‫הפקולטה להנדסה – בית הספר להנדסה מכנית‬

‫תכן מערכת היברידית‪-‬גיאותרמית עם קונבנציונלית‬

‫למיזוג אויר וחימום במלון על שפת הים‬

‫דוח סופי‬
‫פרויקט גמר‬

‫מגישים‪ :‬עירא קרקובר‪ -‬ת‪.‬ז ‪038123857‬‬

‫דן קוטלובסקי‪ -‬ת‪.‬ז ‪301047973‬‬
‫מנחה‪ :‬ד"ר אבי שלו – אוניברסיטת תל אביב‬

‫‪5.13‬‬

‫‪1‬‬
 ‫תקציר מנהלים‬
‫מסמך זה יסקור תכן פרטני של מערכת מיזוג אויר המבוססת על משאבות חום גיאותרמיות‪ .‬כמו כן‬
‫במסמך תוצג השוואה בין פרמטרים כלכליים והנדסיים אל מול מערכות מיזוג אויר קונבנציונליות‪ .‬ידוע‬
‫כי מערכת משאבות חום גיאותרמיות (‪ )GSHP-Ground Source Heat Pump‬משפרת את נתוני צריכת‬
‫האנרגיה‪ ,‬ובכך מהווה חלופה יעילה וכלכלית בהשוואה למערכות מיזוג קונבנציונליות‪.‬‬
‫בפרויקט זה נבחנו ארבע חלופות תכנוניות‪:‬‬
‫מערכת צינון בעיבוי באמצעות מים ומגדל קירור (‪.)Water Cooled Chiller‬‬ ‫‪.1‬‬
‫זו מערכת העושה שימוש בהתזת מים והסעה מאולצת של אוויר במגדל קירור‪ .‬בצורה זו מתרחש‬
‫תהליך של מעבר חום מורגש וכמוס בין האוויר והמים‪.‬‬
‫מערכת צינון מקוררת באמצעות אוויר (‪.)Air Cooled Chiller‬‬ ‫‪.2‬‬
‫זו מערכת העושה שימוש בהתפשטות ישירה של קרר בתוך סלילי המעבה והחלפת חום בהסעה‬
‫מאולצת עם האוויר מהסביבה‪ .‬בצורה זו מתרחש תהליך של מעבר חום מורגש בלבד‪.‬‬
‫מערכת צינון ללא מעבה עם מערכת מעבה‪-‬מאייד ‪Condenserless Chiller with Evaporative(-‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪. )Condenser‬‬
‫זו מערכת העושה שימוש בהתפשטות ישירה של קרר בתוך סלילי המעבה‪-‬מאייד‪ .‬בצורה זו מתרחש‬
‫תהליך של מעבר חום מורגש וכמוס בין הקרר‪ ,‬המים והאוויר‪.‬‬
‫מערכת משאבות חום גיאותרמיות (‪.)GSHP-Ground Source Heat Pumps‬‬ ‫‪.4‬‬
‫זו מערכת העושה שימוש במעבר חום בין נוזל העבודה למאגר חום גיאותרמי בעל טמפ' קבועות‪.‬‬
‫בצורה זו מתרחש תהליך מעבר חום בהולכה‪ .‬טמפ' מאגר החום הגיאותרמי נשארת קבועה לאורך‬
‫עונות השנה וניתן לקבל עיבוי במצב קיץ או איוד במצב חורף במאגרי חום בעלי טמפ' המתאימות‬
‫לצרכים אלו‪.‬‬

‫בטבלה המצורפת להלן (‪ ) 1‬ישנה השוואה בין היתרונות והחסרונות העקרוניים של החלופות השונות‪.‬‬
‫מערכת משאבות חום גיאותרמית‬ ‫מערכת צינון ללא מעבה‬ ‫מערכת צינון בעיבוי אוויר‬ ‫מערכת צינון בעיבוי מים‬
‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬
‫עלות ההקמה היקרה ביותר‬ ‫נדרשת‬ ‫מערכת‬ ‫תפוקת‬ ‫נדרש שטח‬ ‫מערכת‬ ‫עלויות המים גבוהות בשל‬ ‫תפוקת‬
‫מבין החלופות‬ ‫להספק‬ ‫מורכבת‬ ‫קירור‬ ‫פיזי רב‬ ‫פשוטה מאד‬ ‫איוד והתזת מים לסביבה‬ ‫קירור‬
‫העבודה‬ ‫מאד לתכנון‪,‬‬ ‫בהספק‬ ‫למיקום‬ ‫להקמה‬ ‫בהספק‬
‫הנמוך ביותר‬ ‫הקמה‬ ‫עבודה נמוך‬ ‫המערכת‬ ‫עבודה‬
‫בתנאים‬ ‫ואחזקה‬ ‫משמעותית‬ ‫נמוך‬
‫זהים‬ ‫יחסית‬

‫לא ישימה בכל מיקום‬ ‫בעלת אורך‬ ‫ישנה מגבלה‬ ‫מתאימה‬ ‫מערכת‬ ‫מחליפה חום‬ ‫נדרשת לתחזוקה שוטפת‬ ‫מערכת‬
‫גיאוגרפי‬ ‫חיים ארוך‬ ‫במיקום‬ ‫לעבודה‬ ‫בעלת‬ ‫עם אוויר‪,‬‬ ‫רבה ויקרה‬ ‫נפוצה‬
‫משמעותית‬ ‫המעבה‬ ‫כמערכת‬ ‫צריכת‬ ‫המדיה‬ ‫ומוכרת‬
‫ביחס למצנן‬ ‫הקפאה‬ ‫האנרגיה‬ ‫הזמינה‬
‫וטמפ'‬ ‫הגבוהה‬ ‫ביותר‬
‫נמוכות‬ ‫ביותר ביחס‬
‫לחלופות‬
‫בשל עבודת‬
‫המאווררים‬
‫חום‬

‫מערכת ‪ GCHP‬סובלת‬ ‫עלויות‬ ‫עלויות‬ ‫מערכת‬ ‫מערכת‬ ‫מערכת בעלת‬ ‫נדרשים רכיבים רבים‬ ‫מערכת‬
‫מתופעת טמפ' קנס באדמה‪-‬‬ ‫אחזקה‬ ‫המים‬ ‫קומפקטית‬ ‫המייצרת‬ ‫יכולת עבודה‬ ‫לתכנון והקמה‪ -‬נתונה‬ ‫פשוטה‬
‫מערכת ‪ GWHP‬תלויה‬ ‫שוטפות‬ ‫נוספות בשל‬ ‫יחסית‬ ‫רעש רב בשל‬ ‫כמשאבת‬ ‫לרגולציה חמורה מצד‬ ‫להקמה‬
‫בהיתרי הזרמה‬ ‫נמוכות‬ ‫איוד והתזת‬ ‫עבודת‬ ‫חום‬ ‫רשויות איכות הסביבה בנוגע‬
‫משמעותית‬ ‫מים לסביבה‬ ‫המאווררים‬ ‫לשימוש במים‬

‫‪2‬‬
 ‫טבלה השוואתית ‪ - 1‬השוואת יתרונות וחסרונות עקרוניים בין החלופות הנבחנות‬

‫מערכת ‪ GSHP‬שתוכננה בפרויקט מורכבת משני אלמנטים של מאגרי חום‪ :‬מערכת מוצמדת קרקע ‪-‬‬
‫‪ ,GCHP - Ground Coupled Heat Pump‬ומערכת המתבססת על קידוח מי ים‪GWHP - Ground-‬‬
‫‪.Water Heat Pump‬‬
‫מערכת משאבת חום מוצמדת קרקע (‪ )GCHP‬דורשת הטמנת צנרת בקידוחים אשר נעשים בקרקע‬
‫המוקצית לצורך ביצוע הפרויקט‪ .‬מערכת צנרת הטמונה בקרקע תוכננה על פי תכנון קפדני של קוטר‬
‫קידוח הבור‪ ,‬קוטר הצנרת הנטמנת באדמה‪ ,‬ספיקת המים הנדרשת בתהליך החלפת החום‪ ,‬הפסדי עומד‬
‫לאורך צנרת המים‪ ,‬בחירת משאבה לסחרור המים בצנרת ומציאת מקדמי מעבר חום בין הצנרת לקרקע‪.‬‬
‫מערכת משאבת חום המתבססת על קידוח מי ים (‪ )GWHP‬דורשת השקעת משאבה טבולה בקידוח‬
‫המיועד לשאיבה‪ .‬מערכת מי הקידוח תוכננה כך שתבצע תהליך החלפת חום עם מי תהליך (‪Process‬‬
‫‪ ) Water‬בצנרת סגורה‪ ,‬כאשר אלה בתורם מבצעים החלפת חום עם מערכת קירור באד דחוס‪ .‬מערכות אלו‬
‫נדרשות לעבודה כמשאבות חום‪ ,‬משמע היכולת לבצע היפוך המחזור התרמודינמי בין מצב קירור לחימום‬
‫ללא צורך בביצוע שינויים מבניים במערכת‪ .‬מצבי העבודה השונים במערכת מאפשרים לחלק מהמערכת‬
‫לתפקד במצב חימום וחלק במצב קירור‪ .‬טמפ' מי ההולכה לצרכן נקבעו על פי הסטנדרטים המקובלים‬
‫במערכות מיזוג מבוססות מים‪ ,‬הן למחזור קירור והן למחזור חימום‪.‬‬
‫בפרויקטים המבוססים על מערכות ‪ GSHP‬ישנה מערכת צנרת מים ענפה ומערכת משאבות מים רבות‪.‬‬
‫משאבות המים השולטות על זרימת המים ביישום ‪ GCHP‬וביישום ‪ GWHP‬והמדחסים למחזור הקירור‬
‫נשלטים בצורה ממוחשבת באמצעות מערכת מסוג ‪ .VSD-Variable Speed Drive‬מערכת ‪ VSD‬שולטת על‬
‫רכיבים אלו ומביאה לחסכון אנרגטי באמצעות שינויים במהירות המשאבה‪ .‬שינויים אלו מוכתבים על ידי‬
‫המשתמש ותלויים בעומסי החום‪/‬קור המורגשים בחדרי המלון בהתאם לצורך‪ .‬בקרה זו נעשית על מנת‬
‫להגיע לחסכון אנרגטי מקסימלי והקטנת הצריכה החשמלית המעשית‪.‬‬
‫תכנון המערכת כלל תכנון מקיף לרכיבי המערכת הדרושים בחדר המכונות לטובת מיזוג האוויר‪ .‬תוכננו‬
‫מערכות מים ושאיבה‪ ,‬מערכת מחזור קירור באד דחוס (‪ )Compressed Refrigerant‬על שלל רכיביה‬
‫ויישום מערכת שליטה מסוג ‪.VSD‬‬
‫בפרויקט זה בוצעה השוואה כלכלית לזמן החזר ההשקעה (‪ )ROI-Return Of Investment‬של מערכת‬
‫‪ GSHP‬היברידית (בעלת יישום ‪ GCHP‬ויישום ‪ )GWHP‬מול שלושת החלופות הקונבנציונליות שנידונו‪.‬‬
‫ההשוואה בוצעה תוך התחשבות בפרמטרים דומים ודרישה של תפוקת קירור זהה‪ .‬ההשוואה בוצעה על פי‬
‫הפרמטרים הבאים‪ :‬עלות הקמת המערכת‪ ,‬חישוב פונקציית ההשתנות הכלכלית (‪ )Diversity Factor‬תוך‬
‫התחשבות בתנאי עבודה משתנים המתבטאים בדרישות צריכת האנרגיה של המערכת‪ ,‬אורך חיים של‬
‫החלופות הנבחנות ומקדם היעילות (‪ )COP-Coefficient Of Performance‬של החלופות הנבחנות‪ .‬בטבלה‬
‫המצורפת להלן (‪ )2‬ניתן סיכום של זמן החזר ההשקעה של המערכת בתנאי העבודה הנדרשים בפרויקט‬
‫ומקדם היעילות (‪ )COP‬שהתקבל לאחר השלב התכנוני‪.‬‬
‫‪COP (GSHP )⇒ 3. 951‬‬ ‫זמן החזר השקעה‬ ‫‪ GSHP‬מול‪...‬‬
‫‪3.048‬‬ ‫‪ 7‬שנים‬ ‫מערכת צינון באמצעות אוויר‬
‫‪3.588‬‬ ‫‪ 9‬שנים‬ ‫צ'ילר עם מגדל קירור‬
‫‪3.436‬‬ ‫‪ 15‬שנים‬ ‫צ'ילר ללא מעבה עם מערכת מעבה מאייד‬
‫טבלה השוואתית ‪ -2‬נתוני זמן החזר ההשקעה ומקדם היעילות של החלופות הנבחנות‬

‫החישוב הכלכלי הוביל למסקנה ש‪-‬מערכת מסוג ‪ GSHP‬הינה מערכת בעלת זמן החזר השקעה מהיר‬
‫ביחס לחלופות הקונבנציונליות‪ ,‬חסכונית באנרגיה ובעלת מקדם יעילות גבוה יותר‪ .‬מסיבות אלו מערכת‬
‫‪ GSHP‬הינה החלופה המומלצת לפרויקט המתאפיין בחסכון אנרגטי‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫תוכן העניינים‬
‫‪ .1‬נושא הפרויקט ‪6..........................................................................................................................‬‬
‫מטרת הפרויקט ‪6...............................................................................................‬‬ ‫‪.1.1‬‬
‫‪ .2‬מפרט דרישות ‪9‬‬
‫דרישות המערכת שהוגדרו בפרויקט ‪9...................................................................‬‬ ‫‪.2.1‬‬
‫דרישות התכן ‪9..................................................................................................‬‬ ‫‪.2.2‬‬
‫‪ .3‬מפרט נספחים‪10....................................................................................................................... :‬‬
‫‪ .4‬סקר מצב קיים וחלופות תכנון ‪11..................................................................................................‬‬
‫סוגי חלופות ‪11..................................................................................................‬‬ ‫‪.4.1‬‬
‫בחינת חלופות אפשריות ‪11..................................................................................‬‬ ‫‪.4.2‬‬
‫סיכום תוצאות‪17............................................................................................. :‬‬ ‫‪.4.3‬‬
‫מחירי יחידות ‪17................................................................................................‬‬ ‫‪.4.4‬‬
‫‪ .5‬מחליפי חום ‪18‬‬
‫תהליך בחירת וחישוב מחליף חום מסוג פלטות – ‪18.........................Semi Welded.‬‬ ‫‪.5.1‬‬
‫‪ .6‬בחירת סוג גז למערכת הקרר ‪25....................................................................................................‬‬
‫טווח היישום ‪25.................................................................................................‬‬ ‫‪.6.1‬‬
‫טבלה השוואתית ‪25............................................................................................‬‬ ‫‪.6.2‬‬
‫סיכום התוצאות ובחירת גז ‪25.............................................................................‬‬ ‫‪.6.3‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ .7‬מדחסים‬
‫אופן בחירת מדחס ‪26.........................................................................................‬‬ ‫‪.7.1‬‬
‫בחירת מדחס ‪26.................................................................................................‬‬ ‫‪.7.2‬‬
‫מערכת בקרת תדירות (‪28...................................... .)Variable Speed Drive – VSD‬‬ ‫‪.7.3‬‬
‫‪ .8‬צנרת גז ‪29..................................................................................................................................‬‬
‫קביעת קוטר צנרת הקרר ‪29................................................................................‬‬ ‫‪.8.1‬‬
‫‪ .9‬שסתום התפשטות ‪34...................................................................................................................‬‬
‫סוגי שסתומים נפוצים ‪34....................................................................................‬‬ ‫‪.9.1‬‬
‫בחירת שסתום לפרויקט ‪34.................................................................................‬‬ ‫‪.9.2‬‬
‫‪ .10‬שסתום ‪ 4‬דרכי‪37...................................................................................... way reverse valve 4 -‬‬
‫בחירת שסתום ‪ 4‬דרכי ‪38...................................................................................‬‬ ‫‪.10.1‬‬
‫‪ .11‬תכן מערכת מוצמדת קרקע (‪39....................................... )GCHP – Ground Coupled Heat Pump‬‬
‫חלופות לתכן מערכת ‪39.......................................................................... GCHP‬‬ ‫‪.11.1‬‬
‫קביעת אורך צינור כולל ביישום ‪40........................................................... GCHP‬‬ ‫‪.11.2‬‬
‫טמפ' האדמה ‪41...............................................................................................‬‬ ‫‪.11.3‬‬

‫‪4‬‬
‫השפעות תהליך העבודה על טמפ' הקרקע‪ -‬טמפ' הקנס ‪42.....................................‬‬ ‫‪.11.4‬‬
‫קביעת עומד במערכת ‪47......................................................................... GCHP‬‬ ‫‪.11.5‬‬
‫גודל וסוג צנרת המים ‪47....................................................................................‬‬ ‫‪.11.6‬‬
‫קביעת קטרי צנרת ביישום ‪50.................................................................. GCHP‬‬ ‫‪.11.7‬‬
‫בחירת משאבה עבור יישום ‪50................................................................. GCHP‬‬ ‫‪.11.8‬‬
‫מערכת בקרת תדירות (‪52.................................... .)Variable Speed Drive – VSD‬‬ ‫‪.11.9‬‬
‫‪ .12‬תכן מערכת ‪53..................................................................... GWHP-Ground Water Heat Pump‬‬
‫סקירה כללית ‪53..............................................................................................‬‬ ‫‪.12.1‬‬
‫בחירת משאבה עבור יישום ‪54................................................................ GWHP‬‬ ‫‪.12.2‬‬
‫קביעת קטרי הצנרת ביישום ‪55.............................................................. GWHP‬‬ ‫‪.12.3‬‬
‫בחירת משאבה עבור מי המערכת ביישום ‪56............................................ GWHP‬‬ ‫‪.12.4‬‬
‫מערכת בקרת תדירות (‪57.................................... .)Variable Speed Drive – VSD‬‬ ‫‪.12.5‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪ .13‬צד הצרכן‬
‫בחירת משאבה לצד הצרכן ‪58............................................................................‬‬ ‫‪.13.1‬‬
‫מיכל התפשטות לצד הצרכן ‪58...........................................................................‬‬ ‫‪.13.2‬‬
‫מערכת בקרת תדירות (‪58.................................... .)Variable Speed Drive – VSD‬‬ ‫‪.13.3‬‬
‫‪ .14‬חישובים כלכליים ‪59...................................................................................................................‬‬
‫הערכת פונקציית ההשתנות ‪59...........................................................................‬‬ ‫‪.14.1‬‬
‫הערכה כלכלית לחלופות המערכת ‪60..................................................................‬‬ ‫‪.14.2‬‬
‫כדאיות כלכלית ‪61............................................................................................‬‬ ‫‪.14.3‬‬
‫‪ .15‬דו"ח התקדמות ‪67‬‬
‫רשימת מקורות ‪68............................................................................................................................‬‬

‫‪5‬‬
 ‫נושא הפרויקט‬ ‫‪.1‬‬
‫שינויי אקלים הינם איום ממשי על העתיד שלנו והסיבה העיקרית לכך היא צריכת דלקים מאובנים‬
‫המשמשים כמקור לאנרגיה בעל פוטנציאל גבוה לזיהום סביבתי ותרומה לאפקט החממה‪ .‬אנרגיה‬
‫מתחדשת יחד עם מערכות בעלות נצילות אנרגטית גבוהה מהוות פתרון אמיתי לבעיית ההתחממות‬
‫הגלובלית‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬מערכות מיזוג בבית ובתעשייה מהוות צרכן אנרגיה משמעותי‪ ,‬כמו גם מזהם משמעותי של‬
‫הסביבה‪ .‬על פי הערכות משרד האנרגיה‪ ,‬מגדלי קירור המשמשים למטרות מיזוג מהווים כ‪ 10% -‬מסך‬
‫הצריכה האנרגטית של המגזר התעשייתי‪ ,‬בסך טוטאלי של ‪ 1.2‬מיליארד קווט"ש‪ 1 .‬בנוסף‪ ,‬בעת הפעלת‬
‫מגדלי קירור ישנו עיבוי מסיבי של מים אשר מתבזבזים לסביבה ולא ניתן להשיבם‪ .‬מערכות מסוג מעבים‬
‫מקוררי אוויר מהווים חלופה למגדלי קירור אלו‪ ,‬אך זוהי חלופה אשר צורכת אנרגיה רבה בשל עבודת‬
‫מאווררים לסילוק חום מהקרר‪.‬‬
‫משאבות חום מבוססות אדמה ( ‪ )GSHP- Ground Source Heat Pump‬הן נדבך חשוב בתהליך פיתוח‬
‫מערכות מיזוג אוויר יעילות וידידותיות לסביבה‪ ,‬הן בסביבה התעשייתית והביתית‪.‬‬
‫משאבת חום זו עושה שימוש באנרגיה מתחדשת הטמונה במאגר‪ ,‬ובכך יוצרת מערכת בעלת נצילות שיא‬
‫למיזוג מבנים‪ .‬הערכות הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (‪ )USEPA‬שמשאבות חום מבוססות קרקע‬
‫יכולות להפחית את צריכת האנרגיה ב‪ 44%-‬בהשוואה למשאבות חום מבוססות אוויר‪ ,‬וחיסכון של ‪72%‬‬
‫‪2‬‬
‫בהשוואה למשאבות חום קונבנציונליות מבוססות חשמל‪.‬‬
‫מערכת מסוג זה מתאימה לסוגי מבנים רבים‪ ,‬ובמיוחד לפרויקטים בעלי מגמה סביבתית ירוקה‪ .‬למערכת‬
‫זו לא נדרש קידוח בקרקע לעומקים בהם מחלצים אנרגיה גיאו‪-‬תרמית בטמפ' ולחצים גבוהים‪ ,‬אלא‬
‫קידוח בורות בקרקע לעומקים של עד ‪ 180‬מ'‪ ,‬חפירת תעלות או השמת לולאות צנרת באגמים או מאגרי‬
‫מים‪ .‬בכל המקרים מדובר בלולאות צנרת סגורות אשר מכילות מים ומשמשות לתהליכי החלפת אנרגיה‬
‫עם המאגר‪ .‬אנרגיה חשמלית במערכת מסוג זה נצרכת בעיקר במשאבות המים והמדחס‪.‬‬
‫מערכת משאבת החום מסוג ‪ GSHP‬משתמשת בעובדה שטמפ' המאגר (אדמה או מים) בעומק נתון מסוים‬
‫נשארת קבועה לאורך כל השנה‪ .‬ניצול הטמפ' עם המאגר מתבצע דרך החלפת חום למערכת צנרת בעלת‬
‫מים‪ .‬מערכת זו איננה מייצרת חום או קור‪ -‬היא פשוט מעבירה חום ממקום למקום‪.‬‬
‫בשימוש חורף‪ -‬המערכת מחליפה את החום היחסי שאגור במאגר עם החלל שנרצה לחמם‪ .‬בשימוש קיץ‪-‬‬
‫המערכת משמשת כ"בור" שאליו נזרוק את החום מהחלל שנרצה לקרר‪.‬‬

‫מטרת הפרויקט‬ ‫‪.1.1‬‬

‫מהות העבודה בפרויקט היא תכן מערכת מיזוג אויר ובה משאבת חום מבוססת קרקע‪-‬‬
‫(‪ )GCHP-Ground Coupled Heat Pump‬יחד עם משאבת חום מבוססת מים‪-‬‬
‫( ‪ .)GWHP – Ground Water Heat Pump‬פריסה כללית של המערכת ניתן לראות בתמונה ‪ 1‬המצורפת‬
‫להלן‪ .‬מערכות מסוג זה נמצאות בשימוש מועט בישראל‪ ,‬כמו גם מספר החברות הקבלניות ויועצי המיזוג‬
‫המתכננים הם מעטים‪ .‬מערכות מסוג זה יקרות להקמה בהשוואה לחלופות אפשריות אחרות (כפי שיפורט‬
‫בהמשך)‪ .‬הקמת מערכות רבות מסוג זה יוזיל את מחיר ההקמה ויגרום לכניסת קבלני ביצוע ומהנדסי‬
‫תכנון נוספים לתחום‪ .‬מערכות החלפת חום מבוססות קרקע נהנות מיעילות אנרגטית גבוהה ביחס‬
‫לחלופות קונבנציונליות‪ ,‬ודבר זה משפר את צריכת האנרגיה ומוזיל עלויות לבעל הנכס‪.‬‬

‫‪ 1‬התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית ‪ ,‬יולי ‪ ,2010‬משרד התשתיות הלאומיות עמ' ‪42‬‬
‫‪USGAO Geothermal energy; 1994 page 5 2‬‬
‫‪6‬‬
‫אנו נרצה ליישם מערכת זו בבית מלון הממוקם על חוף הים‪ .‬המערכת המשולבת תכיל בנוסף רכיב של‬
‫מחזור קירור באד דחוס לפי ‪ 4‬הרכיבים הבסיסיים של כל מערכת מיזוג‪:‬‬
‫מדחס‬ ‫‪.1‬‬
‫מעבה‬ ‫‪.2‬‬
‫שסתום התפשטות‬ ‫‪.3‬‬
‫מאייד‬ ‫‪.4‬‬
‫כאשר את רכיבים (‪ )2‬ו‪ )4( -‬נתכנן להחלפת חום עם אנרגיה המבוססת על חום האגור בקרקע (‪ )GSHP‬ובמי‬
‫הים (‪.)GWHP‬‬

‫נתכנן את כל האלמנטים במערכת מתוך שקלול אנרגטי (‪)COP – Coefficient of Performance‬‬

‫מקסימלי‪ COP .‬הינו מספר מוחלט המייצג את היחס בין תפוקת המערכת לבין צריכת האנרגיה לתפוקה‬
‫זו‪ ,‬הניתן לחישוב לפי נוסחה ‪ 1‬להלן‪:‬‬
‫‪Qout‬‬
‫=‪COP‬‬
‫‪Pin‬‬
‫נוסחה ‪ -1‬הגדרת יעילות המערכת‬

‫כאשר‪:‬‬

‫‪ -‬תפוקת הקירור במערכת‬

‫‪ -‬הספק החשמל הנצרך במערכת‬

‫חישוב זה נעשה עבור תפוקת הקירור שכן זוהי התפוקה הגבוהה יותר במערכת‪ ,‬וממנה מוכתבות דרישות‬
‫מקסימליות על הרכיבים‪ .‬באיור מס' ‪ 1‬המצורף להלן ניתן לראות תצורה כללית עקרונית של המערכת‬
‫המתוכננת‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫תמונה ‪ -1‬תצורה כללית של המערכת המתוכננת‬

‫‪8‬‬
 ‫מפרט דרישות‬ ‫‪.2‬‬
‫דרישות המערכת שהוגדרו בפרויקט‬ ‫‪.2.1‬‬
‫תפוקת קירור של ‪2110KW‬‬ ‫‪-‬‬
‫תפוקת חימום של ‪.1.5Mcal/Hr‬‬ ‫‪-‬‬

‫המערכת ביישום ‪ GCHP‬תנצל שטח של עד‬ ‫‪-‬‬

‫דרישות התכן‬ ‫‪.2.2‬‬

‫קרר‬ ‫‪.2.2.1‬‬

‫לגז המערכת יהיה ‪ GWP – Global Warming Potential‬מינימלי‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫לגז המערכת יהיה ‪ ODP – Ozone Deplition Potential‬השווה לאפס‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מדחס‬ ‫‪.2.2.2‬‬

‫המדחסים במערכת יהיו בעלי ‪ COP‬מקסימלי ביחס לגז הנבחר‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫מחליפי חום (מעבה‪/‬מאייד)‬ ‫‪.2.2.3‬‬
‫מחליף החום במחזור הקירור יעבוד בתנאים המוכתבים הבאים‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫טמפ' הקרר במעבה‪:‬‬

‫טמפ' המים בכניסה וביציאה מהמעבה‪:‬‬

‫טמפ' הקרר במאייד‪:‬‬

‫טמפ' המים בכניסה וביציאה מהמאייד‪:‬‬

‫מחליף החום במחזור החימום יעבוד בתנאים המוכתבים הבאים‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫טמפ' הקרר במעבה‪:‬‬

‫טמפ' המים בכניסה וביציאה מהמעבה‪:‬‬

‫משאבות‬ ‫‪.2.2.4‬‬
‫יעילות המשאבה הינה לפחות ‪.75%‬‬ ‫‪-‬‬
‫בקרת מהירות‬ ‫‪.2.2.5‬‬

‫המכונות הסיבוביות במערכת (כגון משאבות מים ומדחסים) יהיו מבוקרות על ידי בקרת מהירות‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ VSD-Variable Speed Drive‬ונשלטות על ידי תפוקת הקירור‪/‬החימום הנדרשת על ידי הצרכן‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫מפרט נספחים‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נושא‬ ‫עמוד‬ ‫סימון נספח‬
‫חלופות‬ ‫‪16-1‬‬ ‫א'‬
‫מחליפי חום‬ ‫‪30-17‬‬ ‫ב'‬
‫משאבות חום‬ ‫‪35-31‬‬ ‫ג'‬
‫יישום גיאותרמי‬ ‫‪40-36‬‬ ‫ד'‬
‫השפעות ארוכות טווח של מערכת‬ ‫‪47-41‬‬ ‫ה'‬
‫מסוג ‪GCHP‬‬
‫גזי קירור‬ ‫‪56-48‬‬ ‫ו'‬
‫מדחסי קירור‬ ‫‪75-57‬‬ ‫ז'‬
‫צנרת ואביזרי צנרת של הולכת מים‬ ‫‪105-76‬‬ ‫ח'‬
‫וגז קירור‬
‫שסתום התפשטות‬ ‫‪111-106‬‬ ‫ט'‬
‫משאבות‬ ‫‪133-112‬‬ ‫י'‬
‫שסתום ארבע דרכי‬ ‫‪137-134‬‬ ‫יא'‬
‫מנועים ובקרת מהירות‬ ‫‪153-138‬‬ ‫יב'‬
‫כלכלי‬ ‫‪164-154‬‬ ‫יג'‬
‫נספח תרשימים‬ ‫מצורף בנפרד‬ ‫יד'‬

‫‪10‬‬
 ‫‪3‬‬
‫סקר מצב קיים וחלופות תכנון‬ ‫‪.4‬‬
‫סוגי חלופות‬ ‫‪.4.1‬‬
‫ישנם סוגים שונים של מכשירי מיזוג‪ ,‬כאשר מאגר החום משתנה‪ .‬בטבלה מס' ‪ 1‬ניתן לראות את המדיות‬
‫השונות המשמשות כמאגרי חום‪.‬‬

‫מקור‬
‫אמצעי פיזור‬
‫החום‬

‫ל‪-‬אוויר‬ ‫אוויר‬

‫ל‪-‬מים‬ ‫אוויר‬

‫ל‪-‬אוויר‬ ‫מים‬

‫ל‪-‬מים‬ ‫מים‬

‫ל‪-‬אוויר‬ ‫אדמה‬

‫ל‪-‬מים‬ ‫אדמה‬

‫טבלה ‪ -1‬סוגי מאגרי חום קיימים‬

‫כחלופות אפשריות לפרויקט נבחנו מס' מערכות שונות‪.‬‬

‫מערכת צ'ילר משולבת במגדל קירור (‪)refrigerated cooling systems‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מערכת קירור משולבת מחזור עיבוי אוויר (‪.)air cooled condensers‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מערכת צ'ילר ללא מעבה משולבת במערכת מעבה מאייד (‪.)evaporating condensers‬‬ ‫‪.3‬‬

‫מערכת צ'ילר ללא מעבה משולבת במערכת עיבוי אוויר (‪.)air cooled condenser‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מערכת משאבת חום – מים ל‪-‬קרר דרך מחליף חום מבוסס קרקע ומים‪-‬‬ ‫‪.5‬‬

‫(‪ .)GSHP-Ground Source Heat Pumps‬חלופה זו מפורטת ב‪-‬פרק ‪ 4‬ונספחים ג' – ד'‪.‬‬

‫פירוט אופני הפעולה של חלופות ‪ 1-4‬נמצא בנספח א' (חלופות)‪.‬‬

‫בחינת חלופות אפשריות‬ ‫‪.4.2‬‬

‫מערכת צ'ילר בקירור מים‬ ‫‪.4.2.1‬‬

‫מערכת זו נבחרה על פי הפרמטרים המפורטים ב‪-‬נספח א' חלופות‪ .‬נבחר צ'ילר מתוך קטלוג ‪,DAIKIN‬‬
‫עבור תפוקת קירור של ‪ ,150TR‬לפי כמות המדחסים המפורטת בפרק ‪ -8‬מדחסים‪ .‬נבחר בצ'ילר מסוג‬
‫‪.EWWD-610H-XS‬‬

‫‪ASHRAE, System & Equipment, 2008, Ch. 38 3‬‬

‫‪ASHRAE, Applications, 2007, Ch.32‬‬
‫‪11‬‬
 ‫מצורפת טבלת העבודה של יחידה זו ( ‪:)2‬‬

‫טבלה ‪ -2‬נתוני עבודה עבור ‪EWWD-610H-XS‬‬

‫מחיר ((‪ - €‬סודי‪ 47,001€ :‬ללא מע"מ‪ .‬המחיר אינו כולל הרכבה ורווחי קבלן‪.‬‬
‫מערכת מגדל קירור‪ -‬מגדל פתוח\סגור‪:‬‬
‫נבחר מגדל קירור לפי אופן הבחירה המתואר בנספח א'‪ ,‬סעיף ‪.1.4‬‬

‫‪.‬‬ ‫נדרוש תחילה הפרש טמפ' כניסה ויציאה של‬

‫נמצא את ספיקת המים הנדרשת במגדל קירור לפי נוסחא ‪ 1‬ב‪-‬נספח א' חלופות‪,‬‬

‫על מנת לבחור מגדל קירור התואם לטווחי העבודה שלנו‪ ,‬נמיר את היחידה ‪ gpm‬ליחידות ‪.si‬‬

‫בתנאי העבודה שלנו‪:‬‬

‫כאשר המספר ‪ 75‬במכפלת המונה נובע מתפוקת הקירור ביחידות ‪ Ton Cooling‬של יחידה אחת במערכת‬
‫הנוכחית‪ .‬מספר זה התקבל משיקולי כמות מדחסים במערכת‪ .‬שיקולים אלו מפורטים ב‪ -‬פרק ‪ -8‬מדחסים‬
‫ובפסקה הבאה‪.‬‬

‫במערכת שלנו ישנה אפשרות לבחור בין מגדל קירור המשרת מספר מועט של מדחסים (למשל‪ ,‬שניים)‪,‬‬
‫לבין מערכת המשרתת מספר רב של מדחסים (למשל‪ ,‬ארבעה)‪ .‬היתרונות בבחירת מגדל קירור עבור מספר‬
‫מועט של מדחסים מאפשרת לבצע טיפולים במערכת ללא צורך להשבית את המיזוג לכל החלל‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫השליטה במערכות קטנות יותר היא טובה יותר‪ ,‬וכמו שניתן לראות מתהליך הבחירה‪ -‬אין מספרים‬
‫מדוייקים בקטלוג היצרן עבור כל תפוקה אפשרית‪ .‬לכן‪ ,‬בחירת מגדל קירור למספר מועט של מדחסים‬
‫מאפשר להתקרב בתפוקת המגדל לתפוקה הנדרשת‪ .‬מצב זה עלול להיות בעייתי בתצורה מרובת מדחסים‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫‪.‬‬ ‫לפי הספיקה שהתקבלה נפנה לטבלאות של‬
‫‪EWT=95°F=35°C‬‬ ‫;‬ ‫‪LWT=85°F=29.4°C‬‬ ‫;‬ ‫נשתמש בנתוני טמפ' העיבוי של המים‪:‬‬
‫‪( WB=78°F=26°C‬טמפ' בת"א על חוף הים)‪.‬‬
‫בשלב א' של העבודה נבחר מגדל קירור עבור ‪ .150TR‬בשלב ב' עבור ‪.300TR‬‬
‫עבור מגדל קירור בתצורה פתוחה (‪:)forced draft‬‬
‫נשתמש בתוכנת הבחירה של ‪ ,™ EVAPCO‬ונגדיר את הפרמטרים לבעיה זהים לאלו בדרישות הפרויקט‪.‬‬

‫איור ‪-1‬פרמטרי הבחירה בתוכנת ‪™Evapco‬‬

‫בתחילה נבחר דגם המתאים לתפוקה הניתנת משני מדחסים (‪ .)Ton Cooling 150‬לאחר הצבה בתוכנת‬
‫הבחירה וסינון תוצאות נשארו שני חלופות אפשריות‪ .LSTE-5212, LSTE-4218 :‬לדגם מסוג ‪LSTE-5212‬‬
‫ישנו יתרון על פני השני‪ .‬למשל ערך תפוקת הקירור יותר קרוב לערך הרצוי (‪ .)Ton Cooling 150‬לכן‬
‫כחלופה אפשרית נבחר במגדל קירור בדגם ‪.LSTE-5212‬‬

‫איור ‪ -2‬מגדלי קירור בתצורה פתוחה מתוכנת הבחירה של ‪™Evapco‬‬

‫עבור מגדל קירור לארבעה מדחסים ( ‪:)Ton cooling 300‬‬

‫‪13‬‬
 ‫איור ‪ -3‬מגדלי קירור בתצורה פתוחה מתוכנת הבחירה של ‪™Evapco‬‬

‫ניתן לראות שמגדל מסוג ‪ LSTE-5718‬יענה על הדרישות‪.‬‬

‫עבור מגדל קירור בתצורה סגורה (‪ :)forced draft‬על פי תוכנת הבחירה של ‪ ™Evapco‬נבחר פרמטרים‬
‫עיקריים לתצורה‪.‬‬

‫איור ‪ -4‬פרמטרי הבחירה בתוכנת ‪™Evapco‬‬

‫נגדיר את טמפ' הכניסה והיציאה כמתואר בדרישות‪ ,‬וספיקה נפחית לפי המוגדר בתחילת סעיף זה (‪.)3.2.1‬‬
‫בשלב ראשון‪ ,‬נבחר מגדל המתאים לתפוקה של שני מדחסים (‪.)150Ton Cooling‬‬
‫לפי סדר חשיבות של הפרמטרים‪ ,‬נבחר את כמות היחידות‪ ,‬אח"כ את תפוקת המגדל‪ ,‬אח"כ את סדרת‬
‫הייצור ואח"כ את המחיר היחסי לרפרנס נתון בתוכנה‪.‬‬

‫איור ‪ -5‬מגדלי קירור בתצורה סגורה מתוכנת הבחירה של ‪™Evapco‬‬

‫עבור סוגי המגדלים השונים שהתוכנה סיננה בחרנו ‪ .2‬ניתן לראות את ההבדלים בין תפוקות המגדלים‬
‫השונים‪ ,‬כמו גם השוני במחיר היחסי‪ .‬הסוגים המתאימים הם ‪. LSWA 91C-Z,LRW72-5L‬‬
‫עבור מגדל המתאים ל‪ 4‬מדחסים (‪:)Ton Cooling 300‬‬

‫‪14‬‬
 ‫איור ‪ -6‬מגדלי קירור בתצורה סגורה מתוכנת הבחירה של ‪™Evapco‬‬

‫לפי התוצאות שהתקבלו בתוכנת הבחירה ניתן לראות שיחידה מסוג ‪ LSWA-182C-Z‬תהיה מתאימה‪.‬‬
‫תרשים הידראולי של מערכת צ'ילר‪+‬מגדל קירור ניתן לראות בנספח יד‪-‬תיק השרטוטים‪ ,‬שרטוט ח‪.1-‬‬
‫מערכת צינון בעיבוי אוויר‪:‬‬ ‫‪.4.2.2‬‬
‫נבחר מערכת עיבוי אוויר לפי אופן הבחירה המתואר בנספח א'‪ ,‬סעיף ‪:3‬‬
‫יישום התהליך‪:‬‬
‫נתוני הבעיה‪:‬‬
‫תפוקת קירור מהמדחס‪KW 276.5 :‬‬
‫טמפ' איוד‪2°C :‬‬
‫טמפ' עיבוי‪40.7°C :‬‬
‫טמפ' סביבה (‪35°C :)dry bulb‬‬
‫קרר‪R-134a :‬‬
‫סוג המדחס‪ :‬מדחס חצי הרמטי‪ ,‬מקורר ביניקה (‪)suction cooled‬‬
‫נבחר מעבה אוויר מתוך קטלוג חברת ‪:DAIKIN‬‬

‫‪15‬‬
 ‫‪ .EWYD-580BZ-SS‬למעבה זה תפוקת קירור של ‪ ,583kW‬כאשר עבור שני מדחסי ‪REF-COMP SRC\S‬‬

‫‪ 285‬תפוקתם היא‪ . ( 276 .5×2 )=553 kW ⇐ heat of rejection :‬ולכן נבחר במעבה זה‪ .‬מצורפת טבלת‬
‫העבודה של מערכת זו (‪.)3‬‬

‫טבלה ‪ -3‬נתוני עבודה עבור ‪EWYD 580BZ-SS‬‬

‫מחיר ((‪ - €‬סודי‪ 82,232€ :‬ללא מע"מ‪ .‬המחיר אינו כולל הרכבה ורווחי קבלן‪.‬‬
‫‪:evaporative‬‬ ‫מערכת ‪condenser‬‬ ‫‪.4.2.3‬‬

‫נקבע את תפוקת המאייד לפי דרישות הפרויקט‪ .‬נניח שעבור ‪ 150TR‬ישנה מערכת אחת‪ ,‬ונמיר את תפוקת‬

‫הקירור מיחידות ‪ Ton Refrigeration‬ליחידות ‪ Kilo Watt‬לפי המעבר המוצג בנוסחא ‪:2‬‬

‫נוסחה ‪2‬‬

‫הקרר במערכת הוא מסוג ‪ .R-410A‬קרר זה קיים בתוכנת הבחירה ולאור הכתוב בנספח הגזים ופרק ‪,7‬‬
‫ניתן לצפות שקרר זה יתפוס נתח נכבד משוק המיזוג בעתיד הקרוב‪ .‬טמפ' העבודה הן‪:‬‬

‫עבור המדחס שנבחר (‪ )REF COMP SRC-S 285‬תפוקת העבודה היא ‪ KW 276.50‬וצריכת אנרגיה ‪.62kW‬‬
‫נחשב את מנת החום שיש לסלק במעבה זה לפי הנוסחא הבאה (‪:)6‬‬

‫נוסחה ‪3‬‬

‫‪526+ ( 62×2 )=650 [ KW ] ⇐ heat of rejection‬‬ ‫ולאחר הצבה נקבל‪:‬‬

‫נשתמש בתוכנת הבחירה המקצועית של ‪.™Evapco‬‬

‫‪16‬‬
 ‫איור ‪ -7‬מערכת מאייד משולבת מתוכנת הבחירה של ‪™Evapco‬‬

‫לפי תוצאות תוכנת הבחירה ניתן לראות שהיחידה המתאימה היא ‪ .LSCB-295‬חלופה מתאימה תהיה‬
‫‪ .LSCB-150‬מספר מאווררי היחידה ‪ LSCB-150‬הם שניים‪ ,‬וכל אחד נשלט ע"י מנוע בנפרד‪ .‬בצורה זו ניתן‬
‫לבקר את העומס הנצרך על מנוע המאוורר באמצעות בקר ‪ ,VSD‬ואולי אף לכבות את אחד המנועים‬
‫ולהשאיר רק מאוורר אחד פעיל בעומס חלקי‪ .‬יתרון זה לא נמצא ביחידה ‪ LSCB-295‬שבה מנוע אחד‬
‫למאוורר אחד גדול‪ .‬אומנם מחיר היחידה ‪ LSCB-150‬יקר יותר (יחס של פי ‪ 1.11‬ביחס לרפרנס מול פי‬
‫‪ 1.02‬ביחס לרפרנס)‪ ,‬אך בקרת המהירות יכולה להתגלות כאמצעי מהותי לזמן החזר השקעה קצר‪.‬‬
‫מערכת צ'ילר ללא מעבה‪condenserless chiller -‬‬ ‫‪.4.2.4‬‬

‫נבחר מערכת צ'ילר ללא מעבה מקטלוג ‪ .DAIKIN‬לאחר חישוב תפוקת הקירור הנדרשת נבחרה מערכת‬

‫‪ .EWLD-600I-SS‬טבלת נתוני עבודת המערכת מצורפת (‪:) 4‬‬

‫טבלה ‪ -4‬טבלת נתוני עבודה למערכת ‪EWLD-600I-SS‬‬

‫תרשים הידראולי של מערכת מעבה מאייד‪+‬צ'ילר ללא מעבה ניתן לראות בנספח יד‪-‬תיק השרטוטים‪,‬‬
‫שרטוט ח‪.2-‬‬
‫מחיר ((‪ - €‬סודי‪ 45,740€ :‬ללא מע"מ‪ .‬המחיר אינו כולל הרכבה ורווחי קבלן‪.‬‬

‫סיכום תוצאות‪:‬‬ ‫‪.4.3‬‬

‫צ'ילר מקורר מים‪EWWD-610H-XS :‬‬

‫‪17‬‬
 ‫מגדל קירור (תצורה פתוחה)‪ :‬מטבלאות חברת ‪ -™EVAPCO‬מחזור פתוח ((‪.open circuit‬‬
‫עבור תצורת ‪ :forced draft‬שני מדחסים‪LSTE-5212 :‬‬
‫ארבעה מדחסים‪LSTE-5718 :‬‬
‫מגדל קירור (תצורה סגורה)‪ :‬מטבלאות חברת ‪ -™Evapco‬מחזור סגור (‪.)closed circuit‬‬
‫עבור תצורת ‪ :forced draft‬שני מדחסים‪LSWA 116A-Z ,‬‬
‫ארבעה מדחסים‪LSWA-182C-Z :‬‬
‫(ההבדלים בין תצורות מגדלי הקירור מפורטות בנספח א' – חלופות עמ' ‪.)6‬‬
‫צ'ילר צינון באוויר‪EWYD-580BZ-SS :‬‬
‫מעבה מאייד ‪ :-evaporative condenser‬מטבלאות חברת ‪™Evapco‬‬
‫עבור תצורת ‪ 2‬מדחסים‪.LSCB 295 :‬‬
‫עבור תצורת ‪ 4‬מדחסים‪.PMCQ-575 :‬‬
‫צ'ילר ללא מעבה (‪EWLD-600I-SS :)Condenserless‬‬
‫מחירי יחידות‬ ‫‪.4.4‬‬
‫מחיר‪ -‬עם\בלי‬ ‫מחיר [בשקלים]‬ ‫שם‬ ‫סוג היחידה‬
‫התקנה‬
‫ללא התקנה‬ ‫‪231,000₪‬‬ ‫‪EWWD610H-XS‬‬ ‫צ'ילר מקורר מים‬
‫ללא התקנה‬ ‫‪374,700₪‬‬ ‫‪EWYD580BZSS‬‬ ‫צ'ילר בצינון אוויר‬
‫ללא התקנה‬ ‫‪212,800₪‬‬ ‫‪EWLD600I-SS‬‬ ‫צ'ילר ללא מעבה‪condenserless -‬‬
‫כולל התקנה‬ ‫‪90,000₪‬‬ ‫‪LSTE-5212‬‬ ‫מגדל קירור‬
‫כולל התקנה‬ ‫‪80,000₪‬‬ ‫‪AT/UAT-19-58‬‬ ‫מגדל קירור‬
‫כולל התקנה‬ ‫‪178,400₪‬‬ ‫‪LSCB-295‬‬ ‫מעבה מאייד‬

‫‪18‬‬
 ‫‪4‬‬
‫מחליפי חום‬ ‫‪.5‬‬
‫רקע תיאורטי לגבי מחליפי חום מצורף בנספח ב'‪ -‬מחליפי חום‪.‬‬

‫תהליך בחירת וחישוב מחליף חום מסוג פלטות – ‪.Semi Welded‬‬ ‫‪.5.1‬‬
‫נבדוק מחליף חום פלטות מסוג ‪ Semi-Welded‬המיוצר על ידי חברת ‪ .Thermowave‬היות והמערכת שלנו‬
‫היא משאבת חום נבדוק את הביצועים שלו כמאייד וגם כמעבה במחזור חימום וקירור‪.‬‬
‫מחזור קירור – מעבה‬ ‫‪.5.1.1‬‬
‫טמפ' העיבוי‪ ,‬המים הנכנסים והמים היוצאים נתונים כ‪:‬‬

‫אנו יודעים שנאלץ לעבות בהספק הקירור של ‪ 75‬טון קירור או ‪ kW 263‬ועוד את הספק המדחס כך‬
‫שנצטרך לעבות סך הכל בהספק של ‪ .kW 328‬לכן‪ ,‬נמצא את שטח מעבר החום הנדרש כדי לבצע זאת‪:‬‬

‫‪.‬‬
‫‪U=300‬‬
‫[‬ ‫‪BTU‬‬
‫]‬
‫‪hr ft 2 ° F‬‬
‫‪=1703‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪W‬‬
‫] [‬
‫נתון לנו כי מקדם מעבר החום הכולל של המחליף הוא ‪m2 ° K‬‬
‫נחשב את השטח הנדרש למעבר החום בנוסחה ‪:11‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Q‬‬ ‫] ‪328×10 [W‬‬
‫=‪A‬‬ ‫=‬ ‫] ‪=23 . 581 [ m2‬‬
‫‪UΔT LMTD‬‬ ‫‪W‬‬
‫‪1703 .1 2‬‬
‫‪m °K‬‬ ‫] [‬
‫] ‪×8 .167 [° C‬‬

‫נוסחה ‪4‬‬

‫נמצא את הספיקה הנפחית הכוללת של המים הנכנסים למחליף בנוסחה ‪:12‬‬

‫‪Q‬‬ ‫] ‪328 [kW‬‬
‫=‪qw‬‬ ‫=‬ ‫]‪=0 .0146 [m3 /s‬‬
‫‪ρw C p−w ΔT w‬‬
‫‪994 [ kg /m3 ]×4 . 0609‬‬ ‫] [‬
‫‪kJ‬‬
‫‪kg ° K‬‬
‫] ‪×5 .56 [° K‬‬

‫נוסחה ‪5‬‬

‫נבחר מחליף כלשהו ונבדוק האם הוא ממלא אחר הדרישה‪ ,‬נבחר במחליף בעל גודל ממוצע‪:‬‬
‫‪TL500: W=0.437 m, L=1.495 m‬‬

‫‪Fundamentals of Heat Exchanger Design, Shah & Sekulić, 2003, John Wiley and Sons, Ch. 1 4‬‬
‫‪SWEP , technical handbook for refrigerant applications‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ 15%‬משטח הפלטה הנתון אינו אפקטיבי היות והוא משולב במסגרת המחליף לצורך הרכבתו ולכן שטח‬
‫פלטה אפקטיבי נתון בנוסחה ‪:13‬‬
‫שטח חתך הזרימה עבור המחליף הנ"ל הוא‪:‬‬

‫נוסחה ‪6‬‬

‫כעת נבדוק כמה פלטות נצטרך על מנת לספק את שטח החלפת החום הדרוש באמצעות נוסחה ‪:14‬‬
‫‪A 23.581‬‬
‫=‪n p‬‬ ‫=‬ ‫‪=42 . 46→43‬‬
‫‪A p 0 . 555‬‬
‫נוסחה ‪7‬‬

‫כעת נחלק את מס' הפלטות ל‪( 2-‬היות ואנחנו מכילים שתי מדיות במחליף) על מנת לקבל את מס' הפלטות‬
‫עבור כל מדיה‪ ,‬כלומר את מס' התעלות אליהן אנו מחלקים את הספיקה של המים לפי נוסחה ‪:15‬‬

‫=‪q p‬‬
‫‪q‬‬
‫‪np‬‬
‫=‬
‫‪0 . 0146‬‬
‫‪21 .5‬‬ ‫] [‬
‫‪=0 . 00068‬‬
‫‪m3‬‬
‫‪s‬‬
‫‪2‬‬
‫נוסחה ‪8‬‬

‫כעת נחלק את הספיקה בשטח החתך של התעלה על מנת לראות שקיבלנו מהירות סבירה במחליף החום‪.‬‬
‫יש לזכור שלא כל רוחב התעלה זמין לנו באופן אפקטיבי ולכן ניקח ‪ 92%‬ממנו‪ .‬כמו כן‪ ,‬נתון לנו כי‬
‫במחליפי חום אלה המרחק הממוצע בין הפלטות הוא ‪ .mm 3‬הפעולה מתוארת בנוסחה ‪:16‬‬
‫‪qp‬‬ ‫‪qp‬‬ ‫‪0. 00068‬‬
‫=‪V‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫]‪=0 .563 [ m/s‬‬
‫‪Achannel‬‬ ‫‪W×t×0 .92 0 . 437×0 .003×0 . 92‬‬
‫נוסחה ‪9‬‬

‫קיבלנו מהירות נמוכה מדי במחליף (נרצה מהירות של בין ‪.)fps 2-4‬‬

‫לכן‪ ,‬נבדוק מחליף אחר‪ ,‬גדול יותר‪ .‬לאחר שנבדקו גם הדגם ‪ TL650‬ונמצא לא מתאים נמצא התאמה‬
‫סבירה עבור ‪.TL850‬‬
‫‪TL850: W=0.586 m; L=2.034 m‬‬
‫‪2‬‬
‫] ‪A p =W ×L×0 . 85=0. 586×2. 034×0 . 85=1 . 0131 [m‬‬

‫‪A 23 .581‬‬
‫=‪np‬‬ ‫=‬ ‫‪=23 .27 →24‬‬
‫‪A p 1. 0131‬‬

‫‪20‬‬
 ‫=‪q p‬‬
‫‪q‬‬
‫‪np‬‬
‫=‬
‫‪0 . 0146‬‬
‫‪12‬‬
‫‪=0 . 00121‬‬
‫‪s‬‬‫] [‬
‫‪m3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪qp‬‬ ‫‪qp‬‬ ‫‪0 . 00121‬‬

‫=‪V‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫] ‪=0 . 75 [ m/ s‬‬
‫‪Achannel‬‬ ‫‪W×t×0 .92 0 .586×0 . 003×0. 92‬‬
‫מחזור קירור – מאייד‬ ‫‪.5.1.2‬‬
‫עבור המאייד נדרש לחשב את המחליף עבור הטמפ' הבאות‪:‬‬
‫‪T evap=2 °C=35.6 ° F‬‬
‫‪T w−in =12 °C=53 . 6° F‬‬
‫‪T w−out =7 ° C=44 . 6 ° F‬‬

‫נזכור כי במאייד נצטרך לעבוד בהספק של ‪ ]kW[ 263‬שזהו הספק הקירור הנדרש‪.‬‬
‫עבור המחליף שבחרנו נבדוק כמה פלטות נצטרך במצב איוד ומהי מהירות המים במחליף‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Q‬‬ ‫] ‪263×10 [W‬‬
‫=‪A‬‬ ‫=‬ ‫] ‪=21 . 409 [m2‬‬
‫‪UΔT LMTD‬‬ ‫‪W‬‬
‫‪1703 .1 2‬‬
‫‪m °K‬‬ ‫] [‬
‫] ‪×7 .213 [° C‬‬

‫שטח מעבר החום עבור כל פלטה במחליף שלנו‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫] ‪A p =W ×L×0 . 85=0. 586×2. 034×0 . 85=1 . 0131 [m‬‬
‫ומספר הפלטות עבור מצב האיוד‪:‬‬
‫‪A 21. 409‬‬
‫=‪n p‬‬ ‫=‬ ‫‪=21 .13 →22‬‬
‫‪A p 1. 0131‬‬
‫הספיקה הנפחית הכוללת נדרשת עבוד איוד‪:‬‬
‫‪Q‬‬ ‫] ‪263 [kW‬‬
‫=‪qw‬‬ ‫=‬ ‫]‪=0 .0128 [m3 /s‬‬
‫‪ρw C p−w ΔT w‬‬
‫‪1000 [ kg/m3 ]×4 . 0897‬‬ ‫] [‬
‫‪kJ‬‬
‫‪kg ° K‬‬
‫] ‪×5 [° K‬‬

‫מכאן הספיקה הנפחית בכל תעלה‪:‬‬

‫=‪q p‬‬
‫‪np‬‬
‫‪q‬‬
‫=‬
‫‪0 . 0128‬‬
‫‪11‬‬
‫‪=0 .001169‬‬
‫‪m3‬‬
‫‪s‬‬ ‫] [‬
‫‪2‬‬
‫והמהירות בתעלה‪:‬‬
‫‪qp‬‬ ‫‪qp‬‬ ‫‪0 . 001169‬‬
‫=‪V‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫] ‪=0 . 721 [m/s‬‬
‫‪Achannel‬‬ ‫‪W×t×0 .92 0 .586×0 . 003×0. 92‬‬

‫‪21‬‬
 ‫כלומר‪ ,‬המחליף חום שבחרנו יכול להתאים כמעבה וכמאייד‪.‬‬
‫מחזור חימום – מעבה‬ ‫‪.5.1.3‬‬
‫נדרש לחשב את מחליף החום עבור הטמפ' הבאות‪:‬‬

‫הספק החימום הנתון לנו הוא ‪Gcal/hr 1.5‬עבור כל המערכת או ‪ kW 218‬עבור כל מדחס‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫‪U=300‬‬
‫[‬ ‫‪BTU‬‬
‫‪hr ft 2 ° F‬‬ ‫]‬
‫‪=1703‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪W‬‬
‫] [‬
‫נתון לנו כי מקדם מעבר החום הכולל של המחליף הוא ‪m2 ° K‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Q‬‬ ‫] ‪218×10 [W‬‬
‫=‪A‬‬ ‫=‬ ‫] ‪=17 .746 [m2‬‬
‫‪UΔT LMTD‬‬
‫‪1703 .1 2‬‬
‫‪W‬‬
‫‪m °K‬‬ ‫] [‬
‫] ‪×7 .213 [° C‬‬

‫נמצא את הספיקה הנפחית הנדרשת עבור מצב עיבוי במחזור חימום‪:‬‬

‫‪Q‬‬ ‫] ‪218 [kW‬‬
‫=‪qw‬‬ ‫=‬ ‫]‪=0 .0108 [ m3 / s‬‬
‫‪ρw C p−w ΔT w‬‬
‫‪988 [ kg /m3 ]×4 . 0662‬‬ ‫] [‬‫‪kJ‬‬
‫‪kg ° K‬‬
‫] ‪×5 [° K‬‬

‫כעת נבדוק מהו מספר הפלטות הנדרש במחליף שלנו והאם המהירות של המים בו עונה על הנדרש‪.‬‬
‫‪TL850: W=0.586 m; L=2.034 m‬‬

‫] ‪A p =W ×L×0 . 85=0. 586×2. 034×0 . 85=1 . 0131 [m2‬‬

‫‪A 17 .746‬‬
‫=‪n p‬‬ ‫=‬ ‫‪=17 . 51→18‬‬
‫‪A p 1. 0131‬‬

‫] [‬
‫‪3‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪0 . 0108‬‬ ‫‪m‬‬
‫=‪q p‬‬ ‫=‬ ‫‪=0 .0012‬‬
‫‪np‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪2‬‬

‫‪qp‬‬ ‫‪qp‬‬ ‫‪0 . 0012‬‬

‫=‪V‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫] ‪=0 . 742 [m/s‬‬
‫‪Achannel‬‬ ‫‪W ×t×0 .92 0 .586×0 . 003×0. 92‬‬
‫מהירות המים ומספר הפלטות התקבלו כערכים מתאימים‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫מחזור חימום – מאייד‬ ‫‪.5.1.4‬‬
‫במצב איוד במחזור החימום נדרש לענות על ערכי הטמפ' הבאים‪:‬‬
‫‪T w−in =15 ° C=59 ° F‬‬
‫‪T w−out =10 ° C=50 ° F‬‬
‫‪T evap=5 ° C=41 ° F‬‬
‫במצב זה יהיה עלינו להשיג את הספק החימום ללא עבודת המדחס‪ ,‬כלומר‪,‬קצב מעבר החום הוא ‪.kW 153‬‬
‫) ‪15−5−(10−5‬‬
‫= ‪ΔT LMTD‬‬ ‫‪=7 . 213 °C‬‬
‫‪ln‬‬ ‫(‬
‫‪15−5‬‬
‫‪10−5‬‬ ‫)‬
‫‪3‬‬
‫‪Q‬‬ ‫] ‪153×10 [W‬‬
‫=‪A‬‬ ‫=‬ ‫] ‪=12. 454 [ m2‬‬
‫‪UΔT LMTD‬‬ ‫‪W‬‬
‫‪1703 .1 2‬‬
‫‪m °K‬‬ ‫] [‬
‫] ‪×7 .213 [° C‬‬

‫נמצא את הספיקה הנפחית הנדרשת עבור מצב עיבוי במחזור חימום‪:‬‬

‫‪Q‬‬ ‫] ‪153 [kW‬‬
‫=‪qw‬‬ ‫=‬ ‫]‪=0 .00749 [ m3 / s‬‬
‫‪ρw C p−w ΔT w‬‬
‫‪1000 [ kg/m3 ]×4 . 0855‬‬ ‫] [‬
‫‪kJ‬‬
‫‪kg ° K‬‬
‫] ‪×5 [° K‬‬

‫כעת נבדוק מהו מספר הפלטות הנדרש במחליף שלנו והאם המהירות של המים בו עונה על הנדרש‪.‬‬
‫‪TL850: W=0.586 m; L=2.034 m‬‬
‫‪2‬‬
‫] ‪A p =W ×L×0 . 85=0. 586×2. 034×0 . 85=1 . 0131 [m‬‬

‫‪A 12. 454‬‬

‫=‪n p‬‬ ‫=‬ ‫‪=12. 293→13‬‬
‫‪A p 1. 0131‬‬

‫=‪q p‬‬
‫‪q‬‬
‫‪np‬‬
‫=‬
‫‪0 . 00749‬‬
‫‪6 .5‬‬
‫‪=0 .00115‬‬
‫‪m3‬‬
‫‪s‬‬ ‫] [‬
‫‪2‬‬

‫‪qp‬‬ ‫‪qp‬‬ ‫‪0 . 00115‬‬

‫=‪V‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫] ‪=0 . 711 [m/s‬‬
‫‪Achannel‬‬ ‫‪W×t×0 .92 0 .586×0 . 003×0. 92‬‬
‫מהירות המים ומספר הפלטות התקבלו כערכים מתאימים‪.‬‬
‫בחירת מעבה מים מים עבור מערכת ‪GWHP‬‬ ‫‪.5.1.5‬‬

‫טמפ' העיבוי‪ ,‬המים הנכנסים והמים היוצאים נתונים כ‪:‬‬

‫‪T sw−in =24 °C=75. 2 ° F‬‬
‫‪T w−in =34 ° C=93 .2 ° F‬‬
‫‪T w−out =29 ° C=84 . 2 ° F‬‬

‫‪23‬‬
 ‫כמו כן‪ ,‬נתון לנו כי מקדם מעבר החום הכולל של המחליף הוא‪:‬‬

‫‪.‬‬
‫‪U=800‬‬
‫[‬ ‫‪BTU‬‬
‫‪hr ft 2 ° F‬‬ ‫]‬
‫‪=4542.‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪W‬‬
‫] [‬
‫‪m2 ° K‬‬
‫נמצא את הספיקה הנפחית הכוללת של המים הנכנסים למחליף‪:‬‬
‫‪Q‬‬ ‫] ‪328 [kW‬‬
‫=‪qw‬‬ ‫=‬ ‫] ‪=0 . 0162 [m3 /s‬‬
‫‪ρw C p−w ΔT w‬‬
‫‪994 [ kg /m 3 ]×4 . 0609‬‬ ‫] [‬
‫‪kJ‬‬
‫‪kg ° K‬‬
‫] ‪×5 [° K‬‬

‫כמו כן נתונה לנו הספיקה המקסימלית של מי הקידוח‪ .‬הוחלט כי כל קידוח ישרת שתי יחידות מדחס ולכן‬
‫נוכל לחשב את הספיקה הנפחית של מי הים עבור מדחס אחד‪:‬‬

‫] [‬ ‫‪q sw−tot‬‬
‫] [‬ ‫] [‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪q sw−tot =250‬‬ ‫‪= 0. 06944‬‬ ‫= ‪→q sw‬‬ ‫‪=0 .03472‬‬
‫‪hr‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪s‬‬

‫‪Q‬‬ ‫‪823 Wk‬‬

‫] [‬
‫‪Tws tuo‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ Tws‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ni‬‬ ‫‪42 62‬‬
‫‪3913.‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪ws C pws  qws‬‬ ‫‪ Jk ‬‬ ‫‪m 3 ‬‬
‫‪0201‬‬ ‫‪[ /m 3 ]399‬‬
‫‪gk‬‬ ‫‪3. ‬‬ ‫‪27430‬‬
‫‪ 0 .‬‬ ‫‪ s ‬‬
‫‪gk‬‬
‫‪ K ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫) ‪34−26 . 3193−(29−24‬‬
‫= ‪ΔT LMTD‬‬ ‫‪=6 .244 ° C‬‬
‫‪ln‬‬ ‫(‬
‫‪34−26 .3193‬‬
‫‪29−24‬‬ ‫)‬ ‫נחשב את ממוצע הטמפ' הלוגריתמי‪:‬‬

‫נחשב את השטח הנדרש למעבר החום‪:‬‬

‫‪3‬‬
‫‪Q‬‬ ‫] ‪328×10 [W‬‬
‫=‪A‬‬ ‫=‬ ‫] ‪=11. 563 [ m2‬‬
‫‪UΔT LMTD‬‬ ‫‪W‬‬
‫‪4542 . 4 2‬‬
‫‪m °K‬‬ ‫] [‬
‫] ‪×6 .244 [° C‬‬

‫נבדוק את מס' הפלטות והמהירות עבור המחליף בו בחרנו למערכת ה‪.GCHP-‬‬

‫‪TL850: W=0.586 m; L=2.034 m‬‬
‫‪2‬‬
‫] ‪A p =W ×L×0 . 85=0. 586×2. 034×0 . 85=1 . 0131 [m‬‬

‫‪A 11. 563‬‬

‫=‪n p‬‬ ‫=‬ ‫‪=11. 41→12‬‬
‫‪A p 1 . 0131‬‬

‫=‪q p‬‬
‫‪q‬‬
‫‪np‬‬
‫=‬
‫‪0 . 0162‬‬
‫‪6‬‬
‫‪=0. 0027‬‬
‫‪m3‬‬
‫‪s‬‬ ‫] [‬
‫‪2‬‬

‫‪qp‬‬ ‫‪qp‬‬ ‫‪0 . 0027‬‬

‫=‪V‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫]‪=1 .66 [m/ s‬‬
‫‪Achannel‬‬ ‫‪W×t×0 .92 0 .586×0 . 003×0. 92‬‬
‫קיבלנו מהירות גבוהה מדי‪.‬‬

‫‪24‬‬
‫לאחר שבדקנו גם את ‪ TL500‬וקיבלנו ממנו תוצאה גבולית לגבי המהירות של המים‪ ,‬בדקנו את ההתאמה‬
‫של ‪ TL400‬וקיבלנו תוצאות מספקות‪:‬‬
‫‪TL400: W=0.369 m; L=1.383 m‬‬

‫] ‪A p =W ×L×0 . 85=0. 369×1. 383×0. 85=0 . 433 [m2‬‬

‫‪A 11. 563‬‬

‫=‪np‬‬ ‫=‬ ‫‪=26 .65 →27‬‬
‫‪A p 0 . 433‬‬

‫] [‬
‫‪3‬‬
‫‪q‬‬ ‫‪0 . 0162‬‬ ‫‪m‬‬
‫=‪q p‬‬ ‫=‬ ‫‪=0. 0012‬‬
‫‪np‬‬ ‫‪13 . 5‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪2‬‬

‫‪qp‬‬ ‫‪qp‬‬ ‫‪0 . 0012‬‬

‫=‪V‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫] ‪=1 .17 [m/s‬‬
‫‪Achannel‬‬ ‫‪W×t×0 .92 0 . 369×0 . 003×0. 92‬‬

‫בסופו של התהליך נבחרו שני דגמים של מחליפי חום‪:‬‬

‫חומר הפלטות‬ ‫שימוש‬ ‫דגם‬
‫נירוסטה‬ ‫מחליף חום בין מי מערכת לקרר‬ ‫‪Themowave – TL850‬‬
‫ובין מי הצרכן לקרר‪.‬‬
‫משמש את מערכות ה‪GCHP-‬‬
‫וה‪.GWHP-‬‬
‫טיטניום‬ ‫מחליף חום בין מי הים מהקידוח‬ ‫‪Thermowave – TL400‬‬
‫למי המערכת‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫‪5‬‬
‫בחירת סוג גז למערכת הקרר‬ ‫‪.6‬‬
‫פירוט נרחב לגבי גז במערכת מחזור הקירור ניתן לראות בנספח ו'‪-‬גזים‪.‬‬

‫טווח היישום‬ ‫‪.6.1‬‬

‫לרוב‪ ,‬יצרני הקררים ממליצים על טווח טמפ' איוד של כל סוג קרר‪ .‬טווח טמפ' איוד זה נותן את התפוקה‬
‫האולטימטיבית מהקרר‪ .‬השוואה למקדם יעילות על דיאגרמת ‪ P-h‬ניתן לראות בנספח גזים‪ ,‬עמ' ‪.52-56‬‬
‫‪ :R-407C‬טווח טמפ' איוד של ‪15 °C÷−20 ° C‬‬

‫‪: R-410a‬טווח טמפ' איוד ‪5°C÷−40° C‬‬

‫‪ :R-134a‬טווח טמפ' איוד של ‪22° C÷−20 °C‬‬

‫‪ :R-507‬טווח טמפ' איוד של ‪−5 °C÷−40°C‬‬

‫טבלה השוואתית‬ ‫‪.6.2‬‬

‫‪R-507C‬‬ ‫‪R-407C‬‬ ‫‪R-134a‬‬ ‫‪R-410a‬‬
‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬
‫בעיקר‬ ‫מתאים‬ ‫בעל תפוקת‬ ‫בעל מקדם‬ ‫בעל תפוקת‬ ‫בעיקר‬ ‫מתאים‬ ‫בעל‬ ‫ללחצי‬ ‫נדרש‬ ‫בעל תפוקת‬
‫ליישומים‬ ‫קירור גבוהה‬ ‫יעילות נמוך‬ ‫קירור בינונית‪-‬‬ ‫ליישומים‬ ‫תפוקת‬ ‫עבודה‬ ‫קירור גבוהה‬
‫טמפ'‬ ‫הדורשים‬ ‫מאוד‬ ‫יחסית ביחס‬ ‫גבוהה‬ ‫הדורשים טמפ'‬ ‫קירור‬ ‫גבוהים‪ -‬בעיית‬
‫נמוכות וקיפאון‬ ‫לתפוקת‬ ‫נמוכות (קירור‬ ‫גבוהה‬ ‫תאימות לציוד‬
‫הקירור‬ ‫והקפאה)‬

‫בעל ‪ GWP‬גבוה‬ ‫לחצי עבודה‬ ‫סובל מטמפ'‬ ‫ציוד זמין רב‬ ‫לשמן‬ ‫נדרש‬ ‫גז פופולרי‬ ‫נדרש לציוד‬ ‫פופולרי‬ ‫גז‬
‫משמעותית מגזים‬ ‫נמוכים‬ ‫נדידה (‬ ‫ומתאים‬ ‫מיוחד במערכת‪-‬‬ ‫וזמין‬ ‫מיוחד בטעינה‬ ‫ופשוט לטעינה‬
‫אחרים‬ ‫לתפוקת‬ ‫‪)GLIDE‬‬ ‫למערכת‬ ‫מתאים‬ ‫לא‬ ‫יותר‬ ‫ויקר‬
‫קירור נתונה‬ ‫המקשה על‬ ‫הדורשת‬ ‫למערכות‬ ‫בהקמה‬
‫תכנון‬ ‫הקמה מחדש‬ ‫הדורשות הקמה‬
‫המערכת‬ ‫לאחר שימוש‬ ‫מחדש‬
‫והפעלה‬ ‫ב ‪R-22‬‬
‫מחדש לאחר‬
‫דליפה‬

‫סיכום התוצאות ובחירת גז‬ ‫‪.6.3‬‬

‫באופן כללי ה‪ COP-‬של גז מסוג ‪ R-507‬הינו נמוך משמעותית ביחס לגזים האחרים‪ ,‬כמו גם העובדה שיש‬
‫לו ‪ GWP‬גבוה משמעותית משל האחרים‪ ,‬מסיבות אלו גז זה נפסל‪.‬‬
‫לגז מסוג ‪ R-410A‬יש יתרונות רבים אך חסרון אחד משמעותי‪ ,‬והוא שאין מלאי גדול מספיק של מדחסים‬
‫בורגיים הפועלים על גז על מנת לבצע השוואה בין הסוגים השונים‪ .‬נציין את העובדה שמספר חברות רבות‬
‫מפתחות מוצרים עבור גז זה‪ ,‬ואין ספק ששוק הגזים המשתנה יעדיף שימוש בגז זה על פני גזים אחרים‪,‬‬
‫בעיקר בגלל ה‪ COP-‬הגבוה מאד שניתן להשיג בו‪.‬‬
‫כלל מאפייני הגזים הביאו אותנו לבחור בגז ‪ .R407C‬גז זה הינו גז נפוץ‪ ,‬בעל תפוקה גבוהה‪ ,‬ציוד זמין‬
‫(מדחס)‪ ,‬מוכר בשוק (בשיווק משנת ‪ ,)1994‬פשוט להפעלה (הפרשי לחצי עבודה בינוניים) ואיננו דורש‬
‫שימון מיוחד במערכת‪.‬‬

‫‪™DuPont Suva 5‬‬

‫‪ASHRAE, Refrigeration, 2010, Ch. 1‬‬
‫‪26‬‬
 ‫מדחסים‬ ‫‪.7‬‬
‫המדחס הוא אחד מארבעת הרכיבים הבסיסיים של תהליך קירור במחזור אד דחוס (מדחס‪ ,‬מעבה‪ ,‬מאייד‬
‫ושסתום התפשטות)‪ .‬המדחס מסחרר קרר דרך המערכת על ידי הקטנת הנפח הגוררת עליה בלחץ ובטמפ'‬
‫של הקרר‪ .‬הרחבה נוספת לגבי מדחסי קירור ניתן לראות ב‪-‬נספח ז'‪-‬מדחסים‪.‬‬

‫ישנן ‪ 4‬תצורות מדחס אפשריות שנבדקו עבור בפרויקט‪:‬‬

‫‪ -‬מדחס צנטריפוגלי‬
‫‪ -‬מדחס בורגי‬
‫‪ -‬מדחס בוכנתי‬
‫‪ -‬מדחס בתצורת ‪scroll‬‬

‫אופן בחירת מדחס‬ ‫‪.7.1‬‬

‫את כמות המדחסים במערכת בחרנו נבחר לפי השיקולים הבאים‪ :‬עמידה בסך התפוקה הנדרשת תוך מתן‬
‫‪ COP‬גבוה ככל הניתן‪ ,‬יכולת עבודת המערכת בעומס חלקי‪ -‬משמע כמות מדחסים מספקת למצב עבודה‬
‫בו לא כל המדחסים דרושים‪ ,‬שיקולי מקום‪ -‬כמות המדחסים במערכת מכתיבה את כמות מחליפי החום‪,‬‬
‫מדחס בעל אופן עבודה רציף‪ ,‬מדחס בעל אופן עבודה שקט וללא רעידות ובנוסף מדחס המתאים לעבודה‬
‫עם הקרר הנבחר‪ .‬לאור שיקולים אלו נבחרה כמות של ‪ 8‬מדחסים במערכת‪ .‬התפוקות הנדרשות במערכת‬
‫מחולקות באופן שווה על כל מדחס‪.‬‬

‫בחירת מדחס‬ ‫‪.7.2‬‬

‫המדחס הנבחר הינו בתצורה דו‪-‬בורגית‪ .‬הסיבות לבחור במדחס מסוג זה‪:‬‬
‫טווח תפוקות רחב‬ ‫‪-‬‬
‫תאימות לסוגי גזים שנים‬ ‫‪-‬‬
‫תנאי עבודה שקטים‬ ‫‪-‬‬
‫‪ COP‬גבוה‬ ‫‪-‬‬
‫הפסדי חיכוך וחום שוליים‬ ‫‪-‬‬
‫מבחר רחב וזמינות‬ ‫‪-‬‬
‫הערה לגבי זמינות ‪ :‬שוק המדחסים הבין‪ -‬לאומי הינו שוק בעייתי‪ .‬בבואנו לבחור מדחס נתקלנו בבעיות‬
‫רבות של שאיבת מידע בנוגע לביצועי המדחסים השונים‪ .‬בסופו של יום‪ -‬המדחס הנבחר הינו מדחס‬
‫שהצלחנו להשיג לגביו מידע מספק‪ ,‬יש לו נציג בארץ וניתן להשוות את תנאי העבודה שלו בצורה ישירה‬
‫למדחסים אחרים‪.‬‬
‫נבחנו מספר חלופות ממספר חברות שונות‪ .‬את סיכומי התוצאות ניתן לראות בטבלאות המרכזות למטה‪.‬‬
‫בחירת סוג מדחס‪ -‬טבלאות השוואתיות‪:‬‬
‫טמפ' עיבוי‬ ‫טמפ' איוד‬ ‫‪  ‬יצרן ודגם‬ ‫‪ ‬‬
‫‪40.7ºC‬‬ ‫‪2ºC‬‬ ‫‪BITZER Compressor model; HSK8551-110‬‬
‫‪ ‬‬
‫טבלה‬ ‫‪269‬‬ ‫תפוקת קירור [‪]kW‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪-5‬‬ ‫‪67‬‬ ‫הספק נצרך [‪]kW‬‬ ‫‪ ‬‬
‫מד‬
‫‪ ‬‬ ‫‪4.01‬‬ ‫‪COP‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫חס‬
‫דו‬
‫בו‬
‫רגי‬
‫‪,‬‬
‫חב‬
‫רת‬
‫‪BI‬‬
‫‪27‬‬
‫‪T‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪E‬‬
‫‪R‬‬
 ‫טמפ'‬
‫טמפ' איוד עיבוי‬ ‫‪  ‬יצרן ודגם‬ ‫‪ ‬‬
‫‪42ºC‬‬ ‫‪0ºC‬‬ ‫‪Hanbell-RC15‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪252‬‬ ‫תפוקת קירור [‪]kW‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪62.4‬‬ ‫הספק נצרך [‪]kW‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪4.04‬‬ ‫‪COP‬‬ ‫‪ ‬‬
‫טמפ'‬
‫טמפ' איוד עיבוי‬ ‫יצרן ודגם‬ ‫‪ ‬‬
‫‪42ºC‬‬ ‫‪5ºC‬‬ ‫‪Hanbell-RC15‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪300.5‬‬ ‫תפוקת קירור [‪]kW‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪66‬‬ ‫הספק נצרך [‪]kW‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪4.55‬‬ ‫‪COP‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫טבלה ‪ -6‬מדחס דו בורגי‪ ,‬חברת ‪Hanbell‬‬

‫טמפ'‬
‫טמפ' איוד עיבוי‬ ‫‪  ‬יצרן ודגם‬ ‫‪ ‬‬
‫‪40ºC‬‬ ‫‪0ºC‬‬ ‫‪Fu Sheng-SR4H‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪313‬‬ ‫תפוקת קירור [‪]kW‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪79.7‬‬ ‫הספק נצרך [‪]kW‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪3.93‬‬ ‫‪COP‬‬ ‫‪ ‬‬
‫טמפ'‬
‫טמפ' איוד עיבוי‬ ‫יצרן ודגם‬ ‫‪ ‬‬
‫‪42ºC‬‬ ‫‪5ºC‬‬ ‫‪Fu Sheng-SR4H‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪392.7‬‬ ‫תפוקת קירור [‪]kW‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪83‬‬ ‫הספק נצרך [‪]kW‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪4.73‬‬ ‫‪COP‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫טבלה ‪ -7‬מדחס דו בורגי‪ ,‬חברת ‪Fu Sheng‬‬

‫טמפ'‬
‫טמפ' איוד עיבוי‬ ‫‪  ‬יצרן ודגם‬ ‫‪ ‬‬
‫‪40ºC‬‬ ‫‪2ºC‬‬ ‫‪Ref-Comp src-s-255‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪248.5‬‬ ‫תפוקת קירור [‪]kW‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪58.8‬‬ ‫הספק נצרך [‪]kW‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪4.23‬‬ ‫‪COP‬‬ ‫‪ ‬‬
‫טמפ'‬
‫טמפ' איוד עיבוי‬ ‫יצרן ודגם‬ ‫‪ ‬‬
‫‪40ºC‬‬ ‫‪2ºC‬‬ ‫‪Ref-Comp src-s-285‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪276.5‬‬ ‫תפוקת קירור [‪]kW‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫הספק נצרך [‪]kW‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪4.23‬‬ ‫‪COP‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫טבלה ‪ -8‬מדחס דו בורגי‪ ,‬חברת ‪Ref-Comp‬‬

‫טמפ'‬ ‫טמפ' איוד‬ ‫‪  ‬יצרן ודגם‬ ‫‪ ‬‬

‫‪28‬‬
 ‫עיבוי‬
‫‪40ºC‬‬ ‫‪2ºC‬‬ ‫‪Ref-Comp src-m-300‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪264.8‬‬ ‫תפוקת קירור [‪]kW‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪68.3‬‬ ‫הספק נצרך [‪]kW‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪3.87‬‬ ‫‪COP‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫טבלה ‪ - 9‬מדחס בוכנתי‪ ,‬חברת ‪Ref-Comp‬‬

‫השוואה למדחס בוכנתי ‪ :‬השוואה זו נעשית דרך קריטריונים דומים לתנאי העבודה במדחס הבורגי‪ .‬ניתן‬
‫לראות שה‪ COP-‬של מדחס בוכנתי נמוך משמעותית (כמעט ‪ 10%‬של הבדל)‪.‬‬
‫מתוך טבלאות ההשוואה הנ"ל‪ ,‬ניתן לראות שהמדחס שבו הכי כדאי לבחור הוא‪:‬‬
‫‪.REF-COMP SRC-S 285‬‬
‫סיבות לבחירה‪:‬‬
‫‪ COP -‬גבוה ביחס למדחסים האחרים‪.‬‬
‫‪ -‬תנאי טבלה מתאימים בדיוק לתנאי העבודה שלנו‪ ,‬אין צורך לנחש את ה‪ COP-‬דרך תנאים דומים‪.‬‬

‫מחיר‪ . 107,789₪ :‬המחיר לא כולל הרכבה ורווחי קבלן‪.‬‬

‫מערכת בקרת תדירות (‪.)Variable Speed Drive – VSD‬‬ ‫‪.7.3‬‬

‫תפקידו של בקר זה לשנות את תדירויות העבודה ברכיבים אלקטרו‪-‬מכאניים‪ .‬רכיב זה פעיל בעיקר‬
‫במכונות סיבוביות מסוג מדחסים‪ ,‬משאבות ומנועים ושינוי התדירות החשמלית במנוע הרכיב משנה את‬
‫מהירות העבודה הסופית‪ .‬שינוי מהירות העבודה במדחס מוכתבת על פי טמפ' מים חוזרים מהצרכן‪ ,‬שכן‪,‬‬
‫בצורה זו ניתן לדעת האם יש צורך בתפוקה מלאה של המדחס‪ .‬טמפ' המים החוזרים נותנת אינדיקציה‬
‫לגבי צריכת המים במערכת הצרכן‪ ,‬לפי הפרשי טמפ' נמוכים נוכל לדעת האם לא נעשה שימוש במי הצרכן‬
‫ובכך להפחית מעבודת המדחס‪ .‬הרחבה נוספת בנושא ‪ VSD‬ניתן לראות בנספח יב' – מנועים ובקרת‬
‫מהירות‪.‬‬
‫הרחבה נוספת לגבי אופי הפעולה של רכיב ‪ VSD‬ניתן לקרוא ב‪-‬נספח יב' מנועים ובקרת מהירות‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫צנרת גז‬ ‫‪.8‬‬
‫קביעת קוטר צנרת הקרר‬ ‫‪.8.1‬‬
‫לפי הטבלאות‪ 6‬ו‪-‬נספח ח' בחירת צנרת ‪ ,‬נבצע תהליך בחירה לקוטר הצנרת‪ .‬עבור צנרת קו היניקה‪ ,‬נדרוש‬
‫מפל לחץ של עד ‪ .psi 1.7‬עבור צנרת קו הנוזל נדרוש מפל לחץ של עד ‪ .psi 1.5‬נשתמש בסכימה של מקור‬
‫‪ . 10‬עבור קו היניקה‪ ,‬נוריד קו אנכי מתפוקת הקירור עד קוי טמפ' האידוי במערכת‪ .‬נמשוך קו אופקי עד‬
‫קטרי הצנרת השונים בהתאמה למפל הלחץ על הקו ביחידות של ‪ .psi/100 ft‬עבור קו הנוזל נמשיך את‬
‫הקו האנכי מתפוקת הקירור על עבר עקומת קו הנוזל ממנה נמשיך קו אופקי עד קטרי הצנרת הרלוונטיים‬
‫ביחס למפל הלחץ על הקו‪ .‬בתרשים הבא ניתן לראות את ביצוע התהליך כאשר‪-‬הקו האדום מציין את קו‬
‫היניקה ואילו הקו הירוק מתייחס לקו הנוזל‪.‬‬

‫תרשים ‪ – 1‬תכונות מפל הלחץ עבור קרר מסוג ‪R-407C‬‬

‫‪DuPont Suva, pressure drops in lines for R407C 6‬‬

‫‪30‬‬
‫עבור הקטרים שבחרנו במפל הלחץ‪ ,‬נרצה לוודא את קיום תנאי מהירות הקרר‪ .‬תנאים אלו מוכתבים‬
‫בנספח בחירת צנרת ‪ .‬תהליך הבחירה ‪ :‬נשתמש בסכימה של מקור ‪ .10‬עבור קו היניקה‪ ,‬נוריד קו אנכי‬
‫מתפוקת הקירור של המדחס‪ ,‬עד לקו טמפ' האיוד המתאים‪ .‬נמתח קו אנכי מקו טמפ' האיוד לקטרי‬
‫הצנרת השונים‪ ,‬עד אשר נפגוש את הקוטר הרלוונטי שפגשנו במפל הלחץ‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נוריד קו אנכי אל‬
‫ציר המהירויות בתחתית העמוד‪ .‬עבור קו הנוזל‪ ,‬נמשיך את הקו האנכי אל עבר ציר קו הנוזל‪ .‬נמשיך קו‬
‫אופקי אל עבר קטרי הצנרת השונים עד אשר נפגוש את הקוטר שנבחר מתהליך מפל הלחץ‪ .‬לאחר מכן‬
‫נוריד קו אנכי אל ציר המהירויות אשר נמצא בתחתית העמוד‪ .‬בתרשים הבא ניתן לראות את ביצוע‬
‫התהליך כאשר‪-‬הקו האדום מציין את קו היניקה ואילו הקו הירוק מתייחס לקו הנוזל‪.‬‬

‫תרשים ‪ - 2‬תכונות מהירות קרר בקווי קירור לגז מסוג ‪R-407C‬‬

‫‪31‬‬
 ‫נבדוק את מפל הלחץ על קו הפריקה‪ ,‬וקו פריקת המעבה‪:‬‬
‫נשתמש בטבלאות של ‪ ,TRANE‬עמ' ‪ .422‬טבלאות אלו מוגדרות לפי ‪ .R-22‬נשתמש בפקטור תיקון ‪X‬‬
‫המוגדר בנספח ח‪ -‬נספח צנרת (עמ' ‪:)80-78‬‬

‫‪X= 0.89‬‬
‫פקטור זה ייצג את השינוי בערכי הטבלאות שבהם השתמשנו‪.‬‬
‫מכאן נוכל להשליך את טבלאות ‪ TRANE‬על ‪.R407C‬‬
‫בטבלאות אלו נשתמש בתיקון עבור טמפ' האיוד (‪ )35°F‬ל‪.R-22-‬‬

‫תפוקה מתוקנת (לפי עמ' ‪ . 75 TR×1 .01=75 .75 TR :)424‬נשתמש בפקטור התיקון שקיבלנו עבור‬
‫‪ R407C‬ונקבל ‪.75.75X0.89=67.41TR‬‬

‫טבלה ‪ -10‬פקטור תיקון לטמפ' איוד בקו היניקה‬

‫‪1‬‬
‫‪D=2‬‬
‫(תפוקת‬ ‫נקבל שעבור צנרת באורך אקוויולנטי של ‪ ft100‬ומפל לחץ של ‪ 6PSI‬נקבל צינור בקוטר ‪8‬‬
‫קירור של ‪.)73.5TR‬‬

‫טבלה ‪ - 11‬בחירת קוטר צנרת מטבלאות‪ ,‬לפי תפוקת קירור ומפל לחץ רצוי‬

‫‪32‬‬
‫עבור קו הסניקה למעבה‪ :‬לפי מקור ‪ ,2‬נשתמש בקורלציות של ‪ .R-22‬נתקן את מקדם התיקון לתפוקת‬
‫הקירור לפי היחס שהוגדר ‪ , X‬ונקבל תפוקה חדשה של‪ .1.01X0.89X75=67.41TR :‬מקדם התיקון‬
‫שהוגדר הוא לפי קו הנוזל‪ ,‬וזו המלצת הספר‪.‬‬

‫טבלה ‪ - 12‬פקטור תיקון עבור קו פריקת המעבה‪ ,‬דרך קו הנוזל‬

‫טבלה ‪ -13‬בחירת קוטר צנרת פריקת המעבה‬

‫‪1‬‬
‫‪D=2‬‬ ‫''‬
‫עבור אורך צינור אקווילנטי של ‪.100ft‬‬ ‫לפי הטבלה במקור ‪ ,2‬עמ' ‪ ,423‬נבחר צנרת בקוטר ‪8‬‬
‫הגובה המינימלי הנדרש בין קו יציאת הנוזל מהמעבה עד שהוא מגיע למיכל הקיבול הוא ‪,10.5inch‬‬
‫תפוקת הקו היא ‪.72TonCooling‬‬
‫בדיקת תנאי המהירות בקו הפריקה‪ ,‬וקו פריקת המעבה‪:‬‬
‫עבור צנרת הפריקה‪ :7‬מקדם תיקון לתפוקה עבור ‪ R-22‬שהוא ‪ ,1.02‬נכפיל ערך זה ב‪ X -‬נקבל תפוקה‬
‫חדשה של ‪.TR 68.085‬‬

‫טבלה ‪ -14‬פקטור תיקון עבור מהירות בקו הפריקה‬

‫‪TRANE AIR CONDITIONING MANUAL, REFERENCE TABLES, P. 431 7‬‬

‫‪33‬‬
 ‫‪ft‬‬
‫‪V =3500‬‬
‫‪ .‬מהירות גבוהה מספיק‪ ,‬ולא עוברת‬ ‫תפוקה זו לפי הטבלאות במקור נותנות מהירות של ‪min‬‬
‫‪ft‬‬
‫‪V =4000‬‬
‫‪.‬‬ ‫את הערך הרצוי של ‪min‬‬

‫תרשים ‪ -3‬מהירות בקו הפריקה‬

‫עבור צנרת קו הסניקה למעבה‪ :‬כפי שהובהר‪ ,‬אין משמעות למהירות בקו זה‪ ,‬שכן הנוזל זורם בתחתיתו‬
‫מכוח הכבידה‪ .‬מפל הלחץ בקו זה כבר מחושב בתוך טבלאות הבחירה ואין שיטה לחשב אותו‪.‬‬
‫לפי הגדלים שנבחרו‪ ,‬נבחר את קו הצנרת שלנו‪ .‬נשתמש בתקן ‪ ,L‬התקן הנפוץ ביותר למערכות מיזוג‪.‬‬
‫סיכום תוצאות‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪D=3‬‬ ‫''‬
‫‪8‬‬ ‫קוטר צנרת קו היניקה‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪D=1‬‬ ‫''‬
‫‪8‬‬ ‫קוטר צנרת קו הנוזל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪D=2‬‬ ‫''‬
‫‪8‬‬ ‫קוטר צנרת קו הפריקה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪D=2‬‬ ‫''‬
‫‪8‬‬ ‫קוטר צנרת קו פריקת המעבה‪:‬‬

‫‪34‬‬
 ‫שסתום התפשטות‬ ‫‪.9‬‬
‫רקע נוסף על רכיבי התפשטות ואופי עבודת שסתום התפשטות אלקטרוני מפורט בנספח ט'‪ -‬שסתום‬
‫התפשטות‪.‬‬
‫מטרת רכיב זה‪:‬‬
‫הפחתת הלחץ של הקרר הנוזלי‬ ‫‪-1‬‬
‫שליטה בזרימת הקרר למאייד‬ ‫‪-2‬‬
‫‪8‬‬
‫סוגי שסתומים נפוצים‬ ‫‪.9.1‬‬
‫‪ -‬צנרת קפילרית‬
‫‪ -‬שסתום התפשטות תרמוסטטי‬
‫‪ -‬שסתום צף‬
‫‪ -‬שסתום התפשטות בלחץ קבוע‬
‫‪ -‬שסתום התפשטותאלקטרוני‬
‫שסתומי ההתפשטות החשמליים הינם השסתומים החדשים ביותר בשוק‪ ,‬והמדויקים ביותר‪.‬‬
‫אופי הפעולה‪:‬‬
‫רכיבי העבודה האלקטרוניים השולטים בשסתום אינם מחוברים לשסתום‪ .‬רכיבים אלו נשלטים מרחוק‬
‫ע"י מערכת ממוחשבת‪ .‬הדיוק הרב במערכת זו מושג ע"י שליטה אלקטרונית במידת פתיחת השסתום‪.‬‬

‫בחירת שסתום לפרויקט‬ ‫‪.9.2‬‬

‫קריטריון לבחירה‪ -‬לפי תהליך הבחירה המוגדר ע"י ‪:Sporlan EEV‬‬
‫שלב א'‪ -‬נמצא את טמפ' הקרר הנוזלי הנכנס לשסתום‪ .‬לשם כך נמצא את מפל הלחץ על המעבה‪ ,‬ולפי‬
‫קשרי ‪ P-T‬של הקרר (‪ )R407C‬נמצא את הלחץ האמיתי החדש בסיום תהליך העיבוי‪.‬‬
‫שלב ב'‪ -‬נקבע את מפל הלחץ על השסתום‪ .‬נשתמש בתהליך שפותח בספרות המקצועית של ‪.Sporlan‬‬
‫נעריך את גודל מפל הלחץ על קו צנרת הקרר‪.‬‬
‫שלב ג'‪ -‬נבחר שסתום מטבלאות היצרנים‪.‬‬
‫שלב א'‪ -‬נמצא את מפל הלחץ על המאייד‪ .‬לפי הנוסחא‪:9‬‬

‫‪L ρV 2‬‬
‫‪ΔP=N p ( K H + f‬‬ ‫)‬
‫‪D 2‬‬
‫נוסחה ‪ 10‬מפל הלחץ על מחליף חום פלטות‪.‬‬

‫‪ - ΔP‬מפל הלחץ על המעבה ביחידות‬

‫‪ - N P‬מס' מעברי הצינורות‪ ,‬עבור מחליף חום פלטות (לפי המקור)‪:‬‬

‫‪ - K H‬מקדמי התנגדות ליציאת זורם וכניסת זורם‪ ,‬עבור מחליף חום פלטות (לפי המקור)‪:‬‬

‫‪ - f‬מקדם חיכוך‬

‫‪Sporlan electronic expansion valve brochure 8‬‬

‫‪Stoecker, Refrigeration & air conditioning, McGrew Hill, Ch. 7‬‬
‫‪ASHRAE System & Equipment, Ch. 38.4 9‬‬
‫‪35‬‬
 ‫‪m‬‬ ‫‪ - L‬אורך הצנרת ב‪-‬‬

‫‪m‬‬ ‫‪ - V‬קוטר פנימי של הצינור ב‪-‬‬

‫‪kg‬‬
‫‪- ρ‬צפיפות הזורם ‪m3‬‬

‫‪m‬‬
‫‪ - V‬מהירות הזורם ‪sec‬‬
‫לאחר הצבה‪:‬‬

‫התקבל‪ΔP=27 .3 KPa=3 . 9 Psi :‬‬

‫(ערך המהירות התקבל מפרוצדורת בחירת הצנרת)‬
‫נמיר את הלחץ החדש בסיום העיבוי ללחץ ביחידות ‪ .bar‬נציב בדיאגרמת ‪ P-T‬ונקבל את טמפ' הנוזל‬
‫בסיום תהליך העיבוי‪.‬‬
‫לפי ההצבה‪ Pbar−new =14 .7bar :‬מכאן (לפי טבלאות תרמודינמיות של ‪T liquid =33 .5° c :)R-407C‬‬
‫שלב ב'‪:‬‬
‫לפי התהליך של ‪:Sporlan‬‬
‫קרר‪R-407C :‬‬
‫טמפ' עיבוי‪40°C :‬‬
‫טמפ' קרר נוזלי (בסיום העיבוי)‪33°c :‬‬
‫טמפ' איוד‪2°C :‬‬
‫הפסדי קו נוזל‪1.5Psi :‬‬
‫תפוקת מאייד‪75TR :‬‬

‫‪.‬‬ ‫חיסור מפלי הלחץ של המעבה בסיום העיבוי מהמאייד בתחילת האיוד הרצוי‪:‬‬
‫לפי הטבלאות‪:‬‬
‫תיקון תפוקת הקירור‪75×1 .07=80. 25 TR :‬‬

‫פרמטרים לבחירה‪:‬‬
‫תהליך הבחירה מפורט בנספח ט'‪-‬שסתום התפשטות‬
‫אופי עבודה (לפי אופיין שתואר)‪ -‬שסתום צעדים‬ ‫‪-‬‬
‫סוג הקרר‪R407C -‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪36‬‬
 ‫לאחר תהליך בחירה נשארו ‪ 3‬סוגים‪ -‬שלושתם מסוג שסתום צעדים‪:‬‬
‫‪Emerson EX4-EX8; SPORLAN SER(I)-SEHI;Danfoss ETS 50-100‬‬
‫טווח תאימות לתפוקה (‪( )TR‬בין ‪ 10%‬ל‪ 100%-‬תפוקה)‬
‫סוג הגז‬ ‫‪R-410A‬‬ ‫‪R-407C‬‬ ‫‪R-134a‬‬ ‫‪R-404A‬‬
‫‪Emerson- EX-7‬‬ ‫‪11.4-109.5‬‬ ‫‪10-98.7‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪Emerson-EX-8‬‬ ‫‪28.4-292‬‬ ‫‪28.4-263‬‬ ‫‪19.9-193.4‬‬ ‫‪17.1-174.3‬‬
‫טבלה ‪ -15‬שסתום התפשטות אלקטרוני ‪Emerson‬‬

‫הערה‪ :‬תנאי התפוקה בטבלה זו מוכתבים לפי‪ :‬טמפ' אידוי של ‪ ,5°C‬טמפ' עיבוי של ‪32°C‬‬
‫טווח תאימות לתפוקה כתלות בטמפ' איוד( ‪ -) 4.4°C‬כתלות במפל הלחץ בשסתום (‪)PSI‬‬
‫סוג הגז‬ ‫‪R-410A‬‬ ‫‪R-407C‬‬ ‫‪R-134a‬‬ ‫‪R-507‬‬
‫‪SPORLAN SERI-K‬‬ ‫‪62.4-132‬‬ ‫‪58.6-107‬‬ ‫‪43.4-92.1‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪SPORLAN SEHI-100‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪56.1-102‬‬
‫טבלה ‪ -16‬שסתום התפשטות אלקטרוני ‪SPORLAN‬‬

‫הערה‪ :‬טווחי התפוקה בטבלה זו ניתנים בהתאם למפל הלחץ לכל גז‪ .‬תכונות הגז השונות מכתיבות מפל‬
‫לחץ שונה על השסתום‪ ,‬ודבר זה לא מצוין בטבלה‪.‬‬
‫תפוקה מירבית‬
‫סוג הגז‬ ‫‪R-410A‬‬ ‫‪R-407C‬‬ ‫‪R-134a‬‬ ‫‪R-404‬‬
‫‪ETS 50‬‬ ‫‪75.7‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ETS 100‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪128.7‬‬ ‫‪91.2‬‬ ‫‪86.6‬‬
‫טבלה ‪ -17‬שסתום התפשטות אלקטרוני ‪DANFOSS‬‬

‫הערה‪ :‬תנאי התפוקה בטבלה זו מוכתבים לפי‪ :‬טמפ' איוד של ‪ ,5°‬טמפ' עיבוי של ‪32°C‬‬
‫עבור הנתונים שהתקבלו ותהליך הבחירה הנתון‪ ,‬נשתמש בשסתום של ‪ ,Sporlan‬שכן תהליך הבחירה שלו‬
‫מסודר וברור גם בתנאים שאינם התנאים המוגדרים בטבלאות‪.‬‬
‫שסתום ההתפשטות נבחר עבור המקרה הקיצוני שבו מפל הלחץ הנמוך ביותר הוא בעת ההנעה‪ ,‬עד שנבנה‬
‫הפרש הלחצים המוכח ולפיו נבחר השסתום‪.‬‬

‫‪37‬‬
 ‫שסתום ‪ 4‬דרכי‪way reverse valve 4 -‬‬ ‫‪.10‬‬
‫הרחבה נוספת לגבי אופי הפעולה של רכיב זה ניתן לקרוא ב‪-‬נספח יא' שסתום ארבע דרכי‪.‬‬
‫רכיב זה נמצא במערכת משאבת חום על מנת לבצע תהליך היפוך בין מחזור קירור לחימום‪ .‬באופן פרקטי‬
‫אין שינוי בצנרת שדרכה זורם הקרר‪ ,‬אלא רק היפוך התהליך‪ .‬היפוך זרימת הקרר הוא לב תהליך משאבת‬
‫החום‪ ,‬ומהווה את יתרונה הגדול ביחס למערכות מתחרות כאשר מתייחסים לשיקולי מקום‪ ,‬שיקולי אורך‬
‫צנרת‪ ,‬וכמות הקרר הנדרשת‪ .‬בתרשים הבא מודגמת מערכת קירור\ חימום במחזורים השונים בשימוש עם‬
‫שסתום ‪ 4‬דרך‪:‬‬

‫תמונה ‪ -1‬שסתום ‪ 4‬דרך במחזור חימום‬

‫תמונה ‪ -2‬שסתום ‪ 4‬דרך במחזור קירור‬

‫‪38‬‬
 ‫בחירת שסתום ‪ 4‬דרכי‬ ‫‪.10.1‬‬
‫ישנן מספר מועט של חברות אשר מייצרות שסתומי ‪ 4‬דרך ליישומי משאבת חום בסדרי גודל כאלו‪.‬‬
‫עם פרמטרי בחירה שנוסחו‪ ,‬נשארו ‪ 2‬חברות‪:‬‬
‫‪RANCO VH32085‬‬

‫‪DANFOSS saginomyia 061L1186‬‬

‫שסתום ‪ RANCO‬מוגדר לפי סוג הקרר ותפוקת הקירור הנדרשת‪.‬‬

‫שסתום ‪ DANFOSS‬מוגדר לפי סוג הקרר ומפל הלחץ על השסתום‪.‬‬
‫שסתום ‪ DANFOSS‬שנבחר מותאם עבור קרר ‪ ,R410A‬ונאלצנו להעריך את גודל מפל הלחץ עליו‪ .‬לפי‬
‫התנאים שהערכנו בחרנו בשסתום הנ"ל‪.‬‬
‫שסתום ‪ RANCO‬שנבחר מותאם לפי תפוקת הקירור וסוג הקרר‪ .‬יחס התפוקות המקס' והמינ' על‬
‫השסתום‪ ,‬עבור ‪ VH32085‬ועבור ‪ ,VH32123‬בהתאמה‪:‬‬

‫ניתן לראות אם כן שבחירה בשסתום ‪ RANCO‬מסדרה ‪ VH32085‬הינה מושכלת יותר ומסודרת יותר‪.‬‬

‫‪39‬‬
 ‫תכן מערכת מוצמדת קרקע (‪)GCHP – Ground Coupled Heat Pump‬‬
‫‪10‬‬
‫‪.11‬‬
‫רקע תיאורטי מצורף בנספחים ג' ו‪-‬ד' בנושאי משאבות חום ומערכות גיאותרמיות‪.‬‬

‫חלופות לתכן מערכת ‪GCHP‬‬ ‫‪.11.1‬‬

‫החלקה המוקצית לנו (‪ )m2 70×50‬למערכת ה‪ GCHP-‬אינה נחשבת גדולה עבור העומסים בהם המערכת‬
‫שלנו נדרשת לעמוד‪ .‬ניתנת האפשרות לבצע קבורה של הצנרת במערכת אנכית או אופקית‪ .‬את ההחלטה‬
‫בין בחירת מערכת אופקית או אנכית ניתן לבצע באמצעות חישוב פשוט המראה באיזה אופן ניתן לקבל‬
‫שטח מעבר חום גדול יותר‪.‬‬
‫תצורה אופקית‬ ‫‪.11.1.1‬‬

‫עבור תצורה אופקית נדרש כי המרחק בין השוחות לא יקטן מ‪ .m 5-‬בתצורה בעלת ‪ 4‬צינורות בשוחה‪,‬‬
‫רוחב השוחה מוכתב על ידי כלי החפירה ולרוב לא ירד מתחת ל‪ .m 0.6-‬בהנחה ונניח את הצנרת לרוחב‬
‫המגרש המוקצה לנו נקבל כי מספר השוחות שנוכל לחפור הוא‪:‬‬

‫‪.‬‬
‫מכאן נחשב את שטח מעבר החום הכללי במערכת אופקית לפי נוסחא (‪:)4‬‬

‫נוסחה ‪ –11‬שטח מעבר החום הכללי בתצורה אופקית‬

‫מקרא‪:‬‬
‫‪ – Atot‬שטח מעבר החום הכללי‬
‫‪ – D‬קוטר הצינור‬
‫‪ – L‬אורך הצינור בשוחה‬
‫‪ – Npipe‬מספר הצינורות בשוחה‬
‫‪ – Ntrench‬מספר השוחות‬
‫עבור צינורות סטנדרטים בקוטר של ‪ inch 1.25‬נקבל כי שטח מעבר החום הכללי הוא‪:‬‬

‫תצורה אנכית‬ ‫‪.11.1.2‬‬

‫עבור תצורה אנכית נדרש כי המרחק בין הקידוחים לא ירד מ‪ .m 4.5 -‬בכל קידוח מוחדר צינור ‪ U‬בקוטר‬
‫‪ inch 1.25‬וקוטר הקידוח עבור צינור מסוג זה הוא ‪ .inch 6‬מספר הקידוחים שנוכל לבצע במגרש הנתון‬
‫לנו‪:‬‬

‫‪.‬‬
‫מכאן נחשב את שטח מעבר החום הכללי במערכת אנכית לפי נוסחא ‪:5‬‬

‫‪ASHRAE, Applications, 2007, Ch. 32 10‬‬

‫‪40‬‬
 ‫נוסחה ‪12‬‬

‫כאשר‪:‬‬
‫‪ – Atot‬שטח מעבר החום הכללי‬
‫‪ – D‬קוטר הצינור‬
‫‪ – L‬עומק הקידוח‬
‫‪ – Nbores‬מספר הקידוחים‬
‫עבור קידוחים בעומק של כ‪:m 120-‬‬

‫] ‪A tot =π ×1 .25×0 . 0254×2×120×160= 3830 . 22 [ m2‬‬

‫קל לראות שבעקבות האפשרות לבצע יותר קידוחים משוחות‪ ,‬התצורה האנכית יכולה לנצל חלקה קטנה‬
‫יותר להפקת שטח מעבר חום כולל גדול יותר‪ .‬לכן הבחירה המושכלת היא בחירת מערכת אנכית‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫קביעת אורך צינור כולל ביישום ‪GCHP‬‬ ‫‪.11.2‬‬
‫את אורך הצינור הכולל נקבע לפי נוסחה (‪:)13‬‬
‫) ‪q a R ga+(q lc −3 . 41×W c )×( Rb +PLF m R gm +R gd F sc‬‬
‫¿‬

‫= ‪Lc‬‬
‫‪t wi +t wo‬‬
‫‪t g−‬‬ ‫‪−t p‬‬
‫‪2‬‬
‫נוסחה ‪ -13‬מציאת אורך הצנרת הכוללת ביישום ‪GCHP‬‬

‫מקרא‪:‬‬

‫‪ -‬אורך צינור כולל למצב קירור (‪)ft‬‬

‫‪Lc‬‬

‫‪ -‬מעבר חום שנתי כולל לקרקע (‪)Btu/hr‬‬

‫‪qa‬‬

‫‪ -‬התנגדות תרמית אפקטיבית של האדמה‪ ,‬מחזור שנתי (‪)hr*ft*°F/Btu‬‬

‫‪Rga‬‬

‫‪ -‬תפוקת קירור מקסימלית נדרשת בבניין (‪)Btu/hr‬‬

‫‪qlc‬‬ ‫¿‬

‫‪ - c‬סכום ההספקים החשמליים של מערכות המיזוג בצד הצרכן‪ .‬מכליל בתוכו משאבות הולכה והספקי‬
‫‪W‬‬
‫יחידות בחדרים (‪)Watt‬‬

‫‪ -‬התנגדות תרמית של קידוח (‪)hr*ft*°F/Btu‬‬

‫‪Rb‬‬

‫‪ -‬פקטור תכנון לעומס חלקי בחודשי העבודה‬

‫‪PLFm‬‬

‫‪ -‬התנגדות תרמית אפקטיבית של האדמה‪ ,‬מחזור חודשי (‪)hr*ft*°F/Btu‬‬

‫‪Rgm‬‬

‫‪.Ground-Source Heat Pumps, Kavanaugh P. and Rafferty K 11‬‬

‫‪41‬‬
 ‫‪ -‬התנגדות תרמית אפקטיבית של האדמה‪ ,‬מחזור יומי (‪)hr*ft*°F/Btu‬‬
‫‪Rgd‬‬

‫‪ -‬פקטור איבוד חום מבורות סמוכים‪.‬‬

‫‪F sc‬‬

‫‪ -‬טמפ' האדמה הבלתי מופרעת (‪)F°‬‬

‫‪tg‬‬

‫‪ -‬טמפ' המים הנכנסים (‪)F°‬‬

‫‪t wi‬‬

‫‪ -‬טמפ' המים היוצאים (‪)F°‬‬

‫‪t wo‬‬

‫‪ -‬טמפ' הקנס מחימום האדמה (‪)F°‬‬

‫‪tp‬‬
‫שלב א'‪ -‬מציאת טמפרטורות‪:‬‬

‫טמפ' האדמה‬ ‫‪.11.3‬‬

‫כאשר עוסקים בטמפ' הקרקע מתחת ל‪ 12-‬מ'‪ ,‬ניתן לראות כי פילוג הטמפ' מתכנס לממוצע של הטמפ'‬
‫החמה ביותר בשנה והקרה ביותר בשנה‪ .‬אם נתייחס לטמפ' לאורך חופי המרכז בארץ נוכל לחשב את‬
‫טמפ' הקרקע בה נעסוק‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫גרף ‪ – 1‬התפלגות הטמפ' כנגד העומק בקרקע‬

‫מהאתר של השירות המטאורולוגי‪ ,13‬נכון לשנת ‪ ,2007‬ממוצע הטמפ' היומי הגבוה ביותר הוא‬
‫‪ ,30.2°C‬ואילו הממוצע היומי הקר ביותר הוא ‪ .9.6°C‬נקבל כי‪:‬‬

‫נוסחה ‪ –14‬התפלגות הטמפ' בקרקע‬

‫‪J. F Blakey, TEMPERATURE OF SURFACE WATERS IN THE CONTERMINOUS UNITED STATES, 1965 12‬‬
‫‪ 13‬השירות המטאורולוגי הישראלי ‪www.ims.gov.il/IMS/CLIMATE‬‬
‫‪42‬‬
 ‫‪ ,‬לפי‪:‬‬
‫נקבע את טמפ' המים הנכנסים למחליף החום קרר‪-‬מים‪t wi ,‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬לפי הטבלה המצורפת( ‪-)18‬‬

‫נקבע את טמפ' המים היוצאים ממחליף החום‪t wo ,‬‬

‫טבלה ‪ -18‬טמפ' מים יוצאים בתהליך ‪GCHP‬‬

‫השפעות תהליך העבודה על טמפ' הקרקע‪ -‬טמפ' הקנס‬ ‫‪.11.4‬‬

‫תהליכי חימום וקירור הקרקע מאוד משנים את יעילות המערכת‪.‬לצורך חישוב מצב זה מגדירים "אי‪-‬‬
‫שוויון תרמודינמי" כמצב שבו כמות החום הנכנס לאדמה נמוך במידה משמעותית מכמות החום הנאספת‬
‫באדמה‪ .‬בצורה דומה מגדירים מצב זה כשחום הנאסף מהאדמה יותר גדול מהחום הנפלט לאדמה‪ .‬אי‬
‫שוויון זה מתאר את השפעת חימום האדמה על יעילות תהליך החלפת החום המתבצע בו‪ .‬בנספח ה'‬
‫השפעות ארוכות טווח של שינויי טמפ' בקרקע מפורטת דוגמא לחישוב של שינוי בטמפ' האדמה לאחר ‪10‬‬
‫שנות עבודה‪ .‬בחישוב זה התקבל שהשינוי בטמפ' הוא ‪ ,10°C‬שינוי משמעותי מאוד‪.‬‬

‫‪ .‬טמפ' הקנס נקבעה לפי פריסת קידוחים‬

‫נקבע את טמפ' הקנס‪ , t p ,‬לפי הטבלה הבאה (‪t p =−6° F - )8‬‬

‫‪.‬‬
‫של ‪ , 12×12‬ולאחר ביצוע אינטרפולציה על הערכים הנתונים בטבלה התקבל הערך של ‪t p‬‬

‫טבלה ‪ -8‬טמפ' הקנס ביישום ‪GCHP‬‬

‫‪43‬‬
 ‫שלב ב'‪ -‬מציאת ההתנגדויות התרמיות‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪D=1‬‬ ‫''‬
‫‪ .‬נקבעו ערכי הדיפוזיביות התרמית‬ ‫‪4‬‬ ‫לצורך קביעת ההתנגדויות‪ ,‬נקבע קוטר צינור של‬

‫[‬ ‫]‬ ‫] [‬
‫‪2‬‬
‫‪Btu‬‬ ‫‪ft‬‬
‫‪kg‬‬ ‫‪α‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ day‬והמוליכות התרמית ‪hr⋅ft⋅° F‬‬

‫‪.‬‬
‫‪k g =2‬‬
‫[‬ ‫‪Btu‬‬
‫‪hr⋅ft⋅° F ,‬‬ ‫]‬
‫‪α= 0. 6‬‬
‫‪ft 2‬‬
‫‪day‬‬ ‫] [‬
‫לאחר מכן נקבעו ההתנגדויות לפי הנוסחאות הבאות‪:‬‬
‫‪G f −G1‬‬ ‫‪G 1 −G 2‬‬ ‫‪G2‬‬
‫=‪R ga‬‬ ‫=‪; R gm‬‬ ‫= ‪; R gd‬‬
‫‪kg‬‬ ‫‪kg‬‬ ‫‪kg‬‬
‫‪(G f , G1 , G 2 )∝ Fo‬‬

‫כאשר ‪ Fo‬הינו מספר פורייה הנקבע לפי הקשרים הבא‪:‬‬

‫‪4 ατ f‬‬ ‫) ‪4 α ( τ f −τ 1‬‬ ‫) ‪4 α (τ f −τ 2‬‬
‫= ‪Fof‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪; Fo1‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪; Fo 1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬

‫נקבעים לפי זמני עבודה של עשר שנים‪ ,‬חודש ושש שעות עבודה (מתוך סך שעות‬
‫הקבועים ‪τ f ; τ 1 ; τ 2‬‬
‫היממה) לפי הסדר‪.‬‬
‫‪τ f = 3650+30+0 . 25=3680. 25 ; τ 1 =3650 ; τ 2 =3650+30=3680‬‬

‫הקשר ‪ (G f , G1 , G 2 )∝ Fo‬נקבע לפי הגרף הבא (‪:) 1‬‬

‫גרף ‪ -2‬מספר ‪ G‬לפי ‪Fo‬‬

‫‪44‬‬
 ‫לאחר חישוב התקבל‪:‬‬
‫‪hr⋅ft⋅° F‬‬
‫→ ‪G1= 0 .63‬‬ ‫‪R ga=0 . 2‬‬
‫‪Btu‬‬
‫‪hr⋅ft⋅° F‬‬
‫‪G2 =0 .28→ ⇒ R gm=0 . 175‬‬
‫‪Btu‬‬
‫‪hr⋅ft⋅° F‬‬
‫‪Gf =1 . 03→ R gd=0. 14‬‬
‫‪Btu‬‬

‫‪ ,‬נשתמש בטבלאות הבאות ( ‪ .)8,9‬לאחר חישוב התנגדויות שקולות‬

‫לצורך קביעת התנגדות הקידוח ‪Rb‬‬
‫נקבל‪:‬‬

‫‪Rb−total=Rb (tabulated) + Rb (corrected )= 0. 09+ 0 .045 = 0 . 135‬‬

‫[‬ ‫‪hr⋅ft⋅° F‬‬
‫‪Btu‬‬ ‫]‬

‫טבלה ‪ -19‬התנגדות תרמית של האדמה‬

‫טבלה ‪ - 20‬התנגדות תרמית משולבת עם התנגדות המילוי‬

‫‪45‬‬
 ‫שלב ג'‪ -‬קביעת תפוקות העבודה ועומסים על המערכת‪:‬‬

‫לפי ההנחות הבאות‪:‬‬

‫נקבע את ‪PLF m‬‬

‫מלון ממוזג במשך ‪.12hr‬‬ ‫‪-‬‬

‫במהלך העבודה נצרכים ‪ 70%‬מהתפוקה במשך רוב שעות העבודה (הנחה מחמירה)‪ .‬ולכן‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪PLFm= 0.5×0.7= 0.35‬‬

‫לפי האיור הבא ( ‪:)14‬‬

‫נקבע את ‪F sc‬‬

‫איור ‪ -8‬קביעת ‪F sc‬‬

‫‪.‬‬
‫ולכן נקבע ‪F sc≃1‬‬

‫(מפורט בנוסחה ‪-)13‬לפי הנוסחה הבאה ( ‪:)15‬‬

‫נקבע את ‪q a‬‬

‫‪EER +3 . 41‬‬ ‫‪COP−1‬‬

‫×‪∑ qlc‬‬ ‫× ‪+ ∑ qlh‬‬
‫=‪q a‬‬
‫‪8760‬‬
‫‪hr‬‬
‫‪EER‬‬ ‫‪COP‬‬
‫[‬ ‫‪M‬‬
‫‪Btu‬‬
‫‪hr‬‬ ‫]‬
‫‪yr‬‬
‫נוסחה ‪ -15‬קביעת הספק מעבר החום לקרקע‬

‫הסכמי סימן ומקראה‪:‬‬

‫‪ -‬תפוקת קירור נדרשת שנתית‪ .)cooling Tons- hrs|( ,‬נקבע בסימן שלילי (‪)-‬‬
‫‪qlc‬‬

‫‪ -‬תפוקת חימום נדרשת שנתית‪ .)heating Tons-hrs( ,‬נקבע בסימן חיובי (‪)+‬‬
‫‪qlh‬‬

‫‪ ,energy efficiency ratio - EER‬ערך המבטא את היעילות האנרגטית בקירור‪.‬‬

‫‪46‬‬
 ‫‪ ,coefficient of performance - COP‬ערך המבטא את יעילות המערכת בחימום‪.‬‬

‫‪-‬עומס שעות קירור המערכת‪-‬נקבע לפי ההנחה הבאה‪:‬‬

‫את ‪qlc‬‬

‫הערך ‪ 0.7‬נקבע לפי ההנחה בתחילת שלב ג'‪ .‬עומס הקירור על המערכת מסומן בסימן שלילי (‪.)-‬‬

‫נקבע לפי ההנחה הבאה‪:‬‬

‫את ‪qlh‬‬
‫‪1774‬‬
‫= ‪qlh‬‬ ‫‪× qlc = 444 , 528 Htg . tons− hrs‬‬
‫‪2110‬‬
‫נציב בנוסחה ‪ ,15‬ונקבע‪ . EER= 16, COP=4.5 -‬אלו הם ערכים ממוצעים של יעילות יחידות מיזוג מסוג‬
‫‪.water source heat pumps‬‬
‫‪EER+3. 41‬‬ ‫‪COP−1‬‬ ‫‪16+3. 41‬‬ ‫‪4 . 5−1‬‬
‫‪∑ qlc × EER‬‬ ‫× ‪+ ∑ qlh‬‬
‫‪COP‬‬
‫×‪−529 , 200‬‬
‫‪16‬‬
‫×‪+444 , 528‬‬
‫‪4.5‬‬
‫=‪q a‬‬ ‫=‬ ‫‪= −33 . 8 Tons‬‬
‫‪hr‬‬ ‫‪8760‬‬
‫‪8760‬‬
‫‪yr‬‬
‫‪−33 .8 Tons= −405 M‬‬ ‫[‬ ‫‪Btu‬‬
‫‪hr‬‬ ‫]‬
‫‪ ,‬לפי הערך המקסימלי של תפוקת הקירור הנדרשת‪.‬‬
‫נקבע את ‪qlc‬‬
‫¿‬

‫‪qlc = −300 TR= −3600 M‬‬

‫¿‬
‫] [‬ ‫‪Btu‬‬
‫‪hr‬‬

‫נקבע את ‪ W c‬בהנחה שסכום ההספקים על המערכת הוא ‪.30kW‬‬

‫נציב את הערכים שהתקבלו בנוסחה ‪ ,13‬ונקבל‪:‬‬

‫‪Lc=52 ,615 ft =16 .03 km‬‬
‫לצורך יישום המערכת נניח שעומק הבור המקסימלי הוא ‪ ,m 120‬וישנם ‪ 4‬לולאות עיקריות על השדה‪.‬‬
‫לכן נקבל שמספר הקידוחים הדרוש עבור לולאה אחת בשדה הוא‪:‬‬
‫‪16000‬‬
‫= ‪Num of bores‬‬ ‫‪= 33 .3 bores‬‬
‫‪4×120‬‬ ‫‪unit‬‬

‫בשדה הקידוחים שנתון לנו‪ ) 50 m×70 m ( ,‬נניח שהפריסה של הבורות היא ‪ m 5‬אחד מהשני ונקבל כי‬
‫ישנם ‪140‬בורות שניתן לקדוח בשדה‪.‬‬
‫משמע ישנו בור אחד נוסף לכל קידוח‪ ,‬וזו יתרה חשובה על מנת לבצע ‪ over-sizing‬למערכת‪.‬‬

‫‪47‬‬
 ‫‪Ton cooling‬‬
‫בשדה הקידוחים הנתון לפי הקשר הבא‪:‬‬ ‫‪bore‬‬ ‫נבדוק אם כן את היחס של‬
‫‪Ton cooling‬‬
‫‪300 TR/140= 2. 14‬‬
‫‪bore‬‬
‫קביעת עומד במערכת ‪GCHP‬‬ ‫‪.11.5‬‬
‫כאמור‪ ,‬התקן לבחירת צנרות מפורט בתחילת נספח ח'‪-‬צנרת ‪ .‬בבחינת צנרת לתהליך המים במערכת נבחר‬
‫בין ‪ 2‬חלופות‪ :‬צנרת פלדה‪ ,‬צנרת פלסטיק‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫גודל וסוג צנרת המים‬ ‫‪.11.6‬‬
‫זרימת נוזל דרך צנרת נתונה להתנגדות בעקבות צמיגות‪ ,‬טורבולנציה וחיכוך על דופן צינור‪ .‬על מנת למנוע‬
‫שימוש מיותר בנוסחאות‪ ,‬פותחו טבלאות הפסדים עבור סוגי צנרת וקוטרי צנרת שונים‪ .‬טבלה ‪ 9‬למשל‬

‫‪ .‬השימוש בדרך זו מפשט את חישוב‬ ‫מייצגת את העומד על צנרת ‪ HDPE‬ביחידות של‬

‫באורך הצינור‪ .‬הגודל המתקבל הוא העומד הכללי על‬ ‫העומד הכללי על ידי מכפלת הגודל‬
‫קו צינור‪.‬‬
‫לצורך קביעת העומד במערכת נעריך את הספיקה הדרושה על מנת לשמור על מהירות מספקת בצנרת‪,‬‬
‫בהתאם להנחיות בטבלה הבאה‪:‬‬

‫טבלה ‪ -21‬ספיקה נדרשת בצנרת ‪GCHP‬‬

‫לפי הכתוב בטבלה ‪ 8‬נסיק אם כן שהמהירות בצנרת צריכה להיות ‪ , 2 fps‬ויותר‪.‬‬

‫נמצא את הספיקה הכוללת על שדה הקידוחים שעומדת בדרישות המהירות‪ .‬נניח אם כן שבשדה‬
‫הקידוחים ישנם ‪ 140‬בורות (לפי הסעיף הקודם)‪:‬‬
‫‪Qtotal = 920 gpm‬‬

‫= ‪Qbore‬‬
‫‪920 gpm‬‬
‫‪140 bores‬‬
‫‪= 6 .57‬‬
‫‪gpm‬‬
‫‪bore‬‬ ‫(‬
‫‪¿ 0 . 000414‬‬ ‫)] [‬
‫‪m3‬‬
‫‪sec‬‬
‫‪Q‬‬ ‫‪6 . 57 gpm‬‬
‫×‪V pipe = =0 . 408498‬‬ ‫‪=2 .52 fps‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪1. 032‬‬
‫זוהי מהירות רצויה בצינור בכדי לשמור על רמה מספקת של טורבולנציה‪.‬‬

‫‪ASHRAE Fundamentals, Ch. 22, PIPE SIZING 14‬‬

‫‪48‬‬
 ‫לצורך מציאת ההפסדים נשתמש בקשר הבא‪:)16 ( -‬‬

‫‪Δh= losses‬‬ ‫] [‬
‫‪ft H 2 o‬‬
‫‪100 ft‬‬
‫] ‪× equivalent length [ ft‬‬

‫נוסחה ‪ -16‬הפסדי עומד בצנרת‬

‫‪equivalent length= Leqv =Lstraiight + ∑ Leqv −fittings‬‬

‫נוסחה ‪ -17‬סכום אורכים בצנרת‬

‫נעריך את הפסד העומד בצינור הטמון בקרקע לפי טבלה ( ‪ -)9‬נמצא את נקודת המפגש של ‪ 6.57 gpm‬עם‬
‫‪1‬‬
‫‪D= 1‬‬ ‫''‬
‫‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫קוטר צינור‬

‫‪losses = 0 . 8‬‬ ‫] [‬
‫‪ft H 2 o‬‬
‫‪100 ft‬‬

‫טבלה ‪ -22‬הפסדי עומד בצינור ‪( HDPE‬מים בלבד)‬

‫של מחבר ‪ U-‬המורכב על קו הצנרת‪ ,‬לפי טבלה (‪.)23‬‬

‫נעריך את ‪Leqv‬‬

‫‪,‬‬

‫‪49‬‬
‫‪ -‬מרחק ממוצע למוליך מרכזי הרחוק ביותר‪ .‬המכפלה ב‪ 10-‬נובעת מהעובדה שמשאבה אחת מחלקת‬
‫ספיקה ל‪ 5-‬מחלקים משותפים (‪ )headers‬על חלקת השדה שלה‪ .‬בחזור ישנם ‪ 5‬מחלקים נוספים‪ ,‬והסכום‬
‫הכולל הוא ‪.10‬‬
‫‪0.8‬‬
‫=‪Δh−U tube‬‬ ‫‪×1069 . 8=11 .176 ft‬‬
‫‪100‬‬ ‫מכאן נקבל‪-‬‬
‫באותה שיטה נעריך את ההפסדים על הקו המוליך לבניין‪ .‬נעריך את קוטר הצינור ב‪.''4 -‬‬

‫‪920 gpm‬‬ ‫‪gpm‬‬ ‫‪230 gpm‬‬ ‫‪gpm‬‬

‫=‪Qloop‬‬ ‫‪=230‬‬ ‫⇒‬ ‫‪=46‬‬
‫‪4 num of circuits‬‬ ‫‪circuit 5 headers‬‬ ‫‪header‬‬

‫‪losses = 0 . 13‬‬ ‫] [‬
‫‪ft H 2 o‬‬
‫‪100 ft‬‬ ‫לפי טבלה מספר ‪ ,9‬נקבל עומד של‬
‫את ההפסד בברזים נעריך לפי טבלה ‪ ,10‬על צנרת בקוטר ‪Leqv −ball valve= 6 ft - D= 100 mm‬‬

‫‪Leqv = 2×(100+73 .8+114 .8 )+2×6= 589 . 2 ft‬‬

‫‪avg . dis tan ce ball valves‬‬

‫של אביזרי צנרת‬

‫טבלה ‪Leqv -23‬‬

‫‪50‬‬
 ‫‪0. 13‬‬
‫=‪Δh−header‬‬ ‫‪×589 . 2=0 . 766 ft‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪0. 76‬‬
‫=‪Δh−header‬‬ ‫‪×587 . 2=4 . 46 ft‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪100‬‬ ‫באותה שיטה עבור צנרת בקוטר ‪: D= 75 mm‬‬

‫‪Δh total = Δh U −band + Δh header ( Dheader=75 mm)×4 headers= 30 ft‬‬

‫‪Δh total = Δh U −band + Δh header ( Dheader=100 mm)×4 headers= 14 . 24 ft‬‬
‫דרך חישוב זו לוקחת בחשבון שחיבור הצנרת המוטמנת עבור ‪ header‬אחד היא במקביל‪ ,‬ולכן הספיקה‬
‫שווה על כל צינור ומכאן גם ההפסדים שווים‪ .‬ההפסד המתואר בתוצאות הוא עבור שדה אחד מתוך‬
‫ארבעה בשדה הקידוחים הכולל‪.‬‬

‫קביעת קטרי צנרת ביישום ‪GCHP‬‬ ‫‪.11.7‬‬

‫לצורך קביעת קטרי הצנרת נעשה שימוש בטבלאות ההפסד של צנרת פלסטית מחברת "פקסגול"‪.‬‬
‫נוסחה שולטת‪:‬‬

‫נוסחה ‪ -18‬ספיקה נפחית‬

‫לפי הטבלאות‪ 15‬ונוסחה ‪ 18‬נמצא את קוטר הצינור הנומינלי‪ ,‬כך שמפל הלחץ המתקבל הינו מינימלי‪.‬‬
‫עבור יישום מחלק משתף (‪-)header‬לכיוון "כספת" הצינורות החיצונית‪:‬‬

‫הספיקה הכוללת על המחלק‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ .‬עבור ‪ D=250mm‬נקבל‬ ‫עבור ‪ D=225mm‬נקבל‬

‫על קו זה מותקנים אביזרים רבים‪ ,‬כמו מדי ספיקה‪ ,‬ברזים‪ ,‬שסתומי ויסות וכו'‪ .‬מסיבה זו נרצה הפסדי‬
‫עומד מינימליים של הצנרת ונבחר ב‪.D=250mm -‬‬

‫בחירת משאבה עבור יישום ‪GCHP‬‬ ‫‪.11.8‬‬

‫רקע תיאורטי וטבלאות של משאבות שנבחרו בפרויקט מצורפים ב‪-‬נספח י' משאבות‪.‬‬
‫קריטריונים לתהליך בחירת המשאבה‪:‬‬
‫משאבה שתוכל לספק את הספיקה המקסימלית המתאימה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המשאבה תצטרך לעבוד בעומד הנדרש לפי התוצאות ב‪.5.5 -‬‬ ‫‪‬‬
‫יעילות המשאבה בנקודת העבודה לא תהיה נמוכה מ‪.75%-‬‬ ‫‪‬‬

‫הספיקה ביישום ‪ Ground Couple‬היא ‪ 230 gpm‬לענף ראשי‪.‬‬

‫‪ 15‬פקסגול‪ -‬קטלוג טכני מלא ‪WWW.golanplastic.com‬‬

‫‪51‬‬
 ‫‪h1 = 30 . 858 ft =9. 41 m‬‬
‫העומדים האפשריים הם ‪h2 =12. 388 ft = 3 .78 m :‬‬
‫לפי הפרמטרים הנ"ל נבחר משאבה מחברת ‪.™National pumps‬‬
‫הדגמים המתאימים הם‪:‬‬

‫‪h1 = 30 ft ⇒ M8MC (2 stage) Curve CVM8M46CY‬‬

‫‪h2 = 14 . 24 ft ⇒ M8MC Curve CVM8M46CY‬‬

‫כמות המשאבות הנצרכת היא ‪ 4 .8‬מחוברות על הקו הפעיל ו‪ 4-‬בגיבוי‪.‬‬

‫השוואה כלכלית‪:‬‬ ‫‪.11.8.1‬‬
‫תקן‬ ‫מחיר (למטר)‬ ‫קוטר‬ ‫סוג‬ ‫אביזר‬
‫‪Schedule 40‬‬ ‫‪160₪‬‬ ‫‪''4‬‬ ‫מתכת‬ ‫צנרת‬
‫‪SDR 11‬‬ ‫‪135₪‬‬ ‫‪110mm‬‬ ‫פלסטיק‬ ‫צנרת‬
‫‪SDR 11‬‬ ‫‪65₪‬‬ ‫‪75mm‬‬ ‫פלסטיק‬ ‫צנרת‬
‫‪Schedule 40‬‬ ‫‪250₪‬‬ ‫‪''6‬‬ ‫מתכת‬ ‫צנרת‬
‫‪SDR 11‬‬ ‫‪288.2₪‬‬ ‫‪160mm‬‬ ‫פלסטיק‬ ‫צנרת‬
‫‪Schedule 40‬‬ ‫‪360₪‬‬ ‫‪''8‬‬ ‫מתכת‬ ‫צנרת‬
‫‪SDR 11‬‬ ‫‪456.8₪‬‬ ‫‪200mm‬‬ ‫פלסטיק‬ ‫צנרת‬
‫‪SDR11‬‬ ‫‪810₪‬‬ ‫‪250mm‬‬ ‫פלסטיק‬ ‫צנרת‬
‫‪800₪‬‬ ‫‪''4‬‬ ‫מתכת‬ ‫מגוף‬
‫‪900₪‬‬ ‫‪''6‬‬ ‫מתכת‬ ‫מגוף‬
‫‪1150₪‬‬ ‫‪''8‬‬ ‫מתכת‬ ‫מגוף‬

‫טבלה השוואתית עבור צנרת בשדה הקידוחים‪ -‬שינויי קטרים ומשאבות‪:‬‬

‫עלות רכישה (כולל צריכה אנרגטית‬ ‫דגם משאבה‬ ‫הפסדי עומד‬ ‫קוטר צינור‪ ,‬וסוגו‬
‫מנוע)‬
‫‪kW 1.8‬‬ ‫‪1907€‬‬ ‫‪M8MC-2stage‬‬ ‫‪m 9.4‬‬ ‫‪75mm HDPE‬‬

‫‪kW 0.85‬‬ ‫‪631€‬‬ ‫‪M8MC‬‬ ‫‪m 3.78‬‬ ‫‪100mm HDPE‬‬

‫‪kW 1.1‬‬ ‫‪631€‬‬ ‫‪M8MC‬‬ ‫‪m5‬‬ ‫‪''Sch 40-4‬‬

‫‪kW 2.31‬‬ ‫‪478€‬‬ ‫‪M6MC-3stage‬‬ ‫‪m 12‬‬ ‫‪''Sch 40-3‬‬

‫טבלה השוואתית עבור מחלק משותף של שדה הקידוחים‪ -‬שינויי קטרים ומשאבות‪:‬‬
‫עלות רכישה (כולל צריכה אנרגטית‬ ‫דגם משאבה‬ ‫הפסדי עומד‬ ‫קוטר צינור‪ ,‬וסוגו‬

‫‪52‬‬
 ‫מנוע)‬
‫‪kW 0.88‬‬ ‫‪631€‬‬ ‫‪M8MC‬‬ ‫‪m7‬‬ ‫‪225mm HDPE‬‬

‫‪kW 0.54‬‬ ‫‪631€‬‬ ‫‪M8MC‬‬ ‫‪m4‬‬ ‫‪250mm HDPE‬‬

‫‪kW 3‬‬ ‫‪€478‬‬ ‫‪M6MC-3stage‬‬ ‫‪14m‬‬ ‫‪''Sch 40-8‬‬

‫‪kW 2.1‬‬ ‫‪425€‬‬ ‫‪M6MC-2stage‬‬ ‫‪m 11‬‬ ‫‪''Sch 40-9‬‬
‫פריסת הקידוחים מפורטת בתיק השרטוטים המצורף לפרויקט‪ ,‬תרשימים א‪ 2-‬וא‪..3-‬‬

‫מיכל ההתפשטות‪:‬‬
‫לפי פרוצדורת הבחירה המפורטת בנספח ח'‪ -‬צנרת נתייחס לשני חלופות אפשריות‪:16‬‬
‫מחיר‬ ‫דגם‬ ‫יצרן‬
‫‪1599£‬‬ ‫‪M600‬‬ ‫‪Flamco FLEXCON‬‬
‫‪6290$‬‬ ‫‪AX-260V‬‬ ‫‪ARMSTRONG‬‬

‫מערכת בקרת תדירות (‪.)Variable Speed Drive – VSD‬‬ ‫‪.11.9‬‬

‫שינוי מהירות העבודה במשאבות על שדה הקידוחים מוכתבת על פי טמפ' מים חוזרים מהצרכן‪ .‬ההסבר‬
‫לכך ניתן בפרק ‪" - 8‬מדחסים"‪ .‬הרחבה נוספת בנושא ‪ VSD‬ניתן לראות ב‪-‬נספח יב' – מנועים ובקרת‬
‫מהירות‪.‬‬

‫‪AMTROL price book p.17; Trade link catalogue 2010 p.9.5 16‬‬
‫‪53‬‬
 ‫תכן מערכת ‪GWHP-Ground Water Heat Pump17‬‬ ‫‪.12‬‬
‫סקירה כללית‬ ‫‪.12.1‬‬
‫מערכת קידוח מים הינה מערכת נפוצה למטרות מיזוג בינוניות וגדולות‪ .‬שימוש במערכת זו מוגבל לספיקת‬
‫מים עפ"י תקנות נציבות המים‪ ,‬ותלויה באישורה‪ .‬יתרונה הגדול של מערכת זו נמצא ביעילותה‪ ,‬ובהשוואה‬
‫למכונות מיזוג אחרות היא מהווה חלופה ראויה ביותר‪.‬‬
‫מערכות קידוח מחולקות לשתי קבוצות עיקריות‪ :‬מפעל מרכזי‪ ,‬ומערכת אחודה ( ‪ .)unitary system‬ניתן‬
‫להמשיך ולסווג את סוגי המערכות לשימוש ישיר ועקיף‪ .‬מערכות מפעל מרכזי מאלצות את השימוש‬
‫במערכת לפיצוי חום (‪ ,)heat recivery‬המחוברת לצ'ילר בעל ‪ 4‬צינורות המחובר למפוחי נחשון (‪)fan coil‬‬
‫לחלל הממוזג‪.‬‬
‫מערכת אחודה לעומת זאת משתמשת במשאבות חום ( ‪ )heat pumps‬למטרות מיזוג‪ ,‬אשר מחוברות בצינור‬
‫כפול (‪ )two pipe‬למשאבת החום‪.‬‬
‫מלבד חלוקה זו ניתן לבחור האם יעשה שימוש ישיר או עקיף במי הקידוח‪ .‬בגישה הישירה מי הקידוח‬
‫מסוחררים ישירות למשאבות החום‪ .‬בגישה העקיפה ישנו מחליף חום בין מסלול הבניין ומסלול מי‬
‫הקידוח‪.‬‬
‫במבנים הדורשים עומסים בינוניים עד גדולים הגישה העקיפה היא המועדפת‪ ,‬שכן בגישה זו נמנעים‬
‫סיבוכים רבים בסחרור מי קידוח‪ ,‬ולרוב מדובר במי ים מלוחים‪ ,‬אשר עלולים לגרום נזקים רבים במערכת‬
‫הצנרת בעקבות קורוזיה‪.‬‬
‫תכנון מערכות קידוח כולל את השלבים הבאים‪:‬‬
‫הסקת הספיקה הנדרשת או האפשרית של מי הים‬ ‫‪-1‬‬
‫ניסוי ספיקה אפשרית מהקידוח‪ ,‬לפני סיום הקידוח‬ ‫‪-2‬‬
‫בחירת משאבה למערכת הקידוח (טבולה)‬ ‫‪-3‬‬
‫בחירת מחליף חום לממשק של מי הים מול המדיה השנייה‪.‬‬ ‫‪-4‬‬
‫בחירת דרך היפטרות ממי התהליך‪ ,‬או ע"י השלכה בפני השטח (אגם‪ ,‬נהר או השקיה) או בדחיקה‬ ‫‪-5‬‬
‫(קידוח נוסף)‬
‫(תמונות המתארות יישום של קידוח מי ים ניתן לראות בנספח ד' – גיאותרמי‪ .‬תמונות מספר ‪.)2-3‬‬
‫תרשים הידראולי של מערכת זו ניתן לראות ב‪-‬תיק השרטוטים‪ ,‬י‪,1-‬י‪,2-‬י‪.3-‬‬
‫ספיקת מים‬ ‫‪.12.1.1‬‬
‫הסקת ספיקת המים הנדרשת למערכת נעשית בשתי שיטות‪:‬א‪-‬התבססות על ביצועי משאבות החום‬
‫ב‪-‬ביצוע אופטימום לדרישות הספיקה‪.‬‬

‫לקידוח בקוטר ‪ ,60cm‬ספיקה שהתקבלה כמספר‬

‫‪Q=120‬‬
‫‪m3‬‬
‫] [‬
‫בפרויקט זה נניח ספיקה מקובלת של ‪hr‬‬
‫אצבע מפרויקטים דומים באיזור החוף (פרויקט מלון מרינה הרצליה ופרויקט מלון הקישלה ביפו)‪.‬‬

‫בחירת משאבה עבור יישום ‪GWHP‬‬ ‫‪.12.2‬‬

‫קריטריונים לתהליך בחירת משאבה‪:‬‬
‫‪Ground Source Heat Pumps, Kavanaugh and Rafferty, ASHRAE transactions‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪54‬‬
 ‫משאבה שתוכל לספק את הספיקה המקסימלית המתאימה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המשאבה תצטרך לעבוד בעומד המתקבל‬ ‫‪‬‬

‫יעילות המשאבה תהיה מקסימלית בנקודת העבודה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חישוב הפסדי העומד‬ ‫‪.12.2.1‬‬

‫על מנת להסיק את הפסדי העומד במערכת ‪ ,GWHP‬נניח את פריסת הצנרת הבאה (עבור צנרת בדרג‬
‫‪:)SDR13.6‬‬
‫אורך אקווילנטי‬ ‫אורך‬ ‫כמות‬ ‫רכיב‬
‫‪56m‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪50+6‬‬ ‫צנרת אנכית‬
‫‪160mm: 4ft‬‬
‫‪200mm: 5.5ft‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מחברי ‪90°‬‬
‫‪250mm: 7ft‬‬
‫‪160mm: 1ft‬‬
‫‪200mm: 1.4ft‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מגוף שער‬
‫‪250mm: 1.9ft‬‬
‫‪160mm: 50ft‬‬
‫‪200mm: 62ft‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שסתום וויסות‬
‫‪250mm: 82ft‬‬

‫הפסד עומד כולל מאביזרים‬ ‫‪18‬‬

‫מקדם הפסד‬ ‫קוטר צנרת‬

‫‪2.55m‬‬ ‫‪160mm‬‬

‫‪1m‬‬ ‫‪200mm‬‬

‫‪0.4m‬‬ ‫‪250mm‬‬

‫הספיקה ביישום ‪ GWHP‬היא ‪ 550gpm‬לקידוח וגובה מי הים מעל המשאבה הוא ‪.199m‬‬
‫נחשב את ה‪ NPSH-‬על פי הנוסחה‪:‬‬

‫נוסחה ‪ - 19‬חישוב ‪NPSH‬‬

‫‪ -‬העומד‬ ‫‪ -‬העומד הסטטי מעל פי המשאבה‪,‬‬ ‫‪ -‬עומד הלחץ הסטטי מעל פני הנוזל‪,‬‬ ‫כאשר‪:‬‬

‫‪ -‬עומד ההפסדים בצנרת‪.‬‬ ‫התלוי בלחץ האדים של הנוזל‪,‬‬

‫‪ 18‬פקסגול‪ -‬קטלוג טכני לצנרת‪ ,‬עקומי ספיקה‬

‫‪ 19‬התייעצות עם מנהל השאיבה בפרוייקט הקישלה ביפו‬
‫‪55‬‬
 ‫התוצאות הסופיות של החישוב עבור כל קוטר צנרת מוצגות בטבלה הבאה‪:‬‬
‫מחיר משאבה‬ ‫דגם משאבה‬ ‫עומד נדרש‬ ‫‪NPSH‬‬ ‫קוטר צנרת‬
‫‪₪ 24,400‬‬ ‫‪8SDS-150/2‬‬ ‫‪33.1m‬‬ ‫‪16.55m‬‬ ‫‪160mm‬‬
‫''‬ ‫''‬ ‫‪36m‬‬ ‫‪18m‬‬ ‫‪200mm‬‬
‫‪₪ 30,000‬‬ ‫‪8SDS-150/3‬‬ ‫‪37.2m‬‬ ‫‪18.6m‬‬ ‫‪250mm‬‬
‫העומד הנדרש הוא הכפלה של ה‪ NPSH-‬ב‪ 2-‬כפי שמומלץ בתעשייה‪.‬‬
‫נבחר חלופות אפשריות‪:‬‬
‫)‪Calpeda- 10SDS 280 (3)-(4‬‬
‫‪LOWARA Z-895 03/1A-L6W‬‬
‫‪NATIONAL PUMP COMPANY – SJ8XHC (4STAGE) CVSJ8XH2P6CY SG‬‬
‫מחירים‪:‬‬
‫מחיר‬ ‫דגם‬ ‫חברה‬
‫‪41955₪‬‬ ‫)‪10SDS 280 (4‬‬ ‫‪Calpeda‬‬

‫‪₪49,000‬‬ ‫)‪Z-895 03/1A-L6W (3‬‬ ‫‪LOWARA‬‬

‫‪45,500₪‬‬ ‫)‪SJ8XHC (4STAGE‬‬ ‫‪NATIONAL PUMP‬‬

‫‪CVSJ8XH2P6CY SG‬‬

‫קביעת קטרי הצנרת ביישום ‪GWHP‬‬ ‫‪.12.3‬‬

‫לצורך קביעת קטרי הצנרת נעשה שימוש בטבלאות ההפסד של צנרת פלסטית מחברת "פקסגול"‪.‬‬
‫נוסחה שולטת‪:‬‬

‫נוסחה ‪ -20‬ספיקה נפחית‬

‫לפי הטבלאות‪ 20‬ונוסחה ‪ 19‬נמצא את קוטר הצינור הנומינלי‪ ,‬כך שמפל הלחץ המתקבל הינו מינימלי‪.‬‬
‫קוטר המחלק משתף של יישום קידוח מי הים‬

‫נתוני הבעיה‪:‬‬

‫‪ 20‬פקסגול‪ -‬קטלוג טכני מלא ‪WWW.golanplastic.com‬‬

‫‪56‬‬
 ‫נשתמש בקשרי ספיקה‪/‬קוטר צנרת בטבלאות‪ .‬עבור צנרת בקוטר ‪ D=250mm‬נקבל‬

‫‪.‬‬ ‫עבור ‪ D=225mm‬נקבל‬

‫בגלל שיישום זה דורש אורך צנרת ארוך (מהקידוח עד לחדר המכונות כולל מגופים ושסתומי בקרה)‪ ,‬נרצה‬
‫מפל לחץ מינימלי של הקו‪ -‬כי על העומד הסטטי מתווסף מפל הלחץ של העזרים המחוברים‪.‬‬
‫לכן נבחר ב ‪.D=250mm‬‬
‫עבור מחלק משתף של מחליפי החום‪:‬‬

‫עבור הטבלאות הנתונות‪ ,‬נקבל את חלופות התכנון הבאות‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ D=180mm .‬נקבל הפסד עומד של‬ ‫‪ D=200mm‬נקבל הפסד עומד‬

‫על קו זה מורכבת משאבת מי תהליך‪ ,‬ואביזרים שונים‪ .‬בגלל המשאבה על קו זה‪ ,‬והעובדה שקו זה לא‬
‫ארוך (‪ ,).30m eqv‬נוכל להשתמש בחלופה הזולה יותר משמע‪.D=180mm -‬‬
‫קוטר צנרת ממחליפי החום של מי המערכת למחלק משתף‪:‬‬

‫‪ .‬עבור‬ ‫לפי השיטה המפורטת הנ"ל נבחר בין שני חלופות‪ D=125mm ,‬ונקבל‬

‫‪.‬‬ ‫‪ D=110mm‬נקבל‬
‫על קו זה אין משאבה‪ .‬מסיבה זו נבחר בחלופה הזולה יותר ‪.D=110mm‬‬
‫כל הצינורות הנבחרים הם בתקן ‪ SDR 13.6‬של חברת פקסגול™‪.‬‬

‫בחירת משאבה עבור מי המערכת ביישום ‪GWHP‬‬ ‫‪.12.4‬‬

‫קריטריונים לתהליך בחירת משאבה‪:‬‬
‫המשאבה תספק את הספיקה המקסימלית המתאימה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המשאבה תצטרך לעבוד בעומד המוערך ב‪ .40m -‬הרזרבה הנלקחת היא ‪ 15%( .3m-2m‬רזרבה)‬ ‫‪‬‬

‫יעילות המשאבה תהיה מקסימלית בנקודת העבודה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עבור‬ ‫הספיקה ביישום מי התהליך לפי הקריטריון המוגדר בתהליך בחירת מחליף החום היא‬
‫מחליף חום אחד‪ .‬זוהי גם הספיקה על משאבה אחת מתוך ‪ 4‬ביישום זה‪.‬‬

‫‪57‬‬
 ‫העומד ביישום זה מוערך להיות ‪ .30m‬המשאבה הנבחרת היא‬
‫‪NATIONAL PUMP M8MC (5 stage) CVM8M46CY‬‬
‫עקומות הפעולה של משאבה זו מצורפים בספר הנספחים‪ ,‬עמ' ‪.131‬‬
‫מיכל ההתפשטות עבור מי תהליך‪:‬‬
‫לפי פרוצדורת הבחירה המפורטת בנספח ח'‪-‬צנרת‪:‬‬
‫מחיר‬ ‫דגם‬ ‫חברה‬
‫‪216$‬‬ ‫‪EX-15FF‬‬ ‫‪ARMSTRONG‬‬

‫מיכל ההתפשטות עבור קידוח מי הים‪:‬‬

‫מחיר‬ ‫דגם‬ ‫חברה‬
‫‪2314$‬‬ ‫‪AX-40V‬‬ ‫‪ARMSTRONG‬‬

‫מערכת בקרת תדירות (‪.)Variable Speed Drive – VSD‬‬ ‫‪.12.5‬‬

‫שינוי מהירות העבודה במשאבות הטבולות מוכתבת על פי טמפ' מים חוזרים מהצרכן‪ .‬ההסבר לכך ניתן‬
‫בפרק ‪" - 8‬מדחסים"‪ .‬הרחבה נוספת בנושא ‪ VSD‬ניתן לראות ב‪-‬נספח יב' – מנועים ובקרת מהירות‪.‬‬

‫‪58‬‬
 ‫צד הצרכן‬ ‫‪.13‬‬
‫בחירת משאבה לצד הצרכן‬ ‫‪.13.1‬‬
‫קריטריונים לתהליך בחירת משאבה‪:‬‬
‫המשאבה תספק את הספיקה המקסימלית המתאימה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המשאבה תצטרך לעבוד בעומד הנדרש שהוא ‪ .40m‬העומד הנדרש כולל רזרבה של כ‪.20%-‬‬ ‫‪‬‬

‫יעילות המשאבה תהיה מקסימלית בנקודת העבודה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עבור‬ ‫הספיקה ביישום מי התהליך לפי הקריטריון המוגדר בתהליך בחירת מחליף החום היא‬
‫מחליף חום אחד‪ .‬זוהי גם הספיקה על משאבה אחת מתוך ‪ 8‬ביישום זה‪.‬‬
‫העומד ביישום זה מוערך להיות ‪ .40m‬המשאבה הנבחרת היא‬
‫‪NATIONAL PUMP K8LC (9 stage) CVK8L4P6CY‬‬
‫עקומות קו הפעולה של משאבה זו מצורפים בספר הנספחים‪ ,‬עמ' ‪.133‬‬

‫מיכל התפשטות לצד הצרכן‬ ‫‪.13.2‬‬

‫לפי התוצאות בסעיף ‪.12.7.1‬‬

‫מערכת בקרת תדירות (‪.)Variable Speed Drive – VSD‬‬ ‫‪.13.3‬‬

‫שינוי מהירויות העבודה במשאבות הצרכן מוכתבות על פי לחץ המים בצד הצרכן‪ .‬מדידת לחץ מים על‬
‫צנרת הצרכן הינה אינדיקציה לכמות המים הנדרשת לסחרור במערכת שכן‪ ,‬צרכן שלא נזקק לעבודת‬
‫המערכת לא צורך מים‪ .‬הרחבה נוספת בנושא ‪ VSD‬ניתן לראות בנספח יב' – מנועים ובקרת מהירות‪.‬‬

‫‪59‬‬
 ‫חישובים כלכליים‬ ‫‪.14‬‬
‫הערכת פונקציית ההשתנות‬ ‫‪.14.1‬‬
‫דרישות המשתמש ממערכת המיזוג מושפעת כמעט לחלוטין מעונת השנה והטמפ' המורגשת בחדרי המלון‪.‬‬
‫כצפוי‪ ,‬עונת הקיץ מלווה בטמפ' גבוהות ולחות יחסית בינונית‪-‬גבוהה‪ ,‬כפי שניתן לראות בגרף ‪.3‬‬
‫את פונקציית ההשתנות הערכנו לפי הצורה הפרמטרית הבאה‪:‬‬

‫נוסחה ‪ -20‬עלות שעתית להפעלת מערכת‬

‫לפי טבלה ‪- 2‬נספח א'‪ ,‬נעריך שהחודשים אפריל עד נובמבר הם חודשי הקירור של המערכת‪ .‬הערכה זו‬
‫נעשתה לפי נתוני טמפ' מדחום יבש ותנאי לחות יחסית‪ .‬שילוב התכונות הללו מכתיב תנאי סביבה‬
‫מורגשים‪ ,‬וביניהם טמפ' מדחום רטוב המשפיעה רבות על מדד הנוחות הפיזית בבית המלון‪.‬‬
‫עבור ‪ 12‬שעות מיזוג ביום (ללא התחשבות במיזוג לילה)‪ ,‬ובהנחה שישנם ‪ 30‬ימים בחודש על ‪ 8‬חודשי‬
‫עבודה נקבל ‪ 2880‬שעות עבודה‪.‬‬
‫כדי לתקן את נוסחה ‪ 20‬בהתאם לעומס העבודה על המערכת‪ ,‬נשתמש בפקטור מדידה ‪ .ESEER‬פקטור‬
‫זה מודד יעילות מערכת ממזגת בהתאם לתקן אירופאי ‪ .Eurovent Standard 6-C003-2006‬הפרמטרים‬
‫שמשפיעים על על מקדם היעילות הם טמפ' חוץ‪ -‬מדחום יבש‪ ,‬אחוז התפוקה הנדרשת והמשקל שניתן לכל‬
‫פרמטר‪ ESEER .‬מתואר בנוסחה הבאה‪:‬‬

‫נוסחה ‪ ESEER -21‬לפי תקן ‪EUROVENT‬‬

‫המשקלים השונים מתוארים בטבלה הבאה‪:‬‬

‫פרמטר‬ ‫תפוקה נדרשת (‪)%‬‬ ‫משקל לכל פרמטר (‪)%‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪3%‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫‪33%‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪41%‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪23%‬‬
‫טבלה ‪ -24‬משקלים בחישוב ‪ESEER‬‬

‫לפי טבלה ‪ 24‬נתקן את נוסחה ‪-20‬‬

‫‪ ,‬מתאר את עלות החשמל בקילו ואט שעה‪.21‬‬ ‫כאשר הפקטור‬

‫* חישוב ה‪ Diversity Factor-‬בוצע עבור ‪ 2880‬שעות עבודה בשנה לפי התיקון לנוסחה ‪.20‬‬

‫‪ 21‬חברת החשמל‪ -‬התעריף התעשייתי‪.‬‬

‫‪60‬‬
‫העלות הכוללת של המערכות מחושבת על ידי סכום עלות ההקמה‪ ,‬עלויות ההפעלה השנתיות‪ ,‬עלויות‬
‫האחזקה השנתיות ועלויות הקמה מחדש של רכיבים מסוימים‪ .‬עבור עלויות ההפעלה השנתיות התווספה‬
‫ריבית של ‪ 6%‬הנלקחת בחשבון כריבית משוקללת לפי נוסחה ‪:22‬‬

‫נוסחה ‪ - 22‬נוסחה משוקללת לשווי כסף‬

‫כאשר‪:‬‬
‫‪ – F‬ערך הכסף החדש‬
‫‪ – P‬ערך הכסף הקודם‬
‫‪ – i‬אחוז הריבית‬
‫‪ – n‬מס' השנה החולפת מאז קביעת ערך הכסף המקורי‬

‫הערכה כלכלית לחלופות המערכת‬ ‫‪.14.2‬‬

‫עלויות נלוות במגדל קירור‬ ‫‪.14.2.1‬‬
‫לפי התוצאות בסעיף ‪ ,4.2.1‬נעריך את סכום הכסף המבוקש בעבור טיפול במי מגדל קירור‪.‬‬

‫מתוספת המים הכללית למגדל‪.‬‬ ‫על פי נתונים (מנחה הפרוייקט)‪ ,‬עלות הטיפול המשוערת היא‬

‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬ונקבל‬ ‫‪22‬‬

‫לפי נתוני בנק ישראל‬
‫לפי התוצאות שהתקבלו בסעיף ‪ ,4.2.1‬נקבל (עבור הפעלת קיץ‪ -‬מצב קירור) שכמות המים הנדרשת בעבור‬

‫‪ .‬עלות טיפול במי מגדל קירור תלויה במספר‬ ‫מגדל קירור של ‪ 150TR‬היא‬
‫מחזורי ההקזה המתבצעים במגדל‪ .‬עבור ‪ 3‬מחזורי הקזה נניח שהעלות המדוברת היא על חצי מכמות‬
‫המים לטון קירור‪ ,‬כמפורט בסעיף הבא (עלות מים נאבדים)‪ .‬נשתמש בקשר הבא‪ :‬עבור שעות העבודה‬
‫הנדרשות מהמערכת‪ .hr2880 -‬כמות המים הנדרשת כולל מי התאיידות היא ‪-‬‬

‫בעבור מגדל קירור של ‪.150TR‬‬ ‫נקבל עלות טיפול מים לעונת קיץ של‬
‫במערכת המתוכננת ישנם ‪ 4‬מגדלי קירור‪.‬‬
‫עלות מים נאבדים‪:‬‬
‫עלות המים הנאבדים הכוללת מחושבת עם טבלה ‪ ,24‬כאשר אופי הצריכה משפיע על כמות המים‬
‫הזורמים במגדל‪.‬‬
‫נעריך את כמות המים הנאבדת ב‪-‬איוד‪ ,‬ע"י הקשרים הנתונים ב‪-‬נספח א'‪-‬חלופות סעיף ‪ ,2.5‬איבודי מים‬

‫‪.‬‬ ‫במגדל קירור‪ .‬לפי פרוצדורת הבחירה של מגדל הקירור נעריך את הקשר הבא‪:‬‬

‫עבור מגדל קירור ביישום של ‪ 150TR‬נקבל אם כן איוד של‬

‫‪ 22‬בנק ישראל‪ ,15.4.13 -‬שערים יציגים‬

‫‪61‬‬
 ‫‪.‬‬ ‫עבור הפעלה של ‪ hour 2880‬בעונת קיץ נקבל‬

‫כמות המים הנאבדת ב‪-‬ריכוז‪ ,‬ע"י הקשרים הנ"ל‪ ,‬היא‪:‬‬

‫‪4 .5 gpm‬‬
‫‪Evaporation water percentage:‬‬ ‫‪×100 %=2 %‬‬
‫‪224 gpm‬‬
‫‪4 .5‬‬
‫‪Blow−down:‬‬ ‫‪=2 .25 gpm‬‬
‫) ‪( 3−1‬‬
‫ולכן כמות המים הכללית הנאבדת לדקה היא‪:‬‬
‫‪Total make up=4 .5+2. 25=6 .75 gpm‬‬
‫נלקח בחשבון מסלול בעל ‪ 3‬מעגלי הקזה‪.‬‬
‫עבור עונת קיץ (‪ ,) hours 2880‬ובהתחשב בעובדה שעלות של מטר מעוקב מים בצריכה תעשייתית היא‬

‫‪ ,23‬מדובר בעלות של‪:‬‬

‫‪m3‬‬ ‫‪m3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪6 .75 gpm=1 .53‬‬ ‫‪⇒ 1. 53‬‬ ‫‪×2880 hours=4406 m‬‬
‫‪hr‬‬ ‫‪hr‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪₪‬‬
‫‪4406 m ×9‬‬ ‫‪3 =39 ,654‬‬ ‫‪₪‬‬
‫‪m‬‬

‫כדאיות כלכלית‬ ‫‪.14.3‬‬

‫בחירת חלופה ראויה לפרויקט זה מתוך אחת מהחלופות האפשריות נעשית משיקולים רבים‪ ,‬השיקול‬
‫העיקרי יהיה כלכלי‪ .‬נסכום את העלות של הקמת כל מערכת ונוסיף למחיר הראשוני את עלות האחזקה‬
‫וההפעלה שלה כל שנה‪ .‬נצפה לראות שהמערכות בהן השקענו יותר בשלב ההקמה יחזירו את ההשקעה‬
‫לאחר זמן סביר כך שלטווח הרחוק יתברר כי הן משתלמות יותר מבחינה כלכלית‪.‬‬
‫את ההשוואה הכלכלית נבצע בשני אופנים‪ .‬ראשית נבצע השוואה עבור עומס מירבי של ‪ 300‬טון קירור‬
‫עבור כל תצורה (מעבה מאייד‪ ,‬צ'ילר מקורר אוויר‪ ,‬מגדל קירור ומערכות ה‪ GWHP -‬וה‪ GCHP-‬בנפרד)‪.‬‬
‫סכימות לחלופות השונות שנבחנו בפרויקט מצורפים ב ‪-‬תיק השרטוטים‪ .‬תהליך זה התבצע על מנת להבין‬
‫האם המערכת שבחרנו לתכנן מורכבת מהתצורות הכדאיות ביותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבצע השוואה עבור עומס‬
‫מירבי של ‪ 600‬טון קירור‪ ,‬הוא העומס המירבי הנדרש מהמערכת שאנו מתכננים‪ .‬ההשוואה תיערך בין‬
‫המערכת שבחרנו לתכנן (המערכת המשולבת קידוחי קרקע וקידוחי מי ים) לשאר התצורות על מנת לראות‬
‫את הכדאיות הכלכלית של בניית מערכת מורכבת מסוג זה‪.‬‬
‫הרקע התיאורטי לחלק זה מצורף ב‪ -‬נספח יג‪ -‬נספח כלכלי ‪ .‬בנספח זה ישנן טבלאות מקור על נתוני‬
‫החלופות השונות‪ .‬בטבלאות אלו ניתן למצוא סיכום מחירי הקמת מערכות כולל רכיבים שונים על קווי‬
‫צנרת המים‪ ,‬וטבלאות לתמחור ההפעלה הנדרשת מכל חלופה‪ .‬טבלאות ( ‪ )1‬ו‪ )3( -‬מתארות עלות הקמת‬
‫מערכת מיזוג לתפוקה של‪ 300TR-‬ו‪ 600TR-‬לפי הסדר‪ .‬טבלאות (‪ )2‬ו‪ )4(-‬מתארות עלות הפעלה שוטפת‬
‫שנתית של החלופות השונות‪ ,‬לפי הסדר הנ"ל‪.‬‬
‫השוואת כדאיות כלכלית בין התצורות השונות עבור עומס של ‪ 300‬טון קירור‬ ‫‪.14.3.1‬‬
‫משקלול כל הנתונים הנ"ל נפיק גרף המתאר את סך ההשקעה בכל מערכת כפונקציה של הזמן כאשר הציר‬
‫האנכי מוגדר בסקלה לוגריתמית לנוחות הקריאה‪.‬‬

‫‪ 23‬נתוני רשות המים‪ ,‬תאריך‪.1.1.13 -‬‬

‫‪62‬‬
 ‫בוצעה השוואה עבור מערכת ‪ GWHP‬מול החלופות האפשריות‪:‬‬

‫טון קירור‬
‫‪003‬‬ ‫עלות כוללת כנגד זמן ‪-‬‬

‫‪PHWG‬‬
‫‪rewoT gnilooC‬‬
‫‪99999999.9999995‬‬
‫‪delooC riA‬‬
‫‪resnednoC evi taropavE‬‬
‫על‬
‫[‪] ₪‬‬
‫ות‬

‫‪999999999.999995‬‬
‫‪0‬‬ ‫זמן [ שנים] ‪5‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪51‬‬

‫גרף ‪ - 3‬עלות כוללת כנגד זמן עבור עומס מירבי של ‪ 300‬טון קירור‪GWHP-‬‬

‫בוצעה השוואה עבור מערכת ‪ GCHP‬מול החלופות האפשריות‪:‬‬

‫טון קירור‬
‫‪003‬‬ ‫עלות כוללת כנגד זמן ‪-‬‬
‫‪PHCG‬‬
‫‪rewoT gnilooC‬‬
‫על‬
‫[‪] ₪‬‬

‫‪delooC riA‬‬
‫ות‬

‫‪evi taropavE‬‬
‫‪99999999.9999995‬‬ ‫‪resnednoC‬‬

‫‪999999999.999995‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪02‬‬
‫זמן [ שנים]‬

‫‪63‬‬
 ‫בנוסף בוצעה השוואה של מערכת ‪ GCHP‬למערכת ‪:GWHP‬‬

‫טון קירור‬
‫‪003‬‬ ‫עלות כוללת כנגד זמן ‪-‬‬

‫‪PHCG‬‬
‫‪PHWG‬‬

‫‪00000001‬‬
‫[‪]₪‬‬
‫עלות‬

‫זמן [שנים]‬
‫‪0000001‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪53‬‬

‫מסקנות – השוואת חלופות עבור עומס מירבי של ‪ 300‬טון קירור‬ ‫‪.14.3.2‬‬

‫לפי גרף ‪ 4‬ניתן לראות שעלות הקמת מערכות מסוג ‪ GSHP‬היא היקרה ביותר‪ .‬מערכות‬ ‫א)‬
‫קונבנציונליות כגון‪ :‬מגדלי קירור‪ ,‬עיבוי אוויר ומעבה מאייד‪ ,‬נהנות מעלות הקמה נמוכה‬
‫משמעותית ולכן דורשות השקעה ראשונית נמוכה (עלות הקמת מערכת ‪ GCHP‬בתצורה‬
‫המתאימה לפרויקט זה הינה בסדר גודל של כ‪ 3.4 -‬מיליון ‪ ₪‬ולעומתה עלות הקמת מערכת‬
‫המבוססת על מגדל קירור הינה בסדר גודל של כ‪ 650-‬אלף ‪.)₪‬‬
‫ניתן לראות בנוסף שמערכת ה‪ GWHP -‬למרות היותה יקרה להקמה‪ ,‬בטווח הארוך היא‬ ‫ב)‬
‫החסכונית ביותר‪ .‬תוצאה זו מפתיעה גם בהשוואה לזמן החזר ההשקעה של ‪ GWHP‬מול מערכת‬
‫‪ ,GCHP‬שכן חיתוך בין עקומות מערכות אלו מעשה באזור ‪ 26‬שנה לטובת ‪ .GWHP‬מכאן שמערכת‬
‫זו הינה הכדאית ביותר להקמה‪ ,‬ובוודאי לאור עלות ההקמה שח מערכת ‪.GCHP‬‬
‫זמני החזרי ההשקעה למערכות מסוג ‪ GSHP‬אשר תוכננו בפרויקט זה מוצגים בטבלה הבאה‪:‬‬ ‫ג)‬
‫זמן החזר השקעה‬ ‫‪ GCHP‬כנגד‪.‬‬
‫‪ 9‬שנים‬ ‫מערכת צינון באוויר‬ ‫‪)1‬‬
‫‪ 11‬שנים‬ ‫צ'ילר עם מגדל קירור‬ ‫‪)2‬‬
‫‪ 17‬שנים‬ ‫מערכת מעבה מאייד‬ ‫‪)3‬‬
‫‪ 27‬שנים‬ ‫‪GWHP‬‬ ‫‪)1‬‬
‫טבלה ‪ - 25‬זמן החזר השקעה עבור מערכת ‪GCHP‬‬

‫‪64‬‬
 ‫זמן החזר השקעה‬ ‫‪ GWHP‬כנגד‪.‬‬
‫‪ 5‬שנים‬ ‫מערכת צינון באוויר‬ ‫‪)2‬‬
‫‪ 7‬שנים‬ ‫צ'ילר עם מגדל קירור‬ ‫‪)3‬‬
‫‪ 12‬שנים‬ ‫מערכת מעבה מאייד‬ ‫‪)4‬‬
‫טבלה ‪ - 26‬זמן החזר השקעה עבור מערכת ‪GWHP‬‬

‫טבלה השוואתית לעלות הקמת החלופות הנבחנות ועלות הפעלה שנתית בפרויקט‪:‬‬
‫‪COP‬‬ ‫עלות הפעלה שנתית‬ ‫עלות הקמה‬ ‫מערכת נבחנת‬
‫‪3.588‬‬ ‫‪469,600₪‬‬ ‫‪646,500₪‬‬ ‫מערכת מקוררת מים‬
‫‪3.048‬‬ ‫‪597,517₪‬‬ ‫‪781,204₪‬‬ ‫מערכת צינון אוויר‬
‫‪3.436‬‬ ‫‪377,500₪‬‬ ‫‪794,480₪‬‬ ‫מערכת מעבה מאייד‬
‫‪4.121‬‬ ‫‪285,910₪‬‬ ‫‪3,051,300₪‬‬ ‫מערכת ‪GCHP‬‬

‫‪3.794‬‬ ‫‪310,481₪‬‬ ‫‪2,041,512₪‬‬ ‫מערכת ‪GWHP‬‬

‫טבלה ‪ - 27‬סיכום תוצאות פיננסיות ומקדם יעילות לחלופות השונות (‪)300TR‬‬

‫התוצאות הפיננסיות המוצגות בטבלה ‪ 28‬הינן תמצית התוצאות מטבלאות (‪ )1‬ו‪ )2( -‬מספר הנספחים‪ ,‬עמ'‬
‫‪.158-159-160‬‬
‫השוואת כדאיות כלכלית בין החלופות למערכת ההיברידית עבור עומס של ‪ 600‬טון קירור‬ ‫‪.14.3.3‬‬

‫* לפי טבלה ‪ 24‬ניתן לראות שמערכת ה‪ GCHP -‬תכנס לפעולה כאשר יש צורך בעומס גבוה מ‪ 300 -‬טון‬
‫קירור‪ ,‬לכן‪ ,‬בנוסחה ‪ 20‬מערכת ה‪ GWHP-‬שוקללה כפועלת בתפוקה מלאה במשך כל התהליך כאשר‬
‫ההפרש בין אחוז התפוקה של המערכת לבין חלקה היחסי של מערכת ה‪ GWHP (50%) -‬הוכפל בשתיים‬
‫בעת שקלול תפוקת מערכת ה‪.GCHP-‬‬
‫** חישוב ה‪ Diversity Factor-‬בוצע עבור ‪ 2880‬שעות עבודה בשנה לפי התיקון לנוסחה ‪.20‬‬
‫משקלול כל הנתונים הנ"ל נפיק גרף המתאר את סך ההשקעה בכל מערכת כפונקציה של הזמן כאשר הציר‬
‫האנכי מוגדר בסקלה לוגריתמית לנוחות הקריאה‪.‬‬

‫‪65‬‬
 ‫טון קירור‬
‫‪006‬‬ ‫עלות כוללת כנגד זמן ‪-‬‬
‫‪rewoT gnilooC‬‬

‫‪delooC riA‬‬

‫‪evi taropavE‬‬
‫‪resnednoC‬‬

‫‪00001‬‬ ‫‪PHSG‬‬
‫ע ל[‪₪‬ות]‬

‫‪000001‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪51‬‬
‫זמן [שנים ]‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫גרף ‪ - 4‬עלות כוללת כנגד זמן עבור עומס מרבי של ‪ 600‬טון קירור‬

‫מסקנות – השוואת חלופות עבור עומס מרבי של ‪ 600‬טון קירור‬ ‫‪.14.3.4‬‬

‫זמני החזרי ההשקעה למערכת היברידית מסוג ‪ GSHP‬אשר תוכננה בפרויקט זה מוצגים בטבלה‬ ‫א)‬
‫הבאה‪:‬ד‬
‫זמן החזר השקעה‬ ‫‪..GSHP Vs‬‬
‫‪ 7‬שנים‬ ‫מערכת עיבוי אוויר‬ ‫‪)1‬‬
‫‪ 9‬שנים‬ ‫צ'ילר עם מגדל קירור‬ ‫‪)2‬‬
‫‪ 15‬שנים‬ ‫מערכת מעבה מאייד‬ ‫‪)3‬‬
‫טבלה ‪ - 28‬זמן החזר השקעה עבור מערכת ‪GSHP‬‬

‫טבלה השוואתית לעלות הקמת החלופות הנבחנות ועלות הפעלה שנתית בפרויקט‪:‬‬
‫‪COP‬‬ ‫עלות הפעלה‬ ‫עלות הקמה‬ ‫מערכת‬
‫‪3.588‬‬ ‫‪939,200₪‬‬ ‫‪1,293,000₪‬‬ ‫מערכת מקוררת מים‬
‫‪3.048‬‬ ‫‪1,195,035₪‬‬ ‫‪1,562,408₪‬‬ ‫מערכת צינון אוויר‬
‫‪3.436‬‬ ‫‪755,000₪‬‬ ‫‪1,588,960₪‬‬ ‫מערכת מעבה מאייד‬
‫‪3.951‬‬ ‫‪614,133₪‬‬ ‫‪5,092,812₪‬‬ ‫‪GSHP‬‬

‫טבלה ‪-29‬סיכום תוצאות פיננסיות ומקדם יעילות לחלופות השונות (‪)600TR‬‬

‫התוצאות הפיננסיות המוצגות בטבלה ‪ 30‬הינן תמצית התוצאות המוצגות בטבלאות (‪ )3‬ו‪ )4( -‬בספר‬
‫הנספחים עמ' ‪.160-161-162‬‬

‫‪66‬‬
‫כאשר משקללים את זמני החזר ההשקעה של מערכת ה‪ GCHP-‬ומערכת ה‪ GWHP-‬לעומת החלופות‬ ‫ב)‬
‫השונות מתקבל כי כאשר משתמשים בשתיהן יחד כמערכת היברידית ניתן לקבל מערכת בעלת שיפור‬
‫קל בהחזר זמן ההשקעה עבור החלופות‪ ,‬כמו כן מערכת המחזירה את ההשקעה על כל החלופות‬
‫האפשריות שנשקלו‪.‬‬
‫ניתן להתרשם כי מערכת ה‪ GCHP-‬הינה בעלת זמן החזר השקעה טוב יחסית וניתן לשאול את עצמנו‬ ‫ג)‬
‫מדוע לא להשתמש בה באופן בלעדי‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי בדרישות הפרוייקט לא הוקצה לנו מספיק‬
‫שטח לבצע את מספר קידוחי ה‪ GCHP-‬המספק את תפוקת הקירור והחימום של המלון ללא פגיעה‬
‫באיכות החלפת החום של הקרקע‪ .‬עבור דרישות פרוייקט זה‪ ,‬הכרחי עבורנו לשלב מערכת נוספת עם‬
‫מערכת ה‪.GCHP-‬‬
‫ניתן לראות שמקדם היעילות במערכת ‪ GSHP‬מתנהגת בקירוב כממוצע הערכים של מערכות ‪GCHP‬‬ ‫ד)‬
‫ו‪ .GWHP -‬תוצאה זו הייתה צפויה‪ ,‬ולאור העובדה שבטבלה (‪ )27‬מקדם היעלות של שני מערכות אלו‬
‫גבוה מכל שאר הערכים נקבל ערך סופי גבוה מהחלופות הנבחנות‪.‬‬

‫‪67‬‬
 ‫דו"ח התקדמות‬ ‫‪.15‬‬

‫הסבר והערות‬ ‫מצב התקדמות‬ ‫הגדרת התוצר‬ ‫מס'‬

‫מורכב מנספחים א‪,‬ד‪,‬ה וחלקים נרחבים‬ ‫בוצע‬ ‫הצגת היתרונות והחסרונות‬ ‫‪1‬‬
‫מדו"ח סופי‪.‬‬ ‫בשימוש במערכת היברידית‬
‫מהסוג שנתכנן‬
‫לתכן‬ ‫חישובי‬ ‫הצגת רקע‬
‫נספחים א'‪,‬ד'‪,‬ה'‪,‬ח'‪,‬י'‪ .‬פרקים ‪ 13 ,12‬מדו"ח‬ ‫בוצע‬ ‫‪2‬‬
‫סופי‪.‬‬ ‫מערכות מיזוג אוויר מסוג‬
‫‪.GCHP,GWHP‬‬

‫פרק ‪ 4‬בדו"ח‪.‬‬ ‫הצגת חלופות לתכן המערכת בוצע‬ ‫‪3‬‬

‫ולתכן רכיביה‪.‬‬

‫פרק ‪ 12‬בדו"ח‪.‬‬ ‫תכן משאבת חום למערכת בוצע‬ ‫‪4‬‬

‫‪.GCHP‬‬

‫פרק ‪ 13‬בדו"ח‬ ‫תכן משאבת חום למערכת בוצע‬ ‫‪5‬‬

‫‪GWHP‬‬

‫מרכיבי בוצע‬ ‫הצגת נתונים של‬

‫פרקים ‪ 13 ,12‬בדו"ח סופי ונספחים ו‪-‬יב‬ ‫‪6‬‬
‫המערכת ההיברידית‬
‫השוואות מול חלופות אפשריות‬
‫פרק ‪ 15‬בדו"ח סופי ונספח א‬ ‫בוצע‬ ‫‪7‬‬

‫‪68‬‬
 ‫רשימת מקורות‬
1. Kern, Process Heat Transfer, McGraw & Hill, 1950, Ch.1,3,5, 6, 7
2. Ozisik, Basic Heat Transfer, McGraw & Hill, 1985, p.155
3. ASHRAE Handbook HVAC Fundamentals, ASHRAE, 2009
4. ASHRAE Handbook HVAC System & Equipment, ASHRAE, 2008, Ch. 1, 2, 3, 8, 38, 41, 43, 44,
45, 47
5. ASHRAE Handbook HVAC Applications, ASHRAE, 2007, Ch. 32,
6. ASHRAE Handbook Refrigeration, ASHRAE, 2010, Ch. 6
7. Stoecker & Jones, Refrigeration & Air Conditioning, McGraw & Hill, 1983, Ch. 10, 13
8. Stephen P. Kavanaugh & Kevin Rafferty, Ground-Source Heat Pump, ASHRAE, 1997
9. Shah & Sekulić, Fundamentals of Heat Exchanger Design, John Wiley & Sons, 2003
10. Trane Air Conditioning Maual, The Trane Company, 1990
11. McQuay Air Conditioning, Geothermal Heat Pump Design Manual, McQuay International, 2002
12. Kris Charles Jeppesen, Fundamentals of Commercial Geothermal Wellfield Design, GHP
Systems, 2010
13. Sporlan Electric Expansion Valves, Bulletin 100-20, September 2008
14. ‫ משרד התשתיות הלאומיות‬,2010 ‫ יולי‬, ‫התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית‬

15. USGAO Geothermal energy; 1994 page 5

16. REHAU Product Catalog, January 1st 2012
17. REHAU, Radiant Heating Systems Design Guide, 2010
18. Long term ground temperature changes in Geo-Exchange systems, Chala Antoine & Pinel Patrice,
ASHRAE Transactions, 2008, Vol. 114, issue 2, p. 342-350
19. Israeli Meteorolgical Services, www.ims.gov.il/IMS/CLIMATE, 10.12.2012
20. DuPont Suva, pressure drops in lines for R407C
21. TRANE AIR CONDITIONING MANUAL, REFERENCE TABLES, P. 431
22. DAIKIN® general catalogue 2012
23. EVAPCO® selection software
24. NATIONAL PUMPS selection software
25. US DOE- building energy data book
26. ‫ קטלוג טכני למהנדס‬-‫גולן פקס‬

27. CALPEDA pump, selection software and general catalogue

28. RANCO 4 way valve catalogue
29. EMERSON EXCEL selection data sheet
69