‫‪ .

10‬הידבקות ועיגון מוטות ורשתות זיון מרותכות‬

‫‪ 10.1‬כללי‬
‫עצם קיום הבטון המזוין מבוסס על שיתוף פעולה בין שני החומרים – בטון‬
‫ופלדה‪ ,‬ברם‪ ,‬לבטון אנחנו חופשיים לעצב כל צורה )אנחנו שולטים בצורת המבנה‬
‫במרחב( ואילו הפלדה באה בצורה אחת – מוטות דקים‪ ,‬בעלי קטרים שונים‪ ,‬אך‬
‫בעיקרון – אלמנטים קוויים‪ .‬כמעט ואין לנו ענין במה קורה בחתך המוט )בניצב לצירו(‬
‫וכל עניננו בהתנהגותו לאורכו‪ .‬מכאן ניגזרת העובדה כי שיתוף הפעולה היחידי בין‬
‫מוטות הפלדה והבטון הוא באמצעות המעטפת של המוטות‪ .‬בלי שיתוף פעולה זה אין‬
‫בטון מזוין )בבטון דרוך יש שיתוף פעולה מסוג אחר(‪.‬‬
‫נעשתה הרבה מאד עבודה תאורטית בנושא הידבקות ועיגון‪ ,‬אך כמעט כמו‬
‫בכל נושא בבטון מזוין אין שום מסקנה ללא גבוי במחקר ניסויי‪ ,‬ובדרך כלל ההיפך‬
‫הוא הנכון – קודם בא המחקר הניסויי ואחריו המחקר התאורטי )נומרי או אחר( אשר‬
‫מנסה "להסדיר בדרך כל שהיא" פרוצדורה חישובית נוחה‪ ,‬לא מסובכת ומתאימה‬
‫לידע הניסויי על מנת שהתכנון יהיה אמין ובטוח‪ .‬גם פה‪ ,‬כמו בכל הנושאים האחרים‪,‬‬
‫אנחנו עוסקים במודלים המייצגים את הניסויים בקרוב טוב‪.‬‬
‫מחקרים רבים‪ ,‬ניסויים ועיוניים‪ ,‬נערכו‪ .‬האוסף המרוכז והממצה ביותר את‬
‫הידע על הידבקות ועיגון מצוי ב ]‪ .[30‬מרבית המחקרים נסקרו ומיטב הידע עובד על‬
‫ידי גופים כמו ה ]‪ [4‬ואומץ על ידי ]‪ [40‬ו ]‪ [8‬כהמלצה לתקינה לאומית‪ .‬בתקן הגרמני‬
‫ההמלצות )שהינן ברובן פרי מחקר אירופי( אומצו בשלמות‪ ,‬אולם גם בתקנים אחרים‪,‬‬
‫כמו האנגלי ]‪ [6‬והאמריקאי ]‪ [5‬ההשפעה ניכרת ובסופו של דבר הקהילייה האירופית‬
‫מתיישרת עם ‪ [40] EC2‬ולכן ההמלצות הללו הינן היום הידע המעודכן המקובל‪ .‬גם‬
‫התקן הישראלי ]‪ [1‬אימץ במלואו את הידע על הידבקות וישומו בעיגון מוטות ורשתות‪.‬‬
‫חלק לא קטן ממקרי הכשל הינם תוצאה של אי הבנה‪ ,‬אי ידיעה או אי מלוי‬
‫הוראות העיגון או ביצוע לקוי של פרטי העיגון‪ .‬צריך לזכור כי בלי שיתוף פעולה בין‬
‫מוטות הזיון ובין הבטון – אין בטון מזוין‪ ,‬ובלי עיגון מוטות הזיון – אין שיתוף פעולה‪.‬‬
‫בפרק זה ניתן מבוא קצר המתאר את התופעה בתמציתיות‪ ,‬בשלביה השונים‬
‫וכן סיכום של מערכת הדרישות עם מעט הסבר העוטף אותן‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫‪ 10.2‬מהות ההידבקות בין מוטות הזיון והבטון‬

‫‪ 10.2.1‬כללי‬
‫כאשר מוט נימצא בתוך גוש בטון ומופעל עליו כוח )מתיחה או לחיצה( ‪.T‬‬
‫במוט נוצרים מאמצים )ציור ‪ .(10.1‬מאמצים אלה יש להעביר מקצה המוט אל הבטון‬
‫הסובב אותו‪ .‬אלה הם מאמצי ההידבקות‪.‬‬

‫ציור ‪10.1‬‬

‫יש להבחין בין הידבקות במוטות חלקים ומוטות מצולעים‪ .‬מוטות זיון חלקים‬
‫הם מוטות אשר המעטפת שלהם חלקה )למשל המוטות המוגדרים במסגרת ת"י ‪4466‬‬
‫חלק ‪) 2‬ת"י ‪ 893‬בעבר(‪.‬‬

‫‪ 10.2.2‬מוטות חלקים‬
‫במוטות חלקים‪ ,‬בשלב הראשון‪ ,‬תחת כוחות נמוכים מתפתח מאמץ כתוצאה‬
‫מהידבקות כימית ופיזיקלית בין מעטפת המוט והשכבה הצמנטית סביבו‪ .‬עם עליה‬
‫בכוח יש עליה במאמץ ההידבקות עד לניתוקו‪ .‬כאן מתחיל השלב השני המתאפיין על‬
‫ידי חיכוך בין מעטפת המוט לסביבתו והתזוזה היחסית )החלקה = ‪ (slip‬גדלה‪ .‬עם‬
‫שחיקת השכבה הסמוכה למעטפת המוט פוחת הלחץ הרדיאלי על המוט והחיכוך דועך‬
‫והמוט מחליק‪ .‬ההחלקה החופשית היא הרס ההידבקות‪.‬‬

‫‪ 10.2.3‬מוטות מצולעים‬
‫במוטות מצולעים המנגנון מסובך יותר‪ .‬הצלעות הן בליטות על מעטפת המוט‬
‫אשר תורמות להתנגדותו לשליפה‪ .‬הצלעות יכולות להיות בגובה שונה ובמרחקים‬
‫שונים על פני המוט‪ ,‬ניצבות לציר או בנטייה אליו‪ .‬בציור ‪ 10.2‬מתואר בצורה עקרונית‬

‫‪2‬‬
‫מנגנון העיגון של מוט מצולע‪ .‬תחילה יש בין המוט לבטון בסביבתו הידבקות כמו במוט‬
‫חלק‪.‬‬

‫ציור ‪10.2‬‬

‫שלב זה עובר בעומס נמוך ביותר עד שחל ניתוק‪ .‬עם הניתוק חלה תזוזה קלה בכיוון‬
‫הכוח ואז מגויס הלחץ על הצלעות במעטפת המוט בכיוון נגדי לכוח‪ .‬לחץ זה הינו עיקר‬
‫ההתנגדות של המוט לשליפה ‪ .‬הלחץ מלווה ביצירת סדקים סביב מעטפת המוט ובניצב‬
‫לכוחות הלחיצה על הצלעות )ציור ‪ .( 10.2a‬בהתקרב הכוח לערך מקסימלי הבטון‬
‫בחזית הצלעות הופך לגוש מעוך )‪ (10.2b‬ובסוף כל חזית הבטון בהיקף הצלעות נמעכת‬
‫)‪ (10.2c‬ונוצר שרוול בקוטר החיצוני של הצלעות )‪ (10.2c‬אשר לא עומד בהתנגדות‬
‫לחיצה אלא בחיכוך והמוט מחליק סביב מעטפת זו‪ .‬עם הגלישה יורד חוזק ההתנגדות‬
‫לסביבות ‪ 30%‬מהמקסימום ונוצרת גלישה חופשית תחת כוח משיכה נמוך‪ .‬מאחר וכפי‬
‫שהוסבר לעיל‪ ,‬התהליך מתרחש כגיוס כוח לחיצה נגדי לצלעות וגיוס כוח המעיכה של‬
‫הבטון על פני הצלעות‪ ,‬אין הבדל אם מדובר בכוח לחיצה או מתיחה – מנגנון הפעולה‬
‫והתגובה זהה‪.‬‬
‫הצילוע הינו גורם מפתח במנגנון העיגון של המוטות המצולעים‪ .‬הצילוע נימדד‬
‫לפי אינדקס הצילוע ‪ fR‬הנתון בצורה מקורבת על ידי (‪:‬‬
‫‪AR‬‬ ‫)‪(10.1‬‬
‫= ‪fR‬‬
‫‪π db sR‬‬
‫‪0‬‬
‫בה‪ - AR :‬שטח חזית הצלע )זווית הצלע צריכה להיות גדולה מ ‪( 45‬‬

‫‪3‬‬
 ‫‪ - db‬קוטר המוט‬
‫‪ - sR‬המרחק בין הצלעות‬
‫בדרך כלל ‪ fR‬ינוע בין ‪ 0.05‬ל ‪ . 0.10‬בדרך כלל מוטות בעלי אינדקס צילוע‬
‫אחיד הם בעלי חוזק הידבקות שווה‪.‬‬

‫‪ 10.2.4‬הגורמים המשפיעים על ההידבקות‬

‫מספר גורמים משפיעים על ההידבקות‪ .‬העיקריים ביניהם הם‪:‬‬
‫א‪ .‬חלודה על פני המוט‪ .‬מסתבר כי מעט חלודה הינה גורם משביח את‬
‫ההידבקות הכימית‪-‬פיזיקלית מאחר והיא יוצרת אינטראקציה עם עיסת הצמנט‬
‫העוטפת את מוט הזיון‪ .‬שכבה עבה של חלודה יוצרת אפקט הפוך – היא אינה מאפשרת‬
‫מגע בין הבטון למוט הזיון ולמעשה חוצצת ביניהם ועל כן פוגמת בהידבקות‪.‬‬
‫ב‪ .‬לקורוזיה של הזיון יש השפעה דומה לחלוטין לזו של החלודה‪ .‬מעט‬
‫קורוזיה משתפת פעולה עם הצמנט סביב המוט‪ .‬עם גידול בשכבת הקורוזיה היא‬
‫מבדדת את המוט מן הסביבה‪ ,‬בדיוק כמו החלודה‪ ,‬וגורמת להפסד חמור בחוזק‬
‫ההידבקות‪.‬‬
‫ג‪ .‬למידת ההטרחה של המוט יש השפעה בעיקר באמצעות מקדם פואסון‪.‬‬
‫ד‪ .‬לטמפרטורות גבוהות יש לכאורה השפעה חיובית באמצעות מקדם פואסון‬
‫אולם השפעה שלילית על חוזק הבטון‪.‬‬
‫ה‪ .‬לטמפרטורות נמוכות מאד השפעה חיובית עקב השפעה חיובית על חוזק‬
‫הבטון‪ ,‬הן בלחיצה והן במתיחה‪.‬‬
‫ו‪ .‬לחוזק הבטון השפעה מכרעת – חוזק ההידבקות עולה כמעט ליניארית עם‬
‫עליה בחוזק הבטון‪.‬‬
‫למעט חוזק הבטון‪ ,‬לו השפעה מכרעת על חוזק ההידבקות עבור מוטות חלקים‬
‫ובעיקר מצולעים‪ ,‬שאר ההשפעות נוגעות בעיקר למוטות חלקים‪.‬‬

‫‪ 10.3‬קשר בין מאמץ הידבקות והחלקה‬

‫‪ 10.3.1‬ניסויים למדידת ההידבקות‬

‫בספרות הטכנית‪/‬מדעית מדווחים ניסויים רבים מאד שנעשו במשך ‪ 40‬השנים‬
‫האחרונות לצורך חקירת נושא ההידבקות והעיגון‪ .‬אלו טכניקות שמצד אחד השתכללו‬
‫עם הזמן ומצד שני חוזרות במידה רבה על אותן מטרות‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫בעבר היה ענין במאמץ ההידבקות המקומי ) ‪ (local bond stress‬אשר היה‬
‫חשוב בעיקר עבור מצב שרות‪ .‬בתקופה האחרונה הענין ממוקד במצב גבולי של הרס‪.‬‬
‫ההנחה היא כי מתן מענה למצב גבולי של הרס חובק בתוכו גם מתן מענה למצב גבולי‬
‫של שרות לגבי ההידבקות ואילו נושא רוחב הסדקים מקבל תשובה בדרך אחרת‪ .‬לכן‬
‫הענין מתמקד בחוזק ממוצע בהידבקות )‪ (mean bond strength‬ולכך מכוונות גם‬
‫המדידות‪.‬‬
‫במרבית הניסויים מודדים את כוח המשיכה במוט )ומחשבים ממנו את מאמץ‬
‫ההידבקות לאורך המעטפת במגע עם הבטון( ואת ההחלקה מודדים בקצה המוט‬
‫הבלתי עמוס כאשר אורך המוט בהידבקות הוא קצר ולכן מדובר במאמץ ממוצע על פני‬
‫האורך המבוטן הקצר ) ‪ ( average bond stress‬לעומת החלקה ממוצעת ) ‪average‬‬
‫‪.(slip‬‬
‫אורך קצר בינסוי בהידבקות הוא ‪ l/d = 5–10‬ואילו אורך ארוך בהידבקות‬
‫הינו ‪) l/d = 10–20‬יחס בין אורך הקטע המעוגן לבין קוטר המוט(‪.‬‬

‫ציור ‪10.3‬‬

‫הניסוי הכמעט סטנדרטי אשר השתנה מעט מאד ב ‪ 30‬השנים האחרונות הוא‬
‫הניסוי במשיכה )‪ (pullout test‬של ‪) RILEM/CEB/FIP‬ציור ‪ (10.3‬בו המוט מעוגן‬
‫לאורך קטע השווה ל ‪ 5d‬של המוט בקוביה ‪ 200/200‬ממ' בקצה הרחוק שלה ואילו‬
‫ביתר האורך הוא מבודד בשרוול‪ .‬המוט נימתח כלפי מטה כאשר הבסיס התחתון מונח‬
‫על פלטת נאופרן על מנת לבטל את מאמצי החיכוך בין הגוף וטבלת המתכת‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫ניסוי סטנדרטי אחר הינו ניסוי הקורה ) ‪ ( RILEM Beam Test‬אשר משמש‬
‫בעיקר לקביעה השוואתית של תרומת אינדקס הצילוע ‪) fR‬ציור ‪.(10.4‬‬

‫ציור ‪10.4‬‬

‫‪ 10.3.2‬צורת הכשל בהידבקות‬

‫במוטות חלקים צורת הכשל תהיה תמיד כשל בהחלקה )‪(pull-out failure‬‬
‫כלומר – המוט נשלף עם אובדן החיכוך בין המעטפת שלו לבטון הסובב אותה‪.‬‬
‫במוטות מצולעים יתכנו שתי צרות כשל )ציור ‪.[30] (10.5‬‬
‫כאשר הכוחות בחזית הצלעות גורמים לסדקים רדיאליים עמוקים אשר‬
‫מתפתחים ומתרחקים אל מחוץ למוט ובסופו של דבר מגיעים למעטפת האלמנט ושם‬
‫הוא מתבקע וכתוצאה מכך נהרס קשר ההידבקות והעיגון – זהו כשל בבקוע ) ‪splitting‬‬
‫‪ – (failure‬ציור ‪.10.5a‬‬
‫כאשר לא מצליחים להתפתח סדקים רדיאליים עמוקים אלא בסופו של דבר‬
‫הבטון בחזית הצלעות ניטחן לאבקה דקה והמוט נישלף בתעלה המורחבת הנוצרת‬
‫בקוטר הצלעות – זהו כשל בשליפה )‪ - (pull-out failure‬ציור ‪ . 10.5b‬ראה סעיף ‪10.4‬‬
‫בענין גודל החוזק וצורת העקום מאמץ – החלקה בהתייחס לשתי צורות הכשל ]‪.[30‬‬

‫‪6‬‬
 ‫ציור ‪10.5‬‬

‫‪ 10.4‬חוזקי ההידבקות וקביעתם‬

‫‪ 10.4.1‬קשר בין מאמץ הידבקות והחלקה‬

‫הקשר בין מאמץ הידבקות והחלקה הינו כעין "חוק קונסטיטוטיבי" לגבי‬
‫הידבקות בין מוטות זיון לבטון סביבם‪ .‬ניתן לתאר באופן עקרוני ופשטני קשר זה בגרף‬
‫כמו זה הנתון בציור ‪ .10.6‬בציור זה ניתן סיכום למדידה דמוי זו הנערכת ב ‪pull-out‬‬
‫‪) test‬ציור ‪.( 10.3‬‬
‫בציור ניתן להבחין בין כמה שלבים )שלבים אלה לא קיימים עבור כל סוגי‬
‫המוטות ‪ -‬ראה טבלה ‪ : ( 10.1‬תחום ראשון‪ ,‬עד ‪ – s1‬עליה הדרגתית לא ליניארית של‬
‫מאמץ ההידבקות עד להחלקה ‪ . s1‬ניתן לרשום ביטוי לעקום מאמץ החלקה בקטע זה‬
‫באמצעות הנוסחה ‪ . τ =τmax (s/s1)α‬בין ‪ s1‬ו ‪ – s2‬מעין כניעה‪ .‬לאחר החלקה ‪ , s2‬אליה‬
‫היגיעה המוט במקסימום מאמץ ההידבקות שלו‪ ,‬מתחילה ירידה ברמת ההידבקות‬
‫וב ‪ s3‬תתייצב לרמת מאמץ נמוך שלא רלבנטי לעצם החוזק מפני שזהו כבר כשל‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫ציור ‪10.6‬‬

‫במוטות חלקים‪ ,‬בהם אין אפשרות לגייס לחצים נגד הצלעות – רמת מאמץ זו היא‬
‫הכשל‪ fck .‬בטבלה ‪ 10.1‬הינו חוזק הבטון האופייני ב ‪ MPa‬מדוד בגליל סטנדרטי‪.‬‬

‫טבלה ‪10.1‬‬
‫‪τf‬‬ ‫‪τ max‬‬ ‫‪α‬‬ ‫‪S3‬‬ ‫‪S2‬‬ ‫‪S1‬‬ ‫אזורי‬ ‫תנאי‬ ‫סוג‬
‫‪MPa‬‬ ‫‪MPa‬‬ ‫‪Mm‬‬ ‫‪mm‬‬ ‫‪mm‬‬ ‫עיגון‬ ‫כליאה‬ ‫הזיון‬

‫‪0.3√fck‬‬ ‫‪2.0√fck‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫טובים‬ ‫לא כלוא‬ ‫מצולע‬
‫‪0.15√fck‬‬ ‫‪1.0√fck‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫לא טובים‬ ‫‪-"-‬‬ ‫‪-"-‬‬
‫‪1.0√fck‬‬ ‫‪2.5 √fck‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫טובים‬ ‫כלוא‬ ‫‪-"-‬‬
‫‪0.5√fck‬‬ ‫‪.25√fck1‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫לא טובים‬ ‫‪-"-‬‬ ‫‪-"-‬‬
‫‪0.3√fck‬‬ ‫‪0.3√fck‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫טובים‬ ‫‪-‬‬ ‫חלק‬
‫‪0.15√fck‬‬ ‫‪0.15√fck‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫לא טובים‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-"-‬‬

‫בטבלה ‪ 10.1‬נתונים מקצת הפרמטרים המאפיינים את הערכים הבונים את‬

‫הקשר הקונסטיטוטיבי לפי ציור ‪ , 10.6‬אשר יקבלו יתר משמעות‪ ,‬עבור שני סוגי מוטות‬
‫הזיון בתנאי עיגון שונים בציור ‪ 10.7a‬עבור זיון מצולע ובציור ‪ 10.7b‬עבור זיון חלק‬
‫]‪.[30‬‬

‫‪8‬‬
 ‫ציור ‪10.7‬‬

‫‪ 10.4.2‬תנאי כליאה בעיגון והידבקות‬

‫מתי מוט הזיון נימצא בתנאי כליאה? יש להבדיל כאן בין איזור עיגון טוב‬
‫ואיזור עיגון נחות‪ .‬איזורי העיגון נדונים בסעיף ‪ . 10.5‬תנאי כליאה היא הגדרה קשה‬
‫ולא מאד חד משמעית‪ ,‬לכן שני המקרים הקיצוניים מוגדרים‪:‬‬
‫מוט נימצא במצב לא כלוא כאשר הוא מצוי במרחק המינימלי המותר מהפן‬
‫החיצוני של האלמנט והוא מוקף‪ ,‬לכל היותר במוט רוחבי מינימלי‪ .‬המרחק המינימלי‬
‫מהפן הינו פונקציה של עובי הכסוי המינימלי הנדרש )שהוא כידוע פונקציה בין השאר‬
‫של קוטר המוט גם כן(‪.‬‬
‫מוט נימצא במצב כלוא כאשר עובי הכסוי של המוט עולה על ‪ 5‬פעמים קוטר‬
‫המוט והמרחק ההדדי בין המוטות עולה על ‪ 10‬פעמים קוטר המוט )או ניתן זיון רוחבי‬
‫כבד( או כאשר לחץ רוחבי חזק מופעל על הבטון העוטף את המוט )פרטים ב ]‪.([4‬‬
‫מתוך קריאת סעיף ‪ 10.5‬יהיה ברור כי אין ההגדרות של בדבר כליאה חופפות‬
‫את ההגדרות של איזורי העיגון‪.‬‬

‫‪ 10.4.3‬כשל בביקוע לעומת כשל בשליפה‬

‫בסעיף ‪ 10.3.2‬הוסבר ההבדל בין כשל בביקוע ובין כשל בשליפה במוטות‬
‫מצולעים‪ .‬ב ‪ 10.4.1‬ראינו את התאור הגרפי של ה"חוק הקונסטיטוטיבי" המקורב של‬
‫הידבקות‪-‬החלקה‪ .‬בציור ‪ 10.8‬נתון תאור עקרוני של ההבדל בין שני סוגי כשל אלה‪.‬‬
‫המוט המגיע לכשל בשליפה )‪ (pull-out‬מגיע לחוזק המקסימלי ‪) τmax‬ואם הוא כלוא‬
‫יהיה גם תחום דמוי כניעה‪ .‬בביקוע תהיה נפילה פתאומית‪ ,‬מבלי שהמאמץ הגיע‬
‫למקסימלי וירידה מהירה אל ‪. τf‬‬

‫‪9‬‬
 ‫ציור ‪10.8‬‬

‫‪ 10.4.4‬חוזקי התכן בהידבקות לצרכי התקן‬

‫חוזקי התכן ניתנים על סמך המחקר הניסויי‪ ,‬בשים לב למקדמי בטחון‬
‫חלקיים אשר יש להבטיח‪ ,‬כפוף למבנה מערכת הבטיחות השלמה המובטחת עבור מצב‬
‫גבולי של הרס‪ .‬חוזקי התכן בהידבקות המובאים כאן הם המומלצים על ידי ‪ [4] CEB‬ו‬
‫‪ [40] [8] EC2‬ותואמים את מה שניתן בתקן הישראלי ]‪.[1‬‬
‫חוזק התכן בהידבקות ‪ fbd‬נתון על ידי ‪:‬‬
‫)‪(10.2‬‬
‫‪f =η η η f γ‬‬
‫‪bd‬‬ ‫‪1 2 3‬‬ ‫‪ctk‬‬ ‫‪c‬‬
‫בה‪ η1 :‬הינו מקדם המתייחס לסוג הזיון מבחינת המעטפת שלו‪:‬‬
‫‪ 1.0 = η1‬עבור מוטות עגולים‬
‫‪ 1.4‬עבור מוטות מצולקים‬
‫‪ 2.25‬עבור מוטות מצולעים‬
‫‪ - η2‬מקדם המביא בחשבון את איזור העיגון‬
‫‪ 1.0 = η2‬עבור איזור עיגון טוב‬
‫‪ 0.7‬עבור איזור עיגון נחות‬
‫‪ - η3‬מקדם המביא בחשבון את קוטר המוט‪ .‬עבור מוטות עד ‪ 32‬ממ' = ‪1.0‬‬
‫)‪η3 = 0.01 (132 - φ‬‬ ‫עבור מוטות בעלי קוטר גבוה יותר‬
‫עבור מוטות מצולעים‪ ,‬בתנאי הידבקות טובים לפי ‪ [8] EC2‬ולפי ‪:[4] CEB‬‬
‫‪. fbd = 2.25 fctk / 1.5‬‬
‫‪1/2‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬עבור מוטות חלקים‪ [8] EC2 ,‬דורש ‪ fbd = 0.36 fck /1.5‬ואילו‬
‫‪ [4] CEB‬דורש ‪ fbd = 1.0 fctk /1.5‬באותם התנאים‪ .‬ההבדלים מיזעריים‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫מאחר ו ‪ fctk‬מוגדר כ ‪ 0.21 fck 2/3‬ב ‪ [8] EC2‬קשה לבצע קשר בנוסחה ‪.‬‬
‫חוזקי התכן אשר ניתנו בחוקת הבטון ]‪ [1‬חושבו לפי ]‪.[8‬‬

‫‪ 10.5‬איזורי עיגון – השפעת מיקום העיגון‬

‫בסעיף זה נדונה השפעת מיקום העיגון על אורך העיגון‪ .‬נמנה כאן את השפעת‬
‫מיקום העיגון והסביבה ומצבו של המוט ביחס לסביבת היציקה ומצב ההטרחה סביב‬
‫המוט )או הרשת(‪.‬‬
‫כגורמים החשובים ביותר ניתן למנות‪ :‬מצבו של המוט ביחס לכיוון היציקה‪,‬‬
‫מצבו של המוט באלמנט ‪ -‬החלק התחתון או העליון )ובהתאם לכך מה מידת הלחץ‬
‫אשר הופעל או מופעל על המוט (‪ ,‬האם נוצר אפקט של כליאה סביב המוט‪ ,‬מה הסיכוי‬
‫לשלמות עטיפת המוט בבטון בעת היציקה‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫כאשר באים לדון באיזורי העיגון יוצאים מתוך הנחה כי חוזק התכן‬
‫בהידבקות נחקר וידוע ובוחנים כאן רק את ההשפעה היחסית‪ .‬הבחינה הזאת נעשית‬
‫במחקרים ניסויים‪ .‬אחד מהם מצוטט בציר מס' ‪ 10.9‬בה ניראה גרף אחד הניסויים של‬
‫‪ [28] Rusch‬בו השוואת השפעת מיקום העיגון על חוזק התכן בהידבקות‪.‬‬

‫ציור ‪10.9‬‬

‫בשים לב לנאמר לעיל ‪ ,‬מוט מצוי באיזור עיגון טוב כאשר הוא )ציור ‪:(10.10‬‬
‫מצוי בחצי התחתון של האלמנט בעל עובי קטן מ ‪ 300‬ממ' )‪ , (a‬לפחות ‪ 300‬ממ' מתחת‬
‫לפני היציקה העליונים )‪) (b‬שתי דרישות אלה נועדו לבסס פוטנציאל של לחיצה על‬

‫‪11‬‬
‫המוט(‪ ,‬המוט נטוי בזוית ‪ 045‬ויותר אל האופקי )‪) (c‬אל פני היציקה העליונים( ‪-‬‬
‫דרישה זו מבטיחה סיכוי של כסוי טוב של מוט הזיון בבטון תוך יציקה מכל הצדדים‪.‬‬

‫ציור ‪10.10‬‬
‫מוט מצוי באיזור עיגון לא טוב כאשר לא מתקיים אף תנאי מן התנאים‬
‫לאיזור עיגון טוב‪.‬‬
‫איזור העיגון קובע את חוזק התכן בהידבקות )ראה ‪ fbd (10.4‬ובין חוזקי‬
‫התכן בהידבקות עבור כל אחד משני איזורי העיגון קיים הבדל משמעותי‪.‬‬

‫‪ 10.6‬אורכי העיגון – מושגים בסיסיים‬

‫‪ 10.6.1‬אורך העיגון הבסיסי‬

‫אורך העיגון הבסיסי ‪ lb‬מוגדר כאורך מוט ישר הדרוש למסור לבטון הסובב‬
‫אותו את מלוא כוח התכן ‪ Asfsd‬במתיחה או בלחיצה‪ ,‬אשר חתך המוט מסוגל לקבל‬

‫‪12‬‬
‫כאשר המאמץ לאורך המעטפת שלו אינו עולה על ‪ - fbd‬חוזק התכן בהידבקות של‬
‫הבטון )הובהר כבר בסעיף קודם כי ‪ fbd‬הינו חוזק ממוצע( ‪ .‬ההשוואה בין כוח התכן‬
‫בחתך המוט לעומת הכוח לאורך המעטפת שלו נותנת‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪π φ lb f bd = π φ 2 f sd‬‬
‫‪4‬‬
‫‪f φ‬‬ ‫)‪(10.3‬‬
‫‪lb = sd‬‬
‫‪4 f bd‬‬
‫בנוסחה זו ‪ φ‬הינו קוטר המוט ו ‪ fbd‬הינו חוזק התכן בהידבקות‪ ,‬התלוי בפני מעטפת‬
‫המוט ובמיקומו באלמנט ובחוזק )סוג( הבטון‪.‬‬
‫בהתייחס לאורך העיגון הבסיסי אין הבדל בין כוח מתיחה או לחיצה‪.‬‬

‫‪ 10.6.2‬אורך עיגון מתואם‬

‫אורך העיגון המתואם ‪ la0‬הינו אורך העיגון הדרוש של מוט ישר‪ ,‬בלחיצה או‬
‫במתיחה‪ ,‬אשר שטחו המחושב הדרוש לפתח את מלוא הכוח בו הינו ‪) As,calc‬שטח‬
‫דרוש מחושב( אך בפועל ניתן מוט ששטחו ‪) As,act‬שטח המוט בפועל( ו ‪, As,calc ≤ As,act‬‬
‫או במלים אחרות – המוט לא מנוצל בשטחו וכתוצאה מכך אין רוצים כי גם המעטפת‬
‫שלו תהיה בלתי מנוצלת‪ ,‬אלא מקטינים את אורך המעטפת ביחס ‪ As,calc / As,act‬כך‬
‫שלפחות המעטפת תהיה מנוצלת במלואה‪:‬‬
‫‪A‬‬ ‫)‪(10.4‬‬
‫‪la 0 = lb s ,calc‬‬
‫‪As ,act‬‬
‫לאור ההגדרה לעיל צפוי כי ‪ la0 ≤ lb‬אולם דרוש כי ‪ la0 ≥ la,min‬ו ‪la,min‬‬
‫מוגדר כ‪:‬‬
‫‪la,min ≥ 0.3 lb ; 100 mm ; 10 φ‬‬ ‫)‪ (10.5‬במתיחה – הגדול מבין השלושה‬
‫)‪ (10.6‬בלחיצה ‪ -‬הגדול מבין השלושה ‪la,min ≥ 0.6 lb ; 150 mm ; 15 φ‬‬
‫יש לשים לב לאורך העיגון המינימלי בלחיצה‪ :‬קצה המוט הפנוי גורם לריכוז‬
‫מאמצים בבטון בסביבתו‪ ,‬כאשר הוא בלחיצה‪ ,‬ולהרס מקומי בבקיעה של חלק מסוים‬
‫של אזור הבטון הסובב את המוט בקצה‪ ,‬לכן בהתחשב בכך הוארך האורך המינימלי‪.‬‬

‫‪ 10.6.3‬תרומת צורת סיום המוט לאורך העיגון‬

‫מוטות זיון יכולים להסתיים כמוטות ישרים או עם כיפוף אשר יוצר "וו" או‬

‫‪13‬‬
‫"אוזן" בקצה המוט‪" .‬וו" היא צורת כיפוף בה החלק הקצר המכופף יוצר זווית ‪90-°‬‬
‫‪ 0150‬עם המשך המוט הישר ואילו ב"אוזן" הזווית עולה על ‪ . 150°‬בנוסף קיימת גם‬
‫צורת לולאה בה מוט מכופף בצורת גלגלת ראה ציור ‪.10.11 c‬‬

‫ציור ‪10.11‬‬

‫התרומה של סיום מוטות באחת הצורות הנ"ל )ראה ציור ‪ (10.12‬נמדדת‬

‫ניסויית‪ .‬הציור ‪ 10.12‬מתאר ניסוי שנערך על ידי ‪ Muller‬והוא מצביע על כך שאם‬
‫הכיפוף נעשה סביב סרן‪ ,‬כמתואר להלן‪ ,‬ייכלא בו גוש בטון והמאמץ לאורך החלק‬
‫המכופף ידעך עד לסוף הקטע המכופף‪ .‬לצורכי מחקר נעשו כמה מודלים נומריים‪,‬‬
‫אולם מטרתם היתה לעשש את תוצאות הניסויים בלבד‪ .‬מצב הידע העדכני‪ ,‬לפי ]‪ [4‬ו‬
‫]‪ ,[8‬הוא כי הימצאות צורה כנ"ל )לולאה‪ ,‬וו או אוזן( מאפשרים לקצר את אורך העיגון‬
‫ב ‪ 30%‬במקורב )במתיחה בלבד!(‪.‬‬
‫כיפוף לצרכי וו‪ ,‬אוזן או לולאה צריך להיעשות בכיפוף סביב סרן כיפוף בעל‬
‫רדיוס מסוים מבוקר )ראה ‪ 10.6.6‬להלן(‪ .‬המטרה היא לגרום לכיפוף בקוטר מינימלי‪,‬‬

‫‪14‬‬
 ‫ציור ‪10.12‬‬

‫כך שגוש הבטון יגרום לבלימה במשיכה וכך יקצר את אורך העיגון‪ .‬מטעם זה אותו‬
‫הכיפוף אשר כלא גוש בטון בתוכו לא יוכל להפעילו בלחיצה‪ .‬קוטר הכיפוף צריך‬
‫להיות‪ ,‬מצד שני‪ ,‬מספיק גדול על מנת לא להביא לכך כי מוט הזיון ייסדק בו תוך כדי‬
‫הכיפוף לאורכו וכך התועלת שבאוזן או וו תיעלם‪.‬‬

‫‪ 10.6.4‬עיגון רשתות מרותכות‬

‫רשתות זיון מרותכות הן רשתות אורתוגונליות של מוטות זיון כאשר המוטות‬
‫מרותכים בריתוך חשמלי אחד לשני‪ .‬קצב המרחקים בכל כיוון נישמר וכמו כן קוטר‬
‫המוטות בכל כיוון נישמר‪ ,‬מאחר וכל הליך הייצור הינו ממוחשב ומתועש‪.‬‬
‫מבחינת כמויות הזיון המחושבות לכפיפה אין לרשת שום תרומה‪ :‬מוטות כל‬
‫כיוון חוצים את החתך המחושב כמוטות בודדים‪ .‬תרומת הרשת היא בתיעוש הבניה‬
‫)ייצור‪ ,‬הובלה ושימה של הזיון( ובעיגון‪.‬‬
‫בציור ‪ 10.13‬נתונה רשת זיון מרותכת כאשר המוטות של כיוון ‪ x‬נימצאים‬
‫במתיחה‪ .‬המוטות בכיוון ‪ y‬מצויים בניצב לכיוון המתיחה ולכן יוצרים בלימה‪ .‬בלימה‬
‫זו יש לצרף לעצם ההידבקות לאורך המעטפת של המוטות בכיוון ‪ x‬בתור מוטות‬
‫בודדים‪ .‬התרומה של הבלימה הזאת נימדדת ניסויית‪ .‬היא מוערכת כך‪ :‬כאשר מצוי‬
‫באיזור העיגון מוט רוחבי )ניצב לכוח המתיחה( אחד – הפחתה של ‪ 30%‬וכאשר מצויים‬
‫שני מוטות רוחביים )לא צמודים( כנ"ל – הפחתה של ‪ . 50%‬מעבר לשני מוטות‬

‫‪15‬‬
‫רוחביים התרומה המצטברת של המוטות הרוחביים זניחה )בניגוד לגירסה הקודמת‬
‫של ‪ 466‬אשר התבססה על ‪ CEB‬משנת ‪.( 1970‬‬

‫ציור ‪10.13‬‬

‫יחד עם זאת יש הבדל בסיסי בין רשתות עשויות ממוטות זיון מצולע ורשתות‬
‫עשויות ממוטות חלקים )בדרך כלל בעלי חוזק גבוה(‪:‬‬
‫רשת עשויה ממוטות זיון מצולעים – ניתן להביא בחשבון את תרומת המוטות‬
‫הרוחביים לקיצור אורך העיגון‪ ,‬אולם‪ ,‬אם באיזור העיגון אין מוטות רוחביים מסיבה‬
‫כל שהיא – מותר לחשב את העיגון בהתחשב באורך העיגון של מוטות בודדים‪ .‬כלומר‬
‫– קיימת האופציה לנצל את קיום המוטות הרוחביים או לא לנצל אותם ולהתייחס אל‬
‫הרשת )באיזור העיגון!( כאילו היא קובץ של מוטות בודדים‪.‬‬
‫רשת עשויה ממוטות זיון חלקים – לא קיימת האופציה של מוטות בודדים‪.‬‬
‫המוטות הם בדרך כלל בעלי חוזק גבוה ועל כן‪ ,‬בהביא בחשבון את היותם חלקים‪,‬‬
‫אורך העיגון ‪ la‬אשר היה נידרש היה יותר מדי גדול ובסה"כ יש דיספרופורציה בין‬
‫יכולת המוט לשאת כוח באמצעות החוזק שלו לבין יכולתו למסור כוח לסביבה‬
‫באמצעות המעטפת שלו‪ .‬ברשת עשויה ממוטות זיון חלקים בכל מקום בו היא חייבת‬
‫למסור כוח‪ :‬עיגון‪ ,‬חפייה וכו'‪ ,‬צריכים להיות נוכחים מוטות רוחביים‪ .‬בניגוד לרשת‬
‫עשויה ממוטות מצולעים‪ ,‬ברשת עשויה ממוטות חלקים‪ ,‬תרומה של מוט רוחבי אחד‬
‫אינה מספקת ואילו תרומה של שני מוטות רוחביים תיחשב כמפחיתה רק ‪ 30%‬מאורך‬
‫העיגון‪.‬‬
‫שיקולי הבחנה אלה בין שני סוגי הרשתות הם בעיקר פרי תצפיות ותוצאות‬
‫ניסויים וגם שיקולים הנדסיים‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫‪ 10.6.5‬סיכום התרומות לקיצור אורך העיגון‬
‫אורך העיגון הכולל מוגדר כ ‪ la‬באופן הבא‪:‬‬
‫‪la = α1 la0 ≥ la,min‬‬ ‫)‪(10.7‬‬
‫‪ - α1‬הינו מקדם המגלם בתוכו את ההשפעה אשר תורמת צורת הסיום של המוט‬
‫הבודד או תרומת מס' המוטות הרוחביים ברשת באיזור העיגון להפחתת אורך‬
‫העיגון )למשל ‪ α1=0.7‬משמעו תרומה של ‪ 30%‬לקיצור אורך העיגון ברשתות‬
‫עשויות ממוטות מצולעים עם מוט רוחבי אחד באיזור העיגון או ברשתות עשויות‬
‫ממוטות חלקים עם שני מוטות רוחביים באיזור העיגון(‪.‬‬
‫‪ – la0‬הינו אורך העיגון המתואם אשר הוגדר לעיל‪.‬‬
‫‪ - la,min‬אורך העיגון המינימלי )הוגדר לעיל(‪.‬‬

‫סיכום כל ההשפעות אשר ניסקרו לעיל להפחתת אורך העיגון נתון בטבלה‬
‫‪ 10.2‬להלן‪.‬‬
‫טבלה ‪10.2‬‬
‫‪α1‬‬ ‫‪α1‬‬ ‫מס' תאור צורת סיום העיגון‬
‫בלחיצה‬ ‫במתיחה‬ ‫) ראה ציור מס' ‪( 10.13‬‬
‫‪1.0‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫מוט ישר מצולע )או חלק עד קוטר ‪ 12‬ממ'(‬ ‫א‬
‫‪1.0‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫סיום עם אוזן תקנית‬ ‫ב‬
‫‪1.0‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫סיום עם וו תקנית‬ ‫ג‬
‫‪1.0‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫סיום עם לולאה‬ ‫ד‬
‫‪0.7‬‬ ‫רשת עשויה מוטות זיון מצולעים עם מוט רוחבי אחד ‪0.7‬‬ ‫ה‬
‫באיזור העיגון‬
‫רשת מרותכת עשויה מוטות זיון מצולעים עם שני‬ ‫ו‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫מוטות רוחביים באיזור העיגון‬
‫רשת מרותכת עשויה מוטות זיון חלקים עם שני‬
‫‪0.7‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫מוטות רוחביים באיזור העיגון‬
‫רשת עשויה מוטות זיון מצולעים עם סיום וו‪/‬אוזן‬ ‫ז‬
‫‪0.7‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫תקני ומוט רוחבי אחד באיזור העיגון‬

‫בציור מס' ‪ 10.14‬מרוכזות כל הצורות המוזכרות בטבלה ‪10.14 : 10.2‬א – סיום מוט‬
‫ישר‪10.14 ,‬ב – סיום עם אוזן תקנית‪10.14 ,‬ג – סיום עם וו תקנית‪10.14 ,‬ד – סיום עם‬

‫‪17‬‬
‫ציור ‪10.14‬‬

‫‪18‬‬
‫לולאה‪10.14 ,‬ה – רשת ממוטות מצולעים עם מוט רוחבי אחד באיזור העיגון‪10.14 ,‬ו –‬
‫רשת עם שני מוטות באיזור העיגון‪10.14 ,‬ז – רשת עשויה מוטות זיון מצולעים עם וו ‪/‬‬
‫אוזן תקנית ומוט רוחבי באיזור העיגון‪.‬‬
‫הנוסחה ) ‪ (10.7‬עבור ‪ la‬הינה הביטוי הסופי עבור אורך העיגון של מוטות‬
‫ורשתות‪ .‬ממנה תהיה בעתיד )ראה טבלות וקורות ( סטייה רק בהשענה ישירה שם‬
‫יהיה מותר להפחית את ‪ la‬המחושב‪ ,‬אך גם כן לא פחות מ ‪. la,min‬‬

‫‪ 10.6.6‬השפעת קוטר הכיפוף ‪ -‬מוטות‬

‫לקוטר הכיפוף של המוט לצורך העיגון השפעה מכרעת על התנהגותו בעיגון‪.‬‬
‫הכיפוף צריך להתבצע סביב סרן כיפוף באמצעותו אפשר לשלוט על הקוטר‪ .‬בציור‬
‫‪ 10.15‬ניראות שתי הנסיבות של שימושים במוט מכופף על מנת להבחין בהבדל‪.‬‬
‫בציור ‪ 10.15a‬נתון סמך קיצוני של טבלה ‪ .‬הדרישה היא לעגן את המוט‬
‫בתחתית הסמך ולצורך כך בוצע וו‪ .‬הוו כופף כך שאחרי סיום העקמומיות של הכיפוף‬
‫בכיוון ניצב מספיק לתת אורך בשיעור ‪ . 5φ‬מעבר לזה הטענה היא כי כל תוספת אורך‬
‫לא יעילה מאחר ועם עצם יצירת הוו ניכלא בו )או באוזן או בלולאה( גוש בטון המהוה‬
‫גוש בלימה וזה מסיים את העיגון לכן כל תוספת מעבר לו מיותרת‪ .‬לעומת זאת – יש‬
‫לבצע את הכיפוף בקוטר כיפוף כזה שלא יגרום להיסדקות גו המוט ופגיעה בחוזקו‪.‬‬
‫אם קוטר הכיפוף גדול מהמינימום הדרוש – יצירת הגוש הבולם לא תהיה יעילה‪.‬‬
‫קוטר כיפוף כזה קרוי קוטר כיפוף לצרכי עיגון וערכים עבורו נתונים בטבלה מס' ‪. 10.3‬‬

‫ציור ‪10.15‬‬

‫‪19‬‬
‫בציור ‪ 10.15b‬רואים פינת מסגרת‪ .‬היציקה המקובלת‪ ,‬אם לא יוצקים את כל‬
‫המסגרת כטרומה‪ ,‬היא להפריד בין עמודים ומשקוף‪ .‬הקושי עם סידור הזיון בפינה‬
‫מוביל לאחת ההצעות המקובלות – העברת מוט זיון מהעמוד אל המשקוף דרך הפינה‬
‫בנסיון לנצלו בפינה לכוח מתיחה על הפן החיצוני של הפינה‪ .‬על מנת להבטיח זרימת‬
‫כוח רציפה מהעמוד אל המשקוף דרך הפינה‪ ,‬אסור שיהיו במוט כיפופים בסרן בעל‬
‫קוטר קטן וסיכונים של סדיקת המוט בכיפוף‪ .‬זה נעשה תוך כיפוף בקוטר כיפוף גדול ‪.‬‬
‫קוטר כזה מכונה "קוטר כיפוף שלא לצרכי עיגון" וגם הוראות לגביו מצויות בטבלה‬
‫‪. 10.3‬‬
‫כדי למנוע ספק – הערכים של קוטרי כיפוף "לצרכי עיגון ושלא לצרכי עיגון"‬
‫הופקו במחקר ניסויי‪ .‬גם אם ישנן פרוצדורות נומריות לכך – אלה חייבות להיות‬
‫מאושרות על ידי ניסויים מעשיים‪ .‬קוטרי הכיפוף הנתונים פה הם בתוקף עבור מוטות‬
‫בודדים‪.‬‬
‫טבלה ‪ - 10.3‬קוטרי כיפוף של מוטות זיון בודדים‬
‫כיפוף לצרכים אחרים‬ ‫כיפוף לצרכי עיגון‬
‫כסוי הבטון בניצב למישור הכיפוף‬
‫‪≥7φ‬‬ ‫‪> 3φ‬‬ ‫‪≤ 3φ‬‬ ‫‪φ≥20mm‬‬ ‫סוג מוטות ‪φ<20mm‬‬
‫‪≥100mm‬‬ ‫‪> 50 mm‬‬ ‫‪≤50mm‬‬ ‫הזיון‬
‫‪10φ‬‬ ‫‪10φ‬‬ ‫‪15φ‬‬ ‫‪5φ‬‬ ‫‪2.5φ‬‬ ‫חלקים‬
‫)ת"י ‪(893‬‬
‫‪10φ‬‬ ‫‪15φ‬‬ ‫‪20φ‬‬ ‫‪7φ‬‬ ‫‪4φ‬‬ ‫מצולעים‬
‫)ת"י ‪(739‬‬

‫בחלק השמאלי של טבלה ‪ 10.3‬נתונים הערכים עבור כיפוף שלא לצרכי עיגון‪.‬‬
‫המטרה של כיפוף כזה היא ‪ ,‬כאמור‪ ,‬לאפשר זרימה מלאה של הכוח לאורך המוט‪.‬‬
‫לצורך זה דרושה תמיכה צידית כי התמיכה הצידית מבטיחה פיזור לצדדים של הלחץ‬
‫על הבטון אשר מפעיל החלק הפנימי של המוט המכופף‪ .‬על מנת לאפשר את התמיכה‬
‫הזאת ניתנה הדרישה של עובי כסוי הבטון וברור כי ככל שקוטר הכיפוף קטן יותר עובי‬
‫כסוי הבטון צריך להיות גדול יותר‪ .‬דרך אחרת להשיג את אותו האפקט היא עטיפה‬
‫צפופה של חישוקים את איזור הכיפוף אשר תספק את אפקט הכליאה הדרוש לחזק‬
‫את הבטון באיזור זה – פרט קלאסי אשר הופיע בעבר לעתים קרובות בספרות‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫‪ 10.6.7‬השפעת קוטר הכיפוף – רשתות‬
‫העיקרון באבחנה בין כיפוף לצרכי עיגון לבין כיפוף שלא לצרכי עיגון קיים‬
‫ברשתות בדיוק כמו במוטות‪ ,‬עם הבדל אחד – השפעת הכיפוף על הריתוך של המוטות‬
‫הרוחביים כאשר נעשה כיפוף לצרכי עיגון‪ .‬אי לכך‪ ,‬כאשר מבוצע כיפוף לצרכי וו או‬
‫אוזן ) שורה ז' בטבלה ‪ (2‬המוט הרוחבי צריך להיות מרוחק מהמקום בו מתחיל‬
‫הכיפוף לפחות במרחק ‪ , 4φ‬כי אז ייחשב הריתוך מוגן מנזק‪ .‬אם המוט נותר קרוב‬
‫יותר לכיפוף – אין להתחשב במוט הרוחבי כתורם לקיצור אורך העיגון עקב הסיכון‬
‫שבנזק לריתוך‪ .‬קוטר הכיפוף לצרכי עיגון ברשתות ‪.4φ -‬‬
‫כאשר הכיפוף אינו לצרכי עיגון )דבר נדיר ולא מקובל ברשתות אלא‬
‫לשימושים מיוחדים מאד( קוטר הכיפוף המותר הינו אחיד ‪ . 20φ -‬כמובן שאין מניע‬
‫שמוט רוחבי יהיה מרותך בתחום כיפוף בקוטר כזה והריתוך ייחשב כתקף‪ ,‬אולם‬
‫במילא – אין לו תפקיד אז‪.‬‬

‫‪ 10.7‬השפעת סביבת ההטרחה על אורך העיגון‬

‫בסעיף ‪ 10.5‬הוגדרו איזורי העיגון‪ .‬איזורי העיגון כפי שהוגדרו שם משמשים‬
‫לקביעת גודלו של חוזק התכן בהידבקות‪ ,‬המשמש בסיס לחישוב אורך העיגון הבסיסי‬
‫ומשם לאורך העיגון הסופי‪.‬‬
‫שיקולים של סביבה בה מתבצע העיגון נעשים גם ברמות אחרות‪ .‬הפעלת‬
‫השיקולים הללו אינה על חוזק התכן בהידבקות אלא על אורך העיגון בכללותו‪.‬‬
‫להלן שתי דוגמאות‪:‬‬
‫א‪ .‬קיימים שני מצבים של השענות בסמך פרקי‪ ,‬קיצוני‪ :‬השענה ישירה‬
‫והשענה בלתי ישירה‪ .‬ההבדל ביניהן הוא שבהשענה ישירה נוצר לחץ על המוט המצוי‬
‫באיזור העיגון לפחות משני צדדים‪ :‬מלמטה ומלמעלה‪ ,‬כך שהמוט מצוי במין מצב של‬
‫כליאה אשר מיטיב עם העיגון שלו‪ .‬במקרה זה‪ ,‬התרומה של היות המוט במצב עיגון‬
‫משופר נלקחת בחשבון פעמיים‪ :‬פעם אחת באורך העיגון הבסיסי )המוט מצוי בחלק‬
‫התחתון של האלמנט( ופעם נוספת על ידי קיצור אורך העיגון שלו‪ :‬במקום ‪ la‬קובעים‬
‫‪) 2/3 la‬ראה פרק ‪ .(12‬כאשר ההשענה היא בלתי ישירה‪ fbd ,‬יחושב בשל היותו במחצית‬
‫התחתונה של האלמנט אולם אורך העיגון שלו יהיה ‪ la‬ללא הנחות‪ ,‬מאחר ובסביבה בה‬
‫הוא מעוגן נוצרת סביבת מאמצי מתיחה )ראה פרק ‪. (12‬‬

‫‪21‬‬
‫ב‪ .‬מוט משופע המכופף לצורך קבלת כוחות גזירה )ראה פרק ‪ (11‬כאשר מגיע‬
‫להיות מעוגן בחלק העליון )הלחוץ( של הקורה‪ ,‬אורך העיגון שלו יהיה מופחת עקב‬
‫היותו באיזור לחוץ – ‪ , 0.7 la‬אולם אורך העיגון הבסיסי יחושב בשימוש בחוזק תכן‬
‫נמוך בהידבקות מאחר והוא מצוי בחלק העליון של הקורה‪ .‬להיפך – אותו מוט אשר‬
‫יעוגן בחלק התחתון של הקורה‪ ,‬מאחר והוא כבר בתוך איזור המומנט החיובי )איזור‬
‫מתוח( אורך העיגון שלו יוגדל ל ‪ 1.3 la‬אולם חוזק התכן שלו בהידבקות יהיה משופר‬
‫מאחר והוא מצוי בחלק התחתון של האלמנט‪.‬‬

‫‪ 10.8‬הארכה בחפייה של מוטות בודדים‬

‫‪ 10.8.1‬כללי‬
‫לעתים קרובות אורך מוט זיון אינו מספיק ויש צורך להאריך מוטות על מנת‬
‫לקבל את האורך הדרוש‪ .‬יש שלוש דרכים עיקריות להשיג מטרה זו‪ :‬א‪ .‬לרתך את‬
‫המוטות אחד לשני‪ ,‬ב‪ .‬להשתמש באביזר מכני אשר מחבר מכנית בין המוטות‪ ,‬למשל‬
‫באמצעות הברגה‪ .‬ג‪ .‬להעביר את הכוח ממוט למוט באמצעות חפייה בין המוטות‪.‬‬
‫סעיף זה דן באמצעי השלישי בלבד – חפייה‪.‬‬
‫חפייה בין מוטות הזיון היא העברת כוחות ממוט אחד לבטון באמצעות‬
‫הידבקות והעברתו למוט הסמוך לו באמצעות הידבקות גם כן‪ .‬ציור ‪ 10.16‬מדגים את‬
‫המנגנון בו נעשית הפעולה‪ .‬ב ‪ 10.16a‬נראים שני המוטות בסמיכות אחד לשני‪.‬‬
‫במשיכה‪ ,‬במעטפת של שניהם נוצרים מאמצי הידבקות‪ .‬סמיכות מאמצי ההידבקות‬
‫גורמת ליצירת מערכת מוטות לחיצה זעירים בבטון בין מעטפות שני המוטות‪ .‬מוטות‬
‫אלה נוצרים ביעילות ממשית כאשר המוטות בחפייה הם מצולעים‪ .‬בניצב לשני‬
‫המוטות נוצרים מאמצי מתיחה ובאפן כזה סדרת משולשי כוחות‪ .‬בציור ‪10.16b‬‬
‫מסומן מהלך מאמצי המתיחה במוטות הזיון‪ ,‬כאשר הירידה ההדרגתית בכוח‬
‫המתיחה באחד לעומת הצבירה ההדרגתית בשני בולטים‪ .‬בציור ‪ 10.16c‬נתון פרוס‬
‫עקרוני של מאמצי המתיחה הנוצרים בניצב למוטות הזיון‪ .‬בציור ‪ 10.16d‬נתון חתך של‬
‫חפייה בניסוי שנערך על ידי )‪ Goto (1965‬ובו נראים היטב הסדקים וריכוזי‬
‫המאמצים‪ .‬הוא אינו אחיד מפני שיש ריכוזי מאמצים ליד הקצה החופשי של כל אחד‬
‫מהמוטות‪ .‬זה העיקרון של מסירת כוח ממוט למוט סמוך באמצעות חפייה‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫ציור ‪10.16‬‬

‫‪ 10.8.2‬כללים לגבי חפיית מוטות‬

‫בתכן הארכה בחפייה יש לתת מענה לבעיות הבאות‪ .1 :‬מה אורך החפייה‬
‫הדרוש? ‪ .2‬מה אחוז המוטות המותר בחפייה אחת? ‪ .3‬באילו אמצעים יש לנקוט‬
‫להבטיח את איזור החפייה?‬
‫‪ .1‬אורך החפייה של מוט בודד ‪ ) lv‬ציור ‪ (10.17‬נתון על ידי‪:‬‬
‫‪ lv = α2 la0 ≥ lv,min‬במתיחה‬ ‫)‪(10.8‬‬
‫בלחיצה‬ ‫‪lv ≥ lb‬‬ ‫)‪(10.9‬‬

‫‪23‬‬
 ‫‪ - α2‬הינו מקדם התלוי באחוז המוטות בחפייה באותו החתך – ראה טבלה ‪10.4‬‬
‫‪ - lv,min‬הגבוה מבין‪0.3 α2 lb , 200 mm , 15φ :‬‬
‫‪ - lb‬אורך העיגון הבסיסי לפי )‪(10.3‬‬
‫המקדם ‪ α2‬נתון בטבלה ‪:10.4‬‬

‫ציור ‪10.17‬‬

‫טבלה ‪ - 10.4‬המקדם ‪ α2‬לצרכי אורך החפייה‬

‫מנת המוטות בחפייה מתוך סה"כ הזיון הדרוש‬
‫‪≥ 60%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪≤20%‬‬ ‫‪cv‬‬ ‫‪av‬‬
‫‪2.0‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪≤5φ‬‬ ‫‪≤10φ‬‬
‫‪1.4‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪>5φ‬‬ ‫‪>10φ‬‬

‫א‪ .‬המרחק בין שני מוטות בחפייה לא יעלה על ‪) 4φ‬אבל הוא יכול להיות קטן‬
‫מאד ואף המוטות יכולים לנגוע אחד בשני(‪.‬‬
‫ב‪ .‬המרחק בין שתי חפיות סמוכות יהיה הגדול מבין ‪.20mm 2φ :‬‬
‫ג‪ .‬שתי חפיות לא נחשבות כחפיות בחתך אחד אם המרחק בין מרכזיהן עולה‬
‫על ‪ ) 1.3 lv‬או המרחק נטו ביניהן עולה על ‪.( 0.3 lv‬‬
‫ד‪ .‬עבור הטבלה ‪ - av : 10.4‬המרחק הנקי בין שתי חפיות סמוכות‬
‫‪ - cv‬כסוי הבטון )המרחק הנקי בין פני הבטון הסמוכים למוט המוארך(‪.‬‬

‫‪ .2‬אחוז המוטות המותר בחפייה בחתך אחד מושפע מרמת ההטרחה בסביבת‬
‫החתך ואת זו ניתן לאבחן לפי כמה מבחנים‪ :‬האם העומס סטטי או דינמי‪ ,‬מה צפיפות‬

‫‪24‬‬
‫הזיון – בכמה שכבות הוא נתון‪ ,‬ולבסוף – מה קטרי הברזל? כל המידע על אחוז הזיון‬
‫המותר בחפייה כפונקציה של כל ההשפעות הנ"ל מרוכז בטבלה מס' ‪:10.5‬‬

‫טבלה ‪ - 10.5‬אחוז הזיון המותר בחפייה‬

‫עומס דינמי‬ ‫עומס סטטי‬ ‫פריסת הזיון‬ ‫סוג מוטות הזיון‬
‫‪100%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫בשכבה אחת‬ ‫מצולעים )‪(Φ‬‬
‫‪50%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫במספר שכבות‬ ‫מצולעים )‪(Φ‬‬
‫‪25%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪φ<16‬‬ ‫)‪(φ‬‬ ‫חלקים‬
‫‪25%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪φ≥16‬‬ ‫)‪(φ‬‬ ‫חלקים‬

‫‪ .3‬אבטחת איזור החפייה‬

‫כפי שהוסבר בסעיף ‪ 10.8.1‬בניצב למוטות בחפייה נוצרים כוחות מתיחה‪ .‬אלה‬
‫צריכים להתקבל באמצעות זיון מתאים )לקבלת כל או חלק מכוחות מתיחה אלה(‪.‬‬
‫כאשר קוטר המוטות בחפייה קטן מ ‪ 16‬ממ'‪ ,‬או אחוז המוטות בחפייה קטן מ‬
‫‪ ,20%‬או המרחק הנקי בין החפיות ‪ , av>10φ‬אפשר להסתפק בזיון אשר ניתן למטרות‬
‫"קונסטרוקטיביות" כלומר – זיון מחלק‪ ,‬זיון מינימלי אחר‪ ,‬זיון חישוקים מינימלי וכו'‬

‫ציור ‪10.18‬‬

‫‪25‬‬
‫בכל מקרה אחר יש לתת זיון רוחבי כמפורט אשר מטרתו לחזק את איזורי‬
‫קצוות המוטות בסיום החפייה )ראה ציור ‪.(10.18‬‬

‫כמות הזיון הרוחבי תהיה ‪ Ast‬וכמות זו תהיה לא קטנה משטח המוט‬

‫בחפייה ‪ ( Ast ≥ Asl ) Asl‬וכמות זו תפוזר בשני חלקים שווים על שני קצוות החפייה‪,‬‬
‫כמתואר בציור ‪ . 10.18‬כאשר המוטות בחפייה הם במתיחה הכמויות יפוזרו על פני‬
‫רוחב של ‪ 1/3 lv‬לפי ציור ‪) 10.18‬במתיחה(‪ .‬כאשר ‪ lv‬הוא אורך החפייה‪ .‬כאשר‬
‫החפייה היא בלחיצה כמות הזיון הרוחבי היא אותה הכמות אולם יש לפזר אותה כך‬
‫שהמוט הרוחבי האחרון יחרוג מאורך החפייה ‪ lv‬ב ‪ 4φ‬לפיה ציור ‪) 10.18‬בלחיצה(‪.‬‬
‫כפי שצוין לעיל ריכוז המאמצים בקצה המוט בעת לחיצה חמור יותר מאשר במתיחה‬
‫וזו הסיבה לשוני בין שני הפרטים‪ .‬בכל המקרים יש לשמור על מרחקים בין המוטות‬
‫הרוחביים בחפייה שלא יעלו על ‪ 150‬ממ'‪.‬‬

‫‪ 10.9‬הארכה בחפייה של רשתות זיון מרותכות עשויות מוטות מצולעים‬

‫הארכה בחפייה של רשתות זיון מרותכות חשובה‪ ,‬מפני שבניגוד למוטות זיון‬
‫בודדים‪ ,‬זו הדרך היחידה להאריך רשתות‪.‬‬
‫המוטות של כל כיוון מהרשת זקוקים לחפייה בנפרד‪ .‬בטבלה מתוחה בכיוון‬
‫אחד תהיינה חפיות של הזיון הראשי ושל הזיון המחלק‪ .‬בטבלה מתוחה בשני כיוונים‬
‫החפייה של אחד משני הכיוונים תהיה חפייה של זיון בכיוון ראשי‪ .‬בכל מקרה כאשר‬
‫דנים בחפיית המוטות בכיוון אחד‪ ,‬מוטות הכיוון השני הם "המוטות הניצבים" לכיוון‬
‫החפייה‪.‬‬
‫צורות החפייה המצויות של רשתות הן כמתואר בציור ‪ . 10.19‬בציור ‪10.19a‬‬
‫נתונה חפייה של רשת שכבתית )‪ (intermeshed fabric‬בה מוטות הזיון הנמצאים‬
‫בחפייה הם באותו מישור‪ ,‬בו בזמן שהמוטות הרוחביים באים משני צידי המישור בו‬
‫המוטות בחפייה‪ .‬בציור ‪ 10.19b‬נתונה חפייה של רשתות רב שכבתית ) ‪layered‬‬
‫‪ .(fabric‬ברשת מסוג זה המוטות בחפייה אינם בהמשך ישיר )באותו מפלס(‪.‬‬
‫עבור חפיית רשת מוטות חד שכבתית‪ ,‬כמתואר בציור ‪ 10.19a‬החפיות‬
‫תיעשינה כמו עבור מוטות זיון בודדים‪ ,‬בהזנחת כל תרומה של המוטות הרוחביים ‪ ,‬אי‬
‫לכך כל הכתוב בסעיף ‪ 10.8‬חל על חפיית רשתות חד שכבתיות )לפי ‪.([4] CEB‬‬

‫‪26‬‬
 ‫ציור ‪10.19‬‬

‫עבור חפיות במתיחה ברשתות רב שכבתיות‪ ,‬כמתואר בציור ‪ ,10.19b‬חלים‬

‫הכללים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬רצוי לבצע את החפייה בחתך בו הזיון לא מנוצל במלואו‬
‫)‪.(As,act≥1.25As,calc‬‬
‫ב‪ .‬כאשר לא ניתן למלא אחר תנאי א' לעיל יש להביא בחשבון כגובה חתך פעיל‬
‫את הגובה עד ציר מרכז הכובד של שכבת הזיון הרחוקה מהפן המתוח )כלומר גובה‬
‫פעיל קטן יותר(‪.‬‬
‫ג‪ .‬מנת הזיון המקסימלית המותרת היא ‪:‬‬
‫‪ 100%‬כאשר ‪As / s ≤ 1200 mm2/m‬‬
‫‪ 60%‬כאשר ‪As / s > 1200 mm2/m‬‬
‫‪ - As‬קוטר המוטות הראשיים בחפייה ו ‪ - s‬המרחקים ביניהם‬
‫ד‪ .‬אורך החפייה במתיחה יהיה‪:‬‬
‫‪lv = α3 la0 ≥ lv,min‬‬ ‫)‪(10.10‬‬
‫ו ‪2.0 > α3 > 1.0‬‬ ‫‪As s‬‬
‫‪α 3 = 0.4 +‬‬ ‫כאשר ‪:‬‬
‫‪800‬‬
‫‪ - lv,min‬יהיה הגדול מבין‪ 200 , 0.3 α3 lb :‬ממ' ‪ – s ,‬פסיעת הזיון הניצב לזה שבחפייה‬
‫אורך החפייה בלחיצה יהיה ‪:‬‬
‫‪lv ≥ lb‬‬ ‫)‪(10.11‬‬

‫‪27‬‬
‫ה‪ .‬את החפיות של זוג רשתות רב שכבתיות יש לפזר כך שהמרחקים בין מרכזי‬
‫החפיות לא יפחת מ ‪. 1.3 lv‬‬
‫ו‪ .‬אין צורך בזיון רוחבי נוסף‪.‬‬

‫עבור חפיות הזיון ברשתות שאינו ראשי יש לנהוג כך‪:‬‬

‫א‪ .‬מותר לבצע את כל החפיות בחתך אחד‪.‬‬
‫ב‪ .‬אורך החפייה תלוי בקוטר המוטות )המשניים( בחפייה‪:‬‬
‫‪ φ ≤ 6mm‬אורך החפייה יהיה לא קטן מ ‪ 150‬ממ'‬ ‫כאשר‬
‫כאשר ‪ 6mm < φ ≤ 8.5mm‬אורך החפייה יהיה לא קטן מ ‪ 250‬ממ'‬
‫כאשר ‪ 8.5mm < φ ≤ 12mm‬אורך החפייה יהיה לא קטן מ ‪ 350‬ממ'‬
‫ג‪ .‬בכל מקרה אורך החפייה לא יפחת מ ‪ – sl‬המרחקים בין המוטות הראשיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬לפחות שני מוטות רוחביים )כלומר – מוטות זיון ראשיים( יהיו בחפייה זו‬
‫של המוטות המשניים‪.‬‬

‫‪28‬‬