‫מדינת ישראל משרד חינוך אגף מגמות‬

‫מדעיות‪-‬הנדסיות‬
‫הפיקוח על הוראת מדעי המחשב‪ ,‬הנדסת תכנה וסייבר‬

‫תבנית להצעה לעבודת גמר עיונית לא צמודה במדעי המחשב‬

‫נושא העבודה‪ :‬פיתוח מערכת גידול אוטונומית לאקריות המשמשות בהדברה ביולוגית‬

‫שם התלמיד‪/‬ה‪ :‬אלון כהן‬

‫מספר תעודת זהות ‪.215841743 -‬‬

‫שם המנחה‪ :‬טל גלבוע‪ ,‬ת"ז ‪032802068‬‬

‫פרטי תואר המנחה‪ :‬תואר ראשון מגעי המחשב ‪ ,‬איש הייטק ‪.‬‬

‫שם החוקרת‪ :‬נורית אליאש‪ ,‬ת"ז ‪037030392‬‬

‫שם המורה המלווה‪ :‬גיא ברגר‪.‬‬

‫המוסד הלימודי‪ :‬דרכא נופי גולן‪ ,‬סמל מוסד ‪240499‬‬

‫מועד הגשת ההצעה‪.30.3.23 :‬‬

‫תאריך‪______30.3.23 _______:‬‬ ‫חתימת המנחה‪__________ :‬טל גלבוע________‬

‫‪.‬‬
 ‫נושא העבודה‪ :‬פיתוח מערכת גידול אוטונומית לאקריות המשמשות בהדברה ביולוגית‬

‫‪ .1‬מבוא וסקירת ספרות‬

‫הדברה ביולוגית‬ ‫‪.1.1‬‬

‫פרוקי רגליים (חרקים ואקריות) רבים הם בעלי חשיבות חקלאית וכלכלית עולמית‪ .‬חשיבותם בחקלאות יכולה‬
‫להיות מכיוונים שונים‪ :‬ראשית ישנם חרקים המזיקים לגידולים חקלאיים‪ :‬פגיעה בפירות‪ ,‬בצימוח העלים וכו׳‪.‬‬
‫כל אלה יכולים להוביל לירידה ביבול של הגידול החקלאי‪ .‬מצד שני‪ ,‬ישנם פרוקי רגליים מועילים‪ ,‬למשל כאלה‬
‫שתוקפים את החרקים המזיקים וניזונים מהם‪ ,‬אלא נקראים ״אויבים טבעיים״ ויכולים לשמש להדברה‬
‫ביולוגית‪ .‬הדברה ביולוגית הינה שיטת הדברה ידידותית לסביבה‪ ,‬משום שהיא מפחיתה את השימוש בתכשירים‬
‫כימיים רעילים‪ .‬על מנת שנוכל להשתמש באויבים הטבעיים בשדה‪ ,‬עלינו ללמוד את היחסים ביניהם ובין‬
‫החרקים המזיקים‪ :‬מה מושך את האויבים הטבעיים אל המזיקים? כיצד הם מוצאים את טרפם? אילו תנאים‬
‫מתאימים לגידולם? כדי ללמוד את כל הדברים הללו ועוד‪ ,‬יש לגדל את החרקים ראשית בתנאים מבוקרים‬
‫במעבדה‪ .‬לשם כך יש לדמות בצורה מלאכותית את תנאי השדה עד כמה שניתן (טמפרטורה‪ ,‬לחות‪ ,‬קרינה ומשך‬
‫שעות האור)‪.‬‬

‫אמצעי ההתמודדות היום מבוססים על תכשירים כימיים המסבים נזק לסביבה ולאדם‪ ,‬וכן עלותם גבוהה‪.‬‬
‫פתרון אפשרי הוא שימוש באויב טבעי מקומי הוא האקרית הטורפת ‪ ,Neoseiulus californicus‬הניזונה באופן‬
‫טבעי מאקריות צמחוניות מסוג זה‪ .‬על מנת ליישם באופן אופטימלי את האקרית בהדברה ביולוגית של‬
‫האקרית הצמחונית‪ ,‬יש ללמוד ראשית את התנהגות הטריפה שלה‪ ,‬קצב התרבותה‪ ,‬והפיסיולוגיה שלה‪ .‬לשם כך‬
‫עלינו לגדלה בתנאים המדמים סביבה טבעית (שתילי תפוח ומזון – האקרית הצמחונית)‪ ,‬ותנאי אקלים‬
‫אופטימליים (לחות יחסית‪ ,50-60-‬וטמפרטורה ‪ 25‬מעלות צלזיוס)‪.‬‬

‫‪ 1.2‬מערכת בקרת אקלים‬

‫טכנולוגיות כגון תאי סביבה‪ ,‬יחידות גידול קרדית אקרית ומצעים מלאכותיים משמשות כדי לדמות בתי גידול‬
‫של האקרית קרדית בסביבות מבוקרות‪ .‬טכנולוגיות אלו יוצרות תנאים ספציפיים לטמפרטורה‪ ,‬לחות‪ ,‬מצע‬
‫ומקורות מזון כדי לחקות את בית הגידול הטבעי של קרדיתהאקרית‪ .‬הבעיה עם פתרונות אלה זה היא שהם‬
‫יקרים‪ ,‬מאוד מסובכים מאוד ולא נחוצים למערכת כמו שלנו לכן אנחנו מציעים פתרון זול וקל לתפעול‪.‬‬

‫במחקר זה אנו מציעים לפתח פתרון טכנולוגי לבקרת אקלים בחדר גידול למטרת גידול האקריות הטורפות‬
‫והצמחוניות‪ .‬המערכת תכלול מדידה ובקרה על הלחות היחסית באוויר וכן בקרת טמפרטורה‪ .‬את התוצאות‬
‫של הניסויים בגידול מבוקר נוכל ליישם בהמשך בתנאי שדה‪ ,‬על מנת לעזור לחקלאים להתמודד עם המזיקים‬
‫בצורה ידידותית‪ ,‬וצמצום הנזק לסביבה ולאדם‪.‬‬
‫האתגרים שהמערכת מזמנת כוללים מערכות של‪...‬‬
‫בקרה וויסות רמת הלחות והטמפרטורה בחדר – לפרט בכמה משפטים‬ ‫‪.1‬‬
‫המערכת תבוסס על מכשיר ארדואינו שיחובר לחיישני לחות וטמפרטורה‪ ,‬ובנוסף למכשיר פולט אדים אשר‬
‫מסוגל להעלות את רמת הלחות בסביבת הגידול‪ .‬האתגר במערכת זו הוא להפעיל את מכשיר הלחות בצורה‬
‫אופטימלית על מנת לשמור את טווח הלחות הדרוש לצורך המחקר‪.‬‬
‫האתגר במערכת הוא להפעיל את מכשיר הלחות בזמן הנכון‪ ,‬בעוצמה הנכונה ולפרק הזמן המתאים על מנת‬
‫לשמור על טווח הלחות המבוקש בסביבת הגידול‪.‬‬
‫מדדי ההצלחה של המערכת הם אי חריגה מטווח הלחות המבוקש ושימוש אופטימלי במשאבים הדרושים‬
‫להעלאת הלחות בסביבה‪.‬‬
‫מכיוון שאין דרך אקטיבית פעילה להוריד את אחוזי הלחות בסביבה‪ ,‬תזמון הפעלת והפסקת המכשיר הם‬
‫אתגר הנדסי ואלגוריתמי מורכב‪.‬‬
‫על מנת לאעמוד את מדדי ההצלחה של המערכת‪ ,‬נבחר באלגוריתם ‪ PID‬אשר יתואר לפרטים בהמשך (סעיף‬
‫‪.)1.3‬‬
‫יצירת מסד נתונים גרפי נגיש למשתמש – המערכת תנטר באופן רציף את מדדי הלחות והטמפרטורה‬ ‫‪.2‬‬
‫בסביבת הגידול‪ ,‬ותשמור את המדדים במסד נתונים בענן‪.‬‬
‫הפיתרון יספק גישה לנתונים אלה על בסיס תוכנת ‪ ,Google Data Studio‬בצורת גרפים שיראו את מדדי‬
‫הטמפרטורה והלחות לאורך זמן ובצורה טבלאית‪.‬‬
‫‪ .‬תוצאות צפויות‪ ,‬מגבלות והשלכות‪:‬‬
‫• התוצאות הצפויות כוללות מערכת חממה מבוקרת לחות השומרת ביעילות על רמות הלחות הרצויות‪ ,‬מקדמת‬
‫צמיחה ותפוקה מיטבית של צמחים‪.‬‬
‫מדדי ההצלחה הם שמירה על טווח הלחות המבוקש בסביבת הגידול מעל ‪ 95%‬מהזמן ביממה ‪,‬ואי חריגה של‬
‫מדד הלחות ביותר מ ‪ 20%‬מהטווח המבוקש‪.‬‬

‫‪ .2‬מטרות העבודה ושאלות המחקר‬

 ‫במחקר המוצע נבחן מערכת לגידול אקריות הקורים מהסוג ‪ Tetranychidae‬שמסבות נזק רב למטעי פרי‬
‫נשירים בעולם‪ ,‬וברמת הגולן בעיקר בעצי תפוח‪ .‬מטרת העבודה היא לבנות מערכת ארדווינו שתבקר ותשלוט על‬
‫הלחות ותבקר את הטמפרטורה בכדי שנוכל לייצר סביבת מחיה נוחה לאקריות‪.‬‬

‫שאלות מחקר‬
‫(צריך להגדיר את השאלות מתוך האתגרים הטכנולוגים – לדוגמא מדוע קבעתם שהדיגום יהיה כל ‪ 15‬דק' זה‬
‫יכול להיות בסיס לשאלת מחקר השוואה בין דיגומים בזמנים שונים )‬

‫‪ .3‬מערך המחקר‬
‫‪ 3.1‬תוכנית העבודה המעשית‪:‬‬
‫מטרת המערכת שליטה ובקרה בלחות בחממה‪ ,‬לבקר על הטמפרטורה ולשלוח התראות בחריגות של מדידות‪.‬‬
‫בנוסף המערכת תספק מידע לאורך זמן בצורת גרפים‪ .‬המערכת תכלול את המרכבים והדרישות הבאות‪:‬‬
‫בקרת לחות‪-‬בעזרת חיישן לחות אחד או יותר ‪ -‬איסוף נתונים בעזרת מערכת ארדווינו ‪ ,‬תילקח מדידה‬ ‫‪‬‬
‫פעם ב‪ 15‬דקות ותישמר בממסד נתונים‪.‬‬
‫שליטת לחות – המערכת תקבל מהמשתמש אחוז לחות מבוקש ובעזרת החיישן לחות תקבע מתי‬ ‫‪‬‬
‫להפעיל את המכשיר\מכשירים להעלאת לחות בכדי להגיע לאחוז לחות המבוקשת‪.‬‬
‫בקרת טמפרטורה – הבקרה תתבצע על ידי חיישן טמפרטורה אחד או יותר שמחובר למערכת ארדווינו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החיישן יעשה בדיקה כל ‪ 15‬דקות וירשום את הנתונים בממסד נתונים‪.‬‬
‫קבלת התראות – המערכת תקבל קלט מהמשתמש של טווח חריגה לטמפרטורה וללחות ותשלח‬ ‫‪‬‬
‫התראה למייל שיש חריגה‪.‬‬
‫עיבוד נתונים בגרפים – המערכת תאסוף נתונים לכל אורך היום תרשום אותם בממסד נתונים ולאחר‬ ‫‪‬‬
‫זה תעדכן את הגרפים שיהיו בתוכה כמו גוגל דאטה סטודיו‪.‬‬

‫‪ 3.2‬מדדים לבחינת הצלחת הניסוי‬

‫‪ 3.3‬לוחות זמנים‬
‫‪ .4‬מקורות מידע‬
‫‪ 1-‬דפון הגנת הצומח תפוח מרץ‪-‬אפריל ‪ - 2020‬כרמית סופר ארד‪ ,‬מדריכת הגנה"צ שה"מ‪ ,‬מחוז גליל גולן‬
‫‪2- Effect of temperature on the life-history traits of Neoseiulus californicus (Acari: Phytoseiidae) fed‬‬
‫‪on Panonychus ulmi - El Taj, H.F., Jung, C. Effect of temperature on the life-history traits of Neoseiulus‬‬
‫‪californicus (Acari: Phytoseiidae) fed on Panonychus ulmi . Exp Appl Acarol 56, 247–260 (2012).‬‬

‫‪Parameter self -tuning PID control for greenhouse climate control problem -YUANPING SU , -3‬‬
‫‪QIUMING YU, AND LU ZENG School of Energy and Mechanical Engineering, Jiangxi University of Science and‬‬
‫‪Technology‬‬