‫בס"ד‬

‫כשל אמפטי‪-‬דביר רייש ויונתן בנדר‬

‫מדריך‬ ‫מחשבות ורגשות‬ ‫שיחה‬

‫אני‪-‬אתה יודע היום זאת לדעתי הפגישה‬
‫השמינית שלנו ואני רוצה לשאול אותך מה‬
‫לדעתך המטרה של מה שאנחנו עושים‬
‫כאן? מה אתה רוצה להשיג?‬

‫‪-‬טעות שאני הפרתי אותה‪,‬‬ ‫‪-‬שתיקה‪-‬‬

‫דיברנו על זה אבל זה קשה‬
‫אני‪-‬מה היית רוצה שיקרה השנה‪ ,‬אתה‬
‫יודע יש לנו כמה חודשים עד יוני שבו‬
‫יגמר הטיפול‪ ,‬מה היית רוצה שיקרה?‬

‫הוא‪-‬פעם הלכתי כבר לתחנה לבריאות‬

‫הנפש‪ ,‬היה אמור להיות פסיכולוג‪ ,‬אבל‬
‫אמרו שאין מקום ולא היה‬
‫‪-‬האחר יודע‪ ,‬אני לא יודע‬
‫כלום‪ ,‬יש מומחים‬
‫אני‪-‬מה היית רוצה שיקרה כאן?‬

‫הוא‪-‬אתה רוצה לראות מה הפסיכולוג‬

‫‪-‬אתה המומחה‪ ,‬אתה יודע‬
‫לפתור לי את הבעיה‬ ‫כתב?‬

‫אני‪-‬לא‪ ,‬אני רוצה לשמוע ממך‬

‫‪-‬שתיקה קצרה‪-‬‬

‫הוא‪-‬אתה אמרת שאפשר להשתלט על‬

‫הכעס עם האישה‬

‫אני‪-‬זה מה שאני אמרתי אבל אני שואל מה‬

‫אתה רוצה‪ .‬אתה יודע בסוף גם הרופא‪ ,‬גם‬
‫הפסיכולוג וגם אני לא נמצאים איתך בבית‬
‫כשמתחיל להיות קשה ומעצבן‪ .‬בסוף רק‬
‫אתה שם‪ .‬אתה יודע שני דברים יכולים‬
‫לעשות שינוי‪ ,‬אחד סייעתא דשמייא‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬המשפט בראשון אתה לא יודע מה‬
‫התוצאות שלו‪ .‬והדבר השני זה אתה‪,‬‬
‫השאלה היא איך אתה עושה תיקון ומשנה ‪-‬באתי להגיד אחד ואז‬
‫חשבתי שממקום דתי זה לא‬
‫דברים‪ .‬בקשר פה אני כמו סוג של מראה‪,‬‬
‫נכון‪ ,‬יש גם סייעתא דשמייא‬
‫אני מנסה להראות לך דברים שקורים‪,‬‬
 ‫אבל בסוף אתה עושה את הדרך‪ .‬לכן אני‬
‫שואל מה לדעתך צריכה להיות המטרה של‬
‫הפגישות? מה אם יהיה עוד חמישה‬
‫חודשים יקרה אתה תהיה מרוצה?‬

‫הוא‪-‬פחות דיכאון‪ ,‬יותר שולט בכעס‬

‫אני‪-‬יפה אז זה שתי מטרות‪ ,‬אחת להיות‬

‫פחות מדוכא והשנייה לשלוט יותר בכעס‪.‬‬
‫אלו שתי המטרות שלך‪ .‬עכשיו הזמן שלנו‬
‫כמעט נגמר אבל שבוע הבא נוכל לפתוח‬
‫את זה יותר‪.‬‬
‫טוב לראות אותך‪ ,‬שיהיה המשך יום טוב‬

‫המשך השיחה שבוע אחרי‬

‫מדריך‬ ‫מחשבות ורגשות‬ ‫שיחה‬
‫‪....‬‬
‫אני‪-‬שבוע שעבר הצבת מטרות לטיפול של‬
‫להיות פחות מדוכא ולשלוט בכעסים‪,‬‬
‫נכון?‬

‫הוא‪-‬כן‬

‫אני‪-‬חשבתי שאולי בנתיים נשים את עניין‬

‫הדיכאון בצד‪ ,‬לא כי הוא פחות חשוב אלא‬
‫בגלל שנושא הכעסים נראה לי קצת יותר‬
‫דחוף‪ ,‬וזה גם מה שהוביל לקשיים היום‪.‬‬
‫מה דעתך?‬

‫הוא‪-‬בסדר‬

‫‪ )2004( Linehan and Koerner‬במאמרן על טכניקות אימות מדברות על כך שעצם מעשה האימות‬

‫הוא למעשה הביטוי הפיזי של אמפתיה‪ .‬בעוד אמפתיה היא הבנה מדויקת של נקודת מבטו של הלקוח‪,‬‬

‫באימות אנחנו מתקשרים את אותה הבנה‪ ,‬כך למעשה אימות ואמפתיה מתקיימות זו לצד זו בעבודה‬
‫הקלינית‪ .‬אימות כשלעצמו הוא התערבות יעילה כדי להפחית את הכוח של רגשות עזים‪ ,‬תוך נתינת מרחב‬

‫לחקירה של התנהגויות חלופיות‪ .‬על אף שאימות משמעותי עבור כלל הלקוחות יש לטכניקה זו משמעות‬
‫גדולה עוד יותר עבור לקוחות רגישים במיוחד‪ .‬שימוש באימות מנבא שיפור בתפקוד אצל בעלי הפרעת‬
‫אישיות (‪ )Neacsiu, & Tkachuck, 2016‬ובפרט אצל בעלי הפרעת אישיות גבולית‪ .‬בנוסף שימוש‬

‫באימות משמעותי אצל לקוחות הסובלים מבלבול קוגנטיבי (‪ .)Linehan, 1993a‬כותבים רבים‬

‫(‪ )Linehan, 1993a, 1993b; Fruzzetti, 2006; Koerener, 2012‬מתייחסים לכך שבמידה והפונה‬

‫מצליח ליישם את עקרונות האימות העצמי הוא יצליח לשפר את היכולת שלו לווסת את רגשותיו‪.‬‬

‫במקרה הנ"ל דביר נכנס לתוך מעין חוסר איזון רגשי כך שהוא התקשה לטפל בסוגיה אותה הציף הפונה‪-‬‬

‫הדיכאון עימו הוא מתמודד‪ .‬למעשה‪ ,‬דביר השתמש באסטרטגיית הימנעות והיטה את השיחה לכיוון שונה‪.‬‬
‫למרות שבטווח הקצר האירוע "נוהל" כיוון שלדביר ניתנה שהות להתמודד עם רגשותיו לגבי הסוגיה‪,‬‬

‫בטווח הארוך היה כאן אלמנט של פגיעה בברית הטיפולית‪ .‬אנחנו מציעים כי במידה ודביר היה משתמש‬
‫בטכניקת האימות העצמי הוא היה מסוגל להתמודד עם המצב בצורה מיטבית יותר‪ .‬בעזרת אימות עצמי‬
‫דביר היה מסייע למטופל לקבל את המציאות כהוויתה ובמקביל מסייע למטופל להתחיל לחתור לשינוי‬
‫התנהגותי‪ .‬האימות גם היה יכול לסייע "לרכך" את חווית הדיכאון הקשה עימה המטופל מתמודד‪ .‬למעשה‬

‫האימות מסייע בסופו של דבר לעבור לתפקוד אדפטיבי יותר‪ ,‬כך שבפעם הבאה שהמטופל יעמוד בפני‬

‫חוויה דומה הוא יוכל להתמודד איתה בצורה טובה יותר (‪.)Hayes, Strosahl, & Wilson. 2011‬‬

‫אחד העקרונות החשובים בטכניקת האימות היא נתינת תגובה תקפה אשר המשמעות שלה היא לעזור‬
‫לאדם להבין כי הדרך בה הוא פועל הגיונית‪ .‬התיקוף יכול להיות בשלושה מישורים א‪ .‬נתינת תגובה‬

‫רגשית מותאמת לחווית המטופל‪ .‬ב‪ .‬היא מעוגנת בנתונים ועובדות לוגיים ג‪ .‬התגובה מקדמת השגת מטרות‬
‫טיפוליות‪ .‬למעשה ניתן לתת תגובה תקפה לכל התנהגות שהיא‪ .‬כך למשל‪ ,‬אם אדם מתנגד לטיפול ניתן‬
‫לתת לו תגובה תקפה לכך שיש לכך הגיון בהתחשב בהיסטוריה שלו ואיך הוא חווה יחסים בין אישיים‬
‫בעבר‪ .‬מה שחשוב לזכור הוא שהתגוה התקפה יעילה רק אם היא משרתת מטרה לטווח ארוך‪ .‬כך למשל‪,‬‬

‫כאשר דביר לא מתייחס לסוגיית הדיכאון כי "היא פחות דחופה" הוא אומנם לכאורה מבצע מעין תיקוף‪,‬‬
‫אך אותו תיקוף לא יעיל ואולי אף פוגעני בטווח הארוך‪.‬‬

‫ברמה הפרקטית ישנם ארבע שלבים לתיקוף (וכך גם לתיקוף עצמי)‪ :‬א‪ .‬להבין מה תקף ומה אינו תקף ב‪.‬‬

‫להיות ספציפי לגבי מה שאתה מתקף‪ ,‬יש למצוא את גרעין האמת שנובע מהמחשבה המסוימת שעלתה‪.‬‬
‫דבר זה נובע מעידוד להבין טוב ומדויק יותר מהי המחשבה מאחורי הפעולה‪ .‬ג‪ .‬לאמת ברמה הגבוה ביותר‪-‬‬

‫יפורט להלן‪ .‬ד‪ .‬לאמת לעיתים קרובות ובסמוך לזמן בו הסוגיה צפה‪.‬‬

‫בהמשך לסעיף ג' ישנן שש רמות לאימות א‪ .‬הקשבה תוך כדי "מודעות מלאה" ב‪ .‬שיקוף מדויק למה‬
‫שנאמר על ידי הפונה ג‪ .‬הירהור חוזר על המשמעות הבסיסית הנובעת ממה שנאמר ד‪ .‬הסבר איך ההתנהגות‬
‫ תיאור כיצד ההתנהגות‬.‫הגיונית בהקשר של ההיסטוריה של המטופל והמנגנונים הביולוגים האנושיים ה‬

"‫ אמפטיה עמוקה ואמתית למה שהמטופל הביא (כאדם ולא כ"מטפל‬.‫הגיונית בהקשר למה שקרה עכשיו ו‬
.)"‫או "מומחה‬

‫ להתעכב על סוגיית‬:‫אם אנחנו מנסים ליישם את עקרונות האימות על המקרה הנ"ל דביר יכל לנהוג כך‬

‫ בשלב הבא היה ניתן לשקף‬.‫ תוך הבנה של המחשבות והרגשות שהדיכאון מעורר‬,‫הדיכאון שהמטופל מציף‬
‫ לאחר מכן דביר היה יכול לעודד את המטופל‬.'‫ היסטורי וכדו‬,‫ בהקשר סביבתי‬,‫עד כמה הגיוני לחוש דיכאון‬

‫ כך המטופל יכול להבין שמה שהוא‬."...‫לומר בקול או בראש "זה ממש הגיוני שאני חש דיכאון בעקבות‬
.‫חש טבעי ואנושי‬

Bibliography:

Fruzzetti, A. (2006). The high-conflict couple: A dialectical behavior therapy

guide to finding peace, intimacy, and validation. New Harbinger Publications/

Hayes, S. C., Strosahl, K. D., & Wilson, K. G. (2011). Acceptance and commitment

therapy: The process and practice of mindful change. Guilford Press.

Koerner, K. (2012). Doing dialectical behavior therapy: A practical guide. Guilford

Press.

Koerner, K., & Linehan, M. M. (2004). 68 VALIDATION PRINCIPLES AND

STRATEGIES. Cognitive behavior therapy: Applying empirically supported

techniques in your practice, 456.

Linehan, M. (1993a). Cognitive-behavioral treatment of borderline personality

disorder. Guilford Publications.

Linehan, M. (1993b). Skills training manual for treating borderline personality

disorder (Vol. 29). New York: Guilford Press.

Neacsiu, A. D., & Tkachuck, M. A. (2016). Dialectical behavior therapy skills use

and emotion dysregulation in personality disorders and psychopathy: a

community self-report study. Borderline personality disorder and emotion

dysregulation, 3(1), 6.