‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫עתיר פיתוח תכנה להנדסה בע"מ‬

‫‪AutoSTRAP‬‬

‫יצירת גיאומטריה ועומסים עבור מודל ‪ BEAMD/ STRAP‬מתוך קובץ שרטוט‬

‫מדריך למשתמש‬

‫מהדורה ‪2019‬‬
‫מרץ ‪2019‬‬

‫‪ -‬כל הזכויות שמורות ‪-‬‬

‫אין להעתיק מדריך זה ללא אישור‬

‫‪1‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫תוכן עניינים‪:‬‬

‫כללי‬ ‫‪.1‬‬
‫תיאור התכנה‪.‬‬ ‫‪1.1‬‬
‫תיאור שלבי עבודה בתכנה‪.‬‬ ‫‪1.2‬‬
‫יצירת מודל מקובץ ‪.DXF‬‬ ‫‪1.3‬‬
‫הכנת קובץ ‪.DXF‬‬ ‫‪1.4‬‬
‫כללי התכנה לזיהוי האלמנטים וליצירת המודל‪.‬‬ ‫‪1.5‬‬

‫‪2‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ 1.1‬תיאור התכנה‬
‫תכנת ‪ AutoSTRAP‬מפיקה מתוך קובץ שרטוט בפורמט ‪ DXF‬קובץ גיאומטריה ועומסים‬
‫עבור תוכנת ‪ STRAP‬ועבור תכנת ‪ .BEAMD‬התכנה מזהה בשרטוט קורות‪ ,‬קירות‪ ,‬עמודים‬
‫ותקרות ויוצרת מודל עבור תכנת ‪.STRAP‬‬
‫ניתן ליצור מודל מישורי עבור שרטוט בודד או מודל מרחבי המוגדר מתוך מספר שרטוטים‪.‬‬

‫‪ 1.2‬תיאור שלבי עבודה בתכנה‬

‫השרטוט צריך להכיל שכבות נפרדות עבור האלמנטים הבאים‪ :‬עמודים‪ ,‬קירות‪ ,‬קורות‬
‫וקונטור‪ .‬התכנה מציגה את רשימת השכבות של השרטוט ומאפשרת למשתמש לשייך לכל‬
‫שכבה את סוג האלמנט המתאים או שלא לטעון את השכבה‪ .‬האפשרויות המופיעות לצד‬
‫כל שכבה הן‪:‬‬
‫‪ -Do not load -‬לא לטעון‪.‬‬
‫‪ -Beams -‬קורות‪.‬‬
‫‪ -Walls -‬קירות‪.‬‬
‫‪ -Columns -‬עמודים‪.‬‬
‫‪ -Contours -‬קונטור‪.‬‬
‫‪ -Unassigned -‬קווים שיופיעו אך יהיו לא משויכים‪.‬‬
‫קירות וקורות מוגדרים בשרטוט על ידי זוג קווים מקבילים‪ ,‬עמודים מוגדרים על ידי מספר‬
‫קווים סגורים‪ ,‬וקווי קונטור מוגדרים על ידי קו בודד‪.‬‬
‫כאשר האלמנטים אשר זוהו על ידי התכנה תוחמים אזור (‪ )Space‬התכנה מקצה מספר‬
‫לאזור זה‪ ,‬מאפשרת להציג קו התוחם את האיזור ומחלקת אותו לאלמנטים סופיים דו‬
‫מימדיים‪ .‬ניתן לבצע שינויים על כל איזור ועל כל אלמנט שזוהה על ידי התכנה‪.‬‬
‫ניתן להגדיר את גובה חתכי הקורות על ידי טקסט המופיע בין שני הקווים המייצגים קורה‬
‫או בסמוך לקווים אלו‪ ,‬שכבת טקסט זו יש לשייך לאלמנט קורה‪.‬‬
‫ניתן להגדיר פתחים בקירות על ידי טקסט המכיל את מידת גובה הפתח ומיקומו ביחס‬
‫לבסיס הקיר‪ ,‬טקסט זה יש לשייך לאלמנט קיר‪.‬‬
‫המשתמש יכול לטעון יותר משרטוט אחד‪ .‬מתוך שרטוטים אלו ניתן להגדיר מודל מישורי‬
‫המייצג תקרה בודדת או להגדיר מספר מפלסים ולכל מפלס להקצות שרטוט שונה‪ ,‬כך‬
‫שיתקבל מודל מרחבי‪ .‬מיקום השרטוטים אחד ביחס לשני מוגדר על ידי נקודת יחוס‬
‫(‪ )Origin‬בכל שרטוט‪.‬‬
‫כל שרטוט המוקצה למפלס צריך להכיל את שכבת הקורות וקווי הקונטור של המפלס ואת‬
‫שכבת העמודים והקירות התומכים מלמטה את מפלס זה‪ .‬עמודים וקירות "הצומחים"‬
‫ממפלס מסויים אין להציג בשרטוט של המפלס אלא רק עבור המפלס שהם תומכים‬
‫מלמטה‪.‬‬
‫בטבלת הגדרת המפלסים ניתן להגדיר גובה עבור כל קומה‪.‬‬
‫בסיום קליטת השרטוטים ובצוע שינויים יוצרים את קובץ הגיאומטריה והעומסים‪ .‬שם‬
‫המודל שנבחר יופיע ברשימת המודלים במיקום של המחיצה שנבחר‪.‬‬
‫בזמן העברת המודל לתכנת ‪ STRAP‬ניתן לקבוע האם ליצור מודל תוך שימוש בתתי‬
‫מודלים‪ ,‬כך שכל הקורות ואלמנטי התקרה יופיע במודל כתת‪-‬מודל (‪ ,)Submodel‬הקירות‬
‫והעמודים יופיעו במודל הראשי (‪ ,)Main model‬או ליצור מודל ללא שימוש בתתי מודלים‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫ניתן לערוך ולשנות את הגיאומטריה ללא כל מגבלה‪ .‬חשוב לבדוק את הגיאומטריה‬

‫שהתכנה יצרה ולוודא שיש התאמה לשרטוטים‪.‬‬
‫חובה על המשתמש לבדוק היטב את הגיאומטריה שהתכנה יצרה‪ ,‬שינויים בגיאומטריית‬
‫המודל כגון מחיקת צמתים או שימוש ב ‪ Rigid links‬דורש בדיקה יסודית של הגיאומטריה‬
‫כדי לוודא שלא קיימת סתירה בין ההגדרות של התכנה לבין השינויים שבוצעו‪.‬‬

‫להלן דוגמה לשרטוט בפורמט ‪ DXF‬והקובץ הנוצר ממנו בתוכנת ‪: AutoSTRAP‬‬

‫‪4‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫‪ 1.3‬יצירת מודל מקובץ ‪.DXF‬‬

‫הסבר זה מתאר שלב אחרי שלב את הצעדים ליצירת מודל מקובץ ‪ DXF‬ואת האפשרויות‬
‫הקיימות בתכנה‪ ,‬ההסבר מלווה בדוגמה‪.‬‬

‫בשולחן‬ ‫✓ הפעל את תוכנת ‪ AutoSTRAP‬על ידי לחיצה כפולה על האייקון‬

‫העבודה‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫✓ בתפריט הראשי בחר ‪ File→New‬או השתמש בקיצור המופיע בסרגל הכלים‬
‫✓ בחר את קובץ השרטוט בפורמט ‪ DXF‬אותו הינך מעוניין לקלוט‪.‬‬

‫✓ על המסך תופיע טבלה עם רשימת השכבות של השרטוט‪ ,‬לצד כל שכבה ניתן לשייך‬
‫את האלמנט המתאים לו‪ .‬בכל שכבה התכנה תזהה את האלמנטים‬
‫)‪ (Beams,Walls,Columns,Contours‬לפי השיוך שהוגדר עבורם‪ ,‬האפשרות‬
‫‪ Do not load‬לא תציג כלל את השכבה‪ ,‬והאפשרות ‪ Unassigned‬תציג את השכבה‬
‫ברקע כקווים כללים‪ .‬בהמשך ניתן יהיה בתכנה לשייך קווים משכבה זו לכל אלמנט‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫✓ על המסך יופיעו האלמנטים אשר זוהו על ידי התכנה‪ .‬שרטוט מדוייק לפי הכללים‬
‫יבטיח זיהוי אופטימלי של האלמנטים‪ ,‬ראה פרק ‪ - 1.4‬הכנת קובץ ‪.DXF‬‬

‫✓ ניתן להציג קו התוחם כל איזור (‪ )Space‬אשר זוהה על ידי התכנה‪ ,‬בתפריט הראשי‬
‫בחר ‪ Display→Space boundary line‬או השתמש בקיצור המופיע בסרגל‬
‫‪ .‬חשוב לוודא שההיקף החיצוני של השרטוט תחום על ידי אלמנטים‪,‬‬ ‫הכלים‬
‫אזור שלא תחום לא ניתן לחלק לאלמנטים סופיים‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫✓ ניתן לראות את חלוקת האיזורים לאלמנטים סופיים ולשנות פרמטרים עבור כל‬
‫איזור‪ .‬כדי להציג את חלוקת האלמנטים‪ ,‬בתפריט הראשי בחר ‪ Display→Mesh‬או‬
‫‪.‬‬ ‫השתמש בקיצור המופיע בסרגל הכלים‬

‫בתפריט הראשי בצד ימין למטה‪ ,‬מופיעות כל האפשרויות להגדרת שינויים ועומסים‪.‬‬

‫‪ o‬פרמטרים‬

‫✓ לחיצה על האפשרות ‪ Parameters‬תציג מעל את כל האפשרויות של שינוי פרמטרים‬

‫של האלמנטים‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫‪ ,‬על המסך מופיעות אפשרויות לבחירת האיזורים‪,‬‬ ‫✓ בחר באפשרות‬

‫בחר איזור כלשהוא באחת מן השיטות‪ ,‬על המסך התכנה תציג את הפרמטרים של‬
‫האיזור‪( .‬פרמטרים אלו ניתנים להגדרה ב‪ Setup-‬של התכנה כך שיהוו ברירת מחדל)‪.‬‬

‫בתיבת דו‪-‬שיח זו ניתן להגדיר את גודל האלמנטים בכל כיוון‪ ,‬גודל האלמנט המינימלי‪,‬‬
‫להגדיר‬ ‫זווית הנטייה של האלמנטים‪ .‬כמו כן ניתן על ידי סימון‬
‫שאיזור מסויים לא יחולק לאלמנטים סופיים דו מימדיים‪ .‬בדוגמה זו נסמן את איזור‬
‫‪ .‬להלן התוצאה המתקבלת‪:‬‬ ‫מס' ‪ 4‬ונבקש‬

‫‪8‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫‪ ,‬בחר איזור כלשהוא‪ ,‬תופיע תיבת דו‪-‬שיח שבה ניתן‬ ‫✓ בחר באפשרות‬
‫להגדיר את עובי התקרה‪ .‬ערך זה ניתן להגדרה ב‪ Setup-‬של התכנה כך שיהווה‬
‫ברירת מחדל‪ .‬ניתן בעזרת אפשרות זו להגדיר את הערך ‪ ,-1‬כדי להגדיר את האיזור‬
‫כפתח בתקרה‪.‬‬

‫‪ ,‬סמן את הקורה שברצונך לשנות‪ ,‬על המסך יופיע‬ ‫✓ בחר באפשרות‬

‫התפריט עם האפשרויות הבאות‪:‬‬
‫‪ -‬שינוי חתך הקורה שזוהה על ידי התכנה‪.‬‬
‫‪ -‬שינוי גובה החתך של הקורה‪.‬‬
‫‪ -‬הגדרת אגף כדי להוסיף על גבי קורה בחתך מלבני ליצירת חתך ‪.T‬‬
‫‪ -‬הסרת האגף שהוגדר או זוהה כחתך ‪ .T‬החתך המלבני יהיה‬
‫מורכב מהדופן של החתך‪.‬‬

‫גובה חתכי הקורות ניתן להגדרה ב‪ Setup-‬של התכנה כך שיהווה ברירת מחדל עבור כל‬
‫הקורות בשרטוט שלא הוגדר עבורם טקסט של גובה הקורה‪.‬‬
‫קיימת אפשרות להגדיר בשרטוט שכבת טקסט המכיל את חתך הקורה ולשייך בתכנה‬
‫לשכבה זו את הקורות‪ .‬הטקסט צריך להיות מוגדר בתוך תחום הקווים המגדירים את‬
‫הקורה או בסמוך לאחד הקווים‪ .‬התכנה תזהה טקסט זה ותגדיר את גובה הקורה מתוך‬
‫טקסט זה‪ .‬רוחב הקורה נקבע לפי המרחק בין הקווים ולא מתוך הטקסט‪.‬‬

‫‪ ,‬התכנה תציג את האפשרויות הבאות‪ :‬הוספת פתח‬ ‫✓ בחר באפשרות‬

‫לקיר קיים‪ ,‬עריכת מידות הפתח עבור קיר קיים וביטול פתח בקיר קיים‪.‬‬

‫לצורך הוספה ועריכת פתח קיים יש להגדיר את הנתונים הבאים‪:‬‬

‫• ‪ -W‬רוחב הפתח בקיר‪.‬‬
‫• ‪ -H‬גובה הפתח בקיר‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫• ‪ -dh‬מרחק אופקי משפת הקיר לתחילת הפתח‪ .‬מרחק זה נמדד מהקצה‬

‫השמאלי או התחתון של הקיר‪.‬‬
‫• ‪ -dv‬מרחק אנכי מתחתית הקיר לתחילת הפתח‪.‬‬

‫על המסך התכנה תציג את רשימת הקבצים שנטענו‬ ‫✓ בחר באפשרות‬

‫או‬ ‫לקובץ הנוכחי‪ .‬ניתן לטעון קבצי ‪ DXF‬נוספים על ידי לחיצה על‬
‫‪.‬‬ ‫לטעון שרטוט מחדש על ידי לחיצה על‬
‫כאשר קיים יותר משרטוט אחד ברשימה‪ ,‬התכנה תציג בצד ימין רשימה של שמות‬
‫השרטוטים כפי שמופיע בעמודה ‪ .Name‬ניתן לעבור בין השרטוטים על ידי בחירה‬
‫מתוך רשימה זו‪.‬‬
‫שים לב‪ :‬טעינה מחדש של שרטוט לא מבטלת את השינויים שהוגדרו על ידי המשתמש‬
‫בקובץ ‪ . AutoSTRAP‬הטעינה החוזרת מיועדת למקרים בהם הוגדרו קווים חדשים‬
‫בשרטוט ומעוניינים להתחשב בהם‪ .‬כדי לטעון מחדש שרטוט ללא שמירת השינויים‬
‫שבוצעו בקובץ‪ ,‬יש להסיר אותו ולהוסיף אותו מחדש‪.‬‬

‫‪ ,‬הכנס את מספר המפלסים של‬ ‫‪ ,‬בחר‬ ‫✓ בחר באפשרות‬

‫המודל ואת גובה הקומה הטיפוסית‪:‬‬

‫‪10‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫על המסך תופיע רשימה של המפלסים‪ ,‬ברשימה זו ניתן להגדיר גובה עבור כל קומה‪,‬‬
‫גובה מפלס התחלת המודל ולשייך שרטוט שונה לכל מפלס‪.‬‬

‫‪ ,‬בחר מבין האפשרויות את מיקום נקודת היחוס‪ .‬נקודה‬ ‫✓ בחר באפשרות‬

‫זו צריכה להיות זהה בכל השרטוטים כדי שיתלכדו במודל המרחבי‪ .‬ניתן לקבוע‬
‫נקודה זו בקצה כל אחד מהקווים שהיו בשרטוט‪.‬‬

‫‪ o‬קווי ‪DXF‬‬

‫✓ בתפריט הראשי בצד ימין למטה‪ ,‬לחץ על האפשרות ‪ .DXF lines‬אפשרות זו תציג‬
‫מעל את כל האפשרויות של שינוי והגדרה של אלמנטים‪ .‬ניתן להגדיר אלמנט חדש‬
‫מתוך קווים כלליים שנטענו כ‪ Unassigned -‬או להגדיר אלמנט חדש על ידי שימוש‬
‫בקווים של אלמנט קיים‪ ,‬התכנה תמחק את האלמנט הקיים‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫‪ ,‬סמן זוג קווים מקבילים‪ ,‬התכנה תגדיר אלמנט קורה‬ ‫✓ בחר באפשרות‬
‫מקווים אלו‪ .‬אם הקווים שנבחרו משויכים לאלמנט כלשהוא התכנה תציג את‬
‫ההודעה הבאה המתריעה על מחיקת האלמנט הקיים‪.‬‬

‫דוגמה לזוג קווים ששויכו לאלמנט קיר ומעוניינים לשייך לאלמנט קורה‪ .‬לאחר לחיצה‬
‫וסימון זוג הקווים‪:‬‬ ‫על‬

‫‪ o‬עומסים‬

‫✓ בתפריט הראשי בצד ימין למטה‪ ,‬לחץ על האפשרות ‪ ,Loads‬אפשרות זו תציג מעל‬
‫את כל האפשרויות של הגדרת עומסים‪.‬‬
‫סוגי העומסים שניתן להגדיר הם‪ :‬עומס מפורס על גבי איזורים‪ ,‬עומס מפורס‬
‫על קורות ועומס מרוכז על קורות‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫כדי להגדיר עומס מפורס על גבי אזורים‪ .‬התכנית תציג‬ ‫✓ בחר באפשרות‬
‫את האפשרויות השונות לבחירת האזורים (‪)Spaces‬‬
‫לאחר בחירת האזורים עליהם מעוניינים להגדיר את העומס‪ ,‬התכנית תציג את‬
‫התפריט הבא‪:‬‬

‫מגדירים עומס קבוע‪ Dead-‬ועומס שימושי‪ .Live-‬עומס בערך חיובי פועל כלפי‬
‫מטה‪ ,‬במידה ונגדיר עומס עם ערך שלילי התכנית תציג הודעה שהעומס פועל כלפי‬
‫מעלה‪ .‬בהגדרת העומס הקבוע ניתן לכלול את המשקל העצמי או להגדירו בהמשך‬
‫בתכנת ‪ .STRAP‬ניתן להגדיר את העומס כפועל על‪:‬‬
‫‪ -‬עומס הפועל על אלמנטי התקרה‪ .‬מיועד למקרים בהם מעוניינים‬
‫ליצור מודל עבור תכנת ‪ .STRAP‬במודל הנוצר יופיעו שני מצבי עמיסה עם עומס‬
‫מפורס על גבי האלמנטים של התקרה‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫‪ -‬עומס הפועל בשני הכיוונים ומועבר לקורות בהתאם לשטחי‬

‫השפעה של כל קורה‪ .‬בשיטה זו העומסים בכל נקודה מועברים לקורה הקרובה‬
‫ביותר‪ .‬בשיטה זו אין התחשבות בקשיחות של האלמנטים‪ .‬בשיטה זו ניתן לראות‬
‫את השטח והצורה של העומס שיועבר לכל קורה‪ .‬כדי לראות גרפית את החלוקה‪,‬‬
‫מתוך התפריט הראשי בחר‪.Display→ Loads Distribution to Beams :‬‬
‫להלן דוגמה לתצוגה של חלוקת העומס לקורות‪:‬‬

‫‪ -‬עומס הפועל בכוון אחד‪ .‬ניתן לבחור כוון שונה עבור כל‬
‫איזור‪ .‬האפשרויות הן אופקית‪ ,‬אנכית‪ ,‬בזווית כלשהיא‪ .‬בכל אחת מהאפשרויות ניתן‬
‫לקבוע איזה אחוז מהעומס יועבר לכל צד‪ .‬להלן האפשרויות‪:‬‬

‫כדי להציג את העומס ואת כיוונו‪ ,‬בתפריט הראשי בחר‪Display→ Slab Loads :‬‬
‫כדי להגדיר עומס קווי על גבי הקורות‪ .‬לאחר בחירת‬ ‫✓ בחר באפשרות‬
‫המקטעים שעבורם מעוניינים להגדיר עומס‪ ,‬התכנית תציג את התפריט הבא‪ :‬הגדר‬
‫עומס קבוע ועומס שימושי‪ .‬עומס בערך חיובי פועל כלפי מטה‪.‬‬

‫‪14‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫מאפשר להוסיף את העומס לעומס שכבר‬ ‫סימון האפשרות‬

‫קיים‪.‬‬

‫כדי להגדיר עומס מרוכז על גבי קורות‪ .‬לאחר‬ ‫✓ בחר באפשרות‬

‫בחירת הקורה או הקורות‪ ,‬התכנית תציג כנקודת יחוס למיקום העומס את מרכז‬
‫העמוד בצד שמאל של הקורה או את התחלת הקורה בצד שמאל‪ .‬ניתן לנוע בעזרת‬
‫העכבר ולקבוע את מיקום העומס על גבי השרטוט‪ .‬מיקום העומס ביחס לנקודת‬
‫הייחוס והאפשרות לשינוי מיקום נקודת הייחוס מופיעים בתפריט בצד שמאל‬
‫למטה‪:‬‬

‫‪STRAP o‬‬

‫✓ בתפריט הראשי בצד ימין למטה‪ ,‬לחץ על האפשרות ‪ ,STRAP‬מעל יופיעו‬

‫האפשרויות השונות שניתן להגדיר עבור גיאומטריית המודל‪.‬‬

‫‪ ,‬על המסך התכנית תציג את הדיאלוג הבא‪:‬‬ ‫✓ בחר באפשרות‬

‫‪15‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫בדיאלוג זה ניתן להגדיר‪:‬‬

‫• ‪ -Submodel connection points‬סוג החיבור בין התת‪-‬מודל (תקרה‬
‫וקורות) לבין המודל הראשי (קירות ועמודים)‪ ,‬ניתן להגדיר בנפרד את סוג‬
‫החיבור עבור קירות ועבור עמודים‪ .‬חיבור מסוג ‪ Pinned‬משמעותו שהתקרה‬
‫והקורות נסמכות פרקית על גבי העמודים או הקירות‪ ,‬כלומר קיים קשר של‬
‫הזזות משותפות בכל שלושת הכיוונים ללא סיבוב משותף‪ .‬חיבור מסוג‬
‫‪ Fixed‬משמעותו שהתקרה והקורות מחוברות בצורה קשיחה לעמודים‬
‫והקירות‪ ,‬כלומר קיים קשר של הזזות וסיבובים משותפים‪.‬‬
‫• ‪ – Support at base level‬בתחתית העמודים והקירות של הקומה‬
‫הראשונה ניתן להגדיר את סוג הסמך‪ ,‬פרקי‪ Pinned -‬או רתום‪.Fixed-‬‬
‫• ‪ -Type of column offsets‬התכנית שואפת להגדיר את העמודים במקומם‬
‫המדויק בשרטוט עד כדי רמת דיוק מסוימת הנקבעת בהתאם לגודל האלמנט‬
‫המינימלי שהוגדר על ידי המשתמש‪ .‬כתוצאה מכך יהיו מקרים שבהם התכנה‬
‫תמקם את ציר העמוד על השפה של התקרה‪ ,‬ולאחר מכן תיצור ‪Offset‬‬
‫בעמוד כדי להזיז אותו למרכז העמוד‪ .‬כתוצאה מכך ייווצר מומנט בין נקודת‬
‫החיבור של העמוד במודל לבין מרכז העמוד‪ .‬התכנית מאפשרת עבור מקרים‬
‫אלו להתעלם מהמומנט הנוצר כתוצאה מכך‪.‬‬
‫בדוגמה הבאה בציור )‪ (b‬מופיע העמוד בהתאם למיקומו בשרטוט‪ ,‬בציור )‪(a‬‬
‫מופיע העמוד בהתאם למיקומו במודל‪ ,‬מכיוון שהמרחק בין מרכז העמוד לבין‬
‫השפה קטן מגודל אלמנט מינימלי‪ ,‬התכנית תמקם את נקודת החיבור על‬
‫השפה ותסיט בעזרת ‪ Offset‬את קצה העמוד למרכזו‪.‬‬

‫• ‪ -Create rigid links in plane‬בעזרת אפשרות זו ניתן להגדיר קשיחות‬

‫אינסופית במישור כל תקרה‪ .‬התכנית תיצור ‪ Rigid links‬במישור התקרה‪.‬‬

‫‪16‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫אפשרות זו נועדה למקרים בהם מגדירים מודל עבור עומסים אופקיים‬

‫ומעוניינים לייצג את התקרות עם קשיחות אינסופית במישור‪.‬‬
‫• ‪Nodes in column area: connect to column connection node with‬‬
‫‪ -rigid links‬אפשרות זו מיועדת עבור מקרים בהם קיים עמוד במידות‬
‫גדולות ומעוניינים להקטין את האורך של המפתח‪ ,‬התכנית במקרה של סימון‬
‫אפשרות זו‪ ,‬תגדיר ‪ Rigid links‬בכל הכיוונים של כל הצמתים הנמצאים‬
‫בתחום שטח העמוד‪ .‬התכנית מבצעת את פעולת קשירת הצמתים רק‬
‫במקרים בהם סוג החיבור )‪ (Connection point‬בין התקרה לעמוד הוגדר‬
‫כרתום‪.Fixed -‬‬

‫• ‪- Extend beams into column (but not beyond column center) by:‬‬
‫בעזרת אפשרות זו ניתן לקבוע שקורות הנסמכות על גבי עמודים לא בהכרח‬
‫יחוברו עם ציר מרכז העמוד ובכך להקטין את מפתח התכן של הקורה‪.‬‬
‫בהתאם למרחק המוגדר על ידי המשתמש התכנית תיצור הסטה )‪ (Offset‬של‬
‫הקורה ביחס למרכז העמוד‪.‬‬

‫• ‪Nodes along wall center line: add to wall unless a node exists‬‬
‫‪ - with distance < Dmin‬בהתאם למרחק המוגדר על ידי המשתמש‪,‬‬
‫צמתים של אלמנטי התקרה הנמצאים לאורך ציר מרכז הקיר יוטמעו בתוך‬
‫הקיר‪ .‬כאשר המרחק בין הצמתים של אלמנטי התקרה לבין צמתים של הקיר‬
‫גדולים מהערך המוגדר כאן‪ ,‬התכנית תגדיר צמתים חדשים לאורך הקיר‬
‫ופנימית תחלק את אלמנט הקיר בהתאם לצמתים החדשים‪ .‬ככל שהערך‬
‫המוגדר קטן יותר‪ ,‬יותר צמתים ונקודות חיבור יוגדרו בין אלמנטי התקרה‬
‫לבין הקיר‪ .‬עבור צמתים במרחק קטן מהערך המוגדר כאן‪ ,‬התכנית תגדיר‬
‫‪ Rigid links‬בין הצומת של אלמנטי התקרה לבין הצמתים של הקיר‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫‪ ,‬על המסך התכנית תציג את הדיאלוג הבא‪:‬‬ ‫✓ בחר באפשרות‬

‫‪18‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫ההסברים לאפשרויות המופיעות כאן הוסברו בהרחבה לפני כן‪ .‬ההגדרות המופיעות כאן‬
‫נועדו למקרים בהם רוצים לקבוע עבור עמודים מסוימים הגדרות שונות מאלו שהוגדרו‬
‫והוסברו קודם לכן בברירת המחדל‪.‬‬

‫על המסך התכנית תציג את הדיאלוג הבא‪:‬‬ ‫✓ בחר באפשרות‬

‫בדיאלוג זה ניתן להגדיר‪:‬‬

‫‪ - Model name:‬הגדרת שם המודל‪.‬‬
‫‪ - Project Folder:‬הגדרת נתיב הספריה בה ישמר המודל‪.‬‬
‫‪ - Overwrite existing model‬אם קיים מודל עם שם זהה בספריה שבה נשמר המודל‬
‫ואפשרות זו נבחרה‪ ,‬התכנה תחליף אותו במודל הנוכחי‪.‬‬
‫‪ - Create a plane model‬התכנה תגדיר מהשרטוט הנוכחי על המסך‪ ,‬מודל המייצג את‬
‫מישור התקרה בלבד‪ .‬לאורך הקירות התכנה תיצור רצך של סמכים וכל עמוד מיוצג על ידי‬
‫סמך בודד‪ .‬בקובץ שבו הוגדרו מפלסים ואפשרות זו לא סומנה‪ ,‬התכנה תיצור מודל מרחבי‪.‬‬
‫‪ -Use submodels‬סמן אפשרות זו כדי ליצור מודל תוך שימוש בתתי מודלים‪ ,‬ביטול‬
‫הסימון יצור מודל ללא שימוש בתתי מודלים‪.‬‬

‫‪BEAMD o‬‬

‫✓ בתפריט הראשי בצד ימין למטה‪ ,‬לחץ על האפשרות ‪ ,BEAMD‬מעל יופיעו‬

‫האפשרויות השונות שניתן להגדיר עבור הקורות אותם אנו נעביר לתכנון בתכנת‬
‫‪.BEAMD‬‬

‫‪19‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫על המסך התכנית תציג את התפריט הבא‪:‬‬ ‫✓ בחר באפשרות‬

‫בתפריט זה ניתן לקבוע את שמות העמודים‪ .‬שמות העמודים יופיעו כשמות הסמכים‬
‫של הקורות המועברות לתכנת ‪ .BEAMD‬ניתן להגדיר את שמות העמודים על ידי‬
‫טקסט בקובץ ה‪ DXF -‬שישויך לשכבת עמודים ויהיה בסמוך לעמודים‪ .‬כברירת‬
‫מחדל אם לא הוגדר טקסט‪ ,‬התכנית ממספרת את העמודים לפי הסדר משמאל לימין‬
‫מלמטה למעלה‪ .‬תצוגת שמות העמודים ניתנת לבחירה מתוך התפריט הראשי‪:‬‬
‫‪Display→ Column Names‬‬

‫כדי לשנות את שמות העמודים‪ ,‬הגדר בטבלה את שם העמוד‪ .‬להגדרת מספר‬

‫עמודים‪:‬‬
‫• סמן בטבלה את העמודים‪ ,‬אפשרויות הסימון הן‪:‬‬
‫‪ -‬בחירה בעזרת העכבר‪ ,‬ניתן לסמן יותר משורה אחת על ידי החזקת מקש ‪Ctrl‬‬
‫במקלדת לחוץ‪.‬‬
‫ובחירת העמודים על גבי השרטוט‪ .‬שמות העמודים‬ ‫‪ -‬לחיצה על‬
‫שיוגדרו לאחר מכן יהיו בהתאם לסדר בחירת העמודים‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ -‬בחירת כל העמודים‬
‫‪ ,‬שורות מסומנות יגרעו מרשימת הבחירה וכל‬ ‫‪ -‬הפיכת הבחירה‬
‫השורות שלא מסומנות יתווספו לרשימת הבחירה‪.‬‬

‫• ניתן להוסיף תווים בתחילת שמות העמודים או בסופם‪ ,‬סמן את אחת‬

‫האפשרויות להוספת תו בתחילת השם‪ Prefix -‬או בסוף השם‪ Suffix -‬והגדר‬
‫את התווים‪.‬‬
‫‪:‬‬ ‫• בחר את שמות העמודים מתוך האפשרויות הבאות ולחץ על‬

‫‪20‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫‪ -‬העמודים ימוספרו החל מהמספר שהוגדר‪ .‬כדי למספר‬ ‫•‬

‫מספר עמודים לפי סדר הבחירה‪ -‬בחר את העמודים על גבי השרטוט לפי‬
‫‪ ,‬בחר את המספר שהחל ממנו התכנית‬ ‫הסדר בעזרת האפשרות‬
‫תמספר את העמודים‪.‬‬
‫‪ -‬העמודים ימוספרו לפי קווי רשת אופקיים ואנכיים‪.‬‬ ‫•‬
‫לדוגמה ‪...A1,A2,B1,B2‬‬
‫‪ -‬חזרה לשמות העמודים המופיעים כברירת מחדל‪ .‬כלומר‬ ‫•‬
‫מספור העמודים משמאל לימין מלמטה למעלה‪.‬‬
‫‪ ,‬על המסך התכנית תציג את התפריט הבא‪:‬‬ ‫✓ בחר באפשרות‬
‫בתפריט זה ניתן להגדיר את שמות הקורות כפי שיופיעו לאחר מכן בתכנת‬
‫‪ .BEAMD‬תצוגת שמות הקורות ניתנת לבחירה מתוך התפריט הראשי‪Display→ :‬‬
‫‪.Beam names‬‬

‫להגדרת שם הקורה‪:‬‬
‫‪ -‬הגדר ישירות בטבלה את השם הרצוי‪.‬‬
‫להגדרת מספר קורות‪:‬‬
‫• סמן בטבלה את הקורות‪ ,‬אפשרויות הסימון הן‪:‬‬
‫‪ -‬בחירה בעזרת העכבר‪ ,‬ניתן לסמן יותר משורה אחת על ידי החזקת מקש ‪Ctrl‬‬
‫במקלדת לחוץ‪.‬‬
‫ובחירת הקורות על גבי השרטוט‪.‬‬ ‫‪ -‬לחיצה על‬
‫‪.‬‬ ‫‪ -‬בחירת כל הקורות‬

‫‪21‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫‪ ,‬שורות מסומנות יגרעו מרשימת הבחירה וכל‬ ‫‪ -‬הפיכת הבחירה‬

‫השורות שלא מסומנות יתווספו לרשימת הבחירה‪.‬‬
‫• ניתן להוסיף תווים בתחילת שמות הקורות או בסופם‪ ,‬סמן את אחת‬
‫האפשרויות להוספת תו בתחילת השם‪ Prefix -‬או בסוף השם‪ Suffix -‬והגדר‬
‫את התווים‪ .‬לדוגמה ‪.Beam5 ,B1,B2‬‬
‫‪:‬‬ ‫• בחר את שמות הקורות מתוך האפשרויות הבאות ולחץ על‬
‫‪ -‬הקורות ימוספרו החל מהמספר שהוגדר‪ .‬הסדר‬ ‫•‬
‫הינו מלמטה כלפי מעלה ולאחר מכן מימין לשמאל‪.‬‬
‫‪ -‬שמות הקורות יהיו בהתאם לשמות העמודים‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ ,‬לאחר מכן בחר קורה אחת או יותר על גבי‬ ‫בחר באפשרות‬ ‫✓‬
‫השרטוט‪ .‬התכנית תציג את נתוני הקורות שנבחרו‪ .‬בתפריט זה עבור כל‬
‫קורה ניתן‪:‬‬
‫• לשנות את תנאי השפה של הקורה מבין האפשרויות הבאות‪ -Pinned :‬פרקי‪,‬‬
‫‪– Fixed‬רתום‪ -Free .‬זיזי‪.‬‬
‫• לשנות את רוחב הסמך‪.‬‬
‫• לבטל סמך‪ .‬שני מפתחים צמודים שהסמך ביניהם בוטל יועברו לתכנת‬
‫‪ BEAMD‬כמפתח בודד‪.‬‬

‫‪ ,‬על המסך התכנית תציג את האפשרויות‬ ‫בחר באפשרות‬ ‫✓‬

‫הבאות‪:‬‬

‫‪22‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫כברירת מחדל כל הקורות בשרטוט מוגדרות אוטומטית‪ ,‬האפשרויות הקיימות מיועדות‬

‫למקרים בהם מעוניינים לחלק קורה למספר חלקים או עבור מקרים בהם הקורה‬
‫מורכבת ממקטעים הנמצאים שלא בדיוק על קו ישר או כאשר מעוניינים למחוק קורות‬
‫כך שלא יופיעו ברשימת הקורות המועברות לתכנת ‪.BEAMD‬‬

‫כדי לעבור ישירות לגיאומטריה של הקורה בתכנת‬ ‫✓ בחר באפשרות‬

‫‪ .BEAMD‬ניתן להשתמש באפשרות זו רק לאחר שהקורות הועברו לתכנת‬
‫‪.BEAMD‬‬
‫כדי ליצור פירוט זיון עבור קורה או מספר קורות‪,‬‬ ‫✓ בחר באפשרות‬
‫ניתן להשתמש באפשרות זו רק לאחר העברת הקורות לתכנת ‪ .BEAMD‬התכנית‬
‫תציג את התפריט הבא שבו ניתן להגדיר את הפרמטרים עבור פירוט הזיון של‬
‫הקורה‪ .‬בסיום הגדרת הפרמטרים התכנית תיצור פירוט עבור הקורות הנבחרות‪.‬‬
‫כדי לראות את הפירוט צריך לעבור לתכנת ‪.BEAMD‬‬

‫כדי להציג טבלת ריאקציות בעמודים‪ .‬במידה‬ ‫✓ בחר באפשרות‬

‫והקורות לא הועברו עדיין לתכנת ‪ ,BEAMD‬התכנית תציג הודעה שנדרש להעביר‬
‫את הקורות‪ .‬חישוב הריאקציות מבוסס על הריאקציה המתקבלת מתכנת‬
‫‪ .BEAMD‬לאחר בחירה באפשרות זו‪ ,‬התכנית תציג את התפריט הבא‪:‬‬

‫‪23‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫בתפריט זה בחר את העומס עבורו מעוניינים להציג את הריאקציות או הגדר מקדמים‬

‫עבור תצוגת ריאקציות של שילוב עומסים‪ .‬בתפריט זה ניתן לבחור להציג את הריאקציות‬
‫של העמודים בשרטוט על המסך או של כל העמודים בהתאם למפלסים שהוגדרו‪ .‬על‬
‫המסך תוצג הטבלה הבאה‪:‬‬

‫ניתן להציג את הריאקציות בצורה גרפית‪ ,‬מתוך התפריט הראשי בחר‪:‬‬

‫‪ .Display→Column Loads‬כדי לבחור את העומס או שילוב העומסים עבור התצוגה‪,‬‬
‫מתוך התפריט הראשי בחר‪.Display→Column Loads Parameters :‬‬
‫שם העומס או שילוב העומסים של הריאקציות על המסך‪ ,‬מוצגים בראשי המסך לצד שם‬
‫הקובץ‪.‬‬
‫ניתן להציג את חלוקת שטחי העומסים המועברים לקורות וישירות לעמודים‪ ,‬מתוך‬
‫התפריט הראשי‪ ,‬בחר ‪Display→Loads Distribution to Beams‬‬

‫‪24‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫כדי להגדיר צלע‪ ,‬על המסך התכנה תציג את‬ ‫✓ בחר באפשרות‬
‫התפריט הבא‪ :‬בתפריט זה ניתן להגדיר את שם הצלע כפי שיופיע בתכנת‬
‫‪ ,BEAMD‬את מידות הצלע ואת כיוון הצלע ‪.‬‬

‫או‬ ‫לפני הגדרת הצלע ניתן לבחור האם הצלע תחצה את התקרה כולה‬
‫‪.‬‬ ‫תהיה בין קורות‪/‬קירות נבחרות‬
‫‪ ,‬התכנית תציג על המסך קו אופקי או אנכי או בזוית‬ ‫להגדרת הצלע לחץ על‬
‫שנבחרה‪ ,‬נדרש למקם את הקו במיקום של הצלע‪ ,‬יש לשים לב שהקו יחצה לאורכו קורות‬

‫‪25‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫‪ ,‬בסיום הגדרת מיקום‬ ‫או קירות ולא עמודים‪ .‬במקרים בהם הוגדר‬
‫הצלע‪ ,‬דרוש לסמן את הקורות‪/‬קירות המשמשים סמך קיצוני לצלע‪.‬‬
‫על המסך התכנית תציג את התפריט הבא שבו ניתן יהיה לבדוק שאכן הסמכים והמפתחים‬
‫זוהו כפי שנדרש ובנוסף ניתן יהיה להגדיר בתפריט זה שינויים כגון סמך קצה‪ ,‬רוחב סמכים‬
‫וביטול סמך‪.‬‬

‫בזמן העברת קורות לתכנת ‪ BEAMD‬יועברו גם הצלעות‪.‬‬

‫העומס הפועל על כל צלע הינו העומס שהוגדר על האיזור שבו עוברת הצלע מוכפל ברוחב‬
‫האגף של הצלע‪( .‬התכנית מתחשבת בכל סוג עומס שהוגדר‪ ,‬כלומר עומסים שהוגדרו לפעול‬
‫על אלמנטים וגם עומסים דו כיווניים וחד כיווניים ילקחו בחשבון בחישוב העומס על‬
‫הצלע)‬

‫כדי להעביר את הקורות לתכנת ‪ .BEAMD‬על‬ ‫✓ בחר באפשרות‬

‫המסך התכנה תציג את התפריט הבא‪:‬‬

‫בתפריט זה ניתן לבחור האם להעביר את הקורות של השרטוט הנוכחי‬

‫המוצג על המסך או של כל השרטוטים כולל אפשרות להעביר את הקורות לפרויקטים‬
‫נפרדים עבור כל שרטוט‪.‬‬

‫‪26‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫כדי ליצור פירוט זיון עבור כל הקורות‬ ‫בתפריט זה ניתן לסמן‬

‫המועברות‪ .‬התכנית תציג תפריט עבור הגדרת פרמטרים של פירוט הזיון‪.‬‬

‫לאחר בחירת התיקייה (‪ )Folder:‬שבה מעוניינים להגדיר את הקורות‪ ,‬אם בתיקייה הנבחרת‬
‫קיימים פרויקטים התכנית תציג את רשימת הפרויקטים ברשימה ‪ Project:‬ותאפשר להעביר‬
‫את הקורות לאחד מהפרויקטים הקיימים או להגדיר פרויקט חדש ‪. New Project‬‬
‫אם התיקייה שהוגדרה בשורה ‪ Folder‬אינה קיימת‪ ,‬התכנית תציג את ההודעה הבאה‬
‫שתאפשר ליצור את התיקייה‪:‬‬

‫כאשר מעבירים קורות לפרויקט חדש‪ ,‬התכנית תציג את התפריט הבא שבו ניתן להגדיר את‬
‫שם הפרויקט שיופיע בתכנת ‪.BEAMD‬‬

‫לאחר בחירת הקורות אותם מעוניינים להעביר התכנית תציג את ההודעה הבאה‪:‬‬

‫‪ 1.4‬הכנת קובץ ‪.DXF‬‬

‫שמירה על מספר כללי שרטוט תבטיח זיהוי מיטבי של האלמנטים‪.‬‬
‫התכנה מזהה קווים בשרטוט ויוצרת מהם אלמנטים (קורות‪ ,‬עמודים‪ ,‬קירות‪ ,‬קווי קונטור)‬
‫לכן רצוי לשרטט כל סוג אלמנט בשכבה נפרדת‪.‬‬
‫קורות‪ :‬התכנה מזהה זוגות של קווים מקבילים בשכבות שהוכרזו כשייכות לקורות‪.‬‬

‫‪27‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫המרחק המינימלי והמקסימלי בין הקווים כדי שהתכנה תזהה אותם כקורה מוגדר על ידי‬
‫‪.‬‬ ‫המשתמש ב ‪ Setup‬של התכנה‪:‬‬
‫רוחב חתך הקורה נקבע לפי המרחק בין הקווים‪ .‬לגבי גובה חתך הקורה האפשרויות הן‪:‬‬
‫המשתמש יגדיר ב‪ Setup -‬את גובה הקורה שישמש כברירת מחדל עבור כל הקורות‪.‬‬ ‫•‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫ניתן להצביע על קורות ולשנות את הגובה‬ ‫•‬
‫התכנה מזהה טקסט ששויך לאלמנט קורה‪ .‬הערך של הגובה נלקח לפי המספר השני‬ ‫•‬
‫לאחר התו המפריד‪ ,‬לדוגמה‪ 20/70 :‬או ‪ .20x70‬הטקסט צריך להיות ממוקם בשרטוט‬
‫בין הקווים של הקורה או במרחק לא גדול מגובה הטקסט מאחד הקווים של הקורה‪.‬‬
‫זווית הטקסט צריכה להיות כזווית קווי הקורה ‪ 10±‬מעלות‪.‬‬
‫התכנה מזהה קורות שהוגדרו על ידי קווים קשתיים‪ .‬במקרים אלו התכנה מחלקת את הקו‬
‫הקשתי למספר קטעים ישרים‪ .‬במקרים אלו גובה הקורה יזוהה על ידי התכנה אך יופיע רק‬
‫עבור המקטע הקרוב לטקסט‪ .‬המשתמש נדרש להגדיר את הגובה של יתר המקטעים‪.‬‬
‫כאשר אחד הקווים המייצגים את הקורה קטן מ ‪10‬ס"מ‪ ,‬התכנה לא תזהה את קווים אלו‬
‫כשייכים לקורה ותשייך אותם לקווי קונטור‪ ,‬לכן יש להמנע מיצירת קורות שאחד הקווים‬
‫קצר מ ‪ 10‬ס"מ‪ .‬לדוגמה‪:‬‬

‫קירות‪ :‬התכנה מזהה זוגות של קווים מקבילים בשכבות שהוכרזו כשייכות לקירות‪ .‬עבור‬
‫הקירות קיים ב‪ Setup -‬פרמטר המגדיר את הרוחב המינימלי והמקסימלי אשר יהווה גבול‬
‫‪.‬‬ ‫לזיהוי קיר בתכנה‪.‬‬
‫כאשר המידה הצירית של קטע קיר שורטטה באורך קטן מהאורך המינימלי שהוגדר עבור‬
‫אלמנט‪ ,‬התכנה תתעלם מקטע קצר זה משום שלא ניתן להגדיר אלמנט קטן מהמינימום‪.‬‬

‫‪28‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫הגדרת פתחים בקירות‪:‬‬

‫• רוחב הפתח מוגדר בעזרת זוג קווים מקבילים המציינים את מיקום הפתח‪.‬‬
‫• ניתן בעזרת טקסט להגדיר את מידת גובה הפתח ומיקום התחלת הפתח‬
‫ביחס לבסיס הקיר‪.‬‬
‫• מידת גובה הפתח מוגדרת בעזרת מספר שיופיע בין קווי הפתח או בסמוך‬
‫לאחד הקווים‪.‬‬
‫• מידת גובה הפתח יכולה להופיע כמספר בודד או כמספר שיופיע אחרי תו‬
‫מפריד‪ .‬בדוגמה זו ‪ 80x240‬או ‪ . 80/240‬מידת גובה הפתח ‪.240‬‬
‫• מידת התחלת הפתח ביחס לבסיס הקיר מוגדרת בעזרת מספר המופיע אחרי‬
‫הסימן ‪ .+‬לדוגמה ‪.+105‬‬
‫• טקסט המכיל את מידות הפתח צריך לשייך לשכבת קירות‪.‬‬
‫• כאשר לא הוגדר טקסט לציון מידות הפתח‪ ,‬מידת גובה הפתח ומידת התחלת‬
‫הפתח ביחס לבסיס הקיר נקבעת כברירת מחדל ל‪100 -‬ס"מ‪.‬‬
‫• הגדרת טקסט לציון גובה הפתח‪ ,‬יכולה לסייע לזיהוי מיקום הפתח בקיר‪.‬‬

‫ניתן להגדיר פתחים בשלב מאוחר יותר לאחר קליטת הקובץ‪.‬‬

‫‪29‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫עמודים‪ :‬התכנה מזהה עמודים בשכבות שהוכרזו כשכבות של עמודים‪ .‬הקווים חייבים‬
‫ליצור פוליגון סגור‪ .‬התכנה מזהה עמודים בחתך מלבני‪ I,T ,L,‬ועגול‪ .‬כדי שהתכנה תוכל‬
‫לזהות עמוד עגול הוא צריך להיות מורכב ממעגל אחד‪.‬‬
‫התכנה מזהה עמודים המורכבים מפוליגון סגור בצורה כלשהיא כעמוד בעל חתך כללי‬
‫ותעביר אותו ל‪ STRAP -‬כחתך ‪ .Solid‬בחתכים אלו התכנה לא מזהה פתחים בחתך העמוד‬
‫ובתכונות החתך המועברות ל‪ STRAP -‬התכנה לא מחשבת את מומנט האינרציה לפיתול‬
‫(‪ ,)J‬ותעביר אותו כאפס‪.‬‬
‫עמוד בחתך ‪ I‬המורכב משלושה קווים לא יזוהה על ידי התכנה‪ .‬נדרש להגדירו על ידי רצף‬
‫קווים סגור‪.‬‬

‫תקרות‪ :‬התכנה מזהה כל אזור התחום על ידי קורות‪ ,‬קירות‪ ,‬עמודים או קווי קונטור‪.‬‬
‫התכנה מחלקת כל אזור לאלמנטים סופיים בעובי שהוגדר כברירת מחדל ב‪.Setup -‬‬
‫יש לוודא שהאיזור אכן סגור לגמרי בקווים המייצגים את האלמנטים הנ"ל‪ ,‬אחרת לא תזהה‬
‫התכנה את האזור‪ .‬כאשר קיים אזור שלא סגור לגמרי אך במרווח שלא עולה על ‪ 2‬ס"מ‪,‬‬
‫התכנית עדיין תתייחס לאזור זה כסגור‪ .‬מרווח גדול יותר ימנע את זיהוי האזור‪.‬‬
‫עבור כל אזור שזוהה על ידי התכנה ניתן להגדיר עובי וצפיפות אלמנטים שונה‪ .‬אם רוצים‬
‫להגדיר עובי שונה עבור אזור מסוים‪ ,‬יש לחלקו על ידי קווי קונטור‪.‬‬
‫כדי להגדיר פתח בתקרה יש לתחום את הפתח בקווי קונטור‪.‬‬

‫התכנה דואגת לחבר בצורה רציפה אלמנטים בתחום שבין שני אזורים‪ .‬במידה ורוצים ששני‬
‫אזורים יהיו מופרדים זה מזה‪ ,‬לדוגמה בניין עם תפר‪ ,‬יש לדאוג שגבולות שני האזורים יהיו‬

‫‪30‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫מרוחקים זה מזה לפחות בגודל אלמנט מינימלי‪ ,‬אחרת התכנה תחבר אלמנטים בין שני‬
‫האזורים‪.‬‬
‫עצות כלליות‪:‬‬

‫המודל אותו יוצרת תוכנת ‪ AutoSTRAP‬נקבע לפי כללים של התכנה ובהתאם להגדרות‬
‫המשתמש‪.‬‬
‫על ידי הבנת הכללים של התכנה והגדרת השרטוט בהתאם‪ ,‬המשתמש יכול לקבוע בדיוק‬
‫כיצד תראה הגיאומטריה של המודל‪.‬‬
‫יש לזכור שהמודל הינו קירוב של המבנה האמיתי‪ ,‬שינויים קלים כגון התעלמות מקיר קצר‪,‬‬
‫שינוי של מספר סנטימטרים במיקום או מידה של קירות‪ ,‬עמודים או שפה‪ ,‬לא משפיע על‬
‫יצוג המודל את המבנה האמיתי‪.‬‬

‫✓ שפת התקרה נקבעת לפי קו האמצע של האלמנט הנמצא בשפה‪ :‬מרכז הקיר‪ ,‬מרכז‬
‫הקורה‪ ,‬או לפי קו הקונטור‪ .‬שרטוט האלמנטים בשפה כך שקו האמצע של כל‬
‫האלמנטים הנמצאים על אותה שפה יהיה בעל מרכז משותף (קונצנטרי)‪ ,‬יבטיח‬
‫שהאלמנטים של התקרה יהיו לאורך קו ישר לאורך השפה‪.‬‬

‫✓ מיקומם של קירות נקבע לפי קו האמצע העובר בין קווי השרטוט של הקיר‪ .‬במפגש‬
‫בין קירות‪ ,‬כאשר אחד הקירות בעובי שונה וקו האמצע לא מתלכד‪ ,‬התכנה יוצרת‬
‫הסטה )‪ (Offset‬באחד הקירות‪ .‬במודל ניתן יהיה להבחין שיש מרווח בין הקירות‪,‬‬
‫התכנית קושרת פנימית ב‪ Rigid links -‬את הצמתים בין הקירות‪.‬‬

‫‪31‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫‪ 1.5‬כללי התכנה לזיהוי האלמנטים וליצירת המודל‪.‬‬

‫כאשר מוגדרים מפלסים‪ ,‬התכנה כברירת מחדל יוצרת מודל מרחבי ב‪ .STRAP -‬ניתן לבחור‬
‫שרטוט מסוים ולבקש מהתוכנה שתיצור מודל מישורי עבור השרטוט הנבחר‪.‬‬
‫מודל מישורי‪ :‬התכנה תיצור מודל מישורי מהשרטוט המוצג על המסך בתנאי שנסמן בזמן‬
‫‪.‬‬ ‫יצירת המודל‪:‬‬
‫קורות‪ :‬הקורות שזוהו יוגדרו כקורות של ‪ STRAP‬עם החתך המתאים‪.‬‬
‫תקרות‪ :‬כל איזור שזוהה על ידי התכנה יחולק לאלמנטים סופיים בהתאם לעובי וגודל‬
‫שהוגדר על ידי המשתמש‪ .‬גבול התקרה נקבע לפי קו האמצע של הקורות‪ ,‬הקירות וקווי‬
‫הקונטור‪ .‬התכנה מתעלמת מהעמודים בקביעת מיקום גבול התקרה‪.‬‬
‫עמודים‪ :‬עבור כל עמוד יוגדר סמך אחד‪ .‬עבור עמוד שלא נמצא על שפת התקרה‪ ,‬הסמך‬
‫יהיה במרכז העמוד‪ .‬עבור עמודים שנמצאים על השפה‪ ,‬אם מידת האלמנט המינימלי‬
‫שהוגדר על ידי המשתמש קטנה ממידת מחצית רוחב הצלע של העמוד‪ ,‬הסמך יהיה במרכז‬
‫צלע העמוד‪ .‬כאשר תנאי זה לא מתקיים התכנה תמקם את הסמך על השפה‪.‬‬
‫בדוגמה הבאה עבור עמוד פינה‪ ,‬מיקום הסמך נוצר על השפה אך לא בפינה משום שמידת‬
‫מחצית הצלע הארוכה של העמוד גדולה מגודל אלמנט מינימלי שהוגדר ולכן ניתן ליצור‬
‫אלמנט כך שיעמוד בדרישות לגודל אלמנט מינימלי‪.‬‬

‫קירות‪ :‬התכנה תייצג את הקיר במודל המישורי בעזרת רצף של סמכים לאורך הקיר‪.‬‬
‫דוגמה לשרטוט‪ ,‬לזיהוי האלמנטים בתכנה ולמודל הנוצר‪:‬‬

‫‪32‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫מודל מרחבי‪:‬‬

‫תקרות‪ :‬כאשר בזמן העברת המודל לתכנת ‪ ,STRAP‬סומנה האפשרות הבאה‪:‬‬

‫‪ ,‬עבור כל קובץ ‪ DXF‬שנמצא ברשימת הקבצים של המודל‪ ,‬התכנה יוצרת‬

‫‪33‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫תת מודל (‪ .)Submodel‬עבור כל מפלס שאליו שויך ה‪ DXF-‬תיצור התכנה מופע (‪)Instance‬‬
‫של התת מודל‪.‬‬
‫בכל תת מודל‪ ,‬יהיו קורות ותקרות בלבד‪ .‬הקורות והתקרות יהיו זהים לאלו שהיו נוצרים‬
‫עבור מודל מישורי‪.‬‬
‫בכל המקומות שבהם התכנה הגדירה סמך המייצג עמוד עבור המודל המישורי‪ ,‬התכנה‬
‫תגדיר בתת מודל נקודת חיבור (‪.)Connection point‬‬
‫עבור קירות התכנה תגדיר נקודות חיבור בקצה כל קטע קיר ולאורך הקיר בהתאם לפרמטר‬
‫הבא שהוגדר על ידי המשתמש‪:‬‬

‫התכנה מגדירה בתת מודל נקודת חיבור במקומות הבאים‪:‬‬

‫‪ -‬בצומת בו עמוד "צומח" מהתת מודל באחד המופעים שלו‪.‬‬
‫‪ -‬בקצה קיר "צומח" מהתת מודל באחד המופעים שלו‪.‬‬
‫‪ -‬בנקודות בהן קיר מהקומה מעל חוצה קיר מהקומה מתחת‪.‬‬
‫עמודים‪ :‬עמודים יופיעו רק במודל הראשי‪ .‬עבור כל עמוד המופיע בשרטוט של המפלס‪,‬‬
‫התכנה תניח שעמוד זה תומך את הרצפה וממשיך עד למפלס מתחת‪ .‬עבור עמוד זה התכנה‬
‫יוצרת צומת במפלס הנוכחי וצומת במפלס מתחת ועמוד ביניהם‪ .‬לכן עמוד "צומח" לא‬
‫יופיע בשרטוט של המפלס ממנו הוא "צומח" אלא במפלס אותו הוא תומך מלמטה‪ .‬מיקום‬
‫הצמתים של העמוד יהיה לפי הכללים של מיקום הסמך במודל המישורי‪ .‬בכל מקרה בו‬
‫מרכז העמוד לא מתלכד במודל עם מרכז העמוד שבשרטוט‪ ,‬התכנה מגדירה במודל ‪,Offset‬‬
‫כך שמרכז העמוד יופיע בדיוק לפי השרטוט‪.‬‬
‫עבור עמוד "צומח"‪ ,‬מאחר ונקודות החיבור הן פרקיות (חסומות להזזה וחופשיות לסיבוב)‬
‫התכנה מוסיפה לצומת במודל הראשי בתחתית העמוד סמך המונע סיבוב סביב ציר העמוד‪.‬‬
‫עבור עמוד "צומח" ממפלס מסוים‪ ,‬התכנה מזהה אותו רק מתוך הופעתו במפלס מעל‪.‬‬
‫התכנה מוסיפה צומת במודל הראשי עבור עמוד זה‪ ,‬ומגדירה נקודת חיבור בתת מודל‪.‬‬
‫מכיוון שאותו תת מודל מייצג גם מופעים אחרים שבהם לא קיים עמוד המגיע מהמפלס‬
‫מעל‪ ,‬התכנה מוסיפה צמתים במודל הראשי במפלסים של יתר המופעים‪ .‬צמתים אלו לא‬
‫מחוברים לאף אלמנט במודל הראשי‪ ,‬מלבד במופע ממנו העמוד "צומח"‪ .‬התכנה מגדירה‬
‫עבור צמתים אלו סמך חסום לסיבוב כדי למנוע הודעות בזמן הפתרון‪.‬‬
‫אין למחוק בגיאומטריה של המודל הראשי את צמתים אלו‪ ,‬למרות שהם לא מחוברים לאף‬
‫אלמנט במודל הראשי‪ .‬צמתים אלו לא מיותרים‪.‬‬
‫הנ"ל יוסבר באמצעות הדוגמה הבאה‪ :‬מבנה בעל ‪ 5‬מפלסים‪ .‬גובה כל קומה ‪ 3‬מטר‪.‬‬
‫השרטוט של כל מפלס מופיע לצד החתך של המבנה‪.‬‬

‫‪34‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫לאחר שנקלוט בתוכנת ‪ AutoSTRAP‬את שלושת השרטוטים ונקצה לכל מפלס את‬
‫השרטוט המתאים לו‪ .‬ניתן לראות בציור מטה שעבור עמוד ‪ 3‬ו ‪ 4‬במפלס ‪ +3.0‬הסמך‬
‫המייצג את העמוד ממוקם בפינה במפגש קווי הקונטור‪ ,‬בעוד שעבור אותו עמוד במפלס‬
‫‪ +6.0‬הסמך ממוקם על השפה באמצע העמוד‪ .‬הבדל זה במיקום הסמך יגרום לכך שבמודל‬
‫הנוצר הצמתים של העמודים לא יתלכדו במפלס ‪ +3.0‬ולכן התכנה תגדיר ‪ Offset‬כך שכל‬
‫אלמנט המייצג את העמוד יופיע בדיוק במרכז העמוד‪.‬‬
‫עבור המבנה הנ"ל ניתן לראות בציור שקיים עמוד "צומח" ממפלס ‪, +9.0‬מכיוון שאותו תת‬
‫מודל מייצג את מפלס ‪ +6.0‬ו ‪ +9.0‬התכנה מוסיפה נקודת חיבור במיקום שבו העמוד‬
‫"צומח" כדי שהעמוד יהיה מחובר לתקרה במפלס ‪ . +9.0‬מכיוון שבמפלס ‪ +6.0‬לא קיים‬
‫עמוד בפינה של החלק הזיזי‪ ,‬התכנה מייצרת צומת במודל הראשי שלא מחובר לאף אלמנט‪.‬‬
‫אין למחוק צומת זה מכיוון שהתכנה תנסה לקשור ב ‪ Rigid links‬את נקודת החיבור‬
‫שהוגדרה בתת מודל‪ ,‬לצומת הקרוב ביותר במודל הראשי והדבר יגרום ליצוג לא נכון של‬
‫המודל‪.‬‬

‫‪35‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫קירות‪ :‬הגדרת קירות זהה להגדרת עמודים‪ .‬כלומר כל קיר שמופיע בשרטוט‪ ,‬התכנה מניחה‬
‫שהקיר תומך מלמטה את המפלס המשורטט‪ .‬לכן קירות "צומחים" אין להראות במפלס‬
‫ממנו הם "צומחים"‪.‬‬
‫עבור המקרים בהם קיר בקומה מסויימת קצר יותר (במינימום גודל אלמנט) מקיר מתחתיו‪,‬‬
‫התכנה מחלקת את הקיר התחתון לשני מקטעים לפי הנקודה בה הקיר מעל מסתיים‪ .‬עבור‬
‫מקרים בהם הקיר העליון ארוך יותר (במינימום גודל אלמנט) מהקיר מתחתיו‪ ,‬התכנה תחלק‬
‫את הקיר העליון לפי המיקום בו הקיר התחתון מסתיים‪.‬‬
‫התכנה מחלקת את הקיר למקטעים במקרים בהם עמוד "צומח" על גבי קיר ובנקודת‬
‫המפגש של קירות החוצים זה את זה‪.‬‬
‫עבור קיר "צומח" התכנה מגדירה נקודות חיבור בצמתים של התקרה ממנה הוא "צומח"‪,‬‬
‫מכיוון שאותו תת מודל משמש גם למפלסים נוספים מתחת‪ ,‬התכנית יוצרת במודל הראשי‬
‫צמתים שלא מחוברים לכלום במודל הראשי בכל המפלסים מתחת‪ .‬צמתים אלו לא‬
‫מחוברים לאלמנטים במודל הראשי ולכן אין להם קשיחות‪ .‬כדי להימנע ממודלים בהם‬
‫קיימים צמתים במודל הראשי שלא מחוברים‪ .‬ניתן להוסיף מפלס שממנו "צומח" קיר‬
‫כשרטוט נפרד ואז התכנה תיצור תת מודל נפרד עבור מפלס זה‪.‬‬

‫‪36‬‬
‫‪AutoSTRAP‬‬ ‫מדריך למשתמש‬

‫אנו נדרשים להפריד את המופע שממנו צומח הקיר מכיוון שאותו תת מודל משמש גם‬
‫למופעים אחרים שבהם לא קיים קיר "צומח" ולכן נקודות החיבור שהוגדרו עבור המופע‬
‫ממנו "צומח" הקיר קיימות גם במופעים אחרים שבהם לא קיים אלמנט קיר במודל הראשי‪.‬‬

‫‪37‬‬