‫קונסטרוקציות בטון‬

‫איתי גסר‬

‫‪  1(t) = 1* 103(kg)                        10(N) = 1(kg)                        1(kN) = 100(kg)                       1‬‬ ‫‪=10 ‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1(mpa) = ‬‬ ‫‪ = 10‬‬ ‫‪                    1(m) = 1*10 (cm) = 1*10 (mm)             1‬‬ ‫∗‬ ‫‪1 ∗ 10‬‬ ‫∗‬

‫מצבי עמיסה )למצב הרס ‪(Fd‬‬

‫במצב זה אנו רוצים להעמיס את הסכימה בצורה כזאת שנקבל את המומנטים וערכי הגזירה הכי מסוכנים שיכולים להיות‬

‫מומנט‬ ‫מומנט‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫שלילי‬ ‫שלילי‬
‫‪ ‬‬

‫מומנט‬ ‫זיזי‬ ‫מומנט זיזי‬

‫חיובי‬ ‫חיובי‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫מומנט שלילי‬
‫מומנט חיובי‬
‫‪A ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪C‬‬ ‫מעל סמך ‪B‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪A‐B /C‐D‬‬

‫מומנט שלילי‬
‫מומנט חיובי‬
‫מעל סמך ‪C‬‬
‫‪C-B‬‬
‫‪A  ‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪  A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬

‫תקרות וקורות‬
‫כפף‬
‫כפיפה‬
‫גזירה‬
‫הפיכת בלוק‬
‫חדירה‬
‫עמודים‬
‫יסודות‬
 ‫תקרות וקוררות‬

‫כפף‬

‫‪ Σ‬‬ ‫‪Σ‬‬

‫‪/‬‬

‫רוחב הקורה(‬
‫טון למ"ר )בקוררות נכפיל בר‬
‫לקבל את ‪ fser‬בט‬
‫ל‬ ‫נח לק ב‪10‬‬ ‫ ‬ ‫הפוך‪:‬‬
‫בה‬
‫ ‬

‫‪ k ∗ L‬‬

‫‪  K=0‬‬
‫‪0.8‬‬ ‫‪  K=00.8‬‬ ‫‪K‬‬
‫‪K=2.2‬‬ ‫‪  K=0.6‬‬ ‫‪K=0‬‬
‫‪0.8‬‬ ‫‪K=1‬‬

‫‪  K=0.9‬‬ ‫‪  K=0.8‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪  K=0.7‬‬ ‫‪K=0.8‬‬ ‫‪K=0.6‬‬
‫‪K‬‬ ‫‪  KK=0.8‬‬

‫רה יורדת‪ , -‬קורה סמויה‪-‬‬

‫צלעות‪ , -‬קור‬
‫‪ ,‬תקרת צ‬ ‫ת‪-‬‬ ‫‪ – h‬משוער – ת‬
‫תקרה מקשית‬

‫‪5    ‬‬ ‫– קורה מללבנית‪/‬תקרה מקשית‪ ,1-‬חתך ‪/T‬ר – טבלאות ‪3‬‬

‫טבלה ע"י הכפפלה ב‪) 10‬כד‬

‫די לעבור לקילו‪-‬ניוטון(‪ .‬בקוררות נחלק ברוחב הקורה ‪ ,b‬בצלעות נחללק ב ‪.bf‬‬ ‫‪ -‬כניסה לט‬

‫‪-‬‬

‫מוד ‪ 125‬בספרר האפור‪.‬‬

‫הנמצאת בעמ‬
‫את העומס לעומס מפורש ע""י טבלה ‪ 18‬ה‬ ‫במקרה של ע‬
‫עומס נקודתי‪ ,‬יש להמיר ת‬ ‫*ב‬

‫של הקורה(‪ ,‬נחשב‬

‫הקורה בפועל )הריאקציה ש‬ ‫מויה‪ ,‬נחשב א‬
‫את ‪ Fser‬על ה‬ ‫רוחב של קורה סמ‬
‫ב‬ ‫ת‪ ,‬כאשר צריךך לחשב‬
‫בתקרת צלעות‬
‫*ב‬
‫נוציא אאת ‪ Fser‬מהטבלה‪ ,‬נחלק ב‪ 10‬כדי לקבלל טון למ"ר‪ ,‬עככשיו נכפיל ב‪) b‬רוחב הקוררה(‪ ,‬ונשווה בין‬ ‫ ‬ ‫ת‬
‫את‬
‫ ‬
‫בפועל‬
‫ת בערך בין ‪6‬‬
‫‪ 60‬ס"מ‬ ‫סמויה אמור לצאת‬
‫ה‬ ‫שים לב שרוחב קורה‬
‫)יש לש‬ ‫ז"א ש‪:‬‬ ‫בפוועל‬ ‫מהטבללה‬ ‫∗‬ ‫‪:Fseer‬‬
‫מהטבלה‬

‫‪ 120‬ס"מ(‬
‫ל‪0‬‬
 ‫כפיפה‬
‫ ‬ ‫‪ 1.4Σ‬‬ ‫‪1.6Σ‬‬ ‫∗‬
‫‪ω‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫∗‬ ‫∗‬
‫ סכמה נמשכת‬ ‫‪1.2 Σ‬‬
‫‪ – md‬חישוב סטטי או ספר אפור עמ ‪65-79‬‬
‫ סכמה זיזית‬ ‫‪ Σ‬‬
‫ב‪ 50-‬ב‪60-‬‬ ‫ב‪40-‬‬ ‫ב‪30-‬‬ ‫ב‪25-‬‬ ‫ב‪20-‬‬
‫‪0.269 0.221‬‬ ‫‪0.175‬‬ ‫‪0.13‬‬ ‫‪0.108‬‬ ‫‪0.086‬‬

‫‪ 0.1‬במידה ויצא קטן מ‪ 0.1‬ניקח ‪ ,0.1‬במידה ויצא גדול מ‪ 0.4‬צריך לשנות נתונים‪.‬‬ ‫‪0.4‬‬

‫ברזל מחלק‬ ‫∗‬ ‫∗‬

‫מחלק ‪A‬‬ ‫∗ ‪0.2‬‬ ‫אורכי‬ ‫‪300‬‬ ‫עומס‬
‫מחלק ‪A‬‬ ‫∗ ‪0.15‬‬ ‫אורכי‬ ‫‪300‬‬ ‫מפורש‬ ‫‪(3.5‬‬ ‫‪ -fsd‬טבלה ‪ 3.13‬בת"י ‪) ,466‬פלדה מצולעת ‪-‬‬
‫מחלק ‪A‬‬ ‫∗ ‪0.6‬‬ ‫‪  ‬אורכי‬ ‫עומס נקודתי‬
‫‪.‬‬ ‫∗‬ ‫∗‬ ‫‪.‬‬ ‫∗‬ ‫∗‬ ‫ ‬
‫‪A‬‬ ‫‪0.0008 ∗ b‬‬ ‫‪∗d‬‬ ‫ברזל מחלק‬
‫מחלק‬
‫מינמאלי‬ ‫נבחר ברזל כפיפה )בספר האפור בעמ' ‪(89,90,91‬‬

‫*מרחק מקסימאלי בין מוטות זיון אורכי )ראשי( הקטן מבין‪) 25cm/2.5dcm :‬קוטר מינימאלי ‪(8‬‬
‫*מרחק מקסימאלי בין מוטות זיון רוחבי )מחלק( בקטן מבין‪33cm/4dcm :‬‬

‫*בהפוך נחשב גרף מומנטים כפונקציה של ‪ Fd) Md‬כנעלם(‪ .‬נוציא את ‪ As‬מהטבלאות עפ"י הזיון הנתון‪ ,‬נחשב אומגה עפ"י‬
‫∗‬
‫ולבסוף נשווה בין התוצאה‬ ‫‪∗ 1‬‬ ‫∗‬ ‫∗‬ ‫ולאחר מכן נחשב ‪ Md‬ע"י‪:‬‬ ‫ ‬
‫∗‬ ‫∗‬

‫ ונחלץ את ‪.Fd‬‬ ‫ ‬ ‫שיצאה בגרף לבין התוצאה כאן‪:‬‬

‫‪ ,‬נחשב את מומנט תסבולת החתך‪:‬‬ ‫*זיון לחוץ – שימושי כאשר ‪0.4‬‬

‫כעת נחשב את '‪ As‬שהוא שטח הזיון הלחוץ‪:‬‬ ‫‪0.32 ∗ b ∗ d‬‬ ‫‪∗ fcd‬‬

‫‪ – ds') A‬כיסוי בטון לחוץ(‪ .‬ולבסוף נחשב את שטח הזיון המתוח‪:‬‬

‫∗‬

‫‪  As‬‬ ‫‪As′‬‬

‫‪  bf‬‬ ‫‪.‬‬ ‫∗‬
‫‪  tf‬‬

‫חתך ‪T‬‬
‫* במומנט שלילי )ברזל עליון( נתייחס כאילו חתך מלבני )‪ .(bw*d ‬במומנט חיובי נפעל עפ"י השלבים הבאים‪  :‬‬
‫‪  bw‬‬ ‫∗‬
‫∗‬ ‫‪ ω‬לאחר מכן‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ ,‬נחשב את אומגה‪:‬‬ ‫נניח ש‬
‫∗‬ ‫∗‬

‫במידה ו‪ X‬אכן יותר קטן מ ‪ tf‬נמשיך לנוסחה למציאת ‪ As‬כמו בתתך רגיל‪.‬‬
‫במידה ו‪ X‬גדול מ ‪ tf‬נפעל לפי השלבים‪ :‬נחשב את מומנט תסבולת החתך ‪:T‬‬
‫∗‬ ‫∗‬ ‫∗‬ ‫∗ ‪∗ 0.64‬‬ ‫‪∗ 10‬‬

‫אם מתקיים נמשיך הלאה‪ ,‬אם לא יש להחליף חתך‪ .‬נחשב את מומנט תסבולת האגף‪  :‬‬ ‫נבדוק אם‬

‫נחשב את תסבולת החלק הלחוץ בדופן‪  :‬‬ ‫∗‬ ‫∗‬ ‫∗‬ ‫‪∗ 10‬‬

‫כעת נחשב אומגה חדש‪:‬‬ ‫‪Md‬‬ ‫‪Mfd‬‬

‫∗‬
‫ולבסוף‪:‬‬ ‫∗‬ ‫‪ ω‬נחשב ‪ X‬חדש‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫∗‬ ‫∗‬

‫‪ ,5‬והעובי המינימאלי של הצלע‬ ‫‪/‬‬ ‫*בתקרת צלעות‪ ,‬העובי המינימאלי של הטבלה העליונה יהיה הגדול מבין‪:‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪/‬‬ ‫יהיה הגדול מבין‪:‬‬
 ‫גזירה‬

‫סמך‬
‫‪Qd‬‬ ‫‪Fd /‬‬ ‫בהשענה ישיררה‪:‬‬
‫חשב את ‪ .Vd‬ב‬
‫נח‬
‫סמך‬
‫‪Qd‬‬ ‫∗ ‪Fd /‬‬ ‫ה‪:‬‬
‫השענה עקיפה‬
‫בה‬
‫‪0.9‬‬
‫‪9 ∗ b ∗ d ∗ k1 ∗ k2 ∗ fvd‬‬ ‫‪/10‬‬
‫חשב ‪00 :VRd1‬‬
‫נח‬
‫אז הוא שווה ‪(1‬‬ ‫‪) 1 1.6‬אם ‪ k1‬יוצא‬
‫צא קטן מ‪ ,1‬ז‬

‫טבלה ‪5.3‬‬ ‫‪(ρ‬‬ ‫)‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.33‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪44.5‬‬
‫∗‬
‫)עמוד ‪ 60‬בת"י( ‪ ‬‬ ‫בטון לגזירה‬‫‪ – Fvd‬חוזק הב‬‫‪v‬‬
‫ה‪ .‬בגזירה לידד סמך מרכזי ))מומנטים שליליים(‬ ‫‪ – As‬זיון כפיפה‬
‫‪A‬‬
‫מך קיצוני‬
‫העליון‪ ,‬ואילו בבגזירה ליד סמ‬
‫קח את הזיון ה‬‫נק‬
‫תחתון‪.‬‬
‫מומנטים חיוביים( נקח זיון ת‬ ‫)מ‬

‫טבלה ‪3.11‬‬ ‫‪0.9 ∗ b‬‬ ‫‪∗d‬‬ ‫∗‬ ‫‪:VR‬‬ ‫נח‬

‫חשב את ‪Rd2‬‬
‫בטון בלחיצה אאלכסונית טבלה ‪3.11‬‬
‫‪ – FRd‬חוזק הב‬
‫‪R‬‬
‫ב‪ 50-‬ב‪60-‬‬ ‫ב‪40-‬‬ ‫ב‪30-‬‬ ‫‪25‬‬
‫ב‪5-‬‬ ‫ב‪20-‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪48 0.123‬‬ ‫‪0.105‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0.086‬‬ ‫‪0.0‬‬
‫‪071‬‬ ‫‪0.058‬‬
‫‪8‬‬
‫קה(‬
‫שב את ‪) 33VRd1‬לבדוק סדיק‬ ‫מו כן‪ ,‬יש לחש‬
‫כמ‬
‫‪ ,VRD2‬ו‪3 VRd1‬‬ ‫סית ל‪2 ,VRd1‬‬
‫דעים מה הגודדל של ‪ Vd‬יחס‬ ‫עת‪ ,‬כשאנו יוד‬‫כע‬
‫‪  Qd‬‬
‫‪  Vd‬‬
‫‪V‬‬ ‫דרוש לסכמה‪ .‬‬
‫שב את כמות זזיון הגזירה הד‬ ‫אננו יכולים לחש‬
‫‪  3VRd1‬‬ ‫סוג בטון(‪.‬‬
‫אם ‪ – Vd>VRd2‬נצטרך לשנ ות נתונים )החלפת חתך‪/‬ס‬ ‫ם‬
‫אם ‪ – Vd<VRd1‬בתקרות לאא צריך זיון גזירה‪ ,‬ובקורות צריך מינימום‬
‫ם‪.‬‬ ‫ם‬
‫‪  VRd1‬‬
‫שב זיון לגזירה‪.‬‬‫אם ‪ – VRd1<Vd<VRd2‬נחש‬ ‫ם‬
‫אם ‪ – Vd>3VRd1‬נחשב זיון לסדיקה‪.‬‬ ‫ם‬
‫‪ SV‬מחושב ‪SV  ‬‬ ‫‪  SVmax‬‬ ‫קודם כל‪ ,‬המינימום של הזיוןן שנשים הוא‪:‬‬
‫סדיקה‬
‫ה‬ ‫זיון מינימאלי זיון מחושב‬
‫‪  Rd/FFd‬‬
‫טן‬
‫הקט‬ ‫כאשר ‪ ‬‬
‫מבין ‪:‬‬
‫‪0.88dcm‬‬
‫‪0.2 ‬‬
‫‪Svcm‬‬ ‫‪  330cm‬‬ ‫‪VR‬‬
‫‪Rd2‬‬
‫תנאי‬ ‫‪0.66dcm‬‬
‫‪0.2‬‬ ‫‪0.67‬‬
‫‪7‬‬
‫‪  225cm‬‬ ‫‪VRd2‬‬
‫‪0.33dcm‬‬
‫‪0.67‬‬
‫‪  220cm‬‬ ‫‪VR‬‬
‫‪Rd2‬‬
‫∗‬
‫‪ sv‬כאשר‬ ‫אלית נחשב ללפי‪:‬‬
‫פסיעה מינימא‬
‫טר החישוקים ואנו צריכים פ‬
‫אם נתון לנו קוט‬
‫ם‬
‫∗‬

‫שוקים בחתך‬ ‫‪ – n‬מספר החיש‬

‫‪ρvmin‬‬ ‫בלה ‪5.4‬‬
‫טב‬
‫תך של שני עננפי חישוק‬‫‪ – Assv‬שטח חת‬
‫ב‪60-‬‬ ‫ב‪50-‬‬ ‫ב‪40-‬‬ ‫ב‪30-‬‬ ‫ב‪25-‬‬ ‫ב‪20-‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪016‬‬ ‫‪0.0014 0.0012 0.0010‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.0009‬‬ ‫‪0.0008‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ -ρvmin‬אחוז זייון מינימאלי ללגזירה טבלה ‪5.4‬‬
‫‪m‬‬

‫‪ – bw‬רוחב הקורה‬‫‪b‬‬

‫∗ ‪.‬‬ ‫∗ ∗‬ ‫∗‬
‫מחושב‪sv‬‬ ‫חשב פסיעה מ‬
‫מחושבת‪:‬‬ ‫אשר רוצים לח‬
‫כא‬

‫פסיעת תנאי(‪.‬‬
‫גם לפסיעה מח ושבת וגם לפסיעה מינימאלית אסור לה יות גדולות מפ‬
‫הכלל הוא‪ :‬ם‬
‫)ה‬
‫∗‬
‫ר‪,‬‬
‫ה להוציא קוטר‬
‫)ללשים לב כשנככנסים לטבלה‬ ‫הקוטר‪:‬‬
‫ם לחשב את ה‬
‫פסיעה ורוצים‬
‫מידה ונתונה פ‬
‫במ‬
‫∗ ‪.‬‬ ‫∗‬

‫ק(‬
‫שני ענפי חישוק‬
‫ת זיון כי זה ש‬
‫של שני מוטות‬
‫לללכת לעמודה ש‬
‫חשב לפי טבל ה ‪ 6.8‬בת"י )עמוד ‪(93‬‬ ‫זיון לסדיקה נח‬
‫∗ ‪.‬‬ ‫∗ ∗‬ ‫∗‬ ‫נתון‬
‫∗‬
‫ת‬ ‫את ‪ Vd‬כפונקקציה של ‪ .fd‬נחשב את ‪Rd1‬‬
‫‪ .VR‬נחשב את‬ ‫בהפוך נחשב א‬
‫*ב‬
‫נתון‬

‫את ‪.Fd‬‬
‫מחושבת ונחללץ החוצה ת‬
‫מהנוסחא של פסיעה מ‬
‫א‬ ‫שווה בין ‪ Vd‬בפועל ל ‪ Vd‬ש יצא‬
‫נש‬
 ‫היפוך בלוק‬ ‫צלע‬ ‫תקרה‬ ‫∗‬ ‫‪ ‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪ℓ‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪  ℓ‬‬ ‫‪C‬‬

‫‪0.625*Fd*ℓ‬‬
‫‪  ‬רחב‪bw ‬‬ ‫‪  ‬צר‪bw ‬‬ ‫‪0.375*Fd*ℓ‬‬

‫‪0.625*Fd*ℓ‬‬ ‫‪0.375*Fd*ℓ‬‬
‫‪bf‬‬

‫‪‐0.125*Fd*ℓ‬‬
‫‪  ‬רוחב‪ ‬בלוק‬

‫‪0.07*Fd*ℓ‬‬ ‫‪0.07*Fd*ℓ‬‬

‫כפיפה‬
‫אם ‪ ω‬מעל סמך ‪ B‬יוצא גדול מ‪ ,0.4‬סימן שהצלע הצרה לא יכולה להתמודד עם המומנט שבמרכז הסמך‪ ,‬כעת יש לנו שתי‬
‫אופציות‪ ,‬אם הסמך רחב מאוד יכול להיות שלא צריך להפוך בלוק לכן אפשר לבדוק את המומנט שבקצה הסמך )התקן מתיר‬
‫להפחית את המומנט שמעל הסמך( ע"י‪:‬‬
‫‪‐0.125*Fd*ℓ‬‬ ‫קצה קורה‬
‫‪ Fd ‬צלע‬
‫∗‬
‫קצה קורה‬ ‫∗ ‪0.625‬‬ ‫∗‪∗ℓ‬‬ ‫∗ ‪0.125‬‬ ‫‪∗ℓ‬‬

‫‪B‬‬
‫‪0.625*Fd*ℓ‬‬ ‫ רוחב קורה‬
‫ ‬
‫‪2‬‬

‫ואז לבדוק אם אומגה יוצא קטן מ‪ ,0.4‬אם כן אפשר להמשיך למציאת ברזל לפי המומנט שבקצה הסמך ולפי ‪ bw‬של הצלע‪.‬‬
‫אם הסמך צר כדאי להפוך בלוק ובכך להגדיל את רוחב הצלע‪ .‬אחרי שהופכים בלוק נבדוק ‪ ω‬חדש עפ"י רחב‪    bw‬‬
‫רחב‪ (bw‬אם ה‪ ω‬החדש יוצא קטן מ‪ 0.4‬סימן שהחתך המורחב של הצלע )אחרי שהפכנו בלוק( מסוגל‬ ‫)רוחב בלוק‬
‫זה בעצם היכולת‬ ‫‪ ∗ d‬צר‪0.32 ∗ bw‬‬ ‫‪∗ fcd‬‬ ‫לסבול את המומנט‪ .‬נמצא ‪ AS‬לפי החתך הרחב‪ .‬נמצא את‬
‫של הבטון של צלע צרה להתמודד עם מומנט‪ ,‬עכשיו נשאר רק לבדוק עד איפה צריך לסובב בלוק‪ ,‬נעשה את זה בעזרת שיטת‬
‫(‪:‬‬ ‫החתכים )סיגמא מומנטים סביב הנקודה‬
‫‪‐0.125*Fd*ℓ‬‬ ‫∗‬
‫‪ Fd ‬צלע‬ ‫∗ ‪0.625‬‬ ‫∗‪∗ℓ‬‬ ‫∗ ‪0.125‬‬ ‫‪∗ℓ‬‬ ‫ ‬

‫‪B‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪c‬‬

‫‪0.625*Fd*ℓ‬‬
‫‪X‬‬ ‫יש לנו משוואה ריבועית‪ ,‬נחשב‪ ,‬נקבל שני איקסים ונבחר את ההגיוני‪.‬‬

‫גזירה‬
‫אם ‪ Vd>VRd1‬בחתך צר‪ ,‬סימן שהצלע הצרה לא מסוגלת להתמודד עם ערך הגזירה‪ ,‬לכן נסובב בלוק ונבדוק אם בחתך רחב‬
‫הצלע מסוגלת להתמודד עם הגזירה )נחשב ‪ VRd1‬בחתך רחב ונראה אם הוא גדול מ‪ ,(Vd‬אם כן‪ ,‬אנחנו צריכים לחשב עד‬
‫איפה לסובב את הבלוק ע"י דמיון משולשים‪:‬‬
‫‪0.625*Fd*ℓ‬‬
‫‪  Vd‬‬ ‫∗‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪X1‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ℓ‬‬
‫‪)  ‬צר‪VRd1 (bw ‬‬

‫‪X2‬‬ ‫‪X1‬‬ ‫*יש לזכור שהבלוק מתחיל לפחות ‪ 5‬ס"מ מהקורה‪.‬‬

‫* כמו כן‪ ,‬המרחק נמדד ממרכז הקורה‪ ,‬לכן‪ ,‬אם המרחק יוצא קטן‬
‫‪.‬‬ ‫‪ℓ‬‬
‫=‪QX‬‬ ‫מחצי מהקורה סימן שכנראה לא צריך להפוך בלוק‪.‬‬
 ‫חדירה )‪(Fsd=3‬‬

‫‪Β=1.5‬‬ ‫‪Β=1.4‬‬
‫‪ ,‬כאשר‪:‬‬ ‫∗ ‪V‬‬ ‫נמצא את ‪ .(Vd=Rd) .Vd‬נחשב את ‪:Vdeq‬‬
‫‪Β=1.4‬‬ ‫‪Β=1.15‬‬

‫‪) ‬ביסודות‪(Β=1  ‬‬

‫מציאת היקפים קריטיים )בס"מ(‪:‬‬

‫‪ ‬‬ ‫עמוד שפה‬ ‫עמוד פינתי‬ ‫עמוד מרכזי‬
‫‪(2*a)+b‬‬ ‫)‪   (a+b‬‬ ‫‪  2(a+b) u0‬‬
‫‪  (2*a)+b +4.7d‬‬ ‫‪   (a+b)+2.35d   2(a+b)+9.4d u1‬‬
‫‪u1+4.7d‬‬ ‫‪u1+2.35d‬‬ ‫‪u1+9.4d   u2‬‬
‫‪u2+4.7d‬‬ ‫‪u2+2.35d‬‬ ‫‪u2+9.4d   u3‬‬

‫*בעמוד הקרוב לשפה‪/‬לפינה נבחר את הקטן מבין ההיקפים‪ :‬ההיקף המלא‪/‬ההיקף המופיע בציור ‪5.26‬‬
‫‪1 20.6‬‬ ‫* בעמוד מרובע‬
‫* בעמוד שיחס הצלעות שלו גדול ‪) 2:1‬נחשב עמוד מוארך( נפתור לפי ציור ‪ 5.25‬בעמוד ‪ 73‬בת"י ‪466‬‬

‫‪0.9 ∗ u‬‬ ‫‪∗d‬‬ ‫‪∗ k1 ∗ k2 ∗ fvd‬‬ ‫עכשיו נחשב את ‪/100 :VRd1‬‬

‫∗ ‪0.9‬‬ ‫‪∗d‬‬ ‫∗‬ ‫נחשב את ‪:VRd2‬‬

‫לא צריך זיון חדירה‬ ‫אם‬
‫ גם בהיקף השלישי‬ ‫יותר גדול מ‬ ‫צריך זיון חדירה וצריך גם לבדוק את ההיקף השני )אם‬ ‫אם‬
‫צריך להחליף חתך(‬
‫צריך להחליף חתך‬ ‫‪1.67‬‬ ‫אם ‪1‬‬

‫ ‬ ‫ ‬
‫‪Σ‬‬ ‫‪/ Σ‬‬ ‫נבחר את הברזל הגדול מבין‪:‬‬
‫∗‬ ‫∗‬ ‫ ‬ ‫∗‬ ‫ ‬

‫‪Σ‬‬
‫‪  A‬‬ ‫עכשיו נחלק אותו לשני הכיוונים‪:‬‬

‫‪ Σ‬‬ ‫∗‬ ‫‪ Σ‬ו‪ 20%‬בכיוון השני‪:‬‬ ‫∗‬ ‫*בחדירה לקורה סמויה‪ 80% ,‬מהברזל יהיה בכיוון הקורה‬

‫בהפוך‪ :‬אם אין זיון חדירה נתון‪ ,‬נשווה בין‬

‫אם נתון זיון חדירה‪ ,‬ניקח את הזיון שבצד אחד ונכפיל אותו פי ‪ 2‬כדי לקבל את ‪) ΣAsα‬בקורות סמויות נחבר בין הברזל של שני‬
‫‪Σ‬‬ ‫∗‬ ‫‪∗ sin 45‬‬ ‫הצדדים(‪ .‬עכשיו כשיש לנו את סך כל הזיון ניכנס לנוסחא‪V d1 :‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
 ‫עמודים‬

‫∗‬
‫(‪ ,‬בצומת רתומה ‪ ,α=1‬בצומת פרקית נייחת‬ ‫‪) α‬מומנט האינרציה בחתך מלבני‬ ‫נחשב את האלפה של כל צומת‪:‬‬

‫‪ ,α=10‬בקצה זיז ∞=‪ .α‬כעת אפשר לחשב את ‪:K‬‬

‫אלמנט לא מוחזק‬ ‫אלמנט מוחזק‬

‫‪1 0.15‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.05‬‬
‫{‪K=min‬‬ ‫‪2 0.3‬‬ ‫{‪K=min‬‬ ‫‪0.85 0.05‬‬
‫‪  K=0.8‬‬ ‫‪  K=0.9‬‬ ‫‪  K=1‬‬ ‫‪  K=2.3‬‬ ‫‪1‬‬
‫*עמוד מוחזק מחובר בקצהו העליון לקורה המחוברת לאלמנט הקשחה‪ .‬העמוד לא חייב להיות מוחזק לשני צדדיו‪.‬‬
‫כעת נחשב אורך קריסה‪ ∗ :‬נטו‪ ℓ‬קריסה‪ℓ‬‬
‫קריסה‪ℓ‬‬
‫מלבני‪i‬‬ ‫‪ λ‬כאשר‬ ‫עכשיו נחשב תמירות‪:‬‬
‫√‬
‫כאשר‪:‬‬ ‫כולל‬ ‫ק‪e‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬ ‫כעת נחשב אקסצנטריות‪:‬‬

‫‪ -‬אקסצנטריות עקב אי דיוקים‪:‬‬ ‫ק ‪ -‬אקסצנטריות עקב קריסה‪:‬‬

‫עמוד בודד‬ ‫עמוד חלק ממסגרת‬ ‫ק‬ ‫‪0‬‬ ‫קצר‬ ‫‪λ 40‬‬
‫‪h‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫תמיר‬ ‫‪40‬‬ ‫‪90‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ק‬
‫‪30‬‬ ‫‪    ‬‬
‫{‪Max‬‬ ‫קריסה‪ℓ‬‬ ‫קריסה‪ℓ‬‬ ‫{‪Max‬‬
‫קריסה‪ℓ‬‬ ‫להחליף חתך‬ ‫סופר תמיר‬ ‫‪λ‬‬ ‫‪90‬‬
‫נטו‪200 ∗ ℓ‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪1.5‬‬
‫‪400‬‬

‫‪e‬‬ ‫‪ -‬אקסצנטריות תכנונית‪ .1 :‬סטייה מתוכננת ממרכז עמוד‪ .2 ,‬מומנט פועל על העמוד‪:‬‬
‫*לשים לב כי באקסצנטריות תכנונית אם נכניס ערכים של מטר‪ ,‬נקבל את התוצאה במטר ונצרך להמיר לס"מ!‬

‫מציאת ברזל‪:‬‬

‫‪ – e<y‬אקסצנטריות קטנה‬ ‫‪ - e>=y ‬אקסצנטריות גדולה‬

‫∗‬ ‫‪/100‬‬
‫‪0.32 ∗ b ∗ d‬‬ ‫‪∗ fcd‬‬

‫‪A‬‬
‫‪′‬‬ ‫‪/100 ∗ fsd‬‬ ‫‪ – Msd>Mcd‬דרוש זיון לחיצה ‪ ‬‬ ‫‪ -Msd<Mcd‬זיון לחיצה מינימאלי‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫∗‬ ‫‪/100‬‬ ‫‪′‬‬ ‫‪/100 ∗ fsd‬‬ ‫‪′‬‬ ‫∗ ‪0.002‬‬ ‫‪∗d‬‬
‫‪A‬‬
‫‪∗ fsd‬‬ ‫‪/100‬‬
‫חדש‬ ‫‪∗ fsd‬‬ ‫‪′‬‬ ‫‪/100‬‬
‫≦‬
‫‪′‬‬ ‫‪′‬‬ ‫חדש‬ ‫∗‪2‬‬
‫‪A‬‬ ‫חדש‬
‫‪′‬‬ ‫‪/100 ∗ fsd‬‬ ‫∗ ‪0.8‬‬ ‫‪∗ fsd‬‬ ‫‪fsd‬‬ ‫‪ω‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫∗‬ ‫∗‬
‫‪A‬‬
‫∗‬
‫‪2‬‬ ‫‪′‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪′‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫חדש‬
‫נמצא ‪ ω‬חדש עם ‪msd‬‬
‫‪h/2‬‬ ‫‪y ds‬‬
‫‪1‬‬ ‫∗‬ ‫∗‬ ‫‪fsd‬‬
‫‪2‬‬
 ‫יסודות‬

‫ביסודות‪ ,‬הנוסחאות דומות מאוד לתקרה מקשית‪ ,‬מלבד חלוקת הברזל ביסוד‪ ,‬וסעיף נוסף שצריך לחשב שהוא מידות היסוד‬
‫עפ"י המאמץ המותר בקרקע‪ .‬במידות היסוד ובכפף – סטדיום ‪) 1‬שירות(‪ ,‬בכפיפה‪ ,‬גזירה וחדירה – סטדיום ‪) 2‬הרס(‪.‬‬

‫סטדיום ‪:1‬‬ ‫מידות אורך ורוחב‪:‬‬

‫‪-‬מידות‬
‫‪-‬כפף‬ ‫‪.A‬‬ ‫במידה ומידות האורך והרוחב של היסוד הבודד שווה‪:‬‬
‫‪L‬‬
‫‪A‬‬
‫ ‬
‫‪∗ 2.2‬‬ ‫∗‬ ‫∗‬ ‫בהפוך‪/1000 :‬‬

‫המידות המינימאליות ליסוד‪ ,‬משפת העמוד עד לקצה הפלטה לפחות ‪) d‬גובה פעיל(‪.‬‬
‫‪B‬‬

‫כפף‪:‬‬
‫נבדוק את אחד הצדדים‪ ,‬ממרכז היסוד עד קצהו )כפול ‪ 2.2‬מקדם ‪ K‬לזיז(‪ .‬בהפוך נוציא את ‪ ,Fser‬ונכפיל אותו באורך כפול‬
‫∗‬ ‫∗‬ ‫הרוחב של היסוד בכדי למצוא את העומס הצירי על העמוד‪:‬‬

‫כפיפה‪:‬‬
‫נחשב את מומנט הזיז‪ ,‬נמצא ברזל למטר אחד של יסוד‪,‬‬
‫סטדיום ‪:2‬‬ ‫נכפיל באורך היסוד‪ ,‬ואת התוצאה נחלק בצורה הבאה‪:‬‬
‫‪-‬כפיפה‬
‫‪-‬גזירה‬
‫‪L‬‬ ‫‪  A/4‬‬ ‫‪  As/6‬‬
‫‪-‬חדירה ‪ ‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪A   A/2‬‬ ‫)‪As*(2/3‬‬

‫‪  A/4‬‬ ‫‪  As/6‬‬

‫‪B‬‬

‫בהפוך אם נתון ברזל מחולק לפי שיטת החילוק‪ ,‬נסכום את כל ה‪As‬‬

‫ונשתמש בו בנוסחאות‪.‬‬
‫‪σ‬‬ ‫אם נתון ברזל אחד לכל הפלטה‪ ,‬אנחנו יודעים שהוא בעצם הרצועה‬
‫∗‬
‫המרכזית‪ ,‬לכן נכפיל אותו ב‪ ,3/2‬ונחלק באורך או ברוחב הפלטה‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫גזירה‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪Rd‬‬ ‫∗‬ ‫נמצא את‪ Vd‬ע"י‪:‬‬

‫‪Q‬‬ ‫נבדוק ש‪) Vd<Vrd1‬אם לא‪ ,‬יש להחליף חתך(‪.‬‬

‫)נשאיר את המאמץ כנעלם(‬ ‫∗‬ ‫בהפוך‬
‫‪,‬‬ ‫∗‬ ‫∗‬ ‫ניכנס לנוסחא של ‪ Vd‬כאשר המאמץ נעלם‪:‬‬
‫נחשב את ‪ ,VRd1‬נשווה בין ‪ Vd=VRd1 ‬ונוציא את המאמץ‪ ,‬לבסוף נכפיל את המאמץ בשטח היסוד ונקבל את ‪.Nd‬‬

‫חדירה‪(Fsd=3) :‬‬
‫‪ .‬אם‬ ‫‪2‬‬ ‫∗ ‪6.28‬‬ ‫‪ Vdeq=Nd‬נבדוק האם צריך ברזל חדירה )צריך רק כאשר ‪ (Vdeq>VRd1‬כאשר‬
‫צריך ברזל חדירה‪ ,‬נבדוק גם את ההיקף הקריטי השני‪ ,‬אם גם בו צריך נחליף חתך )כי הרי הוא מחוץ ליסוד(‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫בהפוך‪ :‬אם אין זיון חדירה נתון‪ ,‬נשווה בין‬
‫אם נתון זיון חדירה‪ ,‬ניקח את הזיון שבצד אחד ונכפיל אותו פי ‪ 2‬כדי לקבל את ‪ .ΣAsα‬עכשיו כשיש לנו את סך כל הזיון ניכנס‬
‫‪Σ‬‬ ‫∗‬ ‫‪∗ sin 45‬‬ ‫לנוסחא‪V d1 :‬‬