‫קורס מערכות ייצור כוח וחום (מס' קורס ‪)30204‬‬

‫טורבינות ללא להבים הופכות את‬

‫אנרגיית הרוח לנצילה יותר‬

‫מרצה‬
‫ד"ר שרון גת‬
‫מרצה‬
‫ד"ר שרון גת‬
‫מגישים‬
‫‪321973489‬‬ ‫ורה רחום‬
‫יעקב עבדאללה ‪300571866‬‬
‫ענת עובדיה ששון ‪305230823‬‬
‫‪201135175‬‬ ‫טור‬‫נדב שרעבי‬

‫בינו‬
 ‫תוכן עניינים‬
‫‪.1‬הקדמה ‪2 ......................................................................................................................................‬‬
‫‪.2‬אנרגיה ירוקה האומנם? ‪2 ................................................................................................................‬‬
‫‪.3‬טורבינת רוח ללא להבים – האם זה אפשרי? [‪4 .............................................................................. ]6‬‬
‫‪.4‬השוואה לטכנולוגיות קיימות ‪5 ..........................................................................................................‬‬
‫‪4.1‬טורבינת ציר אופקי (‪6....................... ................................ ................................ )HAWT‬‬
‫‪4.2‬טורבינות רוח ציר אנכי (‪6................... ................................ ................................ )VAWT‬‬
‫‪.5‬סיכום ‪9 ........................................................................................................................................‬‬
‫‪.6‬מקורות ‪9 ......................................................................................................................................‬‬

‫‪1‬‬
 ‫‪ .1‬הקדמה‬
‫אנרגיית הרוח מנוצלת במשך אלפי שנים ע"י התרבות האנושית מהמצאת סירות המפרש ועד‬
‫טורבינות רוח‪ .‬אנרגיה המופקת מרוח היא אנרגיה המנצלת את התנועה הקווית של הרוח (אנרגיה‬
‫קינטית) וממירה אותה לאנרגיה זמינה‪ .‬שיטה המוכרת לכולנו לניצול אנרגיה זו הינה באמצעות טחנות‬
‫רוח‪ ,‬אשר בתחילת דרכם שימשו עבור צרכים חקלאיים (טחינת קמח‪ ,‬תירס ושאיבת מים) ואילו כיום‬
‫טורבינות הרוח המודרניות משמשות להפקת חשמל‪.‬‬
‫השימוש הראשון באנרגיית הרוח לצורך הפקת חשמל היה‬
‫בשנת ‪ 1887‬ע"י פרופ' ג'יימס בליית בסקוטלנד אשר בנה מספר‬
‫שבשבות רוח והציב אותם בחצרו וסיפקו חשמל לקוטג' שלו‪ .‬מעט‬
‫אחר כך בארה"ב במדינת אוהיו המדען צ'ארלס בראש המציא את‬
‫טורבינת הרוח הראשונה אשר הפיקה חשמל (לאחוזתו)‪ .‬קוטר‬
‫הטורבינה היה ‪ 17‬מטר (‪ 50‬רגל)‪ ,‬היו לה ‪ 144‬להבים עץ והיא‬
‫סיפקה ‪ 12‬קילו וואט חשמל [‪[ ]2‬ראה איור ‪.]1‬‬
‫מאז טורבינת הרוח הראשונה עברנו כברת דרך כמות הלהבים‬
‫הופחתה‪ ,‬גובהם והספקם החשמלי הולך וגדל‪.‬‬
‫איור ‪ -1‬טורבינת הרוח הראשונה אשר‬
‫היום ‪,‬עם הביקוש לאנרגיה ירוקה‪ ,‬נראה כי הפקת אנרגיה‬
‫הפיקה חשמל בשנת ‪1887‬‬
‫באמצעות טורבינות רוח הינו פתרון אידיאלי‪ .‬חברה ספרדית בשם‬
‫‪ VORTEX‬אשר קיבלה השראה מאסון קריסת הגשר 'טאקומה' שבוושינגטון (‪ , )1940‬פיתחה מנגנון‬
‫הרותם את התנודות הנגרמות ע"י הרוח (והמסוכנות לעיתים) והופך אותם לאנרגיה חשמלית‪ .‬בסיקור‬
‫זה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬נסביר איך עובדת טכנולוגיית וורטקס ונבחן אספקטים שונים‪ ,‬לטוב ולרע‪ ,‬של טורבינות‬
‫רוח סטנדרטיות אל מול טכנולוגיית וורטקס הייחודית‪.‬‬

‫‪ .2‬אנרגיה ירוקה האומנם?‬

‫הפקת חשמל באמצעות טורבינות רוח הופך נפוץ יותר ויותר‪ ,‬הרצון בשימוש במקורות אנרגיה‬
‫מתחדשת מפתח את תעשייה זו‪ ]4[.‬ישנם המון יתרונות בשימוש בטחנות רוח‪ ,‬יתרון עיקרי בה הינו כי‬
‫כוח הרוח הוא בר קיימא – רוח תמיד הייתה ותמיד תהיה זמינה לנו‪ .‬בנוסף‪ ,‬רוח הינה משאב נקי אשר‬
‫אינו פולט גזים בתהליך ואינו מזהם מקורות מים בקרבתו‪ .‬ככל שיגדל השימוש בתעשייה זו להפקת‬
‫חשמל ניתן יהיה למנוע פליטת גזי חממה אשר תעשיות אחרות מייצרות‪ .‬לצורך העמדת עמוד טורבינת‬
‫כוח נדרש שטח קטן ואילו את השטח הנמצא מתחתיו ניתן לנצל עבור חקלאות או הצבת פנלים‬
‫סולריים ועוד‪ .‬שימוש בטורבינת רוח יכולה גם להוות פתרון עבור ישובים מרוחקים שלא מחוברים‬
‫לרשת בכך ניתן לחסוך הקמת תשתית קווי מתח אשר הינה יקרה ולרוב גם אינה יפה ופוגעת בנוף‪.‬‬
‫כוח הרוח הינו חסכוני‪ ,‬הפקת חשמל באמצעות רוח הינה אחד ממקורות האנרגיה הזולים ביותר‪,‬‬
‫בהשוואה לתעשיות האנרגיה המסורתיות הדלק שלו הוא חופשי (רוח) ומקל על חוסר הוודאות בנושא‬
‫עלות דלק‪.‬‬
‫אך למרות כל היתרונות עדיין ישנם לא מעט אתגרים וחסרונות בשיטת ייצור זו אשר רובנו לא מודעים‬
‫אליהם‪ .‬תעשייה זו צריכה להתחרות במקורות ייצור אנרגיה קונבנציונליים בהיבט עלות‪ ,‬אומנם מחיר‬
‫אנרגיית הרוח ירד משמעותית בשנים האחרונות אך עדיין קיימת תחרות‪ .‬בכדי להגדיל את אפקטיביות‬
‫הטורבינות נדרש למקם אותם במרחק גדול זה מזה‪ ,‬משמעות הדבר היא שעל מנת להפיק אנרגיה‬
‫מספקת נדרש שטח רב עבור מיקומם‪ .‬פסולת להבי הטורבינות אינם ניתנים למחזור וכאשר נפסלים‬
‫נקברים באדמה במזבלות ייעודיו ת‪ ,‬שיטת הטמנה זו מזהמת את הקרקע ופוגעת בשטח מחייה של‬

‫‪2‬‬
 ‫חיות שונות‪ .‬בנוסף בטמפרטורות נמוכות להבי הטורבינה יכולים לקפוא ובכך לא פונקציונאליים‬
‫(לראייה –המשבר האנרגטי בטקסס בפברואר האחרון)‪ ,‬אומנם עבור בעיה זו קיים פתרון של חימום‬
‫להבים אך מערכת זו אינה קיימת בכל טחנות הרוח ובעקבות שינויי האקלים קשה לחזות דפוסי מזג‬
‫אוויר‪ .‬לצורך הפשרת הקרח נדרש לרסס על הלהבים נוזל נוגד הקרחה בתהליך זה נפלטים גזי חממה‬
‫רבים‪ .‬טורבינות הרוח מהוות איום על ציפורים ועטלפים‪ ,‬מידי שנה נהרגים אלפי ציפורים ועטלפים ע"י‬
‫להבי הטורבינה המסתובבת הן מפגיעה ישירה והן מהדף הרוח אשר נוצר מהם‪.‬‬

‫איור ‪ – 2‬הפקת אנרגיה מהרוח לאורך השנים וצפי עתידי ‪ .‬מקור‪IEA :‬‬

‫תעשיית אנרגיית הרוח תפסה תאוצה בשנים האחרונות ברחבי העולם‪ .‬הצמיחה החיובית בתחום‬
‫נובעת מיעדי הפחתת פליטת גזי חממה ומעבר לאנרגיה מתחדשת‪ ,‬כיום ‪ 25%‬מהחשמל העולמי מגיע‬
‫ממקורות מתחדשים כמו אנרגיית מים‪ ,‬רוח ואנרגיה סולארית‪ .‬טורבינת רוח יבשתית (‪)onshore‬‬
‫ממוצעת בעלת קיבולת של ‪ 2.5-3‬מגה וואט יכולה לייצר ‪ 6‬מיליון קוט"ש בשנה‪ ,‬מספיק בכדי לספק‬
‫חשמל עבור ‪ 1,500‬משקי בית ממוצעים (באיחוד האירופי)‪ .‬טורבינת רוח ימית (‪ )offshore‬ממוצעת‬
‫של ‪ 3.6‬מגה וואט יכולה לספק חשמל עבור יותר מ‪ 3,312-‬משקי בית ממוצעים (באיחוד האירופי)‪.‬‬
‫איור ‪ 1‬מראה את ההיסטוריה והצפי העתידי לשימוש באנרגיה הרוח להפקת חשמל בטורבינות רוח‬
‫‪ Onshore‬בלבד (על הקרקע)‪ .‬ניתן לראות שב‪ 2030-‬הצפי הוא לכ‪ 3750 -‬טרה וואט‪/‬שעה‪ .‬לצורך‬
‫השוואה מדובר על כמות אנרגיה שווה בגודלה לצריכה האנרגטית של ארה"ב של ימנו‪ .‬יתרה מזאת‪,‬‬
‫הצפי עבור טורבינות אשר ממוקמות ‪ Offshore‬הוא ל‪ 600 TWh-‬נוספים עד שנת ‪]11[ .2030‬‬
‫השימוש ההולך וגובר בטורבינות הרוח נובע מהרצון לעבור לאנרגיה ירוקה יותר אך האם הפגיעה‬
‫בסביבה תוך כדי באמת עונה על דרישה זו? האם ניתן לנצל את יתרונות הרוח והפקת האנרגיה‬
‫באמצעותה ללא פגיעה בסביבה?‬

‫‪3‬‬
 ‫‪ .3‬טורבינת רוח ללא להבים – האם זה אפשרי? [‪]6‬‬
‫בכדי לענות על הדרישה להשגת אנרגיה ממקורות מתחדשים והתעלות על חסרונותיה של טורבינת‬
‫ה רוח המוכרת לנו עם להבים‪ ,‬ממציאים יצרו טכנולוגיה לרתימת רוח ללא להבים‪ .‬אז מהו הרעיון?‬
‫מדובר על מוצר אשר רותם אנרגיית רוח מתופעה של שפיכת מערבולת "‪ ,1"Vortex Shedding‬תופעה‬
‫זו עלולה להיות הרסנית בבניה (לדוגמא אסון גשר "טהומה") אך‪ ,‬בתכנון "טורבינה" ללא להבים‬
‫ממקסמים את חוסר היציבות האווירודינמית‪ ,‬מערבולות‬
‫הרוח‪ ,‬ולוכדים את האנרגיה הזו‪ .‬ניתן לראות באיור ‪ 2‬את‬
‫מבנה הטורבינה המורכב מצילינדר אנכי בעל שני חלקים‬
‫עיקריים (חלק עליון אשר מעוגן לחלק תחתון) עם מוט אלסטי‬
‫בתוכו‪ .‬החלקו העליון הינו בעל קליפה חיצונית נוקשה במידה‬
‫רבה וחופשי להתנודד עם פגיעת הרוח בקליפה‪ ,‬אך נשאר‬
‫מעוגן לחלקו התחתון‪ .‬החלק התחתון אינו מתנודד ומעוגן‬
‫היטב לקרקע כמו כן‪ ,‬בחלקו התחתון ישנו אלטרנטור אשר‬
‫ממיר את האנרגיה המכנית לאנרגיה חשמלית‪ .‬לכל מבנה‬
‫יש תדר עצמי משלו‪ ,‬כדי להתאים את תדרי הרוח לתדר‬
‫העצמי של המכשיר‪ ,‬נדרש לשנות את מסת הגוף (ככל‬
‫שמסה גדולה יותר‪ ,‬התדרים העצמיים קטנים יותר) ואת‬
‫איור ‪ - 3‬מבנה טורבינה ללא להבים‬
‫הנוקשות (קשיחות רבה יותר‪ ,‬תדרים עצמיים גבוהים יותר)‪ .‬לכן‪,‬‬
‫קיים צורך במנגנונים מורכבים כדי לשנות את התדירות הטבעית של טורבינה זו‪ .‬כדי להימנע‬
‫מסיבוכיות זו‪ ,‬עיצוב "וורטקס" משתמש במקום זאת במערכת כליאה מגנטית עם מגנטים קבועים‬
‫המגבירים את הנוקשות לכאורה של המערכת בהתאם למידת הכיפוף שלה‪ .‬מידת הכיפוף גדלה כל‬
‫עוד הרוח מתעצמת‪ .‬כלומר‪" ,‬מערכת כוונון"‪.‬‬

‫איור ‪ - 4‬אופן פעולת הטורבינה‬

‫בשונה מטורבינה קונבנציונלית‪ ,‬בטורבינה מסוג זה אין פריטים לחיבור בין צירים והעברת תנועה‬
‫כגון גלגלי שיניים ומסבים‪ ,‬מה שמביא את היתרון למוצר בכך שאין צורך בשימון‪ .‬המבנה בנוי באמצעות‬
‫שרפים מחוזקים בפחמן ו‪/‬או סיבי זכוכית‪ ,‬חומרים המשמשים גם ללהבי טורבינת רוח קונבנציונליים‬
‫אך מכיוון ומוצר זה בעל ממדים קטנים יותר‪ ,‬השימוש בחו"ג זה קטן יותר ובהתאם גם הזיהום הנלווה‬
‫קטן (ייצור‪ ,‬קבירת חלקי בלאי כגון להבים)‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬המרחב הדרוש לטורבינה מסוג זה‪ ,‬לעומת‬

‫‪4‬‬ ‫‪ 1‬כשהרוח עוברת דרך גוף קהה‪ ,‬הזרימה משתנה ומייצרת תבנית מחזורית של מערבולות‪ .‬ברגע שתדירות הכוחות האלה קרובה מספיק לתדר המבני‬
‫(תדר עצמי) של הגוף‪ ,‬הגוף מתחיל להתנדנד ונכנס לתהודה עם הרוח‪ .‬זה ידוע גם בשם רטט המושרה וורטקס (‪.)VIV‬‬
 ‫טורבינה קונבנציונאלית‪ ,‬קטן יותר עקב מחסור בלהבים הדורשים שמירה על מרחק רב בין טורבינה‬
‫לטורבינה ‪ ,‬משמעות הדבר היא כניתן להציב יותר טורבינות על אותו שטח אדמה – מאפשר הגדלת‬
‫הכנסות והפקת חשמל‪.‬‬

‫איור ‪ -5‬תופעת שפיכת מערבולת‬

‫באיור ‪ 4‬ניתן לראות סימולציית ‪2 CFD‬שבוצע על טורבינת וורטקס‪ ,‬הסימולציה ממחישה את זרימת‬
‫מכך‪ - 3.‬תופעת שפיכת מערבולת‬
‫האוויר והתנודתיות הנוצרת כתוצאה איור‬

‫‪ .4‬השוואה לטכנולוגיות קיימות‬

‫בכל הנוגע לניצול אנרגיית הרוח העולם עשה כברת דרך משמעותית מתחילת שנות האלפיים‪,‬‬
‫אומנם הטכנולוגיה של ‪ VORTEX‬יצירתית וחדשנית‪ ,‬אך בעולם קיימות המצאות נוספות‪ .‬ניתן לסווג‬
‫את טורבינות אנרגיית הרוח לשלושה סוגים‪ ,‬כאשר האחרון מתייחס לחידוש של ‪ Vortex‬שסקרנו‬
‫קודם לכן‪:‬‬

‫טורבינות ציר אופקי ‪Horizontal axis turbines (HAWT) -‬‬ ‫•‬

‫טורבינות ציר אנכי ‪Vertical axis turbines (VAWT) -‬‬ ‫•‬
‫מכונות רוח תנודתיות ‪Oscillatory wind machines -‬‬ ‫•‬

‫איור ‪ – 6‬סוגי טכנולוגיות אנרגיית רוח ‪ .‬מקור‪Vortexbladeless.com :‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪Computational fluid dynamics‬‬ ‫‪2‬‬

 ‫‪ 4.1‬טורבינת ציר אופקי (‪)HAWT‬‬
‫טורבינות הרוח מהסוג הנפוץ ביותר בעולם‪ .‬ניצול האנרגיה‬
‫הטמונה ברוח לטובת האדם בשיטה זו נעשה עוד במאה הראשונה‬
‫לספירה [‪ .]2‬כל הרכיבים (להבים‪ ,‬ציר וגנרטור) נמצאים על גבי‬
‫מגדל והלהבים פונים לכיוון הרוח‪ .‬העילוי האווירודינמי על הלהבים‬
‫(מהרוח) גורם ללהבים להסתובב‪ ,‬ציר הסיבוב כאמור הוא אופקי‪.‬‬
‫רוח חזקה מדיי עלולה לגרום לסיבובים מהירים מדיי ולכשל מכאני‪,‬‬
‫על מנת להימנע מכך‪ ,‬בציר מותקנים בלמים המווסתים את מהירות‬
‫הטורבינה‪.‬‬
‫היתרון הגדול בטורבינות אלו הן המגדל הגבוה עליו הן נמצאות‪,‬‬
‫מה שגורר התרחקות מאפקט שכבת הגבול והימצאות בסביבת רוח‬
‫חזקה יותר וכתוצאה מכך ‪ -‬תפוקת אנרגיה גבוהה יותר‪ .‬כמו כן ניתן‬
‫להתקין אותם ‪ ,Offshore‬כלומר‪ -‬על גבי עצים‪ ,‬אדמה לא מישורית‬
‫ואפילו בים [‪.]9‬‬
‫חסרונות בולטים של טורבינות אלה הן נחיצות מנגנון הבלימה‬
‫איור ‪ .HAWT – 7‬מקור‪Can Stock Photo:‬‬
‫ומנגנון הסיבסוב המאפשר ללהבים לפנות לכיוון הרוח במקרה של‬
‫שינוי מגמות‪ ,‬המרחק המינימלי בין טורבינות אלו נדרש להיות גבוה בגלל גודל הלהבים והאפקטים‬
‫מתאפיינות‬ ‫טורבינות‪ .‬אלו‬
‫מקור‪Can Stock :‬‬ ‫בנוסף‪HAWT – 4,‬‬
‫איור‬ ‫האווירודינמיים שהם יוצרים‪ ,‬מה שגורר משאבי שטח גדולים‪.‬‬
‫הלהבים‪ ,‬הגנרטור‬‫בתחזוקה קשה ומסוכנת (בגובה רב) ועלויות בניה גבוהות על מנת לתמוך במשקל‪Photo‬‬
‫והחלקים הנוספים הנמצאים בראש המגדל (מרכז כובד גבוה) [‪ .]8‬רוב טורבינות הרוח מסוג זה מגיעות‬
‫לכ‪ 50%-‬נצילות של אנרגיית הרוח [‪. ]7‬‬

‫‪ 4.2‬טורבינות רוח ציר אנכי (‪)VAWT‬‬

‫רעיון הטורבינות האנכיות נרשם לראשונה כפטנט בצרפת בשנת‬
‫‪ 1925‬ע"י המהנדס האווירונאוטי ג'ורג'ה דריאס ( ‪Georges‬‬
‫‪ .]5[ )Darrieus‬בניגוד לטורבינות רוח בעלות ציר סיבוב אופקי ‪,‬‬
‫טורבינות אלו מנצלות את הרוח המגיעה מכל הכיוונים ללא צורך‬
‫במנגנון סבסוב יקר הממקם מחדש את הלהבים אל מול הרוח‪,‬‬
‫בעקבות תכונה זו ישנה העדפה למקם טורבינות מסוג זה בתוך‬
‫המים (איור ‪ )8‬או לאורך החוף ‪ -‬אזורים בהם כיוון הרוח משתנה‬
‫לעיתים תכופות‪ .‬ניצול כל כיווני הרוח מאפשר ייצור אנרגיה בצורה‬
‫קלה יותר‪ .‬לטורבינות מסוג זה מהירות סיבוב נמוכה יותר מה‬
‫שמפחית הרג ציפורים ומאפשר פעולה שקטה יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬מיקום‬
‫איור ‪ .VAWT – 8‬מקור‪7 Can Stock Photo:‬‬
‫הגנרטור והיחידות החשמליות הוא בבסיס הטורבינה‪ ,‬בגובה‬
‫הקרקע‪ ,‬דבר המאפשר תחזוקה פשוטה ובטוחה יותר‪.‬‬
‫איור ‪ .VAWT – 7‬מקור‪Can Stock Photo:‬‬
‫‪7‬‬

‫‪6‬‬
 ‫הפעולה השקטה‪ ,‬התחזוקה הבטוחה והעיצוב הקומפקטי של טורבינות אלה‬
‫מאפשר לשלב אותם בצורה נוחה יותר בתוך ערים‪ ,‬על גגות בתים למשל‪.‬‬

‫חסרון גדול של "טורבינות אנכיות" הן העיצוב שלהן‪ ,‬אשר לא מאפשר‬

‫"רציפות סיבוב" בעקבות שינוים מחזוריים בכוחות העילוי‪ ,‬כתוצאה מכך‬
‫נצילותו נמוכה יותר בכ‪ 40%-‬לעומת "טורבינות אופקיות" [‪ .]4‬זוהי גם הסיבה‬
‫שטורבינות אנכיות הן גדולות יותר‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬מומנט גבוה על ציר הסיבוב‬
‫(עקב הסל"ד הנמוך) מוביל לעלויות גבוהות יותר לבניית הטורבינה‪.‬‬

‫איור ‪.VAWT – 9‬‬

‫מקור‪American offshore :‬‬
‫‪energy‬‬

‫‪.VAWT‬‬
‫אנרגטית לטכנולוגיה של וורטקס‪:‬‬ ‫איור ‪– 8‬‬
‫השוואה‬ ‫נבצע‬
‫מקור‪American :‬‬
‫‪offshore energy‬‬

‫איור ‪ – 10‬השוואת הספק בין טכנולוגיות אנרגית רוח במהירויות רוח שונות ‪ .‬מקור‪vortexbladless.com :‬‬

‫איור ‪ – 9‬השוואת הספק בין טכנולוגיות אנרגית רוח במהירויות רוח שונות ‪ .‬מקור‪vortexbladless.com :‬‬
‫(מתייחס לעמוד‬ ‫בטבלה המוצגת באיור ‪ ,9‬ניתן לראות שבמהירויות רוח נמוכות טכנולוגיית וורטקס‬
‫בגובה ‪ )2.75m‬מסתמנת כטובה יותר ביצור אנרגיה לעומת טורבינות רוח קטנות מקבילות‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫במהירויות גבוהות תפוקת האנרגיה קטנה יחסית לעומת טורבינות מקבילות מהמשפחות האחרות‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫איור ‪ – 11‬נצילות טורבינות רוח בעוצמות רוח שונות ‪ .‬מקור‪vortexbladless.com :‬‬

‫‪ 10 vortexbladless.com‬מציג הערכה של‬

‫נתון הנצילות‪ .‬איור‬ ‫שונות ‪.‬את‬
‫מקור‪:‬‬ ‫רצוירוחלבחון‬ ‫הטכנולוגיה‬
‫בעוצמות‬ ‫כדאיות‬
‫טורבינות רוח‬ ‫את– נצילות‬ ‫על מנת לבדוק‬
‫איור ‪10‬‬
‫הספק בפועל‬
‫נצילות טכנולוגיית וורטקס (הספק נקוב של יצרן) אל מול ‪ HAWT‬ו‪ VAWT-‬באותם סדרי גודל בעוצמות רוח‬
‫שכיחות (‪ .)m/s 3-8‬כאשר "הספק נקוב של יצרן" או "ההספק הנומינלי" מתייחס להספק שהטורבינה‬
‫אמורה לספק במהירות רוח ספציפית‪ .‬אומנם הגרף מראה כי טכנולוגיית וורטקס עם נצילות גבוהה‬
‫יותר‪ ,‬אך חשוב לציין שטורבינות וורטקס נועדו לעבוד במהירויות של עד ‪ 11-12‬מטר לשנייה [‪.]6‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬טורבינות ציר אופקי ואנכי נדרשות למהירויות גבוהות יותר על מנת לקבל נצילות‬
‫גבוהה יותר (בעצם ‪ -‬מתוכננות לעבוד במהירויות רוח גבוהות)‪ .‬כך שאם מדובר על אזור עם רוח חזקה‬
‫וקבועה (‪ 15 m/s‬ומעלה) במשך כל השנה ‪ -‬עדיף להשתמש בטורבינת רוח רגילה (‪.)VAWT/HAWT‬‬
‫למעשה ניתן לראות שאין הכוונה שוורטקס מתחרה בטורבינות הרוח המסורתיות‪ ,‬לפחות לא כרגע‪,‬‬
‫אלא היא כנראה טובה יותר בתנאי מזג אוויר שונים‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬נרכז בטבלה את הנושאים שהועלו בפסקאות הקודמות תוך מתן ציונים (בסדרי גודל ולא מספרים‬
‫מדויקים) לכל טכנולוגיית הפקת אנרגיה הרוח‪:‬‬

‫‪VORTEX‬‬ ‫טורבינות ציר אנכי‬ ‫טורבינות ציר אופקי‬

‫‪+‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪+++‬‬ ‫תפוקה אנרגטית‬
‫‪+++‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪+‬‬ ‫נצילות‬
‫‪ 0-12‬מ'‪/‬שנייה‬
‫‪+‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪+++‬‬ ‫נצילות‬
‫>‪ 12‬מ'‪/‬לשנייה‬
‫‪+++‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪+‬‬ ‫תחזוקה‬
‫‪+++‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪+‬‬ ‫מיקום‬
‫‪+++‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪+‬‬ ‫בטיחות‬
‫‪+++‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫מחיר (הזול ביותר) *‬
‫טבלה ‪- 1‬השוואת ביצועים של טכנולוגיות רוח שונות‬ ‫*צפי עתידי‬

‫טבלה ‪- 1‬השוואת ביצועים של טכנולוגיות רוח שונות‬

‫‪VORTEX‬‬ ‫טורבינות ציר אנכי‬ ‫טורבינות ציר אופקי‬
‫‪+‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪+++‬‬ ‫תפוקה אנרגטית‬
‫‪+++‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪+‬‬ ‫נצילות‬

‫‪8‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪+++‬‬

‫‪ 0-11‬מ'‪/‬שנייה‬
‫נצילות‬
‫>‪ 11‬מ'‪/‬לשנייה‬
 ‫‪ .5‬סיכום‬
‫אומנם יש להן מתנגדים אך טורבינות רוח הן אחד מהמקורות החשובים ביותר לאנרגיה מתחדשת‬
‫המפותחים בהתאם לצרכי האנרגיה העתידיים שלנו‪ .‬חלק יגידו כי היא אינה יעילה מספיק או כי היא‬
‫פוגעת בנוף‪ .‬אך למרות כל זאת עבודת המחקר והפיתוח ממשיכה‪ ,‬חוקרים וממציאים רבים ממשיכים‬
‫לחפש דרכים חדשות להפוך את טורבינת הרוח ליעילה אפילו יותר‪.‬‬
‫הטכנולוגיה היצירתית של חברת וורטקס (‪ )VORTEX‬עדיין לא נמכרת לשוק ועדיין בפיתוח‪ ,‬אך אם‬
‫המספרים נכונים ייתכן ונתחיל לראות עמודים מתנדנדים על גגות בתים או בחופים בעשור הקרוב‪.‬‬
‫בסקירה שביצענו נתקלנו בעוד מספר רעיונות ופיתוחים אשר נמצאים בשלבים מתקדמים ‪ ,‬קשה‬
‫להצביע על רעיון ספציפי אך טכנולוגיות אלו עשויות להיות העתיד של אנרגיית הרוח בעולם‪.‬‬

‫‪ .6‬מקורות‬
‫‪ .1‬הכתבה המסוקרת ‪-‬‬
‫‪https://www.realclearenergy.org/articles/2021/03/23/bladeless_wind_turbines_making‬‬
‫‪_wind_energy_more_efficient_and_sustainable_769460.html‬‬
‫‪ - https://www.renewableenergyworld.com/storage/history-of-wind-turbines/#gref .2‬היסטוריית‬
‫טורבינות הרוח‬
‫‪ .3‬התפתחות אנרגיית הרוח ‪https://www.inspirecleanenergy.com/blog/clean-energy-101/who- -‬‬
‫‪discovered-wind-energy‬‬
‫‪ https://www.energy.gov/eere/wind/advantages-and-challenges-wind-energ .4‬יתרונות ואתגרי‬
‫אנרגיית הרוח‪.‬‬
‫‪ .5‬מהי אנרגיית רוח מתחדשת? ‪https://www.greenmountainenergy.com/why -renewable- -‬‬
‫‪/energy/renewable-energy-101/wind‬‬
‫‪ .6‬אתר החברה – ‪https://vortexbladeless.com/ - Vortex‬‬
‫‪ .7‬אנרגיית רוח‪ -‬עובדות ‪http://css.umich.edu/factsheets/wind-energy-factsheet‬‬
‫‪ .8‬אווירודינמיקה טורבינות רוח – מחקר‬
‫‪https://www.sciencedirect.com/topics/engineering/horizontal-axis-wind-turbine‬‬
‫‪ .9‬טורבינות רוח אופקיות ‪/https://verticalwindturbineinfo.com -‬‬
‫‪ .10‬ויקיפדיה‪https://en.wikipedia.org/wiki/Georges_Jean_Marie_Darrieus - Georges Darrieus -‬‬
‫‪https://www.iea.org/data-and-statistics/charts/onshore-wind-power-generation-in-the- – IEA .11‬‬
‫‪sustainable-development-scenario-2000-2030‬‬

‫‪9‬‬