‫‪=6 8777‬‬

‫הפקולטה להנדסה‬
‫המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה‬

‫קורס‪ :‬הגנה ממסרית‬

‫(‪)Power System Protection‬‬

‫ד"ר פליקס גולדנברג‬

‫‪feliks.goldenberg@gmail.com‬‬

‫‪Lugo_SWR.mpeg‬‬

‫‪2018‬‬
 ‫הגדרות ומושגים‬
‫א‪ .‬כללי‬
‫מערכת‬
‫מבנה מערכות החשמל‬ ‫הייצור‬ ‫סה"כ יותר מ‪ 90-‬יח' ייצור‬
‫סה"כ יכולת הייצור‪:‬‬
‫כ‪ 17,000 -‬מגוו"ט‬
‫כולל כ‪ 20-‬יח' ייצור פרטיות עם‬
‫סה"כ הספק כ‪ 3600-‬מגוו"ט‬
‫מערכת‬ ‫וכ‪ 1200-‬מגוו"ט הספק אנרגיה‬
‫ההולכה‬ ‫מתחדשת )‪)PV‬‬

‫מערכת‬ ‫כ‪ 300-‬מעגלי מתח על ועליון‬

‫ההשנא‬ ‫באורך של כ‪ 5480-‬ק"מ‬
‫ה‬

‫‪PV‬‬
‫מערכת‬ ‫כ‪ 180-‬תחנות משנה‪ ,‬מעל ‪10,000‬פרטי ציוד‪,‬‬
‫חלוקה‬ ‫כ‪ 450-‬שנאים ( כ‪ 20,000-‬מגוו"א הספק מותקן)‬
‫ואספקה‬
‫‪PV‬‬
‫‪ 5‬מחוזות‪-‬תפעול וטיפול בלקוחות‬
‫כ‪ 26,000-‬ק"מ קווי מתח גבוה‬
‫כ‪ 21,000-‬ק"מ קווי מתח נמוך‬
‫כ‪ 2.55.-‬מיליון לקוחות‬

‫אחד ממאפיני מערכות הספק – כמות גדולה מאוד (עשרות ‪/‬מאות אלפי ) של מתקנים שונים‪,‬‬
‫שנימצאים בפעולה רצופה ובתנאי הפעולה שונים בכל עת‪.‬‬
‫מתקנים ‪ /‬ציוד במערכת החשמל הם‪:‬‬
‫‪ -‬גנרטורים‪ ,‬שנאי הספק וקווי חשמל‪ ,‬סוללת קבלים‪ ,‬מנועי חשמל;‬
‫‪ -‬ציוד מיתוג‪ :‬מפסקי זרם‪ ,‬מנתקים מסוגים שונים‬
‫(פעולות מפסקי הזרם נקראות‪ :‬חיבור והפסקה; פעולות המנתקים נקראות‪ :‬סגירה‬
‫ופתיחה);‬
‫‪ -‬שנאי מדידה‪ ,‬פסי צבירה ועוד ;‬
‫‪ -‬וציוד משני ( מכשירי מדדידה והגנה‪ ,‬מערכות לאספקת בית‪ ,‬מערכות אוויר דחוס ועוד)‪.‬‬
‫מתקני מערכת החשמל מפוזרים בפני השטח של מדינה ומקושרים אחד עם השני ‪.‬‬
‫להלן‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬נתוני של קווי חשמל ושנאים ברמות המתחים שונים‪:‬‬
 ‫אורך קוי הרשת (ק"מ)‬
‫רשת‬ ‫רשת החלוקה‬ ‫רשת ההולכה‬
‫האספקה‬
‫מתח‬ ‫‪"33‬ק"ו סה"כ ברשת חלוקה‬ ‫‪ 22‬ק"ו‬ ‫‪6.3-12.6‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪400‬‬ ‫‪ 161‬ק"ו‬
‫נמוך‬ ‫ק"ו‬ ‫ברשת‬ ‫ק"ו‬ ‫*‬
‫הולכה‬
‫‪26,345‬‬ ‫‪4,705‬‬
‫(כ‪ 15,000-‬ק"ם קווי העיליים‬ ‫(כולל כ‪-‬‬
‫‪5,480‬‬ ‫‪ 120‬ק"ם‬
‫‪20,200‬‬ ‫וכ‪ 11,350-‬ק"ם התת‪-‬‬ ‫‪4,115‬‬ ‫‪20,630‬‬ ‫‪1,600‬‬ ‫(כ‪ 20-‬ק"ם‬ ‫‪775‬‬
‫קרקעיים)‬ ‫קייו‬
‫אורך קו‬ ‫תת"ק)‬
‫סה‪:‬כ כ‪ 2200-‬קווים‬ ‫ממוצע )‬
‫(‪ 11,5‬ק"ם אורך קו ממוצע )‬

‫* אורכי קווי ‪ 161-400‬ק"ו מכמה מאות מטרים עד כ‪ 100-‬ק"ם‬

‫נתוני תחנות משנה‪/‬תחנות מיתוג (מספר תחנות‪ ,‬שנאים ויכולת השנאה במגוו"א)‬
‫רשת חלוקה‬ ‫‪ 400‬ק"ו‬ ‫סה"כ‬ ‫‪ 115‬ק"ו‬ ‫‪ 161‬ק"ו‬
‫יכולת‬ ‫מספר‬ ‫מספר מספר יכול‬ ‫מספר מספר יכולת‬ ‫מספר מספר יכולת‬ ‫מספר מספר יכולת‬
‫השנאה‬ ‫שנאים‬ ‫תחנות שנאים השנאה תחנות שנאים השנאה תחנות שנאים השנאה‬ ‫תחנות שנאים השנאה‬
‫(מגוו"א)‬ ‫(מגוו"א)‬ ‫(מגוו"א)‬ ‫(מגוו"א)‬ ‫(מגוו"א)‬
‫כ‪-‬‬
‫‪23,500‬‬ ‫‪ 12,945‬כ‪-‬‬
‫(גודל שנאי‬ ‫‪22‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19,324‬‬ ‫‪460‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪224‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪19,100‬‬ ‫‪447‬‬ ‫‪202‬‬
‫‪48,000‬‬
‫ממוצע‬
‫‪ 490‬קוו"א)‬

‫גודל של מערכת החשמל (שטח של המדינה כולה)‪ ,‬כמות אדירה של ציוד במערכת שנמצאים בפעולה‬
‫רצופה בתנאים המשתנים פנימיים (זרמים‪ ,‬מתחים‪ ,‬מיתוגים) וחיצוניים (תנאי אטמוספריים‪ ,‬פקטורים‬
‫אקסוגניים אחרים) גורמים לריבוי תקלות ו הפרעות במתקנים המערכת ובמערכת החשמל כולה‪.‬‬

‫ב‪ .‬תקלות והפרעות –הגדרות‬

‫‪ o‬תקלה הינה כל שינוי בלתי רצוי בתפקוד התקין של מרכיב כלשהו במערכת‬
‫‪ o‬הפסקה יציאה זמנית מניצול של אחד ממרכיבי המערכת שלא במסגרת של שינוי מבני‪.‬‬
‫‪ o‬הפרעה הינה תהליך המתחיל בתקלה‪ ,‬על כל השלכותיה‪ ,‬ומסתיים בהחזרת המערכת‬
‫(מרכיב המערכת) לתנאי תפעול תקינים‪.‬‬
‫כל הפרעה מאופיינת על ידי גורם ההפרעה‪ ,‬סוג ומיקום התקלות‪ ,‬סיבת התקלות‬
‫והנזקים הנלווים אליה וסיבותיהם‪.‬‬
‫לפי הגדרה זו הפרעה אחת יכולה לכלול תקלות בכמה ממרכיבי המערכת והפסקתם‬
‫של מספר מרכיבים‪.‬‬
‫מבחינת ראות של זמן ההפרעה‪ ,‬יש להבדיל בין‪:‬‬
‫א) הפרעה חולפת שהיא הפרעה המסתלקת בעצמה ומסתיימת בחיבור‪-‬חוזר אוטומטי‬
‫מוצלח‪ .‬בסטטיסטיקת האירועים היא נחשבת כאירוע ללא הפסקת צרכנים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש‬
‫לקחת בחשבון שגם אירוע חולף גורם לשקיעות מתח ( ‪ )Voltage dip‬המהווה‬
‫מטרד לצרכנים רגישים במיוחד‪.‬‬
 ‫הפרעה ממושכת הינה הפרעה הגורמת להפסקת קו או תחנת משנה ו‪/‬או השנאה ואיננה‬ ‫ב)‬
‫הפרעה חולפת‪ .‬בהתאם להגדרה הכללית של הפרעה‪ ,‬גם הפרעה ממושכת אחת יכולה‬
‫לכלול הפסקתם של מספר מרכיבי המערכת‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפרעות בקטעי שונות של מערכת החשמל והשפעתן‬
‫‪ .1‬מערכת הייצור‪:‬‬
‫הפרעות העיקריות הן הפסקות יחידות ייצור או שינוי פתאומי של הספק יחידות עקב‬
‫תקלות פנימיות וחיצוניות (מסדר תחנת הכוח או קווי גנרציה) ‪ .‬הפרעות אלו גורמות לאי‪-‬‬
‫יזון בין ייצור ובין ביקוש וכתוצאה – ירידת התדרת‪ ,‬מתחים ירודים‪ ,‬שינוי זרימות ברשת‬
‫הולכה‪.‬‬
‫ירידת התדר מתחת רמה מסוימת (‪ 49.4‬הרץ) גורמת לפעולת מערכת השלת עומס והפסקת‬
‫צרכנת בהתאם‪.‬‬
‫מספר הפרעות – עשרות בשנה‬
‫הפסקת דחק של יחידה ‪ 575‬מגוו"ט‬

‫מגוו"ט‬ ‫עומס ותדר בזמן הפרעה‬ ‫הרץ‬

‫‪6500‬‬ ‫‪50.1‬‬
‫‪6300‬‬ ‫‪50.0‬‬
‫‪6100‬‬ ‫‪49.9‬‬
‫‪5900‬‬
‫‪49.8‬‬
‫‪5700‬‬
‫‪5500‬‬ ‫‪49.7‬‬
‫‪5300‬‬ ‫‪49.6‬‬
‫‪5100‬‬ ‫‪49.5‬‬
‫‪4900‬‬ ‫‪49.4‬‬
‫‪4700‬‬ ‫‪49.3‬‬
‫‪4500‬‬ ‫עומס של המערכת‬ ‫‪49.2‬‬
‫‪4300‬‬
‫‪49.1‬‬
‫‪4100‬‬
‫‪3900‬‬ ‫תדר‬ ‫‪49.0‬‬
‫‪3700‬‬ ‫‪48.9‬‬
‫‪3500‬‬ ‫‪48.8‬‬
‫‪08:08:22‬‬

‫‪08:11:30‬‬
‫‪08:07:10‬‬
‫‪08:07:18‬‬
‫‪08:07:26‬‬
‫‪08:07:35‬‬
‫‪08:07:43‬‬
‫‪08:07:50‬‬
‫‪08:07:58‬‬
‫‪08:08:06‬‬
‫‪08:08:14‬‬

‫‪08:08:30‬‬
‫‪08:08:38‬‬
‫‪08:08:45‬‬
‫‪08:08:53‬‬
‫‪08:09:02‬‬
‫‪08:09:09‬‬
‫‪08:09:17‬‬
‫‪08:09:25‬‬
‫‪08:09:33‬‬
‫‪08:09:42‬‬
‫‪08:10:11‬‬
‫‪08:10:19‬‬
‫‪08:10:27‬‬
‫‪08:10:36‬‬
‫‪08:10:43‬‬
‫‪08:10:52‬‬
‫‪08:10:59‬‬
‫‪08:11:07‬‬
‫‪08:11:15‬‬
‫‪08:11:22‬‬

‫‪08:11:39‬‬
‫‪08:11:47‬‬

‫‪ .2‬מערכת הולכה‪:‬‬
‫פרעות העיקריות הן קצרים מסוגים שונים‪:‬‬
‫‪ -‬חד פדאיים – כ‪ % 85-90-‬מכל הקצרים‬
‫‪ -‬דו‪-‬פאזיים לאדמה – כ‪ % 7-9-‬מכל הקצרים‬
‫‪ -‬קצרים דו ותלת פאזיים – כ‪ % 3-5-‬מכל הקצרים‬
‫השפעת הפרעות‪ :‬הפסקות מעגלים וירידה מסוימת באמינות התפקוד המערכת‪ ,‬שקיעות‬
‫מתחים‪ ,‬לפעמים‪ -‬הפסקת צרכנים‪ .‬מספר הפרעות ברשת הולכה בממוצע כ‪ 150-‬בשנה‪.‬‬
 ‫קצרים ברשת ‪ 161‬ק"ו‬

‫רושמי הפרעות‬
‫(‪)Fault Recorder‬‬

‫קצרים חד פאזיים ברשת ‪ 400‬ק"ו וקצרים דו‪-‬תלת פאזיים ברשת ‪ 161‬ק"ו עקב שקיעות מתח עמוקות‬
‫יכולים לגרום להתנתקות צרכנות ועלית התדר‪.‬‬

‫‪ 4‬הפרעות ברשת ‪ 400‬ק"ו‬

‫מגוו"ט‬ ‫(קצרים חד פאזים)‬ ‫עומס ותדר בזמן הפרעה‬ ‫הרץ‬
‫‪4600‬‬ ‫‪50.6‬‬
‫‪4500‬‬
‫‪50.5‬‬
‫‪4400‬‬
‫‪4300‬‬ ‫‪50.4‬‬
‫‪4200‬‬
‫‪4100‬‬ ‫‪4110‬‬ ‫‪50.3‬‬
‫‪4000‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪50.2‬‬
‫‪3900‬‬
‫‪3800‬‬ ‫‪3870‬‬ ‫‪50.1‬‬
‫‪3700‬‬ ‫‪78 sec‬‬ ‫‪28 sec‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪3600‬‬ ‫‪33 sec‬‬
‫‪3500‬‬ ‫‪49.9‬‬
‫‪1:02:53‬‬
‫‪1:02:57‬‬
‫‪1:03:01‬‬
‫‪1:03:05‬‬
‫‪1:03:10‬‬
‫‪1:03:14‬‬
‫‪1:03:18‬‬
‫‪1:03:22‬‬
‫‪1:03:26‬‬
‫‪1:03:30‬‬
‫‪1:04:14‬‬
‫‪1:04:18‬‬
‫‪1:04:22‬‬
‫‪1:04:26‬‬
‫‪1:04:30‬‬
‫‪1:04:34‬‬
‫‪1:04:38‬‬
‫‪1:04:42‬‬
‫‪1:04:46‬‬
‫‪1:04:50‬‬
‫‪1:04:54‬‬
‫‪1:04:58‬‬
‫‪1:05:02‬‬
‫‪1:05:05‬‬
‫‪1:05:09‬‬
‫‪1:05:14‬‬
‫‪1:05:18‬‬
‫‪1:05:22‬‬
‫‪1:05:26‬‬
‫‪1:05:30‬‬
‫‪1:05:34‬‬
‫‪1:05:38‬‬
‫‪1:05:42‬‬
‫‪1:05:46‬‬
‫‪1:05:51‬‬
‫‪1:05:55‬‬
‫‪1:05:59‬‬
‫‪1:06:03‬‬
‫‪1:06:07‬‬
‫‪1:06:11‬‬
‫‪1:06:15‬‬
‫‪1:06:19‬‬

‫מספר הפרעות ל‪ 100-‬ק"מ ברשת הולכה כ‪1.2-‬‬

‫‪ .3‬מערכת השנאה‬
‫מערכת השנאה כוללת שנאים ומסדרי תחנות משנה (השנאה פנימית)‪ .‬הפרעות במסדרי תחמ"ש‬
‫(שנאים) לעיתים קרובות גורמות להפסקות שנאים והפסקות צרכנות בהתאם‪ .‬מספר הפרעות‬
‫במסדרי תחמ"ש יכולות להגיע עד עשרות בשנה והפרעות שנאים מסיבות פנימיות – מספרים‬
‫בודדים במערכת‪.‬‬
‫גורמי הפרעות ברשת הולכה ודוגמה לכמות ההפרעות‬

‫כמות‬ ‫גורם‬ ‫מתח‬

‫‪2‬‬ ‫נזק בשרשראות מבודדים‬
‫‪6‬‬ ‫בזמן עבודות בתחמ'ש‬ ‫‪115‬‬
‫‪18‬‬ ‫בלתי מזוהה‬
‫‪17‬‬ ‫ברקים‬
‫‪3‬‬ ‫גוף זר‬
‫‪4‬‬ ‫הגורם האנושי בתחמ'ש‬
‫‪10‬‬ ‫הגנה מתח עליון‬ ‫‪161‬‬
‫‪3‬‬ ‫חוט הארקה וחוט מופע‬
‫‪3‬‬ ‫כלי תחבורה‬
‫‪1‬‬ ‫לא ידוע (בציוד תחמ'ש)‬
‫‪3‬‬ ‫כבל מתח עליון‬
‫מעגלים משניים בציוד‬
‫‪3‬‬ ‫הגנות מתח עליון‬
‫‪2‬‬ ‫נזק בשרשראות מבודדים‬
‫‪1‬‬ ‫שנאי‬
‫‪1‬‬ ‫עצים‬
‫‪5‬‬ ‫ציוד מתח עליון‬
‫‪1‬‬ ‫ציפורים‬
‫‪3‬‬ ‫צרכנים פרטיים‬
‫‪3‬‬ ‫שונות (כולל כיבוי אש)‬
‫‪1‬‬ ‫שריפות (אש מתחת לקו)‬
‫‪7‬‬ ‫כבל מעבר‬ ‫‪400‬‬
‫‪1‬‬ ‫בלתי מזוהה‬
‫‪4‬‬ ‫חוט הארקה וחוט מופע‬
‫‪1‬‬ ‫הגנות מתח עליון‬
‫‪2‬‬ ‫שריפות (אש מתחת לקו)‬
‫‪105‬‬ ‫סה"כ‬
 ‫‪ .4‬מערכת חלוקה‬
‫גורמי הפרעות ברשת חלוקה ודוגמה לכמות ההפרעות‬
‫דקות‬ ‫מספר‬ ‫הגורם‬
‫הפרעות אי‪-‬‬
‫אספקה‬
‫‪1.5‬‬ ‫‪36‬‬ ‫ברקים‬
‫‪2.7‬‬ ‫‪137‬‬ ‫רוחות‬
‫‪1.0‬‬ ‫‪51‬‬ ‫זהום מבדדים‬
‫‪0.3‬‬ ‫‪12‬‬ ‫חדירת מים‬
‫‪0.0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קורוזיה‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪37‬‬ ‫אטמוספרי לא מוגדר‬
‫‪6.0‬‬ ‫‪275‬‬ ‫סה"כ אטמוספריים‬
‫‪5.4‬‬ ‫‪281‬‬ ‫גניבות חבלות אנשים זרים‬
‫‪0.6‬‬ ‫‪22‬‬ ‫חיות וציפורים‬
‫‪4.4‬‬ ‫‪145‬‬ ‫עצים‬
‫‪5.6‬‬ ‫‪177‬‬ ‫עבודות בינוי ופיתוח‬
‫‪1.4‬‬ ‫‪16‬‬ ‫פגזים‪ ,‬פיצוצים וירידות‬
‫‪0.8‬‬ ‫‪39‬‬ ‫שריפות‬
‫‪2.0‬‬ ‫‪51‬‬ ‫פגיות רכב או מטוס‬
‫‪3.5‬‬ ‫‪68‬‬ ‫גופים זרים‬
‫‪23.7‬‬ ‫‪799‬‬ ‫סה"כ חיצוניים‬
‫‪1.0‬‬ ‫‪94‬‬ ‫תקלה במתקן‬
‫‪1.4‬‬ ‫‪42‬‬ ‫פגם יצור בציוד‬
‫‪0.1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תכנון לקוי‬
‫‪0.6‬‬ ‫‪27‬‬ ‫התקנה לקויה‬
‫‪37.3‬‬ ‫‪1095‬‬ ‫התיישנות‬
‫‪7.0‬‬ ‫‪201‬‬ ‫מגע רופף‬
‫‪0.3‬‬ ‫‪84‬‬ ‫תפעול‪/‬אחזקה מוטעים בקווים‬
‫‪0.3‬‬ ‫‪22‬‬ ‫עומס יתר‬
‫‪47.9‬‬ ‫‪1569‬‬ ‫סה"כ פעולות וליקויים ברשת‬
‫‪10.7‬‬ ‫‪702‬‬ ‫גורם בלתי מזוהה‬
‫‪88.4‬‬ ‫‪3345‬‬ ‫סה"‪:‬כ הפרעות שגורמיהן ברשת‬
‫‪0.1‬‬ ‫‪20‬‬ ‫תפעול מוטעה בתחמ"ש‬
‫‪0.6‬‬ ‫‪246‬‬ ‫ליקוים בפעולת ההגנות‬
‫‪3.7‬‬ ‫‪403‬‬ ‫מערכות אחרות של חח"'‬
‫‪2.0‬‬ ‫‪378‬‬ ‫חוסר גנרציה‬
‫‪2.2‬‬ ‫‪84‬‬ ‫תקלה במתקן הלקוח‬
‫‪1.2‬‬ ‫‪726‬‬ ‫תקלות במתקני הרשות הפלשתינית‬
‫‪9.8‬‬ ‫‪1857‬‬ ‫סה"כ גורמים מחוץ לרשת‬
‫‪98.2‬‬ ‫‪5202‬‬ ‫סה"כ הפרעות‬
 ‫‪ .1‬הגנות במערכת החשמל – כללי‬
‫הפרעות במערכת החשמל מוביאות לעבודה לא תקינה – לפרמטרים מחוץ לתחום המותר של‬
‫ציוד ‪ /‬מתקנים חשמליים שונים וגם לבעיות בתפקוד מערכת החשמל כולה וגם לסיכוים‬
‫בטיחותיים‪.‬‬
‫מערכות הגנה ואוטומציה המיועדים למניעת ‪ /‬צמצום‪:‬‬
‫‪ -‬סיכונים בטיחותיים‬
‫‪ -‬תיפקוד לא תקין או‪/‬ונזקים לציוד‬
‫‪ -‬פגיעה לאספקת חשמל (כולל איכות האספקה) לצרכנים‬
‫‪ -‬גרימה לבעיות בתפקוד התקין של מערכת החשמל כולה‬
‫נזק לציוד יכול להיות כתוצאה מכוחות דינאמיים המתפתחות בזמן קצר חשמלי וגם כתוצאה‬
‫מחימום יתר המתפתחות בזמן תקלה‪.‬‬
‫בעיות בתפקוד התקין של מערכת החשמל יכולת להיות עקב התפתחות הפרעות בשרשרת‬
‫(‪ ,)CASCADING‬תדר ירוד‪ ,‬מתחים ירודום‪ ,‬יציאת יחידות ייצור מהסנכרון‪ ,‬אי‪-‬יציבות המערכת‬
‫תפקידים של הגנות במערכות הספק‬
‫‪ -‬זיהוי תקלות ‪ /‬הפרעות (קצרים) וניתוק את המקום התקלה‪/‬הפרעה משאר המערכת‬
‫‪ -‬זיהוי מצבים לא תקינים במערכת החשמל ו‪/‬או תיפקוד לא תקין של ציוד‪/‬מתקן (עומסי ‪ /‬זרמי‬
‫יתר‪ ,‬מתחים ירודים ‪ /‬מתחים גבוהים‪ ,‬חוסר איזון בין ייצור ובין צריכת החשמל ‪ /‬רמת התדר‬
‫מחוץ לגבולות המותרים) וניתוק את הציוד‪/‬המתקן משאר המערכת או להתריע על‬
‫תקלה‪/‬הפרעה‬
‫‪ -‬בקרה ושינוי הקונפיגורציה של תחנות משנה ‪ /‬רשת במתבים מסוימים‬
‫בהתאם תפקידים הנ"ל‪ ,‬מערכות הגנה‪/‬אטומציה צריכות לעמוד בדרישות הבאות‪:‬‬
‫אמינות ‪ -‬האבטחה שממסר ההגנה יבצע את הפקודת הניתוק (‪ )TRIP‬בהתאם לפונקציות ההגנה‬
‫(אמינות בהפעלת מנגנון פתיחת המפסק בעת תקלה)‪.‬‬ ‫שלשמה הוא תוכנן במקרה של תקלה‬
‫‪BB1‬‬ ‫‪BB2‬‬
‫‪G1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪G2‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪K1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪K2‬‬
‫איור ‪ .1‬פעילות‬
‫סלקטיביות של הגנות‬

‫‪K3‬‬
 ‫סלקטיביות ‪ -‬היכולת לבודד אך ורק את החלק הפגום משאר מערכת החשמל‪.‬‬
‫פעולה סלקטיבית של הגנת (דוגמה של סכמה איעור ‪ )1‬אומרת‪:‬‬
‫‪ -‬בתקלה (קצר) בקו ‪ )K1( 78‬הגנה צריכה לבדד אך ורק קן פגוע‪ ,‬ז"א להעביר‬
‫מפסקי הזרם למצבים הפסקה ולא לשנות מצבים של יתר מפסקי הזרם‬
‫המחוברים לפסי צבירה ‪ BB1‬ו‪( BB2-‬מפסקי זרם ‪)2,4,5,6,9,11‬‬
‫‪ -‬בתקלה בשנאי (‪ )K2‬יש להפסיק רק שנאי בשני הצדדו ולא הפסיק קווים מחוברים‬
‫לפ"צ ‪ BB1‬ולא מתקנים המחוברים מצד מ"ג של השנאי‬
‫‪ -‬בתקלה בקו מ"ג (‪ )K3‬יש להפסיק רק קו ע"י מפסק שלו כדי לא לפגוע לאספקת‬
‫חשמל לצרכנים שמקבלים הזנה מקווים אחרים מאותו פ"צ‪.‬‬
‫מבחינת סלקטיביות כל ההגנות נתן לחלק לשתי קבוצות‪:‬‬
‫‪ -‬הגנות עם סלקטיביות יחיסית – פעולה סלקטיבית נתן להבטיח ע"י בחירת בצורה‬
‫מתאימה פרמטרים להפעלת ההגנות (הגנת מפני זרמי קצר‪ ,‬יתרת זרם‪ ,‬עומסי‬
‫יתר‪ ,‬הגנות מרחק) ובחירת זמני הפעלת ההגנות בשיטות מסוימותכק‪.‬‬
‫אופייני תלות בין פרמטרים להפעלה ובין זמני הפעלה יכולים להיות שונים ובד"כ‬
‫הם‪ :‬בצורת מדריגות (א‪ ,‬קשר לפי פונקציות שונות ב) או כקומבינאציות א) ו‪-‬ב)‪-‬ג)‪:‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬

‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬

‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬
‫איור ‪ .2‬אופיני צורת הפעולת ההגנות‬

‫‪ -‬הגנות עם סלקטיביות מוחלטת – הגנה דיפרנציאלית (פרמטרים להפעלת ההגנות‬

‫הם בתחום המתקן בלבד)‬
‫רגישות ‪ -‬יכולת להבחין בין מצבים תקינים ובין מצבי תקלה במערכת‪/‬מתקן‬
‫מהירות זיהוי התקלה – זמן שהגנה יכולה לזהות את התקלה בתחום ההגנה שלה‪ .‬דרישות‬
‫לזמני פעולת הגנות ברשתות מתח על ועליון ‪ 0.05-0.3‬שניות‪.‬ברשת מתח גבוה עד כ‪ 3-‬שניות‬
‫זמינות – היחס שבין הזמן שההגנה מוכנה לפעולה לבין סך הזמן שההגנה נמצאת בפעולה‪.‬‬
‫פרמטרים העיקרים של הגנות (מושגים)‪:‬‬
‫‪ -‬זמן תגובה – הזמן שבין זיהוי התקלה לבין מתן פקודת ‪ Trip‬להפסקה‬
‫‪ -‬זמן הכולל של פעולת ההגנה מוגדר כסכום של זמנים‪:‬‬
‫‪ -‬מתחילת התקלה ועד זיהוי התקלה ע"י ממסר ההגנה (‪ Starting‬של הגנה)‬
‫‪ -‬זמן תגובה (מ‪ Start -‬ועד ‪)Trip‬‬
‫‪ -‬זמן פתיחה של מפסק הזרם (הכולל את כיבוי הקשת)‬
‫זמן כולל לממסרי הגנה ומתקני מיתוג המודרניים כ‪ )50-80(-‬מילישניות ברשת מתח עליון ועל‬
‫וכ‪ )100-120(-‬מילישניות ברשתות מתח גבוה‪.‬‬
‫‪ -‬זרמי (פרמטר) כיול הגנות וזרמי הפעלת ממסרי הגנה‪ :‬פרמטרים אלו קשורים בינהם ע"י‬
‫יחסי תמסורת משנה זרם‪/‬מתח‪ ,‬קבוצו חיבו משני זרם‪/‬מתח ומקדמי אמינות הפעלת הגנות‬
 ‫‪ -‬זרם החזרת ממסר הגנה לאחר הפעולה – מגדרים מקדם החזרה כיחס בין זרם החזרה למצב‬
‫אי‪-‬פעולה ובין זרם בפעלה‪ :‬מקדם החזרה בד"כ ‪0.8-0.85‬‬
‫מושגים של פעולת ההגנות וסטטיסטיקה כללים של סוגי הפעלות‪:‬‬
‫‪ -‬פעולות נכונות ‪ -‬כ‪93.5%-‬‬
‫‪ -‬פעולות לא נכונות ‪ -‬כ‪1.8%-‬‬
‫‪ -‬כ‪1.3%-‬‬ ‫‪ -‬אי פעולה‬
‫‪ -‬פעולה ללא צורך ‪ -‬כ‪2.7%-‬‬
‫סה"כ מספר פעולות של הגנות במערכות הולכה והשנאה (שנת ‪ ,534 )2012‬בתוכם‪:‬‬
‫‪ 445 -‬במעגלים‬
‫‪ 89 -‬בתחמ"ש‬
‫פסי‬
‫צבירה‬ ‫‪CB‬‬ ‫‪CT‬‬ ‫מרכיבים העקריים של הגנות חשמליות וקונפיגורציה כללית של הגנות‬
‫‪ -‬מכשירי הגנה‬
‫‪ -‬מפסקי זרם (‪)CB‬‬
‫‪ -‬משנה מתח ומשנה זרם (‪)CT,VT‬‬
‫‪ -‬תקשורת‬
‫‪ -‬אספקת זרם ישר‬
‫‪VT‬‬ ‫תקשורת‬ ‫‪ -‬כבלים (חוטים) תקשורת ובקרה‬
‫ממסר הגנה‬
‫טלקומוניקציה‬

‫פרמטרים של‬ ‫הזנה‬

‫כיול ההגנה‬ ‫זרם ישר‬
‫איור ‪ .3‬מבנה כללית של הגנות‬
‫מכשירי (ממסרי ) הגנה‬
‫איסטוריה‬
‫מתחילת הקמת מערכות הםפק הראשונת (שנות ‪ 80-90‬מאה ‪ )19‬השתמשו מכשירי הגנה כנתיכים‬
‫(‪ ) FUSE‬שונים (נמצאים בשימוש עד היום בעיקר במכ שירי חשמל באלי מתח והספקים נמוכים)‪.‬‬
‫כבר מתחילת מאה ‪ 20‬ועם התפתחות מערכות הספק והקמת מערכות חשמל במתחים גבוהים מכשירי‬
‫הגנה היו בנוים על בסיס ממסרי אלקטרומכניים‪( RELAY-‬עד הים משתמשים מושג‬
‫‪ PROTECTION RELAY‬כאנלוג למערכת הגנה)‪.‬‬
‫‪BB‬‬

‫‪CB‬‬ ‫‪K‬‬
‫התראה‬

‫כיול‬ ‫‪i‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪s‬‬

‫‪CT‬‬ ‫הגנת‬
‫זרם יתר‬
‫‪INPUT‬‬ ‫‪OUTPUT‬‬
‫מעגל‬
‫איור ‪ .4‬איור סכמתית של רלי אלקטרומכני‬ ‫הזנה זרם ישר‬
‫ממסרי אלקטרומכניים כמרכיבים הבסיסיים של מכשרי הגנה נמצאים בניצול בכל העולם עד הים ביחד‬
‫עם מכשירים אלקטרוניים (משנות ‪ )50-60‬ודיגיטליים – איור ‪( 5‬משנות ‪.)80-90‬‬

‫מדידות‬ ‫עיבוד רישוני‬ ‫חישובים‬ ‫בניית‬ ‫פיקודים‪,‬‬

‫לתיפקוד הגנה‬ ‫תוצאות‬ ‫התראות‪,‬‬
‫(‪)VT ,CT‬‬ ‫(סינון נתונים)‬
‫‪-----------‬‬ ‫‪----------‬‬ ‫‪----------------‬‬ ‫כולל‬ ‫אינפורמציה‬
‫‪ANALOG‬‬ ‫‪CONVERTOR A/D‬‬ ‫‪PROCESSOR‬‬
‫‪D/A‬‬ ‫אחרת‬
‫‪INPUT‬‬ ‫(ממירים)‬ ‫‪SYSTEM‬‬ ‫‪CONVERTOR‬‬

‫איור ‪ .5‬מבנה של הגנה דיגיטלית‬

‫במערכת הראשית של חברת החשמל נכון להיום בתוך אלפי הגנות כ‪ - 48%-‬דיגיטלי‪32% ,‬‬
‫אלקטרוניים וכ‪- 20%-‬אלקטרומכניים‬
‫כל מכשיר הגנה באופן כללי מורכב משלושת פונקציות‪/‬חלקים הבסיסיים‪:‬‬
‫‪ -‬מדידה‪,‬‬
‫‪ -‬לוג'קה‪,‬‬
‫‪ -‬יצירת אותות פעולה (הפסקה ו‪/‬או התרעה)‬
‫מכשרים המודרניים כוללים גם רושמי הפרעות‪ ,‬פונקציות לכיול‪/‬תכנון ובדיקה‪.‬‬
‫מערכות הגנה הן מערכות אוטונומיות (לא מרוכזות)‪ ,‬ז"א התקנת מערכת הגנה היא בשטח מתקן שהגנה‬
‫אמורה להגן בו‪ ,‬כמו שניתן לראות באיור‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪1‬‬
‫‪5‬‬

‫הגנות מתקנים ותחומי (‪ )ZONES‬הגנה‬

‫‪-1‬גנרטור ושנאי ראשי‬
‫‪-2‬פסי צבירה‬
‫‪-3‬קווים‬ ‫איור ‪ .6‬תחומי הגנה‬
‫‪-4‬פסי צבירה‬
‫‪-5‬שנאי‬

‫במתקני רשת הולכה‪ ,‬רשת חלוקה ומערכת השנאה בהתאם לחשיבות המתקן בהיבטי תפקוד המערכת‪,‬‬
‫אמינות אספקת החשמל מתקינים ‪ 2‬או יתר מערכות הגנה (כהגנה עיקרית והגנה רזרבית (הגנת גיבוי)‪.‬‬
‫כל הגנה יכולה לתפקד כהגנה רזרבית למתקן הבא בשרשרת העברת הספק (מחוץ לתחום הראשית של‬
‫הגנה)‪.‬‬
‫בהתאם לסוגי פרמטרים להפעלת ממסרי הגנה מבדילים הגנות חשמליות‪ ,‬מכניות‪ ,‬תרמיות‪.‬‬
 ‫לפי פרמטרים חשמליים הגנות מוגדרות כהגנות זרם‪ ,‬מתח‪ ,‬הספק‪ ,‬אימפדנס (מרחק)‪.‬‬
‫הגנות קיימות בכל ציוד‪/‬מתקן בייצור‪ ,‬הולכה חלוקה ואספקת החשמל בכל רמות המתחים‪ :‬יחידות‬
‫ייצור‪ ,‬שנאים‪ ,‬קווים‪ ,‬פסי צבירה‪ ,‬סוללת קבלים‪ ,‬מנועי חשמל שונים‪ .‬הגנות מותקנות בכניסות לכל‬
‫לקוח החשמל וקימות בציוד שלו‪ ,‬במכשרי חשמל מכל הסוגים‪.‬‬
‫מכשירי הגנות‬

‫‪M‬‬
‫‪p‬‬

‫)‪Modern dust-proof relays in a‬‬

‫‪plastic and b) aluminium cases‬‬

‫מפסק מגן בפני זרם דלף מותקן בטור‬ ‫ארון הגנות עם מכשירים‬
‫עם הבטחת המתקן בפני זרם יתר‬ ‫אלקטומכניים‬
 ‫מערכת פיקוד והגנה‬
‫במסדר מתח גבוה‬

‫סיפרות‬
1. Gonen, T., Modern Power System Analysis, John Wiiey & Sons, 1998
2. Lakervi, E. & Holmes, E.J., Electricity Distribution Network Design, Peregrinus/IEE,1995
3. Gers J.M., Holmes E.J., “Protection of Electricity Distribution Networks”, London, 2004.
4. Anderson P.M., “Power System Protection”, IEEE Press, New York, 1999.
(https://docs.google.com/file/d/0B8UzJ3PUAuboMUJ4TUJBZHlxTEU/edit) *
5. Ziegler G., “Numerical Distance Protection: principles and application”, Siemens, 1999.
6. Blackburn J.L., “Protective Relaying: principles and applications”, New York, 1998.
7. Christophe Preve., “Protection of Electrical Networks”,2006 (www.iste.co.uk)
8. J.Lewis Blackburn,Thomas J.Domin,”Protective Relaying.Principles and Applications”,CRC Press *
9. IEEE Recommended Practice for Protection and Coordination of Indastrial and Commercial Power
System, IEEE Std 242-1986 *
10. Juan M.Gers, Edward J.Holmes, “Protection of electricity distribution networks”, The Institution of
Electrical Engineers. London, 2004. *
11. IEC 60255 Electrical Relays (Part 3: SINGLE INPUT ENERGIZING QUANTITY MEASURING
RELAYS WITH DEPENDENT OR INDEPENDENT TIME)
‫* ספרים בסיפריית האוניברסיטה‬
 ‫סלקטיביות יחסית‬

‫‪BB1‬‬ ‫‪BB2‬‬ ‫‪BB3‬‬

‫‪G1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪L1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪L2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪L3‬‬ ‫‪6‬‬

‫דרגת‬
‫סלקטיביות‬ ‫‪t3‬‬
‫‪ΔT‬‬
‫‪t1‬‬ ‫‪t2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪t1‬‬ ‫‪t3‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪t1‬‬
‫‪t2‬‬ ‫‪t2‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1300‬‬
‫‪Isc‬‬ ‫זרמי קצר באורך קווים‬
‫‪1100‬‬
‫‪1‬‬
‫‪900‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪SP_1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪SP_2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪700‬‬ ‫_‬
‫‪I‬‬ ‫‪SP_1‬‬

‫‪500‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪BB1‬‬ ‫‪BB2‬‬
‫‪G1‬‬ ‫‪K‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L1‬‬
‫‪1500.0‬‬

‫‪Isc‬‬
‫משטר מקסימלי ‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫משטר מינימלי‬
‫‪I1SP‬‬ ‫ב)‬
‫‪L2‬‬
‫‪500.0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪BB1‬‬ ‫‪BB2‬‬
‫‪G1‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪1 51‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪L‬‬
‫‪1400.0‬‬
‫‪K‬‬
‫‪Isc‬‬
‫ג)‬
‫‪L1‬‬

‫‪I1SP‬‬
‫‪400.0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬
 )‫סלקטיביות מוחלטת (הגנה דיפרנציאלית‬

IP1=I1/KCT1 IP2=I2/KCT2
87
‫ממסר דיפרנציאלי‬

I1 ‫מתקן המוגן‬ I2
CT 1 CT 2

Restraining coil

Operaiting coil
IP1=I1/KCT1 IP2=I2/KCT2

‫מתקן המוגן‬ I2 )‫א‬

I1
CT 1 CT 2

CB 1 I1
1
CT 1 i1
ip=i1-i2=0
D
T

CT 2 i2

CB 2 I2
1
K ‫ב‬
 ‫‪ .2‬הגנות במערכת החשמל – אופן הפעולה ויסודות תכנון‬
‫כללי‬ ‫‪2.1‬‬
‫לפי חשיבות וסדר הפעלה במקרה של אירוע הגנות מוגדרות כ‪:‬‬
‫‪ -‬הגנות עיקריות‬
‫‪ -‬הגנות רזרביות (הגנות גיבוי)‬
‫‪ -‬הגנות נוספות‬
‫הגנוה עיקרית חייבת להבטיח פעולה המתאימה בכל אירוע בכל תחומי הגנה‬
‫הגנה רזרבית (גיבוי) אמורה לפעול במקרה של אי‪-‬פעולה (תקלה) של הגנה העיקרית או תקלה‬
‫במפסק הזרם‬
‫הגנה נוספת (הגנות כפולות) היא לצורך הבטחת אמינות גבוהה יותר בהגנת מתקן ופעולת ביחד עם‬
‫הגנה העיקרית‪.‬‬
‫בסופו של דבר כמעד כל התקלות‪/‬אירועים ברשת החשמל גורמות לשינים פרמטרים חשמליים‬
‫במתקני חשמל וברשת או במערכת החשמל כולו עקב קצרים או חוסר פאזה (חוא קרוע) – ראה‬
‫איור‪.‬‬
‫איור ‪ .1‬סוגי תקלות חשמליות ברשת החשמל‬
‫‪R‬‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬

‫)‪K(1‬‬ ‫)‪K(2‬‬ ‫)‪K(1,1‬‬ ‫)‪K(3‬‬ ‫חוט קרוע‬

‫קצר חד‬ ‫קצר דו‬ ‫קצר דו‬ ‫קצר תלת‬ ‫חוסר פאזה‬
‫פאזי‬ ‫פאזי‬ ‫פאזי‬ ‫פאזי‬
‫לאדמה‬ ‫(לאדמה)‬
‫חישובי זרמי קצר‪ -‬בסיס לבחירה וכיול הגנות‪.‬‬
‫במערכת הראשית (רשת הולכה) לצורך חישובי זרמי קצר משתמשים אפלוקציות ספציפיות (‪,PSS-E‬‬
‫‪ ASPEN‬ועוד)‪ .‬חישובי קצרים ברשתות חלוקה‪ ,‬מתח נמוך‪ ,‬בתוך המפעלים משתמשים פרמטר "הספק‬
‫הקצר" בנקודה מסוימת של הרשת חלוקה ולדומה והמשך החישוב מבצעים או באופן ידני או בעזרת‬
‫אפליקציות‪.‬‬
‫לחישובים קצרים לא סימטריים ניתן לנצל שיטת אקביבלנטי של סידרה ישירה בחישובי זרם ומתח‬
‫בקצרים אי‪-‬סימטריים‪:‬‬
‫)𝒏 (‬ ‫𝜮𝑹̇𝑬‬
‫= 𝟏𝑹𝑰‬ ‫)𝒏(‬ ‫זרם סידרה ישירה בפזא הפגוע (‪ )R‬בסוגים שונים (‪ )n‬של קצר‬
‫𝜟 𝒁‪𝒋𝒙𝟏𝜮 +‬‬

‫)𝒏(‬ ‫)𝒏(‬
‫𝟏𝑲𝑰 )𝒏(𝒎 = 𝑲𝑰‬ ‫כ‪-‬‬ ‫ערך מוחלט של זרם פזא הפגוע (‪ )R‬ניתן לחשב‬
‫)𝒏( 𝒁 ( עכבה נוספת) לחישובים זרם ומתח‬
‫𝜟‬
‫בטבלאות להלן ניתן לקבל הסברם לחישובי פרמטרים ‪ m‬ו‪-‬‬
‫בקצרים לא סימטריים (כולל התייחסות להתנגדות אקטיבי ‪ .)r -‬פרמטרים התנגדות אקטיבי ‪ r‬הם‬
‫התנגדוד קשת בקצרים בין פאזיים או בקצרים לאדמה שזה באופן כללי התנגדות של לולאת זרם‬
‫לאדמה‪.‬‬

‫רכיבים סימטריים של זרם ומתח בנקודה של קצר אי‪-‬סימטרי עם קשת‬

‫סוג הקצר‬ ‫רכבים סימטריים‬

‫דו פאזי לאדמה‬ ‫חד פאזי‬ ‫דו פאזי‬ ‫של זרמים ומתחים‬
‫𝑹̇𝑬‬ ‫𝑹̇𝑬‬ ‫𝑹̇𝑬‬ ‫זרם סידרה‬
‫) 𝟎𝒙 ‪𝟑𝒓𝑳 + 𝒋(𝒙𝟏 + 𝒙𝟐 +‬‬ ‫) 𝟐𝒙 ‪𝐫 𝑳 + 𝒋(𝒙𝟏 +‬‬ ‫‪IR1‬‬ ‫ישירה‬
‫) 𝟎𝒙𝒋 ‪𝒋𝒙𝟏 + 𝒋𝒙𝟐 //(𝟑𝐫 𝑳 +‬‬
‫) 𝟎𝒙𝒋 ‪−(𝟑𝐫 𝑳 +‬‬ ‫זרם סידרה‬
‫𝑰‬ ‫‪IR1‬‬ ‫‪− IR1‬‬ ‫‪IR2‬‬ ‫הפוכה‬
‫𝟏𝑹 ) 𝟎𝒙 ‪𝟑𝐫 𝑳 + 𝒋(𝒙𝟐 +‬‬
‫𝟐𝒙𝒋‪−‬‬ ‫זרם סידרת‬
‫𝑰‬ ‫‪IR1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪I0‬‬ ‫אפס‬
‫𝟏𝑹 ) 𝟎𝒙 ‪𝟑𝐫 𝑳 + 𝒋(𝒙𝟐 +‬‬
‫𝟏𝑹𝑰]) 𝟎𝒙𝒋 ‪[𝒋𝒙𝟐 //(𝟑𝐫 +‬‬ ‫𝟏𝑹𝑰]) 𝟎𝒙 ‪[𝟑𝒓𝑳 + 𝒋(𝒙𝟐 +‬‬ ‫𝟏𝑹𝑰) 𝟐𝒙𝒋 ‪(𝟑𝒓𝑳 +‬‬ ‫‪UR1‬‬ ‫מתח סידרה‬
‫𝑳‬ ‫ישירה‬
‫) 𝟎𝒙𝒋 ‪𝒋𝒙𝟐 (𝟑𝐫 𝑳 +‬‬ ‫מתח סידרה‬
‫𝑰‬ ‫𝟏𝑹𝑰 𝟐𝒙𝒋‪−‬‬ ‫𝟏𝑹𝑰 𝟐𝒙𝒋‬ ‫‪UR2‬‬ ‫הפוכה‬
‫𝟏𝑹 ) 𝒙 ‪𝟑𝐫 + 𝒋(𝒙 +‬‬
‫𝑳‬ ‫𝟐‬ ‫𝟎‬
‫) 𝟎𝒙 𝟐𝒙‪−‬‬ ‫מתח סידרת‬
‫𝑰‬ ‫𝟏𝑹𝑰 𝟎𝒙𝒋‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪U0‬‬
‫𝟏𝑹 ) 𝟎𝒙 ‪𝟑𝐫 𝑳 + 𝒋(𝒙𝟐 +‬‬ ‫אפס‬

‫מקדם ועכבה נוספת לחישוב זרם קצר‬

‫)𝒏( 𝒁‬ ‫סימן‬
‫הקצר עכבה נוספת‬ ‫סוג הקצר‬
‫מקדם ‪m‬‬ ‫𝜟‬

‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫תלת פאזי‬

‫𝟑√‬ ‫‪rL+jx2‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫דו פאזי‬
‫‪3‬‬ ‫) 𝟎𝒙 ‪𝟑𝒓𝑳 + 𝒋(𝒙𝟐 +‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫חד פאזי‬
‫) 𝟎𝒙𝒋 ‪𝒋𝒙𝟐 + 𝒂(𝟑𝐫 𝑳 +‬‬
‫‪|𝑎2 −‬‬ ‫|‬ ‫) 𝟎𝒙𝒋 ‪𝒋𝒙𝟐 //(𝟑𝒓𝑳 +‬‬ ‫(‪)1,1‬‬ ‫דו פאזי לאדמה‬
‫) 𝟎𝒙 ‪𝟑𝐫 𝑳 + 𝒋(𝒙𝟐 +‬‬
‫𝟎𝒙 𝟐𝒙‬
‫𝟎𝒙𝒋‪𝒋𝒙𝟐 //‬‬ ‫(‪)1,1‬‬ ‫כמו קודם עם‬
‫‪√𝟑√𝟏 −‬‬ ‫ניגדוד קשת =‪0‬‬
‫𝟐) 𝟎𝒙 ‪(𝒙𝟐 +‬‬

‫לצורך בחירת הגנות ותנאים כיולתן ולהפעלתן חשוב לדעת יחסים בין זרמים בקצרים לא סימטריים‬
‫וקצר תלת פאזי‪ , K(n:3) :‬איפו ‪ – n‬סימני סוג הקצר מתבלא לעיל‪ )1( ,)2( :‬או (‪)1,1‬‬

‫)𝑛(‬ ‫)‪(3‬‬ ‫)𝑛( 𝐸‬

‫)‪K(n:3) = 𝐼𝑘 / 𝐼𝑘 = m(n‬‬ ‫)𝑛( 𝑋 ‪/(1+‬‬
‫𝛥‬
‫) )‪/X(1‬‬
‫)‪𝐸 (3‬‬
 ‫כדי לתת הערכים של )‪ K(n:3‬יש לפשת את הנוסחות ע"י‪:‬‬

‫)𝒏( 𝑿 )‬
‫𝜟‬
‫)𝒏( 𝒁 משתמשים‬
‫𝜟‬
‫(במקום‬ ‫𝑳𝒓‬ ‫‪ -‬ללא התיחסות לרכיב של התנגדוד‬
‫(נקודות הקצר יחיסית רחוקות מגנרטורים)‪.‬‬ ‫‪x1 ≈ x2‬‬ ‫‪ -‬להניח ש‪:-‬‬
‫עקב כך מקבלים‪:‬‬
‫)𝟏( 𝑿‬
‫𝜟‬
‫)𝟐( 𝑿 <‬
‫𝜟‬
‫)𝟏‪< 𝑿 (𝟏,‬‬
‫𝜟‬
‫)𝟑( 𝑿 <‬
‫𝜟‬
‫‪=0‬‬
‫)‪(1‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫)‪(1,1‬‬ ‫)‪(3‬‬
‫‪𝐼к1 > 𝐼𝑘1 > 𝐼𝑘1‬‬ ‫‪> 𝐼𝑘1‬‬
‫)‪(1‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫)‪(1,1‬‬ ‫)‪(3‬‬
‫‪𝑈к1 < 𝑈𝑘1 < 𝑈𝑘1‬‬ ‫‪< 𝑈𝑘1 = 0‬‬
‫ו‪ :-‬קצר דו פאזי יחסית קצר תלת פאזי‪:‬‬
‫קצרים קרובים לגנרטורים=> ‪0.5 √3 ≤ K(2:3) < √3‬‬
‫האם קצרים רחוקים מגנרטורים‪ ,‬זרמי הקצר כמעט לא משתנים בזמן ובכל תהליך הקצר‪.‬‬
‫עקב כך‪:‬‬
‫)‪(2‬‬ ‫)‪(3‬‬ ‫)‪(3‬‬
‫𝑘𝐼‪𝐼𝑘 ≈ 0.5 √3 𝐼𝑘 = 0.87‬‬
‫קצר חד פאזי יחסית קצר תלת פאזי‪:‬‬
‫‪0 ≤ K(1:3) < 3‬‬
‫אם ‪( x1 ≈ x2‬קצרים רחוקים) אז‪ 0 ≤ K(1:3) < 1.5 :‬ותלוי מיחס ‪( X0/X1‬ראה גרף)‬

‫קצר דו פאזי לאדמה יחסית קצר תלת פאזי‪ :‬יחסים הם כמו בקצר דו פאזי ובנוסף תלוים‬
‫ליחסים בין אמפדנסים ‪ X0/X1‬שגם נתן לראות על הגרף‪.‬‬
‫כמו שניתן לראות בגרף‪ ,‬בתחום ‪ 1÷0.2‬של ‪ X0/X1‬זרם קצר חד פאזי במקצת גדול מזרם קצר דו‬
‫פאזי לאדומה ובכל יתר של ערכי ‪ X0/X1‬יחסים זרמי קצר דו פאזי חאדומה מול זרם קצר תלת פאזי‬
‫גדול לעומת אתו יחס עם זרם קצר חד פאזי‪.‬‬
‫לצורכי בחירת וכיול הגנות חשוב גם לדעת רמת הזרם הקצר באדמה בהשוות בין קצרים‬
‫)‪(1‬‬ ‫)‪(1,1‬‬
‫‪ . K(g) =𝐼𝑘0 / 𝐼𝑘0‬בתנאי ש ‪0.5>K(g) >2 ,x1= x2 -‬‬ ‫חד פאזי ודו פאזי לאדמה כיחס‪:‬‬
‫וכפונקציה של יחס ‪ X0/X1‬ניתן לראות בגרף ורואים‪ ,‬שבתנאי‪ X0<X1 :‬זרם באדומה גדול יותר‬
‫בקצרים דו פאזיים לאדמה ובתמאי‪ X0<X1 :‬זרם באדומה גדול יותר בקצרים חד פאזיים‪.‬‬
 ‫)‪K(g‬‬

‫איור ‪ .2‬רמות זרמי הקצר כפונקציה של יחס אימפדנסים‬

‫ערכי פרמטרים ויחס בין פרמטרים המשתמשים לצרכי חישובי זרמי קצר (תקלות)‪,‬‬
‫בבחירת וכיולי הגנות‬

‫‪Usc‬‬ ‫‪Х2‬‬ ‫‪x0/x1‬‬ ‫‪x/r‬‬ ‫‪X‬‬ ‫ציוד‬

‫)‪(%‬‬ ‫(אום‪/‬ק"מ)‬
‫"𝑑𝑥‪x2=1.22‬‬ ‫=‪X0‬‬ ‫‪15-85‬‬ ‫יחידות ייצור‬
‫"‬
‫𝑑𝑥)‪(0.1 − 0.6‬‬ ‫קיטוריות (עד ‪100‬‬
‫מגוו"ט)‬
‫‪10-14‬‬ ‫‪x1=x2‬‬ ‫*‪1‬‬ ‫‪20-100‬‬ ‫שנאים מעל ‪ 40‬מגוו"א‬
‫‪10-14‬‬ ‫‪x1=x2‬‬ ‫*‪1‬‬ ‫‪7-20‬‬ ‫שנאים (‪ )5-30‬מגוו"א‬
‫‪x1=x2‬‬ ‫*‪1‬‬ ‫‪3-6‬‬ ‫שנאים קטנים מ‪5-‬‬
‫מגוו"א‬
‫‪x1=x2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪10-15‬‬ ‫‪0.38-0.42‬‬ ‫קווים העיליים ‪400‬‬
‫ק"ו‬
‫‪x1=x2‬‬ ‫‪2.0-5.0‬‬ ‫‪2-8‬‬ ‫‪0.39-0.42‬‬ ‫קווים העיליים מ"ע‬
‫‪x1=x2‬‬ ‫‪0.5-3.0‬‬ ‫‪0.3-0.4‬‬ ‫קו אווירי מ"ג‬
‫‪x1=x2‬‬ ‫‪0.2-0.3‬‬ ‫קו אווירי מ"נ‬
‫‪x1=x2‬‬ ‫‪3.5-4.5‬‬ ‫‪0.2-1.5‬‬ ‫‪0.08-0.12‬‬ ‫קבלים מ"ג‬
‫|||𝑥 ||𝑥‬
‫‪𝑥0 = 𝑥| +‬‬ ‫במקרה של קבוצת חיבורים ‪- Yn/Δ/Δ‬‬ ‫*לשנאים בעלי קבוצת חיבורים ‪,Yn/Δ‬‬
‫|||𝑥 ‪𝑥||+‬‬
‫אמפדנסים של סלילים משולשים)‬ ‫|||‪- х‬‬ ‫(||‪ x‬ו‪-‬‬
‫דברים בסיסיים לחישובי רכבים סימטריים‪:‬‬
‫‪İR , İS = а2 ⋅ İR‬‬ ‫זרמים פאזיים‪, İT = a ⋅ İR :‬‬
‫כאן‪1 + 𝑎+𝑎2 = 0 :‬‬
‫𝜋‪2‬‬ ‫𝜋‪4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪√3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪√3‬‬
‫𝑗 ‪𝑎 = 𝑒𝑗 3 = − +‬‬ ‫𝑗 ‪, 𝑎2 = 𝑒 𝑗 3 = − −‬‬ ‫𝑎 = ‪, 𝑎3 = 𝑎 𝑗2𝜋 = 1 , 𝑎4‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
 ‫שתי תופעות הידועות שיש להתייחס בהן בתכנון וכיון הגנות‪.‬‬

‫חיבור שנאי בריקם (זרם המיגנוט)‬ ‫זרם קצר בתנאי שרכיב אפריודי ( זרם ההלם)‬
‫מקסימלי‬

‫בעולם המודרני תכנון‪/‬בחירת הגנות מבוססות אל הוראות יצרן של ציוד‪/‬מתקן‪ ,‬תקנים בינלאומיים‪,‬‬
‫(תקנים ‪ )IEC ,ANSI ,IEEE‬אפליקציות למחשיבים בנושא ומאגרי ממסרי הגנה שברך כלל קיימות‬
‫באפליקציות‪.‬‬
‫בכל זאת שימוש בכלים לעיל דרושות ידע לגבי עקרונות פעילות כל סוגי הגנות ומתקני שהגנה אמורה‬
‫להגן משטרים פעולת הציוד‪ ,‬תופעות מעבר כתוצאה מאירועים ברשת החשמל ועוד‪.‬‬
‫מבט רחב לדברים אלו בזוות ראה של בחירת וכיול הגנות – מטרת הקורס‬
. ANSI.pdf – INTERNET-‫ חיפוש ב‬- (ANSI( American National Standards Institute ‫קודים הגנות לפי‬
 ‫רשת מ"ע‬

‫מסדר מ"ע ‪ 161‬ק"ו‬

‫צרכן‬
‫מ"ע‬

‫מסדר מ"ג ‪ 24‬ק"ו‬ ‫רשת מ"ג‬

‫של צרכן‬

‫‪PV‬‬

‫‪ 0.4‬ק"ו‬ ‫‪ 0.4‬ק"ו‬

‫רשת מ"נ‬
 ‫ציוד משני של הגנות‬ ‫‪2.2‬‬
‫‪ .2.2.1‬משנה הזרם‬

‫משנה זרם מאפיין ע"י (תקנים ‪:)IEC 61869-2 ,IEC-60044‬‬

‫זרם ראשוני נקוב ‪ I1‬לפי‪ 1500 ,1200 ,800 ,600 ,400 ,200 :‬אמפר ועוד‬
‫זרם משני נקוב ‪ I2‬בד"כ ‪ ( 1‬ברשת ‪ 400‬ק"ו) או ‪ 5‬אמפר (ליתר רמות מתח)‪.‬‬
‫יחס השנאה‪Ki=I1/I2 =N2/N1 :‬‬
‫כאן‪:‬‬
‫‪ N1‬ו‪ N2 -‬מספרי כריכות בליפופים ראשוני ומשני בהתאם‬
‫הספק נקוב – ערך ההעמסה שעליו מתבססים ערכי הדיוקים המסופקים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬ההספקים הנקובים עבור משנה זרם מ"ג ועל הם ‪.VA 90, 60 ,30 ,15‬‬
‫קלאס דיוק‪ :‬הינו סטיית מדידה באחוזים (‪ 5 ,0.5 ,0.2‬ועוד)‬
‫לגרעין הגנה (‪ )Protection - P‬מוגדר פרמטר ‪ – )Accuracy Limit Factor( ALF‬מקדם זה‬
‫מצביע על היחס בין הזרם הראשוני ‪ I1‬לזרם ראשוני הנקוב עבורו מבטיח את הרמת הדיוק‬
‫בהתאם לדרכון משנה הזרם (ערך אופייני ‪ – )ALF=20‬הדבר הוא נכון בתנאי שהעומס של‬
‫משנה הזרם לא גדול מהעומס הנקוב‪.‬‬
‫סימן הדקים חיצוניים‪ :‬התחלה הליפוף מסומנת ב‪ .* -‬סימון הדקים הינו ג"י אות ‪( P‬לעיתים משתמשים‬
‫באותיות אחרות) בתוספת מספר ‪ .P2 ,P1‬מסר נמוך יותר הוא התחלת הליפוף‪.‬‬
‫לפי התקנים לצורך פעולה תקינה של הגנות יש להבטח דיוק של משנה זרם ‪)CLASS 10P( 10%‬‬
‫ע"י שמירת עומס משנה זרם או לפי עקומות "יחס ‪ m‬של זרם הפעלת הגנה יחסית זרם נומנאלי של‬
‫משנה זרם וערך של ‪ - Z‬העכבה (אהום) " ועומס משנה זרם”‪.‬‬
‫‪I2/I2N‬‬
‫‪20‬‬ ‫משנה זרם (גרעין הגנה)‬
‫גרעין הגנה ‪5P20‬‬
‫‪I1‬‬ ‫‪I2‬‬ ‫‪:600/5 5P20 15VA‬‬
‫‪I1N=600 A‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪Zlct‬‬
‫גרעין הגנה ‪10P15‬‬ ‫‪I2N=5A‬‬
‫)‪(SN‬‬ ‫(דיוק) ‪Class=5%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ALF=20‬‬

‫‪5‬‬
‫‪I1/I1N‬‬ ‫איור ‪ .1‬הסבר למושג ‪ALF‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬
 ‫‪Ki=400/5‬‬
‫]‪B[Wb/m2‬‬

‫נקודת עבודה בזרם‬

‫נומינאלי (גרעיון מדידה)‬

‫נקודת עבודה בזרם‬ ‫‪Z‬‬

‫נומינאלי (גרעיון הגנה)‬
‫]‪H[A/m‬‬

‫איור ‪ .3‬נקודות עבודה (גרעין מדידה וגרעין הגנה)‬ ‫איור ‪ .2‬עקום בחירת משנה זרם לפי דיוק‬

‫שגיאת המדידה (ב‪ )%-‬ניתן לחשב כ‪FI=100*(Ki*I2-I1)/I1 :‬‬

‫‪ .2.2.2‬משנה מתח‬
‫בחירה ו פרמטרים לפי תקן ‪ ,IEC-60044-2‬מתח משני (‪ (100 /√3( 100 – )U2N‬וולט‪ ,‬כלאס דיוק‬
‫להגנות – ‪ ,6% ,3%‬הספק (‪ )25-50‬וו"א‪.‬‬
‫מתחים ראשונים נקובים (‪ )U1N‬הם‪ 3-6-10-20-30-45-110-220 :‬ק"ו‪.‬‬
‫יחס השנאה ‪KU=U1N/U2N :‬‬
‫שגיאת המדידה (ב‪ )%-‬ניתן לחשב כ‪FU=100*(KU*U2-U1)/U1 :‬‬
‫כאן‪ U1 :‬ו‪ – U2-‬מתחים בצד הרשוני ובצד המשני בהתאם של משנה המתח‪.‬‬
‫מתח מצד ראשוני אמור להחיות בין (‪ %)80-120‬ממתח הנקוב (‪.)IEC 61869-4 ,IEC 61869-3‬‬
‫ניתן להעמיס את המשנה מתח בתוך (‪ %)25-100‬מהעומס הנקוב‪.‬‬
 ‫מערך הגנת שנאי הספק‬ ‫‪.3‬‬

‫שנאי הספק הם אחד מציודים החשובים במערכת החשמל קודם כל‬

‫מבחינת אמינות אספקת החשמל לצרכנים‪ .‬כל הפסקת שנאי גורמת‬
‫להפסקת צרכנות ובמקרים מסוימים תקלות בשנאים יכולות להביע‬
‫להתפתחות הפרעה להפרעה מורכבת יתר‪.‬‬
‫עקב כך מערך הגנות שנאים גם מורכבות כדי להגיב בצורה מהירה ביתר‬
‫לכל תקלות (ליקוים) בשנאים לצורך להקטין ‪ /‬למנוע נזק האפשרי לשנאי‪.‬‬
‫יש גם לצין‪ ,‬ששנאי הספק בתחמ"ש מערכת הולכה והשנאה הם עם קבוצות חיבורים שונים (ראה טבלה)‬
‫ועקב כך הם קובעים שיטות הארקה ברשתות מתח גבוה ובהתאם שיטות הגנה מרכבי רשת מ"ג‪.‬‬

‫טבלה‪ :‬סוגים הבסיסיים של שנאי הספק בתחמ"ש‬

‫אופן הארקה‬ ‫מחליפי דרגות‬ ‫קבוצת חיבור‬ ‫הספק נקוב‪-‬ק"ו‬

‫של נקודות‬ ‫דרגות מתח דרגה‬ ‫צד‬ ‫מתח‬ ‫חדש‬ ‫ישן‬
‫(ק"ו)‬
‫האפס במ"ג‬
‫נגד‬ ‫‪1.875‬‬ ‫‪+-13‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪YN/yn/yn-6‬‬ ‫‪161/13.8‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪50/25/25‬‬
‫סליל כיבוי ושנאי‬ ‫‪1.875‬‬ ‫‪+-13‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪YNd-11‬‬ ‫‪161/24‬‬ ‫‪50.4‬‬ ‫‪45‬‬
‫הארקה‪ ,‬מחוברים‬ ‫(מצד מ"ע‬
‫למסדר מ"ג‬ ‫הארקה ישירה‬
‫או מגן ברק)‬
‫הארקה ישירה‬ ‫‪0.415‬‬ ‫‪+-13‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪Dyn-11‬‬ ‫‪161/36‬‬ ‫‪50.4‬‬ ‫‪45‬‬
‫סליל כיבוי או‬ ‫‪0.277‬‬ ‫‪+-13‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪Dyn-11‬‬ ‫‪161/24‬‬ ‫‪33.6‬‬ ‫‪30‬‬
‫הארקה ישירה‬
‫סליל כיבוי או‬ ‫‪0.415‬‬ ‫‪+-13‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪Dyn-11‬‬ ‫‪161/36‬‬ ‫‪33.6‬‬ ‫‪30‬‬
‫הארקה ישירה‬

‫קריטריונים לבחית הגנות שנאים קשורים ל‪:‬‬

‫‪ -‬סוג הרשת בה השנאי נמצא (רשת הולכה‪ ,‬חלוקה‪ ,‬צרכן מסוים וכו')‬
‫‪ -‬גודל וחשיבות השנאי מבחינת רשת ו‪/‬או צרכן‬
‫הגנות שנאים ניתן לחלק ל‪:‬‬
‫‪ -‬הגנות מפני תקלות ‪ /‬אירועים פנימיים בשנאי‬
‫‪ -‬הגנות מפני תקלות ‪ /‬ירועים חיצוניים לשנאי‬
‫‪ -‬תקלות ‪ /‬אירועים פנימיים הם‪ :‬קצרים בליפופים (קצרים בליפופים לאדמה‬
‫קצרים בין ליפופים‪ ,‬קצרים בין כריכות בליפוף) ‪ -‬ראה איור‪.‬‬
‫תקלות חיצוניות הם בדרך כלל קצרים מחוץ לשנאי (קווים‪ ,‬משנה מתח‪,‬‬
‫איור ‪ .1‬תקלות פנימיות בשנאי‬ ‫פסי צבירה ועוד)‪.‬‬
‫תקלות שגרמות לתפעול לא תקין הן‪ :‬עומסי יתר‪ ,‬מתחים גבוהים‬
‫(העיקר בתקלות בליפופי השנאי שלא מאורק)‪ ,‬רמות שמן נמוכות בתוך מיכל השנאי‪.‬‬
 ‫איור ‪ .2‬סכמה כללי של הגנות שנאי הספק‬

‫‪CB‬‬

‫‪LOR 1‬‬
‫ממסר נעילה‬
‫הגנת יתרת‬
‫זרם‬
‫‪CT‬‬
‫הגנה‬
‫דיפרנציאלי‬

‫שנאי‬ ‫הגנת גזים‬

‫התראת‬
‫‪LOR 2‬‬
‫הספק‬ ‫(בוכהולץ)‬ ‫ממסר נעילה‬

‫הגנת לחץ‬

‫התראת‬ ‫מערכת גילוי‬

‫שמן‬
‫ליפופ' טמפרטורה‬ ‫וכיבוי אש‬
‫'‬

‫‪CT‬‬
‫הגנת‬ ‫‪AUX.RELAY‬‬
‫יתרת זרם‬ ‫(ממסר עזר)‬

‫‪CB‬‬

‫המרכבים הסטנדרטים של הגנות שנאים הם (ראה איור של סכמה כללית של הגנות שנאים)‪:‬‬
‫‪ .1‬הגנה דיפרנציאלית )‪ )Differential protection‬המיועדת להגן על שנאי בפני תקלות פנימיות‪.‬‬
‫‪ .2‬הגנה דיפרנציאלית מוגבלת נגדי חיבויר לאדמה ‪-‬‬
‫( ‪ - )R.E.F. - PROTECTION FAULT EARTH RESTRICTED‬הגנה זאת תשתמשת כהגנה‬
‫משלימה להגנה הדיפרנציאלית של שנאי במקרים בהם לא מושגת רגישות מספקת בקצרים לאדמה‬
‫‪ .3‬הגנת יתרת זרם )‪ (Overcurrent protection‬בצד מתח הזנה של שנאי – הגנה משען לקצרים‬
‫חיצוניים ופנימיים‪.‬‬
‫‪ .4‬הגנת יתרת זרם בצד משני (מתח גבוה או נמוך) של השנאי‬
 ‫‪ .5‬הגנת גזים (בוכהולץ)‬
‫‪ .6‬הגנת בפני עליית (ניטור) טמפרטורה ערכת פיקוח תרמי )‪(Trafo-Guard‬‬
‫‪ .7‬הגנת לחץ – ‪Pressure relief device‬‬
‫‪ .8‬ממסר ניעול ‪ (Lock-Out Relays) LOR -‬ממסרי עזר אשר מופעלים ע"' ההגנות השונות‬
‫של שנאי‪ ,‬נותנים פקודות הפסקה לכל מפסקי הזרם המחוברים את השנאי למערכת ומונעים את‬
‫חיבורם עד להחזרה (‪ )RESET‬ידני ע"' מפעיל מקומי‪.‬לכל הגנת שנאי קיימים שני ממסרי נעול‬
‫(‪ LOR1‬ו‪ )LOR2-‬מוזנים ע"' מעגלי זרם ישר נפרדים‪.‬‬
‫‪ .9‬הזנות זרם ישר של הגנות השנאי‬
‫מסירת פיקודים‪ ,‬אותות והתראות מממסרי הגנות שונים ‪ -‬לפי התקנים‬

‫‪ .3.1‬הגנה דיפרנציאלית‬
‫הגנה דיפרנציאלית היא ההגנה העיקרית של שנאי הספק בגודל בד"כ מעל ‪ 4‬מגוו"א‪.‬‬
‫מטרה ההגנה דיפרנציאלית של שנאי היא הגנה של ‪ 100%‬בתחום השנאי (בין משני הזרם מהם ההגנה‬
‫מוזנת) כך שכל קצר בתחום השנאי יסולק באופן מיידי‪.‬‬
‫עקרון הפעולה של ההגנות הדיפרנציאליות מבוסס על השוואה ווקטורית בין זרמים מהראשוני‬
‫והמשני בשנאי‪ .‬האיורים הבאים מסבירים את מבנה ופעולה של ההגנה הדיפרנציאלית במקרים של‬
‫תקלות בתוך השנאי (א) ובחוץ לשנאי (ב)‪.‬‬

‫‪G‬‬ ‫‪G‬‬

‫‪CB 1‬‬ ‫‪I1‬‬ ‫‪CB 1‬‬ ‫‪I1‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪CT 1‬‬ ‫‪i1‬‬
‫‪CT 1‬‬ ‫‪i1‬‬
‫‪ip=i1-i2=0‬‬ ‫‪I1+I2=IK‬‬
‫‪ip=i1+i2≠0‬‬
‫‪K‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪T‬‬

‫‪CT 2‬‬ ‫‪i2‬‬

‫‪CT 2‬‬ ‫‪i2‬‬

‫‪CB 2‬‬ ‫‪I2‬‬

‫‪CB 2‬‬ ‫‪I2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪K‬‬ ‫א‬
‫ב‬

‫איורים ‪ .3‬מבנה כללי של הגנות דיפרנציאליות‬

‫במקרה של שנאי הספק דו ליפופי עם קבוצת החיבור של ליפופים כוכב‪/‬משולש‪ 11/‬יחסים ווקטוריים בין‬
‫‪IR‬‬ ‫‪IS‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫זרמים בצדדים של שנאי הם (איור ‪:)4‬‬

‫‪CT1‬‬ ‫‪ir =KT(IR-IS)/ √3 is =KT(IS-IT)/ √3 it =KT(IT-IR)/ √3‬‬

‫‪IR=√3irΔ/KT IS= √3isΔ/KT IT=√3itΔ/KTΔ‬‬

‫‪ir=irΔ - isΔ‬‬ ‫‪is= isΔ – itΔ‬‬ ‫‪it= itΔ – irΔ‬‬

‫לממסר‬
‫‪IRSt‬‬ ‫הגנה‬ ‫כאן‪ - IR, IS, IT :‬זרמים פאזיים בצד‬
‫הראשוני‬
‫‪ - ir, is, it‬זרמים פאזיים מצד‬
‫‪it Δ‬‬ ‫המשני של שנאי‪,‬‬
‫‪irΔ‬‬ ‫‪is Δ‬‬
‫‪irt‬‬ ‫‪ – KT‬יחס השנאה של שנאי הספק‬

‫כראוי מהנוסחאות לעיל‪ ,‬להשיג שיטת של הגנת‬

‫הדיפרנציאלית נתן על בסיס השוואת וויקטורית‬
‫של זרמים הבאים‪:‬‬
‫‪CT2‬‬
‫;)‪ )IR-IS‬ו‪ir -‬‬ ‫;)‪ (IR-IS‬ו‪is -‬‬ ‫)‪ (IT-IR‬ו‪it -‬‬
‫‪ir‬‬ ‫‪is‬‬ ‫‪it‬‬
‫איור ‪ .4‬הגנה הדיפרנציאלי של שנאי הספק‬

‫באיור ‪ 5‬רואים יחסים וקטוריים בין זרמים בצד הראשוני ובצד המשני של שנאי‪,‬‬
‫‪- IS‬‬ ‫כמו כן מאיור ‪ 6‬נתן לראות זוויות אפס בכל זוג וקטורים לעיל‪.‬‬
‫‪ir‬‬ ‫‪ir‬‬
‫‪IR‬‬ ‫‪IR‬‬
‫)‪(IR-IS‬‬

‫)‪(IS-IT‬‬
‫‪is‬‬
‫‪is‬‬ ‫‪IT‬‬
‫‪IT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪IT‬‬
‫‪IS‬‬ ‫‪IS‬‬
‫‪it‬‬ ‫)‪(IT-IR‬‬
‫‪- IR‬‬ ‫‪it‬‬
‫איור ‪ .5‬דיאגרמה ווקטורית‬
‫איור ‪ .6‬השוואה ווקטורית של הזרמים‬
‫של זרמים פאזיים בשנאי‬

‫להשיג למעשה שוויונים וקטוריים בין הזרמים של שנאי ניתן ע"י חיבורים המתאימים של משנה זרם‬
‫‪ CT1‬ו‪ CT2-‬בצדדים של שנאי כ‪ :‬משולש בצד הראשוני וכוכב בצד המשני (איור ‪ )7‬ועקב כך גם‬
‫להבטיח שוויון בין קבוצות של הוקטורים הבאים בצדדים המשניים של משנה זרם‪:‬‬
‫[ )‪ )IRt-ISt‬ו‪] Irt -‬‬ ‫[ )‪ (ITt-IRt‬ו‪ (IRt-ISt) [ ; ] itt -‬ו‪; ] ist -‬‬
 ‫יש לציין‪ ,‬שחיבורי פאזות של משנה זרם כמשולש בצד כוכב מוארק של שנאי הספק מניעת זרמים‬
‫סדרה ‪ 0‬בתוך ממסר הגנה (ממסר דיפרנציאלי) וע"י כך מניעת אפשרות פעולה לא נכונה של הגנה‬
‫כולה בקצרים חיצוניים לאדמה‪.‬‬
‫‪IR‬‬ ‫‪IS‬‬ ‫‪IT‬‬
‫ז"א ע"י חיבורים המתאימים של משני הזרם בצדדים‬
‫‪CT1‬‬
‫של שנאי ובחירת יחסי השנאה של משני הזרם נותים ליישם‬
‫‪IRt‬‬ ‫‪ISt‬‬ ‫‪ITt‬‬
‫שיטת ההגנה הדיפרנציאלית בהתאם לעיקרון של שיטה‬
‫בתנאי שיש פיתרונות לבעיות הבאות‪:‬‬

‫לממסר‬
‫‪IRSt‬‬ ‫הגנה‬ ‫א) זרם אי‪-‬איזון דרך ממסר הגנה עקב‬
‫שגיעיות מדדידות ע"י משני זרם‬
‫(שוני באופייני מיגנוט)‬
‫‪it Δ‬‬
‫‪irΔ‬‬ ‫‪is Δ‬‬ ‫שוני באופייני מיגנוט גורם לזרם אי‪-‬איזון נוסף‬
‫‪irt‬‬
‫(איור ‪ )8‬וערכי אי‪-‬איזון מסיבות אלו קשורים לשגיעת‬
‫מדידה מערכית של משנה הזרם ‪( FI‬ערך מירבי‪)10% -‬‬
‫‪irt‬‬ ‫‪ist‬‬ ‫‪itt‬‬ ‫]‪I`NB= ΔICH = Kap* FI [%‬‬
‫‪CT2‬‬ ‫כאן ‪ – Kap‬מקדם התייחסות לרכיב ‪ D.C‬של הזרם‬
‫‪ir‬‬ ‫‪is‬‬ ‫‪it‬‬ ‫בתופעות המעבר ‪2<K<0‬‬

‫איור ‪ .7‬הגנה הדיפרנציאלי של שנאי הספק‬ ‫ב) ווסות מתח ע"י מחליף דרגות‬
‫ווסות מתח (מחליף דרגות) בסופו של דבר משנה‬
‫‪I2‬‬
‫‪Inm1‬‬ ‫את היחס השנא ועק כך גורמת למרכיב נוסף של‬
‫‪Inm2‬‬ ‫זרם אי‪-‬אזון דרך ממסר דיפרנציאלי ‪:‬‬
‫משנה זרם‬
‫אידיאלי‬ ‫‪INB‬‬ ‫]‪I``NB = ΔIU=100* ΔUVR /KT [%‬‬
‫כאן ‪ - ΔUVR -‬טווח שינוי מתח לכוון אחד ע"י‬
‫פעולת משנה דרגות (‪– )TAP CHANGER‬כ‪.13%-‬‬

‫זרם אי‪-‬איזון עקב‬ ‫ג) חוסר איזון בזרמים בממסר הגנה עקב יחסי השנאה של‬
‫שוני בין משני הזרם‬ ‫משני הזרם‬
‫בצדדי שנאי הספק‬ ‫עקב זרמים נקובים סטנדרטיים של משני זרם מצר‬
‫‪Isc‬‬ ‫‪I1‬‬
‫ראשוני‪ ,‬בלתי אפשרי להבטיח שיוויון של זרמים משניים‬
‫איור ‪ .8‬השוני באופייני מיגנות‬ ‫של שנאים‪ .‬בניית הגנה דיפרנציאלית של שנאי עם‬
‫‪, KT‬‬ ‫קבוצת החיבורים כוכב (מאורק) ‪ /‬משולש וביחס ההשנאה‬
‫והספק נקוב ‪ :ST‬זרם נומינאלי של שנאי מצד כוכב‪INY = ST /√𝟑 UNY :‬‬
 ‫כאן ‪ INY‬שווה לערכי זרמים בכול פאזה (‪ ; ) IR , IS , IT‬ומצד משולש‬
‫‪.INΔ‬‬ ‫‪= ST /√𝟑 UNΔ‬‬
‫‪.KCT2‬‬ ‫נניח‪ ,‬שיחסי השנא של משני הזרם מצד כוכב‪ KCT1 -‬ובצד משולש ‪-‬‬
‫בהתאם לזה זרמים מצד המשני של משנה זרם הם‪IRt =IR/KCT1 ;ISt =IS/KCT1 ;ITt =IT/KCT1 :‬‬

‫‪. IRSt =)IRt- ISt(=)IR-IS(/KCT1‬‬ ‫או ביציאת של משנה זרם מצד הרשוני של שנאי הספק‬
‫ערך מוחלט של זרם (במקרה של זרמים הם סימטריים) ‪( IRSt = √𝟑 IR /KCT1‬יחסים דומים לפאזות‬
‫‪. irt = ir/ KCT2 = KT(IR-IS)/ √3‬‬ ‫אחרות)‪ .‬לצד המשני של שנאי נתן לקבל‪:‬‬
‫לדוגמה‪ :‬שנאי ‪ 45‬מגוו"א‪ 161/22 ,‬ק"ו‪Y/Δ/11 ,‬‬
‫זרם נומינאלי מצד הראשוני‪45/√𝟑/ 161 = 161.6 [A] :‬‬
‫]‪45/√𝟑/ 22 =1182.3[A‬‬ ‫זרם נומינאלי מצד המשני‪:‬‬

‫בחירת משני זרם ‪ :‬מצד ראשוני – ‪ ,200/5‬מצד המשני – ‪ .1200/5‬עקב כך ערכי זרמים במשני זרם‪:‬‬
‫‪ 4.04‬אמפר ו‪ 4.92-‬אמפר בצד ראשוני וצד משני בהתאם‪ ,‬זרמים לאחר משנה הזרם מצד ראשוני של‬
‫שנאי הם גדולים ב‪( √𝟑 -‬כ—‪ 7‬אמפר לעומת ‪ 4.04‬אמפר) – אין שוויון‪.‬‬
‫הבעיה הזאת גורמת לזרם אי‪-‬איזון דרך ממסר דיפרנציאלי ]‪ΔICT=100*(ICT2-ICT1)/ICT1 [%‬‬
‫כאן‪ ICT1 -‬ו‪ ICT2-‬זרמים בצד המשני של משני זרם ‪ CT1‬ו‪ CT2-‬בהתאם‪ .‬לצורך להקטין את השפעה‬
‫מבעיה הזאת‪ ,‬שגורמת לתוספת של זרם אי‪-‬איזון – ‪ ,I```NB‬משתמשים באמצעים שונים (תלויים לדור‬
‫וסוג של הגנות) ‪.‬‬
‫שלושת המרכיבים של זרם אי‪-‬איזון הם פונקציה של זרם דרך שנאי‪:‬‬
‫‪INB = ( I`NB + I``NB + I```NB) * ITr‬‬
‫כאן ‪ - ITr‬זרם של שנאי (זרמים תקונים‪ ,‬זרמי יתר‪ ,‬זרמי תקלה‪/‬קצר)‪.‬‬
‫מסקנה חשובה מהדבר – זרם אי‪-‬איזון בממסר דיפרנציאלי לא קבוע‪ ,‬משתנה בהתאם לזרם דרך שנאי‬
‫(באופן כללי – לא לינארי)‪.‬‬
‫כדי להתמודד עם הבעייה מנצלים טכניקה מסויימת (אפליקציות בהגנות דיגיטליות) –בלימה‬
‫(‪ )RESTRAIN‬של זרמי אי‪-‬איזון‪ .‬מנצלים הטכניקה בעזרת עקומות המאפיינות הפעולת הגנה‬
‫דיפרנציאלית‪.‬‬
‫עקום האופיני כולל שלושת החלקים (איור ‪:)9‬‬
‫‪ -‬חלק ללא בלימה (‪)1-2‬‬
‫‪ -‬חלק עם בלימה פרופורציונלית (‪)2-3‬‬
‫‪ -‬חלק עם בלימה חזקה (‪)3-4‬‬
 ‫‪Idiff‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪3‬‬
‫פעולה‬
‫איור ‪ .9‬עקום הפעלת הגנה‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪RESTRAIN‬‬ ‫דיפרנציאלית של שנאי‬
‫‪0.3-0.5‬‬
‫‪IRESTR‬‬
‫‪≈3IN‬‬

‫כדי לא לאפשר הגנה לפעול בעת חיבור שנאי בריקם כאשר מופיע זרם מיגנוט גדול (‪,) Inrush Current‬‬
‫משתמשים בתוך ההגנה בטכניקות קשורות לזיהוי הרמוניות (‪ 2‬ו‪.)5-‬‬
‫כאשר הגנה מתגלה הרמוניות ‪ ,‬ההגנה דיפרנציאלית תהיה נעולה לפרק זמן (ללא אפשרות הפעלה)‪ ,‬עד‬
‫שזרם החיבור מתרסן‪.‬‬

‫הגנות דיפרנציאליות בזרם פחת‬ ‫‪.3.2‬‬

‫לאדמה (‪.)R.E.F.– RESTRICTED EARTH FAULT PROTECTION‬‬ ‫הגנה דיפרנציאלית מוגבלת נגדי חיבורים‬

‫הגנה זאת משמשת כהגנה משלימה להגנה הדיפרנציאלית של שנאי במקרים בהם לא מושגת‬
‫רגישות מספקת לאדמה‪ .‬ההגנה מיועדת לליפוף בודד עם נקודות אפס מוארקת ישירות ובמיוחד‬
‫ללפוף עם נקודות אפס מוארקות דרך נגד‪.‬‬

‫רשת מ"ע‬
‫‪2I0‬‬ ‫‪IK=3I0‬‬
‫‪I0‬‬

‫‪3i0‬‬

‫ממסר‬
‫‪I0‬‬ ‫‪I0‬‬ ‫‪I0‬‬
‫‪3i0‬‬
‫א‪ .‬קצר חד פאזי לאדמה‬
‫חיצוני‬
‫‪3I0‬‬ ‫אין תנאי להפעלת ההגנה‬

‫רשת מ"ג‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
 ‫רשת מ"ע‬

‫‪2I0‬‬

‫‪i=0‬‬

‫ממסר‬

‫‪IK=3I0‬‬
‫‪3i0‬‬ ‫ב‪ .‬קצר חד פאזי לאדמה‬
‫‪I0‬‬ ‫‪I0‬‬ ‫‪I0‬‬ ‫פנימי‬
‫יש תנאי להפעלת ההגנה‬
‫‪3I0‬‬

‫רשת מ"ג‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬

‫‪i=0‬‬

‫ממסר‬ ‫ג‪ .‬קצר חד פאזי לאדמה‬

‫פנימי‪ ,‬שנאי בריקם‬
‫‪IK=3I0‬‬ ‫‪3i0‬‬ ‫יש תנאי להפעלת ההגנה‬
‫‪3I0‬‬

‫‪3I0‬‬

‫רשת מ"ג‬
 ‫‪ .3.3‬הגנות יתרת זרם של השנאי (צד מתח עליון)‬

‫באופן כללי ניתן לראות בהגנות יתרת זרם של השנאי גיבוי להגנה דיפרנציאלית ‪ .‬אם הגנה‬
‫דיפרנציאלית מנצלת זרמים מצידי השנאי‪ ,‬בהגנה ליתרת זרם משתמשים רק בזרם צד מתח עליון‪.‬‬
‫לעומת להגנה דיפרנציאלית שאמורה לפעול באופן מיידי (הגנה עם סלקטיביות מוחלטת)‪ ,‬הגנה ליתרת‬
‫זרם כולל שתי דרגות הפעלה‪:‬‬
‫‪ -‬דרגה מהירה‬
‫‪ -‬דרגה מושהית ("זמן הפוך" ‪ INVERSE TIME -‬או "זמן קבוע")‪.‬‬
‫דרגה מהירה מיועדת לפעול כעתודה להגנה הדיפרנציאלית ולהפסיק את השנאי בעת קצרים פנימיים‪.‬‬
‫זרם הפעלה של דרגה זו מכוייל לערך גבוה (מאות אחוזים מעל הזרם הנקוב של השנאי ובהתייחסות‬
‫לרמות זרמי הקצר פנימיות)‪ .‬תחום הפעלה של דרגה זו הוא לכל היותר ‪ 80%-‬מעכבת השנאי‪ .‬הגבלת‬
‫תחום ההגנה לפי ‪ 80%‬מעכבת השנאי נקבעת מטעמי סלקטיביות כלפי ההגנות של מעגלי מ"ג המוזנים‬
‫ע"י השנאי (סלקטיביות יחסית)‪.‬‬
‫דרגה מושהית מיועדת למניעת מצבים של העמסת יתר מעל המותר‬

‫הגנת גזים (בוכהולץ)‬ ‫‪.3.4‬‬

‫ממסר בוכהולץ‬
 ‫למעשה‪ ,‬כל תקלה בתוך מיכל השנאי מביא תהליך של היווצרות גזים כתוצאה מפירוק הכימי של‬
‫חומרי הבידוד ככלל ושמו בפרט ‪ .‬הדבר הוא עקב קשת חשמלית במקומות קצרים וגם עקב "שריפת‬
‫מתחת" של גרעין השנאי‪.‬‬
‫מצד השני‪ ,‬קיום גזים בכמות מסוימת (כולל מהירות היווצרות) יכול להצביע על תקלה פנימית בשנאי‬
‫ורצינות התקלה‪ .‬לזיהוי תקלה פנימית בהתיחסות למדידת גזים מנצלים ממסר גזים –בוכהולץ כאחד‬
‫מממסרי הגנת שנאי‪.‬‬
‫תפקידיו של הממסר הם‪:‬‬
‫‪ .1‬לתת התרעה כאשר מצטברת כמות גזים קטנה כתוצאה מקשת חלשה‪.‬‬
‫‪ .2‬להפסיק את פעולת השנאי במידה וכמות הגזים רבה זאת עקב תקלה פנימית חמורה‪.‬‬
‫ממסר הגזים מורכב על מהלך הצינור המקשר בין מיכל השנאי לבין מיכל ההתפשטות (קונסרבטור)‪.‬‬
‫גזים‪ ,‬עם הופעתם‪ ,‬עולים לחלק העליון של מיכל השנאי ומכאן לכיוון הקונסרבטור‪ ,‬דרך ממסר ה גזים‪.‬‬
‫בתוך הממסר ישנם שני מצופים עם מגעי כספית‪:‬‬
‫‪ -‬מצוף עליון להפעלת מעגל התראה‬
‫‪ -‬מצוף תחתון להפעלה מעגל הפסקה‬
‫במצב תקים של שנאי‪ ,‬רמת גובה השמן היא גם תקינה (אין תנועת גזים או שמן בין מיכל השנאי‬
‫לבין הקונסרבטור) והמצופים מחזיקים את מגעים במצב פתוח‪.‬‬
‫במקרה של קשת חשמלית חלשה בתוך השנאי‪ ,‬כמות הגזים תחיה נמוכה אך מספיקה כדי לגרום‬
‫להפעלה המצוף העליון של ממסר ולמסור אות התראה בלבד‪.‬‬
‫בתקלה חריגה כמות הגזים גדולה‪ ,‬הלחץ שמהם יהיה מספיק גבוה כדי לגרום גם להפעלה המצוף‬
‫התחתון ובכך למסור אות להפסקת השנאי‪.‬‬
‫ממסר הגזים יכול לפעול גם במצבים הבאים‪:‬‬
‫‪ -‬תנודות השמן בתוך מיכל השנאי מסיבות שונות (בזמן רעידת אדומ‪ ,‬מקות עקב כוחות‬
‫אלקטרודינאמיים בעת קצרים חיצוניים קרובים לשנאי שיכולים לגרום לזעזועים בגרעין‬
‫וע"י כך לתנוגות השמן‪ ,‬הפעלה הראשונה של שנאי לאחר עבודות שונות ועוד) – זרימה‬
‫כמויות גדולות של שמן בין המיכל לקונסרבטור‪ .‬ממסר הגזום עלול להיות מושפע ע"י‬
‫זרימה זו לפעול להפסקת השנאי ללא צורך‬
‫‪ -‬הצטברות בועות אוויר בתוך השמן‪ .‬האוויר עלול לחדור בתוך השמל בעת עבודות אחזקה‪,‬‬
‫בעת מילוי המיכל ועוד‪.‬‬
‫זמני הפעלה להפסקה של הממסר – ‪ 0.05-0.5‬שניות‪.‬‬
‫רוב השנאים בתחנות משנה מ"ע‪/‬מ"ג מצוידים במחליף דרגות בעומס‪.‬‬
‫מחליף דרגות מורכב במיכל שמן נפרד‪ ,‬ללא קשר למיכל הראשי של השנאי‪ .‬במקרים כאלו מצויד‬
‫השנאי בממסר "בוכהולץ" נוסף אשר יפעל בעת תקלה במחלף דרגות‪.‬‬
 ‫הגנת לחץ‬ ‫‪.3.5‬‬
‫בשנאים שבנוים ללא מיכל ההתפשטות‪ ,‬לא נתן לצייד אותם בממסר בוכהולץ‪ .‬במקום ממסר מסוג‬
‫זה מצויידים ממסר לחץ‪ .‬יקרון השיטת הגנת לחץ מבוסס על עליית לחץ בתוך מיכל האטום של‬
‫שנאי עקב גזים הנוצרים בזמן תקלה פנימית‪.‬‬
‫ממסר לחץ יכול לפעול גם בזמן קצרים חיצוניים הקרובים להדקי השנאי עקב כוחות‬
‫אלקטרודינאמיים בליפופי השנאי אשר גורמים לתנודות השמן‪.‬‬
‫מיקום ממסר הלחץ בדופן המיכל ונקודת ההתקנה שלו נמצאת באזור בו רגישות הקליטה של גל‬
‫הלם שנוצר עקב תנודת השמן‪ ,‬היא מירבית‪.‬‬
‫לחץ ההפעלה של ממסר הגזים מכוייל חערך המצאים כדי למנוע נזקים בגוף המיכל‪.‬‬

‫הגנת בפני עליית טמפרטורה‬ ‫‪.3.6‬‬

‫במצב התקין של שנאי גם טמפרטורות של רכיבי השנאי אמורות להיות בתחום המותר (ראה טבלה)‪.‬‬
‫עלייה בלתי מבוקרת שלטמפרטורה יכולה לגרום לתקלות כגון‪:‬‬
‫‪ -‬החלשת הבידוד‬
‫‪ -‬התפשטות רכיבים מתכות במיוחד‬
‫‪ -‬התרופפות מגעים וכוי‬
‫רמת ההתחממות של שנאי עלולה להחות מעל המותר מסיבות‪:‬‬
‫‪ -‬תקלה במערכת הקירור‬
‫‪ -‬עומסי יתר‬
‫‪ -‬תופעות של רווית הליבה‬
‫‪ -‬תנאח אקלים ‪ -‬חם מחריגים – אפילו במצב העמסה תקין‪.‬‬
‫עקב כך שנאי הספק מצוידים גם במיכשור למדידה והתראה במקרה של עליית טמפרטורה בשמן‬
‫)‪ (TOP OIL‬או‪/‬ו בליפופים (‪.(HOT SPOT‬‬
‫המיכשור למדידת טמפרטורת השנאי יכול להיות‪:‬‬
‫א‪ .‬מדי חום אשר מדדים ישירות את טמפרטורות הרכיב הרלוונטי כ‪:‬‬
‫‪ -‬שמן השנאי‬
‫‪ -‬ליבת השנאי‬
‫‪ -‬גורם הקירור (אוויר או מים)‬
‫ב‪ .‬מכשיר להדמיה תרמית של שנאי‪ .‬עיקרון השיטה מתבססת על מעבר זרם םרופורצייוני לעומס‬
‫השנאי דרך הנגד‪ ,‬שמורכ ב"שפופרת" טבולה בשמן השנאי‪.‬‬
 ‫טבלה‪ .‬טמפרטורות המותרות של שנאים‬
‫פרק הזמן לא יעלה על ‪ 4‬שעות ובתנאי שלא התקבלה‬
‫התראה על חימום יתר של השנאי‪.‬‬
‫טמפרטורת‬ ‫טמפרטורת‬ ‫אחוז העמסה‬ ‫הספק נקוב‬ ‫תמסורת‬
‫השמן‬ ‫הנקודה החמה‬ ‫מותר‬ ‫[מגו"א]‬
‫המותרת‬ ‫ביותר המותרת‬
‫‪100C‬‬ ‫‪125C‬‬ ‫‪120%‬‬ ‫‪650 ,500 ,400‬‬ ‫‪400/161‬‬
‫‪100C‬‬ ‫‪125C‬‬ ‫‪105%‬‬ ‫‪575‬‬ ‫‪400/161‬‬
‫‪100C‬‬ ‫‪125C‬‬ ‫‪135%‬‬ ‫‪,50.4 ,56‬‬ ‫‪161/13.8‬‬
‫‪16.8 ,20 ,33.6‬‬ ‫‪161/24‬‬
‫‪161/36‬‬
‫‪100C‬‬ ‫‪125C‬‬ ‫‪150%‬‬ ‫‪100 ,75‬‬ ‫‪161/115‬‬

‫הגנות פסי צבירה‬ ‫‪.4‬‬

‫הגנות פסי צבירה מתוכננות להפסיק הזנה לפ‪.‬צ‪ .‬במקרים של קצרים המתרחשים בתחומם‪ .‬הפסקת‬
‫החזנה למקום התקלה נעשית ע"י הפסקת כל המפסקי הזרם המחוברים לפס הצבירה‪.‬‬
‫העיקרון הפעולה של הגנה מבוסס על שיטה הכללית להשוואה דיפרנציאלית של זרמים (דומה להגנה‬
‫דיפרנציאלי של שנאי הספק)‪.‬‬
‫תחום ההגנה מוגדר ע"י משני הזרם של כל השדות המחוברות לפ‪.‬צ‪( .‬ראה איור)‬

‫‪I1‬‬ ‫‪I2‬‬ ‫‪I3‬‬ ‫‪I6‬‬ ‫‪I7‬‬

‫‪D‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪K‬‬ ‫פ‪.‬צ‪1.‬‬ ‫פ‪.‬צ‪2.‬‬

‫‪Ik‬‬

‫מקשר‬
‫‪I4‬‬ ‫‪I5‬‬ ‫‪I10‬‬ ‫‪I8‬‬ ‫‪I9‬‬
‫זרם בממסר דיפרנציאלי ‪D1‬‬ ‫זרם בממסר דיפרנציאלי ‪D2‬‬
‫‪I1+I2+I3+I4+I5+ I10=Ik‬‬ ‫‪I6+I7+I8+I9-I10=0‬‬
 ‫‪ .5‬הגנות מעגלי רשת הולכה (‪ 161-400‬ק"ו)‬
‫כללי‬
‫הגנות הבסיסיות של מעגלי מתח עליון ועל הינה הגנות למרחק‪ .‬הגנת למרחק‪ ,‬למרות שהיא נחשבת‬
‫כהגנה מסובכת‪ ,‬יש לה עקרון עבודה יחסית פשוט והיא נוחה להתקנה ולבדיקה‪.‬‬
‫משתמשים בהגנות מרחק בשילוב עם‪:‬‬
‫‪ -‬הגנות פחת כיווני (כגיבוי במקרים בהם ההגנה למרחק לא מרגישה קצרים בעלי התנגדות גבוהה)‬
‫‪ -‬חיבור חוזר לצורך יצירת סלקטיביות בעת קצרים חד פאזיים ולהגברת אמינות מערכת ההולכה‪.‬‬

‫‪ 5.1‬הגנות למרחק‬
‫קוראים "הגנה למרחק" (‪ ) Distance Protection‬הגנה כיווני עם סלקטיביות יחסית שמבוססת על‬
‫ניצול ממסר שבאופן כללי עובד לפי יחס בין מתח לבין זרם בנקודת חיבור הממסר‪UP/IP :‬‬
‫(ראה איור ‪.).1‬‬
‫ככלל יחס ‪ ZP = UP/IP‬מהווה מבחינת פיזית איזשהו הערכה של עכבה‪.‬‬

‫‪VT‬‬
‫‪A‬‬ ‫צרכנות‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪DsP‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪L1‬‬ ‫‪DsP‬‬ ‫‪L2‬‬
‫צרכנות‬ ‫‪CT‬‬ ‫‪K1‬‬ ‫‪K2‬‬ ‫צרכנות‬
‫‪lk‬‬ ‫דרגה שניה‬
‫דרגה שלישית‬
‫דרגה ראשונה‬
‫דרגה שניה‬
‫‪1‬‬ ‫דרגה ראשונה‬
‫‪3‬‬

‫איור ‪ .1‬פעולת הגנת מרחק‬

‫נניח שבמצב תפעולי תקין ‪ UN=UP‬ו‪ IN=IP -‬ובהתאם ‪ ,ZN=ZP‬ובמצב תקלה (קצר בקו ‪ )L1‬מתח בפ‪.‬צ‪.‬‬
‫‪.ZN‬‬ ‫‪ A‬יורד וזרם בקו גדל (פי כמה) לעומת מצב התקין‪ ,‬ז"א ‪ ZK = UK/IK‬היא קטנה לעומת‬
‫מצד השני ‪ , ZK =Z0 * lk :‬איפה ‪ Z0‬עכבה סגולית (הואם‪/‬ק"מ) של קו ‪ – lk , L1‬אורך הקו עד‬
‫נקודת הקצר (ב‪-‬ק"מ)‪ .‬עקב כך ניתן להגיד שממסר הגנה הזה מודד מרחק בין הממסר לבין מיקום‬
‫התקלה – הוא ממסר למרחק ובהתאם – הגנה למרחק וכיול ההגנה בנוי לפי אורכי תחומי הגנה‪.‬‬
‫תנאי להפעלת ההגנה – עכבה המדודה ע"י ממסר הגנה אמורה להיות קטנה יותר בהשוואתה לעכבה‬
‫מכויילת מראש (ממסר תת‪-‬עכבה או תת‪-‬אימפדנס ‪.)Starting /‬‬
 ‫שיטה זו של בניית הגנות קווים מאפשרת השגה יחסית קלה באמצעות ממסר יחיד כל הדרישות‬
‫הבסיסיות להגנה‪ :‬רגישות‪ ,‬סלקטיביות של הגנת מעגלים ברשתות טבעתיות ומהירות תגובה‪.‬‬
‫לפי איור לעיל במקרה של קצר על מעגל ‪ L2‬גם ממסר ‪ 3‬וגם ממסר ‪ 2‬אמורים למדוד אותו אורך‬
‫של עכבה‪ ,‬אבל בפעולה הנכונה אמור לפעול רק ממסר ‪( 3‬כיווני זרימה דרך שני ממסרים אלו שונים‪:‬‬
‫דרך ממסר ‪ 3‬זרימה מפס לקו ודרך ממסר ‪ 2‬מקו לפ‪.‬צ‪ .).‬כדי להבטיח הדבר יש לבנות ההגנה כהגנה‬
‫כיוונית‪.‬‬
‫ניתן להשיג את זה ע"י התייחסות להיגב הפעלה לא רק לפי אורכו אלא גם לפי זווית בין וקטורים זרם‬
‫ומתח‪.‬‬
‫בהתאם לאמור לע''ל‪ ,‬אופיין של תחום הפעולה של הגנת למרחק – קו במישור מרוכב של עכבה הקו‬
‫המוגן (איור ‪.).3.2.2‬‬
‫עקב אי דיוק של פרמטרים של קווים‪ ,‬שינוי הפרמטרים מסיבות אקסוגניות ‪ ,‬התנגדות קשת במקום‬
‫הקצר – (איור ‪ )3.2.3‬ועוד דברים נוספים – יש להרחיב את האיפיון הפעלה‪ .‬בכל מקרה התבססות אך‬
‫ורק על וקטור עכבה לא נתנת יכולת לבנות הגנה כיוונית‪.‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪jX‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪DsP‬‬ ‫‪DsP‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ZK‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪L1‬‬ ‫‪C‬‬
‫צרכנות‬ ‫צרכנות‬ ‫‪0.85ZL2‬‬
‫‪CT‬‬
‫‪IP‬‬ ‫‪rL‬‬ ‫‪IK‬‬ ‫‪IK-IP‬‬ ‫‪ZL2‬‬
‫‪K‬‬ ‫‪ΔZ‬‬
‫איור ‪ .3.2.3‬קצר דרך התנהגות רשת‬ ‫‪ZK‬‬ ‫‪α rL‬‬

‫‪UP=ZK*IP+rL*IK‬‬ ‫‪φp‬‬
‫‪ZP‬‬
‫)‪ZP=UP/IP=ZK+ rL*(IK/IP‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ZP=ZK+ΔZ‬‬ ‫)‪ΔZ= rL*(IK/IP‬‬
‫)‪α =arg(IK/IP‬‬ ‫איור ‪ .3.2.2‬איפיון )‪ZP = f (φ‬‬

‫עקב כך העכבה המחושבת בממסר הגנה לא פרופורציונלית למרחק עד נקודת הקצר ולא נמצאת על הקו‬
‫‪.‬‬ ‫‪ .ZP ≠ ZK - )ZK( C-A‬באופן כללי ‪ ZP‬יכול להיות גם גדול וגם קטן מ‪ZK-‬‬
‫כדי להבטיח פעולה הנכונה של ממסר למרחק יש להרחיב באופן משמעותי את התחום הפעולת הממסר‬
‫עם שמירה נקודות תחילה וסוף התחום המוגן‪.‬‬
‫בנוסף לעיל יש גם להתייחס לדברים אחרים כגון‪ :‬פעלת הגנות למרחק בדרגות שניה ושלישית‪,‬‬
‫התנהגות הגנות בתנודות במערכת‪ ,‬לנעל את ההפעלת ההגנה בזרמים גבוהים שהם לא עקב תקלה ועוד ‪.‬‬
‫עקב כך קיימת נחיצות לבניית איפיוני הגנות למרחק לא כקו ישיר (איור ‪ ).2‬אך כעקומות שונות או‬
‫רבצלעון ‪ .‬קיים מספר גדול של אופיני פעולת (כיול) הגנות למרחק )‪ .ZP = f (φ‬חלק מהם נתו לראות‬
‫בראה איור ‪.4‬‬
 ‫‪jX‬‬
‫‪jX‬‬ ‫‪Zmx‬‬ ‫‪jX‬‬
‫‪jX‬‬ ‫‪jX‬‬
‫‪Zmx‬‬
‫‪ZP‬‬ ‫‪ZP‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪ZP‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪φp‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪φmx‬‬ ‫‪φp‬‬

‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬

‫איור ‪ .4‬איפינים עקרוניים של הגנות למרחק‬
‫איור ‪4‬א – ממסרים עם איפיון זה לא תלוים מ‪ φ-‬ומנצלים ביחד עם ממסרי כווני הספק בד"כ לקווי ‪110‬‬
‫ק"ו ומטה‪.‬‬
‫איור ‪4‬ב– ניתן להיתייחס באיפיון כמעגל עם רדיוס אין סופי‪.‬‬
‫איור ‪4‬ג –איפיון של ממסר למרחק כיווני עם רגישות מקסימית של ‪Zmx‬‬
‫איור ‪4‬ד –איפיון שמשפר את הדיוק של כיוונון ההגנה (הדבר מיועד לדרגות שני ושלישי של ההגנה)‬
‫איור ‪4‬ה –איפיון שמשפר את היכולת לכייל את הגנה גם מבחינת הרגישות‪ ,‬תחומי הגנה וגם מבחינת‬
‫הקטנת תחומי המת של הגנות למרחק (קצרים קרובים ל‪-‬פ‪.‬צ‪).‬‬
‫כיול דרגות של הגנה למרחק‪:‬‬
‫‪ -‬הדרגה הראשונה – מיידית‪ ,‬ללא השהייה‪ .‬עקב אי‪-‬דיוקים של חישוב‪/‬מדידה עכבע (מהווים כ‪-‬‬
‫‪ 15-20%‬מהערך הנמדד) לצורך הבטחת סלקטיביות‪ ,‬ערכי המוגנים ע"י דרגה ראשונה רק‬
‫כ‪ 80-85%-‬מאורך הקן‪.‬‬
‫‪ -‬הדרגה השניה עם השהייה (‪ )0.4-0.6‬שניות‬
‫‪ -‬הדרגה השלישית עם השייה (‪ )0.8-1.5‬שניות‬
‫(זמני פתיחת מפסקי הזרם ברשת ‪ 161‬ק"ו עד ‪ 60‬מילישניות)‬
‫עבור הדרגה השנייה מחשבים שני ערכים‪:‬‬
‫‪ * 120% -‬אמפדנס הקו הנוכחי‬
‫‪( * 85% -‬אמפדנס הקו הנוכחי ‪ 85% +‬אימפדנס הקו הבא הקצר ביותר)‬

‫כאשר הערך השני גדול יותר מהערך הראשון ‪,‬בוחרים עבור הדרגה השנייה את הערך השני‬
‫וקובעים את השהיית הזמן של הדרגה השנייה ל ‪- 0.5‬שניות‪.‬‬

‫כאשר הערך הראשון גדול יותר מהערך השני ‪,‬בוחרים עבור הדרגה השנייה את הערך הראשון‬
‫וקובעים את השהיית הזמן של הדרגה השנייה ל ‪- 0.7-0.8‬שניות וזאת לצורך יצירת הסלקטיביות‬
‫מול הקו הבא הקצר ביותר‪.‬‬
‫עבור הדרגה השלישית מחשבים גם כן שני ערכים‪:‬‬
 ‫‪ -‬ערך הראשון ‪( * 120% -‬אימפדנס הקו הנוכחי ‪ +‬אימפדנס הקו הבא הארוך ביותר)‬
‫‪ -‬ערך השני ‪( * 85% -‬אימפדנס הקו הנוכחי ‪ +‬אימפדנס הקו הבא ‪ 85% +‬אימפדנס הקו השלישי)‬
‫כאשר הערך השני גדול יותר מהערך הראשון בוחרים עבור הדרגה השלישית את הערך השני וקובעים‬
‫את השהיית הזמן של דרגה השלישית לשנייה אחת‬
‫כאשר הערך הראשון גדול יותר מהערך השני‪ ,‬בוחרים עבור הדרגה השלישית את הערך הראשון‬
‫וקובעים את השהיית הזמן של דרגה השלישית ל‪ )1.1-1.2(-‬שניות וזאת לצורך יצירת הסלקטיביות מול‬
‫הקו השלישית‪.‬‬

‫‪ 5.2‬הגנות כיוונית ליתרת זרם‬

‫הגנות מסוג זה הן בדרך כלל הגנות גיבוי להגנות למרחק מיעדות לפועלות להפסקה כאשר נוצרים שלושת‬
‫התנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬הזרם במעגל המוגן עולה לערך המכוייל בממסר‬
‫ב‪ .‬כיוון הזרימה במעגל המוגן הינו מצד פסי הצבירה לכיוון המעגל‬
‫ג‪ .‬התנאים א‪ .‬ו‪-‬ב‪ .‬משיכים להתקיים לפרק זמן אשר נקבע מראש‬
‫‪R‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪ 5.3‬הגנה כיוונית ליתרת זרם פחת‬
‫‪T‬‬
‫באופן כללי הגנה זו מתוכננת כהגנת משען‬
‫למעגלי מתח עליון‪ .‬היא פועלת בזמן קצרים‬
‫‪3I0‬‬ ‫‪CT‬‬
‫לאדמה‪ .‬במקרים בהם הקצר הוא בעל‬
‫‪VT‬‬ ‫התנגדות גבוהה‪ ,‬דרגת תת אימפדנס של הגנת‬
‫ממסר‬ ‫למרחק עלולה לא להרגיש אותו ובמקרה זה‬
‫‪3U0‬‬ ‫הגנת‬
‫זרם‬ ‫מעגל‬ ‫הגנת פחת כיווני תפעל (כהגנת גיבוי)‬
‫פחת‬
‫להפסקת המעגל‪.‬‬
‫הגנה זו מודדת מתח פחת‪ ,‬זרם פחת וזווית בינהם‬
‫איור ‪ 5‬העקרון של הגנת זרם פחת‬ ‫(הגנה כיוונית)‪ .‬כיול באופן טיפוסי האו (בערכים‬
‫משניים במערכת ‪ 161‬ק"ו ומשנה הזרם ‪ 1200/5‬א')‪:‬‬
‫זרם – ‪ 2.0‬א' (הרבה יותר קטן מהזרם המרבי על מעגל)‬ ‫‪-‬‬
‫מתח – ‪ 23‬ו'‬ ‫‪-‬‬
‫זווית –כ‪ 75-‬מעלות‬ ‫‪-‬‬
‫הגנה ליתרת זרם פחת כוללת שלוש יחידות פונקציונאליות‪:‬‬
‫‪ -‬יחידה כיוונית‪ ,‬שתפקידה לקבוע שכיוון ההספק בסדרת ה"אפס" של הקצר עובר במעגל המוגן‪:‬‬
‫מפסי הצבירה לכיוון המעגל (על בסיס זווית המופע בין המתח והזרם בסידרה ה"אפס"‬
‫‪ -‬יחידה ליתרת זרם פחת‪ ,‬אשר פועלת כאשר זרם קצר לאדמה גבוהה מערך הכיול‬
‫‪ -‬יחידת זמן להבטחת הפעלה מושהית של ההגנה‪.‬‬
 ‫‪ 5.4‬הגנת תיל ניהוג (‪)PILOT WIRE‬‬
‫שיטת תיל הניהוג מאפשרת יישום העיקרון הדיפנציאלי הגנה מעגלים‪.‬‬

‫תחמ"ש‬ ‫תחמ"ש‬
‫א'‬ ‫ב'‬

‫ממסר‬ ‫ממסר‬
‫הגנה א'‬ ‫חוטי תקשורת‬
‫הגנה ב'‬

‫איור ‪ 6‬ההגנה תיל ניהוג‬

‫ממסרי הגנות א ו‪-‬ב – הם ממסרים דפרנציאליים להשוואת זרמים משתי קצוות של מעגל‪.‬‬
‫בכל אחד מהקצוות המעגל מורכב ממסר דיפרנציאלי‪.‬‬
‫בין הקצוות נוצר קשר פונקציונאלי דרך מעגלים מיוחדים חלש (סיבים אופטיים‪.)...‬‬
‫זרמים המדודים בקצוות מעברים בין שני הממסרים להשוואה דיפרנציאלית‪.‬‬
‫בהגנה זאתי יש חשיבות עליונה לתקינות הקשר בין הממסרים להבטחת פעולה נכונה של הגנה‪.‬‬
‫שיבושים בקשר עלולים לדרוס להפעלה בלתי סלקטיביות או אי‪-‬פעולה‪.‬‬
‫הגנת תיל ניהוג‪ ,‬עקב סלקטיביות מחלטת לא יכולה לשמש כ"משען" עבור הגנות של מעגלים הסמוכים‪.‬‬
‫הגנה זאתי מתוכננת למעגלי מתח עליון קצרים יחסית כדי למנוע את ההשפעה שגיאת מדידת זרם ע"י‬
‫ממסרים הדיפרנציאליים‪.‬‬
‫‪ 5.5‬חיבור חוזר (‪)Automtic Line Reclosing‬‬
‫מעל ‪ 85%‬מכל התקלות (קצרים) ברשת הולכה הם הד פאזיים וחולפות בגלל שרוב מהסיבות לקצרים אלו‬
‫הן ברקים‪ ,‬זיהום‪ ,‬נגעה רגעית ע"י גופים זרים וכדומה‪ .‬ניתן לאחד סיבות אלה כגורמים בעלי אופי חולף‪.‬‬
‫מערכת לחיבור החוזר מתוכננת על מנת לנסות לחדש אוטומטית תפקוד תקין של המעגל שהיה מופסק‬
‫עקב קצר (אך ורק לקווי עיליים)‪.‬‬
‫חיבור חוזר אוטומטי הוא אחד מהשיטות לשיפור אמינות של מערכת החשמל‪.‬‬
‫בזמן הפסקת הפאזה הפגועה בשני הצדדים ע"י פעולת ההגנות‪ ,‬בד"כ נעלמים תנאים לקשת חשמלית‬
‫במקום הקצר ולכן נעלמות גם סיבות בגללן נגרם הקצר‪.‬‬
‫חיבור המהיר בחזרה של המעגל שהופסק (פאזה שהופסקה) בגלל קצר חד פאזי מתבצע ע"י מערכת‬
‫"חיבור חוזר" הפועלת על פי העקרון הבא‪:‬‬
‫קבלת האינדיקציות הקשורות להפעלה החד פאזית של אחד מהגנות הקו‬ ‫‪.1‬‬
‫ספירת זמן המת (‪ – )Dead Time‬מתוכנן מראש‬ ‫‪.2‬‬
‫בדיקת בזמן המת שקצר נוסף לא התרחש‪ ,‬דבר שיגרום להפסקתה לתלת פאזית של מעגל ללא‬ ‫‪.3‬‬
‫חיבור חוזר‬
‫ניסיון לסגירת המפסק‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
 ‫במידה וההפרעה סולקה – מגדרים את הניסיון לחיבור חוזר כ‪"-‬חיבור חוזר מוצלח"‪.‬‬
‫במצב אחר – ההפסקת הפאזה לא גרמה לסילוק הקצר – אומרים אל "חיבור חוזר כושל"‬
‫השהיית הזמן הטיפוסית בה משתמשים להפעלת חיבור החוזר חד פאזי בלבד במעגלים ‪ 161‬ק"ו הינה כ‪-‬‬
‫‪ 0.7‬שניות‪.‬‬
‫השהיית הזמן לחיבור חוזר נקבעת לפי קריטריונים הבאים‪:‬‬
‫ערך מספיק נמוך כדי לא לשבש את היציבות ו‪/‬או הזנה הצרכנים‬ ‫‪-‬‬
‫ערך מספיק גבוה כדי לאפשר כיבוי הקשת החשמלית‬ ‫‪-‬‬
‫מספר מעגלים המחוברים במגביל‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬סוגי מפסקי הזרם‪.‬‬
‫הממסרים לחיבור חוזר ברשת הולכה הם חד מחזוריים‪.‬‬
‫שלבי פעולת מערכת לחיבור חוזר מתוארים בהמשך‪:‬‬
‫שלב א – פעלות הגנות לסילוק קצר חד פאזי (איורים ‪ 7‬א‪ ,‬א')‬
‫‪ .1‬עקב קצר חד פאזי מופעלים ממסרים ‪ 3‬ו‪ 4-‬בתחמ"ש ‪ B‬ו‪ C-‬בדרגות ראשונות (מהירות)‬
‫בהתאם‬
‫‪ .2‬גם מופעל ממסר ‪ 1‬בתחמ"ש ‪ A‬בדרגה ‪( 1‬הפעלה בלתי סלקטיבית מבוקרת ) עקב הארכת‬
‫הדרגה המהירה כדי להבטיח הפסקת הפאזה הפגועה אפילו במקרה של כושל פעולת ממסר ‪2‬‬
‫‪ .3‬עקב פעולות לעיל פזא ‪ T‬מפסקת מכל כיווני הזנה (צרכנים בתחמ"‪ B‬מוזנים בשתי פאזות‬
‫בלבד‪.‬‬
‫שלב ב – תהליך המתנה לכיבוי קשת במקום הקצר (איור ‪ 7‬ב )‬
‫‪ .1‬ממסר לחיבור חוזר מתחיל לספור זמן כ‪ 0.7-‬שניות‬
‫‪ .2‬הכנה לפעילות במקרה של קצר ממושך מסיבות שונות (קצר נוסף ועוד)‪ :‬ביטול הארכת דרגה‬
‫ומסירת אותות להפסקה לשלושת פזאות‬
‫שלב ג– ניסיון לחיבור חוזר‪ :‬בו זמנית (תיאורטית) בשלושת התחנות מפסקי הרם מקבלי אותות‬
‫לחיבור‪ .‬במצב זה ישנן שתי אפשרויות להמשך‪:‬‬
‫‪ -‬תקלה חלפה ומערכת חזרה למצב תקין – חיבור חוזר מוצלח‪.‬‬
‫‪ -‬תקלה לא חלפה ‪ -‬חיבור חוזר התבצע על הקצר ‪ -‬חיבור חוזר כושל‪ .‬מכאן מערכת מתבצע שלב‬
‫הבא‪:‬‬

‫שלב ד– חיבור חוזר כושל‪ :‬מופעלים ממסרים ‪ 3‬ו‪ 4-‬לשוב להפסקה (הפעם סופית) של כל שלושת‬
‫הפאזות לפי הדרגות ומיקום הקצר‪ .‬ההגנה מס' ‪ 1‬תפעל בשלב זה בדרגה השניה (מושהית)‬
‫לצורך השגת סלקטיביות ביחס הגנה מס' ‪ .3‬כתוצאה מפעולות אלו מעגל ‪ – L1‬חזר לפעולה‬
‫תקינה ומעגל ‪ L2‬מופסק משני הצדדיו (איור ‪ 7‬ד‪ ,‬ד')‪.‬‬
 ‫תהליכי פעולת מערכת לחיבור החוזר‬
A ‫צרכנות‬ B C
1 2 3 4
L1 L2
‫צרכנות‬ ‫צרכנות‬
K

RST RST RST

1 2 3 4
‫א‬
80%(L1+0.8L2)
120%L1
3 t3
t1 1 t1 t2 t2
t3 t2 t1
4 80%L2
80%L2
80%(L2+0.8L1)
L1 L2
'‫א‬
80%(L1+0.8L2)
80%L1
3 t3
t1 1 t1 t2 t2
t3 t2 t1
4
‫ב‬
RST RST RST

1 2 3 4
‫ד‬
80%(L1+0.8L2)
120%L1 3 t3
t1 1 80%L1
t1 t2 t2
t3 t2 t1
4
'‫ד‬
‫ חיבור חוזר‬.7 ‫איור‬
 ‫‪A‬‬ ‫צרכנות‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪L1‬‬ ‫‪L2‬‬
‫צרכנות‬ ‫צרכנות‬
‫מיידית‬ ‫דרגה ראשונה‪70-85% :‬‬ ‫‪K‬‬

‫השהיית זמן‪ 13-40 :‬מחזורים‬ ‫דרגה שניה‪120-180% :‬‬

‫דרגה שלישית‪ 150-200% :‬השהיית זמן‪ :‬גדול מ‪ 30-‬חזורים‬

‫איור ‪ .8‬דרגות הגנת‬

‫למרחק‬

‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪L1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪CT‬‬ ‫‪I2‬‬ ‫‪L2 4‬‬
‫צרכנות‬ ‫צרכנות‬
‫‪K1‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪I1‬‬ ‫‪K2‬‬
‫‪OCpr‬‬
‫‪I1‬‬ ‫‪ϕ‬‬ ‫‪U‬‬
‫‪ϕ‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪ I2‬קצר ‪K2‬‬
‫קצר ‪K1‬‬
‫איור ‪ .9‬הגנת כיוונית ליתרת זרם‬

‫‪ .5.6‬הגנות משען – הגנת כשל המפסק (‪)BFP - Breaker Failure Protection‬‬

‫תפקיד הגנת ה"משען" – למנוע השהיית זמן ממושך (יחסית) בהפסקת ההזנה לקטע פגוע גם כאשר‬
‫מפסק הזרם כושל‪.‬‬
‫הכשלון בהפעלת מפסק הזרם ניתן להגדיר כ"מצב בו המפסק הזרם נמצא כמחובר מעבר לפרק הזמן‬
‫אשר נקבע מראש מרגע מסירה האות להפסקה ע"י הגנות"‪.‬‬
‫הכישלון ההפסקה של מפסק זרם יכול להתרחש עקב שתי סיבות העיקריות‪:‬‬

‫‪ -‬אי‪-‬היכולת של תאי הכיבוי לכבות את הקשת החשמלית או למנוע הצתות חוזרות שלה‬
‫‪ -‬אי הפעלה עקב תקלה במנגנון המכני או במעגלים החשמליים למסירת אות ההפסקה‪.‬‬
 ‫בהעדר הגנת "משען" ובמקרה של כישלון מפסק זרם אמורים לפעול הגנות בתחנות סמוכות כדי‬
‫להפסיק ההזנה של קצר‪ .‬הקצר תסולק כעבור השהיית זמן גדול יחסית‪ .‬בדוגמא– איור ‪.11‬א‪:‬‬
‫בזמן קצר במעגל ‪ L2‬בנקודה ‪ K‬מקבל מפסק הזרם מס' ‪ 3‬אות להפסקה מהגנה הס' ‪ .3‬במידה ומפסק זה‬
‫כושל‪ ,‬פעולת (כעתודה) הגנת מרחק בתחנה "‪ "A‬להפסקת המפסק מס' ‪ .1‬בהתאם למיקום מטעמים של‬
‫סלקטיביות ובהתאם למיקום הקצר ‪ K‬הגנה מס' ‪ 1‬פעולת לפחות בדרגה שניה ויותר‪ .‬ז"א התקלה‬
‫תסולק כעבור השהית הזמן של דרגה השניה או השלישית (ולא באופן מיידי)‪.‬‬
‫הגנת משען מתוכננת כדי למנוע הדבר ולאפשר הפרדה תקינה של קטע פגוע משאר ברשת‪.‬‬
‫הדבר נעשה ע"י הפסקה כל המעגלים (באופן כללי – כל כניסות ויציאות לתחמ"ש) המזינים את פ‪.‬צ‪.‬‬
‫אליו מחובר המפסק הכושל‪ .‬בדוגמה ‪.11‬ב‪ .‬הגנת משען מפסיקה בתחונה ‪ B‬מפסק זרם ‪.2‬‬
‫הגנת משען פעולת כאשר נוצרים יחד שלושת התנאים העיקריים הבאים‪:‬‬

‫‪ ‬בעקבות תקלה במעגל‪ ,‬פועלת הגנת המעגל‬

‫‪ ‬הגנת המעגל הפגוע מוסרת אות להפסקה‬
‫‪ ‬אות ההפסקה ממשיך להתקיים בפרק זמן מכוייל מראש‪.‬‬
‫השיטה מיושמת כדלקמן ( איור ‪:)10‬‬
‫כאן (איור ‪:)10‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪L2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪L4‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪ – DP‬ממסר הגנת מרחק‬ ‫‪-‬‬
‫‪L1‬‬ ‫‪L3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪K‬‬ ‫( ‪)Distance Protection‬‬
‫‪3‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪DP‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪DP‬‬ ‫‪ - AR2 ,AR1‬ממסרי עזר‬ ‫‪-‬‬
‫‪BFP‬‬ ‫(‪)Auxiliary Relay‬‬
‫‪+‬‬
‫‪BFP‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪ – CR‬ממסר יתרת זרם‬ ‫‪-‬‬
‫‪AR‬‬
‫‪AR‬‬ ‫‪CR‬‬ ‫‪TR‬‬ ‫‪2‬‬
‫(‪)Current Relay‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ – TR‬ממסר זמן‬ ‫‪-‬‬
‫‪-‬‬ ‫(‪)Time Relay‬‬
‫איור ‪ .10‬מבנה כללי של הגנת משען‬

‫במקרה של קצר במעגל ‪ L3‬מוסרת הגנה שלו (לדוגמה הגנה למרחק ‪ DP‬אות להפסקת מפסק הזרם ‪5‬‬
‫(המסירה אות להפסקה עוברת דרך ממסר עזר ‪ .)AR1‬במקביל אות להפסקה מוסרת הממסר ‪AR2‬‬
‫להגנת משען‪ :‬מתח (‪ )+‬למגעים של ממסרים ‪ CR‬ו‪.TR-‬‬
‫במידה ומפסק הזרם ‪ 5‬פועל בצורה תקינה‪ ,‬נפסקת הזנה הקצר דרך המפסק‪ .‬כתוצאה מהדבר אין‬
‫זרימת הזרם דרך ממסר ליתרת הזרם ומגעים של ממסרים ‪ CR‬ו‪ TR-‬נשארים ללא שינוי‪ .‬התהליך של‬
‫פעולת ההגנות הסתיים‪.‬‬
‫במקרה של כשלון בהפעלת מפסק הזרם‪ ,‬הזרם שממשיך להזין את הקצר לאחר פעולת ההגנות‪ .‬עקב כך‬
‫מופעל את הממסר ליתרת זרם ודרך מגעים הסגורים שלו מפעיל גם את הממסר השהיית זמן ‪ .TR‬עם‬
‫השהיית זמן שלו (בדרך כלל לכ‪ 150-‬מילישניות במ"ע וכ‪ 0.6-‬שניה במ"ג) מוסרת הגנה משען (דרך ממסר‬
‫עזר ‪ )AR2‬אותות להפסקה כל מפסקי הזרם המחוברים לאותו פס צבירה עם המפסק הכושל‪.‬‬
‫דוגמאות לפעולת הגנות בלי ועם הגנת משען – איורים ‪ 11‬ו‪.12-‬‬

‫‪B‬‬ ‫איור ‪ 11‬א‪.‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪L3‬‬
‫‪L1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪L2‬‬
‫‪K‬‬
‫צרכנות‬
‫דרגה ראשונה‬ ‫דרגה שניה‬ ‫דרגה שלישית‬ ‫איור ‪ 11‬ב‪.‬‬
‫של הגנה ‪1‬‬ ‫של הגנה ‪1‬‬ ‫של הגנה ‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪L1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪L2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪L3‬‬
‫‪K‬‬
‫צרכנות‬
‫איור ‪ .11‬פעולת ההגנות במקרה של כישלון מפסק זרם ‪.2‬‬
‫א‪ .‬ללא הגנה משען‬
‫ב‪ .‬פעולת הגנת משען‬
‫ב‪.‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪K‬‬ ‫‪K‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬

‫איור ‪ 12‬ב‬ ‫איור ‪ 12‬א‬

‫איור ‪ .12‬פעולת ההגנות במקרה של כישלון מפסק זרם ‪1‬‬

‫בלי (א) ועם (ב) הגנת משען‬
 ‫‪ .5‬רשת מתח גבוה‬
‫רמות המתחים‪ 13 22 ,33 :‬ק"ו‪ .‬כ‪ 180-‬תחמ"ש ‪ 161/22-33-13‬ק"ו‪ ,‬כ‪ 450-‬שנאים‬
‫אורך קווי הרשת – כ‪ 26,350 -‬ק"מ (כ‪ 15,000-‬ק"מ קווים עיליים וכ‪ 11,350-‬ק"מ תת‪-‬קרקעיים)‬
‫סה‪:‬כ כ‪ 2,200-‬קווים (‪ 11,5‬ק"מ אורך קו ממוצע )‪.‬‬
‫קונפיגורציה הרשת היא באופן כללי – רדיאלית (ללא חלקים בצורה טבעתית)‪.‬‬
‫נתונים לעיל הם לרשת מ"ג בבעלות חברת החשמל‪ .‬ישנם גם קווי מ"ג בבעלות פרטי (מפעלים‪,‬‬
‫פסי‬ ‫קיבוצים ועוד) בכמויות הרבה יותר קטנות (ראה איור ‪.).1‬‬
‫צבירה‬ ‫יציאת קו‬
‫מתח גבוה‬ ‫רשת מ"ג של ח"ח'‬ ‫רשת מ"ג פרטי‬
‫‪R‬‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬
‫שנאי‬
‫‪ 161/24‬ק"ו‬ ‫‪CB‬‬
‫(‪)/36‬‬
‫(‪)/13‬‬ ‫צרכן‬ ‫צרכן‬ ‫תחמ"ש‬
‫מתח גבוה‬ ‫מתח גבוה‬ ‫פרטי‬
‫מתח‬
‫נמוך‬
‫איור ‪ .1‬רשת מ"ג‬
‫פרטי‬

‫ברשת מתח גבוה של חברת החשמל קיימות שלוש שיטות הארקה‪ ,‬קשורת לשלוש שיטות לטיפול‬
‫בנקודת האפס של שנאים בתחמ"ש (ראה טבלה אופיני של שנאים)‪:‬‬
‫‪ 161‬ק"ו‬ ‫‪ -‬הארקה הישירה‪ :‬נקודות האפס של שנאי מחוברות‬
‫ישירות לאדמה‪ .‬משתמשים בשיטה זו במסדרי ‪ 36‬ק"ן‬
‫(בעיקר באיזורי הנגב‪ ,‬ים המלח) והיא ניתנת לשימוש‬
‫גם במסדרי ‪ 24‬ק"ו (הזנה משנאים של ‪ 45‬ו‪ 30-‬מגוו"א)‪.‬‬
‫עקב כך בכל קצר חד פאזי באחד הרכיבים השייכים‬
‫לפס הצבירה מתח גבוה‪ ,‬הזרם החד פאזי ייסגר דרך‬
‫פ‪.‬צ‪ 36 .‬ק"ו‬
‫נקודת האפס המוארקת לאדמה‪.‬‬
‫ניתן לזהות את הזרם הנ"ל באמצעות הגנת לזרם פחת‬

‫‪O/C‬‬
‫(‪ ,)Earth Fault - E/F‬המותכנת במפסקי הזרם כל‬
‫‪E/F‬‬ ‫צרכנים‬ ‫מרכיב הקשור לפ‪.‬צ‪ .‬הגנת פחת נותנת פתרון לקצרים‬
‫צרכנים‬ ‫חח"י‬ ‫חד פאזיים בלבד‪.‬‬
‫צרכן‬ ‫כדי להגן בפני קצרים בין פאזיים משתמשים בהגנות‬
‫ליתרת זרם (‪.)Over Current - O/C‬‬

‫איור ‪ .2‬הארקה ישירה ‪-‬הגנות‬

 ‫‪ -‬הארקה באמצעות נגד‪ :‬נקודת האפס של שנאי מחוברות לאדמה‬
‫‪ 161‬ק"ו‬ ‫באמצעות נגד (כ‪ 8-‬אוהם)‪ .‬משתמשים בשיטה זו במסדרי ‪ 13‬ק"ו‬
‫עם שנאים תלת ליפופים (בעיקר ברשתות של ירושלים ושל תל‬
‫אביב)‪ .‬צורך בשימוש נגד הוא עקב נחיצות להגביל את זרמי‬
‫הקצר לאדמה ‪ .‬זרמי קצר לאדמה יכולים להיות גבוהים מאוד‬
‫עקב גודל שנאי הספק (‪ 50‬מגוו"א) ורמת המתח של רשת החלוקה‬
‫(‪ 13.8‬ק"ו) יחסית נמוך‪ .‬מבחינת ההגנות הן אותו סוגי הגנות כמו‬
‫פ‪.‬צ‪ 13.8 .‬ק"ו‬
‫בהארקה הישירה‪.‬‬
‫החיסרון הגדול של שתי השיטות אלו (הארקה הישירה‬
‫והארקה באמצעות נגד) הוא שבעת קצר חד פאזי לאדמה הגנת‬
‫‪O/C‬‬ ‫זרם פחת מפסיקה את הקן (תלת פאזי)‪.‬‬
‫‪E/F‬‬
‫ז"א‪ ,‬בשיטות הארקה לעיל כל קצר שיופיע בקו מ"ג יורגש על‬
‫איור ‪ .3‬הארקה דרך נגד ‪-‬הגנות‬
‫ידי הצרכנים‪.‬‬

‫‪ -‬ארקה באמצעות סליל כיבוי (‪-)Petersen Coil‬שיטה מקוזזת‪.‬‬

‫מטרה הסליל הינה לקזז את הזרם הקיבולי של הרשת כך שבעת קצר חד פאזי לאדמה תהיה‬
‫אפשרות לסליל לכבות את הקשת המתפתחת בנקודת הקצר וכך ברוב המקרים להגיע למצב בו‬
‫אין צורך לפעולת הגנות זרם פחת ועקב כך להפסיק את הקו‪.‬‬
‫שני מצבים שבהם משתמשת שיטה זו (איורים ‪ 4‬ו‪:)5-‬‬

‫‪ 161‬ק"ו‬ ‫‪ 161‬ק"ו‬

‫‪ 45‬מגו"א‬
‫‪ 30‬מגו"א‬

‫מפסק‪/‬מנתק‬ ‫‪ 2.5‬האום‬ ‫‪IP‬‬

‫סליל כיבוי‬ ‫‪P‬‬ ‫‪Q‬‬
‫פ‪.‬צ‪ 24 .‬ק"ו‬ ‫‪R‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪ R‬פ‪.‬צ‪ 24 .‬ק"ו‬
‫‪ 20‬האום‬
‫‪T‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪CB‬‬ ‫‪CB‬‬ ‫‪T‬‬
‫מערכת אוטומטית‬ ‫‪CB‬‬ ‫‪CB‬‬
‫‪Q‬‬ ‫לחיבור והפסקה‬
‫‪P‬‬ ‫‪3I0‬‬
‫‪TG‬‬
‫קו ‪L2‬‬ ‫קו ‪L1‬‬
‫קו ‪L2‬‬ ‫‪IP‬‬ ‫קו ‪L1‬‬
‫שנאי הארקה‬
‫‪CT‬‬ ‫‪3I0‬‬

‫איור ‪ .4‬הארקה דרך סליל כיבוי‬

‫איור ‪ .5‬הארקה דרך סליל כיבוי‬
‫בנקודת אפס של שנאי ‪-‬הגנות‬
‫בשנאי הארקה‬
‫‪ -‬רשת מ"ג מחוברת לשנאי בעל קבוצת חיבור משולש‪/‬כוכב (בד"כ שנאים של ‪ 30‬מגוו"א)‪ .‬הסליל‬
‫מחובר לנקודת האפס שבצד מתח גבוה של השנאי‪.‬‬
‫‪ -‬רשת מ"ג מחוברת לשנאי בעל קבוצת חיבור כוכב‪/‬משולש (בד"כ שנאים של ‪ 45‬מגוו"א)‪ .‬משום‬
‫שהחיבור בצד מתח גבוה הינו משולש‪ ,‬לא קיימת נקודת אפס בצד מתח גבוה של השנאי ולכן‬
‫יש צורך ליצור נקודת אפס וירטואלית באמצעות שנאי הארקה בעל חיבור פנימי מסוג זיגזג‪.‬‬
‫סליל כיבוי מחובר לשנאי הארקה‪.‬‬
‫שיטה זו ( סליל כיבוי) נפוצה במסדרי ‪ 24‬ק"ו‪.‬‬

‫‪ .6.1‬הגנות ברשת מתח גבוה‬

‫בהתאם לתקלות ומצבים לא תקינים ברשת מתח גבוהה באופן כללי יש צורך בהגנות הבאות‪:‬‬
‫הגנות מפני זרמי קצר‬ ‫‪-‬‬
‫הגנות מפני זרמי ‪ /‬עומסי יתר‬ ‫‪-‬‬
‫הגנות מפני פגיעת מתחי יתר (כמו כן בתדירות הרשת‪ :‬כדוגמה חיבור פאזה לאדמה ברשת לא‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫מוארקת‪ ,‬כמוכן שלא בתדירות הרשת‪ :‬תופעות מעבר‪ ,‬פעולות מיתוג ברשת‪ ,‬תופעות אטמוספריות‬
‫וכדומה)‬
‫הגנות בפסי צבירה‬ ‫‪-‬‬
‫הגנות גנרטורים ומנועי חשמל‬ ‫‪-‬‬
‫הגנות מפני חוסר מתח‬ ‫‪-‬‬
‫קריטריונים נוספים עבור הגנות במסדרי מתח גבוה )בהשוואה עם הגנות בקווי מ"ע) הוא שמירת‬
‫סלקטיביות מול הלקוחות המוזנות בצד מתח גבוה‪:‬‬
‫ללקוח עצמו יש הגנות יתרת זרם ופחת (במקרה של הזנה מקו ‪ 36‬ק"ו) ובעת קצר אצל הצרכן‪ ,‬רק‬ ‫‪-‬‬
‫הגנות שלו יפעלו‬
‫במידה ואין סלקטיביות בין הגנות הצרכן לבין ההגנות בקוי רשת (במסדרי תחמ"ש) ‪ ,‬בעת הקצר‬ ‫‪-‬‬
‫אצל הצרכן יפסקו בו זמנית המפסק של צרכן והמפסק המזין את הצרכן וכתוצאה מכך יפגעו גם‬
‫לנקודת האפס של שנאי‬
‫יותר צרכנים בקו‪.‬‬
‫הספק או לשנאי הארקה‬
‫פס צבירה מ"ג‬
‫‪R‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪ES‬‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬

‫‪CB‬‬ ‫להפסקה‬

‫‪+‬‬ ‫‪IR‬‬
‫‪IR‬‬
‫ממסרים‬ ‫‪IS‬‬
‫‪IS‬‬ ‫ליתרת‬
‫‪IT‬‬
‫זרם‬
‫‪IT‬‬ ‫‪I0‬‬
‫ממסר‬
‫‪CT‬‬ ‫ווטמטרי‬ ‫‪W‬‬ ‫להגנת‬
‫‪W‬‬ ‫‪I0‬‬ ‫ממסר‬ ‫המשען‬
‫לזרם פחת‬
‫‪U0‬‬
‫מתח‬
‫קן מ"ג‬ ‫פחת‬ ‫איור ‪ .6‬הגנות ברשת מתח גבוה‬
 ‫‪ 6.1.1‬הגנות מפני זרמי קצר ועומסי יתר‬
‫הגנות הבסיסיות הן הגנות נגד קצרים בין פאזיים (‪ ) O/C‬ונגד חיבור‪/‬קצר חד פאזי לאדמה (‪.)E/F‬‬
‫באופן כללי יש להבדיל בין שני סוגים הבסיסיים של הגנות ליתרת הזרם ‪:‬‬

‫‪ .1‬שיטת ההגנה עם הבטחת פעולה סלקטיבית ע"י הגבלת תחום ההגנה של קו‪ .‬במילים האחרות אך‬
‫ורק ע"י בחירת רמת זרם הקצר להפעלת ההגנה נחשב‪:‬‬
‫‪ -‬בגודל של זרם הקצר בתחילת מתקן‪/‬קו הבא (סמוך)‬
‫‪ -‬בהתייחסות גם לרמת זרם קצר המקסימאלי וגם לזרם קצר המינימאלי (ראה איור ‪7‬א ‪,‬ב‪.).‬‬
‫מבחינת זמני הפעלה – הגנה פעולת באופן מיידית או עם השהיית זמן בצורת מדריגות כדי להגן‬
‫כל המעגל (דרגה שניה) וגם להיות כהגנה רזרבית לקווים הסמוכים‬
‫‪.‬‬ ‫)‪(Remout Backup Protection‬‬
‫‪BB1‬‬ ‫‪BB2‬‬ ‫‪BB3‬‬
‫‪G1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪L1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪L2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪L3‬‬ ‫‪6‬‬

‫דרגת‬
‫סלקטיביות‬ ‫‪t3‬‬
‫‪ΔT‬‬
‫‪t1‬‬ ‫‪t2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪t1‬‬ ‫‪t3‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪t1‬‬
‫‪t2‬‬ ‫‪t2‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪Isc‬‬ ‫זרמי קצר באורך קווים‬
‫‪1300‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪1‬‬
‫‪900‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪SP_1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪SP_2‬‬ ‫‪3‬‬
‫_‬
‫‪I‬‬ ‫‪SP_1‬‬
‫‪700‬‬
‫‪500‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪BB1‬‬ ‫‪BB2‬‬
‫‪G1‬‬ ‫‪K‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪UPSTREAM‬‬
‫‪1‬‬
‫‪L‬‬
‫‪DOWNSTREAM‬‬
‫‪L1‬‬
‫‪1500.0‬‬

‫‪Isc‬‬
‫משטר מקסימלי ‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫משטר מינימלי‬
‫‪I1SP‬‬
‫‪L2‬‬ ‫ב)‬
‫‪500.0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬

‫איור ‪ 7‬הגנת יתרת זרם – פעולת יחידה מיידית‬

 ‫הגנה מיועדת לפעולה בקצרים בין פאזיים בעל זרם גבוה (מעיל הזרם שנקבע באמצעות הכיול)‪.‬‬
‫כמו כן היא יכולה לפעול גם בקצרים חד פאזיים כאשר נקודת האפס של השנאי מוארקת ישירות‬
‫או דרך נגד‪.‬‬
‫אם יצאת התחום המוגן של ההגנה קטן מ‪ %)15-20(-‬מאורך של קו‪ ,‬אז ההגנה נחשבת כלא‬
‫אפקטיבית‪.‬‬
‫הגנה מסוג זו מאפשרת לנצל אותה להגנות מתקנים שונים אולם גם במיקרים של הזנה משני‬
‫הצדדים של מתקן (איור ‪.)8‬‬
‫‪P1‬‬ ‫‪P2‬‬ ‫‪BB2 G2‬‬
‫‪G1 BB1‬‬ ‫‪L1‬‬ ‫‪L2‬‬
‫‪L‬‬
‫‪K1‬‬ ‫‪K2‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪I2mn‬‬ ‫‪Ipr1‬‬
‫‪I1mn‬‬
‫‪L11‬‬ ‫‪L21‬‬

‫איור ‪ 8‬הגנת יתרת זרם למעגל עם שתי מקורות הזנה‬

‫עקומות ‪ 1‬ו‪ – 2-‬עקומות של זרמי הקצר במעגל ‪ L‬במרחקים שונים לעומת נקודות אלו ‪ .‬הגנות ‪ P1‬ו‪P2-‬‬
‫לא אמורים לפעול בקצרים חיצוניים לעומת קו ‪ K1 ( L‬ו‪ .)K2-‬כדי להבטיח הדבר יש להתיחס‪:‬‬
‫א‪ .‬במקרה של קצר בנקודה ‪ K2‬דרך מעגל עובר זרם קצר )עקום ‪ )1‬שהוא ‪ I1mn‬ויש לדרוש‬
‫תנאי אי פעולת ההגנות כ‪IP1=IP2 ≤ I1mn :‬‬
‫ב‪ .‬במצב של קצר בנקודה ‪ K1‬דרך מעגל עובר זרם קצר )עקום ‪ )2‬שהוא ‪ I2mn‬ויש לדרוש‬
‫תנאי אי פעולת ההגנות כ‪IP1=IP2 ≤ I2mn :‬‬
‫ג‪ .‬בין הערכים ‪ I1mn‬ו‪ I2mn -‬יש לבחור הגדול ביותר כערך לכיול הגנות ‪ P1‬ו‪: P2-‬‬
‫‪ , IPR1=IP1=IP2>Krl* I2mn‬כאן ‪ - Krl >1‬מקדם אמינות ‪.‬‬
‫בכיול הגנות בהתאם לעיל בקצרים בין נקודות ‪ L1‬ו‪ L2-‬הגנות ‪ P1‬ו‪ P2-‬פועלות בדרגה ראשונה ‪.‬‬

‫בקצרים במעגל ‪ L‬מחוץ לתחום ‪ L1–L2‬דרגות הראשנות אמורות לפעול רק בצד הקרוב לנקודת‬
‫הקצר‪.‬‬
 ‫‪ .6.1.2‬שיטת ההגנה עם הבטחת פעולה סלקטחבית ע"י בחירת השהיות זמן שונות‬
‫שהשהיות זמן בנויות לפי עקומות זרם‪-‬זמן מסוג "זמן הפוך"‬
‫)‪ (Time Delay Overcurrent-TDOC- Inverse Time‬וזאת כדי לייצר תלות בין זמן סילוק הקצר‬
‫ולבין גודל זרם הפעלת ההגנות‪ .‬לדוגמאה‪:‬‬
‫‪ -‬בעליית זרם הקו ב‪ 30%-‬מהזרם המותר‪ ,‬מופעלת ההגנה לפי השהיית זמן של כשניה אחת‬
‫‪ -‬בעליית זרם הקו ב‪ 100%-‬מהזרם המותר‪ ,‬מופעלת ההגנה לפי השהיית זמן של כ‪ 0.2-‬שניה ‪.‬‬
‫קריטריונים לקביעת הזרם להפעלה הם‪:‬‬
‫‪ -‬הזרם המכויל יהיה מספיק גבוה כדי למנוע הפסקות בלתי רצויות במשטרים המותרים‬
‫של צריכת החשמל‬
‫‪ -‬הזרם המכויל יהיה מספיק נמוך כדי להקנות ממסר רגישות מספקת בזמן הפרעות‪.‬‬
‫שיטה הזאתי מיועדת לקווים רדיאליים (הזנה מצד אחד) ועיקרון לקביעת זמני הפעלה הוא‪:‬‬
‫זמני הפעלה אמורים לגדול בקיוון מצרכן למקור ההזנה (איור ‪tp1 > tp2 > tp3 :)9‬‬

‫‪BB1‬‬ ‫‪BB2‬‬ ‫‪BB3‬‬

‫‪G1‬‬ ‫‪P3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪P1‬‬ ‫‪L1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪P2‬‬ ‫‪L2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪L3‬‬

‫‪tp1‬‬
‫‪tp2‬‬
‫‪tp3‬‬

‫‪TDOC‬‬ ‫איור ‪ 9‬הגנת יתרת זרם מסוג‬

‫‪.6.1.3‬הגנות ליתרת זרם הפועלות באופן "זמן הפוך"‬

‫למטרה לבנות הגנות ליתרת הזרם עם הבטחת סלקטיביות ע"י בחירת זמני פעילות לפי ניסיון בין לאומי‬
‫עם שמירת מדיניות טכנית יחידה מקובל להתבסס על עקומות "זמן הפוך" סטנדרטיות בהתאם לתקן‬
‫‪.IEC 60755-3‬‬
‫לפי התקן ההגנות נותנות אפשרות בחירה בתוך ‪ 4‬משפחות של עקומות ‪:‬‬
‫‪NORMAL INVERSE‬‬ ‫‪(Type A) 1.‬‬
‫‪VERY INVERSE‬‬ ‫‪(Type B) 2.‬‬
‫‪EXTREMELY INVERSE‬‬ ‫‪(Type C) 3.‬‬
‫‪.LONG INVERSE‬‬ ‫‪(Type D) 4.‬‬
‫כל המשפחות הנ"ל של עקומות מאופיינות ע"י נוסחאות מסוימות‪ ,‬שמגדירות את השיפוע של עקומות ‪.‬‬
‫קיימות המלצות מסוימות לגבי בחירת סוגי העקומות‪ ,‬אבל באופן כללי בחירות אלו תלויות בהרבה‬
‫דברים‪ :‬משטרי העמסה של רשת‪ ,‬קונפיגורציה של רשת‪ ,‬אורכי וסוגי קווי ברשת‪ ,‬סוגי צרכנות ומשטרי‬
‫פעולתן ועוד‪.‬‬
‫להלן נמצא חומר לגבי עקומות של זמן הפוך לחישוב ולכיול הגנות‪.‬‬
‫באופן כללי נוסחאות לכל משפחת עקומות זמן הפוך ניתן להציג כ‪:‬‬

‫)‪Inverse-Time Overcurrent Protection (51 and 561N Elements‬‬

‫_________________________________________________________________________‬
‫או באופן כללי‪:‬‬
‫) ‪t = kTP / ( (I/IP) α -1‬‬
‫כאן‪ - t :‬השהיית זמן לפעולת היחידות (בשניות)‬
‫‪ – TP‬מקדם זמן שמגדיר עקום מסוים ממשפחת עקומות (בין ‪)0.05-3.2‬‬
‫)‪)TDS-Time Dial Setting‬‬
‫‪ - I‬זרם יתר או זרם קצר (בהתאם למטרת ההגנות)‬
‫‪ – IP‬זרם כיול של הגנה‬
‫‪ α‬ו‪ – k -‬מקדמים של סוגי עקומות‬
‫במקרה שהשהיית הזמן (‪ )t‬ידועות ‪ ,‬ניתן לחשב ‪ TP‬לצורך בחירת עקוב "זמן הפוך" כ‪:‬‬
‫‪TP = t (I/IP) α -1 ) /k‬‬
 ‫עקומות סטנדרטיות של "זמן הפוך"‬
‫שניות‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪normal inverse‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪very inverse‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪extremely inverse‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪long inverse‬‬
‫‪TP=0.4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪I/IP‬‬

‫עקומות סטנדרטיות של "זמן הפוך"‬

‫שניות‬
‫‪20‬‬

‫‪18‬‬
‫‪normal inverse‬‬
‫‪16‬‬

‫‪14‬‬
‫‪very inverse‬‬

‫‪12‬‬ ‫‪extremely inverse‬‬

‫‪TP=0.8‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪long inverse‬‬
‫‪8‬‬

‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪I/IP‬‬

‫ניתן לראות שביחד עם הגדלת פרמטר ‪ ,TP‬זמנים של הפעלת ההגנות גם גודלים לגבי אתה רמה של‬
‫זרם‪.‬‬
‫בהתאם לפרמטרים ‪ α‬ו‪ k -‬משתניה רמת ה"אינברסיה" של אופין "זרם‪-‬זמן"‪.‬‬
 ‫באיור ‪ 10‬מוצגת באופן כללי שיטת כיול ופעולת ההגנה ליתרת הזרם לפי "זמן הפוך"‪.‬‬

‫‪G1 BB1‬‬ ‫‪BB2‬‬ ‫‪BB3‬‬ ‫‪BB4‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪L1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪L2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪L3‬‬

‫‪t I‬‬
‫זרם קצר‬

‫השהיית זמן‬ ‫השהיית זמן‬

‫של ממסר ‪1‬‬ ‫השהיית זמן‬ ‫של ממסר ‪3‬‬
‫‪Δt‬‬ ‫של ממסר ‪2‬‬
‫‪Δt‬‬

‫‪L‬‬
‫‪Δt –> CDT -> Coordination Delay Time‬‬
‫‪l‬‬
‫איור ‪ 10‬הגנת יתרת זרם בשיטה "זמן הפוך"‬

‫אפשרי גם לבנות הגנות ליתרת הזרם ע"י קומבינציות של שיטות ‪ - 1‬הפעלה מיידית לפי זרם קצר) ושל‬
‫שיטה ‪( Inverse Time – 2‬איור ‪:)11‬‬

‫איור ‪ 11‬הגנת יתרת זרם עם שימוש בשיטות ‪ 1‬ו‪2-‬‬

 ‫המלצות כלליות לשימוש עקומות זמן הפוך‬

‫‪ABB_time overcurrent51.pdf‬‬
 ‫‪ .6.2‬הגנות לזרם פחת‬
‫הממסר לזרם פחת מהווה הגנה עיקרית מפני קצרים ‪ /‬חיבורים לאדמה‪ ,‬כאשר נקודת האפס של השנאי‬
‫מוארקת באופן ישיר או דרך נגד האומי‪.‬‬
‫גם הגנה הזאתי דומה להגנת זרמי יתר‪ ,‬כוללת שתי יחידות‪ :‬יחידה מיידית ויחידה מושהית‪ ,‬בעלת‬
‫אופיין "זמן הפוך"‪.‬‬
‫לצורך הבטחת סלקטיביות‪ ,‬האופיין "זמן הפוך" של הגנת פחת אמור להיות בעל שיפוע "חד" יותר‬
‫( ‪ ( Extremely inverse ,Very inverse‬בהשוואה לממסרים ליתרת זרם פאזיים (האם מנצלים עקום‬
‫‪ . (Normal inverse‬ז"א הגנת פחת צריכה לפעול מהר יותר מהממסר הפאזי (כדי לתת אפשרות‬
‫להפעלת חיבור חוזר)‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬זרם הפעלה של ממסר פחת אמור להיות מכוייל לערך נמוך (בהרבה) יחסית לזרם ההפעלה של‬
‫ממסרים הפאזיים (רגישות של הגנת פחת לקצרים לאדמה גבוהה יותר)‪.‬‬
‫הדבר – הרגישות הגבוהה של ממסרי הפחת – מחויבים הוצאתם מניצול כאשר נקודת האפס מוארקת‬
‫דרך סליל כיבוי‪ .‬וזאת כדי למנוע הפעלתו שלא צורך מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬בזמן קצר חד פאזי לאדמה‪ ,‬מוזן זרם הקצר (הקיבולי) ע"י הפאזות התקינות של הרשת כולה‬
‫‪ ‬עקב אי‪-‬איזון טבעי של הרשת ‪ ,‬קיים זרם פחת גם בזמן הפעולה תקינה של מעגלים מתח גבוה‪,‬‬
‫ההוצאה מניצול הגנת פחת נעשית באופן אוטומטי באמצעות מגעי עזר (‪ ES‬באיור ‪ )6‬של מנתק‬
‫‪0‬‬ ‫‪IL‬‬ ‫הארקה של סליל כיבוי‪.‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪R‬‬

‫‪R‬‬ ‫‪UTR‬‬
‫‪UR‬‬ ‫‪URS‬‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪UT‬‬
‫‪IC‬‬ ‫‪US‬‬
‫‪ISC2‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪Cg‬‬ ‫‪UST‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪IRC2‬‬ ‫‪IRC1‬‬
‫‪ISC1‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪USG‬‬

‫‪IC‬‬
‫‪URG‬‬ ‫‪G‬‬
‫‪USG‬‬ ‫‪UR‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪900‬‬
‫‪URG‬‬
‫מעגל ‪2‬‬ ‫מעגל ‪1‬‬
‫‪IC=IRC2+IRC1+ISC2+ISC1‬‬ ‫‪UT‬‬ ‫‪US‬‬

‫‪IC=( URG+ USG)jC0Σ= j3UTC0Σ‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪USG‬‬ ‫‪S‬‬

‫)‪IC = jUT(3C0Σ - 1/L‬‬ ‫או‬ ‫‪URG=USG=√𝟑 UR=√3 US‬‬

‫‪USG+URG=3UT‬‬
‫איור ‪. 12‬קצרים חד פאזיים ברשת מ"ג ללא הארקת‬
 ‫הגנה ווטמטרית‪(Sensitive Directional Earth Fault Protection) -‬‬ ‫‪.6.3‬‬
‫כאשר נקודת האפס מוארקת דרך סליל כיבוי למטרת להגן קווי מ"ג בקצרים חד פאזיים מיישמים‬
‫שיטת הגנת ווטמטרית‪.‬‬
‫שיטות אחרות (יתרת זרם‪ ,‬הגנת זרם פחת) לא יכולות להבטיח רגישות מספקת וסלקטיביות בפני‬
‫זרמים קיבוליים ברמות נמוחות שקיים בשימוש סליל כיבוי (הממסר לזרם פחת נמצא מחוץ לניצול‬
‫היות ונקודת האפס מוארקת דרך סליל כיבוי)‪.‬‬
‫השיטה אמורה לענות לדרישות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬רגישות גבוהות דהיינו ההגנה צריכה להבחין בצורה בטוחה בהתרחשות התקלה למרות‬
‫העוצמה הנמוכה של זרמים הקיבוליים‬
‫‪ .2‬סלקטיביות‪ ,‬ז"א השיטה צריכה להבטיח את ההפסקה של קו הפגוע בלבד‪ ,‬למרות שההספק‬
‫הקיבולי במקום התקלה מסופק גם ע"י שאר הקווים המוזנים מאותו מקור זינה (הגנות‬
‫אחרות של קווים התקינים לא צריכות לפעול)‪.‬‬
‫העקרון של שיטת הגנה ווטמטרית מבוססת על היווצרות של מעגל חשמלי שדרכו נסגר זרם "זר"‬
‫הבעל אופי פעיל‪ ,‬שונה מהזרם הקיבולי של הקצר‪.‬‬
‫ההספק הנוצר ע"י קיום זרם זה יכול חעבור רק בקו הפגוע ולא בשאר הקווים (התקינים)‪ .‬ההגנה מזהה‬
‫את ההספק הפעיל ומפסיקה את המעגל הפגוע היות ורק הוא נושא ההספק זה – עקב כך הגנה נקראת‬
‫"ווטמטרית" – האופי הפעולה זרם בעל אופי פעיל‪.‬‬
‫כדי ליישם את הסליל הכיבוי כאמצעי להגנה סלקטיבית בקצרים חד פאזיים לאדמה‪ ,‬סליל בנוי עם שני‬
‫ליפופי עזר (איור ‪ .)13‬לליפוף אחד – ‪ ,L1‬בעל מתח נקוב של ‪ 500‬וולט‪ ,‬מחובר נגד ‪ R‬של כ‪ 2.2-‬אוהם‬

‫‪0‬‬
‫דרך מגען ‪( C‬פתוח במצב תקין)‬

‫‪Iw‬‬ ‫שנאי‬
‫ההספק‬
‫‪Iw‬‬ ‫פס צבירה מ"ג‬
‫‪R‬‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬
‫‪Uph‬‬ ‫‪L1‬‬
‫‪C‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪VT‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪iW‬‬ ‫‪CT‬‬ ‫‪i0‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪CT‬‬ ‫‪W‬‬
‫‪L2‬‬ ‫‪i0‬‬
‫‪U0‬‬
‫‪Iw‬‬ ‫‪U0‬‬

‫קן מ"ג‬ ‫קן מ"ג‬

‫איור ‪ .13‬הגנת ווטמטרית‬
 ‫שלבי פעולת ההגנה הם‪:‬‬
‫‪ .1‬במקרה של קצר חד פאזי מופיע הפרש פוטנציאים (‪ )Uph‬בהדקי סליל הכבוי‪ .‬מתח זה גורם‬
‫לזרם ההשראי שיזרום מהסליל לכיוון הקצר ואמור בתנאים מסוימים לגרום לכיבוי הקשת‬
‫החשמלית במידה וישנה‪.‬‬
‫‪ .2‬אם הקצר הוא בעל אופי קבוע (הזרם ההשראי לא יכול לגרום לכיבוי קשת ועקב כך לסילוק‬
‫הקצר במשך זמן כ‪ 2.5÷2 -‬שניות)‪ ,‬באמצעות מגען ‪ C‬התחבר לליפוף עזר ‪( L1‬בעל מתח נקוב‬
‫של וולט ‪ )U= 500‬נגד ‪ ,R‬בעל ערך כ‪ 2.2-‬האום (חיבור נגד ‪ R‬הוא למשך זמן עד ‪ 3‬שניות)‬
‫‪ .3‬הזרם שמיוצר בליפוף ‪( L1‬ערך מירבי שלו) ‪ iw = U/R=500/2.2=227.3A -‬הוא באופי פעיל‬
‫של סידרת אפס וזורם אך ורק דרך נקודת הקצר (בקן פגועה) ומזין את הממסר הווטמטרי‪.‬‬
‫הממסר הווטמטרי מוזן גם ע"י מתח סידרת אפס ‪ ,U0‬שמופיע רק בעת קצרים לאדמה‪ ,‬באמצעות‪:‬‬
‫‪ .1‬או ממשנה מתח עם ה"משולש פתוח" מצד המשני‬
‫‪ .2‬או מליפוף המשני ‪ L2‬של סליל הכיבוי‬
‫בסופו של דבר הממסר הווטמטרי מודד את ההספק הפעיל‪:‬‬
‫‪W=U0 ×i0×COSϕ‬‬
‫כאשר‪ - U0 :‬מתח להזנת הממסר (ערך הנקוב הוא ‪ 110‬וולט)‬
‫‪ –i0‬זרם הממסר‬
‫‪- ϕ‬הפרש מופע בין מתח וזרם של הממסר‬
‫הזרם הממסר ‪ i0‬אפשר לקבל ע"י חישובים הבאים‪:‬‬

‫זרם הראשוני בסליל הכיבוי ‪ IW‬וזרם ‪ iw‬בליפוף המשני ‪ L1‬קשורים דרך יחס השנאה של סליל‬

‫‪IW=iw×U/Uph‬‬ ‫הקיבוי‪:‬‬
‫כאשר ‪ Uph‬מתח בנקודת ‪ 0‬של שנאי ההספק ובתנא' שהקצר הוא "מתכתי" –‬
‫‪ - Uph‬שוואה למתח פאזי של הרשת‬
‫יחס בין הזרמים ‪ i0‬ו‪ Iw -‬הוא יחס השנאה של משנה הזרם ‪.i 0 = Iw / Kc : Kc - CT‬‬
‫בצורה מספרית לרשת מ"ג של ‪ 22‬ק"ו ומשנה הזרם ‪ CT‬עם ‪:Kc = 400 / 5‬‬
‫‪Uph=22/√3 = 12.7 kV‬‬ ‫מתח פאזי ‪-‬‬
‫זרם הראשוני בסליל הכיבוי ‪IW = 227.3 × 500 / 12700= 8.9 A‬‬
‫(בדרך כלל במעשה ערכי ‪ IW‬הם ‪ 5-50‬אמפר)‬
‫‪i 0= 8.9 × 5 /400 = 0.11 A‬‬ ‫וזרם סידרת אפס בממסר ווטמטרי‬

‫ההספק החשמלי הנמדד ע"י הממסר הווטמטרי ‪P=U0 ×i0 = 110 × 0.11 = 12.1 W -‬‬
‫הממסר מכוייל בדרך כלל לפי הספק הפעלה של כ‪ 1.0÷0.5-‬וואט‪.‬‬
 ‫שני תנאים להפעלת הממסר‪:‬‬
‫‪ .1‬ההספק הפעיל בסדרת אפס הנמדד צריך להיות גבוה מערך המכויל‬
‫‪ .2‬ההספק הפעיל בסדרת אפס צריך לזרום מכיוון הקן אל פסי צבירה ‪-‬ז"א‬
‫הגנה כיוונית‬
‫הרגישות ההגנה מובטחת ע"י היחס הגדול בין הספק המועבר (‪ )P‬ובין ההספק המכויל (עד ‪ 1‬וואט)‪.‬‬
‫הסלקטיביות ההגנה מובטחת עקב‪:‬‬
‫‪ .1‬הספק פעיל יכול לזרום אך ורק דרך הקו הפגועה‬
‫‪ .2‬זרימת ההספק היא מנקודת האפס של השנאי‪ ,‬דרך נקודת הקצר‪ ,‬מכיוון‬
‫הקו לכיוון פ‪.‬צ‪ .‬מ"ג‪.‬‬
‫הכוונון הסטנדרטי להפעלתה של הגנה הווטמטרית במסדרי ‪ 24‬ק"והוא‪:‬‬
‫‪ .1‬מתח הפעלה – ‪ 40‬ו'‬
‫‪ .2‬זרם הפעלה – ‪ 25‬מיליאמפר‬
‫‪ .3‬זוות – ‪ 0‬מעלות‬
‫‪ .6.4‬חיבור חוזר ברשת מ"ג‬
‫יחד עם פעולתן של ההגנות בקווי חלוקה‪ ,‬מופעל‪ ,‬בצורה דומה לקווי מתח עליון ועל‪ ,‬חיבור חוזר‪.‬‬
‫ההבדל בין הפעלת חיבור החוזר במסדרי מתח עליון ועל לבין מסדרי מ"ג הוא שבמ"ג כל ההפסקות הן‬
‫תלת פאזיות‪ ,‬לכן גם החיבור יכול להיות רק תלת פאזית ( היות ומפסקי הזרם הם בעלי מנגנון הפעלה‬
‫יחיד עבור שלושת הקטבים)‪.‬‬
‫במסדרי מתח עליון ועל מפעילים חיבור חוזר חד פאזי בעת קצרים חד פאזיים‪.‬‬
‫בקווי מתח הגבוה מופעלים שני חיבורים חוזרים‬
‫שני החיבורים הם לפי תהליך‪:‬‬
‫‪ .1‬לאחר הפסקת קו ע"י הגנות שלו מוסר הממסר לחיבור חוזר אות לחיבור מפסק הזרם‪.‬‬
‫בד"כ חיבור חוזר ראשון – מהיר ובעל השהיית זמן של ‪ 0.3‬שניות‬
‫‪ .2‬אם התקלה חלפה – חוזר הקו למצב תפעולי תקין (חיבור חוזר מוצלח)‬
‫‪ .3‬אם התקלה מתמשחת – חידוש חיבור את הקו גורם להפעלה נוספת של ההגנות ולהפסקת‬
‫הקו‪ .‬עם השהיית זמן של כ‪ 75 -‬שניות מערכת מבצעת ניסין השני לחיבור ‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬בתוך ההגנות מבטלים את הדרגה המיידית לאחר הפעולתו של החיבור החוזר הראשון‪,‬‬
‫כדי לאפשר להגנות הצרכן לפעול תחילה‪ .‬במידה ושני החיבורים לא היו מוצלחים‪ ,‬הקן יישאר מופסק‪.‬‬
‫הפסקת קו מ"ג בתהליך לחיבור חוזר נעשית בקצה אחד של הקן (קצה החזנה) בקצה הצרכן הקו נשאר‬
‫מחובר בזמן המחזור לחיבור חוזר (שיקולים תפעוליים אצל צרכן)‬
‫גורמי המשפיעים על הצלחת נחיבור החוזר במ"ג‪:‬‬
‫א‪ .‬שיטת התפעול של נקודת האפס‬
‫כאשר נקודת האפס מוארקת ישירות‪( ,‬חלקים מרשתות ‪ 24‬ו‪ 36-‬ק"ו)‪ ,‬עוצמת זרמי הקצר החד‬
‫פאזיים היא גבוהה בהרבה יחסית למצב של הארקה דרך סליל כיבוי‪ .‬הדבר משפיע על תנאי‬
‫הכיבוי שלה בעת ביצוע המחזור לחיבור חוזר‪.‬‬
 ‫ב‪ .‬הארך הכללי של הרשת המוזנת מאותו מקור – השפעה עקב הזרמים הקיבוליים אשר יכולים‬
‫להסגר דרך מוליכי הפאזות התקינות‬
‫ג‪ .‬אופי הצרכנות‬
‫בזמן המחזור לחיבור חוזר‪ ,‬רוב צרכני מ"ג נשארים מחוברים למעגל הנמצא במצב מופסק‬
‫בתחמ"ש‪ .‬במידה והצרכנות היא בעלת אופי השראי‪ ,‬האנרגיה האגורה ברכיבים שלה‪ ,‬תמשיך‬
‫לספק את הקשת במקום התקלה עד לדעיכתה המוחלטת‪ .‬תהליך זה מתרחש בזמן והוא מונע‬
‫את תחילת התהליך הכיבוי הקשת מייד עם הפסקת מפסק הזרם בתחמ"ש‪.‬‬
‫לאותו סוגיה שייחים גם קבלים המורכבים ברשת ו‪/‬או אצל צרכנים לצורך שיפור מקדם‬
‫ההספק‪.‬‬
 ‫‪ .6.5‬שימוש נתיכים להגנות מתקנים מ"ג‬

‫ביחד עם ממסרי הגנה אלקטרו‪-‬מכניים‪ ,‬אלקטרוניים‬

‫ודיגיטליים משתמשים גם נתיכים מסוגים שונים‪.‬‬
‫מנצלים נתיכים כחלק נפרט של הגנות לכל סוגי מתקנים ‪:‬‬
‫קווים‪ ,‬שנאים‪ ,‬מנועים‪ ,‬קבלים‪ ,‬גנרטורים קטנים‪.‬‬
‫חומרים לאלמנטים הנתיך‪ :‬נחושת‪ ,‬עופרת‪ ,‬בדיל‪ ,‬כסף‪,‬‬
‫צינק (אבץ) וקומבינאציות מחומרים אלו‪.‬‬
‫נתיכי הגנה בנוסף לסוגים שונים מבחינת הגודל‪ ,‬חומר‬
‫איור ‪ .14‬מבנה נתיך מ"ג ‪HRC‬‬ ‫צורה וכדומה‪ ,‬מאפיינים ע"י פרמטרים הבאים‪:‬‬
‫(‪)HIGH RUPTURE CAPACITY‬‬
‫מתח נקוב (עד ‪ 38‬ק"ו)‬ ‫‪.1‬‬
‫זרם נקוב ‪ -‬הזרם העובר בנתיך לא יעלה עליו לא‬ ‫‪.2‬‬
‫יגרום להתכה שלו (עד ‪ 1200‬א')‬
‫אפיון זרם‪-‬זמן (אפיון הגנה) – זמני ההתכה‬ ‫‪.3‬‬
‫כפונקציה של זרם דרך נתיך‪ .‬אופיין מסויים של נתיכים‬
‫משיגים ע"י מבנה של נתיך ואלמנט שלו כך שניתן להגיע‬
‫לאיזון המתאים בין חימום וקירור של אלמנט הנתיך‪.‬‬
‫סוגים של נתיכי מ"ג לפי תקן ‪IEC 60269‬‬

‫איור ‪ .15‬צורה של אלמנטים של נתיכים‬

‫תצמנ‬
 ‫ההבדל הבסיסי בין נתיכים‬
‫מסוג ‪ aM‬ומסוג ‪ gG‬שבזרמי יותר גבוהים זמני הפעולה נתיכי ‪ aM‬קצרים יותר בהשוואה עם ‪, gG‬‬
‫לעומת זאת לגבי זרמי התנעה נתיכי ‪ aM‬איטיים יותר מאשר ‪. gG‬‬
 ‫‪MAX‬‬

‫‪MIN‬‬

‫איור ‪ .16‬דוגמא של חישובי זמני הפעולת‬

‫נתיכים מהעקומות האפיון‪.‬‬
‫תהליכי פעולת נתיכים‪:‬‬
 ‫אחד מהדברים המויחדים שיש לקחת בחשבון בבחירת הנתיכים – אי דיוקים של זמנים וזרימים‬
‫הפעולה לעומת הנתוני אופיון שנתן יצרן‪.‬‬
‫נתיכים של מתח נקוב מעל ‪ 1000‬ו' ‪ :‬לכל זמן פעולתו של נתיך בהתאם לעקום מסוים זרמי הפעולה‬
‫יכולים להיות בתחום ‪( ± 20%‬איור ‪17‬א)‪.‬‬
‫לנתיכים של מתח נקוב קטן מ‪ 1000-‬ו'‪ :‬תחום זמני פעולה יכולום להיות בתחום ‪ ± 50%‬לעומת זמן לפי‬
‫עקומה (איור ‪17‬ב)‪.‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬

‫‪1.5t2‬‬ ‫‪0.8I2‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫‪1.2I2‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪t2‬‬ ‫‪t2‬‬
‫‪1.5t1‬‬ ‫‪t1‬‬
‫‪t1‬‬ ‫‪0.5t2‬‬

‫‪0.5t1‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬

‫‪I2‬‬ ‫‪I1‬‬
‫‪I2‬‬ ‫‪I1‬‬
‫‪0.8I1 1.2I1‬‬

‫איור ‪ .17‬אופיינים של נתיכי מתח גבוהה (א) ונמוך (ב)‬

‫בבחירת הנתיכים‬
‫‪ -‬יש לבדוק את התנאי סליקטיביות בתחומי פעולה בהתאם לזרם נומינאלי וזרם הפעלה של נתיך‬
‫‪ -‬נחוצה לבדיקה תנאי סלקטיביות בכל התחום האפשרי לשינוי זרם הפעלה של נתיך‬
‫לדוגמה‪ :‬ברשת איור ‪:18‬‬
‫‪ -‬איפיון של נתיך ‪ F1‬יש לבנות עד זרם מקסימלי שלו – ‪( IK1‬קצר בנקודה ‪)K1‬‬
‫‪ -‬איפיון של נתיך ‪ F2‬יש לבנות עד זרם מקסימלי שלו – ‪( IK2‬קצר בנקודה‬
‫‪)K2‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ -‬איפיון של נתיך ‪ F3‬יש לבנות‬
‫‪F1‬‬
‫‪K1‬‬
‫עד זרם מקסימלי שלו – ‪IK3‬‬
‫‪F1‬‬
‫(קצר בנקודה ‪)K3‬‬
‫‪F2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪F2‬‬
‫כאן‪ - INF1, INF2, INF3 :‬זרמים‬
‫‪K2‬‬ ‫נומינאליים של נתיכים‬
‫‪F3‬‬ ‫‪ F1,F2, F3‬בהתאם‪.‬‬
‫‪F3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪INF3 INF2‬‬ ‫‪INF1‬‬ ‫‪IK3‬‬ ‫‪IK2‬‬ ‫‪IK1‬‬
‫‪K3‬‬

‫איור ‪ .18‬רשת עם הגנה ע"י נתיכים‬

 ‫בצורת האופינים של נתיכים בסכמה איור ‪ 18‬יש לצפות לפעולה סלקטיבית של נתיכים‪.‬‬
‫בהשווא עם זאת‪ ,‬בצורת האופייניים כמו באיור ‪( 19‬אותה רשת)‪,‬‬
‫‪t‬‬ ‫בתנאים מסוימים אין פעולה סלקטיבית‪.‬‬
‫‪F2‬‬ ‫לדוגמה‪:‬‬
‫‪F1‬‬ ‫בתנאים שזרמים נומינאליים של נתיכי ‪ F2‬ו‪F3-‬‬
‫‪t2‬‬
‫שווים בינהם וגם שווים לזרמים המקסימאליים‬
‫‪t3‬‬ ‫בנקודות ‪ 3- 2‬וזרם נומינאלי של נתיך ‪ F1‬פ‪ 3-‬גדול‬
‫‪t1‬‬
‫‪F3‬‬ ‫מזרמים נומינאליים של נתיכים ‪ F2‬ו‪.F3-‬‬
‫*‪I‬‬ ‫עקב כך‪:‬‬
‫‪1 2 3 4 5 6‬‬
‫‪ -‬אם באחת מנקודות (‪ 2‬או ‪ )3‬זרם גודל עד‬
‫איור ‪ .19‬אפייניים אחרים של נתיכים‬
‫רמה פ‪ ,2-‬אמור לפעול נתיך ‪ 2‬או‪ 3-‬בזמנים‬
‫‪ t2‬או‪ t3 -‬בהתאם וללא שינוי של מצב נתיך ‪ – 1‬פעולה סלקטיבית‪.‬‬

‫‪ -‬אם באחת מנקודות (‪ 2‬או ‪ )3‬זרם גודל עד פ‪ 3-‬או בשתי נקודות אלו בו זמנית זרם גודל עד פ‪,2-‬‬
‫נתיך ‪ 1‬פועל עם השהיית הזמן ‪ - t1‬מהר יותר מאשר בנקודות ‪ 2‬או‪ :3-‬פעולה נחשבת לא‬
‫סלקטיבית‪.‬‬

‫באופן כללי בבחירת הנתיכים יש לקחת בחשבון אופיני צריכה (איור ‪:)20‬‬
‫‪I‬‬
‫)‪IP (IF‬‬
‫‪IRT‬‬ ‫‪IST‬‬
‫קצר‬
‫‪Imx‬‬ ‫תהליך‬
‫עבודה‬ ‫התנעה‬ ‫עבודה‬
‫תקינה‬ ‫עצמית‬ ‫תקינה‬ ‫‪t‬‬
‫איור ‪ .20‬אופייני זרימה בקו שמזין את הצרכנות עם מנועים‬

‫‪ -‬צריכה יציבה‪ .‬שינוי צריכה רק בתחומים המותרים‪ ,‬כולל תהליכי חיבור למתח‬
‫(תאורה ‪ ,‬מנועים אסינכרוניים עם רוטור מלופף)‬
‫‪ -‬צריכה עם עומסי יתר לזמנים קצרים (התנעות‪ ,‬התנעה עצמית של מנועים‬
‫אסינכרוניים עם רוטור כלוב‪ ,‬מנועים סינכרוניים‪ ,‬עומסי יתר עקב אופיני‬
‫טכנולוגיים וכוי) עקב זמנים קצרים של עומסי יתר (‪ 5-10‬שניות) ניתן לבחור נתיכים‬
‫עם זרם נומינאלי קטן מזרם יתר‬
 ‫יחס בין זרם יתר ‪ IOL‬וזרם נומינאלי של נתיך ‪ IF‬קוראים מקדם זרם יתר ‪:KOL‬‬
‫‪KOL = IOL / IF‬‬
‫על בסיס ניסיון מוגדרים ערכי ‪:KOL‬‬
‫‪ -‬בתנאים "קלים" של התנעות (משך זמן של התנעה פחות מ‪ 10-‬שניות‪ ,‬התנעות‬
‫מתבצעות לעתים רחוקות ולדומה) ‪KOL = 2.5‬‬
‫‪ -‬בתנאים "קשים" של התנעות (משך זמן של התנעה יותר מ‪ 10-‬שניות‪ ,‬התנעות‬
‫מתבצעות לעתים קרובות ולדומה) ‪. KOL = 1.6….2.0‬‬

‫ניתן להכליל את התנאי בחירת הנתיכי הגנה ע"י דרישות הבאות‪:‬‬

‫‪ -‬מתח נומינאלי של נתיך אמור להיות שווה למתח רשת‬
‫‪ -‬זרם נומינאלי ‪ IF‬אמור להיות‪:‬‬
‫‪IF ≤ KDTImx‬‬ ‫‪ .1‬גדול מזרם מקסימאלי במצבים תקונים‬
‫‪IF ≤ IST / KOL‬‬ ‫‪ .2‬גדול מזרם יתר לזמן קצר‬
‫)‪IF ≥ ISCMIN / (10…15‬‬ ‫‪ .3‬קטן מזרם קצר המינימאלי בקצה של תחום ההגנה‬

‫כאן ‪ - KDT :‬מקדם הפרדה מזרם התנעה (‪)1.1…..1.25‬‬

‫זרם יתר ‪ IST‬מוגדר כזרם הגדול ביותר המחושב בשני מצבים הבאים‪:‬‬

‫‪ -‬זרם התנעה של מנוע הגדול ביותר ‪ IstMX‬ופעולה רגילה של היתר צרכנים המחוברים‬
‫לקו המוגן ע"י הנתיך‬
‫𝟏‪IST = KL* ∑𝒏−‬‬
‫𝟏‬ ‫‪𝑰𝒎𝒙 + IstMX‬‬
‫סכום של זרמים המקסימאליים כל הצרכנים המוחברים לקו‬ ‫𝟏‪∑𝒏−‬‬
‫𝟏‬ ‫כאן‪𝑰𝒎𝒙 :‬‬
‫ללא התיחסות למנוע עם זרם התנעה הגדול בינהם‬
‫‪ - KL‬מקדם ביקוש ( ‪) KL≥1‬‬
‫‪ -‬סכום של זרמי התנעה עצמית של כל המנועים חוץ ממתקן שהיה מופסק עקב פעולת‬
‫הגנות שלו (לדוגמה איור ‪ – 21‬סכום זרמי התנעה מנועים ‪:)M5......M2‬‬
‫𝟏‪IST = ∑𝒎−‬‬
‫𝟏‬ ‫𝒎𝒕𝒔𝑰‬
 ‫חישובים לפי תנאי (‪ )2‬יש לקחת בחשבון שהתוצאות של חישובים אלה במקצת גבוהות‬
‫ממציאות מסיבות הבאות‪:‬‬

‫‪ -‬התנעה והתנעה עצמית יכולות להתקיים ברמות המתחים נמוכים ממתח הנומינאלי‬
‫‪ -‬התנעה עצמית יכולה להתחיל במצב כשהמנוע עדיין נמצא בסיבובים‪.‬‬
‫דברים לעיל גורמים להקטנת זרמי התנעה ועקב כך יכולים להביע לקטנת זרם לבחירת‬
‫הנתיך‬

‫דרישה כללית להבטחת רגישות מספקת בשימוש נתיכים‪:‬‬

‫‪ .1‬זרם נומינאלי של נתיך אמור להיות פ‪ 3-‬קטן יותר לעומת זרם קצר‬
‫‪F1‬‬ ‫המינימאלי בקצה של תחום ההגנה (בדוגמה של איור ‪ – 21‬זרם‬
‫‪K1‬‬
‫נומינאלי של נתיך ‪ F1‬וקצר בנקודה ‪.)K1‬‬
‫‪F2‬‬
‫‪K2‬‬ ‫‪F3 F4 F5 F6‬‬ ‫‪ .2‬אם נתיך מיעד להגן רשת‪/‬קן מזרמי קצר ‪ ,‬אז דרישה (‪ )1‬לא‬
‫נחוצה בתנאי שיחס בין זרם הנומינאלי של נתיך וזרם‬
‫‪M1 M2 M3 M4 M5‬‬
‫המקסימלי של מתקו המוגן הוא‪IF/Imx ≥ 3 :‬‬
‫איור ‪ .21‬בחירת נתיכים‬ ‫‪ .3‬אם נתיך מיעד להגן רשת‪/‬קן מזרמי יתר בלבד‪,‬‬
‫‪Imx /IF ≤ KIS‬‬‫אז יש לעמוד בדרישה הבאה‪:‬‬
‫כאשר ‪ - KIS‬מקדם בידוד ותנאי תפעול של מתקנים (בעיקר קבלים עם חומרי בידוד‬
‫שונים‪)KIS = 1 – 1.25 ,‬‬
 ‫‪ .7‬הגנות מכונות חשמל (מנועים)‬
‫תקלות האופיניות של מנועים‬ ‫‪.7.1‬‬

‫טבלת תקלות במנועי החשמל‬

‫א‪ .‬תקלות עקב מצבי עבודה לא תקינים‬

‫‪ .1‬עומסי יתר כתוצאה מצריכת החשמל גבוהה מההספק הנומינאלי של מנוע‪ .‬הדבר יכול לגרום‬
‫להתחממות יתר‪.‬‬
‫‪ .2‬משך זמן של התנעה גדול מדי או מספר התנעות גדול בפרק זמן קטן יחסית וזאת‪ ,‬בד"כ עקב‬
‫אי‪-‬התאמה בין מומנט חשמלי ובין מומנט מכני‪ .‬גם הדבר יכול להביא להתחממות יתר‬
‫(אופיין התנעה מתייחס לזרם ולזמן ההתנעה של מנוע)‬
‫‪ .3‬עצירה מיידית בדרך כלל מסיבות מכניות‪ .‬זרם של מנוע הוא זרם התנעה‪ ,‬אין איוורור ועקב‬
‫כך התחממות מאוד מהירה‬
‫‪ .4‬עיבוד מומנט מכני (תקלה בין מנוע ומכונה‪ ,‬תקלה במשאבה ועוד) ‪ -‬אין נזק למנוע אבל הדבר‬
‫יכול להביא לתקלה במשאבה‪.‬‬
 ‫ב‪ .‬תקלות באספקת החשמל למנוע‬
‫‪ .1‬הפסקת החשמל ‪ -‬הדבר יכול להביא למשטר הפעולה כגנרטור עקב אינרציה מכנית של עומס‬
‫גבוהה יחסית‬
‫‪ .2‬מתח הזנה ירוד – כתוצאה מהדבר מומנט חשמלי של מנוע יורד (מומנט פרופורציונלי למתח‬
‫בריבוע) עם הגדלת החלקה והגדלת הזרם בהתאם‪ .‬אם ירידת המתח עמוקה יחסית וזמן שמתח‬
‫נמוך גדול יחסית המהירות של מנוע יכולה לרדת באופן עמוקה עד עצירה המנוע‪ .‬בהמשך‪,‬‬
‫לאחר שחזור המתח‪ ,‬מתחיל תהליך התנעה עצמית עם זרמים גבוהים‪ .‬הדבר יכול להתקיים‬
‫במצבים כאשר טמפרטורה של מנועים עדיין גבוהה‪.‬‬
‫‪ .3‬אי‪-‬איזון ואי‪-‬סימטריה של הזנה מסיבות שונות‪ ,‬כמו כן מצד הזנה (שנאי‪ ,‬גנרטור) כמו כן עקב‬
‫משטר אי‪-‬סימטרי של צרכנים המחוברים לאותו מקור הזנה‪ ,‬חוסר פאזה אחד בהדקים המנוע‬
‫(נישרף נתיך) ועוד‪ .‬מסיבות אלה מייצרת סידרה הפוכה של זרם‪/‬מתח שגורמות להתחממות יתר‬
‫‪ .4‬החזרת ההזנה של מנוע יותר מדי מהירה (ליפני סיום התהליך של משטר גנרציה של מנוע ‪-‬‬
‫הדבר יכול להביא לזרמי יתר וכוחות אלקטרו‪-‬דינאמיות נוספות)‬
‫ג‪ .‬תקלות פנימיות‬
‫‪ .1‬קצרים בין פאזות – תקלות אלו עלולות לגרום לנזקים גדולים מאוד למנוע עקב זרמי הקצר‬
‫גבוהים‬
‫‪ .2‬קצר לאדומה (לגוף המנוע) של ליפופי סטטור – זרמים בתקלות אלו תלוים ממשטר הארקה‬
‫ברשת‪ .‬במיקרים של קצרים בין פאזות ובין הגוף של מנוע יכולים להיות נזקים בברזל של‬
‫הסטטור שלא ניתן לתקן אותם‪.‬‬
‫‪ .3‬קצר לאדומה (לגוף המנוע) של ליפופי רוטור (מנוע עם רוטור מלופף) – פגיה בבידוד של רוטור‬
‫יכול לגרום להיתפתחות לקצרים בין ליפופי רוטור‪ .‬קצר בניקודה השניה יכול להביע בזרמי‬
‫הקצר גבוהים וכתוצאה מהדבר – חימום בנקודות הפגועים‪.‬‬
‫‪ .4‬חימום יתר של מיסבים עקב הזדקנותם או חסר סיכה‬
‫‪ .5‬איבוד את העירור (למנועים סינכרוניים – מנוע עובד כמנוע אסינכרוני ועקב כך יש לו חימום‬
‫נוסף משמעותי)‬
‫‪ .6‬איבוד סינכרון עם מערכת הזנה (למנועים סינכרוניים)‬

‫בהתאם לתקלות האפשריות מוגדרות דרישות להגנות של מנועים‪.‬‬

‫מבנה של הגנות מנועים מ"ג‬ ‫‪.7.2‬‬

‫באופן כללי מנועים מחוברים לפס הזנה ע"י כבל מ"ג (איור ‪.).1‬‬
‫מערך הגנות כולל‪:‬‬
‫‪ -‬משנה מתח בפ‪.‬צ‪ .‬שמזין את המנוע‬
‫‪ -‬משני זרם פאזיים ‪( CT1‬בדרך כלל בשלושת הפאזות) המותקנים ביציאה ממתקן המיתוג‬
 ‫‪ -‬משני זרם ‪ CT0‬סדרת אפס מתחילת הקו‪/‬הקבל‬
‫‪6-10 kV‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪I(3)SCmx‬‬ ‫‪ -‬משפחת הגנות חשמליות‪:‬‬
‫‪CB‬‬
‫‪CT1‬‬ ‫‪41‬‬ ‫א‪ .‬הגנת מפני זרמי קצר בין פאזיים‬
‫‪51‬‬ ‫ב‪ .‬הגנת מפני קצרים חד פאזיים לאדמה‬
‫‪CT0‬‬ ‫‪51N‬‬
‫ג‪ .‬הגנת זרמי יתר‬
‫‪IN‬‬
‫‪IST‬‬ ‫ד‪ .‬הגנת מפני מתחים נמוכים‬
‫‪B‬‬ ‫‪I(2)SCmn‬‬ ‫ה‪ .‬הגנה מפני משטר אסינכרוני (למנועים סינכרוניים)‬
‫‪M‬‬
‫ו‪ .‬הגנות נגד איבוד את העירור – ‪Loss of excitation‬‬
‫איור ‪ .1‬הגנות מנועים מתח‬ ‫(למנועים סינכרוניים)‬
‫מעל ‪ 1000‬ו'‬
‫ז‪ .‬הגנת מפני איבוד פאזה‬
‫ח‪ .‬הגנות תרמיות (הגנה נגד עליית טמפרטורות מעבר‬
‫לערכים המותרים בחלקי המנוע)‬

‫בניית ובחירת הגנות מנועים מבוססות על התיחסות למשטרים ותופעות הפעולות של מנועים (איור ‪)2‬‬
‫כולל התיחסות להגנת כבל הזנה‪.‬‬
‫‪t‬‬
‫‪tPol‬‬ ‫איפיון‬
‫הגנה עומסי יתר‬
‫‪tST‬‬
‫‪KDT‬‬ ‫(הגנה תרמית)‬
‫‪(1-20)sec‬‬
‫עקום‬
‫הגבלה תרמית של‬
‫כבל הזנה‬
‫תהליך התנעה‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪Class‬‬
‫‪KDT‬‬
‫‪I(2)SCmn‬‬
‫‪(0.05-0.08)sec‬‬

‫‪tPSC‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪IN‬‬ ‫‪IST‬‬
‫‪I0ST≈3IN‬‬

‫‪I(3)SCmx‬‬
‫‪(1.3-1.8)IST‬‬

‫‪IPol‬‬ ‫‪(5-8)IN‬‬

‫איור ‪ .2‬תופעות פעילות של מנועים אסינכרוניים‬

‫( כאן‪ - 1 :‬התנעה מתוכננת‬
‫‪ – 2‬התנעה עצמית (התנעה ישירה)‬
 ‫תהליכי התנעה הם שונים ותלוים מתנאי התנעה (איור ‪)3‬‬

‫‪tst1< 1 sec tst2< 10 sec tst3< 20‬‬

‫‪sec‬המנוע‬
‫איור ‪ . 3‬זמנים וזרמים של התנעה כפונקציה של מומנת העמסה‬
‫( כאן‪ :‬כחול – התנעה בריקם של מנוע או התנעות קלות (משאבות‪ ,‬מאוררים)‬
‫ירוק – התנעה בתנאי עבודה נורמליים‬
‫אדום – התנעה בתנאים קשים (לפעמים אומרים אל תנאים‬
‫קשים במיוחד עם זמני התנע כ‪ 30-‬שניות)‬
‫כאן‪ Ist ,In ,I0 :‬זרם בריקם‪ ,‬זרם נומינאלי וזרם התנעה בהתאם‪,‬‬
‫‪ nn ,n0‬סיבובים בריקם וסיבובים נומינאליים בהתאם‬
‫בהתאם לתנאי ההתנעה (זמני וזרמי התנעה) בבניית הגנות תרמיות יש להתייחס לקלאסים (‪)Class‬‬
‫הגנת תרמית (טבלא ואיור ‪ – )4‬זמנים מקסימאליים של ניתוק מנוע בעומסי יתר ‪( 7.2‬או ‪ )6‬לעומת‬
‫זרם הנומינאלי‪:‬‬
 ‫איור ‪.4‬‬

‫קלאס הגנות קשור לקלאס הבידוד סטטור של מנוע (טבלא)‬

‫נכון להיום הגנות מנועים תעשייתיים משתמשים הגנות קומפלקטיים המיוצרות ע"י חברות שונות‪:‬‬
‫‪( ABB‬הגנות ‪ SHNEIDER ELECTRIC ,) SPAM‬ועוד‪.‬‬
 ‫‪ 7.2.1‬כיול הגנות מנועים מ"ג‬
‫א‪ .‬הגנת מפני זרמי קצר בין פאזיים‬
‫הגנה מפני זרמי קצר אמורה להיות אמינה‪ ,‬פשוטה וכלכלית ‪.‬‬
‫הגנה מכוילת ללא השהיית זמן (הגנה מיידית) למנועים מעל ‪ 5000‬קוו"ט‪ .‬למנעוים עד ‪5000‬‬
‫קוו"ט היא בנויה כהגנת זרמי יתר‬
‫זרם הפעלת הגנה מפני זרמי הקצר ‪ IPSC‬ניתן לחשב כ‪:-‬‬
‫‪IPSC=KDT*KST*IN‬‬
‫כאן‪ - KDT :‬מקדם הפרדה (אמינות) ‪( 1.4-2‬תלוי מסוגי ממסר זרם)‬
‫‪ - KST‬מקדם זרם התנעה (לפי פרמטרים של מנוע)‬

‫מקדם רגישות ‪ KSNS‬של הגנה זאתי יש לבדוק לפי זרם קצר דו פאזי על הדקים המנוע במשטר‬
‫‪KSNS=I(2)mn/ IPSC ≤ 2‬‬ ‫מינימאלי ‪: I(2)mn -‬‬
‫למנועים של הספקים גבוהים (מעל ‪ 5000‬קוו"ט ) משתמשים הגנות דיפרנציאליות‪ .‬הגנה זאתי‬
‫כוללת גם משנה זרם מצד חיבור ליפופי סטטור לנקודת אפס (איור ‪ .)5‬ליפאמים מנצלים הגנה‬
‫דיפרנציאלית גם למנועים עם הספק קטן מ‪ 5000-‬קוו"ט במיקרים שהגנות זרמי יתר לא יכולות‬
‫להבטיח רגישות מספקת‪.‬‬
‫תחום של הגנה דפרנציאלית כולל גם חיבורים (כבל) בין מפסק הזרם ובין הדקים המנוע‪.‬‬
‫כיול הגנה דיפרנציאלית כוללת‪:‬‬
‫‪ -‬חישוב זרם אי‪-‬אזון במשטרים תקינים (כולל זרם התנעה)‬
‫‪ -‬חישוב שיפוע של אופין הבלימה ( זווית ‪)f1‬‬

‫‪6-10 kV‬‬
‫‪Id*=Id/IMX‬‬
‫‪CB‬‬

‫פעולה‬ ‫‪CT1‬‬ ‫‪i‬‬

‫|’‪|i-i‬‬
‫‪RESTRAIN‬‬ ‫‪DP‬‬
‫‪M‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Id 1‬‬
‫‪CT2‬‬ ‫’‪i‬‬
‫‪f1‬‬ ‫‪IR*=IR/IN‬‬
‫*‪IR‬‬
‫איור ‪ . 5‬הגנות הדיפרנציאלי של מנועים ‪:‬‬
‫|’‪Id=|I-I‬‬ ‫זרם דיפרנציאלי ‪-‬‬
‫‪IB=|I+I’|  0.5‬‬ ‫זרם בלימה ‪-‬‬
 ‫למטרת בחירת פרמטרים של הגנה דיפרנציאלית יש לחשב‪:‬‬
‫‪ -‬זרם הפעלת הגנה דיפרנציאלית כ‪:‬‬
‫‪Id ≥ KRL* INB‬‬
‫כאן ‪ - KRL -‬מקדם אמינות ‪1.3-2 -‬‬
‫‪ – INB‬זרם אי‪-‬אזון מחושב‬
‫‪INB = Kap*KCT* FI * Imx‬‬ ‫זרם אי‪-‬אזון ‪:‬‬
‫כאן – ‪ - Kap‬מקדם רכיב ‪ DC‬בתהליך מעבר (עד ‪)2‬‬
‫‪ – KCT‬מקדם אי‪-‬יחידות של משני זרם (‪ 0.5‬אם משני זרם מסוג אחד ו‪ 1-‬בסוגים‬
‫שונים)‬
‫‪ - FI‬פרמטר של אי‪-‬דיוק משנה זרם (‪)0.1‬‬
‫‪ - Imx‬זרם מקסימאלי של מנוע (זרם התנעה)‬
‫‪Id = (0.1-0.2) Imx‬‬ ‫בדרך כלל‬
‫‪Id = (0.3-1.2) IN‬‬ ‫או‬
‫אם מנועים הם גדולים מאוד ‪ ,‬עובדים עם עומסי יתר גדולים וללא תורנים בשטח ובנוסף‬
‫מבחינת החשובות טכנולוגית הם צרכנים חיוניים או קריטיים נותנים‬
‫‪Id = (1.6-1.8) IN‬‬
‫במיקרים אלו מופעלים התרעות בזרמי אי‪-‬אזון הקרובים לזרם הנומינאלי של מנוע‪.‬‬
‫) ‪f1= arctg(ID/IB) =Krl(kapkCT FI +‬‬

‫כאן‪ - Krl :‬מקדם אמינות (מקדם הפרדה) כדי לתת מרחק גדול יותר בין זרמי אי‪-‬איזון ובין זרם‬
‫הפעלת ההגנות בזרמים קטנים יחסית (‪)1.1-1.2‬‬
‫‪ – Kap‬מקדם התייחסות לרכיב ‪ D.C‬של הזרם בתופעות המעבר (‪ 0.5 = Kap‬במקרה של‬
‫זרמים דרך משני זרם שווים ו‪ 1-‬במקרים אחרים)‬
‫‪ –‬פרמטר המתייחס לאי‪-‬דיוקים בעיבוד נתונים בממסר הדיפרנציאלי (‪)0.075‬‬

‫ב‪ .‬הגנת מפני קצרים חד פאזיים לאדמה‬

‫הגנות מפני קצרים חד פאזיים לאדמה בליפופי סטטור מבצעות פיקוד להפסקה בד"כ ‪:‬‬
‫‪ -‬למנועים בעלי הספק קטן מ‪ 2000-‬קווא"ט בתנאי שזרמי הקצר לאדומה גדולים מ‪ 10-‬אמפר‬
‫‪ -‬למנועים בעלי הספק גדול מ‪ 2000-‬קווא"ט בתנאי שזרמי הקצר לאדומה גדולים מ‪ 5-‬אמפר‪.‬‬
‫סכנה של קצרים חד פאזיים לאדמה מתבטא במקרים של קצרים בו זמנית בנקודות שונות‪.‬‬
‫עקב כך רמות של זרמי הקצר יכולות להגיע עד רמה של קצרים דו פאזיים‪.‬‬
 ‫כמו שהיה אומר קודם מנועים מחוברים לפס הזנה ע"י כבלים ועקב כך זרם סידרת אפס (קצר‬
‫לאדמה) ‪ ICE‬מורכב מזרם קיבולית של כבל ‪ ICL‬ומנוע ‪: ICM‬‬
‫‪ICE=ICM+ICL‬‬
‫זרם קיבולי של מנוע ניתן לחשב כ‪:‬‬

‫‪ICM = 2πf3CMUP = 3CMUP‬‬

‫כאן‪ – UP :‬מתח פאזי (וולט)‬
‫‪ – CM‬קיבולת פאזית של מנוע ‪ -‬נתון מדרקון של מנוע‪.‬‬
‫במקרה של חוסר הפרמטר ‪ CM‬ניתן לחושב אותו (למנועים אסינכרוניים‬
‫עם רוטור כלוב)‬
‫‪0.0187 ∗ 𝑆𝑀𝑁 ∗ 10−6‬‬
‫= 𝑴𝑪‬
‫) 𝑁𝑈 ∗ ‪1.2√𝑈𝑁 ∗ (1 + 0.08‬‬
‫כאן‪ SMN :‬הספק של מנוע ב‪ UN , MVA-‬מתח נומינאלי ‪kV‬‬
‫ניתן גם כהערכה הרישונה לחשב זרם קיבולי (באמפרים) של מנועים כ‪:‬‬

‫)‪ICM ≈ 0.017  SMN (MVA‬‬ ‫‪ -‬למנועים ‪ 6‬ק"ו‬

‫)‪ICM ≈ 0.03  SMN (MVA‬‬ ‫‪ -‬למנועים ‪ 10‬ק"ו‬
‫זרם קיבולי של קווים (כבלי) ‪ ICL‬ניתן לחשב לפי קיבולת סגולי של קו (לק"מ של אורך הקו)‬

‫)‪ICL= CLUP (A‬‬

‫הגנה מפני זרמי קצר חד פאזי מחוברת למשנה זרם סידרת אפס ‪( CT0‬איור ‪.)6‬‬
‫‪6-10 kV‬‬ ‫כיול ההגנה‪:‬‬
‫זרם הפעלה של הגנה אמור להיות גדול מזרם קיבולי‬
‫‪CB‬‬ ‫‪CB‬‬ ‫‪CB‬‬
‫של מנוע (כולל השפעה של כבל חיבור שלו) במצב תקין‬
‫‪CT1‬‬ ‫‪CT1‬‬ ‫‪CT1‬‬
‫ברשת וגם לא להביא ההגנה לפעולה מסיבות של קפיצת‬
‫‪ICE‬‬ ‫‪CT0‬‬ ‫‪CT0‬‬ ‫‪CT0‬‬ ‫זרמים עקב קצרים‪:‬‬
‫‪CL‬‬
‫‪CL‬‬ ‫‪CL‬‬ ‫‪ISP = KRLKJM ICE‬‬
‫‪ICL‬‬ ‫כאן‪ – KRL :‬מקדם אמינות (‪)1.2-1.3‬‬
‫‪CM‬‬ ‫‪ICΣ‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪ – KJM‬מקדם הפרדה מקפיצות זרם עקב קצרים‬
‫‪ICM‬‬ ‫עם הקשת ברשת (‪)1-2.5‬‬
‫איור ‪ .6‬קצר חד פאזי ברשת עם נקודת אפס מבודדת‬ ‫ההגנה בד"כ מכוילת להפעלה באופן מיידי‬
‫(ללא השהיית זמן)‪.‬‬
‫זרם הפעלא לא צריך להיות גדול מ‪ A 10-‬למנועים קטנים מ‪2000-‬קווא"ט‪ ,‬ולא גדול מ‪ A 5-‬למנועים של‬
‫הספקים גבוהים יותר‪.‬‬
 ‫ג‪ .‬הגנת זרמי יתר‬
‫יש צורך בהגנה מסוג זו במקרים של‪:‬‬
‫‪ -‬מסיבות טכנולוגיות לעיתים קרובות מתרחשים עומסי יתר‬
‫‪ -‬התנעות קשות וזמני התנעה גדולים ‪ -‬מעבר ‪ 20‬שניות‪.‬‬
‫משטרים של עומסי יתר ומשטר התנע הם משטרים בעלי מצבים סימטריים ועקב כך הגנות‬
‫הרלוונטיות ניתן לבנות בצורה פשוטה ביותר – ממסר זרם בפאזה אחת בלבד‪.‬‬
‫זרם הפעלה של הגנה ‪ ISP‬יש להפריד מהזרם הנומינאלי‪:‬‬
‫‪ISP ≤ KDT  IN /KRT‬‬
‫כאן‪ - KDT :‬מקדם הפרדה מזרם הנומינאלי (‪)1.1-1.2‬‬
‫‪ - KRT‬מקדם החזרה (‪)0.8-0.85‬‬
‫ביחד עם זאת ההגנה אמורה להתחיל תהליך הפעולה בהתנעות‪:‬‬
‫‪ISP ≥ 075  IST‬‬
‫אבל זמני ההפעלה של הגנה ‪ tSP‬אמורים להיות גדולים מזמני התנעה מקסימאליים ‪:‬‬
‫‪tSP = KDT  tST‬‬
‫כאן‪ - KDT :‬מקדם הפרדה מזמני התנעה מתוכננים (‪.)1.5-2.0‬‬
‫באופן כללי בכיול ובהפעלה הגנות מפני זרמי יתר יש להתייחס למצבים הבאים‪:‬‬
‫‪ -‬תנאי התנעה יכולים להיות קשים יותר ובמיוחד לגבי התנעה עצמית (אפשרי התנעה עצמית‬
‫למספר מנועים בו זמנית שגורם להקטנות נוספות של מתחים)‪.‬‬
‫‪ -‬בדרך כלל ההגנה מעבירה את האות הפעולה להתרעה וכפיקוד להקטנה אוטומטית של העומסת‬
‫המנועה‪.‬‬

‫ד‪ .‬הגנת מפני מתחים נמוכים‬

‫הגנות מתחים נמוכים אמורות להיות בכל פס צבירה הרלוונטית (פ‪.‬צ‪ .‬עם מנועים)‪.‬‬
‫באופן כללי הגנה כוללת ממסרי מתח מינימאלי ‪( VR‬ללא מתח מגעים של ממסרים במצב ‪-‬‬
‫‪-Normal Close‬ללא מתח) וממסר זמן ‪( TR‬איור ‪ .)7‬כל המנוים המחוברים לפס הזנה נתן לחלק‬
‫לקבוצות‪ .‬קבוצה הראשונה מיועדת לבדיקת רמת המתח בין פאזיים ובמקרה שכל המתחים‬
‫נמוכים ממתח הכיול (בד"כ‪ 0.7-‬ממתח הנומינאלי) דרך מגעים של ממסרי מתח‪ ,‬המחוברים בטור‪,‬‬
‫מופלת ממסר זמן ‪ .TR1‬ממסר מעביר פיקוד להפסקה מנועים שניתן להפסיק לפי הטכנולוגיה‬
‫(קבוצה הראשונה של מנועים)‪ .‬השהיית הזמן של ממסר ‪ TR1‬כ‪ 0.5-1.5-‬שניות (להבטחת‬
‫סלקטיביות לגבי הגנת נגד זרמי קצר וירידת המתח לתהליכי קצרים)‪.‬‬
‫למטרה להימנע מהתנעה עצמית ארוכה מדי‪ ,‬יש בדיקת רמת המתח ע"י ממסר מתח נוסף שמכויל‬
‫למתח כ‪ 0.4-0.5-‬ממתח הנומינאלי‪ .‬במקרה של פעולת הממסר מתח ‪ , VR2‬עם השחיית הזמן של‬
‫ממסר ‪( TR2‬בד"כ כ‪ 10-15-‬שניות) לייצר פיקוד להפסקה מנועיום חיוניים מבחינת הטכנולוגיה‪.‬‬

‫הפסקות‬ ‫הפסקות‬
‫מנועים של‬ ‫מנועים‬
‫קבוצה‬ ‫של קבוצה‬
‫הראשונה‬ ‫השניה‬

‫הגנה מפני‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪1‬‬
‫מתחים‬
‫נמוכים‬ ‫‪TR1‬‬ ‫‪TR2‬‬

‫‪-‬‬
‫‪+‬‬

‫‪VRRS‬‬ ‫‪VRRT‬‬ ‫‪VRTS‬‬ ‫‪VR2‬‬

‫‪R‬‬
‫‪M1‬‬ ‫‪M2‬‬ ‫‪M3‬‬ ‫‪M4‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪T‬‬

‫איור ‪ .7‬חיבור הגנות מפני מתחים נמוכים‬

‫כיול הגנות‪:‬‬
‫) ‪U1SP= 0.7UN/( KDT KRT‬‬ ‫‪ -‬קבוצה ראשונה ‪ /‬דרגה ראשונה‪ :‬מתח הפעלה‬
‫כאן‪ :‬כאן‪ - KDT :‬מקדם הפרדה ממתח מינימאלי (‪)1.1‬‬
‫‪ - KRT‬מקדם החזרה (‪)0.8-0.85‬‬
‫השהיית זמן ‪ – t1SP‬זמן פעולה של הגנת מפני זרמי קצר ובנוסף זמן של דרגה סלקטיביות‬
‫‪t1SP =0.5 sec‬‬ ‫בדרך כלל‬
‫‪ -‬קבוצה שניה ‪ /‬דרגה שניה‪ :‬מתח הפעלה ) ‪U2SP= 0.5UN/( KDT KRT‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.t SP‬‬ ‫‪=10-15 sec‬‬ ‫השהיית זמן‬

‫הגנת מפני מתחים נמוכים היא הגנה קבוצתי ‪ ,‬ז"א היא פועלת לקבוצת מנועים‪ ,‬השיחים למקור הזנה‬
‫אחד‪.‬‬
 ‫ה‪ .‬הגנה מפני משטר אסינכרוני למנועים סינכרוניים‬
‫עקב הפרעות ‪ /‬תקלות מסוימות ברשת או במנוע ‪ ,‬מנוע סינכרוני יכול לאבד את המצב סינכרון עם‬
‫הרשת‪ .‬דוגמא לסיבות אבוד סנכרון – מתחי הזנה נמוכים‪ ,‬ירידה בזרם עירור של מנוע‪.‬‬
‫כתוצאה מאיבוד סינכרון בליפופי סטטור זורם זרם‬
‫‪ES‬‬
‫‪UM‬‬ ‫שויוני ‪( IMT‬מצב תנודות) ‪:‬‬

‫)‪IMT=[ 2* UM /( X”s + X”d )]* sin (/2‬‬

‫‪‬‬
‫כאן ‪ X”d :‬ו‪ X”s -‬סאבטרנזיינט אימפדנסים של מנוע‬
‫ומערכת בהתאם‪,‬‬
‫איור ‪ .8‬דיאגרמה ווקטורית של כ‪.‬א‪.‬מ‪ .‬מתח‬ ‫‪ - UM‬מתח בהדקים של מנוע בהנחה ש‪-‬כ‪.‬א‪.‬מ‪.‬‬
‫בהדקים המנוע‬ ‫ו‪ UM-‬שווים וזווית בין ווקטורים ‪ UM‬ו‪ES-‬‬
‫‪1‬‬
‫היא ‪ - ‬איור ‪.8‬‬
‫‪IMT‬‬ ‫כמו שיצע מהנוסחה הוא זרם פעימה (איור ‪.)9‬‬
‫מקסימום שלו יכול להגיע לרמות פי‪-‬כמה של זרם‬
‫נומינאלי של מנוע‪.‬‬
‫‪ISP‬‬ ‫הדבר ניתן לנצל לבניית הגנה לזיהוי ולהפסקה‬
‫‪IRT‬‬ ‫מצב זו‪.‬‬
‫אחת מהשיטות מבוססת על שימוש ממסר זרם עם‬
‫זרם הפעלה ‪ ISP‬וזרם החזרה ‪ .IRT‬הפרש זמן בין‬
‫החזרה ובין הפעלה מחדש את הממסר ‪. Δ t -‬‬
‫‪Δt‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪0‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪800‬‬ ‫אם אפשר לזהות תנודות זרם בסטטור ולספור‬

‫איור ‪ .9‬זרם דטטור במצב איבוד את הסינכרון‬ ‫מספר תנודות אז אפשר לבנות ההגנה המתאימה‪.‬‬
‫הגנה בשיטה לעיל מתוארת באיור ‪( 10‬כעיקרון‬
‫‪6-10 kV‬‬ ‫הפעולה)‪.‬‬

‫‪CB‬‬ ‫ההגנה כוללת‪ :‬ממסר זרם ‪ CR‬המחובר למשנה‬

‫‪+‬‬
‫‪CT1‬‬ ‫זרם ‪ .CT1‬אם זרם דרך ממסר גדול מזרם הפעלה‬

‫‪CT0‬‬ ‫‪ISP‬‬ ‫‪ , ISP‬ממסר סוגר את המגעים שלו ומפעיל את‬

‫‪CR‬‬ ‫‪AR‬‬ ‫‪TR‬‬
‫‪IN‬‬ ‫הממסר עזר ‪ .AR‬אופי של ממסר ‪ AR‬שיש לו‬
‫‪IST‬‬
‫השהיית זמן להחזרה לאחר פתיחת המגעים של‬
‫‪-‬‬
‫ממסר זרם‪ .‬השהייה הזאתי היא גדולה מזמן‬
‫‪M‬‬
‫‪ ,Δ t‬ז"א מגעים של ממסר ‪ AR‬נשארים‬
‫איור ‪ .10‬הגנה נגד איבוד סינכרון על בסיס‬ ‫סגורים ממחזור למחזור בתהליך תנודות‪.‬‬
‫מדידה זרם סטטור‬
‫מגעים סגורים של ממסר עזר מפעילים גם ממסר‬
‫‪6-10 kV‬‬
‫זמן ‪ TR‬שהוא סוגר מגעים לאחר זמן כיול שלו‬
‫‪CB‬‬
‫‪+‬‬ ‫ונתן פיקוד להפסקת מנוע ע"י מפסק זרם ‪.CB‬‬
‫‪CT1‬‬
‫שיטה אחרת להגנה מסוג זה מבוססת על זרם חילופי‬
‫‪CT0‬‬ ‫‪CR‬‬ ‫‪AR‬‬ ‫‪TR‬‬ ‫ברוטור של מנוע עקב איבד סינכרון (איור ‪.)11‬‬
‫‪IN‬‬ ‫הפעלה של הגנה דומה להגנה קודמת‪.‬‬
‫‪IST‬‬
‫לא משתמשים הגנה הזאתי למנועים סינכרוניים‬
‫‪-‬‬
‫במתח פחות מ‪ 1000-‬וואלט ‪ -‬מנצלים‬
‫‪M‬‬ ‫למערכת העירור‬
‫הגנת יתרת זרם‪.‬‬
‫איור ‪ .11‬הגנה נגד איבוד סינכרון על בסיס‬
‫מדידה זרם רוטור‬
‫ז‪ .‬הגנת מפני איבוד פאזה‬
‫במצב העבודה ללא פאזה אחת (נשרף נתיך או הפסקת פאזה של קן הזנה) זרמים בפאזות הנותרות‬
‫יכולים להגיע עד רמות ‪ 1.6-2.5‬מזרם הנומינאלי ‪ IN‬של מנוע‪ .‬בנוסף‪ ,‬משטר אי‪-‬סימטרי גורם‬
‫להתעוררות זרמים סדרה הפוכה (𝟑√‪ , I(1)=I(2)=I/‬כאן ‪ – I‬זרם של הפאזה הבריא)‪.‬‬
‫זרמים גבוהים וזרמים סדרה הפוכה גורמים לחימום נוסף לא רק של ליפופי סטטור‪ ,‬כמו כן בגוף‬
‫סטטור ורוטור‪.‬‬
‫שיטת ההגנה מפני מצב אי‪-‬סימטרי מבוססת על גודל של זרם סדרה ההפוכה‪:‬‬
‫‪I(2)SP=KRL** IN‬‬ ‫זרם הפעלה (זרם סדרה הפוכה)‬
‫כאן‪ – I(2)SP :‬זרם הפעלה סידרה הפוכה‬
‫‪ – KRL‬מקדם אמינות (‪)1.5‬‬
‫‪ - ‬מקדם אי‪-‬סימטריה של זרמים במשטרים תקינים (‪)0.1‬‬
‫‪I(2)SP=0.15* IN‬‬ ‫בהתאם לעיל ‪:‬‬
‫ז"א הגנה פעולת כאשר זרם בפאזות הבריאית‬
‫‪I= √𝟑 0.15 IN =0.26  IN‬‬
‫בקצרים דו פאזיים קרובים זרם סרה הפוכה להוות בערך כחצי מזרם התנעה ועקב כך בתנאים אלו‬
‫הגנה זאתי אמורה לפעול (עם הקצר לא סולק ע"י הגנה מפני קצרים)‪.‬‬
‫זרם הפעלה של הגנה יש לבחור ע"י הפרדה מזמני התנעה‪. tSP = (1.2-1.3)  tST :‬‬
‫באופן ככלי גם ע"י הגנה הדיפרנציאלי ניתן לזהות חוסר פאזה‪.‬‬
 ‫ח‪ .‬הגנות תרמיות (הגנה נגד עליית טמפרטורות מעבר לערכים מותרים בחלקי המנוע)‬
‫מעל ‪ 50%‬מהשבתות המנועים נובעות מחום יתר‪.‬‬
‫אם לא מתחשבים בשחיקת חלקים כמו מיסבים‪,‬טבעות החלקה‪ ,‬מברשות יכד' ניתן לקבעה כי‬
‫אורך חיי המכונה יחסי ישר לבידוד‪ .‬בהנחה שלא עוברים את הטמפ' המותרת לבידוד חיי מנוע‬
‫השראה אמורים להיות ארוכים מאוד‪ .‬הם מתקצרים במחצית בעקבות כל עליה בטמפ' של ‪100‬‬
‫מעל המותר‪.‬‬
‫ניתן להגן מנועים נגד התחממות יתר ע"י מספר שיטות‪:‬‬

‫‪ -‬הגנת מפני זרמי יתר על בסיס אופיני "זמן הפוך"‪ :‬השיטה היא שיטה בילתי ישירה לגבי‬
‫חימום את המנוע – אינו מודד בפועל את טמפ' המנוע‪ .‬עקב כך פעילות ההגנה לא בדיוק‬
‫תאומת למצבי הטמפרטורה‪ ,‬יש לצפות לפעולות לא רצויות מבחינת מצב המנוע‪.‬‬
‫הגנה זו הינה הנפוצה ביותר בשל אמינותה‪ ,‬מהירה‪ ,‬הזולה יחסית ובשל הפשטות באיתור‬
‫התקלה‪ .‬באופן כללי לחלוטין (משטר עבודה פשוט ‪ /‬קל) ניתן לחשב את הזנים המותרים‬
‫במצב זרמי יתר כ‪,tSP = A/(K2-1) :‬‬
‫כאן ‪ - A‬מקדם הקשור לקלאס הבידוד ומשטר העבודה של מנוע (למנועים הרגילים‬
‫ומשטרים פשוטים‪/‬קלים) ‪;A=150‬‬
‫‪ - K‬יחס בין זרם יתר וזרם נומינאלי של מנוע‪.‬‬
‫‪ -‬הגנה תרמית עם שימוש מנגנון התרמי המבוסס על דו‪-‬מתחת (‪ ,) bimetal‬שדרכו עובר זרם‬
‫של מנוע‪ .‬כאשר זורם זרם שערכו מעל זרם שכוון אליו‪ ,‬הוא גורם לשינוי מצב של מגעי עזר‬
‫ובעקבות כך ברוב המיקרים גורם גם להפסקת המנוע‪.‬‬
‫כדומה לשיטה הקודמת‪ ,‬ממסר התרמי לא מדד את טמפי של המנוע‪ .‬עקב שוני בתופעות‬
‫חימום‪/‬קירור בין ממסר התרמי ובין המנוע‪ ,‬השיטה (ההגנה) לא מאפשרת לנצל את כל היכולת‬
‫של מנוע להיות במצבי עומסי (חום) יתר‪.‬‬
‫חיסרון הגדול של ממסרי הגנה מסוג לעיל ‪,‬שהגנה מגיבה לא לטמפ' של ליפופי סטטור‪ ,‬אך‬
‫ורק לכמות החום שיצא על אלמנטים דו‪-‬מתחתי של הממסר ללא התייחסות לזמני עבודה‬
‫בתחמי זרמי יתר‪ ,‬משטרי עבודה של מנוע‪ ,‬תנאי הקירור‪ ,‬טמפ' סביבתי ועוד‪.‬‬
‫הגנות מסוג ממסר תרמי משתמשים בד"כ ברשת מתח נמוך‪.‬‬
‫עומס‬
‫עומס וטמפרטורה של מנוע‬

‫‪t‬‬
‫טמפרט'‬

‫‪t‬‬
‫זיהוי משופר של טמפטורה פנימית במנוע ניתן למימוש ע"י שילוב של תרמיסטורים מסוג ‪PTC‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪( Positive Temperature Coefficient‬איור ‪ )12‬בין ליפופי המנוע בתהליך יוצרו‪.‬‬
‫‪ PTC‬הינו נגד בעל מקדם טמפ' חיובי‪ .‬התנגדותו עולה בתלילות כאשר הטמפרטורה מגיעה‬
‫לטמפ' הפעולה הנקובה שלו ‪ -‬איור ‪. 13‬‬

‫טמפרטורה‬
‫הפעולה‬ ‫איור ‪ . 12‬תרמיסטורים‬
‫הנקובה‬ ‫גודל הקטן של תרמיסטור מבטיח אינרציה‬
‫תרמית נמוכה מאוד ולפיכך מושגת עקיבה‬
‫מדויקת אחרי טמפ' הליפופים‬
‫זה כמעט פיתרון יחיד להגנה מנוע ביישומים‬
‫המשליבים הנעות והפסקות תכופים‪.‬‬
‫איור ‪ .13‬איפיון של טרמיסטור ‪PTC‬‬ ‫תרמיסטורים הנפוצים קיימים בטווח‬
‫של ‪ 900C‬עד ‪ 1600C‬בפסיעות של ‪.100C‬‬
‫בחירת התרמיסטור שישלב בליפופי המנוע תלויה ברמת הבידוד של ליפופי המנוע‪ .‬בחירה זו מתבצעת‬
‫על פי רוב ע"י יצרן המנוע ‪.‬‬
‫הגנה על בסיס תרמיסטורים כוללת כחלק ניפרד ממסר אלקטרוני כדי להעביר את השינוי פרמטרים של‬
‫תרמיסטור (נגד) לאות לפיקוד למתקן מיתוג (מגעון) ‪.‬‬
‫סכמה כללית של חיבורי הגנות תרמיות באיור ‪ .14‬איור ‪ 15‬מציג סימני הגנות‪.‬‬

‫מתנע‬
‫ממסר הגנה‬ ‫תרמו‬
‫טרמיסטורי‬ ‫מגנטי‬
‫איור ‪ .14‬הגנה תרמיות של מנוע‬ ‫ם‬
‫> ‪+ϑ‬‬ ‫קונטקטור‬

‫‪M‬‬
 ‫איור ‪ .15‬סימני הגנה של מנוע‬

‫אופיין ממסר הגנה תרמי בפני עומס יתר עבור‬

‫עומס תלת פאזי מאוזן – פעולה ממצב קר‬
 ‫הגנות גנרטורים סינכרוניים‬ ‫‪.8‬‬

‫‪.8.1‬תקלות ומשטרים לא תקינים של גנרטורים‬

‫בדומה למנועים‪ ,‬גנרטורים מאפיינים ע"י התקלות האפשריות הבאות‪:‬‬
‫‪ -‬קצרים בין פאזיים שיכולים לגרום לנזקים גם לליפופי סטטור וגם לסטטור עצמו‬
‫‪ -‬קצרים בתוך ליפופי פאזה מסוימת (בד"כ הם עוברים לקצרים בין פאזות שונות ולקצרים‬
‫לאדמה)‪ .‬לפי הניסיון‪ ,‬רק זרמי קצר גדולים מ‪ 5-‬א' יכולים להביע לנזקים חריגים בגוף‬
‫הסטטור‪ .‬עקב כך‪ :‬בזרמי הקצר גדולים מ‪ 5-‬א' הגנה אמורה להפסיק את הגנרטור‪,‬‬
‫בזרמים קטנים יותר הגנה פועלת להתראה‪.‬‬
‫‪ -‬קצרים לאדמה בליפופי רוטור‪ .‬קצרים בשתי נקודות שונות לאדמה (קצרים כפולים)‬
‫בליפופי רוטור גורמים לחימום גוף הרוטור‪ ,‬שריפת בידוד‪ ,‬ויברציות ועוד‪ .‬בד"כ קצר כפול‬
‫הוא התפתחות של קצר לאדמה בנקודה אחת ‪ .‬מפעילים הגנה נגד קצרים כפולים אך ורק‬
‫לאחר גילוי קצר בניקודה אחת‪.‬‬
‫משטרים לא תקינים הם‪:‬‬
‫‪ -‬קצרים חיצוניים לעומת הגנרטור – הגנות של גנרטור בתנאים אלו אמורים לפעול כהגנה‬
‫רזרבית‪.‬‬
‫‪ -‬עומסי יתר עקב‪ :‬יציאת מניצול גנרטורים אחרים שעובדים במקביל‪ ,‬שינוים ברשת‪,‬‬
‫חיבורים צרכנים נוספים‪ ,‬התנעה עצמית מנועים אסינכרוניים‪ ,‬איבוד העירור ועוד‪.‬‬
‫מותרים זרמי יתר בליפופי סטטור ללא יותר מ‪ 5%-‬מזרם נומינאלי לזמנים ערוכים‬
‫בתנאים‪ ,‬שמתחים לא פחות מ‪ 95%-‬ממתח הנומינאלי‪ .‬בתנאים מסוימים‪ ,‬לפי הוראות‬
‫יצרן‪ ,‬זרמי יתר גם בסטטור וגם ברוטור יכולים להגיע עד ‪ 20-30%‬מעל הזרם הנומינאלי‪.‬‬
‫‪ -‬אי‪-‬סימטריה של זרמי סטטור עקב קצרים חיצוניים אי‪-‬סימטריים או עקב חוסר פאזה‪ .‬במיקרים‬
‫אלו זרם סדרה הפוכה גורם לחימום נוסף והתנודדות‪ .‬מותרת עבודה של גנרטורים לזמן‬
‫ארוך יחסית בתנאי שיחס בין זרם סדרה הפוכה ובין זרם נומינאלי לא גדול מ‪.5%-‬‬
‫‪ -‬מתחים גבוהים עקב ירידה פתאומית של ביקוש‪ ,‬כאשר סיבובים עולים ללא שינוי מתח‬
‫עירור‪ .‬הדבר אמור להיות מווסת ע"י וויסות מהירות וויסות מערכת העירור‪.‬‬
‫‪ .8.2‬מערך הגנות של גנרטורים (איור ‪)1‬‬
‫א‪ .‬הגנת מפני זרמי קצר בין פאזיים‬
‫ב‪ .‬הגנת מפני קצרים חד פאזיים לאדמה‬
‫ג‪ .‬הגנת זרמי יתר‬
‫ד‪ .‬הגנת מפני מתחים נמוכים‬
‫ה‪ .‬הגנה מפני משטר אסינכרוני‬
 ‫ו‪ .‬הגנות נגד איבוד את העירור ‪Loss of excitation -‬‬
‫ז‪ .‬הגנת מפני איבוד פאזה‬
‫ח‪ .‬הגנות תרמיות (הגנה נגד עליית טמפרטורות מעבר‬
‫לערכים המותרים בחלקי הגנרטור)‬
‫ט‪ .‬הגנת מפני משטר מנוע (‪)Reverse Power‬‬

‫איור ‪ .1‬מערך הגנות של גנרטורים‬

‫איור ‪ .1‬מערך הגנות של גנרטורים‬
 ‫חישובי כיול הגנות דומים מאוד לכיול הגנות מנועים‪.‬‬
‫הגנה דיפרנציאלית מפני זרמי קצר לפעמים כוללת גם שנאי הראשי של גנרטור‪.‬‬
‫טבלה‪ .‬הגנות גנרטורים‬
 ‫הגנות של גנרוטורים ‪ 380‬וולט ובהספקים עד כ‪ 100-‬קווא"ט (גנרטורים חרום‪ ,‬דיזל‬
‫גנרטורים) בנוים באופן פשוט יותר – על בסיס נתיכים ו‪/‬או מאמ"ת‪ .‬כיולים – בהתאם להערות‬
‫ולהנחיות של יצרנים‪.‬‬
 ‫הגנות סוללות קבלים‬ ‫‪.9‬‬
‫‪ 9.1‬סוללת קבלים מ"ג‬
‫בתחמ"ש משתמשים סוללת קבלים כיחידה אחת וסוללות קבלים מודולריות (איור ‪ )1‬בתאים‬
‫מתכתיים וכוללות ראקטורים מוגנים‪.‬‬
‫בתחמ"ש חברת החשמל סוללות מסוג יחידה אחת מורכבות מקבלים המחוברים בסכמת "כוכב כפול"‬
‫עם נקודה אפס לא מוארקת (איור ‪.)2‬‬
‫באופן כללי סוללות קבלים ניתן לחבר גם במשולש (איור ‪.)3‬‬
‫התאים הקיבוליים כוללים בנוסף לקבלים גם נתיכי הגנה (‪ ) F‬וגם נגדי פריקה (‪ -)r‬איור ‪ . 4‬תפקיד‬
‫הנגדים הוא‪:‬פריקה המטען החשמלי לאחר הפסקת הסוללה ממקור ההזנה והורדת המתח השיורי‬
‫בהדקים‪.‬‬
‫פריקת המתען דרושה מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫‪ -‬סיבות בטיחותיות – מניעת מתחים מסוכנים בהדקים‬
‫‪ -‬סיבות תפעוליות – מניעת זרמי מיתוג גבוהים בזמן חיבור הסוללה למקור ההזנה (צריכים הנגדים‬
‫גדי להבטיח פריקה עד למתח שיורי מירבי של ‪ 50‬וולט תוך פרק זמן של ‪ 5‬דקות)‬
‫באופן כללי סוללות הקבלים מאפיינים ע"י‪ :‬מתח נומינאלי ‪( UN‬ק"ו) והספק נומינאלי ‪( QCN‬מגווא"ר)‬
‫פס צבירה מתח גבוה‬ ‫פ‪.‬צ‪ 161 .‬ק"ו‬

‫‪Q‬‬
‫‪VT‬‬ ‫‪Reactive‬‬
‫‪CB‬‬ ‫<‪U‬‬ ‫‪Power‬‬
‫>‪U‬‬ ‫‪Regulator‬‬

‫‪CT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪LOR‬‬ ‫פ‪.‬צ‪ .‬מ"ג‬

‫‪W‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪(Damping‬‬ ‫סליל‬
‫)‪Reactor‬‬ ‫ריסון‬
‫‪Cr‬‬ ‫‪Cr‬‬
‫‪S‬‬
‫‪Cs‬‬ ‫‪Cs‬‬
‫הגנה‬ ‫הגנה‬ ‫הגנה‬
‫‪Ct‬‬ ‫‪Ct‬‬
‫‪CT‬‬ ‫איור ‪ .1‬סוללות קבלים מודולריים‬
‫‪N‬‬ ‫’‪N‬‬
‫‪ 9.2‬מבנה והגנה בתוך תאים של סוללות קבלים‬
‫‪ID‬‬
‫‪Id‬‬ ‫התראה‬ ‫מצב (תקינות) של קבלים משתנה עם הזמן מסיבות שונות‪:‬‬
‫‪ -‬התיישנות החומר‪ .‬ועקב כך שינויים בםימטריה של סוללה‪.‬‬
‫איור ‪ .2‬מערך הגנות סוללות‬ ‫‪ -‬טמפרטורה סביבתית‪ -‬יש לציין‪ ,‬שהתאים המורכבים בקומות‬
‫קבלים מ"ג‬
‫ובקומות העליונות הסוללות מתחממים רבה יותר מאשר התאים‬
‫בקומות התחתונות‪ ,‬וזאת מסיבות הבאות‪:‬‬
 ‫‪R‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪ -‬קרינה ישירה של השמש‬
‫‪T‬‬ ‫‪ -‬אוויר חם נפלת ע"י התאים אשר בקומות התחתונות‬
‫‪FR‬‬ ‫‪FS‬‬ ‫‪FT‬‬ ‫השפעות אלו גורמות לירידה ההיגב‪ ,‬לעליית הזרם ובעקבות זה‬
‫לחימום יתר – יכול ליצר תהליך שרשרת‪.‬‬
‫אמצעי להגנה תא בודד בסוללות בפני עליה של זרם – נתיכים‪.‬‬
‫קימות שתי שיטות להרכבת נתיך בתא קיבולי‪:‬‬

‫איור ‪ .3‬סוללות קבלים מ"ג‬ ‫‪ -‬נתיך חיצוני מחובר בטור לתא‪ .‬פעולת הנתיך גורמות‬
‫מחוברים במשולש‬ ‫להוצאה מניצול של התא כולו‪.‬‬
‫‪ -‬נתיכים פנימיים מחוברים בטור ליחידות‬
‫הדקים התא פאזה ‪R‬‬ ‫הקיבול‪ .‬שריפה הנתיך במקרה זה‬
‫של סוללות קבלים‬ ‫גורמת להוצאה מניצול של קבל בודד‪.‬‬
‫התא‬ ‫התא‬
‫פאזה ‪S‬‬ ‫כאשר נשרף‪/‬ים נתיך‪/‬ים באחד מתאים‬
‫פאזה ‪T‬‬
‫‪F‬‬
‫הסוללה או במספר תאים‪ ,‬יורדת בהתאם‬
‫‪r‬‬
‫‪C‬‬ ‫הקיבוליות הפאזית‪ .‬במצב זה נוצר‬
‫אי‪-‬איזון בין קיבוליות הפאזה הפגועה‬
‫לבין הקיבוליות בפאזות התקינות‪.‬‬
‫סוללות קבלים מצויידות באמצעים‬
‫להתראה ולהגנה בפני משטרים של‬
‫עבודה בלתי מאוזנת‪.‬‬
‫ניתן ליישם את הדבר להגנה בפני‬
‫משטרים של חוסר איזון בין סוללות‬
‫בצורה הבאה‪:‬‬
‫סוללת קבלים בתחמ"ש מחוברים‬
‫לפי "כוכב כפול"‪.‬‬

‫איור ‪ .4‬מבנה התאים של סוללות קבלים מ"ג‬ ‫בין שתי נקודות כוכב (‪ N‬ו‪ )N’ -‬מרכב‬
‫משנה הזרם לצורך חיבור הגנת זרם‬
‫אי‪-‬איזון ‪( Unbalance Protection -‬ממסרים ‪ ID‬ו‪. )Id-‬‬
‫הגנה אמורה לפעול במיקרים שבהם הזרם העובר בין נקודות האפס של הסוללות גדול מרמת המותרת‬
‫(זרם כיול)‪ .‬הממסרים מוסרים אותות להפסקה הסוללה ו‪/‬או להתראה‪.‬‬
‫בנוסף להגנת זרם אי‪-‬איזון נחוץ להגן סוללות קבלים נגד הפרעות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬קצרים בים פאזיים‬
‫ב‪ .‬קצרים חד פאזי לאדומה‬
‫ג‪ .‬זרמי יתר‬
‫ד‪ .‬מתחים גבוהים‬
‫ה‪ .‬מתחים נמוכים‬
 ‫א‪ .‬קצרים בין פאזיים‬
‫הגנה אמורה לפעול ללא השהיית זמן‪.‬‬
‫זרם הפעלת הגנה מפני זרמי הקצר ‪ IPSC‬ניתן לחשב כ‪:-‬‬
‫‪IPSC=KDT *IN‬‬
‫‪IN =QCN/√𝟑 UN‬‬ ‫כאן‪ – IN :‬זרם נומינאלי של סוללה‪:‬‬
‫‪ - KDT‬מקדם הפרדה ‪ 2-2.5‬בהתייחסות לזרם בתופעות מעבר בחיבור סוללות קבלים‬
‫בדיקת רגישות – לפי זרם קצר דו פאזי‬
‫ב‪ .‬קצרים חד פאזי לאדומה‬
‫כאשר מערכת ההזנה מוארקת דרך סליל כיבוי – ההגנה בפני חיבורים לאדמה נעשית באמצעות‬
‫ממסר ווטמטרי (בדומה להגנות קווי מתח גבוה)‪.‬‬
‫ג‪ .‬זרמי יתר‬
‫זרם הפעלה של הגנה ‪ ISP‬יש להפריד מהזרם הנומינאלי‪:‬‬
‫‪ISP ≤ KDT  IN /KRT‬‬
‫כאן‪ - KDT :‬מקדם הפרדה מזרם הנומינאלי (‪)1.05‬‬
‫‪ - KRT‬מקדם החזרה (‪)0.8‬‬
‫‪ISP ≥ 1.3 IN‬‬ ‫בד"כ‬
‫השהיית הזמן הכולה להיות עד מספר שניות‬
‫ד‪ .‬מתחים גבוהים‬
‫עליית המתח בהדקי הסוללה גורמת לעליית הזרם הקיבולי ==> חימום נוסף ==> ירידה‬
‫בתכונות חשמליות של התווך‪.‬‬
‫סוללות הקבלים מצויידות בממסרים ליתרת מתח מושהים המכויילים לפעול כאשר המתח‬
‫בהדקים עולה מעבר ל‪ 110%-‬מהמתח הנקוב‪.‬‬
‫הממסר מוסר אות להפסקה הסוללה במידה ועליית המתח נמשכת יותר מ‪ 5-‬דקות‪.‬‬

‫ה‪ .‬מתחים נמוכים (אפיסת מתח)‬

‫מערך הגנות כולל ממסר לתת‪-‬מתח אשר פועל להפסקת הסוללה במצבים של ירידה‬
‫משמעותית של מתח ההדקים‪ .‬בד"כ אות להפסקה מועבר כעבור השהיית זמן של ‪ 10‬שניות‪.‬‬
‫ההשהייה רצויה כדי למנוע הפסקות שלא לצורך בזמן תופעות מעבר המלווה תקלות חולפות‬
‫במערכת‪.‬‬
‫הפסקות עקב אפיסת מתח רצויה מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫‪ -‬זרמי חיבור גבוהים בזמן חידוש אספקה‪ .‬כאשר בהדקים הסוללה קיים מתח שיורי‬
‫‪ -‬עליה מסוכנת של המתח בזמן חידוש אספקב לפסי הצבירה‬
‫‪ -‬התפרקות הקבלים דרך עכבה של קווים אחרים אשר נשארו מחוברים לפ‪.‬צ‪ .‬לאחר הפסקת‬
‫ההזנה‪.‬‬
 ‫‪ .10‬סכמות של חיבורי משני זרם‬
‫משתמשים חיבורים שונים של משני זרם להגנות שונות‪ .‬שימושים ביותר סכמות הבאות –‬
‫איור ‪:1‬‬
‫א‪ .‬סכמות של כוכב מלא – מנצלים להגנות מפני סוגי קצרים שונים וגם לזיהוי זרם סדרת אפס‬
‫(‪)IN‬‬
‫ב‪ .‬סכמות של כוכב חלקי – מנצלים להגנות מפני קצרים בין פאזיים ברשתות חשמל לא‬
‫מוארקות‬
‫‪IR‬‬ ‫‪CTR‬‬
‫‪Ir‬‬ ‫‪IR‬‬ ‫‪CTR‬‬
‫‪Ir‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪IS‬‬ ‫‪IS‬‬ ‫‪CTS‬‬
‫‪Is‬‬
‫‪S‬‬
‫‪IT‬‬ ‫‪CTT‬‬ ‫‪CTT‬‬
‫‪It‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪It‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫‪N‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪IN = Ir‬‬ ‫‪+ It‬‬ ‫‪IN=Ir+Is+It‬‬
‫‪Ir‬‬ ‫‪Ir‬‬
‫ג‪ .‬סכמה של משולש – משתמשים להגנות הפעולתן אל בסיס הפרשי זרמים פאזיים‪ .‬לדוגמה –‬
‫הגנה דיפרנציאלית של שנאים‪.‬‬
‫ד‪ .‬סכמה של משולש חלקי לחישוב ושימוש הפרש בין זרמי שתי פאזות – מנצלים גם להגנות‬
‫מפני קצרים בין פאזיים ברשתות חשמל עם נקודת אפס מבודדת וגם להגנת מנועים‪.‬‬

‫‪IR‬‬ ‫‪CTR‬‬ ‫‪CTR‬‬

‫‪Ir- It‬‬ ‫‪IR‬‬ ‫‪Ir-Is‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪IS‬‬ ‫‪IS‬‬ ‫‪CTS‬‬ ‫‪Is-It‬‬
‫‪S‬‬
‫‪IT‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪It-Ir‬‬
‫ד‪.‬‬ ‫‪CTT‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪CTT‬‬
‫ג‪.‬‬

‫‪IR‬‬ ‫‪CTR‬‬
‫ה‪ .‬סכמה להגנות מפני קצרים חד פאזיים לאדמה‬
‫‪IS‬‬ ‫‪CTS‬‬
‫(מסנן זרם סדרה אפס)‬
‫‪N‬‬
‫‪IT‬‬ ‫‪CTT‬‬
‫באיורים ‪ 1‬א‪-‬ה‪ - CTR-T :‬משני זרם בפאזות‪,‬‬
‫‪ – R,S,T‬ממסרי הגנה המחוברים בצד‬
‫‪IN=Ir+Is+It‬‬
‫ה‪.‬‬ ‫המישני של משנה זרם‬
‫‪Ir‬‬
‫‪ - N‬ממסר הגנה של זרם סדרה אפס‪.‬‬
‫יחס בין זרם בממסר ההגנה ובין זרם בפאזה המתאימה של משנה זרם קוראים מקדם סכמה ‪KSHM‬‬
‫‪KSHM = IR/IPH‬‬ ‫(ראה תרגיל ‪:)2‬‬
‫‪KSHM = 1‬‬ ‫לסכמות כוכב וכוכב חלקי (איורים ‪1‬א ו‪1-‬ב)‬
‫‪.KSHM‬‬ ‫לסכמות משולש ומשולש חלקי (איורים ‪1‬ג ו‪1-‬ד) ‪= 3‬‬

‫מסנן של זרם ‪ /‬מתח סידרה הפוכה‬

‫‪İR , İS = а2 ⋅ İR‬‬ ‫זרמים פאזיים‪, İT = a ⋅ İR :‬‬

‫כאן‪1 + 𝑎+𝑎2 = 0 :‬‬
‫𝜋‪2‬‬ ‫𝜋‪4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪√3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪√3‬‬
‫𝑗 ‪𝑎 = 𝑒𝑗 3 = − +‬‬ ‫𝑗 ‪, 𝑎2 = 𝑒 𝑗 3 = − −‬‬ ‫𝑎 = ‪, 𝑎3 = 𝑎 𝑗2𝜋 = 1 , 𝑎4‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫𝟏‬
‫= ) 𝐓̇𝐈 ∗ 𝒂‪𝐈̇𝟐𝐑 = (𝐈̇𝐑 +𝒂𝟐 *𝐈̇𝐒 +‬‬
‫𝟑‬
‫𝟏‬ ‫𝟏‬
‫=]) 𝐒 ̇𝐈 ‪= (𝐈̇𝐑 +𝒂𝟐 *𝐈̇𝐒 +𝑎*𝐈̇𝐒 - 𝑎*𝐈̇𝐒 +𝒂 ∗ 𝐈̇𝐓 ) = [(𝐈̇𝐑 -𝐈̇𝐒 )+𝑎*(𝐈̇𝐓 -‬‬
‫𝟑‬ ‫𝟑‬
‫𝟏‬ ‫𝟏‬
‫) 𝟎𝟔𝒋‪= (𝐈̇𝐑𝐒 + 𝑎 ∗ 𝐈̇ 𝐓𝐒) = (𝐈̇𝐑𝐒 + 𝐈̇𝐓𝐒 𝒆−‬‬
‫𝟑‬ ‫𝟑‬
‫‪UR‬‬
‫‪R‬‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪UT‬‬

‫‪US‬‬
‫‪U2R‬‬ ‫‪U2R‬‬

‫‪U2S‬‬
‫‪U2T‬‬
 ‫‪ .11‬השלת עומס‬
‫אחד מהאמצעים העיקריים לבניית מספר סוגי של אוטומציה לשרידות המערכת ונגד התפשטות‬
‫הפרעות במערכת החשמל‪.‬‬
‫סוגי אטומטיקה של השלת עומס‬
‫‪50‬‬ ‫‪ .1 ‬לפי תדר ‪)f , df/dt( :‬‬
‫הרץ‬
‫‪ .2 ‬לפי מתח ‪(U , dU/dt ( :‬‬
‫‪ .3 ‬לפי תדר ומתח ‪(U ,f , dU/dt , df/dt( :‬‬
‫צריכה‬ ‫ייצור‬ ‫‪ .4 ‬לפי עומסי יתר ‪( I , dQ/dt , dP/dt ( :‬‬

‫השלת עומס לפי תדר ירוד ‪ -‬מטרה‬

‫הבטחת שרידות המערכת במקרה של איבוד גנרציה על ידי‪:‬‬
‫‪ -‬מניעת ירידה עמוקה של התדר ועקב כך מניעת הפסקת‬
‫יחידות הייצור עקב פעולת ממסרי התת‪-‬תדר (כ‪ 47.0 -‬הרץ );‬
‫‪ -‬מניעת פעולת יחידות היצור בתחום תדר לא רצוי;‬
‫‪ -‬הבטחת השרידות לאחר הפרדת המערכת לאיים‪.‬‬

‫אמצעים נוספים למניעת חוסר גנרציה (חוסר רזרבה) וכתוצאה מהדבר ירידת התדר הם‪ :‬פיסגה ניידת‪,‬‬
‫הסקמי דיזל גנרטורים‪ ,‬ירידת התדר‪ ,Voltage Cheater ,‬השלת העומס יזומה‬
‫כללי ‪ -‬התנהגות הדינמית של המערכת‬

‫אינרציה‬
‫‪‬‬

‫‪MG‬‬ ‫‪ML‬‬
‫מומנט סיבוב‬ ‫מומנט בלימה‬
‫(מכני) יחידות ייצור‬ ‫(חשמלי) של גנרטור‬
‫‪MG = ML‬‬

‫‪  const‬‬
‫‪f = const = 50 Hz‬‬
 ‫ההתנהגות הדינמית של המערכת מתוארת על ידי הנוסחה‪:‬‬

‫𝑳𝑴 ‪𝑱 ∗ 𝒅𝝎⁄𝒅𝒕 = 𝑴𝑮 −‬‬

‫או‬
‫‪𝒅𝒇⁄‬‬
‫∗ 𝑱𝑻‬ ‫)𝒕 ‪𝒅𝒕 = ∑ 𝑷𝑮 (𝒇, 𝒕) − ∑ 𝑷𝑳 (𝒇, 𝑼,‬‬
‫𝒎‬ ‫𝒍‬
‫כאשר‬
‫∗𝐉‬ ‫𝟎𝟐𝛚‬‫𝐧 𝐃𝐆 ∗ 𝟒𝟕 ‪𝟐.‬‬ ‫𝟐 𝟐‬
‫= )𝐜𝐞𝐬( 𝐉𝐓‬ ‫=‬
‫𝐦𝐨𝐧𝐏‬ ‫𝐦𝐨𝐧𝐏 𝟔𝟎𝟏‬

‫‪ - f‬תדר;‬
‫‪ - t‬זמן;‬
‫‪ - U‬מתחים על פני העומסים;‬
‫‪-----------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪ - J‬אינרציה מכנית של מערכת היצור (התלויה בהרכב היחידות);‬
‫‪ - PT‬הספק מכני של יחידת הייצור;‬
‫‪ - PL‬עומס של צרכן;‬
‫‪ - m‬מספר יחידות הייצור;‬
‫‪ - l‬מספר הצרכנים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ - GD‬פרמטר של יחידה (טון*מטר ) שמגדיר את האינרציה‬
‫‪ -‬זמן קבוע של האינרציה המכאנית‬ ‫‪Tj‬‬
‫‪ -‬סיבובים ‪ /‬דקה‬ ‫‪n‬‬
‫‪ - Pnom‬הספק נומינלי של יחידה‬

‫ההתנהגות הדינמית של המערכת תלויה ברזרבה סובבת של כל היחידות‪.‬‬

‫פונקציה )‪ - PL(f,U,t‬תלות העומס בתדר ומתח כולל את‪:‬‬

‫א‪ .‬תגובת כלל המערכת כ‪ )50-80( -‬מגוו"ט לכ‪ 0.1-‬הרץ;‬
‫ב‪ .‬שינויי העומס עקב פעולת מערכת השלת העומס‪.‬‬
‫פונקציה )‪ PT(f, t‬תלות ההספק המכני בתדר מאופיין ע"י ווסתי המהירות והעומס‪.‬‬
‫במערכת שלנו אופיין ווסת המהירות (‪ ) S=DROOP‬הוא כ‪ 5% -‬בכל יחידה‪.‬‬
‫*‪S = (Δf/fn )/(ΔP/PΣ ) = Δf* / ΔP‬‬
‫מערכת השלת עומס באופן כללי פועלת ע"י ניתוק קווי מ"ג בתחנות משנה (תחנות בעלות פרטי) בהתאם‬
‫לכיול מערכת השלת עומס (תדר והשהיות זמן)‪.‬‬
 ‫באיור ‪ 1‬ניתן לראות מבנה הכללי של מערכת השל עומס‪:‬‬
‫התדר של המערכת פיקוד של מפקח‬

‫דרגה ”‪“A‬‬ ‫דרגה ”‪“B‬‬ ‫דרגה ”‪“C‬‬ ‫ממסר‬

‫‪F1‬‬ ‫‪(DF/DT)F2‬‬ ‫‪F3‬‬ ‫השלת‬
‫‪tT1‬‬ ‫‪tT2‬‬ ‫‪tT3‬‬ ‫העומס‬
‫‪f4 > 50.1 Hz‬‬

‫ממסרים השלת‬
‫עומס בזרם ‪ /‬מתח‬

‫‪ t‬קבוצה של‬ ‫‪ t‬קבוצה של‬ ‫‪ t‬קבוצה של‬ ‫קבוצות קווי מ”ג‬

‫‪ R1‬דרגה "‪"A‬‬ ‫‪ R2‬דרגה ”‪“B‬‬ ‫‪ R3‬דרגה "‪"C‬‬ ‫של תחמ”ש‬

‫דוגמה של ממסרים להשלת עומס בתדר‬

‫‪ , FCX103‬תוצרת ‪.BB‬‬ ‫‪‬‬
‫מסדר‬
‫מסדר‬ ‫‪ 161‬ק”ו‬ ‫‪ ,FC95‬תוצרת ‪.ABB‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 22‬ק”ו‬ ‫‪ ,FCN950-1,2‬תוצרת ‪ABB‬‬ ‫‪‬‬

‫איור ‪ :1‬מבנה כללי של מערכת השלת העומס‬

‫כיול מערכת השלת העומס כולל גם זמני החזרה ‪( tR‬חיבור מחדש) קווים שהושלו בתוך פעולת מערכת‬
‫השלת עומס‪.‬‬

‫החזרת קוי מ"ג‬

‫(סיום השלת עומס)‬
‫הרץ‬ ‫ניתוק קוי מ"ג‬
‫(השלת עומס)‬ ‫‪MW‬‬
‫‪50.1‬‬
‫‪50.0‬‬

‫תחילת האירוע‬
‫שגורם‬
‫המשך זמן‬
‫להשלת עומס‬
‫של הפסקת‬
‫‪49.0‬‬ ‫קוי מ"ג‬
‫דרגות תדר של‬ ‫‪tR‬‬
‫להשלת עומס‬ ‫‪tT‬‬ ‫‪t‬‬

‫איור ‪ :2‬תהליך של השלת העומס‬

 ‫דוגמא של פעילות מערכת השלת עומס‬

‫מגוו"ט‬ ‫עומס ותדר בזמן הפרעה‬ ‫הרץ‬

‫‪600‬‬ ‫‪50‬‬

‫‪550‬‬ ‫דרגה ‪49.0‬‬ ‫דרגה ‪ 48.9‬דרגה ‪ 49.4‬דרגה ‪49.4‬‬ ‫דרגה ‪49.0‬‬ ‫דרגה ‪49.0‬‬ ‫‪49.9‬‬
‫‪ 0.2,0.4‬שניות‬ ‫‪ 20‬שניות‬ ‫‪ 40‬שניות‬ ‫‪ 0.2‬שניות‬ ‫‪ 3‬שניות‬ ‫‪ 6‬שניות‬
‫‪500‬‬ ‫‪143‬מגוו"ט‬ ‫‪22‬מגוו"ט ‪30‬מגוו"ט‬ ‫‪93‬מגוו"ט‬ ‫‪18‬מגוו"ט‬ ‫‪22‬מגוו"ט‬ ‫‪49.8‬‬
‫‪210‬מגוו"ט‬ ‫‪27‬מגוו"ט ‪32‬מגוו"ט‬ ‫‪93‬מגוו"ט‬ ‫‪75‬מגוו"ט‬
‫‪450‬‬ ‫‪49.7‬‬

‫‪400‬‬ ‫‪49.6‬‬

‫‪350‬‬ ‫‪49.5‬‬

‫‪300‬‬ ‫‪RUT1‬‬ ‫‪49.4‬‬

‫‪250‬‬ ‫‪ES-8‬‬ ‫‪49.3‬‬

‫‪200‬‬
‫‪FRQ‬‬ ‫‪49.2‬‬

‫‪150‬‬ ‫‪49.1‬‬

‫‪100‬‬ ‫‪49‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪48.9‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪48.8‬‬

‫‪15:28:36‬‬

‫‪15:29:04‬‬
‫‪15:26:36‬‬
‫‪15:26:40‬‬
‫‪15:26:44‬‬
‫‪15:26:48‬‬
‫‪15:26:52‬‬
‫‪15:26:56‬‬
‫‪15:27:00‬‬
‫‪15:27:04‬‬
‫‪15:27:08‬‬
‫‪15:27:12‬‬
‫‪15:27:16‬‬
‫‪15:27:20‬‬
‫‪15:27:24‬‬
‫‪15:27:28‬‬
‫‪15:27:32‬‬
‫‪15:27:36‬‬
‫‪15:27:40‬‬
‫‪15:27:44‬‬
‫‪15:27:48‬‬
‫‪15:27:52‬‬
‫‪15:27:56‬‬
‫‪15:28:00‬‬
‫‪15:28:04‬‬
‫‪15:28:08‬‬
‫‪15:28:12‬‬
‫‪15:28:16‬‬
‫‪15:28:20‬‬
‫‪15:28:24‬‬
‫‪15:28:28‬‬
‫‪15:28:32‬‬

‫‪15:28:40‬‬
‫‪15:28:44‬‬
‫‪15:28:48‬‬
‫‪15:28:52‬‬
‫‪15:28:56‬‬
‫‪15:29:00‬‬

‫‪15:29:08‬‬
‫‪15:29:12‬‬
‫‪15:29:16‬‬
‫‪15:29:20‬‬
‫‪15:29:24‬‬
‫‪15:29:28‬‬
‫‪15:29:32‬‬
‫‪15:29:36‬‬
‫‪15:29:40‬‬
‫‪15:29:44‬‬
‫‪15:29:48‬‬
‫‪15:29:52‬‬
‫‪15:29:56‬‬
‫השלת העומס האוטומטי מורכבת יותר מ‪ 20 -‬דרגות השלה בתדירות בין (‪ ) 47.8 – 49.4‬הרץ עם‬
‫השהיית זמן בין (‪ )0.2 – 1.0‬שניות ומערכת כוללת גם דרגות "הארוכות" להחזרת התדר‪.‬‬
‫עומס להשלה מחולק בין מחוזות בהתאם לגודל (ביקושים) של מחוזות‬
‫דוגמא של המבנה את המערכת השלת עומס‬

‫מערכת ‪%‬‬ ‫זמני החזרה‬ ‫דרגות השלת העומס‬

‫(שניות)‬
‫צרכנים בהסכם‬ ‫‪40 - 10‬‬ ‫‪49.4/0.2‬‬ ‫‪1‬‬
‫צרכנים בהסכם‬ ‫‪40 - 10‬‬ ‫‪49.2/0.4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3.8‬‬ ‫‪180 – 40‬‬ ‫‪49.4 DF/DT= 0.5‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪4.7‬‬ ‫‪180 – 40‬‬ ‫‪49.2 DF/DT= 0.5‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪2.8‬‬ ‫‪180 – 40‬‬ ‫‪49.0/0.2‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪2.3‬‬ ‫‪180 – 40‬‬ ‫‪49.0/0.4‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪1.9‬‬ ‫‪180 – 40‬‬ ‫‪48.9/0.2‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪2.4‬‬ ‫‪180 – 40‬‬ ‫‪48.8/0.2‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪180 – 40‬‬ ‫‪-------‬‬ ‫‪---‬‬
‫‪4.2‬‬ ‫‪180 – 40‬‬ ‫‪47.8/0.5‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪1.4‬‬ ‫‪180 – 40‬‬ ‫‪47.8/1.0‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪180 – 40‬‬ ‫‪49.4/20‬‬ ‫‪26‬‬
‫‪0.4‬‬ ‫‪180 – 40‬‬ ‫‪49.4/40‬‬ ‫‪27‬‬
‫‪61.0‬‬ ‫‪180 – 40‬‬ ‫סה"כ מהייצור‬
 ‫קריטריונים לתכנון עקרוני של מערכת השלת העומס לתדר ירוד‬
‫‪ 1‬הקטנת הפעלת יחידות הייצור בתדר שעלול לקצר את אורך חייהן ( מתחת ל‪ 49.5 -‬הרץ );‬
‫‪ .2‬מניעת התייצבות המערכת בתדר נמוך בתום השלת העומס ( מתחת ל‪ 49.4 -‬הרץ );‬
‫‪ .3‬אופטימיזציה בין עלויות הרזרבה הסובבת והאנרגיה הבלתי מסופקת‬

‫קריטריונים לתכנון מפורט של מערכת השלת העומס‬

‫‪ .1‬פיזור השלת העומס על פני כל המערכת על מנת להקטין את הנזקים המקומיים;‬
‫‪ .2‬פיזור השלת העומס בין מספר רב של דרגות (תדר והשהיה) על מנת להגדיל את דיוק ההשלה;‬
‫‪ .3‬ניצול הסכמים מיוחדים להשלה עם צרכנים גדולים‪.‬‬

‫פרמטרים של מערכת השלת העומס‬

‫‪ .1‬השלת צרכנים בהסדר מיוחד (בין התדרים ‪ 49.2-49.4‬הרץ;‬
‫‪ .3‬השלת צרכנים מ"ג בתנאי של תדר ‪ 49.0 - 47.8‬הרץ ובדרגות הארוכות;‬
‫‪ .4‬סה"כ מחובר למערכת השלת העומס כ‪ 66% -‬מסה"כ מהייצור או כ‪ 72% -‬מהצרכנות‬

‫‪ 6.1‬הגדרות‪:‬‬
‫א‪ .‬לקוחות קריטיים‪:‬‬
‫בהגדרה זו נכללים מתקנים של חח"י ולקוחות חיצוניים כדלקמן‪ :‬אתרי הייצור של חח"י‪ ,‬תחנות‬
‫מיתוג‪ ,‬תחמ"שים‪ ,‬חדרי פיקוח ארציים ומחוזיים‪ ,‬מתקנים קריטיים של חברות תקשורת‬
‫ואנרגיה המספקות שרות תפעולי לחח"י‪.‬‬
‫ב‪ .‬לקוחות חיוניים‪:‬‬
‫בהגדרה זו נכללים לקוחות שהפסקתם יש השלכה ביטחונית‪ ,‬כלכלית או בעלי חשיבות ציבורית‬
‫ניכרת‪ ,‬כגון בתי חולים‪ ,‬נמלי תעופה‪ ,‬תחנות שידור‪ ,‬מתקני צבא רגישים וכד'‪.‬‬
‫ג‪ .‬לקוחות רגילים‪:‬‬
‫בהגדרה זו נכללים כל יתר הלקוחות שלא הוגדרו לעיל‪ ,‬כגון ‪:‬‬
‫ביתיים‪ ,‬שירותים נלווים ללקוחות ביתיים‪ ,‬מוסדות חינוך‪ ,‬ארגונים מסחריים קטנים וכד'‪.‬‬
‫‪ 6.2‬קריטריונים לשיוך קווי מתח גבוה להשלת עומס ‪:‬‬
‫א‪ .‬קווים המזינים לקוחות קריטיים‬
‫קווים המזינים "לקוחות קריטיים"‪ ,‬לא יכללו ברשימות הקווים המיועדים להשלה בדרגה כלשהי‪.‬‬
‫ב‪ .‬קווים המזינים לקוחות חיוניים‬
‫קווים המזינים לקוחות חיוניים‪ ,‬יכללו ברשימת הקווים המיועדים להשלה בקבוצת דרגות להשלה‬
‫ראשונה‪ ,‬בהתאם לצורך בביצוע סבב ולפי שיקולי המחוז‪.‬‬
‫ג‪ .‬קווים המזינים לקוחות רגילים‬
‫כל הקווים המזינים לקוחות רגילים יכללו ברשימת הקווים המיועדים להשלה בקבוצת דרגות‬
‫להשלה ראשונה‪.‬‬
 ‫טבלה ‪ .1‬השיקולים לשיוך קווים לדרגות השונות של השלת עומס‬
‫ומאפייני הלקוחות הניזונים מקווים אלה‬

‫לקוחות קריטיים (*)‬ ‫לקוחות חיוניים‬ ‫לקוחות רגילים‬

‫מתקני חברת חשמל‬ ‫פוטנציאל לנזק בטחוני‪,‬‬ ‫נזק שייגרם מאי‬ ‫שיקולים‬
‫הנחוצים לשרידות‬ ‫כלכלי‪ ,‬ציבורי‪ .‬לקוחות‬ ‫אספקה הוא‬ ‫לשיוך‬
‫המערכת‪.‬‬ ‫אסטרטגיים למחוז‪.‬‬ ‫הנמוך ביותר‪.‬‬
‫לקוחות חיצוניים‬
‫המספקים שירות תפעולי ‪-‬‬
‫קריטי לחברת החשמל‪.‬‬
‫אתרי ייצור‪ ,‬תחנות משנה‪,‬‬ ‫לקוחות כגון‪ :‬בתי חולים‪,‬‬ ‫מגורים‪ ,‬שירותים‬ ‫מאפייני‬
‫נמלי תעופה‪ ,‬תחנות שידור‪ ,‬חדרי פקוח ארציים‬ ‫נלווים‪ ,‬מסחר קל‪.‬‬ ‫האוכלוסייה‬
‫מתקני צבא רגישים‪ ,‬אזורי ומחוזיים וכד'‪.‬‬
‫תעשייה מובהקים‪ ,‬לקוחות‬
‫המספקים מידע שוטף‬
‫לציבור‪ ,‬לקוחות שהזמינו‬
‫חיבור נוסף לגיבוי וכד'‪.‬‬
‫שיוך לקבוצות השלה מסדר מחוץ להשלה‬ ‫שיוך לקבוצה‬ ‫שיוך להשלה‬
‫נמוך יותר‪ .‬עתודה לקבוצת‬ ‫ראשונה‪ ,‬לאחר ‪6‬‬
‫השלה ראשונה‪.‬‬ ‫אירועי השלה‪,‬‬
‫החלפה בקבוצה‬
‫אחרת‪.‬‬
‫‪ 6.4‬שיטה לשיוך קווים לדרגות ההשלה השונות‪.‬‬
‫שיטת שיוך הקווים שלהלן‪ ,‬מבוססת על שיקולים טכניים הקשורים לתפעול וניהול מערכות הייצור‪,‬‬
‫תחנות המשנה וחלוקה‪.‬‬
‫שיקולים של ניהול המערכת מכתיבים עומס ממוצע רציף ככל הניתן של הקווים המיועדים להשלה‬
‫וכן קווים שאינם בעלי עומס גבוה מידי‪.‬‬
‫שיקולי המחוזות מתבטאים בשמירה על אמינות אספקה ללקוחות קריטיים וחיוניים וכן במגבלות‬
‫הנובעות ממצבי אספקה משתנים במערכות החלוקה‪ .‬כן ישנם שיקולים טכניים בתחום תחנות‬
‫המשנה וכיול ממסרי השלת עומס הספציפיים לכל תחנה ותחנה‪.‬‬
‫סיכום‬
‫הצלחת פעולת מערכת השלת העומס תלויה בגורמים הבאים‪:‬‬
‫‪ -‬עומס שנפסק‬
‫‪ -‬גודל היחידה שנפסקה והרכב היחידות ע"י‪:‬‬
‫‪ -‬אינרציה מכנית של המערכת‬
‫‪ -‬רזרבה סובבת מיידית‬
‫‪ -‬תדר התחלתי‬
‫‪ -‬קצב הפסקת היחידה שתלויה ב‪:‬‬
‫‪ -‬סוג ההפרעה (בחלק החשמלי או המכני)‬
‫‪ -‬פעולות מערכת האוטומציה של יחידה‬
‫‪ -‬כיול ותפקוד מערכת השלת העומס‪.‬‬
 ‫השלת העומס יזומה (הבטחת שרידות המערכת החשמל)‬

‫השלת העומס יזומה היא אחת מהאמצעיים העיקריים נגד התפתחות ההפרעות ושמירת על שרידות‬
‫המערכת‪.‬‬
‫השלת העומס כללי וכשיטה להפעלה מחולקת לשתי סוגים‪:‬‬
‫‪ -‬השלת העומס אוטומטי‬
‫‪ -‬השלת העומס יזום (ידני)‪.‬‬
‫להלן מאפיינים של סוגים השלת העומס‪( :‬טבלה ‪)2‬‬

‫השלת העומס יזומה‬ ‫השלת העומס אוטומטי‬

‫‪ -‬חוסר יכולת ייצור כלל מערכתי‬ ‫‪ -‬תדר ירוד ( בדרך כלל עקב איבוד‬ ‫סיבת ההפעלה‬
‫‪ -‬חוסר יכולת אספקה אזורית עקב אי‬ ‫פתאומי של ייצור מעל ‪ 300‬מגוו"ט)‬
‫יכולת בהולכה‬
‫תדירות נמוכה מ‪ 49.6 -‬הרץ‬ ‫תדירות נמוכה מ‪ 49.4 -‬הרץ‬ ‫תנאי הפעלה‬
‫בהתאם להוראת המפקח הארצי במטרה‬ ‫בהתאם למתוכנן‪ ,‬פחות מאשר‬ ‫כמות ההשלה‬
‫לא לרדת מתחת ל‪ 49.6 -‬הרץ‬ ‫הייצור שנפסק‬
‫‪ -‬צרכנים במתח עליון וגבוה עם חוזים‬ ‫‪ -‬צרכנים במתח עליון וגבוה עם‬ ‫עומסים‬
‫להשלה‬ ‫חוזים להשלה‬ ‫המושלים‬
‫‪ -‬צרכנים מתח גבוה (קווי מתח גבוה ו‪/‬או‬ ‫‪ -‬צרכנים מתח גבוה (קווי מתח גבוה)‬
‫שנאים)‬
‫החזרת קווים‪/‬שנאים המופסקים היא‬ ‫ההחזרה האוטומטית ההדרגתית‬ ‫שיטה החזרה‬
‫ידנית ולפי הוראת המפקח הארצי לגבי‬ ‫למשטרים‬
‫כמות העומס שאפשר להחזיר‬
‫תקינים‬

‫בתהליך של השלת עומס יזומה מבצעים "רוטציה" לקווים ‪ /‬לשנאים המופסקים לאחר כל ‪ 20‬דקות‪.‬‬
 ‫‪ .12‬העברה האוטומטית להזנה רזרבית‬

‫באופן כלל כל צרכן מתח גבועה ומתח נמוך מחובר לרשת דרך מספר מרכיבי הרשת (קווים‪ ,‬שנאים)‬
‫שמשטר העבודה שלהם – רשת רדיאלית (ללא חיבור במקביל)‪.‬‬
‫וזאת מסיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬תפעליות – הגבלת רמות זרמי קצר‪ ,‬הקטנת זמני פועלה של הגנות כדי לאמוד בדרישות פעולה‬
‫סלקטיבית‪ ,‬הקלה בדרישות לגבי בניית ההגנות‬
‫ב‪ .‬כלכליות – הקלה בדרישות למתקנים (עקב הקטנת זרמי הקצר)‪ ,‬הקטנת זמני אי אספקה‬
‫בהפרעות ברשת‪.‬‬
‫שיפור נוסף באמינות אספקת החשמל נתן לבצעה ע"י שימוש במערכות אוטומציה מסוג העברה‬
‫אוטומטית למקור הזנה רזרבית (‪ (ALT) Automatic Load Transfer‬או‬
‫‪.Automatic Switching Over to Reserve Source‬‬
‫מטרתה של האוטומציה –לשחזר אספקת החשמל לצרכנות באופן תקינה במקרים של הפסקות ההזנה‬
‫עקב פעולת הגנות (תקינות או ללא צורך)‪ ,‬טעות אנש ולדומה ‪.‬‬
‫דוגמאות לשימוש מערכות להעברה אוטומטית‪:‬‬

‫‪L1‬‬ ‫‪L2‬‬ ‫‪L1‬‬ ‫‪L2‬‬ ‫‪L1‬‬ ‫‪L2‬‬

‫‪CBB1‬‬ ‫‪CBB1‬‬ ‫‪CBB1‬‬

‫‪T1‬‬ ‫‪T2‬‬ ‫‪T1‬‬ ‫‪T2‬‬ ‫‪T1‬‬ ‫‪T2‬‬

‫‪CBB2‬‬ ‫‪CBB2‬‬ ‫‪CBB2‬‬

‫‪ -‬מפסק הזרם במצב מופסק‬ ‫כאן‪:‬‬

‫‪ -‬מפסק הזרם במצב מחובר‬

‫איור ‪ :1‬פעולות מערכות העברה‬

‫אוטומטית להזנה רזרבית‬
 ‫דרישות למערכת להעברה האוטומטית להזנה רזרבית‪:‬‬
‫א‪ .‬להיות בזמינות גבוהה ולפעול בהפסקת חשמל ללא תלות מסיבתה בתנאי שמתח תקין במקור‬
‫(פ‪.‬צ‪ ).‬הרזרבית‪ .‬התנאי להפעלה מערכת ‪ ALT‬יכולה להיות ירידה עמוקה יחסית של מתח (עד‬
‫חוסר מתח) על פ‪.‬צ‪.‬‬
‫יחד עם זאת יש לנקוט באמצעים לא להפעיל את המערכת מסיבות שמדידות המתח בפ‪.‬צ‪ .‬לא‬
‫נכונות (נשרף נתיך של משנה המתח)‪.‬‬
‫ב‪ .‬זמני הפעולה אמורים להיות מינימאליים (‪ )taltMIN‬כדי לעזור להתנעה עצמית קלה יחסית‬
‫של מנועים‪ .‬בחירת את הזמן ‪ taltMIN‬צריכה להיות בתאום עם פעולת הגנות מסביב לפ‪.‬צ‬

‫‪.taltMIN ≥ )0.1-0.12)sec‬‬ ‫רזרבית כדי למנוע חיבור על הקצר‪ .‬בדרך כלל‬

‫ג‪ .‬מערכת להעברה האוטומטית היא עם מחזור הפעלה אחד בלבד כדי למנוע חיבור הזנה רזרבית‬
‫על הקצר בפ‪.‬צ‪ .‬המקורי‪.‬‬
‫ד‪ .‬מניעת חיבורים ללא סינכרון של מנועים סינכרוניים וכמו כן מניעת עומסי יתר במתקנים‪.‬‬
‫ה‪ .‬מערכת העברה אוטומטית יכולה לפעול אך ורק בתנאי שפס הצבירה הפגוע (עם אפיסת מתח)‬
‫מבודד מכל מקורות הזנה‪ .‬לדוגמא‪( :‬באיור ‪ )2‬קצר על קו ‪( L1‬נניח קצר תלת פאזי) גורם לתהליך‬
‫הבא‪:‬‬
‫‪ -‬מתח ירוד על פ‪.‬צ‪ BB1 .‬במשך זמן ‪ tp‬של סילוק הקצר ע"י הגנות הקו‬

‫‪ -‬לאחר סילוק הקצר וניתוק פס ממקור ההזנה יש אפיסת המתח על פ‪.‬צ‪( .‬במיקרה שלפס‬
‫לא מחוברים מנועים ובמיוחד מנועים סינכרוניים ‪ . ) SM‬במקרה שמנועים מחוברים לפ‪.‬צ‪.‬‬
‫הפגוע ‪ ,‬לאחר סילוק הקצר קיימת תהליך מתח ירוד על הפס עקב העברת מנועים למצבי‬
‫גנרציה‪.‬‬
‫‪ -‬עם חיבור מקשר ‪ CBB‬מתחיל תהליך של התנעה עצמית של מנועים ועקב כך מתחים יחסית‬
‫נמוכים בפס ‪( U0ST‬איורים ‪ .3‬א‪.‬ב‪).‬‬
‫בקצרים בנקודות ‪ K4-K6,K0‬מתחים עד סילוק הקצר‬
‫‪CB1‬‬ ‫‪CB3‬‬
‫‪K6‬‬ ‫(בדרגות הראשונות ‪ ) t1p‬הם אפס ובקצרים בנקודות‬
‫‪L1‬‬ ‫‪L2‬‬
‫‪ K1-K3‬הם ירודים ‪ U0SC‬וזמני סילוק קצרים אלו הם‬
‫‪K0‬‬
‫‪K3‬‬
‫‪ALT‬‬ ‫בד"כ לפי דרגה שלישית ‪ - t3p‬איור ‪.3‬ב‪.‬‬
‫‪CB2‬‬ ‫‪CB4‬‬
‫מערכת חיבור אוטומטית הזנה רזרבית מיועדת‬
‫‪BB1‬‬ ‫‪CBB‬‬ ‫‪BB2‬‬ ‫להחזרה מתח (הזנה תקינה) לפ‪.‬צ‪ 1 .‬ע"י חיבור‬

‫‪VT1‬‬
‫‪K4‬‬ ‫‪K5 SM‬‬
‫‪VT2‬‬
‫אוטומטית של מקשר ‪.CBB‬‬
‫וזאת לאחר בדיקות תקינות של מצב בפס הצבירה‬
‫‪K1‬‬ ‫‪K2‬‬ ‫(חוסר קצרים‪ ,‬מצבים של מנועים‪ ,‬כולל יכולת לבצעה‬
‫מהתנע אצמית אם הדבר מתוכנן מראש)‪.‬‬
‫איור ‪ :2‬דוגמא של מערכות העברה‬
‫אוטומטית להזנה רזרבית‬
 ‫‪Umx‬‬ ‫‪Umx‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪U0ST‬‬
‫‪U0SC‬‬
‫‪UspALT‬‬ ‫‪UspALT‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪t3 p‬‬ ‫‪t1 p‬‬

‫איור ‪ :3‬תופעות מתח וזמנים בקצרים‬

‫בניית (בחירת) מערכת ‪ ALT‬מתבטת בבחירת שיטה ובאמצעי בדיקת חיבור הזנה רזרבית בזמנים‬
‫הקצרים ביותר ללא נזקים לציוד והבטחת פעולה תקינה לצרכנות שונה‪.‬‬
‫בהתאם למצבים שיכולים להתקיים על פ‪.‬צ‪ .‬פגוע (איור ‪ )3‬אפשר לנצל כאמצעי הפעלה ‪ ALT‬ממסרי‬
‫תת מתח המכוילים כ‪:‬‬
‫≥ ‪UspALT‬‬ ‫‪U0SC / KDT‬‬ ‫‪ -‬תנאי הראשון לבחירת מתח הפעלה‬
‫כאן‪ - UspALT :‬מתח כיול של ממסרים תת מתח בתנאי שמתח מדוד ע"י ממסרים אלו לא גדול‬
‫ממתח הכיול‪ ,‬מוסר אות להפעלה מערכת ‪.ALT‬‬
‫‪ -‬מתח על פ‪.‬צ‪ .‬הפגוע בקצרים "רחוקים" (נקודות ‪ ) K1-K3‬מהפס הצבירה‬ ‫‪U0SC‬‬
‫‪ -‬מקדם הפרדה מרמות מתחים בקצרים "רחוקים" (‪)1.1 … 1.2‬‬ ‫‪KDT‬‬
‫‪ -‬תנאי השני לבחירת מתח הפעלה – מתח ההפעלה של ‪ ALT‬צריך להיות קטן ממתח התנעה‬
‫עצמית של מנועים‪:‬‬
‫) ‪UspALT ≥ U0ST / ( KDT  KRTR‬‬
‫כאן‪ - U0ST :‬מתח מינימאלי להתנעה עצמית של מנועים‬
‫‪ - KRTR‬מקדם החזרה של ממסרים תת מתח (‪)1.25‬‬
‫בין שני מבפרי התנאים יש לבחור הקטן ביתר‪.‬‬
‫‪UspALT = (0.25 … 0.4) UN‬‬ ‫בדרך כלל תוצאות של כיולי את הממסרי תת מתח הן בתחום‪:‬‬

‫השהיית זמן להפעלת מערכת העברה אוטומטיטת להזנה רזרבית‪:‬‬

‫ו‪ .‬זמן הפעלה ‪ tspALT‬חייב להיות גדול לפחות לזמן דרגה סלקטיביות ‪ Δt‬אחת מזמן הגדול‬
‫ביותר של הגנות ‪ tspMX‬מתקנים המחוברים לפס הצבירה הפגוע‪:‬‬
‫‪tspALT ≥ tspMX + Δt‬‬
 ‫אם באחד ממתקנים אלו (המחוברים לפ‪.‬צ‪ )1 .‬קיימת מערכת לחיבור חוזר‪ ,‬יש להוסיף לזמן ‪ tspALT‬גם‬
‫זמן של מחזור חיבור חוזר‪.‬‬
‫אם מותקנים מערכות ‪ ALT‬בפסי צבירה אחרים לכיוון של מקור ההזנה אז יש גם להתאים זמן‬
‫‪ tspALT‬עם מערכת הזאתי‪.‬‬
‫אם לפ‪.‬צ‪ .‬הפגוע מחוברים מנועים (סינכרוניים במיוחד) ‪ ,‬מנועים אלו (חלק מהם) עוברים למשטר גנרציה‬
‫ותומכים למתח בפס הצבירה‪ .‬מתח יורד במשך זמן מסוים ועקב כך ממסר תת מתח יכול לפעול בזמנים‬
‫ארוכים יותר (עד שניה אחת) ‪ .‬הפיתרון נגד אטיות בזמני הפעולה של ממסרי תת מתח שימוש בממסר‬
‫תת תדר‪ .‬התדר יורד ביחד עם ירידת המתח‪ ,‬אבל זמן ירידת התדר עד רמה ‪ 46-47‬הרץ לא יותר‬
‫‪.UspALT‬‬ ‫מ‪ 0.2-0.3 -‬שניות‪ .‬זמנים אלו תמיד קטנים יותר לעומת זמני ירידת המתח עד רמות הכיול‬
‫זמני ירידת התדר תלוים בקבועי הזמן מכני ורמות עמיסה של מנוע‪ .‬בד"כ מכוילים ממסר תת תדר‬
‫ברמות התדר ‪ 47-48‬הרץ‪.‬‬
‫באופן ככלי ניתן להשתמש כממסר נוסף (לממסר תת מתח) להפעלת ‪ ALT‬ממסר שבודק זוות בין‬
‫ווקטוים מתח על פ‪.‬צ‪ 1 .‬ו‪ ,2-‬ממסר כיוון זרימת הספק אקטיבי ועוד‪.‬‬
‫‪R‬‬ ‫באיור ‪ 4‬ניתן לראות העיקרון של הפעלת מערכת חיבור‬
‫‪S‬‬
‫ממשנה‬
‫מתח‬
‫‪T‬‬ ‫אטומטית הזנה רזרבית ע"י ממסרי תת מתח ותת תדר‪.‬‬
‫‪Umn‬‬ ‫‪Umn‬‬ ‫מגעים של ממסרים תת מתח (‪ )UmnR‬במצב ‪NO‬‬
‫‪R1‬‬ ‫‪R2‬‬
‫(מגעים סגורים ברמות המתחים ‪.) 0>= UspALT‬‬
‫‪Fr‬‬
‫‪R‬‬ ‫מפ‪.‬צ‪.‬‬ ‫מגעים של ממסרים תת תדר (‪ )FrR‬גם במצב ‪NO‬‬
‫רזרבי‬
‫‪+‬‬ ‫‪UR1‬‬ ‫‪UR2‬‬ ‫לממסרים‬
‫(מגעים סגורים עד רמות התדר ‪ 47-48‬הרץ‪.‬‬
‫&‬ ‫השהיית‬
‫‪FrR‬‬ ‫זמן‬
‫יש משמעות להפעלת מערכת ‪ ALT‬אך ורק שמתח בפ‪.‬צ‪.‬‬
‫איור ‪ :4‬מבנה כללי להפעלה מערכת ‪LTD‬‬ ‫רזרבית תקין (לפחות גדול מ‪ .0.7UN -‬לצורך זה ממסרי‬
‫הפעלה מערכת כוללים גם ממסר לבדיקת מתח בפ‪.‬צ‪.‬‬
‫הרזרבית (פז ‪ .) BB2‬הכיול של ממסר‪:Usp2 -‬‬
‫) ‪Usp2 = (Uwmn/ KDT  KRTR‬‬
‫כאן‪:‬‬
‫‪ - Uwmn‬מתח עבודה מינימאלית‬
‫‪ -‬מקדם הפרדה מרמות מתחים בקצרים "רחוקים" ( ‪)1.5 … 1.7‬‬ ‫‪KDT‬‬
‫‪ -‬מקדם החזרה של ממסרים תת מתח (‪)0.8‬‬ ‫‪KRTR‬‬

‫כמו כן חיבור הזנה רזרבית לא אמור לגרום לזרמי יתר במתקני הזנה רזרבית (קווים‪ ,‬שנאים) ו‪/‬או‬
‫בעיות אחרות‪.‬‬
 ‫‪ .12‬הגנות ברשת מתח נמוך‬
‫‪ 12.1‬נתיכים להגנה מתקני מ"נ‬
‫נתיכים מסווגים לפי האופיין שלהם‪:‬‬

‫נתיך מהיר (סימון ‪ :)F‬משמש להגנת מעגלים‬ ‫‪‬‬

‫ללא מנועים‪.‬‬
‫נתיך אולטרא מהיר (סימון ‪ :)FF‬משמשים‬ ‫‪‬‬
‫להגנה פנימית של מכשירים‪.‬‬
‫נתיך איטי (סימון ‪ :)T‬משמש להגנת מעגלים‬ ‫‪‬‬
‫המזינים מנועים‪.‬‬
‫נתיך מכשיר איטי (סימון ‪ : )SB‬נתיך בתוך‬ ‫‪‬‬
‫מכשיר אלקטרוני המגן על שנאי‪.‬‬
‫נתיך מכשיר מהיר (סימון ‪ : )FB‬נתיך בתוך‬ ‫‪‬‬
‫מכשיר אלקטרוני המגן על רכיבים‬
‫אלקטרוניים‪.‬‬

‫שיטות ההגנה ע"י נתיכים ובחירת הנתיכים –‬

‫דומה לחלוטים לבחירתם במ"ג‬

‫‪.12.2‬מפסק אוטומטי מגנטי תרמי‬

‫מפסק אוטומטי מגנטי תרמי (מאמ"ת) הוא ממסר מרכיבי ההגנה‬
‫חשמלי שנועד להגן מפני זרמי יתר‪ :‬קצר או עומס יתר‪.‬‬
‫עקרון הפעולה של המאמ"ת הוא הפסקת הזרם על ידי ניתוק‬
‫המעגל‪ ,‬כתוצאה מפעולה מכנית המתרחשת בתוכו‪ .‬מאמ"ת משמש‬
‫בדרך כלל להגן על מעגל חשמלי אליו מחוברים מספר מכשירים‪ ,‬אך‬
‫לעתים נדירות ניתן למצוא מכשירים שמותקן בהם מאמ"ת כהגנה‬
‫פנימית‪ .‬לאחר ניתוק המעגל או המכשיר על ידי המאמ"ת ניתן‬
‫לחברו מחדש באופן ידני על ידי הרמת מתג‪.‬‬
‫אופיין‬
‫האופיין של מאמ"ת הוא גרף המתאר תוך כמה זמן יתנתק המאמ"ת בהתאם לזרם הזורם בו‪ .‬האופיין‬
‫הבסיסי מחולק לשלושה תחומים‪:‬‬
‫‪ ‬זרם העבודה ‪ -‬הזרם אותו ניתן להעביר במאמ"ת לאורך זמן בלתי מוגבל מבלי שינותק המעגל‬
‫(זרם זה נרשם באותיות ‪ In‬או ‪ Ir‬בהתאם לסוג המאמ"ת)‪ .‬זרם זה מהווה סף תחתון להגנה‬
‫התרמית ‪ -‬ההגנה מפני עומס יתר‪.‬‬
‫‪ ‬תחום ההגנה התרמית ‪ -‬בתחום זה הזרם גבוה מזרם העבודה‪ ,‬אולם אינו מופסק מיידית‪ .‬הזמן‬
‫עד לניתוק הזרם תלוי בעוצמתו (אופיים "זמן הפוך") – איור ‪.1‬‬
 ‫תחום ההגנה המגנטית‪ -‬עצמת הזרם שמעבר לה יופעל מנגנון הניתוק באופן מיידי‪ .‬עצמה זו‬ ‫‪‬‬

‫צפויה להתקבל רק בזמן קצר במעגל – איור ‪.2‬‬

‫בנוסף לאלה מוגדר גם זרם הקצר של המאמ"ת ‪ -‬הזרם המקסימלי אותו יכול המאמ"ת לנתק‪ .‬תכנון‬
‫התקנה נכונה של מאמ"ת לא יאפשר מעבר של זרם בעוצמה כזאת דרכו‪.‬‬

‫איור ‪ :2‬עקרון פעולה של אלמנט‬ ‫איור ‪ :1‬עקרון פעולה של אלמנט‬

‫מגנטי של מאמ"ת‬ ‫תרמי של מאמ"ת‬

‫‪ .12.2.1‬סוגי מאמ"תים‬
‫החלוקה העיקרית היא חלוקה לפי המבנה ולחלוקה זו ישנן מספר חלוקות משנה‪ .‬המבנה נקבע בעיקר‬
‫על פי עצמת זרם העבודה שלהם‪:‬‬
‫מפסקים אוטומטיים זעירים (מא"ז‪ ,‬באנגלית נקרא ‪ :)Breaker MCB - Miniature Circuit‬אלו הם‬ ‫‪‬‬

‫מאמ"תים קטנים ואחידים בגודלם (רוחב ‪ 18‬מ"מ)‪ .‬המנגנון שלהם פשוט יחסית ואינו ניתן לשינוי‪.‬‬
‫מפסקים אלה משמשים עד לזרם של ‪ 100‬אמפר ומחולקים חלוקה פנימית על פי אפיין העבודה‪:‬‬
‫‪ o‬אופיין ‪ :B‬מבצע ניתוק מיידי כאשר הזרם עולה על פי ‪ 3‬מהזרם הנומינלי‪ .‬משמש‬
‫למעגלים שאינם כוללים מכשירים עם מנועים‪.‬‬
‫‪ o‬אופיין ‪ :C‬מבצע ניתוק מיידי כאשר הזרם עולה על פי ‪ 5‬מהזרם הנומינלי‪ .‬משמש‬
‫למעגלים בהם מותקנים מכשירים עם מנועים‪.‬‬
‫‪ o‬אופיין ‪ :D‬מבצע ניתוק מיידי כאשר הזרם עולה על פי ‪ 10‬עד ‪ 15‬מהזרם הנומינלי‬
‫(מפסקים אלה נדירים יחסית)‪.‬‬
‫איור ‪ :3‬אפיוני מא"זים של קלסים ‪D ,C ,B‬‬

‫איור ‪ :4‬אפיונים ןפרמטרים של מא"זים מסוג ‪ B‬ו‪C-‬‬

‫קלסים ‪D ,C ,B‬‬
 ‫מפסקים יצוקים (‪ :)MCCB - Moulded Case Circuit Breaker‬מאמ"תים בהם ההגנה‬ ‫‪‬‬

‫התרמית ובחלקם גם המגנטית ניתנת לכוונון‪ .‬משמשים לזרמי עבודה עד ‪ 1000‬אמפר‪.‬‬

‫מפסקי אוויר‪ :‬לזרמי עבודה של עד ‪ 10,000‬אמפר‪ .‬בדרך כלל כל ההגנות ניתנות לכיוון‪ ,‬וכן‬ ‫‪‬‬

‫ניתנות לכיוון השהיות בפעולת המפסק‪.‬‬

‫מבנה ועקרונות פעולה‬

‫המאמ"ת מפסיק את הזרם על ידי ניתוק מגעים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מבצע המאמ"ת מספר פעולות שנועדו להבטיח‬
‫את תקינותו והמשך פעולתו לאחר חידוש הזרם‪ .‬פעולות אלה הן כיבוי הקשת החשמלית הנוצרת בתוכו‬
‫עקב ניתוק המגעים והוצאת הגזים הלוהטים הנובעים מהקשת‪.‬‬

‫ישנן מספר טכנולוגיות הנבדלות ביניהן בפרטים קטנים לכל אחת מפעולות המאמ"ת‪ ,‬אולם העקרונות‬
‫העומדים בבסיסן דומים‪:‬‬

‫ניתוק עומס יתר‪ :‬מתבצע על ידי מנגנון מכני המופעל על ידי פס דו‪-‬מתכת‪ .‬במצב עבודה רגיל‬ ‫‪‬‬

‫עובר הזרם בפס ללא השפעה‪ ,‬אולם כאשר הזרם עובר את הערך המותר מתעוות הפס ומפעיל‬
‫מנגנון ניתוק‪ .‬זהו מנגנון איטי‪ ,‬ומהירות הניתוק נקבעת מתוך עצמת זרם היתר‪.‬‬
‫ניתוק קצר‪ :‬במקרה זה המנגנון המכני מופעל באמצעות אלקטרומגנט ‪ -‬ליבת ברזל סביבה כרוך‬ ‫‪‬‬

‫מוליך בו עובר הזרם‪ .‬עם התפתחות זרם קצר הליבה הופכת למגנט רב עצמה שמפעיל את מנגנון‬
‫הניתוק‪.‬‬
‫כיבוי קשת‪ :‬כל הטכניקות הקיימות מנצלות את תופעת התפשטות הקשת לצורך כיבויה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫במפסקים לזרמים קטנים מותקן בנתיב ההתפשטות הצפוי של הקשת "מסרק" מחומר מבודד‬
‫ששובר את הקשת ובכך מוביל לכיבויה‪.‬‬

‫ממסר פחת או מפסק דלף או מפסק מגן‪ ,‬הינו מפסק מגן הפועל ב"זרם דלף" לאדמה ומנתק‬
‫אוטומטית את מתקן החשמל ממקור הזינה‪ ,‬במקרה של הופעת זרם דלף במתקן‪ .‬מטרתו של המפסק‬
‫לשפר את רמת ההגנה בפני התחשמלות וכן למנוע את הסכנה להתפתחות שריפה במתקן החשמלי‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ניתוקים אוטומטיים לא תמיד רצויים‪ ,‬מכיוון שלעיתים הם עלולים לגרום‪ :‬לנזק כלכלי‬ ‫‪‬‬

‫כתוצאה מהפסקת תהליכי ייצור ואיבוד שעות עבודה בתעשייה‪ ,‬כמו גם‪ ,‬לסיכון חיי אדם עקב‬
‫הפסקת מיכשור חיוני‪ ,‬כמו במרכזים רפואיים‪.‬‬
‫עקרון הפעולה של המכשיר מתבסס על מדידת ההפרש בין הזרם המגיע למכשיר‪ ,‬לבין הזרם החוזר‬
‫ממנו‪ ,‬אם יש הפרש והזרם המגיע גבוה יותר‪ ,‬משמעות הדבר הוא דליפת הזרם דרך מקום אחר‪ ,‬ואז הוא‬
‫מנתק את הזרם‪ ,‬בהתאם לרמת הרגישות שלו שנמדדת במיליאמפר‪ .‬במכשיר ביתי רגיל‬