‫‪1‬‬

‫‪Pk‬‬ ‫)עומס ללא מקדמים(‬ ‫‪L‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪ℓ‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪y‬‬

‫‪ℓ‬‬ ‫‪My‬‬
‫‪Asy‬‬
‫‪h‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪b‬‬

‫‪σs‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪Asx‬‬
‫‪L/B‬‬

‫‪Mx‬‬

‫עומס ללא מקדמים‬

‫מקדם קבוע‬
‫הצבה בטון‬
‫חישוב מימדי היסוד )‪: (B,L‬‬
‫𝑘𝑃 ∗ ‪1.05‬‬
‫‪m2‬‬
‫= 𝐴 דרוש‬
‫𝐬𝛔‬

‫הצבה בטון למטר בריבוע‬

‫�𝑔𝑘‬ ‫�𝑛𝑜𝑡‬
‫‪4‬‬ ‫‪𝑐𝑚2 = 40‬‬ ‫‪𝑚2‬‬ ‫𝐴 דרוש�‬ ‫במטרים‬

‫לפי ההפרש בין ‪ ℓ‬ל ‪ (ℓ-b) b‬שהם מימדי עמוד היסוד נמצא שני מספרים‪.‬‬
‫האחד גדול מ‪ 𝐴 -‬דרוש� והשני קטן מ‪ 𝐴 -‬דרוש�‬
‫לאחר קביעת שני האורכים נכפיל ביניהם ונוודא ש ‪A‬קיים < מ ‪A‬דרוש‪.‬‬
‫במידה ולא יצא טוב )כלומר קטן מ ‪ A‬דרוש( נגדיל את האורכים ב ‪ 5‬ס"מ כל אחד ונבדוק שוב‪.‬‬
‫האורכים שקיבלנו הם ‪ B‬ו ‪) L‬מימדי היסוד( ומזה מחשבים את ‪ y‬ו ‪.x‬‬
‫𝑏‪𝐵−‬‬
‫=𝑦‬
‫‪2‬‬
‫𝑥=𝑦‬
‫‪𝐿−ℓ‬‬
‫=𝑥‬
‫‪2‬‬
‫מכללת תל‪-‬חי‬ ‫הנדסה אזרחית‬ ‫אופיר ברקוביץ'‬
 ‫‪2‬‬

‫חישוב גובה היסוד )‪: (h‬‬

‫במידה וכן נתון גובה יסוד ויש לבדוק אותו‪ ,‬נציב בהתאם לגובה הנתון‪.‬‬
‫במידה ולא נתון גובה יסוד ‪:‬‬
‫הנחת גובה ראשוני לפי שלושת כללי היסוד‬

‫‪ .1‬כאשר גודל היסוד ) ‪A‬קיים( הוא עד ‪ 1‬מטר מרובע ) ‪ ( 1 m2‬יש להניח שגובה היסוד הוא ‪30‬‬
‫ס"מ‪ .‬שהוא גם גובה המינימאלי המותר ביסוד בודד‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר גודל היסוד ) ‪A‬קיים( הוא בין ‪ 1‬ל ‪ 2‬מטר מרובע הנחת הגובה תהיה ‪ 35‬ס"מ‪.‬‬
‫‪ .3‬כאשר גובה היסוד ) ‪A‬קיים( גדול מ ‪ 2‬מטר מרובע ) ‪ ( m2‬יחושב כך ‪:‬‬
‫עד ‪ 2‬מטר מרובע הנחת הגובה היא ‪ 40‬ס"מ ומעבר לכך על כל חצי מטר מרובע נוסף יש‬
‫להוסיף ‪ 10‬ס"מ לגובה היסוד‪.‬‬
‫הצבה בטונות‬ ‫‪Pk *1.45‬‬
‫לאחר הנחת הגובה הראשונית יש לחשב את ‪Vdeq‬‬

‫‪ton‬‬
‫𝑑𝑃 ∗ ‪𝑉𝑑𝑒𝑞 = β‬‬

‫מקדם לפי סוג עמוד‬

‫ביסוד בודד ממורכז המקדם תמיד יהיה ‪1.15‬‬

‫‪𝒅=ℎ−5‬‬
‫חישוב ‪:Vrd1‬‬
‫𝑑 ‪𝐊 𝟏 = 1.6 −‬‬ ‫דרישה ‪𝐊 𝟏 ≥ 1‬‬ ‫יחס עמודים יהיה עד ‪ . 1:2‬במידה וגדול יותר נקטין את גודל הצד‬
‫הגדול כך שיהיה כפול מהמידה הקטנה‪ .‬לדוגמא ‪20/50 ‬‬

‫‪20/40‬‬
‫לפי טבלה ‪) 5.3‬ע"מ ‪ (16‬בהתאם לסוג הבטון = ‪K2fvd‬‬
‫‪ρ=0.002‬‬

‫בס"מ‬ ‫𝑑‪𝐔𝟏 = 2𝑎 + 2𝑏 + 6.28‬‬

‫לפי עמוד מרכזי ביסודות‬

‫‪𝐕𝐑𝐝𝟏 = 0.9 ∗ 𝑑 ∗ 𝑢1 ∗ 𝐾1 ∗ (𝐾2 𝐹𝑑𝑣 ) ∗ 10−3‬‬

‫הצבה בס"מ‬ ‫הצבה במטרים‬

‫חובה לקבל 𝐪𝐞𝐝𝐕 > 𝟏𝐝𝐑𝐕 ‪ .‬במידה ולא קיבלנו זאת נוסיף גובה ליסוד ונבדוק מחדש‪.‬‬

‫במידה ויוצא ש ‪ d‬גדול מ ‪ x‬ו ‪ y‬נגדיל את ‪ x‬ו ‪ y‬לפי ‪d‬‬

‫𝑑=𝑦=𝑥‬ ‫אז‬ ‫𝑥 ‪𝑑 > 𝑦,‬‬ ‫אם‬
‫נגדיל אותם לערכו של ‪d‬‬

‫אם אכן הגדלנו את ‪ x‬ו ‪ y‬נחשב שוב את ‪ B‬ו ‪ L‬ונמצא את ‪A‬קיים החדש‬

‫מכללת תל‪-‬חי‬ ‫הנדסה אזרחית‬ ‫אופיר ברקוביץ'‬

 ‫‪3‬‬

‫חישוב הזיון )‪ (As‬לפי כפיפה ‪:‬‬

‫תנאי לאומגה ביסודות‬ ‫חישוב המומנטים בציר ה‪ x-‬וה‪y-‬‬
‫‪0.1 ≤ 𝑤 ≤ 0.4‬‬

‫𝑑𝑝 ∗ ‪1.05‬‬
‫= ∗ 𝒔𝛔 בפועל‬ ‫] ‪[ 𝑚2‬‬
‫‪B ∗ L ∗ 1.45‬‬
‫הצבה המטרים‬

‫𝟐𝒙‬ ‫‪𝑀𝑥 ∗ 105‬‬

‫∗ 𝑩 ∗ ∗ 𝒔𝛔 ∗ ‪𝑀𝑥 = 1.45‬‬ ‫‪2 ∗ 𝐌𝐱 ∗ 105‬‬ ‫= 𝐱𝐬𝐀‬
‫𝟐‬ ‫‪𝐰𝐱 = 1 − �1 −‬‬ ‫𝑑𝑠𝑓 ∗ 𝑑 ∗ � 𝑥‪�1 − 𝑤2‬‬
‫𝑑𝑐𝑓 ∗ ‪𝐵 ∗ 𝑑2‬‬

‫�𝑡‬ ‫הצבה ב‬ ‫הצבה המטרים‬ ‫הצבה בס"מ‬

‫‪𝑚2‬‬

‫𝟐𝒚‬ ‫‪𝑀𝑦 ∗ 105‬‬

‫∗ 𝑳 ∗ ∗ 𝒔𝛔 ∗ ‪𝐌𝐲 = 1.45‬‬ ‫‪2 ∗ 𝐌𝐲 ∗ 105‬‬ ‫= 𝐲𝐬𝐀‬
‫𝟐‬ ‫‪𝐰𝐲 = 1 − �1 −‬‬ ‫‪�1 −‬‬
‫𝑦𝑤‬
‫𝑑∗‬ ‫𝑑𝑠𝑓 ∗‬
‫𝑑𝑐𝑓 ∗ ‪𝐿 ∗ 𝑑2‬‬ ‫� ‪2‬‬

‫הצבה בס"מ‬

‫ביסוד משותף מציבים במקום ‪y‬‬ ‫כללים לבחירת ברזל ‪:‬‬

‫𝐵‬
‫את ‪ 2‬במטרים‬
‫לאחר חישוב שטח הזיון בכל כיוון נבחר ברזלים לפי הכללים הבאים ‪:‬‬

‫הכיסוי המינימאלי לפלדה יהיה ‪ 5‬ס"מ‪(d=h-5) .‬‬ ‫‪.1‬‬

‫קוטר מינימאלי של זיון ראשי הוא קוטר ‪) 8‬ברזל למתיחה לא ברזל עזר(‬ ‫‪.2‬‬
‫המרחק המינימאלי המומלץ הוא ‪ 10‬ס"מ‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫המרחק המקסימאלי‪/‬מרבי בין ‪ 2‬מוטות יהיה הערך הקטן מבין‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ 25‬ס"מ‬
‫הקטן מביניהם‬
‫‪20) φ X 20‬פעם הקוטר(‬
‫‪ .5‬גובה ה"אוזן" המקובלת לזיון היסודות תהיה ‪h-10‬‬
‫כלל זהב ‪ :‬הברזל הארוך מבין ‪ x‬ו ‪ y‬יהיה בעל מספר המוטות הקטן יותר‪.‬‬

‫יש ‪ 2‬מצבים כתלות בגודל פלטת היסוד )‪ A‬קיים(‪:‬‬

‫מצב ראשון‬
‫כאשר שטח היסוד )‪ A‬קיים( גדול מ‪ 2.5‬מטר רבוע יש לסדר את הזיון ע"פ חלוקה לרצועות‪.‬‬
‫בשיטה זו האזור בקרבת העמוד כולל מחצית ממידת היסוד בכיוון בנבדק מכונה "רצועת‬
‫העמוד")ר‪.‬ע‪.(.‬‬
‫בהמשך ישנן שתי "רצועות שפה" )ר‪.‬ש‪ (.‬אשר גודלן רבע מהמפתח בכיוון הנבדק‪.‬‬
‫ב"רצועת העמוד" יש לרכז ‪ 2/3‬משטח הזיון הסכומי בכיוון הנבדק ובכל "רצועת שפה" ‪ 1/6‬משטח‬
‫הזיון הסכומי‪.‬‬
‫יש להקפיד כי ב"רצועות השפה" מספר המוטות לא יקטן מ‪.2‬‬
‫ב"רצועות השפה" יש מספר זהה של מוטות ורווחים מכיוון ש"רצועת העמוד" מסתיימת במוט וכך גם‬
‫רצועת השפה לכיוון קצה הפלטה )כיסוי הבטון לא נחשב כרווח(‪.‬‬

‫מכללת תל‪-‬חי‬ ‫הנדסה אזרחית‬ ‫אופיר ברקוביץ'‬

 ‫‪4‬‬
‫‪L‬‬
‫‪0.25*L‬‬ ‫‪0.5*L‬‬ ‫‪0.25*L‬‬
‫רצועת שפה‬ ‫רצועת עמוד‬ ‫רצועת שפה‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪As‬‬ ‫‪6‬‬
‫𝑦‪∗As‬‬ ‫= ‪As‬‬ ‫‪∗Asy‬‬ ‫𝑦‪As = 6∗As‬‬
‫‪3‬‬

‫‪0.25*B‬‬ ‫רצועת שפה‬

‫‪1‬‬
‫‪As = 6∗Asx‬‬

‫רצועת עמוד‬
‫‪B‬‬
‫‪0.5*B‬‬ ‫‪Asy‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪As‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪∗Asx‬‬

‫רצועת שפה‬ ‫‪Asx‬‬

‫‪0.25*B‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪As = 6∗Asx‬‬

‫דוגמא מספרית לחישוב ‪ ASx‬לרצועת עמוד ‪) :‬נניח ‪ B‬שווה ‪ 155‬ס"מ ו ‪ Asx‬כללי שווה ‪( 8.8‬‬
‫‪0.5*B‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2/3 *8.8 = 5.87 cm‬‬ ‫)‪5𝜙12 (5.56‬‬ ‫‪(155 ∗ 0.5) 78‬‬
‫=‬ ‫תקין ‪= 19 < 24‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫גודל הרווח בס"מ‬
‫מספר הרווחים )בר‪.‬ע‪ .‬יש רווח אחד פחות מאשר מוטות(‬ ‫‪5𝜙12@19‬‬

‫לפי כללים לבחירת ברזלים סעיף ‪4‬‬

‫דוגמא מספרית לחישוב ‪ ASx‬לרצועת שפה ‪) :‬נניח ‪ B‬שווה ‪ 155‬ס"מ ו ‪ Asx‬כללי שווה ‪( 8.8‬‬

‫)כיסוי בצד אחד( – )‪(0.25*B‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1/6 *8.8 = 1.47 cm‬‬ ‫)‪2𝜙12 (2.26‬‬ ‫‪(155 ∗ 0.25) − 5 34‬‬
‫=‬ ‫תקין ‪= 17 < 24‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪2𝜙12@17‬‬ ‫גודל הרווח בס"מ‬

‫מספר הרווחים )בר‪.‬ש‪ .‬יש אותו מספר של מוטות ורווחים(‬

‫לפי כללים לבחירת ברזלים סעיף ‪4‬‬

‫ברצועות השפה ורצועת העמוד חובה שיהיה אותו קוטר של ברזל – כלומר כל ‪) Asx‬או ‪ ASy‬תלוי‬
‫בכיוון שמחשבים( יהיה עם אותו קוטר‪ .‬לא מחייב אותו קוטר ל‪ASy & Asx‬‬

‫מכללת תל‪-‬חי‬ ‫הנדסה אזרחית‬ ‫אופיר ברקוביץ'‬

‫‪5‬‬

‫מצב שני ‪:‬‬

‫כאשר שטח היסוד )‪ A‬קיים( קטן מ‪ 2.5‬מטר רבוע‬

‫חישוב ‪Asx‬‬

‫מוציאים מהטבלה )ברזל לקורה( בהתאם ל‪ As‬הנתון ומחשבים את גודל הרווחים ומוודאים שתקין‪.‬‬

‫)כיסוי משני הצדדים( ‪𝐵 −‬‬

‫גודל הרווח =‬
‫‪′‬מס הרווחים בין המוטות‬
‫בדיקת תקינות הרווח לפי סעיף ‪ 4‬בכללים לבחירת ברזל‬

‫אם יצא תקין ‪ ‬מצויין‪.‬‬

‫אם לא ננסה שוב עם ברזל אחר – כלומר קוטר קטן יותר ויותר מוטות שיתנו אותו ‪As‬‬

‫*** אם אנחנו כבר בקוטר שמונה כל ‪ 25‬שזה ברזל מינימאלי והרווח לא תקין נוסיף עוד מוטות עד‬
‫שהרווח יהיה תקין למרות שיהיה יותר זיון ממה שנחוץ‬

‫)נניח ‪ B‬שווה ‪ 155‬ס"מ ו ‪ Asx‬כללי שווה ‪( 8.8‬‬

‫ננסה עם )‪6𝜙14 (9.24‬‬

‫‪155 − 5 − 5‬‬
‫לא תקין ‪= 29 > 25‬‬ ‫לפי כללים לבחירת ברזלים סעיף ‪4‬‬
‫‪5‬‬

‫ננסה שוב הפעם עם )‪8𝜙12 (9.04‬‬

‫‪155 − 5 − 5‬‬
‫תקין ‪= 21 < 24‬‬ ‫לפי כללים לבחירת ברזלים סעיף ‪4‬‬
‫‪7‬‬

‫אם אין בטבלה את מספר המוטות הדרוש נמצא אותו ע"י מכפלת נחשב אותו כמו בדוגמא‬

‫נניח שרוצים )‪12𝜙10(9.24‬‬

‫בטבלה יש רק עד ‪ 10‬מוטות ולכן או שנחשב לפי ])‪2*[6𝜙10(4.71‬‬

‫או‬

‫])‪[2𝜙10(1.57)] + [10𝜙10(7.85‬‬

‫מכללת תל‪-‬חי‬ ‫הנדסה אזרחית‬ ‫אופיר ברקוביץ'‬