם עם מלך כלש אלא אחל המלחמה שב ליללשלם ועלאלתלהללךאמ׳שעתיל‬
‫והם בני י ח ש ל ם ‪ :‬א נ י ק ל ת י ושתיתי מיםזלים׳לללא היהפלאאםשתיתי מים‬
‫לס)ב)למא לילנשלם כי כאותו הללך סיכא ישלב לאלצו אחל שינגף מחנהו‪:‬‬
‫המלבנים לשתותם אבל אני חפלתי והוצאתימים זלים אשל לא עלהעל לב איש‬
‫וזה‬ ‫ייכל לשתית משם מים וזה מםללמקלמלת שכבש שהיו כלם חזקי שלבעלה בלב‬
‫איששיוכללככשםוככףפעמילכלכליהשתללן׳אח׳החלכתיויכשתיכלהיאולים‬
‫ו ל ב ע ל י המצול והם העלים החזקים שלא יתכן לככשם כיאםככניית המצלל עליהם ואפשל שיאמלאלמל שככלאמלאניקלתיוסתיתיבעמ׳חזקיהשסתםהמעינלת‬
‫‪ no‬שגזכל בספל ל ה והכאול הלאשין מתל נכין לפי מה שאחשלכ‪ :‬הלא שמעת למלחלק אלתה עשיתי ׳ לל על מ ה תתפאל על הצלחליק־ כמלחמלת הלא שמעת כי‬
‫ל ת ל ק הללעתי אלו ה ל ב ד חהצלחלתיך על כל המי׳ על ילי עבלי הנביאים וזה לאלת כי אלתה עשיתי כמו שאמל ישעיה מי פעל)עשה קולא המלות מלאש לל לשמי שיקלא‬ ‫למ‬

‫ה י י מ ת מ ל א ש ומלע מהשעתיללהמת הלא מחריב שיהיה הלא הפ)עלכיל)לי זה איך יתכן שילע הלא מ ה שיעשה זללתוהאלהים אלא אם היה הזולת ההלא משלת איתי בזה‬
‫)יהיה הפיעלמסולל מהמידע זה ט ל ם המתי לא מהמשלת כי איננלהלאסלןכזהןככלהאלכנו המאמל כזה כלאסין מספל מלחמית י י ) כ ס פ ל ישעיה ז למימי קלם‬
‫יצלתיה ׳ ליל כי למימי קלם חשבתיה ולמתיהוהלא מענק ויצללי כצל כלם והנה עתה הבאתיה כימי מלכי אשלל )תהי זאת המחםכה שחשבתי)עסיתי אלתה להשאית‬
‫)להחליבעלםיהמעלים בציחת לגלים חלבים ועשיתייוםבי העליםקצלי יל כאילו אין להם כח חתו ובשו כינהמלשמ׳כלנעחהשלאחשכוזהמלפניםהנהלאהיהלהם‬
‫כח להלתם כאילן הםעשכשלה)ילק לשא שאיננו זז ממקומו כשיכלתו אותו וכמו חציל הגללעשהלא מתל נקללהכלתוכמו העשב הםלזףטלם הגיעו להמת ק מ ה י‬
‫ושבתך וצאתך ובאךילעתי׳לל שבתך באלצך וצאתך למלחמה)באךלעייחת שלכלת הכל ילעתי טלם המת) לגם ילעתי התלגיך אלי ׳ לוצה לומל המתך מלאה עצמד‬
‫אלי מ ל א מאלעל שחשבת שלא א‪ ,‬ל לךןסאני צליךלילאממףלפי שכבל עלה כאזצי התלגזך אלי והיה סבת זה היותך של»שאנן <לזה יחסת לעצמך אל) ההצלחות לא‬ ‫כ‬

‫לי ה נ ה אלאה לך שאני האללן והמנהיג ואתה העכל ולזה אשים חתי באפך והלא ה ב ח ל םילכלו מ הלגים ואשים בשפתיך ה מ ת ג שמשימין כשפתי הבהמלת להנהיגם‬
‫וזה‬ ‫באשל ירצו ן והשיבלתיך בללך אשל באת בה י ילמה שאחל הלחמו עם מלך כלס שב אל יללסלם ושם נגף יי׳ א ת כל חילן‪:‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫נה‬
 ‫רש־‬ ‫מלכים ב כ‬ ‫רדק‬
‫וזהלךהאלת׳ לחזקיה אמל הנביא מה שאמלתילךשסנחלל יפלל כאן ‪* j W‬‬ ‫וזה לך האלת׳ אמילחזקיהזה שאמלתי לךבנבלאה הלאשלנה ושמע שמלעה לשב‬
‫לאלת אף לימים הבאי'שאתם יראים למלת כלעבלפי ססכחליב החליכ א ת האקץ‬ ‫לארגו וכן עשה שהלי לאית ששלח מלאכיו לשב לארצל להלתעם מלך כלש )כזה‬
‫זגלע א ת האילנלת‪ :‬אסל השנה ספיח ׳ בשנה הזאת יצמחו לכם צמאי' ותתכלנס*‬ ‫האלת שנתאמת אצלך לברי תדע כי גם נבלאה זאת תהיה אמת בזה לך לענה לך‬
‫מהם ‪ 5‬סחיש ׳ גללעי אילנלת שיצמחל וכ^תלאה לבלי קיים במפלת האלכללסי׳ יהי‬ ‫בתולת כת צילן לאיכא מלךאשללאלהעיל הזאת שיככלס אלתה ועלל אניאלמל‬
‫‪ •fi‬לאלת שאף הבטח׳‬ ‫*‬ ‫שתאכלו הסנה ספית כי אלתה‬
‫וו תתקיים‪ :‬קנאת יי'‬ ‫א מ ל י׳ מל זסימ נמסר בסדר שמיני‪2& :‬באות חד מן י׳ מלץ דקריק זלא כתבן וסימ' נמסר׳ בריש סדר אלה‬ ‫השנה לא זרעו מפני חיל מלך‬
‫‪,‬‬
‫צבא)׳ ׳ שיקנא לכבללו‬ ‫ו?שלר)אכל) הספיתים אם כן מ ה הדברים ‪ J‬שמונים ו' מל וסימ' נמסר בסדר בראשית ובספר שפטים סימן ד ; אררט ד כקריאה וי קמץ‬
‫ולשמו ולא שיש ז מ ת‬ ‫אמר להם הנכיא כי מדעים המ‬
‫בידכם כי הלבה ה‬ ‫ודין ל ך אתא אכול כשתא ח ר א * י ך י׳ ן ז ה ; ־ ^ ה א ו ר ת א כ ו ל ה ש נ ^ ס פ י ח‬ ‫שיאכלל הספיתי׳ אחר שלא זרעו‬
‫הרשיע אחז אביך‪:‬לי‪1‬‬ ‫ם‬ ‫לא היה לה׳ קציל אחר אלא אמל‬
‫שת‬
‫ה‬ ‫^ " י ו ב ש ‪ /‬ה " ה ש נ י ת סךןייש ו ב ש נ ה‬ ‫במיז‬
‫י ק ל מ נ ה ׳ לא יערך'‬
‫לה הנביא שיתבלך להם התבגאה ו ב ש ת א ת ל י ת א ד ת זרועו ו ח צ ו ת‬
‫לפניה מ נ ץ ‪ :‬סוללה׳‬ ‫ה ש ל י ש י ת זך^ו וקצרו ונט;ף כ ר מ י ם‬ ‫‪3‬זבשלל׳)יספיקו להם אלתהספיחי׳‬
‫צכול אלמה להגליה‬ ‫\ י ־ ״‬ ‫‪,‬‬ ‫וצובובךמין ואכולואבהוןו‬ ‫פל השנה ההיא לבשנה השנית נ ם‬
‫ס‬ ‫ר‬ ‫פ‬

‫ת נ ממלל עלמ להלחם‬ ‫\״ ־׳‬ ‫‪s‬‬ ‫‪r i T t‬‬

‫עלהעיר)עלשםשהל‪£‬‬
‫כיכשו וחובטו כעצי'‬
‫ומקבלת כלי שיהאנמ'‬
‫ת צ א ש א ר י ו ת ופליטד־ז מ ד ת ר ציון‬
‫נככלש כחוזק קללהו‬
‫סלללה לסל׳ סולל סללו'‬
‫המסילה ‪ N‬ויהי כלילה‬
‫ההיא׳ כששב סנחריכ‬
‫מעל כלש לכא ע ל מבי‬
‫מלךא^ורלא‪:‬ב‪1‬אא^רה>את‬
‫‪,‬‬
‫שהיא סמלכ׳ ליללסלםי‬
‫מאה ושמנים וחמשה‬
‫אלף כולם לאסי גייסות‬
‫וי‪?1‬ופזן מ ש ז מ א ך ב י ת י ה ו ך ו ־ ז‬ ‫פ ן לא תצטלכל לזללע כי תאכלו‬
‫בית־ןהורה ה נ ש א ך ה ישרש ל מ ט‬ ‫ש‬ ‫ך א ש ת א ר ו ן באילן ךי מ ש ל ח‬ ‫הסחיש והוא היוצא מהנלפל‬
‫כי מ י ר ו ש ל ם‬ ‫ועשה פ ר י ל מ ע ל ה ‪J‬‬ ‫שוךשורך״י ל ר ע ו מ ך י ם גופיה‬ ‫ממלתל‬ ‫מהספיח וכשני הגת‪/‬לעל‬
‫והםחים על אכלל ותקצלל בשלום‬
‫ארי מ י ר ו ש ל ם ?פקין‬ ‫לעלא ‪1‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪M‬‬
‫פ י לא יהיילכס פתל מאליכלתטעו‬
‫!‬ ‫העעיה־זאת‬ ‫יהיה‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ק‬ ‫׳‬ ‫!‬‫*‪?!f»p^j‬‬ ‫ושיזכרת‬ ‫‪t+tr$nx‬‬ ‫&>*ר‬ ‫‪RT‬‬
‫גלמים גתא־לג פלים בהםקט‬
‫י י"י י ״ & ן בוז־אמו יה‪1‬ה »‪-h‬‬ ‫‪5‬‬
‫אוי;תא מ ט ו י א ‪ p>n‬ב מ י מ ^‬ ‫ובבטחה לכפלר עילם כאחל‬
‫עשל ביובל עלה סנחליכ כשנה‬
‫•‬
‫הלכיעית בשכיע לכן הוא אל מר‬
‫ל״?נ«ת^‪3‬ייי««‬
‫ן^אייידה^חץ^א^ז ‪ 9‬מ‬ ‫בפלס‬ ‫ו^כלל השנה ספיח שעלה‬
‫מ פ ס ח נלא יכלל לזרוע נאכל) ה‬
‫״ ^ ^ ^ ^‬
‫בדיד‬
‫* א־^פך^הה^ה‪:‬‬ ‫<‬ ‫מספיחים ובשנה השנית םחיס ^ ^ ^ ^ ^ ^‬ ‫‪1‬‬

‫‪ :‬ויסכ כנינוה ׳ היא‬ ‫א ש ר ; י ב א ב ה <שוב ואלי־העיר ה ז א ת‬ ‫;‪.‬קךמנח ב ‪ 0‬ף ס ן ‪ ,‬י ‪ ^ ,‬ר‬ ‫שגלעי לגיונלת את האילנית‬
‫׳‬ ‫א‬ ‫ץ‬

‫לאש לאלן אשול‪:‬‬ ‫מ ל י ת א ! באורדוא ד א ת א ב ה י ת ו כ ' " ‪ 1‬״ ' ' * ' ר א יבואנ&ם־יהוה‪ :‬וגנות׳ ארי־העיר‬ ‫ם‬ ‫'!בשנה השליסית זלעו מלמל‬
‫ג‬

‫בית נסלוך אלהמ ׳‬ ‫שלא נשתייר כשבלע אלא שנה‬

‫נסלמתיכתל סל נח‪:‬‬ ‫ה ז א ו ת להושיבה ל מ ע נ י ולמען ד ו ך‬ ‫ו ל ק ר ת א ה ד א ל א י ע ו ל א מ ר יי ‪1‬‬
‫^ ח ת ‪ :‬שרש למטה ׳ תי כאילן‬
‫ף ה י ל ה הכוהו נחרכ< שמעו‬ ‫ואגן ע ל ‪ .‬ק ך ת ^ ה ה ר א ל מ פ ך ^ ה ‪.‬‬ ‫לי משלח שלרשלהי לרע ומרים‬
‫אותו שאמל לשוחטם‬ ‫ב ך י ל מימךי ו ב ד י ל ך ו ד ע ב ד י ו‬ ‫כלפיה לעילא‪ :‬כן תצא שארית ׳‬
‫ב י ? ל ה ה ה ו א ויצא • מ ל א ך יהוה ויך‬
‫לפנמ אס יצילוהו ש‬ ‫ו ה ו ה בליליא ה ה ו א‬ ‫יפקון שאל צדיקייא וסיזכת מ‬
‫ל ן‬ ‫ל‬
‫שלא יהלמהו שלי ה'‬ ‫ב מ ח נ ה אישור מ א ה ' שמונים ו ח מ ש ה‬ ‫' ־ ׳׳‬ ‫מקיימי אללייתא מטללא לצילן‪:‬‬
‫ן‬ ‫וי מיל‬
‫ונפק מלאמי״ה דיי ו ק ט ל ב מ ש ך י ת‬
‫המלט׳ שמחי מ י ה ם‬ ‫א ל ף וישכימו ב ב ק ר והנה כ ל ם פ נ ר י ס‬ ‫כתיכ‬ ‫קנאת יי׳ צבאלת ׳ קלי ללא‬
‫א ת ו ר א ה מאד־ז ו ר ת מ נ ן ו ח מ ש א לכו׳‬
‫עלית‪ :‬כימים ההם י‬ ‫שחירף‬ ‫שקנא האל לשמל לפי‬
‫ויסע וילך וישב‬ ‫מתים‪:‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫אלפין‬ ‫וגלף מלך אשלל כיל מלאכמ‬
‫שלשה ימיצז ל פ ל‬
‫מפלתו של ס נ ח ד ב ‪:‬‬ ‫ס נ ח ר י ב מ ל ך ־ א ש ו ר וישב בנינוה ן‬ ‫ונטל!אזל‬ ‫כולהון פגךין מתין ‪j‬‬ ‫וייתכמימלא ליי׳ צכאלת תתעכיל‬
‫‪1‬‬

‫חלה חזקיהו ׳ ומם‬ ‫ו ת ב ס נ ח ר י ב מ ל ב א ד א ת ו ר וירתיב‬ ‫לא‪ :‬לאיבא חל העיר הזאת׳‬

‫ויהי ה ו א מ ש ת ה ו ת בית• נ ס ר ך א ל ה י ו‬
‫שלישי כשעלה בית יי'‬ ‫שיככםנה כי אל העיר כא עם‬
‫מם ־מפלת של סנחלי'‬ ‫^ ך ^ ז ר א צ ר ^ הכהו בחרב‬ ‫בניגוח ן והוד‪ ,‬ה ו א סגיד בית נ ס ר ‪ 1‬ך‬ ‫מחנהו מחיץ לירושלם לשם נגף‬
‫י ׳ * ״ ״ ו ה מ ה נ מ ל ט ו א ר ץ א ^ ר ט ולמלך א ס ר מ׳ טלב של פסח היה‪:‬‬ ‫טעותיה ואךךמלךושךאצר‬ ‫לזחנהי או פי׳ לא יכא לא יכנס‬
‫כ‬

‫תלך העיר זכן תרגם מנתן לא‬

‫־' י י " י ־‬ ‫־׳‬ ‫י ־חין בנו‬ ‫‪AT‬‬
‫‪» W‬‬ ‫‪:‬‬
‫בגוחי קםלויתי‬ ‫?‬

‫יעיל לקרתא הלא‪ :‬לא יקלמנה‬

‫א ש ת י ז ב ו ל א ר ; ‪ 3‬א כןךדו ו מ ל ך‬
‫^ ך י ו‬ ‫בימים ה ה ם ח ל ה חזקיהו ל מ ו ת ו י ב א‬
‫א‬
‫מגן ׳ חסר בית השמיש כמגן‬
‫א ס ר ח ד ו ן בדיה ת ח ו ת ו ה י ן‬
‫כי כעלי המגינים כאים ראשיני׳‬
‫א י י ו יש^רתו ב ך ־ א מ ו ץ ה ג ב י א‬ ‫ביומיא האגון מ ר ע חזקיהו‬
‫נזה לך האות אכלל‬ ‫נזל העיר כםנלתמים עליה׳)כתי‬
‫ו י א מ ר אליו כ ה ־ א מ ר יהווז צו ל ב י ת ה‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ישעיד־ז‬ ‫לותיה‬ ‫ואתא‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫)לא‬ ‫לא יקלמנה כתריסק ‪:‬‬
‫השנה ספיח ״ אחר‬ ‫י‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫״ »‬ ‫*‬
‫‪J-‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-‬י‬ ‫‪t‬‬

‫ו ה לפי שלא היה ב‬ ‫א‬ ‫א מ ו ץ גביא ו א מ ר ל י ה כ ד ג ן‬ ‫כתדממן‬ ‫ישפיך עליה סוללה ‪/‬‬
‫בלי פחל עדיין אף על‬ ‫א ט ר יי פקןיד ע ל א ג ש ב י ר ת ך‬ ‫ולא יצכר עלה מלייתא נמלייתא‬
‫פי שימלתו חיל מלך‬ ‫זל‬ ‫היא תל עפר מדברי רכיתימ‬
‫אשלל כי אללי ישלב‬ ‫עפר‬ ‫מיליא כנצא זהוא שציכרין‬
‫ה מ ה‬ ‫י‬ ‫ב ח ד ש ה ש נ‬ ‫ה ת נ ה‬ ‫ו ת נ ח‬ ‫ח ו ס י מ‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫ז א‬
‫ארץ אררט ׳ וחברו דשעיה ׳ הלין ג קמ*ק‬ ‫^׳ י‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫חימת‬ ‫לעשית תל ולהגביה כנגד‬
‫עליהם עם חיל אחל‬ ‫וחד פתח מםלכות אררט‪:‬‬ ‫העיר ללכיל העיר וכן אמל‬
‫)לזה אמל הנכי&‬ ‫‪,‬‬
‫ויצביל עפלדלכלה‪) :‬יהי כלילה ההלא׳ המם סתזל מלך אשלר על ירלשלם עם‬
‫לחזקיהלזה הלבל אשל תלאה מ ס נ ח ד ב שישלב כ ל ל ך א ס ל כ א כ ה ללא יכא על‬
‫מחנהו ועם כל השבי כאיתה הלילה יצא מלאך יי׳ להכה כמחנה אשלל ולכותימ‬
‫יללפלם יהיה לך אלת על ייעלל אחל מייעל אלתך השי להלא השנה הזאת תאכלו‬
‫ןל א מ מ כי ליל פסח היה)עול אחרו כי לפני מפלתו סל םנחליכ חלה חזקיה ומם‬
‫הספיחים אשל בשמת בחק )לא יהיה בחק אליב שימנע אתכם מזה ויתכלמ‬
‫הספיחים כאלפן סיסכיקלכל השנה‪) :‬בסנה הםניתתאכל) סחיש׳זהם הספיחי׳‬ ‫‪0‬לישי לחלמ היתה מפלתו שלסנחליכיאיתה הלילה אמל‪ 5‬ישלאלסילה שנאמר‬
‫הצלמחים מהיוצא מהספיחים הלאםלני׳)ילמה שאלתה שנההיתהסנת ה ס מ ט ה‬ ‫אשור‬ ‫השיר יהיה לכם כליל התקדם חג)אמל) מאה)סמנים אלף שהכה כמחנה‬
‫‪T‬‬

‫שאס לא היה כן מה זה סלא יזרעו)לא יקצלל‪ :‬ליספה פליטת כת יהלל הנשאלה י‬ ‫ויכחל‬ ‫ל׳ ‪ c‬היו קשורים כתלים בלאשיהם)כלכליהם נלאה בלכדי הימים שנאמ'‬
‫ממלךאשלר ומלכי ישראל לרצין מלך ארס לעסלת שרש למטה)תשתרש כאלכן‬ ‫רזון‬ ‫במשמניו‬ ‫ג •ל גבול חיל ינניל <של כמחנה מלך אשלל וכן מה םנאמ' כישעיה‬
‫שתעשה פרי למעלה‪:‬‬ ‫ןאמלו כי מכתם היתה שליפת נשמה יניף קיים םכ׳ ותחת כמלל יקליקיל כלומל‬
‫י תהלבושכר‪:‬א ככולו של אלם כשרפת בני אהרן שנאמר)ישאים בכתניתם‬
‫דשכ בנינוה ׳ כלא יצא במלחמ' עול‪ :‬כניו ׳ קרי ללי! כתיב‪ :‬הכוהו בחלב ׳ באנלה‬
‫דביזלי‪-‬ך שאל את חכמינ כאשל הכה המלאך מחנהי מה זכלת של אימה זל םאלהיהם‬
‫והירסים החןמה ככשיל וכלפזת אמר שלא יקדמנה מגן)לא יםפיך עליה םללליי‬ ‫מ ח ם לידם אמלל לל אבלהס אביהם האלה את בני עילה אמל אף אני אעלה את‬
‫להפיל החלמה להיא כלי םמסליכק כל אכנים ביללות מאל להפיל החומה כי״מיו‪.‬‬ ‫י‬
‫‪,‬‬ ‫כי‬ ‫‪ 0‬נ בני לאלהי כטשמעל בנמ הכוהן בחלב בעלל שהיה מםתחלה‪:‬‬
‫אלילצהכאמלל ללאיקלמנה מגזלאיקלמנהאיסמנןלהיה חסל הנושא כ ^ י ‪,‬‬
‫‪ .‬למעני‬ ‫מ נ ן‬ ‫^‬ ‫ן ג מ ת י ‪/‬‬‫^‬ ‫‪,‬‬ ‫ומאכללכ יא‬
‫ב ל י ל [ ה ‪:‬‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ש ה ל צ ) ן‬ ‫ה‬ ‫ל‬

‫ו א שאמל מ‬ ‫‪,‬א ״ל ^‬
‫ה י ן ב ן ה ה‬ ‫;ק ‪,7‬לעבלי׳לל למען ככלל שמי וכעכללבליתיעם ללל עכלי שאם יסמלו כניו א ת מצלתי לא תסלל המלכלתמהם‪) :‬יהי כלילה‬
‫ב‬ ‫׳ י‬ ‫) ז ה‬

‫לביםלנלי הנביאים‬ ‫י‪-‬־זעיה אלי הלבריס להנה אם כן אמרם אתל ששב סנחליב על יללםלם במצנל כמל שפילשנל יי )יםכימי כבקל והנה כללם כגלי׳ מתים ׳ לל‬
‫ל ) ב ס‬

‫ו ‪:‬ההנבאלי׳היו מעטים במג ש‪:‬כל ישעיה בספלו להנה פגלי׳ מתים הםגלפיםמתי׳כיהנלף החי יקלאגכ פנל)הנה בנמהמיתלהל אחל ז ה כמו שייעל לו הנביא? בימים‬
‫<‪ w‬ם חלה חזקיה למלת י תחשוב כי אחל השמל הקללם היה זה ולא תכלא ממך שאמל ומכף מלך אהלל אצילך כי כבל אכשל שאסלחדלן היה מגזם י נ א אל ילןשלם‪:‬‬
‫ש‬

‫קחו‬
‫תלד‬ ‫רדם‬ ‫מלכים ב כ‬ ‫רש‬
‫כי מת אתה)לא תחיה ׳ לא שלפא מחילי זה כי מתיך זה החללי המל)לתי ללא תיתי‬ ‫בי מת אתה ׳ בעילם הזה ‪ 1‬ולא החיה י לעולם הבא משים ללא נסבת אשה כלאית‬
‫ממלעך)לזל א מ מ כי מת אתה בעילם ה!ה ללא תחיה לעילם הבא מאיטעמא‬ ‫ב ב ל מ ת ‪ :‬לא יצא את החצל)מ׳ ׳ מיהל הקבה להודיעו לפואת) בטלס יצא קיל‬
‫ללא עסקת כפליה )לכיה)אמת היא כי בנמ כילל) אחל חילמ שכ׳ כן שתים עשלה‬ ‫ה ב ל ה כעיל שנקנסה עליו מיתה כלאיתא בימשלמי‪ :‬ומכף מלך אשול אצילך׳‬
‫סנה מנסה כמלכי • אל הקיל ׳ כלי לכיון לכ) כתפלה כי היה תמיה כלכ) למה‬ ‫למדנו שלפני מפלתו של סנחליב חלה ‪ 1‬לבילתתאני׳׳ כשהם לחין קלויין תאנים‬
‫היה האל מקצר ימי) סהלי לא‬ ‫בעיגול‬ ‫‪t‬‬ ‫וכשנללםת‬
‫‪,‬‬
‫היה אלא כן לכו שנים כשחלה‬ ‫והטוב ד׳ בקריאה וסימ ועשית הישר והטוב בעיני יי ׳ אנא יי׳ זכר נא את אשר התהלכתי ׳ וחברו‬ ‫ק ח י ק לבלה ן‬
‫חלי זה )'ית אל הקיר לכיתל כית‬ ‫דישעידז ׳ מפי עליק לא תצא הרעות והטוב ‪ :‬והספתי ד' ב׳ מלעיל וב׳ מלרע ואי מנהק חם' וסימניהק‬ ‫»יחליקוה‬ ‫נימרחו ׳‬
‫התהלכתי לפניך י‬ ‫מקלשא ‪:‬‬ ‫וגדלתי והוספתי ׳ הגדלתי והוספתי חכמה ׳ והםפתי על ימיך ׳ והוספתי על כל תהלתך ׳ ב׳ בתראי מלעיל ׳‬ ‫להדכיקה על השחין‬
‫זה עכילת הלכ )אחל כך זכר‬ ‫ננס בתיך נס שהלי‬
‫המעשה‪ :‬והטיב כעיניך)נשיתי ׳‬ ‫ארי מ א ת או; ו ל א ת ח י מ מ ך ^ ך ן‬ ‫&ף בשר חי שאתה כי מ ת אתה ולא תחיה‪ :‬י דסב את־ •‬
‫כמי שהעיל עלי) הכתיכ רעש‬ ‫ו א ס ח ר ירת אפוהי ל כ ו ת ל ב י ר ת‬ ‫נותן עליו לכלה נסלח‬
‫הישל כעיני יי׳ ככל אשל עשה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ויתפלל‬ ‫אל־ותלןיר‬ ‫פניו‬ ‫נהקליס כ ה נותן לכר‬
‫מ ק ד ש א וצלי ק ר ם יי ל מ י מ ר ן‬
‫ליל אבי) לאימל )ישמור מציתי)‬ ‫‪-‬‬ ‫• ••‬ ‫‪•:‬י‬ ‫‪•:‬׳•י‬ ‫‪•• -‬‬ ‫לאמר‪ :‬אנה יה‪1‬ה ז כ י ^ א ^ ת א??י ' ‪w l‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫»ו«‬ ‫‪-‬‬ ‫המחכל לתיך לכל ש‬
‫אשל ציה יי' את משה ׳ ובללש‬ ‫ק ב ל ברווזי זי א ד ב ר ם‪$‬ן י ר ת‬ ‫שנתחכל ומתלפא ״•‬
‫התהלבתיילפניך באמת ובלבב ש‬
‫)הטיב בעיניך עשיתי שגנז ספר‬ ‫ך פ ל ח ר ת כןךמןד בכןשוט ו ב ל ב ב‬ ‫‪J‬‬ ‫‪j‬‬ ‫י‬ ‫י‬
‫מעלןת‬ ‫עשל‬‫*‬
‫הלך הצל‬ ‫‪•*-‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫;‬

‫לפיאית שעשה שלמה)המ העם‬ ‫מעלות׳‬ ‫ישיכעשל‬ ‫נ‪7‬ם‬

‫ש ל י ב ם וך^לןין כןד^ןד עבךת ו ב ב א‬ ‫ש ל כ ם והטוב בעיניך עיירתי רבך‬
‫בוטחים בז)לא המ לילשים את‬ ‫ז‬
‫הרי זה מקרא קצל‬
‫יי׳ כלבם‪ :‬לא יצא העיל התיכוניי‬ ‫ךוזקית ב כ י ^ ם^יאר‪-‬ז ‪j‬‬ ‫ככד ירד הצל למעלית חזקיהו בכי נ ת ל ‪:‬‬
‫יזני‬
‫העי׳ כתי׳ וחצל קלי)כלכלי ל‪/‬ל‬ ‫ו ח ו ח י ש ‪ $‬ד ת ל א גפק‬ ‫העשויות לשעות היים ויהי ישעיהו לא יצא העיר התיכגךז‬
‫כתיכ העיל וקלינן חצל מכאן‬ ‫ל ר ר ת א מ צ י ע א ה ופתגם נבואד־ז‬ ‫‪T‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪f‬‬‫\‬ ‫*‬ ‫ו‬‫־ץ‬ ‫‪T‬‬
‫‪fJ/MW/‬‬
‫‪T‬‬
‫‪i‬‬
‫•*‪iJrw‬‬
‫~•י‬ ‫•י‬
‫‪,‬‬
‫י־‬ ‫‪SJI'V‬‬
‫‪I T 2‬‬
‫סהסלטיא של מלכים כעייללת‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫•‪:‬־י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫\‬ ‫״י־‬

‫בינוניות וכמקום אחל אמל ב‬ ‫מ ן כןךם יי ח ו ה עמיה למייצר ו‬ ‫במו אוללריי‪ ,‬ל ־; ה וךבר־ןהוההיה אליולאמר‪ :‬שוב‬ ‫ע‬ ‫ב‬

‫ביללשלם כתיב העיל לימל מהל‬ ‫י ת י ב ותימר ל ח ז ק י ה מ ל ב א ד ע מ י‬ ‫ואמרת אל־־חזקיהו נגיר־עמי כה­­‬ ‫שע‪05‬יז *‪')mh‬‬
‫הקבה להלליעל לפ)אתו בטלם‬ ‫ב ר ג ן א מ ר יי אלהיר־ז ך ך ו ד אבוןד‬ ‫י‬ ‫‪ .‬יי‬
‫ארתיךמ^תך‬ ‫ארת־תפלתך * י! י י‬
‫ךאירתי‬ ‫י־ י י \‬ ‫שלמת המם חפץ‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬

‫י‬

‫יצא קיל הבלה בעיל שנקנסה‬ ‫^ ת ה שימתין כמקום‬

‫ש מ י ע כןךמי צ ל ו ר ת ך נ ל ; א ‪ .‬ק ד מ י‬ ‫שהלא ם ם כלי מהלך הנני לפא לך כיוס השליש ‪ ,‬ת^ד־ת‬
‫והיספתי על‬ ‫עליו מיתה ‪1‬‬
‫ימיך ׳ סהמ קצינים לך )בזה‬ ‫בית ץזוף‪ :‬והספתי עלץמיך חמש ד ב מליע ד מ ע ת ך ה א א ג א מסי ל ך ב י ו ק א‬ ‫עשר שעלת אל ישיכ‬
‫ו ל מל עיי‬
‫מחליקת בלבלי לזל *יא משלו‬ ‫»<ל חס • ת ל י ת א ר ת ת ם ק ל ב י ת ‪ 9‬ק ך ש א דיי ‪1‬‬
‫הוסיפו ל) כי יממ הקציבים היו‬
‫למעלה עשר מעללת ;נשרה שנדה ומכף מלךאשור א‬
‫ואוסיף ע ל יומא ח מ ש עסךי‪ ,‬שגין‬ ‫ניהא נראה כאילי הלא‬
‫יותל ולעונש עין הי) מחסלין לו‬ ‫ויאמר אצילך ואת״הןןיר הזאת וננותיעל־‬ ‫שחלית‪:‬‬
‫ומיד מ ל ב א ך א ת ו ר ‪ :‬א ש ן ב ג ך ד ר ת‬
‫זיס אומליס הוספת עסו לו על‬ ‫ה;)יר הזאת למעני ולמען דוד עבדי‪:‬‬ ‫ל‬ ‫לצל‬ ‫נקל‬ ‫חזקיהו‬
‫הקציביס לי ובספל שמיא' בפסוק‬ ‫׳ ק ך ת א ה ך א ןאגין;ןל רןךתא ה ל א‬ ‫לנטן׳עשלמעל)׳׳ לכל‬
‫כי אם יי' יגפנו פילשמ זה ה‬ ‫ב ך י ל מימרי ו ב ד י ל ד ו ד עבדי ‪1‬‬ ‫ויאמר ישעיהו קחו‪°‬דבלת תאנים‬ ‫קל היא לנטו׳ כמקימן‬
‫)מכף מלך אשור‬ ‫הענין‪:‬‬ ‫ו א מ ר ישעיהו יסבון ד ב ל ו ת תיגין‬ ‫ונוטה יעימל עשל מ רקחו וישימו על״השחין ויחי ן‬
‫אצילך ׳ זה לאיה כי קולס מ‬
‫וגסיבו ושויאו ע ל ש י ח ג א ואתםי ‪1‬‬ ‫מעל)׳ אימלכלהניכל דאמר חזקיהו אליישעיהו מה אורת‬
‫מפלתו של סנחליכ חלה תזקיה‬ ‫כל כך לא כיאלאיםןב‬
‫כלכלי לזל‬ ‫‪ :‬לבלת תאנים י‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫לישעיהו‬ ‫חזקיהו‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ביוכם‬ ‫ועליתי‬ ‫לי‬ ‫יהוה‬ ‫כי־ירפא‬ ‫הצל)יהיה הלבל תימ׳‬
‫והלא אם אתה נותן שלף של ת‬ ‫א ר י יסי יי לי ו א פ ק ן י ו מ א ת ל י ת א ה‬ ‫שלאן שפנה המם ל השלישי בית יהוה‪ :‬ויאמר ישעיהו‬
‫תאנים על הכשל מיל הכשל‬ ‫ואמר ; ‪ #‬ע ה‬ ‫ל ב י ת מקך^יא ךיי‪i‬‬ ‫לעמוחזללהיו׳בקל‪:‬‬
‫מתחכל אלא נס בתוך נס כיוצא‬ ‫זה־לך האות מארת יהוה כי יעשדק‬ ‫אשל‬
‫• דין ל ך א ת א מ ן כןךם יי ארי !עביר‬
‫בלב׳ ויולה יי' ק ק מל היה כך‬ ‫יהוה את־הדבר אישר דבר הלך הצל‬
‫יי י ר ת פ ת ג מ א ך מ ל ל ה י ה ך ט ו ל א‬
‫הוא ללכו של הקלוש בלוך הוא‬
‫עסר שעין א ב ש ן ר ת ו ב ע ס ר ? ע י ן י‬
‫עשר מעלות אם ־ישוב עשר מעלות‪:‬‬ ‫קח) דבלת תאנים י‬
‫במל היא ממתיק את המל י מ ה‬ ‫‪8‬‬
‫ו י י ' * ‪" f‬ין" י‬ ‫יי‬ ‫"י ~‬ ‫יי‬‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬

‫כשיעשה‬
‫‪:‬‬

‫יליע כי השי‬ ‫י י‬

‫‪ 4‬גנב*‬
‫אלת׳ שאל אית לפי שאמל לו‬ ‫ו א מ ר ךוזקית ק ל י ל א ך א ר י ח ך ט ו ל א‬ ‫ויאמר יחזקיהו נרןל לצל לנטור־!‬ ‫מענת יבקש להם קצת‬
‫הגזלה כפילה כי מ ת אתה)לא‬ ‫ע ס ר שעין ב ר ם ג ם א )תוב ט ו ל א‬
‫תחיה חשב כי מ ה שאמל לן י‬ ‫א‬ ‫הבית כשאפשל זה ש עשר מעלות לא כי ישוב הצל‬
‫לאחורוהי ע ס ר שעין ‪ 1‬וצלי ישעיה‬ ‫שיהיה בהם מתל מעט‬
‫ישעיה הנני ליפא לך לא אמל‬ ‫ויקרא;ישעיהו‬ ‫מעלות‪:‬‬ ‫אחךניתץטר‬
‫נ ב י א ק ר ב ם יי ואתיב י ר ת ט ו ל א‬ ‫כי‪5‬‬ ‫הטבע‬ ‫מהזלית אצל‬
‫אלא לנחמי לפי שלאה איתי ש‬
‫שבב׳ בכי גליל ואף על פי שלאה‬ ‫בצורת‬ ‫ולזה ציה לקחת לכלת ה נ ב י א אל־יהוד־ז וישב ארת־־הצל‬
‫תאנים כי אעפ שאין‬
‫‪p‬‬ ‫שנתלפא השחין לא חשב‬ ‫‪,‬‬ ‫ז ה‬ ‫ע ם ‪ ,‬ת‬ ‫<‬ ‫כ ח‬ ‫‪,‬‬

‫שנתלפא על שיתחזק )מכל‬ ‫זימים חס׳‪ :‬ירפא ג׳ וסי׳ כי גדול כימ שכרך ׳ ומחץ מכתו ירפא ׳ כי ירפא יי לי ועליתי‪ :‬יחזקיהו ג׳‬ ‫־‬ ‫י־‬
‫‪3‬‬ ‫מ ב ו‬ ‫‪3‬‬
‫וסי׳ נמסר בריש ישעיה‪ :‬אחרנית ז' בקריא׳ וסי׳ רקח שם ויפת את השמלה ב' בפסוק ׳ ויהי בהזכירו את ארון‬ ‫^‬ ‫י‬
‫לעלית בית יי׳ כי אפשר שישיב‬ ‫האלהי׳׳ ואתה הסבות את לכם ׳ ויאמ׳ יחזקיהו נקל ׳ רקרא ישעיהו הנביא אל יי׳ דמלכי׳ ׳ הנני משיב את צל‪:‬‬ ‫י‬ ‫כרפיאת‬ ‫ה מ ‪ 5‬ר ס ‪ ,‬ת‬

‫השחין עליק אז שלא סר התילי‬ ‫ויאחר‬ ‫ובבסילם ‪1‬‬

‫ממנל‪ :‬הלך הצל ׳ כמל ילך שאל‬ ‫חזקיהו אל ישעיהו מ ה‬
‫לו באתה אלת יבחר אס ילך הצל לפניי עשר מעלית ברגע אחד אל ישלב אחירנית‬ ‫^לת כי ילפא יי׳ לי ׳ לאל שתדע שלא היה זה מיעוט אמונה לחזקיהו אס בקש‬
‫עשר מעללת )אמר חזקיהל נקל לצל לנטנלת עשר מעלית כי הגלגל במרלצתל יהיה‬ ‫אלת כזה וזה שככל הלליעו ישעיהו כי גזילתהשי היתה שימלתלעתה כשהסכים‬
‫נקל האנת שימהר מללצתל ילתל ממנהגן אבל האלת יהיה מתל חזק אם ישלב‬ ‫להלסיף על יממ חמש עשלה שנה אללי היה תנאי לל אם יהיה חזקיהלכאלפן‬
‫במעללת‬ ‫אחלרניתממהלכל‪:‬‬ ‫מהשלימית שיתכן שתלכק כ׳ כמו ההשגחה ולזה לא היה סומך כזה חזקיהו אם‬
‫ע ס ל‬ ‫ה ה ל‬ ‫ה‬ ‫ן‬
‫‪,‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪.‬‬ ‫?‬ ‫לא שיתן לל אות שכזגלת תנאי נתן לו השם ית׳ זאת ה מ ת ק‬
‫מעללת אם ישלב עשל מעללת ׳ לל אם ישלכ ללכת עשר מעללת אחללת כללך שיהיו עשלים מעלות‪ :‬ויאמל חזקיהו נקל לצל לנטות עשל מעלות ׳ הנה זה הפסלק קשה‬
‫מאד כפיחשו וזה כי הלא ילוע כי נטיית הצל תהיה מצל תנלעת השמש ללפי תנועת השמש מעט מעט יטה הצל מעט מעט לזה מבלאר כעצמל לכהיל׳ הענק כן מה זה שאמל‬
‫‪.‬חזקיהו נקל לצל לנטות עשל מעללת איך חשב חזקיה נקל מה שהוא מהמופת נפלא מאל לא לאינו כמוהו בכיאלל אפי׳ למשה אשל לא קם כמוהל לכל האלתל' והמנפתים‬
‫ה ע נ‬ ‫כ ה מ ת‬
‫ק ‪ p‬הגה יהיה זה‬ ‫אשד עשה כי המופתים ההם היו לשנלת סלל אללהלכרים השפלים להוא מתל נפלא לאין שיעלל מה שישתנה כל סלל הגלמים ה ע ל י ו נ י ם '‬
‫המאמר מחזקיה כתכלית הםכללת ואיך לאלי שנחשלכ זה עליו עם שלמלתו הנלאה מלכלמ ואם אמלמ שלא היה זה המלפת כתנועת השמש כעצמה יקשה מ ה שאמל‬
‫בספל דה על מליצי שלי ככל שכאל לדלגש המיפת אשר היה כ א ק כי ידמה מזה המקום שזה המיפת היה על לכר חליל לפי שכזה המקום אמר כי שמע כי חלה חזקיהו‬
‫והנלאה בעיני מפני כל זה שזה המלפתהיהכצל לא כשמם כעצמו וככל ידעת כי העננים המתנועעים תחת השמם יכיאל לפעמים ניצק השמש בזולת מקלמל הלאלילו‬
‫וזה כבל נמצא בחלש הלבה ולפי שלאה חזקיה מתנלעת הלוח אז וקצת אילים שהיו תחת השמש שיקל להם בתנועתם המהילה להשיכ הצל עשל מעללת כי באיתל צל‬
‫היתה תנועתם בקש מישעיה שיהיה הענק כהפך זה כלי שיוכר לו מופת השם ית׳ והנה התפלל הנביא אל השי וסב הצל אתללנית עשל מעללת כמל ששאל חזקיה נזה‬
‫המופת י ת ק שנהיה בסחלש הסי על מ ן המלכת אילים מתנלעעים לצל ההלא לגלסס בהם ניצין השמש והביאלהנ כתנועתם כמהילנת נפלא אל המקים ההלא עד‬
‫במעללת‬ ‫שכבל היה ו ה ת כ ף ‪:‬‬
‫‪Ii‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נה ב‬
 ‫רש‬ ‫מלכים ב כ‬ ‫רדק‬
‫אשל יללה במעלו׳ אחז ׳ מם שמת אחז צתק‪3‬ל המ‪)6‬מיהל הצל לילל עשל מעלית‬ ‫פמעלו׳ אשל יללה ׳ אשל ילדה השמש יהלך ה‪5‬ל עשל מעלן׳ ושב השמש אחירנית‬
‫כלי שלא יהא נסכל )איתן עשל שעות עזלן עכשיו לחזקיהן ׳ כי שמע כי חלה ׳‬ ‫והיה הצל כמעלה הלאםינה! כמעלית אחז ׳ כי ה‪5‬א בנהא)תם המעלית ׳ וכלל׳‬
‫ועל אותו המם לא היה אלס חילה וחיה והיאך שמע למול היה לאמל כשלש שען'‬ ‫אשל יללה במעלית אחז כי כמית אחז קצל המם ונטה הצל עשל מעלית)ירדה‬
‫ביום וישן על תשע כמן שחזל גלגל חמה לחזקיהו ניעול כתשע שעו׳ומכא שהוא‬ ‫השמש עשל מעל)׳ טלם זממ כלי סלא יםפמה) לפי שהיה לשע ואותם עשל מעלות‬
‫שחלית בקש להלוג‬ ‫©יללה לאחז חזלה אחולנית‬
‫את עבדיו אמל אתם‬ ‫לחזקיה לאית וית וצלי ישעיה וישמע עליהם כל לשק שמיעה אל במ יבעל וסי' ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום׳ וישמע עליהם‬
‫הנחתם איתי ליק יום‬ ‫חזקיהו דמלכימ ׳ דשמע על תרהקה דישעיה ׳ הזכירו לגזים בירמיה ׳ בהקיר בור מימיה כן הקרה ׳‬ ‫נכיאה קלם יי׳ ואתיכ ית טילא‬
‫ולילה אמלו גלגל‬ ‫׳‬ ‫ירמיהו‬ ‫אמר‬ ‫הרכבים‬ ‫ולבית‬ ‫׳‬ ‫הנביאים‬ ‫עבדי‬ ‫דברי‬ ‫על‬ ‫לשמוע‬ ‫׳‬ ‫הנכיאיכו‬ ‫דברי‬ ‫על‬ ‫תשמעו‬ ‫אל‬ ‫כ‬ ‫בצולת אכן שעיא מחתת‬
‫חמה חזל אמל להם‬ ‫כמסקנ׳ לאחז שמשא לאח)ליהי‬
‫מי החזיח אמלו לו‬ ‫כמעלות א ש ר ירדה במעלורת אחז‬ ‫׳‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ג‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ך‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫פסל שעין לל כמעלות הית׳ אכן‬ ‫ב‬

‫אלהיו של חזקיהו כ‬ ‫במםכןגא ך א ח ז ש מ ש א ל א ח ו ר ו ה י‬ ‫מכומנת ללעת סעןת המם‪:‬‬

‫כלאיתא בפסיקתא;‬
‫ביתנכתה׳ כית גנזי‬
‫אחרנית עשר מעלורת‪:‬‬
‫־‪1.1‬‬

‫־ל ״»י *׳ מ ‪ $‬ת ה ה י א ש ר ה ב ר א ך ך ב ד א ך ן ב ך‬

‫י׳‬

‫בעךגא ההוא ^ ל ח ברוךך בלאדן‬

‫ן*‬
‫‪V‬‬
‫כתי׳‬
‫‪A‬‬
‫בלאלך ׳ )בישעיה מחאלך‬
‫כמם ואחל היא כי הם ממגצא ע ס ר‬
‫וןחל וכלאלן הוא שם כמי‬
‫•‪V.‬‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬־‬
‫‪w‬‬
‫בשמיו כמו נכית וכלי‬
‫ואת השיק‬ ‫)ליט‪:‬‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫‪-‬‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ב ר בלאדן מ ל ב א ד ב ב ל א ג ר ן‬ ‫נסמך לאכמ שהיה שמו כלאלן‬
‫הטוב ׳ יש פיתלין‬ ‫א ל ־ ח ז ק י ה ו כ י ישמעכי ח ר ה ח ז ק י ה ו ‪:‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪t :‬‬ ‫״ ‪T"r :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סנחליכ‬ ‫וזה מלך אסלחלק כי‬ ‫‪I TT‬‬ ‫*‬ ‫‪V T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬

‫וכןרבגין ל ו ר ת חזלףר־ז א ר י ש מ ע‬ ‫מלך ככל היה וכן כימי מנשה‬

‫שמן המשחה ויש פ וישמע‬ ‫וישמע ע ר י ה ם חזקיהו ו י ר א ם‬
‫א דישעיהי ‪,‬‬ ‫פותרים שמן‬ ‫<ימו‬ ‫וקבל‬ ‫א ר י אתמךע חזקידת ו‬ ‫נאמל כלכלי הימים ויכא עליה׳‬
‫וישמח ‪tosh‬‬
‫אפרסמין שהיא מצוי שתעה‬ ‫א ת ־ כ ל ־ ב י ת נ כ ת ה א ת ־ ה כ ס ף ואת״‬ ‫מגד־־זון ךוזקןךת ו א ח ז נ ו ן י ר ת כ ל‬ ‫‪ p f i‬שלי הצכא אסל למלך א‬
‫ו׳‬
‫משמקניון־‬ ‫מ ל‬ ‫א‬ ‫ש נ‬ ‫א ק י אל‬ ‫ם ל‬
‫ה ז ה ב ו א ר ת ־ ה ב ש מ י ם ו א ר ת ״ י ישמן‬
‫ב‬ ‫ו?םיל זמ וייליכם ככלה‪:‬‬
‫ב י ת גנזוהי י ת כ ס ‪ 9‬א ומז ך ה ב א רת‬
‫ביחזקאל יהיד וישראל‬ ‫כי שמע כי חלה ׳ לא היה עקל‬ ‫‪5‬‬

‫יהיו לוכליך בחיטי‬ ‫הטוב ו א ת ב י ת כליו ו א ת כ ל ־ א ש ר‬ ‫ב ו ס מ ג י א ו י ת מישחא ט ב א וית ב י ת‬ ‫שליחיתועלחלמ אלא על המיפת‬
‫‪Jt‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪i‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫••‬ ‫״‪«J‬‬ ‫"‬ ‫‪J‬‬ ‫‪ I‬־‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪* f‬‬ ‫״‬ ‫‪5‬‬
‫"י‬ ‫‪ :‬י י‬
‫מנית ופנג וראיתי‬ ‫ן א ש ת כ ף בעזירזי 'ל ״ י ׳ י* נ מ צ א ב א ו צ ר ת י ו ל א ־ ה י ה ד ב ר א ש ר‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫שנעשה ל) על חלמ)ק היא כ‬
‫‪T‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬
‫בספר מסיפון פנג‬ ‫ל א י ה ר א כ ם חזקיהו בביתו ו ב כ ל ­ ­‬ ‫כדכלי הימים לללוש המןפת‬
‫ל א ה ו ר ת מ ד ע ם ך ל א אחזגון‬
‫היא אפרסמין וגדל‬ ‫)ישמע‬ ‫^של היה כ א ק ‪:‬‬
‫ו י ב א ישעיהו ה נ ב י א‬ ‫ממשלתו ‪J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫?‬ ‫דזזקית‬
‫ביריחו ועל סם הריח‬ ‫עליהם ׳ כמ) אליהם )על כמו‬
‫כקרא ירחו‪ :‬לא היה‬ ‫א ל ־ ה מ ל ך ח ז ק י ה ו ו י א מ ר א ל י ו מד־ז‬ ‫ו א ת א ישעיה נ ב י א ל ו ו ת מ ל כ א‬ ‫אל)לכים כמוה) כמן)ילך אלקנ׳‬
‫‪r‬‬ ‫‪jt‬י‬ ‫‪t‬‬ ‫\‪t‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫•|‪AT‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫‪I‬‬
‫את הארק‬ ‫לבר ׳‬ ‫א מ ר ו י ה א נ ש י ם ה א ל ר ־ ז י ו מ א י ן יביאו‬ ‫י*‬ ‫ךזזקיךז ו א מ ר ליה מד־ז אמרו ל ך‬ ‫הלמתה על כית) כמ‪ 5‬אל כיתו‬
‫והליחות וספל התיל‪:‬‬ ‫״ ־ •‪1‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫ומה שאמל וישמע נלאה שהם‬
‫‪: IT‬־ ‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪IT‬‬

‫ה‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ץ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫גבךיא ה א ל ן ומגן א ת ו ל ו ת ך ו א מ ר‬
‫מאק דחיקה כאי׳ זה‬ ‫בקםג ממנו להלאיתם ככתה‬
‫‪ . . . _ .‬״‬ ‫‪j‬‬ ‫‪. . .‬‬ ‫‪ .. .‬ן‬ ‫‪tit1‬‬ ‫‪t‬‬ ‫״‬ ‫‪h‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫}‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪t‬‬ ‫‪-‬‬ ‫נ‬ ‫‪. .‬‬
‫ךזזקיה מ א ך ן ן א ך ח י ל ן א א ת ו ל ו ת י‬ ‫‪1‬םמע אליהם ועש׳ כן)כתי)קכיל‬
‫‪T‬‬

‫ב א ו מ ב ב ל ‪ :‬ו י א מ ר מ ה ך א ו ב ב י ת ך טו אחל משלשה שבדקן‬

‫ו א מ ר מ ה חזו ב ב י ת ך‬ ‫מבבל‪:‬‬ ‫מנהון )כישעיה רשמת עליהם‪:‬‬
‫מימ ומצא( עביט‬ ‫הקבה‬‫של‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫ל‬ ‫חזגך‪-‬חן‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫כית‬ ‫כל‬ ‫את כל כית נכתה ׳‬
‫לגלים קין‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫א‬
‫ו א מ ר חזכףה י ת ב ל ךי ב ב י ת י ח ז ו‬
‫וחזקיהי יבלעם ‪TP‬‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫־‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫־‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫מן‬ ‫קי‬ ‫ל‬ ‫חמלתו כלגמל כל הלכלים שהין‬
‫‪f‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫־‬ ‫;‬ ‫‪jtt‬‬
‫•‬ ‫ל א ה ו ה מ ך ^ ם ך י ל א א ח ז י ת נ ו ן דישעיה מיל‬
‫‪I‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪t ~J‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫־•‬

‫ו י א מ ר ישעיהו לא ידעתי הםימל אחי‬ ‫ג׳»‪ b1‬ב א צ ר ת י ‪:‬‬ ‫לן ואת׳ כך פלט מה הם הלכלי׳‬
‫בגנזי ו‬
‫אנכי היה לו לימל ל‬ ‫‪\ t ' i‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪f‬‬
‫)צלי)לנט‬ ‫הנחמלים )כן נכאת‬
‫‪IT‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪l‬‬
‫‪• : • :‬י‬
‫הנה‬ ‫אל־חזקיהושמעדבר־יהורת‪:‬‬ ‫לכל נחמל )כלכלי לזל מאי‬
‫לבונו של עילם הלא‬ ‫־•‬ ‫‪i‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪J‬‬
‫ו א מ ר י ש ע י ד ת ו ל ח ז ק י ד ת כןבל‬
‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪w‬‬
‫־‪v‬‬ ‫‪Art-‬‬ ‫•‬ ‫‪¥‬‬
‫כל הנסתלית נלייית‬ ‫ימים באים ונשא י כ ל ־ א ש ר ב ב י ת ך‬ ‫ה א יומןא א ת ן‬ ‫פ ת ג מ א דיי ‪1‬‬
‫גית כמתה מהם אמלו אשתו‬
‫לך כלאית' בתגחימא‬ ‫״‬
‫ואישר א צ ר ו א ב ת י ך ע ד ־ ה י ו ם ה ז ר ה‬
‫י‪t‬‬
‫הימה משקה להם ומהם אמלו‬
‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪JV‬‬ ‫‪•i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫•‬

‫ו י ת ג ט ל כ ל ךי ב ב י ת ך ךננזו א ב ה ת ך‬
‫בלעם שאמי לגהמי‪-‬ם‬ ‫׳י‪,‬י‬ ‫י‬
‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪-:‬‬ ‫זין או כלי זין הלאה להם ומהם‬
‫‪l :IT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪- . 1 -‬‬
‫גש‬
‫מי האנשים האלה עי־‪ .‬ך‬ ‫ב ב ל ה לא־יותר ד ב ר א מ ר יהודת‪:‬‬ ‫ע ד י ו מ א הדין ו י ת ו ב ל ב ב ל ל א‬ ‫&ממ כית גנזיו הלאה להם‪:‬‬
‫;‪IT‬י•^‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫״‬ ‫‪t‬‬ ‫^‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫^‬ ‫•‪t‬‬
‫היה לי לימללאלהים‬ ‫‪f‬‬

‫י ש ת א ר מ ד ע ם א מ ר יי‪ :‬ו מ ב ג ך ךי‬ ‫שמן הטיכ ׳ זה סמן אפלסמון‬

‫אתה ילעת כמ)‬ ‫ו מ ב נ י ך אישר י צ א ו מ מ ך אישר ת ו ל י ד‬ ‫שלא היה ככל העילם אלא כיליחן‬
‫*‪ire‬‬ ‫ן^קון מ ג ך ך ר ת ו ל י ד י ד ב ר ךד־־״ון‬
‫שאתל יחזקאל והייא‬ ‫י ק ה והיו ס ר י ס י ם ב ה י כ ל מ ל ך ב ב ל ‪:‬‬ ‫ואמת כי לפיכך נקלא יליחו‬
‫רברבין בהיכלא ד מ ל ב א ד ב ב ל «‬
‫השיב בנאיה בלק בן‬ ‫והיה לע כעיני יי׳ כי הלאה להם‬
‫‪v‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫״ ׳ ‪ .‬ז‬ ‫‪! .‬‬ ‫! ז‬ ‫! ״‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫•‬
‫צפיל מלך מיאב שלח‬ ‫ואמר‬ ‫אליו‬ ‫בית נכתה כי נתגאה ככא‬
‫‪,‬‬
‫אלי הלבה מבקשים‬ ‫שאז נס בארץ ׳ השמיעו עליך בקולמ השמיעו עלארמנות באשדוד׳ ואת זעקתם שמעת על; ואת‬ ‫השלוחים מאלץ לחוקה וט היה‬
‫ישלי׳ חזקיהי היהל)‬ ‫מצליח ככל ללכי) וכן איחל שמן ז בקריא׳ וסי׳ נמסר בסדר כי תשא; ומאק ה' בקריאה זהי׳ נמסר ביהושע סימן טי; באצרתי ‪ 4‬חסי בקריא׳‬
‫להסיב לישעיה אתה‬ ‫וסי׳ הלוא הוא כמום ע מ ד חתום ׳ לא היה דבר אשר לא הראיתם ׳ וחברו ד ש ע י ה ;‬ ‫בלבלי הימים כי גבהלט )אחל‬
‫נביאו של מקים)אתה‬ ‫בשליחים האלה שבאו לככולן‬
‫שואל אלי התחיל‬ ‫והיה לו לימל שבאו לככיל האל‬
‫מתנאה ואמר מאלץ לחוקה באן אלי לכך נענש)על ששמת עליהם והאכילם על‬ ‫כי ללמש המיפת באו וכן אימל בלבלי הימים וכן במליצי שד ככל המשולחים‬
‫שולחמזלאמתללכל׳ קלה מגל מלה לא היה לבל;ומבניך׳ חנניה מישאלועזלי׳‪:‬‬ ‫עליו ללחש המיפת אשל היה כ א ק עזבו האלהים לנסותו ללעת כל אשל בלבבו‪:‬‬
‫ט‪5‬ב‬ ‫ועזליה‪:‬‬ ‫אשל תיליל יקחן ׳ יקח כתי׳ וקלי יקחו ואחלו זה לניאל חנניה מישאל‬
‫והיו פליטי׳ ׳ מחלוקת בלבלי לזל מהם אממ סליסי׳ ממש)מהם אמלו סנםתלסה‬
‫רלבג‬ ‫עז בימיהם כלומר שהכיל) הכל שאין בהממם) ת לבלבין כמו שלים ועל לניאל‬ ‫?‬

‫כמעל<ת אחז אחולנית׳ יתכן שבנה אחז אלו המעלות בכית המלכות ׳ והנה‬ ‫חנניה מישאל ועזריה אמר שהם היו בהיכלי מלך בבל ונאמר עליהם מבני יהילה‬
‫שמע מלך ככל כי חלה חזקיה) )לזה סלח מלאכמישם )ציה אותם גם כן שיללשג‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬נהם היו מזלע המליכה כי כן אמל נבוכל נצל לבקש מזרע המל)כ׳ ומן הפרתמים‬
‫המופת אשל היה כ א ק אז מחיל סנחליכםמתו כלם בזולת יד אלם אך הכם‬ ‫כאשל‬
‫מלאך יי׳ ולזה אמל גס כן אשל היה כאק)אם היה זה שכ אל המופת מהשמש‬
‫י ע י לא י י י ב א ח לבל אך ככל העילם ן בעת ההיא שלח בלאלך בלאלן ׳ לאד שתלע כי אעפ שהיה סנחליב מישל בכבל במו שילאה ממה שאמל במה שקדם ויכא מלך‬
‫&»ל מבבליהנה היה שם מלך)היה תחת סנחליב ןהיה מתן ל) מס שנה בשנה כי כן היה מנהגו עם כל המלכים שהיה כ‪5‬בש א‪5‬תם והנה לפי דעתי נמשכה המלול למלכי‬

‫מ‬ ‫‪O W T J W W W‬‬ ‫‪w‬‬ ‫׳‬ ‫‪j‬‬ ‫'‬ ‫׳ ׳ ־ ״ * ׳ ״ ‪ /‬׳ י ׳ ׳ ׳ •״~!"‬ ‫־ ־‪,‬־׳״‪-‬׳‬

‫בית נכתה הנה ה)א קכק על חחידותין ואחל זה פלט מה שהיה שם והיא כסף וזהב)בשמים)שמן הטיכ)הוא שמן אפרסמון סלא היה נמצא כי אם כארצו וכמקו׳ אחל‬
‫ממנו לבד)היא נקלא כשמי בלע?‪ :‬ואת בית כלמ)את כל אשר נמצא כאיצרןתמ ׳ יתק שהראה איתםגם כן הדברים החמידיםשהמליבממשלתיוהנההיהלעבעינייי׳‬
‫י[של עשה כי גכה לצו על השי כי הם בא) ללמש את המ‪5‬פת לכטל הש*)לא היה לאד לחזקיה להגדיל עצמו בזה אבל היה לאוי שיתן הגזזלה)הכביד לשי ןילאה להם גלילת‬
‫השי כי על זה באו ולזה גנה אותג בספל לה על זה כי ה‪5‬א לא השיב לשי מהכבוד על זה המופת שעשה לו סהיסיף על ימיו מה שהיא לאד אבל גכה לבו)לזה היה עלמ קצף יעל‬
‫יה‪5‬לה ןילושלם)הנה הקצף היה מה שאמל לן ישעיה הנביא על זה‪ :‬אסל יצא) ממך אשל תוליל ׳ זה לאות שלא המ בניס לחזקיה בעת זאת הנביאה אך אחל שלש שני׳ היליל‬
‫&של‬ ‫נעשהסמלךאחלמ)הנה אמל ומבניך על זלעןןאם הנאלחנקכיכלזלעאל׳יקלאוכנמ אפי׳ לאלף לולכמ) סנקלאאנחנן היום כני ישראל;‬
‫תלה‬
‫כאשל עשה אחאב ׳ כי הוא‬
‫החל לעשות אשרה כמלכי‬
‫ישלאל כי על שמלך אחאכ לא‬
‫לאימ לאחד מן המלכים שעשן‬
‫אשלה אלא שהיו הולכי׳ בחטאת‬
‫ילכעס יי לעשות הלע כעיני יי׳‬
‫להכעיסו ׳ אמל שסילק ה א ס‬
‫העליונה שהיתה כחזכח מעת‬
‫רדה‬ ‫מלכים ג כא‬ ‫רש׳‬
‫הלוא ייז מ ל בםיפ׳ וסיס׳ נספר בםיפוא דא חלק א' סימ׳ ככ‪ :‬העירה ט׳ וסימ׳ ויקרעו שמלתם ויעמס ׳ וירע‬ ‫טוב דבל יי׳׳ מאתל‬
‫העם ויתקעו כשפחת ׳ ונס אל אחת ׳ ויהונתן ואחיםעץ ׳ ואת קומי לכי לביתך ׳ וישלח מלאכים אל אחאכ י‬ ‫שבימי יהיה שלום‪:‬‬
‫ויבא את המים׳ ובני עמק ראו ‪n*n‬׳ העירה והקיצה‪ :‬וידבריי׳ז׳ בטעם דרגא תביר וסיס׳ אני יי׳ דבר‬ ‫ואשל עשה את הכלכ׳‬
‫אל פרעה מלך ׳ זאת החיה אשר תאכלו ׳ אליכם מתוך האש ׳ כי אתם עברים את הירדן י ‪2‬ו את בני ישראל‬ ‫וגוי׳ כלכלי הימים‪:‬‬
‫ביל עכליו הנביאים׳‬
‫ו א מ ר ח ז ק י ה ל י ש ע י ה תקין פ ת ג מ א‬ ‫וייאמר תזקיהו אל־ישעיהו טיוב דבר‬ ‫נחום וחבקוק ולפי‬
‫דיי ד מ ל ל ת א ו א מ ר ה ל א א ם ש ל ם‬ ‫מ‬
‫־יהוה אישר דברת ויאמר הלוא אם־ יי ‪:‬ל‬ ‫שהיה מנשה לםע לא‬
‫|ז‬ ‫‪:‬־יי‬ ‫י ־ ‪ :‬־ ־‬ ‫‪Tt‬‬ ‫־ • ‪ :‬־ "‬
‫בסיפ־‬
‫׳‬

‫ננ‪1‬ע‬ ‫ה‬ ‫‪i-l‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪:A‬‬ ‫•‬ ‫‪JV‬‬ ‫‪-:‬‬ ‫‪(.T‬‬ ‫‪:‬‬
‫נקלא על שמו לפלש‬
‫ושאר‪£‬תגמי‬ ‫וקישוט יהי ביומי ן‬
‫שירד׳ שם כימי שלמה עמד הוא‬ ‫נסיע‬
‫שרום ואמת יהיה בימי‪ :‬ויתרדברי‬ ‫שבימיו היה‪ :‬תצלנה׳‬
‫הןק^ה ו כ ל ג ב ו ך ת י ד י ז ן ד ע ב ד י ך ת‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‪T‬‬
‫לשון מצלתי׳ טינטניל‬ ‫‪.r‬‬ ‫‪v :‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬
‫וסלקה וזה המעשי היה להכעיס‪:‬‬
‫ולא אוסיף להניד׳ אמל אוסיף‬ ‫ב ך ב ת א ן‪:‬ת מ ז י ק ת א ןא‪:‬תי ‪r v‬‬ ‫חזקיהו וכל״גבורתו ואשר עשה א ת‬ ‫משקול?‬ ‫בלעז‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪T•, J‬־‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫«‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪TI-I-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬

‫כי כשהיו חוטאים היה משליש‬ ‫מ י א ל כ ן ך ת א ן ז ל א אגוז כתיבין‬ ‫יל־ יז<*‬ ‫״הברכה וארת־התעךה ויבא אות־‬
‫מ<‬ ‫•‬
‫נ ה ם אויביהם והיו מנידי׳ ומגלי'‬ ‫ע ל מ פ ר פ ת ג מ י יומיא ל מ ל כ י ך ב י ת‬ ‫צסיע‬
‫‪•/‬‬ ‫•‪<"T‬‬ ‫‪T^T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫~‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬

‫אותם מאלצם אף על פי שלא‬ ‫המש העירה הדוא״הם כתובים עד‬

‫ושכיב חזקיהו ?ם‬ ‫ןהוךדת ‪1‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r‬‬
‫גלו גלות שלמה לפני לול‪ :‬גידכל‬ ‫ג‬ ‫‪.-‬י •‬ ‫‪-‬‬

‫יי׳ כיל עכליו הנביאים י כסלל‬

‫עולם יואל נתוס וחבקוק נתנכאו‬
‫א ב ה ת ו ה י ומלך‪ ,‬מ ג ש ר ת ב ר י ר ת‬
‫״‬ ‫;‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫יספר דברי הימים רמלכי יהודה ‪1‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪. . .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫רלבג‬
‫כא‬
‫ברתךתא‬ ‫תחותוהיו‬
‫כימי מנסה ולפי סלא היה מנסי‬ ‫בן־‬ ‫אשל כל שומעיו א מנשה בנו תחתיו‪:‬‬
‫ע מ ד י שגין מ ג י ק ה ב ד מ ל ך ו ח מ ש י ן‬ ‫‪v‬ז‬ ‫‪IT‬‬ ‫״ ‪:‬‬ ‫^‬
‫כל‬ ‫כסל לא נקלאו על שמו ז‬ ‫יי‬ ‫'׳‪J‬‬ ‫־‬ ‫;‬
‫התרועה‬
‫א ז נ מ‬
‫לל ‪w‬שמרוב‬
‫־‬

‫ס ת י‬
‫•‬

‫שמעיו׳ כתי' וקלי שמעה והקלי‬ ‫ו ח מ ש שגין מ ל ך ב י ר ו ש ל ם ו ש ו ב ם‬ ‫שתיפם עשרה שנה מנישה במלכו‬ ‫והתפעלות שיקרה י‬
‫לו‬ ‫^‬
‫‪IT‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪,‬‬
‫י•' ־‬ ‫י‪.‬״‬ ‫* "‬ ‫‪T‬‬ ‫‪C‬‬
‫"‬ ‫יי‬ ‫*‬ ‫ג״‬
‫‪,‬‬
‫כעכול כי לעה לשק נקכ׳ <הכתו‬ ‫א מ י ה ךזג^זני ב ה ו ו ע ב ר ך ב י ש כןךם‬ ‫בפי לן‬ ‫מזאת השמיעה הרעה‬
‫״ןלא‬ ‫וחמשים וחמש ישנה מלך בירוישלם‬
‫על הענק ‪ :‬תצלנה שתי אזניו׳‬ ‫יי כ ת ת ן ב ר ת ע מ מ י א ך ת ך י ך י• מ ן‬
‫'‬ ‫‪»I*A‬‬ ‫י‬ ‫‪ T‬־ ‪H‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫• ‪ 1 :‬י‬ ‫•‬
‫ידמה לו שיהיה קול‬
‫־ •‬

‫שלשו צלל מבנק נפעל מפעלי‬ ‫אישר‬ ‫כתועבות הניוים‬

‫ויעש הרע‬ ‫יהיוהחפצי־‪°‬בה‪:‬‬
‫בעיני אמו‬
‫ושם‬ ‫הבלה באזני)‪:‬‬
‫ו‬
‫ק ד ם בגי י ש ר א ל ן ו ת ב ו ב ג א י ר ת‬ ‫•ז‬ ‫‪:‬־‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ו‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫••‪J‬‬ ‫;‬

‫הכפל מענק לקול צללו שפתי‬ ‫הוריש יהוה מפני בני ישראל‪:‬‬ ‫ונטיתי‬
‫והוא ענק תנודת הלעשה נ‪1‬‬ ‫ב מ ת א דאביר חזקיה אבוהי ואקים‬ ‫בישכי‬ ‫‪-‬ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫״‪j‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‪v‬‬ ‫ו‬ ‫•‬ ‫»‬ ‫‪s‬‬ ‫•»‪-‬‬
‫‪I-:-‬‬ ‫•‬ ‫‪T|•:.‬‬ ‫‪ -‬״‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T T T‬‬
‫את‬ ‫טנלימנטבלעז;‬ ‫בייתיה‬
‫ל ב ^ ל א ועבד א ש י ך ת ^‬ ‫אגורין‬ ‫ו‬ ‫וישב הבן ארת־־הבמות אשר אבד‬
‫במא דעבד אחאב מלכא דישראל‬ ‫חזקיהו אביו ו י ק ם מזבחורת לבעל‬
‫י‬ ‫וסגיד ל כ ל חילי ש מ ^ א ו פ ל ח‬ ‫רעש אשרה כ א ש ר ;‪ rn&j‬אחאב‬
‫יתחדן ‪ 1‬ו ב ג א אגיוךין ב ב י ת מ ק ך ש א‬ ‫מלך ישרן<ןל ויישתחו ל כ ל ־ צ ב א‬
‫דיי ך א מ ר יי ב י ר ו ש ל כ ש א ש ר י י ר ת‬ ‫וכעניין‬
‫השמ!ם ויעבר אתם‪ :‬י ובנה מזכרות‬
‫ו ב ג א אנורין ל כ ל ח י ל י‬ ‫שכגתי!‬
‫בבית יהוהאשראמריהוהביתשלס‬
‫שמיאבתרתין דרתא דבית מקדשא‬ ‫־‪"1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫«‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪' i‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪t‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫‪i i‬‬

‫‪T.-1:-‬‬ ‫‪ :‬״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫י‬ ‫••‬ ‫״ ‪t‬‬ ‫;‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫;‬ ‫ויכן מזבחות‬ ‫‪ n‬אשים את־שמי‪:‬‬
‫דיי ‪ t‬ן א ע ב ר י ת ב ד י ה ב ג ו ך א ו ע נ ק‬ ‫‪1‬‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫״‪/‬יי‬ ‫•ו‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫•>‬ ‫»‬

‫אסגי‬ ‫ן ג ח י ש ו ע ב ד בדין וזכורו‬ ‫לכל־צמיי* השמים בשתי חצרורת‬

‫‪> ^! -‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫»‪•A‬‬ ‫»‬ ‫־‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬
‫ל מ ע ב ד ד ב י ש ק ר ב ם יי ל א ר ג ז א‬
‫‪TT‬‬ ‫ן ‪: -‬‬ ‫‪TJ‬‬ ‫‪T'T:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:•.•:‬׳•‪-‬‬
‫והעביר את־בנו באש‬ ‫בית־יהוה‪:‬‬
‫'ל לסמי׳‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪v‬‬ ‫;‪• v‬י‬ ‫‪IT:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪t‬‬ ‫"‪I‬‬

‫ןשוי י ת ע ל ם א ש ך ת א‬ ‫כןךמוהי ‪1‬‬

‫ועונן ונחש ו^שךת א ו ב ףךעניכם‬
‫ב ב י ר ת א ד א מ ר יי ל ד ו ד‬ ‫דעבד‬
‫ב ב י ת א ד־זדין‬ ‫ברידת‬ ‫ולשלמה‬
‫הרבות לעשורתיר־זרע בעיני״יהוות‬
‫‪VT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪f‬‬ ‫"‬ ‫‪:‬‬ ‫־)‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪«J‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫•‬

‫‪I‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*•‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫יי‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬
‫״‬ ‫‪1‬‬

‫וישם את־פסל האשרה‬ ‫להכעיס‪:‬‬

‫ובירושלם ךאתךעיתי מ כ ל שבטיא‬ ‫^‬ ‫••'‪V‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫•י‬ ‫‪T/T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫נ‬

‫‪*T‬ר א ל א ש ר י ית ש כ ג ת י ל ע ל ם ‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫דיש‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫~‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫״ ‪:‬‬ ‫אישר עע*ה בבית אשר אמר;הוות‬
‫" ‪J‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪<T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪— T‬‬ ‫‪1‬‬

‫ואל םא ! אט ורסויןף לל מט על בטדל אב יכתל י ש ר א ל מ ן‬ ‫בביתם ‪:‬הזה‬

‫את״ישמיבנול ע ו ל‬
‫־ •י‬
‫ואל־ישלמה‬ ‫\‪SkSv‬‬
‫אל־־דוראע^ים‬ ‫— ־•‬ ‫»‬ ‫‪J‬‬ ‫‪j‬‬ ‫* ׳ ‪• • • :‬‬

‫‪ ,‬׳ ל כ אךךפ?ק)ךאת ג וך ןי והלב יב 'תל אל ‪1‬א בר ;ה ות ה ו ן ל ח ו ד‬ ‫מן־ ‪•v‬‬

‫ישראלשבטי‬
‫בחרתי מכלי‬‫ולא״אסוף'להניד ת ל‬
‫ובירוישלם אישר‬
‫תפקיךתא‬ ‫האדמהאשרנתתילאבותסרקי אם‬
‫י‬ ‫‪m‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־‪J‬‬ ‫*‪A‬‬ ‫‪ I-‬יי‪-‬‬ ‫יי ־‪ v‬־‬ ‫ד ‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:JT‬־‬
‫ךפקןד‬ ‫ת א‬ ‫‪-‬‬
‫‪ .‬ישמרו לעשות כ כ ל אשר צויתים‬
‫ו ל א רןבילו‬ ‫י ת ה ו ן ע ב ד י מ ש ה ״‪.‬‬ ‫•‬ ‫• •‬ ‫»׳•‬ ‫ו־‬ ‫•‬ ‫‪S‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-j-5‬‬ ‫ו‬
‫עבד משה‬ ‫<‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫•‬

‫זאטעגון מגישה ל מ ן ב ד י ר ת ך ב י ש‬ ‫ולכליהתורה אישר־צוהאתם עבדי‬ ‫‪ i‬ל* נן עניי‬

‫•< '‬
‫י‬ ‫‪s‬‬ ‫־‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪T‬‬ ‫»־‬ ‫*‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫»י‪ 7‬עבדי נמשה‬
‫מ ן ע מ מ י א ך ש ק נ י יי מ ן לןךס ב ג י‬ ‫ולא שמעןי וית‪/‬ןס מנשות‬ ‫משהן‬
‫ו מ ל ל יי מ ך‬ ‫!שךאל ‪1‬‬
‫לע^ות את־־הךעמן־הנויפם אישר‬
‫ע ב ד ו ה י נ ב י י א למימר‪ 1‬ח ל ף ך ע ב ד‬
‫השמיר;ה}ה מפני בני ישראל‪:‬‬
‫מגשה מ ל ך שבטא דבית יהודדת‬
‫ירת תועבתא האלין אבאיש מ כ ל‬
‫‪,‬דדבר *יה‪1‬ה ביד־־עבךיו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הנביאים לאמיר • י‪ -‬יען אישר עש ה <‪ 1‬ביעי נן ד ע ב ד ו א מ ו ר א י ךגןךמודךזי ו ח י ב‬
‫בליש׳‬
‫ט‬ ‫א ף ית ך ב י ת יהודה בפולחן‬ ‫מנשה מלךןהוךה התעבות האלות‬
‫בכין ב ד ג ן‬ ‫טעותיזת ן‬ ‫הך^מכל אשר־־לעשו האמרי אשר‬
‫מיתי‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬
‫ד י ^ מ ל ^ ^ א ו ד ^ ‪:‬‬‫ש‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫לפניו^רחטא ג ם ־ ־ א ת ־ י ה ^ ‪^ 1‬‬
‫־‪••:‬‬ ‫‪! ttv:‬‬
‫‪:‬־‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫•‪:‬ז״‬ ‫ו י‬ ‫־‬
‫‪,‬‬
‫ואיגודב ל‬
‫־ ^ ' ב י ש ״ת א ע ל ייר ויש ל ם ויהודד־ז ד‬ ‫‪ -‬לקכה״‬ ‫בנלוליח‬ ‫י‬

‫אמריה‪1‬וזאלהיישראל הנני מביא‬

‫*• שמעה‬
‫‪P‬‬ ‫רעה על־־ירוישלסיויהודה אעזר כל־^מעיו תצלנה שתי אזניו ••‬
‫ונתנו ללויס ׳ נ ד עבדיו הנביאים׳ אל מנשה ואלעמז‪ :‬־ הרע ד בקריא וסימ ומאז״באתי א ל פרעהלדבר‬
‫‪,‬‬
‫מנשהמלך יהודה ׳ הרמה פעמיך למשואות ץ ד ענהבי ושח הרע לי •י זא‬
‫ג ש ס ן הרע ׳ יען אשר עשה ה‬
‫‪It‬‬ ‫‪3‬‬ ‫נ‬ ‫נ ה‬
‫ושנ והרע ל כ ם ;‬
 ‫רלבג‬ ‫מלכים ב כ כ‬
‫ונשיתי על יחשלם ומ׳י לל שתנתן כיל ארב כמי שנתנה שומר)[ ביל מלך אשיר‪) :‬את משקילת בית אחאכ י הוא לבן העינירת שבונק מ ואמר זה על צל המשל לעצי(‬
‫יזילכן כית אחאכוהכלותו)כן אמל שיכל) מירושלם יושכיו‪) :‬מחיתי ׳ )הכיתי‪ :‬כאשל ימחה א ת הצלחת ׳׳ לל כמי שיכה איש את הקערה מלאה תכשיל שכהכותו אותה‬
‫מ ת ה פ ך על פניה)לא ישאל כקעלם לכל מהתכשיל שיהיה כ ה ״‪ .‬ונששתי את שאלית נחלתי י הנה קלא מלכית יהודה שאלית נחלתי כי היא לכלי' נשאל מנחלת הב^‬
‫שהוא עם ישלאל כי השאל הגלה מלך אש)ל‪) :‬גם לם נקי שפך מנשה הלבה מאל ׳ ילמה שהיא היה הילנ כל מי שלא הסכים לעביל עז)הנביאים המיכייתי׳ א‪5‬תם כמ)‬
‫שעשת׳ איזבל שהלגה‬
‫א ת נכיאי יי׳; רעזןב‬ ‫ועד היום הזה ‪4‬׳ דםמיכי וסימ׳ ככל המעשים אשר עשו מיום ׳ כי לא י?בתי בביתדשםואל ׳ יען אער עשו‬
‫את יי׳‪!:‬הי אביתיו)לא‬ ‫‪ ,‬יצאו אבותיכם ׳ אשר שמת אותות‬ ‫‪1‬‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬
‫לל‬ ‫הלך כדרך יי׳ ׳‬ ‫ומופתים י הוקס את ד ב ד יהונדב ׳ לא דכאו עד היום הזה; עזא ‪4‬׳ ‪,‬כתיב א' בנביאים זסימ׳ ועזא' ואחיו‬
‫שככר נפרד מכל וכל‬ ‫^ ת קי שימרון י קי החרבן על‬
‫מדרךיי'‪ :‬וילך בכל‬ ‫ונטירוייעל־יתישלם את‪.‬קו שמרון‬ ‫דרך ונשיתי עליה קו תהו)אבני ואגוד עליךושלבםית חוט חוךבן‬
‫ולא פמ יל‬
‫אבי) י<*א‬
‫דיל א י י ו‬
‫לדךד י י י‬
‫יד‬ ‫^‬ ‫^ ‪^ ^ 3 ^ 1 1 ^ ^ - -‬‬ ‫שומרון ןית מתקולת *רורת ב י ת *• ל‪,‬מי‬ ‫כה) )כן תי )איגוד על ירוםלם‬
‫‪5‬‬

‫ימין)שמאל ׳ ליל אף‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪v:‬‬ ‫וקןס‬ ‫‪:T‬‬ ‫‪AT : -‬‬ ‫" ‪- .‬‬ ‫מ ‪vK‬‬ ‫חירבן שמחן )ית‬ ‫?‬ ‫י ת חוש‬
‫א ח א ב ואמחי י ר ת ירושלם כ ס א‬
‫•ל את־ירוישלם כאשר־ימחה ארתי־ על פי ששלח׳ לו חיללה‬ ‫מתקילת צ מ ת בית אחאב‪:‬‬
‫; ‪T‬‬ ‫‪•ft‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T : -‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬

‫הנביאה יען לך לבבך‬ ‫ומחיתי ׳ ענין קיניח ״‪ .‬הצלחת ׳‬

‫העיחרת מחה והפך ‪/‬ןל־פנץך•‪:‬‬ ‫ך מ ת מ ח י א זגלוחיתא מ ת מ ד ד א‬ ‫ס‬
‫ותכנע מפגיץי' אק ה‬ ‫ומתהפכא על אפהא ן‬ ‫‪ -‬ה ק ע ר ה ‪ :‬כאשר ימחה י י ׳ ל‬
‫הלצין בזה שתשא י‬ ‫ונטשתי א ת שארית נחלתי ונתתים‬ ‫וארטוש‬
‫י ר ת ש א ר א ד א ח ס ג ת י ואמסרגו?‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫* '‪P‬‬ ‫ה מ צ‬ ‫כ ) ! י‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫‪D‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬־‪1:‬‬ ‫‪ :‬״ ‪_T‬‬ ‫>"‬ ‫• *‬ ‫‪ IT I‬״‬

‫יאשיה קידם זה אך‬ ‫' ׳ ׳ ‪L‬‬ ‫‪ f‬׳‬ ‫״‬ ‫כאשלישבילאיש‪ :‬מ ח ה ׳ פי‬ ‫‪:‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬

‫ביר איבידתכמ והיו לבזיולמשסרת‬ ‫^ ן ן ג י ת ן יידתון ‪ £‬ז‬ ‫?ך‬ ‫^‬ ‫ת ת‬ ‫ה צ‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ה י ן ל ם‬ ‫י מ ח ה‬

‫הרצין ס שבעת שמעו‬ ‫ט ‪1‬‬ ‫״‬ ‫ת‬ ‫^‬‫א‬ ‫לכל־איביחס‪< .‬ק ‪£‬‬
‫ע‬ ‫ר‬ ‫» נ<יש‬
‫א‬

‫א ת הרע הזזאת אשל‬ ‫־ ־ ' •י־ י \ \ י‬ ‫ץ י י־‪:‬‬

‫וזיף‬ ‫ו ל ת ב ר ל כ ל ס^איה־ון \‬
‫‪L‬‬ ‫‪R‬‬
‫על‬ ‫שמחה איתה ואח׳ כך ה‬
‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫פ כ ה‬

‫נגזלה מ א ת יי׳ על י‬ ‫הרע בעיני ויהיו מכעסים אתי מ;‬ ‫ד ע ב ד ו ‪ rv‬ך ב י ש כןךמי והוו מ ר מ י ן‬ ‫פניה כי כן ללך המקנח הקעל'‬
‫ידיםלס השתדל על כל‬ ‫לןךמי מ ן י ו מ א ך ג פ ק ו א כ ה ת ה ו ן‬ ‫פניה‬ ‫שהיפך איתה אחר כך על‬
‫היום אשר יצאו א ב ת נ ם ככעריכם‬ ‫י‬ ‫ימחה‬ ‫כדי שלא תתשנף כן‪.‬‬
‫פנים לתקן את אשד‬ ‫{‬
‫מ מ צ ר י ם ו ע ד יומא ה ר י ז לאף י ם ‪ 1‬דסמי‬
‫; ‪• -‬‬ ‫• •‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪« ; ,T‬‬ ‫‪—.‬‬ ‫‪V‬‬

‫עיתיהי הראשינים כי‬ ‫שפך‬ ‫נקי‬ ‫ונם ‪T‬דם‬ ‫הורה‪:‬‬ ‫היום‬ ‫וער‬ ‫ו *ל יי־מי?‬ ‫מאנשיה‬ ‫ירישלם וינקה א)תה‬
‫‪— T‬י‬ ‫‪IT‬‬ ‫_ ‪ :‬־‬ ‫־ ‪IV‬‬ ‫־־ ‪J‬‬ ‫‪V :‬‬
‫‪07‬׳‬
‫זבי ך א ש ד מ ג ש ה סגי ל ח ר א ע ד‬ ‫חרכה‬ ‫נאחר כך יחדיכנה‪:‬‬
‫קידם זה לא היה יודע‬
‫הרע שנגזר עליהם‬
‫אשר־מלא‬ ‫ער‬ ‫מאד‬ ‫הרבר־ז‬ ‫מנשר־־;‬ ‫מאל ׳ יש מלזל שדרשו כי שהרג ד י מ ל א י ת ירושלם ס י פ א ב ס י פ א‬
‫ב ר מ ח ו ב ו הי ך ח י ב י ת ך ב י ת י ה ו ד ה ל!•״!ג* את־ירושלספהלפהילבדמחטאתו אך היה עישה היכר‬ ‫)יתם‬ ‫ישעיהו‪:‬‬
‫כעיני יי׳ יזה לא היה‬
‫‪-I‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫«‬ ‫‪-‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪J.^>T:‬־‪•'A‬־‪.‬־‪->«••V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫ושאר‬ ‫ל מ ע ב ד ך ב י ש ‪ .‬ק ד ם יי ‪1‬‬
‫מספיק לו להשיכ חרין‬ ‫אישר החטיא את־קזוךרת לעשורת‬ ‫»‪ j‬נ ט ע‬ ‫פ ת ג מ י ?‪:‬גשה ו ב ל ד ע ב ד וחובוהי‬
‫נ סיע‬
‫אף יי׳ ממני אכל היה‬
‫דכקית‬ ‫לי‬
‫הרע בעיני יהוה‪ :‬ויתר דברי מנשה‬ ‫ך ח ב ה ל א אגון בתיבין ע ל ס פ ר‬
‫"‪J‬‬ ‫סייסיף ‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫לאיי "ז־\‬
‫ז‬
‫‪:V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫; •‪O‬‬ ‫•‬ ‫‪TV:‬‬ ‫_‪IT‬‬

‫וכל־אישר עשה וחטאתו אשר חטא‬ ‫פ ת ג מ י יומיא ל מ ל כ א ד ב י ת י ה ו ד ה !‬

‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:,‬״‬ ‫‪ :‬־ ‪T :‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫• ; ‪~ T‬‬
‫‪...y*...^-.-....‬‬ ‫י ״ ־ ״‪..‬״‬ ‫‪ .‬־‪!1‬‬ ‫‪L‬‬

‫כשי כדרך שיהיה מ‬ ‫ה ל ו א ־ ה ם כתובים ^ל־־ספר דברי‬ ‫ושכיב מנישה עם א ב ה ת ו ך ת י‬

‫השגחה הנגזר‬
‫ימלשן‬ ‫מ‪/‬ה הרע‬ ‫כה‬
‫מושגח‬ ‫‪- .‬‬ ‫<< ל ל <‪,‬‬ ‫ש ב ב‬ ‫ף‬ ‫ה ן ר ה‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י א ת ק ב ר בגן ביתידיז בגן ע ז א‬
‫מ א ת השי ילזה תמצא‬ ‫; ־ ‪V‬‬ ‫‪>-‬‬ ‫;‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫"‪7‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬

‫ו ? ל ך אמון בדיה ת ח ו ת ו ה י ו‬
‫ל‬ ‫שהשתלל יאשיה‬ ‫ע ם ־ א ב ת י ו דסןבר בנךביתו בנך־‬ ‫‪ J‬כננ»‬
‫גי‪/‬׳'א'‬
‫ב ר עסךין ורתךתין שנין‬
‫להשיב ישראל לעם ליי'‬
‫עזא וימלך אמון בנו תחתיו‪ :‬י‬
‫כלי סיסיר מהם זה‬ ‫‪,T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫\‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪J T‬‬ ‫• • ‪H I‬‬ ‫»‪w‬‬
‫«^מיון ‪ 5‬ד מ ל ך ותךתין ש ג ץ מ ל ך‬
‫הרע ילכעל כשלמית‬ ‫ב י ר ו ש ל ם ושום א מ י ה ? ש ו ל מ ר ת‬
‫א ת כל הנעשה לעז‪:‬‬
‫בךעשךים ושתים‬
‫ו ע ב ד ךבייש‬ ‫ב ת חרוץ מ ן ינ^בה ן‬
‫ויתם‬ ‫שנר־־ז אמון במלכו ושתים שניכם‬
‫‪. T‬‬ ‫י‬ ‫‪ :‬־‪J‬‬ ‫‪: T‬‬ ‫;‬ ‫?‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T T‬‬
‫^דם יי ב מ א ך ע ב ד מגישה אבוהי ‪1‬‬ ‫‪:‬‬

‫מלך בירושלם ו ש ם אמו משלמרת‬ ‫ואזל ב כ ל א ר ח א ד ה ל ך א ב ו ה י‬

‫•‬ ‫‪- :‬‬ ‫• •• י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫! ‪T‬‬ ‫"״!־ ־‬

‫רעד‬ ‫ויעש הרע כ‬ ‫בת־חרוץ מךיטבד־ז‪:‬‬ ‫‪03‬ע‬

‫בסיע'‬
‫‪7‬‬ ‫ו ן ל ח ירת ט ע ו ת א ך פ ל ח אבווץ‬
‫בעיני יר־־זור־ז כאשר עשרת מנשרת‬ ‫וקבק ית פולחגא‬ ‫וסגיד ל ח ו ן ו‬
‫היא חיש‬ ‫משקילת‬
‫»ץ‪:‬ררזךבכ^־הךיך^ר־מ^‬ ‫דיי א ל ה א ד א ב ה ת ו ת י ו ל א ה ל ך‬
‫־ •••‬ ‫‪T :‬‬ ‫־ »־ ‪T T‬‬ ‫‪T T V4‬‬ ‫י‬ ‫—‬

‫אביו ויעבד את־הגלולים אשר עבד‬ ‫ומרדו‬ ‫באיוךחא ד ת ק ג א ק ד ם יי ‪1‬‬

‫‪- :‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪TIT: T i :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪t‬‬
‫את‬‫ימחה• ׳ «‬
‫••״‬ ‫החימה ׳‬
‫״‪!-‬״׳‬ ‫‪.‬‬ ‫‪j‬‬ ‫?‬ ‫‪j‬‬
‫־ ׳‬ ‫‪:‬‬
‫‪B‬‬ ‫י‬ ‫־י‬ ‫‪c‬‬ ‫־י׳‬
‫שהכיני׳ חימה קישרין‬
‫הצלחת י יקנח את‬
‫‪1‬אביו וישתחו להם‪ :‬דעוב את־יהוה‬ ‫‪:‬‬
‫־ל »מל‬
‫ע ב ד י אמון ע ל ו ה י וקטלו ‪2‬ת מ ל פ א‬
‫י‬
‫עיפרת‪ :‬למין כי את‬
‫סער‬ ‫הכיק ע ל ה‬ ‫‪.‬‬ ‫ך‬
‫ך‬ ‫אלהי א^תין ן ל ל ך‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ן ב י ת י ה ן ו?ןטל ע מ א ך א ך ^ א ‪ :‬ת ב ל‬
‫ויקשרו עבךי־אמיון עליו וימיתו א ר ז‬ ‫ך מ ר ד ו ע ל מ ל ב א א מ ו ן ואמליכו‬
‫‪T‬‬ ‫־ ‪J• T‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪T‬‬ ‫• ‪r V‬‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬
‫במג‬ ‫ע מ א ך א ח ן א ‪ :‬ת ייאישד־ז ב ר י ו ת‬
‫־המלך במתיו‪ :‬ו!ך עס־האךץ את‬
‫ת ח ו ת ו ה י ‪ :‬ושאר פתגמי אמון ןבל‬
‫< פ כל־הגןשרים על'המלך אמוץ "י ו‬ ‫ך ; ן ב ד ה ל א א ג ץ בתיבין ע ל ס פ י ל; בסי‬
‫וימליכו עם־האךץ את־ןאעדהו בניו‬ ‫פ ת ג מ י יומיא ל מ ל כ י ד ב י ת י ה ו ד ה ן‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫••‬ ‫ן‬ ‫••‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫ן‬ ‫••‬ ‫‪T-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫• ;‬

‫תחתיו ן דתר דברי אמון' אישר עע^־ז כה‬ ‫ולןבר;תיה בכןבוךתיה מ ג ת ע ז א‬

‫יאישיהו‬
‫דברי‬ ‫כתובים רמלך‬
‫על״ספר‬ ‫א׳בקבךרתוה סכגך־עז^‬
‫‪1 yjpn‬ענ ן ג»<‪«:‬׳»»«׳ ה ל ו א ־ ־‬ ‫בר‬
‫ו מ ל ך י א ש י ה בךיה ^ ח ו ת ו ה י‬ ‫י‬

‫כב‬ ‫בתךו א‬‫למלכיייהוךו‪-‬ז‪:‬י* ר קיב ר ^‬

‫"‬ ‫בנותחתיי;‬
‫י י א ש ה ב ד ?‪1‬לך ו ת ל ת י ן ו ח ר א שנין ‪ ! w ,‬הימים‬
‫‪:‬‬

‫^ ‪f‬״ ‪ b^%‬יא^יהו במלכו ובלשים‬ ‫מ ל ך ב י ר ו ש ל ם ןשום א מ י ה ‪ .‬ד י ך ד ת‬ ‫‪0‬‬

‫ועבר ך כ ש ר‬ ‫ב ת ע ך י ה מב^כןת ‪1‬‬

‫יאסתשנה מלך כירושלס וישם אמו‬ ‫‪:‬‬

‫בןךםי^ ו א ז ל ב כ ל א ו ר ח ד ו ד א ב ו ה י‬
‫•ל ל ! ^ ה ' כ ת ־ ^ ך ה מ ב ע ^ ת ‪ :‬רעש‬
‫‪-‬‬ ‫;‬

‫ו ל א ס ט א לימינא ו ל מ מ ל א ו‬
‫י‬
‫‪|5‬‬ ‫?‬ ‫ז‬ ‫;‬ ‫ן •‬ ‫»‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;ד‬ ‫«»‬
‫?^!תח^לךיבכל^רך‬ ‫' ? ^‬ ‫והוה‬
‫דוך אביו ולא״סך;מין^מאול‪7‬‬ ‫<‬ ‫;‬

‫בניאנינדגדשמואל; ויקבר מ ן כית‪ 0‬וקבר אתובקברתו׳ וכלכתונקדכוזינ&אעזהאלהיםזופעלת‬

‫לנו‪ :‬ולאהלךג וסימ כפעם בפעם לקראתנחשים׳ יהזשפטעשראניות׳ דעץבאתיי׳אלהיאבתזדאמוז•‬
‫‪ W W‬ח ד ׳ ח ש ה י ש ד ד א מ ד מ ל כ י ס ׳ נחכרורחז׳דלךנדוךאסא^{'‬ ‫» מ ס י י ‪w n r p‬‬
‫תלל‬ ‫רדס‬
‫ו‬
‫מלכם ב כב‬
‫ויתם א ת הכסף י וישלים כלומל יסלים לנכותל \ ויתמה) לעושי המלאכה ׳ כי היה כליך הבית יחלק לבניין לפי שנהלס מימי יה)אם שחזק בלק הבית על המם ההיא‬
‫שהיו לכל סנה וכס‪7‬׳ר עולם מאתים ושמנה עשרה‪ :‬שומרי הסף ׳ שומרי כלי בית המקדש ליית אמדכליא והם הנזכרים וככל פילשנו כל הענק הזה ככלק יהיאש‪) :‬יתנה ׳‬
‫כתיכ)קרי)יתנוהו הכתוכ אומר על חלקיהו להא הכנני)נל המנכה)הקרי)יתנוהו על סומר? הסף סיתנוהו הכסף לההא דו הכנוי על הכסף ז החיפקליס כית יי'׳ כמו‬
‫ב ב י ת ; על ספן הסיפל ׳ כמו אל שפן לכן)ילך אלקנה הרמתה על ביתו כמי אל ביתו‪ :‬ספל התירה חנאתי בבית יי' ׳ דרשו כי אחז שרף את התירה והסומינל מפניל ספר‬
‫תירה אחד והטמינוהל תחת ה‬
‫הנדכך ועכסיו מצא חלקיה‬
‫ספר התורה הזה לרחוק הוא זה‬
‫עשי י״ו כתיב יוד בקריאה וסימ' במסר׳ רבת׳‪ :‬מיכיה נ וסימ׳ רצו המלך את חלקיה דמלכים ׳ ומכני הכהניס‬
‫בחצצרות ׳ והכהנים אליקים מעשיה מינימין ׳ וחד מיכיהו וסיס׳ שלוש שנים מלך בירושלם ושם אמ‪ 1‬דדה ׳‬
‫‪,‬‬

‫דשי‬
‫שחזקיהל שכא אחריל שרכן‬ ‫ואי ולמכיהו וסימ' ובשנת שלוש למלכו שלח לשריו רדה‪ :‬על דברי י בקריאה וסיס' במסר׳ רבת׳‪:‬‬ ‫ס פ ל התורה מצאתי ׳‬
‫תורה כישראל איך לא הוציאו‬ ‫ס מ ק תחת הנדבך‬
‫‪1‬‬
‫וכמה ספרי תירה הניח חזקיה)‬ ‫והוה ן ת מ נ י עסךי שנין‬ ‫ויהי ב^מנה עשרה עונה‬ ‫כ‬ ‫שהטמינוהו סם‬
‫כמיתל אלא מנשה מלך זמן ל כ‬ ‫ל מ ל כ א יאשיהו ש ל ח מ ל כ א ירת‬ ‫ה‬ ‫את‬ ‫כששרף אחז‬
‫שהלי מלך נ ה שנה לעשה הרע‬ ‫את־שפן‬ ‫המלך‬ ‫שלח‬ ‫יאיש^הו‬ ‫למלך‬ ‫התירה‪ :‬דרשו את יי'‬
‫שפן ב ר אעליה ב ר משולם ספרא‬
‫כעיני יי׳ כתיעכית המים יכנה‬ ‫בעדי׳ ראה כתו׳יולך בן־אצליהו ב ך מ ש ל ם הספר בירת‬
‫מזכחית לע־ו כבית יי׳)הנא השכיח‬ ‫ספ‬ ‫לבית מ ק ד מ א דיי למימר ן‬
‫ל ו ו ת חלק;ה ? ה ג א ךבא רטקים‬ ‫יי׳ אותך ואת מלכך; אל יהוה לאמיר‪ :‬עלה אל־חלקייהוהכהז‬
‫התירה מישל׳)אין פונה אליה כי‬
‫•ל‬
‫כלס היל כינים אל אלהי׳ אחדים‬ ‫י ת כ ס פ א ך א ת ע ל ‪3‬בית מ ה ן ך ש א‬ ‫• הגדוד רתם את־הכסף המובא בירת‬ ‫רלב^‬
‫‪ h‬חקית הניי׳ יכנה שנה נשתכחה‬ ‫דיי ךי כגשו אמךןליא ‪9‬ן ן ן מ א ‪1‬‬ ‫יהוה אשר אספו שמרי‪.‬הסף מארת‬
‫״ •י״ י ו‬
‫‪1‬‬
‫התירה )עכשיו כאשר ציה יאשיהו‬ ‫"־;׳‬ ‫‪.‬־־‬ ‫‪v‬‬
‫ויתס את הכסף ה י '‬
‫‪8‬‬ ‫‪A‬‬

‫*ימנה! ןיתנונידח ע ל ידי ‪]£‬בךי ;ןביךתא‬

‫לחפם כית יי׳ לכל אשר ימצא םם‬ ‫‪:‬‬

‫‪ 1‬פ ז‬
‫ק‪,‬‬ ‫המלאכית‬ ‫עשי‬ ‫על‪-‬יר‬ ‫ךחגדןן‬ ‫ה‪/‬ןס‪:‬‬ ‫המיב^ כ י ת \ י ל מ ה ה‬
‫כדק ילהיכיא הכסף המיכא כית‬ ‫המפקריבם בבירת יהוות דתנו אתו >‪ r‬י ׳ ךממגן בית מקךשא ך;י דתגון יתיה‬ ‫שיהיה הכסף נתן כ‬
‫יי׳ להיה חלקיהו מחפש ככית יי'‬ ‫ל^בךי עביךתא ך^בית מקךשא דיי‬ ‫כארון כמו שהיה ה לעשי המלאכה אישר בכיות יהוות‬
‫‪$‬‬

‫לככית קדש הקדשים לבדכיל‬ ‫הענין כימי יהואס ה‬

‫מצא ס פ ל תולה שהיה מונח ב‬ ‫‪- -,• L‬‬ ‫‪ .‬־ ־ו־‬ ‫•‬ ‫לחרשים‬ ‫המלך ושם זכר ללמה לחזק את־בדק הבית‪:‬‬
‫‪T J T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪8‬‬
‫־ י ‪ , . , ,‬ו ל א ר ד ב ל י א ןלארנובליא ולמזבן‬ ‫ד י־״־ ! ‪.‬‬ ‫‪ Jr‬י‬ ‫ד‬
‫כמקומו מצד האדון לק הוא‬ ‫״ ־‪.‬־ ‪.‬־ ‪ -‬י ״ •«‪»-‬‬ ‫‪ >.‬בליש ‪- .‬־ ־ ״ ־ ׳‬ ‫למה שזכר כזה ה ו ר ב נ י ם ולנדרים ולקנוך־;‬
‫תס‬

‫אומל כלכלי הימים לכהיציאם‬ ‫אעין ואבנין פסילן ל ת ה ן פ א ן ו ת‬

‫‪ r>b‬הכסף המובא כית יי׳ מצא‬ ‫ב י ת א \ ברם ל א מ ת ח ש ב עמהון‬
‫המקום והנה אמרו ואבני מחצב לחזלן את־הבית‪ :‬אך‬
‫רתם את הכסף רל‬
‫חלקיהן הכהן א ת ספל תילת‬ ‫לא;יחשב אתם הכסף וזנ|ן;זל;יך‪,‬ם לר• •‪S‬‬
‫כ ס פ א ךמתיהב ןןל ידיחו? א ר י‬ ‫ויכלה לזה יהיה כםעדו‬
‫יי׳ לפתח לקרא) לנתנל אל סיפל‬ ‫ואמר‬ ‫בהמגותא אגון ןןבךין ן‬ ‫ויאמר‬ ‫^ ת הארלן אסר אספו כי באמונה הס עשים ‪t‬‬
‫המלך שיכיאהל אל המלך ש‬ ‫בי א ת הכסף שומרי‬
‫שיקרא כל ליראה איך שכחל ה‬ ‫חלקית בהגא ך ב א לשפן ס פ ר א‬ ‫‪S‬‬ ‫כלי כית המקלש ו הלקיהויהכהןהנרור עלי־״ישפן ה^פר‬
‫התירה המינעת כל המעשים‬ ‫ס פ ר א דאוריתא אשבחית בבירת‬ ‫והמינים הכסף הה)א ספר התורה מצאתי בבית יהוה ויתד‬
‫ן ״‬ ‫‪..‬‬ ‫‪J‬‬ ‫;‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫‪X‬‬ ‫י ‪t X‬‬

‫הרעים שהיל עישים כישראל לאם‬ ‫מקךשאך;י ויהב ח ל ק ; ה ‪ :‬ת ס פ ר א‬ ‫יתניה) ממי על ילי ע חלק^ה את־הספר אל״שפן ךקךאהו‬
‫תאמר להרי מנשה עשה תמיכה‬ ‫מ ס י המלאכ הממיני'‬
‫)אתא שפן ס פ ר א‬ ‫לשפן וכןךהי ‪:‬‬ ‫ב כ‬
‫‪ :‬ויבא שפן הספר אל־הכזלך ןי^־ב‬
‫כמל שכת)׳ כדברי הימים כשהגל)‬ ‫ככית יי׳ לחזקו להם‬
‫איתן שרי מלך אשלר להילימהל‬ ‫דמלבא ואתיב ית מלבא פ ת ג מ א‬ ‫הכהן הגליל וסיפר את־המי^ך דבר וייאמר התיכו עבדיך‬
‫• ‪T T :‬‬ ‫‪r‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫־ ‪ :‬־ ־־‬ ‫‪T | - J‬‬

‫ככל אמ׳ לכהצר לו חלה את פני‬ ‫המלך למהכסף ההיא‬

‫את־הכסף הנמצא בב;ת ויתנהו על ‪ , . 7 P 7‬ו א ם ר טקיםו עבדך ירת ב ס פ א‬
‫יי׳ןיכנע מאד)יתפלל אליל ליעתל‬ ‫יפלעו םכיליתם ל‬
‫‪ A‬דשיכה) יחשלם )ידע מנשה‬ ‫ד א ש ת כ ח בביתא ויהבוהי ע ל ידי‬ ‫לאימנין העישים ה ‪ V‬עשי המלאכה המפקדים כירת‬
‫‪:‬״‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫;‬
‫*‪-.‬‬ ‫‪- : a • :‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬
‫כי יי׳ היא האלהים יאימר שהסיר‬ ‫י‪.‬‬ ‫המלאכה כבית יי י ןהוה‪ :‬רג^שפןהספר למ^ך לאמיר‬ ‫ל‬

‫^ ב ך ע ב י ך ת א ךממנן ‪ •1‬בית‪9‬קך^א‬
‫א ת אלהי הנכריאת הסמל מכית‬ ‫־ ״ ״ ׳ י { ״ ־ ‪ • • .‬־ י י י ••‬ ‫י ־‬ ‫‪-‬‬
‫לחזק א ת כלק הכית‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬

‫יי׳ ויאמר ליהידה לעמל א ת »י׳‬ ‫וחוי שפן ספרא ל מ ל ב א‬ ‫ספר נתן לי חלקיות הכהןויקךאחו לכסיל דיי ו‬ ‫לל מ ה שלאגי שי לק‬ ‫כ‬

‫אם כן היאך לא החזיר את ה‬ ‫למימר ס פ ר א ןהיב לי חלקיך־ג‬ ‫לתקון מפני הלאיתו' שפן לפני המלך‪ ™ :‬כשמע המלך‬
‫התירה לישנה)לא קרא בה יאיך‬ ‫ב ה ג א וקרהי שפן כןךם מ ל כ א ן‬
‫היה אצל חלקיה )אצל אחרים‬
‫;‬
‫כלתי חזק והאימנים את־ךברי קפד קתודה וןןןרע אר־ז‪^-‬‬
‫והודח כ ד שמע מלבא י ו ת פתגמי‬ ‫ה ם חלשי ה ק והכיני'‬
‫חדיש דברי התירה אפשרתי ה‬ ‫ויצו המלךאת־חלקיה ‪ 7‬נסיע‬ ‫בנךיו‪.:‬‬ ‫יזקילות והתקלה‬
‫ס פ ר א ךאוךןתא וו^זע ית לבושוהיו‬
‫הגלית שגלה מנש׳ היה בזקניתו‬
‫)אחר שעשה תשיבה לא האריך‬ ‫ופקיד מ ל ב א ‪2‬ת חלקיה כהגא ו‪:‬ת‬ ‫ה הכהן ןארת־אחיקןס בךשפן ואות־‬ ‫והמללים ה ם‬
‫המללים גלל סכיכ‬
‫ימים כל כך אלא שידע ושמע כי‬ ‫א ח י כ ן ם ב ר שפן ןיךת עכבור ?ר‬ ‫)ז)לתו ‪.‬עכבור בךמיכיה ואת ״ שפן הספר‬ ‫״‬
‫^מצל הכהנים‬
‫ע? לע כעיני יי' כמו שהעידו ב)‬ ‫מ י מ ה וית שפן ס פ ך א ד ר ת עש;ה‬ ‫ו מ ה כ ס ף ה ה נ א ה י ו נ ם •ואתעשיהעבד־המלרלאמר‪ :‬לבו‬
‫הנביאי׳ בעולו כלשען)העיז כעל‬
‫ע נ ד א ך מ ל ב א למיןןר{ אזילו תבעו‬ ‫ארת״ןהוה בערי ובעד־ה^ם‬ ‫י‬ ‫כן קינים עצים י א כ נ י ךרשו‬
‫‪K‬‬
‫;‬

‫כשעשה תשיבה <לא נתן אל ל מ‬

‫לחפש ספל התיל׳)יאשיהי היה‬ ‫מחצב ולא יחםכ א ת ] ובער כל־יהודות על־ ‪ 3‬דברי ותספר *‪ W‬דה מ ן ל ן ך ב מ י ‪ :‬ע ל י ן ע ל ע מ א ו ^ ‪5‬ל‬
‫‪:‬‬

‫‪ t3i‬במא‬ ‫מישי המלאכ׳ הממיני׳‬

‫קטן בימי מנשה בן שש שני׳)לא‬ ‫דבירת יהודה ע ל פתגמי ס פ ר א‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. .‬‬ ‫בבית יי׳ הכסף כי ב הנמצא הזהבי־גרודהחמרתיהוות‬
‫למד תיל' עדיין)אמין אבי) היה‬ ‫ךאשתכח הרין ארי סגי^ה חי^תא‬
‫ךי דהיאךלי ת^א;)לךלא‬ ‫‪5‬‬ ‫באמונ׳הם עישי׳)כבל א ^ ה י ^ נ ב ה ל נ ו ע ל ^ ^ ל א ‪-‬‬
‫לשע )אחז כלרכי אכמ הלעים‬
‫שגדל בהם ובשלג מנש׳ מלשען‬ ‫קבי^בהת^לפתגמיספדא‬ ‫באלנו הסבה בזה ה ^ ^ * י ״ ^ ר ב ^ ^‬
‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬
‫י ן־ י י י י י ״ י י י ־ כ כ ל ך ב ת י ב ן ל ג א ן‬
‫הדי‬
‫*י״יי‪ *-‬י‬
‫ותספר‬
‫־ ‪-‬־‬
‫ער־־ךבד‬
‫־־‬ ‫־‬
‫כענק מאש ושם ב שמעו א ב ו ת י נ ו‬
‫!‬

‫לא הכין היא את לבכן כמ) ש‬

‫שכת)')לא נכנע מלפני יי׳ כהכנע‬ ‫ואזל‬ ‫כ א מ ו התיעלית ה הזה לעשיות כבל־הכתוב עלינו‪:‬‬
‫יי"‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪1‬‬ ‫המניעות מזה הספור‬
‫‪J‬‬ ‫»‬ ‫‪-‬‬
‫מנשה אבמ)מפני זה היה חליש‬ ‫‪t‬‬

‫אשל נכתב סם ולזה‬

‫אצלם ספל ה ת י ל אבל למה^שמצימ נסלל עילם יבדבלי לזל קי בשנת לב למנשה‬
‫בלה ואחל כך עשה תשיבה)סמכי זה למה שכתיב רעש אשלה כאשל עשה אחאב‬
‫וכמה מלך אחאכ כ כ ליצ׳ לימי כי מנשי הרע כאחאב יאחאב עשה הרע כב שנה‬
‫כל ימי מלמתן ןחנשה עשה הלע גכ ככ שנה הנה לג שנים היה מנשה כתשיכה‬
‫והלא לחוק ואץ היה זה שעמד לגי שנים כתשובה ח כ ימי מלכיתי ולא דלש ספל‬
‫התולה *ה רחוק מ א ד ‪) :‬יהי כםמיע המלך׳ אמרו כי מצאל הספל ננלל כפל‬
‫תזכחלת יללך יי׳ איתך)את מלכך)מ׳ כי םם נרמז ענק גלית שמרין וגלוי יהי*ז‬
‫עם מלך יהודה כמו םכארנו םם לאילם חלקיה קרא זה אל ספן לככב שיקראהו‬
‫ויקלע את כגדי)׳ יתכן שלאה התןכחות)הנמשך להם שכמשנה תילה כיסכ‬
‫‪ po‬אל המלך דקת עצה להסיר ממת זה הרע לפי מ ה שאפשר‪) :‬את עכבלל י‬
‫)בלבלי הימים לאת עכללן ושני שמית היו לו יכמיהי לביס‪ :‬נצתה כני ׳ נללקה במ‬
‫אל‬ ‫כמ) הנני מצית כך אס מלליק‪ :‬על לכלי הספד ׳ כמל אל‪:‬‬
‫‪Ii‬‬ ‫׳‪4‬‬ ‫י‬ ‫כס‬
‫לא נשיב למנותם בזה המקום‪ :‬ויאמל חלקיהו הכהן ה נ מ ל על שפן השיפל י‬
‫ה נ ה ז כ ל כי הכהן הגללל היה לאס על שפן הסיפל בזה הממי שהיו עיסיס אות)‬
‫שניהם ולזה יחס יאשיה הפעל כלו בהוצאת הכסף לכהן הגמל ולזה אמל דתם‬
‫א ת הכסף אעפ ששניהם היו שם‪ :‬ויתניהן על י ד עושי המלאכה ׳ והכה לא)כל‬
‫למי אמל זה כי נשען במה שזכל ספן הסופל לעול שכבל אמ׳ אחל זה ויתן חלקיה‬
‫א ת הספל אל שפן‪ :‬התיכל עכליך את הכסף ׳ אין הלצק בל שהתיכוהו באש אך‬
‫הלצין מ מענין כלד כטעם ותתך חמתי ויהי כשמוע המלך את דבלי ספל התול'‬
‫סם‬
‫נלמז ענק גלו׳ שןמלק)גלית יהיד׳ עם מלך יהודה כמג שכאלצ) שם)א)לי חלקיה‬
‫ק ל א זה אל שפן לסככ שיקלאהו ספן אלהמלךויקח עצהלהסיל מממ ז ה ה ל ע‬
‫לפי מ ה שאפסל‪ :‬נצתה כנו על אסל לא שמעו אבותינו י לל נבעלה בנו ז והיא‬
 ‫רשי‬ ‫נג‬ ‫מלכים ב‬ ‫ר‪1‬לן‬
‫אל חללדה ׳ אמל) לכותינל לפי שהאשה מלחמת מן האיש לכך לא שלח אל ירמיה*‬ ‫לויללה הנביאה׳ אמלל כללשכי מכני כניה של לחב היתהולמה הלכו אל‬
‫<יש שאלמלי׳ ירמיהו לא היה שם שהלך להחזיר עשלת השבטים‪ :‬במשנה < כבית‬ ‫יזיללה ללא הלכל אל ירמיה יש מלכו׳ זל שאמרלחפני שהנשים לחמניית ומהם‬
‫אולפנא שעל יש בעז לה שסמל שעלי חללדה במםכת מלל׳ ליש שפלתדין כמשנה חלץ‬ ‫* ‪,‬מל) כי ילמיהלאהיהםם כי הלך להחזילעשלת השבטי׳ לאמלל כיילמיההיה‬ ‫‪6‬‬

‫לחלמה כין שתי החומלת שהלא משנה לעיל‪) :‬נאספת אל קברלתיך כשלום'״‬ ‫חז נביא שהליתחלת נכואתל היתה כיג שנה ליאשיה לזה הענק היה כשנת ית‬
‫לחהל השללם ללא‬ ‫)אלא שלא היה שם כירלםלם אז‬
‫תראינ׳ עיניך בחורבן‬ ‫כה תאמרו ו׳ וסי׳ ליוסף אנא שא נא ׳ ויאמר שאול כה תאמרו לדוד ׳ ואל מלך יהודה השלח למלכים ׳‬ ‫כשמצאל התלרה אללי היה ב‬
‫ה ב י ת ‪ :‬על העמול׳‬ ‫וחברו ד ח ת ׳ כה תאמרו איש אל רעהו דירמיד; ׳ ועדת א ת ם אל אדניהם ‪ :‬ויאספו י׳ פתפין וסי׳‬ ‫בענתות או מקים אחל וחללדה‬
‫מקלם מעמל המלך‬ ‫נמסר בסדר שמורת; באזניהס ח׳ בקריאה וסי׳ ויתנו אל יעקב את כל אחלי הנכר ׳‬ ‫היתה יושבת בירוםלם לפיכך‬
‫בבית המקלש ‪ i‬לאת‬ ‫שלח אליה יאחרו רבו׳ זל כי שלשה‬
‫כהני המשנה ׳ סגני‬ ‫‪1‬ילך חלקיהו הכהן ואחיקם ןעכבוד‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ואהיכןם‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫חלק^ה‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫נביאים סנתנבאו בימי יאשיה)‬
‫בהלנה שהם שניים ל‬ ‫ו ש פ ן ועשיה ל ו ת ח ו ל ך א ג ב י ת א‬ ‫והם ירמיה )צפניהו ותילדה כי‬
‫לכהנים גלללים ן‬ ‫ושפן ועשירה אל־־חדרד־ן הגביארת‬
‫‪ • : -‬י ‪T‬‬ ‫‪..‬־ ‪T :‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ ; l - I JT T :‬־ ‪t T‬‬ ‫א ת ר ת שלום ב ר חקוה ב ר ח ר ח ס‬ ‫ירמיהו היה מתנבא בשוקים )‬
‫שלמדי‬ ‫לצפניה בבתי כנסיות ;תילד׳ אל‬
‫יאי׳ל•יל א ש ת • ישלם בן־תקור־ז כךחרחס‬ ‫נ ט ר לבושיא והיא י ת ב א ב י ר ו ש ל ס‬
‫‪V :‬‬ ‫י‬ ‫‪T : T‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪- T‬‬ ‫הנשים‪ :‬בן חרחס י בסמך‪:‬‬
‫ישמר הבגדים והיא ישבת בירוישלם‬ ‫ב ב י ת א ו ל פ נ א ו מ ל י ל ו עפיד־ז ‪j‬‬ ‫במשנה ׳ כתדגל׳ בבית אולפנא‪:‬‬
‫‪• V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪V :‬‬ ‫־ ; ‪•T‬‬ ‫"‪-J‬‬

‫טו‬ ‫ותאמר‬ ‫בצצשנה וידברו אליר־ז‪:‬‬ ‫ו א מ ר ת ל ה ו ן ב ד ג ן א מ ר יי א ל ה א •לגנציאיס‬ ‫צוה‬ ‫אשר קרא מלך יהידה ׳‬
‫אליהם כיה־אמר יה‪1‬ה אלהי״ישראל‬ ‫כל‬ ‫לקראם כאיל) קראם וכן רבן‬
‫‪A-‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫•‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J- T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬־‬ ‫דישראל א מ ר ו ל ג ב ר א דשלח‬
‫שלמה את הכית)הדימים להם‬
‫והיא משכת כילושלם‬ ‫אמרו לאיש אישר־שלח אתכם אלי ‪i‬‬ ‫אגא‬ ‫ב ד ג ן א מ ר יי ה א‬ ‫יתבון ל ו ת י ‪1‬‬
‫״ ‪'V‬‬ ‫‪{.t‬‬ ‫‪: t‬‬ ‫‪j -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪—.‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫• ‪:‬‬
‫‪:‬־ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪:‬־ ־‬ ‫־ ‪T S‬׳‬ ‫‪ T J‬י‬ ‫‪I‬‬ ‫‪: -‬‬
‫וכן ה)א כדכרי הימים אשר קרא‬
‫כמשנה׳ תלגםיונתן‬ ‫•ל לה*׳ בה אמר יהוה הנני מ ב י א רעה אל*‬ ‫לפני מלך יהיד׳ןכדכרי לזל אשר‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫«‬ ‫ועל‬ ‫מיו‪/‬י ב י ש ת א ןןל א ת ך א הדין‬
‫כמשני ככית המללש ן‬ ‫*‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪-1-‬‬
‫ק ר א מלך יהידה וכי מלך יהיד׳‬
‫לכן הנני אוסיפך אל‬ ‫ה מ ק ו ם הזך־ז ועלץשביו ארת כל־‬ ‫יתבוהי ית כ ל פתגמי ס פ ר א ד ק ר א‬
‫‪TI:‬‬ ‫•‬ ‫• ‪T J‬‬ ‫• ‪•• T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪• T‬‬ ‫ק ל א ם יהלא שפן קראם אלא‬
‫אביתיך ׳ לל שבמותו‬ ‫ךברי הספר א־שר קרא מלך יהודה •‬
‫״‬
‫חלף‬ ‫מ ל ך שבטא דבית יהוךדת ו‬ ‫מכאן לםימע כעינה‪ :‬אספך׳‬
‫בחילק כשקל אליכך ויכא גם כן‬
‫יהיה נקבל אצל א‬ ‫ת ח ת י אישר עזבוני ויקטרו לאלהיס‬ ‫ך ש ב ק ו פ ו ל ח ג י ו א ס י ק ו בו?‪1‬מין‬
‫ללא תהיה ה‬ ‫י•‬ ‫אבלתיל‬
‫‪.‬‬ ‫• ‪J‬‬ ‫״ ן‬ ‫־ ‪ :‬י | ;‬ ‫•‬ ‫‪:‬־‪T‬‬ ‫‪-JV‬‬ ‫‪ j -‬־‬ ‫בסמל על משקל אצלך בכטן •‬
‫הלעה בימיו ילמ׳שהת‬ ‫לטעורת ע מ מ י א בךיל ל א ך ג ז א‬
‫י יי״׳י! אחרים למען הכעסני ב כ ל מעשר״׳‬ ‫על אבותיך ׳ כמן א ל ‪ :‬ןנאספת‬
‫בישל׳ אז נביאים זילת‬ ‫יןךמי ב ב ל ע ו ב ר י ידידתו? ו ! ל ל ק‬ ‫‪:‬‬ ‫)הלא‬ ‫אל קבמתיך בשלים ׳‬
‫חללדה אך שלח אליה‬ ‫ידיהם ונעתה חמתי ב מ ק ו ם הזרת‬ ‫רוגזי ב א ת ר א הרין ו ל א יטפי ו‬ ‫כתיב ומלו המילי׳ למלך יאסיהג‬
‫‪V.*-‬‬ ‫;‪I‬‬ ‫• ‪T‬‬ ‫‪:‬־ ‪»• T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪ :‬־ ׳‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪f i t‬‬ ‫‪:‬״‬
‫מפני הילתה קרלב׳ לוי‬ ‫‪....‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪- T‬‬ ‫‪T ; -‬‬ ‫•‬ ‫‪•1‬‬
‫מהי כשלים שלא חלכ כית ה‬
‫כי הית׳ אז ביללשלם‪:‬‬
‫ולאתכבה‪ :‬ואל־מלך יהודה השלח‬ ‫ו ל מ ל ך שבטא ךבית יהודה ך ש ל ח‬
‫••?י­‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪' » j r‬‬ ‫‪v :‬‬ ‫‪rv :‬‬ ‫•‬ ‫‪J :‬‬ ‫המקלם כימיו וכן היא מפלש‬
‫‪1‬‬
‫)יעמלד המלך על‬ ‫אתכם לדרש ארת־יהוה כה תאמרו '‬ ‫יתכון ל מ ת ב ע א ו ל פ ן מ ן כ ן ך ם יי‬
‫‪:‬‬ ‫והילך זלא תלאנה עיניך ככל‬
‫העמלד ׳ ידמה שכמ‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: V‬‬
‫כךגן תימרון ליה כךגן א מ ר ‪5‬‬ ‫הלעה אשל אני מכיא אל המקו׳‬
‫שם עמיל והיה כל ה‬ ‫<ל אליו כה־אמר יהודה"אלהי ישראל‬ ‫ה ז ה • קברותיך ׳ לל קכלות‬
‫״‬ ‫»‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬״‪-r‬‬ ‫•‬ ‫;«‬ ‫^ ת א ‪v;:‬‬
‫פ ת ג מ א ךי ש מ ‪T‬‬
‫‪AT‬א ל ן‬
‫א ל ה א ך ן״ק ך‬
‫לחכי<‬ ‫אבותיך ‪ :‬זהכהנים והנביאים ׳‬
‫הדברים אישר שמעת ״ ‪ .‬יען רך־־‬ ‫‪?77‬‬ ‫ח ל ף ר ו ע ל ב ך ו א ת ב ג ע ת א מן כ ן ך ם‬ ‫י‬
‫תי )כהניא וספריא תרגם ה‬
‫המלך כעת קלאל את‬ ‫לבבך ותכנע י מפני יהוד־; בשמ^ד‬ ‫י^י ב מ ^ מ ^ ך ךנזך»ת ע ל א ת ר א הרי?‬ ‫הנביאים כופרי׳ כלומר תלמידים‬
‫י‬
‫כ‬ ‫התללה כמל שמכל‬ ‫אישר דברת< על־המק‪1‬ם ( ף ‪ -‬ל ־ ־‬
‫ןע‬ ‫ה‬ ‫ו ע ל י ת ב ו ה י ל מ ה ו י לזנרו ו ל ל ו ט א‬ ‫לפי שלא היו םם נביאי׳ אחרים‬
‫בפלשת הקהל‪ :‬לחת‬ ‫י‬ ‫‪ ! r‬ז־! י י‬ ‫'‪L‬י י ‪L‬‬ ‫ל"י•‬ ‫ו ב ז ע ת א _ירת ל ב ו ש ך ו ב ב י ת א לןדמי‬
‫שהלי המלך שלח אל חולל׳ מלמל‬
‫הם‬ ‫כהני ה מ ש ל ה ׳‬ ‫ישבץ להיות לשמה ו ל ק ל ל ה ו ל י ק מ‬ ‫שלא היו שם נכיאי׳ אחלים וכן‬
‫‪PCI‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ב כ ן הא‬ ‫ואף‪.‬נןךמי ש מ י ן א מ ר י; ן‬
‫ת ל ג ם שופט ונכיא ליין וסוכל‬
‫הכהני׳ השניי׳ לו כמן‬ ‫ארת־בנדיך ותבכה לפני ו ג ם אנכי‬ ‫ו‬ ‫א ג א כ נ י ש ל ך לור־‪ 1‬א ב ה ת ך‬ ‫וכלכל לפלס נביאים כמשמען‬
‫סגן הכהני׳ להנמשכי‬ ‫כ‬ ‫^ ‪^ ^ ^ : i ^ a ^ i‬‬
‫לללפימללגותיהעל‬ ‫~‬ ‫‪:‬‬
‫• ‪ .‬״י‬ ‫י‬ ‫״‪vr‬־ ‪::‬‬ ‫‪:‬‬
‫•יי‬ ‫׳־‬ ‫‪.‬‬ ‫׳‬ ‫‪T‬‬ ‫‪5‬‬
‫י‬ ‫ותתכגיש ל ק ב ר ך ב ש ל ם ו ל א‬ ‫כי ילמיה וצפניה כן כושי היו נ‬
‫בשלמלת‬ ‫הסדל‪:‬‬ ‫ל־ ‪1‬־‪ ^.‬על־אבתיך ונאספת א ל ־ ק ב ר ת ? ;‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‬ ‫•‬ ‫‪T i‬‬ ‫‪t‬‬ ‫׳•‪4‬‬ ‫‪:s‬‬ ‫נביאים כזמן ההוא לאוליהו כן‬
‫י‬
‫בשלום ולא־־תראינד־ז עיניך כ כ ל‬ ‫;חז;ן עיגך ב כ ל ב י ש ת א ך י א ג א‬ ‫שמעיהו אפשל שהיה נכיא ג ס‬
‫א‬ ‫גימיזןן הרעה אשר־אני מביא על־־המקיוס‬ ‫»‬ ‫ירת‬ ‫מיתי ן ל א ת ך א הדין ו א ת י ב ו‬ ‫כן » מ ן ההיא ולא היו כילושלם‬
‫מל‬
‫‪|j‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ -‬י‬ ‫״‪v‬‬ ‫‪y -.‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪*T TIT‬‬ ‫ב ע ת שמצא חלקיה הכהן את‬
‫ויאספו‬ ‫ושלח מלבא‬ ‫מלכא פתגמא ו‬
‫•׳ פ*חין יסי׳ םניא ‪0‬ל»יא‬ ‫הזה וישבו את־המלך דבר‪ :‬וישלח‬ ‫ס פ ר הת־לה ועתה כאשל שלח‬
‫‪0‬ל»«י <שלח» פלשי‪/‬אי'נלמ<<‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ •‬ ‫‪IT T‬‬ ‫‪t T \V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪V T -‬‬ ‫״ *‪A‬‬ ‫יו‬ ‫ובגשו לותיה ב ל ס ב י יהודה‬
‫‪T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪ T‬״‬ ‫‪T‬‬ ‫| *‬ ‫־‬ ‫המלך לאסף איש יהידה בא)‬
‫למלכא ילאחיהזן קעלא‬ ‫המלך ויאספו •אליו כל־־זקני יהודה‬
‫וגסעא‬ ‫וסליק מ ל כ א לבית‬ ‫וירושלם ‪t‬‬ ‫‪-‬‬
‫על‬ ‫גם ‪ p‬הנביאים לירישלס‪:‬‬
‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫•• ‪T‬‬ ‫‪\"VT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫»‬ ‫‪T‬‬ ‫*־ ו־‬ ‫;‬
‫‪j:‬‬
‫‪:‬‬ ‫־ ‪T :‬‬ ‫‪r A.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫׳‬

‫בית״יהוה‬ ‫ה;;י;;ל י כתלגימי על אסטיונא‬

‫המלך ו כ ל ־ ה ע ם‬
‫‪T‬‬
‫ויעל‬
‫‪.‬‬
‫וירושלס‪:‬‬
‫והכהנים‪°‬והנביאים‬ ‫אתו‬ ‫־•ן‬ ‫־ »‪ »J‬י‬ ‫— ‪* J‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪•ITT‬‬ ‫*‬
‫מ ק ד ש א דיי ו כ ל א ג ש י ה ו ד ה ויתבי‬
‫עמא למזעיךא ו ן ד ך ב א וכןךא יל • יי׳‬
‫״‬ ‫;‪•T‬‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫•‪TV‬‬ ‫‪T‬‬
‫״ ‪! T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*י ‪:».‬‬
‫ג מ ד »י׳ למעלה כדבר יהיאש‬
‫י ר ו ש ל ם ע מ י ה ו כ ה ג י א ו ס פ ר י א וכל‬
‫עזבי ירו^זלם‬
‫באזני^ם‬ ‫ועד־נרולוכל־י‬
‫ויקרא‬ ‫וכל־אייש יהודה‬
‫למקט־ן‬ ‫א‬
‫ל מ י ד ת ו ? רת ב ל פ ת ג מ י ס ? י‬ ‫נ‬ ‫לכלב יי הימים ויעמיד המלך על‬
‫‪ TT,f‬א‪:‬ש ‪::‬ת כ ח ב ב י ר ת מ ק ר ש א‬ ‫עמל‪:‬׳ מימ׳ד כמקום שהיה רגיל‬
‫^‬
‫א ת בל דברי ספר הברית ה נ מ צ א‬
‫־־־»‪•v‬‬ ‫־־•^‬ ‫׳י‬
‫‪L ^ L - ^ L ^ - C J - M‬‬
‫י י *‬ ‫׳ • • ״‬ ‫‪:‬‬
‫י‬
‫וקםמלבא עלאסטונא‬
‫‪:FR‬‬
‫־‬ ‫‪L‬‬
‫דקימא ד‬
‫־ ‪•v‬‬ ‫ד י י ו־‬ ‫לעמיל סם ־‪ .‬עדותיו ׳ כהנעת‬
‫ויעמד המלך ע ל ־ ״‬ ‫בבית יהוה‪:‬‬
‫‪-‬י‬ ‫־ ‪r‬‬ ‫\‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־־ו־*‪..‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪rrv‬ך »?‬
‫וגזר י ר ת ק ^ מ א כ ן ר ם י י ל מ ו ך ן‬
‫*‬
‫ז‬ ‫(‬
‫־‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫_‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫ה ד ו ‪•) :‬־עמיד כל העם בברית ׳‬
‫ע י ל י והתידקו בפיהם ובלבם‬
‫פנ‬ ‫^ ת ארת הבר ר^‪/‬‬ ‫‪£‬י‬ ‫‪T‬‬
‫כברית יכן היעמיד לכך אס ת‬
‫אי!‬
‫יהור־ז ללכרת אחר ‪ H w‬ולשמר‬ ‫?<‪*U**f‬‬ ‫ב ת ר פ ו ל ח ^ ך;י ו ל מ ט ר פ ק ו ד ו ך ת י‬ ‫תי־זקכ יליך)תי)קביל) כל עמא‬
‫ד ת ס ה ד ו ת ו ה י ר ך ת ?}ימוו־זי‬ ‫ואת כהני‬ ‫ירי דק קיימא ‪j‬‬
‫מצותיו וארת־עךותיו ו א ת ־ ־ ח ק ת ץ‬
‫פ‬ ‫לבא ובבל נפש ל ק י מ א י ת‬ ‫״׳ישני׳ שהיו שןייםלכהן גדלל‬
‫בכל־לב ובכל־נפש להקיכמ ארת•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪TT|-:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫•‪T‬‬
‫י כתי)ית &גן כהניא ‪i‬‬
‫פ ת ג מ י כןימ^יה ןזךין ך ק ר ת י ב י ? ע ל‬
‫דברי הברית הזאת הכתםכם על־־‬ ‫‪PP I‬‬ ‫ס פ ר א הרי! ‪.‬יגבילו ב ל ע מ א ע ל י ה ו ן‬
‫קומלי‬
‫ופהןיד מ ל כ א ית‬ ‫קימא ‪1‬‬
‫ותספר רהזךת רעמד כל־־ךתעכם‬
‫ח ל ק י ה ו ב ה ג א ר ב א וית סגן בהגיא‬
‫ויצו המלך את־חלקיהו‬ ‫בברית‪:‬‬ ‫למש‬
‫וית‬
‫•‪*1‬‬ ‫יי‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪v r -‬‬ ‫־ ‪ :‬־»‪-‬‬ ‫ץ‬ ‫‪0‬‬

‫הכהן הנדול וארת־־כהני המשנרת‬

‫‪r‬‬ ‫»‬ ‫<‬ ‫‪r‬‬ ‫•‬ ‫|;י‬ ‫‪"-.J‬‬ ‫־‬ ‫״ י‬

‫דת‪6‬רקו כל העש את נזמי הזהב אשד באוניהם י וישנס אנימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו ׳ נבוא כל‬
‫ישראל לראות פני׳ הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ׳ רעל המלך בית יי׳דםלכים׳ וחבה דדה ׳ שפ‬
‫נא וקראנהנאזנינו‪ :‬נכרית ה ׳ ה ש וסים׳נססר ב ס י פ ך א ד א ח ל ק א ׳ ס י מ ן כ ‪:‬‬
‫תלז‬ ‫רדק‬ ‫מלסם ב כג‬ ‫ו ש י‬
‫‪, ,‬‬
‫שומרי ה ס ף ׳ פירשנוהו ״‪ .‬להוציא מהיכל י י יהלא מ נ ש ה הוציא ה כ ל כשעשה‬ ‫שומרי הסף י אמלכלים הממונים על כל צולכי הבית ומפתחות העזרה כילם!‬
‫תשוכה כמו שאימך בלכדי הימיס ניסר א ת אלהי ה נ כ ר ואת ה ס מ ל מבית יי׳ ונו׳ י‬ ‫בשלמית קללון ׳ כמישל קללון‪ :‬ונשא את עפלם כית אל ׳ אל מקום טמא אשל‬
‫אלא שאמק החזילם שם וכשנת שתים עשלה למלכו ה ח ל ל ט ה ל ולהעכיל א ת‬ ‫ט מ א שם את המזכת שעשה ילכעם ושלף עליו את כהני הכמות‪ :‬ויקטל ככמות ׳‬
‫השקיצים כמו שאומל כ ל כ ל י הימים אכל לא כלה על שנת שמני עשר׳ א ח ל שמצא‬ ‫לאותן שקטלו ככמות כעלי יהנלה‪ :‬את כתי הקלשים ׳ כתי הזמה‪ :‬א)לנ)ת שם‬
‫ה ס פ ל כמו שאמל ה נ ה ‪:‬‬ ‫בתיס׳יליעהלאיעל)׳‬
‫כתלנומו‬ ‫כשלמות קללו( י‬ ‫ונשא ‪ r‬וסיס נמסר בסדר אחרי מות ׳ איש איש מ יקלל אלהיו ׳ ונשא בו אלה להאלתו ׳)אלי ב נ‪£‬תט‪ 1‬שס בכל‬ ‫הכהני' ס ק ט ר ו בבמ)׳‬
‫כמישל ק ל ל ק ‪ :‬ונשא א ת ע פ ל ם‬ ‫‪J‬׳ ?דפוסי׳( ובריש םיפרא דא סימן ח׳‪ :‬ויצא ‪ r‬חסי וסי׳ נםםר בסדר קרח ‪ :‬לעפר ג' וסיס׳ נמסר בסדר עקב‪:‬‬ ‫׳לעז לא יעל) ש ל ל‬
‫כיתאל ׳ כ י ש ם ה י ה ע ק ל העז‬ ‫מ י ט׳ כתיב י״וד וסי' נמסר ביהושע סימן י״ח‪:‬‬ ‫ל ם ר ת א ל מ ז כ ת י י ׳ ‪ :‬כי‬
‫שהיה ס ם העגל וטמא אגתו ה‬ ‫א ם אכלגמצ)׳׳ כלזמל‬
‫המקום שהיה בו הענל והמזבח‬ ‫וית אמרבליא לאפקא מ ה י כ ל א‬ ‫ואת־־שמרי הסף להוציא מהיכל‬ ‫כ י א ם כ ל כ ר ז ה לא‬
‫‪T:‬‬ ‫‪ITT-‬‬ ‫;‬ ‫‪T-:‬‬ ‫‪ :‬־ ־ ז‬ ‫ן‪-‬‬

‫ן‬ ‫ונשא ע פ ל שליפת הבעל‬ ‫ש‬ ‫יצאנ מ כ ה ו נ ת ם‬

‫ך מ ‪ :‬ת כ ל מגיא דעביךין ל ב ע ל א‬ ‫יהוה א ר ז בל־־הכלים העשויפס‬ ‫כ‬ ‫שימתלין ל א מ ל‬
‫ב‬ ‫והאשילה וכליהם ששלף‬ ‫•‬ ‫"‪j‬‬
‫כילוםלם כשלמות קללון נשא‬ ‫ו ל א י ב י ר ת א ו ל כ ל חילי ש מ י א‬ ‫‪: IT‬־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫בקלםי׳הליהסככעלי‬
‫והסכית א ת‬ ‫א ת עפלם ם ם ‪:‬‬
‫־ ‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫• ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫••‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬
‫לבעל ולאשרה ולצל צבא השמים‬
‫ןאוקךגון מברא לירושלם במישר‬ ‫)‪)h‬‬
‫הכמלי׳ האנשים העיכליס לפני‬
‫ל‬ ‫קךרון ן א ו ב י ל י ר ת עפךהון‬
‫רשרפסימחוץלירושלםבשרמות‬ ‫יז^‪l‬‬
‫‪1‬י‬ ‫בית־אל‪:‬‬
‫_ ‪C‬‬ ‫את־־עפרם‬
‫‪1‬נשא ‪L ' - ^ L 1 ! .‬‬
‫י י‬ ‫קראן״‬
‫־ ' יי'‬ ‫מנחיתיי‬
‫מקליכין‬ ‫אכלו נ א‬
‫מצות‬ ‫חכי‬
‫ה כ ע ל נקלאין כמלי׳ ו ק ת ל ג ם‬ ‫••ו‬ ‫"ו‬ ‫‪T‬‬ ‫ג‬ ‫‪v‬‬ ‫‪J T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•|‪:‬‬
‫הכהני׳ שהם עוכלי ‪ fr‬כומליא‬ ‫ובטיל ית כומריא די‬ ‫לביתאל ‪t‬‬ ‫ה ה‬ ‫והיא הלין לכל‬
‫‪ T‬־ ‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־ *־‬ ‫‪ J‬״‬ ‫״‬ ‫‪I‬‬ ‫והשבית את־־הכמריבש אשר נתנו‬
‫ו מ ה שאמל ס ם ה כ מ ל י ם ע ם‬ ‫הבו מ ל פ א ךבית יהוךה ואסיקו‬ ‫זו;‬ ‫ד זי‬ ‫‪•* ; -‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪.‬י•‪-•• .‬‬ ‫‪• j‬‬ ‫את‬ ‫החלשים ן‬
‫הכהכיס ושניהם עוכלי עז אלא‬
‫בוסמין ע ל במתא בקרו;א ךבירת‬ ‫מלכי יהורר־ז ףקטר בבמורת בער<‬ ‫‪1‬‬
‫שמשתנק כלכוםיהס כי הכמלי׳‬
‫ה ם לוכםים שחולי' לפי׳ נ ק ל א ו‬ ‫ד‬ ‫יהודה ובסחרגי ירושלם וירת‬
‫יל‬

‫ל‬ ‫•חודרת ומסכי ירושלכם וארת־ ה‬

‫? בג‬
‫כמלי׳ מ ע נ ק עולנו כ ת נ ו ל נ כ מ מ‬ ‫ךאסיקו בוסמין לבעלא ו ל ש מ י ש א‬ ‫‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪J‬‬ ‫‪•AT T‬‬ ‫‪:‬ן‬ ‫־ "‪v‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫כ ם ל מ י ת קללון ׳ היא‬
‫*‪ J‬חס‬ ‫״‬
‫ואומל כי ה כ מ ל י ם האלה נתנן‬ ‫ו ל מ ז ל ת א ו ל כ ל חילי‬ ‫ולסהרא‬ ‫רתמקטריבם לבעל לשמיש ולירח‬
‫‪-‬‬ ‫"‬ ‫»‬ ‫«‬ ‫ן‬ ‫‪•TV‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫;‪I‬‬ ‫‪)-‬‬
‫כמי נחל קללין )היא‬
‫;‬ ‫•‪J‬‬ ‫‪-‬‬
‫*•‬ ‫״‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪ : -‬ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬־‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬
‫א ו ת ם מלכי יהולה לזו העכולה‬ ‫»לשיל שהיה כ ו ‪:‬‬
‫ואפיק ית אשירתא מבית‬ ‫שמיא‪:‬‬
‫ולמזלות ודבל צבא השמים‪ :‬וייצא‬
‫ויאםיהו כגול העכיל׳ ז ל ה ובסל‬ ‫והשכית א ת הכמלי׳ ׳‬
‫־ ! ‪-J‬‬‫‪f‬‬ ‫ז••׳‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫•י;‬ ‫נ‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪, v‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪- $‬‬

‫השכלים מ ע ט ל ת ם והחזילם‬ ‫מ ק ר ש א דיי מ ב ר א לירושלבם‬ ‫ל ל טכטל)השכית א ת‬

‫ויקטל ככמות ׳‬ ‫למיטב‪:‬‬
‫את־האשךד־ז מבירת יהודת מחוץ‬ ‫הכמלי׳שקטלכלאחל‬
‫למישר קךרון ואוקיר מזה מ ה ל א‬
‫ויקטל כל א ח ל מהמלכים ולתי‬
‫ךקךרון ןאךכןה ל ^ ך א וןמא יךת‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬ ‫לירושלם אלינחל קדתן וישרה אתה‬ ‫מ ה ם כ כ מ י ת כעלי‬
‫ואסיק) מ ס מ ק על כ מ ת א ‪:‬‬ ‫יהיל׳ ובמפבי ילוםלם‬
‫ואת‬ ‫ומסכי׳ כמווכמסיכי‪:‬‬
‫עפרה לקברי בגי גל;א ן ותךע ית*‪4‬‬ ‫‪y‬׳‬ ‫את״>‬
‫בנחל קדךון וידק ךןןפר וישלך יל‬ ‫ה‬ ‫והשבית ג ם כן‬
‫המקטלי׳ ׳ פילוש )השבית ג כ‬ ‫בתי הקדש טןותא ךי בבית מקךשא‬ ‫•ל‬ ‫עפךה על;לןבר בני העם‪ :‬ויתץ את־‬ ‫נ‬ ‫המקטלי׳ לבעל)לשמש‬
‫א ת המקטלי׳ לכעל לשמש)לילת‪:‬‬ ‫ג ש י א מחין חמן מ מ ל י ן‬ ‫ךי; ךי‬ ‫גא‬ ‫בתי הקדשים אשר בבית יהוה אשר‬ ‫)לילח )למזלית )לכל‬
‫על ק כ ל כני ה ע ם ׳ ה ע ם שהיו‬ ‫־ ל א ש ר ת א ‪ :‬ואיתי י ת ב ל בומריא‬ ‫צבא השמים גילמה‬
‫עיבלי׳להם כחייהם השליך ע פ ל‬ ‫ל‬ ‫הנשים אדנות שם בתים לאשררת‪:‬‬ ‫ש כ ב ל ה ח ז י ל ם למיטב‬
‫*‪i‬‬ ‫‪: 1‬‬
‫מקךרא ךבית יהוךו־ז ן ס א ב י ך ת‬ ‫״ ‪IT‬‬ ‫ז ו ‪-:‬‬ ‫ז •‪\,‬‬ ‫‪j‬‬ ‫•‬ ‫ז‬ ‫־‬

‫השליפה על ק כ ל י ה ם לכזיונם‬ ‫ויבא אתיכל־הכהניבם מערי יהודה‬ ‫ובטל העבילה ההיא‬

‫כל)מל ראג מ ה שהייתם עובדי׳‬ ‫במתא ךאסיקו בוסמין תםן כומךיא‬ ‫‪T‬‬ ‫ג‬ ‫^‬ ‫"‬ ‫‪v‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־ ‪; 1‬־ •‬ ‫*‬ ‫»‬ ‫ש ה מ עישים ל ע ; ‪ :‬־ ‪>••• T‬‬

‫בחייכם כלי שמסרו החיים )כן‬ ‫מ ג ב ע עד ב א ר ש ב ע ו ת י ע יי"*‬ ‫את‪-‬הבמותאשרקנ‪1‬רדשמה‬ ‫ויטמא‬ ‫וישלך א ת ע פ ל ה על‬
‫אזמל כ ל כ ל י הימי׳ ויזלק על כני‬ ‫ב מ ר ת תךעיא ךי כןךם ת ר ע יהושע‬ ‫ק ב ל בני ה ע ם ׳ ל ל ע ל‬
‫הכהנים מנבע עד־־באר ישבע ונתץ‬ ‫י ק ב ל ה ע ם שהיו עוכלי׳‬
‫ה ק כ ל י ם הזיכחים ללההםם והיא‬ ‫ך ב ק ך ת א ךי ע ל שםאלא גנ^ךא‬
‫ח ס ל ה נ ס מ ך קבלי הזיכחי׳ ל ה ם‬ ‫את־במורת‪°‬השעריכם אשר־־פתח‬ ‫עז ומזה המקו׳ למלכו‬
‫במדליה ת ר ע ר ךתא{ ‪3‬ךם ל א‬ ‫(‬
‫‪- T‬‬ ‫ז‬ ‫־־‬ ‫־ ז •‬ ‫‪-‬‬ ‫‪u T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ץ‬ ‫י‬

‫ש ק ב ל אםיל ב ה נ א ה‬
‫כמי ה ע ם המלחמה גית לקכלי‬
‫גליא )גליא ס ם עז )כן כ ל כ ל י‬ ‫סלקין כהגיא כומרי ב מ ת א ל ר ב ח א‬ ‫שער;הוש^ שר־ר־זעיר אשר־על־‬ ‫ב‬ ‫ש א ם ה י ה מיתל‬
‫לטתינ) זל כ י ת גליא קילין לה‬
‫» ־ ‪T T‬‬ ‫‪T T T‬‬ ‫‪ T‬״‬ ‫‪« • - 1‬‬ ‫•‪:‬־‬ ‫• י‬ ‫‪» T‬‬
‫שמאול איש בשער הןףר‪ :‬אך ל א‬ ‫ב ה נ א ה ה י ה לו ל‬
‫כ י ת כליא! )יתץ א ת כ ת י הקלשי׳׳‬ ‫ע ל מ ד ב ח א דיי בירושלבם אלהן‬ ‫ל ה ס מ ל מ ז ה שמא‬
‫ת י י ת כ ת י הקליש טעייתא‬ ‫וסאב‬ ‫אכלו פטיר ‪3‬גו אחיהון ‪J‬‬
‫יעלו כהני״הבמות אל־מזכח יהורז‬ ‫יהכו ב ק ב ל י ה ע ם נ‬
‫?׳ בדיל ד ל א לאעברא גבר ית בריה‬ ‫‪V.T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫׳ » • » ־ ‪/‬‬ ‫‪+ -‬‬ ‫‪J" -j ,‬‬ ‫‪*11-‬‬

‫והענין מילה עליו אשל הנשים‬ ‫ונמצאו נהנין מ ע ז ‪:‬‬

‫ךי־ ב‪T *J‬ח ‪T‬י ל ר ת ב ר הגובם‬ ‫‪:‬‬
‫ירת ת•ו ‪T‬פ ת‬
‫‪• :‬‬ ‫‪.‬‬

‫אםיאכלו״מצות בתוך *' י וית ברתיה בגורא למולך ״‪ .‬ובטל‬

‫‪,‬‬
‫למלך‪:‬‬ ‫באיש‬ ‫ואת־בתו‬
‫‪LP‬‬ ‫את־בנו‬
‫בירוישלם כי‬
‫אולגות שם כתי׳ ל א ס ל ה אכל‬
‫‪ -‬ו י •‬
‫ויתיץ א ת בתי הקלסי׳‬
‫ו ג ס קלש יהיה כ א ק ויעכל א ת‬ ‫וטמא את־התפת אישר‬ ‫אחיהם‪:‬‬ ‫אשל בבית יי׳׳ א פ ש ל‬
‫‪:‬־ ‪VV‬‬ ‫»‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J" • :‬‬ ‫•‪11‬‬ ‫‪•• - :‬‬
‫שאל‪ w‬י ו » ‪» 3 -‬הקלשים מ ן ה א ק ת ל ג ם כמשמען נ פ ק ת כ ל א כי א ם היה הקלשים ז ה ענין ז מ ה‬ ‫עישיםר »‬ ‫שהמ ב י‬
‫בזמה)בתועבותה ע‬
‫החזיקו לבלתי ל‬ ‫המנונות ה ה ם‬
‫בני־הנכם‬ ‫כי ע ם החזקם כפעילית בני‬
‫מ ה ענין כבית יי אבל ה א ס ל ה שעשיז מנשה כ כ י ת יי׳ עשה ם ם כ ת י ם לנשיי שיאלגו‬ ‫ה נ ד ס ) י ד ח ה כי מעכילת ק צ ת ה א ש מ ת ה י ה םיהמ ם ם מוכנים למשנל מנינה‬
‫יליעות לככול האשרה‪ :‬כ ת י ם לאשרה ׳ יריע‪5‬ת הי) אולמי שם)היליעית היו‬ ‫והנשים המ אילנית ס ם כ ת י ס כעביל האשלה)המ ע)שים יליע‪5‬ת יהי) מחיצ׳)כית‬
‫ב ת י ם ל א ם ל ה כמ) כ ת י ם לכלים אפשר ס ה מ אותן יריעות תלויות ס כ י כ ה א ש ל ה‬ ‫לבאים לעכיל האשלה הפעילה ה מ מ נ ה וככל ז כ ל ה ל כ ה מ י ל ה ק צ ת מ א י ת ם‬
‫והיה לאשלה בית)מק)׳)ית לי נשיא מייתק ת מ ן מכולין לאשלת׳ יפי׳ בעל ה ע מ ך‬ ‫המםנלים המנונים שהיו מ נ ה נ הקלומיס מעיבלי עז ל ה ת נ ה נ כ ה ם ‪) :‬יכא א ת‬
‫כמ) מכילתא שהם מ מ ת ‪ J‬ו י כ א א ת כ ל ה כ ה נ י ם ׳ אלה ה כ ה נ י ס היו מזלע א ה ל ן‬ ‫כ ל ה כ ה נ י ס מעלי יהולה ׳ כ כ ל כ א ל כ ס פ ל יחזקאל כי הכהנים כני צדוק ה ם אשל‬
‫ו ת ל נ ס א ו ת ם יונתן מ מ ל י א לפי שנעשג ממלי׳ לעז)הביא א)תם לילןשלם)החזירם‬ ‫ל א עכל) עז א ך שאל הכהני׳ חטא) כחטא כני יהילה)הנה ט מ א א ת הכמי׳ כ ש ס ם‬
‫בתשיכה‪ :‬ויטמא ׳ שם א)תם מ ק י ם טימאה להשליך שם נכלית וכל ט ו מ א ה‬ ‫ב ה ם ל כ ל טימאה‪ :‬א ך לא יעל) כהני הכמןת ׳ ל ל םהכהנים שעכל) עז לא יעלו‬
‫להלחיק הע? מלכ ה ע ם ‪ :‬אשל פ ת ח שעל ׳ כמ) ואשל פ ת ח השעל)כמיה) שמש‬ ‫א ל מזבח יי׳ביחשלם להקליב אשה ליי׳ אך יאכל) במצית המנחית חלקם)במה‬
‫ילח)פי׳ נתץ א ת כמית השעלי׳)הכמה אשל ה י ת ה פ ת ח שעל יה‪5‬שע של העיל ג כ‬ ‫שילחה ל ה ם ע ם אחיהם כאמו ה ם בעלי מימין‪ :‬וטמא א ת ה ת י פ ת ׳ ה נ ה עש‪ 5‬שם‬
‫נ ת ן אילי ה י ת ה ג ת ל ה משאל הכמית לפיכך ז כ ל איתה ל כ ל ה ‪ :‬אשל על שמאל‬ ‫בנין כלי להעכיל כנו וכתו כאש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן ו ה מ מ ל י ם‬
‫איש כשעל העיל ׳ כלימל ה כ א איש כשעל העיר ה?תה ז א ת ה כ מ ה לשמאל) יכן‬ ‫וישבת‬ ‫מעכילים אותו כין שני האשים‪:‬‬
‫ת י כמיעליה ת ל ע ק ל ת א •י כי א ם אכל) מצות ׳ פילש) ל מ ת י מ זל ה ל י ה ס כבעלי‬
‫מ י מ ק יזולייק ןאיפלק אכל לא מקלכין ו מ ה שאןמל מצות כ י ח ש מצחות שהמ נ א מ ת מצ)ת והיא הלין לכל הקלשים‪ :‬וטמא א ת ה ת י פ ת ׳ ס ם מקום שהמ מ ע כ י ל ק ש ם‬
‫כ נ י ה ס למי<!ך היה שם המקום ת ו פ ת ואמרו כי נ ק ר א כן כי המ תלקדים)מכי׳ כתןפים כשעת העכילה כלי שלא ישמע ה א כ ‪3‬עקת כנו כשהמ מעכילין אותו כאש)ינהם‬
‫לכ) עלי) ו י י ח מ מילם והמקי׳ ה ז ה היה גיא שהיה ל א ל ם ה נ ק ר א ה נ ם ) נ ק ר א נ י ה נ ם וגי כ ן ה נ ם והכתיב כ ז ה כני ה נ ם יהקרי כ ן ה נ ם כי לבני ה נ ם ה י ה ז ה הגיא או לאחל‬
‫״‬

‫מ ה ם וטמא יאםיהו א)למ המקים כל)מ׳ שם א)תו מ ק ו ם ט)מאה להשליך שם נכלן׳ וכל טומאה שלא יעלה עול על לכ איש יהעביל ומל א ת ככ) )את כתי כאש למילך ומעשה‬
‫המילך פילשו כללש אמלן לןל אף על פי שהיו כל כ ת י ‪ to‬ב י ח ם ל ם המולך ה י ה ח ת לילושלם והיה עשוי בלם חלול נתין לפני׳ משבעה קכקלי׳ וכל מי ם מ ק ל י כ ס ל ת פיתתק‬
‫לו א ח ל מ ה ם תולין)בני מ נ ה פיתחין ל) שנים כבש פיתחין לו ג' איל פזתחין מ ל׳ ע נ ל פותחין לו חמשה ש‪5‬ל נמתחין לו ששה וכן מי שהיה מ ק ל י כ כ נ ו פיתחק לו‬
‫שבעה )הי) פני) של ענל)ידי) פ מ כ מ ת כאלם ספיתח ילין לקבל מתבילז והיו מסיקין אותו באש והכימלי׳ מ ט ל ק א ת התינוק וניתנין תוך ילמ של מילך)התינוק מוציא נפשו‬
‫ולמה נ ק ל א ת פ ת ו ה נ ם ת פ ת שהיו מ נ ה מ ק בתופים שלא ישמע אביו קיל ה נ ע ל וילחם עליו ויחזול בו ה נ ם שהיה התיניק מ נ ה ם וקיל נהמותיו ש ל ה ל ב ל א ח ר ה נ ם‬
‫גישכת‬ ‫שהיו הכימלים אימלים יהנה לך יעלכ לך י ת ב ס ם לך יי‬
‫‪li S‬‬ ‫נה ה‬
 ‫רש‬ ‫מלסם ב כג‬ ‫רדק‬
‫את הסוסים ׳ אותם המשתחיי׳ לחמה הי) להם מ ס י ם מוכני׳ לצאת לקלאתהחמה‬ ‫וישבת א ת הסוסים ׳ וכסל גם כן זה המעשה םהמ ששים מלכי יהול׳ סהמ עיבלי׳‬
‫בבקר‪ :‬התופת ׳ היא המולך ועל סס שהיו הממרים מקישים בתופים סלא ישמע‬ ‫לשמם ונתנו סם סוסים שהיו מוכנים לזאת העבידה שהיו לוכבי׳ עליהם והולכים‬
‫האב את נהמת הכן כשהוא נכוה בילי הצלם קראוהותופת‪ :‬נתן מלך ׳ כך שמו‪:‬‬ ‫לקלאת השמם בכקל בזלחה ‪5‬המ הולכים לקלאת) ממקום שהיה מבוא בית יי׳‬
‫אשל בפלוליס ׳ לא ילעתי מה ה ם ‪ :‬ר ק משם׳ )יבעלםמשם‪ :‬להר המשחית׳‬ ‫על לשכת נתן מלך)זהו שאמל מבוא בית יי׳ אל לשכת נתן מלך)מבא הוא שם כמ)‬
‫ה ל הזיתים הוא הר‬ ‫מבוא ןכן תלגס ממעלנא לבית‬
‫המםחה וכיון סהזכיל‬ ‫מקלשא ליי׳‪ :‬ללשכת נתן מלך מרכבות ד׳ נ׳ מלאים וא׳ חס׳ בקריאה וסי׳ מרכבת פרעה וחילו ירה ביס חס ׳ מרכבות השמש שרף ׳ שמה‬
‫את שמו על ילי ע?‬ ‫בבי אל ד׳ בקריאה זסים' ויתירו בית יוסף בניתאל ׳ וגם את המזבח אשר‬ ‫מרכבות כבודך ׳ מרכבות עםינדב‪; :‬ת‬ ‫הסליס ׳ כמשמש )כתי גיזאה‬
‫שינה שמו לגנאי‪:‬‬ ‫ונבר פירשנו זה הענק כפסוק‬
‫מ ה הציון הלז׳ ל א ה‬ ‫ל השבת את־הסוסים אשר נתנו מ ל מ‬ ‫ו ב ט ל י ת םוסותא ד י ה ב ו מ ל כ י א‬ ‫גיתן לה המלך סליס א ח ל ‪:‬‬
‫י‬ ‫‪.‬‬
‫קבל מצלו אחל עלו‬ ‫••‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪: IT‬‬ ‫‪JY - :‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J•• ; - -‬‬
‫אשל כפלוליס ׳ פילוס מנלסי‬
‫‪ t -‬־ ־י‬ ‫‪T T J‬‬ ‫‪-‬‬

‫קמשונים וחלולים‬ ‫העלים ותלגיס ילעםו׳מגלוסות ך ב י ר ת י ה ו ד ה ל ש מ ש א מ מ ע ל נ א <׳ קל חס׳ יהודה לשמש מבא בירת ־‪:‬הוה אל־‬
‫וצלו אחל הלםים ל‬ ‫ך ב י ת מ ק ך ש א ך;י ל ל ש ב ר ת נ ת ^ ל < ^ ז ל ש כ ת ״ נ ת ך מ ל ך י ה ס ר י ס א ^ * ד‬
‫תישן פלזליא )בלבלי לזל ככל‬ ‫ז י ע‬
‫ובשמים ותמה עליו‬ ‫השמש‪,‬‬
‫מרכבות ‪ M L‬״‬‫ואת״ ‪ L‬׳ ‪. i I‬‬ ‫בפרורים ״ ״‬
‫‪i ' . l U‬‬ ‫י׳‬ ‫״י‬‫‪,.,‬וגוזאת ‪.‬ד ב פ ר ו ר י א ו י ת ר ת י ב‬ ‫מלך‬ ‫היה‬ ‫וכל פלו להא ונתן מלך זה‬
‫ג‬
‫׳״ל?‬ ‫‪..‬‬ ‫״‪.‬‬
‫ואמ׳ מ ה זה קבל איס‬ ‫ןיךת‬ ‫ש מ ש א אוקיר ב נ ו ר א ן‬ ‫פקיל על מגלםי ה ע י ל ‪:‬‬
‫האלהיס ונביא הםקל‬ ‫באש‪ :‬ואת־הטזבחות אשר ער־הגג‬ ‫מלבבות‬ ‫מלבכות השמש ׳‬
‫‪:‬־ ‪- j r‬‬
‫‪T -‬‬ ‫‪::• -‬‬ ‫‪t1‬‬ ‫א ג י ו ך י א ךי ע ל א ג ר ;ןלירת א ח ז‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪T‬‬
‫שציה לבניו שיקברוהו‬ ‫הסיסים שהין הולכים כהם ל‬
‫עלית אחז אישר־עשו• מלכי יהוררת‬ ‫ךעבדו מ ל מ א ך ב י ת ‪ :‬ה ו ד ה ד ר ת‬
‫אסל‬ ‫אכלו !‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫"‪J‬‬ ‫‪: -‬‬ ‫*‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫זו‬ ‫ה ג ג עלית‬
‫‪T T‬‬ ‫־‬ ‫לקלאת השמש ‪:‬‬ ‫‪.‬‬

‫ואת־המזבחות אשר־עשרת כנשד־ז‬ ‫א נ ו ך י א ד ע ב ד מ ג ש ר ת בתךתין‬

‫אחז׳ חסל הכסמך ה ג ג גג עלית‬
‫‪ :‬״ ‪v‬‬ ‫‪:‬־ ‪v‬‬ ‫‪; ; • -‬‬ ‫‪-IT‬‬‫‪v :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ך ך ת ב י ת מ ק ך ש א דיי" ת ר ע מ ל ב א‬ ‫אחז )כן האלון ה ^ ת האלון‬
‫בשתי חצרות בית־יהוה נתץ המלך‬ ‫ואךחיק מ ת מ ן ו ך מ א י ר ת עפךהיון‬ ‫א מ ן הכלית )סמך ג ג העליה‬
‫ה‪1‬ץ מ&ס והשליך את־עפרס אל־־‬ ‫וית ב מ ת א‬ ‫לאחז אולי הוא ככה אותו לזאת ל ג ח ל א דקררון ‪1‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪:‬־ ‪ T‬י‪*.‬‬ ‫י‬ ‫‪J• :‬‬ ‫‪ :‬י‬ ‫העבולה‪ ) :‬י ק משם ׳ מן הקל‬
‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪TJT-‬‬
‫ךי ע ל אפי ירושלכש ך מ ך ר ו ב ם ל‬
‫נחל קךךון‪ :‬ואולהבמותאישר• על־‬ ‫והוא פעל יוצא כלנמל הליצם‬
‫ל ט ו ר זית;א ךי ב^א ש ל מ ת מ ל כ א‬ ‫מ ש ם ויש לפלסו ענין סבל‬
‫פני ירושלבש א ש ר מימין להר־־‬ ‫צ‬ ‫שקוץ‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ך‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫גלול‬ ‫ונתיצה כמו כי כך אלק‬
‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•ו‪I -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪—.‬‬ ‫‪• - T‬‬

‫המשחית אשר בנה שלמה מלך־־‬ ‫עידו נ א י ו ל כ מ ו ש ש ק ו ץ מיואבאי‬ ‫שלשו‬ ‫ללעת לבי׳ ואפשל שיהיה‬
‫־י‬ ‫‪v‬׳‪-‬‬ ‫־‪•: -‬‬ ‫חו‬ ‫כעכייכו‬ ‫לצץ)יהיו לו חבלים לכי׳‬
‫י‬ ‫•י! ••‬ ‫;‬
‫ו ל מ ל כ ו נ ם ר ק ??^י ‪2‬ם'יז ס א ב‬
‫‪T‬‬

‫‪1‬‬ ‫ותי ופליכין מתמן לל כיעלם‬

‫ישראל לעשתיךת שלןץ צירניכש‬ ‫ו ת ב ר ‪ :‬ת כןמתא וקץ‬ ‫משם כא )אלחיק מתמן ‪ r‬להל ‪ 9‬ל כ א ‪1‬‬
‫רלבג‬ ‫המשחית ה ל הזתים )כקלא ה ל י ר ת א ש ך ת א ו מ ל א ‪ :‬ר ת א ת ך ה ו ן ייוו פס<' ולכמוש'שקץ מואבולכלכסתועבת‬
‫בקיפ‬
‫ו א ף ‪ :‬ת אנורא אמ אי; בני־עמון‬ ‫גךמי א נ ש ^ י ז ;‬ ‫המשחה ולנכאי מפכי העז שהיה‬
‫את־ ט י * ‪, *^ ~u‬‬ ‫ושכראת״‬ ‫אדם‪ :‬ונס‬ ‫המלך‪:‬‬ ‫עצמות‬ ‫את־מקומםטמא‬
‫אמ‬
‫וישבת את הסוסים׳‬ ‫‪v•. v‬י ״ ־ י ‪ ,‬־‬
‫»‬ ‫‪:‬‬
‫• ־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬
‫יי‬
‫י ״‬ ‫שם קלאו הל המשחית וכן תלג׳ ך י ב ב י ת א ל ב מ ת א ד ע ב ר ירבעם *‬
‫י‬ ‫‪T IT -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫; ‪ T A‬י‪• 1 v‬‬
‫ץ‬ ‫ץ‬

‫וימלא‬ ‫את־האישריס‬ ‫הכרת‬ ‫יוכתן לטול זיתיא ‪ :‬אשל ככה‬ ‫;זז‬ ‫זז‬ ‫‪:-‬־*־‪-‬‬ ‫‪TTT‬‬ ‫*‬

‫ה נ ה מלכי יהוד׳ נתת‬ ‫הבמה אשר‬ ‫בבית־אל‬ ‫המצבותאשך‬‫המזבח‬ ‫בר נבט ך ח י ב ‪ :‬ת ישראל אף ירת‬ ‫אותם‬ ‫שלמה ׳ )היאך לא כיעל)‬
‫לשמש סוסי׳ מתחלים‬ ‫עע^יה ירבעם בךנבט אשר ה ח ט י א‬
‫״‪ • •.‬ו ‪-‬‬ ‫י|‬ ‫‪JY‬‬ ‫‪:‬־‬
‫אגורא ה ה י א וירת ב מ ה א ת ר ע‬
‫‪T :‬‬ ‫‪ T‬י‬ ‫‪ T:‬״‬
‫אסא )יהוםפט שכיעמ כל עמל׳‬
‫‪TlT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫שהיו רוכבים בהם‬

‫ו ל ה אשל היתה כ א ק יסלאל ואוקיר ית ב מ ח א א ר ק ה ל ע פ ר א ‪7‬וגספס<גם את־ישראל גם את־־המזבח ה ה ו א‬ ‫‪— T‬‬ ‫‪T T T‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫‪ -‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫«‪V‬‬

‫ממבוא בית יי׳ אל‬

‫לפכיהם ע מ ל ה זלה כעל) אכל‬ ‫ז‬ ‫‪- :‬־‪:‬‬ ‫'‬ ‫ז‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫‪TTT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫‪:‬‬

‫לשכת מי שיצוה המלך‬ ‫ואת־הבמה נתץ ה&ילף את־הבמה‬ ‫ואתפגי‬ ‫ואוקיר א ש ך ת א }‬

‫יל‬ ‫י ל •‬

‫• ז זן‬ ‫‪T‬‬ ‫׳‬ ‫‪I :‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪ A• T‬י‬ ‫הכמות לא כעל) כי הי) אז מ‬
‫‪\T T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T :‬‬

‫להיו׳שר על המגרשים‬ ‫ויפן‬ ‫הרק לעפר ושרף אשדר‪:,-‬‬ ‫מקליבים עליהם לאל כי ככלם‬
‫יאש^הו ו ח ^ א ‪ :‬ר ת ק ב ר א ך ת מ ן‬
‫וילמה שבלשכ׳ ההיא‬ ‫—‪ TJ‬י‬ ‫יט פס<‬
‫••‪IT‬‬ ‫‪- :‬‬ ‫־‪>/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫העם‬
‫‪vr‬‬
‫נאמל והכמו׳ לא סל) עול‬
‫‪T‬‬ ‫י • ‪; I j -‬‬

‫היו עושים לבר מ ה‬ ‫מזבחים ומקטלי׳ בבמנ׳ ויאםיהו ב ט ו ר א ו ש ל ח ונסיב ית ז ג ר מ י א אמבסיפאמ יאישייהו וירא את־הקבריכם אש!—‬
‫‪:‬־‪T‬‬ ‫"‪T•:‬־«‬ ‫‪V‬‬ ‫־־‪:‬‬ ‫* ‪T‬‬ ‫|‬
‫‪T -‬‬ ‫‪:-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪• t‬‬ ‫ז‬ ‫•‬

‫לשמם והכה ה ס היל‬ ‫אי‪/‬‬ ‫מ ן ק ב ר ; א ואיוכןיד ע ל א נ ו ך י א‬ ‫נ ת ן גם כן הבמות כיון שכעסו‬

‫הולכי׳ מבית יי׳ לפאת‬
‫ישם בהר וישלח ויקח את־־העצמות‬
‫‪r‬‬ ‫•׳<'‬
‫‪T‬‬ ‫‪.IT‬‬
‫נ‬ ‫ו ס א ב י ה ב פ ת ג מ א ך;י ך מ ל ל‬
‫‪-‬‬ ‫; ־‬ ‫־ •‬
‫מתחלה לעביל׳ זלה א) כלי שלא‬
‫‪T T‬‬ ‫‪T‬‬

‫המזלת אל הלשכה‬ ‫מךהכןבךי• זישךף על־המזבח ו‬ ‫שמים‬ ‫יקליבו עליהם אפיל) לשם‬ ‫יל‬
‫נ ב י א דיי ד א ת נ ב י י ר ת פ ת ג מ י א‬
‫ההיא להשתחוו׳ לשמש‬ ‫שכיון שהיה בית המקלש קייס‬
‫הפך מ ה שכווכה ה‬ ‫ויטמאהו כדבר יהוה אשר קרא איש‬ ‫ואמרמהעיונא‬ ‫האליך‪.‬‬
‫‪i‬־ ז ז‬
‫•‪-1‬‬ ‫‪T1T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫־>‪-‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫אסירות הי) הבמנ׳ לפיכך כתוב‬
‫ן"\׳‬ ‫‪:‬‬
‫י‬ ‫‪: L‬‬
‫"‬

‫התולה ולזה סללה‬ ‫אשר‬

‫את־הדבריכש‬ ‫מהאהעיון הלז‬ ‫ויאמרקז זר‬‫אשר‬ ‫'ל האלה‪:‬‬
‫האלדזים‬ ‫א חזי ואמרו ל י ד ת‬ ‫הדין ךי ^‬ ‫עלמ לא היה לפניו מלך אשל‬
‫‪\.T -s‬‬ ‫‪Ij‬‬ ‫‪f‬‬ ‫־־‬
‫‪T -‬‬ ‫״‪r‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫שיהיה קלש הקלשים‬ ‫א ג ש ק ך ת א ק ^ ך א ך ג ב י א דיי‬ ‫שב אל יי׳ בכל לבבי יככל נפשו‬
‫לפאת מעלב כמו כ‬ ‫אני ראדת ויאמרו אליו אנשי העיר‬
‫•<‬ ‫‪T‬‬ ‫־ • ‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪T.‬‬
‫ד א ת א מ ש ב ט א דיהודד־ז ואתגבי‬
‫;‬ ‫‪,‬‬ ‫־‪,‬‬ ‫ובגל מאילי כי המלכי׳ אסל היו‬
‫‪AV‬‬

‫שבארנו בבאולכו ל‬ ‫הקבר איש־האלהים אישר־בא מ‬ ‫י_רת פ ת ג מ א דך׳אלק ך ע ב ך ת א‬ ‫על‬ ‫לפנמ לא הכיל) הכמית אף‬
‫‪v‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪v f<v‬‬ ‫ד־‬ ‫י‬ ‫‪IT‬‬ ‫־‪1‬‬
‫ללבדי ה ת ו ר ה ‪ :‬ואת‬ ‫פי שהיו מלכים טיכיס‪ :‬עצמית‬
‫מרכבות השמש שלף‬ ‫מיהודה ויקרא את־הדברים ‪riSxn‬‬ ‫ואמר‬ ‫על א נ ו ר א בביתאל \‬
‫אדם י עצמית עיכלי עכולה זלה‬ ‫‪— :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ • :‬־ ‪• • :‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪n‬‬
‫באש ׳ לל ה מ ר כ מ ת‬ ‫יא ל איני ?יםיי־י •‪ •1‬ל‪.‬״•׳ אשר ‪ #‬ת ע^הסזבוז בית־ארי'‪• :‬‬ ‫אגש‬ ‫ןיה‬
‫שהיה מוציא איתם מקכליהם שבוקו מגיה אגש‬
‫‪-‬י‬

‫אשל לסוסי׳ הנזכרי׳;‬ ‫ל ויאמר הניחו לו איש אל־ינעעצמתיו‬ ‫ן‬ ‫וניתכם כמקים החסלית‬
‫;‬ ‫‪J‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪J• -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬
‫אל כחל קדלין׳ מישיר‬ ‫והמנכית לבזיון יסלפס שם‪:‬‬
‫אסל ככה‬ ‫קלתן!‬ ‫מ ה הציון הלז ׳ נראה כי הכבי׳‬
‫שלמה מלך ישלאל ׳‬ ‫הזקן ציה לבכיו שיעשו על הקכר נביתאל ׳ וגס את כל בתי הבמות ׳ דבא אחד מהכהנימ ׳ ומן זיק ירבעם את שכם עד אחר הדבר הזה לא‬
‫ככל כ א מ ו כמה ס‬ ‫ו­‬ ‫שב ירבעם דכוו' בביתאל כםא ניחאל והנה איש אלהים בא מיהודה;‬ ‫ציון גליל שיהא ניכר בין הציוני׳‬
‫שקלם שלא כנה אותם‬ ‫האחלי׳ כי ילע כי תתקיי׳ נביאת‬
‫שלמה אך העלים ע‬ ‫הנביא כמי שאמל כי היה יהיה‬
‫עיניו מנשותיו שבנן‬
‫הדבר)הנביא אמ׳ מ ה שיעשה יאשיה) שמצי' העצמי׳ מקבליה' )ישלבו איתם לפיכך‬
‫הכימי האל) ולזה יחס הכתו׳ בנייתם אל שלמה‪ :‬וימלא את מקומם עצמות אלם י‬
‫צוה להם שיהיה ציון אותו הקבר ניכר בק האחרים כי עצמית נביא האמת ידע‬
‫לסמא אותם וילמה שמעצמות שבלי ע? עסה זה‪ :‬רקח• את העצמו׳ מן הקבלים‬
‫שלא ייציאי מקבלו לפיכ׳שאליאשיהו מ ה הציון הלז ׳ ובדלש ראה שצדו אחד עלו בו‬
‫ל ף עליהכי‬ ‫ס כ ו‬ ‫זה לאות שלא היה משים שם לק עצמות החטאים‪ft j<,‬‬
‫ם‬ ‫ט‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫‪w‬‬
‫חרולים וקמשיכים וצדו אחד עלו מ ה ד ס י ם ועשבי בשמים לפיכך ת מ ה ושאל מ ה‬
‫עצמות איש האלהיס ומלטו עצמותיו עצמות הנביא אשל בא משומלון )לילי י*‬
‫ע‬
‫הציין הלז והיה זה כי צדיק ורשע היו נקברים בו נביא אמת ונביא השקל‪:‬‬
‫ככל הי) עצמותיו כםלפים כי היה מכביאי עי!‪ :‬מ ה הציון הלז ׳ הנה כנו כנין ל‬
‫הזמן‬ ‫עד‬ ‫ו!ייאמרו אלמ אנשי העיר ׳ קבלה היתה בידם כי מעת שנקבר שם הנביא‬
‫?‬
‫ק ב ל איש האלהים להכילו)הבנק הה‪5‬א כקלא ציון)שאל יאשיהו מה הציין "‬
‫ה‬

‫ויזבח‬ ‫ההיא מתר משלש מאית וחמשים שנה אלא קכלה היתה כילם כן מפי אב‪:‬‬
‫הקבר איש האלהים ׳ חסר הנסמך הקבר קבר איש האלהים יכן האדון הברית י‬
‫ימלטו‬ ‫על המזבח בית אל י בא בהא הידיעה עם הסמיך סלא כמנהג ןכמיהו הלסמת יזיןלש היתל האלנ והתמים להם שכתבמ בספל מכלול \‬
 ‫תלח‬ ‫רדק‪.‬‬ ‫מ ל כ ם כ כג‬ ‫רעד‬
‫נימלט‪ 0‬בי בקבר אחל היו עצמותיו אצל עצמית הנביא אשר כא משמרק הוא‬ ‫ה ש ל בעלי ׳שימאן ׳ שהיה יאשיהג מלך על כ<!ישלאלמה שחזלג מעשלת‪,‬השבטים‬
‫הנביא הזקן נביא השקר ובביתאלהיה יוםב אז אכל משמרין כא שם כמו שפירשנו‬ ‫על ילי ילמיהי‪ :‬לא נעשה כפסח הזה ׳ לא נתקכצ) ליב עם ככל כשת כמי שנקבצו‬
‫למעלה כמהימי‪ :‬אשר כערי שמרין ׳והלא הכותיים היו יושבים בשמחןוישראל‬ ‫כ ז ה ‪ :‬מימי השופטים ׳ מימי שמיאלכתיב בלבלי הימים לפי שאף שמיאל החזיל‬
‫נלו מהםאלאהבמית הייעליק קיימים ונס סארית נשארה כ א ק אחר גלית‬ ‫ישלאל למוטב וקכצם המצפתה ׳ לבל אחל לא נעשה כפסח הזה ליי׳ בילגשלם‬
‫ישראל מפיזרים כארץ זעיל סם‬ ‫אכל משמלכו מלכי‬
‫זעיל שם והיו עיבלים עז עליק‬ ‫נעשה ח׳ קמצץ בקריאה וסי׳ וכל המנחה אשר תאפה בתנור ׳ ויאמר אם אסור יאסרוני בשנים ׳ ושנים לנזר‬ ‫ישראל ומלכי יהודה‬
‫כמו שאמל גיזכת את כל כהני‬ ‫אריים׳ וחברו דדברי הימים ׳ולא נעשה פסח כמהו דרברי הימי'׳ כי אם בשמונה עשרה שנה לגילך יאשיהו׳‬ ‫לא עסו פסח כל ישראל‬
‫הבמית אשל שם וכן אמ׳ כלכלי‬ ‫ביריסלם לפי שנחלקה‬
‫הימים כי מאפלי׳ וממנשה היה‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫גךמי‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ע‬ ‫גךכיוהי‬ ‫וישזיבו‬ ‫וימלטו עצמתיו א ת עצמות ה ג מ א‬ ‫המלכית לשני חירכע׳‬
‫םסשאליתכימי יאשיהו וכן כימי‬ ‫ש ק ר א ך א ת א משמריון ו ואף ית ב ל‬ ‫ו ג ס א ת ־ ב ל ־ בג‬ ‫והמהילכי׳ לעגל שבכי׳‬ ‫י‬
‫א ש ר ־ ב א מישמדון ‪J‬‬ ‫י‬

‫חזקיהו היה שאלי׳ כ א ק מזכלון‬ ‫בתי ב מ ת א ךי בקרוי שמרון ךי‬ ‫שגלו‬ ‫אליכדן עד עכשו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪-‬‬ ‫»‬ ‫‪,‬‬ ‫־‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫ומאסל ימשמעין)אפלים ומנשה‬ ‫ב ת י ך־־זכמורת א ש ר ב ^ ר י ש מ ר ו ן ‪.‬‬ ‫השבטי׳)החזירן‬ ‫עשר׳‬

‫עברו מ ל כ י ‪ .‬י ש ר א ל ל א ך מ א פלי‬
‫)לביתי׳ זל אמל) כי ילמיה) החזיל‬ ‫י‬

‫יאשיהו ועבר להון כ כ ל ע ב י ר א‬ ‫א ש ר עשו מ ל כ י י ש ר א ל ל ך ת כ ע י ם‬ ‫ירמיהו ומלך עליהם‬

‫מעשל׳ השבטי׳ ומלך עליה יאשיהו‬
‫‪ :‬כי לא נעסה כפסח הזה ׳ תכלית‬ ‫ך ע ב ד ב ב י ת א ל ו ו ג כ י ס ‪ :‬ת ב ל כומרי‬ ‫׳‬ ‫״ יו •‬ ‫‪ .‬״ "י י ‪• C r‬י‬ ‫"*‬ ‫תלפים ׳ל‬
‫ובאו כלם‬ ‫יאשיהנ‬
‫ליליםלס יי‬
‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫ב‬

‫הספול היא זה כי מלת כי ניתן‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫צלמ״ם שמלבלים על‬ ‫׳‬ ‫״‬
‫‪v‬‬ ‫ב מ ת א ךי ת מ ן ע ל א נ ו ח א ואוקיר‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫" ‪* J‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬

‫טעם למה שקלם וכן כי כתן יי׳‬ ‫ית גרמי א ‪ :‬ש א עלירתון ו ר ת ב‬ ‫ה מ ע ש י ם אישר ?!ד*ה ב ב י ת ־ א ל ‪:‬‬ ‫ילי כשפים והעישה‬
‫כיליכו את כל ה א ק לל כי עשו‬ ‫ד׳דסמי‬ ‫‪-‬‬ ‫איתן צליך לכיין שעה כ ו י ז ב ח א ת ‪ -‬כ ל ־ ב ה נ < • ‪ 3‬ן י‬
‫‪1‬פקיד מ ל כ א ‪ :‬ת כ ל‬ ‫לירושלם‪:‬‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ה‬

‫הפסח כמי שציה איתם יאשיהו‬ ‫אחת ושנה אי!ת ל‬ ‫‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫\‬ ‫‪T‬‬ ‫ז‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪—-‬‬ ‫‪"T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫• ‪':‬‬ ‫‪-‬‬

‫וכתקכצ) כלם לילישלם ואלך‬ ‫ע מ א ל מ י מ ר דבירו פ ס ח א ל ר ב ם‬ ‫ש כ ם ע ל ־ ־ ה מ ז ב ח ו ^ וישרף א ר ת ־ ־‬ ‫לאייה לכך‪ :‬וימשחו‬

‫‪TIT:‬‬‫‪• v:‬‬ ‫‪ :‬״ ־‬ ‫‪T :‬‬ ‫•‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪-‬‬
‫הס פיל ההוא כמו סכתי׳ כלכלי‬ ‫יי א^הכיו‪ :‬כ פ א ר ב ת י ב ע ל ס פ ר א‬ ‫ע צ מ ו ת א ד ם עיניהם ו י ש ב י ר ו ש ל ם ‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T V:‬‬ ‫‪T:‬‬
‫הימים יסיף הספיל כי לא נעשה‬
‫ארי ל א א ת ע ב י ד‬ ‫ך ק י מ א הרין ן‬ ‫ויצו ה מ ל ך א ר ת ־ כ ל ־ ־ ר ־ ־ ז ע כ ש ל א מ ר‬
‫כפסח הזה ‪ :‬מימי השיפטים ׳‬
‫)כלכלי הימים כתיכ מימי שמיאל‬ ‫ב פ ס ח א הדין מיומי ג נ י ר י א ד ר נ ו‬ ‫‪r -‬‬ ‫יי‪,‬׳‬ ‫׳•• ‪-‬‬ ‫‪,:‬‬ ‫־־‬ ‫‪ 1‬״‬ ‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫רלבג‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫י‬ ‫‪"T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬
‫הנביא וזמן אחל היא כי שמיאל‬ ‫ית י ש ר א ל ו כ ל י‪1‬מי מ ל כ י י ש ר א ל‬ ‫עשו פ ס ח ליהודה א ל ה י כ פ ם כ כ ת ו ב‬ ‫ויזבת את כל כהני‬
‫״‬ ‫‪T:‬‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪T :‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬
‫כימי הסיפטי׳ היה ובימיו החלה‬ ‫אלהן‬ ‫ז מ ל כ י א דבית יהודה ן‬ ‫‪Z‬‬ ‫ע ל מ פ ר ה ב ר י ת ה ז ה ‪ :‬כ י ל א נ‪°‬עשרה‬ ‫הכמית אשל שם על‬
‫המלוכה כישלאל ומה שאמי כי‬ ‫•‬ ‫‪• • T V‬‬ ‫‪T‬‬
‫״י• *‬ ‫ד‬
‫‪:‬‬ ‫••‬
‫יי‬
‫‪:‬‬
‫ילמה‬
‫־ ‪T‬‬
‫המזבתית ׳‬
‫‪:‬‬ ‫־‬
‫' ‪0‬‬ ‫*׳‬ ‫י‬
‫‪v‬‬
‫י•‬ ‫״ ״ ׳‬ ‫־׳‬

‫לא נעשה כפסח הזה שהי) כל‬ ‫ב ת מ ג י עםךי־ 'שנין ל מ ל כ א יאשיהו‬ ‫קצת‬ ‫שם‬ ‫נשאח‬ ‫שעלי׳‬
‫ל‬ ‫כ פ ס ח ר ת ז ר ת מימי ה ש פ ט י ם א ש ר‬
‫ישלאלבלכ אחל לעביל את יי׳ וכן‬ ‫ב‬ ‫א ת ע ב ד פ ס ח א הדין ק ד ם יי‬ ‫ישל׳ כמי שנזכל אחל‬
‫‪J‬‬
‫אמל שמיאל רכסי כל כית ישלאל‬ ‫'‬ ‫ש פ ט ו א ר ת ־ ־ י ש ר א ל ו כ ל ימי מ ל כ י‬ ‫זה )עלין המ מחזיקי'‬
‫בירושלם \ ו א ף ‪ :‬ת ברין ד ת זבורו‬
‫אחלי יי׳)אמל )יסיל) בני ישלאל‬ ‫כי א ם ־‬ ‫ישךאל ומלכי יהוךרה‪:‬‬
‫‪ rtS‬ע ל מ ג י א וית ט ע ו ת א וירת ב ל‬
‫את הבעלים )את העשתלית‬
‫)יעבדו את השם לבל) )נם פסת‬ ‫ש ק ו ^ א ךאתחזיאו בארעא ךבירת‬ ‫ב ש מ נ ה ע ש ר ה ש נ ה ל מ ל ך יאשירתו‬
‫םעםה חזקיהי רכים מנשלאל‬ ‫יד־זודדת ובירושלכם פלי י א ש י ד ת‬ ‫‪1‬־‬
‫ח‬ ‫נעשה הפסח הזה ליהוה ב י ר ו ש ל ם ‪:‬‬ ‫המזבחית ושלף על‬
‫כ ן ם‬ ‫) ה י )‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫ב‬

‫•‪T‬‬ ‫•׳‬ ‫‪-‬‬ ‫••‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫שלא היי םם ילא עיר אלא שהיו‬ ‫ן ז ס א ת ־ ה א ב ״ ^ י ס ^ ־‬ ‫אדם ג‬ ‫עצמו׳ ‪T‬‬‫החזכחית &‬‫‪Z Z‬‬
‫ב ד י ל ל ק י מ א י ר ת פתגמי א ו ר י ת א‬
‫מלעיבים בלנים שהיה שילח‬ ‫ג ‪pp‬׳‬ ‫לפניו‬ ‫היה‬ ‫וכמיהו לא‬
‫חזקיהי )אף אית׳ שהי) ביריםלם‬ ‫ךבתיבין ע ל ס פ י א ך א ש ב ח ח ל ק י ה‬ ‫ה ת ר פ י ם ו א ת ־ ה נ ל ל י כ ם ו א ר ת כר״‬ ‫מלך אשל שכ אל יי'‬ ‫ץ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪. . . . . .‬‬ ‫; ‪...‬‬ ‫‪T J‬‬ ‫‪T‬‬

‫רבייה ) טמאי׳ ואכלו את הפסת‬ ‫‪,‬‬

‫וכותית‬ ‫דיי‪1‬‬ ‫מגלדשא‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫היה‬ ‫)מ׳ ׳ על שככל‬
‫;ז­‬ ‫‪T‬‬ ‫השקצי״ם א י ש ר נ ר א ו ב א ר ץ י ה ו ך ר ת‬
‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪:•:‬‬ ‫־‬ ‫‪•• :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‪:‬־‬
‫בטימאה‪) :‬את התלפי'׳ כתלמי ג‬ ‫ל א ה ו ר ת קרמוהי מ ל כ א ד ת ב‬ ‫‪VP i‬‬
‫צלמניא והס צלמי׳ עםיים לדעת‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• -‬‬
‫ו ב י ר ו ש ל כ ם ב ע ר יאשירתו ל מ ע ן‬
‫•‬ ‫‪T'T:‬‬ ‫‪:‬־ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫בכייי הא ו ור יבתכאל‬
‫גכסוהיל ל ב‬
‫ג^שיהה נו באכ לדיי ב כ‬ ‫וכמהו ל א ־ ה י ר ת ל ^ ץ & »•־» למיין ל פ ו ל‬ ‫־ ־ ׳‬ ‫י•‬ ‫‪AT‬‬ ‫י‬ ‫‪I‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬
‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬

‫העתידית• וככר פירשנוהו כיל‬

‫ה ק י ם את־דברי התורר־ז ה כ ת ב י ם לס<פיה<ן‬
‫בספר שמיאל ג אשר סב אל יי׳׳‬ ‫ד מ ש ה ובתרוהי ל א ק ב ם כותיה ‪t‬‬
‫שחרד לדברי תירה יעשה ככל‬
‫; ‪•• T‬‬ ‫מ ל ך אשר־ישב א ל ־ י ה ו ה ב כ ל ־ ל ב ב ו‬
‫‪*T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: -‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪h‬‬
‫'‬ ‫מעאיחר‪*T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫םפר אשר‬
‫ב ר כ ם ל א ר ת ב יי מ ת ק ו ף רוגזיה‬ ‫׳‬ ‫‪r‬‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫‪H‬‬ ‫׳‪°‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪...‬‬ ‫^‬ ‫?‬ ‫ל‬ ‫*י‬ ‫<‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״י‬ ‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪'.‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫•״ ‪<T‬‬ ‫י ״ י ׳‬ ‫״‬ ‫ב‬ ‫ו‬
‫ם‬ ‫ה‬ ‫ת‬

‫הכתיב בה‪ .‬יהסיר ה כ מ ת לא‬ ‫הקניני׳ היה מ לריב כה ובבי כת לי־הנופהש‪J‬ו ו ב כ ל ־ ־ מ א ד ו כ כ ל ת ו ר ת‬

‫השאיר אחד ילא הקריבי בימי)‬ ‫ך ב א ך ת ק י ף רוגזיה ב ך ב י ת ‪ .‬י ה ו ד ד ת‬
‫ע ל כ ל ארמותא די‬ ‫משך‪ ,-‬ואחריו לא־;לןם‬ ‫חשק) לעביד השי)איי‬
‫כי אם בבית המקדש לכדו ל‬ ‫ארגיז לןדמוהי‬ ‫הרצון שלא יהיה י‬
‫)המלכים אשר לפדי אף על פי‬ ‫י‬ ‫ל א ־ י ש ב י ה ו ר ת מחר‪1‬ן א פ ו ד ־ ז נ ד ו ל י‬ ‫‪1‬‬

‫מגישה ‪ 1‬ו א מ ר יי א ף » ת ד ב י ת י ה ו ד ה‬ ‫יאשיהו כתחלת ענימ‬

‫םהמ בהם טיבים לא הסירו‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ביהודר־ז‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫־‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫טוכ עם השי כי ככר‬
‫א ג ל י מ א ך ע בית ש כ נ ת י כ ‪ 3‬א‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪C‬‬
‫‪AT‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־‬ ‫‪J T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-J‬‬
‫הכמית כמי שאימר עיד העם‬ ‫יל ‪V‬‬ ‫נזכל בלבלי הימי׳ כי‬
‫מזבחים ימקטדי׳ בכמית )נמצא‬ ‫ךאגליתי י ר ת י ש ר א ל ו א ך ך ו י ק ‪ :‬ר ת‬ ‫ה כ ב ס י ם א ש ר הכעיסו מ נ ש ר ת ‪:‬‬
‫מקטנותו החל לעמל‬
‫באסא דבריי׳ אשר לא כן שנשק‬ ‫כןךתא ח ר א ךאתךעיתי ב י ר ו ש ל כ ם‬ ‫ויאימר י ה ו ה נ ם א ר ת ־ ־ י ה ו ר ר ת א ס י ר‬ ‫השם ית׳ אך לא בעל‬
‫על מלך ארם )הוציא כסף )זהב‬ ‫ו ב ב י ת א ך א מ ך י ת ןהי שמי ת מ ן ו‬ ‫בשלמות האלילים מ‬ ‫‪L‬‬
‫פני כ א ש ר ה ס ר ת י א ת ־ י ש ר א ל‬ ‫‪vn‬‬
‫מאיצרית בית יי׳ ושלח לן)נאמל‬ ‫ושאר‬ ‫ממלכות) והיו חוטאי'‬
‫‪,‬‬
‫"‪•A‬‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫‪ - -‬ן!־ ‪ : j v‬־ ‪• v‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫^‪fL-‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫)נם בחל ) לא לרש את יי׳ נ‬ ‫מליין יםל בהם ומפני‬

‫ויהיםפט נם כן היה עיזר למלכי‬ ‫ו מ א ס ת י א ר ת ־ ה ע י ר הזיארת א ש ר ״‬
‫בספל‬
‫הכתיבעל ברית‬ ‫•התור)יעבור‬‫לאמל‬
‫ישראל הרשעים )נתחתן עמהם‬ ‫ב ו ז ר ת י א ת ־ י ר ו ש ל ם ו א ד ת ־ ־ ה ב י ת אישר א מ ר ת י יהיה ש מ י ש ם ן‬ ‫מהלע‬
‫ע)ז‬ ‫שיבאבכל‬
‫התעורר‬ ‫התילה‬ ‫הסי‬
‫‪I‬‬ ‫‪J‬‬
‫וחזקיה נ כ נאמ׳ עלי) )לא כנמול‬ ‫בשמונה עשרה שנה דדה׳ זכל חמש מגלות דכוז׳ נעשה במב נעשה זסי׳ תור זהב‬ ‫‪IT‬‬
‫כפסח הזה י‬ ‫־‪.‬ץ‬
‫*כין ‪.‬לא נעשה‬
‫‪S‬‬ ‫*‪J‬‬
‫יקיים א ת‬
‫לעבודתו‬
‫!‬

‫ישראל‬
‫י‬

‫להשיבשלא‬ ‫למי‬
‫־‬ ‫־ ‪Z‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•‬

‫עלי) השיב חזקיהו כי נבה לבו‬ ‫נעשה לך ׳ אחות לנו קטנה ושרים אין ׳ וסימ' תורתא דאחתי‪ :‬ובירושלם כא בקריאה וסימ׳ במסךה רבתא‪:‬‬ ‫ובער האלילים שעשו‬
‫)יהי עלץ קצף )על יהודה ןעל‬
‫‪,,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ישלאל מכל ארז ישר׳‬
‫ירישלם אבל יאשיהי נאמ' עלמ ככל תגרת משה)יש מחליקת בזה בדברי לזל מהם‬ ‫כלי סיסילזכל עז מיעלאל ולא יוסיפו לחטוא עול‪ :‬כי לא נעשה כפסח הזה מימי‬
‫אמרי כי יאשיהי חטא אלא שעשה תשיבי נדילה שנ׳ אשר שבאליי׳ ונו׳)מה׳ אמרי שלא‬ ‫הסיפטים׳לל מימי סיף השיפטים שהוא שמואל כי כחייו סכו נם כן כל ישראל אל‬
‫חטא אלא מהאני מקיי׳אשל שכ אל יי'שכל לין שלן מכן שמנה יעל יח החזירו‬ ‫יי׳ וכימי שאיל)ליל המכיםלאלכמית כהפך כינת התילה אף על פי שהיו מ ו ת ח ת‬
‫להם שמא תאמלנטל מזה ונתן לזה תלמןל לימי)ככל מאילנ שהחזיר להם משל) ז‬ ‫ובימי שלמה נשאל) נ ס כןהכמגתזנעש) כמיתלעז וכימי חזקיהו לא שכי נם כן‬
‫פלעה‬ ‫‪,‬‬ ‫ק י א ל הין מלעינים ללבלי חזקיהו אך בימי יאשיה) « א ת‬ ‫ל י ׳ אל ״׳‬ ‫ס ל‬ ‫צ ת‬ ‫ס ר‬ ‫כ‬

‫השכה שמ כל ישלאל אל יי׳ והכה זכל הפסח הכעשה אז לפי שמתנאי הפסח שלא‬
‫יאכל ממכו ישלאל משומל וילמה כי בזאת השכה לכל היה לב כל ישלאל לסי אך אחר זה חטאי בסתל נם צימי יאשיהי)לזה אמל כי אם בשמנה עשלה שכה למלך יאשיהן‬
‫נעשה הפסח הזה ליי׳ והכה לזאת הסבה לא שב הסי מחלין אפי הנלגל כחי סספל כי בלי ספק אם המ ישלאל שבים ליי׳ בכל כפשם היתה ההשנחה ההיא לבקהבהם וישיב‬
‫חלון יי׳ מהם ילזה אמל אך לא שב יי׳ מחלין אפו הנת׳ ולזאת הסבה נכ מת יאשיהי בעזן העם כי היא חשב שיהמ כל ישל׳ הילכי׳ אחל מצית השי)יהיו לאיי׳ מפני זה שילבקו‬
‫בהם כל הכרכית הכתימת בתורה אשר כתו׳ בהם וחלב לא תעביל פאלצכם אפי׳ חלב של שלום)כחטא העם מת)כעכש) בשפל מהם חי שחמ בצלי בניים)עלמ קונן ילמיהל‬
‫כמ) שכת)׳ בספל הקימת לפי מ ה ס ז כ ל ב ל ה ממנו)אמלו לסתינן זל שמה שכתיב סם מזה היא אמלו לוח אפינו מסיח יי'כלכל בסתיתיתםנמ' יזה מסכים למהשאמרמ‪:‬‬
‫ניקח‬
 ‫מ ל ס ם כ כג‬ ‫רדק‬
‫פלעה נכה ׳ כתלגומ) פלעה חגילא שהיה ככה לגלים‪) :‬ילך המלך יאםיהג לקלאת) ׳ להלחם אתו לפי שהיה עיכל כגמל) בכלכמיש על פ ל ת והוא היה הללך להלחם‬
‫על מלך אשןלשכבש כלכמיש ממלך אלם )שלחלןמהליולךמלךישלאל לא עליך א ת ה המם כי אל כית מלחמתי כמן שכתוב כלכלי הימים)לא שמע א ל ל ב ל י פ ל ע ה נ כ ה‬
‫)אמל) לביתימ זל מאי ללש יאשיהי)חלכלא ת ע מ ל כאלצכם אפיל) חלכ של שלים כי)ן שהמ עישק לציני םל מקים)הנא לא היה מלע שכל ל‪5‬ל) עיכלי עז הין אלא שהיו‬
‫עושק כסתל שהלי כימי יאשיהיהיה ילמיהג מוכיח כי מספל עליךהמ אלהיך יהולה‪ :‬נימיתהג כמגיל) כלאית) איתו ׳ ככף בבקעת מגילג היתה המלחמה כמושאימל‬
‫כלכלי הימים )פי' כלאיתו איתו‬
‫ףי^ן*‬ ‫יימלך הי בקריאה וסינן וימלך את שלמה ׳את מתניה דדו ׳ ויםלך פרעה נכה א ת יהויקים ׳ ןלתשוכ' השנה‬ ‫כסלאה איתי שלעת) להלחם ע‬
‫שלח ׳ מלך מצרים את אליקים אחיו דדברי הימים{‬ ‫עמי שהתרה כי ילאה אית) לכיש‬
‫‪,‬‬
‫וימשחו׳ לא ה י ה צרי‬ ‫כדברי‬ ‫כלי מלחמה כמי שאימר‬
‫ע‬ ‫ג‬
‫מסיחה אלא מפני‬ ‫עשרת‬ ‫וכל־אשר‬ ‫יאשיהו‬ ‫דברי‬ ‫ויתר‬ ‫יי‬ ‫״‬ ‫׳‬‫‪5‬‬
‫«‬ ‫י‬ ‫ךי‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫התחפש‬ ‫הימים כי להלחם מ‬
‫‪AT T j? -:‬‬ ‫נסיע ‪ : • r-ir:‬״ ‪• : V•.• > j‬‬ ‫ע ב ד ד ת ל א אגון בתיבין _על ס פ ר‬ ‫שמע‬ ‫שלא‬ ‫)נעכש יאשיה) לפי‬
‫שהיה יהויקים אחיו‬
‫גדיל מממ שתי שנים‬ ‫הלא ה ם כ ת ו ב י ם על‪*-‬קפר דברי‬ ‫פ ת ג מ י יומין ל מ ל מ א ד ב י ת י ה ו ד י ת‬
‫יאשיה; אלמ כי מפי אלהים היה‬
‫כמ‪ 5‬שכתוב כעכין‪:‬‬ ‫אימי לי כמי שאימר בדברי הימי'‬
‫הימים ל מ ל ם ‪ :‬ה ו ר ה ן בימיו;!לה‬ ‫ביומוךתי ס ל י ק פ ר ע ה ח נ י ר א‬ ‫ן‬ ‫ירמיהו‬ ‫)לא שמע אל דבר ככה כי‬
‫איש כעלכו ׳ כפי‬
‫עסלג‪ :‬על פי‬
‫על־מלך‬ ‫מלך־מערים‬ ‫נכה‬ ‫פרערת‬ ‫»׳‬ ‫מלכא ד מ צ ר י ם ע ל מ ל ב א דאתור‬ ‫כי‬ ‫לזל‬ ‫התנבא בזה )כן אמר)‬
‫ייאשיהי ‪ 'p‬מיל אשור על־־נדתר פררת וילך המלך‬ ‫ע ל ג ה ר פ ר ת ואזל מ ל כ א‬ ‫אלהיס האמיד ביאשיהי קדש‬
‫• ‪T‬‬ ‫— ; •ד‬ ‫‪—: -‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫; ־‬ ‫״‬
‫‪1^v«v‬‬ ‫־‬ ‫‪•.•••-‬ז‬ ‫‪AT:‬‬ ‫־‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫־‬
‫)מהם אמל) כי חלל לך מאלהים‬
‫ל ק ך מ ו ת י ה וקטליה ב מ ג ד ו ב ד ח ז א‬
‫בראתו‬
‫־‪ J‬חס ‪* ht‬יל‬ ‫רלבג‬ ‫ו א ח ת ז ה י ע ב ד ו ה י כ ד פ׳ א׳ מל יאשיידתו לקרארתו וימירתהו במגדו‬ ‫יתיה י‪.‬‬
‫אשל עמי עז ובעול פלעה ם ם כלת׳‬
‫בכלכמי' על פלת לקת השי נקמת‬
‫ני *ן הגיגי‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫* ‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:TS‬־‬

‫ויקח עם ה א ק א ת‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫עבדיו‬ ‫וידבבהו‬ ‫אתו‪:‬‬ ‫בראתו‬ ‫יאשיהי ממנו שצל שם ימים לבים‬
‫מ י ת מ ב נ ד ו ןאיתיאזה׳ ל י ר ו ש ל ם‬
‫יהואחז כן יאשיה) ו‬ ‫ממנדו דביאהו יךושלם ויקבךדתו‬ ‫על השנה הלביעית ליהייקים כן‬
‫ןגןברודתי בכןבוךתיה ו ד ב ר ע מ א‬ ‫והיא‬ ‫יאשיהי יבא עליו נ מ ל נצל‬
‫)ימשחו אות) ׳ ידמה‬
‫בקברתו מ<ןח עכמ־־האךץ אות־־‬ ‫יאשירתו‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫_ית‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫חיל‬ ‫על‬ ‫שהתנבא ילמיהי למצלי׳‬
‫שמשחו אותו מפכי‬
‫המחלוקת שהיתה כין‬ ‫וימשחו ארתיו‬ ‫יהואחז בך־יאשירתו‬ ‫היה‬ ‫אשל‬ ‫פ ל כ ה נכה מלך מצלי'‬
‫ו מ ש ח ^ י ת י ה ‪ /‬ו א מ ל י כ ו י ת י ה ™ » ־ ל < ל ^ ו ‪e‬י מ‪ I‬ל י כ ו ‪ t n i t‬ת ח ת א ב ץ ‪:‬‬ ‫על נ ה ל פ ל ת ככלכמיש אשל‬
‫האחי')ידמה מפכי זה‬ ‫בךעשרים ושלש שנה יהואה*‬
‫כי הוא לא ה י ה י‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫‪.‬‬
‫״‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ה כ ה נמכל נצל מלך כבל יגן׳‬
‫יהואחז הככיר וככל‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫מלך‬ ‫חרוזים‬ ‫וישלשרת‬ ‫במלכו‬ ‫ו‬ ‫ו ת ל ר ת שנין יהואחז ב ד מ ל ך‬ ‫ואימל)היה היים ההיא ליי'‬
‫יתבאר זה ממה שזכר‬ ‫ביךושלם וישם אמו חמוטל כרתי־‬ ‫ו ת ל ת א _יךחין מ ל ך ב י ח ש ל ם‬ ‫צכאית יים נקמה להנקם מצרין‬
‫כי כן עשרים ושלש‬ ‫היא נקמת המלך יאשיהי ן‬
‫ויעש הרע בעיני‬ ‫ירמיהו מלבנה‪:‬‬ ‫ושובם א מ י ה ה מ ו ט ל ב ת ן ך מ י ד ה‬
‫המלכים‬ ‫בקמרת) ׳ כקכרית‬
‫שכה יהואחז במלכו‬
‫ולא מלך כי אם שלשה‬ ‫•י"‬ ‫•‬ ‫‪T‬־‪V‬‬ ‫"ו‪-‬‬ ‫‪IT :‬‬ ‫• •‬‫י‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪V‬‬
‫ו ע ב ד ד ב י ש ק ד ם יי‬ ‫מן לבגה‪:‬‬ ‫כמיםא)׳כדכרי הימים כקכדית‬
‫חלשים ומלך אחריו‬ ‫יהוו־ת ככל אשר־עשו אביתיו‪:‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫אכיתמ )מה שאימר כקכירת)‬
‫• ‪•• : -‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬״ ‪T T‬‬ ‫־‬ ‫‪: -‬‬ ‫; ‪T‬‬
‫יהויקי׳ והיה בן עשלי׳‬ ‫אפשר שהיא כרה ל) ק מ ר ה‬
‫ממלך‪7‬׳ ויאסרהו פרעה נכה ברבלדתבאךץ‬ ‫ק׳‬
‫פרעה ם נ י ך א בךבלרת ב א ר ע א‬
‫בחיינ‪) :‬ימשח) איתי ׳ מפני מה‬
‫וחמש שכה יהויקים‬
‫במלכו וזה לאות ש‬ ‫חמרת במלך בירושלם ויתך־ענש‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫משחי איתי )הלא אק חישחין‬
‫‪T :‬‬ ‫‪-.- :‬‬ ‫• ‪ - : • :‬י‬ ‫נ יי‬
‫• ‪•ATT-I T‬‬ ‫־ ; \ י‬ ‫‪T‬־ ‪:‬‬
‫שכבר היה גלול מ מ מ‬ ‫מלך בן מלך )לא משחי שלמה‬
‫על־האךץ מאה ככר־כסף וככר זהב‬ ‫מגביתא ע ל עמא ך א ך ע א מ א ד ת‬
‫במו שתי שנים וכבר‬ ‫אלא מפכי מחליקתי של אדיכיהן‬
‫ככרי כ ס פ א ובברא ד ד ה ב א ‪1‬‬ ‫ואת יהיאש מפני מחלוקתן של‬
‫נמנו בספל ל ה כני‬ ‫ה׳ ‪ :‬וימלך פרעה נכה את־אלירךם ב ך‬
‫יאםיהו ח כ ל שם כי‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫‪2‬ת‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ח‬ ‫פךעזז‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫עתליה דהיאחז נ ם כן משחו‬
‫יכ יאישיהו תחרת יאשיותו אביו ויסב‬ ‫מפכי מחליקתנ של יהייקי' שהיה‬
‫־ ־ י י‬ ‫־‬ ‫‪T1-T‬‬ ‫•‬ ‫|‬ ‫־ ־> ‪T‬‬ ‫־‬ ‫ב ר יאשיהו ר ת ח ו ת יאשיהו א ב ו ה י |‬

‫את־שמו יהויקים ואת־יהואחז ל ק ח‬ ‫)משחו‬ ‫גליל מממ שתי שכיס‬

‫‪%‬‬ ‫ושוי י ת ש מ י ה י ה ו י ק י ם וית יהואחז‬
‫הבכיר מחנן השני י‬ ‫״‬ ‫!‬‫‪r‬‬ ‫‪U T:‬‬
‫'‬ ‫י‬‫‪:‬‬ ‫‪TT‬‬‫‪,‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪i‬‬ ‫מממ‬ ‫קטן‬ ‫יהיאחז אף עפ שהיה‬
‫ז‬
‫ך ב ר ״ ו א ת א למצרים ומית ת מ ן ‪1‬‬
‫מפני שהיה ממלא מקים אביתיו‬
‫השלישי ר ה םצ‬ ‫‪ .‬י י ? ^ *־׳ וככר כ‬
‫יהייקיםא ד ל א ב‬ ‫^ דבא מערים וימת שם \‬ ‫^ כ ס פ א וךד־!^א יהב ‪.‬יהרקים‬ ‫)יהייקים לא היה ממלא מקים‬
‫שלים‬
‫הרביעי שלום‬
‫עזרא עה כי‬ ‫צדקיהג‬
‫כן‬ ‫ודתזהב נתן ירתוילןיכם לפרערת אך‬
‫לפךעח ב ר ם ך מ א מ ג ב י ת א על‬ ‫אבותיו כך פילשי לביתימ זל‬
‫הוא יהואחז כי כתוכ‬ ‫•ל העריך ארת־הארץ ל ת ת את־הכסף‬ ‫)יהייקים שהיה גליל מיהיאתז‬
‫‪\.r'v‬‬
‫כירמיה) כי כ ה אמר‬
‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫\‬ ‫‪t‬‬ ‫״‬ ‫‪t •i-‬א ך ‪ ^r‬א ל מ ת‪ T‬ן‪ .T‬י‪v‬ת ‪ I‬ב‪ T‬ם פ א ע ל ‪.‬‬
‫ל‬
‫‪r‬‬
‫^מא ך‬
‫שתי סכים לאי מהפסיקים ש‬
‫יי'אל שלום כןיאשיהו‬ ‫מ י מ ר א ך פ ך ע ה ג ? ר ב ד חזי טלןיס «ל ףיני־על״־פי פך^ה איש כ;‪5‬ךכו נגש ^ ת ״‬
‫שכאמ׳ בן עשלים ישלש יהיאית‬
‫מלך יהודה המולך‬ ‫הכסף ואת־־הזהב א ת ־ ־ ע ם הארץ‬ ‫‪ :‬ת כ ס פ א ו_ירת ך ה ב א מ ן ע ^ א‬ ‫במלכנ )כתיכ כן עםלים‬
‫ת ח ת יאשיהו אכיו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TT-‬‬ ‫‪5I‬‬ ‫‪•*f T‬‬ ‫‪-T‬‬
‫ך א ך ^ א ל ־מ ת ן ל פ ר ע ה‪ CV‬ח ג י‪ J‬ך א ‪:‬‬
‫‪IT‬‬
‫וחמש יהייקים כמלמ )לא מלך‬
‫ב ך אשל יצא מן המקים‬ ‫ל ת ת לפרעה נכה‪:‬‬ ‫יהיאחז אלא ששה חלשים )הכה‬
‫ברעמךין‬
‫הזה לא ישיכ עיל ו‬ ‫מצאנו בלבלי הימי' יבכי יאשיהו‬
‫עשרים וחמש שנה יהויקיס במלכו‬ ‫ו ח מ ש שגין י ד ־ ז ו י ק י ם כ ד מ ל ך‬
‫ה ב ט ל מחכן השכי יהייקים ה‬
‫ואחת עשרה שנה מ ל ך ב י ר ו ש ל ם‬ ‫ו ח ד א ע ם ך י שנין מ ל ך ב י ר ו ש ל ם‬
‫‪•htr‬‬ ‫• ן‬ ‫‪ T‬־‪ V‬י‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪"it‬‬ ‫‪J‬־ ‪ -‬י‬ ‫השלישי צדקיהו הרכיעי שלום והנה לא נזכר שםיהואחז והםאמלו כי מחנן היא‬
‫והנה אחריו מלך‬ ‫יהיאתז יקראי ככיר שהיה ככורלמלמתישל)׳ היא צדקיהו)אמי השלישי צדקיהו‬
‫יהדקים ‪5‬במ ואחריהם‬ ‫שהיה שלישי לככי יאשיהן)אמר עלמ הרכיעי שלים שהיה רכיעי למלכית יאשיה)‬
‫מלך צלקיה)לא מלך מחק)אם הוא ה כ מ ר מלך בבל המליך הישל בעיניו ואמנם‬ ‫וקראו שלום ששלמה מלכית כית ליל כימי) )אני פירשתי כדכריםימי׳כי שלום‬
‫הנה זכל כספל ד ה כי הככילמחנן לפי מ ה שאחשיכ להיליע שככל עשו ישלאל‬ ‫היא יהייכק ז מ כ מ בן הבן כסלל הבנים לבי' כמיהי כספל)החכם לכיאכלהם‬
‫סלא כהיגן כהמליכם הקנ‪1‬ן מהבנים אך המליכיהו כהמתג נמשך לפעןמת‬ ‫במית‬ ‫ב ע כ ת כ כי מחנן היה בכול)לא מלך)שלים הגא יהיאחז)הנה יהגאחז היה‬
‫המגינות אשלהמ כניהם מיעלןת אליהם )לזה נמשך אליהם מהרע מ ה שנמשך‬ ‫אבמ כן כניצדקיהשהיהנדןל מממ כן כד)יהרקיםכן כה)הנה במליךצדקיה)‬
‫כי אולי היה מחנן אוחז מעשה יאשיהו אכי)‪ :‬ככל אשל עש‪5‬אמתמ ‪ /‬ל ל אמתין‬ ‫שהמלימ‬ ‫לפי זה החשמן היה כן לה )הכתיב אימל בן כ א צדקיהו במלמ אלא‬
‫לל‬ ‫יאשיהוא ק י‬
‫דמשחל‬ ‫עונש על ה‬ ‫ליזם‪) :‬יתן‬
‫יהיאחז כ ן‬ ‫הלע כעיני יי' כמ) אחז)מנשה יהלימים‬
‫שלים)זה‪5‬םא‪5‬חל)יקחעםהאקאת‬ ‫עשושהיא‬ ‫יאשיהו אכמ כחייו שלש שנים לפני מותו וכשמת יאשיהו לא רצו העם כמלמתו)המליכו א תאשל‬
‫יהואחז‬
‫)לאהמלאכים‬ ‫אליקים; ונו׳ כיל‬ ‫להם א ת‬
‫מיסלות)מיטות‬ ‫יהויקיס)מ׳)אומלהמליך‬
‫עשה לך‬ ‫ממלכת שנה כשנה)היא‬
‫כלאשיתהמס מלי‬
‫שיתכן זה‬
‫איתי ןימלמ אית) ת ח ת אכי) נלאה כי כחזקה המליטה) יהכיא לאיה ממה שכתיב כירמיה‬
‫ע‬
‫הבאים יחשלם אלצלקיהו מלךיה)לה)היאך היה צלקיה) מלך כלאשית ממלכת יהדקים אלא שהיהנילע כנוים כי יאשיה המליך צלקיהו בחימ אלא שלא לצג מ *‬
‫האלץאחלי מ מ אכימאכחמ נפלשזה הענק בספלילמיהבעה‪):‬יאסלה) פלעהנכה׳נלאהכייהיאחז במלמ חשב לנקים נקמת אבי) מפלעה נכה)הלך ופשט ב א ת‬
‫ני‬
‫»ז‬ ‫מצלים)הכהכהם מ כ ה נ ל י ל ה י כ ס ן מ פ נ ע מ פ ל ע ה כ א ק ח מ ת ז ל כ מ )אסלו וזהו שאמל יחזקאל וילמל לטלוף טלף אלס אכל כי מ ה עניןדאסלהו מכלי םיקלםלו‬

‫להלחם עמי ואעפכלקחהאלית נקמתו ממנו כמו סכתו׳ והמליך פלע נכה את אחמ כלי שיהיה ליעבל)‪T‬ע כי מילו היא מילך ־ וככל ז ה ב ׳ כמסמעו ככל א ׳ ז ה כ ד ת וככלי‬
‫‪,‬‬
‫להכאלל ככלים ולא זכל כמה‪:‬ויסב את שמו ףויקי׳ ׳ ה ט ע ם כלי שילמה שבלשיתו ה)א)המל<כהל*מאת) כי השסלא מאסו‪:‬אךהעליד׳ מ ל ט בלם למא מנביתא על‬
‫;‬
‫עמא לארעא‪ :‬א י ס כ ע ל מ ׳ גכל כל חזי כל א כמי שהיה לאד לתת לו לפי ממינו‪ :‬נגס את הכסף)את ה ז ה ב א ת ע ם ה א ל ך נ ג ש א ת ע ם ה א ק ל ת ת א ת הכםף <אתהזהכ‬
‫זבילה‬
‫תלש‬ ‫רדס‬ ‫מלסם כ כד‬
‫?צילה כתלב בייול לקלל!כללה כל?ל עם ה מ ש ‪ :‬אבלי)מ י אמ‪ p‬למנשה‪ :‬ליהי •לל יהליקים עכל שלש שנים י הנה מצאני כי נכלכל נצל מלך בשנה הרביעית ליהליקים כי כן‬ ‫ילה ׳‬
‫ר‬ ‫^ ^‬
‫מ‬ ‫נצל ) י‬
‫מלך < ‪1‬‬
‫) ב י נ י‬
‫׳‬
‫לנמכל כ‬
‫הראשונהלנכיוכל‬
‫ב ‪3‬‬ ‫ך‬ ‫השנההראשונה‬
‫צ ל מ‬ ‫היא השנה‬ ‫יאשיהומלךיהללההיא‬
‫ליהייקיםכןכן יאשיהומלךיהללה‬ ‫הלכיעיתליהייקים‬
‫כשנההלכיעית‬ ‫ירמיהועלכלעםיהולהכשנה‬
‫פתיבבילמיהיהלבליאשלהיהאלאל ילמיהועלכלעםיהולה‬
‫‪5‬יב כירמיהו הלכר אשר היה‬
‫בשנת שלש למלכות יהויקים כא נבלכל כצר לנל׳ ליתן יי׳ בילו את יהויקים מלך יהולה ומקצת כלי בית האלהים ויביאם א ק שנער והנה אמל כי יהויקים הגלה כבל וכן אומר‬
‫בלבלי הימים להוליכו בבלה וילמיה נתנבא עליו םימבנהשלך מהלאה לשעלי יללשלם נלאה כי בללך מ ת )אמל כי כשנת שלם למלכות יהויקים שהמליכו כילעה נכה‬
‫ובסוף נ' שנים ליהדקים כתחלה‬ ‫•‬ ‫״‬

‫שכה רביעית לו התנבא ירמיהו‪.‬‬ ‫וישלח כב בקריא׳ וסימ׳ נמסר בסדר נח! כדבר יי׳ ד בטעמא בםיפרא וסימ ביד עבדו אחיה השילני ׳ ביד‬ ‫ף*‬
‫שיכא נכוכ׳ נצר על ימשלם יכא‬ ‫הנקי‬ ‫דם‬ ‫ובערת‬ ‫וסימ׳‬ ‫בקריא׳‬ ‫דםמיכי‬ ‫׳‬‫‪4‬‬ ‫הנקי‬ ‫דם‬ ‫הנביאים‪:‬‬ ‫עבדיו‬ ‫ביד‬ ‫׳‬ ‫אליהו‬ ‫אל‬ ‫דבל‬ ‫אשר‬ ‫׳‬ ‫נק‬ ‫בן‬ ‫יהושע‬
‫כשנה ההיא )יצר עליה )לכלה‬ ‫על פי יי היתה יי כל‬ ‫‪,‬‬

‫וישוכמ א מ י ת ז ב ו ך ה ב ד ת פ ד י ה מ ן )לקת את יהרקים והוליכו ככל‬ ‫וישם אמו ובידה בת‪-‬פריה מדרומה‪ :‬ונ׳לה‬ ‫הלעה הבאה כיהולה‬
‫‪1‬‬
‫כמן םאומר כספר לניאל והשיב*‬ ‫ו ע ב ד ד ב י ש ק ד ם יי ב כ ל‬ ‫רומה !‬
‫י‪1‬‬ ‫• י‬ ‫; ‪V.*• T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫; ״ו‪-‬‬
‫על ילי הגלולים האלה‪:‬‬
‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬

‫לילושלם )עמל כירגשלם שלש‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r i‬‬ ‫‪T i t :‬‬ ‫;‬ ‫־‪ :‬־־‬ ‫‪T‬‬ ‫ויעש הרע בעיני יהודה כ כ ל א ש ר ״‬
‫‪, ,‬‬ ‫־‪1‬‬ ‫)ישכב יהייקים י לא‬
‫שנים כאמוכת) עם מלך׳ ככל‬ ‫בייוםוהי ס ל י ק‬ ‫‪1‬עברו אבהחוהי ‪1‬‬ ‫^‬ ‫ל ‪ ' ,‬א ל ‪ ,‬צא‪/‬ןשואבתיו! ב מ י ^ ל ה נ ב ^ י‬
‫ש‬ ‫י‬
‫‪3‬‬
‫נ ‪ 1‬ס‬
‫‪:‬‬ ‫ס‬ ‫ט‬ ‫מ ס ת‬ ‫ע‬ ‫כד‬
‫ומדל במה) שאמי)יהי לו יהניקי'‬ ‫גבובר }אצר מ ל ב א ך ב ב ל ו ח ו מ‬ ‫כמכל נצל בנחוםתים מלך בבל־ויר־זי־״לו יהויקים עבר‬
‫עבד שלש שנים )ישב )ימלל מ‬
‫)זה‪ 5‬שאמר )ישב כי כבד לקחו‬
‫ליה י ה ד ק י ם ע ב ך א קתלרתשגין‬
‫להיליכי בבלה והמ שלש שנים וישב וימרר־בו‪ :‬וישיח לכ‬
‫וגרי יי ב י ה י ת‬ ‫ו ת ב ומריר ב י ה !‬ ‫‪,‬‬ ‫״ז^ז‬ ‫י י‬ ‫‪J T‬‬ ‫מנללין אות) )מת‬
‫והוליכו בבל)אחר כך שב )מדל‬ ‫‪•• r :‬‬
‫שנאמל‬ ‫כילם כמו‬
‫‪•T:‬‬

‫וית ‪-‬מ ‪:‬ש ‪:‬ר‪X‬י ת ‪.‬״א ר ם בי ה נ ה הי) ל) ממלכות) ז׳ שנים‬

‫••‬

‫משרירת כסדאי‬
‫‪• :‬‬ ‫ן ?‬
‫יהוה • בו את‪-‬נדודי כ ש ר י ם וארת־־‬
‫‪T‬‬‫‪:‬־‬ ‫־ ‪•• T :‬‬ ‫‪ : : -‬י י‬ ‫קבילת חמול ‪.‬יקבר‬
‫א)'מתר כי לא ידעמ כמה היה‬ ‫ויר־ז מ ש ר י ת מ ו א ב ו י ר ת מ ש ר י ר ת‬
‫סחיב )השלך )כלכלי נדודי א ר ם ואתי נדודי מואב וארת‬
‫בבבל סרם שיכו לירושלם סי‬ ‫הימים כתיב ם א ס מ גדודי בני־־עמון וישיחנם ביהוררת‬
‫? ג י ע מ ו ן ןגך־גון ב ך ב י ר ת י ה ו ך ד ת‬
‫אם כאמ כי בשנ׳ההיא םהילימ‬ ‫להאבירו כדבר ירה_ורת אשר ך ב ך ל ׳ ב ^ נ ס י פ ׳ ל א ו ב ך י ה ו ן ? פ ת נ מ א דיי די מ ל ל‬ ‫כמכל נצל להיליט‬
‫בבל השיבי לירושלס ועמד שלש‬ ‫ב ר ם על‬ ‫ג ע ר ע ב ד ו ה י נבייא ‪1‬‬ ‫בבלה‪ :‬לצאת מ א ל מ ׳‬
‫שכיס באמוכת) )מרד הכה ע ב מ‬ ‫ביר עבדיו הנביאיכם‪ :‬אך׳על־פי‬
‫ך א ך ג י ז ו נ ן ך ם ; י ח ו ת ךא ב ך ב י ר ת‬ ‫לעזור ליהייקיס‪ :‬כי‬
‫סכע סכים ממלכותו)כשאמ ל‬ ‫‪:‬‬

‫יהורת היתה ביהודרה לר־זסיר מעל‬ ‫לקת מלך כבל)נו׳ י‬

‫שכים ממלכות) אם כן לא באו‬ ‫יהודה לאגליותהון מ א ר ; ; א בית‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.VT‬־‬ ‫• י‬
‫כמלתמה‪ T‬כשני‬
‫‪T|:‬‬ ‫•‬
‫שנצח)‬
‫‪T‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫־‪.‬‬

‫נדידי כסלים לימשלם עד סיף‬ ‫ו׳יזס׳ ש ב ג ת י ה ב ח ו ב י מ נ ש ה ב ב ל ך ע ב ד‬ ‫עשה הרביעית ־ ליהדקים פניו בחטארת מנ^זרה בכל א ש ר‬
‫ארבע שנים אל) )עמל כמרמ ל׳‬ ‫‪,‬‬ ‫‪v• :-1‬‬ ‫י *‬ ‫יי‬ ‫‪ r,‬יי י <‪-‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫ן ו א ף ד ם זכי ד א ש ר ו מ ל א י ת‬ ‫‪s‬‬

‫״ ״ ׳ ע ס י ׳ י ׳ * ככרכמים על נהר‬
‫‪0‬‬
‫‪,‬‬

‫שכים)שבע שעכח הרי יא שכה‬ ‫ליקעיו‬ ‫•‬ ‫נ‬ ‫ישפך‬ ‫אישר‬ ‫דם־הנקי‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫עשה‪:‬‬ ‫כ ה ו ן ק)‪1‬י»ן‬
‫שמלך יהייקי׳ ואם כאמר שהיה‬ ‫‪i ^ r m w n i ^ n ^ r v‬‬ ‫»״‪-‬א ב ה ' י י‬
‫סמני!‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬‫א‬
‫‪T‬נ ן‪ ¥ /. ?IT‬ף ״ ‪ ^-7 .‬ול ‪.‬ס ך ס‪-‬נ‪T‬ל ך‪~^ V‬א ־‬
‫שם ככבל ייתרניכל לגמר כיעל‬ ‫ושאר‬ ‫ויתר דברי יהויקים ל ‪ w‬״ ‪ 7‬מ ד ם יי ר ל א ל מ ש ב ק ‪1‬‬
‫י‬ ‫״ע*י? כ ל ת ככתיב כספל יהוהלסלח‪:‬‬
‫‪"'.‬‬ ‫‪I T : • :‬‬ ‫‪T : T:‬‬ ‫‪TIT:‬‬ ‫‪ ,‬ן‬ ‫‪, 1‬‬ ‫‪l .‬‬ ‫‪, .‬‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫‪- ,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬‫‪.‬‬ ‫ירמיה! ויצא‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬

‫ל׳ שנים היה שם)כשיכי ליחש‬

‫וןתגמי ן ה ד ק י ב ם ו כ ל ךי ע ב ר ה ל א‬ ‫וכל־אשר עשה הלאיהס כתוביכם לסלית‬
‫עכרו ת' שנים ממלטת) )נשאלו‬ ‫אגון בתיבין ע ל ס פ ר פ ת ג מ י יומן*‬
‫שלש שנים ממלטת) )איתן שלש‬ ‫על־ספר ךברי הימים ל מ ל כ ‪ ,‬יהודה•‬
‫ושכיב‬ ‫ל מ ל כ י ךבית ןהוךה ‪1‬‬
‫עמל כאמינתל עם מלך ככל‬
‫יהו ‪:‬קים ע ם א ב ה ר ת ו ה י ומלך‬
‫רשכב ירתויקיס עם־־אביתיו וימלך‬
‫י‬
‫והיה לל עבל וכסוף שלש שנים‬
‫שהיא שנת א ל) מ ל מ )באנ‬ ‫?‬ ‫ולא‬ ‫ולא־הסיף עור •ל• •ל לנ י ה ר כ י ן ב ך י ה ת ח ו ת ו ה י \‬ ‫יהויכין בנו תחתיו‪:‬‬
‫גלולי כשלים )לכמה) )סחבו‬ ‫אוסיף עור מ ל כ א ך מ ע ר י ם ל מ פ ק‬ ‫מלך מ ע ר י ם לצאת מארצו בי־לקת‬ ‫‪.‬־ רלבג‬
‫אותי וכללך מ ת )לא נקבל)היתי‬ ‫מארעיה ארי גסיב מ ל כ א ך ב ב ל‬
‫‪I— T‬‬ ‫•‪,‬‬ ‫‪A‬‬ ‫"ן־ י‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪\ ' \ T‬‬ ‫־‪ .‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪IT.JT‬‬

‫נבלתו מישלכת לחילכ כיום ו‬ ‫)לא אבא יי׳ לסלוח י‬

‫מנחל מ צ ר י ם ע ד גהר פרת כל‬
‫ולקלח בלילה ובסלל עילם‬ ‫דל כי •אף עפ שעסה כ ל אישר היתה למלך מערים‪:‬‬
‫למלכאךמצךים ו ב ר תמני‬ ‫דחוה‬
‫אימל ‪5‬כן בלבלי לבותינו זל כי‬ ‫בךשמ&ז עשרה‬ ‫״‬ ‫‪v‬‬
‫מנשה תשיב לא א ^‬
‫ב&נה הלאסינה שמלך נ ס כ ל‬ ‫כדמלךותליזא‬ ‫שגיןיהרכין‬ ‫עסךי‬ ‫״•‬ ‫‪J‬‬
‫•‬ ‫‪¥‬‬
‫‪.‬‬ ‫!‬
‫‪1‬־ י‬ ‫‪v‬‬
‫י‬ ‫ה ס י לסלוח שפיכתו‬
‫‪,‬כצל כבש כיכיה שכייה כבש‬ ‫ב י ר ו ש ל ם ושוט אמיה‬ ‫ירחין מ ל ך‬ ‫ח‬ ‫שנרתיהרכין במלכו ושלשרה‬ ‫ד ל מ ה‬ ‫י ז נ ?‬ ‫י ז ד ם‬

‫יהויקים )היא הסנה החמישית‬ ‫ג ח ש ת א ב ת א ל ג ת ן מ י ר ו ש ל ם י‪ .‬ו ע ב ד‬

‫ליהלקי׳יהיה לי עכל יעמל שלם‬
‫חדישים מלך בירושלכם ושכם אמו‬ ‫אשל‬ ‫עכלי יי׳‬ ‫שבכלל‬
‫ך ב י ש כןךם‪;.‬י ב כ ל ך ע ב ד א ב ו ת י »‬
‫שנים שהלי שמכה שכים שמלך‬
‫אלבע קילם מלכית נביכל נצל‬ ‫עבדי‬ ‫םליקו‬ ‫דתחיא‬ ‫בעךנא‬ ‫וכן ויעש הרע בעיני יהוך־ז ככל אשר־־״‬ ‫איתו‬
‫מיכית‬
‫כ י מנש‬ ‫י ן מ מ‬
‫ושנה שנכבש בילו )שלש שנים‬ ‫ל‬ ‫נ א ע ר מלכא ךבבל‬ ‫נבוכד‬
‫עלי‬

‫‪P‬‬
‫ף י עשה אביו‪ :‬בעת ההיא עלה עברי‬ ‫״‬ ‫^‬
‫שהיה ל) עבל הלי שמנה שנים‬ ‫רירושלם ו ע ל ת נןךתא ב ז נ י ך א ן‬
‫־־״י‬ ‫‪•f‬‬ ‫‪,‬׳•••׳•‬ ‫י ״ !‬ ‫)לא‬ ‫הרגיסעיהל!‬
‫שמלל ב) )לסוף נ׳ שנים למללו‬
‫נבכךנאער מלך־בבל יךושלם ותבא‬ ‫׳‬ ‫ך מצרי‬ ‫^‬ ‫ע ן למ‬ ‫^‬
‫ואתא נבוכד נ א צ ר מ ל ב א ך ב ב ל‬ ‫העיר במעורג ויבא נבכדנאער מלך‬ ‫לצאת מארצל ׳ א מ ר‬
‫בא נמכ׳ נצל)כבשן פעם שנייה‬
‫ע ל כןךתא ו ע ב ד ו ה י עיךין ע ל ה ‪1‬‬ ‫בבלעל העירועברץע^םע^ה‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬
‫ז ה להעיר ט * י ״‬
‫וזה) שאימל בלניאל בשנת שלש‬
‫יזוז‬ ‫‪J‬‬ ‫\‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫* •‪A‬‬ ‫‪c‬‬
‫‪T‬׳‪v»T‬‬ ‫השם יתברך כקמלן‬
‫הלי"יא ליהייקים ושמנה למלכו׳‬
‫כמכל נצל ואותה שנה סמינית‬ ‫יאשיהלממנל שהרמ‬
‫מישראל ׳ וגס דם הנקי אשר שפך ׳ ועל ידם הנקי לשפוך ועל העשק‪ :‬מנחל ד׳ בקריא׳ וסי׳ וניקח בעת ההיא‬ ‫בעליתל להלחם על‬
‫המליך יהייכין ומלך נ׳ חלשים‬
‫את הארץ׳ ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל׳ ולא הוסיף עזר מלך מצרימ׳ מנחל ב ד ת ישתה‪:‬‬ ‫נ י ז ל פ ר ת ‪ :‬ויצא‬
‫והגלהו עם החלש והמסנל וזהו‬
‫‪.‬ןליןכתיב הה׳ בסוף תיבותא וקרינן ו׳ וםימ׳ קרחה לא קרחה פרחה בראשמ ׳ שפכה ידינו לא שפכה את‬
‫יר מלין כתיב‬‫‪.‬‬
‫שאח׳ גלו כשנת שבע גלו בשמני‬
‫הדם הזה׳ נשברה אניות בעציק נבר ׳ עלה בעת ההיא עלה עבדי נבוכד נ^ר ׳ נצתה עריו מ ת ה‬ ‫‪,‬‬
‫י כשבע ־לכבוש יהליקים שהיה‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫»‬
‫א‬ ‫מבלי יושב׳ היה צאן אבחת היה עמי ׳ נושבה כי כה אמר יי׳ ע ל מ ת מלך י ה ו ל ‪/‬‬
‫ן‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ז‬
‫ע ד‬ ‫ג‬ ‫דה‬

‫שמנה למלכות נכלכל נצר שהרי‬ ‫רכלה נאופים י יהיה ועשיתי אתס לגר אחד ׳ שממה דדעת כי אני ש ם ע י ‪,‬‬
‫ן א נ י‬ ‫ש ‪ 6‬כ ה‬ ‫ת‬

‫שנה א' מלך קידם כבוס יהויקי׳‬ ‫ל‪y‬‬‫‪D‬‬ ‫^‬ ‫נטיו ת ל י ׳ המושרה פני חמרמרהמגיבכי׳ עודינה תכלינה עינינו א ל ׳ שלה ומני‬
‫ם ך ז כ‬ ‫םט‬ ‫ש‬

‫‪ :‬ו א ת גדידי ארם ואת גדידי‬

‫מיאב ואת גדודי בני ע מ ת ׳ כלם‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ ,‬י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ V ,‬ו ‪1 , !,‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬י‬
‫באי בשליחיתנכיכל נצל הלשע שנתן יי בלבם לבא להאכיל) לפי שעשה הלע כעיני יי מהן שאמל)ישלח יי כי ולא אבההאליתברך להאריך לי עוד לפיכךאחדוישלחיייבון‬
‫אך על פי יי׳ היתה מהילה ׳ כלימל ק‪5‬דם מלכות יהייקים היתה הגזילה על פי יי׳ שדבל ביל עבלמ הנביאים כחסאת מנשה כי לילי חטאתמ שלבי היה סילח לחסאית הבאים‬
‫‪ v m h‬אך בחטאתיו נגזלה הגזילה להתליב יליםלם‪ :‬למלכי יהילה ׳ ושם כתיב בסתם ותיעכיתיו אשל עסה והנמצא עלמ הנס כתיבים על ספל מלכי ישלאל)יהילה)אם‬
‫^ מ ל על זה הספל אין כאן כתיכ לכל ממעשמ אלא בסתם ויעש הלע)הנלאה כי על ספל ילמיהי אמל כי שם מספל תיעמתמ בפלשת הוי בונה ביתי‪ :‬וישכב יהייייים‬
‫עם אביתמ ׳ לוצה לומל שמת אבל לא נקבל עם אכותמ שהרי לא נקבר כלל כמ) סכת)כ אלא כא על דרך ראסף אל עמי)‪ :‬ולא הוסיף עוד מלך מצרים ׳ פ י מ ס כאותו הזמז‬
‫עד שמלך צדקיהוואזיצא כמו שכתיכ כירמיהו למלך מלך צדקיהווני׳)חיל פרעה יצא ממצרים וישמעו הכסלים הצליםעלימסלםאת שמעם)יעלו מעל ילושלם וכמוהו‬
‫ולא יספו עילנלילי ארם לבא כארץ ישלאל ללכזמן ההיא אכל אחר כך כאל כמל שכתיכ‪ :‬כן שמנה עשרה שכהיהייכין כמלכי׳ ובדברי הימים כן שמנה שנים יהייכיו‬
‫במלכל ושלשה חדשים לעשרת ימים מלך כירישלס יאפשר כי יהליקים אמי המליכל כשכה לאמינה שמלך היא שימליךתחתיל אחל מיתי אילי היי לי ככיס אחרי׳ יעיל ט לאה‬
‫‪v‬‬
‫שמלכ)תתלייה כיל אחלים לא ידע אס ישימה) מהמליכה כמי שעש) לאחיו)המליך ככ‪ 5‬יהןיכין שימלוך תחתי) אחדמ)היה אז יהייכין כן שמכה שנים יעתכשמת אכמ ימלך היא‬
‫היה בן'יח שכה למלך נ חלשים ולא חשש כאן לכתיב עשלה ימים היתילי׳ לבסלל עילם *ת של מלך ככלכל כצל שמכה משכתחת׳ נזל לין לנלית‪ :‬כעת ההיא ׳ כמי שאלמ כלכלי‬
‫)יצא‬ ‫הימי׳ ילתסיבת הסנה שלח המלך‪ :‬עלל עבדי נביכל נצל ׳ כתיב עלה לקלי עלל כי היא עלה אחל כן למצאם כלים על העיל וקלי עלו כי עב ‪ n‬עלי בתחיליז *‬
 ‫רש׳‬ ‫מלכים ב כה‬ ‫רדק‬
‫)יצא יהייכין מלך יהירה על מלך ככל׳ לעשית ‪ A‬כלצינו)לא למלחמה י‪ .‬החרש‬ ‫ויצא יהרכי׳ ׳ ייצא אל מלך ככל שיעשה כו רצונו והוא לקחו)למה העכילו מהמלוכה‬
‫)המסגר ׳ תו אימניא ותרעיא ורמתינו אמרו חכמים גדילים כתילה שכשאחל‬ ‫אמרו חםכ מלך ככל שיהיה מולל יהויכין כמ‪ 5‬שהיה אכיו מ)לל אמל מכלכא‬
‫מ ת ח הכל שיתקין כמג שכת)' החרים) אלי איים ׳ מסגר ׳ הכל מסכין לפני) )למלין‬ ‫כישא מ ל א יטכא לא נפיק לפיכך העכילו והמליך דודו תחתיו‪ :‬שריו וסריסיו ׳ תי‬
‫ז‬
‫היממ כמג סנאמל)פיתח)אין סיגל וסיגל)אין פיתח‪) :‬את אילי ה א ק ׳ אלן חנרי‬ ‫לכלכנוהי וינכלוהי‪ :‬כשנת שמנה למלכו ׳ כתחילת חישהלייהויקים מלך א שנה‬
‫יהגלה)כנימן)צדקי'‬ ‫ונכוכל נצל מלך כשנה הלכיעי'‬
‫היו עליהם הכת)׳ אומי‬ ‫‪-‬‬ ‫וביהודה ה׳ וסימ׳ נמסר לעיל בחלק כ׳ םימ׳ יו‪ :‬סימן מלכים ויחן עליה ירמיה קדמא ויצרו‬ ‫ליהלקים )אס היה כסיף ח' היה‬
‫כתאנים השיבות כן‬ ‫עליה תניינא ויחנו עליה ׳ מלכים בתשעת לחדש רפ ׳ ירמיה בחדש השביעי רפ ‪:‬‬ ‫*ב אלא 'כך פימ׳ כתחלת שחנה‬
‫אכיל את גלית יהידה‬ ‫נכן כירכיה אנמי וזה העם אסר‬
‫‪:‬םכעאלפים׳ ולמעלה‬ ‫ו י צ א ירהויכין מלך־יהוךרת על־־‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫יהויכין‬ ‫ק‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫הנלה גכוכד נצר כשנת ז׳ סוף ז׳‬
‫היא אימל י׳ אלפים כא‬ ‫יהודה ע ל מ ל כ א ד ב ב ל הוא ואמיה‬ ‫נתחלת ח׳)הרכה פיר׳ כזה כזה‬
‫מלך ב ב ל ה ו א ו א מ ו ועבדיו ושריו‬ ‫שנת‬ ‫הספר)לדברי כעל סדר עולם‬
‫הכתי׳ השלישי והבליע‬ ‫‪t‬‬ ‫‪ • :‬י‬ ‫‪ T‬־‪.‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬
‫"‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪VT‬‬

‫כספל ירמיה זה העם‬

‫י ז ו •‬ ‫‪:‬‬ ‫‪y r t‬‬ ‫ו‪-‬‬
‫שנתסמכ‬ ‫ו׳לכיכיסיהייקיםהיא‬ ‫‪ r-.r‬י‬

‫לנכזכד נצר‪ :‬נ מ ר י החיל עשרת ו ע ב ד ו ה י ו ך ב ך ב ו ו ל ז י ו נ ב ר ו ה י ו ד ב ר זב מל וסריסיו רקח אתו מלך כ ב ל בשנות‬
‫אסל הגלה נכיכ׳נצל‬ ‫‪J-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪V T‬‬
‫ל‬ ‫יתיה מ ל כ א ך ב ב ל ב ש נ ת ת מ נ י‬
‫*‪V-I‬‬ ‫‪<1-‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪1\T‬‬ ‫‪•IT J‬‬

‫כשנ׳ םכע יהילי' שלס׳‬ ‫אלפים נילה ׳ כתי׳ עשרה יעשרת‬

‫שמנה ל מ ל מ ‪\ :‬יוצא משם ארת־‬ ‫ואפיק מ ת מ ן י ת כ ל‬ ‫לממלכיה ו‬ ‫כל‬ ‫קלי ואחל היא)אמר ש ד )את‬
‫אלפים אמיל מעתה ג‬ ‫מ‬

‫אלפי׳ היו משכנו יהידה‬ ‫בית‬ ‫ואוצרות‬ ‫יהוה‬ ‫בית‬ ‫בל־אוצרות‬ ‫*‬ ‫א'‬ ‫א ו ץ ך י ב י ת מ ק ך ש א ך;י ד ת ןייההנךי‬ ‫אימ׳‬ ‫יןנשי החיל ז׳ אלפים יכילמיה‬
‫ב י ת מ ל כ א וכןזניץ‪:‬ת ב ל מ ג י ך ה ב א‬ ‫אלפים‬ ‫כשנת שבע יהילי׳ שלשת‬
‫וזי אלפי׳ מכנימן ושאל‬ ‫ר־זמלך ויקצץ אר־ת־־כל־בלי הזהב‬
‫שבטים ואף בסדל ע‬ ‫‪T + -‬‬ ‫״‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪l‬‬ ‫"‬‫זה‬ ‫הזא‬‫‪h‬‬ ‫משלים )שלשה היאך‬
‫־‬ ‫׳‬ ‫‪W‬‬ ‫•‬
‫מלבא דישראל‬ ‫דעבדישלמה‬
‫עולם למדנו כן ן ויסכ‬
‫אשר עשרת שלמדת מלך־־ישראל‬ ‫החשמן הלאשון שהיא עשל׳ אלפי'‬ ‫‪" T ; • :‬‬ ‫‪T : -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫״‬
‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T|T‬׳‬ ‫;‬ ‫‪.‬‬ ‫‪V‬‬
‫י‬ ‫‪c‬‬ ‫\‬ ‫י‬ ‫‪R‬‬
‫~‬ ‫‪J‬‬

‫א ת שמו צדקיהו ׳ יה‬ ‫ב ה י כ ל א ך;י ב מ א ךימלל‪.‬י‪,‬י ‪ x‬ן א נ ל י‬ ‫אלפי'‬ ‫הגא כלל לכל ופרט אחל כן ז׳‬
‫בהיכל יהות באשר דבר יהיה‪ :‬והגלה‬ ‫שכטים‬ ‫)הם מכני כנימן ושאר‬
‫יצדיק עליך א ת הדין‬ ‫‪T‬‬‫י‬ ‫»‬ ‫י ת כ ל י ריו ש ל כ‪:‬ם ו י ת כ ל ר ב ר ב י א‬
‫‪jv,:‬‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬־••‬ ‫‪-‬‬
‫ה י עשלי‪/‬‬
‫אם תמרוד כי‪ :‬כי אף‬ ‫ו‪:‬ת כ ל ^בךי ח י ל א ע ס ר א א ל פ י ן * ק' את־כל־יךושלם ואת־כל־השריכמ‬
‫‪V‬‬
‫)הם‬ ‫אלפים‬ ‫ופלט עוד כירמיה נ׳‬ ‫‪T -‬‬ ‫; ‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I T‬‬

‫עליייהיתהזמ׳׳לפיכ׳‬ ‫ו^נמיס מקיכצים שהיו מכני יהודה‬

‫פמ< שאמל יהירים והכל י׳ אלפים ב ג ל ו ת א ו כ ל א ו מ נ י א ו ת ר ע י א ל א ה׳ בי מיל ואתי בל־גבורי החיל עשרה אלפים‬
‫‪T‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪; TJ‬‬ ‫‪T-T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TS‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪ • V‬ל נולה ובל‪-‬החרש והמסנר ל א נשאר ״ ‪,‬‬ ‫ולב ה)א מספל מועט ולא חשש‬
‫א ש ת א ר א ל ה ן השי מ ע ם א ד א ק ן א‬
‫‪.‬‬ ‫י *‬ ‫*‬ ‫" ־‬
‫ואת־אם המלך ואת־‬
‫ף ג ל א ך ; ־ טו וימרד צדקיהו כמלך‬
‫‪-‬‬ ‫;‬

‫עם־האךץ ״‬
‫•‬
‫יהויכיןדלתבבלה‬ ‫זולת‬
‫»‪-‬‬ ‫ל״• ל‬
‫‪•t\\TI‬‬
‫‪:"A‬‬

‫י‬
‫‪VTTlT‬‬
‫ל ס פ מ עם י׳ אלפים זה היא גלות‬
‫‪T:‬‬ ‫‪V‬‬

‫!‬
‫‪:‬‬

‫‪^|T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TAV‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪\ V* T‬‬

‫ןהדכין‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ואגלי‬ ‫‪.‬‬
‫״‬ ‫שגלה עם יהויכין)כספל ילמיה‬
‫ככל נתן הקכה כלבו‬ ‫וארת אולי‬ ‫וארת־־סךיסיו׳ ־ י ׳ ‪' -‬‬
‫‪v‬‬
‫~י י‬ ‫אילי נשי־ ־ ־ '‬
‫המלך י׳ ־׳‬ ‫‪V,T r‬‬
‫ו‪:‬ת ך ^ ך ב ג ו ה י ו י ר ת ך ב ך ב י א ר ע א‬
‫‪V‬‬

‫ס'‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ך‬ ‫גשי‬ ‫זית‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫ו^ומל מ ה שנל) כנל)ת צדקיהו‬
‫למרוד מ כ ד י שיגלה‪:‬‬ ‫כ‬ ‫אוביל בנלותא מ י ח ש ל כ ם ל ב ב ל ן‬
‫הארץ הוליך גולה מירושלם בבלה‪:‬‬ ‫)היו‬ ‫שהוא שנת *ח לנמכל נצל‬
‫כשצת התשיעית למלכו‬
‫‪TIV T‬‬ ‫• ‪ T /‬־ ‪• V‬‬ ‫^ '‬ ‫יי י ץ‬ ‫ד ת כ' ל ג ב ר י ח י ל א ש ב ע א | א ל י פ‪T‬ןי ן‬ ‫‪f‬‬ ‫בשמכ׳ מא)ת ולל ואחר החזלכן‬ ‫(‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫׳ של צדקיהג‪ :‬ליקי‬
‫ואת כל־אנשץהחילשבעת א ל פ י ם‬ ‫א ו מ מ א ן ת ך ע ^ א אלפין כולהון‬ ‫שנת כ נ לנמכלנצר היג הנולים‬
‫דרך‬ ‫כרקום תי‪:‬‬
‫והחרש והמסנר אלף ה כ ל נכורים‬ ‫ה ש מ ה אות שהי) כעמון ומואכ‬
‫—‪t‬‬ ‫רלבג‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬
‫ןאמל נילה כמו נולים והוא ללך גברין ג ב ך ‪ /‬ע ב ך י ל ן ך ב א ו א ן ר ת נ ו ן כ‪1‬ע־י‪,‬׳^׳?‪1‬שי'מלחמרת ו י ב י א ם מ ל ך ‪ -‬ב ב ל‬
‫‪R‬‬

‫ויצא יהויכין מלך‬ ‫מלכאדבבלבגלזתאלבבלן‬ ‫בלל כלשון‪.‬יחיל וללעת יונתן‬ ‫י ‪ ,‬ל‬

‫ליל שיצא כמצור מלך‬ ‫הוא שם פתלנם כנלותא‪ :‬וכל‬

‫יהודה על מלךככ<׳‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. .‬״‬ ‫‪S‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪, T‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪-‬‬

‫ככל כםמעו שהיא כ א‬ ‫ואמליך מ ל כ א ד ב ב ל י ר ת מתנידת‬ ‫החלש יהמסנל ׳ תי אומניא‬

‫שסלהםלי׳עמו ולשים‬
‫את־‬ ‫מלך־בבל‬ ‫‪V‬‬
‫וימלך‬ ‫בבלה‪:‬‬‫»)‬
‫גולה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• » T‬‬
‫־ ־‬
‫‪,‬‬
‫* ‪V‬‬
‫‪ :‬י !'‬ ‫—‬ ‫»|‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT‬‬
‫‪T:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: -‬‬ ‫•‬ ‫‪ :‬׳‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬

‫א ח אבוהי תחותוהי ו ש ו ב ר ת שמיה‬ ‫ותלעיא‪) :‬את אילי האלן י אלה‬

‫צוארו תחת עולו והנה‬ ‫מתגידת דרו תחתיו ויסב ארת־‪-‬שמו‬ ‫חילי יהיל׳)בנימין עליה׳ הכתיכ‬
‫לא רצה להשלים עמי‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫•‪/‬‬ ‫ץ‬ ‫־‬ ‫‪v‬‬ ‫•־ ־ ;‪yr‬‬ ‫‪ -‬־‬ ‫; ‪AT‬‬

‫־ בך־עשריכם‬ ‫עדקיהו‪:‬‬ ‫עךקיך׳י‬ ‫שני!‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫אימל כתאני׳ ה ט י מ ת האלה ומי‪:‬‬
‫אך הגלה אותואלכבל‬ ‫‪,‬‬
‫׳‬ ‫׳‬ ‫א‬ ‫י‬
‫ב ד מ ל ך ו ח ר א ע ס ר י שנין מ ל ך‬ ‫הוליך נילה ׳ כנילה יהיא םם‬
‫י‬ ‫׳ ‪.‬‬ ‫‪T‬‬
‫'‬ ‫‪:‬‬
‫־ ׳‬

‫הו׳)אמו)עכלי) ושרי)‬ ‫ואחת שנות צרקיהו במלכו ואחרת‬

‫‪-‬י‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫•‪IT‬‬ ‫• ‪-•Tl‬‬
‫ב י ר ו ש ל ם ושום אמיה ח מ ו ט ל ב ת‬ ‫• ‪:‬‬ ‫בשקל שיאה יכן כל מלה‪:‬‬
‫‪T T‬‬ ‫‪>-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬

‫וסליסמ כשנת שמנה‬ ‫קמימל עשררת שנה מלך בירושלם ושכם‬ ‫והחרש יהמסגר אלף׳ אלה אינם*‬ ‫‪1‬‬

‫למלכות נ מ כ ל נצר‬ ‫;‬ ‫‪,‬‬

‫‪ATT‬‬ ‫‪.‬ועבד ךביש‬
‫‪I‬‬ ‫־‬ ‫ירמיהו מן ? ?נה‪:‬‬
‫‪T‬־‪»V‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪ I‬״‬ ‫‪t‬‬
‫בכלל היי אלפים שזכר כמספר‬
‫מלךכבלשעכמ ל)׳'‬ ‫מלבנה‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בת־יךמיהו‬ ‫חמיטל‬ ‫אמו‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫יהויקים‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ק ד ם יי ב כ ל ד ע‬
‫של מעלה וכסלל‪ .‬עולם הוא‬ ‫‪....‬‬ ‫‪T‬י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-;-‬׳*‪-‬‬ ‫‪T J T:‬‬ ‫‪TlTj‬‬
‫כ‬
‫שניםשלמית‪ :‬וכל‬ ‫יהודה ׳ עכ לכ ־לא ף ; ה י ה‬
‫אישו—‬ ‫כי‬ ‫ויעש הרע בעיני‬ ‫והמסגל‬ ‫אנמל )מתוכן החלש‬ ‫‪1‬‬
‫ע ד ך א ר ג י ז ו ? ן ך ם יי ה ו ת ב י ח ש ל ם‬ ‫‪:‬‬
‫החלש)המסנל ׳ ה ם‬ ‫העסלת‬ ‫שמכלל‬ ‫אלף הי) כלימל‬
‫האימנים )השיעלים‬
‫עעזה יהויקים‪:‬‬ ‫וביהודה ע ד ךאגלי‪:‬תהזן מאר^א‬
‫־‬ ‫—‬ ‫'‪<T‬‬ ‫^‪11‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‪:T‬‬ ‫המקלא‬ ‫ללך‬ ‫)אין‬ ‫אלפים המ‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪VT‬‬

‫ושימלי החימ׳)סיגלי׳‬ ‫בית ש ב נ מ י ה ומריר צךקיהו ב מ ל ב א‬

‫היתדת כירושדם ובידתודדת עו—‬ ‫דבבל ו‬
‫לכליל מספל)את׳ כן לפלט אם‬
‫פ ת ח י ה ‪) :‬את אילי‬ ‫‪••TJ‬‬
‫הלאשין)אל׳‬
‫־‬
‫לא לחלש על ענין‬
‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫|*‪:!T‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬

‫ה א ק ׳ ר ל שלי ה א ת‬ ‫ע‬ ‫כמי׳ הישלכו אתכם מעל פניו וימרד‬ ‫‪3‬שג?‬

‫למלנקא׳‬
‫והוד־ז כ ש ת א ת ש י ע י ת א ל מ מ ל כ י ה‬
‫הכל‬ ‫היו‪:‬‬ ‫הלאשינים‬ ‫לכל אלה‬
‫״ י ‪I :‬‬ ‫‪AT T‬‬ ‫״‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪/‬‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫; ״‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫• *‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T- .‬‬ ‫‪:‬‬

‫‪) :‬את כל אנשי החיל‬ ‫כסלל‬ ‫׳‬ ‫מלאכה‬ ‫עישי‬ ‫גמלים‬

‫עךקיהו במלך ב ב ל ‪:‬‬ ‫ביךחא עשיךאה ב ע ש ך א ל י ך ח א‬
‫שכעת אלפים ׳ יהנה‬ ‫עילם וכי מ ה גכילה ה ם עישים‬
‫רהי בשנת התשיעית א אמל למעלה י׳ אלפים‬
‫י‬
‫א ת א נבובד נצר מ ל ב א ך ב ב ל‬
‫בני אלם ההילכים כגילה ומה‬
‫וכספל ילמיה אמל‬ ‫ל‬ ‫למלכו בחדש העתידי בעשור‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫מלחמ׳ עושק כני אלם האסילים‬
‫שבשנת סכע למלמת‬ ‫ו ש ך א ע ל ד ת ובנו ע ל ה כ ר ק ו ם‬ ‫של‬ ‫בזיקים הנתינים כשלשלאית‬
‫נמכ׳ נצל הגלה יהילי׳‬ ‫לחדש ב א נ ב כ ד נ א צ ר מלך־־בבל‬ ‫בלזל אלא גמלים כגכילה של‬
‫‪V T‬‬ ‫‪» V1V‬‬
‫ס ח ו ר סחור ן ועלת קרתא בצירא‬
‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-/%‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫שלשת אלפים ןעםרים‬ ‫ה י ל ה יכן הגא אימל ג מ ל י כח‬

‫רך׳וא וכל־־חילו על־יךושלס ‪!1‬י!ן‬ ‫‪-‬ז‪:‬‬ ‫‪"•:‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TT:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬

‫)שלשה )ידמה שמה‬ ‫ע ד ח ך א ע ש ך י שנין ל מ ל כ א צ ך ‪ #‬ה »‬ ‫עישי לבלו עישי‪.‬מלחמה עישין‬

‫שאמר כספל ירמיה‬ ‫עליה ויבנו עליה ריק סביב‪ :‬י‬
‫כשנת שכערל שעברו‬
‫•|‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪I J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬״‪VV‬‬ ‫מלחמת׳ של תילה וכן הוא אימל‬
‫״ •־ ‪/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪AV‬‬ ‫‪T‬‬

‫ע‬ ‫*‬
‫עשתי‬ ‫עד‬ ‫במצור‬
‫לנמכדנצר ז׳ שנים)לזה אמר מ ה המקים כשנת ח׳)אולם מספל הנמרים ירמה‬
‫דהעיר‬ ‫ותבא‬ ‫‪; ^ -‬‬
‫על כןיאמל כספל מלחמית יי׳׳ חלש אחל מלכל והכל שיתקין י מסגל שהכל‬
‫««‬ ‫‪A T -‬‬ ‫"‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬

‫צךקיהו‪ :‬נ מ ר י החיל המלים מיהידה ובנימין‬ ‫כתחלה ספר כל‬ ‫למלך‬ ‫שלדת‬
‫קמחי כי‬ ‫ןןשררת‬
‫רכימ דיד‬ ‫כמן שפי׳‬ ‫ויסכ‬ ‫משכין לפניו)למלין ממנן לקיים מ ה סני ומתח)אין סיגל וסיגל יאק פיתח;‬
‫‪,‬‬
‫)אחל כן פרט כזה ק ) ' הנמרי׳ שהיו משבט כנימן)כספר ירמיה פ ל ט ה נ מ ל י‬ ‫שמו צלקיה) ׳ הטעם פי׳ למעלה)מה ששנה כל כך שימ)קלא) צלקיה) א)מ' כללס‬ ‫ה מ‬

‫שהין חשכט יהידה)לזה קראם יהידים ‪ 5‬כי על אף יי׳ היתה מ מ ש ל ם )כיהנלה על‬ ‫אמ׳ ל) יה יצדיק עליך את הלק אם ת מ מ ל כי‪ :‬כן עשלי׳ואחת שנה צלקיה) ׳ היאך‬
‫השליט אית׳מעל פניו׳רל כי מחמת מיקסי העם)כעס השי עליה׳ נהי׳ םימליכו עליה‬ ‫הוא זה)הלא כן לה שנה היה לפי חשמ׳ של אחי) שהלי הכן השלישי ליאשיהן היה‬
‫אל) הרעים)לזה נ ס כ ן ה י ת ה הסכה םמרדצדקיהי כמלך כבל כי לילי מרלנ לא‬ ‫ויהייקים שהיה גליל מממ נאמ׳ כ‪ 5‬כן כ ה שנה יהמקים כמלמ ן״יא שנה מלך הלי‬
‫י‬
‫עליה י ה‬ ‫) י מ נ ג‬‫‪.‬‬ ‫‪, , ^ , ,‬ז‪,‬‬
‫י ר מ י ה ‪5‬‬ ‫ך ר‬ ‫כחרכה ירושלם ולא נלן מעל א‬
‫ה‬ ‫ש ה‬
‫לה לצלקיה) )ככל כתכמ למעלה ללעת החכם לאכע כי הוא אנמל שמלך ג׳ שנים‬
‫ל מ ת םכ מ‬

‫כתשעה‬ ‫סכיכ י היא מנדל שמנין ס מ כ העיר לככשה‪:‬‬ ‫בחיי אכמ ואז היה כן כאוכל ז ה היה צ ד ך ללעתו שאמל כי שלום ה)איהיאחז‬
‫והיא היה הקטן שככנייאשיהו וכתיכ בן שלשה ועסלים במלכו אכל לכלי לזל‬
‫שאמלו כי שלים הוא צדקיהו אין כאן קושיא כלל כי צלקיהו היה הקטן שבבני יאשיהו והיה במות אביו כן עשל שנים ועתה כשמלך כן אחל ועשלים אלא שלתיק היא שזכל‬
‫שני כנים כסלל זהאחל איננ) )לפימשני כי שלים היא יהויכין הנה צדקיהו היה הקטן שבבני יאשיהי)אין צריך כאן תיקין‪ :‬כי על אף יי׳׳ והיא טעם למה א ל אחר כן וימליל‬
‫מ‬ ‫ס‬

‫האל יתבלך שם בלב) שיממל כמלך כבל כלי שימצא מלך ככלטעכה להחריב הכל‪ :‬היתה כימש׳ ׳ הפלטה הנשארה היתה כיריש׳ על אפי יעל חמתי כ ע מ ר המעשים הלעים‬
‫כתשעה‬ ‫שהיו עישים‪ :‬בשנת התשיעית למלכי ׳ למלמת צלקיהי יהיא שנת שבעה עשל לנמכל נצל‪ :‬לבני עליה דייק ׳ היא מגלל ק שמנין נגד העיר לכבשה;‬
‫תמ‬ ‫‪n‬־‪p‬‬ ‫מלסם כ כה‬ ‫רש‬
‫בתשעה לחלש <ילא זכל באיזה חלש ו ב ם פ ל י ל י ל ה א מ ל בחדש הלכיעי בתשעה‬ ‫ללךשעל בק החלמלתים י מעלה הילכת מביתי על עלכלת ירחל לכלח לל ללך‬
‫לחדש‪) :‬תבקע העיל י ב ק ש הכשדי׳ חלמת העיל לטין שלאל אנשי המלחמה א ס ל‬ ‫ה מ ע ל ה ו ה ק ל ה זימן צכיהללךעלננהמעלהיק לעיללללפל כשלים אחלי הצבי‬
‫כעיל ט בקעו העילבדחל בלילה ההלא וזה< שאמל לכל אנשי המלחמה הלילה‬ ‫)כשהנעל לפתח המעלה כעלכלת •ליחל לאלהל ללכללהל הלא שאחל יחזקאל)פלשתי‬
‫ללכה ללי ברחל בלילה ההלא לכן א מ ל בשכל ירמיה לכל אנשי המלחמה בלחודצאו‬ ‫לשתי עלמ לכתפש כמצללתי‪) :‬ילכל אתל משפט׳נתולכח עמי על השמעה‪) :‬את‬
‫ב ת י‬ ‫‪,‬‬
‫מ ן העיר לילה י• דרך שעל כין‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫י ״ י ‪,‬‬ ‫‪ L‬׳ ׳ ׳ •׳ » ‪LL‬‬ ‫׳ ׳ ׳‬ ‫כלמתנל^‬
‫החלמלתים אשר על גן המלך׳ יצאו‬ ‫ותבקע ד וסי נמש בסדר קרח ובמלכי א סימ א ג גן כל לשק גן אד בנע עד זסים אשר ער גן המלך וכשדמי‬ ‫כנסיית סמנדלין כהן‬
‫וחברו דםוף ירמיה ׳ ועלגנתו יונקתו‪ :‬ירחו ל בספרא וישגו אתו בערבות ירחו׳ וכל יהושע ומלכים יריחו במ ד ;‬ ‫ת י ר ה )תפלה יבתי‬
‫ל ר ך השער שהיה כ ק שתי החלמג׳‬
‫השלים‪ :‬נאתהניפלי׳׳ וכל אוריתא דכוו' ירחו וכל שאר קריא יריחו וסימ ושכן הררים חומש רי מקרא רי וכלהק כתיבן ו׳ בסוף חיכותא‬
‫ב ס ת ר שלא ירנישי כ ה ם הכשדי׳‪:‬‬
‫)ילך דרך ה ע ר ב ה ׳ לילך צדקיהן‬ ‫ששמעי לקילנמכ׳נצל‬
‫ה‬ ‫)אסר יצאל עמל ׳ לנדרש בין‬
‫לזייזא וךתקיףבפנא‬ ‫?תיש^‬ ‫בתשורה לחדש ויחזק הך;<ב ב ע ך‬ ‫י‪/‬‬
‫ויצאיאליי מן הע כמ)‬
‫החימיתים מ ע ר ה ה י ת ה מ כ י ת‬ ‫?‪:‬כןךתא ו ל א הוד־ז מ י כ ל ל ע מ א‬ ‫ל‬ ‫ולא־היה לחם לעס ה א ‪ : p‬ותבקע‬
‫כ?•‬ ‫בלכתיאלצקלג נפלי עליו‬
‫צדקיהי עד ערכלת יריח) לכרת ל<‬ ‫ואתךעת_קרתא‬ ‫יאי^א י‬ ‫ממכש׳ ימי‪) :‬למנכים׳‬
‫העירוכל־אנישי המלחמה׳ הדילד־־ז‬
‫ל ר ך ה מ ע ל להבה זמן צכי שהלך‬ ‫ו ב ל גברי עבדי ק ר ב א ב ל י ל י א‬ ‫ח י פ ר י ה א ק ל ש י ן יקכי‬
‫דרך שער • בין החמתיס אשר על;גן גנליש־‬
‫על גג ה מ ע ר ה לרדפל כשדים א ח ל‬ ‫ש ה ם חפימ׳ כ ק ר ק ע ‪:‬‬
‫ב א ־ ו ר ח ס י ^ א ‪3‬יז ע י י י א ד י ע ל‬ ‫ז‬
‫הצכי לכשהגיעי לפת׳ ה מ ע ר ה‬ ‫המלך וכשדים על־העיר סביב וילך י<‬
‫יגמא‬
‫ך מ ל < | א ו ב ס ך א י ש ר ן _על‬ ‫גגתא‬
‫כערכלת יריחל ה י ה צדקיהל ילצא‬
‫וראיתי ללכדלהל הלא שאמר יחזקאל‬ ‫כ ן ך ת א ס ח ו ר ס ח ו ר ואזל באורח‬ ‫ח דרך הערבה! וירדפו חיל־כשדים‬ ‫י רלכג‬
‫‪. . .‬‬ ‫‪•:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪•:,T‬‬ ‫ז‬ ‫‪V‬‬ ‫‪Jt‬‬
‫)פרשתי רשתי עליל ינתפ כמצלדתי‬ ‫משרית בסראי ‪1‬‬ ‫וךךפו‬ ‫כתשעה לחדש )יחזק‬
‫‪BP‬‬ ‫ב‬

‫‪:‬אלמלך ככל רבלתה ׳ ) ה ר י כ ס ל‬ ‫ב‬

‫אחר המלך וישגו אתיו בערבות ירחו ׳<׳< ׳ 'מישרא‬
‫ב ת ר מ ל כ א ואדביקו יתיה‬ ‫ה ר ע ב כ ע י ר ׳ ה נ ה לא‬
‫‪T‬״‬ ‫\‬ ‫•‬ ‫‪: -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫»‪T‬‬
‫כצר כ א ליריםלס כמל שכתל׳ כ א‬ ‫וכל ־חילו נפצו מ;‪5‬ליו ן ויתפשו את־‬ ‫באדבאיזהחדשיאיל׳‬
‫נכלכד נצר מלך ככל לכל חילל על‬ ‫ב מ י ש ר י ידיחו ו כ ל מ ש ך י ך ת י ד ת‬ ‫בשפר ירמיה ב א ר שזה‬
‫יריםלם אלא שארכ; ימי המצלר כמן‬ ‫א ת ב ך ך ת מגיה ! ואחדו ית מ ל ^ א‬
‫רתמלך ויעלו אתו א ל ״ מ ל ך בבל‬ ‫ה י ה בחדש הרציעי‬
‫שאלמד להלך לל נבלכדנצד כ א ק‬ ‫ואפיקי;תיה לורת מ ל כ א ך ב ב ל‬ ‫רבלתה וירברו‪°‬אתו משפט‪ :‬ואת־‬ ‫כ ת ש ע ה לחד׳‪ :‬יתבקע‬
‫‪••• :‬‬ ‫»ו‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‪v‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:-‬׳‬ ‫‪TAT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬
‫העיל ׳ ל ל על ידי חיל‬
‫ח מ ת דכלתה להניח חילל כמצלר‬
‫ל ר ב ל ר ת ומלילו עמידת פרתגמי‬
‫לכשככשל ירלשלסהיה הלא כ ד ב ל ת‬ ‫‪•• T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫"‬ ‫בני צרקיהו שחטו לעיניו ואת־־דני‬
‫‪r‬‬ ‫‪%‬‬
‫יי‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫כשדים ‪) :‬כל אנשי‬
‫)העל) א ת צדקיהי אליל ׳ יבדרש לא‬ ‫ד ת בגיוהי ך צ ד ק י ה ו ג כ י ם ו‬ ‫ךיגין ‪1‬‬ ‫המלחמ הלילה ׳ ל ל‬
‫צרקירתו עור ויאסררתו בנחישתיםם‬
‫עלה נבלכד נצר ליריש׳ אלא מ ה‬ ‫לעיניוהי ד ר ת עיני צ ך ק י ך ח ו ע ו ר‬ ‫יכלחן הלילה לפי שדא)‬
‫שאלמ׳כא ככלכד כצר כבלזר אדן‬ ‫ובחדש‬ ‫ויבאהו בבל‪:‬‬ ‫כ י חיל כשדים נכנסנ‬
‫ו א ס ר י ה ב י ש ל ש ל ן דגחיש ו א ו ב י ל י ה‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫יל‬
‫הלא שעלה לדמלת דילקכל שלככלכד‬ ‫ובירחא‬ ‫שנר־ז?; ‪ ' 7‬לבבל ‪. J‬‬
‫נבכר־־‬
‫למלךי א‬
‫לחדש ה‬‫שלדת‬‫בשבעה‬‫חשע־־^ךר־ז‬
‫החמישי‬ ‫ע‬
‫לעיר‪ :‬דרך שעל כין‬
‫נצר היתה חקלקה לל כמרכבתל‬ ‫החימיתים ׳ ל ל שיצאו‬
‫ח מ י ^ א ה בשבןא ל ‪ :‬ך ח א ה י א ש ג ת‬ ‫נאצר פ ל ך ־ ב ב ל ל א נבוזראדן רב־־‬
‫להיתה אימתי מיטלת עליל כאיל)‬ ‫־‬ ‫‪'}T-:‬‬ ‫־‪:‬‬ ‫‪ :‬ו‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫י ‪VI V‬‬ ‫ל ר ך שהיה כין שתי‬
‫ת ש ע עםיי'שגין ל מ ל כ א נבוכד‬
‫היא עימד לפניל כמי שאלמד כ ס פ ל‬ ‫טבחים עבד מלך־בבל ירושלס‪:‬‬ ‫מ מ י ת כדי שלא יראים‬
‫^צר מ ל כ א ך ^ ב ל א ת א גבוזר אי?‬ ‫‪•t~t j-‬‬ ‫כשדי׳)לא ירנישיכהם‬
‫ירמיה עמד כפני מלך כבל ליליש' ‪J‬‬ ‫זי־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬ן‬ ‫‪v‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ r tv‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬

‫לדברו אתל משפט ׳ היכיחל על‬ ‫ך ב לןטוליא עצךא דמלכא ך ב ב ל‬ ‫וישךף ארת־בית־־יהורת ואת־בירת‬
‫שמרד מ ) ע כ ר על שבלעתו כמל‬ ‫ואוקיר ית‬ ‫לירושלם ן‬ ‫‪ M‬לסע׳‬
‫שכתייינם כמלך ככלכד נצר מ ר ד‬ ‫מ ק ד י ש א דיי ו י ת ב י ת מ ל כ א וית ב ל‬ ‫כל־בית גדול שרף באיש‪ :‬ואת־־‬ ‫ה ע ר כ ה ׳ ל ל כ י המלך י‬
‫‪,‬‬
‫אשר השביעי כאלה '‪ :‬כשבע לחדש׳‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫~‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪:‬י‪:‬‬
‫ה ייד׳ כן‬ ‫ה מ ל כ ל‬

‫)כירמיה כתיב בעשיר לחד פי׳ לזל‬

‫ב ת י י ר ו ש ל ם וית ב ל ב ת י ר ב ר ב י א‬ ‫בליש'‬
‫חומת ירושלם סביב נתצו בל־חיל‬ ‫ייי‬
‫כשבע בי נכנסו גייס להיכל יאכלו‬
‫• ״ ־"־יו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫'־ יי יי' י"‬ ‫‪T‬‬
‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫;‬
‫*׳‬ ‫י‬ ‫‪T‬־\׳‬ ‫‪!:‬‬ ‫‪./‬‬ ‫מ כשדים‪:‬‬ ‫ירנישנ‬
‫ל ל ב מ את) משפט׳אמ‬
‫)שת) )קלקל) כי שמיני יתשיעי‬ ‫ו‪:‬ת שורי י ר ו ש ל ם‬ ‫אוקיר בגוךא ו‬ ‫בשרים אשר רב־טבחים‪. :‬ואת יתר‬ ‫לו ילשפט המזרד )‬
‫יכתשיעי סמיך לחשכה הכיתי כל‬ ‫סחור מחור תרעו ב ל משרית בסךאי‬ ‫)העיבר על שמעת)‬
‫א ת האיר יהיה ה ל ק יהילך עד סיף‬
‫העם הנשאריבש בעיר ואת־הנפלים‬
‫ד ת שאר‬ ‫ר ע ב ם ך ב כןטוליא ז‬ ‫)ליה ה ר ג כנמ )עיר‬
‫כשירי‪ :‬היא שיתיט למלך כביכד‬ ‫אשר נפלו על־המלד ב כ ל ואת יתר‬ ‫עיני צדקיהן)יאסרה)‬
‫ךאשתארו ב ק ר ת א דרת‬ ‫עמא‬ ‫‪TJT‬‬ ‫"‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ V-IV‬י‬ ‫ד‬ ‫•‪-‬‬
‫נצר ׳ יכן כתל' בילמי' יבזה ה פ ס י ק‬
‫;‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬

‫בנחסתייזנתנהן ב כ י ת‬
‫היא שנת ינז אבל כסיף אמר ב ש נ ת‬ ‫שמי‪^.‬א ך א ש ת מ ע ו ע ל מ ל ^ א ך ב ב ל‬ ‫ההמון הנלה נבוזךאךן ךב־טבחים‪:‬‬
‫האסירי׳ עד מם מית)‬
‫ד ת ש א ר ה מ ו ג א אגלי גבוזראדן ך ב‬ ‫ןליונכיס‬
‫יחלנכיכד נצר הגלה מיריש'נפש‬ ‫ומדלות הארץ השאיר ךב־טכחיכם‬ ‫כמי שנז' ב ס פ ר ירמיה‬
‫ת׳ מאית כמי שפי' בזי וכחי פוף ז׳‬ ‫ומחשיבי ע כ א ך א י ע א‬ ‫כןטול;א ‪J‬‬
‫)תחלת חייכן היא שנת "יח בסיף‬
‫לכרמים וגנבים ‪ :‬י ‪-‬י ואת־עמוךי‬ ‫‪:‬לבחד׳החחשיכשכעה‬
‫א^־אר ך ב כןטוליא ל מ ה ו י מ פ ל ח י ]‬ ‫לחדס ׳ )כבר א מ ר‬
‫"יח)התחלת יכו ירביתי' זל אמרי גל)‬ ‫הנחשת א ש ר ביות־יהורת וארת־־‬ ‫בשפר ירמיה כעשור‬
‫בחקלין ובכךמיןו ד ת עמודי ג ח ש א‬
‫כיט גלי כיח וחשכין א היא אלא יט‬
‫ך ב ב י ת ב ק ר י א ת י ויתבסיסמא וית‬
‫המכלות ואת־יסהנחשתאישר בבית­‬ ‫לחדש יידמה שהתחלת‬
‫למלכית נכיכד נצר ןיח לככיש‬ ‫‪ 1‬י‬ ‫‪:‬־••<‬ ‫יי‬ ‫־ ; ‪1‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫; ‪v‬‬ ‫­ ;‬
‫גע‬ ‫ה ח ר כ ן היה כשבעה‬
‫יהייקי׳ שהיה כשנ׳ שנייה לנביכ׳‬ ‫‪2‬מא ך נ ח ש א ך י ב ב י ת ם ל ן ך ש א דיי‬
‫;יהודה שבךו כשדימ וישאו ארת־־‬ ‫לחדש כי אז נכנס)‬
‫נצל* יאת כל בית גדיי׳ כל בית אדם‬ ‫ח ב ר ו כ מ ר א י ן א ו ב י ל ו _ית נחישירתון‬ ‫בימשלם)סיף החירבן‬
‫גדיל ל ל כתי הגדילים יכן לד בתי‬ ‫נחשתם בבלה‪ :‬ואת־הסירות ואת־‬
‫וית דוריא וית מ ג ר ו פ י ת א‬ ‫לבבל ן‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫»'‬ ‫‪:‬‬ ‫‪Tl V T‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ה י ה כעשיר לחד׳ כי אז‬
‫לברביא ‪ :‬אשר ר ב הטבחים׳ אשל‬ ‫‪I‬‬ ‫• ן‬

‫ע ם ל כ ה ט ב ת י ׳ ו ק כתיב בילמיה‬
‫‪TT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬
‫נבליש׳‬ ‫ואת־־‬
‫ןאת־‬ ‫לקחו‪i :‬‬
‫ישרתו־בבם‪^ n ^ r‬‬
‫אשרי ם ! ^ ‪ n‬־ ־ ‪n‬‬
‫טו ה י ע‬ ‫‪1‬‬
‫נשרף בית ה מ ק ל ׳ ׳ ^‬
‫וית מ ז מ ר י א וית בזיכיא ו י ת כ ל מ נ י‬
‫‪ L ' —.4‬״ ‪-‬‬ ‫י '‬ ‫‪1‬ג‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪J:‬‬
‫כלביתנדיל׳רלואת‬
‫אשל א ת ר ב טבחי'‪) :‬את המפלי׳‬ ‫נ ח ש א ך ה ו ו ?!שמשין ב ה ו ן נ ס י ב ו ‪t‬‬
‫הנחשרת‬ ‫‪.‬המחתורת ואר־ז כל־־בלי‬
‫ואות‪-‬ךהמזךקיות א ש י‬ ‫רהכפורת‬ ‫*כ‪t'J‬ל ב י ת א י ‪w‬ש נ ל ^ א ס‪4‬ל‬
‫‪,‬‬
‫'\‬ ‫י‬ ‫)‬ ‫‪1‬‬ ‫‪J‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫'•‪1‬‬ ‫‪m i‬‬
‫אשלנפל)׳ שיצא) אלי) קידם ככ)‬
‫ו י ת מ ח ת י ת א וית מ ז ר ק י א ד י ד ה ב א‬ ‫ל כ טבחי׳׳ לל אשל א ת זדב ‪1‬ףב ואשר־כסף כסף לקח רב׳‬
‫העיר)מסד) עצמ אלמ כמגאלהכשדי׳‬ ‫;»‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪TI-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬

‫אתניפל ותו)ית שמיעיא דאסתמע)‬ ‫ך ה ב א ודי כ ס פ א ב ס פ א נ ס י ב ך ב‬ ‫העמודים‪-‬שניםהינ‬ ‫^ ל י * טבחים‪ :‬י‬ ‫‪,‬‬ ‫ב כ ‪ 1‬ב ת י ס !‬ ‫י‬

‫כל)׳ שסרג אל משמעתי‪ :‬על המלך‬ ‫ע פ ו ת א תךין ד מ א ח ד‬ ‫לןטולןא ‪1‬‬ ‫יי * ״ •;" ־ןי‬ ‫)למנכים ׳ רוצה לומר ך יד•! ל‬ ‫‪s‬‬

‫ככל׳ סמיך ה א הידיעה כמן ה א מ ן‬ ‫י א ת עמודי הנחשת האחד והמכנות אשיי^שרת שלמה‬ ‫‪:‬‬
‫ובסס^א ך ע ב ד ש ל מ ר ‪ .‬ל ב י ת מ ק ך י ש א‬
‫ה ב ר י ת ־‪ .‬למרמי׳)למגבים׳ מ ר מ י ׳‬
‫עיבדי הכרמי׳ מגכים עלבדי ה ס ת ׳‬ ‫זזודת ? ר ת ק ל ל נ ח ש ת ה ו ן‬ ‫דיי‬ ‫א ס ר כ י ת יי׳ ׳ וכבר לבית יהוה לא־היה משקל לנחשת‬
‫‪J‬‬

‫)כן ת י למהלי מפלחק כ כ ר מ ק‬

‫‪r‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪: Lr‬‬
‫‪J‬‬ ‫ה ת כ א ר כ ע נ י ן צורת‬
‫־‬ ‫י ‪IT‬‬ ‫י‬ ‫‪JT T‬‬ ‫ו‬ ‫‪AT‬‬ ‫‪/‬‬
‫במא יריחה כתיב וסי׳ בימיו בנה חיאל ׳ וכל יהושע חס׳ יוד במא ובית חגלה ועמק‪ :‬ואת בגי י׳ דסמיכי בקראה‬ ‫אלו ה כ ל ם כ ז כ מ ן‬
‫יבחקלין לכתיב ללגכיס כלא יילד ל א‬
‫וסי' נמסר בריש סדר דשב‪ :‬לעיניו ה׳ בקריא׳ וסימ׳ ושרף את הפרה לעיניו ׳ ותלך תמר בית אסנק אחיה ׳ ואת‬ ‫כניית שלמה בית ה‬
‫הפיעל לבדברי רכלתינל;ל תני ר כ‬
‫בני צדקיה שחטו לעיניו דמלכי׳׳ וחביריהם דירמיה קדמא ותנינא‪ :‬ובחדש ה׳ רפ בקרי׳ וסי׳ נמסר בסדר פנחמ‬ ‫המקדש ומשם ילקת‬
‫מסף לכירמיס אלי מלקטי אפרסמין‬
‫וא׳ בל בית ט' דסמיכי בקרי׳ וסי׳כי נשנ׳ אלהי׳ את כל עמלי ואת כל׳ ויכלכל יוסף את אמו ואת אחיו ׳ ואת כל בי׳‬ ‫ביאיר כל מ ה שזכר‬
‫מעק גדי ע ד ר מ ת א ללייגכיס אל)‬
‫אביך תאספ* אלין הבית׳׳ ואת אחימלך׳ וישמח עליה חזקהו חשעיה ׳ דשרף את בי׳ יי׳ ואת בי׳ המלך דםיפר׳ ‪/‬‬ ‫כ ז ה המקים מאלו‬
‫צלי חלזלן מסילמא לציר עד ח ע א ן‬
‫וחנרז דרשי׳ ‪y:h‬׳ כי כאשר יונק האזור רעיני דפםלק׳ ואקח את יאוג; נן ירמיהו בן חבעניה ואת אחיו ואת כלן‬ ‫סליה‬ ‫הכלים‪:‬‬
‫כהן‬
 ‫רש‬ ‫מלכים ב כה‬ ‫רדק‬
‫וקימת הכיתלת שלש אמלת ׳לבתחלת הספל הלא אלמ חמש אמות ושם יישבתי את‬ ‫כ ה ן ה ל א ם ׳ כהן נללל שהלא לאשלשאל הכהנים! כהן המשנה ׳ שני לכהן‬
‫המקראית‪ :‬לשכבה ׳ קיפ״א בלעז למין כ‪5‬בע‪ :‬וכאלה ׳למינים‪ :‬הסיפל‬ ‫נללללהלא הסגן לכן תלגס ילנתן סגן כהניא ‪ J‬סלמלי הסף ׳ שלמד כלי בית‬
‫ש ל ה צ ב א ׳ שהיה יללע מנין כל עיר לעיל כמה אנשים מלציאה לבכא* כל שלי‬ ‫ה מ ק ל ס ‪) :‬מן העיל לקח ׳ לפי שאלל שזכל המ מכית המקלס אמל למן העיל‬
‫נשא‬ ‫החיילים ׳ שיצאל מן העיל להחבא במציללת לכטינלים‪:‬‬ ‫לקת‪ :‬סליס אחל ׳ סליס ממש כתלגלמל גללזא‪) :‬חמסה אנסים מללאי פני המלך ׳‬
‫וכילמיהל אלמל שכעה אנשים‬
‫‪1‬‬ ‫כל הכלים האלה ד׳ דםמיכי וסימ׳ ככר זהב טהור יעשה אתה י העמודים שנימ דמלכיס ׳ וחבה לירמיה ׳ ל א‬ ‫מראי פני המלך השנים לא הי)‬
‫\‪337‬‬ ‫נחקר דדברי הימים ׳ ושארא את כל הכלים האלה ‪ :‬זיולך ד׳ ג׳ מל וא׳ חם׳ וסי׳ זיזלך •י׳ את הים ברוח קדים י‬ ‫נללליס כמל החמסה לפיכך לא‬
‫וילך אתם שמחנה׳ על מלך בבל דמלכים׳אל מלך בבל דירמיה‪ :‬מ ל ד׳ןסייתל יהודה מעל אדמתו׳‬ ‫מנאן כאן לכדכלי לכיתינו ‪1‬ל‬
‫שריה כהן הראם י‬
‫כתיב אחד אלמל חמשה וכתלכ‬
‫הלא כהן בלול‪ :‬זאת‬
‫שמינה עשרה‬ ‫בל^הכלים ה א ל ה ;‬ ‫תמגיעסרי‬ ‫ך ב ל מגיא האלין ‪1‬‬ ‫&חל אלמד שכעה להכיא שני‬
‫צפניה כהן מ ש נ ה ׳‬
‫הלא ס נ ן ה כ ה נ י ם ‪:‬‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫העמור‬ ‫׳‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫וקרוגתהון‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫דומיה‬ ‫!אמין‬ ‫ת‬ ‫מלפלי הליינין‪ :‬המצביא א‬
‫• י־‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫י ז‬ ‫‪I‬‬ ‫^‬ ‫־ ׳‪-‬‬
‫ן‬
‫‪T1-1‬‬
‫ו‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ג‬
‫‪-T‬‬
‫ו‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫‪-‬‬
‫א‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫*‬ ‫ם‬ ‫י ן צ‬ ‫מה י ן‬ ‫‪ W‬פ‬ ‫ס‬ ‫ע‬

‫ואת שלשה שלמרי‬ ‫‪, :‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:‬‬

‫עליו׳ נחישת וקומת ה כ ו ת ר ו ת שרש‬ ‫• יי •י ‪f‬‬ ‫**‪,‬־•־״‬ ‫בעשלים‬ ‫העם ל נ ב א ‪:‬‬

‫ה ס ף ׳ הםשלמרי כית‬ ‫אמן*‬ ‫ת ל ת אמין ו ס ך י ג ת א ו ך מ ו נ ^ א ע ל‬
‫המקל׳‪ :‬ואת הסיפר‬ ‫א מ ה ושבכה ורמיניס ע ל ־ ־ ה כ ת ר ר ת‬ ‫ק׳‬
‫כןרוגתהון ס ח ו ר ס ח ו ר כ ו ל א ב ח ש א‬
‫ש ל ה צ כ א ׳ ללצהללמ׳‬ ‫״ ‪ 1‬״ ‪v!r‬‬ ‫ג ־ י*‬ ‫; ‪T T‬‬
‫ב׳‬
‫ס‬ ‫וכאלין ל ע מ ו ך א תגיגא ע ל‬
‫)את הסלפל שהיה‬ ‫סביב ה כ ל נחשדת ובאדרת לעמוד‬
‫סלפל של הצכא )‬ ‫‪j‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ r :‬׳‪rr‬‬ ‫‪V A i‬‬ ‫־ ין‬ ‫‪V‬‬ ‫ו ד ב ר ר ב קטוליא י ר ת‬ ‫סריגתא \‬ ‫‪T‬‬

‫)הנה של הצכא היא‬ ‫השני על־השבכה״‪ .‬ויקח רב־טבחיס‬ ‫ב‬ ‫ש ד י ד ת ב ה ג א ר ב א וית צ פ ג י ה ס נ ן‬

‫‪. T -‬‬ ‫‪- L i — IT T ; -‬‬ ‫־ ״ "‪ v.‬־‬ ‫־‪ .‬־ י‬ ‫‪T:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־ ‪ :‬־ ‪T‬‬ ‫‪T T :‬‬

‫המצביא א ת כל עם‬ ‫ומן‬ ‫ב ה נ י א וית ת ל ת א א מ ר ב ל י א \‬

‫ה א ק על פי הסיפל‪:‬‬
‫את״שריה כהן ה ר א ש ואות־צפניהו‬ ‫•‪1‬‬ ‫־‪ .‬־‪ .‬־‬ ‫;‬ ‫‪T T :‬‬ ‫~ ‪:‬־ ‪T-‬‬ ‫‪T‬‬

‫‪ ; .‬־ ‪VT :‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••‪I J‬‬ ‫; ‪T T‬‬ ‫‪T‬‬
‫הימן‬
‫כ ן ך ת א ד ב ר נוזא ח ד ך ה ו א מ מ ג א‬
‫)יללד איתם על מלך‬ ‫כהן מישנה ואת־ישלשת שמרי הסף‪:‬‬
‫בבל ׳ לוצה ללמ׳ אצל‬ ‫־־וי‬ ‫‪/" :‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־‪ \.-‬י »‬ ‫־• זי‬
‫‪f‬‬ ‫־‬ ‫״ ־'‬
‫ע ל ג ב ר י ן ב ך י כןךבא ו ח מ ש י ן ג ב ך י ן‬
‫ץ‬
‫;‬
‫‪M‬‬
‫‪,‬‬

‫מלך ככל ‪ 5‬כי ילאו‬ ‫אישר־הוא‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫סךיס‬ ‫ח‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ומן־העיר‬ ‫ךחזן אפי מ ל ב א ך א ש ת כ ח ו ככןךתא‬
‫פקיר׳ על־אנישי ה מ ל ח מ ה ו ח מ ש ה י מפני כסדים ׳ על‬ ‫ו י ר ת ס פ ר א ר ב ח י ל א ד ב ג ש יר־‪/‬‬
‫שהלמתז הכםדים ס‬ ‫•• ‪T‬‬ ‫‪T:T‬‬ ‫‪-J‬‬ ‫‪-‬‬

‫שהיל עם גדליה יהימת‬ ‫ע מ א ך א ך ^ א ושתין ג כ ך א מ ע מ א ‪ PP) 3‬א נ ש י • מראי פני־־ר־זמלך א ש ר‬

‫גלליה אשל מנה אלתו‬ ‫נמצאו בעיר ו א ת הספר שר ה צ ב א‬ ‫ך א ך ^ א ך א ש ת כ ח ו בך!ךתא ‪1‬‬
‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫•‬
‫מלך צכל על םאלית‬ ‫‪T T -‬‬ ‫‪J -‬‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫ן״‬ ‫‪j j‬‬ ‫‪K‬‬

‫ו ך ב ך ‪ :‬ת ה ו ן גבוזר אדן‬

‫ויהי‬ ‫המצבא את־עס הארץ וששים איש‬
‫רקח כ‬ ‫מעם ה^ורץ הנמצאים בעיר‪:‬‬ ‫ך ב כ ן ט ו ל י א ו א ו ב י ל יתהון ל ו ר ת‬
‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬
‫״‬ ‫‪/,‬״‬ ‫‪-‬־׳‪-‬יי״‬ ‫•י• *‬ ‫״ ״‪ .‬־ • » » ‪v‬‬ ‫ומחא‬ ‫מלכא דבבל לרבלת ‪t‬‬
‫•‬ ‫‪T ; -‬‬
‫ה ג לה ‪:‬‬ ‫א ת ם נבוזרארן רב־״טבחיבם יילד‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬

‫י ת ה ו ן מ ל ב א ך ב ב ל ולןטלגון ב ך ב ל ח‬
‫ויך‬ ‫א ת ם על־מלך ב ב ל ר ב ל ת ה ‪:‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪i‬‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T,‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T ,T‬‬ ‫י‪/‬י‪ -‬י ת ‪1‬י ה ו ך ד ת‬
‫ב א ך ^ א ך ח מ ר ‪T‬ת ‪,‬וגלו ך ב‬ ‫י‬

‫א ת ם מ ל ך ב ב ל וןמיתכש ב ך ב ל ר ת‬ ‫ועמא‬ ‫מעל אךעהון‪:‬‬

‫בארץ ח מ ת ויגל יהודה מעל א ד מ ת ו‬ ‫באךןנא ד ב י ר ת י ה ו ך ר ת‬ ‫ךא^תאר‬

‫ם‬ ‫יהודרהא חאי ק‬

‫את־גדליהו ב ך‬ ‫והעםעליהם‬
‫ויפקד‬ ‫‪:‬״‬ ‫ר א ש א ר גבובדגאזנר מ ל ב א ד ב ב י‬
‫שר‬ ‫הנשאר בארץ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬ו מ‪-‬נ י ‪- -‬ע ל י ־ה ו ן ־י ־ת ‪ -‬ג ך ל ; ה‪- -‬ב ‪-‬ר א ןח ‪v ;T‬ק ם‬
‫‪4‬‬
‫וישמעו כ ל ־ ־ו‬
‫'?‪M?^"l‬נבוברנאצר מ ל ך ב ב ל‬
‫הישאיר‬ ‫‪ L‬ל ״ל‬
‫ושמעו כ‬ ‫ב ר שפן ‪1‬‬
‫שרי החילים המרת ו ר ת א נ ש י ם כי־־‬ ‫ר ב ג י ח י ל י ת א אגון וגבךיתון א ר י‬
‫•‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬־‪T‬‬ ‫‪,T‬‬ ‫*‬ ‫' • ^ ‪T‬‬ ‫‪:r‬־‪•T‬‬ ‫*‪'%‬‬
‫מ ג י עליהון מ ל כ א ך ב ב ל ‪ :‬ת ג ד ל י ה‬
‫הפקיד מ ל ך ־ ב ב ל את־נדליה^רביאר‬
‫א‬
‫אל־נדליהו ד ת מ ^ ה וישמעאל בן־־‬ ‫ו א ת ו לורת גדלידת ל מ צ ‪$‬‬
‫‪_\"L.l‬־'‪,l‬‬
‫בן‬
‫ו‬
‫ושדידת‬
‫‪,‬‬
‫«י«יי בז ק ר ח‬
‫» ‪ .,‬ן ‪ ,‬״ ‪.‬‬
‫ויוחנן‬
‫‪,.‬‬
‫י«י?'י‪-‬‬
‫נתניה‬
‫־־‬
‫ו י ש מ ע א ל ב ר ג ר ת ג י ד ת ויוחנן ב ר‬
‫* • *ק יר *ח ו ש־ד י ד ־ת ‪-‬ב יר י ת ג ח־ ו מ‪-‬רי ׳ת ־‬
‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪JTT‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ד‬

‫מ ח מ ת ^ ^ נ ה י ^ ^ ‪.‬‬ ‫<•«‬ ‫‪^ -‬‬ ‫—‬ ‫‪-‬‬ ‫י י א ז נ י‬

‫דשבע‬ ‫הםהואנש׳הס ־‬ ‫^‪•^^,-‬־"‪,‬ק^״‪,‬־;;‪,(,‬״‬

‫ל א ת ד ח א ‪ . 4 ,‬״ ל ר ג ש גרליך‪,-‬ו ל א נ ש י ה ם מאמר‬ ‫מינבריתן ואמר‬
‫‪4‬‬
‫ל ה ם אל־״תיראו מעבדי הכש דיס‬ ‫מ ע ב ר י כ ס ך א י ת ב ו ב‪:‬אך?;א ו פ ל ח ו‬

‫שבו בארץ ועבדו ארת־־מלך ב ב ל‬ ‫י ת מלבא ך ב ב ל דיטב לבון ן‬

‫;‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪:T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫זי‬ ‫בירחא‬ ‫והוה‬ ‫‪V•• T‬‬ ‫‪I V/T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫; ‪1‬‬

‫‪T‬‬ ‫; ‪: -‬‬ ‫‪ -‬־‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫דהי י בחדש נד‪,‬‬ ‫ךטכ לכס‪:‬‬ ‫\ ימ׳‬ ‫שביטאה א ת א ישמעאל ב ר גתניה‬

‫השביעי ב א ישמעאל בן־נתניה בן־־‬ ‫ב ד א ל י ש מ ע מ ז ת נ א ךמלבותא‬
‫‪» T‬‬ ‫;‪T‬‬ ‫־‬ ‫• •‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪j " T‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪ •: -‬׳‬
‫ועבןךא ג ב ך י ן ע מ י ה ו מ ח ו ! ת ג ד ל י ה‬
‫אלישמע מזרע״דתמלוכדת ועשרדת ‪.‬־‬ ‫‪r‬‬
‫לי‬
‫‪>TT‬‬ ‫־‪:1‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‪-JT‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫{‪• V‬‬
‫ו מ י ת ו‪.‬ירת יהוךאי ןית ב ס ך א י ד ה ו י‬
‫אנ׳מיס אתו ויכו את־נדליהו וימרת‬
‫־ ‪AT‬‬ ‫\‬ ‫‪.‬‬ ‫‪Vy;:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫‪J‬־ ‪• T‬‬
‫עמיהבמעפ^אן‬
‫ג•^ ואת־היהודים ואת־הכשדים א ^ ר ־ ־‬ ‫וכןמו כ ל ע מ א מ ז ע י ך א ו ע ד ך ב א‬
‫­י­‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ־‬ ‫־‪* .‬‬ ‫•‬ ‫‪.• -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫ויקמו בל־העכש‬ ‫היו אתו במצפה‪:‬‬ ‫ורבני חילותא ואתו למצרים א ר י‬

‫ז ז‬ ‫‪v-‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬י‬ ‫־‬ ‫‪.T‬‬ ‫|‬ ‫״ ‪1T -‬‬
‫‪%‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫•‬ ‫;‪T‬‬ ‫ן •‬ ‫" ‪- ; -‬‬ ‫‪ :‬ז ז‬ ‫״‬ ‫ז״‪.‬‬ ‫; •‬

‫מקטן ועד־גדול ושרי החיליס ויבאו‬ ‫ךךןילו מן‪.‬נןדס כ ם ך א י ‪t‬‬

‫והוד•‬
‫מצרזסכי^יךאומפמכשדים‪:‬‬ ‫יל‬
 ‫תמא‬ ‫רדס‬ ‫מ ל כ ם ב כה‬
‫כעשלים ושבעה לחלש נשא אמל מ מ ל ך ׳ שמת ״כמכל נצל)מלך אליל מלילך במ‬ ‫נשא אליל מלילך י &מת נכלכל נצל)מלך אייל מלילך מחמין נעשלים)שבעה‬
‫וטל*ויה אומלבעשלים וחמשה פילסו לזל בכיה מ ת נכלכל נצל ככל נקבל בכ?‬ ‫לחלש יכספל ילמיה הלא אימ׳ כעשלי׳ וחמשה אלא בעשמ׳ וחמשה ימת נביכל נצל‬
‫הוציא) אוילממדך כנו מקכלל ט כחל שמא ישוב עדין כמל שעשה אחל שנטלל‬ ‫ונקבל כעשליסלששהכעשליםישכעה היציאי אייל ממלך מקכלל לנללל כשכיל‬
‫)לל עם החילת להמית כן אחל שהמליכי תחתיל לכקצת הנסחאלת בדרש כתו׳ אגיל‬ ‫&‪:‬טל נזילותיל לקיים מהשנאמל)אכמ השלכת מקכלך מ צ ל נתעכ ימי‪ :‬וילנל‬
‫מלללך הלא שהמליכו תחתי)‬ ‫חתי טלבלת ׳ לבלי‬
‫וכששב נכלכל נצל למצאל על ?‬ ‫חיו ד׳ חסרים וסימניהק ואבשלום לקח דצב לו נחיו ׳ וארחתו אורחת תמיד‬ ‫ניחומים ן‬
‫כשאל נתנל צבי' האסללי׳ ועכשיו‬ ‫דמלכיס ׳ ושנה את בגדי כלאו דירמיה׳ טוב אשר יפה לאכול ולשתות ‪i‬‬
‫פחל אליל מ מ ל ך אללי ישלכ ו‬ ‫יו ס פ ל מלכים‬
‫‪3‬ליק‬
‫מקכלו‬ ‫ויהלנהל להוציאוהל‬
‫! ח ו ה כ ת ל י י ן ו ש ב ע שנין‬ ‫ענה‬ ‫‪T T‬‬
‫וישבע‬ ‫‪r‬‬
‫‪:‬שילשים‬
‫‪~ V‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪a‬‬ ‫ויהי*‬ ‫•‬ ‫• י ‪:‬‬ ‫‪- j -‬‬

‫ללאלת א ם מ ת כלא ספק לחיים‬ ‫ל נ ל ו ר ת ;דתויבין פ ל ך ש ב ט א‬

‫עליל מ ה סכתלב לאתה השלכת‬
‫מקבלך מצי נתעב‪ :‬ושנא׳ כאלף*‬
‫במקלם ה א לשל ילמיהל כתיב‬
‫‪ .‬מרוךךמל^אך^בלבשנתקקל^יה‬
‫לפניו ׳ לא לפניו לעל‬ ‫בהא ‪:‬‬
‫שללחנל שהלי אלמי אליאת תמיל‬
‫נתנה לל מאת המלך לבל יום‬
‫בילמל‪ :‬כל ימי חייו ׳ ימי חייו של‬
‫דגלות ירהויכין מלך־יהודה ב ש נ י ם‬ ‫רלבג‬
‫ךב‪:‬ית;הורדה ב ת ר י ס ר ‪ ,‬י ך ח י ן ב‬
‫ויהי צשלשיס וםכע עשר חדש בעשרים וישבערת לחדש‬
‫׳ ב ע ש ר י ן ושננ^א ל י ך ח א ר ב י‬
‫נשאיאויל מרדך מלך ב ב ל בשנית‬ ‫ק נ ה לגלגת יהליכק י‬
‫לפי שתז היתה הסנה‬
‫י ת ר י ש יחדכין מ ל ך ש ב ט א ך ב י ר ת‬ ‫לאםלנ׳ למלכלתאליל מלכיו את־רא‪ #‬יהויכין מלך־יהורה‬
‫יהודה מבית אסירי ‪ 1‬ומליל עמיה‬ ‫וידבר אתו טבורת‬ ‫מ מ ל ך לככל היה ג מבית ב ל א ;‬
‫פ ת ג מ י ן תקןנין ויד־זב י ר ת כ ו ר ס י ה‬ ‫‪A‬‬ ‫‪v‬‬ ‫־‬ ‫"‪J‬‬ ‫־‪:‬־‬ ‫נללת יהליכק כשנה‬‫־•(זי‬ ‫" ‪/‬‬ ‫י‬

‫יהליכין יבלבלי לזל לב ללד חל‬ ‫ת‬ ‫ם‬

‫י‬ ‫י‬
‫ו ש נ א א ו ת ‪ ? " ' : £‬׳ ע י ל מן בורסי מ ל ם א די ע מ‬
‫כ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫מעל‬ ‫את־כסאו‬
‫אשר אתו בבבל‪:‬‬
‫דתן‬ ‫נצל‬ ‫השמינית לנכיפד‬
‫אמל ימי חייו של אייל מ מ ל ך‬ ‫•י״‬ ‫״ ‪ :‬״ • ‪• . .‬‬ ‫י•‬ ‫»‬ ‫״‪,‬‬ ‫י•‬ ‫מ<ק‪7‬נ*׳‬
‫ה‬ ‫״!‬ ‫‪»• t‬‬ ‫‪ vc‬־ ־ ‪1 ! v‬‬ ‫־ ־׳‬ ‫מ ל ך מ ד ט ^ ה ׳ והנם‬
‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫••־‪/‬‬ ‫י־‬
‫ושני‪:‬ת לבושי אסודיה‬ ‫בבבל !‬
‫וחל אמל ימי חימ של יהליכי(‬ ‫^ ל פ ה ‪ 3‬ל‪ «,,‬ח ד ש בנדי כלאו ואכל ל ח ם תמיר לפניו‬
‫)מסתבלא כמאן לאמל ימי חייו‬ ‫ו א כ י ל ל ח מ > * ת ד י ך א כןךמוהי ב ל‬
‫של יהליכק שכשהקללש בללך‬ ‫ושירותיה ש י ר ו ת‬ ‫יומי ח י ו ה י !‬
‫ככה ל כל־ימיחיץ‪ :‬וארחתו ארחת תמיר‬ ‫ובספר ירמיה כעשרי׳‬
‫־ והמס וידמה כי‬
‫‪ T‬־‪1‬‬ ‫‪j‬־‪- v‬‬ ‫‪T r-.-:r‬‬ ‫‪IT - / • :‬‬ ‫‪T‬‬
‫הלא נלתן שללה לצליקים אינו‬ ‫לחדש היה זה המעש‬
‫ה ך י ך א מ ת י ה ב א ל י ה מץכןךם מ ל כ א‬ ‫מארתל המלך ד ב ר ־ ־ י ו ם‬ ‫ולא נשלם עד עשרים נתנה־״לוביומו כ‬
‫נוטלה מהם אלא הללכת עמהם‬
‫פ ת ג ם יום ביומיה ב ל יומי וזיוהי ו‬
‫חיו‬ ‫ימי‬
‫לגן עלן*‬ ‫!םכעה׳לחדש והנה‬
‫^ מ ח לבל׳ ?ל כי אליל‬
‫נשלם שפל מלכי©‬ ‫וםי׳אהלד‬ ‫וארבעה‬ ‫ושלשים‬ ‫מאות‬ ‫וחמש‬ ‫אלף‬ ‫מלכים‬ ‫דספר‬ ‫פסוקי‬ ‫סמם‬ ‫מרלדך לצה לצסית‬
‫וסדריו לה ‪ vm‬ויקבץ מלך ישראל א ת הנביאים;‬ ‫‪ xsh‬מ ת אביו קללם‬
‫שימליך כי היה ירא‬
‫ממנו מאד ללזה השליכו מקכלו ללעת אם היא מ ת כמל שכתיב ואתה השלכת מקכרך כנצר נתעכ ואמנם היה ירא אליל ממלך ממנוכיכ&נטלל נכלכל נצר והלצרממנו‬
‫שכל) המליכו אליל מלללךכי כן היה לאלי כלי ספק לכאשלשכ ללעתללמצאל מולך םמהלכיתהאסללק לאלליקכלה היתה כילם‪ :‬ואכל לחם תמיד לפניליאחשלככי הלא‬
‫היה מאוכלי שולחנו ועם כל זה היה שילח ל) אמחה)משאת לפלנם בני ביתו ואפשל שהלא לא היה מאיכלי סילחמ לאמל סהלא אלכל לחם תמיל לפני) כי אצלל היה ככיתו‬
‫*‪ )f‬סמיך לי‪ :‬כל ימי חיי) ׳ אפשל ששכ אל יהליכק לאפשל שסב אל אמל מלללך לאק לנל הכלע צזה לאין אצלינל ספידים מלכלי אליל מלללך למקלהנ כחייו שנלכל לעמלד בבימל‬
‫על זה מהם ׳ ה נ ה זה הלא מ ה שלאינל שיצטלך אל כיאלל כזאת הפלסה שהגכלמ כאילה כזה המקים י‬
‫התלעללתהמניעלתמאלל ה ס פ ל ל י ס ה נ ה ה ם אללי‬ ‫ואולם‬
‫לכאל מללך העלות שהשי משגיח על אישי המין האנושי לענוש הלשעים על לשעם ולגמול טיכ לנליקים על צדקם)לזה ספל כי מפני שעשה יהלאחז‬ ‫הראשון‬
‫בן יהוא הלע כעיני יי׳ חלה אף יי׳ כישלאל)נתנם כילחזאלמלך אלם)כיל כני על שלא השאיר חזאל ליהיאחז כי אס חמשים פלשים)עשלה לבב ועשרת‬
‫ואלפים לגלי ולזה נם כן ס פ ל כי ההצלחה שהיתה למאש כן יהיאחז על מלך אלס לא היתה כי א ס מפני ב מ ת השי עם האכית כי בזילת זה תיפל צליתי עם ה א מ ת כמו‬
‫שזכרת בביאיריני כזה המקום עם מה שעזל כזה אלישע על ללך המיפת כמה שציה למאש לקחת קשת וחצים כי מההשגחה הלצקה לנכיא צמםכה אז ההשגחה לישלאל‬
‫כתפלת) ולזה נ ם כן ספר כי תכף שמת אלישע פשטו גדודי מואב על א ק ישראל כי כזכותו היו נצולים חזה כחייו ולזה גם כן ספר כי אמציה בעשותי הישר בעיני יי׳ הצלית‬
‫במלחמה)הכה א ת אדים בגיא מלח עשרת אלפים)מן אז עכד לאלהי אדים )הסתחוה להם וקטר להם נפל כיד אייכיו היא להודה עמו)קסמ עלמ יןםר כימשלם)המיתוהו‬
‫‪9‬לזה נ ם כן ספל שההצלחה םהיתה לילכעס כן מאש מלך ישלאל היתה כעכיל כלית השם עם האכות שלא ימחה שם יםלאל מתחת השמים)לזה נ כ ספר כי עוזיה נצטרע‬
‫מפני החטא שעשה כנשתי אל המזכח להקטיר כמנ שנזכר כלה וכראשינה כאשר עסה היסר כעיני יי׳ הצליח כמלחמית מאל יככל ענינו כמ) שנזכר כלה)לזה נ ס כן ספל‬
‫‪0‬זכמהי כן ירכעם לא מלך כי אס ששה חדשים ינהרנ מפני עטיתי הרע כעיני יי׳ימפני חטא אכיתמ גלא המית אכיתיי כזה האיפן כי דכר יי׳ היה שיהיי ליהיא כנים לכעים‬
‫על כסא ישראל)לזה נ ם כן ספר כי מנחם ק נ ד י מפני עס‪5‬ת) הרע כעיני יי׳ קסר עלמ פקח כן רמליה) )הדמ)לזה נ ס כן ספר ט פקח מפני עשיתי הרע כעיני יי כתעלת‬
‫מלך אשור ולקח הלכה מעליו והנלה משכיהם לאםול ומפני זה נ ם כן קשל עליו הושע כן אלה והלנו ולזה נם כן ספל כי מפני שעשה מתם הישל כעיני יי' שככ עם אכיתיו‬
‫קודם שישלח יי׳כיהידהרצק מלן ארם יפקח כן רמליהוזזההיהכעכול חטא ה ע ס ט ע ם י ה ו ל ה היו משחיתים כמו שנזכלבספל לה)לזה נ״כ ספל פ ה ובלה כי מפני‬
‫שעשה אחז תרע כעיני יי׳ והפלינ כזה ה נ ה כא עלמ לע נפלא על יד לצין ופקח וזילתס כמו סנזכר כספר דה ולזה גכ ספר ט מפני שעשה הושע כן אלה את הרע כעיני יי'‬
‫*מפני החטאים םשקמ עליהם מלכי ישראל ככללסהכה כא קץ הכרתת ישראל מעל אדמתם יל? ה עלה עלמ מלך אשיל )כאחליתהדכל לכל שממן יינל את ישראל אםירה‬
‫מ כ ל אחר זה ט זה היה מפני החטאים הנפלאים שהתמידו כ ה ם כל המלכים והעם וזה שהם מאסל את כרית השם ית׳ וכל עדותיו אםר העיד בם יעזבו כל מציתי) ילא א מ‬
‫©מלע ללכמ הנביאים המלכיתים אותם ולזה היה תכליתם לזה הלע הנפלא כמו שיעלה התולה ולזה נ ם כן ספר שהשי שלח האלמת להמית העם אשר הכיא מלך אםיל‬
‫בעם שמלק עלהתקרבל לעכלדתהשסקצת התקרבות ללזהנכ ספר כי מפני שהפליג תיקיה לעשות הישר כעיני יי׳ ל^יער מן ה א ק כל מ ה שיש כל ריסס להסיר ישלאל‬
‫מאחלי יי׳ הצליח הצלחלת לכלת לעשה לל הטי מיפתיס נפלאים להטיב לל כזה שהלא יצא מעמלת מלך אשלל)הכה את לפלשתי׳ מכה לכה ינמלט מסנחמכ מלך אשיל שהיה‬
‫•מלך ככל הממלכלת כזה האלפן הנפלא סנזכל כזה הספלל יהלסיף השי על ימיי טי שנה ולפאי מחלמ הככל כקלית לכ על סמים השלישי עלה כ מ ת יי ולזאת הםכה ספל‬
‫בי מפני שנתן תזקיהל ככלל לעצמל כ מ ה ס ה ל א ה למלאכי מלך כבל מ כ מ ל ע ם מ ללא נתן הככלל לסי לפלסס להם גלילות השי מצל המיפת שהיה כ א ק אסל כאי ללמס‬
‫ונליו כמל שמכל כספל לה הנה היה קצף יי׳ עליו אלא סלאהיההלע כימיו מפניהתהלכלאת הםיתמיל לק כזה הדבל לכל חטא ללזהג״כ ספל כי מפני שחטא מנשה זה‬
‫החטא הנפלא‪rap‬וםפיכלת למיס נגזל על מלכלת יהללה לגללת מעל האלמה אשד נתן להם יי׳ כמל שגלל עשלמ השבטים להנה ספל כלה שככל עשה מנשה תשיכה אחלי‬
‫נ ת מ יי׳ ביל מלךאשול ואסלאיתז ושמהו בבית כלא ולזה לא נהיה הלעכיממ והאליך ימים על ממלכתו אך אמין בט שתלך בדלכמ הלעיםהלך בלא חמלה ללא מלך ט‬
‫שתי שנים וקשמ עלי) והכלהל יהמיתלהל כאילו היה זה להשנחת השי על יהלל׳ לכנימן שלא יכםלל בחטאיו ללזה נ ם כן ס פ ל כי יאשיה מפני שעשה הישל בעיני יי׳ השגית ׳‬
‫מ הלי שלא היה הלע שנזל על יהודה ממשלם מ מ מ אך נהיה בימי בנמ לכבל מ ת על ילי פלעה נכה כעבלל אשמת יםלאל ילזה נם כן ספל מה שקלה מהלע לכני יאשיהו‬
‫כלם מפני עשייתם הלע כעיני יי׳ על שככל ׳השליך השי בחטאיהם יהילה לכנימן מעל פנמוהחליכיללשלס לבית המקלש יהי לצלן שיבנה כמהלה בימינו‪:‬‬
‫הלא להלדע שאף על פי שיסלאל חלטאים לשי הנה תלכק ההשנחה כ ה ס מצל האכלת הקלושים כאיפן שלא יסמילס ללזה ספל כי מפני לאלת השי את לחן ׳‬ ‫השב<‬
‫יסלאל על יל חזאל שהיה בשיעול שיכלם לולי יי׳ שהיה להם כי לא הםאיל ליהואחז עם כי אם מתי מספל הנה חנן השי אותם ולחמם ופנה אליהם ל מ ק‬
‫ב א ת ו את אכרהם א ת יצחק ואת יעקכ להציל אלתם מכףחזאלוכזה נתכאד כי כמי שההשנחה הכוללת תמשך מהאב לזרעו זמן א מ ך כן הענק כהשנחה הפלטית אבל היא‬
‫־ מתלאמתית כזה ללזה נתכאר מן התלרה שלא יכלה שבט מן השבטים‪:‬‬
‫השליש* לפלסם לכל המופתים המתחדשים עלילהנכיא כי באמונתם קילה פנת התילה ילזה זכל ענק הנביאה לההצלחה שנתחלשה למאש עם הלחמל על אדם‬
‫מפני מה ששם הנביא יליו על ילי המלך שהיז על הקשת למספל החצים שילה אז כן היה מספל המלחמלת שהצליח בס והכה את ארם ו מ א ל לו הנביא שחם‬
‫מיה מכה מהחצים באלן פעמים מתל היה מכה אלם פעמים מתל כאילו התבאל מזה שההצלחה שפעה לי על דלך מיפת מהנביא מפני שלמל ילמ על ילמ בהכאלת ה ה ם‬
‫שהיה‬
 ‫רלכג‬ ‫מלכים כ כה‬ ‫רלבג‬
‫לאש יהניכק)היציאה) מ מ ת כלא)נתן בסאימעל כסא המלכים אשר אתו בכבל‬ ‫שהיה משל להכאתו ארם)לזה ג פ ספל שהאיש שקכמ כננעג בעצמות אלישע‬
‫‪:‬‬

‫היא לה‪5‬ליע כי זה הלע הנפלא םהכיא הסי על עשרת השבטים‬ ‫התש<ע<‬ ‫חיה וקם על‪-‬לנלמ בעמל כ מ ל אלישע יהנה זה המיפת היה נפלא מאל ולזה‬
‫לא הביא) אליהם כי אם אחלי הפליגס בעשיית הלע מאל על‬ ‫נ ם כן ספל מ ה שננע השי המלך שזיהו בצלעת בעלותי על המזבח להקטיל‬
‫שכבל מאס) כל מצות השי)עמתי) גע‪/‬מם)עכל) אלהי׳ אחלי' בכל מקומותיה לעם)‬ ‫ולזה נ כ ספר מה ששלח השי האדמת להמית השממנים על שהסכימו לעמל את‬
‫פעול)׳ הייתד מעמייהייתר לעגת םייכלי לעשת)לא קבל) מיסר מלכלי השי על יל‬ ‫יי׳ כאיפן מה)התקרב) ק י מ כ מ ה לעמדת) )לזה נ כ ספר המופת הנפלא שעשה‬
‫נביאי) שהעיל בהם כל הלע שהיה בא אליהם קידם מ א ן מפני עזבם בלית הסי‬ ‫השי כ נ נ מ תיל מלך אשור שהיה מתפאר על השי עד שבלילה ההוא מת חיל מלך‬
‫)היה זה סבה שמאס השי ככל זלע יסלאל)יענה איתם במיני עתיים כמ) הלעב‬ ‫אשור על יל מלאך יי׳)הוא שב לארצן)םם סבב השי שהמהן בנמ בחרב)הלמה)•‬
‫)מה שילמה ל) )אחל זה נתנם ביל סיסים )בוזזים אותם )לכסוף השליכם מעל‬ ‫כמו ם •יעל על יל נביאו)לזה נ כ ס פ ל מ ה שלפא השי על ללך המופת את חזקיה‬
‫כני) כמו סזכל בקללות הכתובות בתולה‪:‬‬ ‫מחלמ אשר היה לאני שימי' כי ןענין המופתשעש כהשבתו הצל אחולנית י׳ מעלו׳‪:‬‬
‫הוא להנליע כ י מ ה שימשך מממ לע אף עפ שמק לתכלית טיכ‬ ‫העשיר*‬ ‫הוא לפלסם קיום ייענלי השם ית׳ על יל נכיאי ולזה ספר הרע‬ ‫הרביע*‬
‫לאד להלחיק) )אעפ שסולל עניימ על יל השלם שבאנשים )כל‬ ‫שעשה תזאל לישלאל כמו שייעל השי לאליהג וזכר אלישע זה‬ ‫י‬
‫שכן כשהיה מביא לעמל ע מ ל ה זלה הלא ת ל א ה כי נחש הנחשת שנעשה כמצות‬ ‫הייעוד לחזאל בעת שלא היה מלך ונתבאר מזה ה ס מ ל שכן היה הענין בסוף כמו‬
‫השם יתכלך על יל משה לבימ להציל הנשוכים כשילא) אית‪ 5‬כתת אותו חזקיהו‬ ‫שייעל אלישע ולזה זכל נ כ שככר ייעד אלישע שסלש פעמים יכה יהיאש את אלם‬
‫כלאנת) שהיו יםלאל טועים אחלץ ‪. :‬‬ ‫)שכן היה הענק׳כסיף' ולזה זכל נ ם כןמילכעם כן מאש שהנא השיכ את נ מ ל‬
‫הוא להידיע שהוא לאד שיקלע האלי כנלמ כשמע) חלול‬ ‫האחד ‪yyy‬‬ ‫ישראל מלכא חמת על ים העלבה כמו שייעל הנביא מנה ולזה נ ם כן ספל שהין‬
‫השם הנכבל)לזה סכל שקלעו בגליה׳ שומעי אלו החילופי'‬ ‫ליהוא בנים לבעים על כסאיסלאל כמ) שייעל ל) השי על יל נביא) )ספל נכ מ כ‬
‫וגדיפין מפי ל כ שקה)גם חזקיה קלע כגלי)‪ .‬כששמע זה מפי שלוחי) ששלח שם‬ ‫• הלעית שבאו לישראל שכבל ייעל א)תס אחיה לאשת ילכעס כ א מ מ ‪5‬הכה יי' א ת‬
‫אל לכ ש ק ה ‪:‬‬ ‫ישלאל כאשל ינול הקנה כמיםינתש את ישראל מעל האלמה הטובה ונתבאר‬
‫ה)א להוליע כי אחת מן התחבולות ה ט ו מ ת למלחמ׳ היא‬ ‫השמם ‪ /‬ן ^ י ף‬ ‫נ ם כן מזה ה ש מ ל ששפט לאוכןוהנטפלים אלי) נל) לאשנכה ואל זה למז כתולה‬
‫להכחיל אנסי המלחמה )לזה אמר ל כ שקה מ א מ י )‬ ‫באמרי יחי לאבן^אל ימות ויהי מתיו מספל כמנ שביארנו םם ולזה נ כ זכל שככל‬
‫שלח) כ ע מ ל האנשים אשל על החומה ליראה ילבהלם‪:‬‬ ‫הסיר השי את ישראל מעל פנמ כאשל לכל כיל כל עכלינ הנביאים ולזה נ כ ז כ ל‬
‫הוא להוליע שהמלך ימשול כעם כהטבת) להם כי כזה‬ ‫השלשח‬ ‫שכבל ייעל הנך‪.‬כשנחליכ שכבל ישמע שמנעה)שכ לאלצג לפול כחלכ כאלצן‬
‫ימשך לצונם אלמ )זה) א מ מ עש) אתי כלבה)צאן אלי‬ ‫•<שלא יכאאלימשלםולא מלה שם חין נלא יקלמנה מנן)לא ישמך עליה סוללה‬
‫)אכל‪ 5‬איש ג פ מ ואים תאנתו‪:‬‬ ‫)כן היה הענק בסוף ולזה נ כ זכל שככל ייעל הנביא שילפא יי׳לחזקיהימםיף‬
‫הוא להוליע שאין לאיי לאלם שיענה על הלכלי׳ שיאממ‬ ‫הארבעת ע^ף‬ ‫על ימיו טו שנה)כן היה ולזה נכ זכל שככל ייעל ישעיה לחזקיה הנה ימים כאים‬
‫לו כעתית הלעה והצלה אך ישכע כחלפה אולי יתעשת‬ ‫לנשא כל אשר כביתו)אשר א כ מ אמתמ בבל גמכנמ אשל מליל יהמ סליסי׳ כהיכל‬
‫האלהים לנ)ילחמהנ)יצילה) מהצלה ההיא ולזה ספל שלא ענו העם לכל ללכ‬ ‫מלך בכל)כן היה הענין כסלף ולזה נ כ ז כ ל מ ה שלכל השי ביל עבלמ הנביאים‬
‫שקה פי מצות המלך היא לאמל לא תעניה)‪:‬‬ ‫על חטא מנשה שיביא מן הלעה על יהןלה למשלם מה שנתאמת בזה ה ס מ ל‬
‫הנא להוליע כי לעתות כצלה לאוי שיכנע האלם לפני‬ ‫החמשה ‪/‬ן^ף‬ ‫שכבל באה להם הלעה ההיא )לזה נכ ספל שכבר עשה יאשיה מה שייעל הנביא‬
‫הסי)יתפלל אלמ כלי שילחמהן)ילאה בענמ)לזה ס פ ל‬ ‫אסל באמיהולה שככלישלף יאשיהנ על המזבח ההוא עצמות אלם‪:‬‬
‫שככל התפלל המלך כשק )התפלל לפני הסי)כקש מישעיה שישא תפלה כעל‬ ‫מ א להידיע שאין לאני שיתחבל הלשע עם הצליק אפיל) אתל‬ ‫החמש י‬
‫הסאלית הנמצאה )לזאת הסכה נ ם כן ספל שככל נכנע יאשיה לפני השם‬ ‫המות)לזה ספל שכאשל קבל) איש בקבל אלישע הנה תכף‬
‫יתכלך)קלע את בנדי) )ככה לפני) על לכל הלע המוכן לכא אלי) ועל עמו מאתיי׳‬ ‫שננע כעכמנתמ חיה)קם על לנליג כי לא לצה השי שיהיה לשע נקבל אצל צדיק‪:‬‬
‫על חטאת אמתי)‪:‬‬ ‫הנא להנליע שאין לאני לענוש הכני׳ על חטא האמ׳ ולא ה א מ ת‬ ‫חששי‬
‫ה‪5‬א להןליע כי המת השם יתכלך מניל מלאשית א ח מ ת‬ ‫הששה עשר‬ ‫על הבנים ןלזה ספל שכני המט׳ לא ה מ ת ככתוב בספלתנלת‬
‫הוא מופת עלשה)א פועלהלכלים כי לולי זה לא י ת ק‬ ‫משה לא ממתי א מ ת על בנים נבנים לא ממתי על האבות‪:‬‬
‫שמליע אותם טלם המתם כי איך ילע הוא מ ה שיפעלהחןלתו‪:‬‬ ‫הנא להנליע שאין לאיי שיתנאה האלם בלבל המלחמה ייעילל‬ ‫השב<ע<‬
‫מ מ י ם מפני לאיתי שככל הצליח כמלחמה מ ה כי ככל אפשל‬
‫הוא להוליע כי מהשנחת השי כצליקים ימשך ללידת‬ ‫השבע^ק ע ז ע ך‬
‫שיניצח כמלחמה הזאת אף על פי שככל הצלית כמלחמה האחלת ולזה ספל ט‬
‫מעליהם הלע שככל התחיל לכא כ א מ מ הן יקטלני ל)‬
‫אמניה שעולל מ מ י ם ליהיאש מפני מה שלאה מהצלחתו על האלימים כמלחמה‬
‫איחל)לזה ספל שאף עפ שכבל נגזל עלחזקיה שימות מאות) החולי ה נ ה שמע‬
‫נפל כיל) הגא ייהגל׳ עמו)לזאת הסבה נכ ספל ענין הגאיה שאמי יהיאש לאמציה‬
‫‪.‬השם יתכלך תפלת) )לפא אגת) )האריך יממ חמש עשלה שנה)לזאת הסכה נ ם ‪.‬‬
‫שככל אמל ל) שיפיל היא גיהולה עמן)נמשך ל) מזה שככל חיה אמציה אחל‬
‫כן ספל שאף על פי שככל היה ננזל שיכא הלע כימי יאסיה) ה נ ה נעתל ל) השם‬
‫יתכלך)היה של)ם )אמת מממ‪:‬‬ ‫יהיאש חמש עשלה שנה‪:‬‬
‫הוא להוליע כי כשננזל שימשך לע מ ה מחטאי׳ מ ה ה נ ה‬ ‫השמנה עשר‬ ‫היא להנליע שאין לאני להתחלית כמצליח ללכי נלזה ספל מ ה‬ ‫השםינ*‬
‫לאוי לנקות מהחטאים ההם כלי שיסול הלע ההוא)לזה‬ ‫שקלה מהלע לישלאלכעמל שמללנ מלכיהם כמלכי׳ המצליחים‬
‫תמצא כי כשילע יאשיה) שהאליך השי א ת הלע על אחל מנת) מפני הכנען לפני)‬ ‫אשל המ ניתנים מס להם כי זה היה סכתהחילכז והנליתזלזה ספל שככל מצא‬
‫לצה לנקית יטלאל מהחטא ההגא והעמיד כל העם ככליתעם השם ית׳)כעל כל‬ ‫מלך אש)ל בהגשע קשל)לזה צל על ש מ מ ן ) ה נ ג ה ישראל מעל אלמם )לזאת‬
‫האלילים והמזכחמ)הכמות)מםמםיהם )השבית את הממרים וזבח כל כהני‬ ‫הסבה נ ם ‪ p‬זכל ט חזקיה כלא)ת) ט מלך אשגל תפש כל העלים הכצ)מת אשל‬
‫הכימת אצל המזכחןת לא השאיל לעז שים זכר בישראל)כארצם)הנה היה כלי‬ ‫ליהילה נכנע אלי) )עכל) נזהנ א מ מ חטאתי שנכ מעלי את אסל ת ת ן עלי אשא)לזה‬
‫כל זה להסיל הלע לנמלי מישלאל כיהיתמדיס הלעים יסומ כ מ ל החטאים אשל‬ ‫ג כ ספל ט ככל היי יםלאל כסכנה נמלה כימי חזקיה מלך יהןלה מפני מ ל מ‬
‫ב ע מ ל ם הי) אף ישלאל חטא) אז כמ) שזכל הנכיא שהיה ימכיח א)תם בימי‬ ‫במלך אשיל לילייי׳שהיה לי ילזאתהסכהנםכן זכל מלליהייקיסכנמכל נצל‬
‫יאשיהו)לזה לא נמשך מזה התכלית שמין אלי) יאשיה)‪:‬‬ ‫שהיה סבה אלשהנלהשםכל ביתי זבני יהייטן יעמי נליהמתלנכבליסשכיליש‬
‫הוא להודיע שכהן סעבל ע מ ד ה זלה ה)א כמל לעמלה‬ ‫התשע^ה ע^שר‬ ‫)לזאת הסבה נ כ זכר מלל צלקיהבמלך בבל שהיה סבה לחילכן ימשלם ילנלית‬
‫אך היא אוכל בקדשים עם אחמ הכהנים)זה) אמל) א ן‬ ‫יהיל׳ מעל אלמתי)לזאת הסבה נכ זכל כי יהייכי׳ מפני שסם ציאמ תחת עיל מלך‬
‫לא יעל) כהני הביעת אל חזכח יי׳ מ מ ש ל ם ט אם אכלן מצית‬ ‫בכל הית׳ לן נפש) לשלל)ממנן לבלנשאמבני׳למתיאשיהמהנה היה זמככל כ ן‬
‫בתוך אחיהם ן‬ ‫שאלתיאלמזלעיכמישנזכל בספל לה)אחלי מית נכנכל נצל נ^א אייל ממלך את‬

‫יתברך מלכי המלכים אשר עזרנו להשלים‬

‫ספר נביאים הראשוגיכם‬