‫ואתנולוגיה‬ ‫לפולקלור‬ ‫ספריה‬

‫בעריכת‬

‫ויוסף י ‪ .‬דבלין‬ ‫רפאל פטאי‬

‫‪,‬‬
‫ספר א‬

‫ירושלמי‬ ‫מעשה‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫‪wwwJ1ebrewbooks.org‬‬
‫ע״י חיים תשס״ט‬

‫ואתנולוגיה‬ ‫הארצישראלי לפולקלור‬ ‫המכון‬

‫ירושלים תש״ז‬
 ‫ירושלמי‬ ‫מעשה‬
‫‪,‬‬
‫ר אברהם בן מימון‬ ‫שהעתיק‬

‫אחדים‬ ‫לדפוסים ראשונים‬ ‫קושטא בהשואה‬ ‫עברי על־פי דפוס‬ ‫נוסח‬

‫בצרוף מבוא והערגג^‪-‬ך‬ ‫עבדי שני על־פי כתב־יד תימני‬ ‫ונוסח‬

‫מאת‬

‫הרב יהודה ליב זלוטביק‬

‫ביבליוגרפיה ונוסח ערבי על־פי כ ת ב ־ י ד בגדאדי בצרוף מבוא‬

‫מאת‬

‫נחמיה אלוני‬

‫נוספות‬ ‫והערות‬ ‫הקדמה‬

‫מאת‬

‫ר פ א ל פטאי‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י חיים תשם״ט‬

‫ירושלים תש״ז‬ ‫המכון הא״י לפולקלור ואתנולוגיה‬

‫קוק‬ ‫בסיוע מוסד הרב‬
 ‫הלל‪.‬‬ ‫על‬ ‫עליו‬ ‫אמרו‬
‫חכמה‬ ‫דברי‬ ‫עזב‬ ‫שלא‬
‫למדה‪.‬‬ ‫שלא‬
‫הלשונות ‪. . .‬‬ ‫כל‬ ‫אפילו‬
‫ומשלות‪.‬‬ ‫שדים‬ ‫שיחת‬
‫למד‪.‬‬ ‫הכל‬

‫מסכת ס ו פ ד י ם ׳ ) ה ו צ א ת היגעד( פטיז‬

 ‫הענינים‪:‬‬ ‫תוכן‬

‫עמוד‬

‫ל‬ ‫מאת רס»נל מסאי‬ ‫הקדמה‬

‫‪11‬‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫כתב־יד תימן )*לים(‬

‫‪13‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫כתב־היד הערבי מבגדאד )גלום(‬

‫‪15‬‬ ‫)גלום‪ .‬אל הסעיף שדים דכתבין גםין ויהבין לנשיהון(‬ ‫מלכודת־שדים‬

‫‪7‬ב‬ ‫מבוא כללי‬

‫שייר ביעדך מ ל ך ‪ !17‬כתב־היד התימני ‪118‬‬ ‫‪-‬קרית ספרי לברסולוקי ‪»17‬‬

‫״מעשה ירושלמי׳ או •מעשה של ירושלמי ‪ ; 19‬המוםד־השכל ‪ !19‬צואת־אב ‪119‬‬
‫אברהם בן מימון״ מעתיק הספור ‪ 20‬ז‬ ‫׳המעשים של עשרת הדברות׳ ‪! 20‬‬
‫הנוסח והסגנון ‪ ;21‬הנוסח הערבי שלפנינו ‪ 22‬ז ממקור עברי או ערבי ‪;24‬‬
‫האם השדים‬ ‫שדין יהודאין ‪! 27‬‬ ‫שדה ושדות ‪; 26‬‬ ‫עצם הספור ‪! 25‬‬
‫שדין דכתבין‬ ‫שדובים בין בני א ד ם ‪ -‬ו ש ד י ם ‪;30‬‬ ‫שומרי־שבת ה ם ? ‪;29‬‬
‫גטין ויהבין לנשיהון ‪.32‬‬

‫‪34‬‬ ‫הערות לפנים הספר‬

‫רחמנים ב נ י רחמנים ‪ ! 34‬אל ת ר ב ה‬ ‫קיפופא ‪»34‬‬ ‫לא מ ת בדעתו ‪; 34‬‬

‫שגגות כזדונות ‪135‬‬ ‫בן־תורה ‪ »35‬ריח בני‪-‬אדם אני מריח ‪»35‬‬ ‫ד ב ר י ם ‪! 35‬‬
‫החתן חותם‬ ‫עכוב התפלה ‪!36‬‬ ‫הציץ ונפגע ‪!36‬‬ ‫ז‬ ‫דינו ל ב ק ר משפט ‪3 6‬‬
‫העוורים והפסחים ‪139‬‬ ‫השדים מתחרים זה בזה ‪ 38‬ז‬ ‫ע ל הכתובה ‪»37‬‬
‫חניקה בנשיקה ‪ »42‬המשל האחרון ‪.43‬‬ ‫דיהון בן שלמון ‪!41‬‬ ‫ז‬ ‫חוץ מכבודך ‪41‬‬
‫‪,42‬‬ ‫‪ 33. 32, 29, 27, 26, 19‬׳‪ 34‬׳‪ 35‬׳ ‪3 9 - 3 8‬‬ ‫רפאל פםאי‬ ‫נוספות מאת‬ ‫הערות‬

‫‪44‬‬ ‫מעסה ירושלמי נוסח ביי תימן ונוסח דפוס קושטא‬

‫‪69‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫נחמיה אלוני‬ ‫מאת‬ ‫מבוא לנוסח הערבי‬
‫‪73‬‬ ‫בגדאד־‬ ‫הנוסח הערבי)כיי‬

‫‪8 3‬‬
‫הערות לנוסח הערבי‬

‫‪85‬‬ ‫מאת נחמיה אלוני‬ ‫ביבליוגרפיה ע ל מעשה ירושלמי‬

‫‪93‬‬ ‫מאת נחמיה אלוני‬ ‫ביבליוגרפיה של מעשה ירושלמי‬
‫‪1 0 1‬‬
‫הערות נוספות מאת י‪ .‬ל‪ .‬זלוםניק‬

‫‪102‬‬ ‫העדות להערותיו של העורך מאת י‪ .‬ל‪ .‬זלוםניק‬

‫‪104‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫על השם דיהץ מאת מ‪ .‬גרונוואלד‬

‫‪105‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ע ל ע י כ ו ב התפלה מאת ש‪ .‬אסף ‪.‬‬

‫‪107‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫תקוני טעויות‬

‫‪110-114‬‬ ‫הקדמה אנגלית‬

 ‫ה ק ד מ ה‬

‫עוד לא מלאה שנה שלמה לקיומו של כתב־העת של מכוננו ״עדוית‪ ,‬רבעון‬

‫לפולקלור ואתנולוגיה״‪ .‬כשכבר הורגש הצורך בסדרת פרסומים‪ ,‬שבה יהא מקום‬
‫להדפסת מחקרים׳ טכסטים‪ ,‬ספרי שימוש ומבוא וכדומה׳ שמחמת היקפם הגדול‬
‫אינם יכולים להידפם על דפי רבעוננו‪ .‬כדי למלא צורך זה החלטנו להתחיל‬
‫בפרסומה של םדרת־ספדים שתיקרא בשם יספריה לפולקלור ואתנולוגיה״‪.‬‬

‫כרך ראשון זה המונח עתה לפני הקורא הוא פרי שיתוף־עבודה בין כמח‬
‫מכוננו‪ .‬חלק־הארי בספר הוא‪ .‬כמובן׳ של רי־׳ל זלוטניק‪ ,‬חבר נשיאות‬ ‫מאנשי‬
‫המכון׳ שגילה את כתב־היד העברי התימני של ״מעשה ירושלמי׳‪ ,‬והביאו לדפוס‬
‫בהשוואה עם הנוסח של דפוס קושטא בצירוף מבוא מקיף והערות מאלפות‪ .‬שלו‪,‬‬
‫אס־כן‪ ,‬גוף הספר‪ ,‬וכל מה שהאחרים הוסיפו אינו אלא בחינת קישוט ופאר׳ אף‬
‫כי קישוט ופאר עלולים‪ .‬כידוע׳ להגדיל בהרבה ערך ויקר‪ .‬רייל זלוסניק קובע‬
‫על־םמך שיקול״דעת והוכחות שונות׳ שהספור מוצאו מבבל‪ ,‬מתקופת הגאונים‬
‫)ע׳ ‪.(37-36 ,25‬‬

‫אחדי דייל זלוטניק רב חלקו של ידידי נחמיה אלוני בספר זה‪ .‬הוא הביא‬
‫לדפוס את הנוסח הערבי של ־מעשה ירושלמי׳ והוסיף עליו מבוא מיוחד והערות‬
‫חשובות‪ .‬על־סמך השוואת הנוסח הערבי עם העברי קבע אלוני‪ ,‬שמקורו של‬
‫נוסח ערבי זה הוא הנוסח העברי המודפס כאן‪ ,‬נוסח קושטא‪ .‬קביעת עובדה זו‪,‬‬
‫היא אחת הנסיבות המועטות‬ ‫המאשרת את השערתו של רי״ל זלוטניק )עי ‪(25‬‬
‫הידועות לנו עתה על התהוותו של הספור‪ .‬אלוני השקיע עבודה מרובה בהחזרת‬
‫הנוסח הערבי לאיתנו ובהשלמתו על־ידי השוואה למקור העברי‪.‬‬

‫יו״ר המכון‬ ‫קראו גם דיר יוסף י‪ .‬דבלין‬ ‫הגהה אחת של הנוסח הערבי‬
‫בהוצאת הנוסח הערבי‬ ‫ובזה עזרו‬ ‫שהעירו כמה הערות חשובות‬ ‫ומר ל‪ .‬קופף‪,‬‬
‫בצורה מתוקנת‪.‬‬

‫הפדופיסור שמחה אסף׳ חבר מועצתנו׳ ׳ראש המדברים* בכל מה שנוגע‬

‫ומתוך דבריו יש‬ ‫הגאונים׳ הוסיף הערה משלו בדבר •עיכוב התפילה*‬ ‫לתקופת‬
‫להסיק מסקנות בנוגע למקום ולתקופת התהוותו של הספור‪.‬‬

‫ד״ר מ‪ .‬גרונוואלד‪ ,‬חבר הנשיאות של מכוננו׳ לאחר שראה את הערתי‬

‫בהערה קצרה כמה פירושים‬ ‫דשם‬ ‫)בע׳ ‪ (42‬על מקור השם ‪-‬דיהון בן שלמון׳‬
‫אפשריים אחדים לשם זה‪.‬‬
 ‫הקדמה‬ ‫‪8‬‬

‫קבלתי‬ ‫זלוטניק אני‬ ‫בקשת דייל‬ ‫יורשה־נא לי לציין‪ ,‬שלפי‬ ‫ולבסוף‬

‫השלמת‬ ‫ואת‬ ‫ההקדמה‬ ‫כתיבת‬ ‫את‬ ‫לדפוס׳‬ ‫הספד‬ ‫כל‬ ‫הבאת‬ ‫את‬ ‫עלי‬
‫מרובעים וצויינו‬ ‫בסוגרים‬ ‫בכל מקום‬ ‫ב‪-‬הערות נוספות״‪ ,‬שהושמו‬ ‫הערותיו‬
‫של שמי‪,‬‬ ‫בראשי־התיבות‬
‫הנמצאים‬ ‫מסוימים‬ ‫השתדלתי בעיקר להעמיד מוטיבים‬ ‫אלו‬ ‫בהערותי‬
‫שהראיתי שאין הם‬ ‫ב״מעשה ירושלמי׳ על הרקע הפולקלורי הנכון על־ידי כך‪.‬‬
‫במספר מסוים של מקרים‪ .‬רווחים הם בספרות‬ ‫המצאת המספר העברי׳ אלא׳‬
‫העממית של עמים שונים‪.‬‬
‫באופן זה השתתפו לא פחות משבעה חוקרים בהכנת ספר זה‪ ,‬ונדמה לי‬
‫שזוהי הדרך הנכונה של הוצאת ספר מטעם מכון מדעי במקצוע חדש באופן יחסי‪.‬‬
‫אשר לעצם הספר׳ הרי זוהי הפעם הראשונה‪ .‬שספור עברי עממי מופיע‬
‫בצורה זו׳ בנוסחאות שונות ואפילו בשתי לשונות‪ .‬ובלוויית מנגנון מדעי‪ .‬ויש‬
‫לדבר זה משום חשיבות היסטורית‪ .‬חקר הפולקלור׳ שהוא כבר מתנהל אצל עמי‬
‫אירופה ובאמריקה זה מאה שנה‪ .‬ושנחשב אצלם למקצוע מדעי שאינו נופל לא‬
‫בחשיבות ולא בערך ממקצועות אחרים במדעי־הדוח׳ לא זכה עדיין להכרה דומה‬
‫לזו מצד המחקר העברי‪ .‬בין כל בתייהאולפנא הגבוהים‪ ,‬שיש ליהדות בארצות‬
‫הגולה ובאדץ־ישדאל‪ .‬אין אף אחד׳ שבו יופיע המקצוע פולקלור יהודי׳ או המקצועי‬
‫האח שלו׳ אתנולוגית יהודית׳ במערכת הלמודים‪ .‬כדי למלא חסר זה ייסדנו‬
‫לפולקלור ואתנולוגיה‪ ,‬וספר זה ‪ -‬המופיע כראשון‬ ‫הארצישראלי‬ ‫המכון‬ ‫את‬
‫בסדרת־ספרינו והמראה׳ שאכן אפשר וצריך להשתמש בשיטות ובאמצעים שעובדו‬
‫בחקר הפולקלור של אומות העולם בשביל חקירת הפולקלור היהודי ‪ -‬יהא צעד‬
‫בהווי העממי של עמנו על‬ ‫נוסף בהחדרת ההכרה הנכונה‪ ,‬שהטיפול המדעי‬
‫עדותיו ושבטיו צריך לתפוס מקום ליד הטיפול המדעי בתולדותיו׳ בספרויותיו׳‬
‫ובאספקטים האחרים של קיומו הרוחני והחמרי‪.‬‬
‫חקר המוטיבים ה ס י פ ו ר י י ם ‪ -‬ה ת ה ו ו ת ם ‪ ,‬דרכי נדודיהם והתפשטותם׳ השינוים‬
‫‪ -‬הולך ומקבל חשיבות נוספת‬ ‫שחלו בהם בעברם מארץ אל ארץ ומעם לעם‬
‫בשביל חקירת הקשרים התרבותיים בעולם בכלל׳ ובין עמי המזרח והמערב בפרט‪.‬‬
‫ודוקא בנידון זה גדולה חשיבותו של חקר הפולקלור היהודי‪ .‬כי ידוע אמנם‬
‫במידה הולכת וגדלה חלקה של היהדות כמתווכת בין המזרח והמערב וכמעבירה‬
‫נכסים תרבותיים מן הערבית‪ ,‬הלשון הבינלאומית של המזרח‪ .‬ללטינית‪ .‬הלשון‬
‫המתווך והמעביר של‬ ‫מתפקידה זה‬ ‫של המערב׳ תמונה שלמה‬ ‫הבינלאומית‬
‫היהדות נוכל לקבל רק על־יםוד חקירה מדקדקת של הפולקלור היהודי והשוואתו‬
‫מצד אחד לפולקלור של עמי המזרח ומצד שני לפולקלור של עמי המערב‪ .‬שהרי‬
‫אם בכלל מכירים בחשיבותה היסודית של התרבות העממית לעומת התרבות‬
‫ודקה‬ ‫הבינלאומית שהיא ‪.‬בכל ארץ וארץ רכושה של שכבה עירונית עליונה‬
‫‪ -‬ובכל הארצות השייכות ל ת ר ב ו ת המערב הכירו בכך מזמן ‪ -‬הרי אז יש‬ ‫בלבד‬
 ‫‪9‬‬ ‫הקדמה‬

‫ליחס חשיבות מתאימה גם לתהליך של העברת ת ר ב ו ת עממית זו ממקום למקום‪,‬‬

‫מבחינה עברית‬ ‫מן המזרח למערב‪ ,‬וגם ל ת ר ב ו ת העממית של המעבירים עצמם‪.‬‬
‫חשיבותו של הפולקלור היהודי לא בזה‪ ,‬אלא בראש‬ ‫לאומית מונחת כמובן‪.‬‬
‫שבפולקלור יותר מאשר בכל יצירה אחרת מתגלם ומתבלט‬ ‫וראשונה בעובדה‪,‬‬
‫בשביל חוקר ההיסטוריה מהוות אלפי שנות קיומו‬ ‫פרצופה הפנימי של האומה‪.‬‬
‫של עם ישראל שלשלת בלתי נפסקת של תהליכים היסטוריים‪ ,‬של פשיטת צורות‬
‫חוקר הפולקלור המנסה לגלות‬ ‫עמוקות יותר»‬ ‫ולבישת צורות׳ ושל השתנויות‬
‫שסערת‬ ‫א ת פרצופן של שכבותיו הרחבות של העם‪ ,‬של שכבותיו העמוקות‪,‬‬
‫נדהם לפעמים לגלות בפרצוף שוקט זה קווים׳‬ ‫כמעט שלא נגעה בהן‪,‬‬ ‫הדורות‬
‫הבלתי־‬ ‫בידוד הקווים‬ ‫כמעט מראשית האומה ועד היום‪.‬‬ ‫שלא נשתנו במאומה‬
‫משתנים הללו מן הקווים המשתנים הכפותים לתהליכים תרבותיים‪ .‬הוא לדעתי אחד‬
‫התפקידים המרתקים ביותר בחקר ההווי העממי של עם ישראל׳ עם קדומים‪.‬‬
‫במקרה של ״מעשה ירושלמי״ שיחק לנו המזל ונשתמד בכתב מימי הכינים‬
‫נעוצים‬ ‫ששדשיו‬ ‫ולילה׳‪,‬‬ ‫לילה‬ ‫בסגנון ‪-‬אלף‬ ‫מעשה־פלאים‪,‬‬ ‫םפור־מעשה‪,‬‬
‫על־ידי כך אנו מקבלים‬ ‫ורשרוש עליו הצעירים נשמע עד היום‪.‬‬ ‫ב ע ב ר הרחוק‬
‫מחוץ לערבית זכה‬ ‫מעין צלום־רגע מתחנה אחת בדרכו של םיפור־מעשה זה‪.‬‬
‫בעוד‬ ‫אחרות‪,‬‬ ‫אירופיות‬ ‫וללשונות‬ ‫ליידיש‬ ‫לתרגומים לרומית‪.‬‬ ‫גם‬ ‫הסיפור‬
‫‪,‬‬
‫מקצה‬ ‫לספור הידוע‬ ‫דומה‬ ‫שהוא מצדו‬ ‫ממנו‪,‬‬ ‫נוסח אחר‬ ‫רווח‬ ‫שבעברית‬
‫‪2‬‬
‫להעיר‬ ‫היתד‪ ,‬לי הזדמנות‬ ‫במקום אחר‬ ‫מארץ סין ב ת העבר הכביר‪.‬‬ ‫המזרח׳‬
‫בארצות המזרח הקרוב הקדמון׳‬ ‫הקיים בין דמויים מסוימים‬ ‫ע ל הדמיון המפתיע‬
‫‪3‬‬
‫דמיונות אלה׳ כל כמה שהפרטים‪ ,‬שבהם‬ ‫ו ב כ ל ל זה ישראל׳ מזה׳ ו ב ץ ם ץ מזה‪.‬‬
‫הם מתבטאים׳ מסובכים יותר ומורכבים יותר׳ הולך וגדל הבטחון שאין הם מקריים‬
‫אלא נובעים מקשרים היסטוריים‪ .‬האפקים הנפתחים כאן מצד מזרח לפני המחקר‬
‫הם מדהימים בממדיהם‪ ,‬בעוד שכלפי מערב‪ .‬אף כי המרחקים קטנים יותר בחלל׳‬
‫הם גדולים יותר הן ברבוי־הגוונים והן בדמות התרבותיות׳ שדרכן עברו המוטיבים‬
‫הסיפוריים עד שאנו מוצאים אותם שוב בפולקלור של עמי הצפון‪...‬‬
‫ואולם עד שמגיעים אליהם‬ ‫בחקר הפולקלור‪.‬‬ ‫אלה הם הצדדים המושכים‬
‫להתגבר על אלפי מכשולים קטנים׳ צריך לעבוד עבודה מפורטת ומפרכת‪.‬‬ ‫צריך‬
‫צריך להשתמש בשיטות־מחקר שקשה לרכוש אותן ושצריך להתאימן מחדש אל‬
‫כ ל בעיה חדשה‪ .‬עבדו הימים‪ ,‬שבהם כל מי שרשם ופרסם ספוד עממי‪ ,‬או שיר‬

‫מ ד ר ש י ם ׳ עמ׳ ‪ ,340 — 339‬על־פי אדוארד לוי‪ .‬ב־‪.‬ן_ ‪,R. E.‬‬ ‫‪ 1‬עיק אייזנשטיין‪ ,‬א ו ! ר‬
‫שנה ל~ג‪ ,‬עמ׳ ‪ 50‬והל׳‪.‬‬
‫‪»nd‬‬ ‫‪Liebes-‬‬
‫‪122.geschichten,‬‬ ‫—‪pp. 104‬‬
‫‪Raphael Patai. M a n a n d T e m p l e i n A n c i e n t‬‬ ‫עיין ‪J e w i s h‬‬ ‫‪3‬‬
‫<‪. M y t h a n d R i t u a l . Edinburgh. 1946. Ch t‬‬
 ‫הקדמה‬ ‫‪10‬‬

‫עממי׳ או מנהג עממי׳ רשאי היה להחשב לפולקלוריסט‪ .‬חשיבותם של הרשום‬

‫הבלתי־בקרתי אמנם בעינה עומדת׳ ואולם למחקר פולקלורי דרושה‬ ‫והפרסום‬
‫כיום התמחות מקצועית בהדרכת מומחים‪ .‬כשם שהיא דרושה לכל מקצוע מדעי‬
‫אחר‪ .‬לאפשר לסתענינים התמחות מקצועית כזו היא אחת ממטרותיו של מכוננו׳‬
‫לשמש׳ בין יתר דברים׳ מטרה זו׳ אנו מפרסמים עתה נוסף על רבעוננו‬ ‫וכדי‬
‫״עדות״ את הסדרה הנוכחית של ־•ספריה לפולקלור ואנתולוגיה*‪.‬‬

‫רפאל פטאי‬
‫^‪•w‬‬ ‫‪**w‬‬ ‫* פ י * י ומ*י ‪* n w‬‬

‫‪3*vti‬ין‪ w‬מ י סזוץ ‪ A w1‬יכוכמ ה*‬

‫»יי&‪*1»**1‬ץיגי מניין• ץ י<‬

‫‪1‬‬
‫‪ w‬מלה **‪- ivo‬‬ ‫נמי>•‬ ‫מע«ה‬

‫)יוליד‬ ‫*?ימ<י‪**1‬י‪<1.W‬־« ‪m i‬‬

‫פמ״יו• וגוון סי‪.‬נ!<ג ן מ ל ^ י ו נ ^ י ד‬
‫)קדמ לכל^ןכ ע?))*»)יל‪ •9‬יעז ‪*4‬פ‬
‫•ם ל ״ נ מ * ' מ מ ף* ל**גי על• כמלכל‬
‫י«ל ‪0 *0911‬לעי‪ 0‬בקן כי^ו»»ב ב*»*‬
‫‪ {JMNirmuo‬כולי ׳היי למי זן&די‬
‫•מ^״^^ויע ׳ ‪ w a‬ל**»ה מומו *‪0‬מ‪0‬‬
‫ו‪1‬ז‪0‬‬

‫מתימן‬ ‫העברי‬ ‫כ ת ב ־ ה יד‬

‫‪The Yemenite Hebrew Manuscript‬‬
 li‫*ן *<־׳‬,**,*‫ץ‬/* J^-A/JJ••^ ^fiiniptf)^

‫יע‬/‫י‬ '

^ ) U t W f ^ ‫י^ו חיי‬

‫י»ת‬,‫^י‬ ‫<״* יען‬t>k S?fikp few •atM'VfV*

.V‫ עץ־‬J i / L p ‫ר•לי‬,«< • '‫»־‬t

1 1
‫ ?•*יעי‬K^^JW

‫מבגדאד‬ ‫הערבי‬ ‫כ ת ב ־ ה יד‬

The Arabic Manuscript from Baghdad
I . — ferra-cotta Devil-trap, with a magical spiral inscription in Hebrew
letters, written for the protection of the house and estate of Bahran
and Bathniun against the power of LUith, Y$pandarmid, Bahr of the
desert and other devils. The inscription begins in the centre and
ends at f. (British Museum, 5 1 - 1 0 - 9 , 9 0 . )

(‫ אל הסןיף שדים דכתביז נםין ויהבין לנשיהון‬.‫)גלום‬ ‫מלכודת־שדים‬

 ‫מבוא‬
‫ו‬

‫)ח״א׳ דומי׳ ‪.1675‬‬ ‫ב‪-‬קרית ספד״ ל ה נ ה ן הנוצרי דון יוליום ברטולוקי‬ ‫§‪.1‬‬
‫כ ת ו ב ‪- :‬היה ב ן ר ב י מ ש ה ב ד מימון‪...‬‬ ‫ע׳ ‪ (41‬ב ע ר ך י ד ׳ א ב ר ה ם ב ר מ י מ ו ן ‪/‬‬
‫‪1‬‬
‫ונמצא ב ס פ ר‬ ‫י ר ו ש ל מ י ״ מלשון ערבי א ל לשון ע ב ר י ״‬ ‫של‬ ‫והעתיק ׳ מ ע ש ה‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫ושמו של ירושלמי היה‬ ‫לפיק‬ ‫שנת דיש‬ ‫נדפס בויניציאה‬ ‫דברי &ל משה‪,‬‬
‫ב ד שלמון״‪*.‬‬ ‫דיהון‬

‫‪5‬‬
‫כותב‪:‬‬ ‫מלין•‬ ‫ב ס פ ר ו יערך‬ ‫רפאפורט[‬ ‫שי״ד ]שלמה יהודה‬ ‫הרב‬ ‫§ב‬
‫‪-‬ונמצא גס כן סיפור בדוי בלשון ע ב ד י ע ל אשמדאי ו ע ל ב ת ו ש נ ש א ת ל א ה ד מ ב נ י‬
‫ע ב ד חתן‬ ‫ואחרי כן‬ ‫בן דוד‪.‬‬ ‫אדם וילדה ממנו בן ותקראהו שלמה׳ כשם המלך‬
‫ולימים ר ב י ם הלכה‬ ‫ויעזוב א ו ת ה וישב לביתו‪.‬‬ ‫אשמדאי א ת שבועתו נ ג ד אשתו‬
‫א ת אנשי‬ ‫ותחנקחו‪ .‬והכריחה‬ ‫ולא אבה‪,‬‬ ‫א ל מקומה‬ ‫למען השיבהו‬ ‫אל עידו‬
‫וכן עשו‪.‬‬ ‫לנשיא‬ ‫בנה‬ ‫את‬ ‫להשיס עליהם‬ ‫כלס׳‬ ‫פן ת מ י ת ם‬ ‫באיומים‬ ‫העדה‬
‫עיי״ש באריכות‪ .‬ונדפס ס פ ו ד זה בוויגיציאה ש נ ת שיד ו כ ת ו ב עליו ב ר א ש ו ‪ :‬מעשה‬
‫‪6‬‬
‫הדפיסו‬ ‫ואחד כך‬ ‫ד ל בלה״ק׳ ע״כ‪.‬‬ ‫ד׳ א ב ר ה ם מ י מ ו ן‬ ‫של ירושלמי שהעתיק‬
‫‪7‬‬
‫עוד בראש‬ ‫עם העתקה רומית‪ .‬ושם נוסף‬ ‫למספרם‪,‬‬ ‫‪1719‬‬ ‫בשנת‬ ‫וואגענזייל‬
‫אחרי ׳בלה״ק״ שתי ה מ ל ו ת ‪- :‬מלשון ע ר ב י ‪• /‬‬

‫‪ .1‬בדפוסים של קושטא וויניגיאה באמת נאמר רק *שהעתיק‪ ...‬בלשון הקדש״ ולא נאמר מאיזו‬
‫לשון‪ .‬ובכ״י שלי נאמר רק •שהעתיק״—ולא נא»ר כי העתיק מלשון ללשון‪ /‬ואפשר שרק העתיק מכפר‬
‫לספר* כפי שנדון על זח להלן‪ .‬בכל־אופן‪ ,‬המלים‪• :‬מלשון ערבי אל לשון עברי״‪-‬הוםיף ברמולוקי מדעתו‪.‬‬
‫‪ .2‬בהעתקתו הדברים לרומית״ הוא קורא את הספר לנכון בשם‪ :‬ספר דברי הימים של משה‪.‬‬
‫ועיין שט״ש בקטלוג הבודליאני שלו‪ /‬ח״א ע׳ ‪ 529—528‬על ספר דברי הימים של משה‪ /‬ושם ח״ב‬
‫ע' ‪ 700‬מספר ‪ 4266‬על המעשה ירושלמי ושאלות הכרוכות בו‪.‬‬
‫‪ .3‬במקום ש״ד—בררו לשץ יפה‪ :‬ד״ש‪ .‬וזהו המנהג אף בימים אחרונים‪ /‬למשל סימן ש״ד בטור‬
‫ושו״ע חושן משפט מ י מ י ם סימן ד״ש במרבית הדפוסים המאוחרים‪ .‬וכן סימן ר״ע מ י ע י ם ע״ר‪.‬‬
‫‪ .4‬ועיי״ש עוד פרטים ח״ב ע׳ ‪ 11‬ועי ‪ 893‬ובח״ד ע׳ קכ״ח‪.‬‬
‫‪ .5‬בערך •אשמדאי״‪ /‬וורשה‪ /‬תרע״ד‪ /‬ח״ב‪ /‬ע׳ ‪.122—121‬‬
‫‪ .6‬בדפוס וויניזיאה נאמר באמת‪ :‬שהעתיק ר׳ אברהם ב ן מימון‪ .‬וכן הוא בקובץ כ״י שלי‪ /‬אף‬
‫כי בכתובת שעל גבי המעשה בדפים קושטא נאמר ר' אברהם מימץ‪ .‬אייזנמנגר ימ״ש בריש ספרו‬
‫•ענטדעקטעס יודענטהום״‪ /‬קעניגסבערג‪ /1742 /‬ברשימת הספרים שהשתמש בהם‪ /‬מביא ג״כ‪:‬‬
‫שנדפס בויניציא בשנת ש״ד בתבנית אוקטאווא‪ ,‬נדפס לפי הספר הקטן‬ ‫מעשה ירושלמי‪.‬‬
‫)‪ (nach dem BQchlein gedracket‬הנקרא דברי הימים של משח‪ ...‬וכן בחלק ב׳ מספרו ע' ‪422‬‬
‫מזכיר ספר קטן זח נשם מעשה ירושלמי‪ /‬ואומר כי בדעתו להדפיסו עם תרגום אשכנזי‪.‬‬
‫וזהו נוסח שער הספד דפוס ויני‪1‬יאה משנת ש״ד ‪ :‬סטרי דברי הימים של משח רבעו ע״ה‪ .‬עוד‬
‫יש בזה החבור פטירת אהרן הכהן ע״ה‪ ,‬ופטירת משה רבעו ע״ח‪ ,‬וספד טובי בן טוביאל‪ .‬וספר אלדד‬
‫הדני‪ /‬ומשלי םנדאב״אד‪ /‬וכתב מעשה של ירושלמי‪ /‬וספר חנוך וחידות איזוםיטי‪ /‬ומשלים של שלמה‬
‫המלך עיה‪ .‬נדפס פה ויניגיאח העיר הגדולה המהוללה אשר תחת ממשלת השררה יר״ח בשנה ד״ש לפיק‪.‬‬
‫‪ .7‬עיץ בביבליאוגרפיה של מד אלוני‪.‬‬
‫‪ .8‬כבר ראינו שכך הביא ראשונה הכהן ברטוליקי‪.‬‬
 ‫מעשה ירושלמי‬ ‫‪18‬‬

‫דק נ כ ת ב ה‬ ‫שאיננה מועתקת כלל׳‬ ‫ובדוד הוא למעיין במחברת זאת׳‬

‫שהחכם‬ ‫וגם לא נתייםדה עכ״פ מד׳ אבדהם בן הדמב״ם ד ל ‪.‬‬ ‫מתחלה בעברית‪.‬‬
‫שאין בהן אף שום משל ומליצה׳‬ ‫היקר הזה לא בלה זמנו בהזיות בדויות כאלה‪,‬‬
‫או איזה מוסד״‪ .‬עד כאן לשונו של הרב שי״ד‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬כי חרה לו להדב ד ל על כי מעשיה כזו נמצאת בעברית‪ ,‬ואילו יכול‪,‬‬
‫כי אז היה מבעדה מן העולם בהבל פיו‪ .‬ואנן מה נעני א ב ת ר י ה ו אנו דק נעתיק‬
‫פה דברים אחדים מפי חכם אחרון ייבדל לחיים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫פדופיםוד לוי גינצבדג כ ו ת ב ‪:‬‬
‫אבל לא‬ ‫יש חומד גדול ו נ כ ב ד לתולדות התפתחות השכל׳‬ ‫״בספרותנו‬
‫להתפתחות הדמיון‪...‬‬
‫וההתנגדות לפרי הדמיון‬ ‫‪*-‬חכמי ישראל׳ תלמידי בית המדרש הישן הם‪.‬‬
‫וההזיה באה להם בירושה מדודות הראשונים‪ .‬ולכן כ ל מה שיוצא מתחום השכל‬
‫מוזר הוא להם‪ ,‬ועוברים עליו בשתיקה או בשאט נפש״‪ .‬עכיל‪.‬‬
‫משל‬ ‫כי בספור המעשה הזה •אין שום‬ ‫מה שאומד הרב שי״ר‬ ‫אמנם‬
‫ומליצה או איזה מ ו ס ד ‪ /‬בודאי שאין דבריו נכונים‪ ,‬כפי שנראה להלן‪ .‬בוא וראה‬
‫כמה גדולה שנאה‪.‬‬

‫של‬ ‫של םפודי־מעשיות השייך לטפום‬ ‫כ ת ב ־ ה י ד שבידי הוא קובץ‬ ‫§‪.3‬‬

‫גדולה‬ ‫ובמומחיות‬ ‫ד ל בהרחבה‬ ‫החכם ר׳ משה גםטר‬ ‫שדבר עליהם‬ ‫קבצים‬
‫‪2‬‬
‫‪T h e E x e m p l a of the‬‬ ‫‪Rabbis.‬‬
‫לעת עתה‬ ‫שבידי בפרטות בהזדמנות אחרת‪.‬‬ ‫על קובץ זה‬ ‫עוד אדבר‬
‫אעיר דק הערות אחדות‪:‬‬
‫בראש הקובץ בא מספד של מעשיות׳ בערך כמו שבאו בחבור המעשיות‬ ‫א‪.‬‬
‫אח״כ העתיק‬ ‫שרשם שט״ש בקטלוג בודליאני שלו׳ ע׳ ‪ 605‬מספד ‪ 3870‬עיייש‪.‬‬
‫המעתיק את המדרש‪ ,‬או ה‪-‬מעשים״ על עשרת הדברות‪.‬‬
‫ואחד עוד הוסיף‬ ‫אחד זה בא ה‪-‬מעשה הירושלמי״‪ ,‬שאנו עסוקים בו בזה‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫להשלמת הקובץ מעשה בר׳ אברהם ן׳ ע ז ר א ‪.‬‬
‫הסופר המעתיק לא נתן לנו לא את שמו׳ ל א את זמנו ולא את מקומו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הוא מתחיל במלים‪:‬‬
‫מעשיות‪.‬‬ ‫תקון‬ ‫לכתוב‬ ‫אתחיל‬
‫גם על‬ ‫על דפים אחדים פה ושם רשם מלמעלה א ת המלה‪ :‬״מעשיות״‪.‬‬
‫זאת אומרת שהוא‬ ‫עמוד אחד ממדרש עשרת הדברות כ ת ב מלמעלה‪- :‬מעשיות״‪.‬‬

‫‪32.‬‬ ‫‪ 1 .1pta‬׳ ספר תשיעי‪ /‬תרפ״ג׳ במבוא ל*הגדות קסועות״‪ /‬ע׳‬

‫'‪.v‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ .2‬לונדון‪-‬לייפ‪1‬י‪,1924 4‬‬
‫למתברתו של‬ ‫‪ .3‬מעשה זה פרסמתי בשבועון •במישור״׳ ירושלים‪ /‬גליון קנ״מ‪ /‬כהוספה‬
‫מר נפתלי בן־מנחם בשם‪ :‬שיחות ואגז־ות־עם על הראב״ע‪.‬‬
 ‫‪19‬‬ ‫מבוא‬

‫מכורכים על פי מקדה‪.‬‬ ‫הבאים כאן‬ ‫לשני ספרים מפורדים‬ ‫לא חשב את הקובץ‬
‫‪,‬‬
‫בעיניו׳ כל הקובץ כמו שהוא‪ ,‬הנהו—תקון מעשיות״‪.‬‬
‫הוא כותב באותיות עבות‬ ‫בראש הדף שבו מתחיל מדרש עשרת הדברות׳‬
‫עשרת הדברות‪.‬‬ ‫)פה נוסף למעלה בין השיטין׳ המלה‪ :‬על!‬ ‫מעשה‬ ‫וגדולות‪:‬‬

‫בנוסח של הקובץ שלנו נאמד‪ :‬״מ ע ש ה י ר ו ש ל מ י״‪ .‬ולא כבנוסחאות‬ ‫§ ‪.4‬‬

‫ולכן אין אנו מוכרחים לפרש כמו שפירשו׳‬ ‫ש ל ירושלמי״‪.‬‬ ‫״מעשה‬ ‫הדפום‪:‬‬
‫וביחוד כי ב כ ל הספור ל א נזכרה‬ ‫שהכוונה היא למעשה אודות אדם ירושלמי*‬
‫גם לא נאמד פה לגמרי כי ד׳ אברהם בן מימון העתיק‬ ‫ירושלים ולא נפקדה‪.‬‬
‫ה ק ד ש מ ל ש ו ן ערבי״‪.‬‬ ‫*ללשון‬ ‫המעשה‬

‫לדעתי הדבר כך הוא‪:‬‬ ‫§ ‪.5‬‬

‫א ‪ .‬הספור מסתיים במוסד השכל‪ ,‬בלשון *מכאן״‪ ...‬כמו שמסתיימים הרבה‬
‫םפודי מעשיות במדרש עשרת הדברים‪.‬‬
‫ובאמת מוציא המספר ממעשיה זו לא דק מוסד השכל אחד‪ ,‬אלא שני למודים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫כי זהו דברו‪• :‬מכאן שיזהר אדם במצות אביו! ושלא לעבוד על השבועה״‪.‬‬

‫צ ו ו א ת אב‬ ‫ב‪.‬‬
‫נראה כי הרבה העם בספורים‬ ‫כשנפדםם את נוסח מדרש עשרת הדברים‪,‬‬
‫להוכיח עד כמה צריך אדם להזהד בצוואת האב א ח ד י מ ו ת ו ‪ .‬וספחו‪.‬הספורים‬
‫הללו לדבור ה׳ ]כבד[‪ ,‬כי חיוב קיום צוואת האב אחרי מותו תלוי בעיקר במה‬
‫‪3‬‬
‫שאמרו‪- :‬מכבדו בחייו ומכבדו במותו״‪.‬‬
‫בשו״ת הרדב״ז חלק שלישי‪ ,‬פיודדא‪ ,‬תקמיא׳ סימן תקל״ה‪ ,‬מצינו שאלה‬
‫המראה כי אביו של הירושלמי שלנו שדאג פן יכנס בנו אחד מותו מ א ה ב ת הבצע‬
‫‪4‬‬
‫מעולם האגדה‪.‬‬ ‫אב‬ ‫איננו‬ ‫להתרחק מ ז ה ׳‬ ‫והוא משביעו‬ ‫לעסקנים מסוכנים‬
‫והנה לשון השאלה‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫ראובן חלה ונסה למות והיה קרוב למלכות והיה מ ל ת ז ם ‪ .‬ששכר המם‪ .‬של‬
‫‪5‬‬
‫המלך‬ ‫והשביע את בנו הגדול שלא יקח שום אלתזאם‬ ‫ושאר מקומות‬ ‫נא־אמון‬
‫א ב ל לקיים מצות אביו‬ ‫כ ל ל ולא יהא ערב למי שיקח‪ ,‬והבן לא הוה ניחא ליה׳‬
‫‪5‬‬
‫של אביו ב ח ב ר ת אחרים‪.‬‬ ‫ובא בנו הקטן ולקח האלתזאם‬ ‫ומת ראובן‪,‬‬ ‫נשבע לו‪,‬‬
‫אם יוכל הבן אשר נשבע‪ ,‬להיות שותף עם אחיו בשטר ישראל‪ ,‬כיון שלא קבל ולא‬

‫‪ .1‬ועיין גסטר‪ /‬שם‪ /‬ע׳ ‪ ,9‬סעיף ‪.21‬‬

‫‪ .2‬בנוסח קושטא‪ /‬ועיציאה׳ וירעה‪ :‬מכאן שאין לאדם לעבור על שבועת השם ולא על נמות אביו‪.‬‬
‫ובהוצאות אמשטרדם! תקי״ג‪ :‬מכאן ללמוד כמה רע ומר לאדם העובר‪ ,‬והנזהר והזריז לשמוע בקול י״י‬
‫אשריו וטוב לו‪ .‬ועיין בביבליוגרפיה של מר אלוני הסיום הארוך בהעתקה ליידיש‪.‬‬
‫‪ .3‬עיין שרי׳ע יו״ד‪ ,‬סימן ר״מ‪ ,‬סעיף טי‪ .‬עפ״י קדושין ל״א ע״ב‪.‬‬
‫]‪ .4‬המוסיב של האח המשביע את בנו שלא יפליג ביס כי סכנה היא׳ כבר נמצא בספרות התנזרת‪.‬‬
‫עיין בר״ר ו׳ ה ‪ /‬תיאודור ‪ 45‬וש״מ בהערות שם‪ .‬ועיין ספרי •הספנות העברית*‪ /‬ירושלים‪ ,1938 /‬ע׳ ‪.59‬‬
‫‪ .5‬צ״ל מלתזם‪ /‬אלתזאם‪ /‬התחייבות‪ /‬זכיון בערבית‪ .‬ר‪ .‬ם‪(.‬‬
 ‫מעשה ירושלמי‬ ‫‪20‬‬

‫התרה על ידי פתח‬ ‫יצא עדב ובדיניהם אין חייב כלום‪ ...‬ואם יש לשבועה זו‬
‫וחדטה או לא׳ ואם יכול לומד אנוס הייתי לעשות מצות אבי‪.‬‬
‫אין כאן אונם כ ל ל כיון שנתרצה ואמר הן מפני כבוד אביו‬ ‫תשובה‪.‬‬
‫ומצותו׳ שבועה גמורה היא‪ .‬ותו‪ ...‬דמצוה לקיים דברי אביו ומצותו דכתיב אבי‬
‫וליראה ממנו ושלא לבטל‬ ‫בין מחיים בין לאחר מותו חייב לכבדו‬ ‫השביעני‬
‫ואעיג ד כ ת ב הדמב״ם ד ל בתשובה על אחד‬ ‫דבריו‪ ...‬ואין מתידין שבועה כזו‪,‬‬
‫שנשבע שלא לפרוש לים מפני כבוד אב ואם‪ ,‬והשיב שאם נ ת ח ר ט יכול להתיר‬
‫שבועתו‪ ,‬התם הוא נשבע מעצמו‪ ...‬א ב ל בניד שאביו השביעו אין מתירין לו כ ל ל‬
‫לעבוד על מצות אביו‪ ...‬ואפילו עם עברו והתירוהו לדעת כ״ע אינו מותר‪ ...‬כ י‬
‫ועמלו‪...‬‬ ‫יגיעו‬ ‫כל‬ ‫את‬ ‫השרים‬ ‫יאכלו‬ ‫שמא‬ ‫היה חושש‬ ‫הוא‬
‫ש י ה י ה ל ו ל ב ליקח•‬ ‫ומה שלא השביע את הקטן‪ ,‬מפגי שלא עלה על דעתו‬
‫אלתזאם גדול כזה‪ ...‬עד כאן לשון ת ש ו ב ת הדדב״ז‪.‬‬
‫ועיין שדה‪-‬חמד׳ כללים‪ ,‬מערכת המ״ם‪ ,‬כ ל ל רי״ט ע׳ ‪ ,133‬חלק טיו‪.‬‬
‫בדוד אחרון מוצאים אגו א ת הגאון ר׳ עקיבא איגד ד ל עומד ומתקשה‬
‫למצוא מקוד לחיוב הבן לקיים צוואת אביו המת)בתשובותיו׳ סימן ם״ח( והמציאו‬
‫שצריך האב להשביע א ת הבן שאמנם יקיים צוואתו‪ ,‬כמו שהשביע יעקב את יוסף‬
‫‪1‬‬
‫בגו‪ ,‬וכמו שהשביע אבי גבור םפורנו את בנו‪.‬‬
‫הוא ספור שנמצא ב‪-‬נוסח ירושלמי*‬ ‫אפשר כי •מעשה ירושלמי״ שלנו‬ ‫נ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫כי הרבה נוסחאות נמצאו מהמעשים ה ל ל ו‬ ‫של ה‪-‬מעשיס של עשרת ה ד ב ר ו ת ‪/‬‬
‫ובנוסח‬ ‫גרעו והוסיפו במעשיות לכל דבור ודבור כרעוות נפשם‪,‬‬ ‫והסופרים‬
‫‪,‬‬
‫אל‬ ‫ואולי׳ ב א לדבור ג׳‪,‬‬ ‫כ ב ד א ת אביך‪.‬‬ ‫לדבור ה ‪,‬‬ ‫ירושלמי זה ב א הספור‬
‫‪-‬לא ת ש א ‪/‬‬
‫זהו‪ .‬אם נחליט שמעשיה זו נ כ ת ב ה עברית מלכתחלה‪ .‬אמנם אפשר כי‬ ‫ד‪.‬‬
‫מנוסח ירושלמי של‬ ‫ר׳ אברהם המימוני העתיק א ת הספור מערבית לעברית‪,‬‬
‫עיין בתי־מדרשות‬ ‫שהיה כתוב ערבית‪.‬‬ ‫‪ -‬ס פ ד המעשים של עשרת ה ד ב ר ו ת ‪/‬‬

‫‪ .1‬ועיין בתורה שלמה להדב כשר שליט״א לפרשת ויחי‪ ,‬מ״ז סעיף קכ״ו‪ /‬שהאריך בזח להביא‬
‫כל המקורות‪ .‬ועיין ספר חסידים‪ /‬הוצאת מק״נ סעיף רע״ג‪ .‬ובתשב״ץ ח״ג סי׳ ק״ל‪ ,‬והרב מהרש״ם זצ״ל‬
‫חיב סימן רכ״ד מתשובותיו הביא שפעת מקורות ופרסים בעניני צוואה‪ ,‬ועיין •דברי גאונים״ כלל עי״ן‪,‬‬
‫סימן נ״ח וסימן נ״ט‪.‬‬
‫ושט״ש בקטלוג שלו‪ ,‬שציינתי למעלה‪ ,‬כבד העיר לתשובת הרמב״ם‪ /‬לפסיא‪ /‬תרי״ט‪ /‬סימן ב'‪,‬‬
‫]הוצאת הרא״ח פריימן‪ ,‬סימן ק״ט[‪ /‬מי שנשבע שלא יפריש לים מפני כבוד אב ואם וכו׳ עיי״ש‪ .‬חשבו‬
‫ששו״ת זו גרמה לייחס ספור זה לר' אברהם בן הרמב״ם‪ ,‬ואין בזח ממש‪ ,‬גם אין העניינים דומים זה לזה‪.‬‬
‫ולוא חשבנו שאפשר לייחס מעשיה זו לבנו של הרמב״ם ז״ל על יסוד מאורע אישי־משסחתי‪ ,‬כי‬
‫אזי מתר נכון חיה לקשר מעשיה זו למקרה שדכא את חיי הרמב״ם ז״ל בעצמו במשך שנים‪ ,‬והוא טביעת‬
‫אחיו ר' דוד ביס הודו ובידו ממון רב משלו ומשל הרמב״ם ז״ל ומשל אחרים‪) .‬עיין מכתב הרמז״ל בקובץ‬
‫אגדותיו‪ ,‬לפסיא‪ /‬ע' ‪ .(37‬והיה יוצא ממעשיה זו מוסד מעשי‪ /‬לבל יהיה האדם אץ להעשיר ע״י מסחרים‬
‫מעבר לים‪ /‬כי סכנה גדולה כרוכה בהם‪ /‬ואב מבק יבחר שבנו יפסיד הון רב ואל יכניס עצמו בסכנת זו‪.‬‬
‫‪ .2‬עיין המבוא החשוב של הרח״ג מהרי״ל הכהן פישמן ל״מעשיס על עשרת הדברות*‪ /‬שמיל‬
‫ירושלים! תרפ״ד‪.‬‬
 ‫‪21‬‬ ‫מבוא‬

‫לרש״א וודטהימד ד ל ‪ ,‬בית שני‪ ,‬ע׳ ח׳׳ ובהערה שם׳ כי אמנם נמצאות בכתב־ייד‬
‫נוסחאות ממדרש זה בלשון ערבי‪ .‬כתבי־היד הללו צריכים עוד בדיקה‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬אם כי ב כ ל ל אין לנו לשכוח א ת חות־דעתו של הרב שי״ד ד ל ‪ -‬ו מ י‬
‫כמהו מורה ‪ -‬שאין הספור נראה כלל כתרגום‪ ,‬אלא כיצירה עברית מקורית‪ ,‬ב כ ל‬
‫‪ -‬כי אברהם בן מימון העתיק א ת הספור‬ ‫זאת ישנה עוד אפשרות אחת‪ ,‬והיא‬
‫כלומד‪ ,‬מקובץ מעשיות ואגדות שנכתב ב״לשון תרגום״‪ ,‬או‬ ‫ממקור עבדי־בבלי‪,‬‬
‫כמו הספור על אשמדאי בגטין׳ םיח ע״ב‪ ,‬ומדרש שוחר‪-‬‬ ‫בלשון ב ב ל י ת בלולה‪,‬‬
‫טוב׳ מזמור ע*ח‪ .‬והוא העתיקו לשפת עבד צחה ומליצית‪ ,‬כפי שהנה לפניגו‪ ,‬למען‬
‫ירוץ קורא בו וילמדו מוסד לשמור צוואת האב אף לאחד מותו ולהזהד בשבועת הי‪.‬‬
‫כי רבים מכאובים לרשע והבוטח בה׳ חסד יסובבנו‪.‬‬
‫הן‬ ‫כי מתורגמות‬ ‫נראה‬ ‫טוביה‬ ‫ספד‬ ‫של‬ ‫וגס הנוסחאות העבריות‬
‫‪1‬‬
‫מנוסח ארמי‪.‬‬

‫ו ה ס ג נ ו ן‬ ‫ה נ ו ס ח‬
‫הנוסחאות שבדפוסים השונים׳ אם כי יש ביניהם שינויים גדולים וקטנים׳‬
‫עולה‬ ‫שאני מפרסמו הפעם‪,‬‬ ‫א ב ל נוסח הכ״י התימני׳‬ ‫נוסח אחד‪.‬‬ ‫אינם אלא‬
‫בסגנונו וביופי מליצתו על נוסחאות הדפום‪ .‬אמנם בדוד לעין שגס נוסח זה הנהו‬
‫בעצם׳ למדות כל השינויים׳ אותו הנוסח שנמצא בדפוסים ולא נוסח מיוחד‪.‬‬
‫מעתיקי םפודי המעשיות ידעו‪ ,‬כי אין הס סופרי םת״ס‪ ,‬ולא דקדקו להעתיק‬
‫יש‬ ‫מעשיה ככתבה וכלשונה‪ ,‬גרעו והוסיפו ושינו בלשון מבלי לחשוש חששות‪.‬‬
‫ועשו כן בכוונה תחילה ״לתקף׳ ויש שעשו כך שלא במתכוון‪.‬‬
‫המעתיק שם עיניו בנוסח שלפניו‪ ,‬ת פ ס מלא עינו או משפט שלם‪ ,‬והעתיק‬
‫א ת הדברים כפי שנתדשמו בזכרונו‪ .‬ולכן גם על מעתיקים כאלה אפשר לומד‪:‬‬
‫הסגנון הוא האדם‪.‬‬
‫כפי שיצא מידי‬ ‫האם נוסח הכתבייד הוא הנוסח המקורי‪,‬‬ ‫השאלה היא‪:‬‬
‫ר׳ אברהם בן מימון‪ ,‬ונוסח הדפוסים הוא נוסח שנשתנה‪ .‬או אולי להיפך‪ ,‬נוסח‬
‫ונוסח הכ״י הנהו נוסח שסופר מליץ‪ ,‬בקי ב ת נ י ך‬ ‫הדפום הוא הנוסח המקורי‪,‬‬
‫ובדברי ח ד ל ‪ ,‬שיפדוי והיטיב פניו ? קשה להחליט בשאלה זו‪ .‬אמנם כדאי להעיד׳‬
‫שאף מנוסח הדפוסים אנו רואים שהכותב או ה מ ע ת י ק ) ש ב כ ל ־ א ו פ ן לא דק להעתיק‬
‫ולרוח הקוראים העבדים‬ ‫על פי דרכו הוא‬ ‫אלא ל ס פ ר את הענין‬ ‫מלה במלה׳‬
‫הרגילים אצל תנ״ך וספרי אגדה( הרבה להמתיק א ת דבריו במליצות מתניך ודברי‬
‫חז״ל‪ .‬ולכן נראה כי נוסח הכ״י הוא המקורי‪ .‬כי קשה לשער‪ ,‬שמעתיק מאוחד ידע‬
‫עצמו‬ ‫בסגנונו הוא‬ ‫ולהוסיף עליו‬ ‫ע ל סגנונו של המחבר הראשוני‬ ‫לשמור‬
‫ולהיעשות עמו שותף ביצירה כ כ ת ב ו וכלשונו וליתן לו משלו‪ .‬כן אי־אפשד לדון‬
‫כמו‬ ‫שהרי נראה שמליצה‬ ‫על זמן המחבר ומקומו מביטויים ומליצות יחידיות‪.‬‬

‫עיק אפוקריפה‪ ,‬הוגאת ‪ ,Charles‬ע׳ ‪.179‬‬ ‫‪.1‬‬

 ‫מעשר‪ .‬ירושלמי‬ ‫‪22‬‬

‫ואף מליצת ״בעלי המשל• אין סגנונה‬ ‫״חוץ מכבודו• אינה נמצאת בנוסח הכיי‪,‬‬
‫ובכן מי יכדיע אם‬ ‫בכל המקומות שלפנינו׳ ובאחדים הנה חסדה לגמרי‪.‬‬ ‫שווה‬
‫אם הן הוספות שהוסיף איזה‬ ‫אלה הן הוספות חיצוניות או הן חיסורי מחסרי‪.‬‬
‫או שהוסרו והוצאו ע״י מעתיק שלא הבינם‬ ‫לשבח ולשפד את הספור‪,‬‬ ‫מעתיק‬
‫כראוי ודלג על הדברים שהיו מוזרים בעיניו‪ .‬למען ירוץ קורא בו‪.‬‬
‫עוד תהיינה לנו׳ כפי שאנו מקוים‪ ,‬הזדמנויות לדבר ולדון על שאלות אלו‬
‫כשנוכל להציע לפני הקורא והחוקר כמות יותר‬ ‫וכיוצא בהן במקומות אחרים‪.‬‬
‫מרובה של חומר ודוגמאות‪ .‬בכל אופן רואים שגס המדפיסים‪ ,‬והמגיהים ־־ ואולי‬
‫גם ‪ -‬ה ב ח ו ד י ה ז ע צ ר י ׳ ‪ -‬ל א עשו את מלאכתם מעשה קוף בעלמא‪ ,‬אלא לקחו לעצמם‬
‫גם רשות של ׳עורכים״‪ .‬כי בדור שהדפוסים השונים העתיקו זה מזה ולא מכתבי־יד׳‬
‫ובכל זאת ישנם שינויים שונים בין אחד לחברו‪ .‬אס יבדכום טובים על זה ‪ -‬גם‬
‫זוהי שאלה‪.‬‬
‫ש ל פ נ י נ ו‬ ‫ה ע ר ב י‬ ‫ה נ ו ס ח‬
‫אין ספק שהנוסח הערבי שנתגלה עיי ידידי מד נחמיה אלוני׳ אח הוא‬
‫לנוסח הדפוסים ולא לנוסח הכ״י התימני‪ .‬ולדעתי נעתק הנוסח הערבי הזה מנוסח‬
‫הדפוסים ולא להפך‪.‬‬
‫הנוסח הערבי שונה מנוסח הדפוסים בדברים ר ב י ם ‪:‬‬
‫בנוסח הערבי האב מצווה שהשאר )אחדי תשלומי הכתובה( יהיה כולו‬ ‫א‪.‬‬
‫המלים הנחוצות הללו אינן בכיי‪.‬‬ ‫לבנו‪.‬‬
‫כשמת האב‪ .‬נזכר שהבן ישב בבית‪ ,‬אבל לא נזכד שהיה עוסק בתודה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אנשי הספינה באו אחרי שנה או שנתים‪.‬‬ ‫כ‪.‬‬
‫הספינה טעונה כסף וזהב ומרגליות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫אנשי אותה הספינה יוצאים ליבשה‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫ב ט ע נ ה זו‪.‬‬ ‫הם מיעצים לו שישאל על שבועתו‬ ‫ר‪.‬‬
‫הרב אומר לו שהעיד אינה של בני אדם אלא של שדים ו ש י ד ת י ן‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫ועושה פלא אין‬ ‫)אמנם גם בנוסח כלכתה־בגדד‬ ‫חרם‬ ‫החזן מכריז‬ ‫ח‪.‬‬
‫חרם׳ דק הכרזה בעלמא(‪.‬‬
‫נביאים וכתובים ומשנה‬ ‫בנוסח הכ״י למד בנו של אשמדאי תודה‬ ‫ט‪.‬‬
‫וכל זה אין בדפוסים‬ ‫וגמרא ולסוף ג׳ שנים למד כל התורה כולה‪,‬‬
‫ולא בערבי‪.‬‬
‫לפני ב ת אשמדאי מרקדות נערות רבות ולא שבע גערות‪.‬‬ ‫י‪.‬‬
‫יא‪ .‬החתן חותם על הכתובה‪.‬‬
‫יב‪ .‬השד הוא עווד וגבן‪.‬‬
‫ב ת אשמדאי אומדת לבעלה ב ם ת ד שלא יכעיס א ת השד‪.‬‬ ‫יג‪.‬‬
‫יד‪ .‬השד מניח את האיש בראש הגשר ולא בראש ההר‪.‬‬
‫טי‪ .‬האיש מנשק את אשתו ולבניו בפני השד‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫מבוא‬

‫הנער אומר לאביו‪ :‬אני לא אוסיף ל ד ב ר אליך עוד בדבר הזה שכך‬ ‫טז‪.‬‬
‫צויתני׳ ותשובת הגערה של ה א ב ‪ :‬צא מזה וכוי איננה‪.‬‬
‫בדברי השדה לאנשיה אין‪ :‬אם יערכו דין־תודה מוטב ואם לאו וכוי‪.‬‬ ‫יז‪.‬‬
‫המתינה עד הבוקר וכשידעה שהיו הקהל בביהכ״נ הלכה אצלם וכוי‪.‬‬ ‫יח‪.‬‬
‫הדיינים צוו ע ל י ה ם ‪ -‬ח ס ד ‪.‬‬ ‫יט‪.‬‬
‫היא איננה מבקשת לנשק לו׳ רק שהוא ינשק אותה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בא‪ .‬אינה מזכירה לו שעבד על ג׳ שבועות‪.‬‬
‫ושונה בהם‬ ‫כל אלה הפרטים שבהם דומה הנוסח הערבי לנוסח הדפום‬
‫וכמובן עוד‬ ‫שהזכרתי בדיש הפרק‬ ‫מנוסח הכיי מספיקים להוכיח את האהוד‪,‬‬
‫אפשר להגדיל את מספר הסימנים‪.‬‬
‫ישנן גם שתי ראיות להוכיח‪ ,‬כי הנוסח הערבי נעתק מהעברי ולא להפך‪.‬‬
‫א ת דינו של הבד־נש שלנו על סמך‬ ‫הבית־דין־צדק של אשמדאי מוציא‬
‫הטענות הלמדניות שבאו בכתב־יד בנוסח זה‪:‬‬
‫•יצא דינו למות מפני שכתוב אדור מקלה אביו ואמו‪,‬‬
‫׳וזה הקלה בכבוד אביו‬
‫״וכיון שעבד על השבועה והאידור הוא בן־מות‪.‬‬
‫•מנא־לן׳ מיהונתן בן שאול! יעל שעבד על אדור״‪.‬‬
‫מובן׳ שהראיה היא מזה‪ ,‬שאביו חפץ להוציאו להורג על שעבד על אירוד‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ולא נ ת ב ד ר בנוסח זה מה עגשו על שעבד על השבועה‪.‬‬
‫בנוסח הדפוסים הבית־דין־צדק ו‬
‫‪-‬דנוהו למות כמו שכתוב בתורה מקלה אביו ואמו‬
‫‪-‬וזה הקלה כבוד אביו ומצותו‪.‬‬
‫‪-‬וכיון שהוא אדור‪ ,‬וארור הוא ב ך מ ו ת ׳‬
‫״משאול בן קי& שרצה להמית בנו יהונתן‬
‫•על שעבד על ארור‪.‬‬
‫‪-‬ועוד כי זה ע ב ד על שבועתו שכתוב כי לא ינקה ה׳ וכוי״‪.‬‬
‫פה הכל מבורר א ב ל לא נאמד מה כתוב בתודה על מקלה אביו‪ .‬המעתיק‬
‫ולכן העתיק‬ ‫לערבית לא היה למדן גדול‪ .‬כמובן׳ ולא ידע צורת הפסוק בתודה‪,‬‬
‫הדברים באופן כזה‪:‬‬
‫• ו ת ו ה ו למיתה‪ ,‬מפני שכתוב בתודה‬
‫‪-‬אשד מקלה אביו ואמו י ו מ ת‬
‫‪-‬ואמנם הוא אינו אחד מיהונתן בן שאול אשד ע ב ר‬
‫•על מצות אביו‪ ,‬רצה אביו להמיתו‪.‬‬
‫‪-‬וזה עבר על מצות אביו נתחייב מיתה‪ :‬ולא ינקה״‪.‬‬

‫‪ .1‬אמנם כבר אמרו‪ :‬ארור—בו שבועה‪ .‬ועיין ענין זה ושל יהונתן במסכת שבועות ליו ע״א‪.‬‬
 ‫מעשה ירושלמי‬ ‫‪24‬‬

‫ה נ ה ל א ה ב י ן העגין ש ל ה א ד ו ר י ם ל ג מ ד י ו ד ל ג עליו׳ ו ל א י ד ע ג״כ כ י הפסוק‬

‫״לא י נ ק ה ה ״ נ ג מ ר ב ה מ ל י ם • א ת א ש ד י ש א א ת ש מ ו לשוא״‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ :‬א ש ד י ש ב ע‬
‫לשקד‪.‬‬
‫א ב ל ל א דק ש ל א ה י ה בקי ב מ ק ר א ו ל א ה ב י ן ש ק ל א ו ט ר י א ש ל פ י ה ש ג ת ו‬
‫ה י ת ה פלפולית׳ א ך גם מ ל י ם ע ב ר י ו ת ב ל ת י ר ג י ל ו ת היו ל מ ע ל ה מכהו‪.‬‬
‫מ י י ע ץ א ת ב ת ו ב נ ו ס ח ה ע ר ב י ל ש ל ו ח א ל ב ע ל ה •אגשים טובים‬ ‫אשמדאי‬
‫ו נ כ ב ד י ם ויתירו א ת שבועתו״‪.‬‬
‫ה ק ו ר א מ ת פ ל א ל פ ש ר ה ד ב ר י ם ולכוונתם‪ .‬א ב ל ה ד ב ר הוא פ ש ו ט ב ת כ ל י ת ‪:‬‬
‫ב נ ו ס ח הדפוסים נ א מ ד ‪ :‬״שלחי לפניו שלוחים נ כ ב ד י ם ו י ת ר ו ע ל ש ב ו ע ת ו *‬
‫ה מ ע ת י ק ח ש ב שזהו כמו •ויתירו״‪ .‬גם ל א ח י ה ב ק י בסגנון ח ד ל ׳ כ י בנוסח קושטא‪,‬‬
‫‪ -‬מ ש א ו ל בן קיש״‪ .‬כ ל ה ב ק י בסגנון חז״ל‬ ‫ויניציאה‪ ,‬נ א מ ר ״וארור הוא ב ף מ ו ת‬
‫‪1‬‬
‫מ ב י ן הדברים׳ א ב ל ה מ ע ת י ק ל א ה י ה בקי ו ל א הבין‪ ,‬ולכן ש י נ ה א ת ה ד ב ר י ם ‪.‬‬

‫ע ד ב י ז‬ ‫או‬ ‫ע ב ר י‬ ‫מ מ ק ו ר‬
‫לתרגום ה א נ ג ל י ש ל המעשיר‪ ,‬ש ל נ ו שפרסם‬ ‫הקדים‬ ‫משה ג ם ט ד‬ ‫החכם‬
‫(‬ ‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪))156-161.‬‬
‫ובכן ש ט ח י ו מ ד פ ד ף ע ל‬ ‫מ ב ו א מענין‪ ,‬מ ע ש ה י ד י מ ל ו מ ד ומומחה‪ ,‬א ב ל פופולרי׳‬
‫פני השאלות‪.‬‬
‫לדי א ב ר ה ם בן‬ ‫ל א ל ה המיחסים א ת הספור‬ ‫איננו מרבה להתנגד‬ ‫גםטר‬
‫•לאחת‬ ‫לעשות את המעשיה שלגו‬ ‫מ ת א י ם לשאיפתו‪,‬‬ ‫כ י ב כ ל ל זה‬ ‫הדמבים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫שהנן בכדי השגת־ידו של‬ ‫ישיחו ודלי לין‬ ‫מהמעשיות היותר עתיקות שבין‬
‫ו ל א נ ח ה ד ע ת ו ש ל החכם ה מ ו מ ח ה הזה ו ב ע מ ו ד‬ ‫ה ק ו ר א ה א י ר ו פ א י ׳ ‪) .‬שם׳ ע' ‪.(157‬‬
‫ביותר‪.‬‬ ‫ש ל א ח ר הנ״ל הוא מתפאר‪ ,‬כ י תרגם ב ז ה א ת ש י ח ת ה ל י ל י ן ה ע ת י ק ה‬
‫אם ב נ ו ש ל הדמב״ם ד ל ה נ ה ו ב א מ ת מ ח ב ר‬ ‫א פ ש ר ל ה ט י ל ספק בדבר‪,‬‬ ‫לדעתו‪,‬‬
‫ה מ ע ש י ה ‪ ,‬א ב ל אין ספק שזמגו ומקומו ש ל המחבר‪ ,‬הם ה ז מ ן ) ר א ש י ת ה מ א ה הייג(‬
‫בין‬ ‫מימון‪ .‬ו ב ו ד א י רווח ה י ה הסיפור‬ ‫והמקום )מצרים( ש ל ד׳ א ב ר ה ם בהר״מ‬
‫י ה ו ד י ספרד‪ .‬ש ע מ ד ו ב ק ש ר ויחם ת מ י ד י ע ם י ה ו ד י מ צ ד י ם ב כ ל ל ו צ א צ א י הרמב״ם‬
‫והשכיחים‬ ‫הנמצאים‬ ‫ש ל מ ע ש י ה זו‬ ‫המוטיבים השונים‬ ‫ו מ ש ם נפוצו‬ ‫בפרט‪,‬‬
‫ב ס פ ו ד י ה ב ד י ם הכלליים‪ .‬ג ס ט ד א ו מ ד ש ה ס פ ו ר נ ק ר א כפרק מ י א ל ף ל י ל ה ולילה״‪.‬‬
‫לםפודי א ל ף ל י ל ה ולילה‪.‬‬ ‫ש ה נ ה כה מ י ו ח ד ת‬ ‫המצרית‪,‬‬ ‫י ש בו מ א ו ת ה האוירה‬
‫שהספור אינו אלא העתקה‬ ‫ח ש ב ו רבים‬ ‫ומשום צביונה המזרחי של המעשיה‪,‬‬
‫מערבית‪.‬‬

‫‪ •1‬ואמנם בנוסח •עושה פלא״ הוסיפו את המלח ״וילפינן״ משאול בן קיש» ובכ״י שלנו‪• :‬מנלן״‬
‫מיהונתן• אמנם בפרט זח מתקרב הנוסח הערבי לנוסח הכ״י‪ /‬שמדגיש את הראיה מיהונתן ולא משאול‪.‬‬
‫‪ .2‬בעברית ‪ -‬כמו בהרבח שפות אירופיות אחרות — אין מלה בשביל מה שהאנגלים קוראים‬
‫‪ .Fairy-Tale‬אני מ‪1‬יע בשביל זח את חבסוי‪ :‬״ ש י ח ת ־ ל י ל י ן ״ ‪ Fairy .‬יחידה — אני קורא‬
‫•ליליה״‪ ,‬כדי להבדילה מ״לילית״ חמפלת פחדים‪ .‬ועיין ג‪ .‬שלום! קדית ספר‪ ,‬שנח עשירית‪ ,‬ע׳ ‪.71‬‬
 ‫‪25‬‬ ‫מביא‬

‫‪1‬‬
‫בדמיון‬ ‫)‪ ,(Chauvin‬ש ה ד ג י ש ׳ ל פ י ד ב ד י ה פ ד ו פ י ם ו ד ב‪ .‬ה י ל ד‬ ‫שוב ין‬
‫הרחיק ללכת ע ד כדי לשער‬ ‫וםפודי א ל ף לילה ולילה׳‬ ‫ש ב י ן ר ו ח הספור ה ז ה‬
‫ה ש ע ר ה א ב ס ו ר ד י ת ׳ ש ה ס פ ו ר ה ו א פ ד י מ ע ש ה ו ש ל י ה ו ד י ש ק י ב ל עליו א ת ד ת מוחמד‪.‬‬
‫גם בימונאטשדיפט״‪ ,‬ש נ ת ‪1936‬׳ ע׳ ‪ ,476‬י ש ר ש י מ ה ק צ ר ה מ א ת ה י ל ד ע ל‬
‫שב״אנמעדקוגגעך השתדל‬ ‫ו ע ל מ ב ו א ו הנ״ל‪ .‬ה ו א מ ז כ י ר‬ ‫גםטד‬ ‫העתקתו של‬
‫להוכיח‪ ,‬כ י ה י ה ה מ ח ב ר ד ו ק א יהודי‪ .‬א ב ל א י נ נ ו מ ס כ י ם ל ד ע ת ו ש ל ג ם ט ד ש ב ס פ ו ר‬
‫‪2‬‬
‫״מעשה‬ ‫ומסיים כפוסק א ח ר ו ן ‪:‬‬ ‫יש לנו ׳שיחת־הלילין העתיקה ביותר״‪.‬‬ ‫זה‬
‫‪3‬‬
‫י ר ו ש ל מ י נ ו ב ע מ ה ת ח ב ר ו ת הרוח ה י ה ו ד י ת עם ה ד ו ח הערבית״‪.‬‬
‫ואנן מ ה נ ע נ י א ב ת ר י י ה ו ?‬
‫יגענו ו ל א מ צ א נ ו שום ש ת ו ף ש ל רוח ע ר ב י בספורנו‪ .‬א ם כי פ ר ט י ם א ח ד י ם‬
‫מ ה מ ו ט י ב י ם גמצאים ג ס א צ ל הערבים‪ .‬ל ד ע ת נ ו מ ו צ א ו ש ל ה ס פ ו ר ה ז ה ה ו א מ ב ב ל ‪,‬‬
‫ו א ש מ ד א י ש ל ג ו ה ד י ח ו מ ן ה ט י פ ו ס ש ל מ ס כ ת ג ט י ן ) ו ע י י ן ערוך‬ ‫מ ת ק ו פ ת הגאונים‪.‬‬
‫השלם׳ ע ר ך א ש מ ד א י ( ו ל א זה ש ל ס פ ר טוביה׳ ש ג א ם ד ע״י ה מ ל א ך ר פ א ל ב מ צ ר י ם‬
‫‪4‬‬
‫באגדה‬ ‫איננו פנים חדשות‬ ‫ע ל י נ ו לזכור‪ ,‬כ י א ש מ ד א י‬ ‫בכל אופן‬ ‫העליונה‪.‬‬
‫הישראלית‪.‬‬

‫ה ס פ ו ר‬ ‫ע צ ם‬
‫מ ע ש י ה זו ה י א פ נ י נ ה ר ב ת ח ן ויקרת ע ר ך ב ס פ ר ו ת ה מ ע ש י ו ת שלנו‪ .‬ר ב ת ־‬
‫החן מ צ ד ס ג נ ו נ ה ו ה כ ש ר ו ן הסיפורי ה מ ת ג ל ה בה‪ ,‬ו י ק ר ת ־ ה ע ר ך לחוקר הפולקלור‬
‫ש ל נ ו ‪ -‬מ צ ד תכנה‪ .‬מ ע נ י ן ב י ו ת ר ש ה א ה ד ה ש ל ה מ ס פ ד ה י א כ ו ל ה ל צ ד ה ש ד ה ב ת‬
‫בכלל׳ ה ש ד י ם בסיפור ז ה הם כנים וישרים‪ ,‬עוסקים ב ת ו ד ה ו ב מ צ ו ו ת‬ ‫אשמדאי‪.‬‬
‫הם כ מ ע ט א נ ש י ם חביבים‪.‬‬ ‫וביושר‪.‬‬ ‫ו א ף מדקדקים ש כ ל מ ע ש י ה ם יהיו ב צ ד ק‬
‫מגיע‬ ‫הפאתוים ב מ ח ז ה האחרון׳ ע ת ב ת א ש מ ד א י ת ו ב ע ת ל ד י ן א ת ב ע ל ה ה ב ו ג ד‬
‫ל ג ו ב ה ולמתיחות‪ .‬י ש לסיפור זה א פ ש ר ו י ו ת גדולוית ב ש ב י ל ה ב מ ה ׳ א ם י מ צ א ל נ ו‬
‫ואנ״סקי‬ ‫ב ח ו מ ר ש ל פאוסט‪,‬‬ ‫שהשתמש גיסה‬ ‫מ י שידע להשתמש בחומר׳ כמו‬
‫ב ח ו מ ר ש ל ה״דיבוק*‪.‬‬
‫‪ -‬גמצא‬ ‫בערכו‬ ‫ממנו‬ ‫נופל‬ ‫שלנו ‪ -‬אבל‬ ‫לזה‬ ‫בהרבה‬ ‫ספור ד ו מ ה‬
‫‪5‬‬
‫ש ה ו צ י א ה ו מ כ ת ב ־ ה ע ת הצרפתי‪.‬‬ ‫ב״אוצר מדרשים״ להרי״ד א י ז נ ש ט י ן )ע׳ ‪(399‬‬
‫והיא תובעת אותו לדין וממיתה אותו‬ ‫גם שם מ ד ב ר ה מ ע ש ה ב א ד ם ש נ ש א ש ד ה ‪,‬‬

‫‪Bolte-Polivka,‬‬ ‫‪Anmerkungen‬‬ ‫‪zu den K i n d e r • u n d‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪H a u s m a r c h e n d e r B r i i d e r G r i m m , vol. I V : Bernhard Heller, Das‬‬
‫‪.hebraische MSrchen, p. 349‬‬
‫‪."das Slteste Feenmfirchen" .2‬‬
‫‪."entstammt der Verbindung von jGdischem mit arabischem Geist" .3‬‬
‫‪ .4‬אמנם רבים סוברים‪ ,‬כי מחברו של ספר טוביה חי במגרים‪ ,‬וביחוד אלה החושבים בי הספר‬
‫נכתב במקורו ביוונית‪.‬‬
‫‪ Revue des Etudes Juives .6‬חלק ל״ג׳ ע׳ ‪.60‬‬
 ‫מעשה ירושלמי‬ ‫‪26‬‬

‫ל ב ס ו ף בחניקה‪ .‬וגם שם י ש נ ס שדים שלומדים ת ו ר ה ו מ ת פ ל ל י ם בבית־הכנםת‪ .‬א ב ל‬

‫‪1‬‬
‫ה ס אינם יכולים ל ע מ ו ד ב ת פ י ל ת ״ ו י ה י ־ נ ו ע ם ״ ‪ -‬ז ה ה י ש י ר ש ל פ ג ע י ם ״ ‪ -‬ב מ ו צ א י ־ ש ב ת ‪.‬‬
‫המוטיב ה ר א ש י ש ל הספור ‪-‬בן־אדם ה נ ו ש א ש ד ה ל א ש ה ׳ ידוע ה ו א ל מ ד י‬
‫בפולקלור העולמי‪ .‬על־פי־רוב ה י א נ י ש א ת לו ב ת נ א י ש ל איזה • א ס ו ר • ) ‪. ( T a b o o‬‬
‫איסור זה ה ו א כרגיל ש ל א י ע ג ו ב ע ל ב נ ו ת האדם‪ .‬ב ע ב ר ו ע ל ה ת נ א י ׳ ה ע ו נ ש הוא‬
‫‪2‬‬
‫ל ע ת י ם ת כ ו פ ו ת מ י ת ה או עוורון‪.‬‬

‫ו ש ד ו ת‬ ‫ש ד ה‬
‫‪3‬‬
‫וגס ״השעירים״ אינם א ל א ‪. -‬רוחות״‪ .‬״כשעירים ע ל י‬ ‫״שד״ ‪ -‬מובנו‪ .‬רוח‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫״כבד‬ ‫ואשר ללילית כבד העיד ל ‪ .‬ג י נ צ ב ד ג ‪:‬‬ ‫דשא״‪ ,‬ת ר ג ו מ ו ‪ :‬׳ כ ר ו ח י מטדא״‪.‬‬
‫ש ל י ל י ת א י ן ל ה ע נ י ן כ ל ל עם לילי‬ ‫נ ד ע ע ת ה ע ל ־ י ד י ה כ ת ו ב ו ת ש ל האשודים‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫ו ב ע י ק ר ה ה י א א ל י ל ת ה ס ע ד ‪ .‬ועיין ע ר ו ב י ן י י ח ע י ב ‪ :‬״רוחץ‪ .‬ש ד י ן ו ל י ל י ף ‪ .‬ולשון‬
‫ו נ מ צ א גם ב ת ר ג ו מ‬ ‫זה שכיח בזוהר )עיין למשל‪ ,‬ב ר א ש י ת ‪ ,‬ד ף כ י ט די״ש עיא(‪.‬‬
‫ועיין ערוך‬ ‫׳ ר ו ח ץ ו ע ל ע ו ל י ן ו ש ד י ן ׳ )זוהר‪ ,‬שם‪ ,‬ד ף מ י ח עיא(‬ ‫ש נ י לאסתר‪ .‬ו י ש‬
‫השלם‪ .‬כ ד ך ו׳ ע׳ ‪ 205‬ע ר ך ׳ ע ל ע ל י ‪) .‬ובביר ניט‪ ,‬ד ‪ :‬נפקין ר ו ח ץ ועלעולין ועקרין‬
‫אילגיא(‪ .‬ועיין המלון ללשון תרגום ש ל לוי‪ .‬ובספר א ג ד ו ת היהודים )אנגלית( ש ל‬
‫ל‪ .‬גינצברג‪ ,‬כ ר ך ה׳ ע׳ ‪ .88‬ועיין ע ל שדין ורוחין‪ ,‬שעירים ולילית ה ע ר ו ת שוואב‬
‫מ ע נ י י ןלהעתיק‪1890.‬‬ ‫חקירתנו‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬
‫‪a‬‬
‫מ ד ב ר י ו א ת ה ש ו ר ו ת ה ב א ו ת ‪M . Fr. Lenormant pense q u ' i l faut re- :‬‬
‫‪conriaitre‬‬ ‫‪dans le Seirim et‬‬ ‫‪les Leliots la perpetuation‬‬ ‫‪de la‬‬
‫‪croyance‬‬ ‫‪aux demons incubes‬‬ ‫‪et succubes q u i tiennent‬‬ ‫‪une si‬‬
‫‪grande‬‬ ‫‪place‬‬ ‫‪dans la‬‬ ‫‪deraonologie‬‬ ‫‪des‬‬ ‫"‪Chaldeo-Babyloniens.‬‬

‫‪ .1‬גם ב*כל כתבי מיכה יוסף ברדיצבסקי״! כדך שני‪• ,‬מאמר האגדה״! ברלין! תרע״ד‪ ,‬מעי ‪143‬‬
‫ואילך ניחן הסמור הנ״ל בעבוד ספרותי! ונרשם‪ :‬לקוח מקובץ צרפתי־עברי׳ נדפס במאסף *ספרות״‪ .‬ושם‬
‫בע׳ ‪ 145‬מסופר‪• :‬ויהי בפתחו את ברכת הבוקר במקרא ויהי־נועם‪....‬״ לפי הספור היה זה ביום שאינו לא‬
‫שבת ולא יום־טוב‪ .‬המחבר! כנראה! שכח את סדר התפלות‪] .‬האמונה! שהשדים אינם סובלים את תפילת‬
‫•ויהי נועם״ רווחת בקרב העם עד הזמן האחרון! ומשום כך אומרים תפלה זו בתור השבעה לגירוש‬
‫•דיבוק״ גם שלא במוצאי שבח! עיין למשל! •ס׳ מ ע ש ה נ ו ר א של ה ר ו ח א ש ר נ כ נ ם ב ג ו ף‬
‫א ש ד‪,‬״! ירושלים! תרס״ד! דף ח׳ ע״ב» ם ' ש ע ר ה ג ל ג ו ל י ם ! פרעמישלא! תרל״ה‪ ,‬י' ‪"9‬ב! י״ד‬
‫ע״ב ושאר מקומות‪ .‬ר‪ .‬פ‪(.‬‬
‫‪ .2‬עיין ‪A. H . Krappe. T h e S c i e n c e of F o l k - L o r e , London 1930,‬‬
‫‪] . s q q‬מסקנתו של הגרטי‪-‬קראפה היא! שהאגדה על האשה־השדה הנישאת לאדם בתנאי שלא יאהב‬ ‫‪1 1‬‬
‫אשה ארצית! נובעת מהודו! והתפשטה משם על־פני אירופה עד לארצות הצפון‪ .‬מסקנה זו יש בה משום‬
‫אסמכתא לדעתו של רי״ל זלוטניק! ש״מעשה ירושלמי״ כולו מארצות המזרח מוצאו‪ .‬ר‪ .‬פ‪(.‬‬
‫‪ .3‬עיין ערוך השלם לקאהוט! כרך ח׳ ריש ע׳ לי‪.‬‬
‫‪ .4‬הגורן! ספר תשיעי )ברלין‪ ,‬תרפ״ג( ע׳ ‪ 59‬בהערה‪.‬‬
‫‪ .5‬ועיין עוד על לילית המאפר שכתב עליה י‪ .‬צאללער! פילאלאגישע שריפטן! כרך ג' ‪0‬ך‬
‫יאי‬ ‫‪1 2 1‬‬ ‫ע‬
‫ל ך • ועיין א‪ .‬מרמורשטיין! מדרש אבכיר! •דביר"! ספר ראשון! ברלין! תרם״ג! ע׳ ‪,138‬‬ ‫'‬
‫הערה ‪.4‬‬
 ‫‪27‬‬ ‫מבוא‬

‫‪1‬על השדים ו ה ר ו ח ו ת ב א מ ו נ ה ה י ש ר א ל י ת ו ה י ה ו ד י ת נ כ ת ב ה ם פ ד ו ת ע ש י ר ה מ א ד‬
‫ואין כ א ן המקום לפרטה‪ .‬הקורא ה מ ע ו נ י ן יוכל ל מ צ ו א א ת ה ע י ק ר ב א נ צ י ק ל ו פ ד י ה ש ל‬
‫‪Hastings'Encyclopaedia‬‬ ‫‪of Religion and Ethics, vol. X I I I ,‬‬ ‫הסטינגם‬
‫האנציקלופדיה‬ ‫לאחר הוצאת‬ ‫שהופיעו‬ ‫מן הספרים‬ ‫‪.index, s. v. Demons‬‬
‫‪H e i n r i c h Kaupel, D i e D a m o n e n‬‬ ‫‪ini Alten‬‬ ‫‪Tes-‬‬ ‫הנ״ל נ ז כ י ר ‪:‬‬
‫;‪t a m e n t , A u g s b u r g , 1930‬‬ ‫‪Edward Langton, G o o d‬‬ ‫‪and‬‬ ‫‪Evil‬‬
‫אסף‬ ‫‪ . S p i r i t s ,‬ו ע ל ש י ט ו ת י ה ה ת ג ו נ נ ו ת ב פ נ י שדים ורוחות‬ ‫‪London, 1942‬‬
‫‪Jahrbuch‬‬ ‫חומר רב א‪ .‬מ ר מ ו ר ש ט י י ן ב מ א מ ר ו ש נ ד פ ס בם׳ ‪f u r j u d i s c h e‬‬
‫‪V o l k s k u n d e (ed. M . Grunwald), Berlin-Wien, 1923, pp.303 sqq.‬‬
‫ד‪ .‬פ‪[.‬‬
‫י ה ו ד א י ן‬ ‫ש ד י ן‬
‫ע ל כי א ש מ ד א י ב ס פ ו ר זה ל ו מ ד ת ו ר ה‬ ‫בודאי יתפלאו‬ ‫רבים מ ן הקוראים‬
‫ואמנם כבד מצינו‬ ‫כ א ו ר ח גוברין יהודאין‪.‬‬ ‫מתפללים ומתנהגים בכלל‬ ‫והשדים‬
‫וגמר מ ת י ב ת א דרקיע‬ ‫ש ״ א ש מ ד א י כ ל יומא סליק ל ר ק י ע‬ ‫בגמרא‪ ,‬ג ט י ן ם״ח‪ ,‬ע״א׳‬
‫אבל‬ ‫ב מ ע ש ה שלנו‪.‬‬ ‫לזה מ ר ו מ ז ב פ י ר ו ש‬ ‫ונחית לארעא וגמר מתיבתא דארעא'‪.‬‬
‫י ו ת ר מ ז ה מ צ י נ ו ב ע נ י ן ז ה ב ד ע י א ־ מ ה י מ נ א ‪ ,‬זוהר‪ ,‬פ ר ש ת פ נ ח ס ד ף ד נ י ג ע י א ‪ :‬״שדים‬
‫ד א י נ ו ן יהודאי‪ ,‬ר ש י מ י ן ב א ו ת שדי‪ ,‬ו א י ת ש ד י ן ומזיקין מ ס ט ר א ד מ ס א ב א ד א ת ק ר י א ו‬
‫ובגין ד א אמדו מ א ד י‬ ‫ע ש ה האלדים‪,‬‬ ‫וזה ל ע ו מ ת זה‬ ‫ע ו ב ד י עבודה־זדה׳‬ ‫שדים‬
‫מ ת נ י ת י ן ד א י נ ו ן ג׳ מ י נ י ן מנייהו׳ ח ד מ י ן ד ל ה ו ן כ מ ל א כ י השרת‪ ,‬י ח ד כ ב נ י א ד ם‬
‫אתקרי‬ ‫ב א ו ר י י ת א ד ב כ ת ב ודבעל־פה‪.‬‬ ‫ו א י ת בהון ח כ י מ י ן‬ ‫ו מ י ן ת ל י ת א י כבעירן‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ו ל א ו ל מ ג נ א א מ ר ו מ א ד י מ ת נ י ת י ן אם ה ר ב‬ ‫י ו ס ף שדא‪ ,‬ע ל שם ד א ו ל י ף ל י ה שד‪,‬‬
‫ד ו מ ה ל מ ל א ך ה׳ צ ב א ו ת ת ו ר ה י ב ק ש ו מפיהו‪ ,‬ו א ש מ ד א י מ ל כ א ה ו א ו כ ל מ ש פ ח ת י ה‬
‫ה א א ו ק י מ נ א ד א י נ ו ן ש ד י ן י ה ו ד א י ן ד א ת כ פ י י ן ב א ו ר י י ת א ו ב ש מ ה ן דאוריתא״‪.‬‬
‫ש ה י ה לו ש י ח ו ש י ג ע ם ר ב יוסף ורב‬ ‫יוסף ש ד א נ ז כ ר בפסחים ק״י עיא‪.‬‬
‫בשבת‬ ‫נאמד‪ .‬שהלכות שנאמרו בבוקר‬ ‫פ פ א ב ע נ י ן זוגות‪ .‬ו ב ע ר ו ב י ן מ י ג ׳ ם ע י א‬
‫ו ת ר צ ו ‪ :‬״דלמא‬ ‫ותמהו‪ :‬מאן אמדינהו?‬ ‫בםודא‪ ,‬נ ש נ ו ל פ נ ו ת ע ר ב ב פ ו מ ב ד י ת א ׳‬
‫ו ל ד ע ת ה ר ע י א ־ מ ה י מ נ א יוסף‬ ‫יוסף ש י ד א אמרינהו״‪ .‬ו פ י ד ש י י ‪ :‬ד ל א מ נ ט ד ש ב ת א ‪.‬‬
‫ו מ ג ל ה לו ח ד ו ש י ם‬ ‫ש ה י ה לו ש ד ה מ ל מ ד ו ת ו ר ה‬ ‫אלא‬ ‫ז ה ל א היה ב ע צ מ ו שד‪,‬‬
‫א מ נ ם ב מ ד ר ש ה נ ע ל ם )זוהד־חדש‪ ,‬נח׳ ד פ ו ס מ ו נ ק א ט ש ׳ ד ף ל״ו ע*ב(‬ ‫שנתחדשו‪.‬‬
‫ועיין שם‬ ‫ב ת מחלת״‪,‬‬ ‫דאגרת‬ ‫רבדבא‬ ‫גובדא‬ ‫א ק ד י יוסף ש י ד א ‪ -‬ה ה ו א‬
‫מ ה ש ק ד ה ל ד י ב י ל עמו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מ ל ב ד יוסף ש י ד א הנ״ל נ מ צ א ע ו ד ש ד למדן‪ ,‬ו נ ו ד ע ב ש ם י ו נ ת ן שידא‪.‬‬

‫‪ .1‬כך היא הגירםא בכל הדפוסים׳ אגל בדפויס דאס נדפס‪« :‬ד א ו ל י ד ליה שדי‪ .‬ואינני יודע ‪ox‬‬
‫זוהי טעות דפוס סתם׳ או אולי חשב מישהו להתחכם ו»לתקן״‪.‬‬
‫‪ .2‬גטין ס״ו ע״א> אמר ר' חנינא‪ :‬למדני ימתן‪ .‬וביבמות קכ״ב ע״א‪ :‬אמר לי יונתן שידא‪.‬‬
‫וברש״י‪ ,‬שם‪ :‬לימדני יונתן שידא׳ שד היה‪ ,‬א ו ב ק י ב ה ן ‪.‬‬
 ‫מעשה ירושלמי‬ ‫‪28‬‬

‫‪1‬‬
‫ם ת ד י תודה‪ ,‬נ א מ ד ‪ :‬כ ד ו ג מ א ד א י נ ו ן מ ל א כ י ם ד א י נ ו ן ש ד י ן‬ ‫ב מ ד ד ש הנעלם‪,‬‬
‫יהודאין‪ ,‬ד א כ ל י ן ב ד ו ג מ א דבר־נש‪ ,‬כ ך א י ת אחרנין עילאין‪ ,‬ל ע י ל א לעילא‪ ,‬ואינון‬
‫‪2‬‬
‫צדיקים י ו ש ב י ן‬ ‫דאמד‪,‬‬ ‫ודא הוא‬ ‫מ א ו ד דשכינתא דאינון נהנין‬ ‫אכלין ושתין‬
‫ו ע ט ר ו ת י ה ם ב ר א ש י ה ן ונהנין מ א ו ר השכינה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ו י ש נ ם ש ם ע ו ד דברים ה מ ע נ י י נ י ם ב י ו ת ר ‪ :‬תא־חזי‪ ,‬ב ש ע ת א ד א ז י ל ב ד ־ נ ש‬
‫ושמא אחדא מן ש ד יהודאי דאתקדי‬ ‫לעלמא‪ ,‬י ה ב ב י ה קוב״ה ש מ י ה ב ב ד ״ נ ש ‪,‬‬
‫הה״ד‪ ,‬ד א ה נ ת ת י ל פ נ י ך היום א ת החיים ו א ת‬ ‫חול‪ ,‬ו ש מ א א ח ד א ד א ת ק ד י חשך‪.‬‬
‫ואת‬ ‫החיים ‪ -‬ד א ש ם הויה ד ק ב י ה ]או‪ :‬מקב״ה[‪,‬‬ ‫ו א ת הרע‪.‬‬ ‫הטוב ו א ת ה מ ו ת‬
‫ואת המות ואת ה ר ע ‪ -‬א ל י ן‬ ‫ה ט ו ב ‪ -‬ז ה ה ש ד יהודאי דיהב ליה עושד בעלמא דיך‬
‫ת ד י ן מקטדגין‪ ...‬מ ם ט ד א ד ם מ א ל ו נ ח ש מ ן ש ד ו ש ל י ש מ ע א ל ו ע ש ו *‬
‫‪5‬‬
‫•ואלהים א ח ר י ם מ ן‬ ‫שנאמד בזהד רות‪:‬‬ ‫המפליא ביותר הוא‬ ‫והדבר‬
‫י ש מ ע א ל ו ע ש ו מ א ן א ת ר נפקי ז ‪ -‬מ ן ה ש מ ר י ם ש ל ש ד י ם יהודאין‪ ...‬ו ע ל ד א א י ת‬
‫‪6‬‬
‫ש ד י ן יהודאין ו י ש מ ע א ל י ם וגוצדים ו ה ג ד ו ל ה ל ב נ י ע ש ו וישמעאלים‪.‬‬
‫א מ ו נ ה זו‪ ,‬ש י ש ש ד י ם יהודים‪ ,‬י ש מ ע א ל י ם )כלומד מוסלמים(‪ .‬ונוצרים )וגם‬
‫נ פ ו צ ה מ א ו ד ב י ן ה ע ר ב י ם והמוסלמים בכלל‪ .‬במרוקו‪ ,‬ה ש ד ה מ ו ס ל מ י‬ ‫כופרים(‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫נ ק ר א ‪ -‬א י ש אללאה״‪ ,‬או ״מאמין״‪ .‬ה ש ד ה י ה ו ד י נ ק ר א ש ד ש ב ת א י ‪( ! ) j e n n s e b t‬‬
‫‪7‬‬
‫בימשלי־‬ ‫וכן כ ת ב ר' י צ ח ק יהודה‬ ‫ו ה ש ד ה נ ו צ ר י ה ו א ש ד כ ו פ ר ) ‪Jenn kafer).‬‬
‫ערב״ ח״ב ע׳ ע״ח‪ ,‬ש ה ש ד יוכל ל ה י ו ת מוסלם או ע ו ב ד ־ א ל י ל י ם ׳ י ה ו ד י א ו נוצרי‪.‬‬
‫ש ה ע ת י ק ר׳ קלונימוס מ ל ש ו ן ע ר ב י ל ע ב ר י ת ‪ ,‬מ ל ך ה ש ד י ם‬ ‫ו ב א ג ד ת בעלי‪-‬חיים‪,‬‬
‫ה נ ה ו שם ש ו פ ט צדק‪ ,‬חכם ופילוסוף‪ ,‬ו ב י ת ד י נ ו ה ו א ב י ת ־ ד י ן צדק‪ ,‬המקיימים א ת‬
‫ה צ ו ״צדק צ ד ק תרדוף״‪ .‬ו ש ם ב ש ע ד ה ש ל י ש י פ ר ק ט״ו נ א מ ד ‪ :‬״דע כ י ב ש ד י ם‬
‫טובים ורעים‪ ,‬כופרים ו מ א מ י נ י ם ׳ צדיקים ופושעים‪ ,‬כ א ש ר י מ צ א ו ב ב נ י אדם״‪.‬‬
‫ו כ ל זה מ י ו ס ד ע ל ה ק ו ר א ן עצמו‪ .‬כ י מ ו ח מ ד ה ת פ א ר כ י ה ש ד י ם ב א ו ל ש מ ו ע‬
‫וקיבלו ע ל י ה ם ד ת האיסלאם‪ ,‬ו י ש ב ה ם ט ו ב י ם ורעים‪ ,‬מ א מ י נ י ם ‪ ,‬ו כ ו פ ר י ם ‪.‬‬ ‫תודתו‪,‬‬
‫ו ה ק ד י ש ל ז ה ס ו ד ה מיוחדת‪ ,‬ה י א ם ו ד ת א ל ג י ן ) ס ו ד ה ע״ב(‪ .‬י‬

‫‪ .1‬בזוהר חדש דפוס מונקאטש‪ ,‬תרע״א‪ ,‬דף פ' ע״ב‪ ,‬פרשת אחרי‪ .‬וכן בדפוס אזמיר‪ ,‬תברכ״ו‪,‬‬
‫דף רכ״ב‪ .‬אמנם בדפוס קדאקא׳ כגש״ם׳ זהו בפרשת לך־לך‪ /‬דף נ״א‪.‬‬
‫‪ .2‬בדפוס אזמיר‪ ,‬דאינון כהנין‪.‬‬
‫‪ .3‬דפוס מונקאטש‪ ,‬דףע״ז‪/‬ע״ב‪ .‬בדפוס קראקא מ״ט‪ /‬עיא‪/‬אזמיר‪ /‬רט״ו! ע״א‪ .‬בפנים אני נותן‬
‫את נוסח מונקאםש המשובח‪ .‬ובדפוס האחרון הקטע משובש ביותר‪.‬‬
‫‪ .4‬בדפוסי קראקא ואזמיר‪ :‬םסטרא דשמאלא ונחש* מן שרו של ישמעאל ועשו• ואמנם נראה‬
‫‪,‬‬
‫לגרום •שרו ׳ במקום •שדו״‪.‬‬
‫‪ .6‬מונקאטש דף ל״ב ע״א׳ אזמיר דף פ״ד ?״ב‪.‬‬
‫‪ .6‬בדפוס אזמיר חסרה מלת •נוגדים״‪.‬‬
‫‪E . Westermarck, R i t u a l‬‬ ‫‪ .7‬עיין‪a n d B e l i e f i n M o r o c c o ,‬‬
‫‪I,‬‬ ‫‪264‬‬
‫‪p,‬‬ ‫‪1907.189.‬‬
‫‪ .8‬ועיין הקדמת ‪ Sale‬לתרגומו של הקוראן לאנגלית הוצאת טריבנר‪ ,1896 /‬חלק א'‪ /‬ע' ‪.121‬‬
‫וח״ב ע' ‪ ,184‬הערה ‪.101‬‬
 ‫‪29‬‬ ‫מבוא‬

‫במסכת חולין‬ ‫מוחמד מן היהודים‪.‬‬ ‫וזהו מהדברים‪ .‬שאין ספק כי לקחם‬

‫)ק״ה ע״ב(‪ ,‬מםופד איך ב א השד ל ד י ך ת ו ד ה לפני מ ד ב ד דב אשי ומאיימים עליו‬
‫שנולד לו בן מאשה‬ ‫כי יחרימוהו‪ .‬ובספר קב־הישד פדק כיה מסופר על שד‪,‬‬
‫יהודית והוא מתחכם להביא מוהל למול א ת בנו ליום השמיני‪ ,‬וקהל מתפללים‬
‫‪1‬‬
‫]ועוד לפי מעשה גירוש שדים‬ ‫מתאסף לבית־הכנםת‪ .‬עיי״ש כל ספוד המאורע‪.‬‬
‫הראשון לציון‪ ,‬יש רוחות יהודים‪,‬‬ ‫בהסכמת‬ ‫ב ש נ ת ‪1904‬‬ ‫שאירע בירושלים‬
‫‪2‬‬
‫ר‪ .‬פ‪[.‬‬ ‫מוסלמים )״מבני האמה* הייגו הגד( ו״עובדי השמש״‪ ,‬היינו כ ו פ ר י ם ‪.‬‬

‫שומדי־שבת ה ם ז‬ ‫השדים‬ ‫האם‬

‫מצינו דברים מעניינים‬ ‫הלכות עירובין‪ ,‬סימן קמיז׳‬ ‫באור זרוע הגדול׳‬
‫בענין זה‪ ,‬והנני מעתיקם על כן בארוכה‪ .‬בגמרא עירובין מ״ג עיא‪ ,‬נשאלה שאלה‬
‫ואמרינן‪ :‬תא־שמע‪ ,‬דחני שב שמעתתא‪...‬‬ ‫אם יש תחומין למעלה מעשרה או לא‪,‬‬
‫בהדי פניא דשבתא ‪1‬ד'ח‪:‬‬ ‫דאית]א‪1‬מרן בצפדא ד ש ב ת א קמיה דרב חםדא בסודא‪,‬‬
‫לאו אליהו‬ ‫איתאמרן! קמיה דרבא ]ריח‪ :‬בבי רבה[ בפומבדיתא‪ .‬מאן אמדינהו?‬
‫ד א י ה ו ' מ ל א ך ורגיל למיזל בקפיצה וקפץ לשם ב ש ב ת למעלה מעשרה‬ ‫אמדינהו‪,‬‬
‫טפחים‪ ,‬כי אליהו היה רגיל ליכנם ב ב ת י מדרשות בשעה שעוסקין בתורה׳ אלמא‬
‫אליהו לא חוה קפץ‪,‬‬ ‫אין איסור תחומין למעלה מעשרה טפחים‪ ,‬דאי הוד• אסור׳‬
‫לא׳ דילמא יוסף שידא אמרינהו‪ ,‬פידש״י‪ :‬ד ל א מ נ ט ד שבתא‪ .‬מורי היד יהודה‬
‫מה‬ ‫כל‬ ‫ועושים‬ ‫בתודה‬ ‫מאמינים‬ ‫שהשדים‬ ‫חסיד זציל היה אומר‬
‫‪3‬‬
‫והשיב‬ ‫על אשת א י ש ‪,‬‬ ‫ח כ מ י ם ‪ .‬ושאלו ממנו איכ למה הוא ב א‬ ‫שאמדו‬
‫כדאמרינן‬ ‫ב ל א ידיעתה׳‬ ‫תעשה לו שלא כהוגן ואפילו‬ ‫לפי שפעמים פ‪1‬לוגית[‬
‫הנהו שקולאי דהוו קא דרי חביתא דחמרא‬ ‫פרק כ ל הבשר ]חולין דף ק״ה׳ בי[‬
‫בעו לאתפוחי‪ ,‬אותביה תותי מרזבא׳ פקעה‪ .‬אתי לקמיה דמד ב ד ר ב אשי‪ ,‬שמתיה‪.‬‬
‫היכי אעביד כי אותבוה‬ ‫אמד ליה‬ ‫אתא לקמיה‪ ,‬אמד ליה אמאי תיעבד הכי׳‬
‫באזניה‪ ,‬אמד ליה אפילו הכי ב א ת ד א דשכיחי רבים לית ל ך דשותא למיתב‪ ,‬א ת‬
‫‪4‬‬
‫לו אדם‪,‬‬ ‫יזיק‬ ‫שאם‬ ‫התורה‬ ‫קבלו‬ ‫מ נ ת כן‬ ‫שעל‬ ‫שנית‪ ,‬זיל ש ל י ם ‪,‬‬
‫ושוב הקשו משמעתין דאםקינן‬ ‫יזיקנו‪.‬‬ ‫י ד י ע ת ו ‪ -‬ש ג ם הוא‬ ‫בלא‬ ‫אפילו‬
‫דיוסף שידא אמרינהו‪ .‬אלמא לא מינטד שבתא‪ ,‬והשיב דיוסף שידא אמריגהו‪ ,‬כגון‬
‫לו‬ ‫ואמר‬ ‫ויוסף שידא בפומבדיתא‬ ‫שהיה שד אחד בםוריא ]ציל‪ :‬בסורא[‬

‫‪ .1‬ונמצא ספור זח נם בבית‪-‬המדרש לילינק! ח״ו ע' ‪ 143‬ובאוצר מדרשים לאיזנשטין ע' ‪.338‬‬
‫]‪ .2‬עיין ם׳ מעשה נורא של הרוח וכוי ירושלים! ‪ ,1904‬דף ו' ע״א‪[.‬‬
‫‪ .3‬עיין •ציוני שלום'‪ ,‬זיסאמיר‪ ,1901 ,‬בהערות •דברי שלום״ בסוף הספר‪ /‬ע׳ ‪ ,114‬סימן‬
‫תי״מ> הדעות השונות אם אשח שנבעלה לשד נאסרה לבעלה‪.‬‬
‫‪ .4‬שני סבלים נשאו חבית של יין וכשחפצו לנוח מעט הניחו החבית תחת מרזב* ונבקעה‬
‫החבית‪ .‬באו הסבלים להתאונן לפני מר בר רב אשי‪ /‬החרים את השד השוכן תחת המרזב! כדי שיבא‬
‫לדץ־תורח‪ .‬וכשבא׳ שאלו למה עשית כן! אמר לו השד ומאי היה לי לעשות! אם הניחו את החבית‬
‫באזני ז אפר לו מר בר רב אשי! בכל זאת אתה מחוייב לשלם לחם את הנזק שגדםת להם! כי אתה‬
‫שנית מדרך העולם! כי אץ לך רשות לשבת במקום ששכיחיס בו רבים‪.‬‬
 ‫מעשה ירושלמי‬ ‫‪30‬‬

‫‪,‬‬
‫יוםף ש י ד א‬ ‫ואמרם‬ ‫וארוך‬ ‫חלול‬ ‫דדך לוח‬ ‫דבםודא‬ ‫שידא‬ ‫אותו‬
‫קמיה דדבה בפומבדיתא׳ ו ל ע ו ל ם ש ד י ם מ נ ט ד י א פ י ל ו ת ו ר ה ש ב ע ל פה‪.‬‬
‫ואמר‬ ‫מ י ה ו ק ש ה ד א ם כן לוקמה ד א ל י ה ו א מ ר ן ו כ ה א י ־ ג ו נ א ש א מ ד כך ל ת ל מ י ד ו‬
‫הוא לרבה‪ ,‬ו ת ו ד ר ב י נ ו ש ל מ ה פ י ר ש ל ה ד י א ד ל א מ נ ט ר י ש ב ת א ‪ .‬עכ״ל או״ז‪.‬‬

‫ו ש ד י ם‬ ‫ב נ י ־ א ד ם‬ ‫ב י ן‬ ‫ש ד ו כ י ס‬
‫י ד ו ע ה ה א ג ד ה ע ל א ד ם ה ר א ש ו ן ש ה ו ל י ד ‪ -‬ר ו ח ץ ‪ ,‬ש ד י ן ו ל י ל י ך )עידובין‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫וממי אתה‬ ‫בנין שדין‬ ‫י ״ ח ‪ . ( :‬ב ת נ ח ו מ א פוסק‪ :‬״הבא ע ל ה ש י ד ה הוויין ליה‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪. :‬״הבא ע ל‬ ‫ו ע ו ד א מ ד ו שם‬ ‫מ א ד ם הראשון‪ ,‬ש ה י ו לו בנים מדוחות״‪.‬‬ ‫למד‪,‬‬
‫ש נ ז ד מ נ ה לו ש י ד ה‬ ‫ומעשה בחסיד אחד‬ ‫ה ד ו ח ו ת א י ן לו עליו כלום ו א י נ ו זנות‪...‬‬
‫ב ד מ ו ת אשה‪ ,‬ו פ י ת ת ה א ו ת ו וגזדווגה לו‪ ,‬ויום הכפורים היה‪ .‬ואחיכ נ צ ט ע ר א ו ת ו‬
‫ח ס י ד ע ד מאוד‪ ,‬ע ד ש נ ז ד מ ן לו אליהו זכור לטוב‪ ,‬א ״ ל מ פ ג י מ ה א ת ה מ י צ ר ז ה ג י ד‬
‫ואילו ה י ה‬ ‫א מ ד לו פ ט ו ר אתה‪ ,‬ש י ד ה היתה‪.‬‬ ‫ש א י ר ע לו‪,‬‬ ‫לו כ ל א ו ת ו ה מ ע ש ה‬
‫מכאן אתה‬ ‫ח י י ב ל א ה י ה א ל י ה ו זכור ל ט ו ב נ ר א ה לו ו מ ד ב ר ע מ ו ופוטר אותו‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫ל מ ד ש א י נ ו ז נ ו ת ו פ ט ו ר הוא״‪.‬‬
‫ה ש ת י ם נ ש י ם זונות ש ב א ו לפני ש ל מ ה לדון ב ד ב ר הילד׳ ד ב א מ ד דוחות‬
‫‪6‬‬
‫ויחוסו ש ל א ש מ ד א י ל ג ש י ש ל מ ה ‪ -‬ידוע )גטין סיח ע״ב(‪.‬‬ ‫היו‪ ,‬ו א י ד מ י לנשי‪.‬‬
‫ו ב ז ה ד פ ר ש ת תצא‪ ,‬ד ף דע״ו ע־א נ א מ ד ‪ :‬אסתר‪ ...‬א ם ת י ר ת ליה מ א ח ש ו ד ו ש‬
‫א י ת ליה ל ב ר ־ נ ש קודם ד י ת י ח ד עם א ת ת י ה ל מ ל ל ה‬ ‫ויהיב ליה ש י ד ה באתרה‪...‬‬
‫‪7‬‬
‫עמה‪ ,‬בגין ד ש מ א ש י ד ה א ת ח ל פ א ב א ת ת י ה ‪.‬‬
‫מ א מ ר שלשי‪ ,‬פי״ב ופטיז‪.‬‬ ‫ועיין בסי נ ש מ ת ־ ח י י ם לדי מ נ ש ה בן ישראל‪,‬‬
‫ו ע י י ן ב״כתם־פז• ע ל הזהר‪ ,‬ליוודנו‪ ,‬ח״א‪ ,‬קים‪ ,‬ע״ב‪ ,‬ש מ צ א כ ת ו ב ש י ש מ ע א ל ה י ת ה‬

‫‪ .1‬עיין אוצר־ישראל לאיזנשטין כרך ה' ע' ‪ ,24‬ערך טליגרף! טליפץ׳ מה שמביא משו״ת‬
‫שבות־יעקב ח״ג סימן' ל״א׳ עיר טליפון פרימיטיבי‪.‬‬
‫‪ .2‬עיין ל‪ .‬גינצבינ‪ ,‬הגורן‪ ,‬שנה ט'‪ ,‬ע׳ ‪ 59‬ז מורה נבוכים להרמב״ם‪ ,‬ח״א‪ ,‬פרק ז' ו מאסף‬
‫ידביר״׳ ספר ראשון)ברלין׳ תרפ״ג( ע' ‪ ,138‬מדרש אבכיר׳ והערה ‪ 4‬שם מאת מרמורשטיין‪.‬‬
‫‪ .3‬תנחומא בראשית׳ הוצאת בובר ע' ‪ .12‬והשוה' עם טענת הגיבור שלנו לפני הקהל‪• :‬ואינו‬
‫מ ד ר ך ה ט ב ע שישא בן־אדם שידא ו י ו ל י ד מ מ נ ה ש י ד י ך אלא אני רוצה לישב עם אשתי‬
‫שהיא מבני־אדם כמוני ולעסוק בפריה ורביה״‪ .‬חשב גיבורנו שאינו מקיים מצות פריה ודביה‪ ,‬כשמוליד‬
‫בנים משידה‪ .‬כי לא לו הוא הזרע‪ ,‬כי הבנים שדים הם ולא בני־אדם‪ .‬וכדאי לעמוד פה על בטוי אחד‪.‬‬
‫והוא הכסוי ׳‪-‬דרך המבע״׳ הנמצא בנוסח הכתב •יד במקום שבדפוסים נאמר שאין זה מ‪-‬דרך־אר<ן״‪ .‬לוא‬
‫היה הנוסח המקורי ״דרך־הטבע״ למה שינה מי שהוא ל״דרך־ארץ* ז הוי אומר‪ ,‬כי הנוסח הקדמוני הוא‬
‫ד ‪ p‬־ א ר ץ ו כי בזמן חבור המעשיה לא היה עוד הבטוי ״דרך־הטבע״ ידוע! ובזמן מאוחר שינה אחד המעתיקים‬
‫ל‪-‬דרך־הטבע״׳ עיין ספרי ‪-‬מאמרים מספר מדרש המליצה העברית״ ירושלים׳ תרצ״ט׳ מאפר י״א‪ :‬הטבע‪.‬‬
‫‪ .4‬ע' ‪ 20‬סימן כ״ז‪.‬‬ ‫ע' ‪.52‬‬
‫‪ .5‬עיין המקורות שציין בובר בהערותיו׳ ועיין בתורה שלימה להדב כשר* בראשית׳ פרשה ה׳ סימן ל״ו‪.‬‬
‫‪ .6‬מדרש תלים׳ הוצאת בובר‪ .‬מזמור ע״ב ע׳ ‪ 324‬ועיי״ש הערה יו״ד‪ .‬יוסף דזייקאבס לא דק‬
‫באמרו שלדברי רב רק אם הילד המת היתה שדה‪ .‬עיין המבוא הגדול והחשוב שלו)כאנגלית( למשלי‬
‫איזופום‪ .‬לונדון׳ ‪ ,1889‬עי ‪.136‬‬
‫‪ .7‬ועיין עוד זהר שמות דף כ״ח ריש ע״א׳ ונראה שלדעת הזהר נתכוונו לזח בגמרא חולין צ״ו‬
‫דיש ע״א‪ .‬ועיין חומת־אנך להרב חיד״א ז״ ל׳ על הפסוק ״אין אסתר מגדת״׳ שלא יכירה אחשורוש בקולה‬
‫‪31‬‬ ‫מבוא‬

‫ונמשך אחריה ש ד‬ ‫לו ב ת י פ ה ע ד מ א ו ד מ א ש ת ו ה ר א ש ו נ ה )עיייש כ ל הפרטים(‬

‫אחד ממונה על המדבר ושמו אגדתיאל‪ ,‬ונתעברה ממנו וילדה ב ת ואמה קראה‬
‫אגדת ב ת מחלת בת ישמעאל‪.‬‬ ‫ע ל שם ה ש ד א ב י ה וזו ה י א‬ ‫ש מ ה אגדת‪,‬‬
‫ועיין ב ס פ ר ״קב הישר״ פ ר ק ם״ח מ ה ש מ ב י א ב ש ם הש״ך ע ל ה פ ס ו ק ״כי ת ה י י ג ה‬
‫ל א י ש ש ת י נשים ה א ח ת אהובה״ זו אשתו‪ ,‬׳ ו א ח ת שנואה״ זו לילית‪ ...‬ו ב י ח ו ד מ ע ג י ן‬
‫ש נ ע ש ה ב י מ י נ ו ״ ב ש נ ת תמ״א ו ת מ ״ ב ל א ל ף‬ ‫הספור בפרק ם י ט ע ל ‪ -‬ה מ ע ש ה‬
‫ועוד‬ ‫ה ש ש י בקיק פוזנן‪ ,‬ו א י ך י ל ד י ה ש ד ה ב א ו ל ד י ן ת ו ד ה ע ם י ל ד י א ש ת ה מ ת ‪.‬‬
‫ש נ ו ל ד לו מ א ש ת ו‬ ‫ש ם פרק כ ״ ה ע ל המוהל ש נ ק ר א ל ב ר י ת מ י ל ה ש ל ב ן ש ד‬
‫מ ב נ ו ת האדם‪ .‬ועיין ע ו ד ה ס פ ו ר ע ל ד ב ר ש ד ש נ ש א ב ת נ ס י ך במעשה״בוך‪ ,‬ב ה ו צ א ת‬
‫גםטר )אנגלית( ס פ ו ד ‪ 179‬ו ה ע ת י ק ו א ו ו ע ‪ -‬ל א ל ל ע מ א ן ‪ ,‬ב ס פ ר ו ‪ -‬ד ו י ט ש ע ג א ו נ ע ד ט ה ו ם ׳ ‪,‬‬
‫ליפציג׳ ‪1862‬׳ חיג׳ ע• ‪.468‬‬
‫ב ב ב א ב ת ד א ד ף ע ״ ג ע״ב‪ ,‬כ ו ת ב ה ד ש ב ״ ם ע ל ה ש ד ה ו ד מ י ן ב ד לילית‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫והיה דר בין האנשים‪.‬‬ ‫אותו שד מאדם הבא על השידה‬ ‫״‬ ‫שהיה‬
‫‪2‬‬
‫״זכר נ א ׳ ב ע ת ש ה י י ת‬ ‫נאמד‪:‬‬ ‫בספר המעשיות ש ל מרדכי בן י ח ז ק א ל‬
‫צ ע י ד לימים‪ ...‬א צ ל ה נ ה ר ג ד ל א י ל ן אחד‪ ,‬ו ב ק ל פ ת ו מ ל מ ט ה ה י ת ה חקוקה כ ת מ ו נ ת‬
‫יד‪ ...‬ו ל ק ח ת ט ב ע ת ו ש מ ת א ו ת ה ע ל ת מ ו נ ת ה י ד ש ב א י ל ן ו ת א מ ד !בלצון[‪ :‬ה ד י א ת‬
‫באותו המקום‬ ‫שכנה דוח דעה‬ ‫ש ק ד ש ת ל ך ת מ ו נ ת יד‪,‬‬ ‫ובשעה‬ ‫מ ק ו ד ש ת לי‪,‬‬
‫ו ה י א נ ת ק ד ש ה אליך‪ .‬ומכיוון ש נ ש א ת א ש ה א ח ד ת ׳ ה י א ב א ה ו ה ו ר ג ת א ת בניך‪.‬‬
‫מ פ ג י ש ב ג ד ת ב ה ו ל א ש מ ד ת לקיים א ת ה ק ד ו ש י ך ‪ .‬ועיי״ש כ י צ ד ג ת ן ג ט פ ט ו ד י ן לדוח‪.‬‬
‫מעשה שהיה ב צ פ ת‬ ‫נאמד‪:‬‬ ‫ב ס פ ר ה מ ע ש י ו ת ‪ ,‬ב ג ד א ד ׳ ת ד נ ״ ב ׳ מ ע ש ה ע״ט‪,‬‬
‫ובעוד שהם יושבים ראו אצבע יוצא‬ ‫ש י צ א ו ק צ ת בחורים ל ט י י ל ב ש ד ה‬ ‫תוביב‬
‫ו נ כ נ ס בקרקע׳ א מ ר א ח ד מ ה ם ב ד ר ך שחוק‪ ,‬מ י י ת ן ט ב ע ת ו ב א צ ב ע ל ש ם קדושין‪,‬‬
‫ויחרדו כולם‬ ‫באצבע ונתכסה האצבע עם הטבעת‪.‬‬ ‫ונתן טבעתו‬ ‫קם א ח ד מ ה ם‬
‫נ ש כ ח ה ד ב ר ו א ח ד ימים ש י ד ך ח ב ח ו ד ב ת ו ל ה א ח ת‬ ‫וישובו ה ע י ר ה ו ב ד ו ב ז מ ן‬
‫ו ב ה ג י ע זמן ה נ ש ו א י ן נ ת ק ב צ ו ה ק ה ל ל ת ן ל ו ז׳ ברכות‪ ,‬ו ה נ ה אשד‪ .‬צ ו ע ק ת לאמור‪,‬‬
‫תעשו‬ ‫אם‬ ‫מ ה מוס מ צ א בי החתן שרוצה לישא אחרת א ח ד שקדשני‪ ,‬לכן‬
‫ה ח ת ן ו ה כ ל ה ‪ . . .‬ועיי״ש איך‬ ‫אהרוג‬ ‫מוטב ואם לאו‬ ‫דיךתורה‬ ‫לי‬
‫‪3‬‬
‫ש ה כ ר י ח א ו ת ה ה ר ב ל ק ב ל מ מ נ ו ג ט פטודין‪.‬‬
‫ועיין ש ו י ת מ ה ר י ם לובלין‪) ,‬מיץ‪ ,‬תקכיט( ש א ל ה ק ט ״ ז ‪ :‬ע ל ה מ ע ש ה זר‬
‫ו ת מ ו ה א ש ר ב א ל י ד ך ב א ש ה ש נ ב ע ל ה ל ד ו ח או ל ש ד ש ק ו ר ץ ט ר כ ״ ט ) ? ( ו ב א א ל י ה‬

‫‪ .1‬והבר־שידא שהיה בבית רב פפא׳ חולין ק״ה סע״ב יש שחשבו ג״כ שבה משד ואדם‪ .‬ועיין‬
‫בספרו של קאהוט ‪ Angelologie und Daemonologie‬ליפציג׳ ‪ 1866‬ע* ‪.61‬‬
‫‪ .2‬הוצאת דביר‪ ,‬תרפ״ו‪ ,‬כסר *ד‪ ,‬ע׳ צ״א ועיין שם המקירות בסוף ספר בי׳ לספור שמעון פלאם‪.‬‬
‫‪ .3‬מעשיה זו מונתת׳ כנראה* ביסוד הספור •קדושי טעות״‪ /‬שנכתב בכשרון רב ע י י ד״ר אשר־‬
‫בךישראל׳ במאסף •ארשת'׳ ירושלים׳ תש״ד‪ ,‬ע׳ רצ״ד‪ .‬ועיין מיכה יוסף בן גוריון׳ ממקור ישראל‪ /‬םפורי‬
‫אמונה‪) ,‬דביר׳ תש״ג׳ מוסד ביאליק( ספר שני׳ ע׳ ס״ט‪ :‬קדושין של שחוק )האצבע(‪ .‬וע׳ צ׳ וצ״א ספור שני‪/‬‬
‫)הקנה(‪ .‬ועיין שם המקורות שציין‪.‬‬
 ‫מעשה ירושלמי‬ ‫‪32‬‬

‫ב ת ח ל ה כ ד מ ו ת ב ע ל ה ובשנייה כ ד מ ו ת פ ר י ץ וכוי עיי״ש‪ .‬ועיין מ ה ש כ ת ב ב ע נ י ן זה‬

‫ב צ י ו נ י שלום‪) ,‬זיטאמיר‪ .‬תדסיא( ב ס ו ף ה ס פ ד ב ה ג ה ו ת ד ב ר י שלום‪ ,‬ע׳ ‪ ,114‬סימן‬
‫ועיין‬ ‫או נ א ס ר ה לו‪.‬‬ ‫מותרת לבעלה‬ ‫ב ע נ י ן אם אשד‪ .‬ש נ ב ע ל ה ל ש ד י ם‬ ‫תי״ט‪,‬‬
‫ו ה מ ק ו ר ו ת ש ה ב י א ב נ ו ג ע לזה מ ר א ש ו נ י ם ואחדוניס‪.‬‬
‫שאמו‬ ‫ב ע צ מ ו אמדו‪,‬‬ ‫אשמדאי‬ ‫דמלתא‪ .‬כי על‬ ‫בסיומא‬ ‫להוסיף‬ ‫ויש‬
‫אשמדאי‬ ‫אם‬ ‫והיתה‬ ‫שמדון‬ ‫אשת‬ ‫שהיתה‬ ‫נעמה׳‬ ‫ת ו ב ל קין‬ ‫אחות‬ ‫היתד‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ו א מ ן ש ל שדים‪.‬‬
‫טוביה‬ ‫בם׳‬ ‫כבר‬ ‫א(‬ ‫ושדים‪:‬‬ ‫בני־אדס‬ ‫בין‬ ‫שדובים‬ ‫]לענין‬
‫ששד אוהב א ת שדה‬ ‫מסופר‪,‬‬ ‫)עיין הוצ׳ כהנא‪ ,‬כ ד ך ב׳‪ .‬ס פ ד ב'‪ ,‬ע׳ שכ״ח והל׳(‬
‫ע ד היום רווחת‬ ‫ב(‬ ‫ואין זה א ל א מ ו ט י ב א ג ד ו ת י עממי‪.‬‬ ‫ו ה ו ר ג א ת כ ל חתניה‪.‬‬
‫מגבר‬ ‫שמשכבת־זרע היוצאת לבטלה‬ ‫ב כ מ ה מעדוית־המזדח היהודיות‪,‬‬ ‫האמונה‬
‫כ ש מ ת א ד ם מלווים א ו ת ו בגים־שדים‬ ‫ב ח ל ו מ ו וכוי׳ מ ת ע ב ר ת ש ד ה ו י ו ל ד ת שד‪.‬‬
‫‪ -‬מ ש ו ם כך א י ן ה ב נ י ם מלווים‬ ‫א ל ה לקבורה‪ ,‬ו כ ד י ש ב נ י ה נ פ ט ר ל א י י פ ג ש ו ב ה ם‬
‫א ת א ב י ה ם לקבורה‪ .‬פ י ר ו ש זה למגהג‪ ,‬ש א י ן הבנים מלווים א ת א ב י ה ם לקבורה‪,‬‬
‫ב י נ י ה ם הרב‬ ‫ב א מ ו נ ו ת ש ל ע ד ו ת המזרח‪,‬‬ ‫מ פ י כ מ ה א נ ש י ם בקיאים‬ ‫שמעתי‬
‫ה מ ו ט י ב י ם ש ל נישואים ב י ן ב ך א ד ם בן ת מ ו ת ה ובין שדה‪,‬‬ ‫ג(‬ ‫פרופ׳ דוד פראטו‪.‬‬
‫ש ל ה ה ת ח ר ו ת ב י ן ה א ש ה ־ ה ש ד ה ו ה א ש ה ־ ב ש ד ־ ו ד מ ‪ ,‬וכמו כן ש ל וויתור ה ש ד ה ע ל‬
‫‪ -‬כ ל א ל ה מוטיבים ידועים הם בפולקלור העולמי‪.‬‬ ‫ב ע ל ה ל ט ו ב ת ה א ש ה הארצית‪,‬‬
‫‪Stith-Thompson,‬‬ ‫‪Motif‬‬ ‫‪I n d e x of F o l k L i t e r a t u r e ,‬‬ ‫ע י י ן ‪vols.‬‬
‫‪I—VI,‬‬ ‫‪F o l k l o r e Fellows' Communications,‬‬ ‫‪Nos. 106—109, 116,‬‬
‫‪Marriage or liaison w i t h‬‬ ‫‪fairy(300‬‬
‫‪F a i r y mistress and mortal‬‬
‫‪[.‬‬ ‫ר‪.‬‬ ‫‪.DFairy‬‬ ‫‪mistress surrenders man to his mortal‬‬

‫ל נ ש י ה ו ן‬ ‫וי ה בין‬ ‫גיטין‬ ‫ד כ ת ב י ן‬ ‫שדין‬

‫איננו ד ב ד‬ ‫מ ו ז ר בעינינו׳‬ ‫עד כמה שלא יהא‬ ‫גתיגת גט לשידה׳‬ ‫ענין‬
‫ש נ ת ח ד ש בזמן א ח ר ו ן א ו ב י מ י הבינים‪ ,‬א ל א ה ו א ע נ י ן ע ת י ק יומין‪.‬‬
‫גילה‬ ‫ה מ פ ע נ ח ש ל נינוה‪,‬‬ ‫ה נ ו ס ע והחוקר האנגלי‪,‬‬ ‫ל א י י א ד ד )‪.(Layard‬‬
‫ב ג ל י ל ו ת ב ב ל ק ע ר ו ת ו כ ל י חרס‪ ,‬ש ה י ו רגילים לשימם כ ש ה ן מ ה ו פ כ ו ת ע ל פ נ י ה ן‬
‫לחשים‬ ‫ב פ נ י ם הקערות ע ל שוליהן היו כ ת ו ב י ם‬ ‫ב י ס ו ד ה ב י ת מ א ר ב ע קרנותיו‪.‬‬
‫ו ה ש ב ע ו ת ‪ ,‬כ ד י ל ה ב ר י ח א ת ה ש ד י ם ו א ת ה ר ו ח ו ת מ ה ב י ת ו מ כ ל גבולו סביב‪.‬‬
‫עד‬ ‫מגיעות‪ ,‬ל פ י ד ע ת החוקרים האחרונים׳‬ ‫הכתובות הקדומות שביניהן‬
‫ה מ א ה ה ר א ש ו נ ה ו ה ש נ י ה ש ל פ נ י ס פ י ר ת הנוצרים» ו א ף ה מ א ו ח ר ו ת א י נ ן צ ע י ר ו ת‬
‫והנה בכתובת אחת‪ ,‬המענינת ביותר ושהנה‬ ‫מ ה מ א ה ה ש ש י ת של־ ה ס פ י ר ה הנ״ל‪.‬‬

‫‪ .1‬עיין כל המקורות בתורה שלמה להרב כשר׳ בראשית פרשה ד׳ הערה קמ״ב‪.‬‬
 ‫‪33‬‬ ‫מבוא‬

‫‪1‬‬
‫״הדין ג י ט א ל ש י ד א ו ל ד ו ח י ן ולסטנה‪...‬‬ ‫ב ו ד א י מ ה ק ד ו מ ו ת שביניהן‪ ,‬א נ ו ק ו ר א י ם ‪:‬‬
‫ו ל י ל י ל ת א ד י ב ט ל ו ן מן‪ ...‬ו מ ן ב י ת ה כול‪ .‬י ה א ל א י ם ט ב ‪ ,‬ג ד ע מ ל כ י ה ו דשידי‪...‬‬
‫ש ל י ט א ר ב ה ד ל י ל י ת ה ‪ .‬ש ב ע נ א עלכי‪ ...‬א ם ד כ ד א ם נ ו ק ב א מ ש ב ע נ א עלכי‪ ...‬ה ו א‬
‫ש י ד י ן גיטין‬ ‫ש ל י ט ע ל ש י ד י ן ע ל י ליליתא‪ ...‬ה א ד ט ל י ת יתכון‪ ...‬כ מ ה ד כ ת ב י ן‬
‫‪2‬‬
‫ופוקו‬ ‫וקבילו כ ת ב ת כ ו ן‬ ‫ויהבין לגשיהון ו ת ו ב ל א ה ד ר י ן עליהון‪ ,‬ש ק ו ל גיטיכון‪.‬‬
‫סלה‪.‬״‬ ‫ביתה‪ ....‬אמן‪ ,‬אמן‪ ,‬א מ ן‬ ‫ואיזלו מ ן‬ ‫ועידיקו‬ ‫וברחו‬
‫ה ב א נ ו מ ן ה כ ת ו ב ת רק א ת הדברים ה ב ר ו ד י ם ש א ץ ק ר י א ת ם מ ו ט ל ת ב ס פ ק‬
‫ו ש א י ן צריכים פ י ר ו ש י ם ובאורים‪ ,‬כ י א ל ה ד י ם ומספיקים לעניננו‪.‬‬
‫אינו א ל א צורה‬ ‫ולםטנא‪...‬׳ וכו׳‬ ‫״לשידא ו ל ד ו ח י ן‬ ‫‪1‬נדאה לי‪ ,‬ש מ ת ן ג ט‬
‫ומן‬ ‫׳ ד י ב ט ל ו ן מן‪...‬‬ ‫בפירוש‪:‬‬ ‫נאמד‬ ‫שהרי‬ ‫שדים!‬ ‫גירוש‬ ‫של‬ ‫מיוחדת‬
‫כגון ל י ל י ח א ‪ ,‬א ל א גם‬ ‫ביתה‪...‬״ ו ע ו ד ‪ :‬מ ת ן ה ג ט מכוון ל א ר ק לשדוית גקבות‪,‬‬
‫לשדים ז כ ר י ם ‪• :‬שידא‪ ,‬רוחין‪ ,‬םטנ)ה(‪1‬א[ וכוי‪ .‬ו א ח ״ כ נ א מ ד ‪ - :‬א ם ד כ ד א ם נ ו ק ב א‬
‫מ ש ב ע נ א עלכי‪...‬״ ה ז כ ר ת מ ת ן ג ט ע ל ־ י ד י ש ד י ם ל נ ש ו ת י ה ם ב א ה ר ק כ ד ר ך מ ש ל ׳‬
‫וכדי לחזק א ת כ ו ח ה ה ש ב ע ה כ פ י ש ז ה ר ג י ל ב כ ל מ י נ י ה ש ב ע ו ת ו ל ח ש י ם ‪ :‬כ ש ם‬
‫ש ק ד ה א ו קורה זה וזה‪ ...‬כ ן י ה א ג ס ע ת ה ‪ .‬ד א מ ד ב ר י ם א ל ה א י ן ל ל מ ו ד ב מ י ש ר י ן‬
‫ע ל נישואים ו ל א ע ל גטין ב י ן ב ג י ־ א ד ם ו ב י ן שדות‪ .‬ר‪1.0 .‬‬

‫כתובת זו נעתקה גם במלונו של בךיהודה׳ ערך ‪-‬לילית״‪ .‬מן המחקרים שדנו בפרטות ‪1.‬‬
‫בכתובת יש לציץ רק אחדים שהיו בידי‪Dr. M. A. Levy, "Epigraphische Beitrage zur .‬‬
‫‪Geschichte der Juden", J a h r b u c h fflr d i e G e s c h i c h t e d e r J u d e n‬‬
‫‪u n d d e s J u d e n t h a m s , Leipzig, 1861, p. 295. R. A. XBOJibCon, CfopHHK‬‬
‫‪ ,EBpeflcimx Haanncett,‬םטרבורג׳ ‪ 1884‬הכתובת נמצאת בעי ‪.101‬׳ אבל ביחוד חשובים המחקר‬
‫]בצרפתית[ הטסח וההעתקה של ‪ M. Schwab‬שנתפרסמו במאסף האנגלי ‪Proc. Soc. Bibl.‬‬
‫‪ .Arch. April, 1890‬הרצאה פופולרית ותרגום אנגלי נמצאים בספרו של —‪Sir E . A. Wallis‬‬
‫‪Budge, A m u l e t s a n d S u p e r s t i t i o n s , Oxford University Press, London.‬‬
‫‪ ,1930‬בפרק י״ג‪ .‬הצלום של הכתובת שאנו נותנים בראש הספר׳ לקוח מספר זה׳ ע׳ ‪ .284‬וכתובות כאלו על‬
‫ספלים)מבבל( נמצאות גם בפוזיאץ הממלכתי בברלין והודפסו׳ תורגמו ונתפרשו על‪-‬ידי הרב ד״ר יוסף‬
‫‪Wohlstein,‬‬ ‫‪DamonenbeschwSrungen‬‬ ‫‪aus‬‬ ‫וולשטיין • ‪n a c h t a l m u‬‬
‫‪1894,d i s c h e r Z e i t , Berlin‬ר‪.[.‬פ‪.‬‬
‫‪ .2‬נראה לי תרגומו של שוואב‪Prenez votre acte de divorce, recevez votre :‬‬
‫‪) donaire Scrit‬כלומר גמך וכתובתך( ולא תרגומו של ; לוי )ע׳ ‪So nehmt Euern : (271‬‬
‫‪ .Scheidebrief und em pfan get Euer Schreiben‬לוי הבין׳ כנראה׳ מלה זו מלשץ « ו כ ת כ‬
‫לה ספר כריתות״‪.‬‬
 ‫מדשח ירושלמי‬ ‫‪34‬‬

‫הערות‪.‬לפנים הספד‬

‫בדעתו‪.‬‬ ‫מת‬ ‫לא‬

‫השוה תנתומא‪ ,‬בובד‪ .‬פדשת ויקרא‪ ,‬א ו ת ט״ו )דף ה׳ עיא(‪ :‬משל לשנים‬
‫ובזהד חדש‪ ,‬מדרש הנעלם׳‬ ‫שרגמו איקונין של מלך‪ .‬אחד שכור ואחד בדעתו‪.‬‬
‫ובדפוס קראקא‪ ,‬ש נ ת כגש״ם‪,‬‬ ‫)בדפוס םונקאטש דף פ״א‪ ,‬ע׳א‬ ‫אחדי‬ ‫פרשת‬
‫בפרשת ל ך ל ך ‪ ,‬דף נ״א׳ סעיב(‪ :‬בגין דלאו איהו בדעתיה‪ ,‬ומנא ל ן ‪ -‬מ א י ו ב וכר‪.‬‬

‫ק י פ ו פ א‪.‬‬
‫ובספר ‪Levysohn,‬‬ ‫ערך קיפוף‪.‬‬ ‫ע׳ ‪.166‬‬ ‫השלם‪ ,‬כ ד ך ד‪.‬‬ ‫עיין עדוך‬
‫‪ Z o o l o g i e‬ע׳ ‪ 67‬סימן ‪ ,113‬וע׳ ‪ 163‬סימן ‪.188‬‬ ‫‪des T a l m u d s ,‬‬ ‫‪1858‬‬
‫וגר&ה שבערבית אין עוף כזה ידוע לגמרי‪.‬‬
‫ו ב כ ל ל תמה אני למח ב ח ד חמםפד או המעתיק בעוף זח‪ .‬שהרי שלמה המלך‬
‫רוכב על נשר׳ קהלת ר ב ה פ״ב‪ ,‬כה‪ .‬בזחד שמות‪ ,‬דף קייב‪ ,‬ופנחס דף רל״ג עיא‬
‫״נשדא ר ב ר ב א הוי אתי ל ג ב י שלמה מלכא ב כ ל יומא ויומא והוה שלמה‬ ‫נאמד‪:‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫לפי ‪-‬מעשה הנמלה׳ עף שלמה על אדרת גדולה‪ .‬ו כ ן‬ ‫מלכא רכיב על גדפאה״‪.‬‬
‫ופירש שם ביפני־משה׳‪ :‬עשה ד ב ר‬ ‫״אלכםנדדום מוקדון כ ד בעא מיםק לעיל״‪...‬‬
‫אחד וישב על הנשר להגביה עצמו למעלה‪ ...‬ככתוב בדבדי־הימים שלהם‪ .‬ונמרוד‬
‫‪3‬‬
‫השתמש למסעותיו בתיבה שנשאוה ארבעה נשרים‪.‬‬

‫רחמנים‪.‬‬ ‫בני‬ ‫רחמנים‬

‫ועיין טביוב‪ ,‬אוצר המשלים והפתגמים‪,‬‬ ‫לא נמצא מקוד ראשון לאמרה זו‪.‬‬
‫ועיין אגרת הוכוח לדי יעקב מויניציאה בגנזי׳‬ ‫מספד ‪3037‬׳ שמציין אסמכתאות‪.‬‬
‫גםתחית לקאבאק‪ ,‬חוברת ב׳׳ ע׳ ‪ .21‬ומסעם של ר‪ :‬חיים ן׳ עטר וחבורתו לא״י‪ ,‬מ א ת‬
‫י‪ .‬מאנן׳ ״ ת ר ב י ץ ׳ ‪ ,‬שגה ד ‪ ,‬תדצ״ו‪ ,‬ע' ‪) .100‬בתדפיס מיוחד׳ ע׳ ‪(.27‬‬

‫' ‪.60‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪ .Hanauer, F o l k l o r e of t h e H o l y L a n d , p. 26 .3‬ובקוראן׳ ההועאח‬
‫הנ״ל׳ חלק הנ״ל׳ ע' ‪ 146‬הערה ‪ .70‬אבל פח לא נזכרו נשרים׳ אלא »פריס״מפל‪1‬ות )‪monstrous‬‬
‫‪1 .(birds‬ה‪1‬פור הנושאת את הגבור לעולם עליון או לעולם אחר — מוטיב אגדותי מפורסם הוא* עיין‬
‫‪Stith Thompson, M o t i f I n d e x of F o l k - L i t e r a t u r e , Vols. I — V I ,‬‬
‫‪Folklore Fellow's Communications, Nos. 106, 107, 108, 109, 116, 117, Helsinki,‬‬
‫‪1932—1936, F 62: Bird carries person to upper world; B 542. 1: Flies with‬‬
‫‪.man to safety‬‬
‫ואשר לתמיהת רי״ל זלוטניק על שהמחבר בחר דוקא בקיפופא ולא בנשר* נדמה לי* שמהםשך‬
‫הספור נבע הדבר‪ .‬הגבור עולה מ מ י הלילה על האילן ומתא שם צפור שהיא* בראותה את הבחור‪ ,‬ר מ ה‬
‫לאכול אותו‪ .‬ובכן‪* :‬פור השוכנת בענפי אילן וערה בלילה ‪ -‬זוהי הקיפופא׳ מין משוף‪ .‬ר‪ .‬פ‪1.‬‬
‫‪35‬‬ ‫הערות לפנים הספר‬

‫דברים‪.‬‬ ‫תרבה‬ ‫אל‬

‫הסהל ירבה דברים‪,‬‬ ‫ר ב לך׳ אל ת ר ב ה דברים׳‬ ‫ילקוט ואתחנן׳ רמז תת״כ‪.‬‬
‫והואמילמדנו‪ .‬ועיין ילמדנו‪ ,‬גדיגהוט‪,‬שס‪ .‬ו ב ק ה ל ת ה ׳ ג ׳ ‪ :‬וקול כסיל ברוב דגריס‪.‬‬

‫ב ן ־ ת ו ד ה‪.‬‬
‫על‬ ‫נ מ ל י ם אחדות‬ ‫למצעד‬ ‫ואי־אפשד ל ב ל י לעמוד‬ ‫עיין ערוך השלם‪.‬‬
‫הפאתוים החוזר ומודגש ב ס פ ו ר זה ב כ ל סעס שנזכר חבטוי חזה‪ :‬ב ך ה ו ר ת ! כאילו‬
‫זהו המוטיב הראשי‪ .‬מכאן האמון שנותנים בו‪ ,‬הכבוד שרוחשים לו‪ .‬הכל משתדלים‬
‫לבך‬ ‫להפוך בזכותו׳ ואכזבה גדולה מורגשת כל פעם שהוא אינו מ ת נ ה ג כדאוי‬
‫תורה׳ הצריך להשתדל שיהא שם שמים מתאהב על ידו‪.‬‬

‫מריח‪.‬‬ ‫אני‬ ‫אדם‬ ‫בני‬ ‫ריח‬

‫ובברייתא דרי ישמעאל )עפ״י הנוסח ש ב ס פ ר •יסוד יוסף׳ שקלאוו׳ תקמ״ה‪,‬‬
‫פכ״ב‪ ,‬ועיין קב הישר‪ ,‬פכ״ג(‪ :‬א מ ד ר׳ ישמעאל‪ ...‬ה ר כ י ב נ י ע ל כ ד ו ב ג ד ול‪...‬‬
‫‪1‬‬
‫מרחוק‪ .,.‬ואמרו‪ .‬מה דיח ילוד אשד‪.‬‬ ‫וכיון שהגעתי לשמי מדום‪ ...‬הדיחו א ת ריחי‬
‫ומה טעם טפת סרוחה שהוא עולה בשמי מרום‪...‬‬
‫ואף בספודי העולם‪ ,‬המזיקים מריחים תיכף ריח בן־אדם ה מ ס ת ת ר כ ק ד ב ח ם ‪,‬‬
‫הפולקלור‬ ‫של הזןנאוער‪,‬‬ ‫הוא בספרו האנגלי‬ ‫וכן‬ ‫וזהו מוטיב ידוע ורגיל‪,‬‬
‫של הארץ הקדושה‪ ,‬ע׳ ‪ ,204‬גם בעי ‪.218‬‬
‫ב נ י אדם אני‬ ‫יריח‬ ‫של המוטיב‬ ‫]כדי להראות א ת התפשטותו הגדולה‬
‫באמריקה הצפונית‬ ‫נזכיר אגדה אחת של בני השבט האינדיאני ‪.‬קאדויק‬ ‫מריח״‬
‫אגדה זו מכילה גם מוטיבים אחדים‬ ‫של אויךפיאום‪.‬‬ ‫של המיתום‬ ‫מן הטיפוס‬
‫מבכות‬ ‫שאהובן מת‪,‬‬ ‫שתי עלמות‪,‬‬ ‫בימעשה ירושלמי״‪.‬‬ ‫שבדומה להם גמצא‬
‫מורה‬ ‫הצפוד אןקנץך )צפור מיתית של השבטים לןארויק ויודויק(‬ ‫אותו מרה‪.‬‬
‫הן נ כ נ ס ו ת לבית״המחולות של רוחות־המתים‪.‬‬ ‫להן א ת הדרך אל ארץ המתים‪.‬‬
‫אני‬ ‫•ריח בני־אדם ממשיים‬ ‫אומרת‪:‬‬ ‫אשד‪ .‬זקנה עוורת )מבין דוחות המתים(‬
‫והוא‬ ‫הן קוראות לו‬ ‫א ת אהובך רוקד‪.‬‬ ‫ורואות‬ ‫העלמות מ ס ת ת ר ו ת‬ ‫מדיחה!״‬
‫‪2‬‬
‫ד‪ .‬פ‪[.‬‬ ‫מכיר אותן‪ ,‬ואולם אין הן מצליחות להחזירו עמהן אל ארץ ה ח י י ם ‪.‬‬

‫כזדונות‪.‬‬ ‫שגגות‬
‫ששגגות‬ ‫אלו תלמידי־הכמים‬ ‫הגד לעמי פשעם׳‬ ‫ב ב א מציעא‪ ,‬ל״ג ע״ב‪:‬‬
‫ש ש מ ת תלמוד‬ ‫ו ב א ב ו ת פיד מי״ג‪ :‬הוד! זהיר בתלמוד‪,‬‬ ‫נעשות להם כזדוגות‪.‬‬

‫ובספר היכלות׳ ילינק׳ ב י ת ‪ -‬ח מ ד ר ש ׳ חיר חמשי׳ ע׳ ‪ : 173‬ו ח ד ר י כ נ י ב כ כ ו ד ‪1.‬‬

‫ג ד ו ל‪ ...‬המריחין את רוחי ברחוץ ס״ה אלפיפ רכבות ושלש מאות פרסה‪ ,‬ואמרו פה ר ו ח ילוד *שה‬
‫ונזה םעם טיפת לבן שהיא עולה‪...‬‬
‫‪A. L . Kroeber,‬‬ ‫‪"A‬‬ ‫‪Karok‬‬ ‫"‪Orpheus Myth,‬‬ ‫‪Journal‬‬ ‫] ע י י ן ‪of 2.‬‬
‫‪( A m e r i c a n F o l k l o r e , Vol. 69, No. 231 (January—March, 1496) pp. 16 sqq.‬‬
 ‫מעשה ירושלמי‬ ‫‪36‬‬

‫על‬ ‫כ מ א מ ר החכם׳‬ ‫ו ה מ א י ר י י ו מ א כ״ב ע ״ ב ‪:‬‬ ‫ר ש י י שם‪.‬‬ ‫ועיין‬ ‫זדון‪.‬‬ ‫עולה‬

‫שחטאיו‬ ‫מי‬ ‫‪-‬‬ ‫והגדול‬ ‫למעלתם‪,‬‬ ‫עליהם‬ ‫שהגדילוהו‬ ‫חטא‬ ‫העגל׳‬ ‫עוון‬
‫המאמר‪ :‬אשדי מי שחטאיו‬ ‫ועיין בספרי ״ א מ ד י ח כ מ ה ו א מ ר י אנשי״‬ ‫ספורים‪.‬‬
‫ספורים )ע׳ ‪.(69‬‬

‫ל ב ק ר ‪.‬משפט‪.‬‬ ‫דינו‬
‫בעל‬ ‫בדבר האדם‬ ‫ע ל ב ט ו י זה כ ב ד כ ת ב ת י ב ה ע ד ו ת י ל מ ש פ ט ש ל מ ה‬
‫ש נ י הראשים‪.‬‬

‫ו ג פ ג ע‪.‬‬ ‫הציץ‬
‫חדר־םתריס‬ ‫של‬ ‫זה‬ ‫במוטיב‬ ‫נפגשים‬ ‫אנו‬ ‫העמיס‬ ‫מספורי‬ ‫בהרבה‬
‫)"‪ ,("Forbidden Chamber‬ש ג א ם ד ע ל ח ג ב ו ד להכנם ש מ ה ו ל ה ס ת כ ל ב מ ה ש י ש‬
‫של גסטר‬ ‫עיין ה ע ר ו ת י ו‬ ‫ב ע ב ר ו ע ל א ס ו ר זה‪.‬‬ ‫וכל ההרפתקאות מתחילות‬ ‫בו‬
‫‪J. A . MacCulloch, T h e‬‬ ‫לספרו ‪ Exempla of the Rabbis‬ע• ‪ 445‬ו ב ס פ ר‬
‫‪ • C h i l d h o o d‬בספודנו יש דק‬ ‫‪of‬‬ ‫‪Fiction,‬‬ ‫‪L o n d o n 1905, p. 306‬‬
‫ר ו ש ם ק ל ש ל מ ו ט י ב זה‪ .‬וסיכום כ ל ל י ע ל מ ו מ נ ט זה ב ס פ ו ד י העולם נ מ צ א ב פ ר ק‬
‫‪M . Yearsley,‬‬ ‫‪The‬‬ ‫‪Folklore‬‬ ‫‪of‬‬ ‫‪Fairy-‬‬ ‫ס פ ת של‬ ‫של‬ ‫הששי‬
‫‪. t a l e , London,‬‬ ‫‪1924‬‬

‫התפלה‪.‬‬ ‫עכוב‬
‫מ ד י פ ע ם ב פ ע ם מ ע כ ב י ם א ת ה ת פ ל ה ו מ ב ט ל י ם ח ת מ י ד בםפורנו זה‪ .‬כ ש ת ו ב ע י ס‬
‫מ ש פ ט ‪ ,‬מפסיקים א ת החזן א ח ר י פסוקי ד ז מ ד א ומציעים ה ט ע נ ו ת ל פ נ י הקהל‪.‬‬
‫י ש ג ה ס פ ר ו ת ג ד ו ל ה ב ע נ י ן זה וסיכומה נ מ צ א ב מ ב ו א ל ס פ ר דאבייה‪ ,‬מ א ת‬
‫א‪ .‬א פ ט ו ב י צ ר ‪) .‬ירושלים‪ ,‬תפרי״ח עיי ‪ 436‬ו־‪ .437‬ו ה ר ב ש‪ .‬א ס ף בספרו ״בתי ה ד י ן‬
‫וסדריהם״‪ ,‬ע׳ ‪ .26‬כ ו ת ב ‪ - :‬נ ר א ה גם כ ן ש ה מ נ ה ג ״לצוד כ נ י ש ת א ״ היה נ ו ה ג ד ק‬
‫״בקרית ספד״ א ‪,175 /‬‬ ‫י ש ר א ל ‪ .‬כ י ב ב ב ל י א י ן ל ו ז כ ר ״ ‪ .‬ועיין גם‬ ‫בארץ‬
‫ש ש ם נ מ צ א סיכום ש ל ד ב ר י ה ר ב אסף׳ ש ב ב ב ל ו ב ס פ ר ד ל א ידעו מ ע כ ו ב ה ת פ ל ה ‪.‬‬
‫אפטוביצד‬ ‫אמנם‬ ‫‪.54‬‬ ‫ע׳‬ ‫אסף׳‬ ‫ש‪.‬‬ ‫להדב‬ ‫הראשונים״‬ ‫של‬ ‫‪-‬ספרן‬ ‫ועיין‬
‫כי בבבל‬ ‫)שם׳ ע׳ ‪ (437‬מ ב י א לזה מ ק ו ד גם מבבלי‪ .‬ו א ף כ י רב ש ר י ד א כותב׳‬
‫ת ק נ ת ג א ו נ י ם ה י א ‪ .‬ועיין‬ ‫אין ה מ נ ה ג ה ז ה ידוע‪ ,‬ה נ ה נ מ צ א ב ס פ ר ב ר ז י ל י כ י‬
‫מ ב ו א לסי דאבי״ה ל א פ ט ו ב י צ ד ‪ ,‬ע׳ ‪201‬׳ ב ת ש ו ב ה ל ד ׳ ש מ ח ה ע ל ד ב ר ה א י ש ש ה י ו‬
‫״הוא ו א ב י ו ב ו ע ד ה ק ה ל ו ת ו ה י ה מ ב ט ל ת פ ל ו ת ומפגין״‪.‬‬
‫‪-‬ודקא‬ ‫כתוב‪:‬‬ ‫ע׳ ‪1184‬‬ ‫)הוצאת פדומקץ‪,‬‬ ‫גאון‬ ‫עמרם‬ ‫רב‬ ‫ובסדור‬
‫דלאו צרכי צבור‬ ‫מילי‬ ‫ל פ ר י ס ת שמע‪,‬‬ ‫בין ישתבח‬ ‫א מ ד י ג ן אסור ל א י ש ת ע ו י י‬
‫נינהו‪ ,‬א ב ל לצורכי צבור‪ ,‬א ו ל צ ו ר ך מ י ש ב א ל ה ת פ ר נ ס מ ן ה צ ב ו ר ו ב ע ו ל מ פ ס ק‬
‫למנהג‬ ‫ב י ע ן ש מ ע ו ל ם היתד‪ ,‬ה ת נ ג ד ו ת‬ ‫איסורא ל י כ א ‪ /‬ו נ ר א ה כ י‬ ‫ל י ה צדקה‪,‬‬
‫וזה‬ ‫שכתב‪:‬‬ ‫ב ד י ש ה ס פ ר ס ע י ף כ״ו‪,‬‬ ‫הירחי‪,‬‬ ‫לאבן‬ ‫המנהיג‬ ‫בספר‬ ‫זד‪) .‬עיין‬
 ‫‪37‬‬ ‫העדות לפנים הספר‬

‫ביוצד אוד‬ ‫התחיל‬ ‫כאילו‬ ‫וברכו׳‬ ‫קדיש‬ ‫החזן‬ ‫כי אחרי שאמד‬ ‫ד ב ר פשוט‬
‫שצועקים ע ל חבריהם‬ ‫ולהוציא מאותן המקומות‬ ‫בצרכי רבים‪,‬‬ ‫ואין ל ס פ ר אף‬
‫בבבל‬ ‫נעקר המנהג‬ ‫סימן נ״ד(‪,‬‬ ‫טואו״ח‬ ‫משה‪,‬‬ ‫דרכי‬ ‫ועיין‬ ‫בצבור בזה‪.‬‬
‫״דעד‬ ‫בספרי‬ ‫ועיין‬ ‫שם‪.‬‬ ‫ידוע‬ ‫היה‬ ‫לא‬ ‫כבד‬ ‫האחרונים‬ ‫הגאונים‬ ‫ובימי‬
‫בדבר‬ ‫וואונדעד־עוצד פון דעד יודישער שפדאך*‪ .‬חלק ראשון‪ ,‬ידאם דאוונעך׳‬
‫צריך דרישה‪ ,‬אם‬ ‫הדבר‬ ‫ועוד‬ ‫הבטוי באידיש‪ :‬״דעם הכל־יודוך פארביטעך‪.‬‬
‫ועיין‬ ‫לבבל‪.‬‬ ‫מחוץ‬ ‫המזרחיות‬ ‫העדות‬ ‫בין‬ ‫ודווח‬ ‫נפוץ‬ ‫זה‬ ‫היה מנהג‬
‫ששם כותב ב ע ד ‪• :‬אפשר‬ ‫כ ר ך ע״א)‪ (1927‬עמ׳ ‪ ,393‬הערה ‪,2‬‬ ‫״מונאטםשדיפט״‪.‬‬
‫בראשית‬ ‫חדר לקטלוניה‬ ‫התפילה‬ ‫עיכוב‬ ‫של‬ ‫המשפטי‬ ‫שהאמצעי‬ ‫לקבוע‪.‬‬
‫המאה הי״ג״‪ .‬והוא סומך א ת דעתו זו באחד מן השטרות שנתפרסמו ב ש נ ת ‪1927‬‬
‫‪ J. Millas-Vallicrosa‬בברצלונה‪ .‬בתעודה זו נאמד‪ ,‬שבחודש גיסן שנת‬ ‫על־ידי‬
‫ה׳ םיא)=‪ ,(1301‬ימרת קדושיאה אלמנת ד׳ שמואל בדי יצחק הםדדי שעכבה ת פ ל ה‬
‫בבית הכנסת ימים רבים‪...‬״ ואולם אין כאן הוכחה לחדירת המנהג לברצלונה‬
‫מצרפת דוקא‪ ,‬כפי שאומד בעד בהסתמך על הערתו הנ״ל ב״קדית ספדי שנה‬
‫חמשית‪ ,‬ע׳ ‪ .96‬כנראה‪ ,‬הושפעה דעתו זו של ב ע ד מאלה שאמרו‪ ,‬שזהו מ נ ה ג‬
‫ארצישראלי ולא היה ידוע בבבל‪ ,‬וכשמצא פ ת א ס מ נ ה ג זה בספרד׳ חשב׳ שבודאי‬
‫בא לשם המנהג מצרפת‪ ,‬שהרי בני ספרד נמשכו תמיד אחרי מנהג בבל‪ .‬ולדעתי‬
‫יש לראות רמז למגהג הזה בדברים שהובאו לעיל מםדורו של דב עמרם גאון ‪-‬‬
‫והסדוד כידוע נשלח לבני ספרד ‪ -‬ועל כן יש לנו יסוד להניח שהמגהג ב א‬
‫ישר מ ב ב ל לספרד על־־ידי סדור דב עמרם גאון‪ .‬ו ב ב ב ל עצמה כ ב ד נשכח המנהג‬
‫בםפודנו מופע המנהג כ ד ב ר חי וגהוג וזה יכול ל ת ת לנו יסוד‬ ‫בימי ר ב שדידא‪.‬‬
‫את זמנו של ״מעשה ירושלמי׳ ולהחליט שהוא נובע מן התקופה שבין‬ ‫להקדים‬
‫הכיבוש הערבי ובין ימי ר ב שדירא‪.‬‬

‫הכתובה‪.‬‬ ‫חותם על‬ ‫החתן‬

‫בנוסח הדפוסים חתם גם החתן בכבודו ובעצמו ע ל הכתובה‪ .‬זהו פ ר ט מענין‪.‬‬
‫יוכתבו הכתובה‬ ‫והנה זהו נוסח הדפום‪:‬‬ ‫כי לא כן הוא על פי נוסח ד״כתב־יד‪.‬‬
‫•וכתבו‬ ‫אמנם בנוסח הכ״י נאמד‪:‬‬ ‫וחתם'החתן הכתובה וכל גדולי המלך עמו״‪.‬‬
‫הכתובה וכל שריו ועבדיו עמו״‪ .‬האם המלים יוחתם החתן הכתובה״ חסרות בכ״י‬
‫בכוונה או רק על פי מקרה ז‬

‫להם איזו‬ ‫שיכל השרים והעבדים״ היתד•‬ ‫שאין כוונת ה כ ת ב י י ד‬ ‫בדור‪.‬‬

‫א ב ל לא כן הוא‬ ‫הם היו נוכחים סתם‪ ,‬כדי להשתתף בשמחה‪.‬‬ ‫שייכות לכתובה‪.‬‬
‫בנוסח הדפום‪ .‬פה‪ ,‬גם החתן וגם גדולי המלך חותמים על הכתובה‪.‬‬

‫ועיין כ נ ס ת הגדולה‪ ,‬טור אבן העזר‪ ,‬סימן ם״ו׳ ס״ק ם״ה עיד חתימת החתן‬
‫ע ל הכתובה‪.‬‬
 ‫פעשה ירושלמי‬ ‫‪38‬‬

‫ו ב ת ש ו ב ו ת ה ר א י ש ד י ש כ ל ל ל ״ ו ‪ :‬ב א ר צ נ ו דגילין להחתים ב כ ת ו ב ה א נ ש י ם‬

‫ל כ ב ו ד ׳ קרובים ורחוקים׳ ו ש נ י ע ד י ם כ ש ר י ם ח ו ת מ ץ ב ר א ש ה ש י ט ה ו ע ל‬ ‫הרבה‬
‫פ י ה ם מקיימים הכתובה‪.‬‬
‫מ ב ו א ל ס פ ר הדאבי״ה‪ ,‬ע ׳ ‪ 453‬ס י מ ן קי״ח‪ :‬ו נ ר א ה‬ ‫ו ע י י ן א‪ .‬א פ ט ו ב י צ ד ‪,‬‬
‫משום דלישנא ד‪-‬מלאוהו׳‬ ‫ד מ ה ש ח ו ת מ ץ ב א ר צ נ ו ה ח ת ן ו ש ו ש ב י נ ץ קודם ל ע ד י ם‬
‫ובצרפת שמעתי‬ ‫)ב״ב קם״ב בי[ מ ש מ ע ש מ י ל א אויר ה ח ל ק ש ל ש נ י ש י ט י ן וכוי‬
‫ועיין נ ח ל ת ש ב ע ה ס י מ ן י״ב‬ ‫עיי״ש‪.‬‬ ‫ש נ ו ה ג י ם לחתום ה ע ד י ם ק ו ד ם לשושבינים‪.‬‬
‫ס ע י ף ע י ג ‪ :‬נ ה ג ו ב א ש כ נ ז ש ג ס ה ח ת ן חותם ת ח ת ה כ ת ו ב ה ‪ .‬ז ע י י ״ ש המו״מ בהלכה‪.‬‬
‫ב ס פ ר ה ‪T h e Women of T a r k e y :‬‬ ‫)‪( L u c y M . J. Garnett‬‬ ‫והגברת גךנט‬
‫שבסלוניקי חתם החתן‬ ‫‪ and their Folk-lore‬ח י ב ׳ ‪ ,30 7‬מ ס י ח ה לסי ת ו מ ה‬
‫ו ה ע ד י ם ע ל ה כ ת ו ב ה ‪ .‬ו ע י י ן ק ד י ת ס פ ד ‪ ,‬ש נ ה כ״א ח ו ב ר ת ד ׳ ב מ א מ ר ו ש ל י‪ .‬י ו א ל ‪:‬‬
‫״מאוסף ה כ ת ו ב ו ת שבבית״הספדים״׳ ע ל כ ת ו ב ו ת מ ע ד ו ת ש ו נ ו ת ש ב ה ן זזתם ה ח ת ן ע ל‬
‫ב ס פ ר ט ו ב י ה ה ו ת מ י ס ד ק ה ע ד י ם ע ל הכתובה‪ .‬ב ץ ב נ ו ס ח מ ו נ ס ט ד ו ב ץ‬ ‫הכתובה‪.‬‬
‫מ ש נ ת ‪990‬‬ ‫)בהפוליגלוטה הגדולה‪ .‬לונדון‪ .(1675 ,‬דעיין ב כ ת ו ב ה‬ ‫בנוסח פגיוס‬
‫ש פ ר ס ם ש‪ .‬א ס ף בסוף ס פ ר ה ש ט ר ו ת ל ר ב ה א י י ח ת ו מ י ם ל י ו אנשים‪ .‬ועיין י ד י ע ו ת‬
‫ובשו״ת‬ ‫ה ח ב ר ה ה ע ב ר י ת ל ח ק י ר ת א״י ו ע ת י ק ו ת י ה ‪ ,‬ש ג ה י״א‪ ,‬ח ו ב ר ת ג ‪ -‬ד ‪ ,‬ע׳ ‪.43‬‬
‫ה מ ש ו ל ש ״ ׳ ח ״ ד לשו״ת התשב״ץ׳ ה ט ו ר השלישי‪ ,‬אמש״ט׳ ת צ ״ ח ‪ ,‬ס י מ ן א ‪,‬‬ ‫‪-‬חוט‬
‫כתוב‪- :‬עוד דאיתי להודיעך שיש‬ ‫ד ף פ י ה ע״א‪ .‬ב ת ש ו ב ת ד ׳ א ב ר ה ם א ב ן ט ו ו א ה‬
‫ת ק נ ה ‪1‬לא מגהג[ ש ה ח ת ן ח ו ת ם ב כ ת ו ב ה ו י ש ב ז ה ת ק ו ן ג ד ו ל י ובר‪.‬‬ ‫כאן‬

‫בזה‪.‬‬ ‫זה‬ ‫מ ת ח ר י ם‬ ‫ה ש ד י ם‬
‫‪ -‬ע נ ה א ח ד א נ י אוליכו ב ע ש ר י ם ש ג ה ׳ ‪.‬‬
‫‪ -‬ו ה ב ׳ א מ ר ו א נ י ב י ו י ד שנים״‪.‬‬
‫‪ -‬ע נ ה הג׳ ו א מ ר ו א נ י ב ש נ ה ״ ‪.‬‬
‫‪ -‬ע נ ה א ח ד ח י ג ר וסומא ב א ח ת מ ע י נ י ו ו א מ ר א נ י אוליכנו ביום אחד״‪.‬‬
‫הגוםח ה ע ר ב י שוגה ב ז ה גם מהכ״י וגם מהדפוסים‪ .‬ל ס י נוסח זה‪ .‬ה ר א ש ו ן‬
‫ה ש נ י ‪ -‬ב ש נ ה ‪ ,‬ו ה ש ל י ש י ‪ -‬ב י ו ם אחד‪ .‬זה מובן‪ ,‬כ י ש י נ ה מ ד ע ת ו ‪,‬‬ ‫אומר גשנתים‪.‬‬
‫ש ל א יהי׳ ה ב ד ל כ ה ג ד ו ל כ מ ו מ ע ש ר י ם ש נ ה ע ד יום אחד‪ ,‬א ב ל ׳גםטר ב ת ר ג ו מ ו‬
‫ה א נ ג ל י אומר‪ ,‬ש ה ר א ש ו ן א מ ד ב ב ׳ שנים‪ ,‬ו ה ש נ י א מ ד ב ע ש ר ‪ ,‬ה ש ל י ש י ב ש נ ה א ח ת‬
‫ו כ ר ו ת מ ה ת י ע ל ס ד ר מ ש ו נ ה זה‪ .‬א מ נ ם אח״כ ע מ ד ת י ע ל ס ב ת הדבר‪ .‬ג ס ט ר ת ר ג ם‬
‫מ ד פ ו ס ק ו ש ט א או וויניציאה‪ .‬ו ש ם נ א מ ד ‪ :‬ע נ ה א ח ד ו א מ ר א נ י א ו ל י כ נ ו‬ ‫כנראה‬
‫וגחלף לו להחכם גםטר כ׳ בבי‪.‬‬ ‫ב כ ׳ שנים‪.‬‬
‫ובכלל‪ ,‬כ ך ה ו א ד ר ך השדים‪ .‬עיין‪ ,‬ל מ ש ל ‪ .‬בספרו ש ל ה א נ א ו ע ד ‪ .‬ה פ ו ל ק ל ו ר‬
‫‪,‬‬
‫שואל א ת השדים כ מ ה זמן הם צריכים‬ ‫שראש הדוחות‬ ‫ב א ר ץ הקדושה‪ ,‬ע ‪.200‬‬
‫ה ש ג י ‪ -‬ג ׳ ירחים‬ ‫ה א ח ד א ו מ ד ג׳ שגיס׳‬ ‫ממקום ידוע‪,‬‬ ‫ב כ ד י ל ה ב י א אשד‪ .‬א ח ת‬
‫ב מ ש ך ש ל ג׳ ש ב ו ע ו ת ‪.‬‬ ‫ו ה ש ל י ש י מ ק ב ל ע ל ע צ מ ו ל ה ו צ י א מ ש ל ח ת זו א ל ה פ ו ע ל‬
‫! ה ת ח ר ו ת כזו ב מ ל ו י ש ל י ח ו ת ב ז מ ן ק צ ר ביותר‪ ,‬א ף ה י א מ ו ט י ב ס י פ ו ר י ה ר ו ו ח ב י ן‬
 ‫‪39‬‬ ‫‪ avfrn‬ל&ניגו ‪1150.1‬־‬

‫עמים שונים‪ .‬ה ם ש ו ר ר ה ה ו נ ג ר י ה ג ד ו ל ‪ ,‬י ו ה א ן א ר א ך ) ‪ ( A r a o y‬מ ש ת מ ש ב ו ב ש י ו ?‬

‫‪Szi1dgyi‬״ ‪ :‬א מ ו ש ל מ א ת י א ם ‪ ,‬מ ל כ ה העתייד ע ל הונגדיה‪ ,‬כ ו ת ב ת‬ ‫״‪Erzs6bet‬‬
‫מ ע ר ת י ה מתחרים לקגל את השליחות‪ .‬אהד מ צ י ע‬ ‫מ כ ת ב ל ב נ ה ה ש ב ו י בפ‪1‬אג‪.‬‬
‫׳ללבי האוהב יהיו הם‬ ‫למסור א ת ה מ כ ת ב ו ל ה ב י א ת ש ו ב ה במעיך ש ב ע ה יםים‪.‬‬
‫המשרת השני םציע לקחת א ת המכתב ולהביא תשובה‬ ‫שבע שנים׳ עונה האט‪.‬‬
‫״אלה י ה י ו ב ש ב י ל י ש ל ו ש ה ח ד ש י ם ׳ א ו מ ר ת האם‪ .‬א ז מ ו פ י ע‬ ‫ב מ ש ך ש ל ו ש ה ימים‪.‬‬
‫ו ב א ו ת ו יום ב ע ר ב הוא מ ב י א א ת‬ ‫עורב מ ן השמים‪ ,‬ח ו ט ף א ת ה מ כ ת ב מ י ד י האס‪,‬‬
‫ת ש ו ב ת מאתיאם‪ .‬מ ש ו ם מ ע ש ה זה ב ע ו ר ב לקח לו ה מ ל ך מ א ת י א ס א ת ה ע ו ר ב כ ס מ ל‬
‫ל ש ל ט ו ואף נ ק ר א ע ל ע מ ו ‪ .Matthias Corvinus‬ד‪ .‬פ‪(.‬‬

‫והפסחים‪.‬‬ ‫העוודים‬
‫ו ל פ י הכ״י‬ ‫ל פ י נ ו ס ח א ו ת הדפום ה י ה ה ש ד ה כ ע ס ן • ס ו מ א מ ע י נ ו א ח ת וגבן׳‪,‬‬
‫שלגו׳ ה י ה ״חיגד ו ס ו מ א ב א ח ת מ ע י נ י ו ׳ ‪ .‬א מ נ ם א ח ד כ ן הוא ג ז כ ד גם בכ״י כ ״ ג ב ך ‪.‬‬
‫וגם עפ״י ה נ ו ס ח ה ע ר ב י הוא ע ו ד וגבן‪.‬‬ ‫״עור ו ג ב ן ‪/‬‬
‫ר א ש י ת ‪ ,‬לרבותא‪ ,‬ש ה ו א‬ ‫נראה‪ ,‬ש מ ע ת י ק הכ״י ש י נ ה בכוונה ו ע ש א ו חיגר‪.‬‬
‫מוטיב כזה רגיל בספודי מעשיות‪.‬‬ ‫החיגר ק ב ל ע צ מ ו ל ה ו ל י כ ו בזמן ה י ו ת ר קצר‪.‬‬
‫ושגית‪ ,‬להבזותו‪ ,‬כ י ה י ה כמו ב ל ע ם ה ר ש ע ׳ ע ו ו ד ב ע י ן א ח ת )״שתום העין״( ו ח ג ר‬
‫ב ר ג ל א ח ת )״וילך שפי׳(‪ ,‬כ ד א מ ר י ג ן בםגהדרין‪ ,‬ק״ה ע״א‪.‬‬
‫ב״משלי ערב״ ו ב מ ש ל י העמיס‪ .‬ה ע ו ו ד י ס והפסחים וכן ש א ר ב ע ל י מ ו מ י ן הם‬
‫רעים וחטאים‪ ,‬כ מ ו ‪-‬פ׳ישקע ד ע ד ק ד ו מ ד ׳ שלנו‪ .‬ו ב י י ד י ש א ו מ ד י ם ‪ :‬״כל מ ו ם ‪ -‬ר ע ״ ‪,‬‬
‫ו ט ב י ו ב ב מ ב ו א ו ה מ צ ו י י ן ל״אוצד ה מ ש ל י ם‬ ‫ה ו א א ד ם רע‪.‬‬ ‫ש כ ל ב ע ל מום‬ ‫היינו‬
‫ו ה פ ת ג מ י ם ׳ ש ל ו ) ע ׳ ‪ 24‬ה ע ר ה ‪ (1‬כ ו ת ב ‪ ,‬ש ב י ל ד ו ת ו ש מ ע א ת ה צ י ט ט ה מ ח ו ד ד הזה‬
‫א ב ל כ ת ב ‪ ,‬ש ק ש ה ל ה א מ ץ ש ה מ ש ל ״ילוד אשד‪.‬״ הוא‪ .‬ואולם‬ ‫נ ש י ם זקנות‪.‬‬ ‫מפי‬
‫ה ו א מוסיף‪ ,‬ש ד ע ה זו‪ ,‬ש ב ע ל י מ ו מ י ם הס א נ ש י ם רעים מ ט ב ע ם ‪ ,‬ה י א מ ק ו ב ל ת א צ ל‬
‫ההמון ב א ו מ ו ת א ח ד ו ת ו ב י ח ו ד א צ ל ה נ ש י ם ההמוניות‪.‬‬
‫א מ נ ם ה צ י ט ט ה נ י ל ב ו ד א י ש א י נ ו י ל ו ד ־ א ש ה ‪ .‬ו א נ י ש מ ע ת י ו ב י ל ד ו ת י מ פ י מו״ר‬
‫ולא אעמוד פה על הצד‬ ‫ש ה י ה ר ב ב י ש ר א ל מבחוריו‪.‬‬ ‫א ח י ר׳ י ו נ ה מ ר ד כ י ז״ל‪,‬‬
‫די להזכיר כי האומות הקדמוניות הרגו ילדים שנולדו בעלי‬ ‫הפולקלורי שבדבר‪.‬‬
‫מומים‪ ,‬כ י ח ש ב ו א ו ת ם ל י ל ד י השטן‪ .‬וגם ב א ס פ ד ט ה א ס ו ר ה י ה לגדלם‪ .‬א ב ל ע ו ד י ש‬
‫ב ז ה צ ד פסיכולוגי עמוק‪ .‬ב ע ל המום מ ת ק נ א ב ב נ י א ד ם ה ש ל מ י ם בגופם‪ ,‬ת מ י ד י ת ר ג ז‬
‫ו י ת ק צ ף ע ל ר ו ע מזלו‪ ,‬כ י ע ל ח ט א ש ל א ח ט א ו מ ב ל י און בכפיו י ג ר ע ח ל ק ו בחיים‪.‬‬
‫ב י י ד י ש א ו מ ד י ם ‪ :‬״א ק ר א נ ק ע ד א י ז א מ י ך הייגו ק ש ה ל ה ש ב י ע ה ו רצון‪ .‬ת מ י ד‬
‫הקדומה‬ ‫הגרמנית‬ ‫המלה‬ ‫מן‬ ‫כנראה‬ ‫נובעת‬ ‫״מין•‬ ‫]המלה‬ ‫ויתלונן‪.‬‬ ‫יתרעם‬
‫ר‪10 .‬‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫חייגו‪ .‬גםידוח‪ ,‬נ ב ז ה‬ ‫‪ ,gi-m e i n i‬ב ג ר מ נ י ת ח ד ש ה ‪,gemein‬‬
‫מ ל ה זו ב י י ד י ש ש מ ע ת י מ ש ת מ ש י ם ב ה ד ק ב פ ת ג ם זה‪.‬‬
‫ו ה ר ב ב ע ל ״עקידת יצחק״ ב ו ו ד א י גתכוון לזה‪ ,‬ב כ ת ב ו ז‪$‬ל ב ל ע ם ‪ :‬״ ו מ ה מ ב ו א ד‬
‫ו פ ח י ת ו ת ה ב נ ץ ה ג ו פ נ י וחסרונו‪.‬״ ו ד ב ר י ם‬ ‫כ י עין ד ע ה מ ח ס ר ו ן ה ג ב ו ר ה ה י א ב א ה‬
 ‫מזןשה ירושלמי‬ ‫‪40‬‬

‫נ פ ל א י ם ת מ צ א ע ל זה ב י ת ו ל ד ו ת יצחק״ ל ה ר י י קארו‪ ,‬פ ר ש ת י ת ר ו ‪ • :‬מ י ש י ש לו כח‬

‫ג ד ו ל א י נ ו ע ו ש ה עול‪ ,‬ש מ י ש ע ו ש ה ע ו ל ה ו א לפי ש א י ן לו כ ה ל ע ש ו ת מ ה ש י ר צ ה‬
‫אומד על הא דאמדינן שבן‬ ‫ו ה ר ב ה מ א י ר י ב ס נ ה ד ר י ן מ״ה ע״ב‪,‬‬ ‫ו ר ו צ ה למשול‪*.‬‬
‫םורד ו מ ו ד ה שהיו א ב י ו א ו א מ ו ג ד מ י ם או הגרים ש א י נ ו נ ע ש ה ב ן סורר ו מ ו ר ה ‪:‬‬
‫‪-‬דברים אלו אעפ״י ש ק ב ל ה הן‪ .‬י ש ב ה ם צ ד טעם‪ .‬ש ה ב ע ל י מ ו מ י ן אכזריות מצוייר‪.‬‬
‫ב ה ם י ת ד ע ל ש א ד ב נ י אדם׳ ו ש מ א מ ד ת אכזריות ‪1‬של ההודים[ מ ב י א ת ו לכך״‪.‬‬
‫‪-‬ילדים א ש ד‬ ‫ובספר ‪-‬חזון למועד״׳ ו י נ י צ י א ה ׳ ש נ ת שמ״ו׳ ע ל ד נ י א ל א׳ ד׳‬
‫א י ן ב ה ם כ ל מום ו ט ו ב י מ ד א ה ו מ ש כ י ל י ם ב כ ל חכמה״‪ ,‬כ ו ת ב ‪ :‬זה ש א מ ד א ד י ם ט ו ‪ .‬כ י‬
‫ח ו ש מ ה ‪ ,‬ה פ ס י ד מ ו ש כ ל מ ה ‪ .‬ועיין ע ו ד עקידה‪ ,‬שמות‪ ,‬ש ע ד ל״ה‪.‬‬ ‫המפסיד‬
‫כותב‪ :‬ולזה היה מהכרח כי מי שנפקד ממנו חוש‬ ‫דפוס פ ר ש ב ו ד ג ‪ ,‬ד י ש ע׳ י״ב‬
‫כמו ש כ ת ב החכם באי מ ס פ ד ה מ ו פ ת‬ ‫מ ן החושים ת פ ק ד ממגו י ד י ע ה מ ן הידיעות‪,‬‬
‫וכוי‪ .‬עי״ש‪.‬‬
‫ו ה א ב ר ־ נ ש כ מ ה ד א י ה ו פגימ דיוקנה‪,‬‬ ‫ובזהר פ ר ש ת נשא‪ ,‬ד ף קכיג‪ ,‬ע ״ ב ‪:‬‬
‫כ ך א ת פ ג י ם א י ה ו ל ת ת א ‪ .‬או א ת ע ב י ד אלם או ח ר ש או ס ו מ א או חגר‪ ,‬בגין ד י ה א‬
‫ד ש י ם ל ע י ל א ו ת ת א ‪ .‬ו ב ז ה ד פ ר ש ת אמוד‪ ,‬ד ף צ׳ ע ׳ ב ‪ :‬ב ר ־ נ ש ד א ש ת כ ח פגים ל י ת‬
‫עיי״ש כ ל הענין‪.‬‬ ‫ב י ה מ ה י מ ג ו ת א ו ה ה ו א פ ג י מ א א ם ה י ד עליה‪.‬‬
‫בפרשת‬ ‫כ ל מ ו ם ‪ -‬ר ע ‪ ,‬ב א ה לנו מ ה ר ב ‪ -‬כ ל י יקד״‪.‬‬ ‫האמרה העממית שלנו‪:‬‬
‫מ ש פ ט י ם ‪ ,‬ע ל הפסוק ‪ -‬א ש ד י ה י ה ב ו מום כל ד ב ד דע״‪ .‬ש ב א ב ר י ש פ ר ש ת שופטים‪.‬‬
‫ו כ ת ב ‪ :‬כ ש ם ש מ ו ם פוסל בנקרבים‪ ,‬כ ך מום פ ו ס ל בסנהדרין‪ ,‬ו ב פ ר ש ת א מ ו ר י ת ב א ר‬
‫מצד שהוא‬ ‫כי אם‬ ‫ש כ ל מום ש ב ג ו ף א י נ ו פוסל כ ל כ ך מ צ ד עצמו‪,‬‬ ‫בעדה‪,‬‬
‫ע ל כן נאמד*‬ ‫ד ע ה ש ב ג ו ף ‪ ,‬הן ב ב ה מ ה הן באדם‪.‬‬ ‫תכוגה‬ ‫על איזו‬ ‫מורה‬
‫א ש ר ב ו מום כ ל ד ב ר רע‪ ,‬כ י המום מ ו ד ה ע ל איזו ד ב ר ד ע כאמור‪.‬‬
‫אבל כדי ללטוש את האמרה‬ ‫מ פ י ר ב נ י ו ודרשניו‪.‬‬ ‫ה ע ם לקח מ א מ ר זה‬
‫ו ל ע ג ל ה ו ל ע ש ו ת ה לפתגם‪ ,‬ה ע ב י ד א ת ה ר ע י ו ן ה א מ ו ר א ל הפסוק ה ק צ ר י ו ת ר ב פ ר ש ה‬
‫הקודמת‪ ,‬פ ר ש ת ראה‪ ,‬ט ״ ו ׳ כ ״ א ‪ :‬כ ל מ ו ם ‪ -‬ד ע ‪.‬‬
‫וחש הכתוב‬ ‫ו ג ס ר׳ מ ש ה ח פ ץ ב ע ל מ ל א כ ת ־ מ ח ש ב ת ‪ ,‬כ ו ת ב ב פ ר ש ת א מ ו ד ‪:‬‬
‫ל מ ו מ י ה נ פ ש ו ת ‪ ,‬כ י א ם י ג ת ן מום באדם‪ ,‬ב י ד ו ע ש ה י ה ב ו ב ר א ש ו ר א ש ו ן ל ב ה ו ת ל‬
‫אם ל א ‪ -‬ש נ פ ש ו כ ך ה י א ב ע ל ת ־ מ ו ם‬ ‫ו ב פ ר ש ת שלח׳ א ו ת כ י ג ‪:‬‬ ‫ו ג פ ש ב ע ל ת מוס‪.‬‬
‫ועיין ב ת ג א ד ב י אליהו זוטא׳ פרק כ״ג ש ה ק י ס ר ש א ל‬ ‫כ ד מ ו ת ה ג ו ף א ש ד ת ם ג ד בו‪.‬‬
‫א ת ד׳ י ה ו ש ע ל מ ה א נ ש י ם יוצאים ב ע ל י מ ו מ י ן מ מ ע י א מ ס ו א י ן ב י ד ם שום חטא‪,‬‬
‫נאמן הוא אלחינו שעשה אותו סומא‬ ‫ו ת ש ו ב ת ר׳ י ה ו ש ע ו ה מ ע ש ה שם ו ה ס י ו ם ‪:‬‬
‫מ מ ע י אמו‪ .‬ומובאים ה ד ב ר י ם ב ח ב ו ר י פ ה מ ה י ש ו ע ה ל ר ב נ ו נסים ד י ש הספד‪ .‬ו ה ש ו ה‬
‫הנוסחאות‪.‬‬

‫ו ב מ ע ש ה טוביה׳ לבוב‪ ,‬מ ב י א ש י ש א נ ש י ם ו ר א ש ם ככלב‪ ,‬כ מ ו ש ה ב י א ו ל פ נ י‬

‫והנה כפי עדות כותבי‬ ‫ו מ י ש ל א י א מ י ן ל א יקרא כופר‪...‬‬ ‫לודויקו מ ל ך צדפת‪...‬‬
‫המנהג אצל‬ ‫ועדיין‬ ‫להמיתן בבית המשפט‪,‬‬ ‫ה י ה מ נ ה ג הרומיים לפנים‬ ‫העתים‪,‬‬
 ‫‪41‬‬ ‫הדרות לפנים הספד‬

‫א נ ש י הודו׳ ב א מ ד ם ש ה ב ר י ו ת ה מ ש ו נ ו ת כאלו‪ .‬הם ק ש י ם ורעים לעולם‪ .‬ו ע ו ד א מ ר ו‬

‫ו ב ט ב ע ם ר ע י ם ואכזרים הם‪ .‬ו פ ו ק‬ ‫אף דתיהן שונות‬ ‫הבריות המשונות‬ ‫שאלו‬
‫עכ״ל‪.‬‬ ‫רע‪.‬‬ ‫מום‬ ‫כל‬ ‫דבר‪:‬‬ ‫עמא‬ ‫מאי‬ ‫חזי‬
‫ירושלים תעד״ב‬ ‫ועיין ב ס פ ר ׳ נ פ ל א י ם מ ע ש י ך מ א ת ב ן צ י ו ן מ ר ד כ י חזן׳‬
‫םימן ם״ד )סי ם י א ( ‪ :‬א ד ם ג ב ן ש י ש לו מ ו ם ג ד ו ל ב ג ב ו ו ה י ה ק צ ר ה ק ו מ ה מאוד‪ ...‬כ י‬
‫ב א מ ת אמדו‪ ,‬ק צ ר ק ו מ ה מ ל א ע ר מ ה ו א ע י פ ש ה ו א ב ע ל מ ו ם ו א ו מ ד י ם ה ע ו ל ם כ ל‬
‫על ב ל ע ם ‪ :‬ויש שני סימנים המעידין‬ ‫מ ו ס רע‪ ...‬ו ש ם ס י מ ן קל״ו)קכ״ז‪ ,‬קכח(‬
‫ע ל ה ר ע שבו׳ האי ה ו א מ ו ם הפסח‪ ,‬והבי ה ו א מ ו ם ה ע ו ד ׳ ד כ ת י ב ב פ ר ש ת ראה‪ ,‬ו כ י‬
‫י ה י ה ב ו מ ו ס פ ס ח א ו ע ו ד כ ל מום ד ע ׳ ד״ל כ ל מ ו ם ש י ה י ה מ ן המומין ה א ל ה ׳ ה נ ה‬
‫‪1‬‬
‫הוא מ ע י ד ש ה ו א ד ע ‪.‬‬

‫מכבודך‪.‬‬ ‫חוץ‬
‫ו ה ד י ע ו ד פ ר ט מענין‪ .‬ב נ ו ס ח ה ד פ ו ם ה ב ן ש ל מ ה א ו מ ד ל א ב י ו ‪ :‬״אינך א ו מ ד‬
‫כראוי׳ ח ו ץ מ כ ב ו ד ך ‪ .‬א ב ל בנוסח הכ״י ה ו א א ו מ ד א ל י ו ‪ :‬חיו ע ל כבודך׳ כ י אין‬
‫ד ב ר י ך נכונים‪.‬‬
‫ר׳ יוסף כספי ב ם פ ד ו ״משנה־כםף״׳ ע׳ ‪ ,225‬מ ס פ ד ל נ ו ‪ :‬״כי ד ד ך ה ע ב ר י גם‬
‫‪2‬‬
‫היום ב א ד ך מ צ ר י ם ‪ ,‬כ ש מ ד ב ר י ם ע ם גדול‪ ,‬ל ו מ ד ׳ כ ב ו ד ך ' ‪ ,‬ת מ ו ר ת ה כ נ ו י ל נ ו כ ח י ל ו ״ ‪.‬‬
‫וחפצו ל ה ב ט י ח ו ש א י ן בכוונתם לזלזל או‬ ‫כ ש ה ע י ד ו ע ל ד ב ר י ו ש ל גדול‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫בבטוי זה השתמשו בכל ימי ה ב י ג י ם ‪.‬‬ ‫אמרו‪ :‬׳ ח ו ץ מ כ ב ו ד ו ׳ ‪.‬‬ ‫להקל בכבודו‪,‬‬
‫בפרשת חיי־שרה הוא אומד‪:‬‬ ‫ל ה ש ת מ ש בו‪.‬‬ ‫הדיי אבדבנאל‬ ‫ביחוד היה רגיל‬
‫ואומד שדעת‬ ‫ובפרשת בראשית‪:‬‬ ‫וחוץ מ כ ב ו ד ו א ץ ה ד ב ר כ ך ‪.‬‬ ‫ו ה ר א ב י ע כתב‪...‬‬
‫ו ב מ א ו ר עינים‪ ,‬א מ ד י ־‬ ‫ה ר ב )הדמבים( ח ו ץ מ מ ע ל ת תורתו‪ ,‬ה י א ש ק ד מ ב ו א ר י ‪.‬‬
‫ו ב ש ו י ת ח כ מ ‪ -‬צ ב י ׳ ס י מ ן ע י ח ‪ :‬״וחוץ מכבודו‪,‬‬ ‫ביזה‪ ,‬סוף פ ר ק נ י ח ‪ :‬ח ו ץ מכבודם‪.‬‬
‫‪Salva‬‬ ‫בלשון הרומית‪:‬‬ ‫הנמצאת‬ ‫העתקה מהמליצה‬ ‫ואין זו א ל א‬ ‫ל א דקי‪.‬‬
‫ובאנגלית של שקספיר‪:‬‬ ‫‪ ; reverentia tua‬ב צ ר פ ת י ת ‪; Sauf votre respect :‬‬
‫‪ .Saving y o u r reverence‬ו ב י י ד י ש א ו מ ד י ם ‪ :‬א י ק ב ע ט א י ב ע ר א י י ע ד כבוד‪.‬‬

‫שלמון‪.‬‬ ‫בן‬ ‫דיהון‬

‫ע ג י ן בספור‬ ‫א י ן ב כ ל ה ס פ ו ר ד ב ר ש ג ו ת ן לקורא א ת ה ד ג ש ש י ש ל ו כ א ן‬
‫מזדחי־ערבי‪ ,‬כ מ ו ש מ ו ש ל ה ג ב ו ד ‪ .‬ה ש ם ה ז ה ג ת ג ל ה ל נ ו ל פ ת ע פתאום‪ ,‬קרוב לסוף‬
‫אם כי אינני יודע אם השם דיהון נמצא בין יהודי המזרח המסתערבים‪.‬‬ ‫הספור‪.‬‬
‫כ י זו ה י א‬ ‫ו ב כ ל ל נראה‪,‬‬ ‫ו מ ע ג י ן כ י ה מ ע ת י ק ל ע ר ב י ת ד ל ג ע ל ה ש ם ה ז ה לגמרי‪,‬‬
‫הוספה חיצוגית‪.‬‬

‫‪ .1‬כל דברי הספר הזה לקוחים מספריו של ר' יוסף תיי‪0‬׳ ראש גולה דעוב״י בבל רבתי יע״א‪.‬‬
‫ועיין א ו צ ר מ ד ר ש י ם לאיזנשסיין ע׳‪ ,322‬וילינק‪ ,‬ב י ת ה מ ד ר ש ‪ ,‬חדרה׳ ע׳ ‪.131‬‬
‫‪ .3‬עיין מלונו הגדול של בךיהודה‪.‬‬ ‫‪ .2‬גיםס זה אינו נמעא במלונו של בךיהודה‪.‬‬
 ‫מןשזז ירושלמי‬ ‫‪42‬‬

‫נוסח ק ו ש ט א ‪ :‬ע ש ו ל י ד י ן מ ה א י ש ש א נ כ י מ ת ר ע מ ת מ מ נ ו ) ב ג ד ד ‪ :‬מ ת ר ע מ ת‬

‫שאני‬ ‫בכ״י‪ :‬דעו נא דבותי‬ ‫ש ש מ ו דיהון ב ד שלמון‪ .‬ש כ ך ה י ה שמו‪.‬‬ ‫עליו(‬
‫חםדות‪.‬‬ ‫והמלים ״שכך ח י ה ש מ ו ״‬ ‫מ ת מ ר מ ר ת מ ז ה ה א י ש ש ש מ ו ד י ה ו ן ב ר שלמון‪.‬‬
‫ו ב א מ ת ל מ ה ל ה ל ה ז כ י ר א ת שמו‪ ,‬א ח ד י ש ה י א מ ד ב ר ת ב נ ו כ ח ו ת ו ?‬
‫ו א ו ל י י ש ל ש ם דיהון ק ש ר ע ם ה ש ו ר ש ״ ד ה ן ' ׳ ע ר ו ך ה ש ל ם ׳ כ ר ך ג׳‪ ,‬ע• כ״זז‪.‬‬
‫״מהר״ר מ ש ה א י ד ה ן‬ ‫נזכר‬ ‫ל ה ד ב ח י ד י א ׳ א ו ת מי׳ ס י מ ן צ י ז‬ ‫הגדולים״‬ ‫ב״שם‬
‫]וגדאה ל י ש י ש לגזור א ת ה ש ם דיהון מ ש ו ר ש ד י ה ב ד ו מ ה ל כ מ ה‬ ‫ו א ח י ו מימון‪.‬‬
‫ש מ ו ת מ ק ר א י י ם ע ל מ ש ק ל ס ע ל ו ן ) ם י ח ו ן ׳ גיחון‪ ,‬ד י ש ו ן ועוד(‪ .‬ד י ה ב ש י מ ו ש ה ת ל מ ו ד י‬
‫‪-‬הוא‬ ‫ת כ ו נ ת ו זו ש ל גבור ה ס פ ו ר נ ז כ ר ת ב פ י ר ו ש ‪:‬‬ ‫מ ו ב נ ו ל ה י ו ת כהה‪ ,‬ח ל ש ‪ .‬דך‪.‬‬
‫ב ן ת ו ר ה ואין ב ו כוח לסבול ד ב ר דע״ א ו מ ד ת ע ל י ו א ש ת ו ב ת א ש מ ד א י ‪ .‬ו ה ר י ע ל‬
‫ה ת ו ר ה נ א מ ר ב י ד ו ש ׳ ב ב א ב ת ד א ח׳‪ ,‬ט״ז ע ״ א ל מ ט ה ‪'- :‬מורשה ק ה ל ת יעקב'‬
‫) ד ב ׳ ל ג ״ ד ( א מ ד ]רבי הושעיה! ל י ת ד י ה א םוגין מיניה״ היינו א י ן ד ב ר מ ח ל י ש י ו ת ר‬
‫מ ן התורה‪ .‬ו ה ש ו ה גס סנה׳ כיו ע י ב ‪ :‬״תורה ג ק ר א ת ת ו ש י ה ש מ ת ש ת כ ח ו ש ל אדם״‪.‬‬
‫ש ל מ ו ן ה י ה ה י ה א ב י ב ו ע ז ) ר ו ת ד‪ ,‬כא(‪ .‬ו א ו ל י ג ת כ ו ו ן‬ ‫ה ש ם &למ‪1‬ין נ מ צ א ב מ ק ר א ‪:‬‬
‫ה מ ח ב ר ב ב ח י ר ת שם זה ל ג ב ו ר ספורו ל ה ע מ י ד מ ו ל ב ו ע ז ) ה י י נ ו החזק( ב ן שלמון‪,‬‬
‫א ת ד י ה ו ן ) ה י י נ ו החלש( ב ן שלמון‪ .‬ו א ם כן ה ד ב ר ה ר י י ש ב כ ך א ס מ כ ת א נוספת‬
‫ל ד ע ת ו ש ל ד י י ל זלוטניק שסםורנו נ כ ת ב במקורו ב ע ב ר י ת ‪ .‬ד‪ .‬פ‪(.‬‬

‫בנשיקה‪.‬‬ ‫חניקה‬
‫‪,‬‬
‫ולכן‬ ‫העמים‪.‬‬ ‫של‬ ‫בפולקלור‬ ‫מיתה‬ ‫ורוחות ג ו ר מ ת‬ ‫שדים‬ ‫גשיקת‬
‫דשות‬ ‫מבקשת‬ ‫שבת״אשמדאי‬ ‫התימני‪,‬‬ ‫הכתבייד‬ ‫של‬ ‫הנוסח‬ ‫יותר‬ ‫נראה‬
‫ל נ ש ק א ת ב ך ה א ד ם ש ה י א ח פ צ ה להמיתו‪ ,‬ו ל א נוסח הדפוסים‪ ,‬ש ב ו ה י א מ ב ק ש ת‬
‫ש ה ו א י נ ש ק אותה‪.‬‬
‫ו י ש ל ד ע ת ‪ ,‬ש כ מ ו ש מ מ י ת י ם ב נ ש י ק ה כ ך י ש וגם מחיים מ ת י ם בנשיקה‪ .‬ע י י ן‬
‫בחבור המעשים שפרסם‬ ‫ו נ מ צ א ה ס פ ו ר ג״כ‬ ‫א ו צ ר מ ד ר ש י ם ל א י ז נ ש ט י ן ע' ‪347‬׳‬
‫ה ד ״ מ ג ם ט ר ד ל ‪ .‬ו ע י י ן ד״ר ש‪ .‬רובין‪ ,‬ה ח י י ם ו ה מ ו ת ‪ ,‬קראקא‪ ,‬ת ד נ י ח ‪ ,‬ע׳ ‪ ,36‬בסוף‬
‫הה׳ערה‪ .‬ואולי מ כ א ן מ ג ה ג ן ש ל ה נ ש י ם ל נ ש ק א ב ד ש ה י ל ד נוקף אותו‪ ,‬כ ד י ל ר פ א ו ת ו‬
‫ו ל ה ס י ר הכאב‪ .‬ו ה נ ס י כ ה ה מ כ ו ש פ ת נ ר פ א ת ב ג ש י ק ה ו ש ב ה מ ח ו ד ש ת כמקודם‪ ,‬ע י י ן‬
‫ע ל הנשיקות‪Hastings' E n c y - ,‬‬ ‫א ת מ א מ ר ו ה ח ש ו ב ש ל ‪Ernest Crawley‬‬
‫‪clopaedia‬‬ ‫‪of‬‬ ‫‪Religion‬‬ ‫‪and‬‬ ‫‪Ethics,‬‬ ‫‪vol, V I I , p. 739‬‬
‫ו נ י ל הטעם‪ ,‬כ י י ד ו ע ש נ ש י ק ת ־ פ ה ה י א ‪ -‬א ת ד ב ק ו ת א ד ר ו ח ה ברוחא• )זהר‪ ,‬ר י י ש‬
‫וגם‬ ‫אפשר להוציא על ידה א ת הרוח‬ ‫ולכן‬ ‫שה״ש׳ ועיין ש מ ו ת קכ״ד ע״ב(‪.‬‬
‫להכניסה‪ .‬ו ה ש ו ה עגין א ל י ש ע ו ב ן ה ש ו נ מ י ת ‪.‬‬

‫‪ 1 .‬ע י י ן )‪Stith-Tbompson, M o t i f I n d e x , F 302.3.4.1 (Fairy's kiss fatal‬‬ ‫‪1‬‬

‫ר‪ .‬ס‪(.‬‬
‫‪43‬‬ ‫הערות לפנים הספד‬

‫האחרון‪.‬‬ ‫המשל‬
‫ממקור אחר‪.‬‬ ‫אינו ידוע לי‬ ‫ה מ ש ל ש א ו ת ו מזכירה ה ש י ד ה בסוף הספור׳‬
‫נוסח הדפוסים ‪:‬‬
‫אישי ובעלי‬ ‫ו ה מ ש ל א ו מ ד מ י ש י ב ק ש ל י )!(‬
‫י מ ו ת הוא ו ל א י ע ש ה ט ו ב ה ו ל א ש מ ח ה ל א לי ו ל א לאחד‪.‬‬
‫מ י ש י ב ק ש ליקח א י ש י ובעלי[‬ ‫]בעושה פ ל א ‪:‬‬
‫זגם‬ ‫ו כ ן א י נ נ ו ב נ ו ס ח הערבי‪.‬‬ ‫ובנוסח כ ל כ ת ה ‪ -‬ב ג ד ד חסר ה מ ש ל ל ג מ ר י‬
‫ג ס ט ר נ ר א ה כ י נ ת ק ש ה בתרגומו‪.‬‬
‫אישי‬ ‫לקחת‬ ‫שיבקש‬ ‫מי‬ ‫בעלי המשל‪:‬‬ ‫שאמדו‬ ‫כמו‬ ‫חכ״י‪:‬‬ ‫ובנוסח‬
‫ימות מיתה משונה ואל יראח טובה ולא שמחה לא ל י ולא לאשתו‪.‬‬
‫ל ק ח ת א י ש י ‪ -‬י מ ו ת מ י ת ה משונה״‪.‬‬ ‫״מי ש י ב ק ש‬ ‫נראה לי שהמשל הוא‪:‬‬
‫והמשך הדברים הוא‪ :‬ע ת ה תהיה א ש ת ך ממך אלמנה‬ ‫ו פ ה הוא מ א ט ד המוסגר‪.‬‬
‫ואל יעשה‬ ‫)ויותר ט ו ב נוסח ה כ י י ‪ :‬ע ת ה נ ה י ה א נ י ו א ש ת ך א ל מ נ ו ת (‬ ‫וגלמודה‬
‫)או‪ :‬יראה׳ בי׳ פתוחה( ט ו ב ה ו ל א ש מ ח ה ל א ל י ו ל א ל א ש ת ו ‪.‬‬
‫א ש ת ה מ ת ל א ח פ צ ה ל ק ח ת א ת א י ש ה ס מ ג ה ‪ .‬ה ו א ‪ -‬ה מ ת ‪ -‬ח פ ץ ל ע ש ו ת זאת‪.‬‬
 ‫‪44‬‬

‫נוסח דפוס קושטא*‬ ‫כ״י זלוטניק נוסח ת י מ ן‬

‫‪1‬‬
‫מעשה של ירושלמי‬ ‫מעשה ירושלמי‬
‫שהעתיק‬
‫שהעתיק ר׳ אברהם מימון ז״ל‬
‫‪2‬‬
‫הקדש‬ ‫בלשון‬ ‫רבי אברהם בן מימון זלה״ה‬

‫ה י ה ב א ד ם א ח ד סוחר‪ ,‬ש ל א‬ ‫מעשה‬ ‫םוחד‬ ‫שהיה‬ ‫אחד‬ ‫באדם‬ ‫מעשה‬

‫אחד‬ ‫בן‬ ‫אלא‬ ‫לו‬ ‫היה‬ ‫אלא‬ ‫לו‬ ‫היה‬ ‫ולא‬ ‫גדול‬
‫ותלמוד שיתא‬ ‫ולימדו תודה ומשנה‬ ‫בן א ח ד ו ל מ ד ו מ ק ר א ו מ ש נ ה ו ג מ ר א‬
‫והוליד‬ ‫אשה‪,‬‬ ‫לו‬ ‫ונתן‬ ‫סדרי׳‬ ‫ו ה ו ל י ד ב נ י ם בחייו‪.‬‬ ‫אשה‬ ‫והשיאו‬
‫קיבץ‬ ‫מותו‬ ‫וביום‬ ‫בחייו‪.‬‬ ‫בניס‬ ‫שלח‬ ‫ש ה ג י ע קצו ל מ ו ת‬ ‫וכיון‬
‫דעו‬ ‫להם ‪:‬‬ ‫ואמר‬ ‫עירו‪,‬‬ ‫זקני‬ ‫להם‬ ‫ואמר‬ ‫עירו‬ ‫זקני‬ ‫לכל‬ ‫וקדא‬
‫ויש‬ ‫רבים‪,‬‬ ‫נכסים‬ ‫לי‬ ‫שיש‬ ‫ש א נ י י ש ל י נכסים ה ר ב ה ו י ש‬ ‫דעו‬
‫סלעין‬ ‫ממאה‬ ‫כתובה‬ ‫עלי‬ ‫לאשתי‬ ‫ממאה‬ ‫יותר‬ ‫כתובה‬ ‫עלי‬ ‫לאשתי‬
‫בשטר כתובתה‪,‬‬ ‫שכתוב‬ ‫כמו‬ ‫כסף‪,‬‬ ‫בשטר‬ ‫שכתוב‬ ‫כמו‬ ‫כסף‬ ‫סלעים‬
‫אם י ש מ ו ר‬ ‫יהיו לבני‪,‬‬ ‫השאר‬ ‫וכל‬ ‫כתובתה‪.‬‬
‫בפניכם‪.‬‬ ‫ש א נ י מצוד‪ ,‬א ו ת ו‬ ‫מצותי‪,‬‬ ‫אם‬ ‫לבני‬ ‫יהיה‬ ‫כולו‬ ‫והממון‬
‫הנני‬ ‫צואתי‪,‬‬ ‫על‬ ‫שמא יעבור‬ ‫ואם‬ ‫אותו‬ ‫מצוה‬ ‫שאני‬ ‫מצותי‬ ‫ישמור‬
‫מ ק ד י ש מ ע כ ש י ו כל נ כ ס י לשמים‪ ,‬ו ל א‬ ‫צוואתי‬ ‫על‬ ‫יעבוד‬ ‫ואם‬ ‫בפניכם‬
‫י ה א מהם ל ב נ י כלום‪.‬‬ ‫ה ר י נ י מ ק ד י ש ם לשמים‪.‬‬
‫בפני‬ ‫ויצוהו‬ ‫לבנו‪,‬‬ ‫קרא‬ ‫מיד‬ ‫מ י ד ק ר א ל ב נ ו א מ ר לו ב פ נ י ה ם ‪:‬‬
‫כל‬ ‫זקני עידו‪ ,‬ש ל א י ל ך בים לעולם‬ ‫ד ע ש י ש ל י נכסים ה ר ב ה וכסף‬ ‫בני‬
‫י מ י חייו‪ ,‬ו א מ ר ל ו ‪ :‬ב נ י ה ו י יודע׳ כ י‬

‫• הטסה הנדפס כאן הוא על סי דפוס קושטא‪,‬‬

‫הדפום הראשון׳ בשינויים קלי ערך מאד‪.‬‬
‫הוספת אותיות במלים ככתוב מלא או השלמת‬
‫אותיות במלים שנתקגרו‪ ,‬לא נרשמו בשינויי הנוסח‪.‬‬
‫בשינויי הנוסח הובאו רק מעטים‪.‬‬
‫ואלה הס קיגורי מקומות הדפוסים השונים‪.‬‬
‫שעל פיחס נרשמו שנויי הנוסח‪:‬‬
‫אמש׳=אמשטרדם תקייג‪.‬‬
‫וינ׳ =ויני‪1‬יאח שיה‪.‬‬
‫וירי =וירינח ת*ז‪.‬‬
‫ק׳ =קושמא רו״ז או רו״א‪.‬‬
‫ת׳ =תיפני )כח״יא והוא הנוסח הנדפס‬
‫בספר זה‪.‬‬
‫שינויי הנוסח והפיסוק הם מידי נ‪ .‬אלוני‪.‬‬
‫‪ .1‬רק בת׳‪ :‬מעשת ירושלמי‪.‬‬
‫‪ .2‬בת׳ חסרות שתי המלים האחרונות‪.‬‬ ‫מקרא משנה וגמרא ‪ -‬בבא בתרא קל״ד ע״א‪.‬‬
 ‫‪45‬‬ ‫נוסח קושסא‬ ‫‪ mm‬כיי תימן‬

‫הדוחותי‬ ‫לי‬ ‫שיש‬ ‫ומה‬ ‫נכסי‬ ‫כל‬ ‫ואני‬ ‫ואבנים ט ו ב ו ת ו מ ר ג ל י ו ת‬ ‫וזהב‬

‫ב מ ה ל כ י ם ש ע ש י ת י ביס‪ .‬ו כ מ ה מ א ו ר ע ו ת‬ ‫הרווחתי א ו ת ם ב מ ה ל כ י ם ש י ג ע ת י ב י ס‬
‫ו כ מ ה נ ם י ו נ ו ת ע ב ר ו ע ל י בים‪ ,‬ב ב ק ש ה‬ ‫וכמה תלאות חלפו עלי ביס‬ ‫וביבשה‬
‫ממך שלא תסכן בעצמך כדי להדויח‬ ‫שבועה‪ .‬חמורה‬ ‫משביע אותך‬ ‫ואני‬
‫כ י א נ י מ נ י ח ל ך נכסים‬ ‫נכסים בים‪,‬‬ ‫ש ל א ת ס כ ן ב ע צ מ ך בים ש א נ י מ ו ר י ש‬
‫שאס אפילו לעולם לא תרצה‬ ‫לרוב‪,‬‬ ‫ולבניך‬ ‫לך ממון ה ר ב ה שיספיק ל ך‬
‫כל ימי‬ ‫י ס פ י ק ו ל ך ולבניך‪,‬‬ ‫להרויח‪,‬‬ ‫ולבני בניך ואם תעבוד על השבועה‬
‫חפץ‪,‬‬ ‫והנני‬ ‫האדמה‪.‬‬ ‫על‬ ‫היותכם‬ ‫הרי הממון א נ י מ ק ד י ש ו ל ש מ י ם ו נ ש ב ע‬
‫שלא‬ ‫התודה‬ ‫בספד‬ ‫לי‬ ‫שתישבע‬ ‫שלא ילך בים‬ ‫ב פ נ י זקני ה ע י ד‬ ‫לו‬
‫לעולם‪,‬‬ ‫בזה‬ ‫רצוני ומצותי‬ ‫תעבוד‬ ‫ו א ח ר כ ך ה ל ך ל ב י ת עולמו‬ ‫לעולם‬
‫ש נ כ ס י ם רבים א נ י מ נ י ח לך‪ ,‬ש ת ו כ ל‬ ‫ו ה י ה עוסק ב ת ו ר ה‬ ‫ואותו ה ב ן י ש ב‬
‫ואם תעבוד‬ ‫ב ה ם במקומך‪.‬‬ ‫להחיות‬ ‫ו ש ו מ ר ש ב ו ע ת אביו‪.‬‬
‫נכסי‬ ‫כל‬ ‫מקדיש‬ ‫הנני‬ ‫זו‪,‬‬ ‫מצותי‬ ‫באה ספינה‬ ‫ויהי ל ש נ ת י ס ימים‬
‫שלא‬ ‫הנכבדים‪.‬‬ ‫אלו‬ ‫בפני‬ ‫לשמים‬ ‫אותה העיד‬ ‫של‬ ‫לאותו נמל‬ ‫אחת‬
‫הבן‬ ‫ו נ ש ב ע לו‬ ‫ל י ה נ ו ת מהם‪.‬‬ ‫תוכל‬ ‫אותו‬ ‫על‬ ‫ושאלו‬ ‫למדינה‬ ‫ונכנסו‬
‫ו ז ק נ י העיד‪,‬‬ ‫בפני הקהל‬ ‫על הדבר‬ ‫א מ ד ו להם‬ ‫א ם ה י ה בחיים‬ ‫הסוחר‬
‫ש ל א י פ ר ו ש ב י ם לעולם‪.‬‬ ‫עשיר‬ ‫ו נ ש א ר בנו במקומו‬ ‫כבד מת‬
‫והלך‬ ‫לימים נ פ ט ר הזקן הסוחר׳‬ ‫גדול ו ת ל מ י ד חכם‪.‬‬
‫ל ב י ת עולמו‪ .‬ו ה ב ן ע מ ד בביתו‪ ,‬ו ש מ ר‬ ‫א מ ד ו להם א נ ש י ה ס פ י נ ה ב ב ק ש ה‬
‫מ צ ו ת אביו‪.‬‬ ‫מכם הראונו א ת ביתו‪ .‬נ כ נ ס ו ל ב י ת ו‬
‫ו ל ס ו ף ש נ ה או ש נ ת י ם ב א ה ס פ י נ ה‬ ‫אתה הוא‬ ‫א מ ר ו לו‬ ‫ו ש א ל ו בשלומו‪.‬‬
‫אחת לאותו נמל ש ל אותה העיד‪ ,‬והיתה‬ ‫שהיה‬ ‫הסוחר הגדול‬ ‫של פלוגי‬ ‫בגו‬
‫א ו ת ה ס פ י נ ה ט ע ו נ ה כ ס ף ו ז ה ב ומרגליות‪.‬‬ ‫העולם ז‬ ‫לסוף‬ ‫בסחורה ר ב ה‬ ‫הולך‬
‫ו כ ש י צ א ו א נ ש י א ו ת ה ס פ י נ ה ליבשה׳‬ ‫א מ ד ו לו א ם‬ ‫א מ ד להם א נ י ה ו א בנו‪.‬‬
‫ש א ל ו ע ל א ו ת ו הסוחר‪ ,‬א ם ה י ה בחיים׳‬ ‫ממה‬ ‫אביך‬ ‫מ ה צוה‬ ‫אמוד לנו‬ ‫כן‬
‫כבד מת׳‬ ‫העיד‪:‬‬ ‫אנשי‬ ‫לו‬ ‫ואמרו‬ ‫ש ה י ה לו ב ע ב ד הים מ נ כ ס י ם ו פ ק ד ו נ ו ת‬
‫ונשאר בנו במקומו ע ש י ד גדול ותלמיד‬
‫בבקשה‬ ‫אמרו אנשי הספינה‪:‬‬ ‫חכם‪.‬‬
‫א ו ה ר א ו נ ו ביתו‪.‬‬ ‫מכם ה ב י א ו ה ו ל כ א ן‬
‫ה ר א ו להם ביתו‪ ,‬ו ש א ל ו בשלומו‪ ,‬ו א מ ר ו‬
‫א ת ה הוא בנו של פלוני הסוחר‬ ‫לו‪:‬‬
‫הגדול‪ ,‬ש ה י ה ד ג י ל ל פ ר ש ביס‪ ,‬ו ש ה י ה‬
‫ה ו ל ך בסחורה ר ב ה לסוף ה ע ו ל ם ז א מ ד‬
‫ל ה ם ‪ :‬א נ י ה ו א בגו‪ .‬א מ ד ו ל ו ‪ :‬א ם כן‬
‫ש ה י ה לו‬ ‫מ ה צוד‪ ,‬א ב י ך ‪,‬‬ ‫א מ ו ד לנו‪,‬‬
‫ב ע ב ד הים מ נ כ ס י ם ו פ ק ד ו נ ו ת ‪ ,‬כ ש נ פ ט ר‬ ‫הלך לבית עולפו ‪ -‬קהלת י״ב‪ ,‬ה׳‪.‬‬
 ‫נוסח קושסא‬ ‫מסח כיי מימן‬ ‫‪46‬‬

‫מ ן העולם ז א מ ד ל ה ם ‪ :‬ל א כ ת ב ב צ ו א ת ו‬ ‫לא צוה‬ ‫א מ ד לחם‬ ‫בשעת פטירתו ז‬

‫ש י ה י ה לו כלום ב ע ב ד הים‪ .‬ר ק ה ש ב י ע נ י‬ ‫דק‬ ‫כלום מ מ ה ש ח י ה לו ב ע ב ד הים׳‬
‫ו צ ו נ י ש ל א ל פ ר ו ש ב י ס לעולם‪.‬‬ ‫אבי‬ ‫וצוח עלי שלא אפרוש בים‬ ‫השביעני‬
‫א מ ר ו ל ו ‪ :‬א ם כן ש ל א ה ג י ד א ב י ך ל ך‬ ‫ש ל א צוד‪,‬‬ ‫א מ ד ו לו א ם כ ן‬ ‫לעולם‪.‬‬
‫ע ל מ ה ש ה פ ק י ד או ע ל מ ה ש ה נ י ח ב ע ב ד‬ ‫על מה שהפקיד או על כל מה שהיה‬
‫כי ידוע תדע‪.‬‬ ‫ל א מ ת בדעתו‪,‬‬ ‫הים‪.‬‬ ‫לו ב ע ב ר הים ל א מ ת ב ד ע ת ו ‪ .‬א ב ל ת ד ע‬
‫‪3‬‬
‫ש כ ל ה ס פ י ג ה ש ב א נ ו בה‪ ,‬ש ה י א מ ל א ה‬ ‫כ י כ ל מה שיש בספינה הזאת מכסף‬
‫כ ס ף ו ז ה ב ומרגליות‪ ,‬ה כ ל מ ש ל א ב י ך‬ ‫וזהב ומרגליות הכל של אביך שהפקיד‬
‫ש ה פ ק י ד לגי‪ .‬ו ע ם ה י ו ת ש מ ת אביך‪,‬‬ ‫ולא‬ ‫ואף על פי שכבר מ ת‬ ‫אצלינו‬
‫לא נכפור אנחנו בפקדוגו מ ל ת ת אותו‬ ‫צוה‪ ,‬א נ ו ח ל י ל ה ל נ ו מ ל כ פ ו ר ב פ ק ד ו נ ו‬
‫אליך‪ ,‬א ע פ י י ש ל א צ ו ה בך׳ כ י א נ ש י ם‬ ‫כ י א נ ש י ם נ א מ נ י ם א נ ח נ ו ו א ת ת' א ל ה י‬
‫נאמנים אנחנו ויראת השם עלינו׳ ואין‬ ‫השמים אנו יראים ואין אנו חומדים‬
‫כל‪,‬‬ ‫כי יש לנו‬ ‫א נ ו ח ו מ ד י ם ממונך‪,‬‬ ‫כ י ת ה ל ה ל א ל ית)בדך[‬ ‫מ מ ו ן אחרים‬
‫עבדיך‬ ‫ו ע ת ה בא עם‬ ‫לאל‪.‬‬ ‫תהילה‬ ‫עם‬ ‫ועתה בוא‬ ‫הון רב‪.‬‬ ‫שיש לנו‬
‫ש י ש בספינה‪,‬‬ ‫כל מ ה‬ ‫וקח‬ ‫אלה‪,‬‬ ‫ע ב ד י ך א ל ה וקח כ ל מ ה ש י ש ב ס פ י נ ה‬
‫ש ה כ ל שלך‪.‬‬ ‫כ י ה כ ל שלך‪ .‬ו י ש מ ח ב ן ה ס ו ח ר ב ל ב ו‬
‫כ ש ש מ ע ב ן הסוחר כ ך ש מ ח מ א ד‬ ‫כל אותו‬ ‫והביא‬ ‫אל הספינה‬ ‫וילך‬
‫והביא כל אותו‬ ‫בלבו‪ ,‬והלך עמהם‪,‬‬ ‫והכנים א נ ש י ה ס פ י נ ה‬ ‫הממון לביתו‬
‫והכנים א נ ש י ה ס פ י נ ה‬ ‫מ מ ו ן לביתו‪.‬‬ ‫ו ע ש ה להם מ ש ת ה ויום טוב‪.‬‬ ‫לביתו‬
‫במשתאות‬ ‫ו ע מ ד ו ע מ ו ימים‬ ‫בביתו‪,‬‬ ‫אנשי הספינה‬ ‫א מ ר ו לו‬ ‫למחר‬
‫ליום מ ח ר א מ ד ו לו א נ ש י‬ ‫ובשמחות‪.‬‬ ‫ה ו י י ד ו ע ש א ב י ך ה י ה א י ש נ ב ו ן וחכם׳‬
‫ש א ב י ך היד‪,‬‬ ‫יודעים היינו‬ ‫הספינה‪:‬‬ ‫אבל כאשד השביעך שלא לפרוש בים‬
‫א י ש ח כ ם ונבון‪ ,‬א מ נ ם נ ר א ה לנו ש ל א‬ ‫ל א ה י ה ב ד ע ת ו ב ש ע ת מיתתו* ו ב א מ ת‬
‫השביעך‬ ‫כאשר‬ ‫היה בדעתו כשמת‪.‬‬ ‫ממש‬ ‫אץ בה‬ ‫שהשבועה שהשביעך‬
‫ש ל א ל פ ר ו ש בים‪ .‬ו ב א מ ת ת ד ע ‪ ,‬ש א י ן‬ ‫נכסים ו פ ק ד ו נ ו ת‬ ‫כי עדיין יש לאביך‬
‫כ י היו ל א ב י ך‬ ‫מ מ ש ל א ו ת ה שבועה‪.‬‬ ‫יותר ממה שהבאנו לך עשרה פעמים‬
‫יותר עשרה‬ ‫נכסים ר ב י ם ב ע ב ד הים‬ ‫ואיך היה משביעך ש ת א ב ד כל אותם‬
‫‪4‬‬
‫ואיך ה י ה‬ ‫פעמים‪ ,‬ש ל א ה ב י א נ ו לך‪,‬‬ ‫אלא שהיה מטורף בדעתו‪.‬‬ ‫הנכסים?‬
‫מ ש ב י ע ך ׳ ש ת א ב ד כ ל א ו ת ם נכסים‪ ,‬א ל א‬ ‫ע כ ש ו א ם ש מ ע ת ש מ ע לקולינו תקזז‬
‫‪5‬‬
‫ש ה י ה מ ט ו ר ף ב ד ע ת ו ז ר ק אם ת א מ י ן‬ ‫ובוא עמנו‬ ‫דשות מן המלך והחכמים‬
‫ק ח ד ש ו ת מ ה מ ל ך ומהחכמים׳‬ ‫אותנו‪,‬‬

‫‪ .3‬בק׳‪ :‬שהיה* ותוקנה בכולם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .4‬וכך גם וינ‪ /‬אולם בויר ואמש׳‪• :‬ממה‬
‫שהבאנו לך*‪.‬‬
‫‪ .6‬בק׳ ובויג׳‪ :‬ותאמץ אותנו* ותיקנתי‪.‬‬
‫בויר' ואמש'‪ :‬אם תשמע אותנו‪.‬‬
‫ואת ח׳ אלקי השמים אנו יראים—יונח א ‪ /‬ם׳‪.‬‬
‫משתה ויום טוב‪ ,‬אסתר ם ‪ /‬י״ס‪.‬‬
‫אם שמוע תשמע לקולנו‪ ,‬שמות מ״מ כ״ו‪.‬‬
‫תקזז רשות ‪ p‬המלך ו ה ח כ מ י ם ]הכוונה‬
‫שהחכמיס יתירו לו את שבועתו!‪.‬‬
 ‫‪47‬‬ ‫נוסח קושסא‬ ‫נוסח כיי תימן‬

‫הסחורות‬ ‫מן‬ ‫ונקנח‬ ‫עמנו‪,‬‬ ‫ובא‬ ‫ותקנה מ ן הסחורות ה מ צ ו י ו ת ב א ר צ י נ ו‬

‫המתבקשות בארצנו‪ ,‬ותרויח בהם ממון‬ ‫ותביא כל‬ ‫ריוח ג ד ו ל‬ ‫ותדויח בהם‬
‫גדול‪ ,‬ו ת ב י א ‪ .‬ע מ ך כ ל הממון‪ ,‬ש ה נ י ח‬ ‫הממון ש ה פ ק י ד א ב י ך ב א ר צ י נ ו ו ת ח ז ו ר‬
‫א ב י ך ב א ר צ נ ו ובמקומנו‪ - .‬ע נ ה ל ח ם ‪:‬‬ ‫בשמחה‪.‬‬
‫בים‬ ‫שלא אכנס‬ ‫אני נשבעתי לאבי‬ ‫אבי‬ ‫השביעני‬ ‫כבד‬ ‫א מ ד להם‬
‫ולא אעבוד על שבועתי ולא‬ ‫לעולם‪.‬‬ ‫ש ל א אפרוש ב י ס לעולם ו ל א א ע ב ו ד‬
‫ע ל מצותו׳ כי א ב י השביעני בדעתו‪.‬‬ ‫ו מ ה ש ל א צוח מ ה מ מ ו ן‬ ‫על שבועתו‬
‫ומה שלא הודיעני על אותן הפקדונות‬ ‫נתכוון ש ל א א ת א ו ח ל פ ר ו ש‬ ‫לטובתי‬
‫ו ע ל כ ל א ו ת ו מ מ ו ן ש ה נ י ח לשם‪ .‬נ ת כ ו ו ן‬ ‫בים כ ד י ל ה ב י א ה מ מ ו ן וכיון ש כ ן ל א‬
‫ו ע ל זה‬ ‫בדבר׳ כ ד י ש ל א א ס כ ן עצמי‪,‬‬ ‫אעבור על השבועה שהשביעני אבא‪.‬‬
‫ל א ר צ ה ל ג ל ו ת ל י הדבר‪ .‬וכיון ש כ ן‬ ‫אמרו ל ו ו?י ה י ה א ו ה ב א ו ת ך י ו ת ר‬
‫הוא‪ ,‬א ש מ ו ר מ צ ו ת ו ו ש ב ו ע ת י ש נ ש ב ע ת י‬ ‫וחדי כבד היה מפרש ביס כל‬ ‫מגופו‪.‬‬
‫לו‪ .‬א מ ר ו לו‪ :‬וכי ה י ה א ו ה ב א ו ת ך י ו ת ר‬ ‫אלא‬ ‫ימיו ע ד ש ה ע ש י ר ע ו ש ר ג ד ו ל ?‬
‫מגופו׳ ש ס י כ ן ע צ מ ו כ מ ה פ ע מ י ם ? א ץ‬ ‫ש ה י ה מ ט ו ר ף ב ד ע ת ו ‪ .‬ו ל כ ן ‪1‬אין‪ 1‬מ מ ש‬
‫ה ד ב ר כ ך כ מ ו ש א ת ה אומר‪ .‬א ל א ש ה י ה‬ ‫לא בדעת‬ ‫כי איוב‬ ‫שבועה‬ ‫באותה‬
‫מטורף בדעתו׳ ולכן אין במצותו ממש׳‬ ‫לכן ט ו ב ש ת ש א ל ע ל ש ב ו ע ת ך‬ ‫ידבר‪.‬‬
‫ובלי ד ע ת‬ ‫כי לא בדעת היה מ ד ב ה‬ ‫ו ת ב א עמנו‪.‬‬
‫ל כ ן טוב לך ל ש א ו ל ה י ת ר‬ ‫השביעך‪.‬‬ ‫שנתרצה‬ ‫עד‬ ‫בו‬ ‫הפצירו‬ ‫סוף‬
‫סוף הדברים‬ ‫ב ט ע נ ה זו‪.‬‬ ‫בשבועתך‬ ‫והוציאוהו מ ד ע ת ו ו ה ו צ ר ך ל ל כ ת ע מ ה ם‬
‫ש ה כ ב י ד ו עליו דבריהם‪ .‬ע ד ש ה ו צ י א ו ה ו‬ ‫מ ה עשה‪ ,‬ע מ ד וקנה‬ ‫ל ה ב י א הממון‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫ללכת עמהם כדי‬ ‫והוצרך‬ ‫מדעתו‪,‬‬ ‫לספינה‬ ‫ונכנס עםהם‬ ‫סחורות ה ר ב ה‬
‫ל ה ב י א הממון‪ .‬מ ה ע ש ה ? ק נ ה סחורות‪/‬‬ ‫ו ה ל כ ו ביחד‪.‬‬
‫ונכנס ע מ ח ם בספינה‪ ,‬ו ה ל כ ו להם יחד‪.‬‬ ‫ביס‬ ‫בספינה‬ ‫הולכים‬ ‫וכשהיו‬
‫ב י ם הגדול‪ ,‬א מ ד ו‬ ‫‪7‬‬
‫ומיד כשהיו‬ ‫ה ג ד ו ל ו י ח ד א ף אלקים כ י ה ו ל ך ה ו א ‪.‬‬
‫לשם‪ ,‬כ ש ע ב ד ״ על שבועתו ועל מצות‬ ‫ועל מצות אביו‬ ‫על השבועה‬ ‫ועבר‬
‫ס ע ר ה ע ל הים׳‬ ‫‪9‬‬
‫והשליך רוח‬ ‫אביו!‬ ‫סער‬ ‫ויהי‬ ‫וה• ה ט י ל ד ו ח ס ע ד ה ב י ס‬

‫‪ .6‬בקי ובויגיז והורד ן זבויר' ואמש׳‪:‬‬

‫והוגרך‪ .‬וכך בתי‪.‬‬
‫‪ .7‬כך בויר' ואמש'! בק׳ ובוינ׳‪:‬ומיד שהיו‪.‬‬
‫‪ .8‬גק׳ ובויג׳‪ :‬מברי לשם כשעבר‪ .‬גויר׳‬
‫ואמש׳‪ :‬להיות כי עבר‪ .‬ותיקנתי‪ .‬לפי בולם חסר‬
‫הנושא במשפמ הבא‪• :‬והשליך רוח״ עי׳ בהערה‬
‫הסמוכה‪ - .‬כשעבר = כי עבר׳ שעבר ועיי להלן‬
‫«כשח«ילו=כי הזילו‪.‬‬
‫‪ .9‬וכך בוינ׳‪ .‬בויר׳ ואמש׳‪ :‬השליך ח׳ לשם‬ ‫איוב לא בדעת ידבר ‪ -‬איוב ל״ד« ליה‪.‬‬
‫רוח י*ילי ' ל יימיליך ה׳ רוח‪ .‬ועיי בהערה‬‫‪1‬‬
‫מחר אף אלקים כי הולך הוא‪-‬במדגר כיב‪ ,‬כיב‪.‬‬
‫הקודמת‪.‬‬ ‫והי הגדל‪ ...‬ויהי סער גדול בים—יונה‪m'1‬די‪.‬‬
 ‫נוסח קושסא‬ ‫ניסח כ״י תימן‬ ‫‪48‬‬

‫ונטבעו כל האנשים‬ ‫ו ה א נ י ה נשברה‪,‬‬ ‫הספינה‬ ‫אותה‬ ‫ונשברה‬ ‫ביס‬ ‫גדול‬

‫לעבור‬ ‫‪1 0‬‬
‫ש ה י ו בה‪ .‬ע ל ש נ ת נ ו לו ה ע צ ה‬ ‫שהלכו‬ ‫האנשים‬ ‫אותם‬ ‫כל‬ ‫ונטבעו‬
‫ורמז‬ ‫ע ל ש ב ו ע ת ו ו ע ל מ צ ו ת אביו‪.‬‬ ‫ע מ ו ו נ ת נ ו לו ע צ ה והוציאוהו מ ד ע ת ו‬
‫והשליך האיש‬ ‫ל ש ד ו ש ל ים‪.‬‬ ‫הקב־ה‬ ‫ל פ ר ו ש בים ו ל ע ב ו ד ע ל ה ש ב ו ע ה ו ע ל‬
‫לסוף‬ ‫ערום ויחף‬ ‫ההוא אל היבשה‬ ‫ו ר מ ז השי״ת ל ש ד ו ש ל‬ ‫מ צ ו ת אביו‪.‬‬
‫במקום ש ל א ה י ה ש ם מ ו ש ב‬ ‫העולם‪,‬‬ ‫אל היבשה‬ ‫והשליך אותו האיש‬ ‫ים‬
‫ב נ י אדם‪ ,‬כ ד י ש י ס ב ו ל ד י נ ו ע ל ח ט א י ו‬ ‫ערום ו י ח ף לסוף העולם במקום ש א י נ ו‬
‫וכשבא אל היבשה‪ ,‬וראה את‬ ‫בחיים‪.‬‬ ‫שיסבול דינו‬ ‫כדי‬ ‫אדם‪,‬‬ ‫ישוב בני‬
‫הכיר שהשם רגז‬ ‫ע צ מ ו ערום ויחף׳‬ ‫בחיים ע ל ח ט א ת ו א ש ד חטא‪.‬‬
‫ונשא עיניו‬ ‫וכי ב א יום אידו‪,‬‬ ‫עליו׳‬ ‫וראה עצמו‬ ‫אל היבשה‬ ‫וכשבא‬
‫והחל‬ ‫למרום‪ .‬ו ה צ ד י ק ע ל י ו א ת ךדין‪,‬‬ ‫ערום ויחף ה כ י ר שהקב״ה ק צ ף ע ל י ו‬
‫ל ל כ ת ע ל ש פ ת הים‪ ,‬א ו ל י י מ צ א ע י ר‬ ‫נשא עיניו‬ ‫מיד‬ ‫ב א יום א י ד ו‬ ‫וכי‬
‫מ ו ש ב ‪ ,‬א ו ש י מ צ א מ ה י א כ ל ו מ ה יתכסה‪.‬‬ ‫והחל‬ ‫ל מ ד ו ם ו ה צ ד י ק עליו א ת ה ד י ן‬
‫כ י ערום היה כ א ש ד י צ א מ ב ט ן א מ ו ‪.‬‬ ‫אולי ימצא עיר‬ ‫ל ל כ ת ע ל ש פ ת הים‬
‫מצא‬ ‫ש ה ל ך כ מ ה ל ך יום אחד‪,‬‬ ‫ואחד‬ ‫ובמה‬ ‫א ו אם י מ צ א מ ה י א כ ל‬ ‫מושב‬
‫א י ל ן אחד‪ ,‬ש ה י ו ע נ פ י ו ע ל ש פ ת הים‪,‬‬ ‫יצא‬ ‫כאשד‬ ‫כ י ערום ה ו א‬ ‫יתכסה‬
‫ו ח ש ב בלבו‪ .‬זה אילן א י א י פ ש ד נ ט ע ו ה ו‬ ‫מ ה ל ך יום‬ ‫ואחד שהלך‬ ‫מ ב ק אמו‪.‬‬
‫ב נ י אדם‪ .‬ה ל ך ל מ צ ו א שרשיו‪ ,‬ו ה ח ש י ך‬ ‫מצא אילן שהיו ענפיו על שפת‬ ‫אחד‬
‫מ׳‬ ‫כ י ה י ה ארכו‬ ‫ש ל א מצאם‪,‬‬ ‫לו‪.‬‬ ‫הים ו ח י ש ב ב ל ב ו זה ה א י ל ן א י א פ ש ר‬
‫כשדאה שלא מצא דבר מה‬ ‫פרסאות‪.‬‬ ‫הלך‬ ‫בני אדם‬ ‫אלא‬ ‫נטעוהו‬ ‫שלא‬
‫י א כ ל ו ל א ב מ ה יתכסה‪ ,‬נ ת כ ס ה " ב ע נ פ י‬ ‫ל מ צ ו א ש ד ש י ו ו ל א מ צ א ע ד שחשיבה‪.‬‬
‫כדי להיותם‬ ‫ובעלין׳‬ ‫הדקים‬ ‫האילן‬ ‫ו ה י ה א ר ב ע י ם פ ר ס ה כיון ש ר א ה ש ל א‬
‫וכשהיה‬ ‫הלילה‪.‬‬ ‫מקרח‬ ‫לו‬ ‫מגינין‬ ‫במה‬ ‫ולא‬ ‫שיאכל‬ ‫שום ד ב ר‬ ‫מצא‬
‫ש מ ע קול א ד י נוהם‪,‬‬ ‫ב ח צ ו ת הלילה‪,‬‬ ‫בענפי האילן‬ ‫עמד ונתכסה‬ ‫יתכסה‬
‫ו ר א ה ש ה י ה ב א א ל י ו לאכלו‪ .‬ו כ ש ד א ה ו ‪,‬‬ ‫כ ד י ל ה י ו ת מ ג י נ י ם עליו מ ק ד ח הלילה‪.‬‬
‫פ ח ד ל נ פ ש ו מאד‪ ,‬ש ל א י א כ ל נ ו ה א ר י ׳‬
‫ו י ה י ב ח צ י ה ל י ל ה ש מ ע קול א ד י‬
‫על שלא שמד מצות אביו ועל שעבד‬
‫ו ד א ה ש כ ב ר ק ר ב א ל י ו לאכלו‪.‬‬ ‫נוהם‬
‫ע ל ש ב ו ע ת ו ׳ והריס קולו בבכי‪ ,‬ו ה ת פ ל ל‬
‫מאוד‬ ‫לנפשו‬ ‫פחד‬ ‫אליו‬ ‫וכשקרב‬
‫על שבועת‬ ‫על שעבר‬ ‫שלא יאכלנו‬

‫ורמז השי״ת לשרו של יס — בראשית רבה‬

‫‪ .10‬כך בויר׳ ואמש' ו בק׳ ובוינ׳‪ :‬בעגה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫• ב ק י ובוינ ‪ :‬ותכסה! וירי‪ :‬ותיכסח!‬
‫אמש'‪ :‬ויתעטף‪.‬‬
‫יו״ד—ז‪.‬‬
‫כי בא יום אידו—ירמיה מ״ו כ״א‪.‬‬
‫מיד נשא עיניו למרום — דניאל ד׳ כ׳יא‪.‬‬
‫אולי ימגא עיר מושב — תהלים ק״ז די‪.‬‬
‫ערום הוא כאשר י»א מבטן אמו‪-‬איוב א׳ כ״א‪.‬‬
‫‪1 1‬‬ ‫ויהי בחצי הלילה ־־ שמות ייב‪ ,‬כ״ט‪.‬‬
‫ארי נוהם — משלי כ״ח׳ ם״ו‪.‬‬
 ‫‪49‬‬ ‫נוסח קושםא‬ ‫נוסח כ״י תימן‬

‫ל ש ם להצילו‪ .‬ו ש י א ר י ך ח מ ת ו ו א פ ו עמ‪/1‬‬ ‫מ י ד הרים קולו ב ב כ י ו י ת פ ל ל‬ ‫אביו‪.‬‬

‫במיתה‬ ‫להמיתו‬ ‫יפרע ממנו‬ ‫ושלא‬ ‫אל ה׳ אלהי י ש ר א ל ל ה צ י ל ו ו ש י א ד י ך‬
‫משונה‪ .‬ומה ע ש ה ? אחז בענפיהאילן׳‬ ‫לו אפו ו ל א י ע י ד כ ל ח מ ת ו ו ל א י פ ר ע‬
‫ו ע ל ה ל מ ע ל ה בסנסיניו׳ ו כ ש ב א הארי‪.‬‬ ‫מ מ נ ו להמיתו מ י ת ה מ ש ו נ ה ‪.‬‬
‫ל א מ צ א ו ו ח ז ר לאחוריו‪ .‬ו ה א י ש ה ה ו א‬ ‫מ ה ע ש ה אחז ב ע נ פ י ה א י ל ן ו ע ל ה‬
‫נ ת ן הודאה להשם יתברך׳ כ ש ה צ י ל ו "‬ ‫וכשבא הארי לא מצאו וחזר‬ ‫בםנםניו‬
‫מ י ד ה א ר י ההוא‪ .‬ו ח ש ב ב ל ב ו ה ב ח ו ר‬ ‫נתן הודאה‬ ‫והאיש ההוא‬ ‫לאחוריו‪.‬‬
‫אולי‬ ‫ה ה ו א ל ע ל ו ת ע ו ד ב א ו ת ו אילן‪.‬‬ ‫לשי״ת ש ה צ י ל ו מ ן ה א ר י ו ח ש ב ב ל ב ו‬
‫י מ צ א בו ד ב ר לאכול‪ ,‬כ י ה י ה ר ע ב מ א ד ‪.‬‬ ‫דבר מה‬ ‫אולי ימצא‬ ‫לעלות באילן‬
‫ו כ ש ה ל ך באילן‪ ,‬מ צ א ע ו ף ג ד ו ל ש מ ו‬ ‫וכשעלה‬ ‫כ י היה ר ע ב מ א ו ד‬ ‫לאכול‬
‫קיפופא׳ ו כ ש ד א ה ו פ ת ח א ת פ י ו ל א כ ל ו ׳‬ ‫ושמו קיפופא‬ ‫ב א י ל ן מ צ א ע ו ף גדול‬
‫ו ה ב ח ו ר ה ה ו א ר צ ה לברוח‪ .‬ו ג ת ן ה ש ם‬ ‫ורצה‬ ‫פתח את פיו לאכלו‬ ‫וכשראהו‬
‫ר ו ח ח כ מ ה בלבו‪ ,‬ו ע ל ה ו ר כ ב ע ל ה ע ו ף‬ ‫ל ב ר ו ח ו נ ת ן השי״ת ח כ מ ה ב ל ב ו ו ר כ ב‬
‫ההוא‪ ,‬וכיון ש ר כ ב עליו‪ ,‬נ פ ל פ ח ד ו ע ל‬ ‫ע ל ה ע ו ף ההוא‪ .‬כיון ש ר כ ב ע ל י ו ה י ה‬
‫א ו ת ו הקיפופא‪ ,‬ו ל א נ ע מ מ ק ו מ ו כ ל‬ ‫ו ל א קם‬ ‫ולא זע‬ ‫סתפחד‬ ‫הקיפופא‬
‫ה ל י ל ה ו ה ב ח ו ר ה ז ה ה י ה י ר א מ א ד ממנו‪,‬‬ ‫והבחור הזה‬ ‫ממקומו כ ל א ו ת ו ה ל י ל ה‬
‫ו ה י ה א ו ח ז ב ש ת י י ד י ו בנוצתו‪ .‬ו ל א ה י ה‬ ‫היה ירא ומתפלל אל השי״ת להצילו‬
‫י ט ל ל ר ד ת מ ע ל י ו ‪ ,‬וגם ה ק י פ ו פ א ה י ה‬ ‫ב ש ת י ידיו בנוצתו• ו ל א‬ ‫והיה אוחז‬
‫ירא‪ ,‬יען ש ל א היה יודע מי היה הרוכב‬ ‫יכול לרדת מעליו וגס הקיפופא חיה‬
‫הביט‬ ‫ו כ ש ע ל ה ע מ ו ד השחר‪,‬‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫היה‬ ‫מי‬ ‫יודע‬ ‫שלא היה‬ ‫י ר א יען‬
‫והוסיף ל י ר א‬ ‫וראה האיש‪,‬‬ ‫הקיפופא‬ ‫ר ו כ ב עליו‪.‬‬
‫מפגיו‪ ,‬ו י ע ו ף ב ח י מ ה ו פ ח ד כ ל היום ע ד‬ ‫הביט‬ ‫השחר‬ ‫עמוד‬ ‫וכשעלה‬
‫ל ע ת ע ר ב ‪ ,‬ו ה ע ב י ד לו א ת הים‪ ,‬ו נ ש א ו‬ ‫והוסיף ל י ר א‬ ‫באיש ההוא‬ ‫הקיפופא‬
‫והאיש‬ ‫ע ד מקום א ח ד לסוף העולם‪.‬‬ ‫כ ל היום‬ ‫באימה ופחד‬ ‫ויעף‬ ‫ממגו‬
‫כ ש ח י ה ד ו א ה א ת הים ת ח ת י ו ‪ ,‬ה י ה י ר א‬ ‫ו נ ש א ו לסוף ה ע ו ל ם‬ ‫ו ה ע ב י ר ו ע ל הים‬
‫ו ה י ה מ ת פ ל ל ל ש ם להצילו‪.‬‬ ‫מאד‪,‬‬ ‫הים‬ ‫על‬ ‫וכשהיה עובד‬ ‫הערב‬ ‫עד‬
‫כ ש ה י ה ל ע ת ערב׳ ע ב ד א ו ת ו קיפופא‬ ‫ורואה אותו תחתיו היה מתיירא שלא‬
‫ע ל מ ד י נ ה א ח ת ‪ ,‬ו נ ת ק ר ב לארץ‪ .‬ו ש מ ע‬ ‫להצילו‬ ‫והיה מ ת פ ל ל להשי״ת‬ ‫יפול‬
‫ה א י ש ה ה ו א קול נ ע ר י ם ‪ ,‬ש ה י ו ק ו ר ץ‬ ‫על‬ ‫ע ב ד אותו הקיפופא‬ ‫ולעת ערב‬
‫ושמע‬ ‫לארץ‬ ‫ונתקרב‬ ‫אחת‬ ‫מדינה‬
‫קול נ ע ר י ם ש ה י ו ק ו ד י ן‬ ‫האיש ההוא‬

‫שיאריך לו אפו ולא יעיר כל חמתו—תהליס‬

‫עיח‪ ,‬ל״ח‪.‬‬
‫אחז בענפי האילן ועלה בסנםניו ‪ -‬שיר‬
‫‪ = .12‬שהצילו או כי הצילה כמו שאמר‬ ‫השירים זי׳ סי‪.‬‬
‫לעיל כשעבר )עי׳ הערה ‪.(8‬‬ ‫לא זע ולא קם — אסתר ה'‪ /‬ט‪.‬‬
 ‫נוסח קושסא‬ ‫נוסח כ״י תימן‬ ‫‪50‬‬

‫בסדר ‪-‬ואלה המשפטיםי‪- :‬כי תקנה ע ב ד‬ ‫בסדר ואלה המשפטים כי תקנה ע ב ד‬

‫עברי״‪ .‬ו כ ש ש מ ע כך‪ ,‬א מ ד ב ל ב ו ‪ :‬ב ו ד א י‬ ‫בודאי‬ ‫ע ב ר י ו כ ש ש מ ע כך א מ ד ב ל ב ו‬
‫י ש ב מ ד י נ ה זו יהודים‪ ,‬א ש ל י ך ע צ מ י‬ ‫אשליך‬ ‫יהודים‪.‬‬ ‫במדינה הזאת‬ ‫יש‬
‫אם‬ ‫ואפשר שלא ירחמו עלי‬ ‫לשם‪,‬‬ ‫או‬ ‫ו א פ ש ר שירחמו ע ל י‬ ‫עצמי לשם‬
‫אז אמכור עצמי לעבד ע ב ד י‬ ‫אנצל‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫א מ כ ו ר ע צ מ י ל ע ב ד ע ב ר י להם‪.‬‬
‫להם‪ .‬מ ה ע ש ה ז ה ש ל י ך עצמו‪ ,‬ו נ פ ל ע ל‬ ‫על שער‬ ‫ונפל‬ ‫והשליך עצמו‬ ‫עשה‬
‫ש ע ר ב י ת ה כ נ ס ת ש ל א ו ת ה עיר‪ ,‬ו א ו ת ו‬ ‫בית הכנסת של אותה העיד והקיפופא‬
‫הקיפופא ה ל ך לדרכו‪ .‬ו ה א י ש כ ש נ פ ל ‪,‬‬ ‫לא היה‬ ‫והאיש כשנפל‬ ‫ה ל ך לדרכו‬
‫כי‬ ‫ל א ה י ה יכול לקום ע ד ב' ש ע ו ת ׳‬ ‫יכול לקום ע ד ש ת י ש ע ו ת ע ד ש כ מ ע ט‬
‫ועל‬ ‫ש נ ת ד ם ק מ כ ח הנפילה‪,‬‬ ‫כמעט‬ ‫נתרסק מכח הנפילה ועל שהיה חלוש‬
‫ש ה י ה ח ל ו ש ש ל א א כ ל ב׳ ימים‪.‬‬ ‫ש ל א א כ ל ב' ימים‪.‬‬
‫והלך‬ ‫ו א ח ר י כן קם ע ל רגליו‪,‬‬ ‫ו א ח ד כן ה ל ך ע ל ד ג ל י ו ע ד ש ע ר‬
‫ו מ צ א ו סגור‪.‬‬ ‫ש ע ד ב י ת הכנסת‪,‬‬ ‫עד‬ ‫ב י ת הכגסת ומצאו סגור וצעק ואמר‬
‫צ ע ק ו א מ ר ‪ :‬פ ת ח ו ל י ש ע ר י צדק‪ .‬י צ א‬ ‫יצא נער אחד‬ ‫פ ת ח ו ל י ש ע ד י צדק‪.‬‬
‫נ ע ר אליו‪ .‬ו א מ ר ל ו ‪ :‬מ י א ת ה ז א מ ד‬ ‫עברי‬ ‫א מ ד לו‬ ‫ואמר לו מי א ת ה ?‬
‫ל ו ‪ :‬ע ב ר י אנכי׳ ו א ת ה ש ם א נ י ירא‪.‬‬ ‫א נ כ י ו א ת ה׳ א ל ה י ה ש מ י ם א נ י י ר א‬
‫ה ל ך ה נ ע ר א צ ל רבו‪ ,‬וצוהו ל פ ת ו ח ל ו‬ ‫לו‬ ‫ואמר‬ ‫לרבו‬ ‫והגיד‬ ‫הנער‬ ‫הלך‬
‫הגיד להם‬ ‫ו כ ש ר א ו ה ו ערום‪,‬‬ ‫הדלת•‪.‬‬ ‫ל פ ת ו ח לו ה ד ל ת ו כ ש ד א ה ו ערום ש א ל‬
‫א ת כ ל א ש ר קרהו מ ר א ש ו ע ד סוף‪,‬‬ ‫ע ל מ ה ה י ה לו ו י ס פ ר לו א ת כ ל א ש ר‬
‫צדו'‬ ‫עליו‬ ‫עבדו‬ ‫כי‬ ‫להם‪,‬‬ ‫ואמר‬ ‫וכמה צדות‬ ‫ו ע ד סוף‬ ‫מראש‬ ‫קרהו‬
‫כל מה‬ ‫ע נ ה לו ה ר ב ה ה ו א ‪:‬‬ ‫גדולות‪.‬‬ ‫ע נ ה לו ה ר ב ו א מ ר לו כ ל‬ ‫עבדו עליו‬
‫על מה‬ ‫ה כ ל ה ו א גקל‪,‬‬ ‫שאירע לך‬ ‫מ ה ש א י ר ע ל ך ה כ ל ה ו א נקל ע ל מ ה‬
‫כ ש ב א ת לכאן‪.‬‬ ‫שאתה עתיד לסבול‬ ‫ע ת י ד ל ס ב ו ל כ ש ב א ת לכאן‪.‬‬ ‫שאתה‬
‫א מ ד לו ה ב ח ו ר ‪ :‬ו כ י א י ג כ ס י ה ו ד י ם ז‬ ‫א י נ כ ם יהודים‬ ‫וכי‬ ‫א מ ד לו הבחור‬
‫בגי‬ ‫•רחמגים‬ ‫שבגי ישראל‬ ‫ידעתי‬ ‫ב נ י רחמנים‬ ‫רחמנים‬ ‫ישראל‬ ‫והלא‬
‫ר ח מ נ י ם הם כ ל ש כ ן ל א י ש ע נ י כ מ ו נ י‬ ‫כ ל ש כ ן ל א י ש כ מ ו נ י ע נ י וריקן מ כ ל‬
‫א מ ר לו‬ ‫ריקן מ כ ל ט ו ב ערום ויחף‪.‬‬ ‫אל‬ ‫א מ ד לו הרב‬ ‫ערום ויחף‬ ‫טוב‬

‫ה ר ב ‪ :‬א ל ת ר ב ה דברים‪ ,‬כ י א י נ ך י כ ו ל‬ ‫כ י א י נ ך יכול ל ה נ צ ל‬ ‫תרבה דברים‬

‫ל י נ צ ל מ ן המות‪ .‬ע נ ה לו ה ב ח ו ר ‪ :‬ו ל מ ה‬ ‫מ ן המות‪ .‬א מ ד לו ה ב ח ו ר ו ל מ ה י ד ב ר‬

‫ולמה תאמר כדברים האלה ז‬ ‫אדוני‪,‬‬ ‫א מ ד לו מ פ נ י‬ ‫כדברים האלה‬ ‫אדוני‬

‫אמד לו‪ :‬מפני שהעיר הזאת אינה של‬

‫שכמעט נתרסק מנח הנפילה‪-‬עיין חולין ניב‪.‬‬
‫פתחו לי שערי גדק‪-‬תלים קיח‪ ,‬יט‪.‬‬
‫עברי אנכי ואת ה' אלהי השמים אני י ר א ‪-‬‬
‫יונה אי׳ טי‪.‬‬
‫ויספר לו את כל אשר קרהו—אסתר ד ‪ /‬זי‪.‬‬
‫למה ידבר אדוני כדברים האלה ‪ -‬בראשית‬
‫מד! זי‪.‬‬
‫‪51‬‬ ‫נוסח קושסא‬ ‫נוסח כיי תימן‬

‫‪13‬‬
‫ב נ י א ד ם א ל א ע י ר ש ל שידים ושידתין׳‬ ‫אינה של בני אדם‬ ‫שהמדינה הזאת‬
‫ו ה נ ע ר י ם ה א ל ה א ש ד א נ י מ ק ר י א להם‬ ‫א ל א של שדים ואלו הנערים הם בני‬
‫ב נ י ש י ד י ם הם׳ ו ע ת ה י ת ק ב צ ו כ ר ג ע‬ ‫ש ד י ן ו ע ת ה י ת ק ב צ ו כולם ב ר ג ע א ח ד‬
‫א ח ד ל ה ת פ ל ל ׳ ו כ ש י ר א ו א ו ת ך ימיתוך‪.‬‬ ‫ימיתוך‪.‬‬ ‫אותך‬ ‫וכשיראו‬ ‫להתפלל‬
‫כ ש ש מ ע ה ב ח ו ר ה ה ו א כך׳ נ ב ה ל ו נ פ ל‬ ‫וכששמע הבחור מיד נבהל ונפל לנשק‬
‫ל ג ש ק ד ג ל י א ו ת ו הרב׳ ו ב כ ה ו י ת ח נ ן‬ ‫לו‬ ‫ויתחנן‬ ‫ויבך‬ ‫אותו הרב‬ ‫רגלי‬
‫לו׳ ל ת ת לו ע צ ה ו ל ע ז ו ר לו ש ל א ימות׳‬ ‫להצילו מן המיתה כי‬ ‫ל ת ת לו ע צ ה‬
‫כ י ה י ה א י ש י ו ד ע ס פ ד ו י ד א השם‪ ,‬ל ו ל א‬ ‫השם לולא‬ ‫בתודה וידא‬ ‫ה י ה בקי‬
‫שחטא ב ע צ ת אותם האנשים‪ ,‬שהטעו‬ ‫שחטא בעצת אותם האנשים שהטעוהו‬
‫א ו ת ו ל ע ב ו ד ע ל מ צ ו ת א ב י ו ו ע ל שבועתו‪.‬‬ ‫והשבועה‪.‬‬ ‫אביו‬ ‫מצות‬ ‫על‬ ‫לעבוד‬
‫ו כ ש ש מ ע א ו ת ו ה ר ב כך‪ ,‬נכמרו רחמיו‬ ‫ו כ ש ש מ ע ה ר ב כך נ כ מ ר ו ר ח מ י ו‬
‫ו ע נ ה ל ו ‪ :‬כיון ש א ת ה ב ן ת ו ד ה‬ ‫עליו‪,‬‬ ‫ע ל י ו ו א מ ר לו כיון ש א ת ה ב ן ת ו ד ה‬
‫ו י ו ד ע ספד‪ ,‬ו א ת ה מ ת ח ר ט כ מ ו ש ע ש י ת ‪,‬‬ ‫ויודע ספד ואתה מתחרט כמו שעשית‬
‫ר א ו י לחוס עליך‪ ,‬ו מ א ח ד ש ג ש ק ת ר ג ל י‬ ‫ר א ו י לחום ע ל י ך ו מ א ח ד ש ג ש ק ת ד ג ל י‬
‫אם‬ ‫ו ה ת נ פ ל ת לפני‪ ,‬א ט ר ח בעבורך׳‬ ‫ונפלת לפגי אטרח בעבורך אם אוכל‬
‫א ו כ ל להצילך‪.‬‬ ‫מה עשה הדב‪ ,‬הביאו לתוך‬ ‫להצילך‪.‬‬
‫ה ב י א ו לביתו׳‬ ‫מה עשה הדב ז‬ ‫והאכילו והשקהו ולן עמו ולא‬ ‫ביתו‬
‫ו ה א כ י ל ה ו והשקהו‪ ,‬ולן בביתו‪ .‬ה ל י ל ה‬ ‫למחר‬ ‫ה ד ג י ש ו ב ו כ ל א ו ת ה הלילה‪.‬‬
‫ההוא‪ ,‬ו ל א ה ד ג י ש ו עליו ה ש ד י ן כל א ו ת ו‬ ‫א מ ד לו ה ד ב ב ו א ע מ י ל ב י ת ח כ ג ם ת‬
‫ל מ ח ר ב ה ש כ מ ה א מ ר לו א ו ת ו‬ ‫הלילה‪.‬‬ ‫ושב תחת כנפי כסותי ואל ת ד ב ד ד ב ד‬
‫חרב‪ :‬ב א ע מ י ל ב י ת ה כ ג ס ת ושים ע צ מ ך‬ ‫ע ד ש א ס פ ר א נ י להם ב ש ב י ל ך ‪ .‬והלכו‬
‫ת ח ת כנפי‪ ,‬ו א ל ת ד ב ר דבר׳ ע ד ש א ד ב ד‬ ‫ל ב י ת ה כ נ ס ת ו י ש ב ת ח ת כ נ פ י הרב‪.‬‬
‫בעניניך‪ .‬והוליכו ל ב י ת ה כ נ ס ת ‪ ,‬ו ע מ ד‬ ‫באו השדים‬ ‫עמוד השחר‬ ‫וכשעלה‬
‫ת ח ת כ נ פ ו ת א ו ת ו הרב‪.‬‬ ‫ל ב י ת ה כ נ ס ת כ ל פ י ד י א ש ו ש מ ע קול‬
‫וכשעלה עמוד השחר‪ ,‬באו השדים‬ ‫מ ר ע ש י ם העולם וקול זוועות‬ ‫ברקים‬
‫ו ש מ ע קול‬ ‫ל ב י ת ה כ נ ס ת כ ל פ י ד י אש‪,‬‬ ‫ועמד אותו האיש מרעיד ולא נ ש א ד‬
‫ב ד ק י ם מ ר ע י ש י ם העולם וקול זוועות‪.‬‬ ‫והתחילו לומד‬ ‫בו דוח מדוב הפחד‬
‫ו ה א י ש ה ה ו א ע מ ד מרעיד‪ ,‬ו ל א נ ש א ר‬ ‫והיה‬ ‫פסוקי דזמרה כמו בני ישראל‬
‫ושמע‬ ‫ויראתו׳‬ ‫מרוב פחדו‬ ‫בו דוח‬ ‫ע ו מ ד ש ד א ח ד קרוב ל א ו ת ו ה ר ב ו א מ ר‬
‫ש ה ת ח י ל ו ל ו מ ד פ ס ו ק י ד ז מ ד א ׳ כמו א ם‬ ‫ל ח ב י ד ו ריח ב נ י א ד ם א נ י מ ר י ח ע ד‬
‫היו ב נ י י ש ר א ל ׳ ו ה י ה ע ו מ ד ש ד א ח ד‬ ‫ש נ ש מ ע הקול ב י נ י ה ם ו א מ ר ו ה נ ה ה ו א‬
‫‪14‬‬
‫הרב׳ ו א מ ר ל ח ב י ת ‪ :‬ר י ח‬ ‫קרוב ל א ו ת ו‬
‫ב נ י א ד ם א נ י מדיח‪ .‬ע ד ש נ ש מ ע ה ק ו ל‬

‫בק׳ ובוינ׳‪ :‬ב ח> ובויד׳ לחמש מתוקן‪:‬‬ ‫‪.13‬‬

‫גני אדם‪.‬‬ ‫ויבך ויתחנן לו‪-‬אםתר ח׳ ג‪.‬‬
‫‪ .14‬בקי‪ :‬מאותו‪.‬‬ ‫יודע ספר‪-‬ישעי׳ כט‪ ,‬יא‪.‬‬
 ‫נוסח קושםא‬ ‫נוסח כיי תימן‬ ‫‪52‬‬

‫ו א מ ר ו ‪ :‬ה נ ה הוא ע ו מ ד ב צ ד‬ ‫ביניהם‬ ‫ו ל א הזיקוהו מ א ח ר‬ ‫בצד הרב‬ ‫יושב‬

‫הרב‪ .‬וכולם נהגו כ ב ו ד ל ר ב ו ל א ק ר ב ו‬ ‫ש ה ו א ת ח ת ב נ פ י ו ונהגו כ ב ו ד לרב‪.‬‬
‫אליו׳ מ א ח ר ש ה ו א י ו ש ב ב צ ד כנפיו‪.‬‬ ‫הדבר‬ ‫שנודע‬ ‫הרב‬ ‫וכשראה‬
‫שידעו‬ ‫הרב׳‬ ‫אותו‬ ‫וכשראה‬ ‫פסוקי ד ז מ ד ה‬ ‫עד שהשלימו‬ ‫המתין‬
‫השדים׳ ש ה א י ש ההוא ה י ה לשם‪ ,‬מ י ד‬ ‫עד שאדבר‬ ‫אל תתפלל‬ ‫ו א מ ר לחזן‬
‫אמר לחזן‪:‬‬ ‫ש ה ש ל י מ ו פסוקי ד ז מ ד א ׳‬ ‫ד ב ר י ויאמרו לו ה ש ד י ם דבינו‪ .‬ד ב ר כ י‬
‫ומיד‬ ‫א ל ת ת פ ל ל ע ד ש א ד ב ר דברי‪.‬‬ ‫שומעים עבדיך‪ .‬א מ ד להם א נ י מ ב ק ש‬
‫רבנו דבר א ל‬ ‫השדים‪:‬‬ ‫לו‬ ‫אמרו‬ ‫ש ל א תזיקו ל א י ש ה ז ה כ י ע ל‬ ‫מכם‬
‫אמד להם‪:‬‬ ‫דבריך נשמעם‪.‬‬ ‫עבדיך‬ ‫ו י א מ ר ו לו ו מ ה‬ ‫ב צ ל קורתי‪.‬‬ ‫בא‬ ‫כן‬
‫לאיש‬ ‫ש ל א תזיקו‬ ‫א נ י מ ב ק ש מכם‪.‬‬ ‫ל י ל י ד א ש ה בינינו ז ו מ ה ט י ב ו ב כ א ן ז‬
‫הזה׳ כיון ש נ כ נ ס ב צ ל קורתי‪ .‬א מ ד ו ל ו ‪:‬‬ ‫ו ס י פ ר להם ה ר ב כל ה מ א ו ר ע‬
‫ו מ ה ט י ב ו ש ל י ל ו ד אשד• ב י נ י נ ו ז ו מ י‬ ‫מ ר א ש ו ע ד סוף‪ .‬א מ ר ו לו ו ה י ך נ ח י י ה‬
‫ה ב י א ו ל כ א ן ז ס י פ ר להם הרב‪ ,‬כ ל מ ה‬ ‫אדם רשע כזה ש ע ב ד על מצות אביו‬
‫ש א י ר ע ל א י ש ההוא מ ר א ש ו ע ד סוף‪.‬‬ ‫כי אם‬ ‫א י ן זה‬ ‫שבועת השם ז‬ ‫ועל‬
‫אמרו לו‪ :‬ואיך נחיה אדם ר ש ע כזה‬ ‫כבד קבל‬ ‫א מ ד להם הרב‬ ‫ב ן מות‪.‬‬
‫על מצות אביו ועל שבועת‬ ‫שעבד‬ ‫עליו ע ו נ ש ו ברוב צ ר ו ת ש ע ב ר ו ע ל י ו‬
‫אמר‬ ‫ה ש ם ז אין ז ה כ י א ם ב ן מ ו ת ‪.‬‬ ‫ש ת ג י ן עליו‬ ‫וראוי‬ ‫בן תורה‬ ‫והוא‬
‫להם ה ר ב ‪ :‬כ ב ר ק י ב ל עליו ע נ ש ו ב ר ו ב‬ ‫תורתו שאם היה חייב מיתה לא היה‬
‫צ ר ו ת ד ע ו ת ש ע ב ר ו עליו׳ ו ה ו א ב ן ת ו ד ה ‪,‬‬ ‫השי״ת מ צ י ל ו מ ן ה א ר י ו מ ן הים ו מ ן‬
‫שתגן עליו תודתו‪ .‬שאם ה י ה‬ ‫וראוי‬ ‫הקיפופא וכן כ מ ה צרות‪ .‬עגו לו ה ש ד י ם‬
‫חייב מיתה׳ לא היה השם מצילו מן הים‬ ‫שהוא מכיר‬ ‫בן מות הוא‬ ‫כל שכן‬
‫ומן ה א ר י ו מ ן הקיפופא ו מ כ מ ה צ ר ו ת ‪.‬‬ ‫ו מ ו ד ד ו ל א ש מ ד מ צ ו ת א ב י ו וגם ע ב ד‬
‫עגו ל ו ה ש ד י ן ‪ :‬כ ל ש כ ן ש ה ו א ב ן מ ו ת ‪,‬‬ ‫ע ל ש ב ו ע ת ו ו ה ש ג ג ו ת געשו לו זדוגות‬
‫ש ה ו א בן ת ו ר ה ו ל א ש מ ר מ צ ו ת א ב י ו‬ ‫הצילו השי״ת מ כ ל מ ה ש ע ב ד ו‬ ‫ולא‬
‫וגם ש ע ב ד ע ל שבועתו‪ ,‬ו ה ש ג ג ו ת ג ע ש ו ת‬ ‫עליו אלא כדי שימות בידיגו מיתה‬

‫לו כזדוגות‪ .‬ו ה ש ם ל א ה צ י ל ו מ כ ל מ ה‬ ‫משונה‪ .‬א מ ד להם א י ן ר א ו י ש ת מ י ת י ה ו‬

‫אלא כדי שימות בידינו‬ ‫ש ע ב ד עליו‪,‬‬ ‫אלא בדין תורה מאחד שהוא בן תודה‬

‫א מ ד להם ה ר ב ‪ :‬א י ן‬ ‫ב מ י ת ה משונה‪.‬‬ ‫שלא‬ ‫ו ע ת ה ש מ ע ו לקולי יכריז ה ח ז ן‬

‫ר א ו י ש ת מ י ת ו ה ו א ת ם א ל א ב ד י ן תורה‪,‬‬ ‫התפלה‬ ‫שום ש ד ‪ .‬ע ד ‪ .‬א ח ר‬ ‫יזיקנו‬

‫ועתה שמעו‬ ‫ש ה ו א בן תורה‪.‬‬ ‫מאחד‬

‫אל תתפלל עד שאדבר דברי׳ השוה בראשית‬
‫לקולי‪ ,‬יחרים החזן ש ל א יזיקנו ש ו ם‬ ‫כד‪ ,‬לג‪.‬‬
‫שד עד אחד התפלה‪ ,‬ונביא אותו לפני‬ ‫דבר כי שומעים עבדיך׳ שמואל א‪ ,‬ג׳ יוד‪.‬‬
‫כי על כן בא בצל קורתי‪-‬בראשית יט׳ ח‪.‬‬
‫מה לילוד אשה בינינו‪-‬שבת פ״ח׳ ע״ב‪.‬‬
‫וראוי שתגן עליו תורתו‪-‬סוסה כ״א‪.‬‬
‫שהוא מכיר ומורד‪-‬השוה‪ :‬יודע את רבונו‬
‫ומתכוון למרוד בו׳ רש״י בראשית יוד ם‪ .‬מתיכ‬
‫בחקותי‪ ,‬פרשתא ב‪.‬‬
 ‫‪53‬‬ ‫נוסח קושםא׳‬ ‫נוסח כיי תימן‬

‫המלך‪ ,‬ו ה ו א ידין א ו ת ו אם‬ ‫אשמדאי‬ ‫והוא‬ ‫לפני אשמדאי המלך‬ ‫תביאהו‬
‫ל מ ו ת א ם לחיים‪ .‬ע נ ו כ ל ם ‪ :‬ט ו ב ה ד ב ר‬ ‫ענו‬ ‫י ד י ן א ו ת ו א ם ל מ ו ת א ם לחיים‪.‬‬
‫לחזן הכנסת‬ ‫מיד ציוו‬ ‫אשד דברת‪.‬‬ ‫כ ו ל ם ו א מ ר ו טוב ה ד ב ר אשר• ד ב ר ת ‪.‬‬
‫‪1 5‬‬
‫ל ה ח ר י ם ‪ .‬ש ל א יזיקנו שום שד‪ ,‬ע ד‬ ‫מ י ד צוו ל ח ז ן ה כ נ ס ת להכריז‬
‫ש י ד י ן א ו ת ו א ש מ ד א י מ ל ך השדים‪.‬‬ ‫ש ל א יזיקנו שום ש ד ע ד ש י ד י ן א ו ת ו‬
‫ו א ח ד שהתפללו‪ ,‬ה ב י א ו ה ו ל פ נ י‬ ‫מ ל ך השדים‪ .‬ו א ח ד ה ת פ ל ה‬ ‫אשמדאי‬
‫א ש מ ד א י ו א מ ר ו לו‪ :‬א ד ו נ י המלך׳ ה א י ש‬ ‫לו‬ ‫אמדו‬ ‫לפני אשמדאי‬ ‫הביאוהו‬
‫לשם‬ ‫מפני שחטא‬ ‫הוא בינינו‬ ‫הזה‬ ‫א ד ו נ י נ ו ה מ ל ך ה א י ש הזה ח ט א ל ש י י ת‬
‫יתברך‪ .‬ש ע ב ד ע ל ש ב ו ע ת ו ו ש ל א ש מ ד‬ ‫ולא שמד מצות‬ ‫ועבד על השבועה‬
‫מ צ ו ת אביו‪ ,‬ו ה נ ה ש א י ר ע לו כ ך ו כ ך‬ ‫ו כ ב ד א י ר ע לו כ ך ו כ ך ו א נ ח נ ו‬ ‫אביו‬
‫ו א נ ח נ ו ל א ר צ י נ ו להמיתו‪ ,‬ע ד ש ת ד י נ ה ו‬ ‫שנביאהו‬ ‫עד‬ ‫להמיתו‬ ‫רצינו‬ ‫לא‬
‫אתה‪ ,‬מ פ נ י ש ה ו א ב ן תורה‪ .‬ו כ ש ש מ ע‬ ‫ל פ נ י ך מ פ נ י ש ה ו א ב ן תורה‪ .‬ו כ ש ש מ ע‬
‫ה מ ל ך כך‪ .‬ק ד א ל ב י ת ד י נ ו ו א מ ר להם‪,‬‬ ‫ה מ ל ך כן ק ר א ל ב י ת ד י נ ו ו א מ ר ל ה ם‬
‫ה נ ה זה ה א י ש ש ע ש ה כך ו כ ך והקרה‬ ‫)וקרא(‬ ‫וכך‬ ‫כך‬ ‫עשה‬ ‫האיש‬ ‫זה‬
‫לו כך ו כ ך דינו לבקר משפט‪ ,‬ופשפשו‬ ‫לבקר‬ ‫דינו‬ ‫וכך׳‬ ‫כך‬ ‫לו‬ ‫!וקרה[‬
‫לדינו‪ ,‬כ י ה ו א ב ן תורה‪ ,‬ל כ ך ת ד י נ ו ה ו‬ ‫מ ש פ ט וחפשו בדינו כי הוא בן תורה‬
‫‪, 6‬‬
‫הלכו בית ד י נ י ן‬ ‫ב ד ץ תודת משה‪.‬‬ ‫לכך תדינוהו כדין תודת משה‪ .‬הלכו‬
‫מפני‬ ‫ו ד י נ ו ה ו למות‪,‬‬ ‫ו פ ש פ ש ו בדינו‪,‬‬ ‫ויצא דינו‬ ‫ופשפשו בדינו‬ ‫בית דין‬
‫ש כ ת ו ב ב ת ו ד ה ‪* :‬מקלה א ב י ו ואמו״‪.‬‬ ‫מפני שכתוב אדור מקלה אביו‬ ‫למות‬
‫וכיון‬ ‫ו ז ה ה ק ל ה כ ב ו ד א ב י ו ומצותו‪.‬‬ ‫וכיון‬ ‫וזה ה ק ל ה ב כ ב ו ד אביו‪.‬‬ ‫ואמו‬
‫שהוא אדור‪ ,‬ואדור הוא בן מות משאול‬ ‫הוא‬ ‫והאידור‬ ‫השבועה‬ ‫על‬ ‫שעבר‬
‫ב ן קיש‪ .‬ש ר צ ה ל ה מ י ת ב נ ו י ה ו נ ת ן ע ל‬ ‫מנא לן מיהונתן בן שאול‬ ‫ב ן מות‪.‬‬
‫ש ע ב ד ע ל אדור‪ .‬ו ע ו ד כ י זה ע ב ד ע ל‬ ‫ע ל ש ע ב ר ע ל אדור‪ .‬ה ל כ ו ל פ נ י ה מ ל ך‬
‫ש ב ו ע ת ו ‪ ,‬ש כ ת ו ב ‪* :‬כי ל א י נ ק ה וכוי״‪.‬‬ ‫דינו‬ ‫שנפסק‬ ‫לו‬ ‫וסיפרו‬ ‫אשמדאי‬
‫ה ל כ ו ל פ נ י ה מ ל ך א ש מ ד א י ‪ ,‬ו ס י פ ר ו לו‪,‬‬ ‫אמד‬ ‫ע ל ה ט ע נ ו ת הנזכרים‪.‬‬ ‫למיתה‬
‫הטענות‬ ‫על‬ ‫למיתה‬ ‫חייבוהו‬ ‫איך‬ ‫ל ה ם א ש מ ד א י הוו מ ת ו נ י ם ב ד י ן ולינו‬
‫הנזכרות‪ .‬א מ ר ל ה ם א ש מ ד א י ‪ :‬ה מ ת י נ ו‬ ‫והצילו‬ ‫ושפטו העדה‬ ‫עליו שנאמד‬
‫בדין‪ ,‬ו ל י נ ו עליו‪ ,‬ש כ ן כ ת ו ב ‪ • :‬ו ש פ ט ו‬ ‫דין‬ ‫עיכב‬ ‫דבם‬ ‫משה‬ ‫וכן‬ ‫העדה‪.‬‬
‫ה ע ד ה ו ה צ י ל ו העדה״׳ ו א מ ר ו ח כ מ י ה ם ‪:‬‬ ‫אמדו לו כן‬ ‫כ י ל א פורש‪.‬‬ ‫המקושש‬
‫וכן מ ש ה ר ב נ ו‬ ‫‪ -‬ה ו ו מ ת ו נ י ם בדין״‪,‬‬ ‫כי אתה אדוננו‬ ‫כאשד דברת‬ ‫נעשה‬
‫עיכב ב ד י ן ה מ ק ו ש ש ‪ -‬כ י ל א פורשי‪.‬‬ ‫א מ ר להם ה מ ל ך י ל ך‬ ‫ו ע י נ י נ ו אליך‪.‬‬
‫אמרו לו‪ :‬כן נעשה כ א ש ד דברת‪ ,‬כי‬ ‫סוב הדבר אשר דברת‪-‬דברים א׳ יד‪.‬‬
‫דינו לבקר משפט‪-‬ירמיה כא׳ יב‪.‬‬
‫א ת ה א ד ו נ י נ ו ו ע ל י ך עינינו‪ .‬א מ ר להם‬
‫ארור מקלה אביו ואמו‪-‬דברים כז׳ סז‪.‬‬
‫בויח' ובאמש׳‪:‬‬ ‫‪ .15‬בך בק׳ ובוינ׳ו‬ ‫יהונתן בן שאול שעבר על ארור׳ שמואל א׳‬
‫להכריז‪ .‬ועי׳ לעיל‪* :‬יחרים החזך‪.‬‬ ‫פרק יד‪.‬‬
‫ושפטו העדה והזילו העדה ‪ -‬עיץ משנה‬
‫‪ .16‬כך בק׳׳ בוינ׳ ובויר'« באמש׳‪:‬‬ ‫ראשונה דסנהדרין‪.‬‬
‫הלכו הםנהדרץ‪.‬‬ ‫דין המקושש כי לא פורש‪-‬במדבר טו׳ לד‪.‬‬
 ‫נוסח קושסא‬ ‫נוסח כ״י תימן‬ ‫‪54‬‬

‫ילך ע מ י ה א י ש ה ל י ל ה ה ז א ת ‪.‬‬ ‫המלך‪:‬‬ ‫ע מ י ה א י ש ה ז ה ב ל י ל ה הזה כ ד י ש ל א‬

‫כדי שלא ימיתוהו עד שיתבאר ה ד ץ ‪.‬‬ ‫יזיקוהו ע ד ש י ת ב ר ר הדין ו כ ן עשה‪.‬‬
‫וכן ע ש ה ‪.‬‬ ‫ב א ו ת ה ש ע ה ש א ל לו א ש מ ד א י‬
‫ב א ו ת ה ש ע ה ש א ל לו א ש מ ד א י ‪,‬‬ ‫לפניו‬ ‫וצוה ל ה נ י ח‬ ‫א ם קרא ושנה‪.‬‬
‫להביא לפניו‬ ‫וציוה‬ ‫א ם קרא ו ש נ ה‬ ‫וסדרי משנה‬ ‫ת ו ד ה נביאים ו כ ת ו ב י ם‬
‫וסדרי‬ ‫ספרי תורה נביאים וכתובים‬ ‫ובדקו ו מ צ א ו חכם ו ב ק י ב כ ל‬ ‫וגמרא‬
‫מ ש נ ה ותלמוד‪ .‬ו ב ד ק אותו‪ ,‬ו מ צ א ו ח כ ם‬ ‫ו כ ש ר א ה א ש מ ד א י כ ך א מ ד לו‬ ‫ענין‪.‬‬
‫ב כ ל ענין‪ .‬ו כ ש ר א ה א ש מ ד א י כך׳ א מ ד‬ ‫אתה וגם‬ ‫א ת ה י ד ע ת י כ י א י ש חכם‬
‫כי איש חכם אתה‪,‬‬ ‫ע ת ה ידעתי‪,‬‬ ‫לו‪:‬‬ ‫שתשב‬ ‫השבע לי‬ ‫מ צ א ת חן ב ע י נ י‬
‫וגם מ צ א ת ח ן בעיני‪ .‬ה י ש ב ע לי‪ .‬ש ת ל מ ד‬ ‫ו ת ל מ ד את ב נ י מ ה ש א ת ה י ו ד ע ו א נ י‬
‫בני‪ ,‬מ ה ש א ת ה יודע‪ .‬ו א נ י א צ י ל ך מ י ד‬ ‫כי‬ ‫כי ידעתי‬ ‫מ י ד השדים׳‬ ‫מצילך‬
‫שיסכימו בדינך‬ ‫כ י ידעתי‪,‬‬ ‫השדין‪,‬‬ ‫יסכימו ל ה ר ג ך ו נ ש ב ע לו ע ל‬ ‫כולם‬
‫להורגך‪ .‬נ ש ב ע לו בכך‪ .‬א מ ד לו ה מ ל ך ‪:‬‬ ‫כך‪ .‬א מ ד לו ה מ ל ך צ א ו א ל מ ד ך ט ע נ ו ת‬
‫ב א ו א ל מ ד ך ט ע נ ו ת ש ת ט ע ן ליום מ ח ד ‪,‬‬ ‫כי‬ ‫יאמרו‬ ‫כ י הם‬ ‫למחר׳‬ ‫שתטעון‬
‫ואתה‬ ‫כי אמדו‪ .‬כי איש מות אתה‪.‬‬ ‫כי‬ ‫ו א ת ה תענה אותם‬ ‫בן מ ו ת ה ו א‬
‫ת ע נ ה להם‪ ,‬כ י א ת ה ד י ץ ג ד ו ל וחכם‪,‬‬ ‫לראות‬ ‫ואתה חפץ‬ ‫ד י י ן וחכם‬ ‫אתה‬
‫ולבתק‬ ‫הדין‬ ‫לראות‬ ‫ושאתה חפץ‬ ‫יבואו‬ ‫והס‬ ‫הטענות‬ ‫ולבדוק‬ ‫הדין‬
‫ואני‬ ‫לפני‪,‬‬ ‫יבואו‬ ‫והס‬ ‫בטענות׳‬ ‫ל פ נ י ו א נ י א צ י ל אותך‪.‬‬
‫א צ י ל ך מידם‪.‬‬ ‫למחר באו בית דין לפני המלך‬
‫למחר באו בית דין לפני המלך‬ ‫א ש מ ד א י ואמרו לו ל א מ צ א נ ו לו שום‬
‫ואמרו ל ו ‪ :‬ל א מ צ א נ ו ל ו‬ ‫אשמדאי‪,‬‬ ‫אני‬ ‫ע נ ה ה ב ח ו ר ו א מ ר להם‬ ‫זכות׳‬
‫ענה הבחור ואמר ל ה ם ‪:‬‬ ‫ש ו ס זכות‪.‬‬ ‫ואני רוצה‬ ‫ב י ת ד י ן גדול י ו ת ר מ כ ם‬
‫‪, 7‬‬
‫אני בית דין גדול יותר מ כ ם ‪ ,‬אני‬ ‫אין אדם‬ ‫א מ ר ו לו‬ ‫בדיגי׳‬ ‫לפשפש‬
‫רוצח ל פ ש פ ש בדיני‪ .‬א מ ד ו ל ו ‪ :‬ר א ו י‬ ‫נתיעצו‬ ‫מיד‬ ‫לעצמו‪.‬‬ ‫חובה‬ ‫רואה‬
‫ביניהם‬ ‫נתיעצו‬ ‫כדבריך‪.‬‬ ‫לעשות‬ ‫אלא‬ ‫טוב‬ ‫אין לנו‬ ‫ואמרו‬ ‫ביניהם‬
‫ואמרו‪ :‬א י ן ל נ ו טוב א ל א ל ה ב י א ו ל פ נ י‬ ‫לעשות כדברי המלך אשמדאי‪ ,‬שהוא‬
‫תמיד‬ ‫למד‬ ‫שהוא‬ ‫אשמדאי‪,‬‬ ‫המלך‬ ‫ל ו מ ד ת מ י ד ב י ש י ב ה ש ל מ ע ל ה ויורד‬
‫מ י ש י ב ה ש ל מעלה‪ ,‬ו א ח ר י כ ן ה ו א י ו ר ד‬ ‫ובקי הוא‬ ‫ב י ש י ב ה ש ל מטה‪,‬‬ ‫ולומד‬
‫והוא למד בישיבה של מטה׳ ולכן הוא‬ ‫ב ד י נ י ן ש ב ש מ י ם ובארץ‪.‬‬
‫בקי בדינין מן השמים ומן ה א ^ הלכו‬ ‫מה‬ ‫לאשמדאי‬ ‫ושאלו‬ ‫הלכו‬
‫ו ש א ל ו ל א ש מ ד א י ‪ .‬מ ה י א מ ר בדינו‪ .‬א מ ד‬ ‫י ה י ה בדינו‪ .‬א מ ד להם א י ן ל א י ש ה ז ה‬
‫להם א ץ ל א י ש הזה מ ש פ ט מ ו ת ׳ כ י כ ל‬ ‫כי כל מ ה שעשה‬ ‫משפט מות‪,‬‬ ‫חטא‬
‫מה שעשה לא במרד ולא במעל ולא‬
‫כן נעשח כאשר דברת—בראשית י״ח‪ .‬ח‪.‬‬
‫וגם מצאת חן בעיני‪-‬שמות לג׳ יב‪.‬‬
‫באמש׳‪:‬‬ ‫גוינ׳ וגירו׳ ו‬ ‫‪ .17‬כך בקי‪,‬‬ ‫אין אדם רואה חובח לע»מו‪-‬שבת קים״ עיא‪.‬‬
‫אני דיק גדול‪.‬‬ ‫לששפש בדין‪-‬בראשית רבה‪ ,‬מ*ט‪ ,‬יוד‪.‬‬
‫‪55‬‬ ‫נוסח קושטא‬ ‫נוסח כ״י תימן‬

‫בזדון‪ ,‬א ל א ש א ו ת ם ה א נ ש י ם הםיתוהו‬ ‫ל א במרד ולא במעל ולא בזדון אלא‬

‫׳ואנוס רחמנא‬ ‫בדבריהם‬ ‫והטעוהו‬ ‫והטעוהו‬ ‫הסיתוהו‬ ‫האנשים‬ ‫שאותם‬
‫פטדיה׳‪ .‬מ נ א ל ן ז מ״ולנעדהלא תעשה‬ ‫בדבריהם ואנוס רחמנא פטדיה‪ .‬מ נ א‬
‫דבר״‪ .‬ו א ת ם יכולים ל ד ע ת כ י כן הוא‪,‬‬ ‫ל ן מ ן ו ל נ ע ר ה ל א ת ע ש ה דבר‪ .‬ו א ת ם‬
‫‪1 8‬‬
‫ש ה ש ם ה מ י ת בים ה א נ ש י ם ההם ו א ו ת ו‬ ‫כי כ ב ד המית אותם האנשים‬ ‫תדעו‬
‫הציל‪ .‬ו כ ש ש מ ע ה ב י ת ד י ן כך׳ פ ט ר ו ה ו‬ ‫וכששמע הבית דין‬ ‫ב י ם ו א ו ת ו הציל‪.‬‬
‫בדין‪ .‬א ח ר י כ ן לקחו א ש מ ד א י ׳ ו ה ב י א ו‬ ‫כ ך פטרוהו‪.‬‬
‫ל ב י ת ו ׳ ו ש ם בנו לפניו‪ ,‬ל ל מ ד ו ת ו ר ה‬ ‫א ח ד י כן לקחו א ש מ ד א י ו ה ב י א ו‬
‫ו מ ה ש ה י ה יודע׳ ו ע ש ה לו כ ב ו ד גדול‪.‬‬ ‫ולמדו תורה‬ ‫ושם ב נ ו לפניו‬ ‫לביתו‬
‫ש ל ו ש שגים י ד ע ב ן א ש מ ד א י ‪.‬‬ ‫ולסוף‬ ‫נביאים וכתובים ומשנה וגמרא ועשה‬
‫כל מה שלימדו האיש ההוא מכל מ ה‬ ‫למד‬ ‫ו ל ס ו ף ג׳ ש נ י ם‬ ‫לו כבוד גדול‬
‫ש ה י ה יודע‪.‬‬ ‫ב ן א ש מ ד א י כל ה ת ו ר ה כולה‪ .‬ל י מ י ם‬
‫אחת‬ ‫מדיגה‬ ‫מדדה‬ ‫לימים‬ ‫מ ד ד ה מ ד י נ ה ע ל ה מ ל ך א ש מ ד א י וקיבץ‬
‫וקיבץ ח י י ל ו ת י ו ל ל כ ת ע ל‬ ‫באשמדאי‪,‬‬ ‫על‬ ‫ומינה את האיש ההוא‬ ‫חיילותיו‬
‫ומינה האיש ההוא על‬ ‫אותה מדינה‪.‬‬ ‫ב י ת ו ו ע ל כ ל א ש ר לו ו מ ס ר מ פ ת ח ו ת‬
‫ב י ת ו ו ע ל כל א ש ר לו׳ ו מ ס ד לו מ פ ת ח ו ת‬ ‫כ ל ב י ת גנזיו ב י ד ו וצוד• ל כ ל א נ ש י‬
‫כ ל ב י ת גנזיו‪ ,‬וציוה ל כ ל א נ ש י ביתו<‬ ‫ב ל ת י רשותו‪.‬‬ ‫ביתו שלא יעשו דבד‬
‫שלא יעשו ד ב ד זולתי א ש ד יצוה האיש‬ ‫והראהו פ ת ח‬ ‫כ ל ב י ת גנזיו‬ ‫והראהו‬
‫ההוא‪ .‬ו ה ר א ה א ש מ ד א י ל א י ש ה ה ו א כ ל‬ ‫א ח ד ש ל א ה י ה לו מ פ ת ח ‪ .‬א מ ד לו ב כ ל‬
‫ב י ת גנזיו׳ ו ה ר א ה ו ב י ת א ח ד ש ל א ה י ה‬ ‫ב י ת ג נ ז י י ה י ה לך ר ש ו ת ח ו ץ מ ב י ת זה‪.‬‬
‫בכל‬ ‫ו א מ ר לו א ש מ ד א י ‪:‬‬ ‫לה מפתח׳‬ ‫ה ל ך א ש מ ד א י לצור ע ל א ו ת ה‬
‫בית גנזי יהיה לך דשות להיכנס חוץ‬ ‫יום א ח ד ה י ה א ו ת ו ה א י ש‬ ‫המדיגה‪.‬‬
‫מ ב י ת זה‪.‬‬ ‫עובר על אותו פ ת ח שצוהו אשמדאי‬
‫הלך אשמדאי לצוד על העיר‬ ‫ש ל א יכנס בו‪ .‬א מ ר ב ל ב ו מ ה י ש ב ב י ת‬
‫ההוא‪ ,‬ע ד ש ה י ה א ו ת ו היום ש ה י ה ע ו ב ד‬ ‫הזז* ש צ ו נ י ה מ ל ך ש ל א א כ נ ס ב ו י ו ת ר‬
‫האיש על אותו פתח׳ שציוהו אשמדאי‬ ‫מ כ ל ב י ת גנזיו ז ה ל ך ע ד ה פ ת ח ו ה צ י ץ‬
‫מה יש‬ ‫אמד בלבו‪:‬‬ ‫ש ל א ל י כ נ ם בו׳‬ ‫בת אשמדאי שהיתה יושבת בקתדרא‬
‫גנזיו‪,‬‬ ‫בית‬ ‫מכל‬ ‫יותד‬ ‫הזה‬ ‫בבית‬ ‫ש ל זהב ו ש ב ע נ ע ר ו ת מ ר ק ד ו ת ו מ ש ח ק ו ת‬
‫הלך‬ ‫שלא אכנס ב ו ז‬ ‫שציוני המלך׳‬ ‫ל פ נ י ה ‪ .‬והיתד• י פ ת ת ו א ר ו י פ ת מ ר א ה‬
‫ע ד הפתח ושמד‪ ,‬ודאה ב ת אשמדאי‪,‬‬ ‫מאד‪.‬‬
‫ש ה י ת ה י ו ש ב ת ב ק ת ד ד א ש ל זהב׳ ו ע מ ה‬ ‫ו כ ש ר א ת ה א ו ת ו א מ ד ה לו ה כ נ ס‬
‫בתולות רבות מרקדות ושמחות לפניה‪,‬‬ ‫לא במרי ולא במעל ולא בזדון‪-‬יהושע כב‪ ,‬כב‪.‬‬
‫אנוס רחמנא פטריה‪-‬נדרים כ״ז׳ ע״א‪.‬‬
‫והיא היתה יפת תואר ויפת מראה מאד‪.‬‬
‫ולנערה לא תעשה דבר‪-‬דברים כב׳ כו‪.‬‬
‫ו כ ש ר א ת ה אותו‪ ,‬א מ ד ה לו ב א ו ה י כ נ ס‬ ‫ואותו הגיל‪-‬שמות יב• כז‪.‬‬
‫כל התורה כולה‪-‬בבא בתרא ק״ל׳ ע״ב‪.‬‬
‫שבע נערות‪-‬אםתר ב' ט‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כך בוינ׳‪ ,‬ו ב ק ‪ :‬ואליו‪.‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫יפת תואר ויפת מראה‪-‬בראשית כפ׳ יז‪.‬‬
 ‫נוסח קושםא‬ ‫נוסת כיי תימן‬ ‫‪56‬‬

‫לכאן‪ .‬נ כ נ ם אצלה‪ ,‬ו ע מ ד לפניה‪ .‬א מ ד ה‬ ‫א מ ר ח לו‬ ‫נ כ נ ם ו ע מ ד לפניה‪.‬‬ ‫לכאן‪.‬‬

‫א ד ם טפש‪ ,‬א י ך ע ב ד ת ע ל מ צ ו ת‬ ‫לו‪:‬‬ ‫ש ע ב ד ת ע ל מצות אביך׳‬ ‫אדם טיפש‬
‫ועוד מה א ת ה‬ ‫המלך אשמדאי אבי ז‬ ‫ו ע ב ר ת ע ל מ צ ו ת ה מ ל ך אבי‪ ,‬ו ע ו ד מ ה‬
‫רוצה בינות נשים ז ת ד ע באמת‪ ,‬שהיום‬ ‫כי‬ ‫תדע באמת‬ ‫ת ע ש ה א צ ל הנשים‪,‬‬
‫ת מ ו ת ‪ ,‬ש כ ב ד י ד ע אבי‪ ,‬ש א ת ה נ כ נ ס ת‬ ‫היום ת מ ו ת ‪ ,‬ש כ ב ד י ד ע א ב י ש נ כ נ ס ת‬
‫כ ב י ת זה‪ ,‬ו ה נ ה ה ו א ב א ב ה ר ב ו ש ל ו פ ה‬ ‫ל ב י ת ז ה ו ה נ ה ה ו א ב א וחרבו ש ל ו פ ה‬
‫ב י ד ו ויהרגך‪.‬‬ ‫ב י ד ו להרגך‪ .‬ו כ ש ש מ ע ה א י ש ה ה ו א כך‬
‫נפל‬ ‫ו כ ש ש מ ע ה א י ש ה ה ו א כך‪,‬‬ ‫ויתחנן‬ ‫ויבך‬ ‫על דגלה וגשקה‬ ‫נפל‬
‫לפניה‪.‬‬ ‫והתנפל‬ ‫ד ג ל י ה ונשקן‪,‬‬ ‫על‬ ‫ל ה ל ה צ י ל ו מ י ד א ב י ה ש ל א ימיתנו‪,‬‬
‫מיד‬ ‫להצילו‬ ‫לה‪,‬‬ ‫ויתחנן‬ ‫ויבך‬ ‫ולא נתכוון‬ ‫ל ש ם זנות‬ ‫נכנס‬ ‫שלא‬
‫א ב י ה ש ל א ימיתנו‪ ,‬ש ל א נ כ נ ם ל ש ם‬ ‫ל ד ב ר רע‪ .‬ו כ ש ר א ת ה ב ת א ש מ ד א י כ ך‬
‫זנות‪ ,‬ו ל א נתכוון ל ד ב ר ל ע ש ו ת ע ם‬ ‫תודה‬ ‫בן‬ ‫שאתה‬ ‫מאחד‬ ‫לו‬ ‫אמרה‬
‫הנערות‪ .‬ו כ ש ר א ת ה ב ת א ש מ ד א י כך‪.‬‬ ‫ועתה‬ ‫הענוד‪ ,‬ש י ש ב ך ת צ י ל ך היום‪.‬‬
‫שאתה בן תורה׳‬ ‫לו‪ :‬מאחד‬ ‫אמדה‬ ‫צא מן הבית הזה וכשיבא אבי ויאמר‬
‫הענוד‪ ,‬ש י ש ב ך ת צ י ל ך היום‪ .‬ו ע ת ה‬ ‫ל מ ה נ כ נ ס ת ל ב י ת זה ו ע ב ר ת ע ל‬ ‫לף‬
‫צ א מ ן ה ב י ת הזה׳ ו כ ש י ב א א ב י ו י א מ ר‬ ‫א מ ו ד לו‬ ‫מ צ ו ת י ו י ב ק ש ל ה ר ו ג אותך‪,‬‬
‫לך׳ ע ל מ ה ע ב ד ת ע ל מ צ ו ת י ו נ כ נ ס ת‬ ‫אלא מפגי‬ ‫שלא נכנסתי‬ ‫א ת נ י תדע‬
‫אצל בתי׳ וירצה להרוג אותך׳ אמור‬ ‫שאני אוהב א ת בתך מ א ד ואני שואל‬
‫לו‪ :‬אדוני‪ ,‬ל א נ כ נ ס ת י א ל א מ פ ג י ש א נ י‬ ‫ויודע אני‬ ‫מ מ ך ש ת ת נ נ ה לי לאשה‪.‬‬
‫אוהב את בתך מאד‪ ,‬ואני שואל מ מ ך‬ ‫שייטיבו דבריך בעיניו ויתן אותי לך‬
‫אנכי‪.‬‬ ‫ויודעת‬ ‫לאשה‪.‬‬ ‫לי‬ ‫שתתננה‬ ‫כ י מ ן היום ש ב א ת ע מ נ ו נ ת ן ע י נ י ו ב ך‬
‫אותי‬ ‫ויתן‬ ‫לפניו‪,‬‬ ‫דבריך‬ ‫שייטבו‬ ‫ספני שאתה בן‬ ‫שתשא אותי לאשה‬
‫אליך‪ ,‬כ י מ ן היום ש א ת ה עמנו‪ .‬נ ת ן‬ ‫א ב ל אינו מ ד ר ך א ר ץ ש ה א ש ה‬ ‫תורה‪,‬‬
‫שאתה‬ ‫ב ך ל ת ת י אליך‪ ,‬מ פ נ י‬ ‫עיניו‬ ‫וגנאי יהיה למלך‬ ‫תובעת את האיש‬
‫א ^‬ ‫דדך‬ ‫שאין‬ ‫אלא‬ ‫תורה‪,‬‬ ‫בן‬ ‫ג ד ו ל כמוהו ל ש א ו ל א ד ם ש י ק ח בתו‪.‬‬
‫יהיה‬ ‫ת ו ב ע ת האיש‪ ,‬ו ג נ א י‬ ‫שהאשה‬ ‫וכשמוע האיש את דבריה שמח‬
‫ל מ ל ך כמוהו ל ש א ו ל ש ת ק ח בתו‪.‬‬ ‫בלבו‪ ,‬ו ה נ ה ע ו ד נ ו מ ד ב ר א ל ל ב ו ש י צ א‬
‫וכששמע האיש ההוא דבריה‪.‬‬ ‫ה ב י ת ו ה נ ה א ש מ ד א י ב א וחרבו‬ ‫מן‬
‫לבו‪,‬‬ ‫מדבר אל‬ ‫בלבו‪ ,‬ו ע ו ד ג ו‬ ‫שמח‬ ‫עבדת‬ ‫למה‬ ‫ב י ד ו ו א מ ר לו‬ ‫שלופה‬
‫ש י צ א מ ן ה ב י ת הזה‪ ,‬ה נ ה א ש מ ד א י בא‪,‬‬ ‫עתה בא יומך שאשיב‬ ‫מצותי‬ ‫על‬
‫ש ל ו פ ה בידו‪ .‬ו א מ ד ל ו ‪ :‬ל מ ה‬ ‫וחרבו‬ ‫גמולך ב ד א ש י ך מ כ ל מ ה ש ע ש י ת ‪ .‬א מ ד‬
‫יומך׳‬ ‫בא‬ ‫מצותי‪ .‬ע ת ה‬ ‫על‬ ‫עברת‬
‫וחינו שלופה בידו‪-‬במדבר כב׳ כג‪.‬‬
‫שעשית‪.‬‬ ‫לך גמול מ כ ל מ ה‬ ‫שאשיב‬
‫ויבך ויתחנן לה‪-‬אסתר ח׳ ג‪.‬‬
‫א מ ר לו‪ :‬א ד נ י ל א נ כ ג ם ת י א ל א מ ר ו ב‬ ‫גנאי יחיה לפלך‪-‬תדב״א רבא פי״ז‪.‬‬
‫עודנו מדגי אל לבו‪-‬בראשית כס׳ ם‪.‬‬
‫עתה בא יומך‪-‬ידמיח נ׳ לא‪.‬‬
‫גמולך ישוב בראשך‪-‬עובדיה טו‪.‬‬
 ‫‪57‬‬ ‫נוסח קושםא‬ ‫נוסח כ״י תימן‬

‫חשקי ב ב ת ך בבקשה ממך תתננה לי‬ ‫אדוני המלך חלילה לא נכנסתי‬ ‫לו‬
‫מאד‪.‬‬ ‫בעיני‬ ‫‪19‬‬
‫ישדה‬ ‫כי‬ ‫לאשה‪,‬‬ ‫אלא מרוב חשקי בבתך עתה בבקשה‬
‫מאד‬ ‫שמח‬ ‫כך‬ ‫אשמדאי‬ ‫וכששמע‬ ‫ממך תתננה לי לאשה כי היא ישרה‬
‫דק‬ ‫לך‬ ‫אתננה‬ ‫בדצון‬ ‫לו‪:‬‬ ‫ואמר‬ ‫בעיני מאד‪.‬‬
‫מהמלחמה‪.‬‬ ‫בואי‬ ‫עד‬ ‫לי‬ ‫המתין‬ ‫שמח‬ ‫כך‬ ‫אשמדאי‬ ‫וכששמע‬
‫‪2 0‬‬
‫אני נותן לך דשות להכנם‬ ‫מעתה‬ ‫ואמר ברצון אתננה לך המתן‬ ‫בלבו‪.‬‬
‫ב ב י ת ש ב ת י בו׳ ו ל ש ח ו ק ע מ ה ו ל ע ג ב‬ ‫לו‬ ‫אמד‬ ‫מהמלחמה‪.‬‬ ‫בואי‬ ‫עד‬ ‫לי‬
‫א ו ת ה כרצונך‪.‬‬ ‫א נ י נ ו ת ן ל ך ד ש ו ת להכנם‬ ‫מעכשו‬
‫מ י ד חזר אשמדאי ולכד אותה‬ ‫‪%‬‬ ‫ולעכב‬ ‫שבתי בו ולשחק עמה‬ ‫בבית‬
‫מ ד י נ ה ‪ .‬ו ה ח ר י ב אותה‪ .‬ו א ח ד י כן א מ ר‬ ‫אותה כרצונך‬
‫בתי׳‬ ‫עמי לנשואי‬ ‫באו‬ ‫לחיילותיו‪:‬‬ ‫מיד חזר אשמדאי ולכד אותה‬
‫ש א ת ן ל א י ש א ח ד ח כ ם ג ד ו ל ו ב ן תורה‪.‬‬ ‫והחריב אותה ואחד כן א מ ד‬ ‫המדינה‬
‫ע ש ו ז כיגםו כ ל ה ע ו פ ו ת ו ה ח י ו ת‬ ‫מה‬ ‫בתי‬ ‫לנשואי‬ ‫עמי‬ ‫בואו‬ ‫לחיילותיו‬
‫במדבר‪ ,‬ע ד ש ל א היה להם‬ ‫שמצאו‬ ‫אותה לאיש אחד חכם גדול‬ ‫שאתן‬
‫ונתן‬ ‫למשתה‪.‬‬ ‫הכל‬ ‫והביאו‬ ‫מםפד‪,‬‬ ‫ו ב ן תודח‪.‬‬
‫המלך אשמדאי ממון גדול שלא היה‬ ‫החיות‬ ‫כל‬ ‫כנסו‬ ‫עשו‬ ‫מה‬
‫וכתבו‬ ‫ההוא‪,‬‬ ‫לאיש‬ ‫ומספד‬ ‫הקד‬ ‫והעופות שמצאו במדבד עד שלא היה‬
‫החתן הכתובה וכל‬ ‫וחתם‬ ‫הכתובה‪.‬‬ ‫להם מספד והביאו הכל למשתה‪ .‬ונתן‬
‫ג ד ו ל י ה מ ל ך עמו‪ ,‬ו ע ש ה ה מ ל ך ל ה ם‬ ‫לו‬ ‫אשמדאי ממון גדול שאין‬ ‫המלך‬
‫מ ש ת ה גדול ועצום כיד ה מ ל ך‬ ‫האיש‬ ‫לאותו‬ ‫לו מ ס פ ד‬ ‫ואין‬ ‫עדך‬
‫ערב מסד אשמדאי בתו‬ ‫לעת‬ ‫וכתבו הכתובה וכל שדיו ועבדיו עמו‬
‫לאיש ההוא כדרך כל הארץ׳ ונכסנו‬ ‫להם מ ש ת ה ג ד ו ל ו י ת ן מ ש א ת‬ ‫ויעש‬
‫ש נ י ה ם ל ח ד ד ‪ .‬ו א מ ד ה לו ב ת ה מ ל ך ‪:‬‬ ‫כיד ה מ ל ך‬
‫שידה‬ ‫שאנכי‬ ‫בלבך‬ ‫תחשוב‬ ‫אל‬ ‫לעת ערב מסד המלך את בתו‬
‫ו ש א ת ה ״ ב ן אדם‪ ,‬ש כ ל ד ב ר ת מ צ א ב י‬ ‫ההוא כדרך כל הארץ ונכנסו‬ ‫לאיש‬
‫ב ד מ ו ת אשה‪ .‬א י נ י ח ס ד ה כלום‪ .‬א מ נ ם‬ ‫לחדר ואמרה לו א ל תחשוב‬ ‫שניהם‬
‫היזהר׳ ש ל א ת ב א אלי‪ .‬א ם א י ן א ת ה‬ ‫שאתה אדם ואני שידה שכל‬ ‫בלבך‬
‫‪2 1‬‬
‫אותך‬ ‫אני אוהב‬ ‫ביי ו א מ ר ‪:‬‬ ‫חפץ‬ ‫ד ב ד שתמצא באשה יש בי ואיני חסידה‬
‫כ ב ב ת עיני׳ ו ל א א ע ז ו ב א ו ת ך לעולם‪.‬‬ ‫כלום׳ א מ נ ם ה ז ה ר ש ל א ת ב א א ל י א מ‬
‫הזה‪.‬‬ ‫לי בדבר‬ ‫לו‪ :‬הישבע‬ ‫אמדה‬ ‫א י ן א ת ה ח פ ץ ב י וגם א נ י א ו ה ב ת א ו ת ך‬
‫נ ש ב ע לה‪ ,‬ו כ ת ב ה ש ב ו ע ה ב ש ט ר ׳ ו ה ת ם‬ ‫ע י נ י ו ל א א ע ז ו ב א ו ת ך לעולם‪.‬‬ ‫כבבת‬
‫ה א י ש ההוא‪ .‬א ח ד י כ ן ב א אליה‪,‬‬ ‫בה‬ ‫על הדבר הזה‬ ‫השבע לי‬ ‫אמרה לו‬
‫לשמונה‬ ‫והוליד ממנה בן ומל אותו‬ ‫ונשבע לה וכתב השבועה בשטר וחתם‬

‫כך בקי‪ ,‬ובכולם‪ :‬ישרה היא‪.‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫בה‪ .‬א ח ר י כ ן ב ה א ל י ה ו ה ו ל י ד ב ן מ מ נ ה‬

‫בויר׳‬ ‫בקי ובוינ'‪ :‬אמור מעתה‪.‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫כדין תורה‬ ‫ל ש מ נ ה ימים‬ ‫ומל אותו‬
‫אמר לו‪ .‬והשמטתי‪.‬‬ ‫ובאמש'‪:‬‬
‫בכולם‪ :‬״ואם״‪.‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫כי היא ישרה בעיני‪-‬שופםים יד׳ נ‪.‬‬
 ‫נוסח קושסא‬ ‫נוסח כיי תימן‬ ‫‪58‬‬

‫י מ י ם כ ד י ן תודה״ וקרא א ת ש מ ו ש ל מ ה‬ ‫ו ק ר א ש מ ו ש ל מ ה ע ל שם ח מ ל ך ש ל מ ה‬
‫ע ל שם ה מ ל ך שלמה‪.‬‬ ‫ו ע מ ד ה א י ש ה ה ו א ש נ ת י ם ימים‪.‬‬
‫ועמד האיש ההוא שנתיס ימים‬ ‫ו י ה י ה היום ו ה א י ש ה י ה מ צ ח ק‬
‫ו י ה י היום ו ה א י ש ה י ה מ צ ח ק ע ם ב נ ו‬ ‫בת‬ ‫אשתו‬ ‫והיתד!‬ ‫בנו‬ ‫שלמה‬ ‫עם‬
‫שלמה‪ ,‬והיתר‪ .‬א ש ת ו ב ת א ש מ ד א י ש ם ‪.‬‬ ‫ההוא‬ ‫האיש‬ ‫ויאנח‬ ‫שם‪.‬‬ ‫אשמדאי‬
‫‪2 2‬‬
‫לו‬ ‫אמדה‬ ‫ה א י ש ההוא‪.‬‬ ‫והתאנח‬ ‫א נ ח ה גדולה‪ .‬ו א מ ר ה לו א ש ת ו ע ל מ ה‬
‫‪2 3‬‬
‫אמד לה‪:‬‬ ‫אשתו‪ :‬למה התאנחתז‬ ‫א ת ה נ א נ ח ? א מ ד לה ע ל ב נ י ו א ש ת י‬
‫אשתי‬ ‫בני שהנחתי בארצי ועל‬ ‫על‬ ‫ש ה נ ח ת י ב א ר צ י א נ י נאנח‪ .‬א מ ר ה לו‬
‫א מ ד ה לו‪ :‬ו מ ה א ת ה ח ס ד ז‬ ‫נאנחתי‪.‬‬ ‫ו מ ה א ת ה חסר? א מ ד ה לו אין א נ י י פ ה‬
‫אין א נ כ י י פ ה ב ע י נ י ך ? או א ת ה ח ס ר‬ ‫ב ע י נ י ך א ו א ת ה ח ס ד מ מ ו ן או כ ב ו ד ?‬
‫א ו מ כ ב ו ד ? ה ג י ד ה לי׳ ו א מ ל א‬ ‫ממון‬ ‫ל י ו א מ ל א דצוניך‪ .‬א מ ד ל ה‬ ‫הגידה‬
‫דצוגך‪ .‬א מ ד לה‪ :‬איגי חסר כלום׳ א ל א‬ ‫ח ס ר כלום א ל א כ ש א ג י ר ו א ה‬ ‫איגי‬
‫זוכר‬ ‫רואה ב נ י ש ל מ ה ׳ א נ י‬ ‫כשאני‬ ‫ב ג י א ג י ז ו כ ר ש א ד הבגים‪.‬‬ ‫שלמה‬
‫ש א ר הבנים‪ .‬א מ ר ה ל ו ‪ :‬ה ל א א מ ד ת י‬ ‫א מ ר ה לו ה ל א כ ב ד א מ ד ת י לך ש א ס‬
‫חקוקה‬ ‫ש א ם ל א היתד‪ .‬א ה ב ת י‬ ‫לך׳‬ ‫א י ן א ה ב ת י חקוקה ב ל ב ך ש ל א ת ק ח נ י‬
‫ב ל ב ך ש ל א ת ק ח נ י לאשה‪ ,‬ו ע ת ה א ת ה‬ ‫ועתה אתה נאנח על אשתך‬ ‫לאשה‬
‫נ א נ ח ע ל א ש ת ך ה ר א ש ו נ ה וזוכר א ו ת ה‬ ‫ה ר א ש ו נ ה וזוכר א ו ת ה א ל ת ח ז ו ר כן‬
‫ת ע ש ה כ ן פ ע ם אחרת‪ .‬א מ ר ל ה ‪:‬‬ ‫אל‬ ‫פ ע ם א ח ר ת ‪ .‬א מ ר ל ה א נ י א ש מ ו ר מזה‪.‬‬
‫א נ י א ש מ ר מזה‪.‬‬ ‫ח ז ר ו ה י ה נאנח‪ .‬א מ ד ה‬ ‫לימים‬
‫לימים ח ז ד ה א י ש ה ה ו א ל ה י א נ ח‬ ‫עצמך‬ ‫לא תמנע את‬ ‫עד מתי‬ ‫לו‬
‫א מ ד ה לו‪ :‬ע ד מ ת י ל א ת מ נ ע ע צ מ ך‬ ‫מליאנח על אשתך הראשונה ועל בניה‬
‫מהיות נאנח על אשתך הראשונה ועל‬ ‫שהוא כן אני אביאך אליהם‬ ‫וכיון‬
‫ב נ י ה ? כיון ש ה ו א כן א נ י א ב י א ך א ל‬ ‫תן לי זמן מ ת י יהיה מהלכך‬ ‫אמנם‬
‫אשתך ואל בניך הראשונים‪ ,‬אמנם ת ן‬ ‫ת ש ו ב אלי‪ .‬א מ ר ל ה ת נ י זמן‪.‬‬ ‫ומתי‬
‫ל י זמן׳ מ ת י י ה י ה מ ה ל כ ך ו מ ת י ת ש ו ב‬ ‫א מ ר ה לו א נ י א ת ן ל ך ש נ ה ש ת ל ך‬
‫א מ ד ל ה ‪ :‬א ת ת ת נ י ל י זמן‪ .‬א מ ר ה לו‪:‬‬ ‫אעשה‪.‬‬ ‫כן‬ ‫לה‬ ‫אמד‬ ‫אלי‪.‬‬ ‫ותשוב‬
‫אנכי אתן לך שנה אחת‪ ,‬שתלך ותשוב‬ ‫א מ ד ה לו ה ש ב ע ל י ו נ ש ב ע ל ה ו כ ת ב‬
‫אלי‪ .‬א מ ד ‪ :‬כן א ע ש ה כדברך‪ ,‬ו נ ש ב ע‬ ‫ה ש ב ו ע ה ו ח ת ם ו נ ת ן בידה‪ .‬ו ה י א ש מ ר ה‬
‫ל ה ע ל כך‪ ,‬ו כ ת ב ה ש ב ו ע ה ו ח ת ם ב ה הוא‪,‬‬ ‫כ ל ה ש ב ו ע ו ת להיותם ל ה ל ע ד ו ת ‪.‬‬
‫והיא שמרה כל השטרות‬ ‫ו נ ת ן בידה‪.‬‬ ‫עשתה‪ ,‬זימנה כל עבדיה‬ ‫מה‬
‫מהשבועות ש ע ש ה לה להיותם לה לעדות‪.‬‬ ‫מ ש ת ה גדול‪ .‬ל א ח ד ש א כ ל ו‬ ‫ועשתה‬
‫ע ש ת ה ? זימנה כל עבדיה‬ ‫מה‬
‫ואחר שאכלו‬ ‫גדול‪.‬‬ ‫משתה‬ ‫ועשתה‬
‫בויר״ ואמש׳‪:‬‬ ‫‪ .22‬בקי ובוינ׳‪ :‬מתנת‪.‬‬
‫ויאנה‪ .‬ועי׳ להלן‪.‬‬
‫בייר״‪ :‬אתנאח!‬ ‫‪ .23‬בקי ובוינ׳‪ :‬אתיתת!‬
‫באמש'‪ :‬התאנחה‪.‬‬ ‫על מה אתה נאנח‪-‬יחזקאל בא‪ ,‬יב‪.‬‬
 ‫‪59‬‬ ‫ניסת קושט*‬ ‫ניסח כיי תימן‬

‫א מ ד ה ל ה ם ‪ :‬א ד ו נ י ב ע ל י זה‬ ‫ושתו‪,‬‬ ‫זה‬ ‫בעלי‬ ‫להם אדוני‬ ‫אמרה‬ ‫ישתו‬

‫נתאוה לראות א ש ת ו הראשונה ובניה׳‬ ‫לדאות את אשתו ובניו שיש‬ ‫רוצה‬
‫ש י ש לו במקום פלוני‪ ,‬ו ע ת ה מ י ה ו א‬ ‫ל ו במקום פל)וני(‪ .‬ו ע ת ה מ י מכם ש י ש‬
‫זה‪ .‬א ש ר י ש ב ו כוח ל ה ב י א ו ל ש ם ז‬ ‫ב ו כ ח ל ה ב י א ו לשם‪ .‬ע נ ה א ח ד )ו(אני‬
‫א נ י א ו ל י כ ו בכי‬ ‫ואמר‪:‬‬ ‫אחד‬ ‫ענה‬ ‫א ו ל י כ ו ב ע ש ר י ם שנה‪ .‬והבי א מ ר ו א נ י‬
‫שנים ענה אחר ואמד‪ :‬ואני בעשר‪.‬‬ ‫ביי שנים‪ .‬ע ג ה הג׳ ו א מ ר ו א נ י בשנה‪.‬‬
‫ואני בשנה‪ .‬ענה‬ ‫וענה אחד ואמר‪:‬‬ ‫אחד חיגר וסומא באחת מעיניו‬ ‫ענה‬
‫שהיה‬ ‫השולחן‪,‬‬ ‫בסוף‬ ‫שחיה‬ ‫אחד‪,‬‬ ‫אמדה‬ ‫י א מ ר א נ י אוליכנו ביום אחד‪.‬‬
‫אני‬ ‫אחת וגבן ואמד‪:‬‬ ‫סומא מעינו‬ ‫שלא‬ ‫הזהר בו‬ ‫אמנם‬ ‫כוחך‪.‬‬ ‫יישר‬
‫ל ש ם ביום אחד‪ .‬א מ ר ה ל ו ‪:‬‬ ‫אוליכנו‬ ‫ת ז י ק ה ו ו א ל ת ע ש לו מ א ו מ ה והוליכהו‬
‫בו‪.‬‬ ‫א נ י חפצה‪ .‬א מ נ ם ה י ז ה ר‬ ‫אליך‬ ‫ב נ ח ת כי הוא אדוניך והוא בן תודח‬
‫ש ל א תזיקנו‪ ,‬ו א ל ת ע ש לו מ א ו מ ה ׳‬ ‫ו א י ן בו כ ח ל ס ב ו ל ד ב ד רע‪ .‬א מ ד ל ה‬
‫ו ה ו ל י כ ה ו ב נ ח ת ‪ ,‬כ י ה ו א אדוניך‪ ,‬ו ה ו א‬ ‫א נ כ י א ע ש ה כ ד ב ר י ך גברתי‪.‬‬
‫ב ן תורה‪ ,‬ו א ץ ב ו כה ל ס ב ו ל ד ב ר ד ע ‪.‬‬ ‫א מ ר ה ל ב ע ל ה ה ז ה ר סן ת כ ע י ס‬
‫א מ ד ל ה ‪ :‬א נ י א ע ש ה כדבריך‪ .‬א מ ד ה‬ ‫כי הוא בעל הימה כי בסבת‬ ‫לזה‬
‫ל ב ע ל ה ב ס ת ר ‪ :‬אדוני‪ ,‬ה ז ה ר פ ן ת כ ע י ס‬ ‫לא‬ ‫לה‬ ‫אמד‬ ‫עוד‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫רגזנותו‬
‫כ י ה ו א ב ע ל חמה‪ ,‬כ י ב ס י ב ת‬ ‫לזה‪,‬‬ ‫א כ ע י ס נ ו בדבר‪ .‬א מ ר ה ל ו לך לשלום‪.‬‬
‫לא‬ ‫לה‪:‬‬ ‫אמד‬ ‫עור‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫רגזנותו‬ ‫ר ק הזהר בשבועתך‪.‬‬
‫א כ ע י ם נ ו בדבר‪ .‬א מ ד ה ‪ :‬ל ך ל ש ל ו ם ד ק‬ ‫מ ה עשה אותו האיש ז הרכיבו‬
‫היזהר בשבועתך‪.‬‬ ‫ע ל כתיפו והביאו אל עירו והניחו חוץ‬
‫עשה אותו העור והגבןז‬ ‫מה‬ ‫ל ע י ר ב ר א ש ה ה ר בשלום‪ .‬ו י ה י ב ע ל ו ת‬
‫ע ל כתפיו‪ ,‬ו ה ב י א ו א ל ע י ד ו ׳‬ ‫הרכיבו‬ ‫נעשה אותו השד כדמות אדם‬ ‫השחר‬
‫והגיחו חוץ לעיר בראש הגשר בשלום‪.‬‬ ‫ונכנסו שגיהס בעיר פגעו בגוי א ה ד‬
‫ו י ה י כ ע ל ו ת השחר‪ ,‬נ ע ש ה א ו ת ו‬ ‫ש ה י ה מכירו א מ ר לו א ת ה ה ו א פל)וגי(‬
‫ש ד ב ד מ ו ו ן א ד ם ‪ ,‬ו נ כ נ ס ו ש נ י ה ם בעיר‪.‬‬ ‫ב ן ס ל ) ו נ י ( ו ש ה ל כ ת ל ע ב ר הים ו ט ב ע ה‬
‫פ ג ש ו ב ג ו י אחד‪ .‬ש ה י ה מכירו‪ ,‬וא&ר‬ ‫ב ך ה ס פ י ג ה ז א מ ד ל ו הין‪ .‬א מ ר לו הגו?‬
‫ל ו ‪ :‬א ת ה ה ו א ס ל ו ג י ב ן סלוגי‪ ,‬ש ה ל כ ת‬ ‫היושבת‬ ‫את אשתך‬ ‫ואבשר‬ ‫אלך‬

‫ל ע ב ר הים‪ ,‬ו ט ב ע ה ה ס פ י ג ה ? א מ ר ל ו ‪:‬‬ ‫כ א ל מ ג ה זה כ מ ה ש ג י ם ו ה ל ך ו ב י ש ד ס‬

‫א נ י הוא‪ .‬א מ ר ל ו ה ג ו י ‪ :‬א ל ך ו א ד ו ץ‬ ‫קרוביו‬ ‫ויצאו‬ ‫שמחה רבה‪.‬‬ ‫ושמחו‬

‫ו א ב ש ר ל א ש ת ך ‪ ,‬ש י ו ש ב ת כ א ל מ נ ה זה‬ ‫ויספר להם את כל התלאה‬ ‫ומיודעיו‬

‫ובשרם‬ ‫הלך‬ ‫ולקדוביך‪.‬‬ ‫ימים‬ ‫כמה‬ ‫א ש ר מ צ א ת ה ו ב ד ר ך ו י צ י ל ה ו הי‪ .‬ו ע מ ד‬

‫בכך‪ ,‬ו ש מ ח ו ש מ ח ה ד ב ה ‪ .‬ו י צ א ו ב ח ד ו ה‬ ‫יאל תעש לו מאומה‪-‬בראשית כב« יב‪.‬‬

‫על‬ ‫ושאלו‬ ‫ומיודעיו‪.‬‬ ‫קרוביו‬ ‫רבה‬ ‫כי היא אדוניך‪-‬תליס מת׳ יב‪.‬‬
‫אנכי אעשה כדבריך‪-‬בראשית מז׳ ל‪.‬‬
‫אודות התלאה אשר מצאתהו‪ .‬וסיפר‬ ‫לך לשלום ‪ -‬שמות ד׳ יח‪ .‬יעיין ברכות‬
‫סיד‪ ,‬ע״א‪.‬‬
‫להם‪ ,‬כ ל א ש ר ק ר ה ו מ ר א ש ו ע ד ס ו ף‬
‫ייסםר להם כל התלאה אשר מעאתהו בדרך‬
‫ע ד היום ה ה ו א ׳ ו י צ י ל נ ו ה ‪.‬‬ ‫ייזילהי ח׳‪-‬שמית‪ ,‬יח׳ ח‪.‬‬
 ‫נוסח קושםא‬ ‫נוסח כיי תימן‬ ‫‪60‬‬

‫ונכנם ל ב י ת ו ו א ו ת ו ה ש ד ה ג ב ן‬ ‫ומיודעיו‪.‬‬ ‫ו ע ש ה מ ש ת ה ל כ ל קרוביו‬

‫ע מ ו ב ד מ ו ת אדם‪ .‬ו נ ש ק ל א ש ת ו ו ל ב נ י ו‬ ‫לאחר שאכלו ושתו אמר האיש ההוא‬
‫אוהביו‬ ‫לכל‬ ‫משתה‬ ‫ועשה‬ ‫בפניו‪.‬‬ ‫לאותו ה ש ד העוד שהביאו לשם במצות‬
‫ומיודעיו‪ .‬א ח ד ש א כ ל ו ו ש ת ו ‪.‬‬ ‫קדוביו‬ ‫בת אשמדאי מפני מה אתה עווד אמר‬
‫אמר האיש ההוא לאותו השד הגבן‬ ‫לו ו ה ל א כ ב ד נ א מ ר ש ו מ ד פיו ו ל ש ו נ ו‬
‫שהביאו לשם במצות אשמדאי‪ :‬ל מ ה‬ ‫ש ו מ ר מ צ ר ו ת נפשו‪ .‬ו ל מ ה א ת ה מ ל ב י ן‬
‫לו‪:‬‬ ‫עוד מאחת מעיניך ז ענה‬ ‫אתה‬ ‫פני והלא אמדו חז״ל כל המלבין פני‬
‫פיו‬ ‫׳שומר‬ ‫מפורש‪:‬‬ ‫כתוב‬ ‫פסוק‬ ‫ח ב ר ו ב ר ב י ם א י ן לו ח ל ק לעולם ה ב א ?‬
‫ש ו מ ר מ צ ר ו ת נפשו״‪ ,‬ו ל מ ה‬ ‫ולשונו‬ ‫ח ז ר להכעיסו פ ע ם ש נ י י ה ‪ .‬א מ ד‬
‫אתה מלבין פני ברבים? הלא א מ ד ו‬ ‫ל ו מ פ נ י מ ה א ת ה ג ב ן ? א מ ד לו כ ב ד‬
‫חכמיכם‪ • :‬ו מ ל ב י ן פ נ י חבירו ב ר ב י ם‬ ‫נ א מ ד כ כ ל ב ש ב ע ל קיאו כ ס י ל ש ו נ ה‬
‫לו חלק לעולם הבאי‪ .‬ע ו ד ש ב‬ ‫אץ‬ ‫באולתו‪ .‬א ב ל א ג י ד לך ה א ח ד ה א מ ת‬
‫אותו ה א י ש ל ה כ ע י ס ו ל ו מ ד ל ו ‪ :‬ו ל מ ה‬ ‫על מה אגי סומא באחת מעיגי מפני‬
‫על‬ ‫גבן? א מ ר ל ו ‪ • :‬כ כ ל ב ש ב‬ ‫אתה‬ ‫ש א נ י כעסן‪ .‬יום א ח ד נ ת ק ו ט ט ת י ע ס‬
‫קיאו כ ס י ל שוגה ב א ו ל ת ו ׳ ‪ ,‬ו ע ם כ ל ז ה‬ ‫ח ב ר י ו ה כ נ י ב ס כ י ן ו ס י מ א א ת עיני‪.‬‬
‫על‬ ‫לך ה א מ ת ‪ .‬כ ש א ת ה אומד‪.‬‬ ‫אספר‬ ‫א ג י גבן לך ו א מ ו ד‬ ‫למה‬ ‫וששאלת‬
‫מ ה א נ י סומא׳ מ פ נ י ש א נ י כעסן‪ .‬י ו ם‬ ‫ש ע ש א נ י ‪ .‬א מ ד לו נ ע ג ת י ל ך‬ ‫לאומן‬
‫והכני‬ ‫חבדי‬ ‫עם‬ ‫נתקוטטתי‬ ‫אחד‬ ‫מ ח ו ל ל י א מ ד לו א י נ י מ ו ח ל ע ל ב ו נ י‬
‫ומה‬ ‫א ת עיני‪.‬‬ ‫וסימא‬ ‫ח ב ר י בסכין‪,‬‬ ‫לעולם‪ .‬א מ ר א ו ת ו ה א י ש ל א נ ש י ב י ת ו‬
‫ש ש א ל ת ‪ ,‬ע ל מ ה א ג י גיבן׳ לך ו א מ ו ד‬ ‫לו‬ ‫אמר‬ ‫ולשתות‪.‬‬ ‫לאכול‬ ‫לו‬ ‫תנו‬
‫נעניתי‬ ‫אמד לו‪:‬‬ ‫שעשני‪.‬‬ ‫לאומן‬ ‫ל א א ו כ ל ו ל א א ש ת ה משלך‪.‬‬ ‫לעולם‬
‫לעולם ל א‬ ‫א מ ד לו‪:‬‬ ‫לך‪ ,‬מ ח ו ל לי‪.‬‬ ‫א ב ל צ ו ה ל ב ד ך ב ר כ ת המזון ו א ל כ ה‬

‫א מ ח ו ל ע ל עלבוני‪ .‬א מ ר א ו ת ו ה א י ש‬ ‫א ל מקומי‪.‬‬

‫ענה‬ ‫תנו לו לשתות‪.‬‬ ‫לאנשי ביתו‪:‬‬ ‫א ח ר ש ב י ר כ ו א מ ד לו מ ה א ת ה‬

‫ולא אשתה‬ ‫לא אוכל‬ ‫לעולם‬ ‫לו‪:‬‬ ‫רוצה להשיב אל גברתי א ש ת ך ? א מ ד‬
‫מ ש ל ך ‪ ,‬א ב ל צוה ל ע ש ו ת ב ר כ ת המזון‪.‬‬ ‫לך ו א מ ו ר לה ש ל א א ש ו ב א ל י ה‬ ‫לו‬
‫ואחר‬ ‫מקומי‪.‬‬ ‫אל‬ ‫ואשובה‬ ‫ואלכה‬ ‫כי היא לא אשתי ואגכי לא‬ ‫לעולם‬
‫ש ב ר כ ו ב ר כ ת מזון א מ ד ל ו ‪ :‬מ ה א ת ה‬ ‫אישה‪ .‬א מ ר לו א ל ת א מ ר כ ן ו ת ע ב ו ד‬
‫רוצה להודיע לגבדתי א ש ת ך ? א מ ר‬ ‫א מ ר לו איגי ח ו ש ש‬ ‫שבועתך‪.‬‬ ‫על‬
‫לו‪ :‬ל ך ו א מ ו ר לה‪ .‬ש ל א א ש ו ב א ל י ה‬ ‫מהשבועה שנשבעתי לה והביא אשתו‬
‫לעולם‪ ,‬ש ה י א א י נ ה א ש ת י ‪ ,‬ו א נ י א י נ י‬
‫ואל‬ ‫א מ ד ל ו ‪ :‬א ל ת א מ ר כן‪.‬‬ ‫בעלה‪.‬‬ ‫שומר פיו ולשונו שומר מגדות נפשו‪-‬משלי‬
‫כא׳ כג‪.‬‬
‫תעבוד על שבועתך‪ .‬א מ ד לו‪ :‬איני‬ ‫כל המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק‬
‫לעוה״ב‪-‬ב״מ נ״ם׳ ע״א‪.‬‬
‫ש נ ש ב ע ת י לה‪.‬‬ ‫משום שבועה‬ ‫חושש‬
‫ככלב שב על קיאו‪ ...‬משלי כו׳ יא‪.‬‬
‫ו ה ב י א א ש ת ו ה ר א ש ו נ ה לפניו‪ ,‬ו נ ש ק ה‬ ‫לך ואמור לאומן שעשאני‪-‬תענית כ׳ ע״ב‪.‬‬
‫נעניתי לך׳ מחול לי—שם‪.‬‬
‫כי היא לא אשתי ואנכי לאאישה‪-‬הושע׳ ב‪• ,‬ד‪.‬‬
 ‫‪61‬‬ ‫נוסח קושסא‬ ‫נוסח כ*» תימן‬

‫וחבקה לפניו׳ ו א מ ד ל ו ‪ :‬זו ה י א א ש ת י ׳‬ ‫וחבקה ו נ ש ק ה לפניו ו א מ ר‬ ‫הראשונה‬

‫ש ה י א א ש א ו א נ י א י ש ‪ .‬ו ג ב י ד ת ך שדה‪,‬‬ ‫ל ו זו ה י א א ש ת י ש ה י א ב צ ל ם ו ב ד מ ו ת‬
‫ו ל כ ן א מ ו ד ל ה ש ל א א ש ו ב א ל י ה לעולם‪.‬‬ ‫ולכן‬ ‫)ואשתך(‪].‬וגבדתך! ה י א שידח‪.‬‬
‫כ ש ד א ה כך‪ ,‬י צ א משם‪ .‬ו ח ז ד ל א ד ו נ ת ו ‪,‬‬ ‫א ל י ה לעולם‪.‬‬ ‫א מ ו ר לה שלא אשוב‬
‫מ ל א חמה‪ .‬ו כ ש ד א ת ה א ו ת ו ש א ל ה א ו ת ו‬ ‫כ ש ר א ה כך י צ א מ ש ם ו ח ז ר א ל ג ב ד ח ו‬
‫ואמדה לו‪ :‬מה א מ ד לך אדוני בעלי ז‬ ‫א ת כ ל א ש ד ה כ ע י ס אותו‪.‬‬ ‫ו י ג ד לה‬
‫על‬ ‫שואלת‬ ‫את‬ ‫לה‪:‬‬ ‫ואמד‬ ‫ענה‬ ‫אמד‬ ‫כיצד אדוני בעלי ז‬ ‫ו א מ ד ה לו‪,‬‬
‫שאינו אוהב אותך אלא שהוא‬ ‫איש‪,‬‬ ‫למה א ת שואלת על איש שאינו‬ ‫לה‬
‫ישוב אליך‬ ‫שלא‬ ‫ואמד‪,‬‬ ‫מואס בך‬ ‫א ו ה ב א ו ת ך ומואס ב ך ו א מ ר ש ל א י ש ו ב‬
‫ש א י ן א ת אשתו‪ ,‬ו ה ו א א י נ ו‬ ‫לעולם‪,‬‬ ‫א ל י ך ל ע ו ל ם ואין א ת א ש ת ו ו ה ו א ל א‬
‫בעלך‪ ,‬ו ס י פ ד ל ה כ ל ה מ ע ש ה ש ה ק ד ה‬ ‫א י ש ך א מ ד ה לו א י נ י מ א מ י נ ה לך ו ל א‬
‫לו‪ :‬א י נ י‬ ‫אמרה‬ ‫עם בעלה‪.‬‬ ‫אותו‬ ‫עשה‬ ‫כי כל מ ה שעשה לא‬ ‫לדבריך‬
‫מ א מ י נ ה א ו ת ך ‪ .‬ו ל א לדבריך‪ .‬כ י כ ל‬ ‫א ל א להכעיסך‪ ,‬ש א נ י י ו ד ע ת ב ו ש ה ו א‬
‫שאמד‪ ,‬לא עשה אלא להרגיזך‬ ‫מה‬ ‫ב ן תורה ולא יעבור על שבועתו ואני‬
‫ולעשות לך הכעסות‪ ,‬שאני יודעת בו‬ ‫א מ ת י ן ע ד ה ז מ ן ו נ ר א ה מ ה יהיה‪.‬‬
‫בן תודה‪ ,‬ולא יעבוד לעולם‬ ‫שהוא‬ ‫לאחר שהגיע הזמן קראה לאותו‬
‫שבועתו‪ ,‬ואנכי אמתין ע ד הזמן‬ ‫על‬ ‫ה ע ב ד ו א מ ר ה לו ל ך ו ה ב א א ת א ד ו ג י‬
‫ה נ ת ן לי‪ ,‬ו נ ר א ה מ ה יהיה‪.‬‬ ‫בעלי‪ .‬אמר לה כבד אמדתי לך בשמו‬
‫ש נ ת ן לה‪,‬‬ ‫ע ד הזמן‬ ‫המתינה‬ ‫אליך‬ ‫ישוב‬ ‫שלא‬ ‫לי‬ ‫אמד‬ ‫שהוא‬
‫קראה‬ ‫א ח ר כך‪,‬‬ ‫ש נ ח אחת‪.‬‬ ‫שהיה‬ ‫אמדה לו כשאמר לך אותן‬ ‫לעולם‪.‬‬
‫ל א ו ת ו עבד‪ .‬ו א מ ר ה ‪ ,‬ל ו ‪ :‬לך ו ה ב י א ל י‬ ‫ה ד ב ר י ם ע ד י י ן ל א ה ג י ע הזמן‪ .‬א ב ל‬
‫א ד ו נ י בעלי‪ .‬א מ ד ל ה ‪ :‬ו ה ל א א מ ד ת י‬ ‫זמן‬ ‫שהגיע‬ ‫לו‬ ‫ואמור‬ ‫לך‬ ‫עכשיו‬
‫ל ך בשמו‪ ,‬ש א מ ד לי׳ ש ל א י ש ו ב א ל י ך‬ ‫ש ב ו ע ת ו ו ש י ש ו ב אלי‪ .‬ה ל ך ב מ צ ו ת ה‬
‫לעולם‪ .‬א מ ד ה ל ו ‪ :‬כ ש א מ ר ל ך א ו ת ן‬ ‫בשלומך‬ ‫שואלת‬ ‫גברתי‬ ‫לו‪,‬‬ ‫ואמר‬
‫דברים‪ ,‬ע ד י י ן ל א ה ג י ע ז מ ן ש ב ו ע ת ו ‪.‬‬ ‫ו מ ת ר ה ב ך ל ש ו ב א ל י ה כ י ה ג י ע זמן‬
‫א ב ל ע ת ה ל ך ו א מ ו ד לו׳ ש ה ג י ע ז מ ן‬ ‫עגה אותו האיש ואמר לו‬ ‫שבועתך‪.‬‬
‫ש ב ו ע ת ו ‪ ,‬ו ש י ש ו ב אלי‪ .‬ה ל ך ב מ צ ו ת ה ׳‬ ‫ואמור לה שאיגי חפץ בשלומה‬ ‫לך‬
‫גברתי‬ ‫האיש׳ ואמר לו‪:‬‬ ‫ובא אצל‬ ‫ו ל א א ש ו ב א ל י ה לעולם‪ .‬כ ש ש מ ע כך‬
‫אותך‬ ‫ומתרה‬ ‫‪2 4‬‬
‫בשלומך‬ ‫שואלת‬ ‫חזר אל גברתו והגיד לה דברי בעלה‪.‬‬
‫ל ש ו ב א ל י ה ׳ כ י ה ג י ע זמן ש ב ו ע ת ך ‪.‬‬
‫לה‪,‬‬ ‫לך ואמוד‬ ‫ואמד‪:‬‬ ‫האיש‬ ‫ענה‬
‫ולא‬ ‫ב ש א ל ת שלומה׳‬ ‫חפץ‬ ‫שאיני‬
‫א ש ו ב א ל י ה לעולם‪.‬‬

‫‪ .24‬כך בק׳ ובוינ׳ ן בויר׳ ואמש׳‪ :‬שואלת‬

‫את שלומך‪.‬‬
 ‫נוסח קושטא‬ ‫נוסח כיי תימן‬ ‫‪62‬‬

‫כ ש ש מ ע כך‪ ,‬ה ל ך וחזר ל ד ר כ ו‬ ‫הלכה וסיפרה לאשמדאי אביה‬

‫הלכה‬ ‫ו ה ג י ד ד ב ר י בעלה‪.‬‬ ‫לאדוגתו‪,‬‬ ‫כל הענין ושאלה ממנו עצה כדת מה‬
‫כל‬ ‫אביה‬ ‫לאשמדאי‬ ‫וספרה‬ ‫היא‬ ‫ע נ ה לה א ב י ה ש מ א מ פ נ י‬ ‫לעשות‪.‬‬
‫מה‬ ‫ממנו יעצה‪,‬‬ ‫ושאלה‬ ‫הענין׳‬ ‫שנתקוטט עם עבדך העור אינו רוצה‬
‫שמא‬ ‫ע נ ה לה א ב י ה ‪:‬‬ ‫י ע ש ה בעניין‪.‬‬ ‫ל ב ו א ע מ ו ו ע ו ד ש א י נ ו כ ב ו ד לו ל ב ו א‬
‫מ פ נ י ש נ ת ק ו ט ט עם ע ב ד ך העור‪ ,‬א י נ ו‬ ‫ע ם ע ו ד וגבן‪ .‬א ב ל ז א ת ת ע ש י ש ל ח י‬
‫ל ב ו א עמו‪ .‬ו ע ו ד ש א י נ ו כ ב ו ד‬ ‫רוצה‬ ‫ל פ נ י ו שלוחים נ כ ב ד י ם ל ה ת ר ו ת ב ו ע ל‬
‫אבל זאת‬ ‫לו ל ב א עם א י ש ע ו ר וגבן׳‬ ‫שבועתו‪ .‬וכן ע ש ת ה ו ה ל כ ו ו ה ת ר ו ב ו‬
‫תעשי‪ ,‬ש ל ח י לפניו שלוחים ג כ ב ד י ס‬ ‫להם ל א א ש ו ב א ל י ה לעולם‪.‬‬ ‫ואמר‬
‫ו י ת ר ו ע ל שבועתו‪ .‬וכן ע ש ת ה ‪ .‬ה ל כ ו‬ ‫תורה‬ ‫בן‬ ‫אתה‬ ‫והלא‬ ‫לו‬ ‫אמדו‬
‫אחזור‬ ‫בו‪ .‬ו א מ ר ל ה ם ‪ :‬ל א‬ ‫והתרו‬ ‫ולמה אתה עובר על שבועתך שכבד‬
‫ע מ ה לעולם‪ .‬א מ ר ו לו‪ :‬א י נ ך בן ת ו ד ה ?‬ ‫עובד‬ ‫לה ואתה‬ ‫שנתת‬ ‫הזמן‬ ‫עבד‬
‫ולמה א ת ה עובד על שבועתך‪ ,‬ש כ ב ד‬ ‫בלאו דלא תשבעו בשמי לשקד ועוד‬
‫ואתה עובר‬ ‫ע ב ד הזמן‪ ,‬ש נ ת ת לה׳‬ ‫ע ש ה דכ)תיב(‬ ‫אתה עובד על מצות‬
‫לשקד״‪,‬‬ ‫בשמי‬ ‫״לא ת ש ב ע ו‬ ‫בלאו‪:‬‬ ‫ש א ר ה כ ס ו ת ה ו ע ו ג ת ה ל א יגדע‪ .‬ו ע ש ה‬
‫עשה‪.‬‬ ‫מצות‬ ‫על‬ ‫אתה עובד‬ ‫ועוד‬ ‫ל ה ם כ ב ד א ש ו ג ה ‪ .‬ה ל כ ו ל ה ם השלוחים‬
‫לא‬ ‫׳שארה כסותה ועונתה‬ ‫דכתיב‪:‬‬ ‫ושלחה‬ ‫חזרה‬ ‫המעגה‬ ‫לה‬ ‫וספרו‬
‫הלכו‬ ‫כבראשונה‪.‬‬ ‫ע נ ה להם‬ ‫יגרע״‪.‬‬ ‫שלוחים דביס ונכבדים מאלה להתרות‬
‫מעגה‬ ‫לה‬ ‫השלוחים‪ ,‬והחזירו‬ ‫להם‬ ‫כ י ח ש ב ה ב ל ב ה א ו ל י ל א ישרו‬ ‫בו‬
‫חזרה ו ש ל ח ה‬ ‫ועדיין‬ ‫שאמד‪.‬‬ ‫ממה‬ ‫אצלו והתרו‬ ‫בעיניו השלוחים הלכו‬
‫כי‬ ‫מאלה‪,‬‬ ‫וגכבדים‬ ‫רבים‬ ‫שלוחים‬ ‫תרבו תדברו כי‬ ‫ו א מ ר להם א ל‬ ‫בו‬
‫בלבה ואמדה‪ ,‬אולי לא ישרו‬ ‫חשבה‬ ‫ל א אוסיף ל ש ו ב א ל י ה לעולם‪ .‬חזרו‬
‫הלכו אצלו‬ ‫השלוחים‪.‬‬ ‫אלו‬ ‫בעיגיו‬ ‫עוד‬ ‫ל ה ל א תוסיפי ל ש ל ו ח‬ ‫ואמרו‬
‫ו ה ת ר ו בו כ מ ו ש ע ש ו ה ד א ש ו ג י ם ו ע נ ה‬ ‫שלוחים ש א י נ ו ח פ ץ ביך‪.‬‬
‫ל ה ם ‪ :‬א ל ת ר ב ו תדברו‪ ,‬כ י ל א א ו ס י ף‬ ‫וספרה‬ ‫הלכה‬ ‫כך‬ ‫כששמעה‬
‫א ל י ה לעולם‪ .‬חזרו ו א מ ר ו לה‪.‬‬ ‫לשוב‬ ‫ושאלה ממנו עצה כדת מה‬ ‫לאביה‬
‫ע ו ד שלוחים‪,‬‬ ‫תוסיפי ל ש ל ו ח‬ ‫שלא‬ ‫אמד לה אביה אני אאסוף‬ ‫לעשות‪.‬‬
‫‪2 5‬‬
‫בה‪ .‬כ ש ש מ ע ה‬ ‫ש א י ג ו ח פ ץ ב ה ומאם‬ ‫ירצה‬ ‫אם‬ ‫חיילותי ואלך אליו‬ ‫כל‬
‫כך‪ ,‬ה ל כ ה ה ג י ד ה ל א ב י ה ו ש א ל ה מ מ נ ו‬ ‫ל ש ו ב מ ו ט ב ואם ל א ו א ה ד ג נ ו ו א ת כ ל‬
‫ע צ ה מ ה ל ע ש ו ת ‪ .‬א מ ד לה א ב י ה ‪ :‬א נ י‬ ‫לך‬ ‫חלילה‬ ‫א מ ר ה לו‬ ‫עירו‪.‬‬ ‫אגשי‬
‫א א ס ו ף חיילותי‪ ,‬ו א ל ך אליו‪ ,‬א ם י ד צ ה‬ ‫אדוגי ללכת אליו אתה בכבודך אלא‬
‫ואהרוג כל‬ ‫ואם ל א ו א ה ד ג ו ׳‬ ‫לבוא‪.‬‬ ‫כדת מח לעשות‪-‬אסתר א׳ סו‪.‬‬
‫ח ל י ל ה לך‪,‬‬ ‫עירו‪ .‬א מ ד ה ל ו ‪:‬‬ ‫אנשי‬ ‫שלחי שליחים נכבדים ‪ -‬השוה ענין בלק עס‬
‫בלעם‪.‬‬
‫אדוני‪ ,‬ל ל כ ת א ת ה א צ ל ו ׳ א ל א ש ל ח‬ ‫ל א ו דלא תשבעו בשמי לשקר‪-‬ויקראיט* יב‪.‬‬
‫שארה וכסותה ועונתה לא יגרע׳ משפטים‪/‬‬
‫כא‪ ,‬יוד‪.‬‬
‫בכולם‪ :‬ומאסתי* ותיקנתי‪.‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫אל תרבו תדברו־־שמואל א‪ ,‬ב* ג‪.‬‬
 ‫‪63‬‬ ‫נוסח קושסא'‬ ‫נוסח כיי תימן‬

‫ע מ י מ מ ש ד ת י ך א ת א ש ד י י ט ב בעיניך‪.‬‬ ‫עמי ממשדתיך את אשד ייטב‬ ‫שלח‬

‫ו א נ י א ל ך עדיו׳ א ו ל י י ש א פ נ י ל ש ו ב‬ ‫ו א נ י א ל ך אליו׳ א ו ל י י ש א‬ ‫בעיניך‬
‫חיילות‬ ‫עשה‪ .‬שלח עמה‬ ‫וכן‬ ‫עמי‪.‬‬ ‫פ נ י ל ש ו ב ע מ י וכן ע ש ה ‪ .‬ש ל ח ע מ ה‬
‫ו ה ל כ ו ע מ ה ע ד מקומו‪ ,‬וגם ב נ ה ש ל מ ה‬ ‫והלכו ע מ ה ע ד מקומו וגם‬ ‫חיילות‬
‫הוליך עמה‪.‬‬ ‫בנם שלמה הוליכה עמה והגיעו לשם‬
‫כ ש ה ג י ע ו לשם‪,‬‬ ‫בלילה‪,‬‬ ‫והיה‬ ‫בחצי הליה ובקשו אותן החיילות שלה‬
‫בעיד‬ ‫להיכנס‬ ‫רצו‬ ‫שלה‬ ‫החיילות‬ ‫להכגם ל ע י ר ל ה ר ו ג א ו ת ו ) ו א ת ( ו ל כ ל‬
‫א ו ת ו ו ל כ ל א נ ש י מקומו‪ .‬ו ל א‬ ‫להרוג‬ ‫א נ ש י מ ק ו מ ו ו ל א ה נ י ח ה א ו ת ם ליכנם‬
‫ב ע י ר להרוג‬ ‫להיכנס‬ ‫אותם‬ ‫הניחה‬ ‫ל ע י ר ל ש פ ו ך ד ם נקי‪ .‬א מ ד ה להם ע ת ה‬
‫א ו ת ו ו ל כ ל א נ ש י מקומו‪ .‬ו א מ ד ה להם‪:‬‬ ‫ל י ל ה ה י א וכולם י ש י נ י ס ו א ת ם י ו ד ע י ם‬
‫ע ת ה ה ו א לילה‪ ,‬ו כ ל ם ה ס י ש נ י ם ו א ת ם‬ ‫כי הם מפקידים נפשותיהם בידו של‬
‫יודעים‪ ,‬כ י קודם ש י י ש נ ו הם מ פ ק י ד י ם‬ ‫ה ק ב י ה ו ל א נוכל ל ע ש ו ת ע מ ה ס ד ע‬
‫ולא נוכל‬ ‫הקניה‪,‬‬ ‫ביד‬ ‫נפשותיהם‬ ‫ב ע ו ד ש נ פ ש ם ב י ד ו ית)בדך(‪ .‬ד ק ז א ת‬
‫)לעשות( ל ה ר ע ל ה ם ב ע ו ד ש ה ם ב י ד‬ ‫נחטא נמתין עד‬ ‫עמהס ולא‬ ‫נעשה‬
‫השם‪ ,‬רק ז א ת נ ע ש ה עמהם‪ ,‬ו ל א נחטא‪,‬‬ ‫אור הבקר ונכנס לעיר אם ישמעו לנו‬
‫נ מ ת י ן א ו ת ם ע ד הבקר‪ ,‬ו ל ב ק ר נ י כ נ ס‬ ‫ה ד י טוב ואם לאו נדעה מ ה נעשה‪.‬‬
‫ו א ם נ מ צ א מ ה ם לשם‪ ,‬ש ה ם‬ ‫בעיר‪,‬‬ ‫א מ ר ו ל ה ג ב ד ת י נ ו ע ש י כ ט ו ב בעיניך‪.‬‬
‫עושים כ ל ח פ צ נ ו ׳ ה ר י טוב‪ ,‬ואם לאו‪,‬‬ ‫לבנה שלמה הכנס אצל אביך‬ ‫אמרה‬
‫נ ד ע ה ׳ מ ה נ ע ש ה בהם‪ .‬ע נ ו לה ו א מ ר ו ‪:‬‬ ‫ו א מ ו ר לו ש ב א ת י ב ע ב ו ר ו ו י ש ו ב ע מ י‬
‫ג ב ר ת נ ו ׳ ע ש י כ ט ו ב בעיניך‪ .‬ו כ ש ה י ת ה‬ ‫י ע ב ו ד ע ל שבועתו‪ .‬ה ל ך ה נ ע ר‬ ‫ולא‬
‫לשם‪ ,‬א מ ד ה ל ב נ ה ‪ :‬ש ל מ ה בני׳ ה י כ נ ס‬ ‫מיד‬ ‫מטתו‬ ‫על‬ ‫ישן‬ ‫שהיה‬ ‫ומצאו‬
‫כאן‬ ‫שאני‬ ‫לו׳‬ ‫ואמוד‬ ‫אביך‪,‬‬ ‫אל‬ ‫הקיצו מ ש נ ת ו ו א ח ר כן ע מ ד מ ר ע י ד‬
‫ע ל שבועתו‪,‬‬ ‫ושלא יעבור‬ ‫בעבורו‪,‬‬ ‫א מ ד לו מ י א ת ה כי ה ע י ר ו ת נ י מ ש נ ת י‬
‫ו ש י ש ו ב עמי‪.‬‬ ‫א מ ד לו א נ י ש ל מ ה ב נ ך ב ן ב ת ו ש ל‬
‫ה ל ך ה נ ע ר ו מ צ א אביו‪ ,‬ש ה י ה‬ ‫א ש מ ד א י המלך‪ .‬מ י ד ע מ ד ב מ ו ר א ו פ ח ד‬
‫עמד‬ ‫משנתו‪.‬‬ ‫והקיצו‬ ‫במטתו‪,‬‬ ‫ישן‬ ‫באת‬ ‫למה‬ ‫לו‬ ‫ואמר‬ ‫ונשקו‬ ‫וחבקו‬
‫מי אתה כי‬ ‫האיש מרעיד ואמר לו‪:‬‬ ‫ל כ א ן ? א מ ד לו ש א מ י א ש ת ך ב א ה ל כ א ן‬
‫א מ ד לו‪ :‬אני בנך שלמה׳‬ ‫הקיצותני?‬ ‫ע מ ה ותקיים‬ ‫כבודך שתשב‬ ‫בעבוד‬
‫ב ן ב ת א ש מ ד א י המלך‪ .‬כ ש ש מ ע כך‬ ‫ש ב ו ע ת ך ו ש ל ח ה א ו ת י ל ה ת ר ו ת בך‪.‬‬
‫אמד לו‪:‬‬ ‫וחבקו ונשקוי׳‬ ‫קם במורא‪,‬‬ ‫לו׳ א מ ר נ א ל ה כ י ל א‬ ‫אמד‬
‫ל מ ה ב א ת ל כ א ן ? א מ ר לו‪ :‬אמי‪ ,‬א ש ת ך ‪,‬‬ ‫א ש ו ב א ל י ה לעולם כ י ה י א ל א א ש ת י‬
‫עמה‪,‬‬ ‫שתלך‬ ‫בעבורך‬ ‫לכאן‬ ‫באה‬ ‫אולי ישא פני‪-‬בראשית לב‪ /‬כא‪.‬‬
‫ושלחה אותי לקראתך להודיעך שהיא‬ ‫לשפוך דם נקי‪-‬ישעי׳ נס‪ /‬ז‪.‬‬
‫כי הם מפקידים נשמותם בידו של הקב״ה‪-‬‬
‫בכאן‪ .‬א מ ר ל ו ‪ :‬א י נ י ה ו ל ך עמה‪ ,‬ו ל א‬ ‫תלים לא׳ ו ותפלת ערביה‪.‬‬
‫ת ה י ה א ש ת י לעולם‪ ,‬ו ל א א נ י ב ע ל ה ׳‬ ‫עשי הטוב בעיניך—שמואל א‪ /‬א׳ כג‪.‬‬
‫אשתך באה לכאן בעבור •כבודך* ‪ -‬עיין‬
‫ההערות לפנים‪ /‬לבטוי‪ :‬ח ו ץ מכבודך‪ ,‬ע׳ ‪.41‬‬
 ‫נוסח קושטא‬ ‫נוסח כיי תימן‬ ‫‪64‬‬
‫ו‬
‫ואין‬ ‫שידה‪.‬‬ ‫והיא‬ ‫אדפ‬ ‫גן‬ ‫שאגי‬ ‫לא אישה שאני בן אדם והיא‬ ‫ואני‬
‫ה ד ב ר י ם מ ת א ח ד י ם ע ל נכון זה ע ם זה‪.‬‬ ‫מ ן ה ש ד י ם ו ל א ד א י זה כ ד א י זה ואין‬
‫כ י ל א ראוי זה ע ם זה‪ .‬ע נ ה לו ב נ ו ‪:‬‬ ‫ה ד ב ר י ם מ ת א ח ד י ם לנכון‪ .‬ע נ ה לו בנו‬
‫א ו מ ר כראוי‪ .‬חוץ מכבודך‪ .‬כ י‬ ‫אינך‬ ‫ושלום ע ל כ ב ו ד ך כי א י ן ד ב ר י ך‬ ‫חם‬
‫כ ל הימים א ש ר ה י י ת עמנו‪ .‬ל א ה ז י ק ו ך‬ ‫הייתה‬ ‫אשד‬ ‫הימים‬ ‫כל‬ ‫נכונים כי‬
‫שלא‬ ‫עמך דבד‬ ‫ולא עשו‬ ‫מאומה׳‬ ‫ל א הזיקוך ו ל א ע ו ד ש ע ש ו לך‬ ‫עמנו‬
‫השדים‬ ‫ע מ ך כל‬ ‫ו ל א גהגו‬ ‫כהוגן‪,‬‬ ‫כ ב ו ד ג ד ו ל ב ע ב ו ר ה וגם א מ י ה י י ת ה‬
‫גדול ונורא א ל א בעבורה‪ .‬ג ם‬ ‫כבוד‬ ‫מ כ ב ד ת א ו ת ך ה ר ב ה גס זקני א ש מ ד א י‬
‫גס‬ ‫כיבדה אותך הרבה מאד‪.‬‬ ‫אמי‬ ‫מיגר• א ו ת ך ש ד ו ג ד ו ל ע ל כל ה ש ד י ם‬
‫אביה אשמדאי מיגה אותך ש ד וגדול‬ ‫אתה‬ ‫וצוד• א ו ת ם א ת רצוגך ו ל מ ה‬
‫כ ל ה ש ד י ם וציום ל ע ש ו ת כ ו ל ם‬ ‫על‬ ‫את‬ ‫ב ה ומואס ב ה ו ל א ז כ ר ת‬ ‫מבעט‬
‫אתה‬ ‫למה‬ ‫הוא‬ ‫וכיון ש כ ן‬ ‫רצוגך‪.‬‬ ‫שעשתה עמך שהצילה אותך‬ ‫החסד‬
‫ב ה ומואס אותה׳ ואיגך ז ו כ ר‬ ‫כועס‬ ‫מ י ד א ש מ ד א י זקני וגם ה ו א ע ש ה ע מ ך‬
‫ה ח ס ד י ם ש ע ש ו עמך‪ .‬כ י א ש מ ד א י ז ק ג י‬ ‫חסד והצילך מיד השדים ולא לאחד‬
‫להרגך‪.‬‬ ‫מ י ד השדים׳ כ ש ר צ ו‬ ‫הצילך‬ ‫שמע‬ ‫ועתה אדוני אבי‬ ‫חדש‪.‬‬ ‫ייב‬
‫ש כ ך י צ א ה ד י ן מ פ י ה ם וגם א מ י ה צ י ל ה‬ ‫ב ק ו ל י ו י י ט ב לך ו ת ח ז ו ר עם א מ י ו א ל‬
‫להרגך‬ ‫כשרצה‬ ‫אביה‬ ‫מיד‬ ‫אותך‬ ‫ת י ר א מ כ ל פ ג ע וגגע‪.‬‬
‫ועוד‬ ‫מצותו ז‬ ‫על‬ ‫שעבדת‬ ‫על‬ ‫לו א ב י ו ‪ :‬ב נ י ש ל מ ה א ל‬ ‫ענה‬

‫שבועתך‬ ‫על‬ ‫עובד‬ ‫אתה‬ ‫למה‬ ‫ת ו ס ף ד ב ר א ל י ע ו ד ב ד ב ר הזה כ י ל א‬

‫לעולם ז‬ ‫תגיחגה‬ ‫שלא‬ ‫שגשבעת‬ ‫אוסיף ל ש ו ב א ל י ה לעולם ש כ ל א ו ת ן‬

‫ועוד אמדת שלא תתעכב יותר משגה‬ ‫מ פ ח ד של]א[‬ ‫באונם‬ ‫היו‬ ‫השבועות‬

‫כן‪.‬‬ ‫אחרי‬ ‫אליה‬ ‫ושתשוב‬ ‫אחת‬ ‫י ה ר ג ו נ י ו א י ן ב ה ם מ מ ש ואנוס ר ח מ נ א‬

‫ש מ ע בקולי ו י י ט ב לך‪,‬‬ ‫אבי‪,‬‬ ‫ועתה‬ ‫פטריה‪.‬‬

‫מכל דבד‬ ‫חזור עם אמי‪ .‬ו ל א ת י ר א‬ ‫ממך שלא‬ ‫בבקשה‬ ‫לו‬ ‫אמד‬

‫ר ע ש י ע ש ו לך‪.‬‬ ‫עצמך לדעת‪ .‬אמד צא מכאן‬ ‫תאבד‬

‫ע ג ה לו א ב י ו ‪ :‬ב נ י ש ל מ ה א ל‬ ‫ואל תרבה בדברים שאין בהן ממש‪.‬‬

‫ת ו ס ף ל ד ב ר א ל י ע ו ד ב ד ב ר הזה‪ ,‬ו א ל‬
‫אליך‬ ‫אשמע‬ ‫בדבריך שלא‬ ‫תאריך‬
‫לא ראי זה כראי זה ‪ -‬שבת כ״ח ע״א ושכיח‬
‫ה ז ה ל ש ו ב ע מ ה לעולם‪ .‬ש כ ל‬ ‫בדבר‬ ‫בתלמוד׳ ובדפוסים‪ :‬לא ראוי זה עם זה‪.‬‬
‫ה ש ב ו ע ו ת ש ע ש י ת י ל ה היו מ פ ג י א י מ ה‬ ‫ואין הדברים מתאחדים־אולי צ״ל‪• :‬מתאחים״‪.‬‬
‫עיין עה״ש אח‪.1-‬‬
‫ו י ר א ה ש ל א יהרגוני‪ ,‬ו ל כ ן ה י ו ה ש ב ו ע ו ת‬ ‫ולמה אתה מבעט בה‪-‬ש״א ב׳ כט‪.‬‬
‫לו‬ ‫ענה‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫בהם‬ ‫ואין‬ ‫באונם‬ ‫ולא זכרת החסד שעשתה עמך‪-‬תלים קו׳ ז‪.‬‬
‫שמע בקולי וייטב לך‪-‬ירפיה לח׳ כ‪.‬‬
‫בנו ש ל מ ה ‪ :‬א נ י ל א אוסיף ל ד ב ר א ל י ך‬
‫אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה ‪ -‬דברים‬
‫צויתגי‪,‬‬ ‫שכך‬ ‫ב ד ב ר הזה‪ ,‬כיו‬ ‫עוד‬ ‫ג׳ כו‪.‬‬
‫ואנוס רחמנא פטריה‪-‬נדרים כז׳ עא‪.‬‬
‫עצמך‬ ‫תאבד‬ ‫שאתה‬ ‫אמנם תדע‪,‬‬
‫שלא תאבד עצמך לדעת‪-‬עיין הימאן׳ אוצר‬
‫ל מ ע ן זאת‪.‬‬ ‫דברי חכמים ופתגמיהם׳ ערך‪ :‬המאבד עצמו לדעת‪.‬‬
‫‪65‬‬ ‫נוסח קושםא‬ ‫נוסח כיי תימן‬

‫הנער וחזר לאמו וסיפר‬ ‫הלך‬ ‫כל‬ ‫לאמו‬ ‫ואמר‬ ‫הנער‬ ‫חזר‬
‫חמתה;‬ ‫ובערה‬ ‫הדברים׳‬ ‫כל‬ ‫לה‬ ‫הדברים ובעדה חמתה בשמעה את כל‬
‫ואמדה‪:‬‬ ‫בנה‪.‬‬ ‫דברי‬ ‫את‬ ‫כששמעה‬ ‫ד ב ר י ש ל מ ה בגה‪ ,‬ואמרה‪ ,‬ל א א ה ד ג נ ו‬
‫לא אהדגנו׳ עד שאדבר עמו‬ ‫עדיין‬ ‫ע ד ש א ת ר ה בו ב פ ג י הקהל ו א ש מ ע מ ה‬
‫הטענה‬ ‫מפיו‬ ‫ואשמע‬ ‫הקהל׳‬ ‫בפני‬ ‫י ע ג ה ו מ ה י ש י ב ו ל י ה ב י ת ד י ן והקהל׳‬
‫ואראה׳ איך יתנהגו הקהל בענין ומה‬ ‫יערכו ד י ן ת ו ר ה מ ו ט ב ו א ם ל א ו‬ ‫אם‬
‫הבקר‪.‬‬ ‫עד‬ ‫המתינה‬ ‫בענין‪.‬‬ ‫ידיגו‬ ‫גקמה בכולם‪ .‬ו ת ל ך ע ד ק ר ו ב‬ ‫אעשה‬
‫בבית הכנסת‪,‬‬ ‫שהיו הקהל‬ ‫ושידעה‬ ‫ל ב י ת ה כ נ ס ת ו א מ ד ה ל א ג ש י החיל ש ל ה‬
‫הלכה היא לשם עם כל שדיה וגכבדיה‬ ‫השרים׳ המתינו לי חוץ לבית‬ ‫וכל‬
‫המתיגו לי אתם חוץ‬ ‫להם‪:‬‬ ‫ואמרה‬ ‫ה כ נ ס ת ו א נ י א כ נ ס ו א ש מ ע מ ה יענה‪.‬‬
‫מ ב י ת הנכסת‪ .‬ו א ג ב י א כ ג ס שם ו א ש מ ע‬ ‫שגמרו‬ ‫עד‬ ‫והמתינה‬ ‫נכנסה‬
‫מ ה יענה‪ .‬ו מ ה י ר צ ה ל ע ש ו ת ; נ כ נ ס ה‬ ‫ו א מ ר ה לחזן‬ ‫פסוקי ח מ ר ה ‪.‬‬ ‫הצבור‬
‫וכשגמרו פסוקי דזמרה א מ ד ה‬ ‫לשם‪.‬‬ ‫ו א ל ת ת פ ל ל ע ד ש א ד ב ר דברי‪.‬‬ ‫המתן‬
‫לחזן‪ :‬ח מ ת ן ואל תתפלל׳ ע ד ש א ד ב ר‬ ‫ו י א מ ר ‪ :‬דברי‪ .‬א מ ר ה ל ק ה ל ‪:‬‬
‫ו י א מ ר ‪ :‬דברי‪ .‬א מ ד ה ל ק ה ל ‪:‬‬ ‫דברי‪.‬‬ ‫דעו נא רבותי שאני מתמרמרת‬
‫דין‬ ‫לי‬ ‫ועשו‬ ‫כולם׳‬ ‫עמים‬ ‫שמעו‪.‬‬ ‫מ ז ה ה א י ש ד י ה ו ן ב ן שלמון‪ .‬וזה ה א י ש‬
‫מהאיש שאנכי מתרעמת ממנו׳ ששמו‬ ‫בינינו בשביל חטאיו ואבי גמל‬ ‫נפל‬
‫היה‬ ‫)שכך‬ ‫שלמון‬ ‫בר‬ ‫דיהון‬ ‫השדים‬ ‫מן‬ ‫והצילו‬ ‫חסד גדול‬ ‫עמו‬
‫שמו(‪ .‬כ י זה ה א י ש נ פ ל ב י נ י נ ו ב ש ב י ל‬ ‫ש י צ א ד י ג ו להריגה‪ .‬וגם א ג י ה צ ל ת י ו‬
‫ח ט א י ו ‪ ,‬ו א ב י ג מ ל ע מ ו חסד‪ .‬ש ה צ י ל ו‬ ‫מ י ד אבי שרצה להרגו על ש ע ב ד על‬
‫גם א ג כ י‬ ‫‪ .‬מ י ד ה ש ד י ם ש ר צ ו להמיתו‪.‬‬ ‫מצותו וגתן אותי לו ומיגהו שר וגדול‬
‫מ י ד אבי‪ ,‬ש ר צ ה ל ה ר ג ו ע ל‬ ‫הצלתיו‬ ‫ע ל כל חיילותיו ולקח אותי לו לאשה‬
‫מצותו‪ ,‬ו נ ת ן א ו ת י לו ל א ש ה ‪,‬‬ ‫שעבד‬ ‫כתובה‬ ‫משה וישראל וכתב לי‬ ‫כדת‬
‫חיילותיו‪,‬‬ ‫ש ד וגדול על כל‬ ‫ומיגהו‬ ‫יעזבני‬ ‫לי שלא‬ ‫ונשבע‬ ‫גדול‬ ‫בסך‬
‫ולקח אותי לאשה כדת מ ש ה וישראל‪,‬‬ ‫ואחד כן דצה לבוא לדאות‬ ‫לעולם‪.‬‬
‫וכתב לי בתובה מסך ג ת ל ‪ .‬ונשבע לי‬ ‫א ש ת ו ובניו ונשבע לי שבועה חמורה‬
‫חייו‪.‬‬ ‫לעולם כל ימי‬ ‫יניחני‬ ‫שלא‬ ‫והנה‬ ‫חדש‬ ‫א ח ד ייב‬ ‫אלי‬ ‫שישוב‬
‫ו נ ש ב ע ל י עוד‪ .‬כ ש ר צ ה ל ק ח ת מ מ נ י‬ ‫השבועות כתובות בכתב ידו וחתימתו‬
‫ד ש ו ת לשוב הנה ל א ש ת ו הראשונה‪.‬‬ ‫ועתה רצה לשלם לי רעה תחת טובה‬
‫שלא יתאחד יותר משנה אחת‪ .‬ושישוב‬ ‫ו א י נ ו רוצה ל ש ו ב ע מ י ו ע ת ה א נ י ר ו צ ה‬
‫ה ש ב ו ע ו ת ב ש ט ר ו ת אלו‪,‬‬ ‫והנה‬ ‫אלי‪.‬‬
‫ו ה י א ח ת ו ם בהם׳ ו ע ת ה ר ו צ ה ל ש ל ם‬
‫ל י ר ע ה ת ח ת טובה‪ ,‬ו א י נ ו ר ו צ ה ל ש ו ב‬ ‫דעו נא רבותי‪ -‬השוה עם נוסח התרת נדרים‪,‬‬
‫בסיף הנוסח׳ ובדפוס‪ :‬שמעו עמים כולם —‬
‫עמי‪ ,‬ו ע ת ה א נ כ י ש ו א ל ת ‪ ,‬ש ת ש א ל ו א ת‬ ‫• מיכה א‪ ,‬ב‪.‬‬
‫כדת משח וישראל ־־ נזכר גם בספר סוביה׳‬
‫נוסח מונססר‪.‬‬
‫לשלם רעה תחת טובה‪-‬תלים לח‪ ,‬כא‪ .‬לה‪ ,‬יב‪.‬‬
 ‫נוסח קושםא‬ ‫נוסח כ״י תימן‬ ‫‪66‬‬

‫פיו‪ .‬ל מ ה ה ו א ע ו ש ה כך‪ .‬ו ד י נ ו ל ב ק ר‬ ‫ש ת ש א ל ו א ת פ י ה ו ל מ ה ע ש ה כך‪ ,‬ד י נ ו‬

‫האלה‪.‬‬ ‫שטרי‪-‬השבועות‬ ‫על‬ ‫משפט‬ ‫ל ב ק ר מ ש פ ט ו ד א ו ה ש ט ר ו ת האלה‪.‬‬
‫אינך‬ ‫לו ד י י נ י ה ק ה ל ‪ :‬מ ד ו ע‬ ‫אמרו‬ ‫אמרו לה הדיינים‪ .‬עמדי ובעל‬
‫חוזר עמה׳ ש ע ש ת ה ע מ ך כ מ ה ט ו ב ו ת ?‬ ‫דינך‪ .‬ועמד‪1‬ו‪ 1‬ש נ י ה ם ל פ נ י הדיינים‪.‬‬
‫ו ע ו ד א י ך א ת ה יכול ל ע ב ו ר ע ל ה ש ת י‬ ‫אמדו לו מדוע א ת ה עובר על שבועתך‬
‫השבועות שחתמת בידך? ע נ ה להם‪:‬‬ ‫כל‬ ‫שעשתה לך‬ ‫ואינך חוזר ע מ ה‬
‫היה‬ ‫ושנשבעתי‬ ‫שעשיתי‬ ‫כל מה‬ ‫הטובות הללו ולא עוד אלא שאינך‬
‫ו מ ח מ ת ידאה‪ .‬ש י ד ע ת י ש א ם‬ ‫באונם‬ ‫יכול ל ה פ ט ד מ ן השבועה‪.‬‬
‫ולכן‬ ‫שימיתני‪.‬‬ ‫רצונם‬ ‫אעשה‬ ‫לא‬ ‫א מ ד להם דעו נ א דבותי כי‬
‫נ ש א ל ת י ע ל ה ש ב ו ע ו ת ׳ והתירום לי‪,‬‬ ‫כ ל א ו ת ן ה ש ב ו ע ו ת ה י ו באונם ש י ד ע ת י‬
‫זה‬ ‫שאין‬ ‫רוצה לחזור עמה‪.‬‬ ‫ואיני‬ ‫אותי‬ ‫ש א ם ל א א ע ש ה רצוגס יהרגו‬
‫שידה‬ ‫אדם‬ ‫שיקח ב ן‬ ‫מדרך ארץ‬ ‫וכבד‬ ‫השבועות‬ ‫גשאלתי על‬ ‫ולכן‬
‫ו ל ה ו ל י ד שדים‪ ,‬א ל א א נ י רוצה ל ש ו ב‬ ‫ה ת י ר ו ל י ע ל כולם‪ .‬ו א י נ ו מ ד ר ך ה ט ב ע‬
‫כמוני‬ ‫שהיא מבני אדם‬ ‫אשתי‬ ‫עם‬ ‫שישא בן אדם שידה ויוליד ממנה ש י ד ץ‬
‫ו ל ה ת ע ס ס ב פ ר י ה ורביד‪ .‬כ מ ו ש כ ת ו ב‬ ‫א ל א א נ י רוצה לישב עם אשתי שהיא‬
‫כנגדו׳‪,‬‬ ‫• א ע ש ה לו ע ז ר‬ ‫בתורתנו‪:‬‬ ‫מ ב נ י א ד ם כ מ ו נ י ולעסוק ב פ ר י ה ורביד‪.‬‬
‫ו ז א ת א י נ ה כנגדי‪ ,‬ו מ פ נ י כ ך א י נ י ח פ ץ‬ ‫כ מ ה ש כ ת ו ב א ע ש ה ל ו ע ז ר כ נ ג ד ו וזו‬
‫ל ש ו ב עמה‪ ,‬ו ת ל ך ה י א ו ת ק ח א ח ד מ ן‬ ‫א י נ ה כ נ ג ד י ו מ פ נ י זה א י נ י ר ו צ ח ל ש ו ב‬
‫ה ש ד י ם כמותה‪ .‬ויהיה מ י ן במינו‪ ,‬ו א נ י‬ ‫ע מ ה א ל א ת ל ך ותקח לה א ח ד מן‬
‫אעמוד עם אשתי הראשונה אשר היא‬ ‫השדים כמותה ויהיה מ ץ במינו ואני‬
‫אשמדאי‬ ‫אמרה ב ת‬ ‫נעורים‪.‬‬ ‫אשת‬
‫א ש ב ע ם א ש ת י ש ה י א א ש ת נעודים‪.‬‬
‫שרוצה‬ ‫מודים‪ ,‬מ י‬ ‫אינכם‬ ‫לדיינץ‪:‬‬
‫א מ ד ה לדיינים אין א ת ם מודים‬
‫ל ג ר ש א ת אשתו ש י ש לו לכתוב לה‬
‫שכל‪1‬מי ש ש נ א א ת א ש ת ו ש צ ר י ך ל כ ת ו ב‬
‫ס פ ר כ ר י ת ו ת ו ל ת ת ב י ד ה ולפרזיע ל ה‬
‫ל ה ג ט כ ר י ת ו ת שנ‪1‬אמד‪ 1‬כ י ש נ א שלח‪.‬‬
‫ואמרו‪ :‬אמת‬ ‫כתובתה‪ .‬ענו הדייגץ‬
‫א מ ר ו הדיינים א מ ת ו י צ י ב ונכון ה ד ב ר‬
‫ה ד ב ר ה ז ה י צ י ב ונכון‪ .‬כ י כ ן ה ד י ן‬
‫‪p‬‬ ‫‪ p‬ה ד י ן נותן‪ .‬א מ ד ה ל ה ם א ם‬ ‫כי‬
‫אמרה ל ה ם ‪ :‬אם כן יכתוב לי‬ ‫נותן‪.‬‬
‫י כ ת ו ב ל י ג ם ו י פ ר ע ל י כתובתי‪.‬‬
‫גיסי‪ .‬ו י פ ר ע ל י כ ת ו ב ת י ‪ .‬ה ו צ י א ה ש ט ר‬
‫ומצאו‬ ‫הוציאה שטר כתובתה‬
‫כתובתה‪ ,‬ומצאו כתוב ב ה ממון נ מ ל‬
‫אמרו לו‬ ‫ב ה מ מ ו ן גדול ב ל א מספד‪.‬‬
‫ש ל א ה י ה ל ו מםפר‪ .‬א מ ר ו ל ו ה ד י י נ י ם ז‬

‫ועמדו שניהם‪ .‬לפני היייניס‪-‬יברים ים* יז‪.‬‬

‫מדוע אהה עובר‪-‬אסתר ג* ג‪.‬‬
‫אעשה לו עזר כנגדו‪-‬בראשית ג׳ יח‪.‬‬
‫ויהיה מין במינו‪-‬חולץ ע״ז‪.‬‬
‫אשת נעורים—ישעיה נד׳ ו‪.‬‬
‫כי שנא שלח‪-‬מלאכי יב‪ ,‬גת‪.‬‬
‫אמת ויעיב ונכון‪-‬מתפלת שחרית‪.‬‬
‫‪67‬‬ ‫ניסח קושםא‬ ‫נוסח כיי תימן‬

‫א ו ת פ ר ע ל ה ז א ת ה כ ת ו ב ה ׳ או ת ש ו ב‬ ‫או‬ ‫תפרע לה כתובתה‬ ‫או‬ ‫^דיינץ‬

‫עמה‪ .‬ע נ ה ל ה ם ‪ :‬ה נ ה כ ל ה מ מ ו ן בידם‪,‬‬ ‫ת ש ו ב עמה‪ .‬א מ ד להם ה נ ה כ ל מ מ ו נ י‬
‫ה נ נ י מ ו ח ל ל ה ם הכל‪ ,‬ו א ת ן לה ניטה‪,‬‬ ‫מ ם ו ד בידיכם‪ .‬ו א ת ן ל ה ג י ט ה ו כ ת ו ב ת ה‬
‫לעולם‪ .‬א מ ד ו לו‬ ‫לא אשוב‬ ‫שעמה‬ ‫נ ל א א ש ו ב ע מ ה לעולם‪.‬‬
‫הדיינים‪ :‬דאה שכך יש לך לענות מן‬ ‫או פטור‪.‬‬ ‫הדייגים‬ ‫לו‬ ‫אמרו‬
‫הדין או ללכת עמה או לפטוד אותה‬ ‫א ו ת ה ב ג ט ו פ ד ע לה כ ת ו ב ת ה מ ו ש ל ם‬
‫כ ת ו ב ת ה ‪ ,‬ואם ל א ת ע ש ה זה‬ ‫ולפדוע‬ ‫כדצוגה‪.‬‬ ‫לעשות‬ ‫גתן לה דשות‬ ‫או‬
‫כחפצת‬ ‫דשות לעשות בך‬ ‫לה‬ ‫ניתן‬ ‫כמגהג‬ ‫להם א י ג י מ ש ל ם א ל א‬ ‫אמד‬
‫שאני‬ ‫כיון‬ ‫להם‪:‬‬ ‫אמדה‬ ‫נפשה‪.‬‬ ‫עצמך‬ ‫כבד חייבת‬ ‫א מ ר ו לו‬ ‫שלגו‪.‬‬
‫ואמרתם‬ ‫שאתם מודים בדין‬ ‫דואה‪.‬‬ ‫ב כ ל מה שכתוב בשטר כתובתה‪.‬‬
‫ח י י ב ת ם א ו ת ו כהלכה‪ ,‬מ ע ת ה א י ן א נ כ י‬ ‫א מ ד ה להם ה ו א י ל ו ד ג ת ם א ו ת י‬ ‫ן‬
‫חפצה‪ ,‬ש י ל ך ע מ י באונם‪ ,‬מ א ח ר ש ה ת ל‬ ‫כ ד ת וכהלכה ואין משוא פנים בדבר‬
‫לו‬ ‫מכם אמרו‬ ‫בבקשה‬ ‫אמנם‬ ‫בי‪.‬‬ ‫א י ן א נ י ח פ צ ה ש י ח ז ו ר ע מ י •בעל כ ד ח ו‬
‫ש י נ ש ו ק א ו ת י ו א ש ו ב ל י למקומי‪ .‬א מ ד ו‬ ‫ש כ ב ד מ א ם בי‪ .‬א ב ל ב ב ק ש ה‬ ‫מאחד‬
‫ע ש ה ר צ ו נ ה ו נ ש ו ק אותה׳ ו ה י א‬ ‫לו‬ ‫אותו‬ ‫לי רשות שאנשק‬ ‫תנו‬ ‫מכם‬
‫שחייבנוך‪.‬‬ ‫מה‬ ‫מכל‬ ‫אותך‬ ‫פוטרת‬ ‫ו א ח ז ו ר למקומי‪.‬‬
‫אמדה‬ ‫ה ל ך ונשקה‪ ,‬ו ח נ ק ה א ו ת ו ומת‪.‬‬ ‫לו ע ש ה ר צ ו נ ה ו ת נ ש ק‬ ‫אמדו‬
‫ששקדת‬ ‫על‬ ‫שכרך‪,‬‬ ‫זה ה ו א‬ ‫לו‪:‬‬ ‫מה‬ ‫מכל‬ ‫אותך‬ ‫פוטרת‬ ‫והיא‬ ‫לך‬
‫ועל‬ ‫ה ש ם ו ב מ צ ו ת אביך׳‬ ‫בשבועת‬ ‫עמדה ונשקה אותו‬ ‫מיד‬ ‫שחייבנוך‪.‬‬
‫בי ורצית להניחני ושאשב‬ ‫שהתלת‬ ‫ו ח נ ק ה א ו ת ו ומת‪.‬‬
‫א ל מ נ ו ת חיות‪ .‬ע ת ה ת ה י ה א ש ת ך מ מ ך‬ ‫ו א מ ד ה לו זהו ש כ ד ך ע ל ש ע ב ד ת‬
‫א ל מ נ ה וגלמודה‪ .‬ו ה מ ש ל א ו מ ד ‪ - :‬מ י‬ ‫ע ל מ צ ו ת א ב י ך ו ע ב ד ת ע ל ג׳ ש ב ו ע ו ת‬
‫אישי ובעלי ימות‬ ‫ש י ב ק ש ליקח ל י‬ ‫להגיחגי אלמגות‬ ‫והתלת בי ורצית‬
‫הוא ולא יעשה טובה ולא שמחה לא‬ ‫חיות‪ .‬ע ת ה גהיה א ג י ו א ש ת ך אלמגות‪.‬‬
‫ו ל א לאחרי‪.‬‬ ‫לי‬ ‫כמו שאמרו בעלי המשל‪ :‬מי שיבקש‬
‫א ח ד י כן א מ ד ה ל ק ה ל א ם ל א‬ ‫לקחת אישי ימות מיתה משוגה ואל‬
‫תרצו‪ .‬ש א מ י ת אתכם‪ ,‬קחו ב נ י ש ל מ ה‬ ‫ולא שמחה לא לי ולא‬ ‫טובה‬ ‫ידאה‬
‫זה׳ ו ת נ ו לו ב ת ה ג ד ו ל ש ב כ ם ל א ש ה ‪.‬‬ ‫לאשתו‪.‬‬
‫א ח ד י כן א מ ד ה ל ק ה ל א ם ל א ת ר צ ו‬
‫ש א נ ק ם מ כ ם קחו ב נ י ש ל מ ה זה ו ה ש י א ו‬
‫ותשימו אותו‬ ‫ב ת גדול הדוד‬ ‫אותו‬

‫•למנות וזיווז—שמואל ב׳ כ׳ ג‪.‬‬

 ‫נוסח קושסא‬ ‫נוםח כיי תימן‬ ‫‪68‬‬

‫והקימוהו עליכם ל נ ש י א ו ל ר א ש ו ל ק צ י ן‬ ‫הוא‬ ‫לראש ולקצץ כי מכם‬ ‫עליכם‬

‫כ י מ כ ס הוא׳ ו י ש ב עמכם״ כ י מ א ח ד‬ ‫עמכם׳ כ י מ א ח ר ש ה ר ג ת י א ת‬ ‫וישב‬
‫אין א נ כ י ח פ צ ה‬ ‫א ת אביו״‬ ‫שהרגתי‬ ‫אביו אין לי גחת דוח לראותו שישב‬
‫יהיה לי לזכדון‬ ‫שלא‬ ‫עמי׳‬ ‫שישב‬ ‫ע מ י פן י ה י ה מ ז כ י ר עוון ו מ פ ח גפש‪.‬‬
‫בממון‬ ‫נפש‪ ,‬ו א נ כ י א ו ד י ש ג ו‬ ‫ולמפח‬ ‫ו א נ י א ת ן לו ממון ג ד ו ל ע ד מ א ד כ ד י‬
‫לו‬ ‫עד מאד‪ ,‬כדי שלא יחסר‬ ‫גדול‬ ‫ש ל א י ח ס ר לו כלום ו א ת ם ת צ ו ו ש י ת נ ו‬
‫כלום׳ ו א ת ם תצוו ל ת ת לו מ י ר ו ש ת‬ ‫מ י ר ו ש ת אביו‪ .‬וכן ע ש ו ויקחו‬ ‫חלקו‬
‫א ב י ו י ו ת ר ע ל ש א ד אחיו‪ .‬ו כ ן‬ ‫גכםי‬ ‫א ו ת ו הקהל ו י ש י מ ו א ו ת ו עליהם ל ר א ש‬
‫לנשיא‬ ‫ע ש ו הקהל‪ .‬הקימוהו ע ל י ה ם‬ ‫אל‬ ‫ו מ ל ך עליהם ו ה י א ח ז ר ה‬ ‫ולקצין‬
‫עליהם׳ והיא‬ ‫ומלך‬ ‫ולקצץ‬ ‫ולראש‬ ‫מ ק ו מ ה א ל ב י ת א ב י ה כנעוריה‪.‬‬
‫שאץ‬ ‫לאביה‪ .‬מ כ א ן‬ ‫למקומה‬ ‫חזרה‬ ‫מכאן שיזהר אדם במצות אביו‬
‫לעבור על שבועת השם ו ל א‬ ‫לאדם‬ ‫ושלא לעבור על השבועה‬
‫‪2 6‬‬
‫ע ל מ צ ו ת ‪-‬אביו‬ ‫כ י ל א י נ ק ה ה׳ א ת‬ ‫שגאמר‬
‫‪2 7‬‬
‫ונשלם‬ ‫תם‬ ‫א ש ד י ש א א ת ש מ ו לשוא‪.‬‬

‫לראש ולקגין‪-‬שופטיס יא‪ ,‬יא‪.‬‬

‫‪ .26‬באמש׳‪ :‬מכאן ללמוד כמה רע ימו•‬ ‫מזכיר עון‪-‬יחזקאל כא‪ ,‬כח‪.‬‬
‫לאדם העובר והנזהר והזהיר לשמוע בקול ה׳‬ ‫מפח נפש‪-‬איוב יא‪ ,‬כ‪.‬‬
‫‪1J‬‬ ‫אל בית אביה כנעוריח‪-‬ויקרא בב> יג ‪ .‬א ש ר י ו וטוב לו‪ .‬ועיי‬
‫‪ .27‬בוינ'‪ :‬תם ונשלם מעשה של ירושלמי‪.‬‬ ‫כי לא ינקה הי‪ ...‬שמות כ‪ .‬ז‪.‬‬
 ‫מבוא לנוסח הערבי‬
‫בימי מלחמת העולם השניה השתתפו רבים מבני‬ ‫כתב־היד‪.‬‬ ‫גלגולי‬
‫הישוב העברי בארץ ישראל לצד בגות הברית‪ .‬אחד מהם׳ מ ד יואלי׳ גתגלגל יחד‬
‫היה בחוד זה סוחר ספרים‪ .‬והתעגיין בבגדאד‬ ‫עם רבים אחדים לארץ עיראק‪.‬‬
‫בקניית כתבי־יד‪ .‬בין אלה שקגה שם היה גם כ ת ב י י ד זה‪ .‬כתב־היד הובא על ידו‬
‫לתל־אביב‪ ,‬ומסרו למכירה ל מ ד א׳ שפטל׳ ב ע ל בית מ ס ח ר ספרים עתיקים יזהר׳‪.‬‬
‫ב ש נ ת תש״ד ביקר בארץ מ נ ה ל החינוך העברי בדרום־יאפדיקה׳ הרב י‪ .‬ל‪.‬‬
‫זלוטגיק‪ ,‬ושוחחגו ביגיגו גם על ‪-‬מעשה ירושלמי׳׳ שביקש הרב להוציאו לאור‬
‫הוצאה מדעית‪ .‬בחג הסוכות גזדמגתי ל ת ל ‪ -‬א ב י ב לאותה חגות הספדים ‪-‬זהר׳‪ .‬והוצעו‬
‫כ מ ה כתבי־יד לקגייה וביגיהם גם כתב־יד זה׳ שהוא כולו מוקדש לספורי מעשיות‬
‫ומדרשי גאולה‪ .‬ומעשה ראשון בו הוא ׳מעשה ירושלמי״‪ .‬הרב זלוטגיק קגה את‬
‫כתב־חיד׳ ולקח לעצמו א ת סיפורי המעשיות העבריים בו‪ ,‬וגתן לד״ר י‪ .‬קופמן את‬
‫• ס פ ד אליהו״‪ .‬ולמד נ‪ .‬בן מנחס א ת הדף‪ ,‬שבו היתד• החידה של דאב״ע על הצלת‬
‫היהודים ולי מ ס ד א ת סיפורי המעשיות הערביים וממילא גם א ת ׳מעשה ירושלמי״‪.‬‬

‫מעשה ירושלמי ת ו פ ס בו ר ק שנים‪-‬עשר דף‪ .‬גדלו‬ ‫כ ת ב ־ ה י ד‪.‬‬ ‫תיאור‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫הוא ג‪ ,10 15X/‬והכתוב בו ‪ .*/X711‬ה כ ת ב הוא מזדחי קורםיבי כ ת ב חצי קולמוס‬
‫או כ ת ב משיטא‪ .‬ב כ ל עמוד מעשרים עד עשרים ושלוש שורות פ ר ט ל א ר ב ע ת‬
‫העמודים האחדוגים יא‪ ,‬א ‪ -‬ע ש ר י ם ואדבע שורה! יא‪ ,‬ב ‪ -‬ע ש ר י ם ושבע שורה»‬
‫יב׳ א ‪ -‬עשרים וחמש שורה ויב׳ ב ‪ -‬חמש עשרה שורה‪.‬‬
‫הכתב בכללו ב ר ו ד מאד׳ אולם הדפים גיזוקו במקצת מדוב שימוש בהם‪.‬‬
‫דפי מעשה זה כדאשוגים בספר הצהיבו מיושן‪.‬‬
‫יש לשער שהיה איש בגדאד‪.‬‬ ‫גכתב כתב־היד על ידי אליהו ך תוויגא‪.‬‬
‫כי חסד כתב־היד בסופו׳ וייתכן שהיה בו קולופון‪.‬‬ ‫ולא ידוע עליו יותר מאומה‪.‬‬
‫כתב־היד היה גם קנייגו של הכותב‪ .‬כי כ ת ב החתימה שווה ל כ ת ב הספד‪ ,‬עד שבא‬
‫הקנייה היתה בשנה קציו‬ ‫וקנהו מידו‪.‬‬ ‫שכנו יוסף בן שאול יוסף לנייאדו׳‬
‫בחודש שבט׳ ושילם בעדו סך של תשעים קרש )=‪ 180‬מאיי(‬ ‫)=תקציו=‪(1836‬‬
‫ב ס ך הכל מאה קדש‬ ‫כריכת עור‪ .‬ושילם עשרה קרש ) = ע ש ד י ם מא״י(׳‬ ‫וכרכו‬
‫חדב זלוטניק שילם בעדו אחדי מאה ועשר שנים סך של ארבע‬ ‫* )=‪ 200‬מא״י(‪.‬‬
‫וחצי לא״י‪ .‬וכרכו מחדש בשלוש כריכות ושילם בעד הכריכה לירה אחת נוספת‪,‬‬
‫ב ס ך הכל חמש וחצי לא״י‪.‬‬
‫לכתוב את שמו‬ ‫ובעל כתב־היד הראשון‬ ‫גהג המעתיק‬ ‫בשולי הדפים‬
‫׳אני הצעיד אליהו אברהם משה תוויגא יצ״ו״ )דף קי‪ ,‬א(‪,‬‬ ‫באותיות מרובעות‪:‬‬
‫ולפעמים אף ב כ ת ב המזרחי הקודסיבי‪ .‬שבו נ כ ת ב הספד‪ .‬בעליו החדשים מחק ב כ ל‬
‫מקום א ת חתימתו של הראשון‪ .‬ו ב כ ל דף חלק ובשולי הספד במקומות שונים כ ת ב‬
‫א ת שמו ורשימות אחדות של בעלות על כתב־היד‪ .‬ויובא כאן דק א ח ד ) ד ף סה׳ ב(‪:‬‬
 ‫מבוא לנוסח הערבי‬ ‫‪70‬‬

‫‪-‬אני הצעיד יוסף שאול יוסף לנייאדו יצ״ו הי״ו‬

‫היה הבחור‬ ‫אני הכותב מן תלמידייא ולא מן חבדייא‬
‫יוסף בן לאדוני אבי כמה״ר שי׳ שאול שי׳ יוסף‬
‫לנייאדו יצ״ו יחיה לעד אכי״ר בחיי אביו ואמו‬
‫ובחיי איחיו ואחיותיו ובחיי קדוביו אכייד נסיו‬
‫אלמחב אלמכילץ יוסף לנייאדו אלמחתרס‬
‫םלמהו א׳ תעאלה אמין ת׳ם אמין אשתדיתוהא‬
‫אלאלקצץ מן אלייהו ך תווינא גייראננא פי ״ י וג׳לדתוהא‬
‫פי ״ ו םוות ״ ״ ו קדש דאייג׳ מן שנת קצ־ו‬
‫)בחדש שבט( פי שבט ודלאלו אל אלמצחף הם‬
‫ן׳ תווינא אליסיד ן׳ עפו לאלייהו לאלד׳י אשתריתוהו‬
‫‪<....‬‬ ‫ב י י‬ ‫מנו לאלמצחף ואלכאן יטעוני )ציל‪ :‬יעטו י(‬
‫נ‬

‫קדש מא אביעו ומא נטוול עלי כלם אל כל‬

‫םלאם ודמתום םאלמין אמין תים אמין‬
‫הצעיר יוסף‬
‫שאול יוסף‬
‫לנייאדו‬

‫תרגום‬
‫יוסף שאול יוסף לנייאדו‪ ,‬ישמרהו צורו וינטרהו׳ ה׳ ישמרהו‬ ‫אני הצעיד‬
‫ולא מן חבדייא‪ ,‬הרב החכם הבחור יוסף‪.‬‬ ‫מן תלמידייא‬ ‫ויחייהו אני הכותב‪,‬‬
‫ישמרהו צורו‬ ‫שיך יוסף לנייאדו‪.‬‬ ‫בן לאדוני אבי כבוד מורנו הרב שיך שאול‬
‫וינטרהו‪ ,‬יחיה לעד אמן‪ ,‬כן יהי רצון בחיי אביו ואמזי ובחיי אחיו ואחיותיו ובחיי‬
‫האהוב הנאמן יוסף לנייאדו הנכבד‪.‬‬ ‫כן יהי רצון נצח סלה ועד‪,‬‬ ‫קרוביו אמן‪,‬‬
‫ידרוש ה׳ יתעלה שלומו‪ ,‬אמן ואמן׳ קניתים את הסיפודימ מן אלייהו ן׳ תווינא‬
‫שכננו ב־‪ ,90‬וכדכתים ב־‪10‬׳ בסך הכל ביחד ‪ 100‬קדש עובד לסוחר מן שנת קציו‬
‫)תקצ״ו=‪ (1836‬בחדש שבט‪ .‬וכמתווך לקנית הספד היה ן׳ תווינא שהוא בן דודו‬
‫של אליהו‪ .‬אשד קניתי ממנו א ת הספד‪ ,‬ואם יתנו לי בעדו ‪ 10000‬קדש‪ ,‬ל א‬
‫אמכדהו‪ ,‬ולא נאריך בדברים‪ .‬לכולם שלום ויאריכון ימים בשלום אמן ואמן‪.‬‬
‫הצעיר יוסף‬
‫שאול יוסף‬
‫‪,‬‬
‫לנייאדו (‬

‫‪ 1‬וקיבלתי מפיו של הרב יצחק נסים* איש בגדאד היושב בירושלים* בי חי האיש לפני ארבעה‬
‫דורות‪ :‬יוסף‪-‬שאול‪-‬יוסף‪-‬משה‪-‬שלמה* והיה אחד מנשיאי העדה‪ .‬האחרון* שלמה• היה רב שפ* ומת‬
‫בשנת ת״ש)ז( בתשעה באב‪ .‬לפיו נמכרו אחרי מותו ספריו וכתבי‪-‬ידו* יממנו הגיע אלינו כתב‪-‬יד זח‪ .‬לפי‬
‫אותו חכם היה כתב‪-‬היד *מפורסם של מר ש‪ .‬שוקן מם‪ 37 .‬רכושו של חרב וזזה‪.‬‬
 ‫מבוא לנוסח הערבי‬

‫ה ת ר ג ו ם ‪ .‬הסיפור הופיע לראשונה בדפוס בקושטא רע״ז)‪ ,(1517‬ועוד‬ ‫זמן‬

‫ב א ו ת ה מאה הופיע ב מ ה מ ר ו ת גוםפות‪ .‬ייתכן‪ ,‬כי תודגם לערבית באותה מאה‪ .‬אולם אין‬
‫בידיגו ראיות לכך‪ .‬בכל אופן בדור‪ .‬כי לא יותר מאוחד מראשית המאה התשע־עשרה‪.‬‬

‫ה מ ת ר ג ם ‪ .‬בדוד הוא׳ כי אליהו ן' תווינה‪ ,‬בעל כתב־היד׳ ל א היה המתרגם‪,‬‬

‫כפי שאפשר להיווכח מהשיבושים בספר‪ .‬הוא היה רק מעתיק‪ .‬שהעתיק לעצמו א ת‬
‫גם‬ ‫הסיפורים האלה‪ .‬לא אליהו תווינה ולא יוסף לנייאדו אינם רומזים לזאת‪.‬‬
‫השיבושים הרבים בנוסח הערבי מעידים על כך‪ .‬שלא היה תווינה המתרגם‪.‬‬

‫תורגם מהלשון‬ ‫בערבית‬ ‫ספק‪ .‬כי הסיפור‬ ‫אין‬ ‫ומקורו‪.‬‬ ‫התרגום‬

‫ה ע ב ר י ת לפי הגוםח של ויגיציאה או וירוגה‪ .‬לראיה ישמשו כמה דברים ב ל ב ד ‪:‬‬
‫שם העוף ״קיפופא• )ה׳ א ‪ (9‬נשאר בתרגום כמו במקור העברי וכן‬ ‫א(‬
‫בדין תורה )שם‪ ,‬שם ‪.(15‬‬
‫צירופי הלשון ב ע ר ב י ת מובגיס רק כמעשה תרגום מהמקור העברי‪ ,‬כי‬ ‫ב(‬
‫אין להשתמש בכאלו בערבית‪ ,‬כגון‪ :‬דף ט‪ .‬א ‪ : 1‬מא אגיצ׳ו פי כלאם‪.‬‬
‫כאשר שאלה ב ת אשמדאי‪ ,‬בכמה זמן יוליכו את בעלה‪ ,‬עוגה הראשון‬ ‫ג(‬
‫בשנתים‪ ,‬כי במקום הנדפס ‪.‬בכ׳ שנים״ קרא כנראה המתרגם ״בב׳ שגים׳‪.‬‬
‫ובאותו עמוד‬ ‫לא הבין את המלה ‪:‬התרו״‪ ,‬ותרגמה פעם חכה י‪ .‬א ‪15‬‬ ‫ד(‬
‫<‪ (22‬כאילו קרא התירו‪ :‬״וייחלוך‪.‬‬

‫במעשה ירושלמי היא לא לפי הלשון הקלאסית‬ ‫הערבית‬ ‫הלשון‬

‫א ל א להג יהודי ערבי במאה השמוגה־עשד והתשע־עשדה‪ ,‬ויש בו עגיין ל ב ל ש נ י ם ‪:‬‬
‫ולמשנה=‬ ‫אבו כמי אבוד‪) .‬א‪ ,‬א ‪!(4‬‬ ‫הוא כ ו ת ב לפי המבטא‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫א(‬
‫א ם א ע = א ל ם ע ה )‪.(18‬‬ ‫יום א ן = י ו מ א )‪1(8‬‬ ‫לו=לח!‬ ‫ואלמשגה ‪»7‬‬
‫נץ^‬ ‫בום=גשק!‬ ‫איש»‬ ‫ליש!‬ ‫הוא מ ש ת מ ש בלשון ההמון‪ .‬כגון‪:‬‬ ‫ב(‬
‫ג צ ף = ח צ ו ת )ב‪ .‬ב ‪.(22‬‬
‫ס=צ‪:‬‬ ‫צ=ש!‬ ‫ז=צז‬ ‫הוא מחליף את האותיות לפי ה מ ב ט א ! צ ׳ — ט !‬ ‫ג(‬
‫זגיר=‬ ‫עצ'ים=עט׳ים )א‪ .‬ב ‪ ,(5‬יחפץ'=יחפטי )שם‪! ( i f ,‬‬ ‫ם א ד ^ צ א ר )א׳ א ‪»(1‬‬
‫צ י ל = ט ׳ ל ) ד ׳ ב ‪1(4‬‬ ‫ו צ ט = ו ם ט ) ג ‪ ,‬א ‪ (7‬ו‬ ‫צכ׳ט=םכ׳ט )ב׳ ב ‪»(14‬‬ ‫צגיר)ג‪,‬ב‪!08‬‬
‫״‬
‫ץ ׳ = ח ט ׳ ) י ‪ ,‬א ‪.(2‬‬
‫להא‬ ‫חלפתולא=חלפת‬ ‫כגון‪:‬‬ ‫מ ת ח ב ר ו ת אצלו לאחת‪,‬‬ ‫מלים‬ ‫שתי‬ ‫ד(‬
‫ו ח כ ו ל ה א = ו ח כ ו להא )י‪ ,‬ב ‪.(7‬‬ ‫ו ח כ א ל ה א = ו ח כ י להא )י‪ .‬יא ‪»(4‬‬ ‫)ס׳ ב ‪»(16‬‬
‫שבתואר הוא נ ו ת נ ה‬ ‫ויש‬ ‫אין ל ת ר ג ם א ת ה״א הידיעה ויתרה היא‪.‬‬ ‫ה(‬
‫ובשם מ ח ס י ר ה ‪ :‬רגיל אל עצ׳יס )א׳ א ‪ ! (5‬מ א ל אלכת׳יר )שם(‪.‬‬
‫הכתיב הוא מלא׳ כ ג ו ן ‪ :‬אלעולמא )א‪ ,‬א ‪.(5‬‬ ‫ו(‬
‫^=ת!‬ ‫‪=£‬כ»‬ ‫‪=£‬ג!‬ ‫הוא שומד על גקודות דיאקריטיות‪=£ :‬ג'»‬ ‫ז(‬
‫אולם פעמים ר ב ו ת החסיר א ת הנקודות האלה‪.‬‬ ‫‪=£‬ן‪.‬‬ ‫‪=>$‬ך!‬ ‫<‪-‬י~פ»‬
 ‫מבוא לנוסח הערבי‬ ‫‪72‬‬

‫ח( הדגש וגס הנקודות הדיאקדיטיות אינם תמיד במקומם הנכון‪.‬‬

‫אולם בדור‪ .‬כי היו א ל ה‬ ‫ב ת ר ג ו ם הן מעטות‪.‬‬ ‫העבריות‬ ‫המלים‬
‫ואלה הן‪ :‬אשמדאי׳ בגי אדם׳ דין‪ .‬דין ת ו ד ה ׳‬ ‫מהרגילות בלהג בגי ישראל שם‪.‬‬
‫דיין‪ ,‬הסכמה׳ זמירות׳ חזן׳ חכמה׳ יהודי׳ יהונתן׳ כותב‪ .‬נשיא‪ .‬פרשה׳ קיפופא‪.‬‬
‫אשמדאי‪ .‬בני אדם‪ ,‬דין׳ חזן ותורה‪.‬‬ ‫שאול׳ תורה ותלמוד‪ .‬השכיחות ביותר ה ן ‪:‬‬
‫מעניין לציין‪ .‬כי המלים העבריות כתובות אצלו בכתיב ערבי ולא ל ס י‬
‫כתיבם העברי‪ :‬הםכאמה‪ .‬חזאן‪ ,‬חוכמא‪ .‬נאסי במקום‪ :‬הסכמה‪ ,‬חזן‪ .‬חכמה ונשיא‪.‬‬
‫כלשונם‪ .‬ואף א י נ ם‬ ‫אינם מובאים‬ ‫הפסוקים מהמקרא והביטויים מהמשנה‬
‫אלא ב ת ר ג ו ם‬ ‫תרגום רס״ג‪,‬‬ ‫בימי־הבינים‪,‬‬ ‫המקובל‬ ‫בתרגום הערבי‬ ‫מתורגמים‬
‫המתרגם‪ ,‬כגון‪:‬‬

‫בסיפור‬ ‫ד ם״ ג‬ ‫תרגום‬ ‫הפסוק‬

‫אן כאן תשתדי עבד יהודי‬
‫)ג‪ .‬ב ‪.(9‬‬
‫וללבגת לא תעמל שרע מ ו ת‬
‫)ו‪ ,‬ב ‪1‬־‪.(2‬‬
‫ישתם אבו ואמו ינקתל‬
‫)ה‪ ,‬ב ‪.(9‬‬
‫לם י ת ב ד א ) ה ‪ ,‬ב ‪.(11‬‬
‫אליחםץ׳ תימו ולסאנו‬
‫יחפץ׳ מן אלשד אלנפםו‬
‫)ט‪ ,‬א ‪.(19‬‬
‫מתיאל אלכלב ירד עלא קייו‬
‫וייאכלו האכד׳א אלג׳אהל‬
‫ירד ל ג ׳ א ה ל ת ו ) ט ‪ ,‬ב ‪1‬־‪.(2‬‬
‫לא תחלפון פי אסמי‬
‫ללכד׳ב )י‪ ,‬ב ‪.(4‬‬
‫אצנע לו מעיגא מתילי‬
‫)יב‪ ,‬א ‪.(10-9‬‬
‫אד׳א א ב ת ע ת עבדא‬ ‫כי תקגה עבד עברי‬
‫עבדאגיא‪.‬‬ ‫)שמות כא‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫ולא תצגע בהא‬ ‫ולגערה לא תעשה ד ב ד‬
‫שיא‪.‬‬ ‫)דברים כב‪ ,‬כו(‪.‬‬
‫ומלעון מםתכיף‬ ‫מקלה אביו ואמו‬
‫באביה־ואמה‪.‬‬ ‫)דברים כז‪ ,‬סז(‪.‬‬
‫לא י ב ר י מ ן י ח ל ף ב א ם מ ה ‪.‬‬ ‫לא יגקה ה ׳ ) ש מ ו ת כ‪ ,‬ז(‪.‬‬
‫מן חפט' פאה ולסאנה‬ ‫שומר פיו ולשוגו‬
‫הפט' נפסד‪ .‬מן‬ ‫שומר מצרות גפשו‪.‬‬
‫אלשדאיד‪.‬‬ ‫)משלי כא‪ ,‬כג(‬
‫כ כ ל ב ראגיע אלי‬ ‫כ כ ל ב שב על קאו‬
‫קיר‪ .‬כדיאך ג׳אהל‬ ‫כסיל שוגה באולתו‬
‫יעאוד חמאקתה‪.‬‬ ‫)משלי כו‪ .‬יא(‪.‬‬
‫לא תחלפו באסמי‬ ‫לא תשבעו בשמי לשקר‬
‫באטלא‪.‬‬ ‫)ויקרא יט‪ ,‬יב(‪.‬‬
‫אצגע לה עוגא חדיאה‪.‬‬ ‫אעשה לוי עזר כגגדו‬
‫)בראשית ב‪ .‬יח(‪.‬‬

‫הסיפור לא נדפס שורה כ נ ג ד שודד• כמו בכתב־היד‪.‬‬ ‫הסיפור‪.‬‬ ‫הדפסת‬

‫בכיף‬ ‫פרט להשמטת הנקודות בפיא!‬ ‫נשארו כמו בכתב־היד‬ ‫הלשון והכתיב‬
‫הסופית; ו ב ג י ן ) ע י י ן למעלה(‪ .‬בהתאם לנוהג בהעתקת האותיות הערביות לאותיות‬
‫העבריות בימי הביגים‪ .‬גוםפו כאן הגקודות חדיאקדיטיות גם במקום שהן ח ס ר ו ת‬
‫גוספו בהדפסה גם סימני פסיק החסדים לגמרי בכתב־היד‪.‬‬ ‫בכתב־היד‪.‬‬
‫כגפרדות בפגי עצמן‬ ‫גכתבות־ בכתב־היד‬ ‫לי‬ ‫פי!‬ ‫בל»‬ ‫אל»‬ ‫המלות‪:‬‬
‫ונדפסו כמחובדות‪ .‬מפני סיבות טכניות נשמט סימן הדגש‪.‬‬
 ‫הנוסח הערבי‬
‫על פי‬
‫כתב־יד בגדאדי *‬

‫האד׳י ק צ ת אלגין א ל ד ׳ י םאד‪1‬ת[ פ י ו א ח ד ן׳ ת א ג ׳ ד‬

‫חכאייא אלד׳י םאר‬

‫פי ואחד אלד׳י עבר‬
‫עלא ימין י״י וצאיית‬
‫קאלו‬ ‫אבו‪.‬‬
‫כ א ן ת א ג י ד ו א ח ד ו כ א ן דיאלך א ל ת א ג י ד דגיל אלעציים ו כ א ן י מ ל ך מ א ל‬ ‫אלעולמא‪:‬‬
‫ו ל ת ל מ ו ד וזווגיו‬ ‫אלתודה ולמשגה‬ ‫ועלמו‬ ‫ו כ א ן לו א ב ן ו א ח ד‬ ‫אלכתייר‬
‫פ י יום א ן ו א ח ד ד א ד י מ ו ת אלאב‪ ,‬גימע ‪ / 1‬מ י ע‬ ‫מ ד א וג׳אנו בגין ב ח י י א ת אבוה‪.‬‬
‫א ע ל מ ו ל א ן א ג א ע ג ד י מ א ל א ל כ ת י י ד ולזוג׳תי ע ל י י‬ ‫וקאל ל ה ו ם ‪:‬‬ ‫א ה ל קרייתו‪.‬‬
‫מ ה ד כ ת א ב ה א ו ל ב א ק י מ א ת י ן ד י ג א ד מתיל מ א ה ו מ כ ת ו ב פ י כ ת א ב ה א ו ל ב א ק י י ת ם‬
‫ל א ב נ י ה א ד א א ל כ א ן יחפץ' ו צ א י י ת י יכון א ל ד ׳ י א ו ו צ י ק ד א מ כ ם ו א ן כ א ן י ת ע ד א‬
‫ע ל א ו צ א י י ת י יכון גימיע מ א ל ו ו א ק ף ל ב י ת א]ללה‪ 1‬ו ל א יכון ל א ב נ י נציב‪ .‬פ י ב ע ד‬
‫ו צ א ק ד א ם א כ ב א ד ק ר י י ת ו א ן לם י ר ו ה יתאגיר פ י א ל ב ח ד‬ ‫דיאלך גאדא לאבגו‬
‫ט ו ל א ל א י י א ס ח י י א ת ו ו א ע ר ף י א א ב ג י ה ל א ל מ א ל כ ו ל ו א ל ד י י גימעתו פ י א ל ב ח ד ‪.‬‬
‫ואלבחד אש קדר צאבני עליה מ ן אלשקא ולתעב ולשד אלד׳י צאדפני ב ל ב ח ד‬
‫מא תביע ומא תשתדי הלמאל‬ ‫אן כאן‬ ‫אנא מוודת' לך מאל אלכתייד‬ ‫ואםאע‬
‫ו א נ א א ד י ד ך ת ח ל פ ל י פ י כ ת א ב א ל ת ו ר ה א ן לם יכון י ת ע ד א‬ ‫יכפאך לך ולוולאדך‬
‫ע ל א )א‪ ,‬ב( ו צ א י י ת ו ל ל א ב ד ו א ן כ א ן ת ת ע ד א ע ל א ו צ א י י ת י יכון ג ׳ מ י ע מ א ל י ו א ק ף‬
‫ל ב י ת א]ללה[ פ י א ח ל פ ל ו א ב ג ו ע ל א ה א ד י א אלגיוואב ק ד א ם א ל ג ׳ מ א ע א ו ל ש י ו ך אנד‪%‬‬
‫ם א י ם א פ ר ל ל ב ח ד ‪ .‬פ י ב ע ד אייאם מ א ת דיאלך אלרגיל פ י ר ח מ ת א]ללה‪ 1‬צ ב ח א ן‬
‫או םגתץ׳‬ ‫פיבעד סנה‬ ‫פ י א ל ב י ו ת ח א פ ץ ׳ ו צ א י י ת אבו‪.‬‬ ‫ותעאלא ולאבן קאעד‬
‫ו כ א נ ת מ ח מ ל א מ ן אלדיהב ו א ל פ צ ׳ א‬ ‫ג ׳ ת ם פ י נ א ו א ח ד א לגיאנב ד ׳ א ל ך א ל ב ל ד ‪.‬‬
‫ו א ל ג ׳ ו ו א ה ד ‪ .‬פ ל מ א ט ל ע ו א ה ל ד י א ל ך א ל ם פ י נ א ל ל ב ד ו ם א י י ל ו ע ל א ד ׳ א ל ך אלתאג־ר‬
‫פ י ק א ל ו להום א ה ל א ל ב ל ד ‪ :‬מ א ת א ל ת א ג ׳ ד ו א ב נ ו יום ב ד א ל ו ה ו מתילו רג׳ל א ל ג ג י‬
‫כ ב י ר ועאלם‪ .‬ק א ל ו להום א ה ל א ל ם פ י ג א ‪ :‬גרידכום ת ד ל ו ג א ע ל א ב י ת ו ‪ .‬פיג׳אבוהום‬
‫פיקאלו ל ו ‪ :‬אגת‬ ‫ו ד ד ע ל י ה ם אלםלאם‬ ‫וםלמו ע ל י ה‬ ‫א ל א ב י ת ו פידכילו ל י ע נ ד ו‬
‫א ב ן דיאלך א ל ת א ג י ר אלעציים‪ ,‬א ל ד ׳ י כ א ן י ם א פ ר פ י א ל ב ח ד ויירוח ל א ט ר א ף‬
‫ל א כ ן קלגא‪ .‬פ ל מ ן מ א ת‬ ‫קאלולו‪:‬‬ ‫א ל ב ח ד ו ק א ל ל ח ו ם ‪ :‬א נ א הוא‪.‬‬ ‫גיזאייר‬
‫א ב ו ך א י ש ו צ א ך מ ן ג י י ה ת א ל מ א ל ו א ל ת ג ׳ א ד א ז ק א ל להום ‪ :‬מ א ו צ א נ י ש י י מ ן‬

‫• עיין מבוא עמוד ‪69‬‬

 ‫הנוסח הערבי‬ ‫‪74‬‬

‫וצאני א נ ך ל א יכון‬ ‫חלפני‬ ‫לאכן‬ ‫א ל ת ג ׳ א ד א פ י א ל ב ח ד ולא לו שיי‪,‬‬ ‫גייהת‬

‫ת ם א פ ר פ י א ל ב ח ד אכידא‪ .‬קאלו ל ו ‪ :‬אן כאן אבוך מ א וצאך ע ל א מ א ל א ל ד ׳ י‬
‫י ר י ד יכון אבוך מ א מ א ת פ י עקלו‪ .‬אעלם י א א כ י ו נ א‬ ‫פ י א ל ב ח ד ולתגיארא‪,‬‬ ‫לו‬
‫)ב‪ ,‬א( ‪.‬‬ ‫מאת‬ ‫אבוך ואן‬ ‫מאל‬ ‫א ן כול ה א ד ׳ א א ל מ א ל א ל ד י בלםפינא ה ו א‬
‫לאן נחנא‬ ‫מ א וצאך‬ ‫ו מ א נ ע ט י ך הוא לאוונו‬ ‫א ב ו ך נ ח נ א מ א גג׳חד מ א ל ו‬
‫מ ע ע ב י ד ך וכ׳ד׳ גימיע א ל ד י י‬ ‫נ א ם א ל ת ׳ ר א וכ׳אייפין א‪1‬ללה‪ .1‬א ס א ע קום ת ע א ל‬
‫ב ל ס פ י נ א ל א ן אלכול מאלך‪ .‬פ ל מ א ם מ ע אבן א ל ת א ג ׳ ר פ ד ח פרחן עצ׳יס ו ר א ח‬
‫וגיאב ד׳אלך א ל מ א ל א ל א ב י ת ו וגיאב א ה ל אלםפינא ל ב י ת ו ו ע מ ל ל ה ו ם‬ ‫מעהום‬
‫פ י ב ע ד דיאלך קאלו לו א ה ל א ל ם פ י נ א ‪ :‬נ ח נ א‬ ‫ציייאפא ותם מעהום יומין ת׳לאתיא‪.‬‬
‫ענדנא‪ .‬פלמן מ א ת‬ ‫ו ע א ל ם בלאכן ת ב י י ן ת ב א י י ן‬ ‫נ ע ר ף אן אבוך ר ג ל אלפהים‬
‫אן ל א ת ס א פ ר פ י א ל ב ח ד א ע ר ף מ א‬ ‫אבוך מ א ה ו פ י עקלו מאת‪ .‬ו א ן כ א ן ח ל פ ך‬
‫ל ה א א צ ל דיאלך א ל ח ו ל פ א ן ל א ן לו מ א ל א ל כ ת ׳ י ד פ י ג׳זאייד א ל ב ח ד א כ ת ׳ ר מ ן‬
‫ד״למאל ע ש ד כ ד א ת ולו יכון פ י עקלו מ א יחלפך ת א י ה פ י אלגימיע א ל מ א ל האדיא‪.‬‬
‫א ם א ע קום כיד׳ ד ם ת ו ד מ ן א ל ע ו ל מ א ו ת ע א ל מ ע ג א וגאכיד׳ מ ן הון ת ג ׳ א ד ת אלדיי‬
‫מ ע ל ו מ א פ י ב ל א ד ג א וגכסב ב י ה א מ א ל אלכתייד‪ .‬פיג׳אוובד״ם א ב ן א ל ת א ג י ר ‪ :‬א ג א‬
‫פי א ל ב ח ד ל ל א ב ד ו ל א אכ׳אלף י מ י ג י ו ל א א ת ע ד א‬ ‫חלפת לאבויי אן מ א אעבד‬
‫מא עלמגי עלא הלמאל‬ ‫ע ל א ו צ א י י ת א ב ו י י ל א ן א ב ו י י פ י עקלו ח ל פ ג י ואן כ א ן‬
‫א ל ד ׳ י לו‪ ,‬כ׳אף ע ל י י ל א א ד ד ך פי גפם‪ .‬ומן הלםבב מ א כ ש ף לי ה א ד ׳ א אלכיבר ו א נ א‬
‫מ א א ס י ק אכיאלף כ ל א מ ו ו ל א אג׳וז ע ל א ח ל פ א נ ו ו ל א ע ל א וצאייתו‪ .‬ק א ל ו ל ו ‪:‬‬
‫מ ן רוחו אלד׳י ד ר ך פ י רוחו כם טדיק‪ .‬ב ל א כ ן לם מ א ת‬ ‫הוא כ א ן י ח ב ך אכתיד‬
‫א ב ו ך מ א כ א ן פ י ע ק ל ו ) ב ‪ ,‬ב ( ו ל א ו צ א י י ת ו ה א ד ׳ י צחיחא‪ .‬ל א כ ן א ל מ ל י ח ח ו ל ע ל א‬
‫פ י ה ל כ ל א ס האד׳א‪ .‬אכ׳יד א ל כ ל א ם כתירו ע ל י ה א ל ח כ י‬ ‫ענד אלעולםא‬ ‫ימינך‬
‫לכיאטד יג׳יב א ל מ א ל ‪.‬‬ ‫ק ל ב ו ליירוח םעהום‬ ‫ומאל‬ ‫א ן כירגיו מ ן ע ק ל ו‬ ‫אלא‬
‫פילמא גיאזו פ י א ל ב ח ר‬ ‫פיאכ־ד׳ ת ג ׳ א ד ה ודכיל מ ע ה ו ם פ י א ל מ ר כ ב ו ר א ה ו גימיעא‪.‬‬
‫ג׳אב א]ללה[ עליהום הווא א ן ע א צ י ו ל מ ר כ ב א ג כ ם ד וגדקו ג׳מיע אלדיי ב ל ס פ י נ א‬
‫א ל ד י י ש א ר ו ל י י ת ע ד א ע ל א ח ל פ א ן אבו‪.‬‬
‫אקד׳ף ה א ד א א ל א ב ן‬ ‫א‪1‬ללד‪ [.‬צ ב ח א ן ו ת ע א ל א לרייאם א ל ב ח ד ‪:‬‬ ‫נדקאל‬
‫א ל א אליבם פ י מ ו צ ׳ ע ל א יכון מ ס כ ן מ ן ב ג י א ד ם ל כ י א ט ר י א כ ל ג׳אזתו פ י ה א ד י י‬
‫א ל ד ו נ י י א פ י ס ב ב א נ ה ו ת ע ד א ע ל א ימין אןללהן ו צ א י י ת אבו‪ .‬ם ל מ א ס ל ע מ ן‬
‫אליבם ו ש א ף גפםו ע]די[אן וחפייאן ל א ן א ל צ כ ׳ ט ע ל י ה וגיא יום מכם‪ ,‬ר פ ע ‪1‬עי‪£‬ונו‬
‫ל ל ם מ א ו ק ב ל ע ל י ה א ל ד י ן ו ב ק א יסייד גיאנב א ל ב ח ד ב ל כ י א ן י ש ו ף ב ל ד א ו ק ד י י ה‬
‫פ י ם א ד יום‬ ‫א ל ד ׳ י יכסו ו י י ט ע ו מ ו ל א ן ה ו א ערייאן מ ת ׳ ל א ל ד ׳ י גיא מ ן ב ט ן אמו‪.‬‬
‫י א ח ד פיוג׳ד םגידא א ל ד ׳ י כ א ג ת מ‪1‬גרוםא‪ 1‬ע ל א גיאנב א ל ב ח ד ו ה ס ב פ י ק ל ב ו ו ק א ל ‪:‬‬
‫פיגיא א ל א ג ׳ א נ ב אלםוגירא ו‪1‬מ‪1‬א ש א ף ש י ץ‬ ‫ב ל כ י הל‪0‬ו]ג׳‪1‬רא ב ג י א ד ם גרםוהא‪.‬‬
‫פ י ורק אלםוגירא מ ן א ל ג ׳ ו ע ו מ ן א ל ב ר ד בליל‪ .‬פ ל מ א‬ ‫פיקאם ו ת ג ט א‬ ‫ואכל‪.‬‬
‫ליענדו יריד‬ ‫ם ב ע יגהם ו ש א ף א ג ה ו גיאיי‬ ‫ם א ר נץ א ל ל י ל )‪ .3‬א( ס מ ע חם‬
 ‫‪5‬ל‬ ‫הנוסח הןרגי‬

‫י א כ ל ו פ ל מ א ש א פ ו כ׳אף ע ל א נפםו ל א י א כ ל ו א ל ם ב ע ע ל א ס ב ב מ א חפץ׳ ימין‬

‫א‪1‬ללה‪ 1‬ו צ א י י ת א ב ו פ י ב כ א ב כ א אן עציים א ג ד ע א לא‪1‬ללה[ ת ע א ל א א ן יכילצו‬
‫ו י י ק פ ר גיצ׳ו ע נ ו ו ל א י ם ת נ ק ם מ נ ו פ י ה ל מ ו ת א א ל צ ע ב א ‪ .‬א ש ע מ ל ? ת מ ם ך פ י ש ט ו ב‬
‫פ ל מ א מ א גיא א ל ם ב ע מ א ש א ף א ל א א ל ו ל ד פ י ד ד‬ ‫אלםוגירא וצעד אלא וצטהא‪.‬‬
‫א ל א מוצ׳עו פ י ע ט א דיאלך א ל ד ג ׳ ל ת ם א ב י ח א ל א א‪1‬ללה[ ת ע א ל א ע ל א אלד׳י‬
‫א ט ל ע ל ד א ם אלסוג׳רא ב ל כ י א ש ו ף ב י ה א ש י ן א כ ל ל א ן‬ ‫כילצו מ ן א ל ם ב ע פיקאל‪:‬‬
‫ה ו א ג׳ועאן כתייד‪.‬‬
‫פלמא שאפו אלטיד פתח ת׳מו‬ ‫צ ע ד ללסוג׳רא פ י ש א ף ט י ד כביד‪.‬‬ ‫פלפלא‬
‫עלא כתאפו‬ ‫ד׳אלך אלולאד אלפהם ורכב‬ ‫ו ר א ד י ב ל ע ו פ י ח ט א]ללה‪ 1‬פ י קלב‬
‫ס י ו ק ע אלכיוף ע ל א דיאלך א ל ט י ר ו מ א א ח ת ד ך מ ן מ ו צ ׳ ע ו טול ד ׳ א ל ך א ל ל י ל ו ל ש א ב‬
‫פלמא‬ ‫כת־יר כיאייף מ נ ו והוא מ ת מ ם ך פ י ג׳נאחו ו מ א ב ק א יטיק ינזל מ ן עליה‪.‬‬
‫א ן פגיד א ל צ ב א ח ע א י י ן א ל ט י ד ו ש א ף ב נ י א ד ם ר א כ ב ע ל י ה פ י כ ׳ א י י ף זאייד כתייר‬
‫פ י ט א ר בי כ ת ׳ י ד ט ו ל ד׳אלך א ל נ ה א ד א ל א א ל מ ג ר ב ו ע ב ד ו א ל א א ל ב ח ד ורפעו א ל א‬
‫מ ו צ י ע ו א ח ד פ י ]א[כ׳יר אלדונייא‪ .‬ו ל ש א ב פ ל מ א כ א ן י ש ו ף א ל ב ח ד ) ‪ Q . 3‬ת ח ת ו כ א ן‬
‫פלמא‬ ‫כ ׳ א י י ף כתייר ו ת ב ק א י נ ד ע י ו י י צ ל י לא]ללד‪ 1,‬צ ב ח א ן ה ו א ת ע א ל א אן יכילצו‪.‬‬
‫א ל מ ג ד ב ת ע ד א ד ׳ א ל ך א ל ט י ד ע ל א מוציע ו פ י מ ד י נ א ו א ח ד א ו פ א ת ע ל י ה א‬ ‫םאר‬
‫ו ו ט א רוחו א ל ט י ר שווייא ל ל א ד ץ ׳ ל א ג ה ו ת ע ב כתייר‪ .‬פ י ס מ ע דיאלך אלרגיל ח ם‬
‫צ ח י ח האד״י‬ ‫‪ .‬א ל ה המשפטים* פ י ק א ל ‪:‬‬ ‫ו ל א ד יקרון פ י כ ת א ב א ל ת ו ר ה ב פ ר ש ת‬
‫מ ד י נ ה וםיהא יהוד‪ ,‬א ר מ י רוחי ע ל י ה ו ם ו ב ל כ י י ש פ ק ו ן עליי‪ .‬ו ס מ ע אגהומ י ק ר ו ן ‪:‬‬
‫אן וקעתו וםלמתו אביע רוחי‬ ‫פיקאל פי קלבו‪:‬‬ ‫״אן כ א ן ת ש ת ד י ע ב ד יהודי•‬
‫פ י ד מ א נפסו מ ן פ ו ק אלטיר‪ ,‬ו ק ע ע ל א א ל ב א ב א ל צ ל א אלד׳י ב ד ׳ א ל ך‬ ‫עליהום‪.‬‬
‫א ל ב ל ד ו ל ט י ר ר א ח ו ע ל א ללםמא‪.‬‬
‫לאן הוא אתםחק‬ ‫ו ק ע דיאלך אלרג׳ל מ א ק ד ר יקום א ל א ם א ע ת י ן‬ ‫פלמא‬
‫קאם ומציא א ל א‬ ‫ובעד ד׳אלך‬ ‫מ ן זור א ל ו ק ע א ו מ ן כ ת ר אלגיוע ו מ ן אלברד‪.‬‬
‫פיכידג־‬ ‫פ ת ו ח ו ל י ב ו ו א ב אלחםגא‪.‬‬ ‫ב י ת אלכגיסא ושאפו מגלוק פיצאח וקאל‪:‬‬
‫א ל י ה צ ב י א ן זגייד ו ק א ל ל ו ‪ :‬מ ן א נ ת ז ק א ל לו‪ :‬א ג א י ה ו ד י וכיאיין״ א‪1‬ללד‪1‬‬
‫א ל צ ב י וכיבד לאםתאדיו‪ .‬פ י ק א ל ל ח ו א ם ת א ד ׳ ו ‪ :‬ר ו ח א פ ת ח ל ו א ל ב א ב ‪.‬‬ ‫פימצ־א‬
‫סיגיא א ל א ע ג ד ו פ ל מ א ש א פ ו עדייאן‪ .‬ק א ל ל ו ‪ :‬א י ש צ א ר ע ל י ך ז פ י א ח כ א ל ו <ד‪ ,‬א(‬
‫גימיע אלדיי ם א ד ע ל י ה מ ן א ל א ו ו ל ל ל ת א ל י ו א י ש קדר ש ד א ת גיאזו ע ל י ה ‪.‬‬
‫אלדיי‬ ‫צ א ד פ ך א ל כ ו ל כ׳פיף מ ן‬ ‫לו א ל א ם ת א ד ׳ ‪ :‬גימיע אלד׳י‬ ‫פיקאל‬
‫י ד י ד י צ י ר ע ל י ך פ י האדיא אלמוצ׳ע‪.‬‬
‫דחימין‬ ‫לו א ל ש א ב ‪ :‬ע ל י ש ו מ א א נ ת ו ם יהוד‪ ,‬ל א ן ב נ י ן י ם ד א י ל‬ ‫פיקאל‬
‫ו ש פ י ק ץ כיצוצא ע ל א רגיל א ל ד ׳ י מ ת י ל י ע ר י י א ן מ ן כ ו ל ש י י ו ח פ י י א ן וגיועאן ז‬
‫לו א ל א ם ת א ד ‪ :‬ל א ת כ ת י ר אלכלאם‪ .‬ל א נ ך מ א ת ק ד ד ת כ ׳ ל ץ מ ן א ל מ ו ת ‪.‬‬ ‫פיקאל‬
‫פ י ק א ל ל ו א ל ש א ב ‪ :‬ו ל י ש י א ם י ד י ת ת כ ל ס ח א ד י א א ל כ ל א ם ז ק א ל ל ו ‪ :‬האדיי‬
‫אל‬ ‫והאוולי‬ ‫א ל ב ל ד מאמי אל ולאד בגי אדם אלא היא מן אלג׳ן ואלג׳נייאת‬
 ‫הנוסח הערבי‬ ‫‪76‬‬

‫ינגימעון ו י י צ ל ו ן‬ ‫ואסאע עלא דמשת עין‬ ‫ו ל א ד אלג׳ן‪.‬‬ ‫א ל ד ׳ י אקדיהום‬ ‫ולאד‬

‫ו י י ש ו פ ו ך וייקתלוך‪.‬‬
‫ע ל א דג׳ליה ו ב ב א ו ת ח נ ן‬ ‫םמע אלשאב כלאם אלאםחאד׳ וקע‬ ‫פלמא‬
‫ק ד א מ ו א ן י ש ו ף לו פ ר ד ש ו ד א ן יכילצו מ ן אלמות‪ ,‬א ן לס י מ ו ת פי ס ב ב ה ד י ו ל א ך‬
‫א ל א ד ג י א ל א ל ד ׳ י ש א ר ו ע ל י ה ו כ ׳ א ל ף ו צ א י י ת אבו‪.‬‬
‫כיאטדו ו ש פ ק ע ל י ה ק ל ב ו ו ק א ל‬ ‫סמע אלאםתאד׳ כלאמו אנכםד‬ ‫פלפלא‬
‫א נ ת א א ב ן ת ו ד ה ו א ת נ ד מ ת ע ל א אלדיי ם א ד מנך‪ ,‬לאייק א ן יכון נ ש פ ק ע ל י ך‬ ‫לו‪:‬‬
‫פיקאם‬ ‫ו ב ע ד אלדיי ו ק ע ת ע נ ד י א ק ד ר )ד‪ Q .‬ע ל א כ׳לאצך א ן כ א ן א ס י ק אכ׳לצך‪.‬‬
‫עלמו‪.‬‬ ‫ומא‬ ‫ל ב י ת ו ו ט ע מ ו וםקאהו ו ב י י ת ו פ י ב י ת ו‬ ‫וג׳אבו‬ ‫אלדג׳ל‬ ‫ד׳אלך‬
‫פ ל מ א צ ב ה א ל צבאה‪ .‬קאל לו אלאםתאד׳‪ :‬ת ע א ל מ ע י ל ב י ת אלכניסא‪ .‬ו ב ק א ו א ק ף‬
‫פיאנגימעו אלג׳ן ל ב י ת א ל כ נ י ם א מ ת י ל ב ד א ק ת‬ ‫אלדג׳ל‪.‬‬ ‫אלד׳אלך‬ ‫צ׳ל‬ ‫תחת‬
‫א ל נ א ר ‪ .‬פ י ם מ ע חם ד ע ד ו צ ו ו א ע ק וחם ד ג ׳ פ א ו ב ק א ירגיף ו מ א צ׳ל ב י דוח א ן י ו ו ק ף‬
‫מ ן כיופו ו ש א ף אנהום א ם ת ב ד ו פ י א ל ז מ י ד ו ת מ ת ׳ ל ב נ י יםדאיל‪ .‬פ י ש א ף ג י נ י‬
‫וקאל‬ ‫א נ א א ש ת ם ר י ח ת ב נ י אדם‪,‬‬ ‫פיקאל‪:‬‬ ‫ו א ח ד ו א ק ף פ י גינב א ל א ם ת א ד ׳‬
‫וין ה ו א ז ק א ל ו ‪ :‬ו א ק ף‬ ‫)ו(לרפיקו ורפיקו א ל א א ן א נ ם מ ע אלכ־בד ע נ ד ה ו ם קאלו‪:‬‬
‫פ י ג׳נב א ל א ס ת א ד ׳ ‪ .‬וכלהום ע מ ל ו ואג׳ב ל ל א ס ת א ד ׳ ל א נ ה ו ם ש א פ ו ואקף פ י ג ׳ נ ב ו ‪.‬‬
‫פ ל מ א ש א פ ו ג׳ו א ל א ענדו‪ .‬פ ל מ ן ש א ף א ל א ם ת א ד ' ערפו פי‪ ,‬וכילצו א ל ז מ י ד ו ת‬
‫ק א ל ל ל ח ז א ן ‪ :‬ל א ת צ ל י א ל א ן א ת כ ל ם כלאמי‪ .‬פ י ק א א ו ( ל ו ‪ :‬א ת כ ל ם י א א ם ת א ד י נ א‬
‫א ל א ע ב י ד ך ו נ ם מ ע כלאמך‪ .‬פ י ק א ל להום א נ א א ט ל ב מ נ כ ו ס א ן ל א י כ ו ן ת צ ד ע ו ן א ל א‬
‫ה א ד א אלרגיל‪ ,‬ל א ן ה ו א ו ק ע ת ח ת צילי וכנאפי‪ .‬ק א ל ו ‪ :‬א י ש י ע מ ל ב נ י אדם)ה‪ ,‬א>‬
‫ב י נ נ א ז ו מ ן ג׳אבו ל ה ל מ כ א ן ז פיקאם וחכאהום א ל א ם ת א ד ׳ ג׳מיע א ל ד י ס א ד ע ל י ה‬
‫נ ע י י ש צ׳אלם מתיל ה א ד ׳ א אלדיי א ת ע ד א‬ ‫מ ן א ל א ו ו ל ל ל ת א ל י ‪ .‬קאלו‪ :‬כיף נ ח נ א‬
‫ע ל א ח ל פ א נ ו ו צ א י י ת אבו‪ ,‬ל א ן הו א ל ת ז ם אלקתל‪.‬‬
‫לחום א ל א ם ת א ד ׳ ‪ :‬ל א נ ה ו ת ג י א ז ה פ י ג׳אזתו מ ן כ ו ת ׳ ד א ל ש ד א י י ד‬ ‫פיקאל‬
‫פיקאל)ו(‪:‬‬ ‫אלז״י ע ב ר ו ע ל י ה ו ה ו א י ע ר ף א ל ת ו ר ה ולאייק א ל ת ו ד ה תצילל ע ל י ה ‪:‬‬
‫א ל כ א ן י ם ת ח ק א ל ק ת ל מ א כ א ן כילצו א‪1‬ללה[ מ ן א ל ב ח ד ומן א ל ס ב ע ו מ ן א ל ט י ד‬
‫קיפופא‪ .‬ק א ל ו א ל י ה אלג׳ן‪ :‬מ ן ב ע ד ה א ד ׳ א י ל ת ז ם אלקתל‪ ,‬ל א נ ה ו י ע ר ף י ק ר א ת ו ר ה‬
‫ו א ל ם ה ו ו א ת ת נ ח ם ב ל ו מתיל א ל מ ע ת מ ד א ת‬ ‫ו כ ם ר י מ י נ ו ו ע ב ד ע ל א ו צ א י י ת אבו‪,‬‬
‫וא]ללה[ מ א באן יכ׳לצו מ ן כ ל ה ל ש י י א ל א א ן י ר י ד יווקעו פ י י ד נ א ו נ ק ת ל ו ק ת ל ת‬
‫אלצעיבא‪.‬‬
‫אלא ב ד ץ ת ו ד ה‬ ‫להום א ל א ם ת א ד ׳ ‪ :‬מ א ה ו ואגיב ת ק ת ל ו א נ ת ו ם‬ ‫פיקאל‬
‫ו א ם א ע א ם מ ע ו כ ל א מ י י נ ו ן י ר מ י ה ם כ א מ ה א ל ח ז א ן אלדיי ל א יכון א ח ד יצידו א ל א‬
‫א ן יכילץ א ל צ ל א ו ב ע ד א ל צ ל א יג׳יבו ק ד א ם א ל צ ו ל ט א ן א ש מ ד א י י ו ה ו א י ש ר ע מער‬
‫פיקאס אלחזאן ורמא‬ ‫פ י ק א ל ו כ ו ל ה ו ם ‪ :‬ק ב ל נ א כלאמך‪.‬‬ ‫י א ל ל ם ו ת י א ללחייא‪.‬‬
‫אלצולטאן אשמדאיי‪ .‬פיבעד מ א‬ ‫חרם אלד׳י לא אחד י צ י ת אלאן אן ישדע מעו‬
‫יא םידגא אלצולטאן הלדג׳ל‬ ‫צ ל ו גיאבוהו ק ד א ם א ל צ ו ל ט א ן א ש מ ד א י י ו ק א ל ו ‪:‬‬
‫‪77‬‬ ‫הנוסח הערבי‬

‫ה ו א ב י נ א ת נ א ו ה ו א צ א ח ב ב ׳ ט א א ל ד י ת ע ד א ע ל א ח ל פ א ן א ס ם )ה‪ G ,‬א‪1‬ללה[‬
‫ו ע ל א ו צ א י י ת א ב ו ו ה א כ ד ׳ א דפקו ו צ א ד פ ו ס ן אלשדא]יי‪1‬ד ונחבא מ א ר ד נ א נ ק ת ל ו‬
‫א ל א א ן נגייבו ק ד א מ ך אלד׳י ת ש ד ע ו א נ ת א מ ן ס ב ב אלדיי ה ו א י ע ד ף י ק ר א תורה‪.‬‬
‫ם מ ע א ל צ ו ל ט א ן כלאמהום‪ .‬צ א ח ל ל ש י ו ך א ל ד ׳ י מעו‪ .‬אלדיי י ק ט ע ו ן‬ ‫פלמא‬
‫ו א ם א ע א ש ר ע ו ש ר ע אלחק‪,‬‬ ‫א ל ד י ן ‪ ,‬וקאל ל ה ו ם ‪ :‬האכדיא ע מ ל ו ה א כ ׳ ד א ‪ .‬צ א ד פ ו‬
‫ופתשו בלשדע ושדעו‬ ‫ו פ ת ש ו א ל ש ר ע ו ש ר ע ו כ ש ר ע מ ו ם א ויםדאיל‪ .‬פ י ר א ח ו‬
‫ב ל מ ו ת ‪ .‬מ ן ס ב ב אלד׳י מ כ ת ו ב ב ל ת ו ד ה ‪ :‬אלד־י י ש ת ם א ב ו ואמו׳ י נ ק ת ל ׳ ו ל א ב ן‬
‫ה ו א מ א אכייר מ ן י ה ו נ ת ן א ב ן ש א ו ל כ י ף ת ע ד א ע ל א ו צ א י י ת אבו‪ .‬ר א ד א ב ו י ק ת ל ו‬
‫ו ה א ד א א ל ד ׳ י ת ע ד א ע ל א י מ י ן א‪1‬ללה[ ו צ א י י ת א ב ו מ ל ת ז ם א ל ק ת ל ו ל ס י ת ב ר א ‪.‬‬
‫אלדיי י ל ת ז ס א ל ק ת ל ע ל א כ ל א מ ה ו ם ‪.‬‬ ‫ס י ר א ח ו כולהוס ק ד א ס א ל צ ו ל ט א ן ו ח כ ו נ ו‬
‫קאלו א ל ע ו ל מ א ‪:‬‬ ‫ובאתו אללילא׳ לאן‬ ‫פ י ק א ל להום א ל צ ו ל ם א ן ‪ :‬א ת ו ו ע ו ב ל ד י ן‬
‫אלדין אלמחטב חטב‬ ‫כ ו נ ו מ ת ו ו ע י י ן ב ל ד ץ והאכדיא מ ו ס א א ל נ ב י םיידהום עווק‬
‫ק א ל ו ‪ :‬בעמל מ א ק ו ל ת ל נ א ׳ י א םידנא‪.‬‬ ‫ב י ו ם אלםבת‪.‬‬
‫ל ה ו ם ‪ :‬ירוח מ ע י ה א ד א א ל ד ג י ל א ל ל י ל א ל כ י א ט ר )לאבן( ל א י כ ו ן‬ ‫פיקאל‬
‫א ח ד י צ ד ע ו א ל א א ן י נ כ ש ף א ל ש ר ע ‪ .‬פיודאהו מ ע ו ס א י י ל ו ‪ :‬י ע ר ף יקרא ת ו ר ה ז‬
‫פיג׳אבו קדאמו כתאב אלתורה ואלמשנה ואלתלמוד פישאפו עאלם‬ ‫ק א ל ‪ :‬נעם‪.‬‬
‫א ן כ ב י ר )י‪ .‬א( פ י א ל ת ו ר ה ‪ .‬פ ל מ א ש א ף ע ל מ ו ופהמו‪ .‬א ם ת ח ב לו‪ .‬וקאל ל ו ‪ :‬ו ג ׳ ד ת‬
‫ח ץ ׳ פ י ע י נ י ת ע א ל ו ח ל פ ל י א ן ת ע ל ם ל ב נ י נ י ש י י אלדיי ת ע ר ף ו א נ א א כ ׳ ל צ ך מ ן י ד‬
‫פיקאל לו אשמדאיי‪:‬‬ ‫פיאחלפלו‬ ‫אלג׳ן‪ ,‬ל א נ ה ו ס ה א כ ד ׳ א א ל ד י ן ל א נ ה ו ס יקתלוך‪.‬‬
‫ת ע א ל א ע ל מ ך כ ל א ם א ל ש ד ע גידא‪ .‬פ ל מ ן י ק ו ל ו ן ‪ :‬ינקתל‪ .‬ק ו ל א נ ת א ‪ - :‬י א ס י ד י‬
‫ו א נ ת א דיין׳ ו ע א ל ם כתייר א נ ת א ו א ג ׳ ב ע ל י ך א ן ת כ ש ף אלשדע״‪ .‬ו ה ו ם‬ ‫אלצולטאן‬
‫פ ל מ ן צ ב ח א ל צ ב א ח ג׳ו א ה ל א ל ש ר ע‬ ‫יג׳ון א ל א ע נ ד י ו א נ א אכילצך מ ן אידהום‪.‬‬
‫ק ד א ם א ל צ ו ל ט א ן ו ק א ל ו ‪ :‬מ א ש פ נ א ל ו ש י ן יכילצו‪.‬‬
‫א ל ש א ב ו ק א ל ל ח ו ם ‪ :‬א נ א דיין‪ .‬א כ ת ׳ ד ס נ כ ו ס א ע ר ף ו א ר י ד א נ א‬ ‫פיניאירב‬
‫ואג׳ב נעמל מת׳ל כלאמך‪ .‬פיתשאוודו בינהום וקאלו‪:‬‬ ‫א פ ת ש פ י דיני‪ .‬פ י ק א ל ו ‪:‬‬
‫מ א מ ל י ח א ל א א ן נגייבו ק ד א ם א ל צ ו ל ס א ן א ש מ ד א י י ‪ .‬ל א נ ה ו י ת ע ל ם מ ן א ל מ ד ר ם א‬
‫אלדין‪ .‬פ י ד א ח ו‬ ‫והוא כ ת ׳ י ד י ע ר ף‬ ‫אלדיי פוק ומן אלמדרםא אלד׳י בלאדץ׳‬
‫וםאיילו א ל א א ש מ ד א י י ‪ ,‬א י ש יקול פ י ש ד ע ו ‪ .‬פ י ק א ל להום ‪ :‬ל י ס ל ה ל ר ג ׳ ל חוכם‬
‫ו ש ר ע ק ת ל ‪ .‬ע ל א ג׳מיע אלד׳י םווא‪ .‬מ א ה ו מ כ י א ל פ א ו נ ד ד ׳ ל א ן ד ׳ ו ל א ך א ל א ר ג ׳ א ל‬
‫מיילו ע ן י מ י נ ו ו ע ן ו צ א י י ת א ב ו ו ה ו א מ ג צ ו ב ו א ל מ ג צ ו ב א ל כ ׳ א ל ק יכילצו‪ .‬מ נ ץ‬
‫ל נ א ש ר ע ז מ ן א ל ב נ ת אלדיי ג א צ ב ה א )י‪ .‬ב( ו א ח ד מ כ ת ו ב ב ל ת ו ר ה ‪ -‬ו ל ל ב נ ת ל א‬
‫ת ע מ ל ש ר ע מות״‪ .‬ו פ א ת ע ר פ ו ן א ל ד י א‪1‬ללה‪ 1‬ק ת ל ד ׳ ו ל א ך א ל א ד ג ׳ א ל וכ׳לצו‪.‬‬
‫פ ל מ ן םמע‪1‬ו[ ה א ד ׳ א א ל כ ל א ם מ ן א ל צ ו ל ט א ן כ ׳ ל צ ו מ ן א ל מ ו ת ‪.‬‬
‫אלא‬ ‫קדאמו‬ ‫ד ׳ א ל ך אכ׳ד׳ו א ל צ ו ל ט א ן וגיאבו א ל א ב י ת ו ו ח ט‬ ‫פיבעד‬
‫יעלמו ועמל כ ד א מ א ועז אן כת׳יד‪.‬‬ ‫יעדף‬ ‫ואלד׳י‬ ‫אלתורה‬ ‫לייעלמו‬ ‫אבנו‬
‫יעדף ד׳אלך אלשאב‪.‬‬ ‫אלדיי‬ ‫גימיע‬ ‫אשמדאיי‬ ‫פ י ב ע ד תילת׳ ם נ י ן ת ע ל ם א ב ן‬
 ‫הגיסה הערבי‬ ‫‪19‬‬

‫וג׳מע‬ ‫אלצולטאן‬ ‫מן אלמדן תחת יד‬ ‫א י י א ם תכיאלפת מ ד י נ א‬ ‫פיבעד‬

‫דיאלך אלרגיל ע ל א‬ ‫פיוכלו‬ ‫יחאצד ד׳אלך אלמדינא‪.‬‬ ‫לירוח‬ ‫גימיע עםאכרו׳‬
‫ג ׳ מ י ע מ א ל ו ו ע ל א ב י ת ו וםלם לו כול א ל מ פ א ת י ח א ל ד י לכ׳זאיינו יוצא א ה ל ב י ת ו‬
‫א ל ד ׳ י ל א יכון י ע מ ל ו ן פ ר ד ‪ .‬ש י י א ל א בכלאמו‪ .‬ורווא לד׳אלך א ל ד ג ׳ ל ג׳מיע ב י ו ת‬
‫כיזאיינו מ ן ג י ד ב י ת א ן ו א ח ד מ א להו מ פ ת א ח ו ק א ל ל ו ‪ :‬פ י כ ו ל ה ל ב י ו ת יכון ל ך‬
‫ד ם ת ו ד ל י ת ד כ ׳ ל מ ן ג י ד חלבית‪ .‬ל א יכון תדכ׳ל בי‪ .‬פ י ר א ח א ש מ ד א י י ו ח א צ ר‬
‫האדייך א ל ב ל ד ‪.‬‬
‫ע ל א ד׳אלך א ל ב י ת א ל ד י י‬ ‫ד״אלך א ל ש א ב‬ ‫יום א ל א י י א ם ת ע ד א‬ ‫פיבאן‬
‫ו צ א עליה‪ .‬ל א יכון תדכיל פי׳ ק א ל פ י ) ‪ J‬א( ק ל ב ו ‪ :‬א י ש אכו פי ח ל ב י ת א ל ד ׳ י‬
‫פישאף בגת‬ ‫ופתחו‬ ‫ו צ א נ י ע ל י ה א ז י י ד מ ן ג ׳ מ י ע כ׳זאייגו ז פ י ר א ח ע ג ד א ל ב א ב‬
‫והיא כתייר‬ ‫א ש מ ד א י י ג׳אלםא ע ל א כ ד פ י ד ׳ ה ב ו ע נ ד ה א ב נ א ת י ל ע ב ו ן ק ד א מ ה א‬
‫ווקף ק ד א מ א ‪.‬‬ ‫פיקאם ודכ׳ל‬ ‫ת ע א ל אדכ־ול‪.‬‬ ‫פלמן שאפתו קאלת לו‪:‬‬ ‫מליחא‪.‬‬
‫פ י ק א ל ת לו‪ :‬י א ח מ א ד ׳ ע ל י ש ת ע ד י ת ע ל א ו צ א י י ת א ל צ ו ל ם א ן ? ו ב ע ד א א י ש ל ך ש ג י ל‬
‫ת ד כ ׳ ל ב י ן אלגםוואן ז אערף‪ .‬אליום ע ר ף א ב י ואליום ת ג ק ת ל ו ע ר ף א ב ו י י ד כ ׳ ל ת‬
‫א ל ב י ת ו א ם א ע יג׳י ומיפו מ ם ל ו ת פ י ידו ויקתלך‪ .‬פ ל מ ן ם מ ע כ ל א מ ה א ‪,‬‬ ‫פ י האדיא‬
‫ו ק ע ע ל א ד ג ׳ ל י ה א ו ב כ א ו ת ח נ ן ק ד א מ ה א ליתכ׳לצו מ ן י ד אבוהא׳ ל א ן ה ו א מ א ד כ ׳ ל‬
‫פ י ה ל ב א ב לכיאטר אלזנא‪ .‬פ ל מ ן נ צ ׳ ר ת ב נ ת א ש מ ד א י י ה א כ ד ׳ א ק א ל ת ‪ :‬מ ן ב ע ד‬
‫א ג ת א א ב ן ת ו ד ה ואלחוכ־מא א ל ד י י ה י א תכילצך‪ ,‬א ס א ע קום ואכ׳רג׳ מ ן‬ ‫אלד׳י‬
‫יג׳י א ב ו י י וייקלך׳ ע ל י ש מ א חפצית ו צ א י י ת י ו ע ב ר ת ע ל א ב ג ת י‬ ‫ולמן‬ ‫הלבית‬
‫ו י י ד י ד יקתלך‪ ,‬ק ו ל ל ו ‪ :‬י י א םידי אלצולטאן‪ .‬א ג א מ א ד כ ׳ ל ת ו ל י ה א א ל א מ ן כ ו ת י ר‬
‫ו א ג א א ע ר ף א ן יחםגון כ ל א מ ך ע נ ד ו‬ ‫מ ח ב ת י ב י ה א ו א ר י ד מ ג ך תזווגיגי ביהא״‪,‬‬
‫ו י ע ט י ך גדאצ׳ך׳ ל א ן מ ן יום א ל ד ׳ י צ ר ת ע נ ד ג א ח ט עיגו ע ג ד ך ל י ע ט י ך א ל מ ר א‬
‫ב ל ח א ל א ל מ ן ס ב ב א ג ת ע א ל ם ו א ב ן ת ו ר ה ) ‪ 7‬׳ ‪ Q‬ו מ א ה ו ט ר י ק א ל דוגייא‪ ,‬א ל מ ד א‬
‫ת ט ל ב א ל ד ג ׳ ל ו ע א ר ל ל צ ל ט א ן י ט ל ב ך אן תאכ׳ד׳ בגתו‪.‬‬
‫ל א כ ן ה ו א מ א כילץ כ ל א מ ו‬ ‫ס מ ע אלרגיל כ ל א מ ה א ׳ פ ר ח בקלבו‪.‬‬ ‫פלבלא‬
‫א ל * י ש ו ף א ל צ ל ט א ן גיאיי וםיפו מ פ ל ו ת פ י ידו ו ק א ל ל ו ‪ :‬א ס א ע ג׳א יומך אלד׳י‬
‫אג׳אזיך גימיע א ל ד ׳ י םווית‪ .‬פיקאל‪ :‬י א ם י ד י א ג א מ א ע ב ר ת ע ל א ב ג ת ך א ל א מ ן‬
‫מ ת י ר מ ח ב ת י ב י ה א ו א נ א א ט ל ב מ נ ך א ן ת ע ט י נ י א י י א ה א מ ד א ל א ג ה א ו ג ׳ ד ת חץ׳ ע ג ד י ‪.‬‬
‫ם מ ע א ל צ ו ל ט א ן כ ל א מ ו ׳ פ ר ח פ י ק ל ב ו כתייר‪ .‬ו ק א ל לו‪ :‬א ע ט י ך‬ ‫פלבוא‬
‫א י י א ה א מ ן ר צ ׳ א ת י ׳ ל א כ ן א צ ט ב ד ל א ן אג׳י מ ן א ל ח צ א ר ו א נ א א ע ט י ך מ ן א ל ס א ע‬
‫ד ם ת ו ד אן ת ד כ ׳ ל א ל א ה ל ב י ת א ל ד ׳ י בנתני[ ב י ו א צ ׳ ח ך מ ע ה א ו ת ל ע ב מ ע ה א‬
‫מת׳ל מ א תריד‪.‬‬
‫קאל לעסאכדו‪:‬‬ ‫א ל צ ו ל ט א ן ואכ׳ד א ל מ ד י נ א וכ׳רבהא‪ .‬ו ב ע ד ד ׳ א ל ך‬ ‫פית״‬
‫א י ש צ נ ע ו ו ג׳מעו‬ ‫ת ע א ל ו מ ע י א נ א א ד י ד אזווג׳ ב ג ת י לרגיל ע א ל ם ו א ב ן תורה‪.‬‬
‫בימיעא א ל ט י ו ר ו א ל ו ח ו ש א ל ד ׳ י פ י א ל ב ד וג׳אבוהא ל כ ׳ א ט ד א ל צ ׳ י י א פ א ‪ .‬פ י ע ט א‬
‫א ל כ ת א ב וכ׳תם‬ ‫וכתבו‬ ‫וחםאב‪,‬‬ ‫עדד‬ ‫בגיר‬ ‫אלרג׳ל‬ ‫כתייר ל ד ׳ א ל ך‬ ‫אלמאלן‬
 ‫‪19‬‬ ‫הנוסח הערבי‬

‫ואכלו אלצ׳ייאפא‪.‬‬ ‫הם כ ת ב ו‬ ‫אלצלטנא‬ ‫אכבאד‬ ‫וגיפיע‬ ‫אלכתאב‪.‬‬ ‫אלעדיץ‬

‫ע ט א א ל צ ל ס א ן בבתו ל כ ׳ א ט ר ד ׳ א ל ך א ל ד ג י ל )ח‪ ,‬א( ודכילהום‬ ‫פ י וקת אלמםא‬
‫אלדיי‬ ‫ל א ת ח ם ב בכיאטרך‬ ‫כידד ואחד‪ .‬פ י ק א ל ת לו בבת א ל צ ו ל ט א ן ‪:‬‬ ‫פיגיאו‬
‫פי אלמרא‬ ‫תרידו‬ ‫ג׳מיע ש י י א ל ד ׳ י‬ ‫לאן‬ ‫אדם‪.‬‬ ‫בני‬ ‫ואנתא‬ ‫אנא‬ ‫גינייא‬
‫אן כאן מ א אנת‬ ‫ל א תגיי אליי‪.‬‬ ‫אחתדג׳‬ ‫לאכן‬ ‫ומא אנקץ שיי‬ ‫ביי‬ ‫תו‪1‬ג׳דו(‬
‫ראציי ביי‪.‬‬
‫ו מ א א ת ר כ ך ללאבד‪ .‬ק א ל ת‬ ‫מתיל ב י ב י ע י נ י‬ ‫אחבך‬ ‫‪ton‬‬ ‫להא‪:‬‬ ‫פיקאל‬
‫פ י א ח ל ף לי‪ .‬םיחלף ל ה א ע ל א ה א ד ׳ א א ל כ ל א ם ו כ ת ב א ל ח ל פ א ן וכיתמו‬ ‫לו‪:‬‬
‫גיא ל י ה א ו ח ב ל ת לו ו ג ׳ א ב ת לו ו ל ד ו ט ה ר ו א ב ן תימן‬ ‫פ י כ'‪1‬א‪1‬תמו‪ .‬פ י ב ע ד ד ׳ א ל ך‬
‫אלצולטאן םלימאן‬ ‫עלא אסם‬ ‫וםמאהו ם ל י מ א ן‬ ‫אלדין תורה‬ ‫מתיל‬ ‫תייאם‬
‫א ל צ ו ל ט א ן ‪ .‬פ י ת ם ם ע ה א ס נ ת י ן זמאן‪.‬‬
‫אל‬ ‫יום מ ן א ל א י י א ס ק א ע ד יצ׳חך מ ע ם ל י מ א ן א ב נ ו וזוגיתו מעו‪,‬‬ ‫ובאן‬
‫פ א ת ח צ ד דיאלךאלרגיל‪ .‬ק א ל ת לו זוגיתו‪ :‬ל י ש ת ח צ ר ת ‪ .‬ק א ל ‪ :‬א ת ח צ ר ת ו ע ל א א ב נ י‬
‫א ל ד י י כ ׳ ל י ת ו פ י ב ל א ד י ו ע ל א זוגיתי‪ .‬פ י ק א ל ת ל ו ‪ :‬ו א ש נ א ק ץ עליך‪ .‬א נ א מ א‬
‫פיקאל להא‪ :‬מא נאקץ עליי‬ ‫א ע ג ׳ ב ך א ו מ ע ת א ז מ א ל ו כ ׳ ב ד נ י ו א ע מ ל דצ׳אתך‪.‬‬
‫פ ד ד ש י י א ל א ו ק ת א ל ד ׳ י א ש ו ף א ל א א ב נ י שלמה‪ .‬א ד ׳ כ ד ב א ק י אלולאד‪ .‬פ י ק א ל ת‬
‫ל ו ‪ :‬מ א ק ל ת לך‪ .‬אן כ א ן מ א ת ח ב נ י פ י ק ל ב ך ל א ת א כ י ד ׳ נ י ז ו א ם א ע א נ ת א ת ת ח ס ד‬
‫ל א יכון ת ד ׳ כ ד ה ו ם מ ד ת א ן אוכ׳דא‪.‬‬ ‫ל א ב ן אגיעל באלך‪.‬‬ ‫ע ל א מ ד א ת ך ולאדך‪.‬‬
‫פ י ק א ל ל ה א ‪ :‬האכדיא י כ ו ן ) ח ‪ .‬ב(‪.‬‬
‫ב ע ד א י י א ס רג׳ע ו ק א ע ד יתחםד‪ .‬פ י ק א ל ת ל ו ‪ :‬ו א ל א א י מ ת א מ א‬ ‫פיבאן‬
‫ת מ ת נ ע מ ן האד׳י א ל ח צ ר א עלאמד‪1‬א[ת‪1‬ך( ו ו ל א ד ך ז ב ע ד ה א כ ד ׳ א א נ א אוודיך ע נ ד‬
‫זוגיתך ו ל א ד ך אלאוולאיין‪ ,‬ב ל א ע ט י נ י ו ע ד א א י ש ק ד ר ת ד ו ח ותג׳י‪ .‬פ י ק א ל ל ה א ‪:‬‬
‫ה א כ ד ׳ א יכון‪ .‬פ י ק א ל ת ל ו ‪ :‬א ח ל פ ל י ע ל א דיאלך‪ .‬פ י ח ל ף ל ה א ע ל א ד ׳ א ל ך א ל כ ל א ם‬
‫ו ה י א חפ׳צית‬ ‫פ י ידהא‪.‬‬ ‫ועטאהא‬ ‫א ל ח ל פ א ן וכ׳תם א ל כ ת א ב פ י כ י א ת פ ו‬ ‫וכתב‬
‫‪x‬‬ ‫א י ש םוות ז גימעת גימיע ע ב י ד ה א‬ ‫א ל כ ו ת ב ע נ ד ה א ‪ .‬ל א ן ת ב ק א מתיל א ל שהוד‪.‬‬
‫ו ע ק ב מ א א כ ל ו ו ש ר ב ו ק א ל ת ל ה ו ם ‪ :‬זוגיי ה א ד ׳ א א ש ת ה א‬ ‫ו צ נ ע ת ל ה א צ׳ייאפא‪.‬‬
‫י ר י ד י ש ו ף זוגיתו א ל א ו ו ל א נ י י א ו ל א ד ו ו ה י א פ י מ ו צ ׳ ע פ ל א נ י ו א ם א ע מ ן ה ו א מ נ כ ו מ‬
‫א ל ד י י י ק ר ר י ו ו ד י ? פ י ק א ל ו א ח ד ‪ :‬א נ א א ו ו ד י בםנתין‪ .‬ק א ל א ל א כ י ד ‪ :‬א נ א אוודי‬
‫גיאווב א ל א כ ׳ ד א ל ד ׳ י כ א ן פ י ת א ל י א ל ס פ ר א ו כ א ן א ע ו ו ד מ ן ע י נ ו ו ח ד א‬ ‫בםנא‪.‬‬
‫ו א ק ר ע ו ק א ל ‪ :‬א נ א א ו ו ד י ל ד ׳ א ל ך א ל ב ל ד ביום א ן ואחד‪ .‬פ י ק א ל ת ל ו ‪ :‬א נ ת ת ק ד ד‬
‫פיקאל להא‪ :‬אנא‬ ‫כ ל א ם אלרדי‪.‬‬ ‫תוודי והוא אבן ת ו ד ה ומא לחו חיל יםמע‬
‫א ו ו ד י מ ת י ל מ א תרידין‪ .‬תים א נ ה א ק א ל ת ל ז ו ג ׳ ה א ב ס ת ד א ‪ :‬ת ח פ ץ ‪ /‬י א םידי‪ .‬ל א‬
‫גציבו ה ו א אעוור <ס‪ .‬א(‪.‬‬ ‫מן סבב‬ ‫לאן‬ ‫לאן הוא צאחב גיץ‪/‬‬ ‫י כ ו ן תגיצ׳ו‪,‬‬
‫רוח פי אלםלאמא‪ .‬לאכן א ת ח פ ף פי‬ ‫ק א ל ל ה א ‪ :‬ם א א ג י צ ׳ ו פ י כלאם‪ .‬ק א ל ת ‪:‬‬
‫א י ש צ נ ע א ל א ע ו ו ר ו א ל א ק ר ע ז ר כ ב ו ע ל א כ ת א פ ו וגיאבו א ל א ב ל א ד ו‬ ‫חלפאנך‪.‬‬
‫ו ר פ א ה ו ב ד א א ל ב ל ד ב ר א ם אלגיסר‪.‬‬
 ‫זזנוםח הערבי‬ ‫‪80‬‬

‫ודכילו‬ ‫צ ב ח אלצבאח‪ ,‬א נ צ ג ע דיאלך אלרג׳ל ב ש ב ה ב ג י א ד ם‬ ‫פלמא‬

‫פיאערפו וקאל ל ו ‪ :‬א נ ת א‬ ‫פ י צ א ד פ ו ואחד‪ .‬יערפו ללשאב‪.‬‬ ‫תגיבהום א ל א אלבלד‪.‬‬
‫א ב ן פ ו ל א ן ׳ א ל ד י כ ו ג ת פ י תג־ארת א ל ב ח ר ו א נ כ ס ד א ל מ ד כ ב ו ק א ל ל ו ‪ :‬א נ א ‪ .‬פ י ק א ל ‪:‬‬
‫פידאח‬ ‫ל א ב ן ארבץ׳ ו ב ש ר זוגיתך א ל ד ׳ י ק ע א ד א מתיל א ל א ד מ ל ה ו א ל א ק ד א י י ב ך ‪.‬‬
‫ו ב ש ד ה ו ם ופרחו פ ד ת א ן עצ׳ים וכ׳רגיו יתלקו קראייבו ו מ א א ע ד פ ו ו ס א י י ל ו ע ל א‬
‫ג ׳ מ י ע אלדיי ם א ד ע ל י ה וחכאלהומ ג׳מיע אלד׳י ס א ד ע ל י ה וא‪1‬ללח‪ 1‬צ ר ת ׳ ס ו ו ת כילצו‪.‬‬
‫פידכיל א ל א ב י ת ו ודיאלך אלגיגי מ ע ו ב ש ב ה ב ג י א ד ם פ י א ת ב א ו ו ס ו מ ע זוגיתו ו מ ע‬
‫ו ל א ד ו וםווא ציייאפא לג־מיע‪ .‬ו ק ד א י י ב ו ו צ א ח ב ו ב ע ד אלד׳י אכלו ו ש ר ב ו ‪ /‬ק א ל ו ל ו ‪:‬‬
‫ס ל א מ א ו א ל ח מ ד ל ל א אלדיי ג׳ית‪ .‬לאגהו ק א ל לד׳אלך אלגיגי א ל ד ׳ י ג ׳ א ב ו ‪ :‬ע ל י ש‬
‫אלפסוק יקול‪- :‬אליחפץ' ת׳מו ולםאנו‪ ,‬י ח פ ץ ‪,‬‬ ‫א נ ת א א ע ו ו ר מ ן ע י נ ך ז פ י ק א ל לו‬
‫מ ן א ל ש ד אלנפסו״‪ .‬ו ל י ש תכ׳זיני בין האד׳ולי אלגימאעא‪ .‬ואלדיי יכ׳זי צ א ח ב ו‬
‫פירגיע ד ׳ א ל ך א ל ר ג ׳ ל יגיצ׳ו ו י י ק ו ל‬ ‫ב י ן א ל ג ׳ מ י ע לים לו קסם ל ד ג י י א ת א ל ג ׳ א י י א ז‬
‫ל ו ‪ :‬ע ל י ש א נ ת א )ט‪ Q ,‬א ק ר ע ? ק א ל לו אלסםוק י ק ו ל ‪ :‬״מתיל א ל כ ל ב יר)ז(ד ע ל א‬
‫אלג׳אהל ירד לג׳אהלתו‪ /‬ובעד האד׳א אקול ל ך אלצחיח‬ ‫קייו וייאכלו ה א כ ד ׳ א‬
‫וצירבני‬ ‫א נ א א ע ו ו ר ל א נ י צ א ח ב ג׳ובן‪ .‬יום מ ן א ל א י י א ם ו ת כ ׳ א צ מ ת מ ע צ א ח ב י‬
‫ו ק ל ע עיני‪ .‬ו א ל כ א ן ת ס א ל עליי‪ .‬ל י ש א נ א א ק ר ע ז רוח א ל א ם ת א ד ' א ל ד ׳ י צ א נ ע י ז‬
‫פיקאל לו‪ :‬א נ א ללאבד מ א אהוובך‪.‬‬ ‫ק א ל ל ו ‪ :‬אווהבני‪ .‬כתייר כ ם ב ת כ׳טאייחך‪.‬‬
‫פ י ק א ל א ל ד ג ׳ ל ל א ה ל ב י ת ו ‪ :‬א ע ס ו ת א ישרב‪ .‬ק א ל ) ו ( ל ו ‪ :‬א נ א‬ ‫ע ל א מ א גצ׳בתני‪.‬‬
‫כילי יבארכון ב ר כ ת א ל ז א ד ו א ר ו ח ל י א ד צ ׳ י ‪.‬‬ ‫מ א א כ ל ו מ ה א ש ד ב מ ן זאדך‪,‬‬
‫דוח‬ ‫זוג׳תךז קאל לו‪:‬‬ ‫ק א ל ) ו ( ל ו ‪ :‬א י ש תווציגי ל מ י ד ת י‬ ‫פ י ב ע ד א ל ד ׳ י אכלו‪.‬‬
‫קלהא‪ ,‬מ א ב ק י ת ו א ר ו ח ל י ע נ ד ה א ‪ .‬ה י א מ א )זוג‪1‬תי ו א ג א מ א זוגיהא‪ .‬ק א ל ל ו ‪:‬‬
‫חלפאן‬ ‫מ א אכ׳אף מ ן‬ ‫קאל לו‪ :‬אנא‬ ‫ו ת ע ב ר ע ל א ימינך‪.‬‬ ‫ל א ת ק ו ל האדיא‬
‫זוג׳תו א ל א ו ו ל א נ י י א ק ד א מ ו ו ח צ ׳ נ א ו ח ב ה א ק ד א מ ו‬ ‫אלדיי ח ל פ ת ו ל א ו ג ׳ א ב אל‪1‬א(‬
‫ו ס י ד ת ך מ ן אלגין‪ .‬ר ו ח ק ו ל ל ה א ‪:‬‬ ‫ו ק א ל ‪) :‬אלד׳י( האדיי‪ .‬זוג׳תי אלדיי ה י א מ ד א‬
‫מ א ארג׳ע אליהא ללאבד׳‪.‬‬

‫ודאה ליענד‬ ‫)י‪ .‬א(‬ ‫ש א ף האכד׳א‪ ,‬ם א ד כ׳דג׳ מ ן ד ׳ א ל ך א ל ב ל ד‬ ‫פלפלן‬

‫אנתי‬ ‫םידתו‪ .‬פ ל מ ן ש א פ ת ו ‪ ,‬מ א י י ל ת ו ק א ל ת ל ו א י ש ק ד ר ו צ א ך זוג׳יז ק א ל ל ה א ‪:‬‬
‫ו י ק ו ל ‪ :‬״מא ב ק י ת ו א ת ה א ל י ה א ל ל א ב ד ״‬ ‫אלד׳י מ א יחבך‬ ‫ת ם א י י ל י ן ע ל א רגיל‪,‬‬
‫וחכאלהא‪ .‬גימיע א ל ד ׳ י ע מ ל מ ע ו זוגיהא‪ .‬פ י ק א ל ת ל ו ‪ :‬א נ א מ א א צ ד ק ך כ ל ש י א ל ד ׳ י‬
‫ע מ ל מ ע ך מאהו א ל א ת א יגיצ׳ך ואגא אערפו לאגהו א ב ן ת ו ד ה ו מ א י ת ע ד א ע ל א‬
‫י מ י נ ו ו א נ א א צ ט ב ר א ל א א ל ו ע ד א ל ד ׳ י ע ט א נ י ו ג ש ו ף א י ש יציר‪ .‬פ א צ ט ב ד ת א ל א‬
‫אלועדא‪ .‬פ י ב ע ד ד א ל ך צ א ח ת ל ד ׳ א ל ך א ל ע ב ד ו ק א ל ת ל ו ‪ :‬ר ו ח גייב זוגיי‪ .‬ק א ל ל ה א ‪:‬‬
‫מ א קלתלך חלף מ א בקא ירד אליכי ללאבדז! קאלת לו‪ :‬למן קלך ד׳אלך אלכלאם‬
‫ל ם א ע מ א ג ׳ א זמאן ו ע ד ו ל א כ ן א ל ם א ע גיא ז מ א ן ו ע ד ו א ל ד ׳ י ו ע ד ו ה ו א א נ א אערן•‬
‫י ג ׳ י אליי‪ .‬פ ר א ח א ל א ו צ א י י ת ה א וגיא ל י ע ג ד ו ו ק א ל ‪ :‬י א סידי‪ .‬ם ת י ת פ ל ס ע ל י ך‬
‫והיא תגט־דך א ל א א ן ת ר ד א ל י ה א ל א ן גיא ו ק ת ח ל פ א ג ך ‪.‬‬
‫‪81‬‬ ‫הנוסח הערבי‬

‫ו ק א ל ל ו ‪ :‬דוח קול להא‪ ,‬מ א א ר י ד ה א ו מ א א ר י ד ס ל א מ ה א ו ל א א ר ד‬ ‫פג׳אויב‬

‫‪:‬אליהא‪ .‬פ ל מ ן םמע האכד׳א‪ ,‬ד ד א ל א ד ר ב ו וגיא ו ח כ א לסתו‪ .‬פ י ר א ח ת ו ח כ ת לאבוהא‪.‬‬
‫ק א ל ל ה א ‪ :‬ימכן פ י ס ב ב אלד׳י ת ק א ת ל מ ע ע ב י ד ך אלאעוור‪ ,‬מ א ר צ ׳ א יג׳י מ ע ו‬
‫ו א י צ ׳ ה מ א ה ו ואג׳ב יגיי מ ע א ל ר ג ׳ ל אעוור‪ ,‬לאבן אקלך׳ א ב ע ת ׳ י ארגיאל מ ל א ח‬
‫אן‬ ‫א ל א ע נ ד ו ו ד א ד ו מגו‬ ‫ו מ כ ר מ י ן וייחלון )י‪ .‬ב( ימינו‪ .‬פ י צ ג ע ת ה א כ ד ׳ א וג׳ו‬
‫י ר ו ח מעהום ו מ א ק ב ל ‪ .‬פיקאלו ל ו ‪ :‬מ א א נ ת א א ב ן ת ו ר ה ? ו ל י ש ת ת ע ד א ע ל א י מ י נ ך ו‬
‫ל א ן א ת ע ד א ו ק ת ו ע ד ה א ו א נ ת א ע ל א י מ י נ ך אסם א]ללה[ אלדיי ק א ל ‪ - :‬ל א ת ח ל פ ו ן‬
‫פיגיאווב להום‬ ‫אלצולטאן‪.‬‬ ‫וצאיית‬ ‫עלא‬ ‫א ס מ י ללכד׳ב״‪ .‬ואיצ׳ה מ ת ע ד י‬ ‫פי‬
‫ו ק א ל ‪ :‬מ א א ר ו ח א ל י ה א ‪ .‬פ י ר ד ו א ל מ ד ם ו ל י ן וחכו ל ה א ג׳מיע אלדיי‬ ‫&תיל א ל א ו ו ל‬
‫ענת‬ ‫ב ל כ י מ א לקו‬ ‫ק א ל זוגיהא‪ • .‬פ י ב ע ת י ת א ז י י ד מ ן ה ל מ ד ם ו ל י ן ואכרם ו ק א ל ת ‪:‬‬
‫א ו ו ל א ג י י ן חץ׳‪ .‬פ י ר א ח ו ז ת כ ל מ ו מעו‪ .‬ק א ל ל ה ו ס ‪ :‬מ א ארוח ו ל א ת כ ת ׳ ר ו ן א ל כ ל א ס ‪.‬‬
‫אן ל א יכון ב ק י ת י ת ב ע ת ׳ ץ‬ ‫» א ב ק י ת ו א ד ד א ל י ה א ל ל א ב ד ‪ .‬פירדו וחכו ל ה א ‪:‬‬
‫דםולא‪ ,‬ל א ן מ א י ד י ד ך ו מ א יחבך‪ .‬פ ל מ ן ם מ ע ת ה א ד ׳ א אלכלאם‪ .‬ר א ח ת ו כ ב ד ת‬
‫להא א ב ו ה א ‪ :‬אגא ארוח ליה‬ ‫ו ט ל ב ת מ ג ו שור‪ .‬א י ש תםווי‪ .‬פ י ק א ל‬ ‫לאבוהא‬
‫א ל כ א ן י ר י ד יגיי ו א ל כ א ן מ א יג׳י‪ ,‬א ק ת ל ו ה ו א ו מ ד י ג ת ו ‪ .‬ק א ל ת ל ו ‪ :‬י א‬ ‫פיעםכדי׳‬
‫םידי‪ .‬ל י ש )ול(ילוק אלדיי א נ ת א ת ד ו ח א ל א אן א ר ו ח ו ב ע ת ׳ מ ע י מ ן כ ׳ ד א ד י מ ך‬
‫עםאכד‬ ‫א ל ד י י יחסן מ ע ך ו א ג א אדוח‪ .‬ב ל כ י י ש ו פ ג י וייג׳י מ ע י ‪ .‬פ י ב ע ת ' מ ע ה א‬
‫פ ל מ א )םמע( ג׳ת ב ל י ל ׳‬ ‫)יא‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫אן יווצלוהא ל י ב ל א ד ו ו א ב ג ה א מ ע ה א‬ ‫אלד׳י‬
‫<פיראדו ע ם א כ ר ה א ידבילון ל ל מ ד י ג א וייקתלון א ה ל א ל מ ד י ג ה ‪ ,‬ה י א מ א כילתהם ב ג ת‬
‫&לצולטאן‪ .‬ק א ל ת להום‪ :‬א ל ד ו ג י י א ליל ותעדפון‪ ,‬ק ב ל י ג א מ ו ן יוודעון אדוואחהום‬
‫‪.‬בייד א]ללה‪ .1‬והום גייאמא‪ ,‬מ א גטיק ג ע מ ל מ ע ה ו ם שיי‪ ,‬טול מ א ה י גפוסהוס מ ם ל מ א‬
‫‪ .‬ב י י ד א]ללד‪ .[.‬לאכן ה א ד ׳ א ג ע מ ל ו מ א נכיטא‪ .‬ג צ ט ב ר א ל א א ן יצ׳ווא א ל צ ב א ח ונדכ׳ל‬
‫ל ל ב ל ד ואן כ א ן גשוף י ע מ ל ו ן רציאגא‪ ,‬מ ל י ח ! ו א ן כ א ן לא‪ ,‬גערף א י ש גסווי מעהוס‪.‬‬
‫פ י ק א ל ת ל א ב נ ה א ש ל מ ה ‪ :‬אדכיל‬ ‫פ י ג י א ו ו ב ו ה א ו ק א ל ו ‪ :‬י א מתנא‪ ,‬א ע מ ל י מ א ת ד י ד י ן ‪.‬‬
‫ע ל א י מ י נ ך ו ר ד מעיי‪.‬‬ ‫ל י ע נ ד אבוך וקול ל ו ‪• :‬אמי הון‪ .‬א ס א ע ל א יכון ת ת ע ד א‬
‫פ י ק ע ד אלרגיל‬ ‫מ ן נומתו‪.‬‬ ‫פ י ר א ח א ל א ב ן פ י ש א ף אבו נאיים פ י פ ר ש ת ו פ י נ ב ה ו‬
‫אבנך םלימאן מן ב נ ת‬ ‫אנא‬ ‫ו ק א ל ‪ :‬מ ן א נ ת אלדיי נ ב ה ת נ י ז ק א ל ל ו ‪:‬‬ ‫מרתעד‬
‫ו ק א ל ל ו ‪ :‬ל י ש ג׳ית ל י ה ו ן ז‬ ‫א ש מ ד א י י אלצולטאן‪ .‬פ ל מ ן שאפו‪ ,‬קאם ו ח ב ו ועאגקו‬
‫] ו ק א ל ל ו ‪ :‬א מ י זוגיתך‪ .‬ג ת ליחון[ ע ל א םבבך‪ .‬ו א ס א ע ב ע ת ׳ ת נ י ל י ך א כ ב ד ך אלדיי‬
‫ק א ל ל ו ‪ :‬י א ולדי‪ ,‬א ג א מ א ארוח מ ע ה א ׳ ו ל א ה י א זוגיתי ו ל א נ א זוגיהא‪.‬‬ ‫ה י א הון‪.‬‬
‫א נ א ב ג י א ד ם ו ה י א מ ן אלג׳ן‪.‬‬

‫א ב נ ו וקאל ל ו ‪ :‬מ א ואג׳ב מ ג ך הלג־וואב‪ ,‬ל א ן טול א ל א י י א ם‬ ‫פיגאריבו‬

‫א ל ד ׳ י כ נ ת ע נ ד נ א מ א צ׳רינ)א[ך ב ש י י ו מ א מ ע ך ש י י מ א ה ו מ ע ק ו ל ו ע מ ל ו לך כ ו ל‬
‫א ל ג ן כ ר א מ א ו ע ז א פ י ס ב ב ה א ו א י צ י ה א מ י ב ר מ ת ך כ ת י י ר ו א י צ י ה ]אכוהא‪ ,‬אשמדאיי[‬
‫ו כ ל ך רייאם ע ל א כול אלגין ו צ א ה ו ם כולהום י ע מ ל ו ן ר צ י א ת ך ו מ ן ב ע ד ת ע ד ף כ ו ל‬
‫ו פ א ת ד ׳ כ ר א ל פ צ ׳ ל אלד׳י צ נ ע ו מ ע ך ׳ ל א ן גידי‬ ‫ע ל י ש תכי א ל ף א ל י מ י ן ז‬ ‫‪-‬האדיא‪.‬‬
 ‫הנוסח הערבי‬ ‫‪82‬‬

‫לאנהום ה א כ ד *‬ ‫ואשמדאיי כ׳לצך )יא‪ .‬ב( ]מן יד אלג׳ן׳ אלד׳י ראדו יקתלוך׳‬
‫ו א י צ ה אמי כ׳לצתך[ מן יד אבוהא וקת אלד׳י ראד י ק ת ל ך אלד׳י תעדיו!‬ ‫שדעו‪.‬‬
‫עלא וצאייתהו‪ .‬ואיצ׳ה אנתא מתעדי עלא חלפאנך אלד׳י חלפת להא׳ אלד׳י מ *‬
‫ת ת ד כ ה א ללאבד‪ .‬ואיצ׳ה ימין אן אכיר‪ :‬מא תתעוק אזייד מן םנא ותרגיע אליהא‪.‬‬
‫יא אבויי׳ אסמע כלאמי וייחסן עליך וקום רד מע אמי ולא ת כ ׳ א ף‬ ‫ואםאע׳‬
‫מן ג׳מיע שיי‪.‬‬
‫אבו וקאל‪ :‬יא אבני׳ לא תעאווד תתכלם האדיא אלכלאם ו ל א‬ ‫פיכ׳איובו‬
‫א ל ד י חלפת להא ]כאן! מן‬ ‫תםוול‪ .‬אגא מא בקיתו אדג׳ע ללאבד וכל חלפאן‬
‫ס ב ב כיופי מגהום לא יכון יקתלוני ומא כאבו אלחלפאנ‪1‬א‪1‬ת אלא בלגצב ומא ב י ה ו ם‬
‫שיין צחיח‪ .‬פיקאל להו אבגו‪ :‬אנא מא בקיתו אתכלם שיי מעך ב ע ד אלדיי וציתגי‪,‬‬
‫בלאכן אעדף‪ .‬יא אבי‪ .‬א נ ת תהפי רוחך פי הלםבב‪ .‬פיראח אלצבי ורד ליענד אמר‬
‫וקאל להא גימיע אלכלאם׳ גצ־בהא‪ .‬למן םמעת כלאם אבנהא יוהם‪ .‬קאלת‪ :‬א ס א ע‬
‫כיף‬ ‫מא אקתלו אלא אן אתכלם מעו קדאם אלג׳מאעא ואסמע מן ת מ ו ואשוף׳‬
‫אלגימאעא יםלכון פי אלעאדא‪ .‬פיאצטבדת אלא אלצבאח וערפת‪ .‬אלדיי אלגימאע*‬
‫אנתום‬ ‫ואכבאדהא וקאלת ל ח ו ם ‪:‬‬ ‫ג׳ו ללצלא‪ .‬דאחת היא וג׳מיע אווזאדהא‬
‫אצטבדו שוויא ב ר א ב י ת אלצלא ואנא אדכ׳ל ואשוף׳ איש ירד עליי גיוואב‪.‬‬
‫פ י ק א ל ת ‪ :‬אווקף לא תצלי א ל *‬ ‫דכ׳לת‪ ,‬כ׳לץ אלחזאן אלזמירות‪.‬‬ ‫פלפון‬
‫ועמלר‬ ‫פיקאלת ללגימאעא‪ :‬אסמעו כלכום‬ ‫כלאמי‪ .‬ק א ל ‪ :‬תכלמי‪.‬‬ ‫אן אתכלם‬
‫חקי ושרעי‪ .‬לאן הלרגיל וקע בינאתנא מן ס ב ב כ׳טאייתו ואבויי סווא מעו פ צ ׳ ל‬
‫כתייר וכ׳לצו מן יד אלגין אלד׳י ראדו יקתלו‪ .‬ואיצ׳ה אנא כ׳לצתו מן יד אבויי‪ .‬ל א ך‬
‫וכלו עלא ג׳מיע עסאכרר‬ ‫ראד יקתלו‪ .‬אלד׳י מא חפץ׳ וצאייתהו וזווגיני אייאה׳‬
‫ואכ׳ד׳ני מרא כשרע מוסא ויסדאיל וחלפלי למן ראד יאכ׳ד׳ מני דסתור ליירד־‬
‫לזוגיתו האד י אלאוולאנייא אן מא ]יתעווק! מעהא אלא סנא וירד אליי והאד׳י•‬
‫בכתאבו ובכ׳תאמו ואםאע אדיד תםאיילו יג׳אזיני לאשא בדאל ג׳יידא‬ ‫אלימיגאת‬
‫ושרעו‬ ‫ומא יריד ירד )יב‪ .‬א( מעי ואסאע אריד תסאיילו‪ .‬ליש יעמל האכד׳א‬
‫פיקאלו לו אלג׳מאעא‪ :‬ליש מא תדוח מ ע ה *‬ ‫שרע אלחק עלא אלכותב האד׳א‪.‬‬
‫אלד׳י עמלת מעך הלכייראת והלחוםנאת האד׳י וכיף תקדר תג׳וז עלא ימינאת‪.‬‬
‫אלד׳י כ ת ב ת וכ׳תמת פי ידך‪.‬‬
‫וקאל‪ :‬ג׳מיע אלדיי עמלתו כנתו מגצוב וכנתו אעדף א ן כ א ך‬ ‫פיכ׳אוובהום‬
‫מא אעמל רצ־אתהום יקתלוני‪ .‬ואםאע אן סאיילתו עלא אלימין נזלו לי ו א נ א‬
‫מא אריד א ר ד מעהא‪ .‬האד׳א מאהו ד ר ב אלנאס בני אדם יאכ׳ד׳ מן אלגין‬
‫מכתוב פי ת ו ר א ת נ א ‪- :‬אצנע לו מעינא‬ ‫ובנאת מתיל מאהו‬ ‫בבנין‬ ‫ויישתגל‬
‫תאכ׳ד׳ ואחד מן אלג׳ן אלדיי מן גנםהא ואנא א ת ם מע זוג׳תי‬ ‫מת׳לו׳ תרוח‬
‫אלאוולאנייא זוגית אלצבא‪! .‬פיקאלת בגת אשמדאיי לליקטעון אלשרע‪ :‬מא ת ק ר ו ך‬
‫יטלק זוג׳תו יעטיהא כ׳ט אלטלאק פי י ד ה *‬ ‫פי האדיא אלכלאם׳ אלדיי יריד‬
‫חק ה א ד ׳ *‬ ‫פיג׳אוובו אלשאדעין זקאלו‪:‬‬ ‫ייי״־עטיהא מהדהא אלדיי פי כ ת א ב ה א ז !‬
‫‪83‬‬ ‫העיות לנוסח הערבי‬

‫פ י ק א ל ת ‪ :‬לאכן י כ ת ב כ ׳ ט ט ל א ק ויעםי מ ה ד י פיכירגית א ל כ ת א ב ה א ו ש א פ ו‬ ‫אלכלאם‪.‬‬

‫אלד׳י מ א כ א ן לו ל א ע ד ד ו ל א חםאב‪ .‬ק א ל ו א ה ל‬ ‫א ן עצ׳ים‬ ‫פי מ א ל‬ ‫מכתוב‬
‫א ל ש ד ע ‪ :‬י א ת ע ט י ה א אלד׳י פ י כ ת א ב ה א וכיט ט ל א ק ה א י א ת ד ד מ ע ה א ‪ .‬ק א ל ל ה ו ם ‪:‬‬
‫ל א ן א ל מ א ל כ ל ו פ י ידהום ו א נ א )אעטיהא! כ ׳ ט א ל ט ל א ק ו ה ו א מ א א ד ד מ ע ה א ‪.‬‬
‫ק א ל ו א ה ל א ל ש ד ע ‪ :‬מ ן א ל ד י ן י א ת ד ו ח מ ע ה א י א ת ט ל ק ה א ו א ע ט י כ ת א ב ה א ואן‬
‫כ א ן מ א ת צ נ ע א ל ת ׳ נ ת י ן נ ע ט י ה א ד ם ת ו ר כ מ א אלדיי ת ד י ד ת ע מ ל ביך‪.‬‬
‫שפחוכום מקדין פי אלדין ותעמלון‬ ‫ל ה ו ם ‪ :‬מ ן ב ע ד אלדיי‬ ‫פיקאלת‬
‫פ י ח ק א)ללה[ ולזמתום פ י א ל ד י ן מתיל אלחק‪ ,‬א ם א ע מ א א ד י ד ירוה מ ע י ב ל ג צ ב‬
‫ו מ ן ב ע ד אלד׳י מ א ראדני׳ מ ת ק ל ב עליי׳ א ד י ד ו יבוםני ו א ר ד לימוציעי)יב‪ .‬ב(‪.‬‬
‫ובוםא והיא ת ו ו ה ב ך מ ן גימיע אלד׳י‬ ‫דצ׳אתהא‬ ‫אעמל‬ ‫לו‪:‬‬ ‫פיקאלו‬
‫לזמנאך‪ .‬פ י ד א ח ו ב א ס ה א פיכ׳נקתו ומאת‪ .‬ק א ל ת ל ו ‪ :‬האדיא ג׳זאתך אלדיי כ ד ׳ ב ת‬
‫פ י ח ל פ א נ ך פ י ו צ א י י ת א ב ו ך ו ע ל א א ל ד ׳ י כדיבת ע ל י י ו ר ד ת תכיליני א ר מ ל א ט ו ל‬
‫ע מ ד י ‪ .‬א ס א ע מ ר ת ך ת ס י ד א ר מ ל א מנך‪.‬‬
‫ד ׳ א ל ך ק א ל ת ל ל ג י מ א ע א ‪ :‬א ן כ א ן ת ר י ד ו ן מ א אקתלכום‪ .‬כ ד י ו א ב נ י‬ ‫פיבעד‬
‫ו ע ט ו ב נ ת א ל כ ב י ר אלד׳י ב י נ א ת כ ו ם ו ה ט ו ע ל י כ ו ס ר א ם ו ש ד י ף ׳ ל א ן הוא‬ ‫סלימאן‬
‫וייג׳לס מעפום׳ ל א ן מ א ב ע ד אלדיי ק ת ל ת ו א ל א ב ו מ א א ד י ד א ן י ע א ו ו ד‬ ‫מנכום‬
‫מ ע י ו ל א יכון ל י ל ד ׳ כ ד ו א נ א א ע ט י מאל)ן( א ן כתייר אלדיי מ א ינקץ ע ל י ה ש י י‬
‫ו א נ ת ו ם א ע ט ו מ ן ו ד ת י ת א ב ו מ ע ג׳מיע אכ׳וותו‪ .‬ו ה א כ ד ׳ א ע מ ל ו א ל ג י מ א ע א וזווג׳ו‬
‫ו ה ט ו נ א ס י עליהום והיא ר ד ת א ל א ב ל א ד ה א ‪ .‬מ ן הון ואגיב א ל א נ ם א ן ל א י ת ע ד א‬
‫ע ל א ו צ א י י ת א ב ו ו ל א י ת ע ד א ע ל א י מ י ן א‪1‬ללה[ ]צבחאן[ ו ת ע א ל א ‪.‬‬
‫עולם‬ ‫בורא‬ ‫לאל‬ ‫ונשלם‬ ‫תם‬

‫הערבי‬ ‫לנוסח‬ ‫הערות‬

‫אלמאל או הלמאל‪.‬‬ ‫צ׳ ל ‪:‬‬ ‫הו אלמאל‪.‬‬ ‫עמוד ‪9 .73‬‬
‫ולאבן‪ ,‬ב כ ו ר י ‪ :‬ולאכן‪.‬‬ ‫‪16‬‬
‫ללבד‪ ,‬בכהיי‪ :‬ללאבד‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫י‬
‫בדאלוהו‪ ,‬ציל ‪ :‬בדאלו הם‪ ,‬וכך בכהיי‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫•‬ ‫•‬
‫ואל תג׳אדא‪ " * ,‬ל ‪ :‬ואלתג׳ארא‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫*‬ ‫״‬
‫חלסנ׳‪ ,‬בכה״י‪ :‬חלפלני‪.‬‬ ‫‪1 .74‬‬ ‫י‬
‫אכירא׳ אולי צ״ל‪ :‬אכ׳‪1‬י[רא‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫לאוונו — לו אנהו‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫בכה״י‪ :‬מא‪.‬‬ ‫מע׳‬ ‫‪6‬‬ ‫*‬ ‫״‬

‫תהיא פי‪ .‬ג״ל‪ :‬תהיאפי‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫״‬

‫אכת׳ר‪ ,‬בכה״י‪ :‬אכ׳יר‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪m‬‬
‫הווא אן עאצי‪ ,‬אולי צ י ל ‪ :‬הווא אן עאצף‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫״‬ ‫י‬
‫בכהיי‪ :‬מסכן סן‪.‬‬ ‫מסכן מן‪,‬‬ ‫‪28‬‬ ‫י‬ ‫י‬
‫ב כ ה י י ‪ :‬אלסחם‪.‬‬ ‫אלפהם‪.‬‬ ‫‪75‬׳ ‪9‬‬ ‫י‬
‫סיסאר בי כתייר‪ .‬אולי ציל‪ :‬סיטאר בי‪1‬כ׳וף[ כתייר‪.‬‬ ‫‪13‬‬
 ‫הערות לנוסח הערבי‬ ‫‪84‬‬

‫<ו(לרטיקו ודפיקו‪ ,‬אולי ציל‪ :‬לרםיקו ודסיקו לרפיקו‪.‬‬ ‫‪15 .76‬‬ ‫עמוד‬
‫סבב‪ .‬בכהיי‪ :‬סבע‪.‬‬ ‫‪77‬׳ ‪3‬‬ ‫•‬
‫וסתשו אלשרע‪ ,‬בכה״י‪ :‬ופתחו אלשרע‪.‬‬ ‫י ‪6‬‬ ‫״‬
‫וחכונו‪ ,‬אולי צ*ל‪ :‬וחכולו‪.‬‬ ‫״ ‪10‬‬ ‫״‬
‫אלצולםאן ואנתא‪ ,‬ציל‪ :‬אלצולםאן‪ .‬אנחא‪.‬‬ ‫‪21 9‬‬ ‫‪W‬‬

‫לא יכון‪ .‬בכה״י‪ :‬לו יכון‪.‬‬ ‫‪78‬׳ ‪4‬‬ ‫‪9‬‬

‫ועאר׳ בכה״י‪ :‬ועאד‪.‬‬ ‫״ ‪24‬‬ ‫״‬
‫מא‪ .‬בכה״י‪ :‬מה‪.‬‬ ‫* ‪25‬‬ ‫‪9‬‬

‫בנתי בי‪ ,‬בכהיי‪ :‬כנת בי‪.‬‬ ‫י ‪31‬‬ ‫״‬

‫אנא אריד‪ .‬בכהיי‪ :‬אג׳י ארד‪.‬‬ ‫י ‪34‬‬
‫ואלוחוש‪ ,‬בכהיי‪ :‬ואלחוש‪.‬‬ ‫‪35 m‬‬ ‫״‬
‫אכבאד‪ ,‬בכה״י‪ :‬אנדאר‪.‬‬ ‫‪79‬׳ ‪1‬‬
‫סיגיאו‪ ,‬בכהיי‪ :‬סי נ׳א‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬
‫״ ‪: 10-9‬תמן תייאם — תמנת אייאם‪.‬‬
‫‪ 11 79,‬טיתם‪ ,‬בכהיי‪ :‬סי תים‪.‬‬
‫״ ‪ 22‬אלאוולאיין‪ .‬אולי ז״ל‪ :‬אלאוולאניין‪.‬‬
‫* ‪ 35‬חלםאנך׳ בכה״י‪ :‬חלסנאך‪.‬‬
‫‪* 6 80,‬ו' ת' = !בחאן ותעאלה — םוות‪ .‬אולי עריך להשפימ‪.‬‬
‫״ ‪ 8‬לנימיע‪ .‬וקדאייבו וצ׳אחבו‪"1 ,‬ל‪ :‬לגימיע נו(קר«ייבו ועאתבו‪.‬‬
‫* ‪ 14‬לג׳אפלתו כך בכה״י וע״ל‪ :‬לג׳פאלתו‪.‬‬
‫״ ‪ 16‬אל אםתאד׳׳ ציל‪ :‬אלא אלאסתאד‪.‬‬
‫י ‪ 18‬גציבתני‪ .‬בכה״י‪ :‬גבתני‪.‬‬
‫* ‪ 21‬לי ענדהא‪ ,‬ציל‪ :‬ליענדהא‪.‬‬
‫י ‪ 23‬אל]א[ זוג׳תו‪ .‬צ*ל‪ :‬אלזוג׳תו וכך בכה״י‪.‬‬
‫י ‪ 36‬תנטרך <כך צ״ל(‪ .‬קרא המתועם מחכה במי מתרה! ואולי צ״ל‪ :‬תנד׳רך‪.‬‬
‫‪81‬׳ ‪ 5‬וייתלון‪ ,‬קרא המתרגם והתירו במי והתרו‪.‬‬
‫י ‪ 12‬בקיתי‪ ,‬בכהיי‪ :‬בקיתו‪.‬‬
‫* ‪ 16‬ליס ילוק‪ ,‬בכה״י‪ :‬ליש ילוק‪.‬‬
‫י ‪Q1‬עסאכרהא׳ בכהיי‪ :‬עסאכרו ‪.‬‬
‫״ ‪ 24‬סיגיאוובוהא‪ .‬בכהיי‪ :‬סיגיאוובהום‪.‬‬
‫י ‪ 28‬ועאנקו‪ .‬בכהיי‪ :‬וענאקו‪.‬‬
‫‪ 3 82,‬וצאייתהו‪ ,‬בכה״י‪ :‬וצאייתך‪.‬‬
‫אלחלפאנ]את[‪ ,‬בכהיי‪ :‬אלחלסאנת‪.‬‬ ‫* ‪9‬‬
‫* ‪ 11‬ואסמע‪ ,‬בכהיי‪ :‬ואםאע‪.‬‬
‫״ ‪ 21‬אייאה‪ ,‬בכה״י‪ :‬אייאהא‪.‬‬
‫״ ‪ 22‬בכתאבו‪ ,‬בכהיי‪ :‬בכ׳תאמו‪.‬‬
‫״ ‪ 31‬מת׳לו׳ בכה״י‪ :‬מתילי‪.‬‬
‫‪ 6 83.‬נעסיהא‪ ,‬ככהיי‪ :‬אעטיהא‪.‬‬
‫י ‪ 11‬לזמנאך‪ .‬בכהיי‪ :‬לזמאנך‪.‬‬
‫י ‪ 15‬עליהום‪ .‬בכהיי‪ :‬עליכומ‪.‬‬
‫״ ‪ 17‬לי׳ בכה״י‪ :‬לו‪.‬‬
 ‫נחמיה אלוגי‬
‫ביבליוגרפיה על מעשה ירושלמי‬
‫‪ .1‬עברית‬
‫‪ .1‬בם שבתי‪ .‬שפתי ישנים‪ ,‬אמשטרדאם תימ‪ ,‬דף מז‪ ,‬א‪ .‬מם׳ ‪) 267‬וכן‬
‫אברהם מ י מ י ך ש‬ ‫ירושלמי העתיק ד ב י‬ ‫׳מעשה‬ ‫תקםיו‪ .‬דף מז‪ ,‬א(‪:‬‬ ‫זולקווא‬
‫העיד דמש״ש‬ ‫ללשון הקודש ומעשה ר ב בוסטנאי דפוס וירונא תיז‪ .‬ד*א‪8 .‬י‪.‬‬
‫)עיי להלן ‪ .(9‬כי הוצאת אמשטרדם מסופקת‪ .‬אולם׳ עיין להלן בדפוס בעברית‪ ,‬מם׳ ‪.6‬‬
‫קהלת דוד‪ ,‬רשימת אוצר הספרים של דוד אופגהיים‪ ,‬המבורג ‪,1826‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ספרו של וואגיגזייל תמיז! אוקטאב‪ .‬מם׳ ‪.501‬‬ ‫קווארטו‪ ,‬מסי ‪ ,1637‬עמ׳ ‪:496‬‬
‫ויגיציאה שס׳ה׳ ובלטינית כאן‪ :‬״של איש ירושלים מתורגם מערבית‬ ‫עמי ‪:598‬‬
‫ויגיציאה ‪ !1605‬מסי ‪ .848‬עמי ‪ :650‬קושטא רע״ז;‬ ‫ע ל ידי אברהם בן משה״‪.‬‬
‫מסי ‪ :849‬ויניציאה שיד! מס׳ ‪ :850‬ויגיציאה שס״ה» מס׳ ‪ ,854‬עמ׳ ‪ 652‬ביידיש‪,‬‬
‫האמבודג תע״א )‪• :(1711‬מעשה ירושלמי• ולא שם גרמני‪• .‬‬

‫‪ .3‬שי״ר‪ ,‬ע ר ך מלין‪ ,‬פ ר א ג תדי״ב‪ ,‬חיב‪ ,‬עמ׳ ‪ .251‬עדך אשמדאי‪ :‬הוצ׳‬
‫לפיו השפיע הספור ה ב ב ל י ע ל שלמה‬ ‫‪.122-121‬‬ ‫וורשא תדע״ד׳ ח״ב‪ ,‬עמ׳‬
‫ואשמדאי ו ע ל הספורים שגוצרו במלכות ביצאגץ ועל הערבים‪ ,‬והשפיע גס ע ל מעשה‬
‫•ירושלמי‪ .‬הוא מזכיר ר ק דפוס ויגיציאה ש״ד )האם ל א ידע ע ל דפוס קושטא?(‬
‫)הוצאת ?‪ (171‬בתרגום לרומית‪ .‬אחדי שהביא‪ .‬כ י וואגיגזייל רושם‬ ‫וואגיגזייל‬
‫למעיין ב מ ח ב ר ת‬ ‫״וברור הוא‬ ‫׳מלשון ערבי״‪ ,‬הוא מעיר‪:‬‬ ‫ש ת י מלים גוססות‬
‫זאת שאיגגח מועתקת כלל‪ ,‬רק גכתבה מתחלה בעברית‪ .‬וגם לא גתיסדה עכ״פ‬
‫מד׳ אברהם בן ד״דמב׳ס ז״ל‪ .‬שהחכם היקר הזה ל א ב ל ה זמגו בהזיות בדויות‬
‫כאלה׳ שאין בהן אף שום משל ומליצה או איזה מוסרי‪.‬‬

‫‪ .4‬פין ש״י‪ ,‬כגסת ישראל‪ ,‬וורשה ‪1886‬׳ עמ׳ ‪• :40‬מעשה של ירושלמי‪,‬‬

‫ספור משלי‪ ,‬גושאו להראות ולהוכיח חומד השבועה וקדושתה גמצא ב ה ע ת ק ה‬
‫בקושסאנדיגה‬ ‫ל ל ה ־ ק ‪ .‬ולפי דברי ד ע ראםסי כ ב ר גדפס‬ ‫ערבית‬ ‫מלשון‬
‫ובשאר מקומות וגמצא גם בב״י אצלו״‪.‬‬
‫ב ך י ע ק ב ׳ אוצר הספרים‪ .‬ווילגא ‪ .1880‬עמ׳ ‪ ,355‬מם' ‪ 1860‬בערך מעשה‬ ‫‪.5‬‬
‫ירושלמי‪ .‬כאן רשום דברי הימים ש ל משה‪ .‬מ ל ח מ ת החכמה והעושר ומעשה בוםתגאי‬
‫ו ת ר ג ו ם צ ר פ ת י ‪ .‬שלושה תאריכים‪• :‬וידונה תיז‪ ,‬ד״א חש״ד‪ .‬שם ‪8° ,1688‬״‪ .‬ואיני יודע‬
‫שלושה דפוסים של תרגום לצרפתית א ל א דק אמשטרדם ‪ .1688‬גם ל א מצאתי‪:‬‬
‫‪-‬דיא חשיד״׳ )עיין למעלה‪ .‬מס׳ ‪ .(1‬שם‪ ,‬מס׳ ‪ 1861‬הוצאת וואגינזייל ותרגומו‬
‫לרומית ‪ »1687‬עמ׳ ‪ ,332‬מם׳ ‪) 1306‬כאן שוב וואגיגזייל(* עמ׳ ‪ ,333‬מס׳ ‪1325‬‬
‫)ד״א ת?ן״ג(» עמ׳ ‪ .105‬מם׳ ‪ ,93‬ב ע ד ך ‪-‬דברי הימים של משה״‪.‬‬
‫עמודה ב*‬ ‫אוצר ישראל‪ .‬כ ר ך ב׳ עמי ‪,261‬‬ ‫יהודה ך ו ד אייזגשטיין‪,‬‬ ‫‪.6‬‬
‫ה מ מביא‪ .‬ר ק את‪ .‬הוצאות ויגיציאה ו ש י ד ! וואגיגזייל ‪.1719‬‬
 ‫אלוני‬ ‫נחמיה‬ ‫‪86‬‬

‫פדידברג חיים דב׳ בית עקד ספרים׳ אנטוורפן ‪1928‬׳ עמ׳ ‪ ,130‬מם׳ ‪:214‬‬ ‫‪.7‬‬
‫דברי הימים של משה )‪-‬מעשה של ירושלמי׳(; עמ׳‪ .373‬מם׳‪ :1120‬מלחמת החכמה‬
‫והעושר )״מעשה ירושלמי׳(‪ .‬ואין וואגינזייל נזכר אצלו בכלל‪.‬‬

‫‪ .11‬לועזית‬
‫‪BibliothecaMagna,.BartolocciJ‬‬ ‫‪.1,‬‬ ‫ספד)‬
‫‪ ,1675‬ע מ ' ‪: 4 2 - 4 1‬‬
‫יד׳ אברהם ב ד מימון היה בן דבי משה ב ר מימון חבר ש׳ ת׳ ב ש נ ת‬
‫ונמצא‬ ‫והעתיק מעשה של ירושלמי מלשון ערבי אל לשון עבדי‪:‬‬ ‫ד׳ ת׳ת׳ק׳ע׳‪:‬‬
‫שנת ד׳ ש׳ לפיק׳ ‪ :‬ושמו‬ ‫בויניציאה‬ ‫נדפס‬ ‫של משה‬ ‫ד ב ר י )הימים(‬ ‫בספר‬
‫של‪.‬ירושלמי היה דיהון ב ד שלמון‪ :‬עיין שם דף סיד‪ :‬עמוד ב י ‪.‬‬
‫והוא חוזר על זה בלטינית‪:‬‬
‫‪R. Abraham‬‬ ‫‪Bar Maimon‬‬ ‫‪filius‬‬ ‫‪R. Mosis‬‬ ‫‪Bar‬‬ ‫‪Maimonis‬‬
‫‪ Quaesita & responsa‬ש׳ ת׳ ‪cognoraento Aegyptij. Scripsit‬‬ ‫‪legalia,‬‬
‫‪claruit‬‬ ‫‪an.‬‬ ‫‪mun. 4970. d i r .‬‬ ‫‪1210‬‬ ‫‪ex Dauid Ganz & ex lingua‬‬
‫‪ ...Historiam‬מעשה של ירושלמי ‪Arabica i n Hebraicum idioma transtulit‬‬
‫‪cuiusdam v i r i Hierosolymitani, qui ob contemptum iusiurandum‬‬
‫‪p a t r i suo‬‬ ‫‪praestitum...‬‬

‫‪2.‬‬ ‫‪Wagenseil‬‬ ‫‪Job.‬‬ ‫‪Christopb,‬‬ ‫‪Exercitationes‬‬ ‫‪sex‬‬ ‫‪varii‬‬

‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪.1719 11697‬‬
‫דאיתי בספדיתנו הלאומית א ת ההוצאה מ ש נ ת ‪.1697‬‬

‫מבוא וואנינזייל‬
‫עלילה שישית המספרת סיפור נחמד‪ ,‬שבו מלמדים שיש לשמור בקפדנות‬
‫א ת חוק השבועה‪.‬‬
‫על כ ל שאד הדברים המועילים שהקדמנו ניתן לבסוף מעשה אחרון משהו‬
‫נעים ר ב חן העולה בלי כ ל ספק על כ ל השיחות המשעשעות ולסיפור זה נדוניה‬
‫כפולה ומכופלת ממש כמו לסיפורים של איזופום‪.‬‬
‫לצחוק‬ ‫גורם‬ ‫אשד‬ ‫‪...‬דבד‬
‫לנבונים‬ ‫מתוכגיס‬ ‫חיים‬ ‫ומורה‬
‫אדמ‬ ‫בגי‬ ‫אצל‬ ‫הטעות‬ ‫ותחדל‬
‫ובאמת כשגזדמן הסיפור הזה ל ר ב י אברהם בן מימון כתוב בלשון הערבית‬
‫גתפם לו לחלוטין עיי געמו‪ .‬ולא מצא מגוח לגפשו עד שתרגמו ללשון ע ב ר י ת‬
‫לאותו משה‬ ‫שכתוב ב ס פ ר יוחסין בן‬ ‫ק ל ה ומלוטשת‪ .‬היה אברהם זה כפי‬
‫שבלכתו‬ ‫בן מימון הגדול הקטן ממשה המחוקק העברי‪ ,‬והעומד ב ר א ש היהודים‪,‬‬
 ‫‪87‬‬ ‫כיכליוברשיה על מעשה ירושלמי‬

‫‪ :‬ב ע ק ב ו ת אביו ג ס ב ע צ מ ו ה ו פ י ע א ו ד ו ב כ ל העולם‪ ,‬ו ה י ה לו ת ל מ י ד א י ש ש ע ל ה‬

‫־על כ ל ב נ י האדם׳ ד׳ יוסף‪ ,‬ש פ י ר ו ש ו ה ע ר ב י ל ש י ר ה ש י ר י ם ה י ה פ ע ם קייס‪ ,‬ו ע כ ש י ו‬
‫‪:‬אבוד הוא‪ ,‬כ י מישהו‪ ,‬ש ג ס ה מ ו נ ו מ נ ט י ם ש ל א ב ו ת י נ ו ה י ו לו לנזק׳ השמידו‪.‬‬
‫ובכן הסיפור ה ז ה ב א א ל י מ י ה ו ד י ם אפריקאים מ ן צ ו י ט א ב מ י צ ד ג י ב ד א ל ט א ר ‪.‬‬
‫ר כ ש ת י א ת כ ת ב היד׳ ו ע ו ד ד ת י א ת נ פ ש י ל ל כ ת ב ד ר ך ב ן מ י מ ו ן הצעיר‪,‬‬ ‫במקדה‬
‫•והעגקתי לו א ת ה ת י ג ו ס ה ז ה ל ל ט י נ י ת ‪ .‬ש מ ת י א ת ב ט ח ו נ י ב ת ק ו ו ה ידועה׳ ש ל א‬
‫* ח ס ר ו ה א ג ש י ם ד ב ר י ם א ל ה ש י מ צ א ו ח ן בעיגיהם‪ ,‬ו א ש ד י ח ש ב ו מ ה ש ג א מ ר להם‪.‬‬
‫־מה ש פ ל י נ י ו ם םקוגדום ה ד ג י ש מ א ד למקסימום ש ל ו ‪ :‬״יהיו א צ ל ך מ כ ו ב ד י ם ה ד ב ר י ם‬
‫‪:‬העתיקים׳ ו מ ע ש י ם גדולים י י ע ש ו גס ע ל י ד י סיפורים״‪.‬‬
‫א ף ע ל פ י ש י ש עכשיו סיפורים ש ל א נ ש י ם רבים ע ל מ ל א כ י ם ו ע ל ש ד י ם‬
‫כי‬ ‫ש י ש כ נ ע ו א ת ע צ מ ם ברצינות‪.‬‬ ‫מהנוצרים‬ ‫יהיו א ו ל י‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫המסתובבים‬
‫מאשר‬ ‫יספרו א ו ת ם י ו ת ר כ ד ב ר י ם א מ י ת י י ם‬ ‫־דברים א ל ה קדו‪ .‬ו י ח ד ע ם היהודים‬
‫•בספורים בדויים‪.‬‬
‫ב א ו ת ו אופן כ מ ו ל ש א ר ה מ ע ש י ו ת י ה י ה אפוא ג ס ל מ ע ש ה זה גורלו‪ .‬ו ב ו ו ד א י‬
‫•לטובת הקורא ורוב ע נ י י ן ב ש ב י ל ו ‪ .‬הקורא א ש ר א נ ו גשבעים‪ .‬כ י יגהל א ת ע נ י י ג י ו‬
‫זזיטב‪ .‬ל א ח ר ש י ת פ נ ה ל נ ו ק צ ת ע ל י ד י ההכרה ש י כ י ר א ת ח ש כ ת ה ל י ל ה ב ט ר ם י א י ר‬
‫זזאור‪ .‬א נ ח נ ו מ ש ל ח י ם אותו‪ .‬ו כ ב ר מ ש כ נ ו ב א ז נ י ו ל פ נ י זה‪ ,‬וכמו ש א מ ר ס י ד ר ו ם ‪:‬‬
‫א נ י מ ב י א א ו ת ך לקריאה‪ .‬ו א נ י מ ב ק ש א ו ת ך ת ן לי א ת ח ו ו ת ד ע ת ך ה י ש ר ה‬
‫‪.‬בבהירות רבד‪.‬״‪.‬‬

‫הדפים א פ ו א ע ל פ י כ ת ב ־ ה י ד ש ק נ ה מ י ד י יהודים אפריקאיים ב ע י ר צ ו י ט א‬

‫)‪ (Ceuta‬ב מ י צ ר ג ב ר ל ט ד ‪ .‬ו מ כ א ן ש ל א ידע‪ ,‬כ י כ ב ר נ ד פ ס הסיפור ל פ נ י ש ה ג י ע‬
‫ל י ד ו א ר ב ע פעמים‪ .‬ו ע י ץ ל ה ל ן ו ו א ל ף ו ב ס ע י ף ע ל כתבי־היד‪ .‬מ ס ׳ ‪ 6‬והדפוסים ש ל‬
‫מ ע ש ה י ר ו ש ל מ י ב ע ב ר י ת ‪ .‬מ ס ׳ ‪ ,5‬ו ב ל ט י ג י ת ‪.‬‬
‫‪W o l f Joh. Christoph,‬‬ ‫‪Bibliotheca Hebreae, I , H a m b u r g .3‬‬
‫& ‪ , m‬ע מ ׳ ‪87‬׳ ס ם ׳ ‪:114‬‬
‫לפיו ה מ ח ב ר ה ו א א ב ר ה ם ב ן הדמב״ם‪ .‬א נ ו ג י מ י או ד י ה ו ן ב ן ש ל מ ו ן ג ב ו ר‬
‫ת ס י פ ו ר )עי׳ ל ה ל ף ‪ .‬ה ו א מציין‪ .‬כ י ל א ה ת ל ה ב א י ש לסיפור ז ה כ מ ו וואגינזייל‪:‬‬
‫הוצאת‬ ‫כי‬ ‫ו ה ע י ר ר מ ש י ש )עי׳ ל ה ל ן ‪>9‬׳‬ ‫ואמשטרדם‬ ‫וירוגה‬ ‫דפוסי‬ ‫דשם‬
‫א מ ש ט ר ד ם מסופקת‪.‬‬
‫רמשיש‪,‬‬ ‫על כך‬ ‫וכבר ה ע י ר‬ ‫לגדמגית׳‬ ‫א ת התרגום‬ ‫איגו י ו ד ע‬
‫‪ , ( I X , Serapeum (1848‬עמ׳ ‪ ,381‬מ ם ' ‪.162‬‬
‫ע מ ׳ ‪ ,333‬מ ם ' ‪ :532‬כ א ן ה ו א חושב‪ .‬כ י דיהון ב ד ש ל מ ו ן ה ו א מ ח ב ר‬ ‫‪.1‬‬
‫זזםיפיד‪ .‬ו ה ת נ ג ד ל ז ה רמש״ש‪ Serapeum .‬הניל‪ .‬אולם ו ו ל ף ה ע י ד במפורש‪ ,‬כ י‬
‫ר ש ם א ת הסיפור כ א ג ו ג י מ י ו ג ס ב ש ם א ב ר ה ם מימון‪.‬‬
‫ע מ י ‪ ,565‬מ ם ׳ ‪ 973‬ב ח ב ו ר מ ע ש י ו ת ו י ד ו ג ה ת־ז‪.‬‬ ‫‪,1‬‬
 ‫אלוני‬ ‫נחמיה‬

‫ה מ ב ו ר ג ‪ .1721‬עמ׳ ‪1278‬׳ מם' ‪ :121‬נזכר בספר דברי הימים ש ל מ ש ה ז‬ ‫‪,11‬‬

‫) מ ע ש ה ש ל ירושלמי(‪.‬‬
‫‪ , I I‬עמ׳ ‪ .1361‬מס׳ ‪ :398‬רושם שם הסיפור ‪ -‬מ ע ש ה ירושלמי״ וכותב‪ .‬כ י‬
‫ה ז כ י ר ז א ת ב ש ם אברהם מימון‪ .‬ר׳ יצחק בן א ב ד ב נ א ל עקריש )בכרך אי׳ ע מ ׳ ‪-644‬‬
‫ל א מ צ א ת י ( ו ד ב ר י הימים ש ל משה‪.‬‬
‫‪ , I V‬ע מ ׳ ‪ : 1026‬׳ מ ע ש ה ש ל י ר ו ש ל מ י ׳ ו א מ ר ‪ Gilb. Gaulminus‬ב ה ע ר ת‬
‫ל כ ת ב י ד • מ ש ל םנדבאר״‪ .‬כ י א ב ר ה ם ב נ ו ש ל מ י מ ו ן חיברו‪ .‬א ף כ י א י נ נ ו א מ ת ‪.‬‬
‫)האם ל א ד א ה ז א ת דמש״ש ז( הסיפור ה ו א תרגום מ ע ר ב י ת ‪.‬‬
‫‪4.‬‬ ‫‪Eisenmenger,‬‬ ‫‪Joh.‬‬ ‫‪Andreas,‬‬ ‫‪Entdecktes‬‬ ‫‪Judenthum,‬‬
‫‪Koenigsberg 1742.‬‬
‫ב מ פ ת ח ב ר א ש הספד‪ ,‬ב ע ר ך ‪ :‬מ ע ש ה י ר ו ש ל מ י ‪:‬‬ ‫‪,I‬‬
‫מ ז כ י ר ד ק ד ב ר י ה י מ י ם ש ל מ ש ה ‪ .‬דפוס ו י ג י צ י א ה ש״ד ‪.1544‬‬
‫‪ , I I‬ע מ ׳ ‪ : 422‬כ א ן ה ו א אומד‪ ,‬כ י י ש ב ד ע ת ו להדפיסו ב ע ב ר י ת ו ב ת ר ג ו ם‬
‫ו ל א נ ו ד ע ל י תרגום ל ג ר מ ג י ת ממגו‪ ,‬ו ל א מ צ א ת י תרגום כ ז ה בדפוס‪.‬‬ ‫לגרמנית‪.‬‬
‫‪5.‬‬ ‫‪De Rossi J. B.,‬‬ ‫‪Mss. Codices Hebraici, Parma 1808, I ,‬‬
‫‪p. 124—125, n. 1947.‬‬
‫ולפיו זהו ב ן ה ר מ ב י ם וסיפור ש ל א י ש ירושלים‪.‬‬
‫‪Historia‬‬ ‫‪hierosolymitani‬‬ ‫‪ex‬‬ ‫‪hebr.‬‬ ‫‪versione‬‬ ‫‪R. Abraham‬‬
‫‪f i l . Maimonidis.‬‬

‫‪6.‬‬ ‫‪Delitsch Franz, Z u r Geschichte der juedischen •Poesie,‬‬

‫עמ׳‪.461836,‬‬ ‫‪Leipzig‬‬
‫ומזכיר ד ק א ת ו ו א ג י נ ז י י ל‬ ‫ע י ב ד סיפור ע ר ב י ל ע ב ר י ת‬ ‫לפיו ב ן ה ר ם ב י ם‬
‫ב ה ו צ א ת ‪ .1697‬ל א י ד ע א פ ו א ע ל ד פ ו ס י ק ו ש ט א וויניציאה‪.‬‬
‫‪7.‬‬ ‫—‬ ‫‪— Catalogus L i b r o r u m Manuscriptorum, L e i p z i g 1838,‬‬
‫‪e‬‬
‫‪p. 289, n . XXI$> .‬‬
‫גם כ א ן ה ו א חוזר ואומד‪ ,‬ש א ב ר ה ם ב ן מימון ת ר ג ם א ת ה ס פ ו ר מ מ ק ו ר‬
‫שלדעתו‬ ‫‪, ( t‬‬ ‫וואגיגזייל )‪16971687‬‬ ‫ע ר ב י ש א ב ד ‪ .‬והוא מ ז כ י ר ר ק א ת ה ו צ א ו ת‬
‫ה ד פ י ם ל פ י כ ת ב ־ י ד לייפציג‪.‬‬
‫‪8. Steinschneider M . , Juedisch-Deutsche Literatur, Serapeum,‬‬
‫‪I X (1848), p. 380—381, n. 162.‬‬
‫ד ן ע ל התרגום ל י י ד י ש ‪ • :‬מ ע ש ה ש ל א י ש ירושלים״‪ .8° .‬ב ל י מקום ד פ ו ס‬
‫ו ש נ ה ומספר‪ .‬כ י ל פ י א ו פ נ ה י י ם ‪,854 ,‬אוקטב‪ ,‬ר ש ו ם ‪ :‬ה ו מ ב ו ר ג ‪ .1711‬ה ו א מ ע י ד ‪ ,‬כ י‬
‫הנוסח ה ע ב ר י מ ת י י מ ר ל ה י ו ת ת ר ג ו ם מ ע ר ב י ת ו מ י ד ו ש ל א ב ר ה ם מימון‪ .‬ש מ ז ה י ם‬
‫א ו ת ו ע ם ב ן הרמב״ם‪ .‬כ ש ם הסיפור ה ו א ר ו ש ם ‪ :‬׳ מ ע ש ה ירושלמי‪.-‬‬
‫‪4‬‬
‫לפיו זהו ס י פ ו ד ח ס ד ט ע ם )"‪.(• itn Ganzen abgeschmackten Fabel‬‬
 ‫‪89‬‬ ‫ביבליוגרפיה על מעשה ירושלמי‬

‫‪9.‬‬ ‫‪Steinschneider‬‬ ‫‪M . , Catalogus‬‬ ‫‪Llbrorum‬‬ ‫‪Hcbraeorum,‬‬

‫‪Berlin‬‬ ‫‪1852—1860, col. 700, n. 4266.‬‬
‫ומתפלא על דעת דליסש‬ ‫מ ש ה בן הדמבים‬ ‫ה ו א מ ת נ ג ד לדעה׳ כ י זהו‬
‫)עי׳ ל ע י ל ‪ .(7—6‬א ת ה מ ל ה ‪-‬העיזיק* ה ו א מ ת ר ג ם ‪ :‬ה ע ת ק א ו תרגם‪.‬‬
‫ה ו א רושם א ת דפוסי ד ב ר י הימים ש ל מ ש ה )רע״ז! ש״ד» ושסיה(; מ ע ש י ו ת !‬
‫‪ Exercitationes‬ו ה ת ר ג ו ם ליידיש‪ .‬לפיו זהו סיפור ח ס ד תוכן‪ .‬א ף ה ו א מציין‪ .‬כ י‬
‫)עי׳ ל ע י ל ‪ .(7‬לפיו ה ו צ א ת א מ ש ט ר ד ם ‪,‬‬ ‫‪c‬‬ ‫כ ת ב י ד וואגיגזייל ג מ צ א כ ע ת ב ל י י פ צ י ג ‪21‬‬
‫ש פ ת י ישגים‪ ,‬ו ה י א ‪ .‬מ ס ו פ ק ת ‪.‬‬ ‫ל ק ו ח ה מ ש ב ת י בם‪.‬‬ ‫ה ר ש ו מ ה א צ ל וולף׳ ‪ ,1‬עמ׳ ‪,87‬‬
‫)עי׳ ע מ ׳ ‪ .94‬מס׳ ‪6‬׳‪ .‬ו ה ת נ ג ד ל ד ע ת וולף ‪ .1‬עמי ‪ ,333‬ש ד י ה ו ן ה ו א מ ח ב ר ערבי‪.‬‬
‫‪p, 55*7. 10 . K a l e n d e r Liebennann‬‬ ‫‪H.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬‬
‫ל פ י‪ , ( I V , Hebraeische Bibliographic(1861‬גליון ‪ ,23‬ע ם ׳ ‪ 107‬נ ד פ ס‬
‫דמש״ש‪ ,‬ק ט ל ו ג ליידן‪ ,‬עמ׳ ‪ 262‬אומר‪ ,‬כ י ה צ י ע ד ב ר י ם ח ד ש י ם ש ל א‬ ‫^‪.Brieg‬‬
‫נ ש מ ע ו ‪ ,‬ו כ י ט ו ע ה ה ו א מאד‪.‬‬
‫‪11.‬‬ ‫‪Steinschneider M . , Catalogus‬‬ ‫‪Codicum‬‬ ‫‪Hebraeorum...‬‬
‫‪Lugduno-Batavae, Leiden 1858, p. 261—262, n. 5 6 " .‬‬
‫ערבבוהו‬ ‫התפל׳‪.‬‬ ‫הסיפור‬ ‫מתרגם(‬ ‫)או‬ ‫״מחבר‬ ‫הסיפור‪:‬‬ ‫הערכת‬
‫ב א ב ר ה ם ב ן הדמב״ם‪ .‬יש״ר בלוח‪ ,‬ש ה ו י ל ליברמן‪ .1855 ,‬עמ׳ ‪7‬‬ ‫הביבליוגראפים‬
‫ט ע ה מ א ד )עיי ‪ ! 10‬עיי ל ה ל ן בכתבי־היד(‪.‬‬
‫‪II,‬‬ ‫‪1863,12‬‬ ‫‪.Fuerst‬‬ ‫‪Julius, Bibliotheca Judaica, L e i p z i g‬‬
‫‪p. 289—290.‬‬
‫לפיו חיברו ב ן הרמבים‪ .‬מ ע ש ה ^ ^ ‪ .(ein treffiiches M a e h r c b e n‬ה ו א‬
‫מ ב י א א ת ד פ ו ס י ד ב ר י ה י מ י מ ש ל מ ש ה ) ד ע י ז ! ש'ד» ושמיה(! וירוגה ת״ז! ו א מ ש ט ר ד ם‬
‫ליידיש‪ ,‬א ו ל ם‬ ‫ו ו א ג י נ ז י י ל )‪ ,(1687‬ה ת ר ג ו ם‬ ‫)עי׳ ר מ ש י ש ‪»(9‬‬ ‫ב ל י ש ג ת דפוס‬
‫ל ה ל ן בדפוס‬ ‫‪) Sel K o r n .‬עי׳‬ ‫של‬ ‫לגרמגית‬ ‫והתרגום‬ ‫דפים )!(!‬ ‫‪8‬‬ ‫לפיו‬
‫ב ג ר מ נ י ת ‪ ,‬מם׳ ‪.(2‬‬
‫‪13.‬‬ ‫‪Zotenberg H . , Catalogues‬‬ ‫‪des‬‬ ‫‪Mss. Hebreux,‬‬ ‫‪Paris‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1866, p. 106, n. 675 .‬‬
‫ל פ י ו מיוחם ב ט ע ו ת ל ב ן הרמב״ם‪.‬‬
‫‪14.‬‬ ‫‪Zedner‬‬ ‫‪Joseph,‬‬ ‫‪Catalogue‬‬ ‫‪of‬‬ ‫‪the‬‬ ‫‪Hebrew‬‬ ‫;‪Books‬‬
‫‪ ,London 1867‬ע מ ׳ ‪) 774‬לפי ה ו צ א ת ו ו א ג י ג ז י י ל ‪ !(1687‬עמי ‪) 794‬מעשה ש ל‬
‫ו י ד ו ג א ת י ז ו ה ת ר ג ו ם ל צ ר פ ת י ת ש ל ‪ . ; C. C. Patin‬מ ב י א ו‬ ‫מביא‬ ‫ירושלמי(‬
‫ב ש ם ‪ :‬״ מ ע ש ה ירושלמי״‪.‬‬ ‫במפתח‬
‫‪15.‬‬ ‫‪Steinschneider‬‬ ‫‪M.,‬‬ ‫‪Hebraeiscbe‬‬ ‫‪Bibliographic, X V I‬‬
‫)‪ ;(1876‬ע מ ׳ ‪.67‬‬
‫מ ת ו ר ג ם א ו מחובר‪ .‬וטוען‪ ,‬כ י צ י ל ׳ מ י מ ו ן ׳‬ ‫כ א ן ה ו א א ו ס ר ‪ :‬״ספוד דמיוני״‬
‫לסיפור ע ד ב י‬ ‫כ י י ש לסיפור ז ה ג ס ד מ י ו ן מ ה‬ ‫ו ל א ״מימוני׳‪ .‬ה ו א אומד‪.‬‬
 ‫אלוני‬ ‫נחמיה‬ ‫‪90‬‬

‫לסיפור ‪ 1001‬ר ב ע י שעוד‬ ‫ב־ ‪ 1001‬לילה‪ .‬שבו השולטאן אינו נשבע‪ .‬ודומה יותר‬
‫הוא מ צ י י ן גם כ מ ה ש י נ ו י י ם‬ ‫ו ב ג ר מ נ י ת ה ו צ א ת דיםואיר‪.‬‬ ‫בצרפתית שלא דאה‬
‫ב ס י פ ו ר הגרמני‪.‬‬
‫‪l(i.‬‬ ‫‪Steinschneider M . ,‬‬ ‫‪Hebraeische‬‬ ‫‪Bibliographie,‬‬ ‫‪XIX‬‬
‫) ע מ י‪:1131879),‬‬
‫זה מיוחם ל א ב ר ה ם בן מימון‪ .‬ומציין א ת ה ת ר ג ו מ י ם ל ג ד מ ג י ת ש ל כ ד מ ו ל י‬
‫ובסיפורי ‪ Pascheles‬ו ה ע י ב ו ד ה צ ר פ ת י ש ל ‪.C. C. Patin‬‬
‫‪17.‬‬ ‫‪Neubauer Adolph, Catalogue of the Hebrew Mss. i n the‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Bodleian Library, Oxford‬‬ ‫‪1886, p. 1129, n. 2589 .‬‬
‫גם ב מ ע ש ה‬ ‫״מעשה י ר ו ש ל מ י ש ה ע ת י ק ר ב י א ב ר ה ם מימון״‪.‬‬ ‫כאן ר ש ו ם ‪:‬‬
‫ל פ י רמש״ש‪Hebraeische ,‬‬ ‫מימון׳‪.‬‬ ‫דבי אברהם‬ ‫״שהעתיק‬ ‫רשום‪.‬‬ ‫בוסתגאי‬
‫‪) Obersetzungen‬עיי להלן(‪ .‬ט ע ה נ א י ב ו א י ד ׳ ש כ ת ב ב מ פ ת ח ה מ ח ב ר י ם )עמי ‪:(1132‬‬
‫א ב ר ה ם )בן מ ש ה ( מימון׳ אולם הוא רושם שם בפירוש כי זה מיוחם לו‪ .‬ועי׳ ש ם‬
‫ערך מעשה‪.‬‬ ‫גם עמי ‪.1137‬‬

‫‪18.‬‬ ‫‪Steinschneider M . , Hebraeische tJbersetzungen, Berlin‬‬

‫א ב ר ה ם בן ה ר מ ב י ם‬ ‫י ש ל ה ב ד י ל בין‬ ‫הוא מ ע י ר ׳ כ י‬ ‫בעמי‪ .906‬העדר‪2,‬‬ ‫‪1893‬‬
‫ל א ב ר ה ם מימון׳ מ ח ב ר מ ע ש ה י ר ו ש ל מ י ) ו ע י י ‪.(17‬‬

‫‪19.‬‬ ‫‪Chauvin‬‬ ‫‪Victor,‬‬ ‫‪La‬‬ ‫‪recension egyptienne‬‬ ‫‪des‬‬ ‫‪Mille‬‬

‫‪et une nuits, 1899, p. 44—50.‬‬
‫לא ראיתי‪.‬‬
‫‪20.‬‬ ‫‪Bolte Johannes und Polivka Georg, Anmerkungen zu den‬‬
‫‪K i n d e r und Hausmaerchen der Brueder G r i m m , I I , L e i p z i g 1915,‬‬
‫‪p. 328.‬‬
‫ה ש ו א ה עם מ ע ש י ו ת א ח ד ו ת ע ל גשואים כפולים‪.‬‬
‫ו ג ו ש א אשד• מ ב ג י א ד ם‬ ‫כ א ן ר ש ו מ י ם סיפורים‪ ,‬ש ב ה ם ב ו ג ד ה א ד ם ב ש ד ה‬
‫ו ג ע ג ש ע ו ג ש מות‪.‬‬
‫‪21.‬‬ ‫‪Adler‬‬ ‫‪Elkan‬‬ ‫‪Nathan,‬‬ ‫‪Catalogue‬‬ ‫‪of‬‬ ‫‪Hebrew‬‬ ‫‪Mss.,‬‬
‫‪Cambridge 1921.‬‬
‫ב מ פ ת ח ע מ ׳ ‪ 181‬ר ש ו ם ‪ :‬׳ מ ע ש ה ש ל י ר ו ש ל מ י ‪63‬״‪ ,‬ו ל א מ צ א ת י ב ע מ ו ד זד‪.‬‬
‫א ת שם הספור‪.‬‬
‫‪22. H e l l e r Bernhard, Das hebraeische und arabische Maerchen,‬‬
‫‪i n Bolte-Polivka, Anmerkungen zu den K i n d e r - u n d Hausmaerchen‬‬
‫‪der Brueder G r i m m , I V , L e i p z i g 1930, p. 349—350.‬‬
‫ה ו א מציין‪ ,‬כ י זה יבול ל ש מ ש ד ו ג מ ה ל ח ד י ר ת י ס ו ד ו ת יהודיים ל ת ו ך‬
‫י ס ו ד ו ת כלליים‪ .‬ה ו א מ ו ג ה א ת ה ן ם ו ד ו ת ה כ ל ל י י ם ו א ת ה י ס ו ד ו ת היהודיים‪ .‬ה ו א‬
 ‫‪91‬‬ ‫ביבליוגרפיה על מעשה ירושלמי‬

‫מ ת נ ג ד ל ד ע ת ש ו ב ץ ׳ כ י ה י ה ה מ ח ב ר י ה ו ד י ש ה ת א ס ל ם ‪ .‬ו ה ו א ש ח י ב ר א ת החלקים‬
‫ל ד ע ת ו ה י ה ה מ ח ב ר יהודי׳ א ף כ י א פ ש ר‬ ‫ה י ה ו ד י י ם ב־‪ 1001‬ל י ל ה ב נ ו ס ח ו המצרי‪.‬‬
‫הוא מציין׳ כ י מ ע ש ה זה ד ו מ ה ל מ ע ש ה‬ ‫ש ה ו ש פ ע מ מ ו ם י ב י ם ש ל א ג ד ו ת ערביות‪.‬‬
‫‪. 1 8 9 6 ) ,‬‬ ‫) ע מ י ‪54-50‬‬ ‫‪XXXII‬‬

‫‪23.‬‬ ‫‪Gaster‬‬ ‫‪M., An‬‬ ‫‪Ancient‬‬ ‫‪Fairy-Tale Translated‬‬ ‫‪from‬‬

‫‪the Hebrew, Folk-Lore, X L I I (1931), p. 156—161.‬‬
‫ו מ צ י י ן כ י זה מיוחם‬ ‫ה ו א חושב‪ .‬כי זהו הסיפור ה ע ת י ק ב י ו ת ר ע ל שדים׳‬
‫ו ע ו ד פ ע מ י ם ר ב ו ת ) מ ב ל י לציין ולמגות(‬ ‫ב ן הרמב״ם ו נ ד פ ס ב ק ו ש ט א‬ ‫לאברהם‬
‫מ ת נ ג ד ל ש ו ב י ן )סומך ע ל היליד( ב א ו ת ם‬ ‫ע ל י ד י וואגיגזייל‪.‬‬ ‫ומתורגם ללטיגית‬
‫יש שאלה‬ ‫ו ל ד ע ת ו קרוב י ו ת ר ש ה י ה מ ו ס ל מ י ש ה ת י ה ד ‪.‬‬ ‫ה ג י מ ו ק י ם ש מ ג ה היליד‪.‬‬
‫מ י ה מ ח ב ר ׳ אולם ל ד ע ת ו ב ל י ספק ב ס פ ר ד ו ב מ א ה הייב ו ב י מ י הדמב״מ‪.‬‬

‫‪24.‬‬ ‫‪H e l l e r Bernhard, M G W J , 80 (1936), p. 476.‬‬

‫ה ו א מציין׳ כ י ג א ם ט ד הדפים א ת מ ע ש ה י ר ו ש ל מ י ^ ‪ , F o l k - L o r e‬ו מ ז כ י ר‬
‫ומתגגד לדעת‬ ‫ד ע ת ש ו ב ץ ו ד ע ת ו ) כ י ה י ה ה מ ח ב ר י ה ו ד י ו ל א י ה ו ד י שהתאסלם(‪.‬‬
‫ל ד ע ת ו זוהי ת ע ר ו ב ת ש ל ר ו ח‬ ‫כ י זהו ה מ ע ש ה ה ע ת י ק ב י ו ת ר ע ל שדים‪.‬‬ ‫גאםטד׳‬
‫יהודית וערבית‪.‬‬

‫‪[25.‬‬ ‫‪Leon Nemoy, "Hebrew and K i n d r e d‬‬ ‫‪Manuscripts i n‬‬

‫‪the Yale University‬‬ ‫"‪Library,‬‬ ‫‪Journal‬‬ ‫‪of Jewish‬‬ ‫‪Bibliography,‬‬
‫‪ed. Joshua Bloch, N e w Y o r k , July, 1939, p. 109.‬‬
‫]ר‪ .‬פ‪.‬‬

‫ו‬
 ‫ביבליוגרפיה של מעשה‪ .‬ירושלמי‬
‫‪ .1‬בתבי־יד‬
‫בעברית‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ב ס פ ר י ת ב ו ד ל י באוקספורד׳ ק ט ל ו ג נאיבואיר‪1 .‬׳ ע מ ׳ ‪1129‬׳ מם׳ *‪2589‬‬ ‫‪.1‬‬
‫״ מ ע ש ה ירושלמי• ו ב כ ת י ב ה מ א ו ח ר ת ‪ :‬״שהעתיק ד ב י אברהם מ י מ ו ן ב ל ש ו ן ה ק ו ד ש ׳‬
‫‪6‬‬
‫)שם ‪ 2589‬י ש מ ע ש ה ד ב י בוםםנאי ב ת ו ס פ ת ״שהעתיק‪.‬״‪.‬״ ב א ו ת ה כ ת י ב ה מ א ו ח ד ת‬
‫ש ל הקודם וזוהי ת ו ס פ ת ט ע ו ת ש ל ב ע ל כתב־היד(‪.‬‬
‫י ש כ ח מ י ש י ם שינויי נוסח‪ .‬אולם ה ס ב ל ת י ח ש ו ב י ם ו ב נ ק ל א פ ש ר להיוכח‪.‬‬
‫כ י א י נ ם א ל א ש י נ ו י י מ ע ת י ק רגילים‪.‬‬
‫א י ן גם ספק׳ כ י ה ה ע ת ק נ ע ש ה מ ד פ ו ס ו י נ י צ י א ה שם״ה׳ וההוכחות ה ן ‪:‬‬
‫ה ש ג י א ו ת ה מ ש ו ת פ ו ת ‪ .‬אולם א ל ה י ש נ ן גס בדפוס קושטא‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫שהיה‬ ‫ת י ק ו נ י ש י ב ו ש י ם בקושסא‪ ,‬כ ג ו ן ‪ :‬ש ה י א מ ל א ה )גו׳ ב ‪ (4‬ב מ ׳‬ ‫ב‪.‬‬
‫מ ל א ה ב ק ו ש ט א ! ב״ח במי ב״אז י ש ר ה ה י א )שם תואר( במ׳ י ש ר ה )פועל( וכדי‪.‬‬
‫ב ד פ ו ס ו י נ י צ י א ה הוא רושם מ ע ל ל כ ל ע מ ו ד • מ ע ש ה י ר ו ש ל מ י ׳ ‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לא‬ ‫מ ו ז ר ה ו א ש כ א ן מ כ ו נ ה ה א י ש שלמון‪ .‬במ׳ ד י ה ו ן ב ד שלמון‪ .‬כנראה‪.‬‬
‫ה ב י ן ה מ ע ת י ק א ת השם‪.‬‬
‫י ש לציין‪ ,‬כ י ב ר א ש הסיפור ו ג ם בסופו מ כ ו נ ה הסיפור ׳ מ ע ש ה י ר ו ש ל מ י ׳‬
‫במ׳ ׳ מ ע ש ה ש ל י ר ו ש ל מ י ׳ ב ד פ ו ס ויגיציאה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ב ס פ ר י ת פרים׳ ק ט ל ו ג צ ו ט נ ב י ר ג ‪ ,‬פ ד י ם ‪ ,1866‬ע מ ׳ ‪ ,106‬מ ס פ ד ‪>675‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ה ש ב ע ־ ע ש ד ה )‪.(Ancien fonds 212‬‬ ‫ד ף ‪ .122-88‬ה ע ת ק מגדפם‪ .‬גייר מ ה מ א ה‬
‫צ ו ט נ ב י ד ג מ ע י ד ׳ כ י כ ת ב ־ ה י ד מיוחס ב ט ע ו ת לדי א ב ר ה ם ב ן ה ד מ ב י מ ‪.‬‬
‫כתבי היד של אלקן‬ ‫בספרית ב י ת המדרש לרבנים בניו־יודק מאוצר‬ ‫‪.3‬‬
‫ושם‬ ‫ב מ פ ת ח ק ט ל ו ג אדלר‪ ,‬ק מ ב ר י ד ג ׳ ‪ .1921‬ע מ ׳ ‪,181‬‬ ‫ג ת ן אדלר‪ ,‬כ פ י שרשום‬
‫ב ע מ ו ד זה ב ת ו ך ה ס פ ד ו א ף ל א‬ ‫ר ש ו ם ‪ :‬׳ מ ע ש ה ש ל י ר ו ש ל מ י ‪63‬׳׳ ו ל א מ צ א ת י‬
‫הגמצא‬ ‫ייתכן‪ ,‬כ י גתכוון לסיפור ע ל פ ס י ר ת מ ש ה ו א ה ר ן‬ ‫ב ע מ ו ד י ם הסמוכים לו‪.‬‬
‫ב ס פ ר • ד ב ר י הימים ש ל משה״ סמוך ל מ ע ש ה ירושלמי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בפרמא‪ ,‬ק ט ל ו ג ד י רוסי‪ .‬ח״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,125-124‬מ ס ׳ ‪ .194‬ל ד ע ת ו ת ו ר ג מ ה ע ״ י‬ ‫‪.4‬‬
‫א ב ר ה ם ב ן הדמב־ם‪ ,‬וסמך א ת ד ע ת ו זו ע ל הרשום ב כ ת ב ־ ה י ד ו ע ל ה ר ש ו ם ב ד פ ו ס י ם ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫דף‬ ‫ב ס פ ר י ת ליידן‪ ,‬ק ט ל ו ג ש ט י י נ ש נ י י ד ד ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,262-261‬מ ס פ ד ‪,56‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ . 2 3 3 -234‬ש ם ר ש ו ם ‪ :‬״ מ ע ש ה ש ל י ר ו ש ל מ י ש ה ע ת י ק ר׳ א ב ר ה ם מ י ו ו ן ) ! ‪ ( s i c‬בלה״ק״‪.‬‬
‫דםש״ש מ ת ר ג ם ‪quam v e r t i t (vel descripsit) Abraham Mairaon [sic :‬‬
‫*‪ .legendum] l i n g u a hebraica‬ל פ י רמש״ש זוהי ה ע ת ק ה מגדפם‪ .‬ה ר ב ז ל ו ט ג י ק‬
‫״מיוון׳‬ ‫ולקרות‬ ‫לטעות‬ ‫אפשד‬ ‫מ ד פ ו ס קושטא‪ ,‬ש ב ו‬ ‫כגדאה העתיקו‬ ‫מעיר‪:‬‬
‫בםקום ‪-‬מימון׳‪.‬‬
‫כ ת ב ־ ה י ד ש ה י ה ב י ד י וואגיגזייל‪ ,‬ש ע ל פ י ו הדפים א ת ה מ ע ש ה ב ה ו צ א ת ו‬ ‫‪.6‬‬
‫)ועי׳ מם׳ ‪ .(7‬ע י י ן ב י ב ל י ו ג ר פ י ה ע ל מ ע ש ה י ר ו ש ל מ י בלועזית‪ ,‬מם׳ ‪.7‬‬
 ‫‪93‬‬ ‫ביבליוגרפיה של מעשה ירושלמי‬

‫‪Catalogus‬‬ ‫פדאנץ דליטש‪:‬‬ ‫ע י י ן קטלוג‪ ,‬ש ח י ב ר‬ ‫בספריה בלייפציג‬ ‫‪.7‬‬

‫‪9n. XXI,«Librorum Manuscriptorum,‬‬ ‫‪Gritnae 1838,‬‬ ‫‪p. 289,‬‬
‫‪ .f. 2 7 7 b _ 2 8 3‬ל פ י ד ל י ט ש ו ל פ י ד מ ש י ש זהו כ ת ב ה י ד ש ה י ה ב י ד י וואגיגזייל‬
‫)עי׳ מ ם ׳ ‪,(6‬‬
‫\& ב א ו ס ף כ ת ב י ־ ה י ד ש ל ס פ ר י ת ‪ ,Yale U n i v e r s i t y‬מ ס פ ר ‪; Hebrew 25‬‬
‫ר‪ija .‬‬ ‫ע י י ן ל מ ע ל ה ע מ ׳ ‪ .91‬מם׳ ‪.25‬‬
‫ה ש ו ג ה בגוסחו מהדפוסים‪,‬‬ ‫ש מ ו צ א ו מתימן‪.‬‬ ‫כ ת ב ־ י ד ה ר ב י״ל זלוטגיק‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫ו נ ד פ ס ל ר א ש ו נ ה ב ס פ ר זה‪ .‬ע מ ׳ ‪.68-44‬‬

‫בערבית‬ ‫ב‪.‬‬
‫כ ת ב ־ ה י ד ה ו ב א ל ת ל ‪ -‬א ב י ב ע ל י ד י ח י י ל עברי‪ .‬ש ק נ ה ו ב ב ג ד א ד ב ש ה ו ת ו שם‪.‬‬
‫נ ק נ ה ע ל י ד י ה ר ב י י ל זלוטניק ב ח נ ו ת הספרים ‪-‬זהר־ ב ת ל ״ א ב י ב ‪ .‬ו נ ת נ ו ב מ ת נ ה‬
‫ל כ ו ת ב הטורים ה א ל ה )עיין במבוא‪ .‬עמ׳ ‪.>69‬‬
‫הסיפור כוגה ב ע ר ב י ת ‪- :‬האד׳י ק צ ת אלג׳ן א ל ד ׳ י םאד‪1‬ת‪ 1‬פ י ו א ח ד ן׳ ת א ג ׳ ר ׳‬
‫בראש כל אחד מעשרים‬ ‫כ ך רשום‬ ‫‪-‬סיפור ה ש ד ב ב ן ס ו ח ר אחדי(‪.‬‬ ‫)ותרגומו‪:‬‬
‫ו ב ר א ש הסיפור ר ש ו ם ‪ - :‬ח כ א י י א א ל ד ׳ י ם א ד פ י ו א ח ד א ל ד ׳ י‬ ‫ו א ר ב ע ה העמודים‪,‬‬
‫שהיה באחד שעבר על‬ ‫‪-‬ספור מ ע ש ה‬ ‫ותרגומו‪:‬‬ ‫ע ב ד ע ל א י מ י ן ו צ א י י ת אבוי‪.‬‬
‫ש ב ו ע ת ה׳ מ צ ו ת אביו״ )ועיי ל ה ל ן ב ד פ ו ס בערבית(‪.‬‬

‫‪ .11‬דפרםי־ם‬
‫בעברית‬ ‫א‪.‬‬
‫ב ת ו ך ס פ ד ‪ -‬ד ב ר י הימים ש ל מ ש ה ר ב נ ו ע׳ה־ קושטא‪ ,‬ר ע י ז א ו ד ע י ח ז‬ ‫‪.1‬‬
‫ל א ר א י ת י ה ו צ א ה זו כ ו ל ה פ ר ט ל מ ע ש ה י ר ו ש ל מ י ב צ י ל ו ם מ ס פ ר י ת אוקספורד‪.‬‬
‫ב ל ש ו ן הקדש״‪.‬‬ ‫ש ה ע ת י ק ר' א ב ר ה ם מ י מ ו ן ז י ל‬ ‫של ירושלמי‬ ‫״מעשה‬ ‫השם‪:‬‬
‫‪Cat.‬‬ ‫שטיינשניידד‪.‬‬ ‫‪ , I I ,Bibliotheca Judaica‬עמ׳ ‪» 1518: 289‬‬ ‫פירשט‪:‬‬
‫‪ ,Bodl.‬מסי ‪ 11517 : 4266‬מ ס ׳ ‪ ,1516: 3442‬כ י לסיו נ ש ל ם ה ס פ ר ב ח ו ד ש מ ר ח ש ו ן‬
‫הדע״ז‪ .4° .‬ב א ו ת י ו ת רש״י ו ב ש ת י ע מ ו ד ו ת ב כ ל עמוד‪ .‬ל פ י נוסח ז ה נ ד פ ס מ ע ש ה‬
‫ירושלמי בספר זה שנית‪.‬‬
‫ב ת ו ך א ו ת ו ס פ ר ו י נ י צ י א ה ש ״ ד ‪ .8° .‬ב ש ע ר ש ם ה ס י פ ו ר כ א ן ‪ - :‬ו כ ת ב‬ ‫‪.2‬‬
‫ב ר א ש ה ס י פ ו ר ״ מ ע ש ה ש ל ירושלמי״׳ ו מ ע ל ל ע מ ו ד י ם ‪:‬‬ ‫מ ע ש ה ש ל ירושלמי׳‪.‬‬
‫ירושלמי‪/‬‬ ‫של‬ ‫‪-‬מעשה‬ ‫האחרונים‪:‬‬ ‫העמודים‬ ‫בשני‬ ‫ירושלמי׳‪.‬‬ ‫•מעשה‬
‫ד פ י ם נה׳ ב ‪ -‬םה‪ .‬ב‪ .‬א ו ת י ו ת מ ר ו ב ע ו ת ‪.‬‬

‫ב ת ו ך א ו ת ו ס פ ד ‪ ,‬ו י נ י צ י א ה שם״ה )‪ .(1605‬ל א ראיתי‪ .‬ר ש ו ם ב ק ט ל ו ג‬ ‫‪3‬‬

‫הנ״ל‪ ,‬ע מ ׳ ‪»289‬‬ ‫שטייגשגיידר‪ ,Cat. Bodl. ,‬מ ס ׳ ‪ !4266 »3442‬ק ט ל ו ג פ י ר ם ט‬
‫ב י ת ע ק ד ספרים‪ .‬ע ד ך ד ב ר י הימים ש ל משה‪.‬‬

‫ב ת ו ך • ח ב ו ר מ ע ש י ו ת מ ה מ ד ר ש ו ת והאגדות״‪ .‬ו י ר ת ה ת״ז‪ .‬ל פ י ה ש ע ר נ‬ ‫‪.4‬‬

‫״גדפם ר ב י ע י ת ״ ‪ .‬א ו ל ם ב ה ו צ א ו ת ה ק ו ד מ ו ת ל א ה י ה מ ע ש ה ירושלמי‪ .‬פ י כ א ן כ ת ז ‪3‬‬
 ‫אלוני‬ ‫נחמיה‬ ‫‪94‬‬

‫‪ .8°‬מספד ההוצאה‬ ‫‪-‬נתוסף על הראשונים מעשה ירושלמי ומעשה רבי בוסתנאי׳‬

‫יהיה נכון׳ אם נצרף את הוצאות ‪-‬דברי הימים של משהי‪ .‬כנראה‪ .‬נדפסה ע ל פ י‬
‫זיניציאה שיד׳ כי נדפסה כמעס תמיד שורה כנגד שודד‪ .‬כמו בהוצאה ההיא‪ ,‬א ף‬
‫ובהוצאת וילונה א ו ת י ו ת‬ ‫מרובעות קםנות‬ ‫כי בהוצאת ויניציאה נדפס באותיות‬
‫שחזר‬ ‫שורה בהוצאות ויניציאה׳‬ ‫בסוף‬ ‫ממלה‬ ‫אות אחת‬ ‫לפעמים יש‬ ‫דש״י‪.‬‬
‫בהוצאת‬ ‫המדפים במלה השלמה בשורה הבאה‪ .‬וכך עשה גם המדפים‬ ‫עליה‬
‫ו י ת נ ה ‪ .‬שער מיוחד לסיפור ובו‪• :‬מעשה של ירושלמי שהעתיק רבי אברהם מימון‬
‫זיל בלשון הקדש )ומעשה דבי בוסתנאי(׳ וחזר על זה בראש הסיפור‪.‬‬
‫‪,11‬‬ ‫‪1687‬׳‬ ‫אלטדרוף‬ ‫‪,Exercitationes sex‬‬ ‫‪varii argumenti‬‬ ‫‪.5‬‬
‫עמי ‪ .240-214‬על ידי וואגינזייל לפי כתב־יד שבא לידו מאפריקה הצפונית‪ .‬ב ש ע ר ‪:‬‬
‫•מעשה שהעתיק ר' אברהם מיימון ז״ל בלשון הקדוש )!( מלשון ערבי״ ובלועזית‪:‬‬
‫‪H i s t o r i a quam ex Arabica i n sacram Hebraicam linguam convertit‬‬
‫‪ .R.Abraham M a i m o n i d e s f . m .‬עיין רמשיש‪ ,Cat. Bodl.,‬עמי ‪ ,2713‬מס׳ ‪ 7356‬ן‬
‫בפירשש‬ ‫דליטש‪ ,Zur Geschichte der j u d . Poesie .‬לייפציג ‪ ,1837‬עמ ‪.46‬‬
‫‪;1698‬‬ ‫עברית רוסית בערך וואגינזייל‪:‬‬ ‫הביל‪ ,111 ,‬עמ׳ ‪484‬ז ובאנציקלופדיה‬
‫ח״ב‪ ,‬עדך אשמדאי‪ ,‬עמי ‪ !251‬הוצאת וורשה תרע״ז‪.11 .‬‬ ‫ערך מלין׳‬ ‫שייר‪,‬‬
‫עמ׳ ‪ !1719 :122‬בשער מעשה ירושלמי‪ ,‬מונקאטש תרס׳ב )להלן מס׳ ‪ 1688 :(10‬ז‬
‫פירשםהניל‪ ,11 .‬עמ׳ ‪ 289‬בהשמטת המלה "‪ "sex‬בשם הספר! כרמולי‪ ,‬פתחיה׳ ‪,1631‬‬
‫אבל דמש״ש ‪ ,Cat. Bodl.‬עמ׳ ‪ .2713‬הנ׳ל‪Hebraeische ,‬‬ ‫עמ׳ ‪ 6‬ר ו ש ם ‪.1696 :‬‬
‫שתי ה ו צ א ו ת‬ ‫‪ . ( X V ,Bibliographic (1875‬עמ׳ ‪ 1687 : 136‬רושם׳ כי יש עוד‬
‫בשער חדש )‪ 20‬עמודים מוקדשים ל ת ו ל ד ו ת‬ ‫‪sex‬‬ ‫;‬ ‫‪1719‬‬ ‫‪ 1697‬בלי המלה‬
‫וואגינזייל ותמונתו(‪ .‬ראיתי את ההוצאה משנת ‪ 1697‬בםפדיתנו הלאומית‪ .‬ועי׳ ל ע י ל‬
‫בביבליוגרפיה הלועזית על מעשה ירושלמי‪ .‬מס׳ ‪ ,2‬ועי׳ להלן בדפוס בלטיגית‪.‬‬

‫כאן דשום בשער‪- :‬מעשת‬ ‫מלחמת החכמה והעושר‪ .‬אמשטרדם תקי׳ג‪,‬‬ ‫‪.6‬‬
‫של ירושלמי שהעתיק דבי אברהם מימון ז״ל בלשון הקודש״ ובראשי העמודים‬
‫הסיום כ א ן ‪• :‬מכאן ללמוד כמה דע ו מ ד ל א ד ם‬ ‫של הסיפור‪• :‬מעשה ירושלמי״‪.‬‬
‫והנזהר והזריז לשמוע בקול ה׳ אשדיר‬ ‫העובר על שבועת השם ועל מצות אביו‪.‬‬
‫בשפתי ישנים‬ ‫נזכרת‬ ‫זו‬ ‫הוצאה‬ ‫דפים י א ‪ -‬י ם ‪.‬‬ ‫כתב דש״י‪.‬‬ ‫וטוב לו״‪.8° .‬‬
‫וכנראה ל א‬ ‫)וולף עי׳ עמ׳ ‪! (87‬‬ ‫בן יעקב )עי׳ ש ם ( !‬ ‫לשבתי בם )עי׳ עמי ‪! (85‬‬
‫דאה אותה רמשיש )עי׳ עמ׳ ‪.(89‬‬

‫‪-‬ספד המעשיות אשד אספתי וקבצתי מכמה ספרים אשר היו נפוצים‬ ‫‪.7‬‬
‫ומלך‬ ‫שבעם הי המצפה ישועת אלהים חיים‬ ‫אני הצעיר‬ ‫א ח ת הנה ואחת הנה‬
‫בביתי‬ ‫ע ד א ק י הכהן הי״ו ודפסתיו‬ ‫א ל ע ז ד בן מארי אהרן סעדיה‬ ‫עולם‬
‫דף קיז‪ .‬ב ־ קל‪ ,‬א•‬ ‫יעיא שנת ה ת ר ‪ -‬ב ליצירה׳ ׳)דברי השער(‪,‬‬ ‫ג כ לכתה‬
‫שבתוכן העניינים‬ ‫ח ס ד הדף האחרון‬ ‫זבספד !שבידי הנמצא בספריה הלאומית‬
 ‫‪95‬‬ ‫ביבליוגרפיה של מעשה ירושלמי‬

‫ש ל ב ג ד א ד ‪ ,‬ת ר כ י ט )עיין להלן(‪.‬‬ ‫ו כ נ ר א ה ה י ה דשום בו מ ה ש ה י ה ר ש ו ם ב ה ו צ א ה‬

‫אלעזר‬ ‫ש י מ ש ה ה ו צ א ת וירונה‪ .‬ת״ז‪ .‬ו ת י ק ן‬ ‫ל ה ו צ א ה זו‬ ‫יסוד‬ ‫‪ .16°‬כ ת ב רש״י‪.‬‬
‫ע ר א ק י תיקוני לשון‪ .‬ו ה ח ל י ק א ת סגנון הסיפור‪.‬‬
‫ס פ ד מ ע ש י ו ת ‪ ,‬ב ג ד א ד ת ד כ י ט ) ‪ -‬ש נ ת א ו ר ך ימים אשביעהו׳(‪ ,‬ד ף קלה‪ .‬א ‪-‬‬ ‫‪.8‬‬
‫קמח‪ .‬ב‪ .‬כ ת ב דש״י‪ .16° .‬א ח ד י ה ש ע ר ב א י ם ש נ י ד פ י ם מ ו ק ד ש י ם ל״מפתחות״‪ .‬ו ב ה ם‬
‫היא בדיוק כמו‬ ‫ה ו צ א ה זו‬ ‫מ ע ש ה בסוחר גדול והיה לו בן אחדי‪.‬‬ ‫ר ש ו ם ‪- :‬קי‪.‬‬
‫ה ו צ א ת כלכתה‪ .‬ו ע י י ן להלן‪.‬‬
‫ב ג ד א ד ת ד נ ״ ב )לפי ה ר ב ייל זלוטניק‪ ,‬ש ה ע י ר ג י ע ל‬ ‫ספר מעשיות‪,‬‬ ‫‪.9‬‬
‫ה ו צ א ה זו(‪ .‬כאן‪ ,‬נ א מ ר בפירוש‪ .‬כ י נדפס ע ל פ י ה ו צ א ת כ ל כ ת ה ‪ ,‬מ ה ש ל א נ א מ ד‬
‫כקודמת‪.‬‬ ‫בדיוק‬ ‫היא‬ ‫ההוצאה‬ ‫כי‬ ‫לחשוב‪,‬‬ ‫יש‬ ‫תרכיט‪.‬‬ ‫בהוצאת‬

‫בשער כתוב‪- :‬מעשה של‬ ‫מ ע ש ה ירושלמו‪ .‬מ ו נ ק א ט ש תרם״ב‪.8° .‬‬ ‫‪.10‬‬

‫י ר ו ש ל מ י ש ה ע ת י ק ר׳ א ב ר ה ם מ י מ ו ן ד ל ב ל ש ו ן ה ק ו ד ש ׳ והוא מ מ ש י ך ‪ - :‬ה ס י פ ו ר‬
‫ה ז ה גדסם בוירוגה ת ״ ע )!( ו א ח ״ ז ב ה ע ת ק ה ר ו מ י ת ע״י ה ׳ ו ו א ג ע נ ז י י ל ב א ל ט ד א ר ף‬
‫‪ (!) 1668‬ו כ ע ת גדםס ש ל י ש י ת )!>‪ .‬ש ם ו ג ה דפים‪ .‬א ו ת י ו ת מ ר ו ב ע ו ת ‪.‬‬

‫ס פ ר ע ש ה פלא‪ .‬ליוורגו ת ד כ י ו ‪ -‬ת ד ״ ל ׳ י צ א ל א ו ד ע ל ידי יוסף ש ב ת י‬ ‫‪.11‬‬

‫פעם‬ ‫‪-‬גדפם‬ ‫כתוב‪:‬‬ ‫בשער‬ ‫ה ר ב י י ל זלוטגיק(‪.‬‬ ‫)על ה ו צ א ה זו ה ע י ר נ י‬ ‫פרחי‬
‫מיד‪ ...‬י ש ר א ל ק ו ש ס א ו ח ב ר י ו ש ק נ ו ד פ ו ס מ ש ה י ש ו ע ה ט ו ב י י נ א מ ד פ י ס י ם‬ ‫שנית‪...‬‬
‫ו מ ו כ ר י ספרים• ו ל א ר א י ת י א ת ה ה ו צ א ה ה ק ו ד מ ת ‪ .‬א ו ת י ו ת דש״י‪ .‬ד ף ל י ז ‪ ,‬א ‪ -‬מ ב ׳ א ‪.‬‬
‫ח ס ד ב ב ן יעקב‪ .‬ו ב ב י ת ע ק ד ספרים י ש רק ה ו צ א ה זו ו ה ה ו צ א ה ה ר ש ו מ ה ב מ ס פ ר ‪*13‬‬
‫וגם ה ו א‬ ‫‪-‬שנת‬ ‫לפיק׳ ובשער ח״ג‪:‬‬ ‫צדקות ה׳‬ ‫למען ד ע ת‬ ‫‪-‬שנת‬ ‫בשער חיא‪:‬‬
‫סוב ת א ר מ א ד י ‪.‬‬

‫ס פ ד ע ש ה פלא‪ .‬ל מ ו ר נ ו ת ר ״ ל ‪ -‬ת ד ל ו ‪ .‬ב ש ע ר ח י א כ ת ו ב ‪ - :‬נ ד פ ס פ ע ם‬ ‫‪.12‬‬

‫ק ו ש ט א וחברו‪...‬‬ ‫מיד‪ ...‬י ש ר א ל‬ ‫ש נ ת חכו מ מ ת ק י ם וכולו ממתקים‪...‬‬ ‫שלישית‪...‬‬
‫דף כגגד דף כמו‬ ‫ד פ ו ס מ ש ה י ש ו ע טובייאגא‪ ...‬מ ד פ י ס י ם ומוכרי ספרים״‪.‬‬ ‫שקנו‬
‫בהוצאה הקודמת‪ ,‬ונמצא כי הדפים א ת החלק הראשון של ההוצאה הזאת באותה‬
‫ה ש ג ה ש ס י י ם א ת ה ה ו צ א ה הקודמת‪ ,‬כ י ב ש ע ר ח י ג כ ת ו ב ש ם ‪ - :‬ש נ ת גם ה ו א ט ו ב‬
‫ת א ר מאדי‪ .‬כ נ ר א ה ל א היתד• ל פ נ י ה מ ו ״ ל ש ל ה ה ו צ א ה ה ב א ה ב ש נ ת תדם״ב ה ו צ א ה‬
‫בשער חיג כתוב‪- :‬שנת ואתם‬ ‫כ י ה ס פ ד י ו צ א לאור ב פ ע ם ש ל י ש י ת ‪.‬‬ ‫זו‪ .‬ו ח ש ב‬
‫ה ד ב ק י ם ב ה י‪.‬‬

‫ס פ ד ע ש ה פלא‪ ,‬ל מ ו ר נ ו ת ד ם י ב ‪ • :‬נ ד פ ס פ ע ם ש ל י ש י ת ׳ י צ א ל א ו ד ע ל‬ ‫‪.13‬‬

‫ו ח ב ר ו מ ד פ י ס י ם ו מ ו כ ר י ‪ ,‬ס פ ר י ם ‪ .‬ד ף כ ג ג ד ד ף כמו ב ה ו צ א ת‬ ‫ידי שלמה בילפורטי‬
‫ל מ ו ר נ ו ת ד כ ״ ו ‪ -‬ת ד ״ ל ‪ ,‬ב ש ע ר ח ״ א ‪ - :‬ש נ ת ש מ ח ה ו ש ש ו ן ליאודים*‪ .‬כ ל ה ח ל ק י ם‬
‫ה ו פ י ע ו ב א ו ת ה שנה‪.‬‬

‫ס פ ר ע ו ש ה פלא‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ח ש י ד )לפי ק ט ל ו ג המפריד‪ .‬ה ל א ו מ י ת ב ש נ ה‬ ‫‪.14‬‬

‫אותיות מרובעות‬ ‫תדס״ב(‪ .8° .‬ה ו י ל י ע ק ב ב ן א ב ד ה ם ח ג ג א ו י צ ח ק ב ן מ ש ה צפיא‪.‬‬
 ‫אלןני‬ ‫נחמיה‬ ‫‪96‬‬

‫יוסף ש ב ת י‬ ‫בשער כ ת ו ב ‪ :‬יזה ס פ ר נחמד מעשים‪ ...‬אשר אםף וקבץ‪...‬‬ ‫קטנות‪.‬‬

‫פרחי‪ ....‬והוספנו‪ ...‬ספורים נפלאים מאת‪ ...‬חיים יוסף דוד אזולאי׳‪ .‬לא דאיתי ח ל ק א‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ .15‬ספר עושה פלא‪ .‬ליוורנו תרפ״ה‪ .8 ,'.‬בשער כתוב‪• :‬נדפס פעם רביעית‬
‫דף‬ ‫אותיות רשיי‪.‬‬ ‫ומוכרי ספרים״‪.‬‬ ‫ע ל ידי שלמה בילפודטי וחברו מדפיסים‬
‫באותה שנה‪.‬‬ ‫הופיעו‬ ‫כ נ ג ד דף כסו בהוצאת ליוודנו ת ד כ ׳ ו ‪ -‬ת ר י ל ‪ .‬כ ל החלקים‬
‫ח ל ק א‪ .‬לז‪ .‬א ‪ -‬מב‪ .‬א‪.‬‬
‫‪ .16‬מוראים גדולים‪ ,‬ירושלים וורשה! תרעיד‪ .‬עמ׳ םה ‪ -‬עד‪ .‬לפי השער‪ - :‬כ ב ר‬
‫גדפם שגי פעמים בירושלים עהיק״‪ ,‬ולא ראיתי א ת ההוצאות הקודמות‪ .‬ואולי נתכוון‬
‫ל ס פ ר עושה פ ל א שהופיע בירושלים ? כ ת ב רשיי‪• .4° .‬אשר אסף וקבץ יוסף ש ב ת י‬
‫פרחי״ והדפיסו א ת הספד‪ :‬נסים פרחיה אלבולאפיע )!( וחנניה שאול כפותי‪.‬‬
‫‪ .17‬מוראים גדולים‪ .‬ירושלים ‪ -‬ורשה‪ .‬גדשפ לפי בן גדיון )עי׳ בסמוך(‪.‬‬
‫עמ׳ קד‪ ,‬סימן ‪ .126‬לא רשם א ת שגת המהדורה )האס זה סם׳ ‪ 15‬ז(‪.‬‬
‫‪ .18‬ממקור ישראל מ א ת מיכה יוסף בן גדיוין)בדדיטשבםקי( הוצאת מ ו ס ד‬
‫ביאליק על ידי דביר‪ ,‬תל־אביב תשיה‪ .‬ס פ ד ה׳‪ .‬עמ׳ לז־־מז בפיסוק ובגיקוד‪ .‬יצא‬
‫ל א ו ד אחרי שנוסח ירושלמי כ ב ד נכנם לדפוס‪ ,‬ועל־כן לא הוכן הנדפס בספר זה‬
‫‪.‬בהשיאה לנוסח הנדפס במהדורה זו‪.‬‬
‫על‬ ‫‪ .19‬מעשה ירושלמי לפי נוסח קושטא ובהשואה לדפוסים ראשונים‬
‫י ד י המכץ האיי לפולקולד ואתגולוגיה בירושלים‪ .‬תש״ז‪ ,‬עמ׳ ‪.70-44‬‬
‫מעשה ירושלמי לפי כ ת ב ‪ -‬י ד תימני של הרב ייל זלוטניק עליידי‬ ‫‪.20‬‬
‫המכון האיי לפולקלור ואתגילוגיה בירושלים׳ תשיז׳ עמ׳ ‪.70 - 44‬‬

‫בערבית‬ ‫ב‪.‬‬
‫בירושלים‪.‬‬ ‫גדסם על ידי המכון האיי לפולקלור ואתנולוגיה‬ ‫בערבית‬
‫<‪1‬ש״ז‪ .‬הוא נדפס כאן לראשוגה על־פי כ ת ב י י ד )עיין כתבי־היד(‪ ,‬עמ־ ‪.84-73‬‬

‫ביידיש‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪ .1‬אנונימי‪ .8'.‬לסי דמש״ש‪ ,Cat. Bodl..‬מם׳ ‪ ; 4 .4266‬ולפי פירםט‪ .‬חיב‪,‬‬

‫ע מ ׳ ‪ 290‬וגדפם בהמבורג ‪ .1711‬שמו לפי פידםט ‪Der Meineidige u m i die :‬‬
‫בידי ח ס ד השער‪ ,‬ו ל א רשום בראשי‬ ‫‪ .Daemonen-Fuerstin‬בספר שהיה‬
‫העמודים שם הסיפור‪ .‬יש בו ארבעה עשר דף‪ ,‬ח ס ד דף א׳ והוא השער‪ .‬שני‬
‫הדפים האחרונים )ייג וי״ד> מסומנןם ד וחי‪ .‬אותיות רשיי ומעל ל כ ל עמוד ר ש ו ם ‪:‬‬
‫״מעשה של ירושלמי׳‪ .‬ל פ י סירםט יש בספר ר ק ‪ 8‬דפים )הטעות מובנת‪ .‬עיין לעיל(‪.‬‬
‫ה ו א חושב א ת זה כשל אברהם בן הרםב־ם ומתורגם לפיו מערבית‪ .‬ל פ י דמש״ש‪.‬‬
‫רושם‬ ‫אלא‬ ‫‪ 381-380‬א ץ שם גרמני לסיפור‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ ( x,Serapeum1(184‬ע ם ׳‬
‫בסוגרים‪) :‬מעשה ירושלמי( הוםבורג‪ .‬ת ע י א ‪ .1711‬הוא פ ו ת ה ‪:‬‬
 ‫‪97‬‬ ‫ביבליוגרפיה של מעשה ירושלמי‬

‫״איש היד‪ .‬אין דעד שטאט םוצינעק )או םולינעק‪ ,‬כי למיד וצד״י אצלו‬
‫דומות מאד‪ .‬ניא( )במדינת טורקייא(‪ .‬האט איין מאן גיוואונט זיין נאמן וואד‬
‫ב ן מ ש ה ( דיזר מאן וואד איין גדושד )תלמיד חכם( אויך ד ע ד‬ ‫)שלמן‬
‫גדעשטר עושד אין ד ד גאנצי )מדינה(‪ ...‬דיזד )שלמן( האט איין אינציגן זון ד ע ד‬
‫און אייך אין אלי וועלטליבי‬ ‫האט גייהיישין)אפדים(״‪ .‬אין גדושד )למדן(‪...‬‬
‫)חכמות( אונטדדיבט וואדדן איזט״‪.‬‬
‫הוא מסיים‪:‬‬
‫)אפרים( האט א ב ר דא דורך זיין לעבן מוזן שענדליך איין ביםן )הש״י(‬
‫זאל כל ישראל מציל זיין פ א ר זולכי ביגעבן הייטן אמן‪:‬‬
‫דרום איר ליבי לייט וועד דיזי היםטאדיע לעזין וועדט דענקט נ י ט דש‬
‫זיא אויש גיטראכט איזט‪ .‬עש איזט ווערקליך אויש )לשון הקודש( אין טייטשען‬
‫איבד זעצט ווארדן‪ .‬דא מיט יעדר מן זיך איין בייא שפיהל נעמן‬ ‫מיט פליים‬
‫זאל‪ .‬וויא מן זאהל )נזהר( ז י י ן ) ח ם ושלום( ק י ץ פאלשי )שבועה( צו טוהן‪ .‬אויך‬
‫די צוואה פון זיינע עלטדין דעכט צו האלטין ביטדאכט‪ .‬נ א ד וואש דעד אפרים‬
‫פ ר צדות אונד אנגשט איבד די צוויי עבירות האט מוזן ליידין‪ .‬צור לעצט נ א ד‬
‫דורך אייני שידית זיין לעבן זוא גאד שענליך מוזן איין ביסן‪ .‬דרום וועד גאטט‬
‫סארכטיג איזט‪ .‬ד ע ד ווערט )בוודאי נזהר( זיין בייא נ א ט ניט פאלש צו שווערין‪.‬‬
‫תמיד זיין הייליגן נאמן צו עהדין‪.‬‬
‫בזכות זה ווערין מיד קומן אין ארץ ישראל מיט עהרין‬
‫)במהרה בימינו אמן(‪:‬‬

‫בילגורייא תרעיב׳‬ ‫וואלדען‪,‬‬ ‫בהוצאת ר׳ עוזר‬ ‫גדולים‬ ‫מוראים‬ ‫‪.2‬‬

‫עמ׳ ‪ .4° .111-98‬״עם האט זיי צו זאמץ גיקליבין‪ ...‬ר׳ יוסף שבתי פרחי זציל‬
‫חכם באשי מירושלים‪ ...‬דאם ס פ ד איזט גידרוקט אויף לשון הקודש גאד מיד‬
‫האבען דאם איבעד גיזעצט אויף זשאדגאן כדי עם זאל קעגין לייגען גרוים אוגד‬
‫קליין•״״‬

‫מוראים גדולים וואוגדערליכע געשיכטען פון חכם באשי פון ירושלים‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫י ר ו ש ל י ס ‪ -‬ו ר ש ה ‪ .1929‬עמ׳ ‪ .4° .111-98‬בדיוק כמו המהדורה הקודמת‪.‬‬

‫באנגלית‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪T h e Story of the Jerusalemitan,‬‬ ‫‪Gaster M . , Folk-Lore,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪Quarterly Review, X U I (1931), p. 161—178.‬‬
‫ועי; לעיל בביבליוגדאפיה על מעשה ירושלמי בלועזית‪ .‬מם׳ ‪.21‬‬

‫ב צ רפ תי ת‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪Qu'il‬‬ ‫‪faut‬‬ ‫‪tenir‬‬ ‫‪sa‬‬ ‫‪parole,‬‬ ‫‪Nouvelle,‬‬ ‫‪Patin‬‬ ‫‪C.‬‬ ‫‪C,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ ,Hebraique‬אמסטרדם ‪ .8° .1688‬לא ראיתי‪ .‬לפי צדנד‪ .‬עמ׳ ‪ !194‬שטיינשגיידד‬
‫‪2‬״‪ , ( x i x ,Hebr. BM (1879.‬עם׳ ‪ 113‬כ ו ת ב דבדיס אלה‪ .‬שאני מ ע ת י ק ם ‪:‬‬
 ‫אלוני‬ ‫נחמיה‬ 98

E i n e Bearbeitung dieser Erzaehlung scheint die sehr seltene

Schrift der Carlotta Caterina, Patino-Rosa (bei P. L. Ferri,
., Padova 1842, p. 275), " M i t r a , ou laB
Demone mariee". Nouvelle Hebraique et Morale. A Demonopolis
(Padwa?) D D D 200 X L V (so) i n 16°.
Ueber den Inhalt der Erzaehlung erfabren wir leider
Nichts. DJese Ausgabe enthaelt ein "Awiso" der angeblich
ersten Ausgabe, welche Ferri fur fingirt haelt, und eine
Widmung an die Konigin von Polen, datiert Padua 1688.
Ferri scheint zu glauben, dass die Verfasserin auch einen
hebraeischen T e x t fingire. A u f einem Kupferstich vorne i s t ein
i m S t u r m bald untergehendes Schiff abgebildet, was zu unserer
Geschichte passt.
1001 quarts d'heures, contes tatares par Gueulette .2Les
Hebr. Bibliographic ,‫ ל א ר א י ת י ו ר ש מ ת י על־פי שסניישניידר‬.1715 ‫פ ד י ם‬
‫ ת ו ד ג ם מ צ ר פ ת י ת ל ג ר מ נ י ת ע ל פ י ה ק ד מ ת ו ש ל י י ה ד י ם ו א ר‬.67 ‫ עמי‬, ( X V I (1876
.(‫ )עיין לעיל‬1844 ‫ אולם ב י ד י ה י ה תרגום ד י ס ו א ד מ ש ג ת‬,1728 ‫ע ו ד ב ש ג ת‬
Geschichte des Salomon von Balsora oder : ‫ש ם ה ס י פ ו ר ב ג ד מ ג י ת‬
Tartarische original- : ‫ורשום ב ש ע ר‬ ,das Reich der Daemonen
‫ ב ת ר ג ו ם ז ה י ש כ מ ה ו כ מ ה‬.erzaehlungen Tausend u n d eine Viertelstunde
.1844 , ‫ ש א ג י רושמם ע ל פ י ה ו צ א ת ד י ס ו א ד‬,(‫שיגויים )חלק מ ה ם ציין שטייגשגיידר‬
.(‫ ) = ב ן עזרא‬Benesdra :‫שס הסוחר‬
.‫ ש ג ש ל ח ע ״ י ה' ל ש מ ו ר עליו‬.‫ מ ג ן עליו א ר י ה מ ם כ ג ת ח י ו ת טורפות‬:505 ‫ע מ ׳‬
‫ ל פ י ו‬.(Roch : ‫ )אצל ש ט י י ג ש ג י י ד ד ב ט ע ו ת ד פ ו ס‬R o c k = ^ ^ : 507 ‫ע מ ׳‬
.‫גדפם ע ל י ד י וואגיגזייל קיקופא‬
.‫מ צ י ץ מ ד א י מ ק ו מ ו ת ב ע ג י ן השדים‬ : 510 ‫עמ׳‬
‫ • נ ק ד א י ן ש ד ץ י ה ו ד א י ן ש ל מ ד ת ם‬: ‫ א‬,‫ ד ף פה‬,‫מ צ י י ן ק ד י ת ארבע‬ :512 ‫ע מ ׳‬
.‫ א‬.‫ ד ף טז‬,‫ת ו ד ה ו ש ו מ ע י ם אחורי הפרגוד״ ו ה ש ו ו ה ל ז ה חגיגה‬
.‫ תיג‬.‫מ צ ט ט ל א ש מ ד א י מהזוהר‬ : 514 ‫עמי‬
.Almaza : ‫ שם ב ת ו ש ל א ש מ ד א י‬: 518 ‫ע מ ׳‬
.525 ‫ ו כ ן עמי‬,Ibrahim ‫ שם ה ב ן כ א ן א ב ר ה ם‬:520 ‫עמי‬
‫שלושת‬ ‫ כ י ל א יוכל ל ד ב ר ב א ו ת ם‬.‫ע ג ש ו ה י ה ל פ י ס י פ ו ר זה‬ : 526 •‫עמ‬
.‫ ש ב ה ם ה פ ד א ת שבועתו‬.‫הימים בשגה‬
. ‫כגון ה א י ש ה ת א ה ב ב ב ת א ש מ ד א י‬ .‫ו ע ו ד כ מ ה שיגויים קטגים בסיפור‬
. ‫ וגשואיו א ת ה א י ג ם ש א י פ ת ה א ב‬,‫המנעול‬ ‫לתוך הארמון ד ר ך חוד‬ ‫כשהציץ‬
. ‫ מ א ז בואו ל א ו ת ו מקום ו כ ד‬.‫אשמדאי‬
 ‫‪99‬‬ ‫ביבליוגרפיה של מעשר‪ .‬ירושלמי‬

‫ב גר פ נ י ת‬ ‫ז‪.‬‬

‫)עיי ל ע י ל ב ד פ י ם‬ ‫‪Tausend u n d eineViertelstunde,1728‬‬

‫!‬ ‫‪ .‬ב צ ר פ ת י ת ‪ .‬מם׳ ‪ .(2‬ל א ראיתי‪.‬‬

‫‪Der‬‬ ‫בםפרו‪:‬‬ ‫‪G i l Bias‬‬ ‫)‪ ( K o r n Selig‬ב פ ס י ב ד ו נ י ם ‪:‬‬ ‫קורן ז ל י ג‬ ‫‪.2‬‬

‫ולא‬ ‫מ ת ו ר ג ם תרגום חפש*‬ ‫‪ ,Sabbathianer‬ל י י פ צ י ג ‪ .1835‬ע מ ׳ ‪.8° .107-91‬‬
‫‪Der‬‬ ‫ש ל ם )עד ה פ ג י ש ה ב י ן מ י פ ד ה ש ב ו ע ה לבין אשמדאי(‪ .‬ה ש ם ה ו א ‪M e i n - :‬‬
‫‪.eidige u n d die Daemonenfuerstin‬‬

‫ב ת ו ך א ו ת ו ס פ ר כ מ ו מם׳ ‪ ,1‬א י ר ל א ג ג ן ‪) 1844‬עי׳ ל ע י ל צ ר פ ת י ת ‪ ,‬מ ס ׳ ‪.(2‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪ ,1‬עמי ‪.497‬‬

‫‪ ,Maerchensaal‬ברלין ‪ ,111 ,1845‬ע מ ׳ ‪ .50-45‬ה ש ם ;‬ ‫‪, H . Kletke‬‬ ‫‪A‬‬

‫‪ .Die Gebrochene E i d e‬זהו ע י ב ו ד ו ל א ת ד ג ו מ מדויק‪ .‬עמי ‪ 394‬י ש הערה‪ ,‬ב י זד‪,‬‬
‫לקוח מ ת ו ך ‪) M y t h o l o g i e der Feen‬עי׳ לעיל‪ .‬מם׳ ‪ .(1‬ה מ ו ״ ל פ ע י ד ‪) ,‬עמ׳ ‪.(394‬‬
‫כ י א י ש ח כ ם יהודי ב ש ם ) מ ש ה א ד ר ע י ז ( ‪ Moses E d r e h i‬ממרוקו ת ר ג ם ל ס פ ר ד י ת‬
‫)"‪(,,Mazikimmaerchen‬‬ ‫ל ב ק ש ת ה מ ו י ל ש ל ‪ M y t h o l o g i e‬כ מ ה סיפורי ש ד י ם‬
‫‪.‬מסיפורי התלמוד והספרות המאוחרת‪ ,‬והמויל ב ח ד לעצמו שלוש מעשיות‪.‬‬

‫אליקים כ ר מ ו ל י ב ס פ ר ו ‪]Oholiba-Erzaehlungen und Skizzen :‬‬ ‫‪.5‬‬

‫ד ד ל ה י י ם ‪ 4863‬ע מ י ‪ . 7 5 - 4 0‬ש ם ה ס י פ ו ר ל פ י כ ר מ ו ל י ‪Dihon oder Geschichte‬‬
‫‪ ) eines Jerusalemiters‬ו ב כ ן ‪ :‬מ ע ש ה ב א י ש ירושלים(‪.‬‬
‫יש כמה שיגויים‪:‬‬
‫ירושלים‪.‬‬ ‫ע מ י ‪ : 40‬ש ם ה ע י ר ‪:‬‬
‫ע מ ׳ ‪ :41‬ש ם ה נ מ ל ‪ :‬יפו‪- .‬‬
‫יגשוף ו מ ת ר ג ם ‪Ohreule :‬‬ ‫למלה‬ ‫תרגום ארמי‬ ‫ק י פ ו פ א זהו‬ ‫ע מ ׳ ‪:47‬‬
‫&ו ‪.Strix Bubo, U h u‬‬
‫דיהון ב ן ש ל מ ה ‪.Dihon, Sohn Salomo's‬‬ ‫עמי ‪:71‬‬

‫‪ Pascheles S i p p u r i m‬י ש ה ו צ א ו ת ד ב ו ת ‪ .‬ב י ד י ה י ו ה ו צ א ו ת א ל ה ‪:‬‬ ‫‪.6‬‬

‫פ ר א ג ‪.172-166 .3 ,1854‬‬
‫ש ם ‪.172-166 ,3 ,1883‬‬
‫‪.303- 295‬‬ ‫ש ם ‪,1888‬‬
‫ש ם ‪.349-335 ,7 .1895‬‬
‫‪.Der Jude und die Prinzessin‬‬ ‫שם הסיפור‪:‬‬
‫ש ם ה מ ע ב ד ‪.Moritz Popper. :‬‬
‫‪,Finkeles‬‬ ‫‪und‬‬ ‫ו ש מ ו ‪Compagnie :‬‬ ‫כ א ן הסוחר הוא א י ש פראג‬
‫תיאורו‪ :‬׳הוא יכול היה לעסוק שעות רבות‬ ‫ע פ ׳ ‪) 166‬לפי ה ו צ א ת פ ר א ג ‪.(1854‬‬
‫‪.‬במשגיות ו ל א ל ה ש ת ע פ פ ‪ ,‬ו כ ש ה י ה מ ת פ ל ל ה י ה מ ת ג ו ע ע א ג ה ו א נ ה ב צ ו ד ה קבועה‪,‬‬
 ‫אלוני‬ ‫נחמיה‬ ‫‪100‬‬

‫לא‬ ‫מכיון ש ש ל ו ש ת ר ב ע י היום היה מ ת נ ו ע ע ועוסק ב ת ו ר ה ‪,‬‬ ‫כ מ ט ו ל ט ל ת השעון‪.‬‬

‫וכתוצאה מזה היה רעב ללחם ב מ ש ך‬ ‫נ ש א ר לו א ל א ר ב ע א ח ד לעסוק במסחר׳‬
‫היום כולו״‪.‬‬
‫והרב נ ת ן ל ו‬ ‫עמ׳ ‪ :171‬״בשובו ל ב י ת ו כיבדוהו כל ב נ י ה ע י ד היהודים׳‬
‫ת ו א ר רבנו‪ ,‬והבטיחו לו׳ כי יםפידוהו במותו׳ ש ה ד י בימים ההם היו מ ס פ י ד י ם ד ק‬
‫אם ש ל מ ו ת ח י ל ה ׳ ‪.‬‬
‫‪, M y t h o l o g i e‬‬ ‫‪der Feen und Elfen, Keightley•Wolff‬‬ ‫‪.II‬‬ ‫‪,182‬‬
‫לייפציג‬ ‫‪,Anmerkungen‬‬ ‫ר ש מ ת י לפי ‪,Bolte-Polivka‬‬ ‫עמי ‪ .36‬ל א ראיתי‪.‬‬
‫‪ .1915‬לפיו זה שווה ‪.3‬‬
‫‪1916,‬‬ ‫‪Der Born Judas,‬‬ ‫‪Micha Josef bin Gorion, ALeipzig‬‬
‫ב ש ם "‪. " D i h o n u n d die Tochter des Asmodaus‬‬ ‫כ ר ך אי׳ עמי ‪.241-222‬‬
‫ו ה ע י ד ש ם ע מ ׳ ‪ : 362‬מ ק ו צ ר מעט‪.‬‬
‫ה נ ׳ ל ׳ מ ה ד ו ר ת שוקן‪ .‬ב ר ל י ן ‪ .1934‬עמ׳ ‪.386 -370‬‬ ‫‪.9‬‬

‫ב ל ט י נ י ת‬ ‫ז‪.‬‬

‫‪i n Exercitationes‬‬ ‫‪sex‬‬ ‫‪varii,‬‬ ‫‪Wagenseil Joh.‬‬ ‫‪Christoph,‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪.argumenti, A l t d o r f 1687, p. 214—240‬‬
‫) ע מ ׳ ‪ 136‬י ש ע ו ד ש ת י ה ו צ א ו ת ‪1875),‬‬ ‫‪X V , Hebr. Bibl.‬‬ ‫לפי רמש״ש‬ ‫;‬
‫ו ב ד פ ו ס ‪1697«1719‬‬ ‫מם׳ ‪2‬‬ ‫ע ל מ ע ש ה ירושלמי‪.‬‬ ‫ביבליוגראפיה‬ ‫לעיל‬ ‫ועיי‬
‫ב ע ב ר י ת ‪ .‬מם׳ ‪ .5‬ר א י ת י ב ס פ ד י ת ג ו ה ל א ו מ י ת ר ק א ת ה ה ו צ א ה ש ל ‪.1697‬‬
 ‫‪01‬נ‬

‫הערות נוספות מאת י״ ל‪ .‬זלוטניק‬

‫בדפוס נ ש ל ח‬ ‫שהוכן‬ ‫‪1‬כל גליון ו ג ל י ו ן‬

‫ב ד ו א ר אווירי ל ר י י ל זלוטגיק ל י ו ה נ ס ב ו ר ג‬
‫הבאות(‪.‬‬ ‫ההערות‬ ‫את‬ ‫הוסיף‬ ‫והוא‬

‫א ב ר ה ם מ י מ ו ן א ו א ב ר ה ם ב ן מימון‪.‬‬ ‫לעמי ‪.17‬‬

‫ש פ ת י ת ד ה י א להתווכח ב ד ב ר א ם ה ו א ב ן הדמב״ם‪ .‬כ י ל א היו קוראים לו‬
‫‪ .‬ס ת ם א ב ר ה ם מ י מ ו ן א ו ב ן מימון‪ .‬ו ש ם זה כ ג ד א ה ה י ה ש כ י ח כ י בזמן מ א ו ח ד‬
‫תקכ״ט‪.‬‬ ‫הר״מ מלובלין‪ ,‬מיץ‪,‬‬ ‫שו״ת‬ ‫עיין‬ ‫ש ם כ ז ה • א ב ר ה ם מימון״‪,‬‬ ‫מציגו‬
‫ס י מ ן ג״ו‪) ,‬כיא‪ ,‬ע״א( ה ע י ד א ב ר ה ם מיימוך ב ״ ד י ה ו ד ה ת ו ש ב טודיג״ו‪ .‬ועיין ש ט ״ ש‬
‫ע ׳ ‪ ,700‬ס י מ ן ‪4266‬׳ כ י א י ן ה ס פ ד י ם ש ה ו א מ צ י י ן ש ס ת ח ת ידי‪.‬‬

‫ל ע מ ו ד י ם ‪ .30-27‬ע י ד השדים‪.‬‬
‫השדים‬ ‫על‬ ‫דאמריגן שם‬ ‫על הא‬ ‫מהדש״א‪ ,‬חגיגה‪ ,‬ט ״ ז ע״א‪,‬‬ ‫ועיץ‬
‫כ ב ג י ״ א ד ס ) ו ה ל א ג ם ס ו ף ב ה מ ה ל מ ו ת ז ( ‪ :‬א פ ש ר ש ש ד יזכה ב מ י ת ת ו‬ ‫שמתים‬
‫כ ש ו מ ר י מ צ ו ו ת בעולם ה ז ה ש ד ו ח ו ע ו ל ה ל מ ע ל ה כ ב ג י א ד ם ו ל א כ ב ה מ ח ש ר ו ח ה‬
‫״‬
‫י‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫•הולכת למטה‪.‬‬

‫ד ח מ ג י ס ב ג י דחמגים‪.‬‬ ‫לעי ‪.34‬‬

‫תפיג‪,‬‬ ‫פפדימ׳‬ ‫גוירליגגען׳‬ ‫יוסף י ו ז פ א ה א ן‬ ‫א ו מ ץ לדי‬ ‫עיין ג ס י ו ס ף‬
‫'בהקדמת ח ת ן המחבר‪.‬‬

‫ל ע מ ו ד י ם ‪ .37-36‬ע כ ו ב ה ת פ ל ה ‪.‬‬
‫הלקט‪.‬‬ ‫שבלי‬ ‫ועיין‬ ‫ו ה ע ר ה מ י ב שם‪.‬‬ ‫שו״ת‪ .‬ד י ת ׳ ד ף ‪65‬‬ ‫עיין עוד‬
‫‪,‬‬ ‫ע נ י ן ה ת פ ל ה ‪ ,‬ס י מ ן ח ׳ משו״ת ה ד א ב י ד ‪.‬‬
‫ב י מ י ר ב עמרם ג א ו ן‬ ‫ואל יתמה הקורא לדברי שהמגהג הזה היה ידוע‬
‫*בבר ג ש כ ח ב י מ י ד ב ש ר י ד א ‪ ,‬כ י מ צ י ג ו כ י ו צ א ב ז ה ב ש ב ל י ה ל ק ט ד ף ג י א ‪ . :‬ב ש ם‬
‫שנמצא‬ ‫ו ל ע ג י י ן ק ר י י ת ו י ה י גועם ב מ ו צ א י ש ב ת ‪,‬‬ ‫‪.‬רב שרירא גאון זציל מצאתי‪,‬‬
‫‪ .‬ב ד ב ר י ר ב ע מ ר ם ש א י ן א ו מ ד י ם א ו ת ו א ל א ב ז מ ן ד א י כ א לקמן ש י ת א י ו מ א ד ה ו ל א‬
‫וכוי ה ר ב ה ת מ ה ג ו ‪ ,‬ב ז ה ו ז ה מ ג ה ג ש ל א ידעגוהו ו ל א ש מ ע ג ו ב ו מ ע ו ל ם אפי^ו‬
‫ב מ ק ו מ ו ש ל ר ב עמרם‪.‬‬
‫ו כ ד א י ל ה ז כ י ר כ י ד ב ר י ר ב ע מ ר ם גאון במדורו מ ו ב א י ם ב מ ח ז ו ר ו י ט ר י‬
‫‪.xiii‬‬ ‫‪ ) ,‬ע ׳ ‪ (7‬ו ב ס ד ו ר רש״י )ע׳ ‪ (8‬ס ת ם ‪ ,‬ו ע י י ן ב ו ב ד ב מ ב ו א ו ל ס ד ו ר רש״י‪ ,‬ע מ ו ד‬
‫ה ע ר ה ‪ ,1‬ש ד ׳ א ש ד ב ״ ד י ע ק ב ה ב י א ה ד ב ר י ם מ ת ש ו ב ו ת הגאוגיס‪.‬‬
 ‫‪102‬‬

‫העדות להערותיו של העורך‬

‫ע׳ ‪ 26‬ה ע ר ה ‪ .1‬״דיבוק׳ ו ש ד י ם הם ב א מ ת ש נ י עגיגים ‪ -‬א ף כ י ״ ת נ ך‬ ‫א‪.‬‬
‫נ פ ש ו ת ם ש ל רשעים הן הם המזיקים לעולמי׳ מ ד ר ש ה נ ע ל ם זויח‪ .‬ו י נ י צ י א ה ת י י ח ‪,‬‬
‫זץ« ט״ז עיב‪ .‬א מ י ר ת ‪-‬שיר ש ל פגעים״ לגירוש ד י ב ו ק מ ר ו ו ח ת ‪ .‬עיין ע ו ד ‪ :‬״דדך ה א מ ו נ ה‬
‫ו מ ע ש ה רבי‪ .‬מ א ת י‪ .‬י‪ .‬גוטמן׳ וואדשא‪1898 .‬׳ בספור ש ב א בסוף הספד׳ ע ׳ ‪.107‬‬
‫ל ע מ ו ד ‪.32‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ל מ נ ה ג ש א י ן ה ב נ י ם מלווים א ת א ב י ה ם ה מ ת לקבודה‪.‬‬
‫מ נ ה ג זה א י נ נ ו מ י ו ח ד ל ע ד ו ת ה מ ז ר ח י ו ת בלבד‪ .‬ה ד ב ח גדולים ו ס ו ב י ם צ ו ו‬
‫ע ל זה‪ .‬ע י י ן ל מ ש ל ב צ ו ו א ת ד׳ יחזקאל‪ .‬ש ה י ה ר ב ו א ב ״ ד ב ק ה ל ו ת אהיו׳ בעמ״ם‪.‬‬
‫כ נ ס ת יחזקאל׳ ווילנא‪ .‬תדל״א׳ ד ף ה' סוף ע י א ‪ :‬״הנני גוזר בחרם י ב י ן ] י ה ו ש ע‬
‫שום א ח ד מ ב נ י א ו‬ ‫ב ן נון[ ו ב כ ל החרמות‪ .‬ש א ל ילווני א ח ר מ ט ת י ‪1‬כך צילו‬
‫ב נ ו ת י א ו ייח ]יוצאי חלצי‪1‬׳ כ י א ם ]כאשר! י ש ע ר ו ש ה נ י ח ו נ י ‪1‬כבד[ בקבר‪ .‬ו א ז‬
‫ךקזות ל ה ם לבוא‪ .‬א ף ש א ק ו ה ש נ י צ ו ל א נ י מ ח ט א ק ר י י ו ת ר מ ש א ר ב נ י א ד ם ‪.‬‬
‫א מ נ ם כ י ל א ו כ״ע ]כולא עלמא( י ע ק ב אבינו‪ ,‬ש ל א ר א ה קרי מימיו‪ .‬עכ״ל‪.‬‬
‫ו ה ר ב מ ט ש ע ה ר י ן ב צ ו ו א ת ו )סיפורים נפלאים‪ .‬ה ו י ל ש‪ .‬הורוויץ‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ‪.‬‬ ‫‪,‬‬
‫תדצ״א‪ ,‬ב ס ו ף הספד‪ ,‬ד ף ייז> כ ת ב ‪ :‬והגגי מ ב ק ש מ ז ו ג ת י ו כ ל ב״ב ]בני ב י ת י [‬
‫שיחיו׳ ש ל א ילווגי א ח ד מ ט ת י ׳ וגם א ח ד ש ע י ת ו נ י בקבר׳ ש א ז י ב ו א ו ל ו מ ד ק ד י ש‬
‫י ע מ ד ו מ ר ח ו ק ד ׳ א מ ו ת ‪ .‬עכ״ל‪.‬‬
‫ו א ש ד ל ס ע ם • כ ד י ש ב נ י ה נ פ ט ר ל א י י פ נ ש ו ב ה ב נ י ס השדים• ‪ -‬ה ו א נ ר מ ז‬
‫ל א ב י ה ש ל ״ ה זיל‪ .‬ב ה ג ה ו ת ב ן‬ ‫מקורות‪ .‬ה ע ג י ן מ ב ו א ר ב ס פ ר • י ש גוחלין*‬ ‫בכמה‬
‫המחבר וזיל‪:‬‬
‫ד ב ד שבעולם שיכול לבא לידי הדהוד‪ ,‬עושה נחת־רוח ללילית‬ ‫״בכל‬
‫ה מ ר ש ע ת ו ל א ש ת זגוגיס המטמאת‪ ...‬ו מ ט מ א י ן א ו ת ו ו מ ו ל י ד ב א ו ת ן ה ט פ ו ת ה ט מ א ו ת‬
‫!זרע מדעים‪ ,‬ב ג י ס משחיתים‪ ,‬רוחות‪ ,‬לילין‪ ,‬ש ד י ם ומזיקין‪ .‬ו מ ו צ א א ג י מ ר מ מ ו ת‬
‫מ ת ד ב ק י ן ב ו בחייו ו ב מ ו ת ו ל א ג פ ד ד ו מ מ נ ו‬ ‫ו י ל ד י ה ‪ ,‬כי הס‬ ‫האשד‪.‬‬ ‫*את‬
‫*ומצעדין א ו ת ו ב כ ל מ י נ י צ ע ד ש ב ע ו ל ם ו מ ת ל ו ץ ע מ ו ב ק ב ד ׳ כ י ה ם בניו‪ ...‬ם ו ל י כ ץ‬
‫ב ע ל כרחו ד ר ך דע׳ ד ד ך נ ח ש ע ק ל ת ו ן ו מ ו ר י ד י ן א ו ת ו ל ב א ר ש ח ת ולשאול•‬ ‫׳אותו‬
‫משער‬ ‫פרק י״ז‬ ‫חכמה‬ ‫ראשית‬ ‫ועיין בספר‬ ‫•תחתית כ י שם ביתה‪...‬‬
‫ד ׳ מ נ ח ם ה ב ב ל י ז״ל‪,‬‬ ‫להחכם‬ ‫ו ב ס פ ר ט ע מ י המצוות‪ .‬ח ב ו ר ח ש ו ב‬ ‫הקדושה‪...‬‬
‫כוחות‬ ‫מתעטפים שם‬ ‫טומאת קרי ו ז י ל ‪ :‬בשערו א ש ד סביבו‬ ‫בענין‬ ‫מצאתי‬
‫ה ס ו מ א ת ו מ ש ם נ ב ר א י ם ר ו ח ו ת רעות‪ .‬ו א ח ר י מ י ת ת ו א י נ ם פ ת פ ד ד י ן מ מ נ ו ו מ ל ו י ן‬
‫א ו ת ו ^ כ י הם בניו‪ .‬ו א י ן ל ו צ ע ר ג ד ו ל מזה‪ ,‬ר ח מ נ א ליצלן‪ ,‬ו ת י ק ו נ ו להקיפו ע ש ר ה‬
‫טבולי־יוס והם יריצוהו א ל הבור‪ .‬עיכ‪ .‬ו ב ה ג ה ה ש ם ‪ :‬ו א ם ב ח י י ו מ ח ר י ם ב ש ו פ ר‬
‫ו כ ר עיי״ש‪.‬‬ ‫י ל ו ה ו ‪ -‬י ו ת ר טוב‪,‬‬ ‫ע ם ע ש ר ה תלמידי־חכמים‪ ,‬ש ש ו ם א ח ד מ ב ג י ו ל א‬
‫גוחלין‪ ,‬לבוב׳ תד״ט‪ ,‬מ ן ד ף כ״ו סוף ע י א ואילך‪ .‬ו י ש ש ם ט ע ו י ו ת ב נ ו פ ה‬ ‫)יש‬
‫‪103‬‬ ‫הערות להערותיו של העורך‬

‫וכן מ ו ט ע ה הנוסח ב ס פ ר ‪-‬חיים הנצחיים• לדי צ‪ .‬ה‪ .‬פ ד י ד ל י נ ג ‪ .‬בילגודייא‪,‬‬ ‫הציםם‬

‫ס י מ ן ג׳ א ו ת ה ‪ /‬ו ת ק נ ת י ע פ י י ס פ ד ‪ -‬ט ע מ י המצוות״׳ לבוב׳ ‪1858‬׳ ס י מ ן פיד‪ .‬ד ף‬
‫ט׳ ע״א(‪.‬‬
‫ש מ ב י א א י ז נ מ נ ג ד בספרו׳ ח י ב ע׳ ‪ .425‬מ ס פ ד‬ ‫עוד בנוגע לזה מה‬ ‫ועיין‬
‫ו ב י ח ו ד מ ה ש מ צ ט ט בעי ‪ 426‬מ ס פ ד‬ ‫צרור המור פרשת בראשית ופרשת תזריע‬
‫ה ק ס ן ש ג ד פ ם א ז ב פ פ ד י מ ב ש ם ‪ :‬ה נ ה ג ת החסידים ו א נ ש י מ ע ש ה )ביידיש(‪.‬‬
‫ו ה נ ה ביו״ד ס י מ ן ש ג י ח כ ת ב ה ד מ י א ו ד ל ‪ :‬י ש א ו מ ר י מ כ ש מ ג י ע י ם עם ה מ ת‬
‫א מ ו ת קודם ש נ ק ב ר ו כ ר ו כ ת ב ע י ז ה ט י ז ב ש ם‬ ‫מ ע מ י ד י ם א ו ת ו כל ד׳‬ ‫לקברות‬
‫ו ט ע ם ה ה ע מ ד ה ש מ ע ת י כ ד י ל ה ב ר י ח רוחות ה ס ו מ א ה הרוצים להחזיק ב ו‬ ‫הלבוש‪:‬‬
‫ש ל א ל ה כ נ ס ע מ ו לקבורה׳ כ י כ ש מ ע מ ד י ם א ו ת ו הולכים להם‪.‬‬
‫פ ע מ י ם ו ב ח ז י ר ת ם מ ן הקבורה[‬ ‫דמ״א יו״ד ס י מ ן שע״ו ש י ו ש ב י ם ז׳‬ ‫ועיין‬
‫מ פ נ י ש ה ד ו ח ו ת מ ל ו ו ת א ו ת ו ו כ ל זמן ש י ו ש ב י ן בורחין ממנו‪ .‬ו ע י י ן ב ב ב א ב ת ר א‬
‫ק׳ ע י ב בדשב״ם‪ .‬ובט״ז פ ה ב ש ם הדש״ל‪ .‬וסיים ״ויש ב ו סודי‪ .‬ו א מ נ ם ה ד ק א נ ט י‬
‫פ ר ש ת ח ק ת כתב‪ .‬כ י ב ר א ו ת ר ו ח ה ט ו מ א ה כ ל י ט ה ו ר פ נ ו י מ ד ו ח ה ק ד ו ש ה א ז ב א ה‬
‫אבל עיין בצרור המור‬ ‫כ י ה ס ת א ב י ם ל ה ש ל מ ת י צ י ר ת ם עיי״ש‪.‬‬ ‫ו ש ו ר ה בו‪...‬‬
‫וכן ד א י ת י‬ ‫ש ע י ק ר ה ד ב ר ה ו א ל פ נ י הקבורה‪.‬‬ ‫פ ר ש ת ב ר א ש י ת ש ה ז כ ר נ ו לעיל‪.‬‬
‫ב א ו פ ן ש ה ז כ י ר ה ט ״ ז ב ש ם ה ד ש ״ ל ל א אחדי‪ ,‬כ י א ס‬ ‫נוהגים אמירת ויהי‪-‬נועפ‬
‫ה ק ב ו ר ה ו ה ו א ל ה ב ר ח ת ל א ד ו ח ו ת ס ת ם א ל א ״נגעי־בני־אדם״ כ ד ב ר י‬ ‫לפני‬
‫גריגוואלד‪ ,‬ס״ט לואים׳ ת ד צ ״ ט ‪.‬‬ ‫•אח ל צ ר ה ׳ ל ה ד ב‬ ‫ועיין‬ ‫צ ר ו ד חמוד‪,‬‬ ‫בעל‬
‫ע׳ ‪ .129‬ס ע י ף י״ד‪.‬‬
‫‪.33‬‬ ‫לעמוד‬ ‫‪.3‬‬
‫א ע ג י מ ס כ י ם ל ה ע ר ת העורך‪ .‬ב ו ד א י ש א י ן ל ת כ ת ו ב ת ה ב ב ל י ת ד ב ד ל ג ט י ן‬
‫דכתבין‬ ‫יכפה‬ ‫הפשפט‪:‬‬ ‫אבל‬ ‫ב ג י א ד ם ש ג ש א ו ב ג ו ת שדים‪.‬‬ ‫שבין‬
‫עליהון׳‪,‬‬ ‫הדדין‬ ‫לא‬ ‫ותוב‬ ‫לגשיהון‬ ‫ויהבין‬ ‫גיטין‬ ‫שידין‬
‫מ ד א ה מפורש‪ ,‬כ י ה א מ י נ ו ש ע נ י ן גיטי״גשים ש י י ך ו ג ו ה ג ב ש ד י ם ‪.‬‬
 ‫‪104‬‬

‫על השם דיהון‬

‫גדונוואלד‬ ‫פאת מ ‪.‬‬

‫ל א פ ג ש ת י ע ו ד ב ש ם זה‪ .‬ל פ י ד ע ת י י ש נ ן א פ ש ר ו י ו ת אלו ל פ י ר ו ש ו ‪:‬‬

‫על‬ ‫פ י ר ש י י ב ר כ ו ת גיח‪ ,‬ב׳‬ ‫כלומד לפי‬ ‫ד י ה ו ן רוכב ע ל •קיפוף׳‪,‬‬ ‫א‪.‬‬

‫הוא‬ ‫מובגו‬ ‫•דימן״‬ ‫שהשם‬ ‫לשער‬ ‫ואפשר‬ ‫שבתנ״ך‬ ‫די ה‬
‫?‬ ‫היינו‬ ‫׳וולטייד׳‬
‫ברומית‬ ‫או ב ד ‪ .‬קיפוץ )ס׳ היוחסין(‪,‬‬ ‫ע׳ ב ד קיפוף )מו״ק כיה‪ .‬בי(‬ ‫•דוכב־דיה׳‪,‬‬
‫‪.Vulturous‬‬

‫מ ו ב נ ו ה ו א •עירוני•‬ ‫‪,dihkhan‬‬ ‫בערבית‬ ‫החדשה‪,‬‬ ‫בפרסית‬ ‫‪dih‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫הקודש׳‬ ‫עיר‬ ‫•בן‬ ‫׳ ו ל פ י זה היה •דיהון״‬ ‫‪,(Perles, E t y m . Studien 82).‬‬
‫כ ל ו מ ד ״ירושלמי״‪.‬‬

‫ב ס י פ ו ר • ת ו ל ד ו ת אלכסנדר• )‪M . J. b i n Gorion, Born Judas, I,‬‬ ‫כ‪.‬‬

‫ואם שם זה ל א ס א נ ט א ס ט י הוא‪,‬‬ ‫‪ (352‬ג ז כ ד א ל מ צ ר י א ח ד ו ש מ ו • ד י ג ו נ י ה ׳‬ ‫‪,73‬‬
‫ה ר י ה ו מ ז כ י ר א ת • ד ג ו ך ש ל הפלשתים‪ .‬הסיפור ה ה ו א וכמו כן • מ ע ש ה י ר ו ש ל מ י ‪:‬‬
‫ד ו מ י ם לסיפורים ה ו ד י י ם ) ע ׳ ‪ ,Bin Gorion‬ש ם ! ‪Bolte• Polivka, A n m e r k u n g e n ,‬‬
‫‪.(328 ,2‬‬

‫א ‪ p‬הפיגיקים‬ ‫ל פ י ‪,Max Muller, Asien u . Europa, I I , 107‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫ש מ ה ב מ צ ר י ת ‪ Dahe‬הוא‪ ,‬ו ל פ י זה זה • ד י ה ו ך פ י ר ו ש ה ה י ה •כגעגי״‪.‬‬

‫ע ו ד נ מ צ א ש ם ״ךהנה״ ש ל מ ד ב ר א ח ד ב ע ר ב הדרומית‪ ,‬ע׳ ‪Riessler‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫•‬ ‫‪.Altjud> Schrifttum,‬‬ ‫‪1293‬‬
 ‫על עיכוב התפלה‬
‫אסף‬ ‫מאת ש ‪.‬‬

‫התפילה‬ ‫מ ח ז י ק ע ד י י ן ב ד ע ת י ‪ .‬ש ב ב ב ל ל א הכירו ב מ נ ה ג ש ל ע י כ ו ב‬ ‫הנני‬

‫ש ד י ד א גאון‪ ,‬כ פ י ש ה ו א‬ ‫< ד י ל ה כ ד י ח א ת ה ם ד ב ן ש י ד ד לדין‪ ,‬ו ל א ד ק ב ז מ ן ד ב‬
‫העדבי ותרגומה העברי‬ ‫מ ע י ד על כך בתשובתו )שהדפפתיה ביגתים במקודה‬
‫‪,‬‬ ‫;‬
‫‪ ,108-106‬ו ע י י ״ ש ג ס‬ ‫ב ת ש ו ב ו ת ה ג א ו נ י ם מ נ נ ז י קמברידג׳‪ ,‬י ר ו ש ל ס ת ש י ב ‪ ,‬ע מ‬
‫ב מ ב ו א ע מ ׳ ‪(105‬׳ א ל א גם ב ז מ ן ה ת ל מ ו ד ו ה ג א ו נ י ם ה ד א ש ו ג י ם ‪ ,‬ד א י ו ת י ו ש ל ר״א‬
‫מ ב ו א לראבי״ה ע מ ׳ ‪ 437‬מ ן ה ב ב ל י א י ג ן מוכיחות‪ .‬ג ס ב ע י ד ו ב י ן‬ ‫אפטוביצד ד ל ׳‬
‫ם׳ א ׳ ו ג פ ב ע ב ו ד ה ז ר ה ע ״ ד ב• כ ת ו ב ‪ • :‬ד ל א מ צ ו ו ח ת ע ל י ב ב י ‪ -‬מ ד ר ש א״׳‬
‫ב ב י ‪ -‬כ ג י ש ת א ‪ ,‬והכווגה ל א ל ע י כ ו ב ה ת פ ל ה ב ב י ת ־ ה כ ג ם ת א ל א ש ל א‬ ‫ו ל א כתוב‬
‫י צ ע ק ו עליו ל פ נ י ה ח כ מ י ם ה י ו ש ב י ם ב ב י ת ־ ה מ ד ר ש ו י ע ר ע ר ו ע ל הוראתו‪.‬‬
‫גם פ ד ב ר י פ ד ו ר ר ב ע פ ד פ ‪ ,‬ש ה ו ב א ע״י ה ד ב זלוטניק‪ ,‬א פ ש ר להסיק ב ד י ו ק‬
‫לפריסת־‬ ‫ה ה פ ך מ מ ה ש ה ו א מסיק‪ .‬ב ס ד ו ר מ ד ו ב ר ר ק ע ל ש י ח ה ב י ן י ש ת ב ח‬ ‫את‬
‫לפפוק‬ ‫להתפדגם מ ן הציבור ויש צורך‬ ‫ש מ ע בצורכי ציבור או לצורך מ י ש ב א‬
‫תפלה על מידוב לרדת לדץ‪ ,‬מפגי‬ ‫ל ו צדקה‪ .‬א ב ל א י ן ה ו א מ ז כ י ר כ ל ל עיכוב‬
‫ש ב ב ב ל ‪ ,‬מקום ש כ ח ב י ת ‪ -‬ד י ן ה י ה י פ ה ל ה כ ר י ח א ת ה מ פ ד ב י מ ‪ ,‬ל א ה כ י ר ו מ ג ה ג זה‪.‬‬
‫א י ל ו גהגו ב כ ך ו ד א י ש ה י ה לו להזכירו במקום זה‪.‬‬
‫ג ב ו א ל פ י ס ק א ש ב מ ח ז ו ר ו י ט ד י ע מ ׳ ‪ :798‬״ומי ש א ב ד ה לו א ב ד ה י ש‬ ‫ועתה‬
‫צ י ב ו ר ע ד שיכנסו כולם בחרס‬ ‫שליח‬ ‫ב ה בידו להכריח הקהל ל ה ו ש י ב‬
‫ש כ ל מ י ש י ו ד ע מ מ נ ה ש ו ם ד ב ד ש י א מ ר לו‪ ...‬ו כ ן נ מ צ א ב ס פ ר ב ר ז י ל י כ י ת ק נ ת‬
‫היא״‪ .‬ה ד י מ ש מ ע ל כ א ו ר ה ש ה ג א ו נ י ם ת י ק נ ו ש י ש ל ה כ ר י ח א ת ה ק ה ל‬ ‫גאונים‬
‫״להושיב ש ל י ח ציבור״ ו ל ע כ ב א ת ה ת פ ל ה ‪ .‬א ם נ פ כ ב ר כ ת ב א פ ט ו ב י צ ר ש ם ‪ • :‬ו צ ר י ך‬
‫ש ת ק נ ת ה ג א ו נ י ם ל א היתד‪ .‬א ל א ה ד ם ה ע ד ו ת ל ע צ מ ו א ב ל ל א ל ע כ ב א ת‬ ‫לומר‬
‫לנו‬ ‫ש ה ק ה ל י ט י ל ו הדם״‪ .‬ה ו א ה ש א י ר א ת ה ד ב ר ב״צריך עיון״‪ ,‬א ך י ש‬ ‫התפלה‬
‫ל ק ב ו ע א ת ה ד ב ר ב ו ד א ו ת ‪ .‬כ י ה נ ה בטופסים ש ל ה כ ר ז ו ת ב י ת ־ ד י ן‬ ‫האפשרות‬
‫ה ג א ו נ י ם ש נ ת פ ר פ מ ו ע״י י ע ק ב מ א ן ^ ‪ ,Texts and S t u d i e s‬כ ר ך א׳‬ ‫»תקופת‬
‫ו ג ׳ ) = ו ג ו מ ד ( בגין דנפל מן מרגא‬ ‫״ואנן מ י כ ד י ז י ן‬ ‫עמי ‪ 555‬נ מ צ א ת ה כ ר ז ה ז ו ‪:‬‬
‫כ ן ו כ ן ד י נ ר י ן א ו זוזין א ו ב ר ז ל א ו נ ח ש ת א ו כ ל מ י ד ע ם ב ע ל מ א כ ל מ ן‬ ‫םלני‬
‫ד א ש כ ח יתיר‪ .‬י ה ו י מ ח ז ר ]יתד‪ .‬ל מ ד נ א פ ל נ י ו מ ן ד מ ח ז ר יהוי[ מ ה י מ ן‬ ‫)=מאן(‬
‫ע ל ו י ו א נ ן ו א ת ו ן ] פ נ י ץ מ ן עונ[שא‪ .‬ו כ ל מ ן ד א ש כ ח ח ד מ י ד ע פ ל פ ל נ י י ה ו י מ ח ז ר‬
‫י ת י ה די לא כן אנן מ ח ד מ ץ עליה ואנן ואתון פניין מן ע ו נ ש א ״ ) = ו א נ ו מכריזים‬
‫וכוי מ ש ו ס ש נ פ ל מ ן מ ד נ א פ ל נ י כ ך ו כ ך ד י נ ר י ם א ו זוזים א ו ב ר ז ל א ו נ ח ו ש ת א ו‬
‫כ ל ח פ ץ ב ע ו ל ם כ ל מ י ש י מ צ א א ו ת ם יחזירו ל מ ד נ א פלוני‪ ,‬ו מ י ש י ח ז י ר י ה א נ א מ ן‬
 ‫על עיכוב התםלר‪.‬‬ ‫‪106‬‬

‫לפלוני‬ ‫עליו ]בלי שבועה[‪ ,‬ו א נ ח נ ו ו א ת ם נקיים מעונש‪ .‬וכל ש י מ צ א ח פ ץ א ח ד‬

‫י ח ז י ר אותו‪ ,‬ש א ם ל א כן א נ ו מ ח ד י מ י ן עליו׳ ו א נ ו ו א ת ם נקיים מעונש(‪ .‬ב ה כ ר ז ת‬
‫ע ד קרוב ל פ ו פ ה‬ ‫ב ק ה ל ו ת בבל‪ .‬כ י יהודי ב ב ל ד ב ר ו ב ת ק ו פ ת הגאונים‬ ‫זו גהגו‬
‫להשיב א ת‬ ‫ש ת ק ג ת גאוגים היתד‪ .‬רק ע ל הכרזת החרם‬ ‫רואים אגו‬ ‫בארמית‪.‬‬
‫ה א ב ד ה ׳ א ב ל אין זכר ל ע י כ ו ב ה ת פ ל ה ‪.‬‬
‫את‬ ‫ששאלו‬ ‫ל ה ע י ד ‪ .‬ש ע ל עיכוב ה ת פ ל ה ידובר ב ש א ל ה א ח ת‬ ‫עוד‬ ‫יש‬
‫ר ב ה א י י ג א ו ן )נדפסה ב ת ש ו ה ״ ג ד ׳ ליק םי׳ ט׳(‪ • :‬ש א ל ת ם כ ש מ ח י י ב א ד ם ש ב ו ע ה‬
‫לחבירו ב א י ז ה ע ת מ ש ב י ע ו ‪ .‬ע ד ה ש ת א כדמכנםין צ ב ו ד א ב ש נ י ו ב ח ם י ש י כ ש ת ח ז ו ר‬
‫פ י ת ל ת י ב ה א ו ת ו ה ע ת מ ע כ ב י ן ב ע ל י ד י נ י ן ואומרין ב ז ו ה ע ת י ש ב ע ל ו ו ה ן‬
‫ה ת פ ל ה ״ ‪ .‬אך‬ ‫מ ל ה ש ב ע ב פ ג י צ ב ו ר ועליגו מ ז ה ט ו ר ה ג ד ו ל ו ע כ ו ב‬ ‫גמגעין‬
‫א י ן ל ע כ ו ב זה ע נ י ן ע ם ע כ ו ב ה ת פ ל ה ש א ג ו עוסקים בו‪.‬‬
‫לפני‬ ‫מ ה ש ג ו ג ע ל ס פ ר ד דומגל ש א י ן לגו י ד י ע ו ת ע ל מ ג ה ג עיכוב ה ת פ ל ה‬
‫ה מ א ה הייג‪.‬‬
‫‪107‬‬

‫טעויות דפוס‬
‫ב מ ק ו ם ‪ :‬נ ד פ ס ל פ י ה ס פ ד הקטן‪ .‬צ״ל‪ :‬נ ד פ ס א ח ד י ‪.‬‬ ‫לע‪j .16 .‬העדה ‪6‬‬

‫ב מ ק ו ם ‪ :‬ה א ח ה מ ש ב י ע ]המלה ה ד א ש ו נ ה מ ו ס ע ת ו ה ש נ י ה‬ ‫ה ע ד ה ‪.4‬‬ ‫לע‪.19 .‬‬

‫ה א ב ה מ ז ה י ד‪.‬‬ ‫ציל‪:‬‬ ‫א י נ ה מדוייקת[‬

‫צ״ל‪:‬‬ ‫הדפוסים‪.‬‬ ‫מנוסח‬ ‫שונה‬ ‫הערבי‬ ‫״הנוסח‬ ‫במקום‪:‬‬ ‫לע‪22 .‬׳‬

‫לנוסח‪.‬‬ ‫ש» יו ה‬

‫צ י ל ‪ :‬ע ם ליל‪.‬‬ ‫ש ל י ל י ת אין ל ה ע נ י ן כ ל ל ע ם ל י ל י ‪.‬‬ ‫במקום‪:‬‬ ‫לע‪.26 .‬‬

‫צ ״ ל ‪ :‬וחד‪.‬‬ ‫י ח ד כ ב נ י אדם‪,‬‬ ‫במקום‪:‬‬ ‫לע‪.27 .‬‬

‫והמקורות‪ .‬צ״ל‪ :‬המקורות‪.‬‬ ‫ש ו ר ה ‪.4‬‬ ‫לע‪,32 .‬‬

‫כוליה‪,‬‬ ‫ביתה‬ ‫ומן‬ ‫מן‪...‬‬ ‫דיבמלון‬ ‫ןליליתא‬ ‫צ״ל‪:‬‬ ‫ש ו ר ה ‪.2‬‬ ‫לע‪.33 .‬‬
‫א ל א י ם ט ב ג ד ע מ ל כ י ה ו ן דשידי‪.‬‬
‫שודד‪ ,3 .‬צ ״ ל ‪ :‬מ ש ב ע ג א עליכי‪.‬‬
‫שודד‪4 .‬׳ צ״ל‪ :‬ה א ב ט ל י ת יתכון‪...‬‬

‫וואונדער‪-‬אוצר‪.‬‬ ‫שודד‪ .5 .‬צ״ל‪:‬‬ ‫לע‪.37 .‬‬

‫ש ו ר ו ת ‪ 22-21‬ב מ ק ו ם ‪ :‬א מ ר י ב י ז ה צ ״ ל ‪ :‬א מ ר י בינה‪.‬‬ ‫לע‪4 1 .‬‬

‫ב ש ו ר ה ה א ח ר ו נ ה ש ל ה ה ע ר ה ״חוץ מ כ ב ו ד ך צ״ל‪ :‬א י ך ב ע ט ‪.‬‬

‫ב מ ק ו ם ‪* :‬ככתוב״‬ ‫דפום קושטא‪ ,‬ש ו ר ה ‪.3‬‬ ‫לנוסח‬ ‫בהערות‬ ‫ב ע מ ו ד ‪44‬‬

‫‪-‬בכתיב״‪.‬‬ ‫צ״ל‪:‬‬

‫שורה ‪ 22‬ב נ ו ס ח ק ו ש ט א צ ״ ל ‪ :‬ונכנסו‪.‬‬ ‫לע‪,57 .‬‬

XI Preface 110

‫ ק ם‬here eastward are breathtaking i n their w i d t h , w h i l e west•

ward, although the distances are smaller i n mere space, they are
perhaps greater i n variations and i n differences i n c u l t u r a l Orient-
ations through which marchen motives had to pass u n t i l we meet
t h e m again i n the folklore of northern peoples...
These are some of the more attractive aspects of the study
of folklore. But i n order to reach them one has to s u r m o u n t
innumerable difficulties, to labour patiently and often d r u d g i n g l y ,
t o master and use techniques and methods of work which i t i s
difficult to acquire and necessary to adopt anew to each new
type of problem. Gone are the days i n which anybody who noted
down and published a folk-story, a folk-song or a folk-custom,
could claim to be a J o l k l o r i s t . T h e n o t i n g down and u n c r i t i c a l
p u b l i s h i n g of folklore material is, of course, important today
as i t was many years ago ; folklore research, however, demands
specialization attainable only under expert guidance exactly as i n
any other scientific discipline. T o enable interested students to
gain such a specialization is one of the aims of the Institute, and
i t is to serve this aim too that we are p u b l i s h i n g our quarterly
* E D O T H " and the present "Studies i n F o l k l o r e and E t h n o l o g y " .
RAPHAEL PATAI.
 Ill Preface X

i n tertns of continuous changes, modifications, developments; the

iolklorist, who aims at reaching the spirit, the intrinsic count-
ehance, of the simple masses, which lie at depths undisturbed by
storms tearing at the surface, sometimes stops astounded before
a hitherto hidden trait which suddenly reveals itself to h i m i n
inillennial i m m o b i l i t y , persisting from the very beginnings of t h e
people's existence down to present times. T h e isolation of these
immobile traits from the changing traits w h i c h are subject to
culture processes seems to me one of the most fascinating tasks
i n the study of the folklore of an ancient people such as Israel.
I n the case of the Ma'ase Yerusbalmi we are l u c k y enough
t o possess a Hebrew folk-story, somewhat on the lines of " T h o u -
sand and One N i g h t s " , fixed i n written form I n the early M i d d l e
Ages. T h e roots of the story seem to reach back i n t o the far-
away past, while the rustle of its youngest leaves may s t i l l be
heard today. T n e w r i t t e n versions of the story give, as i t were,
snapshots of a station o n the way of the story. I n addition t o
Arabic, the story was translated into Latin, and a number o f
1
other European languages, while i n Hebrew there exists another
2
similar f o l k - s t o r y , w h i c h on its part is very much l i k e a popular
s t o r y recorded from the farther end of the East, from China. *
Elsewhere I have had occasion to comment on the surprising
similarity e x i s t i n g between certain popular conceptions which
prevalied i n the lands of the A n c i e n t Near East, among them
4
Israel, on the one hand, and i n China on the o t h e r . The more
involved and intricate the details of which these similarities
consist, the greater the probability that they are not due to chanee
but are derived from historic connections. T h e horizons opening

1. An English text of Ma'ase Yerusbalmi was published by M. Gaster

* in "Folk-Lore" X L I I (1931) pp. 161—178.
2. Cf. Bisenstein, Otzar Midrashim, pp. 339-340, following Eduard
Levy, R. E . J . , vol. X X X I I I , pp. 50 sqq.
3. Cf. M. Bnber, Chintsischc Geister- und Litbesgcschichtcn,
pp. 104-122.
4. Cf. Raphael Patai, Man and Temple in Ancient Jewish Myth
arid Ritual, Edinburgh, 1946, Ch. 6.
 Preface 112

t h i s book — which shows that research methods and viewpoints

w o r k e d o u t i n the study of other people's folklore can and should
he applied to the study of Jewish folklore — w i l l , we hope, be
3. further step i n setting the study of Jewish folklore and ethno-
logy i n its proper place beside the study of Jewish history,
literature, and other aspects of the Jewish people's spiritual and
:material existence.
T h e study of motives i n f o l k - l i t e r a t u r e — t h e i r o r i g i n , their
wanderings and diffusion, the changes o c c u r r i n g i n them w h i l e
passing from land to and from people to people — continually
gains i n importance, for the study of cultural connections among
a l l the peoples i n general and between the peoples of the East
-and the West i n particular. A n d i t is i n this connection pre-
-cisely that the study of Jewish folklore is of paramount s i g n i -
ficance.
T h e role of the Jewish people as intermediaries between
t h e East and the West and as transmittors o f c u l t u r a l values
f r o m Arabic, the international language of the East, to L a t i n , the
international language of the West, is by now w e l l enough k n o w n .
A complete picture, however, of this intermediary and transmittory
t a s k of the Jewish people can be obtained only t h r o u g h a thorough*
g o i n g research of Jewish folklore and its painstaking comparison
w i t h the folklore of both Eastern and Western peoples. For i f
we once recognize the basic importance of f o l k - c u l t u r e as opposed
t o " h i g h " international culture which is i n every country shared
o n l y by a small urban upper class — and this has l o n g been re-
-cognized i n a l l the lands of western civilization—then i t is clear
t h a t a s i m i l a r importance should be attached to the process of
transmission of this folk-culture from the East to the West, as
w e l l as to the f o l k - c u l t u r e of the transmittors themselves.
F r o m a Jewish national p o i n t of view, the significance of
J e w i s h folklore lies^ o f course, n o t i n this, b u t first and foremost
i n the fact that i n folklore more than i n a n y t h i n g else the inner
propensity of a people finds its expression. F o r the historian
t h e thousands of years of the existence of the Jewish people are
.an uninterrupted chain of historic ,processes; he sees Jewish past
 113 Preface VIII

Professor S. Assaf, member of the Council, the foremost

authority i n the field or Gaonica, added in a special note his
observations concerning the "Suspension of Prayers", which
render i t possible to draw certain conclusions as to the place of
o r i g i n of the story.
Dr. M . Grunwald, patron of the Institute, after having seen
my note about the name Dihon ben Salmon (p. 42), contributed
in a short note some alternative explanations of this name.
F i n a l l y I may be permitted to mention that i n compliance
w i t h the wish of Rabbi ZIotnik, I undertook to b r i n g the whole
book to press, to write the Preface, and, when necessary, to
complement his notes by A d d i t i o n a l Notes which were placed i n
each case between square brackets and marked w i t h my initials.
I n m y notes I have endeavoured mainly to l i f t certain motives
occurring i n the story out of their apparent isolation by referring
to their counterparts elsewhere and thus p o i n t i n g out that they
are not the invention of the Jewish story-teller, nor even of Jewish
folk-imagination, but, i n quite a number of cases, themes pre-
valent i n the folk-literature of many a people.
T h i s book, therefore, is the product of the collaboration of
seven scholars. Such a cooperation is surely a fruitful method for
dealing w i t h as unexplored a field of research as Jewish folklore.
As to the book itself, this is a first attempt at editing a
Hebrew folk-story i n such a manner, i n various versions and,
moreover, i n t w o languages, accompanied by scientific apparatus.
Thus the appearance of the book is i n certain respects a mile-
stone i n the development of Jewish folklore.
T i i e study of folklore, pursued among the peoples of Europe
and i n A m e r i c a for a hundred years, and recognized by them as.
a scientific subject of no less importance than other subjects i n
humanities, has not yet attained similar recognition from Jewish
scholarship. A m o n g all the Jewish i n s t i t u t i o n s of higher studies,
both i n Palestine and abroad, no one has included i n t o its courses
of studies either Jewish folklore, or its sister-seience, Jewish
ethnology. I t was partly w i t h a view to filling this gap that we
founded the Palestine I n s t i t u t e of F o l k l o r e and Ethnology, and
 PREFACE
Very soon after the launching of " E D O T H " (Communities),
the quarterly journal of the Institute, the need for a separate
series of publications became evident to provide space for studies,
texts, handbooks, introductory works and the like, too bulky to
be printed in " E D O T H " . Thus i t was decided to publish a
4
series of books under the general title 'Studies in Folklore
&nd Ethnology''.
The first volume of this series which is here presented to
the readers, is the result of close cooperation between several of
the members of the Institute. T h e main part of the book is the
work of Rabbi J. L . Z l o t n i k of Johannesburg, patron of the
Institute, who discovered the Yemenite Hebrew manuscript of
the "Ma'ase Yerushalmi" and edited i t i n comparison w i t h the
version of the cditio princeps of Constantinople, 15 w i t h an i n t r o -
duction and notes. N o direct outer evidence was available for
fixing the place and the date of o r i g i n of "Ma'ase Yerushalmi",
but Z l o t n i k weighs such meagre inner evidence as there is and
comes to the conclusion that the story originated i n Babylonia
i n the Gaonic period (pp. 25, 3G-37).
T h e edition of the Arabic version of the "Ma'ase Yerushalmi"
w i t h a special introduction and notes are the w o r k of Nehemia
Allony. Collating the Arabic and the Hebrew versions, Allony
comes to the conclusion that the present Arabic version goes
back to the Hebrew version printed i n the Constantinople edition.
T h i s conclusion, which confirms the contention of Z l o t n i k (p. 25),
is one of the very few things we can now positively accept
concerning the previous history of the story. A l l o n y devoted
much care to the correction of the Arabic version and to its
completion by comparing i t w i t h the Hebrew original.
A set of proofs of the Arabic version was read also by
Dr. Joseph J. R i v l i n , chairman of the Institute, and by M r . L . Kopf;
they both have contributed some important remarks concerning
the Arabic text thus helping to give i t as correct a form as
possible.
 C O N T E N T S

Page

Preface by Raphael Patai . . . . . . 7

T h e Hebrew Manuscript (plate) . . . 1 1
T h e Arabic Manuscript (plate) . • 1 3
A D e v i l - T r a p (plate). 15
Introduction • 1 7
Notes . 34
A d d i t i o n a l Notes by Raphael Patai ‫ג‬19, 26, 27, 29, 32, 33, 34, 35, 38, 39, 4
T h e T w o Hebrew Versions . . . . . . 44
I n t r o d u c t i o n to the Arabic Version by Nehemia Allony 69
The Arabic Version . . . . . . . 73
Notes to the Arabic Version by Nehemia Allony . 83
Bibliography by Nehemia Allony . 85
Complementary Notes . 1 0 1
Notes to the Notes of the E d i t o r . , .102
On the Name Dihon by M. Grunwald • . 1 0 4
On the "Suspension of Prayers" by S. Assaf . . 105
Corrections , . 1 0 7
E n g l i s h Preface by Raphael Patai . . . . VII—XI
 Ma'ase Yerushalmi
(THE STORY OF THE JERUSALEMITE)

Attributed to R. ABRAHAM B. MAIMON

The Hebrew Versions of the Constantinople Edition and of a

Yemenite Manuscript w i t h an Introduction and Notes

by

JEHUDA L. ZLOTNIK

A Bibliography and an Arabic Version Based Upon a

Baghdad Manuscript w i t h an Introduction

by
NEHEMIA ALLONY

Preface and Additional Notes

by
RAPHAEL PATAI

THE PALESTINE INSTITUTE OF FOLKLORE AND ETHNOLOGY

JERUSALEM, 1946
STUDIES IN FOLKLORE AND ETHNOLOGY

Edited by
RAPHAEL PATAI and J O S E P H J. RIVLIN

Volume One

Ma'ase Yerushalmi

THE PALESTINE INSTITUTE OF FOLKLORE AND ETHNOLOGY

JERUSALEM, ‫־‬1946