‫‪2/22/22, 11:12 AM‬‬ ‫‪www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/.premium-MAGAZINE-1.

10625060‬‬

‫פרדוקס מתנגדי החיסונים‪ :‬איך אפשר להאמין‬

‫להכל ולכלום במקביל?‬
‫חנה ארנדט תהתה כבר לפני ‪ 60‬שנה על הסתירה שמלווה כיום את מתנגדי החיסונים‪ .‬מחקר‬
‫באוניברסיטה העברית שופך אור על המנגנון הפסיכולוגי‬

‫נתנאל שלומוביץ ‪18:07 21.02.2022‬‬

‫בדיחות על חשבון מתנגדי חיסונים הפכו לחלק בלתי נפרד ממגפת הקורונה‪ ,‬אך מחקר שנערך‬
‫באוניברסיטה העברית מטיל ספק בנקודת המוצא של הפאנץ' ליין‪ ,‬לפיה מדובר בבורות‪ .‬ניסוי‬
‫פסיכולוגי שנערך בקרב מתנגדי חיסונים חקר ומיפה את דפוסי החשיבה הספקניים והחשדניים‬
‫שלהם‪ ,‬בניסיון לשפוך אור על הפרדוקס שמעורר שאלה בכמעט כל בית‪ :‬כיצד בני אדם יכולים‬
‫להתכחש לעובדות ידועות ומוסכמות ובו בזמן לאמץ באופן מיידי וללא קושי מידע כוזב ומפוקפק‪.‬‬

‫אחת הסיבות המרכזיות להתנגדות לחיסוני הקורונה נובעת מתפוצת מידע כוזב‪ .‬המחקר שעתיד‬
‫להופיע באפריל בכתב העת "‪ "Personality and Individual Differences‬מתפרסם תחת הכותרת‬
‫"להאמין להכל ולא להאמין לכלום" כרפרנס לקביעה ידועה של חנה ארנדט משנות ה‪ .60-‬המחקר‬
‫מעלה את ההשערה כי הפרדוקס הקוגניטיבי שבא לידי ביטוי אצל מתנגדי חיסונים הוא תוצר של דפוס‬
‫חשיבה שמתרחש במצב של אי‪-‬אמון (‪ )distrust mindset‬הנוטה לשקול בצורה ספונטנית חלופות‬
‫למידע וכך לאמץ מידע לא מבוסס ואף כוזב‪.‬‬

‫את המחקר ערכו חוקרות הפסיכולוגיה החברתית‪-‬קוגניטיבית מהאוניברסיטה העברית‪ ,‬ד"ר רות מאיו‬
‫והדוקטורנטית דבורה ניומן‪ ,‬בשיתוף פרופ' סטיבן לבנדובסקי מאוניברסיטת בריסטול בבריטניה‪ .‬מאיו‪,‬‬
‫חוקרת בתחום הפסיכולוגיה של אי‪-‬אמון‪ ,‬הדגימה בעבר כיצד במצב אי‪-‬אמון גבוה‪ ,‬חשיפה למידע‬
‫חדש מעוררת בצורה ספונטנית חשיבה על אלטרנטיבה לאותו מידע‪ .‬בשיחה עם "הארץ" היא מספרת‬
‫כי הרעיון לניסוי החדש עלה בכנס‪ ,‬כשלבנדובסקי פנה אליה‪" .‬סטיבן אמר לי‪' ,‬הסברת למה הם לא‬
‫מאמינים‪ ,‬אבל זה לא מסביר למה הם מאמינים לכל שטות אחרת'"‪.‬‬

‫כך הגו שלושת החוקרים ניסוי שבו השתתפו כ‪ 400-‬אמריקאים‪ ,‬בני ‪ 18‬עד ‪ ,40‬מחציתם תומכים‬
‫בחיסונים ומחציתם מתנגדים‪ .‬עמדת המשתתפים לגבי חיסונים נמדדה שבועות לפני הניסוי‪ ,‬כך שהם‬
‫לא ידעו מה נושא המחקר‪ .‬החוקרות לא ניסו לברר את המניע מאחורי כל אחד ואחד מהנימוקים‬
‫האפשריים של מתנגדי חיסונים‪ ,‬אלא התמקדו במדידת תכונות שנמצאו כקשורות בנטייה לדחות‬
‫עובדות מוסכמות ולאמץ "מידע אלטרנטיבי"‪ .‬בין היתר הן מדדו את הנטייה של אנשים לאי‪-‬אמון‪,‬‬
‫אמונה בתיאוריות קונספירציה‪ ,‬הסתמכות על אינטואציה אישית וצניעות אינטלקטואלית‪ ,‬שהיא היכולת‬
‫להודות בגבולות הידע האישי‪.‬‬

‫במסגרת הניסוי עצמו הציגו החוקרות לנשאלים משפטים משני סוגים‪ :‬עובדות מוסמכות בנושאים‬
‫כלליים שאינם נחשבים שנויים במחלוקת‪ ,‬והצהרות כוזבות באופן מובהק שאותן המציאו החוקרות‪.‬‬
‫משפט עובדתי אחד‪ ,‬למשל‪ ,‬קבע כי כדור הארץ נע סביב צירו מדי ‪ 24‬שעות‪ .‬משפט כוזב‪ ,‬לעומת‬

‫‪www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/.premium-MAGAZINE-1.10625060‬‬ ‫‪1/3‬‬
‫‪2/22/22, 11:12 AM‬‬ ‫‪www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/.premium-MAGAZINE-1.10625060‬‬

‫זאת‪ ,‬קבע כי "כדור הארץ יכול לשנות כיוון מבלי שנשים לב"‪ .‬כך‪ ,‬לצד כל עובדה הוצגה גם עובדה‬
‫אלטרנטיבית‪.‬‬

‫המשתתפים דירגו כל משפט לפי סולם מהימנות ‪ 1 -‬לשקר מוחלט ו‪ 6-‬לאמת מוחלטת‪ .‬הניסוי גילה כי‬
‫נבדקים שהוגדרו כמתנגדי חיסונים בהכנה לניסוי האמינו יותר לבדיות מאשר תומכי החיסונים והאמינו‬
‫פחות לעובדות‪ .‬במיון הרקע התברר כי מתנגדי החיסונים נבדלו בצורה קלה אך מובחנת מתומכי‬
‫החיסונים גם ברמת אי‪-‬אמון גבוהה‪ ,‬הסתמכות גבוהה על אינטואיציה ואמונה בתיאוריות קונספירציה‪.‬‬
‫עוד התגלה כי הם הפגינו פחות צניעות אינטלקטואלית והביעו תמיכה גדולה יותר בשינויים רדיקליים‪.‬‬

‫"במצב של אמון‪ ,‬שיכול להיות תלוי באישיות האדם או בסיטואציה‪ ,‬ברירת המחדל היא לקבל מידע‬
‫חדש ולהאמין לו"‪ ,‬מסבירה מאיו‪ .‬לדבריה‪ ,‬תהליך זה שונה מהותית במצב של אי‪-‬אמון‪ ,‬גם בקרב‬
‫אנשים עם נטייה לאי‪-‬אמון וגם אצל כל אדם במצב ארעי של אי‪-‬אמון‪" .‬במצב של אי‪-‬אמון‪ ,‬אנשים‬
‫נוטים קודם לדחות את המידע החדש ולחשוב על אלטרנטיבה"‪.‬‬

‫מאיו הדגישה כי "המחקר לא בודק תיאוריות קונספירציה קיימות‪ ,‬או משהו שקשור לקורונה‪ .‬לקחנו‬
‫עובדות שכולם מסכימים לגביהן‪ ,‬גם מתנגדי חיסונים‪ ,‬ואז המצאנו אלטרנטיבות שאף אחד לא שמע‬
‫עליהן‪ .‬ובכל זאת מתנגדי החיסונים קצת יותר האמינו ל'עובדות אלטרנטיביות'‪ ,‬שכל מהותן הוא עצם‬
‫היותן אלטרנטיבה‪ .‬זה מראה שיש מוכנות קוגניטיבית ללכת עם האלטרנטיבה‪ ,‬ופחות ללכת עם‬
‫המיינסטרים של העובדות‪ .‬כלומר‪ ,‬הפרדוקס הזה הוא קוגניטיבי‪ ,‬ומאפשר להאמין להכל ולכלום"‪.‬‬

‫ניומן מוסיפה כי המתנגדים לחיסון היו שונים באופן מובהק בכל המדדים של החשיבה‪" .‬הם גבוהים‬
‫במדד האינטואציה‪ ,‬גבוהים באי‪-‬אמון ונמוכים בצניעות אינטלקטואלית‪ .‬המחקר הנוכחי אמנם מתמקד‬
‫במתנגדי חיסונים‪ ,‬אבל אנחנו מחפשות את המנגנון הקוגניטיבי ואת הסביבה שעשויים להשפיע על כל‬
‫אחד״‪.‬‬

‫שתי החוקרות מציינות כי המנגנון אינו ייחודי בהכרח למתנגדי החיסונים‪" .‬זו שאלה אם נמצא תבנית‬
‫דומה בקבוצות אחרות"‪ ,‬אומרת מאיו‪ .‬ואכן‪ ,‬פרופ' לבנדובסקי ניגש למחקר מתוך מחשבה על פרדוקס‬
‫דומה בקרב מכחישי משבר האקלים‪.‬‬

‫"הגענו מעולמות שונים לאותה סוגיה"‪ ,‬אומרת ניומן‪" .‬יש פה תסכול של חוקרים שעובדים קשה על‬
‫ממצאים מדעיים‪ ,‬ממשלות שמנסות ליישם את העבודה המדעית הזו – ואנשים שפשוט לא מאמינים‪.‬‬
‫סטיבן חוקר שינויי אקלים‪ ,‬אבל התופעה הקוגנטיבית דומה"‪.‬‬

‫מאיו מחדדת כי המרחק הקוגניטיבי בין החשדנות שהיא חוקרת לחשדנות בריאה אינו גדול מדי‪" .‬נניח‬
‫שיורד גשם‪ ,‬אני עומדת בחוץ ועוצר לידי רכב‪ .‬אם זו חברה שלי‪ ,‬הגיוני שאחשוב 'איזה כיף‪ ,‬אגיע‬
‫יבשה'‪ .‬אותו מצב‪ ,‬רק שברכב יש גבר זר‪ .‬הרי לא הגיוני שבכלל תעבור לי המחשבה 'איזה כיף‪ ,‬אני‬
‫אגיע יבשה'‪ .‬זה מצב של אי‪-‬אמון שאנשים מגיעים אליו‪ ,‬ולכן אי אפשר להאשים את אותם אנשים על‬
‫כך שחשבו על אלטרנטיבות‪ .‬זה הגיוני במצב של אי אמון לחפש מניעים נסתרים"‪.‬‬

‫פרופ' נירה ליברמן‪ ,‬חוקרת פסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת תל אביב שלא היתה מעורבת במחקר‪,‬‬
‫אמרה כי הממצאים משכנעים לגבי מתנגדי חיסונים‪ ,‬והוסיפה כי מסקנות המחקר חלות רק על קבוצה‬
‫זו‪" .‬הגבלת הניסוי למתנגדי חיסונים גם הגבילה את מסקנותיו‪ .‬אך המחקר פותח שאלה גדולה מאוד‬

‫‪www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/.premium-MAGAZINE-1.10625060‬‬ ‫‪2/3‬‬
‫‪2/22/22, 11:12 AM‬‬ ‫‪www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/.premium-MAGAZINE-1.10625060‬‬

‫ומעניינת על אנשים שההבחנה בין אמת לשקר היא פחות ברורה עבורם ויותר מעומעמת"‪ ,‬היא‬
‫מציינת‪.‬‬

‫המחקר אמנם לא ניסה לברר מדוע מופיעים אותם דפוסים שמאפיינים את מתנגדי החיסונים‪ ,‬אך‬
‫הסכנה הגדולה שמפניה מזהירות החוקרות מהאוניברסיטה העברית היא אובדן ההבחנה בין עובדות‬
‫לבדיות כתוצאה מירידת האמון במוסדות החברה‪.‬‬

‫אף שקל להדביק סטיגמות על מתנגדי חיסונים‪ ,‬מחקרן מדגיש את הצורך הקריטי בשיקום האמון‬
‫באותם מוסדות‪ .‬מאיו מזכירה את תקופת הסגרים וההפרות החוזרות של אישי ציבור‪ .‬לדבריה‪,‬‬
‫כשאנשים מגלים שמי שהחליט על הכללים הפר אותם‪ ,‬עובר מסר שהם בעצמם לא מאמינים בכללים‬
‫שהם קבעו‪.‬‬

‫מכאן המדרון חלקלק לאי‪-‬אמון ולשלל השלכותיו‪" .‬לאמון במוסדות ובמנהיגים יש שני מרכיבים‪:‬‬
‫האמונה בכך שהמנהיגים יודעים מה הם עושים‪ ,‬והאמונה שטובתי לנגד עיניהם‪ .‬זה אומר שאמון יכול‬
‫להיפגע בכל אחד משני המרכיבים האלה‪ .‬אנשים יכולים להאמין שהשלטון קומפטנטי אבל שכח אותי‬
‫ואת שכמותי‪ ,‬ולכן לאבד אמון"‪ .‬מאיו מזהירה כי "אם לא נסכים על העובדות הבסיסיות הידועות ברגע‬
‫נתון‪ ,‬הסיכויים שלנו לשרוד כחברה ואינדיבידואלים פוחתים‪ .‬כך אנחנו עלולים לאבד את המציאות‬
‫המשותפת"‪ .‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/.premium-MAGAZINE-1.10625060‬‬ ‫‪3/3‬‬