Professional Documents
Culture Documents
לכבוד:
רם בלינקוב
המנהל הכללי ,משרד האוצר
הנדון :התייחסות רשות שוק ההון ,ביטוח וחיסכון לטיוטת הצעת המחליטים בעניין "ייעול מנגנון הבטחת
היציבות בתשואות קרנות הפנסיה"
במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2022-2023בכוונת משרד האוצר לכלול הסדרה בעניין ייעול מנגנון הבטחת
היציבות בתשואות קרנות הפנסיה המתקיים היום באמצעות אגרות חוב מיועדות ,כפי שהיא באה לידי ביטוי
בטיוטת הצעת המחליטים בעניין זה (להלן – טיוטת ההצעה).
להלן אבקש להביא את עמדת רשות שוק ההון ,ביטוח וחיסכון (להלן -הרשות) בעניין טיוטת ההצעה זו:
.1הרשות אינה מתנגדת עקרונית לרעיון שעומד בבסיס טיוטת ההצעה לפיה מוצע להחליף את המנגנון הקיים
להבטחת יציבות החיסכון הפנסיוני בקרנות הפנסיה המתקיים היום באמצעות אגרות חוב מיועדות ,במנגנון
חדש שיבטיח באותה מידה לפחות את יציבות החיסכון הפנסיוני בקרנות הפנסיה ,וזאת בתנאי שישמרו
העקרונות המצוינים להלן ובראשם :הבטחת אי פגיעה במצבם של החוסכים לפנסיה ,לרבות שמירת או שיפור
התנאים וטיב הבטוחות שניתנות להם על ידי המדינה בהשוואה למצב הקיים.
.2בנוסף ,לרשות הערות מהותיות רבות הנוגעות לאופן יישום המנגנון החליפי ,כפי שאלו פורטו במסגרת
הערותיה שנשלחו לאגף תקציבים ולמשרד המשפטים.
.3אם לא יישמרו העקרונות שהוצגו ונדונו מראשית הדיונים על ידי הרשות ,תתנגד הרשות לטיוטת ההצעה שכן
היא סבורה שיש במנגנון הקבוע בטיוטת ההצעה כדי לפגוע ,פגיעה קשה ,בעמיתי קרנות הפנסיה.
.4מבלי לגרוע מההערות הרבות שהעבירה הרשות לטיוטת ההצעה ,להלן מספר הערות פרטניות ,תמציתיות
ועקרוניות של הרשות לטיוטת ההצעה:
מדובר בשינוי דרמטי ומורכב שחוק ההסדרים אינו מתאים לקידומו – שינוי המנגנון המוצע א.
הוא למעשה מהלך משמעותי ומורכב מאוד ,הן מבחינה משפטית והן מבחינה תפעולית .על מנת
שהמהלך יצליח נדרשת עבודה מסודרת ,מעמיקה ומדויקת ,תוך כדי בחינת אופן יישום
ההוראות החדשות על ידי הגופים המוסדיים הדורש בין השאר קיומו של הליך שימוע וליבון
של ההשלכות הצפויות והצרכים מול גורמי מקצוע ,מומחים בתחום וכן הגופים המוסדיים
שידרשו בבוא היום ליישם את המנגנון החדש הלכה למעשה .לוחות הזמנים של חוק ההסדרים
לא יאפשרו זמן מספק לבחינות האמורות ולאור חשיבותו של המהלך וההנחה שביצוע שלו
באופן שאינו נכון עלול לפגוע בעמיתים ,הרשות סבורה שאין זה נכון לקדמו במסגרת חקיקת
חוק ההסדרים .יפים לענייננו בהקשר זה ,דבריו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
02-5695342 פקס': 02-5317248 טל': 9546304 ירושלים 4 ועולמו עם רח'
www.mof.gov.il/hon
2
כתוארו דאז ,השופט אליקים רובינשטיין בבג"צ 8260/16המרכז האקדמי למשפט ולעסקים
נ' כנסת ישראל (פורסם בנבו) ,בפסקה טו' לפסק הדין:
" ...בפועל ,ברבות הימים ,נוצלה המסגרת המפתה של חוק ההסדרים ,על-ידי
ממשלות מכל הקשת הפוליטית ,להעברת שורה של חוקים ורפורמות בעלות
חשיבות בעיניהן לציבור ולמשק ,פעמים רבות ללא זיקה ממשית לתקציב
המדינה ,בהליך מזורז ותוך דיון ציבורי חסר .לא אחת עמד בית משפט זה על
הקשיים המהותיים שבהליך חקיקה זה ,חרף מאמצים לצמצמו ,והתריע כי
"מנגנון החקיקה מסוגו של חוק ההסדרים פוגע במעמדה של הכנסת כבית
המחוקקים של המדינה" ([.]....בנוסף ]...[ ,בעע"מ 4105/09עיריית חיפה נ' עמותת
העדה היהודית הספרדית בחיפה [פורסם בנבו] ( ,)2012פסקה ב' ,הטעמתי בהקשר
זה של חוק ההסדרים ,כי "יש דרך קצרה וארוכה ויש ארוכה וקצרה; הראשונה
– שפירושה חקיקה חפוזה ופגומה ,והשניה – שפירושה הליך חקיקה מסודר
וסופו חוק מתוקן ,דבר נאה ומתקבל .בשכל הישר ,השניה עדיפה; ובנידון דידן
בקלות יכול היה המחוקק לפטור אותנו מעונשו של נושא זה ,גם אם 'הכל
פוליטיקה'"( .הדגשות הוספו – הח"מ).
לדידי ,ועל בסיס דבריו של כב' השופט רובינשטיין ,טיוטת ההצעה היא דרך קצרה שהיא ארוכה.
המכשיר הפיננסי – אחת מההסכמות שעמדו בבסיס החלפת המנגנון הייתה שהחלפת המנגנון לא תפגע ב.
בחוזק המכשיר הפיננסי שניתן לעמיתים .כאמור ,כיום העמיתים זכאים לאג"ח מיועדות .אג"ח היא
כלי פיננסי חזק שאי עמידה בתשלומים על פי הקבוע באגרת מובילה בהכרח ל'דיפולט' של המדינה
ולפגיעה בדירוג האשראי שלה ,ולפיכך הסיכוי כי המדינה לא תעמוד בהתחייבויותיה לתשלום האג"ח
המיועדות הינו אפסי שכן למהלך מעין זה השלכות מרחיקות לכת על מעמדה של המדינה .לעומת זאת,
על פי טיוטת ההצעה האג"ח המיועדות יומרו להבטחה הקבועה בחוק הנסמכת על תקציב המדינה.
המעבר להבטחה כאמור תפגע בהכרח בעמיתים שכן היא חלשה יותר באופן משמעותי ביחס לאג"ח
שהעמיתים קיבלו בהתאם למנגנון הישן .לאור זאת ,הרשות מתנגדת לשינוי זה ,ותחת זאת מציעה
מנגנון אחר המאפשר את החלפת המנגנון הישן במנגנון חדש השומר על עוצמת המכשיר הפיננסי
שבבסיסו ובכך נמנעת הפגיעה בעמיתים .על פי ההצעה ,המכשיר הפיננסי יהיה אג"ח הפרשים ,עם
ערבות מדינה שתינתן לקרנות.
קרן חוץ תקציבית – לפי טיוטת ההצעה תוקם קרן חוץ תקציבית שאליה ייקלטו כל עודפי התשואה ג.
שמעל לריבית המובטחת .טיוטת ההצעה אינה מתייחסת לשאלות החשובות הבאות:
)1איפה הכסף ינוהל ,מי יהיה אחראי על הכסף ומי יקבע את מדיניות ההשקעה?
)2האם יש כמות מקסימלית של כסף שהקרן תכיל?
)3בהנחה שהתשובה לשאלה הקודמת היא חיובית ,נדרש לבחון מה ייעשה עם הכסף העודף ,למי
יחולק ובאיזה תדירות.
לעמדת הרשות כספים עודפי התשואה שייכים לחוסכים .1עם זאת ,הרשות מתנגדת לקביעת מנגנון
שבמסגרתו הכספים יועברו לעמיתים אחת לתקופה (נניח לאחר 5או 10שנים או לאחר שהקרן החוץ
תקציבית "תתמלא") שכן העברת כספים שכזו תוביל בהכרח לעיוותים שונים בשוק הפנסיה ,עיוותים
שהרשות עמלה במשך שנים לתקן ולמנוע ,בעיקר בניוד עמיתים בין הקרנות ,במשיכת כספים ובהחלטת
עמית מתי ומאיזה גוף לפרוש לפנסיה.
1בהתאם למנגנון הישן העמיתים מעבירים למדינה כל חודש תמורה השווה ל 30%-מהנכסים שלהם ומקבלים בתמורה אג"ח מיועדות
עם ריבית מובטחת בגובה של 4.86%על אותה כמות של נכסים .בהתאם למנגנון החדש העמיתים מנהלים את כל כספם והמדינה
מעניקה להם רק הבטחת תשואה על 30%מהנכסים ,אך הם מנהלים את כספם שלהם.
02-5695342 פקס': 02-5317248 טל': 9546304 ירושלים 4 ועולמו עם רח'
www.mof.gov.il/hon
3
כדי למנוע עיוותים מהותיים כגון אלו ,הרשות סבורה שניתן להציע שככל שייקבע שקיימת כמות
מקסימלית של כסף שהקרן החוץ תקציבית תכיל ,ניתן לקבוע שייתרת הכספים העודפים תועבר למדינה,
וזאת רק אם הריבית המובטחת תעלה ל ,5.5%שכן בחינה מקצועית ומעמיקה שערכה הרשות מעלה כי
ריבית בשיעור האמור תאזן בין התשואות העודפות ההיסטוריות לבין הבטחת המדינה.
העתק:
יהלי רוטנברג ,החשב הכללי ,משרד האוצר
יוגב גורדוס ,מ"מ הממונה על התקציבים ,משרד האוצר
אסי מסינג ,היועץ המשפטי ,משרד האוצר
מיכל היימן ,מנהלת החטיבה לחיסכון ארוך טווח ,רשות שוק ההון
ברוך לוברט ,היועץ המשפטי ,רשות שוק ההון
02-5695342 פקס': 02-5317248 טל': 9546304 ירושלים 4 ועולמו עם רח'
www.mof.gov.il/hon