‫רבינר‬ ‫אריה‬ ‫זאב‬ ‫הרב‬ ‫צב‬

‫הצגת ״סגירת ישיבת וולחין״‬

‫המקרה המתואר להלן ע״י מר יצחק ריבקינד ז״ל)״מילקוטי הוולוזיני״ ״רשומות״‬

‫תדפ״ז(‪ ,‬מוביח עד במה היה דגי אליעזר מתרשם מדברי יצירה דמיוניים‪,‬‬
‫הקשורים בעולם התורה והמסורת‪ ,‬במובן‪ .‬מקרה זה מעיד‪ ,‬בי נפש פיוטית רכה‬
‫היתה מקננת בקרב הגאון בעל השבל השנון‪ ,‬ודברי אגדה ודמיון פעלו על נימיה‬
‫הדקות ביותר‪ .‬רושם גדול ועמוק ביותר עשתה סגירת הישיבה הוולודנית על‬
‫שאר תלמידי הישיבות בליטא‪ ,‬חרבן ישיבת וולוזין‪ ,‬אם הישיבות‪ ,‬היה חורבנם‪.‬‬
‫הבשורה הרעה נתקבלה בבבי ודמעות‪ ,‬ועד כמה היה רושם הסגירה גדול‪,‬‬
‫יש ללמוד מתוך עובדא זו‪ ,‬שכל המחזה הזה של סגירת הישיבה הוולוזינית‬
‫עובד בתוד הצגה תיאטרלית ישיבתיח‪ ,‬שתפסה מקום נכבד וחשוב במשך שנים‬
‫מספר בפרשת החגיגות וההלולות של בגי הישיבה כמעט בכל ישיבות ליטא‬
‫וקבוציה‪ .‬הראשונה לחדוש זה היתר‪ ,‬ישיבת טלז׳ שנבנתה אחרי בן מחורבנה‬
‫של וולוזין‪.‬‬
‫בזמן ההוא למד בישיבת טלז צעיר אחר בן שמונר‪ ,‬עשרה שגה‪ ,‬שסגירת‬
‫הישיבה הוולוזיגית פעלה על נפשו מאד וחבר ״חזיון סגירת ישיבת וולודין‬
‫בחמשה מחזות״‪ .‬המחבר הצעיר של אז הוא עתה הרב הנבבד רבי יצחק אייזיק‬
‫פרידמן‪ ,‬שהיה מקודם רב בגדוזד וכיום בקורשן‪ ,‬פלך קובנה‪ .‬הרב המצוין הזה‪,‬‬
‫שהוא עתה בן חמשים‪ ,‬נולד בשנת תרל״ד וחבר אחרי בן את הספרים החשובים ‪:‬‬
‫״ישראל ותורתו״‪ ,‬״טל תחיה״ ו״אמרי בינה״‪ .‬בספרו האחרון התבגר בשרונו‬
‫החרוזי‪ ,‬שמתגלה בראשית פרי עטו הבסר‪ ,‬בחזיונו על סגירת הישיבה‪ ,‬ונתן‬
‫לנו ספר חשוב ובעל ערך ועגין‪ .‬והנני ממלא בזה את החובה ומביע להרב‬
‫המחבר הנכבד את תודתי הנאמנה על אשר לא בז ל״מעשד‪ ,‬נערות״ שלי והמציא‬
‫לי העתקה שלמה ומדויקת מהאבזמפלר היחידי‪ ,‬שנשאר בידו מחזיינו — מה‬
‫שנתן לי את האפשרות להצילו מתחום הנשיה ולהדפיסו‪ .‬מובן‪ ,‬שלהצגה זו יש‬
‫רק ערך פולקלורי‪ ,‬כתעודר‪ ,‬מן החיים הפנימיים של בגי הישיבות בליטא״‪.‬‬