‫‪24‬‬

‫‪ 1998‬עודכנה פעם נוספת בשנת ‪ .2006‬מפה מעודכנת זו )ציור ‪ (3.2‬אינה שונה באופן מהותי מהמפה‬
‫שפורסמה בשנת ‪ 1998‬והיא אומצה ע"י תקן ת"י ‪ 414‬החדש ]‪ [1‬ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו‪.‬‬

‫ציור ‪ :3.1‬מפות של מהירות הבסיסית של הרוח בישראל‬

‫א( מפה חדשה משנת ‪ 1998‬הכלולה בדו"ח השרות המטאורולוגי ]‪[5‬‬
‫ב( מפה ישנה משנת ‪ ,1969‬על פי ת"י ‪[2] (1982) 414‬‬
 ‫‪25‬‬

‫ציור ‪ :3.2‬מפת מהירות הרוח הבסיסית של הרוח על פי ת"י ‪[1] (2008) 414‬‬
 ‫‪26‬‬

‫מהירות הייחוס הבסיסית של הרוח ‪ v b‬שעל בסיסה מחושב לחץ הייחוס הבסיסי של הרוח‬

‫‪ q b‬מחושבת על‪-‬פי נוסחה ‪ 3.1‬בת"י ‪ ,[1] (2008) 414‬המוצגת להלן‪ ,‬הכלולה גם בהצעת התקן‬
‫האירופי )‪.[4] EN 1991-1-4 (2005‬‬

‫‪v b = c dir × c season × v b, o‬‬ ‫)‪(3.1‬‬

‫כאשר‪:‬‬
‫‪ -‬מהירות ייחוס בסיסית של הרוח )מ'‪/‬שנייה(;‬ ‫‪vb‬‬
‫‪ -‬מהירות בסיסית של הרוח )מ'‪/‬שנייה(;‬ ‫‪v b, o‬‬

‫‪ -‬מקדם כיווניות הרוח‪ .‬בשלב זה אין בישראל נתונים מטאורולוגיים מספיקים‬ ‫‪c dir‬‬
‫לקביעת מקדם זה‪ .‬בשלב זה נקבע ‪c dir = 1.0‬‬
‫‪ - c season‬מקדם עונתיות‪ .‬גם לגביו אין בישראל נתונים מטאורולוגיים מספיקים‬

‫מהימנים‪ .‬בשלב זה נקבע ‪c season = 1.0‬‬

‫לאור העובדה שערכם של כל המקדמים בנוסחה )‪ (3.1‬לעיל שווים ל – ‪ 1.0‬ניתן לקבוע עבור מבנים‬
‫מתוכננים להקמה בישראל שמהירות הייחוס הבסיסית של הרוח שווה למהירות הבסיסית של‬
‫הרוח‪ ,‬כמוגדר בנוסחה ‪ 3.2‬בת"י ‪ ,[1] (2008) 414‬המוצגת להלן‪:‬‬

‫‪v b = v b, o‬‬ ‫)‪(3.2‬‬

‫‪ 3.2‬מיצועים שונים של מהירות הרוח‬

‫בנוסף למפת מהירויות הרוח הבסיסיות והגדרת אופן החישוב של מהירות הייחוס הבסיסית של‬
‫הרוח כמפורט לעיל‪ ,‬כלולים בפרק ג' של ת"י ‪) [1] (2008) 414‬סעיף ‪ ,(3.2‬גם נתונים לקביעת‬
‫מהירויות רוח בעלות מיצועים אחרים‪ ,‬כגון מהירות משב עליון ומהירות שעתית ממוצעת‪ ,‬עבור‬
‫דרגות חספוס שונות של פני האתר‪ .‬מן הראוי לציין שמיצועים שונים של מהירות הרוח אינם‬
‫תלויים אך ורק בדרגת החספוס של פני האתר‪ ,‬אלא גם בגורמים נוספים כגון‪ :‬מהירות הבסיסית‬
‫של הרוח ומפלס מעל פני הקרקע‪ .‬למרות מורכבות הנושא והשפעתם של גורמים שונים על מקדמי‬
‫ההמרה בין מהירויות רוח על בסיס מיצועים שונים‪ ,‬נמצא שהגורם של חספוס פני שטח האתר‬
‫הינו הגורם העיקרי בקביעת מקדמי המרה אלה‪ .‬בהתחשב בכך‪ ,‬נקבעו מקדמי ההמרה‬
‫המתאימים השונים‪ ,‬המוצגים בטבלה מס' ‪ 3.1‬בת"י ‪ ,[1] (2008) 414‬כדלהלן‪:‬‬
 ‫‪27‬‬

‫‪.‬‬
‫טבלה ‪ :3.1‬מקדמי ההמרה של מהירות הבסיסית של הרוח למהירות‬
‫משב עליון ולמהירות שעתית ממוצעת‬

‫מקדם המרה‬
‫מהירות שעתית‬ ‫משב עליון‬ ‫דרגת חספוס השטח‬
‫ממוצעת‬
‫‪0.95‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫‪I , II , 0‬‬
‫‪0.85‬‬ ‫‪1.70‬‬ ‫‪III , IV‬‬

‫על מנת להמחיש את השימוש במקדמי ההמרה הנ"ל‪ ,‬מוצגת להלן דוגמא לחישוב מהירות הרוח‪-‬‬
‫משב עליון ומהירות שעתית ממוצעת של הרוח‪ ,‬לאורך חוף הים התיכון באזור עירוני צפוף‪.‬‬

‫מתוך עיון במפת מהירות הרוח הבסיסית בישראל ניתן לקבוע שבאזור הנדון מהירות הייחוס‬
‫הבסיסית של הרוח הינה‪:‬‬
‫‪Vb = Vb, o = 30,0 m/sec‬‬

‫הגדרות של דרגות חספוס פני השטח כלולות בפרק ה' של ת"י ‪) – [1] (2008) 414‬סעיף ‪ .(5.3‬מתוך‬
‫עיון בטבלה ‪ 5.1‬הכלולה בסעיף זה של התקן‪ ,‬ניתן לקבוע ששטח עירוני ניתן להגדרה כאזור בעל‬
‫דרגת חספוס ‪) III‬פרוורי ערים(‪ ,‬או בעל דרגת חספוס ‪) IV‬שטחים עירוניים שבהם לפחות ‪15%‬‬
‫מהשטחים כוללים בניינים שגובהם הממוצע ‪ 15‬מ' לפחות(‪ .‬הסברים מפורטים יותר בקשר לסווג‬
‫נכון של מאפייני פני השטח‪ ,‬מוצג בפרק ‪ 5‬להלן‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לצרכי קביעת מהירות הרוח‪-‬משב‬
‫עליון ומהירות שעתית ממוצעת‪ ,‬כמפורט לעיל‪ ,‬אין כל חשיבות לכך‪ ,‬האם המתכנן מניח דרגת‬
‫חספוס ‪ III‬או ‪ ,IV‬זאת מכיוון שמקדמי ההמרה כפי שנקבעו בתקן הנדון זהים עבור שני הסוגים‬
‫הנ"ל של מאפייני פני השטח‪ ,‬כפי שניתן לראות בטבלה מס' ‪ 3.1‬לעיל‪ .‬לאור זאת‪ ,‬ניתן לחשב את‬
‫מהירות המשב העליון ומהירות שעתית ממוצעת של הרוח באזור הנבדק כדלהלן‪:‬‬

‫‪V3sec = 1.70 × Vb = 1.70 × 30.0 = 51.0 m/sec‬‬

‫‪V60min = 0.85 × Vb = 0.85 × 30.0 = 25.5m/sec‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ - V3sec‬מהירות המשב העליון )מ'‪/‬שנייה(‬

‫‪ - V60min‬מהירות שעתית ממוצעת )מ'‪/‬שנייה(‬

‫מודגש בזה שמהירויות אלה הינן מהירויות רוח בגובה ‪ 10‬מ' מעל פני הקרקע של אזור‪ ,‬בעל דרגת‬
‫חספוס כמפורט לעיל )‪ III‬או ‪ ,(IV‬מחושבים לתקופת חזרה של ‪ 50‬שנה‪ ,‬כמו המהירות הבסיסית‬
 ‫‪28‬‬

‫של הרוח‪ ,‬אשר שימשה בסיס לקביעתן‪ .‬דבר נוסף שיש להדגיש בהקשר חישובים לצורך המרת‬
‫מהירות רוח בסיסית )מהירות ממוצעת במשך ‪ 10‬דקות( למהירות רוח בעלת מיצוע אחר )מהירות‬
‫המשב העליון )ממוצע במשך ‪ 3‬שניות( או מהירות שעתית ממוצעת(‪ ,‬בעיקר לצורכי השוואה בין‬
‫מהירויות הרוח הנקובות במפת מהירויות הרוח הבסיסיות הכלולה במהדורה העדכנית של ת"י‬
‫‪ [1] (2008) 414‬לאלה הנקובות במפה הישנה משנת ‪ 1969‬הכלולה במהדורה הישנה של ת"י ‪414‬‬
‫)‪ ,[2] (1982‬הוא העובדה ששתי המפות מתייחסות למעשה לאזור בעל דרגת חספוס ‪ .II‬על כן‬
‫לצורכי השוואה בין ‪ 2‬המפות יש לכפול את מהירות הרוח הבסיסית הנקובה במפה החדשה‬
‫במקדם המרה של ‪ 1.5‬ולא במקדם המרה המתאים עבור אזורים בעלי דרגות חספוס ‪ III‬או ‪.IV‬‬

‫באופן דומה‪ ,‬ניתן לחשב גם מהירות המשב העליון ומהירות שעתית ממוצעת של הרוח‪ ,‬מחושבים‬
‫לתקופות חזרה שונות‪ ,‬כמפורט בסעיף ‪ 3.3‬להלן‪.‬‬

‫‪ 3.3‬תקופות חזרה שונות של הרוח‬

‫מהירות בסיסית של הרוח‪ ,‬כמפורט בסעיף ‪ 3.1‬לעיל‪ ,‬מחושבת לתקופת חזרה של ‪ 50‬שנים‪.‬‬
‫משמעות הדבר‪ ,‬שההסתברות השנתית לאירוע יחיד של מהירות רוח גבוהה יותר הינה ‪.0.02‬‬
‫הסיבה לבחירה זו של תקופת חזרה של מהירות הבסיס של הרוח נעוצה בעבודה שמרבים‬
‫הבניינים ומבנים הנדסיים אחרים מתוכננים לתקופת שימוש תכנונית של ‪ 50‬שנים‪ .‬יחד עם זאת‬
‫יש להבין שאין קשר פיזי ישיר בין תקופת החזרה של אירועי רוח ‪ R -‬ותקופת השימוש התכנונית‬
‫של בניינים ומבנים הנדסיים אחרים ‪ ,L -‬כמפורט להלן‪ .‬תקופת החזרה של אירוע רוח קיצונית‬
‫כלשהו – ‪ R‬מהווה ביטוי אלטרנטיבי להסתברות השנתית לאירוע כזה או חמור יותר‪ ,‬לדוגמא‬
‫‪ ,0.02=1/50‬כמצוין לעיל‪ .‬כלומר ניתן לומר שקיימת הסתברות שנתית של ‪ 98%‬שלא יהיה בשנה‬
‫כלשהי אירוע רוח קיצוני יותר‪ ,‬אך לא וודאות מוחלטת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬את ההסתברות‪/‬הסיכון‬
‫לאירוע רוח קיצוני יותר במהלך תקופת שימוש תכנונית בבניינים ומבנים הנדסיים אחרים ‪r -‬‬
‫ניתן להעריך בהתבסס על הנחה שכל שנות השימוש בבניין או מבנה הנדסי נתון הינן בלתי תלויות‬
‫אחת בשנייה מבחינה סטטיסטית ]‪ .[8‬במקרה כזה ההסתברות‪/‬הסיכון ‪ r -‬לאירוע רוח קיצוני‬
‫יותר מאירוע בעל תקופת חזרה נתונה ‪ R -‬בתקופת השימוש התכנונית בבניין‪/‬מבנה הנדסי – ‪L‬‬
‫נתונה על ידי נוסחה ‪:[8] 3.3‬‬

‫‪L‬‬
‫⎤⎞ ‪⎡ ⎛ 1‬‬ ‫‪3.3‬‬
‫⎥⎟ ⎜ ‪r = 1 − ⎢1 −‬‬
‫⎦⎠ ‪⎣ ⎝ R‬‬

‫לכן‪ ,‬במקרה של בניין רגיל המתוכנן לתקופת שימוש תכנונית של ‪ 50‬שנים ההסתברות לאירוע‬
‫מהירות רוח קיצונית יותר ממהירות הרוח הבסיסית הנקובה בתקן ת"י ‪ [1] (2008) 414‬הינה‬
‫‪ .(63.6%) 0.636‬זו היא הסתברות גבוהה למדי‪ .‬על כן יש צורך להתחשב במקדמי בטיחות‬
‫מתאימים עבור עומסי רוח לצרכי תכן של בניינים‪/‬מבנים הנדסיים כאלה‪.‬‬
 ‫‪29‬‬

‫מדי פעם יש צורך לתכנן מבנים‪ ,‬תוך התחשבות ברוחות בעלות הסתברויות שנתיות אחרות‪,‬‬
‫כלומר בעלות תקופות חזרה שונות‪ .‬הדבר נחוץ באותם מקרים בהם תקופת השימוש התכנונית‬
‫במבנה מתכננת להיות שונה מ – ‪ 50‬שנים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בניינים או מבנים הנדסיים בעלי חשיבות‬
‫ציבורית או ביטחונית גדולה‪ ,‬או בעלי ערך כלכלי גבוה במיוחד‪ ,‬מחושבים לעתים קרובות לתקופת‬
‫שימוש תכנונית של ‪ 100‬שנים ואף יותר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מבנים ארעים יכולים להיות מתוכננים‬
‫לתקופת שימוש תכנונית קצרה יותר‪ ,‬למשל ‪ 30‬שנים‪.‬‬

‫ככל שתקופת השימוש התכנונית במבנה ארוכה יותר‪ ,‬יש צורך להתחשב במהירות רוח גבוהה‬
‫יותר‪ ,‬על מנת לשמור על הכלל‪ ,‬שבתקופת השימוש התכנונית במבנה ההסתברות לאירוע קיצוני‬
‫של מהירות רוח גבוהה מזו המשמשת בסיס לתכן המבנה תהיה זהה‪/‬דומה לזו המתאימה עבור‬
‫מבנים המתוכנים לתקופת שימוש תכנונית של ‪ 50‬שנים‪ ,‬כמפורט לעיל )‪ .(≈ 63.6%‬לעומת זאת‪,‬‬
‫במקרה של תכן מבנה ארעי‪ ,‬ניתן להתחשב במהירות רוח נמוכה יותר‪ ,‬גם זאת על מנת לשמור על‬
‫אותו הכלל שבתקופת השימוש התכנונית במבנה ההסתברות לאירוע קיצוני של מהירות רוח‬
‫גבוהה מזו המשמשת בסיס לתכן המבנה תהיה זהה‪/‬דומה לזו המתאימה עבור מבנים המתוכנים‬
‫לתקופת שימוש תכנונית של ‪ 50‬שנים‪ ,‬כמפורט לעיל )‪.(≈ 63.6%‬‬

‫לצורך חישוב מהירויות רוח בעלות תקופות חזרה שונות )בעלות הסתברויות שנתיות שונות(‪,‬‬
‫המתאימים לצרכי תכן של מבנים המתוכננים לתקופות שימוש תכנוניות שונות‪ ,‬ניתן להשתמש‬
‫בנוסחה ‪ 3.4‬להלן ) נוסחה ‪ 3.3‬בת"י ‪:([1] (2008) 414‬‬

‫‪v n = A n × (v b )B n‬‬ ‫)‪(3.4‬‬

‫כאשר‪:‬‬
‫‪ - v n‬מהירות רוח ממוצעת במשך ‪ 10‬דקות‪ ,‬המחושבת לתקופת חזרה של ‪ n‬שנים‪.‬‬
‫‪ - v b‬מהירות ייחוס בסיסית של הרוח כמפורט בסעיף ‪.3.1‬‬

‫‪ - A n , B n‬מקדמים המוצגים בטבלה ‪ 3.2‬להלן‪.‬‬

‫נוסחה ‪ 3.4‬לעיל מבוססת על עבודת מחקר של השרות המטאורולוגי הישראלי ]‪ ,[5‬שבמסגרתה‬

‫גובשה מפת מהירויות הרוח הבסיסיות‪ ,‬הכלולות במהדורה החדשה של ת"י ‪.[1] (2008) 414‬‬

‫כפי שצוין לעיל‪ ,‬במקרה של תכן מבנים לתקופות שימוש תכנוניות שונות מ‪ 50 -‬שנים‪ ,‬ניתן ליישם‬
‫מהירות רוח בעלת תקופת חזרה המתאימה לתקופת השימוש התכנונית במבנה‪ .‬יש כמובן לשקול‬
‫את הדבר בזהירות‪ ,‬במיוחד באותם מקרים בהם תקופת השימוש התכונית במבנה הינה קצרה מ‬
‫– ‪ 50‬שנה‪ .‬התקן הנדון מתייחס לסוגיית תקופת חזרה של הרוח השונה מ – ‪ 50‬שנה‪ ,‬תוך חיוב‬
‫קביעה מוסמכת מראש בנדון‪ ,‬ואישור מתאים בנדון‪ ,‬על ידי רשות מוסמכת‪ .‬משמעות הדבר‪,‬‬
‫שהחלטה בנדון אינה רק בידי המתכנן ו‪/‬או מזמין הפרויקט‪ .‬כמובן‪ ,‬שבכל מקרה של תכן מבנה‬
‫לתקופת שימוש תכנונית שונה מ‪ 50 -‬שנים‪ ,‬יש לציין ולתעד זאת כהלכה במסמכי התכן הישימים‪.‬‬
 ‫‪30‬‬

‫טבלה ‪ :3.2‬מקדמים לקביעת מהירות רוח ממוצעת במשך ‪ 10‬דקות לתקופות חזרה שונות‬

‫‪An‬‬ ‫‪Bn‬‬ ‫הסתברות‬ ‫תקופת חזרה ‪) n‬שנים(‬

‫שנתית‬
‫‪p n = 1/n‬‬
‫‪1.19‬‬ ‫‪0.926‬‬ ‫‪0.100‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪1.05‬‬ ‫‪0.976‬‬ ‫‪0.033‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪1.00‬‬ ‫‪1.000‬‬ ‫‪0.020‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪0.93‬‬ ‫‪1.030‬‬ ‫‪0.010‬‬ ‫‪100‬‬
‫)*(‬
‫‪0.91‬‬ ‫‪1.040‬‬ ‫‪0.0083‬‬ ‫‪120‬‬
‫)*( הנתונים המוצגים בטבלה ‪ 3.2‬לגבי תקופת חזרה של ‪ 120‬שנים אינם‬
‫מופעים בתקן ישראלי ת"י ‪ .(2008) 414‬הם מושתתים על הערכות‬
‫שהוכנו בנדון על ידי מומחי השירות המטאורולוגי הישראלי‪.‬‬

‫‪ 3.4‬מפת מהירות בסיסית של הרוח‬

‫כפי שציין בסעיף ‪ 3.1‬לעיל‪ ,‬מפת המהירות הבסיסית של הרוח המצורפת בנספח א' לתקן הנדון‬
‫והמוצגת בציור ‪ 3.2‬לעיל‪ ,‬הוכנה על ידי השירות המטאורולוגי הישראלי‪ ,‬בהתבסס על עיבוד‬
‫נתונים מטאורולוגיים שאסף במשך השנים‪ .‬נתוני המהירות הבסיסית של הרוח המוצגים במפה‬
‫זו אינם כוללים אירועים קיצוניים בעלי הסתברות הופעה נמוכה מאד‪ ,‬דוגמת מערבל רוח דמוי‬
‫טורנדו ומיקרוברסט )‪ ,(microburst‬שההסתברות להופעתם פעם בחמישים שנה היא ‪ 0.05‬עד‬
‫‪ 0.07‬במספר אזורי הארץ‪ ,‬כגון מישור החוף והנגב‪.‬‬

‫אזור החרמון אינו כלול במפת המהירות הבסיסית של הרוח‪ ,‬על פי המוגדר בת"י ‪.[1] (2008) 414‬‬
‫לקבלת הערכות לגבי מהירויות רוח החזויות באזור זה‪ ,‬מומלץ לפנות לשירות המטאורולוגי‬
‫ולמקורות מידע מהימנים אחרים‪ .‬בהקשר לתכן בניינים ומבנים הנדסיים אחרים באזור זה‪ ,‬מן‬
‫הראוי לציין שבאזור זה חזויות רוחות חזקות במיוחד‪ ,‬הצפויות במיוחד בחודשי החורף‪ ,‬כאשר‬
‫צפויים באזור זה גם כמויות משמעותיות של שלג וקרח‪ ,‬היכולות לפעול בשילוב עם עומסי רוח‬
‫קיצוניים‪ .‬יש צורך ללמוד היטב את מכלול התופעות הנ"ל‪ ,‬על מנת לא להיכשל בתכן ו‪/‬או ביצוע‬
‫בניינים או מבנים הנדסיים אחרים באזור זה‪ .‬מידע ראשוני בדבר השפעות אפשריות משולבות של‬
‫עומסי רוח עומסי שלג‪/‬קרח באזור זה‪ ,‬ניתן למצוא בתקן ישראלי ת"י ‪.[19] 412‬‬

‫ערך האיזוטך )קו שווה המהירות( הנמוך ביותר במפה הנדונה הוא ‪ .24‬איזוטכים אלה מקיפים או‬
‫מגבילים אזורים שבהם מהירות הבסיסית של הרוח היא ‪ 24‬מ'‪/‬שנייה‪ ,‬או פחות מכך‪ .‬אזורים‬
‫אלה מסומנים‪ ,‬במפה הנדונה‪ ,‬ע"י סימן )‪ (-‬בתחומי האזורים הנדונים‪ .‬מכיוון שאין במפה הנ"ל‬
‫נתונים על מידת ההפחתה של מהירות הרוח הבסיסית באזורים אלה‪ ,‬יש להתחשב בהם במהירות‬
‫רוח בסיסית בשיעור ‪ 24‬מ'‪/‬שנייה‪.‬‬
 ‫‪31‬‬

‫ערך האיזוטך )קו שווה המהירות( הגבוה ביותר במפה הנדונה הוא ‪ .36‬איזוטכים אלה מקיפים או‬
‫מגבילים אזורים שבהם המהירות הבסיסית של הרוח היא ‪ 36‬מ'‪/‬שנייה‪ ,‬או יותר‪ .‬אזורים אלה‪,‬‬
‫כמו גם אזורים אחרים המוקפים ע"י איזוטכים בעלי ערכים אחרים‪ ,‬לדוגמא ‪ 30‬מ'‪/‬שנייה‪,‬‬
‫מסומנים ע"י סימן )‪ (+‬בתחומי האזורים הנדונים‪ ,‬דבר המצביע על כך‪ ,‬שקיימים בהם מקומות‬
‫בהם מהירות הרוח הבסיסית הינה גבוהה יותר מזו שמציינים האוזוטכים המגבילים או‬
‫המקיפים את האזורים הנדונים‪ .‬עקב העדר נתונים סטטיסטיים מספקים ביחס למהירויות רוח‬
‫מוגברות אלה באזורים הנדונים‪ ,‬נדרשת זהירות יתר בתכן מבנים באזורים אלה‪ ,‬במיוחד מבנים‬
‫הרגישים לעומסי רוח )מבני תעשייה ואחסנה בעלי מפתחים גדולים ו‪/‬או הבנויים‬
‫מקונסטרוקציות פלדה ו‪/‬או בעלי קירוים וחיפויים קלים‪ ,‬כמו גם מגדלים ותרני אנטנות וכו'(‪.‬‬
‫בכל מקרה של ספק‪ ,‬מומלץ להתייעץ בנדון עם מומחי השרות המטאורולוגי הישראלי‪ .‬מן הראוי‬
‫לציין שאחד האזורים מהסוג הנדון הינו אזור ירושלים רבתי וסביבתו‪.‬‬

‫מודגש בזה‪ ,‬שהשפעות טופוגרפיות מקומיות והפרעות מקומיות שונות אינן באות לידי ביטוי‬
‫במפת מהירויות הרוח הבסיסיות הנדונה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬השפעות טופוגרפיות בעלות קנה מידה‬
‫אזורי נכללו במפה‪ ,‬על פי האופי הכללי של השטח באזור הנדון‪ .‬השפעות טופוגרפיות מקומיות‬
‫המוזכרות לעיל מטופלות בפרק ה' של התקן ת"י ‪ .[1] (2008) 414‬לפיכך בפסגות הרים‪ ,‬בגיאיות‪,‬‬
‫בקעות ובמבנים טופוגרפיים מקומיים מיוחדים אחרים שבהם מואצת או מועטת הרוח‪ ,‬יש‬
‫להתחשב בתופעות אלו על פי ההנחיות הכלולות בפרק ה' של התקן הנדון‪.‬‬

‫‪ 3.5‬לחץ ייחוס בסיסי של הרוח‬

‫קביעת לחץ הייחוס הבסיסי של הרוח‪ ,‬הנגרם ע"י מהירות הייחוס הבסיסית של הרוח‪ ,‬נעשתה‬
‫בהתחשב בנוסחה ‪) 3.5‬נוסחה ‪ 3.4‬בסעיף ‪ 3.5‬בת"י ‪ ,([1] (2008) 414‬המוצגת להלן‪:‬‬

‫‪ρ × v2‬‬
‫= ‪qb‬‬ ‫‪b‬‬ ‫)‪(3.5‬‬
‫‪2‬‬

‫כאשר‪:‬‬
‫‪ - q b‬לחץ הייחוס הבסיסי של הרוח )ניוטון למ"ר(‬

‫‪ - v b‬מהירות הייחוס הבסיסית של הרוח כמוגדר בסעיף ‪ 3.1‬בת"י ‪) [1] (2008) 414‬מ'‪/‬שנייה(‪.‬‬
‫‪ - ρ‬צפיפות האוויר )ק"ג‪/‬מ"ק(‬

‫צפיפות האוויר מושפעת מגורמים שונים כגון‪ ,‬רום האתר מעל פני היום‪ ,‬טמפרטורת האוויר‬
‫והלחץ הברומטרי‪ .‬על פי הנחיות התקן הנדון‪ ,‬בהעדר נתונים מתאימים אחרים יש להתחשב‬
‫בצפיפות אוויר בשיעור ‪ 1.25‬ק"ג‪/‬מ"ק‪ .‬במקרים מיוחדים‪ ,‬כאשר הדבר מוצדק‪ ,‬ניתן כמובן‬
‫להתחשב בצפיפות אויר שונה מזו המוצגת לעיל‪ .‬הדבר יכול להיות ישים לדוגמה במקרים של תכן‬
‫מבנים באזורים הרריים גבוהים‪ ,‬כדוגמת אזור החרמון‪.‬‬
 ‫‪32‬‬

‫בציור ‪ 3.3‬להלן מוצגים גרפים שבעזרתם ניתן לקבוע את צפיפות האוויר‪ ,‬בתלות בלחץ הברומטרי‬
‫וטמפרטורת האוויר‪ .‬גורמים אלה כמובן שאינם קבועים במשך הזמן בשום אזור נתון‪ ,‬אם כי‬
‫שניהם תלויים באופן זה או אחר בגובה האתר מעל פני הים )הים התיכון(‪ ,‬ושניהם יורדים עם‬
‫עליה בגובה מעל מפני הים‪.‬‬

‫ציור מס' ‪ :3.3‬צפיפות האוויר בתלות בטמפרטורת האוויר והלחץ הברומטרי ]‪[14‬‬

‫על פי נתונים המוצגים ב‪ [14] -‬ניתן לקבוע שהטמפרטורה הממוצעת יורדת בכ‪ 6.5°C -‬לכל ‪1000‬‬
‫מ' עליה בגובה מעל פני הים‪ .‬אם למשל הטמפרטורה הממוצעת לצרכי תכן בגובה פני הים הינה‬
‫‪ ,26.5°C‬אזי בגובה ‪ 1000‬מ' מעל פני הים צפויה טמפרטורה של כ ‪ .20°C -‬הלחץ ברומטרי‬
‫הממוצע בפני הים הינו ‪ 760‬מ"מ כספית ואילו בגובה ‪ 1000‬מ' רק ‪ 674‬מ"מ כספית‪ .‬בהתחשב‬
‫בנתונים אלה‪ ,‬ניתן להעריך‪ ,‬תוך שימוש בגרפים שבציור ‪ 3.3‬לעיל‪ ,‬שצפיפות האוויר בגובה‬
‫‪ 1000‬מ' צפויה להיות כ – ‪ 1.08‬ק"ג‪/‬מ"ק‪ .‬צפיפות זו נמוכה בכ‪ 14%-‬מצפיפות האוויר המצוינת‬
‫בת"י ‪ .[1] (2008) 414‬הדבר מאפשר‪ ,‬לכאורה‪ ,‬להקטין את הלחץ הייחוס הבסיסי של הרוח בגובה‬
‫זה‪ ,‬בכ – ‪ ,14%‬בהשוואה לגובה פני הים‪ .‬בהקשר להתחשבות בצפיפות אוויר מוקטנת נדרשת‬
‫כמובן זהירות רבה‪ .‬לדוגמא באתר בגובה ‪ 1000‬מ' בהחלט צפויות בישראל‪ ,‬בחודשי החורף‪,‬‬
‫טמפרטורות סביב ‪ 0°C‬ואף פחות‪ .‬במצב זה‪ ,‬צפויה באזור זה‪ ,‬בהתבסס על הגרפים שבציור ‪3.3‬‬
‫לעיל‪ ,‬צפיפות אויר בשיעור של ב ‪ 1.18 -‬ק"ג‪ /‬מ"ק‪ ,‬כלומר צפיפות הקטנה רק בכ‪ 6% -‬מצפיפות‬
 ‫‪33‬‬

‫האוויר המצוינת בתקן הנדון‪ .‬לאור זאת‪ ,‬נדרש שיקול דעת הנדסי מנומק בכל מקרה בו שוקלים‬
‫להקטין את צפיפות האוויר המוערכת‪ ,‬לצרכי חישוב לחץ הייחוס הבסיסי של הרוח‪.‬‬

‫מכיוון שבמרבית המקרים כלל לא שוקלים אפשרות של הפחתת צפיפות האוויר‪ ,‬ניתן לפשט את‬
‫הנוסחה לחישוב לחץ הייחוס הבסיסי של הרוח‪ ,‬כפי שמוצג בנוסחה ‪) 3.6‬נוסחה ‪ 3.5‬בת"י ‪414‬‬
‫)‪ ,([1] (2008‬המוצגת להלן‪:‬‬

‫‪v 2b‬‬
‫= ‪qb‬‬ ‫)‪(N/m2‬‬ ‫)‪(3.6‬‬
‫‪1.6‬‬

‫מן הראוי לציין שנוסחה זו נכללה גם במהדורה הקודמת של ת"י ‪.[2] (1982) 414‬‬
 ‫‪34‬‬

‫פרק ‪ : 4‬כוחות הרוח הפועלים על מבנה‬

‫‪ 4.1‬מבוא‬

‫בפרק זה מוצגות הנוסחאות הבסיסיות לחישוב עומס הרוח הפועל על המבנה‪ .‬גודלם ועוצמתם של‬
‫כוחות הרוח תלויים במספר גדול של מקדמים כפי שיובאו בפרקים הבאים‪ .‬כוח הרוח הכולל ‪Fw‬‬
‫הפועל על מבנה או על חלקיו‪ ,‬המוצג בפרק ד' בתקן ת"י ‪ ,[1] (2008) 414‬תלוי בגורמים הבאים‪:‬‬
‫לחץ הייחוס הבסיסי של הרוח‪ ,‬התלוי במהירות הייחוס הבסיסית של הרוח באתר בו ממוקם‬ ‫‪-‬‬
‫המבנה‪.‬‬
‫מקדם החשיפה‪ ,‬המבטא את השפעת הגובה מעל שטח הייחוס‪ ,‬חספוס פני השטח‪ ,‬מקדם‬ ‫‪-‬‬
‫האורוגרפיה‪ ,‬ומקדם השיא‪.‬‬
‫מקדם מבני‪ ,‬המבטא את ההשפעה וההגברה של תגובת המבנה כתוצאה מפעולת הרוח‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מקדמי הכוח האווירודינמיים‪ ,‬המבטאים את השפעת הצורה הגיאומטרית של המבנה על‬ ‫‪-‬‬
‫הלחצים וכוחות הרוח המתפתחים באזורים שונים של המבנה‪.‬‬
‫שטח הייחוס עליו פועלת הרוח‪ ,‬שהוא בד"כ ההשלכה של המבנה על שטח ניצב לכיוון הרוח‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫בנוסף מוצגים בפרק זה הכללים לחישוב כוחות הרוח על חזית אנכית של מבנה גבוה‪ ,‬השפעות‬
‫פיתול על מבנים עקב עומסי רוח‪ ,‬לחצי רוח על משטחים וכוחות חיכוך הנגרמים ע"י הרוח‪.‬‬

‫‪ 4.2‬כוחות לחץ הרוח‬

‫כוח לחץ הרוח הפועל על מבנים מחושב לפי הנוסחה ‪ 4.1‬המפורטת בת"י ‪ [1] (2008) 414‬והמוצגת‬
‫להלן‪:‬‬
‫‪Fw = q b ⋅ c e (z e ) ⋅ c s c d ⋅ c f ⋅ A ref‬‬ ‫) ‪( 4.1‬‬
‫כאשר ‪:‬‬
‫‪ -‬הכוח הכולל של הרוח ) ניוטון ( ;‬ ‫‪Fw‬‬

‫‪ -‬לחץ הייחוס הבסיסי של הרוח ‪ ,‬מחושב לפי נוסחה ‪ 3.4‬או ‪ 3.5‬בפרק‬ ‫‪qb‬‬
‫ג ' של ת " י ‪ ) ( 2008 ) 414‬ניוטון ‪ /‬מ " ר ( ;‬
‫מק דם החשיפה ‪ ,‬כמפורט בפרק ה ' של ת " י ‪ -( 2008 ) 414‬ציור ‪; 5.3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫) ‪c e (z e‬‬
‫כאשר ‪ = ze‬גובה ייחוס המצוין בתקן זה לגבי המבנים השונים ‪.‬‬
‫‪ -‬ה מקדם המבני כמפורט בפר ק ו ‪ ,‬של ת " י ‪; ( 2008 ) 414‬‬ ‫‪cs c d‬‬
‫מקדמי הכוח האווירודינמיי ם ‪ c pi ,c pe‬או סכומם ‪ c pi ,c f‬כמפורט‬ ‫‪-‬‬ ‫‪cf‬‬
‫בפרק ז ' של ת " י ‪; ( 2008 ) 414‬‬
‫‪ -‬שטח הייחוס שהוא ‪ ,‬בדרך כלל ההשלכה של המבנה על מישור הניצב‬ ‫‪A ref‬‬
‫לכיוון הרוח ‪ ,‬או כמפורט בסעיפי התקן המתאימים ) מ " ר (‬
 ‫‪35‬‬

‫במבנים גבוהים שבהם היחס בין גובה המבנה לרוחב המבנה גדול מ‪ ,2 -‬ניתן ומומלץ לחלק את‬
‫המבנה לגובה‪ ,‬למספר לחלקים‪ ,‬כאשר עבור כל חלק מחושב כוח הרוח הפועל עליו בנפרד‪.‬‬
‫החלוקה לגובה המבנה משפיעה על מקדם החשיפה ‪ , c e‬המושפע על ידי רום שטח הייחוס‬
‫החלקי ‪ . z e‬בצורה זו מתקבל פירוס לחצים התלוי בגובה‪ .‬בכל מקרה הכוח החלקי של הרוח יופעל‬

‫במרכזית השטח החלקי‪ ,‬כאשר הרום ‪ z j‬נקבע לפי המפלס העליון של השטח החלקי ‪ .j‬סכום‬
‫הכוחות החלקיים המייצג את כוח הרוח הכולל הפועל על המבנה מחושב לפי נוסחה ‪ ,4.3‬המוצגת‬
‫בת"י ‪.[1] (2008) 414‬‬

‫‪ 4.3‬השפעות פיתול עקב פעולת הרוח‬

‫השפעות פיתול עקב פעולת הרוח על המבנה נגרמת כתוצאה של חוסר אחידות בפרוס לחצי הרוח‬
‫על חזית המבנה‪ .‬במבנים סימטריים‪ ,‬אקסצנטריות פעולת כוח הרוח‪ ,‬שיש להתחשב בה על פי‬
‫דרישות התקן הנדון‪ ,‬שווה לעשירית רוחב חזית המבנה ‪ .e=b/10‬במבנים בעלי צורה אסימטרית‬
‫בצורה מובהקת‪ ,‬אקסצנטריות פעולת כוח הרוח מחייבת התייחסות מיוחדת בהתאם לצורת‬
‫המבנה‪.‬‬

‫‪ 4.4‬לחץ הרוח על דפנות מבנים‬

‫הנוסחאות הכלליות לקביעת לחצי הרוח על דפנות מבנים מובאות בסעיף ‪ 4.2‬בת"י ‪.[1] (2008) 414‬‬
‫לחץ הרוח הפועל על משטח תלוי בלחצים הפועלים על המעטפת החיצונית של המבנה ואליה‬
‫מתווספים )על סימנם( גם לחצי הרוח הפועלים על הפן הפנימי של משטחי המבנה‪ ,‬הנגרמים‬
‫כתוצאה מהתפתחות לחצים )על לחץ או תת לחץ( בחלל המבנה‪ .‬הנוסחה לחישוב לחץ הרוח על‬
‫) ‪ , c e (z e‬ובמקדם‬ ‫משטח תלויה בלחץ הייחוס הבסיסי של הרוח ‪ , q b‬במקדם החשיפה‬

‫הלחץ ‪ , c pe‬במקרה של לחץ על הצד החיצוני של המעטפת‪ ,‬ו‪ , c pi -‬במקרה של לחץ על הצד‬
‫הפנימי של מעטפת הבניין‪ .‬פירוט מקדמי הלחץ האווירודינמיים מובא בפרק ז' של ת"י ‪(2008) 414‬‬
‫]‪ .[1‬הסברים מפורטים על אופן הקביעה של המקדמים האווירודינמיים השונים הישימים למבנים‬
‫או חלקי מבנה שונים כלולים בפרק ‪ 7‬של מדריך זה‪ ,‬זאת בנוסף לדוגמא החישובית המוצגת‬
‫בסעיף ‪ 4.6‬להלן‪.‬‬

‫פעולת לחץ הרוח הינה תמיד בניצב למישור המשטח הנבדק‪ ,‬כאשר הכיוון של כוח הרוח נקבע לפי‬
‫הערך של מקדם הלחץ האווירודינמי‪ .‬כאשר המקדם הינו חיובי הלחץ פועל לתוך המשטח וכאשר‬
‫המקדם הינו שלילי הפעולה הינה בכיוון החוצה מהמשטח הנבדק‪.‬‬

‫תאור סכימתי של לחצי הרוח על משטחים חיצוניים ופנימיים מובא בציור מס' ‪ 4.1‬להלן‪ .‬ניתן‬
‫לראות בציור זה את כיווני פעולת לחצי הרוח )חיצוניים ופנימיים( בתלות בסימן של מקדמי הלחץ‬
‫האווירודינמיים הישימים‪.‬‬
 ‫‪36‬‬

‫מן הראוי להדגיש שחישוב לחצי הרוח על משטחי מבנים שונים‪ ,‬כמפורט בפרק ד' של ת"י ‪414‬‬
‫)‪ ,[1] (2008‬ישים למשטחים קשיחים די הצורך‪ ,‬שלגביהם ניתן להתעלם מתנודות תהודה‬
‫אפשריות שלהם‪ ,‬כתוצאה של ההשפעות הדינמיות של הרוח‪ .‬הנחה זו תקפה ביחס למרבית סוגי‬
‫המשטחים המיושמים בדרך כלל בישראל לצורך יצירת מעטפות מבניות‪ .‬במקרים חריגים‪ ,‬שבהם‬
‫התדר הטבעי של משטח נתון נמוך מ‪ ,5HZ -‬עלולות להיווצר תנודות תהודה של המשטח הנדון‪,‬‬
‫כתוצאה של פעולת רוח עליו‪ .‬יש להתחשב בהשפעות אלה‪ ,‬אם כי התקן הנדון אינו מטפל בהן‬
‫באופן מפורש‪.‬‬

‫ציור ‪ – 4.1‬תרשים פירוס לחצי רוח על משטחים חיצוניים ופנימיים של מבנים‬

‫לחץ הרוח הכולל הפועל על קיר‪ ,‬גג‪ ,‬או משטח כלשהו שווה לסכום הלחצים הפועלים משני צידי‬
‫המשטח הנדון‪ ,‬בהתחשב בכיוון פעולת לחצי הרוח‪ .‬בתכן המשטחים יש להתחשב בלחץ הכולל‬
‫המרבי הפועל על המשטח‪.‬‬

‫‪ 4.5‬כוחות חיכוך‬
‫בנוסף לפעולת לחצי רוח על משטחי המבנה‪ ,‬שכיוון פעולתם הינו ניצב למשטחים השונים‪ ,‬פועלים‬
‫על המבנה גם כוחות חיכוך‪ ,‬במקביל למשטחי המבנה השונים‪ ,‬בכיוון פעולת הרוח‪ .‬כוח החיכוך‬
‫תלוי בלחץ הייחוס הבסיסי‪ ,‬מקדם החשיפה‪ ,‬מקדם החיכוך התלוי במידת החספוס של המשטח‬
‫ובשטח הפנים של המשטח‪ ,‬הנשטף על ידי הרוח‪ .‬במקרים היישומים יש להתחשב בפעולה בו‬
‫זמנית של לחצי הרוח על משטחים וכוחות חיכוך של הרוח על אותם משטחים‪ .‬כוחות חיכוך אלה‬
‫ניתן לחשב בהתבסס על נוסחה ‪ 4.6‬המוצגת בת"י ‪.[1] (2008) 414‬‬
 ‫‪37‬‬

‫‪ 4.6‬דוגמא חישובית לקביעת כוחות הרוח הפועלים על מבנה‬

‫בדוגמא זו מתואר מבנה חד‪-‬קומתי מלבני בנוי מקונסטרוקציית פלדה במידות ‪ 60x18‬מ' שגובהו‬
‫‪ 10‬מ'‪ ,‬בעל גג חד‪-‬שיפועי‪ ,‬עם שיפוע מתון מאוד )גג שטוח בשיפוע קטן מ‪ 5 -‬מעלות(‪ .‬המבנה‬
‫ממוקם במישור החוף‪ .‬בהסתמך על מפת מהירויות הרוח הבסיסיות בישראל ניתן לקבוע‬
‫שמהירות הייחוס הבסיסית של הרוח באתר המבנה הינה ‪ . v b = 30 m/sec‬המבנה ממוקם‬

‫באזור תעשייה בפרבר של אחד מערי החוף‪ ,‬באזור בעל דרגת חספוס ‪ ,III‬על פי ההגדרות המובאות‬
‫בפרק ה' של התקן נדון‪ .‬תנאי השטח הינם מישוריים‪ .‬לפיכך מקדם האורוגרפיה ‪. c o (z) = 1.0‬‬
‫הדוגמא מציגה חישוב של לחצי הרוח ושל כוחות החיכוך הצפויים לפעול על חלקים שונים של‬
‫המבנה‪ ,‬עבור רוח הפועלת בכיוון החזית הקצרה של המבנה‪ ,‬כמסומן בתרשים שבציור מס' ‪4.2‬‬
‫להלן‪.‬‬

‫ציור מס' ‪ :4.2‬תיאור סכימתי של המבנה המוצג בדוגמא חישובית בסעיף ‪;4.6‬‬
 ‫‪38‬‬

‫א‪ .‬חישוב לחץ הייחוס הבסיסי לפי נוסחה ‪ 3.5 , 3.4‬בת"י ‪:(2008) 414‬‬
‫‪ρ ⋅ v 2 1.25 ⋅ 30 2 30 2‬‬
‫= ‪qb‬‬ ‫= ‪b‬‬ ‫=‬ ‫‪= 562.5 N / m 2 = 0.563 kN / m 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.6‬‬

‫ב‪ .‬קביעת מקדם החשיפה לפי פרק ה' בת"י ‪:(2008) 414‬‬
‫חישוב מקדם החשיפה )‪ c e (z‬עפ"י נוסחה ‪ 5.7‬בת"י ‪ ,(2008) 414‬כדלהלן‪:‬‬

‫[‬
‫)‪c e (z ) = c 2r (z) × c o2 (z) × 1 + 2 × k p × I v (z‬‬ ‫]‬ ‫)‪(5.7‬‬

‫יש לחשב בשלב ראשון את מקדם החספוס )‪ c r (z‬לפי המפורט בסעיף ‪ 5.2‬בת"י ‪(2008) 414‬‬
‫עבור ‪ z min ≤ z‬מחושב ) ‪ c r (z‬לפי נוסחה ‪ 5.2‬בתקן הנדון‪ ,‬המוצגת להלן‪:‬‬
‫) ‪c r (z ) = k r ⋅ A n (z / z o‬‬ ‫)‪(5.2‬‬

‫לפי טבלה ‪ 5.1‬בתקן הנדון‪ ,‬עבור דרגת חספוס ‪:III‬‬

‫‪, k r = 0.215 ; z 0 = 0.3 m ; z min = 5 m‬‬
‫על כן‪:‬‬
‫‪c r (z = 10 ) = 0.215 ⋅ A n (10 / 0.3) = 0.754‬‬
‫‪c o = 1.0 ; k p = 3.5‬‬

‫עוצמת הטורבולנטיות )‪ I v (z‬מחושבת לפי נוסחה )‪:(5.8‬‬

‫‪kt‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪Iv‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.285‬‬
‫)‪c o (z) × A n (z / z o ) 1 × A n (10 / 0.3‬‬
‫‪k t = 1.0‬‬

‫מקדם החשיפה יחושב כדלהלן‪:‬‬

‫‪c e (10 ) = 0.754 2 ⋅ 1.0 2 ⋅ [1 + 2 × 3.5 × 0.285] = 1.70‬‬

‫ערך זה ניתן לקביעה גם בעזרת הגרפים שבציור ‪ 5.3‬בת”י ‪ ,(2008) 414‬עבור גובה ייחוס של ‪ 10‬מ'‬
‫ודרגת חספוס ‪ ,III‬או באמצעות הטבלה שלהלן‪.‬‬
‫עפ"י הנוסחאות לעיל או לחילופין עפ"י הגרפים שבציור ‪ 5.3‬בת”י ‪ , (2008) 414‬עבור גובה ייחוס‬
‫של ‪ 6.0‬מ' )גובה ממוצע של הפתחים( ודרגת חספוס ‪ , III‬מתקבל‪ , c e (6.0 ) = 1.38 :‬כפי שניתן‬

‫לראות גם בטבלה ‪ 4.1‬בה מוצגים ערכים מחושבים של )‪ ce (z‬עבןר מפלסי ייחוס שבין ‪ 1-10‬מ'‬
‫בתלות באופי השטח‪/‬דרגת החספוס של פני השטח בו ממוקם המבנה‪ ,‬על פי המפורט בפרק ‪5‬‬
‫להלן‪ .‬ריכוז ערכי )‪ ce (z‬מחושבים עבור מבנים עד גובה ‪ 120‬מ' בתלות בדרגת החספוס של האתר‬
‫בו הם ממוקמים מוצגת בטבלה א‪ 2-‬בנספח א' למדריך זה‪.‬‬
 ‫‪39‬‬

‫טבלה ‪ :4.1‬מקדם החשיפה )‪ ce(z‬עבור גבהי ייחוס בין ‪ 1-10‬מ' בתלות בדרגת החספוס של פני‬
‫השטח בו ממוקם המבנה )ראו גם טבלה א‪ 2-‬בנספח א' להלן(‬

‫ג‪ .‬קביעת המקדם המבני לפי פרק ו' בת"י ‪(2008) 414‬‬

‫לפי ציור ‪ 6.1‬בפרק ו' בת"י ‪) 414‬ראו ציור ‪ 4.3‬להלן(‪ ,‬הערך של המקדם המבני ‪ c s c d‬המתאים‬
‫למבנה הנדון )גובה ‪ 10‬מ' רוחב ‪ 18‬מ'‪ ,‬דרגת חיספוס ‪ (III‬הינן ‪ ,0.85‬זאת בהתאם לכיוון פעולת‬
‫הרוח‪.‬‬
‫בנוסף מצויין בתקן כי עבור מבנים שגובהם נמוך מ‪ 15 -‬מ' ניתן לקבוע את ערך המקדם המבני‬
‫שווה ל‪ ,1 -‬במקרה הנדון נבחר מקדם מבני בשיעור ‪. cs c d = 1‬‬

‫ציור ‪ :4.3‬גרפים לקביעת המקדם המבני ‪ cscd‬עבור מבנים מפלדה – ע"פ ת"י ‪[1] (2008) 414‬‬
 ‫‪40‬‬

‫ד‪ .‬קביעת מקדמי הלחץ לפי פרק ז' בת"י ‪:(2008) 414‬‬
‫מקדמי הלחץ החיצוניים הפועלים על קירות המבנה נקבעים לפי סעיף ‪ 7.2.2.2‬בת"י ‪,(2008) 414‬‬
‫כמפורט להלן‪:‬‬
‫עבור‪ d/h=60/10=6 > 4 :‬מתקבלים הערכים הרשומים מטבלה ‪ 7.1‬בת"י ‪ (2008) 414‬עבור מקרה‬
‫כזה‪ .‬הערכים של מקדמי לחץ חיצוניים ‪, c pe‬הפועלים על אזורים שונים של קירות המבנה הנדון‪,‬‬
‫המתוארים בציור מס' ‪ 4.4‬להלן‪ ,‬הינם כדלהלן‪:‬‬

‫‪E‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬ ‫אזור הקיר‬

‫‪-0.3‬‬ ‫‪+0.7‬‬ ‫‪-0.5‬‬ ‫‪-0.8‬‬ ‫‪-1.2‬‬ ‫ערך ‪c pe‬‬

‫בהסתמך על ציור ‪ 7.2‬בת"י ‪ 414‬ניתן לחשב את רוחב האזורים ‪ B, A‬ו‪ C-‬לאורך הקירות‬
‫המקבילים לכיוון פעולת רוח )במקרה הנדון הקירות הארוכים של המבנה(‪.‬‬
‫‪ - e‬הערך הנמוך מבין ‪ b :‬או ‪2h‬‬
‫‪ - b‬מידה בכיוון ניצב לרוח‬
‫‪e=min(2h,b)=min(2*10,18)=18‬‬
‫הרוחב המחושב של אזורים אלה עבור חזית המקיימת תנאי ‪ 18=e < d=60 :‬עפ"י ציור ‪ 7.2‬בת"י‬
‫‪ (2008) 414‬מוצג בציור מס' ‪ 4.3‬להלן‪.‬‬

‫ציור מס' ‪ : 4.4‬תרשים חלוקת קירות המבנה לאזורים בהם לחצי רוח חיצוניים הינם שונים;‬

‫מקדמי הלחץ החיצוניים עבור גגות חד‪-‬שיפועיים בעלי שיפוע הקטן מ‪ 5 -‬מעלות‪ ,‬נקבעים לפי‬
‫סעיף ‪ 7.2.6‬בת"י ‪ .(2008) 414‬עבור כיוון פעולת רוח של ‪) 90º‬ראה ציור ‪ 7.4‬בת"י ‪((2008) 414‬‬
 ‫‪41‬‬

‫מתקבלים ערכי מקדמי הלחץ החיצוניים ‪ c pe‬מטבלה ‪ 7.5‬בת"י ‪ (2008) 414‬על פני אזורים שונים‬
‫של גג המבנה הנדון‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬

‫‪I‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪G‬‬ ‫‪Flow ; Fup‬‬ ‫אזור הגג‬

‫‪-0.5‬‬ ‫‪-0.6‬‬ ‫‪-1.8‬‬ ‫‪-2.1‬‬ ‫ערך ‪c pe‬‬

‫מיקום האזורים השונים של הגג הנדון מוצג בציור מס' ‪ 4.5‬להלן‪ .‬רוחב האזורים השונים נקבע‬
‫בהסתמך על הדרישות המפורטות בציור ‪ 7.4‬בת"י ‪.[1] (2008) 414‬‬

‫ציור מס' ‪ : 4.5‬תרשים חלוקת גג המבנה לאזורים בהם לחצי הרוח הינם שונים;‬

‫ה‪ .‬לחץ הרוח הפנימי הפועל על המבנה‬

‫לחץ הרוח הפנימי מחושב לפי נוסחה ‪ 4.5‬בת"י ‪ ,[1] (2008) 414‬המוצגת להלן‪:‬‬
‫‪w i = q b ⋅ c e (z i ) ⋅ c pi‬‬

‫‪ - z i‬עפ"י סעיף ‪) 7.2.11.1‬הערה ח‪ (.‬בתקן הנדון גובה הייחוס ‪ z i‬הוא הגובה הממוצע של‬
‫הפתחים‪ ,‬ולכן‪:‬‬

‫‪c e (z i ) = c e (6.0) = 1.38‬‬

‫‪ - c pi‬מקדם לחץ פנימי נקבע לפי סעיף ‪ 7.2.11‬בתקן הנדון‪ ,‬עבור מבנה מלבני עם פתחים בשיעור‬
‫אחיד בחזיתות )ראה ציור מס' ‪ 4.6‬להלן(‪.‬‬
 ‫‪42‬‬

‫ציור מס' ‪ : 4.6‬תרשים מבנה מרובע עם פתחים‬

‫באופן כללי יש לבדוק את המבנה למצבים שונים של מצב הפתחים במבנה‪ :‬מצב שבו הפתחים‬
‫בחזית בכיוון פעולת הרוח סגורים והפתחים בחזיתות שבצל הרוח ובצד הרוח פתוחים‪ ,‬ומצב בו‬
‫הפתחים בחזית בכיוון פעולת הרוח פתוחים והפתחים בחזיתות שבצל הרוח ובצד הרוח סגורים‬
‫שני מצבים אלו יובילו לערכים שונים של מקדם הלחץ הפנימי‪ ,‬במקרה הראשון נקבל תת לחץ‬
‫בחלל הפנימי של המבנה ומקדם לחץ פנימי שלילי ובמצב השני נקבל על לחץ בחלל הפנימי של‬
‫המבנה ומקדם לחץ פנימי עם ערך חיובי‪ .‬בדוגמא זו נניח פתחים מפוזרים באופן אחיד בשיעור של‬
‫כ‪ 15%-‬משטח הקירות‪ ,‬וכולם פתוחים בעת פעולת הרוח‪.‬‬
‫מכאן שסכום שטחי הפתחים בקיר שבצל הרוח ובצדדים המקבילים לרוח יהיה‪:‬‬

‫‪A1 = (2 ⋅ 60 + 18) ⋅ 10 ⋅ 0.15 = 207 m 2‬‬

‫סכום שטחי הפתחים בקיר בכל צידי המבנה הוא‪:‬‬

‫‪A 2 = (2 ⋅ 60 + 2 ⋅ 18) ⋅ 10 ⋅ 0.15 = 234 m 2‬‬

‫ומכאן מתקבל הערך ‪: µ‬‬
‫‪A1 207‬‬
‫=‪µ‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.88‬‬
‫‪A 2 234‬‬
‫ולכן לפי ציור ‪ 7.11‬בת"י ‪ [1] (2008) 414‬מתקבל ‪. c pi ≅ −0.5‬‬
‫במקרה זה הלחץ הפנימי על כל החזיתות וגג המבנה הינו‪:‬‬

‫‪w i =0.563 ⋅ 1.38 ⋅ (− 0.5) = −0.39 kN / m 2‬‬

‫ציור מס' ‪ :4.7‬תרשים סכמתי של פירוס לחצי הרוח על רכיבי מעטפת המבנה‬
 ‫‪43‬‬

‫ו‪ .‬קביעת כוחות החיכוך על מעטפת המבנה לפי פרק ז' בת"י ‪:(2008) 414‬‬
‫חישוב כוחות החיכוך הפועלים על קירות וגג המבנה נערך לפי הכללים המפורטים בסעיף ‪7.8‬‬
‫בת"י ‪ ,(2008) 414‬כדלהלן‪:‬‬

‫ציור מס' ‪ : 4.8‬תרשים חלוקה לשטחים של מבנים ארוכים לצורך חישוב כוחות החיכוך‬

‫בהתאם לסעיף ‪ 4.3‬בת"י ‪ (2008) 414‬יש להתחשב בכוחות חיכוך הפועלים על קירות ארוכים של‬
‫מבנים‪ .‬כאשר הרוח פועלת במקביל לקירות אלה‪ .‬קיר נחשב ארוך כאשר מידת חזית הקיר ‪d‬‬
‫המקבילה לכיוון פעולת הרוח גדולה מהערך ‪ 4h ) a‬או ‪ , a = 2b‬הערך הקטן מבינהם(‪ .‬ראה ציור‬
‫מס' ‪ 4.8‬לעיל‪.‬‬
‫‪a = min (2b , 4h) = min (2*18 , 4*10) = 36‬‬
‫אכן מתקיים התנאי‪. 60=d > a=36 :‬‬
‫חלוקת הקירות האורכיים והגג לאזורים תבוצע כפי המוצג בציור מס' ‪.4.8‬‬
‫כוחות החיכוך הפועלים על קירות המבנה בכיוון הארוך יופעלו על קטעי ‪ B‬של הקירות האורכיים‪,‬‬
‫כמסומן בציור מס' ‪ 4.9‬להלן‪ .‬מקדם החיכוך ייקבע לפי טבלה ‪ 7.17‬בתקן הנדון‪ ,‬בהנחה שקירוי‬
‫הגג וקירות המבנה הינו באמצעות לוחות קירוי וחיפוי קלים עשויים מפחים צורניים בעלי צלעות‪.‬‬
‫במקרה כזה יש להתחשב ב‪. c fr = 0.04 -‬‬
 ‫‪44‬‬

‫רוחב אזורי הקירות שבהם יש להתחשב בכוחות חיכוך של הרוח )אזור ‪ ,(B‬המוצג בציור ‪ 4.9‬להלן‪,‬‬
‫נקבע בהתאם למפורט סעיפים ‪ 7.8.1‬בת"י ‪.[1] (2008) 414‬‬

‫ציור מס' ‪ :4.9‬תרשים חלוקת קירות המבנה לאזורים לצורך חישוב כוחות החיכוך עליהם;‬

‫כוחות החיכוך הפועלים על גג המבנה מחושבים לפי הנחיות סעיף ‪ 7.8.2‬בת"י ‪,(2008) 414‬‬
‫בהתחשב בחלוקת הגג לאזורים שונים כמפורט בתרשים שבציור ‪ 4.10‬להלן‪.‬‬
‫חלוקת הגג לאזורים השונים בוצעה כדוגמת המפורט לעיל בחלוקת הקירות לאזורי ההעמסה‬
‫השונים‪.‬‬
‫עפ"י ‪ 7.8.2.2‬בת"י ‪ (2008) 414‬בגגות שטוחים יש להתחשב רק באזור ‪. B‬‬

‫ציור מס' ‪ :4.10‬תרשים חלוקת גג המבנה לאזורים שונים לצורך חישוב כוחות החיכוך על הגג;‬

‫כוח החיכוך של הרוח הפועל על קירות המבנה‪:‬‬

‫כוח החיכוך של הרוח הפועל על חזית אורכית אחת של המבנה הנדון עפ"י נוסחא ‪ 4.6‬הינו‪:‬‬
‫‪Ffr = q b ⋅ c e (z e ) ⋅ c fr ⋅ A fr = 0.563 ⋅ 1.70 ⋅ 0.04 ⋅ (24 ⋅ 10) = 9.19 kN‬‬
‫מכיוון שבמקרה הנדון קיימים שני קירות אורכיים מקבילים וזהים‪ ,‬כוח החיכוך הכולל הפועל על‬
‫קירות המבנה הנדון הינו‪:‬‬
 ‫‪45‬‬

‫‪∑ Ffr = 2 x Ffr = 2 x 9.19 = 18.38 kN‬‬

‫כוח החיכוך הסכומי של הרוח הפועל על גג המבנה‪:‬‬

‫‪Ffr = q b ⋅ c e (z e ) ⋅ c fr ⋅ A ref = 0.563 ⋅ 1.70 ⋅ 0.04 ⋅ (24 ⋅ 18) = 16.54 kN‬‬

‫ז‪ .‬סיכום חישובי כוחות הרוח על‪-‬גבי המבנה‬

‫להלן מוצגים סיכומי החישובים של כוחות הרוח על‪-‬גבי המבנה המוצג בדוגמא החישובית‬
‫הכלולה בסעיף ‪ 4.6‬לעיל‪.‬‬

‫לחץ הרוח החיצוני הפועל על קירות המבנה‪:‬‬

‫‪We, A = q b ⋅ c e (z e ) ⋅ c pe = 0.563 ⋅ 1.70 ⋅ (−1.2) = 1.0 ⋅ (−1.2) = −1.20 kN / m 2‬‬

‫‪We,B = 1.0 ⋅ (−0.8) = −0.80 kN / m 2‬‬

‫‪We,C = 1.0 ⋅ (−0.5) = −0.50 kN / m 2‬‬
‫‪We,D = 1.0 ⋅ (+0.7) = +0.70 kN / m 2‬‬
‫‪We,E = 1.0 ⋅ (−0.3) = −0.30 kN / m 2‬‬
‫לחץ הרוח החיצוני הפועל על גג המבנה‪:‬‬

‫‪p w, F‬‬ ‫‪= 1.0 ⋅ (−2.1) = −2.10 kN / m 2‬‬

‫‪low‬‬
‫‪p w , F = 1.0 ⋅ (−2.1) = −2.10 kN / m 2‬‬
‫‪up‬‬
‫‪p w , G = 1.0 ⋅ (−1.8) = −1.80 kN / m 2‬‬

‫‪p w , H = 1.0 ⋅ (−0.6) = −0.60 kN / m 2‬‬

‫‪p w , I = 1.0 ⋅ (−0.5) = −0.50 kN / m 2‬‬

‫לחץ הרוח הפנימי הפועל על רכיבי מעטפת המבנה‪:‬‬

‫‪w i =0.563 ⋅ 1.38 ⋅ (− 0.5) = −0.39 kN / m 2‬‬

‫כוח החיכוך של הרוח הפועל על קירות המבנה‪:‬‬
‫‪∑ Ffr = 2 x 9.19 = 18.38 kN‬‬
‫כוח החיכוך הסכומי של הרוח הפועל על גג המבנה‪:‬‬
‫‪Ffr = 0.563 ⋅ 1.70 ⋅ 0.04 ⋅ (24 ⋅ 18) = 16.54 kN‬‬
 ‫‪46‬‬

‫פרק ‪ :5‬מאפייני הרוח‬

‫‪ 5.1‬מהירות ממוצעת של הרוח‬

‫פרק ה' של התקן ת"י ‪ [1] (2008) 414‬מגדיר את המאפיינים העיקריים הדרושים‬
‫לקביעת ההשפעות הדינמיות של הרוח‪ ,‬וביניהן המהירות הממוצעת של הרוח ברום‬
‫נתון מפני קרקע האתר ‪ v m‬המחושבת לפי נוסחה ‪ 5.1‬בתקן הנדון‪ .‬מהירות הרוח‬
‫הממוצעת תלויה במספר גורמים כדלהלן‪:‬‬

‫‪ -‬מהירות הייחוס הבסיסית של הרוח ‪ , v b‬הנקבעת על פי כללים המוגדרים בסעיף‬

‫‪ 3.1‬בפרק ג' של ת"י ‪;[1] (2008) 414‬‬
‫‪ -‬מקדם החספוס )‪ , c r (z‬התלוי בגובה מעל פני קרקע האתר ובמידת החספוס של פני‬
‫קרקע האתר‪ ,‬כמפורט בפרק ה' בת"י ‪;[1](2008) 414‬‬
‫‪ -‬מקדם האורוגרפיה )‪ c o (z‬המבטא את ההשפעות הטופוגרפיות המקומיות הגורמות‬
‫להגברת המהירות הממוצעת של הרוח על פני גבעות או מדרונות תלולים חשופים‪,‬‬
‫בת"י ‪;[1](2008) 414‬‬ ‫כמפורט בפרק ה'‬

‫בסעיפים ‪ 5.3 , 5.2‬ו‪, 5.4 -‬להלן כלולים הסברים בקשר לאופן הקביעה של מקדם‬
‫החספוס )‪ c r (z‬ומקדם האורוגרפיה )‪ c o (z‬בהתאמה‪ .‬קביעה נכונה של מקדמים אלה‬
‫חשובה לצורך הערכה ריאלית של המהירות הממוצעת של הרוח ברום נתון למעל פני‬
‫האתר‪ ,‬המשפיעה כמובן על מידת הדיוק או הנכונות של החישובים השונים לצורך‬
‫הערכת ההשפעות הדינמיות השונות של הרוח‪ ,‬לגבי מבנים הרגישים להשפעות אלה‪,‬‬
‫כמפורט בפרקים ח' ו – ט' בת"י ‪.[1] (2008) 414‬‬

‫‪ 5.2‬מקדם חספוס פני השטח‬

‫מקדם חספוס פני השטח )‪ c r (z‬מבטא את השינויים במהירות הממוצעת של הרוח‬
‫באתר בו ממוקם המבנה הנדון בתלות ב‪:‬‬

‫‪ -‬חספוס פני השטח באזור הנדון בתלות בכוון הרוח‪.‬‬

‫‪ -‬הגובה מעל פני הקרקע באתר בו ממוקם המבנה בנדון;‬

‫מקדם החספוס )‪ c r (z‬נקבע תוך שימוש בנוסחאות ‪ 5.2‬או ‪ 5.3‬בת"י ‪.[1] (2008) 414‬‬
‫שימוש בנוסחה ‪ 5.2‬מתאים למקרים בהם הגובה המבנה מעל פני הקרקע באתר הנדון‬
‫גדול מגובה מינימלי ‪ , z min‬התלוי בדרגת החספוס של פני השטח באזור הנדון‪ .‬ככל‬
‫שדרגת החספוס עולה‪ ,‬קרי ככל שחספוס פני השטח הינו משמעותי יותר‪ ,‬גדל גם הגובה‬
 ‫‪47‬‬

‫המינימלי ‪ , z min‬יחד עם ערכים יישימים אחרים ) ‪ ,( k r , z o‬עבור ‪ 5‬דרגות חספוס‬

‫‪ ,0-IV‬המייצגות אזורים אופייניים שונים מבחינת אופי פני השטח‪ ,‬כפי שמפורט‬
‫בטבלה ‪ 5.1‬בת"י ‪. [1] (2008) 414‬‬
‫מן הראוי להדגיש שבמקרים רבים נמצא המבנה הנבדק באתר הנמצא בקרבת גבול‬
‫מעבר בין אזורים בעלי דרגות חספוס שונות‪ .‬במקרים כאלה יש להתחשב במקדמי‬
‫האפיון המחמירים של דרגת החספוס הנמוכה יותר מבין שתי דרגות החספוס הנדונות‪.‬‬
‫ת"י ‪ [1] (2008) 414‬מגדיר מקרים אלה כדלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬מבנה הנמצא באתר הממוקם באזור בעל דרגת חספוס ‪ ,IV ,III ,II ,I‬הנמצא‬
‫במרחק קטן מ– ‪ 2.0‬ק"מ מאזור בעל דרגת חספוס ‪.0‬‬
‫ב‪ .‬מבנה הנמצא באתר הממוקם באוזר בעל דרגת חספוס גבוהה יותר‪ ,‬הנמצא‬
‫במרחק קטן מ – ‪ 1.0‬ק"מ מאזור בעל דרגת חספוס ‪ II ,I‬או ‪ III‬בהתאמה‪.‬‬

‫באזורי מעבר שונים‪ ,‬שרוחבם מוגדר לעיל )‪ 2.0‬ק"מ ו‪ 1.0-‬ק"מ בהתאמה( אין להתחשב‬
‫בשינויים מקומיים בדרגת החספוס של פני השטח‪ ,‬בשטחים קטנים שאינם עולים על‬
‫‪ 10%‬משטח אזור המעבר הנדון‪ .‬בכל מקרה של ספק ביחס לדרגת החספוס של פני‬
‫השטח באתר הנדבק יש להתחשב בנתונים המחמירים יותר של המאפיינים המגדירים‬
‫את דרגת החספוס של פני השטח‪ ,‬המוצגים בטבלה ‪ .5.1‬בת"י ‪.[1] (2008) 414‬‬

‫בציורים ‪ 5.1 ÷ 5.5‬מוצגות דוגמאות אופייניות של שטחים בעלי דרגות חספוס שונות‪,‬‬
‫כמוגדר בתקן הנדון‪ ,‬במטרה להמחיש את השוני בין שטחים בעלי דרגות חספוס שונות‪.‬‬

‫ציור מס' ‪ :5.1‬דוגמא של אזור בעל דרגת חספוס ‪ - 0‬ים פתוח ושטחי חוף הפתוחים‬
‫לכוון הים‬
 ‫‪48‬‬

‫ציור מס' ‪ :5.2‬דוגמא של אזור בעל דרגת חספוס ‪ – I‬אגמים ושטח מישורי ישר עם‬
‫צמחייה זניחה וללא מכשולים‬

‫ציור מס' ‪ :5.3‬דוגמא של אזור בעל דרגת חספוס ‪ - II‬שטחים חקלאיים פתוחים עם מכשולים‬
‫מעטים‪ ,‬כגון גדרות‪ ,‬שיחים‪ ,‬עצים ו‪/‬או מבנים קטנים פזורים‬
 ‫‪49‬‬

‫ציור מס' ‪ :5.4‬דוגמא של אזור בעל דרגת חספוס ‪ - III‬פרברי ערים‪ ,‬אזורי תעשיה‬
‫ואזורי יערות‬

‫ציור מס' ‪ :5.5‬דוגמא של אזור בעל דרגת חספוס ‪ - IV‬שטחים עירוניים בהם לפחות‬
‫‪ 15%‬מהשטחים כוללים בניינים שגובהם הממוצע ‪ 15‬מ' לפחות‬
 ‫‪50‬‬

‫‪ 5.3‬מקדם האורוגרפיה‬

‫מקדם האורוגרפיה )‪ c o (z‬מבטא את ההשפעות הטופוגרפיות המקומיות הגורמות‬

‫להגברת מהירות הרוח על פני גבעות‪ ,‬רכסים או מצוקים מבודדים הבולטים מעל פני‬
‫הקרקע של סביבתם‪ ,‬בהשוואה למהירויות הרוח בשטחים אשר למרגלותיהם‪ .‬יש‬
‫להתחשב במקדם האורוגרפיה עד מרחק הקטן ממחצית אורך ההיטל האופקי של‬
‫מדרון גבעה או רכס‪ ,‬מדודים מפסגת הגבעה או הרכס הנדונים‪ ,‬או במרחקים הקטנים‬
‫מ – ‪ 1.5‬פעם גובה מצוק‪ ,‬מדודים מפסגת המצוק הנדון‪ .‬במדרונות ששיפועם אינו גדול‬
‫מ ‪ ,5% -‬ערך מקדם האורוגרפיה הינו ‪ .1.0‬במדרונות ששיפועם גדול מ – ‪ ,5%‬אך אינו‬
‫עולה על ‪ ,30%‬נקבע מקדם האורוגרפיה בהסתמך על נוסחה ‪ 5.5‬בת"י ‪,[1](2008) 414‬‬
‫ובמדרונות ששיפועם עולה על ‪ 30%‬נקבע מקדם האורוגרפיה בהסתמך על נוסחה ‪5.6‬‬
‫בתקן הנדון‪ .‬בנוסחאות המוזכרות לעיל מופיע מקדם ‪ ,s‬הנקבע תוך שימוש בגרפים‬
‫שבציור ‪ 5.1‬בת"י ‪ ,[1](2008) 414‬עבור מדרונות תלולים ומצוקים‪ ,‬או גרפים שבציור ‪5.2‬‬
‫בתקן הנדון‪ ,‬עבור גבעות ורכסים מבודדים‪ .‬הערך המרבי של מקדם האורוגרפיה‪,‬‬
‫הישים עבור מבנים הנמצאים בסמוך לרכסים או פסגות של מדרונות תלולים ששיפועם‬
‫גדול מ – ‪ ,30%‬הינו ‪.1.60‬‬

‫מן הראוי להדגיש שיש צורך להתחשב במקדם אורוגרפיה שערכו גדול מ – ‪ 1.0‬רק‬
‫בגבעות‪ ,‬ורכסים מבודדים או במקרים של מדרונות תלולים ומצוקים מבודדים‪ ,‬ולא‬
‫באותם מקרים בהם מבנים טופוגרפיים אלה מהווים חלק מאזור בעל מאפיינים‬
‫טופוגרפיים מעין אלה‪ .‬כך למשל‪ ,‬במרבית השכונות של חיפה הממוקמות על מדרונות‬
‫ורכסים של הר הכרמל‪ ,‬אין צורך להתחשב במקדם האורוגרפיה‪ ,‬זאת מכיוון שהאופי‬
‫ההררי של האזור וגובהו הכללי מעל פני הים‪ ,‬מוצאים את ביטויים בערכי המהירות‬
‫הבסיסית של הרוח באזור זה‪ ,‬כמוגדר במפת מהירויות הרוח הבסיסיות בישראל‪,‬‬
‫הכלולה בנספח א' לת"י ‪ ,[1](2008) 414‬והמאוזכרת בסעיף ‪ 3.4‬לעיל‪ .‬יוצאים מן הכלל‬
‫הינם המדרונות המערביים של הר הכרמל‪ ,‬הפונים ישירות לכוון מישור החוף והים‪,‬‬
‫כמו גם המדרונות הצפון – מזרחיים‪ ,‬הפונים ישירות לכוון העמקים‪.‬‬

‫‪ 5.4‬דוגמא לחישוב מקדם האורוגרפיה‬

‫על מנת להמחיש את אופן קביעת מקדם האורוגרפיה )‪ c o (z‬מוצגת להלן דוגמא‬
‫לחישובו‪ ,‬לצורך בחינת השפעות הרוח על מגדלי אנטנות הממוקמים בקרבה לפסגה של‬
‫גבעה מבודדת‪ ,‬המוצגת בציור מס' ‪ 5.6‬להלן‪.‬‬
 ‫‪51‬‬

‫ציור ‪ :5.6‬גבעה מבודדת עם מגדלי תקשורת בקרבת הפסגה‬

‫חישוב מקדם האורוגרפיה )‪ , c o (z‬הדרוש לצורך קביעות מהירויות הרוח החזויות‬

‫בחלקו העליון של מגדל התקשורת הממוקם בקרבת פסגת הגבעה הנדונה‪ ,‬מתבסס על‬
‫הנתונים הטופוגרפיים הבסיסיים של הגבעה הנדונה כדלהלן‪:‬‬

‫‪ -‬גובה הגבעה מעל האזור הסמוך אליה‪H = 250m :‬‬

‫‪ -‬אורך האופקי של המדרון בכוון מעלה הרוח‪LU = 650m :‬‬
‫‪ -‬אורך האופקי של המדרון בכוון מורד הרוח ‪Ld = 850m :‬‬
‫‪ -‬שיפוע המדרון‪Φ = H/L u = 250 / 650 ≅ 0.38〉 0.30 :‬‬
‫לאור העובדה ששיפוע המדרון הנדון גדול מ‪ ,30%-‬יש לקבוע את ערכו של מקדם‬
‫האורוגרפיה )‪ c o (z‬בהסתמך על נוסחה ‪ 5.6‬בת"י ‪ ,[1](2008) 414‬כמפורט להלן‪ .‬לצורך‬
‫החישוב של מקדם האורוגרפיה הישים עבור מגדל התקשורת הנדון‪ ,‬יש צורך לקבוע‬
‫תחילה את המקדם ‪ s‬מתוך הגרפים המוצגים בציור ‪ 5.1‬בתקן הנדון‪ ,‬כמו גם בציור ‪5.2‬‬
‫להלן‪ .‬הנתונים הגיאומטריים הנוספים הנחוצים לקביעת המקדם ‪ ,s‬כמפורט לעיל‬
‫הינם כדלהלן‪:‬‬
‫‪ -‬אורך אפקטיבי של המדרון‪ ,‬הנקבע על פי הביטויים היישומים הכלולים בטבלה‬
‫‪ 5.2‬בת"י ‪ .[1] (2008) 414‬במקרה הנדון‪ ,‬כאשר שיפוע המדרון בכוון מעלה הרוח‬
‫גדול מ – ‪ ,30%‬נקבע האורך האפקטיבי של המדרון ‪ L e‬כדלהלן‪:‬‬

‫‪L e = H/0.30 = 250/0.30 ≅ 833m‬‬

‫‪ -‬גובה המגדל הנדון מעל בסיסו ‪z = 120m‬‬
 ‫‪52‬‬

‫‪ -‬המרחק האופקי של המגדל מהפסגה במורד המדרון‪x = 90m :‬‬

‫‪ -‬גובה יחסי של המגדל ‪z/Le = 120/833 = 0.144‬‬
‫‪ -‬מרחק אופקי יחסי של המגדל מהפסגה‪x/Le = 90/833 = 0.108 :‬‬

‫ציור מס' ‪ :5.7‬מקדם ‪ s‬עבור גבעות ורכסים מבודדים ]‪[1‬‬

‫בהסתמך על הנתונים המחושבים לעיל נקבע עבור המקרה הנדון מציור ‪ 5.2‬בתקן ת"י‬
‫‪) [1] (2008) 414‬ראו ציור ‪ 5.7‬לעיל( ערך ‪ .s=0.70‬לאחר קביעת הערך של המקדם ‪,s‬‬
‫כמפורט לעיל‪ ,‬ניתן לחשב את ערכו של מקדם האורוגרפיה המתאים למקרה הנדון‪,‬‬
‫בהתאם לנוסחה ‪ 5.6‬בת"י ‪ ,[1](2008) 414‬כדלהלן‪:‬‬
‫‪c o (z) = 1.0 + (0.6 × s) = 1.0 + (0.6 × 0.7) = 1.42‬‬

‫השפעת מקדם האורוגרפיה על עומס הרוח הפועל על המגדל הנדון באה לידי ביטוי‬
‫במקדם החשיפה המוצג בסעיף ‪ 5.5‬להלן‪ ,‬שבמקרה הנדון הינו כדלהלן‪:‬‬
‫מקדם החשיפה לקצה המגדל בגובה ‪ 120‬מ' המחושב על פי נוסחה ‪ 5.7‬בת"י ‪414‬‬
‫)‪ ,[1] (2008‬ללא התחשבות בהשפעת מקדם האורוגרפיה )‪ (co(z)=1.0‬הינו ‪:‬‬
‫‪C e (z = 120) = 4.15‬‬
‫ואילו מקדם החשיפה לקצה המגדל בגובה ‪ ,120‬המחושב תוך התחשבות במקדם‬
‫האורוגרפיה המתאים עבור המקרה הנדון הינו‪:‬‬
‫‪C e (z = 120) = 7.29‬‬
‫היחס בין שני ערכי מקדמי החשיפה‪) 1.76 :‬עבור ערך של מקדם אורוגרפיה ‪.(1.42‬‬
 ‫‪53‬‬

‫‪ 5.5‬מקדם חשיפה‬

‫מקדם החשיפה )‪ ce(z‬תלוי במקדם החספוס )‪ cr(z‬המוזכר בסעיף ‪ 5.2‬לעיל‪ ,‬במקדם‬

‫האורוגרפיה )‪ co(z‬המוזכר בסעיפים ‪ 5.3‬ו‪ 5.4 -‬לעיל‪ ,‬כמו גם במקדם השיא ‪kp‬‬
‫ובעוצמת טורבולנציות הרוח )‪ .Iv(z‬אופן קביעת מקדם החשיפה )‪ ce(z‬מתואר בסעיף‬
‫‪ 5.5‬בת"י ‪ .[1](2005) 414‬מקדם זה ממושב באופן כללי בהסתמך נוסחה ‪ 5.7‬בתקן‬
‫הנדון‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬עבור מבנים שאינם רגישים באופן מיוחד להשפעות דינמיות של‬
‫הרוח‪ ,‬על פי המוגדר בסעיף ‪ 6.1‬בפרק ‪ 6‬של התקן ת"י ‪ ,[1] (2008) 414‬ניתן לחשב את‬
‫מקדם החשיפה )‪ ,ce(z‬בהנחה שמקדם השיא הוא ‪ .kp=3.5‬במקרים אלה ניתן לחשב‬
‫את מקדם החשיפה של מבנים מסוג זה לפי נוסחה ‪ 5.9‬בתקן הנדון‪ .‬לחילופין‪ ,‬ניתן‬
‫לקבוע את מקדם החשיפה של מבנים מסוג זה‪ ,‬שגובהם אינו עולה על ‪ 100‬מ'‪,‬‬
‫הממוקמים באזורים שבהם מקדם האורוגרפיה הינו ‪ ,co(z)=1.0‬תוך שימוש בגרפים‬
‫שבציור ‪ 5.3‬בת"י )‪.[1] (2008‬‬

‫עבור מבנים הממוקמים באתרים שבהם מקדם האורוגרפיה הינו ‪ co(z)〉1.0‬ו‪/‬או‬

‫במקרים בהם מקדם השיא ‪ kp‬שונה מ – ‪ ,3.5‬ניתן לקבוע את מקדם החשיפה‬
‫)‪ c e (z) (I‬המתאים למקרים אלה‪ ,‬תוך שימוש בנוסחה ‪ 5.7‬בתקן הנדון‪.‬‬

‫מהדוגמא החישובית המוצגת בסעיף ‪ 5.4‬לעיל ניתן לראות באופן בלתי מפתיע‪ ,‬שמקדם‬
‫החשיפה של המגדל המוצג בדוגמא החישובית הנ"ל‪ ,‬בגובה הייחוס הנבדק‪,‬‬
‫‪ , z = 120m‬גדול ב – ‪ 76%‬מזה של מגדל זהה‪ ,‬הממוקם באזור בעל אותה דרגת‬
‫חספוס‪ ,‬שבו מקדם האורוגרפיה הינו ‪ . co(z) = 1.0‬כמובן שבשיעור כזה גדלים גם‬
‫כוחות הרוח הצפויים לפעול בחלקו העליון של המגדל הנדון‪ ,‬כאשר הוא ממוקם‬
‫בקרבת פסגת הגבעה הנדונה‪ ,‬כמוצג בציור מס' ‪ 5.6‬לעיל‪.‬‬
 ‫‪54‬‬

‫פרק ‪ : 6‬שיטות לקביעת השפעות דינמיות של הרוח‬

‫‪ 6.1‬כללי‬

‫פרק ו' של התקן ת"י ‪ [1] (2008) 414‬משמש כפרק מקדים לנושא ההשפעות הדינמיות של הרוח על‬
‫מבנים‪ ,‬כמו גם לנושאים הקשורים לתגובות הדינמיות של מבנים להשפעת הרוח‪ .‬ניתן לתאר את‬
‫התגובות הדינמיות השונות של מבנים לעומסי הרוח בעזרת תרשים הזרימה שבציור מס' ‪6.1‬‬
‫שלהלן‪ .‬מספרי הסעיפים המוצגים בתחתית התרשים מתייחסים לסעיפים הישימים בתקן זה‪.‬‬

‫ציור מס' ‪ :6.1‬תרשים זרימה המתאר את התגובות הדינמיות השונות של מבנים‬

‫‪ 6.2‬מקדם מבני ‪c s c d‬‬

‫פרק ו' של התקן עוסק בקביעת ערך ‪ c s c d‬בשיטה המופשטת וכן הוא מגדיר מתי משתמשים‬
‫בשיטה המפורטת‪ ,‬המתוארת בפרק ח' של התקן הנדון‪.‬‬
‫יש להדגיש שיש ליישם את ערכי ‪ c s c d‬המתקבלים על המבנה ואותם חלקים ממנו )כגון‪ :‬קורות‪,‬‬
‫עמודים‪ ,‬קירות( המשתתפים במערכת הנושאת הקובעת את ערכי התדרים והריסון של המבנה‪.‬‬
‫כוחות הרוח על אלמנטים משניים שאינם שותפים למערכת הנושאת )כגון‪ :‬מרישים‪ ,‬לוחות כיסוי(‬
‫יחושבו ללא השפעת ‪. c s c d‬‬