‫קיימים שני הסיווגים העיקריים של דם אנושי‪ :‬קבוצות ‪ A,B,O‬וגורם ‪Rh‬‬ ‫‪‬‬

‫תאי הדם האדומים מכילים מבנים חלבוניים‪ ,‬הקרויים אנטיגנים‪ ,‬על מעטפת‬ ‫‪‬‬
‫התא‪ .‬קיימים שני סוגי אנטיגנים עיקריים‪ ,‬היוצרים ארבעה סוגי דם‪:‬‬
‫סוג דם ‪ -A‬מוגדר כאשר מעטפת כדוריות הדם האדומות מכילה מבנה חלבוני‬ ‫‪‬‬
‫מסוג ‪A‬‬
‫סוג דם ‪ -B‬מוגדר כאשר מעטפת כדוריות הדם האדומות מכילה מבנה חלבוני‬ ‫‪‬‬
‫מסוג ‪B‬‬
‫סוג דם ‪ - AB‬מוגדר כאשר מעטפת כדוריות הדם האדומות מכילה מבנה‬ ‫‪‬‬
‫חלבוני מסוג ‪ A‬ו‪B-‬‬
‫סוג דם ‪ - O‬מוגדר כאשר מעטפת כדוריות הדם האדומות אינה מכילה מבנים‬ ‫‪‬‬
‫חלבוניים מסוג ‪ A‬או ‪B‬‬
‫מבנה חלבוני נוסף על מעטפת כדוריות הדם נקרא גורם רזוס ( ‪Rh-Rhesus‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .)factor‬אנטיגנים הכי נפוצים הם ‪D, C, c, E, e‬‬
‫אחד החלבונים החשובים בקבוצה זו הוא אנטיגן ‪ .D‬אם אנטיגן זה קיים‬ ‫‪‬‬
‫על גבי כדורית הדם האדומה‪ ,‬סוג הדם מסומן בפלוס (‪ )Rh +‬ואם הוא‬
‫חסר‪ ,‬סוג הדם מסומן במינוס (‪)Rh -‬‬
‫כך למשל‪ A+ ,‬מסמן סוג דם ‪ A‬עם אנטיגן ‪ Rh‬חיובי‬ ‫‪‬‬
‫אנטיגן ‪ RhD‬נמצא על פני שטח האריטרוציטים של רוב האוכלוסיה‬ ‫‪‬‬
‫וגורם להכי הרבה תחלואה ותמותה מיילדותית‪.‬‬
‫קיימים מעל ‪ 400‬אנטיגנים אטיפיים נוספים היכולים לגרום לתגובת‬ ‫‪‬‬
‫אנטיגן ‪ -‬נוגדן והמוליזה עוברית‪ ,‬כגון ‪ Kell ,Duffy‬ועוד‪ .‬לא קיים‬
‫טיפול פרופילקטי כגון חיסון אנטי ‪ D‬לאנטיגינם אלו‪.‬‬
‫חשיפת אדם בעל ‪ Rh‬שלילי לתאי דם עם ‪ Rh‬חיובי יגרום ליצירת‬ ‫‪‬‬
‫נוגדנים ולהרס של תאי דם אדומים בעלי ‪ Rh‬חיובי‪.‬‬
 ‫‪ ‬כל אדם שייך לאחת משתי האוכלוסיות הבאות‪:‬‬
‫בעלי ‪ Rh‬חיובי ‪ -‬אנשים שאנטיגן ‪ Rh‬נמצא על גבי כדוריות הדם‬
‫האדומות שלהם‪ .‬בקבוצה זו נכללים כ‪ 85%-‬מהאנשים בעולם‪.‬‬
‫‪ ‬בעלי ‪ Rh‬שלילי ‪ -‬לקבוצה זו משתייכים כ־‪ 15%‬מהאנשים בעולם‪,‬‬
‫ולהם חסר המרכיב החלבוני על גבי כדוריות הדם האדומות‪.‬‬
‫‪ ‬כל סוגי הדם (‪ )A, B, AB, O‬יכולים להיות בעלי ‪ Rh‬חיובי או ‪Rh‬‬
‫שלילי‪ ,‬והם יסומנו בפלוס (‪ )+‬או במינוס (‪ )-‬בהתאמה‪.‬‬
 ‫אנטיגן (‪ )RhD‬מתבטא על קרום הכדורית האדומה של העובר כבר‬ ‫‪‬‬
‫משבוע ה‪ 5 -‬להריון‪.‬‬
‫בהריון נורמלי אישה שהיא ‪( Rh-‬אין לה את האנטיגן) הנושאת עובר‬ ‫‪‬‬
‫‪ Rh+‬חשופה למעבר כמויות קטנות של דם העובר במהלך ההריון‪.‬‬
‫במהלך לידת שיליה או כתוצאה מטראומה כמויות דם עוברי גדולות‬ ‫‪‬‬
‫יותר עלולות לעבור לזרם הדם האמהי‪.‬‬
‫מעבר דם ‪ RhD‬שלילי לדם ‪ RhD‬חיובי עלול לגרום לתגובת אנטיגן –‬ ‫‪‬‬
‫נוגדן‪ ,‬ייצור נוגדנים כנגד אנטיגן ‪ RhD‬ולהפוך את האישה למרוגשת‬
‫(‪)alloimmunized/ sensitized/ isoimmunized‬‬
‫‪ ‬תהליך שמתרחש בדרך כלל בהריון הראשון‪ .‬חשיפה נוספת (בדרך כלל‬
‫בהריון עוקב) תגרום לייצור נוגדנים מוגבר והרס של ‪ RhD‬אנטיגן או‬
‫המוליזה של תאי דם אדומים‪.‬‬
‫‪ ‬הנוגדנים שנוצרים כתגובה חיסונית ראשונית לחשיפה הם‬
‫אימונוגלובולינים מסוג ‪ (IgM( M‬שאינם עוברים שיליה‪ .‬תגובה‬
‫ראשונית זו מתפתחת באופן איטי במהלך מספר שבועות או חודשים‬
‫כאשר טיטר הניתן לגילוי בדם מתפתח ‪ 5‬עד ‪ 16‬שבועות לאחר מאורע‬
‫הריגוש‪ .‬לכן העובר בהריון הראשון אינו מושפע בדרך כלל‪.‬‬
‫‪ ‬בהריון השני קיים זיכרון חיסוני (לכל החיים)‪ ,‬כלומר נוצרו נוגדני אנטי‬
‫‪ D‬או אימונוגלובולינים מסוג ‪ IgG‬שמתפתחים תוך ימים ספורים‪,‬‬
‫יכולים לעבור שיליה ולגרום להמוליזה בעובר‪.‬‬
‫‪ ‬חומרת המחלה נקבעת ע"י כמות נוגדני ה– ‪ IgG‬העוברת מהאם לעובר‪.‬‬
‫‪ ‬הרס תאי דם אדומים של עובר גורם לאנמיה ויכול להוביל למוות‪ .‬ככל‬
‫שההמוליזה מתחילה בשלב מוקדם יותר בהריון כך הפרוגנוזה גרועה‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪ ‬ניתן למנוע ריגוש (‪ )alloimmunization‬בנשים עם רזוס שלילי‬
‫לאחר חשיפה לדם עוברי עם רזוס חיובי באמצעות מתן חיסון אנטי ‪D‬‬
‫(‪)RhIg‬‬
 ‫חשיפת מערכת הדם לכדוריות דם אדומות זרות‪ ,‬המכילות אנטיגנים שונים‬ ‫‪‬‬
‫מאלו של הנבדק‪ ,‬תגרום להתפתחות נוגדנים לאנטיגנים זרים אלו‪ .‬בין הסיבות‬
‫להופעת נוגדנים כאלה ניתן למנות‪:‬‬
‫קבלת עירוי דם שלא תואם מבחינת קבוצת ‪ Rh‬בעבר ‪ -‬אם אישה בגיל‬ ‫‪‬‬
‫הפוריות קיבלה בעבר מנת דם לא תואם מבחינת קבוצת ‪ Rh‬ייתכן שפיתחה‬
‫נוגדנים לאנטיגנים שהיו על פני כדוריות הדם האדומות של התורם‪.‬‬
‫היריון – במהלך ההריון אצל אישה ‪ Rh‬שלילית‪ ,‬עם עובר ‪ Rh‬חיובי (בעל‬ ‫‪‬‬
‫אנטיגן ‪ D‬על גבי התא האדום‪ ,‬שקיבל מהאב ושאינו קיים בדם האם) יש‬
‫מעבר של כדוריות הדם האדומות של העובר לאם דרך השליה באופן‬
‫פיזיולוגי והאם עלולה לפתח נוגדנים להן‪ .‬כמות תאי הדם העובריים שעוברים‬
‫לאם גדלה ככל שגיל ההריון מתקדם‪.‬‬
‫מעבר דם עוברי – אימהי – ישנם מצבים בהם יהיה מעבר דם בנוסף למעבר‬ ‫‪‬‬
‫פיזיולוגי‪.‬‬
 Delivery – vaginal, instrumental, cesarean section
 Induced abortion
 Spontaneous abortion
 Ectopic pregnancy
 Partial molar pregnancy
 Multifetal pregnancy reduction
 Chorionic villus sampling
 Cordocentesis (PUBS - Percutaneous Umbilical Blood Sampling)
 Percutaneous fetal procedures (eg, fetoscopy)
 Amniocentesis
 External cephalic version
 Abruptio placenta
 Antenatal hemorrhage
 IUFD in the second or third trimester
 Maternal abdominal trauma (eg, motor vehicle accident, fall, assault)
 Manual removal of the placenta
 Exploration of uterine cavity
 Fetal-maternal hemorrhage can also be idiopathic
 ‫אנמיה עוברית )‪ )Intravascular hemolysis‬ויצור מוגבר של תאי דם‬ ‫‪‬‬
‫אדומים לא בשלים שעדיין יש להם גרעין (‪)Erythroblastosis fetalis‬‬
‫‪Hemolitic Disease of the Fetus and Newborn‬‬ ‫)‪(HDFN‬‬
‫‪( Kernicterus‬פגיעה‬ ‫‪( Icterus gravis‬היפרבילירובינמיה וצהבת)‬ ‫‪‬‬
‫נוירולוגית)‬
‫פגיעה כבדית‬ ‫‪‬‬
‫אי ספיקה לבבית‬ ‫‪‬‬
‫‪( Hydrops fetalis‬בצקת כללית) – הצורה החמורה ביותר של‬ ‫‪‬‬
‫‪Erythroblastosis fetalis‬‬
‫מוות תוך רחמי או תוך זמן קצר מהלידה עקב אנמיה חמורה או היפוקסיה‬ ‫‪‬‬
‫ודום לב‪.‬‬
 ‫היפוגליקמיה עקב היפרפלזיה של בלוטות יותרת הכליה והלבלב‬ ‫‪‬‬
‫נטייה מוגברת לדימומים עקב טרומבוציטופניה ונזק היפוקסי לנימים‬ ‫‪‬‬
‫לאחר הלידה‪ ,‬הבילירובין הגבוה אינו מפונה דרך השלייה ולכן הוא מצטבר‬ ‫‪‬‬
‫בדם‪ ,‬עובר ‪ ,BBB‬חודר לרקמת המוח וגורם נזק לתאי ה ‪.CNS‬‬
‫בילירובין בלתי ישיר שוקע בתאי גזע המוח ו‪ ,basal ganglia -‬וגורם ל‬ ‫‪‬‬
‫‪ ,BIND – Bilirubin-induced neurologic damage‬נקרא גם‬
‫‪ Kernicterus‬כאשר נראה בפתולוגיה‪.‬‬
‫פגיעה המוחית ונזק נוירולוגי ‪ bilirubin encephalopathy‬או‬ ‫‪‬‬
‫‪( Kernicterus‬תמונה היסטו פתולוגית של משקעים צהובים בתאי‬
‫הנוירונים המתים של גרעיני המוח)‬
‫צהבת )‪ )icterus gravis‬יכולה להוביל לנזק נוירולוגי (‪.)Kernicterus‬‬ ‫‪‬‬
 ‫בביקור הראשון במרפאה יש לקחת אנמנזה בנוגע ל‪ :‬הריונות קודמים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הפלות‪ ,‬קבלת עירויי דם‪ ,‬ילדים שפיתחו אנמיה או צהבת בתקופה הניאונטלית‬
‫סוג דם (‪ ,)ABO‬גורם ‪ Rh‬וסקר נוגדנים (‪)indirect coombs test‬‬ ‫‪‬‬
‫סקר נוגדנים ‪ -‬מודד את כמות הנוגדנים לאנטיגן ‪ Rh‬בדם האימהי (מצביע על‬ ‫‪‬‬
‫ריגוש)‪.‬‬
‫אם האישה לא מרוגשת תקבל באופן פרופילקטי חיסון אנטי ‪)RhIg( D‬‬ ‫‪‬‬
‫בשבוע ‪ 28‬ולאחר לידה אם היילוד הוא ‪ Rh‬חיובי‪.‬‬

‫‪ ‬סקר נוגדנים חיובי ‪ -‬טיטר נוגדנים > ‪ 1:1‬או ‪ 1:2‬מחשיד לריגוש ומחייב‬
‫המשך בירור‪ .‬אם טיטר מוכפל או מגיע ל ‪ 1:8‬קיים ריגוש ומחייב מעקב‬
‫רפואי צמוד‪.‬‬
‫‪ ‬טיטר בין ‪ 1:8‬ל ‪ = 1:32‬ריגוש (יכול להצביע על ‪)HDNF‬‬
 ‫‪ - Kleihauer-Betke test ‬מדידה כמותית של נפח דם עוברי בזרם‬
‫הדם האימהי‪.‬‬
‫‪ - Rosette test ‬מדידה איכותית של דם עוברי בזרם הדם האימהי‪.‬‬

‫‪ ‬מספר גבוה של כדוריות דם עובריות מצביעות על ‪Feto-Maternal‬‬

‫‪Hemorrhage‬‬
‫‪ ‬מסייע בחישוב מינון של ‪Anti D‬‬
‫‪ ‬מינון סטנדרטי של ‪ 300 mcg‬יכול למנוע ריגוש בעקבות חשיפה ל‬
‫‪ 30‬מ"ל דם עוברי‪ .‬ניתן לתת עד ‪ 5‬מנות ב ‪ 24‬שעות ‪ I.V‬או ‪I.M‬‬
 ‫יש לבדוק טיטר נוגדנים פעם בחודש עד שבוע ‪ 24‬להיריון ואח"כ כל‬ ‫‪‬‬
‫שבועיים‪.‬‬
‫אין התאמה טובה בין טיטר נוגדנים לחומרת המחלה של העובר‪ .‬כל עוד לא‬ ‫‪‬‬
‫מגיע לרמה קריטית‪ ,‬ניתן להמשיך את ההיריון‪.‬‬
‫רמה קריטית – הכפלה של הטיטר או מעל ‪1:32‬‬ ‫‪‬‬
‫מעל רמה קריטית מבצעים אולטראסאונד ל ‪MCA-PSV‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ MCA-PSV‬שווה‪/‬גדול מ ‪ 1.5‬מבצעים ‪ PUBS‬לקביעת רמת המטוקריט‬ ‫‪‬‬
‫עוברי‪ .‬רמה מעל ‪ 30%‬מבצעים ‪ PUBS‬חוזר תוך ‪ 1-2‬שבועות‪ .‬רמה של‬
‫‪ 30%‬או פחות מחייבת עירוי דם תוך רחמי‪.‬‬
‫מעל ‪ 35‬שבועות הריון ‪ MCA-PSV‬אינו מדד טוב לניבוי אנמיה עוברית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אחרי שבוע ‪ 35‬בודקים רמות של בילירובין במי שפיר לניבוי חומרת אנמיה‬ ‫‪‬‬
‫עוברית‪.‬‬
 ‫פעולת סיעוד‪ :‬מתן חיסון ‪ ANTI D‬ללא‬
‫הוראת רופא ( חוזר מנכ"ל ‪ ,13/2001‬חוזר‬
‫מינהל הסיעוד ‪) 43/2001‬‬
 ‫חיסון אנטי ‪ D‬מכיל נוגדנים ייחודיים הנקראים אימונוגלובולין ‪G‬‬ ‫‪‬‬
‫נוגדני אנטי ‪ D‬מנטרלים אנטיגנים מסוג ‪ Rh‬חיובי שחדרו ממחזור הדם‬ ‫‪‬‬
‫של העובר למחזור הדם של האם‪ .‬כך נמנע ייצור הנוגדנים נגד גורם‬
‫‪ Rh‬בדמו של העובר ונמנעת התפתחות הרגישות (סנסיטיזציה) לגורם‬
‫‪ Rh‬אצל האם‪.‬‬
‫בנוסף מונע החיסון התפתחות מחלה המוליטית של היילוד וכן את‬ ‫‪‬‬
‫סיבוכיה בקרב עוברים בעלי סוג דם ‪ Rh‬חיובי‪.‬‬
‫נוגדני אנטי ‪ D‬מופקים מתרומות דם של אנשים בעלי ‪ Rh‬שלילי‬ ‫‪‬‬
‫שנחשפו לסוג דם ‪ Rh‬חיובי בעבר‪.‬‬
‫‪.‬‬
 ‫לכל אישה הרה עם סוג דם ‪ Rh -‬יינתן החיסון באופן שגרתי בשבוע ‪28‬‬ ‫‪‬‬
‫להריון לאחר בדיקת דם לסקר נוגדנים בדם האם‪ .‬הבדיקה נקראת ‪indirect‬‬
‫‪ coombs‬ומטרתה לבדוק אם כבר נוצרו נוגדנים כנגד כדוריות הדם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יינתן חיסון לאישה בעלת ‪ Rh‬שלילי במקרים הבאים (החיסון יינתן‬ ‫‪‬‬
‫סמוך ככל האפשר לאירוע‪ ,‬אולם לא יאוחר מ־‪ 72‬שעות אחרי)‪:‬‬
‫לאחר פעולות פולשניות (דיקור מי שפיר‪ ,‬סיסי שליה)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במקרה של דימום חריג‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לאחר חבלת בטן כמו לאחר נפילה או תאונת דרכים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לאחר הפלה‬ ‫‪‬‬
‫הריון חוץ רחמי‬ ‫‪‬‬
‫היפוך חיצוני‬ ‫‪‬‬
‫אחרי הלידה ייבדק סוג הדם של התינוק‪ ,‬ואם יש לו ‪ Rh‬חיובי‪ ,‬יינתן לאם‬ ‫‪‬‬
‫חיסון ‪ Anti-D‬נוסף‪.‬‬
 ‫מטרת הבדיקה ‪ -‬זיהוי נוגדנים לכדוריות דם אדומות בדם האישה‬ ‫‪‬‬
‫ההרה‪.‬‬
‫בבדיקה זו מנסים לאתר בדם האם נוגדנים לתאי הדם האדומים של‬ ‫‪‬‬
‫העובר‬
‫הבדיקה נעשית בשגרה לנשים הרות שסוג הדם שלהן זוהה כ ‪Rh -‬‬ ‫‪‬‬
‫‪negative‬‬
‫בדיקה בזמן ההיריון נועדה לקבוע אם קיים סיכון לעובר‪ .‬מקובל לבצע‬ ‫‪‬‬
‫את הבדיקה לנשים בסמוך לכניסה להיריון או בתחילתו‪.‬‬
‫נשים הרות בעלות סוג דם שלילי‪ ,‬כלומר ‪ Rh negative‬נדרשות‬ ‫‪‬‬
‫לחזור ולבצע את הבדיקה מדי כמה שבועות במהלך ההיריון‪.‬‬
‫נשים בעלות סוג דם ‪ Rh positive‬אינן בסכנה לפתח נוגדנים‬ ‫‪‬‬
‫לכדוריות הדם של העובר ולכן לא צריכות לבצע את הבדיקה‪.‬‬
 ‫תוצאה חיובית בבדיקה יכולה לנבוע מכמה גורמים‪ ,‬ביניהם‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫קיום נוגדנים אוטואימוניים ‪ -‬אלו הם נוגדנים למרכיבים של הגוף אשר‬ ‫‪‬‬
‫תוקפים את כדוריות הדם האדומות‪ .‬מצב זה ייתכן במגוון מחלות דוגמת‬
‫זאבת ( ‪ ,)SLE‬מחלות של מערכת הדם (לימפומה)‪ ,‬זיהומים מסוימים‬
‫כגון מיקופלסמה ומונונוקליאוזיס (‪ )EBV‬או עקב נטילת תרופות‬
‫מסוימות‪ ,‬כגון פניצילין‪.‬‬
‫לאחר מתן ‪ ANTI D‬בכל שלבי ההיריון או לאחר לידה ‪ ,‬בדיקת‬ ‫‪‬‬
‫‪ INDIRECT COOMBS‬מדגימה נוכחות נוגדנים בכייל נמוך למשך‬
‫כ ‪ 6‬עד ‪ 8‬שבועות‪.‬‬
‫במקרים אלה לא מדובר על ריגוש אקטיבי של האישה עצמה אלא על‬ ‫‪‬‬
‫חיסון סביל (פסיבי) ‪.‬‬
 ‫מטרת הבדיקה‪:‬‬
‫‪ ‬סיוע באבחון אנמיה המוליטית (חוסר דם הנגרם‬
‫מפירוק של כדוריות דם אדומות)‪.‬‬
‫‪ ‬בירור תגובה לא רצויה לעירוי דם‪.‬‬
‫‪ ‬בדיקה זו מאתרת תצמידים (קומפלקסים) של‬
‫נוגדנים אנטי ‪ D‬אמהיים וכדוריות דם האדומות‬
‫עובריים (‪ .)Rh +‬הנוגדנים עלולים לגרום להרס‬
‫הכדוריות האדומות אליהן הם נצמדים‪.‬‬
 ‫‪ INDIRECT COOMBS‬נבדק אצל האישה‬
‫‪ DIRECT COOMBS‬הבדיקה מתבצעת אצל הילוד‬
 ‫‪ ‬אישה עם ‪+Rh‬‬
‫‪ ‬אישה עם ‪ –Rh‬והאב עם ‪( –Rh‬רק אם בטוח)‬
‫‪ ‬אישה שעברה ריגוש (עם ‪(Positive indirect coombs test‬‬
‫בטיטר של מעל ‪( 1:16‬ז"א ‪ 1:8‬וכו')‬
 ‫בהריונות הבאים הנוגדנים מדם האם עלולים לעבור לעובר ולגרום‬
‫למחלה המוליטית (פירוק כדוריות‪ ,‬היפרבילירובינמיה)‪ ,‬עד כדי בצקת של‬
‫העובר –‪ Hydrops Fetalis‬ומוות‬
‫‪ ‬מתן חיסון ‪ ANTI D‬נתן על ידי אחות מוסמכת‬
‫שעברה הכשרה לכך‪.‬‬
‫‪ ‬אין צורך בהוראת רופא – זאת פעולת סיעוד!‬
 ‫‪ . 1‬אחות המוסמכת תוודא קבלת תשובות בדיקה שנשלחו ‪:‬‬
‫‪ ‬סוג דם‬
‫‪RH ‬‬
‫‪ COOMBS TEST ‬של היולדת והילוד‬
‫‪ . 2‬תסביר למטופלת את השיבות מתן החיסון ומטרתו‬
‫‪ . 3‬תבצעה זיהוי המטופלת בהתאם לנוהל "זיהוי מטופל"‬
‫‪ . 4‬תזריק ליולדת את החיסון במתן תוך שרירי על פי הנוהל טיפול‬
‫תרופתי וסטנדרטים מקובלים למניעת זיהומים‬
‫‪ . 5‬תדווח על מתן החיסון ולרופא המטפל‬
 ‫‪ . 6‬תתעד את המתן‪ ,‬מינון‪ ,‬אופן המתן‪ ,‬כולל חתימה עפ"י נוהל "ניהול‬
‫הטיפול התרופתי" ברשומת היולדת‬
‫‪ . 7‬האחות תרשום ההוראה למתן החיסון ‪ ANTI D‬ברשומה מקובלת‬
‫במחלקה ברובריקה "הוראות" לפני מתן החיסון‬

‫הדגשים‬
‫החיסון יינתן לכל המאוחר עד ‪ 72‬שעות מזמן החשיפה לאחר לידה‪/‬‬
‫התערבות‬
 ‫לאחר לידה רגילה ‪ 300 -‬מיקרוגרם‬ ‫‪‬‬
‫לאחר ניתוח קיסרי ‪ 600 -‬מיקרוגרם‬ ‫‪‬‬
‫לאחר לידת תאומים ויותר ‪ 600 -‬מיקרוגרם‬ ‫‪‬‬
‫לאחר לידה מכשירנית (ואקום‪ ,‬מלקחיים) ‪ 600 -‬מיקרוגרם‬ ‫‪‬‬
‫לאחר ביקורת חלל הרחם (רביזיו) – ‪ 600‬מיקרוגרם‬ ‫‪‬‬
‫לאחר הוצאה ידנית של השליה ‪ 600 -‬מיקרוגרם‬ ‫‪‬‬
‫לאחר ביצוע דגימת סיסי שיליה‪ ,‬דיקור מי שפיר או דגימת דם עוברי –‬ ‫‪‬‬
‫‪ 300‬מיקרוגרם‬
‫לאחר הפלה עצמונית או יזומה ‪ 300 -‬מיקרוגרם‬ ‫‪‬‬
 ‫יכולה לגרום לצהבת‬ ‫‪‬‬
‫המוליזה קלינית נדירה‪ ,‬יכול להיות הגדלת כבד וטחול‪ ,‬אך ‪Hydrops‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ fetalis‬או מוות עוברי תוך רחמי נדירים‪.‬‬
‫המחלה קלה יותר מאשר אי התאמת ‪Rh‬בגלל ש ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫האנטיגנים ‪ A,B‬אינם מפותחים היטב על הממברנה של כדורית‬ ‫‪‬‬
‫העובר‪.‬‬
‫רוב הנוגדנים מסוג אנטי ‪ A‬ואנטי ‪ B‬שייכים לקבוצת ‪ IgM‬ואינם‬ ‫‪‬‬
‫מסוגלים לעבור את השלייה‪.‬‬
‫אין צורך בנקיטת צעד אבחנתי או טיפולי בזמן הריון‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫מה זה חיסון ‪?ANTI D‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מה האינדיקציה למתן חיסון ‪?ANTI D‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מה זה ‪?INDIRECT COOMBS‬‬ ‫‪.3‬‬
‫למי נילקח ‪?DIRECT COOMBS‬‬ ‫‪.4‬‬
‫באילו מצבים לא ניתן חיסון ‪?ANTI D‬‬ ‫‪.5‬‬
‫תוך כמה זמן ניתן לתת חיסון ?‪ANTI D‬‬ ‫‪.6‬‬
‫של מי האחראיות והסמכות למתן ‪ANTI D‬במחלקת אם –ילוד?‬ ‫‪.7‬‬
‫מה המינון של חיסון ‪ANTI D‬כשידועה שבוצעה רביזיה ליולדת?‬ ‫‪.8‬‬
‫בלידת תינוק מת האם יש צורך במתן ?‪ANTI D‬‬ ‫‪.9‬‬
‫האם יש צורך בהוראת רופא?‬ ‫‪.10‬‬
‫באילו מצבים מחייב הוראת רופא?‬ ‫‪.11‬‬