‫שם פרטי ‪-‬עמית‬

‫שם משפחה ‪-‬פנחס‬

‫כיתה ‪-‬י‪2‬‬

‫בית הספר‪-‬קוגל‬

‫מנחה‪ -‬אדוארדו לינה‬

 ‫תוכן עניינים‬
‫שער‪-‬פתיחה‪.........................‬עמוד ‪1‬‬

‫תוכן עניינים‪.........................‬עמוד ‪2‬‬

‫מבוא‪....................................‬עמוד ‪3‬‬

‫מקורות המידע‪.....................‬עמוד ‪4‬‬

‫מפת מושגים ראשונית‪..........‬עמוד ‪5‬‬

‫מילון מושגים‪........................‬עמוד ‪6‬‬

‫תהליך חיפוש המידע‪............‬עמוד ‪7‬‬

‫עץ חיפוש‪..............................‬עמוד ‪7‬‬

‫מנועי חיפוש‪.........................‬עמוד ‪8‬‬

‫מפת מושגים ממוקדת‪..........‬עמוד ‪8‬‬

‫שאלת החקר שלי‪.................‬עמוד ‪9‬‬

‫תת שאלה מס ‪+1‬תשובה‪......‬עמוד ‪9-16‬‬

‫תת שאלה מס ‪+2‬תשובה‪......‬עמוד ‪16-19‬‬

‫תת שאלה מס ‪+3‬תשובה‪......‬עמוד ‪19-24‬‬

‫הערכת מקורות מידע‪...........‬עמוד ‪25-29‬‬

‫‪#‬שימוש בכלי מחקר‪.............‬עמוד ‪29‬‬

‫פרשנות מהסקרים‪................‬עמוד ‪30‬‬

‫סיכום מבע אישי‪...................‬עמוד ‪30‬‬

‫‪#‬מאמרים‪.............................‬עמוד ‪30-33‬‬

‫ביבליוגרפיה‪..........................‬עמוד ‪33-34‬‬
 ‫מבוא‬

‫העבודה תעסוק בנושא האנרגיה ‪ ,‬מהי אנרגיה ‪ ,‬כמה סוגים יש לה‬

‫האם קיימות דרכים שונות לייצורה ועוד‪.‬‬

‫בחרתי בנושא זה מכיוון שנושא זה הוא נושא גדול וחשוב מאוד‬

‫ביקום ודבר זה עניין אותי מאוד מכיוון שלא ידעתי על נושא זה‬

‫כלום ‪.‬‬

‫אני מצפה ללמוד הכל אודות האנרגיה וכל מה שסובב לה ‪ ,‬מהי‬

‫אנרגיה ‪ ,‬מדוע אנחנו צריכים אותה ‪ ,‬האם קיים מצב שהיא תעלם‬

‫מתישהו האם השימוש באנרגיה יכול לגרום לסכנות ועוד ‪.‬‬

‫עמדתי האישית כלפי הנושא היא שחייבים לדאוג יותר לעניין‬

‫האנרגיה ‪ ,‬להתחיל למצוא עוד דרכים למקרה שהחומרים שמהם‬

‫מייצרים את האנרגיה יגמרו ולדאוג למזער את הסכנות הכרוכות‬

‫בשימוש האנרגיה כדי שהשימוש בה לא יביא איתו נזק רב‪.‬‬

 – ‫מקורות המידע שנעזרתי בהם הם‬
‫ויקיפדיה‬
www.wikipedia.co.il

‫המשרד להגנת הסביבה‬

http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=HomePage

‫אמ"ית‬
/http://www.amit.org.il/learning/ecology

‫עיינים ירוקות‬
/http://www.pollution.co.il

‫סבבה‬
/http://sababa.sviva.gov.il

‫איכות הסביבה‬
http://ichut.macam.ac.il/main.htm

‫מקורות אנרגיה חלופיים‬

http://space.ort.org.il/@home/scripts/frame.asp?sp_c=165
640038

‫מתח גבוה‬
http://space.ort.org.il/@home/scripts/frame.asp?sp_c=165
640038

‫יוזמה‬
http://www.zinman.org.il/html/solar/solar1.html
 ‫מפת מושגים ראשונים‬

‫כוח‬

‫אנרגיה‬ ‫מסה‬
‫פוטנציאלית‬

‫אנרגיה‬ ‫אנרגיה‬
‫קינטית‬ ‫גרעינית‬

‫אנרגיה‬
‫אנרגיית‬ ‫אנרגיה‬
‫חום‬ ‫כימית‬

‫אנרגיית‬ ‫אנרגיה‬
‫זרם חשמלי‬ ‫חשמלית‬

‫אנרגיה‬ ‫אנרגיית קול‬

‫אלקטרומגנ‬
‫טית‬
 ‫מילון מושגים‬
‫‪ -‬כל דבר שיכול לגרום לגוף בעל מסה להאיץ‬ ‫כוח‬

‫אנרגיה פוטנציאלית ‪ -‬אנרגיה המשויכת למערכת המצויה במצב מסוים‬

‫ואשר יכולה לעבור למצב אחר תוך שחרור אנרגיה קינטית‪.‬‬

‫אנרגיה קינטית ‪) -‬אנרגיית תנועה( ‪ -‬אנרגיה המצויה במערכת עקב תנועה‬

‫של המערכת או של מרכיביה‪ .‬את האנרגיה הקינטית )‪ (Ek‬של מערכת בעלת מסה ‪ m‬הנעה‬

‫‪.‬‬ ‫במהירות ‪ v‬ניתן לתאר באמצעות הנוסחה‪:‬‬

‫‪ -‬האנרגיה הקינטית של המולקולות בחומר‪.‬‬ ‫אנרגיית חום‬

‫‪ -‬אנרגיה קינטית של האלקטרונים בחומר‪.‬‬ ‫אנרגיית זרם חשמלי‬

‫‪ -‬האנרגיה הקינטית של הפוטונים‪.‬‬ ‫אנרגיה אלקטרומגנטית‬

‫אנרגיית קול ‪) -‬אנרגיה אקוסטית(‪ ,‬זו האנרגיה הקינטית של המולקולות‬

‫המתנודדות כתוצאה ממעבר גל קול‪.‬‬

‫‪ -‬אנרגיה אצורה הנובעת מפעולת האינטראקציה‬ ‫אנרגיה חשמלית‬

‫האלקטרומגנטית‪.‬‬

‫‪ -‬אנרגיה חשמלית שאצורה בקשרים הכימיים בין האטומים‬ ‫אנרגיה כימית‬

‫והמולקולות‪.‬‬

‫אנרגיה גרעינית ‪ -‬אנרגיה האצורה בגרעיני האטומים‪ ,‬על פי העיקרון של‬

‫הכוח הגרעיני החזק‪ ,‬שגורם למרכיבי הגרעין להיות קשורים‪.‬‬

‫מסה ‪ -‬על פי תורת היחסות‪ ,‬האנרגיה והמסה שקולים‪ .‬מסתו של גוף תלויה באנרגיה‬
‫שלו‪ .‬שינויים באנרגיה הפנימית של חלקיק יתבטאו כהפרש במסתו‪ .‬תופעה זו משמעותית‬
‫בתהליכים גרעיניים‪ ,‬בהם ניתן לחזות את האנרגיה שתשתחרר על ידי השוואת מסות‬
‫הגרעינים המשתתפים בתהליך‪ ,‬ולפי נוסחתו של איינשטיין‪.2E=mc ,‬‬
 ‫תהליך חיפוש המידע‬

‫האסטרטגיה שבה בחרתי על מנת למצוא את המידע היא‬

‫להכנס לאתר גוגל להקיש את מילות המפתח הכלליות שלי‬

‫לקרוא את התקצירים של האתרים וכך לראות איזה אתרים‬

‫אני צריך ואילו לא‪.‬‬

‫כלי החיפוש העיקרים שבהם השתמשתי הם אתר גוגל‪.‬‬

‫מילות המפתח שלי הם ‪" :‬אנרגיה" "דלקים" ו "דלקים‬

‫חלופיים" ‪.‬‬

‫לא בחרתי בדרכי חיפוש נוספות‪.‬‬

‫עץ חיפוש‬
‫אנרגיה‬

‫נושא ‪ :‬דלקים‬ ‫נושא ‪ :‬מקורות‬ ‫נושא ‪:‬‬ ‫נושא ‪:‬‬

‫מאובנים‬ ‫אנרגיה‬
‫אתר‪:‬‬ ‫אתר‪:‬‬ ‫אנרגיה‬ ‫אנרגיה‬
‫‪http://sababa.‬‬ ‫‪http://science.‬‬ ‫חלופית‬ ‫אתר ‪:‬‬
‫‪sviva.gov.il/e‬‬ ‫‪cet.ac.il/scien‬‬ ‫אתר ‪:‬‬ ‫‪http://saba‬‬
‫‪nergy/sources‬‬ ‫‪ce/electricity/‬‬
 ‫מנועי חיפוש‬

‫מנוע החיפוש שנעזרתי בו הוא גוגל‪.‬‬

‫השתמשתי אך ורק בגוגל מכיוון שלדעתי הוא מקור המידע‬

‫הכי אמין והכי טוב מכל האחרים‪.‬‬

‫מפת מושגים ממקודת‬

‫אנרגית חום‬

‫אנרגיה‬ ‫כוח‬
‫פוטנצאלית‬

‫אנרגיית זרם‬ ‫אנרגיה‬ ‫מסה‬

‫חשמלי‬

‫דלקים‬ ‫אנרגיה גרעינית‬

‫אנרגיה כימית‬
 ‫שאלת החקר‬
‫מהי ההשפעה של מקורות אנרגיה חלופיים על איכות הסביבה?‬

‫תתי ‪ -‬שאלות‬
‫‪ .1‬מהי אנרגיה ? איזה סוגי אנרגיה קיימים?‬
‫‪ .2‬מהם דלקים חלופיים?‬
‫‪ .3‬מהם היתרונות והחסרונות של הדלקים החלופיים ?‬

‫‪ .1‬מהי אנרגיה ? איזה סוגי אנרגיה קיימים?‬

‫אנרגיה היא גודל פיזיקאלי סקאלרי‪ ,‬המשמש בכל ענפי הפיזיקה‪ .‬אנרגיה היא גודל שיכולה להצבר על‬
‫ידי גוף או מערכת‪.‬‬

‫מנקודת מבט פיזיקאלית‪ ,‬כל מערכת מכילה כמות מסוימת של גודל סקלרי המכונה אנרגיה‪ .‬גודל זה לובש‬
‫צורות שונות המתוארות בדרכים שונות‪ ,‬בהתאם לסוג האנרגיה המתואר‪.‬‬

‫אחת הפונקציות המתוארות על ידי אנרגיה היא היכולת לבצע עבודה‪ .‬כמות העבודה שמערכת מסוגלת‬
‫לבצע אינה עולה על כמות האנרגיה שהמערכת מכילה‪ ,‬בהתאם לעקרון שימור האנרגיה‪.‬‬

‫האנרגיה מצוייה במספר צורות בסיסיות‪ ,‬על פי כוחות היסוד של הטבע‪:‬‬

‫אנרגיה קינטית ‪ -‬אנרגיה המצויה במערכת עקב תנועה של המערכת )פנימית או תנועת מעתק(‪ .‬את‬
‫האנרגיה הקינטית )‪ (Ek‬של מערכת בעלת מסה ‪ m‬הנעה במהירות ‪ v‬ניתן לתאר באמצעות הנוסחה‪. :‬‬
‫כאשר אנרגיית התנועה משוייכת לתנועה אקראית פנימית של המערכת‪ ,‬היא מכונה לעתים "אנרגיית‬
‫חום‪".‬‬
 ‫סוגי אנרגיה קינטית‪:‬‬

‫אנרגיה תרמית ‪ -‬הינה למעשה האנרגיה הקינטית של המולקולות בחומר‪.‬‬

‫אנרגיה חשמלית ‪ -‬גם היא למעשה אנרגיה קינטית הנובעת מתנועת אלקטרונים בחומר‪.‬‬

‫אנרגיה קרינה ‪ -‬האנרגיה של הגלים האלקטרו‪-‬מגנטיים‪ ,‬כולל אנרגיית האור‪.‬‬

‫אנרגיה פוטנציאלית ‪ -‬אנרגיה המשוייכת למערכת המצויה במצב מסוים ואשר יכולה לעבור למצב אחר‬
‫תוך שיחרור אנרגיה קינטית‪ ,‬תרמית או חשמלית‪.‬‬
‫סוגי אנרגיה פוטנציאלית‪:‬‬

‫"אנרגיית גובה" עבור גוף בשדה כבידה‪ ,‬למשל‪ :‬אנרגיה שאובה ;‬

‫"אנרגיה קפיצית" עבור קפיץ מתוח וכו'‪.‬‬

‫אנרגיה כימית ‪ -‬בתהליך של שינוי הקשר הכימי בין האטומים והמולקולות משתחררת או נאגרת אנרגיה‬
‫מהסביבה‪.‬‬

‫אנרגיה אלקטרומגנטית‪ -‬אנרגיה האצורה בחלקיקים בעלי מטען חשמלי והגורמת למשיכתם או דחייתם‪.‬‬

‫אנרגיה גרעינית ‪ -‬אנרגיה האצורה בגרעיני האטומים‪ ,‬על פי העיקרון של הכח הגרעיני‪ ,‬שגורם למרכיבי‬
‫הגרעין להיות קשורים‪.‬‬

‫מסה ‪ -‬על פי תורת היחסות‪ ,‬האנרגיה והמסה שקולים‪ .‬מסתו של גוף תלויה באנרגיה שלו‪ .‬שינויים‬
‫באנרגיה הפנימית של חלקיק ייתבטאו כהפרש במסתו‪ .‬תופעה זו משמעותית רק בתהליכים גרעיניים‪,‬‬
‫בהם ניתן לחזות את האנרגיה שתשתחרר ע"י השוואת מאסות הגרעינים המשתתפים בתהליך‪ ,‬ולפי‬
‫נוסחתו המפורסמת של אינשטיין ‪. 2E=mc,‬‬

‫באנרגיה שולטים חוקי התרמודינמיקה‬

‫החוק השני של התרמודינמיקה‪ ,‬הלא הוא עקרון שימור אנרגיה‪ ,‬קובע כי במערכת סגורה‪ ,‬רמת האנרגיה‬
‫הכללית נשמרת‪.‬‬
‫החוק השני של התרמודינמיקה טוען כי רמת האנטרופיה במערכת סגורה אינה יכולה לקטון‪ .‬פרושו‬
‫המעשי של החוק הוא שלא ניתן לנצל את כל האנרגיה הזמינה ‪ -‬לא ניתן לחמם עצם חם על חשבון החום‬
‫האגור בעצמים קרים יותר‪ ,‬ללא השקעת אנרגיה‪.‬‬
‫לחוקים אלו השלכות מרחיקות לכת בדבר זמינות האנרגיה לצרכים מעשיים‪ ,‬ובמהלך ההיסטוריה‪ ,‬אנשים‬
‫שונים ניסו לבנות מכונות נצח ‪ -‬מכונות המפיקות אנרגיה רבה יותר מזו שהושקעה בהפעלתם‪ .‬קיומן של‬
‫מכונות אלו עומד בניגוד לעקרונות פיזיקליים בסיסיים‪ ,‬ולכן ניסיון זה מעולם לא צלח‪.‬‬
‫במערכת היחידות ‪, SI‬יחידת המידה של אנרגיה היא ג'אול )‪ ,(J‬כאשר ג'אול אחד היא האנרגיה הקינטית‬
‫של מערכת שמסתה קילוגרם אחד והיא נעה במהירות של מטר אחד השניה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בתיאור תהליכים‬
‫כימיים נהוג להשתמש ביחידות של אלקטרון וואלט )‪ .(eV‬אלקטרון וולט היא האנרגיה הקינטית שמקבל‬
‫אלקטרון כאשר הוא מואץ בהפרש מתחים של וולט אחד‪ . .‬בתיאור תהליכים גרעיניים יחידה שימושית‬
‫היא מגה אלקטרון וולט‪MeV = 106eV .‬‬
‫יחידות מידה נוספות לאנרגיה הן‪ :‬קלוריה וארג‪.‬‬

‫אנרגיה סולארית‬
‫אנרגיה זו נחשבת למקור האנרגיה החלופי הטוב והנקי ביותר‪ .‬אנרגיה זו נמצאת מסביבנו בשפע‪ ,‬עד פי‬
‫‪ 10,000‬מהתצרוכת העולמית הנוכחית‪ ,‬וצריך רק למצוא דרכים יעילות ללכוד אותה ולהעצימה‪ .‬מדינת‬
‫ישראל הינה אחת המדינות המתקדמות בחקר ותעשיית אנרגיית השמש בעולם‪.‬‬
‫החסרונות העיקריים של האנרגיה הסולרית כיום‪ :‬מחירה הגבוה )פי כארבעה ממחיר הפקת אנרגיה‬
‫רגילה( ואי סדירות של הפקתה במשך ימות השנה המעוננים ובלילה‪.‬‬
‫ישנן כמה דרכים להשתמש באנרגית השמש‪:‬‬

‫שימוש בדודי שמש לחימום מים חוסך כילוי מקורות אנרגיה‬

‫דוד שמש‬
‫בארץ נעשה באנרגיה סולרית שימוש רב בהמצאה המקומית של דודי השמש לחימום מים )כ‪ 95%‬מבתי‬
‫האב(‪ ,‬שחוסכים כ‪ 3-4‬אחוז מתצרוכת החשמל‪) .‬על פי החוק הישראלי כל בית חדש שנבנה חייב להיות‬
‫מצויד בקולטי שמש(‪ .‬אבל לא נעשה בו שימוש מסחרי להפקת חשמל‪.‬‬
‫שיטה פוטו‪-‬וולטאית‬
‫המרה ישירה של אנרגיית השמש לחשמל באמצעות תא פוטו ווטלאי‪ ,‬שהוא תא שעשוי לרוב מסיליקון‬
‫בטכנולוגיה של עשיית שבבים‪ ,‬בנוי מסרט מוליך למחצה הנתון בין שתי אלקטרודות‪ .‬בחשיפה לאור‬
‫האלקטרונים ניתקים ממקומם ויוצרים תנועה חשמלית‪ .‬הניצולת של תא כזה היא נמוכה‪) ,‬כ‪ 15‬אחוז(‬
‫ומחירו יקר‪ ,‬בשל טכנולוגית הייצור המורכבת שלו‪ .‬כיום מתמקדות מספר חברות במזעור התאים‬
‫הסולריים לגדלים זעירים ביותר )כ‪ 100-‬ננומטרים(‪ ,‬ולשיטה של צביעת השבבים הזעירים על יריעות‪,‬‬
‫דבר שיוזיל את עלות הפקת החשמל בדרך הזו‪.‬‬

‫שיטה סולארית‪-‬קיטורית‬
‫בתחנה זו מומרת קרינת השמש לקיטור‪ ,‬המניע טורבינות שייצרו חשמל‪ .‬שיטה זו נראית מבטיחה ומחיר‬
‫החשמל בשיטה זו עשוי להגיע למחירו בשיטות הקיימות היום‪ .‬חברות ישראליות שפיתחו טכנולוגיות‬
‫לתחנות כוח סולאריות הן אורמת ולוז‪ ,‬שאף הקימה ‪ 8‬תחנות כוח כאלו במדבר מוהבי בקליפורניה‬
‫שתפוקתם הכוללת עומדת על ‪ 350‬מגה‪-‬וואט חשמל‪ .‬מגדל השמש שנבנה במכון ויצמן למדע פועל אף‬
‫הוא בשיטה זו‪.‬‬
‫ארובות שרב‬
 ‫עיקרו של הרעיון הוא ניצול חום השמש לשם הפקת אנרגית רוח מלאכותית בתוך מבנה סגור‪ .‬הרעיון‬
‫מבוסס על בניית ארובה ענקית במקום חם‪ ,‬יבש‪ ,‬וקרוב לים‪ ,‬בצורת צינור אנכי‪ ,‬בגובה של כקילומטר‬
‫וברוחב של כחמש מאות מטרים‪ .‬מי ים נשאבים לראש המגדל ומרוססים על האוויר החם שמתקרר ונע‬
‫מטה במהירות של עד כ‪ 80-‬קמ"ש‪ ,‬ומניע טורבינות לייצור חשמל‪ ,‬כאשר הוא יוצא דרך פתחים מיוחדים‬
‫שבבסיס המגדל‪ .‬חסרונות שיטה זו הן‪ :‬מחירה הרב‪ ,‬חוסר המודולריות שלה‪ ,‬חוסר ההתנסות בפועל עם‬
‫מבנים בסדר גודל דומה‪.‬‬
‫והיה השרב למקור מים‪ ,‬באתר הטכניון‬
‫מגדל סולארי‬
‫כמו הרעיון של "ארובות שרב"‪ ,‬הרעיון הוא הפקת אנרגית רוח מלאכותית בתוך מבנה סגור‪ ,‬כאשר‬
‫מנצלים את העיקרון שאויר חם נע למעלה‪ .‬ממציא המגדל הוא המהנדס הגרמני שלייך ברגרמן‪ ,‬שכבר‬
‫בנה מגדל הדגמה בגובה ‪ 200‬מטר‪ ,‬בתחנת כוח בספרד ב‪ .1982-‬באוסטרליה חברת אינורומישין יוזמת‬
‫הקמה של מגדל סולארי‪ ,‬בגובה של קילומטר‪ .‬למגדל יהיה סמוך לקרקע בסיס זכוכית ברוחב של ‪7‬‬
‫קילומטרים‪ .‬בסיס זה יקלוט את חום השמש‪ ,‬והאויר שבו יחומם כתוצאה מכך ל‪ 70‬מעלות ויזרום ב‪32-‬‬
‫טורבינות לראש המגדל‪ ,‬שבו הטמפרטורה תעמוד רק על ‪ 20‬מעלות‪ .‬מגדל זה יוכל לספק תפוקת חשמל‬
‫של ‪ 200,000‬בתי אב‪ .‬עלותו מוערכת ב‪ 56‬מיליוני דולרים‪ .‬מגדל זה מזכיר את ארובות השרב‪ ,‬שבו‬
‫האוויר זורם בכיוון הפוך‪ .‬ויתרונו נעוץ בכך‪ ,‬שאין בו תלות במים ומחירו נמוך בהרבה ממחיר ארובות‬
‫השרב הישראלי‪.‬‬
 ‫טורבינות רוח‬

‫בשיטה זו משתמשים באנרגיית הרוח להפעלת מדחפים שממירים את האנרגיה לחשמל‪ .‬בעבר השתמשו‬
‫בטחנות רוח בהולנד ובארצות השפלה על מנת לטחון חיטה לקמח ולשאוב מי ים שהציפו את אזורי‬
‫השפלה‪.‬‬
‫דנמרק היא מדינה חלוצה בהקמת טורבינות רוח‪ ,‬ובשנת ‪ 2004‬כ‪ 20-‬אחוז מהחשמל במדינה זו מיוצר‬
‫באמצעות טורבינות רוח‪ .‬במדינות הסקנדינביות השימוש בטורבינות מים נפוץ ביותר‪ .‬בארץ הוקמו‬
‫טורבינות רוח בגולן ברכס חזקה‪ ,‬ליד היישוב אלוני הבשן ובגלבוע ליד היישוב מעלה גלבוע‪ .‬כמו כן‬
‫מתוכננות בניה של חוות טורבינות ברמת סירין בגליל‪.‬‬
‫החסרונות העיקריים בשיטה זו הן‪ :‬זיהום סביבתי של הנוף )נתון לדעת המשקיף(‪ ,‬רעש‪ ,‬קרינה‬
‫אלקטרומגנטית )היום כשהלהבים עשויים חומרים מרוכבים זה כבר שולי( וסכנה לבעלי כנף‪ ,‬במיוחד‬
‫בארץ שבה עוברים פעמים בשנה כחצי מיליארד ציפורים )מה שמצריך מיקום לא על מסלולי נדידה ואז‬
‫אין בעיה משמעותית(‪ .‬עלות היקרה פי ‪ 3‬משל הפקת חשמל רגילה‪ .‬טורבינה מודרנית כיום מאפשרת‬
‫לספק חשמל לכ‪ 2,000‬בתי אב‪ .‬בדנמרק פותרים בעיה זו בהקמת חוות טורבינות בים‪ ,‬במרחק של מספר‬
‫קילומטרים מהחוף במים רדודים‪.‬‬

‫טורבינות מים‬
‫באנרגיה זו משתמשים בזרימת נחלים ובנפילת מים על מנת ליצור חשמל‪ .‬בתהליך זה המים הזורמים‬
‫מניעים מדחפים שממירים את האנרגיה הקינטית לאנרגיה חשמלית‪ .‬ישנם דגמים שונים של טורבינות‬
‫)קפלן‪ ,‬פרנסיס( המיועדים לסוגי זרימות שונות של מים‪ .‬טוב למדינה שיש בה נחלים גדולים ומאסיביים‬
‫או נחלים הזורמים בהפרשי גבהים‪ .‬בארץ היה ניתן ליצור טורבינות מים בתעלת מים‪ ,‬שהייתה אמורה‬
‫לזרום מהים התיכון או מהים האדום לים המלח‪ ,‬ותוך ניצול הפרשי הגבהים הגדולים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן היה‬
‫ליצור אנרגיה מגלי הים‪) ,‬ישנם ניסויים מעניינים ביפן של הפקת חשמל באמצעות רפסודות( ומהפרשי‬
‫הגאות והשפל בחופי האוקיינוסים‪.‬‬

‫אנרגיה גיאותרמית‬
‫ערך מורחב – אנרגיה גיאותרמית‬
‫במקומות רבים על פני כדור הארץ ניתן לקבל אנרגיה מהחום הפנימי של כדור הארץ‪ .‬מקומות אלו‬
‫נמצאים בעיקר ליד הרי געש או שברים בלוחות טקטוניים‪ .‬במקומות אלו מגמה קרובה לפני השטח‪.‬‬
‫בתחנות כוח גיאו‪-‬תרמיות מנצלים חום זה להפיכת מים לקיטור לצורך סיבוב טורבינות ליצירת חשמל‪.‬‬
‫ניתן לנצל חום זה בדרך ישירה יותר ‪ -‬באיסלנדמחוממים הבתים בעזרת קיטור שחומם באמצעים גיאו‪-‬‬
‫תרמיים‪ .‬בשנת ‪ 1999‬יוצרו ברחבי העולם כ ‪ 6‬גיגה‪-‬ואט חשמל בעזרת אנרגיה גיאו‪-‬תרמית‪.‬‬
 ‫דוד שמש‬
‫דוד שמש הוא פיתוח ישראלי של מהנדס ירושלמי‪ .‬בארץ נעשה באנרגיה סולרית שימוש רב באמצעות‬
‫דודי שמש לחימום מים )כ‪ 95%‬מבתי האב(‪ ,‬שחוסכים כ‪ 3%-4%-‬מתצרוכת החשמל‪ .‬על פי החוק‬
‫הישראלי כל בית חדש שנבנה חייב להיות מצוייד בקולטי שמש‪ .‬מאידך מפעלי תעשיה אינם מחוייבים‬
‫לחמם מים באמצעות קולטי שמש ומעדיפים את הפיתרון הנוח יותר של שימוש במזוט‪.‬‬
‫תחנת כוח פוטו‪-‬וולטאית‬
‫המרה ישירה של אנרגיית השמש לחשמל נעשית באמצעות תא פוטו וולטאי‪ ,‬שהוא תא שעשוי לרוב‬
‫מסילקון בטכנולוגיהשל עשיית שבבים‪ ,‬בנוי מסרט מוליך למחצה הנתון בין שתי אלקטרודות‪ .‬בחשיפה‬
‫לאור האלקטרונים ניתקים ממקומם ויוצרים תנועה חשמלית‪ .‬הניצולת של תא כזה היא נמוכה‪) ,‬כ‪15-‬‬
‫אחוז( ומחירו יקר‪ ,‬בשל טכנולוגית הייצור המורכבת שלו‪.‬‬
‫במרכז הלאומי לאנרגיית השמש באוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬נערכים מחקרים בתחום הסולרי‪-‬תרמי‬
‫והפוטוולטאי‪ ,‬העוסקים בין השאר בתא פוטו‪-‬וולטאי מבוסס פחמן‪ ,‬ובייצור חשמל פוטו‪-‬וולטאי באמצעות‬
 ‫שימוש במראה מרכזת גדולה‪ .‬הציפיות הן שמחקרים אלו יבשילו בעשור הבא לכדי מערכות זולות‬
‫והמוניות לייצור חשמל מאנרגיית שמש‪.‬‬

‫תחנת כוח סולארית קיטורי‬

‫דרך נוספת היא להמיר את קרינת השמש לקיטור ולהניע באמצעותו טורבינות שייצרו חשמל‪ .‬שיטה זו‬
‫נראית מבטיחה ומחיר החשמל בשיטה זו עשוי להגיע למחירו בשיטות הקיימות היום‪ .‬חברות ישראליות‬
‫שפיתחו טכנולוגיות לתחנות כוח סולאריות הן אורמת ולוז‪ ,‬שאף הקימה ‪ 8‬תחנות כוח כאלו בקליפורניה‬
‫שתפוקתן הכוללת עומדת על ‪ 350‬מגה‪-‬וואט חשמל‪.‬‬
‫בשנות השמונים נבנה במכון ויצמן למדע מרכז סולארי הידוע בכינוי מגדל השמש‪ .‬סביב המגדל נבנו ‪64‬‬
‫מראות קעורות עוקבות שמש )הליוסטטים( הקולטות ומרכזות את אור השמש לעבר המגדל‪ .‬תפוקת‬
‫המגדל הכוללת היא כ‪ 3-‬מגה‪-‬וואט חשמל‪.‬‬
‫על בסיס המגדל נבנה בשנים האחרונות קולט שמש יחודי ומהפכני‪ ,‬המאפשר לרכז את אור השמש ולהגיע‬
‫לטמפרטורות גבוהות ‪ 1200 -‬מעלות ויותר‪ ,‬בלחץ של ‪ 25‬אטמוספרות‪.‬‬
‫על בסיס הדגם הזה בונות חברות אורמת טורבינות ורותם תעשיות ומקדונלד‪-‬דגלאס האמריקנית‪ ,‬תחנת‬
‫כוח ניסיונית )כ‪ 250 -‬קילוואט(‪ ,‬שיכולה לספק תצרוכות חשמל של שכונת מגורים‪.‬‬

‫‪ .2‬מהם דלקים חלופיים?‬

‫דלקים ‪.‬אנרגיה מתחדש ואינסופי ביולוגיים מהווים מקור דלקים‬

‫פחם וגז טבעי( הם מקור ‪,‬מינרליים )בנזין‪ ,‬סולר ‪,‬נפט‪ ,‬מזוט‬

‫‪.‬אנרגיה מתכלה‬
 ‫מאובנים של חומר אורגני נפט‪ ,‬פחם וגז טבעי נוצרו משאריות‬
‫רקוב ונכלאו במעבה האדמה ולכן הדלקים שנוצרו מהם נקראים‬
‫‪.‬פוסיליים דלקים‬
‫שרפת הנפט ונגזרותיו לצורכי חימום‪ ,‬תחבורה והפעלת מכונות‬
‫כמויות אדירות של פחמן דו חמצני‪ ,‬משחררות לאטמוספרה‬
‫‪.‬תהליך זה הוא הגורם המרכזי להתחממות כדור הארץ‬

‫המאסיבי קשורים באופן הדוק תופעת הגשם החומצי וזיהום הים‬

‫‪.‬לשימוש בנפט‬

‫ומתרבות מכיוון המלחמות הקשורות "בזהב השחור" הולכות‬

‫שמקורות הנפט‬

‫‪.‬במהירות בעולם הולכים ומתכלים‬

‫קיים צורך דחוף למצוא דרכים אחרות להפיק אנרגיה נקייה‬

‫ממקור מתחדש והדרכים האחרות שבעזרתם ניתן להפיק אנרגיה‬
‫ממקור מתחדש הם דלקים חלופיים הם דלקים ידידותיים לסביבה‬
‫‪ ,‬שיכולים להחליף את השימוש בדלקים שבהם משתמשים היום( ‪.‬‬
‫דוגמאות לדלקים חלופיים ‪ :‬גז טבעי ‪ ,‬ביודיזל )תחליף לסולר‬
‫המיוצר משמנים צמחיים( ‪ ,‬אתאנול ןמתאנול‪.‬‬

‫גז טבעי‪:‬‬

‫גז טבעי הוא תערובת של גזים שהמרכיב העיקרי בה הוא מתאן‪.‬‬

‫גז טבעי הוא גז חסר צבע וחסר ריח‪ ,‬אך כאשר הוא משווק‬
‫לשימוש מסחרי מוסף לו גז בעל ריח חריף‪ ,‬כדי שתתאפשר‬
‫הבחנה מהירה בדליפה של הגז‪.‬‬

‫גז טבעי הוא אחד ממקורות האנרגיה החשובים ביותר‪ .‬תחנות כוח‬
‫לייצור חשמל‪ ,‬מפעלי תעשייה ואוטובוסים עושים בו שימוש לצורך‬
‫פעולתם‪.‬‬

‫בעיה עיקרית בניצולו של גז טבעי כדלק היא הובלתו משדות הגז‬

‫אל הצרכנים‪ .‬הדרך המקובלת היא באמצעות צינור גז‪ ,‬שיש בו‬
‫תועלת כאשר הצרכנים נמצאים במרחק של מאות קילומטרים‬
‫משדה הגז‪ .‬הובלה של גז טבעי בצורה נוזלית‪ ,‬באמצעות מיכליות‪,‬‬
 ‫אפשרית אף היא‪ ,‬אך נחשבת לבעייתית מבחינת בטיחות‪ .‬גז‬
‫טבעי המופק בשדות הנפט בערב הסעודית‪ ,‬אגב הפקתו של‬
‫הנפט‪ ,‬אינו משווק והוא נשרף בעת הפקתו‪ .‬במדינות רבות נאסרה‬
‫פעולה בזבזנית ומזהמת זו‪ ,‬ונדרשת החזרתו של הגז הטבעי‬
‫לבטן האדמה‪.‬‬

‫להבה של גז טבעי במבער לבישול‬

‫ביודיזל –‬

‫משמנים צמחיים ומן החי‪ .‬ביודיזל הוא סולר ביולוגי המיוצר‬

‫דיזל מינרלי מנועי דיזל רגילים ממש כמו הביודיזל מסוגל להניע‬
‫בנזין וכמות המזהמים רגיל )סולר(‪ ,‬אלא שבעירתו נקייה מזו של‬
‫הנפלטת בתהליך נמוכה באופן משמעותי ‪ .‬ביודיזל ניתן להפיק גם‬
‫משומשים ושומן בע"ח‪ .‬בדרך זו הופכת פסולת משמנים צמחיים‬
‫‪.‬יותר לחומר גלם להפקת דלק נקי מזהמת‬

‫ושומנים ביולוגיים לדלק בר‪ -‬התהליך הכימי שהופך שמנים‬

‫שרשראות של מורכבים משלוש שימוש הוא פשוט וזול‪ .‬השמנים‬
‫חומצות שומן המחוברות לגליצרול‪" .‬פיצוח" השמן גורם לניתוק‬
‫שרשראות הפחמימנים והם הופכים לביודיזל‪ ,‬בעוד שלושת‬
‫הביודיזל המופרד משמן כסולר‪. ,‬שהחלק השמנוני הופך לגליצרין‬
 ‫ומהגליצרין מפיקים סבונים אורגניים‪ ,‬ניתן להתסיסו לקבלת‬
‫להתסיסו אתאנול‪.‬‬

‫אתאנול ‪-‬‬

‫האתנול הוא כוהל‪. ,‬דלק חלופי שמשתמשים בו הכי הרבה‬

‫שמייצרים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מתירס‪ .‬הוא מיוצר בשיטת התסיסה‪ .‬שיטת‬
‫דומה לזאת של ייצור בירה הייצור‬

‫מתאנול ‪ -‬המתאנול הוא נוזל חסר צבע‪ ,‬רעיל ודליק‪ ,‬ומייצרים אותו‬
‫מגז טבעי‪ ,‬מפחם או מעץ‬

‫‪ .3‬מהם היתרונות והחסרונות של הדלקים‬

‫החלופיים?‬
‫יתרונות –‬

‫הגז הטבעי‬
‫גז טבעי נשרף באופן נקי‪ ,‬כמעט ללא‬ ‫•‬

‫פליטה של חלקיקים‪ ,‬ופולט הרבה פחות‬

‫פחמן חד‪-‬חמצני‪ .‬כלי רכב‪ ,‬המונעים בגז‬
‫טבעי‪ ,‬שקטים יותר מאלה המנעים‬
‫בבנזין או בסולר ‪.‬‬
‫בארצות‪-‬הברית ובקנדה יש מרבצים‬ ‫•‬

‫גדולים של גז טבעי ‪.‬‬

‫כלי רכב המונעים בגז טבעי נחשבים‬ ‫•‬

‫בטיחותיים מאוד ‪.‬‬

‫מחירו של הגז הטבעי זול ‪.‬‬ ‫•‬
 ‫הביודיזל‬
‫ביודיזל הוא הדלק החלופי היחיד שיכול‬ ‫•‬

‫לשמש להפעלה של מנועי דיזל‬

‫קונבנציונלים מבלי שיהיה צורך לשנות‬
‫אותם‪ .‬ניתן לאחסנו באותם מכלים בהם‬
‫מאחסנים סולר רגיל ‪.‬‬
‫ניתן להשתמש בביודיזל כדלק יחיד‬ ‫•‬

‫למנוע או כתערובת עם סולר רגיל ‪.‬‬

‫ביודיזל פולט פחות פחמן דו חמצני‬ ‫•‬

‫ופחות תחמוצות גופרית‪ .‬שריפת‬

‫ביודיזל מפחיתה גם את כמות‬
‫הפחמימנים הנפלטים ‪.‬‬
‫לביודיזל תכונות של חומר סיכה‪.‬‬ ‫•‬

‫ביכולתו לשפר את ביצועי המנוע‬

‫ולהאריך את משך חייו‪ .‬ריכוז החמצן‬
‫הגבוה בביודיזל מקנה שריפה טובה‬
‫ויעילה יחסית לסולר וזו מתאזנת ע"י‬
‫תכולת פחמן מופחתת ‪.‬‬
‫הביודיזל בטוח לשימוש והובלה‪ .‬הוא‬ ‫•‬

‫פריק לחלוטין מבחינה ביולוגית‪,‬‬

‫רעילותו היא ‪ 10 %‬מזו של מלח שולחן‬
 ‫רגיל‪ ,‬וטמפרטורת ההצתה שלו גבוהה‬
‫בכ ‪- oC 150‬משל סולר רגיל ‪.‬‬
‫ביודיזל ניתן להפיק באופן ביתי משמנים‬ ‫•‬

‫נפוצים כמו שמן בישול רגיל ‪.‬‬

‫בשריפת ביודיזל נפלט מהאגזוז ריח‬ ‫•‬

‫הדומה לפופקורן או צ'יפס במקום הריח‬

‫הרע האופייני לשריפת סולר‬

‫האתאנול‬
‫ניתן לגדל תירס או גידולים אחרים מהם‬ ‫•‬

‫מפיקים אתאנול בכמויות בלתי‪-‬‬

‫מוגבלות ‪.‬‬
‫שימוש באתאנול מפחית את התלות‬ ‫•‬

‫בדלקים מיובאים ‪,‬כי ניתן לייצר אותו‬

‫מתירס‪ ,‬שמגדלים בארץ ‪.‬‬
‫כמות הגזים הרעילים הנפלטת ממנוע‬ ‫•‬

‫אתנול‪ ,‬קטנה בשליש עד כמחצית‬

‫מכמות הגזים הנפלטת ממנוע בנזין‪,‬‬
‫והמנוע גם יעיל יותר‪ .‬אין פליטות של‬
‫חומרים מסרטנים ‪.‬‬
‫בכלי רכב המונעים באתאנול‪ ,‬אפשר‬ ‫•‬

‫להשתמש גם בבנזין‪ ,‬בלי צורך בשינויים‬

‫במנוע‪ .‬ניתן לתדלק אתאנול בתחנות‬
‫דלק רגילות ‪.‬‬
 ‫המתאנול‬
‫דליק פחות מבנזין ‪.‬‬ ‫•‬

‫ניתן לייצר אותו מגז טבעי בזול ובקלות‬ ‫•‬

‫יחסית‪ .‬אמנם מחירו יקר יותר‪ ,‬אך הוא‬

‫צפוי לרדת ‪.‬‬
‫כמות הגזים הרעילים הנפלטת ממנוע‬ ‫•‬

‫מתאנול‪ ,‬קטנה בשליש עד במחצית‬

‫מכמות הגזים הנפלטת ממנוע בנזין‪,‬‬
‫והמנוע גם יעיל יותר‪ .‬אין פליטות של‬
‫חומרים מסרטנים ‪.‬‬
‫ניתן לייצר בקלות מכוניות המונעות‬ ‫•‬

‫במתאנול וגם בשילוב עם בנזין ‪.‬‬

‫חסרונות –‬

‫הגז הטבעי‬
‫כלי הרכב צריכים לשאת מכלי גז גדולים‬ ‫•‬

‫וכבדים ‪.‬‬
‫כלי הרכב אטיים יותר‪ ,‬וטווח הנסיעה‬ ‫•‬

‫שלהם קצר יותר ‪.‬‬

 ‫כדי להשתמש בגז טבעי צריך להכין‬ ‫•‬

‫תשתית מיוחדת לתדלוק‪ .‬התדלוק בגז‬

‫טבעי אטי מאוד ‪.‬‬

‫הביודיזל‬
‫הביודיזל הוא סולבנט )ממיס אורגאני(‬ ‫•‬

‫מצוין והוא ינקה מזהמים שהצטברו‬

‫בדפנות מיכל הסולר הרגיל‪ .‬לכן מומלץ‬
‫להחליף את מסנן הדלק פעמיים שלוש‬
‫עם התחלת השימוש בביודיזל ‪.‬‬
‫צריך לנקוט מס' כללי זהירות בשימוש‬ ‫•‬

‫בביודיזל ‪,‬חלקי גומי טבעי במערכת‬

‫הובלת הדלק עלולים להתמוסס במגע‬
‫ממושך עם ביודיזל‪ ,‬ויש לוודא כי ברכב‬
‫מותקנים צינורות מגומי סינטטי ‪.‬‬

‫האתאנול‬
‫ההפקה של האתאנול יקרה ‪.‬‬ ‫•‬

‫המתאנול‬
 ‫טווח הנסיעה קצר יותר ‪.‬‬ ‫•‬

‫רעיל מאוד‪ ,‬מנועי מתנול פולטים חומר‬ ‫•‬

‫רעיל‪ ,‬אך שימוש בממיר קטלני מפחית‬

‫את הסכנה ‪.‬‬
‫במזג אוויר קר יש קשיים בהתנעת‬ ‫•‬

‫המנוע; הוספת בנזין למתנול פותרת את‬

‫הבעיה‬

‫הערכת מקורות המידע‬

‫דף הערכת מידע‬
‫הערכה‬ ‫קריטריונים‬
‫להערכת מידע‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A8%‬‬ ‫העתיקו את‬ ‫‪1‬‬
‫כתובת האתר‬
‫‪D7%92%D7%99%D7%94‬‬
‫‪URL‬‬
‫חינוכי‬ ‫סמכות‪-‬‬ ‫‪2‬‬
‫סוג האתר‬
‫)ממשלתי‪,‬‬
‫חינוכי‪,‬‬
‫אקדמאי‪,‬‬
‫עיתון‪ ,‬אחר(‬
‫כותב האתר הוא ויקיפדיה ‪ ,‬ויקיפדיה היא מיזם רב לשוני לחיבור‬ ‫מי כותב‬ ‫‪3‬‬
‫אנציקלופדיה שיתופית ‪,‬חופשית ומהימנה‪.‬‬ ‫האתר‪-‬‬
‫אודות‬
‫ארגון פרטי חינוכי מסחרי‬ ‫האתר‬
‫האם הוא‬
‫דמות‬
‫מוכרת?‬
 ‫האם האתר‬
‫מייצג‬
‫מוסד?‬
‫ארגון פרטי‬
‫)מוסד‬
‫חינוכי‪,‬‬
‫עיתון‪,‬‬
‫מחקר‪ ,‬גוף‬
‫מסחרי‪,‬‬
‫מומחה(‬
‫מטרת האתר היא חינוכית ‪ ,‬כאשר באתר יש כ ‪ 90‬אלף ערכים של כל‬ ‫מהו נושא‬ ‫‪4‬‬
‫מיני נושאים אשר אותם הקוראים יכולים אף לערוך ‪ ,‬לקרוא ולהשכיל‬ ‫האתר?‬
‫מהם‪.‬‬ ‫מטרת‬
‫האתר‬
‫מצוינת‬
‫בבירור?‬
‫)בריאות‪,‬ספ‬
‫ורט‪ ,‬חינוכי‪,‬‬
‫תרבות‪(..‬‬
‫המילה קיסר( בלטינית )‪: Caesar‬כתואר לשליט אימפריה נגזרת בעברית ובשפות‬ ‫התייחסות‬ ‫‪5‬‬
‫נוספות( למשל קייזר בגרמנית וצאר ברוסית )משם משפחתו של יוליוס קיסר ‪.‬הוא‬ ‫לתוכן‬
‫עצמו שימש בתפקיד דיקטטור ‪,‬וראשון קיסרי רומא היה יורשו ‪ -‬אוגוסטוס קיסר ‪.‬‬ ‫המידע‬
‫קיסרים רומים רבים אימצו את השם קיסר אך תאריהם הקיסריים היו" אימפרטור "‬ ‫באתר‪:‬‬
‫שממנו נגזר התואר "‪ "Emperor‬במספר שפות" ‪,‬אוגוסטוס" ‪",‬פרינקפס "ועוד‪.‬‬ ‫ƒ ציטוט‬
‫לתואר" קיסר" היו מספר משמעויות לאורך ההיסטוריה ‪.‬בביוגרפיה" חיי שנים עשר‬ ‫מתוך‬
‫מאמרים\ הקיסרים )‪" (De Vita Caesarum‬מאת סווטוניוס שפורסמה בשנת ‪ 121‬המילה‬
‫משמשת הן כשם משפחה והן כתואר נוסף של השליט‪ .‬בהמשך שימש מונח זה‬ ‫מומחים‬
‫כתואר זוטר יותר בחצר השליט‪ .‬בתקופת הטטררכיה ניתן התואר קיסר לסגנו של‬ ‫ƒ הבחנה‬
‫השליט שכונה "אוגוסטוס"‪ .‬בתקופה הביזנטית נשא השליט החילוני בתואר קיסר‪,‬‬ ‫בין‬
‫אך היה נמוך בדרגתו מהפטריארך ‪.‬הסולטן העות'מאני מהמט השני היה זה שהחזיר‬ ‫עובדות‬
‫לתואר קיסר את מעמדו העליון כשהעניק לעצמו את התואר קיסר האימפריה‬ ‫מול‬
‫הרומית( בטורקית‪: Kayser-i-Rûm).‬‬ ‫דעות‬
‫ƒ הטקסט‬
 ‫כתוב‬
‫בשפה‬
‫פשוטה‬
‫וברורה‬
‫ƒ שימוש‬
‫בתמונות‬
‫‪ ,‬גרפים‪,‬‬
‫וידאו‬
‫להמחש‬
‫ה‬
‫והבהרת‬
‫הנושא‪.‬‬
‫ƒ יצירת קשר עם עורכים ספציפיים‬ ‫יצירת קשר‬ ‫‪6‬‬
‫‪ o‬באמצעות דף השיחה של המשתמשים‪ :‬ניתן ליצור קשר‬ ‫ƒ האם‬
‫עם משתמשים מסוימים באמצעות דף שיחת המשתמש‬
‫שלהם‪ .‬כדי להגיע לדפי שיחה אלו‪ ,‬יש ללחוץ על שם‬ ‫פרטי‬
‫המשתמש ולבחור בלשונית" שיחה" שבראש הדף )או‬ ‫הכותב‬
‫הקלידו בתיבת החיפוש "שיחת משתמש‪ ":‬ואז את שם‬
‫המשתמש או המשתמשת ‪).‬‬ ‫כתובי‬
‫‪ o‬באמצעות כתובת דואר אלקטרוני‪ :‬אם תירשמו ‪,‬תוכלו‬ ‫ם‬
‫לבחור באפשרות "שלח דואר אלקטרוני למשתמש זה"‪,‬‬
‫המופיעה בתיבת הכלים )בצד ימין( בדף המשתמש‬ ‫בצורה‬
‫עצמו‪ .‬העדיפו שימוש בדף השיחה במקרים הנוגעים‬ ‫גלויה‬
‫לוויקיפדיה‪ ,‬והשתמשו בדואר אלקטרוני רק אם מדובר‬
‫בנושא אישי ‪.‬‬ ‫)כתובת‪,‬‬
‫טלפון‪ ,‬שם‬
‫כותב\גוף(‬
‫ƒ ‪E-‬‬
‫‪mail‬‬
‫‪ -‬כתבו‬
‫אלי‬
‫הרעיון לאסוף את כל הידע שבעולם‪ ,‬כך שיהיה בהישג יד‪ ,‬תחת קורת גג אחת‪ ,‬היה‬ ‫מקורות‬ ‫‪7‬‬
‫בעת העתיקה אחד מהרעיונות המנחים של הספרייה של אלכסנדריה והספרייה‬
‫מידע‬
‫בפרגמון‪.‬‬
‫האם‬
‫הקיסר הסיני שנגזו השגיח על חיבורה של אנציקלופדיית יונגל‪ ,‬אחת מהגדולות‬
‫הכותב‬
‫בהיסטוריה‪ ,‬שהושלמה ב‪ 1408-‬והכילה מעל ‪ 11,000‬כרכים כתובים בכתב‪-‬יד‪,‬‬
‫מהם שרדו כיום רק כ‪.400-‬‬ ‫מציין מהם‬
‫מקורות‬
‫אסופת הידע המוסלמית הקדומה בימי הביניים כללה עבודות מקיפות רבות ופיתוח‬
 ‫רב של מה שכיום נקרא שיטה מדעית‪ ,‬שיטה היסטורית וציטוט‪ .‬ראויים לציון‬ ‫המידע‬
‫אנציקלופדיית המדע של אבו בקר אל‪-‬רזי‪ ,‬המועתזילי‪ ,‬תפוקתו מאריכת החיים של‬
‫הנוספים‬
‫‪ 270‬ספרים של אל‪-‬קינדי‪ ,‬והאנציקלופדיה הרפואית של אבן סינה‪ ,‬שהייתה מקור‬
‫סטנדרטי במשך מאות שנים‪ .‬כמו כן ראוי להזכיר את עבודות ההיסטוריה‬ ‫שהתבסס‬
‫האוניברסלית או הסוציולוגיה של האשורים‪ ,‬אל‪-‬טברי‪ ,‬אל מסודי‪ ,‬אבן רוסטה‪ ,‬אל‪-‬‬
‫בכתיבת‬
‫את'יר ואבן חלדון‪ ,‬שהמוקדימה שלו מכילה השגות ביחס לאמינות תעודות כתובות‬
‫שנשארות ישימות לגמרי גם בימינו‪ .‬לאנשים הללו הייתה השפעה עצומה על שיטות‬ ‫המידע‬
‫מחקר ועריכה‪ ,‬שנובעת בין השאר הודות לנוהג האיסלמי של איסנד שהדגיש את‬
‫באתר‬
‫הנאמנות למקור רשום‪ ,‬בדיקת מקורות וחקירה ספקנית‪.‬‬

‫אף על פי כן עבודות אילו בקושי היו זמינות למי שאינו מומחה‪ :‬הן היו יקרות‬
‫וכתובות עבור אילו המרחיבים ידע ולאו דווקא המשתמשים בו )חוץ מאשר‬
‫ברפואה(‪ .‬ראשיתו של הרעיון המודרני של אנציקלופדיה מודפסת למטרה כללית‬
‫בתפוצה רחבה קצת לפני דני דידרו ואסכולת האנציקלופדיסטים של המאה ה‪.18-‬‬
‫ספריות של אוניברסיטאות גדולות יכולות להיחשב כמוזיאונים של מיזמים‬
‫אנציקלופדיים אדירים בארצות שונות‪ .‬כותרים שונים הם ה"אנציקלופדיה‬
‫בריטניקה" האנגלית‪ ,‬ה"‪ "Universal Illustrada Enciclopedia‬הספרדית‪,‬‬
‫ה"‪ "Konversations-Lexikon Meyers‬וה"‪ "Brockhaus‬הגרמניים‪.‬‬

‫רעיון להשתמש במיכון‪ ,‬מעבר לדפוס‪ ,‬על מנת ליצור אנציקלופדיה שימושית יותר‬
‫ניתן למצוא כבר בסיפור קצר מאת ה' ג' וולס‪" ,‬מוח עולמי" )‪ (1937‬ובמאמר " ‪As‬‬
‫‪) "We May Think‬פורסם ב‪ (1945-‬מאת ונבר בוש‪ ,‬שם מופיע חזון עתידי של‬
‫היפרטקסט מבוסס מיקרופילם‪" ,‬ממקס"‪ .‬אבן דרך חשובה נוספת הוא "פרויקט‬
‫קסנדו" של טד נלסון )‪.(1960‬‬

‫עם התפתחות האינטרנט‪ ,‬אנשים רבים ניסו לפתח פרויקטים של אנציקלופדיה‬

‫מקוונת‪ .‬חלוץ התוכנה החופשית‪ ,‬ריצ'רד סטולמן ביטא את התועלת של‬
‫"אנציקלופדיה ומקור למידה חופשי עולמי" ב‪ .1999-‬הוא תיאר את ייסוד ויקיפדיה‬
‫כ"חדשות מרגשות"‪ ,‬ומוסד התוכנה החופשית שלו מעודד אנשים "לבקר ולתרום‬
‫לאתר"‪.‬‬

‫איכות המידע היא טובה מאוד ‪ ,‬היא רציפה ‪ ,‬יש פסקאות ‪ ,‬רווחים אין‬ ‫איכות‬ ‫‪8‬‬
‫שגיאות כתיב ויש גם דוגמאות‪.‬‬ ‫המידע‬
‫רצ‬ ‫ƒ‬
‫ף‬
‫הצגת‬
‫המידע‬
‫)פסקאו‬
‫ת‪,‬‬
‫רווחים(‬
‫שגי‬ ‫ƒ‬
‫אות‬
‫כתיב‬
 ‫מתן‬ ‫ƒ‬
‫דוגמאו‬
‫ת‬
‫כן ‪ ,‬מצאתי את חלק מהמידע שנתון בויקיפדיה גם בכמה אתרים‬ ‫הצלבת‬ ‫‪9‬‬
‫נוספים ובנוסף לכך חלק מהמידע שנתון בויקיפדיה מוכר לי וידוע לי‬ ‫מידע‬
‫מהידע האישי שלי‪.‬‬ ‫האם‬ ‫ƒ‬
‫מצאת‬
‫ם‬
‫באתרי‬
‫ם‬
‫נוספי‬
‫ם‬
‫מידע‬
‫זהה‪,‬‬
‫אותם‬
‫עובדו‬
‫ת‪,‬‬
‫הסבר‪,‬‬
‫תמיכה‬
‫מדעית‬
‫‪.‬‬
‫האם‬ ‫ƒ‬
‫מידע‬
‫זה‬
‫משתל‬
‫ב עם‬
‫ידע‬
‫קודם‬
‫שלכם‬
‫?‬
‫האתר מתעדכן כל יום‬ ‫מתי האתר‬ ‫‪1‬‬
‫דוגמא‪:‬‬ ‫עודכן‬ ‫‪0‬‬
‫שונה לאחרונה ב־‪ 12 ,05:28‬באפריל ‪.2009‬‬ ‫לאחרונה?‬
 ‫עיבוד המידע‬
‫‪ #‬שימוש בכלי מחקר‬

‫סקר ‪ :‬האם בעוד כמה שנים ייצור האנרגיה יהיה קשה ואף אולי לא יהיה‬
‫ניתן לייצר אנרגיה?‬
‫‪#‬בהחלט ‪ ,‬בעוד כמה שניים החומרים שמהם מייצרים כיום אנרגיה יהיו‬
‫בתהליך של התאחדות ויהיה מאוד קשה לייצר את האנרגיה ולמצוא‬
‫חומרים אחרים אך אני לא מאמין שלא יהיה ניתן לייצר אנרגיה כלל‪.‬‬

‫פרשנות מהסקרים‪-‬‬
‫האזרחים באמת מודעים לכך שככל שהזמן עובר החומרים מתכחדים‬
‫ושיהיה קשה מאוד לייצר אנרגיה אך אף אחד לא עושה כלום בנידון‪.‬‬

‫סיכום‪-‬רפלקציה אישית‪-‬מבע אישי‬

‫רפלציה אישית – הידע החדש שגיבשתי באמצעות עבודת החקר שלי‬
‫בנושא אנרגיה הייתה שקשה להתעלם מהעבודה שככל שהזמן עובר‬
‫תהליך ייצור האנרגיה הוא קשה יותר ושחייבים לעשות משו ולהתחיל‬
‫מעכשיו כבר למצוא דרכים חלופיות טובות לייצור האנרגיה‪.‬‬

‫‪#‬מאמרים‬
‫אנרגיה‬

‫רקע‪ :‬משבר האנרגיה בעולם ובישראל‬

‫ביום שיגמר הנפט‬

‫העולם עומד בפתחו של משבר אנרגיה‪ .‬היקפו עדיין לא ברור‪ ,‬אולם כבר כיום ניכרת ירידה בתפוקת הנפט‬
‫העולמית‪ ,‬ויש המעריכים כי בתוך פחות מעשור יפחת היצע הנפט במידה משמעותית‪ .‬בעקבות זאת צפויה‬
 ‫עליית מחירים חדה‪ ,‬בעלת השפעה מכרעת על הכלכלה העולמית‪.‬‬
‫המשבר יציב את ישראל בפני בעיות קיומיות אקוטיות‪ .‬כמדינה עניה בנפט‪ ,‬ישראל תלויה לחלוטין בייבוא‬
‫מקור אנרגיה זה‪ .‬מאחר שמרבית עתודות הנפט מצויות במדינות עוינות לישראל‪ ,‬למחסור בשוק העולמי‬
‫תהיה השפעה מרחיקת לכת על המדינה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬הפסקת התלות בנפט צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של ישראל‪.‬‬

‫משק החשמל על סף קריסה‬

‫בשנתיים הקרובות עתיד הביקוש לחשמל לעלות על ההיצע‪ .‬זאת עקב עלייה בצריכת החשמל‪ ,‬שלא ננקטו‬
‫כל צעדים למניעתה‪ ,‬ובשל עיכובים בפיתוחו של משק החשמל בעשור האחרון‪ .‬על‪-‬פי נתוני משרד‬
‫התשתיות‪ ,‬עד שנת ‪ 2025‬צפויה צריכת החשמל לעלות בשיעור הנע בין ‪ 75%‬ל‪ .300% -‬במסגרת‬
‫"תוכנית חירום" נערכת חברת החשמל לכמעט הכפלה של ייצור החשמל ב‪ 20-‬השנים הבאות על‪-‬ידי‬
‫הקמת תחנות כוח חדשות‪ ,‬ביניהן תחנת הכוח הפחמית שאושרה להקמה באשקלון‪ .‬ואולם לפי הערכות‬
‫החברה עצמה‪ ,‬ייתכן מאוד שגם יישום התוכנית לא יענה על הביקושים‪.‬‬

‫השלכות המשבר‬
‫פליטות גזי חממה‬
‫ב‪ 20-‬השנים הבאות צפויה עלייה של ‪ 65%‬בפליטות גזי החממה בישראל – כך לפי הערכה שהוכנה עבור‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪ .‬העלייה בייצור החשמל היא אחד הגורמים המרכזיים לכך‪ .‬התחנה הפחמית‬
‫המתוכננת באשקלון לבדה תעלה בכ‪ 10% -‬את פליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬

‫זיהום אויר‬
‫עלייה בייצור חשמל מדלקים מאובנים‪ ,‬ובייחוד מפחם‪ ,‬תביא לעלייה בזיהום האוויר‪ .‬לזיהום האוויר‬
‫השלכות על בריאותנו‪ ,‬והוכח במחקרים כי הוא גורם מרכזי למחלות לב וריאה‪ ,‬סרטן‪ ,‬פגיעה בפוריות‬
‫ובעיות בריאותיות נוספות‪.‬‬

‫עלות כלכלית‬
‫לפי הסכמים בינלאומיים שייכנסו לתוקף בשנים הקרובות‪ ,‬תצטרך ישראל להפחית את פליטות גזי‬
‫החממה שלה‪ .‬מאחר שצפויה עלייה בפליטות‪ ,‬תידרש המדינה לשלם קנס שגובהו עלול להגיע למיליארדי‬
‫דולרים בשנה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬לפי הערכות כלכלני המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬העלויות הכלכליות של הבעיות‬
‫הנגרמות כתוצאה מזיהום האוויר )כגון נזקים בריאותיים( נאמדות במאות מיליוני שקלים בשנה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הירידה בהיצע הנפט יעלה את מחירו ויוסיף לאתגר הפיננסי של המדינה‪.‬‬

‫הפתרונות שלנו‬
‫ישראל אמנם ניצבת בפני אתגר אדיר‪ ,‬אך יש לה פוטנציאל להוביל את דרכי הפתרון למשבר העולמי‪.‬‬
‫ישראל אינה רק החלוצה בתחום התקנת דודי שמש בבתים; קיימות בה החברות המתקדמות בעולם‬
‫לפיתוח אנרגיות מתחדשות )אורמת‪ ,‬סולל( ומרכזי מחקר חשובים בתחום )המרכז לאנרגיית השמש‬
‫בשדה בוקר‪ ,‬מכון וייצמן(‪ .‬ישראל צריכה ויכולה לפתח ייצור אנרגיה מתחדשת כמקור עיקרי‪ ,‬לצמצם את‬
‫צריכת האנרגיה במידה ניכרת ולהוביל את העולם לדפוסי שימוש חדשים באנרגיה‪.‬‬
 ‫בראש סדר העדיפויות‪ :‬תוכנית להתייעלות אנרגטית‬
‫הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה יצאה בפנייה לכל המדינות המפותחות והמתפתחות כאחת‪ ,‬לבנות וליישם‬
‫באופן מיידי תוכנית התייעלות אנרגטית‪ .‬בניית תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית ויישומה היא צעד‬
‫מכריע בדרך לפתרון המשבר‪ .‬יעדי התוכנית צריכים להיות‪:‬‬

‫עצירת העלייה בצריכת האנרגיה עד ‪) 2012‬מקביל לצמצום של ‪ 5-4%‬בשנה(‬ ‫•‬

‫צמצום הצריכה בהיקף של ‪ 3%‬נוספים בכל שנה עד ‪ – 2020‬לשם צמצום הצריכה ב‪20% -‬‬ ‫•‬
‫לפחות ביחס לרמתה היום‪.‬‬
‫תוכנית התייעלות אנרגטית צריכה לכלול‪:‬‬
‫היבטים טכנולוגיים‪ :‬שיפורים טכנולוגיים בתחנות כוח‪ ,‬תקנים למכשירי חשמל יעילים‪ ,‬תקינה‬ ‫•‬
‫לניהול אנרגיה במבנים גדולים‪.‬‬
‫היבטים תכנוניים‪ :‬עידוד תכנון מבנים יעילים אנרגטית ובנייה ירוקה‪.‬‬ ‫•‬
‫היבטים כלכליים‪ :‬תמריצים בתעריפי החשמל לחיסכון בחשמל ‪ -‬שינוי מבנה התעריף‪ ,‬וכן‬ ‫•‬
‫תמריצים ומימון לפרויקטים להתייעלות אנרגטית בקרב צרכני חשמל גדולים‪ :‬התעשייה‪ ,‬מגזר המסחר‪,‬‬
‫המגזר הממשלתי והרשויות המקומיות‪.‬‬
‫היבטים חינוכיים והסברתיים‪ :‬הסברה לטווח הקצר וחינוך לטווח הארוך‪.‬‬ ‫•‬

‫פיתוח אנרגיות מתחדשות‬

‫על ישראל לפעול במרץ ליישום הטכנולוגיות הקיימות לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת‪ .‬כמו כן עליה‬
‫לקדם מחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות המנצלות את אנרגיית השמש והרוח באופן יעיל יותר ‪ -‬ובפרט‬
‫אנרגיית השמש‪ ,‬המצויה בישראל בשפע ואפשר להגדיל את ניצולה במהירות‪.‬‬
‫על מנת לקדם במהרה את האנרגיה המתחדשת בישראל יש לבצע את הצעדים הבאים‪:‬‬

‫הצבת יעדים‪ :‬ייצור לפחות ‪ 20%‬מהחשמל בישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות עד שנת‬ ‫•‬
‫‪ .2020‬אם תיושם ההפחתה שתוארה לעיל‪ ,‬מדובר בכ‪ 1,800-‬מגה‪-‬וואט אשר כיום כבר אותרו השטחים‬
‫להפקתם באמצעות אנרגיית רוח ושמש‪.‬‬
‫מימון הגדרת תעריף מיוחד ליצרני חשמל מאנרגיה מתחדשת‪ ,‬שיהיה גבוה מהתעריף המוגדר‬ ‫•‬
‫כיום )ההופך את יישום מרבית הטכנולוגיות לבלתי כדאי כלכלית(‪.‬‬
‫מיצוי הפוטנציאל לניצול אנרגיית השמש מגגות באזורים בנויים כיום קיימת תוכנית להפקת‬ ‫•‬
‫אנרגיה בהיקף של עד ‪ 50‬מגה‪-‬וואט באמצעות פאנלים סולאריים על גגות‪ .‬יש להסיר את החסמים‬
‫הביורוקרטיים המקשים על יישום התוכנית ולאפשר את הרחבתה עד למיצוי הפוטנציאל בשטח הבנוי‬
‫בישראל‪ .‬יש לזכור‪ ,‬כי מדינת ישראל ענייה במשאבי קרקע ולכן יש לנצל עד תום את השטחים שכבר‬
‫בנויים‪ .‬עוד יש לפעול למיפוי הפוטנציאל להקמת תחנות כוח סולאריות וטורבינות רוח‪ ,‬שיעלו את היקף‬
‫החשמל מאנרגיות מתחדשות ל‪ 40%-‬ואף ל ‪ 50%‬עד שנת ‪.2040‬‬

‫שיתוף פעולה אזורי מגעים עם מדינות האזור‪ ,‬בפרט ירדן ומצרים‪ ,‬לשיתוף פעולה בהקמת‬ ‫•‬
‫תחנות כוח של אנרגיה מתחדשת‪.‬‬
 ‫השקעות במחקר ופיתוח התקציב שהקצתה הממשלה לתוכנית לקידום מחקר ופיתוח בתחום‬ ‫•‬
‫האנרגיה המתחדשת עומד על ‪ 80‬מיליון ‪ ₪‬לשנה‪ .‬זהו סכום זעום ביחס לנדרש‪ ,‬ובפרט שרק חלק קטן‬
‫ממנו יממן מחקר אקדמי‪ .‬תקציבי המחקר שהקצה משרד התשתיות לתחום ירדו פלאים במהלך ‪10‬‬
‫השנים האחרונות‪ ,‬עד פחות ממיליון ‪ ₪‬בתקציב ‪ .2008‬על מנת לקדם את המחקר ולהחזיר ארצה את‬
‫טובי מוחותינו‪ ,‬על הממשלה להשקיע סכומים של עשרות ומאות מיליונים בשנה‪ .‬תקציב זה יכול להגיע‬
‫גם ממשק האנרגיה עצמו‪ ,‬באמצעות העלאת תעריף שתוקדש לכך‪.‬‬

‫מה עשינו?‬
‫ח"כ הרב מיכאל מלכיאור היה מיוזמי ומובילי הצעת חוק להתייעלות אנרגטית במבני ציבור‪ ,‬שעברה‬
‫בקריאה טרומית בכנסת ה‪.17-‬‬
‫ערן בן‪-‬ימיני ויעל כהן‪-‬פארן היו מראשי המאבק נגד תחנת הכוח הפחמית המתוכננת באשקלון‪ ,‬במסגרת‬
‫פעילותם ב"מגמה ירוקה”‪.‬‬
‫כהן‪-‬פארן אף הקימה )בשנת ‪ (2007‬את הפורום הישראלי לאנרגיה‪ ,‬עמותה הפועלת לקידום אנרגיה בת‪-‬‬
‫קיימא בישראל‪ .‬במסגרת פעילותה בעמותה‪ ,‬יזמה והובילה תהליכים מול גורמים שונים בממשלה ובמשק‬
‫האנרגיה‪ ,‬לקידום תוכנית התייעלות אנרגטית רחבה‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%‬‬
‫‪92%D7%99%D7%94‬‬

‫‪/http://sababa.sviva.gov.il/energy/Intro‬‬

‫‪http://space.ort.org.il/@home/scripts/frame.asp?sp_c=165640038‬‬

‫‪http://science.cet.ac.il/science/electricity/energy/producing.asp‬‬

‫‪/http://stwww.weizmann.ac.il/energy‬‬

‫‪/http://www.mni.gov.il/mni/he-il/Energy/EnergyConservation‬‬

‫‪ California energy commission ,‬אתר של‬

‫‪1) http://www.energy.ca.gov/‬‬
‫)א( ‪.‬בנושאי אנרגיה ידיעות ‪,‬חיסכון באנרגיה ‪,‬אנרגיה לתועלת האדם‬

‫מידע בנושא אנרגיה אתר המרכז ‪,‬האגודה האמריקאית לאנרגיה סולרית‬

‫‪2) http://www.ases.org‬‬
‫)א( ‪.‬פירסומים ‪,‬קישורים ‪,‬מידע מקצועי ‪,‬כנסים ‪,‬סולרית‬

‫‪3) http://www.ttcorp.com‬‬ ‫)א( ‪.‬ועוד דלק ‪,‬קישורים והפניות בנושא אנרגיה סולרית‬

‫)‪4‬‬
‫‪http://www.ttcorp.com/upvg/schools/‬‬ ‫)א( ‪.‬הוצאות ‪,‬קניה ‪,‬ניצול אור היום ‪,‬בתי ספר סולרים‬
‫‪sgs99oak.html‬‬
 ‫‪,‬בנחל שורק המרכז הארצי לבטיחות קרינה הממוקם במרכז למחקר גרעיני‬
‫‪5) http://www.radiation-safety-soreq.‬‬ ‫‪,‬בטווח החומרים ראדיואקטיביים עיסוק ‪,‬מספק מגוון שירותי בטיחות קרינה‬
‫‪co.il/‬‬ ‫‪,‬מכשור ‪,‬מעקב חשיפה ‪,‬חוקיים היבטים ‪,‬מניעה וטיפול בתקריות ובמתקנים‬
‫)ע( ‪.‬קרינה והדרכות מדידת רמות‬

‫הוקם ?או לא מסוכן לנו ‪,‬מתקני תקשורת סלולרית ‪.‬פורום החברות הסלולריות‬
‫בהסברה לציבור בנושא בשיתוף שלוש החברות הסלולריות בארץ ועוסק‬
‫‪6) http://www.infocell.org‬‬
‫‪.‬הציבור עמידה בתקנים בטיחותיים ובריאות ‪,‬פריסת האנטנות הסלולריות‬
‫)ע( ‪.‬באתר מידע רב וקישורים לאתרים בנושא‬

‫‪7) http://www.quiet.org.uk‬‬ ‫)א( ‪.‬אתר מידע בנושא רעש סביבתי‬