‫>>> שלומי לוי‬

‫מיזוג אוויר בטכנולוגיית ספיגה‬

‫)‪(Absorption Air-Conditioning‬‬
‫השאיפה המתמדת של המין האנושי לשפר את רמת החיים הביאה לגידול ניכר בביקוש למערכות מיזוג‬
‫אוויר‪ ,‬שלו משמעויות כלכליות וסביבתיות לא מבוטלות‪ .‬עם התוצאות הבולטות בהקשר זה ניתן לציין‬
‫את התופעה החמורה של החור בשכבת האוזון‪ ,‬עקב השימוש הנרחב בגזי קירור פחמן כלורופלואורי‬
‫)‪ (CFC‬ופחמן הידרו‪-‬כלורופלואורי )‪ (HCFC‬במערכות קירור ומיזוג אוויר‪ ,‬וכן הגידול בצריכת האנרגיה‬
‫והשפעותיה השליליות ‪ -‬ההתחממות הגלובלית ואספקת הביקושים הגואים לחשמל‪ .‬מנקודות מבט‬
‫אלו‪ ,‬מערכות מיזוג אוויר בטכנולוגיית ספיגה הן אמצעי יעיל לצמצום התופעות הללו‪ ,‬היות שהן כמעט‬
‫ואינן צורכות חשמל‪ ,‬וגזי הקירור שבשימושן אינם פוגעים בשכבת האוזון‪ .‬במאמר זה אתאר בקצרה‬
‫ובאופן בסיסי את המערכות הללו‪ ,‬יתרונותיהן‪ ,‬חסרונותיהן‪ ,‬והיישומים שמתאימים להן‪.‬‬

‫אופן פעולה‬ ‫מערכות מיזוג אוויר‬

‫כפי שצוין לעיל‪ ,‬צ'ילר‬ ‫בטכנולוגיית ספיגה הן‬
‫ספיגה הוא מכונה אשר‬ ‫מערכות אשר מנצלות‬
‫מנצלת אנרגיית חום ישירות‬ ‫אנרגיה ֶתרמית במקום‬
‫לקירור של תווך (קרר)‬ ‫אנרגיה מכאנית אשר‬
‫מסוחרר‪ ,‬לרוב מים‪ .‬מחזור‬ ‫מנוצלת במערכות מיזוג‬
‫הקירור בספיגה דומה מאוד‬ ‫האוויר הקונבנציונליות‪.‬‬
‫למחזור הקירור של מערכות‬ ‫כבר בסוף המאה ה‪19-‬‬
‫מכאניות קונבנציונליות‬ ‫יוצרו צ'ילרים בטכנולוגיית‬
‫(שיתואר להלן עבור‬ ‫ספיגה עבור תהליכי‬
‫הקוראים שאינם מכירים‬ ‫קירור בתעשיות הכימיות‬
‫את מחזור הקירור המכאני)‪,‬‬ ‫והפטרוכימיות‪ .‬בשנת‬
‫כאשר המדחס המכאני‬ ‫‪ 1936‬החל מחקר ופיתוח‬
‫מוחלף במדחס ֶתרמי אשר‬ ‫של צ'ילרים בספיגה‬
‫מכיל רכיב סופג )‪,(Absorber‬‬ ‫לשימושי מיזוג אוויר‪ ,‬וכבר‬
‫מחולל )‪,(Generator‬‬ ‫בשנת ‪ 1960‬היו כ‪40%-‬‬
‫ומשאבה‪.‬‬ ‫מהצ'ילרים שנמכרו בעולם‬
‫בעלי טכנולוגיית ספיגה‪.‬‬
‫במהלך העשורים האחרונים‬
‫מחזור קירור מכאני (קונבנציונלי)‬ ‫לא התפתח במיוחד שוק הצ'ילרים בטכנולוגיית ספיגה‪ ,‬למעט‬
‫כמתואר באיור ‪ ,1‬במחזור זה מתחממים אדי הקרר ונדחסים‬ ‫ביפן‪ ,‬שהפכה למובילה בשוק זה‪ ,‬בעיקר כיוון שכמעט כל הדלק‬
‫באמצעות מדחס חשמלי לאדים בטמפרטורה ובלחץ גבוהים‪,‬‬ ‫לייצור חשמל ביפן מקורו ביבוא‪ .‬בארצות‬
‫ונטענים למעבה‪ .‬במעבה מתרחש מעבר חום מהקרר החם אל‬ ‫הברית‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬צ'ילרים בספיגה‬
‫הסביבה החיצונית‪ ,‬שהיא חמה פחות (עיבוי באוויר)‪ ,‬או אל מים‬ ‫מקדם היעילות (‪ )COP‬של מהווים ‪ 10%‬בלבד מהשוק‪ .‬כיום‪ ,‬עם‬
‫בטמפרטורה קרה מטמפרטורת הקרר (עיבוי במים באמצעות‬ ‫צ’ילרים בטכנולוגיית ספיגה התגברות המודעות לסוגיית השימוש‬
‫מגדלי קירור)‪ .‬למעשה‪ ,‬מים אלו סופגים את החום מהקרר‪,‬‬ ‫המושכל בחשמל ותרומתו להגנה על‬ ‫הוא נמוך (‪ ,)1.3-0.6‬אך‬
‫נשאבים למגדל הקירור‪ ,‬פולטים בו את החום לאטמוספירה‪,‬‬ ‫השימוש בהם עשוי להפחית איכות הסביבה‪ ,‬נעשים צ'ילרים בספיגה‬
‫וחוזרים קרים יותר שוב למעבה ‪ -‬למחזור נוסף‪ .‬כתוצאה‬ ‫פופולריים‪.‬‬ ‫את עלויות התפעול של‬
‫ממסירת החום‪ ,‬מתקררים אדי הקרר ומתעבים לנוזל בלחץ גבוה‪.‬‬ ‫בהשוואה לצ'ילרים מכאניים‪ ,‬מקדם‬ ‫מיתקן מיזוג האוויר‬
‫נוזל זה עובר דרך שסתום התפשטות (שתפקידו העיקרי להוריד‬ ‫היעילות (‪ )COP‬של צ'ילרים בטכנולוגיית‬
‫את הלחץ של הקרר) אל מאייד בלחץ נמוך‪ .‬הקרר הנוזלי‪ ,‬בלחץ‬ ‫ספיגה הוא נמוך (‪ ,)1.3-0.6‬אולם השימוש‬
‫ובטמפרטורה נמוכה‪ ,‬נכנס למאייד‪ .‬הלחץ הנמוך גורם לחלק‬ ‫בהם יכול להפחית בצורה משמעותית את עלויות התפעול של‬
‫מהקרר להתאייד‪ ,‬ולקרר את חלקו הנוזלי לטמפרטורה נמוכה‬ ‫מיתקן מיזוג האוויר‪ ,‬היות שהם כמעט ואינם צורכים חשמל‪ ,‬והם‬
‫יותר‪ .‬במאייד מתרחשת החלפת חום‪ ,‬כאשר הקרר הנוזלי סופג‬ ‫מּונעים לרוב באמצעות תוצרי חום הניתנים להשבה מתהליכים‬
‫חום מהחדר הממוזג (האוויר החוזר במערכות מיזוג מפוצלות)‪,‬‬ ‫אחרים‪ ,‬בשעה שצ'ילרים מכאניים מּונעים באמצעות מדחס‬
‫או ממערכת מי הקירור ‪ -‬אשר חוזרים חמים יותר מהעומסים‬ ‫חשמלי (מנוע)‪.‬‬
‫במיתקן הממוזג (כגון מפוחי נחשון ויט"אות)‪ ,‬לאחר שספחו את‬
‫חשוב לציין‪ ,‬שמערכות מודרניות של מיזוג אוויר בספיגה יכולות‬
‫החום מהם‪ .‬החלפת חום זו (ספיחת החום על‪-‬ידי הקרר) גורמת‬
‫לעבוד גם במחזור של חימום ולספק מים חמים‪ ,‬בדומה לצ'ילר‬
‫למעשה לאיוד שלו‪ ,‬ובו בזמן להוצאת החום ממי הקירור‪ ,‬דהיינו‬
‫קירור‪/‬חימום קונבנציונלי‪ ,‬וחלקן אף יכולות לעבוד במחזור חימום‬
‫גורמת לקירורם‪.‬‬
‫וקירור במקביל‪ .‬לכך יש יתרון גדול ‪ -‬חיסכון בשטחים ייעודיים‬
‫למערכות חימום‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות לחברת החשמל‬ ‫©‬ ‫‪.InnoSave‬השיווק‪ ,‬חברת החשמל‬ ‫בחברת ‪Ltd‬‬
‫הצריכה‪ ,‬אגף‬ ‫עסקי לייעול‬
‫המחלקה‬
‫פיתוח‬
‫חשמל‪,‬‬
‫סמנכ”ל‬
‫מהנדס‬
‫יוסופוף ‪-‬‬
‫שלומי לוי ‪-‬‬
‫אלכס‬
 ‫כאמור) דרך שסתום התפשטות (‪ ,)1‬שם הוא הופך לנוזל בלחץ‬ ‫איור ‪ :1‬מחזור הקירור במערכות מיזוג אוויר מכאניות‬
‫נמוך‪ ,‬וחלקו הקטן אף הופך לגז‪ ,‬דבר שגורם גם לקירורו של נוזל‬ ‫(קונבנציונליות)‬
‫הקירור‪ ,‬ומשם הוא עובר אל המאייד‪.‬‬
‫המאייד‪ :‬במאייד מתרחש מעבר חום ממי‬ ‫חום נפלט‬
‫מיתקני מיזוג אוויר בספיגה‬ ‫האספקה שחזרו חמים מעומס הקירור‬
‫מעבה‬
‫במיתקן מיזוג האוויר אל הקרר הנוזלי הקר כמעט ואינם צורכים חשמל‪,‬‬
‫והם מּונעים לרוב באמצעות‬ ‫יותר‪ ,‬מה שמניב קירור של מי האספקה‬
‫תוצרי חום הניתנים להשבה‬ ‫למערכת מיזוג האוויר ולאיוד של הקרר‬ ‫שסתום‬
‫מדחס‬
‫מתהליכים אחרים‬ ‫הנוזלי‪ .‬כאן למעשה מסתיים מחזור‬ ‫התפשטות‬
‫הקירור ‪ -‬במעבר חדש של אדי הקרר אל‬
‫התקן הספיגה‪.‬‬
‫מאייד‬

‫איור ‪ :2‬סכימה חד‪-‬קווית של מחזור הקירור במערכות מיזוג‬

‫אוויר בטכנולוגיית ספיגה‬ ‫חום נקלט‬

‫מקור‪ HVAC Systems and Components handbook :‬מתוך ‪www.Knovel.com‬‬

‫מי קירור‬
‫(ממגדלי קירור)‬
‫“מדחס כימי”‬
‫מחזור קירור בספיגה‬
‫אדי‬ ‫כניסת‬ ‫כמתואר באיור ‪ ,2‬במחזור קירור בספיגה‪ ,‬המדחס הוא מעין‬
‫‪6‬‬ ‫הקרר‬ ‫‪5‬‬ ‫חום‬ ‫מדחס ֶתרמי‪/‬כימי שיש לו שלושה רכיבים עיקריים ‪ -‬רכיב סופג‪,‬‬
‫מעבה‬ ‫מחולל‬
‫מחולל‪ ,‬ומשאבת תמיסה‪ .‬במחזור זה מנצלים את השינויים‬
‫בריכוזי תמיסה על‪-‬מנת להניע את הקרר מהמאייד למעבה‪.‬‬
‫הקרר במכונות ספיגה הוא בדרך כלל מים‪ ,‬שהיתרונות שלהם‬
‫קרר במצב‬ ‫הם החום הכמוס והחום הסגולי הגבוה שלהם‪ ,‬מה שהופך אותם‬
‫נוזלי‬ ‫לקרר מצוין‪ .‬תמיסת ליתיום ברומיד היא רכיב הספיגה הנפוץ‬
‫ביותר המערכות אלו‪ .‬במערכות קירור‪ ,‬להבדיל ממערכות מיזוג‬
‫שסתום‬ ‫אוויר‪ ,‬משתמשים גם באמוניה בתפקיד‬
‫‪1‬‬ ‫התפשטות‬ ‫מחליף‬ ‫הקרר ובמים כרכיב הסופג‪.‬‬
‫חום‬ ‫מחזור הקירור בספיגה דומה‬
‫מאוד למחזור הקירור של‬
‫התקן הספיגה‪ :‬אתחיל את תיאור‬ ‫מערכות מכאניות‪ ,‬כאשר‬
‫המחזור במוצא מהמאייד (‪ ,)2‬כאשר‬ ‫המדחס המכאני מוחלף‬
‫תמיסה‬ ‫משאבת‬ ‫אדי הקרר (למעשה מים מאודים)‬
‫מרוכזת‬ ‫‪4‬‬ ‫התמיסה‬
‫במדחס תרמי אשר מכיל‬
‫נספגים ברכיב הסופג בתוך תמיסת‬ ‫רכיב סופג (‪,)Absorber‬‬
‫ליתיום ברומיד מרוכזת – עקב התכונות‬ ‫מחולל (‪)Generator‬‬
‫תמיסה‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫דלילה‬
‫ההיגרוסקופיות (סופגות לחות) של‬ ‫ומשאבה (‪)Pump‬‬
‫מאייד‬ ‫התקן ספיגה‬ ‫התמיסה‪ .‬תהליך הספיגה של אדי‬
‫אדי‬
‫הקרר‬ ‫הקרר בתמיסה גורם לעיבויו של‬
‫הקרר ולחימומה של התערובת כולה‪ .‬באמצעות מים קרים יותר‪,‬‬
‫שמגיעים ממגדל קירור‪ ,‬מסלקים חום זה מהתערובת (‪ .)3‬כעת‪,‬‬
‫מים מקוררים למערכת‬ ‫מי קירור‬
‫המיזוג של המבנה‬ ‫(ממגדלי קירור)‬ ‫לאחר ספיגת הקרר בתמיסה‪ ,‬היא נעשתה דלילה‪ ,‬דבר המקטין‬
‫את התכונות ההיגרוסקופיות שלה‪ ,‬כלומר – מקטין את יכולתה‬
‫מקור‪Naval Facilities Engineering Service Center :‬‬
‫לספוג אליה קרר נוסף‪ .‬על מנת להמשיך את המחזוריות של‬
‫המחזור ולקלוט שוב קרר‪ ,‬עליה להיות תמיסה מרוכזת‪.‬‬
‫המחולל‪ :‬על מנת להעלות את ריכוזה‪ ,‬נשאבת התמיסה הדלילה‬
‫(שבה‪ ,‬כאמור‪ ,‬ספוג הקרר) באמצעות משאבת התמיסה (‪ )4‬אל‬
‫סיווג של צ'ילרים בטכנולוגיית ספיגה‬ ‫המחולל (‪ ,)5‬שהוא למעשה רכיב מרכז בלחץ גבוה‪ .‬חום חיצוני‬
‫צ'ילרים אלו מסּווגים לרוב על‪-‬פי מקור אנרגיית החום שבשימוש‬ ‫שמוכנס למחולל (חום שיורי מתהליך אחר‪ ,‬כגון מים חמים‪,‬‬
‫בכניסה למחולל (‪ Direct-Fired‬או ‪ )Indirect-Fired‬ועל‪-‬פי כמות‬ ‫קיטור‪ ,‬אדי פליטה של טורבינות‪ ,‬ואף אנרגיה סולרית) גורם‬
‫המחוללים בהם (קרוי בשפה המקצועית ‪Single Effect, Double‬‬ ‫להוצאת הקרר מהתמיסה ולהפיכתה לתמיסה מרוכזת‪ ,‬ואז‬
‫‪.)Effect, Triple Effect‬‬ ‫היא נשאבת חזרה להתקן הספיגה (‪ ,)3‬מוכנה לתהליך חדש של‬
‫ספיגת קרר‪ .‬למעשה‪ ,‬המחולל שספג חום רב גרם להעלאת הלחץ‬
‫סיווג על‪-‬פי מקור אנרגיית החום‬ ‫והטמפרטורה של נוזל הקירור שהיה בתמיסה והפכו לגז בלחץ‬
‫גבוה‪ ,‬בדומה מאוד לפעולה של מדחס חשמלי במחזור הקירור‬
‫מקורות אנרגיית החום שבשימוש בצ'ילרים בטכנולוגיית ספיגה‬
‫הקונבנציונלי‪.‬‬
‫יכולים להיות מים חמים‪ ,‬קיטור‪ ,‬גזי פליטה‪ ,‬אנרגיה סולרית‬
‫וכדומה‪ .‬מערכות מסוג ‪ Steam-Fired‬משתמשות בקיטור או במים‬ ‫המעבה‪ :‬אדי הקרר שהורתחו למעשה מתוך התמיסה (והם בלחץ‬
‫חמים‪ ,‬והן הנפוצות ביותר בקרב צ'ילרים בטכנולוגיית ספיגה‪.‬‬ ‫גבוה) עוברים למעבה (‪ ,)6‬שבו מתרחש תהליך של עיבוי‪ ,‬דהיינו‬
‫הם מוסרים את החום האגור בהם אל מים קרים יותר‪ ,‬אשר‬
‫טכנולוגיית שריפה ישירה )‪(Direct- fired machine‬‬ ‫מגיעים ממגדלי הקירור‪.‬‬
‫מערכות אלו משתמשות בתהליך בעירה פנימי שמתרחש‬ ‫שסתום התפשטות‪ :‬לאחר עיבויו עובר נוזל הקרר (בלחץ גבוה‬

‫כל הזכויות שמורות לחברת החשמל‬ ‫©‬

 ‫מערכת ספיגה בעלת מחולל כפול )‪(Double Effect machine‬‬ ‫בהן‪ ,‬לרוב באמצעות שריפת גז טבעי‪ ,‬אך גם באמצעות דלקים‬
‫למערכות אלו יש מחולל נוסף‪ ,‬והן מצריכות חום בדרגה גבוהה‬ ‫מחצביים אחרים‪.‬‬
‫יותר ‪ -‬קיטור בלחץ ‪ 10-7‬בר‪ .‬אדי הקרר שהוצאו מהתמיסה‬ ‫טכנולוגיית חום שיורי )‪(Indirect-Fired / Exhaust-Fired machine‬‬
‫בעקבות הכנסת מקור חום למחולל הראשון מועברים למחולל‬ ‫מערכות אלו מנצלות חום שיורי מבוזבז של תהליכים תעשייתיים‬
‫שני‪ ,‬ומשמשים כמקור החום להוצאת אדי קרר נוספים גם‬ ‫(גזי פליטה‪ ,‬קיטור‪ ,‬מים חמים וכדומה)‪ ,‬למשל ממנועי בעירה‬
‫מהתמיסה שבמחולל השני ולהפיכתה למרוכזת‪ .‬מערכות אלו‬ ‫פנימית‪ ,‬טורבינות גז לייצור חשמל‪ ,‬מיתקני קוגנרציה (בהם קיים‬
‫יעילות ב‪ 40%-‬יותר ממערכות בעלות מחולל יחיד (מקדם‬ ‫ניצול משולב של כוח וחום)‪ ,‬כבשנים וכדומה‪.‬‬
‫היעילות שלהן הוא ‪ .)1.3-1.1‬כדי להניב‪ ,‬לדוגמא‪ 1 ,‬טון קירור‬
‫לשעה‪ ,‬נדרש לספק למערכת זו כ‪ 4.5-‬ק"ג קיטור בלחץ של‬
‫כ‪ 10-7-‬בר‪.‬‬ ‫סיווג על‪-‬פי כמות המחוללים‬
‫מערכת ספיגה בעלת מחולל יחיד )‪(Single Effect machine‬‬
‫מערכת ספיגה בעלת שלושה מחוללים )‪(Triple Effect machine‬‬ ‫מערכות אלו‪ ,‬בעלות מחולל יחיד‪ ,‬הן בעלות מקדם יעילות של‬
‫מערכות אלו הן החדישות ביותר‪ ,‬והן בעלות שלושה מחוללים‬ ‫‪ ,0.7-0.6‬ומצריכות שימוש בקיטור בלחץ של כ‪ 1-‬בר (‪0.987‬‬
‫ומעבה נוסף‪ .‬הן יעילות יותר‪ ,‬ובעלות מקדם יעילות של ‪.1.6-1.5‬‬ ‫איור ‪ :3‬מחזור הקירור של מערכת ספיגה קטנה ‪Single Effect -‬‬
‫בטבלה ‪ 1‬מוצגים מיגוון סוגי הצ'ילרים בטכנולוגיית ספיגה‪,‬‬
‫והפרמטרים האופייניים של מקורות החום המתאימים להם (לחץ‬
‫וטמפרטורה)‪.‬‬ ‫מגדל‬ ‫מעבה‬ ‫מחולל‬
‫קירור‬
‫טבלה ‪ :1‬פרמטרים אופיינים של מקורות חום עבור צ’ילרים‬
‫בטכנולוגיית ספיגה‬
‫טמפרטורה‬
‫נדרשת של‬ ‫לחץ נדרש‬ ‫מבער‬
‫גז‬
‫מקור החום‬ ‫של מקור‬ ‫סוגי הצ'ילרים בטכנולוגיית ספיגה‬
‫(מעלות‬ ‫החום (בר)‬ ‫יחידת מיזוג‬
‫צלסיוס)‬ ‫אוויר פנימית‬
‫‪ - Direct- Fired‬באמצעות דלק מחצבי‬
‫‪1,800-1,000‬‬ ‫‪-‬‬
‫(גז טבעי‪ ,‬נפט‪ ,‬גפ"מ וכדומה)‬ ‫משאבת‬
‫מים‬ ‫התמיסה‬
‫‪600-400‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ Double Effect‬עם השבת גזי פליטה‬ ‫מקוררים‬
‫‪350-230‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ Single Effect‬עם השבת גזי פליטה‬ ‫מאייד‬
‫התקן ספיגה‬
‫‪180-144‬‬ ‫‪10-4‬‬ ‫‪ Double Effect‬עם שימוש בקיטור‬
‫‪133-103‬‬ ‫‪4-1‬‬ ‫‪ Single Effect‬עם שימוש בקיטור‬ ‫‪ EURO Cooling and Heating - Centro‬מתוך ‪Sea Group – Century Corporation‬‬ ‫מקור‪:‬‬
‫‪200-140‬‬ ‫‪11-3.5‬‬ ‫‪ Double Effect‬עם שימוש במים חמים‬ ‫‪Study Galileo‬‬

‫‪120-75‬‬ ‫‪2-0.4‬‬ ‫‪ Single Effect‬עם שימוש במים חמים‬ ‫אטמוספרות)‪ .‬כדי להניב‪ ,‬לדוגמא‪ 1 ,‬טון קירור לשעה‪ ,‬נדרש‬
‫מקור‪An Absorption Chiller in a Micro BCHP Application: Model based Design and :‬‬ ‫לספק למכונה זו כ‪ 8-‬ק"ג קיטור בלחץ ‪ 1‬בר‪.‬‬
‫‪Performance Analysis- Carnegie Mellon University‬‬

‫איור ‪ :4‬מחזור הקירור של מכונת ספיגה ‪Double Effect -‬‬

‫למגדל קירור‬
‫מחליף חום‬
‫מים חמים‬

‫מוצא מים חמים‬

‫מעבה‬
‫מים‬ ‫מחולל‬ ‫כניסת מים חמים‬
‫מקוררים‬ ‫דרגה‬
‫למערכת‬ ‫שנייה‬
‫המיזוג‬
‫של‬
‫המבנה‬ ‫התקן‬
‫מאייד‬ ‫ספיגה‬ ‫תמיסה מרוכזת‬

‫קרר במצב נוזלי‬

‫מחולל‬
‫דרגה‬
‫ראשונה‬ ‫תמיסה דלילה‬
‫מים‬ ‫מי‬
‫חוזרים‬ ‫קירור‬
‫ממערכת‬ ‫(ממגדל‬ ‫אדי קרר‬
‫המיזוג‬ ‫קירור)‬ ‫גזי פליטה‬
‫של‬
‫המבנה‬

‫מבער‬

‫משאבת תמיסה‬

‫מקור‪Johnson Controls, YORK :‬‬

‫כל הזכויות שמורות לחברת החשמל‬ ‫©‬

 ‫יישומים‬ ‫יתרונות וחסרונות של מערכות מיזוג אוויר‬
‫מערכות מיזוג אוויר בטכנולוגיית ספיגה מתאימות למיגוון של‬ ‫בטכנולוגיית ספיגה‬
‫יישומים‪ ,‬הן תוך ניצול חום שיורי הנוצר בתהליכים תעשייתיים‪,‬‬ ‫בטבלה ‪ 2‬מוצגים היתרונות והחסרונות שביישום של מערכות‬
‫והן תוך ניצול גזי פליטה מתנורים ומכבשנים‪ ,‬ואף אלו הנפלטים‬ ‫מיזוג אוויר בטכנולוגיית ספיגה‪ ,‬בהשוואה למערכות מיזוג אוויר‬
‫מטורבינות לייצור חשמל ‪ -‬למשל‪ ,‬ניצול של מים חמים או‬ ‫קונבנציונליות‪.‬‬
‫קיטור מבוזבזים אשר נפלטים בתעשייה הכימית והפטרוכימית‬
‫כחלק מתהליכי התפלה או זיקוק‪ ,‬או למשל ניצול של חום שיורי‬ ‫טבלה ‪ :2‬יתרונות וחסרונות ביישום טכנולוגיית הספיגה‬
‫מתנורים‪ ,‬מדוודים ומסירים בתעשיית המזון‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬גם‬ ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬
‫מיתקנים שאינם תעשייתיים‪ ,‬שבהם נפלט חום לסביבה‪ ,‬הם בני‪-‬‬
‫יישום של מערכות ספיגה (לדוגמא‪ ,‬בקמפוסים‪ ,‬בבתי חולים‪,‬‬ ‫קיים אובדן מים לא מבוטל‬
‫בשל השימוש ההכרחי במגדלי‬
‫בבתי אבות‪ ,‬במחנות צבאיים וכדומה)‪.‬‬ ‫קירור‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬במיתקנים אלו ובמיתקנים תעשייתיים רבים שבהם‬ ‫קיים ויכוח מדעי ואקדמי בקרב‬
‫מייצרים במשולב כוח וחום (חשמל ומים חמים או קיטור)‬ ‫העוסקים בתחום זה‪ ,‬האם‬ ‫הפחתת ההוצאות בגין צריכת‬
‫בטכנולוגיית קוגנרציה )‪ ,(CHP – Combined Heat and Power‬ובהם‬ ‫בכלל נכון ליישם מערכות‬ ‫חשמל‬
‫מיזוג אוויר הפועלות בשיטת‬
‫קיימת גם דרישת קירור‪/‬מיזוג אוויר‪ ,‬מומלץ לבחון את הכדאיות‬ ‫מעבים מקוררי מים (מגדלי‬
‫ליישום של מערכות מיזוג בספיגה‪ .‬מיתקנים אלו קרויים לרוב‬ ‫קירור) בעת שקיים מחסור‬
‫בשפה המקצועית "מיתקני טריגנרציה" (איור ‪.)5‬‬ ‫חמור במים‪.‬‬
‫טבלה ‪ 3‬מציגה מיגוון יישומים אפשריים של מערכות מיזוג אוויר‬ ‫יש צורך במגדלי קירור גדולים‬
‫בטכנולוגיית ספיגה‪.‬‬ ‫יותר ב‪ 33%-‬לערך ממגדלי‬ ‫הקטנת שיא הביקוש לחשמל‬
‫קירור במערכות קונבנציונליות‬
‫היכולת לשמש גם כאמצעי‬
‫איור‪ :5‬סכימה טיפוסית של מיתקן טריגנרציה‬ ‫ייצור של חום‬
‫גזי פליטה‬ ‫עלויות תחזוקה דומות לאלו‬
‫של המכונות הקונבנציונליות‬
‫מהימנות – רכיב נע עיקרי‬
‫בלבד (משאבת התמיסה)‬
‫משקל וגודל רב יותר‬ ‫שקטות יותר‬
‫צרכן‬
‫חימום‬ ‫הקטנת פליטות של גזי‬
‫חממה ומזהמי אוויר כתוצאה‬
‫טורבינת‬ ‫מהקטנת צריכת החשמל‬
‫גז‬ ‫צרכן‬
‫גז‬ ‫מניעת פגיעה בשכבת האוזון‬
‫קירור‬
‫צ’ילר ספיגה‬ ‫באמצעות שימוש בקרר‬
‫"טבעי" (מים)‬

‫טבלה ‪ :3‬מיגוון היישומים של מערכות מיזוג בספיגה‬

‫סוג התהליך‬ ‫אנרגיית חום זמינה‬
‫סיכום‬
‫ניצול חום שנפלט‬
‫מערכות מיזוג אוויר בטכנולוגיית ספיגה הן מערכות בעלות‬ ‫התעשייה הכימית‬
‫בתהליכי זיקוק‬ ‫חום מבוזבז‬
‫היסטוריה מוכחת של אספקת מיזוג אוויר זול ומהימן‪ ,‬והן‬ ‫והפטרוכימית‬
‫ובתהליכי התפלה‬
‫עשויות לשמש ככאלו גם בעתיד‪ .‬תוך ניצול משולב של חום עודף‬
‫ניצול חום שנפלט‬
‫מתהליכים קיימים יכולות מערכות אלו להניב חיסכון אנרגטי‬ ‫גז‬ ‫תעשיית הביו‪-‬גז‬
‫ממבערי גז‬
‫לא מבוטל‪ .‬עם זאת‪ ,‬אובדן המים הלא מבוטל במחזור הקירור‬
‫השבת חום מסירים‬
‫של היחידות עומד להן לרועץ‪ .‬לכן‪ ,‬מומלץ לבחון את הכדאיות‬
‫ומתנורי בישול‪/‬‬ ‫חום מבוזבז‬ ‫תעשיית המזון‬
‫הטכנו‪-‬כלכלית ביישום של מערכות אלו בכל מיתקן לגופו‪,‬‬ ‫אפייה‬
‫ולתת ביטוי בחישוב גם לעלויות הנגזרות מאובדן המים בתהליך‪,‬‬
‫השבת חום שנפלט‬
‫בהשוואה למערכות מיזוג אוויר קונבנציונליות בעלות מעבים‬ ‫ממערכות ייבוש‬
‫אוויר חם‬ ‫ענף הדפוס‬
‫מקוררי מים‪ ,‬ואף בהשוואה לאלו בעלות עיבוי באוויר‪.‬‬
‫קמפוסים‪ ,‬בתי‬
‫ניצול עודפי‬
‫חולים‪ ,‬בתי אבות‪,‬‬
‫קיטור ומים חמים‬ ‫קיטור ומים חמים‬
‫מחנות צבאיים‬
‫מבוזבזים‬
‫וכדומה‬
‫ניצול גזי פליטה‬
‫מים חמים‪ ,‬גזי‬
‫חמים או עודפי מים‬ ‫מיתקני קוגנרציה‬
‫פליטה‬
‫חמים‬
‫שימוש במיתקנים‬
‫מיתקנים תרמו‪-‬‬
‫אלו כמקור‬ ‫מים חמים‬
‫סולריים‬
‫לאנרגיית חום‬

‫מקור‪Application Opportunities for absorption chillers- Johnson Controls, YORK :‬‬

‫כל הזכויות שמורות לחברת החשמל‬ ‫©‬