‫אג'נדה | מיונים‬

‫הפרעת אבחון‬
‫מבחני מיון חורצים גורלות בצבא ובמקומות העבודה‪ ,‬אך רק מעטים‬
‫יודעים כיצד הם בנוים ומדוע‪ ,‬וכלל לא ברור אם הם בעלי תוקף‬
‫מדעי‪ ,‬כושר ניבוי או תועלת כלשהי‬

‫מאת זאב לרר‬

‫לשלב הבא‪ ,‬והם חשים השפלה‪ ,‬בושה‪ ,‬ערעור‬

‫זהות וספקות עצמיים כשהם מקבלים הודעה כי‬
‫"נכשלו" במבחנים‪ .‬הם לא יודעים מדוע הם נא־‬
‫לצים לעבור את החוויות האלו‪ ,‬איזה שימוש‬
‫נעשה בנתונים ועל ידי מי‪ ,‬והיכן יצוצו שוב‬
‫בתוך הקופסה השחורה של הקב"א סגורות‬
‫שאלות נוספות חשובות לא פחות‪ .‬למשל שא־‬
‫לת האפליה‪ .‬חוקרים בכירים – בהם פרופ' סמי‬
‫סמוחה‪ ,‬פרופ' שלמה סבירסקי‪ ,‬פרופ' יגיל לוי‪,‬‬
‫פרופ' ניסים מזרחי‪ ,‬פרופ' עדנה לומסקי פדר‪,‬‬
‫עבודת הדוקטורט שלי עקבתי אחרי‬
‫ההיסטוריה של הקב"א (קבוצת‬
‫איכות) – הכלי המרכזי שבו משתמש‬ ‫ב‬
‫צה"ל למיון ושיבוץ חיילים לתפקידים צבאיים‪.‬‬
‫התעניינתי בעיקר בשאלה‪ ,‬כיצד השפיע‬
‫וישללו מהם הזדמנות תעסוקתית אחרת‪.‬‬ ‫ופרופ' מאיר עמור – טענו כי הקב"א הוא כלי‬ ‫השימוש במערכת זו על מקומם של מזרחים‬
‫רובנו משתפים פעולה עם הפרקטיקה של‬ ‫שמפלה מתגייסים ומתגייסות מזרחים‪ ,‬וכי הוא‬ ‫ואשכנזים בצבא‪ ,‬מתוך הבנה כי המעמד והכבוד‬
‫תעשיית המיון‪ ,‬מתוך הבנה שהיא חלק מכללי‬ ‫יצר בצבא חלוקת עבודה עדתית‪ .‬אמונה זו‬ ‫של קהילה בישראל קשורים מאוד למעמדה‬
‫המשחק בשוק העבודה‪ ,‬ורבים מאתנו אף מא־‬ ‫רווחת גם בקרב הציבור הרחב‪ ,‬ורבים משוכנ־‬ ‫בצבא ואופן שילובה בו‪ .‬העבודה נאסרה לפר־‬
‫מינים שיש לה הצדקה‪ ,‬כמו למבחני הבגרות‬ ‫עים (בטעות) כי מוצא עדתי ומצב סוציו־אקונו־‬ ‫סום על ידי דובר צה"ל‪ ,‬והיא גנוזה עד היום‪.‬‬
‫ולמבחני הקבלה לאוניברסיטה‪ .‬רבים גם מא־‬ ‫מי הם רכיב רשמי בקב"א‪ ,‬אך הצבא אינו‬ ‫אחד הדברים שהטרידו אותי ביחס לקב"א‬
‫מינים שזהו תהליך בעל תוקף מדעי מבוסס‪.‬‬ ‫מאשר פרסום נתונים ומחקרים על אודות שא־‬ ‫הוא העובדה שבמשך השנים מערכת המיון הזו‬
‫האמונה הזו רחוקה מהאמת‪ .‬סטודנטים‬ ‫לה חשובה וגורלית זו בהקשר של החברה היש־‬ ‫היתה קופסה שחורה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬היא היתה מע־‬
‫לפסיכולוגיה‪ ,‬הנאלצים ללמוד קורסים בתורות‬ ‫ראלית‪ ,‬שממשיכה להיות לוטה בערפל‪.‬‬ ‫רכת מבחנים וכלים שקבעה את גורלם של כל‬
‫המבחנים וההערכה‪ ,‬מגלים במהרה כי למרות‬ ‫הקופסה השחורה של הקב"א היא גם‬ ‫המתגייסים והמתגייסות לצבא העם‪ :‬היא דנה‬
‫מראית העין של מספרים‪ ,‬נוסחאות‪ ,‬נתונים‪,‬‬ ‫הקופסה השחורה של תעשיית מכוני המיון‬ ‫אותם לשבט – שירות צבאי אפור וחסר יוקרה‪,‬‬
‫מודלים סטטיסטיים ומחקרים‪ ,‬הרי שהתחום‬ ‫בישראל‪ .‬מאות אלפי ישראלים וישראליות‪,‬‬ ‫או לחסד – הסיירות‪ ,‬קורסי הקצינים והתפקי־‬
‫הזה רחוק מלהיות מדע מדויק‪ .‬הנתונים המר־‬ ‫המבקשים להתקבל למקומות עבודה ולמש־‬ ‫דים היוקרתיים והמבוקשים‪ .‬היא דירגה ותייגה‬
‫שימים באמת הם אלה שמראים כי גם לאחר‬ ‫רות שונות‪ ,‬חווים על בשרם את הפרקטיקה‬ ‫בצורה רשמית ומוסמכת את "האיכות" של המ־‬
‫־כ־‪ 100‬שנים של מחקר‪ ,‬פיתוח‪ ,‬ופרסומים בכ�ת‬ ‫האלימה‪ ,‬החודרנית והמשפילה של מבחני‬ ‫תגייסות והמתגייסים‪ .‬אשכנזים‪ ,‬מזרחים‪,‬‬
‫בי עת מדעיים‪ ,‬לתחום המיון התעסוקתי יש‬ ‫המיון לעבודה‪ .‬כדי להתקבל למקום עבודה או‬ ‫דתיים‪ ,‬חילוניים‪ ,‬בני ההתיישבות העובדת‪ ,‬עי־‬
‫יכולת קטנה לנבא הצלחה או כישלון בתפקיד –‬ ‫לזכות בקידום‪ ,‬הם נשלחים לכיתות מבחנים‬ ‫רוניים‪ ,‬עשירים ועניים – כולם סודרו על סולם‬
‫גם תחת כללי שימוש מקצועיים קפדניים ותוך‬ ‫ולמכוני מיון‪ ,‬וחווים חיטוט חודרני בנימי נפ־‬ ‫אחד השוואתי וברור של "איכות"‪ .‬האמונה‬
‫שימוש בצירופי המבחנים ה"מהימנים"‬ ‫שם‪ ,‬אישיותם והתנהגותם‪ .‬הם נדרשים לענות‬ ‫היתה כי התיוג הבוטה והחד משמעי הזה של‬
‫ו"התקפים" ביותר‪.‬‬ ‫על שאלונים עם משפטים סתומים‪ ,‬לצייר‬ ‫"האיכות" מסתמך על מכשיר מיון מדעי‪,‬‬
‫מחקרים אלה גם מראים כי חלק גדול מהכ־‬ ‫ציורים‪ ,‬להגיד מה הם רואים בכל מיני כת־‬ ‫אובייקטיבי‪ ,‬ובעיקר הכרחי לעוצמתו וביטחונו‬
‫לים והמבחנים המשמשים למיון עובדים הם‬ ‫מים‪ .‬לענות במשך שעות ארוכות על חידות‬ ‫של עם ישראל‪.‬‬
‫חסרי תוקף ותועלת לחלוטין‪ .‬כך למשל‪ ,‬לפי‬ ‫עם צורות ועל שאלות במתמטיקה ששכחו‬ ‫עם זאת‪ ,‬עד לאחרונה‪ ,‬מלבד מעט פסיכולו־‬
‫מחקרים‪ ,‬המבחנים המכונים "מבחני אישיות"‬ ‫מאז ימיהם בתיכון‪.‬‬ ‫גים ואנשי כוח אדם בצה"ל איש לא ידע מה‬
‫ומתיימרים לחשוף אותה‪ ,‬מגיעים לרמת ניבוי‬ ‫גברים ונשים‪ ,‬מבוגרים וצעירים נאלצים‬ ‫נמצא בתוך הקופסה השחורה‪ .‬בשנים האחרו־‬
‫אפסית‪ ,‬ואין הצדקה להשתמש בהם כחלק‬ ‫לשחק במשחקים קבוצתיים מוזרים‪ ,‬ביחד עם‬ ‫נות חל שינוי מבורך וצה"ל מפרסם את מרכיבי‬
‫מסוללות של מבחני מיון‪ .‬דוגמה בולטת לכך‬ ‫אנשים זרים‪ ,‬בזמן שאנשים אחרים צופים בהם‬ ‫הקב"א ואת הציון של כל מתגייס‪.‬‬
‫היא הגרפולוגיה‪ ,‬האהובה מאוד בישראל‪ ,‬אך‬ ‫ורושמים אודותיהם הערות‪ .‬הם יושבים מול‬ ‫מהו אותו מכשיר מיון מופלא המבחין בצו־‬
‫מחקרים רבים מראים כי תרומתה לניבוי של‬ ‫מראיינים ומראיינות צעירים שהם לא מכירים‬ ‫רה כל כך חדה ומדויקת ב"איכות" של הפרט?‬
‫הצלחה או כישלון היא אפסית‪.‬‬ ‫ונדרשים להתוודות על התכונות הטובות והר־‬ ‫מהי אותה "איכות" שהקב"א מזהה? איך היא‬
‫מחקרים אחרים מראים כי במקרים רבים‬ ‫עות שלהם‪ ,‬על העבר שלהם‪ ,‬ולפעמים על‬ ‫קשורה לביצועים ולתפקוד בפועל של החייל‬
‫מבחני המיון מפלים קבוצות חברתיות כמו‬ ‫חוויות הילדות‪.‬‬ ‫בצבא? מאיזה מבחנים וכלים מורכב הקב"א?‬
‫נשים‪ ,‬מזרחים‪ ,‬ערבים‪ ,‬חרדים ובני קבוצות לא‬ ‫הם חשים הקלה אם בסופו של התהליך הם‬ ‫מהי ההצדקה לשימוש בכלים אלה? האם הוא‬
‫הגמוניות בכלל‪ .‬ההבנה כי מבחני המיון‬ ‫מקבלים הודעה כי התקבלו לעבודה או עברו‬ ‫בכלל הכרחי?‬

‫ ‬ ‫‪02.2018‬‬ ‫‪TheMarker Magazine‬‬ ‫‪204‬‬

‫מועדים לפורענות תרבותית קיימת עוד משנות‬
‫ה־‪ 50‬של המאה הקודמת‪ ,‬לרבות מחלוקות‬
‫קשות ביחס למבחנים הנפוצים ביותר של עולם‬
‫המיון – מבחני ה־‪.IQ‬‬
‫נתוני המחקרים מראים כי אין שום דבר‬
‫"אובייקטיבי" או "מדעי" בתחום המיון התעסו־‬
‫קתי‪ .‬יותר מכך‪ ,‬המבחנים אינם יותר מאשר‬
‫פרקטיקה חברתית רופפת שכל הנחות היסוד‬
‫שלה נתונות לפרשנות ולמחלוקות‪ ,‬ואשר מש־‬
‫רתת בעיקר צרכים ביורוקרטיים של אנשי‬
‫משאבי אנוש בארגונים‪ ,‬ואת הצרכים המקצו־‬
‫עיים והכלכליים של תעשיית מיון העובדים‪.‬‬
‫במדינות רבות דוגמת ארצות הברית יש‬
‫חקיקה ותהליכי בקרה קפדניים על התחום‪.‬‬
‫קיימת הבנה כי ההצדקה היחידה לשימוש‬
‫בפרקטיקה החברתית הזאת היא "בלית ברי־‬
‫רה"‪ ,‬מאחר שארגונים צריכים יכולת מסוימת‬
‫לבחון התאמה של אנשים‪ ,‬אולם זאת תחת‬
‫כללים‪ ,‬פיקוח‪ ,‬והסדרה קפדניים המוודאים כי‬
‫השימוש במבחנים יהיה מקצועי‪ ,‬תקף‪ ,‬ומהימן‬
‫ככל האפשר‪ .‬החקיקה הקיימת במדינות שונות‬
‫בעולם מוודאת הקפדה על ההוגנות החברתית‬
‫של הכלים‪ ,‬ושמירה על סודיות ופרטיות של‬
‫נתוני הנבחנים‪.‬‬
‫תחום המיון התעסוקתי בישראל‪ ,‬למרות‬
‫חשיבותו העצומה‪ ,‬ואף שהוא חודרני וגורלי‬
‫לא פחות מתחום האבחנה והאבחון הרפואיים‬
‫– פרוץ לכל עבר‪ .‬בישראל אין מגבלות על‬
‫השימוש הרשלני במבחנים חסרי תוקף או‬
‫מהימנות‪ .‬הבקרה היחידה הקיימת היא כללי‬
‫האתיקה של מועצת הפסיכולוגים במשרד הב־‬
‫ריאות‪ .‬בארצות הברית קיימת מאז שנות ה־‪60‬‬
‫חקיקה מחמירה ביחס להוגנות התרבותית של‬
‫מבחני המיון‪ ,‬המטילה על המעסיקים חובת‬
‫הוכחה כי המבחנים אינם מוטים וכי הם חסרי‬
‫תחליף‪ .‬חקיקה כזו אינה קיימת בישראל‪.‬‬
‫קיימות גם שאלות קשות אודות הזכות לפ־‬
‫רטיות וחופש העיסוק‪ .‬עד ‪ ,2012‬תעשיית‬
‫המיון מנעה מנבחנים לקבל הסבר מנומק לציון‬
‫שניתן להם במבחנים‪ ,‬ומצד שני סחרה באופן‬
‫חופשי בנתוני הנבדקים‪ ,‬ומכרה אותם לכל דו־‬
‫רש‪ .‬ב־‪ ,2012‬תקנות שפורסמו על ידי רשם‬
‫מאגרי המידע‪ ,‬חייבו את המכונים לחשוף את‬
‫הנתונים בפני הנבחנים‪ ,‬והטילו מגבלות על‬
‫הפצתם ומכירתם‪ ,‬לרבות בהסכמת המועמד או‬
‫המועמדת‪ .‬אולם בעקבות עתירה ומאבק משפ־‬
‫טי של המכונים הגדולים‪ ,‬הושגה פשרה המא־‬
‫פשרת למכונים להראות למועמדים רק חלקים‬
‫מצונזרים של חוות הדעת והציונים‪.‬‬
‫בהיעדר חקיקה ראשית המסדירה את‬
‫תחום המיון התעסוקתי ומאפשרת לתבוע‬
‫מעסיקים על שימוש במיון רשלני ולא מק־‬
‫צועי‪ ,‬הרי שבשוק העבודה הישראלי מת־‬
‫קיימת פגיעה חמורה בעקרונות היסוד של‬
‫כבוד האדם‪ ,‬חופש העיסוק‪ ,‬שוויון ההזדמ־‬
‫נויות והפרטיות‪ .‬‬

‫הכותב הוא פסיכולוג חברתי וסוציולוג‪,‬‬

‫מומחה למגדר ואתניות בארגונים‪ .‬מרצה בתוכנית‬
‫ללימודי מגדר באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬וראש‬
‫התוכנית לסוציולוגיה במרכז אקדמי פרס‬

‫‪205‬‬ ‫‪TheMarker Magazine‬‬ ‫‪02.2018‬‬