‫‪1‬‬ ‫מנחם כ"ץ‬

‫מפעלו של לונץ לאור תקופתו – ירושלים של היישוב‬

‫הישן והיישוב החדש*‬

‫מאת‬
‫מנחם כ"ץ‬

‫במאמר הזה אסקור בקצרה את תרומתו של אברהם משה לונץ למחקר‬

‫התלמוד הירושלמי ומהדורת הירושלמי שלו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מהדורת לונץ היא המהדורה הראשונה של הירושלמי הנעזרת בכתבי היד‪.‬‬
‫לונץ הוא שגילה את כתב יד וטיקן (‪ )133‬של התלמוד הירושלמי‪ .‬למי שאינו‬
‫בקי בחקר הירושלמי אדגיש שמדובר בכתב יד גדול וחשוב מאד של‬
‫הירושלמי‪ ,‬על אף השיבושים הרבים המצויים בו‪ .‬כיוון שמיעטו ללמוד‬
‫ולעסוק בתלמוד הירושלמי‪ ,‬אין לנו כמעט כתבי יד לתלמוד זה‪ .‬ולכן תגלית‬
‫זו היא תרומה חשובה לחקר הירושלמי‪.‬‬
‫גם לונץ עצמו מדגיש עובדה זו‪ ,‬בין השאר בדברים שכתב בלוח ארץ ישראל‬
‫לשנת תרע"ב‪ ,1912 ,‬וזה לשונו‪:‬‬
‫התלמוד הירושלמי הנהו כנודע לכל מלא שבושים וטעיות של‬
‫המעתיקים והמדפיסים‪ ...‬ובהוצאתי שמתי את לבי לראשונה לזקק את‬
‫גוף הירושלמי מטעיותיו עפ"י הדפוס הראשון וויניציא רפ"ב ועפ"י שני‬
‫כתבי יד שרכשתי לי מבתי הספרים שבלונדון ורומא (האחרון לא היה‬
‫נודע כלל מפני שנרשם בטעות לרי"ף)‪.‬‬
‫[לוח ארץ ישראל לשנת תערב‪ ,)1912-1911( ,‬עמ' ‪.]177‬‬

‫אביא כמה שורות מדברים שכתבה בתו‪ ,‬חנה לונץ‪-‬בולוטין‪ ,‬בספרּ על אביה‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫מאיר נתיבות ירושלים‪ :‬חיי אברהם לונץ‪:‬‬

‫סטודנט צעיר היה אחי כשפגש את אבא בפאריס וליווהו ללונדון‪,‬‬

‫שהיתה אז מטרת נסיעתו‪ .‬בלונדון ציפתה לאבא הפתעה‪ .‬שם פגש את ר'‬
‫אלתר ריבלין‪ ,‬ידידו מירושלים‪ ,‬שבא עם בתו למצוא מזור לעיניה אחרי‬
‫שחלתה בגרענת‪ .‬ריבלין חּנן בכתב יפה וברור‪ ,‬ובהסכמת ספרני‬

‫* בעקבות הרצאתי בירושלים בכ"ה בתשרי תש"ע (‪ 13‬באוקטובר ‪ .)2009‬הדברים נמסרים כאן‬
‫כנתינתם בהרצאה שעל פה‪ ,‬בתוספת מראי מקומות והערות‪.‬‬
‫‪ .1‬ייתכן שניכרת כאן גם השפעת הגר"א ובייחוד השפעת ר' אברהם‪ ,‬בנו של הגר"א‪ .‬על דרכו של‬
‫ר' אברהם‪ ,‬בנו של הגר"א‪ ,‬הרחיב לאחרונה פרופ' חננאל מאק‪ .‬חלקו התפרסם במאמר "ר'‬
‫אברהם בן הגר"א וחקר המדרש"‪ ,‬בתוך‪ :‬הגר"א ובית מדרשו‪ ,‬תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪.116-99‬‬
‫‪ .2‬ירושלים תשכ"ח‪ ,‬עמ' ‪.83-82‬‬
 ‫מפעלו של לונץ לאור תקופתו – ירושלים של היישוב הישן והיישוב החדש‬ ‫‪2‬‬

‫המוזיאון הבריטי הּרשה לאבי‪ ,‬שר' אלטר ריבלין יעתיק מן התלמוד‬

‫הירושלמי‪ ,‬שהיה מצוי בספריית המוזיאון‪ .‬כחודש ימים עסק בהעתקה‬
‫מכתב‪-‬היד יקר‪-‬המציאות‪ .‬בינתיים רכש אבי מנויים ל"ירושלמי" וקיבל‬
‫דמי‪-‬קדימה‪ ,‬שבהם ניתן לו לשלם בעין יפה לריבלין בעד עבודתו‬
‫המדויקת בהעתקה‪ ,‬ואף כרך את כתב‪-‬היד היקר לספר‪.‬‬

‫לאמתו של דבר תלמוד ירושלמי עם פירוש רבי שלמה‬‫כתב יד לונדון זה הוא ִ‬

‫סיריליאו ‪ ,‬מחכמי צפת לאחר גירוש ספרד‪ .‬מדובר בכתב יד חשוב‪ ,‬בעיקר‬
‫בזכות הפירוש שבו‪ .‬היום אנו יודעים שנוסח הירושלמי שבכתב יד זה הוא‬
‫‪3‬‬
‫נוסח שעובד על ידי ר' שלמה סיריליאו‪.‬‬
‫אני חוזר לתיאורה של חנה לונץ‪-‬בולוטין‪ ,‬עמוד ‪:83‬‬

‫אבי נסע לרומא‪ ,‬לספריית הוואטיקאן‪ ,‬בלוויית צעיר תלמודי‪ .‬שם נאמר‬
‫לו‪ ,‬כי בספרייה אין כתב‪-‬יד של התלמוד הירושלמי אלא של אלפסי‪.‬‬
‫ביקש אבי ממלווהו שיקריא לו את כתב‪-‬היד והנה אוֹרּ פניו – הרי זה‬
‫מן "הירושלמי"! הספרנים הופתעו מבקיאותו הרבה‪ ,‬בדקו מחדש את‬
‫כתב‪ -‬היד ומצאו כי אמנם צדק אבי‪ .‬היתה טעות ברשימה‪ .‬אז הירשו‬
‫לאבי לצלם את כתב‪-‬היד המקורי‪ ,‬והוא שב הביתה שמח וטוב‪-‬לב ומלא‬
‫מרץ להמשך עבודתו‪.‬‬

‫לונץ‪ ,‬למרות מוגבלויותיו בראייה‪ ,‬הצליח 'להרים' פרויקט גדול בהיקפו‬

‫ובאיכותו‪ .‬וכלשונו של ש"י עגנון על הדמות‪ ,‬בספרו "תמול שלשום"‪:‬‬

‫ובין כאן לכאן הולך הדוקטור מזיא אצל חולה‪ ,‬כשהוא רכוב על חמור‪.‬‬
‫רץ החמור למקום שמתבקש‪ .‬הטה אותו מזיא לצד שכנגד‪ ,‬לפי שראה‬
‫את לונץ מהלך עם תייר ומראה לו במקלו כל שראוי לאדם בירושלים‬
‫לראות‪ ,‬שלונץ בקי בשבילי ירושלים יותר מכל אנשי ירושלים‪ ,‬אף על פי‬
‫שהוא סומא בשתי עיניו‪ .‬שחה מזיא כלפי לונץ והתחילו מפלפלים‬
‫בפירושה של תיבה אחת שמתכתשים עליה כמה לילות בישיבות וועד‬
‫הלשון‪.‬‬
‫[תמול שלשום‪ ,‬עמ' ‪] 506‬‬

‫‪ .3‬כלשונו של עסיס‪" :‬אין לדעת בוודאות ברוב הגירסאות הפרטיות והסתמיות שלו אם הרב גרס‬
‫אותן כך באחד מכתבי היד שלפניו או אם תוקן הלשון על ידו בשתיקה"‪ ,‬מ' עסיס‪ ,‬אוצר לשונות‬
‫ירושלמיים‪ ,‬ניו יורק וירושלים תש"ע‪ ,‬עמ' רכח‪ .‬ראו גם דעתו של ע' סמואל‪" ,‬מפעלו הפרשני‬
‫והטקסטואלי של ר' שלמה סיריליו לירושלמי זרעים"‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר דוקטור‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים תשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪.99-95‬‬
‫‪3‬‬ ‫מנחם כ"ץ‬

‫עוד לפני שהתחלתי לעסוק במפעלו של לונץ בצורה יסודית ידעתי שלונץ‬
‫התעוור במהלך חייו‪ .‬חשבתי שזה קרה בשנותיו האחרונות‪ .‬אך לא‪ .‬כבר‬
‫בצעירותו‪ ,‬בהיותו בן עשרים ושלוש לונץ כמעט לא ראה! כלומר את רוב‬
‫מפעליו הספרותיים‪ ,‬כולל המפעל הגדול על הירושלמי‪ ,‬הוא הצליח להגשים‬
‫בהיותו עיוור‪ .‬לא במקרה כותב עליו עגנון‪ :‬לונץ בקי בשבילי ירושלים יותר‬
‫מכל אנשי ירושלים‪ ,‬אף על פי שהוא סומא בשתי עיניו‪.‬‬

‫לונץ‪ ,‬שעשה מאמצים להשגת כתבי יד למהדורת הירושלמי שלו‪ ,‬השתדל‬

‫מאוד להשיג גם קטעי גניזה של הירושלמי‪ 4,‬כפי שניתן ללמוד ממכתב משנת‬
‫‪ 1903‬שכתב המנהל דאז של ספריית האוניברסיטה של קיימברידג'‪ ,‬פרנסיס‬
‫ג'נקינסון [‪ ,]Francis Jenkinson‬לפרופ' שכטר בניו יורק‪ ,‬ואביא מתיאורו של‬
‫פרופ' סטיבן רייף מאוניברסיטת קיימברידג'‪:‬‬

‫בעקבות פנייתו של אברהם משה לונץ‪ ,‬המלומד הירושלמי המפורסם‪,‬‬

‫שהיה אז (בשנת ‪ )1903‬בביקור באנגליה בעניין הוצאתו של התלמוד‬
‫הירושלמי‪ ,‬כתב ג'נקינסון לשכטר והביא לפניו נימוקים שונים‪ ,‬מדוע‬
‫מחקרו של לונץ לא עלול להזיק למחקרו של שכטר או ליצור כפילות‪... .‬‬
‫כוונתו של מנהל הספרייה בזה היתה לשכנע את שכטר לפתוח את‬
‫החומר לפני לונץ‪ ,‬אך‪ ,‬כנראה‪ ,‬ללא הצלחה‪ ,‬כי לונץ במהדורתו לא‬
‫השתמש ישירות בקטעי גניזה של התלמוד הירושלמי‪ ,‬אלא רק במה‬
‫‪5‬‬
‫שפירסם לוי גינצבורג בשנת ‪.1909‬‬

‫מודעּת גדולה כל כך לחשיבותם של קטעי גניזה לחקר הירושלמי היא נדירה‬

‫בשנים אלו‪ ,‬אך היא מתאימה ללונץ‪ ,‬שראה את מפעלו על הירושלמי כמפעל‬
‫בעל חשיבות עליונה‪ ,‬ולכן גם התייעץ ושיתף במפעלו אנשים מחוגים‬
‫ומתחומים שונים‪.‬‬
‫מן הראוי להדגיש שלונץ ראה את המפעל הזה כגולת הכותרת של מפעל‬
‫חייו‪ ,‬כפי שמעידה בתו‪ ,‬חנה לונץ‪-‬בולוטין‪ִ ,‬מספרּ על אביה‪ ,‬מאיר נתיבות‬
‫ירושלים‪ :‬חיי אברהם לונץ (ירושלים תשכ"ח‪ ,‬עמ' ‪" :)78‬כגולת הכותרת‬
‫למפעל חייו ראה אבי את הוצאתו המחודשת של התלמוד הירושלמי"‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ראוי להדגיש שמדובר בתלמוד ירושלמי שיוצא לאור בפעם‬
‫הראשונה בירושלים (תלמוד ירושלמי‪ ,‬מהדורת א"מ לונץ‪ ,‬ירושלים תרס"ז‬
‫[תרס"ח]‪-‬תרע"ו; מסכתות ברכות‪ ,‬פאה‪ ,‬דמאי‪ ,‬כלאים ושביעית)‪ .‬עובדה זו‬

‫‪ .4‬ראו לדוגמה‪ :‬י' זוסמן‪ ,‬מבוא למהדורת האקדמיה של התלמוד הירושלמי‪ ,‬ירושלים תשס"א‪ ,‬עמ'‬
‫יג‪ ,‬הערה ‪.41‬‬
‫‪ .5‬ס' רייף‪" ,‬לתולדות אוסף הגניזה בקמבריג'‪ :‬שמועות מאחורי הפרגוד"‪ ,‬תעודה‪ ,‬טו (תשנ"ט)‪,‬‬
‫עמ' ‪.418‬‬
 ‫מפעלו של לונץ לאור תקופתו – ירושלים של היישוב הישן והיישוב החדש‬ ‫‪4‬‬

‫גם לונץ עצמו הִ רבה ואהב להדגיש‪ .‬זהו גם התלמוד הראשון בכלל (כולל‬
‫‪6‬‬
‫התלמוד הבבלי) היוצא לאור בארץ ישראל‪.‬‬
‫לונץ ראה את הוצאת התלמוד הירושלמי לאור כמפעל שחוקרים ותלמידי‬
‫חכמים רבים מכל העולם שותפים בו‪ ,‬ולכן היה בקשר ִאתם‪ ,‬ואת תרומתם‬
‫המדעית שילב במהדורתו‪ .‬לונץ היה בקשרים בנוגע למהדורתו גם עם רבני‬
‫ירושלים‪ ,‬כפי שניתן לראות אף מההסכמות והברכות המופיעות בעטיפת חלק‬
‫מהגיליונות (הרב יעקב שאול אלישר‪ ,‬חכם באשי – ראשון לציון; הרב‬
‫‪7‬‬
‫שמואל סלנט; הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים והרב חיים ברלין)‪.‬‬
‫לעטיפותיהם של הגיליונות יש חשיבות מרובה‪ ,‬מכמה היבטים; מהן אנו‬
‫יודעים לא מעט על דרכי עבודתו של לונץ ועל האווירה של אותם הימים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬מהעטיפות אנו לומדים גם על אישים ומוסדות שלונץ היה בקשר עמם‬
‫לצורך מהדורתו‪ ,‬ועוד‪ .‬לכן רוב המלומדים בתקופתו העריכו מאד את מפעלו‪.‬‬

‫כמובן‪ ,‬לונץ היה בקשר גם עם הרב קוק‪ .‬הרב קוק העריך מאוד את עבודתו‬
‫של לונץ ‪ ,‬כפי שניתן לראות‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מאגרתו של הרב קוק ללונץ בקיץ‬
‫תרע"ב‪ .1912 ,‬איגרת זו נכתבה במלאת שלושים שנה לתחילת הוצאתו לאור‬
‫של כתב העת הידוע "ירושלים" על ידי לונץ (ראו להלן צילום מכתבו)‪ .‬אביא‬
‫כאן רק משפט אחד מתוך האיגרת‪ ,‬לקראת סופה‪:‬‬

‫והנני בזה מגיש לכבוד תורתו באהבה רבה את ברכתי ממעקי לבבי‪,‬‬
‫יחזק הם יתברך את ידיו ולבו לעבודת הקודש‪ ,‬וינוב בשיבה טובה דשן‬
‫ורענן‪ ,‬ותחיזנה עניו באור חדש אשר יאיר על ציון ועל מקראיה‪ 8,‬וכו'‪.‬‬
‫(אגרות הראי"ה‪ ,‬כרך ב‪ ,‬אגרת תמ"ח‪ ,‬עמ' צא‪-‬צב)‪.‬‬

‫‪ .6‬על המהדורה כתב‪ ,‬בין השאר‪ ,‬א"ר מלאכי‪" ,‬תלמוד ירושלמי מירושלים‪ :‬לתולדות הוצאת‬
‫הירושלמי על‪-‬ידי רא"מ לונץ"‪ ,‬תלפיות‪ ,‬ד(תש"י)‪ ,‬עמ' ‪.769-759‬‬
‫‪ .7‬ראו בצילומים‪ ,‬בסוף המאמר‪.‬‬
‫‪ .8‬כאן רומז הרב קוק על מצבו של לונץ ומברכו שיזכה לראות שוב‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫מנחם כ"ץ‬

‫ראויה להבלטה ולפירוט גם תרומתם של העוזרים במפעלו זה של לונץ‪,‬‬

‫ובייחוד של אשתו דבורה ובתו חנה‪ .‬בתו‪ ,‬חנה לונץ‪-‬בולוטין‪ ,‬גם כתבה‬
‫ביוגרפיה (שהוזכרה לעיל) על אביה ועל מפעליו‪ ,‬הנקראת מאיר נתיבות‬
‫ירושלים – חיי אברהם משה לונץ (ירושלים תשכ"ח‪ .)1968 ,‬גם דמות אמו‬
‫של לונץ והשפעתה על מהלך חייו ראויה לציון‪ .‬היא נדרה שבנה יעלה לארץ‬
‫הקודש לקראת הבר‪-‬מצווה שלו‪ .‬בזכות נדר זה עלתה המשפחה כולה‬
‫מקובנה שבליטא לארץ‪ ,‬בשנת תרכ"ט (‪ ,)1869‬כפי שכותבת בתו בראש‬
‫ספרּ ‪" :‬האם קיימה נדרה ובהגיע בנה יחידה למצוות קמו ועלו לירושלים‪.‬‬
 ‫מפעלו של לונץ לאור תקופתו – ירושלים של היישוב הישן והיישוב החדש‬ ‫‪6‬‬

‫נדרה‪-‬סודה זה שמרה בלבה מיום היוולדו"‪ .‬והבחור הצעיר החל את לימודיו‬

‫בארץ‪ ,‬בישיבת "עץ חיים" בירושלים‪.‬‬

‫מהדורת הירושלמי של לונץ חשובה לא רק לחוקרי הירושלמי ולמתעניינים‬

‫בתולדות פרשנות ומחקר הירושלמי‪ .‬יש לה ערך ללומדי הירושלמי גם כיום‪.‬‬
‫אביא דוגמה אחת מני רבות‪:‬‬

‫ירושלמי ברכות פ"ד ה"א‪ ,‬ז ע"ז [מהדורת האקדמיה‪ ,‬עמ' ‪ 35‬שורה ‪]15‬‬

‫קורין שלשה בחנוכה ואחד בראש חודש‪,‬‬

‫להודיעך שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש‪.‬‬
‫בר שלמיא ספרא שאל לר' מנא‪:‬‬
‫הגע עצמך שחל ראש חודש שלחנוכה להיות בשבת [ו]לא ש(?ו?)בעה‬
‫אינון קורין?‬
‫אית לך למימ' שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חודש?‬
‫{שאילתינהו לספרא}‬
‫אמ' ליה‪ :‬והדא שאלתא דספר‪.‬‬

‫ומציין משה עסיס שאין לגרוס שתי תיבות אלו‪" ,‬שאילתינהו לספרא"‪ ,‬והוא‬
‫מסתמך על הגהתו של א"מ לונץ‪" :‬ראה מהד' לונץ‪ ,‬מא ע"ב שו' ‪ ;21‬שם‪,‬‬
‫ציון כב"‪ .‬ראו מ' עסיס‪ ,‬אוצר לשונות ירושלמיים‪ ,‬עמ' ‪ ,1167‬הערה ‪ 123‬ועמ'‬
‫‪9‬‬
‫‪ ,1316‬הערה ‪.15‬‬

‫אני מדגיש נקודה זו‪ ,‬בעיקר לאור העובדה שמהדורתו‪ ,‬למרות יתרונותיה‪ ,‬לא‬
‫זכתה בשנים האחרונות לעדנה‪ ,‬ואף אחד לא טרח להוציא אותה שוב‪,‬‬
‫במהדורת צילום‪ .‬רוב כתביו של לונץ יצאו לאור שוב במהדורת צילום ואילו‬
‫המפעל החשוב ביותר בעיני לונץ עצמו נזנח במידת מה‪ ,‬וניתן לומר ש'נפל‬
‫בין הכיסאות'‪ :‬בחוגי הישיבות הוא נתפס כמודרני או כמשכילי ִמ ַדי‪ ,‬ואף‬
‫בחוגי האקדמיה לא התקבל במידה הראויה לו‪ ,‬אולי גם משום שלונץ עצמו‬
‫לא נשא משרה אקדמית כלשהי‪ .‬נכון שמחקר התלמוד הירושלמי התקדם‬
‫במאה שנים האלה מאז שמהדורתו של לונץ יצאה לאור‪ ,‬אך בכל זאת‪,‬‬
‫יתרונותיה של מהדורה זו רבים גם כעת‪ .‬אני מקווה שלא ירחק היום ויימצא‬
‫גואל גם למפעל מרתק וחשוב זה‪ ,‬מהדורת הירושלמי של לונץ‪.‬‬

‫‪ .9‬אך לדעת ע"צ מלמד זהו נוסח שני‪ ,‬ראה‪ :‬ע"צ מלמד‪ ,‬פרקי מבוא לספרות התלמוד‪ ,‬ירושלים‬
‫תשל"ג‪ ,‬עמ' ‪ ,583‬עפ"י ל' גינצבורג‪ ,‬ראו‪ :‬גינצבורג‪ ,‬פירושים וחדושים בירושלמי‪ ,‬ניו יורק‬
‫תש"א‪-‬תשכ"א‪ ,‬א‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' כד‪ ,‬ד"ה "במקום"; שם‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ,141‬ד"ה "שחל"‪ .‬ומעיר עסיס‪:‬‬
‫"ואין הדברים נראים"‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫מנחם כ"ץ‬
‫מפעלו של לונץ לאור תקופתו – ירושלים של היישוב הישן והיישוב החדש‬ ‫‪8‬‬
‫‪9‬‬ ‫מנחם כ"ץ‬