‫המהלך הטבעי של‬

‫מחלה‪ ,‬רמות מנע‬

‫ובדיקות סינון (סקר)‬

‫ד"ר יעל אילון‬

‫יוני ‪2023‬‬
 ‫המהלך הטבעי של מחלה‬

‫פעילות גומלין בין מארח‬

‫לגירוי המחלה‬

‫שינויים ברקמות‬ ‫סימני מחלה‬

‫מות‬
‫נכות‬ ‫החלמה‬
‫מלאה‬
‫רמות המנע‬
 ‫המהלך הטבעי של מחלה ובדיקות סינון‬

‫התחלה ביולוגית של‬ ‫גילוי המחלה ע"י‬ ‫גילוי המחלה‬

‫המחלה‬ ‫בדיקת סינון‬ ‫בבדיקה שגרתית‬
‫(ביצוע בפועל)‬

‫המחלה ניתנת לגילוי‬ ‫מוות‬

‫ע"י בדיקת סינון‬
‫(ביצוע אפשרי)‬
 ‫בדיקות סינון עלפי רמות המנע‬

‫מניעה ראשונית – חיפוש גורמי סיכון‬

‫מניעה שניונית – זיהוי מוקדם של חולים א ‪ -‬סימפטומטיים‬

‫מניעה שלישונית – איתור אנשים שעדיין ניתן לעזור להם‪.‬‬

 ‫מהי בדיקת סינון?‬
‫ר‬‫ט‬ ‫מ‬
‫שלא אובחנה עדיין ע"י בדיקות‪ ,‬מבחנים‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫‪:‬‬ ‫ה‬
‫המחלה‬ ‫זיהוי‬
‫ר‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫מ‬
‫להפעילם במהירות באנשים‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ש‬
‫שניתן‬ ‫אחרים‬
‫ת‬ ‫ה‬ ‫ותהליכים‬
‫י‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ח‬
‫ביןתאלו שיש להם‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ש‬
‫ואשרמיבדילו‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ת‬
‫למראית העין‬ ‫בריאים‬
‫ד‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ל‬
‫ח‬
‫שאין להם י‬ ‫ו‬ ‫ט‬
‫לבין אלומ‬ ‫ד‬ ‫ע‬
‫אתקת‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫י‬
‫ח‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫מ‬‫המחלה‬ ‫סיכוי שיהיו עם‬
‫י‬ ‫י‬‫נ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ר‬
‫הענף‬
‫ם‬ ‫המחלה (‪ – 1951‬ארגון הבריאות ר‪.‬‬
‫האמריקאי‪,‬‬
‫למחלות כרוניות)‪.‬‬
 ‫מה מצפים מבדיקת סינון?‬
‫תוקף – ‪ – VALIDITY‬באיזו מידה הבדיקה אכן בודקת את מה‬
‫שרוצים לזהות ומודדת את מה שרוצים למדוד‪.‬‬
‫במילים אחרות ‪ -‬באיזו מידה התשובה שקבלנו משקפת את מה‬
‫שרצינו למדוד באמת‪.‬‬

‫מהימנות – ‪ – RELIABILITY‬כאשר חוזרים על המדידה פעם‬

‫נוספת‪ ,‬מצפים לקבל את אותה התוצאה (‪..‬או בטווח סביר‪/‬דומה)‬
 ‫קליעה למטרה ובדיקות סינון‬
‫מהימנות = לפגוע בכל‬ ‫תוקף = לקלוע למרכז ‪:‬‬
‫פעם שזורקים חץ לאותו‬ ‫שהמכשיר או הבדיקה‬
‫המקום (מקבץ‪/‬הומוגניות)‪.‬‬ ‫מודדים את מה שרוצים‬
‫(מדידות סוכר חוזרות‪,‬‬ ‫למדוד (שמדד כאב לא‬
‫ימדוד אי נוחות למרות‬
‫גובה לחץ דם‪ ,‬משקל גוף)‬ ‫שהם קשורים אחד לשני)‬

‫א‬
‫ידי‬
‫אלי‬
‫לא תקף אך‬ ‫תוקף ומהימנות‬ ‫לא תקף‬ ‫תקף‬
‫מהימן‬ ‫נמוכים‬ ‫ולא מהימן‬ ‫ומהימן‬
 ‫הנחות יסוד‬
‫• מהימנות גבוהה לא בהכרח מעידה על תוקף הכלי‬
‫• דרושה מהימנות גבוהה על מנת שיהיה תוקף גבוה לכלי‬
‫• כלי שאינו מהימן לא יכול להיות תקף!‬
 ‫בדיקות סקר באוכלוסייה לגילוי סיכון ללדת ילדים עם‬
‫מחלות תורשתית‬

‫הקריטריונים לביצוע הבדיקה‪:‬‬

‫‪.1‬מחלות תורשתיות חמורות במיוחד (תמותה בגיל צעיר‪,‬‬
‫תחלואה וסבל רב ללא אפשרות ריפוי)‬
‫(הסיכוי‬ ‫‪.2‬שכיחות גבוהה יחסית באוכלוסייה הנבדקת‬
‫שיוולד ילד חולה גבוה מ – ‪ 1:15,000‬לידות‪ ,‬שיעור נשאים בריאים של‬
‫כ – ‪)1:60‬‬
‫‪.3‬יכולת גילוי של לפחות ‪ 90%‬מהנשאים הבריאים‬
‫במחלה הנבדקת‬
 ‫ומה עושים עם המידע המתקבל?‬

‫האם להקים תא משפחתי?‬ ‫•‬

‫מניעת הריון עם עובר חולה‬ ‫•‬
‫(הפריה חוץ גופית ואבחון טרום השרשת‬
‫העובר)‪.‬‬

‫הפסקת הריון‬ ‫•‬

‫אבחון וטיפול מוקדם לאחר‬ ‫•‬
‫הלידה‬

‫נוהל בדיקות סקר באוכלוסייה לשם גילוי זוגות בסיכון ללידת ילדים עם מחלות‬
‫תורשתיות חמורות‬
‫‪https://www.health.gov.il/hozer/BZ11_2016.pdf‬‬
 ‫סקר יילודים‬
‫• בדיקות שמיעה‪ :‬בדיקת צלילים ולפי הצורך‬
‫רישום פוטנציאל עצב השמע (‪Auditory Brain‬‬
‫‪)Stem Response‬‬

‫• בדיקות דם (‪ 48-72‬שעות מהלידה)‪:‬‬

‫פנילקטנוריה ‪ , Phenylketonuria – PKU‬תת תריסיות‬
‫ראשונית מולדת ‪ ,Congenital Hypothyroidism‬שגשוג של‬
‫בלוטת יותרת הכיליה ‪,Congenital Adrenal Hyperplasia ‬‬
‫חסר חיסוני מולד ‪SCID (Severe Combined‬‬
‫)‪Immunodeficiency‬‬
‫נשים הרות‬
‫בדיקות סינון‪ :‬בדיקות‬ ‫•‬
‫דם (שני חלבונים‪PAPPA-A, :‬‬
‫‪ – HCG‬שבוע ‪ ;10-13‬תבחין משולש‪:‬‬
‫חלבון עוברי‪ HCG ,‬והורמון ‪ – E3‬סוף‬
‫שבוע ‪ ;16‬תבחין מרובע – משולש‪+‬‬
‫חלבון אינהיבין)‬

‫אולטרא‪-‬סאונד‪ :‬שקיפות‬ ‫•‬

‫עורפית – תסמונת דאון‪ ,‬מום פתוח‬
‫בתעלת העצבים‪ ,‬סקירת מערכות‬
‫בדיקות אבחון‪ :‬סיסי‬ ‫•‬
‫שיליה‪ ,‬מי שפיר‪ ,‬בדיקת דם‬
‫של האם לזיהוי שינויים‬
‫גנטיים של העובר‬
 ‫בדיקות סינון מומלצות לאורך החיים‬
‫גילאי ‪20-39‬‬

‫הערות‬ ‫תדירות מומלצת‬ ‫בדיקה‬

‫כאשר הערכים למעלה מ‪ 26 -‬או‬

‫פחותים מ‪ 19 -‬מומלץ לפנות לייעוץ‬ ‫פעם אחת‪.‬‬ ‫הערכת יחס משקל‪-‬גובה (‪)BMI‬‬
‫רפואי‪.‬‬
‫בעלי‪ ‬‬
‫גילאי ‪ - 20-29‬אחת לחמש שנים‪.‬‬
‫גורמי סיכון‬ ‫בדיקת לחץ דם‬
‫אחר כך אחת ל‪ 3 -‬שנים‪.‬‬
‫‪ ‬למחלות לב – אחת לשנה‪.‬‬
‫בעלי גורמי סיכון למחלות לב‪ ,‬או‬
‫בעלי רקע משפחתי של‪ ‬‬
‫גברים מגיל ‪ - 35‬אחת ל‪ 5 -‬שנים‪.‬‬ ‫פרופיל שומנים בדם‬
‫היפרליפידמיה‬
‫‪ – ‬אחת לשנה‪.‬‬
‫נשים‪ ,‬לאחר כול‪ ‬‬
‫בדיקת דם להמוגלובין לאיתור‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫הריון‬
‫אנמיה‬
‫‪.‬‬
‫נשים‪ ,‬אחת לשנה‪ ,‬עד לקבלת שלוש‬
‫בדיקות תקינות‪ .‬אחר כך אחת‬ ‫משטח צוואר רחם‬
‫לשלוש שנים‪.‬‬
 ‫גילאי ‪40-65‬‬
‫הערות‬ ‫תדירות מומלצת‬ ‫בדיקה‬
‫כאשר הערכים למעלה מ‪ 26 -‬או פחותים‬
‫אחת לחמש שנים‬ ‫הערכת יחס משקל‪-‬גובה (‪)BMI‬‬
‫מ‪ 19 -‬מומלץ לפנות לייעוץ רפואי‪.‬‬
‫גילאי ‪ - 40-49‬אחת לשנתיים‪ ,‬ואחר כך‬
‫בעלי גורמי סיכון למחלות לב‪ ,‬בני ‪40‬‬
‫אחת לשנה או שנתיים‪ ,‬בהתאם לערכי‬ ‫בדיקת לחץ דם‬
‫ומעלה – אחת לשנה‪.‬‬
‫תוצאות הבדיקה‪.‬‬
‫בעלי גורמי סיכון למחלות לב‪ ,‬או בעלי‬
‫גברים מגיל ‪ 35‬ונשים מגיל ‪ - 45‬אחת‬
‫רקע משפחתי של היפרליפידמיה – אחת‬ ‫פרופיל שומנים בדם‬
‫ל‪ 5 -‬שנים‪.‬‬
‫לשנה‪.‬‬
‫בדיקת דם להמוגלובין לאיתור‬
‫‪ ‬‬ ‫נשים‪ ,‬לאחר כול הריון‪.‬‬
‫אנמיה‬
‫‪ ‬‬ ‫נשים‪ ,‬אחת לשלוש שנים‪.‬‬ ‫משטח צוואר רחם‬
‫בעלות גורמי סיכון (רקע משפחתי של‪ ‬‬
‫סרטן שד‪ ,‬מחלת שד בעבר‪ ,‬או מטופלות‬
‫נשים מגיל ‪ ,50‬אחת לשנתיים‪.‬‬ ‫ממוגרפיה של השד‬
‫בטיפול הורמונאלי) מגיל ‪ 40‬ומעלה ‪-‬‬
‫אחת לשנה‪.‬‬
‫אנשים בעלי שבר אוסטיאופורוטי‪ ,‬או אצל‬
‫קרוב משפחה מדרגה ראשונה‪ ,‬או בעלי‬
‫חשיבות יתירה לביצוע הבדיקה עבור‬
‫משקל נמוך‪ ,‬או המטופלים בתרופות‬ ‫צפיפות עצם‬
‫נשים בעלות גורמי סיכון לדלדול עצם‪.‬‬
‫המעכבות פירוק עצם – גברים‪ ,‬מגיל ‪ 55‬פעם‬
‫בשנה‪ .‬נשים‪ ,‬מגיל ‪ 50‬אחת לשנתיים‪.‬‬
‫‪ ‬‬ ‫מגיל ‪ ,50‬אחת לשנה‪.‬‬ ‫דם סמוי בצואה‬
‫אנשים בקבוצת סיכון (רקע משפחתי של‬
‫סרטן המעי או מחלת מעי דלקתית) ‪ -‬אחת‬ ‫קולונוסקופיה‬
‫ל‪ 5 -‬שנים‪.‬‬
 ‫גילאי ‪+65‬‬

‫הערות‬ ‫תדירות מומלצת‬ ‫בדיקה‬

‫כאשר הערכים למעלה מ‪ 26 -‬או פחותים‬

‫אחת לשנה‪.‬‬ ‫הערכת יחס משקל‪-‬גובה (‪)BMI‬‬
‫מ‪ 19 -‬מומלץ לפנות לייעוץ רפואי‪.‬‬
‫אחת לשנה או שנתיים‪ ,‬בהתאם לערכי‬
‫‪ ‬‬ ‫בדיקת לחץ דם‬
‫תוצאות הבדיקה‪.‬‬
‫‪ ‬‬ ‫אחת לשנה‪.‬‬ ‫פרופיל שומנים בדם‬
‫‪ ‬‬ ‫אחת לשנה‪.‬‬ ‫חדות ראיה וחדות שמיעה‬
‫‪ ‬‬ ‫נשים‪ ,‬אחת לשלוש שנים‪.‬‬ ‫משטח צוואר רחם‬
‫בעלות גורמי סיכון (רקע משפחתי של‬
‫סרטן שד‪ ,‬מחלת שד בעבר‪ ,‬או מטופלות‬ ‫נשים‪ ,‬אחת לשנתיים עד גיל ‪.75‬‬ ‫ממוגרפיה של השד‬
‫בטיפול הורמונאלי) ‪ -‬אחת לשנה‪.‬‬
‫אנשים בעלי שבר אוסטיאופורוטי‪ ,‬או‬
‫אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה‪ ,‬או‬
‫חשיבות יתירה לביצוע הבדיקה עבור‬
‫בעלי משקל נמוך‪ ,‬או המטופלים‬ ‫צפיפות עצם‬
‫נשים בעלות גורמי סיכון לדלדול עצם‪.‬‬
‫בתרופות המעכבות פירוק עצם – גברים‪,‬‬
‫פעם בשנה‪ .‬נשים‪ ,‬אחת לשנתיים‪.‬‬
‫‪ ‬‬ ‫אחת לשנה‪ ,‬עד גיל ‪.75‬‬ ‫דם סמוי בצואה‬
‫אנשים בקבוצת סיכון (רקע משפחתי של‬
‫‪ ‬‬ ‫סרטן המעי או מחלת מעי דלקתית) ‪-‬‬ ‫קולונוסקופיה‬
‫אחת ל‪ 5 -‬שנים‪.‬‬
‫גברים‪ ,‬גילאי ‪ 65-74‬המעשנים או‬
‫סקירה על‪-‬קולית של אבי העורקים‬
‫שעישנו בעבר למעלה מ‪ 100 -‬סיגריות ‪-‬‬
‫הבטני‬
‫פעם אחת בלבד‪.‬‬
 ‫‪" – GOLD STANDARD‬עולם‬
‫האמת"‬

‫בדיקה הנחשבת כבעלת היכולת הטובה ביותר הידועה היום‬

‫בעולם הרפואה לאשר או לדחות את האבחנה ‪ ,‬על פיה יישק דבר‪.‬‬

‫סרטן שד‪ :‬בדיקת סינון – ממוגרפיה‪GS ,‬‬

‫– ביופסיה‬
‫סרטן המעי הגס‪ :‬בדיקת סינון – דם סמוי‬
‫בצואה‪ – GS ,‬ביופסיה‬
 ‫מצב החולה עלפי בדיקת הסינון ביחס למצבו‬
‫האמיתי‬
‫עולם האמת‬
+ )GS( -
a b
+ True False
‫בדיקת‬ positive positive
‫סינון‬ c d
- False True
negative Negative
 ‫‪Gold standard‬‬ ‫סה"כ‬
‫ביופסיה של השד‬

‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בריאים שאובחנו‬

‫חולה‬ ‫בריא‬ ‫כחולים‬

‫‪Test‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪109‬‬

‫חיובי מומוגרפיה‬ ‫‪TP‬‬ ‫‪FP‬‬
‫‪-‬שלילי‬ ‫‪5‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪91‬‬
‫חולים שאובחנו‬
‫‪FN‬‬ ‫‪TN‬‬ ‫כבריאים‬
‫סה"כ‬ ‫‪95‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪200‬‬
‫‪T = true‬‬ ‫‪P = positive‬‬ ‫‪F = false‬‬ ‫‪N = negative‬‬
 ‫מדדים לקביעת שיעור הטעות‬

‫רגישות וסגוליות הנם מדדים לבדיקת מידת דיוק הבדיקה‬

‫ומצויים בשימוש רב באפידמיולוגיה המחקרית לתיקוף מבחני‬
‫סינון‪.‬‬

‫שני המדדים עוזרים בהגדרת טווח השגיאה של בדיקת הסינון‪.‬‬

 ‫מדדים לקביעת שיעור הטעות‬
‫רגישות = שיעור האנשים עם בדיקת סינון חיובית מבין‬
‫כלל החולים‬
‫‪a‬‬ ‫‪TP‬‬
‫= ‪Sensitivity‬‬
‫‪ac‬‬
‫=‬
‫‪TP  FN‬‬ ‫*‬ ‫‪100‬‬
‫כושר גילוי החולים‬

‫סגוליות = שיעור האנשים עם בדיקת סינון שלילית מבין‬

‫כלל הבריאים‬
‫‪d‬‬ ‫‪TN‬‬
‫= ‪Specificity‬‬
‫‪bd‬‬
‫=‬
‫‪TN  FP‬‬
‫*‬
‫‪100‬‬
‫כושר גילוי הבריאים‬
‫מדדים לקביעת שיעור הטעות‬
 ‫מדדים לקיום או העדר קיום מחלה‬
‫ערך מנבא חיובי – ‪POSITIVE PREDICTIVE‬‬
‫‪ =VALUE‬שיעור האנשים החולים מבין כלל האנשים‬
‫עם תוצאות בדיקה חיובית‬
‫‪a‬‬ ‫‪TP‬‬
‫= ‪PVP‬‬ ‫‪ab‬‬ ‫=‬ ‫‪*100‬‬
‫‪TP  FP‬‬

‫ערך מנבא שלילי – ‪NEGATIVE PREDICTIVE‬‬

‫‪ =VALUE‬שיעור האנשים הבריאים מבין כלל האנשים‬
‫עם תוצאות בדיקה שליליות‬
‫‪d‬‬ ‫‪TN‬‬
‫= ‪PVN‬‬ ‫‪cd‬‬ ‫=‬ ‫‪*100‬‬
‫‪TN  FN‬‬
 ‫‪Gold standard‬‬ ‫סה"כ‬
‫ביופסיה של השד‬ ‫‪PREVALENCE – 47%‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫(‪)95/200‬‬
‫חולה‬ ‫בריא‬ ‫רגישות – ‪)90/95( 94%‬‬

‫‪Test‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪109‬‬ ‫ספציפיות – ‪)86/105( 81%‬‬

‫מומוגרפיה‬ ‫חיובי‬ ‫)‪PV+ - 82% (90/109‬‬
‫)‪PV- - 94% (86/91‬‬
‫‪-‬שלילי‬ ‫‪5‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪91‬‬

‫סה"כ‬ ‫‪95‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪200‬‬

 ‫מה למדנו מהנתונים הללו?‬
‫‪ .1‬הסיכוי למציאת גוש בשד בקרב הנשים‬
‫באוכלוסייה הנבדקת לפני ביצוע בדיקת‬
‫‪PREVALENCE – 47%‬‬
‫הסינון היה ‪)95/200( 47%‬‬
‫(‪)95/200‬‬ ‫‪ .2‬לאחר ביצוע הבדיקה הסיכוי לסרטן שד‬
‫רגישות – ‪)90/95( 94%‬‬ ‫אישה עם בדיקה חיובית עלה ל – ‪82%‬‬
‫ספציפיות – ‪)86/105( 81%‬‬
‫(‪)PPV‬‬
‫)‪PV+ - 82% (90/109‬‬
‫)‪PV- - 94% (86/91‬‬ ‫‪ .3‬לפני ביצוע בדיקת הסינון הסיכוי להיות‬
‫ללא סרטן בקרב הנשים במדגם היה ‪53%‬‬
‫(‪.)105/200‬‬
‫‪ .4‬אחרי ביצוע בדיקת הסינון הסיכוי להיות‬
‫ללא סרטן בקרב הנשים במדגם היה ‪94%‬‬
‫(‪.)105/200‬‬
 ‫קריטריונים המצדיקים ביצוע בדיקות סינון‬

‫המחלה‪:‬‬
‫• ניתן לבצע אבחון בשלב הפרה – קליני‬
‫(תקופה א ‪ -‬סימפטומתית משמעותית)‬
‫• היארעות משמעותית והימצאות גבוהה בשלב הפרה‬
‫קליני‬
‫• מחלה חשובה ו‪/‬או חמורה‬
‫• קיום אמצעים לשינוי מהלך המחלה‬
 ‫תבחין‪/‬כלי המדידה‪:‬‬
‫• ניתן לבצע אבחון בשלב הפרה – קליני‬
‫תקופה א ‪ -‬סימפטומתית משמעותית)‬
‫• רמת רגישות וסגוליות גבוהות ותוקף גבוה‬
‫• קל לביצוע ולא מזיק‪ ,‬שיעור סיבוכים נמוך‬
‫• עלות סבירה‬
‫• יחס עלות‪/‬תועלת גבוה‬
 ‫אוכלוסייה‪:‬‬
‫• ערך מנבא חיובי גבוה באוכלוסייה זו‬
‫• מקום גבוה ברשימת קדימויות הטיפול אצל מקבלי ההחלטות‬
‫• אפשרות ביצוע מבחינת שיתוף פעולה של האוכלוסייה‬
‫• מציאת תשתית טיפולית או אפשרות להקמתה‬
‫הטיות אפשריות הקשורות בשימוש בבדיקות סינון והשפעתן‬
‫מהלך טבעי של המחלה‬
‫על שיעור ההישרדות‬
‫לדוגמא‪ :‬סרטן השד‬
‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪60‬‬ ‫גיל‬
‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬
‫שינויים ביולוגיים‬ ‫גילוי המחלה‬ ‫הופעת סימפטומים‬ ‫מוות‬
‫פתולוגיים‬ ‫בבדיקת סינון‬ ‫קליניים‬
‫(פגיעה ב – ‪)DNA‬‬
‫'משך הישרדות אישה א‬

‫‪Lead Time bias‬‬

‫הטיית זמן מוביל‬ ‫משך‬
‫הישרדות‬
‫'אישה ב‬

‫‪ – Lead-time bias‬הטיית זמן מוביל‬

‫לעיתים נראה כי משך ההישרדות ארוך יותר בקבוצת בדיקת הסינון אולם זה קשור למועד‬
‫מוקדם יותר של גילוי המחלה‪.‬‬
 ‫סוגי ההטיות‬

‫‪ – Lead-time bias‬הטיית זמן מוביל‬

‫משך הזמן שיודעים על קיום המחלה בעקבות בדיקת הסינון‪ .‬לעיתים נראה כי משך‬
‫ההישרדות ארוך יותר בקבוצת בדיקת הסינון אולם זה קשור למועד מוקדם יותר של‬
‫גילוי המחלה‬

‫‪ – Length-time bias‬הטיית אורך זמן‬

‫מחלות בצורתן הפחות אגרסיבית נוטות להתגלות יותר במהלך בדיקות סינון כיוון‬
‫שיש "חלון הזדמנויות" ארוך יותר לגלות אותן‪ .‬ואולם‪ ,‬לסוג זה של מחלות יש גם‬
‫שיעורי הישרדות גבוהים יותר ולכן לעיתים נדמה כי מי שגילו לו מחלה בבדיקת‬
‫סינון שורד יותר שנים‪.‬‬
‫אז לעשות בדיקות סינון או לא לעשות?‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2/3‬‬ ‫‪4‬‬